שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.22</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>1415953</id>
      <parentid>1383393</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T09:38:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>עשהאל</username>
        <id>94</id>
      </contributor>
      <comment>/* תיקון(?) לנוסח המקרא */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13034" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]'''

== שני של פרשת בשלח ==

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)

:תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' (&quot;וירדפו מצרים&quot;) וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים|כאן]]'''. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)

::אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ&quot;מ. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)

== שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג ==

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה &quot;לשמרך&quot; צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ&quot;לשמור&quot;.

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה &quot;רחים&quot; בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב&quot;תורת חיים&quot; של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.{{שכח לחתום|Gingerkid1234}}
:{{א|Gingerkid1234}}, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל&quot;נ לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.
#לגבי &quot;לשמרך&quot; אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
#לגבי &quot;רחים&quot;, גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)

:1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
:2. מאוד מעניין, תודה.
:3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה &quot;תעבדם&quot; יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)

תיקנתי ב[[שמות כג/טעמים#כג כד|שמות כג,כד]], ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)

:(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
:I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
:נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה &quot;רחים&quot; הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)
::יש &quot;רחים&quot; בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
::בקמה מקומות יש &quot;ורחים&quot; (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש&quot;ורחים&quot; בשוא בלי ספק. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם &quot;דברים כג ט&quot; הוא הפניה נכונה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)

:סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)
::אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)
:::תסתכל בצד ימין, &quot;כלים&quot; &gt;&gt; שליחת דוא&quot;ל למשתמש. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)
::::ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב&quot;לשמרך&quot; קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)
:::::זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)

== ויבינו במקרא ==

ר' אבי שלום,
אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת &quot;ויבינו במקרא&quot;, בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)

:ערב טוב נחום, אני רואה '''[https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:ListFiles?limit=500&amp;user=Nevuchadnezzar&amp;ilshowall=1 כאן]''' את ההעלאות שלך תחת השם &quot;נבוכדנצר&quot;. חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם &quot;נחום&quot;, שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש &quot;נבוכדנצר&quot; הם משלך. ואותו דבר ל&quot;נבוכדנצר&quot;.

:לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר&quot;ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)
::יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל&quot;נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)
::הוספתי בדף [[commons:User:Nevuchadnezzar]] את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף [[commons:User:Nahum]] בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)
:::יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)

== הגהה ==

יישר כח גדול על על הפרוייקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;,
אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה.
רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י&quot;ח פסוק מ&quot;ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי.
כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא.
ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד!
[[משתמש:מאיר פ.|מאיר פ.]] ([[שיחת משתמש:מאיר פ.|שיחה]]) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)

:שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי ב[[תהלים יח/טעמים#יח מט|תהלים יח,מט]] ורואים היטב את התיבות &quot;מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃&quot;. אולי מדובר על אי-הבנה?
:כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot;].
:ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות ב[[ויבינו במקרא]].
:בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)

::שלום גם לך דובי.
::אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
::דיברתי על [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים/יח|תהלים בצורת שירה]] ואכן שם חסרות תיבות אלו.
::בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)

== תיקון(?) לנוסח המקרא ==

תוכל לבדוק את השורוק במילה &quot;העדיו&quot; בדניאל ה' כ'?
בתנ&quot;ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק.
בווסטמינסטר יש, אבל לענ&quot;ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא&quot;ו, ולא שורוק.
[[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>7yj2lt89h1uao0pgiy1xnvexb2sf4zo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415955</id>
      <parentid>1415953</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T09:54:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תיקון(?) לנוסח המקרא */ תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13325" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]'''

== שני של פרשת בשלח ==

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)

:תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' (&quot;וירדפו מצרים&quot;) וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים|כאן]]'''. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)

::אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ&quot;מ. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)

== שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג ==

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה &quot;לשמרך&quot; צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ&quot;לשמור&quot;.

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה &quot;רחים&quot; בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב&quot;תורת חיים&quot; של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.{{שכח לחתום|Gingerkid1234}}
:{{א|Gingerkid1234}}, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל&quot;נ לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.
#לגבי &quot;לשמרך&quot; אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
#לגבי &quot;רחים&quot;, גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)

:1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
:2. מאוד מעניין, תודה.
:3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה &quot;תעבדם&quot; יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)

תיקנתי ב[[שמות כג/טעמים#כג כד|שמות כג,כד]], ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)

:(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
:I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
:נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה &quot;רחים&quot; הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)
::יש &quot;רחים&quot; בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
::בקמה מקומות יש &quot;ורחים&quot; (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש&quot;ורחים&quot; בשוא בלי ספק. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם &quot;דברים כג ט&quot; הוא הפניה נכונה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)

:סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)
::אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)
:::תסתכל בצד ימין, &quot;כלים&quot; &gt;&gt; שליחת דוא&quot;ל למשתמש. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)
::::ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב&quot;לשמרך&quot; קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)
:::::זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)

== ויבינו במקרא ==

ר' אבי שלום,
אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת &quot;ויבינו במקרא&quot;, בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)

:ערב טוב נחום, אני רואה '''[https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:ListFiles?limit=500&amp;user=Nevuchadnezzar&amp;ilshowall=1 כאן]''' את ההעלאות שלך תחת השם &quot;נבוכדנצר&quot;. חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם &quot;נחום&quot;, שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש &quot;נבוכדנצר&quot; הם משלך. ואותו דבר ל&quot;נבוכדנצר&quot;.

:לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר&quot;ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)
::יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל&quot;נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)
::הוספתי בדף [[commons:User:Nevuchadnezzar]] את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף [[commons:User:Nahum]] בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)
:::יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)

== הגהה ==

יישר כח גדול על על הפרוייקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;,
אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה.
רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י&quot;ח פסוק מ&quot;ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי.
כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא.
ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד!
[[משתמש:מאיר פ.|מאיר פ.]] ([[שיחת משתמש:מאיר פ.|שיחה]]) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)

:שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי ב[[תהלים יח/טעמים#יח מט|תהלים יח,מט]] ורואים היטב את התיבות &quot;מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃&quot;. אולי מדובר על אי-הבנה?
:כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot;].
:ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות ב[[ויבינו במקרא]].
:בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)

::שלום גם לך דובי.
::אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
::דיברתי על [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים/יח|תהלים בצורת שירה]] ואכן שם חסרות תיבות אלו.
::בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)

== תיקון(?) לנוסח המקרא ==

תוכל לבדוק את השורוק במילה &quot;העדיו&quot; בדניאל ה' כ'?
בתנ&quot;ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק.
בווסטמינסטר יש, אבל לענ&quot;ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא&quot;ו, ולא שורוק.
[[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)

:ברויאר לא התייחס לזה בשינו&quot;ס בסוף המהדורה שלו, ולכן נראה לי שגם הוא סבר שזה לכלוך דהוי ולא ניקוד מכוון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:54, 29 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>4kbefpdyydzey75ib31pvtvdnyv1jdi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415959</id>
      <parentid>1415955</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:18:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* תיקון(?) לנוסח המקרא */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13704" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]'''

== שני של פרשת בשלח ==

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)

:תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' (&quot;וירדפו מצרים&quot;) וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים|כאן]]'''. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)

::אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ&quot;מ. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)

== שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג ==

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה &quot;לשמרך&quot; צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ&quot;לשמור&quot;.

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה &quot;רחים&quot; בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב&quot;תורת חיים&quot; של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.{{שכח לחתום|Gingerkid1234}}
:{{א|Gingerkid1234}}, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל&quot;נ לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.
#לגבי &quot;לשמרך&quot; אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
#לגבי &quot;רחים&quot;, גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)

:1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
:2. מאוד מעניין, תודה.
:3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה &quot;תעבדם&quot; יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)

תיקנתי ב[[שמות כג/טעמים#כג כד|שמות כג,כד]], ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)

:(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
:I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
:נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה &quot;רחים&quot; הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)
::יש &quot;רחים&quot; בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
::בקמה מקומות יש &quot;ורחים&quot; (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש&quot;ורחים&quot; בשוא בלי ספק. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם &quot;דברים כג ט&quot; הוא הפניה נכונה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)

:סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)
::אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)
:::תסתכל בצד ימין, &quot;כלים&quot; &gt;&gt; שליחת דוא&quot;ל למשתמש. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)
::::ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב&quot;לשמרך&quot; קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)
:::::זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)

== ויבינו במקרא ==

ר' אבי שלום,
אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת &quot;ויבינו במקרא&quot;, בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)

:ערב טוב נחום, אני רואה '''[https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:ListFiles?limit=500&amp;user=Nevuchadnezzar&amp;ilshowall=1 כאן]''' את ההעלאות שלך תחת השם &quot;נבוכדנצר&quot;. חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם &quot;נחום&quot;, שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש &quot;נבוכדנצר&quot; הם משלך. ואותו דבר ל&quot;נבוכדנצר&quot;.

:לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר&quot;ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)
::יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל&quot;נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)
::הוספתי בדף [[commons:User:Nevuchadnezzar]] את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף [[commons:User:Nahum]] בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)
:::יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)

== הגהה ==

יישר כח גדול על על הפרוייקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;,
אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה.
רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י&quot;ח פסוק מ&quot;ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי.
כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא.
ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד!
[[משתמש:מאיר פ.|מאיר פ.]] ([[שיחת משתמש:מאיר פ.|שיחה]]) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)

:שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי ב[[תהלים יח/טעמים#יח מט|תהלים יח,מט]] ורואים היטב את התיבות &quot;מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃&quot;. אולי מדובר על אי-הבנה?
:כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot;].
:ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות ב[[ויבינו במקרא]].
:בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)

::שלום גם לך דובי.
::אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
::דיברתי על [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים/יח|תהלים בצורת שירה]] ואכן שם חסרות תיבות אלו.
::בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)

== תיקון(?) לנוסח המקרא ==

תוכל לבדוק את השורוק במילה &quot;העדיו&quot; בדניאל ה' כ'?
בתנ&quot;ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק.
בווסטמינסטר יש, אבל לענ&quot;ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא&quot;ו, ולא שורוק.
[[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)

:ברויאר לא התייחס לזה בשינו&quot;ס בסוף המהדורה שלו, ולכן נראה לי שגם הוא סבר שזה לכלוך דהוי ולא ניקוד מכוון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:54, 29 ביולי 2022 (IDT)

::ראו נא [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=239301&amp;diff=1415958&amp;oldid=1379910 בתיקון הזה]. נחום בעצם צודק. תודה רבה עשהאל על התיקון! שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:18, 29 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>cu8a728e4gamdenzi7cfkx649gqnsea</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1415700</id>
      <parentid>1414297</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T12:54:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* בשיתוף Dovi */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12198" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[ויקיטקסט:מזנון#מאמרים במרחב &quot;ביאור&quot;]]--10.07.22

[[שיחת ביאור:לבישת פאה נכרית]] נמחק--00:05, 15 ביולי 2022 (IDT)

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנג]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 191
:'''[[איכה רבה פתיחתא כה]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' אמצע ע&quot;א

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה כריתות ה ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: שעת ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]]; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 2 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.27.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>mo762f5126mnrp4jkpf5rwi7yhipr5n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415801</id>
      <parentid>1415700</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T05:10:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* קישורים נוספים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12200" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[ויקיטקסט:מזנון#מאמרים במרחב &quot;ביאור&quot;]]--10.07.22

[[שיחת ביאור:לבישת פאה נכרית]] נמחק--00:05, 15 ביולי 2022 (IDT)

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנג]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 191
:'''[[איכה רבה פתיחתא כה]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' אמצע ע&quot;א

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה כריתות ה ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: שעת ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]]; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 2 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>kv1bra6b72my4dgbffbdpvw15yr23q5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בבלי גיטין דף נז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>162771</id>
    <revision>
      <id>1415961</id>
      <parentid>1413444</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:24:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>קט8</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22983" xml:space="preserve">{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{ביאור:תוכן לגמרא גיטין|גיטין|נז|57}}
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
במאי דפסיק אנפשיה&lt;ref&gt;מיקלי ובדורי קיטמא&lt;/ref&gt;: כל יומא מכנשי ליה לקיטמיה, ודייני ליה, וקלו ליה, ומבדרו{{דקס|בכת&quot;י גרץ נוסף|לקיטמיה}} אשב ימי.


אזל [אונקלוס], אסקיה לבלעם בנגידא, אמר ליה: מאן חשיב בההוא עלמא?

אמר ליה: ישראל.

מהו לאידבוקי בהו?

אמר ליה ([[דברים כג ז]]): לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים{{דקס|בכת&quot;י מ'|כל ימיך לעולם}} [לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם].

אמר ליה: דיניה דההוא גברא במאי?

אמר ליה: בשכבת זרע רותחת&lt;ref&gt;מדה כנגד מדה, שבעצתו התחיל העם לזנות אל בנות מואב&lt;/ref&gt;.

אזל אסקיה [לישו]{{הערה|הורד בצנזורה מהדפוסים ושוחזר מכתבי יד}}{{רווח קשיח|1}}{{דקס|בכת&quot;י ו1|לישו הנוצרי}} (לפושעי ישראל) בנגידא, אמר ליה: מאן חשיב בההוא עלמא?

אמר ליה: ישראל.

מהו לאדבוקי בהו?

אמר ליה: טובתם דרוש, רעתם לא{{דקס|בכת&quot;י מ'|אל, {{ק|נ&quot;א:}} בל}} תדרוש; כל הנוגע בהן כאילו נוגע{{דקס|בכת&quot;י מ'|כנוגע}} בבבת עינו.

אמר ליה: דיניה דההוא גברא במאי?

אמר ליה: בצואה רותחת, דאמר מר&lt;ref&gt;[[עירובין כא ב|בעירובין (כא,ב)]]&lt;/ref&gt;: כל{{דקס|בכת&quot;י מ' וו1|שכל, {{ק|וליתא}} דאמר מר}} המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת&lt;ref&gt;ויליף לה מ'ולהג הרבה יגיעת בשר': המלעיג הרבה נידון ביגיעת בשר; וקרא – בדברי סופרים כתיב 'ויותר מהמה בני הזהר' [([[קהלת יב יב]]): &quot;ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר&quot;.] – בדברי סופרים יותר מדברי תורה&lt;/ref&gt;.


תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי עבודה זרה&lt;ref&gt;בלעם שהשכינה נגלית עליו והרשיע לדבר&lt;/ref&gt;{{דקס|בכתה&quot;י ליתא|עובדי עבודה זרה}}.

תניא, אמר רבי אלעזר: בא וראה כמה גדולה כחה של בושה, שהרי סייע הקב&quot;ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו.


אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא&lt;ref&gt;מדינה [עיר] ששמה 'הר המלך'&lt;/ref&gt;:

דהוו נהיגי כי הוו מפקי חתנא וכלתא – מפקי קמייהו תרנגולא ותרנגולתא, כלומר 'פרו ורבו כתרנגולים'.

יומא חד הוה קא חליף גונדא&lt;ref&gt;גדוד&lt;/ref&gt; דרומאי, שקלינהו מינייהו; נפלו&lt;ref&gt;בני המדינה היהודים&lt;/ref&gt; עלייהו&lt;ref&gt;דרומאי&lt;/ref&gt;, מחונהו [הכו היהודים אותם].

אתו, אמרו ליה לקיסר: מרדו בך יהודאי. אתא עלייהו. הוה בהו&lt;ref&gt;ביהודים&lt;/ref&gt; ההוא{{דקס|בכת&quot;י מ|חד}} בר דרומא, {{ב|דהוה קפיץ מילא|שהיה קופץ למרחק מיל}}, וקטיל בהו. שקליה קיסר לתאגיה ואותביה אארעא, אמר: ריבוניה דעלמא כוליה! אי ניחא לך{{דקס|בכת&quot;י ו;1 ומ'|קמך}} – לא תמסריה לההוא גברא לדידיה ולמלכותיה בידיה דחד גברא!

אכשליה פומיה לבר{{דקס|בכת&quot;י מ|לההוא בר}} דרומא, ואמר ([[תהלים ס יב]]): &quot;הלא אתה אלהים זנחתנו{{דקס|בכת&quot;י מ' וו1-2 ערבבו פסוק אחר|אלקים זנחתנו פרצתנו}} ולא תצא אלהים בצבאותינו&quot;.

דוד נמי אמר הכי?

דוד אתמוהי קא מתמה.

על לבית הכסא, אתא דרקונא, שמטיה לכרכשיה [מעיו] ונח נפשיה{{דקס|בכתה&quot;י ליתא|ןנח נפשיה}}.

אמר [הקיסר]: הואיל ואיתרחיש לי ניסא הא זימנא – אישבקינהו{{דקס|בחלק מכתה&quot;י|הואיל ואתרחיש לי ניסא, אשבקינהו האי זימנא}}. שבקינהו ואזל. 

איזדקור&lt;ref&gt;[החלו היהודים] לשמוח&lt;/ref&gt; ואכלו ושתו ואדליקו שרגי, עד דאיתחזי&lt;ref&gt;לבני החיל&lt;/ref&gt; בליונא{{דקס|בכת&quot;י מ' וו1-2|כליונא}} דגושפנקא&lt;ref&gt;מי שהיתה לו צורה בטבעתו היה מכירה רחוק מיל מן העיר למראה הנרות&lt;/ref&gt; ברחוק מילא.

אמר [הקיסר]: מיחדא קא חדו בי יהודאי! הדר אתא עלייהו.

אמר רבי אסי{{דקס|בכת&quot;י ו1|ר' יוסי, {{ק|ובכת&quot;י ו2:}} רב יוסף}}: תלת מאה אלפי שליפי סייפא עיילו לטור מלכא וקטלו בה תלתא יומי ותלתא לילוותא, ובהך גיסא – הלולי וחנגי, ולא הוו ידעי הני בהני{{דקס|בכת&quot;י מ|הני בהנך והנך בהני}}.


([[איכה ב ב]]) בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב —

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אלו ששים רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך, דאמר רב יהודה אמר רב אסי{{דקס|בכת&quot;י ו1|שמואל}}: ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך, וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים - חוץ משלש שהיו בהן{{דקס|בכתה&quot;י|בה}} כפלים כיוצאי מצרים; אלו הן: כפר ביש, כפר שיחליים{{דקס|בכתה&quot;י|שחליים}}, כפר דכריא{{דקס|בכת&quot;י ו1|דיכרייא; {{ק|ו2:}} דיכרא.}}:

'כפר ביש' – דלא יהבי ביתא לאושפיזא{{דקס|בכתה&quot;י|אושפיזא, {{ק|וליתא}} ביתא.}};

'כפר שיחליים'{{דקס|בכתה&quot;י|שחליים}} – שהיתה פרנסתן מן שחליים&lt;ref&gt;'שחליים' מין מאכל הוא במסכת עבודה זרה &lt;small&gt;(כט,א)&lt;/small&gt;&lt;/ref&gt;;

'כפר דכריא'{{דקס|בכת&quot;י ו1|דיכרייא; {{ק|ו2:}} דיכרא.}} – אמר רבי יוחנן: שהיו נשותיהן יולדות זכרים תחילה ויולדות נקבה{{דקס|בכת&quot;י ו1-2|נקבות}} באחרונה, ופוסקות.

אמר עולא{{דקס|בכת&quot;י ו1|רבה בר בר חנה}}: לדידי חזי לי ההוא אתרא&lt;ref&gt;הר המלך&lt;/ref&gt; ואפילו שיתין ריבוותא קני לא מחזיק.

אמר ליה ההוא צדוקי{{דקס|בכתה&quot;י|מינא}} לרבי חנינא: שקורי משקריתו&lt;ref&gt;דאמריתו 'ששים רבוא עיירות היו בהר המלך', והוא אינו מחזיק אפילו ששים רבוא קנים&lt;/ref&gt;!{{דקס|בכת&quot;י מ|קמשקריתו.}}

אמר ליה: 'ארץ צבי'&lt;ref&gt;'''הערה:''' לפי המודפס בדפוס וילנא: [[ירמיהו ג יט|בירמיהו ג,יט]], &quot;ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה, נחלת צבי צבאות גוים; ואמר אבי תקראו לי ומאחרי לא תשובו&quot;.{{ש}}אך אולי הכוונה [[יחזקאל כ ו|ליחזקאל כ,ו]]: ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים, אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש – צבי היא לכל הארצות.&lt;/ref&gt; כתיב בה: מה צבי זה – אין עורו מחזיק את בשרו&lt;ref&gt;משהופשט הוא כווץ, ואין יכול לחזור ולכסותו בו&lt;/ref&gt;, אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה{{דקס|בכת&quot;י ו1|שיושביה עליה; {{ק|ו2:}} שיושבין בה}} – רווחא{{דקס|בכת&quot;י ו1|רווחת}}, ובזמן שאין יושבין עליה – גמדא&lt;ref&gt;דיטריו&quot;ש בלע&quot;ז, כמו 'גמוד מסאני' ([[פסחים קיא א]]) [מתקצר]&lt;/ref&gt;.{{דקס|בכתי&quot;י מ' וו1|גומדת.}}


רב מניומי בר חלקיה ורב חלקיה בר טוביה ורב הונא בר חייא הוו יתבי גבי הדדי; אמרי: אי איכא דשמיע ליה מילתא מכפר סכניא של מצרים &lt;ref&gt;מה מעשיהם: אם צדיקים אם רשעים&lt;/ref&gt; – לימא.

פתח חד מינייהו ואמר: מעשה בארוס וארוסתו &lt;ref&gt;מאותה העיר&lt;/ref&gt; שנשבו לבין העובדי כוכבים והשיאום זה לזה; אמרה לו: בבקשה ממך אל תגע בי, שאין לי כתובה ממך; ולא נגע בה עד יום מותו; וכשמת - אמרה להן: סיפדו לזה שפטפט ביצרו &lt;ref&gt;זלזל ביצרו ולא חשבו אלא נתגבר עליו&lt;/ref&gt; יותר מיוסף, דאילו ביוסף לא הוה אלא חדא שעתא, והאי - כל יומא ויומא; ואילו יוסף לאו בחדא מטה, והאי בחדא מטה; ואילו יוסף לאו אשתו - והא אשתו!

פתח אידך ואמר: מעשה ועמדו ארבעים מודיות בדינר; נחסר השער &lt;ref&gt;נתייקר התבואה&lt;/ref&gt; מודיא אחת; ובדקו ומצאו אב ובנו שבאו על נערה מאורסה ביום הכפורים, והביאום לבית דין, וסקלום - וחזר השער למקומו.

פתח אידך ואמר: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשתו לגרשה, והיתה כתובתה מרובה; מה עשה? הלך וזימן את שושביניו והאכילן והשקן שיכרן והשכיבן על מיטה אחת, והביא לובן ביצה &lt;ref&gt;שהוא דומה לשכבת זרע&lt;/ref&gt; והטיל ביניהן &lt;ref&gt;להוציא קול שבאו על אשתו&lt;/ref&gt;, והעמיד להן עדים, ובא לבית דין. היה שם זקן אחד מתלמידי שמאי הזקן, ובבא בן בוטא שמו, אמר להן: כך מקובלני משמאי הזקן: לובן ביצה סולד מן האור &lt;ref&gt;דיטריי&quot;ש: מתייבש ומגליד&lt;/ref&gt;, ושכבת זרע דוחה מן האור &lt;ref&gt;נכנס ונבלע בבגד ואינו מגליד&lt;/ref&gt;. בדקו ומצאו כדבריו, והביאוהו לבית דין והלקוהו והגבוהו כתובתה ממנו.

אמר ליה אביי לרב יוסף: ומאחר דהוו צדיקים כולי האי מאי טעמא איענוש?

אמר ליה: משום דלא איאבול על ירושלים, דכתיב ([[ישעיהו סו י]]): שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה.

'אשקא דריספק חריב ביתר': דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא - שתלי ארזא, ינוקתא - שתלי תורניתא &lt;ref&gt;פי&quot;ן&lt;/ref&gt;, וכי הוו מינסבי - קייצי להו ועבדו גננא &lt;ref&gt;חופה&lt;/ref&gt;. יומא חד הוה קא חלפא ברתיה דקיסר, אתבר שקא דריספק [ציר העגלה שלה]; קצו ארזא ועיילו לה. אתו נפול עלייהו, מחונהו; אתו, אמרו ליה לקיסר: מרדו בך יהודאי!; אתא עלייהו.

([[איכה ב ג]]) גדע בחרי אף כל קרן ישראל; אמר רבי זירא אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: אלו שמונים [אלף] קרני מלחמה &lt;ref&gt;ראשי גייסות תוקעי קרן ומתאספים עליהם בני צבאם&lt;/ref&gt; שנכנסו לכרך ביתר בשעה שלכדוה, והרגו בה אנשים ונשים וטף עד שהלך דמן ונפל לים הגדול; שמא תאמר קרובה היתה &lt;ref&gt;לים&lt;/ref&gt;? רחוקה היתה מיל.

תניא: רבי אליעזר הגדול אומר: שני נחלים יש בבקעת ידים &lt;ref&gt;שם מקום&lt;/ref&gt;; אחד מושך אילך ואחד מושך אילך, ושיערו חכמים: [שבאותו זמן הזרם היה מורכב] שני חלקים מים ואחד דם &lt;ref&gt;מהרוגי ביתר&lt;/ref&gt;.

במתניתא תנא: שבע שנים בצרו עובדי כוכבים את כרמיהן מדמן של ישראל בלא זבל.

{{ביאור:עמוד ב}}

אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: סח לי זקן אחד מאנשי ירושלים: בבקעה זו הרג נבוזראדן רב טבחים מאתים ואחת עשרה רבוא, ובירושלים הרג תשעים וארבע רבוא על אבן אחת, עד שהלך דמן ונגע בדמו של זכריה &lt;ref&gt;בן יהוידע הכהן שהרגוהו שרי יהודה במצות יואש כשהשתחוו לו ליואש ועשאוהו אלוה והרגוהו בעזרה ([[דברי הימים ב כד]])&lt;/ref&gt;, לקיים מה שנאמר ([[הושע ד ב]]) [אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו] ודמים בדמים נגעו.

אשכחיה [נבוזראדן] לדמיה דזכריה דהוה קא מרתח וסליק, אמר: מאי האי?

אמרו ליה: דם זבחים דאשתפוך.

אייתי דמי [דם הבהמות], ולא אידמו [לא היה הדם העולה ורותח דומה לדם הבהמות]. אמר להו: אי אמריתו לי – מוטב, ואי לאו מסריקנא לבשרייכו במסרקי דפרזלי.

אמרי ליה: מאי נימא לך? נבייא הוה בָן, דהוה קא מוכח לן במילי דשמיא; קמינן עילויה וקטלינן ליה, והא כמה שנין דלא קא נייח דמיה.

אמר להו: אנא מפייסנא ליה. אייתי סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה, קטל עילויה - ולא נח; בחורים ובתולות קטל עילויה - ולא נח; אייתי תינוקות של בית רבן קטל עילויה - ולא נח.

אמר ליה: זכריה זכריה טובים שבהן איבדתים, ניחא לך דאבדינהו לכולהו?

כדאמר ליה הכי – נח.

בההיא שעתא הרהר [נבוזראדן] תשובה בדעתיה, אמר: ומה אם על נפש אחת כך - ההוא גברא דקטל כל הני נשמתא על אחת כמה וכמה!

ערק, אזל, שדר שטר פרטתא &lt;ref&gt;שטר צוואה שפרט מה תהא על נכסיו&lt;/ref&gt; בביתיה ואגייר.

תנא: נעמן - גר תושב היה &lt;ref&gt;שלא קיבל עליו שאר מצות אלא ע&quot;ז שנאמר כי לא יעשה עוד עבדך וגו' &lt;small&gt;(מ&quot;ב ה)&lt;/small&gt;&lt;/ref&gt; נבוזראדן גר צדק היה;

מבני בניו של המן&lt;ref&gt;Note: הרב ראובן מרגליות גורס &quot;נעמן&quot;, שהרי את בניו של המן הרגו – ויש לו ראיות נוספות.&lt;/ref&gt; למדו תורה בבני ברק;

מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים;

מבני בניו של סנחריב לִמדו תורה ברבים;

מאן אינון? שמעיה ואבטליון.

היינו דכתיב &lt;ref&gt;אדמיה דזכריה&lt;/ref&gt; ([[יחזקאל כד ח]]) [להעלות חמה לנקם נקם] נתתי את דמה על צחיח &lt;ref&gt;'צחיח' - שעיעות כתרגומו&lt;/ref&gt; סלע &lt;ref&gt;על חלקת אבן חלקה&lt;/ref&gt; לבלתי הכסות &lt;ref&gt;שלא יבלע בארץ כך היה דמו של זכריה על הרצפה ולא נבלע&lt;/ref&gt;.

([[בראשית כז כב]]) [ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר:] הקול קול יעקב &lt;ref&gt;קול צוחה ובכי עולה מיעקב: ראה יצחק בנבואה מפלה זו של ביתר&lt;/ref&gt; והידים ידי עשו.

'הקול' - זה אדריינוס קיסר, שהרג באלכסנדריא של מצרים ששים רבוא על ששים רבוא - כפלים כיוצאי מצרים;

'קול יעקב' - זה אספסיינוס קיסר, שהרג בכרך ביתר ארבע מאות רבוא, ואמרי לה ארבעת אלפים רבוא;

'והידים ידי עשו' - זו מלכות הרשעה, שהחריבה את בתינו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו.

דבר אחר:

'הקול קול יעקב' - אין לך תפלה שמועלת שאין בה מזרעו של יעקב;

'והידים ידי עשו' - אין לך מלחמה שנוצחת שאין בה מזרעו של עשו.

והיינו &lt;ref&gt;הא דאמרינן לעיל שעל ידי לשון הרע חרב הבית ונהרגו כמה רבבות&lt;/ref&gt; דאמר רבי אלעזר ([[איוב ה כא]]) בשוט לשון &lt;ref&gt;שבט מכה&lt;/ref&gt; תחבא [ולא תירא משד כי יבוא] - בחירחורי לשון &lt;ref&gt;במריבת לשון כמו 'אל תתחר' ([[תהלים לז]])&lt;/ref&gt; תחבא.

אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב ([[תהלים קלז א]]) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון? מלמד שהראהו הקב&quot;ה לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני: חורבן בית ראשון, שנאמר 'על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו'; בית שני דכתיב ([[תהלים קלז ז]]) זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה.

אמר רב יהודה אמר שמואל, ואיתימא רבי אמי, ואמרי לה במתניתא תנא: מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון &lt;ref&gt;ילדים למשכב זכור וילדות לפלגשים&lt;/ref&gt;; הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, אמרו: אם אנו טובעין בים אנו באין לחיי העולם; הבא דרש להן הגדול שבהן: ([[תהלים סח כג]]) אמר ה' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים: 'מבשן אשיב': מבין שיני אריה אשיב &lt;ref&gt;בשן' בין שן נוטריקון&lt;/ref&gt;, 'ממצולות ים' אלו שטובעין בים; כיון ששמעו ילדות כך - קפצו כולן ונפלו לתוך הים; נשאו ילדים קל וחומר בעצמן ואמרו: מה הללו, שדרכן לכך &lt;ref&gt;לתשמיש, ואין קלונן מרובה כקלון שלנו&lt;/ref&gt; - כך אנו שאין דרכנו לכך על אחת כמה וכמה! אף הם קפצו לתוך הים, ועליהם הכתוב אומר ([[תהלים מד כג]]) כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה.

ורב יהודה אמר: זו &lt;ref&gt;'הורגנו כל היום'&lt;/ref&gt; - אשה ושבעה בניה:

אתיוהו קמא לקמיה דקיסר, אמרו ליה: פלח לעבודת כוכבים!

אמר להו: כתוב בתורה ([[שמות כ ב]]) אנכי ה' אלהיך [אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני]

- אפקוהו וקטלוהו, ואתיוהו לאידך לקמיה דקיסר, אמרו ליה: פלח לעבודת כוכבים! אמר להו: כתוב בתורה &lt;ref&gt;שם&lt;/ref&gt; לא יהיה לך אלהים אחרים על פני - אפקוהו וקטלוהו;

אתיוהו לאידך, אמרו ליה: פלח לעבודת כוכבים! אמר להו כתוב בתורה ([[שמות כב יט]]) זובח לאלהים יחרם [בלתי לה' לבדו]!

- אפקוהו וקטלוהו, אתיוהו לאידך, אמרו ליה: פלח לעבודת כוכבים!

אמר להו: כתוב בתורה ([[שמות לד יד]]) [כי] לא תשתחוה לאל אחר [כי ה' קנא שמו אל קנא הוא]!

- אפקוהו וקטלוהו, אתיוהו לאידך, אמרו ליה: פלח לעבודת כוכבים!

אמר להו: כתוב בתורה ([[דברים ו ד]]) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד!

- אפקוהו וקטלוהו, אתיוהו לאידך, אמרו ליה: פלח לעבודת כוכבים!

אמר להו: כתוב בתורה ([[דברים ד לט]]) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד!

אפקוהו וקטלוהו, אתיוהו לאידך, אמרו ליה: פלח לעבודת כוכבים!

אמר להו: כתוב בתורה ([[דברים כו יז]]) את ה' האמרת &lt;ref&gt;ייחדת&lt;/ref&gt; וגו' [להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו, ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו--ולשמע בקלו] וה' האמירך היום [להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו] &lt;ref&gt;שם, פסוק יח&lt;/ref&gt; - כבר נשבענו להקדוש ברוך הוא שאין אנו מעבירין אותו באל אחר, ואף הוא נשבע לנו שאין מעביר אותנו באומה אחרת. אמר ליה קיסר: אישדי לך גושפנקא &lt;ref&gt;חותמי שצורתי טבועה בו&lt;/ref&gt; וגחין ושקליה &lt;ref&gt;כדי שתהא נראה משתחוה לה&lt;/ref&gt;, כי היכי דלימרו &quot;קביל עליה הרמנא דמלכא &lt;ref&gt;שולטנות המלך קבל עליו לעשות&lt;/ref&gt;&quot;!

אמר ליה: חבל עלך קיסר, חבל עלך קיסר! על כבוד עצמך כך - על כבוד הקב&quot;ה על אחת כמה וכמה! אפקוהו למיקטליה

אמרה להו אימיה: יהבוהו ניהלי ואינשקיה פורתא. אמרה לו: בניי! לכו ואמרו לאברהם אביכם: אתה עקדת מזבח אחד, ואני עקדתי שבעה מזבחות.

אף היא עלתה לגג ונפלה ומתה.

יצתה בת קול ואמרה: ([[תהלים קיג ט]]) [מושיבי עקרת הבית] אם הבנים שמחה [הללויה].

רבי יהושע בן לוי אמר זו &lt;ref&gt;'הורגנו כל היום'&lt;/ref&gt; מילה &lt;ref&gt;דזימנין דמיית&lt;/ref&gt;, שניתנה בשמיני.

רבי שמעון בן לקיש אמר: אלו תלמידי חכמים שמראין הלכות שחיטה בעצמן, דאמר רבא: כל מילי ליחזי איניש בנפשיה בר משחיטה &lt;ref&gt;שמא יתחבנו בגרונו&lt;/ref&gt; ודבר אחר &lt;ref&gt;צרעת ומראות נגעים מפני שמסוכן לקפוץ עליו&lt;/ref&gt;.

רב נחמן בר יצחק אמר: אלו תלמידי חכמים שממיתין עצמן על דברי תורה, כדרבי שמעון בן לקיש, דאמר רבי שמעון בן לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם, שנאמר: ([[במדבר יט ד]]) זאת התורה אדם כי ימות באהל וגו' [כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים].

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ארבעים סאה

{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|גיטין|נז|57}}</text>
      <sha1>mhirfr48gogpr78v69et29isobexnnb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות א קנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>163724</id>
    <revision>
      <id>1415773</id>
      <parentid>542583</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:19:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>141.226.11.85</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1764" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|א|קנה|קנו|קנז}}
{{צתב|א&quot;ר מני, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה|ברכות|י|ב}}.

שלמותו של כל יחיד נערכת לפי ערכו ומדרגתו. אבל עיקר שלמותן של ישראל, שהם גוי אחד בארץ, היא ע&quot;י קיבוץ כל הכוחות כולן, של הקטנים עם הגדולים, למרכז אחד, ע&quot;כ רק בזה יתקדש שם ד' ית' בקיבוץ ואחדות כלל ישראל. ושלמותו של היחיד כשנערכנה בתור ירושה לו לבדו, אינה חשובה כלום לעומת הערך שתערך בהיותה מצטרפת עם השלמות הכללי. והנה בת&quot;ת הוא המקום שבו קונה כל יחיד השתלמותו לפי ערכו, אך המרכז הכללי של ת&quot;ת דכלל ישראל, והתמצית שהם מתאחדים, הוא בק&quot;ש וביחוד בעונתה, שכל האומה כולה נושאת נפשה למקור חיים היחיד ית' בעונה אחת, מחזקת מאד את קשר הכללי, העולה מתמצית כל עסק התורה של הפרטים. כי ההבנה היוצאת והנמשכת מידיעת האחדות וקבלת עול מלכות שמים, היא מתחלקת לפרטים, לכ&quot;א לפי כוחו, כד' הזוהר: כל חד וחד לפום שיעורא דילי', ובהבנה כללית וקבלה אמתית מתאחד ע&quot;י ק&quot;ש בעונתה. ע&quot;כ גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה, כי ערך השלם בתוך הכלל הוא גדול באין ערוך מערכו בפרטו.
{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|א|קנה|קנו|קנז}}</text>
      <sha1>l8nd6u44kydutp50s42gis76nx0a1p4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק</title>
    <ns>108</ns>
    <id>171566</id>
    <revision>
      <id>1415739</id>
      <parentid>1400854</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T14:39:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2001:978:3C0B:5153:46:E096:8302:C8</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8809" xml:space="preserve">{{אישיות רבנית
| תאריך לידה עברי = ט&quot;ז באלול תרכ&quot;ה
| תאריך פטירה עברי = ג' באלול תרצ&quot;ה
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = הרב הראשי לישראל האשכנזי
| למניין = 1
| התחלת כהונה = 1921
| סיום כהונה = 1935
| הבא בתפקיד = יצחק אייזיק הלוי הרצוג
| סוג שותפות = רבנות
| שותף לשלטון = יעקב מאיר (הרב הספרדי)
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=הרב האשכנזי של ירושלים
|למניין=
|התחלת כהונה=1919
|סיום כהונה=1935
|הבא בתפקיד=הרב צבי פסח פרנק
|הקודם בתפקיד=הרב שמואל סלנט
}}
}}
{{דף של מחבר

    |שם פרטי=אברהם יצחק
    |שם משפחה=קוק (הכהן)
    |כינוי= הראי&quot;ה
    |ויקיטקסט=אברהם יצחק הכהן קוק
    |ויקיפדיה=אברהם יצחק הכהן קוק
    |ויקיציטוט=
    |ויקישיתוף=

    |שפה=עברית
    |שפה שניה=
    |תמונה=Abraham_Isaac_Kook_1924.jpg

    |יום לידה עברי=ט&quot;ז
    |חודש לידה עברי=אלול
    |שנת לידה עברית= 5625
    |יום לידה לועזי=7
    |חודש לידה לועזי=ספט'
    |שנת לידה לועזית=1865
    |ארץ לידה=לטביה 
    |עיר לידה=גריבה

    |יום פטירה עברי=ג'
    |חודש פטירה עברי=אלול
    |שנת פטירה עברית=5695
    |יום פטירה לועזי=1
    |חודש פטירה לועזי=ספט'
    |שנת פטירה לועזית=1935
    |ארץ פטירה=ישראל
    |עיר פטירה=ירושלים

    |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מהאבות הרוחניים של הציונות הדתית.}}}
    |תיאור בדף מחבר=הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מהאבות הרוחניים של הציונות הדתית.

==ספריו==
===קבצים לא ערוכים===
*'''[[שמונה קבצים]]'''
*'''[[פנקס יג]]'''
*'''[[ערפלי טוהר]]''' - קובץ ב' מ&quot;שמונה קבצים&quot; שהודפס בפני עצמו.
*'''[[קבצים מכתב יד קדשו]]''' - (חמישה מפנקסי הרב, ובכללם פנקס י&quot;ג)
*'''[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב]]''' (הודפס בכריכה רכה)
*'''[[פנקסי הראי&quot;ה חלק ראשון]]''' - (הפנקסים שב&quot;קבצים מכתב יד קודשו&quot; ועוד שבעה פנקסים קטנים)
*'''[[פנקסי הראי&quot;ה חלק שני]]''' - (שנים מפנקסי הרב)
*'''[[פנסקי הראי&quot;ה חלק שלישי]]'''
*'''[[פנסקי הראי&quot;ה חלק רביעי]]'''
*'''[[פנסקי הראי&quot;ה חלק חמישי]]'''
*'''[[פנסקי הראי&quot;ה חלק שישי]]'''
*'''[[פנסקי הראי&quot;ה חלק שביעי]]'''
*'''[[מציאות קטן]]'''

===ספרי &quot;אורות&quot;===
*'''[[אורות]]''', פרקי גאולה בעריכת הרצי&quot;ה קוק.
*'''[[אורות הקודש]]''', משנתו של הרב קוק בעריכת הרב &quot;הנזיר&quot;.
** [[אורות הקודש א]]
** [[אורות הקודש ב]]
** [[אורות הקודש ג]]
** [[אורות הקודש ד]]
*'''[[אורות התשובה]]''', בעריכת הרצי&quot;ה קוק.
*'''[[אורות התורה]]''', על ערך התורה, לימודה והדרכתה בעריכת הרצי&quot;ה קוק.
*'''[[אורות האמונה]]''', בעריכת הרב משה גורביץ.
*'''[[אורות הראיה]]''', בעריכת  הרצי&quot;ה קוק. 
*'''אורות התפילה''', בעריכת הרב משה צבי נריה.

===מחשבה===
*'''[[אדר היקר]]''' - פרקי כתיבה (&quot;אדר היקר&quot; נכתב לזכר הרב אליהו דוד רבינוביץ-תאומים, שכונה בראשי תבות '(ה)אדר&quot;ת' והיה חותנו של הרב קוק בזיווגו הראשון. לאחר שאשתו נפטרה, נשא הרב קוק את ביתו של אחיו התאום של האדר&quot;ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ-תאומים).
*'''[[עקבי הצאן]]''' - קבוצת מאמרים, יצא לאור בשנת תרס&quot;ו.
*'''[[מוסר אביך]] ו[[מידות הראי&quot;ה]]''' - פרקים בתיקון המידות.
*'''[[ראש מילין]]''' - דרשות על הטנת&quot;א, הטעמים, הניקוד התגים והאותיות העבריות.
*'''[[אגרות הראי&quot;ה]]''' - אגרותיו של הרב קוק שקובצו בארבעה כרכים שיצאו ב-שתי הוצאות. האגרות מעשר שנותיו האחרונות לא פורסמו בקובץ זה.
*'''[[השלמות לאגרות הראי&quot;ה]]''' - אגרות של הראי&quot;ה עד לשנת תרפ&quot;ה (1925), שלא נכללו ב[[אגרות הראי&quot;ה]].
*'''[[אגרות הראיה ה]]''' - אגרות של הראי&quot;ה מעשר השנים האחרונות לחייו, שלא נכללו בארבעת חלקי 'אגרות הראי&quot;ה'.
*'''[[מאמרי הראי&quot;ה]]''' - שני כרכים של מאמריו והרצאותיו בעריכת אלישע אבינר ודוד לנדאו.
*'''[[חזון הצמחונות והשלום]]''' - קובץ מאמרים על אידאל הצמחונות ערוך בידי הרב &quot;הנזיר&quot;.
*'''[[עין איה|עין אי&quot;ה]]''' - ביאור על אגדות התלמוד מתוך מסכת ברכות ומסכת שבת מהתלמוד הבבלי המופיעים בספר &quot;עין יעקב&quot; מאת הרב יעקב בן חביב שאסף את אגדות התלמוד. לספר זה רומזת המילה הראשונה (&quot;עין&quot;) בשם הספר, והמילה השנייה רומזת לשם המחבר בראשי תבות (אי&quot;ה - אברהם יצחק הכהן).
*'''[[חבש פאר, וורשא תרנ&quot;א]]''' - על חשיבות מצות הנחת תפילין והנחתן במקומן הנכון.
*'''[[חזון הגאולה]]''' - על גאולת ישראל וחביבות ישיבת הארץ מן המקורות. נערך על ידי הרב מאיר בר-אילן ז&quot;ל. (במשך זמן רב הספר לא היה בנמצא, אך מרבית הפיסקאות שבו הובאו בספרים אחרים. לאחרונה יצאה מהדורה חדשה של הספר).
*'''[[מדבר שור|מדבר שוּר]]''' - דרשות מימי רבנותו של הרב בחו&quot;ל, קרוי &quot;שוּר&quot; מלשון ראיה (בדומה למשמעות &quot;קוק&quot; ביידיש).
*'''[[באורי הראי&quot;ה למסכת אבות]]''' - ליקוט מכִתבי הרב המבארים את מסכת אבות בתוספת כתבי יד שלא פורסמו עד כה.
*'''[[משנת הרב]]'''- לקט מכתבי הרב בעשרה עניינים המחולקים לעשרה פרקים, בעריכת הרב משה צבי נריה.
*'''[[ארץ חפץ]]''' - אמרות על ארץ ישראל ובניינה, בעריכת הרב ישעיהו שפירא (האדמו&quot;ר החלוץ).
*'''[[לנבוכי הדור]]''' - מורה נבוכים חדש לדור התחיה. פרק ראשון.

===תפילה ומועדים===
*'''[[עולת ראי&quot;ה]]''', שני כרכים על סידור התפילה היהודי בעריכת הרצ&quot;יה קוק.
*'''[[מאורות הראי&quot;ה]]''', על המועדים.

===הלכה===
*'''[[דעת כהן]]''' - שו&quot;ת בנושאי יורה דעה.
*'''[[משפט כהן]]''' - שו&quot;ת בנושאי חושן משפט, מצוות התלויות בארץ והלכות קורבנות.
*'''[[עזרת כהן]]''' - שו&quot;ת בנושאי אבן העזר.
*'''[[אורח משפט]]''' - שו&quot;ת בנושאי אורח חיים וחושן משפט.
*'''[[שבת הארץ]]''' - על מצוות השמיטה.
*'''[[באר אליהו]]''' - ביאורים על ביאורי הגר&quot;א התמציתיים לחושן משפט.
*'''[[זבחי ראי&quot;ה]]''' - חידושים על מסכת זבחים&quot;.
*'''[[מצות ראי&quot;ה]]''' - חידושים של השו&quot;ע (שולחן ערוך).
*'''[[עץ הדר]]''' - על העדפת אתרוגים מארץ ישראל והפסול שבאתרוגים מורכבים.
*'''[[טוב רואי]]''' - ילקוט באורים, חידושים, הערות ודרושים על הש&quot;ס.

{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק הכהן}}
[[קטגוריה:מחברים שפעלו בליטא]]
[[קטגוריה:מחברים שפעלו בישראל]]
[[קטגוריה:מחברים שפעלו בשוויץ]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:יהודים ארצישראלים]]
[[קטגוריה:כהנים]]
}}</text>
      <sha1>qbbmp6sb58kp47kc0wzr03m4do8ym88</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415744</id>
      <parentid>1415739</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T15:33:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8809" xml:space="preserve">{{אישיות רבנית
| תאריך לידה עברי = ט&quot;ז באלול תרכ&quot;ה
| תאריך פטירה עברי = ג' באלול תרצ&quot;ה
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = הרב הראשי לישראל האשכנזי
| למניין = 1
| התחלת כהונה = 1921
| סיום כהונה = 1935
| הבא בתפקיד = יצחק אייזיק הלוי הרצוג
| סוג שותפות = רבנות
| שותף לשלטון = יעקב מאיר (הרב הספרדי)
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=הרב האשכנזי של ירושלים
|למניין=
|התחלת כהונה=1919
|סיום כהונה=1935
|הבא בתפקיד=הרב צבי פסח פרנק
|הקודם בתפקיד=הרב שמואל סלנט
}}
}}
{{דף של מחבר

    |שם פרטי=אברהם יצחק
    |שם משפחה=קוק (הכהן)
    |כינוי= הראי&quot;ה
    |ויקיטקסט=אברהם יצחק הכהן קוק
    |ויקיפדיה=אברהם יצחק הכהן קוק
    |ויקיציטוט=
    |ויקישיתוף=

    |שפה=עברית
    |שפה שניה=
    |תמונה=Abraham_Isaac_Kook_1924.jpg

    |יום לידה עברי=ט&quot;ז
    |חודש לידה עברי=אלול
    |שנת לידה עברית= 5625
    |יום לידה לועזי=7
    |חודש לידה לועזי=ספט'
    |שנת לידה לועזית=1865
    |ארץ לידה=לטביה 
    |עיר לידה=גריבה

    |יום פטירה עברי=ג'
    |חודש פטירה עברי=אלול
    |שנת פטירה עברית=5695
    |יום פטירה לועזי=1
    |חודש פטירה לועזי=ספט'
    |שנת פטירה לועזית=1935
    |ארץ פטירה=ישראל
    |עיר פטירה=ירושלים

    |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מהאבות הרוחניים של הציונות הדתית.}}}
    |תיאור בדף מחבר=הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מהאבות הרוחניים של הציונות הדתית.

==ספריו==
===קבצים לא ערוכים===
*'''[[שמונה קבצים]]'''
*'''[[פנקס יג]]'''
*'''[[ערפלי טוהר]]''' - קובץ ב' מ&quot;שמונה קבצים&quot; שהודפס בפני עצמו.
*'''[[קבצים מכתב יד קדשו]]''' - (חמישה מפנקסי הרב, ובכללם פנקס י&quot;ג)
*'''[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב]]''' (הודפס בכריכה רכה)
*'''[[פנקסי הראי&quot;ה חלק ראשון]]''' - (הפנקסים שב&quot;קבצים מכתב יד קודשו&quot; ועוד שבעה פנקסים קטנים)
*'''[[פנקסי הראי&quot;ה חלק שני]]''' - (שנים מפנקסי הרב)
*'''[[פנקסי הראי&quot;ה חלק שלישי]]'''
*'''[[פנקסי הראי&quot;ה חלק רביעי]]'''
*'''[[פנקסי הראי&quot;ה חלק חמישי]]'''
*'''[[פנקסי הראי&quot;ה חלק שישי]]'''
*'''[[פנקסי הראי&quot;ה חלק שביעי]]'''
*'''[[מציאות קטן]]'''

===ספרי &quot;אורות&quot;===
*'''[[אורות]]''', פרקי גאולה בעריכת הרצי&quot;ה קוק.
*'''[[אורות הקודש]]''', משנתו של הרב קוק בעריכת הרב &quot;הנזיר&quot;.
** [[אורות הקודש א]]
** [[אורות הקודש ב]]
** [[אורות הקודש ג]]
** [[אורות הקודש ד]]
*'''[[אורות התשובה]]''', בעריכת הרצי&quot;ה קוק.
*'''[[אורות התורה]]''', על ערך התורה, לימודה והדרכתה בעריכת הרצי&quot;ה קוק.
*'''[[אורות האמונה]]''', בעריכת הרב משה גורביץ.
*'''[[אורות הראיה]]''', בעריכת  הרצי&quot;ה קוק. 
*'''אורות התפילה''', בעריכת הרב משה צבי נריה.

===מחשבה===
*'''[[אדר היקר]]''' - פרקי כתיבה (&quot;אדר היקר&quot; נכתב לזכר הרב אליהו דוד רבינוביץ-תאומים, שכונה בראשי תבות '(ה)אדר&quot;ת' והיה חותנו של הרב קוק בזיווגו הראשון. לאחר שאשתו נפטרה, נשא הרב קוק את ביתו של אחיו התאום של האדר&quot;ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ-תאומים).
*'''[[עקבי הצאן]]''' - קבוצת מאמרים, יצא לאור בשנת תרס&quot;ו.
*'''[[מוסר אביך]] ו[[מידות הראי&quot;ה]]''' - פרקים בתיקון המידות.
*'''[[ראש מילין]]''' - דרשות על הטנת&quot;א, הטעמים, הניקוד התגים והאותיות העבריות.
*'''[[אגרות הראי&quot;ה]]''' - אגרותיו של הרב קוק שקובצו בארבעה כרכים שיצאו ב-שתי הוצאות. האגרות מעשר שנותיו האחרונות לא פורסמו בקובץ זה.
*'''[[השלמות לאגרות הראי&quot;ה]]''' - אגרות של הראי&quot;ה עד לשנת תרפ&quot;ה (1925), שלא נכללו ב[[אגרות הראי&quot;ה]].
*'''[[אגרות הראיה ה]]''' - אגרות של הראי&quot;ה מעשר השנים האחרונות לחייו, שלא נכללו בארבעת חלקי 'אגרות הראי&quot;ה'.
*'''[[מאמרי הראי&quot;ה]]''' - שני כרכים של מאמריו והרצאותיו בעריכת אלישע אבינר ודוד לנדאו.
*'''[[חזון הצמחונות והשלום]]''' - קובץ מאמרים על אידאל הצמחונות ערוך בידי הרב &quot;הנזיר&quot;.
*'''[[עין איה|עין אי&quot;ה]]''' - ביאור על אגדות התלמוד מתוך מסכת ברכות ומסכת שבת מהתלמוד הבבלי המופיעים בספר &quot;עין יעקב&quot; מאת הרב יעקב בן חביב שאסף את אגדות התלמוד. לספר זה רומזת המילה הראשונה (&quot;עין&quot;) בשם הספר, והמילה השנייה רומזת לשם המחבר בראשי תבות (אי&quot;ה - אברהם יצחק הכהן).
*'''[[חבש פאר, וורשא תרנ&quot;א]]''' - על חשיבות מצות הנחת תפילין והנחתן במקומן הנכון.
*'''[[חזון הגאולה]]''' - על גאולת ישראל וחביבות ישיבת הארץ מן המקורות. נערך על ידי הרב מאיר בר-אילן ז&quot;ל. (במשך זמן רב הספר לא היה בנמצא, אך מרבית הפיסקאות שבו הובאו בספרים אחרים. לאחרונה יצאה מהדורה חדשה של הספר).
*'''[[מדבר שור|מדבר שוּר]]''' - דרשות מימי רבנותו של הרב בחו&quot;ל, קרוי &quot;שוּר&quot; מלשון ראיה (בדומה למשמעות &quot;קוק&quot; ביידיש).
*'''[[באורי הראי&quot;ה למסכת אבות]]''' - ליקוט מכִתבי הרב המבארים את מסכת אבות בתוספת כתבי יד שלא פורסמו עד כה.
*'''[[משנת הרב]]'''- לקט מכתבי הרב בעשרה עניינים המחולקים לעשרה פרקים, בעריכת הרב משה צבי נריה.
*'''[[ארץ חפץ]]''' - אמרות על ארץ ישראל ובניינה, בעריכת הרב ישעיהו שפירא (האדמו&quot;ר החלוץ).
*'''[[לנבוכי הדור]]''' - מורה נבוכים חדש לדור התחיה. פרק ראשון.

===תפילה ומועדים===
*'''[[עולת ראי&quot;ה]]''', שני כרכים על סידור התפילה היהודי בעריכת הרצ&quot;יה קוק.
*'''[[מאורות הראי&quot;ה]]''', על המועדים.

===הלכה===
*'''[[דעת כהן]]''' - שו&quot;ת בנושאי יורה דעה.
*'''[[משפט כהן]]''' - שו&quot;ת בנושאי חושן משפט, מצוות התלויות בארץ והלכות קורבנות.
*'''[[עזרת כהן]]''' - שו&quot;ת בנושאי אבן העזר.
*'''[[אורח משפט]]''' - שו&quot;ת בנושאי אורח חיים וחושן משפט.
*'''[[שבת הארץ]]''' - על מצוות השמיטה.
*'''[[באר אליהו]]''' - ביאורים על ביאורי הגר&quot;א התמציתיים לחושן משפט.
*'''[[זבחי ראי&quot;ה]]''' - חידושים על מסכת זבחים&quot;.
*'''[[מצות ראי&quot;ה]]''' - חידושים של השו&quot;ע (שולחן ערוך).
*'''[[עץ הדר]]''' - על העדפת אתרוגים מארץ ישראל והפסול שבאתרוגים מורכבים.
*'''[[טוב רואי]]''' - ילקוט באורים, חידושים, הערות ודרושים על הש&quot;ס.

{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק הכהן}}
[[קטגוריה:מחברים שפעלו בליטא]]
[[קטגוריה:מחברים שפעלו בישראל]]
[[קטגוריה:מחברים שפעלו בשוויץ]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:יהודים ארצישראלים]]
[[קטגוריה:כהנים]]
}}</text>
      <sha1>m1h7zu954gcpntvp3c25b0351bx9xnk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה ערכין ב רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173713</id>
    <revision>
      <id>1415802</id>
      <parentid>247803</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T06:21:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3893" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;אין בערכין פחות מסלע,
::ולא יתר על חמישים סלע.
::כיצד?
::נתן סלע, והעשיר - אינו נותן כלום.
::פחות מסלע, והעשיר - נותן חמישים סלע.
::היו בידיו חמש סלעים -
:::רבי מאיר אומר: אינו נותן אלא אחת.
:::וחכמים אומרין: נותן את כולם,
::::שאין בערכין פחות מסלע, 
::::ולא יתר על חמישים סלע.
:אין פתח בטועה פחות משבעה - 
::ולא יתר על שבעה עשר.
:אין בנגעים פחות משבוע אחד - 
::ולא יתר על שלשה שבועות.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;אין פוחתין מארבעה חודשים המעוברין לשנה,
::ולא נראה יתר על שמונה.
:שתי הלחם נאכלות - אין פחות משנים,
::ולא יתר על שלשה.
:לחם הפנים נאכל - אין פחות מתשעה,
::ולא יתר על אחד עשר.
:קטן נימול - אין פחות משמונה,
::ולא יתר על שנים עשר.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה במקדש,
::ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה.
:אין פוחתין משני נבלים,
::ולא מוסיפין על שישה.
:ואין פוחתין משני חלילים,
::ולא מוסיפין על שנים עשר.
:ובשנים עשר יום בשנה,
::החליל מכה לפני המזבח -
:::בשחיטת פסח ראשון,
:::ובשחיטת פסח שני,
:::ביום טוב הראשון של פסח,
:::וביום טוב הראשון של עצרת,
:::ובשמונת ימי החג.
::ולא היה מכה באבוב של נחושת,
:::אלא באבוב של קנה - מפני שקולו ערב.
::ולא היה מחלק - אלא באבוב יחידי,
:::מפני שהוא מחלק יפה.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;ועבדי הכהנים היו - דברי רבי מאיר.
:רבי יוסי אומר:
::משפחת בית הפגרים, ובית ציפריה, ומאמוס היו,
::ומשיאין לכהונה.
:רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר: לויים היו.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


(ה) &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;אין פוחתין משישה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים,
::כדי לשבת, ולשני ימים טובים של ראש השנה - ומוסיפין עד לעולם.
:אין פוחתין משתי חצוצרות - ומוסיפין עד לעולם.
:מתשעה כינורות - ומוסיפין עד לעולם.
:והצלצל לבד.&lt;קטע סוף=רמבם ה/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


(ו) &lt;קטע התחלה=הלכה ו/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ו/&gt;אין פוחתין משנים עשר לויים עומדין על הדוכן - ומוסיפין עד לעולם.
:אין קטן נכנס לעזרה לעבודה,
::אלא בשעה שהלויים אומרין בשיר.
::ולא היו אומרין בנבל וכינור - 
:::אלא בפה - כדי ליתן תבל בנעימה.  
::רבי אליעזר בן יעקב אומר: 
:::אין עולין מן המנין,
:::ולא עומדין על הדוכן,
:::אלא בארץ היו עומדין,
:::וראשיהן כבין רגלי הלויים,
:::וצוערי הלויים - היו נקרין.&lt;קטע סוף=רמבם ו/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ו/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה ערכין ב]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dtjsomd3794epiaps8x36uz2lomle80</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה ערכין ג רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173715</id>
    <revision>
      <id>1415954</id>
      <parentid>247805</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T09:51:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2779" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;יש בערכין - להקל ולהחמיר,
::בשדה אחוזה - להקל ולהחמיר,
::ובשור המועד שהמית את העבד - להקל ולהחמיר,
::באונס, ובמפתה, ובמוציא שם רע - להקל ולהחמיר.  
:יש בערכין, להקל ולהחמיר - כיצד?
::אחד שהעריך את הנאה שבישראל, ואת הכעור שבישראל - נותן חמישים סלע.
::אם אמר: &quot;הרי דמיו עלי&quot; - נותן את שוויו.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;ובשדה אחוזה, להקל ולהחמיר - כיצד?
::אחד המקדיש בחולת המחוז, ואחד המקדיש בפרדסות סבסטה - נותן בית זרע חומר שעורים בחמישים שקל כסף.
::ובשדה מקנה - נותן את שוויו.
::רבי אליעזר אומר: אחת שדה אחוזה, ואחת שדה מקנה,
:::מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה?
:::אלא שבשדה אחוזה - הוא נותן חומש,
:::ובשדה מקנה - אינו נותן חומש.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;ובשור המועד שהמית את העבד, להקל ולהחמיר - כיצד?  
::אחד שהמית את הנאה שבעבדים, ואת הכעור שבעבדים - נותן שלשים סלע.
::המית בן חורין - נותן את שוויו.
::חבל בזה ובזה - משלם נזק שלם.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;ובאונס ובמפתה, להקל ולהחמיר - כיצד?  
::אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה, ואת הקטנה שבישראל - נותן חמישים סלע.
::ובבושת, ובפגם - הכל לפי המבייש והמתבייש.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


(ה) &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;ובמוציא שם רע, להקל ולהחמיר - כיצד?
::אחד שהוציא שם רע על הגדולה שבכהונה, ועל הקטנה שבישראל - נותן מאה סלע.
:נמצא האומר בפיו - חמור מן העושה מעשה,
::שכן מצינו, שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר - אלא על לשון הרע,
::שנאמר: &quot;וינסו אותי זה עשר פעמים&quot; ([[במדבר יד כב]]).&lt;קטע סוף=רמבם ה/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה ערכין ג]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>i81icl88e8w3xf52dzhg6zfjo30dbo5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המילים של שבי&quot;ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>180445</id>
    <revision>
      <id>1415745</id>
      <parentid>1413889</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T15:36:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1680" xml:space="preserve">{{ספר
 |שם=
 |תמונה=
 |כיתוב=
 |מחבר=
 |מתרגם=
 |מיוחס ל=
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=
 |סוגה=
 |נושא=
 |מספר כרכים=
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |מקום ההוצאה=
 |דפוס ראשון=
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מהדורות חדשות=
 |ספר סרוק=
 |קבצים סרוקים=
 |היברו=
 |ספריא=
 |לאומית=
 |מסת&quot;ב=
 |הקלטות=
 |כתבי יד=
 |פרשנים=
 |מקורות=
 |ויקיפדיה=
 |אנצ דעת=
}}


{{כו|ספר המילים{{ש}}{{קטן|הוא}}{{ש}}קונקורדאנציא החדש{{ש}}{{קטן|האוצר}}|כל השמות והפעלים גם מלות הבאים בספרי קדש בכל נטיותיהם למיניהם איש איש על דגלו ושרשו ומראה כל מקומות המצאם בתנ&quot;ך עם פתרון הוראותיהם בכלל ובפרט

מאת {{קישור למחבר|שבי&quot;ל}}
}}


'''ספר המילים של שבי&quot;ל''' הוא אחד הקונקורדנציות הקדומות ביותר לתנ&quot;ך. הוא יצא לאור לראשונה בשנת  תרל&quot;ז (1877). הספר כולל את רוב השורשים בתנ&quot;ך עם הפניה בלבד למקומם, ללא הבאת הפסוק, וכן הגדרה קצרה של משמעות השורש.

== תוכן עניינים ==
* [[/הקדמה/]]
* [[/א|אות האל&quot;ף]]
* [[/ב|אות הבי&quot;ת]]
...

[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:תנ&quot;ך]]

[[קטגוריה:ספר המילים של שבי&quot;ל|*]]</text>
      <sha1>eqn8y85cngo82ose68zmbvtt47rn1sq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית רבה ב ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>212597</id>
    <revision>
      <id>1415787</id>
      <parentid>1390932</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T23:17:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נתנאל אור ל.</username>
        <id>32737</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קישורים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2637" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|בראשית רבה|ב|ג|ד|ה|}}{{פמ|בראשית רבה|ב|ד}}	ר&quot;ש בן לקיש פתר קריא בגליות.{{ש}}
{{צמד|וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ}} זה גלות בבל שנאמר {{מצ|ירמיה|ד|כג|רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ|ק=בראשית רבה ב ד}}.{{ש}}
{{צמד|וָבֹהוּ}} זה גלות [[w:מדי|מדי]] {{מצ|אסתר ו|יד|וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן|ק=בראשית רבה ב ד}}.{{ש}}
{{צמד|וְחֹשֶׁךְ}} זה גלות {{w:יוון|יון]] שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל.{{ש}}
{{צמד|עַל פְּנֵי תְהוֹם}} זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן.{{ש}}
{{צמד|וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת}} זה רוחו של מלך המשיח היאך מה דאת אמר {{מצ|ישעיה|יא|ב|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'|ק=בראשית רבה ב ד}} באיזו זכות ממשמשת ובאה המרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה כמים שנאמר {{מצ|איכה ב|יט|שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ}}.{{ש}}
רבי חגי בשם רבי פדת אמר ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב רוחה שייפה.{{ש}}
וכבר היה ר&quot;ש בן זומא יושב ותוהא ועבר רבי יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים ולא השיבו בשלישית השיבו בבהילות א&quot;ל בן זומא מאין הרגלים אמר לו מעיין הייתי א&quot;ל מעיד אני עלי שמים וארץ שאיני זז מכאן עד שתודיעני מאין הרגלים א&quot;ל מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות. ורוח אלהים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו הלך לו בן זומא ולא שהו ימים מועטים ובן זומא בעולם:
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:ארבע גלויות]]
[[קטגוריה:משיח בן דוד]]
[[קטגוריה:מעשה בראשית]]
[[קטגוריה:שמעון בן זומא]]
[[קטגוריה:תשובה וגאולה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>286jmtbhl1c45gpu37llughvd388bxy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415788</id>
      <parentid>1415787</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T23:18:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נתנאל אור ל.</username>
        <id>32737</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיק.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2637" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|בראשית רבה|ב|ג|ד|ה|}}{{פמ|בראשית רבה|ב|ד}}	ר&quot;ש בן לקיש פתר קריא בגליות.{{ש}}
{{צמד|וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ}} זה גלות בבל שנאמר {{מצ|ירמיה|ד|כג|רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ|ק=בראשית רבה ב ד}}.{{ש}}
{{צמד|וָבֹהוּ}} זה גלות [[w:מדי|מדי]] {{מצ|אסתר ו|יד|וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן|ק=בראשית רבה ב ד}}.{{ש}}
{{צמד|וְחֹשֶׁךְ}} זה גלות [[w:יוון|יון]] שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל.{{ש}}
{{צמד|עַל פְּנֵי תְהוֹם}} זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן.{{ש}}
{{צמד|וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת}} זה רוחו של מלך המשיח היאך מה דאת אמר {{מצ|ישעיה|יא|ב|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'|ק=בראשית רבה ב ד}} באיזו זכות ממשמשת ובאה המרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה כמים שנאמר {{מצ|איכה ב|יט|שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ}}.{{ש}}
רבי חגי בשם רבי פדת אמר ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב רוחה שייפה.{{ש}}
וכבר היה ר&quot;ש בן זומא יושב ותוהא ועבר רבי יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים ולא השיבו בשלישית השיבו בבהילות א&quot;ל בן זומא מאין הרגלים אמר לו מעיין הייתי א&quot;ל מעיד אני עלי שמים וארץ שאיני זז מכאן עד שתודיעני מאין הרגלים א&quot;ל מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות. ורוח אלהים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו הלך לו בן זומא ולא שהו ימים מועטים ובן זומא בעולם:
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:ארבע גלויות]]
[[קטגוריה:משיח בן דוד]]
[[קטגוריה:מעשה בראשית]]
[[קטגוריה:שמעון בן זומא]]
[[קטגוריה:תשובה וגאולה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>aa1k4dyln1jyvjefscqyzk009u435w3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415789</id>
      <parentid>1415788</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T23:19:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נתנאל אור ל.</username>
        <id>32737</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קיש'</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2659" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|בראשית רבה|ב|ג|ד|ה|}}{{פמ|בראשית רבה|ב|ד}}	ר&quot;ש בן לקיש פתר קריא בגליות.{{ש}}
{{צמד|וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ}} זה [[w:גלות בבל|גלות בבל]] שנאמר {{מצ|ירמיה|ד|כג|רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ|ק=בראשית רבה ב ד}}.{{ש}}
{{צמד|וָבֹהוּ}} זה גלות [[w:מדי|מדי]] {{מצ|אסתר ו|יד|וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן|ק=בראשית רבה ב ד}}.{{ש}}
{{צמד|וְחֹשֶׁךְ}} זה גלות [[w:יוון|יון]] שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל.{{ש}}
{{צמד|עַל פְּנֵי תְהוֹם}} זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן.{{ש}}
{{צמד|וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת}} זה רוחו של מלך המשיח היאך מה דאת אמר {{מצ|ישעיה|יא|ב|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'|ק=בראשית רבה ב ד}} באיזו זכות ממשמשת ובאה המרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה כמים שנאמר {{מצ|איכה ב|יט|שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ}}.{{ש}}
רבי חגי בשם רבי פדת אמר ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב רוחה שייפה.{{ש}}
וכבר היה ר&quot;ש בן זומא יושב ותוהא ועבר רבי יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים ולא השיבו בשלישית השיבו בבהילות א&quot;ל בן זומא מאין הרגלים אמר לו מעיין הייתי א&quot;ל מעיד אני עלי שמים וארץ שאיני זז מכאן עד שתודיעני מאין הרגלים א&quot;ל מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות. ורוח אלהים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו הלך לו בן זומא ולא שהו ימים מועטים ובן זומא בעולם:
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:ארבע גלויות]]
[[קטגוריה:משיח בן דוד]]
[[קטגוריה:מעשה בראשית]]
[[קטגוריה:שמעון בן זומא]]
[[קטגוריה:תשובה וגאולה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ay0xc23jsrctks574dy5vzvptz59koi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>228542</id>
    <revision>
      <id>1415804</id>
      <parentid>1356688</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T07:42:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2321" xml:space="preserve">{{ספר
 |שם=
 |תמונה=
 |ספר סרוק=
 |כיתוב=
 |מחבר=
 |מתרגם=
 |מיוחס ל=
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=
 |סוגה=
 |נושא=
 |מספר כרכים=
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |מקום ההוצאה=
 |דפוס ראשון=
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מסת&quot;ב=
 |מהדורות חדשות=
 |קבצים סרוקים=
 |היברו=
 |ספריא=
 |לאומית=
 |הקלטות=
 |כתבי יד=
 |פרשנים=
 |מקורות=
 |ויקיפדיה=}}
'''חבל נחלתו''' - סדרת ספרי שו&quot;ת ומאמרים 

מאת הרב '''[[w:יעקב אפשטיין (רב)|יעקב אפשטיין]]''', מחוקרי מכון התורה והארץ.

הספרים מועתקים לכאן באישור המחבר. 

הספרים באתר הועלו ללא הערות. המעיין יוכל לקרוא את ההערות במהדורה המקורית וכן במהדורה המצולמת באוצר החכמה ובאוצר ההלכה. לפרטים נוספים ראו בדף השיחה.

*[[חבל נחלתו מפתח|מפתח לכרכים א-כה]]
*[[חבל נחלתו א|כרך א]]
*[[חבל נחלתו ב|כרך ב]]
*[[חבל נחלתו ג|כרך ג]]
*[[חבל נחלתו ד|כרך ד]]
*[[חבל נחלתו ה|כרך ה]]
*[[חבל נחלתו ו|כרך ו]]
*[[חבל נחלתו ז|כרך ז]]
*[[חבל נחלתו ח|כרך ח]]
*[[חבל נחלתו ט|כרך ט]]
*[[חבל נחלתו י|כרך י]]
*[[חבל נחלתו יא|כרך יא]]
*[[חבל נחלתו יב|כרך יב]]
*[[חבל נחלתו יג|כרך יג]]
*[[חבל נחלתו יד|כרך יד]]
*[[חבל נחלתו טו|כרך טו]]
*[[חבל נחלתו טז|כרך טז]]
*[[חבל נחלתו יז|כרך יז]]
*[[חבל נחלתו יח|כרך יח]]
*[[חבל נחלתו יט|כרך יט]]
*[[חבל נחלתו כ|כרך כ]]
*[[חבל נחלתו כא|כרך כא]]
*[[חבל נחלתו כב|כרך כב]]
*[[חבל נחלתו כג|כרך כג]]
*[[חבל נחלתו כד|כרך כד]]
*[[חבל נחלתו כה|כרך כה]]
*[[חבל נחלתו כו|כרך כו]]
 

[[קטגוריה:ויקיטקסט - דפים עם אישור]]
[[קטגוריה:חבל נחלתו]]</text>
      <sha1>b4ymxsypvp0vcn3d7otpp6hwm3sse3v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415946</id>
      <parentid>1415804</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:46:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2321" xml:space="preserve">{{ספר
 |שם=
 |תמונה=
 |ספר סרוק=
 |כיתוב=
 |מחבר=
 |מתרגם=
 |מיוחס ל=
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=
 |סוגה=
 |נושא=
 |מספר כרכים=
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |מקום ההוצאה=
 |דפוס ראשון=
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מסת&quot;ב=
 |מהדורות חדשות=
 |קבצים סרוקים=
 |היברו=
 |ספריא=
 |לאומית=
 |הקלטות=
 |כתבי יד=
 |פרשנים=
 |מקורות=
 |ויקיפדיה=}}
'''חבל נחלתו''' - סדרת ספרי שו&quot;ת ומאמרים 

מאת הרב '''[[w:יעקב אפשטיין (רב)|יעקב אפשטיין]]''', מחוקרי מכון התורה והארץ.

הספרים מועתקים לכאן באישור המחבר. 

הספרים באתר הועלו ללא הערות. המעיין יוכל לקרוא את ההערות במהדורה המקורית וכן במהדורה המצולמת באוצר החכמה ובאוצר ההלכה. לפרטים נוספים ראו בדף השיחה.

*[[חבל נחלתו מפתח|מפתח לכרכים א-כו]]
*[[חבל נחלתו א|כרך א]]
*[[חבל נחלתו ב|כרך ב]]
*[[חבל נחלתו ג|כרך ג]]
*[[חבל נחלתו ד|כרך ד]]
*[[חבל נחלתו ה|כרך ה]]
*[[חבל נחלתו ו|כרך ו]]
*[[חבל נחלתו ז|כרך ז]]
*[[חבל נחלתו ח|כרך ח]]
*[[חבל נחלתו ט|כרך ט]]
*[[חבל נחלתו י|כרך י]]
*[[חבל נחלתו יא|כרך יא]]
*[[חבל נחלתו יב|כרך יב]]
*[[חבל נחלתו יג|כרך יג]]
*[[חבל נחלתו יד|כרך יד]]
*[[חבל נחלתו טו|כרך טו]]
*[[חבל נחלתו טז|כרך טז]]
*[[חבל נחלתו יז|כרך יז]]
*[[חבל נחלתו יח|כרך יח]]
*[[חבל נחלתו יט|כרך יט]]
*[[חבל נחלתו כ|כרך כ]]
*[[חבל נחלתו כא|כרך כא]]
*[[חבל נחלתו כב|כרך כב]]
*[[חבל נחלתו כג|כרך כג]]
*[[חבל נחלתו כד|כרך כד]]
*[[חבל נחלתו כה|כרך כה]]
*[[חבל נחלתו כו|כרך כו]]
 

[[קטגוריה:ויקיטקסט - דפים עם אישור]]
[[קטגוריה:חבל נחלתו]]</text>
      <sha1>pj56tjg2bjvogxpz6j4p7ewibbubr46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו מפתח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>233699</id>
    <revision>
      <id>1415948</id>
      <parentid>1403538</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T09:28:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="169701" xml:space="preserve">מפתח העניינים ל-26 חלקי ספר [[חבל נחלתו]]
{{תוכן עניינים שטוח|3}}

==אורח חיים==
===הלכות נטילת ידים===
*נטילת ידים עם כפפות [[חבל נחלתו י א|חלק י סימן א]]
*אימתי כפפות מצילות מנטילת ידים [[חבל נחלתו כה א|חלק כה סימן א]]
*ברכה או מצוה עוברת לאחר נגיעה במקומות המכוסים [[חבל נחלתו יז א|חלק יז סימן א]]
*שירותים כימיים [[חבל נחלתו יז ב|חלק יז סימן ב]]

===הלכות ציצית===
*טלית קטן ודרך מצותה [[חבל נחלתו ד א|חלק ד סימן א]]
*לזיהוי התכלת בציצית [[חבל נחלתו א א|חלק א סימן א]]
*טלית שנקרעה [[חבל נחלתו טו ב|חלק טו סימן ב]]

===הלכות תפילין===
*חריץ במקצוע התפילין [[חבל נחלתו טו ג|חלק טו סימן ג]]
*מקום הנחת תפילין של ראש [[חבל נחלתו ט א|חלק ט סימן א]]
*מקום תפילין של ראש [[חבל נחלתו טז ג|חלק טז סימן ג]]
*תפילין של יד על גבי גבס [[חבל נחלתו ה ג|חלק ה סימן ג]]
*הנחת תפילין קודם עלות השחר [[חבל נחלתו ג ב|חלק ג סימן ב]]
*אבל בתפילין ביום קבורה שאינו יום מיתה [[חבל נחלתו י ב|חלק י סימן ב]]
*מדוע מברכים להניח תפילין [[חבל נחלתו כה ד|חלק כה סימן ד]]
*ברכת שהחיינו בהנחת תפילין [[חבל נחלתו ט ב|חלק ט סימן ב]]
*תפילין דרבינו תם [[חבל נחלתו ט ג|חלק ט סימן ג]]

===הלכות ברכות השחר===
*ברכת שעשני ישראל בברכות השחר [[חבל נחלתו ג א|חלק ג סימן א]]
*ברכת הנותן לשכוי בינה [[חבל נחלתו כג א|חלק כג סימן א]]
*ברכות השחר שלעתים אין מברכים אותן [[חבל נחלתו כה ב|חלק כה סימן ב]]

===הלכות קריאת שמע===
*הפסקה בין ישתבח לברכו שלפני קריאת שמע [[חבל נחלתו כה ה|חלק כה סימן ה]]
*צירוף למנין במרפסות ובמקום פתוח [[חבל נחלתו כג ב|חלק כג סימן ב]]
*דברים שבקדושה במכון חליבה [[חבל נחלתו ז א|חלק ז סימן א]]
*חרש שלמדוהו לדבר [[חבל נחלתו ח ב|חלק ח סימן ב]]
*קדיש יתום [[חבל נחלתו יד ד|חלק יד סימן ד]]
*ג' פסיעות בסוף קדיש [[חבל נחלתו ה ד|חלק ה סימן ד]]
*קדושת יוצר וקדושה דסידרא [[חבל נחלתו יג ד|חלק יג סימן ד]]
*א-ל מלך נאמן [[חבל נחלתו יג ה|חלק יג סימן ה]]
*ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד – בלחש [[חבל נחלתו יח א|חלק יח סימן א]]
*קיום מצוה עוברת במחיצת המת [[חבל נחלתו יח ב|חלק יח סימן ב]]

===הלכות תפילה===
*מה עדיף ותיקין ביחידות או תפילה בציבור מאוחרת [[חבל נחלתו כה ג|חלק כה סימן ג]]
*ברוב עם הדרת מלך [[חבל נחלתו ח א|חלק ח סימן א]]
*הפרדות לשני בתי כנסת בישוב אחד [[חבל נחלתו יב א|חלק יב סימן א]]
*ביטול תפילת הציבור בבית הכנסת [[חבל נחלתו ג ד|חלק ג סימן ד]]
*לא תתגודדו בריבוי מניינים [[חבל נחלתו ב א|חלק ב סימן א]]
*חובת התפילה בבית הכנסת [[חבל נחלתו כו א|חלק כו סימן א]]
*מנהגים חלוקים בבית הכנסת [[חבל נחלתו יט ב|חלק יט סימן ב]]
*מקהלה בבית הכנסת [[חבל נחלתו כ ב|חלק כ סימן ב]]
*תפילה בהרהור [[חבל נחלתו יג ו|חלק יג סימן ו]]
*תפילה לפני הנץ [[חבל נחלתו יז ד|חלק יז סימן ד]]
*תפילה ללא חזרת הש&quot;ץ [[חבל נחלתו כב ב|חלק כב סימן ב]]
*חזרת הש&quot;ץ במנין מצומצם [[חבל נחלתו יז ה|חלק יז סימן ה]]
*קדושה וקדושה רבה [[חבל נחלתו יח יט|חלק יח סימן יט]]
*חזקת חזנות [[חבל נחלתו יב ב|חלק יב סימן ב]]
*זמני זריחה שקיעה וצאת הכוכבים [[חבל נחלתו ו ה|חלק ו סימן ה]]
*שתיה בתוך התפילה [[חבל נחלתו יז ג|חלק יז סימן ג]]
*הכנסת כלי זיין לבית הכנסת או לבית המדרש [[חבל נחלתו יא ד|חלק יא סימן ד]]
*צואת חתול בבית כנסת [[חבל נחלתו כב א|חלק כב סימן א]]
*תפילה עם תינוק במנשא על גופו [[חבל נחלתו כ ג|חלק כ סימן ג]]
*הפסקה בתפילת הציבור לענות קדיש וקדושה [[חבל נחלתו ו א|חלק ו סימן א]]
*מוריד הגשם [[חבל נחלתו א יג|חלק א סימן יג]]
*סדרי קדימויות לגבי אבלים כבעלי תפילה [[חבל נחלתו ג ג|חלק ג סימן ג]]
*ותערב לפניך עתירתנו [[חבל נחלתו יח ג|חלק יח סימן ג]]
*טעות בתפילת מוסף [[חבל נחלתו ד יח|חלק ד סימן יח]]
*מנגינות פסולות [[חבל נחלתו ט ה|חלק ט סימן ה]]
*חזרה על מילים ומשפטים בגלל ניגונים בפיוטים ותפילות [[חבל נחלתו יב ג|חלק יב סימן ג]]
*מי שהתפלל האם יכול להיות שליח ציבור [[חבל נחלתו יט ו|חלק יט סימן ו]]
*חזן שטעה בחזרת הש&quot;ץ [[חבל נחלתו טז ד|חלק טז סימן ד]]
*תפילה על גשמים בכרם [[חבל נחלתו יב ה|חלק יב סימן ה]]
*כוונת ברכת המינים בימינו [[חבל נחלתו כו ב|חלק כו סימן ב]]
*תפילת הביננו מתי נאמרת ע&quot;י נשים [[חבל נחלתו כו ג|חלק כו סימן ג]]

===הלכות נשיאת כפים===
*הלכות נשיאות כפים [[חבל נחלתו י ד|חלק י סימן ד]]
*עלית כהן לדוכן באמצע תפילת לחש [[חבל נחלתו י ה|חלק י סימן ה]]
*ברכת כהנים בארץ ישראל ובחו&quot;ל [[חבל נחלתו ח ג|חלק ח סימן ג]]
*מי קורא לכהנים לעלות לדוכן [[חבל נחלתו כו ד|חלק כו סימן ד]]
*כנגד כתפותיהם [[חבל נחלתו כו ה|חלק כו סימן ה]]

*ברכת כהנים בכהן אחד [[חבל נחלתו יד ג|חלק יד סימן ג]]
*ברכת כהנים שלא באהבה [[חבל נחלתו כא א|חלק כא סימן א]]
*נשיאות כפים וברכת כהנים שלא בתפילות [[חבל נחלתו ה ה|חלק ה סימן ה]]
*כהן במכנסיים קצרים בנשיאות כפיים ועליה לתורה [[חבל נחלתו כב ג|חלק כב סימן ג]]
*כהן שהרג את הנפש [[חבל נחלתו ח ד|חלק ח סימן ד]]
*כהן פרמדיק [[חבל נחלתו ט ד|חלק ט סימן ד]]
*כתובת קעקע על זרוע כהן [[חבל נחלתו יח ד|חלק יח סימן ד]]
*קריאת 'כהנים' לשני כהנים שאחד מהם קטן [[חבל נחלתו יא ה|חלק יא סימן ה]]

===הלכות קריאת ספר תורה===
*כניסת חתן לבית הכנסת ואי אמירת תחנון [[חבל נחלתו כו ו|חלק כו סימן ו]]
*העלאת כהן לתורה כאחד משבעה קרואים [[חבל נחלתו טו ד|חלק טו סימן ד]]
*ספר תורה כשר [[חבל נחלתו טו ז|חלק טו סימן ז]]
*קריאה בתורה על ידי בעל קורא [[חבל נחלתו י ט|חלק י סימן ט]]
*ברך על קריאת התורה והראוהו מקום שאינו נכון [[חבל נחלתו כג ג|חלק כג סימן ג]]
*חזרה לאחר דילוג בקריאת התורה [[חבל נחלתו כו ז|חלק כו סימן ז]]
*הבנה וכוונה שונה מפשט הקריאה [[חבל נחלתו כו ח|חלק כו סימן ח]]
*נגיעה בקלף של ספר תורה בידיו [[חבל נחלתו כב ד|חלק כב סימן ד]]
*העומדים על הבמה ליד הקורא בתורה [[חבל נחלתו כב ה|חלק כב סימן ה]]
*האם חזק ונתחזק לאחר הקריאה מהוה הפסק [[חבל נחלתו כב ו|חלק כב סימן ו]]
*מנין שאין כהנים ויש הרבה לויים - העלאתם לקרוא בתורה [[חבל נחלתו כא ב|חלק כא סימן ב]]
*נפילת ספר תורה [[חבל נחלתו כא ג|חלק כא סימן ג]]
*קריאת קטן בתורה [[חבל נחלתו א יד|חלק א סימן יד]]
*קריאה בתורה ע&quot;י נכה [[חבל נחלתו ט ו|חלק ט סימן ו]]
*קריאת אשה בתורה [[חבל נחלתו יא ו|חלק יא סימן ו]]
*קריאה פחות מבן י&quot;ג בתורה [[חבל נחלתו כ ד|חלק כ סימן ד]]
*מנהג קריאת התורה בארץ ישראל [[חבל נחלתו ח יט|חלק ח סימן יט]]
*עמידה ב'ברכו' של קריאת התורה [[חבל נחלתו טז ה|חלק טז סימן ה]]
*עמידה בקריאה בתורה את עשרת הדברות [[חבל נחלתו ז י|חלק ז סימן י]]
*הפטרות פרשות אחרי וקדושים [[חבל נחלתו ה ח|חלק ה סימן ח]]
*שיהוי ספר שאינו מוגה [[חבל נחלתו ז ד|חלק ז סימן ד]]
*ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה [[חבל נחלתו ט ז|חלק ט סימן ז]]
*שנויי המסורה בספרי תורה [[חבל נחלתו יג ז|חלק יג סימן ז]]
*ועוזבי ה' יכלו – זה המניח ספר תורה ויוצא [[חבל נחלתו טו ה|חלק טו סימן ה]]
*עלינו לשבח בסיום התפילה [[חבל נחלתו טו ו|חלק טו סימן ו]]
*ואלקי אבותי בגר [[חבל נחלתו כג ד|חלק כג סימן ד]]
*לעולם ישליש אדם מעותיו [[חבל נחלתו יז ו|חלק יז סימן ו]]

===הלכות בית הכנסת===
*חזקה במתפללים בבית כנסת [[חבל נחלתו ח ו|חלק ח סימן ו]]
*כיוון בית הכנסת [[חבל נחלתו ו ב|חלק ו סימן ב]]
*גובה המחיצה בבית כנסת [[חבל נחלתו י ג|חלק י סימן ג]]
*קשוטי בית הכנסת ותשמישי קדושה [[חבל נחלתו א טז|חלק א סימן טז]]
*תרומת ספרים לבית כנסת [[חבל נחלתו ב ג|חלק ב סימן ג]]
*העברת ספר תורה מבית כנסת אחד לשני [[חבל נחלתו ז ג|חלק ז סימן ג]]
*מכירת מגילה ע&quot;י גבאי בית כנסת [[חבל נחלתו ד ג|חלק ד סימן ג]]
*חזקה על פרוכת לארון קודש [[חבל נחלתו ו ג|חלק ו סימן ג]]
*שימוש חולין בכלי בתי כנסיות של גוש קטיף [[חבל נחלתו ה ו|חלק ה סימן ו]]
*התכת בתי מזוזה מכסף [[חבל נחלתו יט כט|חלק יט סימן כט]]
*בנית משרדים מעל בנין המשמש לבית כנסת [[חבל נחלתו ז ב|חלק ז סימן ב]]
*הסבת בית מדרש לעזרת נשים [[חבל נחלתו ב ב|חלק ב סימן ב]]
*אנטנה על גג בית כנסת [[חבל נחלתו ב ד|חלק ב סימן ד]]
*עציץ בבית הכנסת [[חבל נחלתו א טו|חלק א סימן טו]]
*תרומות מגויים לבנין בית כנסת [[חבל נחלתו ח ז|חלק ח סימן ז]]
*הכנסת גויים עובדי ע&quot;ז לבית כנסת [[חבל נחלתו כ ה|חלק כ סימן ה]]

===הלכות נטילת ידים לסעודה===
*נטילת ידים ללא כלי מברז הקבוע בקיר [[חבל נחלתו א יז|חלק א סימן יז]]
*שימוש במים מטוהרים לנטילת ידים ולשתיה [[חבל נחלתו א יח|חלק א סימן יח]]
*נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה [[חבל נחלתו ג ה|חלק ג סימן ה]]
*נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה [[חבל נחלתו יז ז|חלק יז סימן ז]]

===הלכות ברכות===
*כיבוד קל – ברכותיו [[חבל נחלתו יב ו|חלק יב סימן ו]]
*קביעות סעודה על פחות מכזית פת [[חבל נחלתו יח ה|חלק יח סימן ה]]
*הפסק בברכת המוציא [[חבל נחלתו כג ה|חלק כג סימן ה]]
*ברכות על תירס בימינו [[חבל נחלתו כו ט|חלק כו סימן ט]]
*ברכה על מאכלים מגרעיני חיטה שאינם טחונים [[חבל נחלתו יד ה|חלק יד סימן ה]]
*ברכה לפני אכילת פריכיות אורז של בסעודה [[חבל נחלתו טו ח|חלק טו סימן ח]]
*לחם פשתן [[חבל נחלתו כג ו|חלק כג סימן ו]]
*אכל והקיא לברכה אחרונה [[חבל נחלתו יא ז|חלק יא סימן ז]]
*האם הפסק בין ברכה להנאה מחייב ברכה מחדש [[חבל נחלתו טז ו|חלק טז סימן ו]]
*זימון של שלש נשים כשיש שני גברים בסעודה [[חבל נחלתו כ ו|חלק כ סימן ו]]
*האם פירות האילן מצטרפים להשלים כזית לברכת מעין שלש [[חבל נחלתו כג ז|חלק כג סימן ז]]
*ברכה על 'שייק' שנעשה מענבים מרוסקים [[חבל נחלתו כה ו|חלק כה סימן ו]]
*גלידה דינה לברכה אחרונה [[חבל נחלתו א יט|חלק א סימן יט]]
*ברכה על קשת בראיה במראה [[חבל נחלתו טז ז|חלק טז סימן ז]]
*ברכת שככה לו בעולמו [[חבל נחלתו כו יא|חלק כו סימן יא]]
*ברכות הריח בצמחים ופירות [[חבל נחלתו יד ו|חלק יד סימן ו]]
*מוסק, מושק [[חבל נחלתו יט ד|חלק יט סימן ד]]
*בין ברכת הגומל וקרבן תודה [[חבל נחלתו ט ח|חלק ט סימן ח]]
*ברכת הגומל על שני נסים [[חבל נחלתו ו ד|חלק ו סימן ד]]
*ברכת הגומל על תאונה בשבת [[חבל נחלתו יז ח|חלק יז סימן ח]]
*ברכה על נס למי שעבר את השואה [[חבל נחלתו יג ח|חלק יג סימן ח]]
*גדר חולה לברכת הגומל [[חבל נחלתו כה ח|חלק כה סימן ח]]
*ברכת הגומל לבריא בסיכון שחלה בקורונה בצורה קלה [[חבל נחלתו כה ט|חלק כה סימן ט]]
*ברכת האילנות על פרח זכרי [[חבל נחלתו כב ז|חלק כב סימן ז]]
*ברכה על ראש הממשלה [[חבל נחלתו א כ|חלק א סימן כ]]
*ברכה על חיסון נגד קורונה [[חבל נחלתו כד ב|חלק כד סימן ב]]
*אלו ברכות מותר לאונן לברך? [[חבל נחלתו יד ט|חלק יד סימן ט]]
*חנוכת בית [[חבל נחלתו יד י|חלק יד סימן י]]
*כיווני התפנות ושינה בזמן הזה [[חבל נחלתו יט ה|חלק יט סימן ה]]
*פרקדן [[חבל נחלתו כג ח|חלק כג סימן ח]]
*הטבת חלום בתנאי קורונה [[חבל נחלתו כד ג|חלק כד סימן ג]]

===הלכות ברכת שהחיינו===
*שהחיינו בקביעת מזוזה [[חבל נחלתו ב ה|חלק ב סימן ה]]
*שהחיינו במצוות של אחרים [[חבל נחלתו יד ז|חלק יד סימן ז]]
*ברכה והודאה על נסים לציבור וליחיד [[חבל נחלתו יד ח|חלק יד סימן ח]]
*האם מברכים שהחיינו על יין חדש [[חבל נחלתו כד א|חלק כד סימן א]]
*שהחיינו עבור אחרים המחוייבים [[חבל נחלתו כה ז|חלק כה סימן ז]]
*ברכת שהחיינו על פרס שקיבל [[חבל נחלתו כו י|חלק כו סימן י]]

===הלכות שבת===
*זריקת צפרניים [[חבל נחלתו כה י|חלק כה סימן י]]
*הדלקת נרות שבת על ידי בעל ואשתו במקומות שונים [[חבל נחלתו כה יא|חלק כה סימן יא]]
*קידוש בערב שבת ללא קבלת שבת [[חבל נחלתו כה יג|חלק כה סימן יג]]
*סעודת שמחה ביום ששי [[חבל נחלתו כא ד|חלק כא סימן ד]]
*הוצאת ממון כדי שלא יחלל שבת במצב של פיקוח נפש [[חבל נחלתו יז ט|חלק יז סימן ט]]
*שהיה בבין השמשות [[חבל נחלתו יז י|חלק יז סימן י]]
*ברכת הבנים [[חבל נחלתו כ ז|חלק כ סימן ז]]
*ריבוי בשיעורים [[חבל נחלתו א כא|חלק א סימן כא]]
*גדרי חוסר מודעות כוללת בדיני שבת [[חבל נחלתו כה יב|חלק כה סימן יב]]
*מעשה שבת במקום מצוה [[חבל נחלתו יח ו|חלק יח סימן ו]]
*מוקצה דנולד בימינו [[חבל נחלתו יח ח|חלק יח סימן ח]]
*בדיקה ביתית לקורונה בשבת [[חבל נחלתו כו טו|חלק כו סימן טו]]
*נתינת בצק בחמין בכניסת שבת [[חבל נחלתו יב ז|חלק יב סימן ז]]
*בשלה בשוגג לאחר שקבלה שבת [[חבל נחלתו טז ח|חלק טז סימן ח]]
*קבלת שבת מוקדמת בערב שבת כשחל ביום טוב [[חבל נחלתו כ יג|חלק כ סימן יג]]
*קידוש עבור מי שקיבל שבת, כשהמקדש לא קיבל [[חבל נחלתו כב ח|חלק כב סימן ח]]
*מייבש שיער בשבת [[חבל נחלתו כו טז|חלק כו סימן טז]]
*כיבוי נורת לד במקרר בשבת [[חבל נחלתו כד ד|חלק כד סימן ד]]
*טחינה על חציל חם בשבת [[חבל נחלתו יח ז|חלק יח סימן ז]]
*חימם סיר שמיעוטו יבש ורובו מרק יותר מיד סולדת [[חבל נחלתו כד ו|חלק כד סימן ו]]
*רמיזה לנכרי [[חבל נחלתו כא ה|חלק כא סימן ה]]
*הרכבת פאזל בשבת [[חבל נחלתו כא ו|חלק כא סימן ו]]
*שכיר נכרי לעבודה הכוללת שבתות בחו&quot;ל [[חבל נחלתו כא ז|חלק כא סימן ז]]
*פקק בטחון בדירה שהפסיק את החשמל [[חבל נחלתו כא ח|חלק כא סימן ח]]
*פרסום באינטרנט בשבת [[חבל נחלתו כה יד|חלק כה סימן יד]]
*ברית מילה בשבת שמגיעים אליה בנסיעה בשבת [[חבל נחלתו כו יב|חלק כו סימן יב]]
*ברכת האילנות בשבת [[חבל נחלתו כו יג|חלק כו סימן יג]]
*השכרת חנות למחלל שבת [[חבל נחלתו כו יד|חלק כו סימן יד]]
*חמר מדינה בשבת [[חבל נחלתו כו יח|חלק כו סימן יח]]
*קיפול טלית בשבת [[חבל נחלתו כו יט|חלק כו סימן יט]]
*שותפות עם נכרי לשם עבודה בשבתות [[חבל נחלתו א כב|חלק א סימן כב]]
*שותפות עם נכרי בחוץ לארץ [[חבל נחלתו כד ה|חלק כד סימן ה]]
*מלאכת נכרי עבור ישראל בשבת [[חבל נחלתו א כג|חלק א סימן כג]]
*השקאה ע&quot;י נכרי בשבת [[חבל נחלתו ז ז|חלק ז סימן ז]]
*אמירה לנכרי בשבת [[חבל נחלתו יב ח|חלק יב סימן ח]]
*אמירה לנכרי בשבת בדאורייתא [[חבל נחלתו טו י|חלק טו סימן י]]
*קריאת פרשת במדבר קודם שבועות [[חבל נחלתו טו ט|חלק טו סימן ט]]
*טעם עליון וטעם תחתון [[חבל נחלתו יז יא|חלק יז סימן יא]]
*ספר הפטרות [[חבל נחלתו יז יב|חלק יז סימן יב]]
*השלמת פרשות השבוע שלא נקראו [[חבל נחלתו כג ט|חלק כג סימן ט]]
*עליה לתורה בשבת פעמיים באותו מניין [[חבל נחלתו כו יז|חלק כו סימן יז]]
*קידוש במקום סעודה בליל שמחת תורה [[חבל נחלתו ט י|חלק ט סימן י]]
*אכילת מזונות קודם הבדלה [[חבל נחלתו יא ח|חלק יא סימן ח]]
*תמצית תה בשבת [[חבל נחלתו יב ט|חלק יב סימן ט]]
*דין מיחם-שבת בשבת [[חבל נחלתו טו יא|חלק טו סימן יא]]
*דודי אור – בישול מים במחליפי חום מן השמש [[חבל נחלתו כב ט|חלק כב סימן ט]]
*הכנת משקה נענע בשבת [[חבל נחלתו טו יב|חלק טו סימן יב]]
*בישול במדיח כלים בשבת [[חבל נחלתו טו יג|חלק טו סימן יג]]
*דין תבשילים לאחר הפסקת חשמל בשבת [[חבל נחלתו ב ז|חלק ב סימן ז]]
*הנחת שקית ובה אורז בתוך תבשיל בשבת [[חבל נחלתו כ ח|חלק כ סימן ח]]
*משאבת חלב בשבת [[חבל נחלתו כד ח|חלק כד סימן ח]]
*נטילת קנאביס בשבת [[חבל נחלתו כד ט|חלק כד סימן ט]]
*שתה מיין הבדלה לאחר ברכת הגפן ולפני הבדלה [[חבל נחלתו טו יד|חלק טו סימן יד]]
*הכנת טחינה בשבת [[חבל נחלתו טו טו|חלק טו סימן טו]]
*נבטים בשבת [[חבל נחלתו יב י|חלק יב סימן י]]
*חליבה בשבת [[חבל נחלתו ו ו|חלק ו סימן ו]]
*השריית חסה בשבת במי מלח [[חבל נחלתו י ו|חלק י סימן ו]]
*מלאכת בורר בהסרת חרקים מעלי ירקות [[חבל נחלתו י ז|חלק י סימן ז]]
*הוצאת מים מכלי מנוקב בו אוכל לבהמות [[חבל נחלתו י י|חלק י סימן י]]
*שימוש במסנן מים ביתי בשבת [[חבל נחלתו ג ו|חלק ג סימן ו]]
*שימוש בכיור שמימיו משקים צמחים בשבת [[חבל נחלתו ו ז|חלק ו סימן ז]]
*עשיית כדורי שוקולד בשבת מעיסה מוכנה [[חבל נחלתו ד ה|חלק ד סימן ה]]
*נבטים בשבת [[חבל נחלתו כא ט|חלק כא סימן ט]]
*הפעלת משאבה חשמלית בגרמא בשבת [[חבל נחלתו כא י|חלק כא סימן י]]
*הכנה משבת ליום טוב [[חבל נחלתו כא יא|חלק כא סימן יא]]
*חומר חיטוי מדיף ריח וצובע בשבת [[חבל נחלתו ג ח|חלק ג סימן ח]]
*הריגת וצידת שקצים ורמשים ארסיים בשבת [[חבל נחלתו ז ח|חלק ז סימן ח]]
*הריגת תולעי מעיים בשבת [[חבל נחלתו ח ח|חלק ח סימן ח]]
*רחיצת קטן בן שש או שבע בשבת [[חבל נחלתו כג יא|חלק כג סימן יא]]
*שימוש בקולן בשבת [[חבל נחלתו כג יב|חלק כג סימן יב]]
*מריחת משחה על פצע בשבת [[חבל נחלתו ג ז|חלק ג סימן ז]]
*השתלת אברים לדיני שבת ויום טוב [[חבל נחלתו י ח|חלק י סימן ח]]
*האכלת נבלה לחולה בשבת [[חבל נחלתו יא ט|חלק יא סימן ט]]
*רפואה מונעת בשבת [[חבל נחלתו יא י|חלק יא סימן י]]
*מציאת סכום כסף גדול בשבת [[חבל נחלתו יב יא|חלק יב סימן יא]]
*ניגוב במגבונים לחים בשבת [[חבל נחלתו ד ד|חלק ד סימן ד]]
*פתיחת פחיות ואריזות חד-פעמיות בשבת [[חבל נחלתו ד ו|חלק ד סימן ו]]
*שימוש באילן בשבת [[חבל נחלתו ד ז|חלק ד סימן ז]]
*שביתת רכב בשבת [[חבל נחלתו ב ו|חלק ב סימן ו]]
*תכשיטי אשה בשבת בימינו [[חבל נחלתו כ ט|חלק כ סימן ט]]
*איסור מחמר [[חבל נחלתו יט ז|חלק יט סימן ז]]
*השבת אבידה בשבת [[חבל נחלתו ג ט|חלק ג סימן ט]]
*טלטול חיות מחמד בשבת [[חבל נחלתו ה ט|חלק ה סימן ט]]
*עפיפון בשבת [[חבל נחלתו טז ט|חלק טז סימן ט]]
*משחק בכדור בשבת ויום טוב [[חבל נחלתו ט יא|חלק ט סימן יא]]
*שימוש בכרטיסים ובשטרות מדומים בשבת [[חבל נחלתו כג י|חלק כג סימן י]]
*אמירה לישראל בשבת [[חבל נחלתו ז ה|חלק ז סימן ה]]
*אמירה לקטן לעשות איסור [[חבל נחלתו ו ט|חלק ו סימן ט]]
*אפרושי מאיסורא בקטן [[חבל נחלתו כד ז|חלק כד סימן ז]]
*אמירה לבעל חיים בשבת [[חבל נחלתו ה י|חלק ה סימן י]]
*אמירה לשוטה בשבת [[חבל נחלתו יט ח|חלק יט סימן ח]]
*יציאת בהמה בשבת ברצועה צבעונית בצוארה [[חבל נחלתו כב י|חלק כב סימן י]]
*הקלטה מתוכנית טלוויזיה בשבת [[חבל נחלתו ה יא|חלק ה סימן יא]]
*משחקים בהם רווח והפסד בשבת [[חבל נחלתו כ י|חלק כ סימן י]]
*האם בעל אתר באינטרנט צריך להשביתו בשבת [[חבל נחלתו ז ו|חלק ז סימן ו]]
*חזרת היוצאים להציל בשבת [[חבל נחלתו ז ט|חלק ז סימן ט]]
*תפילה על צרה בשבת [[חבל נחלתו טז י|חלק טז סימן י]]
*דליקה בשבת [[חבל נחלתו יג ט|חלק יג סימן ט]]
*הצתות לאומניות בשבת [[חבל נחלתו יג י|חלק יג סימן י]]
*נסיעה בשבת בחו&quot;ל [[חבל נחלתו יג יא|חלק יג סימן יא]]
*לאחר יד בנכרי [[חבל נחלתו יד יא|חלק יד סימן יא]]
*כריתת עצים בכרם זיתים של יהודי בשבת [[חבל נחלתו יד יב|חלק יד סימן יב]]

===הלכות עירובין===
*גדרים במחיצות ליצירת רשות היחיד [[חבל נחלתו א כד|חלק א סימן כד]]
*בעיות בהוצאת חבל בשבת [[חבל נחלתו א כו|חלק א סימן כו]]
*ביטול מחיצות בהילוך רבים [[חבל נחלתו א כז|חלק א סימן כז]]
*מחנות שרשות הרבים בוקעת בהם [[חבל נחלתו ב ח|חלק ב סימן ח]]
*גוש קטיף, דינו לדיני רשויות [[חבל נחלתו ב ט|חלק ב סימן ט]]
*הקפת מחנה ע&quot;י אוהלים [[חבל נחלתו יט ט|חלק יט סימן ט]]
*שכירת עירובין מנכרים [[חבל נחלתו ד ח|חלק ד סימן ח]]
*שכירת רשות מן המשטרה לצורך ערובי חצרות [[חבל נחלתו יח ט|חלק יח סימן ט]]
*עירוב חצרות בבית מלון [[חבל נחלתו כ יא|חלק כ סימן יא]]
*שטח קוצים הפתוח ליישוב לעניין עירוב חצרות [[חבל נחלתו י יא|חלק י סימן יא]]
*יציאה עם עגלת תינוקות וכסא גלגלים של נכים מחוץ לעירוב [[חבל נחלתו ה יב|חלק ה סימן יב]]
*הבאת אוכל חם למגדלי שמירה בשבת [[חבל נחלתו ד ט|חלק ד סימן ט]]
*עירובי תחומין לכרם עצמונה [[חבל נחלתו ד י|חלק ד סימן י]]
*עירובי תחומין בין שומריה למחנה שפיפון ולהיפך [[חבל נחלתו ז יא|חלק ז סימן יא]]
*תחומין בתוך עיר של נכרים [[חבל נחלתו כב יא|חלק כב סימן יא]]
*נטילת מזונות בשבת מחוץ לתחום [[חבל נחלתו ו ח|חלק ו סימן ח]]
*שימוש בשבת במים שהוזרמו מחוץ לתחום [[חבל נחלתו א כה|חלק א סימן כה]]
*מה מחשיב כמקומו לתחומין משם יוכל להניח עירובי תחומין [[חבל נחלתו כ יב|חלק כ סימן יב]]
*שטחי מוֹקְשִׁים בתוך ישוב [[חבל נחלתו כד י|חלק כד סימן י]]
*עמוד עקום של צורת הפתח [[חבל נחלתו כד יא|חלק כד סימן יא]]

===הלכות ראש חודש ועיבור השנה===
*תוקף המועדים בימינו לפי שיטת הרמב&quot;ם בספר המצוות [[חבל נחלתו ט יב|חלק ט סימן יב]]
*ראוהו בית דין וכל ישראל [[חבל נחלתו יא יז|חלק יא סימן יז]]
*זמן קידוש לבנה [[חבל נחלתו ד יג|חלק ד סימן יג]]
*המולד וקידוש הלבנה [[חבל נחלתו יא יח|חלק יא סימן יח]]
*דרך הכנת לוח שנה [[חבל נחלתו כא יב|חלק כא סימן יב]]
*עד מתי ניתן לקדש את הלבנה [[חבל נחלתו כא יג|חלק כא סימן יג]]
*ראש חודש בתקופת המקרא [[חבל נחלתו יח י|חלק יח סימן י]]

===הלכות פסח===
*בל יראה ובל ימצא [[חבל נחלתו א כח|חלק א סימן כח]]
*זמן בדיקת חמץ ותפילת ערבית [[חבל נחלתו יב יב|חלק יב סימן יב]]
*מצות ביעור חמץ וזמנה [[חבל נחלתו כד יב|חלק כד סימן יב]]
*בדיקת חמץ בתוך הפסח [[חבל נחלתו כו כא|חלק כו סימן כא]]
*ביטול חמץ ע&quot;י שליח [[חבל נחלתו ח ט|חלק ח סימן ט]]
*חיובי ביעור חמץ של בן הסמוך על שולחן אביו [[חבל נחלתו יט י|חלק יט סימן י]]
*סעודת מצוה בסיום ספר [[חבל נחלתו טז יב|חלק טז סימן יב]]
*חייל בכור שהגיע ל'סיום' בקדיש [[חבל נחלתו יח יא|חלק יח סימן יא]]
*תספורת אחר חצות בערב פסח [[חבל נחלתו טז יג|חלק טז סימן יג]]
*הנחת אשפה בישוב בערב פסח [[חבל נחלתו א כט|חלק א סימן כט]]
*איסוף בקבוקים בפסח [[חבל נחלתו כב יב|חלק כב סימן יב]]
*קמח ללא גלוטן בפסח [[חבל נחלתו כד יג|חלק כד סימן יג]]
*ניצוק בפסח [[חבל נחלתו כב יג|חלק כב סימן יג]]
*מאכל בהמה שיש בו חמץ בפסח [[חבל נחלתו כב יד|חלק כב סימן יד]]
*אכילת בשר ביצים וחלב בפסח [[חבל נחלתו כב טו|חלק כב סימן טו]]
*שבולת שועל ומשקה שבולת שועל בפסח [[חבל נחלתו כו כ|חלק כו סימן כ]]
*חיוב ברירה קודם הפסח מספק שיחמיץ בפסח [[חבל נחלתו י יב|חלק י סימן יב]]
*הכנסת לחם למכשיר לעשיית קומפוסט לפני פסח [[חבל נחלתו יא יב|חלק יא סימן יב]]
*חמץ שאבד האם צריך ביטול [[חבל נחלתו יא יא|חלק יא סימן יא]]
*חיוב בדיקה, ביטול ומכירת חמץ ידוע במכולות [[חבל נחלתו ו י|חלק ו סימן י]]
*אכסנאי בבדיקת חמץ [[חבל נחלתו א ל|חלק א סימן ל]]
*מכירת חמץ בימינו [[חבל נחלתו ד יא|חלק ד סימן יא]]
*מכירה, ביעור וביטול חמץ [[חבל נחלתו טו טז|חלק טו סימן טז]]
*חבילת חמץ בדואר [[חבל נחלתו יב יג|חלק יב סימן יג]]
*ביעור חמץ הקדוש בקדושת שביעית [[חבל נחלתו יג יב|חלק יג סימן יב]]
*נותן טעם לפגם בפסח [[חבל נחלתו יג יג|חלק יג סימן יג]]
*שאלות ותשובות קצרות בערב פסח תש&quot;פ (מחמת הקורונה) [[חבל נחלתו כג יג|חלק כג סימן יג]]
*שימוש בפסח בכלי שבלע חמץ לפני פסח [[חבל נחלתו כג יד|חלק כג סימן יד]]
*אזהרת המהרש&quot;ל [[חבל נחלתו ב י|חלק ב סימן י]]
*שימור לשם מצה ומצת מכונה [[חבל נחלתו י יג|חלק י סימן יג]]
*מיעוך חלל ואויר באכילת מצה ומרור [[חבל נחלתו י יד|חלק י סימן יד]]
*אכילת בשר בליל הסדר [[חבל נחלתו יט יא|חלק יט סימן יא]]
*תפוחי אדמה לכרפס [[חבל נחלתו יט יב|חלק יט סימן יב]]
*טפיוקה בפסח [[חבל נחלתו יא יג|חלק יא סימן יג]]
*הקינואה בפסח [[חבל נחלתו ז יג|חלק ז סימן יג]]
*כורכום וכרכום בפסח [[חבל נחלתו טז יד|חלק טז סימן יד]]
*מצקת חמץ במרק בפסח [[חבל נחלתו ו יא|חלק ו סימן יא]]
*ריח חמץ [[חבל נחלתו ה יג|חלק ה סימן יג]]
*שבולים שנפלו עליהם מים [[חבל נחלתו ה יד|חלק ה סימן יד]]
*האכלת חמץ לכלב של הפקר [[חבל נחלתו ח י|חלק ח סימן י]]
*לחמניות מקמח מצה בפסח [[חבל נחלתו ד יב|חלק ד סימן יב]]
*מצה שרויה בפסח [[חבל נחלתו ז יב|חלק ז סימן יב]]
*אכילת זרעי פשתן טחונים בפסח לרפואה [[חבל נחלתו ג י|חלק ג סימן י]]
*קמח שנטחן לפני פסח דינו לאחר הפסח [[חבל נחלתו א לב|חלק א סימן לב]]
*חומצת לימון בפסח [[חבל נחלתו טו יז|חלק טו סימן יז]]
*פריכיות אורז בפסח [[חבל נחלתו כ יד|חלק כ סימן יד]]
*הזמנת חמץ בפסח מגוי לשם מוצאי פסח [[חבל נחלתו כ טו|חלק כ סימן טו]]
*משחת שיניים לאחר הפסח [[חבל נחלתו ב יב|חלק ב סימן יב]]
*חמץ שעבר עליו הפסח [[חבל נחלתו ב יא|חלק ב סימן יא]]
*הקדמת ערבית וקידוש בליל הסדר [[חבל נחלתו ט יג|חלק ט סימן יג]]
*הסבה ע&quot;י איטר וקיטע [[חבל נחלתו יד טז|חלק יד סימן טז]]
*מצות 'כורך' בליל הסדר [[חבל נחלתו כו כב|חלק כו סימן כב]]
*חיוב מצוות ליל הסדר בברכת שהחיינו [[חבל נחלתו א לא|חלק א סימן לא]]
*עקירה ממקומו בין כוס שלישי לרביעי [[חבל נחלתו יב יד|חלק יב סימן יד]]
*תירוץ הר&quot;ן לגבי הסבה בארבע כוסות [[חבל נחלתו טו יח|חלק טו סימן יח]]
*נֹאמר או נֶאמר [[חבל נחלתו טז טו|חלק טז סימן טו]]
*מצות סיפור יציאת מצרים ומצות והגדת לבנך [[חבל נחלתו כ טז|חלק כ סימן טז]]
*כוס חמישית בליל הסדר [[חבל נחלתו כ יז|חלק כ סימן יז]]
*כוס של אליהו [[חבל נחלתו כ יח|חלק כ סימן יח]]
*הלל בבית הכנסת בליל הסדר [[חבל נחלתו כב טז|חלק כב סימן טז]]
*הלל בפסח [[חבל נחלתו ז יד|חלק ז סימן יד]]
*קריאת הלל בימי פסח [[חבל נחלתו יב טו|חלק יב סימן טו]]
*הלל בששת ימי הפסח [[חבל נחלתו כ יט|חלק כ סימן יט]]
*שביעי של פסח לדורות [[חבל נחלתו כו כג|חלק כו סימן כג]]
*שביעי של פסח הסמוך לשבת [[חבל נחלתו יב טז|חלק יב סימן טז]]
*שיטת ר' עקיבא בקציר העומר [[חבל נחלתו יא יד|חלק יא סימן יד]]
*פסח שני ומקומו [[חבל נחלתו ג יא|חלק ג סימן יא]]
*מכירת חמץ לנכרי [[חבל נחלתו יד יג|חלק יד סימן יג]]
*הובלת חמץ בפסח [[חבל נחלתו יד יד|חלק יד סימן יד]]
*תערובת חמץ אחר הפסח [[חבל נחלתו יד טו|חלק יד סימן טו]]
*תערובת חמץ לאחר הפסח [[חבל נחלתו כו כד|חלק כו סימן כד]]
*הספד בפסח שני [[חבל נחלתו יד יז|חלק יד סימן יז]]

===הלכות ספירת העומר===
*ספירת העומר בבין השמשות [[חבל נחלתו יא טו|חלק יא סימן טו]]
*ספירת העומר פעמיים מספק [[חבל נחלתו יב יז|חלק יב סימן יז]]
*ספירת העומר בין השמשות וספירה בברכה בימים שלאחריה [[חבל נחלתו ח יב|חלק ח סימן יב]]
*ספירת העומר באיחור לאחר שקיבל שבת מוקדם [[חבל נחלתו כה טו|חלק כה סימן טו]]
*ספירת קטן שהגדיל בימי ספירת העומר בברכה [[חבל נחלתו ו יב|חלק ו סימן יב]]
*ספירת העומר וקו התאריך [[חבל נחלתו א לג|חלק א סימן לג]]
*ספירת העומר וקו התאריך [[חבל נחלתו כו כו|חלק כו סימן כו]]
*ספירת העומר על תנאי [[חבל נחלתו יט יג|חלק יט סימן יג]]
*אונן בספירת העומר [[חבל נחלתו כו כה|חלק כו סימן כה]]
*אחד מברך לכולם בספירת העומר [[חבל נחלתו כא יד|חלק כא סימן יד]]

===הלכות שבועות===
*קריאת מגילת רות בברכה [[חבל נחלתו ג יב|חלק ג סימן יב]]
*הזכרת שתי הלחם בשבועות [[חבל נחלתו ח יג|חלק ח סימן יג]]
*אזכרת שתי הלחם בשבועות [[חבל נחלתו יט יד|חלק יט סימן יד]]
*תיקון ליל שבועות [[חבל נחלתו יח יב|חלק יח סימן יב]]
*יום טבוח בימינו [[חבל נחלתו ג יג|חלק ג סימן יג]]
*מי יכול לעבר שנה [[חבל נחלתו כג טז|חלק כג סימן טז]]

===הלכות יום טוב===
*מצות שמחה ברגלים [[חבל נחלתו ט יד|חלק ט סימן יד]]
*חיוב נשים במצות שמחה ברגלים [[חבל נחלתו ז טז|חלק ז סימן טז]]
*הדלקת נר של יום טוב [[חבל נחלתו י טז|חלק י סימן טז]]
*רחצה ביום טוב [[חבל נחלתו ז טו|חלק ז סימן טו]]
*הסעה ע&quot;י נכרי ביום טוב [[חבל נחלתו י יז|חלק י סימן יז]]
*כיבוי כיריים גז ביום טוב [[חבל נחלתו טז טז|חלק טז סימן טז]]
*גרמא בכיבוי כיריים גז ביום טוב [[חבל נחלתו יז יג|חלק יז סימן יג]]
*סחיטת פירות ביום טוב [[חבל נחלתו כ כ|חלק כ סימן כ]]
*הדלקת חשמל ביום טוב [[חבל נחלתו יב יח|חלק יב סימן יח]]
*ניקוי מסנני מזגן ביום טוב [[חבל נחלתו כג טו|חלק כג סימן טו]]
*מילת יוצא דופן ביום טוב [[חבל נחלתו יב יט|חלק יב סימן יט]]
*קריאת מגילות בשלושה רגלים [[חבל נחלתו י טו|חלק י סימן טו]]
*אלו הכנות לשבת מתיר עירוב תבשילין [[חבל נחלתו ט טו|חלק ט סימן טו]]
*יום טוב שחל במוצאי שבת [[חבל נחלתו יג יד|חלק יג סימן יד]]
*שאלות לגבי יום טוב לאחר השבת [[חבל נחלתו כו כז|חלק כו סימן כז]]
*יום טוב שני של גלויות לבן א&quot;י בחו&quot;ל [[חבל נחלתו יח יג|חלק יח סימן יג]]
*מקומו של אדם לגבי יו&quot;ט שני של גלויות [[חבל נחלתו יט טו|חלק יט סימן טו]]

===הלכות חול המועד===
*דבר האבד [[חבל נחלתו א לד|חלק א סימן לד]]
*מלאכות בחול המועד לשם תעסוקה [[חבל נחלתו כב יז|חלק כב סימן יז]]
*פועל שאין לו מה יאכל בחוה&quot;מ [[חבל נחלתו יג יח|חלק יג סימן יח]]
*חליבת פרות בשכר בחול המועד [[חבל נחלתו יח יד|חלק יח סימן יד]]
*השקאה בחול המועד ע&quot;י מחשב [[חבל נחלתו ב יג|חלק ב סימן יג]]
*בניית רחבות לבית הכנסת בחול המועד [[חבל נחלתו כה טז|חלק כה סימן טז]]
*תיקון מכונית בחול המועד [[חבל נחלתו יז יד|חלק יז סימן יד]]
*מכירה בחול המועד [[חבל נחלתו ג יד|חלק ג סימן יד]]
*עבודה בשכר בחול המועד לצורך החזר הלואה [[חבל נחלתו ג טו|חלק ג סימן טו]]
*הפסד לפועל כשלא יעבוד בחול המועד [[חבל נחלתו כא טו|חלק כא סימן טו]]
*תפילין בחול המועד [[חבל נחלתו ז יז|חלק ז סימן יז]]
*כביסה במועד לבעלי חלוק אחד [[חבל נחלתו יא יט|חלק יא סימן יט]]
*כביסה בחול המועד [[חבל נחלתו יז טו|חלק יז סימן טו]]
*גילוח בחול המועד לאבי הבן בברית מילה [[חבל נחלתו כ כד|חלק כ סימן כד]]

===הלכות תענית===
*תעניות גשמים בארץ ישראל בימינו [[חבל נחלתו ו יג|חלק ו סימן יג]]
*אימתי תחילת התענית [[חבל נחלתו י יח|חלק י סימן יח]]
*חיוב תעניות החורבן בימינו [[חבל נחלתו א לה|חלק א סימן לה]]
*ספרדי למפטיר בתענית [[חבל נחלתו כ כא|חלק כ סימן כא]]
*עשרה בטבת ביום ששי [[חבל נחלתו יא כ|חלק יא סימן כ]]
*תענית בעשירי בטבת שחל בשבת [[חבל נחלתו כד יח|חלק כד סימן יח]]
*דין ליל שבעה עשר בתמוז לגבי דברים שנהגו שלא לעשותם בשלושת השבועות [[חבל נחלתו ה טו|חלק ה סימן טו]]
*כניסה לדירה חדשה בשלושת השבועות [[חבל נחלתו כא טז|חלק כא סימן טז]]
*לבישת בגדים מכובסים ונקיים בתשעת הימים [[חבל נחלתו י יט|חלק י סימן יט]]
*ברכת הטוב והמטיב בבין המצרים [[חבל נחלתו יז טז|חלק יז סימן טז]]
*חמר מדינה בתשעת הימים [[חבל נחלתו יח טו|חלק יח סימן טו]]
*תפילין בתשעה באב [[חבל נחלתו יט טז|חלק יט סימן טז]]
*הבדלה בתשעה באב שחל ביום ראשון [[חבל נחלתו יז יז|חלק יז סימן יז]]
*הבדלת נשים במוצאי תשעה באב שחל ביום ראשון [[חבל נחלתו כה יז|חלק כה סימן יז]]
*נטילת ציפורניים במוצאי תשעה באב [[חבל נחלתו יד יח|חלק יד סימן יח]]
*צום בעשירי באב שחל ביום ראשון [[חבל נחלתו ב טו|חלק ב סימן טו]]
*מנהגי אבלות בעשירי באב [[חבל נחלתו טז יז|חלק טז סימן יז]]
*תעניות בה&quot;ב ושובבי&quot;ם [[חבל נחלתו טז יא|חלק טז סימן יא]]
*מגילת תענית וההלכות הנובעות ממנה [[חבל נחלתו א מד|חלק א סימן מד]]

===הלכות ראש השנה===
*התרת נדרים בער&quot;ה וכל נדרי ביו&quot;כ [[חבל נחלתו ח יד|חלק ח סימן יד]]
*ברכות שהחיינו בראש השנה [[חבל נחלתו כד יד|חלק כד סימן יד]]
*סימני ראש השנה [[חבל נחלתו יח טז|חלק יח סימן טז]]
*סימני ר&quot;ה לשיטת הרמב&quot;ם [[חבל נחלתו כ כב|חלק כ סימן כב]]
*חיוב קידוש בשותה קפה אחרי שחרית ולפני התקיעות [[חבל נחלתו יח יז|חלק יח סימן יז]]
*מין חיה ובהמה בשופר של ראש השנה [[חבל נחלתו יב כ|חלק יב סימן כ]]
*שופר גזול [[חבל נחלתו יב כא|חלק יב סימן כא]]
*בדין תקיעת שופר וברכתה [[חבל נחלתו א לו|חלק א סימן לו]]
*טעות בתקיעות בשופר בראש השנה [[חבל נחלתו ג טז|חלק ג סימן טז]]
*הערות לדיני שופר בראש השנה [[חבל נחלתו יז יח|חלק יז סימן יח]]
*גדר חיוב נשים בתקיעת שופר [[חבל נחלתו ב טז|חלק ב סימן טז]]
*קדושה אחת של ראש השנה [[חבל נחלתו ז יח|חלק ז סימן יח]]
*ברכות ראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות [[חבל נחלתו יג טו|חלק יג סימן טו]]
*תקיעה ותרועה של ראש השנה [[חבל נחלתו יד יט|חלק יד סימן יט]]
*הנשימות בתקיעות [[חבל נחלתו כא יז|חלק כא סימן יז]]
*תפילת לחש במוסף של ראש השנה [[חבל נחלתו טז יח|חלק טז סימן יח]]
*הזכרת ראש חודש בראש השנה [[חבל נחלתו כה יח|חלק כה סימן יח]]
*שכחת אזכרת המלך הקדוש בחזרת הש&quot;ץ [[חבל נחלתו כה יט|חלק כה סימן יט]]
*עם שבשדות [[חבל נחלתו טז יט|חלק טז סימן יט]]

===הלכות יום הכפורים===
*צום יום הכיפורים יומיים [[חבל נחלתו יז יט|חלק יז סימן יט]]
*מעוברת ביום הכיפורים [[חבל נחלתו ט טז|חלק ט סימן טז]]
*מינקת ביום כיפור [[חבל נחלתו ז יט|חלק ז סימן יט]]
*חצי שיעור ביום כיפור [[חבל נחלתו כב יח|חלק כב סימן יח]]
*קידוש לחולה ביום הכיפורים [[חבל נחלתו כ כה|חלק כ סימן כה]]
*ברכה על אכילה ביום הכיפורים [[חבל נחלתו י כ|חלק י סימן כ]]
*תוכן הווידוי על חטא וביום הכיפורים [[חבל נחלתו י כא|חלק י סימן כא]]
*וידוי יום הכיפורים [[חבל נחלתו יח יח|חלק יח סימן יח]]
*השתחוויה בראש השנה ויום כיפור [[חבל נחלתו ט יז|חלק ט סימן יז]]
*שאיבת חלב ביום כיפור שחל בשבת [[חבל נחלתו יד כ|חלק יד סימן כ]]
*ברכת כהנים במנחה של יום הכפורים [[חבל נחלתו כא יח|חלק כא סימן יח]]
*שתיה לפני ערבית של מוצאי יום הכפורים [[חבל נחלתו כא יט|חלק כא סימן יט]]

===הלכות סוכה===
*מצות בניית סוכה [[חבל נחלתו ח טו|חלק ח סימן טו]]
*מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה [[חבל נחלתו א לז|חלק א סימן לז]]
*תיקון סוכה פסולה והכשרתה ביום טוב [[חבל נחלתו כב יט|חלק כב סימן יט]]
*ישן בסוכה האם מקיים מצוה [[חבל נחלתו כב כ|חלק כב סימן כ]]
*השואל מן השואל עצי סוכה [[חבל נחלתו יא כא|חלק יא סימן כא]]
*תקנת השבין בגזל עצי סוכה [[חבל נחלתו ו יד|חלק ו סימן יד]]
*עיון בשיטת האור זרוע בסוכה גזולה [[חבל נחלתו ה טז|חלק ה סימן טז]]
*דופן שתי או ערב בסוכה [[חבל נחלתו ד יד|חלק ד סימן יד]]
*סוכה בעלת פתחים מרובים [[חבל נחלתו ב יז|חלק ב סימן יז]]
*פרצות וצורת הפתח בסוכה [[חבל נחלתו יב כב|חלק יב סימן כב]]
*הכשר סוכה [[חבל נחלתו ח טז|חלק ח סימן טז]]
*מעמידי סכך מבטון [[חבל נחלתו כה כ|חלק כה סימן כ]]
*סוכה שדפנותיה נמוכות [[חבל נחלתו ב כא|חלק ב סימן כא]]
*סכך הגדל בעציץ שאינו נקוב [[חבל נחלתו ג יז|חלק ג סימן יז]]
*הצטרפות סכך פסול לסכך כשר [[חבל נחלתו ו טו|חלק ו סימן טו]]
*מניח סכך על סוכתו במועד [[חבל נחלתו ח יז|חלק ח סימן יז]]
*סכך צבוע [[חבל נחלתו א לח|חלק א סימן לח]]
*קשירת סכך בחוט נילון [[חבל נחלתו ב כב|חלק ב סימן כב]]
*קשירת סכך בחוטי נילון [[חבל נחלתו ה יז|חלק ה סימן יז]]
*סכך שנשמט ממקומו בשבת ויום טוב [[חבל נחלתו ג יט|חלק ג סימן יט]]
*גג משופע בולט מעל סוכה [[חבל נחלתו ב כ|חלק ב סימן כ]]
*סוכה ישנה האם צריך לחדש בה דבר [[חבל נחלתו ד טו|חלק ד סימן טו]]
*מצטער פטור מן הסוכה [[חבל נחלתו ט יח|חלק ט סימן יח]]
*שיטת היראים לגבי סוכה שחושש לישון בה [[חבל נחלתו ג יח|חלק ג סימן יח]]
*בניית סוכה בחול המועד על מנת לפרקה במועד [[חבל נחלתו ד טז|חלק ד סימן טז]]
*שימוש בסוכת החג בשמיני עצרת בארץ ישראל [[חבל נחלתו ה יח|חלק ה סימן יח]]
*שיטת שמאי הזקן במצות חינוך קטן [[חבל נחלתו י כב|חלק י סימן כב]]
*האכלת פת לקטן מחוץ לסוכה [[חבל נחלתו כה כא|חלק כה סימן כא]]
*ברית מילה בשבת חול המועד בסוכות [[חבל נחלתו י כג|חלק י סימן כג]]
*תעשה ולא מן העשוי בסוכה [[חבל נחלתו יד כא|חלק יד סימן כא]]
*פסילת סוכה ע&quot;י כלי בישול [[חבל נחלתו יד כב|חלק יד סימן כב]]
*סכך קבוע בכל השנה [[חבל נחלתו יד כד|חלק יד סימן כד]]
*בעיות בסוכה ישנה [[חבל נחלתו יז כ|חלק יז סימן כ]]
*שיעור מינימלי של אכילה בסוכה בלילה ראשון [[חבל נחלתו טז כ|חלק טז סימן כ]]
*קשירת סכך בחוט פשתן [[חבל נחלתו כ כו|חלק כ סימן כו]]
*שאלות קורונה בסוכות [[חבל נחלתו כד טו|חלק כד סימן טו]]

===הלכות ארבעת המינים===
*התקנות והגזרות לגבי נטילת לולב [[חבל נחלתו כ כז|חלק כ סימן כז]]
*נקב באתרוג שנוצר על ידי קוצים [[חבל נחלתו א לט|חלק א סימן לט]]
*בעיות באתרוגים [[חבל נחלתו ד יז|חלק ד סימן יז]]
*הרכבה והכלאה באתרוג [[חבל נחלתו ב מ|חלק ב סימן מ]]
*האם יש יתרון לאתרוג תימני [[חבל נחלתו ח יח|חלק ח סימן יח]]
*ארבעה מינים שבלולב מעכבים זה את זה [[חבל נחלתו יב כג|חלק יב סימן כג]]
*פסולי הימנק ונחלקה התיומת [[חבל נחלתו יג טז|חלק יג סימן טז]]
*ערבה קטומה [[חבל נחלתו כא כ|חלק כא סימן כ]]
*נטילת לולב ע&quot;י כלי [[חבל נחלתו יח כ|חלק יח סימן כ]]
*שאלות שעלו בחג הסוכות תשע&quot;ג [[חבל נחלתו יג יז|חלק יג סימן יז]]
*קנייני בן הסמוך לשולחן אביו בד' מינים [[חבל נחלתו א מ|חלק א סימן מ]]
*יציאה ידי חובת ארבעת המינים מנטיעה ברשות הרבים [[חבל נחלתו י כד|חלק י סימן כד]]
*אתרוג הקהל [[חבל נחלתו י כה|חלק י סימן כה]]
*אתרוג של שותפים [[חבל נחלתו ב יח|חלק ב סימן יח]]
*מתנת לולב מנכרי [[חבל נחלתו ב יט|חלק ב סימן יט]]
*לקיטת ארבעה מינים וסכך בשדה נכרי שנתפס בטחונית [[חבל נחלתו ב כג|חלק ב סימן כג]]
*מזיק אתרוג מהודר מה דינו לענין תשלומין [[חבל נחלתו טז כא|חלק טז סימן כא]]
*קיצור לולב בסוכות [[חבל נחלתו כב כא|חלק כב סימן כא]]
*נענועי הלולב [[חבל נחלתו יד כג|חלק יד סימן כג]]

===הלכות שמיני עצרת ושמחת תורה===
*שמיני רגל בפני עצמו [[חבל נחלתו ז כ|חלק ז סימן כ]]
*שמיני עצרת מבטל 'שלשים'? [[חבל נחלתו ה יט|חלק ה סימן יט]]
*ישיבה בהקפות בשמחת תורה [[חבל נחלתו טז כב|חלק טז סימן כב]]
*שמונה פסוקים אחרונים בתורה יחיד קורא אותם [[חבל נחלתו יח כא|חלק יח סימן כא]]
*שמחת תורה וחתן תורה [[חבל נחלתו כ כח|חלק כ סימן כח]]
*י&quot;ג מידות בשמיני עצרת [[חבל נחלתו כ כג|חלק כ סימן כג]]
*נתינת ס&quot;ת לגוי בגיור לרקוד עמו בשמחת תורה [[חבל נחלתו כב כב|חלק כב סימן כב]]

===הלכות חנוכה===
*הדלקה עושה מצוה [[חבל נחלתו י כו|חלק י סימן כו]]
*מקום וזמן הדלקת נרות חנוכה בימינו [[חבל נחלתו י כז|חלק י סימן כז]]
*השיטות לזמן הדלקת נרות חנוכה בימינו [[חבל נחלתו כה כב|חלק כה סימן כב]]
*הדלקת נרות בפנים בזמננו [[חבל נחלתו יט יח|חלק יט סימן יח]]
*נר חנוכה בעששית [[חבל נחלתו יט יט|חלק יט סימן יט]]
*הדלקת נר חנוכה בחלון שירותים [[חבל נחלתו יט יז|חלק יט סימן יז]]
*זמן הדלקת נרות חנוכה [[חבל נחלתו ד כ|חלק ד סימן כ]]
*זמן הדלקת נר חנוכה [[חבל נחלתו ז כא|חלק ז סימן כא]]
*הדלקת נרות חנוכה קודם שקיעה [[חבל נחלתו ד יט|חלק ד סימן יט]]
*'לכם' בנר חנוכה [[חבל נחלתו כג יז|חלק כג סימן יז]]
*כיוון החנוכיה בבית הכנסת [[חבל נחלתו כג יח|חלק כג סימן יח]]
*מילא קערה שמן והקיפה פתילות [[חבל נחלתו טו כ|חלק טו סימן כ]]
*הדליק פחות מן הראוי ונזדמנו לו נרות נוספים [[חבל נחלתו טו כא|חלק טו סימן כא]]
*הדלקת נר חנוכה בשמן תרומה שנטמאת [[חבל נחלתו טו כב|חלק טו סימן כב]]
*הדלקת נר חנוכה בשמן ערלה [[חבל נחלתו יא כב|חלק יא סימן כב]]
*הדלקת נר חנוכה בשמן אסור באכילה או בהנאה [[חבל נחלתו ו טז|חלק ו סימן טז]]
*גינה בפתח הבית לגבי נר חנוכה [[חבל נחלתו ו יז|חלק ו סימן יז]]
*השמש בנר חנוכה [[חבל נחלתו ו יח|חלק ו סימן יח]]
*הידור מצוה בנר חנוכה [[חבל נחלתו א מא|חלק א סימן מא]]
*מהדרין מן המהדרין בנר חנוכה – גלגולו של מנהג [[חבל נחלתו טו יט|חלק טו סימן יט]]
*פניה לימין בנרות חנוכה [[חבל נחלתו יז כא|חלק יז סימן כא]]
*הדלקת נרות חנוכה כשאין חייבים משום נר איש וביתו [[חבל נחלתו יז כב|חלק יז סימן כב]]
*ראית נר חנוכה וגדרה [[חבל נחלתו יג יט|חלק יג סימן יט]]
*המהדרין מן המהדרין בנר חנוכה [[חבל נחלתו יב כד|חלק יב סימן כד]]
*הדליק נר חנוכה שאינו יכול לדלוק [[חבל נחלתו כד טז|חלק כד סימן טז]]
*חנוכיה תשמיש קדושה או תשמיש מצוה [[חבל נחלתו כד יז|חלק כד סימן יז]]
*שליחות במצות נר חנוכה [[חבל נחלתו ג כ|חלק ג סימן כ]]
*בן ישיבה בנר חנוכה [[חבל נחלתו כה כג|חלק כה סימן כג]]
*חיוב אשה רווקה בנר חנוכה [[חבל נחלתו ט יט|חלק ט סימן יט]]
*מגילת בית חשמונאי – מגילת אנטיוכוס [[חבל נחלתו כ כט|חלק כ סימן כט]]
*משחקי הקוביה בחנוכה [[חבל נחלתו יג כ|חלק יג סימן כ]]

===הלכות מגילה ופורים===
*קריאה בספר תורה אחד בשבת ראש חודש ושקלים [[חבל נחלתו כד יט|חלק כד סימן יט]]
*קריאת פרשת זכור [[חבל נחלתו א מב|חלק א סימן מב]]
*קריאת פרשת זכור בספר תורה ספרדי לאשכנזים [[חבל נחלתו ו יט|חלק ו סימן יט]]
*גדרי מצות זכור [[חבל נחלתו טו כג|חלק טו סימן כג]]
*לימוד תורה וקריאת מגילה [[חבל נחלתו טז כג|חלק טז סימן כג]]
*קלף שיועד למגילה ונשתייר [[חבל נחלתו טו כד|חלק טו סימן כד]]
*חיוב עמוד בסוף המגילה [[חבל נחלתו כג יט|חלק כג סימן יט]]
*מגילה הכשרה לקריאה [[חבל נחלתו כג כ|חלק כג סימן כ]]
*נגיעה במגילה בידיו [[חבל נחלתו כג כא|חלק כג סימן כא]]
*תענית אסתר [[חבל נחלתו א מג|חלק א סימן מג]]
*אכילה בסיום תענית אסתר קודם תפילת ערבית [[חבל נחלתו ח כ|חלק ח סימן כ]]
*טלטול מגילה בשבת שלפני פורים [[חבל נחלתו י כח|חלק י סימן כח]]
*כוונה שלא לצאת בקריאת מגילה [[חבל נחלתו י כט|חלק י סימן כט]]
*קרייתא זו הלילא [[חבל נחלתו יב כה|חלק יב סימן כה]]
*שומע כעונה ברמקול [[חבל נחלתו כא כא|חלק כא סימן כא]]
*תרי קלי לא משתמעי [[חבל נחלתו כא כב|חלק כא סימן כב]]
*קריאת מגילה ע&quot;י רופא בליל פורים שחל במוצ&quot;ש [[חבל נחלתו יט כ|חלק יט סימן כ]]
*זמן הבדלה בליל פורים שחל במוצאי שבת [[חבל נחלתו ד כא|חלק ד סימן כא]]
*זמן הבדלה בפורים שחל במוצאי שבת [[חבל נחלתו י ל|חלק י סימן ל]]
*אשה בקריאת מגילה לנשים [[חבל נחלתו ד כב|חלק ד סימן כב]]
*פורים משולש [[חבל נחלתו ב כד|חלק ב סימן כד]]
*דין חברון לענין פורים [[חבל נחלתו ה כ|חלק ה סימן כ]]
*פורים בטבריה ובשאר מקומות מסופקים [[חבל נחלתו יח כב|חלק יח סימן כב]]
*מוקפות חומה וסמוך ונראה בהן [[חבל נחלתו כ ל|חלק כ סימן ל]]
*בר מצוה לפרוז בירושלים [[חבל נחלתו כ לא|חלק כ סימן לא]]
*בן עיר שהלך לכרך [[חבל נחלתו כג כב|חלק כג סימן כב]]
*שאלות ותשובות על פורים [[חבל נחלתו כד כ|חלק כד סימן כ]]
*חובת אשה במשלוח מנות ומתנות לאביונים [[חבל נחלתו ז כב|חלק ז סימן כב]]
*משלוח מנות איש לאשתו [[חבל נחלתו יט כב|חלק יט סימן כב]]
*מתנות לאביונים בכרטיס אשראי [[חבל נחלתו יד כה|חלק יד סימן כה]]
*מתנות לאביונים למפרע [[חבל נחלתו טז כד|חלק טז סימן כד]]
*סעודת פורים בערב שבת [[חבל נחלתו כד כא|חלק כד סימן כא]]
*מעות פורים [[חבל נחלתו יט כא|חלק יט סימן כא]]
*בין צדקה למתנות לאביונים [[חבל נחלתו יז כג|חלק יז סימן כג]]
*עשיית פורים יומיים [[חבל נחלתו י לא|חלק י סימן לא]]
*מזיק בפורים [[חבל נחלתו י לב|חלק י סימן לב]]
*&quot;סעודת יתרו&quot; וחיובה בימינו [[חבל נחלתו ג כב|חלק ג סימן כב]]
*פורים בישובים ובמשפחות (פורים שני) [[חבל נחלתו כד כב|חלק כד סימן כב]]

==יורה דעה==
===הלכות שחיטה===
*ברכה על שחיטת טריפה [[חבל נחלתו יח כג|חלק יח סימן כג]]
*חרותה בידי אדם [[חבל נחלתו כא כג|חלק כא סימן כג]]

===הלכות טריפות===
*עדר פרות לחלב ובו בהמת טריפה שאינה ידועה [[חבל נחלתו טו כה|חלק טו סימן כה]]

===הלכות מתנות כהונה===
*הבעלות על מתנות כהונה לפני נתינתן [[חבל נחלתו ב מו|חלק ב סימן מו]]
*נתינת זרוע לחיים וקיבה בימינו [[חבל נחלתו ד כה|חלק ד סימן כה]]
*ברכה על מתנות כהונה – זרוע לחיים וקיבה [[חבל נחלתו יב כו|חלק יב סימן כו]]
*הגוזל או שנהנה ממתנות כהונה [[חבל נחלתו ו מא|חלק ו סימן מא]]
*מתנות כהונה לכהנת הנשואה ישראל [[חבל נחלתו ח כו|חלק ח סימן כו]]
*חיוב הפרשת ראשית הגז בימינו [[חבל נחלתו יג כא|חלק יג סימן כא]]
*מצות גיד הנשה והבאתה בתורה [[חבל נחלתו יז כד|חלק יז סימן כד]]

===הלכות דם===
*צליית כבד בתנור חשמלי [[חבל נחלתו יא כט|חלק יא סימן כט]]
*כבד ששפכו עליו מים חמים מאד [[חבל נחלתו כו כח|חלק כו סימן כח]]

===הלכות דברים היוצאים מן החי===
*נתנבלה ואחר כך נסרחה – מהי דרגת סרחונה המתירתה [[חבל נחלתו א מה|חלק א סימן מה]]
*תהליכי עיכול בגוף בעל חיים האם מתירים אוכל אסור [[חבל נחלתו א מו|חלק א סימן מו]]
*שליל טריפה במעי אמו כשרה [[חבל נחלתו כ לג|חלק כ סימן לג]]
*אבקת פרחים ושאר מוצרי הכוורת [[חבל נחלתו יא כח|חלק יא סימן כח]]
*ריסק בריה בפיו האם נחשב כאוכל בריה [[חבל נחלתו יג כג|חלק יג סימן כג]]
*אכילת רגלי דבורים שבדבש [[חבל נחלתו ג כג|חלק ג סימן כג]]
*ביטול חרקים שעברו טיפול כימי [[חבל נחלתו ג כד|חלק ג סימן כד]]
*גידול ושיווק ירק עם חרקים [[חבל נחלתו יג כב|חלק יג סימן כב]]
*בדיקת ביצים ובישולן [[חבל נחלתו יב כז|חלק יב סימן כז]]
*נתינת &quot;כשרות&quot; לירק עלים המוחזק כנגוע בשרצים [[חבל נחלתו ב כו|חלק ב סימן כו]]
*מיעוט מצוי ובדיקה מדגמית [[חבל נחלתו יב כח|חלק יב סימן כח]]
*תרנגול המשי – האם זקוק למסורת [[חבל נחלתו יד כו|חלק יד סימן כו]]
*אכילת חגב חי [[חבל נחלתו יד כז|חלק יד סימן כז]]
*אכילת חומרים שנלקחו מאיסור [[חבל נחלתו יד כח|חלק יד סימן כח]]
*הסתכנות שלא לצורך [[חבל נחלתו יח כד|חלק יח סימן כד]]
*אוכלין ומשקין תחת המיטה [[חבל נחלתו יד כט|חלק יד סימן כט]]
*אכילת גבינה ודגים [[חבל נחלתו כב כג|חלק כב סימן כג]]

===הלכות גידול בעלי חיים===
*צער בעלי חיים [[חבל נחלתו ט כו|חלק ט סימן כו]]
*צער בעלי חיים בדגים וחרקים [[חבל נחלתו י לז|חלק י סימן לז]]
*גידול מסחרי של בעלי חיים טמאים [[חבל נחלתו ד כד|חלק ד סימן כד]]
*נתינת נבילות לעובדים זרים [[חבל נחלתו א נג|חלק א סימן נג]]
*קציצת ענפים מעצי פרי לצורך גילוף [[חבל נחלתו כג כג|חלק כג סימן כג]]
*כפיה על מצות ונשמרתם לנפשותיכם [[חבל נחלתו כד כג|חלק כד סימן כג]]
*מקור מצות שמירת הגוף ואיסור הכניסה לסכנה [[חבל נחלתו כה כד|חלק כה סימן כד]]

===הלכות הכשר וטבילת כלים===
*מכירה לנכרים בע&quot;ח טהורים שחוטים ולא מוכשרים לאכילה [[חבל נחלתו יז כו|חלק יז סימן כו]]
*בישול בשר בחלב לצרכים מדעיים [[חבל נחלתו טו כו|חלק טו סימן כו]]
*הכשרת כלי בישול נכרים [[חבל נחלתו ח כד|חלק ח סימן כד]]
*טבילת כלים ע&quot;י חתן וכלה [[חבל נחלתו כו כט|חלק כו סימן כט]]
*נאמנות קטן בטבילת כלים [[חבל נחלתו א מז|חלק א סימן מז]]

===הלכות יין נסך, מאכלות עובדי כוכבים===
*אספקת מוצרי מזון כשרים למרכול שאינו כשר [[חבל נחלתו כב כד|חלק כב סימן כד]]
*קעקע [[חבל נחלתו כא כד|חלק כא סימן כד]]
*דין יין מפוסטר במגע נכרי [[חבל נחלתו יא ל|חלק יא סימן ל]]
*נגיעת מי שבתהליך גיור ביין לא מבושל [[חבל נחלתו כב כה|חלק כב סימן כה]]
*שתיית יין שנגע בו יהודי מחלל שבת [[חבל נחלתו יא לא|חלק יא סימן לא]]
*משקאות חריפים שהוכנו על ידי נכרים [[חבל נחלתו ט כז|חלק ט סימן כז]]
*ריח סתם יינם [[חבל נחלתו כ לד|חלק כ סימן לד]]
*אבקת חלב העשויה מחלב נכרי [[חבל נחלתו ח כז|חלק ח סימן כז]]
*בשולי נכרים באגוזי קשיו [[חבל נחלתו ט כח|חלק ט סימן כח]]
*שום, בצל וביצה קלופים ורוח רעה [[חבל נחלתו ט ל|חלק ט סימן ל]]
*שימוש באבקת שום [[חבל נחלתו טז כה|חלק טז סימן כה]]
*את שדרכו להימנות שנתפצעו [[חבל נחלתו טו כז|חלק טו סימן כז]]
*מסייע לדבר עבירה [[חבל נחלתו טו כח|חלק טו סימן כח]]
*בשולי נכרים על ידי מחלל שבת [[חבל נחלתו כב כו|חלק כב סימן כו]]
*אכילה במסעדות טבעוניות בחוץ לארץ [[חבל נחלתו כב כז|חלק כב סימן כז]]

===הלכות עבודת כוכבים===
*העורכים לגד שולחן [[חבל נחלתו כג כד|חלק כג סימן כד]]
*ברכה לגוי בימי אידיהן [[חבל נחלתו כה כה|חלק כה סימן כה]]
*שם אדם בשם אותו האיש [[חבל נחלתו כג כה|חלק כג סימן כה]]
*צורת כוכב ואיסור ציורה [[חבל נחלתו ד כו|חלק ד סימן כו]]
*מתנה מסחרית לבניית מסגד [[חבל נחלתו א נא|חלק א סימן נא]]
*מלוי דלק בתחנה השייכת למנזר [[חבל נחלתו א נב|חלק א סימן נב]]
*דירת עכו&quot;ם בבית ישראל [[חבל נחלתו ב כז|חלק ב סימן כז]]
*אכסון עובד כוכבים בביתו [[חבל נחלתו יז כז|חלק יז סימן כז]]
*תכנית מולטימדיה בעניינים אלקיים [[חבל נחלתו א מח|חלק א סימן מח]]
*הלכות ציור ופיסול [[חבל נחלתו א מט|חלק א סימן מט]]
*קבלת מתנות מגוי ביום אידו [[חבל נחלתו כ לה|חלק כ סימן לה]]
*ליל 'ניטל' [[חבל נחלתו ז לא|חלק ז סימן לא]]
*איסור שתיית מים בתקופה [[חבל נחלתו יז כה|חלק יז סימן כה]]
*ניהול סיכונים בציבור [[חבל נחלתו כא כה|חלק כא סימן כה]]
*לפני עיוור במשומד [[חבל נחלתו כה כו|חלק כה סימן כו]]

===הלכות רבית===
*ייסוף ופיחות מטבע בהלוואות [[חבל נחלתו ב כח|חלק ב סימן כח]]
*מכירת המחאות במחיר נמוך [[חבל נחלתו ב כט|חלק ב סימן כט]]
*רבית מוסווית [[חבל נחלתו ב ל|חלק ב סימן ל]]
*רווח למישהו אחר – האם נחשב רבית [[חבל נחלתו כו לא|חלק כו סימן לא]]
*היתר עיסקא כולל או לכל הלואה [[חבל נחלתו יא לב|חלק יא סימן לב]]
*סאה בסאה בדבר מועט [[חבל נחלתו טו כט|חלק טו סימן כט]]
*הלואה דולרית במדינת ישראל [[חבל נחלתו יז כח|חלק יז סימן כח]]
*הלואה צמודה ל'אירו' [[חבל נחלתו כ לו|חלק כ סימן לו]]
*הקדמת מעות [[חבל נחלתו כ לז|חלק כ סימן לז]]
*הצעת שיתוף ברווחים – האם זו רבית [[חבל נחלתו כ לח|חלק כ סימן לח]]
*מתנה או רבית [[חבל נחלתו כ לט|חלק כ סימן לט]]

===הלכות מכשף ולא ילבש===
*מאחז את העיניים [[חבל נחלתו ג כה|חלק ג סימן כה]]
*איזהו נחש [[חבל נחלתו יח כה|חלק יח סימן כה]]
*פאות הראש [[חבל נחלתו יא לג|חלק יא סימן לג]]
*טפולי יופי לגברים [[חבל נחלתו ה כג|חלק ה סימן כג]]
*הליכה בחוקות הגויים במאכל ובמשתה [[חבל נחלתו יז כט|חלק יז סימן כט]]
*בלורית [[חבל נחלתו כ מג|חלק כ סימן מג]]

===הלכות נדה===
*טבילה דאורייתא מחמת אונס [[חבל נחלתו יב כט|חלק יב סימן כט]]
*בדקה פעם אחת בכל שבעה נקיים [[חבל נחלתו יד ל|חלק יד סימן ל]]
*מוך דחוק [[חבל נחלתו כו ל|חלק כו סימן ל]]
*איחור טבילה לליל שבת בתחבולה [[חבל נחלתו יז ל|חלק יז סימן ל]]
*מעוברת שראתה דם במי רגלים [[חבל נחלתו ז כח|חלק ז סימן כח]]
*ישיבה על דם חימוד [[חבל נחלתו ד כח|חלק ד סימן כח]]
*אוהל משפחתי לאיסור נדה [[חבל נחלתו א נד|חלק א סימן נד]]
*כתם עבה [[חבל נחלתו יא לד|חלק יא סימן לד]]
*פרישה סמוך לוסת בליל טבילה [[חבל נחלתו יא לה|חלק יא סימן לה]]
*לבישת בגדי צבעונים בימי ליבונה [[חבל נחלתו כה כז|חלק כה סימן כז]]
*מוך דחוק שאבד [[חבל נחלתו יג כד|חלק יג סימן כד]]
*ציפרניים מלאכותיות – האם חוצצות הטבילה? [[חבל נחלתו ה כד|חלק ה סימן כד]]
*מנהג בחציצה לטבילה [[חבל נחלתו ג כו|חלק ג סימן כו]]
*חציצה שנמצאה אחר טבילה ותשמיש [[חבל נחלתו כו לב|חלק כו סימן לב]]
*כתם על נייר [[חבל נחלתו כא כו|חלק כא סימן כו]]
*פירסינג לגבי טבילה [[חבל נחלתו כא כז|חלק כא סימן כז]]
*הדרכות לנשים הטובלות בר&quot;ה או בשבת לאחריו [[חבל נחלתו ז כט|חלק ז סימן כט]]
*טבילת נדה ביום השביעי [[חבל נחלתו ו כב|חלק ו סימן כב]]
*אשה שניטל רחמה לספירת ז' נקיים [[חבל נחלתו כ מד|חלק כ סימן מד]]
*גיור ובערב אחר הטבילה נישואין [[חבל נחלתו כה לה|חלק כה סימן לה]]
*הקושי בעשיית מקוה באמבט או ג'קוזי ביתי [[חבל נחלתו כג כו|חלק כג סימן כו]]
*סדרי זמנים בארצות הצפוניות [[חבל נחלתו ו כג|חלק ו סימן כג]]

===הלכות מקוואות===
*מקווה על גבי מקווה [[חבל נחלתו ו כד|חלק ו סימן כד]]
*עשיית מקווה מקרח מלאכותי [[חבל נחלתו ו כה|חלק ו סימן כה]]
*זחילה במקווה [[חבל נחלתו ז ל|חלק ז סימן ל]]
*זחילה לתוך מקוה [[חבל נחלתו יג כה|חלק יג סימן כה]]

===הלכות נדרים===
*נדר או החלטה [[חבל נחלתו ז לב|חלק ז סימן לב]]
*טעות גזבר-הקדש בקיבוץ ופקיעת נדר [[חבל נחלתו א נה|חלק א סימן נה]]
*מודר מפי אחרים בנדרי צדקה [[חבל נחלתו ב לב|חלק ב סימן לב]]
*מתירי נדר שאינם יודעים מה היה הנדר [[חבל נחלתו כג כז|חלק כג סימן כז]]
*נדרי צדקה בלב [[חבל נחלתו כ מב|חלק כ סימן מב]]
*איזה מנהג מצריך התרה [[חבל נחלתו ח כח|חלק ח סימן כח]]
*נדר או אמירה בטלה [[חבל נחלתו יב לב|חלק יב סימן לב]]
*שימוש במילה נדר והתרה במכתב [[חבל נחלתו יט כד|חלק יט סימן כד]]
*מנהגי היחיד המחייבים התרת נדרים [[חבל נחלתו יד לא|חלק יד סימן לא]]
*ייעד מזון לסעודה בשבת [[חבל נחלתו כו לד|חלק כו סימן לד]]
*קללות גדרן ותוקפן [[חבל נחלתו כג כח|חלק כג סימן כח]]

===הלכות כבוד אב ואם===
*מניעה מכיבוד אב לפי רצונו [[חבל נחלתו ג כז|חלק ג סימן כז]]
*בנו והוא רבו בכיבוד אב ורב [[חבל נחלתו ב לא|חלק ב סימן לא]]
*גדרים בכיבוד אב ואם [[חבל נחלתו יב ל|חלק יב סימן ל]]
*כיבוד אם חורגת [[חבל נחלתו ז לג|חלק ז סימן לג]]
*כיבוד אב ואם חורגים [[חבל נחלתו כב כח|חלק כב סימן כח]]
*גר בן ישראל האם חייב בכבוד אביו [[חבל נחלתו יב לא|חלק יב סימן לא]]
*כבוד זקנו [[חבל נחלתו יד לג|חלק יד סימן לג]]

===הלכות כבוד רבו ותלמיד חכמים===
*גדולי הדור וסמכותם בהלכה [[חבל נחלתו ט לב|חלק ט סימן לב]]
*תחומי פסיקתו של רב מקומי [[חבל נחלתו ה כה|חלק ה סימן כה]]
*תפקידיה וסמכותה של הרבנות הצבאית [[חבל נחלתו ה כו|חלק ה סימן כו]]
*התפטרות רב מרבנותו [[חבל נחלתו ו כו|חלק ו סימן כו]]
*קימה לתלמיד חכם תוך כדי לימוד [[חבל נחלתו כה כח|חלק כה סימן כח]]

===הלכות תלמוד תורה===
*סעודת מצוה בסיום לימוד ספר [[חבל נחלתו ה כז|חלק ה סימן כז]]
*לימוד תורה לנכרי [[חבל נחלתו ו כז|חלק ו סימן כז]]
*הסכם יששכר וזבולון [[חבל נחלתו ד כט|חלק ד סימן כט]]

===הלכות צדקה===
*חיוב קופת צדקה בעיר [[חבל נחלתו כד כד|חלק כד סימן כד]]
*שמונה מעלות הצדקה [[חבל נחלתו כד כו|חלק כד סימן כו]]
*חלוקת מזונות וצדקה לעניים בתענית [[חבל נחלתו כד כז|חלק כד סימן כז]]
*מתנה או צדקה [[חבל נחלתו כו לג|חלק כו סימן לג]]
*לא תאמץ את לבבך [[חבל נחלתו כב כט|חלק כב סימן כט]]
*המעלים עיניו מן הצדקה [[חבל נחלתו כד כה|חלק כד סימן כה]]
*צדקה ומעשר כספים [[חבל נחלתו יט כה|חלק יט סימן כה]]
*על מי חלה חובת די מחסורו [[חבל נחלתו יט כו|חלק יט סימן כו]]
*כפיה על צדקה [[חבל נחלתו כ מ|חלק כ סימן מ]]
*צדקה בעיר אחרת [[חבל נחלתו כ מא|חלק כ סימן מא]]
*חיובי צדקה [[חבל נחלתו ד לב|חלק ד סימן לב]]
*צדקה שתשמש לדבר עבירה [[חבל נחלתו ה ל|חלק ה סימן ל]]
*הנאה מצדקה [[חבל נחלתו ו כח|חלק ו סימן כח]]
*שינוי צדקה [[חבל נחלתו ו כט|חלק ו סימן כט]]
*אסור לשנותה [[חבל נחלתו כג כט|חלק כג סימן כט]]
*שינוי מעות צדקה שנאספו למטרה מסוימת [[חבל נחלתו כג לא|חלק כג סימן לא]]
*נתינה לגמ&quot;חים ממעשר כספים [[חבל נחלתו כה כט|חלק כה סימן כט]]
*שו&quot;ת בענין העברת מגביות צדקה [[חבל נחלתו כה ל|חלק כה סימן ל]]
*האם יכול לחזור בו מהוראת קבע של צדקה למוסד [[חבל נחלתו כה לא|חלק כה סימן לא]]
*צדקה שנאספה עבור ניתוח לחולה שמת קודם הניתוח [[חבל נחלתו ב לז|חלק ב סימן לז]]
*ביבוש קצירה תשברנה – איסור קבלת צדקה מגויים [[חבל נחלתו כג ל|חלק כג סימן ל]]
*העברת מספרי טלפון למתרים [[חבל נחלתו כא כח|חלק כא סימן כח]]
*אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט שכחה ופאה [[חבל נחלתו כא כט|חלק כא סימן כט]]
*נתינת מעשר כספים ע&quot;י עבודה [[חבל נחלתו ב לו|חלק ב סימן לו]]
*חיוב מעשר כספים מכספי פיצויי מגורשי גוש קטיף [[חבל נחלתו ו ל|חלק ו סימן ל]]
*חישוב מעשר כספים מתרומות הניתנות למוסדות המוכרים לצרכי מס [[חבל נחלתו ח כט|חלק ח סימן כט]]
*מעשר כספים ממלגה [[חבל נחלתו יד לה|חלק יד סימן לה]]
*צדקה שניתנה בתורת הלואה והוחזרה [[חבל נחלתו ט לד|חלק ט סימן לד]]
*קיבל צדקה ואינו רוצה ליטלה [[חבל נחלתו יא לו|חלק יא סימן לו]]
*ביטול הוראת קבע לצדקה ושאלה עליה [[חבל נחלתו י לט|חלק י סימן לט]]
*נדר צדקה או התחייבות מותנית [[חבל נחלתו י מ|חלק י סימן מ]]
*רישום תרומות שלא על שם התורם עצמו [[חבל נחלתו יד לב|חלק יד סימן לב]]
*קדימויות בגמילות חסד [[חבל נחלתו יב לג|חלק יב סימן לג]]
*אמו קודמת לכולם בפדיון שבויים [[חבל נחלתו י מב|חלק י סימן מב]]

===הלכות מילה===
*חיובי האב לבנו זמנם, חומר חיובם והאם רשאי ליתנם מכספי מעשר [[חבל נחלתו טו לא|חלק טו סימן לא]]
*חיובי האב כלפי בנו שוטה [[חבל נחלתו טז כו|חלק טז סימן כו]]
*מילה שלא בזמנה [[חבל נחלתו טו לב|חלק טו סימן לב]]
*מילת וטבילת גרים קטנים [[חבל נחלתו טו לג|חלק טו סימן לג]]
*מילת תינוק שנולד בחודש השמיני [[חבל נחלתו יג כו|חלק יג סימן כו]]
*שליחות במילה בשיטת הרא&quot;ש [[חבל נחלתו א ס|חלק א סימן ס]]
*חיוב מוהל לעקירת מקומו בשבת [[חבל נחלתו ב לג|חלק ב סימן לג]]
*הטפת דם ברית [[חבל נחלתו ב לד|חלק ב סימן לד]]
*הורתו שלא בקדושה לענין מילתו בשבת [[חבל נחלתו יד לו|חלק יד סימן לו]]
*האם ראוי למול בן נכרית וישראל שחיים יחדיו [[חבל נחלתו כה לג|חלק כה סימן לג]]
*מילה על ידי רופא נכרי [[חבל נחלתו כה לד|חלק כה סימן לד]]
*ביטול תורה לשם השתתפות בברית מילה [[חבל נחלתו כה לב|חלק כה סימן לב]]

===הלכות גרים===
*כולם גרים הם – לפולמוס הגיור בימינו [[חבל נחלתו ח כה|חלק ח סימן כה]]
*מזרע ישראל [[חבל נחלתו ט לג|חלק ט סימן לג]]
*גר שאביו מישראל [[חבל נחלתו יט כז|חלק יט סימן כז]]
*בענייני גיור [[חבל נחלתו יא לז|חלק יא סימן לז]]
*קרבן הגר [[חבל נחלתו ו לא|חלק ו סימן לא]]

===הלכות עבדים===
*הסגרת עבד [[חבל נחלתו ב לה|חלק ב סימן לה]]
*זכות יציאה לחירות בעבד כנעני [[חבל נחלתו כג לב|חלק כג סימן לב]]

===הלכות ספר תורה===
*מצות כתיבת ספר תורה [[חבל נחלתו כו לה|חלק כו סימן לה]]
*ווי העמודים [[חבל נחלתו ו לב|חלק ו סימן לב]]
*בירורים בענין אותיות הטפלות לשם [[חבל נחלתו א נו|חלק א סימן נו]]
*דרך כתיבת בית אל [[חבל נחלתו יז לא|חלק יז סימן לא]]
*קידש בודאי שם שחיובו מספק [[חבל נחלתו כא ל|חלק כא סימן ל]]
*תליית פסוקים על הקיר [[חבל נחלתו ז לד|חלק ז סימן לד]]
*שימוש בגליון של מגילת אסתר [[חבל נחלתו ט לה|חלק ט סימן לה]]
*השלמת ספר תורה על ידי אשה [[חבל נחלתו יא לח|חלק יא סימן לח]]
*שריפת ומיחזור עלוני פרשת שבוע וספרי קודש [[חבל נחלתו י לח|חלק י סימן לח]]
*בריתי שלום – וא&quot;ו קטיעא [[חבל נחלתו יח כו|חלק יח סימן כו]]
*כ&quot;ד כתבי הקודש [[חבל נחלתו יח כז|חלק יח סימן כז]]
*כל הקורא לאברהם אברם [[חבל נחלתו יח כח|חלק יח סימן כח]]
*החזרת עזרא ונחמיה לשני ספרים [[חבל נחלתו יח כט|חלק יח סימן כט]]
*כניסה עם המילה שלום כתובה על בגדיו לשירותים [[חבל נחלתו כו לו|חלק כו סימן לו]]

===הלכות מזוזה===
*כניסה לבית דרך חדר הפטור ממזוזה [[חבל נחלתו ט לו|חלק ט סימן לו]]
*מזוזה בחדר מדרגות [[חבל נחלתו א נז|חלק א סימן נז]]
*מזוזה באוהלים [[חבל נחלתו ה כח|חלק ה סימן כח]]
*מזוזה בסככות [[חבל נחלתו ה כט|חלק ה סימן כט]]
*מזוזה בעמודי פרגולה [[חבל נחלתו כא לא|חלק כא סימן לא]]
*מזוזה בפתח ארעי [[חבל נחלתו כא לב|חלק כא סימן לב]]
*מזוזה במכון חליבה ובחדרים הסמוכים לו [[חבל נחלתו ז לו|חלק ז סימן לו]]
*מזוזה במחסנים [[חבל נחלתו יט כח|חלק יט סימן כח]]
*מזוזה בחלל הפתח [[חבל נחלתו ד לא|חלק ד סימן לא]]
*מזוזה שלא בחלל הפתח [[חבל נחלתו א נט|חלק א סימן נט]]
*מזוזה בשער חצר [[חבל נחלתו ז לה|חלק ז סימן לה]]
*מזוזה בבית שכור מנכרי [[חבל נחלתו כב ל|חלק כב סימן ל]]
*חיבור מזוזה למזוזת הפתח במגנט [[חבל נחלתו כו לז|חלק כו סימן לז]]
*מזוזה בסוכה האם צריך לחזור ולקובעה [[חבל נחלתו כו לח|חלק כו סימן לח]]
*על מי חיוב קביעת המזוזה ואלו ברכות מוטלות עליו [[חבל נחלתו א נח|חלק א סימן נח]]
*נטילת מזוזה בשיפוץ בית [[חבל נחלתו ד ל|חלק ד סימן ל]]
*נטילת מזוזות על ידי שוכר מדירתו הישנה לדירתו החדשה [[חבל נחלתו ח ל|חלק ח סימן ל]]
*היכר ציר [[חבל נחלתו יב לד|חלק יב סימן לד]]
*תשובה לרב פבזנר בענין היכר ציר [[חבל נחלתו יב לה|חלק יב סימן לה]]
*מזוזה בתוך מעין שער [[חבל נחלתו יד לד|חלק יד סימן לד]]
*מזוזה בחדר של קטנים וקטן שקבע מזוזה [[חבל נחלתו טו ל|חלק טו סימן ל]]
*מכירת מזוזות – קדושת המעות [[חבל נחלתו כב לא|חלק כב סימן לא]]

===הלכות שילוח הקן===
*שילוח הקן [[חבל נחלתו ד לג|חלק ד סימן לג]]
*שילוח הקן בחצר חברו [[חבל נחלתו ו לג|חלק ו סימן לג]]
*שיטת הרמב&quot;ם בשילוח הקן בחצרו [[חבל נחלתו יג כז|חלק יג סימן כז]]
*האם לשם שילוח הקן צריך להחזיק באם ולשלחה [[חבל נחלתו כו לט|חלק כו סימן לט]]
*ברכה על שילוח הקן [[חבל נחלתו טז כז|חלק טז סימן כז]]
*שאלות על שילוח הקן [[חבל נחלתו כא לג|חלק כא סימן לג]]

===הלכות חדש===
*תלות מצוות התלויות בארץ בקדושת הארץ [[חבל נחלתו יג כח|חלק יג סימן כח]]
*איסור קצירה קודם העומר [[חבל נחלתו ו לט|חלק ו סימן לט]]
*איסור &quot;חדש&quot; בימינו [[חבל נחלתו ו לז|חלק ו סימן לז]]
*איסור &quot;חדש&quot; בחוצה לארץ [[חבל נחלתו ו לח|חלק ו סימן לח]]
*הלכות איסור 'חדש' [[חבל נחלתו יג ל|חלק יג סימן ל]]
*איסור 'חדש' בארצנו בזמן הזה (סקירה) [[חבל נחלתו ב לח|חלק ב סימן לח]]
*היתר חדש מיין ושמן במקדש [[חבל נחלתו א סה|חלק א סימן סה]]
*הכנת תרופה מגבעולי חיטה ואכילתה קודם העומר [[חבל נחלתו ב לט|חלק ב סימן לט]]
*איסור חדש בהפקר [[חבל נחלתו יז לח|חלק יז סימן לח]]

===הלכות ערלה===
*ט&quot;ו בשבט בדיני ערלה [[חבל נחלתו ב מג|חלק ב סימן מג]]
*פירות ערלה בשווקים [[חבל נחלתו ג לא|חלק ג סימן לא]]
*איסור עלי דפנה בערלה [[חבל נחלתו א סא|חלק א סימן סא]]
*האם הפקר פטור מערלה [[חבל נחלתו יג לא|חלק יג סימן לא]]
*דיני אילן זכרי [[חבל נחלתו ג ל|חלק ג סימן ל]]
*ערלה במאגרים גנטיים [[חבל נחלתו ב מב|חלק ב סימן מב]]
*ענף העולה מאילן שמת [[חבל נחלתו ח לג|חלק ח סימן לג]]
*ערלה במורינגה [[חבל נחלתו יא מ|חלק יא סימן מ]]
*זמירת כרם פחות מטפח [[חבל נחלתו יא מא|חלק יא סימן מא]]
*עשיית קומפוסט מערלה [[חבל נחלתו יא מב|חלק יא סימן מב]]
*חיוב שנות ערלה באילן שנעקר בגושו [[חבל נחלתו ט מ|חלק ט סימן מ]]
*עצים בחביות נקובות שעמדו על רצפה [[חבל נחלתו טו לד|חלק טו סימן לד]]
*העברת רימון [[חבל נחלתו כא לו|חלק כא סימן לו]]
*הנאת גוי מערלה [[חבל נחלתו י מד|חלק י סימן מד]]
*ענף שהשתרש [[חבל נחלתו יח ל|חלק יח סימן ל]]
*חילול נטע רבעי לכשילקט [[חבל נחלתו י מה|חלק י סימן מה]]
*דילול כרם רבעי [[חבל נחלתו יב לז|חלק יב סימן לז]]
*נוסח חילול נטע רבעי לבדיקות לפני הבציר ובבציר [[חבל נחלתו יג לה|חלק יג סימן לה]]
*קנה סוכר לענין ערלה ותרומות ומעשרות [[חבל נחלתו יט לא|חלק יט סימן לא]]

===הלכות כלאים===
*כנה אחת לכמה מינים [[חבל נחלתו ג כט|חלק ג סימן כט]]
*הרכבה בירקות [[חבל נחלתו יא לט|חלק יא סימן לט]]
*האבקת שני מיני אילני סרק [[חבל נחלתו ט לז|חלק ט סימן לז]]
*חמשת מיני דגן בכלאי הכרם [[חבל נחלתו ט לח|חלק ט סימן לח]]
*איסור כלאי הכרם בארץ ובחוץ לארץ [[חבל נחלתו י מג|חלק י סימן מג]]
*ספיחים היוצרים כלאי זרעים [[חבל נחלתו ט לט|חלק ט סימן לט]]
*כלאי זרעים לאחר זריעה [[חבל נחלתו ב מא|חלק ב סימן מא]]
*כלאי זרעים [[חבל נחלתו כג לג|חלק כג סימן לג]]
*הלכות גפן מודלית [[חבל נחלתו יז לג|חלק יז סימן לג]]
*דשא מתחת לגפנים [[חבל נחלתו כב לב|חלק כב סימן לב]]
*הפקר בכלאים פרטני על ידי בי&quot;ד או תקנה צבורית [[חבל נחלתו כו מ|חלק כו סימן מ]]

===הלכות בכורות===
*פדיון הבן [[חבל נחלתו יג לז|חלק יג סימן לז]]
*פדיון הבן בבן גיורת [[חבל נחלתו ד לד|חלק ד סימן לד]]
*שפיר מרוקם לפדיון הבן [[חבל נחלתו טו לה|חלק טו סימן לה]]
*פדיון הבן ע&quot;י מי שאינו אביו [[חבל נחלתו טז כח|חלק טז סימן כח]]
*שווי מוטעה לחמש מטבעות של פדיון הבן [[חבל נחלתו כד כח|חלק כד סימן כח]]
*נתינת חמישה סלעים לפדיון בנו לכמה כהנים [[חבל נחלתו כב לד|חלק כב סימן לד]]
*מי שאין מיסב בחבורה של מצוה [[חבל נחלתו כ מה|חלק כ סימן מה]]
*שאלה בפדיון הבן [[חבל נחלתו כ מו|חלק כ סימן מו]]
*סדרי גמ&quot;ח למטבעות לפדיון הבן [[חבל נחלתו כה לו|חלק כה סימן לו]]

===הלכות בכור טהורה וטמאה===
*הרבעה בבכור ובכלאיים [[חבל נחלתו א סו|חלק א סימן סו]]
*בכור בהמה טהורה בזמן הזה [[חבל נחלתו א סז|חלק א סימן סז]]
*מכירת בכורות וספקות נוספים [[חבל נחלתו יז לב|חלק יז סימן לב]]
*מכירת בכור חי בהבלעה [[חבל נחלתו יח לח|חלק יח סימן לח]]
*מכירת מבכרת [[חבל נחלתו כא לד|חלק כא סימן לד]]
*זכין מאדם במכירת מבכרת [[חבל נחלתו כא לה|חלק כא סימן לה]]
*הברכות בבכור בהמה טהורה שהומם [[חבל נחלתו טו לו|חלק טו סימן לו]]
*בכורות מסופקים [[חבל נחלתו ז מג|חלק ז סימן מג]]
*פדיון פטר חמור ע&quot;י אחרים [[חבל נחלתו ו מ|חלק ו סימן מ]]

===הלכות ביכורים===
*תוספת ועיטור ביכורים [[חבל נחלתו יט ל|חלק יט סימן ל]]
*המונח כרם – בהלכה [[חבל נחלתו יד לז|חלק יד סימן לז]]
*סימון ביכורים בימינו [[חבל נחלתו יד לח|חלק יד סימן לח]]
*ביכורים אחר החנוכה [[חבל נחלתו יד לט|חלק יד סימן לט]]
*האם ביכורים מצוה התלויה בארץ [[חבל נחלתו יג כט|חלק יג סימן כט]]
*היחס בין הבאת ביכורים למקרא ביכורים [[חבל נחלתו ב קיב|חלק ב סימן קיב]]
*הבאת ביכורים של המוכר שדהו לפירות [[חבל נחלתו ח מה|חלק ח סימן מה]]
*הבאת ביכורים עם עיר של מעמד [[חבל נחלתו ט מא|חלק ט סימן מא]]
*הבאת ביכורים מזמורה גזולה [[חבל נחלתו ט מב|חלק ט סימן מב]]
*הבאת מנחות וביכורים מכל חמשת מיני דגן [[חבל נחלתו ט מז|חלק ט סימן מז]]
*הערות בענייני ביכורים [[חבל נחלתו ב מה|חלק ב סימן מה]]
*ביכורי היחיד וגדרם [[חבל נחלתו ג כח|חלק ג סימן כח]]

===הלכות חלה===
*דיני הפרשת חלה בתקופות השונות [[חבל נחלתו כו מא|חלק כו סימן מא]]
*צירוף ומוקף בהפרשת חלה [[חבל נחלתו י מז|חלק י סימן מז]]
*הסל מצרפן [[חבל נחלתו ב נא|חלק ב סימן נא]]
*הפריש חלה פעם שניה בטעות [[חבל נחלתו כד ל|חלק כד סימן ל]]
*ברכה על כל הפרשת חלה [[חבל נחלתו יט לב|חלק יט סימן לב]]
*מופלא סמוך לאיש בהפרשת חלה [[חבל נחלתו א סט|חלק א סימן סט]]
*לחם מחטה נבוטה [[חבל נחלתו ב נ|חלק ב סימן נ]]
*תלות מצות חלה בארץ ישראל [[חבל נחלתו ח לח|חלק ח סימן לח]]
*אכילת חלה ע&quot;י כהן בפסח ובשאר ימות השנה [[חבל נחלתו י מח|חלק י סימן מח]]
*אופה לחם לדין הפרשת חלה [[חבל נחלתו יג לח|חלק יג סימן לח]]
*איזו עוגה חייבת בהפרשת חלה [[חבל נחלתו יג לט|חלק יג סימן לט]]
*הפרשת חלה מעוגיות [[חבל נחלתו יג מ|חלק יג סימן מ]]
*עיסה לחלק [[חבל נחלתו טו מא|חלק טו סימן מא]]

===הלכות טבל===
*אכילת בהמה בטבלים [[חבל נחלתו ה לב|חלק ה סימן לב]]
*טבל הבלוע בכלים [[חבל נחלתו ג לד|חלק ג סימן לד]]
*יצוא טבלים לחוץ לארץ [[חבל נחלתו ט מג|חלק ט סימן מג]]
*הפרשה בתערובת חיוב ופטור [[חבל נחלתו יג לג|חלק יג סימן לג]]
*רחיצה בירק טבל [[חבל נחלתו יז לה|חלק יז סימן לה]]

===הלכות תרומות ומעשרות===
*ראש השנה למעשר בשסק [[חבל נחלתו ב מד|חלק ב סימן מד]]
*פרי הדר אחר חנטה או אחר לקיטה במעשרות [[חבל נחלתו כ מ|חלק כ סימן מ]]
*תמד או יין [[חבל נחלתו ג לג|חלק ג סימן לג]]
*לבבות דקלים [[חבל נחלתו ז לז|חלק ז סימן לז]]
*שתיית מי עלי זית [[חבל נחלתו ח לד|חלק ח סימן לד]]
*תרומות ומעשרות ממיצים ומשקאות [[חבל נחלתו י מו|חלק י סימן מו]]
*הפקר קודם מירוח [[חבל נחלתו ג לה|חלק ג סימן לה]]
*מירוח נכרי [[חבל נחלתו א סב|חלק א סימן סב]]
*ברכת אחר להפרשת תרומה באילם [[חבל נחלתו א סג|חלק א סימן סג]]
*הפרשת שותף על שלו [[חבל נחלתו ו מב|חלק ו סימן מב]]
*הסכמת בעלים למפרע בתרומות ומעשרות [[חבל נחלתו ג לב|חלק ג סימן לב]]
*הסתמכות על נאמנות נכרי בהפרשת תרומות ומעשרות [[חבל נחלתו ג לו|חלק ג סימן לו]]
*זכיה באילן שהוא הפקר [[חבל נחלתו כג לד|חלק כג סימן לד]]
*מיץ מלימון לא מעושר בתה [[חבל נחלתו כג לה|חלק כג סימן לה]]
*עישר ושכח חלק מהטבל בכליו [[חבל נחלתו כג לו|חלק כג סימן לו]]
*תרומות ומעשרות מפרי הפקר [[חבל נחלתו ו מג|חלק ו סימן מג]]
*הפרשת תרומות ומעשרות באיסוף תפוחי אדמה [[חבל נחלתו ד לו|חלק ד סימן לו]]
*חיוב תרו&quot;מ בלימון שניטע סמוך לשביעית [[חבל נחלתו ד לח|חלק ד סימן לח]]
*הפקר ביחס לתרו&quot;מ וביחס למתנות עניים [[חבל נחלתו ד לט|חלק ד סימן לט]]
*פטור ממעשרות באכילת עראי [[חבל נחלתו יב לו|חלק יב סימן לו]]
*עציץ עם ירקי תבלין בבית ובמרפסת [[חבל נחלתו כב לג|חלק כב סימן לג]]
*חיוב בוצר בתרומות ומעשרות לאחר בציר הבעלים [[חבל נחלתו יב לט|חלק יב סימן לט]]
*זיתי מאכל שנמכרו לנכרי בסוף גידולם [[חבל נחלתו יב מ|חלק יב סימן מ]]
*פרי שנקטף לשם מלאכה ולא לאכילה – דינו לתרו&quot;מ [[חבל נחלתו יח לה|חלק יח סימן לה]]
*אגוזים ריקים בהפרשת תרומות ומעשרות [[חבל נחלתו יט לג|חלק יט סימן לג]]
*האם ניתן להפקיר פירות במחנה צה&quot;ל [[חבל נחלתו יט לד|חלק יט סימן לד]]
*מצא פירות או ירקות שנפלו ממשאית [[חבל נחלתו יט לה|חלק יט סימן לה]]
*עלי בצל שגדלו בסל הירקות בבית [[חבל נחלתו כ מט|חלק כ סימן מט]]
*הפריש מענבים על יין בשוגג האם צריך לחזור ולהפריש [[חבל נחלתו כ נ|חלק כ סימן נ]]
*הפרשת תרומות ומעשרות בעייתית [[חבל נחלתו כ נא|חלק כ סימן נא]]
*זריעה והשרשה [[חבל נחלתו כה לז|חלק כה סימן לז]]
*זרע בהפקר מחובר וזכה בשדה הפקר וגידוליה [[חבל נחלתו כה לח|חלק כה סימן לח]]
*קליפות פרי הדר לענין תרומות ומעשרות [[חבל נחלתו כה לט|חלק כה סימן לט]]

===הלכות תרומות===
*הפרשת תרומת מעשר [[חבל נחלתו ד לה|חלק ד סימן לה]]
*מכירי כהונה [[חבל נחלתו ב מז|חלק ב סימן מז]]
*קבורת תרומות [[חבל נחלתו ד לז|חלק ד סימן לז]]
*האכלת בהמה משותפת לכהן וישראל בתרומה [[חבל נחלתו ה לא|חלק ה סימן לא]]
*עשיית קומפוסט [זבל אורגני] מתרומה [[חבל נחלתו א עג|חלק א סימן עג]]
*תרומת מעשר באומד [[חבל נחלתו יב מא|חלק יב סימן מא]]
*שאלה על תרומה [[חבל נחלתו יב מב|חלק יב סימן מב]]
*שימוש בתרומה לרפואה ולאכילת בהמה [[חבל נחלתו יג לד|חלק יג סימן לד]]
*ביטול תרומה בחולין [[חבל נחלתו טו לט|חלק טו סימן לט]]
*שאלה על תרו&quot;מ מחמת תקלה [[חבל נחלתו טו מ|חלק טו סימן מ]]

===הלכות מעשר שני===
*שמושי מעשר שני [[חבל נחלתו יא מד|חלק יא סימן מד]]
*הערות בענייני מעשר שני [[חבל נחלתו ו מד|חלק ו סימן מד]]
*חילול מעשר שני [[חבל נחלתו ו מה|חלק ו סימן מה]]
*יין חמישית [[חבל נחלתו א עא|חלק א סימן עא]]
*דיני מעשר שאין בו שו&quot;פ [[חבל נחלתו ב מח|חלק ב סימן מח]]
*פדיון מעשר שני על מטבע [[חבל נחלתו א עב|חלק א סימן עב]]
*חילול מעשר שני על סוכר בימינו [[חבל נחלתו יא מג|חלק יא סימן מג]]
*חילול מעשר שני על מטבע [[חבל נחלתו יב לח|חלק יב סימן לח]]
*שווי הפרוטה ושאר מטבעות בימינו [[חבל נחלתו טז לו|חלק טז סימן לו]]
*מטבע מעשר שני שנתערב ואבד [[חבל נחלתו טז לז|חלק טז סימן לז]]
*חילול מעשר שני באקראי על סוכר [[חבל נחלתו יח לו|חלק יח סימן לו]]

===הלכות וידוי מעשר===
*חיוב וידוי מעשר בימינו [[חבל נחלתו ד מ|חלק ד סימן מ]]
*המעכבים והמנועים מוידוי מעשר [[חבל נחלתו ד מא|חלק ד סימן מא]]
*האם קרקע בארץ ישראל היא תנאי לוידוי מעשרות [[חבל נחלתו ח לה|חלק ח סימן לה]]
*האם יש חובת וידוי מעשרות על כל אחד [[חבל נחלתו ח לו|חלק ח סימן לו]]
*בירורים בביעור מעשרות [[חבל נחלתו ח לז|חלק ח סימן לז]]

===הלכות מתנות עניים ומעשר עני===
*בל תאחר במתנות עניים [[חבל נחלתו כ מז|חלק כ סימן מז]]
*לקיטת מתנות עניים על ידי גבאי צדקה [[חבל נחלתו א עה|חלק א סימן עה]]
*מתנות עניים מעץ אחד [[חבל נחלתו א ע|חלק א סימן ע]]
*קטיף פאה בכלי [[חבל נחלתו יח לא|חלק יח סימן לא]]
*פאה בדלית ובדקל [[חבל נחלתו יח לב|חלק יח סימן לב]] 
*קטנים בפאה ובשאר מתנות עניים [[חבל נחלתו יח לג|חלק יח סימן לג]]
*כפיה על מצות פאה [[חבל נחלתו יח לד|חלק יח סימן לד]]
*נתינת מתנות עניים והבעיות בימינו [[חבל נחלתו כא לז|חלק כא סימן לז]]
תשלום מתנות עניים פירות מעושרים [[חבל נחלתו כא לח|חלק כא סימן לח]]
*סיוע לדבר עבירה [[חבל נחלתו כא לט|חלק כא סימן לט]]
*קביעת פאה את המשתייר מן האיסוף המיכני [[חבל נחלתו כא מ|חלק כא סימן מ]]
*זיתי ניקוף – מתנת עניים מיוחדת [[חבל נחלתו כא מא|חלק כא סימן מא]]
*מכניסו לקיום [[חבל נחלתו כא מב|חלק כא סימן מב]]
*חיוב קמה ללא קרקע בפאה [[חבל נחלתו כא מג|חלק כא סימן מג]]
*חובת בעל הבית לקטיף פאה עבור עניים [[חבל נחלתו כא מד|חלק כא סימן מד]]
*מעבירין אותה הימנו [[חבל נחלתו כא מה|חלק כא סימן מה]]
*הפריש פאה משדה על חברתה [[חבל נחלתו כא מו|חלק כא סימן מו]]
*הצעה לנתינת מעשר עני ע&quot;י הצרכנים [[חבל נחלתו ו מו|חלק ו סימן מו]]
*נתינת מעשר עני במתנה ע&quot;מ להחזיר [[חבל נחלתו ב מט|חלק ב סימן מט]]
*פריעת חובות ממעשר עני [[חבל נחלתו א סד|חלק א סימן סד]]
*תגובה למאמר 'העקרונות בנתינת מעשר עני' [[חבל נחלתו ט מו|חלק ט סימן מו]]
*העומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה [[חבל נחלתו יז לד|חלק יז סימן לד]]
*מתנת עניים – עוללות [[חבל נחלתו יג לב|חלק יג סימן לב]]
*אכילת לקט הנופל ממכונת איסוף [[חבל נחלתו יד מ|חלק יד סימן מ]]
*נטילת מתנות עניים ע&quot;י בעל השדה [[חבל נחלתו טו לז|חלק טו סימן לז]]
*כרם ליין האם חייב במתנות עניים [[חבל נחלתו טו לח|חלק טו סימן לח]]
*מעשר עני בגורן ומעשר עני בבית [[חבל נחלתו יד מא|חלק יד סימן מא]]
*נתינת מעשר עני, צדקה ומעשר כספים לאביו [[חבל נחלתו יד מב|חלק יד סימן מב]]
*תקנת שני אריסים במעשר עני [[חבל נחלתו יד מג|חלק יד סימן מג]]

===הלכות שביעית===
*עשר נטיעות לבית סאה בימינו [[חבל נחלתו טו מב|חלק טו סימן מב]]
*ראש השנה לאילן בשביעית [[חבל נחלתו ח לט|חלק ח סימן לט]]
*עציץ בערב שביעית ובשביעית [[חבל נחלתו כה מ|חלק כה סימן מ]]
*חממה בשביעית [[חבל נחלתו ב נב|חלק ב סימן נב]]
*פירות של נכרי בשביעית [[חבל נחלתו כו מב|חלק כו סימן מב]]
*שכירת גנן נכרי בשביעית [[חבל נחלתו כו מג|חלק כו סימן מג]]
*בצירה בבצרת בשביעית [[חבל נחלתו כו מד|חלק כו סימן מד]]
*דבש דבורים האם קדוש בקדושת שביעית [[חבל נחלתו ב נג|חלק ב סימן נג]]
*עיבור השנה והשמיטה [[חבל נחלתו ב כה|חלק ב סימן כה]]
*ביכורים בשביעית [[חבל נחלתו ז לט|חלק ז סימן לט]]
*שביעית במקדש [[חבל נחלתו ז לח|חלק ז סימן לח]]
*שדה הקדש בשביעית [[חבל נחלתו ז מ|חלק ז סימן מ]]
*שמיטה ומלכות [[חבל נחלתו כד כט|חלק כד סימן כט]]
*מאכל בהמה בשביעית [[חבל נחלתו ז מא|חלק ז סימן מא]]
*אמירה לנוכרי בשביעית [[חבל נחלתו ז מב|חלק ז סימן מב]]
*ביעור פירות אוצר בית דין [[חבל נחלתו ג לז|חלק ג סימן לז]]
*ביעור בשביעית ע&quot;י הפקר [[חבל נחלתו יח לז|חלק יח סימן לז]]
*יצוא פירות שביעית [[חבל נחלתו ח מ|חלק ח סימן מ]]
*יצוא אתרוגים בשנת השמיטה [[חבל נחלתו ח מא|חלק ח סימן מא]]
*זריעת גרעיני שביעית [[חבל נחלתו ט מד|חלק ט סימן מד]]
*חיוב הפקר בפירות אוצר בית דין [[חבל נחלתו ט מה|חלק ט סימן מה]]
*מסחר ביין של אוצר בית דין [[חבל נחלתו יג לו|חלק יג סימן לו]]
*חוחובה בשביעית [[חבל נחלתו יד מד|חלק יד סימן מד]]
*קומפוסט משאריות מזון בשביעית [[חבל נחלתו טו מג|חלק טו סימן מג]]
*קדושת שביעית בפירות נכרים – הלכה ומנהג בארץ ישראל [[חבל נחלתו טז כט|חלק טז סימן כט]]
*נאכל ולא נעבד [[חבל נחלתו טז ל|חלק טז סימן ל]]
*תרופות מצמחי בר בשביעית [[חבל נחלתו טז לא|חלק טז סימן לא]]
*הנאה ממלאכת שותף בשביעית [[חבל נחלתו טז לב|חלק טז סימן לב]]
*לא תחנם [[חבל נחלתו טז לג|חלק טז סימן לג]]
*מסקנות מדברי הר&quot;ש סיריליאו במסכת שביעית [[חבל נחלתו טז לד|חלק טז סימן לד]]
*אכילת אבטיחי גידולי תרומה בשביעית [[חבל נחלתו יז לו|חלק יז סימן לו]]
האם בפירות שנקטפים כל השנה יש ביעור בשביעית [[חבל נחלתו יז לז|חלק יז סימן לז]]

===הלכות ביקור חולים ואבילות===
*מסירת עצמו להצלת חברו [[חבל נחלתו יא מה|חלק יא סימן מה]]
*תפילה על חולה שימות [[חבל נחלתו יא מו|חלק יא סימן מו]]
*מחויבות הרופא לריפוי והאחריות על מעשיו בהיבט הממוני [[חבל נחלתו ה לג|חלק ה סימן לג]]
*תרומת איברים של היוצא ליהרג [[חבל נחלתו ה לו|חלק ה סימן לו]]
*חיוב קבורת שליה [[חבל נחלתו יב מג|חלק יב סימן מג]]
*קריעה בפינוי ישובים [[חבל נחלתו ה לד|חלק ה סימן לד]]
*חיוב קריעה בשעת יציאת נשמה [[חבל נחלתו י מט|חלק י סימן מט]]
*נר של מתים [[חבל נחלתו כג לז|חלק כג סימן לז]]
*קבורת איש מעל אשתו [[חבל נחלתו ג לח|חלק ג סימן לח]]
*העברת נפטר בירושלים להקבר בעיר אחרת לפי צוואתו [[חבל נחלתו כד לב|חלק כד סימן לב]]
*קבר ביסודות בניין [[חבל נחלתו ד מב|חלק ד סימן מב]]
*טיסת כהנים מעל בית קברות [[חבל נחלתו ב נה|חלק ב סימן נה]]
*כניסת כהן למוזיאון [[חבל נחלתו א עו|חלק א סימן עו]]
*בית הלויות שגגו מחולק [[חבל נחלתו כא מז|חלק כא סימן מז]]
*דיני סככות לטומאת כהנים [[חבל נחלתו א עט|חלק א סימן עט]]
*עצמות רגל אדם בשיעור טבע [[חבל נחלתו א עז|חלק א סימן עז]]
*אבלות לאחר חמישה חודשים [[חבל נחלתו א עז|חלק א סימן עז]]
*אבלות למשפחת הבעל לפני היתר העגונה [[חבל נחלתו ב נו|חלק ב סימן נו]]
*הלכות אבלות על מאבד עצמו לדעת [[חבל נחלתו טו מד|חלק טו סימן מד]]
*דיני אבלות בחלל שמקום קבורתו לא נודע [[חבל נחלתו טז לח|חלק טז סימן לח]]
*יציאה מבית האבלים לביתו כדי שינחמוהו אנשי מקומו [[חבל נחלתו טו מה|חלק טו סימן מה]]
*תספורת במועד לאבל על אב או אם [[חבל נחלתו ה לה|חלק ה סימן לה]]
*גדרי דבר האבד באבלות [[חבל נחלתו כה מא|חלק כה סימן מא]]
*מתנות לראש השנה לאבל [[חבל נחלתו י נ|חלק י סימן נ]]
*תאומים שמת אחד מהם תוך שלשים יום [[חבל נחלתו ד מד|חלק ד סימן מד]]
*לחיצת יד בניחום אבלים [[חבל נחלתו ג לט|חלק ג סימן לט]]
*אמן לאחר ניחום אבלים [[חבל נחלתו יז לט|חלק יז סימן לט]]
*ניחום אבלים בשבת [[חבל נחלתו כ נד|חלק כ סימן נד]]
*פטירה בין השמשות לענין יארצייט [[חבל נחלתו ב נז|חלק ב סימן נז]]
*התקרבות כהן לקבר מעבר למחיצה [[חבל נחלתו כג לח|חלק כג סימן לח]]
*יציאת כהן בפתח שיוציאו ממנו את המת [[חבל נחלתו כד לא|חלק כד סימן לא]]
*כניסת נשים לבית קברות [[חבל נחלתו ב נח|חלק ב סימן נח]]
*ליקוט עצמות ופינוי מקבר לקבר [[חבל נחלתו ה לז|חלק ה סימן לז]]
*פינוי בית קברות [[חבל נחלתו ד מג|חלק ד סימן מג]]
*חינוך בית קברות [[חבל נחלתו כו מה|חלק כו סימן מה]]
*הישארות הנפש בנכרים [[חבל נחלתו ג מ|חלק ג סימן מ]]
*אבל בערב פסח לאחר שבעה וקודם שלשים [[חבל נחלתו יח לט|חלק יח סימן לט]]
*נשיקה למת [[חבל נחלתו כ נב|חלק כ סימן נב]]
*קבורה בזיווג שני [[חבל נחלתו כ נג|חלק כ סימן נג]]
*בזיון המת – חניטה [[חבל נחלתו כ נה|חלק כ סימן נה]]
*שימוש במנעל המת [[חבל נחלתו יח מ|חלק יח סימן מ]]
*מחיקת כתב שעל גבי מצבה [[חבל נחלתו יח מא|חלק יח סימן מא]]
*פינוי מת שנקבר [[חבל נחלתו כב לה|חלק כב סימן לה]]
*נר לנשמת נפטר [[חבל נחלתו כא מח|חלק כא סימן מח]]
*כפרה למתים [[חבל נחלתו כ נו|חלק כ סימן נו]]

==אבן העזר==
===הלכות פריה ורביה===
*מתי ידוע בוודאות שקיים מצות פריה ורביה [[חבל נחלתו יג מא|חלק יג סימן מא]]
*כתב יוחסין ומעלתו בימינו [[חבל נחלתו א סח|חלק א סימן סח]]
*דיני אישות בעבד עברי [[חבל נחלתו טז לט|חלק טז סימן לט]]
*מצות פריה ורביה בגר [[חבל נחלתו ז כג|חלק ז סימן כג]]
*מצות פריה ורביה בממזר [[חבל נחלתו ח כא|חלק ח סימן כא]]
*מי האב בהשתלת רקמת אשך [[חבל נחלתו יב מד|חלק יב סימן מד]]
*גר שנתגייר והוליד בנים בגיותו [[חבל נחלתו כו מו|חלק כו סימן מו]]
*גר שהורתו שלא בקדושה [[חבל נחלתו ז כד|חלק ז סימן כד]]
*אשת כהן שהתיחדה עם נכרי [[חבל נחלתו טו מו|חלק טו סימן מו]]
*סדרי יחוס הלויים וזכותם במתנות [[חבל נחלתו טו מז|חלק טו סימן מז]]
*היתר סריס מהקרנות לבוא בקהל [[חבל נחלתו ד כח|חלק ד סימן כח]]
*עיקור חיות מחמד [[חבל נחלתו ז כה|חלק ז סימן כה]]
*מעמדם של בן ובת רווקה לעניין חיתון ויוחסין [[חבל נחלתו ג מג|חלק ג סימן מג]]
*שלש נשים משמשות במוך [[חבל נחלתו יא כד|חלק יא סימן כד]]
*כהן פצוע דכא או כרות שפכה [[חבל נחלתו ו כ|חלק ו סימן כ]]
*איסור כהן בעל מום בגרושה [[חבל נחלתו ה כא|חלק ה סימן כא]]
*יחוס גר בן ישראל [[חבל נחלתו יז מ|חלק יז סימן מ]]
*חיבוק ונישוק של גר להוריו נכרים [[חבל נחלתו יט לו|חלק יט סימן לו]]
*גיורת לכהן ודין ילדיה [[חבל נחלתו י לג|חלק י סימן לג]]
*אבלות ואסורי אישות של עבד כנעני [[חבל נחלתו יב מה|חלק יב סימן מה]]
*רוב בעילות אחר הבעל בפרשת המקלל [[חבל נחלתו יח מד|חלק יח סימן מד]]

===הלכות אישות===
*אשת איש החשודה בקיום יחסים עם גבר זר [[חבל נחלתו כד לג|חלק כד סימן לג]]
*דיני יחוד בטרמפים [[חבל נחלתו ז כו|חלק ז סימן כו]]
*דיני יחוד לשמרטפית [[חבל נחלתו כו מז|חלק כו סימן מז]]
*חסיד שוטה [[חבל נחלתו כא נ|חלק כא סימן נ]]
*זמר בזמן הזה [[חבל נחלתו א פ|חלק א סימן פ]]
*קול באשה ערוה [[חבל נחלתו יח מג|חלק יח סימן מג]]
*רחצת נשים בפיקוח מציל [[חבל נחלתו א פא|חלק א סימן פא]]
*רחצה בבריכה מעורבת לילדים [[חבל נחלתו ט כ|חלק ט סימן כ]]
*רכיבה על סוס לנשים [[חבל נחלתו א פב|חלק א סימן פב]]

===הלכות קידושין===
*גילוי מום בשידוכים [[חבל נחלתו יא כג|חלק יא סימן כג]]
*מינקת חבירו [[חבל נחלתו יג מב|חלק יג סימן מב]]
*תנאים לקראת נישואין בימינו [[חבל נחלתו כה מב|חלק כה סימן מב]]
*תענית חתן וכלה בראש חודש ניסן [[חבל נחלתו ג מב|חלק ג סימן מב]]
*כפייה לקידושין [[חבל נחלתו ג מא|חלק ג סימן מא]]
*קנין חליפין בקידושי אשה [[חבל נחלתו ח כב|חלק ח סימן כב]]
*פסול קורבה בעדי קידושין [[חבל נחלתו יב מו|חלק יב סימן מו]]
*בת מתגיירים לחומרא לכהן [[חבל נחלתו כב לו|חלק כב סימן לו]]
*פסול לעדות על פי עצמו [[חבל נחלתו יב מז|חלק יב סימן מז]]
*ברכת האירוסין [[חבל נחלתו יד מח|חלק יד סימן מח]]
*טעתה בשווי טבעת הקידושין [[חבל נחלתו יג מג|חלק יג סימן מג]]
*האם מותר לחתן לברך ברכה משבע הברכות [[חבל נחלתו יג מד|חלק יג סימן מד]]
*הפסק בין ברכת האירוסין לקידושין [[חבל נחלתו טו מח|חלק טו סימן מח]]
*שבע ברכות תחת החופה ברמקול [[חבל נחלתו יח מב|חלק יח סימן מב]]
*חופה בגשם [[חבל נחלתו כא מט|חלק כא סימן מט]]
*שני אנשים לפנים חדשות [[חבל נחלתו יב מח|חלק יב סימן מח]]
*שבע ברכות בסוף סעודה שלישית [[חבל נחלתו ה ז|חלק ה סימן ז]]
*פנים חדשות בשבת [[חבל נחלתו כו מח|חלק כו סימן מח]]
*שבע ברכות לשני חתנים [[חבל נחלתו ט כב|חלק ט סימן כב]]
*ברכת חתנים כשהמברך אינו נוכח בחופה [[חבל נחלתו כג מ|חלק כג סימן מ]]
*קרבת מחותנים לעדות [[חבל נחלתו כג לט|חלק כג סימן לט]]
*שבע ברכות בליל יום השמיני לחופה [[חבל נחלתו י לד|חלק י סימן לד]]
*יציאה ללימודים בשבעת ימי משתה [[חבל נחלתו יא כה|חלק יא סימן כה]]
*שימור על חתן וכלה [[חבל נחלתו טו מט|חלק טו סימן מט]]
*נשואי גרוש עם בעלת תשובה [[חבל נחלתו יד מט|חלק יד סימן מט]]
*ימי נישואין לאם חד הורית מהזרעה מלאכותית [[חבל נחלתו יד נ|חלק יד סימן נ]]
*תיקון אלמנה [[חבל נחלתו כד לה|חלק כד סימן לה]]

===הלכות כתובות===
*כתיבת כתובה בין השמשות [[חבל נחלתו ב סג|חלק ב סימן סג]]
*כתובה מוקדמת [[חבל נחלתו ט כא|חלק ט סימן כא]]
*חתימת העדים והקנין בכתובה [[חבל נחלתו יט לז|חלק יט סימן לז]]
*תקיעת כף על שבועה חמורה בכתובה [[חבל נחלתו טו נ|חלק טו סימן נ]]
*שאלות בענייני כתובה [[חבל נחלתו טו נא|חלק טו סימן נא]]
*טעות בכתובה [[חבל נחלתו כד לד|חלק כד סימן לד]]
*חשש מזוייף מתוכו בכותב בידיעה לבעולה מאתים [[חבל נחלתו ו כא|חלק ו סימן כא]]
*המשרה את אשתו על ידי שליש [[חבל נחלתו י לה|חלק י סימן לה]]
*האם חובת הבעל לאכול עם אשתו כל יום [[חבל נחלתו יא כו|חלק יא סימן כו]]
*נקי יהיה לביתו [[חבל נחלתו ט כג|חלק ט סימן כג]]
*נתינת צדקה על ידי אשה [[חבל נחלתו כב לז|חלק כב סימן לז]]
*אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות [[חבל נחלתו יד נא|חלק יד סימן נא]]
*אשה המורדת מפריה ורביה [[חבל נחלתו יד נב|חלק יד סימן נב]]
*נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל בימינו [[חבל נחלתו יט לח|חלק יט סימן לח]]
*כתובה דאירכסא [[חבל נחלתו כה מג|חלק כה סימן מג]]

===הלכות גיטין ויבום===
*משלח שבעת עשיית השליחות אינו יכול לעשותה [[חבל נחלתו כ נז|חלק כ סימן נז]]
*מיאון בימינו [[חבל נחלתו י לו|חלק י סימן לו]]
*האם יכול לקלקל את אשתו לאחר נתינת גט מרצונו [[חבל נחלתו ז כז|חלק ז סימן כז]]
*וכאשר אבדתי – אבדתי [[חבל נחלתו ח כג|חלק ח סימן כג]]
*אשת איש שזינתה בשוגג [[חבל נחלתו יא כז|חלק יא סימן כז]]
*גיטי מלחמה [[חבל נחלתו ט כד|חלק ט סימן כד]]
*מים שאין להם סוף [[חבל נחלתו ט כה|חלק ט סימן כה]]

==חושן משפט==
===הלכות דיינים===
*דין שלא בפני בעל דין [[חבל נחלתו יא מז|חלק יא סימן מז]]
*בית דין חשוב [[חבל נחלתו יד נג|חלק יד סימן נג]]
*תביעה יצוגית לפי דין תורה [[חבל נחלתו כד לו|חלק כד סימן לו]]
*הוצאת ממון בימינו על הוצאת שם רע [[חבל נחלתו יג מה|חלק יג סימן מה]]
*אפרושי מאיסורא ע&quot;י הכאה [[חבל נחלתו יג מו|חלק יג סימן מו]]
*לשון הרע על נבחרי ציבור [[חבל נחלתו יד מב|חלק יד סימן סב]]
*כניסה לרשות חבירו ליטול את שלו [[חבל נחלתו כו מט|חלק כו סימן מט]]
*אסור להציל עצמו בממון חבירו [[חבל נחלתו יד סג|חלק יד סימן סג]]
*דרך ההחלטה על קבלת רב בישוב קטן [[חבל נחלתו יג מז|חלק יג סימן מז]]
*בחירות חשאיות במינוי רב [[חבל נחלתו יג מח|חלק יג סימן מח]]
*ייצוג על ידי טוען רבני [[חבל נחלתו ב ע|חלק ב סימן ע]]
*טענת הטעיה בהודאה בבית דין [[חבל נחלתו ב סו|חלק ב סימן סו]]
*העברת חוות דעת מדין לדין [[חבל נחלתו ד מו|חלק ד סימן מו]]
*חיוב שמירת סוד [[חבל נחלתו א פג|חלק א סימן פג]]
*חרם דרבנו גרשום על מסמכי פקסמיליה [[חבל נחלתו א פד|חלק א סימן פד]]
*תפיסה בבא לצאת ידי שמים [[חבל נחלתו ה מג|חלק ה סימן מג]]
*עשיית דינא לנפשיה למניעת נזק בעתיד [[חבל נחלתו כד לז|חלק כד סימן לז]]
*לדון לכף זכות [[חבל נחלתו ח מב|חלק ח סימן מב]]
*הטלת גורלות בהכרעות הלכתיות [[חבל נחלתו י ס|חלק י סימן ס]]
*קבוע ופירש בדיני ממונות [[חבל נחלתו ט נה|חלק ט סימן נה]]
*בחירת יהודי שמכשיל את הרבים לראש מועצה [[חבל נחלתו כא נא|חלק כא סימן נא]]
*שוחד במכרזים [[חבל נחלתו טז מ|חלק טז סימן מ]]
*סמכות מזכירות להטיל קנסות על מפרי קורונה [[חבל נחלתו כה מד|חלק כה סימן מד]]

===הלכות עדות===
*חיוב לבוא ולהעיד ויכולת כפיה על כך [[חבל נחלתו י נא|חלק י סימן נא]]
*אין עד נעשה דיין [[חבל נחלתו ב ס|חלק ב סימן ס]]
*עדות לטובת נכרי וכנגד ישראל בבי&quot;ד שדן שלא לפי ד&quot;ת [[חבל נחלתו ב סא|חלק ב סימן סא]]
*משחק בקוביא [[חבל נחלתו ד נג|חלק ד סימן נג]]
*עד מדינה [[חבל נחלתו ב סב|חלק ב סימן סב]]
*הסתרת עדים [[חבל נחלתו ג מד|חלק ג סימן מד]]

===הלכות מסים ופיצויים===
*פיצויי המגורשים – דינא דמלכותא או חמסנותא דמלכותא [[חבל נחלתו ו מט|חלק ו סימן מט]]
*פיצויי המגורשים עבור ילדיהם, למי? [[חבל נחלתו ו נ|חלק ו סימן נ]]
*שינויים במיסים על ידי מזכירות הישוב [[חבל נחלתו ז מד|חלק ז סימן מד]]
*הצהרה בעייתית [[חבל נחלתו ז מה|חלק ז סימן מה]]
*שקר מוסכם [[חבל נחלתו טז מא|חלק טז סימן מא]]
*הצהרה על מתנות לשם קבלת הנחה בארנונה [[חבל נחלתו טז מב|חלק טז סימן מב]]

===הלכות הלוואה===
*לא תהיה לו כנושה [[חבל נחלתו ט מח|חלק ט סימן מח]]
*לא תהיה לו כנושה [[חבל נחלתו יב מט|חלק יב סימן מט]]
*גדרי לא יגוש ולא תהיה לו כנושה [[חבל נחלתו כו נ|חלק כו סימן נ]]
*שמיטת כספים בזמן הזה [[חבל נחלתו ח מג|חלק ח סימן מג]]
*שמיטת כספים בעסקאות ממוניות [[חבל נחלתו א פו|חלק א סימן פו]]
*הלוואה שעברה עליה שמיטה [[חבל נחלתו א פז|חלק א סימן פז]]
*שמיטת קנסות בשמיטת כספים [[חבל נחלתו טז מג|חלק טז סימן מג]]
*שביעית משמטת את השבועה [[חבל נחלתו טז מד|חלק טז סימן מד]]
*חשבון עובר ושב בבנקים לדין פרוזבול [[חבל נחלתו יז מא|חלק יז סימן מא]]
*סדר תשלום חובות למלווים [[חבל נחלתו יח מה|חלק יח סימן מה]]
*החזקת המחאת בטחון [[חבל נחלתו א פה|חלק א סימן פה]]
*איסור נגישה בפקיד בנק [[חבל נחלתו ד מח|חלק ד סימן מח]]
*טענת פרעון ללא שובר [[חבל נחלתו ה לט|חלק ה סימן לט]]
*האם רישום בפנקס מחייב בעיסקאות [[חבל נחלתו ג מז|חלק ג סימן מז]]
*מהי קבילה [[חבל נחלתו ב סד|חלק ב סימן סד]]
*מכת מרדות ככפיה על תשלום חובות [[חבל נחלתו ב סה|חלק ב סימן סה]]
*הברחת נכסים מבעלי חובות [[חבל נחלתו ב סח|חלק ב סימן סח]]
*מחילה כוללת [[חבל נחלתו ה לח|חלק ה סימן לח]]
*המחאה שלא נפרעה בזמנה [[חבל נחלתו י נו|חלק י סימן נו]]

===הלכות הרשאה===
*הרשאה לנוכרי [[חבל נחלתו ב סט|חלק ב סימן סט]]
*תופס מקום בתור עבור אחרים [[חבל נחלתו יב נ|חלק יב סימן נ]]

===הלכות נזקי שכנים===
*מכירת חזקת תשמישים [[חבל נחלתו י נד|חלק י סימן נד]]
*תליית מזגן מעל גג חברו [[חבל נחלתו ג מט|חלק ג סימן מט]]
*גדר חיה בין חצרות [[חבל נחלתו ג נ|חלק ג סימן נ]]
*בוררות – קיר תמך בין שכנים [[חבל נחלתו כא נב|חלק כא סימן נב]]
*ירידה לאומנות חברו [[חבל נחלתו ב עא|חלק ב סימן עא]]
*ירידה לאומנות חבירו — חובת היורד וחובת הלקוחות [[חבל נחלתו ז מו|חלק ז סימן מו]]
*חילוף כספים בין לקוחות בתוך חדר של חלפן כספים [[חבל נחלתו כ נט|חלק כ סימן נט]]
*גדר חיה שהתפשטה לחצר חברו [[חבל נחלתו יח מו|חלק יח סימן מו]]
*עלי שלכת הנופלים לחצר חברו [[חבל נחלתו יח מז|חלק יח סימן מז]]
*היזק ראיה על ידי רחפנים [[חבל נחלתו יט לט|חלק יט סימן לט]]
*החזרת מס שגבו לבניית בית כנסת [[חבל נחלתו יט מ|חלק יט סימן מ]]
*חימום או קירור [[חבל נחלתו יט מא|חלק יט סימן מא]]

===הלכות שותפים===
*יצירת שותפות [[חבל נחלתו ב עה|חלק ב סימן עה]]
*יצירת שותפות בין אומנים [[חבל נחלתו ב עו|חלק ב סימן עו]]
*חיוב שמירה בישובים [[חבל נחלתו ג נד|חלק ג סימן נד]]
*תביעת שותף [[חבל נחלתו ד סא|חלק ד סימן סא]]
*שותפות ללא התנאה מוקדמת [[חבל נחלתו ה מ|חלק ה סימן מ]]
*הסכם שהופר [[חבל נחלתו ה מא|חלק ה סימן מא]]
*חלוקת שותפות בזכיון [[חבל נחלתו ה מב|חלק ה סימן מב]]
*שותפות בשתי שותפויות [[חבל נחלתו ח מד|חלק ח סימן מד]]
*העברת ידע על סמך הבטחת שותפות [[חבל נחלתו י נה|חלק י סימן נה]]
*שותפות לדבר עבירה [[חבל נחלתו כא נד|חלק כא סימן נד]]
*שותפות בקניית 'אחד ועוד אחד' [[חבל נחלתו כא נז|חלק כא סימן נז]]
*האם מגיעה הנחה [[חבל נחלתו כא נח|חלק כא סימן נח]]
*הנחה בתשלום על נזק [[חבל נחלתו כא נט|חלק כא סימן נט]]
*למי שייך התשלום על הקנס [[חבל נחלתו כא סג|חלק כא סימן סג]]

===הלכות שלוחים===
*שליח ששינה מדעת משלחו [[חבל נחלתו ב עז|חלק ב סימן עז]]
*פועל-שליח שלא עשה שליחותו [[חבל נחלתו ב עט|חלק ב סימן עט]]
*משלח נכרי לדבר עבירה [[חבל נחלתו ד נ|חלק ד סימן נ]]
*שליח שקיבל הנחה על קניה [[חבל נחלתו ו מז|חלק ו סימן מז]]
*תביעת דמי תיווך [[חבל נחלתו ה מו|חלק ה סימן מו]]
*דבר דואר שאבד בישוב [[חבל נחלתו ט נד|חלק ט סימן נד]]

===הלכות מקח וממכר===
*בעלות על שיעורי תורה [[חבל נחלתו כה מה|חלק כה סימן מה]]
*מסחר ביושר [[חבל נחלתו ב עב|חלק ב סימן עב]]
*ביטקוין [[חבל נחלתו כא נג|חלק כא סימן נג]]
*קנה שובר לקניה בחנות והחנות נמכרה [[חבל נחלתו כב לח|חלק כב סימן לח]]
*'שבירת שוק' ארבעת המינים [[חבל נחלתו כא נה|חלק כא סימן נה]]
*התניה על מקח טעות [[חבל נחלתו ח מו|חלק ח סימן מו]]
*סיטומתא בדרכי הקניינים [[חבל נחלתו ב עד|חלק ב סימן עד]]
*מכירת הבכורה וסיטומתא [[חבל נחלתו ב פא|חלק ב סימן פא]]
*בעלות על ביציות מופרות [[חבל נחלתו ג סה|חלק ג סימן סה]]
*אדמות הקיבוצים [[חבל נחלתו ג סו|חלק ג סימן סו]]
*הצורך בידיעת מוכר עבור מי המכר [[חבל נחלתו ב עח|חלק ב סימן עח]]
*שכר גבוה עבור תיווך [[חבל נחלתו ב פב|חלק ב סימן פב]]
*מי זוכה בהנחה בעיסקה? [[חבל נחלתו ג נו|חלק ג סימן נו]]
*השתמטות מתשלום על נסיעה ברכבת בחו&quot;ל [[חבל נחלתו ג נח|חלק ג סימן נח]]
*קנייה במכולת על ידי ילד [[חבל נחלתו ג נט|חלק ג סימן נט]]
*שבירה בעגלת קניות בתוך מרכול [[חבל נחלתו ג ס|חלק ג סימן ס]]
*תביעת פיצוי על מקח טעות שהסתבך [[חבל נחלתו ד נב|חלק ד סימן נב]]
*קדימה בין מזמינים [[חבל נחלתו ד נח|חלק ד סימן נח]]
*מקח טעות בספק איסור [[חבל נחלתו י נג|חלק י סימן נג]]
*ביטול מקח על ידי המוכר [[חבל נחלתו יא נ|חלק יא סימן נ]]
*מכירה ע&quot;י פועל וביטול מקח [[חבל נחלתו יא נא|חלק יא סימן נא]]
*התערבות [[חבל נחלתו יא מח|חלק יא סימן מח]]
*טענת מום במקח כנגד טענת איסור פתיחה וטענת החלפה [[חבל נחלתו ט מט|חלק ט סימן מט]]
*עני המהפך בחררה [[חבל נחלתו ט נ|חלק ט סימן נ]]
*תרעומת או חיוב ממון [[חבל נחלתו ח מט|חלק ח סימן מט]]
*דינא דבר מצרא בחנויות [[חבל נחלתו ב עג|חלק ב סימן עג]]
*האם שוכר הוא &quot;בר מצרא&quot;? [[חבל נחלתו ג נה|חלק ג סימן נה]]
*תרומת אברים מחיים לצורך השתלה [[חבל נחלתו ז ס|חלק ז סימן ס]]
*התחייבות לאספקת תוצרת [[חבל נחלתו יג מט|חלק יג סימן מט]]
*שימוש בחניה עירונית ללא תשלום [[חבל נחלתו יג נ|חלק יג סימן נ]]
*העלאת שכר אומנות וביטול עיסקה [[חבל נחלתו יג נא|חלק יג סימן נא]]
*קנס פיגורים באספקה [[חבל נחלתו יד נד|חלק יד סימן נד]]
*שינוי תנאי חוזה מחמת אומדנות שהשתנו [[חבל נחלתו יד נז|חלק יד סימן נז]]
*קנה חפץ לאחר ונגנב לו [[חבל נחלתו יז מב|חלק יז סימן מב]]

===הלכות אונאה===
*אונאת דברים במסחר [[חבל נחלתו ב פ|חלק ב סימן פ]]
*אונאה וביטול מקח [[חבל נחלתו ז נה|חלק ז סימן נה]]
*חשש גניבת דעת [[חבל נחלתו ג נז|חלק ג סימן נז]]
*רמאות בקנייה [[חבל נחלתו ד נא|חלק ד סימן נא]]
*סיוע לתשלום רפואי מכמה מקורות [[חבל נחלתו ט נג|חלק ט סימן נג]]
*עני המהפך בחררה [[חבל נחלתו י נב|חלק י סימן נב]]
*תשלום על הנאה הבאה לאדם בעל כרחו [[חבל נחלתו יב נא|חלק יב סימן נא]]

===הלכות מתנה===
*מתנות לסוכני מכירות [[חבל נחלתו א צ|חלק א סימן צ]]
*תביעה לשיתוף ברווחים ללא התנאה מוקדמת [[חבל נחלתו א צא|חלק א סימן צא]]
*תביעה להשתתפות בקיר תמך [[חבל נחלתו יד נה|חלק יד סימן נה]]
*שינוי במתנה [[חבל נחלתו יט מב|חלק יט סימן מב]]
*צוואות בימינו [[חבל נחלתו כד לט|חלק כד סימן לט]]
*קבלת מתנה שלקוח השאיר בחנות לאחרים [[חבל נחלתו כה מו|חלק כה סימן מו]]

===הלכות אבידה ומציאה===
*זקן ואינה לפי כבודו [[חבל נחלתו ט נא|חלק ט סימן נא]]
*שומר אבידה [[חבל נחלתו ט נב|חלק ט סימן נב]]
*מציאה בכינוס גדול של אנשים [[חבל נחלתו ו נג|חלק ו סימן נג]]
*מציאת שטרות כסף בכספומט [[חבל נחלתו ב פז|חלק ב סימן פז]]
*יאוש מחפץ שלו שאבד בתוך רשותו [[חבל נחלתו ה מד|חלק ה סימן מד]]
*יאוש בטעות מחפץ שלו שנמצא סמוך לרשותו [[חבל נחלתו ג נא|חלק ג סימן נא]]
*אבידת קטן [[חבל נחלתו ב פו|חלק ב סימן פו]]
*שימוש בכלים שהוחלפו [[חבל נחלתו ד ס|חלק ד סימן ס]]
*גמילות חסדים בשכר [[חבל נחלתו ה מה|חלק ה סימן מה]]
*שומר אבידה שפשע [[חבל נחלתו ח מז|חלק ח סימן מז]]
*חפצי קטנים אבידה מדעת או שמירה חלקית [[חבל נחלתו ח מח|חלק ח סימן מח]]
*גדר מצות ואיסור צער בעלי חיים [[חבל נחלתו יז מג|חלק יז סימן מג]]
*לא תעמוד על דם רעך בממון [[חבל נחלתו יא נב|חלק יא סימן נב]]
*טביעות עין [[חבל נחלתו כא ס|חלק כא סימן ס]]
*יאוש באבידה של המפקיד או של הנפקד [[חבל נחלתו כא סא|חלק כא סימן סא]]

===הלכות הפקר===
*הפקר בתוך רשותו של אדם [[חבל נחלתו ב פה|חלק ב סימן פה]]
*פירות על אילן בחצר שבעליה נפטרו [[חבל נחלתו כד לח|חלק כד סימן לח]]
*תנאי יהושע בן נון בימינו [[חבל נחלתו ב פד|חלק ב סימן פד]]
*שימוש ללא אישור באתר אינטרנט [[חבל נחלתו ד נט|חלק ד סימן נט]]
*קנית דגים במים בהגבהה [[חבל נחלתו יד נו|חלק יד סימן נו]]
*זכות לחניה [[חבל נחלתו יט מג|חלק יט סימן מג]]
*תוכנה שנשלחה אליו במרשתת [[חבל נחלתו כג מב|חלק כג סימן מב]]
*כופין על מידת סדום [[חבל נחלתו כג מג|חלק כג סימן מג]]

===הלכות שומרים===
*שומר שעבודתו נעשתה על ידי אחרים [[חבל נחלתו ז נז|חלק ז סימן נז]]
*שמירת שוכר על חפצי המשכיר [[חבל נחלתו ג סא|חלק ג סימן סא]]
*שמירה על רכב של המעביד הנמצא ברשות עובד [[חבל נחלתו א פט|חלק א סימן פט]]
*שמירת המחאות [[חבל נחלתו א קג|חלק א סימן קג]]
*אחריות שכיר כלפי משכירו בפשיעתו ללקוחות [[חבל נחלתו ד נה|חלק ד סימן נה]]
*בעליו עמו בשכיר [[חבל נחלתו א קד|חלק א סימן קד]]
*בעליו עמו באגודה שתופית [[חבל נחלתו יב נב|חלק יב סימן נב]]
*אכילת פועל נכרי בעת עשייתו במלאכת ישראל [[חבל נחלתו ג מה|חלק ג סימן מה]]
*אחריות מתווך [[חבל נחלתו ז נד|חלק ז סימן נד]]
*אימתי כלתה שמירתו של שומר אבידה [[חבל נחלתו יג נב|חלק יג סימן נב]]
*גבאי בית כנסת שאיבד מפתחות [[חבל נחלתו יג נג|חלק יג סימן נג]]
*מציאה בדירה שכורה [[חבל נחלתו יג נד|חלק יג סימן נד]]
*תשלום על מים בפיצוץ דוד מים חמים [[חבל נחלתו יג נה|חלק יג סימן נה]]
*עובד שהתבטל ממלאכתו בגלל הפסקת חשמל [[חבל נחלתו יג נו|חלק יג סימן נו]]
*ביטול שכירות [[חבל נחלתו יג נז|חלק יג סימן נז]]
*שוכר שנטע עצים [[חבל נחלתו יד נט|חלק יד סימן נט]]
*השאלה או השכרה מגמ&quot;ח או מוסד [[חבל נחלתו יד ס|חלק יד סימן ס]]
*שימוש שואל מול חיובי שמירה [[חבל נחלתו יד סא|חלק יד סימן סא]]
*בין פשיעה בשומרים למזיק [[חבל נחלתו טז מט|חלק טז סימן מט]]
*בעליו עמו בשואל [[חבל נחלתו טז נ|חלק טז סימן נ]]
*שואל בית למגורים האם שואל את תכולתו [[חבל נחלתו יז מז|חלק יז סימן מז]]
*אחריות שותף בגניבה [[חבל נחלתו כג כד|חלק כג סימן מד]]
*נטלו את מעילו והשאירו לו מעיל [[חבל נחלתו כג מה|חלק כג סימן מה]]
*מתה מחמת מלאכה מגורם שלישי [[חבל נחלתו כו נד|חלק כו סימן נד]]

===הלכות שכירות===
*המגיפה כמכת מדינה [[חבל נחלתו כג מא|חלק כג סימן מא]]
*הקורונה – מכת מדינה – תשובה להשגות הרב אריאל [[חבל נחלתו כד מד|חלק כד סימן מד]]
*ביטול חוזה שכירות [[חבל נחלתו כה מז|חלק כה סימן מז]]
*שוכר המשכיר דירה ששכר – לאחרים [[חבל נחלתו כה מח|חלק כה סימן מח]]
*תשלום נזילת מים [[חבל נחלתו כה מט|חלק כה סימן מט]]
*תשלום שכיר לשוכר על נזק ברכב השוכר [[חבל נחלתו י נז|חלק י סימן נז]]
*כינור שכור שנפל ונשבר [[חבל נחלתו כו נב|חלק כו סימן נב]]
*שכיר שנתקל ושבר כלי שאול [[חבל נחלתו כו נג|חלק כו סימן נג]]
*בוררות לגבי חדרי קירור שהושבתו [[חבל נחלתו כד מ|חלק כד סימן מ]]
*אומן בחנם שקלקל [[חבל נחלתו יא מט|חלק יא סימן מט]]
*פיטורי שכיר מישראל לשם שכירת שכיר נכרי [[חבל נחלתו ב סז|חלק ב סימן סז]]
*שכר אומן שלא הצליח באומנותו [[חבל נחלתו א צב|חלק א סימן צב]]
*שכר עבודה לשכיר שהוא שומר שכר כשהדבר הנשמר נאנס [[חבל נחלתו כד מא|חלק כד סימן מא]]
*הסעה שלא הגיעה [[חבל נחלתו כד מב|חלק כד סימן מב]]
*אומן קונה בשבח כלי [[חבל נחלתו ב פט|חלק ב סימן פט]]
*אומן שקלקל [[חבל נחלתו ב צ|חלק ב סימן צ]]
*תפיסת שכיר להתחייבויות שלא בוצעו [[חבל נחלתו ב נט|חלק ב סימן נט]]
*שכר פועל שנאנס [[חבל נחלתו ב צא|חלק ב סימן צא]]
*מטפלת שחזרה בה [[חבל נחלתו כ ס|חלק כ סימן ס]]
*הפסקת עבודה של שכיר יום [[חבל נחלתו כב מא|חלק כב סימן מא]]
*הלנת שכר [[חבל נחלתו ב צב|חלק ב סימן צב]]
*הלנת שכר במילגה [[חבל נחלתו ב צג|חלק ב סימן צג]]
*הלנת שכר בעובדים נכרים [[חבל נחלתו ב צד|חלק ב סימן צד]]
*הלנת שכר בחברה בע&quot;מ [[חבל נחלתו ב צה|חלק ב סימן צה]]
*פיצויי פיטורין לפועל נכרי [[חבל נחלתו ג מו|חלק ג סימן מו]]
*המבטל כיסו של חבירו [[חבל נחלתו ז מט|חלק ז סימן מט]]
*טעות קבלן תשתיות [[חבל נחלתו כב מ|חלק כב סימן מ]]
*גדרים במבריח ארי [[חבל נחלתו ז מז|חלק ז סימן מז]]
*הפרת חוזה בין מעסיק לקבלן [[חבל נחלתו ב קז|חלק ב סימן קז]]
*תשלום על שרותי הסעדה שבוטלו [[חבל נחלתו ו נא|חלק ו סימן נא]]
*ביטול המחאה כתגובה להעלאת מחיר [[חבל נחלתו כד מג|חלק כד סימן מג]]
*תשלום על תיווך ללא שכירת המתווך [[חבל נחלתו ו נב|חלק ו סימן נב]]
*תשלום הוצאות ייעוץ [[חבל נחלתו ד מז|חלק ד סימן מז]]
*תשלום לקבלן שפרטי קבלנותו לא סוכמו [[חבל נחלתו ד נו|חלק ד סימן נו]]
*תביעה כנגד שליח-מתווך [[חבל נחלתו ז נ|חלק ז סימן נ]]
*המקבל למכור ונגנב ממנו [[חבל נחלתו ב צט|חלק ב סימן צט]]
*רווח מן הצד לגבאי צדקה [[חבל נחלתו ז נא|חלק ז סימן נא]]
*רווח ע&quot;י ממון של אדם אחר [[חבל נחלתו ז נב|חלק ז סימן נב]]
*רווחים מרכב עבודה ותנאי שירות [[חבל נחלתו כב לט|חלק כב סימן לט]]
*חיוב תשלום על פקדון מתשלומי ביטוח [[חבל נחלתו ט נו|חלק ט סימן נו]]
*שכיר שהטעה שכירים על שכרם [[חבל נחלתו ט נז|חלק ט סימן נז]]
*בית שכור שארעה בו שריפה [[חבל נחלתו ג סד|חלק ג סימן סד]]
*דליפת דוד מים [[חבל נחלתו א פח|חלק א סימן פח]]
*ביטול שכירות [[חבל נחלתו א צג|חלק א סימן צג]]
*נזילת מים אצל שוכר דירה [[חבל נחלתו ח נ|חלק ח סימן נ]]
*חיוב תשלומים לבעל חברת הסעות [[חבל נחלתו ח נא|חלק ח סימן נא]]
*תשלום מאוחר על ימי מילואים [[חבל נחלתו ח נב|חלק ח סימן נב]]
*שואל שהשליך כליו של משאיל [[חבל נחלתו ח נג|חלק ח סימן נג]]
*אימתי כלתה שמירתו של שומר אבידה [[חבל נחלתו יג נב|חלק יג סימן נב]]
*גבאי בית כנסת שאיבד מפתחות [[חבל נחלתו יג נג|חלק יג סימן נג]]
*מציאה בדירה שכורה [[חבל נחלתו יג נד|חלק יג סימן נד]]
*תשלום על מים בפיצוץ דוד מים חמים [[חבל נחלתו יג נה|חלק יג סימן נה]]
*עובד שהתבטל ממלאכתו בגלל הפסקת חשמל [[חבל נחלתו יג נו|חלק יג סימן נו]]
*ביטול שכירות [[חבל נחלתו יג נז|חלק יג סימן נז]]
*חפץ שהושכר ולאחר סיום השכירות נגנבו ממנו חלקים [[חבל נחלתו טז מח|חלק טז סימן מח]]
*בוררות בהשכרת רכב [[חבל נחלתו יז מו|חלק יז סימן מו]]
*השאילני ואשאיל לך [[חבל נחלתו כ סד|חלק כ סימן סד]]
*רב בית כנסת של יחיד [[חבל נחלתו כ נח|חלק כ סימן נח]]
*החלפת שם מפעל [[חבל נחלתו כא נו|חלק כא סימן נו]]
*מפעל שאחד מעובדיו אינו מוכן להתחסן לקורונה [[חבל נחלתו כד מה|חלק כד סימן מה]]

===הלכות גניבה===
*גנב ואינו יכול להשיב למי שגנב ממנו [[חבל נחלתו ט סא|חלק ט סימן סא]]
*גניבה או תפיסה [[חבל נחלתו ט סב|חלק ט סימן סב]]
*הגונב את שלו מבית הגנב [[חבל נחלתו ה מז|חלק ה סימן מז]]
*סוחר גרוטאות שנמכרה לו סחורה גנובה [[חבל נחלתו ה מט|חלק ה סימן מט]]
*החזרת רכב גנוב [[חבל נחלתו א קא|חלק א סימן קא]]
*השבת גניבה מקופת צדקה [[חבל נחלתו ו נו|חלק ו סימן נו]]
*גניבת ושכפול מפתחות [[חבל נחלתו כו נה|חלק כו סימן נה]]

===הלכות גזילה===
*גידול בהמה דקה בימינו בארץ ישראל [[חבל נחלתו כו נו|חלק כו סימן נו]]
*השבת גזל עצים לאחר נטיעתם [[חבל נחלתו ו נה|חלק ו סימן נה]]
*גזלן שהשכיר – תשלומי שכירות – למי [[חבל נחלתו א ק|חלק א סימן ק]]
*שימוש במספרי בזקכרט ע&quot;מ לגזול [[חבל נחלתו א צד|חלק א סימן צד]]
*החזרת גזל אסימונים [[חבל נחלתו ב צח|חלק ב סימן צח]]
*השבת מעילה [[חבל נחלתו ב צו|חלק ב סימן צו]]
*עצי פרי ברשות הרבים לעניין גזל ותרו&quot;מ [[חבל נחלתו ג מח|חלק ג סימן מח]]
*הגוזל מצוה מחברו [[חבל נחלתו כא סב|חלק כא סימן סב]]
*מקבל למכור ואינו זוכר כלל [[חבל נחלתו ז מח|חלק ז סימן מח]]
*יבולי שדה גזולה [[חבל נחלתו טז נא|חלק טז סימן נא]]
*חלוקת טומטום ובנות בנכסי האב [[חבל נחלתו יד נח|חלק יד סימן נח]]

===הלכות נזיקין===
*התחייבות מזיק וניזק בנזקי הניזק [[חבל נחלתו כו נא|חלק כו סימן נא]]
*השוכר אחרים להזיק או לחבול [[חבל נחלתו ט נט|חלק ט סימן נט]]
*מזיק באונס [[חבל נחלתו ט ס|חלק ט סימן ס]]
*חיוב נהג שנשפך לו שמן על הכביש [[חבל נחלתו ט נח|חלק ט סימן נח]]
*אחריות מקום העבודה על נזק מצד שלישי [[חבל נחלתו א צה|חלק א סימן צה]]
*נתקל ברכב חונה שעמד במקום אסור [[חבל נחלתו כב מב|חלק כב סימן מב]]
*על מי מוטל תיקון נזק [[חבל נחלתו כב מג|חלק כב סימן מג]]
*שוכר שהזיק לדירתו ולדירת אחרים [[חבל נחלתו ז נו|חלק ז סימן נו]]
*חבות מזיק וביטוח על אותו נזק [[חבל נחלתו א צו|חלק א סימן צו]]
*אומנת שהתרשלה [[חבל נחלתו א צז|חלק א סימן צז]]
*מבטל כיסו של חבירו [[חבל נחלתו א צח|חלק א סימן צח]]
*הצלת ממונו בממון חבירו [[חבל נחלתו א צט|חלק א סימן צט]]
*מעורבות ביטוח בתשלומי מכונית גנובה [[חבל נחלתו א קב|חלק א סימן קב]]
*ציוד של חניך שנקרע בפעולה חינוכית [[חבל נחלתו ב פח|חלק ב סימן פח]]
*איזהו עושק [[חבל נחלתו ב צז|חלק ב סימן צז]]
*שליח שניזק [[חבל נחלתו ב ק|חלק ב סימן ק]]
*תשלומי עוברים [[חבל נחלתו ב קא|חלק ב סימן קא]]
*הרעלת חתולים שהזיקו [[חבל נחלתו ב קב|חלק ב סימן קב]]
*סילוק תרנגול המפריע לשכנים [[חבל נחלתו כה נ|חלק כה סימן נ]]
*שומר שהזיק [[חבל נחלתו ב קג|חלק ב סימן קג]]
*חיובי גרמא בועד ממונה על נכס [[חבל נחלתו ו נד|חלק ו סימן נד]]
*החזרת דמי השתתפות בערב כיתה [[חבל נחלתו כ סא|חלק כ סימן סא]]
*רופא שטעה [[חבל נחלתו ב קד|חלק ב סימן קד]]
*נטילת ממון חבירו ע&quot;מ להשיב [[חבל נחלתו ב קה|חלק ב סימן קה]]
*שוכר שלא מדעת ע&quot;מ לשלם שכר שימוש [[חבל נחלתו ב קו|חלק ב סימן קו]]
*נזקים בגידול עופות [[חבל נחלתו ג נב|חלק ג סימן נב]]
*תביעת נזיקין בתחרות עסקית [[חבל נחלתו ג נג|חלק ג סימן נג]]
*למי רווח השבתת חממות על ידי הצבא? [[חבל נחלתו ג סב|חלק ג סימן סב]]
*רכב שנגנב לרשות הפלסטינאית והוחזר במבצע חומת מגן [[חבל נחלתו ג סג|חלק ג סימן סג]]
*נזק לאופניים מבלי משים [[חבל נחלתו ג סז|חלק ג סימן סז]]
*דין מזיק בפאת עניים [[חבל נחלתו ה מח|חלק ה סימן מח]]
*אבק על צביעת בית חבירו [[חבל נחלתו כ סה|חלק כ סימן סה]]
*קטן שהזיק או גנב [[חבל נחלתו ה נ|חלק ה סימן נ]]
*קניה מהוצאה לפועל [[חבל נחלתו ד מט|חלק ד סימן מט]]
*תביעת החזר נזקים בקניה [[חבל נחלתו ד נד|חלק ד סימן נד]]
*אפרושי מאיסורא בגרימת נזק למופרש [[חבל נחלתו ד נז|חלק ד סימן נז]]
*כלב שנטל פיתות מרחבת החנות [[חבל נחלתו ז נח|חלק ז סימן נח]]
*גניבת מיכלי גז-בישול משוכר [[חבל נחלתו י נח|חלק י סימן נח]]
*חובל או מזיק לנכרי [[חבל נחלתו י נט|חלק י סימן נט]]
*השתתפות בהגרלה צבורית [[חבל נחלתו יג נח|חלק יג סימן נח]]
*ארנק צדקה שנגנב [[חבל נחלתו טז מה|חלק טז סימן מה]]
*תביעות הדדיות של ניזקין [[חבל נחלתו טז מו|חלק טז סימן מו]]
*בעל מפעל שהתרשל [[חבל נחלתו טז מז|חלק טז סימן מז]]
*נהג שהזיק אופניים [[חבל נחלתו יז מד|חלק יז סימן מד]]
*טרמפיסט שהתיישב על טאבלט [[חבל נחלתו יז מה|חלק יז סימן מה]]
*שכיר שהזיק [[חבל נחלתו יח מח|חלק יח סימן מח]]
*דרך התשלום בתאונה [[חבל נחלתו יח מט|חלק יח סימן מט]]
*תשלום עבור קורס שהתלמיד הפסיק ללומדו [[חבל נחלתו יט מד|חלק יט סימן מד]]
*באיזה עבד שמים חבלות של אדם באדם [[חבל נחלתו יח נ|חלק יח סימן נ]]
*שלוליתו של נהר בידי אדם [[חבל נחלתו יח נא|חלק יח סימן נא]]
*נחבל שמת – דין התשלומים [[חבל נחלתו יט מה|חלק יט סימן מה]]
*אחריות על חבלה עם ציין לייזר [[חבל נחלתו כ סב|חלק כ סימן סב]]
*תשלום השתתפות עצמית של המזיק לרכב שכור [[חבל נחלתו כ סג|חלק כ סימן סג]]
*חולה שהדביק אחרים במחלה מדבקת [[חבל נחלתו כא סד|חלק כא סימן סד]]
*חיוב שֶבת בהכנסת אנשים לבידוד [[חבל נחלתו כה נא|חלק כה סימן נא]]

===הלכות שמירת הנפש===
*חובות מסיע עוברי דרכים (טרמפיסטים) [[חבל נחלתו ב פג|חלק ב סימן פג]]
*חיוב הציבור להסרת מכשולים ותקלות [[חבל נחלתו ז נג|חלק ז סימן נג]]
*תקלה ברשות הרבים [[חבל נחלתו ח נד|חלק ח סימן נד]]
*מעקה לגינה [[חבל נחלתו ג סח|חלק ג סימן סח]]
*מציל עצמו בממון חברו ללא רשות חברו [[חבל נחלתו כא סה|חלק כא סימן סה]]
*שימוש בכלבי תקיפה לשמירה [[חבל נחלתו ז נט|חלק ז סימן נט]]
*בא במחתרת [[חבל נחלתו י סא|חלק י סימן סא]]
*עד שיתכוין לו [[חבל נחלתו י סב|חלק י סימן סב]]
*תשלום על פגיעה מינית [[חבל נחלתו טז נב|חלק טז סימן נב]]
*גילוי סוד ממקום עבודה מול הצלת לקוחות [[חבל נחלתו יב נג|חלק יב סימן נג]]
*שימוש בכלבי תקיפה מדין עביד דינא לנפשיה [[חבל נחלתו יג נט|חלק יג סימן נט]]
*מסרבי חיסונים כרודפים [[חבל נחלתו כה נב|חלק כה סימן נב]]

==שונות==
===הלכות ארץ ישראל===
*בירורים בחיוב מצוות התלויות בארץ לפי דעת הרמב&quot;ם [[חבל נחלתו ו לד|חלק ו סימן לד]]
*הגולן ועבר הירדן חלק מארץ ישראל [[חבל נחלתו ח לא|חלק ח סימן לא]]
*שיטת הרמב&quot;ם בגבולות עולי מצרים [[חבל נחלתו ח לב|חלק ח סימן לב]]
*גדר כיבוש יחיד [[חבל נחלתו ו לה|חלק ו סימן לה]]
*ארץ הקיני הקניזי והקדמוני [[חבל נחלתו ו לו|חלק ו סימן לו]]
*מוקפות חומה בימינו [[חבל נחלתו יב נה|חלק יב סימן נה]]
*יציאת כהן לחוץ לארץ בימינו [[חבל נחלתו א ג|חלק א סימן ג]]
*יציאת כהן לחו&quot;ל לשם כיבוד הורים [[חבל נחלתו יט כג|חלק יט סימן כג]]
*יציאה ממקום הסכנה וכניסה אליו לשם פרנסה [[חבל נחלתו ט כט|חלק ט סימן כט]]
*יציאה מארץ ישראל לצורך טיול בחו&quot;ל [[חבל נחלתו ט לא|חלק ט סימן לא]]

===הלכות עם ישראל===
*הוצאה מכלל ישראל [[חבל נחלתו ז סא|חלק ז סימן סא]]
*מסירות נפש המונית [[חבל נחלתו ד כז|חלק ד סימן כז]]

===הלכות מלכות===
*משפטי המלך [[חבל נחלתו י סג|חלק י סימן סג]]
*מורד במלכות [[חבל נחלתו א ד|חלק א סימן ד]]
*פקודת מלך בלתי חוקית [[חבל נחלתו ה כב|חלק ה סימן כב]]
*ציבור גויים בארץ-ישראל תחת שלטון ישראל [[חבל נחלתו א ז|חלק א סימן ז]]
*חובות המלך בהקהל [[חבל נחלתו ב קיא|חלק ב סימן קיא]]
*פגיעה באוכלוסיה אזרחית במלחמה [[חבל נחלתו ב קח|חלק ב סימן קח]]
*יציאת לויים למלחמה [[חבל נחלתו ב קט|חלק ב סימן קט]]
*הריגת בנים בחטאי אבות [[חבל נחלתו ג סט|חלק ג סימן סט]]
*יצוא נשק [[חבל נחלתו א יב|חלק א סימן יב]]
*קנאים פוגעים בו [[חבל נחלתו ב קי|חלק ב סימן קי]]
*הבועל ארמית קנאים פוגעים בו [[חבל נחלתו יז מט|חלק יז סימן מט]]
*מעמדם ההלכתי של שוטרים וחיילים שהשתתפו בפינוי עמונה [[חבל נחלתו ו מח|חלק ו סימן מח]]
*סמכות מלכות גויים לדון ולהעניש את ישראל והסגרת עבריינים למלכות זרה [[חבל נחלתו ג ע|חלק ג סימן ע]]
*דינא דמלכותא דינא בחו&quot;ל בין שני יהודים [[חבל נחלתו ו נז|חלק ו סימן נז]]
*קללות, עונשן, וקללת המת [[חבל נחלתו טו נב|חלק טו סימן נב]]
*רווח ממס ערך מוסף [[חבל נחלתו טו נג|חלק טו סימן נג]]
*קיר למניעת היזק ראיה בין שתי חצרות שאינן שוות בגובהן [[חבל נחלתו טו נד|חלק טו סימן נד]]
*'גניבת לקוחות' [[חבל נחלתו טו נה|חלק טו סימן נה]]
*מהפך בחררה במתנה [[חבל נחלתו טו נו|חלק טו סימן נו]]
*ביטול תשלום על אי עמידה בתנאים במקח [[חבל נחלתו טו נז|חלק טו סימן נז]]
*מציאת כסף ברכב שכור [[חבל נחלתו טו נח|חלק טו סימן נח]]
*חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו [[חבל נחלתו טו נט|חלק טו סימן נט]]
*הפקר לעניים [[חבל נחלתו טו ס|חלק טו סימן ס]]
*אונס בשכירות [[חבל נחלתו טו סא|חלק טו סימן סא]]
*חובל בחבירו בגרמא [[חבל נחלתו טו סב|חלק טו סימן סב]]
*ענייני נפשות בשוגג בזמן הזה [[חבל נחלתו טו סג|חלק טו סימן סג]]
*רוצח בשוגג במדבר ובארץ ישראל [[חבל נחלתו טו סד|חלק טו סימן סד]]
*פסיקת הרמב&quot;ם באשה שהיא מקשה ללדת [[חבל נחלתו טז נג|חלק טז סימן נג]]
*דיני אונס אשה פנויה [[חבל נחלתו טז נה|חלק טז סימן נה]]

===הלכות נבואה===
*חנניה בן עזור – המתנבא מה שלא נאמר לו [[חבל נחלתו א ו|חלק א סימן ו]]
*סמכות הנביא בפסיקת הלכה לדורות [[חבל נחלתו א ב|חלק א סימן ב]]

===הלכות מקדש וקדשיו===
*מורא מקדש [[חבל נחלתו יט מו|חלק יט סימן מו]]
*השומרים בבית המקדש [[חבל נחלתו כו נז|חלק כו סימן נז]]
*בקדושתו של אהרן [[חבל נחלתו יט מז|חלק יט סימן מז]]
*קידוש רצפת בית המקדש [[חבל נחלתו כה נג|חלק כה סימן נג]]
*מקדיש לבית המקדש בזמן הזה [[חבל נחלתו י מא|חלק י סימן מא]]
*לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו [[חבל נחלתו כג מו|חלק כג סימן מו]]
*אבן שנפלה מחומת הר הבית [[חבל נחלתו כד מז|חלק כד סימן מז]]
*איסור כניסת גוי לבית המקדש [[חבל נחלתו כג מז|חלק כג סימן מז]]
*החל הסורג ופרצות שפרצו מלכי יון במקדש [[חבל נחלתו כג מח|חלק כג סימן מח]]
*במה גדולה [[חבל נחלתו יא נג|חלק יא סימן נג]]
*האם נתחלקה ירושלים לשבטים [[חבל נחלתו יא נד|חלק יא סימן נד]]
*האם כהני חזקה יכולים לשמש בבית המקדש [[חבל נחלתו יד סד|חלק יד סימן סד]]
*האם בבית ראשון היתה פרוכת לקודש הקודשים [[חבל נחלתו יד סו|חלק יד סימן סו]]
*הקרבת קרבן פסח בזמן הזה [[חבל נחלתו יא נה|חלק יא סימן נה]]
*הקרבת קרבן פסח בזמן הזה [[חבל נחלתו יב נו|חלק יב סימן נו]]
*מוסיפין על העיר ועל העזרות [[חבל נחלתו א ט|חלק א סימן ט]]
*שותפות ישראל בקרבנות הציבור [[חבל נחלתו ג כא|חלק ג סימן כא]]
*חיוב בקרבן פסח למי שאין לו קרקע בארץ ישראל [[חבל נחלתו ח יא|חלק ח סימן יא]]
*דין לינה ברגלים [[חבל נחלתו ב יד|חלק ב סימן יד]]
*עשיית מנורה לנוי ולסמל [[חבל נחלתו א י|חלק א סימן י]]
*הוצאת הדשן [[חבל נחלתו כד מח|חלק כד סימן מח]]
*סדר עבודת המנורה [[חבל נחלתו יב נד|חלק יב סימן נד]]
*הפייסות והעבודות ביום הכיפורים [[חבל נחלתו כד מט|חלק כד סימן מט]]
*חנוכת המקדש בימי החשמונאים [[חבל נחלתו א יא|חלק א סימן יא]]
*האם מצוה לבנות את ארון הברית [[חבל נחלתו ד מה|חלק ד סימן מה]]
*מעמד אשה נשואה לדין עניות ועשירות [[חבל נחלתו א עד|חלק א סימן עד]]
*האם כהן מרכיב משקפים מותר בעבודה במקדש [[חבל נחלתו ח ה|חלק ח סימן ה]]
*אבלות במקדש [[חבל נחלתו יד סז|חלק יד סימן סז]]
*קדושת עפר וממצאים ארכיאולוגיים מהר הבית [[חבל נחלתו יד סה|חלק יד סימן סה]]
*ערלות בנים בקרבן פסח [[חבל נחלתו טו סה|חלק טו סימן סה]]
*פסח חזקיהו [[חבל נחלתו טו סו|חלק טו סימן סו]]
*העלאת הארון לירושלים [[חבל נחלתו טו סז|חלק טו סימן סז]]
*כיסוי הארון ואיסור ראייתו [[חבל נחלתו טו סח|חלק טו סימן סח]]
*שעיר שדמו מוקרב בפנים ביום הכיפורים [[חבל נחלתו טז נז|חלק טז סימן נז]]
*האם אכילת קדשי קדשים בעזרה רק בעמידה [[חבל נחלתו טז נח|חלק טז סימן נח]]
שותפות בעולת ראיה ובחגיגה [[חבל נחלתו כא סו|חלק כא סימן סו]]
*בדיקת טריפות בפרה אדומה [[חבל נחלתו כא סז|חלק כא סימן סז]]
*ברכה על עבודת כהנים במקדש [[חבל נחלתו יז נ|חלק יז סימן נ]]
*הכבשִׁים של המזבח לפי רש&quot;י [[חבל נחלתו יז נא|חלק יז סימן נא]]
*שמן המשחה [[חבל נחלתו יז נב|חלק יז סימן נב]]
*שחיטה עבודה הכשרה בזרים [[חבל נחלתו יז נג|חלק יז סימן נג]]
*מעקה בבית המקדש ובמזבח [[חבל נחלתו יח נב|חלק יח סימן נב]]
*אימון ותרגול קרבן פסח ע&quot;י שחיטת טריפה [[חבל נחלתו יח נג|חלק יח סימן נג]]
*פסח מצרים [[חבל נחלתו יח נד|חלק יח סימן נד]]
*פסח שני קרבן יחיד או קרבן ציבור [[חבל נחלתו יח נה|חלק יח סימן נה]]
*אשה בפסח שני וחיוב כרת [[חבל נחלתו כה נד|חלק כה סימן נד]]
*קרבנות שקרבו במדבר [[חבל נחלתו יח נו|חלק יח סימן נו]]
*האם סבור שמותר חייב בקרבן חטאת [[חבל נחלתו יח נז|חלק יח סימן נז]]
*כיפה בראש כהן גדול [[חבל נחלתו יח נח|חלק יח סימן נח]]
*כהן גדול מחוסר בגדים [[חבל נחלתו יט מח|חלק יט סימן מח]]
*מינוי כהן גדול ביום הכיפורים [[חבל נחלתו יט מט|חלק יט סימן מט]]
*תוספת ביכורים [[חבל נחלתו כב מד|חלק כב סימן מד]]
*ולא נתתי ממנו למת [[חבל נחלתו כב מה|חלק כב סימן מה]]
*יציאת שדה אחוזה ביובל לכהנים [[חבל נחלתו כב מו|חלק כב סימן מו]]
*ערלות בקודשים [[חבל נחלתו כב מז|חלק כב סימן מז]]
*טהרת כלי המקדש אחרי שבועות [[חבל נחלתו כג מט|חלק כג סימן מט]]
*תשש כוחה של חמה [[חבל נחלתו כד נ|חלק כד סימן נ]]
*הדרן לסדר קודשים [[חבל נחלתו כו נח|חלק כו סימן נח]]

===דיני מלחמה===
*הריגת גוי שרודף אחר ישראל להורגו [[חבל נחלתו יז מח|חלק יז סימן מח]]
*כהן משוח מלחמה [[חבל נחלתו טו סט|חלק טו סימן סט]]
*אכילת איסורים וגיעולי נכרים במלחמות ישראל [[חבל נחלתו טו ע|חלק טו סימן ע]]
*נוהל חניבעל [[חבל נחלתו טז נד|חלק טז סימן נד]]
*מפקד נכרי בצה&quot;ל [[חבל נחלתו טז נו|חלק טז סימן נו]]
*קוים מנחים לניהול סיכונים לאומיים [[חבל נחלתו כג נ|חלק כג סימן נ]]

===כללי מצוות===
*חזרת חיוב דאורייתא במצוות רבות [[חבל נחלתו כה נה|חלק כה סימן נה]]
*רדיפה אחר מצוות [[חבל נחלתו יא א|חלק יא סימן א]]
*חביבה מצוה בשעתה [[חבל נחלתו ט ט|חלק ט סימן ט]]
*נטילת שכר על קיום מצוות [[חבל נחלתו ב נד|חלק ב סימן נד]]
*קיום מצוות על תנאי [[חבל נחלתו יא טז|חלק יא סימן טז]]
*תנאי במצוה שאפשר לקיימה ע&quot;י שליח [[חבל נחלתו יא ב|חלק יא סימן ב]]
*עבירה שנעשתה לצורך מצוה האם צריכה כפרה [[חבל נחלתו יא ג|חלק יא סימן ג]]
*מצוה הבאה בעבירה [[חבל נחלתו ה א|חלק ה סימן א]]
*עוסק במצוה ומקבל שכר ממוני – האם פטור מן המצוה [[חבל נחלתו יג ב|חלק יג סימן ב]]
*עוסק במצוה פטור מן המצוה [[חבל נחלתו ה ב|חלק ה סימן ב]]
*אכילה קודם קיום מצוה שמבטלה באונס [[חבל נחלתו ד ב|חלק ד סימן ב]]
*עוסק במצות ישוב א&quot;י האם פטור מן המצוה [[חבל נחלתו יג א|חלק יג סימן א]]
*כוונה במצוות שבין אדם לחבירו [[חבל נחלתו יג ג|חלק יג סימן ג]]
*גזל מצוה [[חבל נחלתו יד א|חלק יד סימן א]]
*סעודת מצוה [[חבל נחלתו כג נד|חלק כג סימן נד]]
*ניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה [[חבל נחלתו יד ב|חלק יד סימן ב]]
*עיסוק בדבר הרשות לפני זמן המצוה אשר מפקיע את קיום המצוה [[חבל נחלתו טו א|חלק טו סימן א]]
*ברוב עם הדרת מלך [[חבל נחלתו כג נא|חלק כג סימן נא]]
*דרכיה דרכי נועם [[חבל נחלתו כג נב|חלק כג סימן נב]]
*דרכיה דרכי נועם [[חבל נחלתו כו נט|חלק כו סימן נט]]
*בשלו יכול לקדש את השם ולא בשל חבירו [[חבל נחלתו כג נג|חלק כג סימן נג]]
*עמידה במצוות וברכות [[חבל נחלתו טז ב|חלק טז סימן ב]]
*משקל התמהת בני אדם [[חבל נחלתו יט א|חלק יט סימן א]]
*הרהור בברכות ותפילות [[חבל נחלתו יט ג|חלק יט סימן ג]]
*מלקות על לאו הניתק לעשה [[חבל נחלתו כ א|חלק כ סימן א]]

===עניינים כלליים===
*כריתת ברית עם נכרים [[חבל נחלתו כו סא|חלק כו סימן סא]]
*ערל במצוות התורה [[חבל נחלתו טז לה|חלק טז סימן לה]]
*גר במועצה ובעיריה [[חבל נחלתו כד נב|חלק כד סימן נב]]
*כניסה למצבי סכנה – מצבים והעדפות [[חבל נחלתו א נ|חלק א סימן נ]]
*הרצחת וגם ירשת [[חבל נחלתו כד מו|חלק כד סימן מו]]
*גדרים במצות תוכחה [[חבל נחלתו א ה|חלק א סימן ה]]
*מסרן הכתוב לחכמים [[חבל נחלתו א ח|חלק א סימן ח]]
*נטילת שכר על מצוות לאחרים [[חבל נחלתו כ לב|חלק כ סימן לב]]
*דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין [[חבל נחלתו כ סו|חלק כ סימן סו]]
*אל יפתח אדם פיו לשטן [[חבל נחלתו יב ד|חלק יב סימן ד]]
*ברכה ללא שם ומלכות [[חבל נחלתו טז א|חלק טז סימן א]]
*אמירת פיטום הקטורת לעצירת המגיפה [[חבל נחלתו כג נה|חלק כג סימן נה]]
*ימי המילואים, היום השמיני והקרבת הנשיאים [[חבל נחלתו יט נ|חלק יט סימן נ]]
*ברכות על המן שירד במדבר [[חבל נחלתו יט נא|חלק יט סימן נא]]
*ספר הברית כמקור להלכה [[חבל נחלתו יט נב|חלק יט סימן נב]]
*אמצעים דידקטיים ששוקעו בליל הסדר [[חבל נחלתו כ סז|חלק כ סימן סז]]
*קונטרס י&quot;ג מידות רחמים [[חבל נחלתו כב נ|חלק כב נ]]
*מעבר מעדה לעדה בישראל כו [[חבל נחלתו כו ס|חלק סימן ס]]

==פירורים משולחן גבוה==
*ילדים ואנשים מיוחדים [[חבל נחלתו כו סא|חלק כו סימן סא]]
*אשת אליהו [[חבל נחלתו כב מח|חלק כב סימן מח]]
*כגון אני וחברי [[חבל נחלתו כב מט|חלק כב סימן מט]]
*תבעל להגמון ומעשה יהודית ביון או באדום [[חבל נחלתו כג נו|חלק כג סימן נו]]

[[קטגוריה:מפתחות]]
[[קטגוריה:חבל נחלתו]]</text>
      <sha1>6l71blajw3dfkpev43kqksnosi6rbqq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דניאל ה/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239301</id>
    <revision>
      <id>1415958</id>
      <parentid>1379910</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:16:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון בפסוק כ' והוספת הערת נוסח.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19541" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ה/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בֵּלְשַׁאצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ לְחֶ֣ם רַ֔ב לְרַבְרְבָנ֖וֹהִי אֲלַ֑ף {{קמץ|ד=וְלׇקֳבֵ֥ל|ס=וְלָקֳבֵ֥ל}} אַלְפָּ֖א חַמְרָ֥א שָׁתֵֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בֵּלְשַׁאצַּ֞ר אֲמַ֣ר{{מ:לגרמיה}}בִּטְעֵ֣ם חַמְרָ֗א לְהַיְתָיָה֙ לְמָאנֵי֙ דַּהֲבָ֣א וְכַסְפָּ֔א דִּ֤י הַנְפֵּק֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר אֲב֔וּהִי מִן־הֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וְיִשְׁתּ֣וֹן בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בֵּאדַ֗יִן הַיְתִיו֙ מָאנֵ֣י דַהֲבָ֔א דִּ֣י הַנְפִּ֗קוּ {{נוסח|מִן־הֵ֥יכְלָ֛א|=שיטת-א (מרכא בתיבת תביר)|הקלדה=מִן־הֵֽיכְלָ֛א}} דִּֽי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְאִשְׁתִּ֣יו בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אִשְׁתִּ֖יו חַמְרָ֑א וְ֠שַׁבַּ֠חוּ לֵֽאלָהֵ֞י דַּהֲבָ֧א וְכַסְפָּ֛א נְחָשָׁ֥א פַרְזְלָ֖א אָעָ֥א וְאַבְנָֽא׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בַּהּ־שַׁעֲתָ֗ה {{כו&quot;ק|נפקו|נְפַ֙קָה֙}} אֶצְבְּעָן֙ דִּ֣י יַד־אֱנָ֔שׁ וְכָֽתְבָן֙ {{קמץ|ד=לׇקֳבֵ֣ל|ס=לָקֳבֵ֣ל}} נֶבְרַשְׁתָּ֔א עַל־גִּירָ֕א דִּֽי־כְתַ֥ל הֵיכְלָ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א וּמַלְכָּ֣א חָזֵ֔ה פַּ֥ס {{נוסח|יְדָ֖א|=ת ובדפוסים|ל=יְדָ֖ה (כתיב ה&quot;א)|הערת ברויאר|קורן, סימנים, מכון ממרא}} דִּ֥י כָתְבָֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִיוֺ֣הִי שְׁנ֔וֹהִי {{נוסח|וְרַעְיֹנֹ֖הִי|=דפוסים|ל=וְרַעיֹנֹ֖הִי (חסר שוא!)|הערות ברויאר ודותן והמקליד}} יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א {{כו&quot;ק|כשדיא|כַּשְׂדָּאֵ֖י}} וְגָזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר{{מ:לגרמיה}}לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כׇל־אֱ֠נָ֠שׁ דִּֽי־יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ {{נוסח|יְחַוִּנַּ֔נִי|=דפוסים|ל=יְחַוִנַּ֔נִי (חסר דגש)|הערות ברויאר ודותן}} אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ {{נוסח|{{כו&quot;ק|והמנוכא|וְהַֽמְנִיכָ֤א}}|כתיב=ת ומסורת-ל|ל-כתיב=והמונכא (מקום הוי&quot;ו וכן בקורן); וראו להלן בפסוק כ&quot;ט.|הערות ברויאר והמקליד}} דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֱדַ֙יִן֙ {{נוסח|{{כו&quot;ק|עללין|עָֽלִּ֔ין}}|ל=עָֽלִּ֔ין בגעיה ימנית}} כֹּ֖ל חַכִּימֵ֣י מַלְכָּ֑א וְלָֽא־כָהֲלִ֤ין כְּתָבָא֙ לְמִקְרֵ֔א {{כו&quot;ק|ופשרא|וּפִשְׁרֵ֖הּ}} לְהוֹדָעָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֱ֠דַ֠יִן מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ שַׂגִּ֣יא מִתְבָּהַ֔ל וְזִיוֺ֖הִי שָׁנַ֣יִן עֲל֑וֹהִי וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מַלְכְּתָ֕א {{קמץ|ד=לׇקֳבֵ֨ל|ס=לָקֳבֵ֨ל}} מִלֵּ֤י מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי לְבֵ֥ית מִשְׁתְּיָ֖א {{כו&quot;ק|עללת|עַלַּ֑ת}} עֲנָ֨ת מַלְכְּתָ֜א וַאֲמֶ֗רֶת מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אַֽל־יְבַהֲלוּךְ֙ רַעְיוֹנָ֔ךְ {{נוסח|{{כו&quot;ק|וזיויך|וְזִוָ֖יךְ}}|ל=יתיר י' (אבל המקליד לא העיר עליו)}} אַל־יִשְׁתַּנּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אִיתַ֨י גְּבַ֜ר בְּמַלְכוּתָ֗ךְ דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֮ בֵּהּ֒ וּבְיוֹמֵ֣י אֲב֗וּךְ נַהִיר֧וּ וְשׇׂכְלְתָנ֛וּ וְחׇכְמָ֥ה כְּחׇכְמַת־אֱלָהִ֖ין הִשְׁתְּכַ֣חַת בֵּ֑הּ וּמַלְכָּ֤א נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ אֲב֔וּךְ רַ֧ב חַרְטֻמִּ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין כַּשְׂדָּאִין֙ גָּזְרִ֔ין הֲקִימֵ֖הּ אֲב֥וּךְ מַלְכָּֽא׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|יב|סדר=ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;כׇּל־קֳבֵ֡ל דִּ֣י ר֣וּחַ{{מ:פסק}}יַתִּירָ֡ה וּמַנְדַּ֡ע וְשׇׂכְלְתָנ֡וּ מְפַשַּׁ֣ר חֶלְמִין֩ {{נוסח|וְֽאַֽחֲוָיַ֨ת|=דפוסים|ל=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת (וי&quot;ו פתוחה!)|הערת ברויאר|קורן, סימנים, מכון ממרא}} אֲחִידָ֜ן וּמְשָׁרֵ֣א קִטְרִ֗ין הִשְׁתְּכַ֤חַת בֵּהּ֙ בְּדָ֣נִיֵּ֔אל דִּֽי־מַלְכָּ֥א שָׂם־שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר כְּעַ֛ן דָּנִיֵּ֥אל יִתְקְרֵ֖י וּפִשְׁרָ֥ה יְהַֽחֲוֵֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;בֵּאדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל הֻעַ֖ל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֗אל {{כו&quot;ק|אנתה|אַנְתְּ־}}ה֤וּא דָנִיֵּאל֙ דִּֽי־מִן־בְּנֵ֤י גָלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י הַיְתִ֛י מַלְכָּ֥א אַ֖בִי מִן־יְהֽוּד׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְשִׁמְעֵ֣ת {{כו&quot;ק|עליך|עֲלָ֔ךְ}} דִּ֛י ר֥וּחַ אֱלָהִ֖ין בָּ֑ךְ וְנַהִיר֧וּ וְשׇׂכְלְתָנ֛וּ וְחׇכְמָ֥ה יַתִּירָ֖ה הִשְׁתְּכַ֥חַת בָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וּכְעַ֞ן הֻעַ֣לּוּ {{קמץ|ד=קׇֽדָמַ֗י|ס=קָֽדָמַ֗י}} חַכִּֽימַיָּא֙ אָֽשְׁפַיָּ֔א דִּֽי־כְתָבָ֤ה דְנָה֙ יִקְר֔וֹן וּפִשְׁרֵ֖הּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי וְלָֽא־כָהֲלִ֥ין פְּשַֽׁר־מִלְּתָ֖א לְהַחֲוָיָֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַאֲנָה֙ שִׁמְעֵ֣ת {{כו&quot;ק|עליך|עֲלָ֔ךְ}} דִּֽי־{{נוסח|{{קו&quot;כ|תוכל|תִכּ֥וּל}}|=ברויאר לשיטתו (קרי וכתיב של אֵם קריאה לגבי היו&quot;ד) וכן בכתי&quot;ל עצמו בסוף הפסוק הזה|ל-קרי=תִיכּ֥וּל|קורן-קרי=תִכֻּ֥ל}} פִּשְׁרִ֛ין לְמִפְשַׁ֖ר וְקִטְרִ֣ין לְמִשְׁרֵ֑א כְּעַ֡ן הֵן֩ {{נוסח|{{כו&quot;ק|תוכל|תִּכּ֨וּל}}|=ל|מקליד-קרי=תִּכ֨וּל|קורן-קרי=תִּכֻּ֨ל}} כְּתָבָ֜א לְמִקְרֵ֗א וּפִשְׁרֵהּ֙ {{נוסח|לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי|=ש1ת ומסורת-ל וטברניות (כתיב מלא וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו) ובדפוסים וקורן|ל=לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי (כתיב מלא וי&quot;ו וחסר וי&quot;ו)}} אַרְגְּוָנָ֣א תִלְבַּ֗שׁ {{כו&quot;ק|והמונכא|וְהַֽמְנִיכָ֤א}} דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארָ֔ךְ וְתַלְתָּ֥א בְמַלְכוּתָ֖א תִּשְׁלַֽט׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;בֵּאדַ֜יִן עָנֵ֣ה דָנִיֵּ֗אל וְאָמַר֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א מַתְּנָתָךְ֙ לָ֣ךְ לֶֽהֶוְיָ֔ן וּנְבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ {{קמץ|ד=לְאׇחֳרָ֣ן|ס=לְאָחֳרָ֣ן}} הַ֑ב בְּרַ֗ם כְּתָבָא֙ אֶקְרֵ֣א לְמַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א אֲהוֹדְעִנֵּֽהּ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{כו&quot;ק|אנתה|אַ֖נְתְּ}} מַלְכָּ֑א אֱלָהָא֙ {{כו&quot;ק|עליא|עִלָּאָ֔ה}} מַלְכוּתָ֤א וּרְבוּתָא֙ וִיקָרָ֣א {{נוסח|וְהַדְרָ֔א|=ש1ת ובדפוסים|ל=וְהַדְרָ֔ה (כתיב ה&quot;א)|הערת ברויאר|קורן, סימנים, מכון ממרא}} יְהַ֖ב לִנְבֻכַדְנֶצַּ֥ר אֲבֽוּךְ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וּמִן־רְבוּתָא֙ דִּ֣י יְהַב־לֵ֔הּ כֹּ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א {{נוסח|אֻמַּיָּא֙|=דפוסים|ל=אֻמַיָּא֙ (חסר דגש)|הערת ברויאר}} וְלִשָּׁ֣נַיָּ֔א הֲו֛וֹ {{כו&quot;ק|זאעין|זָיְעִ֥ין}} וְדָחֲלִ֖ין מִן־קֳדָמ֑וֹהִי דִּֽי־{{נוסח|הֲוָ֨א|=ש1ת ומסורת-ל וטברניות ומ&quot;ש (כתיב אל&quot;ף), וכן לתופעה השביעית והשמינית בסוף הפסוק הזה|ל=הֲוָ֨ה (כתיב ה&quot;א)|הערת ברויאר|קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} צָבֵ֜א {{נוסח|הֲוָ֣ה|=ש1ת ומסורת-ל וטברניות ומ&quot;ש|ל=הֲוָ֣א (כתיב אל&quot;ף)|הערת ברויאר|קורן, סימנים, מכון ממרא}} קָטֵ֗ל וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מַחֵ֔א וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מָרִ֔ים וְדִֽי־{{נוסח|הֲוָ֥א|ל=הֲוָ֥ה (כתיב ה&quot;א)|ראו הערה בתחילת הפסוק|קורן, סימנים, מכון ממרא}} צָבֵ֖א {{נוסח|הֲוָ֥א|ל=הֲוָ֥ה (כתיב ה&quot;א)|ראו הערה בתחילת הפסוק|קורן, סימנים, מכון ממרא}} {{נוסח|מַשְׁפִּֽל|=ש1ת ומסורת-ל וטברניות ומ&quot;ש|ל=מַשְׁפִּֽיל (כתיב מלא יו&quot;ד)|קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}}׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּכְדִי֙ רִ֣ם לִבְבֵ֔הּ וְרוּחֵ֖הּ תִּֽקְפַ֣ת לַהֲזָדָ֑ה הׇנְחַת֙ מִן־כׇּרְסֵ֣א מַלְכוּתֵ֔הּ וִֽיקָרָ֖ה {{נוסח|הֶעְדִּ֥יו|=ל?,ש1,ב1 ובדפוסים|ל?=הֶעְדִּ֥יוּ (בנקודת שורוק בוי&quot;ו!) וכן ב-BHS (ציינו שם בהערה שהנוסח בכתי&quot;ל חריג) ובהקלדה; אבל הנקודה בוי&quot;ו נראית כמו כתם בצילום בצבע, וכנראה שאין שם באמת נקודת שורוק. וכך הכריעו גם דותן וברויאר שאינם מציינים את השורוק.}} מִנֵּֽהּ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וּמִן־בְּנֵי֩ אֲנָשָׁ֨א טְרִ֜יד וְלִבְבֵ֣הּ{{מ:לגרמיה}}עִם־חֵיוְתָ֣א {{נוסח|{{כו&quot;ק|שוי|שַׁוִּ֗יו}}|=דפוסים וכן בקורן|ל-קרי=שַׁוִּ֗יוְ|הערת דותן}} וְעִם־עֲרָֽדַיָּא֙ {{נוסח|מְדֹרֵ֔הּ|=ש1ת|ל=מְדוֹרֵ֔הּ (כתיב מלא וי&quot;ו) וכן בקורן|הערת ברויאר|ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יְטַ֣עֲמוּנֵּ֔הּ וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּֽי־יְדַ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֞יט אֱלָהָ֤א {{כו&quot;ק|עליא|עִלָּאָה֙}} בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י {{נוסח|יִצְבֵּ֖א|=ש1ת וכן בדפוסים|ל=יִצְבֵּ֖ה (כתיב ה&quot;א)|הערת ברויאר|קורן, סימנים, מכון ממרא}} יְהָקֵ֥ים {{כו&quot;ק|עליה|עֲלַֽהּ}}׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{כו&quot;ק|ואנתה|וְאַ֤נְתְּ}} בְּרֵהּ֙ בֵּלְשַׁאצַּ֔ר לָ֥א הַשְׁפֵּ֖לְתְּ לִבְבָ֑ךְ כׇּל־קֳבֵ֕ל דִּ֥י כׇל־דְּנָ֖ה יְדַֽעְתָּ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְעַ֣ל מָרֵֽא־שְׁמַיָּ֣א{{מ:פסק}}הִתְרוֹמַ֡מְתָּ וּלְמָֽאנַיָּ֨א דִֽי־בַיְתֵ֜הּ הַיְתִ֣יו {{כו&quot;ק|קדמיך|{{קמץ|ד=קׇֽדָמָ֗ךְ|ס=קָֽדָמָ֗ךְ}}}} {{כו&quot;ק|ואנתה|וְאַ֨נְתְּ}} {{נוסח|{{כו&quot;ק|ורברבניך|וְרַבְרְבָנָ֜ךְ}}|ל=יתיר י'|הערת המקליד}} שֵֽׁגְלָתָ֣ךְ וּלְחֵנָתָךְ֮ חַמְרָא֮ שָׁתַ֣יִן בְּהוֹן֒ וְלֵֽאלָהֵ֣י כַסְפָּֽא־וְ֠דַהֲבָ֠א נְחָשָׁ֨א פַרְזְלָ֜א אָעָ֣א וְאַבְנָ֗א דִּ֠י לָֽא־חָזַ֧יִן וְלָא־שָׁמְעִ֛ין וְלָ֥א יָדְעִ֖ין שַׁבַּ֑חְתָּ וְלֵֽאלָהָ֞א דִּֽי־נִשְׁמְתָ֥ךְ בִּידֵ֛הּ וְכׇל־אֹרְחָתָ֥ךְ לֵ֖הּ לָ֥א הַדַּֽרְתָּ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;בֵּאדַ֙יִן֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי {{נוסח|שְׁלִ֖יחַ|=ש1 ובדפוסים|ל=שְׁלִ֖יַחַ (שני פתחי גנובה!)|הערות ייבין ודותן וברויאר}} פַּסָּ֣א דִֽי־יְדָ֑א וּכְתָבָ֥א דְנָ֖ה רְשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּדְנָ֥ה כְתָבָ֖א דִּ֣י רְשִׁ֑ים מְנֵ֥א מְנֵ֖א תְּקֵ֥ל וּפַרְסִֽין׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;דְּנָ֖ה פְּשַֽׁר־מִלְּתָ֑א מְנֵ֕א מְנָֽה־אֱלָהָ֥א מַלְכוּתָ֖ךְ וְהַשְׁלְמַֽהּ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;תְּקֵ֑ל {{נוסח|תְּקִ֥ילְתָּ|=ש1ק|ל=תְּקִ֥ילְתָּה (כתיב מלא ה&quot;א בסוף)|מ&quot;ש=תְּקִ֥לְתָּ|קורן=תְּקִ֥לְתָּא (כתיב מלא אל&quot;ף בסוף)|הערת ברויאר|סימנים, מכון ממרא}} בְמֹֽאזַנְיָ֖א וְהִשְׁתְּכַ֥חַתְּ חַסִּֽיר׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;פְּרֵ֑ס פְּרִיסַת֙ מַלְכוּתָ֔ךְ וִיהִיבַ֖ת לְמָדַ֥י וּפָרָֽס׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;בֵּאדַ֣יִן{{מ:לגרמיה}}אֲמַ֣ר בֵּלְשַׁאצַּ֗ר {{נוסח|וְהַלְבִּ֤שׁוּ|=ש1ת ומסורת-ל וטברנית וכן בדפוסים|ל=וְהַלְבִּ֤ישׁוּ (כתיב מלא יו&quot;ד)|הערת ברויאר|קורן, סימנים, מכון ממרא}} לְדָֽנִיֵּאל֙ אַרְגְּוָנָ֔א {{נוסח|{{כו&quot;ק|והמנוכא|וְהַֽמְנִיכָ֥א}}|=ת ומסורת-ל|ל-כתיב=והמונכא (מקום הוי&quot;ו וכן בקורן); וראו לעיל פסוק ז'.|הערת ברויאר|סימנים, מכון ממרא}} דִֽי־דַהֲבָ֖א עַֽל־צַוְּארֵ֑הּ וְהַכְרִ֣זֽוּ עֲל֔וֹהִי דִּֽי־לֶהֱוֵ֥א שַׁלִּ֛יט תַּלְתָּ֖א בְּמַלְכוּתָֽא׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ה|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;בֵּ֚הּ בְּלֵ֣ילְיָ֔א קְטִ֕יל בֵּלְאשַׁצַּ֖ר מַלְכָּ֥א {{כו&quot;ק|כשדיא|כַשְׂדָּאָֽה}}׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ה/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי מספרים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4j8p3y32j2tegdc4u5lc9lxwru5o9kb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר קנח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259147</id>
    <revision>
      <id>1415767</id>
      <parentid>1409688</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:07:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3568" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קנז|קנח|קנט|באיזה אופן אשה נאמנת להתיבם, ואם עד אחד נאמן|6|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
כשם שהאשה נאמנת לומר: מת בעלי, שתנשא; כך נאמנת לומר: מת בעלי, שתתיבם, והיבם נכנס לנחלה על פיה. אבל אינה נאמנת לומר: מת יבמי, שתנשא לשוק. ואין האיש נאמן לומר: מת אחי ואיבם את אשתו. לפיכך, הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים, ובאה ואמרה: מת בעלי ואחר כך מת יבמי, או מת יבמי ואחר כך מת בעלי, אינה נאמנת:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
הלכה היא ובעלה למדינת הים לבד, ובאה ואמרה: נתן לי יבם ומת, בין שאמרה: מת בעלי ואחר כך מת יבמי, בין שאמרה: מת יבמי ואחר כך מת בעלי, נאמנת:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה, ומתיבמת על פיו; או שמת יבמה, שתנשא לשוק; או לומר: מת בעליך ואחר כך מת בנך; ואפלו עבד או שפחה או אשה או כותי מסיח לפי תמו, או עד מפי עד, נאמן להעיד במיתת היבם כמו שנאמן במיתת הבעל, ודין עדות זו כדין אותו עדות לענין עדים המכחישים זה את זה במיתת היבם לכל דבר. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאין עד אחד נאמן לומר שמת יבמה, להתירה לעלמא}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
חמש נשים שאינן מעידות זו לזו שמת בעלה, כך אינן מעידות שמת יבמה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
שתי יבמות שבאו ממדינת הים, זו אומרת מת בעלה, וזו אומרת מת בעלה, זו אסורה מפני בעלה של זו, וזו אסורה מפני בעלה של זו, שאין יבמתה נאמנת להעיד לה שמת יבמה, כמו שנתבאר. היה לאחת מהן עד שמת בעלה, זו שיש לה עד אסורה מפני יבמה, וזו שאין לה עד מותרת, שהרי העיד העד שמת יבמה, והיא נאמנת לומר שמת בעלה. היו לזו בנים ולזו אין בנים, ולשתיהן אין עדים, זו שאין לה בנים אסורה, וזו שיש לה בנים מותרת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
לא היו להם לא עדים ולא בנים, והיו כאן יבם או יבמים ויבמו אותן, ומתו גם הם בלא בנים, ואין להם אחים אחרים, אסורות להנשא לזר כמו שהיו בתחלה. אבל אם הניחו אלו בנים, או שגרשום בגט, מתרות להנשא לזר:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>blr5sf2ke0489z67m7z0msglgosdir5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415768</id>
      <parentid>1415767</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:08:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3570" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קנז|קנח|קנט|באיזה אופן אשה נאמנת להתיבם, ואם עד אחד נאמן|6|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
כשם שהאשה נאמנת לומר: מת בעלי, שתנשא; כך נאמנת לומר: מת בעלי, שתתיבם, והיבם נכנס לנחלה על פיה. אבל אינה נאמנת לומר: מת יבמי, שתנשא לשוק. ואין האיש נאמן לומר: מת אחי ואיבם את אשתו. לפיכך, הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים, ובאה ואמרה: מת בעלי ואחר כך מת יבמי, או מת יבמי ואחר כך מת בעלי, אינה נאמנת:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
הלכה היא ובעלה למדינת הים לבד, ובאה ואמרה: נתן לי יבם ומת, בין שאמרה: מת בעלי ואחר כך מת יבמי, בין שאמרה: מת יבמי ואחר כך מת בעלי, נאמנת:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה, ומתיבמת על פיו; או שמת יבמה, שתנשא לשוק; או לומר: מת בעליך ואחר כך מת בנך; ואפלו עבד או שפחה או אשה או כותי מסיח לפי תמו, או עד מפי עד, נאמן להעיד במיתת היבם כמו שנאמן במיתת הבעל, ודין עדות זו כדין אותו עדות לענין עדים המכחישים זה את זה במיתת היבם לכל דבר. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאין עד אחד נאמן לומר שמת יבמה, להתירה לעלמא}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
חמש נשים שאינן מעידות זו לזו שמת בעלה, כך אינן מעידות שמת יבמה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
שתי יבמות שבאו ממדינת הים, זו אומרת מת בעלה, וזו אומרת מת בעלה, זו אסורה מפני בעלה של זו, וזו אסורה מפני בעלה של זו, שאין יבמתה נאמנת להעיד לה שמת יבמה, כמו שנתבאר. היה לאחת מהן עד שמת בעלה, זו שיש לה עד אסורה מפני יבמה, וזו שאין לה עד מותרת, שהרי העיד העד שמת יבמה, והיא נאמנת לומר שמת בעלה. היו לזו בנים ולזו אין בנים, ולשתיהן אין עדים, זו שאין לה בנים אסורה, וזו שיש לה בנים מותרת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
לא היו להם לא עדים ולא בנים, והיו כאן יבם או יבמים ויבמו אותן, ומתו גם הם בלא בנים, ואין להם אחים אחרים, אסורות להנשא לזר כמו שהיו בתחלה. אבל אם הניחו אלו בנים, או שגרשום בגט, מותרות להנשא לזר:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>18kr8cl23lwkops427wg7v7sk5vrns4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר קנט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259148</id>
    <revision>
      <id>1415769</id>
      <parentid>1409696</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:10:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4712" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קנח|קנט|קס|יבמה שנתקדשה לזר אם יש זיקה לאסר בקרובותיו|7|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
הזקוקה ליבם שנתקדשה לאחר בשוגג, נותן לה הזר שקדשה  גט, ויבמה מיבם או חולץ. אם היה יבמה כהן, שאינו יכול לשא גרושה, תצא מהזר בגט, כדי שלא יהא חוטא נשכר, וחולץ לה יבמה. ואם חזר הזר שגרשה מהארוסין, ונשאה אחר שחלץ לה יבמה, אין מוציאין אותה מידו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפילו חזר ונשאה, מוציאין אותה מידו, הואיל ונתקדשה לו באסור. ודוקא אם קדשה במזיד, אבל אם קדשה בשוגג, שלא ידעו שהיה לה יבם, אם רוצה היבם ליבם, צריך המקדש לגרשה; ואם רוצה היבם לחלוץ, חולץ לה ונשאת למקדש, וצריך לחזר ולקדש אותה אחר שחלץ לה יבמה (ר&quot;ת); וכן נראה לי עיקר. ויש אומרים דוקא בשוגג גמור, שלא ידעו שיש כאן יבם. אבל היה כאן יבם, אלא שהיה סבורה שמת, כי כן יצא הקול, תצא  מן המקדש (ת&quot;ה סי' רכ&quot;ב)}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נשאת  לזר, אפלו בשוגג, מוציאה בגט, ואפלו היו לו בנים ממנה; ונאסרה עליו ועל יבמה, וי&quot;ג דרכים שנתבארו [[שולחן ערוך אבן העזר יז|בסימן י&quot;ז]] בה, אלא שאין הולד ממזר. ויש אומרים שהוא ממזר מדרבנן. ויבמה חולץ לה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים. {{רמ&quot;א|ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קנז#סעיף ד|סימן קנ&quot;ז סעיף ד']]}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
שומרת יבם שזנתה, לא נאסרה על יבמה, אם הוא ישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאסורה לבועל משום קנסא (נ&quot;י פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
נתיבמה בטעות, כגון ששמעה שמת בעלה, ואחר כך בא; אם היתה נשואתו, אינה צריכה גט מהיבם, {{רמ&quot;א|ומתרת לבעלה}}. ואם היתה ארוסתו, צריכה גט מהיבם {{רמ&quot;א|ואסורה לבעלה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היבם אסור בקרובות זקוקתו, אפלו מתה קדם שיבם או יחלץ, בין שהוא יבם אחד, בין שהם שני יבמים. {{רמ&quot;א|ואפלו ספק אם זקוקה או לא, אזלינן לחמרא (טור)}}. לפיכך, אם קדש אחד מהם אחות זקוקתו, אסור לו לכנסה, מפני שהיא כאחות ארוסתו, עד שייבם אחיו או יחלץ לזקוקה ותפקע הזקה. ויש אומרים דדוקא בקדשה, אבל אם כנסה, פקעה לה זקה ומתר לבא עליה קדם שייבם או יחלץ אחיו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דעכשו בזמן הזה דאכא חרם רבנו גרשם שלא לשאת שתי נשים, אם נפלה לאחד שומרת יבם, אסור לשא אחרת עד שיחלץ ליבמתו (ר&quot;י מינץ). ודוקא שלא היתה משדכת לו כבר, אבל אם היתה משדכת לו כבר, מתר לכנסה (הגהות מרדכי דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
קדש אשה, ואחר כך מת אחיו שהיה נשוי אחותה, כונס את אשתו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
קדש אחות זקוקתו, ואחר כך מת אחיו שהיתה גם כן זקוקה לו, ולא נשארה זקוקה אלא לזה, מוציא ארוסתו בגט ואת היבמה בחליצה; ואם מתה ארוסתו, חוזרת היבמה להתרה, רצה חולץ רצה מיבם:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>c169nc0g9hla51it7mnel5e3nz2u23k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415770</id>
      <parentid>1415769</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:11:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4715" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קנח|קנט|קס|יבמה שנתקדשה לזר אם יש זיקה לאסר בקרובותיו|7|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
הזקוקה ליבם שנתקדשה לאחר בשוגג, נותן לה הזר שקדשה  גט, ויבמה מיבם או חולץ. אם היה יבמה כהן, שאינו יכול לשא גרושה, תצא מהזר בגט, כדי שלא יהא חוטא נשכר, וחולץ לה יבמה. ואם חזר הזר שגרשה מהארוסין, ונשאה אחר שחלץ לה יבמה, אין מוציאין אותה מידו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפילו חזר ונשאה, מוציאין אותה מידו, הואיל ונתקדשה לו באסור. ודוקא אם קדשה במזיד, אבל אם קדשה בשוגג, שלא ידעו שהיה לה יבם, אם רוצה היבם ליבם, צריך המקדש לגרשה; ואם רוצה היבם לחלוץ, חולץ לה ונשאת למקדש, וצריך לחזר ולקדש אותה אחר שחלץ לה יבמה (ר&quot;ת); וכן נראה לי עיקר. ויש אומרים דוקא בשוגג גמור, שלא ידעו שיש כאן יבם. אבל היה כאן יבם, אלא שהיה סבורה שמת, כי כן יצא הקול, תצא  מן המקדש (ת&quot;ה סי' רכ&quot;ב)}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נשאת  לזר, אפלו בשוגג, מוציאה בגט, ואפלו היו לו בנים ממנה; ונאסרה עליו ועל יבמה, וי&quot;ג דרכים שנתבארו [[שולחן ערוך אבן העזר יז|בסימן י&quot;ז]] בה, אלא שאין הולד ממזר. ויש אומרים שהוא ממזר מדרבנן. ויבמה חולץ לה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים. {{רמ&quot;א|ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קנז#סעיף ד|סימן קנ&quot;ז סעיף ד']]}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
שומרת יבם שזנתה, לא נאסרה על יבמה, אם הוא ישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאסורה לבועל משום קנסא (נ&quot;י פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
נתיבמה בטעות, כגון ששמעה שמת בעלה, ואחר כך בא; אם היתה נשואתו, אינה צריכה גט מהיבם, {{רמ&quot;א|ומתרת לבעלה}}. ואם היתה ארוסתו, צריכה גט מהיבם {{רמ&quot;א|ואסורה לבעלה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היבם אסור בקרובות זקוקתו, אפלו מתה קדם שיבם או יחלץ, בין שהוא יבם אחד, בין שהם שני יבמים. {{רמ&quot;א|ואפלו ספק אם זקוקה או לא, אזלינן לחמרא (טור)}}. לפיכך, אם קדש אחד מהם אחות זקוקתו, אסור לו לכנסה, מפני שהיא כאחות ארוסתו, עד שייבם אחיו או יחלץ לזקוקה ותפקע הזקה. ויש אומרים דדוקא בקדשה, אבל אם כנסה, פקעה לה זקה ומתר לבא עליה קדם שייבם או יחלץ אחיו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דעכשו בזמן הזה דאכא חרם רבנו גרשם שלא לשאת שתי נשים, אם נפלה לאחד שומרת יבם, אסור לשא אחרת עד שיחלץ ליבמתו (ר&quot;י מינץ). ודוקא שלא היתה משדכת לו כבר, אבל אם היתה משדכת לו כבר, מתר לכנסה (הגהות מרדכי דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
קדש אשה, ואחר כך מת אחיו שהיה נשוי אחותה, כונס את אשתו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
קדש אחות זקוקתו, ואחר כך מת אחיו שהיתה גם כן זקוקה לו, ולא נשארה זקוקה אלא לזה, מוציא ארוסתו בגט ואת היבמה בחליצה; ואם מתה ארוסתו, חוזרת היבמה להתרה, רצה חולץ רצה מיבם:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>p604fulyvb3z281lp3nhwqy6oygssgm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415771</id>
      <parentid>1415770</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:11:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4718" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קנח|קנט|קס|יבמה שנתקדשה לזר אם יש זיקה לאסר בקרובותיו|7|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
הזקוקה ליבם שנתקדשה לאחר בשוגג, נותן לה הזר שקדשה  גט, ויבמה מיבם או חולץ. אם היה יבמה כהן, שאינו יכול לשא גרושה, תצא מהזר בגט, כדי שלא יהא חוטא נשכר, וחולץ לה יבמה. ואם חזר הזר שגרשה מהארוסין, ונשאה אחר שחלץ לה יבמה, אין מוציאין אותה מידו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפילו חזר ונשאה, מוציאין אותה מידו, הואיל ונתקדשה לו באסור. ודוקא אם קדשה במזיד, אבל אם קדשה בשוגג, שלא ידעו שהיה לה יבם, אם רוצה היבם ליבם, צריך המקדש לגרשה; ואם רוצה היבם לחלוץ, חולץ לה ונשאת למקדש, וצריך לחזר ולקדש אותה אחר שחלץ לה יבמה (ר&quot;ת); וכן נראה לי עיקר. ויש אומרים דוקא בשוגג גמור, שלא ידעו שיש כאן יבם. אבל היה כאן יבם, אלא שהיה סבורה שמת, כי כן יצא הקול, תצא  מן המקדש (ת&quot;ה סי' רכ&quot;ב)}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נשאת  לזר, אפלו בשוגג, מוציאה בגט, ואפלו היו לו בנים ממנה; ונאסרה עליו ועל יבמה, וי&quot;ג דרכים שנתבארו [[שולחן ערוך אבן העזר יז|בסימן י&quot;ז]] בה, אלא שאין הולד ממזר. ויש אומרים שהוא ממזר מדרבנן. ויבמה חולץ לה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים. {{רמ&quot;א|ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קנז#סעיף ד|סימן קנ&quot;ז סעיף ד']]}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
שומרת יבם שזנתה, לא נאסרה על יבמה, אם הוא ישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאסורה לבועל משום קנסא (נ&quot;י פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
נתיבמה בטעות, כגון ששמעה שמת בעלה, ואחר כך בא; אם היתה נשואתו, אינה צריכה גט מהיבם, {{רמ&quot;א|ומותרת לבעלה}}. ואם היתה ארוסתו, צריכה גט מהיבם {{רמ&quot;א|ואסורה לבעלה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היבם אסור בקרובות זקוקתו, אפלו מתה קדם שיבם או יחלץ, בין שהוא יבם אחד, בין שהם שני יבמים. {{רמ&quot;א|ואפלו ספק אם זקוקה או לא, אזלינן לחמרא (טור)}}. לפיכך, אם קדש אחד מהם אחות זקוקתו, אסור לו לכנסה, מפני שהיא כאחות ארוסתו, עד שייבם אחיו או יחלץ לזקוקה ותפקע הזקה. ויש אומרים דדוקא בקדשה, אבל אם כנסה, פקעה לה זקה ומתר לבא עליה קדם שייבם או יחלץ אחיו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דעכשו בזמן הזה דאכא חרם רבנו גרשם שלא לשאת שתי נשים, אם נפלה לאחד שומרת יבם, אסור לשא אחרת עד שיחלץ ליבמתו (ר&quot;י מינץ). ודוקא שלא היתה משדכת לו כבר, אבל אם היתה משדכת לו כבר, מתר לכנסה (הגהות מרדכי דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
קדש אשה, ואחר כך מת אחיו שהיה נשוי אחותה, כונס את אשתו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
קדש אחות זקוקתו, ואחר כך מת אחיו שהיתה גם כן זקוקה לו, ולא נשארה זקוקה אלא לזה, מוציא ארוסתו בגט ואת היבמה בחליצה; ואם מתה ארוסתו, חוזרת היבמה להתרה, רצה חולץ רצה מיבם:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>nck4jwwizwf7ps1sp3tiklc1n68xk50</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415772</id>
      <parentid>1415771</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:13:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4737" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קנח|קנט|קס|יבמה שנתקדשה לזר אם יש זיקה לאסר בקרובותיו|7|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
הזקוקה ליבם שנתקדשה לאחר בשוגג, נותן לה הזר שקדשה  גט, ויבמה מיבם או חולץ. אם היה יבמה כהן, שאינו יכול לשא גרושה, תצא מהזר בגט, כדי שלא יהא חוטא נשכר, וחולץ לה יבמה. ואם חזר הזר שגרשה מהארוסין, ונשאה אחר שחלץ לה יבמה, אין מוציאין אותה מידו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפילו חזר ונשאה, מוציאין אותה מידו, הואיל ונתקדשה לו באסור. ודוקא אם קדשה במזיד, אבל אם קדשה בשוגג, שלא ידעו שהיה לה יבם, אם רוצה היבם ליבם, צריך המקדש לגרשה; ואם רוצה היבם לחלוץ, חולץ לה ונשאת למקדש, וצריך לחזר ולקדש אותה אחר שחלץ לה יבמה (ר&quot;ת); וכן נראה לי עיקר. ויש אומרים דוקא בשוגג גמור, שלא ידעו שיש כאן יבם. אבל היה כאן יבם, אלא שהיה סבורה שמת, כי כן יצא הקול, תצא  מן המקדש (ת&quot;ה סי' רכ&quot;ב)}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נשאת  לזר, אפלו בשוגג, מוציאה בגט, ואפלו היו לו בנים ממנה; ונאסרה עליו ועל יבמה, וי&quot;ג דרכים שנתבארו [[שולחן ערוך אבן העזר יז|בסימן י&quot;ז]] בה, אלא שאין הולד ממזר. ויש אומרים שהוא ממזר מדרבנן. ויבמה חולץ לה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים. {{רמ&quot;א|ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קנז#סעיף ד|סימן קנ&quot;ז סעיף ד']]}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
שומרת יבם שזנתה, לא נאסרה על יבמה, אם הוא ישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאסורה לבועל משום קנסא (נ&quot;י פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
נתיבמה בטעות, כגון ששמעה שמת בעלה, ואחר כך בא; אם היתה נשואתו, אינה צריכה גט מהיבם, {{רמ&quot;א|ומותרת לבעלה}}. ואם היתה ארוסתו, צריכה גט מהיבם {{רמ&quot;א|ואסורה לבעלה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היבם אסור בקרובות זקוקתו, אפלו מתה קודם שיבם או יחלץ, בין שהוא יבם אחד, בין שהם שני יבמים. {{רמ&quot;א|ואפלו ספק אם זקוקה או לא, אזלינן לחמרא (טור)}}. לפיכך, אם קדש אחד מהם אחות זקוקתו, אסור לו לכנסה, מפני שהיא כאחות ארוסתו, עד שייבם אחיו או יחלץ לזקוקה ותפקע הזיקה. ויש אומרים דדוקא בקדשה, אבל אם כנסה, פקעה לה זיקה ומותר לבא עליה קודם שייבם או יחלץ אחיו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דעכשו בזמן הזה דאיכא חרם רבנו גרשם שלא לשאת שתי נשים, אם נפלה לאחד שומרת יבם, אסור לשא אחרת עד שיחלץ ליבמתו (ר&quot;י מינץ). ודוקא שלא היתה משודכת לו כבר, אבל אם היתה משודכת לו כבר, מותר לכנסה (הגהות מרדכי דכתבות)}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
קדש אשה, ואחר כך מת אחיו שהיה נשוי אחותה, כונס את אשתו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קנט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
קדש אחות זקוקתו, ואחר כך מת אחיו שהיתה גם כן זקוקה לו, ולא נשארה זקוקה אלא לזה, מוציא ארוסתו בגט ואת היבמה בחליצה; ואם מתה ארוסתו, חוזרת היבמה להתרה, רצה חולץ רצה מיבם:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>n2ml02zhegkbipydmt769jepeawdhri</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגד ירחים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261028</id>
    <revision>
      <id>1415738</id>
      <parentid>875038</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T14:33:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>א1ב2ג3</username>
        <id>28560</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2242" xml:space="preserve">== מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק ==
=== שנת תרע&quot;א === 
==== תשרי ====
תשובה ומעשים טובים&lt;br /&gt;
שוברים, סותרים דברי המחיבים&lt;br /&gt;
רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים&lt;br /&gt;
יחודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.&lt;br /&gt;

==== חשוון ====
חורב,שם בארצות עבר&lt;br /&gt;
ששון חיי הטבע שבת כבר&lt;br /&gt;
ובארצנו על מטר וטל&lt;br /&gt;
נתפלל ברגש ונשאל.&lt;br /&gt;

==== כסלו ====
כבלי אויב נתקו, עליו גברו&lt;br /&gt;
סבלו הסירו, עולו שברו&lt;br /&gt;
לחמו כהני אל כאריות&lt;br /&gt;
ובמקדש ד' העלו נרות.&lt;br /&gt;

==== טבת ====
טעמו זקנים המעתיקים המרגליות&lt;br /&gt;
בתרגום היוני נשמרו לגלות&lt;br /&gt;
תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.&lt;br /&gt;

==== שבט ====
שמחו עצי היער, תריעה הבריאה&lt;br /&gt;
בהתקדש חג ראש השנה לאילנות&lt;br /&gt;
טבע הרענן הושב לתחיה.&lt;br /&gt;

==== אדר ====
אות ומופת לנו ימי הפורים&lt;br /&gt;
דברי המגילה לעד שמורים&lt;br /&gt;
רחמי ד' יסוככנו ככנפי נשרים.&lt;br /&gt;

==== ניסן ====
נפלאות הראה לעמו&lt;br /&gt;
ידו מחצה אויב, ידעו זממו&lt;br /&gt;
סוסי אבירים הוריד הימה&lt;br /&gt;
נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה.

=== שנת תרע&quot;ב === 
==== שבט ====
מטעי עצי פרי על אדמת קודש&lt;br /&gt;
יפריחו תקות דור דורים.

=== שנת תרע&quot;ד ===
==== שבט ====
חשק נטיעת אילנות&lt;br /&gt;
נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים&lt;br /&gt;
המובלט בתקפו&lt;br /&gt;
בעץ החרוב&lt;br /&gt;

==== אדר א' ====
המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון,&lt;br /&gt;
לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש.&lt;br /&gt;

==== אדר ב' ====
לא רק איש בכוסו יוכר,כי אם הגוי כולו.&lt;br /&gt;

==== מנחם אב ====
&quot;גילת עם בשביבי אור ישועה
תקומם אשר הרסה בכיה של חינם&quot;
[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]</text>
      <sha1>fbkou0yinml7ora4782mqxhlt5yc2xm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1415751</id>
      <parentid>1415680</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T16:00:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1779" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>2o39nyp14uf2ujxpcrfs3cr9qnm7ki8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415795</id>
      <parentid>1415751</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T00:00:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1730" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>s0viyfmj6tsp9ds0384ypgu34val7b3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415816</id>
      <parentid>1415795</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:00:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1769" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>0zch3s111wwn0oyiciusu4xn4uzkdgj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1415752</id>
      <parentid>1415685</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T16:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3838" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי {{מוקטן|(סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]]
* [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)|תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים {{מוקטן|(בקשה לאישור)}}]]
* [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)|צו הטיס {{מוקטן|(הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)}}]]
* [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)|מנשר בדבר יישום הסכם הביניים {{מוקטן|(יהודה והשומרון) (מס' 7)}}]]
* [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר נכסים נטושים {{מוקטן|(רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>1x6idmdwrap0gzl9zicqw818u63othq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415780</id>
      <parentid>1415752</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T20:00:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3846" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי {{מוקטן|(סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]]
* [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)|תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים {{מוקטן|(בקשה לאישור)}}]]
* [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)|צו הטיס {{מוקטן|(הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)}}]]
* [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)|מנשר בדבר יישום הסכם הביניים {{מוקטן|(יהודה והשומרון) (מס' 7)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>dfhcehlysyrsatpoln0wrevqr9kxzsn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415785</id>
      <parentid>1415780</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T20:30:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3932" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי {{מוקטן|(סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]]
* [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)|תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים {{מוקטן|(בקשה לאישור)}}]]
* [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)|צו הטיס {{מוקטן|(הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ts03zu5u7shbq8h79bizjj2xtyv6ree</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415796</id>
      <parentid>1415785</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T00:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3920" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי {{מוקטן|(סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]]
* [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)|תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים {{מוקטן|(בקשה לאישור)}}]]
* [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)|צו הטיס {{מוקטן|(הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>p6t2p759xos21qgo3ag8qvm9kwzkvy0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415817</id>
      <parentid>1415796</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:00:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3952" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי {{מוקטן|(סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]]
* [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)|תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים {{מוקטן|(בקשה לאישור)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>63k51s4q5g65jb5gnomnj6gdzkqp4kw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415963</id>
      <parentid>1415817</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:30:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4006" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב {{מוקטן|(תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי {{מוקטן|(סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]]
* [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>39rn99q3ijzwkfoepepebn5meu961cv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1415697</id>
      <parentid>1415692</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T12:41:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27082" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]</text>
      <sha1>7rv4qcj7hib8odsctnjnv4dmkyznppu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415707</id>
      <parentid>1415697</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:08:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27082" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]</text>
      <sha1>agrcjn6urkfxmd6h5oho2oi86fhi1cl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415730</id>
      <parentid>1415707</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:54:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27143" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]</text>
      <sha1>ql6x4m6kzt7rgsrzjgwanqk27mm0i7g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415734</id>
      <parentid>1415730</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T14:24:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27273" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]</text>
      <sha1>s8yrz0j4o5ssdvgc7sww6uh5mn5qrrh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415750</id>
      <parentid>1415734</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T16:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27288" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]</text>
      <sha1>s5gc1hw43p8feph0gmsfbromocrrs76</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415794</id>
      <parentid>1415750</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27303" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]</text>
      <sha1>blnh3knlauf1a2dcvfinv6sof94u66p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415815</id>
      <parentid>1415794</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27318" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]</text>
      <sha1>jgg8qg3x18aonl2lgu8276jfdqli7hp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>313875</id>
    <revision>
      <id>1415732</id>
      <parentid>1383293</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T14:17:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12481" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון), תש&quot;ט-1949
&lt;שם אחר&gt; חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון), תש&quot;ט-1949
&lt;שם אחר&gt; תקנות-שעת-חירום (אזורי-בטחון), תש&quot;ט-1949

&lt;מאגר 2155430 תיקון 0&gt;

&lt;מקור&gt;
((ק&quot;ת תש&quot;ט, 169|תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון))); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 72|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|1:209832)), ((137|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון) (מס' 2)|1:209831)); ((תש&quot;י, 280|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|1:209830)); ((תשי&quot;א, 38|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|1:209828)); ((תשי&quot;ב, 17|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|1:209827)); ((תשי&quot;ג, 23|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|2:209826)); ((תשי&quot;ד, 48|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|2:209825)); ((תשט&quot;ו, 6|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|2:209824)); ((תשט&quot;ז, 16|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|3:209823)); ((תשי&quot;ז, 30|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|3:209822)); ((תשי&quot;ח, 18|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|3:209821)); ((תשי&quot;ט, 14|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|3:209820)); ((תש&quot;ך, 12|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|4:209819)); ((תשכ&quot;א, 10|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|4:209818)); ((תשכ&quot;ב, 28|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|5:209817)); ((תשכ&quot;ג, 19|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|5:209816)); ((תשכ&quot;ד, 34|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|5:209815)); ((תשכ&quot;ו, 8|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|6:209814)); ((תשכ&quot;ח, 22|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|6:209814)); ((תש&quot;ל, 14|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|7:209812)); ((תשל&quot;ב, 92|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|7:209811)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות שהוענקה לו על פי [[סעיף 39 לחוק־יסוד: הממשלה|סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], מתקן בזה שר הבטחון תקנות-שעת-חירום אלה:
----
(('''תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון), תש&quot;ט-1949 פקעו ביום כ&quot;ו בטבת תשל&quot;ג (31 בדצמבר 1972).'''))

@ 1. שטח מוגן (תיקון: תש&quot;ט, תשכ&quot;ח)
: שר הבטחון רשאי, מזמן לזמן, בצו בחתימת ידו שיפורסם ברשומות, להכריז על כל שטח שתחומו יפורט בצו כעל שטח מוגן.

@ 2. אזורי בטחון (תיקון: תש&quot;י)
: (א) שר הבטחון רשאי מזמן לזמן, בצו בחתימת ידו שיפורסם ברשומות, להכריז שהשטח המוגן, או כל חלק ממנו, יהיה אזור בטחון לצורך תקנות אלה.
: (ב) צו לפי תקנת-משנה (א) שניתן אחרי שנכנס בתקפו [[1:209830|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון), תש&quot;י-1950]], יובא בפני הועדה לעניני חוץ ובטחון של הכנסת תוך עשרה ימים מיום פרסומו ברשומות; והועדה רשאית, על ידי החלטה שתפורסם ברשומות, לבטל בכל עת צו כאמור.

@ 3. תושבים קבועים (תיקון: תש&quot;ט)
: תושב קבוע של אזור בטחון הוא, לצורך תקנות אלה, אדם אשר ביום שבו היה אזור מסויים לאזור הבטחון, בתוקף אכרזה לפי [[תקנה 2]], ישב באותו אזור ישיבת קבע.

@ 4. רשויות מוסמכות (תיקון: תש&quot;ט, תשכ&quot;א)
: שר הבטחון רשאי למנות כל קצין צבא-הגנה לישראל בדרגת סגן-אלוף או בדרגה גבוהה מזו להיות, לצורך תקנות אלה, רשות מוסמכת לאזור בטחון שיפרש במינוי.

@ 5. ועדה מייעצת (תיקון: תש&quot;ט)
: (א) שר הבטחון ימנה לגבי כל אזור בטחון ועדה מייעצת של שלושה חברים או יותר, שתייעץ לרשות המוסמכת בנוגע לשימוש בסמכויותיה לפי [[תקנה 8]].
: (ב) חברי הועדה המייעצת יתמנו מתוך באי כוח הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן הוא באזור הבטחון ובסביבתו ומתוך התושבים הקבועים של אזור הבטחון ותושבי סביבתו; ואם אין רשויות מקומיות כאמור, או שאינן פעילות למעשה - יתמנו חברי הועדה המייעצת מתוך התושבים הקבועים של אזור הבטחון ומתוך תושבי סביבתו.

@ 6. איסורים (תיקון: תש&quot;ט)
: (א) אסור לאדם, שאינו תושב קבוע, להימצא באזור בטחון או להיכנס אליו, אלא אם הוא חייל או שוטר במילוי תפקידו, או אם הוא הורשה לכך על פי רשיון בכתב מאת רשות מוסמכת ובהתאם לתנאי הרשיון; או שר הבטחון רשאי, בצו על פי [[תקנה 2]] או בצו נפרד בחתימת ידו שיפורסם ברשומות, להוציא מכלל האיסור האמור, לגבי אזור בטחון כולו או לגבי חלק ממנו, סוג מסויים של בני אדם, בין ללא תנאי ובין בתנאים.
: (ב) אדם הנמצא באזור בטחון בניגוד לתקנה זו, רשאי כל חייל וכל שוטר, שהורשה לכך על ידי רשות מוסמכת, להוציאו מאזור הבטחון במועד שנקבע על ידי הרשות המוסמכת, עם מטלטליו או בלעדיהם, ולהשתמש לצורך זה במידת הכוח הדרושה.
: (ג) הוצאת אדם מאזור בטחון על פי תקנת משנה (ב) לא תגרע מאחריותו של אותו אדם על פי [[תקנה 7]].

@ 7. עבירות (תיקון: תש&quot;ט)
: אדם העובר על [[תקנה 6(א)]], או על תנאי של רשיון שניתן על פיה, דינו - מאסר עד שנה אחת או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד.

@ 8. צווי יציאה (תיקון: תש&quot;ט, תשכ&quot;ב)
: (א) רשות מוסמכת רשאית לצוות על תושב קבוע של אזור בטחון לצאת את אזור הבטחון. צו כזה נקרא בתקנות אלה &quot;צו יציאה&quot;.
: (ב) תושב קבוע שנצטווה לצאת את אזור הבטחון, כאמור, חייב לצאת את אזור הבטחון תוך ארבעה עשר יום מהיום שבו נמסר לו צו היציאה, או תוך חמישה ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת ועדת הערעור לפי [[תקנה 10]], הכל לפי המועד המאוחר יותר.
: (ג) חלף המועד לפי תקנת משנה (ב), דינו של התושב הקבוע כדין אדם שאינו תושב קבוע; [[ותקנות 6]] [[ו-7]] יחולו עליו בהתאם לכך.

@ 9. ועדות ערעור (תיקון: תש&quot;ט)
: (א) שר הבטחון ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לצורך תקנות אלה.
: (ב) ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים. יושב ראש הועדה יהיה שופט או שופט של בית משפט שלום שיתמנה לפי המלצת שר המשפטים.
: (ג) הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתובת הועדה תפורסם ברשומות.

@ 10. ערעור (תיקון: תש&quot;ט, תשכ&quot;א)
: (א) תושב קבוע שניתן עליו צו יציאה, רשאי, תוך ארבעה ימים מהיום שבו נמסר לו הצו, לערער עליו בפני ועדת הערעור.
: (ב) הערעור יוגש בכתב לידי הרשות המוסמכת שנתנה את צו היציאה. הרשות המוסמכת תעביר מיד את הערעור לועדת הערעור.
: (ג) ועדת הערעור תדון ותפסוק בערעור תוך שנים עשר יום מהיום שבו נמסר צו היציאה למערער.
: (ד) ועדת הערעור רשאית לאשר את צו היציאה, או לאשרו בתנאים מסויימים, או לבטלו. החלטת הועדה תהיה סופית.

@ 11. טענת תושב קבוע (תיקון: תש&quot;ט, תשכ&quot;א, תשכ&quot;ב)
: (א) היתה רשות מוסמכת סבורה שאדם (מסויים) הנמצא באזור בטחון אינו תושב קבוע, ואותו אדם טוען שהוא תושב קבוע, רשאי הוא להביא את טענתו בפני ועדת ערעור.
: (ב) הטענה תוגש בכתב לידי הרשות המוסמכת שתעבירה מיד לועדת הערעור.
: (ג) הועדה תפסוק, תוך שנים עשר יום מיום הגשת הטענה, אם אותו אדם הוא תושב קבוע או לא. החלטת הועדה תהיה סופית.
: (ד) פסקה הועדה שאותו אדם הוא תושב קבוע, יראו אותו כאילו ביום הגשת הטענה ניתן לו צו יציאה והוא ערער על הצו לפי [[תקנה 10]]; והועדה תחליט, באותו דיון, אם לאשר את צו היציאה, או לאשרו בתנאים מסויימים, או לבטלו. החלטת הועדה תהיה סופית.
: (ה) הגשת טענה לפי תקנה זו לא תמנע את הרשות המוסמכת מלנהוג בטוען כבמי שאינו תושב קבוע; והחלטת ועדת הערעור שהטוען הוא תושב קבוע לא תפגע בתקפה של כל פעולה שנעשתה לגבי הטוען לפני יום ההחלטה, אם הפעולה היתה בת תוקף אילו הטוען לא היה תושב קבוע.

@ 12. ועדת ערעור - סדרי הדין (תיקון: תש&quot;ט)
: (א) ועדת ערעור מחליטה את החלטותיה ברוב דעות.
: (ב) לועדת ערעור סמכויות כאילו היתה ועדת חקירה שנתמנתה לפי [[חוק ועדות חקירה|פקודת ועדות החקירה]] ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי [[#9|סעיף 5 לפקודה האמורה]].
: (ג) ועדת ערעור קובעת בעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות אלה.

@ 13. ראיות (תיקון: תש&quot;ט)
: (א) מסמך שנראה מתוכו כי הוא צו חתום על ידי רשות מוסמכת, רואים אותו כצו של רשות מוסמכת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ב) מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה של ועדת ערעור, מאושר כהעתק נכון על ידי יושב ראש הועדה, רואים אותו כהחלטה של ועדת ערעור כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 14. שיכון אלטרנטיבי (תיקון: תש&quot;ט)
: תושב קבוע שיצא מאזור בטחון, או שהוצא מאזור בטחון, עקב צו יציאה, תספק לו הממשלה מקום שיכון מחוץ לאזור הבטחון, כל עוד קיימת מניעה, בתוקף תקנות אלה, לחזרתו לאזור הבטחון.

@ 15. שם (תיקון: תש&quot;ט)
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון), תש&quot;ט-1949&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה בניסן תש&quot;ט (25 באפריל 1949)
&lt;חתימות&gt; דוד בן-גוריון, שר הבטחון</text>
      <sha1>3ahlq6o49sc47uylagqua9094fgxrj1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על ערכין ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317654</id>
    <revision>
      <id>1415803</id>
      <parentid>666122</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T07:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16682" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על ערכין|א|ב|ג|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה ערכין ב רמבם]]

==ערכין פרק ב==

===[[משנה ערכין ב א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;כבר ידעת מדברי תורה שגדול שבערכים חמישים סלעים ופחות שבהן שלושה סלעים זהו למי שידו משגת לתת אותו ערך שנתחייב אבל אם היה עני זה שהעריך פוסקין לו כאשר תשיג ידו שנאמר ואם מך הוא מערכך וגו' אבל אין פוסקין על שום אדם בערך פחות משקל ואפילו היה בתכלית העניות שנאמר וכל ערכך יהיה בשקל הקודש ולפיכך מי שפסקו לו סלע ונתן סלע ואפילו היה הערך שחייב גדול שבערכין והוא חמשים והשיגה ידו אחר כך שוב אינו חייב לשלם כל עיקר אבל אם נתן פחות מסלע הרי הוא כאילו לא נתן כלום והערך נשאר עליו ולפיכך אם השיגה ידו נותן הערך שיהיה עליו משלם ולפי שפחות מסלע בערכים אינו פוטר מיד ערך אחר כך רצה התנא להעמיד לנו סתם על דעת חכמים שהם אומרים נותן את כולם ואפילו הוא עני ואין לו זולתם הואיל והוא חייב בהן גובין אותו ממנו לפיכך אמר שאין בערכין פחות מסלע ולא יותר על חמשים כדי שלא תחשוב שמי שאין ידו משגת לכל הערך העיקר שעליו אלא שהוא משיג מקצת וגובין ממנו סלע בלבד הודיעך שגובים ממנו כל מה שידו משגת כגון שיש עליו דרך משל ערך חמשים והיו כל נכסיו ארבעים ותשעה שגובין ממנו ארבעים ותשעה.

אחר כך התחיל בעניינים הדומין לעניין זה, ואמר '''אין פתח בטועה''' וכו'. והלכה זו צריך להקדים בה עיקרים שכבר זכרנו קצתם במסכת (ביצה) פסחים ועוד יתבארו כל עיקרים במסכת נדה. ועתה שמע מה שצריך מהם במקום הזה והוא:
::* שהאשה כשתראה דם הרי היא טמאה שבעה ימים ואין הפרש בין שראתה הדם יום אחד או שבעה ימים תקרא נדה ואם ראתה הדם בלא עת נדתה רוצה לומר אחר שבעה ימים היא נקראת זבה ואם ראתה יום אחד או שנים תקרא זבה קטנה או שומרת יום כנגד יום ואינה חייבת בקרבן זיבות ואם ראתה שלושה ימים זה אחר זה תוך הזמן שבין נדות לנדות תקרא זבה גדולה וחייבת בקרבן זיבות והזמן שיש בין נדות לנדות למיעוט הוא אחד עשר יום והוא קבלה והוא מה שאמר אחד עשר יום שבין נדות לנדות הלכה למשה מסיני לפיכך כל דם שהאשה רואה כל השבעה ימים שקבעה לה ווסת והוא עת נדתה הוא דם נדה וכל מה שהיא רואה תוך האחד עשר יום שאחרי השבעה הוא דם זבה ומה שהיא רואה ביום שנים עשר ומה שאחריו הוא דם נדה לפי שהוא זמן נדה רוצה לומר ווסת שניה הנה התבאר שמתחילת יום ראשון מן הנדות עד הנדות השני אחד עשר יום לא פחות מיכן. והרי זה עיקר אחד וזכור אותו. 
::*והעיקר האחר שכל אשה נולד בה ספק אם היא זבה גדולה אם לא שהיא מביאה קרבן זיבות ואינו נאכל. 
::*ועיקר אחר שהאשה שאנו מסופקין בעת נדתה כל זמן שעמדה אחר שפסק הדם שבעה ימים וטהורה הרי היא מותרת לבעלה ולהתעסק בתרומה שאפילו היתה זבה הנה עמדה שבעה ימים נקיים. 

ו'''פתח''' - נקרא הזמן שהאשה עומדת אחר שפסק הדם ואז תבא ווסת שניה רוצה לומר זמן נדה הידוע. 

אמר שהאשה הטועה רוצה לומר שטעתה בעת נדתה ולא ידעה באיזה זמן היא וראתה דם והיא אינה יודעת אם העת הזה שראתה בו הדם עת נדתה הוא כדי שיהא דם נדה או בלא עת נדתה ראתה הדם והוא דם זיבות הרי זו משנה זמן הפתח כפי שינויי מספר הימים שראתה בהן דם וזהו חלוקו כפי מה שחלקוהו בברייתא כשהיא אומרת יום אחד ראיתי דם בלבד אנו אומרים שמא הוא תחילת דם נדה ונשאר עליה מן התקופה שיש בין נדה לנדה שבעה עשר יום ששה ימים משארית הנדה והאחד עשר יום שבין נדה לנדה כמו שבארנו הרי האשה הזאת פתחה שבעה עשר יום אם ראתה דם לאחר השבעה עשר יום הרי הוא דם נדה לפי שהוא בעת נדתה ואם אמרה שני ימים ראיתי דם נאמר פתחה גם כן שבעה עשר לפי שאנו אומרים אפשר שאלו שני הימים יום אחד מהן קודם עת נדתה ויום אחד מתחילת עת נדתה ונשארו מן התקופה עד כאן שבעה עשר ימים וכן אם אמרה שלושה ימים ראיתי נאמר אפשר ששני ימים מהן קודם עת נדתה ויום אחד מתחלת שבעה ימי נדה נשארו מן התקופה שבעה עשר יום הרי היא גם כן פתחה שבעה עשר אלא שהיא ספק זבה לפי שראתה שלשה ימים על הסדר ואינה יודעת עת נדתה ואפשר שאלו השלשה ימים בלא עת נדתה הם ואם אמרה ארבע ימים ראיתי נאמר בה גם כן שהיא ספק זבה וקרבנה אינה נאכל לפי שאפשר שיהיו אלו הארבע ימים שנים קודם עת נדתה ושנים מימי נדתה ולא תהא זבה וכשאנו משערין הספק הזה יהא פתחה ששה עשר יום לפי שאם נאמר ששני ימים מאלו הארבעה מתחילת עת נדתה ישארו מן האחד עשר ימים שהיא תקופה קטנה ששה עשר יום ואם אמרה חמישה ימים ראיתי על הדרך הזה בעצמו נאמר שלושה מאלו החמישה מתחילת עת נדתה וישארו (מן) התקופה חמשה עשר וכן אמר בברייתא חמישה ימים ראיתי פתחה חמשה עשר והיא גם כן ספק זבה ולא יסור הדבר מהיות כן כל זמן שמוסיף זמן ראיית הדם יום יחסר מזמן הפתח יום והיא בכל זה ספק זבה עד שתאמר אחד עשר יום ראיתי פתחה תשעה והיא גם כן ספק זבה לפי שנאמר יום אחד מאלו האחד עשר יום קודם עת נדתה ושבעה של נדה ושני ימים שארית האחד עשר שראתה פתחה תשעה ואם אמרה שנים עשר ימים ראיתי דם פתחה שמונה והיא זבה ודאית לפי שאם תאמר ששני ימים מזמן ראיית הדם קודם עת נדתה ושבעה של נדה ושלושה אחר זמן הנדה הרי היא זבה לפי שכבר ראתה שלושה ימים רצופין אחר זמן הנדות ואמר שאלו השנים עשר יום שראתה בכולן הדם אפשר שיהא מכללם שלושה ימים קודם עת נדתה ושבעה של נדה ושנים אחר הנדה הרי היא גם כן זבה לפי שכבר קדמה זיבות לנדות וכן אם ראתה הדם שלושה עשר יום פתחה שבעה לפי ההיקש הזה בעצמו על מנת שיהו מן השלושה עשר יום שני ימים קודם הנדה והאחד עשר הנשארים מכל התקופה שבעה ימים וזהו גם כן זבה ודאית כמו שבארנו במה שלפנינו ולפי עניין זה נכתב בברייתא כפי מה שתיקן התלמוד כל הזבות הטועות מביאות קרבן ואינו נאכל חוץ מפתח השביעי ומפתח שמיני שמביאין קרבן ונאכל לפי ששתיהן זבות ודאות כמו שפירשנו ולפיכך תאכל חטאתה וזה שאמרנו פתחה שבעה עשר או פחות משבעה עשר אין הכוונה שתהא כל הזמן הזה אסורה על בעלה אלא כעניין שזכרנו שאחר אותו הזמן תקבע לה ווסת לנדתה והוא הפחות שאפשר כמו שבארנו והוא מה שאמר בתלמוד למה לי כולי האי תמני שבעה ותשתרי והיתה התשובה לבעלה ולטהרות לא קאמרינן כי קאמרינן לתקוני נדה (וכתב זה) [ופתחה] רוצה לומר לסיים לה זמן הנדות ויעלה בידה התקופה שיש בין נדות לנדות ואין הפרש בין מי שראתה דם שלשה עשר ימים והיא טועה כמו שאמרנו תחלה ובין מי שראתה דם זמן אתר שאין לה פחות מפתח שבעה לפי שהיא זבה ודאית כמו שבארנו וצריכה לספור שבעה ימים נקיים ולפיכך נמצא שאי אפשר לה למיעוט לשום התחלת זמן הנדות אלא אחר שבעת ימי הספירה. ומן הכתוב יתבאר לך שנגעי האדם לפחות שיהא בהן הסגר שבעה ימים ונגעי בתים לכל היותר שיהא בהן ההסגר שלושה שבועות כמו שמפורש בשלישי מנגעים:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה ערכין ב ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;ידוע שחדשינו חדשי הלבנה וכן ידוע ששנת הלבנה שלוש מאות וחמישים וארבע יום ותשע שעות פחות חומש שעה שלא בצמצום וכשאנו עושים חדשי השנה משלושים יום והוא הנקרא מעובר ונקרא גם כן מלא וחדש עשרים ןתשע יום והוא הנקרא חסר עד שתהא השנה ששה חדשים חסרים וששה חדשים מעוברין והיה מספר ימי אותו שנה שלוש מאות וחמישים וארבע יום וישאר בידינו משנת הלבנה אותן השעות ומפני קבוץ אלו המותרות אנו צריכין להוסיף בקצת השנים יום או יומים עד שיהיו באותה שנה שמונה חדשים מעוברין ולפעמים יהיו המותרות שיעלו בידינו פחות מהימים שהוספנו ותהיה סיבה לחסר השנה הבאה משלוש מאות וחמישים וארבע עד שיהיו בה חסרים יותר מששה וזו היא אחד מהסיבות הראשונות להיות חסרים ושלמין וכסדרן ואין כוונתינו בכאן לדבר על כל אותן הסיבות ולא על טעם מניינם לפי שהעניין הזה (שמא) יצטרך חבור בפני עצמו וכבר חבר זולתנו בספרד בזה העניין וזולתו מהמון הזה חיבור נאה מאד שאין בינו ובין החבורין שחברו במזרח בענייני העיבור דומיא בשום צד וכבר נתבאר בטעיות אותן החבורין מה שהוא מספיק אבל זכרנו בכאן בזה דבר מועט כפי כוונת החבור.

ומה שאמר לא נראה בארו בגמרא שעניינו שלא נראה להן כפי העיקרים שבידיהן שראוי להיות מעוברים מהן יותר משמונה חדשים. 

ו'''שתי הלחם''' ו'''לחם הפנים''' כבר בארנו זה באחד עשר ממנחות.

ו'''קטן נמול''' - נתבאר גם כן בתשעה עשר משבת:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה ערכין ב ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;'''נבל''' - כלי כדמות *נאד ויש לו יתרין ומנגנין בו.

ו'''חליל''' - הוא כלי מפורסם אצל הכל נקרא בערב &quot;מזמארי&quot;.

ו'''אבוב''' - הוא קנה של חליל, רוצה לומר הקנה הדקה שבראשו. 

ואבוב של קנה הוא הקנה הקטן שבראש החליל. 

ואבוב יחידי רוצה לומר שיש לו נקב אחד.

ומחליק הוא הזמר שמזמר המזמר מעין העניין האמור קודם שיתחיל המשורר לשורר שכנגדו בניגון הנבל נקרא בערבי &quot;אלתושיה&quot;.

כן פרשוהו לנו תמיד. אבל מה שיעלה בידינו מן הגמרא שאבוב וחלול דבר אחד וזה החלול הנזכר בכאן הוא חליל של קרבן שדוחה את השבת אבל חליל של בית השואבה אינו דוחה לא שבת ולא יום טוב כמו שבארנו בסוף מסכת סוכה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה ערכין ב ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רבי מאיר מתיר להיות עבדים לפי שהוא אומר אין מעלין מן הדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות.

ורבי יוסי אומר, לא יהיו עבדים לפי שמעלין מן הדוכן ליוחסין.

ורבי חנינא אומר, מעלין מדוכן למעשרות ולפיכך לא יהיו אלא לוים. 

והכל מודים שהשיר אין אומרים אותן אלא לוים ואין מחלוקת אלא במנגנים על השיר לפי שעיקר שירה בפה ואמר רחמנא בלוי ושרת בשם ה' אלהיו איזהו שרות שהוא בשם ה' הוי אומר זו שירה.

והלכה כרבי יוסי:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה ערכין ב ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;המשנה הזאת היא לבן בג בג ודעתו שהתמיד צריך שיהיה מוכן קודם שחיטתו ארבעה ימים ולמדנו זה מפסח מצרים שהיתה משיכתו מבעשור ושחיטתו בארבעה עשר לפי שנאמר בפסח במועדו ונאמר בתמיד תשמרו להקריב לי במועדו.

ופירוש '''מבוקרים''' - רוצה לומר שבקרו אותן ופשפשו במומין להכין אותן לשחיטה.

ומה שאמר '''כדי לשבת ולימים טובים''' - אין דעתו לומר ששה טלאים צריך לשבת ולשני ימים טובים לפי שיותר מכאן צריך באלו השלושה ימים אבל רוצה לומר שהשש טלאים שהיו מוכנין קודם עת הצורך כל ימי השבת אחר שפותחין מהן שבת שני ימים טובים שהן שלושה ימים הרי הנשאר מימי השבוע ארבעה ימים והוא עניין מה שאמרנו סימנא בעלמא נקט:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה ערכין ב ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אבל השנים עשר לוים כנגד תשעה כנורות ושני נבלים וצלצל ואי אפשר להיות פחות מהן ודע שהחצוצרות מוסיפין על מניינם עד מאה ועשרים ולא יותר וזולתן מן החצוצרות שאמרו עד לעולם אין להם קצב.

ונבל וכנור מכלי היתרים ומשתנים בשינוי המיתרים אם מעט ואם הרבה וכבר אמרנו שעיקר השירה בפה.

'''ותבל''' - בנעימה רוצה לומר להנעים הקול ולמשוך אותו.

אחר כך אמר רבי אליעזר בן יעקב שהאומרים השיר על הכלים ואין אומרים בפה אינן עולין ממניין שנים עשר לווים ואין עומדים עם לווים על הדוכן אלא בארץ היו עומדין וראשיהם מבין רגלי הלווים וצעירי הלווים היו נקראין נגזר מן צער רצוני לומר שהיו [מצערין להן] ומצטערים אותן לפי שניגון כליהם היה מסתיר יופי נעימות שיר הלווים שהיו אומרים שירה בפה.

ומה שאמר '''אין קטן''' - רצונו לומר שבתחילת היכנסו לעבודה לא יתחיל אלא בשעת שהלווים אומרים שירה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;</text>
      <sha1>b8gjvye6wtg7fht9sbldaw8kj1j1r6j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415903</id>
      <parentid>1415803</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:33:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17065" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על ערכין|א|ב|ג|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה ערכין ב רמבם]]

==ערכין פרק ב==

===[[משנה ערכין ב א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;כבר ידעת מדברי תורה שגדול שבערכים חמישים סלעים, ופחות שבהן שלושה סלעים. זהו למי שידו משגת לתת אותו ערך שנתחייב, אבל אם היה עני זה שהעריך פוסקין לו כאשר תשיג ידו, שנאמר &quot;ואם מך הוא מערכך&quot;{{ממ|ויקרא|כז|ח}} וגו'. אבל אין פוסקין על שום אדם בערך פחות משקל, ואפילו היה בתכלית העניות, שנאמר &quot;וכל ערכך יהיה בשקל הקודש&quot;{{ממ|ויקרא|כז|כה}}. 

ולפיכך מי שפסקו לו סלע ונתן סלע, ואפילו היה הערך שחייב גדול שבערכין והוא חמשים והשיגה ידו אחר כך, שוב אינו חייב לשלם כל עיקר. אבל אם נתן פחות מסלע הרי הוא כאילו לא נתן כלום והערך נשאר עליו, ולפיכך אם השיגה ידו נותן הערך שהיה עליו משלם, ולפי שפחות מסלע בערכים אינו פוטר מיד ערך.

אחר כך רצה התנא להעמיד לנו סתם על דעת חכמים, שהם אומרים '''נותן את כולם''', ואפילו הוא עני ואין לו זולתם הואיל והוא חייב בהן גובין אותו ממנו, לפיכך אמר ש'''אין בערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים''', כדי שלא תחשוב שמי שאין ידו משגת לכל הערך העיקר שעליו אלא שהוא משיג מקצת וגובין ממנו סלע בלבד, הודיעך שגובים ממנו כל מה שידו משגת, כגון שיש עליו דרך משל ערך חמשים והיו כל נכסיו ארבעים ותשעה שגובין ממנו ארבעים ותשעה.

אחר כך התחיל בעניינים הדומין לעניין זה, ואמר '''אין פתח בטועה''' וכו'. והלכה זו צריך להקדים בה עיקרים שכבר זכרנו קצתם במסכת ביצה ופסחים, ועוד יתבארו כל עיקריה במסכת נדה. ועתה שמע מה שצריך מהם במקום הזה והוא:
:::*שהאשה כשתראה דם הרי היא טמאה שבעה ימים, ואין הפרש בין שראתה הדם יום אחד או שבעה ימים, תקרא נדה. 
:::*ואם ראתה הדם בלא עת נדתה, רוצה לומר אחר שבעה ימים, היא נקראת זבה. 
:::*ואם ראתה יום אחד או שנים, תקרא זבה קטנה או שומרת יום כנגד יום, ואינה חייבת בקרבן זיבות.
:::*ואם ראתה שלושה ימים זה אחר זה תוך הזמן שבין נדות לנדות, תקרא זבה גדולה, וחייבת בקרבן זיבות. 
:::*והזמן שיש בין נדות לנדות למיעוט הוא אחד עשר יום, והוא קבלה, והוא מה שאמרו &quot;אחד עשר יום שבין נדות לנדות הלכה למשה מסיני&quot;. 
:::*לפיכך כל דם שהאשה רואה כל השבעה ימים שקבעה לה ווסת, והוא עת נדתה, הוא דם נדה.
:::*וכל מה שהיא רואה תוך האחד עשר יום שאחרי השבעה, הוא דם זבה. 
:::*ומה שהיא רואה ביום שנים עשר ומה שאחריו, הוא דם נדה, לפי שהוא זמן נדה רוצה לומר ווסת שניה. 
::*הנה התבאר שמתחילת יום ראשון מן הנדות עד הנדות השני, שמונה עשר יום, לא פחות מיכן. והרי זה עיקר אחד וזכור אותו. 
::*והעיקר האחר, שכל אשה נולד בה ספק אם היא זבה גדולה אם לא, שהיא מביאה קרבן זיבות, ואינו נאכל. 
::*ועיקר אחר, שהאשה שאנו מסופקין בעת נדתה, כל זמן שעמדה אחר שפסק הדם שבעה ימים טהורה, הרי היא מותרת לבעלה ולהתעסק בתרומה, שאפילו היתה זבה הנה עמדה שבעה ימים נקיים. 

ו'''פתח''' - נקרא הזמן שהאשה עומדת אחר שפסק הדם ואז תבא ווסת שניה, רוצה לומר זמן נדה הידוע. 

אמר שהאשה ה'''טועה''', רוצה לומר שטעתה בעת נדתה ולא ידעה באיזה זמן היא, וראתה דם, והיא אינה יודעת אם העת הזה שראתה בו הדם עת נדתה הוא כדי שיהא דם נדה, או בלא עת נדתה ראתה הדם והוא דם זיבות, הרי זו משנה זמן הפתח כפי שינויי מספר הימים שראתה בהן דם. וזהו חלוקו כפי מה שחלקוהו בברייתא:
::*כשהיא אומרת יום אחד ראיתי דם בלבד, אנו אומרים שמא הוא תחילת דם נדה, ונשאר עליה מן התקופה שיש בין נדה לנדה שבעה עשר יום, ששה ימים משארית הנדה והאחד עשר יום שבין נדה לנדה כמו שבארנו, הרי האשה הזאת פתחה שבעה עשר יום, ואם ראתה דם לאחר השבעה עשר יום הרי הוא דם נדה, לפי שהוא בעת נדתה.
::*ואם אמרה שני ימים ראיתי דם, פתחה גם כן שבעה עשר, לפי שאנו אומרים אפשר שאלו שני הימים יום אחד מהן קודם עת נדתה ויום אחד מתחילת עת נדתה, ונשארו מן התקופה עד כאן שבעה עשר ימים.
::*וכן אם אמרה שלושה ימים ראיתי, נאמר אפשר ששני ימים מהן קודם עת נדתה ויום אחד מתחלת שבעה ימי נדה, נשארו מן התקופה שבעה עשר יום, הרי היא גם כן פתחה שבעה עשר, אלא שהיא ספק זבה לפי שראתה שלשה ימים על הסדר ואינה יודעת עת נדתה, ואפשר שאלו השלשה ימים בלא עת נדתה הם.
::*ואם אמרה ארבע ימים ראיתי, נאמר בה גם כן שהיא ספק זבה וקרבנה אינה נאכל, לפי שאפשר שיהיו אלו הארבע ימים שנים קודם עת נדתה ושנים מימי נדתה ולא תהא זבה, וכשאנו משערין הספק הזה יהא פתחה ששה עשר יום, לפי שאם נאמר ששני ימים מאלו הארבעה מתחילת עת נדתה, ישארו מן השמונה עשר ימים שהיא תקופה קטנה ששה עשר יום. 
::*ואם אמרה חמישה ימים ראיתי, על הדרך הזה בעצמו נאמר שלושה מאלו החמישה מתחילת עת נדתה, וישארו מן התקופה חמשה עשר, וכן אמר בברייתא &quot;חמישה ימים ראיתי, פתחה חמשה עשר&quot;, והיא גם כן ספק זבה.
::*ולא יסור הדבר מהיות כן, כל זמן שמוסיף זמן ראיית הדם יום, יחסר מזמן הפתח יום, והיא בכל זה ספק זבה, עד שתאמר אחד עשר יום ראיתי, פתחה תשעה והיא גם כן ספק זבה, לפי שנאמר שני ימים מאלו האחד עשר יום קודם עת נדתה, ושבעה של נדה, ושני ימים שארית האחד עשר שראתה [בהם הדם אח זמן נדה, והרי נשאר מן התקופה תשעה ימים, וכך אמרו] &quot;פתחה תשעה&quot;.
::*ואם אמרה שנים עשר ימים ראיתי דם, פתחה שמונה והיא זבה ודאית, לפי שאם תאמר ששני ימים מזמן ראיית הדם קודם עת נדתה ושבעה של נדה ושלושה אחר זמן הנדה הרי היא זבה, לפי שכבר ראתה שלושה ימים רצופין אחר זמן הנדות. ואם תאמר שאלו השנים עשר יום שראתה בכולן הדם, אפשר שיהא מכללם שלושה ימים קודם עת נדתה ושבעה של נדה ושנים אחר הנדה, הרי היא גם כן זבה לפי שכבר קדמה זיבות לנדות.
::*וכן אם ראתה הדם שלושה עשר יום, פתחה שבעה לפי ההיקש הזה בעצמו, על מנת שיהיו מן השלושה עשר יום שני ימים קודם הנדה והאחד עשר הנשארים מכל התקופה שבעה ימים, וזהו גם כן זבה ודאית כמו שבארנו במה שלפנינו. 

ולפי עניין זה נכתב בברייתא כפי מה שתיקן התלמוד, כל הזבות הטועות מביאות קרבן ואינו נאכל, חוץ מפתח השביעי ומפתח שמיני שמביאין קרבן ונאכל, לפי ששתיהן זבות ודאות כמו שפירשנו ולפיכך תאכל חטאתן. 

וזה שאמרנו פתחה שבעה עשר או פחות משבעה עשר, אין הכוונה שתהא כל הזמן הזה אסורה על בעלה, אלא העניין שזכרנו שאחר אותו הזמן תקבע לה ווסת לנדתה והוא הפחות שאפשר כמו שבארנו, והוא מה שאמר בתלמוד &quot;למה לי כולי האי תמני, שבעה ותשתרי&quot;, והיתה התשובה &quot;לבעלה ולטהרות לא קאמרינן, כי קאמרינן לתקוני נדה ופתחה&quot;, רוצה לומר לסיים לה זמן הנדות ויעלה בידם התקופה שיש בין נדות לנדות. 

ואין הפרש בין מי שראתה דם שלשה עשר ימים והיא טועה כמו שאמרנו תחילה, ובין מי שראתה דם זמן אחר שאין לה פחות מפתח שבעה לפי שהיא זבה ודאית כמו שבארנו, וצריכה לספור שבעה ימים נקיים, ולפיכך נמצא שאי אפשר לה למיעוט לשום התחלת זמן הנדות אלא אחר שבעת ימי הספירה. ומן הכתוב יתבאר לך שנגעי האדם לפחות שיהא בהן הסגר שבעה ימים, ונגעי בתים לכל היותר שיהא בהן ההסגר שלושה שבועות, כמו שמפורש בשלישי מנגעים:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה ערכין ב ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;ידוע שחדשינו חדשי הלבנה וכן ידוע ששנת הלבנה שלוש מאות וחמישים וארבע יום ותשע שעות פחות חומש שעה שלא בצמצום וכשאנו עושים חדשי השנה משלושים יום והוא הנקרא מעובר ונקרא גם כן מלא וחדש עשרים ןתשע יום והוא הנקרא חסר עד שתהא השנה ששה חדשים חסרים וששה חדשים מעוברין והיה מספר ימי אותו שנה שלוש מאות וחמישים וארבע יום וישאר בידינו משנת הלבנה אותן השעות ומפני קבוץ אלו המותרות אנו צריכין להוסיף בקצת השנים יום או יומים עד שיהיו באותה שנה שמונה חדשים מעוברין ולפעמים יהיו המותרות שיעלו בידינו פחות מהימים שהוספנו ותהיה סיבה לחסר השנה הבאה משלוש מאות וחמישים וארבע עד שיהיו בה חסרים יותר מששה וזו היא אחד מהסיבות הראשונות להיות חסרים ושלמין וכסדרן ואין כוונתינו בכאן לדבר על כל אותן הסיבות ולא על טעם מניינם לפי שהעניין הזה (שמא) יצטרך חבור בפני עצמו וכבר חבר זולתנו בספרד בזה העניין וזולתו מהמון הזה חיבור נאה מאד שאין בינו ובין החבורין שחברו במזרח בענייני העיבור דומיא בשום צד וכבר נתבאר בטעיות אותן החבורין מה שהוא מספיק אבל זכרנו בכאן בזה דבר מועט כפי כוונת החבור.

ומה שאמר לא נראה בארו בגמרא שעניינו שלא נראה להן כפי העיקרים שבידיהן שראוי להיות מעוברים מהן יותר משמונה חדשים. 

ו'''שתי הלחם''' ו'''לחם הפנים''' כבר בארנו זה באחד עשר ממנחות.

ו'''קטן נמול''' - נתבאר גם כן בתשעה עשר משבת:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה ערכין ב ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;'''נבל''' - כלי כדמות *נאד ויש לו יתרין ומנגנין בו.

ו'''חליל''' - הוא כלי מפורסם אצל הכל נקרא בערב &quot;מזמארי&quot;.

ו'''אבוב''' - הוא קנה של חליל, רוצה לומר הקנה הדקה שבראשו. 

ואבוב של קנה הוא הקנה הקטן שבראש החליל. 

ואבוב יחידי רוצה לומר שיש לו נקב אחד.

ומחליק הוא הזמר שמזמר המזמר מעין העניין האמור קודם שיתחיל המשורר לשורר שכנגדו בניגון הנבל נקרא בערבי &quot;אלתושיה&quot;.

כן פרשוהו לנו תמיד. אבל מה שיעלה בידינו מן הגמרא שאבוב וחלול דבר אחד וזה החלול הנזכר בכאן הוא חליל של קרבן שדוחה את השבת אבל חליל של בית השואבה אינו דוחה לא שבת ולא יום טוב כמו שבארנו בסוף מסכת סוכה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה ערכין ב ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רבי מאיר מתיר להיות עבדים לפי שהוא אומר אין מעלין מן הדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות.

ורבי יוסי אומר, לא יהיו עבדים לפי שמעלין מן הדוכן ליוחסין.

ורבי חנינא אומר, מעלין מדוכן למעשרות ולפיכך לא יהיו אלא לוים. 

והכל מודים שהשיר אין אומרים אותן אלא לוים ואין מחלוקת אלא במנגנים על השיר לפי שעיקר שירה בפה ואמר רחמנא בלוי ושרת בשם ה' אלהיו איזהו שרות שהוא בשם ה' הוי אומר זו שירה.

והלכה כרבי יוסי:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה ערכין ב ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;המשנה הזאת היא לבן בג בג ודעתו שהתמיד צריך שיהיה מוכן קודם שחיטתו ארבעה ימים ולמדנו זה מפסח מצרים שהיתה משיכתו מבעשור ושחיטתו בארבעה עשר לפי שנאמר בפסח במועדו ונאמר בתמיד תשמרו להקריב לי במועדו.

ופירוש '''מבוקרים''' - רוצה לומר שבקרו אותן ופשפשו במומין להכין אותן לשחיטה.

ומה שאמר '''כדי לשבת ולימים טובים''' - אין דעתו לומר ששה טלאים צריך לשבת ולשני ימים טובים לפי שיותר מכאן צריך באלו השלושה ימים אבל רוצה לומר שהשש טלאים שהיו מוכנין קודם עת הצורך כל ימי השבת אחר שפותחין מהן שבת שני ימים טובים שהן שלושה ימים הרי הנשאר מימי השבוע ארבעה ימים והוא עניין מה שאמרנו סימנא בעלמא נקט:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה ערכין ב ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אבל השנים עשר לוים כנגד תשעה כנורות ושני נבלים וצלצל ואי אפשר להיות פחות מהן ודע שהחצוצרות מוסיפין על מניינם עד מאה ועשרים ולא יותר וזולתן מן החצוצרות שאמרו עד לעולם אין להם קצב.

ונבל וכנור מכלי היתרים ומשתנים בשינוי המיתרים אם מעט ואם הרבה וכבר אמרנו שעיקר השירה בפה.

'''ותבל''' - בנעימה רוצה לומר להנעים הקול ולמשוך אותו.

אחר כך אמר רבי אליעזר בן יעקב שהאומרים השיר על הכלים ואין אומרים בפה אינן עולין ממניין שנים עשר לווים ואין עומדים עם לווים על הדוכן אלא בארץ היו עומדין וראשיהם מבין רגלי הלווים וצעירי הלווים היו נקראין נגזר מן צער רצוני לומר שהיו [מצערין להן] ומצטערים אותן לפי שניגון כליהם היה מסתיר יופי נעימות שיר הלווים שהיו אומרים שירה בפה.

ומה שאמר '''אין קטן''' - רצונו לומר שבתחילת היכנסו לעבודה לא יתחיל אלא בשעת שהלווים אומרים שירה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;</text>
      <sha1>0mqgilwfjuujjo151vky9rg8xghrq09</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415952</id>
      <parentid>1415903</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T09:34:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17300" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על ערכין|א|ב|ג|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה ערכין ב רמבם]]

==ערכין פרק ב==

===[[משנה ערכין ב א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;כבר ידעת מדברי תורה שגדול שבערכים חמישים סלעים, ופחות שבהן שלושה סלעים. זהו למי שידו משגת לתת אותו ערך שנתחייב, אבל אם היה עני זה שהעריך פוסקין לו כאשר תשיג ידו, שנאמר &quot;ואם מך הוא מערכך&quot;{{ממ|ויקרא|כז|ח}} וגו'. אבל אין פוסקין על שום אדם בערך פחות משקל, ואפילו היה בתכלית העניות, שנאמר &quot;וכל ערכך יהיה בשקל הקודש&quot;{{ממ|ויקרא|כז|כה}}. 

ולפיכך מי שפסקו לו סלע ונתן סלע, ואפילו היה הערך שחייב גדול שבערכין והוא חמשים והשיגה ידו אחר כך, שוב אינו חייב לשלם כל עיקר. אבל אם נתן פחות מסלע הרי הוא כאילו לא נתן כלום והערך נשאר עליו, ולפיכך אם השיגה ידו נותן הערך שהיה עליו משלם, ולפי שפחות מסלע בערכים אינו פוטר מיד ערך.

אחר כך רצה התנא להעמיד לנו סתם על דעת חכמים, שהם אומרים '''נותן את כולם''', ואפילו הוא עני ואין לו זולתם הואיל והוא חייב בהן גובין אותו ממנו, לפיכך אמר ש'''אין בערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים''', כדי שלא תחשוב שמי שאין ידו משגת לכל הערך העיקר שעליו אלא שהוא משיג מקצת וגובין ממנו סלע בלבד, הודיעך שגובים ממנו כל מה שידו משגת, כגון שיש עליו דרך משל ערך חמשים והיו כל נכסיו ארבעים ותשעה שגובין ממנו ארבעים ותשעה.

אחר כך התחיל בעניינים הדומין לעניין זה, ואמר '''אין פתח בטועה''' וכו'. והלכה זו צריך להקדים בה עיקרים שכבר זכרנו קצתם במסכת ביצה ופסחים, ועוד יתבארו כל עיקריה במסכת נדה. ועתה שמע מה שצריך מהם במקום הזה והוא:
:::*שהאשה כשתראה דם הרי היא טמאה שבעה ימים, ואין הפרש בין שראתה הדם יום אחד או שבעה ימים, תקרא נדה. 
:::*ואם ראתה הדם בלא עת נדתה, רוצה לומר אחר שבעה ימים, היא נקראת זבה. 
:::*ואם ראתה יום אחד או שנים, תקרא זבה קטנה או שומרת יום כנגד יום, ואינה חייבת בקרבן זיבות.
:::*ואם ראתה שלושה ימים זה אחר זה תוך הזמן שבין נדות לנדות, תקרא זבה גדולה, וחייבת בקרבן זיבות. 
:::*והזמן שיש בין נדות לנדות למיעוט הוא אחד עשר יום, והוא קבלה, והוא מה שאמרו &quot;אחד עשר יום שבין נדות לנדות הלכה למשה מסיני&quot;. 
:::*לפיכך כל דם שהאשה רואה כל השבעה ימים שקבעה לה ווסת, והוא עת נדתה, הוא דם נדה.
:::*וכל מה שהיא רואה תוך האחד עשר יום שאחרי השבעה, הוא דם זבה. 
:::*ומה שהיא רואה ביום שנים עשר ומה שאחריו, הוא דם נדה, לפי שהוא זמן נדה רוצה לומר ווסת שניה. 
::*הנה התבאר שמתחילת יום ראשון מן הנדות עד הנדות השני, שמונה עשר יום, לא פחות מיכן. והרי זה עיקר אחד וזכור אותו. 
::*והעיקר האחר, שכל אשה נולד בה ספק אם היא זבה גדולה אם לא, שהיא מביאה קרבן זיבות, ואינו נאכל. 
::*ועיקר אחר, שהאשה שאנו מסופקין בעת נדתה, כל זמן שעמדה אחר שפסק הדם שבעה ימים טהורה, הרי היא מותרת לבעלה ולהתעסק בתרומה, שאפילו היתה זבה הנה עמדה שבעה ימים נקיים. 

ו'''פתח''' - נקרא הזמן שהאשה עומדת אחר שפסק הדם ואז תבא ווסת שניה, רוצה לומר זמן נדה הידוע. 

אמר שהאשה ה'''טועה''', רוצה לומר שטעתה בעת נדתה ולא ידעה באיזה זמן היא, וראתה דם, והיא אינה יודעת אם העת הזה שראתה בו הדם עת נדתה הוא כדי שיהא דם נדה, או בלא עת נדתה ראתה הדם והוא דם זיבות, הרי זו משנה זמן הפתח כפי שינויי מספר הימים שראתה בהן דם. וזהו חלוקו כפי מה שחלקוהו בברייתא:
::*כשהיא אומרת יום אחד ראיתי דם בלבד, אנו אומרים שמא הוא תחילת דם נדה, ונשאר עליה מן התקופה שיש בין נדה לנדה שבעה עשר יום, ששה ימים משארית הנדה והאחד עשר יום שבין נדה לנדה כמו שבארנו, הרי האשה הזאת פתחה שבעה עשר יום, ואם ראתה דם לאחר השבעה עשר יום הרי הוא דם נדה, לפי שהוא בעת נדתה.
::*ואם אמרה שני ימים ראיתי דם, פתחה גם כן שבעה עשר, לפי שאנו אומרים אפשר שאלו שני הימים יום אחד מהן קודם עת נדתה ויום אחד מתחילת עת נדתה, ונשארו מן התקופה עד כאן שבעה עשר ימים.
::*וכן אם אמרה שלושה ימים ראיתי, נאמר אפשר ששני ימים מהן קודם עת נדתה ויום אחד מתחלת שבעה ימי נדה, נשארו מן התקופה שבעה עשר יום, הרי היא גם כן פתחה שבעה עשר, אלא שהיא ספק זבה לפי שראתה שלשה ימים על הסדר ואינה יודעת עת נדתה, ואפשר שאלו השלשה ימים בלא עת נדתה הם.
::*ואם אמרה ארבע ימים ראיתי, נאמר בה גם כן שהיא ספק זבה וקרבנה אינה נאכל, לפי שאפשר שיהיו אלו הארבע ימים שנים קודם עת נדתה ושנים מימי נדתה ולא תהא זבה, וכשאנו משערין הספק הזה יהא פתחה ששה עשר יום, לפי שאם נאמר ששני ימים מאלו הארבעה מתחילת עת נדתה, ישארו מן השמונה עשר ימים שהיא תקופה קטנה ששה עשר יום. 
::*ואם אמרה חמישה ימים ראיתי, על הדרך הזה בעצמו נאמר שלושה מאלו החמישה מתחילת עת נדתה, וישארו מן התקופה חמשה עשר, וכן אמר בברייתא &quot;חמישה ימים ראיתי, פתחה חמשה עשר&quot;, והיא גם כן ספק זבה.
::*ולא יסור הדבר מהיות כן, כל זמן שמוסיף זמן ראיית הדם יום, יחסר מזמן הפתח יום, והיא בכל זה ספק זבה, עד שתאמר אחד עשר יום ראיתי, פתחה תשעה והיא גם כן ספק זבה, לפי שנאמר שני ימים מאלו האחד עשר יום קודם עת נדתה, ושבעה של נדה, ושני ימים שארית האחד עשר שראתה [בהם הדם אח זמן נדה, והרי נשאר מן התקופה תשעה ימים, וכך אמרו] &quot;פתחה תשעה&quot;.
::*ואם אמרה שנים עשר ימים ראיתי דם, פתחה שמונה והיא זבה ודאית, לפי שאם תאמר ששני ימים מזמן ראיית הדם קודם עת נדתה ושבעה של נדה ושלושה אחר זמן הנדה הרי היא זבה, לפי שכבר ראתה שלושה ימים רצופין אחר זמן הנדות. ואם תאמר שאלו השנים עשר יום שראתה בכולן הדם, אפשר שיהא מכללם שלושה ימים קודם עת נדתה ושבעה של נדה ושנים אחר הנדה, הרי היא גם כן זבה לפי שכבר קדמה זיבות לנדות.
::*וכן אם ראתה הדם שלושה עשר יום, פתחה שבעה לפי ההיקש הזה בעצמו, על מנת שיהיו מן השלושה עשר יום שני ימים קודם הנדה והאחד עשר הנשארים מכל התקופה שבעה ימים, וזהו גם כן זבה ודאית כמו שבארנו במה שלפנינו. 

ולפי עניין זה נכתב בברייתא כפי מה שתיקן התלמוד, כל הזבות הטועות מביאות קרבן ואינו נאכל, חוץ מפתח השביעי ומפתח שמיני שמביאין קרבן ונאכל, לפי ששתיהן זבות ודאות כמו שפירשנו ולפיכך תאכל חטאתן. 

וזה שאמרנו פתחה שבעה עשר או פחות משבעה עשר, אין הכוונה שתהא כל הזמן הזה אסורה על בעלה, אלא העניין שזכרנו שאחר אותו הזמן תקבע לה ווסת לנדתה והוא הפחות שאפשר כמו שבארנו, והוא מה שאמר בתלמוד &quot;למה לי כולי האי תמני, שבעה ותשתרי&quot;, והיתה התשובה &quot;לבעלה ולטהרות לא קאמרינן, כי קאמרינן לתקוני נדה ופתחה&quot;, רוצה לומר לסיים לה זמן הנדות ויעלה בידם התקופה שיש בין נדות לנדות. 

ואין הפרש בין מי שראתה דם שלשה עשר ימים והיא טועה כמו שאמרנו תחילה, ובין מי שראתה דם זמן אחר שאין לה פחות מפתח שבעה לפי שהיא זבה ודאית כמו שבארנו, וצריכה לספור שבעה ימים נקיים, ולפיכך נמצא שאי אפשר לה למיעוט לשום התחלת זמן הנדות אלא אחר שבעת ימי הספירה. ומן הכתוב יתבאר לך שנגעי האדם לפחות שיהא בהן הסגר שבעה ימים, ונגעי בתים לכל היותר שיהא בהן ההסגר שלושה שבועות, כמו שמפורש בשלישי מנגעים:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה ערכין ב ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;ידוע שחדשינו חדשי הלבנה, וכן ידוע ששנת הלבנה שלוש מאות וחמישים וארבע יום ותשע שעות פחות חומש שעה שלא בצמצום. 

וכשאנו עושים חדשי השנה משלושים יום והוא הנקרא מעובר ונקרא גם כן מלא, וחדש עשרים ןתשע יום והוא הנקרא חסר, עד שתהא השנה ששה חדשים חסרים וששה חדשים מעוברין, יהיה מספר ימי אותו שנה שלוש מאות וחמישים וארבע יום. 

וישאר בידינו משנת הלבנה אותן השעות, ומפני קבוץ אלו המותרות אנו צריכין להוסיף בקצת השנים יום או יומים, עד שיהיו באותה שנה שמונה חדשים מעוברין. ולפעמים יהיו המותרות שיעלו בידינו פחות מהימים שהוספנו, ותהיה סיבה לחסר השנה הבאה משלוש מאות וחמישים וארבע, עד שיהיו בה חסרים יותר מששה. וזו היא אחד מהסיבות הראשונות להיות חסרים ושלמין וכסדרן. 

ואין כוונתינו בכאן לדבר על כל אותן הסיבות ולא על טעם מניינם, לפי שהעניין הזה שמא יצטרך חיבור בפני עצמו. וכבר חבר זולתנו בספרד בזה העניין וזולתו מהמון הזה חיבור נאה מאד, שאין בינו ובין החיבורים שחיברו במזרח בענייני העיבור דומיא בשום צד, וכבר נתבאר בטעיות אותן החבורין מה שהוא מספיק, אבל זכרנו בכאן בזה דבר מועט כפי כוונת החיבור.

ומה שאמר '''לא נראה''' - בארו בתלמוד שעניינו שלא נראה להן כפי העיקרים שבידיהן, שראוי להיות מעוברים מהן יותר משמונה חדשים. 

ו'''שתי הלחם''' ו'''לחם הפנים''' כבר בארנו זה באחד עשר ממנחות.

ו'''קטן נמול''' - נתבאר גם כן בתשעה עשר משבת:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה ערכין ב ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;'''נבל''' - כלי כדמות צואר, ויש לו יתרים ומנגנין בו.

ו'''חליל''' - הוא כלי מפורסם אצל הכל, נקרא בערב &quot;מזמארי&quot;.

ו'''אבוב''' - הוא קנה של חליל, רוצה לומר הקנה הדק שבראשו. ו'''אבוב של קנה''', הוא הקנה הקטן שבראש החליל. ו'''אבוב יחידי''', רוצה לומר שיש לו נקב אחד.

ו'''מחליק''' - הוא הזמר שמזמר המזמר מעין העניין האמור, קודם שיתחיל המשורר לשורר שכנגדו ניגון הנבל, נקרא בערבי &quot;אלתושיה&quot;.

כן פרשוהו לנו תמיד. אבל מה שיעלה בידינו מן התלמוד, שאבוב וחלול דבר אחד.

וזה החליל הנזכר בכאן הוא חליל של קרבן שדוחה את השבת, אבל חליל של בית השואבה אינו דוחה לא שבת ולא יום טוב, כמו שבארנו בסוף מסכת סוכה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה ערכין ב ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רבי מאיר מתיר להיות עבדים, לפי שהוא אומר אין מעלין מן הדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות.

ורבי יוסי אומר, לא יהיו עבדים, לפי שמעלין מן הדוכן ליוחסין.

ורבי חנינא אומר, מעלין מדוכן למעשרות ולפיכך לא יהיו אלא לווים. 

והכל מודים שהשיר אין אומרים אותן אלא לווים, ואין מחלוקת אלא במנגנים על השיר, לפי שעיקר שירה בפה ואמר רחמנא בלוי &quot;ושרת בשם ה' אלהיו&quot;{{ממ|דברים|יח|ז}}, איזהו שרות שהוא בשם ה', הוי אומר זו שירה.

והלכה כרבי יוסי:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה ערכין ב ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;המשנה הזאת היא לבן בג בג, ודעתו שהתמיד צריך שיהיה מוכן קודם שחיטתו ארבעה ימים. ולמדנו זה מפסח מצרים שהיתה משיכתו מבעשור ושחיטתו בארבעה עשר, לפי שנאמר בפסח &quot;במועדו&quot;{{ממ|במדבר|ט|ב}}, ונאמר בתמיד &quot;תשמרו להקריב לי במועדו&quot;{{ממ|במדבר|כח|ב}}.

ופירוש '''מבוקרים''' - רוצה לומר שביקרו אותן ופשפשו במומין, להכין אותן לשחיטה.

ומה שאמר '''כדי לשבת ולימים טובים''' - אין דעתו לומר ששה טלאים צריך לשבת ולשני ימים טובים, לפי שיותר מכאן צריך באלו השלושה ימים, אבל רוצה לומר שהשש טלאים שהיו מוכנין קודם עת הצורך, כל ימי השבת אחר שפוחתין מהן שבת ושני ימים טובים שהן שלושה ימים הרי הנשאר מימי השבוע ארבעה ימים, והוא עניין מה שאמרנו &quot;סימנא בעלמא נקט&quot;:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה ערכין ב ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אלו השנים עשר לווים כנגד תשעה כנורות ושני נבלים וצלצל ואי אפשר להיות פחות מהן. 

ודע שהחצוצרות מוסיפין על מניינם עד מאה ועשרים ולא יותר, וזולתן מן החצוצרות שאמרו '''עד לעולם''' אין להם קצבה.

ו'''נבל וכנור''' - מכלי היתרים, ומשתנים בשינוי המיתרים אם מעט ואם הרבה. 

וכבר אמרנו שעיקר השירה '''בפה'''.

'''ותבל''' - בנעימה, רוצה לומר להנעים הקול ולמשוך אותו.

אחר כך אמר רבי אליעזר בן יעקב, שהאומרים השיר על הכלים ואין אומרים בפה '''אינן עולין ממניין''' שנים עשר לווים, '''ואין עומדים''' עם לווים '''על הדוכן, אלא בארץ היו עומדין, וראשיהם מבין רגלי הלווים, וצוערי הלווים היו נקראין''', נגזר מן צער, רצוני לומר שהיו מצערין להן ומצטערים אותן, לפי שניגון כליהם היה מסתיר יופי נעימות שיר הלווים שהיו אומרים שירה בפה.

ומה שאמר '''אין קטן''' - רצונו לומר שבתחילת היכנסו לעבודה, לא יתחיל אלא בשעת שהלווים אומרים שירה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;</text>
      <sha1>1p3zbqioku09dj0lzybka03mva3lqgj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על ערכין ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317655</id>
    <revision>
      <id>1415964</id>
      <parentid>666121</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:33:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3648" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על ערכין|ב|ג|ד|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה ערכין ג רמבם]]

==ערכין פרק ג==

===[[משנה ערכין ג א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;עניין '''להקל ולהחמיר''' בכאן הוא, שלפעמים נותן אדם יותר ממה שהוא חייב או פחות אילו היה מסתכל לערך הדבר שנדר בו על עצמו או לערך המעשה שעשה, אבל עניינים הם שפסקה בהן התורה ואינו מסור לערך. 

ו'''כעור''' - ידוע, והיא הכעור בצורתו. 

ו'''נאה''' - הנאה בצורתו. 

ונתכוון אל הגדול שבערכין, ולפיכך אמר (רחמנא) '''חמשים סלע''':&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה ערכין ג ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אמר רחמנא על שדה האחוזה, והיא הארץ שהיא ירושה בידו, &quot;ואם משדה אחוזתו יקדיש איש לה'&quot;{{ממ|ויקרא|כז|טז}} וגו', בין שהיתה הארץ הזאת משובחת שבארץ ישראל או רעה שבארץ ישראל.

ויש לך לדעת שמי שמקדש שדה מלא אילנות משדה אחוזה מחשבין האילנות בשוויין, ומודדים האדמה ומעריכים זרע חמר שעורים בחמשים שקל כסף.

ו'''בשדה מקנה''' אמר &quot;ואם את שדה מקנתו, אשר לא משדה אחוזתו, יקדיש לה', וחשב לו הכהן את מכסת הערכך&quot;{{ממ|ויקרא|כז|כב}}, ו&quot;מכסת&quot; הוא דמים, והוא מה שאמרו &quot;אין מכסת אלא דמים&quot;, וכן הוא אומר &quot;והרמות מכס לה'&quot;{{ממ|במדבר|לח|כח}}.

ורבי אליעזר אומר, הואיל ונאמר בשדה אחוזה &quot;וחשב&quot; ובשדה מקנה &quot;וחשב&quot;, נדון אותו בגזירה שווה שדה מקנה כשדה אחוזה, זולתי בתוספת חומש בשדה אחוזה לבדה, ואינו חייב בו בשדה מקנה. 

וכבר ידעת ש'''חומר''' הוא כור, והכור שלושים סאה, וכבר בארנו שיעור הסאה במנחות וזולתו.

 ומה שאמר '''זרע חומר שעורים''' - רוצה לומר מקום לזריעה שהוא שלושים סאה משעורים, והוא גדול יותר מזריעת שלושים סאה של חיטים.

ואין הלכה כרבי אליעזר:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה ערכין ג ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כבר נתבאר בקמא ששור מועד שהרג את האדם, שהוא משלם את הכופר והוא משלם נזק שלם, לפי שהוא מועד:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה ערכין ג ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כל זה מבואר. וכבר אמרנו בפירושו בשלישי מכתובות:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה ערכין ג ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;רומז על מי ששם אותה בלא בתולים במעשהו רוצה לומר אונס ומפתה נותן חמשים כסף, והאומר עליה שאינה בתולה נותן מאה ולוקה.

והביא ראיה ממה שאמר יתברך &quot;וינסו אותי&quot;{{ממ|במדבר|יד|כב}}, להודיעך שהיה להן עוונות קדמו לעניין המרגלים, ואף על פי כן לא נחתם גזר דינם למות במדבר אלא בעוון לשון הרע, והוא מה שנאמר &quot;ויוציאו דבת הארץ&quot;{{ממ|במדבר|יג|לב}}:&lt;קטע סוף=ה/&gt;</text>
      <sha1>kx2zur89jrhzl1mtewe2cujm20lsv3m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415965</id>
      <parentid>1415964</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:34:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3647" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על ערכין|ב|ג|ד|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה ערכין ג רמבם]]

==ערכין פרק ג==

===[[משנה ערכין ג א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;עניין '''להקל ולהחמיר''' בכאן הוא, שלפעמים נותן אדם יותר ממה שהוא חייב או פחות אילו היה מסתכל לערך הדבר שנדר בו על עצמו או לערך המעשה שעשה, אבל עניינים הם שפסקה בהן התורה ואינו מסור לערך. 

ו'''כעור''' - ידוע, והיא הכעור בצורתו. 

ו'''נאה''' - הנאה בצורתו. 

ונתכוון אל הגדול שבערכין, ולפיכך אמר (רחמנא) '''חמשים סלע''':&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה ערכין ג ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אמר רחמנא על שדה האחוזה, והיא הארץ שהיא ירושה בידו, &quot;ואם משדה אחוזתו יקדיש איש לה'&quot;{{ממ|ויקרא|כז|טז}} וגו', בין שהיתה הארץ הזאת משובחת שבארץ ישראל או רעה שבארץ ישראל.

ויש לך לדעת שמי שמקדש שדה מלא אילנות משדה אחוזה מחשבין האילנות בשוויין, ומודדים האדמה ומעריכים זרע חמר שעורים בחמשים שקל כסף.

ו'''בשדה מקנה''' אמר &quot;ואם את שדה מקנתו, אשר לא משדה אחוזתו, יקדיש לה', וחשב לו הכהן את מכסת הערכך&quot;{{ממ|ויקרא|כז|כב}}, ו&quot;מכסת&quot; הוא דמים, והוא מה שאמרו &quot;אין מכסת אלא דמים&quot;, וכן הוא אומר &quot;והרמות מכס לה'&quot;{{ממ|במדבר|לח|כח}}.

ורבי אליעזר אומר, הואיל ונאמר בשדה אחוזה &quot;וחשב&quot; ובשדה מקנה &quot;וחשב&quot;, נדון אותו בגזירה שווה שדה מקנה כשדה אחוזה, זולתי בתוספת חומש בשדה אחוזה לבדה, ואינו חייב בו בשדה מקנה. 

וכבר ידעת ש'''חומר''' הוא כור, והכור שלושים סאה, וכבר בארנו שיעור הסאה במנחות וזולתו.

ומה שאמר '''זרע חומר שעורים''' - רוצה לומר מקום לזריעה שהוא שלושים סאה משעורים, והוא גדול יותר מזריעת שלושים סאה של חיטים.

ואין הלכה כרבי אליעזר:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה ערכין ג ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כבר נתבאר בקמא ששור מועד שהרג את האדם, שהוא משלם את הכופר והוא משלם נזק שלם, לפי שהוא מועד:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה ערכין ג ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כל זה מבואר. וכבר אמרנו בפירושו בשלישי מכתובות:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה ערכין ג ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;רומז על מי ששם אותה בלא בתולים במעשהו רוצה לומר אונס ומפתה נותן חמשים כסף, והאומר עליה שאינה בתולה נותן מאה ולוקה.

והביא ראיה ממה שאמר יתברך &quot;וינסו אותי&quot;{{ממ|במדבר|יד|כב}}, להודיעך שהיה להן עוונות קדמו לעניין המרגלים, ואף על פי כן לא נחתם גזר דינם למות במדבר אלא בעוון לשון הרע, והוא מה שנאמר &quot;ויוציאו דבת הארץ&quot;{{ממ|במדבר|יג|לב}}:&lt;קטע סוף=ה/&gt;</text>
      <sha1>nx7tsylh9725jhpopnvbj0558iwugeo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תוספות ר&quot;י הזקן/קידושין/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>368946</id>
    <revision>
      <id>1415781</id>
      <parentid>1054292</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T20:10:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>195.60.235.72</ip>
      </contributor>
      <comment>/* דף נט עמוד ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60693" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת קידושין|תוספות ר&quot;י הזקן|ג}}
{{המרת או.סי.אר}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===[[קידושין נח ב|דף נח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נח ב/&gt;
מקודשת לשני. שתלו קדושי ראשון והרי היא אשת איש. תאכל בתרומה אם נשאה [א&quot;נ] לדין תורה שארוסה אוכלת בתרומה דבר תורה:

מקודשת ואינה מקודשת וצריכה גט משניהם:


&lt;קטע סוף=נח ב/&gt;
===[[קידושין נט א|דף נט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נט א/&gt;

לא תאכל שמא לאו קדושין הן. ובת כהן לישראל לא תאכל שמא קדושין הן ואירוסין פוסלים ולא מאכילין:

לא יהבוה ניהליה. לא היו רוצים לתתה לבנו:

איבעיא ליה לאודועי. להבן קודם שיקדשנה להוציא עצמו ממנהג רמאות ואסור לעשו' כן:

באגא דאלימי. בקעה של בעלי זרועות היתה ולא היו מניחים לקנות קרקע אצלם אלא לאדם שהיה נחשב בעיניהם:

לאודועי. שלא הניחו לו לקנותה בשבילו קודם שיקחנה:

מהפך עליה. לקנותה:

קבליה. סיפר תלונתו:

לרגל. כשדורשי' בהלכות הרגל והיו כולם באים לקבל פני הרב:

חררה. עוגה. פר&quot;ש מחזר לזכות בה מן ההפקר או שיתננה לו בעל הבית ע&quot;כ. ולא נהירא דהא תנן בפיאה פ&quot;ד נטל מקצת פיאה וזרקה על השאר אין לו בה כלום. נפל לו עליה או פירס טליתו עליה מעבירין אותה הימנו. ובירושלמי ובתוספתא תני בשם ר' מאיר קונסין אותו ומוציאין הימנו את התלוש ואת המחובר. אלא ודאי לא בחררה דהפקר איירי אלא דההיא כי האי גוונא מפקינן לה מיניה. אלא דומיא דהך עובדא שרוצה לקנותה או שישתכר עם בעל הבית כדי שיתפרנס ובא אחר ועשה מה שהוא היה משתדל לעשות עם בעל הבית זה נקרא רשע ומיהו אין מוציאין אותה מידו:

רשע. שיורד לחיי חברו:

קמייתא. ראשונה שלא קניתי מעולם ואם אמכרנה אינו סימן טוב:

ארעא דרבנן. הפקר לתלמידים:

מהו. דין אלו הקדושין:

ואע&quot;פ שנתאכלו כל המעות. תוך שלשים יום וכי בעי למיחל הני קדושין ליתנהו למעות בעולם אפ&quot;ה מקודשת:

לא למלוה דאינה מקודשת ולא לפקדון שאם אין בפקדון שוה פרוטה בעין אינה מקודשת. מלוה להוצאה ניתנה ולאו דידיה היא ולא יהב לה מידי. וחזרה בה תוך שלשים יום שאמרה בפני שנים אי אפשי בקדושין. אבל אם מת הוא או היא תוך ל' יום פשיטא שלא נגמרו הקדושין ואינה זקוקה ליבם והוא מותר בקרובותיה. אתי דבור דהשתא ומבטל דבור דרצו הקדושין ואיכא מעשה דנתינת מעות לאשה הכל תלוי בדבורה ובדבור הוא חשוב:


&lt;קטע סוף=נט א/&gt;
===[[קידושין נט ב|דף נט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;

וכן היא שנתנה רשות בפ' בתרא. ולהאי לישנא סבר ר&quot;ל דלא אתי דבור ומבטל דבור גרידא: נפלא ממש ממש ממש ממש ממש 

מהו שיחזור ויגרש בו. כשאומר לשליח גט שנתתי לך בטל הוא:

מתורת גט לא בטליה בהאי לישנא כמו שבארנו פרק השולח. במאי פקעו. דהא כשחלין קדושי ראשון אשת איש גמורה היא. מר רב חסדא. ארישא דלא אמר מעכשיו:

אי תנאה הוי. האי ולאחר ל' יום כלומר התקדשי לי מעכשיו אם לא אחזור תוך ל' יום ואם לא חזר בו מקודשת היא לו משעה ראשונה אי חזרה הוי שחזר בו מעכשיו דקאמר ואינו רוצה שיחולו הקדושין עד אחר ל' יום ויכול לחזור שהרי לא נתן לה הכסף עד שחזר בו ואי חזרה הוי הויא מקודשת לשני שחלו מיד הילכך הרי היא בזה הספק לעולם וצריכה גט משניהם. ושמואל אמר אינו בזה הספק אלא ל' יום שמא ימות הראשון ולא יגמרו הקדושין ונמצא קדושי שני חלין למפרע עכ&quot;ל ר&quot;ש. ולהאי פירושא האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה בתוך ל' יום ואח&quot;כ מת או חזר בו הראשון בתוך ל' יום מקודשת לשני דאגלאי מילתא למפרע דקדושי ראשון לא הוו קדושי שהרי חזר בו או מת כמו שנראה מלשון ר&quot;ש לשמואל דאמר תנאה הוי אם מת ראשון תוך שלשים יום הוו קדושי שני קדושין אלמא יכול לחזור בו והר&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ז שצריכה גט משניהם אפילו תוך ל' יום אלמא ראשון לא סגי ליה בחזרה תוך ל'. ונראה שפי' תנאה הוי דה&quot;ק לה קדושי נתחלו מהאידנא מגמר לא מגמרא עד לאחר ל' יום והויא מקודשת בהאי לישנא לראשון תוך ל' יום ואינו יכול לחזור בו. והאי דקאמר לא לגמרו אהני ליה שאם תבעה אותו לנישואין נותנין לו זמן (לפדות) [להכין] את עצמו משלשים ואילך ואם מת תוך שלשים יום א&quot;צ חליצה או יבום שהרי משעה ראשונה נתן לה הקדושין שלא יגמרו עד לאחר שלשים וכן נמי אם מתה היא תוך שלשים יום הוא מותר בקרובותיה שהקדושין לא נגמרו א). ושמואל ס&quot;ל דתנאה הוי הילכך הקדושין תלויין כל שלשים שאם ימות קדושי שני הוו קדושין. או חזרה הוי כדפרישנא שחזר בו מעכשיו דקאמר ולא רצה שיחולו עד לאחר שלשים ומקודשת לשני לענין בעיין אם מת הראשון תוך שלשים ויש לו אח פטורה מן החליצה ומן היבום שאין כאן קדושין כלל ואם קדשה אחר אפילו קודם שמת כונסה דקדושי שני קדושין. לשמואל פשיטא ליה דתנאה הוי דאפילו תנאה הוי הבעל יכול לחזור בו. דהני תנאי. דאיפליגי בגיטין כה&quot;ג:

אינה צריכה גט. כדמפרש ממה נפשך. משמע הכי ומשמע הכי כלומר איכא אינשי דאמרי משום תנאה ואיכא דאמרי משום חזרה ודלמא קמא ובתרא אמרי משום חזרה ואמצעי משום תנאה נמצא שקדושי אמצעי חלו תכף שקדש ותבעי נמי גיטא מאמצעי קמ&quot;ל דמילתא פשיטא לה דבכולהו אמרי ליה משום תנאה [או] משום חזרה הלכך א&quot;צ גט מהאמצעי:

טעמיה דר' יוחנן. פי' דמדקאמר תופסין ודאי לא הוי טעמיה דר' יוחנן דהאי לישנא משמע תנאה ומשמע חזרה דלהאי טעמא אין הקדושין אלא לאחד ואין אנו יודעים מי הוא ומספק צריכה גט מכולם. אבל תופסין משמע שכל א' וא' מצא מקום פנוי ויש בו צד קדושין לה לאסרה. וקשיא לן והיכן מצינו קדושין בעולם שלא יפשטו בכולה (קדושי) [אשה] שאם לא קדשה כולה אשה אמר רחמנא ולא חצי אשה. מ&quot;ה נראה דקסבר ר' יוחנן שהאומר לאשה הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני שמקודשת בזו מספק דאע&quot;ג דגבי גט לא הוי גט התם הוא דבעינן כריתות אבל הכא קנין בעינן והא איכא. ואע&quot;ג דבעי לה רבי אבא בפ' המגרש ופשיט דאינה מקודשת דאתקש הויה ליציאה וכי היכי דגבי גט חוץ מפלוני אינה מגורשת ה&quot;נ בקדושין חוץ מפלוני אינה מקודשת. ר' יוחנן לא ס&quot;ל הכי דה&quot;נ אשכחן לר' יוחנן פ' האיש מקדש דלית ליה ויצאה והיתה שיהיה כלל בכל מקום. כדאמרינן צווח ריש לקיש ככרוכיא ויצאה והיתה וליכא דאשגח ביה וקאמר ר' יוחנן דהאי דקאמר מעכשיו ולאחר ל' יום שייר מקום לכל מי שיקדש תוך זה הזמן. כאילו אמר חוץ ממי שיקדשך תוך ל' יום מ&quot;ה תפסי קדושי כולם ואפי' הם מאה:

כשרגא דליבני. כלומר עושה שורות הלבנים מניח ריוח בין השורות והשלישית (תקח מזו ומזו) [מונחת על זו ועל זו]:

חולצת דדילמא חזרה הוי ואין גט לאחר מיתה וזקוקה היא. ולא מתיבמת דדלמא תנאה הוי כלומר אם אמות ומגורשת היא בזה. שיורא הוא והוי כמאן דאמר חוץ ממי שיבא עליך או שיקדשך עד שאמות:

גט דפשיטא ליה דתנאה הוי:

מהיום אם מתי תנאה הוי ומגורשת. אטו מהיום ולאחר מיתה דלר' יוחנן ודאי שיורא הוי ולא הוי גט כלל. אשתכח השתא מהיום ולאחר ל' יום מספקא לן אי תנאה הוי אי חזרה הוי. ואם קדשוה אנשים רבים במהיום ולאחר עשרים ואחד מהיום ולאחר עשרה א&quot;צ גט דדלמא תנאה הוי או דילמא חזרה הוי מ&quot;ה חולצת ולא מתייבמת וכן נמי במהיום ולאחר ל' ונאבד הגט בתוך ל'. ולר' יוחנן גבי גט לא הוי גט כלל מן הדין. ואם תתייבם אין בכך כלום. ולגבי קדושין צריכה גט מכולם וכן בהרי היא מקודשת חוץ מפלוני מקודשת. ומסתברא דהא מילתא אסורא היא ולחומרא עבדי'. גבי גט פסקי' כרב והוי ספק ולא מתייבמת דדילמא תנאה הוי וחולצת דדלמא חזרה הוי. וגבי קדושין פסקי' כר' יוחנן שצריכה גט מכולם וגבי הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני מקודשת מספק. יהיה דעת ר' יוחנן שמקודשת ודאי או ספק שאין בזה הכרע. דאע&quot;ג דגבי גיטין חוץ ודאי הוא דלא הוי גט גבי קדושין אפשר שהוא ספק לר' יוחנן ותפסי בה קדושי' אפילו לאחר. לחומרא עבדינן ומקודשת מספק ואם בא אחר וקדשה תצא מזה ומזה. וכן נראה דעת הר&quot;ם שפסק לר' יוחנן כמ&quot;ש באישות פ&quot;ז ושם כתב ההיא דחוץ מפלוני וכתב שמקודשת מספק. ובגרושין פ&quot;ט כתב שדלמא חזרה הוי:

הרי את מקודשת בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז והוא יתן. לכשיתן הקדושין חלין למפרע משעה ראשונה ואם קבלה בינתים קדושין מאחר הואיל ונתן לא הוו קדושין. מיהו אם מת ולא נתן קדושין ודאי לא הוו ואינה צריכה חליצה שהרי לא קיים תנאו:


&lt;קטע סוף=נט ב/&gt;

===[[קידושין ס ב|דף ס עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;

לכשיתן הוו קדושי מקמי הכי לא הוו קדושי ואם קבלה קדושין מאחר בינתים מקודשת לשני:

נתקרע הגט כשנתנה המאתים זוז לרב הונא הוי גט משעה ראשונה ומגורשת לרב יהודה לא הוי גט עד השתא ואינה מגורשת דליכא גט:

לא תנשא דדילמא לא תקיים תנאה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין:

תנאה הוי. דאי אמר לה על מנת שתתנם לי וליורשי אפי' רבנן מודו דנותנת לאחר מיתה דמגורשת היא משעה ראשונה:

כאומר מעכשיו ומשעת נתינה חלו הקדושין או הגרושין:

הכל מודים. כלומר אפי' רבנן פשיטא להו דכמעכשיו דמי. לא נחלקו עליה דרבי דליהוי ספק מאי הוי ולרבנן מספקא להו אי תנאה או חזרה הוי וכמעכשיו:

והא תניא בניחותא. כחו דר' דקאמר אף מהיום ולאחר מיתה הוי גט:

אינה מקודשת. דעל מנת תנאה הוי וכמעכשיו הוא שא&quot;צ לכפול תנאו. ויש לו משמע שיש לו הויא מקודשת ודאי. ואם בא אחר וקדשה אינה מקודשת לשני. אבל כי ליכא עדים שיש לו הויא מקודשת מספק שמא יש לו ואע&quot;ג דאיהו אמר שאין וכ&quot;כ הר&quot;ם פ&quot;ז ואם בא אחר וקדשה תצא מזה ומזה:

על השלחן שהיה שולחני והראה לה מעות שאינם שלו שלא נתכוין אלא להראותה מעות שלו. בעיסקא. למחצית שכר היו לפניו על השלחני להחליף ולהשתכר:

בית כור מקום הראוי לזרוע ל' סאין. ובית סאתים הוא ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים או ע' אמה על ע' אמה כחצר המשכן והכל עולה לחשבון א'. חיישינן ואע&quot;ג דאמר אין לו וכן פי' הר&quot;ם למתני' הכי יש לו הוו קדושי ודאי וכי אין ידוע הוו קדושי ספק:

(על) במקום פלוני. איכא מ&quot;ד דאבית כור עפר לחודיה קא מהדר אבל מאתים זוז לא אכפת לן שהרי יכול להביאן לכל מקום שירצה וכן נראה מפי' ר&quot;ש שפירש אנא טרחנא ומייתינא התבואה. והר&quot;ם ז&quot;ל פי' דאמעות נמי קאי דתנאה הוא ולא נתקיים התנאי ואינה מקודשת וכן הוא בתוספתא [ומה] שכתב הר&quot;ם שאעפ&quot;י שאמר לו במקום פלוני חיישינן שמא יש לו ולא כן נראה מהתוספתא וצ&quot;ע. תוספתא מקודשת מספק:

בבקעה. שיש שם כמה כורין ואין א' מהן משלו. בדיסתורא. אריסות. בזמן שהיובל נוהג שכל שדה אחוזה פדיונה שוה א' יפה וא' רעה אבל בזמן שאין היובל נוהג פודה בשוה. נקעים. גומות:


&lt;קטע סוף=ס ב/&gt;
===[[קידושין סא א|דף סא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סא א/&gt;

בהדי ארעא להיות נמדד קטפרס שלהם:

באפי נפשייהו להיות נמדדים לפי מה שיש בהם ולא יעלה תל שלהן בחשבון:

דלאו בני זריעה. וקרא כתיב זרע אבל מה שאינו ראוי לזריעה אינו נפדה בזה הערך אלא בשווי':

נגרי כמו אגנות מי קרקע הם נקראים:

הכא מאי. אמר לה על מנת שיש לי בית כור עפר ויש לו שם נקעים גבוהים עשרה ואין בהם מים להקדש מדמינן לה ומקודשת או למכירה מדמינן לה ואינה מקודשת שהרי אין לו בית כור שאין נמדדין עמה הנקעים:

טרחנא ואע&quot;ג דלעיל לא אמרינן טרחנא התם הוא שלא נתקיים התנאי שהרי אמר לה על מנת שיש לי במקום פלוני אבל הכא נתקיים התנאי דבית כור עפר קאמר לה וזה המקום ראוי לזריעת בית כור:

ר' מאיר וכו'. מסתברא דר' מאיר אתא לאפלוגי אהני מתני' דלעיל דס&quot;ל דעל מנת הוי תנאי בלא כפילה וקאמר שכל תנאי צריך כפילה ואפי' בעל מנת ולית הלכתא כוותיה בהאי:

כתנאי בני גד ובני ראובן שהיה כפול שאמר ואם לא יעברו לא יתנו להם את ארץ גלעד:

אינו תנאי. דלא אמרי' מכלל הן אתה שומע לאו והמתנה או המעשה קיים אע&quot;פ שלא קיים את התנאי. והה&quot;נ דילפי' מתנאי בני גד ובני ראובן דבעי' הן קודם ללאו שהרי אמר תחלה אם יעברו ואח&quot;כ אמר לא יעברו. ובעינן נמי תנאי קודם למעשה דקאמר אם יעברו ונתתם ולא אמר תנו אם יעברו כדאיתא בהשוכר את הפועלים ובפ' מי שאחזו שם בארנו שדעת הר&quot;ם שאין במשפטי התנאי לר' מאיר אלא הני ג' ותנאי בדבר שאפשר לקיימו והאי לא חזינן ליה מתנאי בני גד ובני ראובן אלא ממה שהשיב משה וסדר דבריו שכפל תנאו והקדים הן ללאו ואמר תנאי קודם למעשה מה לי לסדר דבריו כך אם לא להודיע אם לא עשה כן היה תנאו בטל אבל בשורש הדבר שהם בקשוהו דהיינו ארץ סיחון ועוג שהוא התנה להם שיעשו לא גמרי מהאי אנפא כל שהם שאלו ממנו מה שיהיו צריכים והוא שאל מהם מה שהיה צריך. ואע&quot;ג דאמר ר' אדא בפ' מי שאחזו מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו מתנאי בני גד ובני ראובן מה התם תנאי בדבר א' ומעשה בדבר א'. הא רבא ורב אשי פליגי בההיא אוקימתא ודדמי ליה כגון ההיא דפ' המדיר דבעי תנאי דאפשר לקיומי על יד שליח ופרישנא נמי התם שדעת רב אשי דמעכשיו ועל מנת (דעל מנת) לא צריך חד מאנפי דתנאי תדע שזה דעת הר&quot;ם שהרי לא הביא במשפטי התנאי באישות פ&quot;ו אלא הני ד'. וקאמר רבי מאיר שאם אמר הרי את מקודשת לי בפרוטה זו אם תתני לי כך וכך מכאן עד יום פלוני או ה&quot;ז גיטיך אם תתני לי כך וכך אם לא כפל תנאו הרי היא מקודשת ומגורשת אעפ&quot;י שלא נתנה שהתנאי בטל ואם בא אחר וקדשה מקודשת לראשון והה&quot;נ אם גרע א' מהני ד' משפטי התנאי שכתבנו ור' חנינא פליג אתנאי כפול לחודיה וקאמר שלא אמר אם לא יעברו להורות שצריך תנאי כפול דודאי א&quot;צ דמכלל הן אתה שומע לאו אלא להורות (שלא) [שאף אם לא] יעברו [מ&quot;מ] ינחלו בארץ כנען. ומיהו צריך תנאי קודם למעשה וכן צריך הן קודם ללאו:

שפיר קאמר ליה. כלומר והואיל ואיכא למימר טעמא דמ&quot;ה אצטריך ליה למימר הכי תו לא גמרי' שכך הוא משפט התנאי:


&lt;קטע סוף=סא א/&gt;
===[[קידושין סא ב|דף סא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;

ונאחזו בתוככם. דמשמע שאם לא יעברו לא יפסידו חלקם. בארץ כנען למה לי. ש&quot;מ שבא לומר שלא יהיה התנאי כלום שלא יטלו בארץ הגלעד כנגד חלקם שבארץ כנען אלא יטלו חלקם ג&quot;כ בארץ כנען. שהמעשה בטל מפני זאת הכפילה. ירושלמי בכל אתר פי' באיסורא דוקא כדאיתא בס&quot;פ שבועת העדות מודה ר' מאיר באיסורא. ובהא אפי' גבי איסורא לית ליה דהא בכולי תלמודא אמרי' לרבי מאיר לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן כדאיתא בפ&quot;ק דנדרים. (דף י&quot;א) וכתב הרב בתשובת שאלה שא&quot;צ לכפול התנאי אלא בגיטין וקדושין אבל בממונא לא בעי' תנאי כפול. איכא מ&quot;ד שהטעם הוא שאין זה מוכר ונותן קרקעות אלא על תנאי שהקנה ואיך נוציא אותו מידו אם לא על תנאי שהתנה. אבל גיטין וקדושין אומדן דעת הוא מכיון שנתן דעתו לגרש או לקדש אין התנאי אלא כמפליגה בדברים וקירוב הדעת הוא וריחוק הדעת הוא ואין תנאי מועיל בו לקרב ולרחק אא&quot;כ חזקו בתנאים שנתפרשו בו ותנאי בני גד ובני ראובן לא היתה הארץ מוחזקת בידיהם ומ&quot;ה הוצרכו לחזק התנאים. אבל קרקע המוחזק לו לאדם מירושתו או ממקחו א&quot;צ חזוק לתנאו ואם לא נתקיים מה שהתנה לא נוציאנו מידו ע&quot;כ [וכן] כתב הר&quot;ם בזכייה פ&quot;ג ורבותי הורו שא&quot;צ לכפול את התנאי ולהקדים הן ללאו אלא בגיטין וקדושין בלבד ואין לדבר זה ראיה ע&quot;כ. ובעל התשלום כתב בנדרים פ&quot;ק דשאר משפטי התנאי בעי הרי&quot;ף אפי' בממונא דהא אפילו ר' חנינא מודה בהו כדפרישנא ואף רבנן לא פליגי עליה אלא במכלל לאו אתה שומע הן ויחיד ורבים הלכה כרבים והאי דגבי גיטין וקדושין בעי' תנאי כפול משום דאשכחן לשמואל דאתקין בגיטא דשכיב מרע תנאי כפול ועשה זה שמואל שחשש לב&quot;ד טועין דלמא איכא ב&quot;ד דס&quot;ל כר' מאיר דבעי תנאי כפול ואתי למשרי אשת איש לעלמא ולרווחא דמילתא הוא דעבד הלכך הואיל וחשש שמואל לזה אנן נמי נחוש לחומרא ולא לקולא אבל בדיני ממונות לא חיישינן לר' מאיר ע&quot;כ. וליכא למימר דר' מאיר לא בעי תנאי כפול בדיני ממונות דהא תנאי בני גד ובני ראובן בדיני ממונות הוא. ובעל ההשלמה כתב שהרי&quot;ף כתב בתשובה דבממונא לא בעי' תנאי כפול והן קודם ותנאי קודם למעשה ולא חד מאנפי דתנאי ואין להביא ראיה ממה שפי' (הרי&quot;ף) במי שמת (רמז תתפ&quot;ט) בההיא עובדא דפ' יום טוב שחל טעמא דאמר הבו ליה ולינסיב שלא פירשה משום מעשה קודם לתנאי כמו שפירשו שאר המפרשים שהרי הר&quot;ם פירשה כן והטעם דשכיב מרע היה וא&quot;צ חד מאנפי דתנאי דאילו רישא כי אמר הבו ולינסיב והוי ולינסיב תנאי. אי נסיב שקיל ואי לא לא. ואעפ&quot;י שהמעשה קודם לתנאי. תדע דהא בסיפא דאמר לינסיב והבו ליה אע&quot;פ שלא כפל את תנאו הוי תנאו תנאי אפי' לדעת הר&quot;ם שכתב בממון בעי' תנאי כפול אלא ודאי בשכיב מרע לא בעי' חד מאנפי דתנאי דאיכא קנין וקנין כמעכשיו דמי. ואיכא מאן דפסק כרב אדא (ופסק) [דבעינן נמי] תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר ועשה משפטי התנאי ששה. אבל הר&quot;ם כתב שאינן אלא ארבעה (נמ&quot;ש) ופסק כר' מאיר ל&quot;ש באיסורא ול&quot;ש בממונא. ומיהו הרי&quot;ף הביא בתשובות משפטי התנאי דפ' מי שאחזו וביאר תנאי ומעשה בדבר א' כדאיתא במי שאחזו. שלא הטעתו. הוא הטעה את עצמו [וכיון] דלא פריש דברים שבלב אינן דברים:


&lt;קטע סוף=סא ב/&gt;
===[[קידושין סב א|דף סב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סב א/&gt;

לאחד שיחלוץ. קסבר האי תנא אין קדושין תופסין ביבמה לשוק:

אינה מקודשת. דהו&quot;ל דבר שלא בא לעולם ועכשיו אין כחו לקדשה:

מחובר אינו חייב בתרומה דדגן כתוב ודגן נאסף בכרי משמע ותורם מן הפטור על החיוב הוא טבל ביד ישראל. ומן החיוב על הפטור הוא טבל ביד כהן:

לכשיתלשו ונתלשו. מי חיילה עליה שם תרומה למפרע:

ופירות ערוגה. כלומר או שאמר פירות וכו':

כל שבידו. לתלוש ולהפריש מיד:

והרי גר. שבא להתגייר. ותנן לאחר שאתגייר אינה מקודשת.

&lt;קטע סוף=סב א/&gt;
===[[קידושין סב ב|דף סב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סב ב/&gt;

משפט כתוב ביה דכתיב משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח. דמזדקקו ליה בי דינא. פר&quot;ש שיודיעוהו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות הלכך לאו בידו הוא:

אלא מעתה. איכא מאן דדייק דעבד הלקוח מישראל כשם שא&quot;צ לקבל עליו מצות שכבר קבלם כשטבל לשם עבדות כדאיתא בפ' החולץ כך א&quot;צ ג' לטבילתו והיינו דשניא ליה משום דהשתא דעת אחרת והר&quot;ם ז&quot;ל כתב בקדושה פי&quot;ג דצריך ג' ואיכא מאן דמפרש דגבי עובד כוכבים לאו בידו דמזדקק ליה ג' אבל היכא גבי ישראל שרוצה לשחרר שפחתו ודאי מזדקקי ליה ג' ובידו הוא. והעיקר דהכי פירושא גבי גר שצריך ג' שיודיעוהו מצות קלות וחמורות מאן יימר שימצא ת&quot;ח ראויים להודיע. אבל גבי עבד הלקוח מישראל אע&quot;ג דבעי' ג' הואיל ואינן צריכים חכמים ודאי ימצא ובידו הוא שכל אדם ילך שם דמצוה קעביד ומשום הכי שני ליה דהשתא דעת אחרת ולזה כיון ר&quot;ש במ&quot;ש למעלה. כתב ר&quot;ש ה&quot;ג התם מעיקרא בהמה הכא דעת אחרת ע&quot;כ. כלומר לא שייך הכא מחוסר מעשה שכשנשתחררה היא בריה אחרת שאין לה שום דמיון [עכשיו] עם מה שהיתה תחלה. אלא הא וכו'. שהאשה אותה בריה שהיא קודם הגט היא לאחר שגרשה ה&quot;נ דהוו קדושי:

אין בידו לקדשה דהא ברשות עצמה היא הואיל וגרשה ואמאי (לא) תתרצה בקדושין אחר שגרשה כי אמרו כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי במה שא&quot;צ דעת אחרת. אבל במה שצריך דעת אחרת איחשבת מה שבידו לעשות כאילו נעשה לא תחשוב רצויה אלא כמו שהי' עתה שמא אלו נעשה לא היתה מתרצית שזה שנתרצית עתה מפני שאינו שוה כלום והני קדושי כדהשתא הוא דיינינן להו ואינו כלום. וכן היא שטת התלמוד דמותיב ומשני התירוץ שאינו מספיק אלא לאותה קושיא ומטעי התלמוד כדי שיקשה ובתר הכי מקשה ומשני ובסוף משני תירוץ שהוא מספיק לכל הקושיות. תפשוט הואיל דאמרת דמפני שאין בידו לקדשה משיגרשנה [לא] הוו קדושי השתא:

דילמא פי' ר&quot;ש מ&quot;ה מספקא ליה לר' אושעיא דלמא ס&quot;ל מנו דאי בעי לקדושה השתא מקדשה תפסי בה קדושי דלאחר זמן כי השתא. אבל המקדש אשתו לא חזרה השתא למתפס קדושי שהרי מקודשת היא. ולא נהירא דהיכי שייך למימר הכא מגו אי לא אמרי' גבה טעמא דרצויא דהשתא מהני. ומסתברא דהכי פירושא דילמא כלומר אפילו לרב הושעיא דאמר גבי אשתו דאינה מקודשת דילמא הכא מודה דמקודשת והטעם דאמר לאשתו הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשיך הואיל ואחר שגירשה אין בידו לקדשה אע&quot;פ שבידו לגרשה דיינין הקדושין כדהשתא כדפרישנא לעיל. אבל נותן לפנויה שתי פרוטות ואומר לה הרי את מקודשת לי בפרוטה היום ובפרוטה לאחר שאגרשיך אע&quot;פ שכאן דעת אחרת הואיל והגרושין בידו והיא מתרצית עתה להתקדש לו תפסי בה קדושי דבתר שעתא והטעם דהגרושין שהם בידו לאו כמחוסר מעשה דמי וכאילו נעשה הוא וריצויה חשבי' ריצוי שהרי נתרצית להתקדש לו. הלכך הויא לה מקודשת כלומר שאם גירשה צריכה גט מקדושין שנים דאיסורא הוא ולחומרא עבדינן ואע&quot;ג דבנדרים פ' ד' נדרים מסיק עלה דהאי בעיא דרבי אושעיא דאשה כפדאוה אחרים דמיא כלומר ואינה מקודשת. לחומרא עבדינן. ואהאי מסקנא סמכינן. ומסתברא שאם גירשה מקדושי פרוטה ראשונה ובא אחר וקדשה צריכה גט מזה ומזה. ואע&quot;פ שכתב הר&quot;ם פ&quot;ז דמקודשת לא ר&quot;ל אלא שצריכה הימנו גט ולחומרא הויא מקודשת ולא לקולא וזה אין בו ספק:

יתר על כן. אפילו מה שאינו בידו דקסבר אדם מקדיש ומקנה דבר שלא בא לעולם שהרי לא הביאה שליש עדיין ואין בידו לתלוש ולהפריש תרומה מתבואה עד שתביא שליש כדאיתא בראש השנה. בשחת שלא נתבשלו הגרעינין או לא לבלבו החטים דכיון דראוי לקצור ולהאכיל לבהמה מנכר וחשוב הוא אבל באגם שאינם אלא צמחים רכים קרי אגם. בביצלא. מין בצל מבצבץ ועולה מן הארץ ויש בו כדי לכוף:

כמאן אזלא הא דתניא. אדרבי חנינא קאי כמאן פי' אמתני' דאם אשתו מעוברת דבריו קיימים דדבר שבא מקצתו לעולם מקנייא. כשהוכר עוברה הוא. דהא תנן גבי תבואה כשהיא שחת גדולה הרב' שהיא ראויה לקצור אבל שגדלה מעט שאינה אלא כמו אגם הרי דכותה גבי אשה כשהיא מעוברת. וכתב הר&quot;ש דהא דר' חנינא כר' אליעזר [בן יעקב] קיימא דמשנתו קב ונקי:

דבי כבשה. שדה בית הבעל שא&quot;צ אלא למי גשמים:

דבי שקיא. שדה בית השלחין שצריך להשקותה תמיד אעפ&quot;י שהיא שחת לא אמר דעבידא דפסדא אי לא משקי לה כדבעי לה הלכך כמי שלא באה לעולם הוא:

ודברי הכל. בין לרבה בין לרב יוסף הוכר עוברה בעינן דומיא דשחת. איכא מ&quot;ד הואיל ומוקמי' להא דרבי חנינא כר' אליעזר [בן יעקב] וקי&quot;ל דלאו הלכתא היא דהא קי&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הא דר' חנינא נמי [לאו] הלכתא היא ואפי' הוכר עוברה אינה מקודשת וא&quot;ת:

ב) והא ר' חנינא מתני' ותנאי דמתני' ס&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. וי&quot;ל שבא ר' חנינא להודיענו דאפי' מאן דאית ליה אדם מקנה דשב&quot;ל בשאין אשתו מעוברת הואיל ולא בא מקצתו לעולם אינה מקודשת מיהו אם היא מעוברת שבא מקצתו לעולם למאן דאית ליה אדם מקנה דשב&quot;ל מקודשת. והר&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ז שאם הוכר עוברה מקודשת כר' חנינא ובתרומות פרק ה' כתב והוא שיביאו שליש דלא כר' אליעזר. נראה דעתו דמתניתין דאמר לא [אמר] כלום בין רבי אליעזר בין רבנן היא כר' אליעזר זרועים מיהא בעי מ&quot;ה מהדר לתרוצי למימריה דר' חנינא כדעתיה דר' אליעזר דמימרא דרבי חנינא לפרושי מתני' קא אתיא. ומיהו ר' חנינא נמי אליבא דרבנן אמרה שאם הוכר עוברה מקודשת. ואע&quot;ג דס&quot;ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הא קי&quot;ל נמי המקנה למי שלא בא לעולם [לא קנה] ואפ&quot;ה אם מזכה לעובר [שלו] קנה וקדושין זכות הם לאישה דאתתא ניחא לה בבעל ואביה מזכה לה במקבל כסף קדושיה וכמו שהמתנה מתנה מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו ובתו להועילם גמר והקנה לזה מעתה שהוא בעולם לקנותה תכף שתבא בעולם מפני שזכות הוא לה וכ&quot;ש הוא ומה אם כשהקונה אינו בעולם מפני שדעתו קרובה אצל בנו קנה לכשיבא כ&quot;ש כשהקונה הוא בעולם והמתנה אינה בעולם שקנה מעתה המתנה לכשתבא בעולם הלכך קדושיו קדושין. וכן כתב הר&quot;ם פ&quot;ז ויראה לי שצריך לחזור ולקדש מאביה אחר שתלד כדי שתכנס אותה בקדושין שאין בה דופי. ולשונו בפי' המשנה ואשר יתחזק אצלי שהוא יצטרך לקדש אותה אחר לידתה ואז יותר לו לבא עליה לפי שהעיקר אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואמנם אמרנו דבריו קיימין להחמיר שהיא אשת איש ע&quot;כ. הא דאמרי' במתני' לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת אתיא כמ&quot;ד דאין קדושין תופסין ביבמה לשוק אבל אנן דקי&quot;ל דמספקא לן אי תפסי בה קדושי אי לאו היא ספק מקודשת וכן הוא בירושלמי וכ&quot;כ הר&quot;ם:

כפועל אעשה עמך בפעולה יום א'. פרוטה שאמר לה התקדשי לי בפרוטה זו על מנת שאעשה לך כך וכך:

בצוותא ואקדש לך. שלא אשב יחידי ומיירי שאמר לה הרי את מקודשת לי בצוות שאעשה לך:

אינה אלא בסוף. וליכא מלוה ובמכוש האחרון חלו הקדושין וחיוב שכרו ולא קודם נמצא דליכא מלוה:

מתחלה ועד סוף. ומכוש האחרון שחלו הקדושין לית בה שוה פרוטה נמצא שקדשה במה שנתחייבה משכרו שהוא מלוה אצלה שהרי הרויחו והיה בידה מלוה:

על מנת תנאה משמע. וקי&quot;ל דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף וכן פסק הר&quot;ם פ&quot;ה. על מנת שירצה בגמ' מפרש. מלמדין כדי לעקור הקדושין למפרע ולא תזקק ליבם:

דאמר אין. כלומר דעל מנת שירצה משמע שיאמר כשישמע רוצה אני אבל אם שתק לא הוי מקודשת. והא לא אמר אין דאי מיירי שמת ואמר אין כי לא מת האב נמי מקודשת. מכי אמר אין ואמאי נקט מת האב:


&lt;קטע סוף=סב ב/&gt;
===[[קידושין סג ב|דף סג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סג ב/&gt;

אלא ע&quot;מ שישתוק. פר&quot;ש דרישא דתני על מנת שירצה על מנת שישתוק כשישמע משמע ואם לא שמע נמי מקודשת ורוצה האב ששתק בשעת שמיעה. לא רצה שמחה בשעת שמיעה:

והא שתיק ליה. והויא מקודשת ותו מהניא דמדקאמר מלמדין ולא אמר מודיעין ומלמדין ש&quot;מ דמיירי ששמע והואיל ושמע ושתיק הויא לה מקודשת אלא האי סיפא מתוקמא כשאמר בפי' על מנת שלא ימחה והואיל ולא קבע זמן למחאתו כל אימת דהוה מחי עקר להני קדושי מ&quot;ה מלמדין את האב שימחה. כתב ר&quot;ש ורישא לא מצי לאוקומי בשלא ימחה האב דא&quot;כ מה רצה דמקודשת והרי יש בידו למחות לעולם עכ&quot;ל ר&quot;ש. ודקדק מכאן בעל ההשלמה דשלא ימחה אע&quot;ג דמ&quot;ד אין יכול למחות שהרי עשה תנאו שלא ימחה ולעולם קדושיה תלויים עד שימות. ואיכא מ&quot;ד דע&quot;מ שלא ימחה יכול למחות לעולם [עד] שיאמר אין רוצה אני ומיהו אם אמר אינו יכול למחות שמיד חלו הקדושין. ומ&quot;ה לא אוקים רישא בשלא ימחה דרצה האב משמע שלא מיחה דהא לא ימחה קאמר אבל אי אמר אין אין יכול למחות ולזה כוון ר&quot;ש רישא ומציעתא בחד טעמא מיירי באמר לה ע&quot;מ שירצה דמשמע שישתוק וסיפא בחד טעמא דמשמע דמיירי שאמר לה ע&quot;מ שלא ימחה. ואית דמפרשי אלא ע&quot;מ שישתוק דמציעתא מיירי דאמר לה בפי' ע&quot;מ שישתוק ורישא מיירי בעל מנת שירצה עד דאמר אין משמע וגרסי' רישא בחד טעמא מציעתא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא:

מדר' ינאי. דאוקמי כדאסיק המקשה ולא אוקמא כולה בע&quot;מ שירצה ומי ששנה זו לא שנה זו דמי ששנה רישא ומציעתא סבר ע&quot;מ שירצה שישתוק ומי ששנה סיפא סבר דע&quot;מ שלא ימחה הוא. ולאידך פירושא מי ששנה (סיפא) [רישא] סבר דאמר אין משמע כתב ר&quot;ש ומאי על מנת שירצה שלא ימחה כשקבע זמן למחאתו. ורצה האב מקודשת שלא מיחה תוך ל' יום. לא רצה שמיחה תוך ל' מלמדין האב שימחה תוך ל' יום משמע דרב יוסף סבר בעל מנת שרצה שלא ימחה משמע ואית דגרסי מאי על מנת שירצה דאמר לה כלומר בפי'. והראב&quot;ד פי' ע&quot;מ שישתוק שישמע וישתוק ואם לא שמע אינה מקודשת והאי דתני מת האב מקודשת ה&quot;ה אפי' לא מת דהא שמע ושתק ומ&quot;ה נקט מת האב לאשמועינן דע&quot;מ שירצה שישתוק הוא דהא אמר כי מת האב אחר ששמע ושתק דתו לא מצי למימר אין מקודשת. אימא סיפא והא שתיק דמדרישא מת האב מיירי ששמע ושתק ואח&quot;כ מת סיפא דמת הבן נמי איירי ששמע האב ושתק ואח&quot;כ מת הבן. אשתכח השתא דעל מנת שלא ימחה יכול למחות לעולם עד שמת ואע&quot;ג דאמר אין לדעת בעל ההשלמה ולדעת אחרים עד שמת או דאמר אין. ע&quot;מ שישתוק. כשישמע משמע לא שמע מקודשת לפי' רש&quot;י. ולדעת הראב&quot;ד לא שמע אינה מקודשת עד שישמע וישתוק. ע&quot;מ שירצה אבא סתמא לגי' קמא שישתוק הוא. לגי' בתרא דאמר אין הוא ובפ' המדיר [דף עג:
] איכא אמורא דסבר דבהא פליגי ר' שמעון ות&quot;ק ת&quot;ק סבר ע&quot;מ שישתוק משמע. ור' שמעון סבר עד דאמר אין משמע. ומסתברא לחומרא עד דאמר אין משמע ומכאן אתה למד דליכא מ&quot;ד דע&quot;מ שירצה ע&quot;מ שלא ימחה משמע. ואע&quot;ג דבפ' כל הגט אמרינן דמ&quot;ד רוצה האב אינה מקודשת סבר אין ברירה. קי&quot;ל ביו&quot;ט פ' בתרא דמדאורייתא אין ברירה. ומסתברא דהאי שטה אליבא דמאן דלית ליה ע&quot;מ כמעכשיו הוא ואין הקדושין כלום בשעת נתינה אלא בשעת רצוי האב הוא דצריכינן למימר כשנתרצה האב הוברר הדבר דבשעת נתינה הוו קדושין אבל לר' דס&quot;ל ע&quot;מ כמעכשיו דמי תנאה הוא ולא צריכינן לברירה שהרי מקודשת משעה ראשונה ויתקיים התנאי והיינו דסתם לן תנא במתני' רצה האב מקודשת כמו שבארנו שם:


&lt;קטע סוף=סג ב/&gt;
===[[קידושין סד א|דף סד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סד א/&gt;

נשבית ופדיתיה והרי היא פסולה לכהונה משום ספק זונה אינו נאמן ובגמ' מפרש:

רישא נאמן לפסלה לכהונה כשהיא קטנה וגבי גדולה או שבויה אינו נאמן לפסלה לכהונה. רישא בידו לקדשה לאחד ויתן לה גט והיא פסולה לכהונה הלכך נאמן דמה לו לשקר איבעי פסיל לה:

סיפא לאו בידו. לא לקדשה משגדלה ולא למסרה בידי עובדי כוכבים:

נהי דבידו לקדשה לקבל הקדושין ממי שבא לקדשה. בידו לגרשה והגירושין פוסלין אותה לכהונה. וקדושין עצמן אינו בידו אלא מחלקו ממי שירצה ליתן:

הימניה רחמנא בין לאסור בין להתיר [לאיש] אסרה על הכל שאין אנו יודעים למי וכי אמר לזה התירה הלכך כי אמר קדשתיה נאמן לאוסרה וכי אמר גרשתיה נאמן להתירה לכל העולם ומיהא אסורה לכהן וקרא בנערה משתעי ולא בבוגרת ומ&quot;ה אינו נאמן אפי' בנשואין כשהיא בוגרת. ולנשואין הימניה רחמנא כלומר היתר או אסור הבא מחמת נשואין אבל לומר שבויה היא לא הימניה:

יש לי בנים ואין אשתו זקוקה ליבם. נאמן ואפי' מוחזק לן דאית ליה אח כדאיתא ביש נוחלין. יש לי אחים ואשתו זקוקה ליבם ועד הנה היתה בחזקת שאינה זקוקה. בשעת קדושין לא אמר לה על מנת אלא אמר לה שיש לו בנים או שאין לו אחים כדי שתרצה לו שלא תדאג מן היבום:

להתיר כלומר ממה שאמר בשעת קדושין ואינו נאמן ממה שאמר בשעת מיתה:

אף לאסור אלמא אע&quot;ג דאמר בשעת קדושין אין לי אחים הואיל ובשעת מיתה אמר יש לי אחים נאמן וכ&quot;ש אם לא דבר כלום עד עתה דנאמן כי אמר יש לי אחים. ומאחים מקשה דאילו מבנים מצינן למימר דנאמן כל כמה דלא הדר ביה מדבוריה קמא ודאי בשעת קדושין קושטא קאמר שלא יהיה זה העון תלוי בו אבל מתני' שלא אמר בשעת קדושין יש לי אחים כי אמר השתא יש לי אחים לצעורה ולמיסרה קא מכוון. ודעת אביי דכ&quot;ש היא. הלכך לפום האי טעמא אע&quot;ג דמוחזק לן באחי ואמר אין לי אחים בשעת מיתה נאמן הואיל ובידו לגרשה כדגרסי' ביש נוחלין ההוא דמוחזק לן דלית ליה ואמר בשעת מיתה דלית ליה אמר רב יוסף למאי נחוש לה חדא דהא מוחזק לן דלית ליה אחי. ועוד הא אמר בשעת מיתה דלית ליה אחי מדקאמר ועוד ש&quot;מ דה&quot;ק ועוד אפי' מוחזק דאית ליה אחי ור' ישמעאל כתב שם (כאן). ור' נתן אמר אף נאמן (מדברים שהיא אוסרה) ואע&quot;ג דמכחיש עצמו קאמר ר' נתן דנאמן בשעת מיתה לאסרה כ&quot;ש במתני' דליכא הכחשה. ושני רבא דהיא הנותנת שיהיה נאמן ומתני' וברייתא כולהו מיירי בחד גוונא דלא מוחזק לן באחי ולא בבני. ואקשי אביי דכ&quot;ש הוא אלא ודאי בתרי גוונא איירי דמתני' דקאמר דאומר יש לי אחים אינו נאמן איירי דלא מוחזק לן באחי. הלכך אינו נאמן שרוצה לאוסרה ולאו כל כמיניה. ורישא דקאמר יש לי בנים נאמן אע&quot;ג דאית ליה אחי ולא מוחזק לן [בבני] דנאמן מטעם הואיל ובידו לגרשה כדאיתא ביש נוחלין ואע&quot;ג דקאמר התם דלא מוחזק לן באחי. הכי פירושא. אי מהתם ה&quot;מ דרישא דומיא דסיפא מה סיפא דלית ליה אחי אף רישא דלית ליה אחי וכו'. הלכך באמר יש לו בנים נאמן הואיל ובידו לגרשה ואע&quot;ג דבעל שאמר גרשתי את אשתי דבידו לגרשה חולצת ולא מתייבמת שאני התם דקא מרע לנשואין והואיל וחזינן לה דיתבא תותי בעלה ולא נפק עלה קלא דאיגרשא משום דבידו לגרשה לא מהימנינן ליה אלא לחומרא. אבל יש לי בנים דאמלתא אחריתי קא מסהיד לא מרע להו לנשואין משום דבידו לגרשה מהימנינן ליה בין לקולא בין לחומרא:


&lt;קטע סוף=סד א/&gt;
===[[קידושין סד ב|דף סד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סד ב/&gt;

בריית' דאתחזק לן באחי ולא בבני דקאמר יש לו בנים בשעת קדושין וקאמר ר' דהאי דקאמר יש לי בנים או אין לי אחים בשעת קדושין. מה לו לשקר. מאי אהני דבוריה לרצויי להתקדש הרי יכול לרצותה בדרך אחר שיאמר לה שיגרשנה מחיים אם תצטרך ויעשה לה תנאי על זה הלכך מה לו לשקר:

כעדים דמו כלומר שמבטלין החזקה הראשונה וישאר זה מוחזק שיש לו בנים ואין לו אחים. הלכך כי אמר בשעת מיתתו אין לי בנים או אין לי אחים אינו נאמן שאינו אומר אלא לאוסרה דהואיל וזה שמוחזק לן באחים אינו לנו בבירור אלא ששמענו מה לי לשקר מהחזקה דכעדים דמי שיש לו בנים ואין לו אחים ור' נתן [סבר] דנאמן ממאי דאמ' בשעת מיתה דלא אתי מה לי לשקר ומבטל לחזקה ראשונה אלא הרי היא עומדת במקומה וכי אמר אין לי בנים נאמן דהא מוחזק הוא שאין לו בנים וכי אמר יש לי אחים נאמן דהא מוחזק הוא שיש לו אחים:


&lt;קטע סוף=סד ב/&gt;
===[[קידושין סה ב|דף סה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סה ב/&gt;

דבר. כי מצא בה ערות דבר וכתיב על פי שנים עדים יקום דבר:

לאחריני [קרובתיה] נאסרות וקרוביו נאסרין בה. איכא מ&quot;ד שאם קידש אשה בינו לבינה והזמין עדים אחורי הכותל או אחורי הגדר והיא לא ידעה בהם דהויא מקודשת דהא עדי קדושין א&quot;צ לומר להם אתם עדי ואע&quot;פ שלא ידעה בהם מ&quot;מ הא איכא עדים. והעיקר דאינה מקודשת דהיכא דקדשה בפני שנים הואיל וראו המעשה לא שייך הכא שום השטאה שהרי היא ראתה שהם ראו שקבלה מזה. אבל כשקבלה קדושין ממנו במקום שאין שם אחר ואינה חושבת שיראה לה שום אדם יכלה למימר משטה הייתי בך שהרי לא היתה חושבת שיראה לה שום אדם והדבר ידוע שהמקדש בלא עדים אינו כלום:


&lt;קטע סוף=סה ב/&gt;
===[[קידושין סו א|דף סו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סו א/&gt;

בעד א' שאמר לו אני מאמינך אע&quot;פ שאינו יכול לידע דודאי (מותר) [אסור] בה. היא היא כמו הני דלעיל ואסורה:

נגה. איחר:

דלאו גזלנא. דנאמן כשאר עד א'. אלמא אפי' בעד אחד הואיל ושתק אסורה:

כבי תרי. אפקה ותן לה כתובתה ולצאת ידי שמים קאמר. ומסתברא שאע&quot;פ שהיא מכחישתו אי מהימן ליה כבי תרי אם בא לצאת ידי שמים חייב להוציאה פי' לצאת מידי ספק דאע&quot;ג דמאמין בדבריו לא מילתא ברירא היא לגביה דהא ליכא תרי סהדי אלא חד סהדא וחד סהדא הכא לאו כלום הוא אלא הואיל ומהימן ליה הויא לה הך אתתא לגביה כחתיכה ספק של חלב או של שומן כל היכא דמהימן ליה. ולשון הר&quot;מ פי&quot;ח דאיסורי ביאה ה&quot;ז יוציא כדי לצאת מידי ספק ע&quot;כ. איכא מ&quot;ד דהואיל ומשום שסומך דעתו בדבריו הויא לה הך אתתא לגביה כחתיכה ספק של חלב או של שומן אי בתר הכי נהפכה דעתו ולא מהימן ליה אפי' לא נתן אמתלא וטעם מפני מה אינו מאמינו עתה אפ&quot;ה הואיל ואינו מאמינו עתה אם לא גרשה לא יגרשנה ושריא ליה. דהשתא איתברר ליה דלאו חתיכה דאיסורא היא לגביה. כי היכי דחתיכה דאיסורא ספק חלב ספק שומן דאסירא ליה מספק אי בתר הכי אתברר ליה דהויא שומן ודאי שריא ליה מכי אתברר ליה התירא ואיכא מ&quot;ד דהואיל ומהימן ליה הוי ספק שאינו מתברר אע&quot;פ שיהפך דעתו דלא מהימן ליה. ומסתברא דהא דאמרי' (דהיכא) דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא. ה&quot;מ היכא דליכא סהדי אבל איכא סהדי דליכא איסורא מותר:

של פרושים. של חכמי ישראל כלומר אינם שמחים בשמחתך. ומה אעשה לידע אם כן הוא. הקם תן ציץ הקדש על מצחך שיעמדו על רגליהם לפי שהשם כתוב בו והם יגלו לבן שאומרים לכך מיחה בו ובגדי כהונה ניתנו ליהנות שלא בשעת עבודה. שהיו אומרים עליו שלא היה כהן שנשבית אמו בהר המודיעים כרך של חשמונאי ונשאה אביו ושבויה פסולה לכהונה ונמצא שהוא חלל. היכי דמי דקאמר דלא נמצא והחזיקוהו בכשרות. סמוך אהני פר&quot;ש ואי אמרת אוקים תרי להדי תרי ומוקים אתתא אחזקה ה&quot;מ אי איתא קמן והיתה באה לב&quot;ד להתירה שאומרת לא נשביתי להתירה אבל זה הנדון לפנינו אין לו חזקה דכשרות שהרי מעידין על תחלת לידתו בפסול ע&quot;כ. ובפ' האשה שנתארמלה ביארנו האמת:

בעד אחד. שהעיד שנשבית ושנים הכחישוהו:

הזמה שהזימו העדים דאמרו ביום שאתם מעידים הייתם עמנו במקום פלוני וגזירת הכתוב היא שהאחרונים נאמנים:

שפחה היינו עמה כל זמן ויחדנו להם שפחה תחתיה והיוונים סבורים שהיא זו ונאמנים דליכא הכחשה:


&lt;קטע סוף=סו א/&gt;
===[[קידושין סו ב|דף סו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סו ב/&gt;

מגורה. מגורת מים כמין בריכה:

של דיוסקום. שם אדם:

מטהר דאמר השתא הוא דחסר וכשטבלו בו היה שלם:

מטמא דלא ידעינן מאימת חסר ונמצא שאין טבילה:

ביחיד. בא אחד ואמר מדדתיו ונמצא חסר נאמן דעד אחד נאמן באיסורים:

ביחיד. בא א' ואמר בעל מום הוא נאמן:

שלח אחוי אם אינך בעל מום הפשט בגדיך ונראה:

שיש קדושין. שקדושין תופסין בה:

ואין עבירה. בנישואיה שלא אסרה תורה:


&lt;קטע סוף=סו ב/&gt;
===[[קידושין סז א|דף סז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סז א/&gt;

א) ויש עבירה כגון חייבי לאוין:

נושא ממזרת דקהל גרים לא איקרי קהל לר' יוסי:

מצרי [שני] שנתגייר אביו ונמצא שהוא שני:

ראשונה שנתגיירה היא:

שלישי. ומותר לישראל דכתיב דור שלישי יבא להם בקהל ה':


&lt;קטע סוף=סז א/&gt;
===[[קידושין סז ב|דף סז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סז ב/&gt;

מן האומות שאינו מז' האומות ואינו מכלל לא תחיה כל נשמה. שבא על הכנענית וה&quot;ה לחוי ויבוסי ה' אומות. בעבד ואתה יכול לחיותו דשדי' ליה בתר זכר:

אשר הולידו בארצכם משמע שהם מארץ אחרת והולידו כאן שנשאו מבנות הארץ. ולעיל מיניה כתיב ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם. וגם מבני התושבים כלומר לא משאר אומות לבדם אתה רשאי לקנות אלא אף מאותן שנולדו בארצכם אע&quot;פ שהולידו בארץ אחרת כגון שאביהם מזאת הארץ ואמן מארץ אחרת ובת&quot;כ גרסי' ולא מן הכנעניים שבארצכם כלומר שנולדו מן הכנעניים:

אחר הפגום [שבשניהם] לענין עבדות לא מצינן למימר דהא נתגיירו אלא לענין יוחסין ולא מצינו חילוק בין אומה לאומה משנתגיירו אלא בעמוני ומואבי עם מצרי ואדומי דעמון ומואב הזכרים אסורים איסור עולם ונקבות מותרות מיד ואדומי אחד זכרים ואחד נקבות אסורים עד דור שלישי. ואסיקנא פ' תפלת השחר דהשתא כולם מותרים תיכף משנתגיירו שבא סנחריב ובלבל כל האומות וכל דפריש מרובא פריש:


&lt;קטע סוף=סז ב/&gt;
===[[קידושין סח א|דף סח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סח א/&gt;

אפי' נדה. אם קדש נדה לא יהיו קדושין ואם בא על הנדה יהיה הולד ממזר:

הא דאביי בהחולץ. הכל מודים שמעון התימני ורבי עקיבא דפליגי התם:

לאחות אשה לחומרא דלא ליהוו קדושי והולד ממזר:

לנדה לקולא והוו קדושי ואין הולד ממזר. בקל וחומר כלו' שאר עריות חוץ מאחות אשה דלא תפסי בהו קדושי והולד ממזר נפקא מיבמה דאמר רחמנא לא תהיה לאיש זר לא תהא בה הויה לזר. והך שיטה היא כמ&quot;ד דיבמה לשוק (אי) לא תפסי בה קדושי והולד ממזר א)או לרבי עקיבא בשאר חייבי לאוין או לפי' ר&quot;ש לרב כמו שבארנו בסוף החולץ. ומיהו ש&quot;מ מיהא בהדיא דאפילו מ&quot;ד דלא תפסי בה קדושי (שהיא) [שאינו אלא] בלאו דהא אמר בהדיא מה יבמה שהיא בלאו לא תפסי בה קדושי כמו שביארנו ביבמות פרק האשה רבה. חייבי מיתות וחייבי כריתות לא כ&quot;ש:

חייבי לאוין נמי ניליף במה מצינו דנהי דליכ' ק&quot;ו ניתי במה מצינו שלא יהיו קדושין תופסין בחייבי לאוין ושהולד ממזר:

בהדיא כתיב בהו דתפסי. וכי יש כלומר וכי אהבתו של בעל או שנאתו חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה שהוצרך לכתוב לא יוכל לבכר את בן האהובה:

שנואה בנישואיה. חייבי לאוין:

כי תהיינה אלמא אית בה הוייה:


&lt;קטע סוף=סח א/&gt;
===[[קידושין סח ב|דף סח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סח ב/&gt;

תהיה לאדוניה בעבד עברי שרבו מוסר לו שפחה כנענית וקאמר שהבנים עבדים כמו השפחה:

כי יסיר לעיל מהאי קרא כתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מדלא כתיב כי יסיר את בתך כלומר שיסיר העובד כוכבים שהוא חתנך בתך שתתן לו. ש&quot;מ שעליה לא הקפידה תורה דודאי הואיל וגדולה [היא] לא יסירה אלא מבן שנולד מבתך מהעובד כוכבים קאמר שהעובד כוכבים יסירהו דודאי מדכתיב יסיר לשון זכר ארישיה דקרא קאי וקרי ליה בנך ושמעי' דבן בתו הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך ומדלא כתיב כי תסיר את בנך כלו' לא תקח בתו לבנך כי תסיר היא הבן הנולד מבנך. ש&quot;מ שלא הקפידה עליו תורה בהסרתו דעובד כוכבים הוא ובנך שתתן לבתו הוא שקרוי בנך אבל הנולד לבנך אינו קרוי בנך אלא בנה:

קרוי בנך. ישראל הוא. ולפי מ&quot;ש הר&quot;ם בקדושי' פי&quot;ב ובהלכות יבום פ&quot;א נראה שכך פי' כי יסיר ענין בפני עצמו וקא דייק מדסמך קרא דכי יסיר דאיירי בעובד עבודת כוכבים לקרא דאיירי בחתון העובד כוכבים ש&quot;מ דאתא לאשמועינן שהחתון מביא לעבוד עבודת כוכבים הראויים להיותם ישראלים ומדלא אמר כי יסיר את בתך ואת בנך דהוה משמע שהחתון הנזכר מסירם מאחרי השם ש&quot;מ דלאו עלייהו קפיד דגדולים נינהו ושניהם ישראל וישראלית הם ולא יסירו אלא מהבנים היוצאים מהם דיבר. ומדסמך חתון דבנך לבתו לכי יסיר ולא סמיך חתון דבתך לבנו ש&quot;מ דההוא לא יסיר מאחרי שישראל [הוא] אלא חתון דבנך לבתו מחייב הבן היוצא מהם [להסיר] מאחרי שאין לו דין ישראל וה&quot;ק בנך שאתה נותן לה שהוא מישראלית הוא בנך שעובד השם ואין בנך שבא מן העובדת כוכבים הוא בנך שאינו עובד השם אלא הוא בנה והולד ממזר ואתא רבה לאשמועינן דבתר דידה שדינן ליה וממזר הוא ולא בתר דידיה שאם נתגייר יהיה ראוי לבא בקהל:


&lt;קטע סוף=סח ב/&gt;
===[[קידושין סט א|דף סט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סט א/&gt;

אין לו חיים. לעולם לכתחלה מותר ואפ&quot;ה ממזרת אין לה תקנה שאם תנשא לעבד אין הבן מתייחס אחריו אלא אחריה ונמצא שהוא ממזר. אם קדמתיך אם הכרתיך קודם שנשאת אשה הייתי משיאך עצה שבניה יהיו כשרים:

לכתחלה. ממזר בשפחה מותר היינו שהיה משיאו לישא שפחה וישחרר הבנים:

אא&quot;א טעמא דרבי טרפון דיעבד אבל לכתחלה אסור ודאי רבי שמלאי לא משיאו עצה:

שיגנוב ועבד עברי שמכרוהו ב&quot;ד מותר בשפחה ולא מוכר עצמו ולהכי נקט זיל גנוב וה&quot;ה דמצי לאקשויי מי שרי לאינסובי עצה למגנב אלא דהוה מתרץ ליה דס&quot;ל כר' אליעזר דאמר אפי' מוכר עצמו רבו מוסר לו שפחה כנענית:

והאמר מר במסכת ערכין אין דין עבד עברי נוהג [אלא בזמן שהיובל נוהג] דקרינן ביה עד שנת היובל יעבוד עמך. הלכה כר' טרפון דממזר נושא שפחה אפילו לכתחלה דאפי' איסורא דרבנן ליכא שלא גזרו על השפחה לממזר מפני תקנת בניו:
&lt;קטע סוף=סט א/&gt;</text>
      <sha1>furgeiovp05ajwsyg487ya5ar3di541</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415782</id>
      <parentid>1415781</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T20:11:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>195.60.235.72</ip>
      </contributor>
      <comment>/* דף נט עמוד ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60648" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת קידושין|תוספות ר&quot;י הזקן|ג}}
{{המרת או.סי.אר}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===[[קידושין נח ב|דף נח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נח ב/&gt;
מקודשת לשני. שתלו קדושי ראשון והרי היא אשת איש. תאכל בתרומה אם נשאה [א&quot;נ] לדין תורה שארוסה אוכלת בתרומה דבר תורה:

מקודשת ואינה מקודשת וצריכה גט משניהם:


&lt;קטע סוף=נח ב/&gt;
===[[קידושין נט א|דף נט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נט א/&gt;

לא תאכל שמא לאו קדושין הן. ובת כהן לישראל לא תאכל שמא קדושין הן ואירוסין פוסלים ולא מאכילין:

לא יהבוה ניהליה. לא היו רוצים לתתה לבנו:

איבעיא ליה לאודועי. להבן קודם שיקדשנה להוציא עצמו ממנהג רמאות ואסור לעשו' כן:

באגא דאלימי. בקעה של בעלי זרועות היתה ולא היו מניחים לקנות קרקע אצלם אלא לאדם שהיה נחשב בעיניהם:

לאודועי. שלא הניחו לו לקנותה בשבילו קודם שיקחנה:

מהפך עליה. לקנותה:

קבליה. סיפר תלונתו:

לרגל. כשדורשי' בהלכות הרגל והיו כולם באים לקבל פני הרב:

חררה. עוגה. פר&quot;ש מחזר לזכות בה מן ההפקר או שיתננה לו בעל הבית ע&quot;כ. ולא נהירא דהא תנן בפיאה פ&quot;ד נטל מקצת פיאה וזרקה על השאר אין לו בה כלום. נפל לו עליה או פירס טליתו עליה מעבירין אותה הימנו. ובירושלמי ובתוספתא תני בשם ר' מאיר קונסין אותו ומוציאין הימנו את התלוש ואת המחובר. אלא ודאי לא בחררה דהפקר איירי אלא דההיא כי האי גוונא מפקינן לה מיניה. אלא דומיא דהך עובדא שרוצה לקנותה או שישתכר עם בעל הבית כדי שיתפרנס ובא אחר ועשה מה שהוא היה משתדל לעשות עם בעל הבית זה נקרא רשע ומיהו אין מוציאין אותה מידו:

רשע. שיורד לחיי חברו:

קמייתא. ראשונה שלא קניתי מעולם ואם אמכרנה אינו סימן טוב:

ארעא דרבנן. הפקר לתלמידים:

מהו. דין אלו הקדושין:

ואע&quot;פ שנתאכלו כל המעות. תוך שלשים יום וכי בעי למיחל הני קדושין ליתנהו למעות בעולם אפ&quot;ה מקודשת:

לא למלוה דאינה מקודשת ולא לפקדון שאם אין בפקדון שוה פרוטה בעין אינה מקודשת. מלוה להוצאה ניתנה ולאו דידיה היא ולא יהב לה מידי. וחזרה בה תוך שלשים יום שאמרה בפני שנים אי אפשי בקדושין. אבל אם מת הוא או היא תוך ל' יום פשיטא שלא נגמרו הקדושין ואינה זקוקה ליבם והוא מותר בקרובותיה. אתי דבור דהשתא ומבטל דבור דרצו הקדושין ואיכא מעשה דנתינת מעות לאשה הכל תלוי בדבורה ובדבור הוא חשוב:


&lt;קטע סוף=נט א/&gt;
===[[קידושין נט ב|דף נט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;

וכן היא שנתנה רשות בפ' בתרא. ולהאי לישנא סבר ר&quot;ל דלא אתי דבור ומבטל דבור גרידא:

מהו שיחזור ויגרש בו. כשאומר לשליח גט שנתתי לך בטל הוא:

מתורת גט לא בטליה בהאי לישנא כמו שבארנו פרק השולח. במאי פקעו. דהא כשחלין קדושי ראשון אשת איש גמורה היא. מר רב חסדא. ארישא דלא אמר מעכשיו:

אי תנאה הוי. האי ולאחר ל' יום כלומר התקדשי לי מעכשיו אם לא אחזור תוך ל' יום ואם לא חזר בו מקודשת היא לו משעה ראשונה אי חזרה הוי שחזר בו מעכשיו דקאמר ואינו רוצה שיחולו הקדושין עד אחר ל' יום ויכול לחזור שהרי לא נתן לה הכסף עד שחזר בו ואי חזרה הוי הויא מקודשת לשני שחלו מיד הילכך הרי היא בזה הספק לעולם וצריכה גט משניהם. ושמואל אמר אינו בזה הספק אלא ל' יום שמא ימות הראשון ולא יגמרו הקדושין ונמצא קדושי שני חלין למפרע עכ&quot;ל ר&quot;ש. ולהאי פירושא האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה בתוך ל' יום ואח&quot;כ מת או חזר בו הראשון בתוך ל' יום מקודשת לשני דאגלאי מילתא למפרע דקדושי ראשון לא הוו קדושי שהרי חזר בו או מת כמו שנראה מלשון ר&quot;ש לשמואל דאמר תנאה הוי אם מת ראשון תוך שלשים יום הוו קדושי שני קדושין אלמא יכול לחזור בו והר&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ז שצריכה גט משניהם אפילו תוך ל' יום אלמא ראשון לא סגי ליה בחזרה תוך ל'. ונראה שפי' תנאה הוי דה&quot;ק לה קדושי נתחלו מהאידנא מגמר לא מגמרא עד לאחר ל' יום והויא מקודשת בהאי לישנא לראשון תוך ל' יום ואינו יכול לחזור בו. והאי דקאמר לא לגמרו אהני ליה שאם תבעה אותו לנישואין נותנין לו זמן (לפדות) [להכין] את עצמו משלשים ואילך ואם מת תוך שלשים יום א&quot;צ חליצה או יבום שהרי משעה ראשונה נתן לה הקדושין שלא יגמרו עד לאחר שלשים וכן נמי אם מתה היא תוך שלשים יום הוא מותר בקרובותיה שהקדושין לא נגמרו א). ושמואל ס&quot;ל דתנאה הוי הילכך הקדושין תלויין כל שלשים שאם ימות קדושי שני הוו קדושין. או חזרה הוי כדפרישנא שחזר בו מעכשיו דקאמר ולא רצה שיחולו עד לאחר שלשים ומקודשת לשני לענין בעיין אם מת הראשון תוך שלשים ויש לו אח פטורה מן החליצה ומן היבום שאין כאן קדושין כלל ואם קדשה אחר אפילו קודם שמת כונסה דקדושי שני קדושין. לשמואל פשיטא ליה דתנאה הוי דאפילו תנאה הוי הבעל יכול לחזור בו. דהני תנאי. דאיפליגי בגיטין כה&quot;ג:

אינה צריכה גט. כדמפרש ממה נפשך. משמע הכי ומשמע הכי כלומר איכא אינשי דאמרי משום תנאה ואיכא דאמרי משום חזרה ודלמא קמא ובתרא אמרי משום חזרה ואמצעי משום תנאה נמצא שקדושי אמצעי חלו תכף שקדש ותבעי נמי גיטא מאמצעי קמ&quot;ל דמילתא פשיטא לה דבכולהו אמרי ליה משום תנאה [או] משום חזרה הלכך א&quot;צ גט מהאמצעי:

טעמיה דר' יוחנן. פי' דמדקאמר תופסין ודאי לא הוי טעמיה דר' יוחנן דהאי לישנא משמע תנאה ומשמע חזרה דלהאי טעמא אין הקדושין אלא לאחד ואין אנו יודעים מי הוא ומספק צריכה גט מכולם. אבל תופסין משמע שכל א' וא' מצא מקום פנוי ויש בו צד קדושין לה לאסרה. וקשיא לן והיכן מצינו קדושין בעולם שלא יפשטו בכולה (קדושי) [אשה] שאם לא קדשה כולה אשה אמר רחמנא ולא חצי אשה. מ&quot;ה נראה דקסבר ר' יוחנן שהאומר לאשה הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני שמקודשת בזו מספק דאע&quot;ג דגבי גט לא הוי גט התם הוא דבעינן כריתות אבל הכא קנין בעינן והא איכא. ואע&quot;ג דבעי לה רבי אבא בפ' המגרש ופשיט דאינה מקודשת דאתקש הויה ליציאה וכי היכי דגבי גט חוץ מפלוני אינה מגורשת ה&quot;נ בקדושין חוץ מפלוני אינה מקודשת. ר' יוחנן לא ס&quot;ל הכי דה&quot;נ אשכחן לר' יוחנן פ' האיש מקדש דלית ליה ויצאה והיתה שיהיה כלל בכל מקום. כדאמרינן צווח ריש לקיש ככרוכיא ויצאה והיתה וליכא דאשגח ביה וקאמר ר' יוחנן דהאי דקאמר מעכשיו ולאחר ל' יום שייר מקום לכל מי שיקדש תוך זה הזמן. כאילו אמר חוץ ממי שיקדשך תוך ל' יום מ&quot;ה תפסי קדושי כולם ואפי' הם מאה:

כשרגא דליבני. כלומר עושה שורות הלבנים מניח ריוח בין השורות והשלישית (תקח מזו ומזו) [מונחת על זו ועל זו]:

חולצת דדילמא חזרה הוי ואין גט לאחר מיתה וזקוקה היא. ולא מתיבמת דדלמא תנאה הוי כלומר אם אמות ומגורשת היא בזה. שיורא הוא והוי כמאן דאמר חוץ ממי שיבא עליך או שיקדשך עד שאמות:

גט דפשיטא ליה דתנאה הוי:

מהיום אם מתי תנאה הוי ומגורשת. אטו מהיום ולאחר מיתה דלר' יוחנן ודאי שיורא הוי ולא הוי גט כלל. אשתכח השתא מהיום ולאחר ל' יום מספקא לן אי תנאה הוי אי חזרה הוי. ואם קדשוה אנשים רבים במהיום ולאחר עשרים ואחד מהיום ולאחר עשרה א&quot;צ גט דדלמא תנאה הוי או דילמא חזרה הוי מ&quot;ה חולצת ולא מתייבמת וכן נמי במהיום ולאחר ל' ונאבד הגט בתוך ל'. ולר' יוחנן גבי גט לא הוי גט כלל מן הדין. ואם תתייבם אין בכך כלום. ולגבי קדושין צריכה גט מכולם וכן בהרי היא מקודשת חוץ מפלוני מקודשת. ומסתברא דהא מילתא אסורא היא ולחומרא עבדי'. גבי גט פסקי' כרב והוי ספק ולא מתייבמת דדילמא תנאה הוי וחולצת דדלמא חזרה הוי. וגבי קדושין פסקי' כר' יוחנן שצריכה גט מכולם וגבי הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני מקודשת מספק. יהיה דעת ר' יוחנן שמקודשת ודאי או ספק שאין בזה הכרע. דאע&quot;ג דגבי גיטין חוץ ודאי הוא דלא הוי גט גבי קדושין אפשר שהוא ספק לר' יוחנן ותפסי בה קדושי' אפילו לאחר. לחומרא עבדינן ומקודשת מספק ואם בא אחר וקדשה תצא מזה ומזה. וכן נראה דעת הר&quot;ם שפסק לר' יוחנן כמ&quot;ש באישות פ&quot;ז ושם כתב ההיא דחוץ מפלוני וכתב שמקודשת מספק. ובגרושין פ&quot;ט כתב שדלמא חזרה הוי:

הרי את מקודשת בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז והוא יתן. לכשיתן הקדושין חלין למפרע משעה ראשונה ואם קבלה בינתים קדושין מאחר הואיל ונתן לא הוו קדושין. מיהו אם מת ולא נתן קדושין ודאי לא הוו ואינה צריכה חליצה שהרי לא קיים תנאו:


&lt;קטע סוף=נט ב/&gt;

===[[קידושין ס ב|דף ס עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;

לכשיתן הוו קדושי מקמי הכי לא הוו קדושי ואם קבלה קדושין מאחר בינתים מקודשת לשני:

נתקרע הגט כשנתנה המאתים זוז לרב הונא הוי גט משעה ראשונה ומגורשת לרב יהודה לא הוי גט עד השתא ואינה מגורשת דליכא גט:

לא תנשא דדילמא לא תקיים תנאה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין:

תנאה הוי. דאי אמר לה על מנת שתתנם לי וליורשי אפי' רבנן מודו דנותנת לאחר מיתה דמגורשת היא משעה ראשונה:

כאומר מעכשיו ומשעת נתינה חלו הקדושין או הגרושין:

הכל מודים. כלומר אפי' רבנן פשיטא להו דכמעכשיו דמי. לא נחלקו עליה דרבי דליהוי ספק מאי הוי ולרבנן מספקא להו אי תנאה או חזרה הוי וכמעכשיו:

והא תניא בניחותא. כחו דר' דקאמר אף מהיום ולאחר מיתה הוי גט:

אינה מקודשת. דעל מנת תנאה הוי וכמעכשיו הוא שא&quot;צ לכפול תנאו. ויש לו משמע שיש לו הויא מקודשת ודאי. ואם בא אחר וקדשה אינה מקודשת לשני. אבל כי ליכא עדים שיש לו הויא מקודשת מספק שמא יש לו ואע&quot;ג דאיהו אמר שאין וכ&quot;כ הר&quot;ם פ&quot;ז ואם בא אחר וקדשה תצא מזה ומזה:

על השלחן שהיה שולחני והראה לה מעות שאינם שלו שלא נתכוין אלא להראותה מעות שלו. בעיסקא. למחצית שכר היו לפניו על השלחני להחליף ולהשתכר:

בית כור מקום הראוי לזרוע ל' סאין. ובית סאתים הוא ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים או ע' אמה על ע' אמה כחצר המשכן והכל עולה לחשבון א'. חיישינן ואע&quot;ג דאמר אין לו וכן פי' הר&quot;ם למתני' הכי יש לו הוו קדושי ודאי וכי אין ידוע הוו קדושי ספק:

(על) במקום פלוני. איכא מ&quot;ד דאבית כור עפר לחודיה קא מהדר אבל מאתים זוז לא אכפת לן שהרי יכול להביאן לכל מקום שירצה וכן נראה מפי' ר&quot;ש שפירש אנא טרחנא ומייתינא התבואה. והר&quot;ם ז&quot;ל פי' דאמעות נמי קאי דתנאה הוא ולא נתקיים התנאי ואינה מקודשת וכן הוא בתוספתא [ומה] שכתב הר&quot;ם שאעפ&quot;י שאמר לו במקום פלוני חיישינן שמא יש לו ולא כן נראה מהתוספתא וצ&quot;ע. תוספתא מקודשת מספק:

בבקעה. שיש שם כמה כורין ואין א' מהן משלו. בדיסתורא. אריסות. בזמן שהיובל נוהג שכל שדה אחוזה פדיונה שוה א' יפה וא' רעה אבל בזמן שאין היובל נוהג פודה בשוה. נקעים. גומות:


&lt;קטע סוף=ס ב/&gt;
===[[קידושין סא א|דף סא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סא א/&gt;

בהדי ארעא להיות נמדד קטפרס שלהם:

באפי נפשייהו להיות נמדדים לפי מה שיש בהם ולא יעלה תל שלהן בחשבון:

דלאו בני זריעה. וקרא כתיב זרע אבל מה שאינו ראוי לזריעה אינו נפדה בזה הערך אלא בשווי':

נגרי כמו אגנות מי קרקע הם נקראים:

הכא מאי. אמר לה על מנת שיש לי בית כור עפר ויש לו שם נקעים גבוהים עשרה ואין בהם מים להקדש מדמינן לה ומקודשת או למכירה מדמינן לה ואינה מקודשת שהרי אין לו בית כור שאין נמדדין עמה הנקעים:

טרחנא ואע&quot;ג דלעיל לא אמרינן טרחנא התם הוא שלא נתקיים התנאי שהרי אמר לה על מנת שיש לי במקום פלוני אבל הכא נתקיים התנאי דבית כור עפר קאמר לה וזה המקום ראוי לזריעת בית כור:

ר' מאיר וכו'. מסתברא דר' מאיר אתא לאפלוגי אהני מתני' דלעיל דס&quot;ל דעל מנת הוי תנאי בלא כפילה וקאמר שכל תנאי צריך כפילה ואפי' בעל מנת ולית הלכתא כוותיה בהאי:

כתנאי בני גד ובני ראובן שהיה כפול שאמר ואם לא יעברו לא יתנו להם את ארץ גלעד:

אינו תנאי. דלא אמרי' מכלל הן אתה שומע לאו והמתנה או המעשה קיים אע&quot;פ שלא קיים את התנאי. והה&quot;נ דילפי' מתנאי בני גד ובני ראובן דבעי' הן קודם ללאו שהרי אמר תחלה אם יעברו ואח&quot;כ אמר לא יעברו. ובעינן נמי תנאי קודם למעשה דקאמר אם יעברו ונתתם ולא אמר תנו אם יעברו כדאיתא בהשוכר את הפועלים ובפ' מי שאחזו שם בארנו שדעת הר&quot;ם שאין במשפטי התנאי לר' מאיר אלא הני ג' ותנאי בדבר שאפשר לקיימו והאי לא חזינן ליה מתנאי בני גד ובני ראובן אלא ממה שהשיב משה וסדר דבריו שכפל תנאו והקדים הן ללאו ואמר תנאי קודם למעשה מה לי לסדר דבריו כך אם לא להודיע אם לא עשה כן היה תנאו בטל אבל בשורש הדבר שהם בקשוהו דהיינו ארץ סיחון ועוג שהוא התנה להם שיעשו לא גמרי מהאי אנפא כל שהם שאלו ממנו מה שיהיו צריכים והוא שאל מהם מה שהיה צריך. ואע&quot;ג דאמר ר' אדא בפ' מי שאחזו מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו מתנאי בני גד ובני ראובן מה התם תנאי בדבר א' ומעשה בדבר א'. הא רבא ורב אשי פליגי בההיא אוקימתא ודדמי ליה כגון ההיא דפ' המדיר דבעי תנאי דאפשר לקיומי על יד שליח ופרישנא נמי התם שדעת רב אשי דמעכשיו ועל מנת (דעל מנת) לא צריך חד מאנפי דתנאי תדע שזה דעת הר&quot;ם שהרי לא הביא במשפטי התנאי באישות פ&quot;ו אלא הני ד'. וקאמר רבי מאיר שאם אמר הרי את מקודשת לי בפרוטה זו אם תתני לי כך וכך מכאן עד יום פלוני או ה&quot;ז גיטיך אם תתני לי כך וכך אם לא כפל תנאו הרי היא מקודשת ומגורשת אעפ&quot;י שלא נתנה שהתנאי בטל ואם בא אחר וקדשה מקודשת לראשון והה&quot;נ אם גרע א' מהני ד' משפטי התנאי שכתבנו ור' חנינא פליג אתנאי כפול לחודיה וקאמר שלא אמר אם לא יעברו להורות שצריך תנאי כפול דודאי א&quot;צ דמכלל הן אתה שומע לאו אלא להורות (שלא) [שאף אם לא] יעברו [מ&quot;מ] ינחלו בארץ כנען. ומיהו צריך תנאי קודם למעשה וכן צריך הן קודם ללאו:

שפיר קאמר ליה. כלומר והואיל ואיכא למימר טעמא דמ&quot;ה אצטריך ליה למימר הכי תו לא גמרי' שכך הוא משפט התנאי:


&lt;קטע סוף=סא א/&gt;
===[[קידושין סא ב|דף סא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;

ונאחזו בתוככם. דמשמע שאם לא יעברו לא יפסידו חלקם. בארץ כנען למה לי. ש&quot;מ שבא לומר שלא יהיה התנאי כלום שלא יטלו בארץ הגלעד כנגד חלקם שבארץ כנען אלא יטלו חלקם ג&quot;כ בארץ כנען. שהמעשה בטל מפני זאת הכפילה. ירושלמי בכל אתר פי' באיסורא דוקא כדאיתא בס&quot;פ שבועת העדות מודה ר' מאיר באיסורא. ובהא אפי' גבי איסורא לית ליה דהא בכולי תלמודא אמרי' לרבי מאיר לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן כדאיתא בפ&quot;ק דנדרים. (דף י&quot;א) וכתב הרב בתשובת שאלה שא&quot;צ לכפול התנאי אלא בגיטין וקדושין אבל בממונא לא בעי' תנאי כפול. איכא מ&quot;ד שהטעם הוא שאין זה מוכר ונותן קרקעות אלא על תנאי שהקנה ואיך נוציא אותו מידו אם לא על תנאי שהתנה. אבל גיטין וקדושין אומדן דעת הוא מכיון שנתן דעתו לגרש או לקדש אין התנאי אלא כמפליגה בדברים וקירוב הדעת הוא וריחוק הדעת הוא ואין תנאי מועיל בו לקרב ולרחק אא&quot;כ חזקו בתנאים שנתפרשו בו ותנאי בני גד ובני ראובן לא היתה הארץ מוחזקת בידיהם ומ&quot;ה הוצרכו לחזק התנאים. אבל קרקע המוחזק לו לאדם מירושתו או ממקחו א&quot;צ חזוק לתנאו ואם לא נתקיים מה שהתנה לא נוציאנו מידו ע&quot;כ [וכן] כתב הר&quot;ם בזכייה פ&quot;ג ורבותי הורו שא&quot;צ לכפול את התנאי ולהקדים הן ללאו אלא בגיטין וקדושין בלבד ואין לדבר זה ראיה ע&quot;כ. ובעל התשלום כתב בנדרים פ&quot;ק דשאר משפטי התנאי בעי הרי&quot;ף אפי' בממונא דהא אפילו ר' חנינא מודה בהו כדפרישנא ואף רבנן לא פליגי עליה אלא במכלל לאו אתה שומע הן ויחיד ורבים הלכה כרבים והאי דגבי גיטין וקדושין בעי' תנאי כפול משום דאשכחן לשמואל דאתקין בגיטא דשכיב מרע תנאי כפול ועשה זה שמואל שחשש לב&quot;ד טועין דלמא איכא ב&quot;ד דס&quot;ל כר' מאיר דבעי תנאי כפול ואתי למשרי אשת איש לעלמא ולרווחא דמילתא הוא דעבד הלכך הואיל וחשש שמואל לזה אנן נמי נחוש לחומרא ולא לקולא אבל בדיני ממונות לא חיישינן לר' מאיר ע&quot;כ. וליכא למימר דר' מאיר לא בעי תנאי כפול בדיני ממונות דהא תנאי בני גד ובני ראובן בדיני ממונות הוא. ובעל ההשלמה כתב שהרי&quot;ף כתב בתשובה דבממונא לא בעי' תנאי כפול והן קודם ותנאי קודם למעשה ולא חד מאנפי דתנאי ואין להביא ראיה ממה שפי' (הרי&quot;ף) במי שמת (רמז תתפ&quot;ט) בההיא עובדא דפ' יום טוב שחל טעמא דאמר הבו ליה ולינסיב שלא פירשה משום מעשה קודם לתנאי כמו שפירשו שאר המפרשים שהרי הר&quot;ם פירשה כן והטעם דשכיב מרע היה וא&quot;צ חד מאנפי דתנאי דאילו רישא כי אמר הבו ולינסיב והוי ולינסיב תנאי. אי נסיב שקיל ואי לא לא. ואעפ&quot;י שהמעשה קודם לתנאי. תדע דהא בסיפא דאמר לינסיב והבו ליה אע&quot;פ שלא כפל את תנאו הוי תנאו תנאי אפי' לדעת הר&quot;ם שכתב בממון בעי' תנאי כפול אלא ודאי בשכיב מרע לא בעי' חד מאנפי דתנאי דאיכא קנין וקנין כמעכשיו דמי. ואיכא מאן דפסק כרב אדא (ופסק) [דבעינן נמי] תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר ועשה משפטי התנאי ששה. אבל הר&quot;ם כתב שאינן אלא ארבעה (נמ&quot;ש) ופסק כר' מאיר ל&quot;ש באיסורא ול&quot;ש בממונא. ומיהו הרי&quot;ף הביא בתשובות משפטי התנאי דפ' מי שאחזו וביאר תנאי ומעשה בדבר א' כדאיתא במי שאחזו. שלא הטעתו. הוא הטעה את עצמו [וכיון] דלא פריש דברים שבלב אינן דברים:


&lt;קטע סוף=סא ב/&gt;
===[[קידושין סב א|דף סב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סב א/&gt;

לאחד שיחלוץ. קסבר האי תנא אין קדושין תופסין ביבמה לשוק:

אינה מקודשת. דהו&quot;ל דבר שלא בא לעולם ועכשיו אין כחו לקדשה:

מחובר אינו חייב בתרומה דדגן כתוב ודגן נאסף בכרי משמע ותורם מן הפטור על החיוב הוא טבל ביד ישראל. ומן החיוב על הפטור הוא טבל ביד כהן:

לכשיתלשו ונתלשו. מי חיילה עליה שם תרומה למפרע:

ופירות ערוגה. כלומר או שאמר פירות וכו':

כל שבידו. לתלוש ולהפריש מיד:

והרי גר. שבא להתגייר. ותנן לאחר שאתגייר אינה מקודשת.

&lt;קטע סוף=סב א/&gt;
===[[קידושין סב ב|דף סב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סב ב/&gt;

משפט כתוב ביה דכתיב משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח. דמזדקקו ליה בי דינא. פר&quot;ש שיודיעוהו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות הלכך לאו בידו הוא:

אלא מעתה. איכא מאן דדייק דעבד הלקוח מישראל כשם שא&quot;צ לקבל עליו מצות שכבר קבלם כשטבל לשם עבדות כדאיתא בפ' החולץ כך א&quot;צ ג' לטבילתו והיינו דשניא ליה משום דהשתא דעת אחרת והר&quot;ם ז&quot;ל כתב בקדושה פי&quot;ג דצריך ג' ואיכא מאן דמפרש דגבי עובד כוכבים לאו בידו דמזדקק ליה ג' אבל היכא גבי ישראל שרוצה לשחרר שפחתו ודאי מזדקקי ליה ג' ובידו הוא. והעיקר דהכי פירושא גבי גר שצריך ג' שיודיעוהו מצות קלות וחמורות מאן יימר שימצא ת&quot;ח ראויים להודיע. אבל גבי עבד הלקוח מישראל אע&quot;ג דבעי' ג' הואיל ואינן צריכים חכמים ודאי ימצא ובידו הוא שכל אדם ילך שם דמצוה קעביד ומשום הכי שני ליה דהשתא דעת אחרת ולזה כיון ר&quot;ש במ&quot;ש למעלה. כתב ר&quot;ש ה&quot;ג התם מעיקרא בהמה הכא דעת אחרת ע&quot;כ. כלומר לא שייך הכא מחוסר מעשה שכשנשתחררה היא בריה אחרת שאין לה שום דמיון [עכשיו] עם מה שהיתה תחלה. אלא הא וכו'. שהאשה אותה בריה שהיא קודם הגט היא לאחר שגרשה ה&quot;נ דהוו קדושי:

אין בידו לקדשה דהא ברשות עצמה היא הואיל וגרשה ואמאי (לא) תתרצה בקדושין אחר שגרשה כי אמרו כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי במה שא&quot;צ דעת אחרת. אבל במה שצריך דעת אחרת איחשבת מה שבידו לעשות כאילו נעשה לא תחשוב רצויה אלא כמו שהי' עתה שמא אלו נעשה לא היתה מתרצית שזה שנתרצית עתה מפני שאינו שוה כלום והני קדושי כדהשתא הוא דיינינן להו ואינו כלום. וכן היא שטת התלמוד דמותיב ומשני התירוץ שאינו מספיק אלא לאותה קושיא ומטעי התלמוד כדי שיקשה ובתר הכי מקשה ומשני ובסוף משני תירוץ שהוא מספיק לכל הקושיות. תפשוט הואיל דאמרת דמפני שאין בידו לקדשה משיגרשנה [לא] הוו קדושי השתא:

דילמא פי' ר&quot;ש מ&quot;ה מספקא ליה לר' אושעיא דלמא ס&quot;ל מנו דאי בעי לקדושה השתא מקדשה תפסי בה קדושי דלאחר זמן כי השתא. אבל המקדש אשתו לא חזרה השתא למתפס קדושי שהרי מקודשת היא. ולא נהירא דהיכי שייך למימר הכא מגו אי לא אמרי' גבה טעמא דרצויא דהשתא מהני. ומסתברא דהכי פירושא דילמא כלומר אפילו לרב הושעיא דאמר גבי אשתו דאינה מקודשת דילמא הכא מודה דמקודשת והטעם דאמר לאשתו הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשיך הואיל ואחר שגירשה אין בידו לקדשה אע&quot;פ שבידו לגרשה דיינין הקדושין כדהשתא כדפרישנא לעיל. אבל נותן לפנויה שתי פרוטות ואומר לה הרי את מקודשת לי בפרוטה היום ובפרוטה לאחר שאגרשיך אע&quot;פ שכאן דעת אחרת הואיל והגרושין בידו והיא מתרצית עתה להתקדש לו תפסי בה קדושי דבתר שעתא והטעם דהגרושין שהם בידו לאו כמחוסר מעשה דמי וכאילו נעשה הוא וריצויה חשבי' ריצוי שהרי נתרצית להתקדש לו. הלכך הויא לה מקודשת כלומר שאם גירשה צריכה גט מקדושין שנים דאיסורא הוא ולחומרא עבדינן ואע&quot;ג דבנדרים פ' ד' נדרים מסיק עלה דהאי בעיא דרבי אושעיא דאשה כפדאוה אחרים דמיא כלומר ואינה מקודשת. לחומרא עבדינן. ואהאי מסקנא סמכינן. ומסתברא שאם גירשה מקדושי פרוטה ראשונה ובא אחר וקדשה צריכה גט מזה ומזה. ואע&quot;פ שכתב הר&quot;ם פ&quot;ז דמקודשת לא ר&quot;ל אלא שצריכה הימנו גט ולחומרא הויא מקודשת ולא לקולא וזה אין בו ספק:

יתר על כן. אפילו מה שאינו בידו דקסבר אדם מקדיש ומקנה דבר שלא בא לעולם שהרי לא הביאה שליש עדיין ואין בידו לתלוש ולהפריש תרומה מתבואה עד שתביא שליש כדאיתא בראש השנה. בשחת שלא נתבשלו הגרעינין או לא לבלבו החטים דכיון דראוי לקצור ולהאכיל לבהמה מנכר וחשוב הוא אבל באגם שאינם אלא צמחים רכים קרי אגם. בביצלא. מין בצל מבצבץ ועולה מן הארץ ויש בו כדי לכוף:

כמאן אזלא הא דתניא. אדרבי חנינא קאי כמאן פי' אמתני' דאם אשתו מעוברת דבריו קיימים דדבר שבא מקצתו לעולם מקנייא. כשהוכר עוברה הוא. דהא תנן גבי תבואה כשהיא שחת גדולה הרב' שהיא ראויה לקצור אבל שגדלה מעט שאינה אלא כמו אגם הרי דכותה גבי אשה כשהיא מעוברת. וכתב הר&quot;ש דהא דר' חנינא כר' אליעזר [בן יעקב] קיימא דמשנתו קב ונקי:

דבי כבשה. שדה בית הבעל שא&quot;צ אלא למי גשמים:

דבי שקיא. שדה בית השלחין שצריך להשקותה תמיד אעפ&quot;י שהיא שחת לא אמר דעבידא דפסדא אי לא משקי לה כדבעי לה הלכך כמי שלא באה לעולם הוא:

ודברי הכל. בין לרבה בין לרב יוסף הוכר עוברה בעינן דומיא דשחת. איכא מ&quot;ד הואיל ומוקמי' להא דרבי חנינא כר' אליעזר [בן יעקב] וקי&quot;ל דלאו הלכתא היא דהא קי&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הא דר' חנינא נמי [לאו] הלכתא היא ואפי' הוכר עוברה אינה מקודשת וא&quot;ת:

ב) והא ר' חנינא מתני' ותנאי דמתני' ס&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. וי&quot;ל שבא ר' חנינא להודיענו דאפי' מאן דאית ליה אדם מקנה דשב&quot;ל בשאין אשתו מעוברת הואיל ולא בא מקצתו לעולם אינה מקודשת מיהו אם היא מעוברת שבא מקצתו לעולם למאן דאית ליה אדם מקנה דשב&quot;ל מקודשת. והר&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ז שאם הוכר עוברה מקודשת כר' חנינא ובתרומות פרק ה' כתב והוא שיביאו שליש דלא כר' אליעזר. נראה דעתו דמתניתין דאמר לא [אמר] כלום בין רבי אליעזר בין רבנן היא כר' אליעזר זרועים מיהא בעי מ&quot;ה מהדר לתרוצי למימריה דר' חנינא כדעתיה דר' אליעזר דמימרא דרבי חנינא לפרושי מתני' קא אתיא. ומיהו ר' חנינא נמי אליבא דרבנן אמרה שאם הוכר עוברה מקודשת. ואע&quot;ג דס&quot;ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הא קי&quot;ל נמי המקנה למי שלא בא לעולם [לא קנה] ואפ&quot;ה אם מזכה לעובר [שלו] קנה וקדושין זכות הם לאישה דאתתא ניחא לה בבעל ואביה מזכה לה במקבל כסף קדושיה וכמו שהמתנה מתנה מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו ובתו להועילם גמר והקנה לזה מעתה שהוא בעולם לקנותה תכף שתבא בעולם מפני שזכות הוא לה וכ&quot;ש הוא ומה אם כשהקונה אינו בעולם מפני שדעתו קרובה אצל בנו קנה לכשיבא כ&quot;ש כשהקונה הוא בעולם והמתנה אינה בעולם שקנה מעתה המתנה לכשתבא בעולם הלכך קדושיו קדושין. וכן כתב הר&quot;ם פ&quot;ז ויראה לי שצריך לחזור ולקדש מאביה אחר שתלד כדי שתכנס אותה בקדושין שאין בה דופי. ולשונו בפי' המשנה ואשר יתחזק אצלי שהוא יצטרך לקדש אותה אחר לידתה ואז יותר לו לבא עליה לפי שהעיקר אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואמנם אמרנו דבריו קיימין להחמיר שהיא אשת איש ע&quot;כ. הא דאמרי' במתני' לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת אתיא כמ&quot;ד דאין קדושין תופסין ביבמה לשוק אבל אנן דקי&quot;ל דמספקא לן אי תפסי בה קדושי אי לאו היא ספק מקודשת וכן הוא בירושלמי וכ&quot;כ הר&quot;ם:

כפועל אעשה עמך בפעולה יום א'. פרוטה שאמר לה התקדשי לי בפרוטה זו על מנת שאעשה לך כך וכך:

בצוותא ואקדש לך. שלא אשב יחידי ומיירי שאמר לה הרי את מקודשת לי בצוות שאעשה לך:

אינה אלא בסוף. וליכא מלוה ובמכוש האחרון חלו הקדושין וחיוב שכרו ולא קודם נמצא דליכא מלוה:

מתחלה ועד סוף. ומכוש האחרון שחלו הקדושין לית בה שוה פרוטה נמצא שקדשה במה שנתחייבה משכרו שהוא מלוה אצלה שהרי הרויחו והיה בידה מלוה:

על מנת תנאה משמע. וקי&quot;ל דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף וכן פסק הר&quot;ם פ&quot;ה. על מנת שירצה בגמ' מפרש. מלמדין כדי לעקור הקדושין למפרע ולא תזקק ליבם:

דאמר אין. כלומר דעל מנת שירצה משמע שיאמר כשישמע רוצה אני אבל אם שתק לא הוי מקודשת. והא לא אמר אין דאי מיירי שמת ואמר אין כי לא מת האב נמי מקודשת. מכי אמר אין ואמאי נקט מת האב:


&lt;קטע סוף=סב ב/&gt;
===[[קידושין סג ב|דף סג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סג ב/&gt;

אלא ע&quot;מ שישתוק. פר&quot;ש דרישא דתני על מנת שירצה על מנת שישתוק כשישמע משמע ואם לא שמע נמי מקודשת ורוצה האב ששתק בשעת שמיעה. לא רצה שמחה בשעת שמיעה:

והא שתיק ליה. והויא מקודשת ותו מהניא דמדקאמר מלמדין ולא אמר מודיעין ומלמדין ש&quot;מ דמיירי ששמע והואיל ושמע ושתיק הויא לה מקודשת אלא האי סיפא מתוקמא כשאמר בפי' על מנת שלא ימחה והואיל ולא קבע זמן למחאתו כל אימת דהוה מחי עקר להני קדושי מ&quot;ה מלמדין את האב שימחה. כתב ר&quot;ש ורישא לא מצי לאוקומי בשלא ימחה האב דא&quot;כ מה רצה דמקודשת והרי יש בידו למחות לעולם עכ&quot;ל ר&quot;ש. ודקדק מכאן בעל ההשלמה דשלא ימחה אע&quot;ג דמ&quot;ד אין יכול למחות שהרי עשה תנאו שלא ימחה ולעולם קדושיה תלויים עד שימות. ואיכא מ&quot;ד דע&quot;מ שלא ימחה יכול למחות לעולם [עד] שיאמר אין רוצה אני ומיהו אם אמר אינו יכול למחות שמיד חלו הקדושין. ומ&quot;ה לא אוקים רישא בשלא ימחה דרצה האב משמע שלא מיחה דהא לא ימחה קאמר אבל אי אמר אין אין יכול למחות ולזה כוון ר&quot;ש רישא ומציעתא בחד טעמא מיירי באמר לה ע&quot;מ שירצה דמשמע שישתוק וסיפא בחד טעמא דמשמע דמיירי שאמר לה ע&quot;מ שלא ימחה. ואית דמפרשי אלא ע&quot;מ שישתוק דמציעתא מיירי דאמר לה בפי' ע&quot;מ שישתוק ורישא מיירי בעל מנת שירצה עד דאמר אין משמע וגרסי' רישא בחד טעמא מציעתא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא:

מדר' ינאי. דאוקמי כדאסיק המקשה ולא אוקמא כולה בע&quot;מ שירצה ומי ששנה זו לא שנה זו דמי ששנה רישא ומציעתא סבר ע&quot;מ שירצה שישתוק ומי ששנה סיפא סבר דע&quot;מ שלא ימחה הוא. ולאידך פירושא מי ששנה (סיפא) [רישא] סבר דאמר אין משמע כתב ר&quot;ש ומאי על מנת שירצה שלא ימחה כשקבע זמן למחאתו. ורצה האב מקודשת שלא מיחה תוך ל' יום. לא רצה שמיחה תוך ל' מלמדין האב שימחה תוך ל' יום משמע דרב יוסף סבר בעל מנת שרצה שלא ימחה משמע ואית דגרסי מאי על מנת שירצה דאמר לה כלומר בפי'. והראב&quot;ד פי' ע&quot;מ שישתוק שישמע וישתוק ואם לא שמע אינה מקודשת והאי דתני מת האב מקודשת ה&quot;ה אפי' לא מת דהא שמע ושתק ומ&quot;ה נקט מת האב לאשמועינן דע&quot;מ שירצה שישתוק הוא דהא אמר כי מת האב אחר ששמע ושתק דתו לא מצי למימר אין מקודשת. אימא סיפא והא שתיק דמדרישא מת האב מיירי ששמע ושתק ואח&quot;כ מת סיפא דמת הבן נמי איירי ששמע האב ושתק ואח&quot;כ מת הבן. אשתכח השתא דעל מנת שלא ימחה יכול למחות לעולם עד שמת ואע&quot;ג דאמר אין לדעת בעל ההשלמה ולדעת אחרים עד שמת או דאמר אין. ע&quot;מ שישתוק. כשישמע משמע לא שמע מקודשת לפי' רש&quot;י. ולדעת הראב&quot;ד לא שמע אינה מקודשת עד שישמע וישתוק. ע&quot;מ שירצה אבא סתמא לגי' קמא שישתוק הוא. לגי' בתרא דאמר אין הוא ובפ' המדיר [דף עג:
] איכא אמורא דסבר דבהא פליגי ר' שמעון ות&quot;ק ת&quot;ק סבר ע&quot;מ שישתוק משמע. ור' שמעון סבר עד דאמר אין משמע. ומסתברא לחומרא עד דאמר אין משמע ומכאן אתה למד דליכא מ&quot;ד דע&quot;מ שירצה ע&quot;מ שלא ימחה משמע. ואע&quot;ג דבפ' כל הגט אמרינן דמ&quot;ד רוצה האב אינה מקודשת סבר אין ברירה. קי&quot;ל ביו&quot;ט פ' בתרא דמדאורייתא אין ברירה. ומסתברא דהאי שטה אליבא דמאן דלית ליה ע&quot;מ כמעכשיו הוא ואין הקדושין כלום בשעת נתינה אלא בשעת רצוי האב הוא דצריכינן למימר כשנתרצה האב הוברר הדבר דבשעת נתינה הוו קדושין אבל לר' דס&quot;ל ע&quot;מ כמעכשיו דמי תנאה הוא ולא צריכינן לברירה שהרי מקודשת משעה ראשונה ויתקיים התנאי והיינו דסתם לן תנא במתני' רצה האב מקודשת כמו שבארנו שם:


&lt;קטע סוף=סג ב/&gt;
===[[קידושין סד א|דף סד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סד א/&gt;

נשבית ופדיתיה והרי היא פסולה לכהונה משום ספק זונה אינו נאמן ובגמ' מפרש:

רישא נאמן לפסלה לכהונה כשהיא קטנה וגבי גדולה או שבויה אינו נאמן לפסלה לכהונה. רישא בידו לקדשה לאחד ויתן לה גט והיא פסולה לכהונה הלכך נאמן דמה לו לשקר איבעי פסיל לה:

סיפא לאו בידו. לא לקדשה משגדלה ולא למסרה בידי עובדי כוכבים:

נהי דבידו לקדשה לקבל הקדושין ממי שבא לקדשה. בידו לגרשה והגירושין פוסלין אותה לכהונה. וקדושין עצמן אינו בידו אלא מחלקו ממי שירצה ליתן:

הימניה רחמנא בין לאסור בין להתיר [לאיש] אסרה על הכל שאין אנו יודעים למי וכי אמר לזה התירה הלכך כי אמר קדשתיה נאמן לאוסרה וכי אמר גרשתיה נאמן להתירה לכל העולם ומיהא אסורה לכהן וקרא בנערה משתעי ולא בבוגרת ומ&quot;ה אינו נאמן אפי' בנשואין כשהיא בוגרת. ולנשואין הימניה רחמנא כלומר היתר או אסור הבא מחמת נשואין אבל לומר שבויה היא לא הימניה:

יש לי בנים ואין אשתו זקוקה ליבם. נאמן ואפי' מוחזק לן דאית ליה אח כדאיתא ביש נוחלין. יש לי אחים ואשתו זקוקה ליבם ועד הנה היתה בחזקת שאינה זקוקה. בשעת קדושין לא אמר לה על מנת אלא אמר לה שיש לו בנים או שאין לו אחים כדי שתרצה לו שלא תדאג מן היבום:

להתיר כלומר ממה שאמר בשעת קדושין ואינו נאמן ממה שאמר בשעת מיתה:

אף לאסור אלמא אע&quot;ג דאמר בשעת קדושין אין לי אחים הואיל ובשעת מיתה אמר יש לי אחים נאמן וכ&quot;ש אם לא דבר כלום עד עתה דנאמן כי אמר יש לי אחים. ומאחים מקשה דאילו מבנים מצינן למימר דנאמן כל כמה דלא הדר ביה מדבוריה קמא ודאי בשעת קדושין קושטא קאמר שלא יהיה זה העון תלוי בו אבל מתני' שלא אמר בשעת קדושין יש לי אחים כי אמר השתא יש לי אחים לצעורה ולמיסרה קא מכוון. ודעת אביי דכ&quot;ש היא. הלכך לפום האי טעמא אע&quot;ג דמוחזק לן באחי ואמר אין לי אחים בשעת מיתה נאמן הואיל ובידו לגרשה כדגרסי' ביש נוחלין ההוא דמוחזק לן דלית ליה ואמר בשעת מיתה דלית ליה אמר רב יוסף למאי נחוש לה חדא דהא מוחזק לן דלית ליה אחי. ועוד הא אמר בשעת מיתה דלית ליה אחי מדקאמר ועוד ש&quot;מ דה&quot;ק ועוד אפי' מוחזק דאית ליה אחי ור' ישמעאל כתב שם (כאן). ור' נתן אמר אף נאמן (מדברים שהיא אוסרה) ואע&quot;ג דמכחיש עצמו קאמר ר' נתן דנאמן בשעת מיתה לאסרה כ&quot;ש במתני' דליכא הכחשה. ושני רבא דהיא הנותנת שיהיה נאמן ומתני' וברייתא כולהו מיירי בחד גוונא דלא מוחזק לן באחי ולא בבני. ואקשי אביי דכ&quot;ש הוא אלא ודאי בתרי גוונא איירי דמתני' דקאמר דאומר יש לי אחים אינו נאמן איירי דלא מוחזק לן באחי. הלכך אינו נאמן שרוצה לאוסרה ולאו כל כמיניה. ורישא דקאמר יש לי בנים נאמן אע&quot;ג דאית ליה אחי ולא מוחזק לן [בבני] דנאמן מטעם הואיל ובידו לגרשה כדאיתא ביש נוחלין ואע&quot;ג דקאמר התם דלא מוחזק לן באחי. הכי פירושא. אי מהתם ה&quot;מ דרישא דומיא דסיפא מה סיפא דלית ליה אחי אף רישא דלית ליה אחי וכו'. הלכך באמר יש לו בנים נאמן הואיל ובידו לגרשה ואע&quot;ג דבעל שאמר גרשתי את אשתי דבידו לגרשה חולצת ולא מתייבמת שאני התם דקא מרע לנשואין והואיל וחזינן לה דיתבא תותי בעלה ולא נפק עלה קלא דאיגרשא משום דבידו לגרשה לא מהימנינן ליה אלא לחומרא. אבל יש לי בנים דאמלתא אחריתי קא מסהיד לא מרע להו לנשואין משום דבידו לגרשה מהימנינן ליה בין לקולא בין לחומרא:


&lt;קטע סוף=סד א/&gt;
===[[קידושין סד ב|דף סד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סד ב/&gt;

בריית' דאתחזק לן באחי ולא בבני דקאמר יש לו בנים בשעת קדושין וקאמר ר' דהאי דקאמר יש לי בנים או אין לי אחים בשעת קדושין. מה לו לשקר. מאי אהני דבוריה לרצויי להתקדש הרי יכול לרצותה בדרך אחר שיאמר לה שיגרשנה מחיים אם תצטרך ויעשה לה תנאי על זה הלכך מה לו לשקר:

כעדים דמו כלומר שמבטלין החזקה הראשונה וישאר זה מוחזק שיש לו בנים ואין לו אחים. הלכך כי אמר בשעת מיתתו אין לי בנים או אין לי אחים אינו נאמן שאינו אומר אלא לאוסרה דהואיל וזה שמוחזק לן באחים אינו לנו בבירור אלא ששמענו מה לי לשקר מהחזקה דכעדים דמי שיש לו בנים ואין לו אחים ור' נתן [סבר] דנאמן ממאי דאמ' בשעת מיתה דלא אתי מה לי לשקר ומבטל לחזקה ראשונה אלא הרי היא עומדת במקומה וכי אמר אין לי בנים נאמן דהא מוחזק הוא שאין לו בנים וכי אמר יש לי אחים נאמן דהא מוחזק הוא שיש לו אחים:


&lt;קטע סוף=סד ב/&gt;
===[[קידושין סה ב|דף סה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סה ב/&gt;

דבר. כי מצא בה ערות דבר וכתיב על פי שנים עדים יקום דבר:

לאחריני [קרובתיה] נאסרות וקרוביו נאסרין בה. איכא מ&quot;ד שאם קידש אשה בינו לבינה והזמין עדים אחורי הכותל או אחורי הגדר והיא לא ידעה בהם דהויא מקודשת דהא עדי קדושין א&quot;צ לומר להם אתם עדי ואע&quot;פ שלא ידעה בהם מ&quot;מ הא איכא עדים. והעיקר דאינה מקודשת דהיכא דקדשה בפני שנים הואיל וראו המעשה לא שייך הכא שום השטאה שהרי היא ראתה שהם ראו שקבלה מזה. אבל כשקבלה קדושין ממנו במקום שאין שם אחר ואינה חושבת שיראה לה שום אדם יכלה למימר משטה הייתי בך שהרי לא היתה חושבת שיראה לה שום אדם והדבר ידוע שהמקדש בלא עדים אינו כלום:


&lt;קטע סוף=סה ב/&gt;
===[[קידושין סו א|דף סו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סו א/&gt;

בעד א' שאמר לו אני מאמינך אע&quot;פ שאינו יכול לידע דודאי (מותר) [אסור] בה. היא היא כמו הני דלעיל ואסורה:

נגה. איחר:

דלאו גזלנא. דנאמן כשאר עד א'. אלמא אפי' בעד אחד הואיל ושתק אסורה:

כבי תרי. אפקה ותן לה כתובתה ולצאת ידי שמים קאמר. ומסתברא שאע&quot;פ שהיא מכחישתו אי מהימן ליה כבי תרי אם בא לצאת ידי שמים חייב להוציאה פי' לצאת מידי ספק דאע&quot;ג דמאמין בדבריו לא מילתא ברירא היא לגביה דהא ליכא תרי סהדי אלא חד סהדא וחד סהדא הכא לאו כלום הוא אלא הואיל ומהימן ליה הויא לה הך אתתא לגביה כחתיכה ספק של חלב או של שומן כל היכא דמהימן ליה. ולשון הר&quot;מ פי&quot;ח דאיסורי ביאה ה&quot;ז יוציא כדי לצאת מידי ספק ע&quot;כ. איכא מ&quot;ד דהואיל ומשום שסומך דעתו בדבריו הויא לה הך אתתא לגביה כחתיכה ספק של חלב או של שומן אי בתר הכי נהפכה דעתו ולא מהימן ליה אפי' לא נתן אמתלא וטעם מפני מה אינו מאמינו עתה אפ&quot;ה הואיל ואינו מאמינו עתה אם לא גרשה לא יגרשנה ושריא ליה. דהשתא איתברר ליה דלאו חתיכה דאיסורא היא לגביה. כי היכי דחתיכה דאיסורא ספק חלב ספק שומן דאסירא ליה מספק אי בתר הכי אתברר ליה דהויא שומן ודאי שריא ליה מכי אתברר ליה התירא ואיכא מ&quot;ד דהואיל ומהימן ליה הוי ספק שאינו מתברר אע&quot;פ שיהפך דעתו דלא מהימן ליה. ומסתברא דהא דאמרי' (דהיכא) דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא. ה&quot;מ היכא דליכא סהדי אבל איכא סהדי דליכא איסורא מותר:

של פרושים. של חכמי ישראל כלומר אינם שמחים בשמחתך. ומה אעשה לידע אם כן הוא. הקם תן ציץ הקדש על מצחך שיעמדו על רגליהם לפי שהשם כתוב בו והם יגלו לבן שאומרים לכך מיחה בו ובגדי כהונה ניתנו ליהנות שלא בשעת עבודה. שהיו אומרים עליו שלא היה כהן שנשבית אמו בהר המודיעים כרך של חשמונאי ונשאה אביו ושבויה פסולה לכהונה ונמצא שהוא חלל. היכי דמי דקאמר דלא נמצא והחזיקוהו בכשרות. סמוך אהני פר&quot;ש ואי אמרת אוקים תרי להדי תרי ומוקים אתתא אחזקה ה&quot;מ אי איתא קמן והיתה באה לב&quot;ד להתירה שאומרת לא נשביתי להתירה אבל זה הנדון לפנינו אין לו חזקה דכשרות שהרי מעידין על תחלת לידתו בפסול ע&quot;כ. ובפ' האשה שנתארמלה ביארנו האמת:

בעד אחד. שהעיד שנשבית ושנים הכחישוהו:

הזמה שהזימו העדים דאמרו ביום שאתם מעידים הייתם עמנו במקום פלוני וגזירת הכתוב היא שהאחרונים נאמנים:

שפחה היינו עמה כל זמן ויחדנו להם שפחה תחתיה והיוונים סבורים שהיא זו ונאמנים דליכא הכחשה:


&lt;קטע סוף=סו א/&gt;
===[[קידושין סו ב|דף סו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סו ב/&gt;

מגורה. מגורת מים כמין בריכה:

של דיוסקום. שם אדם:

מטהר דאמר השתא הוא דחסר וכשטבלו בו היה שלם:

מטמא דלא ידעינן מאימת חסר ונמצא שאין טבילה:

ביחיד. בא אחד ואמר מדדתיו ונמצא חסר נאמן דעד אחד נאמן באיסורים:

ביחיד. בא א' ואמר בעל מום הוא נאמן:

שלח אחוי אם אינך בעל מום הפשט בגדיך ונראה:

שיש קדושין. שקדושין תופסין בה:

ואין עבירה. בנישואיה שלא אסרה תורה:


&lt;קטע סוף=סו ב/&gt;
===[[קידושין סז א|דף סז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סז א/&gt;

א) ויש עבירה כגון חייבי לאוין:

נושא ממזרת דקהל גרים לא איקרי קהל לר' יוסי:

מצרי [שני] שנתגייר אביו ונמצא שהוא שני:

ראשונה שנתגיירה היא:

שלישי. ומותר לישראל דכתיב דור שלישי יבא להם בקהל ה':


&lt;קטע סוף=סז א/&gt;
===[[קידושין סז ב|דף סז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סז ב/&gt;

מן האומות שאינו מז' האומות ואינו מכלל לא תחיה כל נשמה. שבא על הכנענית וה&quot;ה לחוי ויבוסי ה' אומות. בעבד ואתה יכול לחיותו דשדי' ליה בתר זכר:

אשר הולידו בארצכם משמע שהם מארץ אחרת והולידו כאן שנשאו מבנות הארץ. ולעיל מיניה כתיב ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם. וגם מבני התושבים כלומר לא משאר אומות לבדם אתה רשאי לקנות אלא אף מאותן שנולדו בארצכם אע&quot;פ שהולידו בארץ אחרת כגון שאביהם מזאת הארץ ואמן מארץ אחרת ובת&quot;כ גרסי' ולא מן הכנעניים שבארצכם כלומר שנולדו מן הכנעניים:

אחר הפגום [שבשניהם] לענין עבדות לא מצינן למימר דהא נתגיירו אלא לענין יוחסין ולא מצינו חילוק בין אומה לאומה משנתגיירו אלא בעמוני ומואבי עם מצרי ואדומי דעמון ומואב הזכרים אסורים איסור עולם ונקבות מותרות מיד ואדומי אחד זכרים ואחד נקבות אסורים עד דור שלישי. ואסיקנא פ' תפלת השחר דהשתא כולם מותרים תיכף משנתגיירו שבא סנחריב ובלבל כל האומות וכל דפריש מרובא פריש:


&lt;קטע סוף=סז ב/&gt;
===[[קידושין סח א|דף סח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סח א/&gt;

אפי' נדה. אם קדש נדה לא יהיו קדושין ואם בא על הנדה יהיה הולד ממזר:

הא דאביי בהחולץ. הכל מודים שמעון התימני ורבי עקיבא דפליגי התם:

לאחות אשה לחומרא דלא ליהוו קדושי והולד ממזר:

לנדה לקולא והוו קדושי ואין הולד ממזר. בקל וחומר כלו' שאר עריות חוץ מאחות אשה דלא תפסי בהו קדושי והולד ממזר נפקא מיבמה דאמר רחמנא לא תהיה לאיש זר לא תהא בה הויה לזר. והך שיטה היא כמ&quot;ד דיבמה לשוק (אי) לא תפסי בה קדושי והולד ממזר א)או לרבי עקיבא בשאר חייבי לאוין או לפי' ר&quot;ש לרב כמו שבארנו בסוף החולץ. ומיהו ש&quot;מ מיהא בהדיא דאפילו מ&quot;ד דלא תפסי בה קדושי (שהיא) [שאינו אלא] בלאו דהא אמר בהדיא מה יבמה שהיא בלאו לא תפסי בה קדושי כמו שביארנו ביבמות פרק האשה רבה. חייבי מיתות וחייבי כריתות לא כ&quot;ש:

חייבי לאוין נמי ניליף במה מצינו דנהי דליכ' ק&quot;ו ניתי במה מצינו שלא יהיו קדושין תופסין בחייבי לאוין ושהולד ממזר:

בהדיא כתיב בהו דתפסי. וכי יש כלומר וכי אהבתו של בעל או שנאתו חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה שהוצרך לכתוב לא יוכל לבכר את בן האהובה:

שנואה בנישואיה. חייבי לאוין:

כי תהיינה אלמא אית בה הוייה:


&lt;קטע סוף=סח א/&gt;
===[[קידושין סח ב|דף סח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סח ב/&gt;

תהיה לאדוניה בעבד עברי שרבו מוסר לו שפחה כנענית וקאמר שהבנים עבדים כמו השפחה:

כי יסיר לעיל מהאי קרא כתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מדלא כתיב כי יסיר את בתך כלומר שיסיר העובד כוכבים שהוא חתנך בתך שתתן לו. ש&quot;מ שעליה לא הקפידה תורה דודאי הואיל וגדולה [היא] לא יסירה אלא מבן שנולד מבתך מהעובד כוכבים קאמר שהעובד כוכבים יסירהו דודאי מדכתיב יסיר לשון זכר ארישיה דקרא קאי וקרי ליה בנך ושמעי' דבן בתו הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך ומדלא כתיב כי תסיר את בנך כלו' לא תקח בתו לבנך כי תסיר היא הבן הנולד מבנך. ש&quot;מ שלא הקפידה עליו תורה בהסרתו דעובד כוכבים הוא ובנך שתתן לבתו הוא שקרוי בנך אבל הנולד לבנך אינו קרוי בנך אלא בנה:

קרוי בנך. ישראל הוא. ולפי מ&quot;ש הר&quot;ם בקדושי' פי&quot;ב ובהלכות יבום פ&quot;א נראה שכך פי' כי יסיר ענין בפני עצמו וקא דייק מדסמך קרא דכי יסיר דאיירי בעובד עבודת כוכבים לקרא דאיירי בחתון העובד כוכבים ש&quot;מ דאתא לאשמועינן שהחתון מביא לעבוד עבודת כוכבים הראויים להיותם ישראלים ומדלא אמר כי יסיר את בתך ואת בנך דהוה משמע שהחתון הנזכר מסירם מאחרי השם ש&quot;מ דלאו עלייהו קפיד דגדולים נינהו ושניהם ישראל וישראלית הם ולא יסירו אלא מהבנים היוצאים מהם דיבר. ומדסמך חתון דבנך לבתו לכי יסיר ולא סמיך חתון דבתך לבנו ש&quot;מ דההוא לא יסיר מאחרי שישראל [הוא] אלא חתון דבנך לבתו מחייב הבן היוצא מהם [להסיר] מאחרי שאין לו דין ישראל וה&quot;ק בנך שאתה נותן לה שהוא מישראלית הוא בנך שעובד השם ואין בנך שבא מן העובדת כוכבים הוא בנך שאינו עובד השם אלא הוא בנה והולד ממזר ואתא רבה לאשמועינן דבתר דידה שדינן ליה וממזר הוא ולא בתר דידיה שאם נתגייר יהיה ראוי לבא בקהל:


&lt;קטע סוף=סח ב/&gt;
===[[קידושין סט א|דף סט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סט א/&gt;

אין לו חיים. לעולם לכתחלה מותר ואפ&quot;ה ממזרת אין לה תקנה שאם תנשא לעבד אין הבן מתייחס אחריו אלא אחריה ונמצא שהוא ממזר. אם קדמתיך אם הכרתיך קודם שנשאת אשה הייתי משיאך עצה שבניה יהיו כשרים:

לכתחלה. ממזר בשפחה מותר היינו שהיה משיאו לישא שפחה וישחרר הבנים:

אא&quot;א טעמא דרבי טרפון דיעבד אבל לכתחלה אסור ודאי רבי שמלאי לא משיאו עצה:

שיגנוב ועבד עברי שמכרוהו ב&quot;ד מותר בשפחה ולא מוכר עצמו ולהכי נקט זיל גנוב וה&quot;ה דמצי לאקשויי מי שרי לאינסובי עצה למגנב אלא דהוה מתרץ ליה דס&quot;ל כר' אליעזר דאמר אפי' מוכר עצמו רבו מוסר לו שפחה כנענית:

והאמר מר במסכת ערכין אין דין עבד עברי נוהג [אלא בזמן שהיובל נוהג] דקרינן ביה עד שנת היובל יעבוד עמך. הלכה כר' טרפון דממזר נושא שפחה אפילו לכתחלה דאפי' איסורא דרבנן ליכא שלא גזרו על השפחה לממזר מפני תקנת בניו:
&lt;קטע סוף=סט א/&gt;</text>
      <sha1>ls2l7jkeiq6irkk2ryr5km1j9x37piv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415797</id>
      <parentid>1415782</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T02:13:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/195.60.235.72|195.60.235.72]] ([[User talk:195.60.235.72|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:ShalomOrobot|ShalomOrobot]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60647" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת קידושין|תוספות ר&quot;י הזקן|ג}}
{{המרת או.סי.אר}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===[[קידושין נח ב|דף נח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נח ב/&gt;
מקודשת לשני. שתלו קדושי ראשון והרי היא אשת איש. תאכל בתרומה אם נשאה [א&quot;נ] לדין תורה שארוסה אוכלת בתרומה דבר תורה:

מקודשת ואינה מקודשת וצריכה גט משניהם:


&lt;קטע סוף=נח ב/&gt;
===[[קידושין נט א|דף נט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נט א/&gt;

לא תאכל שמא לאו קדושין הן. ובת כהן לישראל לא תאכל שמא קדושין הן ואירוסין פוסלים ולא מאכילין:

לא יהבוה ניהליה. לא היו רוצים לתתה לבנו:

איבעיא ליה לאודועי. להבן קודם שיקדשנה להוציא עצמו ממנהג רמאות ואסור לעשו' כן:

באגא דאלימי. בקעה של בעלי זרועות היתה ולא היו מניחים לקנות קרקע אצלם אלא לאדם שהיה נחשב בעיניהם:

לאודועי. שלא הניחו לו לקנותה בשבילו קודם שיקחנה:

מהפך עליה. לקנותה:

קבליה. סיפר תלונתו:

לרגל. כשדורשי' בהלכות הרגל והיו כולם באים לקבל פני הרב:

חררה. עוגה. פר&quot;ש מחזר לזכות בה מן ההפקר או שיתננה לו בעל הבית ע&quot;כ. ולא נהירא דהא תנן בפיאה פ&quot;ד נטל מקצת פיאה וזרקה על השאר אין לו בה כלום. נפל לו עליה או פירס טליתו עליה מעבירין אותה הימנו. ובירושלמי ובתוספתא תני בשם ר' מאיר קונסין אותו ומוציאין הימנו את התלוש ואת המחובר. אלא ודאי לא בחררה דהפקר איירי אלא דההיא כי האי גוונא מפקינן לה מיניה. אלא דומיא דהך עובדא שרוצה לקנותה או שישתכר עם בעל הבית כדי שיתפרנס ובא אחר ועשה מה שהוא היה משתדל לעשות עם בעל הבית זה נקרא רשע ומיהו אין מוציאין אותה מידו:

רשע. שיורד לחיי חברו:

קמייתא. ראשונה שלא קניתי מעולם ואם אמכרנה אינו סימן טוב:

ארעא דרבנן. הפקר לתלמידים:

מהו. דין אלו הקדושין:

ואע&quot;פ שנתאכלו כל המעות. תוך שלשים יום וכי בעי למיחל הני קדושין ליתנהו למעות בעולם אפ&quot;ה מקודשת:

לא למלוה דאינה מקודשת ולא לפקדון שאם אין בפקדון שוה פרוטה בעין אינה מקודשת. מלוה להוצאה ניתנה ולאו דידיה היא ולא יהב לה מידי. וחזרה בה תוך שלשים יום שאמרה בפני שנים אי אפשי בקדושין. אבל אם מת הוא או היא תוך ל' יום פשיטא שלא נגמרו הקדושין ואינה זקוקה ליבם והוא מותר בקרובותיה. אתי דבור דהשתא ומבטל דבור דרצו הקדושין ואיכא מעשה דנתינת מעות לאשה הכל תלוי בדבורה ובדבור הוא חשוב:


&lt;קטע סוף=נט א/&gt;
===[[קידושין נט ב|דף נט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;

וכן היא שנתנה רשות בפ' בתרא. ולהאי לישנא סבר ר&quot;ל דלא אתי דבור ומבטל דבור גרידא:

מהו שיחזור ויגרש בו. כשאומר לשליח גט שנתתי לך בטל הוא:

מתורת גט לא בטליה בהאי לישנא כמו שבארנו פרק השולח. במאי פקעו. דהא כשחלין קדושי ראשון אשת איש גמורה היא. מר רב חסדא. ארישא דלא אמר מעכשיו:

אי תנאה הוי. האי ולאחר ל' יום כלומר התקדשי לי מעכשיו אם לא אחזור תוך ל' יום ואם לא חזר בו מקודשת היא לו משעה ראשונה אי חזרה הוי שחזר בו מעכשיו דקאמר ואינו רוצה שיחולו הקדושין עד אחר ל' יום ויכול לחזור שהרי לא נתן לה הכסף עד שחזר בו ואי חזרה הוי הויא מקודשת לשני שחלו מיד הילכך הרי היא בזה הספק לעולם וצריכה גט משניהם. ושמואל אמר אינו בזה הספק אלא ל' יום שמא ימות הראשון ולא יגמרו הקדושין ונמצא קדושי שני חלין למפרע עכ&quot;ל ר&quot;ש. ולהאי פירושא האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה בתוך ל' יום ואח&quot;כ מת או חזר בו הראשון בתוך ל' יום מקודשת לשני דאגלאי מילתא למפרע דקדושי ראשון לא הוו קדושי שהרי חזר בו או מת כמו שנראה מלשון ר&quot;ש לשמואל דאמר תנאה הוי אם מת ראשון תוך שלשים יום הוו קדושי שני קדושין אלמא יכול לחזור בו והר&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ז שצריכה גט משניהם אפילו תוך ל' יום אלמא ראשון לא סגי ליה בחזרה תוך ל'. ונראה שפי' תנאה הוי דה&quot;ק לה קדושי נתחלו מהאידנא מגמר לא מגמרא עד לאחר ל' יום והויא מקודשת בהאי לישנא לראשון תוך ל' יום ואינו יכול לחזור בו. והאי דקאמר לא לגמרו אהני ליה שאם תבעה אותו לנישואין נותנין לו זמן (לפדות) [להכין] את עצמו משלשים ואילך ואם מת תוך שלשים יום א&quot;צ חליצה או יבום שהרי משעה ראשונה נתן לה הקדושין שלא יגמרו עד לאחר שלשים וכן נמי אם מתה היא תוך שלשים יום הוא מותר בקרובותיה שהקדושין לא נגמרו א). ושמואל ס&quot;ל דתנאה הוי הילכך הקדושין תלויין כל שלשים שאם ימות קדושי שני הוו קדושין. או חזרה הוי כדפרישנא שחזר בו מעכשיו דקאמר ולא רצה שיחולו עד לאחר שלשים ומקודשת לשני לענין בעיין אם מת הראשון תוך שלשים ויש לו אח פטורה מן החליצה ומן היבום שאין כאן קדושין כלל ואם קדשה אחר אפילו קודם שמת כונסה דקדושי שני קדושין. לשמואל פשיטא ליה דתנאה הוי דאפילו תנאה הוי הבעל יכול לחזור בו. דהני תנאי. דאיפליגי בגיטין כה&quot;ג:

אינה צריכה גט. כדמפרש ממה נפשך. משמע הכי ומשמע הכי כלומר איכא אינשי דאמרי משום תנאה ואיכא דאמרי משום חזרה ודלמא קמא ובתרא אמרי משום חזרה ואמצעי משום תנאה נמצא שקדושי אמצעי חלו תכף שקדש ותבעי נמי גיטא מאמצעי קמ&quot;ל דמילתא פשיטא לה דבכולהו אמרי ליה משום תנאה [או] משום חזרה הלכך א&quot;צ גט מהאמצעי:

טעמיה דר' יוחנן. פי' דמדקאמר תופסין ודאי לא הוי טעמיה דר' יוחנן דהאי לישנא משמע תנאה ומשמע חזרה דלהאי טעמא אין הקדושין אלא לאחד ואין אנו יודעים מי הוא ומספק צריכה גט מכולם. אבל תופסין משמע שכל א' וא' מצא מקום פנוי ויש בו צד קדושין לה לאסרה. וקשיא לן והיכן מצינו קדושין בעולם שלא יפשטו בכולה (קדושי) [אשה] שאם לא קדשה כולה אשה אמר רחמנא ולא חצי אשה. מ&quot;ה נראה דקסבר ר' יוחנן שהאומר לאשה הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני שמקודשת בזו מספק דאע&quot;ג דגבי גט לא הוי גט התם הוא דבעינן כריתות אבל הכא קנין בעינן והא איכא. ואע&quot;ג דבעי לה רבי אבא בפ' המגרש ופשיט דאינה מקודשת דאתקש הויה ליציאה וכי היכי דגבי גט חוץ מפלוני אינה מגורשת ה&quot;נ בקדושין חוץ מפלוני אינה מקודשת. ר' יוחנן לא ס&quot;ל הכי דה&quot;נ אשכחן לר' יוחנן פ' האיש מקדש דלית ליה ויצאה והיתה שיהיה כלל בכל מקום. כדאמרינן צווח ריש לקיש ככרוכיא ויצאה והיתה וליכא דאשגח ביה וקאמר ר' יוחנן דהאי דקאמר מעכשיו ולאחר ל' יום שייר מקום לכל מי שיקדש תוך זה הזמן. כאילו אמר חוץ ממי שיקדשך תוך ל' יום מ&quot;ה תפסי קדושי כולם ואפי' הם מאה:

כשרגא דליבני. כלומר עושה שורות הלבנים מניח ריוח בין השורות והשלישית (תקח מזו ומזו) [מונחת על זו ועל זו]:

חולצת דדילמא חזרה הוי ואין גט לאחר מיתה וזקוקה היא. ולא מתיבמת דדלמא תנאה הוי כלומר אם אמות ומגורשת היא בזה. שיורא הוא והוי כמאן דאמר חוץ ממי שיבא עליך או שיקדשך עד שאמות:

גט דפשיטא ליה דתנאה הוי:

מהיום אם מתי תנאה הוי ומגורשת. אטו מהיום ולאחר מיתה דלר' יוחנן ודאי שיורא הוי ולא הוי גט כלל. אשתכח השתא מהיום ולאחר ל' יום מספקא לן אי תנאה הוי אי חזרה הוי. ואם קדשוה אנשים רבים במהיום ולאחר עשרים ואחד מהיום ולאחר עשרה א&quot;צ גט דדלמא תנאה הוי או דילמא חזרה הוי מ&quot;ה חולצת ולא מתייבמת וכן נמי במהיום ולאחר ל' ונאבד הגט בתוך ל'. ולר' יוחנן גבי גט לא הוי גט כלל מן הדין. ואם תתייבם אין בכך כלום. ולגבי קדושין צריכה גט מכולם וכן בהרי היא מקודשת חוץ מפלוני מקודשת. ומסתברא דהא מילתא אסורא היא ולחומרא עבדי'. גבי גט פסקי' כרב והוי ספק ולא מתייבמת דדילמא תנאה הוי וחולצת דדלמא חזרה הוי. וגבי קדושין פסקי' כר' יוחנן שצריכה גט מכולם וגבי הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני מקודשת מספק. יהיה דעת ר' יוחנן שמקודשת ודאי או ספק שאין בזה הכרע. דאע&quot;ג דגבי גיטין חוץ ודאי הוא דלא הוי גט גבי קדושין אפשר שהוא ספק לר' יוחנן ותפסי בה קדושי' אפילו לאחר. לחומרא עבדינן ומקודשת מספק ואם בא אחר וקדשה תצא מזה ומזה. וכן נראה דעת הר&quot;ם שפסק לר' יוחנן כמ&quot;ש באישות פ&quot;ז ושם כתב ההיא דחוץ מפלוני וכתב שמקודשת מספק. ובגרושין פ&quot;ט כתב שדלמא חזרה הוי:

הרי את מקודשת בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז והוא יתן. לכשיתן הקדושין חלין למפרע משעה ראשונה ואם קבלה בינתים קדושין מאחר הואיל ונתן לא הוו קדושין. מיהו אם מת ולא נתן קדושין ודאי לא הוו ואינה צריכה חליצה שהרי לא קיים תנאו:


&lt;קטע סוף=נט ב/&gt;
===[[קידושין ס ב|דף ס עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;

לכשיתן הוו קדושי מקמי הכי לא הוו קדושי ואם קבלה קדושין מאחר בינתים מקודשת לשני:

נתקרע הגט כשנתנה המאתים זוז לרב הונא הוי גט משעה ראשונה ומגורשת לרב יהודה לא הוי גט עד השתא ואינה מגורשת דליכא גט:

לא תנשא דדילמא לא תקיים תנאה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין:

תנאה הוי. דאי אמר לה על מנת שתתנם לי וליורשי אפי' רבנן מודו דנותנת לאחר מיתה דמגורשת היא משעה ראשונה:

כאומר מעכשיו ומשעת נתינה חלו הקדושין או הגרושין:

הכל מודים. כלומר אפי' רבנן פשיטא להו דכמעכשיו דמי. לא נחלקו עליה דרבי דליהוי ספק מאי הוי ולרבנן מספקא להו אי תנאה או חזרה הוי וכמעכשיו:

והא תניא בניחותא. כחו דר' דקאמר אף מהיום ולאחר מיתה הוי גט:

אינה מקודשת. דעל מנת תנאה הוי וכמעכשיו הוא שא&quot;צ לכפול תנאו. ויש לו משמע שיש לו הויא מקודשת ודאי. ואם בא אחר וקדשה אינה מקודשת לשני. אבל כי ליכא עדים שיש לו הויא מקודשת מספק שמא יש לו ואע&quot;ג דאיהו אמר שאין וכ&quot;כ הר&quot;ם פ&quot;ז ואם בא אחר וקדשה תצא מזה ומזה:

על השלחן שהיה שולחני והראה לה מעות שאינם שלו שלא נתכוין אלא להראותה מעות שלו. בעיסקא. למחצית שכר היו לפניו על השלחני להחליף ולהשתכר:

בית כור מקום הראוי לזרוע ל' סאין. ובית סאתים הוא ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים או ע' אמה על ע' אמה כחצר המשכן והכל עולה לחשבון א'. חיישינן ואע&quot;ג דאמר אין לו וכן פי' הר&quot;ם למתני' הכי יש לו הוו קדושי ודאי וכי אין ידוע הוו קדושי ספק:

(על) במקום פלוני. איכא מ&quot;ד דאבית כור עפר לחודיה קא מהדר אבל מאתים זוז לא אכפת לן שהרי יכול להביאן לכל מקום שירצה וכן נראה מפי' ר&quot;ש שפירש אנא טרחנא ומייתינא התבואה. והר&quot;ם ז&quot;ל פי' דאמעות נמי קאי דתנאה הוא ולא נתקיים התנאי ואינה מקודשת וכן הוא בתוספתא [ומה] שכתב הר&quot;ם שאעפ&quot;י שאמר לו במקום פלוני חיישינן שמא יש לו ולא כן נראה מהתוספתא וצ&quot;ע. תוספתא מקודשת מספק:

בבקעה. שיש שם כמה כורין ואין א' מהן משלו. בדיסתורא. אריסות. בזמן שהיובל נוהג שכל שדה אחוזה פדיונה שוה א' יפה וא' רעה אבל בזמן שאין היובל נוהג פודה בשוה. נקעים. גומות:


&lt;קטע סוף=ס ב/&gt;
===[[קידושין סא א|דף סא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סא א/&gt;

בהדי ארעא להיות נמדד קטפרס שלהם:

באפי נפשייהו להיות נמדדים לפי מה שיש בהם ולא יעלה תל שלהן בחשבון:

דלאו בני זריעה. וקרא כתיב זרע אבל מה שאינו ראוי לזריעה אינו נפדה בזה הערך אלא בשווי':

נגרי כמו אגנות מי קרקע הם נקראים:

הכא מאי. אמר לה על מנת שיש לי בית כור עפר ויש לו שם נקעים גבוהים עשרה ואין בהם מים להקדש מדמינן לה ומקודשת או למכירה מדמינן לה ואינה מקודשת שהרי אין לו בית כור שאין נמדדין עמה הנקעים:

טרחנא ואע&quot;ג דלעיל לא אמרינן טרחנא התם הוא שלא נתקיים התנאי שהרי אמר לה על מנת שיש לי במקום פלוני אבל הכא נתקיים התנאי דבית כור עפר קאמר לה וזה המקום ראוי לזריעת בית כור:

ר' מאיר וכו'. מסתברא דר' מאיר אתא לאפלוגי אהני מתני' דלעיל דס&quot;ל דעל מנת הוי תנאי בלא כפילה וקאמר שכל תנאי צריך כפילה ואפי' בעל מנת ולית הלכתא כוותיה בהאי:

כתנאי בני גד ובני ראובן שהיה כפול שאמר ואם לא יעברו לא יתנו להם את ארץ גלעד:

אינו תנאי. דלא אמרי' מכלל הן אתה שומע לאו והמתנה או המעשה קיים אע&quot;פ שלא קיים את התנאי. והה&quot;נ דילפי' מתנאי בני גד ובני ראובן דבעי' הן קודם ללאו שהרי אמר תחלה אם יעברו ואח&quot;כ אמר לא יעברו. ובעינן נמי תנאי קודם למעשה דקאמר אם יעברו ונתתם ולא אמר תנו אם יעברו כדאיתא בהשוכר את הפועלים ובפ' מי שאחזו שם בארנו שדעת הר&quot;ם שאין במשפטי התנאי לר' מאיר אלא הני ג' ותנאי בדבר שאפשר לקיימו והאי לא חזינן ליה מתנאי בני גד ובני ראובן אלא ממה שהשיב משה וסדר דבריו שכפל תנאו והקדים הן ללאו ואמר תנאי קודם למעשה מה לי לסדר דבריו כך אם לא להודיע אם לא עשה כן היה תנאו בטל אבל בשורש הדבר שהם בקשוהו דהיינו ארץ סיחון ועוג שהוא התנה להם שיעשו לא גמרי מהאי אנפא כל שהם שאלו ממנו מה שיהיו צריכים והוא שאל מהם מה שהיה צריך. ואע&quot;ג דאמר ר' אדא בפ' מי שאחזו מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו מתנאי בני גד ובני ראובן מה התם תנאי בדבר א' ומעשה בדבר א'. הא רבא ורב אשי פליגי בההיא אוקימתא ודדמי ליה כגון ההיא דפ' המדיר דבעי תנאי דאפשר לקיומי על יד שליח ופרישנא נמי התם שדעת רב אשי דמעכשיו ועל מנת (דעל מנת) לא צריך חד מאנפי דתנאי תדע שזה דעת הר&quot;ם שהרי לא הביא במשפטי התנאי באישות פ&quot;ו אלא הני ד'. וקאמר רבי מאיר שאם אמר הרי את מקודשת לי בפרוטה זו אם תתני לי כך וכך מכאן עד יום פלוני או ה&quot;ז גיטיך אם תתני לי כך וכך אם לא כפל תנאו הרי היא מקודשת ומגורשת אעפ&quot;י שלא נתנה שהתנאי בטל ואם בא אחר וקדשה מקודשת לראשון והה&quot;נ אם גרע א' מהני ד' משפטי התנאי שכתבנו ור' חנינא פליג אתנאי כפול לחודיה וקאמר שלא אמר אם לא יעברו להורות שצריך תנאי כפול דודאי א&quot;צ דמכלל הן אתה שומע לאו אלא להורות (שלא) [שאף אם לא] יעברו [מ&quot;מ] ינחלו בארץ כנען. ומיהו צריך תנאי קודם למעשה וכן צריך הן קודם ללאו:

שפיר קאמר ליה. כלומר והואיל ואיכא למימר טעמא דמ&quot;ה אצטריך ליה למימר הכי תו לא גמרי' שכך הוא משפט התנאי:


&lt;קטע סוף=סא א/&gt;
===[[קידושין סא ב|דף סא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;

ונאחזו בתוככם. דמשמע שאם לא יעברו לא יפסידו חלקם. בארץ כנען למה לי. ש&quot;מ שבא לומר שלא יהיה התנאי כלום שלא יטלו בארץ הגלעד כנגד חלקם שבארץ כנען אלא יטלו חלקם ג&quot;כ בארץ כנען. שהמעשה בטל מפני זאת הכפילה. ירושלמי בכל אתר פי' באיסורא דוקא כדאיתא בס&quot;פ שבועת העדות מודה ר' מאיר באיסורא. ובהא אפי' גבי איסורא לית ליה דהא בכולי תלמודא אמרי' לרבי מאיר לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן כדאיתא בפ&quot;ק דנדרים. (דף י&quot;א) וכתב הרב בתשובת שאלה שא&quot;צ לכפול התנאי אלא בגיטין וקדושין אבל בממונא לא בעי' תנאי כפול. איכא מ&quot;ד שהטעם הוא שאין זה מוכר ונותן קרקעות אלא על תנאי שהקנה ואיך נוציא אותו מידו אם לא על תנאי שהתנה. אבל גיטין וקדושין אומדן דעת הוא מכיון שנתן דעתו לגרש או לקדש אין התנאי אלא כמפליגה בדברים וקירוב הדעת הוא וריחוק הדעת הוא ואין תנאי מועיל בו לקרב ולרחק אא&quot;כ חזקו בתנאים שנתפרשו בו ותנאי בני גד ובני ראובן לא היתה הארץ מוחזקת בידיהם ומ&quot;ה הוצרכו לחזק התנאים. אבל קרקע המוחזק לו לאדם מירושתו או ממקחו א&quot;צ חזוק לתנאו ואם לא נתקיים מה שהתנה לא נוציאנו מידו ע&quot;כ [וכן] כתב הר&quot;ם בזכייה פ&quot;ג ורבותי הורו שא&quot;צ לכפול את התנאי ולהקדים הן ללאו אלא בגיטין וקדושין בלבד ואין לדבר זה ראיה ע&quot;כ. ובעל התשלום כתב בנדרים פ&quot;ק דשאר משפטי התנאי בעי הרי&quot;ף אפי' בממונא דהא אפילו ר' חנינא מודה בהו כדפרישנא ואף רבנן לא פליגי עליה אלא במכלל לאו אתה שומע הן ויחיד ורבים הלכה כרבים והאי דגבי גיטין וקדושין בעי' תנאי כפול משום דאשכחן לשמואל דאתקין בגיטא דשכיב מרע תנאי כפול ועשה זה שמואל שחשש לב&quot;ד טועין דלמא איכא ב&quot;ד דס&quot;ל כר' מאיר דבעי תנאי כפול ואתי למשרי אשת איש לעלמא ולרווחא דמילתא הוא דעבד הלכך הואיל וחשש שמואל לזה אנן נמי נחוש לחומרא ולא לקולא אבל בדיני ממונות לא חיישינן לר' מאיר ע&quot;כ. וליכא למימר דר' מאיר לא בעי תנאי כפול בדיני ממונות דהא תנאי בני גד ובני ראובן בדיני ממונות הוא. ובעל ההשלמה כתב שהרי&quot;ף כתב בתשובה דבממונא לא בעי' תנאי כפול והן קודם ותנאי קודם למעשה ולא חד מאנפי דתנאי ואין להביא ראיה ממה שפי' (הרי&quot;ף) במי שמת (רמז תתפ&quot;ט) בההיא עובדא דפ' יום טוב שחל טעמא דאמר הבו ליה ולינסיב שלא פירשה משום מעשה קודם לתנאי כמו שפירשו שאר המפרשים שהרי הר&quot;ם פירשה כן והטעם דשכיב מרע היה וא&quot;צ חד מאנפי דתנאי דאילו רישא כי אמר הבו ולינסיב והוי ולינסיב תנאי. אי נסיב שקיל ואי לא לא. ואעפ&quot;י שהמעשה קודם לתנאי. תדע דהא בסיפא דאמר לינסיב והבו ליה אע&quot;פ שלא כפל את תנאו הוי תנאו תנאי אפי' לדעת הר&quot;ם שכתב בממון בעי' תנאי כפול אלא ודאי בשכיב מרע לא בעי' חד מאנפי דתנאי דאיכא קנין וקנין כמעכשיו דמי. ואיכא מאן דפסק כרב אדא (ופסק) [דבעינן נמי] תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר ועשה משפטי התנאי ששה. אבל הר&quot;ם כתב שאינן אלא ארבעה (נמ&quot;ש) ופסק כר' מאיר ל&quot;ש באיסורא ול&quot;ש בממונא. ומיהו הרי&quot;ף הביא בתשובות משפטי התנאי דפ' מי שאחזו וביאר תנאי ומעשה בדבר א' כדאיתא במי שאחזו. שלא הטעתו. הוא הטעה את עצמו [וכיון] דלא פריש דברים שבלב אינן דברים:


&lt;קטע סוף=סא ב/&gt;
===[[קידושין סב א|דף סב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סב א/&gt;

לאחד שיחלוץ. קסבר האי תנא אין קדושין תופסין ביבמה לשוק:

אינה מקודשת. דהו&quot;ל דבר שלא בא לעולם ועכשיו אין כחו לקדשה:

מחובר אינו חייב בתרומה דדגן כתוב ודגן נאסף בכרי משמע ותורם מן הפטור על החיוב הוא טבל ביד ישראל. ומן החיוב על הפטור הוא טבל ביד כהן:

לכשיתלשו ונתלשו. מי חיילה עליה שם תרומה למפרע:

ופירות ערוגה. כלומר או שאמר פירות וכו':

כל שבידו. לתלוש ולהפריש מיד:

והרי גר. שבא להתגייר. ותנן לאחר שאתגייר אינה מקודשת.

&lt;קטע סוף=סב א/&gt;
===[[קידושין סב ב|דף סב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סב ב/&gt;

משפט כתוב ביה דכתיב משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח. דמזדקקו ליה בי דינא. פר&quot;ש שיודיעוהו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות הלכך לאו בידו הוא:

אלא מעתה. איכא מאן דדייק דעבד הלקוח מישראל כשם שא&quot;צ לקבל עליו מצות שכבר קבלם כשטבל לשם עבדות כדאיתא בפ' החולץ כך א&quot;צ ג' לטבילתו והיינו דשניא ליה משום דהשתא דעת אחרת והר&quot;ם ז&quot;ל כתב בקדושה פי&quot;ג דצריך ג' ואיכא מאן דמפרש דגבי עובד כוכבים לאו בידו דמזדקק ליה ג' אבל היכא גבי ישראל שרוצה לשחרר שפחתו ודאי מזדקקי ליה ג' ובידו הוא. והעיקר דהכי פירושא גבי גר שצריך ג' שיודיעוהו מצות קלות וחמורות מאן יימר שימצא ת&quot;ח ראויים להודיע. אבל גבי עבד הלקוח מישראל אע&quot;ג דבעי' ג' הואיל ואינן צריכים חכמים ודאי ימצא ובידו הוא שכל אדם ילך שם דמצוה קעביד ומשום הכי שני ליה דהשתא דעת אחרת ולזה כיון ר&quot;ש במ&quot;ש למעלה. כתב ר&quot;ש ה&quot;ג התם מעיקרא בהמה הכא דעת אחרת ע&quot;כ. כלומר לא שייך הכא מחוסר מעשה שכשנשתחררה היא בריה אחרת שאין לה שום דמיון [עכשיו] עם מה שהיתה תחלה. אלא הא וכו'. שהאשה אותה בריה שהיא קודם הגט היא לאחר שגרשה ה&quot;נ דהוו קדושי:

אין בידו לקדשה דהא ברשות עצמה היא הואיל וגרשה ואמאי (לא) תתרצה בקדושין אחר שגרשה כי אמרו כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי במה שא&quot;צ דעת אחרת. אבל במה שצריך דעת אחרת איחשבת מה שבידו לעשות כאילו נעשה לא תחשוב רצויה אלא כמו שהי' עתה שמא אלו נעשה לא היתה מתרצית שזה שנתרצית עתה מפני שאינו שוה כלום והני קדושי כדהשתא הוא דיינינן להו ואינו כלום. וכן היא שטת התלמוד דמותיב ומשני התירוץ שאינו מספיק אלא לאותה קושיא ומטעי התלמוד כדי שיקשה ובתר הכי מקשה ומשני ובסוף משני תירוץ שהוא מספיק לכל הקושיות. תפשוט הואיל דאמרת דמפני שאין בידו לקדשה משיגרשנה [לא] הוו קדושי השתא:

דילמא פי' ר&quot;ש מ&quot;ה מספקא ליה לר' אושעיא דלמא ס&quot;ל מנו דאי בעי לקדושה השתא מקדשה תפסי בה קדושי דלאחר זמן כי השתא. אבל המקדש אשתו לא חזרה השתא למתפס קדושי שהרי מקודשת היא. ולא נהירא דהיכי שייך למימר הכא מגו אי לא אמרי' גבה טעמא דרצויא דהשתא מהני. ומסתברא דהכי פירושא דילמא כלומר אפילו לרב הושעיא דאמר גבי אשתו דאינה מקודשת דילמא הכא מודה דמקודשת והטעם דאמר לאשתו הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשיך הואיל ואחר שגירשה אין בידו לקדשה אע&quot;פ שבידו לגרשה דיינין הקדושין כדהשתא כדפרישנא לעיל. אבל נותן לפנויה שתי פרוטות ואומר לה הרי את מקודשת לי בפרוטה היום ובפרוטה לאחר שאגרשיך אע&quot;פ שכאן דעת אחרת הואיל והגרושין בידו והיא מתרצית עתה להתקדש לו תפסי בה קדושי דבתר שעתא והטעם דהגרושין שהם בידו לאו כמחוסר מעשה דמי וכאילו נעשה הוא וריצויה חשבי' ריצוי שהרי נתרצית להתקדש לו. הלכך הויא לה מקודשת כלומר שאם גירשה צריכה גט מקדושין שנים דאיסורא הוא ולחומרא עבדינן ואע&quot;ג דבנדרים פ' ד' נדרים מסיק עלה דהאי בעיא דרבי אושעיא דאשה כפדאוה אחרים דמיא כלומר ואינה מקודשת. לחומרא עבדינן. ואהאי מסקנא סמכינן. ומסתברא שאם גירשה מקדושי פרוטה ראשונה ובא אחר וקדשה צריכה גט מזה ומזה. ואע&quot;פ שכתב הר&quot;ם פ&quot;ז דמקודשת לא ר&quot;ל אלא שצריכה הימנו גט ולחומרא הויא מקודשת ולא לקולא וזה אין בו ספק:

יתר על כן. אפילו מה שאינו בידו דקסבר אדם מקדיש ומקנה דבר שלא בא לעולם שהרי לא הביאה שליש עדיין ואין בידו לתלוש ולהפריש תרומה מתבואה עד שתביא שליש כדאיתא בראש השנה. בשחת שלא נתבשלו הגרעינין או לא לבלבו החטים דכיון דראוי לקצור ולהאכיל לבהמה מנכר וחשוב הוא אבל באגם שאינם אלא צמחים רכים קרי אגם. בביצלא. מין בצל מבצבץ ועולה מן הארץ ויש בו כדי לכוף:

כמאן אזלא הא דתניא. אדרבי חנינא קאי כמאן פי' אמתני' דאם אשתו מעוברת דבריו קיימים דדבר שבא מקצתו לעולם מקנייא. כשהוכר עוברה הוא. דהא תנן גבי תבואה כשהיא שחת גדולה הרב' שהיא ראויה לקצור אבל שגדלה מעט שאינה אלא כמו אגם הרי דכותה גבי אשה כשהיא מעוברת. וכתב הר&quot;ש דהא דר' חנינא כר' אליעזר [בן יעקב] קיימא דמשנתו קב ונקי:

דבי כבשה. שדה בית הבעל שא&quot;צ אלא למי גשמים:

דבי שקיא. שדה בית השלחין שצריך להשקותה תמיד אעפ&quot;י שהיא שחת לא אמר דעבידא דפסדא אי לא משקי לה כדבעי לה הלכך כמי שלא באה לעולם הוא:

ודברי הכל. בין לרבה בין לרב יוסף הוכר עוברה בעינן דומיא דשחת. איכא מ&quot;ד הואיל ומוקמי' להא דרבי חנינא כר' אליעזר [בן יעקב] וקי&quot;ל דלאו הלכתא היא דהא קי&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הא דר' חנינא נמי [לאו] הלכתא היא ואפי' הוכר עוברה אינה מקודשת וא&quot;ת:

ב) והא ר' חנינא מתני' ותנאי דמתני' ס&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. וי&quot;ל שבא ר' חנינא להודיענו דאפי' מאן דאית ליה אדם מקנה דשב&quot;ל בשאין אשתו מעוברת הואיל ולא בא מקצתו לעולם אינה מקודשת מיהו אם היא מעוברת שבא מקצתו לעולם למאן דאית ליה אדם מקנה דשב&quot;ל מקודשת. והר&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ז שאם הוכר עוברה מקודשת כר' חנינא ובתרומות פרק ה' כתב והוא שיביאו שליש דלא כר' אליעזר. נראה דעתו דמתניתין דאמר לא [אמר] כלום בין רבי אליעזר בין רבנן היא כר' אליעזר זרועים מיהא בעי מ&quot;ה מהדר לתרוצי למימריה דר' חנינא כדעתיה דר' אליעזר דמימרא דרבי חנינא לפרושי מתני' קא אתיא. ומיהו ר' חנינא נמי אליבא דרבנן אמרה שאם הוכר עוברה מקודשת. ואע&quot;ג דס&quot;ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הא קי&quot;ל נמי המקנה למי שלא בא לעולם [לא קנה] ואפ&quot;ה אם מזכה לעובר [שלו] קנה וקדושין זכות הם לאישה דאתתא ניחא לה בבעל ואביה מזכה לה במקבל כסף קדושיה וכמו שהמתנה מתנה מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו ובתו להועילם גמר והקנה לזה מעתה שהוא בעולם לקנותה תכף שתבא בעולם מפני שזכות הוא לה וכ&quot;ש הוא ומה אם כשהקונה אינו בעולם מפני שדעתו קרובה אצל בנו קנה לכשיבא כ&quot;ש כשהקונה הוא בעולם והמתנה אינה בעולם שקנה מעתה המתנה לכשתבא בעולם הלכך קדושיו קדושין. וכן כתב הר&quot;ם פ&quot;ז ויראה לי שצריך לחזור ולקדש מאביה אחר שתלד כדי שתכנס אותה בקדושין שאין בה דופי. ולשונו בפי' המשנה ואשר יתחזק אצלי שהוא יצטרך לקדש אותה אחר לידתה ואז יותר לו לבא עליה לפי שהעיקר אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואמנם אמרנו דבריו קיימין להחמיר שהיא אשת איש ע&quot;כ. הא דאמרי' במתני' לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת אתיא כמ&quot;ד דאין קדושין תופסין ביבמה לשוק אבל אנן דקי&quot;ל דמספקא לן אי תפסי בה קדושי אי לאו היא ספק מקודשת וכן הוא בירושלמי וכ&quot;כ הר&quot;ם:

כפועל אעשה עמך בפעולה יום א'. פרוטה שאמר לה התקדשי לי בפרוטה זו על מנת שאעשה לך כך וכך:

בצוותא ואקדש לך. שלא אשב יחידי ומיירי שאמר לה הרי את מקודשת לי בצוות שאעשה לך:

אינה אלא בסוף. וליכא מלוה ובמכוש האחרון חלו הקדושין וחיוב שכרו ולא קודם נמצא דליכא מלוה:

מתחלה ועד סוף. ומכוש האחרון שחלו הקדושין לית בה שוה פרוטה נמצא שקדשה במה שנתחייבה משכרו שהוא מלוה אצלה שהרי הרויחו והיה בידה מלוה:

על מנת תנאה משמע. וקי&quot;ל דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף וכן פסק הר&quot;ם פ&quot;ה. על מנת שירצה בגמ' מפרש. מלמדין כדי לעקור הקדושין למפרע ולא תזקק ליבם:

דאמר אין. כלומר דעל מנת שירצה משמע שיאמר כשישמע רוצה אני אבל אם שתק לא הוי מקודשת. והא לא אמר אין דאי מיירי שמת ואמר אין כי לא מת האב נמי מקודשת. מכי אמר אין ואמאי נקט מת האב:


&lt;קטע סוף=סב ב/&gt;
===[[קידושין סג ב|דף סג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סג ב/&gt;

אלא ע&quot;מ שישתוק. פר&quot;ש דרישא דתני על מנת שירצה על מנת שישתוק כשישמע משמע ואם לא שמע נמי מקודשת ורוצה האב ששתק בשעת שמיעה. לא רצה שמחה בשעת שמיעה:

והא שתיק ליה. והויא מקודשת ותו מהניא דמדקאמר מלמדין ולא אמר מודיעין ומלמדין ש&quot;מ דמיירי ששמע והואיל ושמע ושתיק הויא לה מקודשת אלא האי סיפא מתוקמא כשאמר בפי' על מנת שלא ימחה והואיל ולא קבע זמן למחאתו כל אימת דהוה מחי עקר להני קדושי מ&quot;ה מלמדין את האב שימחה. כתב ר&quot;ש ורישא לא מצי לאוקומי בשלא ימחה האב דא&quot;כ מה רצה דמקודשת והרי יש בידו למחות לעולם עכ&quot;ל ר&quot;ש. ודקדק מכאן בעל ההשלמה דשלא ימחה אע&quot;ג דמ&quot;ד אין יכול למחות שהרי עשה תנאו שלא ימחה ולעולם קדושיה תלויים עד שימות. ואיכא מ&quot;ד דע&quot;מ שלא ימחה יכול למחות לעולם [עד] שיאמר אין רוצה אני ומיהו אם אמר אינו יכול למחות שמיד חלו הקדושין. ומ&quot;ה לא אוקים רישא בשלא ימחה דרצה האב משמע שלא מיחה דהא לא ימחה קאמר אבל אי אמר אין אין יכול למחות ולזה כוון ר&quot;ש רישא ומציעתא בחד טעמא מיירי באמר לה ע&quot;מ שירצה דמשמע שישתוק וסיפא בחד טעמא דמשמע דמיירי שאמר לה ע&quot;מ שלא ימחה. ואית דמפרשי אלא ע&quot;מ שישתוק דמציעתא מיירי דאמר לה בפי' ע&quot;מ שישתוק ורישא מיירי בעל מנת שירצה עד דאמר אין משמע וגרסי' רישא בחד טעמא מציעתא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא:

מדר' ינאי. דאוקמי כדאסיק המקשה ולא אוקמא כולה בע&quot;מ שירצה ומי ששנה זו לא שנה זו דמי ששנה רישא ומציעתא סבר ע&quot;מ שירצה שישתוק ומי ששנה סיפא סבר דע&quot;מ שלא ימחה הוא. ולאידך פירושא מי ששנה (סיפא) [רישא] סבר דאמר אין משמע כתב ר&quot;ש ומאי על מנת שירצה שלא ימחה כשקבע זמן למחאתו. ורצה האב מקודשת שלא מיחה תוך ל' יום. לא רצה שמיחה תוך ל' מלמדין האב שימחה תוך ל' יום משמע דרב יוסף סבר בעל מנת שרצה שלא ימחה משמע ואית דגרסי מאי על מנת שירצה דאמר לה כלומר בפי'. והראב&quot;ד פי' ע&quot;מ שישתוק שישמע וישתוק ואם לא שמע אינה מקודשת והאי דתני מת האב מקודשת ה&quot;ה אפי' לא מת דהא שמע ושתק ומ&quot;ה נקט מת האב לאשמועינן דע&quot;מ שירצה שישתוק הוא דהא אמר כי מת האב אחר ששמע ושתק דתו לא מצי למימר אין מקודשת. אימא סיפא והא שתיק דמדרישא מת האב מיירי ששמע ושתק ואח&quot;כ מת סיפא דמת הבן נמי איירי ששמע האב ושתק ואח&quot;כ מת הבן. אשתכח השתא דעל מנת שלא ימחה יכול למחות לעולם עד שמת ואע&quot;ג דאמר אין לדעת בעל ההשלמה ולדעת אחרים עד שמת או דאמר אין. ע&quot;מ שישתוק. כשישמע משמע לא שמע מקודשת לפי' רש&quot;י. ולדעת הראב&quot;ד לא שמע אינה מקודשת עד שישמע וישתוק. ע&quot;מ שירצה אבא סתמא לגי' קמא שישתוק הוא. לגי' בתרא דאמר אין הוא ובפ' המדיר [דף עג:
] איכא אמורא דסבר דבהא פליגי ר' שמעון ות&quot;ק ת&quot;ק סבר ע&quot;מ שישתוק משמע. ור' שמעון סבר עד דאמר אין משמע. ומסתברא לחומרא עד דאמר אין משמע ומכאן אתה למד דליכא מ&quot;ד דע&quot;מ שירצה ע&quot;מ שלא ימחה משמע. ואע&quot;ג דבפ' כל הגט אמרינן דמ&quot;ד רוצה האב אינה מקודשת סבר אין ברירה. קי&quot;ל ביו&quot;ט פ' בתרא דמדאורייתא אין ברירה. ומסתברא דהאי שטה אליבא דמאן דלית ליה ע&quot;מ כמעכשיו הוא ואין הקדושין כלום בשעת נתינה אלא בשעת רצוי האב הוא דצריכינן למימר כשנתרצה האב הוברר הדבר דבשעת נתינה הוו קדושין אבל לר' דס&quot;ל ע&quot;מ כמעכשיו דמי תנאה הוא ולא צריכינן לברירה שהרי מקודשת משעה ראשונה ויתקיים התנאי והיינו דסתם לן תנא במתני' רצה האב מקודשת כמו שבארנו שם:


&lt;קטע סוף=סג ב/&gt;
===[[קידושין סד א|דף סד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סד א/&gt;

נשבית ופדיתיה והרי היא פסולה לכהונה משום ספק זונה אינו נאמן ובגמ' מפרש:

רישא נאמן לפסלה לכהונה כשהיא קטנה וגבי גדולה או שבויה אינו נאמן לפסלה לכהונה. רישא בידו לקדשה לאחד ויתן לה גט והיא פסולה לכהונה הלכך נאמן דמה לו לשקר איבעי פסיל לה:

סיפא לאו בידו. לא לקדשה משגדלה ולא למסרה בידי עובדי כוכבים:

נהי דבידו לקדשה לקבל הקדושין ממי שבא לקדשה. בידו לגרשה והגירושין פוסלין אותה לכהונה. וקדושין עצמן אינו בידו אלא מחלקו ממי שירצה ליתן:

הימניה רחמנא בין לאסור בין להתיר [לאיש] אסרה על הכל שאין אנו יודעים למי וכי אמר לזה התירה הלכך כי אמר קדשתיה נאמן לאוסרה וכי אמר גרשתיה נאמן להתירה לכל העולם ומיהא אסורה לכהן וקרא בנערה משתעי ולא בבוגרת ומ&quot;ה אינו נאמן אפי' בנשואין כשהיא בוגרת. ולנשואין הימניה רחמנא כלומר היתר או אסור הבא מחמת נשואין אבל לומר שבויה היא לא הימניה:

יש לי בנים ואין אשתו זקוקה ליבם. נאמן ואפי' מוחזק לן דאית ליה אח כדאיתא ביש נוחלין. יש לי אחים ואשתו זקוקה ליבם ועד הנה היתה בחזקת שאינה זקוקה. בשעת קדושין לא אמר לה על מנת אלא אמר לה שיש לו בנים או שאין לו אחים כדי שתרצה לו שלא תדאג מן היבום:

להתיר כלומר ממה שאמר בשעת קדושין ואינו נאמן ממה שאמר בשעת מיתה:

אף לאסור אלמא אע&quot;ג דאמר בשעת קדושין אין לי אחים הואיל ובשעת מיתה אמר יש לי אחים נאמן וכ&quot;ש אם לא דבר כלום עד עתה דנאמן כי אמר יש לי אחים. ומאחים מקשה דאילו מבנים מצינן למימר דנאמן כל כמה דלא הדר ביה מדבוריה קמא ודאי בשעת קדושין קושטא קאמר שלא יהיה זה העון תלוי בו אבל מתני' שלא אמר בשעת קדושין יש לי אחים כי אמר השתא יש לי אחים לצעורה ולמיסרה קא מכוון. ודעת אביי דכ&quot;ש היא. הלכך לפום האי טעמא אע&quot;ג דמוחזק לן באחי ואמר אין לי אחים בשעת מיתה נאמן הואיל ובידו לגרשה כדגרסי' ביש נוחלין ההוא דמוחזק לן דלית ליה ואמר בשעת מיתה דלית ליה אמר רב יוסף למאי נחוש לה חדא דהא מוחזק לן דלית ליה אחי. ועוד הא אמר בשעת מיתה דלית ליה אחי מדקאמר ועוד ש&quot;מ דה&quot;ק ועוד אפי' מוחזק דאית ליה אחי ור' ישמעאל כתב שם (כאן). ור' נתן אמר אף נאמן (מדברים שהיא אוסרה) ואע&quot;ג דמכחיש עצמו קאמר ר' נתן דנאמן בשעת מיתה לאסרה כ&quot;ש במתני' דליכא הכחשה. ושני רבא דהיא הנותנת שיהיה נאמן ומתני' וברייתא כולהו מיירי בחד גוונא דלא מוחזק לן באחי ולא בבני. ואקשי אביי דכ&quot;ש הוא אלא ודאי בתרי גוונא איירי דמתני' דקאמר דאומר יש לי אחים אינו נאמן איירי דלא מוחזק לן באחי. הלכך אינו נאמן שרוצה לאוסרה ולאו כל כמיניה. ורישא דקאמר יש לי בנים נאמן אע&quot;ג דאית ליה אחי ולא מוחזק לן [בבני] דנאמן מטעם הואיל ובידו לגרשה כדאיתא ביש נוחלין ואע&quot;ג דקאמר התם דלא מוחזק לן באחי. הכי פירושא. אי מהתם ה&quot;מ דרישא דומיא דסיפא מה סיפא דלית ליה אחי אף רישא דלית ליה אחי וכו'. הלכך באמר יש לו בנים נאמן הואיל ובידו לגרשה ואע&quot;ג דבעל שאמר גרשתי את אשתי דבידו לגרשה חולצת ולא מתייבמת שאני התם דקא מרע לנשואין והואיל וחזינן לה דיתבא תותי בעלה ולא נפק עלה קלא דאיגרשא משום דבידו לגרשה לא מהימנינן ליה אלא לחומרא. אבל יש לי בנים דאמלתא אחריתי קא מסהיד לא מרע להו לנשואין משום דבידו לגרשה מהימנינן ליה בין לקולא בין לחומרא:


&lt;קטע סוף=סד א/&gt;
===[[קידושין סד ב|דף סד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סד ב/&gt;

בריית' דאתחזק לן באחי ולא בבני דקאמר יש לו בנים בשעת קדושין וקאמר ר' דהאי דקאמר יש לי בנים או אין לי אחים בשעת קדושין. מה לו לשקר. מאי אהני דבוריה לרצויי להתקדש הרי יכול לרצותה בדרך אחר שיאמר לה שיגרשנה מחיים אם תצטרך ויעשה לה תנאי על זה הלכך מה לו לשקר:

כעדים דמו כלומר שמבטלין החזקה הראשונה וישאר זה מוחזק שיש לו בנים ואין לו אחים. הלכך כי אמר בשעת מיתתו אין לי בנים או אין לי אחים אינו נאמן שאינו אומר אלא לאוסרה דהואיל וזה שמוחזק לן באחים אינו לנו בבירור אלא ששמענו מה לי לשקר מהחזקה דכעדים דמי שיש לו בנים ואין לו אחים ור' נתן [סבר] דנאמן ממאי דאמ' בשעת מיתה דלא אתי מה לי לשקר ומבטל לחזקה ראשונה אלא הרי היא עומדת במקומה וכי אמר אין לי בנים נאמן דהא מוחזק הוא שאין לו בנים וכי אמר יש לי אחים נאמן דהא מוחזק הוא שיש לו אחים:


&lt;קטע סוף=סד ב/&gt;
===[[קידושין סה ב|דף סה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סה ב/&gt;

דבר. כי מצא בה ערות דבר וכתיב על פי שנים עדים יקום דבר:

לאחריני [קרובתיה] נאסרות וקרוביו נאסרין בה. איכא מ&quot;ד שאם קידש אשה בינו לבינה והזמין עדים אחורי הכותל או אחורי הגדר והיא לא ידעה בהם דהויא מקודשת דהא עדי קדושין א&quot;צ לומר להם אתם עדי ואע&quot;פ שלא ידעה בהם מ&quot;מ הא איכא עדים. והעיקר דאינה מקודשת דהיכא דקדשה בפני שנים הואיל וראו המעשה לא שייך הכא שום השטאה שהרי היא ראתה שהם ראו שקבלה מזה. אבל כשקבלה קדושין ממנו במקום שאין שם אחר ואינה חושבת שיראה לה שום אדם יכלה למימר משטה הייתי בך שהרי לא היתה חושבת שיראה לה שום אדם והדבר ידוע שהמקדש בלא עדים אינו כלום:


&lt;קטע סוף=סה ב/&gt;
===[[קידושין סו א|דף סו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סו א/&gt;

בעד א' שאמר לו אני מאמינך אע&quot;פ שאינו יכול לידע דודאי (מותר) [אסור] בה. היא היא כמו הני דלעיל ואסורה:

נגה. איחר:

דלאו גזלנא. דנאמן כשאר עד א'. אלמא אפי' בעד אחד הואיל ושתק אסורה:

כבי תרי. אפקה ותן לה כתובתה ולצאת ידי שמים קאמר. ומסתברא שאע&quot;פ שהיא מכחישתו אי מהימן ליה כבי תרי אם בא לצאת ידי שמים חייב להוציאה פי' לצאת מידי ספק דאע&quot;ג דמאמין בדבריו לא מילתא ברירא היא לגביה דהא ליכא תרי סהדי אלא חד סהדא וחד סהדא הכא לאו כלום הוא אלא הואיל ומהימן ליה הויא לה הך אתתא לגביה כחתיכה ספק של חלב או של שומן כל היכא דמהימן ליה. ולשון הר&quot;מ פי&quot;ח דאיסורי ביאה ה&quot;ז יוציא כדי לצאת מידי ספק ע&quot;כ. איכא מ&quot;ד דהואיל ומשום שסומך דעתו בדבריו הויא לה הך אתתא לגביה כחתיכה ספק של חלב או של שומן אי בתר הכי נהפכה דעתו ולא מהימן ליה אפי' לא נתן אמתלא וטעם מפני מה אינו מאמינו עתה אפ&quot;ה הואיל ואינו מאמינו עתה אם לא גרשה לא יגרשנה ושריא ליה. דהשתא איתברר ליה דלאו חתיכה דאיסורא היא לגביה. כי היכי דחתיכה דאיסורא ספק חלב ספק שומן דאסירא ליה מספק אי בתר הכי אתברר ליה דהויא שומן ודאי שריא ליה מכי אתברר ליה התירא ואיכא מ&quot;ד דהואיל ומהימן ליה הוי ספק שאינו מתברר אע&quot;פ שיהפך דעתו דלא מהימן ליה. ומסתברא דהא דאמרי' (דהיכא) דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא. ה&quot;מ היכא דליכא סהדי אבל איכא סהדי דליכא איסורא מותר:

של פרושים. של חכמי ישראל כלומר אינם שמחים בשמחתך. ומה אעשה לידע אם כן הוא. הקם תן ציץ הקדש על מצחך שיעמדו על רגליהם לפי שהשם כתוב בו והם יגלו לבן שאומרים לכך מיחה בו ובגדי כהונה ניתנו ליהנות שלא בשעת עבודה. שהיו אומרים עליו שלא היה כהן שנשבית אמו בהר המודיעים כרך של חשמונאי ונשאה אביו ושבויה פסולה לכהונה ונמצא שהוא חלל. היכי דמי דקאמר דלא נמצא והחזיקוהו בכשרות. סמוך אהני פר&quot;ש ואי אמרת אוקים תרי להדי תרי ומוקים אתתא אחזקה ה&quot;מ אי איתא קמן והיתה באה לב&quot;ד להתירה שאומרת לא נשביתי להתירה אבל זה הנדון לפנינו אין לו חזקה דכשרות שהרי מעידין על תחלת לידתו בפסול ע&quot;כ. ובפ' האשה שנתארמלה ביארנו האמת:

בעד אחד. שהעיד שנשבית ושנים הכחישוהו:

הזמה שהזימו העדים דאמרו ביום שאתם מעידים הייתם עמנו במקום פלוני וגזירת הכתוב היא שהאחרונים נאמנים:

שפחה היינו עמה כל זמן ויחדנו להם שפחה תחתיה והיוונים סבורים שהיא זו ונאמנים דליכא הכחשה:


&lt;קטע סוף=סו א/&gt;
===[[קידושין סו ב|דף סו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סו ב/&gt;

מגורה. מגורת מים כמין בריכה:

של דיוסקום. שם אדם:

מטהר דאמר השתא הוא דחסר וכשטבלו בו היה שלם:

מטמא דלא ידעינן מאימת חסר ונמצא שאין טבילה:

ביחיד. בא אחד ואמר מדדתיו ונמצא חסר נאמן דעד אחד נאמן באיסורים:

ביחיד. בא א' ואמר בעל מום הוא נאמן:

שלח אחוי אם אינך בעל מום הפשט בגדיך ונראה:

שיש קדושין. שקדושין תופסין בה:

ואין עבירה. בנישואיה שלא אסרה תורה:


&lt;קטע סוף=סו ב/&gt;
===[[קידושין סז א|דף סז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סז א/&gt;

א) ויש עבירה כגון חייבי לאוין:

נושא ממזרת דקהל גרים לא איקרי קהל לר' יוסי:

מצרי [שני] שנתגייר אביו ונמצא שהוא שני:

ראשונה שנתגיירה היא:

שלישי. ומותר לישראל דכתיב דור שלישי יבא להם בקהל ה':


&lt;קטע סוף=סז א/&gt;
===[[קידושין סז ב|דף סז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סז ב/&gt;

מן האומות שאינו מז' האומות ואינו מכלל לא תחיה כל נשמה. שבא על הכנענית וה&quot;ה לחוי ויבוסי ה' אומות. בעבד ואתה יכול לחיותו דשדי' ליה בתר זכר:

אשר הולידו בארצכם משמע שהם מארץ אחרת והולידו כאן שנשאו מבנות הארץ. ולעיל מיניה כתיב ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם. וגם מבני התושבים כלומר לא משאר אומות לבדם אתה רשאי לקנות אלא אף מאותן שנולדו בארצכם אע&quot;פ שהולידו בארץ אחרת כגון שאביהם מזאת הארץ ואמן מארץ אחרת ובת&quot;כ גרסי' ולא מן הכנעניים שבארצכם כלומר שנולדו מן הכנעניים:

אחר הפגום [שבשניהם] לענין עבדות לא מצינן למימר דהא נתגיירו אלא לענין יוחסין ולא מצינו חילוק בין אומה לאומה משנתגיירו אלא בעמוני ומואבי עם מצרי ואדומי דעמון ומואב הזכרים אסורים איסור עולם ונקבות מותרות מיד ואדומי אחד זכרים ואחד נקבות אסורים עד דור שלישי. ואסיקנא פ' תפלת השחר דהשתא כולם מותרים תיכף משנתגיירו שבא סנחריב ובלבל כל האומות וכל דפריש מרובא פריש:


&lt;קטע סוף=סז ב/&gt;
===[[קידושין סח א|דף סח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סח א/&gt;

אפי' נדה. אם קדש נדה לא יהיו קדושין ואם בא על הנדה יהיה הולד ממזר:

הא דאביי בהחולץ. הכל מודים שמעון התימני ורבי עקיבא דפליגי התם:

לאחות אשה לחומרא דלא ליהוו קדושי והולד ממזר:

לנדה לקולא והוו קדושי ואין הולד ממזר. בקל וחומר כלו' שאר עריות חוץ מאחות אשה דלא תפסי בהו קדושי והולד ממזר נפקא מיבמה דאמר רחמנא לא תהיה לאיש זר לא תהא בה הויה לזר. והך שיטה היא כמ&quot;ד דיבמה לשוק (אי) לא תפסי בה קדושי והולד ממזר א)או לרבי עקיבא בשאר חייבי לאוין או לפי' ר&quot;ש לרב כמו שבארנו בסוף החולץ. ומיהו ש&quot;מ מיהא בהדיא דאפילו מ&quot;ד דלא תפסי בה קדושי (שהיא) [שאינו אלא] בלאו דהא אמר בהדיא מה יבמה שהיא בלאו לא תפסי בה קדושי כמו שביארנו ביבמות פרק האשה רבה. חייבי מיתות וחייבי כריתות לא כ&quot;ש:

חייבי לאוין נמי ניליף במה מצינו דנהי דליכ' ק&quot;ו ניתי במה מצינו שלא יהיו קדושין תופסין בחייבי לאוין ושהולד ממזר:

בהדיא כתיב בהו דתפסי. וכי יש כלומר וכי אהבתו של בעל או שנאתו חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה שהוצרך לכתוב לא יוכל לבכר את בן האהובה:

שנואה בנישואיה. חייבי לאוין:

כי תהיינה אלמא אית בה הוייה:


&lt;קטע סוף=סח א/&gt;
===[[קידושין סח ב|דף סח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סח ב/&gt;

תהיה לאדוניה בעבד עברי שרבו מוסר לו שפחה כנענית וקאמר שהבנים עבדים כמו השפחה:

כי יסיר לעיל מהאי קרא כתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מדלא כתיב כי יסיר את בתך כלומר שיסיר העובד כוכבים שהוא חתנך בתך שתתן לו. ש&quot;מ שעליה לא הקפידה תורה דודאי הואיל וגדולה [היא] לא יסירה אלא מבן שנולד מבתך מהעובד כוכבים קאמר שהעובד כוכבים יסירהו דודאי מדכתיב יסיר לשון זכר ארישיה דקרא קאי וקרי ליה בנך ושמעי' דבן בתו הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך ומדלא כתיב כי תסיר את בנך כלו' לא תקח בתו לבנך כי תסיר היא הבן הנולד מבנך. ש&quot;מ שלא הקפידה עליו תורה בהסרתו דעובד כוכבים הוא ובנך שתתן לבתו הוא שקרוי בנך אבל הנולד לבנך אינו קרוי בנך אלא בנה:

קרוי בנך. ישראל הוא. ולפי מ&quot;ש הר&quot;ם בקדושי' פי&quot;ב ובהלכות יבום פ&quot;א נראה שכך פי' כי יסיר ענין בפני עצמו וקא דייק מדסמך קרא דכי יסיר דאיירי בעובד עבודת כוכבים לקרא דאיירי בחתון העובד כוכבים ש&quot;מ דאתא לאשמועינן שהחתון מביא לעבוד עבודת כוכבים הראויים להיותם ישראלים ומדלא אמר כי יסיר את בתך ואת בנך דהוה משמע שהחתון הנזכר מסירם מאחרי השם ש&quot;מ דלאו עלייהו קפיד דגדולים נינהו ושניהם ישראל וישראלית הם ולא יסירו אלא מהבנים היוצאים מהם דיבר. ומדסמך חתון דבנך לבתו לכי יסיר ולא סמיך חתון דבתך לבנו ש&quot;מ דההוא לא יסיר מאחרי שישראל [הוא] אלא חתון דבנך לבתו מחייב הבן היוצא מהם [להסיר] מאחרי שאין לו דין ישראל וה&quot;ק בנך שאתה נותן לה שהוא מישראלית הוא בנך שעובד השם ואין בנך שבא מן העובדת כוכבים הוא בנך שאינו עובד השם אלא הוא בנה והולד ממזר ואתא רבה לאשמועינן דבתר דידה שדינן ליה וממזר הוא ולא בתר דידיה שאם נתגייר יהיה ראוי לבא בקהל:


&lt;קטע סוף=סח ב/&gt;
===[[קידושין סט א|דף סט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סט א/&gt;

אין לו חיים. לעולם לכתחלה מותר ואפ&quot;ה ממזרת אין לה תקנה שאם תנשא לעבד אין הבן מתייחס אחריו אלא אחריה ונמצא שהוא ממזר. אם קדמתיך אם הכרתיך קודם שנשאת אשה הייתי משיאך עצה שבניה יהיו כשרים:

לכתחלה. ממזר בשפחה מותר היינו שהיה משיאו לישא שפחה וישחרר הבנים:

אא&quot;א טעמא דרבי טרפון דיעבד אבל לכתחלה אסור ודאי רבי שמלאי לא משיאו עצה:

שיגנוב ועבד עברי שמכרוהו ב&quot;ד מותר בשפחה ולא מוכר עצמו ולהכי נקט זיל גנוב וה&quot;ה דמצי לאקשויי מי שרי לאינסובי עצה למגנב אלא דהוה מתרץ ליה דס&quot;ל כר' אליעזר דאמר אפי' מוכר עצמו רבו מוסר לו שפחה כנענית:

והאמר מר במסכת ערכין אין דין עבד עברי נוהג [אלא בזמן שהיובל נוהג] דקרינן ביה עד שנת היובל יעבוד עמך. הלכה כר' טרפון דממזר נושא שפחה אפילו לכתחלה דאפי' איסורא דרבנן ליכא שלא גזרו על השפחה לממזר מפני תקנת בניו:
&lt;קטע סוף=סט א/&gt;</text>
      <sha1>qattpnfhz27ls03g0k6tuqrsxvdgu4u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הקוראן המבורך סורה 96 (תרגום דאר אלסלאם)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>380320</id>
    <revision>
      <id>1415757</id>
      <parentid>1032167</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T17:57:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>זורח א</username>
        <id>25641</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* סורה  96: &quot;קרא&quot; (קרא!) */ תקלדה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1107" xml:space="preserve">===סורה  96: &quot;קרא&quot; (קרא!)===

בשם אללה הרחמן  הרחום

1 קרא בשם ריבונך אשר ברא!

2 ברא את האדם מקריש דם נצמד!

3 קרא! וריבונך הנותן בשפע!

4 אשר לימד בעט,

5 לימד את האדם את אשר לא ידע.

6 לא ולא! אכן האדם מפריז במריו,

7 בחשבו שאינו זקוק לו.

8 אכן, אל ריבונך תשוב.

9 הראית את זה שמונע,

10 מעבד להתפלל.

11 הראית אם היה בדרך הישר?

12 או הטיף ליראת אללה?

13  הראית אם ישקר ויפנה עורף?

14 הלא ידע שאללה רואה אותו?

15 לא ולא! במידה וימשיך, אנחנו נסחב אותו מקדמת ראשו,

16 קדמת ראשו הכוזבת, החוטאת.

17 ואז, שיקרא לחבורתו,

18 אנחנו נזמן את מלאכי הגיהינום!

19 לא ולא! אל תיכנע לו, ותסגוד והתקרב.

[[קטגוריה:הקוראן סורה 96]]
[[קטגוריה:הקוראן המבורך (תרגום דאר אלסלאם)]]</text>
      <sha1>73dog4454mapl139a31do59b4e230n9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ליקוטי שושנים (שמשון מאוסטרופולי)/תוכן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>401133</id>
    <revision>
      <id>1415763</id>
      <parentid>1415660</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T18:49:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* יט* */ לא מופיע בדפוס וגם משמע מהמשך הדברים להיפך, שהוי&quot;ו של מילת &quot;ואת&quot; משמש ל&quot;והיה אם שמוע&quot;. שמתי הערה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="94759" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח}}
==ליקוטי שושנים==
===א===
איתא במדרש על הפסוק {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} - {{צ|פרמה עשה להם להגן מן המזיקין}}, עכ&quot;ל. והוא תמוה מאד, איך רמוז באלו התציבות שפרמה עשה להם (פרמה הוא לשון מסוה דתרגום על מסוה - פרמה).

אבל נראה לדעתי שמלכי מצרים נקראים בשם 'פרעה' דוקא - הסוד הוא על פי מ&quot;ש בזוהר פרשת וירא דמקשה על פסוק {{צ|ויבא אלהים אל אבימלך}} - היאך בא הקב&quot;ה לאותו רשע. ומתרץ ש'אלהים' דאמר הכא היינו השר שלו, כי כל שר של אומה נקרא בשם 'אלהים'. וכן איתא בזהר ויקרא דף ג' ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|ג|ב}} על הפסוק {{צ|ויבא אלהים אל בלעם}} עי&quot;ש. ואיתא בתיקוני הזהר תיקון כ&quot;ב, ובזהר חדש ובכתבי האר&quot;י ז&quot;ל מביא שיש ע&quot;ב אומות ובכללן הם ע&quot;א אומות כי שר של מצרים ושר של ישמעאל - שר אחד להם ששמו {{גמט דגש|רה&quot;ב}}. וע&quot;א אומות הוא בסוד {{צ|וזרעו יהיה '''מלא''' הגוים}} - {{גמט דגש|מלא}} גימטריא {{גמט|ע&quot;א}}. גם סנהדרין היו ע&quot;א כמ&quot;ש רז&quot;ל על הפסוק {{צ|הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך}} {{ממ|עמוס|ז|ז}} - מנין {{גמט דגש|אנך}} היו הסנהדרין.

והנה נודע '''פרעה''' אותיות '''הערף''' בהיפוך - שהוא העורף של כל הקליפה. והיה כלול בתוכו כל הקליפות, ובסוד {{צ|ראו כי רעה נגד פניכם}} - נגד הפנים הוא העורף. הרי מבואר שיש ע&quot;א שרים וכל אחד נקרא 'אלהים' כנ&quot;ל.  והנה לדעתי, בע&quot;א אלהים יש {{גמט דגש|שנ&quot;ה}} אותיות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ה'| אותיות כפול |ע&quot;א}}}} כמנין {{גמט דגש|פרעה}}, לומר שפרעה כולל בתוכו כל השרים ע&quot;א שיש בהם אותיות מנין {{גמט|פרעה}}. ודוק.

והנה ידוע שיש {{גמט|ק&quot;ך}} צירופי אלהים. והנה {{גמט דגש|פרעה}} במספר שמו רומז אל {{גמט|ע&quot;א}} כנ&quot;ל, ונשארו {{גמט|מ&quot;ט}} צירופי אלהים שאין לאומות יניקה מהם. ואלו מ&quot;ט הם סוד אותיות השבטים שבהם מ&quot;ט אותיות כידוע. 

והנה משה רבינו ע&quot;ה שהיה כולל כל הק&quot;ך צירופי אלהים, דלכן היו שנותיו ק&quot;ך שנה בסוד {{צ|ותחסרהו מעט מאלהים}} - {{גמט|מע&quot;ט}} הוא מספר {{גמט|קי&quot;ט}}, והיה לו השגה בקי&quot;ט צירופים ובצירוף האחד לא היה לו השגה. וכן נמי רומז קרא {{צ|ויקרא אל משה וידבר אליו מאהל מועד}} - {{גמט דגש|מוע&quot;ד}} גימטריא {{גמט|ק&quot;ך}} צירופים, אך נחסר ממנו צירוף א' לכך '''א'''' ד{{צ|ויקרא}} זעירא. דוק במגלה עמוקות. 

ובעומדו משה לפני פרעה היה אז בן {{גמט|פ'}} שנה, ואז החסיר משה מן פרעה שלא יהיה לו יניקה מן {{גמט|י&quot;ו}} צירופי אלהים שבהם {{גמט|פ'}} אותיות. וזהו סוד {{צ|ומשה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרעה}}, ר&quot;ל שהמתיק פ' אותיות מן י&quot;ו צירופי אלהים שבמספר {{גמט דגש|שנה}}, דהיינו בע&quot;א צירופי אלהים יש אותיות מנין {{גמט דגש|שנ&quot;ה}}, ודו&quot;ק.

והנה אותן י&quot;ו צירופים שהמתיק משה עם מ&quot;ט צרופי אלהים שאין לאומות יניקה מהם -- בין הכל הוא {{גמט|ס&quot;ה}} - מנין {{גמט דגש|אדנ&quot;י}}. וזהו סוד מה שפירש&quot;י ז&quot;ל על הפסוק {{צ|כי אתם המעט מכל העמים}} - '''ה' מעט''', שכל האומות ע' וישראל רק ס&quot;ה משפחות.  וק&quot;ל.

וזהו סוד נפלא מ&quot;ש פרעה {{צ|ראו כי רעה נגד פניכם}}, ר&quot;ל אף שלקח משה והחסיר ממנו י&quot;ו צירופים שבהם {{גמט דגש|פ'}} אותיות - על כל פנים עדיין נשאר אותיות {{גמט דגש|רע&quot;ה}} מן {{גמט דגש|פרעה}} - פ' מן פרעה החסיר משה. וזהו סוד מ&quot;ש משה {{צ|ומאז באתי וכו' לדבר בשמך '''הרע''' לעם הזה}} - ר&quot;ל עדיין אותיות {{גמט דגש|רע&quot;ה}}. 

והקב&quot;ה היפך לטובה, כי מצאתי במקום א' זה לשונו על רש&quot;י ז&quot;ל שפי' שנהפך הגוון לדם דם מילה {{צ|אבל עדיין יש לתמוה שם הכוכב הנקרא 'רעה'  היאך נתבטל?}} עכ&quot;ל.  ונ&quot;ל דנתבטל במה שנתן הקב&quot;ה התורה לישראל שיש בה {{גמט דגש|רע&quot;ה}} פרשיות וכו'. וזהו לדעתי אמר משה {{צ|מי אנכי כי אלך אל פרעה וכו'}} - רמז משה במילת {{גמט דגש|מי}} ובמילת {{גמט דגש|כי}} שעולה פ', ר&quot;ל אע&quot;פ שהחסרתי פ' אותיות מ{{גמט דגש|פרעה}} - מכל מקום עדיין נשאר מנין {{גמט דגש|רע&quot;ה}}, והם אותיות '''רעה''' מ'''פרעה''', שהם רע&quot;ה אותיות מצירופי אלהים כנ&quot;ל. 

והשיב לו הקב&quot;ה {{צ|וזה לך האות וכו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה}}, שרומז שיקבלו התורה על ההר ובה {{גמט|רע&quot;ה}} פרשיות וזה יגן עליהם. דו&quot;ק.

::(נלע&quot;ד שזה רמז בס&quot;ת {{צ|האלהי'''ם'' ע'''ל''' הה'''ר''' הז'''ה'''}} עולין כמנין {{גמט|רע&quot;ה}} שיש בה רע&quot;ה פרשיות ש&quot;ך).

הדרן למלתין. משה אמר {{צ|הרע לעם הזה}}, כלומר עדיין נשאר אותיות רע&quot;ה מ'''פרעה''' שהם רע&quot;ה אותיות מצירופי אלהים שנשארו. השיב לו הקב&quot;ה {{צ|עתה תראה כי '''ביד''' חזקה ישלחם וכו'}} - {{גמט דגש|ביד}} דייקא שהוא גימטריא {{גמט|י&quot;ו}}, ור&quot;ל באלו י&quot;ו צירופים שהחסרת ממנו (שבו פ' אותיות כנ&quot;ל) - הן הנה גורמים שישלחם ויגרשם. וזהו סוד שאמר משה {{צ|הן בני ישראל לא שמעו אלי}} - ר&quot;ל כי אחר שביטל משה י&quot;ו צירופים - נשאר מע&quot;א צירופים מספר {{גמט דגש|ה&quot;ן}}, וכלומר ה&quot;ן צירופים גורמין שלא שמעו אלי. וק&quot;ל. 

::(נלע&quot;ד שזהו שאמר הכתוב בפרשת בא {{צ|והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים}}. יש להקשות תרתי למה לי? כיון שאמר &quot;למען תהיה תורת ה' וכו'&quot; - למה לי טעם אחר &quot;כי ביד חזקה&quot;. ואהובי ורעי חיבת עין ימין {{קיצור|החו&quot;ש|החכם ושלם(?)}} כמה&quot;ר  יצחק שמאמא הי&quot;ו תירץ דצריכי דטעם א' &quot;למען תהיה&quot; קאי לתפלין של ראש - לזה אמר למען תהיה תורה ה', לכן מניחין תפלין של ראש על המוח לזכרון בין עיניך. וטעם ב' - &quot;כי ביד חזקה&quot; - הוא טעם שמניחין תפלין של יד אתיא זכירה כי ביד חזקה, עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן. 

::אבל לענ&quot;ד לפי מ&quot;ש הרב ז&quot;ל א&quot;ש דחד טעמא הוא דטעם התפלין הוא למען תהיה תורת ה' בפיך שיש בה רע&quot;ה פרשיות כמ&quot;ש הרב ז&quot;ל, וכדי של&quot;ת למה איצט' לתורת ה' - לזה אמר {{צ|בי '''ביד''' חזקה}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|חזקה}} עולה כמנין {{גמט דגש|ק&quot;ך}}, כמנין צרופי אלהים, ומשה רבינו ע&quot;ה לא מיתק אלא י&quot;ו צירופים העולים כמנין {{גמט דגש|בי&quot;ד}}. לזה איצטריכא לתורת ה' שיש בה רע&quot;ה פרשיות להשלים המיתוק. ודוק. הצעיר ש&quot;ך).

והנה {{גמט|מ&quot;ט}} צירופי אלהים שאין לאומות יניקה מהם כנ&quot;ל - תצרף עם {{גמט|י&quot;ו}} צירופים שהמתיק משה מ{{גמט|ע&quot;א}} צירופים בעומדו לפני פרעה כשהיה בן {{גמט|פ'}} שנה כנ&quot;ל -- בין הכל יהיה מנין אותיות {{גמט דגש|שכ&quot;ה}}, כי במ&quot;ט צירופים יש {{גמט|רמ&quot;ה}} אותיות, ובי&quot;ו צירופים פ' אותיות.  וזה רומז קרא {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} - מלת {{גמט דגש|בי&quot;ד}} רומז מספר י&quot;ו צירופים, מנין {{גמט דגש|רמה}} רומז למ&quot;ט צירופים הו&quot;ל כי אלו הצרופים הן מ&quot;ט צירופים שאין אחיזה ויניקה לאומות, וגם י&quot;ו צירופים שהחסיר משה מפרעה גרם שיצאו בני ישראל.

ובא המדרש לתקן מה שרמז במלת {{צ|ביד}} - י&quot;ו צירופים שבו פ' אותיות, ובמלת {{צ|רמ&quot;ה}} לאותיות {{גמט|רמ&quot;ה}} שבמ&quot;ט צירופים. ואמר {{צ|מלמד '''פ'רמה''' עשה להם וכו'}} - כלומר פ' מן י&quot;ו צירופים, רמ&quot;ה מן מ&quot;ט צירופים. וזה להגן מן המזיקין. דוק היטב והוא פלאי.

הכל בכתב הדור מנחה שלוחה אלי מש&quot;ב האלוף התורני הרבני המופלא מוהר&quot;ר משה במהר&quot;ר יהושיע העשיל מק&quot;ק המבורג בהיותו בבית הגדול בית תלמוד של הרב ה&quot;ה הנ&quot;ל.

===ב===
'''נשאלתי'''{{הערה|מצאתי כמעט ציטוט מלא של מאמר זה [https://files.daf-yomi.com/files/maamarim/dvar-malchut-shabat-137-143/dvar-malchut-shabat-137-14320.pdf בקישור כאן] המפנה אל הספר &quot;ילקוט גאולה ומשיח (דבר מלכות) של חב&quot;ד - ויקיעורך}} מש&quot;כ הגאון הגדול המפורסם מוהר&quot;ר יהושע נר&quot;ו מושל בגבורתו בק&quot;ק קראקא יצ&quot;ו מה שמצאנו במדרש הנעלם וז&quot;ל המדרש ככתבו וכלשונו:
:: {{צ|כד ישראל חייבין אתקיים בהון ובפשעיכם שולחה אמכם ואשתאר אמחץ, דא הוא אמחץ ראש אויביכם. וכד אתהדרו ישראל בתיובתא אתהדר אמכם לאתראה בשעתא דא אשתלימו ח' בגדים דלביש כהנא רבא ביומא דכפורי}}. עכ&quot;ל המדרש הנעלם בזוהר חדש. וקשה להולמו.

והגאון מהר&quot;ן מקראקא כתב עליו ז&quot;ל: המדרש הזה הוא חתום וסתום עד ביאת מורה צדק, כי צודו גבורים ממנו, אפילו פירוש המלות עכ&quot;ל מהר&quot;ן בעל מגלה עמוקות. ומי שיש לו שכל שוה יראה ויבין שהמדרש הזה הוא עמוק. וכמה קדושים דרשוני ושאלוני לבאר להם היטיב וכו', מגודל אהבתי דמר בהיותו עצמי ובשרי ואהבת עולם אהבתיו, לא אכחיד אמרי מלבאר המלות ועניינם בקיצור מופלג, ולא הסוד, כי קצרה היריעה מהכיל סודו. 
והוא דאמרינן בגמרא דסנהדרין {{ממ|סנהדרין|לט|א}} שאל ההוא מינא אלהיכם כהן הוא, כי קבריה למשה במאי טבל וכו'? והקשו בתוספות ולמה לא הקשה היאך טימא את עצמו. ותירצו דישראל נקראו בנים למקום, עכ&quot;ל.

והנה פליאה דעת ממני נשגבה בעיני על המבוכה גדולה שקשה על רבותינו הצרפתיים, איך אמרו משום שישראל נקראו בנים, תינח כהן הדיוט, כהן גדול מאי איכא למימר. 
ואיך יתכן שהקב&quot;ה ית' בכלל כהן הדיוט ח&quot;ו. 
אמנם כן הוא שיש בזה סוד, אך הנה זה מפורסם בזוהר בכמה מקומות לאין מספר, וכן בכל המקובלים שמגודל חיבתו של ישראל, הקב&quot;ה כביכול עושה את עצמו ככהן הדיוט כדי שיהי' לו כביכול יכולת לילך למקום טומאה מליאה גילולים וכו'. א&quot;כ מתורץ תמיהתי על התוס' דהיאך טימא הקב&quot;ה למשה,  - תריץ הקב&quot;ה כביכול מתוך חיבתו עשה עצמו ככהן הדיוט.
וידוע מכתבי האר&quot;י ז&quot;ל כאשר ישראל חוטאים אז הקב&quot;ה עושה את עצמו כמו כהן הדיוט המשמש רק בארבעה בגדים. 
והדבר הזה שנוי ומשולש בכתבי המקובלים גדולים וקטנים איש על מחנהו ואיש על דגלו.


הנה ידוע כהן גדול הי' משמש בשמנה בגדים, כהן הדיוט בארבעה. ואלו הבגדים שמשמש בהן כהן גדול - אבנט מצנפת כתונת מכנסים אפוד מעיל חשן ציץ. אבל הדיוט בארבעה בגדים.
והנה כשהם חוטאים וחייבים, אז הקב&quot;ה שולח ד' בגדים שהם ר&quot;ת {{גמט דגש|אמכ&quot;ם}} - א'בנט מ'צנפת כ'תונת מ'כנסים. ומשמש רק בד' בגדים היתירים, שהוא ר&quot;ת של {{גמט דגש|אמח&quot;ץ}} - א'יפוד מ'עיל ח'ושן צ'יץ.

והנה הסוד במדרש הנעלם הנ&quot;ל - הכי פירושו. 
כד ישראל חייבין, אתקיים בהון ובפשעיכם שולחה אמכם. ר&quot;ל מכח פשעיכם אנכי שולח ד' בגדים, הרמוזים במלת '''אמכ&quot;ם''', ונשארין ד' 
בגדים הנרזמים בר&quot;ת '''אמח&quot;ץ'''{{הערה|א'יפוד מ'עיל ח'ושן צ'יץ}}, כמו שכהן הדיוט משמש רק בד' בגדים, כמו כן הוא יתברך משמש בד' 
בגדים, (אף שבגדיו של השם יתברך הנרמזים במלת אמח&quot;ץ אינם של כהן הדיוט -- מ&quot;מ נשתווה הוא יתברך לענין זה שמשמש רק בד' בגדים. דוק). 
ומרמז שהקב&quot;ה מוחץ ראש שונאי ישראל - {{צ|מחץ ראש על ארץ רבה}}.

{{צ|וכד יתחזרון בתיובתא אז יתחזר אמכ&quot;ם לאתראה}} - פירוש כאשר יחזרו בתשובה, אז ד' בגדים המרומזים במלת '''אמכם''' כנ&quot;ל יוחזר למקומה, וארמון על משפטו ישב. {{צ|אז בשעתא דא אשתלימו שמנה בגדים דלביש כהנא רבא ביומא דכיפורא}}, ר&quot;ל אז בשעה שיהיו ישראל זכאים וצדיקים - ממילא יוחזר ד' בגדים המרומזים במלת אמכ&quot;ם, ויתחברו עם ד' בגדים המרומזים במלת אמח&quot;ץ. והוא פלאי והוא רחום יכפר. 

{{קיצור|כ&quot;ד ש&quot;ב|כן דעת שואל בשלומו}} ואהובו - שמשון במרנא ורבנא מוהר&quot;ר פסח.


;{{קו תחתי|הגהות בשולי העמוד}}
'''{{קטן|הגה&quot;ה}}''': ולי נראה באופן זה, דר&quot;ל בפשעיכם שלחה אמכם, כלומר בגלותא אז דמיון כהן הדיוט לו יתברך שמשמש בארבעה בגדים שסימנים אמכ&quot;ם כנ&quot;ל, ושם נמצא ד' בגדים אלו של כהן הדיוט. והבגדים המרומיים במלת אמח&quot;ץ נשארו ולא יצאו בגלותא. ואח&quot;כ יתהדרו מן גלותא אותיות '''אמכם''' ויתחברו עם אותיות '''אמחץ''', ויהיו כל ח' בגדים ככהן גדול. וק&quot;ל. עד כאן ההג&quot;ה.

'''עוד זה מהגה&quot;ה'''. הגה: זה יותר משנה שהמדרש הזה עלה בידי מן ש&quot;ב הנ&quot;ל, ושם היה כתוב {{צ|כד ישראל בגלותא וכו'}} במקום הכתוב כאן בפנים {{צ|כד חייבין וכו'}}. גם אחר כך היה כתוב לשם {{צ|וכד יתהדרון לאתרייהו יתהדר אמכם וכו'}}. וכתב בשם דודי כוונת אמכם אמחץ בקיצור 
מופלג שהם ראשי תיבות של בגדי כ&quot;ג וכו'. והשמיט כל הכתוב כאן על פי הקדמו' כי היה נעלת ממנו ובקש מאתים שאבאר לו בביאור פסח פי' לפי' של דודי להבינו למה הוא כדין וכתבתי לו בס&quot;ד על פי המצאה שהמצאתי וכבר מצאה ידי הקדמה מופלאה מהזוהר ומשארי ס' המקובלים ז&quot;ל וז&quot;ל שם מבואר בזוהר בכ&quot;מ דאית כהן גדול לעילא ואית כהן דלאו איהו גדול. עיין סבא דמשפטים ובזוהר ויקרא עמוד שכ&quot;א ע&quot;פ גדול ה' ומהולל מאד בעיר וכו'. מפ' אימתי איהו גדול ואמר בעיר דהיינו בארץ ישראל אז הוא יתברך נקרא 'גדול' - עיין שם כוונתו. לפי זה אפשר לומר דכביכול הקב&quot;ה מכונה בשם 'כהן גדול' דוקא בארץ ישראל אבל בר מארעא דישראל אינו מכונה בשם כהן גדול דהא גדול {{צ|בעיר אלהינו}} כתיב דוקא.

עוד איתא בזוהר נשא עמור ר&quot;ן הובא גם כן רקנטי תצוה וזה לשונו: סוד ח' בגדי כהן גדול נרמז בזהר מהאי דיקנא אתגלי דיקנא דכהנא רבא עילאה דנחית לדיקנא דכהנא רבה תתאה וכו' מנלן דכתיב שבת אחים גם יחד לרבות כהן גדול שלמטה, שכל זמן שכהן גדול שלמטה משמש בכהונה גדולה כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונה גדולה. עכ&quot;ל.

הרי להדיא דברינו הנ&quot;ל. ובהא ר&quot;י ז&quot;ל בפי' הזוהר פינחס כתב כ&quot;ג אבא כהן סגן בחסד כהן הדיוט בנצח. גם המגיד פרשת תצוה כתב בגדי כהן גדול רומזים בחסד, בגדי כהן הדיוט רומזים לנצח וכו'. עכ&quot;ל.

ובזה ישבתי קושיית התוס' על הגמרא שאל ההוא מינא אלהיכם כהן הוא וכו'. ועיין בתוספות והק' מהרש&quot;א הלא ית' מכונה לכהן גדול שאסור ליטמא אפילו לבן. ותירץ הוא ז&quot;ל דהוי כמת מצוה. אבל לדברינו הנ&quot;ל מפורש היטב. 

ולדעתי, זה הוא ביאור המדרש רבה שאמר הקב&quot;ה למשה אם אתה בא לארץ ישראל אתה נקבר על ידי בשר ודם, אבל בחוץ לארץ אתה נקבר על ידי, עכ&quot;ל. ולכאורה הוא תמוה מאד - יציבא בארעא וגיורא בשמי שמייא. אבל ברור לפי הנ&quot;ל דבארץ ישראל מכונה הוא יתברך לכהן גדול - ואז אי אפשר לטמא עצמו כדין כהן גדול שאסור ליטמא אפילו לבן. מה שאין כן בחוץ לארץ דמכונה לכהן שאינו גדול. וק&quot;ל.

ומזה מתורץ גם כן מאמר הזהר פרשת אמור על הפסוק {{צ|ולאחותו הבתולה הקרובה אליו וכו' - ר' אבא פתח מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה. זמין קב&quot;ה לאלבשא נוקמא על אדום לסאבא לון בסגיאו דקטולייא דכתיב וכל מלבושי אגאלתו וכ&quot;כ למה דכתיב ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש - דא עשו דכתיב איש שדה, לה יטמא - באינון לבושין דנוקמין דזמין לאסתאבא בון אנון אוכלוסין וכו'}}, עכ&quot;ל המצטרך.

ולכאורה איך יטמא הוא יתברך - הלא כהן גדול אסור לטמויי אפילו לקרובים, והאי קרא בכהן הדיוט הוא דכתיב? אלא על כרחינו לומר כנ&quot;ל, דבר מארעא דישראל  אין הוא יתברך מכונה בשם 'גדול'. 

וכזה גם כן מתורץ מ&quot;ש בילקוט ע&quot;פ {{צ|'כטומאת הנדה היתה דרכה לפני' {{ממ|יחזקאל|לו|יז}} - לא טומאת מת, כי במת אין כהן גדול עם מת בבית וכו'. אבל עם נדה הוא בבית וכו' דכתיב השוכן אתם בתוך טומאתם וכו'}}, עכ&quot;ל.

הנה מה דדייק המדרש כהן הגדול היינו דסתם כהן מותר לטמא לבנו ואנן בניו של מקום כמאן דאמר בין כך ובין כך קרויים בנים. ואם כן אפילו היה טומאת מת היה רשאי לטמויי הוא יתברך. על זה דייק כהן גדול, דאז אסור אפילו לבנו לטמויי. ולכך הוא יתברך הראה חבתו ואמר טומאת הנדה. הרי להדיא דמכונה הוא יתברך לכהן גדול. והיאך דורש הזהר על הפסוק {{צ|ולאחותו הבתולה וכו'}} על הקב&quot;ה - הרי מקרא זה בכהן הדיוט כתיב? אבל להנ&quot;ל שפיר, כל אחד על מקומו יבא בשלום. דהא קול אומר קרא בית ישראל יושבים על אדמתם וכו' שהיא ארץ ישראל המכונה בה לכהן גדול, על כן אמר כטומאת הנדה מטעם הנ&quot;ל במדרש. מה שאין כן האי קרא {{צ|ולאחותו וכו'}} - רומז אטומאה דעתיד הוא יתברך לעשות באדום כמו שהתחיל {{צ|ר' אבא פתח מי זה בא מאדום וכו'}} - והוא חוץ לארץ, ושם הוא יתברך מכונה לכהן דלאו גדול. וקל להבין.

ואחר שעלה על לבי כל הנ&quot;ל בס&quot;ד - כמו אחר שנה - בא אלי בן דודי ה&quot;ה האלוף המרומם התורני הרבני מהר&quot;ר פסח ושאלתי את פיו אולי נמצא בידו מזה מכתבי דודינו מפורש בשום שכל על המדרש הנ&quot;ל. וימצא כתוב שכתב דודי הי&quot;ד בזה הלשון אשר הצגתי בפנים. נשאלתי מש&quot;ב הגאון וכו' {{קיצור|ות&quot;ל|ותהילה לאל}} שכוונתי לדעתו הרמתה.

===ג===
::{{קטן|'''הגה:''' קטע זה הינו מפורסם בימינו, מכונה בשם [[אגרת רבי שמשון מאוסטרופולי]]. מובא כאן בהקלדת המקור של &quot;ליקוטי שושנים&quot; דפוס ליוורנו - ויקיעורך}}

איתא בכתבי האר&quot;י זלה&quot;ה, אודות הסימנים {{גמט דגש|דצ&quot;ך עד&quot;ש באח&quot;ב}}, הנרמזים על הגאולה. אגלה ברמז ויצא כברק חצו לפני, והוא רחום יכפר עון.

והנה תדע מ&quot;ש האר&quot;י ז&quot;ל בקונטרס הנקרא &quot;פלאות רבות&quot; בשער הנקרא יציאת מצרים פרק ג' דף מ&quot;ב עמוד א וז&quot;ל:

::{{צ|הנה כבר הודעתיך שפרעה לקה בעשר מכות במצרים באלו ג' אלפין ור&quot;ף מלאכי חבלה הממונים בג' רקיעים של טומאה. {{ש}}האחד נקרא {{גמט דגש|שר&quot;ע}}. {{ש}}והשני נקרא {{גמט דגש|תמו&quot;ך}}. {{ש}}והשלישי נקרא {{גמט דגש|בישהא}}. {{ש}}ועליהם השר הנקרא {{גמט דגש|דלפק&quot;ט}}. {{ש}}ועליהם על כלם השר הנקרא {{גמט דגש|תק&quot;א}}. {{ש}}בראשית חסר מן השלישי עשרה, וחסר מן הרביעי ששה, וחסר מן התשיעי ששה ככתוב.}}

::{{צ|והנה יש עשר מכות במצרים, {{ש}}על הים לקו חמשים מכות {{ש}}בשם {{גמט דגש|שפ&quot;ו}} שהוא דוד בן ישי אמר והכה אותם במצרים עשר מכות ועל הים חמשים מכות.  {{ש}}והשם {{גמט דגש|תק&quot;ל}} אמר והכה אותם במצרים ארבעים מכות ועל הים מאתים מכות. {{ש}}והשם {{גמט דגש|אשצ&quot;ה}} אמר והכה אותם ן' מכות ועל הים לקו ר&quot;ן מכות וכו' }}

מסיים שם האר&quot;י ז&quot;ל:{{ש}}
::{{צ|ובמה שהקב&quot;ה מכה - בו מרפא הגלות. {{ש}}ומה פשע ומה חטאת ומה המעל הזה אשר מעלו אבותינו להיותם בכור הברזל {{ש}}עד שגאלם ה' בשמות אלו {{גמט דגש|דע&quot;כ דצ&quot;א כשב&quot;ה}}}}, {{ש}}עכ&quot;ל הארי ז&quot;ל. והדברים סתומים וחתומים מאד.


ונראה לי כך פירושו. מה שכתב בצחצחות לשונו {{צ|הנה כבר שמעתיך}} כוונתו ידוע כמ&quot;ש בכלי קבלה מעשית שלו שלשת אלפים ור&quot;ף מלאכי חבלה ונתנו סי' על זה להכות באגרוף רשע - {{גמט דגש|באגר&quot;ף}} חסר - ראשי תיבות ג' אלפים ר&quot;ף מלאכי חבלה המכים לרשע הם ממונים להכות הרשעים ולהענישם בגיהנם ולטהר אותם. וע&quot;י נלקו גם המצרים. וזהו סוד נפלא כאשר תחשוב המכות דם צפרדע וכו' במנין ובמספר - כל העשר מכות - יעלו לחשבון ג' אלפים ור&quot;ף מלאכי חבלה ממש. והחשבון מכוון כנ&quot;ל.

והיינו מ&quot;ש האר&quot;י ז&quot;ל {{צ|בראשית וכו' ככתוב}} - ר&quot;ל ככתוב בתורה בפרשת וארא ולא כמו שמסודר בהגדה, ושם נאמר ר' יהודה היה נותן בהם סימנים ותיבת '''כנים''' ביו&quot;ד, '''חושך''' מלא בו&quot;ו, '''ערוב''' גם כן מלא בו&quot;ו. אלא צ&quot;ל חסר כמו שכתוב בתורה.

ומ&quot;ש האר&quot;י ז&quot;ל {{צ|בראשית חסר עשר' מן השלישי וכו'}} - ר&quot;ל חסר י' מן מכת כנים שהיא מכה ג', וצריך להיות '''כנם'''. {{צ|וחסר ו' מן הרביעית}}, דהיינו מן מכה רביעית שהיא '''ערֹב'''. וגם כן חסר ו' מן התשיעי דהיינו מן מכה תשיעית שהוא '''חשך'''.

ומ&quot;ש {{צ|ג' רקיעים אחד נקרא שר&quot;ע וכו'}} נרמזים אלו בראשי תיבות '''{{צ|עשר מכו&quot;ת שהביא}}''', כי הם בהיפוך אותיות דהיינו '''עשר'''- שם הרקיע '''שר&quot;ע'''. '''מכות''' - שם הרקיע '''תמו&quot;ך''', '''שהביא''' - שם הרקיע הנקרא '''בישה&quot;א'''.

ומ&quot;ש {{צ|ועליהם השר הנקרא תק&quot;א}} - כוונתו שראשי תיבות של מכות שהם {{גמט דגש|דצך עדש באח&quot;ב}} - גימטריא {{גמט|תק&quot;א}} ממש. וזהו סוד נפלא בפסוק {{צ|למען שתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך וכו' {{גמט דגש|אשר}}}} דייקא שהוא במספר תק&quot;א. וכיוצא בו הרבה רמזים, כבוד אלהים הסתר דבר.

ומ&quot;ש {{צ|השם שפ&quot;ו אמר וכו'}} - כוונת פירושו כך הוא, ידוע פלוגתא דר' יוסי הגליגי עם רבי עקיבא ור&quot;א בהגדה. והסוד בזה {{גמט דגש|רבי יוסי הגלילי}} - גימטריא {{גמט דגש|שפ&quot;ו}}. ומ&quot;ש {{צ|דוד בן ישי אחז בזה השם}} - כוונתו ש{{גמט דגש|דוד בן ישי}} הוא גם כן גימטריא {{גמט|שפ&quot;ו}}. והסוד שר' יוסי הגלילי הוא ניצוץ דוד בן ישי.

ומ&quot;ש {{צ|השם תק&quot;ל אמר}} - כוונתו שהוא בסוד {{גמט דגש|רבי אליעזר}} העולה בגימטריא {{גמט דגש|תק&quot;ל}}. והשם {{גמט דגש|אשצ&quot;ה}} הוא הנרמז ב{{גמט דגש|רבי עקיבא}}, דתרוויהו בחד חושבנא הוא.

והנה תדע 
* {{גמט דגש|רבי יוסי הגלילי}} גימטריא {{גמט|שפ&quot;ו}} - שם א' מרקיע הנ&quot;ל, 
* {{גמט דגש|רבי אליעזר}} גימטריא {{גמט|תק&quot;ל}} - שם ב' מרקיע הנ&quot;ל, 
* {{גמט דגש|רבי עקיבא}} גימטריא {{גמט|אשצ&quot;ה}} - שם ג' מרקיע הנ&quot;ל. 
והוא סוד נפלא. והוא רחום יכפר עון.

ומ&quot;ש האר&quot;י ז&quot;ל {{צ|שהקב&quot;ה גאל אותם בשמות אלו {{גמט|דע&quot;ב צד&quot;א כשב&quot;ח}}}} - 
* ר&quot;ל {{גמט דגש|דעב}} - אותיות ראשונות של סימנים אלו דצ&quot;ך עד&quot;ש באח&quot;ב.
* {{גמט דגש|צד&quot;א}} - אותיות שניות
* {{גמט דגש|כשב&quot;ח}} - אותיות שלישיות.
הרי נרמזים אלו ג' שמות דע&quot;ב צד&quot;א כשב&quot;ח שגאל אותנו וריפא לישראל ומבוארים דברי האר&quot;י ז&quot;ל.

===ד===
'''רזין עילאין''' אמינא בסוד יציאת נשמתו של רבי עקיבא, ומנין {{גמט דגש|עקיבא}} - {{גמט|קפ&quot;ג}} חד מנייהו. ודע מ&quot;ש בעל הטורים (&lt;small&gt;[[בעל הטורים על התורה/בראשית/לד]]&lt;/small&gt;) בפסוק {{צ|לא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב}} {{ממ|בראשית|לד|יט}}, וחסר פה {{צ|את}} - כי צריך לכתוב &quot;לעשות את&quot;, והוא אחד מי&quot;ג אתין החסירים וכו'. עיי&quot;ש דברי בעל הטורים.

אבל אהובי אדוני אבי מ&quot;ו תקבל ממני קבלה אמתית דאותו 'את' שחסר פה הוא למעלה בפסוק {{צ|הרבו עלי מוהר ומתן וכו' ותנו לי '''את''' הנערה לאשה}} {{ממ|בראשית|לד|יב}} - 'את' שחסר שם כתיב הכא. ורזא דמלה כי בפסוק {{צ|כ'''י''' ראת'''ה''' גוים בא'''ו''' מקדש'''ה'''}}, ששם מרומז שם הוי&quot;ה בסופי תיבות, {{צ|הגוים}} באמצע בעונותינו הרבים, בסוד {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}}, וסוד {{צ|אל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גוים}}, ר&quot;ל מלת 'גוים' המפסקת באמצע כנ&quot;ל.  אבל לעתיד אי&quot;ה יקויים {{צ|וידעתם כי בקרב ישראל אני}}. 

ודע כי בסוד '''גויים''' - לשון רבים - הוא סוד נפלא בפסוק מה שאמר פרעה {{צ|'''י'''הו&quot;ה '''ה'''צדיק ואני '''ו'''עמי '''ה'''רשעים}} - ראשי תיבות הוי&quot;ה, ובאמצען כתוב {{צ|ואני}} שהוא פרעה - הרי לך תרי גויים מפסיקים בינינו לאבינו שבשמים. וזהו {{צ|ותנ'''ו''' ל'''י''' את הנער'''ה''' לאש'''ה'''}} - סופי תיבות גם כן הוי&quot;ה ובאמצע נכתב {{צ|את}}, ואותו 'את' צריך רבי עקיבא לתקן בסוד רבי עקיבא היה דורש כל אתין שבתורה. ואיתא במדרש רבה שלשה אהבות הן - חפיצה, דביקה, אהבה. ויש אומרים דביקה חפיצה דיצה. וכולן למדין משכם שנאמר כי חפץ בבת יעקב. 

וזהו סוד בגמרא {{צ|יצתה נשמתו '''באחד'''}} - ראשי תיבות א'הבה ח'פיצה ד'ביקה ד'יצה. וכולן למדין משכם כנ&quot;ל לכל למר כדאית ליה. והכל מרומז באחד. גם כבר הודעתיך שרבי עקיבא ע&quot;ה היה ניצוץ משכם בן חמור בסוד מ&quot;ש בגמרא {{צ|כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור}}, בסוד  חמור אבי שכם. לכך אמרו לו תלמידיו {{צ|רבי אמור ככלב}} {{ממ|פסחים|מט|ב}}, בסוד {{ממ|בראשית|לה|א}} {{צ|ויאמר אלהים אל '''י'''עקב '''ק'''ום '''ע'''לה '''ב'''ית '''א'''ל}} - ראשי תיבות '''עקיבא''', כי שכם בן חמור היה כלול בתוכו שני טומאות - משמרה ראשונה חמור נוער, ומשמרה שניה כלבים צועקים כמבואר מזה בכתבי האר&quot;י זלה&quot;ה.

וזה לדעתי '''חמור שכם'''. 
* '''חמר''' - ראשי תיבות '''מ'''שמרת '''ר'''אשונה '''ח'''מור,
* '''שכם''' - ראשי תיבות '''מ'''שמרה '''ש'''ניה '''כ'''לבים.
וזהו לדעתי {{צ|רבי אמור ככלב}}. 

וזהו סוד נורא ונפלא מה שהשיב לתלמידיו {{צ|זה נושך ושובר עצם וכו'}}. ואיני ראוי להרחיבו ולגלות פה.

===ה===
'''בפסוק {{ממ|הושע|יא|ג}}''' {{צ|ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי וכו' בחבלי אדם אמשכם}}. והנה {{גמט דגש|אדם}} גימטריא {{גמט דגש|ר'}} כזה: {{מכפלת גימטריא|א&quot;ד|פעמים|מ'}}, דהיינו חמשה פעמים מ' - גימטריא {{גמט|ר'}} כמנין {{גמט דגש|זה&quot;ו יעק&quot;ב}}. ויש סוד כי יעקב תקונו דאדם בסוד מ&quot;ש חז&quot;ל שיעקב משופריה דאדם הראשון. ויצא כברק חצו לפני למה היה חיי יעקב דוקא קמ&quot;ז שנה ולא יותר. 

והנה תדע שאדם הראשון פגם בשם {{גמט|מ&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|אדם}} כמבואר בזהר בראשית עס&quot;א(?). והנה יש פנים ואחור לשם מ&quot;ה, דהיינו:
* פני {{גמט דגש|יו&quot;ד}} - {{גמט דגש|כז&quot;ה}}
* פני {{גמט דגש|ה&quot;א}} - {{גמט דגש|ו&quot;ב}}
* פני {{גמט דגש|וא&quot;ו}} - {{גמט דגש|זב&quot;ז}}
* פני {{גמט דגש|ה&quot;א}} - {{גמט דגש|ו&quot;ב}}.
הרי גימטריא {{גמט|ס&quot;ד}}.

ואחורים של מ&quot;ה - {{גמט דגש|טה&quot;ג ד&quot;א הא&quot;ה ד&quot;א}} - גימטריא {{גמט|ל&quot;ח}}. הרי {{גמט דגש|ל&quot;ח ס&quot;ד}} גימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. ופשוטו של {{גמט דגש|מ&quot;ה}} -- הכל עולין לחושבן {{גמט|קמ&quot;ז}}. 

ו{{גמט דגש|יעק&quot;ב}} שופריה דאדם הראשון דהוא אדם קדמאה, אדם דייקא - {{גמט|מ&quot;ה ס&quot;ד ל&quot;ח}} כמבואר. ולכן חי יעקב קמ&quot;ז שנה נגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אהי&quot;ה}}, ו{{גמט|יעקב}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|הוי&quot;ה}} בסוד {{צ|וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב}} - {{גמט דגש|עין}} - ה' הויו&quot;ת, {{גמט דגש|יעקב}} - ז' הויות.  וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}}, ר&quot;ל משביעית כנ&quot;ל.

ויש לך לדעת '''אדם''' בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}} כזה: {{ררר}} {{גמט דגש|אבג&quot;ד , אבגדהוזחטיכלמ}} גימטריא {{גמט|קנ&quot;ו}} במנין {{גמט|יוסף}} דהיינו {{גמט דגש|אבג&quot;ד}} הוא יו&quot;ד, וכן עד מ' הוא {{גמט דגש|קמ&quot;ה}}, והוא מספר הכולל כנודע מחכמת הקבלה של האר&quot;י ז&quot;ל ליודעי חן. והוא פלא. לכן נדרש שפיר על יוסף. ועיין גם במדרש אותו פסוק הנ&quot;ל.

===ו===
'''{{צ|ותבטחי ביופייך ותזני על שמך}} {{ממ|יחזקאל|טז|טו}}''' - כמאמר הגמרא {{צ|כל האומר רחב רחב מיד נקרי}}. וזהו סוד גדול, כי יש קליפה אחת המפתת לבני אדם לזנות ושם הקליפה {{גמט דגש|לר&quot;י}} - סוד לא&quot;ה רח&quot;ל יעקב. כי יעקב ביטל אותה קליפה ופ&quot;ד שנים לא ראה יעקב קרי. וזה הסוד בפסוק {{צ|על שמך}} - ר&quot;ל '''על''' אותיות '''שמך''', דהיינו על שי&quot;ן - רי&quot;ש, ועל מ&quot;ם - למ&quot;ד, ועל ך' - יו&quot;ד. הרי שם הקליפה {{גמט דגש|לר&quot;י}}. 

והגיד להם הנביא שהקליפה החליקה אמריה בפתוייה שיחטאו בזנות ועל זה הוכיח אותם הנביא.

===ז===
'''רבים וכן שלמים''' שאלו את פי והם תושבי ק&quot;ק לובלין ע&quot;פ כתב מ&quot;ש במדרש הנעלם ע&quot;פ שנים שנים באו אל נח אל התיבה. וזה לשונו:{{ש}}
{{צ|אלין אינון יומין דמשלימין בהן הלל הגדול}}, עכ&quot;ל.{{ש}}
והמדרש הזה נעלם מאד. וגם הקדוש הרב הגאון בעל מגלה עמוקות לא אמר על זה שום פירוש. וגם המקובל מהר&quot;ר ליב לא פירש על זה כלום. גם שארי קדושים לפי דעתם המדרש הזה מאין פותח. 

וכתבתי לעניות דעתי החלושה והקלושה, הלא כבר נתנו סי' להשלמת ההלל שסימנו '''בבט&quot;ח''', ר&quot;ל ב' ימים של פסח, ב' ימים של שבועות, ט' ימים של סוכות, ח' ימים של חנוכה. ואמרינן בעלמא כל מלין רמז לנו הקב&quot;ה באורייתא. והיכן רמיזא הנ&quot;ל.

ואחשוב שכאן הוא רמוז - {{צ|שנים שנים באו אל נח}}, ר&quot;ל {{צ|שנים שנים}} דכפל קרא רומז לב' ימים דפסח ולב' ימים דשבועות. {{צ|{{גמט|באו}}}} - מספר ט' - רומז לט' ימי הסוכות. {{צ|{{גמט|אל נח}}}} - מספרו ממש {{גמט דגש|חנוכה}}. באלו הימים משלימין הלל.

ועוד סוד גדול ונורא בפסוק הזה והוא בכתובים בספרי הגדול בביאורי על הזהר אשר קראתיו בשם &quot;מחנה דן&quot; בס&quot;ד, והאל הקדוש יכפר.

===ח===
'''כתב האר&quot;י ז&quot;ל''' על הפסוק {{צ|והנה איל אחר נאחז בסבך וכו'}} כי מילוי '''אלהים''' גימטריא {{גמט דגש|רו&quot;ח}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף מ&quot;ד י' ו&quot;ד מ'}}}}. וכתב הוא ז&quot;ל {{צ|וזהו סוד נפלא ורוח אלהים מרחפת}}, ר&quot;ל נעלם של אלהים כמנין {{גמט|רו&quot;ח}}. והוא ז&quot;ל מאריך מאד בספרו &quot;כנפי יונה&quot; כי תדע שיצחק כלו פחד ולכן עקדו אברהם שיהיה חצי דין והיינו חצי {{גמט|רוח}} - מספר {{גמט|ק&quot;ז}}. ב' פעמים ק&quot;ז כמנין רו&quot;ח. {{צ|{{גמט דגש|והנה איל}}}} גם כן מספרו {{גמט|ק&quot;ז}} - חצי רוח. והנה לפי זה הוא לדעתי פירוש הפסוק {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה}}, ר&quot;ל כאשר משברים ומכניעים למדת הדין. והבן זה.

===ט===
'''איתא בפליאה''' מפני מה לא הצליחו מרגלים מפני שהימים ימי בכורי ענבים. ולכן כתיב ותצפנהו שלשה ירחים. ולכן כתיב {{צ|ענבם}} חסר יו&quot;ד. עכ&quot;ל.

והנראה, דאיתא '''סמא&quot;ל''' יש לו שליטה בג' חדשים שהם טבת תמוז אב. והנה אמרו רז&quot;ל ששילוח מרגלים היה בט' בסיון, וכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום}}, ובערב ט' באב חזרו והוקבע בכיה לדורות. הרי משך הליכתם לרגל היה בתמוז עד ט' באב, שעיקר שליטת סמא&quot;ל בהם. ולכן איתא ברש&quot;י ז&quot;ל {{צ|כולם אנשים - לשון חשובים ואותה שעה כשרים היו}}, ר&quot;ל דוקא אותה שעה דהיינו בכ&quot;ט בסיון שעדיין לא היה שליטה לסמא&quot;ל, על כן היו כשרים. ומן הוא והלאה שלט בהם. וק&quot;ל.

והנה אותיות שקודם '''ענבם''' הוא אותיות '''סמא&quot;ל''', ור&quot;ל שסמא&quot;ל שולט בהם. וז&quot;ש קרא {{צ|והימים ימי בכורי ענבם}} - ר&quot;ל אותיות 'הבכורים' וראשונים לאותיות '''ענבם''' דהיינו אותיות '''סמא&quot;ל''', שאז באלו הימים יש לו שליטה כנ&quot;ל. ולכן כתיב {{צ|ענבם}} חסר י', כדי לרמוז זה. וזה רומז גם כן {{צ|ותצפנהו ג' ירחים}}, כי בג' ירחים הנ&quot;ל יש לו שליטה לסמא&quot;ל. ודו&quot;ק.

===י===
'''הלצה במרוצה''' מה ששלח בלק לבלעם בן בעור {{צ|הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממלי}} {{ממ|במדבר|כב|ה}}, ופירש&quot;י ז&quot;ל {{צ|ממולי - לשון כריתה כמו 'בשם ה' כי אמילם'}}. ואפשר לומר {{צ|ממלי}} הוא זה כי למעלה אמר סוף הסדר של חקת מסיימת {{צ|ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן יריחו}} {{ממ|במדבר|כב|א}} וכתוב בתריה {{צ|וירא בלק וכו'}} ושלח לבלעם הנה עם יצא ממצרים וכו', ואם תרצה לידע חנייתם באיזה מקום חונים מפרש {{צ|ממלי}} - ראשי תיבות '''ממלי''' - מואב מעבר לירדן יריחו. {{צ|והוא יושב}} - ר&quot;ל ישיבה ממש - יושב הוא ממלי. ולכן כתיב חסר ו'. וק&quot;ל.

===יא===
'''איתא בזהר''' {{צ|בא אל פרעה}} רמז למכת ארבה. והוא תמוה, אין לו פירוש. ובשם גלי רזיא שמעתי שפירש '''בא''' - ראשי תיבות '''ב'''מכת '''א'''רבה. ולי הדל נראה כך: כי ידוע שה' מוצאות הפה מתחלפות והם '''אהח&quot;ע בומ&quot;ף'''. והנה אם תחליף ה'''פ'''' של פרעה ב'''ב'''', ו'''ע'''' של פרעה ב'''אל&quot;ף''' -- נעשה מאותיות '''פרעה - ארבה'''. וכל פי' {{צ|בא אל פרעה}} - ר&quot;ל תן אותיות {{צ|'''בא'''}} בחילוף {{צ|אל פרעה}} ותהיה מזה מכת ארבה. כנ&quot;ל.

===יב===
'''ריש לקיש''' היה גלגול נשמה של ישמעאל בן אברהם. וזהו סוד הגמרא שאמר ר' יוחנן לריש לקיש {{צ|ידע ליסטיס בליסטותיה}} {{ממ|בבא מציעא|פד|א}} - רזא דמילתא {{צ|הן יקטלני לו '''איחל'''}} - ראשי תיבות אם יתמהמה חכה לו.
::(וזאת ליהודא, גם ראשי תיבות 'הן 'יקטלני 'לו 'איחל שם רמז לוא&quot;ו של אליהו שלקחה יעקב אבינו למשכון כנודע).

===יג===
'''ביום שני פרשת בשלח''' {{דף ויקיפדיה|ת&quot;ה|ה'ת&quot;ה}}  לפ&quot;ק נגלה לי פירוש על מ&quot;ש ז&quot;ל {{צ|גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד}}. והוא מבואר על פי מה שפירשו המפרשים ע&quot;פ {{צ|באר היטב - בשבעים לשון}}. {{גמט דגש|ה' ה&quot;י הי&quot;ט היט&quot;ב}} שהוא פשוט כפל משולש מרובע - והוא בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} כמו שאיתא במזרחי.

והנה כדבריו כן הוא כאן. {{גמט דגש|כ', כ&quot;ס, כסא, כסא ה', כסא ה&quot;כ, כסא הכ&quot;ב, כסא הכב&quot;ו , כסא הכבוד}} - גימטריא {{גמט דגש|תשי&quot;ג}} עולה כמנין {{גמט דגש|תשובה}} ממש. וז&quot;ש {{צ|גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד}}. ושאר הסוד יראתי לגשת לפני מ&quot;כ, והאל הקדוש יכפר בעדי.

===יד===
איתא בליקוטי הפליאה {{קיצור|דר&quot;ג קראי|דרב אביגדור קרא(?)}}{{הערה|כנראה שכוונתו על {{דף ויקיפדיה|אביגדור קרא|אביגדור קרא מפראג}}, עיין עליו בויקיפדיה. וכמו כן עיין בדברי החיד&quot;א [[שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/פ#פליאה|בשם הגדולים מערכת ספרים ערך &quot;פליאה&quot;]] - ויקיעורך}} על הפסוק {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}} וז&quot;ל: 
:: {{צ|עשה למען - עש&quot;ן פר&quot;ח בעדי.}} והדברים סתומים מאד.

והגאון מגלה עמוקות ז&quot;ל כתב על זה פירושו כך: {{גמט דגש|פר&quot;ח}} - {{גמט דגש|חר&quot;ף}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצות שנפלו בסוד שבירת כלים. '''עש&quot;ן''' - ראשי תיבות עקר&quot;ב שר&quot;ף נח&quot;ש. {{גמט דגש|בעדי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}.

ויש לזה כמה פירושים משובשים. ולי השפל קשה לפי הבנתם מאי התפלל {{צ|עשה למען}}? באיזה זכות נתלה דוד? ולדעתי הסוד כך: '''פר&quot;ח עש&quot;ן בעד&quot;י''' - נוטריקון אבותיו של דוד שהם פרץ רם חצרון עמינדב שלמון נחשון בועז עובד דוד ישי, כאשר כתובים בספר רות. ולפי זה האמת יורה דרכו. ומתורץ בזה במ&quot;ש ז&quot;ל {{צ|מגן בעדי - לא בעדי אלא בזכות אבותי}}. ועיין בפסוק בילקוט תהלים ע&quot;פ {{צ|חרף שואפי סלה}} {{ממ|תהלים|נז|ד}}. ויש בזה סודות נפלאים ואין שטחין הדפין מחזיקין כאשר הארכתי בספרי 'עטרת פז'.

===טו===
איתא בלימודי האר&quot;י ז&quot;ל, שמשון בן מנוח היה גלגול נשמת ב' ניצוצות. ניצוץ אחד מיפת שהוא שם בסוד {{צ|ויקח שם}} ולא כתיב &quot;ויקחו&quot; בלשון רבים, כי נשמה אחד היה להם. וניצוץ ב' מעשו הרשע. עיין שם בכתבי האר&quot;י ז&quot;ל.

ויש לנו בזה רזין עילאין. 
* וזהו לדעתי מה שלא הביא עשו לאביו יין גם כן כמו יעקב, לכן גבי שמשון {{צ|נזיר אלהים יהיה הנער}}. 
* וזהו גם כן הסוד שעשה שמשון נקמה באריה, שהכה אותו ונשך באביו נח כמבואר שהוא יפת בן נח. 
* והבא הפלשתי{{הערה|כנראה שצריך להגיה משהו כאן כמו &quot;והכה פלשתים&quot; או כדומה - ויקיעורך}} {{צ|שוק על ירך}} {{ממ|שופטים|טו|ח}}, שתיקן סוד '''נח&quot;ש ירכין''' דעשו, כמו שמבואר בתרגום יונתן בן עוזיאל (&lt;small&gt;[[תרגום ירושלמי (יונתן)/ספר בראשית/כה|יוב&quot;ע בראשית כה,כז]]&lt;/small&gt;) בפסוק {{צ|איש יודע ציד}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. 

* והנה עשו ציער לאמו, לכן נזיר אלהים היה הנער מבטן אמו. 
* עשו גרם לאביו שנעשה סומא - לכן נקרו פלשתים את עיניו. 
* עשו היה כאדרת שער - לכן היה כחו בשער. 
* עשו ציער לאמו על ידי נשים בנות חת - לכן רדף שמשון אחר נשים נכריות.

ויש רזין עילאין בשלש מאות שועלים - והרימותי ידי לאל עליון.

===טז===
'''בפסוק {{ממ|תהלים|א|ג}}''' {{צ|אשר פריו יתן בעתו}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת}} - '''בעתו - בעת ו'''', ומבטל כח '''{{גמט|מחלת}} בת ישמעאל''' כמבואר בספרי המקובלים, והוא בסוד של {{גמט דגש|בעתו}}.

ומקשים על זה כל העולם, היאך שייך {{גמט דגש|מחלת}} לשימוש המטה. ונ&quot;ל כך, מפני {{גמט דגש|בעתו}} גימטריא {{גמט דגש|מחלת}} אשת עשו שלקח לו לאשה ורימה לאביו איך מעשרין את התבן ואת המלח. והסוד גדול בזה למה באמת רימה לאביו יצחק בזה, אלא משום 
* דמעשר של ארבעים - ארבעה{{הערה|כוונתו על הביטוי &quot;איך מעשרין '''מלח'''&quot; - ויקיעורך}}. ונשאר {{גמט|ל&quot;ו}}. 
* ומעשר מן שלשים - שלשה. ונשאר {{גמט|כ&quot;ז}}. הרי {{גמט|ס&quot;ג}}. 
* {{גמט|ח'}} במקומו עומד - אז הוא {{גמט|ע&quot;א}}. 

והמעשר של '''תבן''':
* מן תי&quot;ו - מגיע ארבעים. ונשאר ש&quot;ס.
* ומן נו&quot;ן - חמשה. ונשאר מ&quot;ה.  הרי {{גמט דגש|ת&quot;ה}}.
* ובי&quot;ת של '''תבן''' במקומו עומד. הרי סך הכל {{גמט דגש|ת&quot;ז}}.

הרי ע&quot;א הנשאר מן '''מלח''', ת&quot;ז הנשאר מן '''תבן''' -- הכל {{גמט דגש|תע&quot;ח}} גימטריא {{גמט דגש|מחל&quot;ת}}. וצד בפיו של אביו והטעה אותו, ושאלתו היתה להדביק אביו בקליפת מחלת. ויש בזה סודות גדולות נפלאות באלו הדברים. והאל הקדוש יכפר בעדינו.

===יז===
כתבו המקובלים המשמש מטתו בערב שבת מעורר {{גמט|תתק&quot;ף}} עלמין קדישין, צרור החיים, כמנין {{גמט דגש|וערב שבת}}. וזהו לדעתי {{צ|בעתו}} במלואו כזה: {{גמט דגש|בי&quot;ת עי&quot;ן תי&quot;ו וי&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|וערב שבת}} כמנין {{גמט|תתק&quot;ף}} הנ&quot;ל.

ומה שכתבו המקובלים שהם מבטלים ד' אומות - בבל אדום פרס יון, וסימנם של מלכיות {{גמט דגש|באפ&quot;י}} - {{צ|אשר פריו יתן בעתו}} - ראשי תיבות '''באפ&quot;י''' - בבל אדום פרס יון.

===יח===
'''בפסוק {{ממ|יחזקאל|יא|יט}}''' {{צ|ורוח חדשה אתן בקרבכם}} - הסוד לפי הענין של המקובלים שהרוח נבואה באה מסוד {{גמט דגש|ח&quot;ד}} של '''אחד''', ו{{גמט דגש|ש'}}  של '''שר&quot;י''', ו{{גמט דגש|ה'}} מן '''אהי&quot;ה'''. וזהו פירוש הפסוק {{צ|ורוח חדשה}} - ר&quot;ל '''ח&quot;ד ש&quot;ה'''. וק&quot;ל.

===יט===
'''איתא ברבינו יהודא חייט בספר [[מערכת אלהות]]'''{{הערה|כפי שהבנתי, הכוונה הוא לספר &quot;מנחת יהודה&quot; לר' יהודה חייט שהינו פירוש על הספר &quot;מערכת אלהות&quot; - ויקיעורך}}, שסוד {{גמט דגש|ברכה}} {{גמט דגש|תרועה}} - {{גמט דגש|בר כה, בר כה, בר כה}}.
* {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ב&quot;ר}} - גימטריא {{גמט דגש|רות}}
* {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|כ&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ה}}
* הרי {{גמט דגש|תרועה}}.

וסוד '''תרועה''' - '''תורה ע'''', ע' פנים לתורה. וברכת {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} מקור לכל הברכות. עיין שם.

וזהו סוד לדעתי נפלא בתפלת י&quot;ח {{צ|אלהינו וכו' ברכנו בברכה המשולשת בתורה}} - משולשת דייקא כנ&quot;ל.

ודע כי {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ו|פעמים מנין|הוי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|תרע&quot;ו}}. והוא סוד הפסוק {{צ|רבות '''רעות''' צדיק}} - רעות דייקא. {{צ|ומכולם יצילנו יהו&quot;ה}} - דייקא כ&quot;ו. כ&quot;ו פעמים כ&quot;ו. והדברים עתיקין. ויש בזה רזין עילאין וסתרין.

===כ===
איתא בלימודי האר&quot;י ז&quot;ל: 

{{גמט דגש|גש&quot;נ פלא י&quot;ה}} הם שמות המרגלא.  {{גמט דגש|גש&quot;נ}} - כתר. {{גמט דגש|פל&quot;א}} - חכמה.  {{גמט דגש|י&quot;ה}} - בינה. אריך, אבא, ואמא. 

והשמות הללו מבטלים זדים ואויבים בשמעך, וכאשר האויבים שולטים על האדם השמות בצירוף זה: {{גמט דגש|יש פ&quot;נ הל&quot;א ג'}}. וכאשר יכוין האדם באותיות '''א&quot;י''' של '''אהי&quot;ה''', ובאותיות '''ב&quot;י''' של '''בי&quot;ט''' - אז השמות הגדולים בתכלית הקירוב כזה: {{גמט דגש|גש&quot;נ פל&quot;א י&quot;ה}} כבתחילה. וכאשר האויבים שולטים על האדם - הם בתכלית הריחוק כזה: {{גמט דגש|יש פ&quot;נ הל&quot;א ג'}} ממש.

ובכוונת '''ב&quot;י''' של '''בי&quot;ט''' '''א&quot;י''' ד'''אהיה''' - מקרבין להדדי. הטה אלהי אזנך ושמע. עכ&quot;ל האר&quot;י ז&quot;ל.

ודבריו סתומים מאד.

וכתב אחד מגדולי תלמידיו הקדוש {{דף ויקיפדיה|ישראל סרוק|מהר&quot;ר ישראל סרוג ז&quot;ל}}  שמעתי ממורי לשון מבטלים זדים כמעט דעתי הקלושה שמ&quot;ע כ&quot;ז [שמע&quot;כ]{{הערה|המילים משובשים בדפוס, וכנראה שצריך להגיה '''שמע&quot;ך''', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} - ראשי תיבות '''ש'''בירה '''מ'''גירה '''ע'''קירה '''כ'''ניעה, כי אנו מתפללין {{צ|ומלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניעם}} - הרי שבירה מגירה  עקירה כניעה - בסוד {{צ|ה' שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. וזהו אומרו {{צ|מבטל זדים בשמעך}}, עכ&quot;ל.

ומ&quot;ש שמות גש&quot;נ פל&quot;א י&quot;ה כאשר האויבים שולטים על האדם הם בתכלית הריחוק - ישפ&quot;נ הל&quot;א ג'. וכאשר יכוין ל'''ב&quot;י''' של '''בי&quot;ט''' ול'''א&quot;י''' של '''אהיה''' אז יחזרו לקירוב. לדעתי זהו סוד נפלא וקרא בתהלים ס&quot;ט {{ממ|תהלים|סט|}} {{צ|קרבה אל נפשי גאלה וכו'}} - '''נפש&quot;י''' להיפך '''ישפן'''. '''גאלה''' למפרע - '''אלה&quot;ג'''. וזה {{צ|קרבה אל נפשי גאלה}}, ר&quot;ל אותיות '''נפשי''' ואותיות '''גאלה''', כי יהיו בתכלית הקירוב {{צ|למען '''אויבי''' פדני}}, ר&quot;ל אני מכוין ל'''א&quot;י''' של אהי&quot;ה ל'''ב&quot;י''' של בי&quot;ט - זה '''אויבי'''.

והנה הנשאר באהי&quot;ה בהלקח א&quot;י - '''ה&quot;ה'''. ובשם בי&quot;ט - בהלקח ב&quot;י - '''ט''''. הרי אותיות {{צ|'''הטה''' אלהי אזנך}} שכתב האר&quot;י ז&quot;ל והוא פלא.

===כא===
שאלוני על מ&quot;ש בספר [[יסוד שירים]] שהוא הזוהר על מדרש רות ועל המגי' וז&quot;ל דף ט' ע&quot;ב שורה ט': {{צ|לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח - דא אורייתא די להון}}, עכ&quot;ל. 

דהיינו מתחילה מספר גדולת תורתינו הקדושה - תורת ה' תמימה, ואחר כך מספר בגנות תורת העכו&quot;ם שהוא כמוץ וכו'. ושאלוני היכן רמיזא אורייתא דילהון באותו פסוק, ומאן דכר שמיה. הלא דבר הוא - הגם שאין משיבין על הדרוש.

והשבתי להם כי ידוע תורת העכו&quot;ם הוא מ&quot;ש בגמרא דשבת {{הפניה-גמ|שבת|קטז|א}} קרא להון '''און גיליון'''. ואם כן רזא דמלא מרומז בפסוק {{צ|לא כן הרשעים כי אם כמוץ וכו'}} - {{גמט דגש|כמוץ}} גימטריא {{גמט דגש|און גליון}}. ובזה מתורץ קושיה גדולה בתהלים סימן קמ&quot;ד {{ממ|תהלים|קמד|ח}} {{צ|אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר}}, תרגם יונתן בן עוזיאל {{צ|אורייתא דלהון אורייתא דשקרים}} - גם כן קשה - היאך רמיזא. 

אבל אפשר כי {{גמט דגש|וימינם}} גימטריא {{גמט דגש|און גליון}}, והוא ימין שקר. ויש לנו סתרי תורה בזה, וכתבתי בספרי אשר קראתיו 'נזר אלהים' רזין דרזין. והאל הטוב יכפר.


==תוספת ליקוטי ר' שמשון על ידו של המגיה ר' אייזיק==
'''אמר הצעיר''' אייזיק א&quot;ש בהיותי עסוק במלאכת הקדש, אִנה ה' לידי איזה חידושים מהרב המקובל בעל המחבר זלה&quot;ה אשר לא נדפסו בראשונים, לא חסתי על הוני לכבוד קוני ואזרתי כגבר חלצי להוציאם לאור עולם לזכות את הרבים וזכות המחבר יעמוד לנו עד עולם.

===א*===
'''איתא בפליאה {{קיצור|דר&quot;ג קארו|דרב אביגדור קרא(?)}}''':{{ררר}} {{גמט|תת&quot;ן}} חדרים יש בגיהנם כמנין {{גמט דגש|תכל&quot;ת}}, ובאלו חדרים צריך לילך אפילו צדיק גמור לתקן ולהעלות נשמות של רשעים כמבואר בזוהר בכמה מקומות.  והנה כאשר בא הצדיק ל{{גמט דגש|תת&quot;ן}} חדרים אינה צריכה לפחוד מן המזיקין כי {{גמט דגש|תק&quot;ף}} חדרים אינם תוקפא דדינא, ממילא הנשארים {{גמט דגש|ר&quot;ע}} חדרים. וכשמם כן הם, שהם רע. ובהם היו הצדיקים הולכים שם בלא שמירה, אזי היה יכול להיות שהיו ניזוקים מגרדיני נימוסין טהירין, אזי הולך מלאך אחד ושמו '''יהושע''' ובידו שעוה, וכתוב על מצחו השם הנקרא '''אתה'''. ואז אפילו הולכים באלו {{גמט|ר&quot;ע}} חדרים אין שטן ואין פגע רע. 

ולדעתי זהו סוד גילה לנו דוד המלך ע&quot;ה {{צ|גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע}} {{ממ|תהלים|כג|ד}} - רזא דמלתא {{גמט דגש|גיא צלמות}} גימטריא {{גמט דגש|תק&quot;ף}}, ר&quot;ל גם כי אלך בגיא צלמות ב{{גמט|תק&quot;ף}} חדרים מן {{גמט|תת&quot;ן}} - שהם אינם תוקפא דדינא, ממילא הנשארים {{גמט|ר&quot;ע}}. מכל מקום - {{צ|לא אירא '''ר&quot;ע'''}} - מאותן {{גמט|ר&quot;ע}} חדרים, {{צ|כי '''אתה''' עמדי}} - רוצה לומר השם של '''אתה''' עמדי שכתוב על מצח הצדיק. ומי כותבו? אהא מפרש {{צ|'''ע'''מדי '''ש'''בטך '''ו'''משענתך '''ה'''מה}} - ראשי תיבות '''שעו&quot;ה''', ולמפרע ראשי תיבות דהיינו {{צ|'''ע'''מדי '''ש'''בטך '''ו'''משענתך '''ה'''מה '''י'''נחמוני}} - ראשי תיבות '''יהושע''', שהוא כותבם. והענין פלא שהכל מרומז בקרא. והאל יכפר בעדי.

===ב*===
איתא בפליאה הנ&quot;ל: יש ששה פסוקים שהם מקורי' לכל התורה והם:
* {{צ|כבד את אביך וכו'}}
* {{צ|תמים תהיה וכו'}}
* {{צ|יערוף כמטר וכו'}}
* {{צ|ואהבת את ה' וכו'}}
* {{צ|עלה אל הר העברים וכו'}}
* {{צ|מי יתן והיה לבבם זה וכו'}}

אלו ו' פסוקים הם מקורים לכל התורה. ור' ז&quot;ס גדול גילה לנו דוד המלך {{צ|ותורתך ב'''תוך מעי'''}} - נוטריקון '''ת'''מים, '''ו'''אהבת, '''כ'''בד, '''מ'''י, '''ע'''לה, '''י'''ערוף. הרי כל התורה נכללה בתוך מעי. והענין פלא גדול.

===ג*===
איתא בלימודי האר&quot;י זלה&quot;ה וז&quot;ל:

::בלעם ועמלק מצד הטומאה, יראה אהבה בטומאה נגד יראה אהבה בקדושה. והנה בקשר אחד תמצאנו. עכ&quot;ל.

ופירוש {{צ|והנה בקשר אחד תמצאנו}}, ר&quot;ל בציור כזה:
[[File:KESHER ECHAD.PNG|280px|left]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
| '''בל''' || '''עמ''' || '''יר''' || '''אה'''
|-
| '''עמ''' || '''לק''' || '''אה''' || '''בה'''
|} 


===ד*===
אמרו רז&quot;ל עץ שאכל אדה&quot;ר תאנה היה. איתא בעשרה מאמרות במאמר חיקור דין שתרח עם בניו תקנו חטא אדם הראשון אשר להם הכח והגבורה לתקן ולקלקל. 

והנה '''תאנה''' נוטריקון - '''ת'''רח '''א'''ברהם '''נ'''חור '''ה'''רן - הרי תרח עם בניו בסוד עץ שאכל אדם הראשון תאנה היה, שנוטריקון של תאנה תקנו. ואיתא בזהר איכה דף ל&quot;ב בסוף ע&quot;א והביאו גאלנטי בהקדמתו דף ד' ע&quot;ד וזה לשונו: {{צ|איכה מאן אמר דא ההוא רוחא עילאה פנימאה עלמא דאתי וע&quot;ד תיבה דא רוחני איהו ולא אית בה שותפא כלל, לא לישן ושניין ולאו שפוון כלל וכו'}}.

והסוד לפי חכמי כל המקובלים שאדם הראשון פגם באותיות '''אח&quot;עה גיכ&quot;ק''', כי חמש מוצאות יש כנודע לחכמי הדקדוק וכו', ואדם הראשון פגם באותיות אחה&quot;ע גיכ&quot;ק שהם סוד כתר חכמה כנודע למבינים, והם בסוד אחה&quot;ע וקיצץ בנטיעות והפריד א' מן ח', ה' מן ע', ג' מן י', כ' מן ק'. 

והנה '''א&quot;ה''' מן אחה&quot;ע, '''כ&quot;י''' מן גיכ&quot;ק -- הרי '''איכה''' באותיות. וזהו סוד {{צ|איכה דא רוחני ולית ביה לישן ושניין ולא שפווון כלל}}, רק חיך וגרון. והנה משה רבינו ע&quot;ה תיקן אותיות '''גיכ&quot;ק''' שפגם אדם הראשון בסוד {{צ|ויקבר אותו בגי}} - הרי '''ג&quot;י''' מן '''גיכ&quot;ק'''. נשארו אותיות {{גמט דגש|ק&quot;ך}} - זהו סוד גדול.  {{צ|ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו}} - הרי חי ק&quot;ך שנים. הרי '''גיכ&quot;ק''' מתוקנים.

ואותיות '''אחה&quot;ע''' תיקן אברהם אבינו עם אחיו בסוד {{צ|קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש}} - הם סוד אברהם נחור הרן, שכל אחד מהם משולש - 
* {{גמט דגש|פ&quot;א פ&quot;א פ&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|אבר&quot;ם}}.
* {{מכפלת גימטריא|'''ג'|פעמים|פ&quot;ח'''}} - גימטריא {{גמט דגש|נחור}}.
* {{מכפלת גימטריא|'''ג'|פעמים|פ&quot;ה'''}} - גימטריא {{גמט דגש|הר&quot;ן}}.

והנה בכל אחד מהן משולש.

והסוד אותיות '''אח&quot;ה''' מן אותיות '''אחה&quot;ע''' - נשאר עוד '''ע'''' מן אחה&quot;ע. וזהו סוד {{צ|ויחי תרח שבעים שנה}}. הרי '''ע'''' מן '''אחה&quot;ע'''.

ואברהם בעצמו תיקן אותיות אחה&quot;ע כדאיתא כאשר השליכו אברהם לכבשן האש יתצה בת קול ואמרה {{צ|אח לצרה יולד}} - הרי '''א&quot;ח''' מן אחה&quot;ע. ונשארו '''{{גמט|ה&quot;ע}}''' מן אחה&quot;ע. וז&quot;ש {{צ|ואברהם בן חמש וע' שנה בצאתו מחרן}} - הרי ע&quot;ה, ונשלם אחה&quot;ע. 

ואין לתמוה {{קיצור|מנ&quot;למנא לן}} לעשות ג' פעמים {{גמט|פ&quot;א פ&quot;א פ&quot;א}} - גימטריא {{גמט|אברם}}, {{גמט|פ&quot;ח פ&quot;ח פ&quot;ח}} - גימטריא {{גמט|נחור}}. {{גמט|פ&quot;ה פ&quot;ה פ&quot;ה}} - {{גמט|הר&quot;ן}}. הסוד הגדול בהקדמה מספ' [[פלח הרמון]] כי {{גמט דגש|אדם}} נחלק לג' חלקים, ר&quot;ל {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|י&quot;ה}} - גימטריא {{גמט|אדם}}. אדם במספר ט' - ר&quot;ל {{גמט דגש|אבגדהוזחט}} בכללו גימטריא {{גמט דגש|אדם}}. 
והנה נחלק לג' פעמים י&quot;ה.

וחוה כאשר אכלה מעץ הדעת הוסיפה על כל י&quot;ה - {{גמט דגש|פ'}}, ונעשה {{גמט דגש|פי&quot;ה פי&quot;ה פי&quot;ה}}  בסוד גדול שאמרו רז&quot;ל חוה הביאה מר לעולם כי הוסיפה על כל י&quot;ה, פ' - גימטריא {{גמט דגש|מר}}. והוא סוד גדול ונורא כאשר הוסיפה על כל י&quot;ה פ' ונעשית א' פעמים א', ב' פעמים ב', ג' פעמים ג', ד' פעמים ד' -- עד ט' פעמים ט', והוא גימטריא {{גמט דגש|מר}} ממש. {{צ|התאנה חנטה פגיה}}. '''תאנה''' - תרח אברהם נחור הרן.  {{גמט דגש|פגי&quot;ה}} - סוד ג' פיה - {{צ|פיה פתחה בחכמה}}.

ונודע כי רבקה תיקונה של חוה בסוד {{צ|ויעתר יצחק ליהו&quot;ה לנוכח אשתו}} - סופי תיבות '''חוה''', לפיכך כתיב בה {{צ|נקרא לנערה ונשאלה את פיה}}. ואדם הראשון בא בתיקון יעקב אבינו ע&quot;ה. והנה אדם נחלק לג' חלקים י&quot;ה - מספרם מ&quot;ה. וחוה הוסיפה {{גמט דגש|מ&quot;ר}} על {{גמט מ&quot;ה}}. וזהו סוד נפלא - {{צ|בא אחיך במרמה}} - '''מ&quot;ר מ&quot;ה'''. והנה אדם וחוה גרמו {{גמט|ט&quot;ל}} קללות בעולם, וזה {{גמט דגש|אחיך}} - גימטריא {{גמט דגש|ט&quot;ל}}. וזהו {{צ|ויתן לך...'''מטל'''}}. 

והנה חוה הביאה {{מכפלת גימטריא|ג'||פיה}} לעולם - על כל '''י&quot;ה''', '''פ''''. וזהו סוד שכל אחד תיקן אלו ג' פיה - אברהם ג' פעמים '''פ&quot;א''', נחור ג' פעמים '''פ&quot;ח''', הרן ג' פעמים '''פ&quot;ה'''. והנה אותיות שניות - '''אח&quot;ה''' נשארו גבי כל אחד ואחד ג' פעמים, שכל אחד תיקן אלו פיהן שהוסיפה חוה על כל י&quot;ה. 

והנה הרשעים בדורינו זה פוגמים באותיות אחה&quot;ע. והנה האותיות שפוגמין שבין האותיות:
* בין '''א'''' ל'''ח'''' - {{גמט דגש|בגדהו&quot;ז}} - {{גמט דגש|ז&quot;ך}}.
* ואותיות שבין '''ה'''' ל'''ע'''' - {{גמט דגש|וזחטיכלמנ&quot;ס}} - מספרם {{גמט דגש|מ&quot;ר}}.

והנה {{גמט דגש|ז&quot;ך מ&quot;ר}}. 
וזהו סוד נפלא - {{צ|פני ה' בעושי רע להכרית מארץ '''זכר&quot;ם'''}} - '''ז&quot;ך מ&quot;ר'''. והענין פלא גדול. והאל יכפר בעדי אמן סלה.

===ה*===
איתא בציוני וז&quot;ל קליפה אחת נקרא {{גמט דגש|רי&quot;ב}} ועמה {{גמט דגש|תר&quot;ה}} חיילות כמנין {{גמט דגש|אדר&quot;ת שע&quot;ר}}. וקליפה זו '''ריב''' ממונה להשכיח ולעקור תורתו של ת&quot;ח בשעת חיילותן{{הערה|אולי צריך להגיה כאן 'חולייתו'... - ויקיעורך}} ושוכח תלמודו. והשם הגדול הנקרא {{גמט דגש|כד&quot;ת}} הכתוב על מצחו של משיח בן דוד מבטל אותה קליפת {{גמט דגש|רי&quot;ב}} עם חיילותיה {{גמט|תר&quot;ה}} וכו'. עכ&quot;ל.

ולדעתי זהו סוד גדול איתא בגמרא - {{צ|ר' אלעזר חלש, כד אתפח הוה קרי החדש הזה לכם החרש היה לבם}}. וצריך לדעת למה דוקא טעה טעות כזה. וסודו, כי הוא קרא מהדל&quot;ת רי&quot;ש, ומהזי&quot;ן יו&quot;ד, ומכ&quot;ף בי&quot;ת -- הרי אותיות '''רי&quot;ב''', שטעה לרמז שהקליפה הנקרא 'ריב' היא גרמה לשכחה. 

ויש לדעת {{גמט דגש|החרש היה לבם}} גימטריא {{גמט דגש|תר&quot;ה}}. הרי גם {{גמט|תר&quot;ה}} חיילות מרומזים.

ומ&quot;ש השם {{גמט דגש|כד&quot;ת}} שכתוב על מצח בן דוד מבטל כל אלו הקליפות -- לדעתי {{גמט דגש|החדש הזה לכם}} - {{גמט דגש|כד&quot;ת}} - לרמז שאם ביושר הכתוב לא בטעות מבטל הקליפה הנזכר.

ויש לדעת {{גמט דגש|כד&quot;ת}} גימטריא {{גמט דגש|משיח בן דוד}}. ואנו מתפללים {{צ|עשה למען '''דתך'''}}. והענין פלא. וה' יכפר בעדי.

===ו*===
איתא בכתבי האר&quot;י ז&quot;ל יש מזיק אחד ששמו {{גמט דגש|בדרגו&quot;ן}}, אם יכה אותו אדם פעם אחד ימות המזיק מיד. ואם יכה אותו ב' פעמים - יחיה המזיק וימות אותו אדם וגם כן יעשה רע לבריות. ויש לאותו מזיק {{גמט|נ'}} ראשים ועליהם {{גמט|ע&quot;ח}} טומאות - סוד '''{{גמט|מלח}} סדומית''' ומסמא את העינים. ויש לו {{גמט|נ&quot;ו}} לבבות ועליהם {{גמט|כ'}} טומאות והוא יונק מכל אותיות אלפ&quot;א ביתא חוץ מאות מ&quot;ם פתוח&quot;ה וסתומ&quot;ה, ותי&quot;ו. וצד ראשון שלו נקרא {{גמט דגש|מטפ&quot;ח}}, וצד ב' נקרא {{גמט דגש|חורב}}. עכ&quot;ל האר&quot;י בספר הכוונות הנכתב. ועיין בספר חסידים.

ולדעתי שכל אלו הדברים רמז ישעיה הנביא {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|ה|ו}}: {{צ|על מה תכו עוד תוסיפו סרה כו'}} - ר&quot;ל אתם ישראל יש לכם סגולה כמו המזיק {{גמט דגש|בדרגו&quot;ן}}. כמו שאותו מזיק אם יכהו אדם ב' פעמים יוסיף להזיק - כן אתם בני ישראל - {{צ|על מה תכו עוד}}, ר&quot;ל כאשר אני מכה אתכם עוד פעם אחרת תוסיפו סרה. וגם {{גמט דגש|סרה}} בגימטריא {{גמט דגש|בדרגו&quot;ן}}. {{ש}}
ומבאר - {{צ|כל ראש}} - ר&quot;ל שיש לאותו מזיק ראשים כמנין {{גמט דגש|כ&quot;ל}} דהיינו {{גמט|ן'}}. {{צ|{{גמט דגש|לחלי}}}} - ר&quot;ל {{גמט|ע&quot;ח}} טומאות כמנין {{גמט דגש|לחלי}}, {{ש}}
{{צ|וכל לבב}} - ר&quot;ל יש לו בבות כמנין {{גמט דגש|וכל}} דהיינו {{גמט|נ&quot;ו}}. ועליהם {{גמט|ך'}} טומאות כמנין {{צ|{{גמט דגש|דוי}}}} שהוא {{גמט|ך'}}. {{ש}}
{{צ|מכף {{גמט|רג&quot;ל}} ועד ראש אין בו '''מת&quot;ם'''}} - ר&quot;ל שינק מכל אלפא ביתא חוץ מאותיות '''מת&quot;ם''', דהיינו מ&quot;ם פתוחה מ' סתומה, ותי&quot;ו. {{ש}}
וצד ראשון נקרא {{גמט דגש|מטפ&quot;ח}}. זהו שאמר הכתוב {{צ|'''פ'''צע ו'''ח'''בורה '''מ'''כה '''ט'''ריה}} - ראשי תיבות אותיות '''מטפ&quot;ח'''.{{ש}}
ומ&quot;ש מצד הב' שלו נקרא {{גמט דגש|חורב}}, זהו שאמר הכתוב {{צ|זרו '''ח'''בשו '''ו'''לא '''ר'''וככה '''ב'''שמן}} - ראשי תיבות אותיות '''חורב'''. 

והענין פלא. והאל יכפר בעדי.

===ז*===
איתא במקובלים שרבן גמליאל היה מעובר מן ו' נשמות שהם: 
# נשמות אברהם אבינו ע&quot;ה - מצד שהיה לו הקליפה אודות ישמעאל בנו, 
# ונשמת נחום האלקושי 
# ונשמת יהודא בן יעקב
# ונשמת רב סחורא
# ונשמת רב טביומי
# ונשמת רב סימון

לכן רחץ רבן גמליאל לעולם כדי לתקן ולכפר נשמות אלו וכו', עכ&quot;ל.

ולדעתי שזהו סוד המשנה בברכות פרק ב' {{ממ משנה|ברכות|ב|ו}} {{צ|רחץ רבן גמליאל לילה הראשונה שמתה אשתו, אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר כל אדם - איסטניס אני}}. מלת '''אסטניס''' נוטריקון - אברהם סחורא טביומי נחום יהודא סימון. והענין פלא.

===ח*===
איתא בפליאה {{קיצור|דר&quot;ג קרא|דר' אביגדור קרא(?)}} ז&quot;ל: {{ש}}
::{{גמט|תשי&quot;ו}} עצמות יש לאדם בקדושה וכנגדן בטומאה גם כן כמנין {{גמט דגש|ושתי}} {{גמט דגש|יתוש}}. ויעקב אבינו ע&quot;ה רצה לבטל אלו תשי&quot;ו קליפות, לכן אמר {{צ|הבה את אשתי כי מלאו ימי וכו'}} {{ממ|בראשית|כט|כא}}. והלא קל שבקלים לא יאמר כן כמו שפירש&quot;י בחומש, אבל דע סודו כי יש ד' קליפות - אחימן ששי תלמי ילידי - ראשי תיבות '''אשתי''', ו{{גמט דגש|אשתי}} גימטריא {{גמט דגש|תשי&quot;א}}. וז&quot;ש {{צ|ואבואה אליה}}, ר&quot;ל עוד {{גמט דגש|ה'}} על '''אשתי''' ויהיו {{גמט דגש|תשי&quot;ו}}.

::וגם סגולה מרב פפא למי שנשכוהו כלבים יאמר לפניהם יש בי {{גמט|תשי&quot;ו}} עצמות של קדושה ותשי&quot;ו דקדושה יבטלו תשי&quot;ו של טומאה. ואז אין הכלבים יכולין להזיק לו רק יראו אותו לקבל נהירו דזקיק. ומבואר בזוהר פרשת בלק וכו'.

ולדעתי שזהו סוד גילה לנו דוד המלך ע&quot;ה בתהלים כ&quot;ה {{הפניה לפסוקים|תהלים|כב|יז|יח}} {{צ|כי סבבוני כלבים עדת מרעים וכו'}}, ר&quot;ל מה אני עושה כשהכלבים סובבים אותי, {{צ|אספר כל עצמותי}} - ר&quot;ל אני סופר לפניהם כמה עצמות יש בי, {{צ|{{גמט דגש|כל עצמותי המה}}}} - גימטריא {{גמט|תשי&quot;ו}}, מה הם עושים, {{צ|המה יביטו יראו בי}} ואינם יכולים להזיק לי כלל.{{ש}}
(ר&quot;ל שזה רמז מ&quot;ש הכתוב {{צ|ויראת שדי יעזוב}}, דרשו רז&quot;ל זה המגדל כלב רע בביתו. בא הרמז בראשי תיבות וסופי יבות {{צ|'''ו'''ירא'''ת''' '''ש'''ד'''י'''}} הם '''תשי&quot;ו'''. {{צ|'''י'''עזו'''ב'''}} - ראשי תיבות וסופי תיבות '''בי''' - ר&quot;ל שיזכיר תשי&quot;ו עצמות שיש בו. ש&quot;ך).

===ט*===
איתא בלימודי האר&quot;י זלה&quot;ה וז&quot;ל:
:: ישראל בעשייתם העגל גרמו להתעורר {{גמט דגש|כ&quot;ו}}{{הערה|כאן הגהתי ובדפוס כתוב '''ב&quot;ו''', והדבר רק מעיד על איכות הדפוס אשר ראוי ליתר הגהה לענ&quot;ד - ויקיעורך}} קליפות {{גמט דגש|בוש&quot;ש}} בסוד הכתוב {{צ|וירא העם כי בושש משה}} {{ממ|שמות|לב|א}}. וקליפות {{גמט דגש|טלבי&quot;ו}}. כי במצרים היו בגלות {{גמט|ב&quot;ט}} של '''בי&quot;ט''', {{גמט|י&quot;ו}} של שם '''הויה''', {{גמט|ש'}} של '''שד&quot;י'''{{הערה|אינו מובן לי מה קשור כאן אות הש'? ואולי צריך להגיה לאורך כל המאמר, את השם '''טלבי&quot;ו''' ל'''טשבי&quot;ו''', אבל אז המשך דברי המאמר של מילת 'שבטיו כושל' אינו מובן, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וישראל שהם חשבו לעשות עגל ולולא חסדי ה' עלינו שעורר ב' שמות קדושים - {{גמט דגש|כס&quot;ה בפ&quot;ז}} - לא יצאנו משם{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'משה' - ויקיעורך}} לעולם. כי עיקר כל שרי אומות העולם למעלה. עכ&quot;ל.

ולדעתי צירוף אותיות של שמות הקליפות  {{גמט דגש|כ&quot;ו ש&quot;ש ט&quot;ל בי&quot;ו}} - הוא {{גמט דגש|שבטי&quot;ו כוש&quot;ל}}. 

ומ&quot;ש שתי שמות {{גמט דגש|כס&quot;ה בפ&quot;ז}} - צירוף אותיות {{גמט דגש|כסף זהב}}. וזהו סוד נפלא - {{צ|ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל}} {{ממ|תהלים|קה|לז}}. והענין פלא גדול ואסור לגלות יותר.

===י*===
איתא בלימודי האר&quot;י ז&quot;ל:{{ש}}
פרעה פגם באותיות '''מ&quot;י''' של '''אלהים''' העליון שכוונ' בסוד {{צ|'''מי''' ה' אשר אשמע בקולו}} {{ממ|שמות|ה|ב}}, ואחר כך פגם באתיות '''מ&quot;ה''' של '''אלהים''' התחתון באומרו {{צ|'''מה''' זאת עשינו}} {{ממ|שמות|יד|ה}}. עכ&quot;ל.

ולדעתי הוא סוד שבתחילה כאשר פגם באותיות '''מי''' נשאר אותיות '''אל&quot;ה''', ואחר כך כשפגם ב'''מ&quot;ה''' של 'אלהים' - נשאר '''אלי'''. וזהו סוד {{צ|וירדו כל עבדיך '''אלה אלי'''}}, ר&quot;ל צריך אתה לתקן מה שפגמת. לכן כאשר נטבע בים סוף כתיב {{צ|וישובו '''המים'''}} - ר&quot;ל 'מי' של 'אלהים' העליון, ו'מה' מאלהים התחתון. וזהו '''המים''' - '''מ&quot;ה מ&quot;י'''. והוא פלא.

===יא*===
איתא בפליאה:{{ש}}
::{{צ|משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע}}. &quot;ונתנה&quot; לא נאמר אלא {{צ|ומסרה}} - אלו הן עיירות הסמוכות שהלכו ישראל לקבל התורה ובאו וקבלו, כי לא קבלו את התורה כל זמן שהיה {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|'''אלהים'''}} בהם {{גמט דגש|שמ&quot;ד}}, ולא קבלו כל זמן שלא קבלו עליהם הארה מן {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''הויה'''}}  הרי {{גמט דגש|ק&quot;ל}}, ומן {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|'''אל'''}} - הרי {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}, ומן {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אהי&quot;ה'''}} - הרי {{גמט דגש|ר&quot;י}}. תקנו {{גמט|תתק&quot;ל}} שנים של אדם הראשון בסוד ב' שחסירים מן {{גמט דגש|ונושנתם}}. ומשה קבל ה' אלהים כי הוא צדיק יסוד עולם שהוא {{גמט דגש|נפ&quot;ש}}. עכ&quot;ל.

לדעתי כתיב {{צ|בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים ויחנו במדבר וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר וכו'}}. ויש לדעת '''מסר&quot;ה''' נוטריקון - מדבר סיני רפידים הר ככתוב בקרא. וז&quot;ש {{צ|ומסרה ליהושע אלו הן העיירות הסמוכות וכו'}}. 

{{צ|ובאחד קבלו}}{{הערה|כנראה קאי על מה שכתוב למעלה בציטוט &quot;ובאו וקבלו&quot;, רק שכאן בדפוס כתוב &quot;ובאחד קבלו&quot;, ובכן אינני יודע איזה גירסה היא הנכונה, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} - ר&quot;ל בהר סיני.

ומ&quot;ש {{צ|כל זמן שהיה ד' פעמים אלהים בהם וכו'}} - סודו, ישראל היו ראויים להיות במצרים {{גמט|ת&quot;ל}} שנה, והיו רק {{גמט|פ&quot;ו}} שנה משנולדה מרים. והנה {{גמט דגש|ת&quot;ל}} גימטריא ה' פעמים אלהים. וישראל היו רק פעם אחת {{גמט|אלהים}} - {{גמט|פ&quot;ו}} שנה. 

עד שקבלו עליהם {{צ|ה' הויות וח' פעמים א&quot;ל וי' פעמים אהי&quot;ה}} - הסוד הגדול הזה מרומז בקרא הנ&quot;ל {{צ|ויסעו מרפידים}}. דע {{גמט דגש|רפידים}} גימטריא {{גמט דגש|שמ&quot;ד}}, כמנין ד' פעמים אלהים, כי כל זמן שהיה להם אור זה לא היו ראויים לקבלת התורה. ויחנו במדבר סיני  - דע {{גמט דגש|סינ&quot;י}} גימטריא {{גמט|ק&quot;ל}} כמנין ה' פעמים הוי&quot;ה. {{גמט דגש|במדבר}} - גימטריא {{גמט|רמ&quot;ח}} כמנין ד' פעמים אל. {{צ|ויחן שם ישראל נגד {{גמט דגש|ההר}}}} - גימטריא י' פעמים אהיה כמנין {{גמט|ר&quot;י}}. 

והנה יש לדעת {{גמט דגש|רפידים סיני במדבר ההר}} - גימטריא {{גמט דגש|תתק&quot;ל}}, דהיינו {{גמט|תתק&quot;ל}} שנה הם שנותיו של אדם הראשון וב' שנים חסירים מן {{גמט דגש|ונושנתם}}. וז&quot;ש {{צ|כי תקנו תתק&quot;ל שנה}}. 

{{צ|ומשה קבל ה' אלהים}} - דע כי ה' פעמים אלהים - {{גמט דגש|ת&quot;ל}}. וז&quot;ש {{צ|ומשה עלה אל האלהים}} - סוד אל הויה אלהים. והנה {{גמט|ת&quot;ל}} גימטריא {{גמט דגש|צדיק יסוד עולם}} כמנין {{גמט דגש|נפש}}. והענין פלא גדול והוא רחום יכפר.


===יב*===
איתא בתיקוני זהר, רבי עקיבא דרש ד' קליפות דיחזקאל על ד' שנכנסו לפרדס ז&quot;ל, {{צ|ומתוכם כעין החשמל}} דא עקיבא שנכנס ויצא בשלום. עכ&quot;ל.

ואין לו פירוש היכי מדוייק דהחשמל דא עקיבא. ולדעתי דאיתא בלימודי האר&quot;י ז&quot;ל כי רבי עקיבא משמש בא&quot;ל ב&quot;ם, וזה לשונו: שם רבי עקיבא בן יוסף - סוד באלפא ביתא דא&quot;ל ב&quot;ם. וחשמל ונוגה חדא מלתא היא. וסוף הקליפה קשה מאד כי שם הנוקבא הנח&quot;ש. עכ&quot;ל. ופירוש {{צ|רבי עקיבא משמש באלפא ביתא דא&quot;ל ב&quot;ם}} - שהוא עולה ואינו יורד. ויש לדעת '''עקיבא''' בא&quot;ל ב&quot;ם זה '''החשמל''' ממש. לכן נדרש {{גמט דגש|החשמ&quot;ל}} דא {{גמט דגש|עקיב&quot;א}}. והוא פלא. 

ומה שאמר: {{צ|שסוף הקליפה קשה}} - דע סודו כי ד' קליפות שראה יחזקאל סופן '''הנחש''' כזה: נוג'''ה''' ענ'''ן''' רו'''ח''' א'''ש''' - סוד {{צ|ויסר מעלינו את הנחש}} מ&quot;ט כי שם הנוקבא וסוד גדול איתא בתיקונים ג' קליפות קשות - משחית אף חמה - מסטרא דעון קא אתי ונעשית לו זדונות כזכיות ודעתי והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. ויתרו מסטרא דעון קא אתי ונעשה לו זדונות כזכיות.

ודע כיון שיתרו היה נדבק ב'עון', שהיה לו אחיזה קצת באותן ג' קליפות - משחית אף חמה - לכן {{צ|'''מ'''ים '''א'''חרונים '''ח'''ובה}} גם ראשי תיבות '''מא&quot;ח''', ר&quot;ל שהוא גם כן ראשי תיבות '''מ'''שה '''א'''הרן '''ח'''ור עלו לראש הגבעה, לכן אמר יתרו {{צ|ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים}} - ראשי תיבות '''מא&quot;ח'''. '''ע'''' של שרי עשרות - '''עון'''. 

והנה נודע שהזכר מבטל ראשי הקליפות והנקבה מבטלת סוף הקליפה בסוד {{צ|הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב}}, ר&quot;ל הזכר השופך הראש הקליפה, {{צ|ואתה תשופנו עקב אל האשה אמר}} - סרס ותני 'אל האשה אמר ואתה תשופנו עקב'. 

והנה משה אהרן חור עלו לבטל {{צ|ראש הגבעה}}, ר&quot;ל ראש הקליפה. וסופי תיבות של משחי'''ת''' א'''ף''' חמ'''ה''' - {{גמט דגש|הת&quot;ף}} - {{צ|ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה}} - ר&quot;ל כי הנוקבא מבטלת סוף הקליפה שהיא סופי תיבות '''הת&quot;ף''' של משחית אף וחמה. והדבר פלא גדול.

:(נ&quot;ל מדקאמר הרב שמשה אהרן חור באו להכניע משמע שעמלק בא בכח אותן הקליפות הנזכר, לכן אני אומר שרמוזים בשמו של '''עמלק''', כי ע' ומ' של עמלק הם רומזים לעון ומשחית, והל' וק' של '''עמלק''' הם מתחלפים בא&quot;ל ב&quot;ם - הלמ&quot;ד מתחלף באלף נגד א&quot;ף, והקו&quot;ף מתחלפת בחי&quot;ת נגד חמ&quot;ה. ולכן כתיב {{צ|'''אמחה'''}} - לרמוז ה' אחרונה שבשם מכנעת '''אמ&quot;ח''' - אף משחית חמה. ואם שגיתי אתי תלין וה' יכפר בעדי).

===יג*===
איתא בהתחלת חכמה של האר&quot;י ז&quot;ל דף ג' ע&quot;ב וזה לשונו:{{ש}}
ספירת החכמה מתנוצץ ממנה {{גמט|ש&quot;ף}} נהורין מסיטרא דימינא בסוד {{צ|{{גמט|יש&quot;ע}} ימינו}}. ובשמאל {{גמט|שצ&quot;ה}} נהורין כמנין {{גמט דגש|השמי&quot;ם}}. והם ט' נהורין בכללם וכו'. עכ&quot;ל.

הדבר תמוה, שמתחלה אמר ש&quot;ף ושצ&quot;ה ואחר כך פירש ט' נהורין בכללם. לדעתי הם {{גמט דגש|ש&quot;ף שצ&quot;ה}} גימטריא ט' והוא {{גמט דגש|תשע&quot;ה}}. והוא פלא.

===יד*===
איתא בזהר פנחס עמוד רנ&quot;ט {{ממ זהר|ג|רנט|א}} וז&quot;ל:{{ש}}
אשתארו שאר יומי' אינון גד&quot;ה וסימנו חר&quot;ש - כי שם מבואר באיזה ימים היו מנסכין מים ביומין בו&quot;ז וכו'. עכ&quot;ל. 

והנה הגאון מהר&quot;ם יפה פי' עד&quot;ז גד&quot;ה הוא דבר סתום, וגורס אגד&quot;ה בהוסיף א', עיין שם. ולדעתי פירושו זו תמוה. רק פירושו כפשוטו גד&quot;ה ממ&quot;ש חר&quot;ש ראשי תיבות חמישי רביעי שלישי, והיינו עצמו גד&quot;ה; ג' - שלישי, ד' - רביעי, ה' - חמישי. והוא נכון.

===טו*===
איתא בזהר וירא ה' אל משה בלבת אש להשלים את השם וכו'. {{ש}}
ולדעתי ע&quot;ד הידוע, כי משה גלגול של הבל ושל שת, ובאותיות '''משה''' יש אות אחד מן '''שת''' שהוא ה'''ש'''', ומן אותיות '''הבל''' יש גם כן אות '''ה''''. ואם כן בתיבת '''לבת''' הוא משלים השם של '''הבל''', דהיינו '''ל&quot;ב''' ואצל משה '''ה'''' - הרי '''הבל'''. וגם ה'''ת'''' של '''לבת''' משלים שם '''שת''', כי אצל משה הוא ה'''ש''''. וזהו {{צ|להשלים השם}}. והוא פלא.

===יז*{{הערה|בשים לב שבדפוס מדלגים על סימן ט&quot;ז - ויקיעורך}}===
איתא בזוהר פינחס עמוד רל&quot;ו {{ממ זהר|ג|רלו|ב}}:{{ש}}
ע' רברבא של שמע, ד' רברבא של אחד - הרי ע&quot;ד. והנשאר '''שמא&quot;ח''' וצירופם '''אשמח'''. וז&quot;ל ומצרף אתוון למפרע שדי ובמישור חיים. עכ&quot;ל.

והוא סתום. ועיין בכנפי יונה חלק ג' ובספר קנה חכמה קנה בינה כמה פירושים על זה. ומגומגמים מאד - כתבו הם בעצמם.

אבל לי נראה שטעות סופר הוא נגלה בעין מה שכתוב {{צ|ובמישור חיים}}, וכך צריך להגיה {{צ|ומצרף אתוון למפרע שרי ובמישור סיים}} - פירוש דקשיא ליה שאנו מצרפין '''אשמ&quot;ח''' - א' של אחד וש' של שמע. קודם לאלף של אחד! לזה אמר {{צ|למפרע}} שהיה צ&quot;ל ש' ברישא והדר א' של אחד. אבל {{צ|במישור סיים}} - בסיומא שהוא במישור - '''מ&quot;ח''', אם כן מ' של שמע קודם לח' של אחד. והיינו {{צ|למפרע שרי ובמישור סיים}}. וק&quot;ל. וכן נכון.

===יח*===
איתא בפליאה: {{ררר}} אין מניחין תפילין אלא בשבת וכו'.

לדעתי, דאיתא בכנפי יונה חלק ד' אסור להניח תפלין אלא מי שקרא תורה נביאים כתובים - תורה בספר בראשית, נביאים בספר שמואל, כתובים בספר תהלים. וזהו שאמר שאין מניחין תפלין אלא '''בשבת''' - נוטריקון - שמואל בראשית תהלים. וכל מי שאינו קורא בהן אסור להניח תפלין. והענין פלא.

===יט*===
איתא בילקוט לימודים, דהיינו בפליאה דרב אביגדור קרא, זה לשונו: {{ש}}
אין ישראל נגאלים אלא בזכות ל&quot;א מצות, דהיינו: 
{{טורים
|רוחב=55
|טורים=2|
*א - יחוד השם. 
*ב - בכורים
*ג - אהבה להקב&quot;ה
*ד - תשובה
*ה - ברכה
*ו - עומר
*ז - דין
*ח - יבום
*ט - משנה
*י - צדקה
*יא - מגילה
*יב - חלה
*יג - כבוד אב ואם
*יד - עשירית האיפה
*טו - מעשר|
*טז - עירוב
*יז - שכר שכיר
*יח - נטילת ידים
*יט - כלאים
*כ - שעטנז
*כא - מצות ראיה
*כב - ואהבת
*כג - ועבדתם
*כד - ודוי
*כה - דמעות
*כו - יראה
*כז - ידיעת השם המיוחד
*כח - דם נדה
*כט - יין נסך
*ל - נתינת העני
*לא - והיה אם שמוע
}}

הם ל&quot;א מצות מסוגלים דוקא להוצאת בני ישראל מעבדות לחרות. ואלו ל&quot;א מצוות לא היו בבני ישראל במצרים ונגאלו למען שמו הגדול. עכ&quot;ל.

ולדעתי זהו סוד הפסוק הנאמר על ישראל שיצאו ממצרים {{צ|ותבוא&quot;י בעד&quot;י עדיי&quot;ם שדי&quot;ם נכונ&quot;ו ושער&quot;ך צמ&quot;ח ואת עירום ועריה}}.{{ש}}
דע נוטריקון של הפסוק הזה:
* '''ותבאי''' - וידוי, תשובה, ברכה, אהבה, יראה
* '''בעדי''' - בכורים, עומר, דין, יבום
* '''עדיים''' - עשירית איפה, דם, ידיעת השם, יחוד, משנה
* '''שדים''' - שכר שכיר, דמעות, יין, מגילה
* '''נכֹנו''' - נטילה, כיבוד, נתינת עני, ואהבת
* '''ושערך''' - ועבדת, שעטנז, עירוב, ראייה, כלאים
* '''צמח''' - צדקה, מעשר, חלה

הרי כל הפסוק מרומז עד וא&quot;ו של {{צ|ואת}} ועד בכלל נרמזים אלו ל&quot;א מצוות וישראל היו ערומים מהם{{הערה|הלשון מגומגם ויש שתי אפשרויות. הרי שלא ציין מתוך הל&quot;א מצות את מצות '''והיה אם שמוע'''. ייתכן שכוונתו שהאות וא&quot;ו של {{צ|'''ו'''את ערום ועריה}} משמש ל'''והיה אם שמוע'''. לחלופין, אפשר להגיה את הטקסט במלת '''ותבואי''' במקום '''ותבאי''' ולהכניס שם עבור &quot;והיה אם שמוע&quot; (כאשר אין לנו סימוכין לכך בדפוס), ואז גם כן נצטרך להגיה כאן ולומר {{צ|עד וא&quot;ו של ואת '''ולא עד בכלל'''}}. נראה לי כי החלופה השנייה דחוק יותר לאור ההגהות הרבות שצריכים להכניס לטקסט. והבוחר יבחר וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וז&quot;ש מ&quot;ש רז&quot;ל {{צ|ואת ערום ועריה - בלא מצות}}, ר&quot;ל בלא מצות הנ&quot;ל. והענין פלא ופלא.

===כ*===
איתא בזהר חדש והובא בפליאה:{{ש}}
{{גמט דגש|מיכא&quot;ל מלכיא&quot;ל שננדיא&quot;ל}} הם עזרו ליעקב בעת צרתו מעשו בכח רצון העליון ומספרם {{גמט דגש|עזרת}}. ואנו צריכין לכוון באומרינו {{צ|עזרת אבותינו}}. עכ&quot;ל.

ולדעתי לסוד זה כתיב {{צ|{{גמט|וישלח יעקב מלאכים}}}} {{ממ|בראשית|לב|ד}} - גימטריא {{גמט דגש|מיכאל שננדיאל מלכיאל}} ממש, במנין {{גמט דגש|עזרת}}. {{ש}}
וזה לדעתי סוד נפלא - על פסוק זה פירש&quot;י {{צ|מלאכים ממש}} - מלת '''ממש''' נוטריקון מיכאל מלכיאל שננדיאל. והענין פלא.

===כא*===
איתא ברבינו בחיי דף קמ&quot;א על פסוק {{צ|וחש עתידות למו}} {{ממ|דברים|לב|לה}} יש במלת &quot;למו&quot; רמז לגאולה וכו'. ולדעתי פסוק זה בדניאל - {{צ|כי למועד מועדים וחצי}} {{ממ|דניאל|יב|ז}} - את זה רמוז בראשי תיבות מלת '''למ&quot;ו''' - למועד מועדים וחצי. והוא פלא.

===כב*===
איתא בפליאה: {{גמט דגש|שגבי&quot;אל מיטטרו&quot;ן להציא&quot;ל}} הלכו עם יעקב לשכם וכו'. וכן הוא בפרקי היכלות מרבי ישמעאל.

ולדעתי אלו ג' מלאכים גימטריא {{גמט דגש|גוף ממון תורה}} ממש. וזהו סוד {{צ|ויבא יעקב '''שלם'''}} {{ממ|בראשית|לג|יח}} - נוטריקון - {{גמט דגש|שגביא&quot;ל להציא&quot;ל מיטטרו&quot;ן}}. לכן דרשו רז&quot;ל {{צ|שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו}}. והענין פלא.

===כג*===
איתא במורה נבוכים:{{ש}}
ז' ככבים שצ&quot;ם חנכ&quot;ל, ד' מהן מורים על הטובה והם: חמה, נוגה, צדק, כוכב. וג' הם מורים על הרעה והם: שבתא&quot;י מאדי&quot;ם לבנה. דהיינו שבתאי מכה האדם בגוף, לבנה בתורה - כי לא איברי סיהרא אלא לגירסא, מאדים מכה האדם בממון. עכ&quot;ל.

וזהו סוד {{צ|ויבא יעקב '''שלם'''}} {{ממ|בראשית|לג|יח}} - נוטריקון שבתאי לבנה מאדים - ר&quot;ל נגד שבתאי שמכה האדם בגוף לכן דרשו רז&quot;ל {{צ|שלם בגופו}}. ונגד לבנה - {{צ|שלם בתורתו}}. ונגד מאדים - {{צ|שלם בממונו}}. והענין פלא.

==קטע שנמצא באמתחת מקובל גדול==
* {{צ|ויראו אחיו כי '''אותו''' אהב וכו'}} {{ממ|בראשית|לז|ד}}. 
* {{צ|ויתנכלו '''אותו''' להמיתו}} {{ממ|בראשית|לז|יח}} פירש&quot;י (&lt;small&gt;[[רש&quot;י על בראשית לז יח|רש&quot;י שם, עי&quot;ש]]&lt;/small&gt;) {{צ|'אותו' כמו 'עמו' כלומר אליו וכו'}}.
* {{צ|ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח '''אותו''' אלהים}}

ותרא אותו כי טוב בשביל הליכתו.{{הערה|מילים אלו לא הבנתי כלל איך לערוך אותם מבחינת פיסוק או חיבור אל הדברים מלפני ומלאחרי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ויהיה בהפך למדתו חנוך מטטרון שלשה שבועים ויהיו כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלוש מאה שנה כמנין ימות השנה שהם שס&quot;ה. מטטרון לשון מטרוניתא, {{צ|אתו}} כמו 'עמו', ר&quot;ל מדתו כמו {{צ|בריתי היתה אתו}} ו'את' כמו 'עמו' כמו שרמז {{צ|ותראהו את הילד בוכה}} {{ממ|שמות|ב|ו}} היה לו לכתוב &quot;ותראה את הילד בוכה&quot; אלא כמו 'עמו', ואחר כך {{צ|נער בוכה}} והכי קאמר: ילד מעיקרא ואחר כך נער בוכה.

אני נחמן בר שמואל{{הערה|יכול להיות שכאן הם דברי המוציא לאור של הספר בדפוס ליוורנו - נחמן סעדון, [[ספר קרניים/דף שער|שמופיע בדף שער הדפוס]]. וכאן ניסה להסביר את הקטע הנ&quot;ל שהוא מצא באמתחת מקובל גדול. אולי... - ויקיעורך}} הולך רכיל ומגלה סוד על רש&quot;י ז&quot;ל {{צ|ויתנכלו אותו כמו עמו, כלומר אליו}} - רמז בזה רש&quot;י ז&quot;ל בכל אות למה חנוך נעשה מטטרו&quot;ן, אותו חנוך נעשה מטטרו&quot;ן כמו אתו מי שיודע זה הכוון יודע מה בבית הנער אצל משה רבינו ע&quot;ה, ומי שאומר בכי הזו היתה בלי כוונה אז אתה מעכב תחיית המתים ולא תוכל להמציא לך תרופה אם לא תתן עיניך באות חנוך בן ירד.


'''{{מר|תם ונשלם שבח לאל בורא עולם}}'''


---------


[[קטגוריה:רבי שמשון מאוסטרופולי]]</text>
      <sha1>rs8mq74vgc8g024c71bf5n089dkbmnu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הכניסה לישראל</title>
    <ns>116</ns>
    <id>405871</id>
    <revision>
      <id>1415724</id>
      <parentid>1382892</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:28:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37483" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הכניסה לישראל, תשל&quot;ד-1974
=== תקנות בדבר הכניסה לישראל ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1517|תקנות הכניסה לישראל|3201)); ((תשל&quot;ה, 1773|תיקון|3340)); ((תשל&quot;ו, 1639|תיקון מס' 2|3527)); ((תשל&quot;ז, 1778|תיקון|3716)); ((תשל&quot;ח, 1919|תיקון|3880)); ((תש&quot;ם, 984|תיקון|4089)); ((תשמ&quot;ב, 1353|תיקון|4383)); ((תשמ&quot;ג, 1059|תיקון|4477)); ((תשמ&quot;ד, 184|תיקון|4538)), ((1237|תיקון מס' 2|4614)), ((1927|תיקון מס' 3|4662)); ((תשמ&quot;ה, 983|תיקון|4784)), ((1798|תיקון מס' 2|4845)); ((תשמ&quot;ז, 985|תיקון מס' 3|5035)); ((תשמ&quot;ט, 1151|תיקון מס' 4|5204)); ((תש&quot;ן, 464|תיקון|5255)); ((תשנ&quot;א, 746|תיקון|5342)); ((תשנ&quot;ה, 1952|תיקון|5706)); ((תשנ&quot;ח, 36|תיקון|5858)); ((תשס&quot;ג, 181|תיקון|6208)); ((תשס&quot;ה, 1010|תיקון|6425)); ((תשע&quot;א, 83|תיקון|6934)), ((83|תיקון מס' 2|6934)), ((126|תיקון מס' 3|6938)), ((705|תיקון מס' 4|6978)), ((710|תיקון מס' 5|6979)), ((1346|תיקון מס' 6|7028)); ((תשע&quot;ד, 1762|תיקון|7423)); ((תשע&quot;ה, 9|תיקון|7429)); ((תשע&quot;ח, 186|הוראת שעה|7882)), ((265|תיקון|7891)), ((2466|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|8040)); ((תשע&quot;ט, 1672|תיקון|8136)); ((תשפ&quot;ב, 1804|תיקון|9941)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 146|הודעה (אגרות)|4421)), ((1053|הודעה (אגרות) (מס' 2)|4476)); ((תשמ&quot;ד, 186|הודעה (אגרות)|4538)), ((2674|הודעה|4708)); ((תשמ&quot;ה, 961|הודעה|4782)); ((תשמ&quot;ו, 30|הודעה|4860)); ((תשמ&quot;ט, 581|הודעה|5172)), ((1445|הודעה (מס' 2)|5219)); ((תשנ&quot;א, 343|הודעה|5316)); ((תשנ&quot;ב, 563|הודעה|5406)); ((תשנ&quot;ג, 278|הודעה|5491)); ((תשנ&quot;ד, 272|הודעה|5566)); ((תשנ&quot;ה, 373|הודעה|5641)); ((תשנ&quot;ו, 201|הודעה|5718)); ((תשנ&quot;ז, 318|הודעה|5804)); ((תשנ&quot;ח, 293|הודעה|5872)); ((תשנ&quot;ט, 65|הודעה|5936)); ((תשס&quot;ב, 207|הודעה|6140)); ((תשס&quot;ג, 310|הודעה|6214)); ((תשס&quot;ו, 310|הודעה|6450)); ((תשס&quot;ט, 506|הודעה|6754)); ((תש&quot;ע, 300|הודעה|6840)); ((תשע&quot;א, 421|הודעה|6959)); ((תשע&quot;ב, 400|הודעה|7063)); ((תשע&quot;ג, 315|הודעה|7193)); ((תשע&quot;ד, 318|הודעה|7315)); ((תשע&quot;ו, 551|הודעה|7600)); ((תשע&quot;ז, 497|הודעה|7758)); ((תשע&quot;ח, 1981|הודעה|8004)); ((תשע&quot;ט, 1835|הודעה|8150)); ((תש&quot;ף, 601|הודעה|8347)); ((תשפ&quot;א, 1287|הודעה|9041)); ((תשפ&quot;ב, 1496|הודעה|9866)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ח-2) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14]] [[=החוק|לחוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשע&quot;א-4)
: בתקנות אלה -
:- &quot;השר&quot; - שר הפנים או מי שהסמיך לכך בכתב;
:- &quot;כלי הסעה&quot; - לרבות כלי שיט וכלי טיס;
:- &quot;אחראי&quot; על כלי הסעה, בכלי שיט ובכלי טיס - קברניטו, בכל כלי הסעה אחר - נהגו;
:- &quot;מסמך נסיעה&quot; - דרכון, תעודת מסע או מסמך מוכר אחר;
:- &quot;חוק השבות&quot; - [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]].

@ 2. בקשה וצירופים לה (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) בקשה לשירות לפי [[החוק]] (להלן - בקשה) יש להגיש לשר.
: (ב) לבקשה יצורפו מסמך נסיעה של המבקש ומסמכים אחרים שדרש השר.

@ 3. מקום הגשת הבקשה (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט)
: הבקשה תוגש -
: (1) בישראל, באחד מאלה:
:: (א) בלשכה האזורית למינהל האוכלוסין של משרד הפנים (להלן - לשכה);
:: (ב) במינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים בירושלים;
: (2) בחוץ לארץ - בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל או של מדינה המייצגת את עניניה של ישראל, הקרובה למקום מגוריו של המבקש; אולם אזרח ובעל דרכון של אחת הארצות המפורטות להלן, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2, גם בתחנת הגבול; ואלה הארצות:
::: {{עמודות|2|אורוגואי {{ש}} אוסטרליה {{ש}} איטליה {{ש}} אירלנד {{ש}} ארגנטינה {{ש}} ארצות הברית של אמריקה {{ש}} ברזיל {{ש}} גירברלטר (אזרח של שטח חסות בריטי) {{ש}} דרום קוריאה {{ש}} הונגריה {{ש}} הקהיליה המרכז האפריקנית {{ש}} מונקו {{ש}} ניו זילנד {{ש}} ספרד {{ש}} צ'ילי {{ש}} קנדה {{ש}} קפריסין}}

@ 4. פרטים נוספים וראיות
: השר רשאי לדרוש, לפי שיקול דעתו, ממגיש בקשה שימציא לו פרטים נוספים הנוגעים לענין וכן ראיות לאימות הפרטים שמסר בבקשה.

@ 5. סוגים של אשרות ביקור (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשנ&quot;א, תשע&quot;א)
: (א) המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק.
: (ב) המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר).
: (ג)(1) השר רשאי לתת לאדם אשר מעמדו לענין הכניסה לישראל והישיבה בה איננו ברור, אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 (נכנס מסופק) לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
:: (2) מי שקיבל אשרה ורשיון ישיבה מסוג ב/3 יפנה תוך תקופתם ללשכה לעליה ומרשם לבירור מעמדו.
: (ד) המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/4 (מתנדב); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהתנדב לעבוד אצלו.
: (ה) (((בוטלה).))

@ 5א. אשרות ורישיונות לישיבת ביקור למשקיע (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-3)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;אזרח מדינת הסדר&quot; - לרבות אדם בעל דרכון בתוקף של מדינת ההסדר;
::- &quot;הרשות&quot; - רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים;
::- &quot;מדינת הסדר&quot; - מדינה המנויה [[בתוספת השנייה]];
::- &quot;מיזם עסקי&quot; - תאגיד או עסק שהוקם בישראל, ואשר השליטה והניהול בו מופעלים בישראל, לצורך קיום פעילות עסקית, תעשייתית, מסחרית או יזמית המיועדת להפקת רווחים בישראל;
::- &quot;מנהל בכיר&quot; - אזרח מדינת ההסדר אשר בליבת עיסוקו שליטה, פיקוח ואחריות על התפקוד הכללי של המיזם העסקי או של חלק מרכזי בו, או הכוונה או קביעה של יעדי המיזם או מחלקות עיקריות בו;
::- &quot;משקיע&quot; - אזרח מדינת הסדר שהשקיע במטרה לנהל או לפתח בישראל מיזם עסקי שלו אחד מאלה:
::: (1) בעלות ב-50% לפחות במיזם העסקי;
::: (2) שליטה תפעולית על המיזם העסקי באמצעות תפקיד ניהולי, באמצעות אמצעי תאגידי אחר או בדרך אחרת;
::- &quot;עובד בעל כישורים מיוחדים&quot; - אזרח מדינת ההסדר שהוא בעל מיומנויות או כישורים מיוחדים, החיוניים לתפקוד היעיל והמוצלח של המיזם העסקי; לעניין זה, ייבחנו, בין השאר, רמת מומחיות המבקש, ייחודיות המיומנות או הכישרון, הניסיון או ההכשרה של המבקש, שכרו המיועד של המבקש, משך העסקתו הצפוי של המבקש, וההיתכנות להכשרת כוח אדם מקומי, בהתחשב בשלב ההתפתחות של המיזם העסקי;
::- &quot;עובד חיוני&quot; - מנהל בכיר או עובד בעל כישורים מיוחדים המועסק כעובד על ידי אחד מאלה:
::: (1) משקיע;
::: (2) מיזם או תאגיד ש-50% ממנו לפחות נמצא בבעלות של אדם או בבעלותם המשותפת של כמה אנשים, אשר ממלאים יחד אחר דרישות ההגדרה של משקיע; ובלבד שהעובד החיוני וכן המנויים בפסקאות (1) או (2), הם אזרחים של אותה מדינת הסדר;
::- &quot;עסק&quot; - פעילות עסקית שאינה תאגיד, אשר הוועדה המייעצת לפי תקנת משנה (ב) המליצה להכיר בה כמיזם עסקי לעניין תקנות אלה.
: (ב) לעניין מתן אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, השר ימנה ועדה מייעצת (להלן - הוועדה המייעצת), כמפורט להלן:
::: (1) עובד הרשות - והוא היושב ראש;
:: (2) עובד משרד האוצר שיציע שר האוצר;
:: (3) עובד משרד הכלכלה שיציע שר הכלכלה;
:: (4) עובד משרד החוץ שיציע שר החוץ;
:: (5) עובד משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שיציע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
: (ג) לעניין סדרי עבודת הוועדה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המלצת הוועדה תינתן על דעת שלושה מחבריה לפחות;
:: (2) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה;
:: (3) הוועדה תבחן בקשות לאשרות ורישיונות או להארכת אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, ותמליץ לפני השר בדבר מתן אשרות כאמור.
: (ד) אלה התנאים המקדימים למתן אשרה ורישיון ישיבה לפי תקנה זו, שעל המשקיע להוכיח את התקיימותם:
:: (1) טרם הגשת הבקשה רתם המשקיע בפועל לטובת המיזם העסקי משאבי הון בהיקף משמעותי, הצפויים להספיק להפעלתו המוצלחת של המיזם העסקי, העומדים בפני סיכון כלכלי, ואשר מעידים על מחויבותו הבלתי-חוזרת למיזם העסקי;
:: (2) המשקיע הוא בעלים ובעל יכולת שליטה כדין במשאבי ההון המושקעים, אשר מקורם חוקי;
:: (3) המיזם העסקי עשוי ליצור צמיחה כלכלית במשק ומקומות עבודה;
:: (4) המיזם העסקי הוא פעיל, ואינו מיזם שולי; לעניין זה, &quot;מיזם שולי&quot; - מיזם אשר היקף פעילותו צפוי לספק את מחייתם של המשקיע ובני משפחתו בלבד, ולמעט מיזם שגלומה בו אפשרות ממשית לתרומה משמעותית למשק הישראלי בתוך תקופה סבירה.
: (ה) על אף האמור [[בתקנה 5(א)]], ראה השר, לאחר היוועצות בוועדה המייעצת, כי התקיימו התנאים המקדימים המנויים בתקנת משנה (ד), רשאי הוא להורות לעובד הרשות שהסמיכו לכך, לתת אשרות ורישיונות ישיבה כלהלן:
:: (1) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 (משקיע זר) - למשקיע המבקש לשהות בישראל כדי לפתח ולנהל את המיזם העסקי בלבד, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
:: (2) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 (עובד חיוני) - לעובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולקדם את המיזם העסקי, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
:: (3) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/52 (בן זוג - משקיע זר), לבן זוג של משקיע או של עובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולעבוד בה, גם שלא במיזם העסקי, אם הוכח לגביו כי בכוונת המבקש לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
:: (4) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/53 (ילד של משקיע) - לילדו של משקיע או של עובד חיוני, אם הוכח כי בכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו, וכי גילו נמוך מ-21.

@ 6. סוגים של אשרות ארעי (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-4)
: (א) מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי [[חוק השבות]], ורוצה לשהות בישראל כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח); סך כל תקופות הארכת האשרה והרישיון לא יעלו על חמש שנים.
: (ב)(1) הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד).
:: (2) מגיש הבקשה ימציא -
::: (א) אישור מאת מוסד החינוך או ההשתלמות שהוא נתקבל בו כתלמיד או ראיות, להנחת דעתו של השר, שהמבקש מתכוון לשהות בישראל כתלמיד;
::: (ב) ראיות להנחת דעתו של השר שעומדים לרשות התלמיד האמצעים לכיסוי הוצאותיו בתקופת שהותו בישראל.
:: (3) בקשה כאמור יכול שתוגש מאת התלמיד עצמו, אפוטרופסו או כל אדם אחר האחראי לכלכלתו או מאת המוסד שבו מתעתד הוא ללמוד.
: (ג) איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/3 (איש דת); ניתנו האשרה והרשיון יודיע המוסד ללשכה על כניסתו של איש הדת לישראל ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו.
: (ד) הרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם שהוא בעל אשרה ורשיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים בתקנות משנה (ב) ו-(ג), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/4 (קרוב); בתקנת משנה זו, &quot;קרוב&quot; של אדם - בן זוגו או ילדו הקטין.
: (ה) הרוצה לשהות בישראל על פי רשיון לישיבת ארעי, למטרה שאיננה נמנית על המטרות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (ארעי כללי).

@ 7. החלפת אשרה ורשיון (תיקון: תשמ&quot;ג)
: [[תקנות 5]] [[ו-6]] יחולו גם על בקשה להארכה או להחלפת אשרה ורשיון ישיבה, בשינויים המחוייבים.

@ 8. אופן מתן אשרה ורשיון (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשמ&quot;ז)
: אשרה ורשיון ינתנו על גבי מסמך נסיעה בר-תוקף, אולם רשאי השר לתיתם גם במסמך נסיעה שתוקפו פקע או על גבי מסמך אחר שהשר יקבע לכך.

@ 9. (תיקון: תשמ&quot;ג) : (((בוטלה).))

@ 10. פקיעת תוקפה של אשרה (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) תוקפה של אשרת כניסה לישראל יפקע בכל אחת מאלה:
:: (1) עם תום המועד שנקבע באשרה כתקופת תוקפה;
:: (2) עם השימוש בה לשם כניסה אחת לישראל, זולת אם נקבע באשרה שבתוך תקופת תוקפה ניתן להשתמש בה למספר כניסות שיצויין באשרה או למספר בלתי מוגבל של כניסות;
:: (3) עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
:: (4) אם השר היתנה את תוקף האשרה בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
:: (5) אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
: (ב) אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1 או אשרת חוזר שניתן להשתמש בה למספר כניסות לישראל שצויין באשרה, או למספר בלתי מוגבל של כניסות, יפקע תוקפה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם אם בעל האשרה עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

@ 11. פקיעת תוקפו של רשיון ישיבה (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשמ&quot;ז)
: (א) תוקפו של רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה:
:: (1) עם תום המועד שנקבע ברשיון כתקופת תוקפו;
:: (2) עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת-תוקף לכניסה נוספת לישראל;
:: (3) עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
:: (4) אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
:: (5) אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
: (ב) תוקפו של רשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 יפקע בהתקיים אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
: (ג) תוקפו של רשיון לישיבת קבע יפקע בהתקיים הנסיבות האמורות בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

@ 11א. השתקעות במדינה מחוץ לישראל (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: לענין [[תקנות 10]] [[ו-11]], יראו אדם כמי שהשתקע במדינה מחוץ לישראל אם נתקיים בו אחד מאלה:
: (1) הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של שבע שנים לפחות ובאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 - שלוש שנים לפחות;
: (2) הוא קיבל רשיון לישיבת קבע באותה מדינה;
: (3) הוא קיבל את האזרחות של אותה מדינה בדרך של התאזרחות.

@ 12. מעמדו של ילד שנולד בישראל (תיקון: תשע&quot;א-4)
: ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו [[סעיף 4 לחוק השבות]], יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר.

@ 13. איסור עבודה בישראל (תיקון: תשע&quot;א-4, תשע&quot;ה)
: (א) בעל רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור מסוגים ב/2 או ב/3 או לישיבת ארעי מסוגים א/2 או א/4, לא יקבל עבודה בישראל, אלא אם השר התיר לו את הדבר.
: (ב) לא יעסיק מעביד בישראל אדם אשר ברשותו רשיון לישיבה מהסוגים הנזכרים בתקנת משנה (א) אלא אם הותר לבעל הרשיון לעבוד בישראל.
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), בעל רישיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים להלן, יוכל לעבוד בישראל ומעביד בישראל יוכל להעסיקו אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) לגבי רישיון מסוג א/4 - בעל הרישיון הוכיח כי הוא זכאי למעמד עולה לפי [[חוק השבות]];
:: (2) לגבי רישיון מסוג א/2 - בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:
::: (א) הוא זכאי למעמד עולה לפי [[חוק השבות]];
::: (ב) העבודה במסגרת של משרה חלקית בלבד;
::: (ג) לא יהיה בעבודתו כדי לפגוע בסדר לימודיו התקין;
:: (3) לגבי רישיון מסוג א/2 - בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:
::: (א) הוא לומד באחת מן האוניברסיטאות בארץ שהן מוסד מוכר כהגדרתו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
::: (ב) הוא לומד לתואר שני לפחות;
::: (ג) העבודה היא תרגול או הוראה בתחום הלימוד של בעל הרישיון ובאוניברסיטה שהוא לומד בה;
::: (ד) העבודה היא במסגרת של משרה חלקית בלבד.

@ 14. (תיקון: תשמ&quot;ה-2) : (((בוטלה).))

@ 15. מילוי פרטים בטופס הרישום (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל ימסור לאנשים הנמצאים בכלי ההסעה ומבקשים להיכנס לישראל טופס רישום שקבע השר; הנוסע ימלא את הפרטים שבטופס הרישום לגביו ולגבי הנלווים אליו על-פי הרשום במסמך הנסיעה.

@ 16. המצאת הרשימות ופרטיהן (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) קצין בקורת הגבולות רשאי לדרוש מן האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל להמציא רשימות הכוללות פרטים בנוגע לנוסעים בו, לרבות העובדים בו.
: (ב) הרשימות לפי תקנת משנה (א) יכללו פרטים אלה:
:: (1) שם;
:: (2) מין ותאריך לידה;
:: (3) אזרחות;
:: (4) מספר מסמך הנסיעה, תאריך הוצאתו ותאריך תום תוקפו.

@ 16א. זיהוי ממוכן בתחנת הגבול (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: מי שבא לגבול ישראל, זוהה באמצעים ממוכנים בהתאם לנהלים שאישר ראש רשות האוכלוסין וההגירה וקיבל אישור ביקורת גבולות לכניסה או יציאה, יראו אותו כמי שהתייצב בפני קצין ביקורת הגבולות לפי [[סעיף 7 לחוק]].

@ 17. מגע עם כלי הסעה (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: השר רשאי, אם הוא סבור שנימוקי בטחון או שלום הציבור או בריאות הציבור מחייבים זאת, לצמצם או לאסור, לזמן שימצא לנכון, כל מגע בין הנוסעים בכלי הסעה שהגיע לישראל ובין כל אדם בישראל וכן בין הנוסעים של כלי הסעה שונים שהגיעו לישראל.

@ 18. החזקת מי שאינו רשאי להיכנס (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה-2)
: מי שבא לגבול ישראל ונמצא שאינו רשאי להיכנס אליה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להחזיקו עד ליציאתו, בתחנת המשטרה, בבית סוהר, בתחנת הסגר או חיטוי של משרד הבריאות, בכלי ההסעה שבו הגיע לגבול ישראל או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות מתאים בנסיבות הענין.

@ 19. (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה-2) : (((בוטלה).))
@ 20. (תיקון: תשמ&quot;ה-2) : (((בוטלה).))

@ 21. מתן צו גירוש (תיקון: תשנ&quot;א)
: מי שניתן עליו צו גירוש לפי [[סעיף 13(א) לחוק]], יימסר לו צו הגירוש בכתב והוא לא יגורש עד תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו.

@ 22. החזקת אדם עד גירושו (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: מי שניתן עליו צו גירוש ונעצר בידי קצין בקורת הגבולות או שוטר, יוחזק עד ליציאתו מישראל או עד לגירושו ממנה בתחנת משטרה, בבית סוהר, או במקום הסגר של משרד הבריאות או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות, או לשוטר, מתאים בנסיבות הענין.

@ 23. מסירת הודעה
: קיבלה משטרת ישראל הודעה מקברניט כלי טיס על נוסע לפי [[+|סעיפים 6]], [[+|9]] [[או 10 לחוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל&quot;א-1971]], תודיע המשטרה לשר.

@ 24. אגרות (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף לאמור [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]], בעד הגשת בקשה לקבלת שירות מהשירותים המפורטים [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], תשולם אגרה בסכום הנקוב בשקלים חדשים לצד השירות המבוקש.
: (ב) בנציגויות ישראל בחוץ לארץ תשולם האגרה בסכום שווה ערך בדולרים של ארצות הברית, לפי שער החליפין היציג שהיה קיים ב-1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם בנק ישראל, או במטבע המקומי, לפי השער שהיה קיים במקום מתן השירות ב-1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם הבנק המרכזי באותה מדינה; סכום במטבע מקומי יעוגל בגבולות שוויו של המטבע המקומי השלם הקרוב.

@ 24א. הצמדה למדד (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ן, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) סכומי האגרה הנקובים [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי הקודם.
: (ב) שינוי הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ג) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לצורך התשלום לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים, וסכום הקרוב במידה שווה לשני סכומים קרובים כאמור, יעוגל כלפי מעלה.
: (ד) ראש רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[חלק א' בתוספת הראשונה]] כפי שהשתנה עקב שינוי הסכומים ועיגולם לפי הוראות תקנה זו.

@ 25. פטור (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: נוסף לפטור האמור [[בחלק ב׳ של התוספת הראשונה]], רשאי שר הפנים או מי שהסמיך לכך לפטור מתשלום אגרה לפי תקנות אלה, כולה או מקצתה.

@ 26. ביטול
: תקנות הכניסה לישראל, תשט&quot;ז-1955 - בטלות.

@ 27. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

@ 27. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הכניסה לישראל, תשל&quot;ד-1974&quot;.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ד) ==
==== ((([[תקנות 24]] [[ו-25]]))) ====
=== חלק א': אגרות בעד בקשות לשירותים (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ה) ===
@ (תיקון: [הודעות], תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (((הסכומים מעודכנים החל משנת 2022)))
: {|
! !! השירות המבוקש !! האגרה בשקלים חדשים
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אשרה ורשיון לישיבת ארעי מכל הסוגים למעט מסוג א/1 || 180
|-  &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אשרה ורשיון לישיבת מעבר || 90
|-  &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 || 180
|-  &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 כשהמבקש איננו בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות [[תוספת 1 חלק ב פרט 2|בסעיף 2 לחלק ב']] || 90
|-  &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 או ב/4 || 90
|-  &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אשרה ורשיון לישיבת קבע || 730 ובעת קבלת רשיון הקבע 90 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון
|- &lt;עוגן פרט 6א&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | 6א. || אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק]], שתשולם בשני תשלומים: ||
|-
| : (1) במועד הגשת הבקשה || 940
|-
| : (2) במועד קבלת אשרה ורישיון || 720
|-
| : אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים ||
|- &lt;עוגן פרט 6ב&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | 6ב. ||  אשרה ורישיון לישיבת קבע לידוע בציבור של אזרח ישראלי או של בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק]], לרבות בני אותו המין: ||
|-
| :  (1) במועד הגשת הבקשה|| 940   
|-
| : (2) במועד קבלת אשרה ורישיון || 720
|-
| : אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים ||
|- &lt;עוגן פרט 6ג&gt;
|  rowspan=&quot;4&quot; | 6ג. || אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לאזרח ישראלי או לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק]] והם בני אותו המין: ||
|-
| :  (1) במועד הגשת הבקשה|| 940
|-
| : (2) במועד קבלת אשרה ורישיון || 720
|-
| : אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים. ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || אשרת חוזר || 90
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | 8. || : החלפת רשיון הישיבה - ||
|-
| : (1) מסוג כלשהו ברשיון לישיבת קבע || 730 ובעת קבלת רשיון הקבע 90 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון
|-
| : (2) מסוג ב/2 לרשיון מסוג ב/4 || 90
|-
| : (3) כל החלפת רשיון אחרת || 180
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || הארכת רשיון ישיבה מכל הסוגים, למעט כאמור [[בפרט 15(2)]] || 180 בעד כל תקופת הארכה
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אשרת כניסה או אשרת חוזר הניתנת בתחנת גבול והמבקש איננו בעל דרכון של אחת מהמדינות המפורטות [[בתקנה 3(2)]], תוספת של || 265
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || (((בוטל))) ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || אשרת כניסה קבוצתית מסוג ב/2 ל-10 נפשות ומעלה || 90 בתוספת 25 שקלים חדשים לכל נפש
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || מסמך לפי [[תקנה 8]], פרט למסמך כאמור הניתן עם אשרת עולה או עם אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1 || 180
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14. || מסמך לפי [[תקנה 8]] הניתן במקום מסמך כאמור שאבד, נגנב או הושחת || 265
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 15. || rowspan=&quot;2&quot; | אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/5, ב/51, ב/52, ב/53 || (1) במועד הגשת הבקשה הראשונה לאשרה ורישיון כאמור - 715
|-
| (2) במועד הגשת בקשה להארכת אשרה ורישיון - 615
|}

=== חלק ב': הוראות מיוחדות (תיקון: תשמ&quot;ב) ===

@ 1. (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4)
: לא תיגבה אגרה מאדם שהוא אחד מאלה:
: (א) אורח רשמי של הממשלה;
: (ב) משתתף פעיל בכינוס בין לאומי שהוכר על ידי שר הפנים והנערך בישראל;
: (ג) אדם אשר בגלל מעמדו הרשמי או הציבורי, או מעמדו בשדה המדע, התרבות והאמנות, או בגלל תרומתו לישראל, או ליהדות, או מסיבה סבירה אחרת, ראה אותו נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל בחוץ לארץ, או מי שהסמיך שר הפנים לכך, כראוי ליחס של כבוד, ומצא לנכון להעניק או להאריך לו אשרה ורשיון ישיבה;
: (ד) אדם הזכאי לעלות ארצה לפי [[חוק השבות]].

@ 2. (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ח, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ח)
: (א) בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות להלן יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2;
:: ואלה המדינות:
::: {{עמודות|2|אוסטריה {{ש}} אוסטרליה {{ש}} אורוגואי {{ש}} איחוד של דרום אפריקה {{ש}} איטליה {{ש}} איסלנד {{ש}} אירלנד {{ש}} אל-סלבדור {{ש}} אקוודור {{ש}} ארגנטינה {{ש}} ארצות הברית של אמריקה {{ש}} בהאמס {{ש}} בולגריה {{ש}} בוליביה {{ש}} בלגיה {{ש}} ברבדוס {{ש}} ברזיל {{ש}} ברית המועצות {{ש}} גואטמלה {{ש}} גיברלטר (אזרח של ספרד שטח חסות בריטי) {{ש}} ג'מייקה {{ש}} דנמרק {{ש}} דרום קוריאה {{ש}} האיטי {{ש}} הולנד והאיים האנטיליים {{ש}} הונג קונג {{ש}} הלווציה (שוויץ) {{ש}} הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, צפון אירלנד, האי מאן ואיי התעלה {{ש}} הקהילה המרכז אפריקנית {{ש}} הרפובליקה הפדרלית הגרמנית {{ש}} הרפובליקה הדומיניקנית {{ש}} טרינידד וטובגו {{ש}} יוגוסלביה {{ש}} יוון {{ש}} יפן {{ש}} לוקסמבורג {{ש}} ליכטנשטיין {{ש}} לסוטו {{ש}} מאוריציוס {{ש}} מולדובה {{ש}} מונקו {{ש}} מלאווי {{ש}} מקסיקו {{ש}} נורבגיה {{ש}} ניו-זילנד {{ש}} סואזילנד {{ש}} (((נמחקה))) &lt;!-- סורינאם --&gt; {{ש}} סן מרינו {{ש}} סנט-קיטס {{ש}} ספרד {{ש}} פארגואי {{ש}} פיג'י {{ש}} פיליפינים {{ש}} פינלנד {{ש}} צ'ילה {{ש}} צרפת {{ש}} קולומביה {{ש}} קוסטה ריקה {{ש}} קנדה {{ש}} קפריסין {{ש}} שוודיה {{ש}} תורכיה}}
: (ב) בעל דרכון של בלגיה, הולנד ולוקסמבורג יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה להארכת רשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור מסוג ב/2 לתקופה עד 12 חדשים מיום כניסתו לישראל.
: (ג) בעל דרכון של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרת חוזר.
: (ד) (((פקעה).)) 

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ד) ==
==== ((([[תקנה 5א(א)]]))) ====
=== מדינות הסדר ===
@ (1) : ארצות הברית

&lt;פרסום&gt; א' בסיון תשל&quot;ד (22 במאי 1974)
&lt;חתימה&gt; יוסף בורג שר הפנים</text>
      <sha1>j76kcuo6h8ubisiy93q2fu2a0toojgy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415737</id>
      <parentid>1415724</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T14:31:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37484" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הכניסה לישראל, תשל&quot;ד-1974
=== תקנות בדבר הכניסה לישראל ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1517|תקנות הכניסה לישראל|3201)); ((תשל&quot;ה, 1773|תיקון|3340)); ((תשל&quot;ו, 1639|תיקון מס' 2|3527)); ((תשל&quot;ז, 1778|תיקון|3716)); ((תשל&quot;ח, 1919|תיקון|3880)); ((תש&quot;ם, 984|תיקון|4089)); ((תשמ&quot;ב, 1353|תיקון|4383)); ((תשמ&quot;ג, 1059|תיקון|4477)); ((תשמ&quot;ד, 184|תיקון|4538)), ((1237|תיקון מס' 2|4614)), ((1927|תיקון מס' 3|4662)); ((תשמ&quot;ה, 983|תיקון|4784)), ((1798|תיקון מס' 2|4845)); ((תשמ&quot;ז, 985|תיקון מס' 3|5035)); ((תשמ&quot;ט, 1151|תיקון מס' 4|5204)); ((תש&quot;ן, 464|תיקון|5255)); ((תשנ&quot;א, 746|תיקון|5342)); ((תשנ&quot;ה, 1952|תיקון|5706)); ((תשנ&quot;ח, 36|תיקון|5858)); ((תשס&quot;ג, 181|תיקון|6208)); ((תשס&quot;ה, 1010|תיקון|6425)); ((תשע&quot;א, 83|תיקון|6934)), ((83|תיקון מס' 2|6934)), ((126|תיקון מס' 3|6938)), ((705|תיקון מס' 4|6978)), ((710|תיקון מס' 5|6979)), ((1346|תיקון מס' 6|7028)); ((תשע&quot;ד, 1762|תיקון|7423)); ((תשע&quot;ה, 9|תיקון|7429)); ((תשע&quot;ח, 186|הוראת שעה|7882)), ((265|תיקון|7891)), ((2466|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|8040)); ((תשע&quot;ט, 1672|תיקון|8136)); ((תשפ&quot;ב, 1804|תיקון|9941)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 146|הודעה (אגרות)|4421)), ((1053|הודעה (אגרות) (מס' 2)|4476)); ((תשמ&quot;ד, 186|הודעה (אגרות)|4538)), ((2674|הודעה|4708)); ((תשמ&quot;ה, 961|הודעה|4782)); ((תשמ&quot;ו, 30|הודעה|4860)); ((תשמ&quot;ט, 581|הודעה|5172)), ((1445|הודעה (מס' 2)|5219)); ((תשנ&quot;א, 343|הודעה|5316)); ((תשנ&quot;ב, 563|הודעה|5406)); ((תשנ&quot;ג, 278|הודעה|5491)); ((תשנ&quot;ד, 272|הודעה|5566)); ((תשנ&quot;ה, 373|הודעה|5641)); ((תשנ&quot;ו, 201|הודעה|5718)); ((תשנ&quot;ז, 318|הודעה|5804)); ((תשנ&quot;ח, 293|הודעה|5872)); ((תשנ&quot;ט, 65|הודעה|5936)); ((תשס&quot;ב, 207|הודעה|6140)); ((תשס&quot;ג, 310|הודעה|6214)); ((תשס&quot;ו, 310|הודעה|6450)); ((תשס&quot;ט, 506|הודעה|6754)); ((תש&quot;ע, 300|הודעה|6840)); ((תשע&quot;א, 421|הודעה|6959)); ((תשע&quot;ב, 400|הודעה|7063)); ((תשע&quot;ג, 315|הודעה|7193)); ((תשע&quot;ד, 318|הודעה|7315)); ((תשע&quot;ו, 551|הודעה|7600)); ((תשע&quot;ז, 497|הודעה|7758)); ((תשע&quot;ח, 1981|הודעה|8004)); ((תשע&quot;ט, 1835|הודעה|8150)); ((תש&quot;ף, 601|הודעה|8347)); ((תשפ&quot;א, 1287|הודעה|9041)); ((תשפ&quot;ב, 1496|הודעה|9866)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ח-2) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14]] [[=החוק|לחוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשע&quot;א-4)
: בתקנות אלה -
:- &quot;השר&quot; - שר הפנים או מי שהסמיך לכך בכתב;
:- &quot;כלי הסעה&quot; - לרבות כלי שיט וכלי טיס;
:- &quot;אחראי&quot; על כלי הסעה, בכלי שיט ובכלי טיס - קברניטו, בכל כלי הסעה אחר - נהגו;
:- &quot;מסמך נסיעה&quot; - דרכון, תעודת מסע או מסמך מוכר אחר;
:- &quot;חוק השבות&quot; - [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]].

@ 2. בקשה וצירופים לה (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) בקשה לשירות לפי [[החוק]] (להלן - בקשה) יש להגיש לשר.
: (ב) לבקשה יצורפו מסמך נסיעה של המבקש ומסמכים אחרים שדרש השר.

@ 3. מקום הגשת הבקשה (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט)
: הבקשה תוגש -
: (1) בישראל, באחד מאלה:
:: (א) בלשכה האזורית למינהל האוכלוסין של משרד הפנים (להלן - לשכה);
:: (ב) במינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים בירושלים;
: (2) בחוץ לארץ - בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל או של מדינה המייצגת את עניניה של ישראל, הקרובה למקום מגוריו של המבקש; אולם אזרח ובעל דרכון של אחת הארצות המפורטות להלן, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2, גם בתחנת הגבול; ואלה הארצות:
::: {{עמודות|2|אורוגואי {{ש}} אוסטרליה {{ש}} איטליה {{ש}} אירלנד {{ש}} ארגנטינה {{ש}} ארצות הברית של אמריקה {{ש}} ברזיל {{ש}} גירברלטר (אזרח של שטח חסות בריטי) {{ש}} דרום קוריאה {{ש}} הונגריה {{ש}} הקהיליה המרכז האפריקנית {{ש}} מונקו {{ש}} ניו זילנד {{ש}} ספרד {{ש}} צ'ילי {{ש}} קנדה {{ש}} קפריסין}}

@ 4. פרטים נוספים וראיות
: השר רשאי לדרוש, לפי שיקול דעתו, ממגיש בקשה שימציא לו פרטים נוספים הנוגעים לענין וכן ראיות לאימות הפרטים שמסר בבקשה.

@ 5. סוגים של אשרות ביקור (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשנ&quot;א, תשע&quot;א)
: (א) המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק.
: (ב) המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר).
: (ג)(1) השר רשאי לתת לאדם אשר מעמדו לענין הכניסה לישראל והישיבה בה איננו ברור, אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 (נכנס מסופק) לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
:: (2) מי שקיבל אשרה ורשיון ישיבה מסוג ב/3 יפנה תוך תקופתם ללשכה לעליה ומרשם לבירור מעמדו.
: (ד) המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/4 (מתנדב); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהתנדב לעבוד אצלו.
: (ה) (((בוטלה).))

@ 5א. אשרות ורישיונות לישיבת ביקור למשקיע (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-3)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;אזרח מדינת הסדר&quot; - לרבות אדם בעל דרכון בתוקף של מדינת ההסדר;
::- &quot;הרשות&quot; - רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים;
::- &quot;מדינת הסדר&quot; - מדינה המנויה [[בתוספת השנייה]];
::- &quot;מיזם עסקי&quot; - תאגיד או עסק שהוקם בישראל, ואשר השליטה והניהול בו מופעלים בישראל, לצורך קיום פעילות עסקית, תעשייתית, מסחרית או יזמית המיועדת להפקת רווחים בישראל;
::- &quot;מנהל בכיר&quot; - אזרח מדינת ההסדר אשר בליבת עיסוקו שליטה, פיקוח ואחריות על התפקוד הכללי של המיזם העסקי או של חלק מרכזי בו, או הכוונה או קביעה של יעדי המיזם או מחלקות עיקריות בו;
::- &quot;משקיע&quot; - אזרח מדינת הסדר שהשקיע במטרה לנהל או לפתח בישראל מיזם עסקי שלו אחד מאלה:
::: (1) בעלות ב-50% לפחות במיזם העסקי;
::: (2) שליטה תפעולית על המיזם העסקי באמצעות תפקיד ניהולי, באמצעות אמצעי תאגידי אחר או בדרך אחרת;
::- &quot;עובד בעל כישורים מיוחדים&quot; - אזרח מדינת ההסדר שהוא בעל מיומנויות או כישורים מיוחדים, החיוניים לתפקוד היעיל והמוצלח של המיזם העסקי; לעניין זה, ייבחנו, בין השאר, רמת מומחיות המבקש, ייחודיות המיומנות או הכישרון, הניסיון או ההכשרה של המבקש, שכרו המיועד של המבקש, משך העסקתו הצפוי של המבקש, וההיתכנות להכשרת כוח אדם מקומי, בהתחשב בשלב ההתפתחות של המיזם העסקי;
::- &quot;עובד חיוני&quot; - מנהל בכיר או עובד בעל כישורים מיוחדים המועסק כעובד על ידי אחד מאלה:
::: (1) משקיע;
::: (2) מיזם או תאגיד ש-50% ממנו לפחות נמצא בבעלות של אדם או בבעלותם המשותפת של כמה אנשים, אשר ממלאים יחד אחר דרישות ההגדרה של משקיע; ובלבד שהעובד החיוני וכן המנויים בפסקאות (1) או (2), הם אזרחים של אותה מדינת הסדר;
::- &quot;עסק&quot; - פעילות עסקית שאינה תאגיד, אשר הוועדה המייעצת לפי תקנת משנה (ב) המליצה להכיר בה כמיזם עסקי לעניין תקנות אלה.
: (ב) לעניין מתן אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, השר ימנה ועדה מייעצת (להלן - הוועדה המייעצת), כמפורט להלן:
::: (1) עובד הרשות - והוא היושב ראש;
:: (2) עובד משרד האוצר שיציע שר האוצר;
:: (3) עובד משרד הכלכלה שיציע שר הכלכלה;
:: (4) עובד משרד החוץ שיציע שר החוץ;
:: (5) עובד משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שיציע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
: (ג) לעניין סדרי עבודת הוועדה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המלצת הוועדה תינתן על דעת שלושה מחבריה לפחות;
:: (2) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה;
:: (3) הוועדה תבחן בקשות לאשרות ורישיונות או להארכת אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, ותמליץ לפני השר בדבר מתן אשרות כאמור.
: (ד) אלה התנאים המקדימים למתן אשרה ורישיון ישיבה לפי תקנה זו, שעל המשקיע להוכיח את התקיימותם:
:: (1) טרם הגשת הבקשה רתם המשקיע בפועל לטובת המיזם העסקי משאבי הון בהיקף משמעותי, הצפויים להספיק להפעלתו המוצלחת של המיזם העסקי, העומדים בפני סיכון כלכלי, ואשר מעידים על מחויבותו הבלתי-חוזרת למיזם העסקי;
:: (2) המשקיע הוא בעלים ובעל יכולת שליטה כדין במשאבי ההון המושקעים, אשר מקורם חוקי;
:: (3) המיזם העסקי עשוי ליצור צמיחה כלכלית במשק ומקומות עבודה;
:: (4) המיזם העסקי הוא פעיל, ואינו מיזם שולי; לעניין זה, &quot;מיזם שולי&quot; - מיזם אשר היקף פעילותו צפוי לספק את מחייתם של המשקיע ובני משפחתו בלבד, ולמעט מיזם שגלומה בו אפשרות ממשית לתרומה משמעותית למשק הישראלי בתוך תקופה סבירה.
: (ה) על אף האמור [[בתקנה 5(א)]], ראה השר, לאחר היוועצות בוועדה המייעצת, כי התקיימו התנאים המקדימים המנויים בתקנת משנה (ד), רשאי הוא להורות לעובד הרשות שהסמיכו לכך, לתת אשרות ורישיונות ישיבה כלהלן:
:: (1) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 (משקיע זר) - למשקיע המבקש לשהות בישראל כדי לפתח ולנהל את המיזם העסקי בלבד, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
:: (2) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 (עובד חיוני) - לעובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולקדם את המיזם העסקי, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
:: (3) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/52 (בן זוג - משקיע זר), לבן זוג של משקיע או של עובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולעבוד בה, גם שלא במיזם העסקי, אם הוכח לגביו כי בכוונת המבקש לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
:: (4) אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/53 (ילד של משקיע) - לילדו של משקיע או של עובד חיוני, אם הוכח כי בכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו, וכי גילו נמוך מ-21.

@ 6. סוגים של אשרות ארעי (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-4)
: (א) מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי [[חוק השבות]], ורוצה לשהות בישראל כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח); סך כל תקופות הארכת האשרה והרישיון לא יעלו על חמש שנים.
: (ב)(1) הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד).
:: (2) מגיש הבקשה ימציא -
::: (א) אישור מאת מוסד החינוך או ההשתלמות שהוא נתקבל בו כתלמיד או ראיות, להנחת דעתו של השר, שהמבקש מתכוון לשהות בישראל כתלמיד;
::: (ב) ראיות להנחת דעתו של השר שעומדים לרשות התלמיד האמצעים לכיסוי הוצאותיו בתקופת שהותו בישראל.
:: (3) בקשה כאמור יכול שתוגש מאת התלמיד עצמו, אפוטרופסו או כל אדם אחר האחראי לכלכלתו או מאת המוסד שבו מתעתד הוא ללמוד.
: (ג) איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/3 (איש דת); ניתנו האשרה והרשיון יודיע המוסד ללשכה על כניסתו של איש הדת לישראל ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו.
: (ד) הרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם שהוא בעל אשרה ורשיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים בתקנות משנה (ב) ו-(ג), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/4 (קרוב); בתקנת משנה זו, &quot;קרוב&quot; של אדם - בן זוגו או ילדו הקטין.
: (ה) הרוצה לשהות בישראל על פי רשיון לישיבת ארעי, למטרה שאיננה נמנית על המטרות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (ארעי כללי).

@ 7. החלפת אשרה ורשיון (תיקון: תשמ&quot;ג)
: [[תקנות 5]] [[ו-6]] יחולו גם על בקשה להארכה או להחלפת אשרה ורשיון ישיבה, בשינויים המחוייבים.

@ 8. אופן מתן אשרה ורשיון (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשמ&quot;ז)
: אשרה ורשיון ינתנו על גבי מסמך נסיעה בר-תוקף, אולם רשאי השר לתיתם גם במסמך נסיעה שתוקפו פקע או על גבי מסמך אחר שהשר יקבע לכך.

@ 9. (תיקון: תשמ&quot;ג) : (((בוטלה).))

@ 10. פקיעת תוקפה של אשרה (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) תוקפה של אשרת כניסה לישראל יפקע בכל אחת מאלה:
:: (1) עם תום המועד שנקבע באשרה כתקופת תוקפה;
:: (2) עם השימוש בה לשם כניסה אחת לישראל, זולת אם נקבע באשרה שבתוך תקופת תוקפה ניתן להשתמש בה למספר כניסות שיצויין באשרה או למספר בלתי מוגבל של כניסות;
:: (3) עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
:: (4) אם השר היתנה את תוקף האשרה בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
:: (5) אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
: (ב) אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1 או אשרת חוזר שניתן להשתמש בה למספר כניסות לישראל שצויין באשרה, או למספר בלתי מוגבל של כניסות, יפקע תוקפה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם אם בעל האשרה עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

@ 11. פקיעת תוקפו של רשיון ישיבה (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשמ&quot;ז)
: (א) תוקפו של רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה:
:: (1) עם תום המועד שנקבע ברשיון כתקופת תוקפו;
:: (2) עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת-תוקף לכניסה נוספת לישראל;
:: (3) עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
:: (4) אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
:: (5) אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
: (ב) תוקפו של רשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 יפקע בהתקיים אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
: (ג) תוקפו של רשיון לישיבת קבע יפקע בהתקיים הנסיבות האמורות בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

@ 11א. השתקעות במדינה מחוץ לישראל (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: לענין [[תקנות 10]] [[ו-11]], יראו אדם כמי שהשתקע במדינה מחוץ לישראל אם נתקיים בו אחד מאלה:
: (1) הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של שבע שנים לפחות ובאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 - שלוש שנים לפחות;
: (2) הוא קיבל רשיון לישיבת קבע באותה מדינה;
: (3) הוא קיבל את האזרחות של אותה מדינה בדרך של התאזרחות.

@ 12. מעמדו של ילד שנולד בישראל (תיקון: תשע&quot;א-4)
: ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו [[סעיף 4 לחוק השבות]], יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר.

@ 13. איסור עבודה בישראל (תיקון: תשע&quot;א-4, תשע&quot;ה)
: (א) בעל רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור מסוגים ב/2 או ב/3 או לישיבת ארעי מסוגים א/2 או א/4, לא יקבל עבודה בישראל, אלא אם השר התיר לו את הדבר.
: (ב) לא יעסיק מעביד בישראל אדם אשר ברשותו רשיון לישיבה מהסוגים הנזכרים בתקנת משנה (א) אלא אם הותר לבעל הרשיון לעבוד בישראל.
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), בעל רישיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים להלן, יוכל לעבוד בישראל ומעביד בישראל יוכל להעסיקו אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) לגבי רישיון מסוג א/4 - בעל הרישיון הוכיח כי הוא זכאי למעמד עולה לפי [[חוק השבות]];
:: (2) לגבי רישיון מסוג א/2 - בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:
::: (א) הוא זכאי למעמד עולה לפי [[חוק השבות]];
::: (ב) העבודה במסגרת של משרה חלקית בלבד;
::: (ג) לא יהיה בעבודתו כדי לפגוע בסדר לימודיו התקין;
:: (3) לגבי רישיון מסוג א/2 - בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:
::: (א) הוא לומד באחת מן האוניברסיטאות בארץ שהן מוסד מוכר כהגדרתו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
::: (ב) הוא לומד לתואר שני לפחות;
::: (ג) העבודה היא תרגול או הוראה בתחום הלימוד של בעל הרישיון ובאוניברסיטה שהוא לומד בה;
::: (ד) העבודה היא במסגרת של משרה חלקית בלבד.

@ 14. (תיקון: תשמ&quot;ה-2) : (((בוטלה).))

@ 15. מילוי פרטים בטופס הרישום (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל ימסור לאנשים הנמצאים בכלי ההסעה ומבקשים להיכנס לישראל טופס רישום שקבע השר; הנוסע ימלא את הפרטים שבטופס הרישום לגביו ולגבי הנלווים אליו על-פי הרשום במסמך הנסיעה.

@ 16. המצאת הרשימות ופרטיהן (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) קצין בקורת הגבולות רשאי לדרוש מן האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל להמציא רשימות הכוללות פרטים בנוגע לנוסעים בו, לרבות העובדים בו.
: (ב) הרשימות לפי תקנת משנה (א) יכללו פרטים אלה:
:: (1) שם;
:: (2) מין ותאריך לידה;
:: (3) אזרחות;
:: (4) מספר מסמך הנסיעה, תאריך הוצאתו ותאריך תום תוקפו.

@ 16א. זיהוי ממוכן בתחנת הגבול (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: מי שבא לגבול ישראל, זוהה באמצעים ממוכנים בהתאם לנהלים שאישר ראש רשות האוכלוסין וההגירה וקיבל אישור ביקורת גבולות לכניסה או יציאה, יראו אותו כמי שהתייצב בפני קצין ביקורת הגבולות לפי [[סעיף 7 לחוק]].

@ 17. מגע עם כלי הסעה (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: השר רשאי, אם הוא סבור שנימוקי בטחון או שלום הציבור או בריאות הציבור מחייבים זאת, לצמצם או לאסור, לזמן שימצא לנכון, כל מגע בין הנוסעים בכלי הסעה שהגיע לישראל ובין כל אדם בישראל וכן בין הנוסעים של כלי הסעה שונים שהגיעו לישראל.

@ 18. החזקת מי שאינו רשאי להיכנס (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה-2)
: מי שבא לגבול ישראל ונמצא שאינו רשאי להיכנס אליה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להחזיקו עד ליציאתו, בתחנת המשטרה, בבית סוהר, בתחנת הסגר או חיטוי של משרד הבריאות, בכלי ההסעה שבו הגיע לגבול ישראל או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות מתאים בנסיבות הענין.

@ 19. (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה-2) : (((בוטלה).))
@ 20. (תיקון: תשמ&quot;ה-2) : (((בוטלה).))

@ 21. מתן צו גירוש (תיקון: תשנ&quot;א)
: מי שניתן עליו צו גירוש לפי [[סעיף 13(א) לחוק]], יימסר לו צו הגירוש בכתב והוא לא יגורש עד תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו.

@ 22. החזקת אדם עד גירושו (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: מי שניתן עליו צו גירוש ונעצר בידי קצין בקורת הגבולות או שוטר, יוחזק עד ליציאתו מישראל או עד לגירושו ממנה בתחנת משטרה, בבית סוהר, או במקום הסגר של משרד הבריאות או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות, או לשוטר, מתאים בנסיבות הענין.

@ 23. מסירת הודעה
: קיבלה משטרת ישראל הודעה מקברניט כלי טיס על נוסע לפי [[+|סעיפים 6]], [[+|9]] [[או 10 לחוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל&quot;א-1971]], תודיע המשטרה לשר.

@ 24. אגרות (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף לאמור [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]], בעד הגשת בקשה לקבלת שירות מהשירותים המפורטים [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], תשולם אגרה בסכום הנקוב בשקלים חדשים לצד השירות המבוקש.
: (ב) בנציגויות ישראל בחוץ לארץ תשולם האגרה בסכום שווה ערך בדולרים של ארצות הברית, לפי שער החליפין היציג שהיה קיים ב-1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם בנק ישראל, או במטבע המקומי, לפי השער שהיה קיים במקום מתן השירות ב-1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם הבנק המרכזי באותה מדינה; סכום במטבע מקומי יעוגל בגבולות שוויו של המטבע המקומי השלם הקרוב.

@ 24א. הצמדה למדד (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ן, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) סכומי האגרה הנקובים [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי הקודם.
: (ב) שינוי הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ג) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לצורך התשלום לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים, וסכום הקרוב במידה שווה לשני סכומים קרובים כאמור, יעוגל כלפי מעלה.
: (ד) ראש רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[חלק א' בתוספת הראשונה]] כפי שהשתנה עקב שינוי הסכומים ועיגולם לפי הוראות תקנה זו.

@ 25. פטור (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: נוסף לפטור האמור [[בחלק ב׳ של התוספת הראשונה]], רשאי שר הפנים או מי שהסמיך לכך לפטור מתשלום אגרה לפי תקנות אלה, כולה או מקצתה.

@ 26. ביטול
: תקנות הכניסה לישראל, תשט&quot;ז-1955 - בטלות.

@ 27. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

@ 27. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הכניסה לישראל, תשל&quot;ד-1974&quot;.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ד) ==
==== ((([[תקנות 24]] [[ו-25]]))) ====
=== חלק א': אגרות בעד בקשות לשירותים (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ה) ===
@ (תיקון: [הודעות], תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (((הסכומים מעודכנים החל משנת 2022)))
: {|
! !! השירות המבוקש !! האגרה בשקלים חדשים
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אשרה ורשיון לישיבת ארעי מכל הסוגים למעט מסוג א/1 || 180
|-  &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אשרה ורשיון לישיבת מעבר || 90
|-  &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 || 180
|-  &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 כשהמבקש איננו בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות [[תוספת 1 חלק ב פרט 2|בסעיף 2 לחלק ב']] || 90
|-  &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 או ב/4 || 90
|-  &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אשרה ורשיון לישיבת קבע || 730 ובעת קבלת רשיון הקבע 90 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון
|- &lt;עוגן פרט 6א&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | 6א. || אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק]], שתשולם בשני תשלומים: ||
|-
| : (1) במועד הגשת הבקשה || 940
|-
| : (2) במועד קבלת אשרה ורישיון || 720
|-
| : אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים ||
|- &lt;עוגן פרט 6ב&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | 6ב. ||  אשרה ורישיון לישיבת קבע לידוע בציבור של אזרח ישראלי או של בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק]], לרבות בני אותו המין: ||
|-
| :  (1) במועד הגשת הבקשה|| 940   
|-
| : (2) במועד קבלת אשרה ורישיון || 720
|-
| : אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים ||
|- &lt;עוגן פרט 6ג&gt;
|  rowspan=&quot;4&quot; | 6ג. || אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לאזרח ישראלי או לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק]] והם בני אותו המין: ||
|-
| :  (1) במועד הגשת הבקשה|| 940
|-
| : (2) במועד קבלת אשרה ורישיון || 720
|-
| : אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים. ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || אשרת חוזר || 90
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | 8. || : החלפת רשיון הישיבה - ||
|-
| : (1) מסוג כלשהו ברשיון לישיבת קבע || 730 ובעת קבלת רשיון הקבע 90 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון
|-
| : (2) מסוג ב/2 לרשיון מסוג ב/4 || 90
|-
| : (3) כל החלפת רשיון אחרת || 180
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || הארכת רשיון ישיבה מכל הסוגים, למעט כאמור [[בפרט 15(2)]] || 180 בעד כל תקופת הארכה
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אשרת כניסה או אשרת חוזר הניתנת בתחנת גבול והמבקש איננו בעל דרכון של אחת מהמדינות המפורטות [[בתקנה 3(2)]], תוספת של || 265
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || (((בוטל))) ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || אשרת כניסה קבוצתית מסוג ב/2 ל-10 נפשות ומעלה || 90 בתוספת 25 שקלים חדשים לכל נפש
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || מסמך לפי [[תקנה 8]], פרט למסמך כאמור הניתן עם אשרת עולה או עם אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1 || 180
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14. || מסמך לפי [[תקנה 8]] הניתן במקום מסמך כאמור שאבד, נגנב או הושחת || 265
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (15) || rowspan=&quot;2&quot; | אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/5, ב/51, ב/52, ב/53 || (1) במועד הגשת הבקשה הראשונה לאשרה ורישיון כאמור - 715
|-
| (2) במועד הגשת בקשה להארכת אשרה ורישיון - 615
|}

=== חלק ב': הוראות מיוחדות (תיקון: תשמ&quot;ב) ===

@ 1. (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4)
: לא תיגבה אגרה מאדם שהוא אחד מאלה:
: (א) אורח רשמי של הממשלה;
: (ב) משתתף פעיל בכינוס בין לאומי שהוכר על ידי שר הפנים והנערך בישראל;
: (ג) אדם אשר בגלל מעמדו הרשמי או הציבורי, או מעמדו בשדה המדע, התרבות והאמנות, או בגלל תרומתו לישראל, או ליהדות, או מסיבה סבירה אחרת, ראה אותו נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל בחוץ לארץ, או מי שהסמיך שר הפנים לכך, כראוי ליחס של כבוד, ומצא לנכון להעניק או להאריך לו אשרה ורשיון ישיבה;
: (ד) אדם הזכאי לעלות ארצה לפי [[חוק השבות]].

@ 2. (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ח, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ח)
: (א) בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות להלן יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2;
:: ואלה המדינות:
::: {{עמודות|2|אוסטריה {{ש}} אוסטרליה {{ש}} אורוגואי {{ש}} איחוד של דרום אפריקה {{ש}} איטליה {{ש}} איסלנד {{ש}} אירלנד {{ש}} אל-סלבדור {{ש}} אקוודור {{ש}} ארגנטינה {{ש}} ארצות הברית של אמריקה {{ש}} בהאמס {{ש}} בולגריה {{ש}} בוליביה {{ש}} בלגיה {{ש}} ברבדוס {{ש}} ברזיל {{ש}} ברית המועצות {{ש}} גואטמלה {{ש}} גיברלטר (אזרח של ספרד שטח חסות בריטי) {{ש}} ג'מייקה {{ש}} דנמרק {{ש}} דרום קוריאה {{ש}} האיטי {{ש}} הולנד והאיים האנטיליים {{ש}} הונג קונג {{ש}} הלווציה (שוויץ) {{ש}} הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, צפון אירלנד, האי מאן ואיי התעלה {{ש}} הקהילה המרכז אפריקנית {{ש}} הרפובליקה הפדרלית הגרמנית {{ש}} הרפובליקה הדומיניקנית {{ש}} טרינידד וטובגו {{ש}} יוגוסלביה {{ש}} יוון {{ש}} יפן {{ש}} לוקסמבורג {{ש}} ליכטנשטיין {{ש}} לסוטו {{ש}} מאוריציוס {{ש}} מולדובה {{ש}} מונקו {{ש}} מלאווי {{ש}} מקסיקו {{ש}} נורבגיה {{ש}} ניו-זילנד {{ש}} סואזילנד {{ש}} (((נמחקה))) &lt;!-- סורינאם --&gt; {{ש}} סן מרינו {{ש}} סנט-קיטס {{ש}} ספרד {{ש}} פארגואי {{ש}} פיג'י {{ש}} פיליפינים {{ש}} פינלנד {{ש}} צ'ילה {{ש}} צרפת {{ש}} קולומביה {{ש}} קוסטה ריקה {{ש}} קנדה {{ש}} קפריסין {{ש}} שוודיה {{ש}} תורכיה}}
: (ב) בעל דרכון של בלגיה, הולנד ולוקסמבורג יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה להארכת רשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור מסוג ב/2 לתקופה עד 12 חדשים מיום כניסתו לישראל.
: (ג) בעל דרכון של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרת חוזר.
: (ד) (((פקעה).)) 

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ד) ==
==== ((([[תקנה 5א(א)]]))) ====
=== מדינות הסדר ===
@ (1) : ארצות הברית

&lt;פרסום&gt; א' בסיון תשל&quot;ד (22 במאי 1974)
&lt;חתימה&gt; יוסף בורג שר הפנים</text>
      <sha1>jjqe7zaby3lv3cfy9lwa92yrz6pemjs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הכניסה לישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>406560</id>
    <revision>
      <id>1415725</id>
      <parentid>1382996</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1415724]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43681" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר הכניסה לישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 1517|תקנות הכניסה לישראל}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1773|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1639|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 1778|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1919|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 984|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1353|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1059|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 184|תיקון}}, {{ח:תיבה|1237|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1927|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 983|תיקון}}, {{ח:תיבה|1798|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 985|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1151|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 464|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 746|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1952|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 36|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 181|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 1010|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 83|תיקון}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|705|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|710|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|1346|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1762|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 9|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 186|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|265|תיקון}}, {{ח:תיבה|2466|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1672|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1804|תיקון}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 146|הודעה (אגרות)}}, {{ח:תיבה|1053|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 186|הודעה (אגרות)}}, {{ח:תיבה|2674|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 961|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 30|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 581|הודעה}}, {{ח:תיבה|1445|הודעה (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 343|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 563|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 278|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 272|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 373|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 201|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 318|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 293|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 65|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 207|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 310|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 310|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 506|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 300|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 421|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 400|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 315|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 318|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 551|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 497|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1981|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1835|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 601|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1287|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1496|הודעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 14|סעיף 14}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|לחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־2, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים או מי שהסמיך לכך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי הסעה“ – לרבות כלי שיט וכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי“ על כלי הסעה, בכלי שיט ובכלי טיס – קברניטו, בכל כלי הסעה אחר – נהגו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך נסיעה“ – דרכון, תעודת מסע או מסמך מוכר אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השבות“ – {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}.

{{ח:סעיף|2|בקשה וצירופים לה|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|החוק}} (להלן – בקשה) יש להגיש לשר.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו מסמך נסיעה של המבקש ומסמכים אחרים שדרש השר.

{{ח:סעיף|3|מקום הגשת הבקשה|תיקון: תשל״ה, תשל״ו, תשל״ח, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ט}}
{{ח:ת}} הבקשה תוגש –
{{ח:תת|(1)}} בישראל, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בלשכה האזורית למינהל האוכלוסין של משרד הפנים (להלן – לשכה);
{{ח:תתת|(ב)}} במינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים בירושלים;
{{ח:תת|(2)}} בחוץ לארץ – בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל או של מדינה המייצגת את עניניה של ישראל, הקרובה למקום מגוריו של המבקש; אולם אזרח ובעל דרכון של אחת הארצות המפורטות להלן, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2, גם בתחנת הגבול; ואלה הארצות:
{{ח:תתת}} {{עמודות|2|אורוגואי {{ש}} אוסטרליה {{ש}} איטליה {{ש}} אירלנד {{ש}} ארגנטינה {{ש}} ארצות הברית של אמריקה {{ש}} ברזיל {{ש}} גירברלטר (אזרח של שטח חסות בריטי) {{ש}} דרום קוריאה {{ש}} הונגריה {{ש}} הקהיליה המרכז האפריקנית {{ש}} מונקו {{ש}} ניו זילנד {{ש}} ספרד {{ש}} צ׳ילי {{ש}} קנדה {{ש}} קפריסין}}

{{ח:סעיף|4|פרטים נוספים וראיות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לדרוש, לפי שיקול דעתו, ממגיש בקשה שימציא לו פרטים נוספים הנוגעים לענין וכן ראיות לאימות הפרטים שמסר בבקשה.

{{ח:סעיף|5|סוגים של אשרות ביקור|תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״א, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השר רשאי לתת לאדם אשר מעמדו לענין הכניסה לישראל והישיבה בה איננו ברור, אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 (נכנס מסופק) לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
{{ח:תתת|(2)}} מי שקיבל אשרה ורשיון ישיבה מסוג ב/3 יפנה תוך תקופתם ללשכה לעליה ומרשם לבירור מעמדו.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/4 (מתנדב); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהתנדב לעבוד אצלו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5א|אשרות ורישיונות לישיבת ביקור למשקיע|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח מדינת הסדר“ – לרבות אדם בעל דרכון בתוקף של מדינת ההסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינת הסדר“ – מדינה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזם עסקי“ – תאגיד או עסק שהוקם בישראל, ואשר השליטה והניהול בו מופעלים בישראל, לצורך קיום פעילות עסקית, תעשייתית, מסחרית או יזמית המיועדת להפקת רווחים בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל בכיר“ – אזרח מדינת ההסדר אשר בליבת עיסוקו שליטה, פיקוח ואחריות על התפקוד הכללי של המיזם העסקי או של חלק מרכזי בו, או הכוונה או קביעה של יעדי המיזם או מחלקות עיקריות בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקיע“ – אזרח מדינת הסדר שהשקיע במטרה לנהל או לפתח בישראל מיזם עסקי שלו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעלות ב־50% לפחות במיזם העסקי;
{{ח:תתתת|(2)}} שליטה תפעולית על המיזם העסקי באמצעות תפקיד ניהולי, באמצעות אמצעי תאגידי אחר או בדרך אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד בעל כישורים מיוחדים“ – אזרח מדינת ההסדר שהוא בעל מיומנויות או כישורים מיוחדים, החיוניים לתפקוד היעיל והמוצלח של המיזם העסקי; לעניין זה, ייבחנו, בין השאר, רמת מומחיות המבקש, ייחודיות המיומנות או הכישרון, הניסיון או ההכשרה של המבקש, שכרו המיועד של המבקש, משך העסקתו הצפוי של המבקש, וההיתכנות להכשרת כוח אדם מקומי, בהתחשב בשלב ההתפתחות של המיזם העסקי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חיוני“ – מנהל בכיר או עובד בעל כישורים מיוחדים המועסק כעובד על ידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משקיע;
{{ח:תתתת|(2)}} מיזם או תאגיד ש־50% ממנו לפחות נמצא בבעלות של אדם או בבעלותם המשותפת של כמה אנשים, אשר ממלאים יחד אחר דרישות ההגדרה של משקיע; ובלבד שהעובד החיוני וכן המנויים בפסקאות (1) או (2), הם אזרחים של אותה מדינת הסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – פעילות עסקית שאינה תאגיד, אשר הוועדה המייעצת לפי תקנת משנה (ב) המליצה להכיר בה כמיזם עסקי לעניין תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מתן אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, השר ימנה ועדה מייעצת (להלן – הוועדה המייעצת), כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} עובד הרשות – והוא היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד האוצר שיציע שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} עובד משרד הכלכלה שיציע שר הכלכלה;
{{ח:תתת|(4)}} עובד משרד החוץ שיציע שר החוץ;
{{ח:תתת|(5)}} עובד משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שיציע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סדרי עבודת הוועדה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המלצת הוועדה תינתן על דעת שלושה מחבריה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה תקבע את סדרי עבודתה;
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה תבחן בקשות לאשרות ורישיונות או להארכת אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, ותמליץ לפני השר בדבר מתן אשרות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} אלה התנאים המקדימים למתן אשרה ורישיון ישיבה לפי תקנה זו, שעל המשקיע להוכיח את התקיימותם:
{{ח:תתת|(1)}} טרם הגשת הבקשה רתם המשקיע בפועל לטובת המיזם העסקי משאבי הון בהיקף משמעותי, הצפויים להספיק להפעלתו המוצלחת של המיזם העסקי, העומדים בפני סיכון כלכלי, ואשר מעידים על מחויבותו הבלתי־חוזרת למיזם העסקי;
{{ח:תתת|(2)}} המשקיע הוא בעלים ובעל יכולת שליטה כדין במשאבי ההון המושקעים, אשר מקורם חוקי;
{{ח:תתת|(3)}} המיזם העסקי עשוי ליצור צמיחה כלכלית במשק ומקומות עבודה;
{{ח:תתת|(4)}} המיזם העסקי הוא פעיל, ואינו מיזם שולי; לעניין זה, ”מיזם שולי“ – מיזם אשר היקף פעילותו צפוי לספק את מחייתם של המשקיע ובני משפחתו בלבד, ולמעט מיזם שגלומה בו אפשרות ממשית לתרומה משמעותית למשק הישראלי בתוך תקופה סבירה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)}}, ראה השר, לאחר היוועצות בוועדה המייעצת, כי התקיימו התנאים המקדימים המנויים בתקנת משנה (ד), רשאי הוא להורות לעובד הרשות שהסמיכו לכך, לתת אשרות ורישיונות ישיבה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 (משקיע זר) – למשקיע המבקש לשהות בישראל כדי לפתח ולנהל את המיזם העסקי בלבד, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
{{ח:תתת|(2)}} אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 (עובד חיוני) – לעובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולקדם את המיזם העסקי, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
{{ח:תתת|(3)}} אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/52 (בן זוג – משקיע זר), לבן זוג של משקיע או של עובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולעבוד בה, גם שלא במיזם העסקי, אם הוכח לגביו כי בכוונת המבקש לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
{{ח:תתת|(4)}} אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/53 (ילד של משקיע) – לילדו של משקיע או של עובד חיוני, אם הוכח כי בכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו, וכי גילו נמוך מ־21.

{{ח:סעיף|6|סוגים של אשרות ארעי|תיקון: תשמ״ה־2, תשע״א־2, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, ורוצה לשהות בישראל כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח); סך כל תקופות הארכת האשרה והרישיון לא יעלו על חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד).
{{ח:תתת|(2)}} מגיש הבקשה ימציא –
{{ח:תתתת|(א)}} אישור מאת מוסד החינוך או ההשתלמות שהוא נתקבל בו כתלמיד או ראיות, להנחת דעתו של השר, שהמבקש מתכוון לשהות בישראל כתלמיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ראיות להנחת דעתו של השר שעומדים לרשות התלמיד האמצעים לכיסוי הוצאותיו בתקופת שהותו בישראל.
{{ח:תתת|(3)}} בקשה כאמור יכול שתוגש מאת התלמיד עצמו, אפוטרופסו או כל אדם אחר האחראי לכלכלתו או מאת המוסד שבו מתעתד הוא ללמוד.
{{ח:תת|(ג)}} איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/3 (איש דת); ניתנו האשרה והרשיון יודיע המוסד ללשכה על כניסתו של איש הדת לישראל ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו.
{{ח:תת|(ד)}} הרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם שהוא בעל אשרה ורשיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים בתקנות משנה (ב) ו־(ג), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/4 (קרוב); בתקנת משנה זו, ”קרוב“ של אדם – בן זוגו או ילדו הקטין.
{{ח:תת|(ה)}} הרוצה לשהות בישראל על פי רשיון לישיבת ארעי, למטרה שאיננה נמנית על המטרות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (ארעי כללי).

{{ח:סעיף|7|החלפת אשרה ורשיון|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} יחולו גם על בקשה להארכה או להחלפת אשרה ורשיון ישיבה, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|8|אופן מתן אשרה ורשיון|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} אשרה ורשיון ינתנו על גבי מסמך נסיעה בר־תוקף, אולם רשאי השר לתיתם גם במסמך נסיעה שתוקפו פקע או על גבי מסמך אחר שהשר יקבע לכך.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|10|פקיעת תוקפה של אשרה|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפה של אשרת כניסה לישראל יפקע בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עם תום המועד שנקבע באשרה כתקופת תוקפה;
{{ח:תתת|(2)}} עם השימוש בה לשם כניסה אחת לישראל, זולת אם נקבע באשרה שבתוך תקופת תוקפה ניתן להשתמש בה למספר כניסות שיצויין באשרה או למספר בלתי מוגבל של כניסות;
{{ח:תתת|(3)}} עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} אם השר היתנה את תוקף האשרה בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
{{ח:תתת|(5)}} אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1 או אשרת חוזר שניתן להשתמש בה למספר כניסות לישראל שצויין באשרה, או למספר בלתי מוגבל של כניסות, יפקע תוקפה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם אם בעל האשרה עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף|11|פקיעת תוקפו של רשיון ישיבה|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עם תום המועד שנקבע ברשיון כתקופת תוקפו;
{{ח:תתת|(2)}} עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת־תוקף לכניסה נוספת לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
{{ח:תתת|(5)}} אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפו של רשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 יפקע בהתקיים אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של רשיון לישיבת קבע יפקע בהתקיים הנסיבות האמורות בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף|11א|השתקעות במדינה מחוץ לישראל|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}, יראו אדם כמי שהשתקע במדינה מחוץ לישראל אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של שבע שנים לפחות ובאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 – שלוש שנים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל רשיון לישיבת קבע באותה מדינה;
{{ח:תת|(3)}} הוא קיבל את האזרחות של אותה מדינה בדרך של התאזרחות.

{{ח:סעיף|12|מעמדו של ילד שנולד בישראל|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו {{ח:חיצוני|חוק השבות#סעיף 4|סעיף 4 לחוק השבות}}, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר.

{{ח:סעיף|13|איסור עבודה בישראל|תיקון: תשע״א־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור מסוגים ב/2 או ב/3 או לישיבת ארעי מסוגים א/2 או א/4, לא יקבל עבודה בישראל, אלא אם השר התיר לו את הדבר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מעביד בישראל אדם אשר ברשותו רשיון לישיבה מהסוגים הנזכרים בתקנת משנה (א) אלא אם הותר לבעל הרשיון לעבוד בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), בעל רישיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים להלן, יוכל לעבוד בישראל ומעביד בישראל יוכל להעסיקו אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי רישיון מסוג א/4 – בעל הרישיון הוכיח כי הוא זכאי למעמד עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי רישיון מסוג א/2 – בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא זכאי למעמד עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}};
{{ח:תתתת|(ב)}} העבודה במסגרת של משרה חלקית בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה בעבודתו כדי לפגוע בסדר לימודיו התקין;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי רישיון מסוג א/2 – בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא לומד באחת מן האוניברסיטאות בארץ שהן מוסד מוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא לומד לתואר שני לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} העבודה היא תרגול או הוראה בתחום הלימוד של בעל הרישיון ובאוניברסיטה שהוא לומד בה;
{{ח:תתתת|(ד)}} העבודה היא במסגרת של משרה חלקית בלבד.

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|15|מילוי פרטים בטופס הרישום|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל ימסור לאנשים הנמצאים בכלי ההסעה ומבקשים להיכנס לישראל טופס רישום שקבע השר; הנוסע ימלא את הפרטים שבטופס הרישום לגביו ולגבי הנלווים אליו על־פי הרשום במסמך הנסיעה.

{{ח:סעיף|16|המצאת הרשימות ופרטיהן|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בקורת הגבולות רשאי לדרוש מן האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל להמציא רשימות הכוללות פרטים בנוגע לנוסעים בו, לרבות העובדים בו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשימות לפי תקנת משנה (א) יכללו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם;
{{ח:תתת|(2)}} מין ותאריך לידה;
{{ח:תתת|(3)}} אזרחות;
{{ח:תתת|(4)}} מספר מסמך הנסיעה, תאריך הוצאתו ותאריך תום תוקפו.

{{ח:סעיף|16א|זיהוי ממוכן בתחנת הגבול|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} מי שבא לגבול ישראל, זוהה באמצעים ממוכנים בהתאם לנהלים שאישר ראש רשות האוכלוסין וההגירה וקיבל אישור ביקורת גבולות לכניסה או יציאה, יראו אותו כמי שהתייצב בפני קצין ביקורת הגבולות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק}}.

{{ח:סעיף|17|מגע עם כלי הסעה|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי, אם הוא סבור שנימוקי בטחון או שלום הציבור או בריאות הציבור מחייבים זאת, לצמצם או לאסור, לזמן שימצא לנכון, כל מגע בין הנוסעים בכלי הסעה שהגיע לישראל ובין כל אדם בישראל וכן בין הנוסעים של כלי הסעה שונים שהגיעו לישראל.

{{ח:סעיף|18|החזקת מי שאינו רשאי להיכנס|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} מי שבא לגבול ישראל ונמצא שאינו רשאי להיכנס אליה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להחזיקו עד ליציאתו, בתחנת המשטרה, בבית סוהר, בתחנת הסגר או חיטוי של משרד הבריאות, בכלי ההסעה שבו הגיע לגבול ישראל או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות מתאים בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21|מתן צו גירוש|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} מי שניתן עליו צו גירוש לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|סעיף 13(א) לחוק}}, יימסר לו צו הגירוש בכתב והוא לא יגורש עד תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו.

{{ח:סעיף|22|החזקת אדם עד גירושו|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} מי שניתן עליו צו גירוש ונעצר בידי קצין בקורת הגבולות או שוטר, יוחזק עד ליציאתו מישראל או עד לגירושו ממנה בתחנת משטרה, בבית סוהר, או במקום הסגר של משרד הבריאות או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות, או לשוטר, מתאים בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|23|מסירת הודעה}}
{{ח:ת}} קיבלה משטרת ישראל הודעה מקברניט כלי טיס על נוסע לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)#סעיף 9|9}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)#סעיף 10|או 10 לחוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל״א–1971}}, תודיע המשטרה לשר.

{{ח:סעיף|24|אגרות|תיקון: תשל״ז, תשמ״ב, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}, בעד הגשת בקשה לקבלת שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, תשולם אגרה בסכום הנקוב בשקלים חדשים לצד השירות המבוקש.
{{ח:תת|(ב)}} בנציגויות ישראל בחוץ לארץ תשולם האגרה בסכום שווה ערך בדולרים של ארצות הברית, לפי שער החליפין היציג שהיה קיים ב־1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם בנק ישראל, או במטבע המקומי, לפי השער שהיה קיים במקום מתן השירות ב־1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם הבנק המרכזי באותה מדינה; סכום במטבע מקומי יעוגל בגבולות שוויו של המטבע המקומי השלם הקרוב.

{{ח:סעיף|24א|הצמדה למדד|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תש״ן, תשע״א־5, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} סכומי האגרה הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}} ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} שינוי הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לצורך התשלום לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים, וסכום הקרוב במידה שווה לשני סכומים קרובים כאמור, יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ד)}} ראש רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|חלק א׳ בתוספת הראשונה}} כפי שהשתנה עקב שינוי הסכומים ועיגולם לפי הוראות תקנה זו.

{{ח:סעיף|25|פטור|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} נוסף לפטור האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, רשאי שר הפנים או מי שהסמיך לכך לפטור מתשלום אגרה לפי תקנות אלה, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|26|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הכניסה לישראל, תשט״ז–1955 – בטלות.

{{ח:סעיף|27|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

{{ח:סעיף|27|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|תקנות 24}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: אגרות בעד בקשות לשירותים|תיקון: תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות], תשס״ג, תשס״ה, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים החל משנת 2022)}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השירות המבוקש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת ארעי מכל הסוגים למעט מסוג א/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת מעבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 כשהמבקש איננו בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 2|בסעיף 2 לחלק ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 או ב/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת קבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;730 ובעת קבלת רשיון הקבע 90 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 6א&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;6א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(4) לחוק}}, שתשולם בשני תשלומים:&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} במועד הגשת הבקשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} במועד קבלת אשרה ורישיון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 6ב&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;6ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורישיון לישיבת קבע לידוע בציבור של אזרח ישראלי או של בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(4) לחוק}}, לרבות בני אותו המין:&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} במועד הגשת הבקשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} במועד קבלת אשרה ורישיון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 6ג&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;6ג.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לאזרח ישראלי או לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(4) לחוק}} והם בני אותו המין:&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} במועד הגשת הבקשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} במועד קבלת אשרה ורישיון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרת חוזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 8&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} החלפת רשיון הישיבה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מסוג כלשהו ברשיון לישיבת קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;730 ובעת קבלת רשיון הקבע 90 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מסוג ב/2 לרשיון מסוג ב/4
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} כל החלפת רשיון אחרת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הארכת רשיון ישיבה מכל הסוגים, למעט כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 15|בפרט 15(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180 בעד כל תקופת הארכה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרת כניסה או אשרת חוזר הניתנת בתחנת גבול והמבקש איננו בעל דרכון של אחת מהמדינות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(2)}}, תוספת של&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרת כניסה קבוצתית מסוג ב/2 ל־10 נפשות ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90 בתוספת 25 שקלים חדשים לכל נפש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, פרט למסמך כאמור הניתן עם אשרת עולה או עם אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} הניתן במקום מסמך כאמור שאבד, נגנב או הושחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 15&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/5, ב/51, ב/52, ב/53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(1) במועד הגשת הבקשה הראשונה לאשרה ורישיון כאמור – 715&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) במועד הגשת בקשה להארכת אשרה ורישיון – 615&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: הוראות מיוחדות|תיקון: תשמ״ב}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא תיגבה אגרה מאדם שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} אורח רשמי של הממשלה;
{{ח:תת|(ב)}} משתתף פעיל בכינוס בין לאומי שהוכר על ידי שר הפנים והנערך בישראל;
{{ח:תת|(ג)}} אדם אשר בגלל מעמדו הרשמי או הציבורי, או מעמדו בשדה המדע, התרבות והאמנות, או בגלל תרומתו לישראל, או ליהדות, או מסיבה סבירה אחרת, ראה אותו נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל בחוץ לארץ, או מי שהסמיך שר הפנים לכך, כראוי ליחס של כבוד, ומצא לנכון להעניק או להאריך לו אשרה ורשיון ישיבה;
{{ח:תת|(ד)}} אדם הזכאי לעלות ארצה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשל״ה, תשמ״ב, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ח, תשע״א־6, תשע״ח|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות להלן יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2;
{{ח:תת}} ואלה המדינות:
{{ח:תתת}} {{עמודות|2|אוסטריה {{ש}} אוסטרליה {{ש}} אורוגואי {{ש}} איחוד של דרום אפריקה {{ש}} איטליה {{ש}} איסלנד {{ש}} אירלנד {{ש}} אל־סלבדור {{ש}} אקוודור {{ש}} ארגנטינה {{ש}} ארצות הברית של אמריקה {{ש}} בהאמס {{ש}} בולגריה {{ש}} בוליביה {{ש}} בלגיה {{ש}} ברבדוס {{ש}} ברזיל {{ש}} ברית המועצות {{ש}} גואטמלה {{ש}} גיברלטר (אזרח של ספרד שטח חסות בריטי) {{ש}} ג׳מייקה {{ש}} דנמרק {{ש}} דרום קוריאה {{ש}} האיטי {{ש}} הולנד והאיים האנטיליים {{ש}} הונג קונג {{ש}} הלווציה (שוויץ) {{ש}} הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, צפון אירלנד, האי מאן ואיי התעלה {{ש}} הקהילה המרכז אפריקנית {{ש}} הרפובליקה הפדרלית הגרמנית {{ש}} הרפובליקה הדומיניקנית {{ש}} טרינידד וטובגו {{ש}} יוגוסלביה {{ש}} יוון {{ש}} יפן {{ש}} לוקסמבורג {{ש}} ליכטנשטיין {{ש}} לסוטו {{ש}} מאוריציוס {{ש}} מולדובה {{ש}} מונקו {{ש}} מלאווי {{ש}} מקסיקו {{ש}} נורבגיה {{ש}} ניו־זילנד {{ש}} סואזילנד {{ש}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ש}} סן מרינו {{ש}} סנט־קיטס {{ש}} ספרד {{ש}} פארגואי {{ש}} פיג׳י {{ש}} פיליפינים {{ש}} פינלנד {{ש}} צ׳ילה {{ש}} צרפת {{ש}} קולומביה {{ש}} קוסטה ריקה {{ש}} קנדה {{ש}} קפריסין {{ש}} שוודיה {{ש}} תורכיה}}
{{ח:תת|(ב)}} בעל דרכון של בלגיה, הולנד ולוקסמבורג יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה להארכת רשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור מסוג ב/2 לתקופה עד 12 חדשים מיום כניסתו לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דרכון של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרת חוזר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5א|תקנה 5א(א)}})}}}}

{{ח:קטע3||מדינות הסדר}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ארצות הברית

{{ח:חתימות|א׳ בסיון תשל״ד (22 במאי 1974)}}
* '''יוסף בורג'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8gm3d5xr3yf4926as8adkvpcygfv67b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415742</id>
      <parentid>1415725</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T15:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1415737]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43682" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר הכניסה לישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 1517|תקנות הכניסה לישראל}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1773|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1639|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 1778|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1919|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 984|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1353|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1059|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 184|תיקון}}, {{ח:תיבה|1237|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1927|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 983|תיקון}}, {{ח:תיבה|1798|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 985|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1151|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 464|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 746|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1952|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 36|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 181|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 1010|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 83|תיקון}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|705|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|710|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|1346|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1762|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 9|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 186|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|265|תיקון}}, {{ח:תיבה|2466|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1672|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1804|תיקון}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 146|הודעה (אגרות)}}, {{ח:תיבה|1053|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 186|הודעה (אגרות)}}, {{ח:תיבה|2674|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 961|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 30|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 581|הודעה}}, {{ח:תיבה|1445|הודעה (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 343|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 563|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 278|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 272|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 373|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 201|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 318|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 293|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 65|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 207|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 310|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 310|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 506|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 300|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 421|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 400|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 315|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 318|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 551|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 497|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1981|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1835|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 601|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1287|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1496|הודעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 14|סעיף 14}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|לחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־2, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים או מי שהסמיך לכך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי הסעה“ – לרבות כלי שיט וכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי“ על כלי הסעה, בכלי שיט ובכלי טיס – קברניטו, בכל כלי הסעה אחר – נהגו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך נסיעה“ – דרכון, תעודת מסע או מסמך מוכר אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השבות“ – {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}.

{{ח:סעיף|2|בקשה וצירופים לה|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|החוק}} (להלן – בקשה) יש להגיש לשר.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו מסמך נסיעה של המבקש ומסמכים אחרים שדרש השר.

{{ח:סעיף|3|מקום הגשת הבקשה|תיקון: תשל״ה, תשל״ו, תשל״ח, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ט}}
{{ח:ת}} הבקשה תוגש –
{{ח:תת|(1)}} בישראל, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בלשכה האזורית למינהל האוכלוסין של משרד הפנים (להלן – לשכה);
{{ח:תתת|(ב)}} במינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים בירושלים;
{{ח:תת|(2)}} בחוץ לארץ – בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל או של מדינה המייצגת את עניניה של ישראל, הקרובה למקום מגוריו של המבקש; אולם אזרח ובעל דרכון של אחת הארצות המפורטות להלן, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2, גם בתחנת הגבול; ואלה הארצות:
{{ח:תתת}} {{עמודות|2|אורוגואי {{ש}} אוסטרליה {{ש}} איטליה {{ש}} אירלנד {{ש}} ארגנטינה {{ש}} ארצות הברית של אמריקה {{ש}} ברזיל {{ש}} גירברלטר (אזרח של שטח חסות בריטי) {{ש}} דרום קוריאה {{ש}} הונגריה {{ש}} הקהיליה המרכז האפריקנית {{ש}} מונקו {{ש}} ניו זילנד {{ש}} ספרד {{ש}} צ׳ילי {{ש}} קנדה {{ש}} קפריסין}}

{{ח:סעיף|4|פרטים נוספים וראיות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לדרוש, לפי שיקול דעתו, ממגיש בקשה שימציא לו פרטים נוספים הנוגעים לענין וכן ראיות לאימות הפרטים שמסר בבקשה.

{{ח:סעיף|5|סוגים של אשרות ביקור|תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״א, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השר רשאי לתת לאדם אשר מעמדו לענין הכניסה לישראל והישיבה בה איננו ברור, אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 (נכנס מסופק) לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
{{ח:תתת|(2)}} מי שקיבל אשרה ורשיון ישיבה מסוג ב/3 יפנה תוך תקופתם ללשכה לעליה ומרשם לבירור מעמדו.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/4 (מתנדב); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהתנדב לעבוד אצלו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5א|אשרות ורישיונות לישיבת ביקור למשקיע|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח מדינת הסדר“ – לרבות אדם בעל דרכון בתוקף של מדינת ההסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינת הסדר“ – מדינה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזם עסקי“ – תאגיד או עסק שהוקם בישראל, ואשר השליטה והניהול בו מופעלים בישראל, לצורך קיום פעילות עסקית, תעשייתית, מסחרית או יזמית המיועדת להפקת רווחים בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל בכיר“ – אזרח מדינת ההסדר אשר בליבת עיסוקו שליטה, פיקוח ואחריות על התפקוד הכללי של המיזם העסקי או של חלק מרכזי בו, או הכוונה או קביעה של יעדי המיזם או מחלקות עיקריות בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקיע“ – אזרח מדינת הסדר שהשקיע במטרה לנהל או לפתח בישראל מיזם עסקי שלו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעלות ב־50% לפחות במיזם העסקי;
{{ח:תתתת|(2)}} שליטה תפעולית על המיזם העסקי באמצעות תפקיד ניהולי, באמצעות אמצעי תאגידי אחר או בדרך אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד בעל כישורים מיוחדים“ – אזרח מדינת ההסדר שהוא בעל מיומנויות או כישורים מיוחדים, החיוניים לתפקוד היעיל והמוצלח של המיזם העסקי; לעניין זה, ייבחנו, בין השאר, רמת מומחיות המבקש, ייחודיות המיומנות או הכישרון, הניסיון או ההכשרה של המבקש, שכרו המיועד של המבקש, משך העסקתו הצפוי של המבקש, וההיתכנות להכשרת כוח אדם מקומי, בהתחשב בשלב ההתפתחות של המיזם העסקי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חיוני“ – מנהל בכיר או עובד בעל כישורים מיוחדים המועסק כעובד על ידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משקיע;
{{ח:תתתת|(2)}} מיזם או תאגיד ש־50% ממנו לפחות נמצא בבעלות של אדם או בבעלותם המשותפת של כמה אנשים, אשר ממלאים יחד אחר דרישות ההגדרה של משקיע; ובלבד שהעובד החיוני וכן המנויים בפסקאות (1) או (2), הם אזרחים של אותה מדינת הסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – פעילות עסקית שאינה תאגיד, אשר הוועדה המייעצת לפי תקנת משנה (ב) המליצה להכיר בה כמיזם עסקי לעניין תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מתן אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, השר ימנה ועדה מייעצת (להלן – הוועדה המייעצת), כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} עובד הרשות – והוא היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד האוצר שיציע שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} עובד משרד הכלכלה שיציע שר הכלכלה;
{{ח:תתת|(4)}} עובד משרד החוץ שיציע שר החוץ;
{{ח:תתת|(5)}} עובד משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שיציע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סדרי עבודת הוועדה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המלצת הוועדה תינתן על דעת שלושה מחבריה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה תקבע את סדרי עבודתה;
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה תבחן בקשות לאשרות ורישיונות או להארכת אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, ותמליץ לפני השר בדבר מתן אשרות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} אלה התנאים המקדימים למתן אשרה ורישיון ישיבה לפי תקנה זו, שעל המשקיע להוכיח את התקיימותם:
{{ח:תתת|(1)}} טרם הגשת הבקשה רתם המשקיע בפועל לטובת המיזם העסקי משאבי הון בהיקף משמעותי, הצפויים להספיק להפעלתו המוצלחת של המיזם העסקי, העומדים בפני סיכון כלכלי, ואשר מעידים על מחויבותו הבלתי־חוזרת למיזם העסקי;
{{ח:תתת|(2)}} המשקיע הוא בעלים ובעל יכולת שליטה כדין במשאבי ההון המושקעים, אשר מקורם חוקי;
{{ח:תתת|(3)}} המיזם העסקי עשוי ליצור צמיחה כלכלית במשק ומקומות עבודה;
{{ח:תתת|(4)}} המיזם העסקי הוא פעיל, ואינו מיזם שולי; לעניין זה, ”מיזם שולי“ – מיזם אשר היקף פעילותו צפוי לספק את מחייתם של המשקיע ובני משפחתו בלבד, ולמעט מיזם שגלומה בו אפשרות ממשית לתרומה משמעותית למשק הישראלי בתוך תקופה סבירה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)}}, ראה השר, לאחר היוועצות בוועדה המייעצת, כי התקיימו התנאים המקדימים המנויים בתקנת משנה (ד), רשאי הוא להורות לעובד הרשות שהסמיכו לכך, לתת אשרות ורישיונות ישיבה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 (משקיע זר) – למשקיע המבקש לשהות בישראל כדי לפתח ולנהל את המיזם העסקי בלבד, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
{{ח:תתת|(2)}} אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 (עובד חיוני) – לעובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולקדם את המיזם העסקי, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
{{ח:תתת|(3)}} אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/52 (בן זוג – משקיע זר), לבן זוג של משקיע או של עובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולעבוד בה, גם שלא במיזם העסקי, אם הוכח לגביו כי בכוונת המבקש לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
{{ח:תתת|(4)}} אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/53 (ילד של משקיע) – לילדו של משקיע או של עובד חיוני, אם הוכח כי בכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו, וכי גילו נמוך מ־21.

{{ח:סעיף|6|סוגים של אשרות ארעי|תיקון: תשמ״ה־2, תשע״א־2, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, ורוצה לשהות בישראל כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח); סך כל תקופות הארכת האשרה והרישיון לא יעלו על חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד).
{{ח:תתת|(2)}} מגיש הבקשה ימציא –
{{ח:תתתת|(א)}} אישור מאת מוסד החינוך או ההשתלמות שהוא נתקבל בו כתלמיד או ראיות, להנחת דעתו של השר, שהמבקש מתכוון לשהות בישראל כתלמיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ראיות להנחת דעתו של השר שעומדים לרשות התלמיד האמצעים לכיסוי הוצאותיו בתקופת שהותו בישראל.
{{ח:תתת|(3)}} בקשה כאמור יכול שתוגש מאת התלמיד עצמו, אפוטרופסו או כל אדם אחר האחראי לכלכלתו או מאת המוסד שבו מתעתד הוא ללמוד.
{{ח:תת|(ג)}} איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/3 (איש דת); ניתנו האשרה והרשיון יודיע המוסד ללשכה על כניסתו של איש הדת לישראל ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו.
{{ח:תת|(ד)}} הרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם שהוא בעל אשרה ורשיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים בתקנות משנה (ב) ו־(ג), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/4 (קרוב); בתקנת משנה זו, ”קרוב“ של אדם – בן זוגו או ילדו הקטין.
{{ח:תת|(ה)}} הרוצה לשהות בישראל על פי רשיון לישיבת ארעי, למטרה שאיננה נמנית על המטרות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (ארעי כללי).

{{ח:סעיף|7|החלפת אשרה ורשיון|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} יחולו גם על בקשה להארכה או להחלפת אשרה ורשיון ישיבה, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|8|אופן מתן אשרה ורשיון|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} אשרה ורשיון ינתנו על גבי מסמך נסיעה בר־תוקף, אולם רשאי השר לתיתם גם במסמך נסיעה שתוקפו פקע או על גבי מסמך אחר שהשר יקבע לכך.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|10|פקיעת תוקפה של אשרה|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפה של אשרת כניסה לישראל יפקע בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עם תום המועד שנקבע באשרה כתקופת תוקפה;
{{ח:תתת|(2)}} עם השימוש בה לשם כניסה אחת לישראל, זולת אם נקבע באשרה שבתוך תקופת תוקפה ניתן להשתמש בה למספר כניסות שיצויין באשרה או למספר בלתי מוגבל של כניסות;
{{ח:תתת|(3)}} עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} אם השר היתנה את תוקף האשרה בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
{{ח:תתת|(5)}} אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1 או אשרת חוזר שניתן להשתמש בה למספר כניסות לישראל שצויין באשרה, או למספר בלתי מוגבל של כניסות, יפקע תוקפה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם אם בעל האשרה עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף|11|פקיעת תוקפו של רשיון ישיבה|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עם תום המועד שנקבע ברשיון כתקופת תוקפו;
{{ח:תתת|(2)}} עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת־תוקף לכניסה נוספת לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
{{ח:תתת|(5)}} אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפו של רשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 יפקע בהתקיים אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של רשיון לישיבת קבע יפקע בהתקיים הנסיבות האמורות בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף|11א|השתקעות במדינה מחוץ לישראל|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}, יראו אדם כמי שהשתקע במדינה מחוץ לישראל אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של שבע שנים לפחות ובאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 – שלוש שנים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל רשיון לישיבת קבע באותה מדינה;
{{ח:תת|(3)}} הוא קיבל את האזרחות של אותה מדינה בדרך של התאזרחות.

{{ח:סעיף|12|מעמדו של ילד שנולד בישראל|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו {{ח:חיצוני|חוק השבות#סעיף 4|סעיף 4 לחוק השבות}}, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר.

{{ח:סעיף|13|איסור עבודה בישראל|תיקון: תשע״א־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור מסוגים ב/2 או ב/3 או לישיבת ארעי מסוגים א/2 או א/4, לא יקבל עבודה בישראל, אלא אם השר התיר לו את הדבר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מעביד בישראל אדם אשר ברשותו רשיון לישיבה מהסוגים הנזכרים בתקנת משנה (א) אלא אם הותר לבעל הרשיון לעבוד בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), בעל רישיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים להלן, יוכל לעבוד בישראל ומעביד בישראל יוכל להעסיקו אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי רישיון מסוג א/4 – בעל הרישיון הוכיח כי הוא זכאי למעמד עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי רישיון מסוג א/2 – בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא זכאי למעמד עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}};
{{ח:תתתת|(ב)}} העבודה במסגרת של משרה חלקית בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה בעבודתו כדי לפגוע בסדר לימודיו התקין;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי רישיון מסוג א/2 – בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא לומד באחת מן האוניברסיטאות בארץ שהן מוסד מוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא לומד לתואר שני לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} העבודה היא תרגול או הוראה בתחום הלימוד של בעל הרישיון ובאוניברסיטה שהוא לומד בה;
{{ח:תתתת|(ד)}} העבודה היא במסגרת של משרה חלקית בלבד.

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|15|מילוי פרטים בטופס הרישום|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל ימסור לאנשים הנמצאים בכלי ההסעה ומבקשים להיכנס לישראל טופס רישום שקבע השר; הנוסע ימלא את הפרטים שבטופס הרישום לגביו ולגבי הנלווים אליו על־פי הרשום במסמך הנסיעה.

{{ח:סעיף|16|המצאת הרשימות ופרטיהן|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בקורת הגבולות רשאי לדרוש מן האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל להמציא רשימות הכוללות פרטים בנוגע לנוסעים בו, לרבות העובדים בו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשימות לפי תקנת משנה (א) יכללו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם;
{{ח:תתת|(2)}} מין ותאריך לידה;
{{ח:תתת|(3)}} אזרחות;
{{ח:תתת|(4)}} מספר מסמך הנסיעה, תאריך הוצאתו ותאריך תום תוקפו.

{{ח:סעיף|16א|זיהוי ממוכן בתחנת הגבול|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} מי שבא לגבול ישראל, זוהה באמצעים ממוכנים בהתאם לנהלים שאישר ראש רשות האוכלוסין וההגירה וקיבל אישור ביקורת גבולות לכניסה או יציאה, יראו אותו כמי שהתייצב בפני קצין ביקורת הגבולות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק}}.

{{ח:סעיף|17|מגע עם כלי הסעה|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי, אם הוא סבור שנימוקי בטחון או שלום הציבור או בריאות הציבור מחייבים זאת, לצמצם או לאסור, לזמן שימצא לנכון, כל מגע בין הנוסעים בכלי הסעה שהגיע לישראל ובין כל אדם בישראל וכן בין הנוסעים של כלי הסעה שונים שהגיעו לישראל.

{{ח:סעיף|18|החזקת מי שאינו רשאי להיכנס|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} מי שבא לגבול ישראל ונמצא שאינו רשאי להיכנס אליה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להחזיקו עד ליציאתו, בתחנת המשטרה, בבית סוהר, בתחנת הסגר או חיטוי של משרד הבריאות, בכלי ההסעה שבו הגיע לגבול ישראל או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות מתאים בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21|מתן צו גירוש|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} מי שניתן עליו צו גירוש לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|סעיף 13(א) לחוק}}, יימסר לו צו הגירוש בכתב והוא לא יגורש עד תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו.

{{ח:סעיף|22|החזקת אדם עד גירושו|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} מי שניתן עליו צו גירוש ונעצר בידי קצין בקורת הגבולות או שוטר, יוחזק עד ליציאתו מישראל או עד לגירושו ממנה בתחנת משטרה, בבית סוהר, או במקום הסגר של משרד הבריאות או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות, או לשוטר, מתאים בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|23|מסירת הודעה}}
{{ח:ת}} קיבלה משטרת ישראל הודעה מקברניט כלי טיס על נוסע לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)#סעיף 9|9}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)#סעיף 10|או 10 לחוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל״א–1971}}, תודיע המשטרה לשר.

{{ח:סעיף|24|אגרות|תיקון: תשל״ז, תשמ״ב, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}, בעד הגשת בקשה לקבלת שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, תשולם אגרה בסכום הנקוב בשקלים חדשים לצד השירות המבוקש.
{{ח:תת|(ב)}} בנציגויות ישראל בחוץ לארץ תשולם האגרה בסכום שווה ערך בדולרים של ארצות הברית, לפי שער החליפין היציג שהיה קיים ב־1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם בנק ישראל, או במטבע המקומי, לפי השער שהיה קיים במקום מתן השירות ב־1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם הבנק המרכזי באותה מדינה; סכום במטבע מקומי יעוגל בגבולות שוויו של המטבע המקומי השלם הקרוב.

{{ח:סעיף|24א|הצמדה למדד|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תש״ן, תשע״א־5, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} סכומי האגרה הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}} ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} שינוי הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לצורך התשלום לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים, וסכום הקרוב במידה שווה לשני סכומים קרובים כאמור, יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ד)}} ראש רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|חלק א׳ בתוספת הראשונה}} כפי שהשתנה עקב שינוי הסכומים ועיגולם לפי הוראות תקנה זו.

{{ח:סעיף|25|פטור|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} נוסף לפטור האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, רשאי שר הפנים או מי שהסמיך לכך לפטור מתשלום אגרה לפי תקנות אלה, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|26|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הכניסה לישראל, תשט״ז–1955 – בטלות.

{{ח:סעיף|27|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

{{ח:סעיף|27|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|תקנות 24}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: אגרות בעד בקשות לשירותים|תיקון: תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות], תשס״ג, תשס״ה, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים החל משנת 2022)}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השירות המבוקש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת ארעי מכל הסוגים למעט מסוג א/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת מעבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 כשהמבקש איננו בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 2|בסעיף 2 לחלק ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 או ב/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורשיון לישיבת קבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;730 ובעת קבלת רשיון הקבע 90 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 6א&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;6א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(4) לחוק}}, שתשולם בשני תשלומים:&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} במועד הגשת הבקשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} במועד קבלת אשרה ורישיון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 6ב&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;6ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורישיון לישיבת קבע לידוע בציבור של אזרח ישראלי או של בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(4) לחוק}}, לרבות בני אותו המין:&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} במועד הגשת הבקשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} במועד קבלת אשרה ורישיון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 6ג&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;6ג.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לאזרח ישראלי או לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(4) לחוק}} והם בני אותו המין:&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} במועד הגשת הבקשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} במועד קבלת אשרה ורישיון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרת חוזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 8&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} החלפת רשיון הישיבה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מסוג כלשהו ברשיון לישיבת קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;730 ובעת קבלת רשיון הקבע 90 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מסוג ב/2 לרשיון מסוג ב/4
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} כל החלפת רשיון אחרת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הארכת רשיון ישיבה מכל הסוגים, למעט כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 15|בפרט 15(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180 בעד כל תקופת הארכה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרת כניסה או אשרת חוזר הניתנת בתחנת גבול והמבקש איננו בעל דרכון של אחת מהמדינות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(2)}}, תוספת של&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשרת כניסה קבוצתית מסוג ב/2 ל־10 נפשות ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90 בתוספת 25 שקלים חדשים לכל נפש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, פרט למסמך כאמור הניתן עם אשרת עולה או עם אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} הניתן במקום מסמך כאמור שאבד, נגנב או הושחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 15&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/5, ב/51, ב/52, ב/53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(1) במועד הגשת הבקשה הראשונה לאשרה ורישיון כאמור – 715&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) במועד הגשת בקשה להארכת אשרה ורישיון – 615&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: הוראות מיוחדות|תיקון: תשמ״ב}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא תיגבה אגרה מאדם שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} אורח רשמי של הממשלה;
{{ח:תת|(ב)}} משתתף פעיל בכינוס בין לאומי שהוכר על ידי שר הפנים והנערך בישראל;
{{ח:תת|(ג)}} אדם אשר בגלל מעמדו הרשמי או הציבורי, או מעמדו בשדה המדע, התרבות והאמנות, או בגלל תרומתו לישראל, או ליהדות, או מסיבה סבירה אחרת, ראה אותו נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל בחוץ לארץ, או מי שהסמיך שר הפנים לכך, כראוי ליחס של כבוד, ומצא לנכון להעניק או להאריך לו אשרה ורשיון ישיבה;
{{ח:תת|(ד)}} אדם הזכאי לעלות ארצה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשל״ה, תשמ״ב, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ח, תשע״א־6, תשע״ח|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות להלן יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2;
{{ח:תת}} ואלה המדינות:
{{ח:תתת}} {{עמודות|2|אוסטריה {{ש}} אוסטרליה {{ש}} אורוגואי {{ש}} איחוד של דרום אפריקה {{ש}} איטליה {{ש}} איסלנד {{ש}} אירלנד {{ש}} אל־סלבדור {{ש}} אקוודור {{ש}} ארגנטינה {{ש}} ארצות הברית של אמריקה {{ש}} בהאמס {{ש}} בולגריה {{ש}} בוליביה {{ש}} בלגיה {{ש}} ברבדוס {{ש}} ברזיל {{ש}} ברית המועצות {{ש}} גואטמלה {{ש}} גיברלטר (אזרח של ספרד שטח חסות בריטי) {{ש}} ג׳מייקה {{ש}} דנמרק {{ש}} דרום קוריאה {{ש}} האיטי {{ש}} הולנד והאיים האנטיליים {{ש}} הונג קונג {{ש}} הלווציה (שוויץ) {{ש}} הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, צפון אירלנד, האי מאן ואיי התעלה {{ש}} הקהילה המרכז אפריקנית {{ש}} הרפובליקה הפדרלית הגרמנית {{ש}} הרפובליקה הדומיניקנית {{ש}} טרינידד וטובגו {{ש}} יוגוסלביה {{ש}} יוון {{ש}} יפן {{ש}} לוקסמבורג {{ש}} ליכטנשטיין {{ש}} לסוטו {{ש}} מאוריציוס {{ש}} מולדובה {{ש}} מונקו {{ש}} מלאווי {{ש}} מקסיקו {{ש}} נורבגיה {{ש}} ניו־זילנד {{ש}} סואזילנד {{ש}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ש}} סן מרינו {{ש}} סנט־קיטס {{ש}} ספרד {{ש}} פארגואי {{ש}} פיג׳י {{ש}} פיליפינים {{ש}} פינלנד {{ש}} צ׳ילה {{ש}} צרפת {{ש}} קולומביה {{ש}} קוסטה ריקה {{ש}} קנדה {{ש}} קפריסין {{ש}} שוודיה {{ש}} תורכיה}}
{{ח:תת|(ב)}} בעל דרכון של בלגיה, הולנד ולוקסמבורג יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה להארכת רשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור מסוג ב/2 לתקופה עד 12 חדשים מיום כניסתו לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דרכון של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרת חוזר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5א|תקנה 5א(א)}})}}}}

{{ח:קטע3||מדינות הסדר}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ארצות הברית

{{ח:חתימות|א׳ בסיון תשל״ד (22 במאי 1974)}}
* '''יוסף בורג'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>94a6kxop6fjghvzbymvur9763rxzoom</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>456605</id>
    <revision>
      <id>1415783</id>
      <parentid>1393152</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T20:14:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב מס' 2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116900" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 418|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|6847)), ((1320|תיקון|6903)); ((תשע&quot;א, 114|הוראת שעה|6937)), ((115|תיקון|6937)), ((387|תיקון מס' 2|6957)), ((482|ת&quot;ט|6962)), ((706|ת&quot;ט|6978)), ((1079|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת&quot;ט|7012)), ((1236|ת&quot;ט|7021)); ((תשע&quot;ב, 456|תיקון|7066)), ((466|תיקון מס' 3 (תיקון)|7066)), ((1634|הוראת שעה|7157)); ((תשע&quot;ג, 312|תיקון|7192)), ((346|תיקון מס' 2|7195)), ((662|ת&quot;ט|7217)), ((1429|תיקון מס' 3|7263)), ((1430|הוראת שעה|7263)); ((תשע&quot;ד, 358|תיקון|7320)), ((378|הוראת שעה (תיקון)|7320)), ((1096|תיקון מס' 2|7372)), ((1430|תיקון מס' 3|7389)), ((1437|תיקון [תשע&quot;ב] (תיקון)|7389)), ((1649|תיקון מס' 4|7409)); ((תשע&quot;ה, 514|תיקון|7467)), ((1131|תיקון מס' 2|7505)), ((1300|תיקון מס' 3|7524)); ((תשע&quot;ו, 429|תיקון|7591)), ((794|ת&quot;ט|7625)); ((תשע&quot;ז, 411|תיקון|7749)), ((1287|תיקון מס' 2|7830)); ((תשע&quot;ח, 736|תיקון|7918)), ((2239|תיקון מס' 2|8028)); ((תשע&quot;ט, 1629|תיקון|8135)), ((3430|תיקון מס' 2|8240)); ((תש&quot;ף, 241|תיקון|8308)), ((1648|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ&quot;א, 1084|תיקון|9025)), ((3486|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ&quot;ב, 1281|תיקון|9830)), ((3265|תיקון מס' 2|10224)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1575|עדכון עלות לחישוב עלות שירותי מים וביוב|7151)); ((תשע&quot;ג, 1498|עדכון עלות לחישוב עלות שירותי מים וביוב|7268)); ((תשע&quot;ד, 1582|עדכון עלות לחישוב עלות שירותי מים וביוב|7404)); ((תשע&quot;ו, 1487|עדכון עלות לחישוב עלות שירותי מים וביוב|7681)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 101]] [[+|ו-103]] [[=החוק|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 107 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;א-7, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: בכללים אלה -
:- &quot;גודל אוכלוסיה&quot; - גודל האוכלוסיה כפי שמופיע בפרסום האחרון, ערב הקמת החברה או ערב הוספת תחום רשות מקומית נוספת לתחום החברה, ברשימת היישובים אוכלוסייתם וסמליהם, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;דוח שנתי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 54(א) לחוק]];
:- &quot;דמי הקמה&quot; - דמי הקמה לפי [[כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;הפחתה מוכרת בשל דמי הקמה למ&quot;ק&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 9(ב)]];
:- &quot;הפרשי מדידה&quot; - הפרשי מדידה רגילים או הפרשי מדידה חריגים כהגדרתם [[בכללי אמות המידה]];
:- &quot;הון זר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 4(א)]];
:- &quot;המדרג החברתי–כלכלי&quot; - הפרסום האחרון, ערב הקמת החברה ולאחר הקמתה בכל סוף שנה, לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;הפרש כמות מוכרת&quot; - (((הוראת שעה בשנים 2022 ו-2023):)) הסכום השנתי שנדרש לשלם הספק לפי סעיף 6 לכללי המים (קביעת כמות מוכרת) (תיקון), התשפ&quot;א-2020;
:: ((להלן הוראות סעיף 6 לכללי המים (קביעת כמות מוכרת) (תיקון), התשפ&quot;א-2020: {{ש}} התחשבנות ראשונה לפי [[סעיף 14ד לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התע&quot;ו-2016]] תיערך בשנת 2021 לתקופה שעד ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020) באופן הזה: {{ש}} (1) מכפלת ההפרש בין הכמות המוכרת לספק לבין לכמות המוכרת שנצרכה העולה על 1,000 מ&quot;ק בהפרש שבין תעריף לכמות המוכרת לתעריף לכמות שמעל הכמות המוכרת הידוע ביום ההתחשבנות ובמכפלת מקדם התחשבנות שלא יעלה על אחד ולא יפחת מאפס, כפי שיורה לעניין ספק מסוים מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית; {{ש}} (2) {{מוקטן|(נמחקה);}} {{ש}} (3) מנהל הרשות הממשלתית יודיע לספק המים שסיפק את המים לבצע החזר או חיוב בחשבון המים העוקב ליום ההתחשבנות, לפי העניין, ובלבד שחיוב כאמור ייעשה בעד 36 תשלומים שווים בלא ריבית, לפי החלטת החייב; ואולם אם הצרכן הוא ספק שהוא חברה כהגדרתה [[חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים או ביוב {{מוקטן|[צ&quot;ל: וביוב]}}]] או מועצה מקומית או עירייה, יהיה החיוב האמור ב-36 תשלומים בלא ריבית, מתוך העלות המוכרת לאותו ספק.))
:- &quot;חברה (א)&quot; - חברה שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) היא פועלת בתחום של רשות מקומית אחת והרשות המקומית משויכת לאשכולות 1 עד 3 במדרג החברתי–כלכלי;
:: (2) היא הוקמה אחרי 1 בינואר 2008 ופועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת והיחס בין גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 4 במדרג החברתי–כלכלי, ובין כלל האוכלוסייה המתגוררת בתחום פעולת החברה הוא למעלה מ-65 אחוזים;
:: (3) היא הוקמה לפני 1 בינואר 2008 ופועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת והיחס בין גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 4 במדרג החברתי–כלכלי, ובין כלל האוכלוסייה המתגוררת בתחום פעולת החברה הוא למעלה מ-65 אחוזים;
:- &quot;חברה (ב)&quot; - חברה הפועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת והיחס שבין גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 4 במדרג החברתי–כלכלי ובין כלל האוכלוסייה המתגוררת בתחום פעולת החברה הוא בין 10 אחוזים לבין 65 אחוזים ואם החברה הוקמה לפני כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) ביחס שלמעלה מ-65 אחוזים;
:- &quot;חברה (ג)&quot; - חברה שאינה חברה (א) או (ב), שמתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא פועלת בתחום של רשות מקומית אחת המשויכת לאשכול 5 במדרג החברתי–כלכלי;
:: (2) היא הוקמה אחרי י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) ופועלת בתחום של רשות מקומית אחת המשויכת לאשכול 6 במדרג החברתי–כלכלי;
:: (3) היא פועלת בתחום של כמה רשויות מקומיות והממוצע המשוקלל של המדרג החברתי–כלכלי באותן רשויות מקומיות, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בהן, אינו עולה על 6;
:: (4) היא הוקמה אחרי י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) ופועלת בתחום של כמה רשויות מקומיות והממוצע המשוקלל של המדרג החברתי–כלכלי באותן רשויות מקומיות, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בהן, אינו עולה על 7;
:- &quot;חברה זכאית&quot; - חברה שהוכר לה סכום נוסף למ&quot;ק;
:- &quot;חברה ממומנת&quot; - חברה שהתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) 80% לפחות מעלות ההקמה של נכסיה מומנו בהלוואה מהמדינה;
:: (2) בחברה שיש לה חברה-בת שמתקיים בה האמור בפסקה (1) - חלקה בנכסי החברה-הבת;
:: (3) הוכר לה פרויקט תשתית ייחודי ולגבי אותה תשתית שהוכרה לצורך זה;
:- &quot;הפקה עצמית&quot; - הפקת מים בידי חברה, העולה על 20% מסך כמות המים שהיא מספקת;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב;
:- &quot;חברת מקורות&quot; - מקורות, חברת מים בע&quot;מ, המספקת מים לפי רישיון הפקה;
:- &quot;חלוקת המים&quot; - שירותי המים למעט רכישת המים או הפקתם על ידי החברה;
:- &quot;יום ההפעלה&quot; - יום החלת תעריפים על חברה לפי כללים אלה לראשונה;
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתם של כללים אלה;
:- &quot;כללי אמות מידה&quot; - [[כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)=כללי אמות המידה|כללי תאגידי מים וביוב לעניין אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה]] לפי [[סעיף 99 לחוק]];
:- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;כללי הספקים המקומיים&quot; - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי קולחין&quot; - [[=כללי קולחין|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010]];
:- &quot;כמות מוכרת ליחידת דיור&quot; - כהגדרתה [[בכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;כמות מי ביוב מוכרת&quot; - כמות מים נכנסת, למעט מים שסופקו לגינון ציבורי;
:- &quot;כמות מים נכנסת&quot; - כמות המים השפירים שרכשה החברה, הפיקה או קיבלה מספק מים, כדין, לכל מטרות הצריכה, למעט למטרת חקלאות, בשנה האחרונה אשר לגביה היו קיימים ברשות הממשלתית נתונים כאמור, נכון למועד אישור מפקד הנכסים או למועד העדכון השנתי, האחרון שנעשה לגבי אותה חברה;
:- &quot;מד-מים&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מדידת מים (מדי-מים), התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;מוסד עירוני&quot; - כמשמעותו [[בכללי התעריפים]];
:- &quot;מים לגינון ציבורי&quot; -
:: עד שנת 2009 - מים שסופקו בפועל להשקיית גינון ציבורי;
:: משנת 2009 ואילך - מים שהוקצו ונצרכו כדין להשקיית גינון ציבורי לפי [[כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל&quot;ו-1976]]; ובלבד שהותקן מד-מים המודד רק את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי והחברה בדקה כל שנים עשר חודשים לפחות ממועד התקנת מד-המים או ממועד הבדיקה האחרונה, לפי העניין, כי מד-המים מודד את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי בלבד;
:- &quot;מלווה&quot; - תאגיד בנקאי ותאגיד עזר, למעט חברת שירותים משותפת, כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור, קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]], מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]], יועץ השקעות כמשמעותו [[בסעיף 7(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]], חבר בורסה, חתם וקרן הון סיכון, כמשמעם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;מפקד נכסים&quot; - מפקד נכסים שהוכן לפי דרישת הממונה לכל אחת מן הרשויות המקומיות החברות בחברה סמוך לפני יום הקמתה ושאושר בידי הממונה או מפקד נכסים כאמור האחרון שאישר הממונה לפני יום התחילה או מפקד הנכסים האחרון שעודכן לפי [[סעיף 30]], לפי המאוחר;
:- &quot;מפקד נכסים מעודכן&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מערכת טיפול בשפכים&quot; - מיתקנים לטיפול בשפכים, מיתקנים לטיפול בבוצה ומיתקנים לסילוק שפכים מטוהרים;
:- &quot;מקדם החזר הון&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת שני אלה, האחד בשני:
:: (1) סכום תשואה משוקללת בתוספת 1 בחזקת הקיים לחברה ממומנת כמשמעותו [[בסעיף 7(א)]] במכפלת התשואה המשוקללת;
:: (2) סכום תשואה משוקללת בתוספת 1 בחזקת הקיים לחברה ממומנת כמשמעותו [[בסעיף 7(א)]], בהפחתה של 1;
:- &quot;נכס ותיק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס פעיל&quot; - נכס שהכיר בו הממונה במפקד הנכסים כנכס המשמש במערכת המים או במערכת הביוב, של החברה לצורך מתן שירותי המים והביוב, למעט זכויות מים, מדי-מים וציוד מעבדה;
:- &quot;סכום נוסף למ&quot;ק&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 32א]];
:- &quot;סכום נוסף כולל&quot; - מכפלה של הסכום הנוסף למ&quot;ק בכמות המים השפירים שרכשה החברה, הפיקה או קיבלה מספק מים, כדין, לכל מטרת הצריכה, למעט למטרת חקלאות, בתקופה שהורתה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 32א]];
:- &quot;ספק&quot; - כל המספק מים על פי רישיון הפקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר;
:- &quot;עדכון שנתי&quot; - עדכון מפקד נכסים כמשמעותו [[בסעיף 30]];
:- &quot;עלות מוכרת בעבור הון חוזר לשירותי ביוב למ&quot;ק&quot; ו&quot;עלות מוכרת בעבור הון חוזר לשירותי מים למ&quot;ק&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 8]], לפי העניין;
:- &quot;עלויות תפעול ומינהלה מוכרות לשירותי ביוב למ&quot;ק&quot; ו&quot;עלויות תפעול ומינהלה מוכרות לשירותי מים למ&quot;ק&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 10]], לפי העניין;
:- &quot;ערך כינון מופחת כולל&quot; - הסכום הכולל של ערך כינון מופחת של מערכת מים ושל ערך כינון מופחת של מערכת ביוב;
:- &quot;ערך כינון מופחת של מערכת ביוב&quot; - סך כל ערכי הכינון המופחתים של הנכסים הפעילים המשמשים למערכת הביוב לרבות אלה המשמשים להולכת ביוב, למעט ערך כינון מופחת של מערכת טיפול בשפכים;
:- &quot;ערך כינון מופחת של מערכת טיפול בשפכים&quot; - סך כל ערכי הכינון המופחתים של הנכסים הפעילים המשמשים במערכת טיפול בשפכים;
:- &quot;ערך כינון מופחת של מערכת מים&quot; - סך כל ערכי הכינון המופחתים של נכסים פעילים המשמשים במערכת המים;
:- &quot;ערך כינון מופחת של נכס פעיל&quot; - ערך כינון מופחת של נכס פעיל, כפי שאישר הממונה במפקד הנכסים;
:- &quot;ערך כינון מלא&quot; של מערכת ביוב, של מערכת טיפול בשפכים או של מערכת מים - סך כל ערכי הכינון של הנכסים הפעילים המשמשים למערכת הביוב לרבות אלה המשמשים להולכת ביוב, מערכת הטיפול בשפכים או מערכת המים, לפי העניין;
:- &quot;ערך כינון מלא של נכס פעיל&quot; - עלות נכס פעיל לפי עלות הקמתו, כפי שאישר הממונה במפקד הנכסים, ולעניין [[סעיף 10 לכללים]] בלבד - לרבות עלות ההקמה שאישר הממונה של נכסים שהתקבלו בלא תמורה ובלא הפחתה של דמי הקמה, היטלי מים, היטלי ביוב ומענקים שהתקבלו בעד הקמת הנכס או רכישתו;
:- &quot;פחת גבייה&quot; - ההפרש בין סך כל החיובים, בשקלים חדשים, שהוציאה החברה לצרכניה בעד שירותי מים וביוב, ובין סך כל הגבייה בפועל בגין אותם חיובים;
:- &quot;פחת מים&quot; - ההפרש בין כמות המים הנכנסת, לרבות למטרת חקלאות, לבין כמות המים שמספקת החברה לכלל צרכניה;
:- &quot;פחת ערך כינון של מערכת ביוב למ&quot;ק&quot; ו&quot;פחת ערך כינון של מערכת מים למ&quot;ק&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 7(ב)]], לפי העניין;
:- &quot;פרויקט תשתית ייחודי&quot; - פרויקט שמועצת הרשות הממשלתית הכירה בייחודיותו, בין השאר בשל קשיי מימון הנובעים מהיקפו הכספי, מורכבותו ההנדסית, לרבות קשיי נגישות ומאפיינים גאופוליטיים;
:- &quot;צריכה חריגה הנובעת מנזילה&quot; - כמשמעותה [[בסימן ג' בפרק ב' לכללי אמות המידה]];
:- &quot;צרכן ביתי&quot; - כהגדרתו [[בכללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;ריבית דירוג&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ריבית מצוטטת&quot; לשנה - ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון למשך חיים ממוצע של 7 עד 10 שנים בתוספת 2.65%;
:- &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות;
:- &quot;ש&quot;ח&quot; - שקלים חדשים;
:- &quot;שיעור הון זר בפועל&quot; - היחס שבין ההלוואות והתחייבויות הפיננסיות הרשומות בדוח השנתי האחרון של החברה לבין סך ערך כינון מופחת כולל וערך כינון מופחת של מערכת טיפול בשפכים;
:- &quot;שיעור הון זר בפועל ליום התחילה&quot; - שיעור הון זר בפועל ליום כ&quot;ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018);
:- &quot;שיעור הון זר נוסף בפועל&quot; - ההפרש בין שיעור הון זר בפועל לבין שיעור הון זר בפועל ליום התחילה ובלבד שאינו שלילי;
:- &quot;שיעור התשואה על הון זר&quot; - היחס בין מכפלה של 4%, ולגבי חברה ממומנת וחברה שהממוצע המשוקלל, לפי גודל האוכלוסייה, של המדרג החברתי–כלכלי של הרשויות המקומיות שבתחומה אינו עולה על 3 ובלבד שהוקמו אחרי 1 בינואר 2008 - 5%, בשיעור הון זר בפועל ליום התחילה בתוספת מכפלה של הריבית המצוטטת בהפרש בין שיעור הון זר בפועל לשיעור הון זר בפועל ליום התחילה ובין שיעור הון זר בפועל;
:- &quot;שיעור התשואה על הון עצמי&quot; - ריבית מצוטטת בתוספת 3.2%, ובלבד שלא תפחת מ-5.85% ולא תעלה על 7.35%;
:- &quot;שירותי ביוב&quot; - לרבות הקמת מערכת ביוב;
:- &quot;שירותי מים&quot; - לרבות הקמת מערכת מים;
:- &quot;שנת הייחוס&quot; - שנת 2012 או השנה האחרונה שלגביה היו קיימים ברשות הממשלתית נתונים, נכון למועד אישור מפקד הנכסים, לפי המאוחר;
:- &quot;תעריף אחיד גבוה&quot; - התעריף הקבוע [[סעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים|בכללי תעריפים בסעיף 3(1)(ב)]];
:- &quot;תעריף אחיד גבוה לגבי נכס ותיק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תעריף אחיד נמוך&quot; - התעריף הקבוע [[סעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים||בכללי תעריפים בסעיף 3(1)(א)]];
:- &quot;תעריף אחיד נמוך לגבי נכס ותיק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תעריף גבוה מקורות&quot; - הסכום (H) לאותה חברה לפי [[סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2) לכללי מקורות]] בחלוקה ל-K לפי [[כללי מקורות]];
:- &quot;תעריף נמוך מקורות&quot; - הסכום (L) לאותה חברה לפי [[סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לכללי מקורות]];
:- &quot;תקופה ראשונה&quot; - התקופה שתחילתה ביום העדכון הקרוב ביותר מיום הוספת תחום הרשות המקומית לתחום החברה, מיום תחילת פעילות החברה האזורית או מיום מינוי החברה המנהלת, לפי העניין, עד תום שנתיים מיום העדכון האמור, ולגבי תחום רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 4 במדרג החברתי–כלכלי שנוסף לתחום חברה - עד 31 בדצמבר של השנה השלישית אחרי השנה שבה נוסף התחום;
:- &quot;תקופה שנייה&quot; - השנה שאחרי תום התקופה הראשונה;
:- &quot;תקופה שלישית&quot; - השנה שאחרי תום התקופה השנייה;
:- &quot;תשואה מוכרת על הון זר של מערכת ביוב למ&quot;ק&quot; ו&quot;תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים למ&quot;ק&quot; - המחושבות לפי [[סעיף 4(ב)]];
:- &quot;תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת ביוב למ&quot;ק&quot; ו&quot;תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים למ&quot;ק&quot; - המחושבות לפי [[סעיף 4א(ב)]];
:- &quot;תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת ביוב למ&quot;ק&quot; ו&quot;תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים למ&quot;ק&quot; - המחושבות לפי [[סעיף 5(ב)]];
:- &quot;תשואה מוכרת על זכויות מים למ&quot;ק&quot; - המחושבת לפי [[סעיף 6(ב)]];
:- &quot;תשואה משוקללת&quot; - שיעור התשואה על הון זר של מערכת ביוב למ&quot;ק, בתוספת שיעור התשואה על הון עצמי של מערכת ביוב למ&quot;ק ובתוספת התשואה המוכרת על הון סביל של מערכת ביוב למ&quot;ק לפי [[סעיף 4א(ב)]];
:- &quot;תשלומים חד-פעמיים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב&quot; - היטלים לפי חוקי העזר, כמשמעותם [[בסעיף 36(ב)]], ותעריפי דמי הקמה.

@ 2. חישוב העלות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ה-2)
: (א) חישוב עלות שירותי המים ושירותי הביוב שנותנת חברה, וקביעת תעריפים לשירותים כאמור, ייעשו לפי כללים אלה [[וכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע&quot;ה-2015]] בלבד.
: (ב) כל תשלום בעד שירותי מים או שירותי ביוב שנותנת החברה, שנקבע בכל דין לרבות בחוק עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו [[בכללי הספקים המקומיים]], לא יחול עוד על החברה או על צרכניה מיום ההפעלה, לרבות היטלים או אגרות לפי חוקי עזר לביוב או למים או היטלים או אגרות בחוק עזר אחר שמשמעותו דומה גם אם כותרתו שונה, או כל תשלום שהסמכות לקבעו נתונה בידי מועצת הרשות הממשלתית, או תשלום שנקבע בהסכם.

@ 2א. איגוד ערים למים או לביוב (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ה-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;איגוד ערים למים או לביוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;החברה&quot; - חברה, לרבות צרכניה, המקבלת שירותים בתחום המים או הביוב מאיגוד ערים למים או לביוב, בין בתחומה ובין מחוצה לו.
: (ב) על אף האמור בחוק העזר שלו או בהסכם בינו לבין החברה, וכל עוד לא נקבע לגביו בכללים אחרת -
:: (1) איגוד ערים למים או לביוב לא יגבה ישירות מצרכני החברה כל תשלום המגיע לו בקשר לשירותי מים או ביוב, לרבות תשלום בעד דמי הקמת מערכת מים או ביוב;
:: (2) איגוד ערים למים או לביוב והחברה יגיעו להסכמה ביניהם לעניין התשלום ותנאי התשלום למתן שירותים בתחום המים והביוב, תוך התאמה ככל האפשר להוראות כללים אלה, ובלבד שבכל מקרה צרכני החברה לא ישלמו מעבר לקבוע בכללים אלה [[ובכללי התעריפים]]; בהעדר הסכמה בין הצדדים תקבע בעניין מועצת הרשות הממשלתית.

@ 3. חיוב בעד שירותי מים וביוב (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תש&quot;ף)
: (א) חיוב צרכן בעד שירותי מים, יהיה לפי מטרים מעוקבים (מ&quot;ק) של מים שנצרכו.
: (ב) צרכן, למעט ספק, המקבל שירותי מים מחברה, יחויב גם בעד שירותי ביוב אף אם אינו מקבל שירותי ביוב מהחברה, ולמעט אם הוא צרכן מים לגינון ציבורי, למטרת חקלאות או שהוא אינו בנכס המחובר, או שיש לחברו, לתשתית ביוב, לפי דין (להלן - מים שאינם מוזרמים לביוב), ביחס לכמות המים שקיבל כדין למטרות ולשימושים כאמור.
: (ג) חיוב בעד שירותי ביוב יהיה לפי כמות מים במטרים מעוקבים (מ&quot;ק) שנצרכו.
: (ד) (((נמחק).))
: (ה) (((נמחק).))
: (ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ג) יחולו הוראות אלה לגבי מים שאינם מוזרמים לביוב:
:: (1) צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן, יחויב בעד שירותי מים וביוב לפי הכמויות המפורטות לפי פסקה (2) ובעד שירותי מים לפי פסקה (3):
::: (א) הצרכן המציא לחברה אישור של מכון התקנים הישראלי ובו נקבעה כמות המים המוזרמת למערכת הביוב בפועל, או אם החברה והצרכן הסכימו ביניהם על חיוב בהתבסס על קריאת מד-מים המיועד למדידת שפכים, לפי קריאת אותו המד ובלבד שמדובר במד-המים שאישרה הרשות הממשלתית לפי [[כללי מדידת מים (מדי-מים), התשמ&quot;ח-1988]], והכול מיום שבו הומצא האישור או התבצעה הקריאה, לפי העניין; אישור כאמור יחודש מדי שלוש שנים; החברה או הצרכן רשאים לדרוש קריאה חוזרת לקביעת כמות המים המוזרמת למערכת הביוב בפועל במהלך התקופה ובתנאי שההוצאות בשל הקריאה החוזרת יחולו על יוזם הקריאה;
::: (ב) הצרכן מחובר למערכת הביוב של החברה או מקבל שירותי ביוב מהחברה;
::: (ג) הצרכן מזרים פחות מ-70% מכמות המים שצרך לביוב;
::: (ד) הגורם המוסמך בחברה אישר לרשות הממשלתית, בכתב, כי מתקיים האמור בפסקת משנה (ב);
:: (2) חיוב צרכן בעד שירותי מים וביוב, כאמור בפסקה (1), ייעשה לפי כמות המים, במ&quot;ק, המוזרמת למערכת הביוב של החברה לפי אישורי מכון התקנים הישראלי או לפי קריאת מד-המים המיועד למדידת שפכים כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, בחלוקה ל-0.7, לפי [[סעיף 3 לכללי התעריפים]];
:: (3) חיוב צרכן בעד שירותי מים, כאמור בפסקה (1), ייעשה לפי כמות המים, במ&quot;ק, שהיא ההפרש שבין הכמות שנמדדה לבין הכמות שחויבה בתעריף המים והביוב לפי פסקה (2) במכפלת התעריף לשירותי מים לפי [[סעיף 3 לכללי התעריפים]];
:: (4) הוצאות אישור מכון התקנים הישראלי או התקנת מד-מים המיועד למדידת שפכים לפי פסקה (1)(א), יחולו על הצרכן;
:: (5) על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3), החיוב לצרכן בעד שירותי מים ושירותי ביוב לא יעלה על החיוב שהיה מחויב הצרכן אלמלא חויב לפי סעיף זה, ואולם אין בכך לגרוע מחיוב בעד שירותי ביוב לשפכים חריגים.
: (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), לפי העניין, יחויב צרכן לפי צריכה של 1.5 מ&quot;ק מים שפירים לתקופה של חודש, לפי התעריף שהיה עליו לשלם בעד כמות כאמור, אף אם צרך פחות מהכמות האמורה באותה תקופה.
: (ז) בלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (ב), צרכן, למעט ספק, שאינו מקבל את שירותי המים, כולם או חלקם, מהחברה אך מקבל ממנה שירותי ביוב, יחויב על ידי החברה בעד שירותי הביוב שהוא מקבל ממנה לפי כמות מים במ&quot;ק כמפורט בסעיפים קטנים (ג) או (ד) ו-(ה), לפי העניין, שנצרכו ואשר סופקו מספק אחר או הופקו על ידו.
: (ח) חיוב כאמור בסעיף קטן (ז) ייעשה לפי אישור שהמציא הצרכן לחברה על כמות המים שסופקה לו; לא המציא הצרכן אישור כאמור, יחויב לפי הערכת החברה את כמות המים שצורך הצרכן; הערכה כאמור תיעשה בשים לב לשימוש שהמים מיועדים לו ובשים לב לתצרוכת המים של צרכנים דומים שהמים מסופקים להם על ידי החברה; בסעיף קטן זה, &quot;אישור&quot; -
:: (1) לגבי כמות המים שסיפק לצרכן ספק מים אחר - החיוב בעד שירותי המים שהוציא הספק לצרכן;
:: (2) לגבי כמות מים שהפיק הצרכן בעצמו - אישור רשות המים על כמות המים שהפיק לצריכתו העצמית.

@ 4. תשואה מוכרת על הון זר (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ט-2)
: (א) הון זר מוכר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין, יחושב כמכפלה של שיעור ההון הזר בפועל ב -
:: (1) בתקופה שמסתיימת בתום השנה ה-15 מיום התחילה - ערך כינון מופחת של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין;
:: (2) בתקופה שלאחר תום השנה ה-15 מיום התחילה - מחצית ערך כינון מלא של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין.
: (ב) תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים או של מערכת ביוב למ&quot;ק, תחושב כיחס שבין מכפלת הון זר מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, בשיעור התשואה על הון זר, ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

@ 4א. הון סביל (תיקון: תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) הון סביל מוכר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין, יחושב כמכפלה של 70% פחות שיעור ההון הזר בפועל ב -
:: (1) בתקופה שמסתיימת בתום השנה ה-15 מיום התחילה - ערך כינון מופחת של מערכת מים או ערך כינון מופחת של מערכת ביוב, לפי העניין;
:: (2) בתקופה שלאחר תום השנה ה-15 מיום התחילה - מחצית ערך כינון מלא של מערכת מים או ערך כינון מלא של מערכת ביוב, לפי העניין.
: (ב) תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים או של מערכת ביוב למ&quot;ק, תחושב כיחס שבין מכפלת הון זר מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, ב-1%, ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

@ 5. תשואה מוכרת על הון עצמי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ט-2)
: (א) הון עצמי מוכר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין, יחושב כמכפלה של 30% ב -
:: (1) לתקופה שמסתיימת בתום השנה ה-15 מיום התחילה - ערך כינון מופחת של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין;
:: (2) בתקופה שלאחר תום השנה ה-15 מיום התחילה - מחצית ערך כינון מלא של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין.
: (ב) תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים או של מערכת ביוב למ&quot;ק, תחושב כיחס שבין מכפלת הון עצמי מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, בשיעור התשואה על הון עצמי, ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

@ 6. תשואה מוכרת על זכויות מים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ט-2)
: (א) תשואה מוכרת על זכויות מים של חברה, לתקופה שמסתיימת ביום כ&quot;ה בטבת התש&quot;ץ (31 בדצמבר 2029), תחושב כמכפלת עלות זכויות מים, כפי שאישר הממונה במפקד הנכסים שנערך לחברה, בשיעור התשואה על הון עצמי וביחס שבין ההפרש בין שנת 2030 לבין השנה שבה נקבע התעריף, לבין 12.
: (ב) תשואה מוכרת על זכויות מים למ&quot;ק של חברה תחושב כיחס שבין התשואה המוכרת על זכויות מים כמשמעותה בסעיף קטן (א), ובין כמות מים נכנסת לתקופה שמסתיימת ביום כ&quot;ה בטבת התש&quot;ץ (31 בדצמבר 2029).
: (ג) מיום כ&quot;ו בטבת התש&quot;ץ (1 בינואר 2030) לא תוכר תשואה על זכויות מים.

@ 7. פחת של ערך כינון מלא מוכר (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תש&quot;ף-2)
: (א) פחת של ערך כינון מערכת מים, מערכת ביוב או מערכת טיפול בשפכים של חברה, לפי העניין, יחושב כמכפלת ערך כינון מלא של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, באחד חלקי הקיים; לעניין זה, &quot;הקיים&quot; - שלושים וחמישה, ובחברה ממומנת - עשרים.
: (ב) פחת ערך כינון של מערכת מים למ&quot;ק, מערכת ביוב למ&quot;ק או מערכת טיפול בשפכים למ&quot;ק של חברה, לפי העניין, יחושב, כיחס שבין פחת של ערך כינון מערכת מים, מערכת ביוב או מערכת טיפול בשפכים, לפי העניין, כמשמעותם בסעיף קטן (א), ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.
: (ג) חברה תעביר מן הסכומים המתקבלים בעד שירותי מים וביוב את הסכום המתקבל מפחת ערך כינון למערכת מים למ&quot;ק או פחת ערך כינון למערכת ביוב למ&quot;ק, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תשלומים חד-פעמיים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב וסכומים שקיבלה לפי [[סעיף 4 לתוספת השלישית לכללי התעריפים]], ובחברה שבבעלותה מערכת טיפול בשפכים - גם פחת ערך כינון למערכת טיפול בשפכים למ&quot;ק, לחשבון בנק נפרד בבעלותה, לשם שיקום, חידוש ופיתוח מערכות המים והביוב לרבות פירעון אשראי, כולו או חלקו, לרבות הפרשי הצמדה וריבית הנובעים מאותו אשראי, שנתקבל ממלווה למטרה כאמור; חברה לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור שלא למטרה שלה נועדו.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הממונה רשאי להתיר לחברה לעשות שימוש בסכומי פחת ערך כינון למערכת מים, למערכת ביוב ולמערכת טיפול בשפכים, למטרה אחרת, אם מצא כי הסכומים הנדרשים לשם שיקום, חידוש ופיתוח מערכות המים והביוב קטנים מסך כל סכומי פחת ערך כינון למערכת מים ולמערכת ביוב ותשלומים חד-פעמיים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב שהופקדו בחשבון כאמור.

@ 8. עלויות מוכרות בעבור הון חוזר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3)
: עלות מוכרת בעבור הון חוזר תהיה -
: (1) לשירותי מים של חברה - 0.051 שקלים חדשים למ&quot;ק;
: (2) לשירותי ביוב של חברה - 0.020 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 9. הפחתה בשל דמי הקמה (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ט-2)
: (א) הפחתה בשל דמי הקמה של חברה לתקופה שעד כ&quot;ה בטבת התש&quot;ץ (31 בדצמבר 2029) תחושב כמכפלת הון עצמי מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, כערכן ביום ההפעלה בתוספת מחצית מערך זכויות המים במכפלת אחד חלקי 16.87 ביחס שבין ההפרש בין שנת 2030 לבין השנה שבה נקבע התעריף, לבין 12.
: (ב) הפחתה בשל דמי הקמה למ&quot;ק של חברה, תחושב כיחס שבין הפחתה בשל דמי הקמה כאמור בסעיף קטן (א), ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

@ 10. עלויות תפעול ומינהלה מוכרות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;כמות המים האזורית&quot; או &quot;&lt;math&gt;W&lt;/math&gt;&quot; - כמות המים השפירים שרכשו, הפיקו או קיבלו מספק מים, כדין, לכל מטרת הצריכה, למעט למטרת חקלאות, הרשויות המקומיות המשויכות לקבוצה או החברות הפועלות בתחומן בשנת הייחוס, ובחברה שבה כמות המים שווה או עולה על 40 מיליון מטרים מעוקבים (מ&quot;ק) לפי הכמות המסופקת באותה החברה;
::- &quot;כמות המים השנתית&quot; - כמות המים הנכנסת בשנת הייחוס;
::- &quot;כמות המים הנוספת&quot; - סך כל כמות המים השפירים העולה על 15,000 מ&quot;ק שסיפקה חברה דרך מד מים בודד, בתעריף הקבוע [[בסעיף 3(2)(א) לכללי התעריפים]];
::- &quot;כמות המים הנותרת&quot; - כמות המים השנתית בניכוי כמות המים הנוספת;
::- &quot;מקדם תקורה&quot; -
::: (1) לגבי חברה שפועלת בתחומה של רשות מקומית המשויכת לקבוצה שכמות המים האזורית שלה שווה או עולה על 40 מיליון מטרים מעוקבים (מ&quot;ק) -
:::: &lt;math&gt; \tfrac{1}{3} + \tfrac{2}{3} \cdot \tfrac{W}{40,000,000} &lt;/math&gt;
::: (2) לגבי החברות המנויות [[תוספת ראשונה|בפרטים (6) ו-(1) בתוספת הראשונה]] - 0.2 ו-0.47, בהתאמה;
::: (3) לגבי כל חברה אחרת -
:::: &lt;math&gt; \tfrac{4}{5} + \tfrac{3}{5} \cdot \tfrac{W}{40,000,000} &lt;/math&gt;
::- &quot;קבוצה&quot; - קבוצה שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 6ג לחוק]] עד יום כ&quot;ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018), ולגבי חברה אזורית שחברות בה כל הרשויות המקומיות הכלולות בקבוצה שעליה הורתה מועצת הרשות הממשלתית - קבוצה כאמור, גם אם נקבעה אחרי אותו מועד.
: (ב) עלויות התפעול והמינהלה המוכרות לשירותי מים למ&quot;ק של חברה יהיו שווים לסך כל אלה:
:: (1) תוצאת המכפלה של מקדם התקורה ב-13,234,763 ש&quot;ח כשהיא מחולקת בכמות המים האזורית של הקבוצה שאליה משויכות הרשויות המקומיות שהחברה פועלת בתחומן;
:: (2) ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה בכל אחת מהרשויות המקומיות שבתחום החברה, של סכומים אלה:
::: (א) רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 ו-2 במדרג החברתי–כלכלי - 0.02 ש&quot;ח;
::: (ב) רשות מקומית המשויכת לאשכול 3 במדרג החברתי–כלכלי - 0.01 ש&quot;ח;
::: (ג) רשות מקומית המשויכת לאשכול 4 במדרג החברתי–כלכלי - 0.005 ש&quot;ח;
::: (ד) רשות מקומית המשויכת לאשכולות 5 ומעלה במדרג החברתי–כלכלי - בלא תוספת;
:: (3) תוצאת החלוקה של סך כל אלה בכמות המים השנתית של החברה:
::: (א) מכפלה של מספר הצרכנים בתחום החברה ב-38.551 ש&quot;ח;
::: (א1) בחברה שמפעילה מערכת קריאה מרחוק - מכפלה של מספר הצרכנים בתחום אותה החברה המחוברים למערכת קריאה מרחוק ב-15.921 ש&quot;ח;
::: (ב) סכום המכפלה של ערך הכינון המלא של הנכסים הפעילים של החברה מהסוגים הקבועים [[בטור א' בתוספת הרביעית]] במקדם האחזקה הקבוע [[אותה תוספת|בטור ב']] ובמקדם הארנונה והשמירה הקבוע [[אותה תוספת|בטור ג']] לנכס מאותו סוג [[באותה תוספת]];
::: (ג) עלות האנרגיה של מערכת המים של החברה לפי הדוח השנתי שלה לשנת הייחוס; התאגדה חברה אחרי תחילת שנת הייחוס, תחושב עלות האנרגיה שלה כמכפלה של כל אלה: כמות המים שסופקה באמצעות משאבות במערכת המים של החברה ושל הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת בשנת הייחוס, גובה ההרמה של המים, האנרגיה הדרושה להרמה והמחיר לקילו וואט שעה;
:: (4) מכפלה של 0.9 ש&quot;ח ביחס בין כמות המים הנוספת לכמות המים הנותרת;
:: (5) (((פקעה);))
:: (6) בחברה שהחלה לפעול בתחום של רשות מקומית נוספת -
::: (א) אחרי יום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) - 0.0075 ש&quot;ח בעד כל רשות מקומית שבתחומה החלה לפעול כאמור, מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ועד תום שבע שנים לאחר השנה שבה החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית;
::: (ב) אחרי יום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) - 0.015 ש&quot;ח בעד כל רשות מקומית שבתחומה החלה לפעול כאמור, מהיום שבו החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית או מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017), לפי המאוחר, ועד תום שבע שנים לאחר השנה שבה החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית;
::: (ג) ובעד כל רשות מקומית שמעבר לשתי רשויות מקומיות בחברה - 0.035 ש&quot;ח.
: (ג) עלויות התפעול והמינהלה המוכרות לשירותי ביוב למ&quot;ק של חברה יהיו שווים לסך כל אלה:
:: (1) תוצאת המכפלה של מקדם התקורה ב-12,594,449 ש&quot;ח כשהיא מחולקת בכמות המים האזורית, למעט מים לגינון ציבורי;
:: (2) תוצאת החלוקה של סך כל אלה בסכום כמות המים השנתית, למעט מים לגינון ציבורי:
::: (א) מכפלה של מספר הצרכנים בתחום החברה ב-38.551 ש&quot;ח;
::: (ב) סכום המכפלה של ערך הכינון המלא של הנכסים הפעילים של החברה מהסוגים הקבועים [[בטור א' בתוספת החמישית]] במקדם האחזקה הקבוע [[אותה תוספת|בטור ב']] ובמקדם הארנונה והשמירה הקבוע [[אותה תוספת|בטור ג']] לנכס מאותו סוג [[באותה תוספת]];
::: (ד) (([צ&quot;ל: (ג)])) עלות האנרגיה של מערכת הביוב של החברה לפי הדוח השנתי שלה לשנת הייחוס; התאגדה חברה אחרי תחילת שנת הייחוס, תחושב עלות האנרגיה שלה כמכפלה של כל אלה: כמות מי הביוב שהועברו באמצעות משאבות במערכת הביוב של החברה ושל הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת בשנת הייחוס, גובה ההרמה של מי הביוב, האנרגיה הדרושה להרמה והמחיר לקילו וואט שעה;
:: (3) בחברה שבבעלות המערכת טיפול בשפכים - 0.01 ש&quot;ח בעד כל מערכת טיפול בשפכים;
:: (4) (((פקעה);))
:: (5) בחברה שהחלה לפעול בתחום של רשות מקומית נוספת -
::: (א) אחרי יום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) - 0.0075 ש&quot;ח בעד כל רשות מקומית שבתחומה החלה לפעול כאמור, מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ועד תום שבע שנים לאחר השנה שבה החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית;
::: (ב) אחרי יום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) - 0.015 ש&quot;ח בעד כל רשות מקומית שבתחומה החלה לפעול כאמור, מהיום שבו החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית או מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017), לפי המאוחר, ועד תום שבע שנים לאחר השנה שבה החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית;
::: (ג) ובעד כל רשות מקומית שמעבר לשתי רשויות מקומיות בחברה - 0.035 ש&quot;ח.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), סך כל עלויות התפעול והמינהלה המוכרות לשירותי מים ולשירותי ביוב למ&quot;ק של חברה לא יעלה על 3.235 ש&quot;ח.

@ 10א. עלויות מוכרות לשירותי ביוב באמצעות ביוביות (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח)
: (א) לעניין סעיף זה -
::- &quot;&lt;math&gt;A&lt;/math&gt;&quot; - מקדם הוצאות שאיבה בגובה 750 ש&quot;ח;
::- &quot;&lt;math&gt;B&lt;/math&gt;&quot; - מספר יחידות הדיור שאינן מחוברות לרשת הציבורית, כפי שפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית;
::- &quot;&lt;math&gt;C&lt;/math&gt;&quot; - כמות מים נכנסת;
::- &quot;&lt;math&gt;D&lt;/math&gt;&quot; - היחס שבין מספר יחידות הדיור שמחוברות לרשת הציבורית, כפי שפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית לבין סך כל מספר יחידות הדיור הידוע לרשות הממשלתית בהתאם לשנה האחרונה אשר לגביה היו קיימים ברשות הממשלתית נתונים כאמור;
::- &quot;&lt;math&gt;E&lt;/math&gt;&quot; - מקדם השתתפות בגובה ש&quot;ח אחד;
::- &quot;&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;&quot; - מקדם השלמת פיתוח - בשנת 2013 מקדם בגובה 100%; בשנת 2014 מקדם בגובה 75%; בשנת 2015 מקדם בגובה 65%; בשנת 2016 מקדם בגובה 40%, בשנת 2017 מקדם בגובה 40%, בשנת 2018 מקדם בגובה 25% ומשנת 2019 מקדם בגובה 0%;
::- &quot;&lt;math&gt;G&lt;/math&gt;&quot; - מקדם השלמת פיתוח ברשות מצטרפת - עד תום השנה הראשונה שאחרי השנה שבה נוספה לתחום החברה - 100%; בשנים השנייה והשלישית - 75%; בשנים הרביעית והחמישית - 50%; בשנים השישית והשביעית - 25%; ומהשנה השמינית - 0%.
: (ב) עלויות מוכרות לשירותי ביוב באמצעות ביוביות -
:: (1) בחברה שבה D קטן מ-90% - &lt;math&gt;(A*B - C*(1-D)*E)*F/C&lt;/math&gt;;
:: (2) בחברה שאינה נכללת בפסקה (1) ושהחלה לפעול אחרי כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013) בתחום של רשות מקומית נוספת שבה D קטן מ-90% - &lt;math&gt;(A*B - C*(1-D)*E)*G&lt;/math&gt; לגבי תחום אותה רשות מקומית לחלק לכמות המים הנכנסת שסיפקה החברה לכלל צרכניה.

@ 10ב. עדכון עלויות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ד)
: מנהל הרשות רשאי, לבקשת חברה, לעדכן את עלויות האנרגיה של מערכת המים ומערכת הביוב של החברה הקבועות [[בסעיף 10(ב)(3)(ג) ו-(ג)(2)(ג)]], אם שוכנע כי צריכת החשמל שלה עלתה כתוצאה מהקמת תחנות שאיבה חדשות או כתוצאה מגידול במספר הצרכנים של החברה.

@ 10ג. הכרה בהכנסות (תיקון: תשע&quot;ד, תש&quot;ף-2)
: (א) נתנה חברה שירותי הולכת שפכים או הולכת מים לחברה אחרת, יופחתו מעלות שירותי מים או שירותי ביוב המוכרת לחברה, לפי העניין, הסכומים שהתקבלו בעד מתן שירותי הולכת שפכים או הולכת מים כאמור, בניכוי 10% מהעלות שהוכרה לחברה האחרת בעבור רכישת אותם שירותים.
: (ב) הוכרו לחברה במסגרת פרויקט תשתית ייחודי עלויות שיצרו לחברה הכנסות מעבר להכנסות מאספקת שירותי מים וביוב של צרכני החברה, יופחתו מעלות שירותי מים או שירותי ביוב לחברה, לפי העניין, מלוא ההכנסות מאספקת שירותי מים וביוב שאינם לצרכני החברה ומחצית מהכנסות אחרות לאחר שנוכו מהן עלויות תפעול ועלויות הון שלא הוכרו בפרויקט.

@ 11. עלות טיפול בשפכים (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) עלות מוכרת לטיפול בשפכים למ&quot;ק של חברה תהיה כמפורט להלן:
:: (1) רמת טיפול ירודה - ההפרש שבין 0.745 שקלים חדשים ובין מכפלת המקדם 0.000007 בכמות הספיקה היומית המוכרת למיתקן;
:: (2) רמת טיפול בסיסית - ההפרש שבין 1.807 שקלים חדשים ובין מכפלת המקדם 0.000012 בכמות הספיקה היומית המוכרת למיתקן, בתוספת 0.1 שקלים חדשים למ&quot;ק בספיקה שנתית שאינה עולה על 8,000 מטר מעוקב במיתקן שמנהל הרשות קבע לגביו כי הוא אינו מיועד לביטול עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022);
:: (3) רמת טיפול השקיה חקלאית בלא מגבלות - ההפרש שבין 2.150 שקלים חדשים ובין מכפלת המקדם 0.000013 בכמות הספיקה היומית המוכרת למיתקן, ובתוספת 0.3 שקלים חדשים למ&quot;ק בספיקה שנתית שאינה עולה על 8,000 מטר מעוקב במיתקן שמנהל הרשות קבע לגביו כי הוא אינו מיועד לביטול עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022), ובהפחתה של הסכום הקבוע בפסקת משנה (6);
:: (4) רמת טיפול לאיכות הנדרשת - ההפרש שבין 2.380 שקלים חדשים ובין מכפלת המקדם 0.000015 בכמות הספיקה היומית המוכרת למיתקן, ובתוספת 0.3 שקלים חדשים למ&quot;ק בספיקה שנתית שאינה עולה על 8,000 מטר מעוקב במיתקן שמנהל הרשות קבע לגביו כי הוא אינו מיועד לביטול עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022), ובהפחתה של הסכום הקבוע בפסקת משנה (6);
:: (5) חברה המטפלת בשפכיה ביותר ממיתקן אחד - הממוצע המשוקלל של עלות הטיפול המוכרת לכל מיתקן;
:: (5א) חברה ששפכיה מטופלים במערכת טיפול בשפכים ומחויבת בעבור מ&quot;ק ביוב לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לתמורה בשל אותה מערכת - כפי שנקבע באותם כללים ובחלוקה למקדם פחת מים מוכר של חברה;
:: (6) מכפלת הכמויות הנקובות ברישיון ההפקה של מיתקן, בתעריפים לפי [[כללי קולחין]], בהתאם לחלקה היחסי של החברה בכמויות המטופלות במיתקן; ויראו בתשלום או חלף תשלום, כמשמעותם [[בכללי קולחין]], בהסכם עבר שאישר הממונה לפי [[סעיף 15 לכללי קולחין]], כתעריפים לפי [[כללי קולחין]].
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;כמות הספיקה היומית המוכרת&quot; - כמות הספיקה היומית למיתקן המוכרת על ידי מנהל הרשות או 35,000, לפי הנמוך;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לטיפול בשפכים המיועד להפחתת ריכוז המזהמים;
::- &quot;רמת טיפול בסיסית&quot; - רמת הטיפול הנדרשת מיצרן שפכים גדול לפי [[תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים), התשנ&quot;ב-1992]];
::- &quot;רמת טיפול ירודה&quot; - איכות פחותה מרמת טיפול בסיסית;
::- &quot;רמת טיפול להשקיה חקלאית בלא מגבלות&quot; ו&quot;רמת טיפול לאיכות הנדרשת&quot; - כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].
: (ג) על אף האמור, עלות הטיפול המוכרת לטיפול בשפכים למ&quot;ק לגבי מיתקן טיפול המהווה חלק מפרויקט תשתית ייחודי, תהיה לפי עלות רמת הטיפול ובשינויים האלה:
:: (1) האחוז הקובע במכפלת עלות רמת הטיפול ובמכפלת כמות הספיקה בפועל בתוספת מכפלת ההפרש שבין אחד לבין האחוז הקובע בעלות רמת הטיפול;
:: (2) מכפלת תוצאת הסכום המתקבל בפסקה (1) בכמות הספיקה השנתית בפועל בחלוקה לכמות מי ביוב מוכרת ובחלוקה ליחס שפכים למים;
:: (3) על תוצאת המנה המתקבלת בפסקה (2) תיווסף תוצאת החישוב הזו: ההפרש בין עלות ההקמה של המיתקן בפועל לעלות ההקמה שהוכרה למיתקן במכפלת 0.85 ובמכפלת מקדם החזר ההון ובחלוקה לכמות מי ביוב מוכרת;
:: (4) התוצאה המתקבלת מהחישוב כאמור בפסקאות (1) עד (3) תיווסף לממוצע המשוקלל של שאר מיתקני החברה, להוציא המיתקן שחושב לפי סעיף קטן (א)(5), והסכום המתקבל יהיה העלות המוכרת לטיפול בשפכים למ&quot;ק של החברה;
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;האחוז הקובע&quot; - אחוז העלות הקבועה שהורה מנהל הרשות הממשלתית לחברה;
:::- &quot;יחס שפכים למים&quot; - יחס שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית לחברה;
:::- &quot;כמות הספיקה בפועל&quot; - קיבולת הספיקה השנתית המאושרת של מיתקן הטיפול בחלוקה לכמות לספיקה השנתית בפועל במיתקן שהוכרה לצורך עדכון מפקד הנכסים האחרון;
:::- &quot;עלות רמת הטיפול&quot; - עלות רמת הטיפול המפורטת בסעיף קטן (א) לגבי אותו מיתקן.

@ 11א. עלות להולכת ביוב המבוצעת בידי אחר (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז-2)
: (א) עלות הולכת הביוב המבוצעת שלא בידי החברה, תהיה לפי [[=כללי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה), התשע&quot;א-2011]] (להלן - כללי תשתית), בכפוף לשינויים כמפורט להלן:
:: (1) לא ייווסף 10% לחישוב העלות;
:: (2) השעות השנתיות לחישוב ייקבעו לפי 50% לקווי לחץ ו-25% לקווים גרויטציונים;
:: (3) אנרגיה תיקבע לפי 120%;
:: (4) תחנת שאיבה לפי המחירון תיקבע לפי 150%;
:: (5) אחזקה לתחנות שאיבה לביוב תיקבע לפי 4%;
:: (6) אחזקה לצינורות ביוב בגרוויטציה תיקבע לפי 1.5%;
:: (7) אחזקה לצינורות ביוב בסניקה תיקבע לפי 1%.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;אנרגיה&quot; ו&quot;שעות שנתיות&quot; - לפי [[התוספת הראשונה לכללי תשתית]];
::- &quot;מחירון&quot; - כהגדרתו [[בכללי תשתית]].

@ 11ב. עלות להולכת מים המבוצעת בידי אחר (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) עלות הולכת מים המבוצעת שלא בידי החברה, תהיה לפי [[=כללי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה), התשע&quot;א-2011]] (להלן - כללי תשתית), בכפוף לשינויים האלה:
:: (1) לא יווספו 10% לחישוב העלות;
:: (2) עלות הקווים, המצויים בתוך תחום בנוי, יחושבו לפי 160% מהקבוע במחירון;
: (ב) לעניין סעיף זה, &quot;מחירון&quot; - כהגדרתו [[בכללי תשתית]].

@ 12. שיעור פחת מים מוכר (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) שיעור פחת מים מוכר של חברה לכל מטרת צריכה יהיה - 7%.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עד סוף שנת 2022, יהיה שיעור פחת מים מוכר למטרת צורכי בית, באחוזים -
:: (1) לחברה לפי פסקה (1) להגדרה חברה (א) -
::: (א) (((נמחקה);))
::: (ב) בשנת 2015 - 11.66;
::: (ג) בשנת 2016 - 11.66;
::: (ד) בשנת 2017 - 11.66;
::: (ה) בשנת 2018 - 11.66;
::: (ו) בשנת 2019 - 11.66;
::: (ז) בשנת 2020 - 11.66;
::: (ח) בשנת 2021 - 11.66;
::: (ט) בשנת 2022 - 11.66;
:: (1א) לחברה לפי פסקה (2) להגדרה חברה (א) -
::: (א) בשנת 2015 - 12.66;
::: (ב) בשנת 2016 - 12.66;
::: (ג) בשנת 2017 - 12.66;
::: (ד) בשנת 2018 - 12.66;
::: (ה) בשנת 2019 - 12.66;
::: (ו) בשנת 2020 - 12.66;
::: (ז) בשנת 2021 - 12.66;
::: (ח) בשנת 2022 - 12.66;
:: (1ב) לחברה לפי פסקה (3) להגדרת חברה (א) - בשנת 2020 - 8.5%; בשנת 2021 - 8.5%; בשנת 2022 - 8.5%;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בחברה שנוסף לתחומה תחום של רשות מקומית אחרי יום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015), יהיה שיעור פחת מים מוכר למטרת צורכי בית בתקופות האלה, ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום החברה ובתחום הרשות המקומית, של שיעור פחת המים שנקבע לחברה לפי סעיפים (א) ו-(ב) ושיעור פחת מים מוכר לרשות המקומית לפי אשכול המדרג הכלכלי–חברתי שאליו שויכה במועד שבו נוספה לתחום החברה, באחוזים, לפי פסקאות (1) עד (3), אם הוא גדול משיעור פחת המים המוכר שנקבע לחברה כאמור:
:: (1) בתקופה הראשונה -
::: (א) אשכול 1 עד 4 - 15;
::: (ב) אשכול 5 עד 6 - 11;
::: (ג) אשכול 7 ומעלה - 9;
:: (2) בתקופה השנייה -
::: (א) אשכול 1 עד 4 - 13.25;
::: (ב) אשכול 5 עד 6 - 10.25;
::: (ג) אשכול 7 ומעלה - 8;
:: (3) בתקופה השלישית -
::: (א) אשכול 1 עד 4 - 11.5;
::: (ב) אשכול 5 עד 6 - 9.5.
: (ב2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בחברה אזורית שהוקמה אחרי יום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016), יהיה שיעור פחת מים מוכר למטרת צורכי בית בתקופות הראשונה עד השלישית, ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת, של שיעור פחת מים שנקבע לאותן רשויות מקומיות, לפי אשכול המדרג הכלכלי–חברתי שאליו הן משויכות, באחוזים, לפי סעיף קטן (ב1)(1) עד (3).
: (ב3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בחברה שמונתה לה חברה מנהלת אחרי יום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016), ושיעור פחת מים שלה למטרת צורכי בית בשנה שקדמה למינוי גדול משיעור פחת מים שהוכר לה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יהיה שיעור פחת מים מוכר למטרת צורכי בית בתקופה הראשונה - לפי סעיף קטן (ב1)(2), ובתקופות השנייה והשלישית - לפי סעיף ((קטן)) (ב1)(3).
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב2) ו-(ב3), שיעור פחת מים מוכר בעבור מים שהפיקה חברה יהיה שווה לשיעור פחת המים המוכר שנקבע לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ב2) ו-(ב3), לפי העניין, בניכוי 2%.

@ 13. מקדם פחת מים מוכר (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד)
: מקדם פחת מים מוכר של חברה יהיה שווה לאחד חלקי ההפרש בין אחד לבין שיעור פחת המים המוכר של החברה.

@ 14. פחת מים מוכר (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) פחת מים מוכר למ&quot;ק של חברה יחושב כמכפלה של שיעור פחת מים בתוצאה המתקבלת מתעריף אחיד גבוה בניכוי תעריף ביוב למ&quot;ק ובניכוי פחת גבייה גבוה מוכר למ&quot;ק.
: (ב) (((בוטל).))

@ 15. שיעור פחת גבייה מוכר (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) שיעור פחת גבייה מוכר של חברה לכל מטרת צריכה יהיה - 1.5%.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשנים המפורטות להלן, יהיה שיעור פחת גבייה מוכר למטרת צורכי בית, באחוזים -
:: (1) לחברה (א) -
::: (א) בשנת 2014 - 9;
::: (ב) בשנת 2015 - 6.67;
::: (ג) בשנת 2016 - 4.33;
::: (ד) בשנת 2017 - 4.33;
::: (ה) בשנת 2018 - 4.33;
::: (ו) בשנת 2019 - 4.33;
::: (ז) בשנת 2020 - 4.33;
::: (ח) בשנת 2021 - 4.33;
::: (ט) בשנת 2022 - 4.33;
:: (2) לחברה (ב) או (ג), בשנת 2014 - 2.
: (ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בחברה שנוסף לתחומה תחום של רשות מקומית אחרי יום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015), יהיה שיעור פחת גבייה מוכר למטרת צורכי בית בתקופות האלה, ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום החברה ובתחום הרשות המקומית, של שיעור פחת הגבייה שנקבע לחברה לפי סעיפים (א) ו-(ב) ושיעור פחת גבייה מוכר לרשות המקומית לפי אשכול המדרג הכלכלי–חברתי שאליו שויכה במועד בו נוספה לתחום החברה, באחוזים, לפי פסקאות (1) עד (3):
:: (1) בתקופה הראשונה -
::: (א) אשכול 1 עד 4 - 12;
::: (ב) אשכול 5 עד 6 - 5;
::: (ג) אשכול 7 ומעלה - 2.5;
:: (2) בתקופה השנייה -
::: (א) אשכול 1 עד 4 - 10.5;
::: (ב) אשכול 5 עד 6 - 4;
::: (ג) אשכול 7 ומעלה - 2;
:: (3) בתקופה השלישית -
::: (א) אשכול 1 עד 4 - 9;
::: (ב) אשכול 5 עד 6 - 3.
: (ב2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בחברה אזורית שהוקמה אחרי יום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016), יהיה שיעור פחת גבייה מוכר למטרת צורכי בית בתקופות הראשונה עד השלישית, ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת, של שיעור פחת גבייה שנקבע לאותן רשויות מקומיות, לפי אשכול המדרג הכלכלי–חברתי שאליו הן משויכות, באחוזים, לפי סעיף קטן (ב1)(1) עד (3).
: (ב3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בחברה שמונתה לה חברה מנהלת אחרי יום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016), ושיעור פחת גבייה שלה למטרת צורכי בית בשנה שקדמה למינוי גדול משיעור פחת גבייה שהוכר לה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יהיה שיעור פחת גבייה מוכר למטרת צורכי בית בתקופה הראשונה - לפי סעיף קטן (ב1)(2), ובתקופות השניה והשלישית - לפי סעיף (ב1)(3).
: (ג) שיעור פחת גבייה מוכר של חברה יהיה שווה לממוצע משוקלל לפי כמות המים הנכנסת שסיפקה חברה לכל מטרת צריכה של שיעור פחת הגבייה המוכר למטרת צורכי בית ושל שיעור פחת גבייה המוכר לכל מטרת צריכה אחרת שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב3).

@ 16. מקדם פחת גבייה מוכר (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד)
: מקדם פחת גבייה מוכר של חברה יהיה שווה לאחד חלקי ההפרש בין אחד לבין שיעור פחת הגבייה המוכר של החברה.

@ 17. פחת גבייה נמוך מוכר (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) פחת גבייה נמוך מוכר למ&quot;ק של חברה יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה בתוצאה המתקבלת מתעריף אחיד נמוך בניכוי תעריף ביוב למ&quot;ק.
: (ב) (((בוטל).))

@ 18. פחת גבייה גבוה מוכר (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) פחת גבייה גבוה מוכר למ&quot;ק של חברה יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה בתוצאה המתקבלת מתעריף אחיד גבוה בניכוי תעריף ביוב למ&quot;ק.
: (ב) (((בוטל).))

@ 18א. עלות מתואמת למ&quot;ק (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה עודפת&quot; - ממוצע ההפרש בין העלויות המוכרות והעלויות בפועל בשנים 2017 ו-2018;
::- &quot;עלויות בפועל&quot; - הסכום המתקבל מצירוף עלות השירותים, עלות גביית החובות המסופקים, עלות הוצאות ההנהלה והכלליות ועלות המימון ובניכוי עלות רכישת מים ממקורות ועלויות והפרשות לדמי מים, לפי הדוח השנתי של החברה;
::- &quot;עלויות מוכרות&quot; - העלויות שהוכרו לחברה לפי [[סעיפים 11]], [[19 עד 20]] [[ו-27]], מחושבות לפי כמויות המים שנמכרו בפועל, בתוספת עלות ההפקה וההולכה המוכרת לחברה ובתוספת 20% מהתשואה המוכרת של מערכת המים ומערכת הביוב.
: (ב) העלות המתואמת המוכרת לחברה שווה למחצית ההכנסה העודפת.
: (ג) העלות המתואמת למ&quot;ק תחושב כיחס שבין העלות המתואמת המוכרת לחברה לבין כמות מים נכנסת.

@ 19. עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים של חברה למ&quot;ק המפורטת [[בתוספת הראשונה בטור ג']], תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) (([צ&quot;ל: (1) עד (9)])) להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה ועלות מתואמת למ&quot;ק:
:: (((הוראת שעה בשנים 2022 ו-2023):)) עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים של חברה למ&quot;ק המפורטת [[בתוספת הראשונה בטור ג']], תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) (([צ&quot;ל: (1) עד (9)])) להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה, הפרש כמות מוכרת ועלות מתואמת למ&quot;ק:
:: (1) תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (1א) תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (2) תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (3) תשואה מוכרת על זכויות מים למ&quot;ק;
:: (4) פחת ערך כינון מוכר של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (5) עלויות תפעול ומינהלה מוכרות בעבור שירותי מים למ&quot;ק;
:: (6) עלות מוכרת בעבור הון חוזר למ&quot;ק לשירותי מים;
:: (7) פחת מים מוכר למ&quot;ק;
:: (8) פחת גבייה נמוך מוכר למ&quot;ק;
:: (9) לחברה זכאית - הסכום הנוסף למ&quot;ק שהוכר לה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 19א. עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי ולמוסד עירוני (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי למ&quot;ק המפורטת [[בתוספת השלישית בטור ג']], תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) (([צ&quot;ל: (1) עד (9)])) להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה ועלות מתואמת למ&quot;ק:
:: (((הוראת שעה בשנים 2022 ו-2023):)) עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי למ&quot;ק המפורטת [[בתוספת השלישית בטור ג']], תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) (([צ&quot;ל: (1) עד (9)])) להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה, הפרש כמות מוכרת ועלות מתואמת למ&quot;ק:
:: (1) תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (1א) תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (2) תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (3) תשואה מוכרת על זכויות מים למ&quot;ק;
:: (4) פחת ערך כינון מוכר של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (5) עלויות תפעול ומינהלה מוכרות בעבור שירותי מים למ&quot;ק;
:: (6) עלות מוכרת בעבור הון חוזר למ&quot;ק לשירותי מים;
:: (7) פחת מים מוכר למ&quot;ק;
:: (8) פחת גבייה לגינון ציבורי ולמוסד עירוני למ&quot;ק לפי סעיף קטן (ג);
:: (9) לחברה זכאית - הסכום הנוסף למ&quot;ק שהוכר לה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) פחת גבייה לגינון ציבורי ולמוסד עירוני למ&quot;ק יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה בתעריף לגינון ציבורי למ&quot;ק.
: (ד) (((בוטל).))

@ 20. עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים של חברה למ&quot;ק המפורטת [[בתוספת השניה בטור ג']] תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) (([צ&quot;ל: (1) עד (9)])) להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה ועלות מתואמת למ&quot;ק:
:: (((הוראת שעה בשנים 2022 ו-2023):)) עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים של חברה למ&quot;ק המפורטת [[בתוספת השניה בטור ג']] תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) (([צ&quot;ל: (1) עד (9)])) להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה, הפרש כמות מוכרת ועלות מתואמת למ&quot;ק:
:: (1) תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (1א) תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (2) תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (3) תשואה מוכרת על זכויות מים למ&quot;ק;
:: (4) פחת ערך כינון מוכר של מערכת מים למ&quot;ק;
:: (5) עלויות תפעול ומינהלה מוכרות בעבור שירותי מים למ&quot;ק;
:: (6) עלות מוכרת בעבור הון חוזר למ&quot;ק לשירותי מים;
:: (7) פחת מים מוכר למ&quot;ק;
:: (8) פחת גבייה גבוה מוכר למ&quot;ק;
:: (9) לחברה זכאית - הסכום הנוסף למ&quot;ק שהוכר לה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 21. חישוב תעריף מצטבר לשירותי למים ולשירותי ביוב (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ה-2)
: התעריף המצטבר לכמות המחויבת בעד שירותי מים ושירותי ביוב של חברה לכל מ&quot;ק מים שמספקת החברה יחושב כמפורט להלן:
: (1) בעד צריכה ביתית לכל יחידת דיור -
:: (א) לגבי כמות מוכרת ליחידת דיור - סכום של כל אלה:
::: (1) עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים, כאמור [[בסעיף 19]];
::: (2) תעריף נמוך מקורות של החברה;
::: (3) תעריף של חברה לשירותי ביוב;
:: (ב) בעד כל כמות נוספת לצריכה ביתית לחודש - סכום של כל אלה:
::: (1) עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים, כאמור [[בסעיף 20]];
::: (2) תעריף גבוה מקורות של החברה;
::: (3) תעריף לשירותי ביוב;
: (2) בעד צריכה לכל מטרה או שימוש אחרים, למעט לחקלאות - סכום של כל אלה:
:: (א) עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים, כאמור [[בסעיף 19]];
:: (ב) תעריף גבוה מקורות של החברה;
:: (ג) תעריף לשירותי ביוב;
:: (ד) ((נמחקה);))
: (3) בעד צריכה למטרת חקלאות - סכום התעריפים הנקובים [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בסעיף 4(1)(((3)))(3.1) ו-(3.2) לכללי הרשויות המקומיות (([צ&quot;ל: לכללי הספקים המקומיים]))]], בתוספת תעריף מים לחקלאות הקבוע [[בסעיף 5 לכללים האמורים]];
: (4) בעד צריכה למוסד עירוני - התעריף הנקוב [[+|בסעיף 3(2)(ג)]], לפי העניין, [[בכללי התעריפים]], שמהווה סכום כל אלה:
:: (א) עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי ולמוסד עירוני, כאמור [[בסעיף 19א]];
:: (ב) תעריף גבוה מקורות של חברה אילו לא בוצעה צריכה המחויבת בתעריף אחיד גבוה;
:: (ג) תעריף לשירותי ביוב.

@ 22. תעריף לשירותי מים בלבד (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד)
: התעריף של חברה לכל מ&quot;ק מים שהיא מספקת, בעד שירותי מים, בכמויות מים שאינן מחויבות בתעריף המצטבר כמפורט [[בסעיף 21]], יהיה כמפורט להלן:
: (1) (((נמחקה);))
: (1א) (((פקעה);))
: (2) בעד גינון ציבורי - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]];
: (3) בעד צריכה לכל מטרה או שימוש, למעט לחקלאות, של מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחין שאושרו לצריכה או מי שפד&quot;ן - תעריף הגבוה ב-10% מן התעריפים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)(3.2) לכללי מקורות]], לפי העניין; הוראות פסקה זו לא יחולו באזורים, שבהם ראה מנהל הרשות, כי השימוש במים נחותים, במים מליחים או במי קולחים, לרבות מי שפד&quot;ן, עלול לזהם מקורות מים;
: (4) קביעת תכולת הכלורידים לעניין עלות המים המליחים כמפורט בפסקה (3), המסופקים לחברה מספק שאינו חברת מקורות או המופקים על ידה, תיעשה כמפורט [[((בסעיף)) 7(3)(ב)(3.2)(7) לכללי מקורות]], בשינויים המחויבים;
: (5) על אף האמור בפסקה (3), עד סוף שנת 2014 יחושב תעריף של חברה למ&quot;ק מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד&quot;ן, שהחברה מספקת לתעשייה, לצרכן הרשום ברישיון ההפקה - תעריף הגבוה ב-10% מן התעריפים הקבועים, לפי העניין, [[בסעיף 7(3)(ב)(3.2) לכללי מקורות]].

@ 23. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 24א. עדכון הצריכה למוסדות עירוניים (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) עדכון כמות המים למוסד עירוני לצורך [[כללי מקורות]], יבוצע בכל שנה שבה מעודכן מפקד הנכסים, בהתאם לדיווח החברה, לפי [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]], על כמויות המים שמכרה החברה לאותו שימוש.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לחברה למסור לו הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בנוגע לכמות המים שנצרכה בצריכה עירונית, לרבות התפלגות חיוב הצריכה לפי עונות השנה, סוגי מבנים או מבנה מסוים, הבדיקות שערכה לאימות הנתונים והנכסים שגרעה מהרשימה.
: (ג) ראה מנהל הרשות הממשלתית כי סך הכמות למוסד עירוני שמכרה חברה בפועל לשימוש זה פחותים ממה שדיווחה חברה, יעדכן לחברה את כמות המים שדווחה כמוסד עירוני לצורך [[כללי מקורות]].
: (ד) לא העבירה חברה דיווח במועד כאמור בסעיף קטן (א), תהיה כמות המים במ&quot;ק המוכרת לחברה לצורך [[כללי מקורות]], לפי קביעת מנהל הרשות הממשלתית בשים לב לנתונים המצויים בידו.
: (ה) ראה מנהל הרשות הממשלתית או החברה כי בנכס שנמסר לגביו שהוא מוסד עירוני לא מתקיימים כל התנאים לסיווגו כאמור, יפעלו כדלקמן:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית - יפחית את סך הכמות לפי הוראות סעיף קטן (ג);
:: (2) החברה - תחייב את הנכס כנכס שאינו מוסד עירוני ותערוך בדיקה נוספת לגבי השימוש במים בכל המוסדות העירוניים בעלי סוג שימוש דומה; על הוצאות הבדיקה יחולו התעריפים כאילו נערכה בהם בדיקת מד-מים כאמור [[בתוספת השנייה לכללי התעריפים]].

@ 25. הפרשי מדידה וצריכה חריגה הנובעת מנזילה (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) קיימים בנכס הפרשי מדידה, החברה תחלק אותם לפי [[כללי אמות המידה]] שנקבעו לעניין זה.
: (ב) התגלתה בנכס צריכה חריגה הנובעת מנזילה, תחשב החברה את חיובי הצרכן ותזכה אותו כדלקמן:
:: (1) בשל כמות מים שעד לצריכה הרגילה או הפרשי המדידה הרגילים, לפי העניין, בכל תקופת חיוב - לפי התעריפים למים ולביוב המפורטים [[בכללי התעריפים]];
:: (2) בשל כמות המים המצרפית שהוכרה כנזילה מעבר לכמות בפסקה (1) ולצרכן ביתי - עד 100 מטרים מעוקבים מעל אותה הכמות - לפי התעריף בעד כמות מוכרת לצריכה ביתית לפי [[סעיף 3(1)(א) בכללי התעריפים]];
:: (3) לצרכן ביתי - בשל כמות המים המצרפית שהוכרה כנזילה מעבר לכמות בפסקה (2) - תעריף בסכום 1 ש&quot;ח למטר מעוקב.
:: לעניין זה, &quot;כמות המים המצרפית שהוכרה כנזילה&quot; - כמות המים שהוכרה כנובעת מנזילה אחת, גם אם היא נפרשת על פני יותר מתקופת חיוב אחת.

@ 26. הערכת צריכה (תיקון: תשע&quot;א-6)
: חברה תחייב צרכן שלגביו נעשית הערכה של צריכת המים לפי [[כללי אמות המידה]].

@ 27. עלות מוכרת לשירותי ביוב בלא עלות מוכרת לטיפול בשפכים (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ט-2)
: (א) עלות מוכרת של חברה לשירותי ביוב בלא עלות מוכרת לטיפול בשפכים למ&quot;ק תחושב כמכפלת סכום כל הרכיבים המפורטים להלן במקדם פחת מים מוכר ובמקדם פחת גבייה מוכר, בניכוי מכפלת הפחתה בשל דמי הקמה, במקדם פחת מים מוכר ובמקדם פחת גבייה מוכר:
:: (1) תשואה מוכרת על הון זר של מערכת ביוב למ&quot;ק;
:: (1א) תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת ביוב למ&quot;ק;
:: (2) תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת ביוב למ&quot;ק;
:: (3) פחת ערך כינון מוכר של מערכת ביוב למ&quot;ק;
:: (4) עלויות תפעול ומנהלה מוכרות בעבור שירותי ביוב למ&quot;ק;
:: (5) עלות מוכרת בעבור הון חוזר לשירותי ביוב למ&quot;ק.
: (ב) (((בוטל).))

@ 28. תעריף לשירותי ביוב (תיקון: תשע&quot;א-3)
: תעריף של חברה למ&quot;ק לשירותי ביוב יחושב כסכום של עלות מוכרת לשירותי ביוב בלא עלות מוכרת לטיפול בשפכים לפי [[סעיף 27]] ושל מכפלת עלות מוכרת לטיפול בשפכים למ&quot;ק לפי [[סעיף 11]] במקדם פחת מים מוכר ובמקדם פחת גבייה מוכר.

@ 29. עדכון סכומים ותעריפים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ה-2)
: (א) שיעור העדכון יהיה כשיעור השינוי של הסל הקובע כמשמעותו [[בסעיף 112א לחוק המים]].
: (ב) כל מועד שמתעדכנים בו [[כללי מקורות]] בהתאם [[לסעיף 112א לחוק המים]], יעודכנו הסכומים בש&quot;ח הנקובים [[בסעיפים 8]], [[10]], [[11]], יעודכנו לפי אותו שיעור עדכון, עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים ועלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים, המחושבות לפי כללים אלה והנקובות [[בתוספות הראשונה]] [[והשניה]].
: (ג) ראה מנהל הרשות הממשלתית כי השתנתה רמת הטיפול בשפכים של חברה, יעדכן בהתאמה את תעריפי החברה בעד שירותי ביוב, ובלבד שאפשר לציבור להשמיע את טענותיו בעניין זה.
: (ג1) ראה מנהל הרשות הממשלתית כי בוצעה השקעה חדשה מוכרת בתחום שירותי הביוב, בנכס שהממונה הגדיר אותו כנכס מהותי טרם הקמתו, רשאי הוא לעדכן את תעריפי החברה בעד שירותי הביוב, בסמוך למועד הפעלת הנכס ובלבד שיאפשר לציבור להשמיע את טענותיו בעניין זה.
: (ד) מנהל הרשות יפרסם במועד העדכון לפי סעיף זה הודעה ברשומות בדבר תעריפים וסכומים שעודכנו לפי סעיף זה.

@ 30. עדכון מפקד נכסים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח)
: (א) מפקד הנכסים יעודכן כל שנה בתוספת השקעות חדשות מוכרות של החברה במערכת המים והביוב שפורטו בדוחות השנתיים המתייחסים לשנים שמיום ההפעלה או העדכון השנתי האחרון, לפי המאוחר מביניהם, עד לשנה האחרונה שלגביה הגישה החברה דוח שנתי, בניכוי הוצאות פחת על הנכסים שפורטו באותם דוחות ובניכוי נכסים שאינם נכסים פעילים עוד ושנגרעו ממאזן החברה באותם דוחות, ובהתאמות בשל תשלומים חד-פעמיים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב; עודכן מפקד הנכסים כאמור, יעודכנו באותו עדכון, ערך כינון מופחת וערך כינון מלא של מערכת מים וביוב, לפי העניין, תשואה מוכרת להון עצמי ותשואה מוכרת להון זר, של מערכת מים או ביוב, למ&quot;ק, פחת ערך כינון של מערכת ביוב ופחת ערך כינון של מערכת מים, למ&quot;ק, לפי העניין, עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים ועלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים, המחושבות לפי כללים אלה והנקובות [[בתוספות הראשונה]] [[והשניה]].
: (ב) עודכן מפקד הנכסים לפי סעיף קטן (א) יעודכנו השקעות חדשות מוכרות להולכת ביוב, בהתאמה.

@ 31. קביעת תעריפים לראשונה לחברה (תיקו: תש&quot;ע)
: הוקמה חברה, לרבות אם הורחב או שונה תחומה לפי [[סעיף 29 לחוק]] -
: (1) יראו את מספר הנפשות המוכר הרשום אצל הספק בתחומו הוקמה החברה, ערב הקמתה של החברה, כמספר הנפשות המוכר של החברה לעניין כללים אלה בשינויים המחויבים לפי העניין.
: (2) כל עוד לא נקבעו לה תעריפים לפי כללים אלה, [[כללי התעריפים]] [[וכללי מקורות]] לפי העניין (להלן - כללי המים), יחולו לגביה הוראות אלה:
:: (1) החל ממועד מתן רישיון לפעילות חיונית לפי [[סעיף 15 לחוק]] לחברה שהוקמה כאמור, או ממועד מאוחר יותר שקבע הממונה ברישיון, חברה תגבה מצרכניה בעד שירותי מים וביוב תשלום לפי [[כללי התעריפים]] ויחולו עליה הוראות [[-|סעיף 6(ב) שם]], והוראות [[סעיף 8(ג) עד (ה) לכללי מקורות]], אם היתה צרכנית של חברת מקורות;
:: (2) עם מתן הרישיון לחברה שהוקמה ימסור מנהל הרשות הממשלתית לחברה ולחברת מקורות, אם היתה צרכנית של מקורות, הודעה לעניין התעריפים החלים על החברה ועל צרכניה לפי כללי המים ומועד החלתם, ויפרסמה גם באתר האינטרנט של הרשות; החברה תביא את תוכן ההודעה לידיעת צרכניה בהודעת החיוב הראשונה שתשלח;
:: (3) על אף האמור בכללי המים, קביעה או עדכון של תעריפים לחברה מסוימת במהלך השנה, לא יביאו לשינוי בתעריפי חברת מקורות ולשאר החברות או בתעריפי החברות לצרכניהן, ובלבד שעם עדכון תעריפי חברת מקורות, לפי השינוי בעלויותיה, יעודכנו החל ממועד העדכון כאמור, גם התעריפים לפי כללי המים, תוך גילום ההפרש בעלויות המוכרות מיום הקמת החברה.

@ 32. הכרה בעלויות טכנולוגיות מיוחדות
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית להכיר לחברה בתעריף שירותי מים או שירותי ביוב, לפי העניין, נוסף על ההוצאות המוכרות לפי כללים אלה, בהוצאות התקנה ועלויות תפעול טכנולוגיות מיוחדות המשמשות לטיפול נוסף במים או בביוב; הכירה המועצה בהוצאות ובעלויות כאמור, הן ייווספו לרכיב עלויות תפעול ומינהלה מוכרות לשירותי מים למ&quot;ק או לשירותי ביוב למ&quot;ק, של החברה, לפי העניין.
: (ב) מועצת הרשות תכיר בהוצאות כאמור בסעיף קטן (א) רק אם נתקיימו כל התנאים האלה:
:: (1) המועצה ראתה כי בטכנולוגיה המיוחדת יש כדי למנוע דלף או זיהום מים;
:: (2) המועצה ראתה כי עלות הטיפול השנתית לצרכן הממוצע לא תעלה על 40% מהחיסכון או מהרווח השנתי שייווצר לצרכן הממוצע כתוצאה מהחדרת הטכנולוגיה;
:: (3) החברה הודיעה לכל צרכן, לפני פנייתה לקבל אישור מועצת הרשות, על כוונתה לעשות כן; בהודעה לצרכן תפורט העלות הנוספת שיצטרך לשלם בשל כך והחיסכון או הרווח שישיג בשל כך;
:: (4) ההכרה בעלות כאמור תינתן רק לאחר שנקבעו כללים לעניין זה לפי [[+|סעיפים 101]] [[ו-103 לחוק]], לרבות בדבר האופן והדרכים לאישור הטכנולוגיות האמורות, סוגי הטכנולוגיות, דרכי חישוב עלות החדרת הטכנולוגיה, דרכי חישוב הרווח או החיסכון לצרכנים של שירותי מים או שירותי ביוב, אופן קביעת תחשיב ההוצאות המוכרות לחברה וגובה הוצאות החברה המוכרות ביחס לרווח או החיסכון לצרכנים, דרך בחירת הטכנולוגיה או מפעיל הטכנולוגיה בידי החברה, דרך הוכחת מניעת דלף המים או זיהומם וכן הגורמים שאישורם נדרש לצורך החדרת הטכנולוגיה.

@ 32א. הכרה מוקדמת בהשקעה (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהמלצת הממונה, להכיר לחברה שהממוצע המשוקלל של המדרג החברתי–כלכלי ברשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בהן, אינו עולה על 3, או לחברה, שלפי הדוח השנתי שלה הפסידה ויש לה תזרים מזומנים שלילי בכל אחת מהשנתיים שקדמו לשנת הבדיקה, שהגישה תכנית עסקית להבראתה, בסכום נוסף למ&quot;ק על חשבון הכרה עתידית בהשקעה, במשך תקופה שהורתה, אם מצאה כי קיים חשש ממשי שמצבה הכספי של החברה לא יאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה ולקיים את תפקידיה לפי [[החוק]].
: (ב) הסכום הנוסף הכולל שנצבר בכל שנה, יופחת בסוף השנה מערך הכינון המופחת הכולל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אישר הממונה כי החברה עומדת ביעדים הקבועים בתכנית העסקית שאישר לה, וכל עוד היא עומדת באותם יעדים, יופחת ערך הכינון המופחת הכולל ב-50% מהסכום הנוסף הכולל בלבד.

@ 32ב. השקעה תעריפית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-2)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהמלצת הממונה, להכיר לחברה בהשקעה תעריפית, על פני תקופת ההשקעה, ובלבד שהחברה עמדה בכל אלה:
:: (1) אושרה לה תוכנית השקעות חמש שנתית שכוללת סכום השקעה בשיקום תשתיות שהוא פי 3 לפחות מהעלות המוכרת לפחת ערך כינון בתקופה המקבילה;
:: (2) בתוכנית העסקית שהגישה החברה היא אינה עומדת ביחסי הכיסוי שהורה לה הממונה;
:: (3) ההשקעה התעריפית לא תעלה על 40% מסכום הפער בין ההשקעה לפי התוכנית כאמור לעלות המוכרת לפחת ערך כינון כאמור;
:: (4) ההשקעה התעריפית לא תעלה על שני שלישים מגובה ההלוואות שהחברה תידרש ליטול בעצמה בהתחשב בהשקעה התעריפית.
: (ב) הכרה כאמור תופחת בכל עדכון מפקד הנכסים מסכום ההשקעות שבוצעו בכל שנה.

@ 33. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 33א. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 34. תחילה
: יום התחילה של כללים אלה הוא יום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).

@ 35. הוראת שעה
: בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ז באייר התש&quot;ע (1 במאי 2010), יראו ((הנוסח שולב [[בסעיף 23]] כהוראת שעה.))

@ 36. הוראות מעבר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ה)
: (א) על אף האמור בכללים אלה, עד יום י&quot;א בניסן התשע&quot;ה (31 במרס 2015) או עם תחילתם של כללים להקמת מערכות מים וביוב מכוח [[סעיף 103 לחוק]], לפי המוקדם, יראו את צרכן החברה או נכס שבתחומה, לפי העניין, כאילו היו צרכן ותיק או נכס ותיק לפי העניין.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2(ב)]], חברה תהיה רשאית עד יום י&quot;א בניסן התשע&quot;ה (31 במרס 2015) או עם תחילתם של כללים להקמת מערכות מים וביוב מכוח [[סעיף 103 לחוק]], לפי המוקדם, לגבות היטל ביוב לפי חוקי עזר לביוב והיטל הנחת צינורות לפי חוקי עזר למים, כפי שנקבעו, עובר לכללים אלה, בחוקי עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו [[בכללי הספקים המקומיים]], שבתחומה פועלת החברה (בסעיף זה - חוקי העזר); לעניין זה -
::- &quot;היטל ביוב&quot; - כמשמעו [[בפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]], כפי שהיה בתוקפו כ&quot;ב בתמוז התשס&quot;ט (14 ביולי 2009), ולהוציא תשלום בעד שלב התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בהיטל הביוב בעד השלב האמור, הנמוך מביניהם, ובהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה בהיטל העלות בעד השלב האמור - בהפחתת 21% מהיטל הביוב;
::- &quot;היטל הנחת צינורות&quot; - לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, המוטלים מכוח חוקי העזר, ובלבד שתכליתם מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם בהיטל - בהפחתת 10% מאגרת הנחת הצינורות, וכן אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה.
: (ב1) החברה תעביר את הכספים שגבתה כאמור בסעיף קטן (ב), לחשבון שפתחה לפי [[סעיף 7(ג)]] ולא תעשה כל שימוש בכספים כאמור שלא למטרות שלהן נועד החשבון.
: (ג) חברה תגיש לרשות הממשלתית, לא יאוחר מיום ט&quot;ז בשבט התש&quot;ע (31 בינואר 2010), דוח חתום ביד מורשה החתימה של החברה ומאומת בתצהיר, שפורט בו סך כל מספר הנפשות כפי שהתקבלו מדיווחי הצרכנים לפי [[סעיף 23]] נכון ליום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010), לפי טופס ומתכונת הדיווח שיפרסם מנהל רשות הממשלתית באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.
: (ד) כמות המים במ&quot;ק המוכרת לחברה לשנת 2010, תחושב כמכפלת מספר הנפשות הכולל המוכר לה כאמור בסעיף קטן (ה), ב-30.
: (ה) לעניין סעיף זה, מספר הנפשות הכולל המוכר לחברה הוא אחד מאלה:
:: (1) המספר שדיווחה לפי סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו פחות מסך כל הנפשות המתגוררות בתחומה, כפי שמופיע ברשימת היישובים אוכלוסייתם וסמליהם, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בפרסום האחרון שלה לפני ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) (להלן - הרשימה);
:: (2) לא דיווחה החברה לפי סעיף קטן (ג) ובמועד כאמור - סך כל הנפשות המתגוררות בתחומה לפי הרשימה;
:: (3) המספר שקבע לה מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ו).
: (ה) ראה מנהל הרשות הממשלתית כי מספר הנפשות הכולל אשר החברה מספקת להן מים, קטן ממה שדיווחה לפי סעיף קטן (ג), יקבע לחברה מספר נפשות כולל מוכר, שיפחת ממה שדיווחה כאמור.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
==== ((([[סעיף 19]]))) ====
=== עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים ===
@ (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: {|
! פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם החברה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} ((&lt;s&gt;לנכס ותיק&lt;/s&gt;)) {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למ&quot;ק)}}
|-
| (1) || אילת עין נטפים - מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 1.830
|-
| (2) || הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע&quot;מ || 1.824
|-
| (3) || הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 2.212
|-
| (4) || חב' הגיחון בע&quot;מ - ביוב ומים של ירושלים || 2.855
|-
| (5) || יובלים אשדוד בע&quot;מ || 1.506
|-
| (6) || יובלים בשומרון 2003 בע&quot;מ || 3.134
|-
| (7) || ימים תאגיד המים קרית ים בע&quot;מ || 1.353
|-
| (8) || מי–נעם חב' המים והביוב של נצרת עילית בע&quot;מ || 1.877
|-
| (9) || מי–ציונה בע&quot;מ || 1.642
|-
| (10) || מי אביבים 2010 בע&quot;מ || 2.513
|-
| (11) || מי אונו בע&quot;מ || 1.894
|-
| (12) || מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע&quot;מ || 1.536
|-
| (13) || מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק ((בע&quot;מ)) || 2.246
|-
| (14) || מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 1.960
|-
| (15) || מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 2.283
|-
| (16) || מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע&quot;מ || 2.839
|-
| (17) || מי הוד השרון בע&quot;מ || 1.841
|-
| (18) || מי הרצליה בע&quot;מ || 1.712
|-
| (19) || מי התנור בע&quot;מ || 3.060
|-
| (20) || מי חדרה בע&quot;מ || 1.799
|-
| (21) || מי יבנה בע&quot;מ || 2.286
|-
| (22) || מי כרמל בע&quot;מ || 3.194
|-
| (23) || מי לוד בע&quot;מ || 1.931
|-
| (24) || מי מודיעין בע&quot;מ || 2.167
|-
| (25) || מי נתניה (2003) בע&quot;מ || 1.374
|-
| (26) || מי עירון בע&quot;מ || 3.244
|-
| (27) || מי עכו בע&quot;מ || 1.879
|-
| (28) || מי קרית גת (2008) בע&quot;מ || 2.020
|-
| (29) || מי רהט בע&quot;מ || 2.123
|-
| (30) || מי רמת גן בע&quot;מ || 1.549
|-
| (31) || מי רעננה בע&quot;מ || 2.107
|-
| (32) || מי רקת טבריה בע&quot;מ || 3.473
|-
| (33) || מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע&quot;מ || 1.871
|-
| (34) || מי שמש בע&quot;מ || 3.763
|-
| (35) || מי שקמה בע&quot;מ - תאגיד מים || 1.761
|-
| (36) || מי תקווה בע&quot;מ || 1.978
|-
| (37) || מיתב - מים תיעול וביוב פ&quot;ת בע&quot;מ || 1.657
|-
| (38) || מניב ראשון בע&quot;מ || 2.063
|-
| (39) || מעיינות אתא בע&quot;מ || 1.991
|-
| (40) || מעיינות החוף בע&quot;מ || 2.191
|-
| (41) || מעיינות המשולש בע&quot;מ || 4.964
|-
| (42) || מעיינות העמקים בע&quot;מ || 2.520
|-
| (43) || מעיינות השרון בע&quot;מ || 1.905
|-
| (44) || סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 3.099
|-
| (45) || עין אפק בע&quot;מ || 1.154
|-
| (46) || עין כרמים תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 2.214
|-
| (47) || פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע&quot;מ || 3.184
|-
| (48) || פלגי השרון בע&quot;מ || 3.484
|-
| (49) || פלגי מוצקין בע&quot;מ || 2.827
|-
| (50) || שרונים תשתיות מים וביוב בע&quot;מ || 2.085
|-
| (51) || ת.מ.ר - תאגיד מים רמלה בע&quot;מ || 2.484
|-
| (52) || תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע&quot;מ || 3.003
|-
| (53) || תאגיד המים נווה מדבר בע&quot;מ || 3.563
|-
| (54) || תאגיד כפרי גליל תחתון בע&quot;מ || 2.987
|-
| (55) || תאגיד מעיינות הדרום בע&quot;מ || 2.127
|-
| (56) || תאגיד מעיינות זיו בע&quot;מ || 2.051
|}

== תוספת שניה (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
==== ((([[סעיף 20]]))) ====
=== עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים ===
@ (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: {|
! פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם החברה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} ((&lt;s&gt;לנכס ותיק&lt;/s&gt;)) {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למ&quot;ק)}}
|-
| (1) || אילת עין נטפים - מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 1.907
|-
| (2) || הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע&quot;מ || 1.900
|-
| (3) || הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 2.401
|-
| (4) || חב' הגיחון בע&quot;מ - ביוב ומים של ירושלים || 2.932
|-
| (5) || יובלים אשדוד בע&quot;מ || 1.583
|-
| (6) || יובלים בשומרון 2003 בע&quot;מ || 3.210
|-
| (7) || ימים תאגיד המים קרית ים בע&quot;מ || 1.429
|-
| (8) || מי–נעם חב' המים והביוב של נצרת עילית בע&quot;מ || 1.953
|-
| (9) || מי–ציונה בע&quot;מ || 1.718
|-
| (10) || מי אביבים 2010 בע&quot;מ || 2.590
|-
| (11) || מי אונו בע&quot;מ || 1.971
|-
| (12) || מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע&quot;מ || 1.612
|-
| (13) || מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק ((בע&quot;מ)) || 2.429
|-
| (14) || מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 2.036
|-
| (15) || מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 2.359
|-
| (16) || מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע&quot;מ || 3.030
|-
| (17) || מי הוד השרון בע&quot;מ || 1.918
|-
| (18) || מי הרצליה בע&quot;מ || 1.788
|-
| (19) || מי התנור בע&quot;מ || 3.137
|-
| (20) || מי חדרה בע&quot;מ || 1.876
|-
| (21) || מי יבנה בע&quot;מ || 2.363
|-
| (22) || מי כרמל בע&quot;מ || 3.271
|-
| (23) || מי לוד בע&quot;מ || 2.061
|-
| (24) || מי מודיעין בע&quot;מ || 2.244
|-
| (25) || מי נתניה (2003) בע&quot;מ || 1.451
|-
| (26) || מי עירון בע&quot;מ || 3.453
|-
| (27) || מי עכו בע&quot;מ || 1.956
|-
| (28) || מי קרית גת (2008) בע&quot;מ || 2.097
|-
| (29) || מי רהט בע&quot;מ || 2.313
|-
| (30) || מי רמת גן בע&quot;מ || 1.626
|-
| (31) || מי רעננה בע&quot;מ || 2.183
|-
| (32) || מי רקת טבריה בע&quot;מ || 3.642
|-
| (33) || מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע&quot;מ || 1.947
|-
| (34) || מי שמש בע&quot;מ || 3.948
|-
| (35) || מי שקמה בע&quot;מ - תאגיד מים || 1.838
|-
| (36) || מי תקווה בע&quot;מ || 2.055
|-
| (37) || מיתב - מים תיעול וביוב פ&quot;ת בע&quot;מ || 1.733
|-
| (38) || מניב ראשון בע&quot;מ || 2.140
|-
| (39) || מעיינות אתא בע&quot;מ || 2.068
|-
| (40) || מעיינות החוף בע&quot;מ || 2.267
|-
| (41) || מעיינות המשולש בע&quot;מ || 5.151
|-
| (42) || מעיינות העמקים בע&quot;מ || 2.597
|-
| (43) || מעיינות השרון בע&quot;מ || 1.981
|-
| (44) || סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 3.284
|-
| (45) || עין אפק בע&quot;מ || 1.231
|-
| (46) || עין כרמים תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 2.290
|-
| (47) || פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע&quot;מ || 3.360
|-
| (48) || פלגי השרון בע&quot;מ || 3.560
|-
| (49) || פלגי מוצקין בע&quot;מ || 3.116
|-
| (50) || שרונים תשתיות מים וביוב בע&quot;מ || 2.161
|-
| (51) || ת.מ.ר - תאגיד מים רמלה בע&quot;מ || 2.654
|-
| (52) || תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע&quot;מ || 3.193
|-
| (53) || תאגיד המים נווה מדבר בע&quot;מ || 3.733
|-
| (54) || תאגיד כפרי גליל תחתון בע&quot;מ || 3.205
|-
| (55) || תאגיד מעיינות הדרום בע&quot;מ || 2.287
|-
| (56) || תאגיד מעיינות זיו בע&quot;מ || 2.127
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;א-6) ==
==== ((([[סעיף 19א]]))) ====
=== עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי ===
@ (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: {|
! פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם החברה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} ((&lt;s&gt;לנכס ותיק&lt;/s&gt;)) {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למ&quot;ק)}}
|-
| (1) || אילת עין נטפים - מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 1.890
|-
| (2) || הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע&quot;מ || 1.904
|-
| (3) || הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 2.350
|-
| (4) || חב' הגיחון בע&quot;מ - ביוב ומים של ירושלים || 2.905
|-
| (5) || יובלים אשדוד בע&quot;מ || 1.557
|-
| (6) || יובלים בשומרון 2003 בע&quot;מ || 3.203
|-
| (7) || ימים תאגיד המים קרית ים בע&quot;מ || 1.429
|-
| (8) || מי–נעם חב' המים והביוב של נצרת עילית בע&quot;מ || 1.937
|-
| (9) || מי–ציונה בע&quot;מ || 1.708
|-
| (10) || מי אביבים 2010 בע&quot;מ || 2.585
|-
| (11) || מי אונו בע&quot;מ || 1.968
|-
| (12) || מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע&quot;מ || 1.594
|-
| (13) || מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק ((בע&quot;מ)) || 2.411
|-
| (14) || מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 2.029
|-
| (15) || מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 2.357
|-
| (16) || מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע&quot;מ || 3.011
|-
| (17) || מי הוד השרון בע&quot;מ || 1.903
|-
| (18) || מי הרצליה בע&quot;מ || 1.770
|-
| (19) || מי התנור בע&quot;מ || 3.141
|-
| (20) || מי חדרה בע&quot;מ || 1.851
|-
| (21) || מי יבנה בע&quot;מ || 2.339
|-
| (22) || מי כרמל בע&quot;מ || 3.270
|-
| (23) || מי לוד בע&quot;מ || 2.046
|-
| (24) || מי מודיעין בע&quot;מ || 2.210
|-
| (25) || מי נתניה (2003) בע&quot;מ || 1.428
|-
| (26) || מי עירון בע&quot;מ || 3.467
|-
| (27) || מי עכו בע&quot;מ || 1.949
|-
| (28) || מי קרית גת (2008) בע&quot;מ || 2.076
|-
| (29) || מי רהט בע&quot;מ || 2.309
|-
| (30) || מי רמת גן בע&quot;מ || 1.626
|-
| (31) || מי רעננה בע&quot;מ || 2.158
|-
| (32) || מי רקת טבריה בע&quot;מ || 3.630
|-
| (33) || מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע&quot;מ || 1.922
|-
| (34) || מי שמש בע&quot;מ || 3.913
|-
| (35) || מי שקמה בע&quot;מ - תאגיד מים || 1.835
|-
| (36) || מי תקווה בע&quot;מ || 2.049
|-
| (37) || מיתב - מים תיעול וביוב פ&quot;ת בע&quot;מ || 1.723
|-
| (38) || מניב ראשון בע&quot;מ || 2.120
|-
| (39) || מעיינות אתא בע&quot;מ || 2.071
|-
| (40) || מעיינות החוף בע&quot;מ || 2.270
|-
| (41) || מעיינות המשולש בע&quot;מ || 5.125
|-
| (42) || מעיינות העמקים בע&quot;מ || 2.595
|-
| (43) || מעיינות השרון בע&quot;מ || 1.962
|-
| (44) || סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 3.296
|-
| (45) || עין אפק בע&quot;מ || 1.243
|-
| (46) || עין כרמים תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 2.267
|-
| (47) || פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע&quot;מ || 3.377
|-
| (48) || פלגי השרון בע&quot;מ || 3.542
|-
| (49) || פלגי מוצקין בע&quot;מ || 3.142
|-
| (50) || שרונים תשתיות מים וביוב בע&quot;מ || 2.146
|-
| (51) || ת.מ.ר - תאגיד מים רמלה בע&quot;מ || 2.610
|-
| (52) || תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע&quot;מ || 3.199
|-
| (53) || תאגיד המים נווה מדבר בע&quot;מ || 3.744
|-
| (54) || תאגיד כפרי גליל תחתון בע&quot;מ || 3.220
|-
| (55) || תאגיד מעיינות הדרום בע&quot;מ || 2.271
|-
| (56) || תאגיד מעינות זיו בע&quot;מ || 2.134
|}

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 10(ב)(ב)(3)(ב)]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ו)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הנכס !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקדם אחזקה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מקדם ארנונה ושמירה
|-
| צינורות מים || 2% ||
|-
| תחנות שאיבה למים || 2.5% || 2%
|-
| בריכות ומגדלי מים || 0.75% || 2%
|-
| גנרטורים || 5% ||
|}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[סעיף 10(ב)(ג)(ב)]]))) ====
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הנכס !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקדם אחזקה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מקדם ארנונה ושמירה
|-
| קווים גרוויטציוניים לביוב || 1.5% ||
|-
| קווי סניקה לביוב || 1% ||
|-
| תחנות שאיבה לביוב || 4% || 1%
|-
| גנרטורים || 5% ||
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בטבת התש&quot;ע (29 בדצמבר 2009)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>8u7puv2k2vtncvigym6oc7g78v8boyg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>456606</id>
    <revision>
      <id>1415775</id>
      <parentid>1404269</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:52:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב מס' 2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61774" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 442|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|6847)), ((1329|תיקון|6903)); ((תשע&quot;א, 112|הוראת שעה|6937)), ((114|תיקון|6937)), ((393|תיקון מס' 2|6957)), ((1074|תיקון מס' 3|7008)), ((1230|תיקון מס' 4|7021)); ((תשע&quot;ב, 452|תיקון|7066)); ((תשע&quot;ג, 334|[צ&quot;ל: תיקון]|7195)), ((1432|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע&quot;ד, 383|תיקון|7320)), ((1097|תיקון מס' 2|7372)), ((1440|תיקון מס' 3|7389)), ((1760|ת&quot;ט|7422)); ((תשע&quot;ה, 506|תיקון|7467)), ((1135|תיקון מס' 2|7505)), ((1294|תיקון מס' 3|7424)); ((תשע&quot;ו, 441|תיקון|7591)), ((794|ת&quot;ט|7625)); ((תשע&quot;ז, 420|תיקון|7749)), ((810|תיקון מס' 2|7786)), ((1295|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע&quot;ח, 636|תיקון|7912)), ((2246|תיקון מס' 2|8028)); ((תשע&quot;ט, 1623|תיקון|8135)), ((3422|תיקון מס' 2|8240)); ((תש&quot;ף, 232|תיקון|8308)), ((444|ת&quot;ט|8329)), ((1646|תיקון מס' 2|8625)), ((1713|ת&quot;ט|8633)); ((תשפ&quot;א, 295|הוראת שעה|8858)), ((1076|תיקון|9025)), ((3484|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ&quot;ב, 1272|תיקון|9830)), ((1404|ת&quot;ט|987)), ((1444|ת&quot;ט|9859)), ((3263|תיקון מס' 2|10224)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1570|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב|7151)); ((תשע&quot;ג, 1505|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב|7268)); ((תשע&quot;ד, 1577|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב|7404)); ((תשע&quot;ו, 1494|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב|7681)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 102]] [[+|ו-103]] [[=החוק|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[+|סעיפים 102(ב) ו-(ו)]] [[ו-107 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, כללים אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-4, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: בכללים אלה -
:- &quot;חברת מקורות&quot; - מקורות, חברת מים בע&quot;מ, המספקת מים לפי רישיון הפקה;
:- &quot;יום ההפעלה&quot; - מועד החלת תעריפים על חברה לפי כללים אלה לראשונה;
:- &quot;כללי איכות שפכים&quot; - [[=כללי איכות שפכים|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;כללי הספקים המקומיים&quot; - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;כללי חישוב עלות&quot; - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי אמות מידה&quot; - [[כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)=כללי אמות מידה|כללי תאגידי מים וביוב לעניין אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה]] לפי [[סעיף 99 לחוק]];
:- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;מד-מים&quot; - כהגדרתו [[=כללי מדי-מים|בכללי מדידת מים (מדי מים), התשמ&quot;ח-1988]] (להלן - כללי מדי-מים), לרבות מגוף, צינור הדרוש להתקנתו וכל אבזר נלווה המשמש אותו;
:- &quot;מים שפירים לגינון ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מים שהוקצו ונצרכו כדין וסופקו בפועל להשקיית גינון ציבורי לפי [[=כללי הקיצוב|סעיף 16א לכללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל&quot;ו-1976]] (להלן - כללי הקיצוב); ובלבד שהותקן מד-מים המודד רק את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי, והחברה בדקה אחת לשנים עשר חודשים לפחות ממועד התקנת מד-המים או ממועד הבדיקה האחרונה, לפי העניין, כי מד-המים מודד את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי בלבד;
:: (2) (((נמחקה);))
:- &quot;מע&quot;מ&quot; - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]] (להלן - חוק מס ערך מוסף);
:- &quot;נכס ותיק&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;רשות הכבאות וההצלה&quot; ו&quot;הנציב&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;ספק מקומי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לכללי הספקים המקומיים]] שלא הקים חברה ושחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק]];
:- &quot;צרכן&quot; - כהגדרתו [[בכללי אמות המידה]];
:- &quot;צרכן גדול&quot; - צרכן הצורך כמות שמעל 15,000 מ&quot;ק מים לשנה דרך מד-מים בודד או מזרים כמות שמעל 15,000 מ&quot;ק ביוב לשנה למערכות הביוב של החברה, לפי העניין וסוגי השירותים שצרך;
:- &quot;שירותי ביוב&quot; - לרבות הקמת מערכת ביוב ומתן שירות מסוים;
:- &quot;שירותי ביוב לשפכים&quot; - טיפול בשפכים חריגים, טיפול בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב ועריכת בדיקות ודגימות על ידי החברה, כמשמעותם [[בכללי איכות שפכים]];
:- &quot;שירותי מים&quot; - לרבות הקמת מערכת מים ומתן שירות מסוים;
:- &quot;שירות מסוים&quot; - שירות שביצעה חברה לפי [[כללי אמות המידה]] או שירות שנקבע לגביו תעריף [[בתוספת השנייה]];
:- &quot;ש&quot;ח&quot; - שקלים חדשים.

@ 2. מתן שירותי מים וביוב לפי תעריפים (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ה-2)
: (א) התעריפים הנקובים בכללים אלה כוללים תשלומים שוטפים בעד הקמת מערכות מים וביוב ועדכונם יהיה לפי [[כללי חישוב עלות]].
: (ב) חברה לא תגבה כל תשלום בעד שירותי מים וביוב שלא לפי התעריפים הנקובים בכללים אלה [[ובכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע&quot;ה-2015]], לרבות היטלים או אגרות לפי חוקי עזר לביוב או למים או היטלים או אגרות בחוק עזר אחר שמשמעותו דומה גם אם כותרתו שונה, או כל תשלום שהסמכות לקובעו נתונה בידי מועצת הרשות הממשלתית או כל תשלום שנקבע בהסכם.
: (ג) חברה לא תשית על צרכן היטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק המים]] ותמיכות במפיקי מים כמשמעותם [[בסעיף 160(ב)(3) לחוק המים]].
: (ד) למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או לרכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם, והכל לפי העניין.
: (ה) התעריפים המפורטים בכללים אלה, לא יחולו לעניין המים המסופקים על ידי החברה לחברת מקורות או לספק מקומי אחר כמשמעותו [[בכללי הספקים המקומיים]]; סופקו מים בידי החברה לחברת מקורות או לספק מקומי אחר כאמור, ולא ניתנה לגביהם הוראה לפי [[סעיף 35א לחוק המים]] או [[סעיף 40 לחוק]], יהיה התעריף כפי שאישר מנהל הרשות ובלבד שנקבע כתנאי ברישיון ההפקה; כל עוד לא נקבע או אושר תעריף כאמור, יהיה התעריף, לחודש, התעריפים הקבועים בכללי מקורות, לפי הכמויות, סוג המים והעניין - בתוספת התעריף הקבוע [[בסעיף 4(3)(3.2) לכללי הספקים המקומיים]], ובתוספת התעריף הקבוע [[בסעיף 5(א) לאותם כללים]].

@ 3. תעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, [הודעות], תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-4)
: התעריף לכל מ&quot;ק מים בעד שירותי מים ושירותי ביוב שמספקת החברה יהיה כמפורט להלן ((&lt;s&gt;בטור א'&lt;/s&gt;)):
: (1) בעד צריכה ביתית לכל יחידת דיור -
:: (א) התעריף לכל מ&quot;ק מים שמספקת החברה לגבי כמות מוכרת ליחידת דיור כהגדרתה [[בסעיף 1 לכללי חישוב עלות]] הוא 6.502 ש&quot;ח;
:: (ב) התעריף לכל מ&quot;ק מים שמספקת החברה לגבי כמות נוספת לצריכה ביתית לחודש הוא 11.608 ש&quot;ח.
: (2) בעד כל צריכה אחרת -
:: (א) התעריף לכל מ&quot;ק מים שמספקת חברה בעד צריכה לכל מטרה או שימוש אחרים -
::: (1) לצרכן מים וביוב - לפי פסקה (1)(ב);
::: (2) לצרכן גדול של מים וביוב, למעט מוסד עירוני, יהיו התעריפים לפי פסקת משנה (1), ואולם בעד כל כמות מעבר ל-15,000 מ&quot;ק ועד 250,000 מ&quot;ק בשנה התעריף האמור יהיה בהפחתה של 1 ש&quot;ח למ&quot;ק, ובהפחתה של 1.25 ש&quot;ח למ&quot;ק בעד כל כמות מעבר ל-250,000 מ&quot;ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
::: (3) לצרכן מים וביוב, למעט מוסד עירוני הזכאי להפחתה בכמויות הביוב לפי [[סעיף 3 לכללי חישוב עלות]] -
:::: (3.1) בעד שירותי מים וביוב - מכפלת כמות המים המוזרמת לביוב, במ&quot;ק, לפי [[סעיף 3 לכללי חישוב עלות]], בחלוקה ל-0.7 ובמכפלת התעריף לשירותי מים וביוב לפי פסקה ((())1(()))(ב), ולצרכן גדול - בהפחתה של 1 ש&quot;ח למ&quot;ק בעד כל כמות מעבר ל-15,000 מ&quot;ק ועד 250,000 מ&quot;ק בשנה, ובהפחתה של 1.25 ש&quot;ח למ&quot;ק בעד כל כמות מעבר ל-250,000 מ&quot;ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
:::: (3.2) בעד שירותי מים - מכפלת כמות המים המהווה את ההפרש שבין כמות המים שנצרכה לבין כמות המים שחויבה בתעריף המים והביוב לפי פסקה (3.1) בתעריף לפי פסקה (4);
::: (4) לצרכן מים בלבד, למעט מוסד עירוני, גינון ציבורי או חקלאות לפי פסקת משנה (ג) ולפי [[סעיף 4]], התעריף לשירותי מים הקבוע כ-R2 [[בכללי מקורות]], ולצרכן גדול - בהפחתה של 0.7 ש&quot;ח למ&quot;ק בעד כל כמות מעבר ל-15,000 מ&quot;ק ועד 250,000 מ&quot;ק בשנה, ובהפחתה של 0.95 ש&quot;ח למ&quot;ק בעד כל כמות מעבר ל-250,000 מ&quot;ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
::: (5) לצרכן ביוב בלבד, למעט מוסד עירוני, התעריף [[שבתוספת הראשונה]], לפי התעריף שנקבע לחברה בעד שירותי הביוב, ולצרכן גדול - בהפחתה של 0.3 ש&quot;ח למ&quot;ק בעד כל כמות מעבר ל-15,000 מ&quot;ק בשנה;
:: (ב) (((נמחקה);))
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (א), על מוסד עירוני יחולו הכללים האלה:
::: (1) התעריף לכל מ&quot;ק מים שמספקת החברה, בעד צריכת מים שפירים למוסד עירוני, לחודש, הוא 9.538 ש&quot;ח;
::: (2) (((נמחקה);))
::: (3) סיווג הנכס וחיובו בתעריף למוסד עירוני ייעשה מהמועד שבו העבירה הרשות המקומית לחברה את ההצהרה לגביו, ובה מפורטים מטרת שימושו ומיקומו של הנכס ולאחר שהחברה בדקה ומצאה כי מסופקים לו מים במד-מים נפרד המשמש רק מוסד עירוני, לפי המאוחר.
:: (ד) לעניין פסקה זו, &quot;מוסד עירוני&quot; - נכס שאינו גינון ציבורי, הכלול ברשימת הנכסים של הרשות המקומית, שהצהירו עליו ראש הרשות המקומית וגזבר הרשות המקומית בתצהיר שאומת בידי היועץ המשפטי של אותה רשות, כי התקיימו לגביו כל אלה:
::: (1) הרשות המקומית אינה מחייבת אותו בארנונה;
::: (2) הנכס בבעלות או בשכירות הרשות המקומית ומשמש לצרכים ציבוריים;
::: (3) גזבר הרשות המקומית משלם את חיובי המים לנכס מתוך תקציב הרשות;
::: (4) הנכס אינו משמש לשימוש מסחרי–עסקי.

@ 4. תעריף לשירותי מים (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-4)
: התעריף לכל מ&quot;ק מים שמספקת החברה, בעד שירותי מים מן הסוגים המנויים בסעיף זה יהיה כלהלן:
: (1) מים שפירים לגינון ציבורי - 6.711 ש&quot;ח;
: (2) מים לצריכה למטרת חקלאות - התעריף לשירותי מים לחקלאות יהיה סכום התעריפים הקבועים [[בפסקאות משנה ((())3.1(())) ו-((())3.2(())) של ((פסקה)) (((3))) ((ל))סעיף 4 בכללי הספקים המקומיים]], בתוספת תעריף מים לחקלאות הקבוע [[בסעיף 5 לכללי הספקים המקומיים]] למעט במקרים של אספקת קולחין לחקלאות ממקור עצמי;
: (3) מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים ושפד&quot;ן -
:: (א) התעריף לכל מ&quot;ק מים, שמספקת החברה בעד צריכה לכל מטרה או שימוש, למעט לחקלאות, של מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד&quot;ן - תעריף הגבוה ב-10% מן התעריפים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)(3.2) לכללי מקורות]], לפי העניין; הוראות פסקה זו לא יחולו באזורים, שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במים נחותים, במים מליחים או במי קולחים, לרבות שפד&quot;ן, עלול לזהם מקורות מים;
:: (ב) קביעת תכולת הכלורידים לעניין תעריף המים המליחים כמפורט בפסקת משנה (א), המסופקים לחברה מספק שאינו חברת מקורות או המופקים על ידה, תיעשה כמפורט [[בסעיף 7(3)(ב)(3.2)(7) לכללי מקורות]], בשינויים המחויבים;
:: (ג) עד סוף שנת 2014, על אף האמור בפסקת משנה (א), יהיה תעריף של חברה למ&quot;ק מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד&quot;ן, שהחברה מספקת לתעשייה, לצרכן הרשום ברישיון ההפקה - תעריף הגבוה ב-10% מן התעריפים הקבועים, לפי העניין, [[בסעיף 7(2)(3) לכללי מקורות]].

@ 5. תעריף לצריכה חורגת
: התעריף לכל מ&quot;ק מים שמספקת החברה בעד שירותים לפי כללים אלה בעד צריכה בכמות החורגת מהכמות המוקצית כדין לסוג מים, למטרת צריכה או שימוש, יהיה כמפורט להלן -
: (1) חריגה בשיעור שאינו עולה על 8% מן הכמות המוקצית - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה החריגה;
: (2) חריגה בשיעור העולה על 8% מן הכמות המוקצית - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה החריגה.

@ 6. תעריף לשירותי ביוב (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, [הודעות], תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-2)
: (א) התעריף למ&quot;ק מים בעבור כמות מים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת חברה כמפורט [[בטור א' שבתוספת הראשונה]] יהיה התעריף כמפורט [[אותה תוספת|בטור ג']], לצדם.
: (א1) התעריף לשירותי ביוב לפי סעיף קטן (א) יחול גם על מי תהום שהוזרמו למערכת הביוב;
: (ב) הוקמה חברה, לרבות אם הורחב או שונה תחומה לפי [[סעיף 29 לחוק]], וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], התעריף למ&quot;ק מים בעבור כמות המים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת החברה יהיה אחד מאלה:
:: (1) הוקמה החברה בתחום שבכולו, עובר להקמתה, פעל ספק מקומי אחד או יותר - 3.359 שקלים חדשים למ&quot;ק;
:: (2) הוקמה החברה בתחום שבכולו או חלקו, עובר להקמתה, פעלה חברה אחת או יותר - ימשיכו לחול בתחום החברה שהוקמה, תעריף החברה או תעריפי החברות הקבועים [[תוספת 1|בתוספת]], לפי העניין, וככל שהיו בין מקימי החברה גם ספקים מקומיים שהקימו חברה לראשונה כאמור בפסקה (1), יחול בתחומן התעריף כאמור שם;
:: (3) הורחב תחום חברה או נעשו בו שינויים כאמור [[בסעיף 29 לחוק]] - יחולו הוראות פסקה (2) בשינויים מחויבים לפי העניין.

@ 6א. תעריף לשירותי מים וביוב מסוימים (תיקון: תשע&quot;א-3)
: התעריפים לשירותי מים וביוב מסוימים הקבועים [[בתוספת השנייה]] יהיו לפי התעריפים הנקובים בה.

@ 6ב. תעריף שירותי ביוב לשפכים (תיקון: תשע&quot;א-5, תשע&quot;ט-2)
: (א) התעריף למ&quot;ק בעבור כמות מים המחויבת בעד שירותי ביוב לשפכים, שמספקת חברה, יהיה התעריף המתקבל או הקבוע, לפי העניין, [[בתוספת השלישית]]; סכום זה ייווסף לכל חיוב אחר החל על הצרכן בעד שירותי ביוב.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הקביעה, כי צרכן הוא צרכן של שירותי ביוב לשפכים, לרבות קביעת סוג השפכים ותקופת החיוב לגביו תיעשה לפי הוראות [[כללי איכות שפכים]]; בכל עניין שלא נקבעו לו הוראות [[בכללי איכות שפכים]] יחולו הוראות כללים אלה.

@ 6ג. תעריפים בעד מים המשמשים לשירותי כבאות והצלה (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט)
: (א) בלי לגרוע מהחיוב בעד שירותי מים וביוב שמספקת חברה לתחנות כיבוי אש, חברה תחייב את רשות הכבאות וההצלה בתעריף הקבוע בסעיף קטן (ב) -
:: (1) בעד מים שסיפקה לאתרי מילוי כבאיות - לפי כמות המים שנמדדה;
:: (2) בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה בלא מדידה, בכל שנה - כמות מים השווה למכפלה של 0.05 מ&quot;ק במספר הנפשות בתחומה של החברה לפי הרשום ברשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העדכני ליום שקדם למשלוח הודעת החיוב;
:: (3) בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה במקרים שמנהל הרשות, בהתייעצות עם הנציב, הגדיר כאירועי כבאות חריגים - לפי אומדן של מהנדס החברה שאישר הממונה.
: (ב) התעריף בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה יהיה התעריף למים הקבוע [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]].

@ 7. (תיקון: תשע&quot;ה-2) : (((בוטל).))

@ 8. עדכון תעריפים (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) כל מועד שמתעדכנים בו [[כללי מקורות]] בהתאם [[לסעיף 112א לחוק המים]], יעודכנו, לפי אותו שיעור עדכון, התעריפים הנקובים בכללים אלה.
: (ב) עודכן מפקד נכסים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], יעודכנו באותו עדכון התעריפים בעד שירותי ביוב הנקובים [[בסעיף 6]].
: (ג) על הערכים השקליים הקבועים [[בתוספות השנייה]] [[והשלישית]] לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

@ 9. גבייה על פי קריאת מד-מים (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) (((נמחק).))
: (ב) חל שינוי בתעריפים בתוך תקופת הצריכה שלגביה ניתנה הודעת חיוב, יראו כאילו התחלקה הצריכה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי.

@ 9א. גבייה באמצעות הוראת קבע (תיקון: תשע&quot;א-3)
: קיבלה חברה מצרכן הרשאה לחיוב באמצעות הוראת קבע בבנק או הרשאה לחיוב באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו [[חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ&quot;ו-1986]], וכן כל הרשאה אחרת שנתן הצרכן לצורך התשלומים בעד התעריפים לפי כללים אלה, תודיע החברה לצרכן על זכאותו לפצל את הגבייה כך שכל חיוב יתבצע בשני מועדים שההפרש ביניהם לא יפחת מ-30 ימים בלא כל ריבית או הפרשי הצמדה; בחר הצרכן לעשות כן, יודיע על כך לחברה והיא תפצל את הגבייה כאמור ותחייבו בהתאם; והכל בתנאי ששלחה החברה לצרכן הודעת חיוב, שבעה ימים לפחות בטרם מועד החיוב הראשון.

@ 10. תשלום מיוחד
: אין בקביעת תעריפים בעד כמות מים החורגת מהכמות המוקצית משום היתר לאדם לרבות מקורות, מפיק, ספק או צרכן, להפיק, לספק או לצרוך מעבר לכמות המוקצית ואין בכך כדי לגרוע מסמכויות מנהל הרשות לפי [[סימן ג' לפרק הרביעי בחוק המים]].

@ 11. תחילה
: תחילתם של כללים אלה ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).

@ 12. הוראות מעבר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2(ב)]], חברה תהיה רשאית עד יום י&quot;א בניסן התשע&quot;ה (31 במרס 2015) או עם תחילתם של כללים להקמת מערכות מים וביוב מכוח [[סעיף 103 לחוק]], לפי המוקדם, (להלן - תקופת המעבר), לגבות היטל ביוב לפי חוקי עזר לביוב והיטל הנחת צינורות לפי חוקי עזר למים, כפי שנקבעו, עובר לכללים אלה, בחוקי עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו [[בכללי הספקים המקומיים]], שבתחומה פועלת החברה (בסעיף זה - חוקי העזר); לעניין זה -
::- &quot;היטל ביוב&quot; - כמשמעו [[בפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]], כפי שהיה בתוקפו ביום כ&quot;ב בתמוז התשס&quot;ט (14 ביולי 2009), להוציא תשלום בעד שלב התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בהיטל הביוב בעד השלב האמור, הנמוך מביניהם, ובהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה בהיטל העלות בעד השלב האמור - בהפחתת 21% מהיטל הביוב;
::- &quot;היטל הנחת צינורות&quot; - לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, המוטלים מכוח חוקי העזר, ובלבד שתכליתם היא מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם - בהפחתת 10% מאגרת הנחת הצינורות, וכן אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה.
: (א1) חברה תעביר את הכספים שגבתה כאמור בסעיף קטן (א), לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור שלא למטרה שלה נועדו לפי חוקי העזר.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], לתקופה שעד (([צ&quot;ל: יום])) ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011), ייעשה החיוב במקום שלא הותקן בו מד-מים כמפורט להלן:
:: (1) לצריכה ביתית - בעד כל כמות מוכרת ליחידת דיור כהגדרתה [[בכללי חישוב עלות]] - סך של 7.440 שקלים חדשים לכל מ&quot;ק, ובעד כל כמות נוספת עד ל-15 מ&quot;ק - סך של 11.973 שקלים חדשים למ&quot;ק;
:: (2) לכל צריכה אחרת - לפי 10 מ&quot;ק לחודש, בתעריף של 11.973 שקלים חדשים למ&quot;ק.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום בו שוכנעה, כי יש הכרח בכך, לעדכן או להאריך תוקפם של חוקי העזר כאמור בסעיף קטן (א) עד תום תקופת המעבר, לעדכן את סכומי ההיטלים מהסוג כאמור או לקבוע כי בתחום חברה הפועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת, יוחל חוק עזר אחד לגבי כל תחום החברה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א-3) ==
==== ((([[סעיפים 3(2)(א)(5)]] [[ו-6]]))) (תיקון: תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה-3) ====
=== התעריף למ&quot;ק מים בעד כמות מים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת חברה ===
@ (תיקון: תשע&quot;א-4, תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-3, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-4)
: {|
! פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם החברה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} (בשקלים חדשים למ&quot;ק)
|-
| 1. || אילת עין נטפים - מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 3.778
|-
| 2. || הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע&quot;מ || 5.173
|-
| 3. || הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 3.500
|-
| 4. || חב' הגיחון בע&quot;מ - ביוב ומים של ירושלים || 3.136
|-
| 5. || יובלים אשדוד בע&quot;מ || 3.205
|-
| 6. || יובלים בשומרון 2003 בע&quot;מ || 4.425
|-
| 7. || ימים תאגיד המים קרית ים בע&quot;מ || 4.864
|-
| 8. || מי–נעם חב' המים והביוב של נצרת עילית בע&quot;מ || 3.831
|-
| 9. || מי–ציונה בע&quot;מ || 4.243
|-
| 10. || מי אביבים 2010 בע&quot;מ || 4.588
|-
| 11. || מי אונו בע&quot;מ || 4.698
|-
| 12. || מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע&quot;מ || 3.705
|-
| 13. || מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק ((בע&quot;מ)) || 4.388
|-
| 14. || מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 4.386
|-
| 15. || מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע&quot;מ || 4.706
|-
| 16. || מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע&quot;מ || 4.385
|-
| 17. || מי הוד השרון בע&quot;מ || 3.902
|-
| 18. || מי הרצליה בע&quot;מ || 3.698
|-
| 19. || מי התנור בע&quot;מ || 5.155
|-
| 20. || מי חדרה בע&quot;מ || 3.248
|-
| 21. || מי יבנה בע&quot;מ || 3.347
|-
| 22. || מי כרמל בע&quot;מ || 4.824
|-
| 23. || מי לוד בע&quot;מ || 4.323
|-
| 24. || מי מודיעין בע&quot;מ || 2.619
|-
| 25. || מי נתניה (2003) בע&quot;מ || 3.418
|-
| 26. || מי עירון בע&quot;מ || 5.238
|-
| 27. || מי עכו בע&quot;מ || 4.424
|-
| 28. || מי קרית גת (2008) בע&quot;מ || 3.525
|-
| 29. || מי רהט בע&quot;מ || 4.804
|-
| 30. || מי רמת גן בע&quot;מ || 4.931
|-
| 31. || מי רעננה בע&quot;מ || 3.237
|-
| 32. || מי רקת טבריה בע&quot;מ || 4.535
|-
| 33. || מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע&quot;מ || 3.241
|-
| 34. || מי שמש בע&quot;מ || 3.918
|-
| 35. || מי שקמה בע&quot;מ - תאגיד מים || 4.694
|-
| 36. || מי תקווה בע&quot;מ || 4.494
|-
| 37. || מיתב - מים תיעול וביוב פ&quot;ת בע&quot;מ || 4.237
|-
| 38. || מניב ראשון בע&quot;מ ח&quot;פ 51-202736-8 || 3.568
|-
| 39. || מעיינות אתא בע&quot;מ || 5.117
|-
| 40. || מעיינות החוף בע&quot;מ || 5.047
|-
| 41. || מעיינות המשולש בע&quot;מ || 4.172
|-
| 42. || מעיינות העמקים בע&quot;מ || 4.757
|-
| 43. || מעיינות השרון בע&quot;מ || 3.600
|-
| 44. || סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 5.214
|-
| 45. || עין אפק בע&quot;מ || 5.706
|-
| 46. || עין כרמים תאגיד מים וביוב בע&quot;מ || 3.372
|-
| 47. || פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע&quot;מ || 5.388
|-
| 48. || פלגי השרון בע&quot;מ || 3.675
|-
| 49. || פלגי מוצקין בע&quot;מ || 5.357
|-
| 50. || שרונים תשתיות מים וביוב בע&quot;מ || 3.856
|-
| 51. || ת.מ.ר - תאגיד מים רמלה בע&quot;מ || 3.578
|-
| 52. || תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע&quot;מ || 5.053
|-
| 53. || תאגיד המים נווה מדבר בע&quot;מ || 5.213
|-
| 54. || תאגיד כפרי גליל תחתון בע&quot;מ || 5.247
|-
| 55. || תאגיד מעיינות הדרום בע&quot;מ || 4.378
|-
| 56. || תאגיד מעיינות זיו בע&quot;מ || 5.375
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
==== ((([[סעיף 6א]]))) ====
=== תעריפים לשירותים מסוימים ===
@ (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
:: {{טורים שווים||{{ממורכז|{{מוקטן|הסכום בשקלים חדשים}}}}}}
: (1) {{טורים שווים|בדיקת מד מים לפי [[סעיף 47 לכללי מדידת מים (מדי-מים) התשמ&quot;ח-1988]], לרבות החלפה והובלה למד מים ובתנאי שממועד התקנתו חלפו פחות מ-7 שנים -|}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 104.07}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ | 139.90}}
: (2) {{טורים שווים|ניתוק מד מים לבקשת צרכן | 70.47}}
: (3) {{טורים שווים|חיבור מד מים לבקשת צרכן | 70.47}}
: (4) {{טורים שווים|מד מים לרבות התקנתו באתר שהוכן לכך, בנכס שחובר לראשונה או מד מים נוסף, כמשמעותו [[כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)=|בסימן ד' בפרק שני לכללי אמות המידה]], לרבות התקנתו באתר שהוכן לכך - | }}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 159.27}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ ועד 1″ כולל | 341.09}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 1″ ועד 1.5″ כולל | 430.83}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 1.5″ ועד 2″ כולל | 856.41}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 2″ ועד 3″ כולל | 4,276.79}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3″ ועד 4″ כולל | 6,949.80}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 4″ ועד 6″ כולל | 9,088.18}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 6″ | 10,691.98}}
:: {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 405.24}}
:: {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 3/4″ ועד 1″ כולל | 801.94}}
:: {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 1″ ועד 1.5″ כולל | 1,496.88}}
:: {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 1.5″ | 2,138.39}}
:: {{טורים שווים|תוספת לכל מד מים בשל רכיב קריאה מרחוק | 213.84}}
:: {{טורים שווים|תוספת בעד מערכת קריאה מרחוק לפי [[סעיף 99(4)(א) לחוק]] | עד 150 אך לא פחות מעלות רכישת מערכת הקריאה מרחוק}}
: (4א) {{טורים שווים|החלפה לבקשת הצרכן של מד מים עם מערכת קריאה מרחוק לרבות מערכת קריאה מרחוק לפי [[סעיף 99(4)(א) לחוק]] |
: (א) בהחלפה תקופתית של מד המים או של רכיב הקריאה מרחוק או מערכת קריאה מרחוק לרבות בעת התקנה ראשונית של רכיב קריאה מרחוק או מערכת קריאה מרחוק על מד קיים - בלא עלות;
: (ב) בהחלפת צרכן, לצרכן שלא היה רשום בנכס או אחרי חלוף מחצית התקופה ממועד התקנת מד המים ועד מועד הבדיקה והכיול שלו לפי [[כללי מדי-מים|סעיף 44 לכללי מד((י)) מים]] התוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4);
: (ג) בכל מקרה אחר - התעריף בעד מד מים והתוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4)}}
: (5) {{טורים שווים|ניתוק מד מים בשל חוב צרכן וחיבורו מחדש לאחר הסדרת החוב לפי כללים שנקבעו לפי [[סעיף 146 לחוק]] ובהעדרם לפי הנחיות הממונה לאותו מקרה | 116.51}}
: (6) {{טורים שווים|הוצאות בעד הליכי גבייה | ההוצאות שהיו כרוכות בהפעלת הליכי גבייה לפי [[סעיף 12ט לפקודת המסים (גבייה)]] אך לא יותר מההוצאות שנקבעו לפי [[סעיף 13(ג) לאותה פקודה]]}}
: (7) {{טורים שווים|בדיקות נוספות כמשמעותן [[בסימן ד' בפרק שני לכללי אמות המידה]] - |}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 139.90}}
:: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ | 379.23}}
: (8) {{טורים שווים|ביקור מתואם בחצרי צרכן, כמשמעותו [[בסימן א' בפרק הרביעי לכללי אמות המידה]] | 16.85}}
: (9) {{טורים שווים|הפקה חוזרת של חשבון תקופתי ושליחתו לפי [[סעיף 40(ב) לכללי אמות המידה]] | 12.64}}
: (10) {{טורים שווים|הולכת מים או ביוב בתחומי החברה לספק ובאישור מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 2(ה) לכללים]] | תוצאת החישוב לפי [[סעיף 11א לכללי חישוב עלות]] [[או 11ב, בכללי חישוב עלות]], לפי העניין}}
: (11) {{טורים שווים|ביקור נוסף או ביקור מתואם לפינוי באמצעות ביובית לפי [[סעיף 95(ב) לכללי אמות המידה]] | 258.16}}
: (12) {{טורים שווים|עריכת בדיקות איכות מים בבית הצרכן לפי [[תקנה 14 לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע&quot;ג-2013]], ולפי [[כללי אמות מידה]] - |}}
:: (א) {{טורים שווים|בעד בדיקת מתכות | 465.50}}
:: (ב) {{טורים שווים|בדיקת מזהמים בקטריאליים, עכירות ועקבות חומר חיטוי פעיל | 323.82}}
:: (ג) {{טורים שווים|בעד בדיקת מתכות, מזהמים בקטריאליים, עכירות ועקבות חומר חיטוי פעיל | 576.81}}
: (13) {{טורים שווים|ביצוע שינויים במערכת המים או הביוב הקיימות, לבקשת צרכן, במקום שבו אין מניעה הנדסית לביצוע הבקשה ואין בה כדי לפגוע במערכות המים והביוב של החברה או של צרכן אחר למעט שינוי ראשון שביקש הצרכן במערכת המים ושינוי ראשון שביקש הצרכן במערכת הביוב, במסגרת תוספת בנייה של מעל 50% מהשטח הבנוי -|}}
:: {{טורים שווים|העתקת חיבור או חיבור מד מים נוסף 3/4″ בלא הגדלת קוטר, במרחק של עד 10 מטרים | 3,029.19}}
:: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 282.72}}
:: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 1.5″, במרחק של עד 10 מטרים | 4,038.92}}
:: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 302.92}}
:: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 2″, במרחק של עד 10 מטרים | 4,543.79}}
:: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 353.41}}
:: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 3″, במרחק של עד 10 מטרים | 6,058.39}}
:: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 403.89}}
:: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 4″, במרחק של עד 10 מטרים | 7,068.12}}
:: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 504.87}}
:: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 6″, במרחק של עד 10 מטרים | 9,087.58}}
:: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 605.84}}
:: {{טורים שווים|העתקת חיבור ביוב או קביעת חיבור ביוב נוסף, כולל התקנת שוחת ביוב וחיבור קו ביוב בקוטר עד 160 מ&quot;מ או התחברות לשוחת ביוב קיימת, במרחק של עד 10 מטרים | 9,087.58}}
:: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 424.08}}
:: {{טורים שווים|בכל הגדלת חיבור, תוספת למד מים | לפי פרט (4)}}
:: {{טורים שווים|בכל שינוי הכרוך בחציית כביש, בתוספת | 8,077.85}}
:: {{טורים שווים|התקנה או העתקה של ברז כיבוי | 4,543.79}}
: (14) {{טורים שווים|העתקת קו מים, קו ביוב או מפרט עילי, לבקשת צרכן, במקום שבו אין מניעה הנדסית לביצוע הבקשה ואין בה כדי לפגוע במערכות המים והביוב של החברה או של צרכן אחר | עלות העבודות בפועל, בתוספת עליות תכנון, קבלת היתרים, פיקוח ותקורה בשיעור של 25% מעלות העבודות}}
: (15) {{טורים שווים|התקנת מיגון לבקשת צרכן -|}}
:: {{טורים שווים|למד מים משויך בקוטר של עד 1″ | 200.87}}
:: {{טורים שווים|למד מים ראשי ולמד מים משויך בקוטר גדול מ-1″ | 401.74}}
: (16) {{טורים שווים|התקנה באתר בנייה של מד מים שמחובר למערכת קריאה מרחוק והתקן מיגון למד המים - |
: סכום כל אלה:
: (1) התעריף בעד מד מים והתוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4);
: (2) התעריף בעד התקנת מיגון במד מים ראשי לפי פרט (15);
: (3) בחברות שאינן מפעילות מערכת קריאה מרחוק, בעד משדר מבוסס סלולר 500 בתוספת פיקדון בסך 2,000 שיוחזר לצרכן אחרי השבת המשדר לחברה.
}}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;א-5) ==
==== ((([[סעיף 6ב]]))) ====

@ : התעריפים לשירותי ביוב לשפכים, יהיו כמפורט להלן:

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ז) : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;מזהם&quot; - מרכיב [[#תוספת 2|מטור א' בטבלה שבתוספת השנייה לכללי איכות שפכים]], שריכוזו עולה על הערכים הקבועים בה [[-#תוספת 2|בטור ב' לצדו]];
:- &quot;מג&quot;ל&quot; - מיליגרם לליטר;
:- &quot;מט&quot;ש&quot; - כהגדרתו [[בכללי איכות שפכים]];
:- &quot;עלות הרחקת מזהם&quot; - סכום בעד האנרגיה, הכימיקלים וסילוק הבוצה, החזרי ההון וההוצאות הקבועות, לכל מזהם, לפי הנוסחה [[בפרט 2]] (להלן - &lt;math&gt;p_x&lt;/math&gt; (([צ&quot;ל: &lt;math&gt;P_x&lt;/math&gt;])));
:- &quot;סכום עלויות הרחקת המזהמים&quot; - הסכום של עלות הרחקת מזהם בעבור המזהמים שנמצאו בשפכים.

@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3)
: (א) התעריף, למ&quot;ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים]], יהיה התעריף המתקבל מסכום עלויות הרחקת המזהמים לפי הנוסחה שלהלן, ובלבד שלא יעלה על 20 ש&quot;ח למ&quot;ק, מוכפל במקדם -
:: (1) 0.2 - במקרה שבו הדיגום נערך בזרם התעשייתי האחוד, כהגדרתו [[בכללי איכות שפכים]], בבתי חולים, בבתי מלון ובבסיסי צבא הגנה לישראל, ובמקרה שהדיגום נעשה בכמה זרמי תעשייה בתוך בסיס צבא הגנה לישראל - לפי ממוצע התעריפים המתקבלים לגבי כל דיגום באותם זרמים;
:: (2) 0.5 - בכל מקרה אחר שבו הדיגום נערך בזרם התעשייתי האחוד, כהגדרתו [[בכללי איכות שפכים]], ובסיסי צבא הגנה לישראל - במקרה שהדיגום נעשה בשוחת הביוב האחרונה בחצר הבסיס או לפני חיבור הבסיס למערכת הביוב;
:: (3) 0.7 - במקרה שבו הדיגום נערך בזרם השפכים היוצא מהמפעל, בין שהוא מחוץ למפעל ובין שהוא בשוחה האחרונה בחצר המפעל - בנקודת החיבור לביב הציבורי;
:: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), במקרה שבו נקבע אחוז המים המוזרמים למערכת הביוב לפי [[סעיף 3 לכללי חישוב עלות]] - האחוז שנקבע לפי [[אותו סעיף]].
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_x = \frac{C_x - C_{\mathit lim}}{C_{\mathit in} - C_{\mathit out}} \times \left[ \begin{align} &amp; (0.65 \times P_{\mathit factor} \times 0.31) + 0.007 \times C_{\mathit factor} \times 15 \\ + &amp; \frac{ 0.095 \times 0.5 \times ( 0.05 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{0.68} \cdot 10^6 ) \times {\mathit INV}_{\mathit factor} }{ 365 \cdot Q_{d \mathit WWTP} } \times 0.85 \\ + &amp; ( 5.19 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{-0.26} \times 0.85 \times {\mathit INV}_{\mathit factor} + 0.002 \times C_{\mathit factor} \times 150) \end{align} \right] \times f &lt;/math&gt;}}
: ((())ב) (()) בנוסחה זו -
::- &lt;math&gt;C_x&lt;/math&gt; - ריכוז המזהם, במיליגרם לליטר, בשפכי הצרכן;
::- &lt;math&gt;C_{\mathit in}&lt;/math&gt; - ריכוז המזהם בשער המט&quot;ש, במיליגרם לליטר;
::- &lt;math&gt;C_{\mathit lim}&lt;/math&gt; - הערך, במיליגרם לליטר, לכל מזהם כערכו בטור ב' בהתאם לסוג המזהם בטור א', כפי שנקבע [[בתוספת השנייה לכללי איכות שפכים]];
::- &lt;math&gt;C_{\mathit out}&lt;/math&gt; - ריכוז המזהם בקולחי המט&quot;ש, במיליגרם לליטר, ובלבד שערך זה אינו עולה על הערך הקבוע [[בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש&quot;ע-2010]];
::- &lt;math&gt;Q_{d \mathit WWTP}&lt;/math&gt; - ספיקת המט&quot;ש היומית הממוצעת, במטר קוב ליום;
::- &lt;math&gt;P_{\mathit factor}&lt;/math&gt; - הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין אנרגיה לכל מזהם;
::- &lt;math&gt;C_{\mathit factor}&lt;/math&gt; - הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין כימיקלים וייצור בוצה לכל מזהם;
::- &lt;math&gt;{\mathit INV}_{\mathit factor}&lt;/math&gt; - הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין החזר הון והוצאות קבועות לכל מזהם;
::- &quot;&lt;math&gt;15&lt;/math&gt;&quot; - 15.78 שקלים חדשים לקילוגרם בעד מחיר פולימרים לייבוש הבוצה;
::- &quot;&lt;math&gt;0.31&lt;/math&gt;&quot; - 0.34 שקלים חדשים בעד מחיר לקילוואט שעה בחיבור מתח גבוה;
::- &quot;&lt;math&gt;150&lt;/math&gt;&quot; - 157.70 שקלים חדשים לטון בעבור מחיר פינוי הבוצה;
::- &quot;&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;‏&quot; - 1.23 - למט&quot;ש המביא שפכים לאיכות קולחין להשקיה חקלאית בלא מגבלות או באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים;
::: 1 - למט&quot;ש המביא שפכים לאיכות נמוכה מהאמור;
::: בהגדרה זו, &quot;איכות קולחין&quot; - כהגדרתה [[בכללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התש&quot;ע-2010]], לפי העניין;
: (ג) הערכים הקבועים למקדמי אנרגיה, כימיקלים, ייצור בוצה, החזר הון והוצאות קבועות, יהיו כמפורט להלן:
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מרכיב !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אנרגיה {{ש}} &lt;math&gt;P_{\mathit factor}&lt;/math&gt; !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} כימיקלים וייצור בוצה {{ש}} &lt;math&gt;C_{\mathit factor}&lt;/math&gt; !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} החזר הון והוצאות קבועות {{ש}} &lt;math&gt;{\mathit INV}_{\mathit factor}&lt;/math&gt;
|-
| צריכת חמצן כימית (COD) || 0.55 || 0.33 || 0.41
|-
| חנקן קיילדל || 0.18 || 0.02 || 0.09
|-
| כלל מוצקים מרחפים (TSS) || 0.1 || 0.55 || 0.4
|-
| זרחן כ-P || 0.05 || 0.05 || 0.05
|}

@ 3. (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ח) : התעריף למ&quot;ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים חריגים הטעונים אישור שלא ניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים]], יהיה התעריף המתקבל מסכום עלויות הרחקת המזהמים לפי הנוסחה שלהלן, ובלבד שהתעריף בעד כמויות מים שחויבו לפי עד שלושה דיגומים עוקבים לא יעלה על 20 ש&quot;ח למ&quot;ק ובעד כמויות מים שחויבו לפי דיגומים עוקבים שנערכו אחריהם - לא יעלה על 40 ש&quot;ח למ&quot;ק, מוכפל במקדמים המפורטים [[בפרט 2(א)]], לפי העניין:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_x = \frac{C_x - C_{\mathit lim}}{C_{\mathit in} - C_{\mathit out}} \times \left[ \begin{align} &amp; (0.65 \times P_{\mathit factor} \times 0.31 \times 2 ) + 0.007 \times C_{\mathit factor} \times 15 \\ + &amp; \frac{ 0.095 \times 0.5 \times ( 0.05 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{0.68} \cdot 10^6 ) \times \mathit{INV}_{\mathit factor} }{ 365 \cdot Q_{d \mathit WWTP} } \times 0.85 \\ + &amp; ( 5.19 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{-0.26} \times 0.85 \times {\mathit INV}_{\mathit factor} + 0.002 \times C_{\mathit factor} \times (150 + (150 \times 2)) ) \end{align} \right] \times f &lt;/math&gt;}}

@ 3א. (תיקון: תשע&quot;ד-3) : על אף האמור [[בפרטים 2(א) או (3)]], במקרה שבו נקבע אחוז המים המוזרמים למערכת הביוב לפי [[סעיף 3 לכללי חישוב עלות]] התעריף למ&quot;ק שפכים שנמדד בעד כמות המחויבת בשפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים]] או בעד כמות המחויבת בשפכים חריגים הטעונים אישור שלא ניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים]], יהיה התעריף המתקבל מסכום עלות הרחקת המזהמים כמפורט בנוסחה [[בפרט 2(א)]] [[או 3]], לפי העניין.

@ 4. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: (א) התעריף, למ&quot;ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב לפי [[סעיף 3(א)(1) לכללי איכות שפכים]], בעד שפכים שנמצאו בהם אחד או יותר מהחומרים כמפורט [[בתוספת הראשונה לכללי איכות שפכים]] (להלן - התוספת הראשונה), יהיה בסכום למ&quot;ק שלהלן:
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} קבוצת המזהמים לפי סוגי עלויות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג המזהם {{ש}} (יחידת מידה) !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מספר פרט [[לכללי איכות שפכים|בתוספת הראשונה]] !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מידת החריגה !! {{מוקטן|טור ה'}} {{ש}} סכום למ&quot;ק בש&quot;ח
|-
| rowspan=&quot;14&quot; | (1) עלויות קיצור אורך חיי מרכיבי ההולכה
| rowspan=&quot;3&quot; | סולפאט (SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;) {{ש}} (מג&quot;ל) || rowspan=&quot;3&quot; | [[פרט 1.20 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|20]]
| 1500 ≥ SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;‏ &gt; 500 || 6.14
|-
| 4000 ≥ SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;‏ &gt; 1500 || 7.16
|-
| SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;‏ &gt; 4000 || 8.18
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | סולפיד (R) {{ש}} (מג&quot;ל) || rowspan=&quot;4&quot; | [[פרט 1.19 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|19]]
| 3 ≥ R‏ &gt; 1 || 6.14
|-
| 8 ≥ R‏ &gt; 3 || 9.21
|-
| 10 ≥ R‏ &gt; 8 || 12.27
|-
| R‏ &gt; 10 || 14.32
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | ערך הגבה (pH) || rowspan=&quot;5&quot; | [[פרט 1.1 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|1]]
| pH‏ &gt; 10 || 11.25
|-
| 5.5 ≤ pH‏ &lt; 6 || 4.09
|-
| 5 ≤ pH‏ &lt; 5.5 || 5.63
|-
| 4 ≤ pH‏ &lt; 5 || 11.25
|-
| pH‏ &lt; 4 || 20.46
|-
| חומרים הגורמים לפיצוץ ובעירה || [[פרט 1.6 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|6]] || || 20.46
|-
| חומרים בטמפרטורה מעל 40°C || [[פרט 1.4 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|4]] || || 20.46
|-
| rowspan=&quot;11&quot; | (2) עלויות טיפול בסתימות בצנרת ובנזקים לתחנות שאיבה לביוב
| rowspan=&quot;4&quot; | ריכוז שמנים ושומנים (F) {{ש}} (מג&quot;ל) || rowspan=&quot;4&quot; | [[פרט 1.13 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|13]]
| 375 ≥ F‏ &gt; 250 || 6.14
|-
| 500 ≥ F‏ &gt; 375 || 9.21
|-
| 1,000 ≥ F‏ &gt; 500 || 12.27
|-
| F‏ &gt; 1,000 || 20.46
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | ריכוז שומנים הניתנים להפרדה (Fs) {{ש}} (מג&quot;ל) || rowspan=&quot;4&quot; | [[פרט 1.14 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|14]]
| 150 ≥ Fs‏ &gt; 100 || 6.14
|-
| 200 ≥ Fs‏ &gt; 150 || 9.21
|-
| 450 ≥ Fs‏ &gt; 200 || 12.27
|-
| Fs‏ &gt; 450 || 20.46
|-
| מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר || [[פרט 1.3 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|3]] || || 20.46
|-
| פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורה שבין 20°C ל-40°C || [[פרט 1.5 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|5]] || || 20.46
|-
| מוצקים או חומרים צמיגיים בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף || [[פרט 1.2 לתוספת ראשונה כללי איכות שפכים|2]] || || 20.46
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (3) עלויות נוספות לטיפול במט&quot;ש || rowspan=&quot;4&quot; | כלור חופשי, פנולים ופוליפנולים, ציאניד, דטרגנטים, COB/BOD‏, TSS/VSS‏, DOX || rowspan=&quot;4&quot; | [[פרט 1.8 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|8]], [[פרט 1.9 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|9]], [[פרט 1.10 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|10]], [[פרט 1.11 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|11]], [[פרט 1.17 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|17]], [[פרט 1.18 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|18]], [[פרט 1.25 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|25]]
| colspan=&quot;2&quot; | חריגה מהריכוז המרבי, היחס המרבי או היחס המזערי המותר, לפי העניין -
|-
| עד 50% || 2.56
|-
| מ-50% עד 100% || 3.58
|-
| מעל 100% || 4.60
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (4) עלויות הנגרמות בשל איכות הבוצה || rowspan=&quot;4&quot; | מתכות כבדות, שמן מינרלי, DOX, כלל מוצקים מרחפים למפעל לציפוי מתכות || rowspan=&quot;4&quot; | [[פרט 1.7 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|7]], [[פרט 1.12 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|12]], [[פרט 1.16 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|16]], [[פרט 1.26 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|26]]
| colspan=&quot;2&quot; | חריגה מהריכוז המרבי המותר:
|-
| עד 50% || 4.09
|-
| מ-50% עד 100% || 5.63
|-
| מעל 100% || 7.16
|-
| (5) עלויות הנגרמות בשל המלחת קולחין ומי-תהום || כלוריד, נתרן, בורון, כלל מוצקים מומסים (TDS), פלואוריד || [[פרט 1.15 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|15]], [[פרט 1.21 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|21]], [[פרט 1.22 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|22]], [[פרט 1.23 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|23]], [[פרט 1.24 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|24]]
| colspan=&quot;2&quot; |
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_x = \tfrac{C_x - (C_i + C_a)}{(C_i + C_a) - C_w} * W_p * 0.95 &lt;/math&gt;}}
: ובלבד שלא יעלה על 20 שקלים חדשים (([צ&quot;ל: 20.46 ש&quot;ח])) למטר מעוקב שפכים.
: לעניין זה -
:- &lt;math&gt;W_p&lt;/math&gt; - תעריף למים שפירים לחקלאות לפי [[סעיף 4(2)]];
:- &lt;math&gt;C_x&lt;/math&gt; - ריכוז המזהם בשפכים המוזרמים;
:- &lt;math&gt;C_i&lt;/math&gt; - ריכוז המזהם במי הרקע;
:- &lt;math&gt;C_a&lt;/math&gt; ו-&lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt; - כמפורט בטורים ב' ו-ג' בטבלה הזו:
: {| style=&quot;font-size: smaller;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מזהם !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תוספת מחושבת לתעשייה {{ש}} (&lt;math&gt;C_a&lt;/math&gt;) !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} ריכוז מחושב למהילה {{ש}} (&lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt;)
|-
| כלוריד || 168 || 20
|-
| נתרן || 100 || 15
|-
| בורון || 1.0 || 0.3
|-
| כלל מוצקים מומסים || 1,600 || 400
|-
| פלואוריד || 6 || -
|}
|}
: (ב) על אף האמור בפרט משנה (א) -
:: (1) שפכים שנמצאו בהם החומרים [[+#תוספת 1 פרט 1.19|שבפרטים (19)]] [[פרט 1.20 לתוספת הראשונה לכללי איכות שפכים|ו-(20) לתוספת הראשונה]], יחויבו בעד אותם פרטים בתעריף לפי הסכום למ&quot;ק הגבוה מביניהם;
:: (2) שפכים שנמצאה בהם חריגה ביותר ממזהם אחד בקבוצות (2) עד (5) שבטור א', יחויבו בעד כל החריגות מאותה קבוצה בתעריף לפי הסכום למ&quot;ק הגבוה מביניהם;
:: (3) הסכום למ&quot;ק שלפיו יחויבו בתעריף שפכים שנמצאה בהם חריגה ביותר ממזהם אחד, לא יעלה על 40 שקלים חדשים (([צ&quot;ל: 40.18 ש&quot;ח])).
: (ג) התעריף, למ&quot;ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב לפי [[סעיף 3(א)(1) לכללי איכות שפכים]], בעד שפכים שנמצאו בהם גם שפכים חריגים לפי [[סעיף 3(א)(2) לכללי איכות שפכים]], יהיה הסכום המתקבל מהתעריף לפי פרטי משנה (א) ו-(ב), בתוספת התעריף לפי [[פרטים 2(א)]] [[או 3]], לפי העניין.
: (ד) כמויות המים לחיוב לפי פרט זה יהיו לפי המקדמים [[שבפרט 2(א)]] או לכמויות שנמדדו לפי [[פרט 3א]], לפי העניין.

@ 5. (תיקון: [הודעות], תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: התעריף לביצוע בדיקות ודגימות לפי [[סעיפים 6 עד 8 לכללי איכות שפכים]] יהיה כמפורט להלן:
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מספר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג בדיקה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} עלות כל בדיקה בשקלים חדשים {{ש}} בהתאם לכמות הבדיקות הקבועות {{ש}} [[בכללי איכות שפכים]]
|-
| (1) || דיגום חטף || 105.13
|-
| (2) || דיגום מורכב לפי זמן || 315.38
|-
| (3) || דיגום מורכב לפי ספיקות || 1,471.84
|-
| (4) || BOD || 89.35
|-
| (5) || COD || 84.09
|-
| (6) || MTBE || 262.91
|-
| (7) || pH || 15.77
|-
| (8) || VOC's || 420.74
|-
| (9) || TSS || 52.66
|-
| (10) || VOC || 420.74
|-
| (11) || דטרגנטים אניוניים || 105.13
|-
| (12) || דטרגנטים נוניוניים || 105.13
|-
| (13) || זרחן כללי || 52.66
|-
| (14) || חומרי נפץ || 788.56
|-
| (15) || חנקן כללי || 105.13
|-
| (16) || חנקן קיילדל (TKN) || 89.45
|-
| (17) || כלוריד || 63.09
|-
| (18) || כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX) || 368.03
|-
| (19) || מוליכות חשמלית || 15.77
|-
| (20) || נתרן || 78.96
|-
| (21) || סולפאט || 68.33
|-
| (22) || סולפיד || 94.62
|-
| (23) || סריקת מתכות כבדות || 262.91
|-
| (24) || שמן מינרלי || 210.25
|-
| (25) || שמנים ושומנים || 89.35
|-
| (26) || בורון || 51.48
|-
| (27) || VSS || 51.53
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בטבת התש&quot;ע (29 בדצמבר 2009)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>9yprlj182ark26sozvd6bnrj3qv1jr2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>456636</id>
    <revision>
      <id>1415779</id>
      <parentid>1404270</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T20:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1415775] תיקון תשפ&quot;ב מס' 2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82098" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 442|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}, {{ח:תיבה|1329|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 112|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|114|תיקון}}, {{ח:תיבה|393|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1230|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 452|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 334|[צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|1432|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 383|תיקון}}, {{ח:תיבה|1097|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1440|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1760|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 506|תיקון}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1294|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 441|תיקון}}, {{ח:תיבה|794|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 420|תיקון}}, {{ח:תיבה|810|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1295|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 636|תיקון}}, {{ח:תיבה|2246|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1623|תיקון}}, {{ח:תיבה|3422|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 232|תיקון}}, {{ח:תיבה|444|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1646|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1713|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 295|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1076|תיקון}}, {{ח:תיבה|3484|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1272|תיקון}}, {{ח:תיבה|1404|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1444|ת״ט}}, {{ח:תיבה|3263|תיקון מס׳ 2}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1570|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1505|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1577|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1494|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 102|סעיפים 102}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 103|ו־103}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 102|סעיפים 102(ב) ו־(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 107|ו־107 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ע, תשע״א־4, תשע״א־5, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מקורות“ – מקורות, חברת מים בע״מ, המספקת מים לפי רישיון הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום ההפעלה“ – מועד החלת תעריפים על חברה לפי כללים אלה לראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי איכות שפכים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות מידה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי תאגידי מים וביוב לעניין אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה}} לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 99|סעיף 99 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד־מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי מים)|בכללי מדידת מים (מדי מים), התשמ״ח–1988}} (להלן – כללי מדי־מים), לרבות מגוף, צינור הדרוש להתקנתו וכל אבזר נלווה המשמש אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים שפירים לגינון ציבורי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מים שהוקצו ונצרכו כדין וסופקו בפועל להשקיית גינון ציבורי לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב)#סעיף 16א|סעיף 16א לכללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל״ו–1976}} (להלן – כללי הקיצוב); ובלבד שהותקן מד־מים המודד רק את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי, והחברה בדקה אחת לשנים עשר חודשים לפחות ממועד התקנת מד־המים או ממועד הבדיקה האחרונה, לפי העניין, כי מד־המים מודד את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}} (להלן – חוק מס ערך מוסף);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס ותיק“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הכבאות וההצלה“ ו”הנציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 1|בסעיף 1 לכללי הספקים המקומיים}} שלא הקים חברה ושחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|בכללי אמות המידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן גדול“ – צרכן הצורך כמות שמעל 15,000 מ״ק מים לשנה דרך מד־מים בודד או מזרים כמות שמעל 15,000 מ״ק ביוב לשנה למערכות הביוב של החברה, לפי העניין וסוגי השירותים שצרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ביוב“ – לרבות הקמת מערכת ביוב ומתן שירות מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ביוב לשפכים“ – טיפול בשפכים חריגים, טיפול בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב ועריכת בדיקות ודגימות על ידי החברה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מים“ – לרבות הקמת מערכת מים ומתן שירות מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מסוים“ – שירות שביצעה חברה לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי אמות המידה}} או שירות שנקבע לגביו תעריף {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|2|מתן שירותי מים וביוב לפי תעריפים|תיקון: תש״ע, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפים הנקובים בכללים אלה כוללים תשלומים שוטפים בעד הקמת מערכות מים וביוב ועדכונם יהיה לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי חישוב עלות}}.
{{ח:תת|(ב)}} חברה לא תגבה כל תשלום בעד שירותי מים וביוב שלא לפי התעריפים הנקובים בכללים אלה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|ובכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015}}, לרבות היטלים או אגרות לפי חוקי עזר לביוב או למים או היטלים או אגרות בחוק עזר אחר שמשמעותו דומה גם אם כותרתו שונה, או כל תשלום שהסמכות לקובעו נתונה בידי מועצת הרשות הממשלתית או כל תשלום שנקבע בהסכם.
{{ח:תת|(ג)}} חברה לא תשית על צרכן היטלי הפקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק המים}} ותמיכות במפיקי מים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 160|בסעיף 160(ב)(3) לחוק המים}}.
{{ח:תת|(ד)}} למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או לרכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם, והכל לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} התעריפים המפורטים בכללים אלה, לא יחולו לעניין המים המסופקים על ידי החברה לחברת מקורות או לספק מקומי אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי הספקים המקומיים}}; סופקו מים בידי החברה לחברת מקורות או לספק מקומי אחר כאמור, ולא ניתנה לגביהם הוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק המים}} או {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 40|סעיף 40 לחוק}}, יהיה התעריף כפי שאישר מנהל הרשות ובלבד שנקבע כתנאי ברישיון ההפקה; כל עוד לא נקבע או אושר תעריף כאמור, יהיה התעריף, לחודש, התעריפים הקבועים בכללי מקורות, לפי הכמויות, סוג המים והעניין – בתוספת התעריף הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(3)(3.2) לכללי הספקים המקומיים}}, ובתוספת התעריף הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 5|בסעיף 5(א) לאותם כללים}}.

{{ח:סעיף|3|תעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב|תיקון: תש״ע, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־4, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} התעריף לכל מ״ק מים בעד שירותי מים ושירותי ביוב שמספקת החברה יהיה כמפורט להלן {{ח:הערה|&lt;s&gt;בטור א׳&lt;/s&gt;}}:
{{ח:תת|(1)}} בעד צריכה ביתית לכל יחידת דיור –
{{ח:תתת|(א)}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה לגבי כמות מוכרת ליחידת דיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 1|בסעיף 1 לכללי חישוב עלות}} הוא 6.502 ש״ח;
{{ח:תתת|(ב)}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה לגבי כמות נוספת לצריכה ביתית לחודש הוא 11.608 ש״ח.
{{ח:תת|(2)}} בעד כל צריכה אחרת –
{{ח:תתת|(א)}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת חברה בעד צריכה לכל מטרה או שימוש אחרים –
{{ח:תתתת|(1)}} לצרכן מים וביוב – לפי פסקה (1)(ב);
{{ח:תתתת|(2)}} לצרכן גדול של מים וביוב, למעט מוסד עירוני, יהיו התעריפים לפי פסקת משנה (1), ואולם בעד כל כמות מעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק בשנה התעריף האמור יהיה בהפחתה של 1 ש״ח למ״ק, ובהפחתה של 1.25 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־250,000 מ״ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
{{ח:תתתת|(3)}} לצרכן מים וביוב, למעט מוסד עירוני הזכאי להפחתה בכמויות הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי חישוב עלות}} –
{{ח:תתתתת|(3.1)}} בעד שירותי מים וביוב – מכפלת כמות המים המוזרמת לביוב, במ״ק, לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי חישוב עלות}}, בחלוקה ל־0.7 ובמכפלת התעריף לשירותי מים וביוב לפי פסקה {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}(ב), ולצרכן גדול – בהפחתה של 1 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק בשנה, ובהפחתה של 1.25 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־250,000 מ״ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
{{ח:תתתתת|(3.2)}} בעד שירותי מים – מכפלת כמות המים המהווה את ההפרש שבין כמות המים שנצרכה לבין כמות המים שחויבה בתעריף המים והביוב לפי פסקה (3.1) בתעריף לפי פסקה (4);
{{ח:תתתת|(4)}} לצרכן מים בלבד, למעט מוסד עירוני, גינון ציבורי או חקלאות לפי פסקת משנה (ג) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, התעריף לשירותי מים הקבוע כ־R2 {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי מקורות}}, ולצרכן גדול – בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק בשנה, ובהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־250,000 מ״ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
{{ח:תתתת|(5)}} לצרכן ביוב בלבד, למעט מוסד עירוני, התעריף {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, לפי התעריף שנקבע לחברה בעד שירותי הביוב, ולצרכן גדול – בהפחתה של 0.3 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־15,000 מ״ק בשנה;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), על מוסד עירוני יחולו הכללים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה, בעד צריכת מים שפירים למוסד עירוני, לחודש, הוא 9.538 ש״ח;
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(3)}} סיווג הנכס וחיובו בתעריף למוסד עירוני ייעשה מהמועד שבו העבירה הרשות המקומית לחברה את ההצהרה לגביו, ובה מפורטים מטרת שימושו ומיקומו של הנכס ולאחר שהחברה בדקה ומצאה כי מסופקים לו מים במד־מים נפרד המשמש רק מוסד עירוני, לפי המאוחר.
{{ח:תתת|(ד)}} לעניין פסקה זו, ”מוסד עירוני“ – נכס שאינו גינון ציבורי, הכלול ברשימת הנכסים של הרשות המקומית, שהצהירו עליו ראש הרשות המקומית וגזבר הרשות המקומית בתצהיר שאומת בידי היועץ המשפטי של אותה רשות, כי התקיימו לגביו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הרשות המקומית אינה מחייבת אותו בארנונה;
{{ח:תתתת|(2)}} הנכס בבעלות או בשכירות הרשות המקומית ומשמש לצרכים ציבוריים;
{{ח:תתתת|(3)}} גזבר הרשות המקומית משלם את חיובי המים לנכס מתוך תקציב הרשות;
{{ח:תתתת|(4)}} הנכס אינו משמש לשימוש מסחרי–עסקי.

{{ח:סעיף|4|תעריף לשירותי מים|תיקון: תש״ע, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה, בעד שירותי מים מן הסוגים המנויים בסעיף זה יהיה כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} מים שפירים לגינון ציבורי – 6.711 ש״ח;
{{ח:תת|(2)}} מים לצריכה למטרת חקלאות – התעריף לשירותי מים לחקלאות יהיה סכום התעריפים הקבועים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בפסקאות משנה {{ח:הערה|(}}3.1{{ח:הערה|)}} ו־{{ח:הערה|(}}3.2{{ח:הערה|)}} של {{ח:הערה|פסקה}} {{ח:הערה|(3)}} {{ח:הערה|ל}}סעיף 4 בכללי הספקים המקומיים}}, בתוספת תעריף מים לחקלאות הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 5|בסעיף 5 לכללי הספקים המקומיים}} למעט במקרים של אספקת קולחין לחקלאות ממקור עצמי;
{{ח:תת|(3)}} מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים ושפד״ן –
{{ח:תתת|(א)}} התעריף לכל מ״ק מים, שמספקת החברה בעד צריכה לכל מטרה או שימוש, למעט לחקלאות, של מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד״ן – תעריף הגבוה ב־10% מן התעריפים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)(3.2) לכללי מקורות}}, לפי העניין; הוראות פסקה זו לא יחולו באזורים, שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במים נחותים, במים מליחים או במי קולחים, לרבות שפד״ן, עלול לזהם מקורות מים;
{{ח:תתת|(ב)}} קביעת תכולת הכלורידים לעניין תעריף המים המליחים כמפורט בפסקת משנה (א), המסופקים לחברה מספק שאינו חברת מקורות או המופקים על ידה, תיעשה כמפורט {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)(3.2)(7) לכללי מקורות}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ג)}} עד סוף שנת 2014, על אף האמור בפסקת משנה (א), יהיה תעריף של חברה למ״ק מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד״ן, שהחברה מספקת לתעשייה, לצרכן הרשום ברישיון ההפקה – תעריף הגבוה ב־10% מן התעריפים הקבועים, לפי העניין, {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(2)(3) לכללי מקורות}}.

{{ח:סעיף|5|תעריף לצריכה חורגת}}
{{ח:ת}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה בעד שירותים לפי כללים אלה בעד צריכה בכמות החורגת מהכמות המוקצית כדין לסוג מים, למטרת צריכה או שימוש, יהיה כמפורט להלן –
{{ח:תת|(1)}} חריגה בשיעור שאינו עולה על 8% מן הכמות המוקצית – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה החריגה;
{{ח:תת|(2)}} חריגה בשיעור העולה על 8% מן הכמות המוקצית – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה החריגה.

{{ח:סעיף|6|תעריף לשירותי ביוב|תיקון: תש״ע, תשע״א־3, תשע״א־4, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} התעריף למ״ק מים בעבור כמות מים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת חברה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ שבתוספת הראשונה}} יהיה התעריף כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳}}, לצדם.
{{ח:תת|(א1)}} התעריף לשירותי ביוב לפי סעיף קטן (א) יחול גם על מי תהום שהוזרמו למערכת הביוב;
{{ח:תת|(ב)}} הוקמה חברה, לרבות אם הורחב או שונה תחומה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק}}, וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, התעריף למ״ק מים בעבור כמות המים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת החברה יהיה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוקמה החברה בתחום שבכולו, עובר להקמתה, פעל ספק מקומי אחד או יותר – 3.359 שקלים חדשים למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} הוקמה החברה בתחום שבכולו או חלקו, עובר להקמתה, פעלה חברה אחת או יותר – ימשיכו לחול בתחום החברה שהוקמה, תעריף החברה או תעריפי החברות הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}, לפי העניין, וככל שהיו בין מקימי החברה גם ספקים מקומיים שהקימו חברה לראשונה כאמור בפסקה (1), יחול בתחומן התעריף כאמור שם;
{{ח:תתת|(3)}} הורחב תחום חברה או נעשו בו שינויים כאמור {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק}} – יחולו הוראות פסקה (2) בשינויים מחויבים לפי העניין.

{{ח:סעיף|6א|תעריף לשירותי מים וביוב מסוימים|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} התעריפים לשירותי מים וביוב מסוימים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} יהיו לפי התעריפים הנקובים בה.

{{ח:סעיף|6ב|תעריף שירותי ביוב לשפכים|תיקון: תשע״א־5, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} התעריף למ״ק בעבור כמות מים המחויבת בעד שירותי ביוב לשפכים, שמספקת חברה, יהיה התעריף המתקבל או הקבוע, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; סכום זה ייווסף לכל חיוב אחר החל על הצרכן בעד שירותי ביוב.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הקביעה, כי צרכן הוא צרכן של שירותי ביוב לשפכים, לרבות קביעת סוג השפכים ותקופת החיוב לגביו תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|כללי איכות שפכים}}; בכל עניין שלא נקבעו לו הוראות {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}} יחולו הוראות כללים אלה.

{{ח:סעיף|6ג|תעריפים בעד מים המשמשים לשירותי כבאות והצלה|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהחיוב בעד שירותי מים וביוב שמספקת חברה לתחנות כיבוי אש, חברה תחייב את רשות הכבאות וההצלה בתעריף הקבוע בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} בעד מים שסיפקה לאתרי מילוי כבאיות – לפי כמות המים שנמדדה;
{{ח:תתת|(2)}} בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה בלא מדידה, בכל שנה – כמות מים השווה למכפלה של 0.05 מ״ק במספר הנפשות בתחומה של החברה לפי הרשום ברשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העדכני ליום שקדם למשלוח הודעת החיוב;
{{ח:תתת|(3)}} בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה במקרים שמנהל הרשות, בהתייעצות עם הנציב, הגדיר כאירועי כבאות חריגים – לפי אומדן של מהנדס החברה שאישר הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} התעריף בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה יהיה התעריף למים הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים}}.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8|עדכון תעריפים|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל מועד שמתעדכנים בו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} בהתאם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|לסעיף 112א לחוק המים}}, יעודכנו, לפי אותו שיעור עדכון, התעריפים הנקובים בכללים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} עודכן מפקד נכסים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, יעודכנו באותו עדכון התעריפים בעד שירותי ביוב הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.
{{ח:תת|(ג)}} על הערכים השקליים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספות השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|9|גבייה על פי קריאת מד־&lt;wbr&gt;מים|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בתעריפים בתוך תקופת הצריכה שלגביה ניתנה הודעת חיוב, יראו כאילו התחלקה הצריכה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי.

{{ח:סעיף|9א|גבייה באמצעות הוראת קבע|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} קיבלה חברה מצרכן הרשאה לחיוב באמצעות הוראת קבע בבנק או הרשאה לחיוב באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}}, וכן כל הרשאה אחרת שנתן הצרכן לצורך התשלומים בעד התעריפים לפי כללים אלה, תודיע החברה לצרכן על זכאותו לפצל את הגבייה כך שכל חיוב יתבצע בשני מועדים שההפרש ביניהם לא יפחת מ־30 ימים בלא כל ריבית או הפרשי הצמדה; בחר הצרכן לעשות כן, יודיע על כך לחברה והיא תפצל את הגבייה כאמור ותחייבו בהתאם; והכל בתנאי ששלחה החברה לצרכן הודעת חיוב, שבעה ימים לפחות בטרם מועד החיוב הראשון.

{{ח:סעיף|10|תשלום מיוחד}}
{{ח:ת}} אין בקביעת תעריפים בעד כמות מים החורגת מהכמות המוקצית משום היתר לאדם לרבות מקורות, מפיק, ספק או צרכן, להפיק, לספק או לצרוך מעבר לכמות המוקצית ואין בכך כדי לגרוע מסמכויות מנהל הרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 4 סימן ג|סימן ג׳ לפרק הרביעי בחוק המים}}.

{{ח:סעיף|11|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

{{ח:סעיף|12|הוראות מעבר|תיקון: תש״ע, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, חברה תהיה רשאית עד יום י״א בניסן התשע״ה (31 במרס 2015) או עם תחילתם של כללים להקמת מערכות מים וביוב מכוח {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 103|סעיף 103 לחוק}}, לפי המוקדם, (להלן – תקופת המעבר), לגבות היטל ביוב לפי חוקי עזר לביוב והיטל הנחת צינורות לפי חוקי עזר למים, כפי שנקבעו, עובר לכללים אלה, בחוקי עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי הספקים המקומיים}}, שבתחומה פועלת החברה (בסעיף זה – חוקי העזר); לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל ביוב“ – כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#פרק 3|בפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}, כפי שהיה בתוקפו ביום כ״ב בתמוז התשס״ט (14 ביולי 2009), להוציא תשלום בעד שלב התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בהיטל הביוב בעד השלב האמור, הנמוך מביניהם, ובהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה בהיטל העלות בעד השלב האמור – בהפחתת 21% מהיטל הביוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל הנחת צינורות“ – לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, המוטלים מכוח חוקי העזר, ובלבד שתכליתם היא מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם – בהפחתת 10% מאגרת הנחת הצינורות, וכן אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה.
{{ח:תת|(א1)}} חברה תעביר את הכספים שגבתה כאמור בסעיף קטן (א), לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור שלא למטרה שלה נועדו לפי חוקי העזר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, לתקופה שעד {{ח:הערה|[צ״ל: יום]}} ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), ייעשה החיוב במקום שלא הותקן בו מד־מים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לצריכה ביתית – בעד כל כמות מוכרת ליחידת דיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|בכללי חישוב עלות}} – סך של 7.440 שקלים חדשים לכל מ״ק, ובעד כל כמות נוספת עד ל־15 מ״ק – סך של 11.973 שקלים חדשים למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} לכל צריכה אחרת – לפי 10 מ״ק לחודש, בתעריף של 11.973 שקלים חדשים למ״ק.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום בו שוכנעה, כי יש הכרח בכך, לעדכן או להאריך תוקפם של חוקי העזר כאמור בסעיף קטן (א) עד תום תקופת המעבר, לעדכן את סכומי ההיטלים מהסוג כאמור או לקבוע כי בתחום חברה הפועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת, יוחל חוק עזר אחד לגבי כל תחום החברה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ע, תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(2)(א)(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}})}}|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־3}}

{{ח:קטע3||התעריף למ״ק מים בעד כמות מים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת חברה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א־4, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־3, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם החברה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} (בשקלים חדשים למ״ק)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אילת עין נטפים – מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.778&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.173&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חב׳ הגיחון בע״מ – ביוב ומים של ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.136&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יובלים אשדוד בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.205&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יובלים בשומרון 2003 בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.425&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ימים תאגיד המים קרית ים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.864&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי–נעם חב׳ המים והביוב של נצרת עילית בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.831&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי–ציונה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.243&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אביבים 2010 בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.588&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אונו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.698&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.705&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק {{ח:הערה|בע״מ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.388&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי בת־ים תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.386&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.706&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.385&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הוד השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.902&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הרצליה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.698&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי התנור בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.155&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי חדרה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.248&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי יבנה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.347&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי כרמל בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.824&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי לוד בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.323&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי מודיעין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.619&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי נתניה (2003) בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.418&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי עירון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.238&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי עכו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.424&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי קרית גת (2008) בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.525&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רהט בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.804&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רמת גן בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רעננה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.237&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רקת טבריה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.535&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.241&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שמש בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.918&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שקמה בע״מ – תאגיד מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.694&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי תקווה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.494&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתב – מים תיעול וביוב פ״ת בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.237&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מניב ראשון בע״מ ח״פ 51-202736-8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.568&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות אתא בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.117&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות החוף בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.047&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות המשולש בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.172&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות העמקים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.757&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.214&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין אפק בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.706&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין כרמים תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.372&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.388&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלגי השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.675&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלגי מוצקין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.357&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שרונים תשתיות מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.856&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ת.מ.ר – תאגיד מים רמלה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.578&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד המים והביוב האזורי – אלעין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.053&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד המים נווה מדבר בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.213&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד כפרי גליל תחתון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.247&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד מעיינות הדרום בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.378&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד מעיינות זיו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.375&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}})}}}}

{{ח:קטע3||תעריפים לשירותים מסוימים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים||{{ממורכז|{{מוקטן|הסכום בשקלים חדשים}}}}}}
{{ח:תת|(1)}} {{טורים שווים|בדיקת מד מים לפי {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי-מים)#סעיף 47|סעיף 47 לכללי מדידת מים (מדי־מים) התשמ״ח–1988}}, לרבות החלפה והובלה למד מים ובתנאי שממועד התקנתו חלפו פחות מ־7 שנים -|}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 104.07}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ | 139.90}}
{{ח:תת|(2)}} {{טורים שווים|ניתוק מד מים לבקשת צרכן | 70.47}}
{{ח:תת|(3)}} {{טורים שווים|חיבור מד מים לבקשת צרכן | 70.47}}
{{ח:תת|(4)}} {{טורים שווים|מד מים לרבות התקנתו באתר שהוכן לכך, בנכס שחובר לראשונה או מד מים נוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#פרק 2 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שני לכללי אמות המידה}}, לרבות התקנתו באתר שהוכן לכך – | }}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 159.27}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ ועד 1″ כולל | 341.09}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 1″ ועד 1.5″ כולל | 430.83}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 1.5″ ועד 2″ כולל | 856.41}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 2″ ועד 3″ כולל | 4,276.79}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3″ ועד 4″ כולל | 6,949.80}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 4″ ועד 6″ כולל | 9,088.18}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 6″ | 10,691.98}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 405.24}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 3/4″ ועד 1″ כולל | 801.94}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 1″ ועד 1.5″ כולל | 1,496.88}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 1.5″ | 2,138.39}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מד מים בשל רכיב קריאה מרחוק | 213.84}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת בעד מערכת קריאה מרחוק לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 99|סעיף 99(4)(א) לחוק}} | עד 150 אך לא פחות מעלות רכישת מערכת הקריאה מרחוק}}
{{ח:תת|(4א)}} {{טורים שווים|החלפה לבקשת הצרכן של מד מים עם מערכת קריאה מרחוק לרבות מערכת קריאה מרחוק לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 99|סעיף 99(4)(א) לחוק}} |
{{ח:תת|(א)}} בהחלפה תקופתית של מד המים או של רכיב הקריאה מרחוק או מערכת קריאה מרחוק לרבות בעת התקנה ראשונית של רכיב קריאה מרחוק או מערכת קריאה מרחוק על מד קיים – בלא עלות;
{{ח:תת|(ב)}} בהחלפת צרכן, לצרכן שלא היה רשום בנכס או אחרי חלוף מחצית התקופה ממועד התקנת מד המים ועד מועד הבדיקה והכיול שלו לפי {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי מים)#סעיף 44|סעיף 44 לכללי מד{{ח:הערה|י}} מים}} התוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4);
{{ח:תת|(ג)}} בכל מקרה אחר – התעריף בעד מד מים והתוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4)}}
{{ח:תת|(5)}} {{טורים שווים|ניתוק מד מים בשל חוב צרכן וחיבורו מחדש לאחר הסדרת החוב לפי כללים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 146|סעיף 146 לחוק}} ובהעדרם לפי הנחיות הממונה לאותו מקרה | 116.51}}
{{ח:תת|(6)}} {{טורים שווים|הוצאות בעד הליכי גבייה | ההוצאות שהיו כרוכות בהפעלת הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ט|סעיף 12ט לפקודת המסים (גבייה)}} אך לא יותר מההוצאות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 13|סעיף 13(ג) לאותה פקודה}}}}
{{ח:תת|(7)}} {{טורים שווים|בדיקות נוספות כמשמעותן {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#פרק 2 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שני לכללי אמות המידה}} – |}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 139.90}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ | 379.23}}
{{ח:תת|(8)}} {{טורים שווים|ביקור מתואם בחצרי צרכן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#פרק 4 סימן א|בסימן א׳ בפרק הרביעי לכללי אמות המידה}} | 16.85}}
{{ח:תת|(9)}} {{טורים שווים|הפקה חוזרת של חשבון תקופתי ושליחתו לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#סעיף 40|סעיף 40(ב) לכללי אמות המידה}} | 12.64}}
{{ח:תת|(10)}} {{טורים שווים|הולכת מים או ביוב בתחומי החברה לספק ובאישור מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ה) לכללים}} | תוצאת החישוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 11א|סעיף 11א לכללי חישוב עלות}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 11ב|או 11ב, בכללי חישוב עלות}}, לפי העניין}}
{{ח:תת|(11)}} {{טורים שווים|ביקור נוסף או ביקור מתואם לפינוי באמצעות ביובית לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#סעיף 95|סעיף 95(ב) לכללי אמות המידה}} | 258.16}}
{{ח:תת|(12)}} {{טורים שווים|עריכת בדיקות איכות מים בבית הצרכן לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)#סעיף 14|תקנה 14 לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013}}, ולפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי אמות מידה}} – |}}
{{ח:תתת|(א)}} {{טורים שווים|בעד בדיקת מתכות | 465.50}}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טורים שווים|בדיקת מזהמים בקטריאליים, עכירות ועקבות חומר חיטוי פעיל | 323.82}}
{{ח:תתת|(ג)}} {{טורים שווים|בעד בדיקת מתכות, מזהמים בקטריאליים, עכירות ועקבות חומר חיטוי פעיל | 576.81}}
{{ח:תת|(13)}} {{טורים שווים|ביצוע שינויים במערכת המים או הביוב הקיימות, לבקשת צרכן, במקום שבו אין מניעה הנדסית לביצוע הבקשה ואין בה כדי לפגוע במערכות המים והביוב של החברה או של צרכן אחר למעט שינוי ראשון שביקש הצרכן במערכת המים ושינוי ראשון שביקש הצרכן במערכת הביוב, במסגרת תוספת בנייה של מעל 50% מהשטח הבנוי -|}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקת חיבור או חיבור מד מים נוסף 3/4″ בלא הגדלת קוטר, במרחק של עד 10 מטרים | 3,029.19}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 282.72}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 1.5″, במרחק של עד 10 מטרים | 4,038.92}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 302.92}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 2″, במרחק של עד 10 מטרים | 4,543.79}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 353.41}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 3″, במרחק של עד 10 מטרים | 6,058.39}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 403.89}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 4″, במרחק של עד 10 מטרים | 7,068.12}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 504.87}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 6″, במרחק של עד 10 מטרים | 9,087.58}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 605.84}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקת חיבור ביוב או קביעת חיבור ביוב נוסף, כולל התקנת שוחת ביוב וחיבור קו ביוב בקוטר עד 160 מ״מ או התחברות לשוחת ביוב קיימת, במרחק של עד 10 מטרים | 9,087.58}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 424.08}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|בכל הגדלת חיבור, תוספת למד מים | לפי פרט (4)}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|בכל שינוי הכרוך בחציית כביש, בתוספת | 8,077.85}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|התקנה או העתקה של ברז כיבוי | 4,543.79}}
{{ח:תת|(14)}} {{טורים שווים|העתקת קו מים, קו ביוב או מפרט עילי, לבקשת צרכן, במקום שבו אין מניעה הנדסית לביצוע הבקשה ואין בה כדי לפגוע במערכות המים והביוב של החברה או של צרכן אחר | עלות העבודות בפועל, בתוספת עליות תכנון, קבלת היתרים, פיקוח ותקורה בשיעור של 25% מעלות העבודות}}
{{ח:תת|(15)}} {{טורים שווים|התקנת מיגון לבקשת צרכן -|}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים משויך בקוטר של עד 1″ | 200.87}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים ראשי ולמד מים משויך בקוטר גדול מ־1″ | 401.74}}
{{ח:תת|(16)}} {{טורים שווים|התקנה באתר בנייה של מד מים שמחובר למערכת קריאה מרחוק והתקן מיגון למד המים – |
{{ח:ת}} סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} התעריף בעד מד מים והתוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4);
{{ח:תת|(2)}} התעריף בעד התקנת מיגון במד מים ראשי לפי פרט (15);
{{ח:תת|(3)}} בחברות שאינן מפעילות מערכת קריאה מרחוק, בעד משדר מבוסס סלולר 500 בתוספת פיקדון בסך 2,000 שיוחזר לצרכן אחרי השבת המשדר לחברה.
}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א־5}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} התעריפים לשירותי ביוב לשפכים, יהיו כמפורט להלן:

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהם“ – מרכיב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 2|מטור א׳ בטבלה שבתוספת השנייה לכללי איכות שפכים}}, שריכוזו עולה על הערכים הקבועים בה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 2|בטור ב׳ לצדו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מג״ל“ – מיליגרם לליטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מט״ש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות הרחקת מזהם“ – סכום בעד האנרגיה, הכימיקלים וסילוק הבוצה, החזרי ההון וההוצאות הקבועות, לכל מזהם, לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרט 2}} (להלן – &lt;math&gt;p_x&lt;/math&gt; {{ח:הערה|[צ״ל: &lt;math&gt;P_x&lt;/math&gt;])}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום עלויות הרחקת המזהמים“ – הסכום של עלות הרחקת מזהם בעבור המזהמים שנמצאו בשפכים.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} התעריף, למ״ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים}}, יהיה התעריף המתקבל מסכום עלויות הרחקת המזהמים לפי הנוסחה שלהלן, ובלבד שלא יעלה על 20 ש״ח למ״ק, מוכפל במקדם –
{{ח:תתת|(1)}} 0.2 – במקרה שבו הדיגום נערך בזרם התעשייתי האחוד, כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}}, בבתי חולים, בבתי מלון ובבסיסי צבא הגנה לישראל, ובמקרה שהדיגום נעשה בכמה זרמי תעשייה בתוך בסיס צבא הגנה לישראל – לפי ממוצע התעריפים המתקבלים לגבי כל דיגום באותם זרמים;
{{ח:תתת|(2)}} 0.5 – בכל מקרה אחר שבו הדיגום נערך בזרם התעשייתי האחוד, כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}}, ובסיסי צבא הגנה לישראל – במקרה שהדיגום נעשה בשוחת הביוב האחרונה בחצר הבסיס או לפני חיבור הבסיס למערכת הביוב;
{{ח:תתת|(3)}} 0.7 – במקרה שבו הדיגום נערך בזרם השפכים היוצא מהמפעל, בין שהוא מחוץ למפעל ובין שהוא בשוחה האחרונה בחצר המפעל – בנקודת החיבור לביב הציבורי;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), במקרה שבו נקבע אחוז המים המוזרמים למערכת הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי חישוב עלות}} – האחוז שנקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|אותו סעיף}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_x = \frac{C_x - C_{\mathit lim}}{C_{\mathit in} - C_{\mathit out}} \times \left[ \begin{align} &amp; (0.65 \times P_{\mathit factor} \times 0.31) + 0.007 \times C_{\mathit factor} \times 15 \\ + &amp; \frac{ 0.095 \times 0.5 \times ( 0.05 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{0.68} \cdot 10^6 ) \times {\mathit INV}_{\mathit factor} }{ 365 \cdot Q_{d \mathit WWTP} } \times 0.85 \\ + &amp; ( 5.19 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{-0.26} \times 0.85 \times {\mathit INV}_{\mathit factor} + 0.002 \times C_{\mathit factor} \times 150) \end{align} \right] \times f &lt;/math&gt;}}
{{ח:תת|{{ח:הערה|(}}ב)}} בנוסחה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_x&lt;/math&gt; – ריכוז המזהם, במיליגרם לליטר, בשפכי הצרכן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_{\mathit in}&lt;/math&gt; – ריכוז המזהם בשער המט״ש, במיליגרם לליטר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_{\mathit lim}&lt;/math&gt; – הערך, במיליגרם לליטר, לכל מזהם כערכו בטור ב׳ בהתאם לסוג המזהם בטור א׳, כפי שנקבע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי איכות שפכים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_{\mathit out}&lt;/math&gt; – ריכוז המזהם בקולחי המט״ש, במיליגרם לליטר, ובלבד שערך זה אינו עולה על הערך הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;Q_{d \mathit WWTP}&lt;/math&gt; – ספיקת המט״ש היומית הממוצעת, במטר קוב ליום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_{\mathit factor}&lt;/math&gt; – הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין אנרגיה לכל מזהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_{\mathit factor}&lt;/math&gt; – הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין כימיקלים וייצור בוצה לכל מזהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;{\mathit INV}_{\mathit factor}&lt;/math&gt; – הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין החזר הון והוצאות קבועות לכל מזהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;15&lt;/math&gt;“ – 15.78 שקלים חדשים לקילוגרם בעד מחיר פולימרים לייבוש הבוצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;0.31&lt;/math&gt;“ – 0.34 שקלים חדשים בעד מחיר לקילוואט שעה בחיבור מתח גבוה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;150&lt;/math&gt;“ – 157.70 שקלים חדשים לטון בעבור מחיר פינוי הבוצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;‏“ – 1.23 – למט״ש המביא שפכים לאיכות קולחין להשקיה חקלאית בלא מגבלות או באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים;
{{ח:תתת}} 1 – למט״ש המביא שפכים לאיכות נמוכה מהאמור;
{{ח:תתת}} בהגדרה זו, ”איכות קולחין“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|בכללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התש״ע–2010}}, לפי העניין;
{{ח:תת|(ג)}} הערכים הקבועים למקדמי אנרגיה, כימיקלים, ייצור בוצה, החזר הון והוצאות קבועות, יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אנרגיה {{ש}} &lt;math&gt;P_{\mathit factor}&lt;/math&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} כימיקלים וייצור בוצה {{ש}} &lt;math&gt;C_{\mathit factor}&lt;/math&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} החזר הון והוצאות קבועות {{ש}} &lt;math&gt;{\mathit INV}_{\mathit factor}&lt;/math&gt;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן כימית (COD)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן קיילדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כלל מוצקים מרחפים (TSS)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן כ־P&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} התעריף למ״ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים חריגים הטעונים אישור שלא ניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים}}, יהיה התעריף המתקבל מסכום עלויות הרחקת המזהמים לפי הנוסחה שלהלן, ובלבד שהתעריף בעד כמויות מים שחויבו לפי עד שלושה דיגומים עוקבים לא יעלה על 20 ש״ח למ״ק ובעד כמויות מים שחויבו לפי דיגומים עוקבים שנערכו אחריהם – לא יעלה על 40 ש״ח למ״ק, מוכפל במקדמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרט 2(א)}}, לפי העניין:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_x = \frac{C_x - C_{\mathit lim}}{C_{\mathit in} - C_{\mathit out}} \times \left[ \begin{align} &amp; (0.65 \times P_{\mathit factor} \times 0.31 \times 2 ) + 0.007 \times C_{\mathit factor} \times 15 \\ + &amp; \frac{ 0.095 \times 0.5 \times ( 0.05 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{0.68} \cdot 10^6 ) \times \mathit{INV}_{\mathit factor} }{ 365 \cdot Q_{d \mathit WWTP} } \times 0.85 \\ + &amp; ( 5.19 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{-0.26} \times 0.85 \times {\mathit INV}_{\mathit factor} + 0.002 \times C_{\mathit factor} \times (150 + (150 \times 2)) ) \end{align} \right] \times f &lt;/math&gt;}}

{{ח:סעיף*|3א||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 3 פרט 3א}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2(א) או (3)}}, במקרה שבו נקבע אחוז המים המוזרמים למערכת הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי חישוב עלות}} התעריף למ״ק שפכים שנמדד בעד כמות המחויבת בשפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים}} או בעד כמות המחויבת בשפכים חריגים הטעונים אישור שלא ניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים}}, יהיה התעריף המתקבל מסכום עלות הרחקת המזהמים כמפורט בנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרט 2(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|או 3}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ז, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} התעריף, למ״ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 3|סעיף 3(א)(1) לכללי איכות שפכים}}, בעד שפכים שנמצאו בהם אחד או יותר מהחומרים כמפורט {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לכללי איכות שפכים}} (להלן – התוספת הראשונה), יהיה בסכום למ״ק שלהלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} קבוצת המזהמים לפי סוגי עלויות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג המזהם {{ש}} (יחידת מידה)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מספר פרט {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מידת החריגה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} סכום למ״ק בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;14&quot;&gt;(1) עלויות קיצור אורך חיי מרכיבי ההולכה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;סולפאט (SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;) {{ש}} (מג״ל)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500 ≥ SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;‏ &gt; 500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4000 ≥ SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;‏ &gt; 1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;‏ &gt; 4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.18&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;סולפיד (R) {{ש}} (מג״ל)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3 ≥ R‏ &gt; 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8 ≥ R‏ &gt; 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10 ≥ R‏ &gt; 8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.27&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;R‏ &gt; 10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.32&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;ערך הגבה (pH)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;pH‏ &gt; 10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.5 ≤ pH‏ &lt; 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5 ≤ pH‏ &lt; 5.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4 ≤ pH‏ &lt; 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;pH‏ &lt; 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומרים הגורמים לפיצוץ ובעירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומרים בטמפרטורה מעל 40°C&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;11&quot;&gt;(2) עלויות טיפול בסתימות בצנרת ובנזקים לתחנות שאיבה לביוב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;ריכוז שמנים ושומנים (F) {{ש}} (מג״ל)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.13|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;375 ≥ F‏ &gt; 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;500 ≥ F‏ &gt; 375&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,000 ≥ F‏ &gt; 500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.27&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;F‏ &gt; 1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;ריכוז שומנים הניתנים להפרדה (Fs) {{ש}} (מג״ל)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150 ≥ Fs‏ &gt; 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200 ≥ Fs‏ &gt; 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;450 ≥ Fs‏ &gt; 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.27&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Fs‏ &gt; 450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורה שבין 20°C ל־40°C&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוצקים או חומרים צמיגיים בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(3) עלויות נוספות לטיפול במט״ש&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;כלור חופשי, פנולים ופוליפנולים, ציאניד, דטרגנטים, COB/BOD‏, TSS/VSS‏, DOX&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.8|8}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.9|9}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.10|10}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.11|11}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.17|17}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.18|18}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;חריגה מהריכוז המרבי, היחס המרבי או היחס המזערי המותר, לפי העניין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.56&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־50% עד 100%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 100%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(4) עלויות הנגרמות בשל איכות הבוצה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מתכות כבדות, שמן מינרלי, DOX, כלל מוצקים מרחפים למפעל לציפוי מתכות&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.7|7}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.12|12}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.16|16}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;חריגה מהריכוז המרבי המותר:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־50% עד 100%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 100%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5) עלויות הנגרמות בשל המלחת קולחין ומי־תהום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלוריד, נתרן, בורון, כלל מוצקים מומסים (TDS), פלואוריד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.15|15}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.21|21}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.22|22}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.23|23}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.24|24}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_x = \tfrac{C_x - (C_i + C_a)}{(C_i + C_a) - C_w} * W_p * 0.95 &lt;/math&gt;}}
{{ח:ת}} ובלבד שלא יעלה על 20 שקלים חדשים {{ח:הערה|[צ״ל: 20.46 ש״ח]}} למטר מעוקב שפכים.
{{ח:ת}} לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;W_p&lt;/math&gt; – תעריף למים שפירים לחקלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_x&lt;/math&gt; – ריכוז המזהם בשפכים המוזרמים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_i&lt;/math&gt; – ריכוז המזהם במי הרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_a&lt;/math&gt; ו־&lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt; – כמפורט בטורים ב׳ ו־ג׳ בטבלה הזו:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;font-size: smaller;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מזהם&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תוספת מחושבת לתעשייה {{ש}} (&lt;math&gt;C_a&lt;/math&gt;)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} ריכוז מחושב למהילה {{ש}} (&lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt;)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כלוריד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בורון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כלל מוצקים מומסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פלואוריד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} שפכים שנמצאו בהם החומרים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.19|שבפרטים (19)}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.20|ו־(20) לתוספת הראשונה}}, יחויבו בעד אותם פרטים בתעריף לפי הסכום למ״ק הגבוה מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} שפכים שנמצאה בהם חריגה ביותר ממזהם אחד בקבוצות (2) עד (5) שבטור א׳, יחויבו בעד כל החריגות מאותה קבוצה בתעריף לפי הסכום למ״ק הגבוה מביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} הסכום למ״ק שלפיו יחויבו בתעריף שפכים שנמצאה בהם חריגה ביותר ממזהם אחד, לא יעלה על 40 שקלים חדשים {{ח:הערה|[צ״ל: 40.18 ש״ח]}}.
{{ח:תת|(ג)}} התעריף, למ״ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 3|סעיף 3(א)(1) לכללי איכות שפכים}}, בעד שפכים שנמצאו בהם גם שפכים חריגים לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 3|סעיף 3(א)(2) לכללי איכות שפכים}}, יהיה הסכום המתקבל מהתעריף לפי פרטי משנה (א) ו־(ב), בתוספת התעריף לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|פרטים 2(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|או 3}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} כמויות המים לחיוב לפי פרט זה יהיו לפי המקדמים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבפרט 2(א)}} או לכמויות שנמדדו לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3א|פרט 3א}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} התעריף לביצוע בדיקות ודגימות לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 6|סעיפים 6 עד 8 לכללי איכות שפכים}} יהיה כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג בדיקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} עלות כל בדיקה בשקלים חדשים {{ש}} בהתאם לכמות הבדיקות הקבועות {{ש}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיגום חטף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105.13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיגום מורכב לפי זמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;315.38&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיגום מורכב לפי ספיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,471.84&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;BOD&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;COD&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MTBE&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262.91&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;pH&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;VOC's&lt;/td&gt;&lt;td&gt;420.74&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TSS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;VOC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;420.74&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דטרגנטים אניוניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105.13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דטרגנטים נוניוניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105.13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרחן כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומרי נפץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;788.56&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חנקן כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105.13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חנקן קיילדל (TKN)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89.45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלוריד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;368.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוליכות חשמלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נתרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78.96&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סולפאט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סולפיד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94.62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סריקת מתכות כבדות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262.91&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(24)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמן מינרלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(25)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמנים ושומנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(26)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בורון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(27)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;VSS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״ב בטבת התש״ע (29 בדצמבר 2009)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1aucmzp189fp8x8uvniyhjymci0devf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>456706</id>
    <revision>
      <id>1415784</id>
      <parentid>1393154</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T20:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1415783] תיקון תשפ&quot;ב מס' 2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="141645" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 418|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)}}, {{ח:תיבה|1320|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 114|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|115|תיקון}}, {{ח:תיבה|387|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|482|ת״ט}}, {{ח:תיבה|706|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1140|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1236|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 456|תיקון}}, {{ח:תיבה|466|תיקון מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1634|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 312|תיקון}}, {{ח:תיבה|346|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|662|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1429|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1430|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 358|תיקון}}, {{ח:תיבה|378|הוראת שעה (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1096|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1437|תיקון [תשע״ב] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1649|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 514|תיקון}}, {{ח:תיבה|1131|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1300|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 429|תיקון}}, {{ח:תיבה|794|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 411|תיקון}}, {{ח:תיבה|1287|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 736|תיקון}}, {{ח:תיבה|2239|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1629|תיקון}}, {{ח:תיבה|3430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 241|תיקון}}, {{ח:תיבה|1648|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1084|תיקון}}, {{ח:תיבה|3486|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1281|תיקון}}, {{ח:תיבה|3265|תיקון מס׳ 2}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1575|עדכון עלות לחישוב עלות שירותי מים וביוב}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1498|עדכון עלות לחישוב עלות שירותי מים וביוב}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1582|עדכון עלות לחישוב עלות שירותי מים וביוב}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1487|עדכון עלות לחישוב עלות שירותי מים וביוב}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 101|סעיפים 101}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 103|ו־103}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 107|סעיף 107 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ע, תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גודל אוכלוסיה“ – גודל האוכלוסיה כפי שמופיע בפרסום האחרון, ערב הקמת החברה או ערב הוספת תחום רשות מקומית נוספת לתחום החברה, ברשימת היישובים אוכלוסייתם וסמליהם, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח שנתי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 54|בסעיף 54(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי הקמה“ – דמי הקמה לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפחתה מוכרת בשל דמי הקמה למ״ק“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי מדידה“ – הפרשי מדידה רגילים או הפרשי מדידה חריגים כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|בכללי אמות המידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון זר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדרג החברתי–כלכלי“ – הפרסום האחרון, ערב הקמת החברה ולאחר הקמתה בכל סוף שנה, לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש כמות מוכרת“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2022 ו־2023):}} הסכום השנתי שנדרש לשלם הספק לפי סעיף 6 לכללי המים (קביעת כמות מוכרת) (תיקון), התשפ״א–2020;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|להלן הוראות סעיף 6 לכללי המים (קביעת כמות מוכרת) (תיקון), התשפ״א–2020: {{ש}} התחשבנות ראשונה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)#סעיף 14ד|סעיף 14ד לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התע״ו־2016}} תיערך בשנת 2021 לתקופה שעד ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) באופן הזה: {{ש}} (1) מכפלת ההפרש בין הכמות המוכרת לספק לבין לכמות המוכרת שנצרכה העולה על 1,000 מ״ק בהפרש שבין תעריף לכמות המוכרת לתעריף לכמות שמעל הכמות המוכרת הידוע ביום ההתחשבנות ובמכפלת מקדם התחשבנות שלא יעלה על אחד ולא יפחת מאפס, כפי שיורה לעניין ספק מסוים מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית; {{ש}} (2) {{מוקטן|(נמחקה);}} {{ש}} (3) מנהל הרשות הממשלתית יודיע לספק המים שסיפק את המים לבצע החזר או חיוב בחשבון המים העוקב ליום ההתחשבנות, לפי העניין, ובלבד שחיוב כאמור ייעשה בעד 36 תשלומים שווים בלא ריבית, לפי החלטת החייב; ואולם אם הצרכן הוא ספק שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים או ביוב {{מוקטן|[צ״ל: וביוב]}}}} או מועצה מקומית או עירייה, יהיה החיוב האמור ב־36 תשלומים בלא ריבית, מתוך העלות המוכרת לאותו ספק.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה (א)“ – חברה שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא פועלת בתחום של רשות מקומית אחת והרשות המקומית משויכת לאשכולות 1 עד 3 במדרג החברתי–כלכלי;
{{ח:תתת|(2)}} היא הוקמה אחרי 1 בינואר 2008 ופועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת והיחס בין גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 4 במדרג החברתי–כלכלי, ובין כלל האוכלוסייה המתגוררת בתחום פעולת החברה הוא למעלה מ־65 אחוזים;
{{ח:תתת|(3)}} היא הוקמה לפני 1 בינואר 2008 ופועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת והיחס בין גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 4 במדרג החברתי–כלכלי, ובין כלל האוכלוסייה המתגוררת בתחום פעולת החברה הוא למעלה מ־65 אחוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה (ב)“ – חברה הפועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת והיחס שבין גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 4 במדרג החברתי–כלכלי ובין כלל האוכלוסייה המתגוררת בתחום פעולת החברה הוא בין 10 אחוזים לבין 65 אחוזים ואם החברה הוקמה לפני כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) ביחס שלמעלה מ־65 אחוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה (ג)“ – חברה שאינה חברה (א) או (ב), שמתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא פועלת בתחום של רשות מקומית אחת המשויכת לאשכול 5 במדרג החברתי–כלכלי;
{{ח:תתת|(2)}} היא הוקמה אחרי י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) ופועלת בתחום של רשות מקומית אחת המשויכת לאשכול 6 במדרג החברתי–כלכלי;
{{ח:תתת|(3)}} היא פועלת בתחום של כמה רשויות מקומיות והממוצע המשוקלל של המדרג החברתי–כלכלי באותן רשויות מקומיות, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בהן, אינו עולה על 6;
{{ח:תתת|(4)}} היא הוקמה אחרי י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) ופועלת בתחום של כמה רשויות מקומיות והממוצע המשוקלל של המדרג החברתי–כלכלי באותן רשויות מקומיות, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בהן, אינו עולה על 7;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה זכאית“ – חברה שהוכר לה סכום נוסף למ״ק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממומנת“ – חברה שהתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} 80% לפחות מעלות ההקמה של נכסיה מומנו בהלוואה מהמדינה;
{{ח:תתת|(2)}} בחברה שיש לה חברה־בת שמתקיים בה האמור בפסקה (1) – חלקה בנכסי החברה־הבת;
{{ח:תתת|(3)}} הוכר לה פרויקט תשתית ייחודי ולגבי אותה תשתית שהוכרה לצורך זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה עצמית“ – הפקת מים בידי חברה, העולה על 20% מסך כמות המים שהיא מספקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מקורות“ – מקורות, חברת מים בע״מ, המספקת מים לפי רישיון הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלוקת המים“ – שירותי המים למעט רכישת המים או הפקתם על ידי החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום ההפעלה“ – יום החלת תעריפים על חברה לפי כללים אלה לראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתם של כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות מידה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי תאגידי מים וביוב לעניין אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה}} לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 99|סעיף 99 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי קולחין“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת ליחידת דיור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)|בכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מי ביוב מוכרת“ – כמות מים נכנסת, למעט מים שסופקו לגינון ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים נכנסת“ – כמות המים השפירים שרכשה החברה, הפיקה או קיבלה מספק מים, כדין, לכל מטרות הצריכה, למעט למטרת חקלאות, בשנה האחרונה אשר לגביה היו קיימים ברשות הממשלתית נתונים כאמור, נכון למועד אישור מפקד הנכסים או למועד העדכון השנתי, האחרון שנעשה לגבי אותה חברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד־מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות מדידת מים (מדי-מים)|בתקנות מדידת מים (מדי־מים), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד עירוני“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|בכללי התעריפים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים לגינון ציבורי“ –
{{ח:תת}} עד שנת 2009 – מים שסופקו בפועל להשקיית גינון ציבורי;
{{ח:תת}} משנת 2009 ואילך – מים שהוקצו ונצרכו כדין להשקיית גינון ציבורי לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל״ו–1976}}; ובלבד שהותקן מד־מים המודד רק את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי והחברה בדקה כל שנים עשר חודשים לפחות ממועד התקנת מד־המים או ממועד הבדיקה האחרונה, לפי העניין, כי מד־המים מודד את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – תאגיד בנקאי ותאגיד עזר, למעט חברת שירותים משותפת, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}, או חברה לניהול קרן כאמור, קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}, מנהל תיקים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, יועץ השקעות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 7|בסעיף 7(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, חבר בורסה, חתם וקרן הון סיכון, כמשמעם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד נכסים“ – מפקד נכסים שהוכן לפי דרישת הממונה לכל אחת מן הרשויות המקומיות החברות בחברה סמוך לפני יום הקמתה ושאושר בידי הממונה או מפקד נכסים כאמור האחרון שאישר הממונה לפני יום התחילה או מפקד הנכסים האחרון שעודכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, לפי המאוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד נכסים מעודכן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת טיפול בשפכים“ – מיתקנים לטיפול בשפכים, מיתקנים לטיפול בבוצה ומיתקנים לסילוק שפכים מטוהרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם החזר הון“ – המנה המתקבלת מחלוקת שני אלה, האחד בשני:
{{ח:תתת|(1)}} סכום תשואה משוקללת בתוספת 1 בחזקת הקיים לחברה ממומנת כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} במכפלת התשואה המשוקללת;
{{ח:תתת|(2)}} סכום תשואה משוקללת בתוספת 1 בחזקת הקיים לחברה ממומנת כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, בהפחתה של 1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס ותיק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס פעיל“ – נכס שהכיר בו הממונה במפקד הנכסים כנכס המשמש במערכת המים או במערכת הביוב, של החברה לצורך מתן שירותי המים והביוב, למעט זכויות מים, מדי־מים וציוד מעבדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום נוסף למ״ק“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום נוסף כולל“ – מכפלה של הסכום הנוסף למ״ק בכמות המים השפירים שרכשה החברה, הפיקה או קיבלה מספק מים, כדין, לכל מטרת הצריכה, למעט למטרת חקלאות, בתקופה שהורתה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – כל המספק מים על פי רישיון הפקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עדכון שנתי“ – עדכון מפקד נכסים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות מוכרת בעבור הון חוזר לשירותי ביוב למ״ק“ ו”עלות מוכרת בעבור הון חוזר לשירותי מים למ״ק“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלויות תפעול ומינהלה מוכרות לשירותי ביוב למ״ק“ ו”עלויות תפעול ומינהלה מוכרות לשירותי מים למ״ק“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך כינון מופחת כולל“ – הסכום הכולל של ערך כינון מופחת של מערכת מים ושל ערך כינון מופחת של מערכת ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך כינון מופחת של מערכת ביוב“ – סך כל ערכי הכינון המופחתים של הנכסים הפעילים המשמשים למערכת הביוב לרבות אלה המשמשים להולכת ביוב, למעט ערך כינון מופחת של מערכת טיפול בשפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך כינון מופחת של מערכת טיפול בשפכים“ – סך כל ערכי הכינון המופחתים של הנכסים הפעילים המשמשים במערכת טיפול בשפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך כינון מופחת של מערכת מים“ – סך כל ערכי הכינון המופחתים של נכסים פעילים המשמשים במערכת המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך כינון מופחת של נכס פעיל“ – ערך כינון מופחת של נכס פעיל, כפי שאישר הממונה במפקד הנכסים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך כינון מלא“ של מערכת ביוב, של מערכת טיפול בשפכים או של מערכת מים – סך כל ערכי הכינון של הנכסים הפעילים המשמשים למערכת הביוב לרבות אלה המשמשים להולכת ביוב, מערכת הטיפול בשפכים או מערכת המים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך כינון מלא של נכס פעיל“ – עלות נכס פעיל לפי עלות הקמתו, כפי שאישר הממונה במפקד הנכסים, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללים}} בלבד – לרבות עלות ההקמה שאישר הממונה של נכסים שהתקבלו בלא תמורה ובלא הפחתה של דמי הקמה, היטלי מים, היטלי ביוב ומענקים שהתקבלו בעד הקמת הנכס או רכישתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פחת גבייה“ – ההפרש בין סך כל החיובים, בשקלים חדשים, שהוציאה החברה לצרכניה בעד שירותי מים וביוב, ובין סך כל הגבייה בפועל בגין אותם חיובים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פחת מים“ – ההפרש בין כמות המים הנכנסת, לרבות למטרת חקלאות, לבין כמות המים שמספקת החברה לכלל צרכניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פחת ערך כינון של מערכת ביוב למ״ק“ ו”פחת ערך כינון של מערכת מים למ״ק“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט תשתית ייחודי“ – פרויקט שמועצת הרשות הממשלתית הכירה בייחודיותו, בין השאר בשל קשיי מימון הנובעים מהיקפו הכספי, מורכבותו ההנדסית, לרבות קשיי נגישות ומאפיינים גאופוליטיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה חריגה הנובעת מנזילה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#פרק ב סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ב׳ לכללי אמות המידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|בכללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית דירוג“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית מצוטטת“ לשנה – ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון למשך חיים ממוצע של 7 עד 10 שנים בתוספת 2.65%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הון זר בפועל“ – היחס שבין ההלוואות והתחייבויות הפיננסיות הרשומות בדוח השנתי האחרון של החברה לבין סך ערך כינון מופחת כולל וערך כינון מופחת של מערכת טיפול בשפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הון זר בפועל ליום התחילה“ – שיעור הון זר בפועל ליום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הון זר נוסף בפועל“ – ההפרש בין שיעור הון זר בפועל לבין שיעור הון זר בפועל ליום התחילה ובלבד שאינו שלילי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור התשואה על הון זר“ – היחס בין מכפלה של 4%, ולגבי חברה ממומנת וחברה שהממוצע המשוקלל, לפי גודל האוכלוסייה, של המדרג החברתי–כלכלי של הרשויות המקומיות שבתחומה אינו עולה על 3 ובלבד שהוקמו אחרי 1 בינואר 2008 – 5%, בשיעור הון זר בפועל ליום התחילה בתוספת מכפלה של הריבית המצוטטת בהפרש בין שיעור הון זר בפועל לשיעור הון זר בפועל ליום התחילה ובין שיעור הון זר בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור התשואה על הון עצמי“ – ריבית מצוטטת בתוספת 3.2%, ובלבד שלא תפחת מ־5.85% ולא תעלה על 7.35%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ביוב“ – לרבות הקמת מערכת ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מים“ – לרבות הקמת מערכת מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת הייחוס“ – שנת 2012 או השנה האחרונה שלגביה היו קיימים ברשות הממשלתית נתונים, נכון למועד אישור מפקד הנכסים, לפי המאוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף אחיד גבוה“ – התעריף הקבוע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|בכללי תעריפים בסעיף 3(1)(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף אחיד גבוה לגבי נכס ותיק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף אחיד נמוך“ – התעריף הקבוע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3||בכללי תעריפים בסעיף 3(1)(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף אחיד נמוך לגבי נכס ותיק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף גבוה מקורות“ – הסכום (H) לאותה חברה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2) לכללי מקורות}} בחלוקה ל־K לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף נמוך מקורות“ – הסכום (L) לאותה חברה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לכללי מקורות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופה ראשונה“ – התקופה שתחילתה ביום העדכון הקרוב ביותר מיום הוספת תחום הרשות המקומית לתחום החברה, מיום תחילת פעילות החברה האזורית או מיום מינוי החברה המנהלת, לפי העניין, עד תום שנתיים מיום העדכון האמור, ולגבי תחום רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 4 במדרג החברתי–כלכלי שנוסף לתחום חברה – עד 31 בדצמבר של השנה השלישית אחרי השנה שבה נוסף התחום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופה שנייה“ – השנה שאחרי תום התקופה הראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופה שלישית“ – השנה שאחרי תום התקופה השנייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה מוכרת על הון זר של מערכת ביוב למ״ק“ ו”תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים למ״ק“ – המחושבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת ביוב למ״ק“ ו”תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים למ״ק“ – המחושבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת ביוב למ״ק“ ו”תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים למ״ק“ – המחושבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה מוכרת על זכויות מים למ״ק“ – המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה משוקללת“ – שיעור התשואה על הון זר של מערכת ביוב למ״ק, בתוספת שיעור התשואה על הון עצמי של מערכת ביוב למ״ק ובתוספת התשואה המוכרת על הון סביל של מערכת ביוב למ״ק לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים חד־פעמיים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב“ – היטלים לפי חוקי העזר, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ב)}}, ותעריפי דמי הקמה.

{{ח:סעיף|2|חישוב העלות|תיקון: תשע״א־3, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} חישוב עלות שירותי המים ושירותי הביוב שנותנת חברה, וקביעת תעריפים לשירותים כאמור, ייעשו לפי כללים אלה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|וכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} כל תשלום בעד שירותי מים או שירותי ביוב שנותנת החברה, שנקבע בכל דין לרבות בחוק עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי הספקים המקומיים}}, לא יחול עוד על החברה או על צרכניה מיום ההפעלה, לרבות היטלים או אגרות לפי חוקי עזר לביוב או למים או היטלים או אגרות בחוק עזר אחר שמשמעותו דומה גם אם כותרתו שונה, או כל תשלום שהסמכות לקבעו נתונה בידי מועצת הרשות הממשלתית, או תשלום שנקבע בהסכם.

{{ח:סעיף|2א|איגוד ערים למים או לביוב|תיקון: תש״ע, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איגוד ערים למים או לביוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – חברה, לרבות צרכניה, המקבלת שירותים בתחום המים או הביוב מאיגוד ערים למים או לביוב, בין בתחומה ובין מחוצה לו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בחוק העזר שלו או בהסכם בינו לבין החברה, וכל עוד לא נקבע לגביו בכללים אחרת –
{{ח:תתת|(1)}} איגוד ערים למים או לביוב לא יגבה ישירות מצרכני החברה כל תשלום המגיע לו בקשר לשירותי מים או ביוב, לרבות תשלום בעד דמי הקמת מערכת מים או ביוב;
{{ח:תתת|(2)}} איגוד ערים למים או לביוב והחברה יגיעו להסכמה ביניהם לעניין התשלום ותנאי התשלום למתן שירותים בתחום המים והביוב, תוך התאמה ככל האפשר להוראות כללים אלה, ובלבד שבכל מקרה צרכני החברה לא ישלמו מעבר לקבוע בכללים אלה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|ובכללי התעריפים}}; בהעדר הסכמה בין הצדדים תקבע בעניין מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|3|חיוב בעד שירותי מים וביוב|תיקון: תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב, תשע״ד־4, תשע״ד־5, תשע״ה, תשע״ז, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} חיוב צרכן בעד שירותי מים, יהיה לפי מטרים מעוקבים (מ״ק) של מים שנצרכו.
{{ח:תת|(ב)}} צרכן, למעט ספק, המקבל שירותי מים מחברה, יחויב גם בעד שירותי ביוב אף אם אינו מקבל שירותי ביוב מהחברה, ולמעט אם הוא צרכן מים לגינון ציבורי, למטרת חקלאות או שהוא אינו בנכס המחובר, או שיש לחברו, לתשתית ביוב, לפי דין (להלן – מים שאינם מוזרמים לביוב), ביחס לכמות המים שקיבל כדין למטרות ולשימושים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} חיוב בעד שירותי ביוב יהיה לפי כמות מים במטרים מעוקבים (מ״ק) שנצרכו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ה1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) יחולו הוראות אלה לגבי מים שאינם מוזרמים לביוב:
{{ח:תתת|(1)}} צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן, יחויב בעד שירותי מים וביוב לפי הכמויות המפורטות לפי פסקה (2) ובעד שירותי מים לפי פסקה (3):
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן המציא לחברה אישור של מכון התקנים הישראלי ובו נקבעה כמות המים המוזרמת למערכת הביוב בפועל, או אם החברה והצרכן הסכימו ביניהם על חיוב בהתבסס על קריאת מד־מים המיועד למדידת שפכים, לפי קריאת אותו המד ובלבד שמדובר במד־המים שאישרה הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי-מים)|כללי מדידת מים (מדי־מים), התשמ״ח–1988}}, והכול מיום שבו הומצא האישור או התבצעה הקריאה, לפי העניין; אישור כאמור יחודש מדי שלוש שנים; החברה או הצרכן רשאים לדרוש קריאה חוזרת לקביעת כמות המים המוזרמת למערכת הביוב בפועל במהלך התקופה ובתנאי שההוצאות בשל הקריאה החוזרת יחולו על יוזם הקריאה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן מחובר למערכת הביוב של החברה או מקבל שירותי ביוב מהחברה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן מזרים פחות מ־70% מכמות המים שצרך לביוב;
{{ח:תתתת|(ד)}} הגורם המוסמך בחברה אישר לרשות הממשלתית, בכתב, כי מתקיים האמור בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתת|(2)}} חיוב צרכן בעד שירותי מים וביוב, כאמור בפסקה (1), ייעשה לפי כמות המים, במ״ק, המוזרמת למערכת הביוב של החברה לפי אישורי מכון התקנים הישראלי או לפי קריאת מד־המים המיועד למדידת שפכים כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, בחלוקה ל־0.7, לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי התעריפים}};
{{ח:תתת|(3)}} חיוב צרכן בעד שירותי מים, כאמור בפסקה (1), ייעשה לפי כמות המים, במ״ק, שהיא ההפרש שבין הכמות שנמדדה לבין הכמות שחויבה בתעריף המים והביוב לפי פסקה (2) במכפלת התעריף לשירותי מים לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי התעריפים}};
{{ח:תתת|(4)}} הוצאות אישור מכון התקנים הישראלי או התקנת מד־מים המיועד למדידת שפכים לפי פסקה (1)(א), יחולו על הצרכן;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), החיוב לצרכן בעד שירותי מים ושירותי ביוב לא יעלה על החיוב שהיה מחויב הצרכן אלמלא חויב לפי סעיף זה, ואולם אין בכך לגרוע מחיוב בעד שירותי ביוב לשפכים חריגים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), לפי העניין, יחויב צרכן לפי צריכה של 1.5 מ״ק מים שפירים לתקופה של חודש, לפי התעריף שהיה עליו לשלם בעד כמות כאמור, אף אם צרך פחות מהכמות האמורה באותה תקופה.
{{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (ב), צרכן, למעט ספק, שאינו מקבל את שירותי המים, כולם או חלקם, מהחברה אך מקבל ממנה שירותי ביוב, יחויב על ידי החברה בעד שירותי הביוב שהוא מקבל ממנה לפי כמות מים במ״ק כמפורט בסעיפים קטנים (ג) או (ד) ו־(ה), לפי העניין, שנצרכו ואשר סופקו מספק אחר או הופקו על ידו.
{{ח:תת|(ח)}} חיוב כאמור בסעיף קטן (ז) ייעשה לפי אישור שהמציא הצרכן לחברה על כמות המים שסופקה לו; לא המציא הצרכן אישור כאמור, יחויב לפי הערכת החברה את כמות המים שצורך הצרכן; הערכה כאמור תיעשה בשים לב לשימוש שהמים מיועדים לו ובשים לב לתצרוכת המים של צרכנים דומים שהמים מסופקים להם על ידי החברה; בסעיף קטן זה, ”אישור“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי כמות המים שסיפק לצרכן ספק מים אחר – החיוב בעד שירותי המים שהוציא הספק לצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כמות מים שהפיק הצרכן בעצמו – אישור רשות המים על כמות המים שהפיק לצריכתו העצמית.

{{ח:סעיף|4|תשואה מוכרת על הון זר|תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הון זר מוכר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין, יחושב כמכפלה של שיעור ההון הזר בפועל ב –
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה שמסתיימת בתום השנה ה־15 מיום התחילה – ערך כינון מופחת של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלאחר תום השנה ה־15 מיום התחילה – מחצית ערך כינון מלא של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים או של מערכת ביוב למ״ק, תחושב כיחס שבין מכפלת הון זר מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, בשיעור התשואה על הון זר, ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

{{ח:סעיף|4א|הון סביל|תיקון: תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הון סביל מוכר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין, יחושב כמכפלה של 70% פחות שיעור ההון הזר בפועל ב –
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה שמסתיימת בתום השנה ה־15 מיום התחילה – ערך כינון מופחת של מערכת מים או ערך כינון מופחת של מערכת ביוב, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלאחר תום השנה ה־15 מיום התחילה – מחצית ערך כינון מלא של מערכת מים או ערך כינון מלא של מערכת ביוב, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים או של מערכת ביוב למ״ק, תחושב כיחס שבין מכפלת הון זר מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, ב־1%, ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

{{ח:סעיף|5|תשואה מוכרת על הון עצמי|תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הון עצמי מוכר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין, יחושב כמכפלה של 30% ב –
{{ח:תתת|(1)}} לתקופה שמסתיימת בתום השנה ה־15 מיום התחילה – ערך כינון מופחת של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלאחר תום השנה ה־15 מיום התחילה – מחצית ערך כינון מלא של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים או של מערכת ביוב למ״ק, תחושב כיחס שבין מכפלת הון עצמי מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, בשיעור התשואה על הון עצמי, ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

{{ח:סעיף|6|תשואה מוכרת על זכויות מים|תיקון: תשע״א־3, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשואה מוכרת על זכויות מים של חברה, לתקופה שמסתיימת ביום כ״ה בטבת התש״ץ (31 בדצמבר 2029), תחושב כמכפלת עלות זכויות מים, כפי שאישר הממונה במפקד הנכסים שנערך לחברה, בשיעור התשואה על הון עצמי וביחס שבין ההפרש בין שנת 2030 לבין השנה שבה נקבע התעריף, לבין 12.
{{ח:תת|(ב)}} תשואה מוכרת על זכויות מים למ״ק של חברה תחושב כיחס שבין התשואה המוכרת על זכויות מים כמשמעותה בסעיף קטן (א), ובין כמות מים נכנסת לתקופה שמסתיימת ביום כ״ה בטבת התש״ץ (31 בדצמבר 2029).
{{ח:תת|(ג)}} מיום כ״ו בטבת התש״ץ (1 בינואר 2030) לא תוכר תשואה על זכויות מים.

{{ח:סעיף|7|פחת של ערך כינון מלא מוכר|תיקון: תשע״א־3, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} פחת של ערך כינון מערכת מים, מערכת ביוב או מערכת טיפול בשפכים של חברה, לפי העניין, יחושב כמכפלת ערך כינון מלא של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, באחד חלקי הקיים; לעניין זה, ”הקיים“ – שלושים וחמישה, ובחברה ממומנת – עשרים.
{{ח:תת|(ב)}} פחת ערך כינון של מערכת מים למ״ק, מערכת ביוב למ״ק או מערכת טיפול בשפכים למ״ק של חברה, לפי העניין, יחושב, כיחס שבין פחת של ערך כינון מערכת מים, מערכת ביוב או מערכת טיפול בשפכים, לפי העניין, כמשמעותם בסעיף קטן (א), ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} חברה תעביר מן הסכומים המתקבלים בעד שירותי מים וביוב את הסכום המתקבל מפחת ערך כינון למערכת מים למ״ק או פחת ערך כינון למערכת ביוב למ״ק, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תשלומים חד־פעמיים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב וסכומים שקיבלה לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 4|סעיף 4 לתוספת השלישית לכללי התעריפים}}, ובחברה שבבעלותה מערכת טיפול בשפכים – גם פחת ערך כינון למערכת טיפול בשפכים למ״ק, לחשבון בנק נפרד בבעלותה, לשם שיקום, חידוש ופיתוח מערכות המים והביוב לרבות פירעון אשראי, כולו או חלקו, לרבות הפרשי הצמדה וריבית הנובעים מאותו אשראי, שנתקבל ממלווה למטרה כאמור; חברה לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור שלא למטרה שלה נועדו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הממונה רשאי להתיר לחברה לעשות שימוש בסכומי פחת ערך כינון למערכת מים, למערכת ביוב ולמערכת טיפול בשפכים, למטרה אחרת, אם מצא כי הסכומים הנדרשים לשם שיקום, חידוש ופיתוח מערכות המים והביוב קטנים מסך כל סכומי פחת ערך כינון למערכת מים ולמערכת ביוב ותשלומים חד־פעמיים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב שהופקדו בחשבון כאמור.

{{ח:סעיף|8|עלויות מוכרות בעבור הון חוזר|תיקון: תש״ע, תשע״א־6, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג־2, תשע״ה, תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} עלות מוכרת בעבור הון חוזר תהיה –
{{ח:תת|(1)}} לשירותי מים של חברה – 0.051 שקלים חדשים למ״ק;
{{ח:תת|(2)}} לשירותי ביוב של חברה – 0.020 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|9|הפחתה בשל דמי הקמה|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה־2, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפחתה בשל דמי הקמה של חברה לתקופה שעד כ״ה בטבת התש״ץ (31 בדצמבר 2029) תחושב כמכפלת הון עצמי מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, כערכן ביום ההפעלה בתוספת מחצית מערך זכויות המים במכפלת אחד חלקי 16.87 ביחס שבין ההפרש בין שנת 2030 לבין השנה שבה נקבע התעריף, לבין 12.
{{ח:תת|(ב)}} הפחתה בשל דמי הקמה למ״ק של חברה, תחושב כיחס שבין הפחתה בשל דמי הקמה כאמור בסעיף קטן (א), ובין כמות מים נכנסת או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

{{ח:סעיף|10|עלויות תפעול ומינהלה מוכרות|תיקון: תש״ע, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״א־6, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג־2, תשע״ג־4, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות המים האזורית“ או ”&lt;math&gt;W&lt;/math&gt;“ – כמות המים השפירים שרכשו, הפיקו או קיבלו מספק מים, כדין, לכל מטרת הצריכה, למעט למטרת חקלאות, הרשויות המקומיות המשויכות לקבוצה או החברות הפועלות בתחומן בשנת הייחוס, ובחברה שבה כמות המים שווה או עולה על 40 מיליון מטרים מעוקבים (מ״ק) לפי הכמות המסופקת באותה החברה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות המים השנתית“ – כמות המים הנכנסת בשנת הייחוס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות המים הנוספת“ – סך כל כמות המים השפירים העולה על 15,000 מ״ק שסיפקה חברה דרך מד מים בודד, בתעריף הקבוע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(2)(א) לכללי התעריפים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות המים הנותרת“ – כמות המים השנתית בניכוי כמות המים הנוספת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם תקורה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי חברה שפועלת בתחומה של רשות מקומית המשויכת לקבוצה שכמות המים האזורית שלה שווה או עולה על 40 מיליון מטרים מעוקבים (מ״ק) –
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \tfrac{1}{3} + \tfrac{2}{3} \cdot \tfrac{W}{40,000,000} &lt;/math&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי החברות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בפרטים (6) ו־(1) בתוספת הראשונה}} – 0.2 ו־0.47, בהתאמה;
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי כל חברה אחרת –
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \tfrac{4}{5} + \tfrac{3}{5} \cdot \tfrac{W}{40,000,000} &lt;/math&gt;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצה“ – קבוצה שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6ג|סעיף 6ג לחוק}} עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), ולגבי חברה אזורית שחברות בה כל הרשויות המקומיות הכלולות בקבוצה שעליה הורתה מועצת הרשות הממשלתית – קבוצה כאמור, גם אם נקבעה אחרי אותו מועד.
{{ח:תת|(ב)}} עלויות התפעול והמינהלה המוכרות לשירותי מים למ״ק של חברה יהיו שווים לסך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוצאת המכפלה של מקדם התקורה ב־13,234,763 ש״ח כשהיא מחולקת בכמות המים האזורית של הקבוצה שאליה משויכות הרשויות המקומיות שהחברה פועלת בתחומן;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה בכל אחת מהרשויות המקומיות שבתחום החברה, של סכומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 ו־2 במדרג החברתי–כלכלי – 0.02 ש״ח;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשות מקומית המשויכת לאשכול 3 במדרג החברתי–כלכלי – 0.01 ש״ח;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשות מקומית המשויכת לאשכול 4 במדרג החברתי–כלכלי – 0.005 ש״ח;
{{ח:תתתת|(ד)}} רשות מקומית המשויכת לאשכולות 5 ומעלה במדרג החברתי–כלכלי – בלא תוספת;
{{ח:תתת|(3)}} תוצאת החלוקה של סך כל אלה בכמות המים השנתית של החברה:
{{ח:תתתת|(א)}} מכפלה של מספר הצרכנים בתחום החברה ב־38.551 ש״ח;
{{ח:תתתת|(א1)}} בחברה שמפעילה מערכת קריאה מרחוק – מכפלה של מספר הצרכנים בתחום אותה החברה המחוברים למערכת קריאה מרחוק ב־15.921 ש״ח;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום המכפלה של ערך הכינון המלא של הנכסים הפעילים של החברה מהסוגים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ בתוספת הרביעית}} במקדם האחזקה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳}} ובמקדם הארנונה והשמירה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ג׳}} לנכס מאותו סוג {{ח:פנימי|תוספת 4|באותה תוספת}};
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות האנרגיה של מערכת המים של החברה לפי הדוח השנתי שלה לשנת הייחוס; התאגדה חברה אחרי תחילת שנת הייחוס, תחושב עלות האנרגיה שלה כמכפלה של כל אלה: כמות המים שסופקה באמצעות משאבות במערכת המים של החברה ושל הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת בשנת הייחוס, גובה ההרמה של המים, האנרגיה הדרושה להרמה והמחיר לקילו וואט שעה;
{{ח:תתת|(4)}} מכפלה של 0.9 ש״ח ביחס בין כמות המים הנוספת לכמות המים הנותרת;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(6)}} בחברה שהחלה לפעול בתחום של רשות מקומית נוספת –
{{ח:תתתת|(א)}} אחרי יום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) – 0.0075 ש״ח בעד כל רשות מקומית שבתחומה החלה לפעול כאמור, מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ועד תום שבע שנים לאחר השנה שבה החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחרי יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) – 0.015 ש״ח בעד כל רשות מקומית שבתחומה החלה לפעול כאמור, מהיום שבו החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית או מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), לפי המאוחר, ועד תום שבע שנים לאחר השנה שבה החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ג)}} ובעד כל רשות מקומית שמעבר לשתי רשויות מקומיות בחברה – 0.035 ש״ח.
{{ח:תת|(ג)}} עלויות התפעול והמינהלה המוכרות לשירותי ביוב למ״ק של חברה יהיו שווים לסך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוצאת המכפלה של מקדם התקורה ב־12,594,449 ש״ח כשהיא מחולקת בכמות המים האזורית, למעט מים לגינון ציבורי;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאת החלוקה של סך כל אלה בסכום כמות המים השנתית, למעט מים לגינון ציבורי:
{{ח:תתתת|(א)}} מכפלה של מספר הצרכנים בתחום החברה ב־38.551 ש״ח;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום המכפלה של ערך הכינון המלא של הנכסים הפעילים של החברה מהסוגים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור א׳ בתוספת החמישית}} במקדם האחזקה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור ב׳}} ובמקדם הארנונה והשמירה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור ג׳}} לנכס מאותו סוג {{ח:פנימי|תוספת 5|באותה תוספת}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|[צ״ל: (ג)]}} עלות האנרגיה של מערכת הביוב של החברה לפי הדוח השנתי שלה לשנת הייחוס; התאגדה חברה אחרי תחילת שנת הייחוס, תחושב עלות האנרגיה שלה כמכפלה של כל אלה: כמות מי הביוב שהועברו באמצעות משאבות במערכת הביוב של החברה ושל הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת בשנת הייחוס, גובה ההרמה של מי הביוב, האנרגיה הדרושה להרמה והמחיר לקילו וואט שעה;
{{ח:תתת|(3)}} בחברה שבבעלות המערכת טיפול בשפכים – 0.01 ש״ח בעד כל מערכת טיפול בשפכים;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(5)}} בחברה שהחלה לפעול בתחום של רשות מקומית נוספת –
{{ח:תתתת|(א)}} אחרי יום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) – 0.0075 ש״ח בעד כל רשות מקומית שבתחומה החלה לפעול כאמור, מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ועד תום שבע שנים לאחר השנה שבה החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחרי יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) – 0.015 ש״ח בעד כל רשות מקומית שבתחומה החלה לפעול כאמור, מהיום שבו החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית או מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), לפי המאוחר, ועד תום שבע שנים לאחר השנה שבה החלה לפעול בתחום אותה רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ג)}} ובעד כל רשות מקומית שמעבר לשתי רשויות מקומיות בחברה – 0.035 ש״ח.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), סך כל עלויות התפעול והמינהלה המוכרות לשירותי מים ולשירותי ביוב למ״ק של חברה לא יעלה על 3.235 ש״ח.

{{ח:סעיף|10א|עלויות מוכרות לשירותי ביוב באמצעות ביוביות|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ה, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;A&lt;/math&gt;“ – מקדם הוצאות שאיבה בגובה 750 ש״ח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;B&lt;/math&gt;“ – מספר יחידות הדיור שאינן מחוברות לרשת הציבורית, כפי שפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;C&lt;/math&gt;“ – כמות מים נכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;D&lt;/math&gt;“ – היחס שבין מספר יחידות הדיור שמחוברות לרשת הציבורית, כפי שפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית לבין סך כל מספר יחידות הדיור הידוע לרשות הממשלתית בהתאם לשנה האחרונה אשר לגביה היו קיימים ברשות הממשלתית נתונים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;E&lt;/math&gt;“ – מקדם השתתפות בגובה ש״ח אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;“ – מקדם השלמת פיתוח – בשנת 2013 מקדם בגובה 100%; בשנת 2014 מקדם בגובה 75%; בשנת 2015 מקדם בגובה 65%; בשנת 2016 מקדם בגובה 40%, בשנת 2017 מקדם בגובה 40%, בשנת 2018 מקדם בגובה 25% ומשנת 2019 מקדם בגובה 0%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;G&lt;/math&gt;“ – מקדם השלמת פיתוח ברשות מצטרפת – עד תום השנה הראשונה שאחרי השנה שבה נוספה לתחום החברה – 100%; בשנים השנייה והשלישית – 75%; בשנים הרביעית והחמישית – 50%; בשנים השישית והשביעית – 25%; ומהשנה השמינית – 0%.
{{ח:תת|(ב)}} עלויות מוכרות לשירותי ביוב באמצעות ביוביות –
{{ח:תתת|(1)}} בחברה שבה D קטן מ־90% – &lt;math&gt;(A*B - C*(1-D)*E)*F/C&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|(2)}} בחברה שאינה נכללת בפסקה (1) ושהחלה לפעול אחרי כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013) בתחום של רשות מקומית נוספת שבה D קטן מ־90% – &lt;math&gt;(A*B - C*(1-D)*E)*G&lt;/math&gt; לגבי תחום אותה רשות מקומית לחלק לכמות המים הנכנסת שסיפקה החברה לכלל צרכניה.

{{ח:סעיף|10ב|עדכון עלויות האנרגיה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות רשאי, לבקשת חברה, לעדכן את עלויות האנרגיה של מערכת המים ומערכת הביוב של החברה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב)(3)(ג) ו־(ג)(2)(ג)}}, אם שוכנע כי צריכת החשמל שלה עלתה כתוצאה מהקמת תחנות שאיבה חדשות או כתוצאה מגידול במספר הצרכנים של החברה.

{{ח:סעיף|10ג|הכרה בהכנסות|תיקון: תשע״ד, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה חברה שירותי הולכת שפכים או הולכת מים לחברה אחרת, יופחתו מעלות שירותי מים או שירותי ביוב המוכרת לחברה, לפי העניין, הסכומים שהתקבלו בעד מתן שירותי הולכת שפכים או הולכת מים כאמור, בניכוי 10% מהעלות שהוכרה לחברה האחרת בעבור רכישת אותם שירותים.
{{ח:תת|(ב)}} הוכרו לחברה במסגרת פרויקט תשתית ייחודי עלויות שיצרו לחברה הכנסות מעבר להכנסות מאספקת שירותי מים וביוב של צרכני החברה, יופחתו מעלות שירותי מים או שירותי ביוב לחברה, לפי העניין, מלוא ההכנסות מאספקת שירותי מים וביוב שאינם לצרכני החברה ומחצית מהכנסות אחרות לאחר שנוכו מהן עלויות תפעול ועלויות הון שלא הוכרו בפרויקט.

{{ח:סעיף|11|עלות טיפול בשפכים|תיקון: תש״ע, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״א־6, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עלות מוכרת לטיפול בשפכים למ״ק של חברה תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רמת טיפול ירודה – ההפרש שבין 0.745 שקלים חדשים ובין מכפלת המקדם 0.000007 בכמות הספיקה היומית המוכרת למיתקן;
{{ח:תתת|(2)}} רמת טיפול בסיסית – ההפרש שבין 1.807 שקלים חדשים ובין מכפלת המקדם 0.000012 בכמות הספיקה היומית המוכרת למיתקן, בתוספת 0.1 שקלים חדשים למ״ק בספיקה שנתית שאינה עולה על 8,000 מטר מעוקב במיתקן שמנהל הרשות קבע לגביו כי הוא אינו מיועד לביטול עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022);
{{ח:תתת|(3)}} רמת טיפול השקיה חקלאית בלא מגבלות – ההפרש שבין 2.150 שקלים חדשים ובין מכפלת המקדם 0.000013 בכמות הספיקה היומית המוכרת למיתקן, ובתוספת 0.3 שקלים חדשים למ״ק בספיקה שנתית שאינה עולה על 8,000 מטר מעוקב במיתקן שמנהל הרשות קבע לגביו כי הוא אינו מיועד לביטול עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ובהפחתה של הסכום הקבוע בפסקת משנה (6);
{{ח:תתת|(4)}} רמת טיפול לאיכות הנדרשת – ההפרש שבין 2.380 שקלים חדשים ובין מכפלת המקדם 0.000015 בכמות הספיקה היומית המוכרת למיתקן, ובתוספת 0.3 שקלים חדשים למ״ק בספיקה שנתית שאינה עולה על 8,000 מטר מעוקב במיתקן שמנהל הרשות קבע לגביו כי הוא אינו מיועד לביטול עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ובהפחתה של הסכום הקבוע בפסקת משנה (6);
{{ח:תתת|(5)}} חברה המטפלת בשפכיה ביותר ממיתקן אחד – הממוצע המשוקלל של עלות הטיפול המוכרת לכל מיתקן;
{{ח:תתת|(5א)}} חברה ששפכיה מטופלים במערכת טיפול בשפכים ומחויבת בעבור מ״ק ביוב לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לתמורה בשל אותה מערכת – כפי שנקבע באותם כללים ובחלוקה למקדם פחת מים מוכר של חברה;
{{ח:תתת|(6)}} מכפלת הכמויות הנקובות ברישיון ההפקה של מיתקן, בתעריפים לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי קולחין}}, בהתאם לחלקה היחסי של החברה בכמויות המטופלות במיתקן; ויראו בתשלום או חלף תשלום, כמשמעותם {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|בכללי קולחין}}, בהסכם עבר שאישר הממונה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)#סעיף 15|סעיף 15 לכללי קולחין}}, כתעריפים לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי קולחין}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות הספיקה היומית המוכרת“ – כמות הספיקה היומית למיתקן המוכרת על ידי מנהל הרשות או 35,000, לפי הנמוך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן לטיפול בשפכים המיועד להפחתת ריכוז המזהמים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רמת טיפול בסיסית“ – רמת הטיפול הנדרשת מיצרן שפכים גדול לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רמת טיפול ירודה“ – איכות פחותה מרמת טיפול בסיסית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רמת טיפול להשקיה חקלאית בלא מגבלות“ ו”רמת טיפול לאיכות הנדרשת“ – כפי שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור, עלות הטיפול המוכרת לטיפול בשפכים למ״ק לגבי מיתקן טיפול המהווה חלק מפרויקט תשתית ייחודי, תהיה לפי עלות רמת הטיפול ובשינויים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} האחוז הקובע במכפלת עלות רמת הטיפול ובמכפלת כמות הספיקה בפועל בתוספת מכפלת ההפרש שבין אחד לבין האחוז הקובע בעלות רמת הטיפול;
{{ח:תתת|(2)}} מכפלת תוצאת הסכום המתקבל בפסקה (1) בכמות הספיקה השנתית בפועל בחלוקה לכמות מי ביוב מוכרת ובחלוקה ליחס שפכים למים;
{{ח:תתת|(3)}} על תוצאת המנה המתקבלת בפסקה (2) תיווסף תוצאת החישוב הזו: ההפרש בין עלות ההקמה של המיתקן בפועל לעלות ההקמה שהוכרה למיתקן במכפלת 0.85 ובמכפלת מקדם החזר ההון ובחלוקה לכמות מי ביוב מוכרת;
{{ח:תתת|(4)}} התוצאה המתקבלת מהחישוב כאמור בפסקאות (1) עד (3) תיווסף לממוצע המשוקלל של שאר מיתקני החברה, להוציא המיתקן שחושב לפי סעיף קטן (א)(5), והסכום המתקבל יהיה העלות המוכרת לטיפול בשפכים למ״ק של החברה;
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”האחוז הקובע“ – אחוז העלות הקבועה שהורה מנהל הרשות הממשלתית לחברה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יחס שפכים למים“ – יחס שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית לחברה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”כמות הספיקה בפועל“ – קיבולת הספיקה השנתית המאושרת של מיתקן הטיפול בחלוקה לכמות לספיקה השנתית בפועל במיתקן שהוכרה לצורך עדכון מפקד הנכסים האחרון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עלות רמת הטיפול“ – עלות רמת הטיפול המפורטת בסעיף קטן (א) לגבי אותו מיתקן.

{{ח:סעיף|11א|עלות להולכת ביוב המבוצעת בידי אחר|תיקון: תשע״ב, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} עלות הולכת הביוב המבוצעת שלא בידי החברה, תהיה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה), התשע״א–2011}} (להלן – כללי תשתית), בכפוף לשינויים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לא ייווסף 10% לחישוב העלות;
{{ח:תתת|(2)}} השעות השנתיות לחישוב ייקבעו לפי 50% לקווי לחץ ו־25% לקווים גרויטציונים;
{{ח:תתת|(3)}} אנרגיה תיקבע לפי 120%;
{{ח:תתת|(4)}} תחנת שאיבה לפי המחירון תיקבע לפי 150%;
{{ח:תתת|(5)}} אחזקה לתחנות שאיבה לביוב תיקבע לפי 4%;
{{ח:תתת|(6)}} אחזקה לצינורות ביוב בגרוויטציה תיקבע לפי 1.5%;
{{ח:תתת|(7)}} אחזקה לצינורות ביוב בסניקה תיקבע לפי 1%.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה“ ו”שעות שנתיות“ – לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)#תוספת 1|התוספת הראשונה לכללי תשתית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחירון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)|בכללי תשתית}}.

{{ח:סעיף|11ב|עלות להולכת מים המבוצעת בידי אחר|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} עלות הולכת מים המבוצעת שלא בידי החברה, תהיה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה), התשע״א–2011}} (להלן – כללי תשתית), בכפוף לשינויים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יווספו 10% לחישוב העלות;
{{ח:תתת|(2)}} עלות הקווים, המצויים בתוך תחום בנוי, יחושבו לפי 160% מהקבוע במחירון;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, ”מחירון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)|בכללי תשתית}}.

{{ח:סעיף|12|שיעור פחת מים מוכר|תיקון: תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור פחת מים מוכר של חברה לכל מטרת צריכה יהיה – 7%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עד סוף שנת 2022, יהיה שיעור פחת מים מוכר למטרת צורכי בית, באחוזים –
{{ח:תתת|(1)}} לחברה לפי פסקה (1) להגדרה חברה (א) –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנת 2015 – 11.66;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשנת 2016 – 11.66;
{{ח:תתתת|(ד)}} בשנת 2017 – 11.66;
{{ח:תתתת|(ה)}} בשנת 2018 – 11.66;
{{ח:תתתת|(ו)}} בשנת 2019 – 11.66;
{{ח:תתתת|(ז)}} בשנת 2020 – 11.66;
{{ח:תתתת|(ח)}} בשנת 2021 – 11.66;
{{ח:תתתת|(ט)}} בשנת 2022 – 11.66;
{{ח:תתת|(1א)}} לחברה לפי פסקה (2) להגדרה חברה (א) –
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2015 – 12.66;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנת 2016 – 12.66;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשנת 2017 – 12.66;
{{ח:תתתת|(ד)}} בשנת 2018 – 12.66;
{{ח:תתתת|(ה)}} בשנת 2019 – 12.66;
{{ח:תתתת|(ו)}} בשנת 2020 – 12.66;
{{ח:תתתת|(ז)}} בשנת 2021 – 12.66;
{{ח:תתתת|(ח)}} בשנת 2022 – 12.66;
{{ח:תתת|(1ב)}} לחברה לפי פסקה (3) להגדרת חברה (א) – בשנת 2020 – 8.5%; בשנת 2021 – 8.5%; בשנת 2022 – 8.5%;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בחברה שנוסף לתחומה תחום של רשות מקומית אחרי יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015), יהיה שיעור פחת מים מוכר למטרת צורכי בית בתקופות האלה, ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום החברה ובתחום הרשות המקומית, של שיעור פחת המים שנקבע לחברה לפי סעיפים (א) ו־(ב) ושיעור פחת מים מוכר לרשות המקומית לפי אשכול המדרג הכלכלי–חברתי שאליו שויכה במועד שבו נוספה לתחום החברה, באחוזים, לפי פסקאות (1) עד (3), אם הוא גדול משיעור פחת המים המוכר שנקבע לחברה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה הראשונה –
{{ח:תתתת|(א)}} אשכול 1 עד 4 – 15;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשכול 5 עד 6 – 11;
{{ח:תתתת|(ג)}} אשכול 7 ומעלה – 9;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה השנייה –
{{ח:תתתת|(א)}} אשכול 1 עד 4 – 13.25;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשכול 5 עד 6 – 10.25;
{{ח:תתתת|(ג)}} אשכול 7 ומעלה – 8;
{{ח:תתת|(3)}} בתקופה השלישית –
{{ח:תתתת|(א)}} אשכול 1 עד 4 – 11.5;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשכול 5 עד 6 – 9.5.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בחברה אזורית שהוקמה אחרי יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), יהיה שיעור פחת מים מוכר למטרת צורכי בית בתקופות הראשונה עד השלישית, ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת, של שיעור פחת מים שנקבע לאותן רשויות מקומיות, לפי אשכול המדרג הכלכלי–חברתי שאליו הן משויכות, באחוזים, לפי סעיף קטן (ב1)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ב3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בחברה שמונתה לה חברה מנהלת אחרי יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), ושיעור פחת מים שלה למטרת צורכי בית בשנה שקדמה למינוי גדול משיעור פחת מים שהוכר לה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יהיה שיעור פחת מים מוכר למטרת צורכי בית בתקופה הראשונה – לפי סעיף קטן (ב1)(2), ובתקופות השנייה והשלישית – לפי סעיף {{ח:הערה|קטן}} (ב1)(3).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב2) ו־(ב3), שיעור פחת מים מוכר בעבור מים שהפיקה חברה יהיה שווה לשיעור פחת המים המוכר שנקבע לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ב2) ו־(ב3), לפי העניין, בניכוי 2%.

{{ח:סעיף|13|מקדם פחת מים מוכר|תיקון: תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מקדם פחת מים מוכר של חברה יהיה שווה לאחד חלקי ההפרש בין אחד לבין שיעור פחת המים המוכר של החברה.

{{ח:סעיף|14|פחת מים מוכר|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} פחת מים מוכר למ״ק של חברה יחושב כמכפלה של שיעור פחת מים בתוצאה המתקבלת מתעריף אחיד גבוה בניכוי תעריף ביוב למ״ק ובניכוי פחת גבייה גבוה מוכר למ״ק.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|שיעור פחת גבייה מוכר|תיקון: תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור פחת גבייה מוכר של חברה לכל מטרת צריכה יהיה – 1.5%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשנים המפורטות להלן, יהיה שיעור פחת גבייה מוכר למטרת צורכי בית, באחוזים –
{{ח:תתת|(1)}} לחברה (א) –
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2014 – 9;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנת 2015 – 6.67;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשנת 2016 – 4.33;
{{ח:תתתת|(ד)}} בשנת 2017 – 4.33;
{{ח:תתתת|(ה)}} בשנת 2018 – 4.33;
{{ח:תתתת|(ו)}} בשנת 2019 – 4.33;
{{ח:תתתת|(ז)}} בשנת 2020 – 4.33;
{{ח:תתתת|(ח)}} בשנת 2021 – 4.33;
{{ח:תתתת|(ט)}} בשנת 2022 – 4.33;
{{ח:תתת|(2)}} לחברה (ב) או (ג), בשנת 2014 – 2.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בחברה שנוסף לתחומה תחום של רשות מקומית אחרי יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015), יהיה שיעור פחת גבייה מוכר למטרת צורכי בית בתקופות האלה, ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום החברה ובתחום הרשות המקומית, של שיעור פחת הגבייה שנקבע לחברה לפי סעיפים (א) ו־(ב) ושיעור פחת גבייה מוכר לרשות המקומית לפי אשכול המדרג הכלכלי–חברתי שאליו שויכה במועד בו נוספה לתחום החברה, באחוזים, לפי פסקאות (1) עד (3):
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה הראשונה –
{{ח:תתתת|(א)}} אשכול 1 עד 4 – 12;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשכול 5 עד 6 – 5;
{{ח:תתתת|(ג)}} אשכול 7 ומעלה – 2.5;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה השנייה –
{{ח:תתתת|(א)}} אשכול 1 עד 4 – 10.5;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשכול 5 עד 6 – 4;
{{ח:תתתת|(ג)}} אשכול 7 ומעלה – 2;
{{ח:תתת|(3)}} בתקופה השלישית –
{{ח:תתתת|(א)}} אשכול 1 עד 4 – 9;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשכול 5 עד 6 – 3.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בחברה אזורית שהוקמה אחרי יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), יהיה שיעור פחת גבייה מוכר למטרת צורכי בית בתקופות הראשונה עד השלישית, ממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בתחום הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת, של שיעור פחת גבייה שנקבע לאותן רשויות מקומיות, לפי אשכול המדרג הכלכלי–חברתי שאליו הן משויכות, באחוזים, לפי סעיף קטן (ב1)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ב3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בחברה שמונתה לה חברה מנהלת אחרי יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), ושיעור פחת גבייה שלה למטרת צורכי בית בשנה שקדמה למינוי גדול משיעור פחת גבייה שהוכר לה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יהיה שיעור פחת גבייה מוכר למטרת צורכי בית בתקופה הראשונה – לפי סעיף קטן (ב1)(2), ובתקופות השניה והשלישית – לפי סעיף (ב1)(3).
{{ח:תת|(ג)}} שיעור פחת גבייה מוכר של חברה יהיה שווה לממוצע משוקלל לפי כמות המים הנכנסת שסיפקה חברה לכל מטרת צריכה של שיעור פחת הגבייה המוכר למטרת צורכי בית ושל שיעור פחת גבייה המוכר לכל מטרת צריכה אחרת שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב3).

{{ח:סעיף|16|מקדם פחת גבייה מוכר|תיקון: תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מקדם פחת גבייה מוכר של חברה יהיה שווה לאחד חלקי ההפרש בין אחד לבין שיעור פחת הגבייה המוכר של החברה.

{{ח:סעיף|17|פחת גבייה נמוך מוכר|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} פחת גבייה נמוך מוכר למ״ק של חברה יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה בתוצאה המתקבלת מתעריף אחיד נמוך בניכוי תעריף ביוב למ״ק.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|פחת גבייה גבוה מוכר|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} פחת גבייה גבוה מוכר למ״ק של חברה יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה בתוצאה המתקבלת מתעריף אחיד גבוה בניכוי תעריף ביוב למ״ק.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18א|עלות מתואמת למ״ק|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה עודפת“ – ממוצע ההפרש בין העלויות המוכרות והעלויות בפועל בשנים 2017 ו־2018;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלויות בפועל“ – הסכום המתקבל מצירוף עלות השירותים, עלות גביית החובות המסופקים, עלות הוצאות ההנהלה והכלליות ועלות המימון ובניכוי עלות רכישת מים ממקורות ועלויות והפרשות לדמי מים, לפי הדוח השנתי של החברה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלויות מוכרות“ – העלויות שהוכרו לחברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19 עד 20}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, מחושבות לפי כמויות המים שנמכרו בפועל, בתוספת עלות ההפקה וההולכה המוכרת לחברה ובתוספת 20% מהתשואה המוכרת של מערכת המים ומערכת הביוב.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המתואמת המוכרת לחברה שווה למחצית ההכנסה העודפת.
{{ח:תת|(ג)}} העלות המתואמת למ״ק תחושב כיחס שבין העלות המתואמת המוכרת לחברה לבין כמות מים נכנסת.

{{ח:סעיף|19|עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ט־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים של חברה למ״ק המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה בטור ג׳}}, תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) {{ח:הערה|[צ״ל: (1) עד (9)]}} להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה ועלות מתואמת למ״ק:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2022 ו־2023):}} עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים של חברה למ״ק המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה בטור ג׳}}, תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) {{ח:הערה|[צ״ל: (1) עד (9)]}} להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה, הפרש כמות מוכרת ועלות מתואמת למ״ק:
{{ח:תתת|(1)}} תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(1א)}} תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(3)}} תשואה מוכרת על זכויות מים למ״ק;
{{ח:תתת|(4)}} פחת ערך כינון מוכר של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(5)}} עלויות תפעול ומינהלה מוכרות בעבור שירותי מים למ״ק;
{{ח:תתת|(6)}} עלות מוכרת בעבור הון חוזר למ״ק לשירותי מים;
{{ח:תתת|(7)}} פחת מים מוכר למ״ק;
{{ח:תתת|(8)}} פחת גבייה נמוך מוכר למ״ק;
{{ח:תתת|(9)}} לחברה זכאית – הסכום הנוסף למ״ק שהוכר לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19א|עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי ולמוסד עירוני|תיקון: תשע״א־6, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ט־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי למ״ק המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית בטור ג׳}}, תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) {{ח:הערה|[צ״ל: (1) עד (9)]}} להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה ועלות מתואמת למ״ק:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2022 ו־2023):}} עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי למ״ק המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית בטור ג׳}}, תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) {{ח:הערה|[צ״ל: (1) עד (9)]}} להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה, הפרש כמות מוכרת ועלות מתואמת למ״ק:
{{ח:תתת|(1)}} תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(1א)}} תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(3)}} תשואה מוכרת על זכויות מים למ״ק;
{{ח:תתת|(4)}} פחת ערך כינון מוכר של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(5)}} עלויות תפעול ומינהלה מוכרות בעבור שירותי מים למ״ק;
{{ח:תתת|(6)}} עלות מוכרת בעבור הון חוזר למ״ק לשירותי מים;
{{ח:תתת|(7)}} פחת מים מוכר למ״ק;
{{ח:תתת|(8)}} פחת גבייה לגינון ציבורי ולמוסד עירוני למ״ק לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(9)}} לחברה זכאית – הסכום הנוסף למ״ק שהוכר לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} פחת גבייה לגינון ציבורי ולמוסד עירוני למ״ק יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה בתעריף לגינון ציבורי למ״ק.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20|עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ט־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים של חברה למ״ק המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה בטור ג׳}} תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) {{ח:הערה|[צ״ל: (1) עד (9)]}} להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה ועלות מתואמת למ״ק:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2022 ו־2023):}} עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים של חברה למ״ק המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה בטור ג׳}} תחושב כסכום כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) {{ח:הערה|[צ״ל: (1) עד (9)]}} להלן, בניכוי הפחתה בשל דמי הקמה, הפרש כמות מוכרת ועלות מתואמת למ״ק:
{{ח:תתת|(1)}} תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(1א)}} תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(3)}} תשואה מוכרת על זכויות מים למ״ק;
{{ח:תתת|(4)}} פחת ערך כינון מוכר של מערכת מים למ״ק;
{{ח:תתת|(5)}} עלויות תפעול ומינהלה מוכרות בעבור שירותי מים למ״ק;
{{ח:תתת|(6)}} עלות מוכרת בעבור הון חוזר למ״ק לשירותי מים;
{{ח:תתת|(7)}} פחת מים מוכר למ״ק;
{{ח:תתת|(8)}} פחת גבייה גבוה מוכר למ״ק;
{{ח:תתת|(9)}} לחברה זכאית – הסכום הנוסף למ״ק שהוכר לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21|חישוב תעריף מצטבר לשירותי למים ולשירותי ביוב|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} התעריף המצטבר לכמות המחויבת בעד שירותי מים ושירותי ביוב של חברה לכל מ״ק מים שמספקת החברה יחושב כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בעד צריכה ביתית לכל יחידת דיור –
{{ח:תתת|(א)}} לגבי כמות מוכרת ליחידת דיור – סכום של כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}};
{{ח:תתתת|(2)}} תעריף נמוך מקורות של החברה;
{{ח:תתתת|(3)}} תעריף של חברה לשירותי ביוב;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד כל כמות נוספת לצריכה ביתית לחודש – סכום של כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}};
{{ח:תתתת|(2)}} תעריף גבוה מקורות של החברה;
{{ח:תתתת|(3)}} תעריף לשירותי ביוב;
{{ח:תת|(2)}} בעד צריכה לכל מטרה או שימוש אחרים, למעט לחקלאות – סכום של כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}};
{{ח:תתת|(ב)}} תעריף גבוה מקורות של החברה;
{{ח:תתת|(ג)}} תעריף לשירותי ביוב;
{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} בעד צריכה למטרת חקלאות – סכום התעריפים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1){{ח:הערה|(3)}}(3.1) ו־(3.2) לכללי הרשויות המקומיות {{ח:הערה|[צ״ל: לכללי הספקים המקומיים]}}}}, בתוספת תעריף מים לחקלאות הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 5|בסעיף 5 לכללים האמורים}};
{{ח:תת|(4)}} בעד צריכה למוסד עירוני – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(2)(ג)}}, לפי העניין, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|בכללי התעריפים}}, שמהווה סכום כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי ולמוסד עירוני, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19א|בסעיף 19א}};
{{ח:תתת|(ב)}} תעריף גבוה מקורות של חברה אילו לא בוצעה צריכה המחויבת בתעריף אחיד גבוה;
{{ח:תתת|(ג)}} תעריף לשירותי ביוב.

{{ח:סעיף|22|תעריף לשירותי מים בלבד|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} התעריף של חברה לכל מ״ק מים שהיא מספקת, בעד שירותי מים, בכמויות מים שאינן מחויבות בתעריף המצטבר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(1א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(2)}} בעד גינון ציבורי – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי התעריפים}};
{{ח:תת|(3)}} בעד צריכה לכל מטרה או שימוש, למעט לחקלאות, של מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחין שאושרו לצריכה או מי שפד״ן – תעריף הגבוה ב־10% מן התעריפים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)(3.2) לכללי מקורות}}, לפי העניין; הוראות פסקה זו לא יחולו באזורים, שבהם ראה מנהל הרשות, כי השימוש במים נחותים, במים מליחים או במי קולחים, לרבות מי שפד״ן, עלול לזהם מקורות מים;
{{ח:תת|(4)}} קביעת תכולת הכלורידים לעניין עלות המים המליחים כמפורט בפסקה (3), המסופקים לחברה מספק שאינו חברת מקורות או המופקים על ידה, תיעשה כמפורט {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|{{ח:הערה|בסעיף}} 7(3)(ב)(3.2)(7) לכללי מקורות}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בפסקה (3), עד סוף שנת 2014 יחושב תעריף של חברה למ״ק מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד״ן, שהחברה מספקת לתעשייה, לצרכן הרשום ברישיון ההפקה – תעריף הגבוה ב־10% מן התעריפים הקבועים, לפי העניין, {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)(3.2) לכללי מקורות}}.

{{ח:סעיף|23||תיקון: תש״ע, תשע״א־6, תשע״ד־6, תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24||תיקון: תש״ע, תשע״א־6, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24א|עדכון הצריכה למוסדות עירוניים|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} עדכון כמות המים למוסד עירוני לצורך {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, יבוצע בכל שנה שבה מעודכן מפקד הנכסים, בהתאם לדיווח החברה, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}, על כמויות המים שמכרה החברה לאותו שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לחברה למסור לו הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בנוגע לכמות המים שנצרכה בצריכה עירונית, לרבות התפלגות חיוב הצריכה לפי עונות השנה, סוגי מבנים או מבנה מסוים, הבדיקות שערכה לאימות הנתונים והנכסים שגרעה מהרשימה.
{{ח:תת|(ג)}} ראה מנהל הרשות הממשלתית כי סך הכמות למוסד עירוני שמכרה חברה בפועל לשימוש זה פחותים ממה שדיווחה חברה, יעדכן לחברה את כמות המים שדווחה כמוסד עירוני לצורך {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא העבירה חברה דיווח במועד כאמור בסעיף קטן (א), תהיה כמות המים במ״ק המוכרת לחברה לצורך {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לפי קביעת מנהל הרשות הממשלתית בשים לב לנתונים המצויים בידו.
{{ח:תת|(ה)}} ראה מנהל הרשות הממשלתית או החברה כי בנכס שנמסר לגביו שהוא מוסד עירוני לא מתקיימים כל התנאים לסיווגו כאמור, יפעלו כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות הממשלתית – יפחית את סך הכמות לפי הוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(2)}} החברה – תחייב את הנכס כנכס שאינו מוסד עירוני ותערוך בדיקה נוספת לגבי השימוש במים בכל המוסדות העירוניים בעלי סוג שימוש דומה; על הוצאות הבדיקה יחולו התעריפים כאילו נערכה בהם בדיקת מד־מים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי התעריפים}}.

{{ח:סעיף|25|הפרשי מדידה וצריכה חריגה הנובעת מנזילה|תיקון: תשע״א־6, תשע״ב־2, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} קיימים בנכס הפרשי מדידה, החברה תחלק אותם לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי אמות המידה}} שנקבעו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} התגלתה בנכס צריכה חריגה הנובעת מנזילה, תחשב החברה את חיובי הצרכן ותזכה אותו כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בשל כמות מים שעד לצריכה הרגילה או הפרשי המדידה הרגילים, לפי העניין, בכל תקופת חיוב – לפי התעריפים למים ולביוב המפורטים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|בכללי התעריפים}};
{{ח:תתת|(2)}} בשל כמות המים המצרפית שהוכרה כנזילה מעבר לכמות בפסקה (1) ולצרכן ביתי – עד 100 מטרים מעוקבים מעל אותה הכמות – לפי התעריף בעד כמות מוכרת לצריכה ביתית לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3(1)(א) בכללי התעריפים}};
{{ח:תתת|(3)}} לצרכן ביתי – בשל כמות המים המצרפית שהוכרה כנזילה מעבר לכמות בפסקה (2) – תעריף בסכום 1 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת}} לעניין זה, ”כמות המים המצרפית שהוכרה כנזילה“ – כמות המים שהוכרה כנובעת מנזילה אחת, גם אם היא נפרשת על פני יותר מתקופת חיוב אחת.

{{ח:סעיף|26|הערכת צריכה|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:ת}} חברה תחייב צרכן שלגביו נעשית הערכה של צריכת המים לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי אמות המידה}}.

{{ח:סעיף|27|עלות מוכרת לשירותי ביוב בלא עלות מוכרת לטיפול בשפכים|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} עלות מוכרת של חברה לשירותי ביוב בלא עלות מוכרת לטיפול בשפכים למ״ק תחושב כמכפלת סכום כל הרכיבים המפורטים להלן במקדם פחת מים מוכר ובמקדם פחת גבייה מוכר, בניכוי מכפלת הפחתה בשל דמי הקמה, במקדם פחת מים מוכר ובמקדם פחת גבייה מוכר:
{{ח:תתת|(1)}} תשואה מוכרת על הון זר של מערכת ביוב למ״ק;
{{ח:תתת|(1א)}} תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת ביוב למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת ביוב למ״ק;
{{ח:תתת|(3)}} פחת ערך כינון מוכר של מערכת ביוב למ״ק;
{{ח:תתת|(4)}} עלויות תפעול ומנהלה מוכרות בעבור שירותי ביוב למ״ק;
{{ח:תתת|(5)}} עלות מוכרת בעבור הון חוזר לשירותי ביוב למ״ק.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|תעריף לשירותי ביוב|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} תעריף של חברה למ״ק לשירותי ביוב יחושב כסכום של עלות מוכרת לשירותי ביוב בלא עלות מוכרת לטיפול בשפכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} ושל מכפלת עלות מוכרת לטיפול בשפכים למ״ק לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} במקדם פחת מים מוכר ובמקדם פחת גבייה מוכר.

{{ח:סעיף|29|עדכון סכומים ותעריפים|תיקון: תשע״ב, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור העדכון יהיה כשיעור השינוי של הסל הקובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|בסעיף 112א לחוק המים}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל מועד שמתעדכנים בו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} בהתאם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|לסעיף 112א לחוק המים}}, יעודכנו הסכומים בש״ח הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, יעודכנו לפי אותו שיעור עדכון, עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים ועלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים, המחושבות לפי כללים אלה והנקובות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ראה מנהל הרשות הממשלתית כי השתנתה רמת הטיפול בשפכים של חברה, יעדכן בהתאמה את תעריפי החברה בעד שירותי ביוב, ובלבד שאפשר לציבור להשמיע את טענותיו בעניין זה.
{{ח:תת|(ג1)}} ראה מנהל הרשות הממשלתית כי בוצעה השקעה חדשה מוכרת בתחום שירותי הביוב, בנכס שהממונה הגדיר אותו כנכס מהותי טרם הקמתו, רשאי הוא לעדכן את תעריפי החברה בעד שירותי הביוב, בסמוך למועד הפעלת הנכס ובלבד שיאפשר לציבור להשמיע את טענותיו בעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות יפרסם במועד העדכון לפי סעיף זה הודעה ברשומות בדבר תעריפים וסכומים שעודכנו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|30|עדכון מפקד נכסים|תיקון: תשע״ב, תשע״ה־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מפקד הנכסים יעודכן כל שנה בתוספת השקעות חדשות מוכרות של החברה במערכת המים והביוב שפורטו בדוחות השנתיים המתייחסים לשנים שמיום ההפעלה או העדכון השנתי האחרון, לפי המאוחר מביניהם, עד לשנה האחרונה שלגביה הגישה החברה דוח שנתי, בניכוי הוצאות פחת על הנכסים שפורטו באותם דוחות ובניכוי נכסים שאינם נכסים פעילים עוד ושנגרעו ממאזן החברה באותם דוחות, ובהתאמות בשל תשלומים חד־פעמיים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב; עודכן מפקד הנכסים כאמור, יעודכנו באותו עדכון, ערך כינון מופחת וערך כינון מלא של מערכת מים וביוב, לפי העניין, תשואה מוכרת להון עצמי ותשואה מוכרת להון זר, של מערכת מים או ביוב, למ״ק, פחת ערך כינון של מערכת ביוב ופחת ערך כינון של מערכת מים, למ״ק, לפי העניין, עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים ועלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים, המחושבות לפי כללים אלה והנקובות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} עודכן מפקד הנכסים לפי סעיף קטן (א) יעודכנו השקעות חדשות מוכרות להולכת ביוב, בהתאמה.

{{ח:סעיף|31|קביעת תעריפים לראשונה לחברה (תיקו: תש״ע)}}
{{ח:ת}} הוקמה חברה, לרבות אם הורחב או שונה תחומה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק}} –
{{ח:תת|(1)}} יראו את מספר הנפשות המוכר הרשום אצל הספק בתחומו הוקמה החברה, ערב הקמתה של החברה, כמספר הנפשות המוכר של החברה לעניין כללים אלה בשינויים המחויבים לפי העניין.
{{ח:תת|(2)}} כל עוד לא נקבעו לה תעריפים לפי כללים אלה, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי התעריפים}} {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|וכללי מקורות}} לפי העניין (להלן – כללי המים), יחולו לגביה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החל ממועד מתן רישיון לפעילות חיונית לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 15|סעיף 15 לחוק}} לחברה שהוקמה כאמור, או ממועד מאוחר יותר שקבע הממונה ברישיון, חברה תגבה מצרכניה בעד שירותי מים וביוב תשלום לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי התעריפים}} ויחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 6|סעיף 6(ב) שם}}, והוראות {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 8|סעיף 8(ג) עד (ה) לכללי מקורות}}, אם היתה צרכנית של חברת מקורות;
{{ח:תתת|(2)}} עם מתן הרישיון לחברה שהוקמה ימסור מנהל הרשות הממשלתית לחברה ולחברת מקורות, אם היתה צרכנית של מקורות, הודעה לעניין התעריפים החלים על החברה ועל צרכניה לפי כללי המים ומועד החלתם, ויפרסמה גם באתר האינטרנט של הרשות; החברה תביא את תוכן ההודעה לידיעת צרכניה בהודעת החיוב הראשונה שתשלח;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכללי המים, קביעה או עדכון של תעריפים לחברה מסוימת במהלך השנה, לא יביאו לשינוי בתעריפי חברת מקורות ולשאר החברות או בתעריפי החברות לצרכניהן, ובלבד שעם עדכון תעריפי חברת מקורות, לפי השינוי בעלויותיה, יעודכנו החל ממועד העדכון כאמור, גם התעריפים לפי כללי המים, תוך גילום ההפרש בעלויות המוכרות מיום הקמת החברה.

{{ח:סעיף|32|הכרה בעלויות טכנולוגיות מיוחדות}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להכיר לחברה בתעריף שירותי מים או שירותי ביוב, לפי העניין, נוסף על ההוצאות המוכרות לפי כללים אלה, בהוצאות התקנה ועלויות תפעול טכנולוגיות מיוחדות המשמשות לטיפול נוסף במים או בביוב; הכירה המועצה בהוצאות ובעלויות כאמור, הן ייווספו לרכיב עלויות תפעול ומינהלה מוכרות לשירותי מים למ״ק או לשירותי ביוב למ״ק, של החברה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות תכיר בהוצאות כאמור בסעיף קטן (א) רק אם נתקיימו כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה ראתה כי בטכנולוגיה המיוחדת יש כדי למנוע דלף או זיהום מים;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה ראתה כי עלות הטיפול השנתית לצרכן הממוצע לא תעלה על 40% מהחיסכון או מהרווח השנתי שייווצר לצרכן הממוצע כתוצאה מהחדרת הטכנולוגיה;
{{ח:תתת|(3)}} החברה הודיעה לכל צרכן, לפני פנייתה לקבל אישור מועצת הרשות, על כוונתה לעשות כן; בהודעה לצרכן תפורט העלות הנוספת שיצטרך לשלם בשל כך והחיסכון או הרווח שישיג בשל כך;
{{ח:תתת|(4)}} ההכרה בעלות כאמור תינתן רק לאחר שנקבעו כללים לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 101|סעיפים 101}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 103|ו־103 לחוק}}, לרבות בדבר האופן והדרכים לאישור הטכנולוגיות האמורות, סוגי הטכנולוגיות, דרכי חישוב עלות החדרת הטכנולוגיה, דרכי חישוב הרווח או החיסכון לצרכנים של שירותי מים או שירותי ביוב, אופן קביעת תחשיב ההוצאות המוכרות לחברה וגובה הוצאות החברה המוכרות ביחס לרווח או החיסכון לצרכנים, דרך בחירת הטכנולוגיה או מפעיל הטכנולוגיה בידי החברה, דרך הוכחת מניעת דלף המים או זיהומם וכן הגורמים שאישורם נדרש לצורך החדרת הטכנולוגיה.

{{ח:סעיף|32א|הכרה מוקדמת בהשקעה|תיקון: תשע״ח, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהמלצת הממונה, להכיר לחברה שהממוצע המשוקלל של המדרג החברתי–כלכלי ברשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בהן, אינו עולה על 3, או לחברה, שלפי הדוח השנתי שלה הפסידה ויש לה תזרים מזומנים שלילי בכל אחת מהשנתיים שקדמו לשנת הבדיקה, שהגישה תכנית עסקית להבראתה, בסכום נוסף למ״ק על חשבון הכרה עתידית בהשקעה, במשך תקופה שהורתה, אם מצאה כי קיים חשש ממשי שמצבה הכספי של החברה לא יאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה ולקיים את תפקידיה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|החוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הנוסף הכולל שנצבר בכל שנה, יופחת בסוף השנה מערך הכינון המופחת הכולל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), אישר הממונה כי החברה עומדת ביעדים הקבועים בתכנית העסקית שאישר לה, וכל עוד היא עומדת באותם יעדים, יופחת ערך הכינון המופחת הכולל ב־50% מהסכום הנוסף הכולל בלבד.

{{ח:סעיף|32ב|השקעה תעריפית|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהמלצת הממונה, להכיר לחברה בהשקעה תעריפית, על פני תקופת ההשקעה, ובלבד שהחברה עמדה בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אושרה לה תוכנית השקעות חמש שנתית שכוללת סכום השקעה בשיקום תשתיות שהוא פי 3 לפחות מהעלות המוכרת לפחת ערך כינון בתקופה המקבילה;
{{ח:תתת|(2)}} בתוכנית העסקית שהגישה החברה היא אינה עומדת ביחסי הכיסוי שהורה לה הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} ההשקעה התעריפית לא תעלה על 40% מסכום הפער בין ההשקעה לפי התוכנית כאמור לעלות המוכרת לפחת ערך כינון כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} ההשקעה התעריפית לא תעלה על שני שלישים מגובה ההלוואות שהחברה תידרש ליטול בעצמה בהתחשב בהשקעה התעריפית.
{{ח:תת|(ב)}} הכרה כאמור תופחת בכל עדכון מפקד הנכסים מסכום ההשקעות שבוצעו בכל שנה.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תש״ע, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תש״ע, תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|תחילה}}
{{ח:ת}} יום התחילה של כללים אלה הוא יום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

{{ח:סעיף|35|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ז באייר התש״ע (1 במאי 2010), יראו {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} כהוראת שעה.}}

{{ח:סעיף|36|הוראות מעבר|תיקון: תש״ע, תשע״א־3, תשע״ג־2, תשע״ג־4, תשע״ד, תשע״ד־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, עד יום י״א בניסן התשע״ה (31 במרס 2015) או עם תחילתם של כללים להקמת מערכות מים וביוב מכוח {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 103|סעיף 103 לחוק}}, לפי המוקדם, יראו את צרכן החברה או נכס שבתחומה, לפי העניין, כאילו היו צרכן ותיק או נכס ותיק לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, חברה תהיה רשאית עד יום י״א בניסן התשע״ה (31 במרס 2015) או עם תחילתם של כללים להקמת מערכות מים וביוב מכוח {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 103|סעיף 103 לחוק}}, לפי המוקדם, לגבות היטל ביוב לפי חוקי עזר לביוב והיטל הנחת צינורות לפי חוקי עזר למים, כפי שנקבעו, עובר לכללים אלה, בחוקי עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי הספקים המקומיים}}, שבתחומה פועלת החברה (בסעיף זה – חוקי העזר); לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל ביוב“ – כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#פרק 3|בפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}, כפי שהיה בתוקפו כ״ב בתמוז התשס״ט (14 ביולי 2009), ולהוציא תשלום בעד שלב התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בהיטל הביוב בעד השלב האמור, הנמוך מביניהם, ובהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה בהיטל העלות בעד השלב האמור – בהפחתת 21% מהיטל הביוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל הנחת צינורות“ – לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, המוטלים מכוח חוקי העזר, ובלבד שתכליתם מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם בהיטל – בהפחתת 10% מאגרת הנחת הצינורות, וכן אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה.
{{ח:תת|(ב1)}} החברה תעביר את הכספים שגבתה כאמור בסעיף קטן (ב), לחשבון שפתחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}} ולא תעשה כל שימוש בכספים כאמור שלא למטרות שלהן נועד החשבון.
{{ח:תת|(ג)}} חברה תגיש לרשות הממשלתית, לא יאוחר מיום ט״ז בשבט התש״ע (31 בינואר 2010), דוח חתום ביד מורשה החתימה של החברה ומאומת בתצהיר, שפורט בו סך כל מספר הנפשות כפי שהתקבלו מדיווחי הצרכנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} נכון ליום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), לפי טופס ומתכונת הדיווח שיפרסם מנהל רשות הממשלתית באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ד)}} כמות המים במ״ק המוכרת לחברה לשנת 2010, תחושב כמכפלת מספר הנפשות הכולל המוכר לה כאמור בסעיף קטן (ה), ב־30.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה, מספר הנפשות הכולל המוכר לחברה הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המספר שדיווחה לפי סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו פחות מסך כל הנפשות המתגוררות בתחומה, כפי שמופיע ברשימת היישובים אוכלוסייתם וסמליהם, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בפרסום האחרון שלה לפני ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) (להלן – הרשימה);
{{ח:תתת|(2)}} לא דיווחה החברה לפי סעיף קטן (ג) ובמועד כאמור – סך כל הנפשות המתגוררות בתחומה לפי הרשימה;
{{ח:תתת|(3)}} המספר שקבע לה מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ה)}} ראה מנהל הרשות הממשלתית כי מספר הנפשות הכולל אשר החברה מספקת להן מים, קטן ממה שדיווחה לפי סעיף קטן (ג), יקבע לחברה מספר נפשות כולל מוכר, שיפחת ממה שדיווחה כאמור.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}})}}}}

{{ח:קטע3||עלות נמוכה מוכרת לחלוקת מים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם החברה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} {{ח:הערה|&lt;s&gt;לנכס ותיק&lt;/s&gt;}} {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למ״ק)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אילת עין נטפים – מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.830&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.824&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חב׳ הגיחון בע״מ – ביוב ומים של ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.855&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יובלים אשדוד בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.506&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יובלים בשומרון 2003 בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.134&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ימים תאגיד המים קרית ים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.353&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי–נעם חב׳ המים והביוב של נצרת עילית בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.877&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי–ציונה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.642&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אביבים 2010 בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.513&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אונו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.894&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.536&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק {{ח:הערה|בע״מ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.246&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי בת־ים תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.839&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הוד השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.841&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הרצליה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.712&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי התנור בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.060&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי חדרה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.799&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי יבנה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.286&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי כרמל בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.194&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי לוד בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(24)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי מודיעין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.167&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(25)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי נתניה (2003) בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.374&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(26)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי עירון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.244&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(27)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי עכו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.879&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(28)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי קרית גת (2008) בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(29)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רהט בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.123&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(30)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רמת גן בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.549&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(31)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רעננה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.107&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(32)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רקת טבריה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.473&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(33)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.871&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(34)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שמש בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.763&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(35)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שקמה בע״מ – תאגיד מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.761&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(36)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי תקווה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.978&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(37)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתב – מים תיעול וביוב פ״ת בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.657&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(38)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מניב ראשון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.063&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(39)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות אתא בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.991&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(40)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות החוף בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.191&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(41)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות המשולש בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.964&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(42)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות העמקים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(43)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.905&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(44)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.099&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(45)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין אפק בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.154&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(46)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין כרמים תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.214&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(47)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.184&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(48)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלגי השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.484&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(49)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלגי מוצקין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.827&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(50)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שרונים תשתיות מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.085&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(51)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ת.מ.ר – תאגיד מים רמלה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.484&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(52)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד המים והביוב האזורי – אלעין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(53)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד המים נווה מדבר בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.563&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(54)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד כפרי גליל תחתון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.987&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(55)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד מעיינות הדרום בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.127&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(56)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד מעיינות זיו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.051&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}})}}}}

{{ח:קטע3||עלות גבוהה מוכרת לחלוקת מים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם החברה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} {{ח:הערה|&lt;s&gt;לנכס ותיק&lt;/s&gt;}} {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למ״ק)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אילת עין נטפים – מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.907&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.900&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.401&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חב׳ הגיחון בע״מ – ביוב ומים של ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.932&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יובלים אשדוד בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.583&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יובלים בשומרון 2003 בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ימים תאגיד המים קרית ים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.429&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי–נעם חב׳ המים והביוב של נצרת עילית בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.953&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי–ציונה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.718&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אביבים 2010 בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.590&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אונו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.971&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.612&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק {{ח:הערה|בע״מ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.429&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי בת־ים תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.036&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.359&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הוד השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.918&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הרצליה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.788&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי התנור בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.137&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי חדרה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.876&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי יבנה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.363&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי כרמל בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.271&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי לוד בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.061&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(24)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי מודיעין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.244&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(25)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי נתניה (2003) בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.451&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(26)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי עירון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.453&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(27)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי עכו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.956&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(28)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי קרית גת (2008) בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.097&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(29)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רהט בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.313&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(30)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רמת גן בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.626&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(31)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רעננה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.183&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(32)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רקת טבריה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.642&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(33)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.947&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(34)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שמש בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.948&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(35)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שקמה בע״מ – תאגיד מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.838&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(36)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי תקווה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.055&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(37)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתב – מים תיעול וביוב פ״ת בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.733&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(38)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מניב ראשון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(39)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות אתא בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.068&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(40)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות החוף בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.267&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(41)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות המשולש בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.151&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(42)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות העמקים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.597&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(43)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.981&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(44)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.284&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(45)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין אפק בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.231&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(46)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין כרמים תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.290&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(47)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(48)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלגי השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(49)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלגי מוצקין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.116&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(50)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שרונים תשתיות מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.161&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(51)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ת.מ.ר – תאגיד מים רמלה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.654&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(52)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד המים והביוב האזורי – אלעין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.193&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(53)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד המים נווה מדבר בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.733&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(54)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד כפרי גליל תחתון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.205&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(55)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד מעיינות הדרום בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.287&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(56)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד מעיינות זיו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.127&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א־6}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}})}}}}

{{ח:קטע3||עלות מוכרת לחלוקת מים לגינון ציבורי}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א־6, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם החברה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} {{ח:הערה|&lt;s&gt;לנכס ותיק&lt;/s&gt;}} {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למ״ק)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אילת עין נטפים – מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.890&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.904&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חב׳ הגיחון בע״מ – ביוב ומים של ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.905&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יובלים אשדוד בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.557&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יובלים בשומרון 2003 בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.203&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ימים תאגיד המים קרית ים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.429&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי–נעם חב׳ המים והביוב של נצרת עילית בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.937&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי–ציונה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.708&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אביבים 2010 בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.585&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אונו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.968&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.594&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק {{ח:הערה|בע״מ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.411&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי בת־ים תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.029&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.357&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הוד השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.903&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי הרצליה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.770&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי התנור בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.141&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי חדרה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.851&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי יבנה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.339&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי כרמל בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי לוד בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.046&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(24)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי מודיעין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(25)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי נתניה (2003) בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.428&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(26)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי עירון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.467&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(27)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי עכו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.949&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(28)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי קרית גת (2008) בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.076&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(29)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רהט בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.309&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(30)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רמת גן בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.626&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(31)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רעננה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.158&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(32)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי רקת טבריה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.630&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(33)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.922&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(34)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שמש בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.913&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(35)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שקמה בע״מ – תאגיד מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.835&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(36)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי תקווה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.049&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(37)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתב – מים תיעול וביוב פ״ת בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.723&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(38)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מניב ראשון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(39)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות אתא בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.071&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(40)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות החוף בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(41)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות המשולש בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(42)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות העמקים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.595&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(43)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיינות השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.962&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(44)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.296&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(45)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין אפק בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.243&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(46)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין כרמים תאגיד מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.267&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(47)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.377&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(48)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלגי השרון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.542&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(49)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלגי מוצקין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.142&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(50)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שרונים תשתיות מים וביוב בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.146&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(51)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ת.מ.ר – תאגיד מים רמלה בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(52)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד המים והביוב האזורי – אלעין בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.199&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(53)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד המים נווה מדבר בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.744&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(54)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד כפרי גליל תחתון בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(55)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד מעיינות הדרום בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.271&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(56)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד מעינות זיו בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.134&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)(ב)(3)(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקדם אחזקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מקדם ארנונה ושמירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צינורות מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנות שאיבה למים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בריכות ומגדלי מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גנרטורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)(ג)(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקדם אחזקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מקדם ארנונה ושמירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קווים גרוויטציוניים לביוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קווי סניקה לביוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנות שאיבה לביוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גנרטורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״ב בטבת התש״ע (29 בדצמבר 2009)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>s5retewcnxpr73chduq421n5cxy4606</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>459471</id>
    <revision>
      <id>1415806</id>
      <parentid>1338022</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T07:43:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5909" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו||כד|כה|כו|}}
[[קובץ:Hevel_Nahalato_Vol._25.pdf|300px|ממוזער|מהדורת PDF]]
כרך כה

תוכן 

*[[חבל נחלתו כה הקדמה|הקדמה]]
*[[חבל נחלתו כה הסכמות|הסכמות]]

==אורח חיים==
*[[חבל נחלתו כה א|סימן א- אימתי כפפות מצילות מנטילת ידים]]
*[[חבל נחלתו כה ב|סימן ב- ברכות השחר שלעתים אין מברכים אותן]]
*[[חבל נחלתו כה ג|סימן ג- מה עדיף ותיקין ביחידות או תפילה בציבור מאוחרת]]
*[[חבל נחלתו כה ד|סימן ד- מדוע מברכים להניח תפילין]]
*[[חבל נחלתו כה ה|סימן ה- הפסקה בין ישתבח לברכו שלפני קריאת שמע]]
*[[חבל נחלתו כה ו|סימן ו- ברכה על 'שייק' שנעשה מענבים מרוסקים]]
*[[חבל נחלתו כה ז|סימן ז- שהחיינו עבור אחרים המחוייבים]]
*[[חבל נחלתו כה ח|סימן ח- גדר חולה לברכת הגומל]]
*[[חבל נחלתו כה ט|סימן ט- ברכת הגומל לבריא בסיכון שחלה בקורונה בצורה קלה]]
*[[חבל נחלתו כה י|סימן י- זריקת צפרניים]]
*[[חבל נחלתו כה יא|סימן יא- הדלקת נרות שבת על ידי בעל ואשתו במקומות שונים]]
*[[חבל נחלתו כה יב|סימן יב- גדרי חוסר מודעות כוללת בדיני שבת]]
*[[חבל נחלתו כה יג|סימן יג- קידוש בערב שבת ללא קבלת שבת]]
*[[חבל נחלתו כה יד|סימן יד- פרסום באינטרנט בשבת]]
*[[חבל נחלתו כה טו|סימן טו- פרסום באינטרנט בשבת]]
*[[חבל נחלתו כה טז|סימן טז- בניית רחבות לבית הכנסת בחול המועד]]
*[[חבל נחלתו כה יז|סימן יז- הבדלת נשים במוצאי תשעה באב שחל ביום ראשון]]
*[[חבל נחלתו כה יח|סימן יח- הזכרת ראש חודש בראש השנה]]
*[[חבל נחלתו כה יט|סימן יט- שכחת אזכרת המלך הקדוש בחזרת הש&quot;ץ]]
*[[חבל נחלתו כה כ|סימן כ- מעמידי סכך מבטון]]
*[[חבל נחלתו כה כא|סימן כא- האכלת פת לקטן מחוץ לסוכה]]
*[[חבל נחלתו כה כב|סימן כב- השיטות לזמן הדלקת נרות חנוכה בימינו]]
*[[חבל נחלתו כה כג|סימן כג- בן ישיבה בנר חנוכה]]

==יורה דעה==
*[[חבל נחלתו כה כד|סימן כד- מקור מצות שמירת הגוף ואיסור הכניסה לסכנה]]
*[[חבל נחלתו כה כה|סימן כה- ברכה לגוי בימי אידיהן]]
*[[חבל נחלתו כה כו|סימן כו- לפני עיוור במשומד]]
*[[חבל נחלתו כה כז|סימן כז- לבישת בגדי צבעונים בימי ליבונה]]
*[[חבל נחלתו כה כח|סימן כח- קימה לתלמיד חכם תוך כדי לימוד]]
*[[חבל נחלתו כה כט|סימן כט- נתינה לגמ&quot;חים ממעשר כספים]]
*[[חבל נחלתו כה ל|סימן ל- שו&quot;ת בענין העברת מגביות צדקה]]
*[[חבל נחלתו כה לא|סימן לא- האם יכול לחזור בו מהוראת קבע של צדקה למוסד]]
*[[חבל נחלתו כה לב|סימן לב- ביטול תורה לשם השתתפות בברית מילה]]
*[[חבל נחלתו כה לג|סימן לג- האם ראוי למול בן נכרית וישראל שחיים יחדיו]]
*[[חבל נחלתו כה לד|סימן לד- מילה על ידי רופא נכרי]]
*[[חבל נחלתו כה לה|סימן לה- גיור ובערב אחר הטבילה נישואין]]
*[[חבל נחלתו כה לו|סימן לו- סדרי גמ&quot;ח למטבעות לפדיון הבן]]
*[[חבל נחלתו כה לז|סימן לז- זריעה והשרשה]]
*[[חבל נחלתו כה לח|סימן לח- זרע בהפקר מחובר וזכה בשדה הפקר וגידוליה]]
*[[חבל נחלתו כה לט|סימן לט- קליפות פרי הדר לענין תרומות ומעשרות]]
*[[חבל נחלתו כה מ|סימן מ- עציץ בערב שביעית ובשביעית]]
*[[חבל נחלתו כה מא|סימן מא- גדרי דבר האבד באבלות]]

==אבן העזר==
*[[חבל נחלתו כה מב|סימן מב- תנאים לקראת נישואין בימינו]]
*[[חבל נחלתו כה מג|סימן מג- כתובה דאירכסא]]

==חושן משפט==
*[[חבל נחלתו כה מד|סימן מד- סמכות מזכירות להטיל קנסות על מפרי קורונה]]
*[[חבל נחלתו כה מה|סימן מה- בעלות על שיעורי תורה]]
*[[חבל נחלתו כה מו|סימן מו- קבלת מתנה שלקוח השאיר בחנות לאחרים]]
*[[חבל נחלתו כה מז|סימן מז- ביטול חוזה שכירות]]
*[[חבל נחלתו כה מח|סימן מח- שוכר המשכיר דירה ששכר – לאחרים]]
*[[חבל נחלתו כה מט|סימן מט- תשלום נזילת מים]]
*[[חבל נחלתו כה נ|סימן נ- סילוק תרנגול המפריע לשכנים]]
*[[חבל נחלתו כה נא|סימן נא- חיוב שֶבת בהכנסת אנשים לבידוד]]
*[[חבל נחלתו כה נב|סימן נב- מסרבי חיסונים כרודפים]]

==קודשים==
*[[חבל נחלתו כה נג|סימן נג- קידוש רצפת בית המקדש]]
*[[חבל נחלתו כה נד|סימן נד- אשה בפסח שני וחיוב כרת]]

==כללי מצוות==
*[[חבל נחלתו כה נה|סימן נה- חזרת חיוב דאורייתא במצוות רבות]]


[[קטגוריה:חבל נחלתו]]</text>
      <sha1>3vvl2oysxk73e4zmdhyh61drmys5twv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461033</id>
    <revision>
      <id>1415793</id>
      <parentid>1342379</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T00:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2649" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 1102|כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|7009)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14ט(ב)]] [[=הפקודה|לפקודת הבנקאות]] (להלן - הפקודה), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני קובע כללים אלה:

@ 1. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי [[סעיף 14ח לפקודה]], בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הוא להפחית לתאגיד הבנקאי מסכום העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%:
: {|
! הנסיבות !! שיעור הפחתה מרבי
|-
| : (1) בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה התאגיד הבנקאי לא הפר הוראה מהוראות חוקי הבנקאות, [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], [[חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס&quot;ה-2005]], או הוראות לפי [[סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]]; לעניין זה, &quot;חוקי הבנקאות&quot; - כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]] || 35 אחוזים;
|-
| : (2) המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח - ||
|-
| :: (א) לפני פניית המפקח אליו באותו עניין || 50 אחוזים;
|-
| :: (ב) לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין || 25 אחוזים;
|-
| : (3) קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה || 50 אחוזים.
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באייר התשע&quot;א (30 במאי 2011)
&lt;חתימה&gt; סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>3h5t32rgpemcedatmo46x868ui5qzo2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461034</id>
    <revision>
      <id>1415814</id>
      <parentid>1342378</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2734" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 1102|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|7009)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 11א(ה)]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - החוק), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני קובע כללים אלה:

@ 1. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי [[סעיף 11(א) עד (ג) לחוק]], בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הוא להפחית לתאגיד הבנקאי מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%:
: {|
! הנסיבות !! שיעור הפחתה מרבי
|-
| : (1) בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה התאגיד הבנקאי לא הפר הוראה מהוראות חוקי הבנקאות, [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], [[חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס&quot;ה-2005]], או הוראות לפי [[סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]]; לעניין זה, &quot;חוקי הבנקאות&quot; - כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]] || 35 אחוזים;
|-
| : (2) המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח - ||
|-
| :: (א) לפני פניית המפקח אליו באותו עניין || 50 אחוזים;
|-
| :: (ב) לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין || 25 אחוזים;
|-
| : (3) קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה || 50 אחוזים.
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באייר התשע&quot;א (30 במאי 2011)
&lt;חתימה&gt; סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>sy3h5r2pl694i5muhaez3hkkej1hfxy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טיוטה:אבני החן של המיסתורין האלוהי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>464731</id>
    <revision>
      <id>1415698</id>
      <parentid>1414791</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T12:46:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Barakstudent1</username>
        <id>33882</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13035" xml:space="preserve">{{בעבודה אישית}}
{{ספר חול
|מחבר=בהאא אללה
|שם ספר=אבני החן של המיסתורין האלוהי
|שם בשפת המקור=ג'ואהר אל-אסראר
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=ערבית
|סוגה=מיסטיקה ודת
|ראשי=כן
}}

חיבור מיסטי של בהאא אללה. מוגש בתרגום חדש של תלמידות ותלמידי הקורס &quot;מסע בערי הסוד האלוהי: קריאה במיסטיקה בהאאית&quot; באוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ&quot;ב.

==תחנות המסע המיסטי==
אבני החן של הסודות במעלות המסעות

למי שרצה להתקרב אל אללה בעל היכולת והמחילות{

מתת לברי הלב אשר שותים מאלה הנהרות


===ידע===

===חיפוש===
'''לו''' לְמד ודע כי בראשית דרכו אחר האלוה אין לפוסע מנוס מהיכנס אל גן המדרש. במסע הזה על הפוסע להיפרד מכל דבר זולת האלוה, ולעצום את עיניו לכל אשר בשמים ובארץ. אל תהינה בלבו שום שנאה ואף אהבה אשר ימנעו את בואו אל משכן היופי השמימי. יקדיש נא את נפשו לשבחי ההוד וההדר. ייטב לו לא להתרברב בפני איש בהבלים הארצים, בידיעת הנסתר או במתנות האחרות שהעניק לו האלוה. עליו לדרוש את האמת כמלוא יכולתו כדי שהאלוה ינחהו את נתיבי השגחתו ואת דרכי אצילותו, כי הוא הטוב במסייעים לעבדיו והמטיב במגנים לנתיניו. כפי שאמר בדברי אמת: ﴿וּמִי אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ עֲבוּרֵנוּ, הַדְרֵךְ נַדְרִיכֵם בִּשְׁבִילֵינוּ﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת העכביש [29] פס' 69.&lt;/ref&gt;  וכמו כן: ﴿יִרְאוּ אֶת אַלְלָה וּמְלַמֶּדְכֶם הוּא אַלְלָה﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת הפרה [2] פס' 282.&lt;/ref&gt; .&lt;br&gt;

'''לז''' במסע הזה הפוסע מתודע לתמורות, לשינוים, למפגשים ולהתפצלויות, מתודע לפלאי האלוהות בנסתרות הבריאה, ומתבונן על נתיבי ההנחיה ודרכי האלוהות. אלו הם תחנת הדורשים ומעלות המתכוונים.&lt;br&gt;
===אהבה===
'''לח''' כאשר יתעלה אל התחנה ההיא, הוא יבוא בעיר האהבה והמשיכה. באותה העת תנשבנה רוחות האהבה ומשבי הרוח יסערו. משיכות התשוקה ומשבי החויה ישאו את הפוסע בתחנה הזאת כך שלא יֵדע בין ימינו לשמאלו, ולא בין ארץ לים, ולא בין מדבר להר. בכל אותו הזמן הוא ניצת באש הכיסופים ומתכלה ממתקפת ההיפרדות באופקים. הוא אץ בפארן&lt;ref&gt;מדבר פארן.&lt;/ref&gt;  של האהבה ורץ בחורב&lt;ref&gt;הר חורב.&lt;/ref&gt; של המשיכה; פעם צוחק ופעם בוכה, פעם שלו ופעם רועד מפחד. אין ענין המושך את תשומת לבו, אין דבר העוצר בעדו, ואין חוק המרסן אותו. הוא ממתין לצו אדונו בשלמותו. נותן הוא את נפשו כל העת ומקריב הוא את נשמתו כל הזמן. הוא חושף את חזהו בפני כידוני האויבים ומוסר את ראשו אל חרב הגורל – ואף מנשק את ידי העתיד להורגו. הוא נותן את כל אשר לו למען יקריב רוח, נפש וגוף עבור אדונו, אולם הוא עשה כן ברשות אהובו ולא בגחמת לבו. תמצאהו צונן באש ויבש בים, שוכן על כל ארץ וצועד בכל שביל. מי אשר יגע בו במצבו זה יבחין בחום אהבתו. הרי שהוא צועד במרומי הניתוק וחוצה את גיא הויתור. עיניו עודן מצפות לחזות בנפלאות רחמי האלוה ומשתוקקות להבחין באורות יופיו. אשרי המגיעים עד כה. אלו הן תחנת האוהבים ומטרת הנמשכים.

===ייחוד===
'''לט''' ועת יושלם שלב זה של המסע ויתעלה ההלך אל מעבר לתחנה נעלה זו, הוא ייכנס לעיר הייחוד, לגן הסגולה ולחצר ההפשטה. בזה המקום ישליך ההלך את כל הסימנים, הרמיזות, ההוכחות, והמילים. הוא יחזה בדברים בעין של מי שהאל התגלה לו בעצמו, ויראה שכל הדברים הנבדלים זה מזה מקורם במילה אחת, ושהרמיזות סופן בנקודה אחת. מעיד על כך דברו של מי שהפליג בספינת האש והילך בעמוקה שבדרכים עד שהגיע אל הפסגה הגבוהה שבג'ברות{{הערה| עולם הכוח הבורא, הפוטנציה. במיסטיקה הבהאאית והצופית, עולם זה ממוקם בין עולם ההתגלות האלוהית (לאהות) לבין עולם המלאכים. מקור המילה ג'ברות כנראה מ&quot;גבורה&quot; בעברית.}} ההישארות, שכן &quot;הידע אינו אלא נקודה אשר ניפחוה הבורים&quot;{{הערה| חדית' שיעי מפי עלי בן אבו טאלב.}} וזה המקום אשר נזכר במסורת &quot;אני הוא, הוא אני, למעט כאשר הוא עצמו ואני עצמי&quot;.{{הערה| שיבוש של אמרה המיוחסת לבאיזיד בסטאמי, דמות מרכזית בזרם הצופי באיראן במאה התשיעית.}}
'''מ''' בתחנה זו, אילו היה מי שהוא התגלמות הסוף והוא היה אומר &quot;אני עצמי נקודת ההתחלה&quot; אכן הוא דובר אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי אינני [נקודת ההתחלה]&quot; הרי שזו אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי בעלת הקניין והמלכות&quot; , או &quot;מלך המלכים&quot;, או &quot;אדון הג'ברות&quot;, או &quot;מחמד&quot;, או &quot;עלי&quot; או &quot;צאצאיהם&quot; או כל דבר אחר - הוא יהא צודק בזכות האל, ושולט על שאפשרי כולו ועל שלא אפשרי כולו. האם לא שמעת מה נאמר קודם: &quot;מוחמד הוא הראשון שלנו, מוחמד הוא האחרון שלנו, מוחמד הוא כולנו&quot;? ובמקום אחר: &quot; הם כולם מתקדמים לאותו אור&quot;?

===מבוכה===
'''צ&quot;ה''' לאחר המסע האלוהי הזה וההעפלה המיסטית הזאת יכנס ההלך אל נבכי גן המבוכה. אילו הייתי מגלה לך את התחנה הזו, בוודאי היית מיילל ומקונן על העבד הזה אשר נשאר בידי הכופרים הללו, נהיה מבולבל ממצבו ואבוד במצולות ים המבולבלים. בכל יום הם מתכננים את מותי ובכל שעה הם רוצים לגרש אותי מעיר הכופרים הזאת, כפי שגירשו אותי מארצי.
ואני אהיה העבד הזה, בעודי נתון בידיהם ומצפה למה שאללה שפט עבורנו וגזר על נפשותינו.
אינני מפחד מאף אחד או נזהר מאיש למרות שאנו שקועים בזמנים אלו בצער וכן בחוסר מזל וצרות שמדכאנו ושונאינו מטילים עלינו:
&quot;המבול של נוח הוא אינו אלא קמצוץ מהדמעות שהזלתי, והאש של אברהם היא גיצי להבות נפשי. צערו של יעקב הוא אינו אלא הד של יגוני, וסבלו של איוב הוא שבריר מהאסון שלי&quot;{{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}.

'''צ&quot;ו''' אילו הייתי מספר לכבודך את המצוקה הקשה שפקדה אותי, היית מתאבל עד כדי כך שזיכרונותיך היו מתנתקים ממך והיית מאבד מעיניך את קיומך ואת כל מה שאללה ברא על פני האדמה. אבל מכיוון שזו אינה משאלתנו בשבילך, הסתרתי את התגלות הגזירה האלוהית בליבו של בהאא' וכיסיתי אותה מהעיניים של כל אלו הנעים בממלכת הבריאה, כדי שהיא תהיה חבויה בתוך משכן עלומים עד העת בה האל יגלה את סודו. &quot;דבר בשמים או על פני האדמה לא יכול לחמוק מהידע שלו, והוא, באמת, תופס את כלל הדברים.&quot; {{הערה| הקוראן: סורה 10, פסוק 61, סורה 34, פסוק 3 }}.

'''צ&quot;ז'''
כאשר התרחקנו מלהזכיר את כוונת הדיון, עזבנו את הרמזים וחזרנו לדון בעיר הזו אשר מי שנכנס לתוכה ניצל, ומי שפנה ממנה נספה.

'''צ&quot;ח'''
אז דע, אתה המוזכר בלוחות האלה, שמי שיצא למסע הזה יתמהמה ויתפעל מהשפעות כוחו של אלוהים ומהעדויות המופלאות של אותות הבריאה, תמיהה שתיקח אותו מכל כיוון ומכל עבר, כפי שמעיד עיקר השהות בספרות השמימיות באמירתו:
 
&quot;אדוני, הגדל את פליאתי ותדהמתי אליך.&quot; {{הערה| החדית'}} ובכן, נאמר:

'''צ&quot;ט'''
לא ידעתי מהו בלבול 

עד שהגדרתי את אהבתך ככתי. 

הו כמה הייתי מבולבל 

אילולא הייתי מבולבל ממך! {{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}

'''ק'''
בוואדי זה, ההולכים סוטים מהדרך וגוועים בטרם יגיעו אל מעונם הסופי. אללה כביר יותר מעומק הוואדי הזה ומגודל העיר הזאת בממלכת הבריאה, כך שלא תוכל למצוא לו התחלה או סוף. שיהיו בשורות טובות לזה אשר השלים את מסעו שם, שבסיוע האל חצה את הארץ הטובה של העיר האלוהית הזאת, עיר שבה כל המקורבים לאללה והכנים מבולבלים. ואנו אומרים &quot;התהילה לאללה ריּבון העולמים.&quot; {{הערה| תרגום אורי רובין לקוראן, תל אביב 2015 – סורה 1, פסוק 2 }}.

===כיליון===
'''ולו''' עלה העבד ונסע מהעולם המאובק הזה, ורוצה לעלות לעולם האלוהי. להיכנס מעיר הזאת לעיר האבדון، להתאבד מעצמו ולהישאר עם אלוהים. וההולך בתחנה הזאת והמולדת העליון הנוקשה הזה והנסיעה המחיקה הגדולה, לשכוח את עצמו ונפשו וגופו ולשחות בים הסוף, ויהיה באדמה כאילו לא היה דבר הוזכר, ואף אחד לא ישים לב לעקבות קיומו בגלל התרחקותו ממלכות העדים והגעתו לתחנות המחיקה.
ואם נזכיר את סודות העיר הזאת, יאבדו ממלכות הלב מרוב רצונם של אנשיה למקום התשלום הזה, כי המקום הזה הוא מקום גילוי הנערצים לאוהב האמיתי, וה הופעת האורות הזוהרים של האהוב עבור המאהב הריק.
האם ייתכן שהמאהב יתקיים כאשר האוהב מופיע, או שהצל יישאר בהופעת השמש, או שהמאהב יתקיים כאשר האהוב נוכח?  לא, מאת מי שבידו נשמתי.  אדרבה, הנוסע בעמדה זו, אם יבחן את מזרח הארץ ומערבה, את אדמתה, את ימיה, את מישורה ואת הריה, לא ימצא את עצמו או את נשמתם של אחרים מחמת חומרת השמדתו בבוראו ועדינות מחיקתו בבוראו.
על הדרך שבה אלוהים/ גדול יותר. אם לא הייתי מפחד מאי צדק הולך וגובר ולשמור על הצדק. אני אגיד לך משהו שגורם לך לוותר על עצמך. קראתי עבורך את מה שמקרב אותך לעיר הזו עד כדי כך שאתה גם מאבד את עצמך.  אבל אתה חייב להיות סבלני, עד שיגיע הזמן שבו אלוהים מכריז על פקודתו. ואלוהים גומל למי שסובלים סבלנות. ואז ניחוחות הרוח המתוקים מבגד המשמעויות הנסתרות ואומרים. ותגיד, בני משכן העולם עליכם למהר להיכנס לעיר הנצח, אם אתם רוצים לעלות לגבהים. ואנו אומרים: אנו שייכים לאלוהים ואליו נשוב.


===נצח===</text>
      <sha1>7uxx3fwvfh72pb596mshegk0w0aa4li</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415699</id>
      <parentid>1415698</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T12:46:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Barakstudent1</username>
        <id>33882</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13036" xml:space="preserve">{{בעבודה אישית}}
{{ספר חול
|מחבר=בהאא אללה
|שם ספר=אבני החן של המיסתורין האלוהי
|שם בשפת המקור=ג'ואהר אל-אסראר
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=ערבית
|סוגה=מיסטיקה ודת
|ראשי=כן
}}

חיבור מיסטי של בהאא אללה. מוגש בתרגום חדש של תלמידות ותלמידי הקורס &quot;מסע בערי הסוד האלוהי: קריאה במיסטיקה בהאאית&quot; באוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ&quot;ב.

==תחנות המסע המיסטי==
אבני החן של הסודות במעלות המסעות

למי שרצה להתקרב אל אללה בעל היכולת והמחילות{

מתת לברי הלב אשר שותים מאלה הנהרות


===ידע===

===חיפוש===
'''לו''' לְמד ודע כי בראשית דרכו אחר האלוה אין לפוסע מנוס מהיכנס אל גן המדרש. במסע הזה על הפוסע להיפרד מכל דבר זולת האלוה, ולעצום את עיניו לכל אשר בשמים ובארץ. אל תהינה בלבו שום שנאה ואף אהבה אשר ימנעו את בואו אל משכן היופי השמימי. יקדיש נא את נפשו לשבחי ההוד וההדר. ייטב לו לא להתרברב בפני איש בהבלים הארצים, בידיעת הנסתר או במתנות האחרות שהעניק לו האלוה. עליו לדרוש את האמת כמלוא יכולתו כדי שהאלוה ינחהו את נתיבי השגחתו ואת דרכי אצילותו, כי הוא הטוב במסייעים לעבדיו והמטיב במגנים לנתיניו. כפי שאמר בדברי אמת: ﴿וּמִי אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ עֲבוּרֵנוּ, הַדְרֵךְ נַדְרִיכֵם בִּשְׁבִילֵינוּ﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת העכביש [29] פס' 69.&lt;/ref&gt;  וכמו כן: ﴿יִרְאוּ אֶת אַלְלָה וּמְלַמֶּדְכֶם הוּא אַלְלָה﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת הפרה [2] פס' 282.&lt;/ref&gt; .&lt;br&gt;

'''לז''' במסע הזה הפוסע מתודע לתמורות, לשינוים, למפגשים ולהתפצלויות, מתודע לפלאי האלוהות בנסתרות הבריאה, ומתבונן על נתיבי ההנחיה ודרכי האלוהות. אלו הם תחנת הדורשים ומעלות המתכוונים.&lt;br&gt;
===אהבה===
'''לח''' כאשר יתעלה אל התחנה ההיא, הוא יבוא בעיר האהבה והמשיכה. באותה העת תנשבנה רוחות האהבה ומשבי הרוח יסערו. משיכות התשוקה ומשבי החויה ישאו את הפוסע בתחנה הזאת כך שלא יֵדע בין ימינו לשמאלו, ולא בין ארץ לים, ולא בין מדבר להר. בכל אותו הזמן הוא ניצת באש הכיסופים ומתכלה ממתקפת ההיפרדות באופקים. הוא אץ בפארן&lt;ref&gt;מדבר פארן.&lt;/ref&gt;  של האהבה ורץ בחורב&lt;ref&gt;הר חורב.&lt;/ref&gt; של המשיכה; פעם צוחק ופעם בוכה, פעם שלו ופעם רועד מפחד. אין ענין המושך את תשומת לבו, אין דבר העוצר בעדו, ואין חוק המרסן אותו. הוא ממתין לצו אדונו בשלמותו. נותן הוא את נפשו כל העת ומקריב הוא את נשמתו כל הזמן. הוא חושף את חזהו בפני כידוני האויבים ומוסר את ראשו אל חרב הגורל – ואף מנשק את ידי העתיד להורגו. הוא נותן את כל אשר לו למען יקריב רוח, נפש וגוף עבור אדונו, אולם הוא עשה כן ברשות אהובו ולא בגחמת לבו. תמצאהו צונן באש ויבש בים, שוכן על כל ארץ וצועד בכל שביל. מי אשר יגע בו במצבו זה יבחין בחום אהבתו. הרי שהוא צועד במרומי הניתוק וחוצה את גיא הויתור. עיניו עודן מצפות לחזות בנפלאות רחמי האלוה ומשתוקקות להבחין באורות יופיו. אשרי המגיעים עד כה. אלו הן תחנת האוהבים ומטרת הנמשכים.

===ייחוד===
'''לט''' ועת יושלם שלב זה של המסע ויתעלה ההלך אל מעבר לתחנה נעלה זו, הוא ייכנס לעיר הייחוד, לגן הסגולה ולחצר ההפשטה. בזה המקום ישליך ההלך את כל הסימנים, הרמיזות, ההוכחות, והמילים. הוא יחזה בדברים בעין של מי שהאל התגלה לו בעצמו, ויראה שכל הדברים הנבדלים זה מזה מקורם במילה אחת, ושהרמיזות סופן בנקודה אחת. מעיד על כך דברו של מי שהפליג בספינת האש והילך בעמוקה שבדרכים עד שהגיע אל הפסגה הגבוהה שבג'ברות{{הערה| עולם הכוח הבורא, הפוטנציה. במיסטיקה הבהאאית והצופית, עולם זה ממוקם בין עולם ההתגלות האלוהית (לאהות) לבין עולם המלאכים. מקור המילה ג'ברות כנראה מ&quot;גבורה&quot; בעברית.}} ההישארות, שכן &quot;הידע אינו אלא נקודה אשר ניפחוה הבורים&quot;{{הערה| חדית' שיעי מפי עלי בן אבו טאלב.}} וזה המקום אשר נזכר במסורת &quot;אני הוא, הוא אני, למעט כאשר הוא עצמו ואני עצמי&quot;.{{הערה| שיבוש של אמרה המיוחסת לבאיזיד בסטאמי, דמות מרכזית בזרם הצופי באיראן במאה התשיעית.}}

'''מ''' בתחנה זו, אילו היה מי שהוא התגלמות הסוף והוא היה אומר &quot;אני עצמי נקודת ההתחלה&quot; אכן הוא דובר אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי אינני [נקודת ההתחלה]&quot; הרי שזו אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי בעלת הקניין והמלכות&quot; , או &quot;מלך המלכים&quot;, או &quot;אדון הג'ברות&quot;, או &quot;מחמד&quot;, או &quot;עלי&quot; או &quot;צאצאיהם&quot; או כל דבר אחר - הוא יהא צודק בזכות האל, ושולט על שאפשרי כולו ועל שלא אפשרי כולו. האם לא שמעת מה נאמר קודם: &quot;מוחמד הוא הראשון שלנו, מוחמד הוא האחרון שלנו, מוחמד הוא כולנו&quot;? ובמקום אחר: &quot; הם כולם מתקדמים לאותו אור&quot;?

===מבוכה===
'''צ&quot;ה''' לאחר המסע האלוהי הזה וההעפלה המיסטית הזאת יכנס ההלך אל נבכי גן המבוכה. אילו הייתי מגלה לך את התחנה הזו, בוודאי היית מיילל ומקונן על העבד הזה אשר נשאר בידי הכופרים הללו, נהיה מבולבל ממצבו ואבוד במצולות ים המבולבלים. בכל יום הם מתכננים את מותי ובכל שעה הם רוצים לגרש אותי מעיר הכופרים הזאת, כפי שגירשו אותי מארצי.
ואני אהיה העבד הזה, בעודי נתון בידיהם ומצפה למה שאללה שפט עבורנו וגזר על נפשותינו.
אינני מפחד מאף אחד או נזהר מאיש למרות שאנו שקועים בזמנים אלו בצער וכן בחוסר מזל וצרות שמדכאנו ושונאינו מטילים עלינו:
&quot;המבול של נוח הוא אינו אלא קמצוץ מהדמעות שהזלתי, והאש של אברהם היא גיצי להבות נפשי. צערו של יעקב הוא אינו אלא הד של יגוני, וסבלו של איוב הוא שבריר מהאסון שלי&quot;{{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}.

'''צ&quot;ו''' אילו הייתי מספר לכבודך את המצוקה הקשה שפקדה אותי, היית מתאבל עד כדי כך שזיכרונותיך היו מתנתקים ממך והיית מאבד מעיניך את קיומך ואת כל מה שאללה ברא על פני האדמה. אבל מכיוון שזו אינה משאלתנו בשבילך, הסתרתי את התגלות הגזירה האלוהית בליבו של בהאא' וכיסיתי אותה מהעיניים של כל אלו הנעים בממלכת הבריאה, כדי שהיא תהיה חבויה בתוך משכן עלומים עד העת בה האל יגלה את סודו. &quot;דבר בשמים או על פני האדמה לא יכול לחמוק מהידע שלו, והוא, באמת, תופס את כלל הדברים.&quot; {{הערה| הקוראן: סורה 10, פסוק 61, סורה 34, פסוק 3 }}.

'''צ&quot;ז'''
כאשר התרחקנו מלהזכיר את כוונת הדיון, עזבנו את הרמזים וחזרנו לדון בעיר הזו אשר מי שנכנס לתוכה ניצל, ומי שפנה ממנה נספה.

'''צ&quot;ח'''
אז דע, אתה המוזכר בלוחות האלה, שמי שיצא למסע הזה יתמהמה ויתפעל מהשפעות כוחו של אלוהים ומהעדויות המופלאות של אותות הבריאה, תמיהה שתיקח אותו מכל כיוון ומכל עבר, כפי שמעיד עיקר השהות בספרות השמימיות באמירתו:
 
&quot;אדוני, הגדל את פליאתי ותדהמתי אליך.&quot; {{הערה| החדית'}} ובכן, נאמר:

'''צ&quot;ט'''
לא ידעתי מהו בלבול 

עד שהגדרתי את אהבתך ככתי. 

הו כמה הייתי מבולבל 

אילולא הייתי מבולבל ממך! {{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}

'''ק'''
בוואדי זה, ההולכים סוטים מהדרך וגוועים בטרם יגיעו אל מעונם הסופי. אללה כביר יותר מעומק הוואדי הזה ומגודל העיר הזאת בממלכת הבריאה, כך שלא תוכל למצוא לו התחלה או סוף. שיהיו בשורות טובות לזה אשר השלים את מסעו שם, שבסיוע האל חצה את הארץ הטובה של העיר האלוהית הזאת, עיר שבה כל המקורבים לאללה והכנים מבולבלים. ואנו אומרים &quot;התהילה לאללה ריּבון העולמים.&quot; {{הערה| תרגום אורי רובין לקוראן, תל אביב 2015 – סורה 1, פסוק 2 }}.

===כיליון===
'''ולו''' עלה העבד ונסע מהעולם המאובק הזה, ורוצה לעלות לעולם האלוהי. להיכנס מעיר הזאת לעיר האבדון، להתאבד מעצמו ולהישאר עם אלוהים. וההולך בתחנה הזאת והמולדת העליון הנוקשה הזה והנסיעה המחיקה הגדולה, לשכוח את עצמו ונפשו וגופו ולשחות בים הסוף, ויהיה באדמה כאילו לא היה דבר הוזכר, ואף אחד לא ישים לב לעקבות קיומו בגלל התרחקותו ממלכות העדים והגעתו לתחנות המחיקה.
ואם נזכיר את סודות העיר הזאת, יאבדו ממלכות הלב מרוב רצונם של אנשיה למקום התשלום הזה, כי המקום הזה הוא מקום גילוי הנערצים לאוהב האמיתי, וה הופעת האורות הזוהרים של האהוב עבור המאהב הריק.
האם ייתכן שהמאהב יתקיים כאשר האוהב מופיע, או שהצל יישאר בהופעת השמש, או שהמאהב יתקיים כאשר האהוב נוכח?  לא, מאת מי שבידו נשמתי.  אדרבה, הנוסע בעמדה זו, אם יבחן את מזרח הארץ ומערבה, את אדמתה, את ימיה, את מישורה ואת הריה, לא ימצא את עצמו או את נשמתם של אחרים מחמת חומרת השמדתו בבוראו ועדינות מחיקתו בבוראו.
על הדרך שבה אלוהים/ גדול יותר. אם לא הייתי מפחד מאי צדק הולך וגובר ולשמור על הצדק. אני אגיד לך משהו שגורם לך לוותר על עצמך. קראתי עבורך את מה שמקרב אותך לעיר הזו עד כדי כך שאתה גם מאבד את עצמך.  אבל אתה חייב להיות סבלני, עד שיגיע הזמן שבו אלוהים מכריז על פקודתו. ואלוהים גומל למי שסובלים סבלנות. ואז ניחוחות הרוח המתוקים מבגד המשמעויות הנסתרות ואומרים. ותגיד, בני משכן העולם עליכם למהר להיכנס לעיר הנצח, אם אתם רוצים לעלות לגבהים. ואנו אומרים: אנו שייכים לאלוהים ואליו נשוב.


===נצח===</text>
      <sha1>tgivi7cq7t9dzxj6o38jctd268tbg9n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415947</id>
      <parentid>1415699</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T09:19:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A00:A040:196:D510:80E5:118F:6E08:8341</ip>
      </contributor>
      <comment>עיצוב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16884" xml:space="preserve">{{בעבודה אישית}}
{{ספר חול
|מחבר=בהאא אללה
|שם ספר=אבני החן של המיסתורין האלוהי
|שם בשפת המקור=ג'ואהר אל-אסראר
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=ערבית
|סוגה=מיסטיקה ודת
|ראשי=כן
}}

חיבור מיסטי של בהאא אללה. מוגש בתרגום חדש של תלמידות ותלמידי הקורס &quot;מסע בערי הסוד האלוהי: קריאה במיסטיקה בהאאית&quot; באוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ&quot;ב.

==תחנות המסע המיסטי==
אבני החן של הסודות במעלות המסעות

למי שרצה להתקרב אל אללה בעל היכולת והמחילות{

מתת לברי הלב אשר שותים מאלה הנהרות


===ידע===

===חיפוש===
'''לו''' לְמד ודע כי בראשית דרכו אחר האלוה אין לפוסע מנוס מהיכנס אל גן המדרש. במסע הזה על הפוסע להיפרד מכל דבר זולת האלוה, ולעצום את עיניו לכל אשר בשמים ובארץ. אל תהינה בלבו שום שנאה ואף אהבה אשר ימנעו את בואו אל משכן היופי השמימי. יקדיש נא את נפשו לשבחי ההוד וההדר. ייטב לו לא להתרברב בפני איש בהבלים הארצים, בידיעת הנסתר או במתנות האחרות שהעניק לו האלוה. עליו לדרוש את האמת כמלוא יכולתו כדי שהאלוה ינחהו את נתיבי השגחתו ואת דרכי אצילותו, כי הוא הטוב במסייעים לעבדיו והמטיב במגנים לנתיניו. כפי שאמר בדברי אמת: ﴿וּמִי אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ עֲבוּרֵנוּ, הַדְרֵךְ נַדְרִיכֵם בִּשְׁבִילֵינוּ﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת העכביש [29] פס' 69.&lt;/ref&gt;  וכמו כן: ﴿יִרְאוּ אֶת אַלְלָה וּמְלַמֶּדְכֶם הוּא אַלְלָה﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת הפרה [2] פס' 282.&lt;/ref&gt; .&lt;br&gt;

'''לז''' במסע הזה הפוסע מתודע לתמורות, לשינוים, למפגשים ולהתפצלויות, מתודע לפלאי האלוהות בנסתרות הבריאה, ומתבונן על נתיבי ההנחיה ודרכי האלוהות. אלו הם תחנת הדורשים ומעלות המתכוונים.&lt;br&gt;
===אהבה===
'''לח''' כאשר יתעלה אל התחנה ההיא, הוא יבוא בעיר האהבה והמשיכה. באותה העת תנשבנה רוחות האהבה ומשבי הרוח יסערו. משיכות התשוקה ומשבי החויה ישאו את הפוסע בתחנה הזאת כך שלא יֵדע בין ימינו לשמאלו, ולא בין ארץ לים, ולא בין מדבר להר. בכל אותו הזמן הוא ניצת באש הכיסופים ומתכלה ממתקפת ההיפרדות באופקים. הוא אץ בפארן&lt;ref&gt;מדבר פארן.&lt;/ref&gt;  של האהבה ורץ בחורב&lt;ref&gt;הר חורב.&lt;/ref&gt; של המשיכה; פעם צוחק ופעם בוכה, פעם שלו ופעם רועד מפחד. אין ענין המושך את תשומת לבו, אין דבר העוצר בעדו, ואין חוק המרסן אותו. הוא ממתין לצו אדונו בשלמותו. נותן הוא את נפשו כל העת ומקריב הוא את נשמתו כל הזמן. הוא חושף את חזהו בפני כידוני האויבים ומוסר את ראשו אל חרב הגורל – ואף מנשק את ידי העתיד להורגו. הוא נותן את כל אשר לו למען יקריב רוח, נפש וגוף עבור אדונו, אולם הוא עשה כן ברשות אהובו ולא בגחמת לבו. תמצאהו צונן באש ויבש בים, שוכן על כל ארץ וצועד בכל שביל. מי אשר יגע בו במצבו זה יבחין בחום אהבתו. הרי שהוא צועד במרומי הניתוק וחוצה את גיא הויתור. עיניו עודן מצפות לחזות בנפלאות רחמי האלוה ומשתוקקות להבחין באורות יופיו. אשרי המגיעים עד כה. אלו הן תחנת האוהבים ומטרת הנמשכים.

===ייחוד===
'''לט''' ועת יושלם שלב זה של המסע ויתעלה ההלך אל מעבר לתחנה נעלה זו, הוא ייכנס לעיר הייחוד, לגן הסגולה ולחצר ההפשטה. בזה המקום ישליך ההלך את כל הסימנים, הרמיזות, ההוכחות, והמילים. הוא יחזה בדברים בעין של מי שהאל התגלה לו בעצמו, ויראה שכל הדברים הנבדלים זה מזה מקורם במילה אחת, ושהרמיזות סופן בנקודה אחת. מעיד על כך דברו של מי שהפליג בספינת האש והילך בעמוקה שבדרכים עד שהגיע אל הפסגה הגבוהה שבג'ברות{{הערה| עולם הכוח הבורא, הפוטנציה. במיסטיקה הבהאאית והצופית, עולם זה ממוקם בין עולם ההתגלות האלוהית (לאהות) לבין עולם המלאכים. מקור המילה ג'ברות כנראה מ&quot;גבורה&quot; בעברית.}} ההישארות, שכן &quot;הידע אינו אלא נקודה אשר ניפחוה הבורים&quot;{{הערה| חדית' שיעי מפי עלי בן אבו טאלב.}} וזה המקום אשר נזכר במסורת &quot;אני הוא, הוא אני, למעט כאשר הוא עצמו ואני עצמי&quot;.{{הערה| שיבוש של אמרה המיוחסת לבאיזיד בסטאמי, דמות מרכזית בזרם הצופי באיראן במאה התשיעית.}}

'''מ''' בתחנה זו, אילו היה מי שהוא התגלמות הסוף והוא היה אומר &quot;אני עצמי נקודת ההתחלה&quot; אכן הוא דובר אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי אינני [נקודת ההתחלה]&quot; הרי שזו אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי בעלת הקניין והמלכות&quot; , או &quot;מלך המלכים&quot;, או &quot;אדון הג'ברות&quot;, או &quot;מחמד&quot;, או &quot;עלי&quot; או &quot;צאצאיהם&quot; או כל דבר אחר - הוא יהא צודק בזכות האל, ושולט על שאפשרי כולו ועל שלא אפשרי כולו. האם לא שמעת מה נאמר קודם: &quot;מוחמד הוא הראשון שלנו, מוחמד הוא האחרון שלנו, מוחמד הוא כולנו&quot;? ובמקום אחר: &quot; הם כולם מתקדמים לאותו אור&quot;?

===מבוכה===
'''צ&quot;ה''' לאחר המסע האלוהי הזה וההעפלה המיסטית הזאת יכנס ההלך אל נבכי גן המבוכה. אילו הייתי מגלה לך את התחנה הזו, בוודאי היית מיילל ומקונן על העבד הזה אשר נשאר בידי הכופרים הללו, נהיה מבולבל ממצבו ואבוד במצולות ים המבולבלים. בכל יום הם מתכננים את מותי ובכל שעה הם רוצים לגרש אותי מעיר הכופרים הזאת, כפי שגירשו אותי מארצי.
ואני אהיה העבד הזה, בעודי נתון בידיהם ומצפה למה שאללה שפט עבורנו וגזר על נפשותינו.
אינני מפחד מאף אחד או נזהר מאיש למרות שאנו שקועים בזמנים אלו בצער וכן בחוסר מזל וצרות שמדכאנו ושונאינו מטילים עלינו:
&quot;המבול של נוח הוא אינו אלא קמצוץ מהדמעות שהזלתי, והאש של אברהם היא גיצי להבות נפשי. צערו של יעקב הוא אינו אלא הד של יגוני, וסבלו של איוב הוא שבריר מהאסון שלי&quot;{{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}.

'''צ&quot;ו''' אילו הייתי מספר לכבודך את המצוקה הקשה שפקדה אותי, היית מתאבל עד כדי כך שזיכרונותיך היו מתנתקים ממך והיית מאבד מעיניך את קיומך ואת כל מה שאללה ברא על פני האדמה. אבל מכיוון שזו אינה משאלתנו בשבילך, הסתרתי את התגלות הגזירה האלוהית בליבו של בהאא' וכיסיתי אותה מהעיניים של כל אלו הנעים בממלכת הבריאה, כדי שהיא תהיה חבויה בתוך משכן עלומים עד העת בה האל יגלה את סודו. &quot;דבר בשמים או על פני האדמה לא יכול לחמוק מהידע שלו, והוא, באמת, תופס את כלל הדברים.&quot; {{הערה| הקוראן: סורה 10, פסוק 61, סורה 34, פסוק 3 }}.

'''צ&quot;ז'''
כאשר התרחקנו מלהזכיר את כוונת הדיון, עזבנו את הרמזים וחזרנו לדון בעיר הזו אשר מי שנכנס לתוכה ניצל, ומי שפנה ממנה נספה.

'''צ&quot;ח'''
אז דע, אתה המוזכר בלוחות האלה, שמי שיצא למסע הזה יתמהמה ויתפעל מהשפעות כוחו של אלוהים ומהעדויות המופלאות של אותות הבריאה, תמיהה שתיקח אותו מכל כיוון ומכל עבר, כפי שמעיד עיקר השהות בספרות השמימיות באמירתו:
 
&quot;אדוני, הגדל את פליאתי ותדהמתי אליך.&quot; {{הערה| החדית'}} ובכן, נאמר:

'''צ&quot;ט'''
לא ידעתי מהו בלבול 

עד שהגדרתי את אהבתך ככתי. 

הו כמה הייתי מבולבל 

אילולא הייתי מבולבל ממך! {{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}

'''ק'''
בוואדי זה, ההולכים סוטים מהדרך וגוועים בטרם יגיעו אל מעונם הסופי. אללה כביר יותר מעומק הוואדי הזה ומגודל העיר הזאת בממלכת הבריאה, כך שלא תוכל למצוא לו התחלה או סוף. שיהיו בשורות טובות לזה אשר השלים את מסעו שם, שבסיוע האל חצה את הארץ הטובה של העיר האלוהית הזאת, עיר שבה כל המקורבים לאללה והכנים מבולבלים. ואנו אומרים &quot;התהילה לאללה ריּבון העולמים.&quot; {{הערה| תרגום אורי רובין לקוראן, תל אביב 2015 – סורה 1, פסוק 2 }}.

===כיליון===
'''קה'''ומזו התחנה הנעלה, ומזו המדרגה האדירה, ייכנס אל עיר הנצח[1] לשכון בה לעולמי עד. והנה בזו התחנה ייראה ההלך, והרי הוא ישוב על כס ההסתפקות ומושב ההתעלות, וביושבו יבין את אשר נתגלה משכבר הימים: היום בו &quot;ישלים אללה לכל אחד את מחסורו מתוך שפע אמצעיו&quot;.[2] ברכה תבוא על זה אשר הגיע לזו התחנה ושתה מהגביע הלבן כנגד הכס האדום
קו כאשר במסע הזה, טבל עצמו באוקיינוס החיים הנצחיים, פטר לבו מהיאחזות בכל אשר יצילהו והצליח להגיע לגבהים הנעלים של חיי הנצח, המחפש לא יראה הכחדה לא לעצמו ולא לאף נשמה אחרת. הוא ילגום מגביע חיי הנצח, יפסע בארץ הנצח, ירחף בחלל הנצח, יתאחד איתם שכן הם התגלמויותיו, ישב בהיכלי הנצח, יאכל מטוב פירותיו הנצחיים של עץ הנצח הקדום, ויהיה לאחד מאנשי הנצח במרומי הנצח המוזכר. 
'''קז''' כל אשר קיים בעיר הזאת אכן יחזיק מעמד ולא יעלם לעולם. האם, ברשות האל תיכנס לגן הנשגב והנעלה, שם תמצא את השמש בתפארת הצהריים, שמש אשר לעולם לא תשקע, לעולם לא תסתיר פניה, נכון הדבר גם לירח, הרקיעים, הכוכבים, העצים, האוקיינוסים וכל הקשור אליו או הקיים בו. על ידו מלבדו אין אלוהים אחר! אילו אספר, מהיום הזה ועד האחרית שאין לה קץ, על תכונותיו המופלאות, האהבה שלבי מוקיר לעיר הקדושה והנצחית הזו לעולם לא תגווע. עם זאת, אסכם את התמה שלי, עקב דוחק הזמן וקוצר רוח השואל ומכיון שאין לגלות את הסודות הללו בגלוי אלא ברשותו של האל הכל יכול ומחייב כל. 
'''קח''' בעתיד הקרוב יחזו המאמינים, ביום תחיית המתים האחרונה, את אלו אשר אלוהים יברר יורדים עם העיר הזו מגן העדן של הנעלמים יחד עם עדת נבחרי מלאכיו הנשגבים. גדולה, אם כך, ברכתו של המגיע למחיצתו והרואה זיו פניו. כולנו, באמונה, מוקירים תקווה זו וקוראים &quot;לו השבח, שכן הוא האמת הנצחית, ואליו אנו שבים&quot;.
'''קט''' דעו, יותר מזאת, כי מי אשר הגיע לתחנות אלה ויצא למסעות הללו אם יפול שולל לגאווה ושחצנות, מיד ברגע יפסד ויחזור אף בלא ידיעתו אל תחילת הדרך. באמת, המחפשים והכמהים אחריו במסעות הללו ידועים בסימן זה, בכך שהם שואלים בענווה את פיהם של מאמיני האלוהים ופסוקיו. בכך שהם שפלים לפני אלו אשר השיגו קרבה אליו ואל גילויי יופיו, ובכך שהם משתחווים בהכנעה לפני אשר בססו עצמם במשגבי עליון של יעד האלוהים ולפני הדר מלכותו.

[1] בקאא (بقاء) = נצחיות/הישארות. מושג בתורה הצופית המתאר את אחת התחנות הסופיות בדרכו הרוחנית של המיסטיקן. שלב זה הוא ניגודו המשלים של הפנאא (فناء= כיליון), בו מתבטל המיסטיקן בתוך האחדות האלוהית.
[2] הקוראן 4:130 (תרגום אורי רובין).

'''ולו''' עלה העבד ונסע מהעולם המאובק הזה, ורוצה לעלות לעולם האלוהי. להיכנס מעיר הזאת לעיר האבדון، להתאבד מעצמו ולהישאר עם אלוהים. וההולך בתחנה הזאת והמולדת העליון הנוקשה הזה והנסיעה המחיקה הגדולה, לשכוח את עצמו ונפשו וגופו ולשחות בים הסוף, ויהיה באדמה כאילו לא היה דבר הוזכר, ואף אחד לא ישים לב לעקבות קיומו בגלל התרחקותו ממלכות העדים והגעתו לתחנות המחיקה.
ואם נזכיר את סודות העיר הזאת, יאבדו ממלכות הלב מרוב רצונם של אנשיה למקום התשלום הזה, כי המקום הזה הוא מקום גילוי הנערצים לאוהב האמיתי, וה הופעת האורות הזוהרים של האהוב עבור המאהב הריק.
האם ייתכן שהמאהב יתקיים כאשר האוהב מופיע, או שהצל יישאר בהופעת השמש, או שהמאהב יתקיים כאשר האהוב נוכח?  לא, מאת מי שבידו נשמתי.  אדרבה, הנוסע בעמדה זו, אם יבחן את מזרח הארץ ומערבה, את אדמתה, את ימיה, את מישורה ואת הריה, לא ימצא את עצמו או את נשמתם של אחרים מחמת חומרת השמדתו בבוראו ועדינות מחיקתו בבוראו.
על הדרך שבה אלוהים/ גדול יותר. אם לא הייתי מפחד מאי צדק הולך וגובר ולשמור על הצדק. אני אגיד לך משהו שגורם לך לוותר על עצמך. קראתי עבורך את מה שמקרב אותך לעיר הזו עד כדי כך שאתה גם מאבד את עצמך.  אבל אתה חייב להיות סבלני, עד שיגיע הזמן שבו אלוהים מכריז על פקודתו. ואלוהים גומל למי שסובלים סבלנות. ואז ניחוחות הרוח המתוקים מבגד המשמעויות הנסתרות ואומרים. ותגיד, בני משכן העולם עליכם למהר להיכנס לעיר הנצח, אם אתם רוצים לעלות לגבהים. ואנו אומרים: אנו שייכים לאלוהים ואליו נשוב.


===נצח===</text>
      <sha1>76bwnlq74cq6jazlgo3s8eipc32wbp8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415949</id>
      <parentid>1415947</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T09:29:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A00:A040:196:D510:80E5:118F:6E08:8341</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16894" xml:space="preserve">{{בעבודה אישית}}
{{ספר חול
|מחבר=בהאא אללה
|שם ספר=אבני החן של המיסתורין האלוהי
|שם בשפת המקור=ג'ואהר אל-אסראר
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=ערבית
|סוגה=מיסטיקה ודת
|ראשי=כן
}}

חיבור מיסטי של בהאא אללה. מוגש בתרגום חדש של תלמידות ותלמידי הקורס &quot;מסע בערי הסוד האלוהי: קריאה במיסטיקה בהאאית&quot; באוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ&quot;ב.

==תחנות המסע המיסטי==
אבני החן של הסודות במעלות המסעות

למי שרצה להתקרב אל אללה בעל היכולת והמחילות{

מתת לברי הלב אשר שותים מאלה הנהרות


===ידע===

===חיפוש===
'''לו''' לְמד ודע כי בראשית דרכו אחר האלוה אין לפוסע מנוס מהיכנס אל גן המדרש. במסע הזה על הפוסע להיפרד מכל דבר זולת האלוה, ולעצום את עיניו לכל אשר בשמים ובארץ. אל תהינה בלבו שום שנאה ואף אהבה אשר ימנעו את בואו אל משכן היופי השמימי. יקדיש נא את נפשו לשבחי ההוד וההדר. ייטב לו לא להתרברב בפני איש בהבלים הארצים, בידיעת הנסתר או במתנות האחרות שהעניק לו האלוה. עליו לדרוש את האמת כמלוא יכולתו כדי שהאלוה ינחהו את נתיבי השגחתו ואת דרכי אצילותו, כי הוא הטוב במסייעים לעבדיו והמטיב במגנים לנתיניו. כפי שאמר בדברי אמת: ﴿וּמִי אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ עֲבוּרֵנוּ, הַדְרֵךְ נַדְרִיכֵם בִּשְׁבִילֵינוּ﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת העכביש [29] פס' 69.&lt;/ref&gt;  וכמו כן: ﴿יִרְאוּ אֶת אַלְלָה וּמְלַמֶּדְכֶם הוּא אַלְלָה﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת הפרה [2] פס' 282.&lt;/ref&gt; .&lt;br&gt;

'''לז''' במסע הזה הפוסע מתודע לתמורות, לשינוים, למפגשים ולהתפצלויות, מתודע לפלאי האלוהות בנסתרות הבריאה, ומתבונן על נתיבי ההנחיה ודרכי האלוהות. אלו הם תחנת הדורשים ומעלות המתכוונים.&lt;br&gt;
===אהבה===
'''לח''' כאשר יתעלה אל התחנה ההיא, הוא יבוא בעיר האהבה והמשיכה. באותה העת תנשבנה רוחות האהבה ומשבי הרוח יסערו. משיכות התשוקה ומשבי החויה ישאו את הפוסע בתחנה הזאת כך שלא יֵדע בין ימינו לשמאלו, ולא בין ארץ לים, ולא בין מדבר להר. בכל אותו הזמן הוא ניצת באש הכיסופים ומתכלה ממתקפת ההיפרדות באופקים. הוא אץ בפארן&lt;ref&gt;מדבר פארן.&lt;/ref&gt;  של האהבה ורץ בחורב&lt;ref&gt;הר חורב.&lt;/ref&gt; של המשיכה; פעם צוחק ופעם בוכה, פעם שלו ופעם רועד מפחד. אין ענין המושך את תשומת לבו, אין דבר העוצר בעדו, ואין חוק המרסן אותו. הוא ממתין לצו אדונו בשלמותו. נותן הוא את נפשו כל העת ומקריב הוא את נשמתו כל הזמן. הוא חושף את חזהו בפני כידוני האויבים ומוסר את ראשו אל חרב הגורל – ואף מנשק את ידי העתיד להורגו. הוא נותן את כל אשר לו למען יקריב רוח, נפש וגוף עבור אדונו, אולם הוא עשה כן ברשות אהובו ולא בגחמת לבו. תמצאהו צונן באש ויבש בים, שוכן על כל ארץ וצועד בכל שביל. מי אשר יגע בו במצבו זה יבחין בחום אהבתו. הרי שהוא צועד במרומי הניתוק וחוצה את גיא הויתור. עיניו עודן מצפות לחזות בנפלאות רחמי האלוה ומשתוקקות להבחין באורות יופיו. אשרי המגיעים עד כה. אלו הן תחנת האוהבים ומטרת הנמשכים.

===ייחוד===
'''לט''' ועת יושלם שלב זה של המסע ויתעלה ההלך אל מעבר לתחנה נעלה זו, הוא ייכנס לעיר הייחוד, לגן הסגולה ולחצר ההפשטה. בזה המקום ישליך ההלך את כל הסימנים, הרמיזות, ההוכחות, והמילים. הוא יחזה בדברים בעין של מי שהאל התגלה לו בעצמו, ויראה שכל הדברים הנבדלים זה מזה מקורם במילה אחת, ושהרמיזות סופן בנקודה אחת. מעיד על כך דברו של מי שהפליג בספינת האש והילך בעמוקה שבדרכים עד שהגיע אל הפסגה הגבוהה שבג'ברות{{הערה| עולם הכוח הבורא, הפוטנציה. במיסטיקה הבהאאית והצופית, עולם זה ממוקם בין עולם ההתגלות האלוהית (לאהות) לבין עולם המלאכים. מקור המילה ג'ברות כנראה מ&quot;גבורה&quot; בעברית.}} ההישארות, שכן &quot;הידע אינו אלא נקודה אשר ניפחוה הבורים&quot;{{הערה| חדית' שיעי מפי עלי בן אבו טאלב.}} וזה המקום אשר נזכר במסורת &quot;אני הוא, הוא אני, למעט כאשר הוא עצמו ואני עצמי&quot;.{{הערה| שיבוש של אמרה המיוחסת לבאיזיד בסטאמי, דמות מרכזית בזרם הצופי באיראן במאה התשיעית.}}

'''מ''' בתחנה זו, אילו היה מי שהוא התגלמות הסוף והוא היה אומר &quot;אני עצמי נקודת ההתחלה&quot; אכן הוא דובר אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי אינני [נקודת ההתחלה]&quot; הרי שזו אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי בעלת הקניין והמלכות&quot; , או &quot;מלך המלכים&quot;, או &quot;אדון הג'ברות&quot;, או &quot;מחמד&quot;, או &quot;עלי&quot; או &quot;צאצאיהם&quot; או כל דבר אחר - הוא יהא צודק בזכות האל, ושולט על שאפשרי כולו ועל שלא אפשרי כולו. האם לא שמעת מה נאמר קודם: &quot;מוחמד הוא הראשון שלנו, מוחמד הוא האחרון שלנו, מוחמד הוא כולנו&quot;? ובמקום אחר: &quot; הם כולם מתקדמים לאותו אור&quot;?

===מבוכה===
'''צ&quot;ה''' לאחר המסע האלוהי הזה וההעפלה המיסטית הזאת יכנס ההלך אל נבכי גן המבוכה. אילו הייתי מגלה לך את התחנה הזו, בוודאי היית מיילל ומקונן על העבד הזה אשר נשאר בידי הכופרים הללו, נהיה מבולבל ממצבו ואבוד במצולות ים המבולבלים. בכל יום הם מתכננים את מותי ובכל שעה הם רוצים לגרש אותי מעיר הכופרים הזאת, כפי שגירשו אותי מארצי.
ואני אהיה העבד הזה, בעודי נתון בידיהם ומצפה למה שאללה שפט עבורנו וגזר על נפשותינו.
אינני מפחד מאף אחד או נזהר מאיש למרות שאנו שקועים בזמנים אלו בצער וכן בחוסר מזל וצרות שמדכאנו ושונאינו מטילים עלינו:
&quot;המבול של נוח הוא אינו אלא קמצוץ מהדמעות שהזלתי, והאש של אברהם היא גיצי להבות נפשי. צערו של יעקב הוא אינו אלא הד של יגוני, וסבלו של איוב הוא שבריר מהאסון שלי&quot;{{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}.

'''צ&quot;ו''' אילו הייתי מספר לכבודך את המצוקה הקשה שפקדה אותי, היית מתאבל עד כדי כך שזיכרונותיך היו מתנתקים ממך והיית מאבד מעיניך את קיומך ואת כל מה שאללה ברא על פני האדמה. אבל מכיוון שזו אינה משאלתנו בשבילך, הסתרתי את התגלות הגזירה האלוהית בליבו של בהאא' וכיסיתי אותה מהעיניים של כל אלו הנעים בממלכת הבריאה, כדי שהיא תהיה חבויה בתוך משכן עלומים עד העת בה האל יגלה את סודו. &quot;דבר בשמים או על פני האדמה לא יכול לחמוק מהידע שלו, והוא, באמת, תופס את כלל הדברים.&quot; {{הערה| הקוראן: סורה 10, פסוק 61, סורה 34, פסוק 3 }}.

'''צ&quot;ז'''
כאשר התרחקנו מלהזכיר את כוונת הדיון, עזבנו את הרמזים וחזרנו לדון בעיר הזו אשר מי שנכנס לתוכה ניצל, ומי שפנה ממנה נספה.

'''צ&quot;ח'''
אז דע, אתה המוזכר בלוחות האלה, שמי שיצא למסע הזה יתמהמה ויתפעל מהשפעות כוחו של אלוהים ומהעדויות המופלאות של אותות הבריאה, תמיהה שתיקח אותו מכל כיוון ומכל עבר, כפי שמעיד עיקר השהות בספרות השמימיות באמירתו:
 
&quot;אדוני, הגדל את פליאתי ותדהמתי אליך.&quot; {{הערה| החדית'}} ובכן, נאמר:

'''צ&quot;ט'''
לא ידעתי מהו בלבול 

עד שהגדרתי את אהבתך ככתי. 

הו כמה הייתי מבולבל 

אילולא הייתי מבולבל ממך! {{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}

'''ק'''
בוואדי זה, ההולכים סוטים מהדרך וגוועים בטרם יגיעו אל מעונם הסופי. אללה כביר יותר מעומק הוואדי הזה ומגודל העיר הזאת בממלכת הבריאה, כך שלא תוכל למצוא לו התחלה או סוף. שיהיו בשורות טובות לזה אשר השלים את מסעו שם, שבסיוע האל חצה את הארץ הטובה של העיר האלוהית הזאת, עיר שבה כל המקורבים לאללה והכנים מבולבלים. ואנו אומרים &quot;התהילה לאללה ריּבון העולמים.&quot; {{הערה| תרגום אורי רובין לקוראן, תל אביב 2015 – סורה 1, פסוק 2 }}.

===כיליון===
'''קה'''ומזו התחנה הנעלה, ומזו המדרגה האדירה, ייכנס אל עיר הנצח[1] לשכון בה לעולמי עד. והנה בזו התחנה ייראה ההלך, והרי הוא ישוב על כס ההסתפקות ומושב ההתעלות, וביושבו יבין את אשר נתגלה משכבר הימים: היום בו &quot;ישלים אללה לכל אחד את מחסורו מתוך שפע אמצעיו&quot;.[2] ברכה תבוא על זה אשר הגיע לזו התחנה ושתה מהגביע הלבן כנגד הכס האדום

'''קו''' כאשר במסע הזה, טבל עצמו באוקיינוס החיים הנצחיים, פטר לבו מהיאחזות בכל אשר יצילהו והצליח להגיע לגבהים הנעלים של חיי הנצח, המחפש לא יראה הכחדה לא לעצמו ולא לאף נשמה אחרת. הוא ילגום מגביע חיי הנצח, יפסע בארץ הנצח, ירחף בחלל הנצח, יתאחד איתם שכן הם התגלמויותיו, ישב בהיכלי הנצח, יאכל מטוב פירותיו הנצחיים של עץ הנצח הקדום, ויהיה לאחד מאנשי הנצח במרומי הנצח המוזכר. 

'''קז''' כל אשר קיים בעיר הזאת אכן יחזיק מעמד ולא יעלם לעולם. האם, ברשות האל תיכנס לגן הנשגב והנעלה, שם תמצא את השמש בתפארת הצהריים, שמש אשר לעולם לא תשקע, לעולם לא תסתיר פניה, נכון הדבר גם לירח, הרקיעים, הכוכבים, העצים, האוקיינוסים וכל הקשור אליו או הקיים בו. על ידו מלבדו אין אלוהים אחר! אילו אספר, מהיום הזה ועד האחרית שאין לה קץ, על תכונותיו המופלאות, האהבה שלבי מוקיר לעיר הקדושה והנצחית הזו לעולם לא תגווע. עם זאת, אסכם את התמה שלי, עקב דוחק הזמן וקוצר רוח השואל ומכיון שאין לגלות את הסודות הללו בגלוי אלא ברשותו של האל הכל יכול ומחייב כל. 

'''קח''' בעתיד הקרוב יחזו המאמינים, ביום תחיית המתים האחרונה, את אלו אשר אלוהים יברר יורדים עם העיר הזו מגן העדן של הנעלמים יחד עם עדת נבחרי מלאכיו הנשגבים. גדולה, אם כך, ברכתו של המגיע למחיצתו והרואה זיו פניו. כולנו, באמונה, מוקירים תקווה זו וקוראים &quot;לו השבח, שכן הוא האמת הנצחית, ואליו אנו שבים&quot;.

'''קט''' דעו, יתרה מזאת, כי מי אשר הגיע לתחנות אלה ויצא למסעות הללו אם יפול שולל לגאווה ושחצנות, מיד ברגע יפסד ויחזור אף בלא ידיעתו אל תחילת הדרך. באמת, המחפשים והכמהים אחריו במסעות הללו ידועים בסימן זה, בכך שהם שואלים בענווה את פיהם של מאמיני האלוהים ופסוקיו. בכך שהם שפלים לפני אלו אשר השיגו קרבה אליו ואל גילויי יופיו, ובכך שהם משתחווים בהכנעה לפני אשר בססו עצמם במשגבי עליון של יעד האלוהים ולפני הדר מלכותו.

[1] בקאא (بقاء) = נצחיות/הישארות. מושג בתורה הצופית המתאר את אחת התחנות הסופיות בדרכו הרוחנית של המיסטיקן. שלב זה הוא ניגודו המשלים של הפנאא (فناء= כיליון), בו מתבטל המיסטיקן בתוך האחדות האלוהית.
[2] הקוראן 4:130 (תרגום אורי רובין).

'''ולו''' עלה העבד ונסע מהעולם המאובק הזה, ורוצה לעלות לעולם האלוהי. להיכנס מעיר הזאת לעיר האבדון، להתאבד מעצמו ולהישאר עם אלוהים. וההולך בתחנה הזאת והמולדת העליון הנוקשה הזה והנסיעה המחיקה הגדולה, לשכוח את עצמו ונפשו וגופו ולשחות בים הסוף, ויהיה באדמה כאילו לא היה דבר הוזכר, ואף אחד לא ישים לב לעקבות קיומו בגלל התרחקותו ממלכות העדים והגעתו לתחנות המחיקה.
ואם נזכיר את סודות העיר הזאת, יאבדו ממלכות הלב מרוב רצונם של אנשיה למקום התשלום הזה, כי המקום הזה הוא מקום גילוי הנערצים לאוהב האמיתי, וה הופעת האורות הזוהרים של האהוב עבור המאהב הריק.
האם ייתכן שהמאהב יתקיים כאשר האוהב מופיע, או שהצל יישאר בהופעת השמש, או שהמאהב יתקיים כאשר האהוב נוכח?  לא, מאת מי שבידו נשמתי.  אדרבה, הנוסע בעמדה זו, אם יבחן את מזרח הארץ ומערבה, את אדמתה, את ימיה, את מישורה ואת הריה, לא ימצא את עצמו או את נשמתם של אחרים מחמת חומרת השמדתו בבוראו ועדינות מחיקתו בבוראו.
על הדרך שבה אלוהים/ גדול יותר. אם לא הייתי מפחד מאי צדק הולך וגובר ולשמור על הצדק. אני אגיד לך משהו שגורם לך לוותר על עצמך. קראתי עבורך את מה שמקרב אותך לעיר הזו עד כדי כך שאתה גם מאבד את עצמך.  אבל אתה חייב להיות סבלני, עד שיגיע הזמן שבו אלוהים מכריז על פקודתו. ואלוהים גומל למי שסובלים סבלנות. ואז ניחוחות הרוח המתוקים מבגד המשמעויות הנסתרות ואומרים. ותגיד, בני משכן העולם עליכם למהר להיכנס לעיר הנצח, אם אתם רוצים לעלות לגבהים. ואנו אומרים: אנו שייכים לאלוהים ואליו נשוב.


===נצח===</text>
      <sha1>4i866yiksxffmiwhdk3kes47a9nw651</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415951</id>
      <parentid>1415949</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T09:31:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A00:A040:196:D510:80E5:118F:6E08:8341</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16895" xml:space="preserve">{{בעבודה אישית}}
{{ספר חול
|מחבר=בהאא אללה
|שם ספר=אבני החן של המיסתורין האלוהי
|שם בשפת המקור=ג'ואהר אל-אסראר
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=ערבית
|סוגה=מיסטיקה ודת
|ראשי=כן
}}

חיבור מיסטי של בהאא אללה. מוגש בתרגום חדש של תלמידות ותלמידי הקורס &quot;מסע בערי הסוד האלוהי: קריאה במיסטיקה בהאאית&quot; באוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ&quot;ב.

==תחנות המסע המיסטי==
אבני החן של הסודות במעלות המסעות

למי שרצה להתקרב אל אללה בעל היכולת והמחילות{

מתת לברי הלב אשר שותים מאלה הנהרות


===ידע===

===חיפוש===
'''לו''' לְמד ודע כי בראשית דרכו אחר האלוה אין לפוסע מנוס מהיכנס אל גן המדרש. במסע הזה על הפוסע להיפרד מכל דבר זולת האלוה, ולעצום את עיניו לכל אשר בשמים ובארץ. אל תהינה בלבו שום שנאה ואף אהבה אשר ימנעו את בואו אל משכן היופי השמימי. יקדיש נא את נפשו לשבחי ההוד וההדר. ייטב לו לא להתרברב בפני איש בהבלים הארצים, בידיעת הנסתר או במתנות האחרות שהעניק לו האלוה. עליו לדרוש את האמת כמלוא יכולתו כדי שהאלוה ינחהו את נתיבי השגחתו ואת דרכי אצילותו, כי הוא הטוב במסייעים לעבדיו והמטיב במגנים לנתיניו. כפי שאמר בדברי אמת: ﴿וּמִי אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ עֲבוּרֵנוּ, הַדְרֵךְ נַדְרִיכֵם בִּשְׁבִילֵינוּ﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת העכביש [29] פס' 69.&lt;/ref&gt;  וכמו כן: ﴿יִרְאוּ אֶת אַלְלָה וּמְלַמֶּדְכֶם הוּא אַלְלָה﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת הפרה [2] פס' 282.&lt;/ref&gt; .&lt;br&gt;

'''לז''' במסע הזה הפוסע מתודע לתמורות, לשינוים, למפגשים ולהתפצלויות, מתודע לפלאי האלוהות בנסתרות הבריאה, ומתבונן על נתיבי ההנחיה ודרכי האלוהות. אלו הם תחנת הדורשים ומעלות המתכוונים.&lt;br&gt;
===אהבה===
'''לח''' כאשר יתעלה אל התחנה ההיא, הוא יבוא בעיר האהבה והמשיכה. באותה העת תנשבנה רוחות האהבה ומשבי הרוח יסערו. משיכות התשוקה ומשבי החויה ישאו את הפוסע בתחנה הזאת כך שלא יֵדע בין ימינו לשמאלו, ולא בין ארץ לים, ולא בין מדבר להר. בכל אותו הזמן הוא ניצת באש הכיסופים ומתכלה ממתקפת ההיפרדות באופקים. הוא אץ בפארן&lt;ref&gt;מדבר פארן.&lt;/ref&gt;  של האהבה ורץ בחורב&lt;ref&gt;הר חורב.&lt;/ref&gt; של המשיכה; פעם צוחק ופעם בוכה, פעם שלו ופעם רועד מפחד. אין ענין המושך את תשומת לבו, אין דבר העוצר בעדו, ואין חוק המרסן אותו. הוא ממתין לצו אדונו בשלמותו. נותן הוא את נפשו כל העת ומקריב הוא את נשמתו כל הזמן. הוא חושף את חזהו בפני כידוני האויבים ומוסר את ראשו אל חרב הגורל – ואף מנשק את ידי העתיד להורגו. הוא נותן את כל אשר לו למען יקריב רוח, נפש וגוף עבור אדונו, אולם הוא עשה כן ברשות אהובו ולא בגחמת לבו. תמצאהו צונן באש ויבש בים, שוכן על כל ארץ וצועד בכל שביל. מי אשר יגע בו במצבו זה יבחין בחום אהבתו. הרי שהוא צועד במרומי הניתוק וחוצה את גיא הויתור. עיניו עודן מצפות לחזות בנפלאות רחמי האלוה ומשתוקקות להבחין באורות יופיו. אשרי המגיעים עד כה. אלו הן תחנת האוהבים ומטרת הנמשכים.

===ייחוד===
'''לט''' ועת יושלם שלב זה של המסע ויתעלה ההלך אל מעבר לתחנה נעלה זו, הוא ייכנס לעיר הייחוד, לגן הסגולה ולחצר ההפשטה. בזה המקום ישליך ההלך את כל הסימנים, הרמיזות, ההוכחות, והמילים. הוא יחזה בדברים בעין של מי שהאל התגלה לו בעצמו, ויראה שכל הדברים הנבדלים זה מזה מקורם במילה אחת, ושהרמיזות סופן בנקודה אחת. מעיד על כך דברו של מי שהפליג בספינת האש והילך בעמוקה שבדרכים עד שהגיע אל הפסגה הגבוהה שבג'ברות{{הערה| עולם הכוח הבורא, הפוטנציה. במיסטיקה הבהאאית והצופית, עולם זה ממוקם בין עולם ההתגלות האלוהית (לאהות) לבין עולם המלאכים. מקור המילה ג'ברות כנראה מ&quot;גבורה&quot; בעברית.}} ההישארות, שכן &quot;הידע אינו אלא נקודה אשר ניפחוה הבורים&quot;{{הערה| חדית' שיעי מפי עלי בן אבו טאלב.}} וזה המקום אשר נזכר במסורת &quot;אני הוא, הוא אני, למעט כאשר הוא עצמו ואני עצמי&quot;.{{הערה| שיבוש של אמרה המיוחסת לבאיזיד בסטאמי, דמות מרכזית בזרם הצופי באיראן במאה התשיעית.}}

'''מ''' בתחנה זו, אילו היה מי שהוא התגלמות הסוף והוא היה אומר &quot;אני עצמי נקודת ההתחלה&quot; אכן הוא דובר אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי אינני [נקודת ההתחלה]&quot; הרי שזו אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי בעלת הקניין והמלכות&quot; , או &quot;מלך המלכים&quot;, או &quot;אדון הג'ברות&quot;, או &quot;מחמד&quot;, או &quot;עלי&quot; או &quot;צאצאיהם&quot; או כל דבר אחר - הוא יהא צודק בזכות האל, ושולט על שאפשרי כולו ועל שלא אפשרי כולו. האם לא שמעת מה נאמר קודם: &quot;מוחמד הוא הראשון שלנו, מוחמד הוא האחרון שלנו, מוחמד הוא כולנו&quot;? ובמקום אחר: &quot; הם כולם מתקדמים לאותו אור&quot;?

===מבוכה===
'''צ&quot;ה''' לאחר המסע האלוהי הזה וההעפלה המיסטית הזאת יכנס ההלך אל נבכי גן המבוכה. אילו הייתי מגלה לך את התחנה הזו, בוודאי היית מיילל ומקונן על העבד הזה אשר נשאר בידי הכופרים הללו, נהיה מבולבל ממצבו ואבוד במצולות ים המבולבלים. בכל יום הם מתכננים את מותי ובכל שעה הם רוצים לגרש אותי מעיר הכופרים הזאת, כפי שגירשו אותי מארצי.
ואני אהיה העבד הזה, בעודי נתון בידיהם ומצפה למה שאללה שפט עבורנו וגזר על נפשותינו.
אינני מפחד מאף אחד או נזהר מאיש למרות שאנו שקועים בזמנים אלו בצער וכן בחוסר מזל וצרות שמדכאנו ושונאינו מטילים עלינו:
&quot;המבול של נוח הוא אינו אלא קמצוץ מהדמעות שהזלתי, והאש של אברהם היא גיצי להבות נפשי. צערו של יעקב הוא אינו אלא הד של יגוני, וסבלו של איוב הוא שבריר מהאסון שלי&quot;{{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}.

'''צ&quot;ו''' אילו הייתי מספר לכבודך את המצוקה הקשה שפקדה אותי, היית מתאבל עד כדי כך שזיכרונותיך היו מתנתקים ממך והיית מאבד מעיניך את קיומך ואת כל מה שאללה ברא על פני האדמה. אבל מכיוון שזו אינה משאלתנו בשבילך, הסתרתי את התגלות הגזירה האלוהית בליבו של בהאא' וכיסיתי אותה מהעיניים של כל אלו הנעים בממלכת הבריאה, כדי שהיא תהיה חבויה בתוך משכן עלומים עד העת בה האל יגלה את סודו. &quot;דבר בשמים או על פני האדמה לא יכול לחמוק מהידע שלו, והוא, באמת, תופס את כלל הדברים.&quot; {{הערה| הקוראן: סורה 10, פסוק 61, סורה 34, פסוק 3 }}.

'''צ&quot;ז'''
כאשר התרחקנו מלהזכיר את כוונת הדיון, עזבנו את הרמזים וחזרנו לדון בעיר הזו אשר מי שנכנס לתוכה ניצל, ומי שפנה ממנה נספה.

'''צ&quot;ח'''
אז דע, אתה המוזכר בלוחות האלה, שמי שיצא למסע הזה יתמהמה ויתפעל מהשפעות כוחו של אלוהים ומהעדויות המופלאות של אותות הבריאה, תמיהה שתיקח אותו מכל כיוון ומכל עבר, כפי שמעיד עיקר השהות בספרות השמימיות באמירתו:
 
&quot;אדוני, הגדל את פליאתי ותדהמתי אליך.&quot; {{הערה| החדית'}} ובכן, נאמר:

'''צ&quot;ט'''
לא ידעתי מהו בלבול 

עד שהגדרתי את אהבתך ככתי. 

הו כמה הייתי מבולבל 

אילולא הייתי מבולבל ממך! {{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}

'''ק'''
בוואדי זה, ההולכים סוטים מהדרך וגוועים בטרם יגיעו אל מעונם הסופי. אללה כביר יותר מעומק הוואדי הזה ומגודל העיר הזאת בממלכת הבריאה, כך שלא תוכל למצוא לו התחלה או סוף. שיהיו בשורות טובות לזה אשר השלים את מסעו שם, שבסיוע האל חצה את הארץ הטובה של העיר האלוהית הזאת, עיר שבה כל המקורבים לאללה והכנים מבולבלים. ואנו אומרים &quot;התהילה לאללה ריּבון העולמים.&quot; {{הערה| תרגום אורי רובין לקוראן, תל אביב 2015 – סורה 1, פסוק 2 }}.

===כיליון===
'''קה''' ומזו התחנה הנעלה, ומזו המדרגה האדירה, ייכנס אל עיר הנצח[1] לשכון בה לעולמי עד. והנה בזו התחנה ייראה ההלך, והרי הוא ישוב על כס ההסתפקות ומושב ההתעלות, וביושבו יבין את אשר נתגלה משכבר הימים: היום בו &quot;ישלים אללה לכל אחד את מחסורו מתוך שפע אמצעיו&quot;.[2] ברכה תבוא על זה אשר הגיע לזו התחנה ושתה מהגביע הלבן כנגד הכס האדום

'''קו''' כאשר במסע הזה, טבל עצמו באוקיינוס החיים הנצחיים, פטר לבו מהיאחזות בכל אשר יצילהו והצליח להגיע לגבהים הנעלים של חיי הנצח, המחפש לא יראה הכחדה לא לעצמו ולא לאף נשמה אחרת. הוא ילגום מגביע חיי הנצח, יפסע בארץ הנצח, ירחף בחלל הנצח, יתאחד איתם שכן הם התגלמויותיו, ישב בהיכלי הנצח, יאכל מטוב פירותיו הנצחיים של עץ הנצח הקדום, ויהיה לאחד מאנשי הנצח במרומי הנצח המוזכר. 

'''קז''' כל אשר קיים בעיר הזאת אכן יחזיק מעמד ולא יעלם לעולם. האם, ברשות האל תיכנס לגן הנשגב והנעלה, שם תמצא את השמש בתפארת הצהריים, שמש אשר לעולם לא תשקע, לעולם לא תסתיר פניה, נכון הדבר גם לירח, הרקיעים, הכוכבים, העצים, האוקיינוסים וכל הקשור אליו או הקיים בו. על ידו מלבדו אין אלוהים אחר! אילו אספר, מהיום הזה ועד האחרית שאין לה קץ, על תכונותיו המופלאות, האהבה שלבי מוקיר לעיר הקדושה והנצחית הזו לעולם לא תגווע. עם זאת, אסכם את התמה שלי, עקב דוחק הזמן וקוצר רוח השואל ומכיון שאין לגלות את הסודות הללו בגלוי אלא ברשותו של האל הכל יכול ומחייב כל. 

'''קח''' בעתיד הקרוב יחזו המאמינים, ביום תחיית המתים האחרונה, את אלו אשר אלוהים יברר יורדים עם העיר הזו מגן העדן של הנעלמים יחד עם עדת נבחרי מלאכיו הנשגבים. גדולה, אם כך, ברכתו של המגיע למחיצתו והרואה זיו פניו. כולנו, באמונה, מוקירים תקווה זו וקוראים &quot;לו השבח, שכן הוא האמת הנצחית, ואליו אנו שבים&quot;.

'''קט''' דעו, יתרה מזאת, כי מי אשר הגיע לתחנות אלה ויצא למסעות הללו אם יפול שולל לגאווה ושחצנות, מיד ברגע יפסד ויחזור אף בלא ידיעתו אל תחילת הדרך. באמת, המחפשים והכמהים אחריו במסעות הללו ידועים בסימן זה, בכך שהם שואלים בענווה את פיהם של מאמיני האלוהים ופסוקיו. בכך שהם שפלים לפני אלו אשר השיגו קרבה אליו ואל גילויי יופיו, ובכך שהם משתחווים בהכנעה לפני אשר בססו עצמם במשגבי עליון של יעד האלוהים ולפני הדר מלכותו.

[1] בקאא (بقاء) = נצחיות/הישארות. מושג בתורה הצופית המתאר את אחת התחנות הסופיות בדרכו הרוחנית של המיסטיקן. שלב זה הוא ניגודו המשלים של הפנאא (فناء= כיליון), בו מתבטל המיסטיקן בתוך האחדות האלוהית.
[2] הקוראן 4:130 (תרגום אורי רובין).

'''ולו''' עלה העבד ונסע מהעולם המאובק הזה, ורוצה לעלות לעולם האלוהי. להיכנס מעיר הזאת לעיר האבדון، להתאבד מעצמו ולהישאר עם אלוהים. וההולך בתחנה הזאת והמולדת העליון הנוקשה הזה והנסיעה המחיקה הגדולה, לשכוח את עצמו ונפשו וגופו ולשחות בים הסוף, ויהיה באדמה כאילו לא היה דבר הוזכר, ואף אחד לא ישים לב לעקבות קיומו בגלל התרחקותו ממלכות העדים והגעתו לתחנות המחיקה.
ואם נזכיר את סודות העיר הזאת, יאבדו ממלכות הלב מרוב רצונם של אנשיה למקום התשלום הזה, כי המקום הזה הוא מקום גילוי הנערצים לאוהב האמיתי, וה הופעת האורות הזוהרים של האהוב עבור המאהב הריק.
האם ייתכן שהמאהב יתקיים כאשר האוהב מופיע, או שהצל יישאר בהופעת השמש, או שהמאהב יתקיים כאשר האהוב נוכח?  לא, מאת מי שבידו נשמתי.  אדרבה, הנוסע בעמדה זו, אם יבחן את מזרח הארץ ומערבה, את אדמתה, את ימיה, את מישורה ואת הריה, לא ימצא את עצמו או את נשמתם של אחרים מחמת חומרת השמדתו בבוראו ועדינות מחיקתו בבוראו.
על הדרך שבה אלוהים/ גדול יותר. אם לא הייתי מפחד מאי צדק הולך וגובר ולשמור על הצדק. אני אגיד לך משהו שגורם לך לוותר על עצמך. קראתי עבורך את מה שמקרב אותך לעיר הזו עד כדי כך שאתה גם מאבד את עצמך.  אבל אתה חייב להיות סבלני, עד שיגיע הזמן שבו אלוהים מכריז על פקודתו. ואלוהים גומל למי שסובלים סבלנות. ואז ניחוחות הרוח המתוקים מבגד המשמעויות הנסתרות ואומרים. ותגיד, בני משכן העולם עליכם למהר להיכנס לעיר הנצח, אם אתם רוצים לעלות לגבהים. ואנו אומרים: אנו שייכים לאלוהים ואליו נשוב.


===נצח===</text>
      <sha1>rn8c94qtuhxeeb7scc4cenrl29gqzbb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>466895</id>
    <revision>
      <id>1415956</id>
      <parentid>1394667</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:02:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב מס' 2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="148338" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע&quot;ח-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 664|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|7914)); ((תשע&quot;ט, 1637|תיקון|8135)), ((1947|תיקון (תיקון)|8159)), ((3446|תיקון מס' 2|8240)); ((תש&quot;ף, 251|תיקון|8308)), ((950|תיקון [תשע&quot;ט] (תיקון)|8433)), ((1633|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ&quot;א, 1093|תיקון|9025)), ((2220|ת&quot;ט|9206)), ((3494|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ&quot;ב, 1289|תיקון|9830)), ((3278|תיקון מס' 2|10224)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112(א)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולפי [[+|סעיף 15א(ב)]] [[=חוק הביוב|לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]] (להלן - חוק הביוב), קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': מטרה ופרשנות ==

@ 1. מטרות
: כללים אלה נועדו ליצור למועצות אזוריות, כמפורט בכללים אלה, מקור מימון למתן שירותי ביוב שוטפים ולהקמה, פיתוח ושדרוג של מערכות מים ומערכות ביוב, כך שיהיו ברמה, בטיב, באיכות ובתקנים הדרושים, ולהסדיר היבטים שונים הנוגעים לניהול משק הביוב בידי המועצות האזוריות, ולשם כך כוללים הוראות בעניינים המפורטים להלן:
: (1) התעריפים של התשלומים החד-פעמיים שישלמו בעלי נכסים למועצה האזורית לכיסוי עלות ההקמה, הפיתוח והשדרוג של מערכות המים ומערכות הביוב כאמור, ובכלל זה הכנת תכניות, טיפול באישורן לפי כל דין, רכישת ציוד ושירותים, ביצוען של התכניות, מדידה, פיקוח, בקרה, גבייה, מימון והוצאות קשורות לכל אלה;
: (2) העילות לחיוב בתשלומי הקמה והשטחים שלפיהם יחושבו תשלומי ההקמה;
: (3) התעריפים לשירותי המים והביוב שישלמו מחזיקי הנכסים למועצה האזורית;
: (4) הוראות שונות הנוגעות להסדרת משק המים והביוב במועצות האזוריות;
: (5) דרישות תשלום ופירעונן, והוראות נלוות אחרות.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-2)
: בכללים אלה -
:- &quot;אדמה חקלאית&quot; - קרקע שייעודה לפי תכנית הוא לחקלאות, שלא ניתן לגביה היתר לשימוש למטרה אחרת, ואין משתמשים בה בפועל למטרה אחרת, לרבות מבנה חקלאי על אותה קרקע שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת ביוב;
:- &quot;אחזקה&quot; - לרבות כל פעולה הדרושה לשמירתו התקינה של ביוב;
:- &quot;בנייה&quot; - בנייה חדשה, בנייה קיימת או בנייה חורגת, לפי העניין;
:- &quot;בנייה חדשה&quot; - בנייה של בניין חדש בנכס או של תוספת לבניין הבנוי בנכס;
:- &quot;בנייה חורגת&quot; - שטח בנייה שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא נבנה בלא היתר או חורג מן השטח שהותר בהיתר; לא יראו שטח כחורג מן השטח שהותר בהיתר, רק בשל העובדה שלא הובא במניין השטח המותר לבנייה בעת מתן ההיתר;
:: (2) הוצג לגביו תשריט המזהה את אותו שטח בנייה ומפרט את גודלו;
:: (3) בנייה מסוגו הנעשית לפי היתר באה במניין השטח המותר לבנייה לפי [[תקנות חישוב שטחים]];
:: (4) מתקיים לגביו אחד מאלה לפחות:
::: (א) ניתן לגביו אישור המהנדס כאמור [[בסעיף 8(ו)]];
::: (ב) הוצא לגביו צו הריסה מינהלי או שיפוטי או תלוי ועומד הליך מינהלי או שיפוטי בקשר להריסתו או לעבירה הכרוכה בהקמתו או שגורם המוסמך לנקוט הליך כאמור מסר הודעה על כוונתו לנקוט הליך כאמור;
::: (ג) הוצגה בקשה להיתר מטעם בעל הנכס, המציגה את אותו שטח בנייה כשטח קיים שאין עליו היתר ומפרטת את גודלו כבא במניין השטח המותר לבנייה לפי [[תקנות חישוב שטחים]];
:- &quot;בנייה קיימת&quot; - בנייה בהיתר בנכס, שביצועה החל לפני הוצאת דרישה לתשלומי הקמה לגבי אותו נכס;
:- &quot;בעל נכס&quot; -
:: (1) בנכסים שהם מקרקעי ציבור - החוכר לדורות, בין שבדין ובין שביושר, ובהעדר חוכר לדורות כאמור - מי שניתנה לו הרשאה להשתמש בנכס, שניתן לראותה מבחינת תוכנה כבעלות או כחכירה לדורות; ובהעדר חוכר לדורות או מי שניתנה לו הרשאה כאמור - בעליו של הנכס;
:: (2) בנכסים שאינם מקרקעי ציבור - מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל או כחוכר לדורות, ובהעדר רישום כאמור - בעליו או החוכר לדורות של הנכס מכוח הסכם או מסמך מחייב אחר, ובהעדר הסכם או מסמך כאמור - מי שזכאי להירשם כבעל הנכס, ובהעדר זכאי כאמור - מי שזכאי להפיק הכנסה מהנכס;
:- &quot;בקשה לבירור&quot; - בקשה לפי [[סעיף 17]];
:- &quot;גוף עתיר שטח&quot; - בעל נכס המחזיק נכס או נכסים ששטחם הכולל 70 דונם לפחות המרוכזים במתחם אחד, ובנה או שבכוונתו לבנות בהם בנייה ששטחה הוא 20,000 מטרים רבועים לפחות, והקים או שבכוונתו להקים בעצמו את מערכות המים ומערכות הביוב בנכסים שבמתחם בלי להעבירן למועצה האזורית;
:- &quot;גורם מפתח&quot; - משרד ממשלתי או רשות מקרקעי ישראל שהתקשרו בהסכם עם המועצה האזורית לגבי פיתוח מתחם;
:- &quot;דמי פיתוח&quot; - תשלומים ששולמו בשל נכס למינהל מקרקעי ישראל או לרשות מקרקעי ישראל או למי מטעמם למימון עלות ההקמה של מערכת מים או מערכת ביוב, ובלבד שמינהל מקרקעי ישראל או רשות מקרקעי ישראל אישרו את סכומם;
:- &quot;דרישה לתשלומי ביוב&quot; - דרישת תשלום לפי [[סעיף 16(א)]];
:- &quot;דרישה לתשלומי הקמה&quot; - דרישת תשלום לפי [[סעיף 15]];
:- &quot;דרישת תשלום&quot; - דרישה לתשלומי הקמה, דרישה לתשלומי ביוב, דרישה לתשלום בעד שירותים מסוימים לפי [[סעיף 16(ב)]] או דרישת תשלום אחרת לפי כללים אלה, לפי העניין;
:- &quot;היטל ביוב&quot; - היטל שהוטל מכוח חוק עזר לפי [[הפרק השלישי לחוק הביוב]], כפי שהיה בתוקפו עד יום כ&quot;ב בתמוז התשס&quot;ט (14 ביולי 2009) או לפי פרק ב' בכללי הוראת השעה;
:- &quot;היטל הנחת צינורות&quot; - לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, שהוטלו מכוח חוק עזר, ובלבד שתכליתם היא מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה;
:- &quot;היתר&quot; - היתר לפי [[+|פרקים ה']] [[ו-ו' לחוק התכנון והבנייה]] או הרשאה לבנייה לפי כל דין, לפי העניין;
:- &quot;המהנדס&quot; - מהנדס המועצה האזורית או מי שסמכויות מהנדס המועצה האזורית נאצלו לו לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)|סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס מועצה אזורית), התשנ&quot;ב-1991 (([צ&quot;ל: חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ&quot;ב-1991]))]];
:- &quot;המדד המשוקלל&quot; - מדד המורכב מ-50 אחוזים מדד המחירים לצרכן ו-50 אחוזים מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים;
:- &quot;הקמה&quot; - התקנה או שדרוג של מערכת מים או של מערכת ביוב;
:- &quot;חוכר לדורות&quot; - כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]];
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק עזר&quot; - חוק עזר של מועצה אזורית, לרבות דין שמועצה אזורית פעלה לפיו מכוח הוראת מעבר בחיקוק שהחיל תעריפים מחוק עזר כאמור, במלואם או בשינויים;
:- &quot;חלקו היחסי של הביוב&quot; - בכל מועצה אזורית, היחס שבין התעריף לתשלומי ביוב לפי מטר מעוקב מים שסופקו לבין התעריף לתשלומי ביוב לפי מטר מעוקב שפכים, כפי שנקבעו [[בסעיף 11]] לגבי אותה מועצה אזורית;
:- &quot;יום התחילה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 27(א)]];
:- &quot;יחידת דיור&quot; - בניין או חלק מבניין שהוא לפי טיבו ומהותו יחידה נפרדת ועצמאית בנכס למגורים, המשמש בפועל או המיועד לשמש כיחידה נפרדת למגורים, לרבות מבנים יבילים;
:- &quot;יישוב&quot; - כהגדרתו [[בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;כללי אמות המידה&quot; - [[=כללי אמות המידה|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי הוראת השעה&quot; - כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע&quot;א-2010;
:- &quot;כללי התעריפים לתאגידים&quot; - [[=כללי התעריפים לתאגידים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי חישוב עלות&quot; - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי ספקים מקומיים&quot; - [[=כללי ספקים מקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;כללי קיצוב המים&quot; - [[=כללי קיצוב המים|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]];
:- &quot;כללי שפכי תעשייה&quot; - [[=כללי שפכי תעשייה|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;מבנה משק&quot; - קרקע שייעודה לפי תכנית הוא למבנה משק, לרבות מבנה על אותה קרקע שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין;
:- &quot;מד-מים&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מדידת מים (מדי-מים), התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;מדד המחירים לצרכן&quot; ו&quot;מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים&quot; - שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועצה אזורית&quot; - רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, כהגדרתה [[לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]], המנויה [[בתוספת הראשונה]], ובכלל זה חברה המצויה בבעלות מלאה של מועצה אזורית כאמור, וכן מועצה מקומית תעשייתית;
:- &quot;מועצה מקומית תעשייתית&quot; - מועצה שהוקמה לפי [[סעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות]];
:- &quot;מחזיק ביחידת דיור&quot; - אדם המחזיק ביחידת דיור או בחלק ממנה כבעל, כשוכר, כבר-רשות או בדרך אחרת, למעט אדם המתגורר באורח ארעי בבית מלון, בית הארחה או במיתקני קיט ונופש אחרים;
:- &quot;מיתקן לטיהור מי שפכים&quot; - מיתקן ביוב המשמש לטיהור שפכים;
:- &quot;מיתקן קדם לטיפול בשפכים&quot; - מיתקן המשמש להקטנת ריכוז המזהמים בשפכים;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מערכת ביוב&quot; - ביוב כהגדרתו [[בחוק הביוב]];
:- &quot;מערכת מים&quot; - צנרת ומיתקנים אחרים להולכה, לאיגום ולאספקה של מים, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם, למעט מיתקנים כאמור הנמצאים בחצרי הצרכן אחרי מד-המים, ובהעדר מד-מים - אחרי המקום שבו מועברים המים לרשות הצרכן;
:- &quot;מקרקעי ציבור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 107 לחוק המקרקעין]];
:- &quot;מתחם פיתוח&quot; - שטח המיועד לפי תכנית למגורים, לתעשייה או לתעסוקה, לרבות שימושים אחרים המותרים באותה תכנית;
:- &quot;נכס&quot; - לרבות מגרש כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;נכס עתיר קרקע&quot; - נכס או נכסים ששטחם הכולל 50 דונם לפחות המרוכזים במתחם אחד שאינו מתחם פיתוח, וששטח הבנייה הקיים בו, יחד עם שטח הבנייה שניתן להקים בו לפי התכנית החלה עליו, אינו עולה על עשרה אחוזים משטח הקרקע בו, למעט אדמה חקלאית;
:- &quot;ספק&quot; - כהגדרתו [[בכללי קיצוב המים]];
:- &quot;ספק אחר&quot; - ספק שאינו המועצה האזורית;
:- &quot;צרכן&quot; - מחזיק בנכס המחובר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין;
:- &quot;צרכן גדול&quot; - כהגדרתו [[בכללי התעריפים לתאגידים]], ויקראו את ההגדרה כאילו במקום &quot;החברה&quot; נאמר &quot;מועצה אזורית&quot;;
:- &quot;קרן שיקום&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 22]];
:- &quot;רפת&quot; - מקום שבו מוחזקים ראשי צאן או בקר, לרבות מכון חליבה, מפטמה, סככות, מרבצים וחצרות המתנה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;שטח בנייה&quot; - שטח בנייה בנכס המחושב לפי [[תקנות חישוב שטחים]], למעט שטחו של מבנה הפטור מהיתר לפי [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]]; [[סימן י' לתקנות האמורות]], לא יילקח בחשבון לצורך החישוב;
:- &quot;שטח הקרקע&quot; - שטחה הכולל של הקרקע שבנכס, לרבות הקרקע שעליה ניצבת או מתוכננת בנייה, ואולם במועצה אזורית שנקבע לגביה שטח קרקע מרבי ליחידת דיור או לגוף עתיר שטח [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]], לפי העניין - לא יותר משטח הקרקע המרבי שנקבע כאמור לגבי אותו סוג נכס;
:- &quot;שיקום&quot; - שמירה על מצבו של רכיב במערכת מים או במערכת ביוב בתקופת הקיים והחלפתו בתום תקופת הקיים, למעט שדרוגו;
:- &quot;שלב&quot; - לעניין מערכת ביוב - ביב ציבורי, ביב מאסף, מיתקן לטיהור מי שפכים או מיתקנים אחרים;
:- &quot;תכנית&quot; - תכנית מהתכניות שלפי [[פרק ג' לחוק התכנון והבנייה]], לרבות שינוי תכנית כאמור;
:- &quot;תפעול&quot; - רכיבי אנרגיה, שכר ואחזקה הדרושים לצורך תפעול מערכת הביוב;
:- &quot;תקנות חישוב שטחים&quot; - [[=תקנות חישוב שטחים|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;תשלומי ביוב&quot; - התשלומים השוטפים שעל מחזיקי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה בעד אחזקה, תפעול ושיקום של מערכת ביוב ובעד הקמה של מערכת ביוב שאינה ממומנת באמצעות תשלומי הקמה לביוב;
:- &quot;תשלומי הקמה&quot; - תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין;
:- &quot;תשלומי הקמה לביוב&quot; - התשלומים החד-פעמיים שעל בעלי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה, בעד הקמה של מערכת ביוב או בעד הקמה של שלב של מערכת ביוב, לפי העניין;
:- &quot;תשלומי הקמה למים&quot; - התשלומים החד פעמיים שעל בעלי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה, בעד הקמה של מערכת מים;
:- &quot;תשלום קודם&quot; - תשלומי הקמה לביוב, תשלומי הקמה למים, היטל ביוב, היטל הנחת צינורות, דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים או דמי פיתוח ששולמו בשל נכס בטרם הטילה המועצה האזורית על בעל הנכס חובה לשלם תשלומי הקמה לפי כללים אלה; ניתן פטור מתשלום סוג של תשלום קודם כאמור עקב ביצוע עבודות הקמה של מערכת מים או מערכת ביוב בידי בעל הנכס או במימונו, יראו לעניין הגדרה זו כאילו שולם אותו סוג של תשלום קודם.

== פרק ב': תשלומי הקמה - תעריפים ==

@ 3. העקרונות לקביעת תעריפי תשלומי ההקמה
: (א) תעריפי תשלומי ההקמה נועדו לשקף, בקירוב ככל האפשר, את אומדן העלות למועצה האזורית של הקמת מערכת מים ומערכת ביוב ברמה, בטיב, באיכות ובתקנים הנדרשים לפי כל דין.
: (ב) תשלומי ההקמה יוטלו לגבי בנייה לפי שטח הבנייה ולגבי קרקע לפי שטח הקרקע, ובלבד שלא שולם בשלהם תשלום קודם.

@ 4. תעריפי תשלומי ההקמה לרשויות המקומיות השונות
: תעריפי תשלומי ההקמה למטר רבוע שטח בנייה ולמטר רבוע שטח קרקע בכל מועצה אזורית הם אלה:
: (1) לגבי תשלומי הקמה לביוב - כמפורט לצד שם המועצה האזורית [[בתוספת השנייה]] לגבי מערכת הביוב בכללותה או לגבי כל שלב של מערכת הביוב;
: (2) לגבי תשלומי הקמה למים - כמפורט לצד שם המועצה האזורית [[בתוספת השלישית]].

@ 5. גוף עתיר שטח (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) גוף עתיר שטח יחויב בתשלומי הקמה למים רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבעו תעריפי הקמה לגוף עתיר שטח [[בתוספת השלישית]].
: (ב) במתחם של גוף עתיר שטח שהוא קיבוץ או מושב, גודל שטח הקרקע שניתן לחייבו בתשלומי הקמה לביוב בעד שלב של מערכת הביוב שישמש את הנכסים במתחם לא יעלה על פעמיים גודל שטח הבנייה שיש לחייבו בשל אותה עילת חיוב.
: (ג) גוף עתיר שטח שלא חל עליו סעיף קטן (ב) יחויב בתשלומי הקמה לביוב רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבעו תעריפי הקמה לביוב לגוף עתיר שטח [[בתוספת השנייה]], או בידי מועצה אזורית שלא נקבעו לגביה תעריפים כאמור אך מתקיימים לגביה ולגבי החיוב כל אלה:
:: (1) נקבע לגביה [[בתוספת השנייה]] תעריף כללי או שיורי לשלב במערכת הביוב, המיועד לחול גם על אזור המתחם;
:: (2) החיוב בשל שלב מערכת הביוב שישמש את המתחם, בהנחה שהמועצה האזורית הקימה במלואו, יוגבל ל-50% מהתעריף האמור בפסקה (1), ולגבי שלב ביב ציבורי לא יחול חיוב כלל;
:: (3) גודל שטח הקרקע שייכלל בחיוב לא יעלה על פעמיים גודל שטח הבנייה שיש לחייבו לפי אותה עילת חיוב.
: (ד) לעניין סעיפים קטנים (א) או (ג) קביעת תעריפי הקמה לגוף עתיר שטח יכול שתיעשה לגבי גופים עתירי שטח באופן כללי, לגבי סוג של גופים עתירי שטח או לגבי גופים עתירי שטח מסוימים, ולעניין מתחם של גוף עתיר שטח שהוא קיבוץ או מושב יראו גם תעריף החל בתחום אותו יישוב כתעריף לגוף עתיר שטח.

@ 5א. נכס עתיר קרקע (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תנאי לחיובו של נכס עתיר קרקע בתשלומי הקמה הוא שגודל שטח הקרקע שייכלל בחיוב לא יעלה על פי עשרה מגודל שטח הבנייה שיש לחייבו לפי אותה עילת חיוב.
: (ב) נדרשה מועצה אזורית להקים מערכת מים או מערכת ביוב שתשמש נכס עתיר קרקע, ועלות ההקמה עולה על 150,000 שקלים חדשים ואינה מכוסה באמצעות חיובו של הנכס עתיר הקרקע בתשלומי הקמה לפי סעיף קטן (א), רשאית המועצה האזורית לפנות לרשות הממשלתית בבקשה לאשר לה גביית תשלומי הקמה לפי העלות הסבירה של ההקמה, במקום התעריפים הקבועים בכללים אלה.
: (ג) קודם להגשת בקשה לרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ב) תודיע המועצה האזורית לבעל הנכס עתיר הקרקע על כוונתה להגיש את הבקשה ותיתן לו הזדמנות להגיב על כך; בהודעתה תציין המועצה האזורית פרטים בדבר הנכס עתיר הקרקע ובדבר מערכת המים או מערכת הביוב שהקימה או שבכוונתה להקים לצורך השימוש בנכס ובדבר העלויות הכרוכות בכך, וכי הוא רשאי להגיב בתוך 30 ימים.
: (ד) בחלוף 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ג), רשאית המועצה האזורית להגיש את בקשתה לרשות הממשלתית; בבקשתה תציין המועצה האזורית את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג), ותצרף העתק מהודעתה לבעל הנכס עתיר הקרקע וכן מתגובתו, אם ניתנה; הרשות הממשלתית רשאית לדרוש מהמועצה האזורית פרטים נוספים.
: (ה) התנגד בעל הנכס עתיר הקרקע לבקשה האמורה, לא תאשר הרשות הממשלתית את הבקשה, במלואה או בחלקה, אלא לאחר ששקלה את עמדת בעל הנכס עתיר הקרקע בתגובתו לפי סעיף קטן (ג).
: (ו) הרשות הממשלתית רשאית לדחות את הבקשה לפי סעיף זה או לאשרה, במלואה או בחלקה; הרשות הממשלתית תמסור למועצה האזורית ולבעל הנכס עתיר הקרקע את החלטתה המנומקת בתוך 60 ימים מיום שקיבלה את הבקשה, ואם ביקשה פרטים נוספים - מיום קבלתם.

@ 6. אדמה חקלאית ומבנה משק (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בעד נכס מסוג אדמה חקלאית לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב.
: (ב) בעד מבנה חקלאי על אדמה חקלאית, המחובר או מיועד להיות מחובר למערכת ביוב, יוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבע תעריף למבנה חקלאי או לאותו סוג של מבנה חקלאי [[בתוספת השנייה]].
: (ג) בעד נכס מסוג אדמה חקלאית יוטל חיוב בתשלומי הקמה למים, רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבע תעריף לאדמה חקלאית [[בתוספת השלישית]] ורק אם הנכס מחובר למערכת מים של המועצה האזורית או מיועד להיות מחובר כאמור.
: (ד) בנכס מסוג מבנה משק לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה אלא לפי הוראות אלה:
:: (1) לא יוטלו תשלומי הקמה על שטח הקרקע;
:: (2) לא יוטלו תשלומי הקמה למים או תשלומי הקמה לביוב על מבנה שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת המים או למערכת הביוב, לפי העניין;
:: (3) (((נמחקה).))

@ 7. שטח המיועד להפקעה
: (א) לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה בשל שטח המיועד להפקעה.
: (ב) שילם בעל נכס תשלומי הקמה או תשלום קודם בשל נכס ובמהלך חמש השנים שממועד התשלום הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה לפי [[+|סעיפים 5]] [[ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]], תשיב המועצה האזורית לבעל הנכס במועד ההפקעה את הסכום ששולם כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום התשלום עד יום ההשבה; הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה כאמור לאחר שחלפו חמש שנים ממועד התשלום אך בטרם חלפו חמש עשרה שנים ממועד התשלום, תשיב המועצה האזורית לבעל הנכס במועד ההפקעה את הסכום ששולם כאמור בניכוי 10% ממנו בעד כל שנה או חלק ממנה מחלוף חמש שנים ממועד התשלום עד מתן ההודעה כאמור, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום התשלום עד יום ההשבה.

== פרק ג': החיוב בתשלומי הקמה ותשלומם ==

@ 8. הטלת תשלומי הקמה
: (א) מועצה אזורית תטיל על בעל נכס חובה לשלם תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין, בהתקיים האמור באחת מן הפסקאות (1), עד (4) ובכפוף לתנאים בסעיף קטן (ב), והיא רשאית להטיל על בעל נכס חובה לשלם תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין, בהתקיים האמור בפסקה (5):
:: (1) אושרה בקשה להיתר לבנייה בנכס;
:: (2) המועצה האזורית חיברה את הנכס לראשונה לאספקת מים או להזרמת ביוב;
:: (3) נודע למועצה האזורית שקיימת בנייה חורגת בנכס;
:: (4) הנכס חדל להיות אדמה חקלאית;
:: (5) המקרים שבהם רשאית מועצה אזורית להטיל על בעל נכס תשלומי הקמה:
::: (א) המועצה האזורית הקימה את מערכת המים או את מערכת הביוב המאפשרת את חיבורו של הנכס לראשונה לאספקת מים או להזרמת ביוב או החלה בפעולות להקמה כאמור;
::: (ב) המועצה האזורית הקימה או החלה בהקמה של שלב של מערכת הביוב שישמש את הנכס.
: (ב) תנאי לחיוב בתשלומי הקמה בהתקיים האמור בסעיפים קטנים (א)(1), (3) ו-(4) הוא -
:: (1) בתשלומי הקמה לביוב - שהוקמה מערכת ביוב או שהוקם השלב הנוגע לעניין במערכת ביוב שמשמשת או תשמש את הנכס, או שהמועצה האזורית החלה בפעולות להקמתם של מערכת ביוב או של שלב כאמור במערכת הביוב, שיאפשרו את חיבורו של הנכס להזרמת ביוב באמצעות מערכת הביוב של המועצה האזורית; ואם המועצה האזורית טרם החלה בפעולות כאמור, שהיא עומדת להתחיל בביצוען וניתן על כך אישור המהנדס לפי [[טופס 1 שבתוספת הרביעית]];
:: (2) בתשלומי הקמה למים - שקיימת מערכת מים של המועצה האזורית שמשמשת או תשמש את הנכס, או שהמועצה האזורית החלה בפעולות להקמתה של מערכת מים כאמור, המאפשרת את חיבורו של הנכס לאספקת מים; ואם המועצה האזורית טרם החלה בפעולות כאמור, שהיא עומדת להתחיל בביצוען וניתן על כך אישור המהנדס לפי [[טופס 1 שבתוספת הרביעית]].
: (ג) הוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב בשל שלב של מערכת ביוב בנכס שאינו מחובר למערכת ביוב, תשיב המועצה האזורית את תשלום ההקמה שגבתה בעד שלב של מערכת הביוב כאמור בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד התשלום עד מועד ההשבה, לידי מי שהוא בעל הנכס במועד הזכאות להשבה, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הקמת שלב מערכת הביוב שבשלה הוטל החיוב לא הסתיימה בתוך שלוש שנים מהטלת החיוב;
:: (2) הנכס לא חובר למערכת ביוב בתוך חמש שנים מהטלת החיוב;
:: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת המועצה האזורית, להאריך את המועדים האמורים לתקופה שיורה, מנימוקים מיוחדים בהחלטה בכתב, ובכלל זה אם מצא שהעבודות הנוגעות לעניין בעיצומן וכי השבת הכספים עלולה לסכל את השלמתן; לעניין סעיף קטן זה, &quot;מועד הזכאות להשבה&quot; - שלוש שנים או חמש שנים ממועד הטלת החיוב, לפי העניין.
: (ד) לעניין תשלומי הקמה בהתקיים האמור בסעיף קטן (א)(2) -
:: (1) יראו חיבור כדין של נכס לאספקת מים או להזרמת ביוב, המחליף חיבור שנעשה שלא כדין, כחיבור לראשונה;
:: (2) יראו חיבור של נכס לאספקת מים, המחליף חיבור קודם של אותו נכס לאספקת מים באמצעות ספק אחר, כחיבור לראשונה, זולת אם בעל הנכס המחה למועצה האזורית את זכויותיו כלפי הספק האחר לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס והתשלומים ששולמו בעדן, אם יש לו זכויות כאמור, או אישר כי אין לו זכויות כאמור, בדרך של חתימה על טופס בנוסח [[שבתוספת החמישית]] או בדרך אחרת שאישרה לו המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית הודיעה לבעל הנכס כי הואיל והחיבור שהיא ביצעה או עומדת לבצע מחליף חיבור של ספק אחר, הוא לא יחויב בתשלומי הקמה אם יתמלאו תנאי פסקה זו ועל האופן שבו עליו לפעול לשם כך;
:: (3) יראו חיבור של נכס לאספקת מים או להזרמת ביוב בנסיבות האמורות [[בסעיף 9(ו)]] כחיבור לראשונה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצה אזורית שהתקשרה עם גורם מפתח של מתחם פיתוח בהסכם שלפיו ההקמה של מערכת המים ומערכת הביוב בתוך מתחם הפיתוח, או אחת מהן, כולן או חלקים מהן, תתבצע באמצעות הגורם המפתח או מי מטעמו, תפחית מכלל תשלומי ההקמה שבהם יחויבו בעלי הנכסים במתחם הפיתוח לפי פסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (א), לפי העניין, את ערך עבודות ההקמה שיבוצעו באמצעות הגורם המפתח או מי מטעמו, שעליו הסכימו המועצה האזורית והגורם המפתח, ובלבד שלא יעלה על תשלומי ההקמה המחושבים לפי [[התוספת השנייה]] או השלישית, לפי העניין.
: (ו) לחיוב בתשלומי הקמה לפי [[סעיף 8(א)(3)]] יצורף אישור של המהנדס בדבר בנייה חורגת לפי [[טופס 2 שבתוספת הרביעית]].

@ 9. חישוב סכום תשלומי ההקמה
: (א) תשלומי ההקמה יחושבו לפי שטח הבנייה ושטח הקרקע שבנכס, וסכומם יהיה הסכום המתקבל ממכפלת שטח הבנייה ושטח הקרקע בנכס בתעריפים שנקבעו למועצה האזורית לשטח בנייה ולשטח קרקע [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]], לפי העניין.
: (ב) השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות אישור בנייה חדשה בנכס הוא -
:: (1) בנכס שבעת אישור הבנייה החדשה אין בו בנייה קיימת - שטח הקרקע בנכס ושטח הבנייה החדשה;
:: (2) בנכס שבעת אישור הבנייה החדשה יש בו בנייה קיימת - שטח הבנייה החדשה;
:: לעניין זה, &quot;שטח הבנייה החדשה&quot; - שטח הבנייה החדשה כפי שהוא מפורט בבקשה להיתר שאושרה כאמור, ואם לא נמצאה הבקשה להיתר - שטח הבנייה החדשה כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.
: (ג) השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות בנייה חורגת יהיה שטח הבנייה החורגת כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.
: (ד) השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות ביצוע עבודות הקמת מערכת מים או ביוב או חיבור נכס לראשונה למערכת מים או למערכת ביוב כאמור [[בסעיף 8(א)(2) או (5)]] יהיה שטח הקרקע ושטח הבנייה הקיימת כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.
: (ה) שולמו תשלומי הקמה לפי [[סעיף 8(א)(5)]], אך ביצוע העבודות להקמת מערכת המים או מערכת הביוב, לפי העניין, לא החל בתוך שלוש שנים מיום התשלום, תחזיר המועצה האזורית לבעל הנכס את הסכום ששולם בשל תשלומי הקמה למערכת מים או תשלומי הקמה למערכת ביוב, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מהמדד הידוע בעת התשלום עד המדד הידוע בעת ביצוע ההחזר, אך לא פחות מהסכום ששולם.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א) [[ובסעיף 10(א)]], החליטה המועצה האזורית כי כתוצאה מתוספת בנייה בנכס בהיקף ניכר או בשל שינוי מהותי בשימוש הנעשה בנכס, נוצר צורך להקים ולחבר לנכס מערכת מים או ביוב נוספת או להחליף את מערכת המים או הביוב הקיימת המחוברת לנכס, ומועצת הרשות הממשלתית אישרה את החלטתה, יחושבו תשלומי ההקמה בעד כל שטח הבנייה וכל שטח הקרקע בנכס; ואולם לגבי שטחים שאינם מובאים בחשבון לפי [[סעיף 10(א)]] יחושבו תשלומי ההקמה לפי התעריפים שנקבעו למועצה האזורית [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]], לפי העניין, בהפחתה של 90% מהם או בהפחתה של שיעור גבוה יותר שעליו תחליט מליאת מועצת המועצה האזורית.

@ 10. תשלום קודם
: (א) על אף האמור [[בסעיף 9(א) עד (ג)]] -
:: (1) שולם לגבי בנייה בנכס תשלום קודם, לא ייכלל שטח אותה בנייה בחישוב השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין;
:: (2) שולם לגבי קרקע בנכס תשלום קודם, לא ייכלל שטח אותה קרקע בחישוב השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין;
:: (3) בנכס שהיה בו בניין או חלק מבניין שנהרס או שיש בו בניין או חלק מבניין המיועד להריסה אגב הבנייה החדשה (להלן בסעיף זה - הבניין שנהרס) ושולם לגבי הבניין שנהרס תשלום קודם, יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין, רק לפי שטח הבנייה שאושרה או שטח הבנייה החורגת, לפי העניין, העולה על שטח הבניין שנהרס.
: (ב) שטח הבנייה או הבניין שנהרס, לפי העניין, שלגביו שולם תשלום קודם כאמור בסעיף קטן (א), יחושב כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום, אף אם בעת התשלום הקודם נהגה שיטת חישוב אחרת של שטחים.
: (ג) רואים את כל אלה כבנייה ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין:
:: (1) בנייה שהקמתה החלה לפני יום התחילה, לרבות בניין שנהרס שהקמתו נעשתה בהיתר, בנכס שחובר לפני יום התחילה בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין, ובלבד שאם היתה הבנייה בנייה חורגת, הוכח כי חלפו שבע שנים לפחות מאז הקמת אותה בנייה, לא הוצא לגבי אותה בנייה צו הריסה מינהלי או שיפוטי שהפך חלוט ולא תלוי ועומד הליך מינהלי או שיפוטי בקשר להריסתה או לעבירה הכרוכה בהקמתה;
:: (2) כל בנייה אחרת שהוכח כי שולם לגביה תשלום קודם.
: (ד) רואים את כל אלה כבנייה ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין, זולת אם מדובר בבנייה חורגת או אם הוכח אחרת:
:: (1) בנייה בנכס שחובר בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין ביום התחילה או אחריו לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין;
:: (2) בנייה שהקמתה החלה ביום התחילה או אחריו, בנכס שחובר בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין.
: (ה) רואים את כל אלה כקרקע ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין:
:: (1) כל קרקע, זולת אדמה חקלאית, בנכס שיש בו בנייה שפסקה (1) בסעיף קטן (ג) חלה עליה;
:: (2) כל קרקע שהוכח כי שולם בשלה תשלום קודם.

== פרק ד': תשלומי ביוב ותשלומים בעד שירותים מסוימים ==

@ 11. תשלומי ביוב (תיקון: תש&quot;ף-3)
: צרכן בנכס המחובר למערכת ביוב ישלם למועצה האזורית תשלומי ביוב לפי המפורט להלן:
: (1) תשלומי הביוב יחושבו לפי כמות המים שסופקה לנכס במטרים מעוקבים, המוכפלת בתעריף לכל מטר מעוקב מים הנקוב [[בתוספת השישית]], לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס; המועצה האזורית תודיע לצרכן מהם שלבי מערכת הביוב המשמשים את הנכס והמתוחזקים בידי המועצה האזורית;
: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובלי לגרוע מהאמור בפסקה (3), במקרים האלה יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים המחושבת כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, מוכפלת בתעריף לכל מטר מעוקב שפכים הנקוב [[בתוספת השישית]], לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס:
:: (א) כמויות המים המרביות לצורך חיוב יחידת דיור בתשלומי הביוב, בעד תקופה המתחילה ב-1 באפריל בכל שנה ומסתיימת ב-30 בנובמבר באותה שנה (בפסקה זו - תקופת החיוב), יחושבו לפי כמויות מים ממוצעות יומיות שנמדדו בתקופה המתחילה ב-1 בדצמבר בשנה הקודמת לתקופת החיוב ומסתיימת ב-31 במרס בשנה שבה תקופת החיוב (בפסקה זו - תקופת החורף), במכפלה של סך כל הימים בתקופת החיוב (להלן - כמות מים לחיוב בתקופת הקיץ) או כמות המים שנקראה במד-המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החיוב, לפי הנמוך מביניהם;
:: (ב) כמות השפכים לצורך חיוב יחידת דיור בתשלומי הביוב בעד תקופת החורף, תחושב לפי כמות המים שנקראה במד-המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החורף במכפלה של 0.9;
:: (ג) מחזיק ביחידת דיור במועצות האזוריות המנויות [[תוספת שישית|בפרטים (17), (19) ו-(48) בתוספת השישית]] או מחזיק ביחידת דיור ברשויות מקומיות שייכללו בתחום קו מיעוט משקעים כמשמעותו [[בסעיף 8ד(3) לכללי קיצוב המים]], רשאי להגיש למועצה האזורית בקשה להפחתת כמויות המים לצורך חיובו בתשלומי ביוב בעקבות השקיית גינון, באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח [[תוספת 7 טופס 1|טופס 1 הקבוע בתוספת השביעית]]; ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של המועצה האזורית;
:: (ד) מצאה מועצה אזורית כי כמות המים לחיוב מחזיק ביחידת דיור לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב) אינה משקפת את שימושיו ביחידת הדיור, רשאית היא לדרוש ממנו להגיש בקשה לצורך חיובו בתשלומי הביוב באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח [[תוספת 7 טופס 1|טופס 1 הקבוע בתוספת השביעית]]; בדרישה כאמור יצוין כי ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של המועצה האזורית; לדרישה כאמור יצורפו נימוקי המועצה האזורית. נדרש מחזיק ביחידת דיור להגיש בקשה כאמור ולא הגיש, תחייבו המועצה האזורית בתשלומי ביוב לפי פסקה (1) או בפסקאות משנה (א) ו-(ב), לפי שיקול דעתה.
: (3) על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 3(ה1)(1)(א) לכללי חישוב עלות]] יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים המוזרמת למערכת הביוב של המועצה האזורית לפי אישור מכון התקנים הישראלי או לפי קריאת מד-המים המיועד למדידת שפכים כאמור [[בסעיף 3(ה1)(1)(א) לכללי חישוב עלות]], לפי העניין, [[ופסקאות (1), (4) ו-(5) בסעיף 3(ה1) לכללי חישוב עלות]] יחולו, לעניין זה, וייקראו כאילו בכל מקום, במקום &quot;חברה&quot; נאמר &quot;מועצה אזורית&quot; ובמקום &quot;70%&quot; נאמר &quot;חלקו היחסי של הביוב&quot;; על כמויות שפכים כאמור יחולו התעריפים לכל מטר מעוקב שפכים הנקובים [[בתוספת השישית]], לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס;
: (4) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3), ברפת שבה פועל מיתקן קדם לטיפול בשפכים יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים שתהיה לפי [[פרט 4 בתוספת השמינית]]; על כמויות שפכים כאמור יחולו התעריפים לכל מטר מעוקב שפכים הנקובים [[בתוספת השישית]], לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס;
: (5) על אף האמור בפסקאות (1), (3) ו-(4), בצרכן גדול יופחתו מתעריפי תשלומי הביוב המצטברים לשלבי מערכת הביוב הנקובים [[בתוספת השישית]] 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב מים, או 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב שפכים, לפי העניין, ולא יותר מהתעריפים המצטברים כאמור, וזאת בעד כמות מים או שפכים, לפי העניין, העולה על 15,000 מטרים מעוקבים בשנה.

@ 12. חובת מסירת מידע וחיוב לפי הערכה
: (א) ספק אחר ימסור למועצה האזורית, לפי דרישתה, כל נתון ופרט מידע לצורך קביעת כמות המים שנצרכה בנכס המצוי בתחומו, ובכלל זה מידע כמפורט ובאופן האמור [[בסעיפים 6(ב) ו-(ד) לכללי קיצוב המים]].
: (ב) לא קיבלה המועצה האזורית מידע כאמור בסעיף קטן (א) בחלוף 30 ימים ממועד הדרישה לפי סעיף קטן (א), בכלל או בהיקף המאפשר את חיובו של הצרכן בתשלומי ביוב, והספק האחר סירב להשלים את המידע הדרוש למועצה האזורית לצורך החיוב, תודיע על כך המועצה האזורית לרשות הממשלתית בכתב, ותצרף לפנייתה את כל המסמכים המצויים בידה בעניין ובכלל זה העתקים מפניותיה לספק האחר והתייחסות הספק האחר; הרשות הממשלתית רשאית לתת הוראות כאמור [[בפרט 1 בתוספת התשיעית]], והספק האחר או המועצה האזורית, לפי העניין, יפעלו לפי הוראותיה.
: (ג) חלפו 90 ימים מהודעת המועצה האזורית לרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב) ולא ניתנה הוראה אחרת של הרשות הממשלתית כאמור [[בפרט 1 בתוספת התשיעית]], המועצה האזורית רשאית לחייב את הצרכן בתשלומי ביוב לפי כמויות שפכים כאמור [[בפרט 2 בתוספת התשיעית]], ובלבד שמסרה לרשות הממשלתית הודעה על כוונתה לעשות כן שבעה ימים מראש לפחות; חיוב הצרכן במתכונת האמורה ייעשה כל עוד לא קיבלה המועצה האזורית את המידע הנוגע לכמות המים מספק המים, ואולם חיוב כאמור לתקופה העולה על 12 חודשים מותנה בהצגת דרישה נוספת לספק והודעה נוספת לרשות המים באופן ובמועדים באמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), וכך מדי 12 חודשים.
: (ד) צרכן רשאי לפנות אל המועצה האזורית בבקשה לעדכון כמויות המים לחישוב תשלומי הביוב חלף החיוב כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שעמד בכל אלה:
:: (1) צירף לבקשתו את חשבונות המים הנוגעים לעניין שלפיהם חייב אותו הספק;
:: (2) צירף כל מסמך אחר בעניין זה לפי דרישת המועצה האזורית;
:: (3) לא חלפו 12 חודשים מיום שהמועצה האזורית הוציאה את דרישת החיוב.
: (ה) יראו בקשה של צרכן לעדכון כמויות המים לפי סעיף קטן (ד) כבקשה להחזר תשלום יתר ששולם במועד הגשת הבקשה, ויחול לעניין זה [[סעיף 19]].

@ 13. חיוב בשל שפכי מפעלים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) לעניין שפכי מפעלים יחולו על המועצה האזורית [[כללי שפכי תעשייה]], ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום &quot;חברה&quot; או &quot;תאגיד&quot; נאמר &quot;המועצה האזורית&quot;, במקום &quot;מהנדס החברה&quot; נאמר &quot;מהנדס הביוב של המועצה, ובהעדרו - מהנדס המועצה או מי שמהנדס המועצה הסמיכו לעניין זה&quot;.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שפכים חריגים ואסורים, אופן חיובם, מספר הדיגומים, המרכיבים שיידגמו, מיקום נקודת הדיגום, סוג הדיגום, חישוב כמויות המים או השפכים לחיוב והתעריפים לחיוב, יחולו על רפת שבה פועל מיתקן קדם לטיפול בשפכים, הוראותיה של [[התוספת השמינית]].
: (ג) לכל תשלום שרשאית מועצה אזורית לגבות לפי [[כללי שפכי תעשייה]] כהחלתם בסעיף זה, ייווסף רכיב בגובה מס הערך המוסף או מס ערך מוסף, לפי העניין.

@ 14. חיוב בעד שירותים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ט)
: מועצה אזורית תגבה בעד השירותים המנויים [[#תוספת שנייה|בפרטים (1) עד (9) ו-(12) עד (16) בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים]] את התעריפים הנקובים [[-|בתוספת השנייה האמורה]], בתוספת רכיב בגובה מס הערך המוסף או מס ערך מוסף, לפי העניין, ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום &quot;חברה&quot; נאמר &quot;מועצה אזורית&quot;.

== פרק ה': דרישת תשלום, פירעונה ודרכים לבירורה ==

@ 15. דרישה לתשלומי הקמה ופירעונה
: (א) המועצה האזורית תמציא לבעל נכס החייב בתשלומי הקמה דרישה לתשלומי הקמה; דרישה לתשלומי הקמה תימסר בכתב ויצוינו בה הפסקה לפי [[סעיף 8(א)]] שמכוחה מוטל החיוב, השטחים והתעריפים שלפיהם חושב הסכום לתשלום והמועד לתשלום.
: (ב) דרישה לתשלומי הקמה תומצא סמוך לאחר המועד שבו התקיים אחד התנאים [[שבסעיף 8(א)(1), (3), (4) או (5)]], וסמוך לפני המועד שבו צפוי להתקיים התנאי האמור [[בסעיף 8(א)(2)]].
: (ג) דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי [[שבסעיף 8(א)(1)]] תיפרע לפני מתן היתר לבנייה החדשה; לא נפרעה הדרישה בתוך 45 ימים מהמצאתה, יפקע תוקפה אלא אם כן ניתן היתר; פקע תוקפה של הדרישה, תמציא המועצה האזורית לבעל הנכס דרישת תשלום חדשה לפי תעריפי תשלומי ההקמה במועד המצאתה.
: (ד) דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי [[שבסעיף 8(א)(5)]] או התנאי [[שבסעיף 8(א)(4)]] תיפרע בתוך שלושה חודשים ממועד מסירתה.
: (ה) דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי [[שבסעיף 8(א)(2)]] תיפרע בתוך 45 ימים ממועד המצאתה, ופירעונה יהיה תנאי לחיבור הנכס לאספקת מים או להזרמת ביוב; לא נפרעה הדרישה בתוך התקופה האמורה, יפקע תוקפה אלא אם כן בוצע החיבור; פקע תוקפה של הדרישה, תמציא המועצה האזורית לבעל הנכס דרישת תשלום חדשה לפי תעריפי תשלומי ההקמה במועד המצאתה.
: (ו) דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי [[שבסעיף 8(א)(3)]] תיפרע בתוך שלושה חודשים ממועד מסירתה, ואולם המועצה האזורית תבטל אותה אם בעל הנכס הרס את הבנייה החורגת בתוך התקופה האמורה.
: (ז) אין בפגם שנפל בדרישה לתשלומי הקמה, או באי-המצאתה של דרישה לתשלומי הקמה, כשלעצמם, כדי לגרוע מחובת בעל הנכס לשלם למועצה האזורית תשלומי הקמה לפי כללים אלה.

@ 16. דרישה לתשלומי ביוב ודרישת תשלום בעד שירותים מסוימים
: על דרישת תשלום, זולת דרישה לתשלומי הקמה, יחולו הוראות אלה:
: (א) דרישה לתשלומי ביוב תימסר לצרכן בכתב ויצוינו בה בין השאר, כמות המים או השפכים, לפי העניין, התעריפים שלפיהם חושב הסכום לתשלום והמועד לתשלום, שלא יהיה קצר מ-15 ימים ממועד מסירת הדרישה;
: (ב) דרישת תשלום בעד שירותים מסוימים כאמור [[בסעיף 14]] או כל דרישת תשלום אחרת לפי כללים אלה זולת דרישה לתשלומי הקמה תימסר בכתב ויצוינו בה בין השאר, פריטי החיוב, התעריפים לאותם פריטי חיוב והמועד לתשלום, שלא יהיה קצר מ-15 ימים ממועד מסירת הדרישה;
: (ג) יכול שדרישת תשלום תימסר לצרכן שהסכים לכך באמצעות דואר אלקטרוני.

@ 17. בירור בדבר דרישה לתשלומי הקמה
: (א) בעל נכס הטוען כי בדרישה לתשלומי הקמה נפלה טעות באחד מן העניינים המנויים בסעיף קטן (ג), רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הדרישה, לפנות למועצה האזורית בבקשה לקיים בירור בעניין דרישת התשלום; בקשה לבירור תהיה ערוכה לפי נוסח הטופס [[שבתוספת העשירית]].
: (ב) אין בהגשת בקשה לבירור כדי לדחות את מועד הפירעון של דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 15]], ואולם המועצה האזורית רשאית, לבקשת בעל הנכס, לדחות את מועד הפירעון עד בירור הבקשה.
: (ג) העניינים שלגביהם ניתן להגיש בקשה לבירור, הם אלה:
:: (1) השטח המחויב בתשלומי הקמה;
:: (2) זהות החייב בתשלום תשלומי הקמה;
:: (3) קיומו של תשלום קודם שלפי [[סעיף 10]] מחייב את ביטול החיוב או את הקטנת סכום דרישת התשלום;
:: (4) טעות סופר, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.
: (ד) המועצה האזורית תמציא למבקש הודעה בכתב על תוצאות הבירור שערכה בתוך 60 ימים מיום קבלת הבקשה לבירור.
: (ה) יראו בקשה לבירור כבקשה להחזר תשלום יתר ויחול לעניין זה [[סעיף 19]].

@ 18. בירור תלונות
: (א) הרשות הממשלתית תברר תלונות של צרכן או בעל נכס בין השאר, לעניין תשלומים שחויבו בהם לפי כללים אלה, לפי [[סעיף 101(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], כפי שהוחל לעניין כללים אלה [[בסעיף 15א(ב) לחוק הביוב]], ובלבד שהמתלונן פנה תחילה בכתב למועצה האזורית וצירף לתלונתו את הפנייה האמורה; תלונה שעניינה חיוב בתשלומי הקמה שהוגשה לגביו בקשה לבירור לפי [[סעיף 17]] לא תוגש אלא בחלוף המועד למתן הודעה על תוצאות הבירור לפי [[סעיף 17(ד)]], ויצורפו אליה הבקשה לבירור והודעת המועצה האזורית על תוצאות הבירור.
: (ב) מועצה אזורית תפעל לפי הוראות הרשות הממשלתית בבירור תלונה לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין הקפאת הליכים או עיכוב ביצוע.
: (ג) הוראה להקפאת הליכים או לעיכוב ביצוע כאמור בסעיף קטן (ב) תינתן רק במקרים שבהם סברה הרשות הממשלתית, לאחר בחינה ראשונית של התלונה, כי הנסיבות מצדיקות הוראה כאמור, ויכול שהוראה כאמור תוגבל בזמן.

@ 19. הצמדה וריבית
: על חיוב צרכנים לפי כללים אלה ועל החזר תשלום יתר יחולו, לפי העניין, [[+|סעיפים 31]] [[ו-35 לכללי אמות המידה]], ויקראו את אותם סעיפים כאילו במקום &quot;לחברה&quot; נאמר &quot;למועצה האזורית&quot;.

@ 20. החזר תשלום בשל אי-ביצוע בנייה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו את מלוא תשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי [[סעיף 8(א)(1)]], מהטעם שהתקופה להוצאת ההיתר לפי הבקשה להיתר הסתיימה והארכתה לא התבקשה או התבקשה וסורבה, או שההיתר שניתן לפיה פקע וחידושו לא התבקש או התבקש וסורב, תשיב לו המועצה האזורית את הסכום ששילם.
: (ב) ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו חלק מתשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי [[סעיף 8(א)(1)]], בשל כך שהבנייה בנכס היתה בשטח הקטן מן השטח שלפיו חושב הסכום ששילם, תשיב לו המועצה האזורית סכום השווה להפרש שבין הסכום ששילם לבין הסכום שהיה עליו או על בעלו הקודם של הנכס לשלם אילו הבקשה להיתר היתה לפי השטח שנבנה בפועל.
: (ג) הסכום שיש להשיבו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יוחזר למי שהוא בעל הנכס במועד היווצרות הזכות להשבה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם לאחרונה לפני יום ההחזר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום; לא בוצע ההחזר בתוך 60 ימים מן היום שבו התקבלה בקשת בעל הנכס כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יראו את הסכום שיש להשיבו כתשלום יתר, ויחול [[סעיף 19]], ולעניין [[סעיף 35 לכללי אמות המידה]] יראו את המועד שבו הפך הסכום לתשלום יתר כמועד ההחזר.

@ 21. המצאה של דרישה לתשלומי הקמה
: המצאה של דרישה לתשלומי הקמה לפי [[פרק זה]] תיעשה באחת הדרכים האלה:
: (1) במסירה אישית לידי האדם שאליו היא מכוונת; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
: (2) במשלוח מכתב רשום למענו של האדם שאליו היא מכוונת, עם אישור מסירה, ויראו את תאריך המסירה שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה;
: (3) אם לא ניתן לבצע מסירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תהיה המסירה כדין, אם הוצגה ההודעה או הדרישה או הודבקה במקום בולט על הנכס שבו היא דנה, או הוכנסה לתיבת דואר הנושאת את שמו של האדם שאליו היא מכוונת, או פורסמה באחד העיתונים הנפוצים בתחום המועצה האזורית.

== פרק ו': הוראות שונות ==

@ 22. ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מועצה אזורית תעביר, מתוך תשלומי הביוב שגבתה, סכום בשיעור כמפורט [[בתוספת האחת עשרה]], לקרן שיקום, ולא תעשה כל שימוש בכספים שבקרן השיקום אלא למטרת שיקום, חידוש ופיתוח של מערכת הביוב.
: (ב) מועצה אזורית תנהל את כל הסכומים שגבתה בשל תשלומי הקמה לביוב, קרן שיקום, תשלומי הקמה למים, תשלומי ביוב ותשלומים אחרים הנוגעים לתפעול משק הביוב, ותשלומים שוטפים למים יחד עם תשלומים בעד שירותים מסוימים לפי [[סעיף 14]], בחשבונות נפרדים, לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבונות כאמור, אלא לכיסוי הוצאות שבעדן נגבה כל אחד מאותם תשלומים, ולא תשעבד כספים אלה, תמחה אותם או תיתן זכות קיזוז לגביהם, אלא אם כן השעבוד, ההמחאה או זכות הקיזוז משמשים למטרה שלה נועדו הכספים.
: (ג) חשבון בנק של מועצה אזורית שבו מופקדים תשלומי הקמה למים, תשלומי הקמה לביוב, כספי קרן שיקום, כספים המיועדים לשיקום, חידוש ופיתוח מערכת מים לפי [[סעיף 5 לכללי ספקים מקומיים]], תשלומים אחרים הנוגעים לתפעול משק הביוב, תשלומים שוטפים למים ולביוב או תשלומים בעד שירותים מסוימים לפי [[סעיף 14]], לא ישמש אלא להפקדתם ולניהולם של אחד או יותר מסוגי התשלומים האמורים; לעניין זה, &quot;חשבון בנק&quot; - חשבון בנק נפרד לכל סוג תשלום בעד השירותים כאמור או חשבון בנק לכל התשלומים יחדיו; ובלבד שכל סוג תשלום ינוהל בחשבון נפרד בחשבון הבנק.
: (ד) יתרות כספים שעובר ליום התחילה נוהלו או שהיה צריך לנהלם בחשבונות נפרדים, יועברו כיתרות פתיחה לחשבונות הנפרדים שעל המועצה האזורית לנהל לפי סעיף זה, לפי מטרות השימוש בכספים.
: (ה) מועצה אזורית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווח בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבונות הנפרדים כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מדי שנה, עד 31 במאי, לגבי התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
: (ו) מועצה אזורית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 31 במאי בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ה).

@ 23. שותפים בנכס
: אם לנכס יותר מבעל אחד, תהיה חובת התשלום בתשלומי הקמה על כל אחד מבעלי הנכס בשיעור יחסי לפי חלקו בנכס; אם הצרכן בנכס כולל שני יחידים או יותר, תהיה חובת התשלום בתשלומי ביוב על כל יחידי הצרכן יחד ולחוד.

@ 24. מתן הנחה מתשלומי הקמה לביוב עקב קבלת מענק
: (א) מועצה אזורית שהמינהל לפיתוח תשתיות ביוב ברשות הממשלתית (בסעיף זה - המילת&quot;ב) אישר לה מענק השתתפות בהקמת מערכת ביוב המיועד לפי טיבו להעניק הטבה לבעלי נכסים באזורים מסוימים שבתחום המועצה האזורית, בין נכסים למגורים ובין שאינם למגורים (בסעיף זה - מענק), תיתן לבעלי נכסים כאמור הנחה מתשלומי ההקמה לביוב בשל כל שלבי מערכת הביוב או חלקם, לפי האמור בסעיף זה, אלא אם כן אותו מענק כבר הובא בחשבון לצורך קביעת תעריפי תשלומי ההקמה לביוב של אותה מועצה אזורית הנקובים [[בתוספת השנייה]].
: (ב) התנאים למתן ההנחה, התקופה שבמהלכה תוענק ההנחה, סוגי הנכסים ועילות החיוב שלגביהם תינתן ההנחה, שלבי מערכת הביוב שבשלהם תינתן ההנחה ושיעור ההנחה יהיו לפי [[התוספת השתיים עשרה]].
: (ג) מועצה אזורית שקיבלה מענק ולא תיתן לפיו הנחה לבעלי הנכסים מהטעם שהובא בחשבון בעת קביעת תעריפי ההקמה לביוב כאמור בסעיף קטן (א) תמסור הודעה על כך לרשות הממשלתית בתוך 30 ימים מהודעת המילת&quot;ב על אישור המענק.
: (ד) זולת אם נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (ג), המועצה האזורית תעביר לרשות הממשלתית, בתוך 30 ימים מהודעת המילת&quot;ב על אישור מענק כאמור בסעיף קטן (א), הודעה שבה יפורטו האזורים המסוימים שבתחומם תחול ההנחה, התקופה שבמהלכה תינתן ההנחה, סוגי הנכסים ועילות החיוב שבשלהם תינתן ההנחה ושיעור ההנחה שחושב כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תפרסם הודעה זו באתר האינטרנט של המועצה האזורית.
: (ה) &quot;אזורים מסוימים&quot; לעניין סעיף זה יכול שיהיו יישובים מסוימים בתחום המועצה, או שכונה או שכונות מסוימות בתחום המועצה, או אזור מסוים בתחום המועצה המצוי מחוץ לתחום יישוב, או כל שטח מסוים שהמענק מיועד לתת הטבה לבעלי הנכסים שבו לפי החלטת המילת&quot;ב.

@ 24א. מתן הנחה מתשלומי הקמה בשל קבלת מערכת מים או מערכת ביוב קיימות (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היישוב הנקלט&quot; - יישוב או מתחם פיתוח בתחום המועצה האזורית;
::- &quot;התשתיות הקיימות&quot; - מערכת המים הקיימת ומערכת הביוב הקיימת של היישוב הנקלט;
::- &quot;אומדן ההכנסות&quot; - ההכנסות מתשלומי ההקמה למים או לביב ציבורי שהיו מתקבלות מבעלי הנכסים בתחום היישוב הנקלט אילו חויבו בתשלומי הקמה מלאים במועד חיבורם למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית;
::- &quot;אומדן השקעות&quot; - ההשקעות שיידרשו לצורך תשלום תמורה לתשתיות הקיימות שיעברו לבעלות המועצה האזורית, אם ישולמו, ולצורך החלפת תשתיות מים וביוב ושדרוגן בתחום היישוב הנקלט לקראת החיבור האמור וכן לתקופה של חמש שנים אחריו.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 8(ד)(2)]], מועצה אזורית שמתחילה לספק מים או שירותי ביוב לצרכנים בתוך תחום היישוב הנקלט שקודם לכן קיבלו מים מגורם אחר או קיבלו שירותי ביוב מגורם אחר או שסיפקו לעצמם שירותי ביוב כאמור, לפי העניין, ושמקבלת לבעלותה את התשתיות הקיימות כדי שייכללו במערכת מים או במערכת ביוב של המועצה האזורית וישמשו אותה בפועל לצורך אספקת מים או שירותי ביוב לצרכנים כאמור, תיתן לבעלי נכסים בתחום היישוב הנקלט שיחוברו למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית הנחה מתשלומי ההקמה למים או מתשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין, לפי סעיף זה.
: (ג) המועצה האזורית תבחן את אומדן ההכנסות, לעומת אומדן ההשקעות; עלה אומדן ההכנסות על אומדן ההשקעות, תעניק המועצה האזורית הנחה ששיעורה באחוזים יחושב כהפרש שבין אומדן ההכנסות לאומדן ההשקעות, מחולק באומדן ההכנסות ומוכפל במאה.
: (ד) ההנחה תינתן רק לגבי שטח הקרקע בנכס, בנייה קיימת בנכס ובנייה חדשה בנכס שבנייתה תחל בתוך התקופה שנכללה באומדן ההשקעות לפי סעיף קטן (ג); לעניין תשלומי הקמה לביוב תינתן ההנחה לגבי שלב הביב הציבורי בלבד.
: (ה) המועצה האזורית תעביר לרשות הממשלתית, מיד לאחר עריכת אומדן ההכנסות ואומדן ההשקעות, ולא יאוחר משנה ממועד החיבור הראשון של נכס בתחום היישוב הנקלט למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית, הודעה שבה יפורטו היישוב הנקלט שבתחומו תחול ההנחה ושיעור ההנחה שחושב כאמור בסעיף קטן (ג), תצרף להודעתה את אומדן ההכנסות ואת אומדן ההשקעות, ותפרסמה באתר האינטרנט של המועצה האזורית.
: (ו) החלה המועצה האזורית לספק מים או שירותי ביוב לצרכנים בתוך היישוב הנקלט לפני שמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית המועצה האזורית לפעול באחת מהדרכים שלהלן, ובלבד שתודיע לבעלי הנכסים בתחום היישוב הנקלט על אופן הפעולה שבחרה בסמוך לאחר חיבורם למערכת המים או למערכת הביוב של המועצה:
:: (1) לגבות תשלומי הקמה מלאים מבעלי הנכסים בתחום היישוב הנקלט שנכסיהם חוברו למערכת המים או למערכת הביוב של המועצה האזורית, ולהשיב למי ששילמו כאמור, לא יאוחר מ-30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה), את הסכום שהיו זכאים לקבלו כהנחה;
:: (2) לגבות על חשבון תשלומי ההקמה כאמור תשלום חלקי, ולהשיב למי ששילמו כאמור, לא יאוחר מ-30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה), את הסכום שהיו זכאים לקבלו כהנחה ולא קיבלו במסגרת החיוב החלקי, או לחייב בתוך אותו מועד את מי ששילמו כאמור בסכום שנותרו חייבים בו, לפי העניין;
:: (3) לדחות את מועד החיוב בתשלומי ההקמה ל-30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה), ובלבד שלא תחלוף יותר משנה ממועד החיבור למערכת המים או למערכת הביוב של המועצה האזורית עד למועד החיוב כאמור; חיוב במועד נדחה כאמור יימסר למי שהוא בעל הנכס במועד החיוב;
:: (4) סכומים שיש להשיבם או לחייבם כהפרש לפי פסקאות (1) או (2) ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד התשלום עד מועד ההשבה או התשלום; סכומים שיש להשיבם כאמור ולא הושבו בתום 13 חודשים ממועד חיבורו של נכס למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית, לפי העניין, יראום החל מתום 13 חודשים כאמור כתשלום יתר ויחול [[סעיף 19]], ולעניין [[סעיף 35 לכללי אמות המידה]] יראו את המועד שבו הפך הסכום לתשלום יתר כמועד ההחזר.

@ 25. הצמדה, עדכון ועיגול סכומים
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת השנייה]] [[ובתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל בשנת 2019, בדרך של הצמדתם למדד המשוקלל, לפי שיעור שינוי רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון לעומת רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר שלפניו.
: (ב) הסכומים הנקובים [[בתוספת השישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל בשנת 2019, בדרך של הצמדתם למדד המחירים לצרכן, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם לחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם לחודש נובמבר שלפניו.
: (ג) הסתיים סכום תעריף שעודכן כאמור בסעיף זה בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה - בטל.

@ 26. ביטול
: כללי הוראת השעה - בטלים.

@ 27. תחילה ותחולה
: (א) תחילתם של כללים אלה ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018).
: (ב) כללים אלה יחולו על מועצות אזוריות המנויות [[בתוספת הראשונה]], ואולם לעניין תשלומי הקמה לביוב יחולו כללים אלה על מועצות אזוריות המנויות [[בתוספת השנייה]] בלבד; ולעניין תשלומי הקמה למים יחולו כללים אלה על מועצות אזוריות המנויות [[בתוספת השלישית]] בלבד, בכפוף [[לסעיף 28]].

@ 28. הוראות מעבר
: (א) בסעיף זה, &quot;דרישה קודמת&quot; - דרישה לתשלום היטל ביוב או היטל הנחת צינורות שערכה המועצה האזורית כדין, והומצאה לבעל הנכס לפני יום התחילה, בין שהיתה לגבי שטח קרקע ובין שהיתה לגבי שטח בנייה.
: (ב) לא הומצאה לבעל נכס דרישה קודמת, לא תטיל עליו המועצה האזורית לשלם היטל ביוב או היטל הנחת צינורות אף אם היתה מוסמכת לעשות כן לפני יום התחילה.
: (ג) בכפוף [[לסעיף 10]], מועצה אזורית רשאית להטיל על בעל נכס לשלם תשלומי הקמה לפי כללים אלה בהתקיים אחד מאלה, ובלבד שלא הומצאה לבעל הנכס דרישה קודמת:
:: (1) אושרה בקשה להיתר לבנייה בנכס לפני יום התחילה וההיתר לא ניתן עד יום התחילה;
:: (2) נודע למועצה האזורית שקיימת בנייה חורגת בנכס לפני יום התחילה, והבנייה החורגת לא נהרסה עד יום התחילה.
: (ד) הומצאה לבעל נכס דרישה קודמת ביום ח' בתשרי התשע&quot;ח (28 בספטמבר 2017) או אחריו, תבטלה המועצה האזורית ותחליפה בדרישה לתשלומי הקמה לפי כללים אלה על אף שהעילה לחיוב לפי [[סעיף 8]] התקיימה לפני יום התחילה, אלא אם כן שילם בעל הנכס את החיוב לפי הדרישה הקודמת לפני יום התחילה; על אף האמור [[בסעיף 15]], דרישה לתשלומי הקמה לפי סעיף קטן זה תיפרע בתוך 7 ימים מיום המצאתה לבעל הנכס או במועד שנקבע לתשלום לפי הדרישה הקודמת שבוטלה, לפי המאוחר.

@ 29. הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 4(2)]], [[9(א)]] [[ו-27(ב)]], מועצה אזורית המנויה [[בתוספת השלוש עשרה]], שלא נקבעו לה תעריפים לתשלומי הקמה למים [[בתוספת השלישית]], רשאית, עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022) או עד לקביעת תעריפים לתשלומי הקמה למים [[בתוספת השלישית]] לגבי אותה מועצה אזורית, לפי המוקדם, לגבות תשלומי הקמה למים לפי כללים אלה, בשינויים המחויבים, כאילו ננקבו [[בתוספת השלישית]] לגבי אותה מועצה אזורית תעריפי הקמה למים בשיעורים הקבועים לאותה מועצה אזורית [[בתוספת השלוש עשרה]]; [[סעיף 25(א) ו-(ג)]] יחול לגבי התעריפים [[שבתוספת השלוש עשרה]].
: (ב) מועצה אזורית שחל עליה סעיף קטן (א), תגבה, מיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) עד קביעת תעריפים לתשלומי הקמה למים לגבי אותה מועצה אזורית [[בתוספת השלישית]], תעריפי הקמה למים כדלקמן, ויחול [[סעיף 25(א) ו-(ג)]]:
:: (1) לכל מטר מרובע משטח הקרקע בנכס - 4 שקלים חדשים;
:: (2) לכל מטר מרובע משטח הבנייה בנכס - 20 שקלים חדשים.
: (ג) על אף האמור [[בסעיפים 5(א)]] [[ו-5(ג)]], מועצה אזורית שלגביה הובאו בחשבון שטחי קרקע או שטחי מבנים של גוף עתיר שטח לצורך קביעת תעריף הקמה לביוב הקבוע [[בתוספת השנייה]] או לצורך קביעת תעריף הקמה למים החל לפי סעיף קטן (א), תוכל, עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019), לחייב גוף עתיר שטח בתשלומי הקמה לגבי שטחים שהובאו בחשבון כאמור ולפי תעריף שנקבע כאמור, גם אם לא נקבע לגבי אותה מועצה אזורית תעריף הקמה לגוף עתיר שטח [[בתוספת השנייה]] או השלישית, לפי העניין, גם אם לא התקיימו במועצה האזורית ובחיוב התנאים [[שבפסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ג)]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((נמחק).))

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[2|הגדרת &quot;מועצה אזורית{{מוקטן|&quot;}} בסעיף 2]] [[וסעיף 27(ב)]]))) ====
: כללים אלה יחולו על כל אחת מהמועצות האזוריות האלה:
@ (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: {{עמודות|2|
: 1. המועצה האזורית אל בטוף;
: 2. המועצה האזורית אל קסום;
: 3. המועצה האזורית אלונה;
: 4. המועצה האזורית אשכול;
: 5. המועצה האזורית באר טוביה;
: 6. המועצה האזורית בוסתן אל מרג';
: 7. המועצה האזורית בני שמעון;
: 8. המועצה האזורית ברנר;
: 9. המועצה האזורית גדרות;
: 10. המועצה האזורית גולן;
: 11. המועצה האזורית גזר;
: 12. המועצה האזורית גן רווה;
: 13. המועצה האזורית דרום השרון;
: 14. המועצה האזורית הגלבוע;
: 15. המועצה האזורית הגליל העליון;
: 16. המועצה האזורית הגליל התחתון;
: 17. המועצה האזורית הערבה התיכונה;
: 18. המועצה האזורית זבולון;
: 19. המועצה האזורית חבל אילות;
: 20. המועצה האזורית חבל יבנה;
: 21. המועצה האזורית חבל מודיעין;
: 22. המועצה האזורית חוף אשקלון;
: 23. המועצה האזורית חוף הכרמל;
: 24. המועצה האזורית חוף השרון;
: 25. המועצה האזורית יואב;
: 26. המועצה האזורית לב השרון;
: 27. המועצה האזורית לכיש;
: 28. המועצה האזורית מבואות החרמון;
: 29. המועצה האזורית מגידו;
: 30. המועצה האזורית מטה אשר;
: 31. המועצה האזורית מטה יהודה;
: 32. המועצה האזורית מנשה;
: 33. המועצה האזורית מעלה יוסף;
: 34. המועצה האזורית מרום גליל;
: 35. המועצה האזורית מרחבים;
: 36. המועצה האזורית משגב;
: 37. המועצה האזורית נוה מדבר;
: 38. המועצה האזורית נחל שורק;
: 39. המועצה האזורית עמק הירדן;
: 40. המועצה האזורית עמק המעיינות;
: 41. המועצה האזורית עמק חפר;
: 42. המועצה האזורית עמק יזרעאל;
: 43. המועצה האזורית שדות דן;
: 44. המועצה האזורית רמת נגב;
: 45. המועצה האזורית שדות נגב;
: 46. המועצה האזורית שער הנגב;
: 47. המועצה האזורית שפיר;
: 48. המועצה האזורית תמר;
: 49. המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן.
}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;שטח הקרקע&quot; בסעיף 2]], [[וסעיפים 4(1)]], [[5]], [[6(ב)]], [[6(ד)(3)]], [[8(ה)]], [[9(א) ו-(ו)]], [[24(א)]], [[25(א)]], [[27(ב)]], [[29(ג) ו-(ד)]] [[והתוספת השתיים עשרה]]))) ====
@ : תשלומי הקמה לביוב לנכס במועצות האזוריות המפורטות בטבלה שלהלן יחושבו כמכפלה של שטח הקרקע והבניין שבנכס במטרים רבועים בסכומים בשקלים חדשים, לפי היישוב והרכיבים לחיוב, הקבועים בטבלה זו, ובנכס למגורים בתחום המועצות האזוריות שבפרטים (4), (7), (11), (17), (18), (21), (23), (25), (28), (29), (31), (40) ו-(42) בטבלה יהיה שטח הקרקע המרבי לכל יחידת דיור 500 מטרים רבועים:
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: {|
! פרט !! שם המועצה האזורית !! שמות היישובים/סוג הנכס !! רכיבים לחיוב !! תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע בנייה !! תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע קרקע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (1) || rowspan=&quot;4&quot; | אל-בטוף || rowspan=&quot;4&quot; | || ביוב ציבורי || 48.18 || 0
|-
| ביב מאסף || 11.16 || 0
|-
| מיתקני שאיבה || 26.60 || 0
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 24.62 || 0
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || אל-קסום || || || 0 || 0
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (3) || rowspan=&quot;2&quot; | אלונה || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 17.16 || 34.31
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 14.38 || 28.76
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (4) || rowspan=&quot;3&quot; | אשכול || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 29.41 || 29.41
|-
| ביב מאסף || 15.70 || 15.70
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 21.19 || 21.19
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (5) || rowspan=&quot;3&quot; | באר טוביה || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 14.33 || 7.16
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 33.70 || 16.85
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 52.74 || 26.37
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || בוסתן אל-מרג' || || || 14.50 || 23.82
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| rowspan=&quot;16&quot; | (7) || rowspan=&quot;16&quot; | בני שמעון || rowspan=&quot;3&quot; | (א) בית קמה, שובל ואבשלום || ביוב ציבורי || 13.38 || 31.22
|-
| ביב מאסף || 6.32 || 12.65
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 6.38 || 12.75
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) גבעות בר || ביב ציבורי || 7.79 || 18.19
|-
| ביב מאסף || 21.80 || 50.88
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.80 || 11.21
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ג) יחדיו || ביב ציבורי || 22.80 || 47.86
|-
| ביב מאסף || 20.52 || 53.21
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ד) משמר הנגב || ביב ציבורי || 12.96 || 25.93
|-
| ביב מאסף || 10.47 || 20.95
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 7.85 || 15.72
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ה) נבטים || ביב ציבורי || 23.22 || 42.07
|-
| ביב מאסף || 18.03 || 54.17
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ו) קיבוץ דביר || ביב מאסף || 15.72 || 31.45
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 10.99 || 21.97
|-
| (ז) קיבוץ דביר - הרחבה || ביב ציבורי || 12.94 || 25.87
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (8) || rowspan=&quot;3&quot; | ברנר || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 20.83 || 41.66
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 4.65 || 9.29
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.59 || 5.18
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (9) || rowspan=&quot;3&quot; | גדרות || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 17.79 || 5.93
|-
| ביב מאסף || 108.37 || 36.12
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 19.39 || 6.46
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (10) || rowspan=&quot;2&quot; | גולן || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב מאסף || 20.97 || 4.79
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 38.39 || 8.77
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (11) || rowspan=&quot;3&quot; | גזר || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 19.98 || 13.32
|-
| ביב מאסף || 21.37 || 14.26
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 8.46 || 5.63
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| rowspan=&quot;6&quot; | (12) || rowspan=&quot;6&quot; | גן רווה || rowspan=&quot;3&quot; | (א) נכס למגורים || ביב ציבורי || 9.99 || 14.36
|-
| ביב מאסף || 23.42 || 33.69
|-
| תחנת שאיבה || 13.63 || 19.61
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) נכס אחר || ביב ציבורי || 10.16 || 14.11
|-
| ביב מאסף || 23.84 || 33.11
|-
| תחנת שאיבה || 13.87 || 19.28
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (13) || rowspan=&quot;3&quot; | דרום השרון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 114.10 || 16.30
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 20.56 || 2.93
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 19.18 || 2.74
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (14) || rowspan=&quot;2&quot; | הגלבוע || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 45.64 || 22.82
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 33.37 || 16.65
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (15) || rowspan=&quot;3&quot; | הגליל העליון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 48.45 || 26.09
|-
| ביב מאסף || 12.13 || 6.53
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 30.52 || 16.44
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (16) || rowspan=&quot;3&quot; | הגליל התחתון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 87.68 || 12.53
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 55.55 || 7.93
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 56.46 || 8.07
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (17) || rowspan=&quot;3&quot; | הערבה התיכונה || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 39.64 || 19.88
|-
| ביב מאסף || 11.43 || 5.72
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 25.27 || 12.64
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| rowspan=&quot;8&quot; | (18) || rowspan=&quot;8&quot; | זבולון || (א) לכל נכס || ביב ציבורי || 41.39 || 20.69
|-
| (ב) כפר חסידים, איבטין, חוואלד, ראס עלי, נופית, כפר הנוער תל רגב ואזור התעשייה חסידים || ביב מאסף רכסים–זבולון || 4.38 || 2.19
|-
| (ג) חוואלד, ראס עלי, נופית ותל רגב || תחנת מאסף נחל ציפורי || 21.16 || 10.58
|-
| (ד) כפר חסידים, איבטין, חוואלד, ראס עלי, כפר הנוער, נופית ותל רגב || תחנת חסידים גדולה || 3.50 || 1.75
|-
| (ה) כפר חסידים || תחנת חסידים קטנה || 6.94 || 3.47
|-
| (ו) כפר ביאליק || תחנת א–ב–כ || 40.49 || 20.25
|-
| (ז) רמת יוחנן, כפר מכבי, חוואלד, ראס עלי, נופית, תל רגב וחוות צופים || מכון לטיפול בשפכים זבולון || 16.33 || 8.16
|-
| (ח) בית המעצר קישון, בית ספר כרמל זבולון, קיבוץ יגור, מתחם קניות יגור וקאנטרי קלאב || מכון לטיפול בשפכים יגור || 10.62 || 5.31
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (19) || rowspan=&quot;3&quot; | חבל אילות || (א) באר אורה || ביב ציבורי || 13.37 || 53.52
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ב) יהל || ביב מאסף || 4.04 || 14.94
| מכון לטיפול בשפכים || 19.51 || 78.04
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| (20) || חבל יבנה || || || 14.50 || 23.82
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (21) || rowspan=&quot;2&quot; | חבל מודיעין || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 11.41 || 22.83
|-
| ביב מאסף || 6.72 || 13.35
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (22) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף אשקלון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 8.70 || 17.42
|-
| ביב מאסף || 6.67 || 13.33
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 8.01 || 16.02
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (23) || rowspan=&quot;5&quot; | חוף הכרמל || rowspan=&quot;2&quot; | (א) בית אורן, הבונים, החותרים, ימין אורד, כפר הנוער גלים, כפר הנוער סיתרין, כלא דמון, מאיר שפיה, מלון יערות הכרמל, מעגן מיכאל, מעיין צבי, ניר עציון, עין כרמל ושדות ים || ביב מאסף || 24.61 || 6.16
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 56.87 || 14.21
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) לכל יישוב אחר || ביב ציבורי || 76.12 || 19.03
|-
| ביב מאסף || 24.61 || 6.16
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 56.87 || 14.21
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (24) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף השרון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 80.49 || 11.50
|-
| ביב מאסף || 11.14 || 1.59
|-
| מיתקנים || 22.07 || 3.16
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (25) || rowspan=&quot;3&quot; | יואב || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 10.09 || 5.44
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 36.97 || 19.87
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 9.23 || 4.97
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (26) || rowspan=&quot;4&quot; | לב השרון || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 52.33 || 26.17
|-
| ביב מאסף || 12.77 || 6.39
|-
| הולכה ומיתקנים || 17.03 || 8.51
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 24.26 || 12.13
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (27) || rowspan=&quot;2&quot; | לכיש || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 120.64 || 2.10
|-
| ביב מאסף || 76.24 || 2.10
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (28) || rowspan=&quot;2&quot; | מבואות החרמון || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 20.18 || 20.18
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 46.69 || 46.69
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| rowspan=&quot;12&quot; | (29) || rowspan=&quot;12&quot; | מגידו || rowspan=&quot;4&quot; | (א) גלעד, דליה, רמות מנשה, אלייקים, עין השופט, הזורע, יוקנעם המושבה || ביב ציבורי || 9.10 || 36.42
|-
| ביב מאסף || 2.09 || 8.34
|-
| מיתקנים || 1.92 || 7.67
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.69 || 18.77
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) רמות השופט, עין העמק, גבעת עוז, מגידו, משמר העמק, מדרך עוז, מבוא כרמל || ביב ציבורי || 9.10 || 36.42
|-
| ביב מאסף || 2.09 || 8.34
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.69 || 18.77
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ג) אורחן הכרמל ומחנה ג'וערה || ביב מאסף || 2.09 || 8.34
|-
| מיתקנים || 1.92 || 7.67
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.69 || 18.77
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ד) גן לאומי מגידו || ביב מאסף || 2.09 || 8.34
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.69 || 18.77
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (30) || rowspan=&quot;3&quot; | מטה אשר || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 35.28 || 35.28
|-
| ביב מאסף || 7.26 || 7.26
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 7.90 || 7.90
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (31) || rowspan=&quot;4&quot; | מטה יהודה || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 8.71 || 34.81
|-
| חיבור לביב מאסף ראשי || 6.42 || 25.66
|-
| ביב מאסף || 4.10 || 16.41
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.65 || 10.59
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (32) || rowspan=&quot;3&quot; | מנשה || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 33.35 || 33.35
|-
| ביב מאסף || 9.71 || 9.71
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 11.18 || 11.18
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (33) || rowspan=&quot;4&quot; | מעלה יוסף || rowspan=&quot;2&quot; | (א) מגורים || ביב מאסף ומיתקנים || 67.89 || 13.66
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.84 || 0.53
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ב) עסקים, מוסדות ותעשייה || ביב מאסף ומיתקנים || 74.61 || 14.71
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 3.12 || 0.53
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (34) || rowspan=&quot;3&quot; | מרום הגליל || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 38.15 || 19.07
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 28.30 || 14.15
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 32.88 || 16.44
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| (35) || מרחבים || || || 14.50 || 23.82
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (36) || rowspan=&quot;3&quot; | משגב || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 66.02 || 13.20
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 53.37 || 10.68
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 12.37 || 2.47
|- &lt;עוגן פרט 37&gt;
| (37) || נווה מדבר || || || 0 || 0
|- &lt;עוגן פרט 38&gt;
| (38) || נחל שורק || || || 14.50 || 23.82
|- &lt;עוגן פרט 39&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (39) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק הירדן || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 13.13 || 13.13
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 35.32 || 14.58
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 13.85 || 13.85
|- &lt;עוגן פרט 40&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (40) || rowspan=&quot;2&quot; | עמק המעיינות || (א) לכל נכס || ביב ציבורי || 11.62 || 34.86
|-
| (ב) מנחמיה || ביב מאסף בעד תוספת בנייה בנכס ששולם בעדו היטל ביב מאסף || 22.59 || 0
|- &lt;עוגן פרט 41&gt;
| rowspan=&quot;6&quot; | (41) || rowspan=&quot;6&quot; | עמק חפר || rowspan=&quot;2&quot; | (א) מגורים || ביב ציבורי || 119.41 || 29.31
|-
| ביב מאסף || 87.60 || 21.50
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ב) עסקים ומוסדות || ביב ציבורי || 131.34 || 32.24
|-
| ביב מאסף || 96.35 || 23.64
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ג) תעשייה || ביב ציבורי || 131.34 || 32.24
|-
| ביב מאסף || 96.35 || 23.64
|- &lt;עוגן פרט 42&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (42) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק יזרעאל || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 41.12 || 12.34
|-
| ביב מאסף || 53.15 || 15.95
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 50.67 || 15.21
|- &lt;עוגן פרט 43&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (43) || rowspan=&quot;2&quot; | שדות דן || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 10.89 || 43.53
|-
| ביב מאסף || 1.47 || 5.88
|- &lt;עוגן פרט 44&gt;
| (44) || רמת נגב || || || 0 || 0
|- &lt;עוגן פרט 45&gt;
| rowspan=&quot;9&quot; | (45) || rowspan=&quot;9&quot; | שדות נגב || rowspan=&quot;3&quot; | (א) מגורים || ביב ציבורי || 25.04 || 17.42
|-
| ביב מאסף || 13.90 || 9.73
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 18.89 || 13.21
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) עסקים ומוסדות || ביב ציבורי || 25.04 || 17.42
|-
| ביב מאסף || 16.68 || 11.68
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 22.65 || 15.86
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ג) תעשייה || ביב ציבורי || 25.04 || 17.42
|-
| ביב מאסף || 16.68 || 11.68
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 22.65 || 15.86
|- &lt;עוגן פרט 46&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (46) || rowspan=&quot;4&quot; | שער הנגב || rowspan=&quot;2&quot; | (א) אזור תעשייה || ביב ציבורי || 12.08 || 6.04
|-
| ביב מאסף || 2.23 || 1.11
|-
| (ב) יכיני, ניר עם וגבים || ביב מאסף || 0.50 || 0.25
|-
| (ג) קריית חינוך || ביב מאסף || 0.42 || 0.22
|- &lt;עוגן פרט 47&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (47) || rowspan=&quot;3&quot; | שפיר || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 45.30 || 27.73
|-
| ביב מאסף || 29.93 || 14.83
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 9.81 || 4.85
|- &lt;עוגן פרט 48&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (48) || rowspan=&quot;3&quot; | תמר || rowspan=&quot;2&quot; | (א) לכל נכס || ביב ציבורי || 24.56 || 1.87
|-
| ביב מאסף || 6.13 || 0.47
|-
| (ב) לכל נכס למעט נווה זוהר ועין בוקק || מכון לטיפול בשפכים || 37.90 || 2.87
|- &lt;עוגן פרט 49&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (49) || rowspan=&quot;3&quot; | מגדל תפן || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 3.69 || 3.84
|-
| ביב מיתקנים || 4.03 || 4.20
|-
| ביב מאסף || 11.67 || 12.16
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;שטח הקרקע&quot; בסעיף 2]], [[וסעיפים 4(2)]], [[5]], [[6(ג) ו-(ד)(3)]], [[8(ה)]], [[9(א) ו-(ו)]], [[25(א)]], [[27(ב)]], [[29(א) עד (ד)]]))) ====
@ : תשלומי הקמה למים לנכס במועצות האזוריות המפורטות להלן יחושבו כמכפלה של שטח הקרקע והבניין שבנכס במטרים רבועים בסכומים בשקלים חדשים, לפי היישוב והרכיבים לחיוב, הקבועים להלן:
@
: {|
! פרט !! שם המועצה האזורית !! שמות היישובים/סוג הנכס !! רכיבים לחיוב !! תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע בנייה !! תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע קרקע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) || עמק חפר || || שטח קרקע ושטח בנוי || 61.87 || 15.11
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || הערבה התיכונה || || שטח קרקע ושטח בנוי || 18.14 || 36.28
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) || משגב || || שטח קרקע ושטח בנוי || 58.89 || 11.77
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) || מגדל תפן || || שטח קרקע ושטח בנוי || 3.29 || 3.44
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| (5) || זבולון || || שטח קרקע ושטח בנוי || 50.52 || 7.87
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || חוף הכרמל || || שטח קרקע ושטח בנוי || 26.05 || 13.02
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיפים 8(ב) ו-(ו)]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} ((([[סעיף 8(ב)]])))

@ : לכל המעוניין,
: הח&quot;מ מהנדס/ת המועצה האזורית ....................., מאשר/ת בזה כי המועצה האזורית מצויה בעיצומה של עריכת תכניות/אישרה תכניות {{מוקטן|[מחק את המיותר]}} ל-{{מוקטן|[סמן במקומות הנוגעים לעניין]}}
: □ הקמה של מערכת מים המאפשרת את חיבור הנכס/ים ב............ לראשונה לאספקת מים;
: □ הקמה של מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב המאפשרת את חיבור הנכס/ים ב................... לראשונה לאספקת ביוב;
: □ הקמה של שלב ...................... של מערכת הביוב שישמש את הנכס/ים ב....................;
: וכי המועצה האזורית החליטה לפרסם מכרז לביצוע ההקמה או להתקשר בדרך אחרת כדין עם גורם שיבצע את ההקמה, בתוך 12 חודשים.
@ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|..................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|......................................................|מהנדס/ת המועצה האזורית ....................}} }}

@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} ((([[סעיף 8(ו)]])))

@ : לכל המעוניין,
: הח&quot;מ מהנדס/ת המועצה האזורית ....................., מאשר/ת בזה כי שטח הבנייה המסומן ............... בתשריט המצ&quot;ב, בגודל של ............ מטרים רבועים, נבנה בלא היתר בנייה/חורג מהשטח שהותר לבנייה בהיתר הבנייה {{מוקטן|[מחק את המיותר]}}; כי בנייה מסוג שטח הבנייה האמור באה במניין השטחים לפי [[תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ&quot;ב-1992]], וגודלו הנקוב לעיל חושב לפי [[((ה))תקנות האמורות]].
@ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|..................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|......................................................|מהנדס/ת המועצה האזורית ....................}} }}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[סעיף 8(ד)(2)]]))) ====
@ : {{ממורכז|טופס המחאה וויתור על זכויות לגבי תשתית אספקת מים של ספק אחר}}

@ : {{טורים שווים | שם בעל הנכס ........................... | מספר נכס ........................ }}
: {{טורים שווים | מספר זהות ............................... | טלפון לבירורים ..................... }}
: {{טורים שווים | כתובת ..................................... פקסימילה ..............................}}
: דואר אלקטרוני.................................................................................
@ : לכבוד {ש}} {{מוקטן|[שם המועצה האזורית]}}
: אני החתום מטה ......................., מספר זהות ..............................
: {{מודטן|[סמן במקום הנכון; בהעדר סימון תחול האפשרות המתאימה בפועל לנסיבות.]}}
: □ ממחה (מעביר) אליכם בזה כל זכות שעומדת לי כלפי ספק המים .................. (להלן - הספק האחר) לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס המתואר לעיל באמצעות הספק האחר ולגבי התשלומים ששולמו בעדן, אם יש לי זכויות כאמור, ובכפוף להמחאה (העברה) כאמור, אני מוותר על כל טענה ותביעה כלפי הספק האחר וכלפי המועצה האזורית לגבי הזכויות האמורות.
: □ מאשר בזה כי לא עומדת לי כל זכות כלפי ספק המים ........................ (להלן - הספק האחר) לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס המתואר לעיל באמצעות הספק האחר ולגבי התשלומים ששולמו בעדן, ומוותר על כל טענה ותביעה כלפי הספק האחר וכלפי המועצה האזורית לגבי זכויות כאמור.
@ : {{טורים שווים | תאריך ............................. חתימת בעל הנכס .................................... }}

== תוספת שישית (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 11(1), (2)(ג), (3) עד (5)]], [[25(ב)]] [[ו-29(ה)]]))) ====
@ : תשלומי הביוב לכל נכס במועצות האזוריות המפורטות בטבלה שלהלן יחושבו כמכפלה של מטרים מעוקבים מים שסופקו לנכס או לפי מטרים מעוקבים שפכים שסולקו מהנכס בסכומים הקבועים להלן:
@ (תיקון: תשפב-2)
: {|
! פרט !! שם המועצה האזורית !! שמות היישובים/סוג הנכס !! רכיבים לחיוב !! תעריף בשקלים חדשים - חיוב לפי מטר מעוקב מים !! תעריף בשקלים חדשים - חיוב לפי מטר מעוקב שפכים
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | אל-בטוף || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי וביב מאסף || 1.27 || 1.40
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.26 || 1.39
|-
| שיקום || 0.28 || 0.30
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || אל-קסום || || || 0 || 0
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (3) || rowspan=&quot;5&quot; | אלונה || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.69 || 0.99
|-
| ביב מאסף || 0.08 || 0.12
|-
| מיתקנים ותחנות שאיבה || 1.12 || 1.61
|-
| שיקום || 0.47 || 0.67
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.15 || 3.07
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (4) || rowspan=&quot;5&quot; | אשכול || rowspan=&quot;5&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 0.35 || 0.50
|-
| תפעול ביב מאסף || 0.29 || 0.41
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.48 || 0.69
|-
| שיקום || 1.13 || 1.62
|-
| החזר הון || 0.82 || 1.17
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (5) || rowspan=&quot;3&quot; | באר טוביה || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.19 || 1.70
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.84 || 2.63
|-
| שיקום || 0.51 || 0.73
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || בוסתן אל-מרג' || || || 2.39 || 3.28
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| rowspan=&quot;7&quot; | (7) || rowspan=&quot;7&quot; | בני שמעון || rowspan=&quot;4&quot; | (א) לכל נכס למעט פארק עידן || תפעול ביב ציבורי || 0.80 || 1.14
|-
| תפעול ביב מאסף || 0.86 || 1.23
|-
| שיקום || 0.59 || 0.84
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.26 || 1.80
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) פארק עידן || תפעול || 1.16 || 1.65
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.01 || 2.87
|-
| שיקום || 0.36 || 0.52
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (8) || rowspan=&quot;4&quot; | ברנר || rowspan=&quot;4&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.16 || 1.66
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.59 || 2.26
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.35 || 0.49
|-
| שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 0.57 || 0.82
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (9) || rowspan=&quot;3&quot; | גדרות || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.69 || 2.41
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.41 || 2.02
|-
| שיקום || 0.90 || 1.29
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (10) || rowspan=&quot;3&quot; | גולן || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.66 || 2.37
|-
| שיקום || 0.48 || 0.69
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.56 || 2.23
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (11) || rowspan=&quot;5&quot; | גזר || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.49 || 0.70
|-
| ביב מאסף || 1.00 || 1.42
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.15 || 1.64
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.31 || 0.44
|-
| שיקום ביב מאסף || 0.63 || 0.89
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (12) || rowspan=&quot;2&quot; | גן רווה || rowspan=&quot;2&quot; | || תפעול || 3.63 || 5.19
|-
| שיקום || 0.76 || 1.08
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (13) || rowspan=&quot;3&quot; | דרום השרון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.26 || 1.80
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.34 || 1.92
|-
| שיקום || 0.67 || 0.95
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (14) || rowspan=&quot;3&quot; | הגלבוע || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 0.75 || 1.07
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 2.45 || 3.50
|-
| שיקום || 0.34 || 0.49
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (15) || rowspan=&quot;3&quot; | הגליל העליון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 1.22 || 1.74
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.89 || 2.71
|-
| שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 0.62 || 0.89
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (16) || rowspan=&quot;3&quot; | הגליל התחתון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.07 || 1.53
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.79 || 2.55
|-
| שיקום || 0.96 || 1.37
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (17) || rowspan=&quot;4&quot; | הערבה התיכונה || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.98 || 1.40
|-
| ביב מאסף || 0.41 || 0.58
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.83 || 1.18
|-
| שיקום || 0.95 || 1.36
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (18) || rowspan=&quot;3&quot; | זבולון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.50 || 2.14
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 2.36 || 3.37
|-
| שיקום || 0.48 || 0.68
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (19) || rowspan=&quot;3&quot; | חבל אילות || rowspan=&quot;2&quot; | || תפעול ומכון לטיפול בשפכים || 1.82 || 2.60
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 2.31 || 3.30
|-
| שיקום || 0.60 || 0.85
|-
| לכל יישובי המועצה למעט יהל || החזר הון/תעריף חלף דמי הקמה (ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים) || 0.85 || 1.22
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (20) || rowspan=&quot;4&quot; | חבל יבנה || rowspan=&quot;4&quot; | בית גמליאל || תפעול ביב ציבורי || 1.40 || 1.99
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.08 || 1.54
|-
| שיקום || 1.62 || 2.31
|-
| החזר הון || 2.39 || 3.41
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (21) || rowspan=&quot;4&quot; | חבל מודיעין || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 1.13 || 1.61
|-
| ביב מאסף || 0.70 || 1.00
|-
| שיקום || 0.56 || 0.81
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.08 || 1.54
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (22) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף אשקלון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 2.47 || 3.53
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.38 || 1.97
|-
| שיקום || 0.16 || 0.22
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (23) || rowspan=&quot;2&quot; | חוף הכרמל || (א) בית אורן, הבונים, ימין אורד, כפר הנוער גלים, כפר הנוער סיתרין, כלא דמון, מאיר שפיה, מלון יערות הכרמל, מעגן מיכאל, מעיין צבי, ניר עציון, עין כרמל ושדות ים || || 3.18 || 4.54
|-
| (ב) כל יישוב אחר במועצה || || 3.99 || 5.70
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (24) || rowspan=&quot;5&quot; | חוף השרון || rowspan=&quot;5&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.25 || 1.78
|-
| תפעול ביב מאסף || 0.54 || 0.77
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.12 || 1.61
|-
| שיקום || 0.39 || 0.55
|-
| החזר הון || 0.72 || 1.02
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (25) || rowspan=&quot;4&quot; | יואב || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.82 || 1.17
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 0.78 || 1.11
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.92 || 1.32
|-
| שיקום || 0.50 || 0.72
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (26) || rowspan=&quot;3&quot; | לב השרון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.51 || 2.16
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.36 || 3.37
|-
| שיקום || 0.45 || 0.64
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (27) || rowspan=&quot;3&quot; | לכיש || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי ומאסף || 1.53 || 2.18
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.82 || 1.18
|-
| שיקום || 0.70 || 1.00
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (28) || rowspan=&quot;4&quot; | מבואות החרמון || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.98 || 1.40
|-
| ביב מאסף || 1.41 || 2.01
|-
| שיקום || 0.92 || 1.31
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.66 || 0.95
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (29) || rowspan=&quot;3&quot; | מגידו || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.25 || 1.79
|-
| תפעול ביב מאסף ומיתקן לטיהור שפכים || 2.55 || 3.65
|-
| שיקום || 0.69 || 0.99
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (30) || rowspan=&quot;4&quot; | מטה אשר || rowspan=&quot;4&quot; | || תפעול || 1.41 || 2.01
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.40 || 0.57
|-
| שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 0.31 || 0.44
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.59 || 2.27
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (31) || rowspan=&quot;3&quot; | מטה יהודה || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 2.02 || 2.89
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.25 || 1.79
|-
| שיקום || 1.32 || 1.88
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (32) || rowspan=&quot;4&quot; | מנשה || rowspan=&quot;4&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.02 || 1.46
|-
| ביב מאסף || 0.68 || 0.98
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.14 || 1.63
|-
| שיקום || 0.19 || 0.27
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (33) || rowspan=&quot;3&quot; | מעלה יוסף || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 2.14 || 3.06
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.40 || 0.58
|-
| שיקום || 0.66 || 0.94
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (34) || rowspan=&quot;3&quot; | מרום הגליל || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.86 || 2.66
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.52 || 0.74
|-
| שיקום || 1.25 || 1.78
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (35) || rowspan=&quot;3&quot; | מרחבים || rowspan=&quot;3&quot; | || אחזקה ותפעול || 1.53 || 2.02
|-
| שיקום || 0.48 || 0.64
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.59 || 0.77
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (36) || rowspan=&quot;3&quot; | משגב || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 2.36 || 3.14
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.12 || 1.50
|-
| שיקום || 0.93 || 1.24
|- &lt;עוגן פרט 37&gt;
| (37) || נווה מדבר || || || 0 || 0
|- &lt;עוגן פרט 38&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (38) || rowspan=&quot;2&quot; | נחל שורק || rowspan=&quot;2&quot; | || תפעול || 1.84 || 2.53
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.29 || 1.76
|- &lt;עוגן פרט 39&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (39) || rowspan=&quot;5&quot; | עמק הירדן || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.71 || 1.01
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.26 || 0.37
|-
| שיקום ביב מאסף || 1.08 || 1.54
|-
| ביב מאסף || 1.42 || 2.04
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.91 || 1.30
|- &lt;עוגן פרט 40&gt;
| rowspan=&quot;7&quot; | (40) || rowspan=&quot;7&quot; | עמק המעיינות || rowspan=&quot;6&quot; | (א) לכל נכס || תפעול ביב ציבורי || 0.74 || 0.92
|-
| ביב מאסף || 0.50 || 0.62
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.17 || 1.46
|-
| טיפול שלישוני || 0.18 || 0.22
|-
| שיקום || 1.12 || 1.40
|-
| החזר הון מכון לטיפול בשפכים || 0.33 || 0.41
|-
| (ב) לכל נכס, למעט נכסים ששילמו היטל ביוב במושב מנחמיה || החזר הון ביב מאסף || 2.38 || 2.97
|- &lt;עוגן פרט 41&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (41) || rowspan=&quot;5&quot; | עמק חפר || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.83 || 1.18
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 0.65 || 0.93
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.73 || 2.47
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.29 || 0.41
|-
| שיקום ביב מאסף ומיתקנים || 0.23 || 0.33
|- &lt;עוגן פרט 42&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (42) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק יזרעאל || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 1.09 || 1.36
|-
| ביב מאסף || 0.98 || 1.22
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.84 || 1.05
|- &lt;עוגן פרט 43&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (43) || rowspan=&quot;4&quot; | שדות דן || rowspan=&quot;4&quot; | || תפעול || 1.17 || 1.68
|-
| ביב מאסף || 0.32 || 0.46
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.60 || 2.28
|-
| שיקום || 0.57 || 0.81
|- &lt;עוגן פרט 44&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (44) || rowspan=&quot;5&quot; | רמת נגב || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.52 || 0.75
|-
| ביב מאסף, מיתקנים ומכון לטיפול בשפכים || 3.52 || 5.02
|-
| החזר הון || 1.62 || 2.31
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.08 || 0.11
|-
| שיקום ביב מאסף, מיתקנים ומכון לטיפול בשפכים || 0.53 || 0.76
|- &lt;עוגן פרט 45&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (45) || rowspan=&quot;4&quot; | שדות נגב || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.52 || 0.74
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 1.22 || 1.74
|-
| שיקום || 0.45 || 0.65
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.03 || 2.90
|- &lt;עוגן פרט 46&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (46) || rowspan=&quot;5&quot; | שער הנגב || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.32 || 0.45
|-
| ביב מאסף || 0.64 || 0.92
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.07 || 0.10
|-
| שיקום ביב מאסף || 0.14 || 0.20
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.48 || 3.55
|- &lt;עוגן פרט 47&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | (47) || rowspan=&quot;4&quot; | שפיר || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.53 || 0.76
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 0.69 || 0.99
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.40 || 2.00
|-
| שיקום || 0.48 || 0.69
|- &lt;עוגן פרט 48&gt;
| rowspan=&quot;5&quot; | (48) || rowspan=&quot;5&quot; | תמר || rowspan=&quot;2&quot; | (א) עין גדי, נאות הכיכר, עין תמר והר עמשא || ביב ציבורי וביב מאסף || 4.17 || 5.96
|-
| שיקום || 0.62 || 0.88
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) נווה זוהר ועין בוקק || ביב ציבורי וביב מאסף || 3.06 || 5.96
|-
| שיקום || 0.46 || 0.89
|-
| החזר הון מכון לטיפול בשפכים || 0.96 || 1.88
|- &lt;עוגן פרט 49&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (49) || rowspan=&quot;3&quot; | מגדל תפן || rowspan=&quot;3&quot; | || אחזקה והפעלה || 2.06 || 4.02
|-
| שיקום || 0.48 || 0.94
|-
| הון ומכון לטיפול בשפכים || 1.18 || 2.31
|}

== תוספת שביעית ==
==== ((([[סעיפים 11(2)(ג) ו-(ד)]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}}
@ : {{ממורכז|טופס בקשה להפחתת כמות המים המחושבת לצורך חיוב בתשלומי ביוב בעקבות השקיית גינון}}
@ : {{טורים שווים | מועצה אזורית: ........................... | שם היישוב: ......................... }}
: {{טורים שווים | שם הצרכן: ................................ | כתובת הצרכן: .................................}}
: {{טורים שווים | שטח קרקע: ........................... | שטח מבנה (קומת הקרקע): ............................ }}

@ 1. : '''נתוני הגינון בנכס:'''
: שטח מדשאה ................ מטר מרובע (להלן - מ&quot;ר)
: שטח שיחים ועצים................... מ&quot;ר
: שטח פרחים וורדים .................. מ&quot;ר
: סך הכול כמות שנתית מחושבת להשקיית גינון (סכום הכמויות) = ................. מ&quot;ק או שנה {{מוקטן|(נציג המועצה ימלא נתון זה)}}

@ 2. : '''נתוני הצריכה בנכס:'''
: על הצרכן לצרף לבקשתו את חשבונות המים לתקופה של 12 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה.
: סך הכול כמות המים לבית שנמדדה במד-המים בכניסה לנכס: ............ מ&quot;ק או שנה {{מוקטן|(נציג המועצה ימלא נתון זה)}}

@ 3. : '''שיטת החיוב:'''
: הכמות לחיוב תחושב לפי הנמוך מהשניים: הפחתה של 60% מכמות המים ב-12 החודשים האחרונים או לפי צורכי הגינה;
: ההפחתה בכמויות שמוזרמות לביוב תחושב לגבי כמות המים היומית המאושרת להפחתה במכפלת ימי החיוב בכל תקופת חיוב.

@ 4. : '''הצהרת הצרכן:'''
: אני מצהיר כי אני משקה את שטחי הגינון בנכס שעליהם הצהרתי לפי הפירוט לעיל.
: אני מתחייב כי אם יהיה שינוי בשטחי השקיית הגינון העולה על 10% מהשטח שהוצהר [[בסעיף 1 לטופס]], אדווח על כך בהקדם למועצה האזורית, ולא יאוחר מ-30 ימים לאחר השינוי;
: אני מתחייב כי אאפשר לגורמים מטעם המועצה האזורית לבצע בדיקה בנכס כדי לבדוק את אמינות הנתונים; בדיקה זו תיעשה בתיאום מראש ובכפוף להימצאותי בנכס;
: ידוע לי כי אם יימצאו אי-התאמות בדיווח, רשאית המועצה האזורית לתקן את כמויות המים לחיוב בתשלומי ביוב ממועד אישור ההפחתה ולא יותר מ-12 חודשים אחורה.

@ : '''על החתום:'''
: שם ........................ תאריך .......................... חתימה ..............................
@ : '''החלטת המועצה האזורית'''
: לנכס אושרה/לא אושרה הפחתה של ................ מטרים מעוקבים מיום .............. עד יום .........................
: נימוקים: ..................................................................................................................
@ : '''על החתום:'''
: שם: ...................... תפקיד: .................. חתימה+חותמת: ................... תאריך: ...............

== תוספת שמינית ==
==== ((([[סעיפים 11(4)]], [[13(ב)]]))) ====

@ 1. : על שפכים אסורים לפי פסקה (1) להלן, ברפתות המצויות בתחום המועצות האזוריות המנויות [[בתוספת הראשונה]], יחולו הוראות אלה:
: (1) שפכים המכילים אחד או יותר מהמרכיבים המפורטים בטור א' בטבלה שבפסקה (2) הם שפכים אסורים, ובלבד שהריכוז של המרכיב הנמדד עולה על הריכוז המפורט לצדו בטור ב', מעבר לריכוזו הנמדד במים המסופקים לרפת בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדיווחה המעבדה;
: (2) סכום לחיוב בעד שפכים כאמור בפסקה (1) יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
:: {{ממורכז|1=&lt;math&gt; P_s = \frac{C_x - C_p}{C_p - C_w} \times W_p &lt;/math&gt;}}
:: בנוסחה זו -
::- &lt;math&gt;P_s&lt;/math&gt; - התעריף בשקלים חדשים למטר מעוקב שפכים;
::: {{מוקטן|ובלבד שערך &lt;math&gt;P_s&lt;/math&gt; לא יעלה על 20 שקלים חדשים למטר מעוקב שפכים.}}
::- &lt;math&gt;C_x&lt;/math&gt; - ריכוז המרכיב, במיליגרם לליטר, בשפכי הרפת;
::- &lt;math&gt;C_p&lt;/math&gt; - ריכוז המותר של המרכיב בשפכי הרפת, במיליגרם לליטר נוסף על ריכוזו שנמדד במי הרקע;
::- &lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt; - הריכוז הממוצע של המרכיב במים מותפלים, במיליגרם לליטר;
::- &lt;math&gt;W_p&lt;/math&gt; - התעריף הקבוע [[בסעיף 7(ב)3.1.1.2א בכללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
:: {|
! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מרכיב !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} &lt;math&gt;C_p&lt;/math&gt; !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} &lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt;
|-
| 1. כלוריד || 800 || 20
|-
| 2. נתרן || 600 || 15
|}

@ 2. (תיקון: תשע&quot;ט) : רפת המצויה בתחום המועצות האזוריות המנויות [[בתוספת הראשונה]] המזרימה שפכים חריגים, תחויב כקבוע [[+#תוספת שלישית פרט 2|בפרטים 2]] [[ו-3 בתוספת השלישית לכללי התעריפים לתאגידים]], לפי העניין, בלא הכפלה במקדמים [[שבפרט 2(א) בתוספת האמורה]].

@ 2א. (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2) : (((פקע).))

@ 3. : על דיגום רפת יחולו ההוראות האלה:
: (1) רפת תידגם 4 פעמים בשנה ויידגמו בה המרכיבים האלה: COD, כלוריד, נתרן, חנקן קיילדל (TKN)‏, TSS, זרחן כ-P;
: (2) מיקום הדיגום ברפת יהיה בנקודה שלאחר מיתקני הקדם לטיפול בשפכים;
: (3) דיגום לפי פסקה (1) יהיה דיגום חטף כהגדרתו [[בכללי שפכי תעשייה]].

@ 4. : כמות המים לחיוב השפכים לפי [[תוספת זו]] תהיה:
: (1) לפי מטר מעוקב מים שנמדד בכניסה לחצר ההמתנה ולמכון החליבה במכפלה של 0.7;
: (2) בהעדר מד-מים בכניסה לחצר ההמתנה ולמכון החליבה, כמויות המים לחיוב יהיו 35% מכמויות המים שנמדדו בכניסה לרפת;
: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), ברפת שמותקן בה מד-שפכים בהסכמה, תחויב הרפת לפי כמויות השפכים שנמדדו במד-השפכים.

== תוספת תשיעית ==
==== ((([[סעיף 12(ב) ו-(ג)]]))) ====

@ 1. : נמסרה לרשות הממשלתית הודעה כי ספק אחר לא העביר מידע הדרוש למועצה האזורית לצורך חיוב צרכן בתשלומי ביוב כאמור [[בסעיף 12(ב) לכללים]], רשאית הרשות הממשלתית להורות למועצה האזורית למסור מידע נוסף לרשות הממשלתית לעניין זה, וכן רשאית הרשות הממשלתית, לאחר ששמעה את עמדת המועצה האזורית, להורות לרשות המקומית לחייב את הצרכן לפי כמויות מים או שפכים, לפי העניין, שיחושבו באופן שתורה הרשות הממשלתית.

@ 2. : חלפו 90 ימים לפחות מיום מסירת הודעה לרשות הממשלתית כאמור [[בסעיף 12(ב) לכללים]] ולא ניתנה הוראה אחרת של הרשות הממשלתית כאמור [[בפרט 1 לתוספת זו]], רשאית המועצה האזורית לחייב את הצרכן בתשלומי ביוב לפי כמויות השפכים שלהלן, מוכפלות בתעריף למטר מעוקב שפכים [[שבתוספת השישית]]:
: {|
! פרט משנה !! סוג החיוב !! כמות שפכים לחודש {{ש}} במטרים מעוקבים
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) ביחידת דיור - || המועצה האזורית תחייב לפי פרטי משנה (א) או (ב) לפי שיקול דעתה ולפי נתונים שבידה - ||
|-
| (א) כמות שפכים ליחידת דיור || 13.48
|-
| (ב) כמות שפכים לנפש ביחידת דיור || 5.17
|-
| (2) בבית מלון, צימר, בתי ספר || כמות שפכים לחדר || 18.75
|-
| (3) ברפתות || כמות שפכים לפרה חולבת || 2.13
|-
| (4) בעסקים אחרים || || לפי הוראות הרשות הממשלתית
|}

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 17]]))) ====
: {{ממורכז|'''טופס בקשה לבירור דרישה לתשלומי הקמה'''}}
@ : {{טורים שווים | שם בעל הנכס: .............................. | מספר הנכס: ........................ }}
: {{טורים שווים | מספר זהות: ................................. | טלפון לבירורים: .................... }}
: {{טורים שווים | כתובת: ....................................... | מספר פקסימילה: ........................ }}
: דואר אלקטרוני:...................................................................................

@ : לכבוד
: {{מוקטן|[שם המועצה האזורית]}}
: אני החתום מטה ..........................., מספר זהות ....................., מבקש בירור בעניין דרישת התשלום מספר ........................ {{מוקטן|(יש לציין את מספר דרישת התשלום שלגביה מבוקש הבירור)}}, בשל טעות שחלה בדרישת התשלום, לפי כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע&quot;ח-2017 (להלן - הכללים).
: להלן פרטים עדכניים בדבר דרישת התשלום:
: {{טורים שווים | מספר זהות החייב: ........................ | שם בעל הנכס: ....................................... }}
: {{טורים שווים | שטח המגרש המחויב: ............................. | מועד הבקשה המקורי: ....................... }}
: {{טורים שווים | שימוש עיקרי בנכס: ................................ | כתובת הנכס: .................................... }}
: העניינים שלגביהם אני מגיש בקשה לבירור זו הם:
: □ השטח המחויב בתשלומי הקמה;
: □ זהות החייב בתשלומי הקמה;
: □ קיומו של תשלום קודם שלפי [[סעיף 10 לכללים]] מחייב את ביטול החיוב או את הקטנת סכום דרישת התשלום;
: □ טעות סופר, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.
@ : להלן פירוט הבקשה ונימוקיה: ..................................................................................
: ..............................................................................................................................
: מצורפים בזה מסמכים לתמיכת בקשתי זו.
@ : {{טורים שווים | תאריך ........................... | חתימת המבקש/ת ........................... }}

== תוספת אחת עשרה ==
==== ((([[סעיף 22(א)]]))) ====
@ : שיעור הכספים מתוך תשלומי הביוב שתעביר מועצה אזורית לקרן שיקום הוא כמפורט להלן:
@ (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-3)
: {|
! פרט !! מועצה אזורית !! שמות היישובים !! שיעור הכספים המיועד לקרן השיקום
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) || אל בטוף || || 9.85%
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || אל קסום || || 15.00%
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) || אלונה || || 10.41%
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) || אשכול || || 37.00%
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| (5) || באר טוביה || || 14.49%
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || בוסתן אל מרג' || || 15.00%
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (7) || rowspan=&quot;2&quot; | בני שמעון || (א) לכל נכס למעט פארק עידן || 16.81%
|-
| (ב) פארק עידן || 10.26%
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (8) || rowspan=&quot;2&quot; | ברנר || שיקום ביב ציבורי || 9.50%
|-
| שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 15.64%
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| (9) || גדרות || || 22.51%
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| (10) || גולן || || 13.02%
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| (11) || גזר || || 38.38%
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| (12) || גן רווה || || 17.29%
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| (13) || דרום השרון || || 20.38%
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| (14) || הגלבוע || || 9.59%
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| (15) || הגליל העליון || || 16.71%
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| (16) || הגליל התחתון || || 25.13%
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| (17) || הערבה התיכונה || || 30.00%
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| (18) || זבולון || || 11.03%
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| (19) || חבל אילות || || 21.24%
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| (20) || חבל יבנה || בית גמליאל || 24.96%
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| (21) || חבל מודיעין || || 16.27%
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| (22) || חוף אשקלון || || 3.88%
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| (23) || חוף הכרמל || || 15.00%
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| (24) || חוף השרון || || 9.67%
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| (25) || יואב || || 16.61%
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| (26) || לב השרון || || 10.39%
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| (27) || לכיש || || 23%
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| (28) || מבואות החרמון || || 23.14%
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| (29) || מגידו || || 15.40%
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| (30) || מטה אשר || || 19.14%
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| (31) || מטה יהודה || || 28.71%
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| (32) || מנשה || || 6.14%
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| (33) || מעלה יוסף || || 20.53%
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| (34) || מרום הגליל || || 34.40%
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| (35) || מרחבים || || 18.58%
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| (36) || משגב || || 21.08%
|- &lt;עוגן פרט 37&gt;
| (37) || נווה מדבר || || 15.00%
|- &lt;עוגן פרט 38&gt;
| (38) || נחל שורק || || 15.00%
|- &lt;עוגן פרט 39&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (39) || rowspan=&quot;2&quot; | עמק הירדן || ביב ציבורי || 5.85%
|-
| ביב מאסף || 24.59%
|- &lt;עוגן פרט 40&gt;
| (40) || עמק המעיינות || || 17.06%
|- &lt;עוגן פרט 41&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (41) || rowspan=&quot;2&quot; | עמק חפר || ביב ציבורי || 7.78%
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 6.11%
|- &lt;עוגן פרט 42&gt;
| (42) || עמק יזרעאל || || 42.60%
|- &lt;עוגן פרט 43&gt;
| (43) || שדות דן || || 15.49%
|- &lt;עוגן פרט 44&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (44) || rowspan=&quot;2&quot; | רמת נגב || ביב ציבורי || 1.3%
|-
| ביב מאסף, מיתקנים ומכון לטיפול בשפכים || 8.4%
|- &lt;עוגן פרט 45&gt;
| (45) || שדות נגב || || 10.78%
|- &lt;עוגן פרט 46&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (46) || rowspan=&quot;2&quot; | שער הנגב || שיקום ביב ציבורי || 1.95%
|-
| שיקום ביב מאסף || 3.89%
|- &lt;עוגן פרט 47&gt;
| (47) || שפיר || || 15.46%
|- &lt;עוגן פרט 48&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (48) || rowspan=&quot;2&quot; | תמר || (א) עין גדי, נאות הכיכר ועין תמר || 12.88%
|-
| (ב) נווה זוהר ועין בוקק || 10.17%
|- &lt;עוגן פרט 49&gt;
| (49) || מגדל תפן || שיקום || 12.88
|}

== תוספת שתים עשרה ==
==== ((([[סעיף 24(ב)]]))) ====
@ 1. : ההנחה בתעריפי ההקמה לביוב עקב אישור מענק השתתפות בהקמת מערכת ביוב תינתן לפי המפורט להלן:
: (1) ההנחה תינתן רק לאחר אישור ועדת ההשקעות של המילת&quot;ב ופתיחת ההתחייבויות למועצה לגבי המענק שאושר;
: (2) ההנחה תינתן בשל תשלומי ההקמה הנוגעים לשלבים במערכת הביוב, שלגביהם אושר המענק;
: (3) ההנחה תינתן בעת חיוב לפי העילות הקבועות [[בסעיפים 8(א)(1) או (5) לכללים]];
: (4) בעת הטלת חיוב לפי [[סעיף 8(א)(1)]] תינתן ההנחה רק לנכסים שבמועד שבו ועדת ההשקעות של המילת&quot;ב אישרה את המענק אין בהם עדיין בנייה (נכסים חדשים), לרבות לתוספות בנייה מאוחרות יותר באותם נכסים, אך לא לתוספות בנייה בנכסים שבהם קיימת בנייה בעת אישור המענק;
: (5) בעת הטלת חיוב לפי [[סעיף 8(א)(5)]] תינתן ההנחה לגבי שטח הקרקע ושטח הבנייה כפי שהם בעת אישור המענק;
: (6) ההנחה תינתן לגבי נכסים באזורים מסוימים שהמענק מיועד לטובתם, לפי החלטת ועדת ההשקעות של המילת&quot;ב;
: (7) ההנחה לפי פסקה (4) תינתן לתקופה של עד 15 שנים מיום שוועדת ההשקעות של המילת&quot;ב, אישרה את המענק;
: (8) חוסר או עודף בתשלומי ההקמה, שנוצרו עקב מתן ההנחה, יילקחו בחשבון בעת החישוב הבא של תעריפי תשלומי ההקמה לביוב של המועצה האזורית;
: (9) ההנחה תחול רק על התעריפים המפורטים [[בתוספת השנייה]].

@ 2. : שיעור ההנחה מתשלומי ההקמה לביוב (&lt;math&gt;R&lt;/math&gt;) יחושב לפי הנוסחה הזו:
: {{ממורכז|1=&lt;math&gt; R = 1 - \frac{ A - X }{ (K+\mathit{TK}) * \mathit{PK} + (B+\mathit{TB})*\mathit{PB} } &lt;/math&gt; }}
: ולעניין זה -
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; - סך כל שטח קרקע לחיוב בתשלומי הקמה לביוב - מגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; - סך כל שטח בנייה לחיוב בתשלומי הקמה לביוב - מגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;\mathit{TK}&lt;/math&gt; - סך כל שטח קרקע לחיוב בתשלומי הקמה - נכסים שאינם למגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;\mathit{TB}&lt;/math&gt; - סך כל שטח בנייה לחיוב בתשלומי הקמה לביוב - נכסים שאינם למגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;\mathit{PK}&lt;/math&gt; - סך כל תעריפי תשלומי ההקמה לביוב לשלבים שבעדם התקבלו מענקים - קרקע;
:- &lt;math&gt;\mathit{PB}&lt;/math&gt; - סך כל תעריפי תשלומי ההקמה לביוב לשלבים שבעדם התקבלו מענקים - בנייה;
:- &lt;math&gt;A&lt;/math&gt; - עלות הפרויקט בשקלים חדשים, כפי שאישרה ועדת השקעות של מילת&quot;ב;
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; - סכום המענק בשקלים חדשים&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; - שיעור ההנחה מתשלומי ההקמה לביוב.
: {{מוקטן|1 כפי שמופיע בטופס הבקשה לאישור המענק שאישרה הרשות הממשלתית.}}
: {{מוקטן|2 כפי שאישרה ועדת ההשקעות של המילת&quot;ב.}}

== תוספת שלוש עשרה ==
==== ((([[סעיף 29(א)]]))) ====
@ : תשלומי הקמה למים לנכס במועצות האזוריות המפורטות בטבלה שלהלן ושלא נקבע להן תעריף [[בתוספת השלישית]], יחושבו לפי סוג החיוב או הנכס, הרכיבים לחיוב והתעריפים שלהלן:
@ (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3)
: {|
! פרט !! שם המועצה האזורית !! סוג / החלק בנכס !! רכיבים לחיוב !! תעריף בשקלים חדשים !! יחידה לחיוב
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | באר טוביה || קרקע || שטח הקרקע || 10.97 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 54.87 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 65.84 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (2) || rowspan=&quot;3&quot; | בני שמעון || קרקע || שטח הקרקע || 9.14 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.68 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.81 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (3) || rowspan=&quot;3&quot; | גן רווה || קרקע || שטח הקרקע || 8.90 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.86 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 55.30 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (4) || rowspan=&quot;3&quot; | דרום השרון || קרקע || שטח הקרקע || 10.87 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 54.34 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 65.21 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (5) || rowspan=&quot;2&quot; | הגליל העליון || קרקע || שטח הקרקע || 2.39 || מטר רבוע
|-
| בניין || שטח בנייה || 28.65 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (7) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף אשקלון || קרקע || שטח הקרקע || 9.23 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 46.15 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 55.38 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| (8) || (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (9) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף השרון || קרקע || שטח הקרקע || 10.06 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 46.58 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 55.90 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (10) || rowspan=&quot;3&quot; | יואב || קרקע || שטח הקרקע || 9.16 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.80 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.93 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (11) || rowspan=&quot;3&quot; | לב השרון || קרקע || שטח הקרקע || 9.07 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.33 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.39 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (12) || rowspan=&quot;3&quot; | מגידו || קרקע || שטח הקרקע || 9.19 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.84 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.92 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (13) || rowspan=&quot;3&quot; | מטה אשר || קרקע || שטח הקרקע || 3.82 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 19.11 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 22.93 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (14) || rowspan=&quot;3&quot; | מטה יהודה || קרקע || שטח הקרקע || 7.59 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 38.01 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 45.60 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| rowspan=&quot;7&quot; | (15) || rowspan=&quot;7&quot; | מרום הגליל || מגורים, עסק או משרד, למעט בית מלון - || || ||
|-
| א. קרקע, עד 150 מ&quot;ר || שטח הקרקע, עד 150 מ&quot;ר || 10.77 || מטר רבוע
|-
| ב. בניין || שטח בנייה || 50.52 || מטר רבוע
|-
| בית מלון - || || ||
|-
| א. קרקע || שטח הקרקע || 11.99 || מטר רבוע
|-
| ב. בניין || שטח בנייה || 60.49 || מטר רבוע
|-
| בריכת שחיה - || נפח הבריכה || 24.67 || מטר מעוקב
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| (16) || (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | (17) || rowspan=&quot;2&quot; | נחל שורק || קרקע || שטח הקרקע || 3.60 || מטר רבוע
|-
| בניין || שטח בנייה || 28.79 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (18) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק הירדן || קרקע || שטח הקרקע || 9.56 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 47.99 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 57.73 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| (19) || (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (20) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק יזרעאל || קרקע || שטח הקרקע || 9.22 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 46.11 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.76 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (21) || rowspan=&quot;3&quot; | שדות דן || קרקע || שטח הקרקע || 1.69 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 8.52 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 10.22 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (22) || rowspan=&quot;3&quot; | שער הנגב || קרקע || שטח הקרקע || 9.16 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.77 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.93 || מטר רבוע
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | (23) || rowspan=&quot;3&quot; | שפיר || קרקע || שטח הקרקע || 9.23 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 43.42 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 52.14 || מטר רבוע
|}

&lt;פרסום&gt; ט' בטבת התשע&quot;ח (27 בדצמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>er23j5nz15oaneq1d0lpvp8f60wv73p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415957</id>
      <parentid>1415956</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:03:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב מס' 2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="144684" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע&quot;ח-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 664|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|7914)); ((תשע&quot;ט, 1637|תיקון|8135)), ((1947|תיקון (תיקון)|8159)), ((3446|תיקון מס' 2|8240)); ((תש&quot;ף, 251|תיקון|8308)), ((950|תיקון [תשע&quot;ט] (תיקון)|8433)), ((1633|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ&quot;א, 1093|תיקון|9025)), ((2220|ת&quot;ט|9206)), ((3494|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ&quot;ב, 1289|תיקון|9830)), ((3278|תיקון מס' 2|10224)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112(א)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולפי [[+|סעיף 15א(ב)]] [[=חוק הביוב|לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]] (להלן - חוק הביוב), קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': מטרה ופרשנות ==

@ 1. מטרות
: כללים אלה נועדו ליצור למועצות אזוריות, כמפורט בכללים אלה, מקור מימון למתן שירותי ביוב שוטפים ולהקמה, פיתוח ושדרוג של מערכות מים ומערכות ביוב, כך שיהיו ברמה, בטיב, באיכות ובתקנים הדרושים, ולהסדיר היבטים שונים הנוגעים לניהול משק הביוב בידי המועצות האזוריות, ולשם כך כוללים הוראות בעניינים המפורטים להלן:
: (1) התעריפים של התשלומים החד-פעמיים שישלמו בעלי נכסים למועצה האזורית לכיסוי עלות ההקמה, הפיתוח והשדרוג של מערכות המים ומערכות הביוב כאמור, ובכלל זה הכנת תכניות, טיפול באישורן לפי כל דין, רכישת ציוד ושירותים, ביצוען של התכניות, מדידה, פיקוח, בקרה, גבייה, מימון והוצאות קשורות לכל אלה;
: (2) העילות לחיוב בתשלומי הקמה והשטחים שלפיהם יחושבו תשלומי ההקמה;
: (3) התעריפים לשירותי המים והביוב שישלמו מחזיקי הנכסים למועצה האזורית;
: (4) הוראות שונות הנוגעות להסדרת משק המים והביוב במועצות האזוריות;
: (5) דרישות תשלום ופירעונן, והוראות נלוות אחרות.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-2)
: בכללים אלה -
:- &quot;אדמה חקלאית&quot; - קרקע שייעודה לפי תכנית הוא לחקלאות, שלא ניתן לגביה היתר לשימוש למטרה אחרת, ואין משתמשים בה בפועל למטרה אחרת, לרבות מבנה חקלאי על אותה קרקע שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת ביוב;
:- &quot;אחזקה&quot; - לרבות כל פעולה הדרושה לשמירתו התקינה של ביוב;
:- &quot;בנייה&quot; - בנייה חדשה, בנייה קיימת או בנייה חורגת, לפי העניין;
:- &quot;בנייה חדשה&quot; - בנייה של בניין חדש בנכס או של תוספת לבניין הבנוי בנכס;
:- &quot;בנייה חורגת&quot; - שטח בנייה שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא נבנה בלא היתר או חורג מן השטח שהותר בהיתר; לא יראו שטח כחורג מן השטח שהותר בהיתר, רק בשל העובדה שלא הובא במניין השטח המותר לבנייה בעת מתן ההיתר;
:: (2) הוצג לגביו תשריט המזהה את אותו שטח בנייה ומפרט את גודלו;
:: (3) בנייה מסוגו הנעשית לפי היתר באה במניין השטח המותר לבנייה לפי [[תקנות חישוב שטחים]];
:: (4) מתקיים לגביו אחד מאלה לפחות:
::: (א) ניתן לגביו אישור המהנדס כאמור [[בסעיף 8(ו)]];
::: (ב) הוצא לגביו צו הריסה מינהלי או שיפוטי או תלוי ועומד הליך מינהלי או שיפוטי בקשר להריסתו או לעבירה הכרוכה בהקמתו או שגורם המוסמך לנקוט הליך כאמור מסר הודעה על כוונתו לנקוט הליך כאמור;
::: (ג) הוצגה בקשה להיתר מטעם בעל הנכס, המציגה את אותו שטח בנייה כשטח קיים שאין עליו היתר ומפרטת את גודלו כבא במניין השטח המותר לבנייה לפי [[תקנות חישוב שטחים]];
:- &quot;בנייה קיימת&quot; - בנייה בהיתר בנכס, שביצועה החל לפני הוצאת דרישה לתשלומי הקמה לגבי אותו נכס;
:- &quot;בעל נכס&quot; -
:: (1) בנכסים שהם מקרקעי ציבור - החוכר לדורות, בין שבדין ובין שביושר, ובהעדר חוכר לדורות כאמור - מי שניתנה לו הרשאה להשתמש בנכס, שניתן לראותה מבחינת תוכנה כבעלות או כחכירה לדורות; ובהעדר חוכר לדורות או מי שניתנה לו הרשאה כאמור - בעליו של הנכס;
:: (2) בנכסים שאינם מקרקעי ציבור - מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל או כחוכר לדורות, ובהעדר רישום כאמור - בעליו או החוכר לדורות של הנכס מכוח הסכם או מסמך מחייב אחר, ובהעדר הסכם או מסמך כאמור - מי שזכאי להירשם כבעל הנכס, ובהעדר זכאי כאמור - מי שזכאי להפיק הכנסה מהנכס;
:- &quot;בקשה לבירור&quot; - בקשה לפי [[סעיף 17]];
:- &quot;גוף עתיר שטח&quot; - בעל נכס המחזיק נכס או נכסים ששטחם הכולל 70 דונם לפחות המרוכזים במתחם אחד, ובנה או שבכוונתו לבנות בהם בנייה ששטחה הוא 20,000 מטרים רבועים לפחות, והקים או שבכוונתו להקים בעצמו את מערכות המים ומערכות הביוב בנכסים שבמתחם בלי להעבירן למועצה האזורית;
:- &quot;גורם מפתח&quot; - משרד ממשלתי או רשות מקרקעי ישראל שהתקשרו בהסכם עם המועצה האזורית לגבי פיתוח מתחם;
:- &quot;דמי פיתוח&quot; - תשלומים ששולמו בשל נכס למינהל מקרקעי ישראל או לרשות מקרקעי ישראל או למי מטעמם למימון עלות ההקמה של מערכת מים או מערכת ביוב, ובלבד שמינהל מקרקעי ישראל או רשות מקרקעי ישראל אישרו את סכומם;
:- &quot;דרישה לתשלומי ביוב&quot; - דרישת תשלום לפי [[סעיף 16(א)]];
:- &quot;דרישה לתשלומי הקמה&quot; - דרישת תשלום לפי [[סעיף 15]];
:- &quot;דרישת תשלום&quot; - דרישה לתשלומי הקמה, דרישה לתשלומי ביוב, דרישה לתשלום בעד שירותים מסוימים לפי [[סעיף 16(ב)]] או דרישת תשלום אחרת לפי כללים אלה, לפי העניין;
:- &quot;היטל ביוב&quot; - היטל שהוטל מכוח חוק עזר לפי [[הפרק השלישי לחוק הביוב]], כפי שהיה בתוקפו עד יום כ&quot;ב בתמוז התשס&quot;ט (14 ביולי 2009) או לפי פרק ב' בכללי הוראת השעה;
:- &quot;היטל הנחת צינורות&quot; - לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, שהוטלו מכוח חוק עזר, ובלבד שתכליתם היא מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה;
:- &quot;היתר&quot; - היתר לפי [[+|פרקים ה']] [[ו-ו' לחוק התכנון והבנייה]] או הרשאה לבנייה לפי כל דין, לפי העניין;
:- &quot;המהנדס&quot; - מהנדס המועצה האזורית או מי שסמכויות מהנדס המועצה האזורית נאצלו לו לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)|סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס מועצה אזורית), התשנ&quot;ב-1991 (([צ&quot;ל: חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ&quot;ב-1991]))]];
:- &quot;המדד המשוקלל&quot; - מדד המורכב מ-50 אחוזים מדד המחירים לצרכן ו-50 אחוזים מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים;
:- &quot;הקמה&quot; - התקנה או שדרוג של מערכת מים או של מערכת ביוב;
:- &quot;חוכר לדורות&quot; - כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]];
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק עזר&quot; - חוק עזר של מועצה אזורית, לרבות דין שמועצה אזורית פעלה לפיו מכוח הוראת מעבר בחיקוק שהחיל תעריפים מחוק עזר כאמור, במלואם או בשינויים;
:- &quot;חלקו היחסי של הביוב&quot; - בכל מועצה אזורית, היחס שבין התעריף לתשלומי ביוב לפי מטר מעוקב מים שסופקו לבין התעריף לתשלומי ביוב לפי מטר מעוקב שפכים, כפי שנקבעו [[בסעיף 11]] לגבי אותה מועצה אזורית;
:- &quot;יום התחילה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 27(א)]];
:- &quot;יחידת דיור&quot; - בניין או חלק מבניין שהוא לפי טיבו ומהותו יחידה נפרדת ועצמאית בנכס למגורים, המשמש בפועל או המיועד לשמש כיחידה נפרדת למגורים, לרבות מבנים יבילים;
:- &quot;יישוב&quot; - כהגדרתו [[בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;כללי אמות המידה&quot; - [[=כללי אמות המידה|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי הוראת השעה&quot; - כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע&quot;א-2010;
:- &quot;כללי התעריפים לתאגידים&quot; - [[=כללי התעריפים לתאגידים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי חישוב עלות&quot; - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי ספקים מקומיים&quot; - [[=כללי ספקים מקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;כללי קיצוב המים&quot; - [[=כללי קיצוב המים|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]];
:- &quot;כללי שפכי תעשייה&quot; - [[=כללי שפכי תעשייה|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;מבנה משק&quot; - קרקע שייעודה לפי תכנית הוא למבנה משק, לרבות מבנה על אותה קרקע שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין;
:- &quot;מד-מים&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מדידת מים (מדי-מים), התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;מדד המחירים לצרכן&quot; ו&quot;מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים&quot; - שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועצה אזורית&quot; - רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, כהגדרתה [[לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]], המנויה [[בתוספת הראשונה]], ובכלל זה חברה המצויה בבעלות מלאה של מועצה אזורית כאמור, וכן מועצה מקומית תעשייתית;
:- &quot;מועצה מקומית תעשייתית&quot; - מועצה שהוקמה לפי [[סעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות]];
:- &quot;מחזיק ביחידת דיור&quot; - אדם המחזיק ביחידת דיור או בחלק ממנה כבעל, כשוכר, כבר-רשות או בדרך אחרת, למעט אדם המתגורר באורח ארעי בבית מלון, בית הארחה או במיתקני קיט ונופש אחרים;
:- &quot;מיתקן לטיהור מי שפכים&quot; - מיתקן ביוב המשמש לטיהור שפכים;
:- &quot;מיתקן קדם לטיפול בשפכים&quot; - מיתקן המשמש להקטנת ריכוז המזהמים בשפכים;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מערכת ביוב&quot; - ביוב כהגדרתו [[בחוק הביוב]];
:- &quot;מערכת מים&quot; - צנרת ומיתקנים אחרים להולכה, לאיגום ולאספקה של מים, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם, למעט מיתקנים כאמור הנמצאים בחצרי הצרכן אחרי מד-המים, ובהעדר מד-מים - אחרי המקום שבו מועברים המים לרשות הצרכן;
:- &quot;מקרקעי ציבור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 107 לחוק המקרקעין]];
:- &quot;מתחם פיתוח&quot; - שטח המיועד לפי תכנית למגורים, לתעשייה או לתעסוקה, לרבות שימושים אחרים המותרים באותה תכנית;
:- &quot;נכס&quot; - לרבות מגרש כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;נכס עתיר קרקע&quot; - נכס או נכסים ששטחם הכולל 50 דונם לפחות המרוכזים במתחם אחד שאינו מתחם פיתוח, וששטח הבנייה הקיים בו, יחד עם שטח הבנייה שניתן להקים בו לפי התכנית החלה עליו, אינו עולה על עשרה אחוזים משטח הקרקע בו, למעט אדמה חקלאית;
:- &quot;ספק&quot; - כהגדרתו [[בכללי קיצוב המים]];
:- &quot;ספק אחר&quot; - ספק שאינו המועצה האזורית;
:- &quot;צרכן&quot; - מחזיק בנכס המחובר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין;
:- &quot;צרכן גדול&quot; - כהגדרתו [[בכללי התעריפים לתאגידים]], ויקראו את ההגדרה כאילו במקום &quot;החברה&quot; נאמר &quot;מועצה אזורית&quot;;
:- &quot;קרן שיקום&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 22]];
:- &quot;רפת&quot; - מקום שבו מוחזקים ראשי צאן או בקר, לרבות מכון חליבה, מפטמה, סככות, מרבצים וחצרות המתנה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;שטח בנייה&quot; - שטח בנייה בנכס המחושב לפי [[תקנות חישוב שטחים]], למעט שטחו של מבנה הפטור מהיתר לפי [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]]; [[סימן י' לתקנות האמורות]], לא יילקח בחשבון לצורך החישוב;
:- &quot;שטח הקרקע&quot; - שטחה הכולל של הקרקע שבנכס, לרבות הקרקע שעליה ניצבת או מתוכננת בנייה, ואולם במועצה אזורית שנקבע לגביה שטח קרקע מרבי ליחידת דיור או לגוף עתיר שטח [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]], לפי העניין - לא יותר משטח הקרקע המרבי שנקבע כאמור לגבי אותו סוג נכס;
:- &quot;שיקום&quot; - שמירה על מצבו של רכיב במערכת מים או במערכת ביוב בתקופת הקיים והחלפתו בתום תקופת הקיים, למעט שדרוגו;
:- &quot;שלב&quot; - לעניין מערכת ביוב - ביב ציבורי, ביב מאסף, מיתקן לטיהור מי שפכים או מיתקנים אחרים;
:- &quot;תכנית&quot; - תכנית מהתכניות שלפי [[פרק ג' לחוק התכנון והבנייה]], לרבות שינוי תכנית כאמור;
:- &quot;תפעול&quot; - רכיבי אנרגיה, שכר ואחזקה הדרושים לצורך תפעול מערכת הביוב;
:- &quot;תקנות חישוב שטחים&quot; - [[=תקנות חישוב שטחים|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;תשלומי ביוב&quot; - התשלומים השוטפים שעל מחזיקי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה בעד אחזקה, תפעול ושיקום של מערכת ביוב ובעד הקמה של מערכת ביוב שאינה ממומנת באמצעות תשלומי הקמה לביוב;
:- &quot;תשלומי הקמה&quot; - תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין;
:- &quot;תשלומי הקמה לביוב&quot; - התשלומים החד-פעמיים שעל בעלי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה, בעד הקמה של מערכת ביוב או בעד הקמה של שלב של מערכת ביוב, לפי העניין;
:- &quot;תשלומי הקמה למים&quot; - התשלומים החד פעמיים שעל בעלי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה, בעד הקמה של מערכת מים;
:- &quot;תשלום קודם&quot; - תשלומי הקמה לביוב, תשלומי הקמה למים, היטל ביוב, היטל הנחת צינורות, דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים או דמי פיתוח ששולמו בשל נכס בטרם הטילה המועצה האזורית על בעל הנכס חובה לשלם תשלומי הקמה לפי כללים אלה; ניתן פטור מתשלום סוג של תשלום קודם כאמור עקב ביצוע עבודות הקמה של מערכת מים או מערכת ביוב בידי בעל הנכס או במימונו, יראו לעניין הגדרה זו כאילו שולם אותו סוג של תשלום קודם.

== פרק ב': תשלומי הקמה - תעריפים ==

@ 3. העקרונות לקביעת תעריפי תשלומי ההקמה
: (א) תעריפי תשלומי ההקמה נועדו לשקף, בקירוב ככל האפשר, את אומדן העלות למועצה האזורית של הקמת מערכת מים ומערכת ביוב ברמה, בטיב, באיכות ובתקנים הנדרשים לפי כל דין.
: (ב) תשלומי ההקמה יוטלו לגבי בנייה לפי שטח הבנייה ולגבי קרקע לפי שטח הקרקע, ובלבד שלא שולם בשלהם תשלום קודם.

@ 4. תעריפי תשלומי ההקמה לרשויות המקומיות השונות
: תעריפי תשלומי ההקמה למטר רבוע שטח בנייה ולמטר רבוע שטח קרקע בכל מועצה אזורית הם אלה:
: (1) לגבי תשלומי הקמה לביוב - כמפורט לצד שם המועצה האזורית [[בתוספת השנייה]] לגבי מערכת הביוב בכללותה או לגבי כל שלב של מערכת הביוב;
: (2) לגבי תשלומי הקמה למים - כמפורט לצד שם המועצה האזורית [[בתוספת השלישית]].

@ 5. גוף עתיר שטח (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) גוף עתיר שטח יחויב בתשלומי הקמה למים רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבעו תעריפי הקמה לגוף עתיר שטח [[בתוספת השלישית]].
: (ב) במתחם של גוף עתיר שטח שהוא קיבוץ או מושב, גודל שטח הקרקע שניתן לחייבו בתשלומי הקמה לביוב בעד שלב של מערכת הביוב שישמש את הנכסים במתחם לא יעלה על פעמיים גודל שטח הבנייה שיש לחייבו בשל אותה עילת חיוב.
: (ג) גוף עתיר שטח שלא חל עליו סעיף קטן (ב) יחויב בתשלומי הקמה לביוב רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבעו תעריפי הקמה לביוב לגוף עתיר שטח [[בתוספת השנייה]], או בידי מועצה אזורית שלא נקבעו לגביה תעריפים כאמור אך מתקיימים לגביה ולגבי החיוב כל אלה:
:: (1) נקבע לגביה [[בתוספת השנייה]] תעריף כללי או שיורי לשלב במערכת הביוב, המיועד לחול גם על אזור המתחם;
:: (2) החיוב בשל שלב מערכת הביוב שישמש את המתחם, בהנחה שהמועצה האזורית הקימה במלואו, יוגבל ל-50% מהתעריף האמור בפסקה (1), ולגבי שלב ביב ציבורי לא יחול חיוב כלל;
:: (3) גודל שטח הקרקע שייכלל בחיוב לא יעלה על פעמיים גודל שטח הבנייה שיש לחייבו לפי אותה עילת חיוב.
: (ד) לעניין סעיפים קטנים (א) או (ג) קביעת תעריפי הקמה לגוף עתיר שטח יכול שתיעשה לגבי גופים עתירי שטח באופן כללי, לגבי סוג של גופים עתירי שטח או לגבי גופים עתירי שטח מסוימים, ולעניין מתחם של גוף עתיר שטח שהוא קיבוץ או מושב יראו גם תעריף החל בתחום אותו יישוב כתעריף לגוף עתיר שטח.

@ 5א. נכס עתיר קרקע (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תנאי לחיובו של נכס עתיר קרקע בתשלומי הקמה הוא שגודל שטח הקרקע שייכלל בחיוב לא יעלה על פי עשרה מגודל שטח הבנייה שיש לחייבו לפי אותה עילת חיוב.
: (ב) נדרשה מועצה אזורית להקים מערכת מים או מערכת ביוב שתשמש נכס עתיר קרקע, ועלות ההקמה עולה על 150,000 שקלים חדשים ואינה מכוסה באמצעות חיובו של הנכס עתיר הקרקע בתשלומי הקמה לפי סעיף קטן (א), רשאית המועצה האזורית לפנות לרשות הממשלתית בבקשה לאשר לה גביית תשלומי הקמה לפי העלות הסבירה של ההקמה, במקום התעריפים הקבועים בכללים אלה.
: (ג) קודם להגשת בקשה לרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ב) תודיע המועצה האזורית לבעל הנכס עתיר הקרקע על כוונתה להגיש את הבקשה ותיתן לו הזדמנות להגיב על כך; בהודעתה תציין המועצה האזורית פרטים בדבר הנכס עתיר הקרקע ובדבר מערכת המים או מערכת הביוב שהקימה או שבכוונתה להקים לצורך השימוש בנכס ובדבר העלויות הכרוכות בכך, וכי הוא רשאי להגיב בתוך 30 ימים.
: (ד) בחלוף 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ג), רשאית המועצה האזורית להגיש את בקשתה לרשות הממשלתית; בבקשתה תציין המועצה האזורית את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג), ותצרף העתק מהודעתה לבעל הנכס עתיר הקרקע וכן מתגובתו, אם ניתנה; הרשות הממשלתית רשאית לדרוש מהמועצה האזורית פרטים נוספים.
: (ה) התנגד בעל הנכס עתיר הקרקע לבקשה האמורה, לא תאשר הרשות הממשלתית את הבקשה, במלואה או בחלקה, אלא לאחר ששקלה את עמדת בעל הנכס עתיר הקרקע בתגובתו לפי סעיף קטן (ג).
: (ו) הרשות הממשלתית רשאית לדחות את הבקשה לפי סעיף זה או לאשרה, במלואה או בחלקה; הרשות הממשלתית תמסור למועצה האזורית ולבעל הנכס עתיר הקרקע את החלטתה המנומקת בתוך 60 ימים מיום שקיבלה את הבקשה, ואם ביקשה פרטים נוספים - מיום קבלתם.

@ 6. אדמה חקלאית ומבנה משק (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בעד נכס מסוג אדמה חקלאית לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב.
: (ב) בעד מבנה חקלאי על אדמה חקלאית, המחובר או מיועד להיות מחובר למערכת ביוב, יוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבע תעריף למבנה חקלאי או לאותו סוג של מבנה חקלאי [[בתוספת השנייה]].
: (ג) בעד נכס מסוג אדמה חקלאית יוטל חיוב בתשלומי הקמה למים, רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבע תעריף לאדמה חקלאית [[בתוספת השלישית]] ורק אם הנכס מחובר למערכת מים של המועצה האזורית או מיועד להיות מחובר כאמור.
: (ד) בנכס מסוג מבנה משק לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה אלא לפי הוראות אלה:
:: (1) לא יוטלו תשלומי הקמה על שטח הקרקע;
:: (2) לא יוטלו תשלומי הקמה למים או תשלומי הקמה לביוב על מבנה שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת המים או למערכת הביוב, לפי העניין;
:: (3) (((נמחקה).))

@ 7. שטח המיועד להפקעה
: (א) לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה בשל שטח המיועד להפקעה.
: (ב) שילם בעל נכס תשלומי הקמה או תשלום קודם בשל נכס ובמהלך חמש השנים שממועד התשלום הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה לפי [[+|סעיפים 5]] [[ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]], תשיב המועצה האזורית לבעל הנכס במועד ההפקעה את הסכום ששולם כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום התשלום עד יום ההשבה; הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה כאמור לאחר שחלפו חמש שנים ממועד התשלום אך בטרם חלפו חמש עשרה שנים ממועד התשלום, תשיב המועצה האזורית לבעל הנכס במועד ההפקעה את הסכום ששולם כאמור בניכוי 10% ממנו בעד כל שנה או חלק ממנה מחלוף חמש שנים ממועד התשלום עד מתן ההודעה כאמור, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום התשלום עד יום ההשבה.

== פרק ג': החיוב בתשלומי הקמה ותשלומם ==

@ 8. הטלת תשלומי הקמה
: (א) מועצה אזורית תטיל על בעל נכס חובה לשלם תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין, בהתקיים האמור באחת מן הפסקאות (1), עד (4) ובכפוף לתנאים בסעיף קטן (ב), והיא רשאית להטיל על בעל נכס חובה לשלם תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין, בהתקיים האמור בפסקה (5):
:: (1) אושרה בקשה להיתר לבנייה בנכס;
:: (2) המועצה האזורית חיברה את הנכס לראשונה לאספקת מים או להזרמת ביוב;
:: (3) נודע למועצה האזורית שקיימת בנייה חורגת בנכס;
:: (4) הנכס חדל להיות אדמה חקלאית;
:: (5) המקרים שבהם רשאית מועצה אזורית להטיל על בעל נכס תשלומי הקמה:
::: (א) המועצה האזורית הקימה את מערכת המים או את מערכת הביוב המאפשרת את חיבורו של הנכס לראשונה לאספקת מים או להזרמת ביוב או החלה בפעולות להקמה כאמור;
::: (ב) המועצה האזורית הקימה או החלה בהקמה של שלב של מערכת הביוב שישמש את הנכס.
: (ב) תנאי לחיוב בתשלומי הקמה בהתקיים האמור בסעיפים קטנים (א)(1), (3) ו-(4) הוא -
:: (1) בתשלומי הקמה לביוב - שהוקמה מערכת ביוב או שהוקם השלב הנוגע לעניין במערכת ביוב שמשמשת או תשמש את הנכס, או שהמועצה האזורית החלה בפעולות להקמתם של מערכת ביוב או של שלב כאמור במערכת הביוב, שיאפשרו את חיבורו של הנכס להזרמת ביוב באמצעות מערכת הביוב של המועצה האזורית; ואם המועצה האזורית טרם החלה בפעולות כאמור, שהיא עומדת להתחיל בביצוען וניתן על כך אישור המהנדס לפי [[טופס 1 שבתוספת הרביעית]];
:: (2) בתשלומי הקמה למים - שקיימת מערכת מים של המועצה האזורית שמשמשת או תשמש את הנכס, או שהמועצה האזורית החלה בפעולות להקמתה של מערכת מים כאמור, המאפשרת את חיבורו של הנכס לאספקת מים; ואם המועצה האזורית טרם החלה בפעולות כאמור, שהיא עומדת להתחיל בביצוען וניתן על כך אישור המהנדס לפי [[טופס 1 שבתוספת הרביעית]].
: (ג) הוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב בשל שלב של מערכת ביוב בנכס שאינו מחובר למערכת ביוב, תשיב המועצה האזורית את תשלום ההקמה שגבתה בעד שלב של מערכת הביוב כאמור בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד התשלום עד מועד ההשבה, לידי מי שהוא בעל הנכס במועד הזכאות להשבה, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הקמת שלב מערכת הביוב שבשלה הוטל החיוב לא הסתיימה בתוך שלוש שנים מהטלת החיוב;
:: (2) הנכס לא חובר למערכת ביוב בתוך חמש שנים מהטלת החיוב;
:: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת המועצה האזורית, להאריך את המועדים האמורים לתקופה שיורה, מנימוקים מיוחדים בהחלטה בכתב, ובכלל זה אם מצא שהעבודות הנוגעות לעניין בעיצומן וכי השבת הכספים עלולה לסכל את השלמתן; לעניין סעיף קטן זה, &quot;מועד הזכאות להשבה&quot; - שלוש שנים או חמש שנים ממועד הטלת החיוב, לפי העניין.
: (ד) לעניין תשלומי הקמה בהתקיים האמור בסעיף קטן (א)(2) -
:: (1) יראו חיבור כדין של נכס לאספקת מים או להזרמת ביוב, המחליף חיבור שנעשה שלא כדין, כחיבור לראשונה;
:: (2) יראו חיבור של נכס לאספקת מים, המחליף חיבור קודם של אותו נכס לאספקת מים באמצעות ספק אחר, כחיבור לראשונה, זולת אם בעל הנכס המחה למועצה האזורית את זכויותיו כלפי הספק האחר לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס והתשלומים ששולמו בעדן, אם יש לו זכויות כאמור, או אישר כי אין לו זכויות כאמור, בדרך של חתימה על טופס בנוסח [[שבתוספת החמישית]] או בדרך אחרת שאישרה לו המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית הודיעה לבעל הנכס כי הואיל והחיבור שהיא ביצעה או עומדת לבצע מחליף חיבור של ספק אחר, הוא לא יחויב בתשלומי הקמה אם יתמלאו תנאי פסקה זו ועל האופן שבו עליו לפעול לשם כך;
:: (3) יראו חיבור של נכס לאספקת מים או להזרמת ביוב בנסיבות האמורות [[בסעיף 9(ו)]] כחיבור לראשונה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצה אזורית שהתקשרה עם גורם מפתח של מתחם פיתוח בהסכם שלפיו ההקמה של מערכת המים ומערכת הביוב בתוך מתחם הפיתוח, או אחת מהן, כולן או חלקים מהן, תתבצע באמצעות הגורם המפתח או מי מטעמו, תפחית מכלל תשלומי ההקמה שבהם יחויבו בעלי הנכסים במתחם הפיתוח לפי פסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (א), לפי העניין, את ערך עבודות ההקמה שיבוצעו באמצעות הגורם המפתח או מי מטעמו, שעליו הסכימו המועצה האזורית והגורם המפתח, ובלבד שלא יעלה על תשלומי ההקמה המחושבים לפי [[התוספת השנייה]] או השלישית, לפי העניין.
: (ו) לחיוב בתשלומי הקמה לפי [[סעיף 8(א)(3)]] יצורף אישור של המהנדס בדבר בנייה חורגת לפי [[טופס 2 שבתוספת הרביעית]].

@ 9. חישוב סכום תשלומי ההקמה
: (א) תשלומי ההקמה יחושבו לפי שטח הבנייה ושטח הקרקע שבנכס, וסכומם יהיה הסכום המתקבל ממכפלת שטח הבנייה ושטח הקרקע בנכס בתעריפים שנקבעו למועצה האזורית לשטח בנייה ולשטח קרקע [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]], לפי העניין.
: (ב) השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות אישור בנייה חדשה בנכס הוא -
:: (1) בנכס שבעת אישור הבנייה החדשה אין בו בנייה קיימת - שטח הקרקע בנכס ושטח הבנייה החדשה;
:: (2) בנכס שבעת אישור הבנייה החדשה יש בו בנייה קיימת - שטח הבנייה החדשה;
:: לעניין זה, &quot;שטח הבנייה החדשה&quot; - שטח הבנייה החדשה כפי שהוא מפורט בבקשה להיתר שאושרה כאמור, ואם לא נמצאה הבקשה להיתר - שטח הבנייה החדשה כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.
: (ג) השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות בנייה חורגת יהיה שטח הבנייה החורגת כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.
: (ד) השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות ביצוע עבודות הקמת מערכת מים או ביוב או חיבור נכס לראשונה למערכת מים או למערכת ביוב כאמור [[בסעיף 8(א)(2) או (5)]] יהיה שטח הקרקע ושטח הבנייה הקיימת כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.
: (ה) שולמו תשלומי הקמה לפי [[סעיף 8(א)(5)]], אך ביצוע העבודות להקמת מערכת המים או מערכת הביוב, לפי העניין, לא החל בתוך שלוש שנים מיום התשלום, תחזיר המועצה האזורית לבעל הנכס את הסכום ששולם בשל תשלומי הקמה למערכת מים או תשלומי הקמה למערכת ביוב, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מהמדד הידוע בעת התשלום עד המדד הידוע בעת ביצוע ההחזר, אך לא פחות מהסכום ששולם.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א) [[ובסעיף 10(א)]], החליטה המועצה האזורית כי כתוצאה מתוספת בנייה בנכס בהיקף ניכר או בשל שינוי מהותי בשימוש הנעשה בנכס, נוצר צורך להקים ולחבר לנכס מערכת מים או ביוב נוספת או להחליף את מערכת המים או הביוב הקיימת המחוברת לנכס, ומועצת הרשות הממשלתית אישרה את החלטתה, יחושבו תשלומי ההקמה בעד כל שטח הבנייה וכל שטח הקרקע בנכס; ואולם לגבי שטחים שאינם מובאים בחשבון לפי [[סעיף 10(א)]] יחושבו תשלומי ההקמה לפי התעריפים שנקבעו למועצה האזורית [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]], לפי העניין, בהפחתה של 90% מהם או בהפחתה של שיעור גבוה יותר שעליו תחליט מליאת מועצת המועצה האזורית.

@ 10. תשלום קודם
: (א) על אף האמור [[בסעיף 9(א) עד (ג)]] -
:: (1) שולם לגבי בנייה בנכס תשלום קודם, לא ייכלל שטח אותה בנייה בחישוב השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין;
:: (2) שולם לגבי קרקע בנכס תשלום קודם, לא ייכלל שטח אותה קרקע בחישוב השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין;
:: (3) בנכס שהיה בו בניין או חלק מבניין שנהרס או שיש בו בניין או חלק מבניין המיועד להריסה אגב הבנייה החדשה (להלן בסעיף זה - הבניין שנהרס) ושולם לגבי הבניין שנהרס תשלום קודם, יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין, רק לפי שטח הבנייה שאושרה או שטח הבנייה החורגת, לפי העניין, העולה על שטח הבניין שנהרס.
: (ב) שטח הבנייה או הבניין שנהרס, לפי העניין, שלגביו שולם תשלום קודם כאמור בסעיף קטן (א), יחושב כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום, אף אם בעת התשלום הקודם נהגה שיטת חישוב אחרת של שטחים.
: (ג) רואים את כל אלה כבנייה ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין:
:: (1) בנייה שהקמתה החלה לפני יום התחילה, לרבות בניין שנהרס שהקמתו נעשתה בהיתר, בנכס שחובר לפני יום התחילה בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין, ובלבד שאם היתה הבנייה בנייה חורגת, הוכח כי חלפו שבע שנים לפחות מאז הקמת אותה בנייה, לא הוצא לגבי אותה בנייה צו הריסה מינהלי או שיפוטי שהפך חלוט ולא תלוי ועומד הליך מינהלי או שיפוטי בקשר להריסתה או לעבירה הכרוכה בהקמתה;
:: (2) כל בנייה אחרת שהוכח כי שולם לגביה תשלום קודם.
: (ד) רואים את כל אלה כבנייה ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין, זולת אם מדובר בבנייה חורגת או אם הוכח אחרת:
:: (1) בנייה בנכס שחובר בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין ביום התחילה או אחריו לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין;
:: (2) בנייה שהקמתה החלה ביום התחילה או אחריו, בנכס שחובר בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין.
: (ה) רואים את כל אלה כקרקע ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין:
:: (1) כל קרקע, זולת אדמה חקלאית, בנכס שיש בו בנייה שפסקה (1) בסעיף קטן (ג) חלה עליה;
:: (2) כל קרקע שהוכח כי שולם בשלה תשלום קודם.

== פרק ד': תשלומי ביוב ותשלומים בעד שירותים מסוימים ==

@ 11. תשלומי ביוב (תיקון: תש&quot;ף-3)
: צרכן בנכס המחובר למערכת ביוב ישלם למועצה האזורית תשלומי ביוב לפי המפורט להלן:
: (1) תשלומי הביוב יחושבו לפי כמות המים שסופקה לנכס במטרים מעוקבים, המוכפלת בתעריף לכל מטר מעוקב מים הנקוב [[בתוספת השישית]], לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס; המועצה האזורית תודיע לצרכן מהם שלבי מערכת הביוב המשמשים את הנכס והמתוחזקים בידי המועצה האזורית;
: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובלי לגרוע מהאמור בפסקה (3), במקרים האלה יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים המחושבת כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, מוכפלת בתעריף לכל מטר מעוקב שפכים הנקוב [[בתוספת השישית]], לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס:
:: (א) כמויות המים המרביות לצורך חיוב יחידת דיור בתשלומי הביוב, בעד תקופה המתחילה ב-1 באפריל בכל שנה ומסתיימת ב-30 בנובמבר באותה שנה (בפסקה זו - תקופת החיוב), יחושבו לפי כמויות מים ממוצעות יומיות שנמדדו בתקופה המתחילה ב-1 בדצמבר בשנה הקודמת לתקופת החיוב ומסתיימת ב-31 במרס בשנה שבה תקופת החיוב (בפסקה זו - תקופת החורף), במכפלה של סך כל הימים בתקופת החיוב (להלן - כמות מים לחיוב בתקופת הקיץ) או כמות המים שנקראה במד-המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החיוב, לפי הנמוך מביניהם;
:: (ב) כמות השפכים לצורך חיוב יחידת דיור בתשלומי הביוב בעד תקופת החורף, תחושב לפי כמות המים שנקראה במד-המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החורף במכפלה של 0.9;
:: (ג) מחזיק ביחידת דיור במועצות האזוריות המנויות [[תוספת שישית|בפרטים (17), (19) ו-(48) בתוספת השישית]] או מחזיק ביחידת דיור ברשויות מקומיות שייכללו בתחום קו מיעוט משקעים כמשמעותו [[בסעיף 8ד(3) לכללי קיצוב המים]], רשאי להגיש למועצה האזורית בקשה להפחתת כמויות המים לצורך חיובו בתשלומי ביוב בעקבות השקיית גינון, באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח [[תוספת 7 טופס 1|טופס 1 הקבוע בתוספת השביעית]]; ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של המועצה האזורית;
:: (ד) מצאה מועצה אזורית כי כמות המים לחיוב מחזיק ביחידת דיור לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב) אינה משקפת את שימושיו ביחידת הדיור, רשאית היא לדרוש ממנו להגיש בקשה לצורך חיובו בתשלומי הביוב באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח [[תוספת 7 טופס 1|טופס 1 הקבוע בתוספת השביעית]]; בדרישה כאמור יצוין כי ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של המועצה האזורית; לדרישה כאמור יצורפו נימוקי המועצה האזורית. נדרש מחזיק ביחידת דיור להגיש בקשה כאמור ולא הגיש, תחייבו המועצה האזורית בתשלומי ביוב לפי פסקה (1) או בפסקאות משנה (א) ו-(ב), לפי שיקול דעתה.
: (3) על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 3(ה1)(1)(א) לכללי חישוב עלות]] יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים המוזרמת למערכת הביוב של המועצה האזורית לפי אישור מכון התקנים הישראלי או לפי קריאת מד-המים המיועד למדידת שפכים כאמור [[בסעיף 3(ה1)(1)(א) לכללי חישוב עלות]], לפי העניין, [[ופסקאות (1), (4) ו-(5) בסעיף 3(ה1) לכללי חישוב עלות]] יחולו, לעניין זה, וייקראו כאילו בכל מקום, במקום &quot;חברה&quot; נאמר &quot;מועצה אזורית&quot; ובמקום &quot;70%&quot; נאמר &quot;חלקו היחסי של הביוב&quot;; על כמויות שפכים כאמור יחולו התעריפים לכל מטר מעוקב שפכים הנקובים [[בתוספת השישית]], לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס;
: (4) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3), ברפת שבה פועל מיתקן קדם לטיפול בשפכים יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים שתהיה לפי [[פרט 4 בתוספת השמינית]]; על כמויות שפכים כאמור יחולו התעריפים לכל מטר מעוקב שפכים הנקובים [[בתוספת השישית]], לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס;
: (5) על אף האמור בפסקאות (1), (3) ו-(4), בצרכן גדול יופחתו מתעריפי תשלומי הביוב המצטברים לשלבי מערכת הביוב הנקובים [[בתוספת השישית]] 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב מים, או 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב שפכים, לפי העניין, ולא יותר מהתעריפים המצטברים כאמור, וזאת בעד כמות מים או שפכים, לפי העניין, העולה על 15,000 מטרים מעוקבים בשנה.

@ 12. חובת מסירת מידע וחיוב לפי הערכה
: (א) ספק אחר ימסור למועצה האזורית, לפי דרישתה, כל נתון ופרט מידע לצורך קביעת כמות המים שנצרכה בנכס המצוי בתחומו, ובכלל זה מידע כמפורט ובאופן האמור [[בסעיפים 6(ב) ו-(ד) לכללי קיצוב המים]].
: (ב) לא קיבלה המועצה האזורית מידע כאמור בסעיף קטן (א) בחלוף 30 ימים ממועד הדרישה לפי סעיף קטן (א), בכלל או בהיקף המאפשר את חיובו של הצרכן בתשלומי ביוב, והספק האחר סירב להשלים את המידע הדרוש למועצה האזורית לצורך החיוב, תודיע על כך המועצה האזורית לרשות הממשלתית בכתב, ותצרף לפנייתה את כל המסמכים המצויים בידה בעניין ובכלל זה העתקים מפניותיה לספק האחר והתייחסות הספק האחר; הרשות הממשלתית רשאית לתת הוראות כאמור [[בפרט 1 בתוספת התשיעית]], והספק האחר או המועצה האזורית, לפי העניין, יפעלו לפי הוראותיה.
: (ג) חלפו 90 ימים מהודעת המועצה האזורית לרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב) ולא ניתנה הוראה אחרת של הרשות הממשלתית כאמור [[בפרט 1 בתוספת התשיעית]], המועצה האזורית רשאית לחייב את הצרכן בתשלומי ביוב לפי כמויות שפכים כאמור [[בפרט 2 בתוספת התשיעית]], ובלבד שמסרה לרשות הממשלתית הודעה על כוונתה לעשות כן שבעה ימים מראש לפחות; חיוב הצרכן במתכונת האמורה ייעשה כל עוד לא קיבלה המועצה האזורית את המידע הנוגע לכמות המים מספק המים, ואולם חיוב כאמור לתקופה העולה על 12 חודשים מותנה בהצגת דרישה נוספת לספק והודעה נוספת לרשות המים באופן ובמועדים באמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), וכך מדי 12 חודשים.
: (ד) צרכן רשאי לפנות אל המועצה האזורית בבקשה לעדכון כמויות המים לחישוב תשלומי הביוב חלף החיוב כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שעמד בכל אלה:
:: (1) צירף לבקשתו את חשבונות המים הנוגעים לעניין שלפיהם חייב אותו הספק;
:: (2) צירף כל מסמך אחר בעניין זה לפי דרישת המועצה האזורית;
:: (3) לא חלפו 12 חודשים מיום שהמועצה האזורית הוציאה את דרישת החיוב.
: (ה) יראו בקשה של צרכן לעדכון כמויות המים לפי סעיף קטן (ד) כבקשה להחזר תשלום יתר ששולם במועד הגשת הבקשה, ויחול לעניין זה [[סעיף 19]].

@ 13. חיוב בשל שפכי מפעלים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) לעניין שפכי מפעלים יחולו על המועצה האזורית [[כללי שפכי תעשייה]], ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום &quot;חברה&quot; או &quot;תאגיד&quot; נאמר &quot;המועצה האזורית&quot;, במקום &quot;מהנדס החברה&quot; נאמר &quot;מהנדס הביוב של המועצה, ובהעדרו - מהנדס המועצה או מי שמהנדס המועצה הסמיכו לעניין זה&quot;.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שפכים חריגים ואסורים, אופן חיובם, מספר הדיגומים, המרכיבים שיידגמו, מיקום נקודת הדיגום, סוג הדיגום, חישוב כמויות המים או השפכים לחיוב והתעריפים לחיוב, יחולו על רפת שבה פועל מיתקן קדם לטיפול בשפכים, הוראותיה של [[התוספת השמינית]].
: (ג) לכל תשלום שרשאית מועצה אזורית לגבות לפי [[כללי שפכי תעשייה]] כהחלתם בסעיף זה, ייווסף רכיב בגובה מס הערך המוסף או מס ערך מוסף, לפי העניין.

@ 14. חיוב בעד שירותים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ט)
: מועצה אזורית תגבה בעד השירותים המנויים [[#תוספת שנייה|בפרטים (1) עד (9) ו-(12) עד (16) בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים]] את התעריפים הנקובים [[-|בתוספת השנייה האמורה]], בתוספת רכיב בגובה מס הערך המוסף או מס ערך מוסף, לפי העניין, ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום &quot;חברה&quot; נאמר &quot;מועצה אזורית&quot;.

== פרק ה': דרישת תשלום, פירעונה ודרכים לבירורה ==

@ 15. דרישה לתשלומי הקמה ופירעונה
: (א) המועצה האזורית תמציא לבעל נכס החייב בתשלומי הקמה דרישה לתשלומי הקמה; דרישה לתשלומי הקמה תימסר בכתב ויצוינו בה הפסקה לפי [[סעיף 8(א)]] שמכוחה מוטל החיוב, השטחים והתעריפים שלפיהם חושב הסכום לתשלום והמועד לתשלום.
: (ב) דרישה לתשלומי הקמה תומצא סמוך לאחר המועד שבו התקיים אחד התנאים [[שבסעיף 8(א)(1), (3), (4) או (5)]], וסמוך לפני המועד שבו צפוי להתקיים התנאי האמור [[בסעיף 8(א)(2)]].
: (ג) דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי [[שבסעיף 8(א)(1)]] תיפרע לפני מתן היתר לבנייה החדשה; לא נפרעה הדרישה בתוך 45 ימים מהמצאתה, יפקע תוקפה אלא אם כן ניתן היתר; פקע תוקפה של הדרישה, תמציא המועצה האזורית לבעל הנכס דרישת תשלום חדשה לפי תעריפי תשלומי ההקמה במועד המצאתה.
: (ד) דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי [[שבסעיף 8(א)(5)]] או התנאי [[שבסעיף 8(א)(4)]] תיפרע בתוך שלושה חודשים ממועד מסירתה.
: (ה) דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי [[שבסעיף 8(א)(2)]] תיפרע בתוך 45 ימים ממועד המצאתה, ופירעונה יהיה תנאי לחיבור הנכס לאספקת מים או להזרמת ביוב; לא נפרעה הדרישה בתוך התקופה האמורה, יפקע תוקפה אלא אם כן בוצע החיבור; פקע תוקפה של הדרישה, תמציא המועצה האזורית לבעל הנכס דרישת תשלום חדשה לפי תעריפי תשלומי ההקמה במועד המצאתה.
: (ו) דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי [[שבסעיף 8(א)(3)]] תיפרע בתוך שלושה חודשים ממועד מסירתה, ואולם המועצה האזורית תבטל אותה אם בעל הנכס הרס את הבנייה החורגת בתוך התקופה האמורה.
: (ז) אין בפגם שנפל בדרישה לתשלומי הקמה, או באי-המצאתה של דרישה לתשלומי הקמה, כשלעצמם, כדי לגרוע מחובת בעל הנכס לשלם למועצה האזורית תשלומי הקמה לפי כללים אלה.

@ 16. דרישה לתשלומי ביוב ודרישת תשלום בעד שירותים מסוימים
: על דרישת תשלום, זולת דרישה לתשלומי הקמה, יחולו הוראות אלה:
: (א) דרישה לתשלומי ביוב תימסר לצרכן בכתב ויצוינו בה בין השאר, כמות המים או השפכים, לפי העניין, התעריפים שלפיהם חושב הסכום לתשלום והמועד לתשלום, שלא יהיה קצר מ-15 ימים ממועד מסירת הדרישה;
: (ב) דרישת תשלום בעד שירותים מסוימים כאמור [[בסעיף 14]] או כל דרישת תשלום אחרת לפי כללים אלה זולת דרישה לתשלומי הקמה תימסר בכתב ויצוינו בה בין השאר, פריטי החיוב, התעריפים לאותם פריטי חיוב והמועד לתשלום, שלא יהיה קצר מ-15 ימים ממועד מסירת הדרישה;
: (ג) יכול שדרישת תשלום תימסר לצרכן שהסכים לכך באמצעות דואר אלקטרוני.

@ 17. בירור בדבר דרישה לתשלומי הקמה
: (א) בעל נכס הטוען כי בדרישה לתשלומי הקמה נפלה טעות באחד מן העניינים המנויים בסעיף קטן (ג), רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הדרישה, לפנות למועצה האזורית בבקשה לקיים בירור בעניין דרישת התשלום; בקשה לבירור תהיה ערוכה לפי נוסח הטופס [[שבתוספת העשירית]].
: (ב) אין בהגשת בקשה לבירור כדי לדחות את מועד הפירעון של דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 15]], ואולם המועצה האזורית רשאית, לבקשת בעל הנכס, לדחות את מועד הפירעון עד בירור הבקשה.
: (ג) העניינים שלגביהם ניתן להגיש בקשה לבירור, הם אלה:
:: (1) השטח המחויב בתשלומי הקמה;
:: (2) זהות החייב בתשלום תשלומי הקמה;
:: (3) קיומו של תשלום קודם שלפי [[סעיף 10]] מחייב את ביטול החיוב או את הקטנת סכום דרישת התשלום;
:: (4) טעות סופר, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.
: (ד) המועצה האזורית תמציא למבקש הודעה בכתב על תוצאות הבירור שערכה בתוך 60 ימים מיום קבלת הבקשה לבירור.
: (ה) יראו בקשה לבירור כבקשה להחזר תשלום יתר ויחול לעניין זה [[סעיף 19]].

@ 18. בירור תלונות
: (א) הרשות הממשלתית תברר תלונות של צרכן או בעל נכס בין השאר, לעניין תשלומים שחויבו בהם לפי כללים אלה, לפי [[סעיף 101(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], כפי שהוחל לעניין כללים אלה [[בסעיף 15א(ב) לחוק הביוב]], ובלבד שהמתלונן פנה תחילה בכתב למועצה האזורית וצירף לתלונתו את הפנייה האמורה; תלונה שעניינה חיוב בתשלומי הקמה שהוגשה לגביו בקשה לבירור לפי [[סעיף 17]] לא תוגש אלא בחלוף המועד למתן הודעה על תוצאות הבירור לפי [[סעיף 17(ד)]], ויצורפו אליה הבקשה לבירור והודעת המועצה האזורית על תוצאות הבירור.
: (ב) מועצה אזורית תפעל לפי הוראות הרשות הממשלתית בבירור תלונה לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין הקפאת הליכים או עיכוב ביצוע.
: (ג) הוראה להקפאת הליכים או לעיכוב ביצוע כאמור בסעיף קטן (ב) תינתן רק במקרים שבהם סברה הרשות הממשלתית, לאחר בחינה ראשונית של התלונה, כי הנסיבות מצדיקות הוראה כאמור, ויכול שהוראה כאמור תוגבל בזמן.

@ 19. הצמדה וריבית
: על חיוב צרכנים לפי כללים אלה ועל החזר תשלום יתר יחולו, לפי העניין, [[+|סעיפים 31]] [[ו-35 לכללי אמות המידה]], ויקראו את אותם סעיפים כאילו במקום &quot;לחברה&quot; נאמר &quot;למועצה האזורית&quot;.

@ 20. החזר תשלום בשל אי-ביצוע בנייה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו את מלוא תשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי [[סעיף 8(א)(1)]], מהטעם שהתקופה להוצאת ההיתר לפי הבקשה להיתר הסתיימה והארכתה לא התבקשה או התבקשה וסורבה, או שההיתר שניתן לפיה פקע וחידושו לא התבקש או התבקש וסורב, תשיב לו המועצה האזורית את הסכום ששילם.
: (ב) ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו חלק מתשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי [[סעיף 8(א)(1)]], בשל כך שהבנייה בנכס היתה בשטח הקטן מן השטח שלפיו חושב הסכום ששילם, תשיב לו המועצה האזורית סכום השווה להפרש שבין הסכום ששילם לבין הסכום שהיה עליו או על בעלו הקודם של הנכס לשלם אילו הבקשה להיתר היתה לפי השטח שנבנה בפועל.
: (ג) הסכום שיש להשיבו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יוחזר למי שהוא בעל הנכס במועד היווצרות הזכות להשבה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם לאחרונה לפני יום ההחזר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום; לא בוצע ההחזר בתוך 60 ימים מן היום שבו התקבלה בקשת בעל הנכס כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יראו את הסכום שיש להשיבו כתשלום יתר, ויחול [[סעיף 19]], ולעניין [[סעיף 35 לכללי אמות המידה]] יראו את המועד שבו הפך הסכום לתשלום יתר כמועד ההחזר.

@ 21. המצאה של דרישה לתשלומי הקמה
: המצאה של דרישה לתשלומי הקמה לפי [[פרק זה]] תיעשה באחת הדרכים האלה:
: (1) במסירה אישית לידי האדם שאליו היא מכוונת; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
: (2) במשלוח מכתב רשום למענו של האדם שאליו היא מכוונת, עם אישור מסירה, ויראו את תאריך המסירה שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה;
: (3) אם לא ניתן לבצע מסירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תהיה המסירה כדין, אם הוצגה ההודעה או הדרישה או הודבקה במקום בולט על הנכס שבו היא דנה, או הוכנסה לתיבת דואר הנושאת את שמו של האדם שאליו היא מכוונת, או פורסמה באחד העיתונים הנפוצים בתחום המועצה האזורית.

== פרק ו': הוראות שונות ==

@ 22. ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מועצה אזורית תעביר, מתוך תשלומי הביוב שגבתה, סכום בשיעור כמפורט [[בתוספת האחת עשרה]], לקרן שיקום, ולא תעשה כל שימוש בכספים שבקרן השיקום אלא למטרת שיקום, חידוש ופיתוח של מערכת הביוב.
: (ב) מועצה אזורית תנהל את כל הסכומים שגבתה בשל תשלומי הקמה לביוב, קרן שיקום, תשלומי הקמה למים, תשלומי ביוב ותשלומים אחרים הנוגעים לתפעול משק הביוב, ותשלומים שוטפים למים יחד עם תשלומים בעד שירותים מסוימים לפי [[סעיף 14]], בחשבונות נפרדים, לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבונות כאמור, אלא לכיסוי הוצאות שבעדן נגבה כל אחד מאותם תשלומים, ולא תשעבד כספים אלה, תמחה אותם או תיתן זכות קיזוז לגביהם, אלא אם כן השעבוד, ההמחאה או זכות הקיזוז משמשים למטרה שלה נועדו הכספים.
: (ג) חשבון בנק של מועצה אזורית שבו מופקדים תשלומי הקמה למים, תשלומי הקמה לביוב, כספי קרן שיקום, כספים המיועדים לשיקום, חידוש ופיתוח מערכת מים לפי [[סעיף 5 לכללי ספקים מקומיים]], תשלומים אחרים הנוגעים לתפעול משק הביוב, תשלומים שוטפים למים ולביוב או תשלומים בעד שירותים מסוימים לפי [[סעיף 14]], לא ישמש אלא להפקדתם ולניהולם של אחד או יותר מסוגי התשלומים האמורים; לעניין זה, &quot;חשבון בנק&quot; - חשבון בנק נפרד לכל סוג תשלום בעד השירותים כאמור או חשבון בנק לכל התשלומים יחדיו; ובלבד שכל סוג תשלום ינוהל בחשבון נפרד בחשבון הבנק.
: (ד) יתרות כספים שעובר ליום התחילה נוהלו או שהיה צריך לנהלם בחשבונות נפרדים, יועברו כיתרות פתיחה לחשבונות הנפרדים שעל המועצה האזורית לנהל לפי סעיף זה, לפי מטרות השימוש בכספים.
: (ה) מועצה אזורית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווח בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבונות הנפרדים כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מדי שנה, עד 31 במאי, לגבי התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
: (ו) מועצה אזורית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 31 במאי בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ה).

@ 23. שותפים בנכס
: אם לנכס יותר מבעל אחד, תהיה חובת התשלום בתשלומי הקמה על כל אחד מבעלי הנכס בשיעור יחסי לפי חלקו בנכס; אם הצרכן בנכס כולל שני יחידים או יותר, תהיה חובת התשלום בתשלומי ביוב על כל יחידי הצרכן יחד ולחוד.

@ 24. מתן הנחה מתשלומי הקמה לביוב עקב קבלת מענק
: (א) מועצה אזורית שהמינהל לפיתוח תשתיות ביוב ברשות הממשלתית (בסעיף זה - המילת&quot;ב) אישר לה מענק השתתפות בהקמת מערכת ביוב המיועד לפי טיבו להעניק הטבה לבעלי נכסים באזורים מסוימים שבתחום המועצה האזורית, בין נכסים למגורים ובין שאינם למגורים (בסעיף זה - מענק), תיתן לבעלי נכסים כאמור הנחה מתשלומי ההקמה לביוב בשל כל שלבי מערכת הביוב או חלקם, לפי האמור בסעיף זה, אלא אם כן אותו מענק כבר הובא בחשבון לצורך קביעת תעריפי תשלומי ההקמה לביוב של אותה מועצה אזורית הנקובים [[בתוספת השנייה]].
: (ב) התנאים למתן ההנחה, התקופה שבמהלכה תוענק ההנחה, סוגי הנכסים ועילות החיוב שלגביהם תינתן ההנחה, שלבי מערכת הביוב שבשלהם תינתן ההנחה ושיעור ההנחה יהיו לפי [[התוספת השתיים עשרה]].
: (ג) מועצה אזורית שקיבלה מענק ולא תיתן לפיו הנחה לבעלי הנכסים מהטעם שהובא בחשבון בעת קביעת תעריפי ההקמה לביוב כאמור בסעיף קטן (א) תמסור הודעה על כך לרשות הממשלתית בתוך 30 ימים מהודעת המילת&quot;ב על אישור המענק.
: (ד) זולת אם נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (ג), המועצה האזורית תעביר לרשות הממשלתית, בתוך 30 ימים מהודעת המילת&quot;ב על אישור מענק כאמור בסעיף קטן (א), הודעה שבה יפורטו האזורים המסוימים שבתחומם תחול ההנחה, התקופה שבמהלכה תינתן ההנחה, סוגי הנכסים ועילות החיוב שבשלהם תינתן ההנחה ושיעור ההנחה שחושב כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תפרסם הודעה זו באתר האינטרנט של המועצה האזורית.
: (ה) &quot;אזורים מסוימים&quot; לעניין סעיף זה יכול שיהיו יישובים מסוימים בתחום המועצה, או שכונה או שכונות מסוימות בתחום המועצה, או אזור מסוים בתחום המועצה המצוי מחוץ לתחום יישוב, או כל שטח מסוים שהמענק מיועד לתת הטבה לבעלי הנכסים שבו לפי החלטת המילת&quot;ב.

@ 24א. מתן הנחה מתשלומי הקמה בשל קבלת מערכת מים או מערכת ביוב קיימות (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היישוב הנקלט&quot; - יישוב או מתחם פיתוח בתחום המועצה האזורית;
::- &quot;התשתיות הקיימות&quot; - מערכת המים הקיימת ומערכת הביוב הקיימת של היישוב הנקלט;
::- &quot;אומדן ההכנסות&quot; - ההכנסות מתשלומי ההקמה למים או לביב ציבורי שהיו מתקבלות מבעלי הנכסים בתחום היישוב הנקלט אילו חויבו בתשלומי הקמה מלאים במועד חיבורם למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית;
::- &quot;אומדן השקעות&quot; - ההשקעות שיידרשו לצורך תשלום תמורה לתשתיות הקיימות שיעברו לבעלות המועצה האזורית, אם ישולמו, ולצורך החלפת תשתיות מים וביוב ושדרוגן בתחום היישוב הנקלט לקראת החיבור האמור וכן לתקופה של חמש שנים אחריו.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 8(ד)(2)]], מועצה אזורית שמתחילה לספק מים או שירותי ביוב לצרכנים בתוך תחום היישוב הנקלט שקודם לכן קיבלו מים מגורם אחר או קיבלו שירותי ביוב מגורם אחר או שסיפקו לעצמם שירותי ביוב כאמור, לפי העניין, ושמקבלת לבעלותה את התשתיות הקיימות כדי שייכללו במערכת מים או במערכת ביוב של המועצה האזורית וישמשו אותה בפועל לצורך אספקת מים או שירותי ביוב לצרכנים כאמור, תיתן לבעלי נכסים בתחום היישוב הנקלט שיחוברו למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית הנחה מתשלומי ההקמה למים או מתשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין, לפי סעיף זה.
: (ג) המועצה האזורית תבחן את אומדן ההכנסות, לעומת אומדן ההשקעות; עלה אומדן ההכנסות על אומדן ההשקעות, תעניק המועצה האזורית הנחה ששיעורה באחוזים יחושב כהפרש שבין אומדן ההכנסות לאומדן ההשקעות, מחולק באומדן ההכנסות ומוכפל במאה.
: (ד) ההנחה תינתן רק לגבי שטח הקרקע בנכס, בנייה קיימת בנכס ובנייה חדשה בנכס שבנייתה תחל בתוך התקופה שנכללה באומדן ההשקעות לפי סעיף קטן (ג); לעניין תשלומי הקמה לביוב תינתן ההנחה לגבי שלב הביב הציבורי בלבד.
: (ה) המועצה האזורית תעביר לרשות הממשלתית, מיד לאחר עריכת אומדן ההכנסות ואומדן ההשקעות, ולא יאוחר משנה ממועד החיבור הראשון של נכס בתחום היישוב הנקלט למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית, הודעה שבה יפורטו היישוב הנקלט שבתחומו תחול ההנחה ושיעור ההנחה שחושב כאמור בסעיף קטן (ג), תצרף להודעתה את אומדן ההכנסות ואת אומדן ההשקעות, ותפרסמה באתר האינטרנט של המועצה האזורית.
: (ו) החלה המועצה האזורית לספק מים או שירותי ביוב לצרכנים בתוך היישוב הנקלט לפני שמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית המועצה האזורית לפעול באחת מהדרכים שלהלן, ובלבד שתודיע לבעלי הנכסים בתחום היישוב הנקלט על אופן הפעולה שבחרה בסמוך לאחר חיבורם למערכת המים או למערכת הביוב של המועצה:
:: (1) לגבות תשלומי הקמה מלאים מבעלי הנכסים בתחום היישוב הנקלט שנכסיהם חוברו למערכת המים או למערכת הביוב של המועצה האזורית, ולהשיב למי ששילמו כאמור, לא יאוחר מ-30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה), את הסכום שהיו זכאים לקבלו כהנחה;
:: (2) לגבות על חשבון תשלומי ההקמה כאמור תשלום חלקי, ולהשיב למי ששילמו כאמור, לא יאוחר מ-30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה), את הסכום שהיו זכאים לקבלו כהנחה ולא קיבלו במסגרת החיוב החלקי, או לחייב בתוך אותו מועד את מי ששילמו כאמור בסכום שנותרו חייבים בו, לפי העניין;
:: (3) לדחות את מועד החיוב בתשלומי ההקמה ל-30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה), ובלבד שלא תחלוף יותר משנה ממועד החיבור למערכת המים או למערכת הביוב של המועצה האזורית עד למועד החיוב כאמור; חיוב במועד נדחה כאמור יימסר למי שהוא בעל הנכס במועד החיוב;
:: (4) סכומים שיש להשיבם או לחייבם כהפרש לפי פסקאות (1) או (2) ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד התשלום עד מועד ההשבה או התשלום; סכומים שיש להשיבם כאמור ולא הושבו בתום 13 חודשים ממועד חיבורו של נכס למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית, לפי העניין, יראום החל מתום 13 חודשים כאמור כתשלום יתר ויחול [[סעיף 19]], ולעניין [[סעיף 35 לכללי אמות המידה]] יראו את המועד שבו הפך הסכום לתשלום יתר כמועד ההחזר.

@ 25. הצמדה, עדכון ועיגול סכומים
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת השנייה]] [[ובתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל בשנת 2019, בדרך של הצמדתם למדד המשוקלל, לפי שיעור שינוי רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון לעומת רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר שלפניו.
: (ב) הסכומים הנקובים [[בתוספת השישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל בשנת 2019, בדרך של הצמדתם למדד המחירים לצרכן, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם לחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם לחודש נובמבר שלפניו.
: (ג) הסתיים סכום תעריף שעודכן כאמור בסעיף זה בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה - בטל.

@ 26. ביטול
: כללי הוראת השעה - בטלים.

@ 27. תחילה ותחולה
: (א) תחילתם של כללים אלה ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018).
: (ב) כללים אלה יחולו על מועצות אזוריות המנויות [[בתוספת הראשונה]], ואולם לעניין תשלומי הקמה לביוב יחולו כללים אלה על מועצות אזוריות המנויות [[בתוספת השנייה]] בלבד; ולעניין תשלומי הקמה למים יחולו כללים אלה על מועצות אזוריות המנויות [[בתוספת השלישית]] בלבד, בכפוף [[לסעיף 28]].

@ 28. הוראות מעבר
: (א) בסעיף זה, &quot;דרישה קודמת&quot; - דרישה לתשלום היטל ביוב או היטל הנחת צינורות שערכה המועצה האזורית כדין, והומצאה לבעל הנכס לפני יום התחילה, בין שהיתה לגבי שטח קרקע ובין שהיתה לגבי שטח בנייה.
: (ב) לא הומצאה לבעל נכס דרישה קודמת, לא תטיל עליו המועצה האזורית לשלם היטל ביוב או היטל הנחת צינורות אף אם היתה מוסמכת לעשות כן לפני יום התחילה.
: (ג) בכפוף [[לסעיף 10]], מועצה אזורית רשאית להטיל על בעל נכס לשלם תשלומי הקמה לפי כללים אלה בהתקיים אחד מאלה, ובלבד שלא הומצאה לבעל הנכס דרישה קודמת:
:: (1) אושרה בקשה להיתר לבנייה בנכס לפני יום התחילה וההיתר לא ניתן עד יום התחילה;
:: (2) נודע למועצה האזורית שקיימת בנייה חורגת בנכס לפני יום התחילה, והבנייה החורגת לא נהרסה עד יום התחילה.
: (ד) הומצאה לבעל נכס דרישה קודמת ביום ח' בתשרי התשע&quot;ח (28 בספטמבר 2017) או אחריו, תבטלה המועצה האזורית ותחליפה בדרישה לתשלומי הקמה לפי כללים אלה על אף שהעילה לחיוב לפי [[סעיף 8]] התקיימה לפני יום התחילה, אלא אם כן שילם בעל הנכס את החיוב לפי הדרישה הקודמת לפני יום התחילה; על אף האמור [[בסעיף 15]], דרישה לתשלומי הקמה לפי סעיף קטן זה תיפרע בתוך 7 ימים מיום המצאתה לבעל הנכס או במועד שנקבע לתשלום לפי הדרישה הקודמת שבוטלה, לפי המאוחר.

@ 29. הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 4(2)]], [[9(א)]] [[ו-27(ב)]], מועצה אזורית המנויה [[בתוספת השלוש עשרה]], שלא נקבעו לה תעריפים לתשלומי הקמה למים [[בתוספת השלישית]], רשאית, עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022) או עד לקביעת תעריפים לתשלומי הקמה למים [[בתוספת השלישית]] לגבי אותה מועצה אזורית, לפי המוקדם, לגבות תשלומי הקמה למים לפי כללים אלה, בשינויים המחויבים, כאילו ננקבו [[בתוספת השלישית]] לגבי אותה מועצה אזורית תעריפי הקמה למים בשיעורים הקבועים לאותה מועצה אזורית [[בתוספת השלוש עשרה]]; [[סעיף 25(א) ו-(ג)]] יחול לגבי התעריפים [[שבתוספת השלוש עשרה]].
: (ב) מועצה אזורית שחל עליה סעיף קטן (א), תגבה, מיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) עד קביעת תעריפים לתשלומי הקמה למים לגבי אותה מועצה אזורית [[בתוספת השלישית]], תעריפי הקמה למים כדלקמן, ויחול [[סעיף 25(א) ו-(ג)]]:
:: (1) לכל מטר מרובע משטח הקרקע בנכס - 4 שקלים חדשים;
:: (2) לכל מטר מרובע משטח הבנייה בנכס - 20 שקלים חדשים.
: (ג) על אף האמור [[בסעיפים 5(א)]] [[ו-5(ג)]], מועצה אזורית שלגביה הובאו בחשבון שטחי קרקע או שטחי מבנים של גוף עתיר שטח לצורך קביעת תעריף הקמה לביוב הקבוע [[בתוספת השנייה]] או לצורך קביעת תעריף הקמה למים החל לפי סעיף קטן (א), תוכל, עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019), לחייב גוף עתיר שטח בתשלומי הקמה לגבי שטחים שהובאו בחשבון כאמור ולפי תעריף שנקבע כאמור, גם אם לא נקבע לגבי אותה מועצה אזורית תעריף הקמה לגוף עתיר שטח [[בתוספת השנייה]] או השלישית, לפי העניין, גם אם לא התקיימו במועצה האזורית ובחיוב התנאים [[שבפסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ג)]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((נמחק).))

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[2|הגדרת &quot;מועצה אזורית{{מוקטן|&quot;}} בסעיף 2]] [[וסעיף 27(ב)]]))) ====
: כללים אלה יחולו על כל אחת מהמועצות האזוריות האלה:
@ (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: {{עמודות|2|
: 1. המועצה האזורית אל בטוף;
: 2. המועצה האזורית אל קסום;
: 3. המועצה האזורית אלונה;
: 4. המועצה האזורית אשכול;
: 5. המועצה האזורית באר טוביה;
: 6. המועצה האזורית בוסתן אל מרג';
: 7. המועצה האזורית בני שמעון;
: 8. המועצה האזורית ברנר;
: 9. המועצה האזורית גדרות;
: 10. המועצה האזורית גולן;
: 11. המועצה האזורית גזר;
: 12. המועצה האזורית גן רווה;
: 13. המועצה האזורית דרום השרון;
: 14. המועצה האזורית הגלבוע;
: 15. המועצה האזורית הגליל העליון;
: 16. המועצה האזורית הגליל התחתון;
: 17. המועצה האזורית הערבה התיכונה;
: 18. המועצה האזורית זבולון;
: 19. המועצה האזורית חבל אילות;
: 20. המועצה האזורית חבל יבנה;
: 21. המועצה האזורית חבל מודיעין;
: 22. המועצה האזורית חוף אשקלון;
: 23. המועצה האזורית חוף הכרמל;
: 24. המועצה האזורית חוף השרון;
: 25. המועצה האזורית יואב;
: 26. המועצה האזורית לב השרון;
: 27. המועצה האזורית לכיש;
: 28. המועצה האזורית מבואות החרמון;
: 29. המועצה האזורית מגידו;
: 30. המועצה האזורית מטה אשר;
: 31. המועצה האזורית מטה יהודה;
: 32. המועצה האזורית מנשה;
: 33. המועצה האזורית מעלה יוסף;
: 34. המועצה האזורית מרום גליל;
: 35. המועצה האזורית מרחבים;
: 36. המועצה האזורית משגב;
: 37. המועצה האזורית נוה מדבר;
: 38. המועצה האזורית נחל שורק;
: 39. המועצה האזורית עמק הירדן;
: 40. המועצה האזורית עמק המעיינות;
: 41. המועצה האזורית עמק חפר;
: 42. המועצה האזורית עמק יזרעאל;
: 43. המועצה האזורית שדות דן;
: 44. המועצה האזורית רמת נגב;
: 45. המועצה האזורית שדות נגב;
: 46. המועצה האזורית שער הנגב;
: 47. המועצה האזורית שפיר;
: 48. המועצה האזורית תמר;
: 49. המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן.
}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;שטח הקרקע&quot; בסעיף 2]], [[וסעיפים 4(1)]], [[5]], [[6(ב)]], [[6(ד)(3)]], [[8(ה)]], [[9(א) ו-(ו)]], [[24(א)]], [[25(א)]], [[27(ב)]], [[29(ג) ו-(ד)]] [[והתוספת השתיים עשרה]]))) ====
@ : תשלומי הקמה לביוב לנכס במועצות האזוריות המפורטות בטבלה שלהלן יחושבו כמכפלה של שטח הקרקע והבניין שבנכס במטרים רבועים בסכומים בשקלים חדשים, לפי היישוב והרכיבים לחיוב, הקבועים בטבלה זו, ובנכס למגורים בתחום המועצות האזוריות שבפרטים (4), (7), (11), (17), (18), (21), (23), (25), (28), (29), (31), (40) ו-(42) בטבלה יהיה שטח הקרקע המרבי לכל יחידת דיור 500 מטרים רבועים:
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: {|
! פרט !! שם המועצה האזורית !! שמות היישובים/סוג הנכס !! רכיבים לחיוב !! תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע בנייה !! תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע קרקע
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (1) || rowspan=&quot;4&quot; | אל-בטוף || rowspan=&quot;4&quot; | || ביוב ציבורי || 48.18 || 0
|-
| ביב מאסף || 11.16 || 0
|-
| מיתקני שאיבה || 26.60 || 0
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 24.62 || 0
|-
| (2) || אל-קסום || || || 0 || 0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (3) || rowspan=&quot;2&quot; | אלונה || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 17.16 || 34.31
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 14.38 || 28.76
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (4) || rowspan=&quot;3&quot; | אשכול || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 29.41 || 29.41
|-
| ביב מאסף || 15.70 || 15.70
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 21.19 || 21.19
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (5) || rowspan=&quot;3&quot; | באר טוביה || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 14.33 || 7.16
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 33.70 || 16.85
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 52.74 || 26.37
|-
| (6) || בוסתן אל-מרג' || || || 14.50 || 23.82
|-
| rowspan=&quot;16&quot; | (7) || rowspan=&quot;16&quot; | בני שמעון || rowspan=&quot;3&quot; | (א) בית קמה, שובל ואבשלום || ביוב ציבורי || 13.38 || 31.22
|-
| ביב מאסף || 6.32 || 12.65
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 6.38 || 12.75
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) גבעות בר || ביב ציבורי || 7.79 || 18.19
|-
| ביב מאסף || 21.80 || 50.88
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.80 || 11.21
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ג) יחדיו || ביב ציבורי || 22.80 || 47.86
|-
| ביב מאסף || 20.52 || 53.21
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ד) משמר הנגב || ביב ציבורי || 12.96 || 25.93
|-
| ביב מאסף || 10.47 || 20.95
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 7.85 || 15.72
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ה) נבטים || ביב ציבורי || 23.22 || 42.07
|-
| ביב מאסף || 18.03 || 54.17
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ו) קיבוץ דביר || ביב מאסף || 15.72 || 31.45
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 10.99 || 21.97
|-
| (ז) קיבוץ דביר - הרחבה || ביב ציבורי || 12.94 || 25.87
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (8) || rowspan=&quot;3&quot; | ברנר || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 20.83 || 41.66
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 4.65 || 9.29
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.59 || 5.18
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (9) || rowspan=&quot;3&quot; | גדרות || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 17.79 || 5.93
|-
| ביב מאסף || 108.37 || 36.12
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 19.39 || 6.46
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (10) || rowspan=&quot;2&quot; | גולן || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב מאסף || 20.97 || 4.79
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 38.39 || 8.77
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (11) || rowspan=&quot;3&quot; | גזר || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 19.98 || 13.32
|-
| ביב מאסף || 21.37 || 14.26
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 8.46 || 5.63
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | (12) || rowspan=&quot;6&quot; | גן רווה || rowspan=&quot;3&quot; | (א) נכס למגורים || ביב ציבורי || 9.99 || 14.36
|-
| ביב מאסף || 23.42 || 33.69
|-
| תחנת שאיבה || 13.63 || 19.61
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) נכס אחר || ביב ציבורי || 10.16 || 14.11
|-
| ביב מאסף || 23.84 || 33.11
|-
| תחנת שאיבה || 13.87 || 19.28
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (13) || rowspan=&quot;3&quot; | דרום השרון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 114.10 || 16.30
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 20.56 || 2.93
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 19.18 || 2.74
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (14) || rowspan=&quot;2&quot; | הגלבוע || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 45.64 || 22.82
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 33.37 || 16.65
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (15) || rowspan=&quot;3&quot; | הגליל העליון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 48.45 || 26.09
|-
| ביב מאסף || 12.13 || 6.53
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 30.52 || 16.44
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (16) || rowspan=&quot;3&quot; | הגליל התחתון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 87.68 || 12.53
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 55.55 || 7.93
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 56.46 || 8.07
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (17) || rowspan=&quot;3&quot; | הערבה התיכונה || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 39.64 || 19.88
|-
| ביב מאסף || 11.43 || 5.72
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 25.27 || 12.64
|-
| rowspan=&quot;8&quot; | (18) || rowspan=&quot;8&quot; | זבולון || (א) לכל נכס || ביב ציבורי || 41.39 || 20.69
|-
| (ב) כפר חסידים, איבטין, חוואלד, ראס עלי, נופית, כפר הנוער תל רגב ואזור התעשייה חסידים || ביב מאסף רכסים–זבולון || 4.38 || 2.19
|-
| (ג) חוואלד, ראס עלי, נופית ותל רגב || תחנת מאסף נחל ציפורי || 21.16 || 10.58
|-
| (ד) כפר חסידים, איבטין, חוואלד, ראס עלי, כפר הנוער, נופית ותל רגב || תחנת חסידים גדולה || 3.50 || 1.75
|-
| (ה) כפר חסידים || תחנת חסידים קטנה || 6.94 || 3.47
|-
| (ו) כפר ביאליק || תחנת א–ב–כ || 40.49 || 20.25
|-
| (ז) רמת יוחנן, כפר מכבי, חוואלד, ראס עלי, נופית, תל רגב וחוות צופים || מכון לטיפול בשפכים זבולון || 16.33 || 8.16
|-
| (ח) בית המעצר קישון, בית ספר כרמל זבולון, קיבוץ יגור, מתחם קניות יגור וקאנטרי קלאב || מכון לטיפול בשפכים יגור || 10.62 || 5.31
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (19) || rowspan=&quot;3&quot; | חבל אילות || (א) באר אורה || ביב ציבורי || 13.37 || 53.52
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ב) יהל || ביב מאסף || 4.04 || 14.94
| מכון לטיפול בשפכים || 19.51 || 78.04
|-
| (20) || חבל יבנה || || || 14.50 || 23.82
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (21) || rowspan=&quot;2&quot; | חבל מודיעין || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 11.41 || 22.83
|-
| ביב מאסף || 6.72 || 13.35
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (22) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף אשקלון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 8.70 || 17.42
|-
| ביב מאסף || 6.67 || 13.33
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 8.01 || 16.02
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (23) || rowspan=&quot;5&quot; | חוף הכרמל || rowspan=&quot;2&quot; | (א) בית אורן, הבונים, החותרים, ימין אורד, כפר הנוער גלים, כפר הנוער סיתרין, כלא דמון, מאיר שפיה, מלון יערות הכרמל, מעגן מיכאל, מעיין צבי, ניר עציון, עין כרמל ושדות ים || ביב מאסף || 24.61 || 6.16
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 56.87 || 14.21
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) לכל יישוב אחר || ביב ציבורי || 76.12 || 19.03
|-
| ביב מאסף || 24.61 || 6.16
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 56.87 || 14.21
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (24) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף השרון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 80.49 || 11.50
|-
| ביב מאסף || 11.14 || 1.59
|-
| מיתקנים || 22.07 || 3.16
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (25) || rowspan=&quot;3&quot; | יואב || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 10.09 || 5.44
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 36.97 || 19.87
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 9.23 || 4.97
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (26) || rowspan=&quot;4&quot; | לב השרון || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 52.33 || 26.17
|-
| ביב מאסף || 12.77 || 6.39
|-
| הולכה ומיתקנים || 17.03 || 8.51
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 24.26 || 12.13
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (27) || rowspan=&quot;2&quot; | לכיש || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 120.64 || 2.10
|-
| ביב מאסף || 76.24 || 2.10
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (28) || rowspan=&quot;2&quot; | מבואות החרמון || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 20.18 || 20.18
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 46.69 || 46.69
|-
| rowspan=&quot;12&quot; | (29) || rowspan=&quot;12&quot; | מגידו || rowspan=&quot;4&quot; | (א) גלעד, דליה, רמות מנשה, אלייקים, עין השופט, הזורע, יוקנעם המושבה || ביב ציבורי || 9.10 || 36.42
|-
| ביב מאסף || 2.09 || 8.34
|-
| מיתקנים || 1.92 || 7.67
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.69 || 18.77
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) רמות השופט, עין העמק, גבעת עוז, מגידו, משמר העמק, מדרך עוז, מבוא כרמל || ביב ציבורי || 9.10 || 36.42
|-
| ביב מאסף || 2.09 || 8.34
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.69 || 18.77
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ג) אורחן הכרמל ומחנה ג'וערה || ביב מאסף || 2.09 || 8.34
|-
| מיתקנים || 1.92 || 7.67
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.69 || 18.77
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ד) גן לאומי מגידו || ביב מאסף || 2.09 || 8.34
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 4.69 || 18.77
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (30) || rowspan=&quot;3&quot; | מטה אשר || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 35.28 || 35.28
|-
| ביב מאסף || 7.26 || 7.26
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 7.90 || 7.90
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (31) || rowspan=&quot;4&quot; | מטה יהודה || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 8.71 || 34.81
|-
| חיבור לביב מאסף ראשי || 6.42 || 25.66
|-
| ביב מאסף || 4.10 || 16.41
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.65 || 10.59
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (32) || rowspan=&quot;3&quot; | מנשה || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 33.35 || 33.35
|-
| ביב מאסף || 9.71 || 9.71
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 11.18 || 11.18
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (33) || rowspan=&quot;4&quot; | מעלה יוסף || rowspan=&quot;2&quot; | (א) מגורים || ביב מאסף ומיתקנים || 67.89 || 13.66
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.84 || 0.53
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ב) עסקים, מוסדות ותעשייה || ביב מאסף ומיתקנים || 74.61 || 14.71
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 3.12 || 0.53
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (34) || rowspan=&quot;3&quot; | מרום הגליל || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 38.15 || 19.07
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 28.30 || 14.15
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 32.88 || 16.44
|-
| (35) || מרחבים || || || 14.50 || 23.82
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (36) || rowspan=&quot;3&quot; | משגב || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 66.02 || 13.20
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 53.37 || 10.68
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 12.37 || 2.47
|-
| (37) || נווה מדבר || || || 0 || 0
|-
| (38) || נחל שורק || || || 14.50 || 23.82
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (39) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק הירדן || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 13.13 || 13.13
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 35.32 || 14.58
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 13.85 || 13.85
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (40) || rowspan=&quot;2&quot; | עמק המעיינות || (א) לכל נכס || ביב ציבורי || 11.62 || 34.86
|-
| (ב) מנחמיה || ביב מאסף בעד תוספת בנייה בנכס ששולם בעדו היטל ביב מאסף || 22.59 || 0
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | (41) || rowspan=&quot;6&quot; | עמק חפר || rowspan=&quot;2&quot; | (א) מגורים || ביב ציבורי || 119.41 || 29.31
|-
| ביב מאסף || 87.60 || 21.50
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ב) עסקים ומוסדות || ביב ציבורי || 131.34 || 32.24
|-
| ביב מאסף || 96.35 || 23.64
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (ג) תעשייה || ביב ציבורי || 131.34 || 32.24
|-
| ביב מאסף || 96.35 || 23.64
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (42) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק יזרעאל || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 41.12 || 12.34
|-
| ביב מאסף || 53.15 || 15.95
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 50.67 || 15.21
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (43) || rowspan=&quot;2&quot; | שדות דן || rowspan=&quot;2&quot; | || ביב ציבורי || 10.89 || 43.53
|-
| ביב מאסף || 1.47 || 5.88
|-
| (44) || רמת נגב || || || 0 || 0
|-
| rowspan=&quot;9&quot; | (45) || rowspan=&quot;9&quot; | שדות נגב || rowspan=&quot;3&quot; | (א) מגורים || ביב ציבורי || 25.04 || 17.42
|-
| ביב מאסף || 13.90 || 9.73
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 18.89 || 13.21
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) עסקים ומוסדות || ביב ציבורי || 25.04 || 17.42
|-
| ביב מאסף || 16.68 || 11.68
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 22.65 || 15.86
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ג) תעשייה || ביב ציבורי || 25.04 || 17.42
|-
| ביב מאסף || 16.68 || 11.68
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 22.65 || 15.86
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (46) || rowspan=&quot;4&quot; | שער הנגב || rowspan=&quot;2&quot; | (א) אזור תעשייה || ביב ציבורי || 12.08 || 6.04
|-
| ביב מאסף || 2.23 || 1.11
|-
| (ב) יכיני, ניר עם וגבים || ביב מאסף || 0.50 || 0.25
|-
| (ג) קריית חינוך || ביב מאסף || 0.42 || 0.22
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (47) || rowspan=&quot;3&quot; | שפיר || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 45.30 || 27.73
|-
| ביב מאסף || 29.93 || 14.83
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 9.81 || 4.85
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (48) || rowspan=&quot;3&quot; | תמר || rowspan=&quot;2&quot; | (א) לכל נכס || ביב ציבורי || 24.56 || 1.87
|-
| ביב מאסף || 6.13 || 0.47
|-
| (ב) לכל נכס למעט נווה זוהר ועין בוקק || מכון לטיפול בשפכים || 37.90 || 2.87
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (49) || rowspan=&quot;3&quot; | מגדל תפן || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 3.69 || 3.84
|-
| ביב מיתקנים || 4.03 || 4.20
|-
| ביב מאסף || 11.67 || 12.16
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;שטח הקרקע&quot; בסעיף 2]], [[וסעיפים 4(2)]], [[5]], [[6(ג) ו-(ד)(3)]], [[8(ה)]], [[9(א) ו-(ו)]], [[25(א)]], [[27(ב)]], [[29(א) עד (ד)]]))) ====
@ : תשלומי הקמה למים לנכס במועצות האזוריות המפורטות להלן יחושבו כמכפלה של שטח הקרקע והבניין שבנכס במטרים רבועים בסכומים בשקלים חדשים, לפי היישוב והרכיבים לחיוב, הקבועים להלן:
@
: {|
! פרט !! שם המועצה האזורית !! שמות היישובים/סוג הנכס !! רכיבים לחיוב !! תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע בנייה !! תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע קרקע
|-
| (1) || עמק חפר || || שטח קרקע ושטח בנוי || 61.87 || 15.11
|-
| (2) || הערבה התיכונה || || שטח קרקע ושטח בנוי || 18.14 || 36.28
|-
| (3) || משגב || || שטח קרקע ושטח בנוי || 58.89 || 11.77
|-
| (4) || מגדל תפן || || שטח קרקע ושטח בנוי || 3.29 || 3.44
|-
| (5) || זבולון || || שטח קרקע ושטח בנוי || 50.52 || 7.87
|-
| (6) || חוף הכרמל || || שטח קרקע ושטח בנוי || 26.05 || 13.02
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיפים 8(ב) ו-(ו)]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} ((([[סעיף 8(ב)]])))

@ : לכל המעוניין,
: הח&quot;מ מהנדס/ת המועצה האזורית ....................., מאשר/ת בזה כי המועצה האזורית מצויה בעיצומה של עריכת תכניות/אישרה תכניות {{מוקטן|[מחק את המיותר]}} ל-{{מוקטן|[סמן במקומות הנוגעים לעניין]}}
: □ הקמה של מערכת מים המאפשרת את חיבור הנכס/ים ב............ לראשונה לאספקת מים;
: □ הקמה של מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב המאפשרת את חיבור הנכס/ים ב................... לראשונה לאספקת ביוב;
: □ הקמה של שלב ...................... של מערכת הביוב שישמש את הנכס/ים ב....................;
: וכי המועצה האזורית החליטה לפרסם מכרז לביצוע ההקמה או להתקשר בדרך אחרת כדין עם גורם שיבצע את ההקמה, בתוך 12 חודשים.
@ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|..................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|......................................................|מהנדס/ת המועצה האזורית ....................}} }}

@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} ((([[סעיף 8(ו)]])))

@ : לכל המעוניין,
: הח&quot;מ מהנדס/ת המועצה האזורית ....................., מאשר/ת בזה כי שטח הבנייה המסומן ............... בתשריט המצ&quot;ב, בגודל של ............ מטרים רבועים, נבנה בלא היתר בנייה/חורג מהשטח שהותר לבנייה בהיתר הבנייה {{מוקטן|[מחק את המיותר]}}; כי בנייה מסוג שטח הבנייה האמור באה במניין השטחים לפי [[תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ&quot;ב-1992]], וגודלו הנקוב לעיל חושב לפי [[((ה))תקנות האמורות]].
@ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|..................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|......................................................|מהנדס/ת המועצה האזורית ....................}} }}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[סעיף 8(ד)(2)]]))) ====
@ : {{ממורכז|טופס המחאה וויתור על זכויות לגבי תשתית אספקת מים של ספק אחר}}

@ : {{טורים שווים | שם בעל הנכס ........................... | מספר נכס ........................ }}
: {{טורים שווים | מספר זהות ............................... | טלפון לבירורים ..................... }}
: {{טורים שווים | כתובת ..................................... פקסימילה ..............................}}
: דואר אלקטרוני.................................................................................
@ : לכבוד {ש}} {{מוקטן|[שם המועצה האזורית]}}
: אני החתום מטה ......................., מספר זהות ..............................
: {{מודטן|[סמן במקום הנכון; בהעדר סימון תחול האפשרות המתאימה בפועל לנסיבות.]}}
: □ ממחה (מעביר) אליכם בזה כל זכות שעומדת לי כלפי ספק המים .................. (להלן - הספק האחר) לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס המתואר לעיל באמצעות הספק האחר ולגבי התשלומים ששולמו בעדן, אם יש לי זכויות כאמור, ובכפוף להמחאה (העברה) כאמור, אני מוותר על כל טענה ותביעה כלפי הספק האחר וכלפי המועצה האזורית לגבי הזכויות האמורות.
: □ מאשר בזה כי לא עומדת לי כל זכות כלפי ספק המים ........................ (להלן - הספק האחר) לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס המתואר לעיל באמצעות הספק האחר ולגבי התשלומים ששולמו בעדן, ומוותר על כל טענה ותביעה כלפי הספק האחר וכלפי המועצה האזורית לגבי זכויות כאמור.
@ : {{טורים שווים | תאריך ............................. חתימת בעל הנכס .................................... }}

== תוספת שישית (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 11(1), (2)(ג), (3) עד (5)]], [[25(ב)]] [[ו-29(ה)]]))) ====
@ : תשלומי הביוב לכל נכס במועצות האזוריות המפורטות בטבלה שלהלן יחושבו כמכפלה של מטרים מעוקבים מים שסופקו לנכס או לפי מטרים מעוקבים שפכים שסולקו מהנכס בסכומים הקבועים להלן:
@ (תיקון: תשפב-2)
: {|
! פרט !! שם המועצה האזורית !! שמות היישובים/סוג הנכס !! רכיבים לחיוב !! תעריף בשקלים חדשים - חיוב לפי מטר מעוקב מים !! תעריף בשקלים חדשים - חיוב לפי מטר מעוקב שפכים
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | אל-בטוף || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי וביב מאסף || 1.27 || 1.40
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.26 || 1.39
|-
| שיקום || 0.28 || 0.30
|-
| (2) || אל-קסום || || || 0 || 0
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (3) || rowspan=&quot;5&quot; | אלונה || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.69 || 0.99
|-
| ביב מאסף || 0.08 || 0.12
|-
| מיתקנים ותחנות שאיבה || 1.12 || 1.61
|-
| שיקום || 0.47 || 0.67
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.15 || 3.07
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (4) || rowspan=&quot;5&quot; | אשכול || rowspan=&quot;5&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 0.35 || 0.50
|-
| תפעול ביב מאסף || 0.29 || 0.41
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.48 || 0.69
|-
| שיקום || 1.13 || 1.62
|-
| החזר הון || 0.82 || 1.17
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (5) || rowspan=&quot;3&quot; | באר טוביה || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.19 || 1.70
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.84 || 2.63
|-
| שיקום || 0.51 || 0.73
|-
| (6) || בוסתן אל-מרג' || || || 2.39 || 3.28
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | (7) || rowspan=&quot;7&quot; | בני שמעון || rowspan=&quot;4&quot; | (א) לכל נכס למעט פארק עידן || תפעול ביב ציבורי || 0.80 || 1.14
|-
| תפעול ביב מאסף || 0.86 || 1.23
|-
| שיקום || 0.59 || 0.84
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.26 || 1.80
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) פארק עידן || תפעול || 1.16 || 1.65
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.01 || 2.87
|-
| שיקום || 0.36 || 0.52
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (8) || rowspan=&quot;4&quot; | ברנר || rowspan=&quot;4&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.16 || 1.66
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.59 || 2.26
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.35 || 0.49
|-
| שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 0.57 || 0.82
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (9) || rowspan=&quot;3&quot; | גדרות || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.69 || 2.41
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.41 || 2.02
|-
| שיקום || 0.90 || 1.29
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (10) || rowspan=&quot;3&quot; | גולן || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.66 || 2.37
|-
| שיקום || 0.48 || 0.69
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.56 || 2.23
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (11) || rowspan=&quot;5&quot; | גזר || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.49 || 0.70
|-
| ביב מאסף || 1.00 || 1.42
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.15 || 1.64
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.31 || 0.44
|-
| שיקום ביב מאסף || 0.63 || 0.89
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (12) || rowspan=&quot;2&quot; | גן רווה || rowspan=&quot;2&quot; | || תפעול || 3.63 || 5.19
|-
| שיקום || 0.76 || 1.08
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (13) || rowspan=&quot;3&quot; | דרום השרון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.26 || 1.80
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.34 || 1.92
|-
| שיקום || 0.67 || 0.95
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (14) || rowspan=&quot;3&quot; | הגלבוע || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 0.75 || 1.07
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 2.45 || 3.50
|-
| שיקום || 0.34 || 0.49
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (15) || rowspan=&quot;3&quot; | הגליל העליון || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 1.22 || 1.74
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.89 || 2.71
|-
| שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 0.62 || 0.89
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (16) || rowspan=&quot;3&quot; | הגליל התחתון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.07 || 1.53
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.79 || 2.55
|-
| שיקום || 0.96 || 1.37
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (17) || rowspan=&quot;4&quot; | הערבה התיכונה || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.98 || 1.40
|-
| ביב מאסף || 0.41 || 0.58
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.83 || 1.18
|-
| שיקום || 0.95 || 1.36
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (18) || rowspan=&quot;3&quot; | זבולון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.50 || 2.14
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 2.36 || 3.37
|-
| שיקום || 0.48 || 0.68
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (19) || rowspan=&quot;3&quot; | חבל אילות || rowspan=&quot;2&quot; | || תפעול ומכון לטיפול בשפכים || 1.82 || 2.60
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 2.31 || 3.30
|-
| שיקום || 0.60 || 0.85
|-
| לכל יישובי המועצה למעט יהל || החזר הון/תעריף חלף דמי הקמה (ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים) || 0.85 || 1.22
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (20) || rowspan=&quot;4&quot; | חבל יבנה || rowspan=&quot;4&quot; | בית גמליאל || תפעול ביב ציבורי || 1.40 || 1.99
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.08 || 1.54
|-
| שיקום || 1.62 || 2.31
|-
| החזר הון || 2.39 || 3.41
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (21) || rowspan=&quot;4&quot; | חבל מודיעין || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 1.13 || 1.61
|-
| ביב מאסף || 0.70 || 1.00
|-
| שיקום || 0.56 || 0.81
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.08 || 1.54
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (22) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף אשקלון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 2.47 || 3.53
|-
| תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.38 || 1.97
|-
| שיקום || 0.16 || 0.22
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (23) || rowspan=&quot;2&quot; | חוף הכרמל || (א) בית אורן, הבונים, ימין אורד, כפר הנוער גלים, כפר הנוער סיתרין, כלא דמון, מאיר שפיה, מלון יערות הכרמל, מעגן מיכאל, מעיין צבי, ניר עציון, עין כרמל ושדות ים || || 3.18 || 4.54
|-
| (ב) כל יישוב אחר במועצה || || 3.99 || 5.70
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (24) || rowspan=&quot;5&quot; | חוף השרון || rowspan=&quot;5&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.25 || 1.78
|-
| תפעול ביב מאסף || 0.54 || 0.77
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.12 || 1.61
|-
| שיקום || 0.39 || 0.55
|-
| החזר הון || 0.72 || 1.02
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (25) || rowspan=&quot;4&quot; | יואב || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.82 || 1.17
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 0.78 || 1.11
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.92 || 1.32
|-
| שיקום || 0.50 || 0.72
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (26) || rowspan=&quot;3&quot; | לב השרון || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.51 || 2.16
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.36 || 3.37
|-
| שיקום || 0.45 || 0.64
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (27) || rowspan=&quot;3&quot; | לכיש || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי ומאסף || 1.53 || 2.18
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.82 || 1.18
|-
| שיקום || 0.70 || 1.00
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (28) || rowspan=&quot;4&quot; | מבואות החרמון || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.98 || 1.40
|-
| ביב מאסף || 1.41 || 2.01
|-
| שיקום || 0.92 || 1.31
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.66 || 0.95
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (29) || rowspan=&quot;3&quot; | מגידו || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.25 || 1.79
|-
| תפעול ביב מאסף ומיתקן לטיהור שפכים || 2.55 || 3.65
|-
| שיקום || 0.69 || 0.99
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (30) || rowspan=&quot;4&quot; | מטה אשר || rowspan=&quot;4&quot; | || תפעול || 1.41 || 2.01
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.40 || 0.57
|-
| שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 0.31 || 0.44
|-
| ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 1.59 || 2.27
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (31) || rowspan=&quot;3&quot; | מטה יהודה || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 2.02 || 2.89
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.25 || 1.79
|-
| שיקום || 1.32 || 1.88
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (32) || rowspan=&quot;4&quot; | מנשה || rowspan=&quot;4&quot; | || תפעול ביב ציבורי || 1.02 || 1.46
|-
| ביב מאסף || 0.68 || 0.98
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.14 || 1.63
|-
| שיקום || 0.19 || 0.27
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (33) || rowspan=&quot;3&quot; | מעלה יוסף || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 2.14 || 3.06
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.40 || 0.58
|-
| שיקום || 0.66 || 0.94
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (34) || rowspan=&quot;3&quot; | מרום הגליל || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 1.86 || 2.66
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.52 || 0.74
|-
| שיקום || 1.25 || 1.78
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (35) || rowspan=&quot;3&quot; | מרחבים || rowspan=&quot;3&quot; | || אחזקה ותפעול || 1.53 || 2.02
|-
| שיקום || 0.48 || 0.64
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.59 || 0.77
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (36) || rowspan=&quot;3&quot; | משגב || rowspan=&quot;3&quot; | || תפעול || 2.36 || 3.14
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.12 || 1.50
|-
| שיקום || 0.93 || 1.24
|-
| (37) || נווה מדבר || || || 0 || 0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (38) || rowspan=&quot;2&quot; | נחל שורק || rowspan=&quot;2&quot; | || תפעול || 1.84 || 2.53
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.29 || 1.76
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (39) || rowspan=&quot;5&quot; | עמק הירדן || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.71 || 1.01
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.26 || 0.37
|-
| שיקום ביב מאסף || 1.08 || 1.54
|-
| ביב מאסף || 1.42 || 2.04
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.91 || 1.30
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | (40) || rowspan=&quot;7&quot; | עמק המעיינות || rowspan=&quot;6&quot; | (א) לכל נכס || תפעול ביב ציבורי || 0.74 || 0.92
|-
| ביב מאסף || 0.50 || 0.62
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.17 || 1.46
|-
| טיפול שלישוני || 0.18 || 0.22
|-
| שיקום || 1.12 || 1.40
|-
| החזר הון מכון לטיפול בשפכים || 0.33 || 0.41
|-
| (ב) לכל נכס, למעט נכסים ששילמו היטל ביוב במושב מנחמיה || החזר הון ביב מאסף || 2.38 || 2.97
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (41) || rowspan=&quot;5&quot; | עמק חפר || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.83 || 1.18
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 0.65 || 0.93
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.73 || 2.47
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.29 || 0.41
|-
| שיקום ביב מאסף ומיתקנים || 0.23 || 0.33
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (42) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק יזרעאל || rowspan=&quot;3&quot; | || ביב ציבורי || 1.09 || 1.36
|-
| ביב מאסף || 0.98 || 1.22
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 0.84 || 1.05
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (43) || rowspan=&quot;4&quot; | שדות דן || rowspan=&quot;4&quot; | || תפעול || 1.17 || 1.68
|-
| ביב מאסף || 0.32 || 0.46
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.60 || 2.28
|-
| שיקום || 0.57 || 0.81
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (44) || rowspan=&quot;5&quot; | רמת נגב || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.52 || 0.75
|-
| ביב מאסף, מיתקנים ומכון לטיפול בשפכים || 3.52 || 5.02
|-
| החזר הון || 1.62 || 2.31
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.08 || 0.11
|-
| שיקום ביב מאסף, מיתקנים ומכון לטיפול בשפכים || 0.53 || 0.76
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (45) || rowspan=&quot;4&quot; | שדות נגב || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.52 || 0.74
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 1.22 || 1.74
|-
| שיקום || 0.45 || 0.65
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.03 || 2.90
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (46) || rowspan=&quot;5&quot; | שער הנגב || rowspan=&quot;5&quot; | || ביב ציבורי || 0.32 || 0.45
|-
| ביב מאסף || 0.64 || 0.92
|-
| שיקום ביב ציבורי || 0.07 || 0.10
|-
| שיקום ביב מאסף || 0.14 || 0.20
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 2.48 || 3.55
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | (47) || rowspan=&quot;4&quot; | שפיר || rowspan=&quot;4&quot; | || ביב ציבורי || 0.53 || 0.76
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 0.69 || 0.99
|-
| מכון לטיפול בשפכים || 1.40 || 2.00
|-
| שיקום || 0.48 || 0.69
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | (48) || rowspan=&quot;5&quot; | תמר || rowspan=&quot;2&quot; | (א) עין גדי, נאות הכיכר, עין תמר והר עמשא || ביב ציבורי וביב מאסף || 4.17 || 5.96
|-
| שיקום || 0.62 || 0.88
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (ב) נווה זוהר ועין בוקק || ביב ציבורי וביב מאסף || 3.06 || 5.96
|-
| שיקום || 0.46 || 0.89
|-
| החזר הון מכון לטיפול בשפכים || 0.96 || 1.88
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (49) || rowspan=&quot;3&quot; | מגדל תפן || rowspan=&quot;3&quot; | || אחזקה והפעלה || 2.06 || 4.02
|-
| שיקום || 0.48 || 0.94
|-
| הון ומכון לטיפול בשפכים || 1.18 || 2.31
|}

== תוספת שביעית ==
==== ((([[סעיפים 11(2)(ג) ו-(ד)]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}}
@ : {{ממורכז|טופס בקשה להפחתת כמות המים המחושבת לצורך חיוב בתשלומי ביוב בעקבות השקיית גינון}}
@ : {{טורים שווים | מועצה אזורית: ........................... | שם היישוב: ......................... }}
: {{טורים שווים | שם הצרכן: ................................ | כתובת הצרכן: .................................}}
: {{טורים שווים | שטח קרקע: ........................... | שטח מבנה (קומת הקרקע): ............................ }}

@ 1. : '''נתוני הגינון בנכס:'''
: שטח מדשאה ................ מטר מרובע (להלן - מ&quot;ר)
: שטח שיחים ועצים................... מ&quot;ר
: שטח פרחים וורדים .................. מ&quot;ר
: סך הכול כמות שנתית מחושבת להשקיית גינון (סכום הכמויות) = ................. מ&quot;ק או שנה {{מוקטן|(נציג המועצה ימלא נתון זה)}}

@ 2. : '''נתוני הצריכה בנכס:'''
: על הצרכן לצרף לבקשתו את חשבונות המים לתקופה של 12 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה.
: סך הכול כמות המים לבית שנמדדה במד-המים בכניסה לנכס: ............ מ&quot;ק או שנה {{מוקטן|(נציג המועצה ימלא נתון זה)}}

@ 3. : '''שיטת החיוב:'''
: הכמות לחיוב תחושב לפי הנמוך מהשניים: הפחתה של 60% מכמות המים ב-12 החודשים האחרונים או לפי צורכי הגינה;
: ההפחתה בכמויות שמוזרמות לביוב תחושב לגבי כמות המים היומית המאושרת להפחתה במכפלת ימי החיוב בכל תקופת חיוב.

@ 4. : '''הצהרת הצרכן:'''
: אני מצהיר כי אני משקה את שטחי הגינון בנכס שעליהם הצהרתי לפי הפירוט לעיל.
: אני מתחייב כי אם יהיה שינוי בשטחי השקיית הגינון העולה על 10% מהשטח שהוצהר [[בסעיף 1 לטופס]], אדווח על כך בהקדם למועצה האזורית, ולא יאוחר מ-30 ימים לאחר השינוי;
: אני מתחייב כי אאפשר לגורמים מטעם המועצה האזורית לבצע בדיקה בנכס כדי לבדוק את אמינות הנתונים; בדיקה זו תיעשה בתיאום מראש ובכפוף להימצאותי בנכס;
: ידוע לי כי אם יימצאו אי-התאמות בדיווח, רשאית המועצה האזורית לתקן את כמויות המים לחיוב בתשלומי ביוב ממועד אישור ההפחתה ולא יותר מ-12 חודשים אחורה.

@ : '''על החתום:'''
: שם ........................ תאריך .......................... חתימה ..............................
@ : '''החלטת המועצה האזורית'''
: לנכס אושרה/לא אושרה הפחתה של ................ מטרים מעוקבים מיום .............. עד יום .........................
: נימוקים: ..................................................................................................................
@ : '''על החתום:'''
: שם: ...................... תפקיד: .................. חתימה+חותמת: ................... תאריך: ...............

== תוספת שמינית ==
==== ((([[סעיפים 11(4)]], [[13(ב)]]))) ====

@ 1. : על שפכים אסורים לפי פסקה (1) להלן, ברפתות המצויות בתחום המועצות האזוריות המנויות [[בתוספת הראשונה]], יחולו הוראות אלה:
: (1) שפכים המכילים אחד או יותר מהמרכיבים המפורטים בטור א' בטבלה שבפסקה (2) הם שפכים אסורים, ובלבד שהריכוז של המרכיב הנמדד עולה על הריכוז המפורט לצדו בטור ב', מעבר לריכוזו הנמדד במים המסופקים לרפת בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדיווחה המעבדה;
: (2) סכום לחיוב בעד שפכים כאמור בפסקה (1) יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
:: {{ממורכז|1=&lt;math&gt; P_s = \frac{C_x - C_p}{C_p - C_w} \times W_p &lt;/math&gt;}}
:: בנוסחה זו -
::- &lt;math&gt;P_s&lt;/math&gt; - התעריף בשקלים חדשים למטר מעוקב שפכים;
::: {{מוקטן|ובלבד שערך &lt;math&gt;P_s&lt;/math&gt; לא יעלה על 20 שקלים חדשים למטר מעוקב שפכים.}}
::- &lt;math&gt;C_x&lt;/math&gt; - ריכוז המרכיב, במיליגרם לליטר, בשפכי הרפת;
::- &lt;math&gt;C_p&lt;/math&gt; - ריכוז המותר של המרכיב בשפכי הרפת, במיליגרם לליטר נוסף על ריכוזו שנמדד במי הרקע;
::- &lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt; - הריכוז הממוצע של המרכיב במים מותפלים, במיליגרם לליטר;
::- &lt;math&gt;W_p&lt;/math&gt; - התעריף הקבוע [[בסעיף 7(ב)3.1.1.2א בכללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
:: {|
! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מרכיב !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} &lt;math&gt;C_p&lt;/math&gt; !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} &lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt;
|-
| 1. כלוריד || 800 || 20
|-
| 2. נתרן || 600 || 15
|}

@ 2. (תיקון: תשע&quot;ט) : רפת המצויה בתחום המועצות האזוריות המנויות [[בתוספת הראשונה]] המזרימה שפכים חריגים, תחויב כקבוע [[+#תוספת שלישית פרט 2|בפרטים 2]] [[ו-3 בתוספת השלישית לכללי התעריפים לתאגידים]], לפי העניין, בלא הכפלה במקדמים [[שבפרט 2(א) בתוספת האמורה]].

@ 2א. (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2) : (((פקע).))

@ 3. : על דיגום רפת יחולו ההוראות האלה:
: (1) רפת תידגם 4 פעמים בשנה ויידגמו בה המרכיבים האלה: COD, כלוריד, נתרן, חנקן קיילדל (TKN)‏, TSS, זרחן כ-P;
: (2) מיקום הדיגום ברפת יהיה בנקודה שלאחר מיתקני הקדם לטיפול בשפכים;
: (3) דיגום לפי פסקה (1) יהיה דיגום חטף כהגדרתו [[בכללי שפכי תעשייה]].

@ 4. : כמות המים לחיוב השפכים לפי [[תוספת זו]] תהיה:
: (1) לפי מטר מעוקב מים שנמדד בכניסה לחצר ההמתנה ולמכון החליבה במכפלה של 0.7;
: (2) בהעדר מד-מים בכניסה לחצר ההמתנה ולמכון החליבה, כמויות המים לחיוב יהיו 35% מכמויות המים שנמדדו בכניסה לרפת;
: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), ברפת שמותקן בה מד-שפכים בהסכמה, תחויב הרפת לפי כמויות השפכים שנמדדו במד-השפכים.

== תוספת תשיעית ==
==== ((([[סעיף 12(ב) ו-(ג)]]))) ====

@ 1. : נמסרה לרשות הממשלתית הודעה כי ספק אחר לא העביר מידע הדרוש למועצה האזורית לצורך חיוב צרכן בתשלומי ביוב כאמור [[בסעיף 12(ב) לכללים]], רשאית הרשות הממשלתית להורות למועצה האזורית למסור מידע נוסף לרשות הממשלתית לעניין זה, וכן רשאית הרשות הממשלתית, לאחר ששמעה את עמדת המועצה האזורית, להורות לרשות המקומית לחייב את הצרכן לפי כמויות מים או שפכים, לפי העניין, שיחושבו באופן שתורה הרשות הממשלתית.

@ 2. : חלפו 90 ימים לפחות מיום מסירת הודעה לרשות הממשלתית כאמור [[בסעיף 12(ב) לכללים]] ולא ניתנה הוראה אחרת של הרשות הממשלתית כאמור [[בפרט 1 לתוספת זו]], רשאית המועצה האזורית לחייב את הצרכן בתשלומי ביוב לפי כמויות השפכים שלהלן, מוכפלות בתעריף למטר מעוקב שפכים [[שבתוספת השישית]]:
: {|
! פרט משנה !! סוג החיוב !! כמות שפכים לחודש {{ש}} במטרים מעוקבים
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) ביחידת דיור - || המועצה האזורית תחייב לפי פרטי משנה (א) או (ב) לפי שיקול דעתה ולפי נתונים שבידה - ||
|-
| (א) כמות שפכים ליחידת דיור || 13.48
|-
| (ב) כמות שפכים לנפש ביחידת דיור || 5.17
|-
| (2) בבית מלון, צימר, בתי ספר || כמות שפכים לחדר || 18.75
|-
| (3) ברפתות || כמות שפכים לפרה חולבת || 2.13
|-
| (4) בעסקים אחרים || || לפי הוראות הרשות הממשלתית
|}

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 17]]))) ====
: {{ממורכז|'''טופס בקשה לבירור דרישה לתשלומי הקמה'''}}
@ : {{טורים שווים | שם בעל הנכס: .............................. | מספר הנכס: ........................ }}
: {{טורים שווים | מספר זהות: ................................. | טלפון לבירורים: .................... }}
: {{טורים שווים | כתובת: ....................................... | מספר פקסימילה: ........................ }}
: דואר אלקטרוני:...................................................................................

@ : לכבוד
: {{מוקטן|[שם המועצה האזורית]}}
: אני החתום מטה ..........................., מספר זהות ....................., מבקש בירור בעניין דרישת התשלום מספר ........................ {{מוקטן|(יש לציין את מספר דרישת התשלום שלגביה מבוקש הבירור)}}, בשל טעות שחלה בדרישת התשלום, לפי כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע&quot;ח-2017 (להלן - הכללים).
: להלן פרטים עדכניים בדבר דרישת התשלום:
: {{טורים שווים | מספר זהות החייב: ........................ | שם בעל הנכס: ....................................... }}
: {{טורים שווים | שטח המגרש המחויב: ............................. | מועד הבקשה המקורי: ....................... }}
: {{טורים שווים | שימוש עיקרי בנכס: ................................ | כתובת הנכס: .................................... }}
: העניינים שלגביהם אני מגיש בקשה לבירור זו הם:
: □ השטח המחויב בתשלומי הקמה;
: □ זהות החייב בתשלומי הקמה;
: □ קיומו של תשלום קודם שלפי [[סעיף 10 לכללים]] מחייב את ביטול החיוב או את הקטנת סכום דרישת התשלום;
: □ טעות סופר, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.
@ : להלן פירוט הבקשה ונימוקיה: ..................................................................................
: ..............................................................................................................................
: מצורפים בזה מסמכים לתמיכת בקשתי זו.
@ : {{טורים שווים | תאריך ........................... | חתימת המבקש/ת ........................... }}

== תוספת אחת עשרה ==
==== ((([[סעיף 22(א)]]))) ====
@ : שיעור הכספים מתוך תשלומי הביוב שתעביר מועצה אזורית לקרן שיקום הוא כמפורט להלן:
@ (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-3)
: {|
! פרט !! מועצה אזורית !! שמות היישובים !! שיעור הכספים המיועד לקרן השיקום
|-
| (1) || אל בטוף || || 9.85%
|-
| (2) || אל קסום || || 15.00%
|-
| (3) || אלונה || || 10.41%
|-
| (4) || אשכול || || 37.00%
|-
| (5) || באר טוביה || || 14.49%
|-
| (6) || בוסתן אל מרג' || || 15.00%
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (7) || rowspan=&quot;2&quot; | בני שמעון || (א) לכל נכס למעט פארק עידן || 16.81%
|-
| (ב) פארק עידן || 10.26%
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (8) || rowspan=&quot;2&quot; | ברנר || שיקום ביב ציבורי || 9.50%
|-
| שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים || 15.64%
|-
| (9) || גדרות || || 22.51%
|-
| (10) || גולן || || 13.02%
|-
| (11) || גזר || || 38.38%
|-
| (12) || גן רווה || || 17.29%
|-
| (13) || דרום השרון || || 20.38%
|-
| (14) || הגלבוע || || 9.59%
|-
| (15) || הגליל העליון || || 16.71%
|-
| (16) || הגליל התחתון || || 25.13%
|-
| (17) || הערבה התיכונה || || 30.00%
|-
| (18) || זבולון || || 11.03%
|-
| (19) || חבל אילות || || 21.24%
|-
| (20) || חבל יבנה || בית גמליאל || 24.96%
|-
| (21) || חבל מודיעין || || 16.27%
|-
| (22) || חוף אשקלון || || 3.88%
|-
| (23) || חוף הכרמל || || 15.00%
|-
| (24) || חוף השרון || || 9.67%
|-
| (25) || יואב || || 16.61%
|-
| (26) || לב השרון || || 10.39%
|-
| (27) || לכיש || || 23%
|-
| (28) || מבואות החרמון || || 23.14%
|-
| (29) || מגידו || || 15.40%
|-
| (30) || מטה אשר || || 19.14%
|-
| (31) || מטה יהודה || || 28.71%
|-
| (32) || מנשה || || 6.14%
|-
| (33) || מעלה יוסף || || 20.53%
|-
| (34) || מרום הגליל || || 34.40%
|-
| (35) || מרחבים || || 18.58%
|-
| (36) || משגב || || 21.08%
|-
| (37) || נווה מדבר || || 15.00%
|-
| (38) || נחל שורק || || 15.00%
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (39) || rowspan=&quot;2&quot; | עמק הירדן || ביב ציבורי || 5.85%
|-
| ביב מאסף || 24.59%
|-
| (40) || עמק המעיינות || || 17.06%
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (41) || rowspan=&quot;2&quot; | עמק חפר || ביב ציבורי || 7.78%
|-
| ביב מאסף ומיתקנים || 6.11%
|-
| (42) || עמק יזרעאל || || 42.60%
|-
| (43) || שדות דן || || 15.49%
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (44) || rowspan=&quot;2&quot; | רמת נגב || ביב ציבורי || 1.3%
|-
| ביב מאסף, מיתקנים ומכון לטיפול בשפכים || 8.4%
|-
| (45) || שדות נגב || || 10.78%
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (46) || rowspan=&quot;2&quot; | שער הנגב || שיקום ביב ציבורי || 1.95%
|-
| שיקום ביב מאסף || 3.89%
|-
| (47) || שפיר || || 15.46%
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (48) || rowspan=&quot;2&quot; | תמר || (א) עין גדי, נאות הכיכר ועין תמר || 12.88%
|-
| (ב) נווה זוהר ועין בוקק || 10.17%
|-
| (49) || מגדל תפן || שיקום || 12.88
|}

== תוספת שתים עשרה ==
==== ((([[סעיף 24(ב)]]))) ====
@ 1. : ההנחה בתעריפי ההקמה לביוב עקב אישור מענק השתתפות בהקמת מערכת ביוב תינתן לפי המפורט להלן:
: (1) ההנחה תינתן רק לאחר אישור ועדת ההשקעות של המילת&quot;ב ופתיחת ההתחייבויות למועצה לגבי המענק שאושר;
: (2) ההנחה תינתן בשל תשלומי ההקמה הנוגעים לשלבים במערכת הביוב, שלגביהם אושר המענק;
: (3) ההנחה תינתן בעת חיוב לפי העילות הקבועות [[בסעיפים 8(א)(1) או (5) לכללים]];
: (4) בעת הטלת חיוב לפי [[סעיף 8(א)(1)]] תינתן ההנחה רק לנכסים שבמועד שבו ועדת ההשקעות של המילת&quot;ב אישרה את המענק אין בהם עדיין בנייה (נכסים חדשים), לרבות לתוספות בנייה מאוחרות יותר באותם נכסים, אך לא לתוספות בנייה בנכסים שבהם קיימת בנייה בעת אישור המענק;
: (5) בעת הטלת חיוב לפי [[סעיף 8(א)(5)]] תינתן ההנחה לגבי שטח הקרקע ושטח הבנייה כפי שהם בעת אישור המענק;
: (6) ההנחה תינתן לגבי נכסים באזורים מסוימים שהמענק מיועד לטובתם, לפי החלטת ועדת ההשקעות של המילת&quot;ב;
: (7) ההנחה לפי פסקה (4) תינתן לתקופה של עד 15 שנים מיום שוועדת ההשקעות של המילת&quot;ב, אישרה את המענק;
: (8) חוסר או עודף בתשלומי ההקמה, שנוצרו עקב מתן ההנחה, יילקחו בחשבון בעת החישוב הבא של תעריפי תשלומי ההקמה לביוב של המועצה האזורית;
: (9) ההנחה תחול רק על התעריפים המפורטים [[בתוספת השנייה]].

@ 2. : שיעור ההנחה מתשלומי ההקמה לביוב (&lt;math&gt;R&lt;/math&gt;) יחושב לפי הנוסחה הזו:
: {{ממורכז|1=&lt;math&gt; R = 1 - \frac{ A - X }{ (K+\mathit{TK}) * \mathit{PK} + (B+\mathit{TB})*\mathit{PB} } &lt;/math&gt; }}
: ולעניין זה -
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; - סך כל שטח קרקע לחיוב בתשלומי הקמה לביוב - מגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; - סך כל שטח בנייה לחיוב בתשלומי הקמה לביוב - מגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;\mathit{TK}&lt;/math&gt; - סך כל שטח קרקע לחיוב בתשלומי הקמה - נכסים שאינם למגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;\mathit{TB}&lt;/math&gt; - סך כל שטח בנייה לחיוב בתשלומי הקמה לביוב - נכסים שאינם למגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;\mathit{PK}&lt;/math&gt; - סך כל תעריפי תשלומי ההקמה לביוב לשלבים שבעדם התקבלו מענקים - קרקע;
:- &lt;math&gt;\mathit{PB}&lt;/math&gt; - סך כל תעריפי תשלומי ההקמה לביוב לשלבים שבעדם התקבלו מענקים - בנייה;
:- &lt;math&gt;A&lt;/math&gt; - עלות הפרויקט בשקלים חדשים, כפי שאישרה ועדת השקעות של מילת&quot;ב;
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; - סכום המענק בשקלים חדשים&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;;
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; - שיעור ההנחה מתשלומי ההקמה לביוב.
: {{מוקטן|1 כפי שמופיע בטופס הבקשה לאישור המענק שאישרה הרשות הממשלתית.}}
: {{מוקטן|2 כפי שאישרה ועדת ההשקעות של המילת&quot;ב.}}

== תוספת שלוש עשרה ==
==== ((([[סעיף 29(א)]]))) ====
@ : תשלומי הקמה למים לנכס במועצות האזוריות המפורטות בטבלה שלהלן ושלא נקבע להן תעריף [[בתוספת השלישית]], יחושבו לפי סוג החיוב או הנכס, הרכיבים לחיוב והתעריפים שלהלן:
@ (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3)
: {|
! פרט !! שם המועצה האזורית !! סוג / החלק בנכס !! רכיבים לחיוב !! תעריף בשקלים חדשים !! יחידה לחיוב
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | באר טוביה || קרקע || שטח הקרקע || 10.97 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 54.87 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 65.84 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2) || rowspan=&quot;3&quot; | בני שמעון || קרקע || שטח הקרקע || 9.14 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.68 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.81 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (3) || rowspan=&quot;3&quot; | גן רווה || קרקע || שטח הקרקע || 8.90 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.86 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 55.30 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (4) || rowspan=&quot;3&quot; | דרום השרון || קרקע || שטח הקרקע || 10.87 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 54.34 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 65.21 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (5) || rowspan=&quot;2&quot; | הגליל העליון || קרקע || שטח הקרקע || 2.39 || מטר רבוע
|-
| בניין || שטח בנייה || 28.65 || מטר רבוע
|-
| (6) || (((נמחק))) || || || ||
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (7) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף אשקלון || קרקע || שטח הקרקע || 9.23 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 46.15 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 55.38 || מטר רבוע
|-
| (8) || (((נמחק))) || || || ||
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (9) || rowspan=&quot;3&quot; | חוף השרון || קרקע || שטח הקרקע || 10.06 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 46.58 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 55.90 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (10) || rowspan=&quot;3&quot; | יואב || קרקע || שטח הקרקע || 9.16 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.80 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.93 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (11) || rowspan=&quot;3&quot; | לב השרון || קרקע || שטח הקרקע || 9.07 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.33 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.39 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (12) || rowspan=&quot;3&quot; | מגידו || קרקע || שטח הקרקע || 9.19 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.84 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.92 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (13) || rowspan=&quot;3&quot; | מטה אשר || קרקע || שטח הקרקע || 3.82 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 19.11 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 22.93 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (14) || rowspan=&quot;3&quot; | מטה יהודה || קרקע || שטח הקרקע || 7.59 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 38.01 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 45.60 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | (15) || rowspan=&quot;7&quot; | מרום הגליל || מגורים, עסק או משרד, למעט בית מלון - || || ||
|-
| א. קרקע, עד 150 מ&quot;ר || שטח הקרקע, עד 150 מ&quot;ר || 10.77 || מטר רבוע
|-
| ב. בניין || שטח בנייה || 50.52 || מטר רבוע
|-
| בית מלון - || || ||
|-
| א. קרקע || שטח הקרקע || 11.99 || מטר רבוע
|-
| ב. בניין || שטח בנייה || 60.49 || מטר רבוע
|-
| בריכת שחיה - || נפח הבריכה || 24.67 || מטר מעוקב
|-
| (16) || (((נמחק))) || || || ||
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | (17) || rowspan=&quot;2&quot; | נחל שורק || קרקע || שטח הקרקע || 3.60 || מטר רבוע
|-
| בניין || שטח בנייה || 28.79 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (18) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק הירדן || קרקע || שטח הקרקע || 9.56 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 47.99 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 57.73 || מטר רבוע
|-
| (19) || (((נמחק))) || || || ||
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (20) || rowspan=&quot;3&quot; | עמק יזרעאל || קרקע || שטח הקרקע || 9.22 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 46.11 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.76 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (21) || rowspan=&quot;3&quot; | שדות דן || קרקע || שטח הקרקע || 1.69 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 8.52 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 10.22 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (22) || rowspan=&quot;3&quot; | שער הנגב || קרקע || שטח הקרקע || 9.16 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 45.77 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 54.93 || מטר רבוע
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (23) || rowspan=&quot;3&quot; | שפיר || קרקע || שטח הקרקע || 9.23 || מטר רבוע
|-
| בניין למגורים || שטח בנייה || 43.42 || מטר רבוע
|-
| בניין שאינו למגורים || שטח בנייה || 52.14 || מטר רבוע
|}

&lt;פרסום&gt; ט' בטבת התשע&quot;ח (27 בדצמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>6exmms52hator3djyq7yb9jk98onmtk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>467046</id>
    <revision>
      <id>1415962</id>
      <parentid>1394672</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1415957] תיקון תשפ&quot;ב מס' 2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="187004" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 664|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1637|תיקון}}, {{ח:תיבה|1947|תיקון (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3446|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 251|תיקון}}, {{ח:תיבה|950|תיקון [תשע״ט] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1633|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1093|תיקון}}, {{ח:תיבה|2220|ת״ט}}, {{ח:תיבה|3494|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1289|תיקון}}, {{ח:תיבה|3278|תיקון מס׳ 2}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 15א|סעיף 15א(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}} (להלן – חוק הביוב), קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תשלומי הקמה – תעריפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: החיוב בתשלומי הקמה ותשלומם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: תשלומי ביוב ותשלומים בעד שירותים מסוימים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: דרישת תשלום, פירעונה ודרכים לבירורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}}

{{ח:סעיף|1|מטרות}}
{{ח:ת}} כללים אלה נועדו ליצור למועצות אזוריות, כמפורט בכללים אלה, מקור מימון למתן שירותי ביוב שוטפים ולהקמה, פיתוח ושדרוג של מערכות מים ומערכות ביוב, כך שיהיו ברמה, בטיב, באיכות ובתקנים הדרושים, ולהסדיר היבטים שונים הנוגעים לניהול משק הביוב בידי המועצות האזוריות, ולשם כך כוללים הוראות בעניינים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} התעריפים של התשלומים החד־פעמיים שישלמו בעלי נכסים למועצה האזורית לכיסוי עלות ההקמה, הפיתוח והשדרוג של מערכות המים ומערכות הביוב כאמור, ובכלל זה הכנת תכניות, טיפול באישורן לפי כל דין, רכישת ציוד ושירותים, ביצוען של התכניות, מדידה, פיקוח, בקרה, גבייה, מימון והוצאות קשורות לכל אלה;
{{ח:תת|(2)}} העילות לחיוב בתשלומי הקמה והשטחים שלפיהם יחושבו תשלומי ההקמה;
{{ח:תת|(3)}} התעריפים לשירותי המים והביוב שישלמו מחזיקי הנכסים למועצה האזורית;
{{ח:תת|(4)}} הוראות שונות הנוגעות להסדרת משק המים והביוב במועצות האזוריות;
{{ח:תת|(5)}} דרישות תשלום ופירעונן, והוראות נלוות אחרות.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – קרקע שייעודה לפי תכנית הוא לחקלאות, שלא ניתן לגביה היתר לשימוש למטרה אחרת, ואין משתמשים בה בפועל למטרה אחרת, לרבות מבנה חקלאי על אותה קרקע שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחזקה“ – לרבות כל פעולה הדרושה לשמירתו התקינה של ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה“ – בנייה חדשה, בנייה קיימת או בנייה חורגת, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה חדשה“ – בנייה של בניין חדש בנכס או של תוספת לבניין הבנוי בנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה חורגת“ – שטח בנייה שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נבנה בלא היתר או חורג מן השטח שהותר בהיתר; לא יראו שטח כחורג מן השטח שהותר בהיתר, רק בשל העובדה שלא הובא במניין השטח המותר לבנייה בעת מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} הוצג לגביו תשריט המזהה את אותו שטח בנייה ומפרט את גודלו;
{{ח:תתת|(3)}} בנייה מסוגו הנעשית לפי היתר באה במניין השטח המותר לבנייה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים)|תקנות חישוב שטחים}};
{{ח:תתת|(4)}} מתקיים לגביו אחד מאלה לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן לגביו אישור המהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ו)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוצא לגביו צו הריסה מינהלי או שיפוטי או תלוי ועומד הליך מינהלי או שיפוטי בקשר להריסתו או לעבירה הכרוכה בהקמתו או שגורם המוסמך לנקוט הליך כאמור מסר הודעה על כוונתו לנקוט הליך כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוצגה בקשה להיתר מטעם בעל הנכס, המציגה את אותו שטח בנייה כשטח קיים שאין עליו היתר ומפרטת את גודלו כבא במניין השטח המותר לבנייה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים)|תקנות חישוב שטחים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה קיימת“ – בנייה בהיתר בנכס, שביצועה החל לפני הוצאת דרישה לתשלומי הקמה לגבי אותו נכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל נכס“ –
{{ח:תתת|(1)}} בנכסים שהם מקרקעי ציבור – החוכר לדורות, בין שבדין ובין שביושר, ובהעדר חוכר לדורות כאמור – מי שניתנה לו הרשאה להשתמש בנכס, שניתן לראותה מבחינת תוכנה כבעלות או כחכירה לדורות; ובהעדר חוכר לדורות או מי שניתנה לו הרשאה כאמור – בעליו של הנכס;
{{ח:תתת|(2)}} בנכסים שאינם מקרקעי ציבור – מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל או כחוכר לדורות, ובהעדר רישום כאמור – בעליו או החוכר לדורות של הנכס מכוח הסכם או מסמך מחייב אחר, ובהעדר הסכם או מסמך כאמור – מי שזכאי להירשם כבעל הנכס, ובהעדר זכאי כאמור – מי שזכאי להפיק הכנסה מהנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לבירור“ – בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף עתיר שטח“ – בעל נכס המחזיק נכס או נכסים ששטחם הכולל 70 דונם לפחות המרוכזים במתחם אחד, ובנה או שבכוונתו לבנות בהם בנייה ששטחה הוא 20,000 מטרים רבועים לפחות, והקים או שבכוונתו להקים בעצמו את מערכות המים ומערכות הביוב בנכסים שבמתחם בלי להעבירן למועצה האזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מפתח“ – משרד ממשלתי או רשות מקרקעי ישראל שהתקשרו בהסכם עם המועצה האזורית לגבי פיתוח מתחם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיתוח“ – תשלומים ששולמו בשל נכס למינהל מקרקעי ישראל או לרשות מקרקעי ישראל או למי מטעמם למימון עלות ההקמה של מערכת מים או מערכת ביוב, ובלבד שמינהל מקרקעי ישראל או רשות מקרקעי ישראל אישרו את סכומם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישה לתשלומי ביוב“ – דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישה לתשלומי הקמה“ – דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישת תשלום“ – דרישה לתשלומי הקמה, דרישה לתשלומי ביוב, דרישה לתשלום בעד שירותים מסוימים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}} או דרישת תשלום אחרת לפי כללים אלה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל ביוב“ – היטל שהוטל מכוח חוק עזר לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#פרק 3|הפרק השלישי לחוק הביוב}}, כפי שהיה בתוקפו עד יום כ״ב בתמוז התשס״ט (14 ביולי 2009) או לפי פרק ב׳ בכללי הוראת השעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל הנחת צינורות“ – לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, שהוטלו מכוח חוק עזר, ובלבד שתכליתם היא מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ו|ו־ו׳ לחוק התכנון והבנייה}} או הרשאה לבנייה לפי כל דין, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המהנדס“ – מהנדס המועצה האזורית או מי שסמכויות מהנדס המועצה האזורית נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס מועצה אזורית), התשנ״ב–1991 {{ח:הערה|[צ״ל: חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991]}}}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד המשוקלל“ – מדד המורכב מ־50 אחוזים מדד המחירים לצרכן ו־50 אחוזים מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקמה“ – התקנה או שדרוג של מערכת מים או של מערכת ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר לדורות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עזר“ – חוק עזר של מועצה אזורית, לרבות דין שמועצה אזורית פעלה לפיו מכוח הוראת מעבר בחיקוק שהחיל תעריפים מחוק עזר כאמור, במלואם או בשינויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקו היחסי של הביוב“ – בכל מועצה אזורית, היחס שבין התעריף לתשלומי ביוב לפי מטר מעוקב מים שסופקו לבין התעריף לתשלומי ביוב לפי מטר מעוקב שפכים, כפי שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} לגבי אותה מועצה אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – בניין או חלק מבניין שהוא לפי טיבו ומהותו יחידה נפרדת ועצמאית בנכס למגורים, המשמש בפועל או המיועד לשמש כיחידה נפרדת למגורים, לרבות מבנים יבילים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות המידה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הוראת השעה“ – כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע״א–2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים לתאגידים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי ספקים מקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי קיצוב המים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שפכי תעשייה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה משק“ – קרקע שייעודה לפי תכנית הוא למבנה משק, לרבות מבנה על אותה קרקע שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד־מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות מדידת מים (מדי-מים)|בתקנות מדידת מים (מדי־מים), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד המחירים לצרכן“ ו”מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים“ – שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה אזורית“ – רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובכלל זה חברה המצויה בבעלות מלאה של מועצה אזורית כאמור, וכן מועצה מקומית תעשייתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה מקומית תעשייתית“ – מועצה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2א|סעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק ביחידת דיור“ – אדם המחזיק ביחידת דיור או בחלק ממנה כבעל, כשוכר, כבר־רשות או בדרך אחרת, למעט אדם המתגורר באורח ארעי בבית מלון, בית הארחה או במיתקני קיט ונופש אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לטיהור מי שפכים“ – מיתקן ביוב המשמש לטיהור שפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קדם לטיפול בשפכים“ – מיתקן המשמש להקטנת ריכוז המזהמים בשפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ביוב“ – ביוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|בחוק הביוב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מים“ – צנרת ומיתקנים אחרים להולכה, לאיגום ולאספקה של מים, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם, למעט מיתקנים כאמור הנמצאים בחצרי הצרכן אחרי מד־המים, ובהעדר מד־מים – אחרי המקום שבו מועברים המים לרשות הצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 107|בסעיף 107 לחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פיתוח“ – שטח המיועד לפי תכנית למגורים, לתעשייה או לתעסוקה, לרבות שימושים אחרים המותרים באותה תכנית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – לרבות מגרש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס עתיר קרקע“ – נכס או נכסים ששטחם הכולל 50 דונם לפחות המרוכזים במתחם אחד שאינו מתחם פיתוח, וששטח הבנייה הקיים בו, יחד עם שטח הבנייה שניתן להקים בו לפי התכנית החלה עליו, אינו עולה על עשרה אחוזים משטח הקרקע בו, למעט אדמה חקלאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי קיצוב המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק אחר“ – ספק שאינו המועצה האזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מחזיק בנכס המחובר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן גדול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|בכללי התעריפים לתאגידים}}, ויקראו את ההגדרה כאילו במקום ”החברה“ נאמר ”מועצה אזורית“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן שיקום“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רפת“ – מקום שבו מוחזקים ראשי צאן או בקר, לרבות מכון חליבה, מפטמה, סככות, מרבצים וחצרות המתנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בנייה“ – שטח בנייה בנכס המחושב לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים)|תקנות חישוב שטחים}}, למעט שטחו של מבנה הפטור מהיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014}}; {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#סימן י|סימן י׳ לתקנות האמורות}}, לא יילקח בחשבון לצורך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הקרקע“ – שטחה הכולל של הקרקע שבנכס, לרבות הקרקע שעליה ניצבת או מתוכננת בנייה, ואולם במועצה אזורית שנקבע לגביה שטח קרקע מרבי ליחידת דיור או לגוף עתיר שטח {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי העניין – לא יותר משטח הקרקע המרבי שנקבע כאמור לגבי אותו סוג נכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקום“ – שמירה על מצבו של רכיב במערכת מים או במערכת ביוב בתקופת הקיים והחלפתו בתום תקופת הקיים, למעט שדרוגו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלב“ – לעניין מערכת ביוב – ביב ציבורי, ביב מאסף, מיתקן לטיהור מי שפכים או מיתקנים אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מהתכניות שלפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג|פרק ג׳ לחוק התכנון והבנייה}}, לרבות שינוי תכנית כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפעול“ – רכיבי אנרגיה, שכר ואחזקה הדרושים לצורך תפעול מערכת הביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות חישוב שטחים“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי ביוב“ – התשלומים השוטפים שעל מחזיקי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה בעד אחזקה, תפעול ושיקום של מערכת ביוב ובעד הקמה של מערכת ביוב שאינה ממומנת באמצעות תשלומי הקמה לביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי הקמה“ – תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי הקמה לביוב“ – התשלומים החד־פעמיים שעל בעלי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה, בעד הקמה של מערכת ביוב או בעד הקמה של שלב של מערכת ביוב, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי הקמה למים“ – התשלומים החד פעמיים שעל בעלי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה, בעד הקמה של מערכת מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום קודם“ – תשלומי הקמה לביוב, תשלומי הקמה למים, היטל ביוב, היטל הנחת צינורות, דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים או דמי פיתוח ששולמו בשל נכס בטרם הטילה המועצה האזורית על בעל הנכס חובה לשלם תשלומי הקמה לפי כללים אלה; ניתן פטור מתשלום סוג של תשלום קודם כאמור עקב ביצוע עבודות הקמה של מערכת מים או מערכת ביוב בידי בעל הנכס או במימונו, יראו לעניין הגדרה זו כאילו שולם אותו סוג של תשלום קודם.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תשלומי הקמה – תעריפים}}

{{ח:סעיף|3|העקרונות לקביעת תעריפי תשלומי ההקמה}}
{{ח:תת|(א)}} תעריפי תשלומי ההקמה נועדו לשקף, בקירוב ככל האפשר, את אומדן העלות למועצה האזורית של הקמת מערכת מים ומערכת ביוב ברמה, בטיב, באיכות ובתקנים הנדרשים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} תשלומי ההקמה יוטלו לגבי בנייה לפי שטח הבנייה ולגבי קרקע לפי שטח הקרקע, ובלבד שלא שולם בשלהם תשלום קודם.

{{ח:סעיף|4|תעריפי תשלומי ההקמה לרשויות המקומיות השונות}}
{{ח:ת}} תעריפי תשלומי ההקמה למטר רבוע שטח בנייה ולמטר רבוע שטח קרקע בכל מועצה אזורית הם אלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי תשלומי הקמה לביוב – כמפורט לצד שם המועצה האזורית {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} לגבי מערכת הביוב בכללותה או לגבי כל שלב של מערכת הביוב;
{{ח:תת|(2)}} לגבי תשלומי הקמה למים – כמפורט לצד שם המועצה האזורית {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|5|גוף עתיר שטח|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} גוף עתיר שטח יחויב בתשלומי הקמה למים רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבעו תעריפי הקמה לגוף עתיר שטח {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} במתחם של גוף עתיר שטח שהוא קיבוץ או מושב, גודל שטח הקרקע שניתן לחייבו בתשלומי הקמה לביוב בעד שלב של מערכת הביוב שישמש את הנכסים במתחם לא יעלה על פעמיים גודל שטח הבנייה שיש לחייבו בשל אותה עילת חיוב.
{{ח:תת|(ג)}} גוף עתיר שטח שלא חל עליו סעיף קטן (ב) יחויב בתשלומי הקמה לביוב רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבעו תעריפי הקמה לביוב לגוף עתיר שטח {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, או בידי מועצה אזורית שלא נקבעו לגביה תעריפים כאמור אך מתקיימים לגביה ולגבי החיוב כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע לגביה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} תעריף כללי או שיורי לשלב במערכת הביוב, המיועד לחול גם על אזור המתחם;
{{ח:תתת|(2)}} החיוב בשל שלב מערכת הביוב שישמש את המתחם, בהנחה שהמועצה האזורית הקימה במלואו, יוגבל ל־50% מהתעריף האמור בפסקה (1), ולגבי שלב ביב ציבורי לא יחול חיוב כלל;
{{ח:תתת|(3)}} גודל שטח הקרקע שייכלל בחיוב לא יעלה על פעמיים גודל שטח הבנייה שיש לחייבו לפי אותה עילת חיוב.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיפים קטנים (א) או (ג) קביעת תעריפי הקמה לגוף עתיר שטח יכול שתיעשה לגבי גופים עתירי שטח באופן כללי, לגבי סוג של גופים עתירי שטח או לגבי גופים עתירי שטח מסוימים, ולעניין מתחם של גוף עתיר שטח שהוא קיבוץ או מושב יראו גם תעריף החל בתחום אותו יישוב כתעריף לגוף עתיר שטח.

{{ח:סעיף|5א|נכס עתיר קרקע|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי לחיובו של נכס עתיר קרקע בתשלומי הקמה הוא שגודל שטח הקרקע שייכלל בחיוב לא יעלה על פי עשרה מגודל שטח הבנייה שיש לחייבו לפי אותה עילת חיוב.
{{ח:תת|(ב)}} נדרשה מועצה אזורית להקים מערכת מים או מערכת ביוב שתשמש נכס עתיר קרקע, ועלות ההקמה עולה על 150,000 שקלים חדשים ואינה מכוסה באמצעות חיובו של הנכס עתיר הקרקע בתשלומי הקמה לפי סעיף קטן (א), רשאית המועצה האזורית לפנות לרשות הממשלתית בבקשה לאשר לה גביית תשלומי הקמה לפי העלות הסבירה של ההקמה, במקום התעריפים הקבועים בכללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} קודם להגשת בקשה לרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ב) תודיע המועצה האזורית לבעל הנכס עתיר הקרקע על כוונתה להגיש את הבקשה ותיתן לו הזדמנות להגיב על כך; בהודעתה תציין המועצה האזורית פרטים בדבר הנכס עתיר הקרקע ובדבר מערכת המים או מערכת הביוב שהקימה או שבכוונתה להקים לצורך השימוש בנכס ובדבר העלויות הכרוכות בכך, וכי הוא רשאי להגיב בתוך 30 ימים.
{{ח:תת|(ד)}} בחלוף 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ג), רשאית המועצה האזורית להגיש את בקשתה לרשות הממשלתית; בבקשתה תציין המועצה האזורית את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג), ותצרף העתק מהודעתה לבעל הנכס עתיר הקרקע וכן מתגובתו, אם ניתנה; הרשות הממשלתית רשאית לדרוש מהמועצה האזורית פרטים נוספים.
{{ח:תת|(ה)}} התנגד בעל הנכס עתיר הקרקע לבקשה האמורה, לא תאשר הרשות הממשלתית את הבקשה, במלואה או בחלקה, אלא לאחר ששקלה את עמדת בעל הנכס עתיר הקרקע בתגובתו לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)}} הרשות הממשלתית רשאית לדחות את הבקשה לפי סעיף זה או לאשרה, במלואה או בחלקה; הרשות הממשלתית תמסור למועצה האזורית ולבעל הנכס עתיר הקרקע את החלטתה המנומקת בתוך 60 ימים מיום שקיבלה את הבקשה, ואם ביקשה פרטים נוספים – מיום קבלתם.

{{ח:סעיף|6|אדמה חקלאית ומבנה משק|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעד נכס מסוג אדמה חקלאית לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מבנה חקלאי על אדמה חקלאית, המחובר או מיועד להיות מחובר למערכת ביוב, יוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבע תעריף למבנה חקלאי או לאותו סוג של מבנה חקלאי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעד נכס מסוג אדמה חקלאית יוטל חיוב בתשלומי הקמה למים, רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבע תעריף לאדמה חקלאית {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ורק אם הנכס מחובר למערכת מים של המועצה האזורית או מיועד להיות מחובר כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בנכס מסוג מבנה משק לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה אלא לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יוטלו תשלומי הקמה על שטח הקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} לא יוטלו תשלומי הקמה למים או תשלומי הקמה לביוב על מבנה שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת המים או למערכת הביוב, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|7|שטח המיועד להפקעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה בשל שטח המיועד להפקעה.
{{ח:תת|(ב)}} שילם בעל נכס תשלומי הקמה או תשלום קודם בשל נכס ובמהלך חמש השנים שממועד התשלום הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 7|ו־7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}, תשיב המועצה האזורית לבעל הנכס במועד ההפקעה את הסכום ששולם כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום התשלום עד יום ההשבה; הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה כאמור לאחר שחלפו חמש שנים ממועד התשלום אך בטרם חלפו חמש עשרה שנים ממועד התשלום, תשיב המועצה האזורית לבעל הנכס במועד ההפקעה את הסכום ששולם כאמור בניכוי 10% ממנו בעד כל שנה או חלק ממנה מחלוף חמש שנים ממועד התשלום עד מתן ההודעה כאמור, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום התשלום עד יום ההשבה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: החיוב בתשלומי הקמה ותשלומם}}

{{ח:סעיף|8|הטלת תשלומי הקמה}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה אזורית תטיל על בעל נכס חובה לשלם תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין, בהתקיים האמור באחת מן הפסקאות (1), עד (4) ובכפוף לתנאים בסעיף קטן (ב), והיא רשאית להטיל על בעל נכס חובה לשלם תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין, בהתקיים האמור בפסקה (5):
{{ח:תתת|(1)}} אושרה בקשה להיתר לבנייה בנכס;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה האזורית חיברה את הנכס לראשונה לאספקת מים או להזרמת ביוב;
{{ח:תתת|(3)}} נודע למועצה האזורית שקיימת בנייה חורגת בנכס;
{{ח:תתת|(4)}} הנכס חדל להיות אדמה חקלאית;
{{ח:תתת|(5)}} המקרים שבהם רשאית מועצה אזורית להטיל על בעל נכס תשלומי הקמה:
{{ח:תתתת|(א)}} המועצה האזורית הקימה את מערכת המים או את מערכת הביוב המאפשרת את חיבורו של הנכס לראשונה לאספקת מים או להזרמת ביוב או החלה בפעולות להקמה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועצה האזורית הקימה או החלה בהקמה של שלב של מערכת הביוב שישמש את הנכס.
{{ח:תת|(ב)}} תנאי לחיוב בתשלומי הקמה בהתקיים האמור בסעיפים קטנים (א)(1), (3) ו־(4) הוא –
{{ח:תתת|(1)}} בתשלומי הקמה לביוב – שהוקמה מערכת ביוב או שהוקם השלב הנוגע לעניין במערכת ביוב שמשמשת או תשמש את הנכס, או שהמועצה האזורית החלה בפעולות להקמתם של מערכת ביוב או של שלב כאמור במערכת הביוב, שיאפשרו את חיבורו של הנכס להזרמת ביוב באמצעות מערכת הביוב של המועצה האזורית; ואם המועצה האזורית טרם החלה בפעולות כאמור, שהיא עומדת להתחיל בביצוען וניתן על כך אישור המהנדס לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 טופס 1|טופס 1 שבתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(2)}} בתשלומי הקמה למים – שקיימת מערכת מים של המועצה האזורית שמשמשת או תשמש את הנכס, או שהמועצה האזורית החלה בפעולות להקמתה של מערכת מים כאמור, המאפשרת את חיבורו של הנכס לאספקת מים; ואם המועצה האזורית טרם החלה בפעולות כאמור, שהיא עומדת להתחיל בביצוען וניתן על כך אישור המהנדס לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 טופס 1|טופס 1 שבתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב בשל שלב של מערכת ביוב בנכס שאינו מחובר למערכת ביוב, תשיב המועצה האזורית את תשלום ההקמה שגבתה בעד שלב של מערכת הביוב כאמור בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד התשלום עד מועד ההשבה, לידי מי שהוא בעל הנכס במועד הזכאות להשבה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמת שלב מערכת הביוב שבשלה הוטל החיוב לא הסתיימה בתוך שלוש שנים מהטלת החיוב;
{{ח:תתת|(2)}} הנכס לא חובר למערכת ביוב בתוך חמש שנים מהטלת החיוב;
{{ח:תת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת המועצה האזורית, להאריך את המועדים האמורים לתקופה שיורה, מנימוקים מיוחדים בהחלטה בכתב, ובכלל זה אם מצא שהעבודות הנוגעות לעניין בעיצומן וכי השבת הכספים עלולה לסכל את השלמתן; לעניין סעיף קטן זה, ”מועד הזכאות להשבה“ – שלוש שנים או חמש שנים ממועד הטלת החיוב, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין תשלומי הקמה בהתקיים האמור בסעיף קטן (א)(2) –
{{ח:תתת|(1)}} יראו חיבור כדין של נכס לאספקת מים או להזרמת ביוב, המחליף חיבור שנעשה שלא כדין, כחיבור לראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} יראו חיבור של נכס לאספקת מים, המחליף חיבור קודם של אותו נכס לאספקת מים באמצעות ספק אחר, כחיבור לראשונה, זולת אם בעל הנכס המחה למועצה האזורית את זכויותיו כלפי הספק האחר לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס והתשלומים ששולמו בעדן, אם יש לו זכויות כאמור, או אישר כי אין לו זכויות כאמור, בדרך של חתימה על טופס בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}} או בדרך אחרת שאישרה לו המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית הודיעה לבעל הנכס כי הואיל והחיבור שהיא ביצעה או עומדת לבצע מחליף חיבור של ספק אחר, הוא לא יחויב בתשלומי הקמה אם יתמלאו תנאי פסקה זו ועל האופן שבו עליו לפעול לשם כך;
{{ח:תתת|(3)}} יראו חיבור של נכס לאספקת מים או להזרמת ביוב בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ו)}} כחיבור לראשונה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצה אזורית שהתקשרה עם גורם מפתח של מתחם פיתוח בהסכם שלפיו ההקמה של מערכת המים ומערכת הביוב בתוך מתחם הפיתוח, או אחת מהן, כולן או חלקים מהן, תתבצע באמצעות הגורם המפתח או מי מטעמו, תפחית מכלל תשלומי ההקמה שבהם יחויבו בעלי הנכסים במתחם הפיתוח לפי פסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (א), לפי העניין, את ערך עבודות ההקמה שיבוצעו באמצעות הגורם המפתח או מי מטעמו, שעליו הסכימו המועצה האזורית והגורם המפתח, ובלבד שלא יעלה על תשלומי ההקמה המחושבים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} או השלישית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} לחיוב בתשלומי הקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)(3)}} יצורף אישור של המהנדס בדבר בנייה חורגת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 טופס 2|טופס 2 שבתוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|9|חישוב סכום תשלומי ההקמה}}
{{ח:תת|(א)}} תשלומי ההקמה יחושבו לפי שטח הבנייה ושטח הקרקע שבנכס, וסכומם יהיה הסכום המתקבל ממכפלת שטח הבנייה ושטח הקרקע בנכס בתעריפים שנקבעו למועצה האזורית לשטח בנייה ולשטח קרקע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות אישור בנייה חדשה בנכס הוא –
{{ח:תתת|(1)}} בנכס שבעת אישור הבנייה החדשה אין בו בנייה קיימת – שטח הקרקע בנכס ושטח הבנייה החדשה;
{{ח:תתת|(2)}} בנכס שבעת אישור הבנייה החדשה יש בו בנייה קיימת – שטח הבנייה החדשה;
{{ח:תת}} לעניין זה, ”שטח הבנייה החדשה“ – שטח הבנייה החדשה כפי שהוא מפורט בבקשה להיתר שאושרה כאמור, ואם לא נמצאה הבקשה להיתר – שטח הבנייה החדשה כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.
{{ח:תת|(ג)}} השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות בנייה חורגת יהיה שטח הבנייה החורגת כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.
{{ח:תת|(ד)}} השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות ביצוע עבודות הקמת מערכת מים או ביוב או חיבור נכס לראשונה למערכת מים או למערכת ביוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(2) או (5)}} יהיה שטח הקרקע ושטח הבנייה הקיימת כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.
{{ח:תת|(ה)}} שולמו תשלומי הקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)(5)}}, אך ביצוע העבודות להקמת מערכת המים או מערכת הביוב, לפי העניין, לא החל בתוך שלוש שנים מיום התשלום, תחזיר המועצה האזורית לבעל הנכס את הסכום ששולם בשל תשלומי הקמה למערכת מים או תשלומי הקמה למערכת ביוב, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מהמדד הידוע בעת התשלום עד המדד הידוע בעת ביצוע ההחזר, אך לא פחות מהסכום ששולם.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 10|ובסעיף 10(א)}}, החליטה המועצה האזורית כי כתוצאה מתוספת בנייה בנכס בהיקף ניכר או בשל שינוי מהותי בשימוש הנעשה בנכס, נוצר צורך להקים ולחבר לנכס מערכת מים או ביוב נוספת או להחליף את מערכת המים או הביוב הקיימת המחוברת לנכס, ומועצת הרשות הממשלתית אישרה את החלטתה, יחושבו תשלומי ההקמה בעד כל שטח הבנייה וכל שטח הקרקע בנכס; ואולם לגבי שטחים שאינם מובאים בחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}} יחושבו תשלומי ההקמה לפי התעריפים שנקבעו למועצה האזורית {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי העניין, בהפחתה של 90% מהם או בהפחתה של שיעור גבוה יותר שעליו תחליט מליאת מועצת המועצה האזורית.

{{ח:סעיף|10|תשלום קודם}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א) עד (ג)}} –
{{ח:תתת|(1)}} שולם לגבי בנייה בנכס תשלום קודם, לא ייכלל שטח אותה בנייה בחישוב השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} שולם לגבי קרקע בנכס תשלום קודם, לא ייכלל שטח אותה קרקע בחישוב השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} בנכס שהיה בו בניין או חלק מבניין שנהרס או שיש בו בניין או חלק מבניין המיועד להריסה אגב הבנייה החדשה (להלן בסעיף זה – הבניין שנהרס) ושולם לגבי הבניין שנהרס תשלום קודם, יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין, רק לפי שטח הבנייה שאושרה או שטח הבנייה החורגת, לפי העניין, העולה על שטח הבניין שנהרס.
{{ח:תת|(ב)}} שטח הבנייה או הבניין שנהרס, לפי העניין, שלגביו שולם תשלום קודם כאמור בסעיף קטן (א), יחושב כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום, אף אם בעת התשלום הקודם נהגה שיטת חישוב אחרת של שטחים.
{{ח:תת|(ג)}} רואים את כל אלה כבנייה ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בנייה שהקמתה החלה לפני יום התחילה, לרבות בניין שנהרס שהקמתו נעשתה בהיתר, בנכס שחובר לפני יום התחילה בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין, ובלבד שאם היתה הבנייה בנייה חורגת, הוכח כי חלפו שבע שנים לפחות מאז הקמת אותה בנייה, לא הוצא לגבי אותה בנייה צו הריסה מינהלי או שיפוטי שהפך חלוט ולא תלוי ועומד הליך מינהלי או שיפוטי בקשר להריסתה או לעבירה הכרוכה בהקמתה;
{{ח:תתת|(2)}} כל בנייה אחרת שהוכח כי שולם לגביה תשלום קודם.
{{ח:תת|(ד)}} רואים את כל אלה כבנייה ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין, זולת אם מדובר בבנייה חורגת או אם הוכח אחרת:
{{ח:תתת|(1)}} בנייה בנכס שחובר בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין ביום התחילה או אחריו לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בנייה שהקמתה החלה ביום התחילה או אחריו, בנכס שחובר בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} רואים את כל אלה כקרקע ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} כל קרקע, זולת אדמה חקלאית, בנכס שיש בו בנייה שפסקה (1) בסעיף קטן (ג) חלה עליה;
{{ח:תתת|(2)}} כל קרקע שהוכח כי שולם בשלה תשלום קודם.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: תשלומי ביוב ותשלומים בעד שירותים מסוימים}}

{{ח:סעיף|11|תשלומי ביוב|תיקון: תש״ף־3}}
{{ח:ת}} צרכן בנכס המחובר למערכת ביוב ישלם למועצה האזורית תשלומי ביוב לפי המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} תשלומי הביוב יחושבו לפי כמות המים שסופקה לנכס במטרים מעוקבים, המוכפלת בתעריף לכל מטר מעוקב מים הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס; המועצה האזורית תודיע לצרכן מהם שלבי מערכת הביוב המשמשים את הנכס והמתוחזקים בידי המועצה האזורית;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) ובלי לגרוע מהאמור בפסקה (3), במקרים האלה יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים המחושבת כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, מוכפלת בתעריף לכל מטר מעוקב שפכים הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס:
{{ח:תתת|(א)}} כמויות המים המרביות לצורך חיוב יחידת דיור בתשלומי הביוב, בעד תקופה המתחילה ב־1 באפריל בכל שנה ומסתיימת ב־30 בנובמבר באותה שנה (בפסקה זו – תקופת החיוב), יחושבו לפי כמויות מים ממוצעות יומיות שנמדדו בתקופה המתחילה ב־1 בדצמבר בשנה הקודמת לתקופת החיוב ומסתיימת ב־31 במרס בשנה שבה תקופת החיוב (בפסקה זו – תקופת החורף), במכפלה של סך כל הימים בתקופת החיוב (להלן – כמות מים לחיוב בתקופת הקיץ) או כמות המים שנקראה במד־המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החיוב, לפי הנמוך מביניהם;
{{ח:תתת|(ב)}} כמות השפכים לצורך חיוב יחידת דיור בתשלומי הביוב בעד תקופת החורף, תחושב לפי כמות המים שנקראה במד־המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החורף במכפלה של 0.9;
{{ח:תתת|(ג)}} מחזיק ביחידת דיור במועצות האזוריות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בפרטים (17), (19) ו־(48) בתוספת השישית}} או מחזיק ביחידת דיור ברשויות מקומיות שייכללו בתחום קו מיעוט משקעים כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)#סעיף 8ד|בסעיף 8ד(3) לכללי קיצוב המים}}, רשאי להגיש למועצה האזורית בקשה להפחתת כמויות המים לצורך חיובו בתשלומי ביוב בעקבות השקיית גינון, באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 7 טופס 1|טופס 1 הקבוע בתוספת השביעית}}; ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של המועצה האזורית;
{{ח:תתת|(ד)}} מצאה מועצה אזורית כי כמות המים לחיוב מחזיק ביחידת דיור לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב) אינה משקפת את שימושיו ביחידת הדיור, רשאית היא לדרוש ממנו להגיש בקשה לצורך חיובו בתשלומי הביוב באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 7 טופס 1|טופס 1 הקבוע בתוספת השביעית}}; בדרישה כאמור יצוין כי ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של המועצה האזורית; לדרישה כאמור יצורפו נימוקי המועצה האזורית. נדרש מחזיק ביחידת דיור להגיש בקשה כאמור ולא הגיש, תחייבו המועצה האזורית בתשלומי ביוב לפי פסקה (1) או בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לפי שיקול דעתה.
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(ה1)(1)(א) לכללי חישוב עלות}} יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים המוזרמת למערכת הביוב של המועצה האזורית לפי אישור מכון התקנים הישראלי או לפי קריאת מד־המים המיועד למדידת שפכים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(ה1)(1)(א) לכללי חישוב עלות}}, לפי העניין, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|ופסקאות (1), (4) ו־(5) בסעיף 3(ה1) לכללי חישוב עלות}} יחולו, לעניין זה, וייקראו כאילו בכל מקום, במקום ”חברה“ נאמר ”מועצה אזורית“ ובמקום ”70%“ נאמר ”חלקו היחסי של הביוב“; על כמויות שפכים כאמור יחולו התעריפים לכל מטר מעוקב שפכים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(3), ברפת שבה פועל מיתקן קדם לטיפול בשפכים יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים שתהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|פרט 4 בתוספת השמינית}}; על כמויות שפכים כאמור יחולו התעריפים לכל מטר מעוקב שפכים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1), (3) ו־(4), בצרכן גדול יופחתו מתעריפי תשלומי הביוב המצטברים לשלבי מערכת הביוב הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב מים, או 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב שפכים, לפי העניין, ולא יותר מהתעריפים המצטברים כאמור, וזאת בעד כמות מים או שפכים, לפי העניין, העולה על 15,000 מטרים מעוקבים בשנה.

{{ח:סעיף|12|חובת מסירת מידע וחיוב לפי הערכה}}
{{ח:תת|(א)}} ספק אחר ימסור למועצה האזורית, לפי דרישתה, כל נתון ופרט מידע לצורך קביעת כמות המים שנצרכה בנכס המצוי בתחומו, ובכלל זה מידע כמפורט ובאופן האמור {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)#סעיף 6|בסעיפים 6(ב) ו־(ד) לכללי קיצוב המים}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיבלה המועצה האזורית מידע כאמור בסעיף קטן (א) בחלוף 30 ימים ממועד הדרישה לפי סעיף קטן (א), בכלל או בהיקף המאפשר את חיובו של הצרכן בתשלומי ביוב, והספק האחר סירב להשלים את המידע הדרוש למועצה האזורית לצורך החיוב, תודיע על כך המועצה האזורית לרשות הממשלתית בכתב, ותצרף לפנייתה את כל המסמכים המצויים בידה בעניין ובכלל זה העתקים מפניותיה לספק האחר והתייחסות הספק האחר; הרשות הממשלתית רשאית לתת הוראות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 9 פרט 1|בפרט 1 בתוספת התשיעית}}, והספק האחר או המועצה האזורית, לפי העניין, יפעלו לפי הוראותיה.
{{ח:תת|(ג)}} חלפו 90 ימים מהודעת המועצה האזורית לרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב) ולא ניתנה הוראה אחרת של הרשות הממשלתית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 9 פרט 1|בפרט 1 בתוספת התשיעית}}, המועצה האזורית רשאית לחייב את הצרכן בתשלומי ביוב לפי כמויות שפכים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 9 פרט 2|בפרט 2 בתוספת התשיעית}}, ובלבד שמסרה לרשות הממשלתית הודעה על כוונתה לעשות כן שבעה ימים מראש לפחות; חיוב הצרכן במתכונת האמורה ייעשה כל עוד לא קיבלה המועצה האזורית את המידע הנוגע לכמות המים מספק המים, ואולם חיוב כאמור לתקופה העולה על 12 חודשים מותנה בהצגת דרישה נוספת לספק והודעה נוספת לרשות המים באופן ובמועדים באמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), וכך מדי 12 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} צרכן רשאי לפנות אל המועצה האזורית בבקשה לעדכון כמויות המים לחישוב תשלומי הביוב חלף החיוב כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שעמד בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צירף לבקשתו את חשבונות המים הנוגעים לעניין שלפיהם חייב אותו הספק;
{{ח:תתת|(2)}} צירף כל מסמך אחר בעניין זה לפי דרישת המועצה האזורית;
{{ח:תתת|(3)}} לא חלפו 12 חודשים מיום שהמועצה האזורית הוציאה את דרישת החיוב.
{{ח:תת|(ה)}} יראו בקשה של צרכן לעדכון כמויות המים לפי סעיף קטן (ד) כבקשה להחזר תשלום יתר ששולם במועד הגשת הבקשה, ויחול לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|13|חיוב בשל שפכי מפעלים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין שפכי מפעלים יחולו על המועצה האזורית {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|כללי שפכי תעשייה}}, ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום ”חברה“ או ”תאגיד“ נאמר ”המועצה האזורית“, במקום ”מהנדס החברה“ נאמר ”מהנדס הביוב של המועצה, ובהעדרו – מהנדס המועצה או מי שמהנדס המועצה הסמיכו לעניין זה“.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שפכים חריגים ואסורים, אופן חיובם, מספר הדיגומים, המרכיבים שיידגמו, מיקום נקודת הדיגום, סוג הדיגום, חישוב כמויות המים או השפכים לחיוב והתעריפים לחיוב, יחולו על רפת שבה פועל מיתקן קדם לטיפול בשפכים, הוראותיה של {{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ג)}} לכל תשלום שרשאית מועצה אזורית לגבות לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|כללי שפכי תעשייה}} כהחלתם בסעיף זה, ייווסף רכיב בגובה מס הערך המוסף או מס ערך מוסף, לפי העניין.

{{ח:סעיף|14|חיוב בעד שירותים מסוימים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מועצה אזורית תגבה בעד השירותים המנויים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בפרטים (1) עד (9) ו־(12) עד (16) בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים}} את התעריפים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה האמורה}}, בתוספת רכיב בגובה מס הערך המוסף או מס ערך מוסף, לפי העניין, ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום ”חברה“ נאמר ”מועצה אזורית“.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: דרישת תשלום, פירעונה ודרכים לבירורה}}

{{ח:סעיף|15|דרישה לתשלומי הקמה ופירעונה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה האזורית תמציא לבעל נכס החייב בתשלומי הקמה דרישה לתשלומי הקמה; דרישה לתשלומי הקמה תימסר בכתב ויצוינו בה הפסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}} שמכוחה מוטל החיוב, השטחים והתעריפים שלפיהם חושב הסכום לתשלום והמועד לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה לתשלומי הקמה תומצא סמוך לאחר המועד שבו התקיים אחד התנאים {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8(א)(1), (3), (4) או (5)}}, וסמוך לפני המועד שבו צפוי להתקיים התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8(א)(1)}} תיפרע לפני מתן היתר לבנייה החדשה; לא נפרעה הדרישה בתוך 45 ימים מהמצאתה, יפקע תוקפה אלא אם כן ניתן היתר; פקע תוקפה של הדרישה, תמציא המועצה האזורית לבעל הנכס דרישת תשלום חדשה לפי תעריפי תשלומי ההקמה במועד המצאתה.
{{ח:תת|(ד)}} דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8(א)(5)}} או התנאי {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8(א)(4)}} תיפרע בתוך שלושה חודשים ממועד מסירתה.
{{ח:תת|(ה)}} דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8(א)(2)}} תיפרע בתוך 45 ימים ממועד המצאתה, ופירעונה יהיה תנאי לחיבור הנכס לאספקת מים או להזרמת ביוב; לא נפרעה הדרישה בתוך התקופה האמורה, יפקע תוקפה אלא אם כן בוצע החיבור; פקע תוקפה של הדרישה, תמציא המועצה האזורית לבעל הנכס דרישת תשלום חדשה לפי תעריפי תשלומי ההקמה במועד המצאתה.
{{ח:תת|(ו)}} דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8(א)(3)}} תיפרע בתוך שלושה חודשים ממועד מסירתה, ואולם המועצה האזורית תבטל אותה אם בעל הנכס הרס את הבנייה החורגת בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ז)}} אין בפגם שנפל בדרישה לתשלומי הקמה, או באי־המצאתה של דרישה לתשלומי הקמה, כשלעצמם, כדי לגרוע מחובת בעל הנכס לשלם למועצה האזורית תשלומי הקמה לפי כללים אלה.

{{ח:סעיף|16|דרישה לתשלומי ביוב ודרישת תשלום בעד שירותים מסוימים}}
{{ח:ת}} על דרישת תשלום, זולת דרישה לתשלומי הקמה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} דרישה לתשלומי ביוב תימסר לצרכן בכתב ויצוינו בה בין השאר, כמות המים או השפכים, לפי העניין, התעריפים שלפיהם חושב הסכום לתשלום והמועד לתשלום, שלא יהיה קצר מ־15 ימים ממועד מסירת הדרישה;
{{ח:תת|(ב)}} דרישת תשלום בעד שירותים מסוימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}} או כל דרישת תשלום אחרת לפי כללים אלה זולת דרישה לתשלומי הקמה תימסר בכתב ויצוינו בה בין השאר, פריטי החיוב, התעריפים לאותם פריטי חיוב והמועד לתשלום, שלא יהיה קצר מ־15 ימים ממועד מסירת הדרישה;
{{ח:תת|(ג)}} יכול שדרישת תשלום תימסר לצרכן שהסכים לכך באמצעות דואר אלקטרוני.

{{ח:סעיף|17|בירור בדבר דרישה לתשלומי הקמה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל נכס הטוען כי בדרישה לתשלומי הקמה נפלה טעות באחד מן העניינים המנויים בסעיף קטן (ג), רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הדרישה, לפנות למועצה האזורית בבקשה לקיים בירור בעניין דרישת התשלום; בקשה לבירור תהיה ערוכה לפי נוסח הטופס {{ח:פנימי|תוספת 10|שבתוספת העשירית}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת בקשה לבירור כדי לדחות את מועד הפירעון של דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, ואולם המועצה האזורית רשאית, לבקשת בעל הנכס, לדחות את מועד הפירעון עד בירור הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} העניינים שלגביהם ניתן להגיש בקשה לבירור, הם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח המחויב בתשלומי הקמה;
{{ח:תתת|(2)}} זהות החייב בתשלום תשלומי הקמה;
{{ח:תתת|(3)}} קיומו של תשלום קודם שלפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} מחייב את ביטול החיוב או את הקטנת סכום דרישת התשלום;
{{ח:תתת|(4)}} טעות סופר, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה האזורית תמציא למבקש הודעה בכתב על תוצאות הבירור שערכה בתוך 60 ימים מיום קבלת הבקשה לבירור.
{{ח:תת|(ה)}} יראו בקשה לבירור כבקשה להחזר תשלום יתר ויחול לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|18|בירור תלונות}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות הממשלתית תברר תלונות של צרכן או בעל נכס בין השאר, לעניין תשלומים שחויבו בהם לפי כללים אלה, לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 101|סעיף 101(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, כפי שהוחל לעניין כללים אלה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 15א|בסעיף 15א(ב) לחוק הביוב}}, ובלבד שהמתלונן פנה תחילה בכתב למועצה האזורית וצירף לתלונתו את הפנייה האמורה; תלונה שעניינה חיוב בתשלומי הקמה שהוגשה לגביו בקשה לבירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} לא תוגש אלא בחלוף המועד למתן הודעה על תוצאות הבירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ד)}}, ויצורפו אליה הבקשה לבירור והודעת המועצה האזורית על תוצאות הבירור.
{{ח:תת|(ב)}} מועצה אזורית תפעל לפי הוראות הרשות הממשלתית בבירור תלונה לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין הקפאת הליכים או עיכוב ביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה להקפאת הליכים או לעיכוב ביצוע כאמור בסעיף קטן (ב) תינתן רק במקרים שבהם סברה הרשות הממשלתית, לאחר בחינה ראשונית של התלונה, כי הנסיבות מצדיקות הוראה כאמור, ויכול שהוראה כאמור תוגבל בזמן.

{{ח:סעיף|19|הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} על חיוב צרכנים לפי כללים אלה ועל החזר תשלום יתר יחולו, לפי העניין, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 35|ו־35 לכללי אמות המידה}}, ויקראו את אותם סעיפים כאילו במקום ”לחברה“ נאמר ”למועצה האזורית“.

{{ח:סעיף|20|החזר תשלום בשל אי־&lt;wbr&gt;ביצוע בנייה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו את מלוא תשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)(1)}}, מהטעם שהתקופה להוצאת ההיתר לפי הבקשה להיתר הסתיימה והארכתה לא התבקשה או התבקשה וסורבה, או שההיתר שניתן לפיה פקע וחידושו לא התבקש או התבקש וסורב, תשיב לו המועצה האזורית את הסכום ששילם.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו חלק מתשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)(1)}}, בשל כך שהבנייה בנכס היתה בשטח הקטן מן השטח שלפיו חושב הסכום ששילם, תשיב לו המועצה האזורית סכום השווה להפרש שבין הסכום ששילם לבין הסכום שהיה עליו או על בעלו הקודם של הנכס לשלם אילו הבקשה להיתר היתה לפי השטח שנבנה בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום שיש להשיבו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יוחזר למי שהוא בעל הנכס במועד היווצרות הזכות להשבה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם לאחרונה לפני יום ההחזר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום; לא בוצע ההחזר בתוך 60 ימים מן היום שבו התקבלה בקשת בעל הנכס כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יראו את הסכום שיש להשיבו כתשלום יתר, ויחול {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, ולעניין {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 35|סעיף 35 לכללי אמות המידה}} יראו את המועד שבו הפך הסכום לתשלום יתר כמועד ההחזר.

{{ח:סעיף|21|המצאה של דרישה לתשלומי הקמה}}
{{ח:ת}} המצאה של דרישה לתשלומי הקמה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} תיעשה באחת הדרכים האלה:
{{ח:תת|(1)}} במסירה אישית לידי האדם שאליו היא מכוונת; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
{{ח:תת|(2)}} במשלוח מכתב רשום למענו של האדם שאליו היא מכוונת, עם אישור מסירה, ויראו את תאריך המסירה שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה;
{{ח:תת|(3)}} אם לא ניתן לבצע מסירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תהיה המסירה כדין, אם הוצגה ההודעה או הדרישה או הודבקה במקום בולט על הנכס שבו היא דנה, או הוכנסה לתיבת דואר הנושאת את שמו של האדם שאליו היא מכוונת, או פורסמה באחד העיתונים הנפוצים בתחום המועצה האזורית.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|22|ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה אזורית תעביר, מתוך תשלומי הביוב שגבתה, סכום בשיעור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, לקרן שיקום, ולא תעשה כל שימוש בכספים שבקרן השיקום אלא למטרת שיקום, חידוש ופיתוח של מערכת הביוב.
{{ח:תת|(ב)}} מועצה אזורית תנהל את כל הסכומים שגבתה בשל תשלומי הקמה לביוב, קרן שיקום, תשלומי הקמה למים, תשלומי ביוב ותשלומים אחרים הנוגעים לתפעול משק הביוב, ותשלומים שוטפים למים יחד עם תשלומים בעד שירותים מסוימים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, בחשבונות נפרדים, לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבונות כאמור, אלא לכיסוי הוצאות שבעדן נגבה כל אחד מאותם תשלומים, ולא תשעבד כספים אלה, תמחה אותם או תיתן זכות קיזוז לגביהם, אלא אם כן השעבוד, ההמחאה או זכות הקיזוז משמשים למטרה שלה נועדו הכספים.
{{ח:תת|(ג)}} חשבון בנק של מועצה אזורית שבו מופקדים תשלומי הקמה למים, תשלומי הקמה לביוב, כספי קרן שיקום, כספים המיועדים לשיקום, חידוש ופיתוח מערכת מים לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 5|סעיף 5 לכללי ספקים מקומיים}}, תשלומים אחרים הנוגעים לתפעול משק הביוב, תשלומים שוטפים למים ולביוב או תשלומים בעד שירותים מסוימים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, לא ישמש אלא להפקדתם ולניהולם של אחד או יותר מסוגי התשלומים האמורים; לעניין זה, ”חשבון בנק“ – חשבון בנק נפרד לכל סוג תשלום בעד השירותים כאמור או חשבון בנק לכל התשלומים יחדיו; ובלבד שכל סוג תשלום ינוהל בחשבון נפרד בחשבון הבנק.
{{ח:תת|(ד)}} יתרות כספים שעובר ליום התחילה נוהלו או שהיה צריך לנהלם בחשבונות נפרדים, יועברו כיתרות פתיחה לחשבונות הנפרדים שעל המועצה האזורית לנהל לפי סעיף זה, לפי מטרות השימוש בכספים.
{{ח:תת|(ה)}} מועצה אזורית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווח בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבונות הנפרדים כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מדי שנה, עד 31 במאי, לגבי התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ו)}} מועצה אזורית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 31 במאי בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ה).

{{ח:סעיף|23|שותפים בנכס}}
{{ח:ת}} אם לנכס יותר מבעל אחד, תהיה חובת התשלום בתשלומי הקמה על כל אחד מבעלי הנכס בשיעור יחסי לפי חלקו בנכס; אם הצרכן בנכס כולל שני יחידים או יותר, תהיה חובת התשלום בתשלומי ביוב על כל יחידי הצרכן יחד ולחוד.

{{ח:סעיף|24|מתן הנחה מתשלומי הקמה לביוב עקב קבלת מענק}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה אזורית שהמינהל לפיתוח תשתיות ביוב ברשות הממשלתית (בסעיף זה – המילת״ב) אישר לה מענק השתתפות בהקמת מערכת ביוב המיועד לפי טיבו להעניק הטבה לבעלי נכסים באזורים מסוימים שבתחום המועצה האזורית, בין נכסים למגורים ובין שאינם למגורים (בסעיף זה – מענק), תיתן לבעלי נכסים כאמור הנחה מתשלומי ההקמה לביוב בשל כל שלבי מערכת הביוב או חלקם, לפי האמור בסעיף זה, אלא אם כן אותו מענק כבר הובא בחשבון לצורך קביעת תעריפי תשלומי ההקמה לביוב של אותה מועצה אזורית הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התנאים למתן ההנחה, התקופה שבמהלכה תוענק ההנחה, סוגי הנכסים ועילות החיוב שלגביהם תינתן ההנחה, שלבי מערכת הביוב שבשלהם תינתן ההנחה ושיעור ההנחה יהיו לפי {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתיים עשרה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מועצה אזורית שקיבלה מענק ולא תיתן לפיו הנחה לבעלי הנכסים מהטעם שהובא בחשבון בעת קביעת תעריפי ההקמה לביוב כאמור בסעיף קטן (א) תמסור הודעה על כך לרשות הממשלתית בתוך 30 ימים מהודעת המילת״ב על אישור המענק.
{{ח:תת|(ד)}} זולת אם נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (ג), המועצה האזורית תעביר לרשות הממשלתית, בתוך 30 ימים מהודעת המילת״ב על אישור מענק כאמור בסעיף קטן (א), הודעה שבה יפורטו האזורים המסוימים שבתחומם תחול ההנחה, התקופה שבמהלכה תינתן ההנחה, סוגי הנכסים ועילות החיוב שבשלהם תינתן ההנחה ושיעור ההנחה שחושב כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תפרסם הודעה זו באתר האינטרנט של המועצה האזורית.
{{ח:תת|(ה)}} ”אזורים מסוימים“ לעניין סעיף זה יכול שיהיו יישובים מסוימים בתחום המועצה, או שכונה או שכונות מסוימות בתחום המועצה, או אזור מסוים בתחום המועצה המצוי מחוץ לתחום יישוב, או כל שטח מסוים שהמענק מיועד לתת הטבה לבעלי הנכסים שבו לפי החלטת המילת״ב.

{{ח:סעיף|24א|מתן הנחה מתשלומי הקמה בשל קבלת מערכת מים או מערכת ביוב קיימות|תיקון: תשע״ט, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היישוב הנקלט“ – יישוב או מתחם פיתוח בתחום המועצה האזורית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התשתיות הקיימות“ – מערכת המים הקיימת ומערכת הביוב הקיימת של היישוב הנקלט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומדן ההכנסות“ – ההכנסות מתשלומי ההקמה למים או לביב ציבורי שהיו מתקבלות מבעלי הנכסים בתחום היישוב הנקלט אילו חויבו בתשלומי הקמה מלאים במועד חיבורם למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומדן השקעות“ – ההשקעות שיידרשו לצורך תשלום תמורה לתשתיות הקיימות שיעברו לבעלות המועצה האזורית, אם ישולמו, ולצורך החלפת תשתיות מים וביוב ושדרוגן בתחום היישוב הנקלט לקראת החיבור האמור וכן לתקופה של חמש שנים אחריו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ד)(2)}}, מועצה אזורית שמתחילה לספק מים או שירותי ביוב לצרכנים בתוך תחום היישוב הנקלט שקודם לכן קיבלו מים מגורם אחר או קיבלו שירותי ביוב מגורם אחר או שסיפקו לעצמם שירותי ביוב כאמור, לפי העניין, ושמקבלת לבעלותה את התשתיות הקיימות כדי שייכללו במערכת מים או במערכת ביוב של המועצה האזורית וישמשו אותה בפועל לצורך אספקת מים או שירותי ביוב לצרכנים כאמור, תיתן לבעלי נכסים בתחום היישוב הנקלט שיחוברו למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית הנחה מתשלומי ההקמה למים או מתשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין, לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה האזורית תבחן את אומדן ההכנסות, לעומת אומדן ההשקעות; עלה אומדן ההכנסות על אומדן ההשקעות, תעניק המועצה האזורית הנחה ששיעורה באחוזים יחושב כהפרש שבין אומדן ההכנסות לאומדן ההשקעות, מחולק באומדן ההכנסות ומוכפל במאה.
{{ח:תת|(ד)}} ההנחה תינתן רק לגבי שטח הקרקע בנכס, בנייה קיימת בנכס ובנייה חדשה בנכס שבנייתה תחל בתוך התקופה שנכללה באומדן ההשקעות לפי סעיף קטן (ג); לעניין תשלומי הקמה לביוב תינתן ההנחה לגבי שלב הביב הציבורי בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה האזורית תעביר לרשות הממשלתית, מיד לאחר עריכת אומדן ההכנסות ואומדן ההשקעות, ולא יאוחר משנה ממועד החיבור הראשון של נכס בתחום היישוב הנקלט למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית, הודעה שבה יפורטו היישוב הנקלט שבתחומו תחול ההנחה ושיעור ההנחה שחושב כאמור בסעיף קטן (ג), תצרף להודעתה את אומדן ההכנסות ואת אומדן ההשקעות, ותפרסמה באתר האינטרנט של המועצה האזורית.
{{ח:תת|(ו)}} החלה המועצה האזורית לספק מים או שירותי ביוב לצרכנים בתוך היישוב הנקלט לפני שמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית המועצה האזורית לפעול באחת מהדרכים שלהלן, ובלבד שתודיע לבעלי הנכסים בתחום היישוב הנקלט על אופן הפעולה שבחרה בסמוך לאחר חיבורם למערכת המים או למערכת הביוב של המועצה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבות תשלומי הקמה מלאים מבעלי הנכסים בתחום היישוב הנקלט שנכסיהם חוברו למערכת המים או למערכת הביוב של המועצה האזורית, ולהשיב למי ששילמו כאמור, לא יאוחר מ־30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה), את הסכום שהיו זכאים לקבלו כהנחה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבות על חשבון תשלומי ההקמה כאמור תשלום חלקי, ולהשיב למי ששילמו כאמור, לא יאוחר מ־30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה), את הסכום שהיו זכאים לקבלו כהנחה ולא קיבלו במסגרת החיוב החלקי, או לחייב בתוך אותו מועד את מי ששילמו כאמור בסכום שנותרו חייבים בו, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} לדחות את מועד החיוב בתשלומי ההקמה ל־30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ה), ובלבד שלא תחלוף יותר משנה ממועד החיבור למערכת המים או למערכת הביוב של המועצה האזורית עד למועד החיוב כאמור; חיוב במועד נדחה כאמור יימסר למי שהוא בעל הנכס במועד החיוב;
{{ח:תתת|(4)}} סכומים שיש להשיבם או לחייבם כהפרש לפי פסקאות (1) או (2) ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד התשלום עד מועד ההשבה או התשלום; סכומים שיש להשיבם כאמור ולא הושבו בתום 13 חודשים ממועד חיבורו של נכס למערכת מים או למערכת ביוב של המועצה האזורית, לפי העניין, יראום החל מתום 13 חודשים כאמור כתשלום יתר ויחול {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, ולעניין {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 35|סעיף 35 לכללי אמות המידה}} יראו את המועד שבו הפך הסכום לתשלום יתר כמועד ההחזר.

{{ח:סעיף|25|הצמדה, עדכון ועיגול סכומים}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|ובתוספת השלישית}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, החל בשנת 2019, בדרך של הצמדתם למדד המשוקלל, לפי שיעור שינוי רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון לעומת רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר שלפניו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, החל בשנת 2019, בדרך של הצמדתם למדד המחירים לצרכן, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם לחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם לחודש נובמבר שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} הסתיים סכום תעריף שעודכן כאמור בסעיף זה בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה – בטל.

{{ח:סעיף|26|ביטול}}
{{ח:ת}} כללי הוראת השעה – בטלים.

{{ח:סעיף|27|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של כללים אלה ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
{{ח:תת|(ב)}} כללים אלה יחולו על מועצות אזוריות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ואולם לעניין תשלומי הקמה לביוב יחולו כללים אלה על מועצות אזוריות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} בלבד; ולעניין תשלומי הקמה למים יחולו כללים אלה על מועצות אזוריות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} בלבד, בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 28|לסעיף 28}}.

{{ח:סעיף|28|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דרישה קודמת“ – דרישה לתשלום היטל ביוב או היטל הנחת צינורות שערכה המועצה האזורית כדין, והומצאה לבעל הנכס לפני יום התחילה, בין שהיתה לגבי שטח קרקע ובין שהיתה לגבי שטח בנייה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הומצאה לבעל נכס דרישה קודמת, לא תטיל עליו המועצה האזורית לשלם היטל ביוב או היטל הנחת צינורות אף אם היתה מוסמכת לעשות כן לפני יום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 10|לסעיף 10}}, מועצה אזורית רשאית להטיל על בעל נכס לשלם תשלומי הקמה לפי כללים אלה בהתקיים אחד מאלה, ובלבד שלא הומצאה לבעל הנכס דרישה קודמת:
{{ח:תתת|(1)}} אושרה בקשה להיתר לבנייה בנכס לפני יום התחילה וההיתר לא ניתן עד יום התחילה;
{{ח:תתת|(2)}} נודע למועצה האזורית שקיימת בנייה חורגת בנכס לפני יום התחילה, והבנייה החורגת לא נהרסה עד יום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} הומצאה לבעל נכס דרישה קודמת ביום ח׳ בתשרי התשע״ח (28 בספטמבר 2017) או אחריו, תבטלה המועצה האזורית ותחליפה בדרישה לתשלומי הקמה לפי כללים אלה על אף שהעילה לחיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} התקיימה לפני יום התחילה, אלא אם כן שילם בעל הנכס את החיוב לפי הדרישה הקודמת לפני יום התחילה; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, דרישה לתשלומי הקמה לפי סעיף קטן זה תיפרע בתוך 7 ימים מיום המצאתה לבעל הנכס או במועד שנקבע לתשלום לפי הדרישה הקודמת שבוטלה, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|29|הוראת שעה|תיקון: תשע״ט, תשע״ט־3, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27(ב)}}, מועצה אזורית המנויה {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}, שלא נקבעו לה תעריפים לתשלומי הקמה למים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, רשאית, עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022) או עד לקביעת תעריפים לתשלומי הקמה למים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לגבי אותה מועצה אזורית, לפי המוקדם, לגבות תשלומי הקמה למים לפי כללים אלה, בשינויים המחויבים, כאילו ננקבו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לגבי אותה מועצה אזורית תעריפי הקמה למים בשיעורים הקבועים לאותה מועצה אזורית {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}; {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א) ו־(ג)}} יחול לגבי התעריפים {{ח:פנימי|תוספת 13|שבתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מועצה אזורית שחל עליה סעיף קטן (א), תגבה, מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) עד קביעת תעריפים לתשלומי הקמה למים לגבי אותה מועצה אזורית {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, תעריפי הקמה למים כדלקמן, ויחול {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א) ו־(ג)}}:
{{ח:תתת|(1)}} לכל מטר מרובע משטח הקרקע בנכס – 4 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לכל מטר מרובע משטח הבנייה בנכס – 20 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5(ג)}}, מועצה אזורית שלגביה הובאו בחשבון שטחי קרקע או שטחי מבנים של גוף עתיר שטח לצורך קביעת תעריף הקמה לביוב הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או לצורך קביעת תעריף הקמה למים החל לפי סעיף קטן (א), תוכל, עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), לחייב גוף עתיר שטח בתשלומי הקמה לגבי שטחים שהובאו בחשבון כאמור ולפי תעריף שנקבע כאמור, גם אם לא נקבע לגבי אותה מועצה אזורית תעריף הקמה לגוף עתיר שטח {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או השלישית, לפי העניין, גם אם לא התקיימו במועצה האזורית ובחיוב התנאים {{ח:פנימי|סעיף 5|שבפסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|הגדרת ”מועצה אזורית{{מוקטן|“}} בסעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 27|וסעיף 27(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כללים אלה יחולו על כל אחת מהמועצות האזוריות האלה:

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{עמודות|2|
{{ח:תת|1.}} המועצה האזורית אל בטוף;
{{ח:תת|2.}} המועצה האזורית אל קסום;
{{ח:תת|3.}} המועצה האזורית אלונה;
{{ח:תת|4.}} המועצה האזורית אשכול;
{{ח:תת|5.}} המועצה האזורית באר טוביה;
{{ח:תת|6.}} המועצה האזורית בוסתן אל מרג׳;
{{ח:תת|7.}} המועצה האזורית בני שמעון;
{{ח:תת|8.}} המועצה האזורית ברנר;
{{ח:תת|9.}} המועצה האזורית גדרות;
{{ח:תת|10.}} המועצה האזורית גולן;
{{ח:תת|11.}} המועצה האזורית גזר;
{{ח:תת|12.}} המועצה האזורית גן רווה;
{{ח:תת|13.}} המועצה האזורית דרום השרון;
{{ח:תת|14.}} המועצה האזורית הגלבוע;
{{ח:תת|15.}} המועצה האזורית הגליל העליון;
{{ח:תת|16.}} המועצה האזורית הגליל התחתון;
{{ח:תת|17.}} המועצה האזורית הערבה התיכונה;
{{ח:תת|18.}} המועצה האזורית זבולון;
{{ח:תת|19.}} המועצה האזורית חבל אילות;
{{ח:תת|20.}} המועצה האזורית חבל יבנה;
{{ח:תת|21.}} המועצה האזורית חבל מודיעין;
{{ח:תת|22.}} המועצה האזורית חוף אשקלון;
{{ח:תת|23.}} המועצה האזורית חוף הכרמל;
{{ח:תת|24.}} המועצה האזורית חוף השרון;
{{ח:תת|25.}} המועצה האזורית יואב;
{{ח:תת|26.}} המועצה האזורית לב השרון;
{{ח:תת|27.}} המועצה האזורית לכיש;
{{ח:תת|28.}} המועצה האזורית מבואות החרמון;
{{ח:תת|29.}} המועצה האזורית מגידו;
{{ח:תת|30.}} המועצה האזורית מטה אשר;
{{ח:תת|31.}} המועצה האזורית מטה יהודה;
{{ח:תת|32.}} המועצה האזורית מנשה;
{{ח:תת|33.}} המועצה האזורית מעלה יוסף;
{{ח:תת|34.}} המועצה האזורית מרום גליל;
{{ח:תת|35.}} המועצה האזורית מרחבים;
{{ח:תת|36.}} המועצה האזורית משגב;
{{ח:תת|37.}} המועצה האזורית נוה מדבר;
{{ח:תת|38.}} המועצה האזורית נחל שורק;
{{ח:תת|39.}} המועצה האזורית עמק הירדן;
{{ח:תת|40.}} המועצה האזורית עמק המעיינות;
{{ח:תת|41.}} המועצה האזורית עמק חפר;
{{ח:תת|42.}} המועצה האזורית עמק יזרעאל;
{{ח:תת|43.}} המועצה האזורית שדות דן;
{{ח:תת|44.}} המועצה האזורית רמת נגב;
{{ח:תת|45.}} המועצה האזורית שדות נגב;
{{ח:תת|46.}} המועצה האזורית שער הנגב;
{{ח:תת|47.}} המועצה האזורית שפיר;
{{ח:תת|48.}} המועצה האזורית תמר;
{{ח:תת|49.}} המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן.
}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ההגדרה ”שטח הקרקע“ בסעיף 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|וסעיפים 4(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29(ג) ו־(ד)}} {{ח:פנימי|תוספת 12|והתוספת השתיים עשרה}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תשלומי הקמה לביוב לנכס במועצות האזוריות המפורטות בטבלה שלהלן יחושבו כמכפלה של שטח הקרקע והבניין שבנכס במטרים רבועים בסכומים בשקלים חדשים, לפי היישוב והרכיבים לחיוב, הקבועים בטבלה זו, ובנכס למגורים בתחום המועצות האזוריות שבפרטים (4), (7), (11), (17), (18), (21), (23), (25), (28), (29), (31), (40) ו־(42) בטבלה יהיה שטח הקרקע המרבי לכל יחידת דיור 500 מטרים רבועים:

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המועצה האזורית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שמות היישובים/סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכיבים לחיוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע בנייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע קרקע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;אל־בטוף&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביוב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני שאיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אל־קסום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;אלונה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.31&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.76&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;אשכול&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;באר טוביה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.37&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוסתן אל־מרג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.82&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;16&quot;&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;16&quot;&gt;בני שמעון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(א) בית קמה, שובל ואבשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביוב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ב) גבעות בר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(ג) יחדיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.86&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ד) משמר הנגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.72&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(ה) נבטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(ו) קיבוץ דביר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.97&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ז) קיבוץ דביר – הרחבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;ברנר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.29&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.18&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;גדרות&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;108.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;גולן&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;גזר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.32&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.26&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;גן רווה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(א) נכס למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.36&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ב) נכס אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.28&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;דרום השרון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.74&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;הגלבוע&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.82&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;הגליל העליון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.44&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;הגליל התחתון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;הערבה התיכונה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.72&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;8&quot;&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;8&quot;&gt;זבולון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) לכל נכס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) כפר חסידים, איבטין, חוואלד, ראס עלי, נופית, כפר הנוער תל רגב ואזור התעשייה חסידים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף רכסים–זבולון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ג) חוואלד, ראס עלי, נופית ותל רגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת מאסף נחל ציפורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ד) כפר חסידים, איבטין, חוואלד, ראס עלי, כפר הנוער, נופית ותל רגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת חסידים גדולה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ה) כפר חסידים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת חסידים קטנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ו) כפר ביאליק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת א–ב־כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ז) רמת יוחנן, כפר מכבי, חוואלד, ראס עלי, נופית, תל רגב וחוות צופים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים זבולון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ח) בית המעצר קישון, בית ספר כרמל זבולון, קיבוץ יגור, מתחם קניות יגור וקאנטרי קלאב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים יגור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.31&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;חבל אילות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) באר אורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(ב) יהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חבל יבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.82&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;חבל מודיעין&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.83&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;חוף אשקלון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;חוף הכרמל&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(א) בית אורן, הבונים, החותרים, ימין אורד, כפר הנוער גלים, כפר הנוער סיתרין, כלא דמון, מאיר שפיה, מלון יערות הכרמל, מעגן מיכאל, מעיין צבי, ניר עציון, עין כרמל ושדות ים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ב) לכל יישוב אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(24)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;חוף השרון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(25)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;יואב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.44&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.97&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(26)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;לב השרון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.39&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הולכה ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.51&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(27)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לכיש&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(28)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מבואות החרמון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.18&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;12&quot;&gt;(29)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;12&quot;&gt;מגידו&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(א) גלעד, דליה, רמות מנשה, אלייקים, עין השופט, הזורע, יוקנעם המושבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.34&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ב) רמות השופט, עין העמק, גבעת עוז, מגידו, משמר העמק, מדרך עוז, מבוא כרמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.34&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ג) אורחן הכרמל ומחנה ג׳וערה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.34&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(ד) גן לאומי מגידו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.34&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(30)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מטה אשר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.28&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.26&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(31)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מטה יהודה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיבור לביב מאסף ראשי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(32)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מנשה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.71&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.18&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(33)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מעלה יוסף&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(א) מגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(ב) עסקים, מוסדות ותעשייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.71&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(34)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מרום הגליל&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.44&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(35)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרחבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.82&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(36)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;משגב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(37)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נווה מדבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(38)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נחל שורק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.82&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(39)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;עמק הירדן&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(40)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עמק המעיינות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) לכל נכס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.86&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) מנחמיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף בעד תוספת בנייה בנכס ששולם בעדו היטל ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;(41)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;עמק חפר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(א) מגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.31&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(ב) עסקים ומוסדות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(ג) תעשייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(42)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;עמק יזרעאל&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.34&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(43)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;שדות דן&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(44)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמת נגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;(45)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;שדות נגב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(א) מגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ב) עסקים ומוסדות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.86&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ג) תעשייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.86&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(46)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;שער הנגב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(א) אזור תעשייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) יכיני, ניר עם וגבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ג) קריית חינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(47)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שפיר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.83&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(48)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;תמר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(א) לכל נכס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) לכל נכס למעט נווה זוהר ועין בוקק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(49)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מגדל תפן&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.84&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ההגדרה ”שטח הקרקע“ בסעיף 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|וסעיפים 4(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ג) ו־(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29(א) עד (ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תשלומי הקמה למים לנכס במועצות האזוריות המפורטות להלן יחושבו כמכפלה של שטח הקרקע והבניין שבנכס במטרים רבועים בסכומים בשקלים חדשים, לפי היישוב והרכיבים לחיוב, הקבועים להלן:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המועצה האזורית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שמות היישובים/סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכיבים לחיוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע בנייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף בשקלים חדשים למטר רבוע קרקע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמק חפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח קרקע ושטח בנוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הערבה התיכונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח קרקע ושטח בנוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.28&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח קרקע ושטח בנוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגדל תפן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח קרקע ושטח בנוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.44&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זבולון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח קרקע ושטח בנוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חוף הכרמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח קרקע ושטח בנוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8(ב) ו־(ו)}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 4 טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכל המעוניין,
{{ח:ת}} הח״מ מהנדס/ת המועצה האזורית . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מאשר/ת בזה כי המועצה האזורית מצויה בעיצומה של עריכת תכניות/אישרה תכניות {{מוקטן|[מחק את המיותר]}} ל־{{מוקטן|[סמן במקומות הנוגעים לעניין]}}
{{ח:תת|□}} הקמה של מערכת מים המאפשרת את חיבור הנכס/ים ב. . . . . . . . . . . . לראשונה לאספקת מים;
{{ח:תת|□}} הקמה של מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב המאפשרת את חיבור הנכס/ים ב. . . . . . . . . . . . . . . . . . . לראשונה לאספקת ביוב;
{{ח:תת|□}} הקמה של שלב . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . של מערכת הביוב שישמש את הנכס/ים ב. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
{{ח:ת}} וכי המועצה האזורית החליטה לפרסם מכרז לביצוע ההקמה או להתקשר בדרך אחרת כדין עם גורם שיבצע את ההקמה, בתוך 12 חודשים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מהנדס/ת המועצה האזורית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .}} }}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 4 טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכל המעוניין,
{{ח:ת}} הח״מ מהנדס/ת המועצה האזורית . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מאשר/ת בזה כי שטח הבנייה המסומן . . . . . . . . . . . . . . . בתשריט המצ״ב, בגודל של . . . . . . . . . . . . מטרים רבועים, נבנה בלא היתר בנייה/חורג מהשטח שהותר לבנייה בהיתר הבנייה {{מוקטן|[מחק את המיותר]}}; כי בנייה מסוג שטח הבנייה האמור באה במניין השטחים לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}, וגודלו הנקוב לעיל חושב לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים)|{{ח:הערה|ה}}תקנות האמורות}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מהנדס/ת המועצה האזורית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .}} }}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ד)(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|טופס המחאה וויתור על זכויות לגבי תשתית אספקת מים של ספק אחר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שם בעל הנכס . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | מספר נכס . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מספר זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | טלפון לבירורים . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | כתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . פקסימילה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}
{{ח:ת}} דואר אלקטרוני. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד {ש}} {{מוקטן|[שם המועצה האזורית]}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מספר זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} {{מודטן|[סמן במקום הנכון; בהעדר סימון תחול האפשרות המתאימה בפועל לנסיבות.]}}
{{ח:תת|□}} ממחה (מעביר) אליכם בזה כל זכות שעומדת לי כלפי ספק המים . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הספק האחר) לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס המתואר לעיל באמצעות הספק האחר ולגבי התשלומים ששולמו בעדן, אם יש לי זכויות כאמור, ובכפוף להמחאה (העברה) כאמור, אני מוותר על כל טענה ותביעה כלפי הספק האחר וכלפי המועצה האזורית לגבי הזכויות האמורות.
{{ח:תת|□}} מאשר בזה כי לא עומדת לי כל זכות כלפי ספק המים . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (להלן – הספק האחר) לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס המתואר לעיל באמצעות הספק האחר ולגבי התשלומים ששולמו בעדן, ומוותר על כל טענה ותביעה כלפי הספק האחר וכלפי המועצה האזורית לגבי זכויות כאמור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חתימת בעל הנכס . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(1), (2)(ג), (3) עד (5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29(ה)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תשלומי הביוב לכל נכס במועצות האזוריות המפורטות בטבלה שלהלן יחושבו כמכפלה של מטרים מעוקבים מים שסופקו לנכס או לפי מטרים מעוקבים שפכים שסולקו מהנכס בסכומים הקבועים להלן:

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המועצה האזורית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שמות היישובים/סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכיבים לחיוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף בשקלים חדשים – חיוב לפי מטר מעוקב מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף בשקלים חדשים – חיוב לפי מטר מעוקב שפכים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;אל־בטוף&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי וביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.39&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אל־קסום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;אלונה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים ותחנות שאיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;אשכול&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;החזר הון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;באר טוביה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוסתן אל־מרג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.28&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;בני שמעון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(א) לכל נכס למעט פארק עידן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.84&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ב) פארק עידן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;ברנר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.26&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.82&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;גדרות&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.29&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;גולן&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.37&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;גזר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.44&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.89&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;גן רווה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;דרום השרון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.92&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;הגלבוע&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;הגליל העליון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.74&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.71&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.89&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;הגליל התחתון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הערבה התיכונה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.18&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;זבולון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.37&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;חבל אילות&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל יישובי המועצה למעט יהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החזר הון/תעריף חלף דמי הקמה (ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;חבל יבנה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;בית גמליאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.31&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;החזר הון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;חבל מודיעין&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;חוף אשקלון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.97&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;חוף הכרמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) בית אורן, הבונים, ימין אורד, כפר הנוער גלים, כפר הנוער סיתרין, כלא דמון, מאיר שפיה, מלון יערות הכרמל, מעגן מיכאל, מעיין צבי, ניר עציון, עין כרמל ושדות ים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) כל יישוב אחר במועצה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(24)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;חוף השרון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.78&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;החזר הון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(25)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;יואב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.32&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.72&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(26)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;לב השרון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.37&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(27)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;לכיש&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי ומאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.18&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.18&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(28)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מבואות החרמון&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(29)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מגידו&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב מאסף ומיתקן לטיהור שפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(30)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מטה אשר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.44&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.27&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(31)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מטה יהודה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.89&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(32)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מנשה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.98&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(33)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מעלה יוסף&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.06&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(34)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מרום הגליל&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.78&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(35)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מרחבים&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחזקה ותפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(36)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;משגב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(37)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נווה מדבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(38)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;נחל שורק&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.76&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(39)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;עמק הירדן&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;(40)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;עמק המעיינות&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;(א) לכל נכס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיפול שלישוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;החזר הון מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) לכל נכס, למעט נכסים ששילמו היטל ביוב במושב מנחמיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החזר הון ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.97&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(41)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;עמק חפר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.18&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(42)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;עמק יזרעאל&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.05&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(43)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;שדות דן&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.28&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(44)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;רמת נגב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף, מיתקנים ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;החזר הון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.31&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף, מיתקנים ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.76&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(45)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;שדות נגב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.74&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(46)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;שער הנגב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(47)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;שפיר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.76&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;(48)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;תמר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(א) עין גדי, נאות הכיכר, עין תמר והר עמשא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי וביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.96&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(ב) נווה זוהר ועין בוקק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי וביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.96&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.89&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;החזר הון מכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(49)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מגדל תפן&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחזקה והפעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הון ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.31&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(2)(ג) ו־(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 7 טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 1}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|טופס בקשה להפחתת כמות המים המחושבת לצורך חיוב בתשלומי ביוב בעקבות השקיית גינון}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מועצה אזורית: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | שם היישוב: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שם הצרכן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | כתובת הצרכן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שטח קרקע: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | שטח מבנה (קומת הקרקע): . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''נתוני הגינון בנכס:'''
{{ח:ת}} שטח מדשאה . . . . . . . . . . . . . . . . מטר מרובע (להלן – מ״ר)
{{ח:ת}} שטח שיחים ועצים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . מ״ר
{{ח:ת}} שטח פרחים וורדים . . . . . . . . . . . . . . . . . . מ״ר
{{ח:ת}} סך הכול כמות שנתית מחושבת להשקיית גינון (סכום הכמויות) = . . . . . . . . . . . . . . . . . מ״ק או שנה {{מוקטן|(נציג המועצה ימלא נתון זה)}}

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''נתוני הצריכה בנכס:'''
{{ח:ת}} על הצרכן לצרף לבקשתו את חשבונות המים לתקופה של 12 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה.
{{ח:ת}} סך הכול כמות המים לבית שנמדדה במד־המים בכניסה לנכס: . . . . . . . . . . . . מ״ק או שנה {{מוקטן|(נציג המועצה ימלא נתון זה)}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} '''שיטת החיוב:'''
{{ח:ת}} הכמות לחיוב תחושב לפי הנמוך מהשניים: הפחתה של 60% מכמות המים ב־12 החודשים האחרונים או לפי צורכי הגינה;
{{ח:ת}} ההפחתה בכמויות שמוזרמות לביוב תחושב לגבי כמות המים היומית המאושרת להפחתה במכפלת ימי החיוב בכל תקופת חיוב.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} '''הצהרת הצרכן:'''
{{ח:ת}} אני מצהיר כי אני משקה את שטחי הגינון בנכס שעליהם הצהרתי לפי הפירוט לעיל.
{{ח:ת}} אני מתחייב כי אם יהיה שינוי בשטחי השקיית הגינון העולה על 10% מהשטח שהוצהר {{ח:פנימי|תוספת 7 טופס פרט 1|בסעיף 1 לטופס}}, אדווח על כך בהקדם למועצה האזורית, ולא יאוחר מ־30 ימים לאחר השינוי;
{{ח:ת}} אני מתחייב כי אאפשר לגורמים מטעם המועצה האזורית לבצע בדיקה בנכס כדי לבדוק את אמינות הנתונים; בדיקה זו תיעשה בתיאום מראש ובכפוף להימצאותי בנכס;
{{ח:ת}} ידוע לי כי אם יימצאו אי־התאמות בדיווח, רשאית המועצה האזורית לתקן את כמויות המים לחיוב בתשלומי ביוב ממועד אישור ההפחתה ולא יותר מ־12 חודשים אחורה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''על החתום:'''
{{ח:ת}} שם . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חתימה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''החלטת המועצה האזורית'''
{{ח:ת}} לנכס אושרה/לא אושרה הפחתה של . . . . . . . . . . . . . . . . מטרים מעוקבים מיום . . . . . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} נימוקים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''על החתום:'''
{{ח:ת}} שם: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . תפקיד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . חתימה+חותמת: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תאריך: . . . . . . . . . . . . . . .

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} על שפכים אסורים לפי פסקה (1) להלן, ברפתות המצויות בתחום המועצות האזוריות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שפכים המכילים אחד או יותר מהמרכיבים המפורטים בטור א׳ בטבלה שבפסקה (2) הם שפכים אסורים, ובלבד שהריכוז של המרכיב הנמדד עולה על הריכוז המפורט לצדו בטור ב׳, מעבר לריכוזו הנמדד במים המסופקים לרפת בצירוף ערך אי־ודאות הבדיקה כפי שדיווחה המעבדה;
{{ח:תת|(2)}} סכום לחיוב בעד שפכים כאמור בפסקה (1) יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תת}} {{ממורכז|1=&lt;math&gt; P_s = \frac{C_x - C_p}{C_p - C_w} \times W_p &lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} בנוסחה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_s&lt;/math&gt; – התעריף בשקלים חדשים למטר מעוקב שפכים;
{{ח:תתת}} {{מוקטן|ובלבד שערך &lt;math&gt;P_s&lt;/math&gt; לא יעלה על 20 שקלים חדשים למטר מעוקב שפכים.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_x&lt;/math&gt; – ריכוז המרכיב, במיליגרם לליטר, בשפכי הרפת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_p&lt;/math&gt; – ריכוז המותר של המרכיב בשפכי הרפת, במיליגרם לליטר נוסף על ריכוזו שנמדד במי הרקע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt; – הריכוז הממוצע של המרכיב במים מותפלים, במיליגרם לליטר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;W_p&lt;/math&gt; – התעריף הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(ב)3.1.1.2א בכללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מרכיב&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} &lt;math&gt;C_p&lt;/math&gt;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} &lt;math&gt;C_w&lt;/math&gt;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1. כלוריד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2. נתרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} רפת המצויה בתחום המועצות האזוריות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} המזרימה שפכים חריגים, תחויב כקבוע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 3|ו־3 בתוספת השלישית לכללי התעריפים לתאגידים}}, לפי העניין, בלא הכפלה במקדמים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 2|שבפרט 2(א) בתוספת האמורה}}.

{{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשע״ט, תשע״ט־2|עוגן=תוספת 8 פרט 2א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 8 פרט 3}}
{{ח:ת}} על דיגום רפת יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} רפת תידגם 4 פעמים בשנה ויידגמו בה המרכיבים האלה: COD, כלוריד, נתרן, חנקן קיילדל (TKN)‏, TSS, זרחן כ־P;
{{ח:תת|(2)}} מיקום הדיגום ברפת יהיה בנקודה שלאחר מיתקני הקדם לטיפול בשפכים;
{{ח:תת|(3)}} דיגום לפי פסקה (1) יהיה דיגום חטף כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי שפכי תעשייה}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 8 פרט 4}}
{{ח:ת}} כמות המים לחיוב השפכים לפי {{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת זו}} תהיה:
{{ח:תת|(1)}} לפי מטר מעוקב מים שנמדד בכניסה לחצר ההמתנה ולמכון החליבה במכפלה של 0.7;
{{ח:תת|(2)}} בהעדר מד־מים בכניסה לחצר ההמתנה ולמכון החליבה, כמויות המים לחיוב יהיו 35% מכמויות המים שנמדדו בכניסה לרפת;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), ברפת שמותקן בה מד־שפכים בהסכמה, תחויב הרפת לפי כמויות השפכים שנמדדו במד־השפכים.

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב) ו־(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 9 פרט 1}}
{{ח:ת}} נמסרה לרשות הממשלתית הודעה כי ספק אחר לא העביר מידע הדרוש למועצה האזורית לצורך חיוב צרכן בתשלומי ביוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ב) לכללים}}, רשאית הרשות הממשלתית להורות למועצה האזורית למסור מידע נוסף לרשות הממשלתית לעניין זה, וכן רשאית הרשות הממשלתית, לאחר ששמעה את עמדת המועצה האזורית, להורות לרשות המקומית לחייב את הצרכן לפי כמויות מים או שפכים, לפי העניין, שיחושבו באופן שתורה הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 9 פרט 2}}
{{ח:ת}} חלפו 90 ימים לפחות מיום מסירת הודעה לרשות הממשלתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ב) לכללים}} ולא ניתנה הוראה אחרת של הרשות הממשלתית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 9 פרט 1|בפרט 1 לתוספת זו}}, רשאית המועצה האזורית לחייב את הצרכן בתשלומי ביוב לפי כמויות השפכים שלהלן, מוכפלות בתעריף למטר מעוקב שפכים {{ח:פנימי|תוספת 6|שבתוספת השישית}}:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט משנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג החיוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות שפכים לחודש {{ש}} במטרים מעוקבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1) ביחידת דיור –&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המועצה האזורית תחייב לפי פרטי משנה (א) או (ב) לפי שיקול דעתה ולפי נתונים שבידה –&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(א) כמות שפכים ליחידת דיור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) כמות שפכים לנפש ביחידת דיור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) בבית מלון, צימר, בתי ספר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות שפכים לחדר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) ברפתות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות שפכים לפרה חולבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4) בעסקים אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הוראות הרשות הממשלתית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס בקשה לבירור דרישה לתשלומי הקמה'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שם בעל הנכס: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | מספר הנכס: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מספר זהות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | טלפון לבירורים: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | כתובת: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | מספר פקסימילה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} דואר אלקטרוני:. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד
{{ח:ת}} {{מוקטן|[שם המועצה האזורית]}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מספר זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מבקש בירור בעניין דרישת התשלום מספר . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(יש לציין את מספר דרישת התשלום שלגביה מבוקש הבירור)}}, בשל טעות שחלה בדרישת התשלום, לפי כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017 (להלן – הכללים).
{{ח:ת}} להלן פרטים עדכניים בדבר דרישת התשלום:
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מספר זהות החייב: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | שם בעל הנכס: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שטח המגרש המחויב: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | מועד הבקשה המקורי: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שימוש עיקרי בנכס: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | כתובת הנכס: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} העניינים שלגביהם אני מגיש בקשה לבירור זו הם:
{{ח:תת|□}} השטח המחויב בתשלומי הקמה;
{{ח:תת|□}} זהות החייב בתשלומי הקמה;
{{ח:תת|□}} קיומו של תשלום קודם שלפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללים}} מחייב את ביטול החיוב או את הקטנת סכום דרישת התשלום;
{{ח:תת|□}} טעות סופר, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} להלן פירוט הבקשה ונימוקיה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מצורפים בזה מסמכים לתמיכת בקשתי זו.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | חתימת המבקש/ת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שיעור הכספים מתוך תשלומי הביוב שתעביר מועצה אזורית לקרן שיקום הוא כמפורט להלן:

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט, תשע״ט־3, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועצה אזורית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שמות היישובים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור הכספים המיועד לקרן השיקום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אל בטוף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.85%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אל קסום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.41%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשכול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באר טוביה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוסתן אל מרג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;בני שמעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) לכל נכס למעט פארק עידן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.81%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) פארק עידן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;ברנר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.64%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גדרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.51%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.02%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.38%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גן רווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.29%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דרום השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.38%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגלבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.59%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגליל העליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.71%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגליל התחתון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.13%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הערבה התיכונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זבולון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.03%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חבל אילות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חבל יבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית גמליאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.96%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חבל מודיעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.27%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חוף אשקלון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.88%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חוף הכרמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(24)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חוף השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.67%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(25)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יואב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.61%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(26)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לב השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.39%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(27)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לכיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(28)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבואות החרמון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(29)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגידו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(30)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטה אשר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(31)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטה יהודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.71%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(32)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(33)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעלה יוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.53%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(34)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרום הגליל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(35)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרחבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.58%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(36)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.08%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(37)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נווה מדבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(38)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נחל שורק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(39)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עמק הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.85%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.59%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(40)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמק המעיינות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.06%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(41)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עמק חפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.78%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף ומיתקנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.11%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(42)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמק יזרעאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.60%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(43)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שדות דן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(44)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;רמת נגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביב מאסף, מיתקנים ומכון לטיפול בשפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.4%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(45)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שדות נגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.78%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(46)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;שער הנגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.95%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיקום ביב מאסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.89%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(47)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.46%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(48)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;תמר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) עין גדי, נאות הכיכר ועין תמר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.88%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) נווה זוהר ועין בוקק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.17%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(49)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגדל תפן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 12 פרט 1}}
{{ח:ת}} ההנחה בתעריפי ההקמה לביוב עקב אישור מענק השתתפות בהקמת מערכת ביוב תינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} ההנחה תינתן רק לאחר אישור ועדת ההשקעות של המילת״ב ופתיחת ההתחייבויות למועצה לגבי המענק שאושר;
{{ח:תת|(2)}} ההנחה תינתן בשל תשלומי ההקמה הנוגעים לשלבים במערכת הביוב, שלגביהם אושר המענק;
{{ח:תת|(3)}} ההנחה תינתן בעת חיוב לפי העילות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8(א)(1) או (5) לכללים}};
{{ח:תת|(4)}} בעת הטלת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)(1)}} תינתן ההנחה רק לנכסים שבמועד שבו ועדת ההשקעות של המילת״ב אישרה את המענק אין בהם עדיין בנייה (נכסים חדשים), לרבות לתוספות בנייה מאוחרות יותר באותם נכסים, אך לא לתוספות בנייה בנכסים שבהם קיימת בנייה בעת אישור המענק;
{{ח:תת|(5)}} בעת הטלת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)(5)}} תינתן ההנחה לגבי שטח הקרקע ושטח הבנייה כפי שהם בעת אישור המענק;
{{ח:תת|(6)}} ההנחה תינתן לגבי נכסים באזורים מסוימים שהמענק מיועד לטובתם, לפי החלטת ועדת ההשקעות של המילת״ב;
{{ח:תת|(7)}} ההנחה לפי פסקה (4) תינתן לתקופה של עד 15 שנים מיום שוועדת ההשקעות של המילת״ב, אישרה את המענק;
{{ח:תת|(8)}} חוסר או עודף בתשלומי ההקמה, שנוצרו עקב מתן ההנחה, יילקחו בחשבון בעת החישוב הבא של תעריפי תשלומי ההקמה לביוב של המועצה האזורית;
{{ח:תת|(9)}} ההנחה תחול רק על התעריפים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 12 פרט 2}}
{{ח:ת}} שיעור ההנחה מתשלומי ההקמה לביוב (&lt;math&gt;R&lt;/math&gt;) יחושב לפי הנוסחה הזו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;math&gt; R = 1 - \frac{ A - X }{ (K+\mathit{TK}) * \mathit{PK} + (B+\mathit{TB})*\mathit{PB} } &lt;/math&gt; }}
{{ח:ת}} ולעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; – סך כל שטח קרקע לחיוב בתשלומי הקמה לביוב – מגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; – סך כל שטח בנייה לחיוב בתשלומי הקמה לביוב – מגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{TK}&lt;/math&gt; – סך כל שטח קרקע לחיוב בתשלומי הקמה – נכסים שאינם למגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{TB}&lt;/math&gt; – סך כל שטח בנייה לחיוב בתשלומי הקמה לביוב – נכסים שאינם למגורים&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{PK}&lt;/math&gt; – סך כל תעריפי תשלומי ההקמה לביוב לשלבים שבעדם התקבלו מענקים – קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{PB}&lt;/math&gt; – סך כל תעריפי תשלומי ההקמה לביוב לשלבים שבעדם התקבלו מענקים – בנייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A&lt;/math&gt; – עלות הפרויקט בשקלים חדשים, כפי שאישרה ועדת השקעות של מילת״ב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; – סכום המענק בשקלים חדשים&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; – שיעור ההנחה מתשלומי ההקמה לביוב.
{{ח:ת}} {{מוקטן|1 כפי שמופיע בטופס הבקשה לאישור המענק שאישרה הרשות הממשלתית.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|2 כפי שאישרה ועדת ההשקעות של המילת״ב.}}

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תשלומי הקמה למים לנכס במועצות האזוריות המפורטות בטבלה שלהלן ושלא נקבע להן תעריף {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, יחושבו לפי סוג החיוב או הנכס, הרכיבים לחיוב והתעריפים שלהלן:

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט, תשפ״א, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המועצה האזורית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג / החלק בנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכיבים לחיוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידה לחיוב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;באר טוביה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;בני שמעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;גן רווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;דרום השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;הגליל העליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;חוף אשקלון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;חוף השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;יואב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;לב השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מגידו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מטה אשר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מטה יהודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;מרום הגליל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגורים, עסק או משרד, למעט בית מלון –&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א. קרקע, עד 150 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע, עד 150 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. בניין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית מלון –&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א. קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. בניין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בריכת שחיה –&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפח הבריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;נחל שורק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;עמק הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;עמק יזרעאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדות דן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שער הנגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שפיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הקרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בניין שאינו למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר רבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ט׳ בטבת התשע״ח (27 בדצמבר 2017)}}
* '''גיורא שחם'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pt8e3hs41cwl3ge9x7vxfkey1ouchva</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/פשיטתא/לז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>467529</id>
    <revision>
      <id>1415786</id>
      <parentid>1415537</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T21:19:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5411" xml:space="preserve">(לז, א) [לז, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;ולרחמה אמר דרחמא ברם אית רחמא דשמה רחמא&lt;קטע סוף=א/&gt; [לז, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;דלא מטא עד מא למותא:{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(לז, ב) [לז, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;רחמא דשררא איך נפשך נהוא לך:{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(לז, ג)

(לז, ד) [לז, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;סנאא ובישא למנא אתבריה אלא לממלא ארעא עבדא דעולא:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(*) [לז, ג]

(לז, ה) [לז, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;ביש רחמא דקריב לפתורא ובעדן קעתא קאם מן קבול:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(לז, ו) [לז, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;טב רחמא דמתכתש לוקבל בעל דבבא ואחיד סכרא:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(לז, ז) [לז, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;לא תשבח רחמך בקורבא ולא תשלטיוהי בביתך:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(לז, ח) [לז, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;כל מלוכא חזי ברם אית מלכא דשפיר עביד:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(לז, ט)

(לז, י)

(לז, יא) [לז, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מן מלוכא עולא טר נפשך ודע לוקדם מנא בעא מטל דאף הו בנפשה הו מתרעא:{{ש}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(לז, יב) [לז, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;דדלמא נרמא עליך תוכא בישא&lt;קטע סוף=ח/&gt; [לז, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;ונאמר מא טבא הו אורחך ונקום מן קבול ונחזא בצערך:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(לז, יג)

(לז, יד) [לז, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;לא תתמליך בסנאך ומנה כסא ראזא:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(לז, טו) [לז, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;עם אנתתא דלא דגורי ועם סנאא דלא תתכתש ועם תגרא על תאגורתה ועם מזבננא על זבנה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(לז, טז) [לז, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;עם עולא למעבד דשפיר ועם אינא דלית לה רחמא למעבד רחמא:{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(לז, יז) [לז, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;עם אגירא דמדגל בעבדה ועם אגירא עולא לא תקטור ראזא ועם עבדא דבעא למטלם מרוהי לא תהוא לה בעל מלכא:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(לז, יח) [לז, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;עם אנשא זדיקא הוית עמר דהנון דחלין למחטא קדם אלהא ולבהון שוא עם לבך ואן מבאש לך לנפשה הו מבאש ואן מטאב לך לנפשה הו מטבא&lt;קטע סוף=יב/&gt; [לז, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;מטל דהימנותה הי תחיוהי ואף הו מהימן הו אכותך:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(*) [לז, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;לבא דבר אנשא נחדא באורחה יתיר מן עותרא דעלמא דלא מהמנא:&lt;קטע סוף=יד/&gt; ''[המילה &quot;זבנא&quot; מופיע בשוליים של המהדורה בין &quot;עותרא בעלמא&quot; ו&quot;דלא מהמנא&quot;, אך לא מופיע גוף הפסוק]''

(לז, יט) [לז, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;ועם כלהין הלין הוית מצלא לאלהא דהו נתקן אורחך בקושתא&lt;קטע סוף=טו/&gt; [לז, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;קדם בני אנשא וקדם כל מדם:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(*) [לז, יז]

(לז, כ) [לז, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;מריא ברא כל טב וביש חיא ומותא ודשליט בלשנה נתפצא מן בישא:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(לז, כא) [לז, יט] &lt;קטע התחלה=יט/&gt;וכל מן דחכים ברעינה הוית סכלא:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(לז, כב) [לז, כ] &lt;קטע התחלה=כ/&gt;אית גיר דחכים ובשועיתה מסתנא ומן כל איקר כלא נפשה:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(*) [לז, כא]

(לז, כג) [לז, כב] &lt;קטע התחלה=כב/&gt;ואית חכימא דבכל עדן חכים פאריהון דחכימא לנפשיהון:&lt;קטע סוף=כב/&gt;

(לז, כד) [לז, כג] &lt;קטע התחלה=כג/&gt;ואית חכימא דלנפשה חכים ופארא דעבדוהי מן חזוא דאפוהי:&lt;קטע סוף=כג/&gt;

(לז, כה) [לז, כד] &lt;קטע התחלה=כד/&gt;ודחכים לנפשה נשבע תפניקא ונשבחינה כלהין חזיוהי:&lt;קטע סוף=כד/&gt;

(*) [לז, כה]

(לז, כו) [לז, כו] &lt;קטע התחלה=כו/&gt;חכימא דעמא נארת איקרא ושמה קים לחיא דלעלם:&lt;קטע סוף=כו/&gt;

(לז, כז)

(לז, כח) [לז, כז] &lt;קטע התחלה=כז/&gt;ברי בחייך נסא נפשך וחזי מדם דביש לה לא תתל לה:&lt;קטע סוף=כז/&gt;

(לז, כט) [לז, כח] &lt;קטע התחלה=כח/&gt;מטל דלא הוא כל מאכולתא טבא ולא כל נפשא בקליל מתידעא:&lt;קטע סוף=כח/&gt;

(לז, ל) [לז, כט] &lt;קטע התחלה=כט/&gt;לא תסגא לח מאכולתא דתפניקא ולא תבאש עינך על מאכולתא סגאיתא:&lt;קטע סוף=כט/&gt;

(לז, לא) [לז, ל] &lt;קטע התחלה=ל/&gt;מטל דמן סגיאותא דמאכולתא הוא מרעא ודמסגא למאכל מתכרה:&lt;קטע סוף=ל/&gt;

(לז, לב) [לז, לא] &lt;קטע התחלה=לא/&gt;סגיאא גיר דמיתו מטל מאכולתא סגיאותא ודמזדהר מוסף חיא:&lt;קטע סוף=לא/&gt;


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>0e1cucxz77z38kgmr54uoqptqjyw0j1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לבוש אורח חיים תקנג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469147</id>
    <revision>
      <id>1415740</id>
      <parentid>1411610</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T14:53:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הסימן בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2965" xml:space="preserve">{{לבוש|החור|תקנב|תקנג|תקנד|דין סעודה המפסקת|2}}

===סעיף א===
סעודה המפסקת אוכלים ומפסיקין מבעוד יום, כמו בערב יום כיפורים. ואם אכלה בעוד היום גדול, אף על פי שהסכים בדעתו שלא לאכול היום עוד, אפילו הכי מותר לו לחזור ולאכול ולשתות, כיון שלא הוציא כן בשפתיו, דדברים שבלב אינן דברים. ואם הוציא כן בשפתיו, הרי קיבל עליו התענית ואסור לאכול ולשתות; אבל לסוך ולרחוץ פניו ידיו ורגליו מותר עד שקיעת החמה, אף על פי שהפסיק לאכול, דמה שקיבל קיבל, ומה שלא קיבל לא קיבל ונשאר בהתירו עד זמן הקבוע לו מדברי חז&quot;ל, והוא לא קיבל עליו אלא איסור אכילה.

===סעיף ב===
ולאחר שקיעת החמה, אפילו בין השמשות שלו, כל מה שאסור בעיקר היום כמו שיתבאר בסימן שאחר זה אסור גם כן בלילה ובין השמשות שלו מדברי קבלה, כמו ביום כיפור מדין תורה.*) 

נהגו שלא ללמוד ערב ט' באב מחצות היום ואילך, כמו בט' באב, שיתבאר לקמן בסימן שאחר זה, כי אם בדברים המותרים בט' באב עצמו, מותרים גם בערב ט' באב. ולפיכך אם חל ט' באב בשבת ונדחה עד אחד בשבת, או שחל באחד בשבת, אין אומרים פרקים באותה שבת, שהם במקום לימוד תורה כמו שנתבאר לעיל. וכן לא יטייל אדם בערב ט' באב, כמו בט' באב עצמו.

* '''הג&quot;ה:''' ואף על גב דמשהתחיל לאכול סעודה המפסקת הוא התחיל באבילות, שהרי אסור לאכול בשר ולשתות יין, כמו שנתבאר לעיל [[לבוש אורח חיים תקנב#סעיף א|סימן תקנ&quot;ב סעיף א]], ואם כן איכא למימר: כיון שהתחיל במקצת אבלות – יהא אסור גם כן לרחוץ ולסוך כמו בט' באב עצמו, אף על גב דאכתי לא עייל ט' באב, דהנאה דסיכה ורחיצה הנאה שלאחר שעה היא ונראה כרוחץ וסך לצורך ט' באב. אפילו הכי מותר, והיינו משום דכיון דמותר לאכול עד בין השמשות, אם כן לא יתכן שיהא מותר לאכול ולשתות עד בין השמשות ויהא אסור לרחוץ ולסוך. וכל שכן נעילת הסנדל דמותר, ועיין לקמן [[לבוש אורח חיים תרח|סימן תר&quot;ח]]. ולעיל [[לבוש אורח חיים רסא#סעיף ב|סימן רס&quot;א סעיף ב']] נתבאר כמה משך זמן בין השמשות קודם הלילה. עד כאן הג&quot;ה.</text>
      <sha1>pabsm12lwzq7wv9q6j3o2lw5590caof</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המקרקעין (אגרות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469291</id>
    <revision>
      <id>1415720</id>
      <parentid>1412709</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:17:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42956" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המקרקעין (אגרות), תשל&quot;ה-1974
=== תקנות בדבר אגרות רישום ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 222|תקנות המקרקעין (אגרות)|3245)); ((תשל&quot;ו, 1412|תיקון|3513)); ((תשל&quot;ז, 38|תיקון מס' 2|3597)), ((880|תיקון|3662)), ((1368|תיקון מס' 3|3694)); ((תשל&quot;ט, 396|תיקון|3926)), ((1864|תיקון|4025)); ((תש&quot;ם, 1172|תיקון|4101)), ((1346|ת&quot;ט|4110)), ((1806|תיקון מס' 2|4133)), ((2178|תיקון מס' 3|4152)); ((תשמ&quot;א, 1000|תיקון מס' 2|4235)); ((תשמ&quot;ב, 214|תיקון|4281)), ((332|ת&quot;ט|4292)); ((תשמ&quot;ג, 2|תיקון|4410)); ((תשמ&quot;ד, 2067|תיקון|4674)), ((2392|ת&quot;ט|4690)); ((תשמ&quot;ז, 1264|תיקון|5053)); ((תשנ&quot;א, 198|תיקון|5307)), ((338|ת&quot;ט|5315)); ((תשס&quot;ד, 148|תיקון|6285)), ((282|תיקון מס' 2|6296)); ((תשס&quot;ט, 586|תיקון|6762)); ((תש&quot;ע, 1431|תיקון|6913)); ((תשע&quot;א, 1092|תיקון|7009)); ((תשע&quot;ו, 470|תיקון|7593)), ((471|תיקון מס' 2|7593)); ((תשע&quot;ז, 1734|תיקון|7861)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 24|הודעה|4168)), ((1367|הודעה מס' 2|4264)); ((תשמ&quot;ג, 517|הודעה|4444)), ((1635|הודעה מס' 2|4508)); ((תשמ&quot;ד, 656|הודעה|4569)), ((1784|הודעה מס' 2|4650)); ((תשמ&quot;ה, 427|הודעה|4740)), ((1505|הודעה מס' 2|4822)); ((תשמ&quot;ח, 982|הודעה|5121)); ((תשמ&quot;ט, 274|הודעה|5154)), ((982|הודעה מס' 2|5193)); ((תש&quot;ן, 152|הודעה|5234)), ((734|הודעה מס' 2|5274)); ((תשנ&quot;א, 275|הודעה|5313)), ((960|הודעה מס' 2|5364)); ((תשנ&quot;ב, 487|הודעה|5402)), ((1130|הודעה מס' 2|5447)); ((תשנ&quot;ג, 163|הודעה|5485)), ((934|הודעה מס' 2|5529)); ((תשנ&quot;ד, 264|הודעה|5566)), ((1102|הודעה מס' 2|5610)); ((תשנ&quot;ה, 433|הודעה|5646)), ((1535|הודעה מס' 2|5685)); ((תשנ&quot;ו, 249|הודעה|5722)), ((1154|הודעה מס' 2|5764)); ((תשנ&quot;ז, 205|הודעה|5798)), ((844|הודעה מס' 2|5834)); ((תשנ&quot;ח, 131|הודעה|5865)), ((214|ת&quot;ט|5868)), ((952|הודעה מס' 2|5907)); ((תשנ&quot;ט, 244|הודעה|5945)); ((תש&quot;ס, 147|הודעה|6009)); ((תשס&quot;ב, 305|הודעה|6145)), ((1003|הודעה מס' 2|6184)); ((תשס&quot;ג, 319|הודעה|6215)); ((תשס&quot;ו, 1011|הודעה|6502)); ((תשס&quot;ח, 227|הודעה|6630)), ((1075|הודעה מס' 2|6685)); ((תשס&quot;ט, 325|הודעה|6739)); ((תש&quot;ע, 341|הודעה|6843)), ((1346|הודעה מס' 2|6905)); ((תשע&quot;א, 496|הודעה|6964)); ((תשע&quot;ב, 403|הודעה|7063)); ((תשע&quot;ג, 395|הודעה|7199)); ((תשע&quot;ד, 462|הודעה|7326)); ((תשע&quot;ה, 694|הודעה|7479)); ((תשע&quot;ו, 809|הודעה|7628)); ((תשע&quot;ז, 581|הודעה|7764)); ((תשע&quot;ח, 954|הודעה|7947)); ((תשע&quot;ט, 1788|הודעה|8146)); ((תש&quot;ף, 382|ת&quot;ט|8320)); ((תשפ&quot;א, 1131|הודעה|9027)); ((תשפ&quot;ב, 1386|הודעה|9845)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 149]], [[+|150]] [[+|ו-168]] [[=החוק|לחוק המקרקעין, תשכ&quot;ט-1969]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לענין [[פרק ב']], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;שוויים של מקרקעין&quot; - המחיר שאפשר לקבל במכירת המקרקעין כשהם נקיים מכל משכנתה מאת מוכר מרצון לקונה מרצון;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי לפי [[סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות]] או איגוד ערים;
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו לרישום העסקה, הורה, צאצא, אח ואחות;
:- &quot;מוסד ציבורי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;נכה&quot; -
:: (1) כמשמעותו [[בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], או [[בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי&quot;ד-1954]], הזכאי לתגמולים לפי אחד החוקים האלה;
:: (2) נכה כמשמעותו [[בחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי&quot;ז-1957]], או נכה תאונת עבודה כמשמעותו [[#103|בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], או נכה כתוצאה מתאונת דרכים או משיתוק, או קטוע יד או רגל, שדרגת נכותם אינה פחותה מ-50%;
:: (3) נכה אחר שדרגת נכותו היא 100%;
:- &quot;נפגע&quot; - נפגע ספר כמשמעותו [[בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי&quot;ז-1957]], וכן נפגע כמשמעותו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], לרבות שאיריו של נפגע כאמור, הזכאים לקיצבה;
:- &quot;בן משפחה של חייל שנספה במערכה&quot; - כמשמעותו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש&quot;י-1950]], לרבות הורה של נספה ואלמנתו, שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם, ויתום עד גיל 30, ולרבות אלמנה של הנספה, שנישאה ונישואיה השניים הופקעו, וחל עליה [[סעיף 12א(ג) לחוק האמור]];
:- &quot;עולה&quot; - כמשמעותו [[בתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל&quot;ה-1974]];
:- &quot;המנהל הכללי&quot; - המנהל הכללי של משרד המשפטים;
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על המרשם, כמשמעותו [[בסעיף 118 לחוק]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח על רישום מקרקעין, כמשמעותו [[בסעיף 117 לחוק]];
:- &quot;רשם&quot; - רשם כמשמעותו [[בסעיף 116 לחוק]];
:- &quot;שכירות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ספק שירותי מידע אלקטרוני&quot; - מי שהמנהל הכללי הרשהו להפיץ נתונים מפנקסי המקרקעין באמצעים אלקטרוניים;
:- &quot;צפיה במידע&quot; - צפיה בנתונים שהופצו מפנקסי המקרקעין לרבות באמצעות ספק שירותי מידע אלקטרוני.

@ 2. אגרות רישום (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;א)
: (א) בעד רישום ובעד שירות אחר של הרשם יגבה הרשם אגרות כמפורט [[בתוספת]].
: (ב) סכומי האגרות לפי תקנת משנה (א) ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
: (ב1) סכום אגרה שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.
: (ג) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה ובה נוסח [[התוספת]], כפי שהיא מתוקנת עקב האמור בתקנה זו.
: (ד) בתקנה זו, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 2א. הנחה בעד פעולות בממשק מקוון (תיקון: תשע&quot;ז)
: על אף האמור [[$ תוספת|בסעיפים 13]] [[ו-19 לתוספת]], בעד פעולה המפורטת [[$ תוספת|בסעיף 13]] שתתבצע בממשק מקוון באמצעות אתר האינטרנט של משרד המשפטים, תשולם אגרה בשיעור של 80 אחוזים מהאגרה הקבועה, ובעד פעולה המפורטת [[בסעיף 19 לתוספת]] שתתבצע בממשק מקוון כאמור על ידי תאגיד בנקאי, לא תיגבה אגרה; לעניין זה, &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

@ 3. קביעת שוויים של מקרקעין (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א)
: (א) מקום שתקנות אלה קובעות אגרות לפי שוויים של המקרקעין, תחושב האגרה לפי השווי שנקבע לאותם מקרקעין על פי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]], לאותה שנת מס שבה נרשמת העסקה.
: (ב) לגבי מקרקעין שלא הוטל עליהם מס רכוש לשנה שבה נרשמת העסקה, תחושב האגרה לפי שוויים בשעת הרישום; אולם אם היה שוויים בשעת הרישום פחות מהתמורה שהוסכם עליה בין הצדדים לעסקה, תחושב האגרה לפי אותה תמורה.
: שווי המקרקעין בשעת הרישום, כאמור לעיל, יישום בידי מי ששר המשפטים מינהו לכך ותוקף השומה הוא לששה חדשים בלבד; המפקח רשאי להאריך את המועד, אם נוכח כי בנסיבות המקרה יש טעם סביר לעשות כן.

@ 4. אי-התחשבות בשכירות לקרוב
: ברישום שכירות או משכנתה בסכום בלתי מסויים במקרקעין המושכרים לקרובו של המשכיר, והשכירות נעשתה תוך חמש שנים לפני הרישום ולא נרשמה, לא תבוא השכירות בחשבון שוויים של המקרקעין לצורך קביעת האגרה.

== פרק ב': פטורים והנחות ==

@ 5. תאגידים שנוסדו בחוק
: רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום בישראל, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, פטורים מכל אגרה.

@ 6. מוסדות לאומיים
: ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה אינק', יונייטד ישראל אפיל אינק' וחברת הימנותא בע&quot;מ, פטורים מכל אגרה.

@ 7. חברות ממשלתיות עירוניות לשיכון
: &quot;פרזות&quot;, חברה ממשלתית-עירונית לשיכון ירושלים בע&quot;מ, &quot;חלמיש&quot;, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב–יפו בע&quot;מ, ו&quot;שקמונה&quot;, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע&quot;מ, פטורים מכל אגרה.

@ 8. הועד למען החייל
: האגודה למען החייל &quot;הועד למען החייל&quot; וכן &quot;האגודה למען החייל נכסי החייל (נח)&quot; פטורות מכל אגרה.

@ 9. אפוטרופוס
: האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים פטורים מכל אגרה.

@ 9א. האפוטרופוס הכללי (תיקון: תש&quot;ם-4, תשס&quot;ט)
: על אף האמור [[בתקנה 20(א)]], האפוטרופוס הכללי פטור מאגרה בעד כל אחד מאלה:
: (1) קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו;
: (2) עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות;
: (3) רישום הערת אזהרה ומחיקתה על פי בקשתו.

@ 9ב. החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה (תיקון: תשס&quot;ט)
: על אף האמור [[בתקנה 20(א)]], החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע&quot;מ כמשמעותה [[בסעיף 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס&quot;ו-2006]], פטורה מאגרה בעד כל אחד מאלה:
: (1) קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו, כדרוש לה לביצוע תפקידיה;
: (2) עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות כאמור בפסקה (1).

@ 10. רשויות מקומיות
: רשות מקומית פטורה מאגרה בעד רישום שכירות או משכנתה, אם שוכנע המפקח שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.

@ 11. מוסדות ציבור
: מוסד ציבור פטור מאגרה בעד רישום שכירות במקרקעין או רישום משכנתה, אם שוכנע הממונה כי המקרקעין או ההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשים או מיועדים לשמש את המוסד במישרין.

@ 11א. הפקדת סכום לרישום משכנתה (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: אישר שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, כי בעת עשיית התחייבות לרישום משכנתה במקרקעין, הופקד בידיו או בידי מורשהו סכום האגרה שהיתה משתלמת אילו נרשמה המשכנתה אותה שעה, יראו אותו סכום כאילו הוא האגרה שנגבתה ושולמה בעד רישום המשכנתה לפי תקנות אלה.

@ 12. נכים, נפגעים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: (א) נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה, פטורים מאגרה בעד רישום משכנתה ורישום שכירות.
: (ב) פטור כאמור יינתן גם לבן הזוג של נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה.
: (ג) נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם זכאי לפטור לפי תקנה זו, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום, תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של הזכאי לפטור.

@ 13. עולים (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) עולה פטור מאגרה בעד רישום משכנתה, ובלבד שההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשת כערובה לתשלום מחיר מקרקעין שבעד רכישתם קיבל פטור מתוספת מס על פי [[תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל&quot;ה-1974]].
: (ב) פטור כאמור יינתן גם לבן זוגו של העולה.
: (ג) נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם עולה, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של העולה.
: (ד) שולמה אחרי יום כ' באדר ב' תשכ&quot;ז (1 באפריל 1967) אגרה בעד העברת מקרקעין לעולה על פי תקנות המקרקעין (אגרות), תש&quot;ל-1970 (להלן - התקנות הפוקעות), או הופקדה אגרה כאמור בתקנה 11(א) לתקנות הפוקעות, ורישום ההעברה היה פטור מאגרה אותה שעה - יוחזר הסכום ששולם לפי הוראות הממונה.

@ 14. רישום לפי [[חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי&quot;ט-1959]]
: רישום שכירות במקרקעין בתוקף [[חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי&quot;ט-1959]], פטור מכל אגרה.

@ 15. מדינות חוץ
: (א) אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961, ונוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה מכל אגרה בעד רישום בשמה של שכירות או משכנתה במקרקעין המשמשים, או המיועדים לשמש, משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.
: (ב) המנהל הכללי רשאי, על-פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או מקצתה, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומה, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.
: (ג) המנהל הכללי רשאי, על-פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום שכירות או משכנתה במקרקעין על שם מדינת חוץ, או לדחות תשלומה, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנת וינה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:
:: (1) המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;
:: (2) המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.

@ 16. העברה מתאגיד לתאגיד
: הממונה רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום העברת שכירות או משכנתה במקרקעין -
: (1) מתאגיד שהוקם על-פי דין אחד לתאגיד שהוקם על-פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד ההעברה האמורה;
: (2) מכל תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו, או כי התאגיד הנעבר הוקם על ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי ההעברה נעשית אגב העברת השכירות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הנעבר, או אגב העברה של כל המשכנתאות הרשומות בשמם.

@ 17. מפעלים מאושרים
: (א) בשכירות מקרקעין שלפי אישור מרכז ההשקעות הם כלולים בתכנית מאושרת כמשמעותה [[בחוק לעידוד השקעות הון, תשי&quot;ט-1959]], ידחה הממונה את תשלום האגרה, כפי שנקבעה בעת הרישום, לחמש שנים.
: (ב) בעד רישום שכירות או שכירות משנה שערב תחילתן של התקנות הפוקעות (בתקנה זו - יום התחילה) חל על רישומן סעיף 3(ט) לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), תשכ&quot;ו-1966, תהא האגרה 40 לירות, ובלבד שהרישום יבוצע לפני יום י&quot;א בטבת תשל&quot;ז (1 בינואר 1977) והוכח להנחת דעתו של מפקח, כי ההשקעה בוצעה לפני יום התחילה וכי הרישום לא בוצע לפני כן מסיבות שלשוכר לא היתה שליטה עליהן.

@ 18. מקרקעין שהוקם עליהם מיתקן
: (א) בתקנה זו, &quot;מיתקן&quot; - מבנה, נטיעה, צינור, מכונה, משאבה, באר וכיוצא באלה.
: (ב) נרשמה שכירות במקרקעין שיש בהם או עליהם מיתקן, והוכח להנחת דעתו של המפקח, שהמיתקן הוקם בידי מי שהזכות נרשמה בשמו והוא שכר את המקרקעין לפני הקמת המיתקן, תחושב האגרה על רישום הזכות לפי שווי המקרקעין בשעת הרישום בלי המיתקן שהוקם.

@ 19. מתן פטורים והחזר אגרה
: (א) כל מקום שמתן פטור או הנחה (לשניהם ייקרא בתקנה זו - פטור) מסור בתקנות אלה למנהל הכללי, לממונה או למפקח, מוסמכים הם - כל אחד בתחום הפטורים המסורים לשיקולו - לענין קביעת הפטור כאמור [[בסעיף 149(ג) לחוק]].
: (ב) בנוסף לתנאים שנקבעו [[בפרק זה]] למתן פטור, יהא רשאי המוסמך ליתן פטור לפי תקנות אלה לקבוע לכל פטור תנאי, שמקבלו יעשה מעשה פלוני או יימנע מעשייתו; הפר מקבל הפטור תנאי שנקבע כאמור, או תנאי שנקבע [[בפרק זה]] למתן הפטור, יורה הממונה על גביית האגרה שהיתה משתלמת אילולא הפטור.
: (ג) סכום האגרה שניתן לגביה פטור על תנאי יהיה שעבוד על המקרקעין והרשם יציין זאת בפנקסים; קיים מקבל הפטור את התנאי, יורה הממונה על מחיקת השעבוד.
: (ד) בכל מקרה שתקנות אלה קובעות פטור, רשאי המנהל הכללי או הממונה - כל אחד בתחום סמכותו לפי תקנות אלה - להורות על החזרת האגרה או עודף האגרה ששולמה, לפי הענין, אם נתמלאו התנאים שנקבעו בתקנות אלה למתן הפטור והוא משוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן.
: (ה) הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו על-פי התקנות הפוקעות, אם נוכח כי מי ששילם אגרה כאמור היה זכאי לפטור על פיהן.

@ 20. סייג לפטורים
: (א) שום דבר האמור [[בפרק זה]] לא יתפרש כמעניק פטור מאגרה בעד קבלת נסחים או בעד עיון.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיו פטורים:
:: (1) מי שחלות עליו [[תקנות 6]] [[ו-15]] - מאגרות בעד קבלת נסחים או בעד עיון;
:: (2) מי שחלה עליו [[תקנה 10]] - מאגרה בעד עיון ביחס לכל נכס הנמצא בתחום שיפוטו;
:: (3) מי שהוכר כבן משפחה של חייל שנספה במערכה או של חייל שנעדר כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש&quot;י-1950]] - מאגרה בעד נסח רישום או בעד עיון ביחס לכל נכס הרשום בשמו של החייל.

== פרק ג': הוראות משלימות ==

@ 21. מי חייב בתשלום אגרה
: אגרה לפי תקנות אלה ישלם -
: (1) בעד רישום משכנתה - הממשכן;
: (2) בעד רישום עסקה אחרת - מי שזכות לפיה נרשמת על שמו;
: (3) בעד שירות אחר של הרשם - מבקש השירות.

@ 22. דין שבר של לירה
: בקביעת אגרה לפי תקנות אלה יהא דין שבר של לירה העולה על חמישים אגורות כדין לירה, ושבר שאינו עולה על חמישים אגורות לא יובא בחשבון.

@ 23. החזרת אגרה ששולמה בטעות
: (א) הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו בגלל טעות שבחישוב או פעולה שלא בוצעה.
: (ב) הממונה יורה על החזרת כל סכום ששולם ביתר בהסתמך על שומה ששונתה לאחר מכן בערר או בערעור.

@ 24. ביטול
: (א) תקנות המקרקעין (אגרות), תש&quot;ל-1970 - בטלות.
: (ב) פטור או הנחה שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח חיקוק שהיה אותה שעה בתקפו, יעמדו בתקפם בהתאם להוראות אותו חיקוק.

@ 25. הוראת מעבר
: הוגשה בקשה לרישום לפני תחילתן של תקנות אלה והרוכש לא שילם בגין רכישה זאת תוספת מס לפי [[סעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ&quot;ג-1963]], תשולם בעד אותו רישום האגרה שהיתה חלה ערב תחילתן של תקנות אלה.

@ 26. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ב' בחשון תשל&quot;ה (18 באוקטובר 1974).

@ 27. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות המקרקעין (אגרות), תשל&quot;ה-1974&quot;.

== תוספת (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, [הודעות]) ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
: בשכירות, במשכנתאות ובפעולות המנויות להלן יהיו האגרות לרישום ולשירותים האחרים כמפורט להלן, בכפוף לשיעורי האגרות, לפטורים, להנחות ולהקלות ולשאר ההוראות [[שבפרק ב' לתקנות]], אשר יראו אותם כחלק מכל הוראה [[שבתוספת]] לפי הענין.

@ 1. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''מכר, שכירות, שכירות משנה, העברת שכירות, ביטול שכירות, תיקון תנאי שכירות -'''
: 38 שקלים חדשים (((37 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 2. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''משכנתה -'''
: (א) בעד רישום משכנתה או משכנתה נוספת, או הגדלת סכום ההלוואה - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).
: (ב) בעד רישום כל אחד מאלה - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))):
:: (1) העברת משכנתה;
:: (2) העברת מקרקעין בכפוף למשכנתה;
:: (3) שינוי או תיקון בתנאי משכנתה, או בשמות הצדדים לעיסקת המשכנתה, או בשם החייב;
:: (4) העברת טובת ההנאה במשכנתה ליורשו של בעל המשכנתה שנפטר או למנהל עזבונו.
: (ג) רישום פדיון מלא או חלקי ממשכנתה קיימת:
:: (1) אם הכסף משתלם במישרין לבעל המשכנתה &lt;!-- (([במקור: המשכנתא])) --&gt; - פטור מכל אגרה;
:: (2) אם הכסף מופקד בלשכה - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 3. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''ירושה -'''
: (א) בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).
: (ב) הגיש את הבקשה בן משפחתו של אדם שמת בשירות כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]] - פטור מכל אגרה.
: (ג) העברת שכירות במקרקעין לאלמנה של מוריש או לאלמן של מורישה על פי ויתור של יורש, אם הויתור נעשה ללא תמורה אגב ביצוע רישום הירושה - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).
: (ד) האגרה המשתלמת לפי סעיף זה תשולם גם במקרה של רישום מקרקעי עזבון, או של זכות בהם הטעונה רישום, על שם אפוטרופוס או מנהל עזבון וגם במקרה של רישום עסקה שבוצעה בידי אפוטרופוס או מנהל עזבון במקרקעי העזבון במישרין; במקרה האחרון תשולם האגרה בנוסף לאגרה בעד רישום אותה עסקה או מס רכישת מקרקעין שחל עליה.
: (ה) העברת זכות במקרקעין מאפוטרופוס, או ממנהל עזבון, ליורש על פי צו ירושה - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).
: (ו) במקרה של רישום שכירות במקרקעין על שם יורשו של שוכר שנפטר, תשולם האגרה לפי סעיף זה ולא לפי [[$ תוספת|סעיף 1]], ובלבד שהוכח להנחת דעתו של מפקח כי השכירות הקודמת נתבטלה מכוח תנאיה במות השוכר והשכירות החדשה נרשמת ליתרת התקופה.

@ 4. (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''רישום הערה על צו קיום צוואה או מינוי מנהל עזבון -'''
: עם רישום ההערה תשולם אגרה בסך 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))), בנוסף לכל אגרה אחרת המשתלמת לפי [[תוספת זו]], אולם אין לגבות אגרת הערה לגבי עזבון אחד אלא פעם אחת בלבד.

@ 5. (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''פיצול (פרצלציה) ואיחוד -'''
: (א) בעד פיצול - 136 שקלים חדשים (((132 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))) בעד כל חלקה שנוצרה בפיצול.
: (ב) בעד איחוד - 136 שקלים חדשים (((132 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))) בעד כל חלקה המתאחדת עם אחרת או עם אחרות לחלקה מאוחדת, אם היו החלקות בבעלותו של אותו אדם.

@ 6. (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ו) : '''בתים משותפים -''' [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: (א) '''רישום בית משותף'''
:: (1) בעד בקשה לרישום בית בפנקס הבתים המשותפים [---] 129 (((25 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987)))
:: (2) בעד רישום הבית כאמור, לגבי כל דירה [---] 76 (((15 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987)))
:: (3) ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור על פי [[=תקנות הרישום|תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]] - פטורים מכל אגרה.
: (ב) '''תיקון צו רישום'''
:: (1) בעד הבקשה לתיקון צו רישום [---] 129 (((25 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987)))
:: (2) עם הגשת טענות [---] 129 (((25 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987)))
:: (3) לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון [---] 76 (((15 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987)))
: (ג) '''ביטול הרישום בפנקס הבתים המשותפים'''
:: (1) בעד הבקשה לביטול [---] 129 (((25 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987)))
:: (2) עם הגשת טענות [---] 129 (((25 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987)))
:: (3) בוטל הרישום ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרישום הבית מחדש בפנקס הבתים המשותפים, והוכח להנחת דעתו של מפקח כי הביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה או נובעים ממנה, יהיו הבקשה לרישום מחדש והרישום פטורים מאגרה; המפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים האמורה אם נוכח כי מן הצדק לעשות כן.
: (ד) '''רישום תקנון מוסכם'''
:: (1) בעד רישום תקנון מוסכם כאמור [[בסעיף 62 לחוק]] [---] 129 (((25 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987)))
:: (2) בעד רישום תיקון בתקנון שנרשם [---] 129 (((25 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987)))
: (ה) '''הכרעה בסכסוכים'''
:: בהליכים להכרעה בסכסוך לפי [[סימן ד' לפרק ו' של החוק]] יחולו ההוראות החלות על אגרות המשתלמות בבית משפט השלום בהליכים בתביעה אזרחית.
: (ו) '''בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות -''' פטור מאגרה.

@ 7. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז) : '''נסחים והעתקים מפנקסים וממסמכים ומידע ממוחשב אחר -''' [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: (א) בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו - [---] 76 (((74 ש&quot;ח מתואם לשנת 2016)))
: (א1) בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף - [---] 134 (((130 ש&quot;ח מתואם לשנת 2016)))
: (א2) בעד כל נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות לרבות נסח מרוכז של דירות בית משותף, שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; בפרט משנה זה, &quot;מסר אלקטרוני&quot; ו&quot;חתימה אלקטרונית מאובטחת&quot; - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]] [---] 15 (((15 ש&quot;ח מתואם לשנת 2016)))
: (ב) (((נמחק)))
: (ג) (((נמחק)))
: (ד) (((נמחק)))
: (ד1) עיון באמצעות קבלת עותק ממסמכי תיק רישום בית משותף שנסרקו בסריקה ממוחשבת; עותק כאמור יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת וקבלתו תהיה על גבי תקליטור או באופן מקוון מרחוק; בפרט משנה זה - [---] 34 (((33 ש&quot;ח מתואם לשנת 2016)))
::- &quot;חתימה אלקטרונית מאובטחת&quot; - כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;סריקה ממוחשבת&quot; - כהגדרתה [[בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש&quot;ל-1969]]
: (ה) מידע ממוחשב אחר - בעד כל שירות [---] 157 (([צ&quot;ל: 162])) (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017)))

@ 8. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-2, תשע&quot;ו-2) : '''עיון -''' [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: (1) בעד כל נכס או זכות שביחס אליהם נדרש העיון [---] 73 (((66 ש&quot;ח מתואם לשנת 2010)))
: (2) בתיק פיזי של בית משותף כשקיימת לגביו אפשרות לעיון כאמור [[בפרט 7(ד1)]] וקבלת עותק מצולם ממנו [---] 222 (((200 ש&quot;ח מתואם לשנת 2010)))

@ 9. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''תיקון בפנקס -'''
: (א) תיקון בפנקס, על פי צו של מפקח כאמור [[#95|בתקנה 90 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש&quot;ל-1969]] (להלן - תקנות הרישום), אם הטעות נגרמה בעטיו של הרשם - פטור מכל אגרה; בכל מקרה אחר - 157 שקלים חדשים (([צ&quot;ל: 162 שקלים חדשים])) (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).
: (ב) חידוש רישום, על פי [[סעיף 135 לחוק]] - פטור מאגרה.
: (ג) מבוצע תיקון על פי הוראות בית משפט מוסמך, או על פי הוראות הממונה או רשות מוסמכת אחרת, תשולם האגרה לפי מהות הפעולה.

@ 10. (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז) : '''ביצוע שירות מחוץ ללשכת רישום המקרקעין -'''
: (א) אם מבצע השירות הוא עובד אחד - 282 שקלים חדשים (((50 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987))); אם משתתפים בביצוע יותר מעובד אחד - תוספת של 282 שקלים חדשים (((50 ש&quot;ח מתואם לשנת 1987))) בעד כל עובד נוסף.
: (ב) אם השירות מבוצע במקומות אחדים או בתיקים אחדים - תיגבה מלוא האגרה לגבי כל מקום וכל תיק.

@ 11. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''רישום זיקת הנאה -'''
: (א) בעד רישום זיקת הנאה - 142 שקלים חדשים (((137 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))), בעד כל רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל רישום לגבי החלקה הזכאית.
: (ב) בעד מחיקת רישום זיקת הנאה - בעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הזכאית - 89 שקלים חדשים (((86 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 12. (תיקון: תשל&quot;ט-2) : '''רישום ראשון של מקרקעין או של זכות במקרקעין -'''
: 2% משוויים של המקרקעין או של הזכות.

@ 13. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''הערת אזהרה -'''
: (א) בעד רישום הערת אזהרה -
:: (1) בעד כל רישום - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).
:: (2) היה נושא הערת אזהרה דירה בבית העתיד להירשם בפנקס הבתים המשותפים והבית נבנה על מספר חלקות - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))) בעד רישום הערת האזהרה על כל החלקות.
:: (3) היה נושא הערת האזהרה דירה בבית מתוך מספר בתים שהוקמו או יוקמו על מספר חלקות - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))), ובלבד שהמבקש את הרישום ייחס את ההערה לחלקה או לחלקות שעליהן ייבנה הבית.
: (ב) בעד מחיקת הערת אזהרה, על פי בקשת הצדדים - 110 שקלים חדשים (((106 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 14. (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''הערה על הגבלת כשרות -'''
: בעד רישום הערה בדבר הגבלת כשרות, בעד כל רישום - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 15. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''הערה על הצורך בהסכמה -'''
: (א) בעד רישום הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל רישום - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).
: (ב) בעד מחיקת הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל מחיקה - 110 שקלים חדשים (((106 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 15א. (תיקון: תשע&quot;ו) : '''הערה בדבר מקלט ומחסה -'''
: רישום הערה לפי [[תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]] - פטור מכל אגרה.

@ 15ב. (תיקון: תשע&quot;ז) : '''הערה על אי-התאמה להיתר -'''
: רישום או מחיקת הערה לפי [[תקנה 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]], על פי בקשת מוסד תכנון - פטורים מכל אגרה.

@ 16. (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : (((נמחק).))

@ 17. (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''שינוי מקום הסמכות לרישום עסקה -'''
: העברת הסמכות לרישום עסקה מן הרשם של הלשכה שבה מוחזקים הפנקסים הנוגעים בדבר אל הרשם של לשכה אחרת, פטורה מכל אגרה.

@ 18. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז) : '''שינוי שם -'''
: רישום שם ששונה לפי [[חוק השמות, התשט&quot;ז-1956]], פטור מכל אגרה.

@ 19. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''מחיקת רישום של זכות שפקעה -'''
: בעד מחיקת הרישום של זכות שפקעה - 110 שקלים חדשים (((106 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 20. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''רישום זכות קדימה -'''
: (א) בעד רישום זכות קדימה, לכל רישום - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).
: (ב) בעד מחיקת רישום של זכות קדימה, לכל מחיקה - 110 שקלים חדשים (((106 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 21. (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז) : '''נאמנות -'''
: רישום הערה על קיומה של נאמנות - 157 שקלים חדשים (((152 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 22. (תיקון: תשע&quot;ז) : '''הערה על הקדש -'''
: רישום הערה על הקדש - 157 שקלים חדשים (((152 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 23. (תיקון: תשע&quot;ז) : '''החלפת נאמני ההקדש -'''
: רישום הערה על החלפת נאמני ההקדש - 157 שקלים חדשים (((152 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ז) : '''חוב כספי -'''
: (א) בעד הערה שנרשמת לפי דין על קיומו של חוב מס או חוב כספי - 157 שקלים חדשים (((152 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).
: (ב) בעד הערה בדבר נקיטת הליכים לגביית חוב המס או החוב הכספי - 157 שקלים חדשים (((152 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 25. (תיקון: תשע&quot;ז) : '''חוב היטל השבחה -'''
: רישום הערה בשל חוב היטל השבחה - 157 שקלים חדשים (((152 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 26. (תיקון: תשע&quot;ז) : '''ייעודם של מקרקעין -'''
: רישום הערה לפי [[תקנה 27(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]] - 157 שקלים חדשים (((152 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 27. (תיקון: תשע&quot;ז) : '''הכנתה, הפקדתה או קיומה של תכנית ורישומה -'''
: הערה על הכנת תכנית, הפקדתה של תכנית או קיומה של תכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבנייה), או הערה שרישומה מתחייב בהתאם לתכנית או היתר כהגדרתם [[בחוק התכנון והבנייה]] - 157 שקלים חדשים (((152 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 28. (תיקון: תשע&quot;ז) : '''הסכם שיתוף -'''
: רישום הערה על הסכם שיתוף - 162 שקלים חדשים (((157 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

@ 29. (תיקון: תשע&quot;ז) : '''מחיקת רישום -'''
: מחיקת רישום שבוצע בהתאם [[$ תוספת|לסעיפים 21 עד 28]] - 104 שקלים חדשים (((101 ש&quot;ח מתואם לשנת 2017))).

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בחשון תשל&quot;ה (3 בנובמבר 1974)
&lt;חתימה&gt; חיים י' צדוק, שר המשפטים</text>
      <sha1>s2vx9k6xnlnljidul22d3b8myn9tdnm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המקרקעין (אגרות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469292</id>
    <revision>
      <id>1415726</id>
      <parentid>1412747</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1415720]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54136" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר אגרות רישום}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ה, 222|תקנות המקרקעין (אגרות)}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1412|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 38|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|880|תיקון}}, {{ח:תיבה|1368|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 396|תיקון}}, {{ח:תיבה|1864|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1172|תיקון}}, {{ח:תיבה|1346|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1806|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2178|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1000|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 214|תיקון}}, {{ח:תיבה|332|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 2|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 2067|תיקון}}, {{ח:תיבה|2392|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 1264|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 198|תיקון}}, {{ח:תיבה|338|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 148|תיקון}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 586|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1431|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1092|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 470|תיקון}}, {{ח:תיבה|471|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1734|תיקון}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״א, 24|הודעה}}, {{ח:תיבה|1367|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 517|הודעה}}, {{ח:תיבה|1635|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 656|הודעה}}, {{ח:תיבה|1784|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 427|הודעה}}, {{ח:תיבה|1505|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 982|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 274|הודעה}}, {{ח:תיבה|982|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 152|הודעה}}, {{ח:תיבה|734|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 275|הודעה}}, {{ח:תיבה|960|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 487|הודעה}}, {{ח:תיבה|1130|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 163|הודעה}}, {{ח:תיבה|934|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 264|הודעה}}, {{ח:תיבה|1102|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 433|הודעה}}, {{ח:תיבה|1535|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 249|הודעה}}, {{ח:תיבה|1154|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 205|הודעה}}, {{ח:תיבה|844|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 131|הודעה}}, {{ח:תיבה|214|ת״ט}}, {{ח:תיבה|952|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 244|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 147|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 305|הודעה}}, {{ח:תיבה|1003|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 319|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1011|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 227|הודעה}}, {{ח:תיבה|1075|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 325|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 341|הודעה}}, {{ח:תיבה|1346|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 496|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 403|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 395|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 462|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 694|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 809|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 581|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 954|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1788|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 382|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1131|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1386|הודעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 149|סעיפים 149}}, {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 150|150}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 168|ו־168}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לענין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: פטורים והנחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות משלימות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ז־3, תשס״ד, תשע״ז}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוויים של מקרקעין“ – המחיר שאפשר לקבל במכירת המקרקעין כשהם נקיים מכל משכנתה מאת מוכר מרצון לקונה מרצון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}} או איגוד ערים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו לרישום העסקה, הורה, צאצא, אח ואחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 61|בסעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ –
{{ח:תתת|(1)}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, או {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954}}, הזכאי לתגמולים לפי אחד החוקים האלה;
{{ח:תתת|(2)}} נכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|בחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957}}, או נכה תאונת עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 103|בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}, או נכה כתוצאה מתאונת דרכים או משיתוק, או קטוע יד או רגל, שדרגת נכותם אינה פחותה מ־50%;
{{ח:תתת|(3)}} נכה אחר שדרגת נכותו היא 100%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – נפגע ספר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגימלאות לנפגעי ספר|בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1957}}, וכן נפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}, לרבות שאיריו של נפגע כאמור, הזכאים לקיצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה של חייל שנספה במערכה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950}}, לרבות הורה של נספה ואלמנתו, שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם, ויתום עד גיל 30, ולרבות אלמנה של הנספה, שנישאה ונישואיה השניים הופקעו, וחל עליה {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 12א|סעיף 12א(ג) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס)|בתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל״ה–1974}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על המרשם, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 118|בסעיף 118 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח על רישום מקרקעין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 117|בסעיף 117 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – רשם כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירותי מידע אלקטרוני“ – מי שהמנהל הכללי הרשהו להפיץ נתונים מפנקסי המקרקעין באמצעים אלקטרוניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיה במידע“ – צפיה בנתונים שהופצו מפנקסי המקרקעין לרבות באמצעות ספק שירותי מידע אלקטרוני.

{{ח:סעיף|2|אגרות רישום|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום ובעד שירות אחר של הרשם יגבה הרשם אגרות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרות לפי תקנת משנה (א) ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ב1)}} סכום אגרה שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה ובה נוסח {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, כפי שהיא מתוקנת עקב האמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|2א|הנחה בעד פעולות בממשק מקוון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|בסעיפים 13}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 19|ו־19 לתוספת}}, בעד פעולה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|בסעיף 13}} שתתבצע בממשק מקוון באמצעות אתר האינטרנט של משרד המשפטים, תשולם אגרה בשיעור של 80 אחוזים מהאגרה הקבועה, ובעד פעולה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 19|בסעיף 19 לתוספת}} שתתבצע בממשק מקוון כאמור על ידי תאגיד בנקאי, לא תיגבה אגרה; לעניין זה, ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|3|קביעת שוויים של מקרקעין|תיקון: תש״ם־3, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שתקנות אלה קובעות אגרות לפי שוויים של המקרקעין, תחושב האגרה לפי השווי שנקבע לאותם מקרקעין על פי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, לאותה שנת מס שבה נרשמת העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מקרקעין שלא הוטל עליהם מס רכוש לשנה שבה נרשמת העסקה, תחושב האגרה לפי שוויים בשעת הרישום; אולם אם היה שוויים בשעת הרישום פחות מהתמורה שהוסכם עליה בין הצדדים לעסקה, תחושב האגרה לפי אותה תמורה.
{{ח:ת}} שווי המקרקעין בשעת הרישום, כאמור לעיל, יישום בידי מי ששר המשפטים מינהו לכך ותוקף השומה הוא לששה חדשים בלבד; המפקח רשאי להאריך את המועד, אם נוכח כי בנסיבות המקרה יש טעם סביר לעשות כן.

{{ח:סעיף|4|אי־&lt;wbr&gt;התחשבות בשכירות לקרוב}}
{{ח:ת}} ברישום שכירות או משכנתה בסכום בלתי מסויים במקרקעין המושכרים לקרובו של המשכיר, והשכירות נעשתה תוך חמש שנים לפני הרישום ולא נרשמה, לא תבוא השכירות בחשבון שוויים של המקרקעין לצורך קביעת האגרה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: פטורים והנחות}}

{{ח:סעיף|5|תאגידים שנוסדו בחוק}}
{{ח:ת}} רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום בישראל, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, פטורים מכל אגרה.

{{ח:סעיף|6|מוסדות לאומיים}}
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה אינק׳, יונייטד ישראל אפיל אינק׳ וחברת הימנותא בע״מ, פטורים מכל אגרה.

{{ח:סעיף|7|חברות ממשלתיות עירוניות לשיכון}}
{{ח:ת}} ”פרזות“, חברה ממשלתית־עירונית לשיכון ירושלים בע״מ, ”חלמיש“, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בתל־אביב–יפו בע״מ, ו”שקמונה“, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע״מ, פטורים מכל אגרה.

{{ח:סעיף|8|הועד למען החייל}}
{{ח:ת}} האגודה למען החייל ”הועד למען החייל“ וכן ”האגודה למען החייל נכסי החייל (נח)“ פטורות מכל אגרה.

{{ח:סעיף|9|אפוטרופוס}}
{{ח:ת}} האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים פטורים מכל אגרה.

{{ח:סעיף|9א|האפוטרופוס הכללי|תיקון: תש״ם־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, האפוטרופוס הכללי פטור מאגרה בעד כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו;
{{ח:תת|(2)}} עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות;
{{ח:תת|(3)}} רישום הערת אזהרה ומחיקתה על פי בקשתו.

{{ח:סעיף|9ב|החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע״מ כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}}, פטורה מאגרה בעד כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו, כדרוש לה לביצוע תפקידיה;
{{ח:תת|(2)}} עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|10|רשויות מקומיות}}
{{ח:ת}} רשות מקומית פטורה מאגרה בעד רישום שכירות או משכנתה, אם שוכנע המפקח שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.

{{ח:סעיף|11|מוסדות ציבור}}
{{ח:ת}} מוסד ציבור פטור מאגרה בעד רישום שכירות במקרקעין או רישום משכנתה, אם שוכנע הממונה כי המקרקעין או ההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשים או מיועדים לשמש את המוסד במישרין.

{{ח:סעיף|11א|הפקדת סכום לרישום משכנתה|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} אישר שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, כי בעת עשיית התחייבות לרישום משכנתה במקרקעין, הופקד בידיו או בידי מורשהו סכום האגרה שהיתה משתלמת אילו נרשמה המשכנתה אותה שעה, יראו אותו סכום כאילו הוא האגרה שנגבתה ושולמה בעד רישום המשכנתה לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|12|נכים, נפגעים ומשפחות חיילים שנספו במערכה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה, פטורים מאגרה בעד רישום משכנתה ורישום שכירות.
{{ח:תת|(ב)}} פטור כאמור יינתן גם לבן הזוג של נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה.
{{ח:תת|(ג)}} נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם זכאי לפטור לפי תקנה זו, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום, תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של הזכאי לפטור.

{{ח:סעיף|13|עולים|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עולה פטור מאגרה בעד רישום משכנתה, ובלבד שההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשת כערובה לתשלום מחיר מקרקעין שבעד רכישתם קיבל פטור מתוספת מס על פי {{ח:חיצוני|תקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל״ה–1974}}.
{{ח:תת|(ב)}} פטור כאמור יינתן גם לבן זוגו של העולה.
{{ח:תת|(ג)}} נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם עולה, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של העולה.
{{ח:תת|(ד)}} שולמה אחרי יום כ׳ באדר ב׳ תשכ״ז (1 באפריל 1967) אגרה בעד העברת מקרקעין לעולה על פי תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 (להלן – התקנות הפוקעות), או הופקדה אגרה כאמור בתקנה 11(א) לתקנות הפוקעות, ורישום ההעברה היה פטור מאגרה אותה שעה – יוחזר הסכום ששולם לפי הוראות הממונה.

{{ח:סעיף|14|רישום לפי {{ח:חיצוני|חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה)|חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי״ט–&lt;wbr&gt;1959}}}}
{{ח:ת}} רישום שכירות במקרקעין בתוקף {{ח:חיצוני|חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה)|חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי״ט–1959}}, פטור מכל אגרה.

{{ח:סעיף|15|מדינות חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961, ונוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה מכל אגרה בעד רישום בשמה של שכירות או משכנתה במקרקעין המשמשים, או המיועדים לשמש, משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או מקצתה, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומה, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום שכירות או משכנתה במקרקעין על שם מדינת חוץ, או לדחות תשלומה, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנת וינה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;
{{ח:תתת|(2)}} המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.

{{ח:סעיף|16|העברה מתאגיד לתאגיד}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום העברת שכירות או משכנתה במקרקעין –
{{ח:תת|(1)}} מתאגיד שהוקם על־פי דין אחד לתאגיד שהוקם על־פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד ההעברה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} מכל תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו, או כי התאגיד הנעבר הוקם על ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי ההעברה נעשית אגב העברת השכירות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הנעבר, או אגב העברה של כל המשכנתאות הרשומות בשמם.

{{ח:סעיף|17|מפעלים מאושרים}}
{{ח:תת|(א)}} בשכירות מקרקעין שלפי אישור מרכז ההשקעות הם כלולים בתכנית מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959}}, ידחה הממונה את תשלום האגרה, כפי שנקבעה בעת הרישום, לחמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רישום שכירות או שכירות משנה שערב תחילתן של התקנות הפוקעות (בתקנה זו – יום התחילה) חל על רישומן סעיף 3(ט) לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), תשכ״ו–1966, תהא האגרה 40 לירות, ובלבד שהרישום יבוצע לפני יום י״א בטבת תשל״ז (1 בינואר 1977) והוכח להנחת דעתו של מפקח, כי ההשקעה בוצעה לפני יום התחילה וכי הרישום לא בוצע לפני כן מסיבות שלשוכר לא היתה שליטה עליהן.

{{ח:סעיף|18|מקרקעין שהוקם עליהם מיתקן}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”מיתקן“ – מבנה, נטיעה, צינור, מכונה, משאבה, באר וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(ב)}} נרשמה שכירות במקרקעין שיש בהם או עליהם מיתקן, והוכח להנחת דעתו של המפקח, שהמיתקן הוקם בידי מי שהזכות נרשמה בשמו והוא שכר את המקרקעין לפני הקמת המיתקן, תחושב האגרה על רישום הזכות לפי שווי המקרקעין בשעת הרישום בלי המיתקן שהוקם.

{{ח:סעיף|19|מתן פטורים והחזר אגרה}}
{{ח:תת|(א)}} כל מקום שמתן פטור או הנחה (לשניהם ייקרא בתקנה זו – פטור) מסור בתקנות אלה למנהל הכללי, לממונה או למפקח, מוסמכים הם – כל אחד בתחום הפטורים המסורים לשיקולו – לענין קביעת הפטור כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 149|בסעיף 149(ג) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} למתן פטור, יהא רשאי המוסמך ליתן פטור לפי תקנות אלה לקבוע לכל פטור תנאי, שמקבלו יעשה מעשה פלוני או יימנע מעשייתו; הפר מקבל הפטור תנאי שנקבע כאמור, או תנאי שנקבע {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} למתן הפטור, יורה הממונה על גביית האגרה שהיתה משתלמת אילולא הפטור.
{{ח:תת|(ג)}} סכום האגרה שניתן לגביה פטור על תנאי יהיה שעבוד על המקרקעין והרשם יציין זאת בפנקסים; קיים מקבל הפטור את התנאי, יורה הממונה על מחיקת השעבוד.
{{ח:תת|(ד)}} בכל מקרה שתקנות אלה קובעות פטור, רשאי המנהל הכללי או הממונה – כל אחד בתחום סמכותו לפי תקנות אלה – להורות על החזרת האגרה או עודף האגרה ששולמה, לפי הענין, אם נתמלאו התנאים שנקבעו בתקנות אלה למתן הפטור והוא משוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו על־פי התקנות הפוקעות, אם נוכח כי מי ששילם אגרה כאמור היה זכאי לפטור על פיהן.

{{ח:סעיף|20|סייג לפטורים}}
{{ח:תת|(א)}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} לא יתפרש כמעניק פטור מאגרה בעד קבלת נסחים או בעד עיון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיו פטורים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שחלות עליו {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} – מאגרות בעד קבלת נסחים או בעד עיון;
{{ח:תתת|(2)}} מי שחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}} – מאגרה בעד עיון ביחס לכל נכס הנמצא בתחום שיפוטו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהוכר כבן משפחה של חייל שנספה במערכה או של חייל שנעדר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950}} – מאגרה בעד נסח רישום או בעד עיון ביחס לכל נכס הרשום בשמו של החייל.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות משלימות}}

{{ח:סעיף|21|מי חייב בתשלום אגרה}}
{{ח:ת}} אגרה לפי תקנות אלה ישלם –
{{ח:תת|(1)}} בעד רישום משכנתה – הממשכן;
{{ח:תת|(2)}} בעד רישום עסקה אחרת – מי שזכות לפיה נרשמת על שמו;
{{ח:תת|(3)}} בעד שירות אחר של הרשם – מבקש השירות.

{{ח:סעיף|22|דין שבר של לירה}}
{{ח:ת}} בקביעת אגרה לפי תקנות אלה יהא דין שבר של לירה העולה על חמישים אגורות כדין לירה, ושבר שאינו עולה על חמישים אגורות לא יובא בחשבון.

{{ח:סעיף|23|החזרת אגרה ששולמה בטעות}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו בגלל טעות שבחישוב או פעולה שלא בוצעה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יורה על החזרת כל סכום ששולם ביתר בהסתמך על שומה ששונתה לאחר מכן בערר או בערעור.

{{ח:סעיף|24|ביטול}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 – בטלות.
{{ח:תת|(ב)}} פטור או הנחה שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח חיקוק שהיה אותה שעה בתקפו, יעמדו בתקפם בהתאם להוראות אותו חיקוק.

{{ח:סעיף|25|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לרישום לפני תחילתן של תקנות אלה והרוכש לא שילם בגין רכישה זאת תוספת מס לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 9|סעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}, תשולם בעד אותו רישום האגרה שהיתה חלה ערב תחילתן של תקנות אלה.

{{ח:סעיף|26|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ב׳ בחשון תשל״ה (18 באוקטובר 1974).

{{ח:סעיף|27|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז, [הודעות]}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בשכירות, במשכנתאות ובפעולות המנויות להלן יהיו האגרות לרישום ולשירותים האחרים כמפורט להלן, בכפוף לשיעורי האגרות, לפטורים, להנחות ולהקלות ולשאר ההוראות {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרק ב׳ לתקנות}}, אשר יראו אותם כחלק מכל הוראה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} לפי הענין.

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} '''מכר, שכירות, שכירות משנה, העברת שכירות, ביטול שכירות, תיקון תנאי שכירות -'''
{{ח:ת}} 38 שקלים חדשים {{ח:הערה|(37 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} '''משכנתה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום משכנתה או משכנתה נוספת, או הגדלת סכום ההלוואה – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רישום כל אחד מאלה – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}:
{{ח:תתת|(1)}} העברת משכנתה;
{{ח:תתת|(2)}} העברת מקרקעין בכפוף למשכנתה;
{{ח:תתת|(3)}} שינוי או תיקון בתנאי משכנתה, או בשמות הצדדים לעיסקת המשכנתה, או בשם החייב;
{{ח:תתת|(4)}} העברת טובת ההנאה במשכנתה ליורשו של בעל המשכנתה שנפטר או למנהל עזבונו.
{{ח:תת|(ג)}} רישום פדיון מלא או חלקי ממשכנתה קיימת:
{{ח:תתת|(1)}} אם הכסף משתלם במישרין לבעל המשכנתה – פטור מכל אגרה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הכסף מופקד בלשכה – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} '''ירושה -'''
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש את הבקשה בן משפחתו של אדם שמת בשירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}} – פטור מכל אגרה.
{{ח:תת|(ג)}} העברת שכירות במקרקעין לאלמנה של מוריש או לאלמן של מורישה על פי ויתור של יורש, אם הויתור נעשה ללא תמורה אגב ביצוע רישום הירושה – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ד)}} האגרה המשתלמת לפי סעיף זה תשולם גם במקרה של רישום מקרקעי עזבון, או של זכות בהם הטעונה רישום, על שם אפוטרופוס או מנהל עזבון וגם במקרה של רישום עסקה שבוצעה בידי אפוטרופוס או מנהל עזבון במקרקעי העזבון במישרין; במקרה האחרון תשולם האגרה בנוסף לאגרה בעד רישום אותה עסקה או מס רכישת מקרקעין שחל עליה.
{{ח:תת|(ה)}} העברת זכות במקרקעין מאפוטרופוס, או ממנהל עזבון, ליורש על פי צו ירושה – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ו)}} במקרה של רישום שכירות במקרקעין על שם יורשו של שוכר שנפטר, תשולם האגרה לפי סעיף זה ולא לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|סעיף 1}}, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של מפקח כי השכירות הקודמת נתבטלה מכוח תנאיה במות השוכר והשכירות החדשה נרשמת ליתרת התקופה.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} '''רישום הערה על צו קיום צוואה או מינוי מנהל עזבון -'''
{{ח:ת}} עם רישום ההערה תשולם אגרה בסך 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}, בנוסף לכל אגרה אחרת המשתלמת לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}}, אולם אין לגבות אגרת הערה לגבי עזבון אחד אלא פעם אחת בלבד.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} '''פיצול (פרצלציה) ואיחוד -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד פיצול – 136 שקלים חדשים {{ח:הערה|(132 ש״ח מתואם לשנת 2017)}} בעד כל חלקה שנוצרה בפיצול.
{{ח:תת|(ב)}} בעד איחוד – 136 שקלים חדשים {{ח:הערה|(132 ש״ח מתואם לשנת 2017)}} בעד כל חלקה המתאחדת עם אחרת או עם אחרות לחלקה מאוחדת, אם היו החלקות בבעלותו של אותו אדם.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ו|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} '''בתים משותפים -''' &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(א)}} '''רישום בית משותף'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד בקשה לרישום בית בפנקס הבתים המשותפים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;129 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} בעד רישום הבית כאמור, לגבי כל דירה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;76 {{ח:הערה|(15 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור על פי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 63|תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}} – פטורים מכל אגרה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיקון צו רישום'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד הבקשה לתיקון צו רישום &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;129 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} עם הגשת טענות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;129 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;76 {{ח:הערה|(15 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול הרישום בפנקס הבתים המשותפים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד הבקשה לביטול &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;129 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} עם הגשת טענות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;129 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} בוטל הרישום ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרישום הבית מחדש בפנקס הבתים המשותפים, והוכח להנחת דעתו של מפקח כי הביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה או נובעים ממנה, יהיו הבקשה לרישום מחדש והרישום פטורים מאגרה; המפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים האמורה אם נוכח כי מן הצדק לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} '''רישום תקנון מוסכם'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד רישום תקנון מוסכם כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 62|בסעיף 62 לחוק}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;129 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} בעד רישום תיקון בתקנון שנרשם &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;129 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ה)}} '''הכרעה בסכסוכים'''
{{ח:תת}} בהליכים להכרעה בסכסוך לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ של החוק}} יחולו ההוראות החלות על אגרות המשתלמות בבית משפט השלום בהליכים בתביעה אזרחית.
{{ח:תת|(ו)}} '''בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות -''' פטור מאגרה.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־2, תשס״ד, תשס״ד־2, תש״ע, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} '''נסחים והעתקים מפנקסים וממסמכים ומידע ממוחשב אחר -''' &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(א)}} בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;76 {{ח:הערה|(74 ש״ח מתואם לשנת 2016)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(א1)}} בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;134 {{ח:הערה|(130 ש״ח מתואם לשנת 2016)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(א2)}} בעד כל נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות לרבות נסח מרוכז של דירות בית משותף, שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; בפרט משנה זה, ”מסר אלקטרוני“ ו”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;15 {{ח:הערה|(15 ש״ח מתואם לשנת 2016)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|(ד1)}} עיון באמצעות קבלת עותק ממסמכי תיק רישום בית משותף שנסרקו בסריקה ממוחשבת; עותק כאמור יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת וקבלתו תהיה על גבי תקליטור או באופן מקוון מרחוק; בפרט משנה זה – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;34 {{ח:הערה|(33 ש״ח מתואם לשנת 2016)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סריקה ממוחשבת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות העדות (העתקים צילומיים)#סעיף 3א|בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969}}
{{ח:תת|(ה)}} מידע ממוחשב אחר – בעד כל שירות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;157 {{ח:הערה|[צ״ל: 162]}} {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־2, תשע״ו־2|עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} '''עיון -''' &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(1)}} בעד כל נכס או זכות שביחס אליהם נדרש העיון &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;73 {{ח:הערה|(66 ש״ח מתואם לשנת 2010)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} בתיק פיזי של בית משותף כשקיימת לגביו אפשרות לעיון כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|בפרט 7(ד1)}} וקבלת עותק מצולם ממנו &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;222 {{ח:הערה|(200 ש״ח מתואם לשנת 2010)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} '''תיקון בפנקס -'''
{{ח:תת|(א)}} תיקון בפנקס, על פי צו של מפקח כאמור {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 95|בתקנה 90 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש״ל–1969}} (להלן – תקנות הרישום), אם הטעות נגרמה בעטיו של הרשם – פטור מכל אגרה; בכל מקרה אחר – 157 שקלים חדשים {{ח:הערה|[צ״ל: 162 שקלים חדשים]}} {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} חידוש רישום, על פי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 135|סעיף 135 לחוק}} – פטור מאגרה.
{{ח:תת|(ג)}} מבוצע תיקון על פי הוראות בית משפט מוסמך, או על פי הוראות הממונה או רשות מוסמכת אחרת, תשולם האגרה לפי מהות הפעולה.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז|עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} '''ביצוע שירות מחוץ ללשכת רישום המקרקעין -'''
{{ח:תת|(א)}} אם מבצע השירות הוא עובד אחד – 282 שקלים חדשים {{ח:הערה|(50 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}; אם משתתפים בביצוע יותר מעובד אחד – תוספת של 282 שקלים חדשים {{ח:הערה|(50 ש״ח מתואם לשנת 1987)}} בעד כל עובד נוסף.
{{ח:תת|(ב)}} אם השירות מבוצע במקומות אחדים או בתיקים אחדים – תיגבה מלוא האגרה לגבי כל מקום וכל תיק.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} '''רישום זיקת הנאה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום זיקת הנאה – 142 שקלים חדשים {{ח:הערה|(137 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}, בעד כל רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל רישום לגבי החלקה הזכאית.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מחיקת רישום זיקת הנאה – בעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הזכאית – 89 שקלים חדשים {{ח:הערה|(86 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשל״ט־2|עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} '''רישום ראשון של מקרקעין או של זכות במקרקעין -'''
{{ח:ת}} 2% משוויים של המקרקעין או של הזכות.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} '''הערת אזהרה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום הערת אזהרה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד כל רישום – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה נושא הערת אזהרה דירה בבית העתיד להירשם בפנקס הבתים המשותפים והבית נבנה על מספר חלקות – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}} בעד רישום הערת האזהרה על כל החלקות.
{{ח:תתת|(3)}} היה נושא הערת האזהרה דירה בבית מתוך מספר בתים שהוקמו או יוקמו על מספר חלקות – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}, ובלבד שהמבקש את הרישום ייחס את ההערה לחלקה או לחלקות שעליהן ייבנה הבית.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מחיקת הערת אזהרה, על פי בקשת הצדדים – 110 שקלים חדשים {{ח:הערה|(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 14}}
{{ח:ת}} '''הערה על הגבלת כשרות -'''
{{ח:ת}} בעד רישום הערה בדבר הגבלת כשרות, בעד כל רישום – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 15}}
{{ח:ת}} '''הערה על הצורך בהסכמה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל רישום – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מחיקת הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל מחיקה – 110 שקלים חדשים {{ח:הערה|(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|15א||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת פרט 15א}}
{{ח:ת}} '''הערה בדבר מקלט ומחסה -'''
{{ח:ת}} רישום הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 28|תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}} – פטור מכל אגרה.

{{ח:סעיף*|15ב||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 15ב}}
{{ח:ת}} '''הערה על אי־התאמה להיתר -'''
{{ח:ת}} רישום או מחיקת הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 29|תקנה 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}}, על פי בקשת מוסד תכנון – פטורים מכל אגרה.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 17}}
{{ח:ת}} '''שינוי מקום הסמכות לרישום עסקה -'''
{{ח:ת}} העברת הסמכות לרישום עסקה מן הרשם של הלשכה שבה מוחזקים הפנקסים הנוגעים בדבר אל הרשם של לשכה אחרת, פטורה מכל אגרה.

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז|עוגן=תוספת פרט 18}}
{{ח:ת}} '''שינוי שם -'''
{{ח:ת}} רישום שם ששונה לפי {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ז–1956}}, פטור מכל אגרה.

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 19}}
{{ח:ת}} '''מחיקת רישום של זכות שפקעה -'''
{{ח:ת}} בעד מחיקת הרישום של זכות שפקעה – 110 שקלים חדשים {{ח:הערה|(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|20||תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 20}}
{{ח:ת}} '''רישום זכות קדימה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום זכות קדימה, לכל רישום – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מחיקת רישום של זכות קדימה, לכל מחיקה – 110 שקלים חדשים {{ח:הערה|(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|21||תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 21}}
{{ח:ת}} '''נאמנות -'''
{{ח:ת}} רישום הערה על קיומה של נאמנות – 157 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|22||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 22}}
{{ח:ת}} '''הערה על הקדש -'''
{{ח:ת}} רישום הערה על הקדש – 157 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 23}}
{{ח:ת}} '''החלפת נאמני ההקדש -'''
{{ח:ת}} רישום הערה על החלפת נאמני ההקדש – 157 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 24}}
{{ח:ת}} '''חוב כספי -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד הערה שנרשמת לפי דין על קיומו של חוב מס או חוב כספי – 157 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הערה בדבר נקיטת הליכים לגביית חוב המס או החוב הכספי – 157 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 25}}
{{ח:ת}} '''חוב היטל השבחה -'''
{{ח:ת}} רישום הערה בשל חוב היטל השבחה – 157 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 26}}
{{ח:ת}} '''ייעודם של מקרקעין -'''
{{ח:ת}} רישום הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 27|תקנה 27(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}} – 157 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 27}}
{{ח:ת}} '''הכנתה, הפקדתה או קיומה של תכנית ורישומה -'''
{{ח:ת}} הערה על הכנת תכנית, הפקדתה של תכנית או קיומה של תכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבנייה), או הערה שרישומה מתחייב בהתאם לתכנית או היתר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} – 157 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 28}}
{{ח:ת}} '''הסכם שיתוף -'''
{{ח:ת}} רישום הערה על הסכם שיתוף – 162 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:סעיף*|29||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 29}}
{{ח:ת}} '''מחיקת רישום -'''
{{ח:ת}} מחיקת רישום שבוצע בהתאם {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|לסעיפים 21 עד 28}} – 104 שקלים חדשים {{ח:הערה|(101 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

{{ח:חתימות|י״ח בחשון תשל״ה (3 בנובמבר 1974)}}
* '''חיים י׳ צדוק'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>sjy4jvx1m2v6lzrrm15amsdkhb81hmo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שימור הקרקע</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469372</id>
    <revision>
      <id>1415709</id>
      <parentid>1413332</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:11:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15695" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שימור הקרקע, תש&quot;ך-1960
=== תקנות בדבר שימור קרקע ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1036|תקנות שימור הקרקע|1007)); ((תשכ&quot;ב, 1341|תיקון|1267)); ((תשכ&quot;ט, 2055|תיקון|2435)); ((תשמ&quot;ב, 1292|תיקון|4379)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[=הפקודה|לפקודת סחף קרקע (מניעה), 1941]] (להלן - הפקודה), והסעיפים [[+|14(א)]] [[ו+|-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ט)
: בתקנות אלה -
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות או מי שהוסמך לכך על ידיו;
:- &quot;עיבוד&quot; - לרבות כריתה, עקירה, שריפה וסילוק של כל צמח, בין שהוא נטוע ובין שהוא גידול בר;
:- &quot;מפעל שימור קרקע&quot; - כל תעלה, סוללה, מדרג, מבנה, מפל, מעביר מים, צינור, גדר, רצועת עשב, פס בידוד, שדרת עצים, בריכה, סכר, בור וכל מיתקן או סידור אחר, שתכליתם -
:: (1) למנוע נזק הנגרם לקרקע ולגידולי קרקע על ידי סחף או משטר מים לקוי בקרקע בין שהם תוצאה מגורמי טבע או מעיבוד או מרעיה או מסיבות אחרות; או
:: (2) לתקן נזק שנגרם בעבר לקרקע או לגידולי קרקע כאמור בפסקה (1);
:- &quot;עבודת פיתוח&quot; - התקנת סדרי השקאה, נטיעת עצי פרי ועצי סרק, סידור דרכי שדה, הכשרת קרקע לעיבוד, יישורה, סתימת ערוצים והסדרתם, וכל פעולה שתכליתה טיוב הקרקע לרבות גידור שטחי מרעה;
:- &quot;תכנית כללית&quot; - תכנית כללית לביצוע מפעלי שימור הקרקע באזור מסויים;
:- &quot;תכנית מפורטת&quot; - תכנית הקובעת הוראות מפורטות לביצוע מעשי של מפעל שימור הקרקע או של עבודות הפיתוח;
:- &quot;בעל&quot; - לגבי הקרקע - לרבות המחזיק בה;
:- &quot;ביצוע מפעל שימור קרקע&quot; - לרבות כל שינוי בו.

@ 2. אכרזה על אזור מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ט)
: תחומי רשויות הניקוז שפורטו [[בתוספת]] כפי שצויינו בחיקוק שלצד כל אחת מהן מוכרזים כאזורים מיוחדים לצורך [[סעיף 2 לפקודה]] (להלן - האזור המיוחד).

@ 3. הסדר של עיבוד ומרעה
: המנהל רשאי, בהודעה שתפורסם בדרך הנראית לו, לתת הוראות בדבר אופן עיבוד קרקע בתחום האזור המיוחד, רעיית צאן, בקר או חיות בית אחרות בו (להלן - בהמות) והעברתם באותו תחום, וכן לאסור לגמרי פעולה מהפעולות האמורות בשטח מסויים שבאזור.

@ 4. ביצוע מפעלי שימור הקרקע
: לא יבצע אדם בתחום אזור מיוחד מפעל שימור קרקע או עבודת פיתוח אלא לפי תכנית מפורטת שאושרה על ידי המנהל.

@ 5. הקמת רשות שימור הקרקע (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות מרשויות הניקוז שפורטו [[בתוספת]] רשאית, באישור שר החקלאות, למנות לתחומה, כפי שצויין [[בתוספת]], רשות שימור קרקע (להלן - רשות השימור) וכן ראש רשות השימור.

@ 6. תפקידי רשות השימור וסמכויותיה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: תפקיד רשות השימור ליזום, לסייע ולפקח על הקמת מפעלי שימור קרקע בתחומה ועל החזקתם, והיא רשאית, באישור המנהל, לבצע מפעלי שימור קרקע שנכללו בתכנית הכללית בשטחים שבתחום רשות הניקוז.

@ 7. תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית להכין תכנית כוללת לביצוע מפעלי שימור הקרקע לכל תחומה או לחלק ממנו.

@ 8. פרטי תכנית כללית
: בתכנית כללית יצויינו -
: (1) תיאור תחום התכנית;
: (2) פירוט מפעלי שימור קרקע שהתכנית מחייבת אותם;
: (3) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (4) הוראות בדבר עיבוד קרקע ורעיית בהמות בשטחים מסויימים בתחום התכנית.

@ 9. פרסום תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: תכנית כללית שהוכנה על ידי רשות השימור תונח במשרדי רשות השימור ובמקומות אחרים שתורה, וכל המעוניין רשאי לעיין בתכנית ללא תשלום בכל עת סבירה. הודעה על הנחת התכנית תפורסם ברשומות ותוצג במקום בולט על פני משרדי רשות השימור או בסמוך להם וכן תפורסם בדרכים אחרות שרשות השימור תקבע.

@ 10. התנגדות לתכנית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: כל המעוניין בקרקע, בבנין, או בנכסים אחרים העלולים להיפגע על ידי תכנית כללית שהונחה כאמור [[בתקנה 9]] רשאי להגיש התנגדות לרשות השימור תוך 20 יום מיום פרסום ההודעה על הנחתה.

@ 11. העברת התכנית לרשות הניקוז (תיקון: תשכ&quot;ט)
: בתום המועד להגשת התנגדויות תעביר רשות השימור את התכנית וההתנגדויות שהוגשו בצירוף הערות שלה לרשות הניקוז שמינתה את רשות השימור.

@ 12. אישור תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות הניקוז רשאית לאשר את התכנית שהוגשה לה, בשינויים או בלי שינויים או לסרב לאשרה.

@ 13. דחיית התנגדות (תיקון: תשכ&quot;ט)
: לא תידחה התנגדות שהוגשה לפי [[תקנה 10]], אלא לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות להשמיע טענותיו לפני רשות הניקוז או מי שנתמנה לכך על ידיה.

@ 14. חילוקי דעות (תיקון: תשכ&quot;ט)
: לא תאשר רשות הניקוז את התכנית אלא לאחר שהביאה אותה לפני המנהל והוא רשאי להתנגד לתכנית או לפרט מפרטיה. נתגלעו חילוקי דעות בין רשות הניקוז לבין המנהל, יכריע בהם שר החקלאות.

@ 15. פרסום תכנית שאושרה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: הודעה על אישורה של תכנית תפורסם על ידי רשות השימור ברשומות. תחילתה של התכנית היא ביום פרסום ההודעה או ביום מאוחר יותר שנקבע בה. תכנית שאושרה תונח לעיון בדרך שנקבעה [[בתקנה 9]].

@ 16. שינוי תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית להביא שינויים בתכנית כללית שאושרה. דין שינוי תכנית, לענין [[התקנות 8 עד 15]], כדין התכנית עצמה, ובלבד שהוראות [[התקנות 9]], [[10]] [[ו-13]] לא יחולו על שינוי תכנית שאין בה כדי לפגוע בזכויות.

@ 17. תחולת הוראות בתחום תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: מיום תחילתה של תכנית כללית יחולו בתחומה הוראות אלה:
: (1) לא יבצע אדם מפעל שימור הקרקע או עבודת פיתוח אלא אם רשות השימור אישרה בכתב שהמפעל או העבודה הם בהתאם לתכנית. הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות [[תקנה 4]];
: (2) לא יעבד אדם קרקע ולא ירעה בה אלא בהתאם להוראות התכנית. בתחום התכנית לא יחולו הוראות [[תקנה 3]];
: (3) בעל קרקע שבתחומה נמצא מפעל שימור קרקע שהוקם לפי תכנית לא יקים מבנה או מיתקן, ולא יטע עצים ולא יעביר דרך במרחק של פחות מ-20 מטר מהמפעל אלא באישור מוקדם בכתב של רשות השימור.

@ 18. עבודות טעונות פיקוח (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית, באישור המנהל, להכריז כי ביצוע סוגים מסוייגים של מפעלי שימור קרקע בתחום רשות השימור טעון פיקוח כאמור [[בתקנה 20]].

@ 19. פרסום האכרזה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: האכרזה לפי [[תקנה 18]] תוצג במקום בולט על פני משרדי רשות השימור ותפורסם בדרכים אחרות שרשות השימור תורה.

@ 20. פיקוח על ידי מפקח
: לא יבצע אדם מפעל שימור הקרקע שהאכרזה כאמור [[בתקנה 18]] חלה עליו אלא בפיקוח מפקח שהוסמך לפי [[תקנה 21]].

@ 21. הסמכת מפקחים (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית להסמיך אדם כמפקח לאחר שהוכיח להנחת דעתה את הכשרתו המקצועית בפעולות שימור קרקע.

@ 22. ביצוע פיקוח (תיקון: תשכ&quot;ט)
: מפקח יבצע את הפיקוח לפי [[תקנה 20]] בהתאם להוראות רשות השימור.

@ 23. ביטול הסמכה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית, לפי שיקול דעתה, לבטל הסמכתו של מפקח.

@ 24. הוראות רשות השימור לבעל קרקע (תיקון: תשכ&quot;ט)
: גרמו עיבוד או רעיה בקרקע מסויימת בתחום תכנית כללית או משטר מים לקוי באותה קרקע נזק סחיפה בקרקעות שכנות או נזק למפעל שימור קרקע שהוקם לפי התכנית או מנעו העיבוד או הרעיה או משטר מים הלקוי כאמור ביצוע מפעל שימור הקרקע בהתאם לתכנית, רשאית רשות השימור, באישור רשות הניקוז ובאישור המנהל, בצו בכתב לחייב בעל אותה קרקע לבצע בה מפעל שימור קרקע תוך מועד שיקבע בצו, וכן לאסור על בעל אותה קרקע לבצע בה עבודות פיתוח בכלל או אלה שיפורשו בצו.

@ 25. ביצוע המפעל על חשבון החייב (תיקון: תשכ&quot;ט)
: לא ביצע בעל הקרקע את מפעל שימור הקרקע תוך המועד שנקבע בצו כאמור [[בתקנה 24]], רשאית רשות השימור, לאחר מתן התראה בכתב, לבצע את המפעל על חשבון החייב.

@ 26. סילוק על חשבון החייב (תיקון: תשכ&quot;ט)
: ביצע בעל הקרקע עבודת פיתוח שלא בהתאם להוראות הצו שניתן כאמור [[בתקנה 24]], רשאית רשות השימור לצוות עליו לסלק את הנעשה; לא קיים בעל הקרקע אחרי הוראות צו הסילוק, רשאית רשות השימור, לאחר מתן התראה בכתב, לבצע את הדרוש על חשבון החייב.

@ 27. החזקת מפעלי שימור הקרקע
: המחזיק במפעל שימור קרקע שהוקם לפי תכנית כללית או לפי צו שניתן בהתאם להוראות [[תקנה 24]] חייב להחזיקו במצב טוב ותקין.

@ 28. הוראות למחזיק (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית להורות למחזיק כאמור [[בתקנה 27]] לעשות פעולה הדרושה לדעתה לקיים החובה המוטלת עליו לפי [[אותה תקנה]].

@ 29. ביצוע במקום המחזיק (תיקון: תשכ&quot;ט)
: לא ביצע החייב את הפעולה כאמור [[בתקנה 28]] תוך המועד שנקבע בהוראה, רשאית רשות השימור לבצע את הפעולה על חשבון החייב.

@ 29א. פגיעה במפעל שימור קרקע (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא יפגע אדם ולא יעשה כל דבר העלול לפגוע בשלמות מפעל שימור קרקע שהוקם לפי תקנות אלה.

@ 30. תכנית פעולה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור תערוך בראשית כל שנה תכנית פעולה לאותה שנה ותגישה לאישור המנהל.

@ 31. תסקיר (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור חייבת להגיש לנציב אחת לשנה תסקיר על פעולותיה והתקדמותה בביצוע תכנית כללית וכן למסור לו כל ידיעה שתידרש בקשר עם פעולותיה.

@ 32. סמכות כניסה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: המנהל, ראש רשות השימור וכל אדם המורשה לכך על ידיהם רשאי להיכנס לכל שטח באזור מיוחד לשם פיקוח על קיום הוראות תקנות אלה או לשם ביצוע כל תפקיד מתפקידיהם לפי תקנות אלה, לרבות עריכת חקירות ומדידות.

@ 33. עונשים (תיקון: תשכ&quot;ט)
: העובר על תקנות אלה או על הוראה שניתנה על פיהן, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס של 500 לירות או שני הענשים כאחד.

@ 34. הוראות מעבר (תיקון: תשכ&quot;ט)
: המנהל רשאי בהודעה שתפורסם ברשומות לאשר כל תכנית לביצוע מפעלי שימור הקרקע שהוכנה לפני תחילתן של תקנות אלה ושתחומה נכלל בתחום רשות השימור ומיום האישור יראו אותה כאילו הוכנה וקיבלה תוקף לפי הוראות תקנות אלה. כל מפעל שימור קרקע שהוקם לפני תחילתן של תקנות אלה לפי תכנית שאושרה על ידי המנהל שהקמתו לפי התכנית אושרה בכתב על ידי רשות השימור, יראוהו כאילו הוקם לפי תקנות אלה.

@ 35. ביטול
: תקנות שימור הקרקע, תשי&quot;ז-1956 - בטלות.

@ 36. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות שימור הקרקע, תש&quot;ך-1960&quot;.

== תוספת (תיקון: תשכ&quot;ט) ==
@ (תיקון: תשמ&quot;ב)
: {{טורים שווים|
: רשות ניקוז גלבוע
: רשות ניקוז נחל אלכסנדר 
: רשות ניקוז נחל פולג 
: רשות ניקוז נחל לכיש
: רשות ניקוז בקעת בית-שאן 
: רשות ניקוז עמק הירדן 
: רשות ניקוז הגליל התחתון 
: רשות ניקוז מטה יהודה 
: רשות ניקוז כנרת 
: רשות ניקוז נחל קישון 
: רשות ניקוז הגליל המערבי 
: רשות ניקוז נעמן 
: רשות ניקוז עמק זבולון 
: רשות ניקוז חוף הכרמל 
: רשות ניקוז נחל תנינים 
: רשות ניקוז נחל חדרה 
: רשות ניקוז יובל הירקון 
: רשות ניקוז אילון שורק 
: רשות ניקוז אבטח שקמה 
: רשות ניקוז בשור
| [[צו הניקוז וההגנה מפני שטפונות (הקמת רשות ניקוז), תש&quot;ך-1960]].
}}

&lt;פרסום&gt; א' בניסן תש&quot;ך (29 במרס 1960)
&lt;חתימה&gt; משה דיין שר החקלאות</text>
      <sha1>kf5idw9bzi99lj9pkom728rzgws6jx4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415710</id>
      <parentid>1415709</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:11:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15695" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שימור הקרקע, תש&quot;ך-1960
=== תקנות בדבר שימור קרקע ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1036|תקנות שימור הקרקע|1007)); ((תשכ&quot;ב, 1341|תיקון|1267)); ((תשכ&quot;ט, 2055|תיקון|2435)); ((תשמ&quot;ב, 1292|תיקון|4379)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[=הפקודה|לפקודת סחף קרקע (מניעה), 1941]] (להלן - הפקודה), והסעיפים [[+|14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ט)
: בתקנות אלה -
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות או מי שהוסמך לכך על ידיו;
:- &quot;עיבוד&quot; - לרבות כריתה, עקירה, שריפה וסילוק של כל צמח, בין שהוא נטוע ובין שהוא גידול בר;
:- &quot;מפעל שימור קרקע&quot; - כל תעלה, סוללה, מדרג, מבנה, מפל, מעביר מים, צינור, גדר, רצועת עשב, פס בידוד, שדרת עצים, בריכה, סכר, בור וכל מיתקן או סידור אחר, שתכליתם -
:: (1) למנוע נזק הנגרם לקרקע ולגידולי קרקע על ידי סחף או משטר מים לקוי בקרקע בין שהם תוצאה מגורמי טבע או מעיבוד או מרעיה או מסיבות אחרות; או
:: (2) לתקן נזק שנגרם בעבר לקרקע או לגידולי קרקע כאמור בפסקה (1);
:- &quot;עבודת פיתוח&quot; - התקנת סדרי השקאה, נטיעת עצי פרי ועצי סרק, סידור דרכי שדה, הכשרת קרקע לעיבוד, יישורה, סתימת ערוצים והסדרתם, וכל פעולה שתכליתה טיוב הקרקע לרבות גידור שטחי מרעה;
:- &quot;תכנית כללית&quot; - תכנית כללית לביצוע מפעלי שימור הקרקע באזור מסויים;
:- &quot;תכנית מפורטת&quot; - תכנית הקובעת הוראות מפורטות לביצוע מעשי של מפעל שימור הקרקע או של עבודות הפיתוח;
:- &quot;בעל&quot; - לגבי הקרקע - לרבות המחזיק בה;
:- &quot;ביצוע מפעל שימור קרקע&quot; - לרבות כל שינוי בו.

@ 2. אכרזה על אזור מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ט)
: תחומי רשויות הניקוז שפורטו [[בתוספת]] כפי שצויינו בחיקוק שלצד כל אחת מהן מוכרזים כאזורים מיוחדים לצורך [[סעיף 2 לפקודה]] (להלן - האזור המיוחד).

@ 3. הסדר של עיבוד ומרעה
: המנהל רשאי, בהודעה שתפורסם בדרך הנראית לו, לתת הוראות בדבר אופן עיבוד קרקע בתחום האזור המיוחד, רעיית צאן, בקר או חיות בית אחרות בו (להלן - בהמות) והעברתם באותו תחום, וכן לאסור לגמרי פעולה מהפעולות האמורות בשטח מסויים שבאזור.

@ 4. ביצוע מפעלי שימור הקרקע
: לא יבצע אדם בתחום אזור מיוחד מפעל שימור קרקע או עבודת פיתוח אלא לפי תכנית מפורטת שאושרה על ידי המנהל.

@ 5. הקמת רשות שימור הקרקע (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות מרשויות הניקוז שפורטו [[בתוספת]] רשאית, באישור שר החקלאות, למנות לתחומה, כפי שצויין [[בתוספת]], רשות שימור קרקע (להלן - רשות השימור) וכן ראש רשות השימור.

@ 6. תפקידי רשות השימור וסמכויותיה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: תפקיד רשות השימור ליזום, לסייע ולפקח על הקמת מפעלי שימור קרקע בתחומה ועל החזקתם, והיא רשאית, באישור המנהל, לבצע מפעלי שימור קרקע שנכללו בתכנית הכללית בשטחים שבתחום רשות הניקוז.

@ 7. תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית להכין תכנית כוללת לביצוע מפעלי שימור הקרקע לכל תחומה או לחלק ממנו.

@ 8. פרטי תכנית כללית
: בתכנית כללית יצויינו -
: (1) תיאור תחום התכנית;
: (2) פירוט מפעלי שימור קרקע שהתכנית מחייבת אותם;
: (3) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (4) הוראות בדבר עיבוד קרקע ורעיית בהמות בשטחים מסויימים בתחום התכנית.

@ 9. פרסום תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: תכנית כללית שהוכנה על ידי רשות השימור תונח במשרדי רשות השימור ובמקומות אחרים שתורה, וכל המעוניין רשאי לעיין בתכנית ללא תשלום בכל עת סבירה. הודעה על הנחת התכנית תפורסם ברשומות ותוצג במקום בולט על פני משרדי רשות השימור או בסמוך להם וכן תפורסם בדרכים אחרות שרשות השימור תקבע.

@ 10. התנגדות לתכנית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: כל המעוניין בקרקע, בבנין, או בנכסים אחרים העלולים להיפגע על ידי תכנית כללית שהונחה כאמור [[בתקנה 9]] רשאי להגיש התנגדות לרשות השימור תוך 20 יום מיום פרסום ההודעה על הנחתה.

@ 11. העברת התכנית לרשות הניקוז (תיקון: תשכ&quot;ט)
: בתום המועד להגשת התנגדויות תעביר רשות השימור את התכנית וההתנגדויות שהוגשו בצירוף הערות שלה לרשות הניקוז שמינתה את רשות השימור.

@ 12. אישור תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות הניקוז רשאית לאשר את התכנית שהוגשה לה, בשינויים או בלי שינויים או לסרב לאשרה.

@ 13. דחיית התנגדות (תיקון: תשכ&quot;ט)
: לא תידחה התנגדות שהוגשה לפי [[תקנה 10]], אלא לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות להשמיע טענותיו לפני רשות הניקוז או מי שנתמנה לכך על ידיה.

@ 14. חילוקי דעות (תיקון: תשכ&quot;ט)
: לא תאשר רשות הניקוז את התכנית אלא לאחר שהביאה אותה לפני המנהל והוא רשאי להתנגד לתכנית או לפרט מפרטיה. נתגלעו חילוקי דעות בין רשות הניקוז לבין המנהל, יכריע בהם שר החקלאות.

@ 15. פרסום תכנית שאושרה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: הודעה על אישורה של תכנית תפורסם על ידי רשות השימור ברשומות. תחילתה של התכנית היא ביום פרסום ההודעה או ביום מאוחר יותר שנקבע בה. תכנית שאושרה תונח לעיון בדרך שנקבעה [[בתקנה 9]].

@ 16. שינוי תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית להביא שינויים בתכנית כללית שאושרה. דין שינוי תכנית, לענין [[התקנות 8 עד 15]], כדין התכנית עצמה, ובלבד שהוראות [[התקנות 9]], [[10]] [[ו-13]] לא יחולו על שינוי תכנית שאין בה כדי לפגוע בזכויות.

@ 17. תחולת הוראות בתחום תכנית כללית (תיקון: תשכ&quot;ט)
: מיום תחילתה של תכנית כללית יחולו בתחומה הוראות אלה:
: (1) לא יבצע אדם מפעל שימור הקרקע או עבודת פיתוח אלא אם רשות השימור אישרה בכתב שהמפעל או העבודה הם בהתאם לתכנית. הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות [[תקנה 4]];
: (2) לא יעבד אדם קרקע ולא ירעה בה אלא בהתאם להוראות התכנית. בתחום התכנית לא יחולו הוראות [[תקנה 3]];
: (3) בעל קרקע שבתחומה נמצא מפעל שימור קרקע שהוקם לפי תכנית לא יקים מבנה או מיתקן, ולא יטע עצים ולא יעביר דרך במרחק של פחות מ-20 מטר מהמפעל אלא באישור מוקדם בכתב של רשות השימור.

@ 18. עבודות טעונות פיקוח (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית, באישור המנהל, להכריז כי ביצוע סוגים מסוייגים של מפעלי שימור קרקע בתחום רשות השימור טעון פיקוח כאמור [[בתקנה 20]].

@ 19. פרסום האכרזה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: האכרזה לפי [[תקנה 18]] תוצג במקום בולט על פני משרדי רשות השימור ותפורסם בדרכים אחרות שרשות השימור תורה.

@ 20. פיקוח על ידי מפקח
: לא יבצע אדם מפעל שימור הקרקע שהאכרזה כאמור [[בתקנה 18]] חלה עליו אלא בפיקוח מפקח שהוסמך לפי [[תקנה 21]].

@ 21. הסמכת מפקחים (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית להסמיך אדם כמפקח לאחר שהוכיח להנחת דעתה את הכשרתו המקצועית בפעולות שימור קרקע.

@ 22. ביצוע פיקוח (תיקון: תשכ&quot;ט)
: מפקח יבצע את הפיקוח לפי [[תקנה 20]] בהתאם להוראות רשות השימור.

@ 23. ביטול הסמכה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית, לפי שיקול דעתה, לבטל הסמכתו של מפקח.

@ 24. הוראות רשות השימור לבעל קרקע (תיקון: תשכ&quot;ט)
: גרמו עיבוד או רעיה בקרקע מסויימת בתחום תכנית כללית או משטר מים לקוי באותה קרקע נזק סחיפה בקרקעות שכנות או נזק למפעל שימור קרקע שהוקם לפי התכנית או מנעו העיבוד או הרעיה או משטר מים הלקוי כאמור ביצוע מפעל שימור הקרקע בהתאם לתכנית, רשאית רשות השימור, באישור רשות הניקוז ובאישור המנהל, בצו בכתב לחייב בעל אותה קרקע לבצע בה מפעל שימור קרקע תוך מועד שיקבע בצו, וכן לאסור על בעל אותה קרקע לבצע בה עבודות פיתוח בכלל או אלה שיפורשו בצו.

@ 25. ביצוע המפעל על חשבון החייב (תיקון: תשכ&quot;ט)
: לא ביצע בעל הקרקע את מפעל שימור הקרקע תוך המועד שנקבע בצו כאמור [[בתקנה 24]], רשאית רשות השימור, לאחר מתן התראה בכתב, לבצע את המפעל על חשבון החייב.

@ 26. סילוק על חשבון החייב (תיקון: תשכ&quot;ט)
: ביצע בעל הקרקע עבודת פיתוח שלא בהתאם להוראות הצו שניתן כאמור [[בתקנה 24]], רשאית רשות השימור לצוות עליו לסלק את הנעשה; לא קיים בעל הקרקע אחרי הוראות צו הסילוק, רשאית רשות השימור, לאחר מתן התראה בכתב, לבצע את הדרוש על חשבון החייב.

@ 27. החזקת מפעלי שימור הקרקע
: המחזיק במפעל שימור קרקע שהוקם לפי תכנית כללית או לפי צו שניתן בהתאם להוראות [[תקנה 24]] חייב להחזיקו במצב טוב ותקין.

@ 28. הוראות למחזיק (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור רשאית להורות למחזיק כאמור [[בתקנה 27]] לעשות פעולה הדרושה לדעתה לקיים החובה המוטלת עליו לפי [[אותה תקנה]].

@ 29. ביצוע במקום המחזיק (תיקון: תשכ&quot;ט)
: לא ביצע החייב את הפעולה כאמור [[בתקנה 28]] תוך המועד שנקבע בהוראה, רשאית רשות השימור לבצע את הפעולה על חשבון החייב.

@ 29א. פגיעה במפעל שימור קרקע (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא יפגע אדם ולא יעשה כל דבר העלול לפגוע בשלמות מפעל שימור קרקע שהוקם לפי תקנות אלה.

@ 30. תכנית פעולה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור תערוך בראשית כל שנה תכנית פעולה לאותה שנה ותגישה לאישור המנהל.

@ 31. תסקיר (תיקון: תשכ&quot;ט)
: רשות השימור חייבת להגיש לנציב אחת לשנה תסקיר על פעולותיה והתקדמותה בביצוע תכנית כללית וכן למסור לו כל ידיעה שתידרש בקשר עם פעולותיה.

@ 32. סמכות כניסה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: המנהל, ראש רשות השימור וכל אדם המורשה לכך על ידיהם רשאי להיכנס לכל שטח באזור מיוחד לשם פיקוח על קיום הוראות תקנות אלה או לשם ביצוע כל תפקיד מתפקידיהם לפי תקנות אלה, לרבות עריכת חקירות ומדידות.

@ 33. עונשים (תיקון: תשכ&quot;ט)
: העובר על תקנות אלה או על הוראה שניתנה על פיהן, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס של 500 לירות או שני הענשים כאחד.

@ 34. הוראות מעבר (תיקון: תשכ&quot;ט)
: המנהל רשאי בהודעה שתפורסם ברשומות לאשר כל תכנית לביצוע מפעלי שימור הקרקע שהוכנה לפני תחילתן של תקנות אלה ושתחומה נכלל בתחום רשות השימור ומיום האישור יראו אותה כאילו הוכנה וקיבלה תוקף לפי הוראות תקנות אלה. כל מפעל שימור קרקע שהוקם לפני תחילתן של תקנות אלה לפי תכנית שאושרה על ידי המנהל שהקמתו לפי התכנית אושרה בכתב על ידי רשות השימור, יראוהו כאילו הוקם לפי תקנות אלה.

@ 35. ביטול
: תקנות שימור הקרקע, תשי&quot;ז-1956 - בטלות.

@ 36. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות שימור הקרקע, תש&quot;ך-1960&quot;.

== תוספת (תיקון: תשכ&quot;ט) ==
@ (תיקון: תשמ&quot;ב)
: {{טורים שווים|
: רשות ניקוז גלבוע
: רשות ניקוז נחל אלכסנדר 
: רשות ניקוז נחל פולג 
: רשות ניקוז נחל לכיש
: רשות ניקוז בקעת בית-שאן 
: רשות ניקוז עמק הירדן 
: רשות ניקוז הגליל התחתון 
: רשות ניקוז מטה יהודה 
: רשות ניקוז כנרת 
: רשות ניקוז נחל קישון 
: רשות ניקוז הגליל המערבי 
: רשות ניקוז נעמן 
: רשות ניקוז עמק זבולון 
: רשות ניקוז חוף הכרמל 
: רשות ניקוז נחל תנינים 
: רשות ניקוז נחל חדרה 
: רשות ניקוז יובל הירקון 
: רשות ניקוז אילון שורק 
: רשות ניקוז אבטח שקמה 
: רשות ניקוז בשור
| [[צו הניקוז וההגנה מפני שטפונות (הקמת רשות ניקוז), תש&quot;ך-1960]].
}}

&lt;פרסום&gt; א' בניסן תש&quot;ך (29 במרס 1960)
&lt;חתימה&gt; משה דיין שר החקלאות</text>
      <sha1>5uj4nmf19uy59cq1mqowj6xyv759g35</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שימור השפוע של טבריה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469373</id>
    <revision>
      <id>1415713</id>
      <parentid>1413334</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:14:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7979" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שימור השפוע של טבריה, 1941
&lt;שם אחר&gt; תקנות שימור השיפוע של טבריה, 1941
=== תקנות שהתקין הנציב העליון במועצה עפ&quot;י [[הפקודה|סעיף 2]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1941, תוס' 2, 1271||1131)); ((1943, תוס' 2, 352|תיקון|1265)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+|בסעיף 2]] של [[=הפקודה|פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]], התקין הנציב העליון במועצה את התקנות דלקמן:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] – לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר &quot;מחלקת היערות&quot; או &quot;מנהל שירות היערות&quot; ייקרא מעתה &quot;מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות&quot;, ומקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;ממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית.))

@ 1. השם
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות שימור השפוע של טבריה, 1941((&quot;)).

@ 2. השמוש בתקנות לגבי השפועים אשר מעל לעיר טבריה (תיקון: תש&quot;ח)
: תקנות אלה תחולנה על השטח אשר ממערב ומדרום מערב לעיר טבריה המתואר [[בתוספת שבתקנות אלה]]. אפשר לעיין בתרשים של השטח הנ&quot;ל במשך שעות המשרד הרגילות במשרד מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות (([במקור: במשרד מחלקת היערות])) בירושלים או במשרד הממונה על מחוז הגליל (([במקור: במשרד מושל מחוז הגליל])) בנצרת או במשרדי שלטון המחוז בטבריה.

@ 3. הכרזת השפועים כאזור מיוחד
: בזה מכריזים את השטח המתואר [[בתוספת לתקנות אלה]] והמצויין בתרשים המוזכר לעיל, והקרוי לקמן בשם &quot;האזור המיוחד&quot;, כאזור מיוחד לצורך [[סעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]].

@ 4. הסדרת המרעה באזור המיוחד (תיקון: תש&quot;ח)
: בזה אוסרין על כל הכבשים והעזים לרעות באדמת האזור המיוחד או לעבור דרכה וכן אוסרין על המרעה של שאר בהמות בית באדמה הנ&quot;ל חוץ אם נתקבל אשור בכתב מאת מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות (((במקור: מנהל שירות היערות])), והמנהל רשאי לצמצם את אשורו בחלקים ידועים של השטח המיוחד וליתן את הרשות בתנאים מיוחדים והתנאים הללו יוכלו להכיל הגבלות על מספר הכבשים, העזים או בהמות-הבית האחרות הנ&quot;ל.

@ 5. הסדרת עקירת צמחים וגדולים ועבוד האדמה בשטח המיוחד (תיקון: תש&quot;ח)
: אסור לכרות, לעקור, לשרוף או לסלק כל צמח בין שהוא נטוע ובין שהוא גדול טבעי ואסור לעבוד את האדמה בתוך תחומי האזור המיוחד אלא באישור בכתב מאת מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות (([במקור: מנהל שירות היערות])) או בא כוחו המוסמך, והוא רשאי לצמצם את אשורו בחלקים ידועים של האזור המיוחד וכן לתתו בתנאים מיוחדים.

@ 6. זכותו של מנהל המחלקה לשימור הקרקע (([במקור: מנהל שירות היערות])) לבצע עבודות שימור בשטח המיוחד (תיקון: 1943, תש&quot;ח)
: מנהל המחלקה לשימור הקרקע (([במקור: מנהל מחלקת היעור])) או כל אחד מבאי-כחו המוסמכים רשאי לבצע בתוך תחומי השטח המיוחד, כל עבודה הדרושה למניעת סחף, והרשות בידו לקיים עבודות כאלה.

@ 7. זכותו של המנהל להכנס לשטח המיוחד
: מנהל המחלקה לשימור הקרקע (([במקור: מנהל שירות היערות])) או בא כוחו המוסמך רשאי להכנס לכל קרקע באזור המיוחד כדי לערוך בדיקות או מדידות או לבצע את הענינים הקבועים בתקנות אלה, כולם או מקצתם.

@ 8. עונשין (תיקון: תש&quot;ח-2)
: כל אדם העושה כל מעשה שהוא אסור עפ&quot;י תקנות אלה יאשם בעבירה ובצאתו חייב בדינו יהא צפוי למאסר לא יותר מששה חדשים או לקנס לא יותר מ-50 לירות, או לשני העונשים הללו כאחד.

== תוספת ==
=== גבולות האזור המיוחד ===
:- צפון: {{ש}} מנקודת מוצא הנמצאת בקצה הדרומי של הכביש הראשי נצרת–טבריה, מול סימן מחלקת המדידות ‎161/T‏ (168.670 ק&quot;מ בערך), עובר הגבול מזרחה לאורך הקצה הדרומי של אותו כביש עד שמגיעים לנקודה שממול סימן מחלקת המדידות ‎600/T הנמצאת בגבול הצפוני-מזרחי של מקום בנין תחנת המשטרה של טגרת; משם לאורך הקצה הדרומי של הכביש לפתוח תכנית בנין עיר הכנרת, דרך סימני מחלקת המדידות ‎686/T‏, ‎687/T ו-‎662/T עד שמגיעים לסימן מחלקת המדידות ‎661/T הנמצא בכביש הראשי של טבריה–נצרת;
:- מזרח: {{ש}} משם בכוון דרומי לאורך הגבול המערבי של תכנית בנין עיר מס' 10 שנתפרסמה בעתון הרשמי גליון 577 מיום 19 במרץ, 1936, עד לנקודה המסומנת ‎6/SA הנמצאת במרחק של 30 מטרים בערך דרומית מערבית מסימן מחלקת המדידות ‎382/T; משם בכוון מזרחי באופן כללי לאורך הגבול הדרומי של תכנית זו עד לסימן המדידות ‎746/T; משם בכוון דרומי לאורך הגבולות המערביים של חלקות 2, 3, 4 ו-5 עד לפנה הדרומית-מזרחית של מקום בית המטבחיים בכביש הראשי של טבריה–צמח; משם לאורך הגבול המערבי של כביש זה, ואחרי מעינות חמי טבריה עד לנקודה המסומנת ‎1/SA, הנמצאת בק&quot;מ 176,850 בערך;
:- דרום: {{ש}} משם בכוון מערבי לאורך רוכסי ההרים הדרומיים של ואדי אל קוסייב לאורך הנקודה הטריגונומטרית ‎321/A עד לסימן ‎2/SA הנמצא על פסגת המורד;
:- מערב: {{ש}} משם בכוון צפוני-מערבי לאורך הקצה המערבי של המורד דרך הנקודה הטריגונומטרית ‎56/M, סימן ‎3/SA וסימן מדידה ‎220/T, נקודה טריגונומטרית ‎327/A‏, ‎4/SA, נקודה טריגונומטרית ‎898/G וסימן ‎5/SA, הנמצאת בפסגת הגבעה והנקודה הטריגונומטרית ‎217/T ומשם בכוון צפוני עד לנקודת המוצא בכביש הראשי של נצרת–טבריה.

&lt;פרסום&gt; 15 בספטמבר, 1941.
&lt;חתימה&gt; י. גאטש, סופר לועד הפועל הממשלתי.</text>
      <sha1>1bkw96j7pa2bd8g9mninn9mz2z7maur</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469374</id>
    <revision>
      <id>1415711</id>
      <parentid>1413336</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:13:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6535" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל), 1943
&lt;שם אחר&gt; תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943
=== תקנות שהתקין הנציב העליון במועצה עפ&quot;י [[הפקודה|סעיף 2]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1943, תוס' 2, 679|תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)|1290)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 561|תיקון|0761)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+|בסעיף 2]] של [[=הפקודה|פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]], התקין הנציב העליון במועצה את התקנות דלקמן:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] – לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר &quot;משרד מחלקת היערות&quot; ייקרא מעתה &quot;מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות&quot;, ומקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;ממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית.))

@ 1. השם
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל), 1943((&quot;)).

@ 2. הטלת התקנות על אזור בתוך הגבולות העירוניים של חיפה
: תקנות אלה תחולנה על אזור המשתרע בתחומי עירית חיפה המתוארים [[בתוספת לתקנות אלה]]. העתק של תרשים האזור הנ&quot;ל מיום 4 באוגוסט, 1943, החתום ע&quot;י ג. ג. סייל, מנהל מחלקת היערות, יו&quot;ר המועצה לשימור הקרקע, אפשר לראות במשך שעות העבודה הרגילות במשרד מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות (([במקור: במשרד מנהל מחלקת היערות])) בירושלים, או במשרד הממונה על מחוז (([במקור: במשרד מושל מחוז])) חיפה, או במשרד מהנדס עירית חיפה.

@ 3. הכרזת האזור כאזור מיוחד
: האזור המתואר בתוספת לתקנות אלה והמסומן בצבע ירוק בתרשים המוזכר [[בתקנה 2]], הקרוי להלן &quot;האזור המיוחד&quot;, מוכרז בזה כאזור מיוחד לצרך [[סעיף 2 מפקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]].

@ 4. הסדרת המרעה באזור המיוחד
: אוסרין בזה את המרעה והמעבר של כל כבשים, עזים ופרות באזור המיוחד, אלא אם כן ניתן אישור בכתב ע&quot;י מהנדס עירית חיפה, או ע&quot;י בא-כחו המוסמך, הרשאי לצמצם את האישור הנ&quot;ל בחלקים ידועים של האזור המיוחד, וכן לתתו בתנאים מיוחדים, ותנאים אלה יוכלו לכלול הגבלות ביחס למספר הכבשים, העזים או הפרות.

@ 5. הסדרה בענין השמדת הצמחיה באזור המיוחד (תיקון: תשי&quot;ח)
: אסור לכרות, לקטול, לשרוף או לסלק כל צמחיה באזור המיוחד, בין נטיעות ובין גידולי-בר, אלא בהיתר מאת המהנדס העירוני של חיפה, או בא-כחו המוסמך שיהיה רשאי לצמצם את ההיתר בחלקים ידועים של האזור המיוחד וכן לתתו בתנאים מיוחדים.

@ 6. הרשאת עבוד ידוע
: למרות כל ההגבלות הכלולות [[בתקנה 5]] לא יחול איסור על עיבוד רגיל של קרקע באזור המיוחד השייכת לאנשים פרטיים.

@ 7. סמכותו של המהנדס העירוני להוציא לפועל או לדרוש להוציא לפועל עבודות שמור באזור המיוחד
: רשאי מהנדס עירית חיפה -
: (א) להוציא לפועל באזור המיוחד כל עבודה שתהא דרושה למניעת סחף הקרקע, להחזיק (או להחזיק) עבודה זאת.
: (ב) לדרוש מכל בעל קרקע באזור המיוחד להוציא לפועל על אותה קרקע כל עבודה שתהא דרושה למניעת סחף קרקע ולהחזיק (או להחזיק) עבודה זאת.

@ 8. סמכותו של המהנדס העירוני לעלות על קרקע באזור המיוחד
: רשאי המהנדס העירוני של חיפה, או בא-כחו המוסמך, לעלות על כל קרקע באזור המיוחד כדי לערוך כל בקורת או מדידה, לבצע את הענינים שנקבעו להם הוראות בתקנות אלה, כולם או מקצתם.

@ 9. עונשין (תיקון: תש&quot;ח-2)
: כל העושה מעשה שהוא אסור עפ&quot;י תקנות אלה, יאשם בעברה ויהא צפוי בצאתו חייב בדין למאסר לא יותר מששה חדשים או לקנס לא יותר מחמשים לירות או לשני העונשים כאחד.

== התוספת ==
=== גבולות האזור המיוחד ===
: מנקודת המוצא במקום חבורו של הכביש חיפה–עכו עם כביש נצרת בכוון דרומי-מערבי לאורך הגבול העירוני של חיפה, עד לנקודה הדרומית ביותר של אותו גבול, משם לאורך אותו גבול בכוון צפוני-מערבי כללי עד המקום שבו חוצה אותו הגבול את כביש יפו, משם בכוון צפוני לאורך הגבול המזרחי של דרך יפו עד המקום שבו חוצה אותו כביש את רחוב אלנבי, משם בכוון דרומי-מזרחי כללי לאורך הגבול הדרומי של רחוב אלנבי והגבולות הדרומיים של רחוב סטנטון (([כיום: רחוב שיבת ציון])), רחוב עיראק (([כיום: רחוב קיבוץ גלויות])) ורחוב נצרת (([כיום: רחוב חטיבת גולני])) עד לנקודת המוצא במקום חבורו של כביש חיפה–עכו עם דרך נצרת.

&lt;פרסום&gt; 16 בספטמבר, 1943.
&lt;חתימה&gt; רואן ריבס, סופר לועד הפועל הממשלתי</text>
      <sha1>646y2r1use9tkffktolrl7g98xnz58k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי שימור הכפר חבלה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469383</id>
    <revision>
      <id>1415718</id>
      <parentid>1413363</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:17:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4145" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי שימור הכפר חבלה, 1945
&lt;שם אחר&gt; תקנות שימור הכפר חבלה, 1945
=== כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[הפקודה|סעיף 2]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1945, תוס' 2, 166|כללי שימור הכפר חבלה|1396)), ((ע&quot;ר 1945, 308|ת&quot;ט|1397)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: 1945) --&gt; מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו [[+|בסעיף 2]] של [[=הפקודה|פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]], התקין הנציב העליון במועצה את הכללים הבאים:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] – לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר &quot;משרד מחלקת היערות&quot; ייקרא מעתה &quot;מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות&quot;. לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית.))

@ 1. שם
: כללים אלה ייקראו ((&quot;))כללי שימור הכפר חבלה, 1945((&quot;)).

@ 2. הטלת הכללים על שטחים מסויימים בתחומי הכפר חבלה (תיקון: תש&quot;ח)
: כללים אלה יחולו על השטחים שבתחומי הכפר חבלה, נפת טול כרם, הכוללים את אדמת גושי רישום הקרקעות, הרשומים [[תוספת|בתוספת המצורפת]]. כל-אדם המעוניין בכך יכול לראות את תסריט (([צ&quot;ל: תשריט])) השטחים הנ&quot;ל, המסומן במספר F 369 בשעות העבודה הרגילות במשרד מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות (([במקור: במשרד שומר היערות])) בירושלים ובמשרד סגן מושל המחוז, טול כרם.

@ 3. הכרזת השטחים הנ&quot;ל ל&quot;שטחים מיוחדים&quot;
: השטחים, הכוללים את גושי רישום הקרקעות, הרשומים [[תוספת|בתוספת המצורפת]], ומותחמים ומקווקווים בצבע צהוב בתסריט (([צ&quot;ל: בתשריט])) הנזכר [[בתקנה 2]], ונזכרים להלן בכללים אלה כ&quot;שטחים מיוחדים&quot;, מוכרזים בזה לשטחים מיוחדים לצרכי [[סעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]].

@ 4. איסור מרעה ומעבר
: בזה אוסרים מרעה כבשים ועזים בשטחים המיוחדים או מעברם בהם, וכן מרעה בעלי-חיים ביתיים אחרים בהם.

@ 5. איסור עיבוד
: בזה אוסרים עיבוד קרקע בשטחים המיוחדים, אלא-אם-כן נתן מושל מחוז השומרון אישור בכתב על כך, והוא רשאי להגביל אותו אישור כדי חלקים נקובים בשם של הקרקעות שבשטחים המיוחדים, וכן רשאי הוא להעניקו מתוך כפיפות לאותם תנאים, לרבות תנאים בדבר דירוג הקרקע בקירות אבנים וטיפוח גידולים מסויימים, כאשר יראה לנחוץ כדי להגן על הקרקע מחשף-עפר.

@ 6. ענשים (תיקון: תש&quot;ח-2)
: כל אדם, העושה פעל כל-שהוא מאותם שנאסרו בכללים האלה, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי - משיתחייב בדין - למאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חדשים או לקנס שלא יעלה על חמישים לירות, או לשני הענשים כאחד.

== תוספת ==
@ 1. : גושי רישום קרקע מספרים 7628 ו-7629.
@ 2. : גוש רישום קרקע מספר 7638.

&lt;פרסום&gt; 7 במארס, 1945.
&lt;חתימה&gt; ג. ג. גרינווד, סופר הוועד הפועל הממשלתי</text>
      <sha1>kvluuzym550y4pfjyam35v4ay52qj11</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי שימור קרקע של ח'אן יונס</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469384</id>
    <revision>
      <id>1415712</id>
      <parentid>1413365</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:13:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2209" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי שימור קרקע של ח׳אן יונס, 1945
&lt;שם אחר&gt; תקנות שימור קרקע של ח׳אן יונס, 1945
=== כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[הפקודה|סעיף 2]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1945, תוס' 2, 476||1413)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 39|פקודת המטבע|0:312686)).

&lt;מבוא&gt; מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו [[+|בסעיף 2]] [[מפקודת השטפון וחשף-הקרקע (מניעה), 1941]], התקין הנציב העליון את הכללים הבאים:-
----
((לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית.))

@ 1. שם
: כללים אלה ייקראו ((&quot;))כללי שימור-קרקע של ה'אן יונס, 1945((&quot;)).

@ 2. הכרזת קרקעות ח'אן יונס לאיזור מיוחד
: האיזור הכלול בתחומי גבולות הכפר ח'אן יונס (הקרוי להלן בשם &quot;האיזור המיוחד&quot;) מוכרז בזה לאיזור מיוחד לצרכי [[סעיף 2 מן הפקודה]].

@ 3. פיקוח על בעלי חיים מסויימים בתחומי האיזור המיוחד
: כל בעל גמל, סוס, פרד, חמור, בהמה, כבש או עז, וכל ממונה עליהם, ימנע אותו בעל-חיים מלהיות, ושום אדם לא יגרום או יניח אותו בעל-חיים להיות, באיזור המיוחד, אלא-אם כן קשור אותו בעל-חיים בחבל, או נהוג במושכות או בקשר בטוח אחר, או סגור לבטח במקומו של בעליו או של האדם הממונה על בעל-החיים.

@ 4. עונש (תיקון: תש&quot;ח)
: כל אדם המפר הוראה כל-שהיא מהוראות הכללים האלה יאשם בעבירה ויהיה צפוי משיתחייב בדין - למאסר לפרק-זמן שלא יעלה על שישה חדשים או לקנס שלא יעלה על חמישים לירות או לאותם שני ענשים גם יחד.

&lt;פרסום&gt; 24 במאי, 1945.
&lt;חתימה&gt; ג'. ג'. גרימווד, סופר הוועד הפועל</text>
      <sha1>ndgdtyh3h94vlxpe1rti7u2117kfk8x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415719</id>
      <parentid>1415712</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:17:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2223" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי שימור קרקע של ח׳אן יונס, 1945
&lt;שם אחר&gt; תקנות שימור קרקע של ח׳אן יונס, 1945
=== כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[הפקודה|סעיף 2]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1945, תוס' 2, 476||1413)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 39|פקודת המטבע|0:312686)).

&lt;מבוא&gt; מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו [[+|בסעיף 2]] [[=הפקודה|מפקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]], התקין הנציב העליון את הכללים הבאים:-
----
((לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית.))

@ 1. שם
: כללים אלה ייקראו ((&quot;))כללי שימור-קרקע של ה'אן יונס, 1945((&quot;)).

@ 2. הכרזת קרקעות ח'אן יונס לאיזור מיוחד
: האיזור הכלול בתחומי גבולות הכפר ח'אן יונס (הקרוי להלן בשם &quot;האיזור המיוחד&quot;) מוכרז בזה לאיזור מיוחד לצרכי [[סעיף 2 מן הפקודה]].

@ 3. פיקוח על בעלי חיים מסויימים בתחומי האיזור המיוחד
: כל בעל גמל, סוס, פרד, חמור, בהמה, כבש או עז, וכל ממונה עליהם, ימנע אותו בעל-חיים מלהיות, ושום אדם לא יגרום או יניח אותו בעל-חיים להיות, באיזור המיוחד, אלא-אם כן קשור אותו בעל-חיים בחבל, או נהוג במושכות או בקשר בטוח אחר, או סגור לבטח במקומו של בעליו או של האדם הממונה על בעל-החיים.

@ 4. עונש (תיקון: תש&quot;ח)
: כל אדם המפר הוראה כל-שהיא מהוראות הכללים האלה יאשם בעבירה ויהיה צפוי משיתחייב בדין - למאסר לפרק-זמן שלא יעלה על שישה חדשים או לקנס שלא יעלה על חמישים לירות או לאותם שני ענשים גם יחד.

&lt;פרסום&gt; 24 במאי, 1945.
&lt;חתימה&gt; ג'. ג'. גרימווד, סופר הוועד הפועל</text>
      <sha1>jlco48l7esaijjj9s34w759upz5k4q2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469385</id>
    <revision>
      <id>1415708</id>
      <parentid>1413366</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:10:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12159" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים), 1945
=== תקנות שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[פקודה|סעיף 2]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1945, תוס' 2, 2|תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)|1382)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+|בסעיף 2]] של [[פקודת השטפון וחשף הקרקע (מניעה), 1941]], התקין הנציב העליון במועצה את התקנות הבאות:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] – לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר &quot;משרד מחלקת היערות&quot; ייקרא מעתה &quot;מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות&quot;, ומקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;ממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית.))

@ 1. שם
: תקנות אלה תיקראנה ((&quot;))תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים), 1945((&quot;)).

@ 2. הטלת התקנות על איזור, שבתחומי גבולות הכפרים בית-אכסא, לפתא ודיר יסין (תיקון: תש&quot;ח)
: התקנות האלה תחולנה על איזור שבתחומי גבולות הכפרים בית-אכסא, ליפתא, ודיר יסין, המתוארים [[בתוספת על התקנות האלה]]. כל אדם, המעוניין בכך, יכול לראות את התסריט (([צ&quot;ל: תשריט])) של האיזור הנ&quot;ל, בשעות העבודה הרגילות במשרד מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות (([במקור: במשרד שומר היערות]] בירושלים, או במשרד הממונה על המחוז (([במקור: מושל המחוז])), ירושלים.

@ 3. הכרזת איזור מיוחד
: האיזור המתואר [[בתוספת על התקנות האלה]], והמותחם בקו ירוק על התסריט (([צ&quot;ל: תשריט])) הנזכר [[בתקנה 2]], ונזכר להלן &quot;כאיזור המיוחד&quot; מוכרז בזה לאיזור מיוחד לצרכי [[סעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]].

@ 4. איסור מרעה ומעבר (תיקון: תש&quot;ח)
: מרעה כבשים, עזים, פרות או של בעלי-חיים ביתיים אחרים באיזור המיוחד, ומעברם דרכו, נאסרים בזה, אלא-אם נתן סגן הממונה על מחוז ירושלים (([במקור: סגן מושל מחוז ירושלים])), או בא-כוחו המורשה, אישור בכתב על-כך, והם רשאים להגביל אותו אישור כדי חלקים מסויימים של האיזור המיוחד, וכן רשאים הם להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים, ותנאים אלה יכולים לכלול הגבלת מספר הכבשים, העזים, הפרות או שאר בעלי-החיים הביתיים.

@ 5. איסור השמדת צמחיה ועיבוד חקלאי (תיקון: תש&quot;ח)
: בזה אוסרים לכרות, לשבור, לשרוף או לסלק צמחיה כל-שהיא באיזור המיוחד בין שנזרעה או נטעה ובין שצמחה מעצמה, ולעבד קרקע כל-שהיא באיזור המיוחד, אלא-אם נתן סגן הממונה על מחוז ירושלים (([במקור: סגן מושל מחוז ירושלים])), או בא-כוחו המורשה, אישור בכתב על-כך, והם רשאים להגביל אותו אישור כדי חלקים מסויימים של האיזור המיוחד וכן רשאים הם להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים.

@ 6. כוח לבצע עבודות שימור (תיקון: תש&quot;ח)
: סגן הממונה על מחוז ירושלים (([במקור: סגן מושל מחוז ירושלים])) או בא-כוחו המורשה רשאים לבצע - בתחומי האיזור המיוחד כל עבודות הדרושות למניעת חשף ורשאים הם לקיים אותן עבודות.

@ 7. כוח להיכנס לקרקע (תיקון: תש&quot;ח)
: סגן הממונה על מחוז ירושלים (([במקור: סגן מושל מחוז ירושלים])), או בא-כוחו המורשה, רשאים להיכנס לכל קרקע באיזור המיוחד, כדי להוציא לפועל כל בדיקה או מדידות, הדרושים לצרכי התקנות האלה, או לבצע את כל העניינים, שעליהם נקבעו הוראות בתקנות האלה, או מקצתם.

@ 8. ענשים (תיקון: תש&quot;ח-2)
: כל אדם, העושה מעשה כל-שהוא מן המעשים שנאסרו בתקנות האלה, יאשם בעבירה ויהיה צפוי - משיתחייב בדין - למאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חדשים או לקנס שלא יעלה על חמישים לירות, או לשני הענשים כאחד.

== תוספת ==
@ ((1.)) : תחומי האיזור המיוחד, המסומנים בקו ירוק בתסריט מס' פ/362-364, שקנה מידתו 1:10,000, מותחמים על-פני הקרקע כולה בציוני-סלעים - מצויינים במספרים - שהם לולבי ברזל המחוזקים בסלע בבטון ומוקפים טבעת משוחה במרח ביטון. גלעדי-אבנים רפויות ומסוידות וגלעדים בנויים אבנים מרובעות הוקמו על-יד ציוני-הגבולות, כדי שיהיו הגבולות נראים לעין ובולטים.
@ 2. : '''שם האיזור המיוחד:-''' ירושלים (מבואות מערביים).
@ 3. : '''מקום:''' בתחומי הכפרים בית-אכסא, לפתא ודיר יסין, נפת ירושלים.
@ 4. : '''גבולות:-'''
: '''צפון:''' החל מציון-סלע 1/ב, הנמצא במדרון המזרחי של ואדי א-לוזה, במקום הנקרא עקבת בית-תלמא, בתחומי הכפר בית-אכסא, נמשך הגבול צפונה-מזרחה דרך המקומות הנקראים מרג' אל קונאר, יער אבו איסמאעיל וציוני-סלעים 2/ב (גלעד אבנים בנוי), 3/ב ו-4/ב עד סימן סלע 5/ב (גלעד אבנים בנוי), הנמצא במקום-עתיקות הנקרא חרבת עלואנה.
: '''מזרח:''' מציון-סלע 5/ב נמשך הגבול דרומה-מזרחה בקו ישר, עבור על-פני ציון סלע 6/ב, הנמצא במדרון המערבי של ואדי עיסא; משם הוא חוצה את הגבול הכפרי שבין הכפרים בית-אכסא ולפתא עד ציון-סלע 7/ל, הנמצא דרומה-מזרחה מנקודת השלישה (([נקודת טריאנגולציה])) 298 ט, במקום הנקרא בטן עבדו, בתחומי גבולות הכפר לפתא. מציון-סלע 7/ל, נמשך הגבול דרומה בקו ישר דרך ציון-סלע 8/ל הנמצא מזרחה לוואדי א-שאמי; משם חוצה הגבול את ואדי א-שאמי ועובר לאורך הגבולות בין המקומות אל חומה ותחת אל-בלד עד ציון-סלע 9/ל (גלעד אבנים בנוי), הנמצא מדרום לכביש הראשי ירושלים–החוף. משם נמשך הגבול דרומה מזרחה לאורך הדרך הראשית הנ&quot;ל עד ציון-סלע 10/ל הנמצא דרומה מן הדרך הראשית בגבול הכפר בין לפתא והאיזור העירוני של ירושלים. משם נמשך הגבול דרומה, בהמשך לגבול הכפר הנ&quot;ל, חוצה את הדרך הישנה ירושלים–מוצא, משם בעקבות הגבול הכפרי בין דיר יסין והאיזור העירוני של ירושלים, עד ציון-סלע 11/ד הנמצא בשכונת מונטיפיורי והדרך הראשית לכפר דיר יסין.
: '''דרום:''' מציון-סלע 11/ד נמשך הגבול מערבה לאורך הדרך הנזכרת לעיל עד לנקודה הנמצאת מול נקודת השלישה  387א, הנמצאת מצפון לדרך. משם נמשך הגבול צפונה דרך אותה נקודת שלישה עד ציון-סלע 12/ד (גלעד אבנים בנוי). משם נמשך הגבול מערבה עבור על-פני מקומות ח'לת א-דנף, וערת אל-ג'ונדי ושעב אל-מיס, ח'לת א-נתש ושעב אל-בור וציוני-סלעים 13/ד ו-14/ד, עד ציון-סלע 15/ד (גלעד אבנים בנוי), הנמצא בנקודת הפגישה של המקומות שעב אל-בור ואל-ג'מאלונה ועין תות. משם נמשך הגבול דרומה לאורך גבולות המקומות ח'לת א-דנף ואל-ג'מאלונה ועין תות עד נקודת השלישה 389א, הנמצאת במקום הנקרא סולם ח'רש. משם נמשך הגבול מערבה-צפונה-מערבה לאורך גבולות המקומות סולם ח'רש ואל-ג'מאלונה ועין תות עד ציון-סלע 16/ד, הנמצא בגבול הכפר בין דיר יסין ועין כרם, משם נמשך לאורך גבול הכפר הנ&quot;ל עד ציון-סלע 17/ד, הנמצא באותו הגבול.
: '''מערב:''' מציון סלע 17/ד, נמשך הגבול צפונה מזרחה לאורך הגבול הכפרי בין דיח יסין ועין כרם עד ציון-סלע 18/ד, הנמצא בנקודת הפגישה של הגבולות הכפריים בין עין כרם, מוצא ודיר יסין, משם לאורך גבולות הכפר בין דיר יסין ומוצא, עד ציון-סלע 19/ד (גלעד אבנים בנוי), הנמצא דרומה מהדרך הישנה ירושלים–מוצא, בקרבת נקודת הפגישה של הגבולות הכפריים של דיר יסין, מוצא ולפתא. משם נמשך הגבול לאורך הגבול הכפרי בין לפתא ומוצא עבור על-פני ציון-סלע 20/ל ונמשך בחלקו לאורך הכביש ירושלים–החוף עד ציון-סלע 21/ב (גלעד אבנים בנוי), הנמצא צפונה מן הכביש הראשי ירושלים–החוף, על-יד נקודת פגישתם של הגבולות הכפריים של בית-אכסא, מוצא ולפתא. משם נמשך הגבול לאורך אותו הכביש הראשי, המהווה גם את הגבול הכפרי בין לפתא ובית-אכסא עד ציון-סלע 22/ב, הנמצא צפונה לאותו כביש ראשי מול הכניסה אל טחנת הקמח. משם נמשך הגבול צפונה מזרחה לאורך השביל המוביל אל ואדי א-שאמי למטה, עד ציון-סלע 23/ב, הנמצא דרומה מן הוואדי. משם חוצה הגבול את הוואדי ונכנס לוואדי א-לוזה, בהמשך לאותו ואדי עד ציון-סלע 1/ב, הנחשב לנקודת מוצא.

@ 5. : האיזור המיוחד לא יכלול כל דרך מן הדרכים הבאות, או כל שטח - לאורך כל דרך מן הדרכים הבאות - שבתחומי רוחק של 20 מטר, אשר יהיו נמדדים מקו האמצע של דרך כל-שהיא. מן הדרכים הבאות:-
: (א) הכביש הראשי ירושלים–החוף:
: (ב) הדרך הישנה ירושלים–מוצא;
: (ג) הדרך, המובילה מקילומטר 4.7 בכביש הראשי ירושלים–החוף אל כפר בית-אכסא:
: (ד) דרך שכונת מונטיפיורי–דיר יסין.
: הדרכים הנ&quot;ל צבועות בצבע צהוב בתסריט (([צ&quot;ל: תשריט])) הנזכר [[בפסקה הראשונה של התוספת הזאת]].

&lt;פרסום&gt; 26 בדצמבר, 1945.
&lt;חתימה&gt; ג. ט. פארל,י סופר הוועד הפועל הממשלתי.</text>
      <sha1>1w8zifucq3nc67ytuo5ra8z28k5ipzb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415721</id>
      <parentid>1415708</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:20:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12182" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים), 1945
=== תקנות שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[פקודה|סעיף 2]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1945, תוס' 2, 2|תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)|1382)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+|בסעיף 2]] של [[=הפקודה|פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]], התקין הנציב העליון במועצה את התקנות הבאות:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] – לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר &quot;משרד מחלקת היערות&quot; ייקרא מעתה &quot;מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות&quot;, ומקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;ממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית.))

@ 1. שם
: תקנות אלה תיקראנה ((&quot;))תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים), 1945((&quot;)).

@ 2. הטלת התקנות על איזור, שבתחומי גבולות הכפרים בית-אכסא, לפתא ודיר יסין (תיקון: תש&quot;ח)
: התקנות האלה תחולנה על איזור שבתחומי גבולות הכפרים בית-אכסא, ליפתא, ודיר יסין, המתוארים [[בתוספת על התקנות האלה]]. כל אדם, המעוניין בכך, יכול לראות את התסריט (([צ&quot;ל: תשריט])) של האיזור הנ&quot;ל, בשעות העבודה הרגילות במשרד מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות (([במקור: במשרד שומר היערות]] בירושלים, או במשרד הממונה על המחוז (([במקור: מושל המחוז])), ירושלים.

@ 3. הכרזת איזור מיוחד
: האיזור המתואר [[בתוספת על התקנות האלה]], והמותחם בקו ירוק על התסריט (([צ&quot;ל: תשריט])) הנזכר [[בתקנה 2]], ונזכר להלן &quot;כאיזור המיוחד&quot; מוכרז בזה לאיזור מיוחד לצרכי [[סעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]].

@ 4. איסור מרעה ומעבר (תיקון: תש&quot;ח)
: מרעה כבשים, עזים, פרות או של בעלי-חיים ביתיים אחרים באיזור המיוחד, ומעברם דרכו, נאסרים בזה, אלא-אם נתן סגן הממונה על מחוז ירושלים (([במקור: סגן מושל מחוז ירושלים])), או בא-כוחו המורשה, אישור בכתב על-כך, והם רשאים להגביל אותו אישור כדי חלקים מסויימים של האיזור המיוחד, וכן רשאים הם להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים, ותנאים אלה יכולים לכלול הגבלת מספר הכבשים, העזים, הפרות או שאר בעלי-החיים הביתיים.

@ 5. איסור השמדת צמחיה ועיבוד חקלאי (תיקון: תש&quot;ח)
: בזה אוסרים לכרות, לשבור, לשרוף או לסלק צמחיה כל-שהיא באיזור המיוחד בין שנזרעה או נטעה ובין שצמחה מעצמה, ולעבד קרקע כל-שהיא באיזור המיוחד, אלא-אם נתן סגן הממונה על מחוז ירושלים (([במקור: סגן מושל מחוז ירושלים])), או בא-כוחו המורשה, אישור בכתב על-כך, והם רשאים להגביל אותו אישור כדי חלקים מסויימים של האיזור המיוחד וכן רשאים הם להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים.

@ 6. כוח לבצע עבודות שימור (תיקון: תש&quot;ח)
: סגן הממונה על מחוז ירושלים (([במקור: סגן מושל מחוז ירושלים])) או בא-כוחו המורשה רשאים לבצע - בתחומי האיזור המיוחד כל עבודות הדרושות למניעת חשף ורשאים הם לקיים אותן עבודות.

@ 7. כוח להיכנס לקרקע (תיקון: תש&quot;ח)
: סגן הממונה על מחוז ירושלים (([במקור: סגן מושל מחוז ירושלים])), או בא-כוחו המורשה, רשאים להיכנס לכל קרקע באיזור המיוחד, כדי להוציא לפועל כל בדיקה או מדידות, הדרושים לצרכי התקנות האלה, או לבצע את כל העניינים, שעליהם נקבעו הוראות בתקנות האלה, או מקצתם.

@ 8. ענשים (תיקון: תש&quot;ח-2)
: כל אדם, העושה מעשה כל-שהוא מן המעשים שנאסרו בתקנות האלה, יאשם בעבירה ויהיה צפוי - משיתחייב בדין - למאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חדשים או לקנס שלא יעלה על חמישים לירות, או לשני הענשים כאחד.

== תוספת ==
@ ((1.)) : תחומי האיזור המיוחד, המסומנים בקו ירוק בתסריט מס' פ/362-364, שקנה מידתו 1:10,000, מותחמים על-פני הקרקע כולה בציוני-סלעים - מצויינים במספרים - שהם לולבי ברזל המחוזקים בסלע בבטון ומוקפים טבעת משוחה במרח ביטון. גלעדי-אבנים רפויות ומסוידות וגלעדים בנויים אבנים מרובעות הוקמו על-יד ציוני-הגבולות, כדי שיהיו הגבולות נראים לעין ובולטים.
@ 2. : '''שם האיזור המיוחד:-''' ירושלים (מבואות מערביים).
@ 3. : '''מקום:''' בתחומי הכפרים בית-אכסא, לפתא ודיר יסין, נפת ירושלים.
@ 4. : '''גבולות:-'''
: '''צפון:''' החל מציון-סלע 1/ב, הנמצא במדרון המזרחי של ואדי א-לוזה, במקום הנקרא עקבת בית-תלמא, בתחומי הכפר בית-אכסא, נמשך הגבול צפונה-מזרחה דרך המקומות הנקראים מרג' אל קונאר, יער אבו איסמאעיל וציוני-סלעים 2/ב (גלעד אבנים בנוי), 3/ב ו-4/ב עד סימן סלע 5/ב (גלעד אבנים בנוי), הנמצא במקום-עתיקות הנקרא חרבת עלואנה.
: '''מזרח:''' מציון-סלע 5/ב נמשך הגבול דרומה-מזרחה בקו ישר, עבור על-פני ציון סלע 6/ב, הנמצא במדרון המערבי של ואדי עיסא; משם הוא חוצה את הגבול הכפרי שבין הכפרים בית-אכסא ולפתא עד ציון-סלע 7/ל, הנמצא דרומה-מזרחה מנקודת השלישה (([נקודת טריאנגולציה])) 298 ט, במקום הנקרא בטן עבדו, בתחומי גבולות הכפר לפתא. מציון-סלע 7/ל, נמשך הגבול דרומה בקו ישר דרך ציון-סלע 8/ל הנמצא מזרחה לוואדי א-שאמי; משם חוצה הגבול את ואדי א-שאמי ועובר לאורך הגבולות בין המקומות אל חומה ותחת אל-בלד עד ציון-סלע 9/ל (גלעד אבנים בנוי), הנמצא מדרום לכביש הראשי ירושלים–החוף. משם נמשך הגבול דרומה מזרחה לאורך הדרך הראשית הנ&quot;ל עד ציון-סלע 10/ל הנמצא דרומה מן הדרך הראשית בגבול הכפר בין לפתא והאיזור העירוני של ירושלים. משם נמשך הגבול דרומה, בהמשך לגבול הכפר הנ&quot;ל, חוצה את הדרך הישנה ירושלים–מוצא, משם בעקבות הגבול הכפרי בין דיר יסין והאיזור העירוני של ירושלים, עד ציון-סלע 11/ד הנמצא בשכונת מונטיפיורי והדרך הראשית לכפר דיר יסין.
: '''דרום:''' מציון-סלע 11/ד נמשך הגבול מערבה לאורך הדרך הנזכרת לעיל עד לנקודה הנמצאת מול נקודת השלישה  387א, הנמצאת מצפון לדרך. משם נמשך הגבול צפונה דרך אותה נקודת שלישה עד ציון-סלע 12/ד (גלעד אבנים בנוי). משם נמשך הגבול מערבה עבור על-פני מקומות ח'לת א-דנף, וערת אל-ג'ונדי ושעב אל-מיס, ח'לת א-נתש ושעב אל-בור וציוני-סלעים 13/ד ו-14/ד, עד ציון-סלע 15/ד (גלעד אבנים בנוי), הנמצא בנקודת הפגישה של המקומות שעב אל-בור ואל-ג'מאלונה ועין תות. משם נמשך הגבול דרומה לאורך גבולות המקומות ח'לת א-דנף ואל-ג'מאלונה ועין תות עד נקודת השלישה 389א, הנמצאת במקום הנקרא סולם ח'רש. משם נמשך הגבול מערבה-צפונה-מערבה לאורך גבולות המקומות סולם ח'רש ואל-ג'מאלונה ועין תות עד ציון-סלע 16/ד, הנמצא בגבול הכפר בין דיר יסין ועין כרם, משם נמשך לאורך גבול הכפר הנ&quot;ל עד ציון-סלע 17/ד, הנמצא באותו הגבול.
: '''מערב:''' מציון סלע 17/ד, נמשך הגבול צפונה מזרחה לאורך הגבול הכפרי בין דיח יסין ועין כרם עד ציון-סלע 18/ד, הנמצא בנקודת הפגישה של הגבולות הכפריים בין עין כרם, מוצא ודיר יסין, משם לאורך גבולות הכפר בין דיר יסין ומוצא, עד ציון-סלע 19/ד (גלעד אבנים בנוי), הנמצא דרומה מהדרך הישנה ירושלים–מוצא, בקרבת נקודת הפגישה של הגבולות הכפריים של דיר יסין, מוצא ולפתא. משם נמשך הגבול לאורך הגבול הכפרי בין לפתא ומוצא עבור על-פני ציון-סלע 20/ל ונמשך בחלקו לאורך הכביש ירושלים–החוף עד ציון-סלע 21/ב (גלעד אבנים בנוי), הנמצא צפונה מן הכביש הראשי ירושלים–החוף, על-יד נקודת פגישתם של הגבולות הכפריים של בית-אכסא, מוצא ולפתא. משם נמשך הגבול לאורך אותו הכביש הראשי, המהווה גם את הגבול הכפרי בין לפתא ובית-אכסא עד ציון-סלע 22/ב, הנמצא צפונה לאותו כביש ראשי מול הכניסה אל טחנת הקמח. משם נמשך הגבול צפונה מזרחה לאורך השביל המוביל אל ואדי א-שאמי למטה, עד ציון-סלע 23/ב, הנמצא דרומה מן הוואדי. משם חוצה הגבול את הוואדי ונכנס לוואדי א-לוזה, בהמשך לאותו ואדי עד ציון-סלע 1/ב, הנחשב לנקודת מוצא.

@ 5. : האיזור המיוחד לא יכלול כל דרך מן הדרכים הבאות, או כל שטח - לאורך כל דרך מן הדרכים הבאות - שבתחומי רוחק של 20 מטר, אשר יהיו נמדדים מקו האמצע של דרך כל-שהיא. מן הדרכים הבאות:-
: (א) הכביש הראשי ירושלים–החוף:
: (ב) הדרך הישנה ירושלים–מוצא;
: (ג) הדרך, המובילה מקילומטר 4.7 בכביש הראשי ירושלים–החוף אל כפר בית-אכסא:
: (ד) דרך שכונת מונטיפיורי–דיר יסין.
: הדרכים הנ&quot;ל צבועות בצבע צהוב בתסריט (([צ&quot;ל: תשריט])) הנזכר [[פרט 1|בפסקה הראשונה של התוספת הזאת]].

&lt;פרסום&gt; 26 בדצמבר, 1945.
&lt;חתימה&gt; ג. ט. פארל,י סופר הוועד הפועל הממשלתי.</text>
      <sha1>djf805qa7kqqo4w12bl2x6vdagfw99o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שימור א-ראמה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469387</id>
    <revision>
      <id>1415715</id>
      <parentid>1413368</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:15:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7909" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שימור א-ראמה, 1945
=== תקנות שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[הפקודה|סעיף 2]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1945, תוס' 2, 4|תקנות שימור א-ראמה, 1945|1382)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכויות, המסורות לו [[+|בסעיף 2]] של [[=הפקודה|פקודת השטפון והשף הקרקע (מניעה), 1941]], התקין הנציב העליון במועצה את התקנות הבאות:
----
((מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] – לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר &quot;מנהל מחלקת היערות&quot; ייקרא מעתה &quot;מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות&quot;, ומקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;ממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית.))

@ 1. שם
: תקנות אלה. תיקראנה ((&quot;))תקנות שימור א-ראמה, 1945((&quot;)).

@ 2. הטלת התקנות על א-ראמה (תיקון: תש&quot;ח)
: התקנות האלה, תחולנה על האיזור הנמצא צפונה, צפונה-מערבה וצפונה-מזרחה מן הכפר א-ראמה, נפת עכו, כמתואר [[בתוספת על התקנות האלה]], וכל אדם המעוניין בכך יכול לראות את תסריט (([צ&quot;ל: תשריט])) האיזור הנ&quot;ל, המסומן במספר פ/436, בשעות העבודה הרגילות במשרד מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות (([במקור: במשרד שומר היערות])) בירושלים, או במשרד הממונה על מחוז הגליל (([במקור: במשרד מושל מחוז הגליל])), נצרת, או במשרד סגן הממונה על המחוז (([במקור: סגן מושל המחוז])), עכו.

@ 3. הכרזת איזור מיוחד
: האיזור, המתואר [[בתוספת לתקנות אלה]], ומסומן בקו אדום בתסריט (([צ&quot;ל: בתשריט])) הנזכר [[בתקנה 2]], ונזכר להבא &quot;כאיזור המיוחד&quot;, מוכרז בזה לאיזור מיוחד לצרכי [[סעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]].

@ 4. איסור מרעה ומעבר (תיקון: תש&quot;ח)
: בזה אוסרים כל מרעה של בעלי-חיים ביתיים באיזור המיוחד ומעבר כל כבשים ועזים דרך האיזור המיוחד, אלא-אם נתן סגן הממונה על המחוז (([במקור: סגן מושל המחוז])), עכו, אישור בכתב על-כך, והוא רשאי להגביל אותו אישור כדי חלקים מסויימים של האיזור המיוחד, וכן רשאי הוא להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים, ותנאים אלה יכולים לכלול הגבלת מספר הכבשים והעזים או שאר בעלי-החיים הביתיים:
: בתנאי כי אפשר יהיה לנהוג בבעלי-חיים אלה בכביש הסלול א-ראמה–בוקיעה, ובצדי אותו הכביש בתחומי מרחק של חמישה מטרים - מכל עבר - מן הקו האמצעי של אותו כביש.

@ ((5.)) איסור השמדת צמחיה ועיבוד חקלאי (תיקון: תש&quot;ח)
: בזה אוסרים לכרות, לשבור, לשרוף או לסלק צמחיה כל-שהיא באיזור המיוחד בין שנזרעה או נטעה ובין שצמחה מעצמה, ולעבד קרקע כל-שהיא באיזור המיוחד אלא-אם נתן סגן הממונה על מחוז עכו (([במקור: סגן מושל מחוז עכו])), או בא-כוחו המורשה, אישור בכתב על-כך, והוא רשאי להגביל אותו אישור כדי חלקים מסויימים של האיזור המיוחד, וכן רשאי הוא להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים.

@ 6. סמכות לבצע עבודות (תיקון: תש&quot;ח)
: סגן הממונה על מחוז עכו (([במקור: סגן מושל מחוז עכו])), או בא-כוחו המורשה, רשאים לבצע בתחומי האיזור המיוחד כל עבודות, הדרושות למניעת חשף, וכן רשאים הם לקיים אותן עבודות, שימור.

@ 7. כוח להיכנס לקרקע (תיקון: תש&quot;ח)
: סגן הממונה על מחוז עכו (([במקור: סגן מושל המחוז, עכו])), או בא-כוחו המורשה, רשאים להיכנס לכל קרקע באיזור המיוחד כדי להוציא לפועל כל בדיקה או מדידות, הדרושים לצרכי התקנות האלה, או לבצע את כל העניינים, שעליהם נקבעו הוראות בתקנות האלה, או מקצתם.

@ 8. ענשים (תיקון: תש&quot;ח-2)
: כל אדם העושה מעשה כל-שהוא מן המעשים שנאסרו בתקנות אלה, יאשם בעבירה ויהיה צפוי - משיתחייב בדין - למאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חדשים או לקנס שלא יעלה על חמישים לירות או לשני הענשים כאחד.

== תוספת ==
=== גבולות האיזור המיוחד ===
: '''צפון:''' החל מהגשר הנודע בשם ג'סר א-ג'ורף, שבכביש הסלול מאל-בוקיעה לכפר א-רמה, עובר הגבול מזרחה לאורך אותו כביש עד ציון-יער 395/ב; משם סובב הגבול צפונה לאורך גבול המקום המיוחד ליעור–חידו–מס' 322, עבור על פני ציוני-יער 396/ב ו-397/ב ועד ציון-יער 398/ב; משם הוא סובב צפונה לאורך הגבול של המקום הנ&quot;ל המיוחד ליעור, עבור על-פני ציוני-יער 399/ב, 400/ב, 608/ב, ו-609/ב ועד ציון-יער 610/ב; משם סובב הגבול מזרחה לאורך הגבול של המקום הנ&quot;ל המיוחד ליעור, עבור על-פני ציוני-יער רצופים המסומנים במספרים סדוריים כסידרם עד ציון-יער 643/ב.
: '''מזרח:''' מציון היער הנזכר לאחרונה נמשך הגבול דרומה לאורך גבול המקום המיוחד ליעור–חידר–מס' 322, עבור על-פני ציוני-יער רצופים המסומנים במספרים סידוריים כסידרם עד ציון-יער 650/ב; משם הוא נמשך לאורך קצה כרמי הזיתים, עבור על-פני ציוני-יער מס' 14 ו-1 עד ציון-המפלס מס' 2, הנמצא בשביל המוביל מהכפר א-ראמה לכפר ענאן.
: '''דרום:''' מציון-המפלס הנזכר לאחרונה נמשך הגבול מערבה לאורך השביל הנזכר לעיל עד ציון-המפלס מס' 2 ומשם נמשך הגבול מזרחה, צפונה ומערבה, בתחומי האיזור הבנוי של כפר א-ראמה, עבור על-פני ציוני-מפלס מס' 4, 5, 6, 7 ו-8; משם, הוא נמשך לאורך שביל המוביל מן הכפר א-ראמה לכפר אל-בוקיעה, עבור על-פני ציוני-מפלס מס' 9, 10, 11, ו-12.
: '''מערב:''' הגבול נמשך צפונה-מערבה לאורך השביל הנזכר לעיל במדרונו המזרחי של ואדי א-ג'ורף עד לציון-מפלס מס' 13; משם הוא נמשך לאורך ואדי רדוד עד לגשר הנודע בשם ג'סר א-ג'ורף.

&lt;פרסום&gt; 24 בדצמבר, 1945.
&lt;חתימה&gt; ג'. ט. פארלי, סופר הוועד הפועל הממשלתי.</text>
      <sha1>035dmb1fvyyg85q0ixau5ji40vzu3v4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469392</id>
    <revision>
      <id>1415716</id>
      <parentid>1413377</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:15:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6157" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה), 1947
&lt;שם אחר&gt; תקנות שימור קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה), 1947
=== כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[הפקודה|סעיף 2]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1947, תוס' 2, 289|כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)|1560)).

&lt;מבוא&gt; מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו [[+|בסעיף 2]] של [[פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]], התקין הנציב העליון במועצה את הכללים הבאים:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] – לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר &quot;משרד מחלקת היערות&quot; ייקרא מעתה &quot;מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות&quot;, ומקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;ממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית.))

@ 1. שם
: הכללים האלה ייקראו ((&quot;))כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה), 1947((&quot;)).

@ 2. חלות הכללים על ג'בל א-ראני (גבעת המורה) (תיקון: תש&quot;ח)
: הכללים האלה יחולו על שטח ג'בל א-דאהי (גבעת המורה) הנמצא בתחומי הגבולות הכפריים של א-דאהי, עין-דור, סולם וניין, נפת נצרת, והכולל את גושי רישום הקרקעות המתוארים בפרוטרוט [[בתוספת על ההודעה הזאת]]. אפשר לעיין בתסריט (([צ&quot;ל: בתשריט])) השטח האמור במשך שעות המשרד הרגילות במשרד הממונה על המחוז (([במקור: מושל המחוז])), מחוז הגליל, נצרת, או במשרד מחלקת סידור קרקעות, ירושלים.

@ 3. הכרזת שטח מיוחד
: השטח המתואר [[בתוספת על ההודעה הזאת]] והמסומן בתסריט (([צ&quot;ל: בתשריט])) כאמור לעיל, הקרוי להלן &quot;השטח המיוחד&quot;, מוכרז בזה להיות שטח מיוחד לצורך [[סעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941]].

@ 4. הסדרת מרעה בשטח מיוחד (תיקון: תש&quot;ח)
: אוסרים בזה כל מרעה של כבשים ועזים בשטח המיוחד או את מעברם דרכו, ומרעה של בעלי-חיים ביתיים אחרים באותו השטח, אלא-אם נתן הממונה על המחוז (([במקור: מושל המחוז])) או אחד מנציגיו מיופי-הכוח אישור בכתב על-כך, והם רשאים להגביל אותו האישור בחלקים מסויימים של השטח המיוחד, והם רשאים להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים, ואותם התנאים יכולים לכלול צמצומים במספר אותם הכבשים, העזים או בעלי-החיים הביתיים האחרים.

@ 5. הסדרת השמדת צמחייה ועיבוד קרקע בשטח מיוחד (תיקון: תש&quot;ח)
: אוסרים בזה לכרות, לשבור, לשרוף או לסלק צמחייה כל-שהיא, בין שנשתלה או שגדלה מעצמה, או לעבד קרקע כל-שהיא בתחומי השטח המיוחד, אלא-אם נתן הממונה על המחוז (([במקור: מושל המחוז])) או אחד מנציגיו מיופי-הכוח אישור בכתב על כך, והם רשאים להגביל אותו האישור בחלקים מסויימים של השטח המיוחד, ורשאים הם להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים.

@ 6. כוח לבצע עבודות שימור בשטח מיוחד (תיקון: תש&quot;ח)
: הממונה על המחוז (([במקור: מושל המחוז])), או אחד מנציגיו מיופי-הכוח, רשאים לבצע בשטח המיוחד את כל העבודות הדרושות למניעת חשף, והם רשאים לקיים את אותן העבודות.

@ 7. זכות להיכנס לשטח מיוחד (תיקון: תש&quot;ח)
: הממונה על המחוז (([במקור: מושל המחוז])) או אחד מנציגיו מיופי-הכוח רשאים לעלות על קרקע כל-שהיא בשטח המיוחד כדי להוציא לפועל בדיקות או מדידות או לבצע את כל העניינים או את מקצתם שעליהם נקבעו קביעות בכללים האלה.

@ 8. ענשים (תיקון: תש&quot;ח-2)
: כל אדם העושה פעל כל-שהוא האסור לפי הכללים האלה יאשם בעברה ויהיה צפוי, משיתחייב בדין, למאסר לפרק-זמן של שישה חדשים או לקנס של חמישים לירות או לאותם שני הענשים גם יחד.

== תוספת ==
: {|
! כפר !! מספר גושי רישום !! מספרי חלקות
|-
| ניין || 17203 || 2 עד 14 ועד בכלל
|-
| ניין || 17205 || 2 עד 7 ועד בכלל
|-
| ניין || 17207 || 4, 6, 7, 10, 11, 12.
|-
| א-דאהי || 17230 || 1 עד 17
|-
| א-דאהי || 17231 || 2
|-
| א-דאהי || 17234 || 1 עד 10
|-
| א-דאהי || 17235 || 1 עד 18
|-
| א-ראהי || 17236 || 1 עד 16
|-
| א-דאהי || 17237  || 1 עד 3
|-
| א-דאהי || 17238 || 1 עד 10
|-
| א-דאהי || 17239  || 1 עד 9
|-
| עין דור || 17088 || 5, 6, 9, 10, 13, 17.
|-
| עין דור || 17084  || 2, 3, 6, 7, 10, 11, 14.
|-
| עין דור || 17085 || 1 עד 6 ועד בכלל, 16 עד 18 ועד בכלל ו-27
|-
| סולם || 17119  || 1 עד 9
|-
| סולם || 17120 || 1 עד 11
|-
| סולם || 17121  || 1 עד 2.
|}

&lt;פרסום&gt; 28 בפברואר, 1947.
&lt;חתימה&gt; ג'. מ. ליוואק, סופר הוועד הפועל.</text>
      <sha1>1owyjfjag0g9e3wqztdxf73z4phyyq2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה כריתות ה ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469506</id>
    <revision>
      <id>1415798</id>
      <parentid>1415648</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T02:21:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הפרק בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8131" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=8|כריתות|ד|ה|ו}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;דַּם שְׁחִיטָה בַּבְּהֵמָה, בַּחַיָּה, וּבָעוֹפוֹת, 
:::בֵּין טְמֵאִים וּבֵין טְהוֹרִים, 
::דַּם נְחִירָה, וְדַם עִקּוּר, 
::וְדַם הַקָּזָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ, 
:::חַיָּבִים עָלָיו. 
:דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, 
::דַּם בֵּיצִים, 
::דַּם דָּגִים, דַּם חֲגָבִים, 
::דַּם הַתַּמְצִית, 
:::אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן. 
::רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּדַם הַתַּמְצִית:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב עַל סְפֵק מְעִילוֹת אָשָׁם תָּלוּי, 
::וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. 
:וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, 
::שֶׁאֵין מֵבִיא אֶת מְעִילָתוֹ, 
::עַד שֶׁתִּתְוַדַּע לוֹ, וְיָבִיא עִמָּהּ אָשָׁם וַדַּאי. 
:אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: 
::מַה לָּזֶה מֵבִיא שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת? 
:אֶלָּא יָבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, 
:וְיָבִיא אָשָׁם בִּשְׁנֵי סְלָעִים, 
:וְיֹאמַר: 
::אִם וַדַּאי מָעַלְתִּי, 
:::זוֹ מְעִילָתִי וְזֶה אֲשָׁמִי; 
::וְאִם סָפֵק, 
:::הַמָּעוֹת נְדָבָה, וְאָשָׁם תָּלוּי; 
:שֶׁמִּמִּין שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הוֹדַע, 
::מֵבִיא עַל לֹא הוֹדַע:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: 
::נִרְאִים דְּבָרֶיךָ בִּמְעִילָה מְעֻטָּה; 
:הֲרֵי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה, 
::לֹא יָפֶה לוֹ שֶׁיָּבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, 
::וְאַל יָבִיא סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה? 
:הָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי טַרְפוֹן בִּמְעִילָה מֻעֶטֶת. 

הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף סָפֵק, 
::אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי, 
:::תַּעֲשֶׂנָּה וַדַּאי; 
::שֶׁמִּמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע, 
:::מְבִיאָה עַל הוֹדַע:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל קֹדֶשׁ, 
::אָכַל אַחַת מֵהֶן 
::וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, 
:::פָּטוּר; 
:::רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב בְּאָשָׁם תָּלוּי. 
:אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
::מֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי 
::וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, 
:::שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד; 
::רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
:::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב, 
::אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, 
:::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי; 
::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::מֵבִיא חַטָּאת. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
:::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, 
:::(דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא) {{ק|(ס&quot;א ל&quot;ג)}}. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אַחַת. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים חַטָּאת אַחַת:&lt;קטע סוף=ניקוד ה/&gt;

{{המשנה|ו|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ו/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל קֹדֶשׁ, 
::אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, 
:::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי; 
::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
:::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, 
:::וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת וְאָשָׁם. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים חַטָּאת וְאָשָׁם:&lt;קטע סוף=ניקוד ו/&gt;

{{המשנה|ז|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ז/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב קֹדֶשׁ, 
::אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, 
:::מֵבִיא חַטָּאת. 
::רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 
:::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. 
::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת וְאָשָׁם וַדַּאי. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::זֶה מֵבִיא חַטָּאת, וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת. 
::רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 
:::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. 
::רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
:::זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת, 
:::וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד. 
::רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
:::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד:&lt;קטע סוף=ניקוד ז/&gt;

{{המשנה|ח|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ח/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב, וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב נוֹתָר, 
::אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן, 
::וְאֵין יָדוּעַ אֶת אֵיזוֹ מֵהֶם אָכַל, 
:::מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. 
::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי, 
:::וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת, 
:::וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אֶחָת. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::כָּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָּאָה עַל חֵטְא, 
:::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אוֹתָהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד ח/&gt;</text>
      <sha1>g889944m5q0jk2el0gpqurfd96xsqrf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415799</id>
      <parentid>1415798</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T02:22:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8311" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=8|כריתות|ד|ה|ו}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;דַּם שְׁחִיטָה בַּבְּהֵמָה, בַּחַיָּה, וּבָעוֹפוֹת, 
:::בֵּין טְמֵאִים וּבֵין טְהוֹרִים, 
::דַּם נְחִירָה, וְדַם עִקּוּר, 
::וְדַם הַקָּזָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ, 
:::חַיָּבִים עָלָיו. 
:דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, 
::דַּם בֵּיצִים, 
::דַּם דָּגִים, דַּם חֲגָבִים, 
::דַּם הַתַּמְצִית, 
:::אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן. 
::רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּדַם הַתַּמְצִית:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב עַל סְפֵק מְעִילוֹת אָשָׁם תָּלוּי, 
::וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. 
:וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, 
::שֶׁאֵין מֵבִיא אֶת מְעִילָתוֹ, 
::עַד שֶׁתִּתְוַדַּע לוֹ, וְיָבִיא עִמָּהּ אָשָׁם וַדַּאי. 
:אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: 
::מַה לָּזֶה מֵבִיא שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת? 
:אֶלָּא יָבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, 
:וְיָבִיא אָשָׁם בִּשְׁנֵי סְלָעִים, 
:וְיֹאמַר: 
::אִם וַדַּאי מָעַלְתִּי, 
:::זוֹ מְעִילָתִי וְזֶה אֲשָׁמִי; 
::וְאִם סָפֵק, 
:::הַמָּעוֹת נְדָבָה, וְאָשָׁם תָּלוּי; 
:שֶׁמִּמִּין שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הוֹדַע, 
::מֵבִיא עַל לֹא הוֹדַע:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: 
::נִרְאִים דְּבָרֶיךָ בִּמְעִילָה מְעֻטָּה; 
:הֲרֵי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה, 
::לֹא יָפֶה לוֹ שֶׁיָּבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, 
::וְאַל יָבִיא סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה? 
:הָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי טַרְפוֹן בִּמְעִילָה מֻעֶטֶת. 

הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף סָפֵק, 
::אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי, 
:::תַּעֲשֶׂנָּה וַדַּאי; 
::שֶׁמִּמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע, 
:::מְבִיאָה עַל הוֹדַע:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל קֹדֶשׁ, 
::אָכַל אַחַת מֵהֶן 
::וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, 
:::פָּטוּר; 
:::רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב בְּאָשָׁם תָּלוּי. 
:אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
::מֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי 
::וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, 
:::שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד; 
::רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
:::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב, 
::אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, 
:::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי; 
::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::מֵבִיא חַטָּאת. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
:::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, 
:::(דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא) {{ק|(ס&quot;א ל&quot;ג)}}. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אַחַת. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים חַטָּאת אַחַת:&lt;קטע סוף=ניקוד ה/&gt;

{{המשנה|ו|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ו/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל קֹדֶשׁ, 
::אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, 
:::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי; 
::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
:::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, 
:::וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת וְאָשָׁם. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים חַטָּאת וְאָשָׁם:&lt;קטע סוף=ניקוד ו/&gt;

{{המשנה|ז|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ז/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב קֹדֶשׁ, 
::אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, 
:::מֵבִיא חַטָּאת. 
::רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 
:::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. 
::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת וְאָשָׁם וַדַּאי. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::זֶה מֵבִיא חַטָּאת, וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת. 
::רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 
:::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. 
::רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
:::זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת, 
:::וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד. 
::רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
:::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד:&lt;קטע סוף=ניקוד ז/&gt;

{{המשנה|ח|ה|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ח/&gt;חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב, וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב נוֹתָר, 
::אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן, 
::וְאֵין יָדוּעַ אֶת אֵיזוֹ מֵהֶם אָכַל, 
:::מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. 
::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. 
:אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, 
::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, 
:::זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי, 
:::וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת, 
:::וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אֶחָת. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::כָּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָּאָה עַל חֵטְא, 
:::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אוֹתָהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד ח/&gt;

&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|כריתות|ד|ה|ו}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|כריתות ה]]
[[קטגוריה:מסכת כריתות|ה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bh9kdor2brsghjhvgsobwrd03pcqry3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469523</id>
    <revision>
      <id>1415766</id>
      <parentid>1415650</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T18:58:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="72369" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}}  

;סימן תצ&quot;ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י&quot;ז סעיפים

;* אין צדין דגים מן הביברים.

;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו.

;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו.

;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא.

;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין.

;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון.

;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר &quot;הבא מצודה ונצודנו&quot; - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. 

;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה.

;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים.

;* כיצד הוא הזימון? אומר &quot;זה וזה אני נוטל למחר&quot;. ואין צריך לנענעם. אבל באומר &quot;מכאן אני נוטל למחר&quot; לא סגי.

;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל.

;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן.

;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים.

;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים.  והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה.

;* עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים.

;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. 

;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון.

==טור ברקת==
הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. 

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ&quot;ש הסבא דמשפטים דף צ&quot;ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב&quot;ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. 

ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ&quot;ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין  דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור).


עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ&quot;ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. 

הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע&quot;ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר.

ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר.


'''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א&quot;ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. 

ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}.  הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר&quot;א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. 

ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו.  '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. 

'''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר&quot;ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז&quot;ל.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין  הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. 

גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע&quot;ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע&quot;ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה.

ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. 

'''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. 

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב &quot;עת אשר שלט האדם באדם לרע לו&quot; - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. 

והיינו מ&quot;ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור.


'''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב.

אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. 

אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע&quot;ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא  מת מחיים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ&quot;ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ&quot;ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב.

אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא &quot;ספק מוכן&quot; זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה.  

ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד  העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. 

ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ&quot;ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''.

או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ&quot;ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ&quot;ל. 

וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ&quot;ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל.

והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם.

'''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו.

'''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק.


עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב.

וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. 

והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''.  והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ&quot;ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}.

הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום.


'''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}'''  - הנה נתבאר למעלה מ&quot;ש בזוהר פרשת קרח מ&quot;ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו&quot;ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ&quot;ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו &quot;דגים ועופות וחיה&quot;, הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. 
וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}.

וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}.

וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה.

ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''.

ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע&quot;ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה.

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל.


'''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. 

והיינו מה שאמר רבי שמעון ע&quot;ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע&quot;ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין  מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז&quot;ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). 

והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ&quot;ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד&quot;א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. 

הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב&quot;ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז&quot;ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים.

ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ&quot;ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז&quot;ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. 

ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם.

אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}.

'''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה.

'''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו&quot;ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה.

'''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר.


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו&quot;ע (ט' - יז')]'''}}

הנה ביארנו למעלה כי כל אלו הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. 

'''{{צ|אסור לצודן}}'''  - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך - אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור.

והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר בהקדמת התיקונים וזה לשונו: {{צ|דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא גם צפור מצאה בית תמן וכו' דלית סוכלתנו למנדע לקדוש ברוך הוא כאלין מארי קבלה ואלין עבדין לה דירה ולקדוש ברוך הוא ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחות דילה. אבל אפרוחי לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון וכו'}}.

ולכן יאמר נא '''{{צ|הני מילי בגדולים}}''' שיש להם כח לפרוח ולעלות מפני שיש להם מעשים. אבל בקטנים לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון. ואלו '''{{צ|מותר לצודן}}''' מפני מעשה התחתונים. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' להעלות אותם למעלה שמזמין אותם לעלות על ידי הכרוז כאמור בפסוק {{צ|על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}}.


ואם כה נאמר כי {{צ|טפיחין}} הללו הם מדורות של גהינם בתוך סטרא אחרא. והכי קאמר: '''{{צ|יוני שובך ויוני עליייה}}''' שהם נשמות שונות זו מזו כנזכר לעיל, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - הוא הנזכר אצלי בפסוק {{צ|עוברי בעמק הבכא}} {{ממ|תהלים|פד|}}, הם הצדיקים שעוברים בגיהנם כדי להעלות משם רשעים שהרהרו תשובה ולא עשו כדאיתא בזוהר. ועל עיקר זה יאמר יונים אלו נשמות הצדיקים הנקרא יוני שובך, {{צ|ויוני עלייה וצפרים}} נמי {{צ|שקננו בטפיחים}} ואין יושבים שם בדרך קבע אלא שקננו בלבד. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' - שלא תאמר מאחר שנכנסו לגהינם צדין אותם שם סטרא אחרא זמן מה עד שיצאו, מאחר שהם הלכו לשם להוציא נשמות רשעים אלו - דע לך כי אסור לצודן סטרא אחרא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' - משתמע לתרי  אנפי. רוצה לומר כי הנה הרשעים הללו אין זימון מועיל בהם לומר אולי בהיותם בעולם הזה לא היה מי שמוכיח אותם, ולכן לא עשו תשובה. דע כי אלו מאותם כי אין זימון מועיל בהם - הוא ענין התראה. ולכן מתו ולא עשו תשובה. ושמא תאמר ולמה יהיה צריך הצדיק להכנס בגהינם כדי להוציא אותם ויהיה להם התעוררות לעלות משם. ולכן יאמר כי {{צ|אין זימון זה מועיל בם}} וצריך כח מן הצדיק העובר דרך שם כדי להוציא אותם משם. 
וגם משמע על הצדיק העובר דרך שם כי אסור לצוד אותו. ואף על גב כי סטרא אחרא הוא מכמין לו - אין זימון זה מועיל בהם. 

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' הצדיקים. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' הצדיקים שהם בלתי שלמים בכל עניינם, '''{{צ|שאינם מפריחין מותר לצודן}}''' - הוא מה שאמר ההוא צורבא מרבנן לאליה זכר לברכה {{צ|הראיני רבנן כד סלקין למתיבתא דרקיעא. א&quot;ל בכולהו מסתכל חוץ מגוהרקא דרבי חייא. א&quot;ל מאי סימניה? א&quot;ל כולהו מלאכי השרת מעלים אותם וגוהרקא דרבי חייא הוא מעצמה עולה}}.  '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' לפי שהם קטנים - הוא מה שאמר בזוהר פרשת ויקהל {{צ|וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}} - הוא אותו הכרוז המכריז על נשמת הצדיק לעלות למעלה ולא סגי בלאו הכי.


'''{{צ|וכיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו כי מחשבה מועלת לדברי תורה. והענין כי הנה כאשר יחשוב האדם בדעתו &quot;אני לומד למחר כך וכך&quot; - אין יכולת בידו עוד לקיים כונתו לפי כי היצר מקטרג אותו. אמנם שנינו {{צ|האומר פרק זה אשנה למחר - הרי זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל}} - משמע כי הדיבור מועיל לקיים דברו. ולכן יאמר עצה טובה לאדם: '''{{צ|כיצד הוא הזימון}}''' להועיל לאדם. יאמר כי צריך שיאמר מפיו '''{{צ|זה וזה אני נוטל למחר}}''' - היינו להורות את בני ישראל כי הנה הדיבור מועיל. ודווקא שיאמר מהו שעתיד ללמוד למחר.

'''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' במעשה. '''{{צ|אבל באומר מכאן אני נוטל למחר}}''' בענין לימוד הותרה - לא סגי עד שיאמר כך וכך פרקים אני לומד.


'''{{צ|אם זימן כל השובך והוא אינו צריך אלא זוג אחד}}''' - היינו כי אדם זה אמר ללמוד תורה הרבה והוא אינו צריך לזווג אחר{{הערה|אולי יש להגיה כאן '''והוא אינו צריך אלא לזווג אחד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, שאינו למוד ללמוד הרבה. '''{{צ|אינו מועיל}}''' זה הזימון ופשיטא הוא כי לא יכול להשלים מה שאמר שהרי המחשבה מועלת לדברי תורה.


'''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה}}''' - הלא זה דברי בפסוק {{צ|טוב אשר לא תידור וכו'}} כי יאמר החכם פעמים האדם יעשה כדי לזרז עצמו בלימוד ואומר &quot;הנה אני לומד בכל יום ה' פרקים ולכן רצוני לידור ללמוד עשרה&quot;, שאם תמצא לומר שלא אשלים העשרה לא אפחות מהחמשה ראשונים. ולכן יאמר טוב שלא תדור ביותר משתידור ולא תשלם. 

ולכן יאמר אם זימן עצמו ללמוד ב' פרקים ומצאה ידו ללמוד שלשה. או '''{{צ|אם זימן שחורים ולבנים}}''' הם דיני טומאה וטהרה, '''{{צ|בקינים המובדלים במחיצה}}''' - היינו מה ששנינו {{צ|קינים ופתחי נדה הם הם גופי הלכות}}, והם מובדלים זה מזה במחיצה בדיני חציצה נמי. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים}}''' - נתחלף לו בענין הלימוד דהיינו שלמד טומאה במקום טהרה או למד טהרה במקום טומאה. '''{{צ|אסורין אלא אם כן}}''', כלומר אסור לעשות כן אלא אם כן '''{{צ|מכירן}}''' - ויש לו קביעות באיזה מהם שלא יהיה רגיל בנדרים כדבר האמור.


זימן ללמוד שלשה דפים או שלשה פרקים ומצאה ידו ללמוד שנים - מותרים. מפני כי על ידי כך ימנע מלידור כאמור.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - להיות אשר חז&quot;ל הגידו אצל {{צ|נשכימה לכרמים - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}, הלא הם מקום הלומדים תורה. ולכן יאמר '''{{צ|זימן}}''' אדם זה '''{{צ|בתוך הקן}}''' - הוא בית המדרש. '''{{צ|ומצאה}}''' ידו ללמוד '''{{צ|חוץ לקן אסורים. 
ואם אין סביבותיהם קן אחר}}''' - היינו בית המדרש אחר, '''{{צ|הרי אלו מותרים}}'''.

'''{{צ|והני מילי במדדין}}''' שמקיימין משחז&quot;ל {{צ|השותל עצמו מחבורה לחבורה}} ע&quot;פ שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}, והיינו שמדדה ממקום למקום. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''' כלומר כי כאשר הם מדדים והולכים מחבורה קרוב הוא להשלים את חוקם. ונוסף עוד ככל היוצא מפיהם יעשו. אבל מפריחים שהם חלק השלימים כדאיתא בתיקונים {{צ|אפרוחין לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון דאינון פקודין דעשה}}. נמצא כי מפריחים הם חלק אותם דגדפין דילהון שלמים לפרחא בהון.

ובענין שאמרנו בגוהרקא דר' חייא שהיתה פורחת ועולה מאליה למתיבתא דרקיעא וכדאיתא פרשת שלח לך דף קס&quot;ז {{ממ זהר|ג|קסז|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר טול דא ועיין ביה עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו וכו'}}. ולכן אסורים אלא צריך להשלים מה שנדר ללמוד באותו מקום קבוע. ואפילו יש קן אחר - היינו בית המדרש אחר בתוך חמשים אמה קרוב לו, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראות מבית המדרש זה, היינו קן זה, כיון שאין מפריחים אלא מדדים והולכים מחיל אל חיל משום דכל היכא דמדדה והולך ללמוד ולא הדר חזי לקוניה בית המדרש קבוע שלומד שם לא הדר.


'''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וכו'}} כמו שאמרו חז&quot;ל עתידים להביא דורון למלך המשיח וכו', ונאמר {{צ|והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך}}. והענין מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים הובא למעלה עת אשר שלט האדם בליעל באדם דקדושה אלו ישראל (&lt;small&gt;וכדאיתא בתוספות {{צ|האדם}} - הם עכו&quot;ם. {{צ|אדם}} אלו ישראל שנאמר {{צ|אדם אתם}}&lt;/small&gt;), הוא {{צ|לרע לו}}.  וסימן לדבר מה שמשה(?) הארון בשדה פלשתים וסוף שלחו אותו בכבוד ונתנו לו מתנות - כך עת אשר שלט האדם בליעל ולוקח אותם הנשמות - סוף כי מחזירים אותם ומוציאים עמהם מן הבירורים אשר שם {{צ|ומביאים מנחה לה'}} - היינו מ&quot;ש {{צ|ההוא עמא דארעא כל מה שנתן יעקב לעשו עתידים להחזיר אותם למלך המשיח שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. יביאו לא נאמר אלא ישיבו}}. דקשה שהרי הדורונות אלו נתן אותם יעקב לעשו. מה טעם למלכי תרשיש ואיים ימצא להשיבם? והם לא לקחו כלום משל יעקב?

אמנם הענין הוא סמך דקא סמך על פסוק זה. אמנם סוד הדבר כי אותם דורונות ששלח יעקב (סטרא דקדושה) לעשו (היינו סטרא אחרא), היינו לתת לו מקום ליינק מן הקדושה כדי שלא יקטרג. הוא מ&quot;ש הרשב&quot;י ע&quot;ה דהיינו אפילו בגו קדושה דילן, הם התפילין, מוציאין אותם שתי שערות לחוץ לתת לקליפה מקום לינק. ותדע כונת שני שערות הללו הם סוד {{צ|שני גדיי עיזים}} שאמרה רבקה ליעקב לעשות ליצחק כדי שיתרצה, והם שני שעירי יום הכפורים. ולכן לעתיד שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} מחזירים דורונות הללו סטרא אחרא למלך המשיח, סטרא דמהימנותא, עם היהודים שמביאים (שהם הנשמות שהלכו בגלות בסטרא אחרא). 

ולכן בא הדין בגשמי בענין יום טוב שהוא רמז לזמן הגאולה, על יום טוב באנו הסעודה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק וחוזרים כל הנשמות - אז חוזר על הסעודה שאכל יצחק השני גדיים.

ולכן '''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל}}''' - ירצה לכלול שני דברים הבאים כאחד. כי עכו&quot;ם הם מביאים יהודי דורון הוא עצמו. ודורון אחר נמי עמו כאמור הביא '''{{צ|בני יונה}}''' נשמות שהם בנים לאותה יונת אלם רחוקי' מלכות שמים שנעשית יונה אלמת מפני שהיא רחוקה בגלות כמעשה בריב&quot;ק ששמע בת קול מנהמת כיונה ואומרת {{צ|אוי שחרבתי את ביתי וכו' והגלתי את בני לבין האומות}}. 

והם '''{{צ|קטנים}}''' - מקטני אמנה. לא גלו מארצם עד שאבדה מהם האמנה שנאמר {{צ|שוטטו בחוצות ירושלים וכו' אם יש איש מבקש אמונה ואסלח לה}}. ואלו הם שמביא '''{{צ|משובכות שלו שיש לו בעיר}}''' - הם המדורות והמקומות של סטרא אחרא בכל עולם ועולם. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - שהרי מעצמו מביאים אותם. '''{{צ|מותרים}}''' לאכול אותם ביום טוב. והדוגמא שלהם נמצא נמי ביום טוב בזמן הזה דיש בני יונה (הנשמות שהם בנים של השכינה כאמור) והם קטנים ויוצאים מגהינם. ועכו&quot;ם מביאים אותם כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל מאי גהינם, כי מלאכי חבלה מביאים הנשמות מגהינם לפתח גן עדן ואומרים להם הנם. והיינו מ&quot;ש שמביאים אותם לישראל דורון.

וזה שמביאים משובכות הם המדורות של גהינם שהם קרוב לעיר של הקדושה - הוא גן עדן. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' שהרי הם עצמם מביאים אותם - '''{{צ|מותרים}}'''.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אדם כי יקריב וכו' - אלו תלמידי חכמים. מן הבהמה - אלו עמי הארץ}}. והטעם לפי שעושה מעשה בהמה. והנה לכן הוא נשחט כבהמה כההיא דאמר השטן לריב&quot;ל {{צ|אלמלא חיישנא ליקרא רב דברייתא פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. והנה נתבאר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}} הוא חרב {{קיצור|מ&quot;ה|מלאך המות(?)}} לפי כי {{צ|כי חמה עונות חרב}}, ר&quot;ל פעמים השוחט הוא המשחית הנקרא 'חמה'. דאף על גב שנאמר {{צ|חמה אין לי}} - שהרג אותו משה רבינו ע&quot;ה - הרי אמרו חז&quot;ל תרי חמה הוו. ולמה יפחד האדם יותר מזה {{צ|למען תדעון שדון}} מלשון {{צ|שריוה לביבר}} כי הנשחט על ידי חמה עליו נאמר {{צ|ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו}}. ולכן אותו המאכיל טרפות לישראל אמר החכם ארפוניה דיכלון יתיה כלביא, כי אז טוב לו ולא יאכלו נפש הכלבים הרוחניים הקליפה שנאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}} לאדם. ולכן אינו אומר {{צ|אותה}}. ולכן אמר {{צ|לכלב}} בניקוד הוא שנ' בו {{צ|מיד כלב יחידתי}}.

ולכן בא בגשמי שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טרפה לא יהא רשאי להפשיטה. וכן נמי טוב שלא לבדוק מעשיו של אדם זה. דמאחר כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אחרי מות קדושים אמור}}, ובזה תלוי ואזנך תשמענה דבר מאחריך כי זהו בן העולם הבא. לכן טוב לו שלא לפרש מעשיו. שאם ימצא אז טרפה לא יהיה רשאי להפשיטה כי הנה אז מלבישים את הנשמה בגדים הצואים כדאיתא פרשת שלך לך, ומורידים את הנשמה לגהינם. ולכן לא יבדוק מעשיו כלל כיון שמת לא יעיר כל חמתו.


'''{{צ|אם נמצאת טרפה אסור לטלטלה}}''' - לפי שנאמר {{צ|ואת נפש אויביך יקלענה}}, ומורידין אותה לגהינם. אמנם לא כן יעשה לו אם מת ביום טוב. ולכן '''{{צ|אסור לטלטלה}}'''. '''{{צ|אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם}}''' - שהרי נתבאר בזוהר פרשת משפטים {{צ|לעם נכרי לא ימשול למכרה}} לנשמה כאשר האדם עשה תשובה. אבל בזה שמת ולא עשה תשובה - ולכן היה טרפה, שכך הוא טרפה מחיים. ולכן מוכרה לעכו&quot;ם שהוא עם נכרי הנזכר. 

אמנם יהיה '''{{צ|בדרך שהתירו מכירה לישראל}}''' הצדיק כדלקמן, '''{{צ|שלא ישקול}} מעשיו, '''{{צ|ולא יזכור לו סכום דמים}} ממעשיו, לא במדה ולא במשקל. אבל '''{{צ|אם אינו מאמינו}}''' לעכו&quot;ם שהרי אין בהם סטרא דמהימנותא - לכן '''{{צ|לוקח ממנו משכון}}''' מן הטוב והמובחר הנמצא בו דלא סגי בלאו הכי דכתיב {{צ|ואתה מחיה את כולם}}. כי כאשר לוקח המשכון הוא נותן דמיו לאלתר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם שנאמר {{צ|עת אשר שלט האדם באדם לרע לו}} ודאי כדלעיל.


חזרנו לענין ראשון, לבאר הדינים האלו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה. והכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - כי הנה כל מין העוף הוא מכונה למלאכי השרת כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ועוף יעופף על הארץ - אלו המלאכים שנבראו בשני}}. ולכן יהיה {{צ|יוני שובך}} הם המלאכים שהם בעולמות, {{צ|ויוני עלייה}} הם אותם שמעלים הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ח {{ממ זהר|ב|קלח|א}} וזה לשונו: {{צ|בשעתא דאינון חיות נטלי כרסייא לארמא ליה לעילא אינון אמרי תושבחתא דא וכו'}}. והם סוד תורים ובני יונה כדאיתא בזוהר. והיינו {{צ|יוני עלייה}}.  '''{{צ|וצפרים שקננו בטפיחים}}''' בהיכלות שבעולמות שנאמר {{צ|ודרור קן לה}}. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי נתבאר למעלה בענין מה שאמר הכתוב {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} שלכן הם דוחים סטרא אחרא למטה כדי שלא להתערב ערלה. ולכן בגשמי נמי אסור לצודן. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}''' - היא הזמנה הנ&quot;ל מפרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב}}, כי כשם דקדש עילאה זמינת לכל אינון כתרין עלאין וכו' כך קדש תתאה זמינת לכל חילהא. אמנם פרטים אלו יוני שובך ויוני עליה וצפרים - אף על גב שקננו למטה - אין צריכים זימון. שהרי בלאו הכי אינון חילהא. והיינו מ&quot;ש '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}'''.

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' - הם חילהא הנזכר. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מלאכיו רוחות, לפי שהם מסטרא דההוא נער שנאמר {{צ|ונער קטון נוהג בם}} - הם נקראים 'קטנים'. ואלו '''{{צ|אין מפריחין}}''' את הכסא למעלה. אבל הגדולים מפריחים אותו. אמנם הקטנים הנזכר '''{{צ|מותר לצודן}}''' סטרא אחרא. ולכן '''{{צ|צריכים זימון}}''' כנזכר.


'''{{צ|כיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - כי כן נמי כאשר קדש תתאה זמין לכל חילהא מבערב הוא מזמין אותם בגין לאעטרא להו. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' ממקומם. אך האומר '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' בלבד - לא סגי כאמור.


'''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' - כל אותם {{צ|קיצור|מ&quot;ה|מלאכי השרת}}, '''{{צ|ואינו צריך אלא שנים מהם}}''' - הם העיקר המעלים את הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת צו דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ג|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי מכל אינון עופין לא מקרבין אלא מן התורים או בני יונה. אלא רזא דאמה דאתכשר בדא פסול בדא, דא ימינא ודא שמאלא וכו' עוף לימינא ודא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל. דא לימינא ודא לשמאלא. ובגין כך מקרבין תרין אלין לסלקא רוח קדשא וכו' ואתקשרת אתתא בבעלה למהוי חד וכו'}}. 

למדנו כי העיקר הם זוג אחד שנמצא בהם צורך. ולכן '''{{צ|אינו מועיל זה הזימון}}'''.


'''{{צ|אם זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים}}''' מצד הדין ולבנים מצד החסד. כי כן צריך כמ&quot;ש במאמר {{צ|דא ימינא ודא שמאלא}}. '''{{צ|והם נבדלים בקינים במחיצה}}''' - כי כן ההיכלות נבדלים זה מזה. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורים}}''' - דחיישנן שנתחלפו בכחות החיצונים, כי גם זה לעומת זה עשה ה'.  '''{{צ|אלא אם כן מכירן}}''' - והיינו בגשמי. אבל למעלה - לא כן הוא. כי הקדוש ברוך הוא לא נעלם ממנו דבר.


'''{{צ|זימן שלשה ומצא שנים מותרים}}''' - כי כך המדה למעלה בשנים שהם זוג אחד סגי.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - כבר נתבאר כי הקן הוא כינוי להיכל שהם בתוכו. ולכן כאשר מצאם לפני הקן איפשר שהם אחרים בגשמי. ולכן אסורים. '''{{צ|ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים}}'''. אמנם למעלה נמצא קן אחר הוא היכל אחר כי קרוב הוא. 

'''{{צ|הני מילי במדדין}}''' והולכים מהיכל להיכל ומעולם לעולם. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''', שמפריחים הכסא למעלה, אסורין מליקח אותם.

או יהיה נמי {{צ|מדדין}} הם הכיתות מצד השמאל, ו{{צ|מפריחין}} הם מצד הימין המבריחים סטרא דשמאלא שלא יבאו לראות כבלע את הקדש. ולכן אסורים ביום טוב שהרי הותרו להם אוכל נפש כנ&quot;ל. 

'''{{צ|ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו}}''' מפני כי הוא מהיכלות סטרא אחרא מקן הקדוש שלו, לכן כיון שאין מפריחין אלא מדדין - מותרים. '''{{צ|דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקיניה}}''' הקדוש '''{{צ|לא מדדה}}''' כאמור.


==קטע זמני==
עוד לאלוה מילין בדינים הללו. 


---------------</text>
      <sha1>msjphts017x1585b0q5drdels1mveoh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415774</id>
      <parentid>1415766</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:27:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ עמוד 203 טור השני לקראת הסוף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81492" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}}  

;סימן תצ&quot;ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י&quot;ז סעיפים

;* אין צדין דגים מן הביברים.

;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו.

;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו.

;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא.

;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין.

;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון.

;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר &quot;הבא מצודה ונצודנו&quot; - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. 

;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה.

;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים.

;* כיצד הוא הזימון? אומר &quot;זה וזה אני נוטל למחר&quot;. ואין צריך לנענעם. אבל באומר &quot;מכאן אני נוטל למחר&quot; לא סגי.

;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל.

;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן.

;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים.

;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים.  והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה.

;* עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים.

;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. 

;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון.

==טור ברקת==
הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. 

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ&quot;ש הסבא דמשפטים דף צ&quot;ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב&quot;ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. 

ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ&quot;ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין  דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור).


עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ&quot;ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. 

הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע&quot;ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר.

ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר.


'''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א&quot;ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. 

ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}.  הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר&quot;א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. 

ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו.  '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. 

'''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר&quot;ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז&quot;ל.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין  הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. 

גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע&quot;ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע&quot;ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה.

ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. 

'''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. 

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב &quot;עת אשר שלט האדם באדם לרע לו&quot; - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. 

והיינו מ&quot;ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור.


'''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב.

אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. 

אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע&quot;ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא  מת מחיים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ&quot;ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ&quot;ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב.

אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא &quot;ספק מוכן&quot; זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה.  

ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד  העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. 

ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ&quot;ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''.

או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ&quot;ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ&quot;ל. 

וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ&quot;ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל.

והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם.

'''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו.

'''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק.


עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב.

וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. 

והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''.  והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ&quot;ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}.

הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום.


'''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}'''  - הנה נתבאר למעלה מ&quot;ש בזוהר פרשת קרח מ&quot;ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו&quot;ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ&quot;ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו &quot;דגים ועופות וחיה&quot;, הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. 
וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}.

וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}.

וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה.

ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''.

ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע&quot;ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה.

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל.


'''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. 

והיינו מה שאמר רבי שמעון ע&quot;ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע&quot;ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין  מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז&quot;ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). 

והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ&quot;ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד&quot;א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. 

הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב&quot;ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז&quot;ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים.

ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ&quot;ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז&quot;ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. 

ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם.

אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}.

'''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה.

'''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו&quot;ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה.

'''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר.


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו&quot;ע (ט' - יז')]'''}}

הנה ביארנו למעלה כי כל אלו הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. 

'''{{צ|אסור לצודן}}'''  - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך - אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור.

והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר בהקדמת התיקונים וזה לשונו: {{צ|דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא גם צפור מצאה בית תמן וכו' דלית סוכלתנו למנדע לקדוש ברוך הוא כאלין מארי קבלה ואלין עבדין לה דירה ולקדוש ברוך הוא ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחות דילה. אבל אפרוחי לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון וכו'}}.

ולכן יאמר נא '''{{צ|הני מילי בגדולים}}''' שיש להם כח לפרוח ולעלות מפני שיש להם מעשים. אבל בקטנים לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון. ואלו '''{{צ|מותר לצודן}}''' מפני מעשה התחתונים. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' להעלות אותם למעלה שמזמין אותם לעלות על ידי הכרוז כאמור בפסוק {{צ|על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}}.


ואם כה נאמר כי {{צ|טפיחין}} הללו הם מדורות של גהינם בתוך סטרא אחרא. והכי קאמר: '''{{צ|יוני שובך ויוני עליייה}}''' שהם נשמות שונות זו מזו כנזכר לעיל, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - הוא הנזכר אצלי בפסוק {{צ|עוברי בעמק הבכא}} {{ממ|תהלים|פד|}}, הם הצדיקים שעוברים בגיהנם כדי להעלות משם רשעים שהרהרו תשובה ולא עשו כדאיתא בזוהר. ועל עיקר זה יאמר יונים אלו נשמות הצדיקים הנקרא יוני שובך, {{צ|ויוני עלייה וצפרים}} נמי {{צ|שקננו בטפיחים}} ואין יושבים שם בדרך קבע אלא שקננו בלבד. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' - שלא תאמר מאחר שנכנסו לגהינם צדין אותם שם סטרא אחרא זמן מה עד שיצאו, מאחר שהם הלכו לשם להוציא נשמות רשעים אלו - דע לך כי אסור לצודן סטרא אחרא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' - משתמע לתרי  אנפי. רוצה לומר כי הנה הרשעים הללו אין זימון מועיל בהם לומר אולי בהיותם בעולם הזה לא היה מי שמוכיח אותם, ולכן לא עשו תשובה. דע כי אלו מאותם כי אין זימון מועיל בהם - הוא ענין התראה. ולכן מתו ולא עשו תשובה. ושמא תאמר ולמה יהיה צריך הצדיק להכנס בגהינם כדי להוציא אותם ויהיה להם התעוררות לעלות משם. ולכן יאמר כי {{צ|אין זימון זה מועיל בם}} וצריך כח מן הצדיק העובר דרך שם כדי להוציא אותם משם. 
וגם משמע על הצדיק העובר דרך שם כי אסור לצוד אותו. ואף על גב כי סטרא אחרא הוא מכמין לו - אין זימון זה מועיל בהם. 

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' הצדיקים. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' הצדיקים שהם בלתי שלמים בכל עניינם, '''{{צ|שאינם מפריחין מותר לצודן}}''' - הוא מה שאמר ההוא צורבא מרבנן לאליה זכר לברכה {{צ|הראיני רבנן כד סלקין למתיבתא דרקיעא. א&quot;ל בכולהו מסתכל חוץ מגוהרקא דרבי חייא. א&quot;ל מאי סימניה? א&quot;ל כולהו מלאכי השרת מעלים אותם וגוהרקא דרבי חייא הוא מעצמה עולה}}.  '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' לפי שהם קטנים - הוא מה שאמר בזוהר פרשת ויקהל {{צ|וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}} - הוא אותו הכרוז המכריז על נשמת הצדיק לעלות למעלה ולא סגי בלאו הכי.


'''{{צ|וכיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו כי מחשבה מועלת לדברי תורה. והענין כי הנה כאשר יחשוב האדם בדעתו &quot;אני לומד למחר כך וכך&quot; - אין יכולת בידו עוד לקיים כונתו לפי כי היצר מקטרג אותו. אמנם שנינו {{צ|האומר פרק זה אשנה למחר - הרי זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל}} - משמע כי הדיבור מועיל לקיים דברו. ולכן יאמר עצה טובה לאדם: '''{{צ|כיצד הוא הזימון}}''' להועיל לאדם. יאמר כי צריך שיאמר מפיו '''{{צ|זה וזה אני נוטל למחר}}''' - היינו להורות את בני ישראל כי הנה הדיבור מועיל. ודווקא שיאמר מהו שעתיד ללמוד למחר.

'''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' במעשה. '''{{צ|אבל באומר מכאן אני נוטל למחר}}''' בענין לימוד הותרה - לא סגי עד שיאמר כך וכך פרקים אני לומד.


'''{{צ|אם זימן כל השובך והוא אינו צריך אלא זוג אחד}}''' - היינו כי אדם זה אמר ללמוד תורה הרבה והוא אינו צריך לזווג אחר{{הערה|אולי יש להגיה כאן '''והוא אינו צריך אלא לזווג אחד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, שאינו למוד ללמוד הרבה. '''{{צ|אינו מועיל}}''' זה הזימון ופשיטא הוא כי לא יכול להשלים מה שאמר שהרי המחשבה מועלת לדברי תורה.


'''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה}}''' - הלא זה דברי בפסוק {{צ|טוב אשר לא תידור וכו'}} כי יאמר החכם פעמים האדם יעשה כדי לזרז עצמו בלימוד ואומר &quot;הנה אני לומד בכל יום ה' פרקים ולכן רצוני לידור ללמוד עשרה&quot;, שאם תמצא לומר שלא אשלים העשרה לא אפחות מהחמשה ראשונים. ולכן יאמר טוב שלא תדור ביותר משתידור ולא תשלם. 

ולכן יאמר אם זימן עצמו ללמוד ב' פרקים ומצאה ידו ללמוד שלשה. או '''{{צ|אם זימן שחורים ולבנים}}''' הם דיני טומאה וטהרה, '''{{צ|בקינים המובדלים במחיצה}}''' - היינו מה ששנינו {{צ|קינים ופתחי נדה הם הם גופי הלכות}}, והם מובדלים זה מזה במחיצה בדיני חציצה נמי. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים}}''' - נתחלף לו בענין הלימוד דהיינו שלמד טומאה במקום טהרה או למד טהרה במקום טומאה. '''{{צ|אסורין אלא אם כן}}''', כלומר אסור לעשות כן אלא אם כן '''{{צ|מכירן}}''' - ויש לו קביעות באיזה מהם שלא יהיה רגיל בנדרים כדבר האמור.


זימן ללמוד שלשה דפים או שלשה פרקים ומצאה ידו ללמוד שנים - מותרים. מפני כי על ידי כך ימנע מלידור כאמור.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - להיות אשר חז&quot;ל הגידו אצל {{צ|נשכימה לכרמים - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}, הלא הם מקום הלומדים תורה. ולכן יאמר '''{{צ|זימן}}''' אדם זה '''{{צ|בתוך הקן}}''' - הוא בית המדרש. '''{{צ|ומצאה}}''' ידו ללמוד '''{{צ|חוץ לקן אסורים. 
ואם אין סביבותיהם קן אחר}}''' - היינו בית המדרש אחר, '''{{צ|הרי אלו מותרים}}'''.

'''{{צ|והני מילי במדדין}}''' שמקיימין משחז&quot;ל {{צ|השותל עצמו מחבורה לחבורה}} ע&quot;פ שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}, והיינו שמדדה ממקום למקום. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''' כלומר כי כאשר הם מדדים והולכים מחבורה קרוב הוא להשלים את חוקם. ונוסף עוד ככל היוצא מפיהם יעשו. אבל מפריחים שהם חלק השלימים כדאיתא בתיקונים {{צ|אפרוחין לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון דאינון פקודין דעשה}}. נמצא כי מפריחים הם חלק אותם דגדפין דילהון שלמים לפרחא בהון.

ובענין שאמרנו בגוהרקא דר' חייא שהיתה פורחת ועולה מאליה למתיבתא דרקיעא וכדאיתא פרשת שלח לך דף קס&quot;ז {{ממ זהר|ג|קסז|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר טול דא ועיין ביה עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו וכו'}}. ולכן אסורים אלא צריך להשלים מה שנדר ללמוד באותו מקום קבוע. ואפילו יש קן אחר - היינו בית המדרש אחר בתוך חמשים אמה קרוב לו, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראות מבית המדרש זה, היינו קן זה, כיון שאין מפריחים אלא מדדים והולכים מחיל אל חיל משום דכל היכא דמדדה והולך ללמוד ולא הדר חזי לקוניה בית המדרש קבוע שלומד שם לא הדר.


'''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וכו'}} כמו שאמרו חז&quot;ל עתידים להביא דורון למלך המשיח וכו', ונאמר {{צ|והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך}}. והענין מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים הובא למעלה עת אשר שלט האדם בליעל באדם דקדושה אלו ישראל (&lt;small&gt;וכדאיתא בתוספות {{צ|האדם}} - הם עכו&quot;ם. {{צ|אדם}} אלו ישראל שנאמר {{צ|אדם אתם}}&lt;/small&gt;), הוא {{צ|לרע לו}}.  וסימן לדבר מה שמשה(?) הארון בשדה פלשתים וסוף שלחו אותו בכבוד ונתנו לו מתנות - כך עת אשר שלט האדם בליעל ולוקח אותם הנשמות - סוף כי מחזירים אותם ומוציאים עמהם מן הבירורים אשר שם {{צ|ומביאים מנחה לה'}} - היינו מ&quot;ש {{צ|ההוא עמא דארעא כל מה שנתן יעקב לעשו עתידים להחזיר אותם למלך המשיח שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. יביאו לא נאמר אלא ישיבו}}. דקשה שהרי הדורונות אלו נתן אותם יעקב לעשו. מה טעם למלכי תרשיש ואיים ימצא להשיבם? והם לא לקחו כלום משל יעקב?

אמנם הענין הוא סמך דקא סמך על פסוק זה. אמנם סוד הדבר כי אותם דורונות ששלח יעקב (סטרא דקדושה) לעשו (היינו סטרא אחרא), היינו לתת לו מקום ליינק מן הקדושה כדי שלא יקטרג. הוא מ&quot;ש הרשב&quot;י ע&quot;ה דהיינו אפילו בגו קדושה דילן, הם התפילין, מוציאין אותם שתי שערות לחוץ לתת לקליפה מקום לינק. ותדע כונת שני שערות הללו הם סוד {{צ|שני גדיי עיזים}} שאמרה רבקה ליעקב לעשות ליצחק כדי שיתרצה, והם שני שעירי יום הכפורים. ולכן לעתיד שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} מחזירים דורונות הללו סטרא אחרא למלך המשיח, סטרא דמהימנותא, עם היהודים שמביאים (שהם הנשמות שהלכו בגלות בסטרא אחרא). 

ולכן בא הדין בגשמי בענין יום טוב שהוא רמז לזמן הגאולה, על יום טוב באנו הסעודה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק וחוזרים כל הנשמות - אז חוזר על הסעודה שאכל יצחק השני גדיים.

ולכן '''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל}}''' - ירצה לכלול שני דברים הבאים כאחד. כי עכו&quot;ם הם מביאים יהודי דורון הוא עצמו. ודורון אחר נמי עמו כאמור הביא '''{{צ|בני יונה}}''' נשמות שהם בנים לאותה יונת אלם רחוקי' מלכות שמים שנעשית יונה אלמת מפני שהיא רחוקה בגלות כמעשה בריב&quot;ק ששמע בת קול מנהמת כיונה ואומרת {{צ|אוי שחרבתי את ביתי וכו' והגלתי את בני לבין האומות}}. 

והם '''{{צ|קטנים}}''' - מקטני אמנה. לא גלו מארצם עד שאבדה מהם האמנה שנאמר {{צ|שוטטו בחוצות ירושלים וכו' אם יש איש מבקש אמונה ואסלח לה}}. ואלו הם שמביא '''{{צ|משובכות שלו שיש לו בעיר}}''' - הם המדורות והמקומות של סטרא אחרא בכל עולם ועולם. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - שהרי מעצמו מביאים אותם. '''{{צ|מותרים}}''' לאכול אותם ביום טוב. והדוגמא שלהם נמצא נמי ביום טוב בזמן הזה דיש בני יונה (הנשמות שהם בנים של השכינה כאמור) והם קטנים ויוצאים מגהינם. ועכו&quot;ם מביאים אותם כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל מאי גהינם, כי מלאכי חבלה מביאים הנשמות מגהינם לפתח גן עדן ואומרים להם הנם. והיינו מ&quot;ש שמביאים אותם לישראל דורון.

וזה שמביאים משובכות הם המדורות של גהינם שהם קרוב לעיר של הקדושה - הוא גן עדן. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' שהרי הם עצמם מביאים אותם - '''{{צ|מותרים}}'''.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אדם כי יקריב וכו' - אלו תלמידי חכמים. מן הבהמה - אלו עמי הארץ}}. והטעם לפי שעושה מעשה בהמה. והנה לכן הוא נשחט כבהמה כההיא דאמר השטן לריב&quot;ל {{צ|אלמלא חיישנא ליקרא רב דברייתא פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. והנה נתבאר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}} הוא חרב {{קיצור|מ&quot;ה|מלאך המות(?)}} לפי כי {{צ|כי חמה עונות חרב}}, ר&quot;ל פעמים השוחט הוא המשחית הנקרא 'חמה'. דאף על גב שנאמר {{צ|חמה אין לי}} - שהרג אותו משה רבינו ע&quot;ה - הרי אמרו חז&quot;ל תרי חמה הוו. ולמה יפחד האדם יותר מזה {{צ|למען תדעון שדון}} מלשון {{צ|שריוה לביבר}} כי הנשחט על ידי חמה עליו נאמר {{צ|ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו}}. ולכן אותו המאכיל טרפות לישראל אמר החכם ארפוניה דיכלון יתיה כלביא, כי אז טוב לו ולא יאכלו נפש הכלבים הרוחניים הקליפה שנאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}} לאדם. ולכן אינו אומר {{צ|אותה}}. ולכן אמר {{צ|לכלב}} בניקוד הוא שנ' בו {{צ|מיד כלב יחידתי}}.

ולכן בא בגשמי שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טרפה לא יהא רשאי להפשיטה. וכן נמי טוב שלא לבדוק מעשיו של אדם זה. דמאחר כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אחרי מות קדושים אמור}}, ובזה תלוי ואזנך תשמענה דבר מאחריך כי זהו בן העולם הבא. לכן טוב לו שלא לפרש מעשיו. שאם ימצא אז טרפה לא יהיה רשאי להפשיטה כי הנה אז מלבישים את הנשמה בגדים הצואים כדאיתא פרשת שלך לך, ומורידים את הנשמה לגהינם. ולכן לא יבדוק מעשיו כלל כיון שמת לא יעיר כל חמתו.


'''{{צ|אם נמצאת טרפה אסור לטלטלה}}''' - לפי שנאמר {{צ|ואת נפש אויביך יקלענה}}, ומורידין אותה לגהינם. אמנם לא כן יעשה לו אם מת ביום טוב. ולכן '''{{צ|אסור לטלטלה}}'''. '''{{צ|אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם}}''' - שהרי נתבאר בזוהר פרשת משפטים {{צ|לעם נכרי לא ימשול למכרה}} לנשמה כאשר האדם עשה תשובה. אבל בזה שמת ולא עשה תשובה - ולכן היה טרפה, שכך הוא טרפה מחיים. ולכן מוכרה לעכו&quot;ם שהוא עם נכרי הנזכר. 

אמנם יהיה '''{{צ|בדרך שהתירו מכירה לישראל}}''' הצדיק כדלקמן, '''{{צ|שלא ישקול}} מעשיו, '''{{צ|ולא יזכור לו סכום דמים}} ממעשיו, לא במדה ולא במשקל. אבל '''{{צ|אם אינו מאמינו}}''' לעכו&quot;ם שהרי אין בהם סטרא דמהימנותא - לכן '''{{צ|לוקח ממנו משכון}}''' מן הטוב והמובחר הנמצא בו דלא סגי בלאו הכי דכתיב {{צ|ואתה מחיה את כולם}}. כי כאשר לוקח המשכון הוא נותן דמיו לאלתר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם שנאמר {{צ|עת אשר שלט האדם באדם לרע לו}} ודאי כדלעיל.


חזרנו לענין ראשון, לבאר הדינים האלו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה. והכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - כי הנה כל מין העוף הוא מכונה למלאכי השרת כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ועוף יעופף על הארץ - אלו המלאכים שנבראו בשני}}. ולכן יהיה {{צ|יוני שובך}} הם המלאכים שהם בעולמות, {{צ|ויוני עלייה}} הם אותם שמעלים הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ח {{ממ זהר|ב|קלח|א}} וזה לשונו: {{צ|בשעתא דאינון חיות נטלי כרסייא לארמא ליה לעילא אינון אמרי תושבחתא דא וכו'}}. והם סוד תורים ובני יונה כדאיתא בזוהר. והיינו {{צ|יוני עלייה}}.  '''{{צ|וצפרים שקננו בטפיחים}}''' בהיכלות שבעולמות שנאמר {{צ|ודרור קן לה}}. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי נתבאר למעלה בענין מה שאמר הכתוב {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} שלכן הם דוחים סטרא אחרא למטה כדי שלא להתערב ערלה. ולכן בגשמי נמי אסור לצודן. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}''' - היא הזמנה הנ&quot;ל מפרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב}}, כי כשם דקדש עילאה זמינת לכל אינון כתרין עלאין וכו' כך קדש תתאה זמינת לכל חילהא. אמנם פרטים אלו יוני שובך ויוני עליה וצפרים - אף על גב שקננו למטה - אין צריכים זימון. שהרי בלאו הכי אינון חילהא. והיינו מ&quot;ש '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}'''.

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' - הם חילהא הנזכר. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מלאכיו רוחות, לפי שהם מסטרא דההוא נער שנאמר {{צ|ונער קטון נוהג בם}} - הם נקראים 'קטנים'. ואלו '''{{צ|אין מפריחין}}''' את הכסא למעלה. אבל הגדולים מפריחים אותו. אמנם הקטנים הנזכר '''{{צ|מותר לצודן}}''' סטרא אחרא. ולכן '''{{צ|צריכים זימון}}''' כנזכר.


'''{{צ|כיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - כי כן נמי כאשר קדש תתאה זמין לכל חילהא מבערב הוא מזמין אותם בגין לאעטרא להו. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' ממקומם. אך האומר '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' בלבד - לא סגי כאמור.


'''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' - כל אותם {{צ|קיצור|מ&quot;ה|מלאכי השרת}}, '''{{צ|ואינו צריך אלא שנים מהם}}''' - הם העיקר המעלים את הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת צו דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ג|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי מכל אינון עופין לא מקרבין אלא מן התורים או בני יונה. אלא רזא דאמה דאתכשר בדא פסול בדא, דא ימינא ודא שמאלא וכו' עוף לימינא ודא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל. דא לימינא ודא לשמאלא. ובגין כך מקרבין תרין אלין לסלקא רוח קדשא וכו' ואתקשרת אתתא בבעלה למהוי חד וכו'}}. 

למדנו כי העיקר הם זוג אחד שנמצא בהם צורך. ולכן '''{{צ|אינו מועיל זה הזימון}}'''.


'''{{צ|אם זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים}}''' מצד הדין ולבנים מצד החסד. כי כן צריך כמ&quot;ש במאמר {{צ|דא ימינא ודא שמאלא}}. '''{{צ|והם נבדלים בקינים במחיצה}}''' - כי כן ההיכלות נבדלים זה מזה. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורים}}''' - דחיישנן שנתחלפו בכחות החיצונים, כי גם זה לעומת זה עשה ה'.  '''{{צ|אלא אם כן מכירן}}''' - והיינו בגשמי. אבל למעלה - לא כן הוא. כי הקדוש ברוך הוא לא נעלם ממנו דבר.


'''{{צ|זימן שלשה ומצא שנים מותרים}}''' - כי כך המדה למעלה בשנים שהם זוג אחד סגי.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - כבר נתבאר כי הקן הוא כינוי להיכל שהם בתוכו. ולכן כאשר מצאם לפני הקן איפשר שהם אחרים בגשמי. ולכן אסורים. '''{{צ|ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים}}'''. אמנם למעלה נמצא קן אחר הוא היכל אחר כי קרוב הוא. 

'''{{צ|הני מילי במדדין}}''' והולכים מהיכל להיכל ומעולם לעולם. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''', שמפריחים הכסא למעלה, אסורין מליקח אותם.

או יהיה נמי {{צ|מדדין}} הם הכיתות מצד השמאל, ו{{צ|מפריחין}} הם מצד הימין המבריחים סטרא דשמאלא שלא יבאו לראות כבלע את הקדש. ולכן אסורים ביום טוב שהרי הותרו להם אוכל נפש כנ&quot;ל. 

'''{{צ|ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו}}''' מפני כי הוא מהיכלות סטרא אחרא מקן הקדוש שלו, לכן כיון שאין מפריחין אלא מדדין - מותרים. '''{{צ|דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקיניה}}''' הקדוש '''{{צ|לא מדדה}}''' כאמור.


==קטע זמני==
עוד לאלוה מילין בדינים הללו.  וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - הם מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד וזה לשונו: {{צ|דבכל שעתא דישראל עבדין חושבנין לירחין וזמנין קדוש ברוך הוא אתקין תיבה גו אינון רקיעין ואעבר כרוזא הא בני לתתא קדשו ירחא וזמנא אתקדשו כולכו לעילא ועביד לכל חילי דשמיא דמתקדשין כחדא בעמא קדישא וכולהו נטרין כחדא נטירא חדא וכו' וכדין משיך קב&quot;ה משיכו דשבע דרגין לתתא בההוא דרגא דאתאחד בהו באינון שבע שבתות. ואיתימא והא שיתא אינון ולא יתיר? אלא כדין אימא יתבא על אפרוחין ואשתכחא רביעא עלייהו ואנן פרחין לה ונטלין אינון שית בנין בהא דרגא לקיימא דכתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך וכו'}}.

והנה אפרוחים הללו הם מכונים ליוני שובך ויוני עלייה, כי כאשר האם רובצת עליהם נקראים {{צ|יוני שובך}}, וכאשר פרחין לה לעילא נקראים {{צ|יוני עלייה}}. 

ו'''{{צ|צפורים}}''' - מצד ההוא צפור, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - בהיכלות הבריאה, '''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי זה אשר צדין הם ישראל כמ&quot;ש בסוף המאמר וזה לשונו: {{צ|ישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא. מה עבדי? מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא מלחשי לגבה לחישו בתר לחישו וההוא צפורא דחייש לאינון לחישין ולאינון קלין דקא מלחשי לגב' אע&quot;ג דאיהי תחות גדפי אימהא זקפת רישהא ואסתכלת לגבי ההוא לחישו דקלא ופרחת לגבייהו וכו'}}.

הנה מבואר מדברי זה המאמר כי ישראל הם צדין צפור זה ולכן {{צ|אסור לצודן}} שלא במקומם. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל בהם}}''' כדרך שישראל מזמנים למדות הללו במקומם. 

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' שהם באצילות והם מסטרא דדכורא, אסור לצודן כאמור. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מסטרא דנוקבא שנאמר {{צ|ברחל בתך הקטנה}} וכדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|עיר קטנה}}, '''{{צ|שאין מפריחין}}''' למטה, '''{{צ|מותר לצודן}}''' בכי האי גוונא כי ישראל צדים אותם על דרך האמו(?).  '''{{צ|אבל זימון צריכים}}'''. ועל ידי הזימון שעושים להם ישראל למטה כנזכר.


'''{{צ|כיצד הוא הזימון וכו' אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - לפי כי כבר נתבאר למעלה כי כל ענין מצוה צריך להמצא בו מחשבה דיבור מעשה. ולכן כנגד הדיבור צריך שיצא מפיו ויאמר &quot;זה וזה&quot; הם המדות הנזכר. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' באותה שעה. אבל באומר דרך סתם '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' - לא סגי רק צריך שלימות הדיבור להשלים הזימון שעושים לייחדא אתתא בבעלה כאמור.


'''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' אשר נכנסו שם יונים אלו, '''{{צ|ואינו צריך אלא לזוג}}''' כנגד חתן וכלה, '''{{צ|אינו מועיל}}''' לעשות הייחוד בסגנון זה הנזכר.


'''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה אסור}}''' - לפי כי למעלה אע&quot;ג כי שנים הם חתן וכלה, אמנם שלשה הם - תפארת ישראל ויסוד ומלכות יחדיו. ומפני שמראה פירוד ח&quot;ו - לכן אסור - שהרי גוף וברית חשבינן חד. 

וכן '''{{צ|זימן לבנים}}''' מצד החסד, '''{{צ|ומצא שחורים}}''' מצד הדין. או להפך מזה. מאחר שהם '''{{צ|בקינים נבדלים}}''' היינו בתוך ההיכלות של הקדושה ונתחלפו זה בזה. והנה למעלה לא יתכן להיות כן. אמנם למטה בגשמי כי איפשר להיות מתחלפים זה בזה - לכן הם אסורים מפני כי מאחר שמעשה האדם הגשמי הוא עושה רושם למעלה - לכן איפשר שהם מתחלפים של דין בשל רחמים, והוא פגם גדול לשנות המדות העליונות כאמור.

ועוד ימצא ספק אחר מלבד זה. דמאחר דקים לן כי גם זה לעומת זה עשה ה' - לכן גם ימצא כי מסטרא אחרא כחות מהם לפנים מסטרא דלבן הארמי. ושחורות נמי מסטרא דלילית אוכמתא כדאיתא פרשת תצא. ולכן חיישינן שמא נתחלפו אלו היונים בזולתם שאינם מאותם שובכות שלו. ובזה גם למעלה מתחלפים כי במקום הכחות הקדושים נזדמנו כחות הטומאה. ולכן צריך להכיר אות' ונמלט מן הספק זה.


'''{{צ|זימן בתוך הקן}}''' - הוא מורה על אות' יונה ה*תה בתוך הקן שלה כמו שאמר הכתוב {{צ|גם צפור מצאה בית ודרור קן לה}}. '''{{צ|ואחר כך מצא לפני הקן}}''' - שמורה על מה שאמר הכתוב {{צ|כצפור נודדת מקינה}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא. נודדת מקינה - דא ירושלים}}. והוא ירושלים העליונה. ולכן הם '''{{צ|אסורים}}'''.

'''{{צ|ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים}}''' - והוא כי הנה ידענו כי לעומת ההיכלות של הקדושה יש כנגדם היכלות הטומאה כדאיתא בזוהר פרשת פקודי. ולכן בזמן שיש שם קן אחר - הוא מורה על היכל של הטומאה שהוא מ'אל אחר' אשר כנגד היכל של הקדושה, וחיישינן כי הלכה שם השכינה בגלות ואז הם אסורים כאמור. כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|גלו לבבל שכינה עמהם וכו' עד גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר מי זה בא מאדום}} כלומר השכינה היא גולה בתוך אותה הקליפה, וכדאיתא בתיקונים: {{צ|באלין קליפין אתלבש קוב&quot;ה בגין לנטרא להו לישראל}}. 

אבל '''{{צ|בזמן שאין שם קן אחר}}''' כי אין חשש מזה, אף על גב שיצא חוץ לקן יהיה לטובה בסוד מה שאמר הכתוב {{צ|דודי ירד לגנו}} לעולם הזה כמו שאמרו חז&quot;ל. וזה {{צ|לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. וכן הענין בכל סטרא דקדושה בזמן שהולכת בגלות גם כן הם בסוד {{צ|הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון}} - כולהון קשרי אבלא על דא. מה שאין כן כאשר אינה הולכת בגלות. ולכן הם '''{{צ|מותרים}}'''.

במה דברים אמורים '''{{צ|במדדין}}'''. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין}}''' - הם אותם של המרכבה הם הגדולים הפורחים עמה בכל מקום כמו שאמר הכתוב {{צ|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו וכו'}} ונאמר {{צ|היא מתהלכת בין החיות}} ומתרגמינן {{צ|שכינת יקרא}}. ולכן מפריחין אסורים בגשמי לפי שמורה גלות לשכינה ולהם, אבל במדדים '''{{צ|אפילו יש קן אחר}}''' היינו היכל מהיכלות הטומאה '''{{צ|בתוך חמשים אמה}}''' כלומר כמו שיש בסטרא דקדושה חמשים שערי בינה (כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|חמשים שערי בינה נבראו בעולם}}) - כך יש כנגדן בתמורה כדאיתא בזוהר שנאמר {{צ|הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה}}. 

ולכן יאמר אפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה של הקדושה, לפי שהיכלות הטומאה הם לאחור ואין יכול לראותו מפני כי זה הוא סטרא דימינא - אור, ואותו מסטרא אחרא הוא חשך. כיון שאינם מפריחין אלא מדדין - כך הוא משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה לצד הקדושה לא מדדה. ולכן הם מותרים בידוע אינו שולט בהם הקליפה.


'''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה מ&quot;ש בזוהר פרשת קרח {{להשלים}}


---------------</text>
      <sha1>cnrdweqkf3isc5ti731g78dzlymt8b3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415805</id>
      <parentid>1415774</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T07:43:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86035" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}}  

;סימן תצ&quot;ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י&quot;ז סעיפים

;* אין צדין דגים מן הביברים.

;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו.

;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו.

;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא.

;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין.

;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון.

;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר &quot;הבא מצודה ונצודנו&quot; - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. 

;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה.

;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים.

;* כיצד הוא הזימון? אומר &quot;זה וזה אני נוטל למחר&quot;. ואין צריך לנענעם. אבל באומר &quot;מכאן אני נוטל למחר&quot; לא סגי.

;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל.

;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן.

;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים.

;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים.  והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה.

;* עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים.

;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. 

;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון.

==טור ברקת==
הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. 

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ&quot;ש הסבא דמשפטים דף צ&quot;ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב&quot;ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. 

ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ&quot;ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין  דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור).


עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ&quot;ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. 

הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע&quot;ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר.

ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר.


'''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א&quot;ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. 

ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}.  הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר&quot;א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. 

ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו.  '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. 

'''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר&quot;ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז&quot;ל.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין  הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. 

גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע&quot;ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע&quot;ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה.

ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. 

'''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. 

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב &quot;עת אשר שלט האדם באדם לרע לו&quot; - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. 

והיינו מ&quot;ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור.


'''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב.

אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. 

אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע&quot;ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא  מת מחיים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ&quot;ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ&quot;ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב.

אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא &quot;ספק מוכן&quot; זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה.  

ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד  העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. 

ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ&quot;ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''.

או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ&quot;ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ&quot;ל. 

וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ&quot;ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל.

והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם.

'''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו.

'''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק.


עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב.

וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. 

והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''.  והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ&quot;ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}.

הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום.


'''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}'''  - הנה נתבאר למעלה מ&quot;ש בזוהר פרשת קרח מ&quot;ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו&quot;ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ&quot;ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו &quot;דגים ועופות וחיה&quot;, הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. 
וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}.

וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}.

וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה.

ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''.

ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע&quot;ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה.

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל.


'''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. 

והיינו מה שאמר רבי שמעון ע&quot;ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע&quot;ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין  מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז&quot;ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). 

והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ&quot;ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד&quot;א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. 

הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב&quot;ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז&quot;ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים.

ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ&quot;ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז&quot;ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. 

ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם.

אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}.

'''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה.

'''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו&quot;ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה.

'''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר.


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו&quot;ע (ט' - יז')]'''}}

הנה ביארנו למעלה כי כל אלו הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. 

'''{{צ|אסור לצודן}}'''  - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך - אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור.

והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר בהקדמת התיקונים וזה לשונו: {{צ|דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא גם צפור מצאה בית תמן וכו' דלית סוכלתנו למנדע לקדוש ברוך הוא כאלין מארי קבלה ואלין עבדין לה דירה ולקדוש ברוך הוא ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחות דילה. אבל אפרוחי לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון וכו'}}.

ולכן יאמר נא '''{{צ|הני מילי בגדולים}}''' שיש להם כח לפרוח ולעלות מפני שיש להם מעשים. אבל בקטנים לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון. ואלו '''{{צ|מותר לצודן}}''' מפני מעשה התחתונים. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' להעלות אותם למעלה שמזמין אותם לעלות על ידי הכרוז כאמור בפסוק {{צ|על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}}.


ואם כה נאמר כי {{צ|טפיחין}} הללו הם מדורות של גהינם בתוך סטרא אחרא. והכי קאמר: '''{{צ|יוני שובך ויוני עליייה}}''' שהם נשמות שונות זו מזו כנזכר לעיל, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - הוא הנזכר אצלי בפסוק {{צ|עוברי בעמק הבכא}} {{ממ|תהלים|פד|}}, הם הצדיקים שעוברים בגיהנם כדי להעלות משם רשעים שהרהרו תשובה ולא עשו כדאיתא בזוהר. ועל עיקר זה יאמר יונים אלו נשמות הצדיקים הנקרא יוני שובך, {{צ|ויוני עלייה וצפרים}} נמי {{צ|שקננו בטפיחים}} ואין יושבים שם בדרך קבע אלא שקננו בלבד. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' - שלא תאמר מאחר שנכנסו לגהינם צדין אותם שם סטרא אחרא זמן מה עד שיצאו, מאחר שהם הלכו לשם להוציא נשמות רשעים אלו - דע לך כי אסור לצודן סטרא אחרא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' - משתמע לתרי  אנפי. רוצה לומר כי הנה הרשעים הללו אין זימון מועיל בהם לומר אולי בהיותם בעולם הזה לא היה מי שמוכיח אותם, ולכן לא עשו תשובה. דע כי אלו מאותם כי אין זימון מועיל בהם - הוא ענין התראה. ולכן מתו ולא עשו תשובה. ושמא תאמר ולמה יהיה צריך הצדיק להכנס בגהינם כדי להוציא אותם ויהיה להם התעוררות לעלות משם. ולכן יאמר כי {{צ|אין זימון זה מועיל בם}} וצריך כח מן הצדיק העובר דרך שם כדי להוציא אותם משם. 
וגם משמע על הצדיק העובר דרך שם כי אסור לצוד אותו. ואף על גב כי סטרא אחרא הוא מכמין לו - אין זימון זה מועיל בהם. 

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' הצדיקים. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' הצדיקים שהם בלתי שלמים בכל עניינם, '''{{צ|שאינם מפריחין מותר לצודן}}''' - הוא מה שאמר ההוא צורבא מרבנן לאליה זכר לברכה {{צ|הראיני רבנן כד סלקין למתיבתא דרקיעא. א&quot;ל בכולהו מסתכל חוץ מגוהרקא דרבי חייא. א&quot;ל מאי סימניה? א&quot;ל כולהו מלאכי השרת מעלים אותם וגוהרקא דרבי חייא הוא מעצמה עולה}}.  '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' לפי שהם קטנים - הוא מה שאמר בזוהר פרשת ויקהל {{צ|וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}} - הוא אותו הכרוז המכריז על נשמת הצדיק לעלות למעלה ולא סגי בלאו הכי.


'''{{צ|וכיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו כי מחשבה מועלת לדברי תורה. והענין כי הנה כאשר יחשוב האדם בדעתו &quot;אני לומד למחר כך וכך&quot; - אין יכולת בידו עוד לקיים כונתו לפי כי היצר מקטרג אותו. אמנם שנינו {{צ|האומר פרק זה אשנה למחר - הרי זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל}} - משמע כי הדיבור מועיל לקיים דברו. ולכן יאמר עצה טובה לאדם: '''{{צ|כיצד הוא הזימון}}''' להועיל לאדם. יאמר כי צריך שיאמר מפיו '''{{צ|זה וזה אני נוטל למחר}}''' - היינו להורות את בני ישראל כי הנה הדיבור מועיל. ודווקא שיאמר מהו שעתיד ללמוד למחר.

'''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' במעשה. '''{{צ|אבל באומר מכאן אני נוטל למחר}}''' בענין לימוד הותרה - לא סגי עד שיאמר כך וכך פרקים אני לומד.


'''{{צ|אם זימן כל השובך והוא אינו צריך אלא זוג אחד}}''' - היינו כי אדם זה אמר ללמוד תורה הרבה והוא אינו צריך לזווג אחר{{הערה|אולי יש להגיה כאן '''והוא אינו צריך אלא לזווג אחד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, שאינו למוד ללמוד הרבה. '''{{צ|אינו מועיל}}''' זה הזימון ופשיטא הוא כי לא יכול להשלים מה שאמר שהרי המחשבה מועלת לדברי תורה.


'''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה}}''' - הלא זה דברי בפסוק {{צ|טוב אשר לא תידור וכו'}} כי יאמר החכם פעמים האדם יעשה כדי לזרז עצמו בלימוד ואומר &quot;הנה אני לומד בכל יום ה' פרקים ולכן רצוני לידור ללמוד עשרה&quot;, שאם תמצא לומר שלא אשלים העשרה לא אפחות מהחמשה ראשונים. ולכן יאמר טוב שלא תדור ביותר משתידור ולא תשלם. 

ולכן יאמר אם זימן עצמו ללמוד ב' פרקים ומצאה ידו ללמוד שלשה. או '''{{צ|אם זימן שחורים ולבנים}}''' הם דיני טומאה וטהרה, '''{{צ|בקינים המובדלים במחיצה}}''' - היינו מה ששנינו {{צ|קינים ופתחי נדה הם הם גופי הלכות}}, והם מובדלים זה מזה במחיצה בדיני חציצה נמי. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים}}''' - נתחלף לו בענין הלימוד דהיינו שלמד טומאה במקום טהרה או למד טהרה במקום טומאה. '''{{צ|אסורין אלא אם כן}}''', כלומר אסור לעשות כן אלא אם כן '''{{צ|מכירן}}''' - ויש לו קביעות באיזה מהם שלא יהיה רגיל בנדרים כדבר האמור.


זימן ללמוד שלשה דפים או שלשה פרקים ומצאה ידו ללמוד שנים - מותרים. מפני כי על ידי כך ימנע מלידור כאמור.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - להיות אשר חז&quot;ל הגידו אצל {{צ|נשכימה לכרמים - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}, הלא הם מקום הלומדים תורה. ולכן יאמר '''{{צ|זימן}}''' אדם זה '''{{צ|בתוך הקן}}''' - הוא בית המדרש. '''{{צ|ומצאה}}''' ידו ללמוד '''{{צ|חוץ לקן אסורים. 
ואם אין סביבותיהם קן אחר}}''' - היינו בית המדרש אחר, '''{{צ|הרי אלו מותרים}}'''.

'''{{צ|והני מילי במדדין}}''' שמקיימין משחז&quot;ל {{צ|השותל עצמו מחבורה לחבורה}} ע&quot;פ שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}, והיינו שמדדה ממקום למקום. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''' כלומר כי כאשר הם מדדים והולכים מחבורה קרוב הוא להשלים את חוקם. ונוסף עוד ככל היוצא מפיהם יעשו. אבל מפריחים שהם חלק השלימים כדאיתא בתיקונים {{צ|אפרוחין לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון דאינון פקודין דעשה}}. נמצא כי מפריחים הם חלק אותם דגדפין דילהון שלמים לפרחא בהון.

ובענין שאמרנו בגוהרקא דר' חייא שהיתה פורחת ועולה מאליה למתיבתא דרקיעא וכדאיתא פרשת שלח לך דף קס&quot;ז {{ממ זהר|ג|קסז|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר טול דא ועיין ביה עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו וכו'}}. ולכן אסורים אלא צריך להשלים מה שנדר ללמוד באותו מקום קבוע. ואפילו יש קן אחר - היינו בית המדרש אחר בתוך חמשים אמה קרוב לו, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראות מבית המדרש זה, היינו קן זה, כיון שאין מפריחים אלא מדדים והולכים מחיל אל חיל משום דכל היכא דמדדה והולך ללמוד ולא הדר חזי לקוניה בית המדרש קבוע שלומד שם לא הדר.


'''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וכו'}} כמו שאמרו חז&quot;ל עתידים להביא דורון למלך המשיח וכו', ונאמר {{צ|והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך}}. והענין מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים הובא למעלה עת אשר שלט האדם בליעל באדם דקדושה אלו ישראל (&lt;small&gt;וכדאיתא בתוספות {{צ|האדם}} - הם עכו&quot;ם. {{צ|אדם}} אלו ישראל שנאמר {{צ|אדם אתם}}&lt;/small&gt;), הוא {{צ|לרע לו}}.  וסימן לדבר מה שמשה(?) הארון בשדה פלשתים וסוף שלחו אותו בכבוד ונתנו לו מתנות - כך עת אשר שלט האדם בליעל ולוקח אותם הנשמות - סוף כי מחזירים אותם ומוציאים עמהם מן הבירורים אשר שם {{צ|ומביאים מנחה לה'}} - היינו מ&quot;ש {{צ|ההוא עמא דארעא כל מה שנתן יעקב לעשו עתידים להחזיר אותם למלך המשיח שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. יביאו לא נאמר אלא ישיבו}}. דקשה שהרי הדורונות אלו נתן אותם יעקב לעשו. מה טעם למלכי תרשיש ואיים ימצא להשיבם? והם לא לקחו כלום משל יעקב?

אמנם הענין הוא סמך דקא סמך על פסוק זה. אמנם סוד הדבר כי אותם דורונות ששלח יעקב (סטרא דקדושה) לעשו (היינו סטרא אחרא), היינו לתת לו מקום ליינק מן הקדושה כדי שלא יקטרג. הוא מ&quot;ש הרשב&quot;י ע&quot;ה דהיינו אפילו בגו קדושה דילן, הם התפילין, מוציאין אותם שתי שערות לחוץ לתת לקליפה מקום לינק. ותדע כונת שני שערות הללו הם סוד {{צ|שני גדיי עיזים}} שאמרה רבקה ליעקב לעשות ליצחק כדי שיתרצה, והם שני שעירי יום הכפורים. ולכן לעתיד שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} מחזירים דורונות הללו סטרא אחרא למלך המשיח, סטרא דמהימנותא, עם היהודים שמביאים (שהם הנשמות שהלכו בגלות בסטרא אחרא). 

ולכן בא הדין בגשמי בענין יום טוב שהוא רמז לזמן הגאולה, על יום טוב באנו הסעודה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק וחוזרים כל הנשמות - אז חוזר על הסעודה שאכל יצחק השני גדיים.

ולכן '''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל}}''' - ירצה לכלול שני דברים הבאים כאחד. כי עכו&quot;ם הם מביאים יהודי דורון הוא עצמו. ודורון אחר נמי עמו כאמור הביא '''{{צ|בני יונה}}''' נשמות שהם בנים לאותה יונת אלם רחוקי' מלכות שמים שנעשית יונה אלמת מפני שהיא רחוקה בגלות כמעשה בריב&quot;ק ששמע בת קול מנהמת כיונה ואומרת {{צ|אוי שחרבתי את ביתי וכו' והגלתי את בני לבין האומות}}. 

והם '''{{צ|קטנים}}''' - מקטני אמנה. לא גלו מארצם עד שאבדה מהם האמנה שנאמר {{צ|שוטטו בחוצות ירושלים וכו' אם יש איש מבקש אמונה ואסלח לה}}. ואלו הם שמביא '''{{צ|משובכות שלו שיש לו בעיר}}''' - הם המדורות והמקומות של סטרא אחרא בכל עולם ועולם. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - שהרי מעצמו מביאים אותם. '''{{צ|מותרים}}''' לאכול אותם ביום טוב. והדוגמא שלהם נמצא נמי ביום טוב בזמן הזה דיש בני יונה (הנשמות שהם בנים של השכינה כאמור) והם קטנים ויוצאים מגהינם. ועכו&quot;ם מביאים אותם כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל מאי גהינם, כי מלאכי חבלה מביאים הנשמות מגהינם לפתח גן עדן ואומרים להם הנם. והיינו מ&quot;ש שמביאים אותם לישראל דורון.

וזה שמביאים משובכות הם המדורות של גהינם שהם קרוב לעיר של הקדושה - הוא גן עדן. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' שהרי הם עצמם מביאים אותם - '''{{צ|מותרים}}'''.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אדם כי יקריב וכו' - אלו תלמידי חכמים. מן הבהמה - אלו עמי הארץ}}. והטעם לפי שעושה מעשה בהמה. והנה לכן הוא נשחט כבהמה כההיא דאמר השטן לריב&quot;ל {{צ|אלמלא חיישנא ליקרא רב דברייתא פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. והנה נתבאר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}} הוא חרב {{קיצור|מ&quot;ה|מלאך המות(?)}} לפי כי {{צ|כי חמה עונות חרב}}, ר&quot;ל פעמים השוחט הוא המשחית הנקרא 'חמה'. דאף על גב שנאמר {{צ|חמה אין לי}} - שהרג אותו משה רבינו ע&quot;ה - הרי אמרו חז&quot;ל תרי חמה הוו. ולמה יפחד האדם יותר מזה {{צ|למען תדעון שדון}} מלשון {{צ|שריוה לביבר}} כי הנשחט על ידי חמה עליו נאמר {{צ|ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו}}. ולכן אותו המאכיל טרפות לישראל אמר החכם ארפוניה דיכלון יתיה כלביא, כי אז טוב לו ולא יאכלו נפש הכלבים הרוחניים הקליפה שנאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}} לאדם. ולכן אינו אומר {{צ|אותה}}. ולכן אמר {{צ|לכלב}} בניקוד הוא שנ' בו {{צ|מיד כלב יחידתי}}.

ולכן בא בגשמי שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טרפה לא יהא רשאי להפשיטה. וכן נמי טוב שלא לבדוק מעשיו של אדם זה. דמאחר כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אחרי מות קדושים אמור}}, ובזה תלוי ואזנך תשמענה דבר מאחריך כי זהו בן העולם הבא. לכן טוב לו שלא לפרש מעשיו. שאם ימצא אז טרפה לא יהיה רשאי להפשיטה כי הנה אז מלבישים את הנשמה בגדים הצואים כדאיתא פרשת שלך לך, ומורידים את הנשמה לגהינם. ולכן לא יבדוק מעשיו כלל כיון שמת לא יעיר כל חמתו.


'''{{צ|אם נמצאת טרפה אסור לטלטלה}}''' - לפי שנאמר {{צ|ואת נפש אויביך יקלענה}}, ומורידין אותה לגהינם. אמנם לא כן יעשה לו אם מת ביום טוב. ולכן '''{{צ|אסור לטלטלה}}'''. '''{{צ|אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם}}''' - שהרי נתבאר בזוהר פרשת משפטים {{צ|לעם נכרי לא ימשול למכרה}} לנשמה כאשר האדם עשה תשובה. אבל בזה שמת ולא עשה תשובה - ולכן היה טרפה, שכך הוא טרפה מחיים. ולכן מוכרה לעכו&quot;ם שהוא עם נכרי הנזכר. 

אמנם יהיה '''{{צ|בדרך שהתירו מכירה לישראל}}''' הצדיק כדלקמן, '''{{צ|שלא ישקול}} מעשיו, '''{{צ|ולא יזכור לו סכום דמים}} ממעשיו, לא במדה ולא במשקל. אבל '''{{צ|אם אינו מאמינו}}''' לעכו&quot;ם שהרי אין בהם סטרא דמהימנותא - לכן '''{{צ|לוקח ממנו משכון}}''' מן הטוב והמובחר הנמצא בו דלא סגי בלאו הכי דכתיב {{צ|ואתה מחיה את כולם}}. כי כאשר לוקח המשכון הוא נותן דמיו לאלתר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם שנאמר {{צ|עת אשר שלט האדם באדם לרע לו}} ודאי כדלעיל.


חזרנו לענין ראשון, לבאר הדינים האלו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה. והכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - כי הנה כל מין העוף הוא מכונה למלאכי השרת כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ועוף יעופף על הארץ - אלו המלאכים שנבראו בשני}}. ולכן יהיה {{צ|יוני שובך}} הם המלאכים שהם בעולמות, {{צ|ויוני עלייה}} הם אותם שמעלים הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ח {{ממ זהר|ב|קלח|א}} וזה לשונו: {{צ|בשעתא דאינון חיות נטלי כרסייא לארמא ליה לעילא אינון אמרי תושבחתא דא וכו'}}. והם סוד תורים ובני יונה כדאיתא בזוהר. והיינו {{צ|יוני עלייה}}.  '''{{צ|וצפרים שקננו בטפיחים}}''' בהיכלות שבעולמות שנאמר {{צ|ודרור קן לה}}. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי נתבאר למעלה בענין מה שאמר הכתוב {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} שלכן הם דוחים סטרא אחרא למטה כדי שלא להתערב ערלה. ולכן בגשמי נמי אסור לצודן. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}''' - היא הזמנה הנ&quot;ל מפרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב}}, כי כשם דקדש עילאה זמינת לכל אינון כתרין עלאין וכו' כך קדש תתאה זמינת לכל חילהא. אמנם פרטים אלו יוני שובך ויוני עליה וצפרים - אף על גב שקננו למטה - אין צריכים זימון. שהרי בלאו הכי אינון חילהא. והיינו מ&quot;ש '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}'''.

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' - הם חילהא הנזכר. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מלאכיו רוחות, לפי שהם מסטרא דההוא נער שנאמר {{צ|ונער קטון נוהג בם}} - הם נקראים 'קטנים'. ואלו '''{{צ|אין מפריחין}}''' את הכסא למעלה. אבל הגדולים מפריחים אותו. אמנם הקטנים הנזכר '''{{צ|מותר לצודן}}''' סטרא אחרא. ולכן '''{{צ|צריכים זימון}}''' כנזכר.


'''{{צ|כיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - כי כן נמי כאשר קדש תתאה זמין לכל חילהא מבערב הוא מזמין אותם בגין לאעטרא להו. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' ממקומם. אך האומר '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' בלבד - לא סגי כאמור.


'''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' - כל אותם {{צ|קיצור|מ&quot;ה|מלאכי השרת}}, '''{{צ|ואינו צריך אלא שנים מהם}}''' - הם העיקר המעלים את הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת צו דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ג|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי מכל אינון עופין לא מקרבין אלא מן התורים או בני יונה. אלא רזא דאמה דאתכשר בדא פסול בדא, דא ימינא ודא שמאלא וכו' עוף לימינא ודא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל. דא לימינא ודא לשמאלא. ובגין כך מקרבין תרין אלין לסלקא רוח קדשא וכו' ואתקשרת אתתא בבעלה למהוי חד וכו'}}. 

למדנו כי העיקר הם זוג אחד שנמצא בהם צורך. ולכן '''{{צ|אינו מועיל זה הזימון}}'''.


'''{{צ|אם זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים}}''' מצד הדין ולבנים מצד החסד. כי כן צריך כמ&quot;ש במאמר {{צ|דא ימינא ודא שמאלא}}. '''{{צ|והם נבדלים בקינים במחיצה}}''' - כי כן ההיכלות נבדלים זה מזה. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורים}}''' - דחיישנן שנתחלפו בכחות החיצונים, כי גם זה לעומת זה עשה ה'.  '''{{צ|אלא אם כן מכירן}}''' - והיינו בגשמי. אבל למעלה - לא כן הוא. כי הקדוש ברוך הוא לא נעלם ממנו דבר.


'''{{צ|זימן שלשה ומצא שנים מותרים}}''' - כי כך המדה למעלה בשנים שהם זוג אחד סגי.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - כבר נתבאר כי הקן הוא כינוי להיכל שהם בתוכו. ולכן כאשר מצאם לפני הקן איפשר שהם אחרים בגשמי. ולכן אסורים. '''{{צ|ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים}}'''. אמנם למעלה נמצא קן אחר הוא היכל אחר כי קרוב הוא. 

'''{{צ|הני מילי במדדין}}''' והולכים מהיכל להיכל ומעולם לעולם. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''', שמפריחים הכסא למעלה, אסורין מליקח אותם.

או יהיה נמי {{צ|מדדין}} הם הכיתות מצד השמאל, ו{{צ|מפריחין}} הם מצד הימין המבריחים סטרא דשמאלא שלא יבאו לראות כבלע את הקדש. ולכן אסורים ביום טוב שהרי הותרו להם אוכל נפש כנ&quot;ל. 

'''{{צ|ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו}}''' מפני כי הוא מהיכלות סטרא אחרא מקן הקדוש שלו, לכן כיון שאין מפריחין אלא מדדין - מותרים. '''{{צ|דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקיניה}}''' הקדוש '''{{צ|לא מדדה}}''' כאמור.


עוד לאלוה מילין בדינים הללו.  וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - הם מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד וזה לשונו: {{צ|דבכל שעתא דישראל עבדין חושבנין לירחין וזמנין קדוש ברוך הוא אתקין תיבה גו אינון רקיעין ואעבר כרוזא הא בני לתתא קדשו ירחא וזמנא אתקדשו כולכו לעילא ועביד לכל חילי דשמיא דמתקדשין כחדא בעמא קדישא וכולהו נטרין כחדא נטירא חדא וכו' וכדין משיך קב&quot;ה משיכו דשבע דרגין לתתא בההוא דרגא דאתאחד בהו באינון שבע שבתות. ואיתימא והא שיתא אינון ולא יתיר? אלא כדין אימא יתבא על אפרוחין ואשתכחא רביעא עלייהו ואנן פרחין לה ונטלין אינון שית בנין בהא דרגא לקיימא דכתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך וכו'}}.

והנה אפרוחים הללו הם מכונים ליוני שובך ויוני עלייה, כי כאשר האם רובצת עליהם נקראים {{צ|יוני שובך}}, וכאשר פרחין לה לעילא נקראים {{צ|יוני עלייה}}. 

ו'''{{צ|צפורים}}''' - מצד ההוא צפור, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - בהיכלות הבריאה, '''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי זה אשר צדין הם ישראל כמ&quot;ש בסוף המאמר וזה לשונו: {{צ|ישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא. מה עבדי? מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא מלחשי לגבה לחישו בתר לחישו וההוא צפורא דחייש לאינון לחישין ולאינון קלין דקא מלחשי לגב' אע&quot;ג דאיהי תחות גדפי אימהא זקפת רישהא ואסתכלת לגבי ההוא לחישו דקלא ופרחת לגבייהו וכו'}}.

הנה מבואר מדברי זה המאמר כי ישראל הם צדין צפור זה ולכן {{צ|אסור לצודן}} שלא במקומם. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל בהם}}''' כדרך שישראל מזמנים למדות הללו במקומם. 

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' שהם באצילות והם מסטרא דדכורא, אסור לצודן כאמור. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מסטרא דנוקבא שנאמר {{צ|ברחל בתך הקטנה}} וכדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|עיר קטנה}}, '''{{צ|שאין מפריחין}}''' למטה, '''{{צ|מותר לצודן}}''' בכי האי גוונא כי ישראל צדים אותם על דרך האמו(?).  '''{{צ|אבל זימון צריכים}}'''. ועל ידי הזימון שעושים להם ישראל למטה כנזכר.


'''{{צ|כיצד הוא הזימון וכו' אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - לפי כי כבר נתבאר למעלה כי כל ענין מצוה צריך להמצא בו מחשבה דיבור מעשה. ולכן כנגד הדיבור צריך שיצא מפיו ויאמר &quot;זה וזה&quot; הם המדות הנזכר. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' באותה שעה. אבל באומר דרך סתם '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' - לא סגי רק צריך שלימות הדיבור להשלים הזימון שעושים לייחדא אתתא בבעלה כאמור.


'''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' אשר נכנסו שם יונים אלו, '''{{צ|ואינו צריך אלא לזוג}}''' כנגד חתן וכלה, '''{{צ|אינו מועיל}}''' לעשות הייחוד בסגנון זה הנזכר.


'''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה אסור}}''' - לפי כי למעלה אע&quot;ג כי שנים הם חתן וכלה, אמנם שלשה הם - תפארת ישראל ויסוד ומלכות יחדיו. ומפני שמראה פירוד ח&quot;ו - לכן אסור - שהרי גוף וברית חשבינן חד. 

וכן '''{{צ|זימן לבנים}}''' מצד החסד, '''{{צ|ומצא שחורים}}''' מצד הדין. או להפך מזה. מאחר שהם '''{{צ|בקינים נבדלים}}''' היינו בתוך ההיכלות של הקדושה ונתחלפו זה בזה. והנה למעלה לא יתכן להיות כן. אמנם למטה בגשמי כי איפשר להיות מתחלפים זה בזה - לכן הם אסורים מפני כי מאחר שמעשה האדם הגשמי הוא עושה רושם למעלה - לכן איפשר שהם מתחלפים של דין בשל רחמים, והוא פגם גדול לשנות המדות העליונות כאמור.

ועוד ימצא ספק אחר מלבד זה. דמאחר דקים לן כי גם זה לעומת זה עשה ה' - לכן גם ימצא כי מסטרא אחרא כחות מהם לפנים מסטרא דלבן הארמי. ושחורות נמי מסטרא דלילית אוכמתא כדאיתא פרשת תצא. ולכן חיישינן שמא נתחלפו אלו היונים בזולתם שאינם מאותם שובכות שלו. ובזה גם למעלה מתחלפים כי במקום הכחות הקדושים נזדמנו כחות הטומאה. ולכן צריך להכיר אות' ונמלט מן הספק זה.


'''{{צ|זימן בתוך הקן}}''' - הוא מורה על אות' יונה ה*תה בתוך הקן שלה כמו שאמר הכתוב {{צ|גם צפור מצאה בית ודרור קן לה}}. '''{{צ|ואחר כך מצא לפני הקן}}''' - שמורה על מה שאמר הכתוב {{צ|כצפור נודדת מקינה}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא. נודדת מקינה - דא ירושלים}}. והוא ירושלים העליונה. ולכן הם '''{{צ|אסורים}}'''.

'''{{צ|ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים}}''' - והוא כי הנה ידענו כי לעומת ההיכלות של הקדושה יש כנגדם היכלות הטומאה כדאיתא בזוהר פרשת פקודי. ולכן בזמן שיש שם קן אחר - הוא מורה על היכל של הטומאה שהוא מ'אל אחר' אשר כנגד היכל של הקדושה, וחיישינן כי הלכה שם השכינה בגלות ואז הם אסורים כאמור. כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|גלו לבבל שכינה עמהם וכו' עד גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר מי זה בא מאדום}} כלומר השכינה היא גולה בתוך אותה הקליפה, וכדאיתא בתיקונים: {{צ|באלין קליפין אתלבש קוב&quot;ה בגין לנטרא להו לישראל}}. 

אבל '''{{צ|בזמן שאין שם קן אחר}}''' כי אין חשש מזה, אף על גב שיצא חוץ לקן יהיה לטובה בסוד מה שאמר הכתוב {{צ|דודי ירד לגנו}} לעולם הזה כמו שאמרו חז&quot;ל. וזה {{צ|לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. וכן הענין בכל סטרא דקדושה בזמן שהולכת בגלות גם כן הם בסוד {{צ|הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון}} - כולהון קשרי אבלא על דא. מה שאין כן כאשר אינה הולכת בגלות. ולכן הם '''{{צ|מותרים}}'''.

במה דברים אמורים '''{{צ|במדדין}}'''. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין}}''' - הם אותם של המרכבה הם הגדולים הפורחים עמה בכל מקום כמו שאמר הכתוב {{צ|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו וכו'}} ונאמר {{צ|היא מתהלכת בין החיות}} ומתרגמינן {{צ|שכינת יקרא}}. ולכן מפריחין אסורים בגשמי לפי שמורה גלות לשכינה ולהם, אבל במדדים '''{{צ|אפילו יש קן אחר}}''' היינו היכל מהיכלות הטומאה '''{{צ|בתוך חמשים אמה}}''' כלומר כמו שיש בסטרא דקדושה חמשים שערי בינה (כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|חמשים שערי בינה נבראו בעולם}}) - כך יש כנגדן בתמורה כדאיתא בזוהר שנאמר {{צ|הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה}}. 

ולכן יאמר אפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה של הקדושה, לפי שהיכלות הטומאה הם לאחור ואין יכול לראותו מפני כי זה הוא סטרא דימינא - אור, ואותו מסטרא אחרא הוא חשך. כיון שאינם מפריחין אלא מדדין - כך הוא משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה לצד הקדושה לא מדדה. ולכן הם מותרים בידוע אינו שולט בהם הקליפה.


'''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה מ&quot;ש בזוהר פרשת קרח בפסוק {{צ|קריאי מועד}} שהוא לשון הזמנה - {{צ|קראי כתיב}}, לומר כי 'קדש תתאה' (היא חכמת שלמה) זמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון. והיינו במועד כנזכר שם. ולכן כאשר נעשה הזמנה זו לאותה סעודה כמו שאמר הכתוב {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו' אכלו רעים שתו ושכרו דודים}}, הם כל המזומנים מ'קדש עילאה', הם נקראים {{צ|רעים}}. והמזומנים מ'קדש תתאה' נקראים {{צ|דודים}}.  כל אחד כפי המזמין אותו. ולכן אז מתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממושך ומורט}}, דהיינו עכו&quot;ם שהם מביאים שי לה', היינו דורון, מהנשאר מאותם מלכין קדמאין, מאותם '''יש''' עולמות. כי בתחילה היה בונה עולמות ומחריבן עד שברא את אלו ואמר דין הניין לי ודין לא הניין לי. 

ולכן הדורון זה יהיה '''{{צ|בני יונה}}''' - הם הניצוצות של יונה הקדושה הנקראים 'בנים' שלה. כי בתחילה הלכו בגלות שנאמר {{צ|בני ציון היקרים איכה נחשבו לנבלי חרש}}, כי '''נבל'''  הוא הזכר דסטרא אחרא, ונבלה עמו היא הנקבה, ונעשו בתוכם בני נבר(?). ולכן עתידים להביא אותם דורון למלך המשיח שנאמר {{צ|בניך מרחוק יבאו}} {{ממ|ישעיה|ס|}} - הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|למלך שהלך הוא ובניו וחתניו למדינת הים. באו ואמרו למטרונא בניך באו. אמרה תשמחנה כלותי}}. וכבר פירשתי המאמר במקומו נקטינן(?) כי אלו הם הבנים שמביא עכו&quot;ם בני יונת אלם רחוקים הנאמר על תמר כמשחז&quot;ל בשעה שנתרחקו סימניה החותמת והפתילים והמטה שהם סימנים של המלכות כמו שאמרו חז&quot;ל. ולפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תמר עדיין בתמרירות עומדת ובקשו חכמים להמתיקה ולא יכלו}}. 

לכן ביום טוב שני שהוא יום שמחתה, כי שני ימים הם בסוד גוף וברית, אז '''{{צ|עכו&quot;ם מביא דורון בני יונה קטנים}}''' לפי שנאמר {{צ|ושם הקטנה רחל}}. '''{{צ|משובכות שיש לו בעיר}}''' - מאותם היכלות הטומאה שיש לו בעיר. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - לפי כי התחתונים שהם למטה צריך טורח(?) לברר אותם מן הקליפה אבל הללו הם קרובים יותר אל הקדושה, עיר ה' סלה. '''{{צ|מותרים}}''' מפני כי אין צריכים צידה.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - זאת היא הבהמה שאמרו חז&quot;ל שהיא מזומנת לצדיקים לעתיד לבא שנאמר {{צ|והיה השרון לנוה הצאן}}. ונודע כי הצדיקים הם צדיק וצדק. ולפי כי יש כנגדם בתמורה בהמה טמא' והם מרובים כמשחז&quot;ל {{צ|מפני מה מנה הכתוב שור שה כבשים וגו'}} לפי שלא יש טהורים רק אלו והשאר טמאים והם מרובים. 

ולכן בגשמי '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט}}'''. וכן לפי כי '''{{צ|אם נמצא' טרפה}}''' שהיא מצד הקליפה,  '''{{צ|אסור לטלטלה}}''' לפי כי סטרא אחרא נקרא מת ואין לו נענוע כדאיתא בזוהר פרשת פנחס מפני מה ישראל מתנועעים כשלומדים תורה וכו'. אך עכו&quot;ם לא כן. ולכן אסור לטלטלה.

'''{{צ|אבל מוכרה לעכו&quot;ם}}''' מיניה וביה רק '''{{צ|שלוקח משכון}}''' לפי שאין בהם אמונה. ולכן מברר הטוב ההוא שבקרבו שהוא ממושכן שם שלכן המקדש נקרא '''משכן''' לפי שנתמשכן ביד עכו&quot;ם. ולכן עתה לוקח ממנו אותו משכון עד מקו' שמשל' מה שאמר הכתוב {{צ|תחת הנחשת אביא זהב}}, כל מה שנענו מן המקדש המעוז. ואז מתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|בלע המות לנצח}}. אבל לעכו&quot;ם יש כמשחז&quot;ל.


---------------</text>
      <sha1>s636fitr2cn2kt3kuahhix1bqh7ll57</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415807</id>
      <parentid>1415805</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T07:45:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86115" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}}  

;סימן תצ&quot;ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י&quot;ז סעיפים

;* אין צדין דגים מן הביברים.

;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו.

;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו.

;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא.

;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין.

;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון.

;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר &quot;הבא מצודה ונצודנו&quot; - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. 

;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה.

;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים.

;* כיצד הוא הזימון? אומר &quot;זה וזה אני נוטל למחר&quot;. ואין צריך לנענעם. אבל באומר &quot;מכאן אני נוטל למחר&quot; לא סגי.

;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל.

;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן.

;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים.

;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים.  והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה.

;* עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים.

;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. 

;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון.

==טור ברקת==
===סעפים א - ח===
הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. 

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ&quot;ש הסבא דמשפטים דף צ&quot;ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב&quot;ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. 

ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ&quot;ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין  דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור).


עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ&quot;ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. 

הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע&quot;ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר.

ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר.


'''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א&quot;ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. 

ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}.  הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר&quot;א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. 

ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו.  '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. 

'''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר&quot;ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז&quot;ל.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין  הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. 

גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע&quot;ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע&quot;ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה.

ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. 

'''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. 

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב &quot;עת אשר שלט האדם באדם לרע לו&quot; - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. 

והיינו מ&quot;ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור.


'''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב.

אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. 

אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע&quot;ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא  מת מחיים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ&quot;ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ&quot;ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב.

אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא &quot;ספק מוכן&quot; זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה.  

ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד  העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. 

ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ&quot;ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''.

או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ&quot;ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ&quot;ל. 

וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ&quot;ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל.

והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם.

'''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו.

'''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק.

===עוד מהלך בפירוש===
עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב.

וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. 

והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''.  והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ&quot;ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}.

הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום.


'''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}'''  - הנה נתבאר למעלה מ&quot;ש בזוהר פרשת קרח מ&quot;ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו&quot;ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ&quot;ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו &quot;דגים ועופות וחיה&quot;, הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. 
וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}.

וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}.

וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה.

ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''.

ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע&quot;ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה.

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל.


'''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. 

והיינו מה שאמר רבי שמעון ע&quot;ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע&quot;ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין  מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז&quot;ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). 

והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ&quot;ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד&quot;א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. 

הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב&quot;ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז&quot;ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים.

ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ&quot;ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז&quot;ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. 

ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם.

אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}.

'''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה.

'''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו&quot;ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה.

'''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר.


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו&quot;ע (ט' - יז')]'''}}

הנה ביארנו למעלה כי כל אלו הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. 

'''{{צ|אסור לצודן}}'''  - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך - אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור.

והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר בהקדמת התיקונים וזה לשונו: {{צ|דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא גם צפור מצאה בית תמן וכו' דלית סוכלתנו למנדע לקדוש ברוך הוא כאלין מארי קבלה ואלין עבדין לה דירה ולקדוש ברוך הוא ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחות דילה. אבל אפרוחי לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון וכו'}}.

ולכן יאמר נא '''{{צ|הני מילי בגדולים}}''' שיש להם כח לפרוח ולעלות מפני שיש להם מעשים. אבל בקטנים לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון. ואלו '''{{צ|מותר לצודן}}''' מפני מעשה התחתונים. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' להעלות אותם למעלה שמזמין אותם לעלות על ידי הכרוז כאמור בפסוק {{צ|על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}}.


ואם כה נאמר כי {{צ|טפיחין}} הללו הם מדורות של גהינם בתוך סטרא אחרא. והכי קאמר: '''{{צ|יוני שובך ויוני עליייה}}''' שהם נשמות שונות זו מזו כנזכר לעיל, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - הוא הנזכר אצלי בפסוק {{צ|עוברי בעמק הבכא}} {{ממ|תהלים|פד|}}, הם הצדיקים שעוברים בגיהנם כדי להעלות משם רשעים שהרהרו תשובה ולא עשו כדאיתא בזוהר. ועל עיקר זה יאמר יונים אלו נשמות הצדיקים הנקרא יוני שובך, {{צ|ויוני עלייה וצפרים}} נמי {{צ|שקננו בטפיחים}} ואין יושבים שם בדרך קבע אלא שקננו בלבד. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' - שלא תאמר מאחר שנכנסו לגהינם צדין אותם שם סטרא אחרא זמן מה עד שיצאו, מאחר שהם הלכו לשם להוציא נשמות רשעים אלו - דע לך כי אסור לצודן סטרא אחרא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' - משתמע לתרי  אנפי. רוצה לומר כי הנה הרשעים הללו אין זימון מועיל בהם לומר אולי בהיותם בעולם הזה לא היה מי שמוכיח אותם, ולכן לא עשו תשובה. דע כי אלו מאותם כי אין זימון מועיל בהם - הוא ענין התראה. ולכן מתו ולא עשו תשובה. ושמא תאמר ולמה יהיה צריך הצדיק להכנס בגהינם כדי להוציא אותם ויהיה להם התעוררות לעלות משם. ולכן יאמר כי {{צ|אין זימון זה מועיל בם}} וצריך כח מן הצדיק העובר דרך שם כדי להוציא אותם משם. 
וגם משמע על הצדיק העובר דרך שם כי אסור לצוד אותו. ואף על גב כי סטרא אחרא הוא מכמין לו - אין זימון זה מועיל בהם. 

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' הצדיקים. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' הצדיקים שהם בלתי שלמים בכל עניינם, '''{{צ|שאינם מפריחין מותר לצודן}}''' - הוא מה שאמר ההוא צורבא מרבנן לאליה זכר לברכה {{צ|הראיני רבנן כד סלקין למתיבתא דרקיעא. א&quot;ל בכולהו מסתכל חוץ מגוהרקא דרבי חייא. א&quot;ל מאי סימניה? א&quot;ל כולהו מלאכי השרת מעלים אותם וגוהרקא דרבי חייא הוא מעצמה עולה}}.  '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' לפי שהם קטנים - הוא מה שאמר בזוהר פרשת ויקהל {{צ|וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}} - הוא אותו הכרוז המכריז על נשמת הצדיק לעלות למעלה ולא סגי בלאו הכי.


'''{{צ|וכיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו כי מחשבה מועלת לדברי תורה. והענין כי הנה כאשר יחשוב האדם בדעתו &quot;אני לומד למחר כך וכך&quot; - אין יכולת בידו עוד לקיים כונתו לפי כי היצר מקטרג אותו. אמנם שנינו {{צ|האומר פרק זה אשנה למחר - הרי זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל}} - משמע כי הדיבור מועיל לקיים דברו. ולכן יאמר עצה טובה לאדם: '''{{צ|כיצד הוא הזימון}}''' להועיל לאדם. יאמר כי צריך שיאמר מפיו '''{{צ|זה וזה אני נוטל למחר}}''' - היינו להורות את בני ישראל כי הנה הדיבור מועיל. ודווקא שיאמר מהו שעתיד ללמוד למחר.

'''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' במעשה. '''{{צ|אבל באומר מכאן אני נוטל למחר}}''' בענין לימוד הותרה - לא סגי עד שיאמר כך וכך פרקים אני לומד.


'''{{צ|אם זימן כל השובך והוא אינו צריך אלא זוג אחד}}''' - היינו כי אדם זה אמר ללמוד תורה הרבה והוא אינו צריך לזווג אחר{{הערה|אולי יש להגיה כאן '''והוא אינו צריך אלא לזווג אחד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, שאינו למוד ללמוד הרבה. '''{{צ|אינו מועיל}}''' זה הזימון ופשיטא הוא כי לא יכול להשלים מה שאמר שהרי המחשבה מועלת לדברי תורה.


'''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה}}''' - הלא זה דברי בפסוק {{צ|טוב אשר לא תידור וכו'}} כי יאמר החכם פעמים האדם יעשה כדי לזרז עצמו בלימוד ואומר &quot;הנה אני לומד בכל יום ה' פרקים ולכן רצוני לידור ללמוד עשרה&quot;, שאם תמצא לומר שלא אשלים העשרה לא אפחות מהחמשה ראשונים. ולכן יאמר טוב שלא תדור ביותר משתידור ולא תשלם. 

ולכן יאמר אם זימן עצמו ללמוד ב' פרקים ומצאה ידו ללמוד שלשה. או '''{{צ|אם זימן שחורים ולבנים}}''' הם דיני טומאה וטהרה, '''{{צ|בקינים המובדלים במחיצה}}''' - היינו מה ששנינו {{צ|קינים ופתחי נדה הם הם גופי הלכות}}, והם מובדלים זה מזה במחיצה בדיני חציצה נמי. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים}}''' - נתחלף לו בענין הלימוד דהיינו שלמד טומאה במקום טהרה או למד טהרה במקום טומאה. '''{{צ|אסורין אלא אם כן}}''', כלומר אסור לעשות כן אלא אם כן '''{{צ|מכירן}}''' - ויש לו קביעות באיזה מהם שלא יהיה רגיל בנדרים כדבר האמור.


זימן ללמוד שלשה דפים או שלשה פרקים ומצאה ידו ללמוד שנים - מותרים. מפני כי על ידי כך ימנע מלידור כאמור.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - להיות אשר חז&quot;ל הגידו אצל {{צ|נשכימה לכרמים - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}, הלא הם מקום הלומדים תורה. ולכן יאמר '''{{צ|זימן}}''' אדם זה '''{{צ|בתוך הקן}}''' - הוא בית המדרש. '''{{צ|ומצאה}}''' ידו ללמוד '''{{צ|חוץ לקן אסורים. 
ואם אין סביבותיהם קן אחר}}''' - היינו בית המדרש אחר, '''{{צ|הרי אלו מותרים}}'''.

'''{{צ|והני מילי במדדין}}''' שמקיימין משחז&quot;ל {{צ|השותל עצמו מחבורה לחבורה}} ע&quot;פ שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}, והיינו שמדדה ממקום למקום. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''' כלומר כי כאשר הם מדדים והולכים מחבורה קרוב הוא להשלים את חוקם. ונוסף עוד ככל היוצא מפיהם יעשו. אבל מפריחים שהם חלק השלימים כדאיתא בתיקונים {{צ|אפרוחין לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון דאינון פקודין דעשה}}. נמצא כי מפריחים הם חלק אותם דגדפין דילהון שלמים לפרחא בהון.

ובענין שאמרנו בגוהרקא דר' חייא שהיתה פורחת ועולה מאליה למתיבתא דרקיעא וכדאיתא פרשת שלח לך דף קס&quot;ז {{ממ זהר|ג|קסז|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר טול דא ועיין ביה עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו וכו'}}. ולכן אסורים אלא צריך להשלים מה שנדר ללמוד באותו מקום קבוע. ואפילו יש קן אחר - היינו בית המדרש אחר בתוך חמשים אמה קרוב לו, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראות מבית המדרש זה, היינו קן זה, כיון שאין מפריחים אלא מדדים והולכים מחיל אל חיל משום דכל היכא דמדדה והולך ללמוד ולא הדר חזי לקוניה בית המדרש קבוע שלומד שם לא הדר.


'''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וכו'}} כמו שאמרו חז&quot;ל עתידים להביא דורון למלך המשיח וכו', ונאמר {{צ|והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך}}. והענין מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים הובא למעלה עת אשר שלט האדם בליעל באדם דקדושה אלו ישראל (&lt;small&gt;וכדאיתא בתוספות {{צ|האדם}} - הם עכו&quot;ם. {{צ|אדם}} אלו ישראל שנאמר {{צ|אדם אתם}}&lt;/small&gt;), הוא {{צ|לרע לו}}.  וסימן לדבר מה שמשה(?) הארון בשדה פלשתים וסוף שלחו אותו בכבוד ונתנו לו מתנות - כך עת אשר שלט האדם בליעל ולוקח אותם הנשמות - סוף כי מחזירים אותם ומוציאים עמהם מן הבירורים אשר שם {{צ|ומביאים מנחה לה'}} - היינו מ&quot;ש {{צ|ההוא עמא דארעא כל מה שנתן יעקב לעשו עתידים להחזיר אותם למלך המשיח שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. יביאו לא נאמר אלא ישיבו}}. דקשה שהרי הדורונות אלו נתן אותם יעקב לעשו. מה טעם למלכי תרשיש ואיים ימצא להשיבם? והם לא לקחו כלום משל יעקב?

אמנם הענין הוא סמך דקא סמך על פסוק זה. אמנם סוד הדבר כי אותם דורונות ששלח יעקב (סטרא דקדושה) לעשו (היינו סטרא אחרא), היינו לתת לו מקום ליינק מן הקדושה כדי שלא יקטרג. הוא מ&quot;ש הרשב&quot;י ע&quot;ה דהיינו אפילו בגו קדושה דילן, הם התפילין, מוציאין אותם שתי שערות לחוץ לתת לקליפה מקום לינק. ותדע כונת שני שערות הללו הם סוד {{צ|שני גדיי עיזים}} שאמרה רבקה ליעקב לעשות ליצחק כדי שיתרצה, והם שני שעירי יום הכפורים. ולכן לעתיד שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} מחזירים דורונות הללו סטרא אחרא למלך המשיח, סטרא דמהימנותא, עם היהודים שמביאים (שהם הנשמות שהלכו בגלות בסטרא אחרא). 

ולכן בא הדין בגשמי בענין יום טוב שהוא רמז לזמן הגאולה, על יום טוב באנו הסעודה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק וחוזרים כל הנשמות - אז חוזר על הסעודה שאכל יצחק השני גדיים.

ולכן '''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל}}''' - ירצה לכלול שני דברים הבאים כאחד. כי עכו&quot;ם הם מביאים יהודי דורון הוא עצמו. ודורון אחר נמי עמו כאמור הביא '''{{צ|בני יונה}}''' נשמות שהם בנים לאותה יונת אלם רחוקי' מלכות שמים שנעשית יונה אלמת מפני שהיא רחוקה בגלות כמעשה בריב&quot;ק ששמע בת קול מנהמת כיונה ואומרת {{צ|אוי שחרבתי את ביתי וכו' והגלתי את בני לבין האומות}}. 

והם '''{{צ|קטנים}}''' - מקטני אמנה. לא גלו מארצם עד שאבדה מהם האמנה שנאמר {{צ|שוטטו בחוצות ירושלים וכו' אם יש איש מבקש אמונה ואסלח לה}}. ואלו הם שמביא '''{{צ|משובכות שלו שיש לו בעיר}}''' - הם המדורות והמקומות של סטרא אחרא בכל עולם ועולם. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - שהרי מעצמו מביאים אותם. '''{{צ|מותרים}}''' לאכול אותם ביום טוב. והדוגמא שלהם נמצא נמי ביום טוב בזמן הזה דיש בני יונה (הנשמות שהם בנים של השכינה כאמור) והם קטנים ויוצאים מגהינם. ועכו&quot;ם מביאים אותם כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל מאי גהינם, כי מלאכי חבלה מביאים הנשמות מגהינם לפתח גן עדן ואומרים להם הנם. והיינו מ&quot;ש שמביאים אותם לישראל דורון.

וזה שמביאים משובכות הם המדורות של גהינם שהם קרוב לעיר של הקדושה - הוא גן עדן. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' שהרי הם עצמם מביאים אותם - '''{{צ|מותרים}}'''.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אדם כי יקריב וכו' - אלו תלמידי חכמים. מן הבהמה - אלו עמי הארץ}}. והטעם לפי שעושה מעשה בהמה. והנה לכן הוא נשחט כבהמה כההיא דאמר השטן לריב&quot;ל {{צ|אלמלא חיישנא ליקרא רב דברייתא פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. והנה נתבאר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}} הוא חרב {{קיצור|מ&quot;ה|מלאך המות(?)}} לפי כי {{צ|כי חמה עונות חרב}}, ר&quot;ל פעמים השוחט הוא המשחית הנקרא 'חמה'. דאף על גב שנאמר {{צ|חמה אין לי}} - שהרג אותו משה רבינו ע&quot;ה - הרי אמרו חז&quot;ל תרי חמה הוו. ולמה יפחד האדם יותר מזה {{צ|למען תדעון שדון}} מלשון {{צ|שריוה לביבר}} כי הנשחט על ידי חמה עליו נאמר {{צ|ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו}}. ולכן אותו המאכיל טרפות לישראל אמר החכם ארפוניה דיכלון יתיה כלביא, כי אז טוב לו ולא יאכלו נפש הכלבים הרוחניים הקליפה שנאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}} לאדם. ולכן אינו אומר {{צ|אותה}}. ולכן אמר {{צ|לכלב}} בניקוד הוא שנ' בו {{צ|מיד כלב יחידתי}}.

ולכן בא בגשמי שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טרפה לא יהא רשאי להפשיטה. וכן נמי טוב שלא לבדוק מעשיו של אדם זה. דמאחר כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אחרי מות קדושים אמור}}, ובזה תלוי ואזנך תשמענה דבר מאחריך כי זהו בן העולם הבא. לכן טוב לו שלא לפרש מעשיו. שאם ימצא אז טרפה לא יהיה רשאי להפשיטה כי הנה אז מלבישים את הנשמה בגדים הצואים כדאיתא פרשת שלך לך, ומורידים את הנשמה לגהינם. ולכן לא יבדוק מעשיו כלל כיון שמת לא יעיר כל חמתו.


'''{{צ|אם נמצאת טרפה אסור לטלטלה}}''' - לפי שנאמר {{צ|ואת נפש אויביך יקלענה}}, ומורידין אותה לגהינם. אמנם לא כן יעשה לו אם מת ביום טוב. ולכן '''{{צ|אסור לטלטלה}}'''. '''{{צ|אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם}}''' - שהרי נתבאר בזוהר פרשת משפטים {{צ|לעם נכרי לא ימשול למכרה}} לנשמה כאשר האדם עשה תשובה. אבל בזה שמת ולא עשה תשובה - ולכן היה טרפה, שכך הוא טרפה מחיים. ולכן מוכרה לעכו&quot;ם שהוא עם נכרי הנזכר. 

אמנם יהיה '''{{צ|בדרך שהתירו מכירה לישראל}}''' הצדיק כדלקמן, '''{{צ|שלא ישקול}} מעשיו, '''{{צ|ולא יזכור לו סכום דמים}} ממעשיו, לא במדה ולא במשקל. אבל '''{{צ|אם אינו מאמינו}}''' לעכו&quot;ם שהרי אין בהם סטרא דמהימנותא - לכן '''{{צ|לוקח ממנו משכון}}''' מן הטוב והמובחר הנמצא בו דלא סגי בלאו הכי דכתיב {{צ|ואתה מחיה את כולם}}. כי כאשר לוקח המשכון הוא נותן דמיו לאלתר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם שנאמר {{צ|עת אשר שלט האדם באדם לרע לו}} ודאי כדלעיל.


חזרנו לענין ראשון, לבאר הדינים האלו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה. והכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - כי הנה כל מין העוף הוא מכונה למלאכי השרת כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ועוף יעופף על הארץ - אלו המלאכים שנבראו בשני}}. ולכן יהיה {{צ|יוני שובך}} הם המלאכים שהם בעולמות, {{צ|ויוני עלייה}} הם אותם שמעלים הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ח {{ממ זהר|ב|קלח|א}} וזה לשונו: {{צ|בשעתא דאינון חיות נטלי כרסייא לארמא ליה לעילא אינון אמרי תושבחתא דא וכו'}}. והם סוד תורים ובני יונה כדאיתא בזוהר. והיינו {{צ|יוני עלייה}}.  '''{{צ|וצפרים שקננו בטפיחים}}''' בהיכלות שבעולמות שנאמר {{צ|ודרור קן לה}}. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי נתבאר למעלה בענין מה שאמר הכתוב {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} שלכן הם דוחים סטרא אחרא למטה כדי שלא להתערב ערלה. ולכן בגשמי נמי אסור לצודן. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}''' - היא הזמנה הנ&quot;ל מפרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב}}, כי כשם דקדש עילאה זמינת לכל אינון כתרין עלאין וכו' כך קדש תתאה זמינת לכל חילהא. אמנם פרטים אלו יוני שובך ויוני עליה וצפרים - אף על גב שקננו למטה - אין צריכים זימון. שהרי בלאו הכי אינון חילהא. והיינו מ&quot;ש '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}'''.

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' - הם חילהא הנזכר. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מלאכיו רוחות, לפי שהם מסטרא דההוא נער שנאמר {{צ|ונער קטון נוהג בם}} - הם נקראים 'קטנים'. ואלו '''{{צ|אין מפריחין}}''' את הכסא למעלה. אבל הגדולים מפריחים אותו. אמנם הקטנים הנזכר '''{{צ|מותר לצודן}}''' סטרא אחרא. ולכן '''{{צ|צריכים זימון}}''' כנזכר.


'''{{צ|כיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - כי כן נמי כאשר קדש תתאה זמין לכל חילהא מבערב הוא מזמין אותם בגין לאעטרא להו. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' ממקומם. אך האומר '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' בלבד - לא סגי כאמור.


'''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' - כל אותם {{צ|קיצור|מ&quot;ה|מלאכי השרת}}, '''{{צ|ואינו צריך אלא שנים מהם}}''' - הם העיקר המעלים את הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת צו דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ג|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי מכל אינון עופין לא מקרבין אלא מן התורים או בני יונה. אלא רזא דאמה דאתכשר בדא פסול בדא, דא ימינא ודא שמאלא וכו' עוף לימינא ודא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל. דא לימינא ודא לשמאלא. ובגין כך מקרבין תרין אלין לסלקא רוח קדשא וכו' ואתקשרת אתתא בבעלה למהוי חד וכו'}}. 

למדנו כי העיקר הם זוג אחד שנמצא בהם צורך. ולכן '''{{צ|אינו מועיל זה הזימון}}'''.


'''{{צ|אם זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים}}''' מצד הדין ולבנים מצד החסד. כי כן צריך כמ&quot;ש במאמר {{צ|דא ימינא ודא שמאלא}}. '''{{צ|והם נבדלים בקינים במחיצה}}''' - כי כן ההיכלות נבדלים זה מזה. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורים}}''' - דחיישנן שנתחלפו בכחות החיצונים, כי גם זה לעומת זה עשה ה'.  '''{{צ|אלא אם כן מכירן}}''' - והיינו בגשמי. אבל למעלה - לא כן הוא. כי הקדוש ברוך הוא לא נעלם ממנו דבר.


'''{{צ|זימן שלשה ומצא שנים מותרים}}''' - כי כך המדה למעלה בשנים שהם זוג אחד סגי.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - כבר נתבאר כי הקן הוא כינוי להיכל שהם בתוכו. ולכן כאשר מצאם לפני הקן איפשר שהם אחרים בגשמי. ולכן אסורים. '''{{צ|ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים}}'''. אמנם למעלה נמצא קן אחר הוא היכל אחר כי קרוב הוא. 

'''{{צ|הני מילי במדדין}}''' והולכים מהיכל להיכל ומעולם לעולם. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''', שמפריחים הכסא למעלה, אסורין מליקח אותם.

או יהיה נמי {{צ|מדדין}} הם הכיתות מצד השמאל, ו{{צ|מפריחין}} הם מצד הימין המבריחים סטרא דשמאלא שלא יבאו לראות כבלע את הקדש. ולכן אסורים ביום טוב שהרי הותרו להם אוכל נפש כנ&quot;ל. 

'''{{צ|ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו}}''' מפני כי הוא מהיכלות סטרא אחרא מקן הקדוש שלו, לכן כיון שאין מפריחין אלא מדדין - מותרים. '''{{צ|דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקיניה}}''' הקדוש '''{{צ|לא מדדה}}''' כאמור.


===עוד מהלך===
עוד לאלוה מילין בדינים הללו.  וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - הם מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד וזה לשונו: {{צ|דבכל שעתא דישראל עבדין חושבנין לירחין וזמנין קדוש ברוך הוא אתקין תיבה גו אינון רקיעין ואעבר כרוזא הא בני לתתא קדשו ירחא וזמנא אתקדשו כולכו לעילא ועביד לכל חילי דשמיא דמתקדשין כחדא בעמא קדישא וכולהו נטרין כחדא נטירא חדא וכו' וכדין משיך קב&quot;ה משיכו דשבע דרגין לתתא בההוא דרגא דאתאחד בהו באינון שבע שבתות. ואיתימא והא שיתא אינון ולא יתיר? אלא כדין אימא יתבא על אפרוחין ואשתכחא רביעא עלייהו ואנן פרחין לה ונטלין אינון שית בנין בהא דרגא לקיימא דכתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך וכו'}}.

והנה אפרוחים הללו הם מכונים ליוני שובך ויוני עלייה, כי כאשר האם רובצת עליהם נקראים {{צ|יוני שובך}}, וכאשר פרחין לה לעילא נקראים {{צ|יוני עלייה}}. 

ו'''{{צ|צפורים}}''' - מצד ההוא צפור, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - בהיכלות הבריאה, '''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי זה אשר צדין הם ישראל כמ&quot;ש בסוף המאמר וזה לשונו: {{צ|ישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא. מה עבדי? מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא מלחשי לגבה לחישו בתר לחישו וההוא צפורא דחייש לאינון לחישין ולאינון קלין דקא מלחשי לגב' אע&quot;ג דאיהי תחות גדפי אימהא זקפת רישהא ואסתכלת לגבי ההוא לחישו דקלא ופרחת לגבייהו וכו'}}.

הנה מבואר מדברי זה המאמר כי ישראל הם צדין צפור זה ולכן {{צ|אסור לצודן}} שלא במקומם. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל בהם}}''' כדרך שישראל מזמנים למדות הללו במקומם. 

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' שהם באצילות והם מסטרא דדכורא, אסור לצודן כאמור. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מסטרא דנוקבא שנאמר {{צ|ברחל בתך הקטנה}} וכדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|עיר קטנה}}, '''{{צ|שאין מפריחין}}''' למטה, '''{{צ|מותר לצודן}}''' בכי האי גוונא כי ישראל צדים אותם על דרך האמו(?).  '''{{צ|אבל זימון צריכים}}'''. ועל ידי הזימון שעושים להם ישראל למטה כנזכר.


'''{{צ|כיצד הוא הזימון וכו' אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - לפי כי כבר נתבאר למעלה כי כל ענין מצוה צריך להמצא בו מחשבה דיבור מעשה. ולכן כנגד הדיבור צריך שיצא מפיו ויאמר &quot;זה וזה&quot; הם המדות הנזכר. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' באותה שעה. אבל באומר דרך סתם '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' - לא סגי רק צריך שלימות הדיבור להשלים הזימון שעושים לייחדא אתתא בבעלה כאמור.


'''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' אשר נכנסו שם יונים אלו, '''{{צ|ואינו צריך אלא לזוג}}''' כנגד חתן וכלה, '''{{צ|אינו מועיל}}''' לעשות הייחוד בסגנון זה הנזכר.


'''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה אסור}}''' - לפי כי למעלה אע&quot;ג כי שנים הם חתן וכלה, אמנם שלשה הם - תפארת ישראל ויסוד ומלכות יחדיו. ומפני שמראה פירוד ח&quot;ו - לכן אסור - שהרי גוף וברית חשבינן חד. 

וכן '''{{צ|זימן לבנים}}''' מצד החסד, '''{{צ|ומצא שחורים}}''' מצד הדין. או להפך מזה. מאחר שהם '''{{צ|בקינים נבדלים}}''' היינו בתוך ההיכלות של הקדושה ונתחלפו זה בזה. והנה למעלה לא יתכן להיות כן. אמנם למטה בגשמי כי איפשר להיות מתחלפים זה בזה - לכן הם אסורים מפני כי מאחר שמעשה האדם הגשמי הוא עושה רושם למעלה - לכן איפשר שהם מתחלפים של דין בשל רחמים, והוא פגם גדול לשנות המדות העליונות כאמור.

ועוד ימצא ספק אחר מלבד זה. דמאחר דקים לן כי גם זה לעומת זה עשה ה' - לכן גם ימצא כי מסטרא אחרא כחות מהם לפנים מסטרא דלבן הארמי. ושחורות נמי מסטרא דלילית אוכמתא כדאיתא פרשת תצא. ולכן חיישינן שמא נתחלפו אלו היונים בזולתם שאינם מאותם שובכות שלו. ובזה גם למעלה מתחלפים כי במקום הכחות הקדושים נזדמנו כחות הטומאה. ולכן צריך להכיר אות' ונמלט מן הספק זה.


'''{{צ|זימן בתוך הקן}}''' - הוא מורה על אות' יונה ה*תה בתוך הקן שלה כמו שאמר הכתוב {{צ|גם צפור מצאה בית ודרור קן לה}}. '''{{צ|ואחר כך מצא לפני הקן}}''' - שמורה על מה שאמר הכתוב {{צ|כצפור נודדת מקינה}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא. נודדת מקינה - דא ירושלים}}. והוא ירושלים העליונה. ולכן הם '''{{צ|אסורים}}'''.

'''{{צ|ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים}}''' - והוא כי הנה ידענו כי לעומת ההיכלות של הקדושה יש כנגדם היכלות הטומאה כדאיתא בזוהר פרשת פקודי. ולכן בזמן שיש שם קן אחר - הוא מורה על היכל של הטומאה שהוא מ'אל אחר' אשר כנגד היכל של הקדושה, וחיישינן כי הלכה שם השכינה בגלות ואז הם אסורים כאמור. כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|גלו לבבל שכינה עמהם וכו' עד גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר מי זה בא מאדום}} כלומר השכינה היא גולה בתוך אותה הקליפה, וכדאיתא בתיקונים: {{צ|באלין קליפין אתלבש קוב&quot;ה בגין לנטרא להו לישראל}}. 

אבל '''{{צ|בזמן שאין שם קן אחר}}''' כי אין חשש מזה, אף על גב שיצא חוץ לקן יהיה לטובה בסוד מה שאמר הכתוב {{צ|דודי ירד לגנו}} לעולם הזה כמו שאמרו חז&quot;ל. וזה {{צ|לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. וכן הענין בכל סטרא דקדושה בזמן שהולכת בגלות גם כן הם בסוד {{צ|הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון}} - כולהון קשרי אבלא על דא. מה שאין כן כאשר אינה הולכת בגלות. ולכן הם '''{{צ|מותרים}}'''.

במה דברים אמורים '''{{צ|במדדין}}'''. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין}}''' - הם אותם של המרכבה הם הגדולים הפורחים עמה בכל מקום כמו שאמר הכתוב {{צ|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו וכו'}} ונאמר {{צ|היא מתהלכת בין החיות}} ומתרגמינן {{צ|שכינת יקרא}}. ולכן מפריחין אסורים בגשמי לפי שמורה גלות לשכינה ולהם, אבל במדדים '''{{צ|אפילו יש קן אחר}}''' היינו היכל מהיכלות הטומאה '''{{צ|בתוך חמשים אמה}}''' כלומר כמו שיש בסטרא דקדושה חמשים שערי בינה (כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|חמשים שערי בינה נבראו בעולם}}) - כך יש כנגדן בתמורה כדאיתא בזוהר שנאמר {{צ|הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה}}. 

ולכן יאמר אפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה של הקדושה, לפי שהיכלות הטומאה הם לאחור ואין יכול לראותו מפני כי זה הוא סטרא דימינא - אור, ואותו מסטרא אחרא הוא חשך. כיון שאינם מפריחין אלא מדדין - כך הוא משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה לצד הקדושה לא מדדה. ולכן הם מותרים בידוע אינו שולט בהם הקליפה.


'''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה מ&quot;ש בזוהר פרשת קרח בפסוק {{צ|קריאי מועד}} שהוא לשון הזמנה - {{צ|קראי כתיב}}, לומר כי 'קדש תתאה' (היא חכמת שלמה) זמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון. והיינו במועד כנזכר שם. ולכן כאשר נעשה הזמנה זו לאותה סעודה כמו שאמר הכתוב {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו' אכלו רעים שתו ושכרו דודים}}, הם כל המזומנים מ'קדש עילאה', הם נקראים {{צ|רעים}}. והמזומנים מ'קדש תתאה' נקראים {{צ|דודים}}.  כל אחד כפי המזמין אותו. ולכן אז מתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממושך ומורט}}, דהיינו עכו&quot;ם שהם מביאים שי לה', היינו דורון, מהנשאר מאותם מלכין קדמאין, מאותם '''יש''' עולמות. כי בתחילה היה בונה עולמות ומחריבן עד שברא את אלו ואמר דין הניין לי ודין לא הניין לי. 

ולכן הדורון זה יהיה '''{{צ|בני יונה}}''' - הם הניצוצות של יונה הקדושה הנקראים 'בנים' שלה. כי בתחילה הלכו בגלות שנאמר {{צ|בני ציון היקרים איכה נחשבו לנבלי חרש}}, כי '''נבל'''  הוא הזכר דסטרא אחרא, ונבלה עמו היא הנקבה, ונעשו בתוכם בני נבר(?). ולכן עתידים להביא אותם דורון למלך המשיח שנאמר {{צ|בניך מרחוק יבאו}} {{ממ|ישעיה|ס|}} - הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|למלך שהלך הוא ובניו וחתניו למדינת הים. באו ואמרו למטרונא בניך באו. אמרה תשמחנה כלותי}}. וכבר פירשתי המאמר במקומו נקטינן(?) כי אלו הם הבנים שמביא עכו&quot;ם בני יונת אלם רחוקים הנאמר על תמר כמשחז&quot;ל בשעה שנתרחקו סימניה החותמת והפתילים והמטה שהם סימנים של המלכות כמו שאמרו חז&quot;ל. ולפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תמר עדיין בתמרירות עומדת ובקשו חכמים להמתיקה ולא יכלו}}. 

לכן ביום טוב שני שהוא יום שמחתה, כי שני ימים הם בסוד גוף וברית, אז '''{{צ|עכו&quot;ם מביא דורון בני יונה קטנים}}''' לפי שנאמר {{צ|ושם הקטנה רחל}}. '''{{צ|משובכות שיש לו בעיר}}''' - מאותם היכלות הטומאה שיש לו בעיר. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - לפי כי התחתונים שהם למטה צריך טורח(?) לברר אותם מן הקליפה אבל הללו הם קרובים יותר אל הקדושה, עיר ה' סלה. '''{{צ|מותרים}}''' מפני כי אין צריכים צידה.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - זאת היא הבהמה שאמרו חז&quot;ל שהיא מזומנת לצדיקים לעתיד לבא שנאמר {{צ|והיה השרון לנוה הצאן}}. ונודע כי הצדיקים הם צדיק וצדק. ולפי כי יש כנגדם בתמורה בהמה טמא' והם מרובים כמשחז&quot;ל {{צ|מפני מה מנה הכתוב שור שה כבשים וגו'}} לפי שלא יש טהורים רק אלו והשאר טמאים והם מרובים. 

ולכן בגשמי '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט}}'''. וכן לפי כי '''{{צ|אם נמצא' טרפה}}''' שהיא מצד הקליפה,  '''{{צ|אסור לטלטלה}}''' לפי כי סטרא אחרא נקרא מת ואין לו נענוע כדאיתא בזוהר פרשת פנחס מפני מה ישראל מתנועעים כשלומדים תורה וכו'. אך עכו&quot;ם לא כן. ולכן אסור לטלטלה.

'''{{צ|אבל מוכרה לעכו&quot;ם}}''' מיניה וביה רק '''{{צ|שלוקח משכון}}''' לפי שאין בהם אמונה. ולכן מברר הטוב ההוא שבקרבו שהוא ממושכן שם שלכן המקדש נקרא '''משכן''' לפי שנתמשכן ביד עכו&quot;ם. ולכן עתה לוקח ממנו אותו משכון עד מקו' שמשל' מה שאמר הכתוב {{צ|תחת הנחשת אביא זהב}}, כל מה שנענו מן המקדש המעוז. ואז מתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|בלע המות לנצח}}. אבל לעכו&quot;ם יש כמשחז&quot;ל.


---------------</text>
      <sha1>t5ilv80zwnlnlnsr1r70qv5o9j9loh3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415808</id>
      <parentid>1415807</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T07:47:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86211" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}}  

;סימן תצ&quot;ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י&quot;ז סעיפים

;* אין צדין דגים מן הביברים.

;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו.

;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו.

;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא.

;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין.

;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון.

;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר &quot;הבא מצודה ונצודנו&quot; - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. 

;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה.

;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים.

;* כיצד הוא הזימון? אומר &quot;זה וזה אני נוטל למחר&quot;. ואין צריך לנענעם. אבל באומר &quot;מכאן אני נוטל למחר&quot; לא סגי.

;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל.

;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן.

;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים.

;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים.  והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה.

;* עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים.

;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. 

;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון.

==טור ברקת==
===פירוש על סעפים א - ח===
הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. 

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ&quot;ש הסבא דמשפטים דף צ&quot;ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב&quot;ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. 

ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ&quot;ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין  דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור).


עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ&quot;ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. 

הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע&quot;ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר.

ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר.


'''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א&quot;ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. 

ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז&quot;ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}.  הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר&quot;א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. 

ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו.  '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. 

'''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר&quot;ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז&quot;ל.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין  הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. 

גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע&quot;ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע&quot;ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה.

ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. 

'''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. 

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ&quot;ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב &quot;עת אשר שלט האדם באדם לרע לו&quot; - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. 

והיינו מ&quot;ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור.


'''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב.

אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. 

אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע&quot;ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא  מת מחיים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ&quot;ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ&quot;ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב.

אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא &quot;ספק מוכן&quot; זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה.  

ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד  העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. 

ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ&quot;ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''.

או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ&quot;ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ&quot;ל. 

וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ&quot;ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל.

והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם.

'''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו.

'''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק.

===עוד מהלך בסעיפים א - ט===
עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב.

וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. 

והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''.  והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ&quot;ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}.

הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום.


'''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}'''  - הנה נתבאר למעלה מ&quot;ש בזוהר פרשת קרח מ&quot;ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו&quot;ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ&quot;ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו &quot;דגים ועופות וחיה&quot;, הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. 
וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}.

וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}.

וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה.

ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''.

ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע&quot;ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר.


'''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה.

'''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל.


'''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. 

והיינו מה שאמר רבי שמעון ע&quot;ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע&quot;ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין  מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז&quot;ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). 

והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ&quot;ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד&quot;א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. 

הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר.


'''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב&quot;ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז&quot;ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים.

ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים.


'''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ&quot;ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור.


'''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז&quot;ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. 

ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם.

אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת.


'''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}.

'''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה.

'''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו&quot;ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה.

'''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר.


===פירוש על סעיפים ט - יז===
{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו&quot;ע (ט' - יז')]'''}}

הנה ביארנו למעלה כי כל אלו הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. 

'''{{צ|אסור לצודן}}'''  - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך - אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור.

והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר בהקדמת התיקונים וזה לשונו: {{צ|דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא גם צפור מצאה בית תמן וכו' דלית סוכלתנו למנדע לקדוש ברוך הוא כאלין מארי קבלה ואלין עבדין לה דירה ולקדוש ברוך הוא ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחות דילה. אבל אפרוחי לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון וכו'}}.

ולכן יאמר נא '''{{צ|הני מילי בגדולים}}''' שיש להם כח לפרוח ולעלות מפני שיש להם מעשים. אבל בקטנים לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון. ואלו '''{{צ|מותר לצודן}}''' מפני מעשה התחתונים. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' להעלות אותם למעלה שמזמין אותם לעלות על ידי הכרוז כאמור בפסוק {{צ|על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}}.


ואם כה נאמר כי {{צ|טפיחין}} הללו הם מדורות של גהינם בתוך סטרא אחרא. והכי קאמר: '''{{צ|יוני שובך ויוני עליייה}}''' שהם נשמות שונות זו מזו כנזכר לעיל, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - הוא הנזכר אצלי בפסוק {{צ|עוברי בעמק הבכא}} {{ממ|תהלים|פד|}}, הם הצדיקים שעוברים בגיהנם כדי להעלות משם רשעים שהרהרו תשובה ולא עשו כדאיתא בזוהר. ועל עיקר זה יאמר יונים אלו נשמות הצדיקים הנקרא יוני שובך, {{צ|ויוני עלייה וצפרים}} נמי {{צ|שקננו בטפיחים}} ואין יושבים שם בדרך קבע אלא שקננו בלבד. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' - שלא תאמר מאחר שנכנסו לגהינם צדין אותם שם סטרא אחרא זמן מה עד שיצאו, מאחר שהם הלכו לשם להוציא נשמות רשעים אלו - דע לך כי אסור לצודן סטרא אחרא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' - משתמע לתרי  אנפי. רוצה לומר כי הנה הרשעים הללו אין זימון מועיל בהם לומר אולי בהיותם בעולם הזה לא היה מי שמוכיח אותם, ולכן לא עשו תשובה. דע כי אלו מאותם כי אין זימון מועיל בהם - הוא ענין התראה. ולכן מתו ולא עשו תשובה. ושמא תאמר ולמה יהיה צריך הצדיק להכנס בגהינם כדי להוציא אותם ויהיה להם התעוררות לעלות משם. ולכן יאמר כי {{צ|אין זימון זה מועיל בם}} וצריך כח מן הצדיק העובר דרך שם כדי להוציא אותם משם. 
וגם משמע על הצדיק העובר דרך שם כי אסור לצוד אותו. ואף על גב כי סטרא אחרא הוא מכמין לו - אין זימון זה מועיל בהם. 

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' הצדיקים. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' הצדיקים שהם בלתי שלמים בכל עניינם, '''{{צ|שאינם מפריחין מותר לצודן}}''' - הוא מה שאמר ההוא צורבא מרבנן לאליה זכר לברכה {{צ|הראיני רבנן כד סלקין למתיבתא דרקיעא. א&quot;ל בכולהו מסתכל חוץ מגוהרקא דרבי חייא. א&quot;ל מאי סימניה? א&quot;ל כולהו מלאכי השרת מעלים אותם וגוהרקא דרבי חייא הוא מעצמה עולה}}.  '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' לפי שהם קטנים - הוא מה שאמר בזוהר פרשת ויקהל {{צ|וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}} - הוא אותו הכרוז המכריז על נשמת הצדיק לעלות למעלה ולא סגי בלאו הכי.


'''{{צ|וכיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו כי מחשבה מועלת לדברי תורה. והענין כי הנה כאשר יחשוב האדם בדעתו &quot;אני לומד למחר כך וכך&quot; - אין יכולת בידו עוד לקיים כונתו לפי כי היצר מקטרג אותו. אמנם שנינו {{צ|האומר פרק זה אשנה למחר - הרי זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל}} - משמע כי הדיבור מועיל לקיים דברו. ולכן יאמר עצה טובה לאדם: '''{{צ|כיצד הוא הזימון}}''' להועיל לאדם. יאמר כי צריך שיאמר מפיו '''{{צ|זה וזה אני נוטל למחר}}''' - היינו להורות את בני ישראל כי הנה הדיבור מועיל. ודווקא שיאמר מהו שעתיד ללמוד למחר.

'''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' במעשה. '''{{צ|אבל באומר מכאן אני נוטל למחר}}''' בענין לימוד הותרה - לא סגי עד שיאמר כך וכך פרקים אני לומד.


'''{{צ|אם זימן כל השובך והוא אינו צריך אלא זוג אחד}}''' - היינו כי אדם זה אמר ללמוד תורה הרבה והוא אינו צריך לזווג אחר{{הערה|אולי יש להגיה כאן '''והוא אינו צריך אלא לזווג אחד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, שאינו למוד ללמוד הרבה. '''{{צ|אינו מועיל}}''' זה הזימון ופשיטא הוא כי לא יכול להשלים מה שאמר שהרי המחשבה מועלת לדברי תורה.


'''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה}}''' - הלא זה דברי בפסוק {{צ|טוב אשר לא תידור וכו'}} כי יאמר החכם פעמים האדם יעשה כדי לזרז עצמו בלימוד ואומר &quot;הנה אני לומד בכל יום ה' פרקים ולכן רצוני לידור ללמוד עשרה&quot;, שאם תמצא לומר שלא אשלים העשרה לא אפחות מהחמשה ראשונים. ולכן יאמר טוב שלא תדור ביותר משתידור ולא תשלם. 

ולכן יאמר אם זימן עצמו ללמוד ב' פרקים ומצאה ידו ללמוד שלשה. או '''{{צ|אם זימן שחורים ולבנים}}''' הם דיני טומאה וטהרה, '''{{צ|בקינים המובדלים במחיצה}}''' - היינו מה ששנינו {{צ|קינים ופתחי נדה הם הם גופי הלכות}}, והם מובדלים זה מזה במחיצה בדיני חציצה נמי. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים}}''' - נתחלף לו בענין הלימוד דהיינו שלמד טומאה במקום טהרה או למד טהרה במקום טומאה. '''{{צ|אסורין אלא אם כן}}''', כלומר אסור לעשות כן אלא אם כן '''{{צ|מכירן}}''' - ויש לו קביעות באיזה מהם שלא יהיה רגיל בנדרים כדבר האמור.


זימן ללמוד שלשה דפים או שלשה פרקים ומצאה ידו ללמוד שנים - מותרים. מפני כי על ידי כך ימנע מלידור כאמור.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - להיות אשר חז&quot;ל הגידו אצל {{צ|נשכימה לכרמים - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}, הלא הם מקום הלומדים תורה. ולכן יאמר '''{{צ|זימן}}''' אדם זה '''{{צ|בתוך הקן}}''' - הוא בית המדרש. '''{{צ|ומצאה}}''' ידו ללמוד '''{{צ|חוץ לקן אסורים. 
ואם אין סביבותיהם קן אחר}}''' - היינו בית המדרש אחר, '''{{צ|הרי אלו מותרים}}'''.

'''{{צ|והני מילי במדדין}}''' שמקיימין משחז&quot;ל {{צ|השותל עצמו מחבורה לחבורה}} ע&quot;פ שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}, והיינו שמדדה ממקום למקום. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''' כלומר כי כאשר הם מדדים והולכים מחבורה קרוב הוא להשלים את חוקם. ונוסף עוד ככל היוצא מפיהם יעשו. אבל מפריחים שהם חלק השלימים כדאיתא בתיקונים {{צ|אפרוחין לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון דאינון פקודין דעשה}}. נמצא כי מפריחים הם חלק אותם דגדפין דילהון שלמים לפרחא בהון.

ובענין שאמרנו בגוהרקא דר' חייא שהיתה פורחת ועולה מאליה למתיבתא דרקיעא וכדאיתא פרשת שלח לך דף קס&quot;ז {{ממ זהר|ג|קסז|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר טול דא ועיין ביה עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו וכו'}}. ולכן אסורים אלא צריך להשלים מה שנדר ללמוד באותו מקום קבוע. ואפילו יש קן אחר - היינו בית המדרש אחר בתוך חמשים אמה קרוב לו, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראות מבית המדרש זה, היינו קן זה, כיון שאין מפריחים אלא מדדים והולכים מחיל אל חיל משום דכל היכא דמדדה והולך ללמוד ולא הדר חזי לקוניה בית המדרש קבוע שלומד שם לא הדר.


'''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וכו'}} כמו שאמרו חז&quot;ל עתידים להביא דורון למלך המשיח וכו', ונאמר {{צ|והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך}}. והענין מ&quot;ש בזוהר פרשת משפטים הובא למעלה עת אשר שלט האדם בליעל באדם דקדושה אלו ישראל (&lt;small&gt;וכדאיתא בתוספות {{צ|האדם}} - הם עכו&quot;ם. {{צ|אדם}} אלו ישראל שנאמר {{צ|אדם אתם}}&lt;/small&gt;), הוא {{צ|לרע לו}}.  וסימן לדבר מה שמשה(?) הארון בשדה פלשתים וסוף שלחו אותו בכבוד ונתנו לו מתנות - כך עת אשר שלט האדם בליעל ולוקח אותם הנשמות - סוף כי מחזירים אותם ומוציאים עמהם מן הבירורים אשר שם {{צ|ומביאים מנחה לה'}} - היינו מ&quot;ש {{צ|ההוא עמא דארעא כל מה שנתן יעקב לעשו עתידים להחזיר אותם למלך המשיח שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. יביאו לא נאמר אלא ישיבו}}. דקשה שהרי הדורונות אלו נתן אותם יעקב לעשו. מה טעם למלכי תרשיש ואיים ימצא להשיבם? והם לא לקחו כלום משל יעקב?

אמנם הענין הוא סמך דקא סמך על פסוק זה. אמנם סוד הדבר כי אותם דורונות ששלח יעקב (סטרא דקדושה) לעשו (היינו סטרא אחרא), היינו לתת לו מקום ליינק מן הקדושה כדי שלא יקטרג. הוא מ&quot;ש הרשב&quot;י ע&quot;ה דהיינו אפילו בגו קדושה דילן, הם התפילין, מוציאין אותם שתי שערות לחוץ לתת לקליפה מקום לינק. ותדע כונת שני שערות הללו הם סוד {{צ|שני גדיי עיזים}} שאמרה רבקה ליעקב לעשות ליצחק כדי שיתרצה, והם שני שעירי יום הכפורים. ולכן לעתיד שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} מחזירים דורונות הללו סטרא אחרא למלך המשיח, סטרא דמהימנותא, עם היהודים שמביאים (שהם הנשמות שהלכו בגלות בסטרא אחרא). 

ולכן בא הדין בגשמי בענין יום טוב שהוא רמז לזמן הגאולה, על יום טוב באנו הסעודה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק וחוזרים כל הנשמות - אז חוזר על הסעודה שאכל יצחק השני גדיים.

ולכן '''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל}}''' - ירצה לכלול שני דברים הבאים כאחד. כי עכו&quot;ם הם מביאים יהודי דורון הוא עצמו. ודורון אחר נמי עמו כאמור הביא '''{{צ|בני יונה}}''' נשמות שהם בנים לאותה יונת אלם רחוקי' מלכות שמים שנעשית יונה אלמת מפני שהיא רחוקה בגלות כמעשה בריב&quot;ק ששמע בת קול מנהמת כיונה ואומרת {{צ|אוי שחרבתי את ביתי וכו' והגלתי את בני לבין האומות}}. 

והם '''{{צ|קטנים}}''' - מקטני אמנה. לא גלו מארצם עד שאבדה מהם האמנה שנאמר {{צ|שוטטו בחוצות ירושלים וכו' אם יש איש מבקש אמונה ואסלח לה}}. ואלו הם שמביא '''{{צ|משובכות שלו שיש לו בעיר}}''' - הם המדורות והמקומות של סטרא אחרא בכל עולם ועולם. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - שהרי מעצמו מביאים אותם. '''{{צ|מותרים}}''' לאכול אותם ביום טוב. והדוגמא שלהם נמצא נמי ביום טוב בזמן הזה דיש בני יונה (הנשמות שהם בנים של השכינה כאמור) והם קטנים ויוצאים מגהינם. ועכו&quot;ם מביאים אותם כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל מאי גהינם, כי מלאכי חבלה מביאים הנשמות מגהינם לפתח גן עדן ואומרים להם הנם. והיינו מ&quot;ש שמביאים אותם לישראל דורון.

וזה שמביאים משובכות הם המדורות של גהינם שהם קרוב לעיר של הקדושה - הוא גן עדן. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' שהרי הם עצמם מביאים אותם - '''{{צ|מותרים}}'''.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אדם כי יקריב וכו' - אלו תלמידי חכמים. מן הבהמה - אלו עמי הארץ}}. והטעם לפי שעושה מעשה בהמה. והנה לכן הוא נשחט כבהמה כההיא דאמר השטן לריב&quot;ל {{צ|אלמלא חיישנא ליקרא רב דברייתא פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. והנה נתבאר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}} הוא חרב {{קיצור|מ&quot;ה|מלאך המות(?)}} לפי כי {{צ|כי חמה עונות חרב}}, ר&quot;ל פעמים השוחט הוא המשחית הנקרא 'חמה'. דאף על גב שנאמר {{צ|חמה אין לי}} - שהרג אותו משה רבינו ע&quot;ה - הרי אמרו חז&quot;ל תרי חמה הוו. ולמה יפחד האדם יותר מזה {{צ|למען תדעון שדון}} מלשון {{צ|שריוה לביבר}} כי הנשחט על ידי חמה עליו נאמר {{צ|ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו}}. ולכן אותו המאכיל טרפות לישראל אמר החכם ארפוניה דיכלון יתיה כלביא, כי אז טוב לו ולא יאכלו נפש הכלבים הרוחניים הקליפה שנאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}} לאדם. ולכן אינו אומר {{צ|אותה}}. ולכן אמר {{צ|לכלב}} בניקוד הוא שנ' בו {{צ|מיד כלב יחידתי}}.

ולכן בא בגשמי שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טרפה לא יהא רשאי להפשיטה. וכן נמי טוב שלא לבדוק מעשיו של אדם זה. דמאחר כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אחרי מות קדושים אמור}}, ובזה תלוי ואזנך תשמענה דבר מאחריך כי זהו בן העולם הבא. לכן טוב לו שלא לפרש מעשיו. שאם ימצא אז טרפה לא יהיה רשאי להפשיטה כי הנה אז מלבישים את הנשמה בגדים הצואים כדאיתא פרשת שלך לך, ומורידים את הנשמה לגהינם. ולכן לא יבדוק מעשיו כלל כיון שמת לא יעיר כל חמתו.


'''{{צ|אם נמצאת טרפה אסור לטלטלה}}''' - לפי שנאמר {{צ|ואת נפש אויביך יקלענה}}, ומורידין אותה לגהינם. אמנם לא כן יעשה לו אם מת ביום טוב. ולכן '''{{צ|אסור לטלטלה}}'''. '''{{צ|אבל מותר למכרה לעכו&quot;ם}}''' - שהרי נתבאר בזוהר פרשת משפטים {{צ|לעם נכרי לא ימשול למכרה}} לנשמה כאשר האדם עשה תשובה. אבל בזה שמת ולא עשה תשובה - ולכן היה טרפה, שכך הוא טרפה מחיים. ולכן מוכרה לעכו&quot;ם שהוא עם נכרי הנזכר. 

אמנם יהיה '''{{צ|בדרך שהתירו מכירה לישראל}}''' הצדיק כדלקמן, '''{{צ|שלא ישקול}} מעשיו, '''{{צ|ולא יזכור לו סכום דמים}} ממעשיו, לא במדה ולא במשקל. אבל '''{{צ|אם אינו מאמינו}}''' לעכו&quot;ם שהרי אין בהם סטרא דמהימנותא - לכן '''{{צ|לוקח ממנו משכון}}''' מן הטוב והמובחר הנמצא בו דלא סגי בלאו הכי דכתיב {{צ|ואתה מחיה את כולם}}. כי כאשר לוקח המשכון הוא נותן דמיו לאלתר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם שנאמר {{צ|עת אשר שלט האדם באדם לרע לו}} ודאי כדלעיל.


חזרנו לענין ראשון, לבאר הדינים האלו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה. והכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - כי הנה כל מין העוף הוא מכונה למלאכי השרת כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ועוף יעופף על הארץ - אלו המלאכים שנבראו בשני}}. ולכן יהיה {{צ|יוני שובך}} הם המלאכים שהם בעולמות, {{צ|ויוני עלייה}} הם אותם שמעלים הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ח {{ממ זהר|ב|קלח|א}} וזה לשונו: {{צ|בשעתא דאינון חיות נטלי כרסייא לארמא ליה לעילא אינון אמרי תושבחתא דא וכו'}}. והם סוד תורים ובני יונה כדאיתא בזוהר. והיינו {{צ|יוני עלייה}}.  '''{{צ|וצפרים שקננו בטפיחים}}''' בהיכלות שבעולמות שנאמר {{צ|ודרור קן לה}}. 

'''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי נתבאר למעלה בענין מה שאמר הכתוב {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} שלכן הם דוחים סטרא אחרא למטה כדי שלא להתערב ערלה. ולכן בגשמי נמי אסור לצודן. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}''' - היא הזמנה הנ&quot;ל מפרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב}}, כי כשם דקדש עילאה זמינת לכל אינון כתרין עלאין וכו' כך קדש תתאה זמינת לכל חילהא. אמנם פרטים אלו יוני שובך ויוני עליה וצפרים - אף על גב שקננו למטה - אין צריכים זימון. שהרי בלאו הכי אינון חילהא. והיינו מ&quot;ש '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}'''.

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' - הם חילהא הנזכר. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מלאכיו רוחות, לפי שהם מסטרא דההוא נער שנאמר {{צ|ונער קטון נוהג בם}} - הם נקראים 'קטנים'. ואלו '''{{צ|אין מפריחין}}''' את הכסא למעלה. אבל הגדולים מפריחים אותו. אמנם הקטנים הנזכר '''{{צ|מותר לצודן}}''' סטרא אחרא. ולכן '''{{צ|צריכים זימון}}''' כנזכר.


'''{{צ|כיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - כי כן נמי כאשר קדש תתאה זמין לכל חילהא מבערב הוא מזמין אותם בגין לאעטרא להו. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' ממקומם. אך האומר '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' בלבד - לא סגי כאמור.


'''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' - כל אותם {{צ|קיצור|מ&quot;ה|מלאכי השרת}}, '''{{צ|ואינו צריך אלא שנים מהם}}''' - הם העיקר המעלים את הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת צו דף צ&quot;ו {{ממ זהר|ג|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי מכל אינון עופין לא מקרבין אלא מן התורים או בני יונה. אלא רזא דאמה דאתכשר בדא פסול בדא, דא ימינא ודא שמאלא וכו' עוף לימינא ודא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל. דא לימינא ודא לשמאלא. ובגין כך מקרבין תרין אלין לסלקא רוח קדשא וכו' ואתקשרת אתתא בבעלה למהוי חד וכו'}}. 

למדנו כי העיקר הם זוג אחד שנמצא בהם צורך. ולכן '''{{צ|אינו מועיל זה הזימון}}'''.


'''{{צ|אם זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים}}''' מצד הדין ולבנים מצד החסד. כי כן צריך כמ&quot;ש במאמר {{צ|דא ימינא ודא שמאלא}}. '''{{צ|והם נבדלים בקינים במחיצה}}''' - כי כן ההיכלות נבדלים זה מזה. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורים}}''' - דחיישנן שנתחלפו בכחות החיצונים, כי גם זה לעומת זה עשה ה'.  '''{{צ|אלא אם כן מכירן}}''' - והיינו בגשמי. אבל למעלה - לא כן הוא. כי הקדוש ברוך הוא לא נעלם ממנו דבר.


'''{{צ|זימן שלשה ומצא שנים מותרים}}''' - כי כך המדה למעלה בשנים שהם זוג אחד סגי.


'''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - כבר נתבאר כי הקן הוא כינוי להיכל שהם בתוכו. ולכן כאשר מצאם לפני הקן איפשר שהם אחרים בגשמי. ולכן אסורים. '''{{צ|ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים}}'''. אמנם למעלה נמצא קן אחר הוא היכל אחר כי קרוב הוא. 

'''{{צ|הני מילי במדדין}}''' והולכים מהיכל להיכל ומעולם לעולם. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''', שמפריחים הכסא למעלה, אסורין מליקח אותם.

או יהיה נמי {{צ|מדדין}} הם הכיתות מצד השמאל, ו{{צ|מפריחין}} הם מצד הימין המבריחים סטרא דשמאלא שלא יבאו לראות כבלע את הקדש. ולכן אסורים ביום טוב שהרי הותרו להם אוכל נפש כנ&quot;ל. 

'''{{צ|ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו}}''' מפני כי הוא מהיכלות סטרא אחרא מקן הקדוש שלו, לכן כיון שאין מפריחין אלא מדדין - מותרים. '''{{צ|דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקיניה}}''' הקדוש '''{{צ|לא מדדה}}''' כאמור.


===עוד מהלך בסעיפים ט - יז===
עוד לאלוה מילין בדינים הללו.  וכך היה אומר:{{ש}}
'''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - הם מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד וזה לשונו: {{צ|דבכל שעתא דישראל עבדין חושבנין לירחין וזמנין קדוש ברוך הוא אתקין תיבה גו אינון רקיעין ואעבר כרוזא הא בני לתתא קדשו ירחא וזמנא אתקדשו כולכו לעילא ועביד לכל חילי דשמיא דמתקדשין כחדא בעמא קדישא וכולהו נטרין כחדא נטירא חדא וכו' וכדין משיך קב&quot;ה משיכו דשבע דרגין לתתא בההוא דרגא דאתאחד בהו באינון שבע שבתות. ואיתימא והא שיתא אינון ולא יתיר? אלא כדין אימא יתבא על אפרוחין ואשתכחא רביעא עלייהו ואנן פרחין לה ונטלין אינון שית בנין בהא דרגא לקיימא דכתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך וכו'}}.

והנה אפרוחים הללו הם מכונים ליוני שובך ויוני עלייה, כי כאשר האם רובצת עליהם נקראים {{צ|יוני שובך}}, וכאשר פרחין לה לעילא נקראים {{צ|יוני עלייה}}. 

ו'''{{צ|צפורים}}''' - מצד ההוא צפור, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - בהיכלות הבריאה, '''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי זה אשר צדין הם ישראל כמ&quot;ש בסוף המאמר וזה לשונו: {{צ|ישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא. מה עבדי? מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא מלחשי לגבה לחישו בתר לחישו וההוא צפורא דחייש לאינון לחישין ולאינון קלין דקא מלחשי לגב' אע&quot;ג דאיהי תחות גדפי אימהא זקפת רישהא ואסתכלת לגבי ההוא לחישו דקלא ופרחת לגבייהו וכו'}}.

הנה מבואר מדברי זה המאמר כי ישראל הם צדין צפור זה ולכן {{צ|אסור לצודן}} שלא במקומם. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל בהם}}''' כדרך שישראל מזמנים למדות הללו במקומם. 

'''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' שהם באצילות והם מסטרא דדכורא, אסור לצודן כאמור. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מסטרא דנוקבא שנאמר {{צ|ברחל בתך הקטנה}} וכדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|עיר קטנה}}, '''{{צ|שאין מפריחין}}''' למטה, '''{{צ|מותר לצודן}}''' בכי האי גוונא כי ישראל צדים אותם על דרך האמו(?).  '''{{צ|אבל זימון צריכים}}'''. ועל ידי הזימון שעושים להם ישראל למטה כנזכר.


'''{{צ|כיצד הוא הזימון וכו' אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - לפי כי כבר נתבאר למעלה כי כל ענין מצוה צריך להמצא בו מחשבה דיבור מעשה. ולכן כנגד הדיבור צריך שיצא מפיו ויאמר &quot;זה וזה&quot; הם המדות הנזכר. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' באותה שעה. אבל באומר דרך סתם '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' - לא סגי רק צריך שלימות הדיבור להשלים הזימון שעושים לייחדא אתתא בבעלה כאמור.


'''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' אשר נכנסו שם יונים אלו, '''{{צ|ואינו צריך אלא לזוג}}''' כנגד חתן וכלה, '''{{צ|אינו מועיל}}''' לעשות הייחוד בסגנון זה הנזכר.


'''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה אסור}}''' - לפי כי למעלה אע&quot;ג כי שנים הם חתן וכלה, אמנם שלשה הם - תפארת ישראל ויסוד ומלכות יחדיו. ומפני שמראה פירוד ח&quot;ו - לכן אסור - שהרי גוף וברית חשבינן חד. 

וכן '''{{צ|זימן לבנים}}''' מצד החסד, '''{{צ|ומצא שחורים}}''' מצד הדין. או להפך מזה. מאחר שהם '''{{צ|בקינים נבדלים}}''' היינו בתוך ההיכלות של הקדושה ונתחלפו זה בזה. והנה למעלה לא יתכן להיות כן. אמנם למטה בגשמי כי איפשר להיות מתחלפים זה בזה - לכן הם אסורים מפני כי מאחר שמעשה האדם הגשמי הוא עושה רושם למעלה - לכן איפשר שהם מתחלפים של דין בשל רחמים, והוא פגם גדול לשנות המדות העליונות כאמור.

ועוד ימצא ספק אחר מלבד זה. דמאחר דקים לן כי גם זה לעומת זה עשה ה' - לכן גם ימצא כי מסטרא אחרא כחות מהם לפנים מסטרא דלבן הארמי. ושחורות נמי מסטרא דלילית אוכמתא כדאיתא פרשת תצא. ולכן חיישינן שמא נתחלפו אלו היונים בזולתם שאינם מאותם שובכות שלו. ובזה גם למעלה מתחלפים כי במקום הכחות הקדושים נזדמנו כחות הטומאה. ולכן צריך להכיר אות' ונמלט מן הספק זה.


'''{{צ|זימן בתוך הקן}}''' - הוא מורה על אות' יונה ה*תה בתוך הקן שלה כמו שאמר הכתוב {{צ|גם צפור מצאה בית ודרור קן לה}}. '''{{צ|ואחר כך מצא לפני הקן}}''' - שמורה על מה שאמר הכתוב {{צ|כצפור נודדת מקינה}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא. נודדת מקינה - דא ירושלים}}. והוא ירושלים העליונה. ולכן הם '''{{צ|אסורים}}'''.

'''{{צ|ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים}}''' - והוא כי הנה ידענו כי לעומת ההיכלות של הקדושה יש כנגדם היכלות הטומאה כדאיתא בזוהר פרשת פקודי. ולכן בזמן שיש שם קן אחר - הוא מורה על היכל של הטומאה שהוא מ'אל אחר' אשר כנגד היכל של הקדושה, וחיישינן כי הלכה שם השכינה בגלות ואז הם אסורים כאמור. כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|גלו לבבל שכינה עמהם וכו' עד גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר מי זה בא מאדום}} כלומר השכינה היא גולה בתוך אותה הקליפה, וכדאיתא בתיקונים: {{צ|באלין קליפין אתלבש קוב&quot;ה בגין לנטרא להו לישראל}}. 

אבל '''{{צ|בזמן שאין שם קן אחר}}''' כי אין חשש מזה, אף על גב שיצא חוץ לקן יהיה לטובה בסוד מה שאמר הכתוב {{צ|דודי ירד לגנו}} לעולם הזה כמו שאמרו חז&quot;ל. וזה {{צ|לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. וכן הענין בכל סטרא דקדושה בזמן שהולכת בגלות גם כן הם בסוד {{צ|הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון}} - כולהון קשרי אבלא על דא. מה שאין כן כאשר אינה הולכת בגלות. ולכן הם '''{{צ|מותרים}}'''.

במה דברים אמורים '''{{צ|במדדין}}'''. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין}}''' - הם אותם של המרכבה הם הגדולים הפורחים עמה בכל מקום כמו שאמר הכתוב {{צ|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו וכו'}} ונאמר {{צ|היא מתהלכת בין החיות}} ומתרגמינן {{צ|שכינת יקרא}}. ולכן מפריחין אסורים בגשמי לפי שמורה גלות לשכינה ולהם, אבל במדדים '''{{צ|אפילו יש קן אחר}}''' היינו היכל מהיכלות הטומאה '''{{צ|בתוך חמשים אמה}}''' כלומר כמו שיש בסטרא דקדושה חמשים שערי בינה (כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|חמשים שערי בינה נבראו בעולם}}) - כך יש כנגדן בתמורה כדאיתא בזוהר שנאמר {{צ|הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה}}. 

ולכן יאמר אפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה של הקדושה, לפי שהיכלות הטומאה הם לאחור ואין יכול לראותו מפני כי זה הוא סטרא דימינא - אור, ואותו מסטרא אחרא הוא חשך. כיון שאינם מפריחין אלא מדדין - כך הוא משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה לצד הקדושה לא מדדה. ולכן הם מותרים בידוע אינו שולט בהם הקליפה.


'''{{צ|עכו&quot;ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה מ&quot;ש בזוהר פרשת קרח בפסוק {{צ|קריאי מועד}} שהוא לשון הזמנה - {{צ|קראי כתיב}}, לומר כי 'קדש תתאה' (היא חכמת שלמה) זמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון. והיינו במועד כנזכר שם. ולכן כאשר נעשה הזמנה זו לאותה סעודה כמו שאמר הכתוב {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו' אכלו רעים שתו ושכרו דודים}}, הם כל המזומנים מ'קדש עילאה', הם נקראים {{צ|רעים}}. והמזומנים מ'קדש תתאה' נקראים {{צ|דודים}}.  כל אחד כפי המזמין אותו. ולכן אז מתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממושך ומורט}}, דהיינו עכו&quot;ם שהם מביאים שי לה', היינו דורון, מהנשאר מאותם מלכין קדמאין, מאותם '''יש''' עולמות. כי בתחילה היה בונה עולמות ומחריבן עד שברא את אלו ואמר דין הניין לי ודין לא הניין לי. 

ולכן הדורון זה יהיה '''{{צ|בני יונה}}''' - הם הניצוצות של יונה הקדושה הנקראים 'בנים' שלה. כי בתחילה הלכו בגלות שנאמר {{צ|בני ציון היקרים איכה נחשבו לנבלי חרש}}, כי '''נבל'''  הוא הזכר דסטרא אחרא, ונבלה עמו היא הנקבה, ונעשו בתוכם בני נבר(?). ולכן עתידים להביא אותם דורון למלך המשיח שנאמר {{צ|בניך מרחוק יבאו}} {{ממ|ישעיה|ס|}} - הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|למלך שהלך הוא ובניו וחתניו למדינת הים. באו ואמרו למטרונא בניך באו. אמרה תשמחנה כלותי}}. וכבר פירשתי המאמר במקומו נקטינן(?) כי אלו הם הבנים שמביא עכו&quot;ם בני יונת אלם רחוקים הנאמר על תמר כמשחז&quot;ל בשעה שנתרחקו סימניה החותמת והפתילים והמטה שהם סימנים של המלכות כמו שאמרו חז&quot;ל. ולפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תמר עדיין בתמרירות עומדת ובקשו חכמים להמתיקה ולא יכלו}}. 

לכן ביום טוב שני שהוא יום שמחתה, כי שני ימים הם בסוד גוף וברית, אז '''{{צ|עכו&quot;ם מביא דורון בני יונה קטנים}}''' לפי שנאמר {{צ|ושם הקטנה רחל}}. '''{{צ|משובכות שיש לו בעיר}}''' - מאותם היכלות הטומאה שיש לו בעיר. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - לפי כי התחתונים שהם למטה צריך טורח(?) לברר אותם מן הקליפה אבל הללו הם קרובים יותר אל הקדושה, עיר ה' סלה. '''{{צ|מותרים}}''' מפני כי אין צריכים צידה.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - זאת היא הבהמה שאמרו חז&quot;ל שהיא מזומנת לצדיקים לעתיד לבא שנאמר {{צ|והיה השרון לנוה הצאן}}. ונודע כי הצדיקים הם צדיק וצדק. ולפי כי יש כנגדם בתמורה בהמה טמא' והם מרובים כמשחז&quot;ל {{צ|מפני מה מנה הכתוב שור שה כבשים וגו'}} לפי שלא יש טהורים רק אלו והשאר טמאים והם מרובים. 

ולכן בגשמי '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט}}'''. וכן לפי כי '''{{צ|אם נמצא' טרפה}}''' שהיא מצד הקליפה,  '''{{צ|אסור לטלטלה}}''' לפי כי סטרא אחרא נקרא מת ואין לו נענוע כדאיתא בזוהר פרשת פנחס מפני מה ישראל מתנועעים כשלומדים תורה וכו'. אך עכו&quot;ם לא כן. ולכן אסור לטלטלה.

'''{{צ|אבל מוכרה לעכו&quot;ם}}''' מיניה וביה רק '''{{צ|שלוקח משכון}}''' לפי שאין בהם אמונה. ולכן מברר הטוב ההוא שבקרבו שהוא ממושכן שם שלכן המקדש נקרא '''משכן''' לפי שנתמשכן ביד עכו&quot;ם. ולכן עתה לוקח ממנו אותו משכון עד מקו' שמשל' מה שאמר הכתוב {{צ|תחת הנחשת אביא זהב}}, כל מה שנענו מן המקדש המעוז. ואז מתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|בלע המות לנצח}}. אבל לעכו&quot;ם יש כמשחז&quot;ל.


---------------</text>
      <sha1>glmf3oirg19qktm3xok5u7bonj5pbdm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469605</id>
    <revision>
      <id>1415717</id>
      <parentid>1415672</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:16:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102842" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3572|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|10271)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), ולפי [[+|סעיפים 20ז(א)]] [[+|ו-27(ג)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]] (להלן - חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן - הנציבות) ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגף השיקום&quot; - אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו [[בתקנה 2 לתקנות הנכים]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה;
:- &quot;אפוטרופוס&quot; - אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי [[פרק ג' לחוק הכשרות]] לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
:- &quot;גורם אחראי להפעלת מרכז&quot; - מי שהוסמך להפעיל מרכז ארעי לטיפול, לפי דין או החלטת ממשלה;
:- &quot;הג&quot;א&quot; - כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;חוק ביטוח בריאות&quot; - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק הכשרות&quot; - [[=חוק הכשרות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק שיקום נכי נפש&quot; - [[=חוק שיקום נכי נפש|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 35(א)]];
:- &quot;מוסד רפואי&quot; - בית חולים, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול;
:- &quot;מורשה נגישות&quot; - מורשה לנגישות השירות או מורשה לנגישות מתו&quot;ס;
:- &quot;מורשה לנגישות השירות&quot; - מורשה לנגישות השירות כמשמעותו [[בסעיף 19מא1 לחוק]];
:- &quot;מורשה לנגישות מתו&quot;ס&quot; - מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו [[בסעיף 19מא לחוק]];
:- &quot;מיופה כוח&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות]], לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
:- &quot;מחלה מידבקת מסוכנת&quot; - מחלה שהוכרזה לפי [[סעיף 20 לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:- &quot;מסגרת&quot;, &quot;מסגרת לשירותי יום&quot; ו&quot;מסגרת לשהות ממושכת&quot; - כהגדרתן [[בתקנות המסגרות]];
:- &quot;מסגרת דיור&quot; - מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן:
:: (1) לעניין שירותים בתחום הבריאות - שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי [[#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש]];
:: (2) לעניין שירותים בתחום הרווחה - מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]], ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;מענה רפואי אחוד&quot; - מתן שירותי בריאות במרפאה של קופת חולים, לכל אדם, ובכלל זה לחברי קופת חולים אחרת, לפי הוראת שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין או לפי הוראת הרשות העליונה לבריאות;
:- &quot;מפעל&quot; - מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם [[בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]], לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית]], או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה [[באותו חוק]], או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1971]], ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת;
:- &quot;מרחב מוגן&quot; - מרחב מוגן שהוא אחד מאלה:
:: (1) מרחב מוגן כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:: (2) אם אין בנמצא מרחב כאמור בפסקה (1) - מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג&quot;א;
:- &quot;מרחב מוגן חלופי נגיש&quot; - מרחב מוגן כמשמעותו [[בתקנה 3(ג)]];
:- &quot;מרכז ארעי לטיפול&quot; - מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום, כדי לספק טיפול רפואי ייחודי לרבות בדיקות, כגון: טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או לטיפול במחלה מידבקת מסוכנת;
:- &quot;מרכז נגיש&quot; - מרכז ארעי לטיפול לפי [[תקנה 11]];
:- &quot;מרפאה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם]] שמחזיקים ומפעילים משרד הבריאות, או קופת חולים, לרבות מרפאה לבריאות הנפש ותחנה לבריאות המשפחה, שניתן בה שירות לפי [[חוק ביטוח בריאות]];
:- &quot;מרפאה אחודה&quot; - מרפאה של קופת חולים שמספקת מענה רפואי אחוד;
:- &quot;משרד הרווחה&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי;
:- &quot;עמדת טיפול&quot; - עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות;
:- &quot;עמדת שירות&quot; - כהגדרתה בת&quot;י 1918 חלק 3.2 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה;
:- &quot;פקודת בריאות העם&quot; - [[פקודת בריאות העם, 1940]];
:- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות]];
:- &quot;רשות ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19א לחוק]];
:- &quot;הרשות העליונה לבריאות&quot; - גוף שבראשו המנכ&quot;ל וחברים בו קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל והמנהל הכללי של קופת החולים שבה מבוטח המספר הגדול ביותר של מבוטחים לפי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;שירותי בריאות&quot; - לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שנותנים במצב חירום משרד הבריאות, קופות החולים או נותני שירותים כמשמעותם [[בסעיף 23 לחוק]] ביטוח בריאות, וכן שירותי בריאות שניתנים לציבור עקב מצב החירום, לצורך התמודדות איתו או במהלכו;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;תומך בקבלת החלטות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 67ב לחוק הכשרות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 1&quot; - ת&quot;י 1918 חלק 1 - נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - ת&quot;י 1918 חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות הנכים&quot; - [[=תקנות הנכים|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;תקנות לפינוי ולקליטה בחירום&quot; - [[=תקנות לפינוי ולקליטה בחירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות בניין חדש&quot; - [[=תקנות נגישות בניין חדש|חלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;תקנות נגישות למקום ציבורי&quot; - כל אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) [[#חלק ח'1 בתוספת השנייה|תקנות נגישות בניין חדש]];
:: (2) [[תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:: (3) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (6) [[תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:: (7) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (8) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (9) [[תקנות נגישות לשירותי בריאות]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירותי בריאות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירותי בריאות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע&quot;ו-2016]].

@ 2. נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים במצב חירום
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור לפי תקנות אלה; לעניין זה, &quot;שירותים נלווים&quot; - שירותים שנועדו לאפשר את קבלת שירותי הבריאות, לרבות קביעת תורים, קבלת הפניות וקבלת אישורים מינהליים לביצוע פעולות רפואיות.
: (ב) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל האפשר בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עימה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי.
: (ג) אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (ב), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות ובייחוד למי שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות - אם יהיה בכך צורך, במקום - טיפול מותאם לאנשים עם מוגבלויות שונות, לפי צורכיהם הבריאותיים.
: (ד) מי שמספק שירותי בריאות במצב חירום, ימשיך ויספק לאדם עם מוגבלות את התאמות הנגישות שהוא חייב בהן לפי [[+|סעיפים 19יז]] [[ו-19כ לחוק]], ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום; אם לא ניתן לספק את אותן התאמות נגישות, יעשה ככל יכולתו להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות חלופיות לצורך השגת אותן מטרות הנגשה; ספק כאמור ייערך בעת שאינה מצב חירום כדי שיוכל לקיים תקנה זו.

@ 3. מרחב מוגן במרפאה
: (א) בתקנה זו, &quot;שטח הרצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה&quot; - שטח פנוי שממדיו 1.0 מטר על 1.5 מטר.
: (ב) במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן; נוסף על כך, בכניסה למרחב המוגן יותקן שלט לזיהויו; בשלטי ההכוונה והזיהוי יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה.
: (ג) במרפאה שמתקיימות בה תקנות הנגישות למקום ציבורי, למעט קיומה של דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יאתר מי שאחראי להפעלת המרפאה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר, לפי הקיים במרפאה, שמובילה לתוכו דרך נגישה (בתקנה זו - מרחב מוגן חלופי נגיש); אם יש במרפאה יותר ממפלס אחד שבו ניתנים שירותי בריאות לציבור, יאותר מרחב מוגן חלופי נגיש בכל מפלס.
: (ד) ממדי הרצפה של המרחב המוגן החלופי הנגיש יכילו ככל האפשר שלוש פעמים שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה, ולא פחות מפעמיים שטח רצפה כאמור; ככל האפשר שטחי הרצפה האמורים יהיו צמודים זה לזה.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא הצליח האחראי להפעלת המרפאה לאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו כאמור באותה תקנת משנה, גם לאחר שבחן את האפשרות ששטחי הרצפה לא יהיו צמודים זה לזה, יתעד את הסיבות לכך, ויאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו לפחות שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה.
: (ו) בכל מפלס שבו אותר מרחב מוגן חלופי נגיש יהיה שלט הכוונה אחד או יותר, שמכוון את מי שנמצא באותו מפלס למרחב המוגן החלופי הנגיש במפלס זה; במרחב המוגן החלופי הנגיש יותקן שלט זיהוי שרשום בו: &quot;מרחב מוגן חלופי נגיש&quot; בליווי סמל הנגישות הבין-לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ז) במצב חירום בעת שיש לעבור למרחב מוגן או למרחב מוגן חלופי נגיש, יסייע איש צוות המרפאה ככל האפשר בנסיבות מצב החירום לאדם עם מוגבלות שביקש זאת או שנראה לאיש הצוות שהוא נזקק לסיוע כאמור, להגיע למרחב מוגן כאמור; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת; לעניין זה, &quot;פעולה נדרשת&quot; - מעבר למרחב מוגן, או כל פעולה אחרת להצלת חיים.
: (ח) סייע איש צוות המרפאה לאדם עם מוגבלות לעבור למרחב מוגן חלופי נגיש כאמור בתקנת משנה (ז), יעבור איש הצוות למרחב המוגן הקיים במרפאה, אלא אם כן נשקפת לאיש הצוות סכנה גדולה יותר בעת המעבר; עם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב מוגן, יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש, כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במקרה הצורך.

@ 4. תקשורת נגישה עם קופת החולים ומשרד הבריאות
: (א) במצב חירום ימשיכו לעמוד לרשות אנשים עם מוגבלות דרכי התקשורת הנגישות שמתקיימות בעת שאינה מצב חירום ליצירת קשר עם משרד הבריאות וקופת החולים, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום.
: (ב) במצב חירום שבו חדל אחד מהאמצעים שבהם חברי קופת חולים יוצרים איתה קשר, לפעול או להיות זמין לשימוש הציבור, וכל עוד לא חזר להיות זמין, תפרסם קופת החולים הודעה על כך לפי [[תקנה 23]].

@ 5. מידע לציבור לעניין נגישות מרפאות
: (א) מידע לציבור במצב חירום שמפרסמים קופות החולים או משרד הבריאות, לגבי מרפאותיהם בציון המרפאות הפתוחות לציבור בנסיבות מצב החירום, יכלול נוסף על מידע בדבר התאמות הנגישות שחובה לפרסמן לפי [[+|סעיף 19יז]] [[ו-19כ לחוק]], גם מידע אם כל אחד מהמפורטים להלן קיים או שאינו קיים לגבי כל מרפאה כאמור:
:: (1) מקום חניה נגיש, ואם קיים - אם כולל מקום חניה לרכב גבוה;
:: (2) דרך נגישה שמובילה אל הכניסה למרפאה מחניה נגישה וממדרכה ציבורית סמוכה;
:: (3) אם קיימת דרך נגישה לפי פסקה (2) - אם השימוש בדרך נגישה זו מחייב שימוש במעלית או במעלון;
:: (4) דרך נגישה מהכניסה למרפאה למקומות קבלת שירותי הבריאות במרפאה;
:: (5) בית שימוש נגיש;
:: (6) דרך נגישה מכניסה למרפאה לתוך מרחב מוגן המשרת את אותה מרפאה; אם במרפאה אין דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יצוין אם אותר מרחב מוגן חלופי נגיש לפי [[תקנה 3]] וכן יצוין אם רמת המיגון שלו נמוכה מרמת המיגון של המרחב המוגן העיקרי של המרפאה.
: (ב) אי-קיומם של אחד או יותר מהרכיבים המנויים בתקנת משנה (א), לא ימנע את הפעלתה של מרפאה במצב חירום, ואולם לפי בקשת אדם עם מוגבלות שעקב אי-קיומו של רכיב מהרכיבים האמורים נמנע ממנו במצב החירום לקבל שירות בריאות במרפאה, יפעלו משרד הבריאות או קופת החולים, לפי העניין, לספק לו שירות בריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום, או במקום אחר, לרבות בביתו או במסגרת הדיור שלו.
: (ג) במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה, או מעבדה לביצוע בדיקות, ובייחוד מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור.
: (ד) המידע לפי תקנה זו יפורסם לפי [[תקנה 23]].

@ 6. נגישות למידע לציבור לגבי שירותי בריאות במצב חירום
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור במצב חירום או בעת שאינה מצב חירום, לפי העניין; לעניין תקנה זו -
::- &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם במצב חירום;
::- &quot;מידע חיוני בתחום הבריאות&quot; - הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לבריאותם של אנשים במצב חירום, שנועדו להציל חיים או למנוע פגיעה בגוף, כגון הוראה לציבור להגיע למרכז ארעי לטיפול, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או נבחרי ציבור.
: (ב) כחלק מפרסום מידע לציבור בקשר לשירותי בריאות במצב חירום, משרד הבריאות יפרסם, לפי [[תקנה 23]], המלצות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בדבר הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע כדי לייעל במצב חירום את קבלת השירות; ההמלצות יכללו בין השאר את אלה:
:: (1) מסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עימו למקום קבלת שירות הבריאות, ובכלל זה את האבחנות (הדיאגנוזה) של מצבו הרפואי של האדם, בדיקות רפואיות וטיפולים משמרי חיים שהוא עובר דרך קבע, התרופות שהוא צורך, מינון נתינתן ורגישות לתרופות, ומכשירים רפואיים שהוא עושה בהם שימוש והנחיות רפואיות מקדימות שנתן למיופה כוח לפי [[חוק הכשרות|חוק הכשרות ((&lt;s&gt;המשפטית&lt;/s&gt;))]] או לפי [[חוק החולה הנוטה למות, התשס&quot;ו-2005]]; ההמלצות והאפוטרופסות יפרטו כיצד אדם עם מוגבלות יוכל לאתר מסמכים אלה ולהפיק העתק מהם;
:: (2) מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עימו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת;
:: (3) מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיו המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עימו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות, כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה.
: (ג) משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב), אחת לשלוש שנים לפחות, לאחר היוועצות במשרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום.
: (ד) רשות ציבורית המוסרת לציבור, במצב חירום, מידע חיוני בתחום הבריאות, תמסור לציבור בה בעת את אותו מידע גם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני [[בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו-(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]].

@ 7. מרפאה אחודה
: (א) במצב חירום שבו הורו שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין, או הורתה הרשות העליונה לבריאות כי תפעל מרפאה אחודה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) בעת שמרפאה שפתוחה לשירות הציבור פועלת כמרפאה אחודה, יסייע אחד מאנשי צוות המרפאה במתן השירות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות בריאות והזדהה כאדם עם מוגבלות, או שנראה לאיש הצוות שאותו אדם עם מוגבלות זקוק לסיוע; איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ובמקום בולט לעין ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור יימצא שלט; בשניהם יהיה רשום: &quot;סיוע לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (2) במקרה שאיש הצוות אינו מצליח במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו כאמור בפסקה (1) ובייחוד אם הוא חבר בקופת חולים אחרת, יפנה איש הצוות לקופת החולים של אותו אדם כדי שתסייע לאיש הצוות לספק שירות בריאות לאותו אדם; קופת החולים של אותו אדם תפעל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות לאותו אדם באותה מרפאה, או שתדאג לכך שיקבל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום את שירות הבריאות במוסד רפואי אחר או באופן אחר;
:: (3) פרסום שמפרסמים משרד הבריאות או קופת חולים לציבור לגבי המרפאה האחודה יכלול, נוסף על הפרטים [[שבתקנה 5(א)]], גם את כל אלה, בשפה פשוטה: ציון העובדה שכל אדם וחברי כל קופות החולים יכולים לקבל שירות במרפאה, פירוט שירותי הבריאות הניתנים לציבור באותה מרפאה, כתובת המרפאה ופירוט דרכי ההגעה אליה בתחבורה ציבורית; המידע בפסקה זו ייכלל בפרסום לפי [[תקנה 5(א)]];
:: (4) קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3); משרד הבריאות יערוך את המידע האמור בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות שפועלות במתכונת של מרפאה אחודה, לפי יישובים, ולגבי כל מרפאה את המידע שבפסקה (3), בציון קופת החולים שמפעילה את אותה המרפאה; משרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים; משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי [[תקנה 23]];
:: (5) הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שהמרפאה שתיפתח במתכונת האמורה תהיה מרפאה שהיא נגישה לפי תקנות נגישות למקום ציבורי.
: (ב) קופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהן לפי תקנה (א)(1) ו-(2).
: (ג) משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו.

@ 8. מרכז לתקשורת מרחוק
: (א) כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור, ימשיכו להינתן במצב חירום, לשימוש אנשים עם מוגבלות, גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר במצב חירום עם ספקים של שירותי בריאות ועם גורמי סיוע, וכדי שספקים וגורמי סיוע כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע:
:: (1) תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות;
:: (2) תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנת משנה (ד);
:: (3) תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: מסרון, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור.
: (ב) שירותי התקשורת האמורים בתקנת משנה (א) יפעלו בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהן שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים, ויתקיימו לגביהם הוראות אלה:
:: (1) התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, יועברו בזמן אמת;
:: (2) ההיערכות להפעלת שירותי התקשורת תביא בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום, וייבחנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת;
:: (3) שירותי התקשורת יינתנו באמצעות אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הדרכה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם.
: (ג) לצורך הפעלת שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובייחוד לפי פסקה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע למצבי חירום שונים כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; המסרים יהיו לפי הוראות אלה:
:: (1) הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן, מתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות;
:: (2) המידע יהיה בשפה פשוטה.
: (ד) שירות תרגום לשפת סימנים יינתן במרכז לתקשורת מרחוק לפי הוראות אלה:
:: (1) דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;
:: (2) לבוש המתורגמן יהיה בגוון מנוגד לרקע;
:: (3) פלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך; אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן;
:: (4) על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר.

@ 9. נגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון במצב חירום
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הסדר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות]];
::- &quot;מזון ייעודי&quot; ו&quot;תוסף מזון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
::- &quot;מערכת המרשמים&quot; - המערכת הממוחשבת של קופת חולים כמשמעותה [[בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות]];
::- &quot;סם מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]];
::- &quot;שליח&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק;
::: (2) מי שקופת החולים, רוקח אחראי בבית מרקחת או בעל בית מרקחת, התקשר עימו למסירת תרופות למטופל;
::- &quot;תכשיר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;תרופה פסיכוטרופית&quot; - תכשיר המכיל אחד מן החומרים הפסיכוטרופים המופיעים [[בתוספת הרביעית לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם), התשל&quot;ג-1973]].
: (ב) קופת חולים תיערך כדי שלאדם עם מוגבלות יתאפשר במצב חירום לקבל תכשיר; האמור יחול לרבות בקשר לבתי מרקחת שהיא מפעילה בעצמה או שפועלים עימה בהסדר; ההיערכות תהיה לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, ולפי כוח האדם שיעמוד לרשותה במצב חירום.
: (ג) ההיערכות לפי תקנת משנה (ב) תכלול גם את אלה:
:: (1) סידורים שיבטיחו ככל האפשר במצב חירום נגישות לביצוע בדיקת דם או בדיקה אחרת, שהיא תנאי לקבלת מרשם לתכשיר לאדם עם מוגבלות;
:: (2) סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות, לרבות באמצעות תומך בקבלת החלטות שלו או שליח, להעביר לרופא בקופת החולים שבה הוא חבר, בקשה למרשם לתכשיר או בקשה להפניה לבדיקה שנדרשת לצורך רישום מרשם לתכשיר, באמצעי זמין שנגיש לאותו אדם ושפעיל במצב החירום, מבין כל האמצעים שבהם קופת חולים מתקשרת עם מבוטחיה כגון טלפון, יישומון, מסרון, דואר אלקטרוני, אתר האינטרנט של קופת החולים, ופקסימיליה, וכן באמצעות שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי [[תקנה 8]].
: (ד) אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, לרבות העדר גישה כמשמעותה [[בסעיף 21ד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], של בתי מרקחת למערכת המרשמים, רשאי המנכ&quot;ל לאשר לקופת חולים מסוימת לפרק זמן מוגבל עד שיהיה ניתן לשוב ולעשות שימוש במערכת המרשמים, ולא יותר מ-10 ימים, לפעול כאמור בתקנת משנה (ה); אישור המנכ&quot;ל האמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות בדף המיועד לענייני מצבי חירום ובאתר האינטרנט של הקופה שקיבלה את האישור האמור.
: (ה) אישור כאמור בתקנת משנה (ד) יכול שיכלול את אלה:
:: (1) אישור להעביר מרשם של אדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, לבתי מרקחת באמצעות אמצעי דיגיטלי נפוץ שבשימוש הציבור, ובכלל זה דואר אלקטרוני, או אמצעי לשיחוח (live-chat);
:: (2) אישור להעביר את המרשם או את העתק המרשם גם באמצעות האדם עם המוגבלות או שליח;
:: (3) אישור להחיל את האישור לפי פסקאות (1) ו-(2) לגבי מרשם לסם מסוכן; במקרה שלא יחול אישור לפי פסקה זו, יציין באישור המנכ&quot;ל מהן החלופות שלפיהן תנפק קופת חולים סם מסוכן לאדם עם מוגבלות.
: (ו) המנכ&quot;ל רשאי לשוב ולהאריך את תוקפו של האישור לפי תקנת משנה (ד) לפרק זמן מוגבל שלא יעלה על עשרה ימים אם ממשיכות להתקיים הנסיבות האמורות בתקנת משנה (ד).
: (ז) בתקופה שבה חל אישור לפי תקנות משנה (ד) עד (ו), יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור:
:: (1) מי שמוסמך לפי דין לרשום מרשם רשאי להעביר לבית מרקחת את המרשם שרשם לאדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (ה);
:: (2) בית מרקחת רשאי לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות לפי מרשם אף אם הוא העתק מרשם, לרבות תכשיר שהוא תרופה פסיכוטרופית, ובכפוף לתקנת משנה (ה)(3) - גם סם מסוכן.
: (ח) נוסף על האמור בתקנה זו, תבצע קופת חולים את כל אלה כדי להיערך למצב חירום, ובייחוד למצב שבו אישר המנכ&quot;ל לפעול כאמור בתקנות משנה (ד) ו-(ה):
:: (1) סידורים שיאפשרו במצב חירום לכל רופא שפועל מטעם קופת חולים לרשום לאדם עם מוגבלות גם מרשם שאינו מרשם אלקטרוני שיוכל לשמש לניפוק תכשיר;
:: (2) סידורים שיאפשרו לבית מרקחת של קופת חולים או שבהסדר עימה, לנפק לחבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות תכשיר לפי מרשם שניתן כדין, אף אם אינו מרשם אלקטרוני, או שהוא העתק מרשם;
:: (3) מתן הוראות באילו בתי מרקחת בפריסה ארצית יהיה ניתן לנפק סם מסוכן לפי העתק מרשם;
:: (4) סידורים כדי למזער את פרק הזמן שיידרש לקופת חולים לאשר זכאות לתכשיר שנדרש לאדם עם מוגבלות לפי מרשם, אם נדרש אישור כאמור;
:: (5) סידורים כאמור בפסקה (4) למקרה שבו הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה ועקב כך חברי קופת החולים יופנו לרכוש תכשירים בבית מרקחת שמפעילה קופת חולים אחרת או שבהסדר עם קופת החולים האחרת, לפי סכומי השתתפות עצמית לחברי קופת החולים האחרת.
: (ט) במצב חירום רשאי בית מרקחת לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות גם באמצעות שליח.
: (י) האמור בתקנות משנה (ב) עד (ט) יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון, שהקופה מספקת לאדם עם מוגבלות.
: (יא) קופת חולים תבצע הכנות לצורך בניית יכולת לרציפות טיפול בתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון באדם עם מוגבלות, ובכלל זה -
:: (1) לגבי מסגרות דיור -
::: (א) צמצום ככל האפשר במצב חירום של דרישה להתייצבות דיירי מסגרת דיור במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון;
::: (ב) היערכות במצב חירום לאספקה שוטפת של תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, למסגרת דיור, לרבות באמצעות הגדלת כמויות מוצרים אלה שמנופקות למסגרת בעת שאינה מצב חירום, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי במצב חירום;
:: (2) סידורים הנדרשים כדי לאפשר הובלת תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, לרבות סמים מסוכנים או תכשירים הדורשים הובלה בקירור, מהמקום שבו קופות חולים מאחסנות אותם או מבית מרקחת, למקום שבו שוהה האדם עם המוגבלות במצב חירום, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום.
: (יב) לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום שבו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה:
:: (1) לפי האמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה;
:: (2) באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (יא)(2);
:: (3) אם יתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו-(2) בנסיבות מצב החירום.
: (יג) שליח שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לפי פסקה (1) להגדרה &quot;שליח&quot;, יוכל לפעול לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק אם בידו תעודת חברות בקופת חולים של האדם עם המוגבלות או תעודת זהות שלו, או שמתבצע זיהוי בדרך אחרת שמפעילה קופת חולים, ולעניין מסירת תכשיר שהוא סם מסוכן - אם התקיים גם האמור [[בתקנה 14(ב)(3) לתקנות הסמים המסוכנים, התש&quot;ם-1979]].
: (יד) לצורך יישום תקנה זו רשאית קופת חולים ובית מרקחת לדרוש כי אדם עם מוגבלות, אפוטרופוס שלו, מיופה כוח מתמשך שלו או שליח, לפי העניין, יציג לפניהם תעודה המעידה שהאדם שלו מיועד השירות לפי תקנה זו הוא אדם עם מוגבלות; בתקנת משנה זו -
::- &quot;יציג&quot; - לרבות באמצעות משלוח העתק תעודה באחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (ג)(2);
::- &quot;תעודה&quot; - לרבות תעודה שהנפיקה רשות ציבורית כגון תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה, תעודת נכה לפי [[תקנה 7 לתקנות הנכים]]; וכן אישור שהנפיקו שירותי הרווחה ברשות מקומית, אישור שהנפיקה קופת חולים, אישור שהנפיקו כל אחד מבין אלה: ועדה המוסמכת לקבוע נכות רפואית לפי דין, רופא, בעל מקצוע בריאות, או מסגרת דיור וכיוצא באלה.
: (טו) קופת חולים תפרסם לפי [[תקנה 23]] את הסידורים שביצעה לפי תקנה זו.
: (טז) קופת חולים תיערך כדי שגם במצב חירום יוכל חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות, לקבל מידע באילו מבתי המרקחת שלה שפועלים יוכל לרכוש תכשירים, ובייחוד תרופות פסיכוטרופיות, סמים מסוכנים, מזון ייעודי או תוסף מזון; מידע כאמור יימצא באחד מאלה לפחות: באתר האינטרנט של קופת החולים בדף המיועד להיערכות למצבי חירום, במוקד המידע הטלפוני של הקופה, ביישומון, או בתקשורת כתובה עם מוקד המידע של הקופה, והכול אם אמצעים אלה פועלים במצב החירום.
: (יז) בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים שקיבל כאמור את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי [[תקנה 23]].
: (יח) מוסד רפואי ששחרר אדם עם מוגבלות במצב חירום מאשפוז שבמהלכו נרשם לו מרשם לתכשיר או למזון ייעודי או לתוסף מזון, שלא צרך לפני האשפוז, ינפק לאותו אדם מוצר כאמור למשך שלושה ימי עבודה לפחות שלאחר יום השחרור מאשפוז, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ&quot;ל לפי דין, ולתקופה שיורה.
: (יט) קופות החולים יגבשו נוהל ליישום אחריותן לפי תקנה זו.
: (כ) משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה לעניין יישום האמור בתקנה זו.
: (כא) הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם נכה בשל נכותו המוכרת לפי [[חוק הנכים]].

@ 10. שירותי בריאות לדיירים של מסגרות דיור
: (א) מסגרת דיור -
:: (1) תביא לידיעת דייריה, לרבות אפוטרופסיהם או מיופי כוח שלהם, את המלצות משרד הבריאות לפי [[תקנה 6(ב)]] להכנת מידע, תסביר להם את חשיבותן ותציע להם עזרה ביישום המלצות אלה; אופן מסירת המידע והתקשורת של המסגרת עם דייריה יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות [[בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות]];
:: (2) ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו, סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1), יחול אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1);
::: (ב) מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע;
:: (3) מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מהדיירים שביקש או שהסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות;
:: (4) מסגרת תעדכן את המידע בעבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות.
: (ב) מי שמספק שירותים בתחום הדיור לפי [[פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש]], יביא לידיעת דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופי כוח שלו, את המלצות משרד הבריאות לפי [[תקנה 6(ב)]], ויסביר לו את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות [[בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות]]; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות.
: (ג) מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה בעת שאינה מצב חירום, תיערך כדי שלדייר שהוא אדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות במצב חירום לפי [[תקנה 2]]; ההיערכות למצב חירום תהיה לכל אלה לפחות:
:: (1) לאחר תיאום עם קופות החולים - מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלת מסגרת הדיור, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה מצב חירום;
:: (2) קבלת שירותי בריאות שלא ניתן לספקם במסגרת לפי פסקה (1), במרפאות הפתוחות לציבור במצב חירום, או במרכז ארעי לטיפול;
:: (3) הפניית דייר לקבלת שירותי בריאות בבית חולים, כשאין לו אפשרות לקבל שירות בריאות שהוא זקוק לו כאמור בפסקאות (1) או (2).
: (ד) על מסגרת דיור שהיא אחת מאלה יחולו, לגבי דייריה, גם תקנות משנה (ה) עד (ו):
:: (1) מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה;
:: (2) מסגרת שלפי רישיון או אישור לפי דין או לפי תנאי התקשרות, באחריותה לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, &quot;התקשרות&quot; - התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו [[בתקנות המסגרות]], ולעניין בית דיור מוגן - גם התקשרות של המסגרת עם הדייר.
: (ה) במצב חירום שבו נזקק דייר שהוא אדם עם מוגבלות לשירות בריאות, תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי תקנת משנה (א), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת.
: (ו) טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של מסגרת, תערוך מסגרת הדיור הכנות בשיתוף הדייר, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, בקשר למידע שבו צויד כאמור בתקנת משנה (ה), כדי להקל עליו ועל מי שייתן לו את שירות הבריאות.
: (ז) מסגרת לדיור תגבש נוהל לגבי חובתה להיערך בנושאים המפורטים בתקנה זו; הנוהל יותאם למאפיינים של המסגרת והאנשים עם מוגבלות המתגוררים בה; המסגרת תפרסם את הנוהל לדיירי המסגרת במקום בולט לעין, ותביא לידיעתם את קיומו בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א)(1).
: (ח) משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו כל אחד נוהל לדוגמה למסגרות הדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי.

@ 11. מרכז ארעי נגיש לטיפול
: מרכז ארעי לטיפול יהיה מרכז נגיש אם מתקיימים כל אלה:
: (1) ממדרכה ציבורית או משביל ציבורי הגובלים במגרש שבו המרכז, ממקום חניה נגישה וממקום חניית רכבי החירום וההצלה, שמשרתים את המרכז, תוביל דרך נגישה לכניסה נגישה אליו;
: (2) מכניסה למרכז הארעי לטיפול, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם, אם הם נדרשים במרכז:
:: (א) לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום כאמור [[בתקנה 13(2)]];
:: (ב) למקום המתנה לקבלת שירות הבריאות;
:: (ג) לעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג שבה אדם מקבל שירות בריאות במרכז כאמור [[בתקנה 13(3)]];
:: (ד) לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3);
:: (ה) לחדר או חלל מופרד, כאמור [[בתקנה 13(6)]];
:: (ו) למלתחה נגישה כאמור בפסקה (4);
:: (ז) למקלחת נגישה כאמור בפסקה (5);
:: (ח) למרחב מוגן נגיש כאמור בפסקה (6);
: (3) אם יש בו בית שימוש לשירות הציבור - יימצא גם בית שימוש נגיש;
: (4) אם כחלק משירות הבריאות במרכז נדרשת פשיטת בגדים ועומדת לרשות הציבור מלתחה, תימצא במקום מלתחה נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
: (5) אם כחלק משירות הבריאות במרכז מקבל השירות נדרש להישטף, ועומדת לרשות הציבור מקלחת, תימצא במקום מקלחת נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
: (6) אם נדרש במרכז מרחב מוגן, ויש בו מרחב מוגן לשימוש הציבור - יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש; בפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו &quot;מרחב מוגן נגיש&quot;;
: (7) בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש, במלתחה נגישה, במקלחת נגישה ובמרחב מוגן נגיש, יתקיימו תקנות הנגישות למקום ציבורי.

@ 12. התאמות נגישות חלופיות במרכז ארעי לטיפול
: (א) במרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו [[תקנה 11(1), (2), או (7)]] לגבי דרך נגישה, יימצאו אמצעים להעברה של אדם עם מוגבלות, כדוגמת אלונקה, שניתן לעשות בהם שימוש מיידי כדי לאפשר לו להיכנס למרכז ולקבל בו את שירות הבריאות.
: (ב) מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו אחת או יותר מפסקאות [[תקנה 11(3) עד (7)]], יכלול התאמות נגישות חלופיות כלהלן, שימוקמו ככל האפשר כך שדרך נגישה תוביל אליהן מעמדת הטיפול:
:: (1) אם יש במרכז בית שימוש לשימוש הציבור, אך אין בו בית שימוש נגיש - יימצא כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
:: (2) אם לא קיימת במרכז מלתחה נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות [[בתקנה 11(4)]], תימצא עמדת הלבשה שכוללת משטח יציב, לצידו שטח פנוי שמאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים להגיע בצמוד לצלע הגדולה של המשטח ולעבור אליו, בצורה בטוחה, ולפשוט וכן ללבוש את בגדיו;
:: (3) אם לא קיימת במרכז מקלחת נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות [[בתקנה 11(5)]], יימצאו במרכז סידורים לפי הוראות [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]], שיאפשרו לאדם עם מוגבלות לשטוף את עצמו; המעבר מעמדת הלבשה נגישה למקום השטיפה יהיה בפרטיות גם כלפי אנשי צוות המרכז;
:: (4) אם נדרש קיומו של מרחב מוגן, ואין במרכז מרחב מוגן שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה, יאותר במרכז מרחב מוגן חלופי נגיש ותחול [[תקנה 3]] בשינויים המחויבים.
: (ג) בכל אחד מהסידורים בתקנות משנה (ב)(1) עד (3) יימצאו סידורים לשמירה על פרטיות האדם שעושה בהם שימוש, גם כלפי צוות המרכז, כגון פרגוד או מחיצה.

@ 13. הוראות לעניין מרכז ארעי לטיפול
: בכל מרכז ארעי לטיפול יתקיימו הוראות אלה:
: (1) בכניסות וביציאות של מרכז ארעי לטיפול יוצבו, בעת שהוא פתוח לציבור במצב חירום, שלטי זיהוי ובהם המילים: &quot;כניסה&quot; או &quot;יציאה&quot;, לפי העניין; בשלטים יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (2) אם יש בו עמדת שירות - תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או עם אמצעי עזר בניידות אחר, נגישות לקבל שירות בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות תהיה נגישה לפי [[+|תקנה 18(א)]] [[או 19(ב) לתקנות נגישות לשירות]], לפי העניין;
: (3) בעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג יתקיימו הוראות אלה:
:: (א) לצד עמדת הטיפול יימצא שטח פנוי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 (סעיף 2.7.4);
:: (ב) אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או נעזר באמצעי עזר לניידות יוכל לקבל את הטיפול כשהוא יושב בכיסא הגלגלים או נעזר באמצעי העזר, באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, לפי העניין; אם לא מתאפשר לאדם עם המוגבלות כאמור לקבל כך את הטיפול, יימצא במרכז, לפי מטרות הטיפול והאופן שבו הוא ניתן לציבור, אחד מהסידורים האלה, שיאפשר לאדם עם המוגבלות לקבל את הטיפול בדומה לכלל הציבור ובצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום:
::: (1) צוות שיסייע לאדם לעבור לעמדת טיפול לפי רצונו וצרכיו של האדם;
::: (2) כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
::: (3) משטח בעמדת הטיפול כגון אלונקת רחצה;
:: (ג) אם הציבור מקבל את הטיפול בעמדת הטיפול תוך שמירה על פרטיותו, יימצאו בה אמצעים שישמרו גם על פרטיותו של אדם עם מוגבלות המקבל את הטיפול;
:: (ד) בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), אם במרכז ארעי לטיפול יש עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד ועצמאי - לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות (בפסקת משנה זו - עמדת טיפול נגישה), ויתקיימו כל אלה:
::: (1) תכנון וייצור עמדת הטיפול יתבססו על הוראות לפי [[החוק]] שחלות על העניין, ולפי העניין גם על הוראות ת&quot;י 1918 על חלקיו השונים;
::: (2) מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד משלבי תכנון העמדה וייצורה, כי עמדת הטיפול היא עמדת טיפול נגישה; ואולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון העמדה ובייצורה, או עקב נסיבות מצב החירום, מצא המורשה כי העמדה אינה עמדת טיפול נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם העמדה אינה נגישה וכיצד יש להתאים את אופן מתן השירות כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור, ומתן השירות יותאם כאמור;
: (4) צוות המרכז יעזור לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו או אם ראה כי סיוע כאמור נדרש בכל הנוגע לקבלת שירות הבריאות, ובכלל זה, בין השאר, העברתו לעמדת טיפול, העברתו לכיסא שירותים, פשיטת בגדיו ולבישתם, העברתו למשטח בעמדת הטיפול, שטיפתו, והעברתו חזרה לאמצעי עזר לניידות;
: (5) לבקשת אדם עם מוגבלות, צוות המרכז ילווה אותו במהלך שהייתו במרכז ארעי לטיפול, לרבות לצורך התמצאות והשגחה, יסייע לו לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, הקראת מסמכים וכיוצא באלה, ויסייע בתקשורת עימו ככל הנדרש, תוך שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי [[תקנה 8]], ובאמצעים לפי [[תקנה 17]];
: (6) אם במרכז פועל מתחם שמשמש למענה לנפגעי דחק או אם המרכז כולל חלל שמתקהלים בו אנשים כגון אזור המתנה, יהיה במתחם או במרכז כאמור, לפי העניין, חדר שבפתחו דלת או חלל מופרד מסביבתו כגון באמצעות פרגוד, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו; בחדר או בחלל כאמור יתקיימו הוראות אלה:
:: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות;
:: (ב) לצד החדר או החלל האמור יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות&quot; ויופיע לצידו סמל הנגישות הבין-לאומי;
:: (ג) החדר או החלל האמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן לשימוש הציבור אם קיים במרכז;
: (7) במרכז ארעי לטיפול יימצאו שני כיסאות גלגלים לפחות לשימוש אנשים עם מוגבלות שיגיעו למרכז; פסקה זו לא תחול לגבי מרכז ארעי לטיפול שמשמש לבדיקה או לטיפול במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת.

@ 14. אחריות לנגישות של מרכז ארעי לטיפול
: (א) מרכז ארעי לטיפול שיאושר לאחר יום התחילה יהיה מרכז נגיש שמתקיימים בו תנאי [[תקנה 11]], אלא אם כן אף על פי שהגורם האחראי עשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש כאמור שעומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
: (ב) הגורם האחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול יבחן לגבי כל מרכז שאיתר עד ערב יום התחילה, את העמידה בתנאי [[תקנה 11]] באחת מאלה:
:: (1) לפי מסמכים שסיפק החייב בהנגשת המקום הציבורי שאותר לשמש כמרכז ארעי לטיפול, שמשמשים חייב כאמור לצורך חובותיו לפי תקנות הנגישות למקום ציבורי או לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (2) לפי אישור מורשה נגישות.
: (ג) מצא הגורם האחראי להפעלת מרכז, לאחר בחינה כאמור בתקנת משנה (ב), כי המרכז אינו נגיש - יחליף אותו במקום שמתקיימת בו [[תקנה 11]], אלא אם כן אף על פי שעשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש שגם עומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
: (ד) הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שאושרו מיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא מרכז נגיש לפי [[תקנה 11]] או לא, וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו.

@ 15. התאמת נהלים להפעלת מרכז ארעי לטיפול
: גורם אחראי להפעלת מרכז יתאים את נהליו לאיתור, אישור והפעלה של מרכז ארעי לטיפול לצורך יישום תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת תוצאות אלה בהליך מתן שירות הבריאות לציבור:
: (1) זיהוי מוקדם, אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של צרכים וקשיים של אדם עם מוגבלות שהגיע למרכז ארעי לטיפול, בייחוד אם אינו מרכז נגיש, כדי שצוות המרכז יוכל להתאים בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, את שירות הבריאות שיינתן לו;
: (2) זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של ציוד עזר אישי חיוני שהגיע עם אותו אדם, ועלול להיפגע עקב שירות הבריאות שיעבור אותו אדם, תיעודו לצורך מציאת חלופות לאחר קבלת שירות הבריאות אם ייפגע או יאבד, ואפסונו באופן זמני עד שאותו אדם יסיים את קבלת שירות הבריאות;
: (3) זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של חיית שירות כדי לאפשר לה לשהות בסמוך לאדם ששוהה במרכז, אם אפשר בנסיבות מצב החירום;
: (4) בחינת חלופות שקיימות בנסיבות מצב החירום, להתאמת שירות הבריאות כדי להימנע מפגיעה בחיית שירות ומגרימת נזק לציוד עזר אישי כאמור.

@ 16. העברה ממרכז ארעי לטיפול
: גורם אחראי להפעלת מרכז אחראי להעברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאין אפשרות לספק לו שירות בריאות במרכז ארעי לטיפול, למקום אחר שבו יהיה ניתן לספק לו את שירות הבריאות בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, ובלבד שהסכים לכך, והכול בהתחשב בדחיפות במתן שירות הבריאות לאותו אדם; בתקנה זו -
:- &quot;אין אפשרות לספק&quot; - העדר אפשרות לספק את שירות הבריאות על אף ביצוע התאמות נגישות באופן מתן שירות הבריאות כדי להתאימו למוגבלותו של אדם עם מוגבלות;
:- &quot;הסכים לכך&quot; - האדם, אפוטרופסו או מיופה כוחו, לפי העניין, ואם לא היה ניתן לאתרם באופן מיידי - לפי החלטת הגורם האחראי על הפעלת המרכז הארעי לטיפול.

@ 17. מידע נגיש לציבור ששוהה במרכז ארעי לטיפול
: (א) בלי לגרוע [[מתקנה 6]], גורם אחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול ידאג כי במרכז ארעי לטיפול יימצא מידע גם בעניינים אלה:
:: (1) מידע על המרכז והשירות שיינתן בו באופן שמבהיר בצורה ברורה ותמציתית את השלבים בתהליך קבלת שירות הבריאות, לפי סדר הפעולות של קבלתו, בליווי תמונות, מה על אדם שמקבל שירות בריאות במרכז לבצע, היכן ומתי, וציון השלבים שעלולים להיות מלווים בכאב או באי-נוחות; הכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; מידע לפי פסקה זו יהיה זמין גם במרכז עם פתיחתו;
:: (2) התאמות הנגישות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות שיש במרכז;
:: (3) מידע על ההיערכות הנדרשת שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר לו לקבל שירות בריאות במרכז בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום;
:: (4) צעדים שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה באמצעי עזר אישי ובחיית שירות שעלולה להתרחש עקב שירות הבריאות שיינתן במרכז, כגון עקב שטיפה.
: (ב) מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מרכז ארעי לטיפול, יהיה גם בשפה פשוטה.
: (ג) במרכז ארעי לטיפול יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות כמפורט להלן:
:: (1) אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות לשימוש על משטח קשיח שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו;
:: (2) נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב;
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמרכז, לרבות מידע בשלט אלקטרוני;
:: (4) נמסר מידע לציבור ששוהה במרכז באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית.

@ 18. סייג לעניין הפעלת מרכז ארעי לטיפול
: האמור [[בתקנות 11 עד 17]] לא ימנע את הפעלתו של מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימות בו הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

@ 19. מלווה וחיית שירות, ציוד עזר
: (א) אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי [[סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק]].
: (ב) [[תקנות 13(5) ו-(6)]] [[ו-17]] יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר.

@ 20. רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו
: (א) קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, &quot;בית&quot; - לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
: (ב) היערכות זו תכלול גם את כל אלה:
:: (1) ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיהם וכוח האדם שיעמוד לרשותם בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, &quot;שירות בריאות בבית&quot; - לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות;
:: (2) הסידורים האמורים בפסקה (1) יעסקו גם באפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבמצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יעסקו גם בהדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק;
:: (3) ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תעסוק גם בחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן במצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות בכוחות הצלה, ברשות המקומית ובמשרד הבריאות.
: (ג) קופת חולים ומי שהתקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו - ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם המוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בייחוד למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות;
:: (2) קופת החולים תורה על סדר הקדימויות ליצירת קשר עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו במצב חירום.
: (ד) במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו.
: (ה) קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל.
: (ו) ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל.
: (ז) ספק שירות בבית שעימו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו - ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עימו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש.
: (ח) קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו.
: (ט) הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי [[חוק הנכים]], שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור.

@ 21. היערכות לטיפול מרחוק
: (א) ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, &quot;בית&quot; - לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
: (ב) במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום:
:: (1) הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך;
:: (2) טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת;
:: (3) טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו;
:: (4) מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה.
: (ג) משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום.
: (ד) ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ&quot;ל לפי דין ולתקופה שיורה.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;מעון יום שיקומי&quot; - כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
::- &quot;מקצוע בריאות&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;ספק מקצוע בריאות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלפי [[חוק ביטוח בריאות]] מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד;
:: (2) מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי.

@ 22. היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום
: (א) משרד הבריאות יגבש נוהל בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם [[בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], במצב חירום (בתקנה זו - מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי [[החוק האמור]], והזקוקים להם, בייחוד לנוכח מצב החירום.
: (ב) בנוהל יפורטו אלה לפחות, והדרכים לביצועם:
:: (1) בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת פעילות מיוחדת לאספקת המכשיר, במצב חירום;
:: (2) אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו;
:: (3) אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם;
:: (4) דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום.
: (ג) משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו - ספק מכשירי שיקום).
: (ד) הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח [[תקנות הנכים]] זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי [[חוק הנכים]], ולעניין ספקי מכשירי השיקום.

@ 23. פרסום ומידע נגיש - כללי
: (א) על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שמוסרת לציבור רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה מצב חירום, יחולו [[+|תקנות 29]], [[+|32]], [[+|33(1)]] [[ו-35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].
: (ב) מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה במצב חירום, יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמפעיל מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים במצב חירום.

@ 24. אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח
: (א) בתקנה זו, &quot;אדם&quot; ו&quot;אפוטרופוס מקצועי&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 17 לתקנות המסגרות]].
: (ב) אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן:
:: (1) אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת [[תקנה 10(א) עד (ז)]]; על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה;
:: (2) אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי [[תקנה 10(א), (ד) עד (ו)]], ולגבי אפוטרופוס מקצועי - גם [[10(ז)]]; לעניין [[תקנה 10]] יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי [[תקנה 10(ד)(2)]].
: (ג) האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי [[תקנה 28(ג)]] -
:: (1) דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1);
:: (2) נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו.
: (ד) אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה.

@ 25. חומרי הדרכה ולימוד עצמי
: משרד הרווחה ומשרד הבריאות יכינו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למי שמספקים שירותי בריאות במוסד רפואי, במצבי חירום, לעניין אספקת שירות יעיל, בטיחותי ומכובד בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאלה מהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שמי שמספק שירות בריאות יוכל לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור, כהכנה למצב חירום ובמהלכו, באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, קצרים ותמציתיים; כל אחד מהמשרדים יפיץ עם תחילתו של מצב חירום, ואם אפשר עוד בטרם החל, את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מי שמספקים שירותי בריאות שונים במוסד רפואי; כל אחד מהמשרדים האמורים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום.

@ 26. הדרכה
: (א) במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה -
::- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
::- &quot;צוות המרפאה&quot; - לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות;
:: (5) הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי [[תקנה 25]].
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 27. תרגול
: תרגילים שמבצעים משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי [[תקנה 24]] וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום, יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת, ישולבו, לפי היקף התרגיל, אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצורכיהם, ובלבד שבכל תרגיל ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות מאלה שבתרגיל שקדם לו; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו ככל האפשר אנשים עם מוגבלות.

@ 28. פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם
: (א) מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה.
: (ב) משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה.
: (ג) מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה, יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ונוסף על כך נהלים אלה יהיו זמינים במשרדו בעת שהוא פתוח לציבור; הפרסום ייעשה בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש מפרסם הנוהל;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של מפרסם הנוהל, אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנה זו יהיה נגיש על פי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]] החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.

@ 29. פעולה לפי נוהל במצב חירום
: מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל.

@ 30. ביצוע לפי תקן
: אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי [[חוק התקנים]], שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; יראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, &quot;מועד ביצוע התאמת הנגישות&quot; - לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.

@ 31. עיגול תוצאות חישוב
: מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה.

@ 32. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב לשמור העתק עדכני שלהם שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך.

@ 33. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ואף על פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 34. שמירת דינים
: האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 35. תחילה ותחולה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) עד (ו), שלושה חודשים מיום פרסומן.
: (ב) תחילתן של [[תקנות 6(ב) ו-(ג)]], [[9(יז) ו-(יח)]], [[10(א), (ב) ו-(ג)]], [[24(ב)(2)]], [[26]], [[27]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 5(א)]], [[6(א) ו-(ד)]], [[7(א)]], [[8]], [[9(ד) עד (ז) ו-(יב)]], [[12]], [[13]], [[16]], [[17]], [[21(ד)]], [[24(ב)(1)]] - 12 חודשים מיום התחילה.
: (ד) תחילתן של [[תקנות 10(ד) עד (ו)]] - 18 חודשים מיום התחילה.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג), תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] לעניין תחולת [[תקנה 5(ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]], על רשות ציבורית המוסרת לציבור במצב חירום מידע חיוני בתחום הבריאות, החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.
: (ו) תחילתה של [[תקנה 23(א)]] לגבי החלת כל אחת מתקנות נגישות לשירות הנזכרות בה, החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה להנגשה בדרך הקבועה באותן תקנות בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה כאמור על הרשות הציבורית, לפי המוקדם, ולא לפני יום התחילה.

@ 36. הוראות מעבר
: (א) המלצות לפי [[תקנה 6(ב)]] יפורסמו לראשונה לפי [[תקנה 6(ג)]] לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות במשרד הרווחה.
: (ב) המועד להשלמת ביצוע [[תקנה 3(ב) עד (ו)]] יהיה כלהלן:
:: (1) לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה [[בתקנות נגישות לשירותי בריאות]] - המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי [[סעיף 19כ(ו) לחוק]];
:: (2) לגבי מרפאה חדשה - שנה מיום התחילה; לעניין זה, &quot;מרפאה חדשה&quot; - מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי [[#חלק ח'1 בתוספת השנייה|תקנות נגישות בניין חדש]].
: (ג) לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
:: (1) משרד הבריאות - [[תקנות 7(ג)]], [[9(כ)]], [[21(ג)]], [[22(א) עד (ב)]];
:: (2) קופת חולים - [[תקנה 20(ה) ו-(ח)]];
:: (3) משרד הרווחה ומשרד הבריאות - [[תקנה 10(ח)]];
:: (4) האפוטרופוס הכללי - [[תקנה 24(ג)]].
: (ד) לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
:: (1) קופות החולים - [[תקנות 7(ב)]], [[9(ב), (ג), (ח), (י), (יא), (יד), (טו), (טז), (יט)]], [[20(א) עד (ד) ו-(ה)]];
:: (2) משרד הבריאות ומשרד הרווחה - [[תקנה 25]];
:: (3) מסגרת דיור - [[תקנה 10(ז)]];
:: (4) גורם אחראי להפעלת מרכז - [[תקנה 15]];
:: (5) ספק שירות בבית - [[תקנה 20(ו)]];
:: (6) ספק מקצוע בריאות - [[תקנה 21(א) ו-(ב)]];
:: (7) אפוטרופוס מקצועי - [[תקנה 10(ז)]] כפי שהוחלה עליו [[בתקנה 24(ב)(2)]].
: (ה) לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
:: (1) מסגרת דיור - [[תקנה 10(א) ו-(ב)]] - השלמת הכנת המידע לראשונה;
:: (2) אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת - [[תקנה 24(ב)(2)]].
: (ו) לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות [[בתקנה 24(ב)(1)]].
: (ז) אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי [[תקנות 9]], [[20]] [[ו-22]] באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי תקנות אלה חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו.
: (ח) מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה כאמור [[בתקנה 28(א)]], ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה.
: (ט) גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצידם:
:: (1) בתוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי [[תקנה 14(ד)]], ולא פחות ממרכז אחד;
:: (2) בתוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי [[תקנה 14(ד)]];
:: (3) מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שכלל לא ייוותר ברשימות שלפי [[תקנה 14(ד)]] מרכז שאינו מרכז נגיש:
::: (א) לבצע את [[תקנה 14(א)]] לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש;
::: (ב) לבצע את [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי יתרת המרכזים הלא-נגישים שברשימה לפי [[תקנה 14(ד)]].
: (י) ספק שירות בבית לפי [[תקנה 20]] שלקופת חולים הייתה התקשרות עימו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה - לא תחודש ההתקשרות עימו לאחר תום התקופה האמורה.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ב (14 ביולי 2022)
&lt;חתימה&gt; בנימין גנץ שר הביטחון</text>
      <sha1>gk4jf9o8ue3ckcaigj314hx2f2xkhr0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415736</id>
      <parentid>1415717</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T14:30:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102822" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3572|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|10271)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), ולפי [[+|סעיפים 20ז(א)]] [[+|ו-27(ג)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]] (להלן - חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן - הנציבות) ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגף השיקום&quot; - אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו [[בתקנה 2 לתקנות הנכים]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה;
:- &quot;אפוטרופוס&quot; - אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי [[פרק ג' לחוק הכשרות]] לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
:- &quot;גורם אחראי להפעלת מרכז&quot; - מי שהוסמך להפעיל מרכז ארעי לטיפול, לפי דין או החלטת ממשלה;
:- &quot;הג&quot;א&quot; - כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;חוק ביטוח בריאות&quot; - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק הכשרות&quot; - [[=חוק הכשרות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק שיקום נכי נפש&quot; - [[=חוק שיקום נכי נפש|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 35(א)]];
:- &quot;מוסד רפואי&quot; - בית חולים, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול;
:- &quot;מורשה נגישות&quot; - מורשה לנגישות השירות או מורשה לנגישות מתו&quot;ס;
:- &quot;מורשה לנגישות השירות&quot; - מורשה לנגישות השירות כמשמעותו [[בסעיף 19מא1 לחוק]];
:- &quot;מורשה לנגישות מתו&quot;ס&quot; - מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו [[בסעיף 19מא לחוק]];
:- &quot;מיופה כוח&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות]], לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
:- &quot;מחלה מידבקת מסוכנת&quot; - מחלה שהוכרזה לפי [[סעיף 20 לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:- &quot;מסגרת&quot;, &quot;מסגרת לשירותי יום&quot; ו&quot;מסגרת לשהות ממושכת&quot; - כהגדרתן [[בתקנות המסגרות]];
:- &quot;מסגרת דיור&quot; - מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן:
:: (1) לעניין שירותים בתחום הבריאות - שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי [[#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש]];
:: (2) לעניין שירותים בתחום הרווחה - מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]], ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;מענה רפואי אחוד&quot; - מתן שירותי בריאות במרפאה של קופת חולים, לכל אדם, ובכלל זה לחברי קופת חולים אחרת, לפי הוראת שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין או לפי הוראת הרשות העליונה לבריאות;
:- &quot;מפעל&quot; - מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם [[בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]], לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית]], או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה [[באותו חוק]], או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1971]], ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת;
:- &quot;מרחב מוגן&quot; - מרחב מוגן שהוא אחד מאלה:
:: (1) מרחב מוגן כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:: (2) אם אין בנמצא מרחב כאמור בפסקה (1) - מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג&quot;א;
:- &quot;מרחב מוגן חלופי נגיש&quot; - מרחב מוגן כמשמעותו [[בתקנה 3(ג)]];
:- &quot;מרכז ארעי לטיפול&quot; - מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום, כדי לספק טיפול רפואי ייחודי לרבות בדיקות, כגון: טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או לטיפול במחלה מידבקת מסוכנת;
:- &quot;מרכז נגיש&quot; - מרכז ארעי לטיפול לפי [[תקנה 11]];
:- &quot;מרפאה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם]] שמחזיקים ומפעילים משרד הבריאות, או קופת חולים, לרבות מרפאה לבריאות הנפש ותחנה לבריאות המשפחה, שניתן בה שירות לפי [[חוק ביטוח בריאות]];
:- &quot;מרפאה אחודה&quot; - מרפאה של קופת חולים שמספקת מענה רפואי אחוד;
:- &quot;משרד הרווחה&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי;
:- &quot;עמדת טיפול&quot; - עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות;
:- &quot;עמדת שירות&quot; - כהגדרתה בת&quot;י 1918 חלק 3.2 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה;
:- &quot;פקודת בריאות העם&quot; - [[פקודת בריאות העם, 1940]];
:- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות]];
:- &quot;רשות ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19א לחוק]];
:- &quot;הרשות העליונה לבריאות&quot; - גוף שבראשו המנכ&quot;ל וחברים בו קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל והמנהל הכללי של קופת החולים שבה מבוטח המספר הגדול ביותר של מבוטחים לפי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;שירותי בריאות&quot; - לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שנותנים במצב חירום משרד הבריאות, קופות החולים או נותני שירותים כמשמעותם [[בסעיף 23 לחוק]] ביטוח בריאות, וכן שירותי בריאות שניתנים לציבור עקב מצב החירום, לצורך התמודדות איתו או במהלכו;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;תומך בקבלת החלטות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 67ב לחוק הכשרות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 1&quot; - ת&quot;י 1918 חלק 1 - נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - ת&quot;י 1918 חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות הנכים&quot; - [[=תקנות הנכים|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;תקנות לפינוי ולקליטה בחירום&quot; - [[=תקנות לפינוי ולקליטה בחירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות בניין חדש&quot; - [[=תקנות נגישות בניין חדש|חלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;תקנות נגישות למקום ציבורי&quot; - כל אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) [[#חלק ח'1 בתוספת השנייה|תקנות נגישות בניין חדש]];
:: (2) [[תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:: (3) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (6) [[תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:: (7) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (8) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (9) [[תקנות נגישות לשירותי בריאות]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירותי בריאות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירותי בריאות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע&quot;ו-2016]].

@ 2. נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים במצב חירום
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור לפי תקנות אלה; לעניין זה, &quot;שירותים נלווים&quot; - שירותים שנועדו לאפשר את קבלת שירותי הבריאות, לרבות קביעת תורים, קבלת הפניות וקבלת אישורים מינהליים לביצוע פעולות רפואיות.
: (ב) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל האפשר בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עימה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי.
: (ג) אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (ב), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות ובייחוד למי שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות - אם יהיה בכך צורך, במקום - טיפול מותאם לאנשים עם מוגבלויות שונות, לפי צורכיהם הבריאותיים.
: (ד) מי שמספק שירותי בריאות במצב חירום, ימשיך ויספק לאדם עם מוגבלות את התאמות הנגישות שהוא חייב בהן לפי [[+|סעיפים 19יז]] [[ו-19כ לחוק]], ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום; אם לא ניתן לספק את אותן התאמות נגישות, יעשה ככל יכולתו להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות חלופיות לצורך השגת אותן מטרות הנגשה; ספק כאמור ייערך בעת שאינה מצב חירום כדי שיוכל לקיים תקנה זו.

@ 3. מרחב מוגן במרפאה
: (א) בתקנה זו, &quot;שטח הרצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה&quot; - שטח פנוי שממדיו 1.0 מטר על 1.5 מטר.
: (ב) במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן; נוסף על כך, בכניסה למרחב המוגן יותקן שלט לזיהויו; בשלטי ההכוונה והזיהוי יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה.
: (ג) במרפאה שמתקיימות בה תקנות הנגישות למקום ציבורי, למעט קיומה של דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יאתר מי שאחראי להפעלת המרפאה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר, לפי הקיים במרפאה, שמובילה לתוכו דרך נגישה (בתקנה זו - מרחב מוגן חלופי נגיש); אם יש במרפאה יותר ממפלס אחד שבו ניתנים שירותי בריאות לציבור, יאותר מרחב מוגן חלופי נגיש בכל מפלס.
: (ד) ממדי הרצפה של המרחב המוגן החלופי הנגיש יכילו ככל האפשר שלוש פעמים שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה, ולא פחות מפעמיים שטח רצפה כאמור; ככל האפשר שטחי הרצפה האמורים יהיו צמודים זה לזה.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא הצליח האחראי להפעלת המרפאה לאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו כאמור באותה תקנת משנה, גם לאחר שבחן את האפשרות ששטחי הרצפה לא יהיו צמודים זה לזה, יתעד את הסיבות לכך, ויאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו לפחות שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה.
: (ו) בכל מפלס שבו אותר מרחב מוגן חלופי נגיש יהיה שלט הכוונה אחד או יותר, שמכוון את מי שנמצא באותו מפלס למרחב המוגן החלופי הנגיש במפלס זה; במרחב המוגן החלופי הנגיש יותקן שלט זיהוי שרשום בו: &quot;מרחב מוגן חלופי נגיש&quot; בליווי סמל הנגישות הבין-לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ז) במצב חירום בעת שיש לעבור למרחב מוגן או למרחב מוגן חלופי נגיש, יסייע איש צוות המרפאה ככל האפשר בנסיבות מצב החירום לאדם עם מוגבלות שביקש זאת או שנראה לאיש הצוות שהוא נזקק לסיוע כאמור, להגיע למרחב מוגן כאמור; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת; לעניין זה, &quot;פעולה נדרשת&quot; - מעבר למרחב מוגן, או כל פעולה אחרת להצלת חיים.
: (ח) סייע איש צוות המרפאה לאדם עם מוגבלות לעבור למרחב מוגן חלופי נגיש כאמור בתקנת משנה (ז), יעבור איש הצוות למרחב המוגן הקיים במרפאה, אלא אם כן נשקפת לאיש הצוות סכנה גדולה יותר בעת המעבר; עם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב מוגן, יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש, כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במקרה הצורך.

@ 4. תקשורת נגישה עם קופת החולים ומשרד הבריאות
: (א) במצב חירום ימשיכו לעמוד לרשות אנשים עם מוגבלות דרכי התקשורת הנגישות שמתקיימות בעת שאינה מצב חירום ליצירת קשר עם משרד הבריאות וקופת החולים, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום.
: (ב) במצב חירום שבו חדל אחד מהאמצעים שבהם חברי קופת חולים יוצרים איתה קשר, לפעול או להיות זמין לשימוש הציבור, וכל עוד לא חזר להיות זמין, תפרסם קופת החולים הודעה על כך לפי [[תקנה 23]].

@ 5. מידע לציבור לעניין נגישות מרפאות
: (א) מידע לציבור במצב חירום שמפרסמים קופות החולים או משרד הבריאות, לגבי מרפאותיהם בציון המרפאות הפתוחות לציבור בנסיבות מצב החירום, יכלול נוסף על מידע בדבר התאמות הנגישות שחובה לפרסמן לפי [[+|סעיף 19יז]] [[ו-19כ לחוק]], גם מידע אם כל אחד מהמפורטים להלן קיים או שאינו קיים לגבי כל מרפאה כאמור:
:: (1) מקום חניה נגיש, ואם קיים - אם כולל מקום חניה לרכב גבוה;
:: (2) דרך נגישה שמובילה אל הכניסה למרפאה מחניה נגישה וממדרכה ציבורית סמוכה;
:: (3) אם קיימת דרך נגישה לפי פסקה (2) - אם השימוש בדרך נגישה זו מחייב שימוש במעלית או במעלון;
:: (4) דרך נגישה מהכניסה למרפאה למקומות קבלת שירותי הבריאות במרפאה;
:: (5) בית שימוש נגיש;
:: (6) דרך נגישה מכניסה למרפאה לתוך מרחב מוגן המשרת את אותה מרפאה; אם במרפאה אין דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יצוין אם אותר מרחב מוגן חלופי נגיש לפי [[תקנה 3]] וכן יצוין אם רמת המיגון שלו נמוכה מרמת המיגון של המרחב המוגן העיקרי של המרפאה.
: (ב) אי-קיומם של אחד או יותר מהרכיבים המנויים בתקנת משנה (א), לא ימנע את הפעלתה של מרפאה במצב חירום, ואולם לפי בקשת אדם עם מוגבלות שעקב אי-קיומו של רכיב מהרכיבים האמורים נמנע ממנו במצב החירום לקבל שירות בריאות במרפאה, יפעלו משרד הבריאות או קופת החולים, לפי העניין, לספק לו שירות בריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום, או במקום אחר, לרבות בביתו או במסגרת הדיור שלו.
: (ג) במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה, או מעבדה לביצוע בדיקות, ובייחוד מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור.
: (ד) המידע לפי תקנה זו יפורסם לפי [[תקנה 23]].

@ 6. נגישות למידע לציבור לגבי שירותי בריאות במצב חירום
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור במצב חירום או בעת שאינה מצב חירום, לפי העניין; לעניין תקנה זו -
::- &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם במצב חירום;
::- &quot;מידע חיוני בתחום הבריאות&quot; - הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לבריאותם של אנשים במצב חירום, שנועדו להציל חיים או למנוע פגיעה בגוף, כגון הוראה לציבור להגיע למרכז ארעי לטיפול, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או נבחרי ציבור.
: (ב) כחלק מפרסום מידע לציבור בקשר לשירותי בריאות במצב חירום, משרד הבריאות יפרסם, לפי [[תקנה 23]], המלצות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בדבר הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע כדי לייעל במצב חירום את קבלת השירות; ההמלצות יכללו בין השאר את אלה:
:: (1) מסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עימו למקום קבלת שירות הבריאות, ובכלל זה את האבחנות (הדיאגנוזה) של מצבו הרפואי של האדם, בדיקות רפואיות וטיפולים משמרי חיים שהוא עובר דרך קבע, התרופות שהוא צורך, מינון נתינתן ורגישות לתרופות, ומכשירים רפואיים שהוא עושה בהם שימוש והנחיות רפואיות מקדימות שנתן למיופה כוח לפי [[חוק הכשרות ((&lt;s&gt;המשפטית והאפוטרופסות&lt;/s&gt;))]] או לפי [[חוק החולה הנוטה למות, התשס&quot;ו-2005]]; ההמלצות יפרטו כיצד אדם עם מוגבלות יוכל לאתר מסמכים אלה ולהפיק העתק מהם;
:: (2) מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עימו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת;
:: (3) מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיו המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עימו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות, כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה.
: (ג) משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב), אחת לשלוש שנים לפחות, לאחר היוועצות במשרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום.
: (ד) רשות ציבורית המוסרת לציבור, במצב חירום, מידע חיוני בתחום הבריאות, תמסור לציבור בה בעת את אותו מידע גם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני [[בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו-(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]].

@ 7. מרפאה אחודה
: (א) במצב חירום שבו הורו שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין, או הורתה הרשות העליונה לבריאות כי תפעל מרפאה אחודה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) בעת שמרפאה שפתוחה לשירות הציבור פועלת כמרפאה אחודה, יסייע אחד מאנשי צוות המרפאה במתן השירות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות בריאות והזדהה כאדם עם מוגבלות, או שנראה לאיש הצוות שאותו אדם עם מוגבלות זקוק לסיוע; איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ובמקום בולט לעין ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור יימצא שלט; בשניהם יהיה רשום: &quot;סיוע לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (2) במקרה שאיש הצוות אינו מצליח במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו כאמור בפסקה (1) ובייחוד אם הוא חבר בקופת חולים אחרת, יפנה איש הצוות לקופת החולים של אותו אדם כדי שתסייע לאיש הצוות לספק שירות בריאות לאותו אדם; קופת החולים של אותו אדם תפעל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות לאותו אדם באותה מרפאה, או שתדאג לכך שיקבל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום את שירות הבריאות במוסד רפואי אחר או באופן אחר;
:: (3) פרסום שמפרסמים משרד הבריאות או קופת חולים לציבור לגבי המרפאה האחודה יכלול, נוסף על הפרטים [[שבתקנה 5(א)]], גם את כל אלה, בשפה פשוטה: ציון העובדה שכל אדם וחברי כל קופות החולים יכולים לקבל שירות במרפאה, פירוט שירותי הבריאות הניתנים לציבור באותה מרפאה, כתובת המרפאה ופירוט דרכי ההגעה אליה בתחבורה ציבורית; המידע בפסקה זו ייכלל בפרסום לפי [[תקנה 5(א)]];
:: (4) קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3); משרד הבריאות יערוך את המידע האמור בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות שפועלות במתכונת של מרפאה אחודה, לפי יישובים, ולגבי כל מרפאה את המידע שבפסקה (3), בציון קופת החולים שמפעילה את אותה המרפאה; משרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים; משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי [[תקנה 23]];
:: (5) הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שהמרפאה שתיפתח במתכונת האמורה תהיה מרפאה שהיא נגישה לפי תקנות נגישות למקום ציבורי.
: (ב) קופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהן לפי תקנה (א)(1) ו-(2).
: (ג) משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו.

@ 8. מרכז לתקשורת מרחוק
: (א) כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור, ימשיכו להינתן במצב חירום, לשימוש אנשים עם מוגבלות, גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר במצב חירום עם ספקים של שירותי בריאות ועם גורמי סיוע, וכדי שספקים וגורמי סיוע כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע:
:: (1) תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות;
:: (2) תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנת משנה (ד);
:: (3) תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: מסרון, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור.
: (ב) שירותי התקשורת האמורים בתקנת משנה (א) יפעלו בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהן שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים, ויתקיימו לגביהם הוראות אלה:
:: (1) התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, יועברו בזמן אמת;
:: (2) ההיערכות להפעלת שירותי התקשורת תביא בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום, וייבחנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת;
:: (3) שירותי התקשורת יינתנו באמצעות אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הדרכה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם.
: (ג) לצורך הפעלת שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובייחוד לפי פסקה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע למצבי חירום שונים כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; המסרים יהיו לפי הוראות אלה:
:: (1) הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן, מתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות;
:: (2) המידע יהיה בשפה פשוטה.
: (ד) שירות תרגום לשפת סימנים יינתן במרכז לתקשורת מרחוק לפי הוראות אלה:
:: (1) דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;
:: (2) לבוש המתורגמן יהיה בגוון מנוגד לרקע;
:: (3) פלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך; אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן;
:: (4) על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר.

@ 9. נגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון במצב חירום
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הסדר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות]];
::- &quot;מזון ייעודי&quot; ו&quot;תוסף מזון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
::- &quot;מערכת המרשמים&quot; - המערכת הממוחשבת של קופת חולים כמשמעותה [[בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות]];
::- &quot;סם מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]];
::- &quot;שליח&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק;
::: (2) מי שקופת החולים, רוקח אחראי בבית מרקחת או בעל בית מרקחת, התקשר עימו למסירת תרופות למטופל;
::- &quot;תכשיר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;תרופה פסיכוטרופית&quot; - תכשיר המכיל אחד מן החומרים הפסיכוטרופים המופיעים [[בתוספת הרביעית לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם), התשל&quot;ג-1973]].
: (ב) קופת חולים תיערך כדי שלאדם עם מוגבלות יתאפשר במצב חירום לקבל תכשיר; האמור יחול לרבות בקשר לבתי מרקחת שהיא מפעילה בעצמה או שפועלים עימה בהסדר; ההיערכות תהיה לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, ולפי כוח האדם שיעמוד לרשותה במצב חירום.
: (ג) ההיערכות לפי תקנת משנה (ב) תכלול גם את אלה:
:: (1) סידורים שיבטיחו ככל האפשר במצב חירום נגישות לביצוע בדיקת דם או בדיקה אחרת, שהיא תנאי לקבלת מרשם לתכשיר לאדם עם מוגבלות;
:: (2) סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות, לרבות באמצעות תומך בקבלת החלטות שלו או שליח, להעביר לרופא בקופת החולים שבה הוא חבר, בקשה למרשם לתכשיר או בקשה להפניה לבדיקה שנדרשת לצורך רישום מרשם לתכשיר, באמצעי זמין שנגיש לאותו אדם ושפעיל במצב החירום, מבין כל האמצעים שבהם קופת חולים מתקשרת עם מבוטחיה כגון טלפון, יישומון, מסרון, דואר אלקטרוני, אתר האינטרנט של קופת החולים, ופקסימיליה, וכן באמצעות שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי [[תקנה 8]].
: (ד) אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, לרבות העדר גישה כמשמעותה [[בסעיף 21ד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], של בתי מרקחת למערכת המרשמים, רשאי המנכ&quot;ל לאשר לקופת חולים מסוימת לפרק זמן מוגבל עד שיהיה ניתן לשוב ולעשות שימוש במערכת המרשמים, ולא יותר מ-10 ימים, לפעול כאמור בתקנת משנה (ה); אישור המנכ&quot;ל האמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות בדף המיועד לענייני מצבי חירום ובאתר האינטרנט של הקופה שקיבלה את האישור האמור.
: (ה) אישור כאמור בתקנת משנה (ד) יכול שיכלול את אלה:
:: (1) אישור להעביר מרשם של אדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, לבתי מרקחת באמצעות אמצעי דיגיטלי נפוץ שבשימוש הציבור, ובכלל זה דואר אלקטרוני, או אמצעי לשיחוח (live-chat);
:: (2) אישור להעביר את המרשם או את העתק המרשם גם באמצעות האדם עם המוגבלות או שליח;
:: (3) אישור להחיל את האישור לפי פסקאות (1) ו-(2) לגבי מרשם לסם מסוכן; במקרה שלא יחול אישור לפי פסקה זו, יציין באישור המנכ&quot;ל מהן החלופות שלפיהן תנפק קופת חולים סם מסוכן לאדם עם מוגבלות.
: (ו) המנכ&quot;ל רשאי לשוב ולהאריך את תוקפו של האישור לפי תקנת משנה (ד) לפרק זמן מוגבל שלא יעלה על עשרה ימים אם ממשיכות להתקיים הנסיבות האמורות בתקנת משנה (ד).
: (ז) בתקופה שבה חל אישור לפי תקנות משנה (ד) עד (ו), יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור:
:: (1) מי שמוסמך לפי דין לרשום מרשם רשאי להעביר לבית מרקחת את המרשם שרשם לאדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (ה);
:: (2) בית מרקחת רשאי לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות לפי מרשם אף אם הוא העתק מרשם, לרבות תכשיר שהוא תרופה פסיכוטרופית, ובכפוף לתקנת משנה (ה)(3) - גם סם מסוכן.
: (ח) נוסף על האמור בתקנה זו, תבצע קופת חולים את כל אלה כדי להיערך למצב חירום, ובייחוד למצב שבו אישר המנכ&quot;ל לפעול כאמור בתקנות משנה (ד) ו-(ה):
:: (1) סידורים שיאפשרו במצב חירום לכל רופא שפועל מטעם קופת חולים לרשום לאדם עם מוגבלות גם מרשם שאינו מרשם אלקטרוני שיוכל לשמש לניפוק תכשיר;
:: (2) סידורים שיאפשרו לבית מרקחת של קופת חולים או שבהסדר עימה, לנפק לחבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות תכשיר לפי מרשם שניתן כדין, אף אם אינו מרשם אלקטרוני, או שהוא העתק מרשם;
:: (3) מתן הוראות באילו בתי מרקחת בפריסה ארצית יהיה ניתן לנפק סם מסוכן לפי העתק מרשם;
:: (4) סידורים כדי למזער את פרק הזמן שיידרש לקופת חולים לאשר זכאות לתכשיר שנדרש לאדם עם מוגבלות לפי מרשם, אם נדרש אישור כאמור;
:: (5) סידורים כאמור בפסקה (4) למקרה שבו הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה ועקב כך חברי קופת החולים יופנו לרכוש תכשירים בבית מרקחת שמפעילה קופת חולים אחרת או שבהסדר עם קופת החולים האחרת, לפי סכומי השתתפות עצמית לחברי קופת החולים האחרת.
: (ט) במצב חירום רשאי בית מרקחת לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות גם באמצעות שליח.
: (י) האמור בתקנות משנה (ב) עד (ט) יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון, שהקופה מספקת לאדם עם מוגבלות.
: (יא) קופת חולים תבצע הכנות לצורך בניית יכולת לרציפות טיפול בתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון באדם עם מוגבלות, ובכלל זה -
:: (1) לגבי מסגרות דיור -
::: (א) צמצום ככל האפשר במצב חירום של דרישה להתייצבות דיירי מסגרת דיור במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון;
::: (ב) היערכות במצב חירום לאספקה שוטפת של תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, למסגרת דיור, לרבות באמצעות הגדלת כמויות מוצרים אלה שמנופקות למסגרת בעת שאינה מצב חירום, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי במצב חירום;
:: (2) סידורים הנדרשים כדי לאפשר הובלת תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, לרבות סמים מסוכנים או תכשירים הדורשים הובלה בקירור, מהמקום שבו קופות חולים מאחסנות אותם או מבית מרקחת, למקום שבו שוהה האדם עם המוגבלות במצב חירום, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום.
: (יב) לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום שבו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה:
:: (1) לפי האמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה;
:: (2) באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (יא)(2);
:: (3) אם יתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו-(2) בנסיבות מצב החירום.
: (יג) שליח שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לפי פסקה (1) להגדרה &quot;שליח&quot;, יוכל לפעול לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק אם בידו תעודת חברות בקופת חולים של האדם עם המוגבלות או תעודת זהות שלו, או שמתבצע זיהוי בדרך אחרת שמפעילה קופת חולים, ולעניין מסירת תכשיר שהוא סם מסוכן - אם התקיים גם האמור [[בתקנה 14(ב)(3) לתקנות הסמים המסוכנים, התש&quot;ם-1979]].
: (יד) לצורך יישום תקנה זו רשאית קופת חולים ובית מרקחת לדרוש כי אדם עם מוגבלות, אפוטרופוס שלו, מיופה כוח מתמשך שלו או שליח, לפי העניין, יציג לפניהם תעודה המעידה שהאדם שלו מיועד השירות לפי תקנה זו הוא אדם עם מוגבלות; בתקנת משנה זו -
::- &quot;יציג&quot; - לרבות באמצעות משלוח העתק תעודה באחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (ג)(2);
::- &quot;תעודה&quot; - לרבות תעודה שהנפיקה רשות ציבורית כגון תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה, תעודת נכה לפי [[תקנה 7 לתקנות הנכים]]; וכן אישור שהנפיקו שירותי הרווחה ברשות מקומית, אישור שהנפיקה קופת חולים, אישור שהנפיקו כל אחד מבין אלה: ועדה המוסמכת לקבוע נכות רפואית לפי דין, רופא, בעל מקצוע בריאות, או מסגרת דיור וכיוצא באלה.
: (טו) קופת חולים תפרסם לפי [[תקנה 23]] את הסידורים שביצעה לפי תקנה זו.
: (טז) קופת חולים תיערך כדי שגם במצב חירום יוכל חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות, לקבל מידע באילו מבתי המרקחת שלה שפועלים יוכל לרכוש תכשירים, ובייחוד תרופות פסיכוטרופיות, סמים מסוכנים, מזון ייעודי או תוסף מזון; מידע כאמור יימצא באחד מאלה לפחות: באתר האינטרנט של קופת החולים בדף המיועד להיערכות למצבי חירום, במוקד המידע הטלפוני של הקופה, ביישומון, או בתקשורת כתובה עם מוקד המידע של הקופה, והכול אם אמצעים אלה פועלים במצב החירום.
: (יז) בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים שקיבל כאמור את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי [[תקנה 23]].
: (יח) מוסד רפואי ששחרר אדם עם מוגבלות במצב חירום מאשפוז שבמהלכו נרשם לו מרשם לתכשיר או למזון ייעודי או לתוסף מזון, שלא צרך לפני האשפוז, ינפק לאותו אדם מוצר כאמור למשך שלושה ימי עבודה לפחות שלאחר יום השחרור מאשפוז, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ&quot;ל לפי דין, ולתקופה שיורה.
: (יט) קופות החולים יגבשו נוהל ליישום אחריותן לפי תקנה זו.
: (כ) משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה לעניין יישום האמור בתקנה זו.
: (כא) הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם נכה בשל נכותו המוכרת לפי [[חוק הנכים]].

@ 10. שירותי בריאות לדיירים של מסגרות דיור
: (א) מסגרת דיור -
:: (1) תביא לידיעת דייריה, לרבות אפוטרופסיהם או מיופי כוח שלהם, את המלצות משרד הבריאות לפי [[תקנה 6(ב)]] להכנת מידע, תסביר להם את חשיבותן ותציע להם עזרה ביישום המלצות אלה; אופן מסירת המידע והתקשורת של המסגרת עם דייריה יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות [[בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות]];
:: (2) ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו, סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1), יחול אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1);
::: (ב) מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע;
:: (3) מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מהדיירים שביקש או שהסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות;
:: (4) מסגרת תעדכן את המידע בעבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות.
: (ב) מי שמספק שירותים בתחום הדיור לפי [[פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש]], יביא לידיעת דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופי כוח שלו, את המלצות משרד הבריאות לפי [[תקנה 6(ב)]], ויסביר לו את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות [[בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות]]; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות.
: (ג) מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה בעת שאינה מצב חירום, תיערך כדי שלדייר שהוא אדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות במצב חירום לפי [[תקנה 2]]; ההיערכות למצב חירום תהיה לכל אלה לפחות:
:: (1) לאחר תיאום עם קופות החולים - מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלת מסגרת הדיור, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה מצב חירום;
:: (2) קבלת שירותי בריאות שלא ניתן לספקם במסגרת לפי פסקה (1), במרפאות הפתוחות לציבור במצב חירום, או במרכז ארעי לטיפול;
:: (3) הפניית דייר לקבלת שירותי בריאות בבית חולים, כשאין לו אפשרות לקבל שירות בריאות שהוא זקוק לו כאמור בפסקאות (1) או (2).
: (ד) על מסגרת דיור שהיא אחת מאלה יחולו, לגבי דייריה, גם תקנות משנה (ה) עד (ו):
:: (1) מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה;
:: (2) מסגרת שלפי רישיון או אישור לפי דין או לפי תנאי התקשרות, באחריותה לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, &quot;התקשרות&quot; - התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו [[בתקנות המסגרות]], ולעניין בית דיור מוגן - גם התקשרות של המסגרת עם הדייר.
: (ה) במצב חירום שבו נזקק דייר שהוא אדם עם מוגבלות לשירות בריאות, תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי תקנת משנה (א), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת.
: (ו) טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של מסגרת, תערוך מסגרת הדיור הכנות בשיתוף הדייר, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, בקשר למידע שבו צויד כאמור בתקנת משנה (ה), כדי להקל עליו ועל מי שייתן לו את שירות הבריאות.
: (ז) מסגרת לדיור תגבש נוהל לגבי חובתה להיערך בנושאים המפורטים בתקנה זו; הנוהל יותאם למאפיינים של המסגרת והאנשים עם מוגבלות המתגוררים בה; המסגרת תפרסם את הנוהל לדיירי המסגרת במקום בולט לעין, ותביא לידיעתם את קיומו בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א)(1).
: (ח) משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו כל אחד נוהל לדוגמה למסגרות הדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי.

@ 11. מרכז ארעי נגיש לטיפול
: מרכז ארעי לטיפול יהיה מרכז נגיש אם מתקיימים כל אלה:
: (1) ממדרכה ציבורית או משביל ציבורי הגובלים במגרש שבו המרכז, ממקום חניה נגישה וממקום חניית רכבי החירום וההצלה, שמשרתים את המרכז, תוביל דרך נגישה לכניסה נגישה אליו;
: (2) מכניסה למרכז הארעי לטיפול, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם, אם הם נדרשים במרכז:
:: (א) לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום כאמור [[בתקנה 13(2)]];
:: (ב) למקום המתנה לקבלת שירות הבריאות;
:: (ג) לעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג שבה אדם מקבל שירות בריאות במרכז כאמור [[בתקנה 13(3)]];
:: (ד) לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3);
:: (ה) לחדר או חלל מופרד, כאמור [[בתקנה 13(6)]];
:: (ו) למלתחה נגישה כאמור בפסקה (4);
:: (ז) למקלחת נגישה כאמור בפסקה (5);
:: (ח) למרחב מוגן נגיש כאמור בפסקה (6);
: (3) אם יש בו בית שימוש לשירות הציבור - יימצא גם בית שימוש נגיש;
: (4) אם כחלק משירות הבריאות במרכז נדרשת פשיטת בגדים ועומדת לרשות הציבור מלתחה, תימצא במקום מלתחה נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
: (5) אם כחלק משירות הבריאות במרכז מקבל השירות נדרש להישטף, ועומדת לרשות הציבור מקלחת, תימצא במקום מקלחת נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
: (6) אם נדרש במרכז מרחב מוגן, ויש בו מרחב מוגן לשימוש הציבור - יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש; בפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו &quot;מרחב מוגן נגיש&quot;;
: (7) בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש, במלתחה נגישה, במקלחת נגישה ובמרחב מוגן נגיש, יתקיימו תקנות הנגישות למקום ציבורי.

@ 12. התאמות נגישות חלופיות במרכז ארעי לטיפול
: (א) במרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו [[תקנה 11(1), (2), או (7)]] לגבי דרך נגישה, יימצאו אמצעים להעברה של אדם עם מוגבלות, כדוגמת אלונקה, שניתן לעשות בהם שימוש מיידי כדי לאפשר לו להיכנס למרכז ולקבל בו את שירות הבריאות.
: (ב) מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו אחת או יותר מפסקאות [[תקנה 11(3) עד (7)]], יכלול התאמות נגישות חלופיות כלהלן, שימוקמו ככל האפשר כך שדרך נגישה תוביל אליהן מעמדת הטיפול:
:: (1) אם יש במרכז בית שימוש לשימוש הציבור, אך אין בו בית שימוש נגיש - יימצא כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
:: (2) אם לא קיימת במרכז מלתחה נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות [[בתקנה 11(4)]], תימצא עמדת הלבשה שכוללת משטח יציב, לצידו שטח פנוי שמאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים להגיע בצמוד לצלע הגדולה של המשטח ולעבור אליו, בצורה בטוחה, ולפשוט וכן ללבוש את בגדיו;
:: (3) אם לא קיימת במרכז מקלחת נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות [[בתקנה 11(5)]], יימצאו במרכז סידורים לפי הוראות [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]], שיאפשרו לאדם עם מוגבלות לשטוף את עצמו; המעבר מעמדת הלבשה נגישה למקום השטיפה יהיה בפרטיות גם כלפי אנשי צוות המרכז;
:: (4) אם נדרש קיומו של מרחב מוגן, ואין במרכז מרחב מוגן שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה, יאותר במרכז מרחב מוגן חלופי נגיש ותחול [[תקנה 3]] בשינויים המחויבים.
: (ג) בכל אחד מהסידורים בתקנות משנה (ב)(1) עד (3) יימצאו סידורים לשמירה על פרטיות האדם שעושה בהם שימוש, גם כלפי צוות המרכז, כגון פרגוד או מחיצה.

@ 13. הוראות לעניין מרכז ארעי לטיפול
: בכל מרכז ארעי לטיפול יתקיימו הוראות אלה:
: (1) בכניסות וביציאות של מרכז ארעי לטיפול יוצבו, בעת שהוא פתוח לציבור במצב חירום, שלטי זיהוי ובהם המילים: &quot;כניסה&quot; או &quot;יציאה&quot;, לפי העניין; בשלטים יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (2) אם יש בו עמדת שירות - תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או עם אמצעי עזר בניידות אחר, נגישות לקבל שירות בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות תהיה נגישה לפי [[+|תקנה 18(א)]] [[או 19(ב) לתקנות נגישות לשירות]], לפי העניין;
: (3) בעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג יתקיימו הוראות אלה:
:: (א) לצד עמדת הטיפול יימצא שטח פנוי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 (סעיף 2.7.4);
:: (ב) אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או נעזר באמצעי עזר לניידות יוכל לקבל את הטיפול כשהוא יושב בכיסא הגלגלים או נעזר באמצעי העזר, באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, לפי העניין; אם לא מתאפשר לאדם עם המוגבלות כאמור לקבל כך את הטיפול, יימצא במרכז, לפי מטרות הטיפול והאופן שבו הוא ניתן לציבור, אחד מהסידורים האלה, שיאפשר לאדם עם המוגבלות לקבל את הטיפול בדומה לכלל הציבור ובצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום:
::: (1) צוות שיסייע לאדם לעבור לעמדת טיפול לפי רצונו וצרכיו של האדם;
::: (2) כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
::: (3) משטח בעמדת הטיפול כגון אלונקת רחצה;
:: (ג) אם הציבור מקבל את הטיפול בעמדת הטיפול תוך שמירה על פרטיותו, יימצאו בה אמצעים שישמרו גם על פרטיותו של אדם עם מוגבלות המקבל את הטיפול;
:: (ד) בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), אם במרכז ארעי לטיפול יש עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד ועצמאי - לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות (בפסקת משנה זו - עמדת טיפול נגישה), ויתקיימו כל אלה:
::: (1) תכנון וייצור עמדת הטיפול יתבססו על הוראות לפי [[החוק]] שחלות על העניין, ולפי העניין גם על הוראות ת&quot;י 1918 על חלקיו השונים;
::: (2) מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד משלבי תכנון העמדה וייצורה, כי עמדת הטיפול היא עמדת טיפול נגישה; ואולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון העמדה ובייצורה, או עקב נסיבות מצב החירום, מצא המורשה כי העמדה אינה עמדת טיפול נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם העמדה אינה נגישה וכיצד יש להתאים את אופן מתן השירות כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור, ומתן השירות יותאם כאמור;
: (4) צוות המרכז יעזור לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו או אם ראה כי סיוע כאמור נדרש בכל הנוגע לקבלת שירות הבריאות, ובכלל זה, בין השאר, העברתו לעמדת טיפול, העברתו לכיסא שירותים, פשיטת בגדיו ולבישתם, העברתו למשטח בעמדת הטיפול, שטיפתו, והעברתו חזרה לאמצעי עזר לניידות;
: (5) לבקשת אדם עם מוגבלות, צוות המרכז ילווה אותו במהלך שהייתו במרכז ארעי לטיפול, לרבות לצורך התמצאות והשגחה, יסייע לו לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, הקראת מסמכים וכיוצא באלה, ויסייע בתקשורת עימו ככל הנדרש, תוך שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי [[תקנה 8]], ובאמצעים לפי [[תקנה 17]];
: (6) אם במרכז פועל מתחם שמשמש למענה לנפגעי דחק או אם המרכז כולל חלל שמתקהלים בו אנשים כגון אזור המתנה, יהיה במתחם או במרכז כאמור, לפי העניין, חדר שבפתחו דלת או חלל מופרד מסביבתו כגון באמצעות פרגוד, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו; בחדר או בחלל כאמור יתקיימו הוראות אלה:
:: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות;
:: (ב) לצד החדר או החלל האמור יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות&quot; ויופיע לצידו סמל הנגישות הבין-לאומי;
:: (ג) החדר או החלל האמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן לשימוש הציבור אם קיים במרכז;
: (7) במרכז ארעי לטיפול יימצאו שני כיסאות גלגלים לפחות לשימוש אנשים עם מוגבלות שיגיעו למרכז; פסקה זו לא תחול לגבי מרכז ארעי לטיפול שמשמש לבדיקה או לטיפול במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת.

@ 14. אחריות לנגישות של מרכז ארעי לטיפול
: (א) מרכז ארעי לטיפול שיאושר לאחר יום התחילה יהיה מרכז נגיש שמתקיימים בו תנאי [[תקנה 11]], אלא אם כן אף על פי שהגורם האחראי עשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש כאמור שעומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
: (ב) הגורם האחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול יבחן לגבי כל מרכז שאיתר עד ערב יום התחילה, את העמידה בתנאי [[תקנה 11]] באחת מאלה:
:: (1) לפי מסמכים שסיפק החייב בהנגשת המקום הציבורי שאותר לשמש כמרכז ארעי לטיפול, שמשמשים חייב כאמור לצורך חובותיו לפי תקנות הנגישות למקום ציבורי או לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (2) לפי אישור מורשה נגישות.
: (ג) מצא הגורם האחראי להפעלת מרכז, לאחר בחינה כאמור בתקנת משנה (ב), כי המרכז אינו נגיש - יחליף אותו במקום שמתקיימת בו [[תקנה 11]], אלא אם כן אף על פי שעשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש שגם עומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
: (ד) הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שאושרו מיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא מרכז נגיש לפי [[תקנה 11]] או לא, וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו.

@ 15. התאמת נהלים להפעלת מרכז ארעי לטיפול
: גורם אחראי להפעלת מרכז יתאים את נהליו לאיתור, אישור והפעלה של מרכז ארעי לטיפול לצורך יישום תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת תוצאות אלה בהליך מתן שירות הבריאות לציבור:
: (1) זיהוי מוקדם, אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של צרכים וקשיים של אדם עם מוגבלות שהגיע למרכז ארעי לטיפול, בייחוד אם אינו מרכז נגיש, כדי שצוות המרכז יוכל להתאים בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, את שירות הבריאות שיינתן לו;
: (2) זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של ציוד עזר אישי חיוני שהגיע עם אותו אדם, ועלול להיפגע עקב שירות הבריאות שיעבור אותו אדם, תיעודו לצורך מציאת חלופות לאחר קבלת שירות הבריאות אם ייפגע או יאבד, ואפסונו באופן זמני עד שאותו אדם יסיים את קבלת שירות הבריאות;
: (3) זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של חיית שירות כדי לאפשר לה לשהות בסמוך לאדם ששוהה במרכז, אם אפשר בנסיבות מצב החירום;
: (4) בחינת חלופות שקיימות בנסיבות מצב החירום, להתאמת שירות הבריאות כדי להימנע מפגיעה בחיית שירות ומגרימת נזק לציוד עזר אישי כאמור.

@ 16. העברה ממרכז ארעי לטיפול
: גורם אחראי להפעלת מרכז אחראי להעברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאין אפשרות לספק לו שירות בריאות במרכז ארעי לטיפול, למקום אחר שבו יהיה ניתן לספק לו את שירות הבריאות בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, ובלבד שהסכים לכך, והכול בהתחשב בדחיפות במתן שירות הבריאות לאותו אדם; בתקנה זו -
:- &quot;אין אפשרות לספק&quot; - העדר אפשרות לספק את שירות הבריאות על אף ביצוע התאמות נגישות באופן מתן שירות הבריאות כדי להתאימו למוגבלותו של אדם עם מוגבלות;
:- &quot;הסכים לכך&quot; - האדם, אפוטרופסו או מיופה כוחו, לפי העניין, ואם לא היה ניתן לאתרם באופן מיידי - לפי החלטת הגורם האחראי על הפעלת המרכז הארעי לטיפול.

@ 17. מידע נגיש לציבור ששוהה במרכז ארעי לטיפול
: (א) בלי לגרוע [[מתקנה 6]], גורם אחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול ידאג כי במרכז ארעי לטיפול יימצא מידע גם בעניינים אלה:
:: (1) מידע על המרכז והשירות שיינתן בו באופן שמבהיר בצורה ברורה ותמציתית את השלבים בתהליך קבלת שירות הבריאות, לפי סדר הפעולות של קבלתו, בליווי תמונות, מה על אדם שמקבל שירות בריאות במרכז לבצע, היכן ומתי, וציון השלבים שעלולים להיות מלווים בכאב או באי-נוחות; הכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; מידע לפי פסקה זו יהיה זמין גם במרכז עם פתיחתו;
:: (2) התאמות הנגישות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות שיש במרכז;
:: (3) מידע על ההיערכות הנדרשת שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר לו לקבל שירות בריאות במרכז בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום;
:: (4) צעדים שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה באמצעי עזר אישי ובחיית שירות שעלולה להתרחש עקב שירות הבריאות שיינתן במרכז, כגון עקב שטיפה.
: (ב) מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מרכז ארעי לטיפול, יהיה גם בשפה פשוטה.
: (ג) במרכז ארעי לטיפול יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות כמפורט להלן:
:: (1) אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות לשימוש על משטח קשיח שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו;
:: (2) נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב;
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמרכז, לרבות מידע בשלט אלקטרוני;
:: (4) נמסר מידע לציבור ששוהה במרכז באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית.

@ 18. סייג לעניין הפעלת מרכז ארעי לטיפול
: האמור [[בתקנות 11 עד 17]] לא ימנע את הפעלתו של מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימות בו הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

@ 19. מלווה וחיית שירות, ציוד עזר
: (א) אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי [[סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק]].
: (ב) [[תקנות 13(5) ו-(6)]] [[ו-17]] יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר.

@ 20. רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו
: (א) קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, &quot;בית&quot; - לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
: (ב) היערכות זו תכלול גם את כל אלה:
:: (1) ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיהם וכוח האדם שיעמוד לרשותם בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, &quot;שירות בריאות בבית&quot; - לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות;
:: (2) הסידורים האמורים בפסקה (1) יעסקו גם באפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבמצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יעסקו גם בהדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק;
:: (3) ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תעסוק גם בחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן במצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות בכוחות הצלה, ברשות המקומית ובמשרד הבריאות.
: (ג) קופת חולים ומי שהתקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו - ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם המוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בייחוד למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות;
:: (2) קופת החולים תורה על סדר הקדימויות ליצירת קשר עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו במצב חירום.
: (ד) במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו.
: (ה) קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל.
: (ו) ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל.
: (ז) ספק שירות בבית שעימו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו - ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עימו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש.
: (ח) קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו.
: (ט) הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי [[חוק הנכים]], שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור.

@ 21. היערכות לטיפול מרחוק
: (א) ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, &quot;בית&quot; - לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
: (ב) במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום:
:: (1) הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך;
:: (2) טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת;
:: (3) טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו;
:: (4) מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה.
: (ג) משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום.
: (ד) ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ&quot;ל לפי דין ולתקופה שיורה.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;מעון יום שיקומי&quot; - כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
::- &quot;מקצוע בריאות&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;ספק מקצוע בריאות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלפי [[חוק ביטוח בריאות]] מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד;
:: (2) מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי.

@ 22. היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום
: (א) משרד הבריאות יגבש נוהל בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם [[בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], במצב חירום (בתקנה זו - מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי [[החוק האמור]], והזקוקים להם, בייחוד לנוכח מצב החירום.
: (ב) בנוהל יפורטו אלה לפחות, והדרכים לביצועם:
:: (1) בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת פעילות מיוחדת לאספקת המכשיר, במצב חירום;
:: (2) אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו;
:: (3) אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם;
:: (4) דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום.
: (ג) משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו - ספק מכשירי שיקום).
: (ד) הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח [[תקנות הנכים]] זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי [[חוק הנכים]], ולעניין ספקי מכשירי השיקום.

@ 23. פרסום ומידע נגיש - כללי
: (א) על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שמוסרת לציבור רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה מצב חירום, יחולו [[+|תקנות 29]], [[+|32]], [[+|33(1)]] [[ו-35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].
: (ב) מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה במצב חירום, יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמפעיל מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים במצב חירום.

@ 24. אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח
: (א) בתקנה זו, &quot;אדם&quot; ו&quot;אפוטרופוס מקצועי&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 17 לתקנות המסגרות]].
: (ב) אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן:
:: (1) אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת [[תקנה 10(א) עד (ז)]]; על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה;
:: (2) אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי [[תקנה 10(א), (ד) עד (ו)]], ולגבי אפוטרופוס מקצועי - גם [[10(ז)]]; לעניין [[תקנה 10]] יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי [[תקנה 10(ד)(2)]].
: (ג) האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי [[תקנה 28(ג)]] -
:: (1) דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1);
:: (2) נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו.
: (ד) אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה.

@ 25. חומרי הדרכה ולימוד עצמי
: משרד הרווחה ומשרד הבריאות יכינו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למי שמספקים שירותי בריאות במוסד רפואי, במצבי חירום, לעניין אספקת שירות יעיל, בטיחותי ומכובד בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאלה מהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שמי שמספק שירות בריאות יוכל לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור, כהכנה למצב חירום ובמהלכו, באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, קצרים ותמציתיים; כל אחד מהמשרדים יפיץ עם תחילתו של מצב חירום, ואם אפשר עוד בטרם החל, את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מי שמספקים שירותי בריאות שונים במוסד רפואי; כל אחד מהמשרדים האמורים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום.

@ 26. הדרכה
: (א) במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה -
::- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
::- &quot;צוות המרפאה&quot; - לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות;
:: (5) הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי [[תקנה 25]].
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 27. תרגול
: תרגילים שמבצעים משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי [[תקנה 24]] וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום, יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת, ישולבו, לפי היקף התרגיל, אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצורכיהם, ובלבד שבכל תרגיל ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות מאלה שבתרגיל שקדם לו; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו ככל האפשר אנשים עם מוגבלות.

@ 28. פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם
: (א) מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה.
: (ב) משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה.
: (ג) מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה, יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ונוסף על כך נהלים אלה יהיו זמינים במשרדו בעת שהוא פתוח לציבור; הפרסום ייעשה בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש מפרסם הנוהל;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של מפרסם הנוהל, אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנה זו יהיה נגיש על פי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]] החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.

@ 29. פעולה לפי נוהל במצב חירום
: מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל.

@ 30. ביצוע לפי תקן
: אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי [[חוק התקנים]], שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; יראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, &quot;מועד ביצוע התאמת הנגישות&quot; - לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.

@ 31. עיגול תוצאות חישוב
: מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה.

@ 32. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב לשמור העתק עדכני שלהם שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך.

@ 33. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ואף על פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 34. שמירת דינים
: האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 35. תחילה ותחולה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) עד (ו), שלושה חודשים מיום פרסומן.
: (ב) תחילתן של [[תקנות 6(ב) ו-(ג)]], [[9(יז) ו-(יח)]], [[10(א), (ב) ו-(ג)]], [[24(ב)(2)]], [[26]], [[27]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 5(א)]], [[6(א) ו-(ד)]], [[7(א)]], [[8]], [[9(ד) עד (ז) ו-(יב)]], [[12]], [[13]], [[16]], [[17]], [[21(ד)]], [[24(ב)(1)]] - 12 חודשים מיום התחילה.
: (ד) תחילתן של [[תקנות 10(ד) עד (ו)]] - 18 חודשים מיום התחילה.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג), תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] לעניין תחולת [[תקנה 5(ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]], על רשות ציבורית המוסרת לציבור במצב חירום מידע חיוני בתחום הבריאות, החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.
: (ו) תחילתה של [[תקנה 23(א)]] לגבי החלת כל אחת מתקנות נגישות לשירות הנזכרות בה, החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה להנגשה בדרך הקבועה באותן תקנות בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה כאמור על הרשות הציבורית, לפי המוקדם, ולא לפני יום התחילה.

@ 36. הוראות מעבר
: (א) המלצות לפי [[תקנה 6(ב)]] יפורסמו לראשונה לפי [[תקנה 6(ג)]] לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות במשרד הרווחה.
: (ב) המועד להשלמת ביצוע [[תקנה 3(ב) עד (ו)]] יהיה כלהלן:
:: (1) לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה [[בתקנות נגישות לשירותי בריאות]] - המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי [[סעיף 19כ(ו) לחוק]];
:: (2) לגבי מרפאה חדשה - שנה מיום התחילה; לעניין זה, &quot;מרפאה חדשה&quot; - מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי [[#חלק ח'1 בתוספת השנייה|תקנות נגישות בניין חדש]].
: (ג) לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
:: (1) משרד הבריאות - [[תקנות 7(ג)]], [[9(כ)]], [[21(ג)]], [[22(א) עד (ב)]];
:: (2) קופת חולים - [[תקנה 20(ה) ו-(ח)]];
:: (3) משרד הרווחה ומשרד הבריאות - [[תקנה 10(ח)]];
:: (4) האפוטרופוס הכללי - [[תקנה 24(ג)]].
: (ד) לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
:: (1) קופות החולים - [[תקנות 7(ב)]], [[9(ב), (ג), (ח), (י), (יא), (יד), (טו), (טז), (יט)]], [[20(א) עד (ד) ו-(ה)]];
:: (2) משרד הבריאות ומשרד הרווחה - [[תקנה 25]];
:: (3) מסגרת דיור - [[תקנה 10(ז)]];
:: (4) גורם אחראי להפעלת מרכז - [[תקנה 15]];
:: (5) ספק שירות בבית - [[תקנה 20(ו)]];
:: (6) ספק מקצוע בריאות - [[תקנה 21(א) ו-(ב)]];
:: (7) אפוטרופוס מקצועי - [[תקנה 10(ז)]] כפי שהוחלה עליו [[בתקנה 24(ב)(2)]].
: (ה) לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
:: (1) מסגרת דיור - [[תקנה 10(א) ו-(ב)]] - השלמת הכנת המידע לראשונה;
:: (2) אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת - [[תקנה 24(ב)(2)]].
: (ו) לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות [[בתקנה 24(ב)(1)]].
: (ז) אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי [[תקנות 9]], [[20]] [[ו-22]] באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי תקנות אלה חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו.
: (ח) מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה כאמור [[בתקנה 28(א)]], ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה.
: (ט) גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצידם:
:: (1) בתוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי [[תקנה 14(ד)]], ולא פחות ממרכז אחד;
:: (2) בתוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי [[תקנה 14(ד)]];
:: (3) מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שכלל לא ייוותר ברשימות שלפי [[תקנה 14(ד)]] מרכז שאינו מרכז נגיש:
::: (א) לבצע את [[תקנה 14(א)]] לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש;
::: (ב) לבצע את [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי יתרת המרכזים הלא-נגישים שברשימה לפי [[תקנה 14(ד)]].
: (י) ספק שירות בבית לפי [[תקנה 20]] שלקופת חולים הייתה התקשרות עימו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה - לא תחודש ההתקשרות עימו לאחר תום התקופה האמורה.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ב (14 ביולי 2022)
&lt;חתימה&gt; בנימין גנץ שר הביטחון</text>
      <sha1>dpavg9y275btl8pckj8ddfikvdrpfoz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415753</id>
      <parentid>1415736</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T16:45:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102842" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3572|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|10271)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), ולפי [[+|סעיפים 20ז(א)]] [[+|ו-27(ג)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]] (להלן - חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן - הנציבות) ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגף השיקום&quot; - אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו [[בתקנה 2 לתקנות הנכים]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה;
:- &quot;אפוטרופוס&quot; - אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי [[פרק ג' לחוק הכשרות]] לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
:- &quot;גורם אחראי להפעלת מרכז&quot; - מי שהוסמך להפעיל מרכז ארעי לטיפול, לפי דין או החלטת ממשלה;
:- &quot;הג&quot;א&quot; - כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;חוק ביטוח בריאות&quot; - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק הכשרות&quot; - [[=חוק הכשרות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק שיקום נכי נפש&quot; - [[=חוק שיקום נכי נפש|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 35(א)]];
:- &quot;מוסד רפואי&quot; - בית חולים, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול;
:- &quot;מורשה נגישות&quot; - מורשה לנגישות השירות או מורשה לנגישות מתו&quot;ס;
:- &quot;מורשה לנגישות השירות&quot; - מורשה לנגישות השירות כמשמעותו [[בסעיף 19מא1 לחוק]];
:- &quot;מורשה לנגישות מתו&quot;ס&quot; - מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו [[בסעיף 19מא לחוק]];
:- &quot;מיופה כוח&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות]], לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
:- &quot;מחלה מידבקת מסוכנת&quot; - מחלה שהוכרזה לפי [[סעיף 20 לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:- &quot;מסגרת&quot;, &quot;מסגרת לשירותי יום&quot; ו&quot;מסגרת לשהות ממושכת&quot; - כהגדרתן [[בתקנות המסגרות]];
:- &quot;מסגרת דיור&quot; - מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן:
:: (1) לעניין שירותים בתחום הבריאות - שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי [[#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש]];
:: (2) לעניין שירותים בתחום הרווחה - מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]], ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;מענה רפואי אחוד&quot; - מתן שירותי בריאות במרפאה של קופת חולים, לכל אדם, ובכלל זה לחברי קופת חולים אחרת, לפי הוראת שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין או לפי הוראת הרשות העליונה לבריאות;
:- &quot;מפעל&quot; - מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם [[בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]], לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית]], או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה [[באותו חוק]], או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1971]], ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת;
:- &quot;מרחב מוגן&quot; - מרחב מוגן שהוא אחד מאלה:
:: (1) מרחב מוגן כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:: (2) אם אין בנמצא מרחב כאמור בפסקה (1) - מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג&quot;א;
:- &quot;מרחב מוגן חלופי נגיש&quot; - מרחב מוגן כמשמעותו [[בתקנה 3(ג)]];
:- &quot;מרכז ארעי לטיפול&quot; - מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום, כדי לספק טיפול רפואי ייחודי לרבות בדיקות, כגון: טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או לטיפול במחלה מידבקת מסוכנת;
:- &quot;מרכז נגיש&quot; - מרכז ארעי לטיפול לפי [[תקנה 11]];
:- &quot;מרפאה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם]] שמחזיקים ומפעילים משרד הבריאות, או קופת חולים, לרבות מרפאה לבריאות הנפש ותחנה לבריאות המשפחה, שניתן בה שירות לפי [[חוק ביטוח בריאות]];
:- &quot;מרפאה אחודה&quot; - מרפאה של קופת חולים שמספקת מענה רפואי אחוד;
:- &quot;משרד הרווחה&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי;
:- &quot;עמדת טיפול&quot; - עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות;
:- &quot;עמדת שירות&quot; - כהגדרתה בת&quot;י 1918 חלק 3.2 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה;
:- &quot;פקודת בריאות העם&quot; - [[פקודת בריאות העם, 1940]];
:- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות]];
:- &quot;רשות ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19א לחוק]];
:- &quot;הרשות העליונה לבריאות&quot; - גוף שבראשו המנכ&quot;ל וחברים בו קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל והמנהל הכללי של קופת החולים שבה מבוטח המספר הגדול ביותר של מבוטחים לפי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;שירותי בריאות&quot; - לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שנותנים במצב חירום משרד הבריאות, קופות החולים או נותני שירותים כמשמעותם [[בסעיף 23 לחוק]] ביטוח בריאות, וכן שירותי בריאות שניתנים לציבור עקב מצב החירום, לצורך התמודדות איתו או במהלכו;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;תומך בקבלת החלטות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 67ב לחוק הכשרות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 1&quot; - ת&quot;י 1918 חלק 1 - נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - ת&quot;י 1918 חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות הנכים&quot; - [[=תקנות הנכים|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;תקנות לפינוי ולקליטה בחירום&quot; - [[=תקנות לפינוי ולקליטה בחירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות בניין חדש&quot; - [[=תקנות נגישות בניין חדש|חלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;תקנות נגישות למקום ציבורי&quot; - כל אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) [[#חלק ח'1 בתוספת השנייה|תקנות נגישות בניין חדש]];
:: (2) [[תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:: (3) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (6) [[תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:: (7) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (8) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (9) [[תקנות נגישות לשירותי בריאות]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירותי בריאות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירותי בריאות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע&quot;ו-2016]].

@ 2. נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים במצב חירום
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור לפי תקנות אלה; לעניין זה, &quot;שירותים נלווים&quot; - שירותים שנועדו לאפשר את קבלת שירותי הבריאות, לרבות קביעת תורים, קבלת הפניות וקבלת אישורים מינהליים לביצוע פעולות רפואיות.
: (ב) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל האפשר בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עימה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי.
: (ג) אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (ב), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות ובייחוד למי שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות - אם יהיה בכך צורך, במקום - טיפול מותאם לאנשים עם מוגבלויות שונות, לפי צורכיהם הבריאותיים.
: (ד) מי שמספק שירותי בריאות במצב חירום, ימשיך ויספק לאדם עם מוגבלות את התאמות הנגישות שהוא חייב בהן לפי [[+|סעיפים 19יז]] [[ו-19כ לחוק]], ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום; אם לא ניתן לספק את אותן התאמות נגישות, יעשה ככל יכולתו להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות חלופיות לצורך השגת אותן מטרות הנגשה; ספק כאמור ייערך בעת שאינה מצב חירום כדי שיוכל לקיים תקנה זו.

@ 3. מרחב מוגן במרפאה
: (א) בתקנה זו, &quot;שטח הרצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה&quot; - שטח פנוי שממדיו 1.0 מטר על 1.5 מטר.
: (ב) במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן; נוסף על כך, בכניסה למרחב המוגן יותקן שלט לזיהויו; בשלטי ההכוונה והזיהוי יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה.
: (ג) במרפאה שמתקיימות בה תקנות הנגישות למקום ציבורי, למעט קיומה של דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יאתר מי שאחראי להפעלת המרפאה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר, לפי הקיים במרפאה, שמובילה לתוכו דרך נגישה (בתקנה זו - מרחב מוגן חלופי נגיש); אם יש במרפאה יותר ממפלס אחד שבו ניתנים שירותי בריאות לציבור, יאותר מרחב מוגן חלופי נגיש בכל מפלס.
: (ד) ממדי הרצפה של המרחב המוגן החלופי הנגיש יכילו ככל האפשר שלוש פעמים שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה, ולא פחות מפעמיים שטח רצפה כאמור; ככל האפשר שטחי הרצפה האמורים יהיו צמודים זה לזה.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא הצליח האחראי להפעלת המרפאה לאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו כאמור באותה תקנת משנה, גם לאחר שבחן את האפשרות ששטחי הרצפה לא יהיו צמודים זה לזה, יתעד את הסיבות לכך, ויאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו לפחות שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה.
: (ו) בכל מפלס שבו אותר מרחב מוגן חלופי נגיש יהיה שלט הכוונה אחד או יותר, שמכוון את מי שנמצא באותו מפלס למרחב המוגן החלופי הנגיש במפלס זה; במרחב המוגן החלופי הנגיש יותקן שלט זיהוי שרשום בו: &quot;מרחב מוגן חלופי נגיש&quot; בליווי סמל הנגישות הבין-לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ז) במצב חירום בעת שיש לעבור למרחב מוגן או למרחב מוגן חלופי נגיש, יסייע איש צוות המרפאה ככל האפשר בנסיבות מצב החירום לאדם עם מוגבלות שביקש זאת או שנראה לאיש הצוות שהוא נזקק לסיוע כאמור, להגיע למרחב מוגן כאמור; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת; לעניין זה, &quot;פעולה נדרשת&quot; - מעבר למרחב מוגן, או כל פעולה אחרת להצלת חיים.
: (ח) סייע איש צוות המרפאה לאדם עם מוגבלות לעבור למרחב מוגן חלופי נגיש כאמור בתקנת משנה (ז), יעבור איש הצוות למרחב המוגן הקיים במרפאה, אלא אם כן נשקפת לאיש הצוות סכנה גדולה יותר בעת המעבר; עם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב מוגן, יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש, כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במקרה הצורך.

@ 4. תקשורת נגישה עם קופת החולים ומשרד הבריאות
: (א) במצב חירום ימשיכו לעמוד לרשות אנשים עם מוגבלות דרכי התקשורת הנגישות שמתקיימות בעת שאינה מצב חירום ליצירת קשר עם משרד הבריאות וקופת החולים, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום.
: (ב) במצב חירום שבו חדל אחד מהאמצעים שבהם חברי קופת חולים יוצרים איתה קשר, לפעול או להיות זמין לשימוש הציבור, וכל עוד לא חזר להיות זמין, תפרסם קופת החולים הודעה על כך לפי [[תקנה 23]].

@ 5. מידע לציבור לעניין נגישות מרפאות
: (א) מידע לציבור במצב חירום שמפרסמים קופות החולים או משרד הבריאות, לגבי מרפאותיהם בציון המרפאות הפתוחות לציבור בנסיבות מצב החירום, יכלול נוסף על מידע בדבר התאמות הנגישות שחובה לפרסמן לפי [[+|סעיף 19יז]] [[ו-19כ לחוק]], גם מידע אם כל אחד מהמפורטים להלן קיים או שאינו קיים לגבי כל מרפאה כאמור:
:: (1) מקום חניה נגיש, ואם קיים - אם כולל מקום חניה לרכב גבוה;
:: (2) דרך נגישה שמובילה אל הכניסה למרפאה מחניה נגישה וממדרכה ציבורית סמוכה;
:: (3) אם קיימת דרך נגישה לפי פסקה (2) - אם השימוש בדרך נגישה זו מחייב שימוש במעלית או במעלון;
:: (4) דרך נגישה מהכניסה למרפאה למקומות קבלת שירותי הבריאות במרפאה;
:: (5) בית שימוש נגיש;
:: (6) דרך נגישה מכניסה למרפאה לתוך מרחב מוגן המשרת את אותה מרפאה; אם במרפאה אין דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יצוין אם אותר מרחב מוגן חלופי נגיש לפי [[תקנה 3]] וכן יצוין אם רמת המיגון שלו נמוכה מרמת המיגון של המרחב המוגן העיקרי של המרפאה.
: (ב) אי-קיומם של אחד או יותר מהרכיבים המנויים בתקנת משנה (א), לא ימנע את הפעלתה של מרפאה במצב חירום, ואולם לפי בקשת אדם עם מוגבלות שעקב אי-קיומו של רכיב מהרכיבים האמורים נמנע ממנו במצב החירום לקבל שירות בריאות במרפאה, יפעלו משרד הבריאות או קופת החולים, לפי העניין, לספק לו שירות בריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום, או במקום אחר, לרבות בביתו או במסגרת הדיור שלו.
: (ג) במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה, או מעבדה לביצוע בדיקות, ובייחוד מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור.
: (ד) המידע לפי תקנה זו יפורסם לפי [[תקנה 23]].

@ 6. נגישות למידע לציבור לגבי שירותי בריאות במצב חירום
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור במצב חירום או בעת שאינה מצב חירום, לפי העניין; לעניין תקנה זו -
::- &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם במצב חירום;
::- &quot;מידע חיוני בתחום הבריאות&quot; - הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לבריאותם של אנשים במצב חירום, שנועדו להציל חיים או למנוע פגיעה בגוף, כגון הוראה לציבור להגיע למרכז ארעי לטיפול, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או נבחרי ציבור.
: (ב) כחלק מפרסום מידע לציבור בקשר לשירותי בריאות במצב חירום, משרד הבריאות יפרסם, לפי [[תקנה 23]], המלצות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בדבר הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע כדי לייעל במצב חירום את קבלת השירות; ההמלצות יכללו בין השאר את אלה:
:: (1) מסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עימו למקום קבלת שירות הבריאות, ובכלל זה את האבחנות (הדיאגנוזה) של מצבו הרפואי של האדם, בדיקות רפואיות וטיפולים משמרי חיים שהוא עובר דרך קבע, התרופות שהוא צורך, מינון נתינתן ורגישות לתרופות, ומכשירים רפואיים שהוא עושה בהם שימוש והנחיות רפואיות מקדימות שנתן למיופה כוח לפי [[חוק הכשרות|חוק הכשרות ((&lt;s&gt;המשפטית והאפוטרופסות&lt;/s&gt;))]] או לפי [[חוק החולה הנוטה למות, התשס&quot;ו-2005]]; ההמלצות יפרטו כיצד אדם עם מוגבלות יוכל לאתר מסמכים אלה ולהפיק העתק מהם;
:: (2) מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עימו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת;
:: (3) מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיו המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עימו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות, כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה.
: (ג) משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב), אחת לשלוש שנים לפחות, לאחר היוועצות במשרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום.
: (ד) רשות ציבורית המוסרת לציבור, במצב חירום, מידע חיוני בתחום הבריאות, תמסור לציבור בה בעת את אותו מידע גם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני [[בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו-(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]].

@ 7. מרפאה אחודה
: (א) במצב חירום שבו הורו שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין, או הורתה הרשות העליונה לבריאות כי תפעל מרפאה אחודה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) בעת שמרפאה שפתוחה לשירות הציבור פועלת כמרפאה אחודה, יסייע אחד מאנשי צוות המרפאה במתן השירות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות בריאות והזדהה כאדם עם מוגבלות, או שנראה לאיש הצוות שאותו אדם עם מוגבלות זקוק לסיוע; איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ובמקום בולט לעין ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור יימצא שלט; בשניהם יהיה רשום: &quot;סיוע לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (2) במקרה שאיש הצוות אינו מצליח במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו כאמור בפסקה (1) ובייחוד אם הוא חבר בקופת חולים אחרת, יפנה איש הצוות לקופת החולים של אותו אדם כדי שתסייע לאיש הצוות לספק שירות בריאות לאותו אדם; קופת החולים של אותו אדם תפעל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות לאותו אדם באותה מרפאה, או שתדאג לכך שיקבל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום את שירות הבריאות במוסד רפואי אחר או באופן אחר;
:: (3) פרסום שמפרסמים משרד הבריאות או קופת חולים לציבור לגבי המרפאה האחודה יכלול, נוסף על הפרטים [[שבתקנה 5(א)]], גם את כל אלה, בשפה פשוטה: ציון העובדה שכל אדם וחברי כל קופות החולים יכולים לקבל שירות במרפאה, פירוט שירותי הבריאות הניתנים לציבור באותה מרפאה, כתובת המרפאה ופירוט דרכי ההגעה אליה בתחבורה ציבורית; המידע בפסקה זו ייכלל בפרסום לפי [[תקנה 5(א)]];
:: (4) קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3); משרד הבריאות יערוך את המידע האמור בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות שפועלות במתכונת של מרפאה אחודה, לפי יישובים, ולגבי כל מרפאה את המידע שבפסקה (3), בציון קופת החולים שמפעילה את אותה המרפאה; משרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים; משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי [[תקנה 23]];
:: (5) הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שהמרפאה שתיפתח במתכונת האמורה תהיה מרפאה שהיא נגישה לפי תקנות נגישות למקום ציבורי.
: (ב) קופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהן לפי תקנה (א)(1) ו-(2).
: (ג) משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו.

@ 8. מרכז לתקשורת מרחוק
: (א) כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור, ימשיכו להינתן במצב חירום, לשימוש אנשים עם מוגבלות, גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר במצב חירום עם ספקים של שירותי בריאות ועם גורמי סיוע, וכדי שספקים וגורמי סיוע כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע:
:: (1) תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות;
:: (2) תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנת משנה (ד);
:: (3) תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: מסרון, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור.
: (ב) שירותי התקשורת האמורים בתקנת משנה (א) יפעלו בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהן שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים, ויתקיימו לגביהם הוראות אלה:
:: (1) התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, יועברו בזמן אמת;
:: (2) ההיערכות להפעלת שירותי התקשורת תביא בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום, וייבחנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת;
:: (3) שירותי התקשורת יינתנו באמצעות אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הדרכה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם.
: (ג) לצורך הפעלת שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובייחוד לפי פסקה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע למצבי חירום שונים כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; המסרים יהיו לפי הוראות אלה:
:: (1) הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן, מתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות;
:: (2) המידע יהיה בשפה פשוטה.
: (ד) שירות תרגום לשפת סימנים יינתן במרכז לתקשורת מרחוק לפי הוראות אלה:
:: (1) דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;
:: (2) לבוש המתורגמן יהיה בגוון מנוגד לרקע;
:: (3) פלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך; אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן;
:: (4) על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר.

@ 9. נגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון במצב חירום
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הסדר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות]];
::- &quot;מזון ייעודי&quot; ו&quot;תוסף מזון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
::- &quot;מערכת המרשמים&quot; - המערכת הממוחשבת של קופת חולים כמשמעותה [[בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות]];
::- &quot;סם מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]];
::- &quot;שליח&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק;
::: (2) מי שקופת החולים, רוקח אחראי בבית מרקחת או בעל בית מרקחת, התקשר עימו למסירת תרופות למטופל;
::- &quot;תכשיר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;תרופה פסיכוטרופית&quot; - תכשיר המכיל אחד מן החומרים הפסיכוטרופים המופיעים [[בתוספת הרביעית לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם), התשל&quot;ג-1973]].
: (ב) קופת חולים תיערך כדי שלאדם עם מוגבלות יתאפשר במצב חירום לקבל תכשיר; האמור יחול לרבות בקשר לבתי מרקחת שהיא מפעילה בעצמה או שפועלים עימה בהסדר; ההיערכות תהיה לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, ולפי כוח האדם שיעמוד לרשותה במצב חירום.
: (ג) ההיערכות לפי תקנת משנה (ב) תכלול גם את אלה:
:: (1) סידורים שיבטיחו ככל האפשר במצב חירום נגישות לביצוע בדיקת דם או בדיקה אחרת, שהיא תנאי לקבלת מרשם לתכשיר לאדם עם מוגבלות;
:: (2) סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות, לרבות באמצעות תומך בקבלת החלטות שלו או שליח, להעביר לרופא בקופת החולים שבה הוא חבר, בקשה למרשם לתכשיר או בקשה להפניה לבדיקה שנדרשת לצורך רישום מרשם לתכשיר, באמצעי זמין שנגיש לאותו אדם ושפעיל במצב החירום, מבין כל האמצעים שבהם קופת חולים מתקשרת עם מבוטחיה כגון טלפון, יישומון, מסרון, דואר אלקטרוני, אתר האינטרנט של קופת החולים, ופקסימיליה, וכן באמצעות שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי [[תקנה 8]].
: (ד) אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, לרבות העדר גישה כמשמעותה [[בסעיף 21ד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], של בתי מרקחת למערכת המרשמים, רשאי המנכ&quot;ל לאשר לקופת חולים מסוימת לפרק זמן מוגבל עד שיהיה ניתן לשוב ולעשות שימוש במערכת המרשמים, ולא יותר מ-10 ימים, לפעול כאמור בתקנת משנה (ה); אישור המנכ&quot;ל האמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות בדף המיועד לענייני מצבי חירום ובאתר האינטרנט של הקופה שקיבלה את האישור האמור.
: (ה) אישור כאמור בתקנת משנה (ד) יכול שיכלול את אלה:
:: (1) אישור להעביר מרשם של אדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, לבתי מרקחת באמצעות אמצעי דיגיטלי נפוץ שבשימוש הציבור, ובכלל זה דואר אלקטרוני, או אמצעי לשיחוח (live-chat);
:: (2) אישור להעביר את המרשם או את העתק המרשם גם באמצעות האדם עם המוגבלות או שליח;
:: (3) אישור להחיל את האישור לפי פסקאות (1) ו-(2) לגבי מרשם לסם מסוכן; במקרה שלא יחול אישור לפי פסקה זו, יציין באישור המנכ&quot;ל מהן החלופות שלפיהן תנפק קופת חולים סם מסוכן לאדם עם מוגבלות.
: (ו) המנכ&quot;ל רשאי לשוב ולהאריך את תוקפו של האישור לפי תקנת משנה (ד) לפרק זמן מוגבל שלא יעלה על עשרה ימים אם ממשיכות להתקיים הנסיבות האמורות בתקנת משנה (ד).
: (ז) בתקופה שבה חל אישור לפי תקנות משנה (ד) עד (ו), יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור:
:: (1) מי שמוסמך לפי דין לרשום מרשם רשאי להעביר לבית מרקחת את המרשם שרשם לאדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (ה);
:: (2) בית מרקחת רשאי לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות לפי מרשם אף אם הוא העתק מרשם, לרבות תכשיר שהוא תרופה פסיכוטרופית, ובכפוף לתקנת משנה (ה)(3) - גם סם מסוכן.
: (ח) נוסף על האמור בתקנה זו, תבצע קופת חולים את כל אלה כדי להיערך למצב חירום, ובייחוד למצב שבו אישר המנכ&quot;ל לפעול כאמור בתקנות משנה (ד) ו-(ה):
:: (1) סידורים שיאפשרו במצב חירום לכל רופא שפועל מטעם קופת חולים לרשום לאדם עם מוגבלות גם מרשם שאינו מרשם אלקטרוני שיוכל לשמש לניפוק תכשיר;
:: (2) סידורים שיאפשרו לבית מרקחת של קופת חולים או שבהסדר עימה, לנפק לחבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות תכשיר לפי מרשם שניתן כדין, אף אם אינו מרשם אלקטרוני, או שהוא העתק מרשם;
:: (3) מתן הוראות באילו בתי מרקחת בפריסה ארצית יהיה ניתן לנפק סם מסוכן לפי העתק מרשם;
:: (4) סידורים כדי למזער את פרק הזמן שיידרש לקופת חולים לאשר זכאות לתכשיר שנדרש לאדם עם מוגבלות לפי מרשם, אם נדרש אישור כאמור;
:: (5) סידורים כאמור בפסקה (4) למקרה שבו הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה ועקב כך חברי קופת החולים יופנו לרכוש תכשירים בבית מרקחת שמפעילה קופת חולים אחרת או שבהסדר עם קופת החולים האחרת, לפי סכומי השתתפות עצמית לחברי קופת החולים האחרת.
: (ט) במצב חירום רשאי בית מרקחת לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות גם באמצעות שליח.
: (י) האמור בתקנות משנה (ב) עד (ט) יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון, שהקופה מספקת לאדם עם מוגבלות.
: (יא) קופת חולים תבצע הכנות לצורך בניית יכולת לרציפות טיפול בתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון באדם עם מוגבלות, ובכלל זה -
:: (1) לגבי מסגרות דיור -
::: (א) צמצום ככל האפשר במצב חירום של דרישה להתייצבות דיירי מסגרת דיור במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון;
::: (ב) היערכות במצב חירום לאספקה שוטפת של תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, למסגרת דיור, לרבות באמצעות הגדלת כמויות מוצרים אלה שמנופקות למסגרת בעת שאינה מצב חירום, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי במצב חירום;
:: (2) סידורים הנדרשים כדי לאפשר הובלת תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, לרבות סמים מסוכנים או תכשירים הדורשים הובלה בקירור, מהמקום שבו קופות חולים מאחסנות אותם או מבית מרקחת, למקום שבו שוהה האדם עם המוגבלות במצב חירום, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום.
: (יב) לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום שבו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה:
:: (1) לפי האמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה;
:: (2) באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (יא)(2);
:: (3) אם יתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו-(2) בנסיבות מצב החירום.
: (יג) שליח שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לפי פסקה (1) להגדרה &quot;שליח&quot;, יוכל לפעול לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק אם בידו תעודת חברות בקופת חולים של האדם עם המוגבלות או תעודת זהות שלו, או שמתבצע זיהוי בדרך אחרת שמפעילה קופת חולים, ולעניין מסירת תכשיר שהוא סם מסוכן - אם התקיים גם האמור [[בתקנה 14(ב)(3) לתקנות הסמים המסוכנים, התש&quot;ם-1979]].
: (יד) לצורך יישום תקנה זו רשאית קופת חולים ובית מרקחת לדרוש כי אדם עם מוגבלות, אפוטרופוס שלו, מיופה כוח מתמשך שלו או שליח, לפי העניין, יציג לפניהם תעודה המעידה שהאדם שלו מיועד השירות לפי תקנה זו הוא אדם עם מוגבלות; בתקנת משנה זו -
::- &quot;יציג&quot; - לרבות באמצעות משלוח העתק תעודה באחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (ג)(2);
::- &quot;תעודה&quot; - לרבות תעודה שהנפיקה רשות ציבורית כגון תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה, תעודת נכה לפי [[תקנה 7 לתקנות הנכים]]; וכן אישור שהנפיקו שירותי הרווחה ברשות מקומית, אישור שהנפיקה קופת חולים, אישור שהנפיקו כל אחד מבין אלה: ועדה המוסמכת לקבוע נכות רפואית לפי דין, רופא, בעל מקצוע בריאות, או מסגרת דיור וכיוצא באלה.
: (טו) קופת חולים תפרסם לפי [[תקנה 23]] את הסידורים שביצעה לפי תקנה זו.
: (טז) קופת חולים תיערך כדי שגם במצב חירום יוכל חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות, לקבל מידע באילו מבתי המרקחת שלה שפועלים יוכל לרכוש תכשירים, ובייחוד תרופות פסיכוטרופיות, סמים מסוכנים, מזון ייעודי או תוסף מזון; מידע כאמור יימצא באחד מאלה לפחות: באתר האינטרנט של קופת החולים בדף המיועד להיערכות למצבי חירום, במוקד המידע הטלפוני של הקופה, ביישומון, או בתקשורת כתובה עם מוקד המידע של הקופה, והכול אם אמצעים אלה פועלים במצב החירום.
: (יז) בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים שקיבל כאמור את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי [[תקנה 23]].
: (יח) מוסד רפואי ששחרר אדם עם מוגבלות במצב חירום מאשפוז שבמהלכו נרשם לו מרשם לתכשיר או למזון ייעודי או לתוסף מזון, שלא צרך לפני האשפוז, ינפק לאותו אדם מוצר כאמור למשך שלושה ימי עבודה לפחות שלאחר יום השחרור מאשפוז, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ&quot;ל לפי דין, ולתקופה שיורה.
: (יט) קופות החולים יגבשו נוהל ליישום אחריותן לפי תקנה זו.
: (כ) משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה לעניין יישום האמור בתקנה זו.
: (כא) הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם נכה בשל נכותו המוכרת לפי [[חוק הנכים]].

@ 10. שירותי בריאות לדיירים של מסגרות דיור
: (א) מסגרת דיור -
:: (1) תביא לידיעת דייריה, לרבות אפוטרופסיהם או מיופי כוח שלהם, את המלצות משרד הבריאות לפי [[תקנה 6(ב)]] להכנת מידע, תסביר להם את חשיבותן ותציע להם עזרה ביישום המלצות אלה; אופן מסירת המידע והתקשורת של המסגרת עם דייריה יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות [[בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות]];
:: (2) ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו, סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1), יחול אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1);
::: (ב) מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע;
:: (3) מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מהדיירים שביקש או שהסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות;
:: (4) מסגרת תעדכן את המידע בעבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות.
: (ב) מי שמספק שירותים בתחום הדיור לפי [[פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש]], יביא לידיעת דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופי כוח שלו, את המלצות משרד הבריאות לפי [[תקנה 6(ב)]], ויסביר לו את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות [[בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות]]; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות.
: (ג) מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה בעת שאינה מצב חירום, תיערך כדי שלדייר שהוא אדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות במצב חירום לפי [[תקנה 2]]; ההיערכות למצב חירום תהיה לכל אלה לפחות:
:: (1) לאחר תיאום עם קופות החולים - מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלת מסגרת הדיור, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה מצב חירום;
:: (2) קבלת שירותי בריאות שלא ניתן לספקם במסגרת לפי פסקה (1), במרפאות הפתוחות לציבור במצב חירום, או במרכז ארעי לטיפול;
:: (3) הפניית דייר לקבלת שירותי בריאות בבית חולים, כשאין לו אפשרות לקבל שירות בריאות שהוא זקוק לו כאמור בפסקאות (1) או (2).
: (ד) על מסגרת דיור שהיא אחת מאלה יחולו, לגבי דייריה, גם תקנות משנה (ה) עד (ו):
:: (1) מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה;
:: (2) מסגרת שלפי רישיון או אישור לפי דין או לפי תנאי התקשרות, באחריותה לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, &quot;התקשרות&quot; - התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו [[בתקנות המסגרות]], ולעניין בית דיור מוגן - גם התקשרות של המסגרת עם הדייר.
: (ה) במצב חירום שבו נזקק דייר שהוא אדם עם מוגבלות לשירות בריאות, תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי תקנת משנה (א), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת.
: (ו) טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של מסגרת, תערוך מסגרת הדיור הכנות בשיתוף הדייר, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, בקשר למידע שבו צויד כאמור בתקנת משנה (ה), כדי להקל עליו ועל מי שייתן לו את שירות הבריאות.
: (ז) מסגרת לדיור תגבש נוהל לגבי חובתה להיערך בנושאים המפורטים בתקנה זו; הנוהל יותאם למאפיינים של המסגרת והאנשים עם מוגבלות המתגוררים בה; המסגרת תפרסם את הנוהל לדיירי המסגרת במקום בולט לעין, ותביא לידיעתם את קיומו בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א)(1).
: (ח) משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו כל אחד נוהל לדוגמה למסגרות הדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי.

@ 11. מרכז ארעי נגיש לטיפול
: מרכז ארעי לטיפול יהיה מרכז נגיש אם מתקיימים כל אלה:
: (1) ממדרכה ציבורית או משביל ציבורי הגובלים במגרש שבו המרכז, ממקום חניה נגישה וממקום חניית רכבי החירום וההצלה, שמשרתים את המרכז, תוביל דרך נגישה לכניסה נגישה אליו;
: (2) מכניסה למרכז הארעי לטיפול, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם, אם הם נדרשים במרכז:
:: (א) לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום כאמור [[בתקנה 13(2)]];
:: (ב) למקום המתנה לקבלת שירות הבריאות;
:: (ג) לעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג שבה אדם מקבל שירות בריאות במרכז כאמור [[בתקנה 13(3)]];
:: (ד) לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3);
:: (ה) לחדר או חלל מופרד, כאמור [[בתקנה 13(6)]];
:: (ו) למלתחה נגישה כאמור בפסקה (4);
:: (ז) למקלחת נגישה כאמור בפסקה (5);
:: (ח) למרחב מוגן נגיש כאמור בפסקה (6);
: (3) אם יש בו בית שימוש לשירות הציבור - יימצא גם בית שימוש נגיש;
: (4) אם כחלק משירות הבריאות במרכז נדרשת פשיטת בגדים ועומדת לרשות הציבור מלתחה, תימצא במקום מלתחה נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
: (5) אם כחלק משירות הבריאות במרכז מקבל השירות נדרש להישטף, ועומדת לרשות הציבור מקלחת, תימצא במקום מקלחת נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
: (6) אם נדרש במרכז מרחב מוגן, ויש בו מרחב מוגן לשימוש הציבור - יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש; בפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו &quot;מרחב מוגן נגיש&quot;;
: (7) בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש, במלתחה נגישה, במקלחת נגישה ובמרחב מוגן נגיש, יתקיימו תקנות הנגישות למקום ציבורי.

@ 12. התאמות נגישות חלופיות במרכז ארעי לטיפול
: (א) במרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו [[תקנה 11(1), (2), או (7)]] לגבי דרך נגישה, יימצאו אמצעים להעברה של אדם עם מוגבלות, כדוגמת אלונקה, שניתן לעשות בהם שימוש מיידי כדי לאפשר לו להיכנס למרכז ולקבל בו את שירות הבריאות.
: (ב) מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו אחת או יותר מפסקאות [[תקנה 11(3) עד (7)]], יכלול התאמות נגישות חלופיות כלהלן, שימוקמו ככל האפשר כך שדרך נגישה תוביל אליהן מעמדת הטיפול:
:: (1) אם יש במרכז בית שימוש לשימוש הציבור, אך אין בו בית שימוש נגיש - יימצא כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
:: (2) אם לא קיימת במרכז מלתחה נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות [[בתקנה 11(4)]], תימצא עמדת הלבשה שכוללת משטח יציב, לצידו שטח פנוי שמאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים להגיע בצמוד לצלע הגדולה של המשטח ולעבור אליו, בצורה בטוחה, ולפשוט וכן ללבוש את בגדיו;
:: (3) אם לא קיימת במרכז מקלחת נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות [[בתקנה 11(5)]], יימצאו במרכז סידורים לפי הוראות [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]], שיאפשרו לאדם עם מוגבלות לשטוף את עצמו; המעבר מעמדת הלבשה נגישה למקום השטיפה יהיה בפרטיות גם כלפי אנשי צוות המרכז;
:: (4) אם נדרש קיומו של מרחב מוגן, ואין במרכז מרחב מוגן שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה, יאותר במרכז מרחב מוגן חלופי נגיש ותחול [[תקנה 3]] בשינויים המחויבים.
: (ג) בכל אחד מהסידורים בתקנות משנה (ב)(1) עד (3) יימצאו סידורים לשמירה על פרטיות האדם שעושה בהם שימוש, גם כלפי צוות המרכז, כגון פרגוד או מחיצה.

@ 13. הוראות לעניין מרכז ארעי לטיפול
: בכל מרכז ארעי לטיפול יתקיימו הוראות אלה:
: (1) בכניסות וביציאות של מרכז ארעי לטיפול יוצבו, בעת שהוא פתוח לציבור במצב חירום, שלטי זיהוי ובהם המילים: &quot;כניסה&quot; או &quot;יציאה&quot;, לפי העניין; בשלטים יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (2) אם יש בו עמדת שירות - תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או עם אמצעי עזר בניידות אחר, נגישות לקבל שירות בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות תהיה נגישה לפי [[+|תקנה 18(א)]] [[או 19(ב) לתקנות נגישות לשירות]], לפי העניין;
: (3) בעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג יתקיימו הוראות אלה:
:: (א) לצד עמדת הטיפול יימצא שטח פנוי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 (סעיף 2.7.4);
:: (ב) אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או נעזר באמצעי עזר לניידות יוכל לקבל את הטיפול כשהוא יושב בכיסא הגלגלים או נעזר באמצעי העזר, באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, לפי העניין; אם לא מתאפשר לאדם עם המוגבלות כאמור לקבל כך את הטיפול, יימצא במרכז, לפי מטרות הטיפול והאופן שבו הוא ניתן לציבור, אחד מהסידורים האלה, שיאפשר לאדם עם המוגבלות לקבל את הטיפול בדומה לכלל הציבור ובצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום:
::: (1) צוות שיסייע לאדם לעבור לעמדת טיפול לפי רצונו וצרכיו של האדם;
::: (2) כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
::: (3) משטח בעמדת הטיפול כגון אלונקת רחצה;
:: (ג) אם הציבור מקבל את הטיפול בעמדת הטיפול תוך שמירה על פרטיותו, יימצאו בה אמצעים שישמרו גם על פרטיותו של אדם עם מוגבלות המקבל את הטיפול;
:: (ד) בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), אם במרכז ארעי לטיפול יש עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד ועצמאי - לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות (בפסקת משנה זו - עמדת טיפול נגישה), ויתקיימו כל אלה:
::: (1) תכנון וייצור עמדת הטיפול יתבססו על הוראות לפי [[החוק]] שחלות על העניין, ולפי העניין גם על הוראות ת&quot;י 1918 על חלקיו השונים;
::: (2) מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד משלבי תכנון העמדה וייצורה, כי עמדת הטיפול היא עמדת טיפול נגישה; ואולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון העמדה ובייצורה, או עקב נסיבות מצב החירום, מצא המורשה כי העמדה אינה עמדת טיפול נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם העמדה אינה נגישה וכיצד יש להתאים את אופן מתן השירות כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור, ומתן השירות יותאם כאמור;
: (4) צוות המרכז יעזור לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו או אם ראה כי סיוע כאמור נדרש בכל הנוגע לקבלת שירות הבריאות, ובכלל זה, בין השאר, העברתו לעמדת טיפול, העברתו לכיסא שירותים, פשיטת בגדיו ולבישתם, העברתו למשטח בעמדת הטיפול, שטיפתו, והעברתו חזרה לאמצעי עזר לניידות;
: (5) לבקשת אדם עם מוגבלות, צוות המרכז ילווה אותו במהלך שהייתו במרכז ארעי לטיפול, לרבות לצורך התמצאות והשגחה, יסייע לו לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, הקראת מסמכים וכיוצא באלה, ויסייע בתקשורת עימו ככל הנדרש, תוך שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי [[תקנה 8]], ובאמצעים לפי [[תקנה 17]];
: (6) אם במרכז פועל מתחם שמשמש למענה לנפגעי דחק או אם המרכז כולל חלל שמתקהלים בו אנשים כגון אזור המתנה, יהיה במתחם או במרכז כאמור, לפי העניין, חדר שבפתחו דלת או חלל מופרד מסביבתו כגון באמצעות פרגוד, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו; בחדר או בחלל כאמור יתקיימו הוראות אלה:
:: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות;
:: (ב) לצד החדר או החלל האמור יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות&quot; ויופיע לצידו סמל הנגישות הבין-לאומי;
:: (ג) החדר או החלל האמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן לשימוש הציבור אם קיים במרכז;
: (7) במרכז ארעי לטיפול יימצאו שני כיסאות גלגלים לפחות לשימוש אנשים עם מוגבלות שיגיעו למרכז; פסקה זו לא תחול לגבי מרכז ארעי לטיפול שמשמש לבדיקה או לטיפול במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת.

@ 14. אחריות לנגישות של מרכז ארעי לטיפול
: (א) מרכז ארעי לטיפול שיאושר לאחר יום התחילה יהיה מרכז נגיש שמתקיימים בו תנאי [[תקנה 11]], אלא אם כן אף על פי שהגורם האחראי עשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש כאמור שעומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
: (ב) הגורם האחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול יבחן לגבי כל מרכז שאיתר עד ערב יום התחילה, את העמידה בתנאי [[תקנה 11]] באחת מאלה:
:: (1) לפי מסמכים שסיפק החייב בהנגשת המקום הציבורי שאותר לשמש כמרכז ארעי לטיפול, שמשמשים חייב כאמור לצורך חובותיו לפי תקנות הנגישות למקום ציבורי או לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (2) לפי אישור מורשה נגישות.
: (ג) מצא הגורם האחראי להפעלת מרכז, לאחר בחינה כאמור בתקנת משנה (ב), כי המרכז אינו נגיש - יחליף אותו במקום שמתקיימת בו [[תקנה 11]], אלא אם כן אף על פי שעשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש שגם עומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ&quot;ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
: (ד) הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שאושרו מיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא מרכז נגיש לפי [[תקנה 11]] או לא, וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו.

@ 15. התאמת נהלים להפעלת מרכז ארעי לטיפול
: גורם אחראי להפעלת מרכז יתאים את נהליו לאיתור, אישור והפעלה של מרכז ארעי לטיפול לצורך יישום תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת תוצאות אלה בהליך מתן שירות הבריאות לציבור:
: (1) זיהוי מוקדם, אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של צרכים וקשיים של אדם עם מוגבלות שהגיע למרכז ארעי לטיפול, בייחוד אם אינו מרכז נגיש, כדי שצוות המרכז יוכל להתאים בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, את שירות הבריאות שיינתן לו;
: (2) זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של ציוד עזר אישי חיוני שהגיע עם אותו אדם, ועלול להיפגע עקב שירות הבריאות שיעבור אותו אדם, תיעודו לצורך מציאת חלופות לאחר קבלת שירות הבריאות אם ייפגע או יאבד, ואפסונו באופן זמני עד שאותו אדם יסיים את קבלת שירות הבריאות;
: (3) זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של חיית שירות כדי לאפשר לה לשהות בסמוך לאדם ששוהה במרכז, אם אפשר בנסיבות מצב החירום;
: (4) בחינת חלופות שקיימות בנסיבות מצב החירום, להתאמת שירות הבריאות כדי להימנע מפגיעה בחיית שירות ומגרימת נזק לציוד עזר אישי כאמור.

@ 16. העברה ממרכז ארעי לטיפול
: גורם אחראי להפעלת מרכז אחראי להעברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאין אפשרות לספק לו שירות בריאות במרכז ארעי לטיפול, למקום אחר שבו יהיה ניתן לספק לו את שירות הבריאות בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, ובלבד שהסכים לכך, והכול בהתחשב בדחיפות במתן שירות הבריאות לאותו אדם; בתקנה זו -
:- &quot;אין אפשרות לספק&quot; - העדר אפשרות לספק את שירות הבריאות על אף ביצוע התאמות נגישות באופן מתן שירות הבריאות כדי להתאימו למוגבלותו של אדם עם מוגבלות;
:- &quot;הסכים לכך&quot; - האדם, אפוטרופסו או מיופה כוחו, לפי העניין, ואם לא היה ניתן לאתרם באופן מיידי - לפי החלטת הגורם האחראי על הפעלת המרכז הארעי לטיפול.

@ 17. מידע נגיש לציבור ששוהה במרכז ארעי לטיפול
: (א) בלי לגרוע [[מתקנה 6]], גורם אחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול ידאג כי במרכז ארעי לטיפול יימצא מידע גם בעניינים אלה:
:: (1) מידע על המרכז והשירות שיינתן בו באופן שמבהיר בצורה ברורה ותמציתית את השלבים בתהליך קבלת שירות הבריאות, לפי סדר הפעולות של קבלתו, בליווי תמונות, מה על אדם שמקבל שירות בריאות במרכז לבצע, היכן ומתי, וציון השלבים שעלולים להיות מלווים בכאב או באי-נוחות; הכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; מידע לפי פסקה זו יהיה זמין גם במרכז עם פתיחתו;
:: (2) התאמות הנגישות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות שיש במרכז;
:: (3) מידע על ההיערכות הנדרשת שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר לו לקבל שירות בריאות במרכז בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום;
:: (4) צעדים שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה באמצעי עזר אישי ובחיית שירות שעלולה להתרחש עקב שירות הבריאות שיינתן במרכז, כגון עקב שטיפה.
: (ב) מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מרכז ארעי לטיפול, יהיה גם בשפה פשוטה.
: (ג) במרכז ארעי לטיפול יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות כמפורט להלן:
:: (1) אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות לשימוש על משטח קשיח שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו;
:: (2) נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב;
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמרכז, לרבות מידע בשלט אלקטרוני;
:: (4) נמסר מידע לציבור ששוהה במרכז באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית.

@ 18. סייג לעניין הפעלת מרכז ארעי לטיפול
: האמור [[בתקנות 11 עד 17]] לא ימנע את הפעלתו של מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימות בו הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

@ 19. מלווה וחיית שירות, ציוד עזר
: (א) אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי [[סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק]].
: (ב) [[תקנות 13(5) ו-(6)]] [[ו-17]] יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר.

@ 20. רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו
: (א) קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, &quot;בית&quot; - לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
: (ב) היערכות זו תכלול גם את כל אלה:
:: (1) ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיהם וכוח האדם שיעמוד לרשותם בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, &quot;שירות בריאות בבית&quot; - לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות;
:: (2) הסידורים האמורים בפסקה (1) יעסקו גם באפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבמצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יעסקו גם בהדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק;
:: (3) ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תעסוק גם בחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן במצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות בכוחות הצלה, ברשות המקומית ובמשרד הבריאות.
: (ג) קופת חולים ומי שהתקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו - ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם המוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בייחוד למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות;
:: (2) קופת החולים תורה על סדר הקדימויות ליצירת קשר עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו במצב חירום.
: (ד) במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו.
: (ה) קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל.
: (ו) ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל.
: (ז) ספק שירות בבית שעימו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו - ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עימו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש.
: (ח) קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו.
: (ט) הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי [[חוק הנכים]], שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור.

@ 21. היערכות לטיפול מרחוק
: (א) ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, &quot;בית&quot; - לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
: (ב) במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום:
:: (1) הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך;
:: (2) טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת;
:: (3) טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו;
:: (4) מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה.
: (ג) משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום.
: (ד) ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ&quot;ל לפי דין ולתקופה שיורה.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;מעון יום שיקומי&quot; - כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
::- &quot;מקצוע בריאות&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;ספק מקצוע בריאות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלפי [[חוק ביטוח בריאות]] מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד;
:: (2) מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי.

@ 22. היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום
: (א) משרד הבריאות יגבש נוהל בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם [[בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], במצב חירום (בתקנה זו - מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי [[החוק האמור]], והזקוקים להם, בייחוד לנוכח מצב החירום.
: (ב) בנוהל יפורטו אלה לפחות, והדרכים לביצועם:
:: (1) בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת פעילות מיוחדת לאספקת המכשיר, במצב חירום;
:: (2) אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו;
:: (3) אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם;
:: (4) דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום.
: (ג) משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו - ספק מכשירי שיקום).
: (ד) הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח [[תקנות הנכים]] זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי [[חוק הנכים]], ולעניין ספקי מכשירי השיקום.

@ 23. פרסום ומידע נגיש - כללי
: (א) על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שמוסרת לציבור רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה מצב חירום, יחולו [[+|תקנות 29]], [[+|32]], [[+|33(1)]] [[ו-35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].
: (ב) מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה במצב חירום, יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמפעיל מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים במצב חירום.

@ 24. אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח
: (א) בתקנה זו, &quot;אדם&quot; ו&quot;אפוטרופוס מקצועי&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 17 לתקנות המסגרות]].
: (ב) אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן:
:: (1) אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת [[תקנה 10(א) עד (ז)]]; על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה;
:: (2) אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי [[תקנה 10(א), (ד) עד (ו)]], ולגבי אפוטרופוס מקצועי - גם [[10(ז)]]; לעניין [[תקנה 10]] יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי [[תקנה 10(ד)(2)]].
: (ג) האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי [[תקנה 28(ג)]] -
:: (1) דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1);
:: (2) נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו.
: (ד) אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה.

@ 25. חומרי הדרכה ולימוד עצמי
: משרד הרווחה ומשרד הבריאות יכינו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למי שמספקים שירותי בריאות במוסד רפואי, במצבי חירום, לעניין אספקת שירות יעיל, בטיחותי ומכובד בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאלה מהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שמי שמספק שירות בריאות יוכל לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור, כהכנה למצב חירום ובמהלכו, באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, קצרים ותמציתיים; כל אחד מהמשרדים יפיץ עם תחילתו של מצב חירום, ואם אפשר עוד בטרם החל, את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מי שמספקים שירותי בריאות שונים במוסד רפואי; כל אחד מהמשרדים האמורים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום.

@ 26. הדרכה
: (א) במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה -
::- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
::- &quot;צוות המרפאה&quot; - לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות;
:: (5) הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי [[תקנה 25]].
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 27. תרגול
: תרגילים שמבצעים משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי [[תקנה 24]] וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום, יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת, ישולבו, לפי היקף התרגיל, אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצורכיהם, ובלבד שבכל תרגיל ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות מאלה שבתרגיל שקדם לו; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו ככל האפשר אנשים עם מוגבלות.

@ 28. פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם
: (א) מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה.
: (ב) משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה.
: (ג) מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה, יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ונוסף על כך נהלים אלה יהיו זמינים במשרדו בעת שהוא פתוח לציבור; הפרסום ייעשה בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש מפרסם הנוהל;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של מפרסם הנוהל, אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנה זו יהיה נגיש על פי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]] החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.

@ 29. פעולה לפי נוהל במצב חירום
: מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל.

@ 30. ביצוע לפי תקן
: אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי [[חוק התקנים]], שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; יראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, &quot;מועד ביצוע התאמת הנגישות&quot; - לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.

@ 31. עיגול תוצאות חישוב
: מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה.

@ 32. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב לשמור העתק עדכני שלהם שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך.

@ 33. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ואף על פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 34. שמירת דינים
: האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 35. תחילה ותחולה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) עד (ו), שלושה חודשים מיום פרסומן.
: (ב) תחילתן של [[תקנות 6(ב) ו-(ג)]], [[9(יז) ו-(יח)]], [[10(א), (ב) ו-(ג)]], [[24(ב)(2)]], [[26]], [[27]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 5(א)]], [[6(א) ו-(ד)]], [[7(א)]], [[8]], [[9(ד) עד (ז) ו-(יב)]], [[12]], [[13]], [[16]], [[17]], [[21(ד)]], [[24(ב)(1)]] - 12 חודשים מיום התחילה.
: (ד) תחילתן של [[תקנות 10(ד) עד (ו)]] - 18 חודשים מיום התחילה.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג), תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] לעניין תחולת [[תקנה 5(ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]], על רשות ציבורית המוסרת לציבור במצב חירום מידע חיוני בתחום הבריאות, החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.
: (ו) תחילתה של [[תקנה 23(א)]] לגבי החלת כל אחת מתקנות נגישות לשירות הנזכרות בה, החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה להנגשה בדרך הקבועה באותן תקנות בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה כאמור על הרשות הציבורית, לפי המוקדם, ולא לפני יום התחילה.

@ 36. הוראות מעבר
: (א) המלצות לפי [[תקנה 6(ב)]] יפורסמו לראשונה לפי [[תקנה 6(ג)]] לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות במשרד הרווחה.
: (ב) המועד להשלמת ביצוע [[תקנה 3(ב) עד (ו)]] יהיה כלהלן:
:: (1) לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה [[בתקנות נגישות לשירותי בריאות]] - המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי [[סעיף 19כ(ו) לחוק]];
:: (2) לגבי מרפאה חדשה - שנה מיום התחילה; לעניין זה, &quot;מרפאה חדשה&quot; - מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי [[#חלק ח'1 בתוספת השנייה|תקנות נגישות בניין חדש]].
: (ג) לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
:: (1) משרד הבריאות - [[תקנות 7(ג)]], [[9(כ)]], [[21(ג)]], [[22(א) עד (ב)]];
:: (2) קופת חולים - [[תקנה 20(ה) ו-(ח)]];
:: (3) משרד הרווחה ומשרד הבריאות - [[תקנה 10(ח)]];
:: (4) האפוטרופוס הכללי - [[תקנה 24(ג)]].
: (ד) לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
:: (1) קופות החולים - [[תקנות 7(ב)]], [[9(ב), (ג), (ח), (י), (יא), (יד), (טו), (טז), (יט)]], [[20(א) עד (ד) ו-(ה)]];
:: (2) משרד הבריאות ומשרד הרווחה - [[תקנה 25]];
:: (3) מסגרת דיור - [[תקנה 10(ז)]];
:: (4) גורם אחראי להפעלת מרכז - [[תקנה 15]];
:: (5) ספק שירות בבית - [[תקנה 20(ו)]];
:: (6) ספק מקצוע בריאות - [[תקנה 21(א) ו-(ב)]];
:: (7) אפוטרופוס מקצועי - [[תקנה 10(ז)]] כפי שהוחלה עליו [[בתקנה 24(ב)(2)]].
: (ה) לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
:: (1) מסגרת דיור - [[תקנה 10(א) ו-(ב)]] - השלמת הכנת המידע לראשונה;
:: (2) אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת - [[תקנה 24(ב)(2)]].
: (ו) לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות [[בתקנה 24(ב)(1)]].
: (ז) אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי [[תקנות 9]], [[20]] [[ו-22]] באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי תקנות אלה חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו.
: (ח) מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה כאמור [[בתקנה 28(א)]], ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה.
: (ט) גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצידם:
:: (1) בתוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי [[תקנה 14(ד)]], ולא פחות ממרכז אחד;
:: (2) בתוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי [[תקנה 14(ד)]];
:: (3) מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שכלל לא ייוותר ברשימות שלפי [[תקנה 14(ד)]] מרכז שאינו מרכז נגיש:
::: (א) לבצע את [[תקנה 14(א)]] לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש;
::: (ב) לבצע את [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי יתרת המרכזים הלא-נגישים שברשימה לפי [[תקנה 14(ד)]].
: (י) ספק שירות בבית לפי [[תקנה 20]] שלקופת חולים הייתה התקשרות עימו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה - לא תחודש ההתקשרות עימו לאחר תום התקופה האמורה.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ב (14 ביולי 2022)
&lt;חתימה&gt; בנימין גנץ שר הביטחון</text>
      <sha1>esuv6iv2j5r9wd2417hcst18upi305d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469606</id>
    <revision>
      <id>1415727</id>
      <parentid>1415679</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:30:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1415717]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121030" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3572|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|סעיף 19מ(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – החוק), ולפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 20ז|סעיפים 20ז(א)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 27|ו־27(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן – הנציבות) ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סז|סעיף 19סז לחוק}}, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף השיקום“ – אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הנכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפוטרופוס“ – אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק הכשרות}} לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם אחראי להפעלת מרכז“ – מי שהוסמך להפעיל מרכז ארעי לטיפול, לפי דין או החלטת ממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הג״א“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכשרות“ – {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שיקום נכי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנה 35(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – בית חולים, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה נגישות“ – מורשה לנגישות השירות או מורשה לנגישות מתו״ס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות השירות“ – מורשה לנגישות השירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא1|בסעיף 19מא1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מתו״ס“ – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא|בסעיף 19מא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיופה כוח“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 32ב|בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות}}, לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה מידבקת מסוכנת“ – מחלה שהוכרזה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 20|סעיף 20 לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנכ״ל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת“, ”מסגרת לשירותי יום“ ו”מסגרת לשהות ממושכת“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת דיור“ – מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שירותים בתחום הבריאות – שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שירותים בתחום הרווחה – מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה רפואי אחוד“ – מתן שירותי בריאות במרפאה של קופת חולים, לכל אדם, ובכלל זה לחברי קופת חולים אחרת, לפי הוראת שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין או לפי הוראת הרשות העליונה לבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|בסעיף 19מ(א) לחוק}}, לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|באותו חוק}}, או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש״ל–1971}}, ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן“ – מרחב מוגן שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרחב מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:תתת|(2)}} אם אין בנמצא מרחב כאמור בפסקה (1) – מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג״א;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן חלופי נגיש“ – מרחב מוגן כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז ארעי לטיפול“ – מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום, כדי לספק טיפול רפואי ייחודי לרבות בדיקות, כגון: טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או לטיפול במחלה מידבקת מסוכנת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז נגיש“ – מרכז ארעי לטיפול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם}} שמחזיקים ומפעילים משרד הבריאות, או קופת חולים, לרבות מרפאה לבריאות הנפש ותחנה לבריאות המשפחה, שניתן בה שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה אחודה“ – מרפאה של קופת חולים שמספקת מענה רפואי אחוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טיפול“ – עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת שירות“ – כהגדרתה בת״י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות העליונה לבריאות“ – גוף שבראשו המנכ״ל וחברים בו קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל והמנהל הכללי של קופת החולים שבה מבוטח המספר הגדול ביותר של מבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בריאות“ – לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שנותנים במצב חירום משרד הבריאות, קופות החולים או נותני שירותים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}} ביטוח בריאות, וכן שירותי בריאות שניתנים לציבור עקב מצב החירום, לצורך התמודדות איתו או במהלכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפה פשוטה“ – לפי ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תומך בקבלת החלטות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 67ב|בסעיף 67ב לחוק הכשרות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 1“ – ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – ת״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המסגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנכים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות לפינוי ולקליטה בחירום“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות בניין חדש“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות למקום ציבורי“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות בניין חדש}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש)|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|תקנות נגישות לשירותי בריאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירותי בריאות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|2|נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור לפי תקנות אלה; לעניין זה, ”שירותים נלווים“ – שירותים שנועדו לאפשר את קבלת שירותי הבריאות, לרבות קביעת תורים, קבלת הפניות וקבלת אישורים מינהליים לביצוע פעולות רפואיות.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל האפשר בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עימה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (ב), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות ובייחוד למי שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות – אם יהיה בכך צורך, במקום – טיפול מותאם לאנשים עם מוגבלויות שונות, לפי צורכיהם הבריאותיים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמספק שירותי בריאות במצב חירום, ימשיך ויספק לאדם עם מוגבלות את התאמות הנגישות שהוא חייב בהן לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יז|סעיפים 19יז}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|ו־19כ לחוק}}, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום; אם לא ניתן לספק את אותן התאמות נגישות, יעשה ככל יכולתו להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות חלופיות לצורך השגת אותן מטרות הנגשה; ספק כאמור ייערך בעת שאינה מצב חירום כדי שיוכל לקיים תקנה זו.

{{ח:סעיף|3|מרחב מוגן במרפאה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”שטח הרצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה“ – שטח פנוי שממדיו 1.0 מטר על 1.5 מטר.
{{ח:תת|(ב)}} במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן; נוסף על כך, בכניסה למרחב המוגן יותקן שלט לזיהויו; בשלטי ההכוונה והזיהוי יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} במרפאה שמתקיימות בה תקנות הנגישות למקום ציבורי, למעט קיומה של דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יאתר מי שאחראי להפעלת המרפאה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר, לפי הקיים במרפאה, שמובילה לתוכו דרך נגישה (בתקנה זו – מרחב מוגן חלופי נגיש); אם יש במרפאה יותר ממפלס אחד שבו ניתנים שירותי בריאות לציבור, יאותר מרחב מוגן חלופי נגיש בכל מפלס.
{{ח:תת|(ד)}} ממדי הרצפה של המרחב המוגן החלופי הנגיש יכילו ככל האפשר שלוש פעמים שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה, ולא פחות מפעמיים שטח רצפה כאמור; ככל האפשר שטחי הרצפה האמורים יהיו צמודים זה לזה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא הצליח האחראי להפעלת המרפאה לאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו כאמור באותה תקנת משנה, גם לאחר שבחן את האפשרות ששטחי הרצפה לא יהיו צמודים זה לזה, יתעד את הסיבות לכך, ויאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו לפחות שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה.
{{ח:תת|(ו)}} בכל מפלס שבו אותר מרחב מוגן חלופי נגיש יהיה שלט הכוונה אחד או יותר, שמכוון את מי שנמצא באותו מפלס למרחב המוגן החלופי הנגיש במפלס זה; במרחב המוגן החלופי הנגיש יותקן שלט זיהוי שרשום בו: ”מרחב מוגן חלופי נגיש“ בליווי סמל הנגישות הבין־לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ז)}} במצב חירום בעת שיש לעבור למרחב מוגן או למרחב מוגן חלופי נגיש, יסייע איש צוות המרפאה ככל האפשר בנסיבות מצב החירום לאדם עם מוגבלות שביקש זאת או שנראה לאיש הצוות שהוא נזקק לסיוע כאמור, להגיע למרחב מוגן כאמור; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת; לעניין זה, ”פעולה נדרשת“ – מעבר למרחב מוגן, או כל פעולה אחרת להצלת חיים.
{{ח:תת|(ח)}} סייע איש צוות המרפאה לאדם עם מוגבלות לעבור למרחב מוגן חלופי נגיש כאמור בתקנת משנה (ז), יעבור איש הצוות למרחב המוגן הקיים במרפאה, אלא אם כן נשקפת לאיש הצוות סכנה גדולה יותר בעת המעבר; עם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב מוגן, יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש, כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במקרה הצורך.

{{ח:סעיף|4|תקשורת נגישה עם קופת החולים ומשרד הבריאות}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום ימשיכו לעמוד לרשות אנשים עם מוגבלות דרכי התקשורת הנגישות שמתקיימות בעת שאינה מצב חירום ליצירת קשר עם משרד הבריאות וקופת החולים, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(ב)}} במצב חירום שבו חדל אחד מהאמצעים שבהם חברי קופת חולים יוצרים איתה קשר, לפעול או להיות זמין לשימוש הציבור, וכל עוד לא חזר להיות זמין, תפרסם קופת החולים הודעה על כך לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.

{{ח:סעיף|5|מידע לציבור לעניין נגישות מרפאות}}
{{ח:תת|(א)}} מידע לציבור במצב חירום שמפרסמים קופות החולים או משרד הבריאות, לגבי מרפאותיהם בציון המרפאות הפתוחות לציבור בנסיבות מצב החירום, יכלול נוסף על מידע בדבר התאמות הנגישות שחובה לפרסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יז|סעיף 19יז}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|ו־19כ לחוק}}, גם מידע אם כל אחד מהמפורטים להלן קיים או שאינו קיים לגבי כל מרפאה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מקום חניה נגיש, ואם קיים – אם כולל מקום חניה לרכב גבוה;
{{ח:תתת|(2)}} דרך נגישה שמובילה אל הכניסה למרפאה מחניה נגישה וממדרכה ציבורית סמוכה;
{{ח:תתת|(3)}} אם קיימת דרך נגישה לפי פסקה (2) – אם השימוש בדרך נגישה זו מחייב שימוש במעלית או במעלון;
{{ח:תתת|(4)}} דרך נגישה מהכניסה למרפאה למקומות קבלת שירותי הבריאות במרפאה;
{{ח:תתת|(5)}} בית שימוש נגיש;
{{ח:תתת|(6)}} דרך נגישה מכניסה למרפאה לתוך מרחב מוגן המשרת את אותה מרפאה; אם במרפאה אין דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יצוין אם אותר מרחב מוגן חלופי נגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} וכן יצוין אם רמת המיגון שלו נמוכה מרמת המיגון של המרחב המוגן העיקרי של המרפאה.
{{ח:תת|(ב)}} אי־קיומם של אחד או יותר מהרכיבים המנויים בתקנת משנה (א), לא ימנע את הפעלתה של מרפאה במצב חירום, ואולם לפי בקשת אדם עם מוגבלות שעקב אי־קיומו של רכיב מהרכיבים האמורים נמנע ממנו במצב החירום לקבל שירות בריאות במרפאה, יפעלו משרד הבריאות או קופת החולים, לפי העניין, לספק לו שירות בריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום, או במקום אחר, לרבות בביתו או במסגרת הדיור שלו.
{{ח:תת|(ג)}} במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה, או מעבדה לביצוע בדיקות, ובייחוד מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור.
{{ח:תת|(ד)}} המידע לפי תקנה זו יפורסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.

{{ח:סעיף|6|נגישות למידע לציבור לגבי שירותי בריאות במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור במצב חירום או בעת שאינה מצב חירום, לפי העניין; לעניין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם במצב חירום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע חיוני בתחום הבריאות“ – הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לבריאותם של אנשים במצב חירום, שנועדו להציל חיים או למנוע פגיעה בגוף, כגון הוראה לציבור להגיע למרכז ארעי לטיפול, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או נבחרי ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} כחלק מפרסום מידע לציבור בקשר לשירותי בריאות במצב חירום, משרד הבריאות יפרסם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}, המלצות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בדבר הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע כדי לייעל במצב חירום את קבלת השירות; ההמלצות יכללו בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עימו למקום קבלת שירות הבריאות, ובכלל זה את האבחנות (הדיאגנוזה) של מצבו הרפואי של האדם, בדיקות רפואיות וטיפולים משמרי חיים שהוא עובר דרך קבע, התרופות שהוא צורך, מינון נתינתן ורגישות לתרופות, ומכשירים רפואיים שהוא עושה בהם שימוש והנחיות רפואיות מקדימות שנתן למיופה כוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות {{ח:הערה|&lt;s&gt;המשפטית&lt;/s&gt;}}}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק החולה הנוטה למות|חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005}}; ההמלצות והאפוטרופסות יפרטו כיצד אדם עם מוגבלות יוכל לאתר מסמכים אלה ולהפיק העתק מהם;
{{ח:תתת|(2)}} מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עימו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת;
{{ח:תתת|(3)}} מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיו המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עימו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות, כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב), אחת לשלוש שנים לפחות, לאחר היוועצות במשרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום.
{{ח:תת|(ד)}} רשות ציבורית המוסרת לציבור, במצב חירום, מידע חיוני בתחום הבריאות, תמסור לציבור בה בעת את אותו מידע גם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו־(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}.

{{ח:סעיף|7|מרפאה אחודה}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הורו שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, או הורתה הרשות העליונה לבריאות כי תפעל מרפאה אחודה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת שמרפאה שפתוחה לשירות הציבור פועלת כמרפאה אחודה, יסייע אחד מאנשי צוות המרפאה במתן השירות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות בריאות והזדהה כאדם עם מוגבלות, או שנראה לאיש הצוות שאותו אדם עם מוגבלות זקוק לסיוע; איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ובמקום בולט לעין ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור יימצא שלט; בשניהם יהיה רשום: ”סיוע לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תתת|(2)}} במקרה שאיש הצוות אינו מצליח במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו כאמור בפסקה (1) ובייחוד אם הוא חבר בקופת חולים אחרת, יפנה איש הצוות לקופת החולים של אותו אדם כדי שתסייע לאיש הצוות לספק שירות בריאות לאותו אדם; קופת החולים של אותו אדם תפעל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות לאותו אדם באותה מרפאה, או שתדאג לכך שיקבל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום את שירות הבריאות במוסד רפואי אחר או באופן אחר;
{{ח:תתת|(3)}} פרסום שמפרסמים משרד הבריאות או קופת חולים לציבור לגבי המרפאה האחודה יכלול, נוסף על הפרטים {{ח:פנימי|סעיף 5|שבתקנה 5(א)}}, גם את כל אלה, בשפה פשוטה: ציון העובדה שכל אדם וחברי כל קופות החולים יכולים לקבל שירות במרפאה, פירוט שירותי הבריאות הניתנים לציבור באותה מרפאה, כתובת המרפאה ופירוט דרכי ההגעה אליה בתחבורה ציבורית; המידע בפסקה זו ייכלל בפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3); משרד הבריאות יערוך את המידע האמור בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות שפועלות במתכונת של מרפאה אחודה, לפי יישובים, ולגבי כל מרפאה את המידע שבפסקה (3), בציון קופת החולים שמפעילה את אותה המרפאה; משרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים; משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}};
{{ח:תתת|(5)}} הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שהמרפאה שתיפתח במתכונת האמורה תהיה מרפאה שהיא נגישה לפי תקנות נגישות למקום ציבורי.
{{ח:תת|(ב)}} קופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהן לפי תקנה (א)(1) ו־(2).
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו.

{{ח:סעיף|8|מרכז לתקשורת מרחוק}}
{{ח:תת|(א)}} כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור, ימשיכו להינתן במצב חירום, לשימוש אנשים עם מוגבלות, גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר במצב חירום עם ספקים של שירותי בריאות ועם גורמי סיוע, וכדי שספקים וגורמי סיוע כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע:
{{ח:תתת|(1)}} תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנת משנה (ד);
{{ח:תתת|(3)}} תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: מסרון, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} שירותי התקשורת האמורים בתקנת משנה (א) יפעלו בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהן שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים, ויתקיימו לגביהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, יועברו בזמן אמת;
{{ח:תתת|(2)}} ההיערכות להפעלת שירותי התקשורת תביא בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום, וייבחנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי התקשורת יינתנו באמצעות אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הדרכה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך הפעלת שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובייחוד לפי פסקה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע למצבי חירום שונים כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; המסרים יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן, מתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות;
{{ח:תתת|(2)}} המידע יהיה בשפה פשוטה.
{{ח:תת|(ד)}} שירות תרגום לשפת סימנים יינתן במרכז לתקשורת מרחוק לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} לבוש המתורגמן יהיה בגוון מנוגד לרקע;
{{ח:תתת|(3)}} פלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך; אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן;
{{ח:תתת|(4)}} על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר.

{{ח:סעיף|9|נגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייעודי“ ו”תוסף מזון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת המרשמים“ – המערכת הממוחשבת של קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סם מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליח“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שקופת החולים, רוקח אחראי בבית מרקחת או בעל בית מרקחת, התקשר עימו למסירת תרופות למטופל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרופה פסיכוטרופית“ – תכשיר המכיל אחד מן החומרים הפסיכוטרופים המופיעים {{ח:חיצוני|צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם)#תוספת 4|בתוספת הרביעית לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם), התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ב)}} קופת חולים תיערך כדי שלאדם עם מוגבלות יתאפשר במצב חירום לקבל תכשיר; האמור יחול לרבות בקשר לבתי מרקחת שהיא מפעילה בעצמה או שפועלים עימה בהסדר; ההיערכות תהיה לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, ולפי כוח האדם שיעמוד לרשותה במצב חירום.
{{ח:תת|(ג)}} ההיערכות לפי תקנת משנה (ב) תכלול גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סידורים שיבטיחו ככל האפשר במצב חירום נגישות לביצוע בדיקת דם או בדיקה אחרת, שהיא תנאי לקבלת מרשם לתכשיר לאדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות, לרבות באמצעות תומך בקבלת החלטות שלו או שליח, להעביר לרופא בקופת החולים שבה הוא חבר, בקשה למרשם לתכשיר או בקשה להפניה לבדיקה שנדרשת לצורך רישום מרשם לתכשיר, באמצעי זמין שנגיש לאותו אדם ושפעיל במצב החירום, מבין כל האמצעים שבהם קופת חולים מתקשרת עם מבוטחיה כגון טלפון, יישומון, מסרון, דואר אלקטרוני, אתר האינטרנט של קופת החולים, ופקסימיליה, וכן באמצעות שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}.
{{ח:תת|(ד)}} אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, לרבות העדר גישה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, של בתי מרקחת למערכת המרשמים, רשאי המנכ״ל לאשר לקופת חולים מסוימת לפרק זמן מוגבל עד שיהיה ניתן לשוב ולעשות שימוש במערכת המרשמים, ולא יותר מ־10 ימים, לפעול כאמור בתקנת משנה (ה); אישור המנכ״ל האמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות בדף המיועד לענייני מצבי חירום ובאתר האינטרנט של הקופה שקיבלה את האישור האמור.
{{ח:תת|(ה)}} אישור כאמור בתקנת משנה (ד) יכול שיכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור להעביר מרשם של אדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, לבתי מרקחת באמצעות אמצעי דיגיטלי נפוץ שבשימוש הציבור, ובכלל זה דואר אלקטרוני, או אמצעי לשיחוח (live-chat);
{{ח:תתת|(2)}} אישור להעביר את המרשם או את העתק המרשם גם באמצעות האדם עם המוגבלות או שליח;
{{ח:תתת|(3)}} אישור להחיל את האישור לפי פסקאות (1) ו־(2) לגבי מרשם לסם מסוכן; במקרה שלא יחול אישור לפי פסקה זו, יציין באישור המנכ״ל מהן החלופות שלפיהן תנפק קופת חולים סם מסוכן לאדם עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ו)}} המנכ״ל רשאי לשוב ולהאריך את תוקפו של האישור לפי תקנת משנה (ד) לפרק זמן מוגבל שלא יעלה על עשרה ימים אם ממשיכות להתקיים הנסיבות האמורות בתקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ז)}} בתקופה שבה חל אישור לפי תקנות משנה (ד) עד (ו), יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמוסמך לפי דין לרשום מרשם רשאי להעביר לבית מרקחת את המרשם שרשם לאדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (ה);
{{ח:תתת|(2)}} בית מרקחת רשאי לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות לפי מרשם אף אם הוא העתק מרשם, לרבות תכשיר שהוא תרופה פסיכוטרופית, ובכפוף לתקנת משנה (ה)(3) – גם סם מסוכן.
{{ח:תת|(ח)}} נוסף על האמור בתקנה זו, תבצע קופת חולים את כל אלה כדי להיערך למצב חירום, ובייחוד למצב שבו אישר המנכ״ל לפעול כאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה):
{{ח:תתת|(1)}} סידורים שיאפשרו במצב חירום לכל רופא שפועל מטעם קופת חולים לרשום לאדם עם מוגבלות גם מרשם שאינו מרשם אלקטרוני שיוכל לשמש לניפוק תכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} סידורים שיאפשרו לבית מרקחת של קופת חולים או שבהסדר עימה, לנפק לחבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות תכשיר לפי מרשם שניתן כדין, אף אם אינו מרשם אלקטרוני, או שהוא העתק מרשם;
{{ח:תתת|(3)}} מתן הוראות באילו בתי מרקחת בפריסה ארצית יהיה ניתן לנפק סם מסוכן לפי העתק מרשם;
{{ח:תתת|(4)}} סידורים כדי למזער את פרק הזמן שיידרש לקופת חולים לאשר זכאות לתכשיר שנדרש לאדם עם מוגבלות לפי מרשם, אם נדרש אישור כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} סידורים כאמור בפסקה (4) למקרה שבו הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה ועקב כך חברי קופת החולים יופנו לרכוש תכשירים בבית מרקחת שמפעילה קופת חולים אחרת או שבהסדר עם קופת החולים האחרת, לפי סכומי השתתפות עצמית לחברי קופת החולים האחרת.
{{ח:תת|(ט)}} במצב חירום רשאי בית מרקחת לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות גם באמצעות שליח.
{{ח:תת|(י)}} האמור בתקנות משנה (ב) עד (ט) יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון, שהקופה מספקת לאדם עם מוגבלות.
{{ח:תת|(יא)}} קופת חולים תבצע הכנות לצורך בניית יכולת לרציפות טיפול בתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון באדם עם מוגבלות, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסגרות דיור –
{{ח:תתתת|(א)}} צמצום ככל האפשר במצב חירום של דרישה להתייצבות דיירי מסגרת דיור במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} היערכות במצב חירום לאספקה שוטפת של תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, למסגרת דיור, לרבות באמצעות הגדלת כמויות מוצרים אלה שמנופקות למסגרת בעת שאינה מצב חירום, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} סידורים הנדרשים כדי לאפשר הובלת תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, לרבות סמים מסוכנים או תכשירים הדורשים הובלה בקירור, מהמקום שבו קופות חולים מאחסנות אותם או מבית מרקחת, למקום שבו שוהה האדם עם המוגבלות במצב חירום, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(יב)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום שבו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי האמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה;
{{ח:תתת|(2)}} באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (יא)(2);
{{ח:תתת|(3)}} אם יתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו־(2) בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(יג)}} שליח שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לפי פסקה (1) להגדרה ”שליח“, יוכל לפעול לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק אם בידו תעודת חברות בקופת חולים של האדם עם המוגבלות או תעודת זהות שלו, או שמתבצע זיהוי בדרך אחרת שמפעילה קופת חולים, ולעניין מסירת תכשיר שהוא סם מסוכן – אם התקיים גם האמור {{ח:חיצוני|תקנות הסמים המסוכנים#סעיף 14|בתקנה 14(ב)(3) לתקנות הסמים המסוכנים, התש״ם–1979}}.
{{ח:תת|(יד)}} לצורך יישום תקנה זו רשאית קופת חולים ובית מרקחת לדרוש כי אדם עם מוגבלות, אפוטרופוס שלו, מיופה כוח מתמשך שלו או שליח, לפי העניין, יציג לפניהם תעודה המעידה שהאדם שלו מיועד השירות לפי תקנה זו הוא אדם עם מוגבלות; בתקנת משנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יציג“ – לרבות באמצעות משלוח העתק תעודה באחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (ג)(2);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – לרבות תעודה שהנפיקה רשות ציבורית כגון תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה, תעודת נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הנכים}}; וכן אישור שהנפיקו שירותי הרווחה ברשות מקומית, אישור שהנפיקה קופת חולים, אישור שהנפיקו כל אחד מבין אלה: ועדה המוסמכת לקבוע נכות רפואית לפי דין, רופא, בעל מקצוע בריאות, או מסגרת דיור וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(טו)}} קופת חולים תפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} את הסידורים שביצעה לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(טז)}} קופת חולים תיערך כדי שגם במצב חירום יוכל חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות, לקבל מידע באילו מבתי המרקחת שלה שפועלים יוכל לרכוש תכשירים, ובייחוד תרופות פסיכוטרופיות, סמים מסוכנים, מזון ייעודי או תוסף מזון; מידע כאמור יימצא באחד מאלה לפחות: באתר האינטרנט של קופת החולים בדף המיועד להיערכות למצבי חירום, במוקד המידע הטלפוני של הקופה, ביישומון, או בתקשורת כתובה עם מוקד המידע של הקופה, והכול אם אמצעים אלה פועלים במצב החירום.
{{ח:תת|(יז)}} בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים שקיבל כאמור את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.
{{ח:תת|(יח)}} מוסד רפואי ששחרר אדם עם מוגבלות במצב חירום מאשפוז שבמהלכו נרשם לו מרשם לתכשיר או למזון ייעודי או לתוסף מזון, שלא צרך לפני האשפוז, ינפק לאותו אדם מוצר כאמור למשך שלושה ימי עבודה לפחות שלאחר יום השחרור מאשפוז, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין, ולתקופה שיורה.
{{ח:תת|(יט)}} קופות החולים יגבשו נוהל ליישום אחריותן לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(כ)}} משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה לעניין יישום האמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(כא)}} הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם נכה בשל נכותו המוכרת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}.

{{ח:סעיף|10|שירותי בריאות לדיירים של מסגרות דיור}}
{{ח:תת|(א)}} מסגרת דיור –
{{ח:תתת|(1)}} תביא לידיעת דייריה, לרבות אפוטרופסיהם או מיופי כוח שלהם, את המלצות משרד הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}} להכנת מידע, תסביר להם את חשיבותן ותציע להם עזרה ביישום המלצות אלה; אופן מסירת המידע והתקשורת של המסגרת עם דייריה יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(2)}} ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו, סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1), יחול אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע;
{{ח:תתת|(3)}} מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מהדיירים שביקש או שהסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} מסגרת תעדכן את המידע בעבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמספק שירותים בתחום הדיור לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש}}, יביא לידיעת דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופי כוח שלו, את המלצות משרד הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}}, ויסביר לו את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות}}; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה בעת שאינה מצב חירום, תיערך כדי שלדייר שהוא אדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות במצב חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}; ההיערכות למצב חירום תהיה לכל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר תיאום עם קופות החולים – מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלת מסגרת הדיור, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה מצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת שירותי בריאות שלא ניתן לספקם במסגרת לפי פסקה (1), במרפאות הפתוחות לציבור במצב חירום, או במרכז ארעי לטיפול;
{{ח:תתת|(3)}} הפניית דייר לקבלת שירותי בריאות בבית חולים, כשאין לו אפשרות לקבל שירות בריאות שהוא זקוק לו כאמור בפסקאות (1) או (2).
{{ח:תת|(ד)}} על מסגרת דיור שהיא אחת מאלה יחולו, לגבי דייריה, גם תקנות משנה (ה) עד (ו):
{{ח:תתת|(1)}} מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה;
{{ח:תתת|(2)}} מסגרת שלפי רישיון או אישור לפי דין או לפי תנאי התקשרות, באחריותה לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, ”התקשרות“ – התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}}, ולעניין בית דיור מוגן – גם התקשרות של המסגרת עם הדייר.
{{ח:תת|(ה)}} במצב חירום שבו נזקק דייר שהוא אדם עם מוגבלות לשירות בריאות, תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי תקנת משנה (א), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת.
{{ח:תת|(ו)}} טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של מסגרת, תערוך מסגרת הדיור הכנות בשיתוף הדייר, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, בקשר למידע שבו צויד כאמור בתקנת משנה (ה), כדי להקל עליו ועל מי שייתן לו את שירות הבריאות.
{{ח:תת|(ז)}} מסגרת לדיור תגבש נוהל לגבי חובתה להיערך בנושאים המפורטים בתקנה זו; הנוהל יותאם למאפיינים של המסגרת והאנשים עם מוגבלות המתגוררים בה; המסגרת תפרסם את הנוהל לדיירי המסגרת במקום בולט לעין, ותביא לידיעתם את קיומו בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א)(1).
{{ח:תת|(ח)}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו כל אחד נוהל לדוגמה למסגרות הדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי.

{{ח:סעיף|11|מרכז ארעי נגיש לטיפול}}
{{ח:ת}} מרכז ארעי לטיפול יהיה מרכז נגיש אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ממדרכה ציבורית או משביל ציבורי הגובלים במגרש שבו המרכז, ממקום חניה נגישה וממקום חניית רכבי החירום וההצלה, שמשרתים את המרכז, תוביל דרך נגישה לכניסה נגישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} מכניסה למרכז הארעי לטיפול, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם, אם הם נדרשים במרכז:
{{ח:תתת|(א)}} לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} למקום המתנה לקבלת שירות הבריאות;
{{ח:תתת|(ג)}} לעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג שבה אדם מקבל שירות בריאות במרכז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(3)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(ה)}} לחדר או חלל מופרד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(6)}};
{{ח:תתת|(ו)}} למלתחה נגישה כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתת|(ז)}} למקלחת נגישה כאמור בפסקה (5);
{{ח:תתת|(ח)}} למרחב מוגן נגיש כאמור בפסקה (6);
{{ח:תת|(3)}} אם יש בו בית שימוש לשירות הציבור – יימצא גם בית שימוש נגיש;
{{ח:תת|(4)}} אם כחלק משירות הבריאות במרכז נדרשת פשיטת בגדים ועומדת לרשות הציבור מלתחה, תימצא במקום מלתחה נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
{{ח:תת|(5)}} אם כחלק משירות הבריאות במרכז מקבל השירות נדרש להישטף, ועומדת לרשות הציבור מקלחת, תימצא במקום מקלחת נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
{{ח:תת|(6)}} אם נדרש במרכז מרחב מוגן, ויש בו מרחב מוגן לשימוש הציבור – יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש; בפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו ”מרחב מוגן נגיש“;
{{ח:תת|(7)}} בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש, במלתחה נגישה, במקלחת נגישה ובמרחב מוגן נגיש, יתקיימו תקנות הנגישות למקום ציבורי.

{{ח:סעיף|12|התאמות נגישות חלופיות במרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:תת|(א)}} במרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(1), (2), או (7)}} לגבי דרך נגישה, יימצאו אמצעים להעברה של אדם עם מוגבלות, כדוגמת אלונקה, שניתן לעשות בהם שימוש מיידי כדי לאפשר לו להיכנס למרכז ולקבל בו את שירות הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו אחת או יותר מפסקאות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(3) עד (7)}}, יכלול התאמות נגישות חלופיות כלהלן, שימוקמו ככל האפשר כך שדרך נגישה תוביל אליהן מעמדת הטיפול:
{{ח:תתת|(1)}} אם יש במרכז בית שימוש לשימוש הציבור, אך אין בו בית שימוש נגיש – יימצא כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא קיימת במרכז מלתחה נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(4)}}, תימצא עמדת הלבשה שכוללת משטח יציב, לצידו שטח פנוי שמאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים להגיע בצמוד לצלע הגדולה של המשטח ולעבור אליו, בצורה בטוחה, ולפשוט וכן ללבוש את בגדיו;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא קיימת במרכז מקלחת נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(5)}}, יימצאו במרכז סידורים לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 10|תקנה 10(ב)(2) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}, שיאפשרו לאדם עם מוגבלות לשטוף את עצמו; המעבר מעמדת הלבשה נגישה למקום השטיפה יהיה בפרטיות גם כלפי אנשי צוות המרכז;
{{ח:תתת|(4)}} אם נדרש קיומו של מרחב מוגן, ואין במרכז מרחב מוגן שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה, יאותר במרכז מרחב מוגן חלופי נגיש ותחול {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בכל אחד מהסידורים בתקנות משנה (ב)(1) עד (3) יימצאו סידורים לשמירה על פרטיות האדם שעושה בהם שימוש, גם כלפי צוות המרכז, כגון פרגוד או מחיצה.

{{ח:סעיף|13|הוראות לעניין מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} בכל מרכז ארעי לטיפול יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכניסות וביציאות של מרכז ארעי לטיפול יוצבו, בעת שהוא פתוח לציבור במצב חירום, שלטי זיהוי ובהם המילים: ”כניסה“ או ”יציאה“, לפי העניין; בשלטים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(2)}} אם יש בו עמדת שירות – תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או עם אמצעי עזר בניידות אחר, נגישות לקבל שירות בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות תהיה נגישה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 18|תקנה 18(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 19|או 19(ב) לתקנות נגישות לשירות}}, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} בעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לצד עמדת הטיפול יימצא שטח פנוי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת״י 1918 חלק 1 (סעיף 2.7.4);
{{ח:תתת|(ב)}} אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או נעזר באמצעי עזר לניידות יוכל לקבל את הטיפול כשהוא יושב בכיסא הגלגלים או נעזר באמצעי העזר, באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, לפי העניין; אם לא מתאפשר לאדם עם המוגבלות כאמור לקבל כך את הטיפול, יימצא במרכז, לפי מטרות הטיפול והאופן שבו הוא ניתן לציבור, אחד מהסידורים האלה, שיאפשר לאדם עם המוגבלות לקבל את הטיפול בדומה לכלל הציבור ובצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתתת|(1)}} צוות שיסייע לאדם לעבור לעמדת טיפול לפי רצונו וצרכיו של האדם;
{{ח:תתתת|(2)}} כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
{{ח:תתתת|(3)}} משטח בעמדת הטיפול כגון אלונקת רחצה;
{{ח:תתת|(ג)}} אם הציבור מקבל את הטיפול בעמדת הטיפול תוך שמירה על פרטיותו, יימצאו בה אמצעים שישמרו גם על פרטיותו של אדם עם מוגבלות המקבל את הטיפול;
{{ח:תתת|(ד)}} בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), אם במרכז ארעי לטיפול יש עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד ועצמאי – לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות (בפסקת משנה זו – עמדת טיפול נגישה), ויתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תכנון וייצור עמדת הטיפול יתבססו על הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}} שחלות על העניין, ולפי העניין גם על הוראות ת״י 1918 על חלקיו השונים;
{{ח:תתתת|(2)}} מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד משלבי תכנון העמדה וייצורה, כי עמדת הטיפול היא עמדת טיפול נגישה; ואולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון העמדה ובייצורה, או עקב נסיבות מצב החירום, מצא המורשה כי העמדה אינה עמדת טיפול נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם העמדה אינה נגישה וכיצד יש להתאים את אופן מתן השירות כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור, ומתן השירות יותאם כאמור;
{{ח:תת|(4)}} צוות המרכז יעזור לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו או אם ראה כי סיוע כאמור נדרש בכל הנוגע לקבלת שירות הבריאות, ובכלל זה, בין השאר, העברתו לעמדת טיפול, העברתו לכיסא שירותים, פשיטת בגדיו ולבישתם, העברתו למשטח בעמדת הטיפול, שטיפתו, והעברתו חזרה לאמצעי עזר לניידות;
{{ח:תת|(5)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, צוות המרכז ילווה אותו במהלך שהייתו במרכז ארעי לטיפול, לרבות לצורך התמצאות והשגחה, יסייע לו לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, הקראת מסמכים וכיוצא באלה, ויסייע בתקשורת עימו ככל הנדרש, תוך שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, ובאמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:תת|(6)}} אם במרכז פועל מתחם שמשמש למענה לנפגעי דחק או אם המרכז כולל חלל שמתקהלים בו אנשים כגון אזור המתנה, יהיה במתחם או במרכז כאמור, לפי העניין, חדר שבפתחו דלת או חלל מופרד מסביבתו כגון באמצעות פרגוד, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו; בחדר או בחלל כאמור יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(ב)}} לצד החדר או החלל האמור יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות“ ויופיע לצידו סמל הנגישות הבין־לאומי;
{{ח:תתת|(ג)}} החדר או החלל האמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן לשימוש הציבור אם קיים במרכז;
{{ח:תת|(7)}} במרכז ארעי לטיפול יימצאו שני כיסאות גלגלים לפחות לשימוש אנשים עם מוגבלות שיגיעו למרכז; פסקה זו לא תחול לגבי מרכז ארעי לטיפול שמשמש לבדיקה או לטיפול במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת.

{{ח:סעיף|14|אחריות לנגישות של מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:תת|(א)}} מרכז ארעי לטיפול שיאושר לאחר יום התחילה יהיה מרכז נגיש שמתקיימים בו תנאי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, אלא אם כן אף על פי שהגורם האחראי עשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש כאמור שעומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הגורם האחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול יבחן לגבי כל מרכז שאיתר עד ערב יום התחילה, את העמידה בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי מסמכים שסיפק החייב בהנגשת המקום הציבורי שאותר לשמש כמרכז ארעי לטיפול, שמשמשים חייב כאמור לצורך חובותיו לפי תקנות הנגישות למקום ציבורי או לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(2)}} לפי אישור מורשה נגישות.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הגורם האחראי להפעלת מרכז, לאחר בחינה כאמור בתקנת משנה (ב), כי המרכז אינו נגיש – יחליף אותו במקום שמתקיימת בו {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, אלא אם כן אף על פי שעשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש שגם עומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
{{ח:תת|(ד)}} הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שאושרו מיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא מרכז נגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} או לא, וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|15|התאמת נהלים להפעלת מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} גורם אחראי להפעלת מרכז יתאים את נהליו לאיתור, אישור והפעלה של מרכז ארעי לטיפול לצורך יישום תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת תוצאות אלה בהליך מתן שירות הבריאות לציבור:
{{ח:תת|(1)}} זיהוי מוקדם, אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של צרכים וקשיים של אדם עם מוגבלות שהגיע למרכז ארעי לטיפול, בייחוד אם אינו מרכז נגיש, כדי שצוות המרכז יוכל להתאים בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, את שירות הבריאות שיינתן לו;
{{ח:תת|(2)}} זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של ציוד עזר אישי חיוני שהגיע עם אותו אדם, ועלול להיפגע עקב שירות הבריאות שיעבור אותו אדם, תיעודו לצורך מציאת חלופות לאחר קבלת שירות הבריאות אם ייפגע או יאבד, ואפסונו באופן זמני עד שאותו אדם יסיים את קבלת שירות הבריאות;
{{ח:תת|(3)}} זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של חיית שירות כדי לאפשר לה לשהות בסמוך לאדם ששוהה במרכז, אם אפשר בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תת|(4)}} בחינת חלופות שקיימות בנסיבות מצב החירום, להתאמת שירות הבריאות כדי להימנע מפגיעה בחיית שירות ומגרימת נזק לציוד עזר אישי כאמור.

{{ח:סעיף|16|העברה ממרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} גורם אחראי להפעלת מרכז אחראי להעברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאין אפשרות לספק לו שירות בריאות במרכז ארעי לטיפול, למקום אחר שבו יהיה ניתן לספק לו את שירות הבריאות בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, ובלבד שהסכים לכך, והכול בהתחשב בדחיפות במתן שירות הבריאות לאותו אדם; בתקנה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אין אפשרות לספק“ – העדר אפשרות לספק את שירות הבריאות על אף ביצוע התאמות נגישות באופן מתן שירות הבריאות כדי להתאימו למוגבלותו של אדם עם מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכים לכך“ – האדם, אפוטרופסו או מיופה כוחו, לפי העניין, ואם לא היה ניתן לאתרם באופן מיידי – לפי החלטת הגורם האחראי על הפעלת המרכז הארעי לטיפול.

{{ח:סעיף|17|מידע נגיש לציבור ששוהה במרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 6|מתקנה 6}}, גורם אחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול ידאג כי במרכז ארעי לטיפול יימצא מידע גם בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידע על המרכז והשירות שיינתן בו באופן שמבהיר בצורה ברורה ותמציתית את השלבים בתהליך קבלת שירות הבריאות, לפי סדר הפעולות של קבלתו, בליווי תמונות, מה על אדם שמקבל שירות בריאות במרכז לבצע, היכן ומתי, וציון השלבים שעלולים להיות מלווים בכאב או באי־נוחות; הכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; מידע לפי פסקה זו יהיה זמין גם במרכז עם פתיחתו;
{{ח:תתת|(2)}} התאמות הנגישות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות שיש במרכז;
{{ח:תתת|(3)}} מידע על ההיערכות הנדרשת שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר לו לקבל שירות בריאות במרכז בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתת|(4)}} צעדים שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה באמצעי עזר אישי ובחיית שירות שעלולה להתרחש עקב שירות הבריאות שיינתן במרכז, כגון עקב שטיפה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מרכז ארעי לטיפול, יהיה גם בשפה פשוטה.
{{ח:תת|(ג)}} במרכז ארעי לטיפול יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות לשימוש על משטח קשיח שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמרכז, לרבות מידע בשלט אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} נמסר מידע לציבור ששוהה במרכז באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית.

{{ח:סעיף|18|סייג לעניין הפעלת מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11 עד 17}} לא ימנע את הפעלתו של מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימות בו הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

{{ח:סעיף|19|מלווה וחיית שירות, ציוד עזר}}
{{ח:תת|(א)}} אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13(5) ו־(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר.

{{ח:סעיף|20|רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
{{ח:תת|(ב)}} היערכות זו תכלול גם את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיהם וכוח האדם שיעמוד לרשותם בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, ”שירות בריאות בבית“ – לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות;
{{ח:תתת|(2)}} הסידורים האמורים בפסקה (1) יעסקו גם באפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבמצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יעסקו גם בהדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק;
{{ח:תתת|(3)}} ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תעסוק גם בחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן במצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות בכוחות הצלה, ברשות המקומית ובמשרד הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} קופת חולים ומי שהתקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו – ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם המוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בייחוד למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} קופת החולים תורה על סדר הקדימויות ליצירת קשר עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו במצב חירום.
{{ח:תת|(ד)}} במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו.
{{ח:תת|(ה)}} קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל.
{{ח:תת|(ו)}} ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל.
{{ח:תת|(ז)}} ספק שירות בבית שעימו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו – ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עימו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש.
{{ח:תת|(ח)}} קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור.

{{ח:סעיף|21|היערכות לטיפול מרחוק}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו;
{{ח:תתת|(4)}} מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום.
{{ח:תת|(ד)}} ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין ולתקופה שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקצוע בריאות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות}} מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי.

{{ח:סעיף|22|היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הבריאות יגבש נוהל בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 3 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, במצב חירום (בתקנה זו – מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק האמור}}, והזקוקים להם, בייחוד לנוכח מצב החירום.
{{ח:תת|(ב)}} בנוהל יפורטו אלה לפחות, והדרכים לביצועם:
{{ח:תתת|(1)}} בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת פעילות מיוחדת לאספקת המכשיר, במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו;
{{ח:תתת|(3)}} אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו – ספק מכשירי שיקום).
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים}} זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, ולעניין ספקי מכשירי השיקום.

{{ח:סעיף|23|פרסום ומידע נגיש – כללי}}
{{ח:תת|(א)}} על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שמוסרת לציבור רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה מצב חירום, יחולו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|תקנות 29}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 33|33(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|ו־35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה במצב חירום, יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמפעיל מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים במצב חירום.

{{ח:סעיף|24|אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”אדם“ ו”אפוטרופוס מקצועי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)#סעיף 17|בתקנה 17 לתקנות המסגרות}}.
{{ח:תת|(ב)}} אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א) עד (ז)}}; על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה;
{{ח:תתת|(2)}} אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א), (ד) עד (ו)}}, ולגבי אפוטרופוס מקצועי – גם {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ז)}}; לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}} יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ג)}} –
{{ח:תתת|(1)}} דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1);
{{ח:תתת|(2)}} נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|25|חומרי הדרכה ולימוד עצמי}}
{{ח:ת}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות יכינו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למי שמספקים שירותי בריאות במוסד רפואי, במצבי חירום, לעניין אספקת שירות יעיל, בטיחותי ומכובד בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאלה מהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שמי שמספק שירות בריאות יוכל לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור, כהכנה למצב חירום ובמהלכו, באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, קצרים ותמציתיים; כל אחד מהמשרדים יפיץ עם תחילתו של מצב חירום, ואם אפשר עוד בטרם החל, את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מי שמספקים שירותי בריאות שונים במוסד רפואי; כל אחד מהמשרדים האמורים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום.

{{ח:סעיף|26|הדרכה}}
{{ח:תת|(א)}} במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות המרפאה“ – לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות;
{{ח:תתת|(3)}} אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות;
{{ח:תתת|(5)}} הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

{{ח:סעיף|27|תרגול}}
{{ח:ת}} תרגילים שמבצעים משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24}} וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום, יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת, ישולבו, לפי היקף התרגיל, אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצורכיהם, ובלבד שבכל תרגיל ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות מאלה שבתרגיל שקדם לו; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו ככל האפשר אנשים עם מוגבלות.

{{ח:סעיף|28|פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה, יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ונוסף על כך נהלים אלה יהיו זמינים במשרדו בעת שהוא פתוח לציבור; הפרסום ייעשה בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאמות הנגישות למידע כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש מפרסם הנוהל;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות אתר האינטרנט של מפרסם הנוהל, אם קיים.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנה זו יהיה נגיש על פי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}} החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|29|פעולה לפי נוהל במצב חירום}}
{{ח:ת}} מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל.

{{ח:סעיף|30|ביצוע לפי תקן}}
{{ח:ת}} אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}}, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; יראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, ”מועד ביצוע התאמת הנגישות“ – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.

{{ח:סעיף|31|עיגול תוצאות חישוב}}
{{ח:ת}} מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה.

{{ח:סעיף|32|זמינות והצגת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב לשמור העתק עדכני שלהם שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך.

{{ח:סעיף|33|תחזוקה ונגישות זמנית חלופית}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ואף על פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

{{ח:סעיף|34|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|35|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) עד (ו), שלושה חודשים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(יז) ו־(יח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א), (ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} – שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ד) עד (ז) ו־(יב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)(1)}} – 12 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנות 10(ד) עד (ו)}} – 18 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}} לעניין תחולת {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|תקנה 5(ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}, על רשות ציבורית המוסרת לציבור במצב חירום מידע חיוני בתחום הבריאות, החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23(א)}} לגבי החלת כל אחת מתקנות נגישות לשירות הנזכרות בה, החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה להנגשה בדרך הקבועה באותן תקנות בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה כאמור על הרשות הציבורית, לפי המוקדם, ולא לפני יום התחילה.

{{ח:סעיף|36|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} המלצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}} יפורסמו לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}} לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות במשרד הרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} המועד להשלמת ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב) עד (ו)}} יהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|בתקנות נגישות לשירותי בריאות}} – המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|סעיף 19כ(ו) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מרפאה חדשה – שנה מיום התחילה; לעניין זה, ”מרפאה חדשה“ – מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות בניין חדש}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הבריאות – {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(כ)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א) עד (ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} קופת חולים – {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ה) ו־(ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} האפוטרופוס הכללי – {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} קופות החולים – {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב), (ג), (ח), (י), (יא), (יד), (טו), (טז), (יט)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20(א) עד (ד) ו־(ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} משרד הבריאות ומשרד הרווחה – {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}};
{{ח:תתת|(3)}} מסגרת דיור – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ז)}};
{{ח:תתת|(4)}} גורם אחראי להפעלת מרכז – {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}};
{{ח:תתת|(5)}} ספק שירות בבית – {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ו)}};
{{ח:תתת|(6)}} ספק מקצוע בריאות – {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} אפוטרופוס מקצועי – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ז)}} כפי שהוחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} מסגרת דיור – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א) ו־(ב)}} – השלמת הכנת המידע לראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת – {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ז)}} אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי תקנות אלה חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ח)}} מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28(א)}}, ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ט)}} גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצידם:
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}}, ולא פחות ממרכז אחד;
{{ח:תתת|(2)}} בתוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שכלל לא ייוותר ברשימות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}} מרכז שאינו מרכז נגיש:
{{ח:תתתת|(א)}} לבצע את {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(א)}} לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש;
{{ח:תתתת|(ב)}} לבצע את {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי יתרת המרכזים הלא־נגישים שברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}}.
{{ח:תת|(י)}} ספק שירות בבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}} שלקופת חולים הייתה התקשרות עימו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה – לא תחודש ההתקשרות עימו לאחר תום התקופה האמורה.

{{ח:חתימות|ט״ו בתמוז התשפ״ב (14 ביולי 2022)}}
* '''בנימין גנץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3tp1nqhmw82sof3p8kkshwlv5e4pjhv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415743</id>
      <parentid>1415727</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T15:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1415736]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121036" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3572|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|סעיף 19מ(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – החוק), ולפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 20ז|סעיפים 20ז(א)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 27|ו־27(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן – הנציבות) ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סז|סעיף 19סז לחוק}}, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף השיקום“ – אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הנכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפוטרופוס“ – אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק הכשרות}} לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם אחראי להפעלת מרכז“ – מי שהוסמך להפעיל מרכז ארעי לטיפול, לפי דין או החלטת ממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הג״א“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכשרות“ – {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שיקום נכי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנה 35(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – בית חולים, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה נגישות“ – מורשה לנגישות השירות או מורשה לנגישות מתו״ס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות השירות“ – מורשה לנגישות השירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא1|בסעיף 19מא1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מתו״ס“ – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא|בסעיף 19מא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיופה כוח“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 32ב|בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות}}, לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה מידבקת מסוכנת“ – מחלה שהוכרזה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 20|סעיף 20 לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנכ״ל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת“, ”מסגרת לשירותי יום“ ו”מסגרת לשהות ממושכת“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת דיור“ – מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שירותים בתחום הבריאות – שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שירותים בתחום הרווחה – מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה רפואי אחוד“ – מתן שירותי בריאות במרפאה של קופת חולים, לכל אדם, ובכלל זה לחברי קופת חולים אחרת, לפי הוראת שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין או לפי הוראת הרשות העליונה לבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|בסעיף 19מ(א) לחוק}}, לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|באותו חוק}}, או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש״ל–1971}}, ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן“ – מרחב מוגן שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרחב מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:תתת|(2)}} אם אין בנמצא מרחב כאמור בפסקה (1) – מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג״א;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן חלופי נגיש“ – מרחב מוגן כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז ארעי לטיפול“ – מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום, כדי לספק טיפול רפואי ייחודי לרבות בדיקות, כגון: טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או לטיפול במחלה מידבקת מסוכנת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז נגיש“ – מרכז ארעי לטיפול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם}} שמחזיקים ומפעילים משרד הבריאות, או קופת חולים, לרבות מרפאה לבריאות הנפש ותחנה לבריאות המשפחה, שניתן בה שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה אחודה“ – מרפאה של קופת חולים שמספקת מענה רפואי אחוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טיפול“ – עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת שירות“ – כהגדרתה בת״י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות העליונה לבריאות“ – גוף שבראשו המנכ״ל וחברים בו קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל והמנהל הכללי של קופת החולים שבה מבוטח המספר הגדול ביותר של מבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בריאות“ – לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שנותנים במצב חירום משרד הבריאות, קופות החולים או נותני שירותים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}} ביטוח בריאות, וכן שירותי בריאות שניתנים לציבור עקב מצב החירום, לצורך התמודדות איתו או במהלכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפה פשוטה“ – לפי ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תומך בקבלת החלטות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 67ב|בסעיף 67ב לחוק הכשרות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 1“ – ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – ת״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המסגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנכים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות לפינוי ולקליטה בחירום“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות בניין חדש“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות למקום ציבורי“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות בניין חדש}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש)|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|תקנות נגישות לשירותי בריאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירותי בריאות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|2|נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור לפי תקנות אלה; לעניין זה, ”שירותים נלווים“ – שירותים שנועדו לאפשר את קבלת שירותי הבריאות, לרבות קביעת תורים, קבלת הפניות וקבלת אישורים מינהליים לביצוע פעולות רפואיות.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל האפשר בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עימה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (ב), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות ובייחוד למי שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות – אם יהיה בכך צורך, במקום – טיפול מותאם לאנשים עם מוגבלויות שונות, לפי צורכיהם הבריאותיים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמספק שירותי בריאות במצב חירום, ימשיך ויספק לאדם עם מוגבלות את התאמות הנגישות שהוא חייב בהן לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יז|סעיפים 19יז}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|ו־19כ לחוק}}, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום; אם לא ניתן לספק את אותן התאמות נגישות, יעשה ככל יכולתו להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות חלופיות לצורך השגת אותן מטרות הנגשה; ספק כאמור ייערך בעת שאינה מצב חירום כדי שיוכל לקיים תקנה זו.

{{ח:סעיף|3|מרחב מוגן במרפאה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”שטח הרצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה“ – שטח פנוי שממדיו 1.0 מטר על 1.5 מטר.
{{ח:תת|(ב)}} במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן; נוסף על כך, בכניסה למרחב המוגן יותקן שלט לזיהויו; בשלטי ההכוונה והזיהוי יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} במרפאה שמתקיימות בה תקנות הנגישות למקום ציבורי, למעט קיומה של דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יאתר מי שאחראי להפעלת המרפאה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר, לפי הקיים במרפאה, שמובילה לתוכו דרך נגישה (בתקנה זו – מרחב מוגן חלופי נגיש); אם יש במרפאה יותר ממפלס אחד שבו ניתנים שירותי בריאות לציבור, יאותר מרחב מוגן חלופי נגיש בכל מפלס.
{{ח:תת|(ד)}} ממדי הרצפה של המרחב המוגן החלופי הנגיש יכילו ככל האפשר שלוש פעמים שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה, ולא פחות מפעמיים שטח רצפה כאמור; ככל האפשר שטחי הרצפה האמורים יהיו צמודים זה לזה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא הצליח האחראי להפעלת המרפאה לאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו כאמור באותה תקנת משנה, גם לאחר שבחן את האפשרות ששטחי הרצפה לא יהיו צמודים זה לזה, יתעד את הסיבות לכך, ויאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו לפחות שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה.
{{ח:תת|(ו)}} בכל מפלס שבו אותר מרחב מוגן חלופי נגיש יהיה שלט הכוונה אחד או יותר, שמכוון את מי שנמצא באותו מפלס למרחב המוגן החלופי הנגיש במפלס זה; במרחב המוגן החלופי הנגיש יותקן שלט זיהוי שרשום בו: ”מרחב מוגן חלופי נגיש“ בליווי סמל הנגישות הבין־לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ז)}} במצב חירום בעת שיש לעבור למרחב מוגן או למרחב מוגן חלופי נגיש, יסייע איש צוות המרפאה ככל האפשר בנסיבות מצב החירום לאדם עם מוגבלות שביקש זאת או שנראה לאיש הצוות שהוא נזקק לסיוע כאמור, להגיע למרחב מוגן כאמור; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת; לעניין זה, ”פעולה נדרשת“ – מעבר למרחב מוגן, או כל פעולה אחרת להצלת חיים.
{{ח:תת|(ח)}} סייע איש צוות המרפאה לאדם עם מוגבלות לעבור למרחב מוגן חלופי נגיש כאמור בתקנת משנה (ז), יעבור איש הצוות למרחב המוגן הקיים במרפאה, אלא אם כן נשקפת לאיש הצוות סכנה גדולה יותר בעת המעבר; עם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב מוגן, יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש, כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במקרה הצורך.

{{ח:סעיף|4|תקשורת נגישה עם קופת החולים ומשרד הבריאות}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום ימשיכו לעמוד לרשות אנשים עם מוגבלות דרכי התקשורת הנגישות שמתקיימות בעת שאינה מצב חירום ליצירת קשר עם משרד הבריאות וקופת החולים, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(ב)}} במצב חירום שבו חדל אחד מהאמצעים שבהם חברי קופת חולים יוצרים איתה קשר, לפעול או להיות זמין לשימוש הציבור, וכל עוד לא חזר להיות זמין, תפרסם קופת החולים הודעה על כך לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.

{{ח:סעיף|5|מידע לציבור לעניין נגישות מרפאות}}
{{ח:תת|(א)}} מידע לציבור במצב חירום שמפרסמים קופות החולים או משרד הבריאות, לגבי מרפאותיהם בציון המרפאות הפתוחות לציבור בנסיבות מצב החירום, יכלול נוסף על מידע בדבר התאמות הנגישות שחובה לפרסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יז|סעיף 19יז}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|ו־19כ לחוק}}, גם מידע אם כל אחד מהמפורטים להלן קיים או שאינו קיים לגבי כל מרפאה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מקום חניה נגיש, ואם קיים – אם כולל מקום חניה לרכב גבוה;
{{ח:תתת|(2)}} דרך נגישה שמובילה אל הכניסה למרפאה מחניה נגישה וממדרכה ציבורית סמוכה;
{{ח:תתת|(3)}} אם קיימת דרך נגישה לפי פסקה (2) – אם השימוש בדרך נגישה זו מחייב שימוש במעלית או במעלון;
{{ח:תתת|(4)}} דרך נגישה מהכניסה למרפאה למקומות קבלת שירותי הבריאות במרפאה;
{{ח:תתת|(5)}} בית שימוש נגיש;
{{ח:תתת|(6)}} דרך נגישה מכניסה למרפאה לתוך מרחב מוגן המשרת את אותה מרפאה; אם במרפאה אין דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יצוין אם אותר מרחב מוגן חלופי נגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} וכן יצוין אם רמת המיגון שלו נמוכה מרמת המיגון של המרחב המוגן העיקרי של המרפאה.
{{ח:תת|(ב)}} אי־קיומם של אחד או יותר מהרכיבים המנויים בתקנת משנה (א), לא ימנע את הפעלתה של מרפאה במצב חירום, ואולם לפי בקשת אדם עם מוגבלות שעקב אי־קיומו של רכיב מהרכיבים האמורים נמנע ממנו במצב החירום לקבל שירות בריאות במרפאה, יפעלו משרד הבריאות או קופת החולים, לפי העניין, לספק לו שירות בריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום, או במקום אחר, לרבות בביתו או במסגרת הדיור שלו.
{{ח:תת|(ג)}} במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה, או מעבדה לביצוע בדיקות, ובייחוד מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור.
{{ח:תת|(ד)}} המידע לפי תקנה זו יפורסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.

{{ח:סעיף|6|נגישות למידע לציבור לגבי שירותי בריאות במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור במצב חירום או בעת שאינה מצב חירום, לפי העניין; לעניין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם במצב חירום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע חיוני בתחום הבריאות“ – הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לבריאותם של אנשים במצב חירום, שנועדו להציל חיים או למנוע פגיעה בגוף, כגון הוראה לציבור להגיע למרכז ארעי לטיפול, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או נבחרי ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} כחלק מפרסום מידע לציבור בקשר לשירותי בריאות במצב חירום, משרד הבריאות יפרסם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}, המלצות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בדבר הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע כדי לייעל במצב חירום את קבלת השירות; ההמלצות יכללו בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עימו למקום קבלת שירות הבריאות, ובכלל זה את האבחנות (הדיאגנוזה) של מצבו הרפואי של האדם, בדיקות רפואיות וטיפולים משמרי חיים שהוא עובר דרך קבע, התרופות שהוא צורך, מינון נתינתן ורגישות לתרופות, ומכשירים רפואיים שהוא עושה בהם שימוש והנחיות רפואיות מקדימות שנתן למיופה כוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות &lt;sהמשפטית והאפוטרופסות&lt;/s&gt;|חוק הכשרות {{ח:הערה|&lt;s&gt;המשפטית והאפוטרופסות&lt;/s&gt;}}}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק החולה הנוטה למות|חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005}}; ההמלצות יפרטו כיצד אדם עם מוגבלות יוכל לאתר מסמכים אלה ולהפיק העתק מהם;
{{ח:תתת|(2)}} מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עימו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת;
{{ח:תתת|(3)}} מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיו המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עימו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות, כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב), אחת לשלוש שנים לפחות, לאחר היוועצות במשרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום.
{{ח:תת|(ד)}} רשות ציבורית המוסרת לציבור, במצב חירום, מידע חיוני בתחום הבריאות, תמסור לציבור בה בעת את אותו מידע גם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו־(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}.

{{ח:סעיף|7|מרפאה אחודה}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הורו שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, או הורתה הרשות העליונה לבריאות כי תפעל מרפאה אחודה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת שמרפאה שפתוחה לשירות הציבור פועלת כמרפאה אחודה, יסייע אחד מאנשי צוות המרפאה במתן השירות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות בריאות והזדהה כאדם עם מוגבלות, או שנראה לאיש הצוות שאותו אדם עם מוגבלות זקוק לסיוע; איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ובמקום בולט לעין ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור יימצא שלט; בשניהם יהיה רשום: ”סיוע לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תתת|(2)}} במקרה שאיש הצוות אינו מצליח במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו כאמור בפסקה (1) ובייחוד אם הוא חבר בקופת חולים אחרת, יפנה איש הצוות לקופת החולים של אותו אדם כדי שתסייע לאיש הצוות לספק שירות בריאות לאותו אדם; קופת החולים של אותו אדם תפעל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות לאותו אדם באותה מרפאה, או שתדאג לכך שיקבל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום את שירות הבריאות במוסד רפואי אחר או באופן אחר;
{{ח:תתת|(3)}} פרסום שמפרסמים משרד הבריאות או קופת חולים לציבור לגבי המרפאה האחודה יכלול, נוסף על הפרטים {{ח:פנימי|סעיף 5|שבתקנה 5(א)}}, גם את כל אלה, בשפה פשוטה: ציון העובדה שכל אדם וחברי כל קופות החולים יכולים לקבל שירות במרפאה, פירוט שירותי הבריאות הניתנים לציבור באותה מרפאה, כתובת המרפאה ופירוט דרכי ההגעה אליה בתחבורה ציבורית; המידע בפסקה זו ייכלל בפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3); משרד הבריאות יערוך את המידע האמור בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות שפועלות במתכונת של מרפאה אחודה, לפי יישובים, ולגבי כל מרפאה את המידע שבפסקה (3), בציון קופת החולים שמפעילה את אותה המרפאה; משרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים; משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}};
{{ח:תתת|(5)}} הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שהמרפאה שתיפתח במתכונת האמורה תהיה מרפאה שהיא נגישה לפי תקנות נגישות למקום ציבורי.
{{ח:תת|(ב)}} קופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהן לפי תקנה (א)(1) ו־(2).
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו.

{{ח:סעיף|8|מרכז לתקשורת מרחוק}}
{{ח:תת|(א)}} כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור, ימשיכו להינתן במצב חירום, לשימוש אנשים עם מוגבלות, גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר במצב חירום עם ספקים של שירותי בריאות ועם גורמי סיוע, וכדי שספקים וגורמי סיוע כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע:
{{ח:תתת|(1)}} תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנת משנה (ד);
{{ח:תתת|(3)}} תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: מסרון, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} שירותי התקשורת האמורים בתקנת משנה (א) יפעלו בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהן שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים, ויתקיימו לגביהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, יועברו בזמן אמת;
{{ח:תתת|(2)}} ההיערכות להפעלת שירותי התקשורת תביא בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום, וייבחנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי התקשורת יינתנו באמצעות אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הדרכה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך הפעלת שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובייחוד לפי פסקה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע למצבי חירום שונים כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; המסרים יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן, מתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות;
{{ח:תתת|(2)}} המידע יהיה בשפה פשוטה.
{{ח:תת|(ד)}} שירות תרגום לשפת סימנים יינתן במרכז לתקשורת מרחוק לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} לבוש המתורגמן יהיה בגוון מנוגד לרקע;
{{ח:תתת|(3)}} פלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך; אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן;
{{ח:תתת|(4)}} על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר.

{{ח:סעיף|9|נגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייעודי“ ו”תוסף מזון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת המרשמים“ – המערכת הממוחשבת של קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סם מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליח“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שקופת החולים, רוקח אחראי בבית מרקחת או בעל בית מרקחת, התקשר עימו למסירת תרופות למטופל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרופה פסיכוטרופית“ – תכשיר המכיל אחד מן החומרים הפסיכוטרופים המופיעים {{ח:חיצוני|צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם)#תוספת 4|בתוספת הרביעית לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם), התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ב)}} קופת חולים תיערך כדי שלאדם עם מוגבלות יתאפשר במצב חירום לקבל תכשיר; האמור יחול לרבות בקשר לבתי מרקחת שהיא מפעילה בעצמה או שפועלים עימה בהסדר; ההיערכות תהיה לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, ולפי כוח האדם שיעמוד לרשותה במצב חירום.
{{ח:תת|(ג)}} ההיערכות לפי תקנת משנה (ב) תכלול גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סידורים שיבטיחו ככל האפשר במצב חירום נגישות לביצוע בדיקת דם או בדיקה אחרת, שהיא תנאי לקבלת מרשם לתכשיר לאדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות, לרבות באמצעות תומך בקבלת החלטות שלו או שליח, להעביר לרופא בקופת החולים שבה הוא חבר, בקשה למרשם לתכשיר או בקשה להפניה לבדיקה שנדרשת לצורך רישום מרשם לתכשיר, באמצעי זמין שנגיש לאותו אדם ושפעיל במצב החירום, מבין כל האמצעים שבהם קופת חולים מתקשרת עם מבוטחיה כגון טלפון, יישומון, מסרון, דואר אלקטרוני, אתר האינטרנט של קופת החולים, ופקסימיליה, וכן באמצעות שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}.
{{ח:תת|(ד)}} אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, לרבות העדר גישה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, של בתי מרקחת למערכת המרשמים, רשאי המנכ״ל לאשר לקופת חולים מסוימת לפרק זמן מוגבל עד שיהיה ניתן לשוב ולעשות שימוש במערכת המרשמים, ולא יותר מ־10 ימים, לפעול כאמור בתקנת משנה (ה); אישור המנכ״ל האמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות בדף המיועד לענייני מצבי חירום ובאתר האינטרנט של הקופה שקיבלה את האישור האמור.
{{ח:תת|(ה)}} אישור כאמור בתקנת משנה (ד) יכול שיכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור להעביר מרשם של אדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, לבתי מרקחת באמצעות אמצעי דיגיטלי נפוץ שבשימוש הציבור, ובכלל זה דואר אלקטרוני, או אמצעי לשיחוח (live-chat);
{{ח:תתת|(2)}} אישור להעביר את המרשם או את העתק המרשם גם באמצעות האדם עם המוגבלות או שליח;
{{ח:תתת|(3)}} אישור להחיל את האישור לפי פסקאות (1) ו־(2) לגבי מרשם לסם מסוכן; במקרה שלא יחול אישור לפי פסקה זו, יציין באישור המנכ״ל מהן החלופות שלפיהן תנפק קופת חולים סם מסוכן לאדם עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ו)}} המנכ״ל רשאי לשוב ולהאריך את תוקפו של האישור לפי תקנת משנה (ד) לפרק זמן מוגבל שלא יעלה על עשרה ימים אם ממשיכות להתקיים הנסיבות האמורות בתקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ז)}} בתקופה שבה חל אישור לפי תקנות משנה (ד) עד (ו), יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמוסמך לפי דין לרשום מרשם רשאי להעביר לבית מרקחת את המרשם שרשם לאדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (ה);
{{ח:תתת|(2)}} בית מרקחת רשאי לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות לפי מרשם אף אם הוא העתק מרשם, לרבות תכשיר שהוא תרופה פסיכוטרופית, ובכפוף לתקנת משנה (ה)(3) – גם סם מסוכן.
{{ח:תת|(ח)}} נוסף על האמור בתקנה זו, תבצע קופת חולים את כל אלה כדי להיערך למצב חירום, ובייחוד למצב שבו אישר המנכ״ל לפעול כאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה):
{{ח:תתת|(1)}} סידורים שיאפשרו במצב חירום לכל רופא שפועל מטעם קופת חולים לרשום לאדם עם מוגבלות גם מרשם שאינו מרשם אלקטרוני שיוכל לשמש לניפוק תכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} סידורים שיאפשרו לבית מרקחת של קופת חולים או שבהסדר עימה, לנפק לחבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות תכשיר לפי מרשם שניתן כדין, אף אם אינו מרשם אלקטרוני, או שהוא העתק מרשם;
{{ח:תתת|(3)}} מתן הוראות באילו בתי מרקחת בפריסה ארצית יהיה ניתן לנפק סם מסוכן לפי העתק מרשם;
{{ח:תתת|(4)}} סידורים כדי למזער את פרק הזמן שיידרש לקופת חולים לאשר זכאות לתכשיר שנדרש לאדם עם מוגבלות לפי מרשם, אם נדרש אישור כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} סידורים כאמור בפסקה (4) למקרה שבו הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה ועקב כך חברי קופת החולים יופנו לרכוש תכשירים בבית מרקחת שמפעילה קופת חולים אחרת או שבהסדר עם קופת החולים האחרת, לפי סכומי השתתפות עצמית לחברי קופת החולים האחרת.
{{ח:תת|(ט)}} במצב חירום רשאי בית מרקחת לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות גם באמצעות שליח.
{{ח:תת|(י)}} האמור בתקנות משנה (ב) עד (ט) יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון, שהקופה מספקת לאדם עם מוגבלות.
{{ח:תת|(יא)}} קופת חולים תבצע הכנות לצורך בניית יכולת לרציפות טיפול בתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון באדם עם מוגבלות, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסגרות דיור –
{{ח:תתתת|(א)}} צמצום ככל האפשר במצב חירום של דרישה להתייצבות דיירי מסגרת דיור במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} היערכות במצב חירום לאספקה שוטפת של תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, למסגרת דיור, לרבות באמצעות הגדלת כמויות מוצרים אלה שמנופקות למסגרת בעת שאינה מצב חירום, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} סידורים הנדרשים כדי לאפשר הובלת תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, לרבות סמים מסוכנים או תכשירים הדורשים הובלה בקירור, מהמקום שבו קופות חולים מאחסנות אותם או מבית מרקחת, למקום שבו שוהה האדם עם המוגבלות במצב חירום, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(יב)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום שבו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי האמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה;
{{ח:תתת|(2)}} באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (יא)(2);
{{ח:תתת|(3)}} אם יתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו־(2) בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(יג)}} שליח שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לפי פסקה (1) להגדרה ”שליח“, יוכל לפעול לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק אם בידו תעודת חברות בקופת חולים של האדם עם המוגבלות או תעודת זהות שלו, או שמתבצע זיהוי בדרך אחרת שמפעילה קופת חולים, ולעניין מסירת תכשיר שהוא סם מסוכן – אם התקיים גם האמור {{ח:חיצוני|תקנות הסמים המסוכנים#סעיף 14|בתקנה 14(ב)(3) לתקנות הסמים המסוכנים, התש״ם–1979}}.
{{ח:תת|(יד)}} לצורך יישום תקנה זו רשאית קופת חולים ובית מרקחת לדרוש כי אדם עם מוגבלות, אפוטרופוס שלו, מיופה כוח מתמשך שלו או שליח, לפי העניין, יציג לפניהם תעודה המעידה שהאדם שלו מיועד השירות לפי תקנה זו הוא אדם עם מוגבלות; בתקנת משנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יציג“ – לרבות באמצעות משלוח העתק תעודה באחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (ג)(2);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – לרבות תעודה שהנפיקה רשות ציבורית כגון תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה, תעודת נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הנכים}}; וכן אישור שהנפיקו שירותי הרווחה ברשות מקומית, אישור שהנפיקה קופת חולים, אישור שהנפיקו כל אחד מבין אלה: ועדה המוסמכת לקבוע נכות רפואית לפי דין, רופא, בעל מקצוע בריאות, או מסגרת דיור וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(טו)}} קופת חולים תפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} את הסידורים שביצעה לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(טז)}} קופת חולים תיערך כדי שגם במצב חירום יוכל חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות, לקבל מידע באילו מבתי המרקחת שלה שפועלים יוכל לרכוש תכשירים, ובייחוד תרופות פסיכוטרופיות, סמים מסוכנים, מזון ייעודי או תוסף מזון; מידע כאמור יימצא באחד מאלה לפחות: באתר האינטרנט של קופת החולים בדף המיועד להיערכות למצבי חירום, במוקד המידע הטלפוני של הקופה, ביישומון, או בתקשורת כתובה עם מוקד המידע של הקופה, והכול אם אמצעים אלה פועלים במצב החירום.
{{ח:תת|(יז)}} בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים שקיבל כאמור את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.
{{ח:תת|(יח)}} מוסד רפואי ששחרר אדם עם מוגבלות במצב חירום מאשפוז שבמהלכו נרשם לו מרשם לתכשיר או למזון ייעודי או לתוסף מזון, שלא צרך לפני האשפוז, ינפק לאותו אדם מוצר כאמור למשך שלושה ימי עבודה לפחות שלאחר יום השחרור מאשפוז, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין, ולתקופה שיורה.
{{ח:תת|(יט)}} קופות החולים יגבשו נוהל ליישום אחריותן לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(כ)}} משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה לעניין יישום האמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(כא)}} הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם נכה בשל נכותו המוכרת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}.

{{ח:סעיף|10|שירותי בריאות לדיירים של מסגרות דיור}}
{{ח:תת|(א)}} מסגרת דיור –
{{ח:תתת|(1)}} תביא לידיעת דייריה, לרבות אפוטרופסיהם או מיופי כוח שלהם, את המלצות משרד הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}} להכנת מידע, תסביר להם את חשיבותן ותציע להם עזרה ביישום המלצות אלה; אופן מסירת המידע והתקשורת של המסגרת עם דייריה יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(2)}} ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו, סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1), יחול אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע;
{{ח:תתת|(3)}} מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מהדיירים שביקש או שהסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} מסגרת תעדכן את המידע בעבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמספק שירותים בתחום הדיור לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש}}, יביא לידיעת דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופי כוח שלו, את המלצות משרד הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}}, ויסביר לו את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות}}; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה בעת שאינה מצב חירום, תיערך כדי שלדייר שהוא אדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות במצב חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}; ההיערכות למצב חירום תהיה לכל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר תיאום עם קופות החולים – מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלת מסגרת הדיור, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה מצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת שירותי בריאות שלא ניתן לספקם במסגרת לפי פסקה (1), במרפאות הפתוחות לציבור במצב חירום, או במרכז ארעי לטיפול;
{{ח:תתת|(3)}} הפניית דייר לקבלת שירותי בריאות בבית חולים, כשאין לו אפשרות לקבל שירות בריאות שהוא זקוק לו כאמור בפסקאות (1) או (2).
{{ח:תת|(ד)}} על מסגרת דיור שהיא אחת מאלה יחולו, לגבי דייריה, גם תקנות משנה (ה) עד (ו):
{{ח:תתת|(1)}} מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה;
{{ח:תתת|(2)}} מסגרת שלפי רישיון או אישור לפי דין או לפי תנאי התקשרות, באחריותה לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, ”התקשרות“ – התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}}, ולעניין בית דיור מוגן – גם התקשרות של המסגרת עם הדייר.
{{ח:תת|(ה)}} במצב חירום שבו נזקק דייר שהוא אדם עם מוגבלות לשירות בריאות, תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי תקנת משנה (א), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת.
{{ח:תת|(ו)}} טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של מסגרת, תערוך מסגרת הדיור הכנות בשיתוף הדייר, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, בקשר למידע שבו צויד כאמור בתקנת משנה (ה), כדי להקל עליו ועל מי שייתן לו את שירות הבריאות.
{{ח:תת|(ז)}} מסגרת לדיור תגבש נוהל לגבי חובתה להיערך בנושאים המפורטים בתקנה זו; הנוהל יותאם למאפיינים של המסגרת והאנשים עם מוגבלות המתגוררים בה; המסגרת תפרסם את הנוהל לדיירי המסגרת במקום בולט לעין, ותביא לידיעתם את קיומו בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א)(1).
{{ח:תת|(ח)}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו כל אחד נוהל לדוגמה למסגרות הדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי.

{{ח:סעיף|11|מרכז ארעי נגיש לטיפול}}
{{ח:ת}} מרכז ארעי לטיפול יהיה מרכז נגיש אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ממדרכה ציבורית או משביל ציבורי הגובלים במגרש שבו המרכז, ממקום חניה נגישה וממקום חניית רכבי החירום וההצלה, שמשרתים את המרכז, תוביל דרך נגישה לכניסה נגישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} מכניסה למרכז הארעי לטיפול, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם, אם הם נדרשים במרכז:
{{ח:תתת|(א)}} לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} למקום המתנה לקבלת שירות הבריאות;
{{ח:תתת|(ג)}} לעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג שבה אדם מקבל שירות בריאות במרכז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(3)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(ה)}} לחדר או חלל מופרד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(6)}};
{{ח:תתת|(ו)}} למלתחה נגישה כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתת|(ז)}} למקלחת נגישה כאמור בפסקה (5);
{{ח:תתת|(ח)}} למרחב מוגן נגיש כאמור בפסקה (6);
{{ח:תת|(3)}} אם יש בו בית שימוש לשירות הציבור – יימצא גם בית שימוש נגיש;
{{ח:תת|(4)}} אם כחלק משירות הבריאות במרכז נדרשת פשיטת בגדים ועומדת לרשות הציבור מלתחה, תימצא במקום מלתחה נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
{{ח:תת|(5)}} אם כחלק משירות הבריאות במרכז מקבל השירות נדרש להישטף, ועומדת לרשות הציבור מקלחת, תימצא במקום מקלחת נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
{{ח:תת|(6)}} אם נדרש במרכז מרחב מוגן, ויש בו מרחב מוגן לשימוש הציבור – יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש; בפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו ”מרחב מוגן נגיש“;
{{ח:תת|(7)}} בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש, במלתחה נגישה, במקלחת נגישה ובמרחב מוגן נגיש, יתקיימו תקנות הנגישות למקום ציבורי.

{{ח:סעיף|12|התאמות נגישות חלופיות במרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:תת|(א)}} במרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(1), (2), או (7)}} לגבי דרך נגישה, יימצאו אמצעים להעברה של אדם עם מוגבלות, כדוגמת אלונקה, שניתן לעשות בהם שימוש מיידי כדי לאפשר לו להיכנס למרכז ולקבל בו את שירות הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו אחת או יותר מפסקאות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(3) עד (7)}}, יכלול התאמות נגישות חלופיות כלהלן, שימוקמו ככל האפשר כך שדרך נגישה תוביל אליהן מעמדת הטיפול:
{{ח:תתת|(1)}} אם יש במרכז בית שימוש לשימוש הציבור, אך אין בו בית שימוש נגיש – יימצא כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא קיימת במרכז מלתחה נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(4)}}, תימצא עמדת הלבשה שכוללת משטח יציב, לצידו שטח פנוי שמאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים להגיע בצמוד לצלע הגדולה של המשטח ולעבור אליו, בצורה בטוחה, ולפשוט וכן ללבוש את בגדיו;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא קיימת במרכז מקלחת נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(5)}}, יימצאו במרכז סידורים לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 10|תקנה 10(ב)(2) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}, שיאפשרו לאדם עם מוגבלות לשטוף את עצמו; המעבר מעמדת הלבשה נגישה למקום השטיפה יהיה בפרטיות גם כלפי אנשי צוות המרכז;
{{ח:תתת|(4)}} אם נדרש קיומו של מרחב מוגן, ואין במרכז מרחב מוגן שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה, יאותר במרכז מרחב מוגן חלופי נגיש ותחול {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בכל אחד מהסידורים בתקנות משנה (ב)(1) עד (3) יימצאו סידורים לשמירה על פרטיות האדם שעושה בהם שימוש, גם כלפי צוות המרכז, כגון פרגוד או מחיצה.

{{ח:סעיף|13|הוראות לעניין מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} בכל מרכז ארעי לטיפול יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכניסות וביציאות של מרכז ארעי לטיפול יוצבו, בעת שהוא פתוח לציבור במצב חירום, שלטי זיהוי ובהם המילים: ”כניסה“ או ”יציאה“, לפי העניין; בשלטים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(2)}} אם יש בו עמדת שירות – תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או עם אמצעי עזר בניידות אחר, נגישות לקבל שירות בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות תהיה נגישה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 18|תקנה 18(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 19|או 19(ב) לתקנות נגישות לשירות}}, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} בעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לצד עמדת הטיפול יימצא שטח פנוי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת״י 1918 חלק 1 (סעיף 2.7.4);
{{ח:תתת|(ב)}} אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או נעזר באמצעי עזר לניידות יוכל לקבל את הטיפול כשהוא יושב בכיסא הגלגלים או נעזר באמצעי העזר, באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, לפי העניין; אם לא מתאפשר לאדם עם המוגבלות כאמור לקבל כך את הטיפול, יימצא במרכז, לפי מטרות הטיפול והאופן שבו הוא ניתן לציבור, אחד מהסידורים האלה, שיאפשר לאדם עם המוגבלות לקבל את הטיפול בדומה לכלל הציבור ובצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתתת|(1)}} צוות שיסייע לאדם לעבור לעמדת טיפול לפי רצונו וצרכיו של האדם;
{{ח:תתתת|(2)}} כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
{{ח:תתתת|(3)}} משטח בעמדת הטיפול כגון אלונקת רחצה;
{{ח:תתת|(ג)}} אם הציבור מקבל את הטיפול בעמדת הטיפול תוך שמירה על פרטיותו, יימצאו בה אמצעים שישמרו גם על פרטיותו של אדם עם מוגבלות המקבל את הטיפול;
{{ח:תתת|(ד)}} בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), אם במרכז ארעי לטיפול יש עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד ועצמאי – לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות (בפסקת משנה זו – עמדת טיפול נגישה), ויתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תכנון וייצור עמדת הטיפול יתבססו על הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}} שחלות על העניין, ולפי העניין גם על הוראות ת״י 1918 על חלקיו השונים;
{{ח:תתתת|(2)}} מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד משלבי תכנון העמדה וייצורה, כי עמדת הטיפול היא עמדת טיפול נגישה; ואולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון העמדה ובייצורה, או עקב נסיבות מצב החירום, מצא המורשה כי העמדה אינה עמדת טיפול נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם העמדה אינה נגישה וכיצד יש להתאים את אופן מתן השירות כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור, ומתן השירות יותאם כאמור;
{{ח:תת|(4)}} צוות המרכז יעזור לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו או אם ראה כי סיוע כאמור נדרש בכל הנוגע לקבלת שירות הבריאות, ובכלל זה, בין השאר, העברתו לעמדת טיפול, העברתו לכיסא שירותים, פשיטת בגדיו ולבישתם, העברתו למשטח בעמדת הטיפול, שטיפתו, והעברתו חזרה לאמצעי עזר לניידות;
{{ח:תת|(5)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, צוות המרכז ילווה אותו במהלך שהייתו במרכז ארעי לטיפול, לרבות לצורך התמצאות והשגחה, יסייע לו לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, הקראת מסמכים וכיוצא באלה, ויסייע בתקשורת עימו ככל הנדרש, תוך שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, ובאמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:תת|(6)}} אם במרכז פועל מתחם שמשמש למענה לנפגעי דחק או אם המרכז כולל חלל שמתקהלים בו אנשים כגון אזור המתנה, יהיה במתחם או במרכז כאמור, לפי העניין, חדר שבפתחו דלת או חלל מופרד מסביבתו כגון באמצעות פרגוד, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו; בחדר או בחלל כאמור יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(ב)}} לצד החדר או החלל האמור יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות“ ויופיע לצידו סמל הנגישות הבין־לאומי;
{{ח:תתת|(ג)}} החדר או החלל האמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן לשימוש הציבור אם קיים במרכז;
{{ח:תת|(7)}} במרכז ארעי לטיפול יימצאו שני כיסאות גלגלים לפחות לשימוש אנשים עם מוגבלות שיגיעו למרכז; פסקה זו לא תחול לגבי מרכז ארעי לטיפול שמשמש לבדיקה או לטיפול במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת.

{{ח:סעיף|14|אחריות לנגישות של מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:תת|(א)}} מרכז ארעי לטיפול שיאושר לאחר יום התחילה יהיה מרכז נגיש שמתקיימים בו תנאי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, אלא אם כן אף על פי שהגורם האחראי עשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש כאמור שעומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הגורם האחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול יבחן לגבי כל מרכז שאיתר עד ערב יום התחילה, את העמידה בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי מסמכים שסיפק החייב בהנגשת המקום הציבורי שאותר לשמש כמרכז ארעי לטיפול, שמשמשים חייב כאמור לצורך חובותיו לפי תקנות הנגישות למקום ציבורי או לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(2)}} לפי אישור מורשה נגישות.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הגורם האחראי להפעלת מרכז, לאחר בחינה כאמור בתקנת משנה (ב), כי המרכז אינו נגיש – יחליף אותו במקום שמתקיימת בו {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, אלא אם כן אף על פי שעשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש שגם עומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
{{ח:תת|(ד)}} הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שאושרו מיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא מרכז נגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} או לא, וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|15|התאמת נהלים להפעלת מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} גורם אחראי להפעלת מרכז יתאים את נהליו לאיתור, אישור והפעלה של מרכז ארעי לטיפול לצורך יישום תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת תוצאות אלה בהליך מתן שירות הבריאות לציבור:
{{ח:תת|(1)}} זיהוי מוקדם, אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של צרכים וקשיים של אדם עם מוגבלות שהגיע למרכז ארעי לטיפול, בייחוד אם אינו מרכז נגיש, כדי שצוות המרכז יוכל להתאים בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, את שירות הבריאות שיינתן לו;
{{ח:תת|(2)}} זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של ציוד עזר אישי חיוני שהגיע עם אותו אדם, ועלול להיפגע עקב שירות הבריאות שיעבור אותו אדם, תיעודו לצורך מציאת חלופות לאחר קבלת שירות הבריאות אם ייפגע או יאבד, ואפסונו באופן זמני עד שאותו אדם יסיים את קבלת שירות הבריאות;
{{ח:תת|(3)}} זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של חיית שירות כדי לאפשר לה לשהות בסמוך לאדם ששוהה במרכז, אם אפשר בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תת|(4)}} בחינת חלופות שקיימות בנסיבות מצב החירום, להתאמת שירות הבריאות כדי להימנע מפגיעה בחיית שירות ומגרימת נזק לציוד עזר אישי כאמור.

{{ח:סעיף|16|העברה ממרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} גורם אחראי להפעלת מרכז אחראי להעברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאין אפשרות לספק לו שירות בריאות במרכז ארעי לטיפול, למקום אחר שבו יהיה ניתן לספק לו את שירות הבריאות בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, ובלבד שהסכים לכך, והכול בהתחשב בדחיפות במתן שירות הבריאות לאותו אדם; בתקנה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אין אפשרות לספק“ – העדר אפשרות לספק את שירות הבריאות על אף ביצוע התאמות נגישות באופן מתן שירות הבריאות כדי להתאימו למוגבלותו של אדם עם מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכים לכך“ – האדם, אפוטרופסו או מיופה כוחו, לפי העניין, ואם לא היה ניתן לאתרם באופן מיידי – לפי החלטת הגורם האחראי על הפעלת המרכז הארעי לטיפול.

{{ח:סעיף|17|מידע נגיש לציבור ששוהה במרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 6|מתקנה 6}}, גורם אחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול ידאג כי במרכז ארעי לטיפול יימצא מידע גם בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידע על המרכז והשירות שיינתן בו באופן שמבהיר בצורה ברורה ותמציתית את השלבים בתהליך קבלת שירות הבריאות, לפי סדר הפעולות של קבלתו, בליווי תמונות, מה על אדם שמקבל שירות בריאות במרכז לבצע, היכן ומתי, וציון השלבים שעלולים להיות מלווים בכאב או באי־נוחות; הכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; מידע לפי פסקה זו יהיה זמין גם במרכז עם פתיחתו;
{{ח:תתת|(2)}} התאמות הנגישות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות שיש במרכז;
{{ח:תתת|(3)}} מידע על ההיערכות הנדרשת שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר לו לקבל שירות בריאות במרכז בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתת|(4)}} צעדים שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה באמצעי עזר אישי ובחיית שירות שעלולה להתרחש עקב שירות הבריאות שיינתן במרכז, כגון עקב שטיפה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מרכז ארעי לטיפול, יהיה גם בשפה פשוטה.
{{ח:תת|(ג)}} במרכז ארעי לטיפול יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות לשימוש על משטח קשיח שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמרכז, לרבות מידע בשלט אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} נמסר מידע לציבור ששוהה במרכז באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית.

{{ח:סעיף|18|סייג לעניין הפעלת מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11 עד 17}} לא ימנע את הפעלתו של מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימות בו הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

{{ח:סעיף|19|מלווה וחיית שירות, ציוד עזר}}
{{ח:תת|(א)}} אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13(5) ו־(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר.

{{ח:סעיף|20|רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
{{ח:תת|(ב)}} היערכות זו תכלול גם את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיהם וכוח האדם שיעמוד לרשותם בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, ”שירות בריאות בבית“ – לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות;
{{ח:תתת|(2)}} הסידורים האמורים בפסקה (1) יעסקו גם באפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבמצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יעסקו גם בהדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק;
{{ח:תתת|(3)}} ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תעסוק גם בחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן במצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות בכוחות הצלה, ברשות המקומית ובמשרד הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} קופת חולים ומי שהתקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו – ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם המוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בייחוד למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} קופת החולים תורה על סדר הקדימויות ליצירת קשר עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו במצב חירום.
{{ח:תת|(ד)}} במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו.
{{ח:תת|(ה)}} קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל.
{{ח:תת|(ו)}} ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל.
{{ח:תת|(ז)}} ספק שירות בבית שעימו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו – ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עימו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש.
{{ח:תת|(ח)}} קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור.

{{ח:סעיף|21|היערכות לטיפול מרחוק}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו;
{{ח:תתת|(4)}} מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום.
{{ח:תת|(ד)}} ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין ולתקופה שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקצוע בריאות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות}} מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי.

{{ח:סעיף|22|היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הבריאות יגבש נוהל בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 3 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, במצב חירום (בתקנה זו – מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק האמור}}, והזקוקים להם, בייחוד לנוכח מצב החירום.
{{ח:תת|(ב)}} בנוהל יפורטו אלה לפחות, והדרכים לביצועם:
{{ח:תתת|(1)}} בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת פעילות מיוחדת לאספקת המכשיר, במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו;
{{ח:תתת|(3)}} אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו – ספק מכשירי שיקום).
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים}} זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, ולעניין ספקי מכשירי השיקום.

{{ח:סעיף|23|פרסום ומידע נגיש – כללי}}
{{ח:תת|(א)}} על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שמוסרת לציבור רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה מצב חירום, יחולו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|תקנות 29}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 33|33(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|ו־35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה במצב חירום, יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמפעיל מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים במצב חירום.

{{ח:סעיף|24|אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”אדם“ ו”אפוטרופוס מקצועי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)#סעיף 17|בתקנה 17 לתקנות המסגרות}}.
{{ח:תת|(ב)}} אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א) עד (ז)}}; על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה;
{{ח:תתת|(2)}} אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א), (ד) עד (ו)}}, ולגבי אפוטרופוס מקצועי – גם {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ז)}}; לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}} יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ג)}} –
{{ח:תתת|(1)}} דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1);
{{ח:תתת|(2)}} נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|25|חומרי הדרכה ולימוד עצמי}}
{{ח:ת}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות יכינו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למי שמספקים שירותי בריאות במוסד רפואי, במצבי חירום, לעניין אספקת שירות יעיל, בטיחותי ומכובד בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאלה מהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שמי שמספק שירות בריאות יוכל לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור, כהכנה למצב חירום ובמהלכו, באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, קצרים ותמציתיים; כל אחד מהמשרדים יפיץ עם תחילתו של מצב חירום, ואם אפשר עוד בטרם החל, את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מי שמספקים שירותי בריאות שונים במוסד רפואי; כל אחד מהמשרדים האמורים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום.

{{ח:סעיף|26|הדרכה}}
{{ח:תת|(א)}} במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות המרפאה“ – לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות;
{{ח:תתת|(3)}} אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות;
{{ח:תתת|(5)}} הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

{{ח:סעיף|27|תרגול}}
{{ח:ת}} תרגילים שמבצעים משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24}} וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום, יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת, ישולבו, לפי היקף התרגיל, אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצורכיהם, ובלבד שבכל תרגיל ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות מאלה שבתרגיל שקדם לו; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו ככל האפשר אנשים עם מוגבלות.

{{ח:סעיף|28|פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה, יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ונוסף על כך נהלים אלה יהיו זמינים במשרדו בעת שהוא פתוח לציבור; הפרסום ייעשה בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאמות הנגישות למידע כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש מפרסם הנוהל;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות אתר האינטרנט של מפרסם הנוהל, אם קיים.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנה זו יהיה נגיש על פי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}} החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|29|פעולה לפי נוהל במצב חירום}}
{{ח:ת}} מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל.

{{ח:סעיף|30|ביצוע לפי תקן}}
{{ח:ת}} אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}}, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; יראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, ”מועד ביצוע התאמת הנגישות“ – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.

{{ח:סעיף|31|עיגול תוצאות חישוב}}
{{ח:ת}} מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה.

{{ח:סעיף|32|זמינות והצגת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב לשמור העתק עדכני שלהם שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך.

{{ח:סעיף|33|תחזוקה ונגישות זמנית חלופית}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ואף על פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

{{ח:סעיף|34|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|35|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) עד (ו), שלושה חודשים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(יז) ו־(יח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א), (ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} – שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ד) עד (ז) ו־(יב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)(1)}} – 12 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנות 10(ד) עד (ו)}} – 18 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}} לעניין תחולת {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|תקנה 5(ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}, על רשות ציבורית המוסרת לציבור במצב חירום מידע חיוני בתחום הבריאות, החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23(א)}} לגבי החלת כל אחת מתקנות נגישות לשירות הנזכרות בה, החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה להנגשה בדרך הקבועה באותן תקנות בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה כאמור על הרשות הציבורית, לפי המוקדם, ולא לפני יום התחילה.

{{ח:סעיף|36|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} המלצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}} יפורסמו לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}} לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות במשרד הרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} המועד להשלמת ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב) עד (ו)}} יהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|בתקנות נגישות לשירותי בריאות}} – המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|סעיף 19כ(ו) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מרפאה חדשה – שנה מיום התחילה; לעניין זה, ”מרפאה חדשה“ – מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות בניין חדש}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הבריאות – {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(כ)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א) עד (ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} קופת חולים – {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ה) ו־(ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} האפוטרופוס הכללי – {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} קופות החולים – {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב), (ג), (ח), (י), (יא), (יד), (טו), (טז), (יט)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20(א) עד (ד) ו־(ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} משרד הבריאות ומשרד הרווחה – {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}};
{{ח:תתת|(3)}} מסגרת דיור – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ז)}};
{{ח:תתת|(4)}} גורם אחראי להפעלת מרכז – {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}};
{{ח:תתת|(5)}} ספק שירות בבית – {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ו)}};
{{ח:תתת|(6)}} ספק מקצוע בריאות – {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} אפוטרופוס מקצועי – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ז)}} כפי שהוחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} מסגרת דיור – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א) ו־(ב)}} – השלמת הכנת המידע לראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת – {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ז)}} אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי תקנות אלה חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ח)}} מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28(א)}}, ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ט)}} גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצידם:
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}}, ולא פחות ממרכז אחד;
{{ח:תתת|(2)}} בתוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שכלל לא ייוותר ברשימות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}} מרכז שאינו מרכז נגיש:
{{ח:תתתת|(א)}} לבצע את {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(א)}} לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש;
{{ח:תתתת|(ב)}} לבצע את {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי יתרת המרכזים הלא־נגישים שברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}}.
{{ח:תת|(י)}} ספק שירות בבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}} שלקופת חולים הייתה התקשרות עימו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה – לא תחודש ההתקשרות עימו לאחר תום התקופה האמורה.

{{ח:חתימות|ט״ו בתמוז התשפ״ב (14 ביולי 2022)}}
* '''בנימין גנץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>siku7gl6l42ov1dsbuqw3rb1klzmky4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415756</id>
      <parentid>1415743</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T17:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1415753]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121030" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3572|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|סעיף 19מ(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – החוק), ולפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 20ז|סעיפים 20ז(א)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 27|ו־27(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן – הנציבות) ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סז|סעיף 19סז לחוק}}, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף השיקום“ – אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הנכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפוטרופוס“ – אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק הכשרות}} לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם אחראי להפעלת מרכז“ – מי שהוסמך להפעיל מרכז ארעי לטיפול, לפי דין או החלטת ממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הג״א“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכשרות“ – {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שיקום נכי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנה 35(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – בית חולים, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה נגישות“ – מורשה לנגישות השירות או מורשה לנגישות מתו״ס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות השירות“ – מורשה לנגישות השירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא1|בסעיף 19מא1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מתו״ס“ – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא|בסעיף 19מא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיופה כוח“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 32ב|בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות}}, לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה מידבקת מסוכנת“ – מחלה שהוכרזה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 20|סעיף 20 לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנכ״ל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת“, ”מסגרת לשירותי יום“ ו”מסגרת לשהות ממושכת“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת דיור“ – מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שירותים בתחום הבריאות – שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שירותים בתחום הרווחה – מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה רפואי אחוד“ – מתן שירותי בריאות במרפאה של קופת חולים, לכל אדם, ובכלל זה לחברי קופת חולים אחרת, לפי הוראת שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין או לפי הוראת הרשות העליונה לבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|בסעיף 19מ(א) לחוק}}, לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|באותו חוק}}, או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש״ל–1971}}, ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן“ – מרחב מוגן שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרחב מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:תתת|(2)}} אם אין בנמצא מרחב כאמור בפסקה (1) – מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג״א;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן חלופי נגיש“ – מרחב מוגן כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז ארעי לטיפול“ – מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום, כדי לספק טיפול רפואי ייחודי לרבות בדיקות, כגון: טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או לטיפול במחלה מידבקת מסוכנת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז נגיש“ – מרכז ארעי לטיפול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם}} שמחזיקים ומפעילים משרד הבריאות, או קופת חולים, לרבות מרפאה לבריאות הנפש ותחנה לבריאות המשפחה, שניתן בה שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה אחודה“ – מרפאה של קופת חולים שמספקת מענה רפואי אחוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טיפול“ – עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת שירות“ – כהגדרתה בת״י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות העליונה לבריאות“ – גוף שבראשו המנכ״ל וחברים בו קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל והמנהל הכללי של קופת החולים שבה מבוטח המספר הגדול ביותר של מבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בריאות“ – לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שנותנים במצב חירום משרד הבריאות, קופות החולים או נותני שירותים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}} ביטוח בריאות, וכן שירותי בריאות שניתנים לציבור עקב מצב החירום, לצורך התמודדות איתו או במהלכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפה פשוטה“ – לפי ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תומך בקבלת החלטות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 67ב|בסעיף 67ב לחוק הכשרות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 1“ – ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – ת״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המסגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנכים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות לפינוי ולקליטה בחירום“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות בניין חדש“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות למקום ציבורי“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות בניין חדש}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש)|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|תקנות נגישות לשירותי בריאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירותי בריאות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|2|נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור לפי תקנות אלה; לעניין זה, ”שירותים נלווים“ – שירותים שנועדו לאפשר את קבלת שירותי הבריאות, לרבות קביעת תורים, קבלת הפניות וקבלת אישורים מינהליים לביצוע פעולות רפואיות.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל האפשר בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עימה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (ב), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות ובייחוד למי שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות – אם יהיה בכך צורך, במקום – טיפול מותאם לאנשים עם מוגבלויות שונות, לפי צורכיהם הבריאותיים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמספק שירותי בריאות במצב חירום, ימשיך ויספק לאדם עם מוגבלות את התאמות הנגישות שהוא חייב בהן לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יז|סעיפים 19יז}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|ו־19כ לחוק}}, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום; אם לא ניתן לספק את אותן התאמות נגישות, יעשה ככל יכולתו להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות חלופיות לצורך השגת אותן מטרות הנגשה; ספק כאמור ייערך בעת שאינה מצב חירום כדי שיוכל לקיים תקנה זו.

{{ח:סעיף|3|מרחב מוגן במרפאה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”שטח הרצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה“ – שטח פנוי שממדיו 1.0 מטר על 1.5 מטר.
{{ח:תת|(ב)}} במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן; נוסף על כך, בכניסה למרחב המוגן יותקן שלט לזיהויו; בשלטי ההכוונה והזיהוי יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} במרפאה שמתקיימות בה תקנות הנגישות למקום ציבורי, למעט קיומה של דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יאתר מי שאחראי להפעלת המרפאה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר, לפי הקיים במרפאה, שמובילה לתוכו דרך נגישה (בתקנה זו – מרחב מוגן חלופי נגיש); אם יש במרפאה יותר ממפלס אחד שבו ניתנים שירותי בריאות לציבור, יאותר מרחב מוגן חלופי נגיש בכל מפלס.
{{ח:תת|(ד)}} ממדי הרצפה של המרחב המוגן החלופי הנגיש יכילו ככל האפשר שלוש פעמים שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה, ולא פחות מפעמיים שטח רצפה כאמור; ככל האפשר שטחי הרצפה האמורים יהיו צמודים זה לזה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא הצליח האחראי להפעלת המרפאה לאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו כאמור באותה תקנת משנה, גם לאחר שבחן את האפשרות ששטחי הרצפה לא יהיו צמודים זה לזה, יתעד את הסיבות לכך, ויאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו לפחות שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה.
{{ח:תת|(ו)}} בכל מפלס שבו אותר מרחב מוגן חלופי נגיש יהיה שלט הכוונה אחד או יותר, שמכוון את מי שנמצא באותו מפלס למרחב המוגן החלופי הנגיש במפלס זה; במרחב המוגן החלופי הנגיש יותקן שלט זיהוי שרשום בו: ”מרחב מוגן חלופי נגיש“ בליווי סמל הנגישות הבין־לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ז)}} במצב חירום בעת שיש לעבור למרחב מוגן או למרחב מוגן חלופי נגיש, יסייע איש צוות המרפאה ככל האפשר בנסיבות מצב החירום לאדם עם מוגבלות שביקש זאת או שנראה לאיש הצוות שהוא נזקק לסיוע כאמור, להגיע למרחב מוגן כאמור; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת; לעניין זה, ”פעולה נדרשת“ – מעבר למרחב מוגן, או כל פעולה אחרת להצלת חיים.
{{ח:תת|(ח)}} סייע איש צוות המרפאה לאדם עם מוגבלות לעבור למרחב מוגן חלופי נגיש כאמור בתקנת משנה (ז), יעבור איש הצוות למרחב המוגן הקיים במרפאה, אלא אם כן נשקפת לאיש הצוות סכנה גדולה יותר בעת המעבר; עם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב מוגן, יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש, כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במקרה הצורך.

{{ח:סעיף|4|תקשורת נגישה עם קופת החולים ומשרד הבריאות}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום ימשיכו לעמוד לרשות אנשים עם מוגבלות דרכי התקשורת הנגישות שמתקיימות בעת שאינה מצב חירום ליצירת קשר עם משרד הבריאות וקופת החולים, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(ב)}} במצב חירום שבו חדל אחד מהאמצעים שבהם חברי קופת חולים יוצרים איתה קשר, לפעול או להיות זמין לשימוש הציבור, וכל עוד לא חזר להיות זמין, תפרסם קופת החולים הודעה על כך לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.

{{ח:סעיף|5|מידע לציבור לעניין נגישות מרפאות}}
{{ח:תת|(א)}} מידע לציבור במצב חירום שמפרסמים קופות החולים או משרד הבריאות, לגבי מרפאותיהם בציון המרפאות הפתוחות לציבור בנסיבות מצב החירום, יכלול נוסף על מידע בדבר התאמות הנגישות שחובה לפרסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יז|סעיף 19יז}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|ו־19כ לחוק}}, גם מידע אם כל אחד מהמפורטים להלן קיים או שאינו קיים לגבי כל מרפאה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מקום חניה נגיש, ואם קיים – אם כולל מקום חניה לרכב גבוה;
{{ח:תתת|(2)}} דרך נגישה שמובילה אל הכניסה למרפאה מחניה נגישה וממדרכה ציבורית סמוכה;
{{ח:תתת|(3)}} אם קיימת דרך נגישה לפי פסקה (2) – אם השימוש בדרך נגישה זו מחייב שימוש במעלית או במעלון;
{{ח:תתת|(4)}} דרך נגישה מהכניסה למרפאה למקומות קבלת שירותי הבריאות במרפאה;
{{ח:תתת|(5)}} בית שימוש נגיש;
{{ח:תתת|(6)}} דרך נגישה מכניסה למרפאה לתוך מרחב מוגן המשרת את אותה מרפאה; אם במרפאה אין דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יצוין אם אותר מרחב מוגן חלופי נגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} וכן יצוין אם רמת המיגון שלו נמוכה מרמת המיגון של המרחב המוגן העיקרי של המרפאה.
{{ח:תת|(ב)}} אי־קיומם של אחד או יותר מהרכיבים המנויים בתקנת משנה (א), לא ימנע את הפעלתה של מרפאה במצב חירום, ואולם לפי בקשת אדם עם מוגבלות שעקב אי־קיומו של רכיב מהרכיבים האמורים נמנע ממנו במצב החירום לקבל שירות בריאות במרפאה, יפעלו משרד הבריאות או קופת החולים, לפי העניין, לספק לו שירות בריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום, או במקום אחר, לרבות בביתו או במסגרת הדיור שלו.
{{ח:תת|(ג)}} במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה, או מעבדה לביצוע בדיקות, ובייחוד מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור.
{{ח:תת|(ד)}} המידע לפי תקנה זו יפורסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.

{{ח:סעיף|6|נגישות למידע לציבור לגבי שירותי בריאות במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור במצב חירום או בעת שאינה מצב חירום, לפי העניין; לעניין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם במצב חירום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע חיוני בתחום הבריאות“ – הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לבריאותם של אנשים במצב חירום, שנועדו להציל חיים או למנוע פגיעה בגוף, כגון הוראה לציבור להגיע למרכז ארעי לטיפול, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או נבחרי ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} כחלק מפרסום מידע לציבור בקשר לשירותי בריאות במצב חירום, משרד הבריאות יפרסם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}, המלצות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בדבר הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע כדי לייעל במצב חירום את קבלת השירות; ההמלצות יכללו בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עימו למקום קבלת שירות הבריאות, ובכלל זה את האבחנות (הדיאגנוזה) של מצבו הרפואי של האדם, בדיקות רפואיות וטיפולים משמרי חיים שהוא עובר דרך קבע, התרופות שהוא צורך, מינון נתינתן ורגישות לתרופות, ומכשירים רפואיים שהוא עושה בהם שימוש והנחיות רפואיות מקדימות שנתן למיופה כוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות {{ח:הערה|&lt;s&gt;המשפטית והאפוטרופסות&lt;/s&gt;}}}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק החולה הנוטה למות|חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005}}; ההמלצות יפרטו כיצד אדם עם מוגבלות יוכל לאתר מסמכים אלה ולהפיק העתק מהם;
{{ח:תתת|(2)}} מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עימו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת;
{{ח:תתת|(3)}} מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיו המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עימו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות, כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב), אחת לשלוש שנים לפחות, לאחר היוועצות במשרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום.
{{ח:תת|(ד)}} רשות ציבורית המוסרת לציבור, במצב חירום, מידע חיוני בתחום הבריאות, תמסור לציבור בה בעת את אותו מידע גם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו־(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}.

{{ח:סעיף|7|מרפאה אחודה}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הורו שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, או הורתה הרשות העליונה לבריאות כי תפעל מרפאה אחודה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת שמרפאה שפתוחה לשירות הציבור פועלת כמרפאה אחודה, יסייע אחד מאנשי צוות המרפאה במתן השירות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות בריאות והזדהה כאדם עם מוגבלות, או שנראה לאיש הצוות שאותו אדם עם מוגבלות זקוק לסיוע; איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ובמקום בולט לעין ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור יימצא שלט; בשניהם יהיה רשום: ”סיוע לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תתת|(2)}} במקרה שאיש הצוות אינו מצליח במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו כאמור בפסקה (1) ובייחוד אם הוא חבר בקופת חולים אחרת, יפנה איש הצוות לקופת החולים של אותו אדם כדי שתסייע לאיש הצוות לספק שירות בריאות לאותו אדם; קופת החולים של אותו אדם תפעל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות לאותו אדם באותה מרפאה, או שתדאג לכך שיקבל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום את שירות הבריאות במוסד רפואי אחר או באופן אחר;
{{ח:תתת|(3)}} פרסום שמפרסמים משרד הבריאות או קופת חולים לציבור לגבי המרפאה האחודה יכלול, נוסף על הפרטים {{ח:פנימי|סעיף 5|שבתקנה 5(א)}}, גם את כל אלה, בשפה פשוטה: ציון העובדה שכל אדם וחברי כל קופות החולים יכולים לקבל שירות במרפאה, פירוט שירותי הבריאות הניתנים לציבור באותה מרפאה, כתובת המרפאה ופירוט דרכי ההגעה אליה בתחבורה ציבורית; המידע בפסקה זו ייכלל בפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3); משרד הבריאות יערוך את המידע האמור בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות שפועלות במתכונת של מרפאה אחודה, לפי יישובים, ולגבי כל מרפאה את המידע שבפסקה (3), בציון קופת החולים שמפעילה את אותה המרפאה; משרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים; משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}};
{{ח:תתת|(5)}} הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שהמרפאה שתיפתח במתכונת האמורה תהיה מרפאה שהיא נגישה לפי תקנות נגישות למקום ציבורי.
{{ח:תת|(ב)}} קופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהן לפי תקנה (א)(1) ו־(2).
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו.

{{ח:סעיף|8|מרכז לתקשורת מרחוק}}
{{ח:תת|(א)}} כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור, ימשיכו להינתן במצב חירום, לשימוש אנשים עם מוגבלות, גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר במצב חירום עם ספקים של שירותי בריאות ועם גורמי סיוע, וכדי שספקים וגורמי סיוע כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע:
{{ח:תתת|(1)}} תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנת משנה (ד);
{{ח:תתת|(3)}} תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: מסרון, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} שירותי התקשורת האמורים בתקנת משנה (א) יפעלו בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהן שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים, ויתקיימו לגביהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, יועברו בזמן אמת;
{{ח:תתת|(2)}} ההיערכות להפעלת שירותי התקשורת תביא בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום, וייבחנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי התקשורת יינתנו באמצעות אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הדרכה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך הפעלת שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובייחוד לפי פסקה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע למצבי חירום שונים כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; המסרים יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן, מתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות;
{{ח:תתת|(2)}} המידע יהיה בשפה פשוטה.
{{ח:תת|(ד)}} שירות תרגום לשפת סימנים יינתן במרכז לתקשורת מרחוק לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} לבוש המתורגמן יהיה בגוון מנוגד לרקע;
{{ח:תתת|(3)}} פלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך; אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן;
{{ח:תתת|(4)}} על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר.

{{ח:סעיף|9|נגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייעודי“ ו”תוסף מזון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת המרשמים“ – המערכת הממוחשבת של קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סם מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליח“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שקופת החולים, רוקח אחראי בבית מרקחת או בעל בית מרקחת, התקשר עימו למסירת תרופות למטופל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרופה פסיכוטרופית“ – תכשיר המכיל אחד מן החומרים הפסיכוטרופים המופיעים {{ח:חיצוני|צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם)#תוספת 4|בתוספת הרביעית לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם), התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ב)}} קופת חולים תיערך כדי שלאדם עם מוגבלות יתאפשר במצב חירום לקבל תכשיר; האמור יחול לרבות בקשר לבתי מרקחת שהיא מפעילה בעצמה או שפועלים עימה בהסדר; ההיערכות תהיה לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, ולפי כוח האדם שיעמוד לרשותה במצב חירום.
{{ח:תת|(ג)}} ההיערכות לפי תקנת משנה (ב) תכלול גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סידורים שיבטיחו ככל האפשר במצב חירום נגישות לביצוע בדיקת דם או בדיקה אחרת, שהיא תנאי לקבלת מרשם לתכשיר לאדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות, לרבות באמצעות תומך בקבלת החלטות שלו או שליח, להעביר לרופא בקופת החולים שבה הוא חבר, בקשה למרשם לתכשיר או בקשה להפניה לבדיקה שנדרשת לצורך רישום מרשם לתכשיר, באמצעי זמין שנגיש לאותו אדם ושפעיל במצב החירום, מבין כל האמצעים שבהם קופת חולים מתקשרת עם מבוטחיה כגון טלפון, יישומון, מסרון, דואר אלקטרוני, אתר האינטרנט של קופת החולים, ופקסימיליה, וכן באמצעות שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}.
{{ח:תת|(ד)}} אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, לרבות העדר גישה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, של בתי מרקחת למערכת המרשמים, רשאי המנכ״ל לאשר לקופת חולים מסוימת לפרק זמן מוגבל עד שיהיה ניתן לשוב ולעשות שימוש במערכת המרשמים, ולא יותר מ־10 ימים, לפעול כאמור בתקנת משנה (ה); אישור המנכ״ל האמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות בדף המיועד לענייני מצבי חירום ובאתר האינטרנט של הקופה שקיבלה את האישור האמור.
{{ח:תת|(ה)}} אישור כאמור בתקנת משנה (ד) יכול שיכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור להעביר מרשם של אדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, לבתי מרקחת באמצעות אמצעי דיגיטלי נפוץ שבשימוש הציבור, ובכלל זה דואר אלקטרוני, או אמצעי לשיחוח (live-chat);
{{ח:תתת|(2)}} אישור להעביר את המרשם או את העתק המרשם גם באמצעות האדם עם המוגבלות או שליח;
{{ח:תתת|(3)}} אישור להחיל את האישור לפי פסקאות (1) ו־(2) לגבי מרשם לסם מסוכן; במקרה שלא יחול אישור לפי פסקה זו, יציין באישור המנכ״ל מהן החלופות שלפיהן תנפק קופת חולים סם מסוכן לאדם עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ו)}} המנכ״ל רשאי לשוב ולהאריך את תוקפו של האישור לפי תקנת משנה (ד) לפרק זמן מוגבל שלא יעלה על עשרה ימים אם ממשיכות להתקיים הנסיבות האמורות בתקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ז)}} בתקופה שבה חל אישור לפי תקנות משנה (ד) עד (ו), יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמוסמך לפי דין לרשום מרשם רשאי להעביר לבית מרקחת את המרשם שרשם לאדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (ה);
{{ח:תתת|(2)}} בית מרקחת רשאי לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות לפי מרשם אף אם הוא העתק מרשם, לרבות תכשיר שהוא תרופה פסיכוטרופית, ובכפוף לתקנת משנה (ה)(3) – גם סם מסוכן.
{{ח:תת|(ח)}} נוסף על האמור בתקנה זו, תבצע קופת חולים את כל אלה כדי להיערך למצב חירום, ובייחוד למצב שבו אישר המנכ״ל לפעול כאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה):
{{ח:תתת|(1)}} סידורים שיאפשרו במצב חירום לכל רופא שפועל מטעם קופת חולים לרשום לאדם עם מוגבלות גם מרשם שאינו מרשם אלקטרוני שיוכל לשמש לניפוק תכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} סידורים שיאפשרו לבית מרקחת של קופת חולים או שבהסדר עימה, לנפק לחבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות תכשיר לפי מרשם שניתן כדין, אף אם אינו מרשם אלקטרוני, או שהוא העתק מרשם;
{{ח:תתת|(3)}} מתן הוראות באילו בתי מרקחת בפריסה ארצית יהיה ניתן לנפק סם מסוכן לפי העתק מרשם;
{{ח:תתת|(4)}} סידורים כדי למזער את פרק הזמן שיידרש לקופת חולים לאשר זכאות לתכשיר שנדרש לאדם עם מוגבלות לפי מרשם, אם נדרש אישור כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} סידורים כאמור בפסקה (4) למקרה שבו הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה ועקב כך חברי קופת החולים יופנו לרכוש תכשירים בבית מרקחת שמפעילה קופת חולים אחרת או שבהסדר עם קופת החולים האחרת, לפי סכומי השתתפות עצמית לחברי קופת החולים האחרת.
{{ח:תת|(ט)}} במצב חירום רשאי בית מרקחת לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות גם באמצעות שליח.
{{ח:תת|(י)}} האמור בתקנות משנה (ב) עד (ט) יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון, שהקופה מספקת לאדם עם מוגבלות.
{{ח:תת|(יא)}} קופת חולים תבצע הכנות לצורך בניית יכולת לרציפות טיפול בתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון באדם עם מוגבלות, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסגרות דיור –
{{ח:תתתת|(א)}} צמצום ככל האפשר במצב חירום של דרישה להתייצבות דיירי מסגרת דיור במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} היערכות במצב חירום לאספקה שוטפת של תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, למסגרת דיור, לרבות באמצעות הגדלת כמויות מוצרים אלה שמנופקות למסגרת בעת שאינה מצב חירום, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} סידורים הנדרשים כדי לאפשר הובלת תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, לרבות סמים מסוכנים או תכשירים הדורשים הובלה בקירור, מהמקום שבו קופות חולים מאחסנות אותם או מבית מרקחת, למקום שבו שוהה האדם עם המוגבלות במצב חירום, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(יב)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום שבו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי האמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה;
{{ח:תתת|(2)}} באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (יא)(2);
{{ח:תתת|(3)}} אם יתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו־(2) בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(יג)}} שליח שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לפי פסקה (1) להגדרה ”שליח“, יוכל לפעול לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק אם בידו תעודת חברות בקופת חולים של האדם עם המוגבלות או תעודת זהות שלו, או שמתבצע זיהוי בדרך אחרת שמפעילה קופת חולים, ולעניין מסירת תכשיר שהוא סם מסוכן – אם התקיים גם האמור {{ח:חיצוני|תקנות הסמים המסוכנים#סעיף 14|בתקנה 14(ב)(3) לתקנות הסמים המסוכנים, התש״ם–1979}}.
{{ח:תת|(יד)}} לצורך יישום תקנה זו רשאית קופת חולים ובית מרקחת לדרוש כי אדם עם מוגבלות, אפוטרופוס שלו, מיופה כוח מתמשך שלו או שליח, לפי העניין, יציג לפניהם תעודה המעידה שהאדם שלו מיועד השירות לפי תקנה זו הוא אדם עם מוגבלות; בתקנת משנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יציג“ – לרבות באמצעות משלוח העתק תעודה באחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (ג)(2);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – לרבות תעודה שהנפיקה רשות ציבורית כגון תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה, תעודת נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הנכים}}; וכן אישור שהנפיקו שירותי הרווחה ברשות מקומית, אישור שהנפיקה קופת חולים, אישור שהנפיקו כל אחד מבין אלה: ועדה המוסמכת לקבוע נכות רפואית לפי דין, רופא, בעל מקצוע בריאות, או מסגרת דיור וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(טו)}} קופת חולים תפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} את הסידורים שביצעה לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(טז)}} קופת חולים תיערך כדי שגם במצב חירום יוכל חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות, לקבל מידע באילו מבתי המרקחת שלה שפועלים יוכל לרכוש תכשירים, ובייחוד תרופות פסיכוטרופיות, סמים מסוכנים, מזון ייעודי או תוסף מזון; מידע כאמור יימצא באחד מאלה לפחות: באתר האינטרנט של קופת החולים בדף המיועד להיערכות למצבי חירום, במוקד המידע הטלפוני של הקופה, ביישומון, או בתקשורת כתובה עם מוקד המידע של הקופה, והכול אם אמצעים אלה פועלים במצב החירום.
{{ח:תת|(יז)}} בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים שקיבל כאמור את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.
{{ח:תת|(יח)}} מוסד רפואי ששחרר אדם עם מוגבלות במצב חירום מאשפוז שבמהלכו נרשם לו מרשם לתכשיר או למזון ייעודי או לתוסף מזון, שלא צרך לפני האשפוז, ינפק לאותו אדם מוצר כאמור למשך שלושה ימי עבודה לפחות שלאחר יום השחרור מאשפוז, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין, ולתקופה שיורה.
{{ח:תת|(יט)}} קופות החולים יגבשו נוהל ליישום אחריותן לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(כ)}} משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה לעניין יישום האמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(כא)}} הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם נכה בשל נכותו המוכרת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}.

{{ח:סעיף|10|שירותי בריאות לדיירים של מסגרות דיור}}
{{ח:תת|(א)}} מסגרת דיור –
{{ח:תתת|(1)}} תביא לידיעת דייריה, לרבות אפוטרופסיהם או מיופי כוח שלהם, את המלצות משרד הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}} להכנת מידע, תסביר להם את חשיבותן ותציע להם עזרה ביישום המלצות אלה; אופן מסירת המידע והתקשורת של המסגרת עם דייריה יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(2)}} ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו, סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1), יחול אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע;
{{ח:תתת|(3)}} מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מהדיירים שביקש או שהסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} מסגרת תעדכן את המידע בעבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמספק שירותים בתחום הדיור לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש}}, יביא לידיעת דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופי כוח שלו, את המלצות משרד הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}}, ויסביר לו את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות}}; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה בעת שאינה מצב חירום, תיערך כדי שלדייר שהוא אדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות במצב חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}; ההיערכות למצב חירום תהיה לכל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר תיאום עם קופות החולים – מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלת מסגרת הדיור, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה מצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת שירותי בריאות שלא ניתן לספקם במסגרת לפי פסקה (1), במרפאות הפתוחות לציבור במצב חירום, או במרכז ארעי לטיפול;
{{ח:תתת|(3)}} הפניית דייר לקבלת שירותי בריאות בבית חולים, כשאין לו אפשרות לקבל שירות בריאות שהוא זקוק לו כאמור בפסקאות (1) או (2).
{{ח:תת|(ד)}} על מסגרת דיור שהיא אחת מאלה יחולו, לגבי דייריה, גם תקנות משנה (ה) עד (ו):
{{ח:תתת|(1)}} מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה;
{{ח:תתת|(2)}} מסגרת שלפי רישיון או אישור לפי דין או לפי תנאי התקשרות, באחריותה לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, ”התקשרות“ – התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}}, ולעניין בית דיור מוגן – גם התקשרות של המסגרת עם הדייר.
{{ח:תת|(ה)}} במצב חירום שבו נזקק דייר שהוא אדם עם מוגבלות לשירות בריאות, תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי תקנת משנה (א), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת.
{{ח:תת|(ו)}} טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של מסגרת, תערוך מסגרת הדיור הכנות בשיתוף הדייר, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, בקשר למידע שבו צויד כאמור בתקנת משנה (ה), כדי להקל עליו ועל מי שייתן לו את שירות הבריאות.
{{ח:תת|(ז)}} מסגרת לדיור תגבש נוהל לגבי חובתה להיערך בנושאים המפורטים בתקנה זו; הנוהל יותאם למאפיינים של המסגרת והאנשים עם מוגבלות המתגוררים בה; המסגרת תפרסם את הנוהל לדיירי המסגרת במקום בולט לעין, ותביא לידיעתם את קיומו בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א)(1).
{{ח:תת|(ח)}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו כל אחד נוהל לדוגמה למסגרות הדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי.

{{ח:סעיף|11|מרכז ארעי נגיש לטיפול}}
{{ח:ת}} מרכז ארעי לטיפול יהיה מרכז נגיש אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ממדרכה ציבורית או משביל ציבורי הגובלים במגרש שבו המרכז, ממקום חניה נגישה וממקום חניית רכבי החירום וההצלה, שמשרתים את המרכז, תוביל דרך נגישה לכניסה נגישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} מכניסה למרכז הארעי לטיפול, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם, אם הם נדרשים במרכז:
{{ח:תתת|(א)}} לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} למקום המתנה לקבלת שירות הבריאות;
{{ח:תתת|(ג)}} לעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג שבה אדם מקבל שירות בריאות במרכז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(3)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(ה)}} לחדר או חלל מופרד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(6)}};
{{ח:תתת|(ו)}} למלתחה נגישה כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתת|(ז)}} למקלחת נגישה כאמור בפסקה (5);
{{ח:תתת|(ח)}} למרחב מוגן נגיש כאמור בפסקה (6);
{{ח:תת|(3)}} אם יש בו בית שימוש לשירות הציבור – יימצא גם בית שימוש נגיש;
{{ח:תת|(4)}} אם כחלק משירות הבריאות במרכז נדרשת פשיטת בגדים ועומדת לרשות הציבור מלתחה, תימצא במקום מלתחה נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
{{ח:תת|(5)}} אם כחלק משירות הבריאות במרכז מקבל השירות נדרש להישטף, ועומדת לרשות הציבור מקלחת, תימצא במקום מקלחת נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
{{ח:תת|(6)}} אם נדרש במרכז מרחב מוגן, ויש בו מרחב מוגן לשימוש הציבור – יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש; בפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו ”מרחב מוגן נגיש“;
{{ח:תת|(7)}} בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש, במלתחה נגישה, במקלחת נגישה ובמרחב מוגן נגיש, יתקיימו תקנות הנגישות למקום ציבורי.

{{ח:סעיף|12|התאמות נגישות חלופיות במרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:תת|(א)}} במרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(1), (2), או (7)}} לגבי דרך נגישה, יימצאו אמצעים להעברה של אדם עם מוגבלות, כדוגמת אלונקה, שניתן לעשות בהם שימוש מיידי כדי לאפשר לו להיכנס למרכז ולקבל בו את שירות הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו אחת או יותר מפסקאות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(3) עד (7)}}, יכלול התאמות נגישות חלופיות כלהלן, שימוקמו ככל האפשר כך שדרך נגישה תוביל אליהן מעמדת הטיפול:
{{ח:תתת|(1)}} אם יש במרכז בית שימוש לשימוש הציבור, אך אין בו בית שימוש נגיש – יימצא כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא קיימת במרכז מלתחה נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(4)}}, תימצא עמדת הלבשה שכוללת משטח יציב, לצידו שטח פנוי שמאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים להגיע בצמוד לצלע הגדולה של המשטח ולעבור אליו, בצורה בטוחה, ולפשוט וכן ללבוש את בגדיו;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא קיימת במרכז מקלחת נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(5)}}, יימצאו במרכז סידורים לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 10|תקנה 10(ב)(2) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}, שיאפשרו לאדם עם מוגבלות לשטוף את עצמו; המעבר מעמדת הלבשה נגישה למקום השטיפה יהיה בפרטיות גם כלפי אנשי צוות המרכז;
{{ח:תתת|(4)}} אם נדרש קיומו של מרחב מוגן, ואין במרכז מרחב מוגן שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה, יאותר במרכז מרחב מוגן חלופי נגיש ותחול {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בכל אחד מהסידורים בתקנות משנה (ב)(1) עד (3) יימצאו סידורים לשמירה על פרטיות האדם שעושה בהם שימוש, גם כלפי צוות המרכז, כגון פרגוד או מחיצה.

{{ח:סעיף|13|הוראות לעניין מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} בכל מרכז ארעי לטיפול יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכניסות וביציאות של מרכז ארעי לטיפול יוצבו, בעת שהוא פתוח לציבור במצב חירום, שלטי זיהוי ובהם המילים: ”כניסה“ או ”יציאה“, לפי העניין; בשלטים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(2)}} אם יש בו עמדת שירות – תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או עם אמצעי עזר בניידות אחר, נגישות לקבל שירות בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות תהיה נגישה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 18|תקנה 18(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 19|או 19(ב) לתקנות נגישות לשירות}}, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} בעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לצד עמדת הטיפול יימצא שטח פנוי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת״י 1918 חלק 1 (סעיף 2.7.4);
{{ח:תתת|(ב)}} אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או נעזר באמצעי עזר לניידות יוכל לקבל את הטיפול כשהוא יושב בכיסא הגלגלים או נעזר באמצעי העזר, באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, לפי העניין; אם לא מתאפשר לאדם עם המוגבלות כאמור לקבל כך את הטיפול, יימצא במרכז, לפי מטרות הטיפול והאופן שבו הוא ניתן לציבור, אחד מהסידורים האלה, שיאפשר לאדם עם המוגבלות לקבל את הטיפול בדומה לכלל הציבור ובצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתתת|(1)}} צוות שיסייע לאדם לעבור לעמדת טיפול לפי רצונו וצרכיו של האדם;
{{ח:תתתת|(2)}} כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
{{ח:תתתת|(3)}} משטח בעמדת הטיפול כגון אלונקת רחצה;
{{ח:תתת|(ג)}} אם הציבור מקבל את הטיפול בעמדת הטיפול תוך שמירה על פרטיותו, יימצאו בה אמצעים שישמרו גם על פרטיותו של אדם עם מוגבלות המקבל את הטיפול;
{{ח:תתת|(ד)}} בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), אם במרכז ארעי לטיפול יש עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד ועצמאי – לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות (בפסקת משנה זו – עמדת טיפול נגישה), ויתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תכנון וייצור עמדת הטיפול יתבססו על הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}} שחלות על העניין, ולפי העניין גם על הוראות ת״י 1918 על חלקיו השונים;
{{ח:תתתת|(2)}} מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד משלבי תכנון העמדה וייצורה, כי עמדת הטיפול היא עמדת טיפול נגישה; ואולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון העמדה ובייצורה, או עקב נסיבות מצב החירום, מצא המורשה כי העמדה אינה עמדת טיפול נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם העמדה אינה נגישה וכיצד יש להתאים את אופן מתן השירות כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור, ומתן השירות יותאם כאמור;
{{ח:תת|(4)}} צוות המרכז יעזור לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו או אם ראה כי סיוע כאמור נדרש בכל הנוגע לקבלת שירות הבריאות, ובכלל זה, בין השאר, העברתו לעמדת טיפול, העברתו לכיסא שירותים, פשיטת בגדיו ולבישתם, העברתו למשטח בעמדת הטיפול, שטיפתו, והעברתו חזרה לאמצעי עזר לניידות;
{{ח:תת|(5)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, צוות המרכז ילווה אותו במהלך שהייתו במרכז ארעי לטיפול, לרבות לצורך התמצאות והשגחה, יסייע לו לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, הקראת מסמכים וכיוצא באלה, ויסייע בתקשורת עימו ככל הנדרש, תוך שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, ובאמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:תת|(6)}} אם במרכז פועל מתחם שמשמש למענה לנפגעי דחק או אם המרכז כולל חלל שמתקהלים בו אנשים כגון אזור המתנה, יהיה במתחם או במרכז כאמור, לפי העניין, חדר שבפתחו דלת או חלל מופרד מסביבתו כגון באמצעות פרגוד, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו; בחדר או בחלל כאמור יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(ב)}} לצד החדר או החלל האמור יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות“ ויופיע לצידו סמל הנגישות הבין־לאומי;
{{ח:תתת|(ג)}} החדר או החלל האמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן לשימוש הציבור אם קיים במרכז;
{{ח:תת|(7)}} במרכז ארעי לטיפול יימצאו שני כיסאות גלגלים לפחות לשימוש אנשים עם מוגבלות שיגיעו למרכז; פסקה זו לא תחול לגבי מרכז ארעי לטיפול שמשמש לבדיקה או לטיפול במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת.

{{ח:סעיף|14|אחריות לנגישות של מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:תת|(א)}} מרכז ארעי לטיפול שיאושר לאחר יום התחילה יהיה מרכז נגיש שמתקיימים בו תנאי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, אלא אם כן אף על פי שהגורם האחראי עשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש כאמור שעומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הגורם האחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול יבחן לגבי כל מרכז שאיתר עד ערב יום התחילה, את העמידה בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי מסמכים שסיפק החייב בהנגשת המקום הציבורי שאותר לשמש כמרכז ארעי לטיפול, שמשמשים חייב כאמור לצורך חובותיו לפי תקנות הנגישות למקום ציבורי או לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(2)}} לפי אישור מורשה נגישות.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הגורם האחראי להפעלת מרכז, לאחר בחינה כאמור בתקנת משנה (ב), כי המרכז אינו נגיש – יחליף אותו במקום שמתקיימת בו {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, אלא אם כן אף על פי שעשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש שגם עומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
{{ח:תת|(ד)}} הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שאושרו מיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא מרכז נגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} או לא, וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|15|התאמת נהלים להפעלת מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} גורם אחראי להפעלת מרכז יתאים את נהליו לאיתור, אישור והפעלה של מרכז ארעי לטיפול לצורך יישום תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת תוצאות אלה בהליך מתן שירות הבריאות לציבור:
{{ח:תת|(1)}} זיהוי מוקדם, אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של צרכים וקשיים של אדם עם מוגבלות שהגיע למרכז ארעי לטיפול, בייחוד אם אינו מרכז נגיש, כדי שצוות המרכז יוכל להתאים בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, את שירות הבריאות שיינתן לו;
{{ח:תת|(2)}} זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של ציוד עזר אישי חיוני שהגיע עם אותו אדם, ועלול להיפגע עקב שירות הבריאות שיעבור אותו אדם, תיעודו לצורך מציאת חלופות לאחר קבלת שירות הבריאות אם ייפגע או יאבד, ואפסונו באופן זמני עד שאותו אדם יסיים את קבלת שירות הבריאות;
{{ח:תת|(3)}} זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של חיית שירות כדי לאפשר לה לשהות בסמוך לאדם ששוהה במרכז, אם אפשר בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תת|(4)}} בחינת חלופות שקיימות בנסיבות מצב החירום, להתאמת שירות הבריאות כדי להימנע מפגיעה בחיית שירות ומגרימת נזק לציוד עזר אישי כאמור.

{{ח:סעיף|16|העברה ממרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} גורם אחראי להפעלת מרכז אחראי להעברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאין אפשרות לספק לו שירות בריאות במרכז ארעי לטיפול, למקום אחר שבו יהיה ניתן לספק לו את שירות הבריאות בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, ובלבד שהסכים לכך, והכול בהתחשב בדחיפות במתן שירות הבריאות לאותו אדם; בתקנה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אין אפשרות לספק“ – העדר אפשרות לספק את שירות הבריאות על אף ביצוע התאמות נגישות באופן מתן שירות הבריאות כדי להתאימו למוגבלותו של אדם עם מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכים לכך“ – האדם, אפוטרופסו או מיופה כוחו, לפי העניין, ואם לא היה ניתן לאתרם באופן מיידי – לפי החלטת הגורם האחראי על הפעלת המרכז הארעי לטיפול.

{{ח:סעיף|17|מידע נגיש לציבור ששוהה במרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 6|מתקנה 6}}, גורם אחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול ידאג כי במרכז ארעי לטיפול יימצא מידע גם בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידע על המרכז והשירות שיינתן בו באופן שמבהיר בצורה ברורה ותמציתית את השלבים בתהליך קבלת שירות הבריאות, לפי סדר הפעולות של קבלתו, בליווי תמונות, מה על אדם שמקבל שירות בריאות במרכז לבצע, היכן ומתי, וציון השלבים שעלולים להיות מלווים בכאב או באי־נוחות; הכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; מידע לפי פסקה זו יהיה זמין גם במרכז עם פתיחתו;
{{ח:תתת|(2)}} התאמות הנגישות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות שיש במרכז;
{{ח:תתת|(3)}} מידע על ההיערכות הנדרשת שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר לו לקבל שירות בריאות במרכז בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתת|(4)}} צעדים שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה באמצעי עזר אישי ובחיית שירות שעלולה להתרחש עקב שירות הבריאות שיינתן במרכז, כגון עקב שטיפה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מרכז ארעי לטיפול, יהיה גם בשפה פשוטה.
{{ח:תת|(ג)}} במרכז ארעי לטיפול יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות לשימוש על משטח קשיח שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמרכז, לרבות מידע בשלט אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} נמסר מידע לציבור ששוהה במרכז באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית.

{{ח:סעיף|18|סייג לעניין הפעלת מרכז ארעי לטיפול}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11 עד 17}} לא ימנע את הפעלתו של מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימות בו הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

{{ח:סעיף|19|מלווה וחיית שירות, ציוד עזר}}
{{ח:תת|(א)}} אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13(5) ו־(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר.

{{ח:סעיף|20|רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
{{ח:תת|(ב)}} היערכות זו תכלול גם את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיהם וכוח האדם שיעמוד לרשותם בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, ”שירות בריאות בבית“ – לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות;
{{ח:תתת|(2)}} הסידורים האמורים בפסקה (1) יעסקו גם באפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבמצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יעסקו גם בהדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק;
{{ח:תתת|(3)}} ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תעסוק גם בחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן במצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות בכוחות הצלה, ברשות המקומית ובמשרד הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} קופת חולים ומי שהתקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו – ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם המוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בייחוד למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} קופת החולים תורה על סדר הקדימויות ליצירת קשר עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו במצב חירום.
{{ח:תת|(ד)}} במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו.
{{ח:תת|(ה)}} קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל.
{{ח:תת|(ו)}} ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל.
{{ח:תת|(ז)}} ספק שירות בבית שעימו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו – ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עימו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש.
{{ח:תת|(ח)}} קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור.

{{ח:סעיף|21|היערכות לטיפול מרחוק}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו;
{{ח:תתת|(4)}} מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום.
{{ח:תת|(ד)}} ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין ולתקופה שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקצוע בריאות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות}} מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי.

{{ח:סעיף|22|היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הבריאות יגבש נוהל בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 3 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, במצב חירום (בתקנה זו – מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק האמור}}, והזקוקים להם, בייחוד לנוכח מצב החירום.
{{ח:תת|(ב)}} בנוהל יפורטו אלה לפחות, והדרכים לביצועם:
{{ח:תתת|(1)}} בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת פעילות מיוחדת לאספקת המכשיר, במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו;
{{ח:תתת|(3)}} אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו – ספק מכשירי שיקום).
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים}} זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, ולעניין ספקי מכשירי השיקום.

{{ח:סעיף|23|פרסום ומידע נגיש – כללי}}
{{ח:תת|(א)}} על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שמוסרת לציבור רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה מצב חירום, יחולו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|תקנות 29}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 33|33(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|ו־35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה במצב חירום, יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמפעיל מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים במצב חירום.

{{ח:סעיף|24|אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”אדם“ ו”אפוטרופוס מקצועי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)#סעיף 17|בתקנה 17 לתקנות המסגרות}}.
{{ח:תת|(ב)}} אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א) עד (ז)}}; על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה;
{{ח:תתת|(2)}} אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א), (ד) עד (ו)}}, ולגבי אפוטרופוס מקצועי – גם {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ז)}}; לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}} יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ג)}} –
{{ח:תתת|(1)}} דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1);
{{ח:תתת|(2)}} נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|25|חומרי הדרכה ולימוד עצמי}}
{{ח:ת}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות יכינו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למי שמספקים שירותי בריאות במוסד רפואי, במצבי חירום, לעניין אספקת שירות יעיל, בטיחותי ומכובד בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאלה מהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שמי שמספק שירות בריאות יוכל לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור, כהכנה למצב חירום ובמהלכו, באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, קצרים ותמציתיים; כל אחד מהמשרדים יפיץ עם תחילתו של מצב חירום, ואם אפשר עוד בטרם החל, את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מי שמספקים שירותי בריאות שונים במוסד רפואי; כל אחד מהמשרדים האמורים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום.

{{ח:סעיף|26|הדרכה}}
{{ח:תת|(א)}} במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות המרפאה“ – לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות;
{{ח:תתת|(3)}} אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות;
{{ח:תתת|(5)}} הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

{{ח:סעיף|27|תרגול}}
{{ח:ת}} תרגילים שמבצעים משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24}} וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום, יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת, ישולבו, לפי היקף התרגיל, אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצורכיהם, ובלבד שבכל תרגיל ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות מאלה שבתרגיל שקדם לו; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו ככל האפשר אנשים עם מוגבלות.

{{ח:סעיף|28|פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה, יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ונוסף על כך נהלים אלה יהיו זמינים במשרדו בעת שהוא פתוח לציבור; הפרסום ייעשה בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאמות הנגישות למידע כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש מפרסם הנוהל;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות אתר האינטרנט של מפרסם הנוהל, אם קיים.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנה זו יהיה נגיש על פי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}} החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|29|פעולה לפי נוהל במצב חירום}}
{{ח:ת}} מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל.

{{ח:סעיף|30|ביצוע לפי תקן}}
{{ח:ת}} אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}}, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; יראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, ”מועד ביצוע התאמת הנגישות“ – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.

{{ח:סעיף|31|עיגול תוצאות חישוב}}
{{ח:ת}} מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה.

{{ח:סעיף|32|זמינות והצגת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב לשמור העתק עדכני שלהם שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך.

{{ח:סעיף|33|תחזוקה ונגישות זמנית חלופית}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ואף על פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

{{ח:סעיף|34|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|35|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) עד (ו), שלושה חודשים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(יז) ו־(יח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א), (ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} – שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ד) עד (ז) ו־(יב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)(1)}} – 12 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנות 10(ד) עד (ו)}} – 18 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}} לעניין תחולת {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|תקנה 5(ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}, על רשות ציבורית המוסרת לציבור במצב חירום מידע חיוני בתחום הבריאות, החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23(א)}} לגבי החלת כל אחת מתקנות נגישות לשירות הנזכרות בה, החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה להנגשה בדרך הקבועה באותן תקנות בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה כאמור על הרשות הציבורית, לפי המוקדם, ולא לפני יום התחילה.

{{ח:סעיף|36|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} המלצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}} יפורסמו לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}} לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות במשרד הרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} המועד להשלמת ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב) עד (ו)}} יהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|בתקנות נגישות לשירותי בריאות}} – המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|סעיף 19כ(ו) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מרפאה חדשה – שנה מיום התחילה; לעניין זה, ”מרפאה חדשה“ – מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות בניין חדש}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הבריאות – {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(כ)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א) עד (ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} קופת חולים – {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ה) ו־(ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} האפוטרופוס הכללי – {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} קופות החולים – {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב), (ג), (ח), (י), (יא), (יד), (טו), (טז), (יט)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20(א) עד (ד) ו־(ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} משרד הבריאות ומשרד הרווחה – {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}};
{{ח:תתת|(3)}} מסגרת דיור – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ז)}};
{{ח:תתת|(4)}} גורם אחראי להפעלת מרכז – {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}};
{{ח:תתת|(5)}} ספק שירות בבית – {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ו)}};
{{ח:תתת|(6)}} ספק מקצוע בריאות – {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} אפוטרופוס מקצועי – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ז)}} כפי שהוחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} מסגרת דיור – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א) ו־(ב)}} – השלמת הכנת המידע לראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת – {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ז)}} אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי תקנות אלה חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ח)}} מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28(א)}}, ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ט)}} גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצידם:
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}}, ולא פחות ממרכז אחד;
{{ח:תתת|(2)}} בתוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שכלל לא ייוותר ברשימות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}} מרכז שאינו מרכז נגיש:
{{ח:תתתת|(א)}} לבצע את {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(א)}} לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש;
{{ח:תתתת|(ב)}} לבצע את {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי יתרת המרכזים הלא־נגישים שברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}}.
{{ח:תת|(י)}} ספק שירות בבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}} שלקופת חולים הייתה התקשרות עימו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה – לא תחודש ההתקשרות עימו לאחר תום התקופה האמורה.

{{ח:חתימות|ט״ו בתמוז התשפ״ב (14 ביולי 2022)}}
* '''בנימין גנץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>j3fg33j8hwr9v2squd7se9flc9mwiiu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469644</id>
    <revision>
      <id>1415706</id>
      <parentid>1415694</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:06:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21326" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס&quot;ז-2006
&lt;שם אחר&gt; תקנות התכנון והבנייה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס&quot;ז-2006

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ז, 139|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)|6525)); ((תשע&quot;ז, 122|תיקון|7726)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 119ו(ב)]] [[+|ו-265]] [[=החוק|לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), [[+|וסעיף 26(ב)]] [[=חוק הגז הטבעי|לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק הגז הטבעי), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אחראי לביקורת&quot; - אחראי לביקורת על ביצוע העבודה;
:- &quot;אחראי להקמת מיתקן גז&quot; - מי שבעל הרישיון או צרכן גז טבעי מינה לאחראי להקמת מיתקן הגז;
:- &quot;בעל היתר&quot; - מי שעל שמו הוצא היתר;
:- &quot;בעל נכס&quot; - בעל זכות במקרקעין כמשמעותו [[בתקנה 36(ו) לתקנות רישוי בנייה]];
:- &quot;בקשה להיתר&quot; - בקשה להיתר להקמת מיתקן גז הערוכה לפי תקנות אלה, לרבות נספחיה;
:- &quot;גז טבעי&quot; - כהגדרתו [[בחוק משק הגז הטבעי]];
:- &quot;המבקש&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;היתר&quot; - היתר לפי [[סעיף 145 לחוק התכנון והבניה]];
:- &quot;מהנדס&quot; - מהנדס הוועדה המקומית כמשמעו [[בסעיף 20 לחוק התכנון והבניה]];
:- &quot;חוק הגז בטיחות ורישוי&quot; - [[=חוק הגז בטיחות ורישוי|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]];
:- &quot;מיתקן גז&quot; - מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד כמשמעותו [[בסעיף 26 לחוק הגז הטבעי]] ועד מונה הצרכן;
:- &quot;מיתקן גז לצריכה עצמית&quot; - מיתקן גז לצריכה של צרכן הגז המחבר בין מונה כמשמעו [[בסעיף 37(א) לחוק הגז הטבעי]] לבין מיתקנים בחצריו של הצרכן;
:- &quot;מנהל עבודה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפה מצבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפת איתור עבודה&quot; - כמשמעה [[בתקנה 7]];
:- &quot;מיתקני תשתית&quot; - דרכים ומסילות ברזל לסוגיהן, קווי תשתית ובכלל זה קווי חשמל, קווי גז פחמימני מעובה, כימיקלים ודלק לסוגיהם, חומרים מסוכנים, קווי תקשורת, קווי מים, קווי ביוב וניקוז ומיתקנים המשרתים אותם;
:- &quot;מפת מדידה&quot; - מפת מדידה להיתר כמשמעותה [[בתקנות רישוי בנייה]];
:- &quot;מפרט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מתכנן מחוז&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מתכנן מיתקן גז&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס&quot; - הנכס שלגביו, מבוקש או ניתן היתר;
:- &quot;עבודה&quot; - עבודה בנכס או השימוש בו הטעונים היתר;
:- &quot;עורך הבקשה&quot; - מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות אלה [[ובטופס 1 לתוספת]];
:- &quot;צרכן גז טבעי&quot; - כמשמעותו [[בחוק משק הגז הטבעי]];
:- &quot;רשות הרישוי&quot; - רשות הרישוי המקומית כמשמעותה [[בסעיף 30 לחוק התכנון והבניה]];
:- &quot;שירות התגוננות אזרחית&quot; - כמשמעה [[בסעיף 2 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;תכנית&quot; - כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה]] וכן תכנית עבודה כהגדרתה [[בסעיף 25(א) לחוק הגז הטבעי]];
:- &quot;תכנית בניה&quot; - כמשמעותה [[בתקנה 8]];
:- &quot;תכנית הנדסית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות בקשה להיתר&quot; - [[=תקנות בקשה להיתר|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;תקנות המהנדסים&quot; - [[=תקנות המהנדסים|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;תקנות רישוי בנייה&quot; - [[=תקנות רישוי בנייה|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע&quot;ו-2016]].

@ 2. תחולת [[תקנות רישוי בנייה]] (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) [[תקנות רישוי בניי]]ה לא יחולו על הקמה של מיתקן גז, אלא אם כן הוחלו במפורש בתקנות אלה.
: (ב) לכל מונח שלא הוגדר בתקנות אלה, תהיה המשמעות שיש לו [[בתקנות רישוי בנייה]] זולת אם משתמע אחרת.

@ 3. הגשת הבקשה להיתר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי בידי אחד מאלה:
:: (1) מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לצורך זה;
:: (2) בעל רישיון כהגדרתו [[בחוק הגז הטבעי]];
:: (3) צרכן גז טבעי לגבי מיתקן גז לצריכה עצמית.
: (ב) בקשה להיתר תוגש לפי [[טופס 1 בתוספת]].
: (ג) על הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (ב) יחתמו אלה:
:: (1) המבקש;
:: (2) עורך הבקשה;
:: (3) מתכנן מיתקן גז;
:: (3א) מתכנן שלד הבניין, אם ישנו, למעט לעניין קו גז תת-קרקעי;
:: (4) האחראי להקמת מיתקן גז;
:: (5) בעל הנכס, אלא אם כן נשלחה הודעה כאמור [[בתקנה 3א(א)]];
:: (6) האחראי לביקורת.
: (ד) חתימותיהם של האחראי להקמת מיתקן גז ושל האחראי לביקורת כאמור בתקנת משנה (ג)(4) ו-(6), יכול שיימסרו לרשות הרישוי לאחר הגשת בקשה להיתר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה נושא ההיתר.

@ 3א. בקשה להיתר שלא נחתמה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על בקשה להיתר שלא נחתמה בידי בעל נכס יחולו הוראות אלה:
:: (1) מבקש ההיתר ימציא הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר לבעלי הנכס, ויגיש לרשות הרישוי הוכחות על המצאת ההודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר לבעלי הנכס;
:: (2) בהודעה בדבר הגשת בקשה להיתר, יצוינו התכנית שמכוחה הוגשה הבקשה ומשרדי רשות הרישוי שבהם ניתן לעיין בבקשה, ויצורף לה צילום אוויר בקנה מידה 1:1,000 של אותו הנכס, אשר סומנו עליו מיקומו של מיתקן גז, רצועת צינור ותחום המגבלות הנובעות מהם;
:: (3) בהעדר מענו של בעל נכס, על המבקש לצרף תצהיר שיפרט בו כי מענו של בעל הנכס אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; המבקש יפרסם את דבר הגשת הבקשה להיתר בעיתון יומי לפי הוראות [[סעיף 1א לחוק]] ויצרף את עותק הפרסום לבקשה להיתר.
: (ב) בתקנה זו, &quot;בעל נכס&quot; - לרבות בעל מיתקן תשתית, אם מיתקן התשתית מצוי בתחום הבקשה, ומיקום המיתקן סומן במפרט שאושר לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]].

@ 3ב. התנגדות לבקשה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מי שקיבל הודעה לפי [[תקנה 3א(א)]] רשאי להגיש לרשות הרישוי התנגדות לבקשה להיתר בתוך 20 ימים מיום שהומצאה לו הודעה על הגשתה או מיום הפרסום האמור [[בתקנה 3א(א)(3)]], לפי המאוחר.
: (ב) החלטת רשות הרישוי בהתנגדות תתקבל על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות [[החוק]], התקנות שלפיו והתכניות החלות על הנכס.
: (ג) רשות הרישוי תשלח למתנגד ולמבקש הודעה בדבר החלטתה.
: (ד) החליטה רשות הרישוי לדחות את ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א), לא תיתן את ההיתר אלא לאחר שחלפו 30 ימים מיום משלוח ההודעה למתנגד ולמבקש, כאמור בתקנת משנה (ג).

@ 3ג. סייג לעניין מועד מתן ההיתר (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא יינתן היתר שחלה עליו [[תקנה 3א]] אלא לאחר תום 25 ימים מיום שהומצאה הודעה בדבר הגשת הבקשה כאמור בתקנה האמורה.

@ 4. עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה (תיקון: תשע&quot;ז)
: עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה יהיו כאמור [[+|בתקנות 27]] [[+|ו-28]] [[#פרק יא|וחלק י&quot;א לתקנות רישוי בנייה]], [[והתקנות האמורות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הבקשה להיתר.

@ 5. נספחים לבקשת היתר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) לבקשה להיתר יצורפו נספחים אלה:
:: (1) מפת מדידה;
:: (2) מפת איתור העבודה;
:: (3) תשריט סכמתי של מיתקן הגז;
:: (4) תכניות בניה;
:: (5) לבקשה להיתר, למעט היתר למיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו [[בסעיף 8ב לחוק הגז בטיחות ורישוי]] - מפרט שאושר לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]].
: (ב) הנספחים האמורים בתקנת משנה (א) ייחתמו בידי המבקש, עורך הבקשה ומתכנן מיתקן גז.
: (ג) במיתקן גז שלא סומן בתכנית עבודה יכלול המפרט לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]] סימון מפורט של מיקום מיתקן הגז.

@ 6. (תיקון: תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 7. מפת איתור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מפת האיתור תיערך בקנה המידה של מפת המדידה ויצוינו בה הפרטים המפורטים להלן, בין הנמצאים בנכס ובין שמבקשים להקימם במסגרת הבקשה:
:: (1) בניינים ודרכי הגישה אליהם;
:: (2) מיתקן גז לרבות המגבלות הנובעות ממנו;
:: (3) דרכי הגישה למיתקן הגז;
:: (4) כניסות ויציאות של מיתקן גז;
:: (5) חצרות, מקומות חניה ומפלסיהם;
:: (6) קווי אספקת מים, קידוחי מים ואזורי מגן כהגדרתם [[בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ&quot;ה-1995]];
:: (7) כל מיתקני התשתית הנמצאים בתחום הבקשה, לרבות מיתקני תשתית שטרם הוקמו אך אושרו בתכנית לפי [[החוק]];
:: (8) ארובה וגובהה;
:: (9) גדרות;
:: (10) תיאור התנאים הפיסיים של השטח שבתחום הבקשה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(7), פנה עורך הבקשה לבעל מיתקן תשתית בבקשה לקבל מידע לפי תקנת המשנה האמורה לעניין מיתקני תשתית שאין לגביהם פרטים בתכנית, ולא קיבל את תגובתו, לא תחול עליו החובה לציין מידע כאמור במפת איתור העבודה, ובלבד שפנייה כאמור תהיה לכתובת הגוף הרשומה אצל רשם החברות, ולעניין גוף שאינו נדרש לפי דין לרישום ברשם החברות - למשרדיו הראשיים; עורך הבקשה יציין בבקשה כי פנה לבעלי מיתקני תשתית כאמור ולא קיבל את תגובתם.

@ 8. תכניות בניה
: תכניות בניה ייערכו בקנה מידה 1:250 ויכללו את תכניות התנוחה והחתכים של מיתקן הגז.

@ 9. חזית לצד הרחוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: לבקשת המהנדס רשאית רשות הרישוי לדרוש כי תכנית בנייה של חזית בניין לצד הרחוב שלאורכו מוקם מיתקן הגז, תיערך כאמור [[#תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(ג) לתוספת לתקנות רישוי בנייה]], והוראות [[-#תוספת 1 פרט 2|הפרט האמור]] יחולו על הבקשה להיתר, בשינויים המחויבים.

@ 10. אופן הגשת נספחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: הגשת הנספחים לבקשה להיתר, תיעשה לפי [[#תוספת 1|התוספת לתקנות רישוי בנייה]], [[והתוספת האמורה]] תחול על הבקשה להיתר, בשינויים ובהתאמות המחויבים לצורך תכנון מיתקן גז, כפי שיורה המהנדס.

@ 11. נספחים שונים להבהרת הבקשה
: המבקש יגיש לרשות הרישוי, לפי בקשתה בכתב, נספחים נוספים הדרושים, לדעתה, להבהרת הבקשה להיתר או לבדיקתה.

@ 12. נספחים במספר ובקנה מידה שונים (תיקון: תשע&quot;ז)
: ראה מהנדס הוועדה כי תנאי השטח או מיתקן הגז מחייבים זאת, רשאי הוא, ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))מנימוקים מיוחדים שיירשמו -
: (1) להתיר הגשת נספחים לבקשה במספר ובקנה מידה שונים מהקבוע בתקנות אלה;
: (2) להוסיף או לגרוע מהפרטים הנדרשים בכל אחד מהנספחים וכן מהנספחים עצמם.

@ 13. (תיקון: תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 14. מתן היתר ותנאיו (תיקון: תשע&quot;ז)
: רשות רישוי רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטל מתן היתר עקב מתן פרטים בלתי נכונים, וכן להתנות בו תנאים לצורך המיתקן או להקמתו, בין השאר, בענינים אלה:
: (1) חומרי בניה לביצוע העבודה ודליקותם של חומרים אלה;
: (2) מראהו החיצוני של מיתקן הגז המוצע והתאמתו לסביבתו;
: (3) מילויים וחפירות;
: (4) התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב הנוף והסביבה;
: (5) עבודות פיתוח מסביב למיתקן הגז המוצע הנדרשות לצורך המיתקן או להקמתו, כמפורט להלן:
:: (א) סלילת מדרכות ושבילים, בניית קירות תומכים וגדרות;
:: (ב) נטיעת עצים וצמחים מסוימים ושמירה על עצים וצמחים מסוימים שבנמצא;
: (6) הריסתו של בנין, כולו או חלקו, שיש לו קשר עם העבודה המבוצעת;
: (7) מערכות תאורה, ביוב וניקוז, אספקת מים, צנרת חומרים מסוכנים, טלפון, חשמל, גז, מיתקנים לאצירת אשפה ואמצעי בטיחות אש והצלה כהגדרתם [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
: (8) (((נמחקה);))
: (9) נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור הרחב ולהגנת העובדים במיתקן הגז במהלך הבניה ולאחריה;
: (10) מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית;
: (11) נקיטת אמצעים למניעת הנחת חומרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית במהלך העבודה ולסילוקם מסביבת הנכס לאחר השלמתה, וכן תנאים לפינוי פסולת בנין במהלך העבודה ובסיומה והשבת השטח לקדמותו.

@ 14א. הודעה מגוף בודק (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא יינתן היתר לפי תקנות אלה להקמת מיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו [[בסעיף 8ב בחוק הגז בטיחות ורישוי]], אלא אם כן הוגשה לרשות הרישוי הודעה בכתב מאת גוף בודק כמשמעותו [[בחוק הגז בטיחות ורישוי]], כי המיתקן המתואר בבקשה להיתר תואם את הנדרש על פי תקן כהגדרתו [[בסעיף האמור]], לשלב התכנון.

@ 15. היתר ועותקיו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היתר ייערך לפי [[טופס 2 שבתוספת]] וייחתם בידי רשות הרישוי.
: (ב) להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי רשות הרישוי.
: (ג) עותקים של ההיתר יישמרו במשרדי הוועדה המקומית ויהיו פתוחים לעיון הציבור; עותק נוסף של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג לאדם שהרשה לכך מתכנן המחוז, המהנדס, רשות הבריאות, שירות ההתגוננות האזרחית, שוטר, או כבאי, לפי בקשתו.
: (ד) (((בוטלה).))

@ 16. תחולת [[התוספת השניה לתקנות בקשה להיתר]]
: (א) היתר להקמת מיתקן גז יינתן בהתאם להוראות המפורטות [[בתוספת שניה לתקנות בקשה להיתר]] וכל היתר להקמת מיתקן גז כאמור יותנה בכך שהעבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות, בשינויים המחויבים, כפי שיאשר המהנדס, לאחר שמצא כי השינוי דרוש להקמת מיתקן הגז ואין בו פגיעה בבטיחות.
: (ב) מתן היתר להקמת מיתקן גז לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך הבקשה, ממתכנן מיתקן גז, מהאחראי להקמת מיתקן גז ומהאחראי לביקורת, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי-קיום ההוראות המפורטות [[בתוספת השניה לתקנות בקשה להיתר]], בשינויים שאישר המהנדס, לפי תקנת משנה (א).

@ 17. אגרות
: בעד מתן היתר להקמת מיתקן גז ישולמו לרשות הרישוי האגרות המפורטות [[בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].

@ 18. תוקפו של היתר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תוקפו של היתר להקמת מיתקן גז הוא שלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לחמש שנים, אם שוכנעה כי היקפו או מורכבותו של ההיתר מחייבים זאת.
: (ב) החלטת רשות הרישוי בענין היתר תיחשב כבטלה בתום שנתיים מהיום שבו נמסרה למבקש הודעה על אישור הבקשה אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר.
: (ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם העבודה הופסקה לתקופה העולה על שנה.
: (ד) הוחל בעבודה לפי ההיתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של ההיתר, תחדש רשות הרישוי את ההיתר על פי בקשת בעל היתר, מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לענין זה, בתנאי שאין מניעה בדין לחדשו.
: (ה) לא הוחל בעבודה בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר - בטל ההיתר, אך רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה, ולפי בקשת בעל ההיתר, המדינה או מי מטעמה, לחדשו.
: (ו) תוקפו של היתר מחודש לפי תקנת משנה (ד) או (ה) הוא לשנה.
: (ז) לא יחודש היתר יותר מפעמיים אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי שאופייה המיוחד של הבניה מחייב חידוש נוסף להיתר.

@ 19. תעודת גמר (תיקון: תשע&quot;ז)
: [[#פרק ט|חלק ט' לתקנות רישוי בנייה]] יחול על בקשה להיתר, בשינויים המחויבים; בקשה לתעודת גמר ותעודת גמר ייערכו לפי [[$ תוספת|טפסים 3]] [[טופס 4 תוספת|ו-4 שבתוספת]], בהתאמה.

== תוספת ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' בקשה להיתר להקמת מיתקן גז ((([[תקנה 3(ב)]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; (תיקון: תשע&quot;ז) : '''טופס 2:''' היתר ((([[תקנה 15(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' בקשה לתעודת גמר ((([[תקנה 19]])))
@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : '''טופס 4:''' תעודת גמר ((([[תקנה 19]])))

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט באב התשס&quot;ו (13 באוגוסט 2006)
&lt;חתימה&gt; רוני בר-און שר הפנים</text>
      <sha1>jtc13162n7i2i0s8uvv8pqur9gn9cww</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469645</id>
    <revision>
      <id>1415696</id>
      <timestamp>2022-07-28T12:41:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10307" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972
=== צו בדבר סיווג מבוטחים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|2885)); ((תשל&quot;ז, 741|תיקון|3652)); ((תשמ&quot;א, 381|תיקון|4197)), ((812|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4220)); ((תשמ&quot;ב, 1415|תיקון|4390)); ((תשמ&quot;ט, 1173|תיקון|5206)); ((תשנ&quot;ה, 5|תיקון|5624)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון|5717)); ((תשע&quot;ח, 1060|תיקון|7960)); ((תש&quot;ף, 2094|תיקון|8714)); ((תשפ&quot;ב, 3614|תיקון|10275)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#6|סעיף 4א]] [[לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. סיווג עובדים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט [[בטור א' בתוספת הראשונה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[תוספת ראשונה|בטור ב']], ייחשב לענין החוק כעובד.

@ 2. קביעת המעבידים
: כמעבידו של עובד כאמור [[בסעיף 1]] ייחשב מי שצוין לצידו [[בטור ג' לתוספת הראשונה]].

@ 3. סיווג עובדים עצמאיים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט [[בטור א' בתוספת השניה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[התוספת האמורה|בטור ב']], ייחשב לענין החוק כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי [[בסעיף 1 לחוק]].

@ 4. סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (תיקון: תשמ&quot;א-2)
מבוטח העוסק בפעילות האמורה [[בתוספת השלישית]] ייחשב לענין החוק בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיפים 1]] [[ו-2]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה !! המעביד 
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל || הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק || 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים || תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל || בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן || המעסיק
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. שומר || תחום השמירה נקבע מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6.
:: א. מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
:: ב: מורה או מדריך
| : א. הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
: ב. כאמור בפסקה (א)
| החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א, תש&quot;ף) --&gt; מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב || בכל תנאי העסקה || האגודה השיתופית של המושב
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית || הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן || החייב בתשלום גמול העבודה 
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; השוכר &quot;מולה&quot; מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד || בכל תנאי העסקה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א-2) --&gt; עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר || מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות 
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12 &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ב) --&gt; חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל&quot;ז-1977 || חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) --&gt; כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|סעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) --&gt; ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
:: לענין זה, &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר-בני-אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
| הסכם העבודה בכתב שנערך מראש || החייב בתשלום גמול העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) --&gt; (((ימחק ביום 1.8.2022):)) איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|בסעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|}

== התוספת השניה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשמ&quot;א)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר || בכל תנאי העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker) || בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו 
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מוכר אגרות הימורים || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן 
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א) --&gt; נהג מונית || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|}

== התוספת השלישית (תיקון: תשמ&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : ספורטאי כאמור [[בפרט 14 לתוספת הראשונה]] שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

&lt;פרסום&gt; ו' באב תשל&quot;ב (17 ביולי 1972)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>m51uea6n6voxtw4wy01h35584qinzih</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415701</id>
      <parentid>1415696</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:01:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10311" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972
=== צו בדבר סיווג מבוטחים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|2885)); ((תשל&quot;ז, 741|תיקון|3652)); ((תשמ&quot;א, 381|תיקון|4197)), ((812|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4220)); ((תשמ&quot;ב, 1415|תיקון|4390)); ((תשמ&quot;ט, 1173|תיקון|5206)); ((תשנ&quot;ה, 5|תיקון|5624)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון|5717)); ((תשע&quot;ח, 1060|תיקון|7960)); ((תש&quot;ף, 2094|תיקון|8714)); ((תשפ&quot;ב, 3614|תיקון|10275)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#6|סעיף 4א]] [[לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. סיווג עובדים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט [[בטור א' בתוספת הראשונה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[תוספת ראשונה|בטור ב']], ייחשב לענין החוק כעובד.

@ 2. קביעת המעבידים
: כמעבידו של עובד כאמור [[בסעיף 1]] ייחשב מי שצוין לצידו [[בטור ג' לתוספת הראשונה]].

@ 3. סיווג עובדים עצמאיים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט [[בטור א' בתוספת השניה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[התוספת האמורה|בטור ב']], ייחשב לענין החוק כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי [[בסעיף 1 לחוק]].

@ 4. סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (תיקון: תשמ&quot;א-2)
מבוטח העוסק בפעילות האמורה [[בתוספת השלישית]] ייחשב לענין [[החוק]] בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיפים 1]] [[ו-2]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה !! המעביד 
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל || הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק || 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים || תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל || בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן || המעסיק
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. שומר || תחום השמירה נקבע מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6.
:: א. מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
:: ב: מורה או מדריך
| : א. הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
: ב. כאמור בפסקה (א)
| החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א, תש&quot;ף) --&gt; מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב || בכל תנאי העסקה || האגודה השיתופית של המושב
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית || הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן || החייב בתשלום גמול העבודה 
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; השוכר &quot;מולה&quot; מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד || בכל תנאי העסקה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א-2) --&gt; עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר || מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות 
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12 &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ב) --&gt; חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל&quot;ז-1977 || חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) --&gt; כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|סעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) --&gt; ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
:: לענין זה, &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר-בני-אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
| הסכם העבודה בכתב שנערך מראש || החייב בתשלום גמול העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) --&gt; (((ימחק ביום 1.8.2022):)) איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|בסעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|}

== התוספת השניה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשמ&quot;א)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר || בכל תנאי העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker) || בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו 
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מוכר אגרות הימורים || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן 
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א) --&gt; נהג מונית || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|}

== התוספת השלישית (תיקון: תשמ&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : ספורטאי כאמור [[בפרט 14 לתוספת הראשונה]] שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

&lt;פרסום&gt; ו' באב תשל&quot;ב (17 ביולי 1972)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>64p3pvpdbtqpc302ke437vdtg1ve0kj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415702</id>
      <parentid>1415701</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:02:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10311" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972
=== צו בדבר סיווג מבוטחים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|2885)); ((תשל&quot;ז, 741|תיקון|3652)); ((תשמ&quot;א, 381|תיקון|4197)), ((812|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4220)); ((תשמ&quot;ב, 1415|תיקון|4390)); ((תשמ&quot;ט, 1173|תיקון|5206)); ((תשנ&quot;ה, 5|תיקון|5624)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון|5717)); ((תשע&quot;ח, 1060|תיקון|7960)); ((תש&quot;ף, 2094|תיקון|8714)); ((תשפ&quot;ב, 3614|תיקון|10275)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#6|סעיף 4א]] [[לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. סיווג עובדים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט [[בטור א' בתוספת הראשונה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[תוספת ראשונה|בטור ב']], ייחשב לענין החוק כעובד.

@ 2. קביעת המעבידים
: כמעבידו של עובד כאמור [[בסעיף 1]] ייחשב מי שצוין לצידו [[בטור ג' לתוספת הראשונה]].

@ 3. סיווג עובדים עצמאיים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט [[בטור א' בתוספת השניה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[התוספת האמורה|בטור ב']], ייחשב לענין החוק כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי [[בסעיף 1 לחוק]].

@ 4. סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (תיקון: תשמ&quot;א-2)
מבוטח העוסק בפעילות האמורה [[בתוספת השלישית]] ייחשב לענין [[החוק]] בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיפים 1]] [[ו-2]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה !! המעביד 
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל || הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק || 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים || תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל || בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן || המעסיק
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. שומר || תחום השמירה נקבע מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6.
:: א. מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
:: ב. מורה או מדריך
| : א. הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
: ב. כאמור בפסקה (א)
| החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א, תש&quot;ף) --&gt; מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב || בכל תנאי העסקה || האגודה השיתופית של המושב
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית || הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן || החייב בתשלום גמול העבודה 
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; השוכר &quot;מולה&quot; מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד || בכל תנאי העסקה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א-2) --&gt; עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר || מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות 
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12 &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ב) --&gt; חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל&quot;ז-1977 || חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) --&gt; כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|סעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) --&gt; ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
:: לענין זה, &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר-בני-אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
| הסכם העבודה בכתב שנערך מראש || החייב בתשלום גמול העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) --&gt; (((ימחק ביום 1.8.2022):)) איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|בסעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|}

== התוספת השניה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשמ&quot;א)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר || בכל תנאי העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker) || בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו 
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מוכר אגרות הימורים || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן 
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א) --&gt; נהג מונית || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|}

== התוספת השלישית (תיקון: תשמ&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : ספורטאי כאמור [[בפרט 14 לתוספת הראשונה]] שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

&lt;פרסום&gt; ו' באב תשל&quot;ב (17 ביולי 1972)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>hl918e81154vff79m7iydh9s1xj6rm7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415703</id>
      <parentid>1415702</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:02:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10317" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972
=== צו בדבר סיווג מבוטחים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|2885)); ((תשל&quot;ז, 741|תיקון|3652)); ((תשמ&quot;א, 381|תיקון|4197)), ((812|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4220)); ((תשמ&quot;ב, 1415|תיקון|4390)); ((תשמ&quot;ט, 1173|תיקון|5206)); ((תשנ&quot;ה, 5|תיקון|5624)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון|5717)); ((תשע&quot;ח, 1060|תיקון|7960)); ((תש&quot;ף, 2094|תיקון|8714)); ((תשפ&quot;ב, 3614|תיקון|10275)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#6|סעיף 4א]] [[לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. סיווג עובדים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט [[בטור א' בתוספת הראשונה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[תוספת ראשונה|בטור ב']], ייחשב לענין החוק כעובד.

@ 2. קביעת המעבידים
: כמעבידו של עובד כאמור [[בסעיף 1]] ייחשב מי שצוין לצידו [[בטור ג' לתוספת הראשונה]].

@ 3. סיווג עובדים עצמאיים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט [[בטור א' בתוספת השניה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[התוספת האמורה|בטור ב']], ייחשב לענין [[החוק]] כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי [[בסעיף 1 לחוק]].

@ 4. סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (תיקון: תשמ&quot;א-2)
: מבוטח העוסק בפעילות האמורה [[בתוספת השלישית]] ייחשב לענין [[החוק]] בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיפים 1]] [[ו-2]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה !! המעביד 
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל || הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק || 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים || תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל || בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן || המעסיק
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. שומר || תחום השמירה נקבע מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6.
:: א. מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
:: ב. מורה או מדריך
| : א. הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
: ב. כאמור בפסקה (א)
| החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א, תש&quot;ף) --&gt; מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב || בכל תנאי העסקה || האגודה השיתופית של המושב
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית || הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן || החייב בתשלום גמול העבודה 
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; השוכר &quot;מולה&quot; מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד || בכל תנאי העסקה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א-2) --&gt; עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר || מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות 
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12 &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ב) --&gt; חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל&quot;ז-1977 || חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) --&gt; כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|סעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) --&gt; ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
:: לענין זה, &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר-בני-אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
| הסכם העבודה בכתב שנערך מראש || החייב בתשלום גמול העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) --&gt; (((ימחק ביום 1.8.2022):)) איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|בסעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|}

== התוספת השניה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשמ&quot;א)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר || בכל תנאי העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker) || בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו 
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מוכר אגרות הימורים || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן 
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א) --&gt; נהג מונית || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|}

== התוספת השלישית (תיקון: תשמ&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : ספורטאי כאמור [[בפרט 14 לתוספת הראשונה]] שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

&lt;פרסום&gt; ו' באב תשל&quot;ב (17 ביולי 1972)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>75as9xwogzwacvh8w7j97kubnalc5lv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415722</id>
      <parentid>1415703</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:22:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10327" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972
=== צו בדבר סיווג מבוטחים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|2885)); ((תשל&quot;ז, 741|תיקון|3652)); ((תשמ&quot;א, 381|תיקון|4197)), ((812|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4220)); ((תשמ&quot;ב, 1415|תיקון|4390)); ((תשמ&quot;ט, 1173|תיקון|5206)); ((תשנ&quot;ה, 5|תיקון|5624)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון|5717)); ((תשע&quot;ח, 1060|תיקון|7960)); ((תש&quot;ף, 2094|תיקון|8714)); ((תשפ&quot;ב, 3614|תיקון|10275)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#6|סעיף 4א]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. סיווג עובדים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט [[בטור א' בתוספת הראשונה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[תוספת ראשונה|בטור ב']], ייחשב לענין החוק כעובד.

@ 2. קביעת המעבידים
: כמעבידו של עובד כאמור [[בסעיף 1]] ייחשב מי שצוין לצידו [[בטור ג' לתוספת הראשונה]].

@ 3. סיווג עובדים עצמאיים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט [[בטור א' בתוספת השניה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[התוספת האמורה|בטור ב']], ייחשב לענין [[החוק]] כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי [[בסעיף 1 לחוק]].

@ 4. סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (תיקון: תשמ&quot;א-2)
: מבוטח העוסק בפעילות האמורה [[בתוספת השלישית]] ייחשב לענין [[החוק]] בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיפים 1]] [[ו-2]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה !! המעביד 
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל || הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק || 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים || תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל || בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן || המעסיק
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. שומר || תחום השמירה נקבע מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6.
:: א. מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
:: ב. מורה או מדריך
| : א. הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
: ב. כאמור בפסקה (א)
| החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א, תש&quot;ף) --&gt; מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב || בכל תנאי העסקה || האגודה השיתופית של המושב
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית || הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן || החייב בתשלום גמול העבודה 
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; השוכר &quot;מולה&quot; מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד || בכל תנאי העסקה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א-2) --&gt; עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר || מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות 
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12 &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ב) --&gt; חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל&quot;ז-1977 || חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) --&gt; כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|סעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) --&gt; ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
:: לענין זה, &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר-בני-אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
| הסכם העבודה בכתב שנערך מראש || החייב בתשלום גמול העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) --&gt; (((ימחק ביום 1.8.2022):)) איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|בסעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|}

== התוספת השניה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשמ&quot;א)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר || בכל תנאי העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker) || בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו 
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מוכר אגרות הימורים || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן 
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א) --&gt; נהג מונית || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|}

== התוספת השלישית (תיקון: תשמ&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : ספורטאי כאמור [[בפרט 14 לתוספת הראשונה]] שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

&lt;פרסום&gt; ו' באב תשל&quot;ב (17 ביולי 1972)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>p0qm4ood9be5suab92dzsluht9sjwzk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415723</id>
      <parentid>1415722</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T13:22:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10331" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972
=== צו בדבר סיווג מבוטחים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|2885)); ((תשל&quot;ז, 741|תיקון|3652)); ((תשמ&quot;א, 381|תיקון|4197)), ((812|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4220)); ((תשמ&quot;ב, 1415|תיקון|4390)); ((תשמ&quot;ט, 1173|תיקון|5206)); ((תשנ&quot;ה, 5|תיקון|5624)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון|5717)); ((תשע&quot;ח, 1060|תיקון|7960)); ((תש&quot;ף, 2094|תיקון|8714)); ((תשפ&quot;ב, 3614|תיקון|10275)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#6|סעיף 4א]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. סיווג עובדים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט [[בטור א' בתוספת הראשונה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[תוספת ראשונה|בטור ב']], ייחשב לענין [[החוק]] כעובד.

@ 2. קביעת המעבידים
: כמעבידו של עובד כאמור [[בסעיף 1]] ייחשב מי שצוין לצידו [[בטור ג' לתוספת הראשונה]].

@ 3. סיווג עובדים עצמאיים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט [[בטור א' בתוספת השניה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[התוספת האמורה|בטור ב']], ייחשב לענין [[החוק]] כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי [[בסעיף 1 לחוק]].

@ 4. סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (תיקון: תשמ&quot;א-2)
: מבוטח העוסק בפעילות האמורה [[בתוספת השלישית]] ייחשב לענין [[החוק]] בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיפים 1]] [[ו-2]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה !! המעביד 
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל || הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק || 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים || תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל || בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן || המעסיק
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. שומר || תחום השמירה נקבע מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6.
:: א. מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
:: ב. מורה או מדריך
| : א. הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
: ב. כאמור בפסקה (א)
| החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א, תש&quot;ף) --&gt; מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב || בכל תנאי העסקה || האגודה השיתופית של המושב
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית || הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן || החייב בתשלום גמול העבודה 
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; השוכר &quot;מולה&quot; מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד || בכל תנאי העסקה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א-2) --&gt; עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר || מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות 
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12 &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ב) --&gt; חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל&quot;ז-1977 || חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) --&gt; כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|סעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) --&gt; ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
:: לענין זה, &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר-בני-אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
| הסכם העבודה בכתב שנערך מראש || החייב בתשלום גמול העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) --&gt; (((ימחק ביום 1.8.2022):)) איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|בסעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|}

== התוספת השניה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשמ&quot;א)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר || בכל תנאי העסקה 
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker) || בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו 
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מוכר אגרות הימורים || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן 
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א) --&gt; נהג מונית || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|}

== התוספת השלישית (תיקון: תשמ&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : ספורטאי כאמור [[בפרט 14 לתוספת הראשונה]] שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

&lt;פרסום&gt; ו' באב תשל&quot;ב (17 ביולי 1972)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>d4ssgzvsjka00rrrpwhvhnbml1g697b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415749</id>
      <parentid>1415723</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T16:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10323" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972
=== צו בדבר סיווג מבוטחים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|2885)); ((תשל&quot;ז, 741|תיקון|3652)); ((תשמ&quot;א, 381|תיקון|4197)), ((812|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4220)); ((תשמ&quot;ב, 1415|תיקון|4390)); ((תשמ&quot;ט, 1173|תיקון|5206)); ((תשנ&quot;ה, 5|תיקון|5624)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון|5717)); ((תשע&quot;ח, 1060|תיקון|7960)); ((תש&quot;ף, 2094|תיקון|8714)); ((תשפ&quot;ב, 3614|תיקון|10275)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#6|סעיף 4א]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. סיווג עובדים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט [[בטור א' בתוספת הראשונה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[תוספת ראשונה|בטור ב']], ייחשב לענין [[החוק]] כעובד.

@ 2. קביעת המעבידים
: כמעבידו של עובד כאמור [[בסעיף 1]] ייחשב מי שצוין לצידו [[בטור ג' לתוספת הראשונה]].

@ 3. סיווג עובדים עצמאיים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט [[בטור א' בתוספת השניה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[התוספת האמורה|בטור ב']], ייחשב לענין [[החוק]] כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי [[בסעיף 1 לחוק]].

@ 4. סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (תיקון: תשמ&quot;א-2)
: מבוטח העוסק בפעילות האמורה [[בתוספת השלישית]] ייחשב לענין [[החוק]] בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיפים 1]] [[ו-2]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה !! המעביד
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל || הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים || תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל || בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן || המעסיק
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. שומר || תחום השמירה נקבע מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6.
:: א. מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
:: ב. מורה או מדריך
| : א. הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
: ב. כאמור בפסקה (א)
| החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א, תש&quot;ף) --&gt; מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב || בכל תנאי העסקה || האגודה השיתופית של המושב
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית || הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; השוכר &quot;מולה&quot; מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד || בכל תנאי העסקה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א-2) --&gt; עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר || מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12 &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ב) --&gt; חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל&quot;ז-1977 || חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) --&gt; כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|סעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) --&gt; ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
:: לענין זה, &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר-בני-אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
| הסכם העבודה בכתב שנערך מראש || החייב בתשלום גמול העסקה
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) --&gt; (((ימחק ביום 1.8.2022):)) איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|בסעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|}

== התוספת השניה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשמ&quot;א)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר || בכל תנאי העסקה
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker) || בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מוכר אגרות הימורים || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א) --&gt; נהג מונית || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|}

== התוספת השלישית (תיקון: תשמ&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : ספורטאי כאמור [[בפרט 14 לתוספת הראשונה]] שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

&lt;פרסום&gt; ו' באב תשל&quot;ב (17 ביולי 1972)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>rxqd9hkbk5u9ynz0rxriuykl343w6ct</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415754</id>
      <parentid>1415749</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T16:46:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10324" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972
=== צו בדבר סיווג מבוטחים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|2885)); ((תשל&quot;ז, 741|תיקון|3652)); ((תשמ&quot;א, 381|תיקון|4197)), ((812|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4220)); ((תשמ&quot;ב, 1415|תיקון|4390)); ((תשמ&quot;ט, 1173|תיקון|5206)); ((תשנ&quot;ה, 5|תיקון|5624)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון|5717)); ((תשע&quot;ח, 1060|תיקון|7960)); ((תש&quot;ף, 2094|תיקון|8714)); ((תשפ&quot;ב, 3614|תיקון|10275)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#6|סעיף 4א]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. סיווג עובדים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט [[בטור א' בתוספת הראשונה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[תוספת ראשונה|בטור ב']], ייחשב לענין [[החוק]] כעובד.

@ 2. קביעת המעבידים
: כמעבידו של עובד כאמור [[בסעיף 1]] ייחשב מי שצוין לצידו [[בטור ג' לתוספת הראשונה]].

@ 3. סיווג עובדים עצמאיים
: מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט [[בטור א' בתוספת השניה]], והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו [[התוספת האמורה|בטור ב']], ייחשב לענין [[החוק]] כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי [[בסעיף 1 לחוק]].

@ 4. סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (תיקון: תשמ&quot;א-2)
: מבוטח העוסק בפעילות האמורה [[בתוספת השלישית]] ייחשב לענין [[החוק]] בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיפים 1]] [[ו-2]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה !! המעביד
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל || הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים || תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל || בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן || המעסיק
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. שומר || תחום השמירה נקבע מראש || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6.
:: א. מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
:: ב. מורה או מדריך
| : א. הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
: ב. כאמור בפסקה (א)
| החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א, תש&quot;ף) --&gt; מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות || משתלם גמול בעד העבודה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב || בכל תנאי העסקה || האגודה השיתופית של המושב
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית || הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ז) --&gt; השוכר &quot;מולה&quot; מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד || בכל תנאי העסקה || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א-2) --&gt; עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר || מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ב) --&gt; חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל&quot;ז-1977 || חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת || החייב בתשלום גמול העבודה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) --&gt; כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|סעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) --&gt; ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
:: לענין זה, &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר-בני-אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
| הסכם העבודה בכתב שנערך מראש || החייב בתשלום גמול העסקה
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) --&gt; (((ימחק ביום 1.8.2022):)) איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית || הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור [[פרט 6|בסעיף 6(א)]] - הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות || החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם
|}

== התוספת השניה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשמ&quot;א)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! סוגי העבודה !! תנאי העבודה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר || בכל תנאי העסקה
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker) || בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מוכר אגרות הימורים || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;א) --&gt; נהג מונית || בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן
|}

== התוספת השלישית (תיקון: תשמ&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : ספורטאי כאמור [[בפרט 14 לתוספת הראשונה]] שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

&lt;פרסום&gt; ו' באב תשל&quot;ב (17 ביולי 1972)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>s1iov2ff03obsqrdwhd884kfrcm272w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Barakstudent1</title>
    <ns>2</ns>
    <id>469646</id>
    <revision>
      <id>1415704</id>
      <timestamp>2022-07-28T13:03:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Barakstudent1</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469647</id>
    <revision>
      <id>1415705</id>
      <timestamp>2022-07-28T13:03:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" xml:space="preserve">{{בה}}[[משתמש:Shahar9261|Shahar9261]] ([[שיחת משתמש:Shahar9261|שיחה]]) 16:03, 28 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>sotkqrncrnlzpfvavo5sxp3rsob4z4m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק חומרים מסוכנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469648</id>
    <redirect title="חוק החמרים המסוכנים" />
    <revision>
      <id>1415714</id>
      <timestamp>2022-07-28T13:14:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[חוק החמרים המסוכנים]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק החמרים המסוכנים]]</text>
      <sha1>e439bkegkn530bhsg1elcr8yrtawknf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרו סיוע והנצחה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469649</id>
    <redirect title="חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)" />
    <revision>
      <id>1415728</id>
      <timestamp>2022-07-28T13:49:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)]]</text>
      <sha1>opobml84asw8pchantl1xksghg0yzvo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469650</id>
    <revision>
      <id>1415729</id>
      <timestamp>2022-07-28T13:54:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13196" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959
&lt;שם אחר&gt; חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000303 תיקון 0&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח, תשי&quot;ט, 196|חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)|3:210170)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בני-בית&quot; - בן-זוג, צאצא, אח או אחות, הורה או הורה הורה, והכל - אם היו סמוכים על שולחן המחזיק;
:- &quot;תכנון אזורי&quot; - תכנון חקלאי אזורי שנקבע על ידי מינהל התכנון ואושר על ידי שר החקלאות;
:- &quot;תכנון ערים&quot; - תכנון בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבניה|פקודת בנין ערים, 1936]].

@ 2. תחולת החוק
: הוראות חוק זה חלות על מי שהחזיק ועיבד, בעצמו או על ידי בני-ביתו, במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958) (להלן - היום הקובע), מקרקעין שביום הקובע היו של המדינה או של רשות הפיתוח, אף אם לא היו רשומים בספרי האחוזה על שמם או לא היו רשומים כלל, ואילולא הוראות [[חוק ההתיישנות, תשי&quot;ח-1958]], היה זכאי ביום הקובע ל((ה))ירשם כבעל המקרקעין בספרי האחוזה (להלן - המחזיק).

@ 3. חזקה ועיבוד על ידי מוריש ויורש
: לענין [[סעיף 2]] אין נפקא מינה אם ההחזקה והעיבוד היו במשך כל התקופה על ידי המחזיק או בני-ביתו או אם תחילת ההחזקה והעיבוד היו על ידי מורישיו של המחזיק והמשך החזקה והעיבוד על ידי המחזיק או בני-ביתו.

@ 4. הודעת סילוק
: היה בדעת המדינה או רשות הפיתוח לסלק את המחזיק מהמקרקעין, תמסור לו הודעה שתהא ערוכה לפי הנוסח [[שבתוספת הראשונה]].

@ 5. בקשת חכירה
: היו המקרקעין משמשים למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני-ביתו, ואין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, רשאי הוא לבקש שיוחכרו לו מקרקעין כדי מחייתו ומחיית בני-ביתו; נמסרה לו הודעה כאמור [[בסעיף 4]] יגיש בקשתו תוך שלושים יום מיום מסירת ההודעה.

@ 6. רשות מוסמכת
: הבקשה תוגש לרשות מוסמכת שתתמנה, בצו, על ידי שר החקלאות לענין חוק זה.

@ 7. החכרת מקרקעין
: נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 4]] והוגשה בקשה כאמור [[בסעיף 5]] וראתה הרשות המוסמכת שהמקרקעין שימשו למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני-ביתו, ושאין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, ושהוסיף להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר היום הקובע ועודנו מחזיק בהם ומעבד אותם, תקבע את מקומם, שטחם וסוגם של מקרקעין שיש להחכירם למחזיק, את דמי החכירה, תקופתה ותנאיה, ומקרקעין אלה יוחכרו למחזיק ויועמדו לרשותו.

@ 8. שמירה על כללי התכנון
: בקביעה לפי [[סעיף 7]] תנהג הרשות המוסמכת בהתאם לכללים שיהיו נהוגים אותה שעה בתכנון האזורי ובתכנון ערים, ובכפוף לאמור [[בסעיפים 9–12]].

@ 9. תקופת החכירה
: תקופת החכירה לא תפחת מארבעים ותשע שנים.

@ 10. גודל השטח המוחכר
: המקרקעין המוחכרים יהיו אותם מקרקעין שהחזיק בהם המחזיק או חלק מהם או מקרקעין אחרים, והשטח המוחכר לא יקטן משטח העשוי לשמש מקור הכנסה כדי מחייתו ומחיית בני-ביתו של המחזיק, ובלבד שלא יעלה על שטח העשוי לשמש מקור הכנסה כשיעור ההכנסה מן השטח שהחזיק בו המחזיק ביום הקובע.

@ 11. מקום השטח המוחכר 
: לא היתה האפשרות, לדעת הרשות המוסמכת, להחכיר למחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם, יוחכרו לו מקרקעין במקום שהוא הקרוב ביותר למקום מגוריו של המחזיק ושבו יש למדינה או לרשות הפיתוח מקרקעין אשר לדעת הרשות המוסמכת יש אפשרות להחכירם למחזיק בהתאם לתכנון האזורי ולתכנון ערים שיהיו נהוגים אותה שעה.

@ 12. מקום לבית המגורים
: היו המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה לפי [[סעיף 11]] מרוחקים ממקום מגוריו של המחזיק יותר מאשר היו מרוחקים המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע, יוחכר למחזיק, בישוב הקרוב ביותר למקום הימצאם של המקרקעין המוחכרים או בסמוך לאותו ישוב, גם שטח מספיק להקמת בית מגורים אף אם על ידי החכרת שטח נוסף זה יעלה כלל השטח המוחכר על השטח שניתן לקבוע לפי [[סעיף 10]].

@ 13. זכות המחזיק לטעון
: לפני החלטת הרשות המוסמכת תינתן למחזיק אפשרות לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו, זולת אם בדעת הרשות המוסמכת להיענות לבקשה.

@ 14. זמן להחלטה בבקשת החכירה
: הרשות המוסמכת תמסור את החלטתה למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה תוך ששה חדשים מיום הגשת בקשת החכירה; שר החקלאות רשאי להאריך תקופה זו ויודיע על כך למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה.

@ 15. מינוי ועדת ערר
: שר המשפטים ימנה לענין חוק זה ועדת ערר של שלושה שאחד מהם לפחות, והוא היושב ראש, יהיה שופט, ויתרם לא יהיו עובדי המדינה; הודעה על מינוי ועדת הערר ועל מענה תפורסם ברשומות.

@ 16. הזכות להגשת ערר
: היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו והמחזיק רשאי לערור על החלטת הרשות המוסמכת לפני ועדת הערר תוך ששים יום מיום מסירת ההחלטה.

@ 17. סמכות חקירה
: לרשות המוסמכת ולועדת הערר יהיו כל הסמכויות, שאפשר להעניקן לועדת חקירה לפי [[סעיף 9 לחוק ועדות חקירה|סעיף 5 לפקודת ועדות החקירה]].

@ 18. סמכותה של ועדת הערר
: ועדת הערר רשאית לאשר, לשנות או לבטל את החלטתה של הרשות המוסמכת, ואין היא קשורה בממצאיה ובשיקול דעתה של הרשות המוסמכת.

@ 19. הודעה מוקדמת על הדיון בערר
: ועדת ערר לא תדון בערר אלא אם ניתנה למחזיק או לבא כוחו וליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו הודעה מוקדמת, תוך זמן סביר, על מועד ומקום הדיון.

@ 20. סדרי הדין
: שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הגשת הערר וסדרי הדין בועדת הערר.

@ 21. סייג לסילוק המחזיק מן המקרקעין 
: לא יסולק המחזיק מהמקרקעין שהוא מחזיק בהם, אלא לאחר שנמסרה לו הודעה לפי [[סעיף 4]] ולאחר שנתקיים אחד מאלה:
: (1) לא הגיש בקשה כאמור [[בסעיף 5]] - לאחר שעברו תשעים יום מיום שנמסרה לו ההודעה;
: (2) הגיש בקשה כאמור [[בסעיף 5]] והרשות המוסמכת דחתה את הבקשה ולא הוגש ערר - לאחר שעברו תשעים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת;
: (3) הוגש ערר ובקשת החכירה נדחתה על ידי ועדת הערר - לאחר תשעים יום מיום מסירת החלטת ועדת הערר;
: (4) קבעה הרשות המוסמכת את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק ולא הוגש ערר - לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה;
: (5) הוגש ערר וועדת הערר אישרה או קבעה את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק - לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שועדת הערר קבעה.

@ 22. דינה של החלטת החכרה
: החלטה סופית של הרשות המוסמכת או של ועדת הערר שיוחכרו למחזיק חלק בלבד מהמקרקעין שהחזיק בהם או מקרקעין אחרים תחת המקרקעין שהחזיק בהם, דינה כדין פסק דין סופי שאין עליו ערעור לסילוק המחזיק מן המקרקעין שהחזיק בהם ושלא יוחכרו לו ולמסירת המקרקעין האחרים לרשותו.

@ 23. פיצויים על השבחה
: השביח המחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע ולא הוחכרו לו אותם מקרקעין, זכאי הוא, לפי בקשתו, לפיצויים על ההשבחה שעשה בתקופה שלאחר סיום עשר השנים שבהן החזיק ועיבד את המקרקעין ועד מסירת ההודעה לפי [[סעיף 4]]; בקביעת פיצויים לפי סעיף זה יטול המחזיק את ההוצאות שהוציא על ההשבחה.

@ 24. איסור על החכרת משנה והעברת זכות
: מקרקעין שהוחכרו כאמור בחוק זה, לא יוחכרו בהחכרת משנה ולא תועבר כל זכות בהם לאחר, למעט ירושה על פי דין, אלא על פי הסכמה בכתב מאת הרשות המחכירה.

@ 25. דין מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד
: על אף האמור [[בסעיף 2]], יראו את מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד מקרקעין מכוח צו יציאה כמשמעותו בתקנה 8 של תקנות-שעת-חירום (אזורי-בטחון), תש&quot;ט-1949, כאילו החזיקם ועיבדם כל אותה תקופה שצו כאמור עמד בתקפו ותקופה נוספת של ששה חדשים לאחר סיום תקפו של הצו.

@ 26. ביצוע ותקנות
: שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו בכפוף לאמור [[בסעיף 20]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
: אנו מודיעים לך בזה, כי עליך לסלק את ידך מהמקרקעין (תיאור המקרקעין) שהמה של המדינה (רשות הפיתוח) ושאתה מחזיק בהם כיום, תוך שלושה חדשים מתאריך מסירת הודעה זו.
: אם החזקת ועיבדת, בעצמך או על ידי בני-ביתך, מקרקעין אלה במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958), והוספת להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר יום זה ועדיין אתה מחזיק בהם ומעבד אותם,
: ואם המקרקעין שימשו לך ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958) מקור עיקרי למחייתך ולמחיית בני-ביתך, ואין לך מקרקעין אחרים כדי מחייתכם,
: רשאי אתה לבקש שיחכירו לך מקרקעין אלה או חלק מהם או מקרקעין אחרים כדי מחייתך ומחיית בני-ביתך.
: בקשה זו עליך להגיש, תוך שלושים יום מיום מסירת הודעה זו, לרשות המוסמכת לענין חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959, שמענה הוא:
: ....................................................................................................
: הרשות המוסמכת תדון בבקשתך ותחליט בה בהתאם להוראות חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959, ועל החלטתה של הרשות המוסמכת רשאי אתה לערור בפני ועדת ערר תוך ששים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת; בקשת הערר תוגש ל-(מען ועדת הערר).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום א' באב תשי&quot;ט (5 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון ראש הממשלה
* קדיש לוז שר החקלאות
* יצחק בן-צבי נשיא המדינה</text>
      <sha1>ijb93h9p1koudd7cks3t4rshntau8vu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415731</id>
      <parentid>1415729</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T14:16:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13200" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959
&lt;שם אחר&gt; חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000303 תיקון 0&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח, תשי&quot;ט, 196|חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)|3:210170)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בני-בית&quot; - בן-זוג, צאצא, אח או אחות, הורה או הורה הורה, והכל - אם היו סמוכים על שולחן המחזיק;
:- &quot;תכנון אזורי&quot; - תכנון חקלאי אזורי שנקבע על ידי מינהל התכנון ואושר על ידי שר החקלאות;
:- &quot;תכנון ערים&quot; - תכנון בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבניה|פקודת בנין ערים, 1936]].

@ 2. תחולת החוק
: הוראות חוק זה חלות על מי שהחזיק ועיבד, בעצמו או על ידי בני-ביתו, במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958) (להלן - היום הקובע), מקרקעין שביום הקובע היו של המדינה או של רשות הפיתוח, אף אם לא היו רשומים בספרי האחוזה על שמם או לא היו רשומים כלל, ואילולא הוראות [[חוק ההתיישנות, תשי&quot;ח-1958]], היה זכאי ביום הקובע ל((ה))ירשם כבעל המקרקעין בספרי האחוזה (להלן - המחזיק).

@ 3. חזקה ועיבוד על ידי מוריש ויורש
: לענין [[סעיף 2]] אין נפקא מינה אם ההחזקה והעיבוד היו במשך כל התקופה על ידי המחזיק או בני-ביתו או אם תחילת ההחזקה והעיבוד היו על ידי מורישיו של המחזיק והמשך החזקה והעיבוד על ידי המחזיק או בני-ביתו.

@ 4. הודעת סילוק
: היה בדעת המדינה או רשות הפיתוח לסלק את המחזיק מהמקרקעין, תמסור לו הודעה שתהא ערוכה לפי הנוסח [[שבתוספת הראשונה]].

@ 5. בקשת חכירה
: היו המקרקעין משמשים למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני-ביתו, ואין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, רשאי הוא לבקש שיוחכרו לו מקרקעין כדי מחייתו ומחיית בני-ביתו; נמסרה לו הודעה כאמור [[בסעיף 4]] יגיש בקשתו תוך שלושים יום מיום מסירת ההודעה.

@ 6. רשות מוסמכת
: הבקשה תוגש לרשות מוסמכת שתתמנה, בצו, על ידי שר החקלאות לענין חוק זה.

@ 7. החכרת מקרקעין
: נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 4]] והוגשה בקשה כאמור [[בסעיף 5]] וראתה הרשות המוסמכת שהמקרקעין שימשו למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני-ביתו, ושאין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, ושהוסיף להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר היום הקובע ועודנו מחזיק בהם ומעבד אותם, תקבע את מקומם, שטחם וסוגם של מקרקעין שיש להחכירם למחזיק, את דמי החכירה, תקופתה ותנאיה, ומקרקעין אלה יוחכרו למחזיק ויועמדו לרשותו.

@ 8. שמירה על כללי התכנון
: בקביעה לפי [[סעיף 7]] תנהג הרשות המוסמכת בהתאם לכללים שיהיו נהוגים אותה שעה בתכנון האזורי ובתכנון ערים, ובכפוף לאמור [[בסעיפים 9–12]].

@ 9. תקופת החכירה
: תקופת החכירה לא תפחת מארבעים ותשע שנים.

@ 10. גודל השטח המוחכר
: המקרקעין המוחכרים יהיו אותם מקרקעין שהחזיק בהם המחזיק או חלק מהם או מקרקעין אחרים, והשטח המוחכר לא יקטן משטח העשוי לשמש מקור הכנסה כדי מחייתו ומחיית בני-ביתו של המחזיק, ובלבד שלא יעלה על שטח העשוי לשמש מקור הכנסה כשיעור ההכנסה מן השטח שהחזיק בו המחזיק ביום הקובע.

@ 11. מקום השטח המוחכר 
: לא היתה האפשרות, לדעת הרשות המוסמכת, להחכיר למחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם, יוחכרו לו מקרקעין במקום שהוא הקרוב ביותר למקום מגוריו של המחזיק ושבו יש למדינה או לרשות הפיתוח מקרקעין אשר לדעת הרשות המוסמכת יש אפשרות להחכירם למחזיק בהתאם לתכנון האזורי ולתכנון ערים שיהיו נהוגים אותה שעה.

@ 12. מקום לבית המגורים
: היו המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה לפי [[סעיף 11]] מרוחקים ממקום מגוריו של המחזיק יותר מאשר היו מרוחקים המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע, יוחכר למחזיק, בישוב הקרוב ביותר למקום הימצאם של המקרקעין המוחכרים או בסמוך לאותו ישוב, גם שטח מספיק להקמת בית מגורים אף אם על ידי החכרת שטח נוסף זה יעלה כלל השטח המוחכר על השטח שניתן לקבוע לפי [[סעיף 10]].

@ 13. זכות המחזיק לטעון
: לפני החלטת הרשות המוסמכת תינתן למחזיק אפשרות לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו, זולת אם בדעת הרשות המוסמכת להיענות לבקשה.

@ 14. זמן להחלטה בבקשת החכירה
: הרשות המוסמכת תמסור את החלטתה למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה תוך ששה חדשים מיום הגשת בקשת החכירה; שר החקלאות רשאי להאריך תקופה זו ויודיע על כך למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה.

@ 15. מינוי ועדת ערר
: שר המשפטים ימנה לענין חוק זה ועדת ערר של שלושה שאחד מהם לפחות, והוא היושב ראש, יהיה שופט, ויתרם לא יהיו עובדי המדינה; הודעה על מינוי ועדת הערר ועל מענה תפורסם ברשומות.

@ 16. הזכות להגשת ערר
: היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו והמחזיק רשאי לערור על החלטת הרשות המוסמכת לפני ועדת הערר תוך ששים יום מיום מסירת ההחלטה.

@ 17. סמכות חקירה
: לרשות המוסמכת ולועדת הערר יהיו כל הסמכויות, שאפשר להעניקן לועדת חקירה לפי [[סעיף 9 לחוק ועדות חקירה|סעיף 5 לפקודת ועדות החקירה]].

@ 18. סמכותה של ועדת הערר
: ועדת הערר רשאית לאשר, לשנות או לבטל את החלטתה של הרשות המוסמכת, ואין היא קשורה בממצאיה ובשיקול דעתה של הרשות המוסמכת.

@ 19. הודעה מוקדמת על הדיון בערר
: ועדת ערר לא תדון בערר אלא אם ניתנה למחזיק או לבא כוחו וליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו הודעה מוקדמת, תוך זמן סביר, על מועד ומקום הדיון.

@ 20. סדרי הדין
: שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הגשת הערר וסדרי הדין בועדת הערר.

@ 21. סייג לסילוק המחזיק מן המקרקעין 
: לא יסולק המחזיק מהמקרקעין שהוא מחזיק בהם, אלא לאחר שנמסרה לו הודעה לפי [[סעיף 4]] ולאחר שנתקיים אחד מאלה:
: (1) לא הגיש בקשה כאמור [[בסעיף 5]] - לאחר שעברו תשעים יום מיום שנמסרה לו ההודעה;
: (2) הגיש בקשה כאמור [[בסעיף 5]] והרשות המוסמכת דחתה את הבקשה ולא הוגש ערר - לאחר שעברו תשעים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת;
: (3) הוגש ערר ובקשת החכירה נדחתה על ידי ועדת הערר - לאחר תשעים יום מיום מסירת החלטת ועדת הערר;
: (4) קבעה הרשות המוסמכת את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק ולא הוגש ערר - לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה;
: (5) הוגש ערר וועדת הערר אישרה או קבעה את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק - לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שועדת הערר קבעה.

@ 22. דינה של החלטת החכרה
: החלטה סופית של הרשות המוסמכת או של ועדת הערר שיוחכרו למחזיק חלק בלבד מהמקרקעין שהחזיק בהם או מקרקעין אחרים תחת המקרקעין שהחזיק בהם, דינה כדין פסק דין סופי שאין עליו ערעור לסילוק המחזיק מן המקרקעין שהחזיק בהם ושלא יוחכרו לו ולמסירת המקרקעין האחרים לרשותו.

@ 23. פיצויים על השבחה
: השביח המחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע ולא הוחכרו לו אותם מקרקעין, זכאי הוא, לפי בקשתו, לפיצויים על ההשבחה שעשה בתקופה שלאחר סיום עשר השנים שבהן החזיק ועיבד את המקרקעין ועד מסירת ההודעה לפי [[סעיף 4]]; בקביעת פיצויים לפי סעיף זה יטול המחזיק את ההוצאות שהוציא על ההשבחה.

@ 24. איסור על החכרת משנה והעברת זכות
: מקרקעין שהוחכרו כאמור בחוק זה, לא יוחכרו בהחכרת משנה ולא תועבר כל זכות בהם לאחר, למעט ירושה על פי דין, אלא על פי הסכמה בכתב מאת הרשות המחכירה.

@ 25. דין מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד
: על אף האמור [[בסעיף 2]], יראו את מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד מקרקעין מכוח צו יציאה כמשמעותו [[בתקנה 8 של תקנות-שעת-חירום (אזורי-בטחון), תש&quot;ט-1949]], כאילו החזיקם ועיבדם כל אותה תקופה שצו כאמור עמד בתקפו ותקופה נוספת של ששה חדשים לאחר סיום תקפו של הצו.

@ 26. ביצוע ותקנות
: שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו בכפוף לאמור [[בסעיף 20]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
: אנו מודיעים לך בזה, כי עליך לסלק את ידך מהמקרקעין (תיאור המקרקעין) שהמה של המדינה (רשות הפיתוח) ושאתה מחזיק בהם כיום, תוך שלושה חדשים מתאריך מסירת הודעה זו.
: אם החזקת ועיבדת, בעצמך או על ידי בני-ביתך, מקרקעין אלה במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958), והוספת להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר יום זה ועדיין אתה מחזיק בהם ומעבד אותם,
: ואם המקרקעין שימשו לך ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958) מקור עיקרי למחייתך ולמחיית בני-ביתך, ואין לך מקרקעין אחרים כדי מחייתכם,
: רשאי אתה לבקש שיחכירו לך מקרקעין אלה או חלק מהם או מקרקעין אחרים כדי מחייתך ומחיית בני-ביתך.
: בקשה זו עליך להגיש, תוך שלושים יום מיום מסירת הודעה זו, לרשות המוסמכת לענין חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959, שמענה הוא:
: ....................................................................................................
: הרשות המוסמכת תדון בבקשתך ותחליט בה בהתאם להוראות חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959, ועל החלטתה של הרשות המוסמכת רשאי אתה לערור בפני ועדת ערר תוך ששים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת; בקשת הערר תוגש ל-(מען ועדת הערר).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום א' באב תשי&quot;ט (5 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון ראש הממשלה
* קדיש לוז שר החקלאות
* יצחק בן-צבי נשיא המדינה</text>
      <sha1>6vgnx0epy1nrfw5ntx9g8kjnalv7t6w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469651</id>
    <revision>
      <id>1415733</id>
      <timestamp>2022-07-28T14:24:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר), תש&quot;ך-1960</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6982" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר), תש&quot;ך-1960
=== תקנות בדבר סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1056|תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)|1008)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 20]] [[=החוק|לחוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959]], ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ועדה&quot; - ועדת ערר שנתמנתה לפי [[סעיף 15 לחוק]];
:- &quot;החלטה&quot; - החלטה שניתנה על ידי רשות מוסמכת לפי [[החוק]];
:- &quot;משיב&quot; - הרשות המוסמכת שנתנה את ההחלטה.

@ 2. הגשת ערר
: העורר ימסור לועדה, או ישלח בדואר רשום לפי מענה שפורסם ברשומות, כתב הערר בשלושה העתקים. היה מענה של הועדה בית משפט, יימסר כתב הערר במשרד הרישום של אותו בית משפט.

@ 3. פרטי הערר
: בכתב הערר יפורטו:
: (1) שמו של העורר, תארו, משלח ידו, מענו והמען למסירת מסמכים - אם הוא המחזיק;
: (2) תכנה של ההחלטה שעליה עוררים;
: (3) התאריך שבו ניתנה ההחלטה ושבו היא נמסרה לעורר;
: (4) נימוקי הערר לרבות נימוקים משפטיים, כל נימוק בפסקה מיוחדת ובקיצור;
: (5) הסעד המבוקש על ידי העורר.

@ 4. צירוף מסמכים
: לכתב הערר יצורפו שלושה העתקים של תצהיר לאימות העובדות שעליהן מסתמך העורר ושל ההחלטה שעליה עוררים.

@ 5. חתימת הערר
: כתב הערר ייחתם ביד העורר או ביד בא כוחו.

@ 6. טענות פגם
: נמסר כתב הערר לועדה לפי מענה ונתקבל על ידי הפקיד המוסמך לכך, לא תיזקק הועדה לכל טענה של פגם בצורת כתב הערר.

@ 7. העברת כתב הערר למשיב
: הוגש ערר לועדה, ישלח יושב ראש הועדה למשיב העתק אחד של כתב הערר ושל כל מסמך שצורף אליו.

@ 8. תשובת המשיב
: המשיב יגיש לועדה, לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהיום שנמסר לו העתק הערר כאמור, שלושה העתקים של תשובה מנומקת בצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן הוא מסתמך. יושב ראש הועדה רשאי להאריך את התקופה להגשת התשובה אם ראה סיבה המצדיקה זאת.

@ 9. חתימת התשובה
: התשובה תיחתם ביד המשיב או ביד בא כוחו.

@ 10. העברת התשובה לעורר
: יושב ראש הועדה ישלח לעורר העתק אחד של התשובה ושל כל מסמך שצורף אליה.

@ 11. קביעת מועד לשמיעת הערר
: יושב ראש הועדה יקבע מועד לשמיעת הערר וישלח הזמנות לעורר ולמשיב.

@ 12. התייצבות לחקירה שכנגד
: רצה אחד מבעלי הדין לחקור חקירה שכנגד אדם שמסר תצהיר לאימות העובדות שעליהן מסתמך בעל הדין השני, יודע על כך בכתב לבעל הדין השני ארבעה ימים לפחות לפני מועד השמיעה וימסור העתק של הודעתו ליושב ראש הועדה.

@ 13. תצהיר כראיה
: הודיע אחד מבעלי הדין כאמור [[בתקנה 12]], לא ישמש התצהיר שעליו ניתנה ההודעה ראיה אלא אם היה המצהיר נוכח בשמיעת הערר כשהוא מוכן לחקירה שכנגד, זולת אם היתה הועדה משוכנעת שקבלת התצהיר דרושה למען הצדק.

@ 14. שמיעת הערר
: הועדה תשמע תחילה את טענות העורר ולאחר מכן את טענות המשיב; הועדה רשאית, ככל שהדבר ייראה לה, להתיר לעורר להשיב לטענות המשיב.

@ 15. התייצבות בעלי הדין
: לא התייצב אחד מבעלי הדין לפני הועדה במועד הקבוע לשמיעת הערר, רשאית הועדה לדיון בערר ולהחליט שלא בפניו.

@ 16. דחיית הדיון
: הועדה רשאית לדחות את שמיעת הערר למועד אחר, ומשהתחילה בשמיעתו, לדחות את המשך הדיון בו, אם הדחייה דרושה, לדעתה, למען הצדק.

@ 17. הגבלת הדיון לנימוקים
: בשמיעת הערר לא תיזקק הועדה לכל נימוק שלא הוזכר בערר או בתשובה, אלא אם היא משוכנעת שהנימוק נשמט שלא באשמת בעל הדין המבקש להיעזר בו או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדק.

@ 18. פרטים נוספים וראיות נוספות
: הועדה רשאית להורות על הגשת פרטים נוספים והמצאת ראיות נוספות בכל ענין הנזכר בערר או בתשובה או ביחס לכל נימוק שהועדה החליטה להיזקק לו כאמור [[בתקנה 17]].

@ 19. החלטת הועדה
: החלטת הועדה תיערך בכתב ותיחתם ביד היושב ראש ובידי חברי הועדה.

@ 20. מסירת העתק ההחלטה
: העתק החלטת הועדה מאושר ביד היושב ראש יישלח בדואר רשום לעורר ולמשיב סמוך ככל האפשר למתן ההחלטה.

@ 21. מסירת העתקים והזמנה ליועץ המשפטי לממשלה 
: הוגש ערר על ידי המחזיק, יישלחו העתקים כאמור [[בתקנות 7]], [[10]] [[ו-20]] וכן הזמנה כאמור [[בתקנה 11]], גם ליועץ המשפטי לממשלה או לבא-כוחו. 

@ 22. מיזוג עררים
: הועדה רשאית לאחד עררים התלויים ועומדים לפניה, לדון בהם במשותף ולתת החלטה אחת בכולם -
: (1) אם העררים הוגשו על החלטה אחת, או -
: (2) אם כרוכות בהם אותן בעיות משפטיות או בעיות עובדתיות או כרוכות בהם בעיות משפטיות או בעיות עובדתיות דומות.

@ 23. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר), תש&quot;ך-1960&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ' בניסן תש&quot;ך (17 באפריל 1960)
&lt;חתימה&gt; פנחס רוזן שר המשפטים</text>
      <sha1>2xxke3s341pjm49tdninrv7dwgjyjrz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות-שעת-חירום (אזורי-בטחון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469652</id>
    <redirect title="תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)" />
    <revision>
      <id>1415735</id>
      <timestamp>2022-07-28T14:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)]]</text>
      <sha1>387f0046arbabolnklqytku40uyu69u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לבוש אורח חיים תקנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469653</id>
    <revision>
      <id>1415741</id>
      <timestamp>2022-07-28T15:00:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תשתית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="117" xml:space="preserve">{{לבוש|החור|תקנד|תקנה|תקנו|דיני ציצית ותפילין בט' באב|2}}

===סעיף א===</text>
      <sha1>ktizcbis8d8e3wbi50fvhtiw268sdrd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469654</id>
    <revision>
      <id>1415746</id>
      <timestamp>2022-07-28T16:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1415723] צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12267" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל״ב–1972}}
{{ח:קטע3||צו בדבר סיווג מבוטחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 741|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 381|תיקון}}, {{ח:תיבה|812|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1415|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1173|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 5|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 173|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1060|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2094|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3614|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 6|סעיף 4א}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|סיווג עובדים}}
{{ח:ת}} מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ בתוספת הראשונה}}, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳}}, ייחשב לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} כעובד.

{{ח:סעיף|2|קביעת המעבידים}}
{{ח:ת}} כמעבידו של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} ייחשב מי שצוין לצידו {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|3|סיווג עובדים עצמאיים}}
{{ח:ת}} מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השניה}}, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳}}, ייחשב לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק}}.

{{ח:סעיף|4|סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי|תיקון: תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} מבוטח העוסק בפעילות האמורה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ייחשב לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

{{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}} {{ח:פנימי|סעיף 2|ו־2}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשל״ז, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״ה, תשנ״ו, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוגי העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תנאי העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;המעביד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המעסיק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שומר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחום השמירה נקבע מראש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משתלם גמול בעד העבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.|א.}} מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
{{ח:תתת|ב.}} מורה או מדריך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|ב.}} כאמור בפסקה (א)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משתלם גמול בעד העבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האגודה השיתופית של המושב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} השוכר ”מולה“ מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 12 חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל״ז–1977
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים – כשלא חל האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיף 6(א)}} – הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
{{ח:תת}} לענין זה, ”אגודת ספורט“ – חבר־בני־אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסכם העבודה בכתב שנערך מראש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העסקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:הערה|(ימחק ביום 1.8.2022):}} איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים – כשלא חל האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(א)}} – הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|התוספת השניה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוגי העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תנאי העבודה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} מוכר אגרות הימורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} נהג מונית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|התוספת השלישית|תיקון: תשמ״א־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} ספורטאי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|בפרט 14 לתוספת הראשונה}} שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

{{ח:חתימות|ו׳ באב תשל״ב (17 ביולי 1972)}}
* '''יוסף אלמוגי'''&lt;br&gt;שר העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>l4ai9djlo1f97y0r785rtxliooqkg9q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415755</id>
      <parentid>1415746</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T17:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1415754]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12270" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל״ב–1972}}
{{ח:קטע3||צו בדבר סיווג מבוטחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ב, 741|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 741|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 381|תיקון}}, {{ח:תיבה|812|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1415|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1173|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 5|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 173|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1060|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2094|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3614|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 6|סעיף 4א}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|סיווג עובדים}}
{{ח:ת}} מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ בתוספת הראשונה}}, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳}}, ייחשב לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} כעובד.

{{ח:סעיף|2|קביעת המעבידים}}
{{ח:ת}} כמעבידו של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} ייחשב מי שצוין לצידו {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|3|סיווג עובדים עצמאיים}}
{{ח:ת}} מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השניה}}, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳}}, ייחשב לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק}}.

{{ח:סעיף|4|סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי|תיקון: תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} מבוטח העוסק בפעילות האמורה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ייחשב לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

{{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}} {{ח:פנימי|סעיף 2|ו־2}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשל״ז, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״ה, תשנ״ו, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוגי העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תנאי העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;המעביד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות המעסיק בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} עובד נקיון או חצרן למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים, הכל בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המעסיק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שומר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחום השמירה נקבע מראש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משתלם גמול בעד העבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.|א.}} מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים;
{{ח:תתת|ב.}} מורה או מדריך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|ב.}} כאמור בפסקה (א)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משתלם גמול בעד העבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} חבר מושב עובדים או מושב עולים המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האגודה השיתופית של המושב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדרכת עקרות בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} השוכר ”מולה“ מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, ובתנאי שאינו מעסיק עובד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפנית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל״ז–1977
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקת דברי הדואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דיקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים – כשלא חל האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיף 6(א)}} – הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
{{ח:תת}} לענין זה, ”אגודת ספורט“ – חבר־בני־אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסכם העבודה בכתב שנערך מראש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העסקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:הערה|(ימחק ביום 1.8.2022):}} איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים – כשלא חל האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(א)}} – הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|התוספת השניה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוגי העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תנאי העבודה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מוכר עתונים, אשר אינו מועסק כזבן בחנות או בבית עסק אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה (home worker)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מוכר דברי דואר במיתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} מוכר אגרות הימורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} נהג מונית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|התוספת השלישית|תיקון: תשמ״א־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} ספורטאי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|בפרט 14 לתוספת הראשונה}} שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

{{ח:חתימות|ו׳ באב תשל״ב (17 ביולי 1972)}}
* '''יוסף אלמוגי'''&lt;br&gt;שר העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>acf4j2ir3ca64mg4gnjue0lonxm7d0a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469655</id>
    <redirect title="שיחה:צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)" />
    <revision>
      <id>1415747</id>
      <timestamp>2022-07-28T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]</text>
      <sha1>l9u9ilp0vz5bm2i96795d9e56wbredf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469656</id>
    <revision>
      <id>1415748</id>
      <timestamp>2022-07-28T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2001:978:3C0B:5153:46:E096:8302:C8</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469657</id>
    <revision>
      <id>1415758</id>
      <timestamp>2022-07-28T18:31:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="167" xml:space="preserve">{{תודה|מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:31, 28 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>sza7qt9a2rsxx9trcpa7bfe0uocncuh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:א1ב2ג3</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469658</id>
    <revision>
      <id>1415759</id>
      <timestamp>2022-07-28T18:32:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 28 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>jrhjxd5nzcv9vasxvwfrruzm5czey20</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:א1ב2ג3</title>
    <ns>2</ns>
    <id>469659</id>
    <revision>
      <id>1415760</id>
      <timestamp>2022-07-28T18:32:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2.55.0.166</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469660</id>
    <revision>
      <id>1415761</id>
      <timestamp>2022-07-28T18:34:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;אני לא חושב שזה טעות כתיב - כי ראיתי בכמה ספרים שככה עושים את הראשי תיבות של הקדוש ברוך הוא. אבל תודה לך על העריכה בכל אופן.--~~~~   {{תודה|פרקי דרבי אליעזר פרק מז}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="497" xml:space="preserve">אני לא חושב שזה טעות כתיב - כי ראיתי בכמה ספרים שככה עושים את הראשי תיבות של הקדוש ברוך הוא. אבל תודה לך על העריכה בכל אופן.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:34, 28 ביולי 2022 (IDT)


{{תודה|פרקי דרבי אליעזר פרק מז}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:34, 28 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>7bup5q75j4vp8uljbwowmygvfrpoowm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6500:A042:1B3B:C6C5:9D22:2997:73BC</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469661</id>
    <revision>
      <id>1415762</id>
      <timestamp>2022-07-28T18:34:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|מחברת מנחם אות האלף}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="158" xml:space="preserve">{{תודה|מחברת מנחם אות האלף}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:34, 28 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>npgrfl5r4279j0d9zdvqwy99632ohry</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:77.137.75.255</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469662</id>
    <revision>
      <id>1415764</id>
      <timestamp>2022-07-28T18:51:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot; ==ל&quot;א מצות== שלום לך  לא יכולתי להשאיר את העריכה שלך כפי שהוא כי נראה בעיניי דחוק ולא ראיתי שמופיע גירסא זו במהדורות שבדקתי. האם הגהתי על פי דפוס או אל פי סברא? ברצוני לציין כי הר' שמשון כתב שאות וא&quot;ו של מלת {{צ|'''ו'''את ערום ועריה}} הוא גם בכלל. כך שנראה יותר פשוט...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="829" xml:space="preserve">
==ל&quot;א מצות==
שלום לך

לא יכולתי להשאיר את העריכה שלך כפי שהוא כי נראה בעיניי דחוק ולא ראיתי שמופיע גירסא זו במהדורות שבדקתי. האם הגהתי על פי דפוס או אל פי סברא? ברצוני לציין כי הר' שמשון כתב שאות וא&quot;ו של מלת {{צ|'''ו'''את ערום ועריה}} הוא גם בכלל. כך שנראה יותר פשוט לומר ש&quot;והיה אם שמוע&quot; נרמז שם ולזה כוונתו. בכל אופן, הצגתי את שתי האפשרויות בהערה בתוך הטקסט. יישר כחך!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:51, 28 ביולי 2022 (IDT)


{{תודה|ליקוטי שושנים (שמשון מאוסטרופולי)}}</text>
      <sha1>ocmq0qushfqfk1p6n173tzo4h8t9y3a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415765</id>
      <parentid>1415764</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T18:52:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* ל&quot;א מצות */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="827" xml:space="preserve">
==ל&quot;א מצות==
שלום לך

לא יכולתי להשאיר את העריכה שלך כפי שהוא כי נראה בעיניי דחוק ולא ראיתי שמופיע גירסא זו במהדורות שבדקתי. האם הגהת על פי דפוס או אל פי סברא? ברצוני לציין כי הר' שמשון כתב שאות וא&quot;ו של מלת {{צ|'''ו'''את ערום ועריה}} הוא גם בכלל. כך שנראה יותר פשוט לומר ש&quot;והיה אם שמוע&quot; נרמז שם ולזה כוונתו. בכל אופן, הצגתי את שתי האפשרויות בהערה בתוך הטקסט. יישר כחך!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:51, 28 ביולי 2022 (IDT)


{{תודה|ליקוטי שושנים (שמשון מאוסטרופולי)}}</text>
      <sha1>e9552jpuznyuqavsf0mn3irlwes3cv9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מי יתנני עבד אלוה עשני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469663</id>
    <revision>
      <id>1415776</id>
      <timestamp>2022-07-28T19:55:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A039:F1D4:BDB6:5C56:398:CC7D</ip>
      </contributor>
      <comment>מפרויקט בן יהודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2312" xml:space="preserve">מִי יִתְּנֵנִי / עֶבֶד אֱלוֹהַּ עוֹשֵׂנִי,

וִירַחֲקֵנִי / כָל‑ דּוֹד וְהוּא יַקְרִיבֵנִי!

יוֹצְרִי וְרוֹעִי, / נַפְשִׁי וְגֵוִי קָנִיתָ,

בַּנְתַּ לְרֵעִי / וּמַחְשְׁבוֹתַי רָאִיתָ,

אָרְחִי וְרִבְעִי / וְכָל‑­ דְּרָכַי זֵרִיתָ.

אִם תַּעְזְרֵנִי ‑ / מִי זֶה אֲשֶר יַכְשִׁילֵנִי!

אוֹ תַּעְצְרֵנִי ‑ / מִי בִּלְתְךָ יַתִּירֵנִי?

הָמוּ קְרָבַי / לִהְיוֹת קְרוֹבִים אֵלֶיךָ,

אוּלָם עֲצָבַי / יְרַחֲקוּם מֵעָלֶיךָ,

יַטּוּ נְתִיבַי / מֵעַל נְתִיב מַעְגָּלֶיךָ,

יָהּ,לַמְּדֵנִי / בַּאְמִתְּךָ הַדְרִיכֵנִי,

וּלְאַט נְחַנִי / בַדִּין, וְאַל תַּרְשִׁיעֵנִי!

וַאְנִי בְּעֶדְנָה / לַעְשׂוֹת רְצוֹנְךָ מִתְרַפֶּה.

אַף כִּי בְזִקְנָה ‑ / מַה זֶה אֲיַחֵל וַאְצַפֶּה?

אֵל, נָא רְפָא נָא, / כּיִ עמְּךָ אֵל הַמַּרְפֵּא.

יוֹם תִתְּשֵׁנִי / זִקְנָה, וְכֹחִי יִנְשַׁנִי,

אַל תִּטְּשֵנִי, צוּרִי, וְאַל תַּעַזְבֵנִי!

דַּכָּא וְאֻמְלָל / אֵשֵׁב, וְחָרֵד לִרְגָעָי,

עָרוֹם וְשׁוֹלָל / אֵלֵךְ בְּהֵבְלֵי תַעְתּוּעָי,

וַאְנִי מְחֹלָל / מֵרֹב חֲטָאַי וּפְשָׁעָי,

בֵּינְךָ וּבֵינִי / עָוֹן אֲשׁר יַבְדִּיֵלִני,

וַיַחְשְׂכֵנִי / לִראוֹת בְאוֹרֶךָ עֵינִי!

הַטֵּה לְבָבִי / לַעְבֹד עֲבֹדַת מַלְכוּתְךָ,

וּמַחֲשָׁבִי / טַהֵר, לְדֵעָה אֱלֹהוּתְךָ,

וּבְעֵת כְּאֵבִי / אַל נָא תְאַחֵר רִפְאוּתְךָ.

אֵלִי עֲנֵנִי, / אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנִי,

שֵנִית קְנֵנִי / וֶאְמֹר לְעַבְדֶּךְ: הִנֵּנִי!</text>
      <sha1>bvxdds7arhxmbp847cjqtymzr2t012o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415777</id>
      <parentid>1415776</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:56:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A039:F1D4:BDB6:5C56:398:CC7D</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2390" xml:space="preserve">{{פרויקט בן-יהודה|קישור=https://benyehuda.org/read/3133#}}

מִי יִתְּנֵנִי / עֶבֶד אֱלוֹהַּ עוֹשֵׂנִי,

וִירַחֲקֵנִי / כָל‑ דּוֹד וְהוּא יַקְרִיבֵנִי!

יוֹצְרִי וְרוֹעִי, / נַפְשִׁי וְגֵוִי קָנִיתָ,

בַּנְתַּ לְרֵעִי / וּמַחְשְׁבוֹתַי רָאִיתָ,

אָרְחִי וְרִבְעִי / וְכָל‑­ דְּרָכַי זֵרִיתָ.

אִם תַּעְזְרֵנִי ‑ / מִי זֶה אֲשֶר יַכְשִׁילֵנִי!

אוֹ תַּעְצְרֵנִי ‑ / מִי בִּלְתְךָ יַתִּירֵנִי?

הָמוּ קְרָבַי / לִהְיוֹת קְרוֹבִים אֵלֶיךָ,

אוּלָם עֲצָבַי / יְרַחֲקוּם מֵעָלֶיךָ,

יַטּוּ נְתִיבַי / מֵעַל נְתִיב מַעְגָּלֶיךָ,

יָהּ,לַמְּדֵנִי / בַּאְמִתְּךָ הַדְרִיכֵנִי,

וּלְאַט נְחַנִי / בַדִּין, וְאַל תַּרְשִׁיעֵנִי!

וַאְנִי בְּעֶדְנָה / לַעְשׂוֹת רְצוֹנְךָ מִתְרַפֶּה.

אַף כִּי בְזִקְנָה ‑ / מַה זֶה אֲיַחֵל וַאְצַפֶּה?

אֵל, נָא רְפָא נָא, / כּיִ עמְּךָ אֵל הַמַּרְפֵּא.

יוֹם תִתְּשֵׁנִי / זִקְנָה, וְכֹחִי יִנְשַׁנִי,

אַל תִּטְּשֵנִי, צוּרִי, וְאַל תַּעַזְבֵנִי!

דַּכָּא וְאֻמְלָל / אֵשֵׁב, וְחָרֵד לִרְגָעָי,

עָרוֹם וְשׁוֹלָל / אֵלֵךְ בְּהֵבְלֵי תַעְתּוּעָי,

וַאְנִי מְחֹלָל / מֵרֹב חֲטָאַי וּפְשָׁעָי,

בֵּינְךָ וּבֵינִי / עָוֹן אֲשׁר יַבְדִּיֵלִני,

וַיַחְשְׂכֵנִי / לִראוֹת בְאוֹרֶךָ עֵינִי!

הַטֵּה לְבָבִי / לַעְבֹד עֲבֹדַת מַלְכוּתְךָ,

וּמַחֲשָׁבִי / טַהֵר, לְדֵעָה אֱלֹהוּתְךָ,

וּבְעֵת כְּאֵבִי / אַל נָא תְאַחֵר רִפְאוּתְךָ.

אֵלִי עֲנֵנִי, / אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנִי,

שֵנִית קְנֵנִי / וֶאְמֹר לְעַבְדֶּךְ: הִנֵּנִי!</text>
      <sha1>1d2bj9ypzcvi5ymn6qwfw04lu6scgah</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415778</id>
      <parentid>1415777</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T19:57:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A039:F1D4:BDB6:5C56:398:CC7D</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2368" xml:space="preserve">{{פרויקט בן-יהודה|קישור=read/3133#}}

מִי יִתְּנֵנִי / עֶבֶד אֱלוֹהַּ עוֹשֵׂנִי,

וִירַחֲקֵנִי / כָל‑ דּוֹד וְהוּא יַקְרִיבֵנִי!

יוֹצְרִי וְרוֹעִי, / נַפְשִׁי וְגֵוִי קָנִיתָ,

בַּנְתַּ לְרֵעִי / וּמַחְשְׁבוֹתַי רָאִיתָ,

אָרְחִי וְרִבְעִי / וְכָל‑­ דְּרָכַי זֵרִיתָ.

אִם תַּעְזְרֵנִי ‑ / מִי זֶה אֲשֶר יַכְשִׁילֵנִי!

אוֹ תַּעְצְרֵנִי ‑ / מִי בִּלְתְךָ יַתִּירֵנִי?

הָמוּ קְרָבַי / לִהְיוֹת קְרוֹבִים אֵלֶיךָ,

אוּלָם עֲצָבַי / יְרַחֲקוּם מֵעָלֶיךָ,

יַטּוּ נְתִיבַי / מֵעַל נְתִיב מַעְגָּלֶיךָ,

יָהּ,לַמְּדֵנִי / בַּאְמִתְּךָ הַדְרִיכֵנִי,

וּלְאַט נְחַנִי / בַדִּין, וְאַל תַּרְשִׁיעֵנִי!

וַאְנִי בְּעֶדְנָה / לַעְשׂוֹת רְצוֹנְךָ מִתְרַפֶּה.

אַף כִּי בְזִקְנָה ‑ / מַה זֶה אֲיַחֵל וַאְצַפֶּה?

אֵל, נָא רְפָא נָא, / כּיִ עמְּךָ אֵל הַמַּרְפֵּא.

יוֹם תִתְּשֵׁנִי / זִקְנָה, וְכֹחִי יִנְשַׁנִי,

אַל תִּטְּשֵנִי, צוּרִי, וְאַל תַּעַזְבֵנִי!

דַּכָּא וְאֻמְלָל / אֵשֵׁב, וְחָרֵד לִרְגָעָי,

עָרוֹם וְשׁוֹלָל / אֵלֵךְ בְּהֵבְלֵי תַעְתּוּעָי,

וַאְנִי מְחֹלָל / מֵרֹב חֲטָאַי וּפְשָׁעָי,

בֵּינְךָ וּבֵינִי / עָוֹן אֲשׁר יַבְדִּיֵלִני,

וַיַחְשְׂכֵנִי / לִראוֹת בְאוֹרֶךָ עֵינִי!

הַטֵּה לְבָבִי / לַעְבֹד עֲבֹדַת מַלְכוּתְךָ,

וּמַחֲשָׁבִי / טַהֵר, לְדֵעָה אֱלֹהוּתְךָ,

וּבְעֵת כְּאֵבִי / אַל נָא תְאַחֵר רִפְאוּתְךָ.

אֵלִי עֲנֵנִי, / אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנִי,

שֵנִית קְנֵנִי / וֶאְמֹר לְעַבְדֶּךְ: הִנֵּנִי!</text>
      <sha1>emm7wjds5cgvncbz43mv86bc2vl43vb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469664</id>
    <revision>
      <id>1415790</id>
      <timestamp>2022-07-29T00:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1342379] כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3460" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1102|כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ט|סעיף 14ט(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|לפקודת הבנקאות}} (להלן – הפקודה), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני קובע כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הפחתת סכומי העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ח|סעיף 14ח לפקודה}}, בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הוא להפחית לתאגיד הבנקאי מסכום העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הנסיבות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור הפחתה מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה התאגיד הבנקאי לא הפר הוראה מהוראות חוקי הבנקאות, {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005}}, או הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}; לעניין זה, ”חוקי הבנקאות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35 אחוזים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} לפני פניית המפקח אליו באותו עניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 אחוזים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 אחוזים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 אחוזים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ו באייר התשע״א (30 במאי 2011)}}
* '''סטנלי פישר'''&lt;br&gt;נגיד בנק ישראל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>eq50cgqa62dvayhgphvzjr8yy1ehgd3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469665</id>
    <redirect title="שיחה:כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)" />
    <revision>
      <id>1415791</id>
      <timestamp>2022-07-29T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]</text>
      <sha1>c21nz6rocj1869d1p8xvvyu8l4wjvjv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469666</id>
    <revision>
      <id>1415792</id>
      <timestamp>2022-07-29T00:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה כריתות ו ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469667</id>
    <revision>
      <id>1415800</id>
      <timestamp>2022-07-29T02:23:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תשתית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=9|כריתות|ה|ו|}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ו|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;</text>
      <sha1>5ihrswc11g9q15nvqb714a4z1nmie2v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469668</id>
    <revision>
      <id>1415809</id>
      <timestamp>2022-07-29T07:49:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}    ;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים  ;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="572" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* {{להשלים}}</text>
      <sha1>tlrtlm0q3t4xhshpnl1dc3ggsaa43vv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415960</id>
      <parentid>1415809</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T10:22:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* שולחן ערוך */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6352" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===</text>
      <sha1>c6lkvbapzvk5vvh5iojr433hrmp9hui</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415966</id>
      <parentid>1415960</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T11:08:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פירוש סעיפים א - ט */ עמוד 207 טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19396" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>009psuweuz53wgpknwa9xdxmmceqkw6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469669</id>
    <revision>
      <id>1415810</id>
      <timestamp>2022-07-29T07:59:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו||כה|כו||}} [[קובץ:Hevel_Nahalato_Vol._26.pdf|300px|ממוזער|מהדורת PDF]] כרך כו  תוכן   *[[חבל נחלתו כו הקדמה|הקדמה]] *[[חבל נחלתו כו הסכמות|הסכמות]]  ==אורח חיים== *[[חבל נחלתו כו א|סימן א- חובת התפילה בבית הכנסת]] *[[חבל נחלתו כו ב|סימן ב- כוונת ברכת המינים בימינו]] *...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6132" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו||כה|כו||}}
[[קובץ:Hevel_Nahalato_Vol._26.pdf|300px|ממוזער|מהדורת PDF]]
כרך כו

תוכן 

*[[חבל נחלתו כו הקדמה|הקדמה]]
*[[חבל נחלתו כו הסכמות|הסכמות]]

==אורח חיים==
*[[חבל נחלתו כו א|סימן א- חובת התפילה בבית הכנסת]]
*[[חבל נחלתו כו ב|סימן ב- כוונת ברכת המינים בימינו]]
*[[חבל נחלתו כו ג|סימן ג- תפילת הביננו מתי נאמרת וע&quot;י נשים]]
*[[חבל נחלתו כו ד|סימן ד- מי קורא לכהנים לעלות לדוכן]]
*[[חבל נחלתו כו ה|סימן ה- כנגד כתפותיהם]]
*[[חבל נחלתו כו ו|סימן ו- כניסת חתן לבית הכנסת ואי אמירת תחנון]]
*[[חבל נחלתו כו ז|סימן ז- חזרה לאחר דילוג בקריאת התורה]]
*[[חבל נחלתו כו ח|סימן ח- הבנה וכוונה שונה מפשט הקריאה]]
*[[חבל נחלתו כו ט|סימן ט- ברכות על תירס בימינו]]
*[[חבל נחלתו כו י|סימן י- ברכת שהחיינו על פרס שקיבל]]
*[[חבל נחלתו כו יא|סימן יא- ברכת שככה לו בעולמו]]
*[[חבל נחלתו כו יב|סימן יב- ברית מילה בשבת שמגיעים אליה בנסיעה בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו יג|סימן יג- ברכת האילנות בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו יד|סימן יד- השכרת חנות למחלל שבת]]
*[[חבל נחלתו כו טו|סימן טו- בדיקה ביתית לקורונה בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו טז|סימן טז- מייבש שיער בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו יז|סימן יז- עליה לתורה בשבת פעמיים באותו מניין]]
*[[חבל נחלתו כו יח|סימן יח- חמר מדינה בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו יט|סימן יט- קיפול טלית בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו כ|סימן כ- שבולת שועל ומשקה שבולת שועל בפסח]]
*[[חבל נחלתו כו כא|סימן כא- בדיקת חמץ בתוך הפסח]]
*[[חבל נחלתו כו כב|סימן כב- מצות 'כורך' בליל הסדר]]
*[[חבל נחלתו כו כג|סימן כג- שביעי של פסח לדורות]]
*[[חבל נחלתו כו כד|סימן כד- תערובת חמץ לאחר הפסח]]
*[[חבל נחלתו כו כה|סימן כה- אוננן בספירת העומר]]
*[[חבל נחלתו כו כו|סימן כו- ספירת העומר וקו התאריך]]
*[[חבל נחלתו כו כז|סימן כז- שאלות לגבי יום טוב לאחר השבת]]

==יורה דעה==
*[[חבל נחלתו כו כח|סימן כח- כבד ששפכו עליו מים חמים מאד]]
*[[חבל נחלתו כו כט|סימן כט- טבילת כלים ע&quot;י חתן וכלה]]
*[[חבל נחלתו כו ל|סימן ל- מוך דחוק]]
*[[חבל נחלתו כו לא|סימן לא- רווח למישהו אחר – האם נחשב רבית]]
*[[חבל נחלתו כו לב|סימן לב- חציצה שנמצאה אחר טבילה ותשמיש]]
*[[חבל נחלתו כו לג|סימן לג- מתנה או צדקה]]
*[[חבל נחלתו כו לד|סימן לד- ייעד מזון לסעודה בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו לה|סימן לה- מצות כתיבת ספר תורה]]
*[[חבל נחלתו כו לו|סימן לו- כניסה עם המילה שלום כתובה על בגדיו לשירותים]]
*[[חבל נחלתו כו לז|סימן לז- חיבור מזוזה למזוזת הפתח במגנט]]
*[[חבל נחלתו כו לח|סימן לח- מזוזה בסוכה האם צריך לחזור ולקובעה]]
*[[חבל נחלתו כו לט|סימן לט- האם לשם שילוח הקן צריך להחזיק באם ולשלחה]]
*[[חבל נחלתו כו מ|סימן מ- הפקר בכלאים פרטני על ידי בי&quot;ד או תקנה צבורית]]
*[[חבל נחלתו כו מא|סימן מא- דיני הפרשת חלה בתקופות השונות]]
*[[חבל נחלתו כו מב|סימן מב- פירות של נכרי בשביעית]]
*[[חבל נחלתו כו מג|סימן מג- שכירת גנן נכרי בשביעית]]
*[[חבל נחלתו כו מד|סימן מד- בצירה בבצרת בשביעית]]
*[[חבל נחלתו כו מה|סימן מה- חינוך בית קברות]]

==אבן העזר==
*[[חבל נחלתו כו מו|סימן מו- גר שנתגייר והוליד בנים בגיותו]]
*[[חבל נחלתו כו מז|סימן מז- דיני יחוד לשמרטפית]]
*[[חבל נחלתו כו מח|סימן מח- פנים חדשות בשבת]]

==חושן משפט==
*[[חבל נחלתו כו מט|סימן מט- כניסה לרשות חבירו ליטול את שלו]]
*[[חבל נחלתו כו נ|סימן נ- גדרי לא יגוש ולא תהיה לו כנושה]]
*[[חבל נחלתו כו נא|סימן נא- התחייבות מזיק וניזק בנזקי הניזק]]
*[[חבל נחלתו כו נב|סימן נב- כינור שכור שנפל ונשבר]]
*[[חבל נחלתו כו נג|סימן נג- שכיר שנתקל ושבר כלי שאול]]
*[[חבל נחלתו כו נד|סימן נד- מתה מחמת מלאכה מגורם שלישי]]
*[[חבל נחלתו כו נה|סימן נה- גניבת ושכפול מפתחות]]
*[[חבל נחלתו כו נו|סימן נו- גידול בהמה דקה בימינו בארץ ישראל]]

==קודשים==
*[[חבל נחלתו כו נז|סימן נז- השומרים בבית המקדש]]
*[[חבל נחלתו כו נח|סימן נח- הדרן לסדר קודשים]]

==שונות==
*[[חבל נחלתו כו נט|סימן נט- דרכיה דרכי נועם]]
*[[חבל נחלתו כו ס|סימן ס- מעבר מעדה לעדה בישראל]]
*[[חבל נחלתו כו סא|סימן סא- כריתת ברית עם נכרים]]
*[[חבל נחלתו כו סב|סימן סב- ילדים ואנשים מיוחדים]]

[[קטגוריה:חבל נחלתו]]</text>
      <sha1>2z4haxi63epc0x7i5dm9q6xk99skxna</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415950</id>
      <parentid>1415810</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T09:30:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6130" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו||כה|כו||}}
[[קובץ:Hevel_Nahalato_Vol._26.pdf|300px|ממוזער|מהדורת PDF]]
כרך כו

תוכן 

*[[חבל נחלתו כו הקדמה|הקדמה]]
*[[חבל נחלתו כו הסכמות|הסכמות]]

==אורח חיים==
*[[חבל נחלתו כו א|סימן א- חובת התפילה בבית הכנסת]]
*[[חבל נחלתו כו ב|סימן ב- כוונת ברכת המינים בימינו]]
*[[חבל נחלתו כו ג|סימן ג- תפילת הביננו מתי נאמרת וע&quot;י נשים]]
*[[חבל נחלתו כו ד|סימן ד- מי קורא לכהנים לעלות לדוכן]]
*[[חבל נחלתו כו ה|סימן ה- כנגד כתפותיהם]]
*[[חבל נחלתו כו ו|סימן ו- כניסת חתן לבית הכנסת ואי אמירת תחנון]]
*[[חבל נחלתו כו ז|סימן ז- חזרה לאחר דילוג בקריאת התורה]]
*[[חבל נחלתו כו ח|סימן ח- הבנה וכוונה שונה מפשט הקריאה]]
*[[חבל נחלתו כו ט|סימן ט- ברכות על תירס בימינו]]
*[[חבל נחלתו כו י|סימן י- ברכת שהחיינו על פרס שקיבל]]
*[[חבל נחלתו כו יא|סימן יא- ברכת שככה לו בעולמו]]
*[[חבל נחלתו כו יב|סימן יב- ברית מילה בשבת שמגיעים אליה בנסיעה בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו יג|סימן יג- ברכת האילנות בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו יד|סימן יד- השכרת חנות למחלל שבת]]
*[[חבל נחלתו כו טו|סימן טו- בדיקה ביתית לקורונה בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו טז|סימן טז- מייבש שיער בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו יז|סימן יז- עליה לתורה בשבת פעמיים באותו מניין]]
*[[חבל נחלתו כו יח|סימן יח- חמר מדינה בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו יט|סימן יט- קיפול טלית בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו כ|סימן כ- שבולת שועל ומשקה שבולת שועל בפסח]]
*[[חבל נחלתו כו כא|סימן כא- בדיקת חמץ בתוך הפסח]]
*[[חבל נחלתו כו כב|סימן כב- מצות 'כורך' בליל הסדר]]
*[[חבל נחלתו כו כג|סימן כג- שביעי של פסח לדורות]]
*[[חבל נחלתו כו כד|סימן כד- תערובת חמץ לאחר הפסח]]
*[[חבל נחלתו כו כה|סימן כה- אונן בספירת העומר]]
*[[חבל נחלתו כו כו|סימן כו- ספירת העומר וקו התאריך]]
*[[חבל נחלתו כו כז|סימן כז- שאלות לגבי יום טוב לאחר השבת]]

==יורה דעה==
*[[חבל נחלתו כו כח|סימן כח- כבד ששפכו עליו מים חמים מאד]]
*[[חבל נחלתו כו כט|סימן כט- טבילת כלים ע&quot;י חתן וכלה]]
*[[חבל נחלתו כו ל|סימן ל- מוך דחוק]]
*[[חבל נחלתו כו לא|סימן לא- רווח למישהו אחר – האם נחשב רבית]]
*[[חבל נחלתו כו לב|סימן לב- חציצה שנמצאה אחר טבילה ותשמיש]]
*[[חבל נחלתו כו לג|סימן לג- מתנה או צדקה]]
*[[חבל נחלתו כו לד|סימן לד- ייעד מזון לסעודה בשבת]]
*[[חבל נחלתו כו לה|סימן לה- מצות כתיבת ספר תורה]]
*[[חבל נחלתו כו לו|סימן לו- כניסה עם המילה שלום כתובה על בגדיו לשירותים]]
*[[חבל נחלתו כו לז|סימן לז- חיבור מזוזה למזוזת הפתח במגנט]]
*[[חבל נחלתו כו לח|סימן לח- מזוזה בסוכה האם צריך לחזור ולקובעה]]
*[[חבל נחלתו כו לט|סימן לט- האם לשם שילוח הקן צריך להחזיק באם ולשלחה]]
*[[חבל נחלתו כו מ|סימן מ- הפקר בכלאים פרטני על ידי בי&quot;ד או תקנה צבורית]]
*[[חבל נחלתו כו מא|סימן מא- דיני הפרשת חלה בתקופות השונות]]
*[[חבל נחלתו כו מב|סימן מב- פירות של נכרי בשביעית]]
*[[חבל נחלתו כו מג|סימן מג- שכירת גנן נכרי בשביעית]]
*[[חבל נחלתו כו מד|סימן מד- בצירה בבצרת בשביעית]]
*[[חבל נחלתו כו מה|סימן מה- חינוך בית קברות]]

==אבן העזר==
*[[חבל נחלתו כו מו|סימן מו- גר שנתגייר והוליד בנים בגיותו]]
*[[חבל נחלתו כו מז|סימן מז- דיני יחוד לשמרטפית]]
*[[חבל נחלתו כו מח|סימן מח- פנים חדשות בשבת]]

==חושן משפט==
*[[חבל נחלתו כו מט|סימן מט- כניסה לרשות חבירו ליטול את שלו]]
*[[חבל נחלתו כו נ|סימן נ- גדרי לא יגוש ולא תהיה לו כנושה]]
*[[חבל נחלתו כו נא|סימן נא- התחייבות מזיק וניזק בנזקי הניזק]]
*[[חבל נחלתו כו נב|סימן נב- כינור שכור שנפל ונשבר]]
*[[חבל נחלתו כו נג|סימן נג- שכיר שנתקל ושבר כלי שאול]]
*[[חבל נחלתו כו נד|סימן נד- מתה מחמת מלאכה מגורם שלישי]]
*[[חבל נחלתו כו נה|סימן נה- גניבת ושכפול מפתחות]]
*[[חבל נחלתו כו נו|סימן נו- גידול בהמה דקה בימינו בארץ ישראל]]

==קודשים==
*[[חבל נחלתו כו נז|סימן נז- השומרים בבית המקדש]]
*[[חבל נחלתו כו נח|סימן נח- הדרן לסדר קודשים]]

==שונות==
*[[חבל נחלתו כו נט|סימן נט- דרכיה דרכי נועם]]
*[[חבל נחלתו כו ס|סימן ס- מעבר מעדה לעדה בישראל]]
*[[חבל נחלתו כו סא|סימן סא- כריתת ברית עם נכרים]]
*[[חבל נחלתו כו סב|סימן סב- ילדים ואנשים מיוחדים]]

[[קטגוריה:חבל נחלתו]]</text>
      <sha1>pxugsbugubf8z14vdan50w3i3p5nane</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469670</id>
    <revision>
      <id>1415811</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1342378] כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3604" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1102|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 11א|סעיף 11א(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני קובע כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הפחתת סכומי העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 11|סעיף 11(א) עד (ג) לחוק}}, בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הוא להפחית לתאגיד הבנקאי מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הנסיבות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור הפחתה מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה התאגיד הבנקאי לא הפר הוראה מהוראות חוקי הבנקאות, {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005}}, או הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}; לעניין זה, ”חוקי הבנקאות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35 אחוזים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} לפני פניית המפקח אליו באותו עניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 אחוזים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 אחוזים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 אחוזים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ו באייר התשע״א (30 במאי 2011)}}
* '''סטנלי פישר'''&lt;br&gt;נגיד בנק ישראל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>7p65e0vk8zie8n4yy9y75dbaqitntcc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469671</id>
    <redirect title="שיחה:כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)" />
    <revision>
      <id>1415812</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="151" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]</text>
      <sha1>h716wymet2l2ezm3845xxif1r41ka5m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469672</id>
    <revision>
      <id>1415813</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו הקדמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469673</id>
    <revision>
      <id>1415818</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:02:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו||הקדמה|הסכמות|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="72" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו||הקדמה|הסכמות|}}</text>
      <sha1>k36by4dfr3e50mmfle5g5qqnoc0wuoc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415819</id>
      <parentid>1415818</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:03:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29452" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו||הקדמה|הסכמות|}}
הקדמה – תשובה וגאולה

הדור ותיקונו

את הכרך הקודם סיימתי במאמר הלכתי-כללי המסביר את ההלכות המונעות אותנו מקיום מצוות ציבור ויחיד מן התורה. והראיתי שם עד כמה המרחק גדול מאד מציווי וקיום מדאורייתא מפני שיש הלכות יסודיות המעכבות. ואותם המדברים על קיום מצוות כמו תרומות ומעשרות או שביעית ויובל מן התורה טועים (ומטעים).

בפתיחה זו אנסה להסביר גם את המרחק הרוחני שאנו (=עם ישראל) נמצאים בו ולכן עד שלא נגיע כל העם לאמונה שלמה וקיום מצוות מלא – לא נתקרב למצוות הציבור מדאורייתא.

ארבע מדרגות התשובה

כתב הרב קוק זצ&quot;ל (הוספות לאורות התשובה, הוספה ח):

&quot;ארבעת הפרקים, שהחינוך של הדור שנתרחק מקדושתה של תורה, צריך שיתקרב על ידם אל מקור הקודש, הם:

כבוד הדת*,

חיבת הדת,

הכרת הדת,

וקיום הדת&quot;.

המדרגות הללו הן סדר חינוכי של אדם המרוחק מן האמונה וקיום המצוות, אין הכרח שהן תבואנה בזו אחר זו, ובהחלט יש כאלה הקופצים מדרגות, ומתחילים בהכרת האמונה מתוך שאינם מרוחקים ויש בהם כבוד טבעי ואולי אף חיבה ממורשת אבות, אבל יש הכרח לעבור את המצבים התודעתיים האלה. אדם צריך לקלוט בתוכו, ללמוד ולעבד, ורק אחר כך הוא יאמין ויקיים מצוות מעצמו מתוך הבנה והכרה פנימית שזו הדרך היחידה המתאימה ונכונה לו.

ועוד קשר בין המדרגות הללו, מבחינה נפשית כל אחת היא התשתית של חברתה. יש מי שמקיים את מצוות תורת ישראל, אבל חסרות לו אחת או יותר מן המדרגות הקודמות. אדם כזה הוא מועד לנפילה רוחנית, מפני שכאשר יגיע לקושי בקיום לא תהיה לו המשענת הרוחנית של הכבוד והחיבה להמשיך ולקיים. הוא שואל את עצמו: למה זה אנכי מקיים ואינו הולך לדרוש את ה' ונופל בגלל קשייו והמצוות מרופות בידו...

התשובה השלמה תהיה כאשר כל האמונה וכל קיום המצוות יבואו מתוכנו בכל עם ישראל, כשהאמונה בנויה ומלאה בתוכנו ולא נעשית מתוך כפיה פנימית או חיצונית. לימוד התורה וקיומה כשיהיו נחלת כל העם, כששם יהיה מרכז החיים של העם, וכל השאר ענפים היוצאים מתוך לב האומה האמיתי, אז תגיע האומה למדרגת חיים לאומיים עפ&quot;י התורה.

המשמעות של הדברים לעיל שלפני שכל עם ישראל ייגש לקיים מצוות כגון שביעית ויובל מן התורה, צריך שכל עם ישראל יחזרו בתשובה, וחזרה בתשובה היא החלטה של כל עם ישראל שתורת ה' היא הבסיס היחיד לקיומנו בעולם.

עפ&quot;י התורה יהיו כל מערכות הפנים בישראל: השלטון, החינוך, המשפט ומערכת המשטרה והענישה, הצבא, התקשורת, התרבות, הסעד לחלשים, המשטר בכל אגפיו, והיחס למיעוטים החיים בישראל. ועפ&quot;י התורה יהיו יחסי החוץ של ישראל.

כל אלה אינם בגדר תוספת, מתוך מחשבה שאף מצבנו עתה סביר, אלא עיקר התורה הוא קיומה בכל מקום בלבות עם ישראל, התחומים שנמנו הם המרכיבים העיקריים של חיינו הלאומיים וכולם צריכים להיות עפ&quot;י הדרכת דיני התורה ורק עפ&quot;י דיני תורה.

וכל אלה צריכים לבוא בכל העם מתוך הכרה פנימית ומתוך התקשרות פנימית של יראה ואהבה לרבש&quot;ע וקבלת עול תורה. לא מתוך כפיה חיצונית או אפילו פנימית והעדפות של קשר לאומה, אלא מתוך אמונה פנימית עזה ובטחון אמיתי שזו דרך החיים הנכונה והמתאימה לישראל בעולם.

רק כשכל עם ישראל יחליט בכנסת על השינויים הללו – נגיע לכך.

דרך ההגעה

הדוחף העיקרי לתשובה הלאומית של ישראל הוא רבש&quot;ע, והוא דוחף בדרכים שונות ומשונות מוּדעוֹת ושאינן מודעות. כדברי הרב זצ&quot;ל באגרת שע&quot;ח:

&quot;ואם יבא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוין שום דבר לאמתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ד' אשר יעץ, להחל אור גאולה, מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חלאים רוחנים, – ודאי לא יועילו כל חשבונות, העולים בלב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ד' העליונה אשר דבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע, וכל חולשת נפש, פחדנות, רפיון-רוח ומוגת-לבב, כליל יחלוף, ורוח מעודד, ממלא חיי ישע וענג ד' בגודל לבב ורוחב דעה והגיון עז, יקח את מקומו בכל הלבבות הנגשים אל ד' בהר הקודש, להצמיח פדות, בהכשרת החיים, לאומץ אלהי המבשר צבא רב של יצירת נפשות מוכנות לעבודת גאולה וישועת אמת, ההולכות מחיל אל חיל בגבורות ישע ימין עליון&quot;.

אנו, כל עם ישראל, נגיע לכך בהתפתחות אמונית וחינוכית של כולנו מגדולי הגדולים ועד הקטנים. לא במלחמות אחים וכפיה, אלא בחינוך תורני אמוני, בהתחברות כל העם לנשמתו והתקרבותו המלאה לא-לוקיו.

תנועת התשובה

כנבואת יחזקאל (לז, ה-ו):

&quot;כה אמר אדני ה' לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם. ונתתי עליכם גִדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני ה'&quot;.

הרוח באה באופנים שונים מרבש&quot;ע, ותהליכים עולמיים רוחניים ומעשיים נארגים בתוך תהליך התשובה הכללי בעולם כולו ובישראל לב העולם. אנו יודעים מעט מאד מן התהליך הכולל את כל מעשה שמים וארץ. ואנו עושים את שלנו שבים לארץ ישראל מקימים את המדינה מנסים ללמוד וללמד את עצמנו ואת אחרים, ולהנחיל את התורה לישראל כדי להביאם למקומם.

מתאר הרב זצ&quot;ל (אורות, ישראל ותחיתו סי' יג):

&quot;מֵאוֹר הַנֵּס הָעֶלְיוֹן מִתְגַּלֶּה אֵיךְ סְעִיפֵי הַטֶּבַע כֻּלָּם, הַבִּלְתִּי-מוּבָנִים מִצַּד עַצְמָם, הֵם הֵם עֲנָפָיו וְהִתְפַּשְּׁטוּת אוֹרוֹ, וְכָל הַטֶּבַע כֻּלּוֹ הַמִּתְגַּלֶּה בְּכָל תַּפְקִידָיו, בָּעוֹלָם וּבָאָדָם, בְּנֶפֶשׁ הַיָּחִיד וּבְנֶפֶשׁ הָעַמִּים, בְּדַאֲגוֹת הַחַיִּים הַיּוֹמִיִּים וּבְהִתְגַּדְּרוּת הַלְּאֻמִּים וְהַמַּמְלָכוֹת, בַּעֲלִיּוֹתֵיהֶם וִירִידוֹתֵיהֶם, בְּנִכְלֵי הַפּוֹלִיטִיקָה, בְּשִׁגְעוֹנוֹת הַמִּשְׁתַּגְּעִים, בְּעָרְמַת הָעֲרוּמִים וּבְיִשְׁרַת לֵבָב הַיְשָׁרִים, בְּחָכְמַת הַחֲכָמִים, בְּבִינַת הַנְּבוֹנִים, בִּגְבוּרַת הַגִּבּוֹרִים וּבָרוּחַ הַחַלָּשׁ שֶׁל הַחַלָּשִׁים, בַּכּל, רַק יַד הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה אוֹר חָכְמַת כָּל עוֹלָמִים, רוּחַ ד' נִשְׁמַת חַיֵּי הָעוֹלָם הִיא מוֹפִיעָה. וְהַיָּד נְטוּיָה, וְהַזְּרוֹעַ מוֹשֶׁלֶת, &quot;לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכּל עֲבָדֶיךָ&quot; (תהלים קיט, צא). וּצְפִיַּת הַיְשׁוּעָה חוֹדֶרֶת הִיא אָז מִמַּעַל לַשְּׁחָקִים וְעַד עָמְקֵי תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ, עוֹלָה הִיא מִמַּעֲמַקִּים, וַעֲרָבוֹת הִיא רוֹכֶבֶת, וּמַכֶּרֶת בִּסְקִירָה אַחַת אֶת כָּל הַנִּפְלָאוֹת וְאֶת כָּל הַמִּפְעָלוֹת, אֶת כָּל הָאֱמֶת וְאֶת כָּל הַשֶּׁקֶר, אֶת כָּל הַצֶּדֶק וְאֶת כָּל הָרֶשַׁע, וְהִנֵּה הַכּל הִתְיַצֵּב וּמִתְיַצֵּב הָכֵן לִפְקֻדַּת אוֹר דְּבַר אֱלֹהִים חַיִּים, וְהֶאָרַת הָעוֹלָם בְּאוֹר יִשְׂרָאֵל, הִיא נִשְׁמַת הַהִיסְתּוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית בְּגָלוּי, וְנִשְׁמַת כָּל הַיְקוּם בְּחֶבְיוֹן עֻזּוֹ, 'עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת, וְראשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל. בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי, בְּחֻקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם. בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל, בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם (משלי ח, כו-כח)'&quot;.

כל המציאות וכל העובר עליה מופעל על ידי אותה דחיפת תשובה בין שהיא מובנת לנו ובין שאינה מובנת לנו.

התקרבות והתעלות של היחידים ושל כל הציבור, תנועות תשובה פועלות ויפעלו בתוכנו ודרכי תשובה מודעות ושאינן מודעות פועלות ותפעלנה על כולנו להביאנו למקומנו.

הנפילות בדרך

כל חטא וכל כשלון של העם או חלקיו מדרך ה', חוץ מעצם הנפילה מלמדים שהבנין הפנימי לא נשלם וממילא לא ניתן להתקדם למדרגה הבאה.

וכיון שכל התפתחות בגאולת עם ישראל צריכה לבוא מתוכנו מתוך אמונתנו הברורה שזו הדרך, כל חטא וכשלון מסמן לנו שיש צדדים בנו כיחידים או בחלקים מן העם שהאמונה הברורה וכל הנמשך ממנה, עד התקרבות לה', קיום מצוות ושאיפה להתעלות עפ&quot;י התורה, לא קלוטים בתוכנו במלואו, וממילא באה הנפילה. חלק גדול מהנפילות אינן ידועות לנופלים, הם מקימים תנועות רוחניות-חברתיות ותולים בהן את כל יהבם, ואחרי שנות דור הם או בניהם מסיקים: 'לא זו הדרך'. טעינו ומשכנו אחרינו כסומים את כל העם והטינו אותו מדרך ה'. אולם גם בתנועות אלו יש צעד קטן לגאולת ישראל.

נקנית ביסורים

בתוך האמונה המובילה את גאולתנו ישנם אף היסורים. חלקם מחוסר ההתאמה שלנו לגודל אותו אנו נושאים על גבנו את כל משא הגאולה. וחלקם ממלחמה רוחנית עם חלקים בעם שאינם יודעים את דרכם וחושבים שדרכם היא הנכונה. וחלקם יסורים המזככים אותנו ואיננו יודעים את תפקידם.

נאמר בברכות (ה ע&quot;א): 

&quot;תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על – ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא&quot;. והגמ' מביאה ראיות לכך.

שלשה דברים עליונים שהם יסוד קיומנו בעולם והם באים דוקא על ידי צירוף וטיהור אלוקי, המופיע בכל סדרי היסורים בעולם, בגוף ובנפש, ביחיד ובמשפחתו ובציבורו ובכל עם ישראל ובין ישראל לעמים והם המכינים אותנו למתנות הטובות.

המוכנות לכל העיכובים הידיעה שהעולם אינו מישור ויש בו סיבוכים וסיבוכי סיבוכים, אף היא מכשירה לגאולה שלמה.

הכניסה לא&quot;י וחטא המרגלים

פרשת שלח נפתחת בשליחת המרגלים לא&quot;י. רש&quot;י כתב שישראל בקשו זאת ממשה רבינו והקב&quot;ה לא מנע אותם משילוח המרגלים. לאחר מעשה, המהלך הזה של שילוח המרגלים היה הגורם הישיר לכך שכל דור יוצאי מצרים לא נכנס לא&quot;י. עם ישראל היה במדבר ארבעים שנה ואף משה רבינו מת ולא נכנס לארץ. כל ההיסטוריה של עם ישראל השתנתה מן היעוד המקורי – אבל לא לארבעים שנה, אלא חוסר האמונה שהיה במדבר גרם ששלמות האומה מתעכבת אלפי שנים ומהלכים היסטוריים מתעכבים עד ביאת המשיח.

מדוע הקב&quot;ה לא מנע מישראל את שילוח המרגלים, הרי הוא ידע מה תהיה אחרית המעשה?

אלא התשובה טמונה במה שכתבנו לעיל. אם הכניסה לארץ תיעשה מתוך חוסר אמונה אין לה קיום, הכניסה לארץ חייבת לבוא מתוך אמונה שלמה בה' ובהבטחתו את הארץ לנו שנוכל להתגבר על כל הקשיים. אם אין בנו אמונה זאת מה תועיל הכניסה, ואם ישראל רוצים לבדוק את הבטחת ה' כנראה שעדיין האמונה אינה שלמה, ומכאן הפתח לנפילות הבאות.

ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני ה'

לכאורה, רבש&quot;ע יכול להפיח בנו רוח תשובה והתעלות, כשם שעם ישראל עמד על הר סיני והגיע בנבואה למדרגת קבלת התורה אף שיצאו ממצרים פחות מחמשים יום לפני כן.

אלא ש'זריקת' רוח אינה טבעית לאדם, זהו נס ופלא אלוקי והוא לא יתמיד, וצריך שכל ההתעלות מלימוד התורה הפשוט והיסודי עד מדרגות עליונות של רוח הקדש ונבואה יחיו בתוכנו בתוך כל העם. ולכן עם ישראל חטא בעגל, כי להיות רק במעלה נסית של מקבלי התורה, ללא שיתיישב הדבר בנפש האדם, בתודעתו השכלית, ברגשותיו ובמידותיו אין לכך עמידה וקיום קבוע.

המאמין עפ&quot;י האות

מבאר הרמב&quot;ם (הל' יסודי התורה פ&quot;ח ה&quot;א):

&quot;משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו בקע להן את האבן, כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ, וכן שאר כל האותות, ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת, ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה&quot;.

הנסים אינם מתמידים, גם הנסים שבנפש האדם. הטבע מתמיד. מה שנרכש והפך לחלק מחיינו מהכרתנו נשאר עמנו. אותות ומופתים מסייעים לחיים מסייעים לאמונה אבל אינם הסדר המשתלב בחיינו. הסדר האמיתי של אמונה וחיים הוא המוטבע בטבע האדם ובטבע האומה אלא שצריכים לכך הרבה חינוך ולימוד, תקופות שלמות ודורות רבים. מעת שנכנסנו לא&quot;י עם יהושע בן נון עד תקופת המלכות עברו יותר מארבע מאות שנה, של חינוך וגידול קליטה וספיגת ההדרכה האלוקית בתוכנו לחיים של עם, המאורגן כממלכה אחת מסביב לבית המקדש.

קימעא קימעא

מסופר בירושלמי (ברכות פ&quot;א ה&quot;א):

&quot;דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה (=בבוקר מוקדם) וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא, בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא [מיכה ז ח] כי אשב בחושך ה' אור לי. כך בתחילה [אסתר ב כא] ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך [שם ו יא] ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך [שם יב] וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך [שם ח טו] ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח&quot;כ [שם טז] ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;.

הגאולה מסודרת.

יש סדר אלוקי לגאולתם של ישראל היא באה קימעא קימעא, מדרגה אחר מדרגה, ולא בעירבוביא, ולא בדילוג על מדרגות.

ובמקום אחר דרשו חז&quot;ל (שיר השירים רבה פרשה ב, ג): &quot;דומה דודי לצבי, מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה נראה וחוזר ונכסה&quot;, הזמן שבין התגלות להתגלות משמש להתבססות המדרגה הקודמת ולפעולות הכשרה פנימית שאינה גלויה וברורה ואינה משליכה על החיים המעשיים החיצוניים, אלא בונה מבפנים עד התגלותה במדרגה גבוהה יותר מבחוץ.

כי א-לקים יושיע ציון

המדרגות והסדר מובעים בדברי מורי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ&quot;ל במאמר אמונת עתנו (לנתיבות ישראל, ח&quot;א):

&quot;נוֹדַעַת אִמְרָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי הָרַב זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה עַל שְׁנֵי הַפְּסוּקִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּרֶק סט שֶׁבִּתְהִלִּים, שֶׁבָּהֶם מִתְפָּרֶשֶׁת כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מַדְרֵגוֹתֶיהָ וּמַעֲלוֹתֶיהָ־בַּקּדֶשׁ שֶׁל הָאַתְחַלְּתָא־דִּגְאֻלָּה, שֶׁל יִשּׁוּב אַרְצֵנוּ וְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ: &quot;אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן&quot;, – תְּחִלַּת הַיְשׁוּעָה הַמִּתְגַּלֵּית בְּדֶרֶךְ טִבְעִית שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת הַהַנְהָגָה הָאֱלֹהִית בְּשֵׁם צִיּוֹן; &quot;יִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה&quot; – הַשָּׁלָב הַמַּמָּשִׁי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶמְשֵׁךְ הִתְגַּלּוּת זוֹ הוּא בִּנְיַן עָרִים חֲדָשׁוֹת, לְעֻמַּת יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר תּוּשַׁב לְקַדְמוּתָהּ, בְּעִקָּר בְּחֵלֶק הָאָרֶץ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוּדָה; &quot;וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ&quot;, – מוּבָנוֹ הַשָּׁלֵם שֶׁל בִּנְיָן זֶה, שֶׁמִּתּוֹכוֹ מוֹפִיעַ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל שֶׁל הַיְשִׁיבָה וְהַיְרֻשָּׁה, כִּי הֵם – בְּלָשׁוֹן נִסְתָּר וּסְתָמִי – כָּל מִינֵי יְהוּדִים, בְּאֵין הַבְחָנַת עֶרְכֵיהֶם וּפֵרוּטָהּ, יִתְיַשְּׁבוּ וְיִירְשׁוּ &quot;שָׁם&quot; בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָאָרֶץ וּקְצָווֹתֶיהָ, וּלְעֻמַּת בִּיאַת הַכִּבּוּשׁ הָרִאשׁוֹנָה וּמִצְווֹתֶיהָ שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁבָּהּ קָדְמָה הַיְרֻשָּׁה וְכִבּוּשָׁהּ לִפְנֵי הַיְשִׁיבָה וְחִלּוּק נַחֲלוֹתֶיהָ, יָבאוֹ עַתָּה מִן הַהִתְיַשְּׁבוּת אֶל הַיְרֻשָּׁה; &quot;זֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ&quot; – קְבִיעוּת הַנַּחֲלָה שֶׁל הָאָרֶץ וְהִתְקַיְּמוּתָהּ הַמֻּחְלֶטֶת, שֶׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק, וְשֶׁגַּם יְרוּשָׁלַיִם נִקְרֵאת נַחֲלָה, מִתְבָּרֶרֶת מִתּוֹךְ כָּךְ לָהֶם שֶׁהֵם זֶרַע עֲבָדָיו נוֹצְרֵי פִּקּוּדָיו; &quot;אהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ&quot; – הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה, הַמְיֻחֶדֶת לָהֶם לִבְנֵי &quot;אַבְרָהָם אהֲבִי&quot;, הַקּוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ וְהַדּוֹגְלִים בּוֹ, בְּמַהֲלַךְ אֱמוּנָתוֹ וּדְרָכָיו, הִיא מְגַלָּה אֶת הוֹפָעַת הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ וַחֲזָרָתָהּ לְצִיּוֹן, בְּמִרְעֵה הָאֱמוּנָה וּבִטְחוֹנָהּ בַּד' וַעֲשׂוֹת טוֹב&quot;.

ובמדרש תהלים (שוחר טוב; בובר, מזמור ע) נוספה מדרגה נוספת – חזרת מלכות בית דוד:

&quot;ולמה היה דוד דומה, למלך שהיה לו צאן וכעס עליה, סר את הצאן, ומתיר את הדיר, [והוציא את הרועה, אחר זמן כנס את הצאן, ובנה את הדיר], ולרועה לא הזכיר, אמר הרועה הרי הצאן מכונסות, והדיר בנויה, ואני איני נזכר, כך אמר דוד למעלה מן הפרשה, כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה (תהלים סט, לו), הרי הדיר בנויה, וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה (תהלים סט, לז), הרי הצאן מכונסות, אמר הרועה ואני איני נזכר, לכך למנצח לדוד להזכיר (תהלים ע, א)&quot;.

כי אף לגאולה יש סדר טבעי של התעלות ככל שאנו עולים במעלות ההתקרבות לה'.

מחשבי קצין

נאמר בסנהדרין (צז ע&quot;ב): 

&quot;אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים: כיון שהגיע את הקץ ולא בא – שוב אינו בא. אלא חכה לו, שנאמר אם יתמהמה חכה לו. שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה - תלמוד לומר ולכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם. וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה, מי מעכב? – מדת הדין מעכבת, וכי מאחר שמדת הדין מעכבת, אנו למה מחכין? – לקבל שכר, שנאמר אשרי כל חוכי לו&quot;.

הפגם במחשבי קיצין הוא בהכנסת תהליך גאולתן של ישראל בלוח זמנים. הזמנים הם רק סימן ולא סיבה עצמית. ולכן כל מדידה חיצונית איננה בודקת את המציאות הפנימית אלא רק נותנת שיעור ומידה חיצונית שאינו יודעת מהתהליך הפנימי מאומה.

משל למה הדבר דומה לתינוק שעובר מזחילה להליכה על ארבע עד להליכה, כל זמן שלא רכש את המיומנות הקודמת עדיין לא הגיע הזמן למדרגה הבאה, וביניהן שלבי ביניים ונפילות. לא שייך לקצוב יום ושעה לכניסתו למדרגה הגבוהה יותר, זה יגיע לפי הקצב שלו ולפי יכולתו.

הוא הדין גם בגאולת ישראל אין לקוצבה בזמנים, כיון שאיננו יודעים כלל את ההתפתחות הפנימית בנפשות. מידת הדין מעכבת כי היא בונה בנין מבוסס מבפנים ואנו שעובדים על שדה גאולת ישראל ותשובתו מחכים ומצפים.

גבורת הגבורות

מבאר הרב זצ&quot;ל באגרות הראיה (כרך ג איג' תשנג):

&quot;לא חלישות-כח הוא זה מה שישועתם של ישראל היא קמעא-קמעא כי אם גבורת-גבורות, כביריות עליונה המקפת כל וממלאה את הכל. והמחשבה באיתניותה, לפי עומק גדולת תלמודה, לפי הדור הכרעת בינתה, ולפי גדולת טהרת אדירות רצונה, המשוגב בשגוב אלהי, היא היא המרוממת את הטבע וכל תוצאותיו, את השמים וארץ וכל אשר בם. כל חללה של רשות העליונה, שגוילי רקיע וקני חורשתא ודיו ימי אינם מספיקים לכתוב אותה כולה מוכרחת היא להגלות בתור גלילים אחדים לאותה מכונת-הקדש הנאדרה כתבנית המרכבה, &quot;היא החיה אשר תחת אלהי ישראל&quot;, אשר חזה אותה הנביא גם בגולה על נהר כבר. ובתוך החומר העב הזה – אור מלא עדון-קדש רווי טללי לשד חיי אורות חבויים ממרומי עליוני קדש קדשים שורה, ומכל שרעף קטן, היוצא מפציצות נגוהות הללו, מתמלאה כל נשמה חיי-עולמים. תשובה, תפילה, תורה, צדקה ומעשים טובים, בטחון בד' עדי-עד, ונהרה עליונה מאור צור ישראל, וממשלת-עולמים על כל תוכני עלילות, &quot;מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים&quot;, מעוטר באור גבורה של מעלה, ש&quot;מלאכי-צבאות ידדון ידדון&quot; מחיל חיל גבורתה, זאת גבורת-העוז ששירת-ישראל מתעטרת בה, 'שמים וארץ ירננו לשמו, יערות ימחאו כף להנעימו'&quot;.

גאולתם של ישראל היא ישועת כל העולם וכל העולמים, והיא פועלת ומרוממת דוחפת ומניעה את כל העולם עד שתצא לפועל במלואה.


אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו.


מודה אני לרבש&quot;ע שזיכני להשלים כרך זה. ומודה לאשתי שמסירה ממני את עול הטיפול בבית, לכל הרבנים שעברו על התשובות, לכל השואלים, רבנים ותלמידים.


ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל לומדי תורתך לשמה.


תמוז תשפ&quot;ב שומריה ת&quot;ו


יעקב הלוי אפשטיין</text>
      <sha1>g5std9bs1hg8wcyl56quwyoz5f53446</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו הסכמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469674</id>
    <revision>
      <id>1415820</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:04:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|הקדמה|הסכמות|א|}}     ברכת ראש ישיבת מרכז הרב  הרב הגאון אברהם אלקנה שפירא זצ&quot;ל  (הברכה הזאת ניתנה לספרי הששי)    הרב אברהם שפירא  [הרב הראשי לישראל]  ראש ישיבת מרכז הרב  בס&quot;ד  ב' שבט תשס&quot;ז  מכתב ברכה    מרבה ישיבה מרבה חכמה, ודברי תורה פרים ו...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5679" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|הקדמה|הסכמות|א|}}


ברכת ראש ישיבת מרכז הרב

הרב הגאון אברהם אלקנה שפירא זצ&quot;ל

(הברכה הזאת ניתנה לספרי הששי)


הרב אברהם שפירא

[הרב הראשי לישראל]

ראש ישיבת מרכז הרב

בס&quot;ד

ב' שבט תשס&quot;ז

מכתב ברכה


מרבה ישיבה מרבה חכמה, ודברי תורה פרים ורבים. כבוד ידידי הרה&quot;ג רבי יעקב אפשטיין שליט&quot;א, מבוגרי ישיבתנו הק' &quot;מרכז הרב&quot;, וכיום מגולי גוש קטיף, הראני גליונות מהחלק הששי של ספריו הנקובים בשם &quot;חבל נחלתו&quot;, והם חיבורים העוסקים בשאלות ותשובות בד' חלקי השולחן ערוך, בשאלות המצויות בזמננו. וכבר איתמחי גברא במאמריו ובספריו הקודמים, שמקיף הנושאים הנדונים בהרחבה ומברר השיטות השונות בטוב טעם. והנה הרב המחבר ידוע לי שלן בעומקה של הלכה כבר שנים רבות, ודן באריכות בסוגיות רבות, דבר דבור על אופניו בשפה ברורה ונעימה, וביראה הקודמת לחכמה. 

ואם כי לא עברתי בעיון על דבריו ומסקנותיו להלכה, מ&quot;מ ראוי לברכו שיזכה לברך על המוגמר ולהוציא לאור עולם את חיבורו החשוב, להגדיל תורה ולהאדירה. ובעז&quot;ה יזכה להוסיף כהנה וכהנה בבירורי הלכות וסוגיות כיד ד' הטובה עליו, וגליונות אלו שנכתבו בחבל נחלתנו שבחבל עזה – קודם הגירוש שאירע בעוה&quot;ר, וחלקם נכתב בימי אף וחימה, בזמן גזירת הגירוש – יוסיפו כוח ואומץ לחיזוקה של ארץ ישראל. ויקויים בו בהרב המחבר &quot;הרוצה להחכים ידרים&quot; במקום המיועד לקימום מכון התורה והארץ. ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה בכפליים לתושיה.


הכו&quot;ח לכבוד התורה   

הרב אברהם שפירא 

ברכת הרב הגאון יעקב אריאל

רב העיר רמת-גן (לשעבר)

ב&quot;ה

לכבוד  הרה&quot;ג יעקב אפשטין שליט&quot;א

מח&quot;ס חבל נחלתו

שלו' רב לאוהבי תורתך

כי שם ה' אקרא הבו גודל לא-להינו. מכאן המקור לברכת התורה, כי התורה כולה היא שמותיו של הקב&quot;ה. ודוק בלשון 'כולה' הרעיון הוא שהתורה היא תורת חיים ולית אתר פנוי מינה. אין נושא שאין לתורה מה לומר עליו ובכך הוא נושא את שם ה'. ככל שהתורה מתיישמת בכל תחומי החיים כך שם ה' מתגדל ומתקדש יותר ויותר בכל אתר ואתר ובכל עידן ועידן. לכן הבו גודל לא-להינו. 

כרך כו של 'חבל נחלתו' שהוא כנגד שם הוויה ראוי לברכה מיוחדת. כקודמיו גם כרך זה כולל נושאים מגוונים מכול חלקי התורה. גיוון זה בא ללמדנו שליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. ואשריך שמדי שנה בשנה אתה מוציא כרך נוסף של חבל נחלתו ובו דיונים מעשיים בהלכה בכל תחומי החיים. בכך אתה מבטא הלכה למעשה את הרעיון שהתורה כולה היא שמותיו של הקב&quot;ה. ככל שמתרבים יישומי שמו ית' כך הוא מתגדל כביכול – הבו גודל לא-להינו.

בברכת התורה והארץ

הרב יעקב אריאל, ר&quot;ג

וברשותך אעיר כמה הערות, כדרכה של תורה.*.


* ההערות וההוספות פוזרו בבמקומן.

ברכת הרב הגאון דוב ליאור

רב העיר קרית ארבע – חברון (לשעבר)

(הברכה ניתנה לכרך טז)


הרב דוב ליאור

רב העיר

קרית ארבע – חברון ת&quot;ו


ר&quot;ח שבט תשע&quot;ה


כתב הסכמה

הובא לפני החיבור חבל נחלתו להרב יעקב אפשטיין ועברתי על חלק ממנו, ראיתי שהרב בהמחבר ממשיך להפיץ מעיינותיו חוצה גם בחיבור הזה.

ראיתי את גודל ידו לברור נושאים הלכתיים ואקטואליים לאור תורת ישראל בבירור מקיף ומעמיק לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וישר כחו של הרב מחבר שמזכה את הרבים ומאיר עיני חכמים בירור נושאים חשובים לאור תורתנו הקדושה.

ישר כחו של הרב המחבר והשם יזכהו בבריאות גופא ונהורא מעליא, שיפוצו מעיינותיו חוצה לזכות את עיני המעיינים בהם בהם וחפץ השם בידו יצלח.

החותם לכבוד התורה ולומדיה


הרב דוב ליאור

ברכת הרב הגאון הרב אביגדר נבנצל

רב העיר העתיקה – ירושלים


בס&quot;ד

ברכה רבה לכבוד הגאון ר' יעקב אפשטיין

שסך ספריו מגיעים למספר ספרי התנ&quot;ך

(כי ספר במדבר בגמ' נחלק לשלשה)

כמנין השם הקדוש,

ואלה מוסיף על הראשונים.

יחלקם ביעקב ויפיצם בישראל

צעיר הלויים

אביגדר נבנצל</text>
      <sha1>7mo1vxcntb6uggpiaf98ybu5n9fjox8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469675</id>
    <revision>
      <id>1415821</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:04:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|הסכמות|א|ב|}}   סימן א  חובת התפילה בבית כנסת  שאלה  בעקבות הקורונה והתפילות מחוץ לבתי כנסיות, אם בקרן רחוב ואם בחצרות ובגנים הורגלו אנשים לארגן מניינים פרטיים למנחה וערבית, אף שקבוע זמן לתפילות בבית כנסת, ואין סיבה אמיתית להתפלל מחו...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10327" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|הסכמות|א|ב|}}


סימן א

חובת התפילה בבית כנסת

שאלה

בעקבות הקורונה והתפילות מחוץ לבתי כנסיות, אם בקרן רחוב ואם בחצרות ובגנים הורגלו אנשים לארגן מניינים פרטיים למנחה וערבית, אף שקבוע זמן לתפילות בבית כנסת, ואין סיבה אמיתית להתפלל מחוצה לו.

האם ראוי לעודד זאת, או ראוי למחות במנייני רחוב.

תשובה

א. מצד הקורונה אין סיבה שלא להתפלל בבית כנסת, אמנם עדיין עם מסיכות, אבל לא נראה לי שזו הסיבה העיקרית שמונעת מלהתפלל בבית כנסת. הסיבה העיקרית היא נוחיות ועצלות ואי שקילת מעלת התפילה בבית כנסת.

נאמר בברכות (ח ע&quot;א): &quot;אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע, שנאמר: כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל; ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו, שנאמר: הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם&quot;.

וכ&quot;פ הרי&quot;ף (ברכות ד ע&quot;א) והרא&quot;ש (ברכות פ&quot;א סי' ז).

ב. פסק הרמב&quot;ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ&quot;ח ה&quot;א): &quot;תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור, ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת שאין תפלתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת, וכל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו מתפלל בו עם הציבור נקרא שכן רע&quot;.

עולה מן הרמב&quot;ם שיש שתי מעלות לתפילה בבית כנסת: עם הציבור ובמקום תפילה הקבוע לכל הציבור – בית כנסת (ומשמע אף ביחידות). ולכן נקרא שכן רע אם אינו מתפלל עם הציבור בבית כנסת.

באר בחי' בן ידיד (הל' תפילה ונשיאת כפים פ&quot;ח ה&quot;א): &quot;ובעניותי נ&quot;ל לפרש דברי רבינו כפשטן וה&quot;ק תפלת הצבור נשמעת תמיד ואפי' יש בהם חוטאים דהן אל כביר לא ימאס. לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הצבור להתפלל עמהם ולא יתפלל יחידי באין לו אונס כל זמן שיכול להתפלל עם הצבור דדוקא ביש לו אונס יתפלל ביחיד ולעולם אפי' שמתפלל עם הצבור יזהר להשכים ולהעריב פירוש כל תפלותיו של בקר וערב לביהכ&quot;נ, ולא תפלה עם הצבור בבית שאין תפלתו של אדם נשמעת בכל עת כשמתפלל עם צבור אלא כשהיא עם צבור בבית הכנסת&quot;...

ג. פסק הטור (או&quot;ח סי' צ): &quot;ואמר ר&quot;ל כל מי שיש לו ב&quot;ה בעירו ואינו נכנס לתוכה להתפלל נקרא שכן רע ולא עוד אלא שגורם לו ולבניו גלות&quot;.

באר הפרישה (או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק טו): &quot;נקרא שכן רע. בגמרא (ח א) יליף לה מדכתיב (ירמיה יב יד) כה אמר יי' על כל שכני הרעים ופירש רש&quot;י (על הרי&quot;ף) ואין יכול להיות שכן רע ליי' יתברך אלא שאינו בא להשרות את שכינתו בבית הכנסת עכ&quot;ל ונראה לפע&quot;ד דרצונו לומר שנעשה שכן רע לבריות הדרים עמו בעיר כיון שהוא גורם שאין השכינה שורה עליהן ועל דרך שנאמר (תהלים קלט כא) משנאיך יי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט שפירש רש&quot;י בפרשת בהעלותך (במדבר י לה) שכל השונאים לישראל הם שונאים להשי&quot;ת וזהו שכתוב (ויפוצו) [וינוסו] משנאיך ע&quot;ש גם יש לומר כפשוטו דכמו ששכן רע אינו נהנה בשכונת חבירו כן הוא מראה עצמו שאינו נהנה שיגור השכינה אתו&quot;.

ד. וכ&quot;פ השולחן ערוך (או&quot;ח סי' צ סי&quot;א): &quot;מי שיש לו בהכ&quot;נ בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו&quot;.

לגבי נ&quot;מ הלכתיות עיין: צל&quot;ח (ברכות ח ע&quot;א), פרי מגדים (א&quot;א או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק כג), מחזיק ברכה (או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק ד) מאמר מרדכי (כרמי, או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק טו), ערוך השולחן (או&quot;ח חיים סי' צ סט&quot;ו), משנה ברורה או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק לז-לט), עץ יוסף (על עין יעקב, ברכות ח ע&quot;א סעיף לט).

ה. באר המהר&quot;ל בנתיבות עולם (נתיב העבודה פרק ה):

&quot;ובפ&quot;ק דברכות (ח' ע&quot;א) אמר ר' לוי כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס לשם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר כה אמר ה' על שכני הרעים הנוגעים בנחלה ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנאמר הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם עד כאן. בארו כי מי שאינו הולך לבית הכנסת נקרא שכן רע, ויש לפרש שהוא שכן רע אל בני אדם, וזה כי בית הכנסת בו מתאספים בני אדם להתפלל, והנה שמו מעיד כי הוא המקום מוכן שיתאספו ביחד בני העיר להתפלל ליוצרם והתפלה מיוחדת שתהיה באסיפה בצבור, ואם אינו נכנס לשם הרי אינו מבקש החבור והאסיפה הזאת להתאסף לתפלה, וזה נקרא שכן רע כי כן ענין שכן רע שהוא פורש מן שכנו שהוא עמו. ומכל שכן שנקרא גם כן שכן רע אל השם יתברך כי יש לו ללכת אל בית הכנסת ויהיה מצוי בביתו יתברך, כי השם יתברך מצוי בבית הכנסת וראוי לאדם שיהיה נמצא בבית שמצוי השם יתברך שם ואם אינו בא שם נקרא שכן רע שאין לו חבור עם מי שהוא שוכן אצלו, שאם לא היה שכן רע היה בא לשם. ואמר שהוא גורם גלות לו ולבניו זהו לפי כי בית הכנסת מיוחד לאסיפה וקיבוץ, וכאשר אינו רוצה בקיבוץ ואסיפה ראוי שיהיה לו הגלות כי אין הגלות רק הפירוד והפיזור ודבר זה מבואר. ועוד כי אלו היה שכן טוב ולא היה שכן רע דרך השכינים שעומדים ביחד ואינם מתפרדים ולא היה לו גלות, עכשיו שהוא שכן רע אין הקבוץ ראוי אליו אלא הגלות והפירוד לו ולזרעו, כי כאשר השורש נעקר מקום חבורו גם הענפים נעקרים ממקומו ולכך הוא גורם גלות לו ולזרעו&quot;.

נראה מדברי המהר&quot;ל שיש כאן שתי שכנויות רעות: ראשית כלפי חברו – אולם דוקא בתפילה במניין בקרן רחוב אין זו שכנות רעה שהרי הוא מתפלל עם חברו. וישנה שכנות רעה כלפי הקב&quot;ה שהיא ודאי אף במניין מחוץ לבית כנסת.

ובשכנות זו שהיא בבית כנסת ועם כל הציבור ראוי מאד להשקיע ולהתחבר. ואע&quot;פ שעברנו את הקורונה בשנתיים האחרונות והיא גרמה לפתרונות של שעת הדחק ראוי לנו לחזור לבריאותנו הרוחנית – ולהתפלל במניין בבית כנסת, ולהפסיק להקים מניינים חוץ לבית הכנסת בגלל נוחיות ועצלות, ולהצטרף לתפילת הציבור בבית כנסת.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

יש להוסיף נקודה חשובה. ביהכ&quot;נ הוא 'מקדש מעט'. זו לא מליצה גרידא, אלא מונח הלכתי. לדעת הרמב&quot;ם במניין המצות בפתיתת ספר היד ל&quot;ת סה קדושת ביכנ&quot;ס היא מה&quot;ת. וכן דעת היראים (קד). וגם הסבורים שהיא מדרבנן (ר' ר&quot;ן מגילה ריש פרק בנה&quot;ע) רבנן לא המציאו קדושה יש מאין, מקום המוקדש לעבודת ה' יש בו קדושה מעין זו שבמקדש, אלא שתוקפה אינו מפורש בתורה. עבודת ה' במקדש לא הצטמצמה רק בהקרבת קורבנות אלא גם בתפילה. חנה, לדוגמא. במזבחות שבנו האבות אין כמעט קרבנות אלא בעיקר קריאה בשם ה' ותפילה. וביום חנוכת המקדש נושא שלמה המלך ע&quot;ה תפילת ארוכה שתוכנה – בית המקדש כמרכז תפילות עולמי. כל אדם בכל אתר ואתר יתפלל אל ה' דרך המקום הזה. ישעיהו מנבא 'כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים'. כך גם בכל קהילה מקומית ביהכנ&quot;ס הוא בית מקדש בזעיר אנפין. כל התפילות צריכות להתרכז בו ורק בו. תפילות במקומות אחרים מחוץ לביהכ&quot;ס דומות להקרבה בבמות מחוץ למקדש, העבירה העיקרית החוזרת ונשנית פעמים רבות בספר מלכים היא 'עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות'. ביהכנ&quot;ס המקומי הוא מעין 'הכותל המערבי' של הקהילה, אליו באים לשפוך שיח לפני ה'. ובהכנ&quot;ס מכוון לירושלים, ממנו עוברות התפילות במרוכז לביהמ&quot;ק ומשם עולות השמימה ומתקבלות ברצון לפני אדון כול.</text>
      <sha1>nn7iozqq66vhsuwehibgy60n95owsr1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415822</id>
      <parentid>1415821</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:04:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10328" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|הסכמות|א|ב|}}


סימן א - חובת התפילה בבית כנסת

שאלה

בעקבות הקורונה והתפילות מחוץ לבתי כנסיות, אם בקרן רחוב ואם בחצרות ובגנים הורגלו אנשים לארגן מניינים פרטיים למנחה וערבית, אף שקבוע זמן לתפילות בבית כנסת, ואין סיבה אמיתית להתפלל מחוצה לו.

האם ראוי לעודד זאת, או ראוי למחות במנייני רחוב.

תשובה

א. מצד הקורונה אין סיבה שלא להתפלל בבית כנסת, אמנם עדיין עם מסיכות, אבל לא נראה לי שזו הסיבה העיקרית שמונעת מלהתפלל בבית כנסת. הסיבה העיקרית היא נוחיות ועצלות ואי שקילת מעלת התפילה בבית כנסת.

נאמר בברכות (ח ע&quot;א): &quot;אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע, שנאמר: כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל; ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו, שנאמר: הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם&quot;.

וכ&quot;פ הרי&quot;ף (ברכות ד ע&quot;א) והרא&quot;ש (ברכות פ&quot;א סי' ז).

ב. פסק הרמב&quot;ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ&quot;ח ה&quot;א): &quot;תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור, ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת שאין תפלתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת, וכל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו מתפלל בו עם הציבור נקרא שכן רע&quot;.

עולה מן הרמב&quot;ם שיש שתי מעלות לתפילה בבית כנסת: עם הציבור ובמקום תפילה הקבוע לכל הציבור – בית כנסת (ומשמע אף ביחידות). ולכן נקרא שכן רע אם אינו מתפלל עם הציבור בבית כנסת.

באר בחי' בן ידיד (הל' תפילה ונשיאת כפים פ&quot;ח ה&quot;א): &quot;ובעניותי נ&quot;ל לפרש דברי רבינו כפשטן וה&quot;ק תפלת הצבור נשמעת תמיד ואפי' יש בהם חוטאים דהן אל כביר לא ימאס. לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הצבור להתפלל עמהם ולא יתפלל יחידי באין לו אונס כל זמן שיכול להתפלל עם הצבור דדוקא ביש לו אונס יתפלל ביחיד ולעולם אפי' שמתפלל עם הצבור יזהר להשכים ולהעריב פירוש כל תפלותיו של בקר וערב לביהכ&quot;נ, ולא תפלה עם הצבור בבית שאין תפלתו של אדם נשמעת בכל עת כשמתפלל עם צבור אלא כשהיא עם צבור בבית הכנסת&quot;...

ג. פסק הטור (או&quot;ח סי' צ): &quot;ואמר ר&quot;ל כל מי שיש לו ב&quot;ה בעירו ואינו נכנס לתוכה להתפלל נקרא שכן רע ולא עוד אלא שגורם לו ולבניו גלות&quot;.

באר הפרישה (או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק טו): &quot;נקרא שכן רע. בגמרא (ח א) יליף לה מדכתיב (ירמיה יב יד) כה אמר יי' על כל שכני הרעים ופירש רש&quot;י (על הרי&quot;ף) ואין יכול להיות שכן רע ליי' יתברך אלא שאינו בא להשרות את שכינתו בבית הכנסת עכ&quot;ל ונראה לפע&quot;ד דרצונו לומר שנעשה שכן רע לבריות הדרים עמו בעיר כיון שהוא גורם שאין השכינה שורה עליהן ועל דרך שנאמר (תהלים קלט כא) משנאיך יי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט שפירש רש&quot;י בפרשת בהעלותך (במדבר י לה) שכל השונאים לישראל הם שונאים להשי&quot;ת וזהו שכתוב (ויפוצו) [וינוסו] משנאיך ע&quot;ש גם יש לומר כפשוטו דכמו ששכן רע אינו נהנה בשכונת חבירו כן הוא מראה עצמו שאינו נהנה שיגור השכינה אתו&quot;.

ד. וכ&quot;פ השולחן ערוך (או&quot;ח סי' צ סי&quot;א): &quot;מי שיש לו בהכ&quot;נ בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו&quot;.

לגבי נ&quot;מ הלכתיות עיין: צל&quot;ח (ברכות ח ע&quot;א), פרי מגדים (א&quot;א או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק כג), מחזיק ברכה (או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק ד) מאמר מרדכי (כרמי, או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק טו), ערוך השולחן (או&quot;ח חיים סי' צ סט&quot;ו), משנה ברורה או&quot;ח סי' צ ס&quot;ק לז-לט), עץ יוסף (על עין יעקב, ברכות ח ע&quot;א סעיף לט).

ה. באר המהר&quot;ל בנתיבות עולם (נתיב העבודה פרק ה):

&quot;ובפ&quot;ק דברכות (ח' ע&quot;א) אמר ר' לוי כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס לשם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר כה אמר ה' על שכני הרעים הנוגעים בנחלה ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנאמר הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם עד כאן. בארו כי מי שאינו הולך לבית הכנסת נקרא שכן רע, ויש לפרש שהוא שכן רע אל בני אדם, וזה כי בית הכנסת בו מתאספים בני אדם להתפלל, והנה שמו מעיד כי הוא המקום מוכן שיתאספו ביחד בני העיר להתפלל ליוצרם והתפלה מיוחדת שתהיה באסיפה בצבור, ואם אינו נכנס לשם הרי אינו מבקש החבור והאסיפה הזאת להתאסף לתפלה, וזה נקרא שכן רע כי כן ענין שכן רע שהוא פורש מן שכנו שהוא עמו. ומכל שכן שנקרא גם כן שכן רע אל השם יתברך כי יש לו ללכת אל בית הכנסת ויהיה מצוי בביתו יתברך, כי השם יתברך מצוי בבית הכנסת וראוי לאדם שיהיה נמצא בבית שמצוי השם יתברך שם ואם אינו בא שם נקרא שכן רע שאין לו חבור עם מי שהוא שוכן אצלו, שאם לא היה שכן רע היה בא לשם. ואמר שהוא גורם גלות לו ולבניו זהו לפי כי בית הכנסת מיוחד לאסיפה וקיבוץ, וכאשר אינו רוצה בקיבוץ ואסיפה ראוי שיהיה לו הגלות כי אין הגלות רק הפירוד והפיזור ודבר זה מבואר. ועוד כי אלו היה שכן טוב ולא היה שכן רע דרך השכינים שעומדים ביחד ואינם מתפרדים ולא היה לו גלות, עכשיו שהוא שכן רע אין הקבוץ ראוי אליו אלא הגלות והפירוד לו ולזרעו, כי כאשר השורש נעקר מקום חבורו גם הענפים נעקרים ממקומו ולכך הוא גורם גלות לו ולזרעו&quot;.

נראה מדברי המהר&quot;ל שיש כאן שתי שכנויות רעות: ראשית כלפי חברו – אולם דוקא בתפילה במניין בקרן רחוב אין זו שכנות רעה שהרי הוא מתפלל עם חברו. וישנה שכנות רעה כלפי הקב&quot;ה שהיא ודאי אף במניין מחוץ לבית כנסת.

ובשכנות זו שהיא בבית כנסת ועם כל הציבור ראוי מאד להשקיע ולהתחבר. ואע&quot;פ שעברנו את הקורונה בשנתיים האחרונות והיא גרמה לפתרונות של שעת הדחק ראוי לנו לחזור לבריאותנו הרוחנית – ולהתפלל במניין בבית כנסת, ולהפסיק להקים מניינים חוץ לבית הכנסת בגלל נוחיות ועצלות, ולהצטרף לתפילת הציבור בבית כנסת.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

יש להוסיף נקודה חשובה. ביהכ&quot;נ הוא 'מקדש מעט'. זו לא מליצה גרידא, אלא מונח הלכתי. לדעת הרמב&quot;ם במניין המצות בפתיתת ספר היד ל&quot;ת סה קדושת ביכנ&quot;ס היא מה&quot;ת. וכן דעת היראים (קד). וגם הסבורים שהיא מדרבנן (ר' ר&quot;ן מגילה ריש פרק בנה&quot;ע) רבנן לא המציאו קדושה יש מאין, מקום המוקדש לעבודת ה' יש בו קדושה מעין זו שבמקדש, אלא שתוקפה אינו מפורש בתורה. עבודת ה' במקדש לא הצטמצמה רק בהקרבת קורבנות אלא גם בתפילה. חנה, לדוגמא. במזבחות שבנו האבות אין כמעט קרבנות אלא בעיקר קריאה בשם ה' ותפילה. וביום חנוכת המקדש נושא שלמה המלך ע&quot;ה תפילת ארוכה שתוכנה – בית המקדש כמרכז תפילות עולמי. כל אדם בכל אתר ואתר יתפלל אל ה' דרך המקום הזה. ישעיהו מנבא 'כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים'. כך גם בכל קהילה מקומית ביהכנ&quot;ס הוא בית מקדש בזעיר אנפין. כל התפילות צריכות להתרכז בו ורק בו. תפילות במקומות אחרים מחוץ לביהכ&quot;ס דומות להקרבה בבמות מחוץ למקדש, העבירה העיקרית החוזרת ונשנית פעמים רבות בספר מלכים היא 'עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות'. ביהכנ&quot;ס המקומי הוא מעין 'הכותל המערבי' של הקהילה, אליו באים לשפוך שיח לפני ה'. ובהכנ&quot;ס מכוון לירושלים, ממנו עוברות התפילות במרוכז לביהמ&quot;ק ומשם עולות השמימה ומתקבלות ברצון לפני אדון כול.</text>
      <sha1>2umje4tjeew6oc435549z75s360vozo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469676</id>
    <revision>
      <id>1415823</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:05:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|א|ב|ג|}}  סימן ב  כוונת ברכת המינים בימינו  שאלה  למי צריכים להתכוין בימינו כאשר אומרים בתפילת עמידה בחול את ברכת המינים?  תשובה  א. מסופר בברכות (כח ע&quot;ב) על תיקון ברכת המינים:  &quot;גמרא. הני שמונה עשרה כנגד מי? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51331" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|א|ב|ג|}}

סימן ב

כוונת ברכת המינים בימינו

שאלה

למי צריכים להתכוין בימינו כאשר אומרים בתפילת עמידה בחול את ברכת המינים?

תשובה

א. מסופר בברכות (כח ע&quot;ב) על תיקון ברכת המינים:

&quot;גמרא. הני שמונה עשרה כנגד מי? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני: כנגד שמונה עשרה אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים...&quot;.

&quot;הני תמני סרי, תשסרי הוויין! אמר רבי לוי: ברכת המינים ביבנה תקנוה. כנגד מי תקנוה? אמר רבי לוי: לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני – כנגד אל הכבוד הרעים, לרב יוסף – כנגד אחד שבקריאת שמע; לרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי – כנגד חוליא קטנה שבשדרה. תנו רבנן: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותקנה, לשנה אחרת שכחה. [כט ע&quot;א] והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו&quot;.

ב. כנגד מי נתקנה ברכת המינים?

כתב הרמב&quot;ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ&quot;ב ה&quot;א):

&quot;בימי ר&quot;ג רבו המינים בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם, וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד המינים וקבע אותה בתפלה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל, נמצאו כל הברכות שבתפלה תשע עשרה ברכות&quot;.

באר רבינו מנוח: &quot;אמר המפרש: שהרי בימיו יצא האיש הידוע ותלמידיו והיו צדוקים ובייתוסים כופרים בתורה ובדברי הקבלה האמתית שבידנו והיו משתדלים למשוך לב ההמון אליהם וזהו שכתב הרב 'והיו מסירים לישראל' מלשון כי יסיר את בנך מאחרי (ס&quot;פ ואתחנן). ויש נוסחאות שכתוב בהם: והיו מצירים לישראל כלומר שהיו מצערים אותם&quot;.

בספר האשכול (אלבק, הלכות תפילה יא ע&quot;ב) כתב: &quot;וברכת המינין ביבנה תקנוה משום דאוושא טעוותא דהני מיני, דמאצטלב חייבא (=יש&quot;ו הנוצרי) עד שחרב הבית שיבנה במהרה בימינו קל&quot;ה שנה1. ובתר כן לאחר שחרב הבית, היה רבן גמליאל נשיא (בימיו) [ביבנה]. הוא הוה בר פלוגתא דרבי יהושע. והוא בריה דרבן שמעון בן גמליאל שנהרג בפני הבית. וכיון דאווש הני מיני באותן הימים ואתחברו בהדי מלכות חייבת, משום הכי חשש רבן גמליאל שהיה נשיא [ב]אותו העת עם בית דינו וכל סיעת החכמים שהיו שם ותקנו ברכה זו כנגד מפלתן דכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו&quot;.

וכן בפסקי הרי&quot;ד (ברכות כח ע&quot;ב) כתב: &quot;אמר ר' לוי ברכת [המינים] ביבנה תיקנוה. פי' לאחר זמן מרובה (=מסידור תפילת עמידה), קרוב לתרבותו של צדוקין (=מינין), שלימדו להפוך דברי אלהים חיים&quot;.

היינו לאחר החורבן, גדל כוחם של המינים שהיו מסירים את ישראל מאביהם שבשמים, ואותם מינים התחברו עם מלכות אדום (=מלכות חייבת) שהחריבה את בית המקדש ורדפו את ישראל, ואף המלכות המדכאת נהפכה למינות (סוטה פ&quot;ט מט&quot;ז), וראו בכך סכנה להמשך קיום עם ישראל בשפלותו בגלותו, ועל כן תקנו בקשה מיוחדת.

ג. יש לשאול: הלא 'רבת צררוני מנעורי' יאמר נא עם ישראל (עפ&quot;י תהלים קכט, א) ומה ראו על ככה לתקן בקשה לכילוי אויבי ישראל באמצע תפילת עמידה של יום חול, בתפילה הנאמרת שלש פעמים ביום.

מדברי הרמב&quot;ם והאשכול ניתן ללמוד שהחדירה של המינות לתוך עם ישראל היתה קשה מאד, בכך שנכנסו לתוך אמונת ישראל ושבשו אותה, כלומר לא רדיפת ישראל בלבד אלא קלקול אמונת ישראל. עיקר הבעיה היתה מכך שהמינים לא הפרישו עצמם מישראל ועל כן פגיעתם היתה כה קשה כדברי הכוזרי (מאמר ג סי' יט): &quot;אחרי זה מבקשים על בעור הסיגים וכלוי הקוצים מקרב בני ישראל בברכת המינים&quot;.

ד. הסבר לארס הצפון במינות מבואר בספר אורות (ישראל ותחיתו, ד) לראי&quot;ה קוק זצ&quot;ל:

&quot;יֵשׁ מִין אֶרֶס רוּחָנִי כָּזֶה, שֶׁבְּטִבְעוֹ הוּא לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַתּכֶן הַיִּשְׂרְאֵלִי הַמְיֻחָד, שֶׁהוּא אוֹר הַקּדֶשׁ הַיּוֹתֵר מְעֻמָּק שֶׁבָּעוֹלָם. הַחַיִּים הַקְּדוֹשִׁים, הַשּׁוֹפְעִים בִּפְנִימֵי פְּנִימִיּוּת הַהַבְהָקָה שֶׁל אוֹר אֱלֹהֵי אֱמֶת וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה עַל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל וּפִתּוּחַ נִשְׁמָתָהּ, אֲחוּזִים בִּלְשַׁד הַחַיִּים שֶׁל קְדֻשַּׁת אֱמוּנָתָהּ הַטְּהוֹרָה בְּטהַר עֶלְיוֹן, שֶׁרַק הָעוֹלָם הֶעָתִיד לְהִתְחַדֵּשׁ בְּרוּם טָהֳרַת קָדְשׁוֹ יוּכַל לְסָפְגוֹ וּלְהָאִיר אֶת עֲלִילוֹת הַחַיִּים עַל יָדוֹ. רוּחַ עֶלְיוֹן זֶה קוֹבֵעַ בְּכחוֹ, בַּחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מֵעֵבֶר מִזֶּה וּבְחַיֵּי הָאֱמוּנָה וְתֹכֶן שִׁפְעַת הַלֵּב וְהִסְתָּעֲפוּת הָרוּחַ מֵעֵבֶר מִזֶּה, אֶת תְּבִיעָתָהּ הַפְּנִימִית שֶׁל הָאֻמָּה, גְּבוּרַת עֶמְדָּתָהּ וְחֵשֶׁק נִצְחוֹנָהּ, מָעוֹז בִּטְחַת תִּקְוָתָהּ וְאוֹר עֲתִידָהּ&quot;.

&quot;נֶגֶד-זֶה, אוֹתוֹ הָאֶרֶס מַגִּיעַ בִּפְגָמוֹ אֶל תּוֹכִיּוּת דַּם הַחַיִּים שֶׁל טהַר הָאֱמוּנָה, פִּסְגַּת עז הַקּדֶשׁ, וּמְרַפֵּף אֶת יְסוֹד הַמַּעֲמָד הָאַחְדוּתִי הָאֵיתָן שֶׁל הָאֻמָּה, נוֹטֵל מִן הָעוֹלָם אֶת זִיו הַחַיִּים הַפְּנִימִיִּים שֶׁל הַטּהַר הָאֱלֹהִי וְנוֹתֵן בִּמְקוֹמוֹ נגַהּ חִיצוֹנִי, שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם מֵאוֹתוֹ הַחִדּוּר, הַדִּיּוּק, הַנִּצָּחוֹן, הַבִּטְחָה וְאוֹר הָאֱמֶת הַמְנַצַּחַת כָּל עֲדֵי עַד. יוֹנֵק הוּא אֶרֶס זֶה מִשִּׁפְעַת הַלֵּחַ שֶׁל רוּחַ הָאֱמוּנָה וְהַמּוּסָר, מִתְפַּשֵּׁט הוּא עַל הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים וְנֵאוֹת הוּא מְאד לִלְאֻמֵּי הַתֵּבֵל בְּחוּג רָחָב. עוֹמֵד הוּא עַל בָּסִיס שֶׁל הַכָּרָה מִתְדַּלְדֶּלֶת בְּאפִי הַמּוּסָר וְהַטַּעַם שֶׁל הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת הָאֱלֹהִית, הַמֻּבָּעָה בְּחַיֵּי הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּכָל חֹסֶן וְטהַר. לוֹחֵךְ הוּא כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, מַכֶּה כִּשְׁאִיָּה שָׁעַר (על-פי ישעיה כד, יב, בבא-קמא כא ע&quot;א; זהר בלק קפו), חוֹשֵׁק הוּא לִבְלֹעַ אֶת פְּנִים הַחַיִּים, שׁוֹקֵק לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, לְאַבֵּד אֶת הַזּהַר הַפְּנִימִי שֶׁל הָעוֹלָם וְלִקְבּעַ תּכֶן חִיצוֹנִי מְגֻשָּׁם, מַקִּיף בְּהַכְלָלָה רְפוּיָה וּמְרֻפָּד בְּתוֹכִיּוּתוֹ בֶּאֱוִילִיּוּת וְרִשְׁעָה שֶׁל אֱלִילִיּוּת. וּשְׁלִיטָתוֹ מַגַּעַת עַד עֵת בּוֹא דְּבַר ד' לְהִגָּלוֹת וִישׁוּעַת יִשְׂרָאֵל מֵעמֶק נִשְׁמַת חֵי הָעוֹלָמִים לְהוֹפִיעַ, אָז יָנוּסוּ הַצְּלָלִים וְאוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן יִזְרַח&quot;.

נגד ארס כזה שהתפתח בימי רבן גמליאל דיבנה והפיל חללים בתוך עם ישראל, החליטו הסנהדרין לתקן בקשה בתפילת עמידה שתביע את רצון האומה לכילוי כל המתנגדים הללו, ותחנך את העם להתרחק ולהיבדל מהם.

ה. בלשון המקובלים ובמונחיהם כתב בס' באר מים חיים (בראשית פרשת ויגש):

&quot;והנה אור הג' ראשונות המובחר והעליון שבכולם הוא אור הכתר שהוא הכולל לכל הג' ראשונות כנודע והוא שם הוי&quot;ה אשר בניקוד הקמץ כידוע, ועל כן בברכת המינים שאנו מתפללין שכל עושי רשעה כרגע יאבדו והוא ביטול הקליפות והחיצונים מנוקד בכתבי האר&quot;י ז&quot;ל שם של הוי&quot;ה שלו בניקוד קמץ כי הוא המכריח ומכניע ומשבר כל כוחות החיצונים&quot;.

ומרחיב בבני יששכר (מאמרי ראש חודש מאמר א – קידוש החודש):

&quot;ב) משנה [ר&quot;ה כב ב] בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הבייתוסים התקינו שיהיו השלוחין יוצאין. י&quot;ל על פי מה שכתב האריז&quot;ל בברכת המינים [שעה&quot;כ שם] דבראשונה לא תיקנו ברכת המינים רק אינך י&quot;ח ברכות לתקן פרצוף מלכות שמים לחדש אורה בתוספת הט' הבאים בסוד התוספת והחידוש, ונקודת הכתר היא הנקודה השרשיית שבה לשם אינו מגיע פגם התחתונים כי אם ח&quot;ו בעבירה גדולה מינות, וכשרבו המינים אזי הגיע הפגם גם בנקודה השרשיית, על כן הוצרכו לתקן בדיבור ברכת המינים כדי לתקן הפגם של כתרה שפגמו המינים, והנה כבר ידעת דבחינת כתר בכל מקום היא בחינת קוצו של יו&quot;ד [ע&quot;ח שער א' ענף ה'] ואינו אות והוא רק כעין סימן, (עיין מה שכתבתי במ&quot;א במאמרי חנוכה בענין הנס דמנורה, וענין מה שלא נאמר ויאמר במאמר הראשון דבראשית שהוא נמי מאמר כמשארז&quot;ל [ר&quot;ה לב א]), ולפי&quot;ז יש לפרש גם משנתינו בכוונה זו, בראשונה (עד שלא קלקלו המינים ולא היה הפגם מגיע לכתרה, אז) היו משיאין משואות (רק סימן בלא דיבור), משקלקלו הבייתוסים התקינו שיהיו השלוחין יוצאין (לומר בדיבור לישראל מקודש החדש, ובזה ניתקן הפגם, כעין דיבור הברכה בשמונה עשרה), נ&quot;ל באפשר&quot;.

ו. ביאור לברכת המינים הביא בקובץ שיטות קמאי (ברכות כח ע&quot;ב) מפירוש התפילות לרבינו יהודה ב&quot;ר יקר:

&quot;למשומדים אל תהי תקוה ע&quot;ש ותהי לדל תקוה. וכתוב נמי מקוה ישראל. וכתוב נמי ויש תקוה לאחריתך. אבל לא למשומדים, לפי שנדונים לדורי דורות. וכל המינים כרגע יאבדו, מינים ומשומדים דין אחד להם. ולקח לשון רגע ע&quot;ש רגע ימותו. ואמר' בשמות רבה אמר ר' ברכיה כדי שלא יהיו המשומדים והמינים ותועי ישראל אומרים שאנו מהולים לא נרד לגיהנם, מה הקדוש ברוך הוא עושה משלח מלאכים ומכסה ערלתם והם יורדין לגיהנם. וכיון שגיהנם רואה הערלה מותח פיה ולוהבת אותם. זהו אל תהי תקוה. ותעקר נמי על העולם הזה שלא יהא להם שום תקות טוב... וממלכת זדון מהרה תעקר, ע&quot;ש עקרון תעקר. ותשבר, ע&quot;ש ושברתי קשת ישראל. יהי רצון שלא תשבר קשתם כי אם קשת האומות. וכן ע&quot;ש ושיני רשעים שברת. ולכך אמר שלשה קללות תעקר תשבר ותמגר למלכות זדון שהוא אדום והוא לי שלישי למלכות וקשה מכולם. ידוהי ודרעוהי דכסף, זה מלכות מדי, ובתרוהי תקום אחרי ארע מיניה מעוהי וירכתי דנחש, זו מלכות יון, ומלכות דיליה תליתאה זה שקוהי די פרזל זו מלכות אדום, והיא נקראת מלכות חייבת. והמתפלל קורא אותה מלכות זדון ע&quot;ש בא זדון ויבא קלון הנדרש על עמלק, והוא מזרעו של עשו. ומצינו בשאר מקומות שקורא אותה מלכות הרשעה ומלכות רומי קשה ממנה, כדאמרינן בתנחומא כל מקום שנאמר צֹר חסר הוא מלכות הרשעה, צור מלא הוא רומי. ורומי היינו אדום וצור. וצור שהוא מלא מראה רשע יותר מן החסר. ואמ' בתנחומא שאמר ושקוהי די פרזל זו מלכות אדום, ואחר כך אמר מה הברזל קשה כך מלכות הרשעה קשה. מכלל שקורא למלכות אדום מלכות הרשעה. ובפרק ה' דשבועות. ועוד קורא לה מלכות חייבת. ובתנחומא אמר הוא העולה על מוקדה זו מלכות הרשעה שעולת עצמה שנאמר אם תגביה כנשר קנך. כאן קורא לאדום מלכות הרשעה. עוד יש כאן ארבעה בברכה זאת שעושין רעה לישראל. למשומדים א', ולכל המינים ב', וכל אויבי ג', ומלכות זדון ד', הם כנגד ארבע מלכיות וכנגד ארבע דברים שעשו אומות העולם, שפשטו ידיהם בכסא הכבוד מרום מראשון והחריבו ושרפו והגלו את ישראל, יאבד הקדוש ברוך הוא את זרעם וזכרם. ותמגר ע&quot;ש כסא לארץ מגרת. ותכניע כל אויבינו ע&quot;ש ושאון זדים תכניע. בא&quot;י שובר אויבים ע&quot;ש ושני רשעים שברת. ותכניע זדים, כמו שפירשנו&quot;. 

&quot;ולכך תקנו למשומדים בשמנה עשרה לקללם שחרית ערבית כדאמרינן בפסיקתא גבי עמלק עד בא השמש, כל המלכויות אינן עושות מלחמה אלא עד חצי היום, ומלכות חייבת עושה מלחמה שחרית וערבית וזהו מלכות זדון&quot;.

בסידור חסידי אשכנז מבאר את הברכה: &quot;ומלכות זדון כדכתי' ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזביהם יכלו. פושעים הם מלכות זדון, וחטאים הם המינים, ועוזביהם הם המשומדים. למשומדים אל תהא תקוה [ברכה זו ביבנה תקנוה לפי שרבו המשומדים ויסדו לקללם בכל יום] שלא תהא להם תקוה, שלא יהו חשובים, ולא ילשינו על ישראל, שאין דיבור של עני נשמע כדיבור של עשיר&quot;.

וכן יש ביאור לברכה זו בסידור רבינו שלמה ב&quot;ר שמשון מגרמייזא.

מענין כי בטור (או&quot;ח סי' קיח) מכנה אותה ברכה בלשון קללה וז&quot;ל: &quot;י&quot;ב (=בברכות עמידה) קללת המלשינים וקבעוה אחרי המשפט שכיון שנעשה משפט כלו המלשינים וכולל הזדים עמהם כדכתיב (ישעיה א) ושבר פושעים וחטאים יחדו ועוזבי ה' יכלו&quot;...

ז. לברכה זו במיוחד התאנו רודפי ישראל והמומרים ועל כן הכניסו בה שינויים רבים.

כתב בכנסת הגדולה (הגהות טור או&quot;ח סי' קיח, ב): &quot;שתים עשרה קללת הרשעים וכו'. נ&quot;ב: נוסח הברכה: 'לכופרים אל תהי תקוה'. ובקצת סדורים שכתוב 'למלשינים', הוא מפני החקירה שעושין בעלי הדפוס [=צינזורא]. משפט צדק [ח&quot;ב סי' ט'. ושם כתוב 'למשומדים']. ובקושטנדינא יע&quot;א ראיתי לבני רומניא היו אומרים: 'ולמלשינים אל תהי תקוה'&quot;.

והוסיף בהערתו הבאה: &quot;הר&quot;ד אבודרהם ז&quot;ל לא הביא בספרו ברכת המינין זולת בתחלת ספרו בשער השני הזכירה. ואפשר שבזמנו היו עושין חקירה בספרים, ולכן לא הזכירה כי אם בשער השני ברמז&quot;.

וכך כתב בקהלת יעקב (מענה לשון לשון תורה מערכת אות ז סימן שסא):

&quot;זדים. כינוי למינים, כדאמרינן בפרק ב' דמגילה [יז ע&quot;ב] וכולל זדים עמהם, שנאמר [ישעיה א, כח] 'ושבר פושעים וחטאים יחדיו'. ופירש רש&quot;י [מגילה שם ד&quot;ה כלו] פושעים היינו זדים, כדאמרינן [יומא לו ע&quot;ב] פושעים אלו המורדין, ע&quot;כ. ולפי&quot;ז אין טעם למתחכמים להגיה בברכת המינים לחתום שובר אויבים ומכניע מינים, דהא זדים נמי היינו מינים&quot;.

ועי' באשל אברהם (בוטשאטש, סי' קיח) שהאריך בלשון הברכה והשיבושים שנפלו בה. וכן עי' בפסקי תשובות (או&quot;ח סי' קיח) שהאריך בכך, (ולא נדון בכך כאן).

ח. ביחס לתיקונה ולצורך דוקא לשמואל הקטן לכך, כתב בשו&quot;ת חיים שאל (לרב חיד&quot;א, ח&quot;ב סי' יא): &quot;ובזה תבין מה שאמרו בברכות סוף דף כ&quot;ח אמר להם ר&quot;ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים עמד שמואל הקטן ותקנה. ולכאורה יפלא על גדולי ישראל ר&quot;ג וחכמים מה חכמה זו לתקן דברות שתים בלשון הקדש, ומה קאמר רבן גמליאל כלום יש אדם וכו', והלא התנוקות שיודעים לשון הקדש יכולים בנקל לתקן אותה. אמנם להיות כל אות ואות מהברכות סו&quot;ד שתלו ביחוד וזיווג המדות לכן צריך חכם גדול ורוח הקדש שורה עליו לכוין הדברים לפי סודן לידע פגם המיני' והמשכת האורות לדחות יניקת הסט&quot;א וכיוצא דברים העומדים ברומו של עולם והיינו דקאמר ר&quot;ג כלום יש אדם וכו'&quot;.

וחידד זאת בפתח עינים (ברכות כח ע&quot;ב): &quot;כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים וכו' פירוש משום דהברכות הללו הם תקון למדות העליונות וכל דבריהם כגחלי אש וברקים רב להאיר על האר&quot;ץ וברוח הקדש נאמרו וכגון דא לתקן ברכת המינים צריכא רבה באיזה סדר והיכן ולכוין הדברים כפי סודן ולז&quot;א כלום יש אדם שיודע וכו' כלומר שידע מה פגם נעשה בעון המינים למעלה ולתקנו ולדחות יניקת הקליפה מהקדושה שנתגברה בעון המינים וכהנה רבות רזין עילאין&quot;.

כתב בנפש החיים (שער ב פרק יג):

&quot;כי באמת בעומק פנימיות כוונת התפלה. אין אתנו יודע עד מה. כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפלה מרבותינו הראשונים ז&quot;ל קדישי עליונין. ועד אחרון הרב הקדוש איש אלקים נורא האריז&quot;ל. אשר הפליא הגדיל לעשות כוונות נפלאים. אינם בערך אף כטפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנ&quot;הג מתקני התפלה. שהיו ק&quot;כ זקנים ומהם כמה נביאים. וכל מבין יבין. דלא איתי אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה. לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח א'. התקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וסדרי פרקי המרכבה. ושבכל פעם שמתפללין יוגרם תקונים חדשים בסדור העולמות והכחות והמשכת מוחין חדשים אחרים. שמעת שתקנוה עד ביאת הגואל ב&quot;ב לא היה ולא יהיה שום תפלה בפרטות דומה לחברתה שקודם לה ואחריה כלל. דלבושין דלביש בצפרא לא לביש ברמשא ודלביש ברמשא כו' כמ&quot;ש בתקונים תכ&quot;ב. וכן כל יום לחבירו שלפניו ואחריו. ולכן ארז&quot;ל (חגיגה ט' ע&quot;ב וברבה במדבר פ&quot;ט) מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק&quot;ש כו' או תפלה כו'. וכמ&quot;ש באורך בפע&quot;ח פ&quot;ז משער התפלה ע&quot;ש והוא בלתי אפשר אם לא ע&quot;י הנבואה העליונה ורוח קדשו ית' אשר הופיע עליהם הופעה עצומה בעת תקון נוסח מטבע התפלה והברכות. שם הוא ית&quot;ש בפיהם אלו התיבות ספורות וגנוזות בתוכם כל התקונים. לזאת מי הוא אשר עמד בסוד ה' על עומק כוונתו ית&quot;ש. איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם&quot;.

מנפש החיים נבין כמה צריכה כל ברכה בתפילת עמידה להיות בכוונה מדוקדקת ומדוייקת, ולכן שמואל הקטן שהיה בעל רוה&quot;ק הוא היה היחיד בדורו לתיקונה. ועי' בהמשך ביחודו והתאמתו של שמואל הקטן לתיקון הברכה.

ט. שאל בספר המנוחה (הל' תפילה פ&quot;ב ה&quot;א):

&quot;וא&quot;ת ונתקין ברכה דליהדרו בתשובה כדאמרה ברוריא דביתהו דר' מאיר לר' מאיר על הנהו בריוני ואמרינן נמי גם ענוש לצדיק לא טוב, ואמר רב אפילו במינאי! וי&quot;ל דכונת הברכה היא שיכרתו מן העולם בזמן שירצו להצר לישראל. ובשיר מזמור נמי אמרינן יבושו ויבהלו עדי עד והתקינו אחרי פסוק עוצו עצה ותופר וכו' כלומר אמתי יבושו ויבהלו בזמן שיהיו מתיעצים להרע לישראל ועל זה כתב הרב והיו מסיתים לשוב מאחרי י&quot;י וכיון שראה וכו' התקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני י&quot;י לאבד המינים... וצ&quot;ע כיון דברכה זו ברכת המינים מפניהם נתקנה למה מתחילים בה למשומדים, ויותר היה טוב לפתוח בה למינים. וי&quot;ל דאגב ארחייהו אתי לאשמעינן שהמשומד2... סתמיה מין הוא, דפלוגתא היא במסכת הוריות. וא&quot;נ כדי שימנעו ההמון מקבוצם וממעמדם ומשמוע דבריהם ולא ינטו אחרי דעתם הרעה להשתמד ולצאת מכלל הדת תקנו חכמים להזכירם ראשונה, והודיעו שאין לנפש המשומד תקוה והשארות רק יכלו באפס תקוה&quot;.

לדברי ספר המנוחה הבקשה היא מותנית – בזמן שירצו להצר לישראל. וחז&quot;ל הדגישו דוקא את המשומדים.

ובפירוש התפילות לרבינו יהודה ב&quot;ר יקר השיב: &quot;והא דמייתי בברכות גם ענוש לצדיק לא טוב, היינו דוקא לעונשו בהכרח כי התם בכרבלתא דתרנגולא או בכשפים והשבעות. אבל יכולים להתפלל שלא ייטיב להם, ואם לא ישמע התפלה יחדל, שאין הכרח בתפלה. והנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר' מאיר [ברכות י' ע&quot;א] דאמרה ליה דביתהו דמבעי רחמי דלהדרו בתשובה שהרי כבר בקשנו עליהם כשאמרנו וקבלנו עליהם בתשובה שלמה ואם כן יש לומר ואם לא ירצה לשוב אל תהי להם שום טובה כי אם עוני ויסורין לא בעולם הזה ולא בעולם הבא&quot;.

היינו, אנו מבקשים, וה' יעשה הטוב בעיניו אם הם ראויים לעונש, ואנו מבקשים שישובו בתשובה אבל הם אינם שומעים לנו.

ובשו&quot;ת שיח יצחק (סימן תז) תשובה נוספת (מס' שבילי דוד) שיש לחלק בין מצירים ליחיד למצירים לציבור. וכך כתב: &quot;ועיין בשבילי דוד וכ&quot;ל ודע די&quot;ל האיך תיקנו ברכת המינים הרי בברכות (דף ב') איתא דלאו אורח ארעא למילטינהו, וי&quot;ל כשמצירין לצבור שאני, דכ&quot;פ הכניע הקדוש ברוך הוא אותן שלא כדרך הטבע בשביל הציבור והצילן כקריעת ים סוף וכדומה. וז&quot;ל הרמב&quot;ם הטהור (בפ&quot;ב מה' תפלה הל&quot;ב) בימי ר&quot;ג רבו אפיקורסים והצרו לישראל תקנו ברכת המינים עכ&quot;ל&quot;.

י. נשארה לנו השאלה בראש דברנו: על מי לכוין בדורנו?

יש ללמוד מדברי הראי&quot;ה קוק שהובאו בסידורו עולת ראיה (ח&quot;א, עמ' רעז-רעח, ומקורם בפירושו עין איה לברכות) על מי אסור לכוין ח&quot;ו:

&quot;'אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים. עמד שמואל הקטן ותקנה' (ברכות כ&quot;ח). כל הברכות של התפלה, שהן מלאות חסד ואהבה, ראוי לתקנן כל חכם הראוי למעלה רוממה כזאת, לערוך תפלות קבועות לגוי קדוש ועם חכם ונבון. אבל ברכה זו של התפלה, שבתוכה אצורים דברים של שנאה ומשטמה, והאדם באשר הוא אדם אי-אפשר כלל שלא תמצא בקרבו איזו שנאה טבעית לאויבי נפשו ורודפי עמו, צריכה היא לבא דוקא ממי שכולו טהור וקדש לד', שתכונת השנאה הטבעית אין בלבבו כלל, ורק מפני שע&quot;י תקלתם של הרשעים המכשילים מחוסרת ההתגלות של התכלית הכללית, יעתר אל ד' להדוך אותם. אבל אם ישאר בלבבו איזה רגש כל-דהו של שנאה מפני ההתנגדות הטבעית, אף שהיא קדש לד' בהתחלתה, מ&quot;מ תגבר בלב להיות ג&quot;כ לשנאה טבעית חוץ משורת הכונה האמתית. על כן עמד שמואל הקטן ותקנה, ורק הוא באמת ראוי לה, כי הוא אשר דרש תמיד: 'בנפול אויבך אל תשמח' וגו', והסיר מלבבו כל רגש שנאה גם לשונאי נפשו, והוא כשיתעורר לתקן ברכה למינים לא תמצא בה כי-אם רגשת לב טהור לתכלית הטוב האמתי הכללי&quot;.

בברכה זו המילים מאד מאד מדוייקות, ואין בה מילים שנועדו לשם שנאה, אלא כולה נובעת מאהבת ה' ומרצון לראות בתפארת עוזו בתוך העולם הזה, ולכן היא נתקנה דוקא ע&quot;י האוהב הגדול – שמואל הקטן ולא מכל אדם שיש לו אויבים ומצירים.

וכך כתב בשו&quot;ת מים חיים (משאש, או&quot;ח א' סי' רמ):

&quot;שוב אחר זמן הייתי לומד בספר אוצר ישראל אות מ' בענין המומרים, וראיתי כמה וכמה העיקו והצרו לישראל בימי הבינים, ואז נשאתי עיני למרום שיצילנו מהם בדורות הללו שהאמונה רופפת, ובלילה ראיתי בחלום חזיון לילה, והנה איש עומד לנגדי ושואל אותי לפרש לו הני תיבות &quot;וצר מעמך&quot; ופירשתי לו כמש&quot;ל, והוא לא קבל, מטעם שאי אפשר להטעות כל הספרים חדשים גם ישנים, שכולם מתאימות בהם שתי תיבות הללו ביחד, ואמר לי תעיין בטוב, וזכור תזכור את אשר למדת היום, ואז עלה בזכרוני ענין המומרים, ואמרתי לו, שעתה נראה לי ברור שכוונת הראשונים ז&quot;ל בזה לבקש הצלה מהמומרים שהם מישראל ומצירים להם יותר מאויב חצוני, וזה שאמרו והסר ממנו דבר וכו' וחולאים רעים. וצר שהוא מעמך, דהיינו המומר, ותקנו אותה בלשון קצר ונסתר, מפחדם שלא ירגישו בהם, שהרי גזרו עליהם שלא יאמרו ברכת המינים, כמ&quot;ש שם באוצר ישראל, ע&quot;ש. ואז מתוך צחוק אמר השומע ישר, ואיקץ והנה חלום טוב ונכון לפני. ואברך את ה', ואכתבהו בעט ברזל למזכרת למשמרת&quot;.

נראה שניתן לכוין בברכת המינים על הופעת שם ה' בעולם במלואו כעין שני חלקי עלינו לשבח שבחלקו הראשון אנו מכוונים: שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל-לא יושיע, ואנחנו כורעים ומשתחוים וכו'. ובחלק השני מבקשים על הופעת מלכותו בשלמות בתפארת עוזו.

וניתן לכוין על אנשים ומדינות המעוניינים לכלות את ישראל מן העולם כדוג' איראן וחבריהם.

ואם ידוע לו על מומרים הרודפים את עם ישראל ומסיתים לעבודה זרה יכוין גם עליהם.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

טוב עשית שריכזת את מקורותיה הקדומים של ברכת המינים. ברבות הימים הם נשכחו מאתנו, ומעטים בלבד יודעים על כך. אפילו המילה &quot;מינים&quot; עצמה הושמטה מברכת המינים, שעליהם הותקנה(!) מסידורים שהודפסו במקומות בהם שלטה הכנסיה הנוצרית. ואין לך ברכה שרבו בה השיבושים כברכה זו. גם בתלמוד מחקה הצנזורה כל קשר בין המינים לנוצרים, כגון בברכות יב א, בכתבי היד של רש&quot;י נכתב &quot;תלמידי ישו&quot; אך בדפוסים הודפס: &quot;עכו&quot;ם&quot; וכן בר&quot;ה יז א ובמקומות רבים בתלמוד.

רבים קמו עלינו במשך הדורות, צדוקים ובייתוסים, כותים ועובדי ע&quot;ז, אך רק כנגד הנצרות תוקנה ברכה מיוחדת. סכנתה גדולה משל כולם. היא התיימרה לטעון שהיא היהדות האמיתית ואליה התכוונו כביכול התורה והנביאים. החזיר, הפושט טלפיו ואומר טהור אני, הוא לא רק סמלה של רומא של טיטוס ואדרינוס אלא בעיקר של רומא הנוצרית. הצביעות חמורה יותר מהשקר. לכן גם בימינו, שאנו חשים מאוימים לכאורה מהאיסלם יותר מאשר מהנצרות, יש להעמיד דברים על מקומם. הסכנה מהאיסלם היא פיזית, כי הם רוצים להשליט את דתם על העולם בכוח ולכן לוחמים בנו. אך סכנת הנצרות חמורה יותר, היא רוחנית. היא משתמשת במתק שפתיים, בהתימרות להיות המשך היהדות כביכול, ובהיותה 'הומניסטית' כאילו יותר מאיתנו. אלו הטלפיים הצבועות שיש להיזהר מהם יותר.

נספח – שמעון כיפא

הקדמה

שמעון כיפא היה מחכמי ישראל בזמן ולאחר אותו האיש (=יש&quot;ו הנוצרי) שהתחזה לתלמידו והצליח להפריד ולהוציא את הנוצרים הראשונים מעם ישראל ולבדות להם להם מצוות. מכונה ע&quot;י הנוצרים: פטרוס, ונחשב כאפיפיור הראשון שלהם. היחס של הראשונים אליו הוא דו-ערכי, מחד מעריכים אותו על מסירות הנפש הגדולה שלו, ומאידך לא החשיבוהו כחכם מחכמי ישראל.

א. שאין להן לא כתב ולא לשון!

נאמר בעבודה זרה (י ע&quot;א): &quot;בזוי אתה מאד – שאין להן לא כתב ולא לשון!&quot;

פרש רש&quot;י (עבודה זרה י ע&quot;א): &quot;כתב ולשון – של רומיים מאומה אחרת באה להן אחרים תקנו להן כל ספריהם&quot;. לשון זו קצרה מאד.

וכך לשון רש&quot;י שנשתמרה בעין יעקב (דפוס ראשון, כתובה אף בלעזי רש&quot;י, עבודה זרה י ע&quot;א):

&quot;כתב ולשון של רומי מאומה אחרת בא להם, אחרים תקנו להם כל ספרי טעותם, יוחנן פאולוס פיטרו', והם יהודים היו: לשון הוא גראמטיקא הוא הלטין שמדברים בו הגלחים, הם שנו ועמקו [צ&quot;ל: ועקמו] הלשון ועשו להם הבל לחשבם בפני עצמם ולסלקם מעל ישראל ולא שכפרו כי לטובתן של ישראל נתכוונו, אלא מפני שראו ישראל בצער ובדוחק מתרמיתי ישו, עשו עצמם כאילו הם עמו בקדישות וצוו עליהם הכל כמפורש בסיפור תליית ישו ע&quot;כ פירש&quot;י&quot;.

כלומר שליחי הנצרות כתבו את כתבי הקודש של הנוצרים לרומאים. אבל בצורה מרוחקת ושונה מישראל, כדי למנוע את התערבותם בעם ישראל. ובדו להם דת חדשה כדי לרחקם מעל עם ישראל. אותם הכותבים להם את דתם, לא כפרו ברבש&quot;ע ולא בסגולת ישראל, ולא האמינו בתפלות שכתבו לגויים, אלא עשו זאת על מנת להרחיקם מעם ישראל.

וכך כתב בס' דברי תורה (לרב חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא האדמו&quot;ר ממונקטש, מהדו&quot;ב עמ' קנג-קנד):

&quot;לפי הנודע דרק מאותו איש ומאמינו היינו אח&quot;כ עשו זו בשמו יום א' ליום שבתם וכפי המקובל ונודע תולדותם, כי מחכמי ישראל עשו כן בתחבולות נוראות להטות את לבב המינים המאמינים בו. (ועשו בחכמה כאלו הוא גילה להם אחרי מותו והריגתו) כי יעשו מעתה יום שביתה ביום א' ולא ביום ש&quot;ק. יען כי הי' בהם בעוה&quot;ר שהתחברו לכת שלו, וע&quot;י ששמרו שבת היו מעורבים הפסולת בין ישראל וגרמו צרות רבות וע&quot;י שהיו באים בש&quot;ק לבית תפלת ישראל, היו מחלוקת והריגות בתוך ישראל פנימה וע&quot;י שהטו את לבבם (עפ&quot;י תחבולות חכמי ישראל כפי הנודע ומקובל) לומר בשם אותו האיש שר&quot;י כי הוא צוה לשבות ביום א' עי&quot;ז התפרדו כל פועלי און הכת שלו, וע&quot;כ נשבת המלחמה פנימית מקהל ישראל&quot;.

חז&quot;ל הוקירו את מעשהו של שמעון כיפא.

ב. תענית ט' בטבת לזכרו

נפסק בשולחן ערוך (או&quot;ח סימן תקפ):

סעיף א

&quot;אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם; ואף על פי שמקצתם בראש חדש, יש מי שאומר שיתענו בו (וטוב שלא להשלים בראש חדש)&quot;.

סעיף ב

&quot;ובט' בו (=בטבת)3 לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו&quot;...

בהערותיו לשו&quot;ע כותב הרב ברוך פרענקיל (בעל ברוך טעם) &quot;מצאתי בכ&quot;י שבטי&quot;ת טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים, נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים&quot;.

קלפוס הוא כנראה שם משפחתו של אותו שמעון. וחכמים קבעו יום תענית כללי לישראל ביום מותו, ומחמת שהיה מתחזה להיות ממנהיגי הנוצרים לא פרסמו.

כתב בספר תקנות ותפלות (לרב שלמה שיק):

&quot;והרב הגאון דק&quot;ק בערעגסאס יחי' כתב לי בענין זה וז&quot;ל: בקונטרס אשר העתיק קדוש זקני ח&quot;ס מעשה הנוצרי ושם נאמר בט' בטבת מת ר' שמעון הקלפוס דוד הנוצרי, כי אמו מרים היתה אחות ר&quot;ש הנ&quot;ל. ויען כי הוא הלך בשליחות החכמים שמסרו לו סוד שם המפורש, והלך לאנשי עי לפרוש אותן והפריצים בירושלים מקהל ישראל לגמרי, וקבע להם חוקים אשר להם, כנאמר שם באריכות.

ויען שעשה מעשה גדול ע&quot;כ קבעו חכז&quot;ל תענית לדורות ביום מיתתו ט' טבת. והקונטרס הנ&quot;ל העתיק זקני זצ&quot;ל מספר נוצרי אחד בשמו יאהן יאקאב האלטריקא, וההוא חותם אלה דברי ר' יוחנן ב&quot;ז בירושלים עכ&quot;ל&quot;.

ג. ייסד תפילות

בסוף הנספח אביא מאוצר המדרשים של איזנשטיין על שמעון כיפא. נאמר שם שכתב תפילות.

כתוב בסידור חסידי אשכנז:

&quot;אהבה רבה אהבתנו. יש אומרים שמעון כיפה יסדה, ויש בה מאה תיבות כנגד מאה ברכות, ויסד בה ארבע לשוני לימוד, ואלו הן ותלמדינו, ללמוד, וללמד, ותלמוד כנגד ארבע למדין שבאלפא ביתא במילוי, ואילו הן אל&quot;ף גימ&quot;ל דלי&quot;ת למ&quot;ד. ויש שוטים שמוסיפין ותלמדינו אב, ומדלגין כן תחננו, כדי להשלים בו מאה תיבות, וטעות הוא בידם. כך שמעתי מרבי יודא ב&quot;ר יעקב זצ&quot;ל ושוב מצאתי סמך בסודות של הר&quot;ר אלעזר4 ב&quot;ר יב&quot;ק&quot;.

וכך כתב במחזור ויטרי (סימן שכה):

&quot;גרסי' בברכות פ' אין עומדין. אמ' רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: יש שפוסקין מיכן שאין להאריך בתפילה לא קרובות ולא סליחות ואין להפסיק סדר תפילות בשביל פיוטין: ורבינו יעקב בר' מאיר פוסק. דבכל י&quot;ח ברכות יכול אדם לחדש בין דברים שהן הודאה ותפילה. בין דברים שהן צרכיו. הואיל ומעין ברכה הוא מחדש. ולא הוי הפסק ברכה כלל. ומותר להאריך בהן כעין קרובות תפילות וסליחות שמסרו לנו רבותי' אנשי השם. מימות שמעון כיפה שיסד סדר של יום הכיפורים. אתן תהלה. ור' אלעזר בירבי קליר שהיה תנא. ויסד קרובות למועדי השנה. ומצינו בכמה מקומות בפיוטין שחולק על תלמוד שלנו באופן של ראש השנה&quot;.

עוד כתוב בסידור חסידי אשכנז:

&quot;נשמת כל חי מר' יודא ב&quot;ר יעקב שר' שמעון כיפרי יסד אותו עד מי ידמה לך ומי ישוה כו'&quot;.

וכן בסידור עבודת ישראל (עמ' 206) כתב הרב יצחק בער: &quot;ומצאתי בפירוש ישן סביב לסדור כ&quot;י משנת קפ&quot;ז (1427 למניינם) וז&quot;ל: &quot;שמעתי מר' יהודה בר יעקב שר' שמעון בן כיפא יסד נשמת&quot;.

אבל באיסור והיתר לרש&quot;י (סימן לג) כתב:

&quot;לאחר מכאן השיר ששנינו בפסחים הוא נשמת ויש אומרים על אותו נבל שמעון פטר חמור שהוא טעות של רומי יסדו אותו תחילה ושאר תפילות כשהיה על סלע וחס ושלום שלא תהא זאת בישראל וכל האומר דבר זה כשיבנה בית המקדש יביא חטאת שמנה&quot;.

עולה שסברו שלא שמעון כיפא הוא שחיבר נשמת.

ד. יהודי שהמיר

את היחס הדו-ערכי ניתן ללמוד מספר חסידים (מרגליות, סימן קצא):

&quot;יהודי שהמיר מכנין לו שם שנאמר (תהלים קל&quot;ה י&quot;ח) כמוהם יהיו עושיהם כמוהם יש לכנות לו כגון אם שמו אברהם יקרא אפרם. וכן כיוצא בזה. ואפילו לצדיק והם תועים אחריו כגון שמעון כיפה שאומרים פטר חמור&quot; (= ביחס לכנויו פטרוס).

וכך באר בס' עלי תמר (שבת פ&quot;ט ה&quot;א):

&quot;ועיין בבבלי ע&quot;ז מ&quot;ו ע&quot;א ובספר הישר לר&quot;ת התשובות הוצאת ר&quot;פ רוזנטל סימן כ&quot;ה ליבי ולבך יודעים כי כל המשומדים בין היהודים מכנים אותם לגנאי יהודה יהודח אברהם אברן (ובהערה אולי משום דמשתמע כמו עברן), אשר אשרה מנחם מלחם וכו' ומ&quot;מ בגט כותבים את השם היהודי דאעפ&quot;י שחטא ישראל הוא ע&quot;כ. הנה הוסיף דלא רק ע&quot;ז עצמה אלא אף המשומד משנים שמו בכינוי של גנאי. וכנראה דמקורו הוא מכאן. וכן שינוי שם הערים שיסדו רשעים או שנקרא שמם על שמות רשעים וכמו קוסטנטינופול קושטא וטיבריוס טבריה, ונתנו לשמות מובן אחר כמו במגילה ו. ועיין עוד בברכות פ&quot;ט ה&quot;ג ויהונתן בן גרשום בן מנשה נו&quot;ן תלויה אם זכה בן משה ואם לא בן מנשה. כינו אותו לגנאי בשם בן מנשה ע&quot;ש שנעשה כומר לע&quot;ז עיין שם&quot;.

&quot;וז&quot;ל ספר החסידים סי' קצ&quot;א יהודי שהמיר והלך לעבוד ע&quot;ז מכנין לו שם שנאמר כמוהם יהיו עושיהם כמוהם יש לכנות לו כגון אם שמו אברהם נקרא אפרם (מלשון אפרם), וכן כיוצא בזה ובספר חסידים הוצאת מקיצי נרדמים סי' קצ&quot;ג כמו שמעון כיפה שאומרים פטר חמור וכו' (שהיה נקרא פיטרוס בל&quot;י שענינו סלע כמו כיפה בעברית). וכן כינו חז&quot;ל את ספרי המינים לגנאי עיין שבת קט&quot;ז בד' ווינציה ובכי&quot;מ בד&quot;ס ר&quot;מ קרי ליה און גיליון ורבי יוחנן קרי ליה עון גיליון ופירש&quot;י ר&quot;מ קרי לספרי המינין און גיליון לפי שהם קורין אותו אינגילא ע&quot;כ ועי' בד&quot;ס שם. וגם בשפה הזרגונית היו כינויים ממין זה כדי לקיים דברי חז&quot;ל ע&quot;ז מ&quot;ו כנה להם שם גנאי וע&quot;ש נבלהו&quot;.

ה. אגדות שמעון כיפא

הביא באוצר מדרשים (אייזנשטיין5, שמעון כיפא, [עמוד 557] אגדתא דשמעון כיפא, [בית המדרש ח&quot;ה ס']6.

&quot;ויהי אחרי הדברים האלה ויגדל מריבה בין הנוצרים ובין היהודים, כי כאשר ראה נוצרי את יהודי הרג אותו והצרה היתה הולכת ותוקפת עד שלשים שנה. ויתאספו הנוצרים לאלפים ולרבבות, וימנעו את ישראל מלעלות לרגל והיתה צרה גדולה בישראל כיום שנעשה בו העגל ולא היו יודעים מה לעשות. אך אמונתם מתחזקת והולכת ויצאו שנים עשר אנשים ויתהלכו בשנים עשר מלכיות ויתנבאו בתוך המחנה נביאותיהם, ויטעו ישראל אחריהם, והם היו אנשי שם ויחזקו את אמונת ישו כי אמרו שהם שלוחיו ויתלקטו אחריהם עם רב מבני ישראל. ויראו החכמים את הדבר הרע הזה וירע להם מאד ויאמר איש אל רעהו אוי לנו כי חטאנו שבימינו נהיתה הרעה הזאת בישראל אשר לא שמעו אנחנו ואבותינו, ויצר להם מאד וישבו ויבכו וישאו עיניהם אל השמים ויאמרו אנא ה' אלהי השמים תן לנו עצה מה לעשות כי אנחנו לא נדע מה לעשות ועליך עינינו כי נשפך דם נקי בקרב עמך ישראל על אדות אותו האיש. עד מתי יהיה זה לנו למוקש שתחזק יד הנוצרים עלינו והורגים אותנו כמה וכמה, ואנחנו נשארים מעט. ובעון מוקשי עמך בית ישראל נעשה זאת ואתה למען שמך תן לנו עצה מה לעשות להיות נבדלים מעדת הנוצרים. ויהי ככלותם לדבר ויקם זקן אחד מן הזקנים ושמו שמעון כיפא והיה משתמש בבת קול, ויאמר להם שמעוני אחי ועמי, אם טוב בעיניכם דברי אבדיל את האנשים האלה מעדת בני ישראל ולא יהיה להם חלק ונחלה בקרב ישראל, אך אם תקבלו עליכם את העון. ויענו כלם ויאמרו נקבל עלינו העון אך כאשר דברת עשה. וילך שמעון כיפא בתוך ההיכל ויכתוב את השם הגדול ויקרע בשרו וישם הכתב בתוכו ויצא מן המקדש ויוציא את הכתב וילמוד את השם, וילך אל עיר מטרופולין של הנוצרים ויצעק בקול גדול ויאמר כל מי שיאמין בישו יבא אלי כי אני שלוחו, ויאמרו לו תן לנו אות ומופת, ויאמר להם מה אות אתם מבקשים ממני, ויאמרו האותות אשר עשה ישו בחייו עשה לנו גם אתה. ויאמר הביאו לי מצורע, ויביאו לו, וישם ידיו עליו והנה נרפא. ויאמר להם עוד הביאו לי מת אחד, ויביאו לפניו, וישם ידו עליו ויחי ויעמוד על רגליו. ויראו האנשים האלה ויפלו לפניו ארצה ויאמרו לו באמת אתה שלוחו של ישו כי הוא עשה לנו כך בחייו. ויאמר להם שמעון כיפא אני שלוחו של ישו והוא צוה עלי ללכת אליכם. השבעו לי אם תעשו ככל אשר אני מצוה אתכם, ויענו כלם ויאמרו כל אשר תצונו נעשה. ויאמר להם שמעון כיפא דעו כי ישו היה שונא לישראל ותורתם כמו שניבא ישעיה חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, ועוד דעו לכם שאינו חפץ בישראל כמו שניבא הושע כי אתם לא עמי, ואף שיש בידו לעקור אותם מן העולם ברגע אחד מכל מקום אינו רוצה לכלותם, אך הוא רוצה להניח אותם כדי שיהיה תלייתו וסקילתו לזכרון לדורי דורות. ורוב ענוי הגדול שהיה סובל כל היסורים כדי לפדות אתכם מן הגיהנם. ועתה הוא מזהירכם ומצוה לכם שלא תעשו עוד רעה לשום יהודי ואם יאמר יהודי לנוצרי לך עמי פרסה ילך עמו שתי פרסאות, ואם יכנו יהודי על הלחי השמאל יטה לו גם הלחי הימין כדי שיאכלו שכרם בעוה&quot;ז ובעולם הבא יהיו נדונים בגיהנם, ואם תעשו כך תזכו לשבת עמו במחיצתו, והנה הוא מצוה עליכם שלא תחוגו את חג המצות אך תחוגו את יום מיתתו, ובמקום חג השבועות תחוגו ארבעים יום משנסקל ועלה לרקיע אח&quot;כ, ובמקום חג הסוכות תחוגו יום לידתו וביום השמיני ללידתו תחוגו היום אשר נמול בו. ויענו כלם ויאמרו כל אשר דברת נעשה אך אם תשאר אצלנו, ויאמר אנכי יושב ביניכם אם תעשו לי כאשר צוה עלי לבלתי לאכול שום מאכל רק לחם צר ומים לחץ, ועליכם לבנות לי מגדל [עמוד 558] בתוך העיר ואשב בו עד יום מותי. ויאמרו כדבריך כן נעשה, ויבנו לו מגדל ויהי לו המגדל לדירה ויתנו לו חק דבר יום ביומו עד יום מותו לחם ומים וישב בתוכו, ויעבוד את אלהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב ויעש פיוטים לרוב מאד וישלחם בכל גבול ישראל למען יהיה לו לזכרון בכל דור ודור, וכל פיוטיו אשר עשה שלח לרבותיו. וישב שמעון בתוך המגדל שש שנים וימת ויצו לקבור אותו במגדל ויעשו כן. אחר כך בנו עליו בנין מפואר ועדיין מגדל זה ברומי וקורין אותו פיטר והוא שם של אבן, שישב שם על האבן עד יום מותו&quot;.</text>
      <sha1>6n3q28ylg4gl1q3ir10uvwltr4ijfab</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415824</id>
      <parentid>1415823</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:05:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51332" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|א|ב|ג|}}

סימן ב - כוונת ברכת המינים בימינו

שאלה

למי צריכים להתכוין בימינו כאשר אומרים בתפילת עמידה בחול את ברכת המינים?

תשובה

א. מסופר בברכות (כח ע&quot;ב) על תיקון ברכת המינים:

&quot;גמרא. הני שמונה עשרה כנגד מי? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני: כנגד שמונה עשרה אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים...&quot;.

&quot;הני תמני סרי, תשסרי הוויין! אמר רבי לוי: ברכת המינים ביבנה תקנוה. כנגד מי תקנוה? אמר רבי לוי: לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני – כנגד אל הכבוד הרעים, לרב יוסף – כנגד אחד שבקריאת שמע; לרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי – כנגד חוליא קטנה שבשדרה. תנו רבנן: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותקנה, לשנה אחרת שכחה. [כט ע&quot;א] והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו&quot;.

ב. כנגד מי נתקנה ברכת המינים?

כתב הרמב&quot;ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ&quot;ב ה&quot;א):

&quot;בימי ר&quot;ג רבו המינים בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם, וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד המינים וקבע אותה בתפלה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל, נמצאו כל הברכות שבתפלה תשע עשרה ברכות&quot;.

באר רבינו מנוח: &quot;אמר המפרש: שהרי בימיו יצא האיש הידוע ותלמידיו והיו צדוקים ובייתוסים כופרים בתורה ובדברי הקבלה האמתית שבידנו והיו משתדלים למשוך לב ההמון אליהם וזהו שכתב הרב 'והיו מסירים לישראל' מלשון כי יסיר את בנך מאחרי (ס&quot;פ ואתחנן). ויש נוסחאות שכתוב בהם: והיו מצירים לישראל כלומר שהיו מצערים אותם&quot;.

בספר האשכול (אלבק, הלכות תפילה יא ע&quot;ב) כתב: &quot;וברכת המינין ביבנה תקנוה משום דאוושא טעוותא דהני מיני, דמאצטלב חייבא (=יש&quot;ו הנוצרי) עד שחרב הבית שיבנה במהרה בימינו קל&quot;ה שנה1. ובתר כן לאחר שחרב הבית, היה רבן גמליאל נשיא (בימיו) [ביבנה]. הוא הוה בר פלוגתא דרבי יהושע. והוא בריה דרבן שמעון בן גמליאל שנהרג בפני הבית. וכיון דאווש הני מיני באותן הימים ואתחברו בהדי מלכות חייבת, משום הכי חשש רבן גמליאל שהיה נשיא [ב]אותו העת עם בית דינו וכל סיעת החכמים שהיו שם ותקנו ברכה זו כנגד מפלתן דכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו&quot;.

וכן בפסקי הרי&quot;ד (ברכות כח ע&quot;ב) כתב: &quot;אמר ר' לוי ברכת [המינים] ביבנה תיקנוה. פי' לאחר זמן מרובה (=מסידור תפילת עמידה), קרוב לתרבותו של צדוקין (=מינין), שלימדו להפוך דברי אלהים חיים&quot;.

היינו לאחר החורבן, גדל כוחם של המינים שהיו מסירים את ישראל מאביהם שבשמים, ואותם מינים התחברו עם מלכות אדום (=מלכות חייבת) שהחריבה את בית המקדש ורדפו את ישראל, ואף המלכות המדכאת נהפכה למינות (סוטה פ&quot;ט מט&quot;ז), וראו בכך סכנה להמשך קיום עם ישראל בשפלותו בגלותו, ועל כן תקנו בקשה מיוחדת.

ג. יש לשאול: הלא 'רבת צררוני מנעורי' יאמר נא עם ישראל (עפ&quot;י תהלים קכט, א) ומה ראו על ככה לתקן בקשה לכילוי אויבי ישראל באמצע תפילת עמידה של יום חול, בתפילה הנאמרת שלש פעמים ביום.

מדברי הרמב&quot;ם והאשכול ניתן ללמוד שהחדירה של המינות לתוך עם ישראל היתה קשה מאד, בכך שנכנסו לתוך אמונת ישראל ושבשו אותה, כלומר לא רדיפת ישראל בלבד אלא קלקול אמונת ישראל. עיקר הבעיה היתה מכך שהמינים לא הפרישו עצמם מישראל ועל כן פגיעתם היתה כה קשה כדברי הכוזרי (מאמר ג סי' יט): &quot;אחרי זה מבקשים על בעור הסיגים וכלוי הקוצים מקרב בני ישראל בברכת המינים&quot;.

ד. הסבר לארס הצפון במינות מבואר בספר אורות (ישראל ותחיתו, ד) לראי&quot;ה קוק זצ&quot;ל:

&quot;יֵשׁ מִין אֶרֶס רוּחָנִי כָּזֶה, שֶׁבְּטִבְעוֹ הוּא לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַתּכֶן הַיִּשְׂרְאֵלִי הַמְיֻחָד, שֶׁהוּא אוֹר הַקּדֶשׁ הַיּוֹתֵר מְעֻמָּק שֶׁבָּעוֹלָם. הַחַיִּים הַקְּדוֹשִׁים, הַשּׁוֹפְעִים בִּפְנִימֵי פְּנִימִיּוּת הַהַבְהָקָה שֶׁל אוֹר אֱלֹהֵי אֱמֶת וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה עַל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל וּפִתּוּחַ נִשְׁמָתָהּ, אֲחוּזִים בִּלְשַׁד הַחַיִּים שֶׁל קְדֻשַּׁת אֱמוּנָתָהּ הַטְּהוֹרָה בְּטהַר עֶלְיוֹן, שֶׁרַק הָעוֹלָם הֶעָתִיד לְהִתְחַדֵּשׁ בְּרוּם טָהֳרַת קָדְשׁוֹ יוּכַל לְסָפְגוֹ וּלְהָאִיר אֶת עֲלִילוֹת הַחַיִּים עַל יָדוֹ. רוּחַ עֶלְיוֹן זֶה קוֹבֵעַ בְּכחוֹ, בַּחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מֵעֵבֶר מִזֶּה וּבְחַיֵּי הָאֱמוּנָה וְתֹכֶן שִׁפְעַת הַלֵּב וְהִסְתָּעֲפוּת הָרוּחַ מֵעֵבֶר מִזֶּה, אֶת תְּבִיעָתָהּ הַפְּנִימִית שֶׁל הָאֻמָּה, גְּבוּרַת עֶמְדָּתָהּ וְחֵשֶׁק נִצְחוֹנָהּ, מָעוֹז בִּטְחַת תִּקְוָתָהּ וְאוֹר עֲתִידָהּ&quot;.

&quot;נֶגֶד-זֶה, אוֹתוֹ הָאֶרֶס מַגִּיעַ בִּפְגָמוֹ אֶל תּוֹכִיּוּת דַּם הַחַיִּים שֶׁל טהַר הָאֱמוּנָה, פִּסְגַּת עז הַקּדֶשׁ, וּמְרַפֵּף אֶת יְסוֹד הַמַּעֲמָד הָאַחְדוּתִי הָאֵיתָן שֶׁל הָאֻמָּה, נוֹטֵל מִן הָעוֹלָם אֶת זִיו הַחַיִּים הַפְּנִימִיִּים שֶׁל הַטּהַר הָאֱלֹהִי וְנוֹתֵן בִּמְקוֹמוֹ נגַהּ חִיצוֹנִי, שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם מֵאוֹתוֹ הַחִדּוּר, הַדִּיּוּק, הַנִּצָּחוֹן, הַבִּטְחָה וְאוֹר הָאֱמֶת הַמְנַצַּחַת כָּל עֲדֵי עַד. יוֹנֵק הוּא אֶרֶס זֶה מִשִּׁפְעַת הַלֵּחַ שֶׁל רוּחַ הָאֱמוּנָה וְהַמּוּסָר, מִתְפַּשֵּׁט הוּא עַל הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים וְנֵאוֹת הוּא מְאד לִלְאֻמֵּי הַתֵּבֵל בְּחוּג רָחָב. עוֹמֵד הוּא עַל בָּסִיס שֶׁל הַכָּרָה מִתְדַּלְדֶּלֶת בְּאפִי הַמּוּסָר וְהַטַּעַם שֶׁל הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת הָאֱלֹהִית, הַמֻּבָּעָה בְּחַיֵּי הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּכָל חֹסֶן וְטהַר. לוֹחֵךְ הוּא כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, מַכֶּה כִּשְׁאִיָּה שָׁעַר (על-פי ישעיה כד, יב, בבא-קמא כא ע&quot;א; זהר בלק קפו), חוֹשֵׁק הוּא לִבְלֹעַ אֶת פְּנִים הַחַיִּים, שׁוֹקֵק לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, לְאַבֵּד אֶת הַזּהַר הַפְּנִימִי שֶׁל הָעוֹלָם וְלִקְבּעַ תּכֶן חִיצוֹנִי מְגֻשָּׁם, מַקִּיף בְּהַכְלָלָה רְפוּיָה וּמְרֻפָּד בְּתוֹכִיּוּתוֹ בֶּאֱוִילִיּוּת וְרִשְׁעָה שֶׁל אֱלִילִיּוּת. וּשְׁלִיטָתוֹ מַגַּעַת עַד עֵת בּוֹא דְּבַר ד' לְהִגָּלוֹת וִישׁוּעַת יִשְׂרָאֵל מֵעמֶק נִשְׁמַת חֵי הָעוֹלָמִים לְהוֹפִיעַ, אָז יָנוּסוּ הַצְּלָלִים וְאוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן יִזְרַח&quot;.

נגד ארס כזה שהתפתח בימי רבן גמליאל דיבנה והפיל חללים בתוך עם ישראל, החליטו הסנהדרין לתקן בקשה בתפילת עמידה שתביע את רצון האומה לכילוי כל המתנגדים הללו, ותחנך את העם להתרחק ולהיבדל מהם.

ה. בלשון המקובלים ובמונחיהם כתב בס' באר מים חיים (בראשית פרשת ויגש):

&quot;והנה אור הג' ראשונות המובחר והעליון שבכולם הוא אור הכתר שהוא הכולל לכל הג' ראשונות כנודע והוא שם הוי&quot;ה אשר בניקוד הקמץ כידוע, ועל כן בברכת המינים שאנו מתפללין שכל עושי רשעה כרגע יאבדו והוא ביטול הקליפות והחיצונים מנוקד בכתבי האר&quot;י ז&quot;ל שם של הוי&quot;ה שלו בניקוד קמץ כי הוא המכריח ומכניע ומשבר כל כוחות החיצונים&quot;.

ומרחיב בבני יששכר (מאמרי ראש חודש מאמר א – קידוש החודש):

&quot;ב) משנה [ר&quot;ה כב ב] בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הבייתוסים התקינו שיהיו השלוחין יוצאין. י&quot;ל על פי מה שכתב האריז&quot;ל בברכת המינים [שעה&quot;כ שם] דבראשונה לא תיקנו ברכת המינים רק אינך י&quot;ח ברכות לתקן פרצוף מלכות שמים לחדש אורה בתוספת הט' הבאים בסוד התוספת והחידוש, ונקודת הכתר היא הנקודה השרשיית שבה לשם אינו מגיע פגם התחתונים כי אם ח&quot;ו בעבירה גדולה מינות, וכשרבו המינים אזי הגיע הפגם גם בנקודה השרשיית, על כן הוצרכו לתקן בדיבור ברכת המינים כדי לתקן הפגם של כתרה שפגמו המינים, והנה כבר ידעת דבחינת כתר בכל מקום היא בחינת קוצו של יו&quot;ד [ע&quot;ח שער א' ענף ה'] ואינו אות והוא רק כעין סימן, (עיין מה שכתבתי במ&quot;א במאמרי חנוכה בענין הנס דמנורה, וענין מה שלא נאמר ויאמר במאמר הראשון דבראשית שהוא נמי מאמר כמשארז&quot;ל [ר&quot;ה לב א]), ולפי&quot;ז יש לפרש גם משנתינו בכוונה זו, בראשונה (עד שלא קלקלו המינים ולא היה הפגם מגיע לכתרה, אז) היו משיאין משואות (רק סימן בלא דיבור), משקלקלו הבייתוסים התקינו שיהיו השלוחין יוצאין (לומר בדיבור לישראל מקודש החדש, ובזה ניתקן הפגם, כעין דיבור הברכה בשמונה עשרה), נ&quot;ל באפשר&quot;.

ו. ביאור לברכת המינים הביא בקובץ שיטות קמאי (ברכות כח ע&quot;ב) מפירוש התפילות לרבינו יהודה ב&quot;ר יקר:

&quot;למשומדים אל תהי תקוה ע&quot;ש ותהי לדל תקוה. וכתוב נמי מקוה ישראל. וכתוב נמי ויש תקוה לאחריתך. אבל לא למשומדים, לפי שנדונים לדורי דורות. וכל המינים כרגע יאבדו, מינים ומשומדים דין אחד להם. ולקח לשון רגע ע&quot;ש רגע ימותו. ואמר' בשמות רבה אמר ר' ברכיה כדי שלא יהיו המשומדים והמינים ותועי ישראל אומרים שאנו מהולים לא נרד לגיהנם, מה הקדוש ברוך הוא עושה משלח מלאכים ומכסה ערלתם והם יורדין לגיהנם. וכיון שגיהנם רואה הערלה מותח פיה ולוהבת אותם. זהו אל תהי תקוה. ותעקר נמי על העולם הזה שלא יהא להם שום תקות טוב... וממלכת זדון מהרה תעקר, ע&quot;ש עקרון תעקר. ותשבר, ע&quot;ש ושברתי קשת ישראל. יהי רצון שלא תשבר קשתם כי אם קשת האומות. וכן ע&quot;ש ושיני רשעים שברת. ולכך אמר שלשה קללות תעקר תשבר ותמגר למלכות זדון שהוא אדום והוא לי שלישי למלכות וקשה מכולם. ידוהי ודרעוהי דכסף, זה מלכות מדי, ובתרוהי תקום אחרי ארע מיניה מעוהי וירכתי דנחש, זו מלכות יון, ומלכות דיליה תליתאה זה שקוהי די פרזל זו מלכות אדום, והיא נקראת מלכות חייבת. והמתפלל קורא אותה מלכות זדון ע&quot;ש בא זדון ויבא קלון הנדרש על עמלק, והוא מזרעו של עשו. ומצינו בשאר מקומות שקורא אותה מלכות הרשעה ומלכות רומי קשה ממנה, כדאמרינן בתנחומא כל מקום שנאמר צֹר חסר הוא מלכות הרשעה, צור מלא הוא רומי. ורומי היינו אדום וצור. וצור שהוא מלא מראה רשע יותר מן החסר. ואמ' בתנחומא שאמר ושקוהי די פרזל זו מלכות אדום, ואחר כך אמר מה הברזל קשה כך מלכות הרשעה קשה. מכלל שקורא למלכות אדום מלכות הרשעה. ובפרק ה' דשבועות. ועוד קורא לה מלכות חייבת. ובתנחומא אמר הוא העולה על מוקדה זו מלכות הרשעה שעולת עצמה שנאמר אם תגביה כנשר קנך. כאן קורא לאדום מלכות הרשעה. עוד יש כאן ארבעה בברכה זאת שעושין רעה לישראל. למשומדים א', ולכל המינים ב', וכל אויבי ג', ומלכות זדון ד', הם כנגד ארבע מלכיות וכנגד ארבע דברים שעשו אומות העולם, שפשטו ידיהם בכסא הכבוד מרום מראשון והחריבו ושרפו והגלו את ישראל, יאבד הקדוש ברוך הוא את זרעם וזכרם. ותמגר ע&quot;ש כסא לארץ מגרת. ותכניע כל אויבינו ע&quot;ש ושאון זדים תכניע. בא&quot;י שובר אויבים ע&quot;ש ושני רשעים שברת. ותכניע זדים, כמו שפירשנו&quot;. 

&quot;ולכך תקנו למשומדים בשמנה עשרה לקללם שחרית ערבית כדאמרינן בפסיקתא גבי עמלק עד בא השמש, כל המלכויות אינן עושות מלחמה אלא עד חצי היום, ומלכות חייבת עושה מלחמה שחרית וערבית וזהו מלכות זדון&quot;.

בסידור חסידי אשכנז מבאר את הברכה: &quot;ומלכות זדון כדכתי' ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזביהם יכלו. פושעים הם מלכות זדון, וחטאים הם המינים, ועוזביהם הם המשומדים. למשומדים אל תהא תקוה [ברכה זו ביבנה תקנוה לפי שרבו המשומדים ויסדו לקללם בכל יום] שלא תהא להם תקוה, שלא יהו חשובים, ולא ילשינו על ישראל, שאין דיבור של עני נשמע כדיבור של עשיר&quot;.

וכן יש ביאור לברכה זו בסידור רבינו שלמה ב&quot;ר שמשון מגרמייזא.

מענין כי בטור (או&quot;ח סי' קיח) מכנה אותה ברכה בלשון קללה וז&quot;ל: &quot;י&quot;ב (=בברכות עמידה) קללת המלשינים וקבעוה אחרי המשפט שכיון שנעשה משפט כלו המלשינים וכולל הזדים עמהם כדכתיב (ישעיה א) ושבר פושעים וחטאים יחדו ועוזבי ה' יכלו&quot;...

ז. לברכה זו במיוחד התאנו רודפי ישראל והמומרים ועל כן הכניסו בה שינויים רבים.

כתב בכנסת הגדולה (הגהות טור או&quot;ח סי' קיח, ב): &quot;שתים עשרה קללת הרשעים וכו'. נ&quot;ב: נוסח הברכה: 'לכופרים אל תהי תקוה'. ובקצת סדורים שכתוב 'למלשינים', הוא מפני החקירה שעושין בעלי הדפוס [=צינזורא]. משפט צדק [ח&quot;ב סי' ט'. ושם כתוב 'למשומדים']. ובקושטנדינא יע&quot;א ראיתי לבני רומניא היו אומרים: 'ולמלשינים אל תהי תקוה'&quot;.

והוסיף בהערתו הבאה: &quot;הר&quot;ד אבודרהם ז&quot;ל לא הביא בספרו ברכת המינין זולת בתחלת ספרו בשער השני הזכירה. ואפשר שבזמנו היו עושין חקירה בספרים, ולכן לא הזכירה כי אם בשער השני ברמז&quot;.

וכך כתב בקהלת יעקב (מענה לשון לשון תורה מערכת אות ז סימן שסא):

&quot;זדים. כינוי למינים, כדאמרינן בפרק ב' דמגילה [יז ע&quot;ב] וכולל זדים עמהם, שנאמר [ישעיה א, כח] 'ושבר פושעים וחטאים יחדיו'. ופירש רש&quot;י [מגילה שם ד&quot;ה כלו] פושעים היינו זדים, כדאמרינן [יומא לו ע&quot;ב] פושעים אלו המורדין, ע&quot;כ. ולפי&quot;ז אין טעם למתחכמים להגיה בברכת המינים לחתום שובר אויבים ומכניע מינים, דהא זדים נמי היינו מינים&quot;.

ועי' באשל אברהם (בוטשאטש, סי' קיח) שהאריך בלשון הברכה והשיבושים שנפלו בה. וכן עי' בפסקי תשובות (או&quot;ח סי' קיח) שהאריך בכך, (ולא נדון בכך כאן).

ח. ביחס לתיקונה ולצורך דוקא לשמואל הקטן לכך, כתב בשו&quot;ת חיים שאל (לרב חיד&quot;א, ח&quot;ב סי' יא): &quot;ובזה תבין מה שאמרו בברכות סוף דף כ&quot;ח אמר להם ר&quot;ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים עמד שמואל הקטן ותקנה. ולכאורה יפלא על גדולי ישראל ר&quot;ג וחכמים מה חכמה זו לתקן דברות שתים בלשון הקדש, ומה קאמר רבן גמליאל כלום יש אדם וכו', והלא התנוקות שיודעים לשון הקדש יכולים בנקל לתקן אותה. אמנם להיות כל אות ואות מהברכות סו&quot;ד שתלו ביחוד וזיווג המדות לכן צריך חכם גדול ורוח הקדש שורה עליו לכוין הדברים לפי סודן לידע פגם המיני' והמשכת האורות לדחות יניקת הסט&quot;א וכיוצא דברים העומדים ברומו של עולם והיינו דקאמר ר&quot;ג כלום יש אדם וכו'&quot;.

וחידד זאת בפתח עינים (ברכות כח ע&quot;ב): &quot;כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים וכו' פירוש משום דהברכות הללו הם תקון למדות העליונות וכל דבריהם כגחלי אש וברקים רב להאיר על האר&quot;ץ וברוח הקדש נאמרו וכגון דא לתקן ברכת המינים צריכא רבה באיזה סדר והיכן ולכוין הדברים כפי סודן ולז&quot;א כלום יש אדם שיודע וכו' כלומר שידע מה פגם נעשה בעון המינים למעלה ולתקנו ולדחות יניקת הקליפה מהקדושה שנתגברה בעון המינים וכהנה רבות רזין עילאין&quot;.

כתב בנפש החיים (שער ב פרק יג):

&quot;כי באמת בעומק פנימיות כוונת התפלה. אין אתנו יודע עד מה. כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפלה מרבותינו הראשונים ז&quot;ל קדישי עליונין. ועד אחרון הרב הקדוש איש אלקים נורא האריז&quot;ל. אשר הפליא הגדיל לעשות כוונות נפלאים. אינם בערך אף כטפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנ&quot;הג מתקני התפלה. שהיו ק&quot;כ זקנים ומהם כמה נביאים. וכל מבין יבין. דלא איתי אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה. לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח א'. התקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וסדרי פרקי המרכבה. ושבכל פעם שמתפללין יוגרם תקונים חדשים בסדור העולמות והכחות והמשכת מוחין חדשים אחרים. שמעת שתקנוה עד ביאת הגואל ב&quot;ב לא היה ולא יהיה שום תפלה בפרטות דומה לחברתה שקודם לה ואחריה כלל. דלבושין דלביש בצפרא לא לביש ברמשא ודלביש ברמשא כו' כמ&quot;ש בתקונים תכ&quot;ב. וכן כל יום לחבירו שלפניו ואחריו. ולכן ארז&quot;ל (חגיגה ט' ע&quot;ב וברבה במדבר פ&quot;ט) מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק&quot;ש כו' או תפלה כו'. וכמ&quot;ש באורך בפע&quot;ח פ&quot;ז משער התפלה ע&quot;ש והוא בלתי אפשר אם לא ע&quot;י הנבואה העליונה ורוח קדשו ית' אשר הופיע עליהם הופעה עצומה בעת תקון נוסח מטבע התפלה והברכות. שם הוא ית&quot;ש בפיהם אלו התיבות ספורות וגנוזות בתוכם כל התקונים. לזאת מי הוא אשר עמד בסוד ה' על עומק כוונתו ית&quot;ש. איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם&quot;.

מנפש החיים נבין כמה צריכה כל ברכה בתפילת עמידה להיות בכוונה מדוקדקת ומדוייקת, ולכן שמואל הקטן שהיה בעל רוה&quot;ק הוא היה היחיד בדורו לתיקונה. ועי' בהמשך ביחודו והתאמתו של שמואל הקטן לתיקון הברכה.

ט. שאל בספר המנוחה (הל' תפילה פ&quot;ב ה&quot;א):

&quot;וא&quot;ת ונתקין ברכה דליהדרו בתשובה כדאמרה ברוריא דביתהו דר' מאיר לר' מאיר על הנהו בריוני ואמרינן נמי גם ענוש לצדיק לא טוב, ואמר רב אפילו במינאי! וי&quot;ל דכונת הברכה היא שיכרתו מן העולם בזמן שירצו להצר לישראל. ובשיר מזמור נמי אמרינן יבושו ויבהלו עדי עד והתקינו אחרי פסוק עוצו עצה ותופר וכו' כלומר אמתי יבושו ויבהלו בזמן שיהיו מתיעצים להרע לישראל ועל זה כתב הרב והיו מסיתים לשוב מאחרי י&quot;י וכיון שראה וכו' התקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני י&quot;י לאבד המינים... וצ&quot;ע כיון דברכה זו ברכת המינים מפניהם נתקנה למה מתחילים בה למשומדים, ויותר היה טוב לפתוח בה למינים. וי&quot;ל דאגב ארחייהו אתי לאשמעינן שהמשומד2... סתמיה מין הוא, דפלוגתא היא במסכת הוריות. וא&quot;נ כדי שימנעו ההמון מקבוצם וממעמדם ומשמוע דבריהם ולא ינטו אחרי דעתם הרעה להשתמד ולצאת מכלל הדת תקנו חכמים להזכירם ראשונה, והודיעו שאין לנפש המשומד תקוה והשארות רק יכלו באפס תקוה&quot;.

לדברי ספר המנוחה הבקשה היא מותנית – בזמן שירצו להצר לישראל. וחז&quot;ל הדגישו דוקא את המשומדים.

ובפירוש התפילות לרבינו יהודה ב&quot;ר יקר השיב: &quot;והא דמייתי בברכות גם ענוש לצדיק לא טוב, היינו דוקא לעונשו בהכרח כי התם בכרבלתא דתרנגולא או בכשפים והשבעות. אבל יכולים להתפלל שלא ייטיב להם, ואם לא ישמע התפלה יחדל, שאין הכרח בתפלה. והנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר' מאיר [ברכות י' ע&quot;א] דאמרה ליה דביתהו דמבעי רחמי דלהדרו בתשובה שהרי כבר בקשנו עליהם כשאמרנו וקבלנו עליהם בתשובה שלמה ואם כן יש לומר ואם לא ירצה לשוב אל תהי להם שום טובה כי אם עוני ויסורין לא בעולם הזה ולא בעולם הבא&quot;.

היינו, אנו מבקשים, וה' יעשה הטוב בעיניו אם הם ראויים לעונש, ואנו מבקשים שישובו בתשובה אבל הם אינם שומעים לנו.

ובשו&quot;ת שיח יצחק (סימן תז) תשובה נוספת (מס' שבילי דוד) שיש לחלק בין מצירים ליחיד למצירים לציבור. וכך כתב: &quot;ועיין בשבילי דוד וכ&quot;ל ודע די&quot;ל האיך תיקנו ברכת המינים הרי בברכות (דף ב') איתא דלאו אורח ארעא למילטינהו, וי&quot;ל כשמצירין לצבור שאני, דכ&quot;פ הכניע הקדוש ברוך הוא אותן שלא כדרך הטבע בשביל הציבור והצילן כקריעת ים סוף וכדומה. וז&quot;ל הרמב&quot;ם הטהור (בפ&quot;ב מה' תפלה הל&quot;ב) בימי ר&quot;ג רבו אפיקורסים והצרו לישראל תקנו ברכת המינים עכ&quot;ל&quot;.

י. נשארה לנו השאלה בראש דברנו: על מי לכוין בדורנו?

יש ללמוד מדברי הראי&quot;ה קוק שהובאו בסידורו עולת ראיה (ח&quot;א, עמ' רעז-רעח, ומקורם בפירושו עין איה לברכות) על מי אסור לכוין ח&quot;ו:

&quot;'אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים. עמד שמואל הקטן ותקנה' (ברכות כ&quot;ח). כל הברכות של התפלה, שהן מלאות חסד ואהבה, ראוי לתקנן כל חכם הראוי למעלה רוממה כזאת, לערוך תפלות קבועות לגוי קדוש ועם חכם ונבון. אבל ברכה זו של התפלה, שבתוכה אצורים דברים של שנאה ומשטמה, והאדם באשר הוא אדם אי-אפשר כלל שלא תמצא בקרבו איזו שנאה טבעית לאויבי נפשו ורודפי עמו, צריכה היא לבא דוקא ממי שכולו טהור וקדש לד', שתכונת השנאה הטבעית אין בלבבו כלל, ורק מפני שע&quot;י תקלתם של הרשעים המכשילים מחוסרת ההתגלות של התכלית הכללית, יעתר אל ד' להדוך אותם. אבל אם ישאר בלבבו איזה רגש כל-דהו של שנאה מפני ההתנגדות הטבעית, אף שהיא קדש לד' בהתחלתה, מ&quot;מ תגבר בלב להיות ג&quot;כ לשנאה טבעית חוץ משורת הכונה האמתית. על כן עמד שמואל הקטן ותקנה, ורק הוא באמת ראוי לה, כי הוא אשר דרש תמיד: 'בנפול אויבך אל תשמח' וגו', והסיר מלבבו כל רגש שנאה גם לשונאי נפשו, והוא כשיתעורר לתקן ברכה למינים לא תמצא בה כי-אם רגשת לב טהור לתכלית הטוב האמתי הכללי&quot;.

בברכה זו המילים מאד מאד מדוייקות, ואין בה מילים שנועדו לשם שנאה, אלא כולה נובעת מאהבת ה' ומרצון לראות בתפארת עוזו בתוך העולם הזה, ולכן היא נתקנה דוקא ע&quot;י האוהב הגדול – שמואל הקטן ולא מכל אדם שיש לו אויבים ומצירים.

וכך כתב בשו&quot;ת מים חיים (משאש, או&quot;ח א' סי' רמ):

&quot;שוב אחר זמן הייתי לומד בספר אוצר ישראל אות מ' בענין המומרים, וראיתי כמה וכמה העיקו והצרו לישראל בימי הבינים, ואז נשאתי עיני למרום שיצילנו מהם בדורות הללו שהאמונה רופפת, ובלילה ראיתי בחלום חזיון לילה, והנה איש עומד לנגדי ושואל אותי לפרש לו הני תיבות &quot;וצר מעמך&quot; ופירשתי לו כמש&quot;ל, והוא לא קבל, מטעם שאי אפשר להטעות כל הספרים חדשים גם ישנים, שכולם מתאימות בהם שתי תיבות הללו ביחד, ואמר לי תעיין בטוב, וזכור תזכור את אשר למדת היום, ואז עלה בזכרוני ענין המומרים, ואמרתי לו, שעתה נראה לי ברור שכוונת הראשונים ז&quot;ל בזה לבקש הצלה מהמומרים שהם מישראל ומצירים להם יותר מאויב חצוני, וזה שאמרו והסר ממנו דבר וכו' וחולאים רעים. וצר שהוא מעמך, דהיינו המומר, ותקנו אותה בלשון קצר ונסתר, מפחדם שלא ירגישו בהם, שהרי גזרו עליהם שלא יאמרו ברכת המינים, כמ&quot;ש שם באוצר ישראל, ע&quot;ש. ואז מתוך צחוק אמר השומע ישר, ואיקץ והנה חלום טוב ונכון לפני. ואברך את ה', ואכתבהו בעט ברזל למזכרת למשמרת&quot;.

נראה שניתן לכוין בברכת המינים על הופעת שם ה' בעולם במלואו כעין שני חלקי עלינו לשבח שבחלקו הראשון אנו מכוונים: שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל-לא יושיע, ואנחנו כורעים ומשתחוים וכו'. ובחלק השני מבקשים על הופעת מלכותו בשלמות בתפארת עוזו.

וניתן לכוין על אנשים ומדינות המעוניינים לכלות את ישראל מן העולם כדוג' איראן וחבריהם.

ואם ידוע לו על מומרים הרודפים את עם ישראל ומסיתים לעבודה זרה יכוין גם עליהם.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

טוב עשית שריכזת את מקורותיה הקדומים של ברכת המינים. ברבות הימים הם נשכחו מאתנו, ומעטים בלבד יודעים על כך. אפילו המילה &quot;מינים&quot; עצמה הושמטה מברכת המינים, שעליהם הותקנה(!) מסידורים שהודפסו במקומות בהם שלטה הכנסיה הנוצרית. ואין לך ברכה שרבו בה השיבושים כברכה זו. גם בתלמוד מחקה הצנזורה כל קשר בין המינים לנוצרים, כגון בברכות יב א, בכתבי היד של רש&quot;י נכתב &quot;תלמידי ישו&quot; אך בדפוסים הודפס: &quot;עכו&quot;ם&quot; וכן בר&quot;ה יז א ובמקומות רבים בתלמוד.

רבים קמו עלינו במשך הדורות, צדוקים ובייתוסים, כותים ועובדי ע&quot;ז, אך רק כנגד הנצרות תוקנה ברכה מיוחדת. סכנתה גדולה משל כולם. היא התיימרה לטעון שהיא היהדות האמיתית ואליה התכוונו כביכול התורה והנביאים. החזיר, הפושט טלפיו ואומר טהור אני, הוא לא רק סמלה של רומא של טיטוס ואדרינוס אלא בעיקר של רומא הנוצרית. הצביעות חמורה יותר מהשקר. לכן גם בימינו, שאנו חשים מאוימים לכאורה מהאיסלם יותר מאשר מהנצרות, יש להעמיד דברים על מקומם. הסכנה מהאיסלם היא פיזית, כי הם רוצים להשליט את דתם על העולם בכוח ולכן לוחמים בנו. אך סכנת הנצרות חמורה יותר, היא רוחנית. היא משתמשת במתק שפתיים, בהתימרות להיות המשך היהדות כביכול, ובהיותה 'הומניסטית' כאילו יותר מאיתנו. אלו הטלפיים הצבועות שיש להיזהר מהם יותר.

נספח – שמעון כיפא

הקדמה

שמעון כיפא היה מחכמי ישראל בזמן ולאחר אותו האיש (=יש&quot;ו הנוצרי) שהתחזה לתלמידו והצליח להפריד ולהוציא את הנוצרים הראשונים מעם ישראל ולבדות להם להם מצוות. מכונה ע&quot;י הנוצרים: פטרוס, ונחשב כאפיפיור הראשון שלהם. היחס של הראשונים אליו הוא דו-ערכי, מחד מעריכים אותו על מסירות הנפש הגדולה שלו, ומאידך לא החשיבוהו כחכם מחכמי ישראל.

א. שאין להן לא כתב ולא לשון!

נאמר בעבודה זרה (י ע&quot;א): &quot;בזוי אתה מאד – שאין להן לא כתב ולא לשון!&quot;

פרש רש&quot;י (עבודה זרה י ע&quot;א): &quot;כתב ולשון – של רומיים מאומה אחרת באה להן אחרים תקנו להן כל ספריהם&quot;. לשון זו קצרה מאד.

וכך לשון רש&quot;י שנשתמרה בעין יעקב (דפוס ראשון, כתובה אף בלעזי רש&quot;י, עבודה זרה י ע&quot;א):

&quot;כתב ולשון של רומי מאומה אחרת בא להם, אחרים תקנו להם כל ספרי טעותם, יוחנן פאולוס פיטרו', והם יהודים היו: לשון הוא גראמטיקא הוא הלטין שמדברים בו הגלחים, הם שנו ועמקו [צ&quot;ל: ועקמו] הלשון ועשו להם הבל לחשבם בפני עצמם ולסלקם מעל ישראל ולא שכפרו כי לטובתן של ישראל נתכוונו, אלא מפני שראו ישראל בצער ובדוחק מתרמיתי ישו, עשו עצמם כאילו הם עמו בקדישות וצוו עליהם הכל כמפורש בסיפור תליית ישו ע&quot;כ פירש&quot;י&quot;.

כלומר שליחי הנצרות כתבו את כתבי הקודש של הנוצרים לרומאים. אבל בצורה מרוחקת ושונה מישראל, כדי למנוע את התערבותם בעם ישראל. ובדו להם דת חדשה כדי לרחקם מעל עם ישראל. אותם הכותבים להם את דתם, לא כפרו ברבש&quot;ע ולא בסגולת ישראל, ולא האמינו בתפלות שכתבו לגויים, אלא עשו זאת על מנת להרחיקם מעם ישראל.

וכך כתב בס' דברי תורה (לרב חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא האדמו&quot;ר ממונקטש, מהדו&quot;ב עמ' קנג-קנד):

&quot;לפי הנודע דרק מאותו איש ומאמינו היינו אח&quot;כ עשו זו בשמו יום א' ליום שבתם וכפי המקובל ונודע תולדותם, כי מחכמי ישראל עשו כן בתחבולות נוראות להטות את לבב המינים המאמינים בו. (ועשו בחכמה כאלו הוא גילה להם אחרי מותו והריגתו) כי יעשו מעתה יום שביתה ביום א' ולא ביום ש&quot;ק. יען כי הי' בהם בעוה&quot;ר שהתחברו לכת שלו, וע&quot;י ששמרו שבת היו מעורבים הפסולת בין ישראל וגרמו צרות רבות וע&quot;י שהיו באים בש&quot;ק לבית תפלת ישראל, היו מחלוקת והריגות בתוך ישראל פנימה וע&quot;י שהטו את לבבם (עפ&quot;י תחבולות חכמי ישראל כפי הנודע ומקובל) לומר בשם אותו האיש שר&quot;י כי הוא צוה לשבות ביום א' עי&quot;ז התפרדו כל פועלי און הכת שלו, וע&quot;כ נשבת המלחמה פנימית מקהל ישראל&quot;.

חז&quot;ל הוקירו את מעשהו של שמעון כיפא.

ב. תענית ט' בטבת לזכרו

נפסק בשולחן ערוך (או&quot;ח סימן תקפ):

סעיף א

&quot;אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם; ואף על פי שמקצתם בראש חדש, יש מי שאומר שיתענו בו (וטוב שלא להשלים בראש חדש)&quot;.

סעיף ב

&quot;ובט' בו (=בטבת)3 לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו&quot;...

בהערותיו לשו&quot;ע כותב הרב ברוך פרענקיל (בעל ברוך טעם) &quot;מצאתי בכ&quot;י שבטי&quot;ת טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים, נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים&quot;.

קלפוס הוא כנראה שם משפחתו של אותו שמעון. וחכמים קבעו יום תענית כללי לישראל ביום מותו, ומחמת שהיה מתחזה להיות ממנהיגי הנוצרים לא פרסמו.

כתב בספר תקנות ותפלות (לרב שלמה שיק):

&quot;והרב הגאון דק&quot;ק בערעגסאס יחי' כתב לי בענין זה וז&quot;ל: בקונטרס אשר העתיק קדוש זקני ח&quot;ס מעשה הנוצרי ושם נאמר בט' בטבת מת ר' שמעון הקלפוס דוד הנוצרי, כי אמו מרים היתה אחות ר&quot;ש הנ&quot;ל. ויען כי הוא הלך בשליחות החכמים שמסרו לו סוד שם המפורש, והלך לאנשי עי לפרוש אותן והפריצים בירושלים מקהל ישראל לגמרי, וקבע להם חוקים אשר להם, כנאמר שם באריכות.

ויען שעשה מעשה גדול ע&quot;כ קבעו חכז&quot;ל תענית לדורות ביום מיתתו ט' טבת. והקונטרס הנ&quot;ל העתיק זקני זצ&quot;ל מספר נוצרי אחד בשמו יאהן יאקאב האלטריקא, וההוא חותם אלה דברי ר' יוחנן ב&quot;ז בירושלים עכ&quot;ל&quot;.

ג. ייסד תפילות

בסוף הנספח אביא מאוצר המדרשים של איזנשטיין על שמעון כיפא. נאמר שם שכתב תפילות.

כתוב בסידור חסידי אשכנז:

&quot;אהבה רבה אהבתנו. יש אומרים שמעון כיפה יסדה, ויש בה מאה תיבות כנגד מאה ברכות, ויסד בה ארבע לשוני לימוד, ואלו הן ותלמדינו, ללמוד, וללמד, ותלמוד כנגד ארבע למדין שבאלפא ביתא במילוי, ואילו הן אל&quot;ף גימ&quot;ל דלי&quot;ת למ&quot;ד. ויש שוטים שמוסיפין ותלמדינו אב, ומדלגין כן תחננו, כדי להשלים בו מאה תיבות, וטעות הוא בידם. כך שמעתי מרבי יודא ב&quot;ר יעקב זצ&quot;ל ושוב מצאתי סמך בסודות של הר&quot;ר אלעזר4 ב&quot;ר יב&quot;ק&quot;.

וכך כתב במחזור ויטרי (סימן שכה):

&quot;גרסי' בברכות פ' אין עומדין. אמ' רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: יש שפוסקין מיכן שאין להאריך בתפילה לא קרובות ולא סליחות ואין להפסיק סדר תפילות בשביל פיוטין: ורבינו יעקב בר' מאיר פוסק. דבכל י&quot;ח ברכות יכול אדם לחדש בין דברים שהן הודאה ותפילה. בין דברים שהן צרכיו. הואיל ומעין ברכה הוא מחדש. ולא הוי הפסק ברכה כלל. ומותר להאריך בהן כעין קרובות תפילות וסליחות שמסרו לנו רבותי' אנשי השם. מימות שמעון כיפה שיסד סדר של יום הכיפורים. אתן תהלה. ור' אלעזר בירבי קליר שהיה תנא. ויסד קרובות למועדי השנה. ומצינו בכמה מקומות בפיוטין שחולק על תלמוד שלנו באופן של ראש השנה&quot;.

עוד כתוב בסידור חסידי אשכנז:

&quot;נשמת כל חי מר' יודא ב&quot;ר יעקב שר' שמעון כיפרי יסד אותו עד מי ידמה לך ומי ישוה כו'&quot;.

וכן בסידור עבודת ישראל (עמ' 206) כתב הרב יצחק בער: &quot;ומצאתי בפירוש ישן סביב לסדור כ&quot;י משנת קפ&quot;ז (1427 למניינם) וז&quot;ל: &quot;שמעתי מר' יהודה בר יעקב שר' שמעון בן כיפא יסד נשמת&quot;.

אבל באיסור והיתר לרש&quot;י (סימן לג) כתב:

&quot;לאחר מכאן השיר ששנינו בפסחים הוא נשמת ויש אומרים על אותו נבל שמעון פטר חמור שהוא טעות של רומי יסדו אותו תחילה ושאר תפילות כשהיה על סלע וחס ושלום שלא תהא זאת בישראל וכל האומר דבר זה כשיבנה בית המקדש יביא חטאת שמנה&quot;.

עולה שסברו שלא שמעון כיפא הוא שחיבר נשמת.

ד. יהודי שהמיר

את היחס הדו-ערכי ניתן ללמוד מספר חסידים (מרגליות, סימן קצא):

&quot;יהודי שהמיר מכנין לו שם שנאמר (תהלים קל&quot;ה י&quot;ח) כמוהם יהיו עושיהם כמוהם יש לכנות לו כגון אם שמו אברהם יקרא אפרם. וכן כיוצא בזה. ואפילו לצדיק והם תועים אחריו כגון שמעון כיפה שאומרים פטר חמור&quot; (= ביחס לכנויו פטרוס).

וכך באר בס' עלי תמר (שבת פ&quot;ט ה&quot;א):

&quot;ועיין בבבלי ע&quot;ז מ&quot;ו ע&quot;א ובספר הישר לר&quot;ת התשובות הוצאת ר&quot;פ רוזנטל סימן כ&quot;ה ליבי ולבך יודעים כי כל המשומדים בין היהודים מכנים אותם לגנאי יהודה יהודח אברהם אברן (ובהערה אולי משום דמשתמע כמו עברן), אשר אשרה מנחם מלחם וכו' ומ&quot;מ בגט כותבים את השם היהודי דאעפ&quot;י שחטא ישראל הוא ע&quot;כ. הנה הוסיף דלא רק ע&quot;ז עצמה אלא אף המשומד משנים שמו בכינוי של גנאי. וכנראה דמקורו הוא מכאן. וכן שינוי שם הערים שיסדו רשעים או שנקרא שמם על שמות רשעים וכמו קוסטנטינופול קושטא וטיבריוס טבריה, ונתנו לשמות מובן אחר כמו במגילה ו. ועיין עוד בברכות פ&quot;ט ה&quot;ג ויהונתן בן גרשום בן מנשה נו&quot;ן תלויה אם זכה בן משה ואם לא בן מנשה. כינו אותו לגנאי בשם בן מנשה ע&quot;ש שנעשה כומר לע&quot;ז עיין שם&quot;.

&quot;וז&quot;ל ספר החסידים סי' קצ&quot;א יהודי שהמיר והלך לעבוד ע&quot;ז מכנין לו שם שנאמר כמוהם יהיו עושיהם כמוהם יש לכנות לו כגון אם שמו אברהם נקרא אפרם (מלשון אפרם), וכן כיוצא בזה ובספר חסידים הוצאת מקיצי נרדמים סי' קצ&quot;ג כמו שמעון כיפה שאומרים פטר חמור וכו' (שהיה נקרא פיטרוס בל&quot;י שענינו סלע כמו כיפה בעברית). וכן כינו חז&quot;ל את ספרי המינים לגנאי עיין שבת קט&quot;ז בד' ווינציה ובכי&quot;מ בד&quot;ס ר&quot;מ קרי ליה און גיליון ורבי יוחנן קרי ליה עון גיליון ופירש&quot;י ר&quot;מ קרי לספרי המינין און גיליון לפי שהם קורין אותו אינגילא ע&quot;כ ועי' בד&quot;ס שם. וגם בשפה הזרגונית היו כינויים ממין זה כדי לקיים דברי חז&quot;ל ע&quot;ז מ&quot;ו כנה להם שם גנאי וע&quot;ש נבלהו&quot;.

ה. אגדות שמעון כיפא

הביא באוצר מדרשים (אייזנשטיין5, שמעון כיפא, [עמוד 557] אגדתא דשמעון כיפא, [בית המדרש ח&quot;ה ס']6.

&quot;ויהי אחרי הדברים האלה ויגדל מריבה בין הנוצרים ובין היהודים, כי כאשר ראה נוצרי את יהודי הרג אותו והצרה היתה הולכת ותוקפת עד שלשים שנה. ויתאספו הנוצרים לאלפים ולרבבות, וימנעו את ישראל מלעלות לרגל והיתה צרה גדולה בישראל כיום שנעשה בו העגל ולא היו יודעים מה לעשות. אך אמונתם מתחזקת והולכת ויצאו שנים עשר אנשים ויתהלכו בשנים עשר מלכיות ויתנבאו בתוך המחנה נביאותיהם, ויטעו ישראל אחריהם, והם היו אנשי שם ויחזקו את אמונת ישו כי אמרו שהם שלוחיו ויתלקטו אחריהם עם רב מבני ישראל. ויראו החכמים את הדבר הרע הזה וירע להם מאד ויאמר איש אל רעהו אוי לנו כי חטאנו שבימינו נהיתה הרעה הזאת בישראל אשר לא שמעו אנחנו ואבותינו, ויצר להם מאד וישבו ויבכו וישאו עיניהם אל השמים ויאמרו אנא ה' אלהי השמים תן לנו עצה מה לעשות כי אנחנו לא נדע מה לעשות ועליך עינינו כי נשפך דם נקי בקרב עמך ישראל על אדות אותו האיש. עד מתי יהיה זה לנו למוקש שתחזק יד הנוצרים עלינו והורגים אותנו כמה וכמה, ואנחנו נשארים מעט. ובעון מוקשי עמך בית ישראל נעשה זאת ואתה למען שמך תן לנו עצה מה לעשות להיות נבדלים מעדת הנוצרים. ויהי ככלותם לדבר ויקם זקן אחד מן הזקנים ושמו שמעון כיפא והיה משתמש בבת קול, ויאמר להם שמעוני אחי ועמי, אם טוב בעיניכם דברי אבדיל את האנשים האלה מעדת בני ישראל ולא יהיה להם חלק ונחלה בקרב ישראל, אך אם תקבלו עליכם את העון. ויענו כלם ויאמרו נקבל עלינו העון אך כאשר דברת עשה. וילך שמעון כיפא בתוך ההיכל ויכתוב את השם הגדול ויקרע בשרו וישם הכתב בתוכו ויצא מן המקדש ויוציא את הכתב וילמוד את השם, וילך אל עיר מטרופולין של הנוצרים ויצעק בקול גדול ויאמר כל מי שיאמין בישו יבא אלי כי אני שלוחו, ויאמרו לו תן לנו אות ומופת, ויאמר להם מה אות אתם מבקשים ממני, ויאמרו האותות אשר עשה ישו בחייו עשה לנו גם אתה. ויאמר הביאו לי מצורע, ויביאו לו, וישם ידיו עליו והנה נרפא. ויאמר להם עוד הביאו לי מת אחד, ויביאו לפניו, וישם ידו עליו ויחי ויעמוד על רגליו. ויראו האנשים האלה ויפלו לפניו ארצה ויאמרו לו באמת אתה שלוחו של ישו כי הוא עשה לנו כך בחייו. ויאמר להם שמעון כיפא אני שלוחו של ישו והוא צוה עלי ללכת אליכם. השבעו לי אם תעשו ככל אשר אני מצוה אתכם, ויענו כלם ויאמרו כל אשר תצונו נעשה. ויאמר להם שמעון כיפא דעו כי ישו היה שונא לישראל ותורתם כמו שניבא ישעיה חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, ועוד דעו לכם שאינו חפץ בישראל כמו שניבא הושע כי אתם לא עמי, ואף שיש בידו לעקור אותם מן העולם ברגע אחד מכל מקום אינו רוצה לכלותם, אך הוא רוצה להניח אותם כדי שיהיה תלייתו וסקילתו לזכרון לדורי דורות. ורוב ענוי הגדול שהיה סובל כל היסורים כדי לפדות אתכם מן הגיהנם. ועתה הוא מזהירכם ומצוה לכם שלא תעשו עוד רעה לשום יהודי ואם יאמר יהודי לנוצרי לך עמי פרסה ילך עמו שתי פרסאות, ואם יכנו יהודי על הלחי השמאל יטה לו גם הלחי הימין כדי שיאכלו שכרם בעוה&quot;ז ובעולם הבא יהיו נדונים בגיהנם, ואם תעשו כך תזכו לשבת עמו במחיצתו, והנה הוא מצוה עליכם שלא תחוגו את חג המצות אך תחוגו את יום מיתתו, ובמקום חג השבועות תחוגו ארבעים יום משנסקל ועלה לרקיע אח&quot;כ, ובמקום חג הסוכות תחוגו יום לידתו וביום השמיני ללידתו תחוגו היום אשר נמול בו. ויענו כלם ויאמרו כל אשר דברת נעשה אך אם תשאר אצלנו, ויאמר אנכי יושב ביניכם אם תעשו לי כאשר צוה עלי לבלתי לאכול שום מאכל רק לחם צר ומים לחץ, ועליכם לבנות לי מגדל [עמוד 558] בתוך העיר ואשב בו עד יום מותי. ויאמרו כדבריך כן נעשה, ויבנו לו מגדל ויהי לו המגדל לדירה ויתנו לו חק דבר יום ביומו עד יום מותו לחם ומים וישב בתוכו, ויעבוד את אלהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב ויעש פיוטים לרוב מאד וישלחם בכל גבול ישראל למען יהיה לו לזכרון בכל דור ודור, וכל פיוטיו אשר עשה שלח לרבותיו. וישב שמעון בתוך המגדל שש שנים וימת ויצו לקבור אותו במגדל ויעשו כן. אחר כך בנו עליו בנין מפואר ועדיין מגדל זה ברומי וקורין אותו פיטר והוא שם של אבן, שישב שם על האבן עד יום מותו&quot;.</text>
      <sha1>tbsvuszz81wqkiudwfteguiqympym2g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469677</id>
    <revision>
      <id>1415825</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:06:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ב|ג|ד|}}  סימן ג  תפילת הביננו מתי נאמרת ועל ידי נשים  שאלה  אשה שאינה מצליחה להתפלל בגלל לחץ זמנים של טיפול בילדיה, האם מותרת להתפלל תפילת הביננו?  תשובה  א. דין תפילת הביננו נזכר במסכת ברכות (פ&quot;ד מ&quot;ג, בבלי כח ע&quot;ב-כט ע&quot;א): &quot;רבן גמליאל אומר:...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18735" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ב|ג|ד|}}

סימן ג

תפילת הביננו מתי נאמרת ועל ידי נשים

שאלה

אשה שאינה מצליחה להתפלל בגלל לחץ זמנים של טיפול בילדיה, האם מותרת להתפלל תפילת הביננו?

תשובה

א. דין תפילת הביננו נזכר במסכת ברכות (פ&quot;ד מ&quot;ג, בבלי כח ע&quot;ב-כט ע&quot;א): &quot;רבן גמליאל אומר: בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה. רבי יהושע אומר: מעין שמונה עשרה. רבי עקיבא אומר: אם שגורה תפלתו בפיו - מתפלל שמונה עשרה, ואם לאו - מעין שמונה עשרה&quot;.

פרש הרמב&quot;ם (ברכות פ&quot;ד מ&quot;ג): &quot;ביאור עין, ענין. וביארוהו בנוסח זה1, הביננו ה' אלקינו לדעת דרכיך, ומול את לבבינו ליראתיך, לסולח היה לנו, להיות גאולים, רחקינו ממכאוב, ודשנינו ושכנינו בנאות ארצך, ונפוצים מארבע תקבץ, והתועים בדעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידך, וישמחו צדיקים בבנין עירך, ובתיקון היכלך, ובהצמחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא ואתה תענה, טרם נדבר ואתה תשמע, כי אתה הוא העונה בכל עת צרה וצוקה פודה ומציל מכל צוקה, ברוך אתה ה' שומע תפלה. ושלש ראשונות ושלש אחרונות אין מוסיפין בהן ואין פוחתין מהן. ופסק ההלכה שאין מתפללין הביננו שהיא היא מעין שמונה עשרה אלא בשעת הדחק. וביאור שגרה, סדורה, כלומר שלא קצרה לשונו. והלכה כר' עקיבה&quot;.

משמע שראוי שיתפלל מעין שמונה עשרה אם קשה לו להתפלל תפילת עמידה במלואה.

ב. פסק הרמב&quot;ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ&quot;ב):

הלכה ב

&quot;בכל תפלה שבכל יום מתפלל אדם תשע עשרה ברכות אלו על הסדר, במה דברים אמורים כשמצא דעתו מכוונת ולשונו תמהר לקרות אבל אם היה טרוד ודחוק או שקצרה לשונו מהתפלל יתפלל שלש ראשונות וברכה אחת מעין כל האמצעיות ושלש אחרונות ויצא ידי חובתו&quot;.

הלכה ג

&quot;וזוהי הברכה שתקנו מעין כל האמצעיות: הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבנו ליראתך לסלוח היה לנו להיות גאולים רחקנו ממכאוב ודשננו ושכננו בנאות ארצך ונפוצים מארבע תקבץ והתועים בדעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה הוא עונה בכל עת פודה ומציל מכל צוקה ברוך אתה יי' שומע תפלה&quot;.

הלכה ד

&quot;במה דברים אמורים בימות החמה, אבל בימות הגשמים אינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים, וכן במוצאי שבתות וימים טובים אינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת&quot;.

הלכה ה

&quot;ובשבתות ובימים טובים מתפלל שבע ברכות בכל תפלה ותפלה מארבע תפלות של אותו היום, שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אמצעית מעין אותו היום&quot;...

נראה לענ&quot;ד, לדרוש סמוכין ברמב&quot;ם, שבדומה למעין המאורע של שבתות וימים טובים שהוא ברכה אחת, כך מעין שמונה עשרה של ימות החול, הוא 'תמצית' הבקשות של ברכות אמצעיות, וריכזוהו לברכה אחת.

ג. בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' קי) פסק:

סעיף א

&quot;בשעת הדחק, כגון שהוא בדרך; או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו; או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה, מתפלל אחר ג' ראשונות: הביננו, ואומר אחריה ג' אחרונות, וצריך לאמרם מעומד; וכשיגיע לביתו, אין צריך לחזור ולהתפלל. ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים, ולא במו&quot;ש וי&quot;ט&quot;.

סעיף ב

&quot;הפועלים שעושין מלאכה אצל בע&quot;ה, אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתן, מתפללין י&quot;ח, אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם; ואם נותן להם שכר, מתפללין הביננו. והאידנא, אין דרך להקפיד בכך, ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו י&quot;ח&quot;.

עולה מדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שבמקום דוחק או לחץ זמנים (כגון פועלים בשכר) מתפללים הביננו ואין צריכים לחזור ולהתפלל.

ד. בפועַל כמעט ולא הורגלנו בתפילת הביננו וצריך בירור מדוע.

מסופר בברכות (ג ע&quot;א): &quot;תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי. לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך, רבי! ואמרתי לו: שלום עליך, רבי ומורי! ואמר לי: בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל. ואמר לי: היה לך להתפלל בדרך! ואמרתי לו: מתירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים. ואמר לי: היה לך להתפלל תפלה קצרה. באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נכנסין לחורבה, ולמדתי שמתפללין בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך – מתפלל תפלה קצרה&quot;.

פרש רש&quot;י (ברכות ג ע&quot;א): &quot;תפלה קצרה - [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפלת השחר (דף כ&quot;ט א')&quot;.

באר תוספות (ברכות ג ע&quot;א): &quot;היה לך להתפלל תפלה קצרה – לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. א&quot;כ לפי' הקונ' שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפלה אחרינא כדמפרש לקמן צרכי עמך מרובים וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמרינן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה. ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים. מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפלה קצרה דהכא היינו הביננו. ואף על גב דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו. היינו דוקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרי' לקמן מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. הכי קאמר בין תפלה קצרה דאמר בפ' תפלת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל ודאי תפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו&quot;.

וכתוס' כתבו רבינו יונה (על הרי&quot;ף ברכות ג, א) והרשב&quot;א (ברכות ג ע&quot;א) והרא&quot;ש (ברכות פ&quot;א סי' ג). ועוד ראשונים.

ה. בברכות (כט ע&quot;א) לאחר שהובא נוסח הביננו נאמר: &quot;לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו&quot;. רש&quot;י (ברכות כט ע&quot;א) פרש: &quot;לייט עלה אביי – לפי שמדלג הברכות וכוללן בברכה אחת&quot; ושיטתו שונה מרוב הפוסקים מהי סיבת לטותא דאביי.

אולם תוספות (ברכות כט ע&quot;א) כתב: &quot;לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו - והכי קי&quot;ל ויש ספרים דמסיק ה&quot;מ במתא אבל בדרך שרי כדמשמע במכילתין גבי רבי יוסי וכו' &quot;. היינו כדי להשלים בין הסוגיות של אליהו שאמר לר' יוסי שהיה עליו להתפלל הביננו לדברי אביי, מסביר תוס' שאביי לייט על מי שמתפלל בעיר הביננו אבל בדרך מותר. וכן בפסקי רי&quot;ד ורא&quot;ה ובשטמ&quot;ק כתבו כתוס'.

ותירוצם דחוק שכן גם בעיר יש ואדם טרוד, ואינו יכול להתכוין כל תפילת עמידה. ואמנם הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לא צמצמו את תפילת הביננו רק לדרך אלא לכל טירדא.

וכ&quot;פ הסמ&quot;ק (הל' תפילה סי' יא) כרמב&quot;ם ושו&quot;ע:

&quot;לייט אביי אמאן דמצלי הביננו פירוש כשיש לו שהות להתפלל תפילתו, אבל בשעת הדחק כשאדם טרוד ודחוק הקילו עליו שיהא קורא ג' ראשונות והביננו שהיא מעין אמצעים ומסיים ג' אחרונות ויוצא בהן ידי חובתו. בד&quot;א בימות החמה אבל בימות הגשמים אין מתפללין הביננו כלל מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים. וכן אין מתפללין הביננו לא במוצאי שבת ולא במוצאי יום טוב מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת&quot;. וכ&quot;כ הסמ&quot;ג (עשין סימן י&quot;ט) וכן רבינו ירוחם (נ&quot;ג ח&quot;ד).

עולה שמצד הנפסק להלכה ראוי לומר הביננו בשעת הדחק בין בעיר ובין בדרך.

ו. בבאור הלכה (סי' קי ס&quot;א) הסביר מדוע בימינו ממעטים להתפלל הביננו:

&quot;או שלא יוכל וכו' – ר&quot;ל מפני רוב טרדותיו או שהוא חולה. וכהיום אין נוהגין להתפלל הביננו מחמת הטרדה ונ&quot;ל הטעם לזה דלכאורה קשה על הדין דשו&quot;ע מלעיל סימן ק&quot;א ס&quot;א דאיתא שם דאם אינו יכול לכוין את לבו בכולם יכוין את לבו עכ&quot;פ באבות ומשמע דעי&quot;ז ממילא מותר להתפלל כל התפילה כיון שהוא אנוס שאינו יכול לכוין אך די&quot;ל דכאן דמיירי דשבעה ברכות יכול לכוין לכך התירו לו להתפלל הביננו ולא יותר כדי שיכלול כל השמ&quot;ע בקצרה ובכונה אבל שם מיירי דלא יכול לכוין אפילו אלו הז' ברכות לכך לא התירו לו לקצר ע&quot;כ ניחא דלא נהגו היום בהביננו שאנו חוששין שאפילו הז' לא יכוין וכענין דכתב הרמ&quot;א שם בס&quot;א בהג&quot;ה א&quot;נ מפני שאם באנו לקצר כהיום מחמת טרדה לא נתפלל לעולם תפילה שלמה מפני רוב הטרדה בעו&quot;ה&quot;.

היינו בימינו גם שבע ברכות (כשמתפללים הביננו) אין מכוונים, ועוד שאם נקצר מפני הטירדא יצא שאף פעם לא נתפלל תפילה מלאה.

ובדומה כתב בערוך השולחן (או&quot;ח (סי' קי ס&quot;ו): &quot;אם התפלל תפלת הביננו שלא בשעת הדחק י&quot;א דיצא [ע&quot;ת] וי&quot;א דלא יצא [א&quot;ר] ונ&quot;ל עיקר כדעה ראשונה שהרי כבר נתבאר דהא דלייט אביי אמאן דמצלי הביננו זהו שלא בשעת הדחק ואי ס&quot;ד דלא יצא לא שייך קללה בזה וה&quot;ל לומר דלא יצא אלא ודאי דיצא אלא שלא עשה כהוגן ולפיכך קללו. אמנם בזמנינו לא שמענו מעולם מי שיתפלל הביננו והטעם פשוט דבשלמא בימיהם שהיו מכוונים הרבה בתפלה תקנו הביננו לפעמים כשלא יוכל לכוין אבל האידנא בלא&quot;ה אין אנו מכוונין כל כך כמ&quot;ש כמה פעמים א&quot;כ למה לנו הביננו. [ומהנכון היה להרגיל לאנשי חיל שנחוצים לעבודתם להתפלל הביננו.]&quot;

וא&quot;כ אף אם אין נוהגים בהביננו מטעם של חוסר כוונה, ראוי שחיילים ידעו ויתרגלו להתפלל הביננו. (ועי' בפסקי תשובות עוד כמה טעמים להפסקת תפילת הביננו).

ז. נעבור עתה לצד השני של השאלה האם נשים שטרודות מאד ראוי שיתפללו הביננו. נעיין בחובת הנשים בתפילה.

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קו ס&quot;ב): &quot;נשים ועבדים, שאע&quot;פ שפטורים מק&quot;ש חייבים בתפלה, מפני שהיא מ&quot;ע שלא הזמן גרמא; וקטנים שהגיעו לחינוך, חייבים לחנכם&quot;.

באר המשנה ברורה (סי' קי ס&quot;ק ד):

&quot;שהיא מ&quot;ע וכו' – כ&quot;ז לדעת הרמב&quot;ם שרק זמני התפלה הם מדברי סופרים אבל עיקר מצות תפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פ&quot;א ביום או בלילה יצא י&quot;ח מן התורה וכתב המ&quot;א שע&quot;פ סברא זו נהגו רוב הנשים שאין מתפללין י&quot;ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבו יותר אבל דעת הרמב&quot;ן שעיקר מצות תפלה היא מד&quot;ס שהם אנשי כה&quot;ג שתיקנו י&quot;ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואף על פי שהוא מ&quot;ע מד&quot;ס שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מ&quot;ע שהזמן גרמא אפילו מד&quot;ס כגון קידוש הלבנה אעפ&quot;כ חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים הואיל ותפלה היא בקשת רחמים. וכן עיקר כי כן דעת רוב הפוסקים וכן הכריע בספר שאגת ארי' ע&quot;כ יש להזהיר לנשים שיתפללו י&quot;ח ונכון ג&quot;כ שיקבלו עליהן עול מלכות שמים דהיינו שיאמרו עכ&quot;פ שמע ישראל כדאיתא בסימן ע' ויאמרו ג&quot;כ ברכת אמת ויציב כדי לסמוך גאולה לתפלה כמו שכתב המ&quot;א בסימן ע' וכ&quot;ז לענין שחרית ומנחה אבל תפלת ערבית שהוא רשות אף על פי שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה מ&quot;מ הנשים לא קבלו עליהם ורובן אין מתפללין ערבית. ותפלת מוספין בצל&quot;ח כתב דפטורות אבל בספר מגן גבורים פסק דחייבות עי&quot;ש&quot;.

לפי דברי המשנ&quot;ב נראה שכיון שנשים חייבות בתפילת עמידה ולעתים הן טרודות (ואולי אף יותר מבעליהן) מן הראוי שתתפללנה בשעת הדחק תפילת הביננו.

ח. וראיתי בס' חסד לאלפים (לרב פאפו בעל פלא יועץ, סי' קי): &quot;גם הנשים אם יתפללו זאת שחרית מנחה ערבית רצון יהיה להם וצריך לאומרה בעמידה אם אפשר&quot;. ובספר לקט הקמח החדש (לרב יעקב צבי כץ, על או&quot;ח סי' קי) הביא זאת בשם חסד לאלפים שראוי שלכ&quot;א יהיה נוסח הביננו על ידו או בכיסו, וכן נשים יתפללו אותו.

וכ&quot;כ גם בס' עמק הלכה (לרב זאב וולף אב&quot;ד העיר זיטל, סי' לד) והביאו אף בס' הליכות ביתה לרב דוד אוירבך (עמ' 105).

ומצאתי בספר משיבת נפש2 (שמות טו, כ) מן הראשונים ששאל עה&quot;פ: &quot;ותקח מרים וכו' שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים וכו' (שם)&quot;.

&quot;יש [לשים] על לב למה לא שרו שירת 'ויושע' כמו האנשים. ויש לחלק לכמה פנים... והטעם השני בא להעירינו אף כי נשים רשות בעלים עליהם ופטורים מכל מצות עשה שהזמן גרמא מ&quot;מ חייבות במצות ולקדש השבת כמו שאומרים נשים חייבות בקידוש היום שאף הן היו באותו הנס בירידת המן, ובנס חנוכה ובשמיעת המגילה ובתפלה בעת צרה עתה בגלותינו דמסמכינן אקרא בצר לך ומצאוך ושבת עד ה' אלקיך, מ&quot;מ3 (חייבים) [חייבות] להאריך כמו האנשים, ע&quot;כ קצרו בשיר שלהם שרשות אחרים עליהן, ודי להם בתפילת אשרי וי&quot;ח ברכות שחשב לה (השעת) [כשעת] הדחק שרשות בעליהם עליהם ושמירת הבנים, ואולי אפילו בתפילה קצרה שתקנו להולכי דרכים ופועלים שיתפללו הביננו יספיק ג&quot;כ לנשים, אכן לכל היותר אינם חייבים להתפלל רק אשרי וי&quot;ח ברכות, כי הברכות של יוצר ומעריב [שייכים] לק&quot;ש שהם דברי תורה, גם בשחרית ברכת לעסוק בדברי תורה ואיזהו מקומן ומשנת ר' ישמעאל, מה להם בזה, אכן ברכות כגון של הודאה נטילת ידים ואשר יצר וכל אותן הברכות עד וידבר חייב' הן כמו האנשים, ותו לא&quot;...

עולה מדבריו שראוי לנשים שעליהן לקצר מפני 'שרשות בעליהן עליהן ושמירת הבנים' לומר הביננו בברכות ראשונות ואחרונות ולצאת ידי חובה בכך.

מסקנה

נשים שדחוקות בזמן או חסרות יכולת להתרכז בתפילה זמן רב, ויכולות להתפלל תפילת הביננו במקום תפילת עמידה – מן הראוי שתתפללנה הביננו.</text>
      <sha1>0liljlfsb6n3s3ba02amrdkc0oc3djp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415826</id>
      <parentid>1415825</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:06:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18736" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ב|ג|ד|}}

סימן ג - תפילת הביננו מתי נאמרת ועל ידי נשים

שאלה

אשה שאינה מצליחה להתפלל בגלל לחץ זמנים של טיפול בילדיה, האם מותרת להתפלל תפילת הביננו?

תשובה

א. דין תפילת הביננו נזכר במסכת ברכות (פ&quot;ד מ&quot;ג, בבלי כח ע&quot;ב-כט ע&quot;א): &quot;רבן גמליאל אומר: בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה. רבי יהושע אומר: מעין שמונה עשרה. רבי עקיבא אומר: אם שגורה תפלתו בפיו - מתפלל שמונה עשרה, ואם לאו - מעין שמונה עשרה&quot;.

פרש הרמב&quot;ם (ברכות פ&quot;ד מ&quot;ג): &quot;ביאור עין, ענין. וביארוהו בנוסח זה1, הביננו ה' אלקינו לדעת דרכיך, ומול את לבבינו ליראתיך, לסולח היה לנו, להיות גאולים, רחקינו ממכאוב, ודשנינו ושכנינו בנאות ארצך, ונפוצים מארבע תקבץ, והתועים בדעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידך, וישמחו צדיקים בבנין עירך, ובתיקון היכלך, ובהצמחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא ואתה תענה, טרם נדבר ואתה תשמע, כי אתה הוא העונה בכל עת צרה וצוקה פודה ומציל מכל צוקה, ברוך אתה ה' שומע תפלה. ושלש ראשונות ושלש אחרונות אין מוסיפין בהן ואין פוחתין מהן. ופסק ההלכה שאין מתפללין הביננו שהיא היא מעין שמונה עשרה אלא בשעת הדחק. וביאור שגרה, סדורה, כלומר שלא קצרה לשונו. והלכה כר' עקיבה&quot;.

משמע שראוי שיתפלל מעין שמונה עשרה אם קשה לו להתפלל תפילת עמידה במלואה.

ב. פסק הרמב&quot;ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ&quot;ב):

הלכה ב

&quot;בכל תפלה שבכל יום מתפלל אדם תשע עשרה ברכות אלו על הסדר, במה דברים אמורים כשמצא דעתו מכוונת ולשונו תמהר לקרות אבל אם היה טרוד ודחוק או שקצרה לשונו מהתפלל יתפלל שלש ראשונות וברכה אחת מעין כל האמצעיות ושלש אחרונות ויצא ידי חובתו&quot;.

הלכה ג

&quot;וזוהי הברכה שתקנו מעין כל האמצעיות: הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבנו ליראתך לסלוח היה לנו להיות גאולים רחקנו ממכאוב ודשננו ושכננו בנאות ארצך ונפוצים מארבע תקבץ והתועים בדעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה הוא עונה בכל עת פודה ומציל מכל צוקה ברוך אתה יי' שומע תפלה&quot;.

הלכה ד

&quot;במה דברים אמורים בימות החמה, אבל בימות הגשמים אינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים, וכן במוצאי שבתות וימים טובים אינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת&quot;.

הלכה ה

&quot;ובשבתות ובימים טובים מתפלל שבע ברכות בכל תפלה ותפלה מארבע תפלות של אותו היום, שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אמצעית מעין אותו היום&quot;...

נראה לענ&quot;ד, לדרוש סמוכין ברמב&quot;ם, שבדומה למעין המאורע של שבתות וימים טובים שהוא ברכה אחת, כך מעין שמונה עשרה של ימות החול, הוא 'תמצית' הבקשות של ברכות אמצעיות, וריכזוהו לברכה אחת.

ג. בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' קי) פסק:

סעיף א

&quot;בשעת הדחק, כגון שהוא בדרך; או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו; או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה, מתפלל אחר ג' ראשונות: הביננו, ואומר אחריה ג' אחרונות, וצריך לאמרם מעומד; וכשיגיע לביתו, אין צריך לחזור ולהתפלל. ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים, ולא במו&quot;ש וי&quot;ט&quot;.

סעיף ב

&quot;הפועלים שעושין מלאכה אצל בע&quot;ה, אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתן, מתפללין י&quot;ח, אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם; ואם נותן להם שכר, מתפללין הביננו. והאידנא, אין דרך להקפיד בכך, ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו י&quot;ח&quot;.

עולה מדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שבמקום דוחק או לחץ זמנים (כגון פועלים בשכר) מתפללים הביננו ואין צריכים לחזור ולהתפלל.

ד. בפועַל כמעט ולא הורגלנו בתפילת הביננו וצריך בירור מדוע.

מסופר בברכות (ג ע&quot;א): &quot;תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי. לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך, רבי! ואמרתי לו: שלום עליך, רבי ומורי! ואמר לי: בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל. ואמר לי: היה לך להתפלל בדרך! ואמרתי לו: מתירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים. ואמר לי: היה לך להתפלל תפלה קצרה. באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נכנסין לחורבה, ולמדתי שמתפללין בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך – מתפלל תפלה קצרה&quot;.

פרש רש&quot;י (ברכות ג ע&quot;א): &quot;תפלה קצרה - [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפלת השחר (דף כ&quot;ט א')&quot;.

באר תוספות (ברכות ג ע&quot;א): &quot;היה לך להתפלל תפלה קצרה – לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. א&quot;כ לפי' הקונ' שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפלה אחרינא כדמפרש לקמן צרכי עמך מרובים וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמרינן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה. ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים. מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפלה קצרה דהכא היינו הביננו. ואף על גב דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו. היינו דוקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרי' לקמן מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. הכי קאמר בין תפלה קצרה דאמר בפ' תפלת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל ודאי תפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו&quot;.

וכתוס' כתבו רבינו יונה (על הרי&quot;ף ברכות ג, א) והרשב&quot;א (ברכות ג ע&quot;א) והרא&quot;ש (ברכות פ&quot;א סי' ג). ועוד ראשונים.

ה. בברכות (כט ע&quot;א) לאחר שהובא נוסח הביננו נאמר: &quot;לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו&quot;. רש&quot;י (ברכות כט ע&quot;א) פרש: &quot;לייט עלה אביי – לפי שמדלג הברכות וכוללן בברכה אחת&quot; ושיטתו שונה מרוב הפוסקים מהי סיבת לטותא דאביי.

אולם תוספות (ברכות כט ע&quot;א) כתב: &quot;לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו - והכי קי&quot;ל ויש ספרים דמסיק ה&quot;מ במתא אבל בדרך שרי כדמשמע במכילתין גבי רבי יוסי וכו' &quot;. היינו כדי להשלים בין הסוגיות של אליהו שאמר לר' יוסי שהיה עליו להתפלל הביננו לדברי אביי, מסביר תוס' שאביי לייט על מי שמתפלל בעיר הביננו אבל בדרך מותר. וכן בפסקי רי&quot;ד ורא&quot;ה ובשטמ&quot;ק כתבו כתוס'.

ותירוצם דחוק שכן גם בעיר יש ואדם טרוד, ואינו יכול להתכוין כל תפילת עמידה. ואמנם הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לא צמצמו את תפילת הביננו רק לדרך אלא לכל טירדא.

וכ&quot;פ הסמ&quot;ק (הל' תפילה סי' יא) כרמב&quot;ם ושו&quot;ע:

&quot;לייט אביי אמאן דמצלי הביננו פירוש כשיש לו שהות להתפלל תפילתו, אבל בשעת הדחק כשאדם טרוד ודחוק הקילו עליו שיהא קורא ג' ראשונות והביננו שהיא מעין אמצעים ומסיים ג' אחרונות ויוצא בהן ידי חובתו. בד&quot;א בימות החמה אבל בימות הגשמים אין מתפללין הביננו כלל מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים. וכן אין מתפללין הביננו לא במוצאי שבת ולא במוצאי יום טוב מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת&quot;. וכ&quot;כ הסמ&quot;ג (עשין סימן י&quot;ט) וכן רבינו ירוחם (נ&quot;ג ח&quot;ד).

עולה שמצד הנפסק להלכה ראוי לומר הביננו בשעת הדחק בין בעיר ובין בדרך.

ו. בבאור הלכה (סי' קי ס&quot;א) הסביר מדוע בימינו ממעטים להתפלל הביננו:

&quot;או שלא יוכל וכו' – ר&quot;ל מפני רוב טרדותיו או שהוא חולה. וכהיום אין נוהגין להתפלל הביננו מחמת הטרדה ונ&quot;ל הטעם לזה דלכאורה קשה על הדין דשו&quot;ע מלעיל סימן ק&quot;א ס&quot;א דאיתא שם דאם אינו יכול לכוין את לבו בכולם יכוין את לבו עכ&quot;פ באבות ומשמע דעי&quot;ז ממילא מותר להתפלל כל התפילה כיון שהוא אנוס שאינו יכול לכוין אך די&quot;ל דכאן דמיירי דשבעה ברכות יכול לכוין לכך התירו לו להתפלל הביננו ולא יותר כדי שיכלול כל השמ&quot;ע בקצרה ובכונה אבל שם מיירי דלא יכול לכוין אפילו אלו הז' ברכות לכך לא התירו לו לקצר ע&quot;כ ניחא דלא נהגו היום בהביננו שאנו חוששין שאפילו הז' לא יכוין וכענין דכתב הרמ&quot;א שם בס&quot;א בהג&quot;ה א&quot;נ מפני שאם באנו לקצר כהיום מחמת טרדה לא נתפלל לעולם תפילה שלמה מפני רוב הטרדה בעו&quot;ה&quot;.

היינו בימינו גם שבע ברכות (כשמתפללים הביננו) אין מכוונים, ועוד שאם נקצר מפני הטירדא יצא שאף פעם לא נתפלל תפילה מלאה.

ובדומה כתב בערוך השולחן (או&quot;ח (סי' קי ס&quot;ו): &quot;אם התפלל תפלת הביננו שלא בשעת הדחק י&quot;א דיצא [ע&quot;ת] וי&quot;א דלא יצא [א&quot;ר] ונ&quot;ל עיקר כדעה ראשונה שהרי כבר נתבאר דהא דלייט אביי אמאן דמצלי הביננו זהו שלא בשעת הדחק ואי ס&quot;ד דלא יצא לא שייך קללה בזה וה&quot;ל לומר דלא יצא אלא ודאי דיצא אלא שלא עשה כהוגן ולפיכך קללו. אמנם בזמנינו לא שמענו מעולם מי שיתפלל הביננו והטעם פשוט דבשלמא בימיהם שהיו מכוונים הרבה בתפלה תקנו הביננו לפעמים כשלא יוכל לכוין אבל האידנא בלא&quot;ה אין אנו מכוונין כל כך כמ&quot;ש כמה פעמים א&quot;כ למה לנו הביננו. [ומהנכון היה להרגיל לאנשי חיל שנחוצים לעבודתם להתפלל הביננו.]&quot;

וא&quot;כ אף אם אין נוהגים בהביננו מטעם של חוסר כוונה, ראוי שחיילים ידעו ויתרגלו להתפלל הביננו. (ועי' בפסקי תשובות עוד כמה טעמים להפסקת תפילת הביננו).

ז. נעבור עתה לצד השני של השאלה האם נשים שטרודות מאד ראוי שיתפללו הביננו. נעיין בחובת הנשים בתפילה.

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קו ס&quot;ב): &quot;נשים ועבדים, שאע&quot;פ שפטורים מק&quot;ש חייבים בתפלה, מפני שהיא מ&quot;ע שלא הזמן גרמא; וקטנים שהגיעו לחינוך, חייבים לחנכם&quot;.

באר המשנה ברורה (סי' קי ס&quot;ק ד):

&quot;שהיא מ&quot;ע וכו' – כ&quot;ז לדעת הרמב&quot;ם שרק זמני התפלה הם מדברי סופרים אבל עיקר מצות תפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פ&quot;א ביום או בלילה יצא י&quot;ח מן התורה וכתב המ&quot;א שע&quot;פ סברא זו נהגו רוב הנשים שאין מתפללין י&quot;ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבו יותר אבל דעת הרמב&quot;ן שעיקר מצות תפלה היא מד&quot;ס שהם אנשי כה&quot;ג שתיקנו י&quot;ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואף על פי שהוא מ&quot;ע מד&quot;ס שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מ&quot;ע שהזמן גרמא אפילו מד&quot;ס כגון קידוש הלבנה אעפ&quot;כ חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים הואיל ותפלה היא בקשת רחמים. וכן עיקר כי כן דעת רוב הפוסקים וכן הכריע בספר שאגת ארי' ע&quot;כ יש להזהיר לנשים שיתפללו י&quot;ח ונכון ג&quot;כ שיקבלו עליהן עול מלכות שמים דהיינו שיאמרו עכ&quot;פ שמע ישראל כדאיתא בסימן ע' ויאמרו ג&quot;כ ברכת אמת ויציב כדי לסמוך גאולה לתפלה כמו שכתב המ&quot;א בסימן ע' וכ&quot;ז לענין שחרית ומנחה אבל תפלת ערבית שהוא רשות אף על פי שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה מ&quot;מ הנשים לא קבלו עליהם ורובן אין מתפללין ערבית. ותפלת מוספין בצל&quot;ח כתב דפטורות אבל בספר מגן גבורים פסק דחייבות עי&quot;ש&quot;.

לפי דברי המשנ&quot;ב נראה שכיון שנשים חייבות בתפילת עמידה ולעתים הן טרודות (ואולי אף יותר מבעליהן) מן הראוי שתתפללנה בשעת הדחק תפילת הביננו.

ח. וראיתי בס' חסד לאלפים (לרב פאפו בעל פלא יועץ, סי' קי): &quot;גם הנשים אם יתפללו זאת שחרית מנחה ערבית רצון יהיה להם וצריך לאומרה בעמידה אם אפשר&quot;. ובספר לקט הקמח החדש (לרב יעקב צבי כץ, על או&quot;ח סי' קי) הביא זאת בשם חסד לאלפים שראוי שלכ&quot;א יהיה נוסח הביננו על ידו או בכיסו, וכן נשים יתפללו אותו.

וכ&quot;כ גם בס' עמק הלכה (לרב זאב וולף אב&quot;ד העיר זיטל, סי' לד) והביאו אף בס' הליכות ביתה לרב דוד אוירבך (עמ' 105).

ומצאתי בספר משיבת נפש2 (שמות טו, כ) מן הראשונים ששאל עה&quot;פ: &quot;ותקח מרים וכו' שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים וכו' (שם)&quot;.

&quot;יש [לשים] על לב למה לא שרו שירת 'ויושע' כמו האנשים. ויש לחלק לכמה פנים... והטעם השני בא להעירינו אף כי נשים רשות בעלים עליהם ופטורים מכל מצות עשה שהזמן גרמא מ&quot;מ חייבות במצות ולקדש השבת כמו שאומרים נשים חייבות בקידוש היום שאף הן היו באותו הנס בירידת המן, ובנס חנוכה ובשמיעת המגילה ובתפלה בעת צרה עתה בגלותינו דמסמכינן אקרא בצר לך ומצאוך ושבת עד ה' אלקיך, מ&quot;מ3 (חייבים) [חייבות] להאריך כמו האנשים, ע&quot;כ קצרו בשיר שלהם שרשות אחרים עליהן, ודי להם בתפילת אשרי וי&quot;ח ברכות שחשב לה (השעת) [כשעת] הדחק שרשות בעליהם עליהם ושמירת הבנים, ואולי אפילו בתפילה קצרה שתקנו להולכי דרכים ופועלים שיתפללו הביננו יספיק ג&quot;כ לנשים, אכן לכל היותר אינם חייבים להתפלל רק אשרי וי&quot;ח ברכות, כי הברכות של יוצר ומעריב [שייכים] לק&quot;ש שהם דברי תורה, גם בשחרית ברכת לעסוק בדברי תורה ואיזהו מקומן ומשנת ר' ישמעאל, מה להם בזה, אכן ברכות כגון של הודאה נטילת ידים ואשר יצר וכל אותן הברכות עד וידבר חייב' הן כמו האנשים, ותו לא&quot;...

עולה מדבריו שראוי לנשים שעליהן לקצר מפני 'שרשות בעליהן עליהן ושמירת הבנים' לומר הביננו בברכות ראשונות ואחרונות ולצאת ידי חובה בכך.

מסקנה

נשים שדחוקות בזמן או חסרות יכולת להתרכז בתפילה זמן רב, ויכולות להתפלל תפילת הביננו במקום תפילת עמידה – מן הראוי שתתפללנה הביננו.</text>
      <sha1>c8nrw1acfxhizh5l8w9tgmuyw0qw0gw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469678</id>
    <revision>
      <id>1415827</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:08:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ג|ד|ה|}}  סימן ד  מי קורא לכהנים לעלות לדוכן  שאלה  מי קורא לכהנים העולים לדוכן בקול: 'כהנים'?  תשובה  א. נאמר בסוטה (לח ע&quot;א): &quot;אמר אביי, נקטינן: לשנים קורא כהנים, ולאחד אינו קורא כהן, שנא': אמור להם, לשנים. ואמר רב חסדא, נקטינן: כהן קורא כהנים,...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12416" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ג|ד|ה|}}

סימן ד

מי קורא לכהנים לעלות לדוכן

שאלה

מי קורא לכהנים העולים לדוכן בקול: 'כהנים'?

תשובה

א. נאמר בסוטה (לח ע&quot;א): &quot;אמר אביי, נקטינן: לשנים קורא כהנים, ולאחד אינו קורא כהן, שנא': אמור להם, לשנים. ואמר רב חסדא, נקטינן: כהן קורא כהנים, ואין ישראל קורא כהנים, שנאמר: אמור להם, אמירה [ע&quot;ב] משלהם תהא. והילכתא כוותיה דאביי, ולית הילכתא כוותיה דרב חסדא&quot;.

כתוב בספר 'והזהיר' (מיוחס למר חפץ אלוף – פר' נשא): &quot;שליח צבור צריך לקרות כהנים ודוקא לשנים אבל לאחד לא, שכן אמר אביי לשנים לשלשה קורין כהנים שנאמר אמור להם לשנים. ואמר ר' חסדא כהן קורא כהנים שנאמר אמור להם האמירה שלהם תהא. והלכה כאביי ואין הלכה כר' חסדא&quot;. ועולה ששליח הציבור העובר לפני התיבה הוא הקורא כהנים. וכ&quot;כ הרמב&quot;ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פי&quot;ד ה&quot;ח) ששליח הציבור הוא הקורא כהנים והוא המקריא לכהנים.

ואילו הרא&quot;ש (מגילה פ&quot;ג סי' כא) הביא: &quot;אמר ר' זירא (שם) אין הקורא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור. רבינו תם1 היה אומר דשליח צבור אין לו להפסיק תפלתו ולקרות כהנים דאפי' ליהא שמיה רבא אין להפסיק ואפי' המלך שואל בשלומו או נחש כרוך על עקבו לא יפסיק והא דקאמר אין הקורא רשאי לקרות כהנים לאו בשליח צבור איירי אלא חזן הכנסת הוא הקורא. ודקדק מדקאמרי' אין הכהנים רשאים להתחיל בברכה עד שיכלה הדבור מפי הקורא ובתר הכי קאמר אין שליח צבור רשאי להתחיל בברכה אלמא קורא לאו ש&quot;צ הוא. והכי תניא בסיפרי אמור להם מכאן שהחזן אומר להם ואמרו בירושלמי דפרק אין עומדין ובלבד שיהא החזן ישראל. וכן כתוב בפירוש רבינו חננאל לשנים קורא החזן כהנים אבל ש&quot;צ המפסיק עבירה היא בידו אבל מה ששליח צבור אומר התיבות של ברכת כהנים לא חשיב הפסק. והכי איתא במדרש טעמי חסירות ויתירות: אמור להם מלמד ששליח צבור אומר להם על כל דבור ודבור ואמרינן נמי בפרק אין עומדין (דף לד א) העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף הא לאו מפני הטירוף לא חשיב הפסק משום דברכת כהנים צורך תפלה הוא. וכן נמי מה שש&quot;ץ מקרא צורך תפלה הוא&quot;...

המחלוקת מובאת אף במחזור ויטרי (סימן קל), בראב&quot;ן (סוטה) שכתב שהש&quot;ץ הוא הקורא, וכן הראבי&quot;ה (סי' אלף קנה).

ב. באר הטור (או&quot;ח סי' קכח): &quot;וכתב ר&quot;ת שאין לש&quot;ץ להפסיק לקרות כהנים דהוי הפסק בתוך התפלה אלא חזן הכנסת פירוש הממונה על כל צרכי בה&quot;כ קורא. וכתב הר&quot;פ בשם ר&quot;ת שאין ש&quot;צ אומר או&quot;א ברכנו בברכה וכו' אלא מיד כשיסיים מודים קורא החזן כהנים ור&quot;י כתב דוקא להם שלא היו רגילין לומר או&quot;א אבל עכשיו שש&quot;צ רגיל לאומרו בכל פעם בציבור גם כשהכהנים נושאין כפיהם נכון לומר, וכן היה נוהג הר&quot;מ מרוטנבורג כשהיה הוא ש&quot;ץ היה אומר או&quot;א בלחש עד כהנים ואומר כהנים בקול רם כדי לקרות אותם ואומר עם קדושיך בלחש&quot;.

עולה שר&quot;י ומהר&quot;ם נהגו ששליח הציבור אומר בלחש או&quot;א ברכנו... וכשמגיע לכהנים היה מגביה את קולו ובכך יוצא י&quot;ח הקריאה לכהנים.

ג. באר הב&quot;י (או&quot;ח סי' קכח): &quot;וכתב ר&quot;ת שאין לשליח ציבור להפסיק לקרות כהנים דהוי הפסק וכו'. כן כתבו התוספות (ברכות לד. ד&quot;ה לא יענה) והמרדכי (סי' קט) והרא&quot;ש (סי' יז) בפרק אין עומדין ובפרק הקורא את המגילה עומד (מרדכי סי' תתיז רא&quot;ש סי' כא) וכתב הרא&quot;ש (מגילה שם) שכן כתוב בפירוש ר&quot;ח לשנים קורא החזן כהנים אבל שליח ציבור המפסיק עבירה היא בידו אבל מה ששליח ציבור אומר התיבות של ברכת כהנים לא חשיב הפסק, והכי איתא במדרש (טעמי חסרות ויתרות, בתי מדרשות ח&quot;ב עמ' רעג) אמור להם מלמד ששליח ציבור אומר להם על כל דיבור ודיבור ואמרינן נמי בפרק אין עומדין (שם) העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף הא לאו מפני הטירוף לא חשיב הפסק מפני שברכת כהנים צורך תפילה היא וכן נמי מה ששליח ציבור מקרא צורך תפילה הוא ע&quot;כ&quot;.

&quot;והרמב&quot;ם (פי&quot;ד ה&quot;ח) כתב ששליח ציבור קורא אותם ואומר להם כהנים וכן נהגו העולם וגם התוספות כתבו סוף פרק אין עומדין (שם) וזה לשונם יש שרוצים להתיר לשליח ציבור עצמו לקרות כהנים אפילו לפירוש ר&quot;ת דמה שפירש דהויא הפסקה היינו דוקא בימיהם מיד כשסיימו ברכת הודאה לא היו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה כדמשמע בסוטה (לט:) אבל עכשיו שהורגלו לומר אלהינו בלשון ברכה ותפילה אין זו הפסקה&quot;.

&quot;וכתב ה&quot;ר פרץ בשם ר&quot;ת שאין שליח ציבור אומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה וכו'. כן כתבו הגהות מיימוניות בפי&quot;ד מהלכות תפילה (דפוס קושטא)&quot;.

&quot;ומ&quot;ש בשם ר&quot;י דעכשיו ששליח ציבור רגיל לאמרו בכל פעם בציבור גם כשהכהנים נושאים כפיהם נכון לאמרו. גם זה שם&quot;.

הב&quot;י לאחר שהביא את הדעות השונות נראה שנטה לדעת הרמב&quot;ם ושלא כר&quot;ת.

ד. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קכח ס&quot;י):

&quot;עומדים בדוכן פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם, ואצבעותיהם כפופים לתוך כפיהם, עד שש&quot;צ מסיים מודים ואז אם הם שנים קורא להם (הש&quot;צ): כהנים&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;ולא יאמר אלהינו ואלהי וכו'; וי&quot;א שאומרים אותו בלחש עד מלת כהנים, ואז יאמרו בקול רם (טור בשם ר&quot;י ור&quot;מ מרוטנבורג) וחוזר ואומר: עם קדושך כאמור, בלחש, (וכן נוהגין במדינות אלו)&quot;.

מביאור הגר&quot;א עולה בהסברת השו&quot;ע שהקורא הוא שליח הציבור ולא כדרכם של ר&quot;י ומהר&quot;ם. וכ&quot;מ משולחן ערוך הרב (או&quot;ח סי' קכח ס&quot;ה). וכ&quot;כ בערוך השולחן (או&quot;ח סי' קכח סי&quot;ח) ובאר במפורש שאין לש&quot;ץ לומר או&quot;א אלא רק לומר 'כהנים'.

וכ&quot;פ המשנה ברורה (או&quot;ח סי' קכח ס&quot;י):

&quot;(לד) הש&quot;ץ כהנים – ולא חשיב הפסק בתפלה כמו דלא חשיב הפסק מה שהש&quot;ץ מקרא להם מלה במלה והטעם דנ&quot;כ צורך תפלה הוא&quot;.

&quot;(לה) ולא יאמר או&quot;א – הטעם שלא נתקן אלא בזמן שאין הכהנים מברכין בעצמם אבל כיון שהכהנים מברכין בעצמן למה יאמר הש&quot;ץ&quot;.

וכן בילקוט יוסף (תפילה ב סימן קכח – הלכות נשיאת כפים סעיף לה) פסק כפסיקת השו&quot;ע:

&quot;כשיש בבית הכנסת ב' כהנים הנושאים כפיהם, קודם שיתחילו לברך אשר קדשנו וכו', אומר להם השליח צבור: כהנים, שאין הכהנים חייבים לברך אלא אם כן אמרו להם לברך, שכן נאמר: כה תברכו את בני ישראל אמור להם, ותירגמו, כד תימרון להון, והיינו דהחיוב הוא רק כאשר אומרים להם לברך. ואמירה זו היא קריאת כהנים שאנו אומרים קודם שהכהנים נושאים כפיהם.

וכיון שכל האחרונים גדולי הפוסקים, מסכימים לדעה אחת שהש&quot;ץ הוא הקרוא 'כהנים' כך ראוי לומר&quot;.

ה. אולם בהערות הגרי&quot;ש אלישיב (סוטה לח ע&quot;א) העלה להלכה שאחד מן הקהל קורא כהנים וז&quot;ל:

&quot;שנא'. אמור להם לשנים וכו'. ופירש&quot;י מקרא דלהם נפק&quot;ל ששליח ציבור מזהיר אותו לברך, מבואר מדברי רש&quot;י דהש&quot;ץ הוא המזמינן לברך. ולמעשה נקטו כן רוב הראשונים. וה&quot;נ מבואר בשו&quot;ע [קכ&quot;ח ס&quot;י] שכתב ואז אם הם ב' קורא להם הש&quot;ץ כהנים&quot;.

&quot;אבל התוס' בברכות [ל&quot;ד. ד&quot;ה לא יענה] כתבו בשם ר&quot;ת דלקרוא כהנים לדוכן אין הש&quot;ץ יכול לקוראם, דחשיב הפסקה לתפילה אם קוראם, אלא אחד מבני הקהל קוראם&quot;.

&quot;ומסיקים התוס' שם בדעת ר&quot;ת דמה דפי' דהוה הפסקה היינו דוקא בימיהם דמיד כשסיימו ברכת הודאה לא היו אומרם או&quot;א ברכנו וכו', והיו אומרים כהנים מיד בהא ס&quot;ל לר&quot;ת דהוה הפסק, ואין הש&quot;ץ יכול לקוראם, אבל עכשיו שהורגלנו לומר או&quot;א ברכנו בברכה וכו', בלשון ברכה ותפילה, אין זה הפסק, דלא גרע מעניית אמן, דלא חשיבא הפסק כדפרישית. והיינו דכיון דהורגלנו לאומרן במקום שאין מברכים, דהרי אין מברכים בכל זמן, וכן במקום שאין כהנים, הרי שברכה זו הוה חלק מהתפילה. א&quot;כ במקום שמזמין הכהנים, כיון דמזמין אותם בהאי ברכה ותפילה לאו הפסק הוה וש&quot;ץ הוא הקוראם ומזמינם. והאי חילוקא נקט נמי המהר&quot;ם רוטנברג ותפס להלכה דבזמננו הש&quot;ץ הוא המזמין&quot;.

&quot;ובהגהות מימוניות הביא דברי ר&quot;ת כפשטם, דאין הש&quot;ץ אומרם. והביא בשם מורו דכדי שלא לשנות את המנהג היה אומר בלחש או&quot;א וכו', והיינו נמי דס&quot;ל לחילוק התוס', דכיון דאומר או&quot;א הוה דרך תפילה. והקשה לו הגה&quot;מ דהרי לא נתקן או&quot;א ברכנו וכו', אלא בשעה שראוי לנשיאת כפים, ואין שם נ&quot;כ. והודה לו מורו לדבריו, והפסיק ממנהגו, וס&quot;ל דלעולם הוה הפסק&quot;.

&quot;אבל הב&quot;ח נקט להלכה כדעת התוס' דר&quot;ת וכקודם חזרה של מורו של הגה&quot;מ, דכיון דאומר או&quot;א ברכנו לא הוה הפסק דדרך תפילה הוה והוקבע לתפילה&quot;.

&quot;ולמעשה נהגו כמו שכתב והכריע הגר&quot;א במע&quot;ר [ומבין שיטי הגהותיו לשו&quot;ע נמי משמע כן עיין שם2] כדעת ר&quot;ת לגמרי, דאפילו בזמננו דשייך לומר או&quot;א וכו', אין הש&quot;ץ אומרו אלא אחר הוא המזמין&quot;.


מסקנה

כיון ששתי השיטות יסודן בהררי קודש, ראוי לנהוג כמנהג המתפללים באותו מקום, ולפי סדרי בית כנסת זה (אם הוא מעורב מכמה עדות), ולא להיכנס למחלוקת בענין.</text>
      <sha1>6yd00a4lwa71dzpcuvy40vmry1lldxd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415828</id>
      <parentid>1415827</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:08:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12417" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ג|ד|ה|}}

סימן ד - מי קורא לכהנים לעלות לדוכן

שאלה

מי קורא לכהנים העולים לדוכן בקול: 'כהנים'?

תשובה

א. נאמר בסוטה (לח ע&quot;א): &quot;אמר אביי, נקטינן: לשנים קורא כהנים, ולאחד אינו קורא כהן, שנא': אמור להם, לשנים. ואמר רב חסדא, נקטינן: כהן קורא כהנים, ואין ישראל קורא כהנים, שנאמר: אמור להם, אמירה [ע&quot;ב] משלהם תהא. והילכתא כוותיה דאביי, ולית הילכתא כוותיה דרב חסדא&quot;.

כתוב בספר 'והזהיר' (מיוחס למר חפץ אלוף – פר' נשא): &quot;שליח צבור צריך לקרות כהנים ודוקא לשנים אבל לאחד לא, שכן אמר אביי לשנים לשלשה קורין כהנים שנאמר אמור להם לשנים. ואמר ר' חסדא כהן קורא כהנים שנאמר אמור להם האמירה שלהם תהא. והלכה כאביי ואין הלכה כר' חסדא&quot;. ועולה ששליח הציבור העובר לפני התיבה הוא הקורא כהנים. וכ&quot;כ הרמב&quot;ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פי&quot;ד ה&quot;ח) ששליח הציבור הוא הקורא כהנים והוא המקריא לכהנים.

ואילו הרא&quot;ש (מגילה פ&quot;ג סי' כא) הביא: &quot;אמר ר' זירא (שם) אין הקורא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור. רבינו תם1 היה אומר דשליח צבור אין לו להפסיק תפלתו ולקרות כהנים דאפי' ליהא שמיה רבא אין להפסיק ואפי' המלך שואל בשלומו או נחש כרוך על עקבו לא יפסיק והא דקאמר אין הקורא רשאי לקרות כהנים לאו בשליח צבור איירי אלא חזן הכנסת הוא הקורא. ודקדק מדקאמרי' אין הכהנים רשאים להתחיל בברכה עד שיכלה הדבור מפי הקורא ובתר הכי קאמר אין שליח צבור רשאי להתחיל בברכה אלמא קורא לאו ש&quot;צ הוא. והכי תניא בסיפרי אמור להם מכאן שהחזן אומר להם ואמרו בירושלמי דפרק אין עומדין ובלבד שיהא החזן ישראל. וכן כתוב בפירוש רבינו חננאל לשנים קורא החזן כהנים אבל ש&quot;צ המפסיק עבירה היא בידו אבל מה ששליח צבור אומר התיבות של ברכת כהנים לא חשיב הפסק. והכי איתא במדרש טעמי חסירות ויתירות: אמור להם מלמד ששליח צבור אומר להם על כל דבור ודבור ואמרינן נמי בפרק אין עומדין (דף לד א) העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף הא לאו מפני הטירוף לא חשיב הפסק משום דברכת כהנים צורך תפלה הוא. וכן נמי מה שש&quot;ץ מקרא צורך תפלה הוא&quot;...

המחלוקת מובאת אף במחזור ויטרי (סימן קל), בראב&quot;ן (סוטה) שכתב שהש&quot;ץ הוא הקורא, וכן הראבי&quot;ה (סי' אלף קנה).

ב. באר הטור (או&quot;ח סי' קכח): &quot;וכתב ר&quot;ת שאין לש&quot;ץ להפסיק לקרות כהנים דהוי הפסק בתוך התפלה אלא חזן הכנסת פירוש הממונה על כל צרכי בה&quot;כ קורא. וכתב הר&quot;פ בשם ר&quot;ת שאין ש&quot;צ אומר או&quot;א ברכנו בברכה וכו' אלא מיד כשיסיים מודים קורא החזן כהנים ור&quot;י כתב דוקא להם שלא היו רגילין לומר או&quot;א אבל עכשיו שש&quot;צ רגיל לאומרו בכל פעם בציבור גם כשהכהנים נושאין כפיהם נכון לומר, וכן היה נוהג הר&quot;מ מרוטנבורג כשהיה הוא ש&quot;ץ היה אומר או&quot;א בלחש עד כהנים ואומר כהנים בקול רם כדי לקרות אותם ואומר עם קדושיך בלחש&quot;.

עולה שר&quot;י ומהר&quot;ם נהגו ששליח הציבור אומר בלחש או&quot;א ברכנו... וכשמגיע לכהנים היה מגביה את קולו ובכך יוצא י&quot;ח הקריאה לכהנים.

ג. באר הב&quot;י (או&quot;ח סי' קכח): &quot;וכתב ר&quot;ת שאין לשליח ציבור להפסיק לקרות כהנים דהוי הפסק וכו'. כן כתבו התוספות (ברכות לד. ד&quot;ה לא יענה) והמרדכי (סי' קט) והרא&quot;ש (סי' יז) בפרק אין עומדין ובפרק הקורא את המגילה עומד (מרדכי סי' תתיז רא&quot;ש סי' כא) וכתב הרא&quot;ש (מגילה שם) שכן כתוב בפירוש ר&quot;ח לשנים קורא החזן כהנים אבל שליח ציבור המפסיק עבירה היא בידו אבל מה ששליח ציבור אומר התיבות של ברכת כהנים לא חשיב הפסק, והכי איתא במדרש (טעמי חסרות ויתרות, בתי מדרשות ח&quot;ב עמ' רעג) אמור להם מלמד ששליח ציבור אומר להם על כל דיבור ודיבור ואמרינן נמי בפרק אין עומדין (שם) העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף הא לאו מפני הטירוף לא חשיב הפסק מפני שברכת כהנים צורך תפילה היא וכן נמי מה ששליח ציבור מקרא צורך תפילה הוא ע&quot;כ&quot;.

&quot;והרמב&quot;ם (פי&quot;ד ה&quot;ח) כתב ששליח ציבור קורא אותם ואומר להם כהנים וכן נהגו העולם וגם התוספות כתבו סוף פרק אין עומדין (שם) וזה לשונם יש שרוצים להתיר לשליח ציבור עצמו לקרות כהנים אפילו לפירוש ר&quot;ת דמה שפירש דהויא הפסקה היינו דוקא בימיהם מיד כשסיימו ברכת הודאה לא היו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה כדמשמע בסוטה (לט:) אבל עכשיו שהורגלו לומר אלהינו בלשון ברכה ותפילה אין זו הפסקה&quot;.

&quot;וכתב ה&quot;ר פרץ בשם ר&quot;ת שאין שליח ציבור אומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה וכו'. כן כתבו הגהות מיימוניות בפי&quot;ד מהלכות תפילה (דפוס קושטא)&quot;.

&quot;ומ&quot;ש בשם ר&quot;י דעכשיו ששליח ציבור רגיל לאמרו בכל פעם בציבור גם כשהכהנים נושאים כפיהם נכון לאמרו. גם זה שם&quot;.

הב&quot;י לאחר שהביא את הדעות השונות נראה שנטה לדעת הרמב&quot;ם ושלא כר&quot;ת.

ד. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קכח ס&quot;י):

&quot;עומדים בדוכן פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם, ואצבעותיהם כפופים לתוך כפיהם, עד שש&quot;צ מסיים מודים ואז אם הם שנים קורא להם (הש&quot;צ): כהנים&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;ולא יאמר אלהינו ואלהי וכו'; וי&quot;א שאומרים אותו בלחש עד מלת כהנים, ואז יאמרו בקול רם (טור בשם ר&quot;י ור&quot;מ מרוטנבורג) וחוזר ואומר: עם קדושך כאמור, בלחש, (וכן נוהגין במדינות אלו)&quot;.

מביאור הגר&quot;א עולה בהסברת השו&quot;ע שהקורא הוא שליח הציבור ולא כדרכם של ר&quot;י ומהר&quot;ם. וכ&quot;מ משולחן ערוך הרב (או&quot;ח סי' קכח ס&quot;ה). וכ&quot;כ בערוך השולחן (או&quot;ח סי' קכח סי&quot;ח) ובאר במפורש שאין לש&quot;ץ לומר או&quot;א אלא רק לומר 'כהנים'.

וכ&quot;פ המשנה ברורה (או&quot;ח סי' קכח ס&quot;י):

&quot;(לד) הש&quot;ץ כהנים – ולא חשיב הפסק בתפלה כמו דלא חשיב הפסק מה שהש&quot;ץ מקרא להם מלה במלה והטעם דנ&quot;כ צורך תפלה הוא&quot;.

&quot;(לה) ולא יאמר או&quot;א – הטעם שלא נתקן אלא בזמן שאין הכהנים מברכין בעצמם אבל כיון שהכהנים מברכין בעצמן למה יאמר הש&quot;ץ&quot;.

וכן בילקוט יוסף (תפילה ב סימן קכח – הלכות נשיאת כפים סעיף לה) פסק כפסיקת השו&quot;ע:

&quot;כשיש בבית הכנסת ב' כהנים הנושאים כפיהם, קודם שיתחילו לברך אשר קדשנו וכו', אומר להם השליח צבור: כהנים, שאין הכהנים חייבים לברך אלא אם כן אמרו להם לברך, שכן נאמר: כה תברכו את בני ישראל אמור להם, ותירגמו, כד תימרון להון, והיינו דהחיוב הוא רק כאשר אומרים להם לברך. ואמירה זו היא קריאת כהנים שאנו אומרים קודם שהכהנים נושאים כפיהם.

וכיון שכל האחרונים גדולי הפוסקים, מסכימים לדעה אחת שהש&quot;ץ הוא הקרוא 'כהנים' כך ראוי לומר&quot;.

ה. אולם בהערות הגרי&quot;ש אלישיב (סוטה לח ע&quot;א) העלה להלכה שאחד מן הקהל קורא כהנים וז&quot;ל:

&quot;שנא'. אמור להם לשנים וכו'. ופירש&quot;י מקרא דלהם נפק&quot;ל ששליח ציבור מזהיר אותו לברך, מבואר מדברי רש&quot;י דהש&quot;ץ הוא המזמינן לברך. ולמעשה נקטו כן רוב הראשונים. וה&quot;נ מבואר בשו&quot;ע [קכ&quot;ח ס&quot;י] שכתב ואז אם הם ב' קורא להם הש&quot;ץ כהנים&quot;.

&quot;אבל התוס' בברכות [ל&quot;ד. ד&quot;ה לא יענה] כתבו בשם ר&quot;ת דלקרוא כהנים לדוכן אין הש&quot;ץ יכול לקוראם, דחשיב הפסקה לתפילה אם קוראם, אלא אחד מבני הקהל קוראם&quot;.

&quot;ומסיקים התוס' שם בדעת ר&quot;ת דמה דפי' דהוה הפסקה היינו דוקא בימיהם דמיד כשסיימו ברכת הודאה לא היו אומרם או&quot;א ברכנו וכו', והיו אומרים כהנים מיד בהא ס&quot;ל לר&quot;ת דהוה הפסק, ואין הש&quot;ץ יכול לקוראם, אבל עכשיו שהורגלנו לומר או&quot;א ברכנו בברכה וכו', בלשון ברכה ותפילה, אין זה הפסק, דלא גרע מעניית אמן, דלא חשיבא הפסק כדפרישית. והיינו דכיון דהורגלנו לאומרן במקום שאין מברכים, דהרי אין מברכים בכל זמן, וכן במקום שאין כהנים, הרי שברכה זו הוה חלק מהתפילה. א&quot;כ במקום שמזמין הכהנים, כיון דמזמין אותם בהאי ברכה ותפילה לאו הפסק הוה וש&quot;ץ הוא הקוראם ומזמינם. והאי חילוקא נקט נמי המהר&quot;ם רוטנברג ותפס להלכה דבזמננו הש&quot;ץ הוא המזמין&quot;.

&quot;ובהגהות מימוניות הביא דברי ר&quot;ת כפשטם, דאין הש&quot;ץ אומרם. והביא בשם מורו דכדי שלא לשנות את המנהג היה אומר בלחש או&quot;א וכו', והיינו נמי דס&quot;ל לחילוק התוס', דכיון דאומר או&quot;א הוה דרך תפילה. והקשה לו הגה&quot;מ דהרי לא נתקן או&quot;א ברכנו וכו', אלא בשעה שראוי לנשיאת כפים, ואין שם נ&quot;כ. והודה לו מורו לדבריו, והפסיק ממנהגו, וס&quot;ל דלעולם הוה הפסק&quot;.

&quot;אבל הב&quot;ח נקט להלכה כדעת התוס' דר&quot;ת וכקודם חזרה של מורו של הגה&quot;מ, דכיון דאומר או&quot;א ברכנו לא הוה הפסק דדרך תפילה הוה והוקבע לתפילה&quot;.

&quot;ולמעשה נהגו כמו שכתב והכריע הגר&quot;א במע&quot;ר [ומבין שיטי הגהותיו לשו&quot;ע נמי משמע כן עיין שם2] כדעת ר&quot;ת לגמרי, דאפילו בזמננו דשייך לומר או&quot;א וכו', אין הש&quot;ץ אומרו אלא אחר הוא המזמין&quot;.


מסקנה

כיון ששתי השיטות יסודן בהררי קודש, ראוי לנהוג כמנהג המתפללים באותו מקום, ולפי סדרי בית כנסת זה (אם הוא מעורב מכמה עדות), ולא להיכנס למחלוקת בענין.</text>
      <sha1>3srpkd2irx5pubxx9z2jq4go9m4nezj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469679</id>
    <revision>
      <id>1415829</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:08:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ד|ה|ו|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ד|ה|ו|}}</text>
      <sha1>6tjgd9d9avglety51gn4dljf7e938xm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415830</id>
      <parentid>1415829</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:08:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24777" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ד|ה|ו|}}

סימן ה

כנגד כתפותיהם

שאלה

איך צריכים כהנים לשאת את כפיהם האם שידיהם תהיינה בגובה הכתפים או בגובה הראש?

תשובה

א. נאמר בתמיד (פ&quot;ז מ&quot;ב): &quot;הכהנים נושאים את כפיהם ידיהם כנגד כתפותיהם ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאין מגביה את ידיו למעלה מן הציץ, רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר (ויקרא ט') וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם&quot;.

וכן בסוטה (פ&quot;ז מ&quot;ו):

&quot;במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ&quot;...

פרש ר' עובדיה מברטנורא (תמיד פ&quot;ז מ&quot;ב): &quot;כנגד כתפותיהם – לפי שצריכים נשיאת כפים, דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וכתיב (דברים יח) הוא ובניו כל הימים, מה הוא בנשיאות כפים, אף בניו בנשיאות כפים כל הימים&quot;.

&quot;ובמקדש – שמברכים את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם, מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם&quot;.

&quot;שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ – מפני שהשם כתוב בו&quot;.

&quot;ר' יהודה אומר כו' – ואין הלכה כר' יהודה&quot;.

ב. כתב בסידור רש&quot;י (סימן תקט.): &quot;ואין הכהנים רשאין לישא את כפיהם אלא כנגד כתפיהן&quot;.

משמע שאינם יכולים למטה יותר ולא יותר למעלה, אלא כנגד כנגד כתפיהן ורק במקדש חייבים על גבי ראשיהם.

וכן באר בספר יראים (סימן רסט [דפוס ישן – טו]): &quot;וטעמא במקדש שריא על ידי הכהנים ונאה הדבר שתהא שריית שכינה למעלה מראשיהם ובמדינה אין שכינה שורה ע&quot;י הכהנים הלכך כנגד כתפיהם שאחרי שצריך נשיאת כפים כבענין הזה נקרא נשיאות דבר המקובל ונאה דאלו למעלה מכתפיו נראה כשוטה בעמידה וכתיב זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות [שבת קל&quot;ג ב']&quot;.

במיוחס לראב&quot;ד (תמיד לג ע&quot;ב) חלק על כך וכתב: &quot;ובמקדש על ראשיהם. מפני שהשכינה שורה על ידיהם של כהנים כשמזכירין את השם ככתבו ועיקר שכינה במקדש, לפיכך לא יתכן לישא ידיהן כנגד כתפיהן דלאו אורח ארעא שיהא ראשיהם של כהנים למעלה ממקום שכינה ששורה על ידיהם. ועוד דאיכא למיחש דילמא אתי לאסתכולי על הידים וזה לא יתכן לפיכך היו מגביהין למעלה מראשיהם (דשפיר דמי) חוץ מכה&quot;ג שאינו מגביה, אבל במדינה כנגד כתפיהן היו עושים וכ&quot;ש אם יגביהן למעלה מראשיהם דשפיר דמי חוץ מכה&quot;ג שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ אבל כהן הדיוט שהיה מגביה ע&quot;ג ראשו דהיינו למעלה מהתפילין לא חיישי דזהו תימה לומר שמגביה למעלה מראשו ולעולם למטה מתפילין של ראש ואם יש לפרש כך י&quot;ל שהיה צריך לעשות תפלה של ראש גבוה כדי שיהיו הידים למטה גם יש לתמוה האיך אדם נושא תפילין של יד הלא הראש הוא למעלה ושמא י&quot;ל דכיון דאיכא תפילין של ראש שהן למעלה מנכרא מילתא&quot;.

והבין הראב&quot;ד שמותר לכהנים במדינה מעל ראשיהם, אבל לא פחות מגובה כתפיהם ולא למטה מהם.

אמנם בספר אור זרוע (ח&quot;ב – הלכות נשיאת כפים סי' תיא) כתב מפורש:

&quot;ותני' אידך כה תברכו בנשיאת כפים וצריכין לשאת ידיהם כנגד כתפותי' ואינם רשאים להגביה יותר כדתנן בפ' אלו נאמרין במדינה נושאין כנגד כתפותיהם ובמקדש ע&quot;ג ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ וצריכין להרחיב אצבעותיהן כמו שנוהגין הכהנים ועיקרו של דבר מפורש בהגדה על מקרא דמשגיח מן החלונות מציץ מן החרכים&quot;.

וכך הסביר זאת בהערות הגרי&quot;ש אלישיב (סוטה לח ע&quot;א):

&quot;נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם. יש שיטה בראשונים [הראב&quot;ד בתמיד פ&quot;ז] דהדין המבואר כאן דבמדינה כנגד כתפיהן היינו בדרך אפשרית, אבל ודאי יכולים הם לישא כפיהן מעל ראשיהן, רק שאינו מעכב. אבל האור זרוע ח&quot;ב סי' תי&quot;א כתב דכיון דקבע תנא דמתניתין דבמדינה נושאין כנגד כתפיהן כל המשנה ידו על התחתונה, ובודאי אם ישא מעל ראשו מיחזי כיוהרא, ואסור&quot;.

שאר הראשונים מצטטים את המשניות שכהנים נושאים כפיהם בכל מקום פרט למקדש כנגד כתפיהן.

ג. פסק הרמב&quot;ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פי&quot;ד ה&quot;ג): &quot;כיצד היא נשיאת כפים בגבולין בעת שיגיע שליח צבור לעבודה כשיאמר רצה כל הכהנים העומדים בבית הכנסת נעקרין ממקומן והולכין ועולין לדוכן ועומדים שם פניהם להיכל ואחוריהם כלפי העם ואצבעותיהם כפופות לתוך כפיהם עד שישלים שליח ציבור ההודאה ומחזירין פניהם כלפי העם ופושטין אצבעותיהן ומגביהין ידיהם כנגד כתפיהם ומתחילין יברכך&quot;...

באר הקרית ספר (הל' תפילה ונשיאת כפים פי&quot;ד):

&quot;ומגביהים ידיהם כנגד כתפיהם דבהכי הוי נשיאות ידים דכל הזרוע מקרי יד דכתיב וקשרתם לאות על ידך דהיינו זרוע ולמטה מן הכתפים לא מקרי נשיאות ידים דהיינו מקום היד ממש אלא צריך להגביהם כנגד כתפותיהם&quot;.

וכך פסק בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' קכח סי&quot;ב): &quot;מגביהים ידיהם כנגד כתפותיהם&quot;...

ובאר הלבוש (או&quot;ח סי' קכח סי&quot;ב): &quot;ומגביהין ידיהם כנגד כתפיהן, כדכתיב [ויקרא ט, כב] וישא אהרן את ידיו, שנשא אתם למעלה, ואמרו חכמים שאין צריך יותר למעלה מכנגד כתפיהם שזהו נקרא נשיאות למעלה, ר&quot;ל למעלה ממקום יציאתו מן הגוף דהיינו הכתף, שעל כרחך אין פירושו למעלה מראשו דאם כן היה מגביהן למעלה מן הציץ, וזה ודאי אי אפשר, שהרי שם המפורש היה חקוק בציץ והאיך יגביה ידיו למעלה משם המפורש&quot;. וקצת משמע מדבריו שנוטה לפירוש הראב&quot;ד.

הבאר שבע (סוטה לז ע&quot;ב) באר: &quot;נושאין את ידיהם כנגד כתפיהם. דבהכי הוי נשיאת ידים, דכל הזרוע נקרא יד דכתיב (דברים ו, ב) וקשרתם לאות על ידך דהיינו זרוע (עי' מנחות לו, ב), ולמטה מן הכתפים לא מקרי נשיאת ידים דהיינו מקום היד ממש, הלכך צריך להגביהה כנגד כתפיהם&quot;. ודבריו העתקה מדברי הקרית ספר.

ד. המור וקציעה (סימן קכח) אגב דבריו כנגד השבתאות מדבר אף על נשיאות כפים:

&quot;ומגביהין ידיהן כנגד כתפותיהן. פשוט שאין המכוון שתהיינה הידים מודבקות לכתפים, כמו שחשב הסכל לכלוכית שר&quot;י. איברא כל כמה דמדלו להו טפי מעלי, דהא במקדש היו מגביהין אותן למעלה מראשיהן, הא ודאי לאו דווקא הוא, אלא משום דבגבולין ליכא קפידא להגביהן כל כך, כדאיתא בטעמא דמילתא, להכי אקילו בה רבנן, לא הטריחום בהגבהה יתרה וכבדה, וקמ&quot;ל דבגבולין סגי להו בהגבהה בעלמא כל דהו, והיינו כנגד כתפותיהן לכל הפחות, דלמטה משעור זה תו לא חשיבא הגבהה לגמרי. אבל להגביהן יותר כמו שנהגו כהנים שלנו בפני גדולי הדור מעולם, דהיינו שמחזיקין אותן תחת העינים, ודאי עדיף טפי. וגם אינו יוצא ממשמעות כנגד כתפותיהם בכך, כי גם זה נקרא כנגד, שתוך הידים פונה נגד הכתפות, אדרבה הכי משמע הלשון דאל&quot;ה לפני כתפותיהם מיבעי ליה למימר. וא&quot;א אף על גב ולא ידע מאי דאמרי רבנן לגמרי (מגמר נמי בעי אגמורי) מגרה מדון לגעור בכהנים הבלתי נוטשים תורת אמם. ארר וקלל להם בבה&quot;כ להכריעם באורחותיו, להדמות עצמו מדקדק במצות יותר מכל העולם, ופשט טלפיו עם היותו קל כאחד הצביי&quot;ם כו'&quot;.

עולה מדבריו שסובר שניתן לכהנים להרים את הידים אף למעלה מכתפיהם וכך ראוי לעשות.

ה. כתב בכף החיים (סי' קכח ס&quot;ק עז):

&quot;מגביהין ידיהם כנגד כתפותיהם דהכי איתא בסוטה ל&quot;ח ע&quot;א במדינה כהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם ובמקדש על גבי ראשיהן ע&quot;כ. מיהו בשער הכוונות דרוש ה' דחזרת העמידה דף מ' ע&quot;א כתב וז&quot;ל: צריך הכהן לישא כפיו כנגד ראשו ממש למעלה כנזכר במשנה וצריך ליזהר בזה להגביהם ממש כנגד ראשו עכ&quot;ל וכן כתב בפרי עץ חיים שער יו&quot;ד פרק ד' ועיין בספר נהר שלום הנדפס מחדש דף כ&quot;ג ע&quot;ג בשאלות חכמי המערב אות ך' שכתב וז&quot;ל: כי לפי זה צריכים הכהנים בברכתן להגביה כפות ידיהם למעלה ראש כדי להשלים פרצוף לאה בחו&quot;ב הנעשים מהם וכמו שכתב בשער התפילות וזה היפך הפוסקים כסברת חכמים דמסכת סוטה פרק ז' שאין נושאין כפיהם אלא כנגד כתפותיהם ולא למעלה ראש עכ&quot;ל. והרב תורת חכם דף קנ&quot;ג ע&quot;ב כתב לתרץ דזהו כמו שהתקין רבן יוחנן בן זכאי בלולב אחר החורבן שיהא ניטל במדינה שבעה זכר למקדש יעו&quot;ש ולע&quot;ד נראה לתרץ דמה שאמרו במשנה מגביהין ידיהן כנגד כתפותיהן היינו הזרועות של הידים אבל כף היד והאצבעות יהיו כנגד הראש מעט וכדברי האר&quot;י ז&quot;ל ועיין שמן ששון חלק ג' על שער הכוונות דרוש הנזכר אות ז' שכתב תירוץ אחר יעו&quot;ש. איך שיהיה שלפי דברי הרב ז&quot;ל וסודם של דברים צריך שיהיו כפי הידים והאצבעות כלפי הראש ממש וגם כתב שם בשער הכוונות ובשער ההקדמות דף מ&quot;ט ריש ע&quot;ד ובעץ חיים שער ל&quot;ז פרק ה' שהאצבעות צריכות להיות זקופות למעלה וכן הוא בזוהר הקדוש פרשת נשא דף קמ&quot;ה ע&quot;א ברעיא מהימנא יעו&quot;ש וכן כתב בשמן ששון שם ובדף קמ&quot;ו ע&quot;ב כתב שם בזוהר הקדוש וז&quot;ל תאנא כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבעאן דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי וכו' יעו&quot;ש וכתוב שם בשער הכוונות ובשער ההקדמות דשתי הידים צריכות להיות משני צדדי הראש זה מימין וזה משמאל כיעו&quot;ש דהיינו פני יד ימין כנגד צד ימין של ראש ור&quot;ל כנגד פאת הראש של ימין ואחורי היד כלפי חוץ מצד ימין&quot;.

ודבריו חולקים בפירוש על כל הפוסקים מן המשנה עד האחרונים שלכל היותר סברו שמותר להגביה עד לראש אבל לא כתבו שזו חובה, והרי לשון המשנה מפורשת 'במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן'.

ו. בילקוט יוסף (תפילה ב סימן קכח – הלכות נשיאת כפים סעיף נ) פסק:

&quot;כשהכהנים נושאים את כפיהם, יגביהו את ידיהם כנגד כתפיהם, ויש אומרים שלא יגביהו ידיהם יותר מכנגד הכתפים. ויש אומרים שאם רצו להגביה ידיהם עד כנגד ראשם, הרשות בידם. ולדעת רבינו האר&quot;י והמקובלים צריכים להגביה ידיהם עד כנגד הראש. והנוהגים כן יש להם על מה שיסמוכו&quot;.

והסביר בהערות לאחר שהביא את הסוגיא בסוטה בהבאת דברי אביו הגר&quot;ע יוסף בספריו:

&quot;והנה בספר אור לציון חלק ב' (עמ' עט אות ב') כתב, שהכהנים בשעה שנושאים כפיהם יגביהו ידיהם בגובה ראשיהם, ויהיו ידיהם מעל כתפיהם. אך בשו&quot;ת יביע אומר ח&quot;ט (סי' קח אות סה) העיר על זה, כי במשנה (סוטה לח א) איתא, במדינה הכהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם. וכן פסק הרמב&quot;ם (פי&quot;ד מהל' תפלה ה&quot;ג). וכ&quot;פ הטוש&quot;ע (סי' קכח סעיף יב). אך בשער הכוונות כתב שישאו ידיהם למעלה כנגד ראשם, וס&quot;ל בכוונת המשנה שלא הטריחום להגביה ידיהם יותר מכנגד כתפיהם, אבל אם יגביהו ידיהם למעלה מראשיהם שפיר דמי, וכמו שפירש הראב&quot;ד (תמיד פ&quot;ז). וכן כתב בשמן ששון ח&quot;ג (דף נג ע&quot;ב). ע&quot;ש. אבל הרדב&quot;ז בספר מצודת דוד, כתב, שכנגד כתפיהם, דוקא, ונתן טעם ע&quot;פ הסוד. וכן פסק בחסד לאלפים (סי' קכח סעיף ט). ולכן לכתחלה יגביהו ידיהם כנגד כתפיהם, ואם הגביהו כנגד ראשם יש להם על מה שיסמוכו. [עכ&quot;ד מיבי&quot;א]&quot;.

&quot;ועיין בבן איש חי (פר' תצוה אות יד) שכתב: הכהנים יגביהו ידיהם למעלה מכתפיהם שיהיו ידיהם כנגד ראשם ממש. ע&quot;כ. וכתב על זה בהליכות עולם חלק א' (עמ' רז): הנה משנה שלימה שנינו בסוטה (לח א): &quot;במדינה כהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם, ובמקדש על גבי ראשיהם&quot;. וכ&quot;פ הרמב&quot;ם (בפי&quot;ד ה&quot;ג מהל' תפלה): &quot;שמגביהים ידיהם כנגד כתפיהם, ומתחילים יברכך&quot;. ושם (ה&quot;ט): &quot;שבמקדש מגביהים ידיהם למעלה ע&quot;ג ראשיהם&quot;. והטור ומרן הש&quot;ע (סי' קכח סעיף יב) כתבו: &quot;מגביהים ידיהם כנגד כתפותיהם&quot;. אלא שבשער הכוונות (דרוש ה' דחזרת העמידה דף מ ע&quot;א) כתב, צריך הכהן לישא כפיו כנגד ראשו ממש למעלה כנזכר במשנה שצריך להזהר בזה להגביהם ממש כנגד ראשו. וכ&quot;כ בפרי עץ חיים (שער י פ&quot;ד). ובספר נגיד ומצוה (דף יג ע&quot;א). וכן בספר נהר שלום (דכ&quot;ג ע&quot;ג) כתב שצריכים הכהנים בברכתם להגביה כפות ידיהם למעלה ראש&quot;.

&quot;וזה היפך הפוסקים כסברת חכמים בסוטה (לח א), שאין הכהנים נושאים כפיהם אלא כנגד כתפיהם ולא למעלה ראש. ע&quot;כ. ותימה שהרי אין שום מחלוקת בזה, שהיא סתם משנה שהכהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם, ואין חולק ע&quot;ז. והרב כף החיים (סי' קכח אות עז) כתב לתרץ בשם התורת חכם (דף קנג ע&quot;ב), שזהו כמו שהתקין ריב&quot;ז אחר החורבן שיהא הלולב ניטל שבעה זכר למקדש. ע&quot;כ. וגם זה תמוה, שאם שם הוצרכנו לתקנת ריב&quot;ז, איך נעשה אנחנו מדעתינו תקנה כזאת היפך רבותינו שבמשנה. והיא לא תצלח. וראיתי בספר שמן ששון ח&quot;ג (דף נג ע&quot;ב) שכתב שהלשון שכתב הנהר שלום &quot;שאין נושאים כפיהם אלא כנגד כתפיהם, הוא ט&quot;ס, שבמשנה איתא &quot;נושאים ידיהם כנגד כתפיהם&quot;, ולאו דוקא הוא, שכל שכן אם יגביהו למעלה מזה כנגד ראשם ממש דשפיר דמי, דזיל בתר טעמא, שהטעם שבמקדש היו נושאים ידיהם על גבי ראשם, הוא משום השכינה השורה על ידיהם, ולכן נושאים ידיהם ע&quot;ג ראשם שלא להסתכל על הידים, וא&quot;כ אפילו במדינה שפיר דמי. וכן ראיתי להגאון רבי אליעזר נחום על מס' תמיד פרק ז' שכתב וז&quot;ל: ובמקדש ע&quot;ג ראשיהם, משום שבמקדש לאו אורח ארעא שיהיה ראשם של הכהנים למעלה ממקום שכינה השורה על הידים. ועוד דאיכא למיחש שיבאו להסתכל על הידים שהשכינה שורה עליהם, וזה לא יתכן, לפיכך היו נושאים ידיהם על גבי ראשיהם שלא להסתכל על הידים, חוץ מכהן גדול שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ. אבל במדינה היו נושאים כנגד כתפיהם וכל שכן אם יגביהו למעלה מראשם דשפיר דמי. ע&quot;כ. והנה גם במלאכת שלמה (תמיד פ&quot;ז) כתב כלשון החזון נחום הנ&quot;ל, שבמדינה הכהנים נושאים כפיהם כנגד כתפיהם וכ&quot;ש אם יגביהו אותם למעלה מראשיהם דשפיר דמי. ע&quot;ש. ובאמת שכבר כתב כן הראב&quot;ד בפירושו לתמיד (פ&quot;ז) וז&quot;ל: ובמקדש על ראשיהן מפני שהשכינה שורה על ידיהם, כשמזכירים את ה' ככתבו, ולאו אורח ארעא שיהיה ראשם למעלה ממקום שכינה וכו', אבל במדינה היו מגביהים ידיהם כנגד כתפיהם, וכל שכן שאם יגביהו ידיהם למעלה מראשיהם דשפיר דמי. ע&quot;ש. וכ&quot;כ הגאון יעב&quot;ץ בס' מור וקציעה (סי' קכח, דף נב ע&quot;ג), ומגביהים ידיהם כנגד כתפיהם, איברא דכל כמה דמידלו להו טפי מעלי, דהא במקדש היו מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם, אלא דבגבולין לא הטריחום בהגבהה יתרה, וקמ&quot;ל דסגי להו בהגבהה בעלמא כל דהו, וזהו לכל הפחות כנגד כתפיהם. אבל להגביהן יותר, כמו שנהגו כהנים שלנו בפני גדולי הדור מעולם, ודאי דעדיף טפי. וגם אינו יוצא ממשמעות כנגד כתפיהם בכך וכו'. ע&quot;ש. וראיתי בשו&quot;ת אור לציון ח&quot;ב (עמ' עט) שנדחק לתרץ דברי השער הכוונות שלא יסתרו מה ששנינו במשנתינו הנ&quot;ל. אולם ירד להציל ולא הציל במחכ&quot;ת, כאשר יראה הרואה. גם מ&quot;ש לתרץ בכף החיים (אות עז) אינו מחוור. והיותר מחוור מ&quot;ש הרב שמן ששון שהסתמך על הרב חזון נחום. וכן כתב הראב&quot;ד. וכן הרב בן איש חי בספרו עוד יוסף חי (אות ג) הסתמך ג&quot;כ על הרב שמן ששון&quot;.

&quot;איברא שבס' יראים (סי' טו) ס&quot;ל שכהנים נושאים כפיהם כנגד כתפיהם בדוקא, שהוא דבר המקובל ונראה, שאילו כהן הנושא ידיו במדינה שאין שם השראת שכינה ומגביה ידיו למעלה מכתפיו נראה כשוטה בעמידתו. והמלאכת שלמה שם בסו&quot;ד הביא גם דברי היראים הנ&quot;ל. והרדב&quot;ז בספר מצודת דוד (מצוה עח) ס&quot;ל נמי שכנגד כתפיהם דוקא, ונתן טעם ע&quot;פ הסוד. ע&quot;ש. וכ&quot;פ בחסד לאלפים (סעיף ט). ע&quot;ש. ועכ&quot;פ נראה שהמקובלים פירשו המשנה כדברי הראב&quot;ד וסיעתו, והנוהגים כמותם בודאי שיש להם על מה שיסמוכו. [ג' הקטעים האחרונים הם מדברי מרן אאמו&quot;ר]&quot;.

והביא דברי אביו הגר&quot;ע יוסף שמן הראוי לשאת כפים כנגד כתפיהם ומי שנוהג עפ&quot;י המקובלים לשאת כפיו כנגד ראשו יכול לסמוך על שיטת הראב&quot;ד והרב יעב&quot;ץ. אבל לכתחילה אין לצאת כנגד כל הראשונים והאחרונים שכתבו דוקא כנגד כתפיהם.

ז. וכן בשו&quot;ת ציץ אליעזר (חי&quot;א סי' ו) עסק בשאלה זו. ופתח:

&quot;והנה תמה אקרא איך אפשר לומר על הלכה ופרטיה שנפסקו מפורש בטור והובאו ביתה יוסף ובשלחנו הטהור, והרמ&quot;א סמך ידו ע&quot;ז ולא השיג כלום. וכן פסק הלבוש והמג&quot;א חיזקה במסמרים גם אחרי שראה את הזוהר שכתוב לא כן, וכן בשו&quot;ע הגרש&quot;ז ז&quot;ל. שנקראים עדנה בכל זאת כדבר שלא נזכר בפוסקים שדעת המקובלים מכריע? ולמעשה מצינו להם מקור גם במדרשי רז&quot;ל ועוד ראשונים, וכדיבואר&quot;.

&quot;עוד זאת כפי שנביא להלן גם דעת המקובלים אינה אחידה בזה, ואיכא דסברי שהנפסק בשו&quot;ע הוא גם ע&quot;פ הקבלה&quot;.

&quot;באופן שלא היה נשאר מקום לדון בשאלות כת&quot;ר על צידוד היתר לשינוי אופן נשיאת הכפים מכפי שכתוב בשו&quot;ע, אילולא שמצינו גם למרי – דהלכה שנחלקו בזה, ובעיקר בשתי החלוקות הראשונות, וכדיבואר בע&quot;ה&quot;.

ומביא את המקורות שהבאנו ומביא מיפה ללב החולק על דברי המקובלים שדוקא כנגד ראשו.

ומסכם עיונו בשאלה זו:

&quot;באופן שיוצא לנו שגם ע&quot;פ הנסתר נחלקו מארי דרזין בדרך של נשיאות הכפים אם כנגד הכתפיים בדייקא, או כנגד ראשיהם בדייקא&quot;.

ויש להעיר שלפי המקובלים שזוקף ידיו כלפי מעלה אף את אצבעותיו זוקף כלפי מעלה.

ח. שאלתי היאך נהגו כהנים תלמידי חכמים גדולים, והשיבו לי שמורי ראש הישיבה הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ&quot;ל היה מגביה בגובה הכתפיים ומעט יותר. (וכנראה נהג כן עפ&quot;י הגראי&quot;ה קוק זצ&quot;ל מרא דא&quot;י. ונראה לי מפני שתנועה זו יותר קלה מאשר לדייק בגובה הכתפיים).

וכן בהלכות שסידר מורי הרצי&quot;ה קוק על סידור עולת ראיה כתב: &quot;מגביהים ידיהם כנגד כתפותיהם ומגביהים יד ימנית קצת למעלה מהשמאלית&quot;...

שאלתי כיצד נהג למעשה הגרא&quot;א שפירא זצ&quot;ל שהיה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל ונעניתי שהיה נוהג כנגד כתפיו וכן נוהגים בניו.

מסקנה

נראה לי שכהן שאינו נוהג בכל דרכיו והלכותיו עפ&quot;י המקובלים, צריך לנהוג לפי מרבית הפוסקים ופסיקת השו&quot;ע והרמ&quot;א ולשאת כפיו כנגד כתפיו.</text>
      <sha1>o5j231m7l3zikrvggo41wk5nv44pmcg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469680</id>
    <revision>
      <id>1415831</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:09:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ה|ו|ז|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ה|ו|ז|}}</text>
      <sha1>fkqobx71yudikphpkaxbek9vpj0p7dv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415832</id>
      <parentid>1415831</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:09:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12390" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ה|ו|ז|}}

סימן ו

כניסת חתן לבית כנסת ואי אמירת תחנון

שאלה

ראש ישיבה הורה לתלמידו – חתן בשבעת ימי משתה – שלא יתפלל בתוך בית כנסת בשחרית ומנחה, כדי שהציבור יאמר תחנון אחר חזרת הש&quot;ץ. האם ראוי לנהוג כך?

תשובה

א. פסק הטור (או&quot;ח סי' קלא):

&quot;ולאחר שיסיים ש&quot;ץ חזרת תפלה נופלים על פניהם ומתחננין וז&quot;ל הרמב&quot;ם ז&quot;ל לאחר שישלים התפלה יפול על פניו ויטה מעט הוא וכל הציבור ויתחנן (=הש&quot;ץ) והוא נופל, וישב, ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מיושב&quot;.

באר בערוך השולחן (או&quot;ח סי' קלא ס&quot;א):

&quot;ולאחר שיסיים ש&quot;ץ חזרת התפלה נופלים על פניהם ומתחננים. וענין נפילת אפים הוא כדי שיסדר התפלה בג' סדרים תחלה תפלה דמיושב והיינו עד שמ&quot;ע, ואח&quot;כ תפלה דמעומד, ואח&quot;כ נפילת אפים כמו שעשה משה רבינו דכתיב [דברים ט, ט] ואשב בהר וכתיב [דברים י, י] ואנכי עמדתי בהר וגו' ואתנפל לפני ה' [טור] ולכן אומרים אח&quot;כ ואנחנו לא נדע מה נעשה כלומר: התפללנו בכל אופן היכולת ויותר מזה לא נדע מה נעשה ורק עליך עינינו [כ&quot;מ בטור ע&quot;ש]&quot;.

ב. ויש להוסיף כי לגבי תחנון בשני וחמישי הביא האורחות חיים (ח&quot;א דין מה שמוסיפין בשני ובחמישי אחר י&quot;ח אות א):

&quot;נהגו בכל מקומות ישראל להרבות בתפלה ובתחנונים בב' וה' לפי שב&quot;ד של מעלה וב&quot;ד של מטה שוין והם ימי רחמים לפי' מרבין בהן בתפלה ובתחנונים כדי שיכופו תחתונים את העליונים. וי&quot;א לפי שמרע&quot;ה עלה בב' וירד בה' כשקבל התורה. ורמז מן הכתוב דרשו ה' בהמצאו פי' ב&quot;ה מצאו. וכולל בברכת שמע קולנו כשיגיע אל תשיבנו רחמיך וכו'. ואחר י&quot;ח אומר והוא רחום. ותקנוהו לומר בכל יום בקול רם ומעומד כדי שתהא תפלתו נשמעת. וכן התפללו אותו המתקנים בתחלה. וכתבו הגאונים ז&quot;ל כי כן קבלנו עלינו ועל בנינו עד עולם וכל העובר על התקנות נקרא פורץ גדר. והא לך תקנת והוא רחום למה היה נתקן. עובדא הוה בחד ספינתא דיהודאי וכו' דאתא מן גלותא דירושלם לאתרא דהוה תמן הגמונא אמר לון מנן עם אתון א&quot;ל מעמא דיהודאי א&quot;ל אי מעמא דיהודאי אתון בעינא למנסי יתכון כמה דמינסו חנניה מישאל ועזריה בגו אתון נורא יקידתא. א&quot;ל הב לן זמן ל' יומין יהב להון זמן. יתבו בתעניתא וכל מה דהוו חזו בחלמא הוו משתעו באפי קהלא. כד בעי למשלם ל' יומין הוה תמן חד סבא דדחיל חטאין ולא הוה חכים כולי האי, וא&quot;ל חמאי בחלמא דאקריון לי פסוקא חד דהוה כתיב תרתי ותלת לא ולא ידענא מאי היא. א&quot;ל חד סבא חכימא האי קרא ודאי הוא דאקרו לך מן שמיא: כי תעבור במים אתך אני וכו' (ישעיהו מג, ב) את ודאי תיעול בנורא ותשתזיב דהא ודאי מן את רחיץ. עבדו בטעם הגמונא נורא רבא לחדא בפרשת אורחין, ועאל ההוא סבא דחלם ההוא חלמא לגו נורא ואתפליג אשתא לג' אורחי ועאלו בגוה ג' צדיקי לקבלה אנפיה דההוא סבא. והנהו תלתא סבי שבחו ואמרו והוא רחום. קדמאה עד אנא מלך. תניינא עד אין כמוך. תליתאה מתמן עד סופא. ותקנוהו חכמים לאומרו בב' וה' שהוא יומא דדינא. ויש בפסוק א' י&quot;ג תיבות כנגד י&quot;ג מדות וכנגד אותיות שמות האבות שהם י&quot;ג&quot;. (וכן בקצרה בספר המנהיג דיני תפילה עמוד קב, ספר אבודרהם דיני קריאת התורה, כלבו סי' יח).

ולכן כתבו שצריך לומר והוא רחום בכוונה. אולם לא מצאתי שחילקו בין תחנון בשני וחמישי לבין שאר תחנון בשאר הימים לגבי ביטולם, ואף הוא מתבטל מאותן סיבות של שאר הימים.

ג. כתב הבית יוסף (או&quot;ח סי' קלא, ד [א]): &quot;ועומד החזן ואומר אבינו מלכנו חננו ועננו וכו' ורב נטרונאי כתב נפילת אפים בציבור רשות ונופלים בבית האבל ואין נופלים בבית החתן. כלומר משום דרשות הוא אין נופלים בבית החתן שאילו היתה חובה גם בבית החתן היו נופלים... &quot;.

באר ערוך השולחן (או&quot;ח סי' קלא ס&quot;ב):

&quot;כתב הטור בשם רב נטרונאי גאון נפילת אפים רשות היא ולא חובה ע&quot;ש, ולכן בנקל מבטלין אותה מפני כמה דברים כמו שיתבאר. ונ&quot;ל דעכשיו שכל ישראל נהגו בזה שוינהו עלייהו כחובה אם מעט ואם הרבה. וגם מצינו בגמרא דעם כי היא רשות מ&quot;מ עניינה גדול מאד ומן השמים ממהרים לענות על נפילת אפים דאמרינן בס&quot;פ הזהב [בבא מציעא נ&quot;ט:] בענין תנורו של עכנאי שר&quot;א היה לו קפידא על ר&quot;ג הנשיא ואשתו של ר&quot;א היתה אחותו של ר&quot;ג ולא הניחתו בכל יום ליפול על אפיו ופעם אחת לא השגיחה ונפל על פניו ומיד נענש ר&quot;ג ע&quot;ש הרי מפורש דאין זה חובה דאלו היתה חובה לא היה ציית לה וגם מפורש דכחה גדול דתיכף ומיד נתקבלה תפלתו&quot;.

ד. הביא בדרכי משה (הקצר או&quot;ח סי' קלא):

&quot;ומ&quot;ש שלא ליפול בבית הכנסת ששם החתן... וכתב עוד מהר&quot;א (טירנא מנהג שבת הגהות אות מז) דאם החתן ביום ו' בבית הכנסת אין אומרים תחינה. ובריינו&quot;ס נוהגים שאף ביום ה' יוצא החתן מבית הכנסת קודם רצה כדי להתפלל תחינה&quot;... (לא ניכנס לשאלת הימים בחתן מתי הוא יוצא לבית הכנסת, מפני שבזמנינו נהוג שיוצא כל הימים).

פסק הרמ&quot;א (או&quot;ח סי' קלא ס&quot;ד): &quot;מה שאין כן בחתן, שאין אומרים תחנון כל היום, כשמתפללין אצל החתן (הגהות מיימוני פ&quot;ה מה&quot;ת) ולא מקרי חתן אלא ביום שנכנס לחופה&quot;.

אמנם המנהג הוא שכל שבעת ימי המשתה, החתן וכל מניין שמתפלל בו אין אומרים תחנון.

וכ&quot;כ מור וקציעה (סי' קלא):

&quot;יום חופה אין נופלין ע&quot;פ בבה&quot;כ שיש בו חתן. וכתבו האחרונים שאין אומרים תחנון כל היום כשמתפללין אצל החתן. ולא ידעתי למה יום החופה דווקא ותו לא, הרי כל שבעת ימי המשתה חשובין רגל. ואם דוחין אבלות וראית נגעים אין דין שידחו נפילת אפים. וכך נ&quot;ל הגון למעשה בנושא הבתולה&quot;.

ובטעם הדבר כתב בשיירי כנסת הגדולה (הג' ב&quot;י או&quot;ח סי' קלא): &quot;כי הטעם בחתן מפני שהוא שרוי בשמחה, וכיון שהוא מלך אזלינן בתריה כל הקהל&quot;.

ה. חידש הט&quot;ז (או&quot;ח סי' קלא ס&quot;ק י):

&quot;ותימה לי דהא כל ז' ימי משתה מקרי מועד גבי חתן כמ&quot;ש בשם ריב&quot;א רסי' קל&quot;ב, ולמה יאמרו תחנון בשאר ימי המשתה כשיש שם החתן, דהא בר&quot;ח שא&quot;נ (=שאין נופלים) הוא משום דקרוי מועד כמ&quot;ש ב&quot;י בשם ש&quot;ל עצמו, וכאן כל ז' ימי משתה קרוי מועד, ע&quot;כ נ&quot;ל דכל ז' ימי משתה לא יבוא החתן לבה&quot;כ מטעם זה שלא ימנעו לומר תחנון&quot;.

ופסק כמותו המשנה ברורה (ס&quot;ק כו) שעל חתן לא להיכנס לבית כנסת – כדי שהקהל יאמרו תחנון.

ו. אבל בפסקי תשובות (אורח חיים סימן קלא אות כג) הביא בתחילה דברי המשנה ברורה: &quot;ולכן טוב ליזהר שלא יכנס החתן לביהכ&quot;נ כל ז' ימי המשתה שנמנעים לומר תחנון בעבורו. והוא מהט&quot;ז (סק&quot;י)&quot;.

&quot;ורבים ראו כן תמהו מדוע נפטור את החתן מתפילה בציבור (עיין תורת חיים סי' זה סק&quot;ז ואורח נאמן סי' זה סקכ&quot;ג ובכל הפוסקים המובאים בהערות דלהלן), ועוד יצא נא החתן קודם תחנון ויאמרו הציבור תחנון, ויש שכתבו שגם הט&quot;ז והמשנ&quot;ב לא כתבו דבריהם אלא במקום שיוכל החתן להתפלל בביתו במנין (שלחן העזר ח&quot;ב עמ' קי&quot;ט ועוד), ויש שכתבו שדווקא לענין חתן כתבו הט&quot;ז והמשנ&quot;ב דבריהם (ס' תפילה כהלכתה פט&quot;ו הערה מ&quot;א בשם הגרש&quot;ז אויערבאך זצ&quot;ל), כי מצינו מנהגים קדמונים שהחתן לא יצא להתפלל בביהכ&quot;נ (כמ&quot;ש בפרישה אבהע&quot;ז ריש סי' ס&quot;ד. ובס' הנ&quot;ל בשם הנ&quot;ל מביא עוד דמצינו גם שיטות בראשונים דחתן פטור מתפילה כל שבעה, ואף כי אין ההלכה כן כנראה צירפו זאת לסניף להתיר לחתן להתפלל ביחידות) כל שבעת ימי המשתה (פרט לשבת), וכיון שלדברי הרמ&quot;א אין חתן פוטר מתחנון אלא ביום חופתו ולא כל שבעה, לכן הכריעו שלא יבוא לביהכ&quot;נ, וסבירא להו שלא יועיל אם יצא קודם תחנון כיון שהתפלל עמהם (וכמ&quot;ש בהדיא בסידור יעב&quot;ץ, אך אנן לא פסקינן כן), וגם אפשר שס&quot;ל שאינו דרך כבוד להוציאו מביהכ&quot;נ, וכל ענין אי אמירת תחנון כדי לכבדו ולשמוח בשמחתו&quot;.

&quot;ומכל מקום למעשה לא נהגינן כהט&quot;ז והמשנ&quot;ב, אלא הולך החתן להתפלל בבית הכנסת (כה&quot;ח סקפ&quot;ז, שו&quot;ת קנין תורה ח&quot;ב סוס&quot;י מ&quot;ד דמעולם לא ראיתי שנוהגין כן, שו&quot;ת להורות נתן ח&quot;ח סי' צ&quot;ו, תשובות והנהגות ח&quot;ג סי' נ&quot;ה, ובאורחות רבנו ח&quot;ג עמ' ר&quot;י דבהדיא אמר החזו&quot;א זצ&quot;ל שאין לחוש לדברי הט&quot;ז והמשנ&quot;ב, וילך חתן ויתפלל בביהכ&quot;נ ללא פקפוק), וכ&quot;ש שאר בעלי שמחה (בעלי ברית), והתפילה עמהם מעולה וראויה להתקבל, וכן אין מורין להם שיצאו קודם תחנון, ואדרבה עפ&quot;י הסוד ביום שמן הדין ועפ&quot;י הלכה פטורים הציבור מלומר תחנון אין מדת הדין שולטת, וא&quot;כ למה לא יזכה את הציבור בזה, ומצוה גדולה עושה כשהולך לביהכ&quot;נ להתפלל ומזכה את הרבים (שלחן הטהור סעי' ט&quot;ז. ועיין מש&quot;כ לעיל אות י&quot;ח לענין מוהל שיש לו כמעט כל יום שמחת ברי&quot;מ)&quot;.

ואף הרה&quot;ג אביגדר נבנצל שליט&quot;א בהגהותיו 'יצחק ירנן' העיר על המשנ&quot;ב שלא נהגו כן. וערוה&quot;ש השמיט ולא הזכיר את דעת הט&quot;ז.

מסקנה

נהגו שחתן מתפלל בבית הכנסת בכל התפילות, וכל הקהל אינם אומרים תחנון עם החתן.</text>
      <sha1>q4l31f6b0m2zehbq4fvfkhydilux3vk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469681</id>
    <revision>
      <id>1415833</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:09:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ו|ז|ח|}} סימן ז  חזרה לאחר דילוג בקריאת התורה  שאלה  בקריאה בשבת בעל הקורא דילג על הפסוק הראשון של אותה 'עליה' והתחיל לקרוא בפסוק השני. השומעים הפסיקותו והוא חזר לתחילת הקריאה של אותו עולה.  הקורא שטעה הפסיק באמצע פסוק ועבר לראש הפסוק...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7966" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ו|ז|ח|}}
סימן ז

חזרה לאחר דילוג בקריאת התורה

שאלה

בקריאה בשבת בעל הקורא דילג על הפסוק הראשון של אותה 'עליה' והתחיל לקרוא בפסוק השני. השומעים הפסיקותו והוא חזר לתחילת הקריאה של אותו עולה.

הקורא שטעה הפסיק באמצע פסוק ועבר לראש הפסוק הקודם, בדיעבד ודאי שהקריאה עלתה ויצאו בה י&quot;ח. האם לא מן הראוי היה שיגמור את הפסוק שעומד בו ויחזור לראש הקריאה?

תשובה

א. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קלז ס&quot;ג):

&quot;אם דלג פסוק אחד ולא קראו, אם הוא במנחה בשבת או בב' וה' וקרא יו&quot;ד פסוקים בלא פסוק המדולג, אינו חוזר; ואם לאו, חוזר. אבל בשבת, אפילו דילג פסוק אחד חוזר וקורא, ואפילו אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקורא הוא ושנים עמו; ואפילו הפטיר והתפלל מוסף, חוזר וקורא. פרשת המועדים (דינם) כמו מנחה בשבת ושני וחמישי, לפי שכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן&quot;.

המקרה הנוכחי ארע בשבת ולכן עשו כראוי שהפסיקו את הקורא מלקרוא וחזרו מראש הקריאה לאותו עולה, וטוב שלא המתינו כיון שחובת הקריאה עליהם להשלים כל הפרשה.

ואעפ&quot;כ נשאלת השאלה: האם לא מן הראוי היה שיגמור את הפסוק שעומד בו ורק אחר כך יחזור לראש הקריאה?

ב. נאמר בתענית (כז ע&quot;ב וכן בקצרה במגילה כב ע&quot;א): &quot;ורב דאמר דולג, מאי טעמא לא אמר פוסק? – קסבר: כל פסוקא דלא פסקיה משה – אנן לא פסקינן ליה. ושמואל אמר: פוסק, ומי פסקינן? והאמר רבי חנינא קרא: צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן. הואיל ולהתלמד עשוין. – ושמואל: התם טעמא מאי – משום דלא אפשר, הכא נמי – לא אפשר&quot;.

פרש רש&quot;י (תענית כז ע&quot;ב):

&quot;רב אמר דולג – הראשון קורא שלשה פסוקים, והשני מתחיל בפסוק שסיים בו הראשון, והשנים עמו – הרי שלשה, ומשום אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים ליכא, משום דלא אפשר&quot;.

&quot;פוסק – מפסיק הפסוק לשנים, ראשון קורא שני פסוקים וחצי, ולוי משלים חצי אותו הפסוק שקרא הכהן עם שנים הנותרים&quot;.

&quot;רבי חנינא קרא – שהיה בעל מקרא, ויודעה בגירסא ובקי בטעמיה&quot;.

&quot;צער גדול – הרבה טרחתי וחזרתי עליו שיתיר לי לפסוק הפסוק לשנים לצורך תינוקות שלומדים לפני, שאינן יכולין לקרוא פסוק כולו&quot;.

&quot;הכי נמי לא אפשר – גבי ספר תורה, ובדילוג אי אפשר, משום הנכנסין והיוצאין, אם שני דולג ומתחיל בפסוק שסיים בו הראשון, בני אדם הנכנסין שלא שמעו קריאת הראשון סבורין לומר שלא קרא הראשון אלא שני פסוקים ונפיק מיניה חורבא וכשהראשון קורא שלשה פסוקים ואינו משייר אלא שנים איכא גזרת יוצאין דסברי האי שני דסגיא ליה בשני פסוקים&quot;.

כיון שהלכה כרב ולא כשמואל משמע שבקריאת התורה אין לחלק פסוק ואין להפסיק באמצע פסוק.

ג. לגבי הפסקה בנביאים וכתובים כתב המאורות (מגילה כא ע&quot;א): &quot;ואם תאמר נפסוק אחד מן המקראות לשנים (=בקריאה של ראש חודש), קיימא לן בפרק בתרא דתענית [כ&quot;ג ע&quot;ב] כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין. ודוקא בתורה, אבל בנביאים ובכתובים לא קפדינן בהכי, שהרי אנו פוסקין אנא י&quot;י הושיעה נא ואנא י&quot;י הצליחה נא לשנים ואף על פי ששניהם מקרא אחד. וראיתי טעם לזה, מפני שגם כן נפסק מתחלה כדאיתא בפרק ערבי פסחים [פסחים קי&quot;ט ע&quot;א] שאחיו של דוד אמרו הושיעה נא ודוד אמר הצליחה נא&quot;.

וכך כתב בספר הפרדס (נביו, שער המעשה): &quot;גרסינן בפרק לולב הגזול אמר רבא הלכתא גבראתא איכא למיגמר ממנהגא דהלילא. הוא אומר הללויה, [והן אומרים הללויה], מכאן שמצוה לענות הללויה. הוא אומר הללו עבדי י&quot;י והם אומרים הללויה, מכאן [שאם] (ש)גדול (יקראו) [מקרא] אותו (ו)עונין אחריו הללויה. הוא אומר הודו לי&quot;י [והן אומרים הודו לה'], מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים. הוא אומר אנא י&quot;י הושיעה נא והם אומרים אחריו אנא י&quot;י הושיעה נא, מכאן [שאם קטן] (קורין) [מקרא] אותו (ו)עונין אחריו מה שהוא אומר. הוא אומר י&quot;י הצליחה נא והם אומרים, [מכאן שאם בא לכפול כופל. הוא אומר ברוך הבא] והם אומרים בשם י&quot;י, מכאן לשומע כעונה. וא&quot;ת והרי אמרו חכמים במסכת ברכות בפרק קמא, כל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקינן ליה, ואנו פוסקין אנא י&quot;י הושיעה נא ואנא י&quot;י הצליחה נא, שהכל הוא פסוק אחד. יש לומר דהני מילי בפסוק של תורה אבל בשל נביאים וכתובים לא אמרו. אי נמי יש לומר דדוד עצמו פסקיה, כדאמרינן בפסחים בפרק ערבי פסחים אנא י&quot;י הושיעה נא אמרו אחיו, אנא י&quot;י הצליחה נא אמר דוד&quot;.

ד. ועי' בתשו' חתם סופר (או&quot;ח סי' י) שבתפילות כאשר אין אפשרות אחרת פוסקים אף פסוק של תורה באמצעו.

וכן הביא בילקוט יוסף (קצוש&quot;ע אורח חיים סימן קלא – מהלכות נפילת אפים סעיף יז): &quot;גם היחיד שאומר י&quot;ג מדות בטעמי המקרא, רשאי לסיים במלת 'ונקה'. ואין לחוש בזה משום מה שאמרו: 'כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה', שסוף סוף עיקר ותכלית כוונתו אינה לשם קריאה ממש, אלא לבקש רחמים, ולכן אינו צריך לסיים כל הפסוק&quot;.

ועי' מג&quot;א (סי' נא ס&quot;ק ט) ובהקדמתו לסי' רפב, שו&quot;ת שאילת יעב&quot;ץ (סי' פא), ובשו&quot;ת אג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי' נו) וע&quot;ע ברשימות שעורים (רי&quot;ד סולובייצ'יק, ברכות יב ע&quot;ב) ובעלי תמר (מגילה פ&quot;ד ה&quot;ב).

ה. במקרה שלפנינו נראה שלכתחילה היה ראוי לקרוא עד סוף הפסוק, ואז לקרוא מתחילת העליה שדילג עליה. אולם כאן מיד חזר לפסוק שלפניו וחזר שוב וקרא פסוק זה בשלמות, הקורא והעולה החשיבו את הקריאה בפסוק זה כקריאה שאין לה שום ערך ופסקו באמצע פסוק, וכיון מיד חזרו עליו בשלמותו אין בכך פגם.</text>
      <sha1>gpp78okdqhl3w0t7oslk1a9y0ipjqt4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415834</id>
      <parentid>1415833</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:09:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7967" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ו|ז|ח|}}
סימן ז - חזרה לאחר דילוג בקריאת התורה

שאלה

בקריאה בשבת בעל הקורא דילג על הפסוק הראשון של אותה 'עליה' והתחיל לקרוא בפסוק השני. השומעים הפסיקותו והוא חזר לתחילת הקריאה של אותו עולה.

הקורא שטעה הפסיק באמצע פסוק ועבר לראש הפסוק הקודם, בדיעבד ודאי שהקריאה עלתה ויצאו בה י&quot;ח. האם לא מן הראוי היה שיגמור את הפסוק שעומד בו ויחזור לראש הקריאה?

תשובה

א. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קלז ס&quot;ג):

&quot;אם דלג פסוק אחד ולא קראו, אם הוא במנחה בשבת או בב' וה' וקרא יו&quot;ד פסוקים בלא פסוק המדולג, אינו חוזר; ואם לאו, חוזר. אבל בשבת, אפילו דילג פסוק אחד חוזר וקורא, ואפילו אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקורא הוא ושנים עמו; ואפילו הפטיר והתפלל מוסף, חוזר וקורא. פרשת המועדים (דינם) כמו מנחה בשבת ושני וחמישי, לפי שכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן&quot;.

המקרה הנוכחי ארע בשבת ולכן עשו כראוי שהפסיקו את הקורא מלקרוא וחזרו מראש הקריאה לאותו עולה, וטוב שלא המתינו כיון שחובת הקריאה עליהם להשלים כל הפרשה.

ואעפ&quot;כ נשאלת השאלה: האם לא מן הראוי היה שיגמור את הפסוק שעומד בו ורק אחר כך יחזור לראש הקריאה?

ב. נאמר בתענית (כז ע&quot;ב וכן בקצרה במגילה כב ע&quot;א): &quot;ורב דאמר דולג, מאי טעמא לא אמר פוסק? – קסבר: כל פסוקא דלא פסקיה משה – אנן לא פסקינן ליה. ושמואל אמר: פוסק, ומי פסקינן? והאמר רבי חנינא קרא: צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן. הואיל ולהתלמד עשוין. – ושמואל: התם טעמא מאי – משום דלא אפשר, הכא נמי – לא אפשר&quot;.

פרש רש&quot;י (תענית כז ע&quot;ב):

&quot;רב אמר דולג – הראשון קורא שלשה פסוקים, והשני מתחיל בפסוק שסיים בו הראשון, והשנים עמו – הרי שלשה, ומשום אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים ליכא, משום דלא אפשר&quot;.

&quot;פוסק – מפסיק הפסוק לשנים, ראשון קורא שני פסוקים וחצי, ולוי משלים חצי אותו הפסוק שקרא הכהן עם שנים הנותרים&quot;.

&quot;רבי חנינא קרא – שהיה בעל מקרא, ויודעה בגירסא ובקי בטעמיה&quot;.

&quot;צער גדול – הרבה טרחתי וחזרתי עליו שיתיר לי לפסוק הפסוק לשנים לצורך תינוקות שלומדים לפני, שאינן יכולין לקרוא פסוק כולו&quot;.

&quot;הכי נמי לא אפשר – גבי ספר תורה, ובדילוג אי אפשר, משום הנכנסין והיוצאין, אם שני דולג ומתחיל בפסוק שסיים בו הראשון, בני אדם הנכנסין שלא שמעו קריאת הראשון סבורין לומר שלא קרא הראשון אלא שני פסוקים ונפיק מיניה חורבא וכשהראשון קורא שלשה פסוקים ואינו משייר אלא שנים איכא גזרת יוצאין דסברי האי שני דסגיא ליה בשני פסוקים&quot;.

כיון שהלכה כרב ולא כשמואל משמע שבקריאת התורה אין לחלק פסוק ואין להפסיק באמצע פסוק.

ג. לגבי הפסקה בנביאים וכתובים כתב המאורות (מגילה כא ע&quot;א): &quot;ואם תאמר נפסוק אחד מן המקראות לשנים (=בקריאה של ראש חודש), קיימא לן בפרק בתרא דתענית [כ&quot;ג ע&quot;ב] כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין. ודוקא בתורה, אבל בנביאים ובכתובים לא קפדינן בהכי, שהרי אנו פוסקין אנא י&quot;י הושיעה נא ואנא י&quot;י הצליחה נא לשנים ואף על פי ששניהם מקרא אחד. וראיתי טעם לזה, מפני שגם כן נפסק מתחלה כדאיתא בפרק ערבי פסחים [פסחים קי&quot;ט ע&quot;א] שאחיו של דוד אמרו הושיעה נא ודוד אמר הצליחה נא&quot;.

וכך כתב בספר הפרדס (נביו, שער המעשה): &quot;גרסינן בפרק לולב הגזול אמר רבא הלכתא גבראתא איכא למיגמר ממנהגא דהלילא. הוא אומר הללויה, [והן אומרים הללויה], מכאן שמצוה לענות הללויה. הוא אומר הללו עבדי י&quot;י והם אומרים הללויה, מכאן [שאם] (ש)גדול (יקראו) [מקרא] אותו (ו)עונין אחריו הללויה. הוא אומר הודו לי&quot;י [והן אומרים הודו לה'], מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים. הוא אומר אנא י&quot;י הושיעה נא והם אומרים אחריו אנא י&quot;י הושיעה נא, מכאן [שאם קטן] (קורין) [מקרא] אותו (ו)עונין אחריו מה שהוא אומר. הוא אומר י&quot;י הצליחה נא והם אומרים, [מכאן שאם בא לכפול כופל. הוא אומר ברוך הבא] והם אומרים בשם י&quot;י, מכאן לשומע כעונה. וא&quot;ת והרי אמרו חכמים במסכת ברכות בפרק קמא, כל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקינן ליה, ואנו פוסקין אנא י&quot;י הושיעה נא ואנא י&quot;י הצליחה נא, שהכל הוא פסוק אחד. יש לומר דהני מילי בפסוק של תורה אבל בשל נביאים וכתובים לא אמרו. אי נמי יש לומר דדוד עצמו פסקיה, כדאמרינן בפסחים בפרק ערבי פסחים אנא י&quot;י הושיעה נא אמרו אחיו, אנא י&quot;י הצליחה נא אמר דוד&quot;.

ד. ועי' בתשו' חתם סופר (או&quot;ח סי' י) שבתפילות כאשר אין אפשרות אחרת פוסקים אף פסוק של תורה באמצעו.

וכן הביא בילקוט יוסף (קצוש&quot;ע אורח חיים סימן קלא – מהלכות נפילת אפים סעיף יז): &quot;גם היחיד שאומר י&quot;ג מדות בטעמי המקרא, רשאי לסיים במלת 'ונקה'. ואין לחוש בזה משום מה שאמרו: 'כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה', שסוף סוף עיקר ותכלית כוונתו אינה לשם קריאה ממש, אלא לבקש רחמים, ולכן אינו צריך לסיים כל הפסוק&quot;.

ועי' מג&quot;א (סי' נא ס&quot;ק ט) ובהקדמתו לסי' רפב, שו&quot;ת שאילת יעב&quot;ץ (סי' פא), ובשו&quot;ת אג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי' נו) וע&quot;ע ברשימות שעורים (רי&quot;ד סולובייצ'יק, ברכות יב ע&quot;ב) ובעלי תמר (מגילה פ&quot;ד ה&quot;ב).

ה. במקרה שלפנינו נראה שלכתחילה היה ראוי לקרוא עד סוף הפסוק, ואז לקרוא מתחילת העליה שדילג עליה. אולם כאן מיד חזר לפסוק שלפניו וחזר שוב וקרא פסוק זה בשלמות, הקורא והעולה החשיבו את הקריאה בפסוק זה כקריאה שאין לה שום ערך ופסקו באמצע פסוק, וכיון מיד חזרו עליו בשלמותו אין בכך פגם.</text>
      <sha1>g2cd0qvr9ajjp3qqk346un6d9qciee9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469682</id>
    <revision>
      <id>1415835</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:10:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ז|ח|ט|}}   סימן ח  הבנה וכוונה שונה מפשט הקריאה  שאלה  קבלתי בדוא&quot;ל את הפסיקה הנ&quot;ל:  האם מי שקורא 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך' ומתכווין לה' – לא יצא י&quot;ח? כיון שזה לא פשט המגילה בשל העובדה שזו הפקעה מפשוטו של מקרא. זו לא בעיה של כוונה. זו בעיה...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21746" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ז|ח|ט|}}


סימן ח

הבנה וכוונה שונה מפשט הקריאה

שאלה

קבלתי בדוא&quot;ל את הפסיקה הנ&quot;ל:

האם מי שקורא 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך' ומתכווין לה' – לא יצא י&quot;ח? כיון שזה לא פשט המגילה בשל העובדה שזו הפקעה מפשוטו של מקרא. זו לא בעיה של כוונה. זו בעיה של פירוש המילים ולמעשה קריאה של מילה אחרת (על אף שמדובר במנגינה בלבד). על כן, אם אכן זה כך – לא יוצאים ידי חובה כי קראו מגילה אחרת. לא את זו שכתובה.  לא מדובר כאן על כוונה. בוודאי שאין חובה להתכוון לפירוש כלשהו. הטענה שאני מעלה היא שמדובר במילה שונה לחלוטין. ההקבלה היא למקומות שבהם כתוב בתורה עצמה &quot;אלוהים&quot;, והקורא מתכוון לקב&quot;ה בעוד שמדובר במילה הנמחקת, כגון: אשר ירשיעון אלוהים, וכדו'. מדובר אפוא במשמעות הקמאית של המילה. אם טוענים שגם בקריאה בתורה, המתכוון במילה &quot;אלוהים&quot; לקב&quot;ה גם כשהיא נמחקת – מה שאמרתי על המגילה לא רלוונטי. אולם אם מסכימים שכיוון שלא מדובר בפירוש, ולא מדובר בכוונה, אלא מדובר במילה שונה לחלוטין – יש מקום לטענתי שהתכווננות רק למלכו של עולם ב&quot;המלך&quot; וביטוי הדבר על ידי המנגינה – עלולה להיות קריאת מגילה אחרת ממה שכתובה.

החלטתי לבדוק פסק זה.

תשובה

א. נראה שצריך לברר מהו גדר קריאת התורה וקריאת מגילה. האם הקורא צריך להבין את שהוא קורא, או שאפילו אינו מבין יוצא י&quot;ח. לפי הצד האחרון אין הסברא נותנת, שמי שמתכוין שלא כפשטה של תורה ומגילה, גרע ממי שלא התכוין כלל. מפני שאם גדר הקריאה הוא קריאה מדוייקת בלבד, כוונה אינה מוסיפה ואינה מחסרת מיציאה י&quot;ח.

ב. כתב הטור (או&quot;ח סי' קמב): &quot;כתב בעל המנהיג אם טעה הקורא או החזן המקרא אותו, טוב שלא להגיה עליו על שגגותיו ברבים שלא להלבין פניו, דאף על פי שטעה בה יצא ידי קריאה דאיתא במדרש שאם קרא לאהרן הרן יצא. והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב קרא וטעה אפי' בדקדוק אות אחת מחזירין אותו עד שיקראנה בדקדוק&quot;.

היינו שתי דעות: דעת ס' המנהיג שאפילו קרא שלא כהלכה אין מתקנים אותו, ודעת הרמב&quot;ם שמחזירים את הקורא על כל טעות באותיות, היינו בדרך הקריאה או בניקוד, אבל לא על מנגינות. אף הרמב&quot;ם לא נקט שלא יצא בקריאה בטעות.

ג. באר מהר&quot;י אבוהב (או&quot;ח סי' קמ): &quot;וכן1 (מוסב על דברי הטור: דאיתא במדרש שאם קרא לאהרן הרן – יצא). כתוב בא&quot;ח (ח&quot;א הל' קריאת ס&quot;ת סי' יח), שהביא ראיה מהירושלמי, מנין לחזן הכנסת שאומר על משה משה ועל אהרן אהרן2, שאין משיבין אותו, שנאמר &quot;ודגלו עלי אהבה&quot; – ודילוגו. פי' חזן הכנסת – ש&quot;ץ, וי&quot;א מלמדי תינוקות. והראשון נראה, כי מלמד תינוקות שלא קרא בדקדוק מעבירים אותו (ר' מס' ב&quot;ב דף כא, א, וטושו&quot;ע יו&quot;ד סי' רמה סע' יח). ומנהג ספרד וברוב מקומות אחר קריאת התורה בשבת, [לומר] &quot;והוא רחום יכפר&quot;, לכפר על שגגת הטעיות במקרא כו' (מביאו הב&quot;י סוף הסי' ד&quot;ה כתוב בא&quot;ח, והוסיף: והיום אין זכר למנהג זה. ור' שו&quot;ת דברי חכמים ח' אה&quot;ע סי' טו)&quot;.

&quot;זה נראה שסותר, מה שכתב למעלה (סי' קמא) בשם הרא&quot;ש (מגילה פר' ג סי' א), שמי שאינו בקי בטעמי הקריאה, שאין הצבור יוצאים בקריאתו, שבכאן אומר שאין להגיה אותו. ואולי (בב&quot;י הנ&quot;ל כתב שני תירוצים, ולא כמסתפק. הראשון שבהם כמהרי&quot;א). מ&quot;ש הרא&quot;ש שאין הצבור יוצאים הוא לכתחלה, וזה בדיעבד&quot;.

ד. הבית יוסף (או&quot;ח סי' קמב, א) הביא דברי המנהיג ובאר:

&quot;כתב בעל המנהיג (עמ' קס) אם טעה הקורא או החזן המקרא אותו טוב שלא להגיה על שגגתו ברבים וכו' דאע&quot;פ שטעה בה יצא ידי קריאה דאיתא במדרש (שה&quot;ש רבה ב ד) שאם קרא לאהרן הרן יצא. התוספות כתבו בריש פרק אין מעמידין (ע&quot;ז כב: ד&quot;ה רגלא) פירוש אף על פי שלא קרא האל&quot;ף: כתב מהר&quot;י ן' חביב ז&quot;ל זה שכתב שאם טעה הקורא אין מחזירין אותו קשה למה שכתב למעלה בשם הרא&quot;ש שאין הציבור יוצאין בקריאת הבלתי יודע ויש לומר כי זה בדיעבד ודברי הרא&quot;ש לכתחלה עוד יש לומר כי זה שכתב בעל המנהיג הוא בטעות שאין בו שינוי ענין ודברי הרא&quot;ש בטעמים שהם פירוש הפסוק ממש&quot;.

היינו לכתחילה ודאי צריך לקרוא כראוי, בדיעבד יוצאים י&quot;ח אף אם טעה בקריאה. והוסיף טעם שלא נמצא במהר&quot;י אבוהב לחלק בין טעות בקריאה המשנָה את התוכן לטעות בקריאה שאינה משנה את התוכן. וכן שיבוש בקריאת השמות משה ואהרן אינו מעכב בדיעבד. ועי' בדרישה (סי' קמב ס&quot;ק א) שנתן טעמים נוספים אולם לענ&quot;ד פחות מסתברים.

והוסיף בטעם הרמב&quot;ם:

&quot;והרמב&quot;ם כתב בפי&quot;ב מהלכות תפלה (ה&quot;ו) קרא וטעה וכו'. וכתבו הגהות מיימון (אות ד) שנראה להביא ראיה מדגרסינן בירושלמי (מגילה פ&quot;ד ה&quot;א) מנין לתרגום דכתיב (נחמיה ח ח) ויקראו בספר (תורת משה) [בתורת האלהים] וגו' ויקראו בספר זה מקרא מפורש זה תרגום ושום שכל הם הטעמים ויבינו זה המסורת וא&quot;ר יונה אף על גב דאיתמר אין התרגום מעכב טעה מחזירין אותו וכ&quot;ש לדקדוק דילפינן נמי מהאי קרא. וה&quot;ר מנוח (ספר המנוחה שם) הביא ראיה מדאמרינן בפרק חלק (סנהדרין צט.) כל האומר כל התורה מן השמים חוץ מדקדוק אחד הרי זה בכלל דבר יי' בזה (במדבר טו לא) וכיון שדקדוק אחד יש לו שורש גדול צריך שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזיק הרפה ע&quot;כ. ולי נראה להביא ראיה מדגרסינן בירושלמי דמגילה (פ&quot;ב ה&quot;ב) אין מדקדקים בטעיותיה ומפרש כגון בין יהודים ליהודיים משמע דדוקא במגילה הקילו אבל בס&quot;ת מדקדקים. ואח&quot;כ מצאתי בהדיא דגרסינן בירושלמי דפרק הקורא את המגילה עומד (ה&quot;ה) טעה בין תיבה לתיבה מחזירין אותו אפילו טעה בין אם לואם: כתב הכל בו (סי' כ יא:) קרא וטעה אפילו באות אחת מחזירין אותו עד שיקרא בדקדוק והני מילי הקורא שבירך אבל על החזן אין לחוש אם לא קרא בדקדוק ע&quot;כ. ואין טעם בדבריו דקריאה בציבור כתקנה לא תליא בברכה שהרי בימי חכמי התלמוד שהיה הראשון מברך ראשונה והאחרון ברכה אחרונה היעלה על הדעת שלא היו מקפידים בקריאת האמצעיים. ומיהו אפשר לקיים דבריו בטעות שאין המשמעות משתנה ואפילו בטעות כזה מחזירין לקורא וכן נראה מדברי ארחות חיים (הל' קרה&quot;ת אות יח): כתוב בכתבי מה&quot;ר ישראל (תרה&quot;ד ח&quot;ב) סימן קפ&quot;א ראיתי כמה פעמים לפני רבותי ושאר גדולים שטעו הקוראים בדקדוקי טעמים וגם בפתח וקמץ סגול וצרי אף על פי שגערו בו קצת מכל מקום לא החזיר מהן&quot;.

הב&quot;ח (או&quot;ח סי' קמב ס&quot;ק א) באר שזו מחלוקת בין המדרשים ולכן חלקו הרמב&quot;ם והרא&quot;ש על המנהיג ונראה לו שהטור נקט כרמב&quot;ם וכרא&quot;ש. אולם סיכם שנהגו כמנהיג וכתרומת הדשן.

ה. השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קמב ס&quot;א) פסק:

&quot;קרא וטעה, אפילו בדקדוק אות אחת, מחזירין אותו&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;וכן דין החזן הקורא; ודוקא בשינוי שמשתנה ע&quot;י זה הענין, אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד, אין מחזירין אותו, אבל גוערין בו (ב&quot;י ופסקי מהרא&quot;י סימן קפ&quot;א)&quot;.

באר המשנה ברורה (סי' קמב ס&quot;א):

&quot;(א) אפילו בדקדוק אות אחת – כגון שחיסר או הוסיף איזה אות וכדומה כמו שיבואר לקמיה&quot;.

&quot;(ב) מחזירין אותו – שיקראנה בדקדוק והיינו בין כשהוא עומד עדיין בפסוק זה ובין שכבר גמר הפרשה ואפילו בירך לאחריה נמי העולה אחריו חוזר לאותו פסוק וקורא ממנו ולהלן עד סוף הפרשה ועוד שלשה פסוקים מפרשה שאחריה&quot;.

זה ביאורו לדברי השו&quot;ע.

וכך באר את פסיקת הרמ&quot;א:

&quot;(ד) אבל אם טעה וכו' – וה&quot;ה אם חיסר או הוסיף איזה אות במקום שאין הענין משתנה עי&quot;ז כגון שקרא לאהרן הרן בפתח בלא אל&quot;ף או למצרים מצריים וכדומה ונקט נגינה וניקוד משום דע&quot;פ רוב אין הענין משתנה על ידם ובניקוד נמי אם אירע שהענין נשתנה עי&quot;ז כגון יעשה בפת&quot;ח קרא יעשה בציר&quot;י או להיפוך או בחלב בחט&quot;ף קרא בחלב בציר&quot;י או יושב ישב וכל כיוצא בזה שהענין משתנה בודאי מחזירין אותו גם בניקוד ובספר שלחן עצי שטים הוסיף עוד דה&quot;ה בנגינת הטעמים כשהענין משתנה עי&quot;ז כגון שקרא משרת במקום מפסיק מחזירין אותו (ודלא כמו שאומרים ההמון שאם קרא את השם אין מחזירין בטעה בנגינה)&quot;:

ו. בערוך השולחן (או&quot;ח סי' קמב) לאחר שהביא ראיה לשיטת הרמב&quot;ם והקשה על המנהיג כתב בסעיף ג:

&quot;ונלענ&quot;ד דשניהם (=שי' הרמב&quot;ם והמנהיג) אמת דוודאי אם הטעות בעצם התיבה כמו כבש כשב אם ואם וכיוצא בהם אף שאין הענין משתנה מ&quot;מ מחזירין אותו אבל אם טעה בטעמים אין מחזירין אותו וזהו כוונת המנהיג ומביא ראיה מאהרן הרן כלומר מדאמרינן במדרש באלו שקורין בפני עצמם אפילו בשינויי תיבות חביב לפני הקדוש ברוך הוא כ&quot;ש בקורא בתורה בטעה בטעמים וכוונת הרמב&quot;ם הוא על שינויי תיבות וראיה לזה מדברי התה&quot;ד [סי' קפ&quot;א] שכתב ראיתי כמה פעמים לפני רבותי ושאר גדולים שטעו הקוראים בדקדוקי טעמים וגם בפתח וקמץ סגול וצירי ואף על פי שגערו בהם קצת מ&quot;מ לא החזירום עכ&quot;ל הרי מפורש כמ&quot;ש&quot;.

והוסיף בסעיף ד:

&quot;ודע דשינוי בנקודות אינו אלא במקום שלא נשתנה העניין כמו שמים בקמץ שמים בפתח או ארץ בקמץ או ארץ בשני סגולין וכיוצא בהם אבל במקום שהעניין נשתנה כמו חלב בקמץ וחלב בצירי וכיוצא בזה וודאי מחזירין אותו וזהו שכתב רבינו הרמ&quot;א ודווקא בשינוי שמשתנה ע&quot;י זה העניין אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד אין מחזירין אותו אבל גוערין בו עכ&quot;ל ונ&quot;ל דה&quot;פ דאין כוונתו על שינוי התיבה דבשינוי תיבה אף במקום שלא נשתנה העניין כמו כבש כשב מחזירין אותו וכוונתו על נקודות כשמשתנה העניין כמו חלב חלב דמחזירין אותו אבל במקום שלא נשתנה העניין אין מחזירין אותו [עמג&quot;א וב&quot;י וב&quot;ח ודו&quot;ק] ודע דבכל זה אין חילוק בין שהקורא עצמו קורא ובין כשהש&quot;ץ קורא שהרי עומד במקום הקורא וכן פסק רבינו הרמ&quot;א דלא כיש מי שמחלק בכך [עב&quot;י]&quot;.

ועי' משרת משה (עטייה, הל' תפילה ונשיאת כפים פי&quot;ב ה&quot;ו)3.

עד כאן עסקנו בקריאת התורה, ונראה שבדיעבד יוצאים י&quot;ח בכל דרכי הקריאה לכו&quot;ע. ולכן אף מי שהתכוין במשמעות שאינה נכונה אם לא חזר יוצא ידי חובה. כגון שקרא &quot;זובח לאלהים&quot; (שמות כב, יט) והתכוין לשמים ולא לאלילים כיון שקרא בדיוק אינו חוזר. וכן &quot;אשר ירשיעון אלהים&quot; והתכוין לשמים יוצא י&quot;ח. כי כוונתו אינה מעניינת אותנו ורק אופן קריאתו ודיוקו בכתוב הוא החשוב.

ז. לגבי מגילה פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' תרצ ס&quot;ח): &quot;הלועז ששמע את המגילה הכתובה בלשון הקודש ובכתבי הקודש, אף על פי שאינו יודע מה הם אומרים, יצא ידי חובתו&quot;.

ופסק המשנה ברורה (סי' תרצ):

&quot;(כה) ובכתבי הקודש – צ&quot;ל בכתב הקודש וכך הגירסא ברמב&quot;ם ור&quot;ל בכתב אשורית&quot;.

&quot;(כו) יצא י&quot;ח – דהא האחשתרנים בני הרמכים גם אנן לא ידעינן מהו אלא לא בעינן אלא מצות קריאה ופרסומי ניסא ואפילו לכתחלה נמי ומשו&quot;ה יוצאין ג&quot;כ הנשים ועמי הארץ. כתב הפמ&quot;ג כל ירא שמים נכון שיהיה לו מגילה כשרה בידו ולקרוא מלה במלה בלחישה שא&quot;א לשמוע מן הש&quot;ץ הכל ובפרט שהנערים מבלבלים&quot;.

היינו יוצאים ידי חובת קריאת מגילה ללא שום הבנה כלל, ואדם מישראל שאינו יודע עברית ושמע את המגילה יצא ידי חובה, ואם כן מדוע אם כיון כוונה מוטעית בפירוש מילה לא יצא ידי חובה, הרי הבנתו וכוונתו אינה מועילה ואינה מורידה.

ח. מי שאינו יודע כלל לקרוא – עליו כתב בשו&quot;ת רדב&quot;ז (ח&quot;ג סימן תכה [תתסז]): &quot;ולענין מי שאינו יודע לקרות קם ליה בדרבה מיניה שהרי הוא עובר על ולמדתם אותם שהוא חייב מן התורה ללמוד תורה ואינו לומד ועד שהוא הולך לשמוע ילך ללמוד. ועוד מה יועיל שמיעת התורה אם הוא אינו מבין מה שהוא שומע דדוקא במקרא מגלה התירו אף על פי שאינו מבין מידי דהוה אחשתרנים בני הרמכים אבל בעלמא לא ואלו העולים לקרות בתורה ואינם יודעים הוי ברכה לבטלה שצריך (שיודע) [שידע] לקרות עם החזן מלה במלה אף על גב דאינו יודע דקדוק הקריאה אבל אם אינו יודע כלל הוי ברכה לבטלה ואסור להעלותו. ואף על גב דש&quot;ץ מוציא את שאינו יודע בתפלה שאני התם שהוא עונה אמן בסוף כל ברכה וברכה ואף על פי שאין יודע מה אומר אין הדבר תלוי בקריאה אלא בעניית אמן אבל קריאת התורה הדבר תלוי בקריאה ולפיכך אין הש&quot;ץ מוציא אם אינו יודע לקרות הילכך לנ&quot;ד אם היה (או) סומא או חושש בעיניו או שאינו יודע לקרות פטור מחיוב זה ואם הוא יודע נפטר ע&quot;י שמיעה&quot;.

וא&quot;כ אף הרדב&quot;ז סובר שקה&quot;ת צריך שידע לקרוא אבל אין צריך שיבין את קריאתו, ואפילו אינו מבין את תוכן הקריאה יוצא בה י&quot;ח, ולכן אף אם התכוין למשמעות שונה, כיון שקרא במדויק לפי אותיותיה וטעמיה יצא י&quot;ח.

ונראה שאף באמת ליעקב (מבוא ללימוד המקרא) מסכים עם דברי הרדב&quot;ז, וז&quot;ל:

&quot;ד. והנה ביארתי במקום אחר מה שארז&quot;ל [סנהדרין דף פ&quot;ט ע&quot;א] דאין ב' נביאים מתנבאין בסגנון א' הוא משום דהנביא היה מקבל צורת הנבואה והדברים היה מוציא הנביא מלבו, וכיון דדעותיהן אינן שוות בע&quot;כ שכל א' יביע נבואתו בלשון משונה מחבירו, משא&quot;כ בתורת משה שמשה מסר הדברים ממש כמו שנאמרו לו כדאמרינן בפ&quot;ק דבבא בתרא [דף ט&quot;ו ע&quot;א] הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב&quot;.

&quot;ויוצא לנו נפקותא גדולה בין תורה לנביאים וכתובים, דבתורה התיבות כמות שהן תורה הן, שהרי אומר ממש דברי ד' ושפיר מקיים המצוה על ידי המקרא בלבד אפילו אם אינו יודע מאי קאמר, משא&quot;כ בנביאים שהלשון הוא הבעת מחשבת הנביא, א&quot;כ ע&quot;כ כשהלה מבין מה שהוא אומר אזי הוא מקיים מצות תלמוד תורה, ודו&quot;ק. והיינו ביאור דברי רש&quot;י הנ&quot;ל, דלפיכך קרי ליה לחומש מקרא משום דבקריאתה בלבד הוא מקיים מצות ת&quot;ת, משא&quot;כ בנו&quot;כ דבהו רק על ידי הלמוד הוא מקיים מצות תלמוד תורה&quot;.

&quot;ואפשר לבאר בזה הא דדנינן בגמרא ברכות [דף י&quot;ג ע&quot;א] אי כל התורה כולה בלה&quot;ק נאמרה או בכל לשון, דפירש&quot;י שניתנה לקרות בתורה, דהקשו התוס' דהיא רק תקנת עזרא. אבל לפמש&quot;כ כוונת רש&quot;י היא דניתנה לקרות לקיים מצות תלמוד תורה רק על ידי קריאה אף על גב דאינו יודע הפירוש, והיינו דאם נאמר שניתנה תורה בשבעים לשון הרי כולם הם תורה שבע&quot;פ אף על פי שאינו יודע הפירוש ומקיים המצוה ע&quot;י קריאה בלבד, משא&quot;כ אם ניתנה בלה&quot;ק א&quot;כ אם קורא בלשון אחרת אינו מקיים המצוה בקריאה בעלמא אא&quot;כ ידע פירוש הדברים, ודו&quot;ק&quot;.

ונראה שדבריו בפיסקה האחרונה הם בלימוד תורה אבל לא לגבי קריאת התורה וק&quot;ו לגבי קריאת מגילה.

ח. כ&quot;כ בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;א, או&quot;ח סי כו, ט): &quot;ולפ&quot;ז יש לפרש מ&quot;ש בברכות (ה) ואתנה לך את לוחות האבן אלו עשרת הדברות, והתורה זה מקרא, והמצוה זו משנה. ופירש רש&quot;י, תורה זה מקרא, שמצוה לקרוא בתורה, מצוה זו משנה, שיתעסקו במשנה. ע&quot;כ. והיינו שבתורה די בקריאה, אף על פי שאינו מבין, משא&quot;כ משנה צריך להתעסק בה בהבנה ועומק העיון, וכמ&quot;ש הט&quot;ז א&quot;ח (סי' מז סק&quot;א) שעסק התורה היינו בעיון ופלפול על ידי עמל ויגיעה ומשא ומתן בהלכות התורה. ע&quot;ש. וע&quot;ע בתענית (י:) הא למגרס הא לעיוני&quot;.

וכ&quot;כ בתשובות והנהגות (כרך א סימן שנה): &quot;אמנם עליו להתרגל לקרוא ק&quot;ש בלשון הקודש דוקא, שהריפורמים הם שמשנים להתפלל בלע&quot;ז כחיקוי לעכו&quot;ם, ובקריאת התורה ישמע ויוצא אף שאינו מבין וכמבואר בש&quot;ע הגרש&quot;ז הלכות ת&quot;ת דתורה שבכתב יוצאין אף שאינו מבין משא&quot;כ בתושבע&quot;פ וכמוש&quot;כ במג&quot;א סימן נ' סק&quot;ב, ועיין במשנ&quot;ב שם סק&quot;ב שחילק בין תורה לתפלה ולא פירש להדיא דבמקרא יוצאין אף על פי שאינו מבין&quot;.

מסקנה

אם אדם קרא עפ&quot;י הניקוד הראוי בתורה ובמגילה אף אם כוונתו לפי הבנתו שגויה – יצא הוא ושומעיו בקריאה ידי חובה.</text>
      <sha1>svu6ujb7z471xog8pvr6533up0ipak6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415836</id>
      <parentid>1415835</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:10:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21747" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ז|ח|ט|}}


סימן ח - הבנה וכוונה שונה מפשט הקריאה

שאלה

קבלתי בדוא&quot;ל את הפסיקה הנ&quot;ל:

האם מי שקורא 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך' ומתכווין לה' – לא יצא י&quot;ח? כיון שזה לא פשט המגילה בשל העובדה שזו הפקעה מפשוטו של מקרא. זו לא בעיה של כוונה. זו בעיה של פירוש המילים ולמעשה קריאה של מילה אחרת (על אף שמדובר במנגינה בלבד). על כן, אם אכן זה כך – לא יוצאים ידי חובה כי קראו מגילה אחרת. לא את זו שכתובה.  לא מדובר כאן על כוונה. בוודאי שאין חובה להתכוון לפירוש כלשהו. הטענה שאני מעלה היא שמדובר במילה שונה לחלוטין. ההקבלה היא למקומות שבהם כתוב בתורה עצמה &quot;אלוהים&quot;, והקורא מתכוון לקב&quot;ה בעוד שמדובר במילה הנמחקת, כגון: אשר ירשיעון אלוהים, וכדו'. מדובר אפוא במשמעות הקמאית של המילה. אם טוענים שגם בקריאה בתורה, המתכוון במילה &quot;אלוהים&quot; לקב&quot;ה גם כשהיא נמחקת – מה שאמרתי על המגילה לא רלוונטי. אולם אם מסכימים שכיוון שלא מדובר בפירוש, ולא מדובר בכוונה, אלא מדובר במילה שונה לחלוטין – יש מקום לטענתי שהתכווננות רק למלכו של עולם ב&quot;המלך&quot; וביטוי הדבר על ידי המנגינה – עלולה להיות קריאת מגילה אחרת ממה שכתובה.

החלטתי לבדוק פסק זה.

תשובה

א. נראה שצריך לברר מהו גדר קריאת התורה וקריאת מגילה. האם הקורא צריך להבין את שהוא קורא, או שאפילו אינו מבין יוצא י&quot;ח. לפי הצד האחרון אין הסברא נותנת, שמי שמתכוין שלא כפשטה של תורה ומגילה, גרע ממי שלא התכוין כלל. מפני שאם גדר הקריאה הוא קריאה מדוייקת בלבד, כוונה אינה מוסיפה ואינה מחסרת מיציאה י&quot;ח.

ב. כתב הטור (או&quot;ח סי' קמב): &quot;כתב בעל המנהיג אם טעה הקורא או החזן המקרא אותו, טוב שלא להגיה עליו על שגגותיו ברבים שלא להלבין פניו, דאף על פי שטעה בה יצא ידי קריאה דאיתא במדרש שאם קרא לאהרן הרן יצא. והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב קרא וטעה אפי' בדקדוק אות אחת מחזירין אותו עד שיקראנה בדקדוק&quot;.

היינו שתי דעות: דעת ס' המנהיג שאפילו קרא שלא כהלכה אין מתקנים אותו, ודעת הרמב&quot;ם שמחזירים את הקורא על כל טעות באותיות, היינו בדרך הקריאה או בניקוד, אבל לא על מנגינות. אף הרמב&quot;ם לא נקט שלא יצא בקריאה בטעות.

ג. באר מהר&quot;י אבוהב (או&quot;ח סי' קמ): &quot;וכן1 (מוסב על דברי הטור: דאיתא במדרש שאם קרא לאהרן הרן – יצא). כתוב בא&quot;ח (ח&quot;א הל' קריאת ס&quot;ת סי' יח), שהביא ראיה מהירושלמי, מנין לחזן הכנסת שאומר על משה משה ועל אהרן אהרן2, שאין משיבין אותו, שנאמר &quot;ודגלו עלי אהבה&quot; – ודילוגו. פי' חזן הכנסת – ש&quot;ץ, וי&quot;א מלמדי תינוקות. והראשון נראה, כי מלמד תינוקות שלא קרא בדקדוק מעבירים אותו (ר' מס' ב&quot;ב דף כא, א, וטושו&quot;ע יו&quot;ד סי' רמה סע' יח). ומנהג ספרד וברוב מקומות אחר קריאת התורה בשבת, [לומר] &quot;והוא רחום יכפר&quot;, לכפר על שגגת הטעיות במקרא כו' (מביאו הב&quot;י סוף הסי' ד&quot;ה כתוב בא&quot;ח, והוסיף: והיום אין זכר למנהג זה. ור' שו&quot;ת דברי חכמים ח' אה&quot;ע סי' טו)&quot;.

&quot;זה נראה שסותר, מה שכתב למעלה (סי' קמא) בשם הרא&quot;ש (מגילה פר' ג סי' א), שמי שאינו בקי בטעמי הקריאה, שאין הצבור יוצאים בקריאתו, שבכאן אומר שאין להגיה אותו. ואולי (בב&quot;י הנ&quot;ל כתב שני תירוצים, ולא כמסתפק. הראשון שבהם כמהרי&quot;א). מ&quot;ש הרא&quot;ש שאין הצבור יוצאים הוא לכתחלה, וזה בדיעבד&quot;.

ד. הבית יוסף (או&quot;ח סי' קמב, א) הביא דברי המנהיג ובאר:

&quot;כתב בעל המנהיג (עמ' קס) אם טעה הקורא או החזן המקרא אותו טוב שלא להגיה על שגגתו ברבים וכו' דאע&quot;פ שטעה בה יצא ידי קריאה דאיתא במדרש (שה&quot;ש רבה ב ד) שאם קרא לאהרן הרן יצא. התוספות כתבו בריש פרק אין מעמידין (ע&quot;ז כב: ד&quot;ה רגלא) פירוש אף על פי שלא קרא האל&quot;ף: כתב מהר&quot;י ן' חביב ז&quot;ל זה שכתב שאם טעה הקורא אין מחזירין אותו קשה למה שכתב למעלה בשם הרא&quot;ש שאין הציבור יוצאין בקריאת הבלתי יודע ויש לומר כי זה בדיעבד ודברי הרא&quot;ש לכתחלה עוד יש לומר כי זה שכתב בעל המנהיג הוא בטעות שאין בו שינוי ענין ודברי הרא&quot;ש בטעמים שהם פירוש הפסוק ממש&quot;.

היינו לכתחילה ודאי צריך לקרוא כראוי, בדיעבד יוצאים י&quot;ח אף אם טעה בקריאה. והוסיף טעם שלא נמצא במהר&quot;י אבוהב לחלק בין טעות בקריאה המשנָה את התוכן לטעות בקריאה שאינה משנה את התוכן. וכן שיבוש בקריאת השמות משה ואהרן אינו מעכב בדיעבד. ועי' בדרישה (סי' קמב ס&quot;ק א) שנתן טעמים נוספים אולם לענ&quot;ד פחות מסתברים.

והוסיף בטעם הרמב&quot;ם:

&quot;והרמב&quot;ם כתב בפי&quot;ב מהלכות תפלה (ה&quot;ו) קרא וטעה וכו'. וכתבו הגהות מיימון (אות ד) שנראה להביא ראיה מדגרסינן בירושלמי (מגילה פ&quot;ד ה&quot;א) מנין לתרגום דכתיב (נחמיה ח ח) ויקראו בספר (תורת משה) [בתורת האלהים] וגו' ויקראו בספר זה מקרא מפורש זה תרגום ושום שכל הם הטעמים ויבינו זה המסורת וא&quot;ר יונה אף על גב דאיתמר אין התרגום מעכב טעה מחזירין אותו וכ&quot;ש לדקדוק דילפינן נמי מהאי קרא. וה&quot;ר מנוח (ספר המנוחה שם) הביא ראיה מדאמרינן בפרק חלק (סנהדרין צט.) כל האומר כל התורה מן השמים חוץ מדקדוק אחד הרי זה בכלל דבר יי' בזה (במדבר טו לא) וכיון שדקדוק אחד יש לו שורש גדול צריך שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזיק הרפה ע&quot;כ. ולי נראה להביא ראיה מדגרסינן בירושלמי דמגילה (פ&quot;ב ה&quot;ב) אין מדקדקים בטעיותיה ומפרש כגון בין יהודים ליהודיים משמע דדוקא במגילה הקילו אבל בס&quot;ת מדקדקים. ואח&quot;כ מצאתי בהדיא דגרסינן בירושלמי דפרק הקורא את המגילה עומד (ה&quot;ה) טעה בין תיבה לתיבה מחזירין אותו אפילו טעה בין אם לואם: כתב הכל בו (סי' כ יא:) קרא וטעה אפילו באות אחת מחזירין אותו עד שיקרא בדקדוק והני מילי הקורא שבירך אבל על החזן אין לחוש אם לא קרא בדקדוק ע&quot;כ. ואין טעם בדבריו דקריאה בציבור כתקנה לא תליא בברכה שהרי בימי חכמי התלמוד שהיה הראשון מברך ראשונה והאחרון ברכה אחרונה היעלה על הדעת שלא היו מקפידים בקריאת האמצעיים. ומיהו אפשר לקיים דבריו בטעות שאין המשמעות משתנה ואפילו בטעות כזה מחזירין לקורא וכן נראה מדברי ארחות חיים (הל' קרה&quot;ת אות יח): כתוב בכתבי מה&quot;ר ישראל (תרה&quot;ד ח&quot;ב) סימן קפ&quot;א ראיתי כמה פעמים לפני רבותי ושאר גדולים שטעו הקוראים בדקדוקי טעמים וגם בפתח וקמץ סגול וצרי אף על פי שגערו בו קצת מכל מקום לא החזיר מהן&quot;.

הב&quot;ח (או&quot;ח סי' קמב ס&quot;ק א) באר שזו מחלוקת בין המדרשים ולכן חלקו הרמב&quot;ם והרא&quot;ש על המנהיג ונראה לו שהטור נקט כרמב&quot;ם וכרא&quot;ש. אולם סיכם שנהגו כמנהיג וכתרומת הדשן.

ה. השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קמב ס&quot;א) פסק:

&quot;קרא וטעה, אפילו בדקדוק אות אחת, מחזירין אותו&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;וכן דין החזן הקורא; ודוקא בשינוי שמשתנה ע&quot;י זה הענין, אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד, אין מחזירין אותו, אבל גוערין בו (ב&quot;י ופסקי מהרא&quot;י סימן קפ&quot;א)&quot;.

באר המשנה ברורה (סי' קמב ס&quot;א):

&quot;(א) אפילו בדקדוק אות אחת – כגון שחיסר או הוסיף איזה אות וכדומה כמו שיבואר לקמיה&quot;.

&quot;(ב) מחזירין אותו – שיקראנה בדקדוק והיינו בין כשהוא עומד עדיין בפסוק זה ובין שכבר גמר הפרשה ואפילו בירך לאחריה נמי העולה אחריו חוזר לאותו פסוק וקורא ממנו ולהלן עד סוף הפרשה ועוד שלשה פסוקים מפרשה שאחריה&quot;.

זה ביאורו לדברי השו&quot;ע.

וכך באר את פסיקת הרמ&quot;א:

&quot;(ד) אבל אם טעה וכו' – וה&quot;ה אם חיסר או הוסיף איזה אות במקום שאין הענין משתנה עי&quot;ז כגון שקרא לאהרן הרן בפתח בלא אל&quot;ף או למצרים מצריים וכדומה ונקט נגינה וניקוד משום דע&quot;פ רוב אין הענין משתנה על ידם ובניקוד נמי אם אירע שהענין נשתנה עי&quot;ז כגון יעשה בפת&quot;ח קרא יעשה בציר&quot;י או להיפוך או בחלב בחט&quot;ף קרא בחלב בציר&quot;י או יושב ישב וכל כיוצא בזה שהענין משתנה בודאי מחזירין אותו גם בניקוד ובספר שלחן עצי שטים הוסיף עוד דה&quot;ה בנגינת הטעמים כשהענין משתנה עי&quot;ז כגון שקרא משרת במקום מפסיק מחזירין אותו (ודלא כמו שאומרים ההמון שאם קרא את השם אין מחזירין בטעה בנגינה)&quot;:

ו. בערוך השולחן (או&quot;ח סי' קמב) לאחר שהביא ראיה לשיטת הרמב&quot;ם והקשה על המנהיג כתב בסעיף ג:

&quot;ונלענ&quot;ד דשניהם (=שי' הרמב&quot;ם והמנהיג) אמת דוודאי אם הטעות בעצם התיבה כמו כבש כשב אם ואם וכיוצא בהם אף שאין הענין משתנה מ&quot;מ מחזירין אותו אבל אם טעה בטעמים אין מחזירין אותו וזהו כוונת המנהיג ומביא ראיה מאהרן הרן כלומר מדאמרינן במדרש באלו שקורין בפני עצמם אפילו בשינויי תיבות חביב לפני הקדוש ברוך הוא כ&quot;ש בקורא בתורה בטעה בטעמים וכוונת הרמב&quot;ם הוא על שינויי תיבות וראיה לזה מדברי התה&quot;ד [סי' קפ&quot;א] שכתב ראיתי כמה פעמים לפני רבותי ושאר גדולים שטעו הקוראים בדקדוקי טעמים וגם בפתח וקמץ סגול וצירי ואף על פי שגערו בהם קצת מ&quot;מ לא החזירום עכ&quot;ל הרי מפורש כמ&quot;ש&quot;.

והוסיף בסעיף ד:

&quot;ודע דשינוי בנקודות אינו אלא במקום שלא נשתנה העניין כמו שמים בקמץ שמים בפתח או ארץ בקמץ או ארץ בשני סגולין וכיוצא בהם אבל במקום שהעניין נשתנה כמו חלב בקמץ וחלב בצירי וכיוצא בזה וודאי מחזירין אותו וזהו שכתב רבינו הרמ&quot;א ודווקא בשינוי שמשתנה ע&quot;י זה העניין אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד אין מחזירין אותו אבל גוערין בו עכ&quot;ל ונ&quot;ל דה&quot;פ דאין כוונתו על שינוי התיבה דבשינוי תיבה אף במקום שלא נשתנה העניין כמו כבש כשב מחזירין אותו וכוונתו על נקודות כשמשתנה העניין כמו חלב חלב דמחזירין אותו אבל במקום שלא נשתנה העניין אין מחזירין אותו [עמג&quot;א וב&quot;י וב&quot;ח ודו&quot;ק] ודע דבכל זה אין חילוק בין שהקורא עצמו קורא ובין כשהש&quot;ץ קורא שהרי עומד במקום הקורא וכן פסק רבינו הרמ&quot;א דלא כיש מי שמחלק בכך [עב&quot;י]&quot;.

ועי' משרת משה (עטייה, הל' תפילה ונשיאת כפים פי&quot;ב ה&quot;ו)3.

עד כאן עסקנו בקריאת התורה, ונראה שבדיעבד יוצאים י&quot;ח בכל דרכי הקריאה לכו&quot;ע. ולכן אף מי שהתכוין במשמעות שאינה נכונה אם לא חזר יוצא ידי חובה. כגון שקרא &quot;זובח לאלהים&quot; (שמות כב, יט) והתכוין לשמים ולא לאלילים כיון שקרא בדיוק אינו חוזר. וכן &quot;אשר ירשיעון אלהים&quot; והתכוין לשמים יוצא י&quot;ח. כי כוונתו אינה מעניינת אותנו ורק אופן קריאתו ודיוקו בכתוב הוא החשוב.

ז. לגבי מגילה פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' תרצ ס&quot;ח): &quot;הלועז ששמע את המגילה הכתובה בלשון הקודש ובכתבי הקודש, אף על פי שאינו יודע מה הם אומרים, יצא ידי חובתו&quot;.

ופסק המשנה ברורה (סי' תרצ):

&quot;(כה) ובכתבי הקודש – צ&quot;ל בכתב הקודש וכך הגירסא ברמב&quot;ם ור&quot;ל בכתב אשורית&quot;.

&quot;(כו) יצא י&quot;ח – דהא האחשתרנים בני הרמכים גם אנן לא ידעינן מהו אלא לא בעינן אלא מצות קריאה ופרסומי ניסא ואפילו לכתחלה נמי ומשו&quot;ה יוצאין ג&quot;כ הנשים ועמי הארץ. כתב הפמ&quot;ג כל ירא שמים נכון שיהיה לו מגילה כשרה בידו ולקרוא מלה במלה בלחישה שא&quot;א לשמוע מן הש&quot;ץ הכל ובפרט שהנערים מבלבלים&quot;.

היינו יוצאים ידי חובת קריאת מגילה ללא שום הבנה כלל, ואדם מישראל שאינו יודע עברית ושמע את המגילה יצא ידי חובה, ואם כן מדוע אם כיון כוונה מוטעית בפירוש מילה לא יצא ידי חובה, הרי הבנתו וכוונתו אינה מועילה ואינה מורידה.

ח. מי שאינו יודע כלל לקרוא – עליו כתב בשו&quot;ת רדב&quot;ז (ח&quot;ג סימן תכה [תתסז]): &quot;ולענין מי שאינו יודע לקרות קם ליה בדרבה מיניה שהרי הוא עובר על ולמדתם אותם שהוא חייב מן התורה ללמוד תורה ואינו לומד ועד שהוא הולך לשמוע ילך ללמוד. ועוד מה יועיל שמיעת התורה אם הוא אינו מבין מה שהוא שומע דדוקא במקרא מגלה התירו אף על פי שאינו מבין מידי דהוה אחשתרנים בני הרמכים אבל בעלמא לא ואלו העולים לקרות בתורה ואינם יודעים הוי ברכה לבטלה שצריך (שיודע) [שידע] לקרות עם החזן מלה במלה אף על גב דאינו יודע דקדוק הקריאה אבל אם אינו יודע כלל הוי ברכה לבטלה ואסור להעלותו. ואף על גב דש&quot;ץ מוציא את שאינו יודע בתפלה שאני התם שהוא עונה אמן בסוף כל ברכה וברכה ואף על פי שאין יודע מה אומר אין הדבר תלוי בקריאה אלא בעניית אמן אבל קריאת התורה הדבר תלוי בקריאה ולפיכך אין הש&quot;ץ מוציא אם אינו יודע לקרות הילכך לנ&quot;ד אם היה (או) סומא או חושש בעיניו או שאינו יודע לקרות פטור מחיוב זה ואם הוא יודע נפטר ע&quot;י שמיעה&quot;.

וא&quot;כ אף הרדב&quot;ז סובר שקה&quot;ת צריך שידע לקרוא אבל אין צריך שיבין את קריאתו, ואפילו אינו מבין את תוכן הקריאה יוצא בה י&quot;ח, ולכן אף אם התכוין למשמעות שונה, כיון שקרא במדויק לפי אותיותיה וטעמיה יצא י&quot;ח.

ונראה שאף באמת ליעקב (מבוא ללימוד המקרא) מסכים עם דברי הרדב&quot;ז, וז&quot;ל:

&quot;ד. והנה ביארתי במקום אחר מה שארז&quot;ל [סנהדרין דף פ&quot;ט ע&quot;א] דאין ב' נביאים מתנבאין בסגנון א' הוא משום דהנביא היה מקבל צורת הנבואה והדברים היה מוציא הנביא מלבו, וכיון דדעותיהן אינן שוות בע&quot;כ שכל א' יביע נבואתו בלשון משונה מחבירו, משא&quot;כ בתורת משה שמשה מסר הדברים ממש כמו שנאמרו לו כדאמרינן בפ&quot;ק דבבא בתרא [דף ט&quot;ו ע&quot;א] הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב&quot;.

&quot;ויוצא לנו נפקותא גדולה בין תורה לנביאים וכתובים, דבתורה התיבות כמות שהן תורה הן, שהרי אומר ממש דברי ד' ושפיר מקיים המצוה על ידי המקרא בלבד אפילו אם אינו יודע מאי קאמר, משא&quot;כ בנביאים שהלשון הוא הבעת מחשבת הנביא, א&quot;כ ע&quot;כ כשהלה מבין מה שהוא אומר אזי הוא מקיים מצות תלמוד תורה, ודו&quot;ק. והיינו ביאור דברי רש&quot;י הנ&quot;ל, דלפיכך קרי ליה לחומש מקרא משום דבקריאתה בלבד הוא מקיים מצות ת&quot;ת, משא&quot;כ בנו&quot;כ דבהו רק על ידי הלמוד הוא מקיים מצות תלמוד תורה&quot;.

&quot;ואפשר לבאר בזה הא דדנינן בגמרא ברכות [דף י&quot;ג ע&quot;א] אי כל התורה כולה בלה&quot;ק נאמרה או בכל לשון, דפירש&quot;י שניתנה לקרות בתורה, דהקשו התוס' דהיא רק תקנת עזרא. אבל לפמש&quot;כ כוונת רש&quot;י היא דניתנה לקרות לקיים מצות תלמוד תורה רק על ידי קריאה אף על גב דאינו יודע הפירוש, והיינו דאם נאמר שניתנה תורה בשבעים לשון הרי כולם הם תורה שבע&quot;פ אף על פי שאינו יודע הפירוש ומקיים המצוה ע&quot;י קריאה בלבד, משא&quot;כ אם ניתנה בלה&quot;ק א&quot;כ אם קורא בלשון אחרת אינו מקיים המצוה בקריאה בעלמא אא&quot;כ ידע פירוש הדברים, ודו&quot;ק&quot;.

ונראה שדבריו בפיסקה האחרונה הם בלימוד תורה אבל לא לגבי קריאת התורה וק&quot;ו לגבי קריאת מגילה.

ח. כ&quot;כ בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;א, או&quot;ח סי כו, ט): &quot;ולפ&quot;ז יש לפרש מ&quot;ש בברכות (ה) ואתנה לך את לוחות האבן אלו עשרת הדברות, והתורה זה מקרא, והמצוה זו משנה. ופירש רש&quot;י, תורה זה מקרא, שמצוה לקרוא בתורה, מצוה זו משנה, שיתעסקו במשנה. ע&quot;כ. והיינו שבתורה די בקריאה, אף על פי שאינו מבין, משא&quot;כ משנה צריך להתעסק בה בהבנה ועומק העיון, וכמ&quot;ש הט&quot;ז א&quot;ח (סי' מז סק&quot;א) שעסק התורה היינו בעיון ופלפול על ידי עמל ויגיעה ומשא ומתן בהלכות התורה. ע&quot;ש. וע&quot;ע בתענית (י:) הא למגרס הא לעיוני&quot;.

וכ&quot;כ בתשובות והנהגות (כרך א סימן שנה): &quot;אמנם עליו להתרגל לקרוא ק&quot;ש בלשון הקודש דוקא, שהריפורמים הם שמשנים להתפלל בלע&quot;ז כחיקוי לעכו&quot;ם, ובקריאת התורה ישמע ויוצא אף שאינו מבין וכמבואר בש&quot;ע הגרש&quot;ז הלכות ת&quot;ת דתורה שבכתב יוצאין אף שאינו מבין משא&quot;כ בתושבע&quot;פ וכמוש&quot;כ במג&quot;א סימן נ' סק&quot;ב, ועיין במשנ&quot;ב שם סק&quot;ב שחילק בין תורה לתפלה ולא פירש להדיא דבמקרא יוצאין אף על פי שאינו מבין&quot;.

מסקנה

אם אדם קרא עפ&quot;י הניקוד הראוי בתורה ובמגילה אף אם כוונתו לפי הבנתו שגויה – יצא הוא ושומעיו בקריאה ידי חובה.</text>
      <sha1>o6xd9dbs7oxrytqjtbwqykqdlaph3tv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469683</id>
    <revision>
      <id>1415837</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:10:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ח|ט|י|}}    סימן ט  ברכות על תירס בימינו  שאלה  אלו ברכות צריך לברך בימינו על מאכלים מתירס לפניו ולאחריו?  תשובה  א. תירס הוא צמח ממשפחת הדגניים (בחלוקה הבוטנית) שאינו כלול בחמשת מיני דגן, ההיכרות עמו היא כחמש מאות שנה, ועל כן לפני שנתייח...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11523" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ח|ט|י|}}


סימן ט

ברכות על תירס בימינו

שאלה

אלו ברכות צריך לברך בימינו על מאכלים מתירס לפניו ולאחריו?

תשובה

א. תירס הוא צמח ממשפחת הדגניים (בחלוקה הבוטנית) שאינו כלול בחמשת מיני דגן, ההיכרות עמו היא כחמש מאות שנה, ועל כן לפני שנתייחס לברכותיו, נביא את פסיקת ההלכה למינים דומים.

ב. פסק הטור (או&quot;ח סי' רח):

&quot;האוכל אורז בעין תחלה מברך עליו בפה&quot;א. עשה ממנו תבשיל או שטחנו ועשה ממנו פת מברך עליו תחלה במ&quot;מ כיון דזיין לאחריו בורא נפשות ולא מעין ג'. ואם עירב ממנו בתבשיל אחר והתבשיל האחר הוא הרוב מברך עליו כברכת התבשיל שאינו חשוב לגרר התבשיל אחריו כיון שאינו מה' המינין&quot;.

&quot;ועל פת דוחן כתב רב אלפס שהכל וכן כללו הרמב&quot;ם ז&quot;ל עם שאר קטניות שברכתם שהכל. ובה&quot;ג כתב בפה&quot;א וא&quot;א הרא&quot;ש ז&quot;ל כתב נ&quot;ל שדין דוחן כדין אורז דאיהו נמי מיזן זיין וסועד הלב כמו אורז הלכך תחילה במ&quot;מ ולבסוף בנ&quot;ר אבל העושה פת או תבשיל משאר מיני קטניות ליתיה בכלל מזון ומברך עליו שהכל ע&quot;כ. וכ&quot;כ גאון כיון דאורז לאו מין דגן הוא ומברכין עליו בורא מיני מזונות כיון דזיין ה&quot;ה נמי בדוחן, או בשאר דברים שאנו רואים דזייני כמו מין הנקרא פניג&quot;ו מברכין עליהן במ&quot;מ&quot;.

הטור מחלק את המינים שמבשלים את זרעיהם או אופים אותם (ואינם מחמשת מיני דגן) לשלש מחלקות:

אורז ברכתו על תבשיל או פת – בורא מיני מזונות וברכה לאחריו בנ&quot;ר (=בורא נפשות רבות).

מיני קטניות ברכתם על תבשיל או פת – שהכל נהיה בדברו, וברכה לאחריו בנ&quot;ר.

בדוחן לאחריו לכו&quot;ע בנ&quot;ר, אולם לפניו נחלקו הראשונים. הרי&quot;ף והרמב&quot;ם סברו שמברך כקטנית שהכל נהיה בדברו והרא&quot;ש והגאון כתבו שמברך בורא מיני מזונות.

את הסיבה לברכה על אורז הביא הב&quot;י (סי' רח, ז) מלשון הרא&quot;ש: &quot;הילכך על אורז אם אפאו ועשה ממנו פת או שבשלו ועשאו כעין דייסא מברך עליו תחלה בורא מיני מזונות אף על פי שאינו משבעת המינים כיון שהוא נקרא מזון כי הוא משביע וסועד הלב ולאחריו בורא נפשות רבות דלא נתקנה ברכה מעין שלש כי אם על שבעת המינים והא דתניא לעיל הביאו לפניו פת אורז מברך עליו כמעשה קדרה אברכה ראשונה קאי שמברכין עליו בורא מיני מזונות&quot;. ולכן על אורז מבושל או אפוי מברכים מזונות לפניו.

לגבי דוחן, הבית יוסף (או&quot;ח סי' רח, ח) הביא: &quot;והרא&quot;ש (סי' ח) כתב דמשמע ליה להרי&quot;ף שאין דין האורז והדוחן שוה מדנקט במילתיה דרבנן הכוסס את האורז ולא נקט דוחן, ונראה לי דלאו ראיה היא דלא נקט אורז אלא לאפוקי מרבי יוחנן בן נורי להשמיענו דאין לו דין חטים וכן משמע ההיא דלעיל הביאו לפניו פת אורז ופת דוחן מברך עליו תחלה וסוף כמעשה קדרה והכי מסתבר דדוחן מיזן זיין וסעיד ליבא כמו אורז הילכך מברכין עליו בורא מיני מזונות. אבל העושה פת או תבשיל ממיני קטנית ליתיה בכלל מזון ומברך עליו שהכל עד כאן. ולסברא זו נוטה דעת ה&quot;ר יונה וכתב דמכל מקום נראה לו שיש הפרש בין האורז ובין הדוחן שעל האורז מברך בורא מיני מזונות אפילו כשהוא שלם אבל הדוחן אינו מברך עליו כשהוא שלם מפני שאין דרכו אלא על ידי כתישה וטחינה אבל האורז דרכו לאכלו אפילו שלם והכי משמע בגמרא ונראה שמפני זו המעלה שיש באורז מבדוחן הזכירו בגמרא האורז יותר והקשו ואורז לא מברכינן עליה ע&quot;כ&quot;.

בהמשך הביא שהטור נטה לדעת הגאון ורבינו יונה והרא&quot;ש שעל פת דוחן מברך במ&quot;מ. והביא שנחלקו ראשוני צרפת ואשכנז בהגדרת מין אורז ודוחן1.

והוסיף הב&quot;י: &quot;כתב ה&quot;ר יונה (כו. ד&quot;ה והפת) ועל הפת שעושין מקטניות כגון פת פולין וכיוצא בו נראה שאין מברכין עליו אלא שהכל שאין דרך לעשות פת כל כך מקטניות כמו מאורז ודוחן ולא דיינינן להו מזון והאריך לתת טעם למה יברך עליו שהכל ולא יברך בורא פרי האדמה: ועל מה שכתב רבינו בשם הרא&quot;ש דעל תבשיל דשאר מיני קטניות מברך שהכל תמהני אמאי לא יברך בורא פרי האדמה ואפשר דבשנתבשלו הקטניות עד שנתמעכו מיירי דכיון דאין זה דרך אכילתן אין מברכין עליהם בורא פרי האדמה&quot;.

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' רח ס&quot;ח): &quot;על פת דוחן ופליז&quot;ו או של שאר מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות&quot;.

ופסק כשיטת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם.

ג. כתב בבאור הלכה (סי' רח סעיף ח ד&quot;ה על פת): &quot;על פת דוחן – הנה באמת בדוחן יש הרבה ראשונים שסוברין דברכתו במ&quot;מ כמו אורז הלא המה דעת הגאון שהובא בתר&quot;י וגם הוא מסכים שמה כן, וכן הוא ג&quot;כ דעת הרא&quot;ש והראב&quot;ד [הובא ברשב&quot;א] והאשכול והאור זרוע בשם רבינו יהודה שירליאו&quot;ן ושיבולי הלקט בשם רש&quot;י והרא&quot;ה בחידושיו על הרי&quot;ף והריא&quot;ז והגהמי&quot;י בשם מורו והרוקח והאבודרהם כל אלו סוברין דאורז ודוחן דין אחד לשניהן בכל דבר וסתימת המחבר הוא רק דעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ורבינו יהודה [והובא באשכול] וצ&quot;ע על המחבר שסתם כן לדינא נגד הרא&quot;ש וכל הני ראשונים העומדים בשיטתו, ואולי שלא היו לנגד עיניו מאחר שלא הביאם בב&quot;י ולפ&quot;ז אף דלא נפיק מזה חורבא דבברכת שהכל יוצא על כל דבר בדיעבד עכ&quot;פ מי שרוצה לברך במ&quot;מ אין מוחין בידו כנלענ&quot;ד&quot;.

&quot;ודע עוד דיש כמה ראשונים שסוברין דלאו דוקא אורז ודוחן דה&quot;ה שאר מינים שאנו יודעין דזיין וסועד הלב דינם כמו אורז ודוחן ומברך בורא מ&quot;מ ובכלל זה הוא פליז&quot;ו המבואר בשו&quot;ע עיין בתר&quot;י שהביא כן בשם גאון והסכים גם הוא לזה וכן כתב הרא&quot;ש בתוספותיו על ברכות [והב&quot;י שנסתפק בדעת הרא&quot;ש בזה לא היה לפני אור עיניו תוספי הרא&quot;ש] והשו&quot;ע שסתם בפליז&quot;ו שהכל משום דלא עדיף מדוחן לשיטתו ועיין במה שכתבנו במ&quot;ב בשם ת' ח&quot;ס דחשש לענין טירקש&quot;י וויי&quot;ץ דשמא הוא בכלל אורז ולדעת אלו הראשונים בלא&quot;ה יש לחוש דזיין טובא. ומ&quot;מ מי שמברך שהכל על דוחן וכל אלו בודאי יש לו על מה לסמוך&quot;.

דעת המשנ&quot;ב שמינים המזינים כלומר שהם עיקר המזון של בני אדם יש לברך לפניהם בורא מיני מזונות. וכך כתב במשנ&quot;ב (ס&quot;ק לג):

&quot;על פת דוחן וכו' – דאף דהם פרי אדמה וע&quot;י שנעשה פת אישתני למעליותא מ&quot;מ כיון דעי&quot;ז יצא מתורת פרי אין יכול לומר פרי האדמה והמוציא אין מברכין אלא בה' מינים ולכן מברכין שהכל. ואפשר לומר עוד טעם מפני שאין דרך אכילתו בכך שאין דרך לעשות פת מזה ע&quot;כ יברך שהכל. והנה לפי טעם זה במדינות שדרכן לעשות פת מטערקע&quot;שי וויי&quot;ץ לכאורה ברכתן בפה&quot;א כיון שדרכן בכך [פמ&quot;ג] אבל בתשובת ח&quot;ס2 סימן נו&quot;ן מסיק דבכל מקום אין מברכין בפה&quot;א מטעם דלא נטעי אדעתא דהכי אלא לעופות ופטום אווזות וע&quot;ד הדוחק בני אדם עושין מהן פת ואין זה עיקר פריין ואין לברך עליהן בפה&quot;א ע&quot;ש אך מסתפק שם דאולי הוא בכלל אורז שברכתו על הפת ועל התבשיל הוא במ&quot;מ וע&quot;כ הנכון לכתחלה שלא יאכלם אלא תוך הסעודה&quot;.

הטערקע&quot;שי וויי&quot;ץ הוא התירס ועליו נרחיב עתה את הדיבור.

ד. עפ&quot;י הכתוב במרשתת (ויקיפדיה) על התירס, נראה כך:

מקורו של התירס במרכז אמריקה. עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15, (שנת מזר&quot;ה – גירוש ספרד – ה' אלפים רנ&quot;ב) הופץ השימוש בתירס לכל העולם.

טורקיה היתה תחנה להפצת תירס באירופה, ולכן ביידיש נקרא התירס &quot;חיטה טורקית&quot; (טערקע&quot;שי וויי&quot;ץ).

עוד כתוב שם שהדגן שהכי נאכל בעולם בימינו הוא התירס, יותר מן האורז והחיטה וכמעט כפול מהם. לפני כעשר שנים עמד יבול התירס על מיליארד ו-16 מיליון טון, בעוד שיבול החיטה העולמי היה אז כ-682 מיליון טון, ויבול האורז העולמי היה אז 678 מיליון טון.

משמעות המספרים הללו שהתירס בימינו הוא הדגן הנאכל ביותר וממילא הוא היותר 'זיין' היינו מזין ומכלכל את בני האדם.

ה. המסקנה המתבקשת היא שאם התירס בא בתבשיל וגרגיריו מעוכים או אפו מקמחו מיני מאפה, לפניו יברכו מזונות ולאחריו בורא נפשות רבות.

ויש להוסיף, בימינו התרבו ביותר חולי דגנת (כרסת=צליאק) שגופם אינו מעכל כראוי קמח שיש בו גלוטן, חולים אלו צורכים מזון ללא גלוטן, אחד ממקורות המזון האלה הוא התירס שהוא ממשפחת הדגניים (הבוטנית) אך ללא גלוטן. והם ראוי שיברכו על מיני מאפה המכילים רוב קמח תירס – בורא מיני מזונות, ולאחריו בורא נפשות.</text>
      <sha1>cwhlzykfiyatukmvl1co1n102aoz58j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415838</id>
      <parentid>1415837</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:10:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11522" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ח|ט|י|}}

סימן ט - ברכות על תירס בימינו

שאלה

אלו ברכות צריך לברך בימינו על מאכלים מתירס לפניו ולאחריו?

תשובה

א. תירס הוא צמח ממשפחת הדגניים (בחלוקה הבוטנית) שאינו כלול בחמשת מיני דגן, ההיכרות עמו היא כחמש מאות שנה, ועל כן לפני שנתייחס לברכותיו, נביא את פסיקת ההלכה למינים דומים.

ב. פסק הטור (או&quot;ח סי' רח):

&quot;האוכל אורז בעין תחלה מברך עליו בפה&quot;א. עשה ממנו תבשיל או שטחנו ועשה ממנו פת מברך עליו תחלה במ&quot;מ כיון דזיין לאחריו בורא נפשות ולא מעין ג'. ואם עירב ממנו בתבשיל אחר והתבשיל האחר הוא הרוב מברך עליו כברכת התבשיל שאינו חשוב לגרר התבשיל אחריו כיון שאינו מה' המינין&quot;.

&quot;ועל פת דוחן כתב רב אלפס שהכל וכן כללו הרמב&quot;ם ז&quot;ל עם שאר קטניות שברכתם שהכל. ובה&quot;ג כתב בפה&quot;א וא&quot;א הרא&quot;ש ז&quot;ל כתב נ&quot;ל שדין דוחן כדין אורז דאיהו נמי מיזן זיין וסועד הלב כמו אורז הלכך תחילה במ&quot;מ ולבסוף בנ&quot;ר אבל העושה פת או תבשיל משאר מיני קטניות ליתיה בכלל מזון ומברך עליו שהכל ע&quot;כ. וכ&quot;כ גאון כיון דאורז לאו מין דגן הוא ומברכין עליו בורא מיני מזונות כיון דזיין ה&quot;ה נמי בדוחן, או בשאר דברים שאנו רואים דזייני כמו מין הנקרא פניג&quot;ו מברכין עליהן במ&quot;מ&quot;.

הטור מחלק את המינים שמבשלים את זרעיהם או אופים אותם (ואינם מחמשת מיני דגן) לשלש מחלקות:

אורז ברכתו על תבשיל או פת – בורא מיני מזונות וברכה לאחריו בנ&quot;ר (=בורא נפשות רבות).

מיני קטניות ברכתם על תבשיל או פת – שהכל נהיה בדברו, וברכה לאחריו בנ&quot;ר.

בדוחן לאחריו לכו&quot;ע בנ&quot;ר, אולם לפניו נחלקו הראשונים. הרי&quot;ף והרמב&quot;ם סברו שמברך כקטנית שהכל נהיה בדברו והרא&quot;ש והגאון כתבו שמברך בורא מיני מזונות.

את הסיבה לברכה על אורז הביא הב&quot;י (סי' רח, ז) מלשון הרא&quot;ש: &quot;הילכך על אורז אם אפאו ועשה ממנו פת או שבשלו ועשאו כעין דייסא מברך עליו תחלה בורא מיני מזונות אף על פי שאינו משבעת המינים כיון שהוא נקרא מזון כי הוא משביע וסועד הלב ולאחריו בורא נפשות רבות דלא נתקנה ברכה מעין שלש כי אם על שבעת המינים והא דתניא לעיל הביאו לפניו פת אורז מברך עליו כמעשה קדרה אברכה ראשונה קאי שמברכין עליו בורא מיני מזונות&quot;. ולכן על אורז מבושל או אפוי מברכים מזונות לפניו.

לגבי דוחן, הבית יוסף (או&quot;ח סי' רח, ח) הביא: &quot;והרא&quot;ש (סי' ח) כתב דמשמע ליה להרי&quot;ף שאין דין האורז והדוחן שוה מדנקט במילתיה דרבנן הכוסס את האורז ולא נקט דוחן, ונראה לי דלאו ראיה היא דלא נקט אורז אלא לאפוקי מרבי יוחנן בן נורי להשמיענו דאין לו דין חטים וכן משמע ההיא דלעיל הביאו לפניו פת אורז ופת דוחן מברך עליו תחלה וסוף כמעשה קדרה והכי מסתבר דדוחן מיזן זיין וסעיד ליבא כמו אורז הילכך מברכין עליו בורא מיני מזונות. אבל העושה פת או תבשיל ממיני קטנית ליתיה בכלל מזון ומברך עליו שהכל עד כאן. ולסברא זו נוטה דעת ה&quot;ר יונה וכתב דמכל מקום נראה לו שיש הפרש בין האורז ובין הדוחן שעל האורז מברך בורא מיני מזונות אפילו כשהוא שלם אבל הדוחן אינו מברך עליו כשהוא שלם מפני שאין דרכו אלא על ידי כתישה וטחינה אבל האורז דרכו לאכלו אפילו שלם והכי משמע בגמרא ונראה שמפני זו המעלה שיש באורז מבדוחן הזכירו בגמרא האורז יותר והקשו ואורז לא מברכינן עליה ע&quot;כ&quot;.

בהמשך הביא שהטור נטה לדעת הגאון ורבינו יונה והרא&quot;ש שעל פת דוחן מברך במ&quot;מ. והביא שנחלקו ראשוני צרפת ואשכנז בהגדרת מין אורז ודוחן1.

והוסיף הב&quot;י: &quot;כתב ה&quot;ר יונה (כו. ד&quot;ה והפת) ועל הפת שעושין מקטניות כגון פת פולין וכיוצא בו נראה שאין מברכין עליו אלא שהכל שאין דרך לעשות פת כל כך מקטניות כמו מאורז ודוחן ולא דיינינן להו מזון והאריך לתת טעם למה יברך עליו שהכל ולא יברך בורא פרי האדמה: ועל מה שכתב רבינו בשם הרא&quot;ש דעל תבשיל דשאר מיני קטניות מברך שהכל תמהני אמאי לא יברך בורא פרי האדמה ואפשר דבשנתבשלו הקטניות עד שנתמעכו מיירי דכיון דאין זה דרך אכילתן אין מברכין עליהם בורא פרי האדמה&quot;.

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' רח ס&quot;ח): &quot;על פת דוחן ופליז&quot;ו או של שאר מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות&quot;.

ופסק כשיטת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם.

ג. כתב בבאור הלכה (סי' רח סעיף ח ד&quot;ה על פת): &quot;על פת דוחן – הנה באמת בדוחן יש הרבה ראשונים שסוברין דברכתו במ&quot;מ כמו אורז הלא המה דעת הגאון שהובא בתר&quot;י וגם הוא מסכים שמה כן, וכן הוא ג&quot;כ דעת הרא&quot;ש והראב&quot;ד [הובא ברשב&quot;א] והאשכול והאור זרוע בשם רבינו יהודה שירליאו&quot;ן ושיבולי הלקט בשם רש&quot;י והרא&quot;ה בחידושיו על הרי&quot;ף והריא&quot;ז והגהמי&quot;י בשם מורו והרוקח והאבודרהם כל אלו סוברין דאורז ודוחן דין אחד לשניהן בכל דבר וסתימת המחבר הוא רק דעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ורבינו יהודה [והובא באשכול] וצ&quot;ע על המחבר שסתם כן לדינא נגד הרא&quot;ש וכל הני ראשונים העומדים בשיטתו, ואולי שלא היו לנגד עיניו מאחר שלא הביאם בב&quot;י ולפ&quot;ז אף דלא נפיק מזה חורבא דבברכת שהכל יוצא על כל דבר בדיעבד עכ&quot;פ מי שרוצה לברך במ&quot;מ אין מוחין בידו כנלענ&quot;ד&quot;.

&quot;ודע עוד דיש כמה ראשונים שסוברין דלאו דוקא אורז ודוחן דה&quot;ה שאר מינים שאנו יודעין דזיין וסועד הלב דינם כמו אורז ודוחן ומברך בורא מ&quot;מ ובכלל זה הוא פליז&quot;ו המבואר בשו&quot;ע עיין בתר&quot;י שהביא כן בשם גאון והסכים גם הוא לזה וכן כתב הרא&quot;ש בתוספותיו על ברכות [והב&quot;י שנסתפק בדעת הרא&quot;ש בזה לא היה לפני אור עיניו תוספי הרא&quot;ש] והשו&quot;ע שסתם בפליז&quot;ו שהכל משום דלא עדיף מדוחן לשיטתו ועיין במה שכתבנו במ&quot;ב בשם ת' ח&quot;ס דחשש לענין טירקש&quot;י וויי&quot;ץ דשמא הוא בכלל אורז ולדעת אלו הראשונים בלא&quot;ה יש לחוש דזיין טובא. ומ&quot;מ מי שמברך שהכל על דוחן וכל אלו בודאי יש לו על מה לסמוך&quot;.

דעת המשנ&quot;ב שמינים המזינים כלומר שהם עיקר המזון של בני אדם יש לברך לפניהם בורא מיני מזונות. וכך כתב במשנ&quot;ב (ס&quot;ק לג):

&quot;על פת דוחן וכו' – דאף דהם פרי אדמה וע&quot;י שנעשה פת אישתני למעליותא מ&quot;מ כיון דעי&quot;ז יצא מתורת פרי אין יכול לומר פרי האדמה והמוציא אין מברכין אלא בה' מינים ולכן מברכין שהכל. ואפשר לומר עוד טעם מפני שאין דרך אכילתו בכך שאין דרך לעשות פת מזה ע&quot;כ יברך שהכל. והנה לפי טעם זה במדינות שדרכן לעשות פת מטערקע&quot;שי וויי&quot;ץ לכאורה ברכתן בפה&quot;א כיון שדרכן בכך [פמ&quot;ג] אבל בתשובת ח&quot;ס2 סימן נו&quot;ן מסיק דבכל מקום אין מברכין בפה&quot;א מטעם דלא נטעי אדעתא דהכי אלא לעופות ופטום אווזות וע&quot;ד הדוחק בני אדם עושין מהן פת ואין זה עיקר פריין ואין לברך עליהן בפה&quot;א ע&quot;ש אך מסתפק שם דאולי הוא בכלל אורז שברכתו על הפת ועל התבשיל הוא במ&quot;מ וע&quot;כ הנכון לכתחלה שלא יאכלם אלא תוך הסעודה&quot;.

הטערקע&quot;שי וויי&quot;ץ הוא התירס ועליו נרחיב עתה את הדיבור.

ד. עפ&quot;י הכתוב במרשתת (ויקיפדיה) על התירס, נראה כך:

מקורו של התירס במרכז אמריקה. עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15, (שנת מזר&quot;ה – גירוש ספרד – ה' אלפים רנ&quot;ב) הופץ השימוש בתירס לכל העולם.

טורקיה היתה תחנה להפצת תירס באירופה, ולכן ביידיש נקרא התירס &quot;חיטה טורקית&quot; (טערקע&quot;שי וויי&quot;ץ).

עוד כתוב שם שהדגן שהכי נאכל בעולם בימינו הוא התירס, יותר מן האורז והחיטה וכמעט כפול מהם. לפני כעשר שנים עמד יבול התירס על מיליארד ו-16 מיליון טון, בעוד שיבול החיטה העולמי היה אז כ-682 מיליון טון, ויבול האורז העולמי היה אז 678 מיליון טון.

משמעות המספרים הללו שהתירס בימינו הוא הדגן הנאכל ביותר וממילא הוא היותר 'זיין' היינו מזין ומכלכל את בני האדם.

ה. המסקנה המתבקשת היא שאם התירס בא בתבשיל וגרגיריו מעוכים או אפו מקמחו מיני מאפה, לפניו יברכו מזונות ולאחריו בורא נפשות רבות.

ויש להוסיף, בימינו התרבו ביותר חולי דגנת (כרסת=צליאק) שגופם אינו מעכל כראוי קמח שיש בו גלוטן, חולים אלו צורכים מזון ללא גלוטן, אחד ממקורות המזון האלה הוא התירס שהוא ממשפחת הדגניים (הבוטנית) אך ללא גלוטן. והם ראוי שיברכו על מיני מאפה המכילים רוב קמח תירס – בורא מיני מזונות, ולאחריו בורא נפשות.</text>
      <sha1>3oa0y7mxooo89bi2az7zmtcz3476e40</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469684</id>
    <revision>
      <id>1415839</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:11:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ט|י|יא|}}  סימן י  ברכת שהחיינו על פרס שקיבל  שאלה  מי שקיבל פרס כספי על מעשה שעשה, או זכה בפייס, האם מברך שהחיינו? אם יש לו שותפים שיהנו מהפרס או הזכיה האם מברך הטוב והמטיב?  תשובה  א. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' רכב ס&quot;א):  &quot;על שמועות שהם טובות...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6508" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ט|י|יא|}}

סימן י

ברכת שהחיינו על פרס שקיבל

שאלה

מי שקיבל פרס כספי על מעשה שעשה, או זכה בפייס, האם מברך שהחיינו? אם יש לו שותפים שיהנו מהפרס או הזכיה האם מברך הטוב והמטיב?

תשובה

א. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' רכב ס&quot;א):

&quot;על שמועות שהם טובות לו לבדו, מברך: שהחיינו; ואם הן טובות לו ולאחרים, מברך: הטוב והמטיב&quot;.

באר בערוך השולחן (או&quot;ח סי' רכב ס&quot;א): &quot;תנן בריש הרואה על בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב ומפרש בגמ' [נ&quot;ט:] דכשהטובה לו לבדו מברך שהחיינו, ולו ולאחרים הטוב והמטיב הטוב לדידיה ומטיב לאחריני. ודווקא כששמע הבשורה מפי איש נאמן [מג&quot;א סק&quot;א ומ&quot;ש באשה עשירה צ&quot;ע ודו&quot;ק] ואינו מבורר מה נקרא שמועה טובה והנראה שצריך להיות טובה חשובה ששמח בזה הרבה הן שמחה של ממון והן מין שמחה אחרת ובממון תלוי לפי עשירותו ועניותו דמה שלעני הוא דבר גדול הוה לעשיר דבר קטן והכל לפי העניין וברכות אלו הם בשם ומלכות&quot;.

ואם כן על זכיה ששמח בה באמת, ראוי שיברך הן שהחיינו והן הטוב והמטיב.

ובמשנה ברורה (סי' רכב סוף ס&quot;ק א) כתב: &quot;וכמדומה שכהיום ממעטין בברכות אלו [פמ&quot;ג] גם בספר מור וקציעה מפקפק בזה&quot;. ועי' במור וקציעה (סי' רכג) שמאריך בסוגי ברכות ועל מה ראוי שיברך.

ב. סיכם בפסקי תשובות (או&quot;ח סי רכב אות א):

&quot;על שמועות שהן טובות לו לבדו מברך שהחיינו, ואם הם טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב. ויכול לברך ברכות אלו כל זמן שהשמחה בלבו שעדיין לא התרגל לשמועה הטובה ששמע. ומסתבר שאין חלות ברכה אלא אם כן השמועה ששמע שמועה טובה וחשובה ששמח בה הרבה (ערוה&quot;ש סעי' א', וע&quot;ע שלחן הטהור סעי' א'), הן שמחה של ממון הן שמחה אחרת כל אחד לפי השגתו ולפי מצבו. וכבר כתב במשנ&quot;ב (סק&quot;א) בשם הפמ&quot;ג שכהיום ממעטין בברכות אלו, ומ&quot;מ הסומך לברך ברכות אלו כשהשמחה גואה בלבו יש לו על מי לסמוך ושפיר עביד, ואפילו אם אינו מברך מ&quot;מ יהא זהיר מיד כשבא לו בשורה טובה להודות להשי&quot;ת ויאמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ויבקש שכן יעזרהו השי&quot;ת על העתיד&quot;.

ג. באשר לרווח ממוני כתב בפסקי תשובות (או&quot;ח סי' רכג אות ב): &quot;ובכלל דין זה (של שהחיינו והטוב והמטיב) נלמד גם לכל מיני הרווחת ממון שהגיעה לאדם מעיסקה גדולה שעשה או זכיה בגורל ומציאה כשהוא בסכום נכבד מאד (העשיר לפי עשרו והעני לפי עוניו) שגורם לשמחה גדולה בלבו מן הדין יוכל לברך שהחיינו בשם ומלכות&quot;.

ונראה שה&quot;ה אם זכה בפרס ממוני יכול לברך עליו.

וכן בשו&quot;ת התעוררות תשובה (ח&quot;ב סימן מה) כתב שמי שזכה בהגרלה בממון מברך שהחיינו.

ד. אולם מצאתי בר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק שמות לסעודת פדיון הבן) שכתב: &quot;ובזה יש להבין מאי דמיבעיא להו (פסחים קכ&quot;א ב) בברכת שהחיינו אי כהן מברך דקמטי הנאה לידיה וכבר שאלנו (במאמר הקודם) מאי מספקא להו והלא לא מצינו שיברך אדם שהחיינו על ריוח כסף כיון שטובת הכסף רק לקנות בהם דבר הנאה ורק כשקונה כלים חדשים שנהנה בהן מברך. ולפי האמור יש לומר דכיון שהוא מתנות שמים (=חמישה סלעים של פדיון הבן) ובאות בכח התורה שזיכתה לו הוה סלקא דעתך שיברך שהחיינו על הכסף בעצמו שזה עצמו הנאה ושמחה. אף שבשאר ריוח כסף אינו מברך דשם הכסף בעצמותו אינו כלום רק התכלית שיקנה בכספו דאוהב כסף בעצמותו נפש רעה היא עכברא דשכיב אדינרי. מה שאין כן כסף זה שבא מידו של הקדוש ברוך הוא ובכח התורה&quot;...

עולה מדבריו שאם זכה בהגרלה בממון או עשה עיסקה שהרויח בה ממון, ואפילו אם מת אביו והוריש לו ממון – אינו מברך שהחיינו והטוב והמטיב, ורק במתנת כסף שקיבל מברכת ה' מברך.

ולפי דבריו יש להרהר מה הדין בפרס כספי על ספר תורני (שכן אם קיבל ספרים וכד' ודאי יכול לברך) ואולי פרס כספי על חיבור תורני מברכים עליו שהחיינו, שכן ניתן לו על לשעבר – שהצליח לכתוב דבר נאה, וניתן לו כסיוע לעתיד – שימשיך לכתוב עוד ספרים.

ה. ונראה לי שאם כל משפחתו תיהנה מן הפרס הכספי יכול לברך אולי את שתי הברכות. כששומע שזכה בפרס ההנאה היא לו בלבד, שהרי לאחרים עדיין אין הנאה מזה שהוא שמע שיקבל ורק הוא שמח בלבו, ולכן יברך עם השמועה שהחיינו1.

ולעתים השמחה שלו עם השמועה אינה על הפרס הכספי דוקא, אלא על עצם ההכרה של הציבור או נציגיו כי דבריו חשובים וראויים לפרס. ולכן כששמע או כל זמן ששמח מברך שהחיינו. ואחר כך כשמקבל את הממון ומשפחתו צפויה ליהנות ממנו – יברך הטוב והמטיב כדין שמחה על ברכה חומרית ששותפים בה רבים.</text>
      <sha1>b35locz22fcbu9hkgwwqq0tv85gn4hq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415840</id>
      <parentid>1415839</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:11:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6509" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ט|י|יא|}}

סימן י - ברכת שהחיינו על פרס שקיבל

שאלה

מי שקיבל פרס כספי על מעשה שעשה, או זכה בפייס, האם מברך שהחיינו? אם יש לו שותפים שיהנו מהפרס או הזכיה האם מברך הטוב והמטיב?

תשובה

א. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' רכב ס&quot;א):

&quot;על שמועות שהם טובות לו לבדו, מברך: שהחיינו; ואם הן טובות לו ולאחרים, מברך: הטוב והמטיב&quot;.

באר בערוך השולחן (או&quot;ח סי' רכב ס&quot;א): &quot;תנן בריש הרואה על בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב ומפרש בגמ' [נ&quot;ט:] דכשהטובה לו לבדו מברך שהחיינו, ולו ולאחרים הטוב והמטיב הטוב לדידיה ומטיב לאחריני. ודווקא כששמע הבשורה מפי איש נאמן [מג&quot;א סק&quot;א ומ&quot;ש באשה עשירה צ&quot;ע ודו&quot;ק] ואינו מבורר מה נקרא שמועה טובה והנראה שצריך להיות טובה חשובה ששמח בזה הרבה הן שמחה של ממון והן מין שמחה אחרת ובממון תלוי לפי עשירותו ועניותו דמה שלעני הוא דבר גדול הוה לעשיר דבר קטן והכל לפי העניין וברכות אלו הם בשם ומלכות&quot;.

ואם כן על זכיה ששמח בה באמת, ראוי שיברך הן שהחיינו והן הטוב והמטיב.

ובמשנה ברורה (סי' רכב סוף ס&quot;ק א) כתב: &quot;וכמדומה שכהיום ממעטין בברכות אלו [פמ&quot;ג] גם בספר מור וקציעה מפקפק בזה&quot;. ועי' במור וקציעה (סי' רכג) שמאריך בסוגי ברכות ועל מה ראוי שיברך.

ב. סיכם בפסקי תשובות (או&quot;ח סי רכב אות א):

&quot;על שמועות שהן טובות לו לבדו מברך שהחיינו, ואם הם טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב. ויכול לברך ברכות אלו כל זמן שהשמחה בלבו שעדיין לא התרגל לשמועה הטובה ששמע. ומסתבר שאין חלות ברכה אלא אם כן השמועה ששמע שמועה טובה וחשובה ששמח בה הרבה (ערוה&quot;ש סעי' א', וע&quot;ע שלחן הטהור סעי' א'), הן שמחה של ממון הן שמחה אחרת כל אחד לפי השגתו ולפי מצבו. וכבר כתב במשנ&quot;ב (סק&quot;א) בשם הפמ&quot;ג שכהיום ממעטין בברכות אלו, ומ&quot;מ הסומך לברך ברכות אלו כשהשמחה גואה בלבו יש לו על מי לסמוך ושפיר עביד, ואפילו אם אינו מברך מ&quot;מ יהא זהיר מיד כשבא לו בשורה טובה להודות להשי&quot;ת ויאמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ויבקש שכן יעזרהו השי&quot;ת על העתיד&quot;.

ג. באשר לרווח ממוני כתב בפסקי תשובות (או&quot;ח סי' רכג אות ב): &quot;ובכלל דין זה (של שהחיינו והטוב והמטיב) נלמד גם לכל מיני הרווחת ממון שהגיעה לאדם מעיסקה גדולה שעשה או זכיה בגורל ומציאה כשהוא בסכום נכבד מאד (העשיר לפי עשרו והעני לפי עוניו) שגורם לשמחה גדולה בלבו מן הדין יוכל לברך שהחיינו בשם ומלכות&quot;.

ונראה שה&quot;ה אם זכה בפרס ממוני יכול לברך עליו.

וכן בשו&quot;ת התעוררות תשובה (ח&quot;ב סימן מה) כתב שמי שזכה בהגרלה בממון מברך שהחיינו.

ד. אולם מצאתי בר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק שמות לסעודת פדיון הבן) שכתב: &quot;ובזה יש להבין מאי דמיבעיא להו (פסחים קכ&quot;א ב) בברכת שהחיינו אי כהן מברך דקמטי הנאה לידיה וכבר שאלנו (במאמר הקודם) מאי מספקא להו והלא לא מצינו שיברך אדם שהחיינו על ריוח כסף כיון שטובת הכסף רק לקנות בהם דבר הנאה ורק כשקונה כלים חדשים שנהנה בהן מברך. ולפי האמור יש לומר דכיון שהוא מתנות שמים (=חמישה סלעים של פדיון הבן) ובאות בכח התורה שזיכתה לו הוה סלקא דעתך שיברך שהחיינו על הכסף בעצמו שזה עצמו הנאה ושמחה. אף שבשאר ריוח כסף אינו מברך דשם הכסף בעצמותו אינו כלום רק התכלית שיקנה בכספו דאוהב כסף בעצמותו נפש רעה היא עכברא דשכיב אדינרי. מה שאין כן כסף זה שבא מידו של הקדוש ברוך הוא ובכח התורה&quot;...

עולה מדבריו שאם זכה בהגרלה בממון או עשה עיסקה שהרויח בה ממון, ואפילו אם מת אביו והוריש לו ממון – אינו מברך שהחיינו והטוב והמטיב, ורק במתנת כסף שקיבל מברכת ה' מברך.

ולפי דבריו יש להרהר מה הדין בפרס כספי על ספר תורני (שכן אם קיבל ספרים וכד' ודאי יכול לברך) ואולי פרס כספי על חיבור תורני מברכים עליו שהחיינו, שכן ניתן לו על לשעבר – שהצליח לכתוב דבר נאה, וניתן לו כסיוע לעתיד – שימשיך לכתוב עוד ספרים.

ה. ונראה לי שאם כל משפחתו תיהנה מן הפרס הכספי יכול לברך אולי את שתי הברכות. כששומע שזכה בפרס ההנאה היא לו בלבד, שהרי לאחרים עדיין אין הנאה מזה שהוא שמע שיקבל ורק הוא שמח בלבו, ולכן יברך עם השמועה שהחיינו1.

ולעתים השמחה שלו עם השמועה אינה על הפרס הכספי דוקא, אלא על עצם ההכרה של הציבור או נציגיו כי דבריו חשובים וראויים לפרס. ולכן כששמע או כל זמן ששמח מברך שהחיינו. ואחר כך כשמקבל את הממון ומשפחתו צפויה ליהנות ממנו – יברך הטוב והמטיב כדין שמחה על ברכה חומרית ששותפים בה רבים.</text>
      <sha1>2fnbdobc8xpsuki6p061lm783ak96n2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469685</id>
    <revision>
      <id>1415841</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:11:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|י|יא|יב|}}  סימן יא  ברכת שככה לו בעולמו  שאלה  אחרי סופת השלג נשאלתי: האם מי שנסע במיוחד ומתפעל מן השלג שכיסה את הארץ יכול לברך עליו עושה מעשה בראשית או ברכה אחרת?  תשובה  א. נאמר בברכות (פ&quot;ט מ&quot;ב):  &quot;על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים ועל הרע...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12817" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|י|יא|יב|}}

סימן יא

ברכת שככה לו בעולמו

שאלה

אחרי סופת השלג נשאלתי: האם מי שנסע במיוחד ומתפעל מן השלג שכיסה את הארץ יכול לברך עליו עושה מעשה בראשית או ברכה אחרת?

תשובה

א. נאמר בברכות (פ&quot;ט מ&quot;ב):

&quot;על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה מעשה בראשית&quot;.

אלה ברכות השבח על תופעות טבע ורק על אלו שנמנו.

על גשמים ישנן ברכות הודאה כאמור בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' רכא ס&quot;ב):

&quot;ומה מברך, אם אין לו שדה אומר: מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו מלא שירה כים וכו' עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו, וחותם: בא&quot;י אל רוב ההודאות; ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר, מברך הטוב והמטיב; ואם אין לו שותף בשדה, מברך שהחיינו&quot;.

כל הברכות הללו לא מתייחסות לשלג.

כמו&quot;כ אינו יכול לברך ברכת שהחיינו משום שהיא על שמחה פרטית מתוך הודאה, ולא אירוע כולל לכלל האדם שהוא מתפעל ממנו.

ב. נאמר בברכות (נח ע&quot;ב):

&quot;ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו&quot;.

הסביר בפירוש התפילות לרבינו יהודה ב&quot;ר יקר: &quot;הרואה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו. ע&quot;ש אשרי העם שככה לו וע&quot;ש פעל ה' למענהו&quot;. אולם לא נאמר על תופעות טבע.

באר המאירי (ברכות נח ע&quot;ב):

&quot;הרואה אילנות טובות ובריות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו ונראה לי דוקא במקום שאין האילנות או הבריות מצויות שיש שם קצת חדוש&quot;.

וכך כתב הסמ&quot;ג (עשין סימן כז): &quot;וכן ישנו בירושלמי [שם] הרואה בריות טובות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות אומר בירושלמי [שם] אפי' סוס נאה וחמור נאה מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו&quot;.

וכך הביא רבינו ירוחם (ני&quot;ג ח&quot;ב): &quot;וכתב הראב&quot;ד על אותם שאמרנו שמברך עליהם דיין האמת זהו בפעם ראשונה שראהו שהוא חדוש לו ודוקא ממי שמצטער עליו דומיא דרואה אילנות טובות שהוא נהנה מהן כלומר ישראל אבל כשרואה גוי אינו מברך אדרבא שמחה היא לו וכן על בריות טובות ואילנות טובות אינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואהו אלא אם כן ראה יותר נאי' מהם. זיקין וזוועות ברקי' ורעמי' ורוחו' חזקו' אומ' שני ברכו' ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם וברוך עושה בראשית&quot;.

ובספר הפרדס (שער שמיני) הוסיף: &quot;הרואה בריות טובות ומתוקנות אומר בא&quot;י אמ&quot;ה שככה לו בעולמו. ומסתברא לי לפי עניות דעתי דהא דאמרינן הרואה בריות טובות שחייב לברך עליהם, מיירי אפילו בבריות נאות של גוים, וא&quot;ת הא קיימא לן דאסור לאדם לומר כמה נאה גוי זה דכתיב לא תחנם שר&quot;ל לא תתן להם חן, כל שכן וכל שכן שאינו מברך על יופין. כדומה לזה מקשה בע&quot;ז פ&quot;ק גבי רבן שמעון בן גמליאל שברך כשראה גויה אחת יפה, ופריק רבנן אודיי קא מודו, כלומר רבן שמעון בן גמליאל לא אמר כמה נאה גויה זו אלא כדי שיברך לשם יתברך וית' על יופיה. ועוד דלא גרעי בגופייהו מבהמות שאמרו בירושלמי והביאו השר של קוצי ז&quot;ל שהרואה חמור יפה שמברך עליו ברוך שככה לו בעולמו, כך נראה בעיני&quot;.

וכ&quot;פ: סידור רב סעדיה גאון, ראבי&quot;ה (סי' קמ&quot;ו), סמ&quot;ק (הלכ' ברכות סימן קנ&quot;א), המאורות, צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פכ&quot;ח), ספר מצוות זמניות (הלכ' ברכות שער ט'), נמוקי יוסף (ברכות), אבודרהם (הלכ' ברכות שער שמיני).

ג. פסק הרמב&quot;ם (הל' ברכות פ&quot;י הי&quot;ג): &quot;הרואה בריות נאות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות מברך שככה לו בעולמו&quot;.

וכן באר הטור או&quot;ח (סי' רכה): &quot;ראה בריות טובות או בהמה ואילנות טובות אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו גם בזה כתב הראב&quot;ד דוקא בפעם ראשונה מברך עליהם ולא יותר (עליהם) ולא על אחרים אלא אם כן ראה נאים מהם&quot;.

וכ&quot;פ בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' רכה ס&quot;י):

&quot;הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפילו עכו&quot;ם או בהמה, אומר: בא&quot;י אמ&quot;ה שככה לו בעולמו; ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים, אא&quot;כ היו נאים מהם&quot;.

והעיר המשנה ברורה (או&quot;ח סי' רכה ס&quot;ק לב): &quot;הרואה וכו' ובריות נאות – בין זכרים בין נקבות. ועכשיו לא נהגו כלל לברך ברכה זו [ח&quot;א ע&quot;ש טעמו] ומ&quot;מ נכון לברך בלא שם ומלכות&quot;.

וטעם החיי אדם שמברכים רק בפעם ראשונה, וכיון שאנו רואים מספר פעמים כבר אין לנו לברך.

וכן ראיתי בקיצוש&quot;ע עם הערות הגר&quot;מ אליהו שכתב שברכת שככה לו בעולמו יברך בלא שם ומלכות.

סקרתי את כל מה שמצאתי ולא ראיתי מי שסובר שמברך על שלג, ברכה כלשהיא.

ד. היחידי שמצאתי שיכול לברך 'שככה לו בעולמו' אף על בריאות שאינן בנ&quot;א או בע&quot;ח הוא ר' עובדיה מברטנורא אשר על המשנה באבות (פ&quot;ג מ&quot;ז): &quot;רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו&quot;. כתב בפירוש נוסף: &quot;ויש אומרים, דאשמעינן רבותא דאע&quot;ג דעל ידי כן הוא מברך ברוך שככה לו בעולמו, אעפ&quot;כ מעלין עליו כאילו מתחייב בנפשו, מפני שהפסיק ממשנתו&quot;. וכאן המדובר על ניר נאה, וחידוש הוא, ולא מצאתי לו חבר. ועי' אלשיך (שמואל ב יד כד – כה).

ה. כתב המור וקציעה (סימן רכה): &quot;צ&quot;ע אם יש לברך על הענק ומה היא ברכתו, ומהו גדרו של ענק. ברם בקושטא איכא לתמוהי משתיקת רז&quot;ל ממנו לגמרי, אף על גב דאכפול לאשמועין ננס וחבריו. אברא לאו מילתא, כיון דכבר נכרתו הענקים ונאבדו מן העולם מאז, זה זמן רב לא נודעו, בהו לא קמיירי אלא במאי דשכיח האידנא. ואי איתא דמשתכח ענק חד בדרא, מילתא דלא שכיחא היא ודאי, מיהו כי אתרמי מבעי לן למידע מאי דיניה&quot;.

&quot;ונראה לי פשוט שאם הוא מיושר הקומה ונאה הגוף ונערך באבריו (לאפוקי אריך וקטין) מברכין עליו שככה לו בעולמו. שאפילו על אדם בינוני בקומה ככל המון העם, אם הוא נאה ויפה ביותר כך מברכין עליו. כרשב&quot;ג דבריך על ההיא גויה נאה [ע&quot;ז כ, א]. ואמרינן בהדיא [בכורות מה, ב] שהקב&quot;ה משתבח בבעלי קומה. והכתוב [שמואל א' ט, ב] משבחו לשאול משכמו ולמעלה גבוה מכל העם. ושמואל היה סבור למשחו לאליאב למלך מפני גובה קומתו [שמואל א' טז, ז]. ואין השכינה שורה אלא על בעל קומה [שבת צב, א] (ובכאן צ&quot;ע מ&quot;ש חנה [ברכות לא, ב] לא ארוך ולא גוץ דע&quot;כ צ&quot;ל לא ארוך לגמרי דאל&quot;ה לא הו&quot;ל מובלע בין אנשים, א&quot;ה קשיא איך שרתה שכינה עליו). וגמ' דהמפלת [נדה כד, ב] משתבח ברבי דהוה ארוך בדורו. וכן באחרונים שבאו אחריו. (והא דאמרי אינשי כל ארוך שוטה היינו אריך קטין ואריכא שמיטא סניא שאין ארכו מתיחש לאיבריו). ונראה ג&quot;כ דלא דווקא על ענק כעוג או אפילו כגלית מברכין, אלא אף על הארוך בדורו כענין אותן שחשבו בפרק המפלת (כד, ב), ראוי לברך ברכה זו. ובקטנותי ראיתי באמשטרדם שליח ציון חכם יצחקי, כמדומה שהיה ארוך בדורו גבוה מכל העם משכמו ומעלה. ובשנת תקכ&quot;ו נראה במקום הלז ערל קרוב למדת ענק כפי שפרסמו בגאזעט, ואנכי לא ראיתיו&quot;.

אולם סו&quot;ס ענק – הוא אדם שמברכים עליו ברכת שככה לו בעולמו.

ו. בערך לחם (או&quot;ח סי' רכה ס&quot;י) מביא שניתן לברך על עליה מרובה של מי הנילוס, וכך כתב: &quot;[בסוף] [הרואה וכו']. ועל ראית המים באכליג' ר&quot;ל כשעולה נילוס כל צרכו כתב רדב&quot;ז בתשובה (סימן אלף ל&quot;ה [ח&quot;א סימן שיט]) שמברך שהחיינו כל שלא ראה תוספת המים בנילוס במקומם שאם ראה אותם בזמן רבויים אז מברך עליהם אבל על תוספתם מעט מעט קמא קמא קא בטיל&quot;.

אולם אף בזה זו ברכת הודאה ולא ברכת הראיה.

מצאתי בשו&quot;ת נשמת חיים (ברלין, סי' לג) שכתב:

&quot;נתכבדתי להתענג בנועם זיו אור תורת ספרו הנחמד בכורי שלמה, וברכתי ברוך שחלק מחכמתו ליראיו וברוך שככה לו בעולמו יהי ה' עמו, למלאות כל מאווייתו, ויגדל כבוד שמו, לעיני זקני עמו, ויפוצו מעינותיו חוצה בכולהו תלמידי תרביצא, ככל אשר עם לבבו לטובה, וכאשר אברכנו באהבה&quot;.

ואמנם כותב שברך ברכת 'שככה לו בעולמו' על ספר חדש, אולם נראה שמדובר בפרפרזה, היינו כעין הברכה על בריות נאות אבל לא ברך בשם ומלכות, אלא יותר מדבר על הרגשת הלב ושמחתו. ולא ברכה בשם ומלכות בפועל.

ז. כאמור לא מצאתי מי שהעלה שאלה כזו, וטעמא נראה משום שאין הדבר מיוחד ורק למי שגר בארצות חמות ולא זכה לראות שלג, הוא נוסע לראות שלג, אבל בצפת ובירושלים אין זה מראה נדיר. וכש&quot;כ בארצות צפוניות שרואים בכל חורף וחורף.

ונראה לענ&quot;ד שמי שזכה לירידת שלג בשדהו והשלג לברכה, הוא יכול לברך ברכות הודאה כברכות הגשם והדבר למד מדברי הנביא ישעיהו (נה, י): &quot;כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל&quot;.

והצעתי לשואל לומר מזמורים קמז, קמח בתהלים (הנאמרים בפסוקי דזמרה) בהם נאמר:

&quot;הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר&quot; (תהלים קמז, טז), ו&quot;הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהמות. אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו&quot; (תהלים קמח, ז-ח).

ובמזמורים אלה יבטא את הרגשתו ושבחו למקום ברוך הוא.</text>
      <sha1>cqwbxt0pw6v8s07bpcepqd38b4cbtmp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415842</id>
      <parentid>1415841</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:11:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12818" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|י|יא|יב|}}

סימן יא - ברכת שככה לו בעולמו

שאלה

אחרי סופת השלג נשאלתי: האם מי שנסע במיוחד ומתפעל מן השלג שכיסה את הארץ יכול לברך עליו עושה מעשה בראשית או ברכה אחרת?

תשובה

א. נאמר בברכות (פ&quot;ט מ&quot;ב):

&quot;על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה מעשה בראשית&quot;.

אלה ברכות השבח על תופעות טבע ורק על אלו שנמנו.

על גשמים ישנן ברכות הודאה כאמור בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' רכא ס&quot;ב):

&quot;ומה מברך, אם אין לו שדה אומר: מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו מלא שירה כים וכו' עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו, וחותם: בא&quot;י אל רוב ההודאות; ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר, מברך הטוב והמטיב; ואם אין לו שותף בשדה, מברך שהחיינו&quot;.

כל הברכות הללו לא מתייחסות לשלג.

כמו&quot;כ אינו יכול לברך ברכת שהחיינו משום שהיא על שמחה פרטית מתוך הודאה, ולא אירוע כולל לכלל האדם שהוא מתפעל ממנו.

ב. נאמר בברכות (נח ע&quot;ב):

&quot;ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו&quot;.

הסביר בפירוש התפילות לרבינו יהודה ב&quot;ר יקר: &quot;הרואה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו. ע&quot;ש אשרי העם שככה לו וע&quot;ש פעל ה' למענהו&quot;. אולם לא נאמר על תופעות טבע.

באר המאירי (ברכות נח ע&quot;ב):

&quot;הרואה אילנות טובות ובריות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו ונראה לי דוקא במקום שאין האילנות או הבריות מצויות שיש שם קצת חדוש&quot;.

וכך כתב הסמ&quot;ג (עשין סימן כז): &quot;וכן ישנו בירושלמי [שם] הרואה בריות טובות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות אומר בירושלמי [שם] אפי' סוס נאה וחמור נאה מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו&quot;.

וכך הביא רבינו ירוחם (ני&quot;ג ח&quot;ב): &quot;וכתב הראב&quot;ד על אותם שאמרנו שמברך עליהם דיין האמת זהו בפעם ראשונה שראהו שהוא חדוש לו ודוקא ממי שמצטער עליו דומיא דרואה אילנות טובות שהוא נהנה מהן כלומר ישראל אבל כשרואה גוי אינו מברך אדרבא שמחה היא לו וכן על בריות טובות ואילנות טובות אינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואהו אלא אם כן ראה יותר נאי' מהם. זיקין וזוועות ברקי' ורעמי' ורוחו' חזקו' אומ' שני ברכו' ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם וברוך עושה בראשית&quot;.

ובספר הפרדס (שער שמיני) הוסיף: &quot;הרואה בריות טובות ומתוקנות אומר בא&quot;י אמ&quot;ה שככה לו בעולמו. ומסתברא לי לפי עניות דעתי דהא דאמרינן הרואה בריות טובות שחייב לברך עליהם, מיירי אפילו בבריות נאות של גוים, וא&quot;ת הא קיימא לן דאסור לאדם לומר כמה נאה גוי זה דכתיב לא תחנם שר&quot;ל לא תתן להם חן, כל שכן וכל שכן שאינו מברך על יופין. כדומה לזה מקשה בע&quot;ז פ&quot;ק גבי רבן שמעון בן גמליאל שברך כשראה גויה אחת יפה, ופריק רבנן אודיי קא מודו, כלומר רבן שמעון בן גמליאל לא אמר כמה נאה גויה זו אלא כדי שיברך לשם יתברך וית' על יופיה. ועוד דלא גרעי בגופייהו מבהמות שאמרו בירושלמי והביאו השר של קוצי ז&quot;ל שהרואה חמור יפה שמברך עליו ברוך שככה לו בעולמו, כך נראה בעיני&quot;.

וכ&quot;פ: סידור רב סעדיה גאון, ראבי&quot;ה (סי' קמ&quot;ו), סמ&quot;ק (הלכ' ברכות סימן קנ&quot;א), המאורות, צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פכ&quot;ח), ספר מצוות זמניות (הלכ' ברכות שער ט'), נמוקי יוסף (ברכות), אבודרהם (הלכ' ברכות שער שמיני).

ג. פסק הרמב&quot;ם (הל' ברכות פ&quot;י הי&quot;ג): &quot;הרואה בריות נאות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות מברך שככה לו בעולמו&quot;.

וכן באר הטור או&quot;ח (סי' רכה): &quot;ראה בריות טובות או בהמה ואילנות טובות אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו גם בזה כתב הראב&quot;ד דוקא בפעם ראשונה מברך עליהם ולא יותר (עליהם) ולא על אחרים אלא אם כן ראה נאים מהם&quot;.

וכ&quot;פ בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' רכה ס&quot;י):

&quot;הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפילו עכו&quot;ם או בהמה, אומר: בא&quot;י אמ&quot;ה שככה לו בעולמו; ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים, אא&quot;כ היו נאים מהם&quot;.

והעיר המשנה ברורה (או&quot;ח סי' רכה ס&quot;ק לב): &quot;הרואה וכו' ובריות נאות – בין זכרים בין נקבות. ועכשיו לא נהגו כלל לברך ברכה זו [ח&quot;א ע&quot;ש טעמו] ומ&quot;מ נכון לברך בלא שם ומלכות&quot;.

וטעם החיי אדם שמברכים רק בפעם ראשונה, וכיון שאנו רואים מספר פעמים כבר אין לנו לברך.

וכן ראיתי בקיצוש&quot;ע עם הערות הגר&quot;מ אליהו שכתב שברכת שככה לו בעולמו יברך בלא שם ומלכות.

סקרתי את כל מה שמצאתי ולא ראיתי מי שסובר שמברך על שלג, ברכה כלשהיא.

ד. היחידי שמצאתי שיכול לברך 'שככה לו בעולמו' אף על בריאות שאינן בנ&quot;א או בע&quot;ח הוא ר' עובדיה מברטנורא אשר על המשנה באבות (פ&quot;ג מ&quot;ז): &quot;רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו&quot;. כתב בפירוש נוסף: &quot;ויש אומרים, דאשמעינן רבותא דאע&quot;ג דעל ידי כן הוא מברך ברוך שככה לו בעולמו, אעפ&quot;כ מעלין עליו כאילו מתחייב בנפשו, מפני שהפסיק ממשנתו&quot;. וכאן המדובר על ניר נאה, וחידוש הוא, ולא מצאתי לו חבר. ועי' אלשיך (שמואל ב יד כד – כה).

ה. כתב המור וקציעה (סימן רכה): &quot;צ&quot;ע אם יש לברך על הענק ומה היא ברכתו, ומהו גדרו של ענק. ברם בקושטא איכא לתמוהי משתיקת רז&quot;ל ממנו לגמרי, אף על גב דאכפול לאשמועין ננס וחבריו. אברא לאו מילתא, כיון דכבר נכרתו הענקים ונאבדו מן העולם מאז, זה זמן רב לא נודעו, בהו לא קמיירי אלא במאי דשכיח האידנא. ואי איתא דמשתכח ענק חד בדרא, מילתא דלא שכיחא היא ודאי, מיהו כי אתרמי מבעי לן למידע מאי דיניה&quot;.

&quot;ונראה לי פשוט שאם הוא מיושר הקומה ונאה הגוף ונערך באבריו (לאפוקי אריך וקטין) מברכין עליו שככה לו בעולמו. שאפילו על אדם בינוני בקומה ככל המון העם, אם הוא נאה ויפה ביותר כך מברכין עליו. כרשב&quot;ג דבריך על ההיא גויה נאה [ע&quot;ז כ, א]. ואמרינן בהדיא [בכורות מה, ב] שהקב&quot;ה משתבח בבעלי קומה. והכתוב [שמואל א' ט, ב] משבחו לשאול משכמו ולמעלה גבוה מכל העם. ושמואל היה סבור למשחו לאליאב למלך מפני גובה קומתו [שמואל א' טז, ז]. ואין השכינה שורה אלא על בעל קומה [שבת צב, א] (ובכאן צ&quot;ע מ&quot;ש חנה [ברכות לא, ב] לא ארוך ולא גוץ דע&quot;כ צ&quot;ל לא ארוך לגמרי דאל&quot;ה לא הו&quot;ל מובלע בין אנשים, א&quot;ה קשיא איך שרתה שכינה עליו). וגמ' דהמפלת [נדה כד, ב] משתבח ברבי דהוה ארוך בדורו. וכן באחרונים שבאו אחריו. (והא דאמרי אינשי כל ארוך שוטה היינו אריך קטין ואריכא שמיטא סניא שאין ארכו מתיחש לאיבריו). ונראה ג&quot;כ דלא דווקא על ענק כעוג או אפילו כגלית מברכין, אלא אף על הארוך בדורו כענין אותן שחשבו בפרק המפלת (כד, ב), ראוי לברך ברכה זו. ובקטנותי ראיתי באמשטרדם שליח ציון חכם יצחקי, כמדומה שהיה ארוך בדורו גבוה מכל העם משכמו ומעלה. ובשנת תקכ&quot;ו נראה במקום הלז ערל קרוב למדת ענק כפי שפרסמו בגאזעט, ואנכי לא ראיתיו&quot;.

אולם סו&quot;ס ענק – הוא אדם שמברכים עליו ברכת שככה לו בעולמו.

ו. בערך לחם (או&quot;ח סי' רכה ס&quot;י) מביא שניתן לברך על עליה מרובה של מי הנילוס, וכך כתב: &quot;[בסוף] [הרואה וכו']. ועל ראית המים באכליג' ר&quot;ל כשעולה נילוס כל צרכו כתב רדב&quot;ז בתשובה (סימן אלף ל&quot;ה [ח&quot;א סימן שיט]) שמברך שהחיינו כל שלא ראה תוספת המים בנילוס במקומם שאם ראה אותם בזמן רבויים אז מברך עליהם אבל על תוספתם מעט מעט קמא קמא קא בטיל&quot;.

אולם אף בזה זו ברכת הודאה ולא ברכת הראיה.

מצאתי בשו&quot;ת נשמת חיים (ברלין, סי' לג) שכתב:

&quot;נתכבדתי להתענג בנועם זיו אור תורת ספרו הנחמד בכורי שלמה, וברכתי ברוך שחלק מחכמתו ליראיו וברוך שככה לו בעולמו יהי ה' עמו, למלאות כל מאווייתו, ויגדל כבוד שמו, לעיני זקני עמו, ויפוצו מעינותיו חוצה בכולהו תלמידי תרביצא, ככל אשר עם לבבו לטובה, וכאשר אברכנו באהבה&quot;.

ואמנם כותב שברך ברכת 'שככה לו בעולמו' על ספר חדש, אולם נראה שמדובר בפרפרזה, היינו כעין הברכה על בריות נאות אבל לא ברך בשם ומלכות, אלא יותר מדבר על הרגשת הלב ושמחתו. ולא ברכה בשם ומלכות בפועל.

ז. כאמור לא מצאתי מי שהעלה שאלה כזו, וטעמא נראה משום שאין הדבר מיוחד ורק למי שגר בארצות חמות ולא זכה לראות שלג, הוא נוסע לראות שלג, אבל בצפת ובירושלים אין זה מראה נדיר. וכש&quot;כ בארצות צפוניות שרואים בכל חורף וחורף.

ונראה לענ&quot;ד שמי שזכה לירידת שלג בשדהו והשלג לברכה, הוא יכול לברך ברכות הודאה כברכות הגשם והדבר למד מדברי הנביא ישעיהו (נה, י): &quot;כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל&quot;.

והצעתי לשואל לומר מזמורים קמז, קמח בתהלים (הנאמרים בפסוקי דזמרה) בהם נאמר:

&quot;הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר&quot; (תהלים קמז, טז), ו&quot;הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהמות. אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו&quot; (תהלים קמח, ז-ח).

ובמזמורים אלה יבטא את הרגשתו ושבחו למקום ברוך הוא.</text>
      <sha1>2jne6vufwduyl7niskntgjhx1haqp78</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469686</id>
    <revision>
      <id>1415843</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:12:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יא|יב|יג|}}  סימן יב  ברית מילה בשבת שמגיעים אליה בנסיעה במכונית  שאלה  ברית מילה שזמנה בשבת, תתקיים בדירת הורי התינוק, חלק מן האורחים מגיעים עם רכב למקום הברית ולסעודה, האם לדחות את הברית לימות החול או לקיימה בשבת?  תשובה  א. באר בשו&quot;ת...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12402" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יא|יב|יג|}}

סימן יב

ברית מילה בשבת שמגיעים אליה בנסיעה במכונית

שאלה

ברית מילה שזמנה בשבת, תתקיים בדירת הורי התינוק, חלק מן האורחים מגיעים עם רכב למקום הברית ולסעודה, האם לדחות את הברית לימות החול או לקיימה בשבת?

תשובה

א. באר בשו&quot;ת שבט הלוי (ח&quot;ד סי' קלה, א):

&quot;האם מותר לדחות המילה מחשש שיבאו אורחים ע&quot;י חילול ש&quot;ק, וכן אם יש חשש שבאולם שעושים הברית יצוה הבעל ברית לחלל שבת, ושלישית אם יביאו הילד ע&quot;י חילול שב&quot;ק – הנה לענין הבאת תינוק הדבר מפורש בב&quot;י סי' של&quot;א דאסור לעבור אפי' על איסור דרבנן והעתיקו זה כל הפוסקים להלכה והדבר (מפורש) מוכרע בשבת ק&quot;ל ע&quot;ב – וע&quot;ש בתוס' ק&quot;ל ע&quot;א ד&quot;ה ר&quot;א – ומה דנו&quot;נ הפוסקים בזה היא רק בצדדי היתר ע&quot;י גוי עיין מג&quot;א סי' של&quot;א ס&quot;ק ה' – ועיין סי' שכ&quot;ה ס&quot;י ולענין פחות פחות מד' אמות עיין ט&quot;ז או&quot;ח סי' שמ&quot;ע ויו&quot;ד סי' רס&quot;ו, ולענין זה עוקר וזה מניח ע&quot;ע באבן העוזר סי' שמ&quot;ט ובשארי אחרונים בזה, וכ&quot;ז לא שייך בנדון דידן שישראלים מחללים שבת בהבאת התינוק בעיקרי מלאכות דאורייתא ודרבנן ואין שום היתר בזה, ואסור למוהל לסייע עוברי עבירה&quot;.

&quot;אם הדבר קרוב לודאי שיתרבה חלול שבת ע&quot;י קיום הברית בש&quot;ק כבר ידוע למע&quot;כ שכתבתי בשו&quot;ת שבט הלוי ח&quot;א סי' ר&quot;ה בהגהותי הקצרות לשו&quot;ע דמעיקר הדין אם יודעים בודאי שעי&quot;ז באים לחלול שבת מוטב לדחות המילה למחר דהרי אפי' באיזמל לצורך מילה אין מחללין ודוחין המילה מכ&quot;ש חילול שבת של הבאת התינוק וצילומים וכיו&quot;ב, וכעת ראיתי גם להגאון מהרש&quot;ג ח&quot;ב סו&quot;ס קכ&quot;ד שכתב כדברינו, וראיתי בס' הברית (הנדמ&quot;ח) יו&quot;ד סי' רס&quot;ו שהביא דבריו וכ' בשם תשובת אגרת משה יו&quot;ד סי' קנ&quot;ו שאסור לבטל מילה בשבת עבור זה, את דברי אגרת משה לא ראיתי אבל על משמרתי אעמודה, מה שת&quot;ח א' השיג עלי דשאני איזמל דאיכא חלול שבת בגוף מצות מילה שלא התירו במכשירין משא&quot;כ חלולי שבת אלה שלא שייכים לעצם המצוה של הבאת תינוק ואיזמל וכו' לא ניתן לדחות המצוה עבור זה לבבי לא כן ידמה, וכדמות ראי' מש&quot;כ תוס' וראשונים ביצה ו' ע&quot;א ושבת קל&quot;ט ע&quot;ב בשם ר&quot;ת לאסר קבורת מת ביום טוב שני בזה&quot;ז מטעם דילמא יצוו לנו הגוים לכתוב ולעשות מלאכה בשבילם כיון שראים שמחללים יום טוב בקבורת מת, הרי אף דבעצם קבורה ביום טוב ליכא חשש חלול אנו מדחים המצוה מחשש חלול אחר שלא בשעת המצוה, אף דגם בקבורה בו ביום איכא עשה דקבר תקברנו ביום ההוא ולאו דלא תלין עיין יו&quot;ד סי' שנ&quot;ז ושס&quot;ב&quot;.

&quot;אף דלהלכה לא קיי&quot;ל כר&quot;ת בזה כמש&quot;כ הראשונים בביצה שם ובב&quot;י או&quot;ח סי' תקכ&quot;ו, היינו דאין דוחין המצוה מחשש דילמא יצמח מזה חלול שבת, הא אלו ידענו בודאי שהמצוה גוררת חלול מיותר מוטב לבטל המצוה בשב וא&quot;ת שלא לבא לחלל שבת ודאי בקום ועשה, ואף שידענה דאין לדמות כ&quot;כ קבורת מת ביום טוב אף דאיכא ג&quot;כ עשה ול&quot;ת כנ&quot;ל למילה ביום השמיני דאולי חביבה מילה דנכרתו עליה י&quot;ג בריתות ועוד כמה חילוקים מכ&quot;מ אין נראה לחלק בזה, וכבר ידוע כי בעו&quot;ה לפעמים איכא חלול שבת המוני בהסעת קהל שלם הלוך וחזור לסעודת הברית בשבת המלווה בלא&quot;ה בעקירת כמה לאוין שבתורה וכל מי שיודה על האמת יראה דבכה&quot;ג וכיו&quot;ב העדיפו ז&quot;ל לבטל בשב וא&quot;ת עד למחר מלגרום חלולי שבת עד אין סוף בקום ועשה&quot;.

והורה שוב בשו&quot;ת שבט הלוי (ח&quot;ט סי' רי):

&quot;אשיב בקיצור פשוט מאד שראשית דבר על המוהל לחקור אם עריכת הברית יביא לידי חילול שבת בלי ספק, וגם אחרי דרישה וחקירה זאת עליו להציע ולבקש במפגיע ולהסביר לו שע&quot;פ הלכה כדי לקיים מצוה בזמנה עליו לותר על אורחים מבחוץ שבודאי יחללו שבת, וגם עליו לסדר מקום הברית והסעודה באופן כזה שלא תגרום המצוה לו חילול שבת שלא הותרה ע&quot;פ התורה ושו&quot;ע, ורק אחרי שיתברר שזה נמנע באמת וברור שיבא לידי חילול שבת שייך מה שכתבתי בתשובה שם, ולשוא תולין עצמם בדברינו לנוחיות שלהם, והדברים פשוטים כ&quot;כ עד שאריכות בזה בזבוז הזמן&quot;.

ב. ודבריו לא נראו לענ&quot;ד.

נלענ&quot;ד שאם האב והמוהל אינם מחללים שבת עבור המילה ח&quot;ו, זה שהאורחים יבואו מרצונם ויחללו שבת אינו צריך למנוע את האב מלערוך את המילה בזמנה. מילה בזמנה היא מצוה חשובה מאד כפי שיובא בתשובות שאביא להלן, ומה חטא התינוק הזה שלא יקיימו בו מצוה כמאמרה? וכי הוא אשם בחילול שבת של אורחיו? וכי האב אשם בכך? הם אינם בגדר מסייעים ולא מכשילים לד&quot;ע, ואין סיבה שהמצוה לא תתקיים בעתה ובזמנה. ומה שהאורחים מחללים שבת זהו חשבון שלהם, וכמו שבכל שבת איננו חוששים לכך שהם מחללים שבת, ה&quot;ה אם החליטו לבוא לברית מילה בשבת אגב חילול שבת שלהם.

ג. כך השיב בשו&quot;ת אגרות משה (יו&quot;ד ח&quot;א סי' קנו):

&quot;בדבר שמזדמן למע&quot;כ ברית מילה אצל עוברי דת שמחללים שבת בפניו ומיחה בידם ואין שומעין לו ששואל מע&quot;כ אולי לא ילך כשיזדמן לו עוד פעם ברית אצל אנשים עוברי דת כדי שלא יראה החלול שבת. לע&quot;ד אף שודאי יש איסור על האדם לילך למקום שעוברין על איסורי תורה וראיה ממה שאיתא ביומא דף ע' שיש מצוה לראות בעשיית מצוה משום ברוב עם הדרת מלך והקמ&quot;ל הוא רק שליכא בראיה משום אין מעבירין על המצות מאחר שאין עסוק בה עיין שם ברש&quot;י. א&quot;כ שמעינן ממילא דלראות בעבירה יש איסור דהא ברוב עם הוא ח&quot;ו בזיון למלך. מ&quot;מ מסתבר שאין לבטל בשביל זה מצות מילה בזמנה שחיובה היא על כל ישראל וכ&quot;ש על המוהל כשליכא מוהל אחר שעליו הוא החיוב ביחוד וב&quot;ד כופין אותו כדאיתא ביו&quot;ד סי' רס&quot;א, ומחוייב לילך לשם למול אף שיראה בעשייתם עבירה דחלול שבת. אבל תיכף אחר מעשה המילה אין להשאר שם&quot;.

ד. וכן כתב בשו&quot;ת מאמר מרדכי (לגר&quot;מ אליהו, כרך ד הלכות שבת סי' צח):

&quot;שאלה:

&quot;אם חל ברית מילה ביום שבת, ויש חשש שיבואו אורחים ויחללו את השבת, האם אפשר לדחותה ליום ראשון, וכן האם מותר לדחותה משבת מטעמי נוחות?&quot;

&quot;תשובה:

&quot;מצות המילה היא כל כך גדולה וחשובה והיא דוחה את השבת (שו&quot;ע או&quot;ח סי' של&quot;א סעי' א', ויו&quot;ד סי' רס&quot;ו סעי' ב'). ואפילו תקיעת שופר שנועדה לזכרון עם ישראל, ולולב שמביא ברכה לעם ישראל אינם דוחים את השבת (עיין שו&quot;ע או&quot;ח סי' תקפ&quot;ח סעי' ה', וסי' תרנ&quot;ח סעי' ב'). ואילו ברית המילה (דהיינו הברית עצמה, ולא שאר חילולי השבת) – דוחה את השבת&quot;.

&quot;ובמשנה (נדרים ל&quot;א ע&quot;ב) מובא: בוא וראה כמה גדולה מצות המילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות (י&quot;ג פעמים כתוב בתורה 'ברית'). ולא זו בלבד אלא ר&quot;י בן קרחה אומר: 'גדולה מילה שכל זכויות שעשה משה רבנו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה, שנאמר (שמות ד', כ&quot;ד): 'ויפגשהו ה' ויבקש המיתו'. וכמ&quot;ש שם, שמשה רבנו לא נתרשל, חלילה, כי אמר: אמול ואצא מיד – סכנה לילד; אמול ואשהה – הקדוש ברוך הוא שלחני לגאול את ישראל, ובכל יום נהרגים ומתים מבני ישראל במצרים. ואם על משה רבנו שהיתה לו סיבה בריאותית מחד והצלת ישראל מאידך, נגזרה עליו מיתה, קל וחומר שאנחנו צריכים להקפיד על מצות ברית מילה בעיתה ובזמנה ואין לדחות מצוה זו&quot;.

&quot;ושם בגמרא איתא: 'רבי יוסי אומר: גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה&quot;. והתוס' במסכת מגילה (ד' ע&quot;א ד&quot;ה 'ויעבירנה ארבע אמות') שאלו: מדוע לא אסרו למול בשבת כפי שלא קוראין מגילה בשבת מחשש שמא יטלטלו, הרי במילה יש לחשוש שמא יטלטלו את הכלים או את התינוק! והשיבו שהמילה חמורה היא ונכרתו עליה י&quot;ג בריתות ולכן חכמים לא רצו לבטל את המצוה בזמנה ולדחותה מפני גזירות אחרות. ועוד אמרו שאין אדם מל אלא אם כן הוא בקי, ובבקי לא חיישינן שיטלטל&quot;.

&quot;והר&quot;ן תירץ שבמגילה, שופר ולולב יש ספיקא דיומא ולכן דוחים, אבל במילה שהיא ביום השבת שהוא קביעא וקיימא ואינו תלוי בקידוש החודש – לא דוחים (ועיין בתוס' סוכה מ&quot;ג ע&quot;ב ד&quot;ה לא איקלע שלולב ושופר אינם מתבטלים כיון שנעשים ביום השני, אך מילה עיקר מצותה בו ביום)&quot;.

&quot;ולכן אין לדחות כל ברית מילה מהיום השמיני משיקולי נוחות, והמוהלים צריכים להזהר שלא להחמיץ את המצוה כלל ולהשתדל למול בכל מקום שיש צורך בכך (עי' יו&quot;ד רמ&quot;א בסי' רס&quot;א סעי' א'). ואם יש ברית ביום שבת במקום מרוחק צריך המוהל ללכת ולשבות שם&quot;.

&quot;החושש שמא יחללו אורחיו את השבת - יודיעם בערב שבת שאסור לחלל שבת כדי להשתתף בברית, אמנם אם בא בשבת למקום הברית ורואה שנעשה חילול שבת - יש לגעור בהם, וכן בענין הצילום יש לעמוד בכל תוקף על כך שלא יצלמו בשבת אך אין בשום פנים ואופן לדחות בשל כך את הברית מילה&quot;.

&quot;ועצה טובה אפשר להציע שיעשה הברית אחר התפילה בנץ מייד, וסעודה לאורחים במוצאי שבת, וכמו ברית מילה שחלה ביום התענית, שעורכים את הברית ביום ואת הסעודה בלילה&quot;.

מסקנה

אין לדחות את הברית, והאורחים יחליטו כרצונם.</text>
      <sha1>taya3y07h01nsb4uyi84n9x74ikbf6x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415844</id>
      <parentid>1415843</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:12:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12403" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יא|יב|יג|}}

סימן יב - ברית מילה בשבת שמגיעים אליה בנסיעה במכונית

שאלה

ברית מילה שזמנה בשבת, תתקיים בדירת הורי התינוק, חלק מן האורחים מגיעים עם רכב למקום הברית ולסעודה, האם לדחות את הברית לימות החול או לקיימה בשבת?

תשובה

א. באר בשו&quot;ת שבט הלוי (ח&quot;ד סי' קלה, א):

&quot;האם מותר לדחות המילה מחשש שיבאו אורחים ע&quot;י חילול ש&quot;ק, וכן אם יש חשש שבאולם שעושים הברית יצוה הבעל ברית לחלל שבת, ושלישית אם יביאו הילד ע&quot;י חילול שב&quot;ק – הנה לענין הבאת תינוק הדבר מפורש בב&quot;י סי' של&quot;א דאסור לעבור אפי' על איסור דרבנן והעתיקו זה כל הפוסקים להלכה והדבר (מפורש) מוכרע בשבת ק&quot;ל ע&quot;ב – וע&quot;ש בתוס' ק&quot;ל ע&quot;א ד&quot;ה ר&quot;א – ומה דנו&quot;נ הפוסקים בזה היא רק בצדדי היתר ע&quot;י גוי עיין מג&quot;א סי' של&quot;א ס&quot;ק ה' – ועיין סי' שכ&quot;ה ס&quot;י ולענין פחות פחות מד' אמות עיין ט&quot;ז או&quot;ח סי' שמ&quot;ע ויו&quot;ד סי' רס&quot;ו, ולענין זה עוקר וזה מניח ע&quot;ע באבן העוזר סי' שמ&quot;ט ובשארי אחרונים בזה, וכ&quot;ז לא שייך בנדון דידן שישראלים מחללים שבת בהבאת התינוק בעיקרי מלאכות דאורייתא ודרבנן ואין שום היתר בזה, ואסור למוהל לסייע עוברי עבירה&quot;.

&quot;אם הדבר קרוב לודאי שיתרבה חלול שבת ע&quot;י קיום הברית בש&quot;ק כבר ידוע למע&quot;כ שכתבתי בשו&quot;ת שבט הלוי ח&quot;א סי' ר&quot;ה בהגהותי הקצרות לשו&quot;ע דמעיקר הדין אם יודעים בודאי שעי&quot;ז באים לחלול שבת מוטב לדחות המילה למחר דהרי אפי' באיזמל לצורך מילה אין מחללין ודוחין המילה מכ&quot;ש חילול שבת של הבאת התינוק וצילומים וכיו&quot;ב, וכעת ראיתי גם להגאון מהרש&quot;ג ח&quot;ב סו&quot;ס קכ&quot;ד שכתב כדברינו, וראיתי בס' הברית (הנדמ&quot;ח) יו&quot;ד סי' רס&quot;ו שהביא דבריו וכ' בשם תשובת אגרת משה יו&quot;ד סי' קנ&quot;ו שאסור לבטל מילה בשבת עבור זה, את דברי אגרת משה לא ראיתי אבל על משמרתי אעמודה, מה שת&quot;ח א' השיג עלי דשאני איזמל דאיכא חלול שבת בגוף מצות מילה שלא התירו במכשירין משא&quot;כ חלולי שבת אלה שלא שייכים לעצם המצוה של הבאת תינוק ואיזמל וכו' לא ניתן לדחות המצוה עבור זה לבבי לא כן ידמה, וכדמות ראי' מש&quot;כ תוס' וראשונים ביצה ו' ע&quot;א ושבת קל&quot;ט ע&quot;ב בשם ר&quot;ת לאסר קבורת מת ביום טוב שני בזה&quot;ז מטעם דילמא יצוו לנו הגוים לכתוב ולעשות מלאכה בשבילם כיון שראים שמחללים יום טוב בקבורת מת, הרי אף דבעצם קבורה ביום טוב ליכא חשש חלול אנו מדחים המצוה מחשש חלול אחר שלא בשעת המצוה, אף דגם בקבורה בו ביום איכא עשה דקבר תקברנו ביום ההוא ולאו דלא תלין עיין יו&quot;ד סי' שנ&quot;ז ושס&quot;ב&quot;.

&quot;אף דלהלכה לא קיי&quot;ל כר&quot;ת בזה כמש&quot;כ הראשונים בביצה שם ובב&quot;י או&quot;ח סי' תקכ&quot;ו, היינו דאין דוחין המצוה מחשש דילמא יצמח מזה חלול שבת, הא אלו ידענו בודאי שהמצוה גוררת חלול מיותר מוטב לבטל המצוה בשב וא&quot;ת שלא לבא לחלל שבת ודאי בקום ועשה, ואף שידענה דאין לדמות כ&quot;כ קבורת מת ביום טוב אף דאיכא ג&quot;כ עשה ול&quot;ת כנ&quot;ל למילה ביום השמיני דאולי חביבה מילה דנכרתו עליה י&quot;ג בריתות ועוד כמה חילוקים מכ&quot;מ אין נראה לחלק בזה, וכבר ידוע כי בעו&quot;ה לפעמים איכא חלול שבת המוני בהסעת קהל שלם הלוך וחזור לסעודת הברית בשבת המלווה בלא&quot;ה בעקירת כמה לאוין שבתורה וכל מי שיודה על האמת יראה דבכה&quot;ג וכיו&quot;ב העדיפו ז&quot;ל לבטל בשב וא&quot;ת עד למחר מלגרום חלולי שבת עד אין סוף בקום ועשה&quot;.

והורה שוב בשו&quot;ת שבט הלוי (ח&quot;ט סי' רי):

&quot;אשיב בקיצור פשוט מאד שראשית דבר על המוהל לחקור אם עריכת הברית יביא לידי חילול שבת בלי ספק, וגם אחרי דרישה וחקירה זאת עליו להציע ולבקש במפגיע ולהסביר לו שע&quot;פ הלכה כדי לקיים מצוה בזמנה עליו לותר על אורחים מבחוץ שבודאי יחללו שבת, וגם עליו לסדר מקום הברית והסעודה באופן כזה שלא תגרום המצוה לו חילול שבת שלא הותרה ע&quot;פ התורה ושו&quot;ע, ורק אחרי שיתברר שזה נמנע באמת וברור שיבא לידי חילול שבת שייך מה שכתבתי בתשובה שם, ולשוא תולין עצמם בדברינו לנוחיות שלהם, והדברים פשוטים כ&quot;כ עד שאריכות בזה בזבוז הזמן&quot;.

ב. ודבריו לא נראו לענ&quot;ד.

נלענ&quot;ד שאם האב והמוהל אינם מחללים שבת עבור המילה ח&quot;ו, זה שהאורחים יבואו מרצונם ויחללו שבת אינו צריך למנוע את האב מלערוך את המילה בזמנה. מילה בזמנה היא מצוה חשובה מאד כפי שיובא בתשובות שאביא להלן, ומה חטא התינוק הזה שלא יקיימו בו מצוה כמאמרה? וכי הוא אשם בחילול שבת של אורחיו? וכי האב אשם בכך? הם אינם בגדר מסייעים ולא מכשילים לד&quot;ע, ואין סיבה שהמצוה לא תתקיים בעתה ובזמנה. ומה שהאורחים מחללים שבת זהו חשבון שלהם, וכמו שבכל שבת איננו חוששים לכך שהם מחללים שבת, ה&quot;ה אם החליטו לבוא לברית מילה בשבת אגב חילול שבת שלהם.

ג. כך השיב בשו&quot;ת אגרות משה (יו&quot;ד ח&quot;א סי' קנו):

&quot;בדבר שמזדמן למע&quot;כ ברית מילה אצל עוברי דת שמחללים שבת בפניו ומיחה בידם ואין שומעין לו ששואל מע&quot;כ אולי לא ילך כשיזדמן לו עוד פעם ברית אצל אנשים עוברי דת כדי שלא יראה החלול שבת. לע&quot;ד אף שודאי יש איסור על האדם לילך למקום שעוברין על איסורי תורה וראיה ממה שאיתא ביומא דף ע' שיש מצוה לראות בעשיית מצוה משום ברוב עם הדרת מלך והקמ&quot;ל הוא רק שליכא בראיה משום אין מעבירין על המצות מאחר שאין עסוק בה עיין שם ברש&quot;י. א&quot;כ שמעינן ממילא דלראות בעבירה יש איסור דהא ברוב עם הוא ח&quot;ו בזיון למלך. מ&quot;מ מסתבר שאין לבטל בשביל זה מצות מילה בזמנה שחיובה היא על כל ישראל וכ&quot;ש על המוהל כשליכא מוהל אחר שעליו הוא החיוב ביחוד וב&quot;ד כופין אותו כדאיתא ביו&quot;ד סי' רס&quot;א, ומחוייב לילך לשם למול אף שיראה בעשייתם עבירה דחלול שבת. אבל תיכף אחר מעשה המילה אין להשאר שם&quot;.

ד. וכן כתב בשו&quot;ת מאמר מרדכי (לגר&quot;מ אליהו, כרך ד הלכות שבת סי' צח):

&quot;שאלה:

&quot;אם חל ברית מילה ביום שבת, ויש חשש שיבואו אורחים ויחללו את השבת, האם אפשר לדחותה ליום ראשון, וכן האם מותר לדחותה משבת מטעמי נוחות?&quot;

&quot;תשובה:

&quot;מצות המילה היא כל כך גדולה וחשובה והיא דוחה את השבת (שו&quot;ע או&quot;ח סי' של&quot;א סעי' א', ויו&quot;ד סי' רס&quot;ו סעי' ב'). ואפילו תקיעת שופר שנועדה לזכרון עם ישראל, ולולב שמביא ברכה לעם ישראל אינם דוחים את השבת (עיין שו&quot;ע או&quot;ח סי' תקפ&quot;ח סעי' ה', וסי' תרנ&quot;ח סעי' ב'). ואילו ברית המילה (דהיינו הברית עצמה, ולא שאר חילולי השבת) – דוחה את השבת&quot;.

&quot;ובמשנה (נדרים ל&quot;א ע&quot;ב) מובא: בוא וראה כמה גדולה מצות המילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות (י&quot;ג פעמים כתוב בתורה 'ברית'). ולא זו בלבד אלא ר&quot;י בן קרחה אומר: 'גדולה מילה שכל זכויות שעשה משה רבנו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה, שנאמר (שמות ד', כ&quot;ד): 'ויפגשהו ה' ויבקש המיתו'. וכמ&quot;ש שם, שמשה רבנו לא נתרשל, חלילה, כי אמר: אמול ואצא מיד – סכנה לילד; אמול ואשהה – הקדוש ברוך הוא שלחני לגאול את ישראל, ובכל יום נהרגים ומתים מבני ישראל במצרים. ואם על משה רבנו שהיתה לו סיבה בריאותית מחד והצלת ישראל מאידך, נגזרה עליו מיתה, קל וחומר שאנחנו צריכים להקפיד על מצות ברית מילה בעיתה ובזמנה ואין לדחות מצוה זו&quot;.

&quot;ושם בגמרא איתא: 'רבי יוסי אומר: גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה&quot;. והתוס' במסכת מגילה (ד' ע&quot;א ד&quot;ה 'ויעבירנה ארבע אמות') שאלו: מדוע לא אסרו למול בשבת כפי שלא קוראין מגילה בשבת מחשש שמא יטלטלו, הרי במילה יש לחשוש שמא יטלטלו את הכלים או את התינוק! והשיבו שהמילה חמורה היא ונכרתו עליה י&quot;ג בריתות ולכן חכמים לא רצו לבטל את המצוה בזמנה ולדחותה מפני גזירות אחרות. ועוד אמרו שאין אדם מל אלא אם כן הוא בקי, ובבקי לא חיישינן שיטלטל&quot;.

&quot;והר&quot;ן תירץ שבמגילה, שופר ולולב יש ספיקא דיומא ולכן דוחים, אבל במילה שהיא ביום השבת שהוא קביעא וקיימא ואינו תלוי בקידוש החודש – לא דוחים (ועיין בתוס' סוכה מ&quot;ג ע&quot;ב ד&quot;ה לא איקלע שלולב ושופר אינם מתבטלים כיון שנעשים ביום השני, אך מילה עיקר מצותה בו ביום)&quot;.

&quot;ולכן אין לדחות כל ברית מילה מהיום השמיני משיקולי נוחות, והמוהלים צריכים להזהר שלא להחמיץ את המצוה כלל ולהשתדל למול בכל מקום שיש צורך בכך (עי' יו&quot;ד רמ&quot;א בסי' רס&quot;א סעי' א'). ואם יש ברית ביום שבת במקום מרוחק צריך המוהל ללכת ולשבות שם&quot;.

&quot;החושש שמא יחללו אורחיו את השבת - יודיעם בערב שבת שאסור לחלל שבת כדי להשתתף בברית, אמנם אם בא בשבת למקום הברית ורואה שנעשה חילול שבת - יש לגעור בהם, וכן בענין הצילום יש לעמוד בכל תוקף על כך שלא יצלמו בשבת אך אין בשום פנים ואופן לדחות בשל כך את הברית מילה&quot;.

&quot;ועצה טובה אפשר להציע שיעשה הברית אחר התפילה בנץ מייד, וסעודה לאורחים במוצאי שבת, וכמו ברית מילה שחלה ביום התענית, שעורכים את הברית ביום ואת הסעודה בלילה&quot;.

מסקנה

אין לדחות את הברית, והאורחים יחליטו כרצונם.</text>
      <sha1>jswx90z8vk2uonno1csi38ek09e8eo7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו יג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469687</id>
    <revision>
      <id>1415845</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:13:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יב|יג|יד|}}  סימן יג  ברכת האילנות בשבת  א. בקיצור שו&quot;ע עם דרכי הלכה לגר&quot;מ אליהו כתבו בהערה בשמו, וכן הורו בשיעורים:  &quot;ברכה זו בחדש ניסן בלבד לא לפניו ולא לאחריו. (עיין כה&quot;ח רכ&quot;ו ס&quot;ק א). יש מדקדקים לברך בראש חדש משום זריזות, ויש מברכים בראשו...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6388" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יב|יג|יד|}}

סימן יג

ברכת האילנות בשבת

א. בקיצור שו&quot;ע עם דרכי הלכה לגר&quot;מ אליהו כתבו בהערה בשמו, וכן הורו בשיעורים:

&quot;ברכה זו בחדש ניסן בלבד לא לפניו ולא לאחריו. (עיין כה&quot;ח רכ&quot;ו ס&quot;ק א). יש מדקדקים לברך בראש חדש משום זריזות, ויש מברכים בראשון של חול המועד משום רבוי עם, ושכלם לבושים לבוש נאה. במחזורים יש נוסח מיוחד לכך. וטוב לברך במקום שיש בו שני אילנות אפילו שניהם מאותו מין (כה&quot;ח שם אות ב). ולא יברך ברכה זו בשבת1. טוב לצאת מחוץ לעיר כדי לברך ברכה זו. מנהגנו שאין נשים מברכות ברכה זו, אלא ישמעו את הברכה מבעליהן ויכונו לצאת ידי חובה&quot;.

ברצוני להעיר על שני המשפטים שהדגשתי: ברכה בשבת ומנהג שאין נשים מברכות ברכה זו.

ב. כתב במועד לכל חי (סי' א אות ח) שהוא המקור לכך שאין מברכים בשבת:

&quot;בקושטא יע&quot;א, נוהגין לברך ברכת האילנות אפילו בשבת ויום טוב, אכן פה עירנו אזמיר יע&quot;א לא ראיתי ולא שמעתי מימי עולם דמברכין בשבת ויום טוב ברכת האילנות. וכנראה דהא בהא תליא, דכיון דהן נוהגין שלא לצאת החוצה (=מן העיר), לכן אפילו בשבת מברכין, אכן אנן דנהגינן לצאת, אם כן בשבת דאיתיה באזהרה דאל יצא איש ממקומו, לא מברכינן. אלא דאם נאמר דהוא משום חשש שמא יטלטל את האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם ושמא יתלוש, לזה אפילו בקושטא יש להם לחוש שלא לברך בשבת ויום טוב (ועיין בספר פתח הדביר ח&quot;ב דף ק&quot;ג ע&quot;א וב')&quot;.

הלשון בגמרא הוא (ברכות מג ע&quot;ב): &quot;האי מאן דנפיק ביומי ניסן&quot;. אין בו שם איזכור לא של שבת ולא של יום טוב לא גברים ולא נשים. ולכן כל המסקנות של הגאון רבי חיים פלאג'י הן עפ&quot;י הבנתו ועפ&quot;י תורת הנסתר כמבואר סעיף לפני כן בספר מועד לכל חי, ואף הוא מציין מנהגים ולא פוסק לאיסור, ובקושטא אף רבניה ברכו בשבת ברכת האילנות ולא חששו לשום איסור.

וכך פסק רבינו ירוחם (תואו&quot;ח ני&quot;ג ח&quot;ב): &quot;הרואה אילנות בנץ שלהם כגון בימי ניסן מברך בא&quot;י אמ&quot;ה שלא חסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מהן בני אדם כך פשוט בברכות&quot;. ולא הזכיר כלל יציאה מחוץ לעיר, אלא ברכת הראיה בלבד.

ג. לגבי הברכה בשבת כתב בספר מועד לכל חי שהוא משום חשש תלישה. ובכף החיים (או&quot;ח סי' רכו ס&quot;ק ד) הוסיף אף איסור בורר בניצוצות הקדושה וכתב: &quot;ויום טוב אין לברך ברכת האילנות שמא יטלטל האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם או שמא יתלוש. מועד לכל חי שם אות ח'. ונראה לדברי המקובלים שכתבו שעל ידי ברכה זו מברר ניצוצי הקדושה מן הצומח יש עוד איסור נוסף דבורר, ועל כן אסור לברך ברכה זו בשבת ויום טוב וכן עמא דבר&quot;.

ולא זכיתי להבין, הלא פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' שלו ס&quot;י): &quot;הדס מחובר, מותר להריח בו; אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה, אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לאכלו&quot;.

וכאן אלו פרחים בלבד, ומה חשש תלישה יש כאן?!

ואף המשנה ברורה (ס&quot;ק מח) העיר: &quot;מותר להריח בו – דלא שייך למגזר שמא יקוץ כיון שאינו רוצה רק להריח וזה יכול הוא לעשות אף במחובר ויש מחמירין בזה וכתב בא&quot;ר דהעיקר כפסק השו&quot;ע ולענין לטלטלו בידו דינו כמו לעיל לענין קנים הרכים בס&quot;א&quot;.

ומותר אף להניע את העצים עליהם הפרחים כדי להריח בהם, עפ&quot;י דברי הרמ&quot;א בס&quot;א (סי' שלו).

וא&quot;כ מהיכן חידש איסור תלישה כשהשו&quot;ע פסק שמותר.

ד. לגבי איסור בורר, רוב הציבור המקיים ברכת האילנות אינו מבין בברירת ניצוצות, ומדוע לפסוק לו לפי המקובלים?! בדברים של איסור וסכנה יותר מובן להדר אחר דעת המקובלים, אבל בברכת הראיה מדוע לפסוק לציבור הרחב עפ&quot;י הקבלה? בפרט שהציבור דוקא בשבת ויום טוב פנוי מעיסוקיו ויכול לברך ובימות החול טרוד לגמרי והברכה נשכחת ממנו. לכן גם טעם זה לדעתי עדיף לדורשו לפני המבינים, אבל לכלל הציבור לא נראה לי שראוי לאומרו, כיון שיביא לביטול הברכה.

ה. לגבי ברכת נשים על האילנות כתב בספר ברכת ה' לגר&quot;מ לוי זצ&quot;ל (כרך ד' עמ' שי סעיף לד): &quot;נשים רשאות לברך ברכת האילנות&quot;. והאריך בכך באותו כרך בפ&quot;א (סעיף ה הערה 28). והוסיף: &quot;וכ&quot;פ בשו&quot;ת הר צבי סימן רכו ובספר חזון עובדיה הגדה של פסח עמוד ז&quot;.

ואם כן מדוע להדריך את הציבור שנשים לא תברכנה?! ובשם הגר&quot;מ אליהו לא הובא לכך אף מקור ולכן קשה לברר מה דעתו.

מסקנה

מותר לברך ברכת האילנות בשבת וכן נשים מותרות בה, והמחמירים לנהוג עפ&quot;י המקובלים ינהגו כן לעצמן ולא יפסקו כן לאחרים.</text>
      <sha1>3sfnz3vfcdj2xzh7cr8icy73ule2rvp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415846</id>
      <parentid>1415845</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:13:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6389" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יב|יג|יד|}}

סימן יג - ברכת האילנות בשבת

א. בקיצור שו&quot;ע עם דרכי הלכה לגר&quot;מ אליהו כתבו בהערה בשמו, וכן הורו בשיעורים:

&quot;ברכה זו בחדש ניסן בלבד לא לפניו ולא לאחריו. (עיין כה&quot;ח רכ&quot;ו ס&quot;ק א). יש מדקדקים לברך בראש חדש משום זריזות, ויש מברכים בראשון של חול המועד משום רבוי עם, ושכלם לבושים לבוש נאה. במחזורים יש נוסח מיוחד לכך. וטוב לברך במקום שיש בו שני אילנות אפילו שניהם מאותו מין (כה&quot;ח שם אות ב). ולא יברך ברכה זו בשבת1. טוב לצאת מחוץ לעיר כדי לברך ברכה זו. מנהגנו שאין נשים מברכות ברכה זו, אלא ישמעו את הברכה מבעליהן ויכונו לצאת ידי חובה&quot;.

ברצוני להעיר על שני המשפטים שהדגשתי: ברכה בשבת ומנהג שאין נשים מברכות ברכה זו.

ב. כתב במועד לכל חי (סי' א אות ח) שהוא המקור לכך שאין מברכים בשבת:

&quot;בקושטא יע&quot;א, נוהגין לברך ברכת האילנות אפילו בשבת ויום טוב, אכן פה עירנו אזמיר יע&quot;א לא ראיתי ולא שמעתי מימי עולם דמברכין בשבת ויום טוב ברכת האילנות. וכנראה דהא בהא תליא, דכיון דהן נוהגין שלא לצאת החוצה (=מן העיר), לכן אפילו בשבת מברכין, אכן אנן דנהגינן לצאת, אם כן בשבת דאיתיה באזהרה דאל יצא איש ממקומו, לא מברכינן. אלא דאם נאמר דהוא משום חשש שמא יטלטל את האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם ושמא יתלוש, לזה אפילו בקושטא יש להם לחוש שלא לברך בשבת ויום טוב (ועיין בספר פתח הדביר ח&quot;ב דף ק&quot;ג ע&quot;א וב')&quot;.

הלשון בגמרא הוא (ברכות מג ע&quot;ב): &quot;האי מאן דנפיק ביומי ניסן&quot;. אין בו שם איזכור לא של שבת ולא של יום טוב לא גברים ולא נשים. ולכן כל המסקנות של הגאון רבי חיים פלאג'י הן עפ&quot;י הבנתו ועפ&quot;י תורת הנסתר כמבואר סעיף לפני כן בספר מועד לכל חי, ואף הוא מציין מנהגים ולא פוסק לאיסור, ובקושטא אף רבניה ברכו בשבת ברכת האילנות ולא חששו לשום איסור.

וכך פסק רבינו ירוחם (תואו&quot;ח ני&quot;ג ח&quot;ב): &quot;הרואה אילנות בנץ שלהם כגון בימי ניסן מברך בא&quot;י אמ&quot;ה שלא חסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מהן בני אדם כך פשוט בברכות&quot;. ולא הזכיר כלל יציאה מחוץ לעיר, אלא ברכת הראיה בלבד.

ג. לגבי הברכה בשבת כתב בספר מועד לכל חי שהוא משום חשש תלישה. ובכף החיים (או&quot;ח סי' רכו ס&quot;ק ד) הוסיף אף איסור בורר בניצוצות הקדושה וכתב: &quot;ויום טוב אין לברך ברכת האילנות שמא יטלטל האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם או שמא יתלוש. מועד לכל חי שם אות ח'. ונראה לדברי המקובלים שכתבו שעל ידי ברכה זו מברר ניצוצי הקדושה מן הצומח יש עוד איסור נוסף דבורר, ועל כן אסור לברך ברכה זו בשבת ויום טוב וכן עמא דבר&quot;.

ולא זכיתי להבין, הלא פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' שלו ס&quot;י): &quot;הדס מחובר, מותר להריח בו; אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה, אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לאכלו&quot;.

וכאן אלו פרחים בלבד, ומה חשש תלישה יש כאן?!

ואף המשנה ברורה (ס&quot;ק מח) העיר: &quot;מותר להריח בו – דלא שייך למגזר שמא יקוץ כיון שאינו רוצה רק להריח וזה יכול הוא לעשות אף במחובר ויש מחמירין בזה וכתב בא&quot;ר דהעיקר כפסק השו&quot;ע ולענין לטלטלו בידו דינו כמו לעיל לענין קנים הרכים בס&quot;א&quot;.

ומותר אף להניע את העצים עליהם הפרחים כדי להריח בהם, עפ&quot;י דברי הרמ&quot;א בס&quot;א (סי' שלו).

וא&quot;כ מהיכן חידש איסור תלישה כשהשו&quot;ע פסק שמותר.

ד. לגבי איסור בורר, רוב הציבור המקיים ברכת האילנות אינו מבין בברירת ניצוצות, ומדוע לפסוק לו לפי המקובלים?! בדברים של איסור וסכנה יותר מובן להדר אחר דעת המקובלים, אבל בברכת הראיה מדוע לפסוק לציבור הרחב עפ&quot;י הקבלה? בפרט שהציבור דוקא בשבת ויום טוב פנוי מעיסוקיו ויכול לברך ובימות החול טרוד לגמרי והברכה נשכחת ממנו. לכן גם טעם זה לדעתי עדיף לדורשו לפני המבינים, אבל לכלל הציבור לא נראה לי שראוי לאומרו, כיון שיביא לביטול הברכה.

ה. לגבי ברכת נשים על האילנות כתב בספר ברכת ה' לגר&quot;מ לוי זצ&quot;ל (כרך ד' עמ' שי סעיף לד): &quot;נשים רשאות לברך ברכת האילנות&quot;. והאריך בכך באותו כרך בפ&quot;א (סעיף ה הערה 28). והוסיף: &quot;וכ&quot;פ בשו&quot;ת הר צבי סימן רכו ובספר חזון עובדיה הגדה של פסח עמוד ז&quot;.

ואם כן מדוע להדריך את הציבור שנשים לא תברכנה?! ובשם הגר&quot;מ אליהו לא הובא לכך אף מקור ולכן קשה לברר מה דעתו.

מסקנה

מותר לברך ברכת האילנות בשבת וכן נשים מותרות בה, והמחמירים לנהוג עפ&quot;י המקובלים ינהגו כן לעצמן ולא יפסקו כן לאחרים.</text>
      <sha1>opsq9wmt0uxm5e0mze4jqwkhkol5gnl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו יד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469688</id>
    <revision>
      <id>1415847</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:13:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יג|יד|טו|}}  סימן יד  השכרת חנות למחלל שבת  שאלה  לאדם מישראל חנות. האם מותר להשכירה לישראל מחלל שבת, אשר מעוניין להפעילה בשבתות תוך שהוא ועובדיו מחללים את השבת?  פתיחה  האחרונים דנו כאן מצד שתי עבירות: מצד שהחנות שלו, ומצד שמכשיל עיוו...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26978" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יג|יד|טו|}}

סימן יד

השכרת חנות למחלל שבת

שאלה

לאדם מישראל חנות. האם מותר להשכירה לישראל מחלל שבת, אשר מעוניין להפעילה בשבתות תוך שהוא ועובדיו מחללים את השבת?

פתיחה

האחרונים דנו כאן מצד שתי עבירות: מצד שהחנות שלו, ומצד שמכשיל עיוור בדבר.

א. האם שכירות קניא

מהסוגיא בע&quot;ז (טו ע&quot;א) עולה ששכירות לא קניא לשוכר אלא הדבר שנשכר נשאר שייך לבעליו, ולכן ישראל ששכר בהמת כהן יכול להאכילה כרשיני תרומה.

וכ&quot;פ הרמב&quot;ם (הל' תרומות פ&quot;ט ה&quot;ז): &quot;ישראל ששכר בהמה מכהן מאכילה תרומה וכהן ששכר בהמת ישראל אף על פי שהוא חייב במזונותיה לא יאכילנה תרומה מפני שאינה קניין כספו&quot;.

ובאר רדב&quot;ז (הל' תרומות פ&quot;ט ה&quot;ז): &quot;וטעמא כיון שהבהמה קניינו של כהן אוכלת אף על פי שמזונותיה על ישראל הרי הוא כמוכר תרומה לכהן שהדמים שלו ושכירות ששכר מן הכהן אינו קונה את גוף הבהמה והכי איתא פרק לפני אידיהן דשכירות לא קניא&quot;.

הרמ&quot;א (שו&quot;ע יו&quot;ד סי' קנא ס&quot;י) כתב: &quot;והאידנא נהגו להשכיר אף לדירה, כיון שאין נוהגים להכניס עבודת כוכבים בבתיהם (טור)&quot;. משמע שאע&quot;פ ששכירות לא קניא אינו עובר בהכנסת ע&quot;ז לביתו מחמת שאינם עוע&quot;ז.

הש&quot;ך (יו&quot;ד סי' קנא ס&quot;ק יז) התקשה בדברי הרמ&quot;א ותרץ: &quot;קשה דהא חזינן דמכניסים עבודת כוכבים בבתיהן אפילו בקבע, ודוחק לומר דכיון דבזמן הזה לאו עובדי עבודת כוכבים הן לא מיקרי אליל שלהם עבודת כוכבים ואפשר בזמן הרב לא היו נוהגים להכניס עבודת כוכבי' בבתיהם בקבע כמו שכתבו הרא&quot;ש וטור בזמניהם, אבל לפעד&quot;נ דסמכינן אאידך שנויא שכתב הרא&quot;ש וז&quot;ל ועוד נהי דלדידן שכירות לא קניה כיון שיד האומות תקיפא ובדיניהם שכירות אלימא כמכר ואף אם נפל ביתו של משכיר אינו יכול להוציאו הוי כמכר עכ&quot;ל&quot;...

היינו לדידן שכירות לא קניא לשוכר, ולכן ישראל עובר על הכנסת עבודה זרה לביתו, אולם כיון שבדיני נכרים שכירות היא כמקח – אין הוא עובר עליו, ומותר להשכיר ביתו לגוי עוע&quot;ז.

פסק בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' רמו ס&quot;ג): &quot;אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לאינו יהודי כדי שיעשה בה מלאכה בשבת, שאדם מצווה על שביתת בהמתו&quot;. ורמ&quot;א הגיה: &quot;אבל יכול להשכירה או להשאילה, ולהתנות שיחזירנה לו קודם השבת&quot;...

באר המגן אברהם (סי' רמו ס&quot;ק ח): &quot;שאדם מצווה כו'. וזה אסור מדאורייתא דקי&quot;ל דשכירות לא קניא כ&quot;א לענין אונאה (תוס' בע&quot;א דף ט&quot;ו) ואף דבח&quot;מ סי' ר&quot;ס ס&quot;ד כתב דמקרי חצירו של השוכר לענין קנייה וצ&quot;ל כמ&quot;ש הריב&quot;ש דדוקא לענין הנאה של השכירות מקרי חצירו וזהו ג&quot;כ הנאה הוא אבל הגוף של המשכיר וע&quot;ש סי' שי&quot;ג ובש&quot;ך ועיין בב&quot;מ דס&quot;ז ואין כאן מקומו, ואם ישראל שכר מעכו&quot;ם בהמ' מצווה על שביתתה דשכירו' קניא לחומרא עכ&quot;ל הג&quot;א וצ&quot;ע דהא אמרי' בגמ' ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה משום דלא קני לה משמע דאפי' לקולא אמרינן שכירות לא קניא ובתוס' דע&quot;א דף ט&quot;ו כתבו דמיירי שמזונותיה על הכהן ומ&quot;מ נ&quot;ל דאם שכרה מהעכו&quot;ם וחזר והשכירה לעכו&quot;ם שרי ממ&quot;נ&quot;. ועי' ביאור המג&quot;א במחצית השקל.

וכך באר הפרי מגדים (או&quot;ח א&quot;א סי' רמו ס&quot;ק ח): &quot;שאדם. עיין מ&quot;א. הגהות אשר&quot;י עבודה זרה דף כ&quot;א א' גבי בית, יע&quot;ש. ואם הישראל שאלה וחייב בכל אונסין והשכיר לעכו&quot;ם, ליכא ממה נפשך, כבסעיף ד'. ובעבודה זרה ט&quot;ו [ע&quot;א] משמע ברש&quot;י [ד&quot;ה גזרה וד&quot;ה שאלה] שאלה באונסין אפילו הכי גזירה ועבר על שביתת בהמתו, יע&quot;ש. ומה שכתב [מ&quot;א] דתוספות פירשו במזונותיה על הכהן, אבל רש&quot;י [שם ד&quot;ה יאכילנה] והר&quot;ע ברטנורה פרק י&quot;א משנה ט' דתרומות [ד&quot;ה מאכילה] פירשו דמזונותיה על ישראל שרי, וכן משמע מסתימת לשון הר&quot;מ ז&quot;ל פרק ט' דתרומות הלכה ז'. והוי יודע, דשכירות לקולא לא קניא אף במידי דרבנן, שהרי הר&quot;ב אומר כן ביו&quot;ד [סימן] קנ&quot;א [סעיף י] ובש&quot;ך אות י&quot;ז דעבודה זרה לבית ישראל מדרבנן הוא לתירוץ הראשון, ואף לתירוץ השני לא יחלוק על זה, יע&quot;ש ברא&quot;ש [פ&quot;א סימן כב], ואפילו הכי ישראל ששכר מעכו&quot;ם לא יכניס עכו&quot;ם לתוכו עבודה זרה, (אבל) [ד]לחומרא קניא, ושם כתב הש&quot;ך כתירוץ השני [ברא&quot;ש שם] בדיניהם שכירות קניא, היינו להתיר איסור דרבנן, לא איסור תורה כי הכא, נ&quot;ל. ועיין מה שאכתוב מזה אי&quot;ה באות ט' י' י&quot;א עוד מזה&quot;.

עולה מדברי המג&quot;א ששכירות לא קניא לשוכר להפקיע את האיסור מבעל הנכס או החפץ. ולגבי דידן עולה שברשות המשכיר מחללים שבת. אמנם אין על כך איסור מפורש שהרי הוא אינו עושה מאומה בחילול שבת, ואין זה כע&quot;ז שהמשכיר מישראל עובר בהכנסת ע&quot;ז לביתו.

כמו&quot;כ נראה שבשכירות חודשית או שנתית אין השוכר מוסיף על ימי השבת ועל כן אינו נהנה ממונית משכירות הנכס ומפתיחתו בשבת.

ב. מסייע לדבר עבירה

כתוב בשו&quot;ת מהרש&quot;ם (ח&quot;ב סי' קפד):

&quot;מכתבו הגיעני וע&quot;ד שאלתו אם מותר להשכיר ביתו ליהודי ספר שמגלח ביום ש&quot;ק בפרהסיא אם עובר משום מסייע לדבר עבירה דגם בדלא קאי בתרי עברי דנהרא איסורא מיהו איכא והביא מדברי הש&quot;ך ודג&quot;מ יו&quot;ד סי' קנ&quot;א ועוד מכמ&quot;ק&quot;.

&quot;הנה עד שהוא שואל להשכיר לספר הרי בכל השכרת בית ליהודים מחללי ש&quot;ק בבישול ואפיי' ורחיצת הרצפה וכדומה יהי' איסור בזה, ופוק חזי מה עמא דבר. וכבר האריך בתשו' כתב סופר יו&quot;ד סי' פ&quot;ג בענין זה והעלה דליכא איסור אא&quot;כ בשעת סיועו עושה האיסור מיד, אבל באינו עושה האיסור מיד שרי. וכ&quot;ה בשו&quot;ת בנין ציון סי' ט&quot;ו. ובאמת שכה&quot;ג כתבו הב&quot;ח ומג&quot;א סי' קס&quot;ט סק&quot;ו לענין לפ&quot;ע, ובתשו' מהר&quot;י אסאד סי' קס&quot;ד הקשה מש&quot;ס דע&quot;ז (דף כ&quot;ב) דפריך גבי לא ישכיר אדם מרחצו לכותי וכו' ותיפוק לי' משום לפ&quot;ע והרי התם משכירו לו בחול קודם שיגיע השבת ואפ&quot;ה אסור אבל נראה דגבי לפ&quot;ע ממש בכל גווני אסור אבל בדליכא לפ&quot;ע אלא משום מסייע לעוברי עבירה י&quot;ל דבכה&quot;ג ליכא משום מסייע וע' כה&quot;ג במג&quot;א סי' רס&quot;ו סק&quot;ח דלשי' הרמב&quot;ם והה&quot;מ ליכא בכה&quot;ג משום מאכיל בידים לקטן וע&quot;ש בא&quot;א ומחה&quot;ש מ&quot;ש בזה ועוד נראה דבכל גווני דאיכא משום מסייע היינו דוקא אם בגוף הדבר שנותן לחבירו יעשה בו האיסור אבל הכא הרי לא יעשה האיסור אלא באויר שבתוך הבית והרי גם למ&quot;ד דאדם מצווה על שביתת כלים במוגמר וגפרית דלא קעביד הכלי שום מעשה אלא מונח על הארץ והן בתוכו שרי ומכ&quot;ש בזה [ועמש&quot;ל סי' צ&quot;ג]&quot;. וסיים: &quot;ועכ&quot;פ נראה לי דבנד&quot;ד מותר להשכיר&quot;.

ועי' בשו&quot;ת חלקת יעקב (אה&quot;ע סי' עה אות ג) שהביא תשובה זו. וכן נסמך בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ב, או&quot;ח סי' טו) להתיר קניית בניין שיש בו שוכרי דירות ומשרדים מחללי שבת.

וכך השיב בשו&quot;ת רבי עזריאל הילדסהיימר (ח&quot;א – או&quot;ח סי' לט):

&quot;ידידינו ... יש לו חנות להשכיר ושאלני אם מותר לו להשכירו ליהודי המחלל שבת. והנה לכאורה ליתא משום ולפני עור, שגם כעת הוא עומד בחנותו בשבת, וגם בעד הדלקת הגאז [הגז] השוכר משלם ולא בעל הבית ושכירות קניא ובדידיה קא מחלל, אך נראה שרצונו לשכור חנות של ה' פייכטוואנגער מפני שחושב ששם ימכור יותר מבחנותו הקדום וא&quot;כ הוא עובר אולפני עור שבשביל חנותו יחלל שבת יותר פעמים ממה שחילל בחנותו הקודם, והנני מבקש מהד&quot;ג שיכתב לי דעתו בזה. רפאל נטע ראבינאוויטץ&quot;.

&quot;תשובה מה שהחליט כל כך בפשיטות דשכירות קניא זה אינו מוחלט. ויעויין במגן אברהם (או&quot;ח) סי' רמ&quot;ו ס&quot;ק ח' דאף דהמג&quot;א הקשה על הג&quot;א והניח בצ&quot;ע, מסוף דבריו נראה דעכ&quot;ז למעשה לא חולק על הג&quot;א גלל כן לא התיר רק בממ&quot;נ יע&quot;ש. אכן באמת לפ&quot;ז יהי' תמוה מאוד איך יהי' מותר להשכיר דירה (אף בלא חנות) למחלל שבת אף רק בצנעה בהבערת אש ולפ&quot;ז יהי' המשכיר עובר על לפני עור, וחלילה שיהי' נכשלים כמה אלפים מישראל באיסור לפני עור ולא שמענו ולא ראינו שהזהיר שום רב על זה ושארית ישראל לא יעשו עולה כזו, ע&quot;כ נ&quot;ל והנח להם לישראל בני נביאים דנ&quot;ל שהגאס הזה שייך לכלל העיר או לשותפים (גאס – געזעללשאפט) ואם המפתח סגור הגאס [הגז] בלי תנועה ולא שייך עוד להמשכיר רק להבעלים ע&quot;כ אם פותח השוכר המפתח באותו רגע בא תיכף ומיד מיד הבעלים ליד השוכר ואין להמשכיר בו תפיסת יד כלל כנלע&quot;ד באופן שהטיב אשר דבר שמצד זה אין איסור&quot;.

&quot;אכן באמת גם אני אינני מוצא היתר נגד איסור לפני עור וכו'. ובאמת תמהתי שלא נחית ידידי נ&quot;י להא דאף דלא קאי בתרי עברא דנהרא אם אינו מוצא דירה אחרת מסוגלת כזו למסחרו ואף דימצא אצל יהודי אחר זה אינו מועיל ע&quot;פ סברא האמיתית של בעל מל&quot;מ פ&quot;ד ממו&quot;ל ה&quot;ב ואף הכא א&quot;א לשוכר בלא משכיר&quot;.

וא&quot;כ חושש לסיוע לד&quot;ע, אבל מסיק גם הוא שמותר להשכיר.

אולם בשו&quot;ת ערוגת הבושם (או&quot;ח סי' נד) מסיק שמשום מסייע לדבר עבירה יש להימנע מלהשכיר חנות למחלל שבת ואפילו לא ימצא שוכר אחר.

ואלו דבריו: &quot;והנה אי שייך לפני עור ל&quot;ת מכשול מיהת מדרבנן היכא דאינו בתרי עברי דנהרא היא מחלוקת בין הפוסקי', וכבר הובאו בזה שני דיעות בשו&quot;ע יור&quot;ד סי' קנ&quot;א ס&quot;א בהגהת רמ&quot;א י&quot;א הא דאסר למכור להם דברים השייכים לעבודתה היינו דוקא אם אין להם אחרים כיו&quot;ב, או שלא יוכלו לקנות במק&quot;א, אבל אם יכולים לקנות במק&quot;א מותר למכור להם כל דבר, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא הראשונה וסיים רמ&quot;א שם וכל בעל נפש יחיש לעצמו, והיא שיטת הר&quot;ן פ&quot;ק דע&quot;ז דהא דבעינן בתרי עברי דנהרא היינו לענין איסור דאורייתא, אבל מ&quot;מ איכא אד&quot;ר (=איסור דרבנן) שהרי מחוייב להפרישו מאיסורא ואיך יסייע ידי ע&quot;ע, וכ&quot;ה דעת התוס' בשבת דף ג' ע&quot;א סד&quot;ה בבא, ודעת הרא&quot;ש שם, ורוב ראשוני' שם, והש&quot;ך סק&quot;ו שם כ' דלא פליגו דכו&quot;ע מודים דבנכרי ומומר שרי כשיטת המקילין, והתוס' וראשונים ברפ&quot;ק דשבת מיירי בישראל שהוא חייב להפרישו מאיסור עיין שם, ונראה פשוט דמומר דנקט הש&quot;ך מיירי במומר לע&quot;ז שכבר יצא מן הכלל אבל בפושעי ישראל אף שדינו כמומר לכה&quot;ת כולה מ&quot;מ כיון דישראל גמור הוא מאן לימא לן שאם הי' בידנו ובכחנו להפרישו שלא הי' מוטל עליו, וכבר השיג בזה על הש&quot;ך בתשו' חות יאיר סי' קפ&quot;ה עיין שם, וזהו דלא כדג&quot;מ שם דכ' בפשיטות דלדעת הש&quot;ך בישראל הרוצה לעבור במזיד על איזה עבירה אפי' אינו מומר גמור אין ישראל אחר מצוה להפרישו עיין שם, והוא תמוה מאוד דהא מבואר בכמה דוכתי' דצריך למחות בעוברי עבירה אפי' בכח גדול וביד חזקה וכל שאפשר לו למחות ואינו מוחה וכו' כש&quot;כ דמצווין להפרישו וכבר הביאו ראי' לשיטת המחמירין מש&quot;ס נדרים דף ס&quot;ב ע&quot;ב רב אשי הו&quot;ל האי אבא זבני' לבי נורא, א&quot;ל רבינא לרב אשי והאיכא משום לפני עור ל&quot;ת מכשול, א&quot;ל רוב עצים להסקה נינהו משמע דלולי זאת הי' אסור אף על גב דבודאי הי' אפשר להם למצוא עצים גם ממק&quot;א והיא ראי' גדולה לשיטת המחמירין, וכבר כ' רמ&quot;א דכל בעל נפש יחמיר בזה, וכל זה להתלמד במק&quot;א היכא דממציא לבעל עבירה איסורא דלא הוי בתרי עברי דנהרא והיא באקראי בעלמא אבל במאי דקמן להשכיר חנות לפושעי ישראל המחלל שבת בפרהסי' והוא בבית דירתו דבר זה איכא למפשט ממשנה מפורשת במסכת אבות פ&quot;א דתנן התם הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, ואי משום הפסד המגיעו עי&quot;ז, כבר אמרו בשלהי מסכת סוכה ששכיני רשעים לא נשתכרו עיין שם ועיין בבאה&quot;ט בשו&quot;ע או&quot;ח סי' ש&quot;ז סק&quot;ד בשם ס' חסידים דאל ידור האדם בעיר שיום השוק בשבת כי א&quot;א שלא יכשל עיין שם, ק&quot;ו שלא ישכיר חנות שבביתו למי שיחלל בו שב&quot;ק, ע&quot;כ יראה מעכ&quot;ת להזהר מזה, ואז קרנו בכבוד ירום, ויזכה לנחלה בלי מצרים&quot;...

אחרוני דורנו במדינת ישראל נטו להקל.

בקובץ תשובות הרב אלישיב (ח&quot;ב סי' יט) כתב:

&quot;ובנוגע להשוכרים היהודים מחללי שבת שבכל שבת כשיבואו להשתמש במעלית יצוו להגוי להפעילו ויעברו על אמירה לעכו&quot;ם, הנה במהרש&quot;ם ח&quot;ב סי' קפ&quot;ב התיר להשכיר ביתו ליהודי ספר ששמגלח ביום שב&quot;ק בפרהסיא, דליכא איסור מסייע אא&quot;כ בשעת סיועו עושה האיסור [והביא שכ&quot;כ הכתב סופר והבנין ציון] אבל באינו עושה האיסור מיד שרי, והמהרש&quot;ג ח&quot;ב סי' ק&quot;ב לא התיר אלא בהפסד מרובה ושעת הדחק להשכיר חנות למחלל שבת שמסתמא גם בשבת יהי' החנות פתוחה כמעשהו בחול&quot;.

וכן בשו&quot;ת מנחת שלמה תניינא (ב-ג, סימן ק) באר:

&quot;ג. באיסור לפני עור&quot;.

&quot;א) במה שתמה על מש&quot;כ במנח&quot;ש סי' ל&quot;ה אות ב, להתיר להשכיר בית לעבריין, והא יש הרבה עבירות אשר בלא בית לא היו נעשין, ביאור הדברים דמשכיר בית לעבריין הרי בכל מקום שנמצא הוא חוטא ועובר עה&quot;ת, ולכן אף דאפשר שירבה בעבירות כשיהיה לו בית מ&quot;מ הבית עצמו הרי אינו חפצא דאיסורא כמו יין לנזיר, וכיון שאין המשכיר מסייע בעצם עשיית העבירה וגם איכא קצת למיתלי שאינו מרבה, לכן אין להמנע מלהשכיר בית למחלל שבת בסביבה חילונית של מחללי שבתות&quot;.

&quot;ב) ומה שכ&quot;ת הק' מהגמ' בע&quot;ז (ט&quot;ו ע&quot;ב) דכתב הר&quot;ן דבעינן דאיכא למיתלא בשעת המקח דלהיתרא בעי לה, נראה דשאני התם שהחמור הוא ממש חפצא שעוברים בו על שביתת בהמתו או מחמר, ולכן בכגון דא חמור יותר, וכמו כן למכור כלי סעודה אם זה רק חובת גברא אפשר דשפיר שרי בצירוף הטעם של איכא למיתלי כההיא דפרה חורשת בשביעית&quot;.

&quot;ג) ומה שכת&quot;ר תמה דליתסר מיהת משום מסייע, ג&quot;כ נראה דכיון שאינו מסייע ממש בעשיית העבירה וגם אפשר דאינו גורם לו כלל אפי' להרבות בעבירה, בכגון דא מסתבר דלא אסור, ובפרט במי שפרנסתו בכך&quot;.

וכן בשו&quot;ת באר משה (שטרן, ח&quot;ה סי' צה) סיכם: &quot;נשאלתי אם שרי להשכיר דירה למחלל שבת&quot;.

&quot;השבתי: שרי, והמחמיר תע&quot;ב&quot;.

ושוב חזר בשו&quot;ת באר משה (שטרן, ח&quot;ה סי' צז):

&quot;כב) אם להשכיר חניות וכיוצ&quot;ב למחלל שבת בזה נמצא אריכות באחרונים, המהרש&quot;ם (ח&quot;ב סי' קפ&quot;ד) והפרי השדה מתירין, ותשו' ערוגת הבושם (חאו&quot;ח סי' נ&quot;ד) אוסר, ואין בידי להכריע אבל המחמיר תע&quot;ב מן שמיא, עיין ברמ&quot;א סי' קנ&quot;א שכ' בכה&quot;ג דבעל נפש יחמיר&quot;.

אמנם בשו&quot;ת ציץ אליעזר (חי&quot;ג סי' לט) השיב לשאלה: &quot;אם מותר להשכיר חנות למחלל שבת שיחלל בה את השבת בפרהסיא&quot;. והאריך להביא מדברי האחרונים.

והסיק: &quot;מכל האמור נראה ברור להלכה שאסור לו להשכיר חנותו למחלל שבת שיפתח את החנות בשבת. וישמר ויזהר מזה פן תחגור עליו השבת את השק ומידו תבקש, וד&quot;ל, ולשומע תבוא ברכת טוב&quot;.

בשו&quot;ת אור לציון (ח&quot;ב – הערות פרק מג – הלכות שונות בהלכות שבת הערה ב) כתב:

&quot;אסור להשכיר דירה למחלל שבת, שכיון שיעשה בה חילולי שבת, הרי הוא עובר משום לפני עוור לא תתן מכשול. ואמנם נראה שבמקום שמצויים הרבה נכרים, ויכול אותו מחלל שבת לשכור מהם, יש להתיר להשכיר למחלל שבת... וכל זה במקום שמצויים נכרים, אבל במקום שאין מצויים נכרים, וכגון בזמנינו בא&quot;י, אין להתיר להשכיר דירה למחלל שבת&quot;...

והשיב על דבריו בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ט – או&quot;ח סי' קח, הערות לשו&quot;ת אור לציון):

&quot;קצ) בעמוד רעג אות ב, בדין השכרת דירה למחלל שבת, באופן שיש דירות כאלה אצל גויים, והמחלל שבת יוכל לשכור דירה מהם, שאז אין איסור משום לפני עור לא תתן מכשול. אם יש עכ&quot;פ איסור מסייע ידי עוברי עבירה. ונראה לכאורה כי איסור מסייע ידי עוברי עבירה הוא כשהאיסור נעשה בגוף הדבר שמזמין לו, אבל כאן שאין האיסור נעשה כי אם בחלל ובאויר הבית שהוא שוכר, ולא בגוף הדירה, אפשר דליכא משום מסייע ידי עוברי עבירה. ועוד אפשר להסתמך על מ&quot;ש בשו&quot;ת בנין ציון ח&quot;א (סי' טו) דלא שייך איסור מסייע ידי עוברי עבירה אלא כשמסייעו בשעת מעשה העבירה, שאדרבה עליו להפרישו, ולא לסייעו, אבל אם מסייעו קודם מעשה העבירה מותר. ע&quot;ש. וכ&quot;כ בשו&quot;ת כתב סופר (חיו&quot;ד סי' פג) לחלק בזה. ע&quot;ש. וכ&quot;כ הגאון הנצי&quot;ב בשו&quot;ת משיב דבר (חיו&quot;ד סי' לא ולב), דהיכא דלא קאי בתרי עברי דנהרא, דליכא משום לפני עור, יש חילוק בין אם הוא מסייע בשעת העבירה, שאז עכ&quot;פ יש איסור מדרבנן, אבל אם הוא מסייע לפני מעשה העבירה שפיר דמי, ושחילוק זה אמת וברור לדעת התוס' והרא&quot;ש (שבת ג. וע&quot;ז ו ב). וכן מצאתי בשו&quot;ת מהרש&quot;ם ח&quot;ב (סי' קפד) שנשאל, אם מותר להשכיר חנות ליהודי בעל מספרה, שהוא מחלל שבת, ומגלח בשבת בפרהסיא, אם יש בזה איסור משום מסייע ידי עוברי עבירה, והשיב, עד שהוא שואל אם מותר להשכיר חנות לספר, ישאל בכל השכרת בית דירה ליהודי המחלל שבת בבישול ואפיה וכיו&quot;ב בתוך הדירה, אם אין בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה. ובאמת שכבר האריך בזה בשו&quot;ת כתב סופר (חיו&quot;ד סי' פג) והעלה, דלא שייך איסור מסייע ידי עוברי עבירה, אלא אם כן בשעת סיועו נעשה מעשה האיסור וכו'. ע&quot;ש. וכ&quot;כ גם בשו&quot;ת בנין ציון ח&quot;א (סי' טו). ע&quot;ש. והא דפריך בגמרא (ע&quot;ז כב א), גבי לא ישכיר שדהו לכותי מפני שנקראת על שמו וכו', ותיפוק ליה משום לפני עור לא תתן מכשול, והרי הוא משכיר לו שדהו בחול, קודם שיגיע השבת וכו', שאני איסור לפני עור ממש דבכל גווני יש לאסור, משא&quot;כ כשאין איסור לפני עור, כגון דלא קאי בתרי עברי דנהרא, שיכול להשיג בית אחר, גם איסור מסייע ידי עוברי עבירה ליכא, כל שהסיוע אינו בשעת מעשה האיסור. ועוד נראה דלא שייך מסייע ידי עוברי עבירה, אלא באופן שבגוף הדבר שמושיט לחבירו יעשה בו האיסור, משא&quot;כ כאן שלא יעשה האיסור בגוף הדירה אלא באויר דירתו וכו'. וכן המנהג להקל, פוק חזי מאי עמא דבר. עכת&quot;ד. הרי שכתב שני הטעמים דלעיל דבהכי ליכא משום מסייע ידי עוברי עבירה. גם הגאון מהר&quot;ש גרינפלד בשו&quot;ת מהרש&quot;ג ח&quot;ב (סי' קב) כתב להקל אם יש הפסד לבעל הדירה אם לא ישכירנה לזה. ע&quot;ש. גם בשו&quot;ת פרי השדה ח&quot;ג (סי' צז) כתב שאין בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה, כיון שאינו עושה האיסור בדבר זה ממש שניתן לו, כגון המאכילו פרוסה בלא נט&quot;י, אבל לדור בבית ולחלל שבת, שני ענינים שונים הם. ע&quot;ש. וע' בשו&quot;ת אגרות משה פיינשטיין (חיו&quot;ד סי' עב) בענין השכרת אולם לחתונה שידוע שבשעת הסעודה רוקדים שם גברים ונשים בערבוביא, אם אין בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה, והשיב, דמסתבר, שבדבר שעיקרו הוא למעשה היתר, כגון השכרת האולם, שהוא לעשות בו החתונה והסעודה, רק שיעשו שם גם מעשה עבירה של הריקודים, אין להחשיב שהשכירות היא על זה ולאסור, שא&quot;כ היה לנו לאסור למכור קדרות וקערות לעוברי עבירה, מפני שמבשלים בהם בשבת ומאכלות אסורות, אלא בע&quot;כ שכיון שעיקר הדבר אינו בשביל האיסורים, לא אסרו בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה, כשאין איסור משום לפני עור וכו'. ע&quot;ש. וא&quot;כ גם כאן שמשכיר הדירה גם בשביל ימי החול, אין בהשכרה זו משום מסייע ידי עוברי עבירה.

והנה כבר הארכתי בזה בשו&quot;ת יביע אומר ח&quot;ב (חאו&quot;ח סי' טו), בתשובה לידידנו הרה&quot;ג ר' יהודה צדקה זצ&quot;ל, שנשאל בזה בהיותו בעיר לונדון, בשליחות ישיבת פורת יוסף, והשבתי לו להתיר. וע&quot;ש. ומ&quot;מ נראה שאם משכיר לו החנות בסביבה יהודית, והשוכר פותח חנותו בשבת, ויש בזה משום מכשול לרבים, שומר נפשו ירחק מזה, ואין להקל בדבר. וכמ&quot;ש ג&quot;כ בשו&quot;ת ציץ אליעזר חלק יג (סי' לט). וע&quot;ע בשו&quot;ת רבי עזריאל הילדסהיימר (חאו&quot;ח סי' לט). ובשו&quot;ת קנין תורה ח&quot;א (סי' סד). ע&quot;ש. וע' בשו&quot;ת ישכיל עבדי חלק ח (חיו&quot;ד סי' טו). וי&quot;ל ע&quot;ד. ואכמ&quot;ל&quot;.

וע&quot;ע בתשובות והנהגות (כרך א סימן תשצח) שנטה להחמיר מחשש חילול השם.

מסקנה

ראוי להימנע ככל האפשר מהשכרת חנות ודירה למחלל שבת, אולם אם אין דרך אחרת הדבר מותר והנמנע תע&quot;ב.</text>
      <sha1>fimfpu22o344tn43nzg2z3n5jdiobv0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415848</id>
      <parentid>1415847</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:14:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26979" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יג|יד|טו|}}

סימן יד - השכרת חנות למחלל שבת

שאלה

לאדם מישראל חנות. האם מותר להשכירה לישראל מחלל שבת, אשר מעוניין להפעילה בשבתות תוך שהוא ועובדיו מחללים את השבת?

פתיחה

האחרונים דנו כאן מצד שתי עבירות: מצד שהחנות שלו, ומצד שמכשיל עיוור בדבר.

א. האם שכירות קניא

מהסוגיא בע&quot;ז (טו ע&quot;א) עולה ששכירות לא קניא לשוכר אלא הדבר שנשכר נשאר שייך לבעליו, ולכן ישראל ששכר בהמת כהן יכול להאכילה כרשיני תרומה.

וכ&quot;פ הרמב&quot;ם (הל' תרומות פ&quot;ט ה&quot;ז): &quot;ישראל ששכר בהמה מכהן מאכילה תרומה וכהן ששכר בהמת ישראל אף על פי שהוא חייב במזונותיה לא יאכילנה תרומה מפני שאינה קניין כספו&quot;.

ובאר רדב&quot;ז (הל' תרומות פ&quot;ט ה&quot;ז): &quot;וטעמא כיון שהבהמה קניינו של כהן אוכלת אף על פי שמזונותיה על ישראל הרי הוא כמוכר תרומה לכהן שהדמים שלו ושכירות ששכר מן הכהן אינו קונה את גוף הבהמה והכי איתא פרק לפני אידיהן דשכירות לא קניא&quot;.

הרמ&quot;א (שו&quot;ע יו&quot;ד סי' קנא ס&quot;י) כתב: &quot;והאידנא נהגו להשכיר אף לדירה, כיון שאין נוהגים להכניס עבודת כוכבים בבתיהם (טור)&quot;. משמע שאע&quot;פ ששכירות לא קניא אינו עובר בהכנסת ע&quot;ז לביתו מחמת שאינם עוע&quot;ז.

הש&quot;ך (יו&quot;ד סי' קנא ס&quot;ק יז) התקשה בדברי הרמ&quot;א ותרץ: &quot;קשה דהא חזינן דמכניסים עבודת כוכבים בבתיהן אפילו בקבע, ודוחק לומר דכיון דבזמן הזה לאו עובדי עבודת כוכבים הן לא מיקרי אליל שלהם עבודת כוכבים ואפשר בזמן הרב לא היו נוהגים להכניס עבודת כוכבי' בבתיהם בקבע כמו שכתבו הרא&quot;ש וטור בזמניהם, אבל לפעד&quot;נ דסמכינן אאידך שנויא שכתב הרא&quot;ש וז&quot;ל ועוד נהי דלדידן שכירות לא קניה כיון שיד האומות תקיפא ובדיניהם שכירות אלימא כמכר ואף אם נפל ביתו של משכיר אינו יכול להוציאו הוי כמכר עכ&quot;ל&quot;...

היינו לדידן שכירות לא קניא לשוכר, ולכן ישראל עובר על הכנסת עבודה זרה לביתו, אולם כיון שבדיני נכרים שכירות היא כמקח – אין הוא עובר עליו, ומותר להשכיר ביתו לגוי עוע&quot;ז.

פסק בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' רמו ס&quot;ג): &quot;אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לאינו יהודי כדי שיעשה בה מלאכה בשבת, שאדם מצווה על שביתת בהמתו&quot;. ורמ&quot;א הגיה: &quot;אבל יכול להשכירה או להשאילה, ולהתנות שיחזירנה לו קודם השבת&quot;...

באר המגן אברהם (סי' רמו ס&quot;ק ח): &quot;שאדם מצווה כו'. וזה אסור מדאורייתא דקי&quot;ל דשכירות לא קניא כ&quot;א לענין אונאה (תוס' בע&quot;א דף ט&quot;ו) ואף דבח&quot;מ סי' ר&quot;ס ס&quot;ד כתב דמקרי חצירו של השוכר לענין קנייה וצ&quot;ל כמ&quot;ש הריב&quot;ש דדוקא לענין הנאה של השכירות מקרי חצירו וזהו ג&quot;כ הנאה הוא אבל הגוף של המשכיר וע&quot;ש סי' שי&quot;ג ובש&quot;ך ועיין בב&quot;מ דס&quot;ז ואין כאן מקומו, ואם ישראל שכר מעכו&quot;ם בהמ' מצווה על שביתתה דשכירו' קניא לחומרא עכ&quot;ל הג&quot;א וצ&quot;ע דהא אמרי' בגמ' ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה משום דלא קני לה משמע דאפי' לקולא אמרינן שכירות לא קניא ובתוס' דע&quot;א דף ט&quot;ו כתבו דמיירי שמזונותיה על הכהן ומ&quot;מ נ&quot;ל דאם שכרה מהעכו&quot;ם וחזר והשכירה לעכו&quot;ם שרי ממ&quot;נ&quot;. ועי' ביאור המג&quot;א במחצית השקל.

וכך באר הפרי מגדים (או&quot;ח א&quot;א סי' רמו ס&quot;ק ח): &quot;שאדם. עיין מ&quot;א. הגהות אשר&quot;י עבודה זרה דף כ&quot;א א' גבי בית, יע&quot;ש. ואם הישראל שאלה וחייב בכל אונסין והשכיר לעכו&quot;ם, ליכא ממה נפשך, כבסעיף ד'. ובעבודה זרה ט&quot;ו [ע&quot;א] משמע ברש&quot;י [ד&quot;ה גזרה וד&quot;ה שאלה] שאלה באונסין אפילו הכי גזירה ועבר על שביתת בהמתו, יע&quot;ש. ומה שכתב [מ&quot;א] דתוספות פירשו במזונותיה על הכהן, אבל רש&quot;י [שם ד&quot;ה יאכילנה] והר&quot;ע ברטנורה פרק י&quot;א משנה ט' דתרומות [ד&quot;ה מאכילה] פירשו דמזונותיה על ישראל שרי, וכן משמע מסתימת לשון הר&quot;מ ז&quot;ל פרק ט' דתרומות הלכה ז'. והוי יודע, דשכירות לקולא לא קניא אף במידי דרבנן, שהרי הר&quot;ב אומר כן ביו&quot;ד [סימן] קנ&quot;א [סעיף י] ובש&quot;ך אות י&quot;ז דעבודה זרה לבית ישראל מדרבנן הוא לתירוץ הראשון, ואף לתירוץ השני לא יחלוק על זה, יע&quot;ש ברא&quot;ש [פ&quot;א סימן כב], ואפילו הכי ישראל ששכר מעכו&quot;ם לא יכניס עכו&quot;ם לתוכו עבודה זרה, (אבל) [ד]לחומרא קניא, ושם כתב הש&quot;ך כתירוץ השני [ברא&quot;ש שם] בדיניהם שכירות קניא, היינו להתיר איסור דרבנן, לא איסור תורה כי הכא, נ&quot;ל. ועיין מה שאכתוב מזה אי&quot;ה באות ט' י' י&quot;א עוד מזה&quot;.

עולה מדברי המג&quot;א ששכירות לא קניא לשוכר להפקיע את האיסור מבעל הנכס או החפץ. ולגבי דידן עולה שברשות המשכיר מחללים שבת. אמנם אין על כך איסור מפורש שהרי הוא אינו עושה מאומה בחילול שבת, ואין זה כע&quot;ז שהמשכיר מישראל עובר בהכנסת ע&quot;ז לביתו.

כמו&quot;כ נראה שבשכירות חודשית או שנתית אין השוכר מוסיף על ימי השבת ועל כן אינו נהנה ממונית משכירות הנכס ומפתיחתו בשבת.

ב. מסייע לדבר עבירה

כתוב בשו&quot;ת מהרש&quot;ם (ח&quot;ב סי' קפד):

&quot;מכתבו הגיעני וע&quot;ד שאלתו אם מותר להשכיר ביתו ליהודי ספר שמגלח ביום ש&quot;ק בפרהסיא אם עובר משום מסייע לדבר עבירה דגם בדלא קאי בתרי עברי דנהרא איסורא מיהו איכא והביא מדברי הש&quot;ך ודג&quot;מ יו&quot;ד סי' קנ&quot;א ועוד מכמ&quot;ק&quot;.

&quot;הנה עד שהוא שואל להשכיר לספר הרי בכל השכרת בית ליהודים מחללי ש&quot;ק בבישול ואפיי' ורחיצת הרצפה וכדומה יהי' איסור בזה, ופוק חזי מה עמא דבר. וכבר האריך בתשו' כתב סופר יו&quot;ד סי' פ&quot;ג בענין זה והעלה דליכא איסור אא&quot;כ בשעת סיועו עושה האיסור מיד, אבל באינו עושה האיסור מיד שרי. וכ&quot;ה בשו&quot;ת בנין ציון סי' ט&quot;ו. ובאמת שכה&quot;ג כתבו הב&quot;ח ומג&quot;א סי' קס&quot;ט סק&quot;ו לענין לפ&quot;ע, ובתשו' מהר&quot;י אסאד סי' קס&quot;ד הקשה מש&quot;ס דע&quot;ז (דף כ&quot;ב) דפריך גבי לא ישכיר אדם מרחצו לכותי וכו' ותיפוק לי' משום לפ&quot;ע והרי התם משכירו לו בחול קודם שיגיע השבת ואפ&quot;ה אסור אבל נראה דגבי לפ&quot;ע ממש בכל גווני אסור אבל בדליכא לפ&quot;ע אלא משום מסייע לעוברי עבירה י&quot;ל דבכה&quot;ג ליכא משום מסייע וע' כה&quot;ג במג&quot;א סי' רס&quot;ו סק&quot;ח דלשי' הרמב&quot;ם והה&quot;מ ליכא בכה&quot;ג משום מאכיל בידים לקטן וע&quot;ש בא&quot;א ומחה&quot;ש מ&quot;ש בזה ועוד נראה דבכל גווני דאיכא משום מסייע היינו דוקא אם בגוף הדבר שנותן לחבירו יעשה בו האיסור אבל הכא הרי לא יעשה האיסור אלא באויר שבתוך הבית והרי גם למ&quot;ד דאדם מצווה על שביתת כלים במוגמר וגפרית דלא קעביד הכלי שום מעשה אלא מונח על הארץ והן בתוכו שרי ומכ&quot;ש בזה [ועמש&quot;ל סי' צ&quot;ג]&quot;. וסיים: &quot;ועכ&quot;פ נראה לי דבנד&quot;ד מותר להשכיר&quot;.

ועי' בשו&quot;ת חלקת יעקב (אה&quot;ע סי' עה אות ג) שהביא תשובה זו. וכן נסמך בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ב, או&quot;ח סי' טו) להתיר קניית בניין שיש בו שוכרי דירות ומשרדים מחללי שבת.

וכך השיב בשו&quot;ת רבי עזריאל הילדסהיימר (ח&quot;א – או&quot;ח סי' לט):

&quot;ידידינו ... יש לו חנות להשכיר ושאלני אם מותר לו להשכירו ליהודי המחלל שבת. והנה לכאורה ליתא משום ולפני עור, שגם כעת הוא עומד בחנותו בשבת, וגם בעד הדלקת הגאז [הגז] השוכר משלם ולא בעל הבית ושכירות קניא ובדידיה קא מחלל, אך נראה שרצונו לשכור חנות של ה' פייכטוואנגער מפני שחושב ששם ימכור יותר מבחנותו הקדום וא&quot;כ הוא עובר אולפני עור שבשביל חנותו יחלל שבת יותר פעמים ממה שחילל בחנותו הקודם, והנני מבקש מהד&quot;ג שיכתב לי דעתו בזה. רפאל נטע ראבינאוויטץ&quot;.

&quot;תשובה מה שהחליט כל כך בפשיטות דשכירות קניא זה אינו מוחלט. ויעויין במגן אברהם (או&quot;ח) סי' רמ&quot;ו ס&quot;ק ח' דאף דהמג&quot;א הקשה על הג&quot;א והניח בצ&quot;ע, מסוף דבריו נראה דעכ&quot;ז למעשה לא חולק על הג&quot;א גלל כן לא התיר רק בממ&quot;נ יע&quot;ש. אכן באמת לפ&quot;ז יהי' תמוה מאוד איך יהי' מותר להשכיר דירה (אף בלא חנות) למחלל שבת אף רק בצנעה בהבערת אש ולפ&quot;ז יהי' המשכיר עובר על לפני עור, וחלילה שיהי' נכשלים כמה אלפים מישראל באיסור לפני עור ולא שמענו ולא ראינו שהזהיר שום רב על זה ושארית ישראל לא יעשו עולה כזו, ע&quot;כ נ&quot;ל והנח להם לישראל בני נביאים דנ&quot;ל שהגאס הזה שייך לכלל העיר או לשותפים (גאס – געזעללשאפט) ואם המפתח סגור הגאס [הגז] בלי תנועה ולא שייך עוד להמשכיר רק להבעלים ע&quot;כ אם פותח השוכר המפתח באותו רגע בא תיכף ומיד מיד הבעלים ליד השוכר ואין להמשכיר בו תפיסת יד כלל כנלע&quot;ד באופן שהטיב אשר דבר שמצד זה אין איסור&quot;.

&quot;אכן באמת גם אני אינני מוצא היתר נגד איסור לפני עור וכו'. ובאמת תמהתי שלא נחית ידידי נ&quot;י להא דאף דלא קאי בתרי עברא דנהרא אם אינו מוצא דירה אחרת מסוגלת כזו למסחרו ואף דימצא אצל יהודי אחר זה אינו מועיל ע&quot;פ סברא האמיתית של בעל מל&quot;מ פ&quot;ד ממו&quot;ל ה&quot;ב ואף הכא א&quot;א לשוכר בלא משכיר&quot;.

וא&quot;כ חושש לסיוע לד&quot;ע, אבל מסיק גם הוא שמותר להשכיר.

אולם בשו&quot;ת ערוגת הבושם (או&quot;ח סי' נד) מסיק שמשום מסייע לדבר עבירה יש להימנע מלהשכיר חנות למחלל שבת ואפילו לא ימצא שוכר אחר.

ואלו דבריו: &quot;והנה אי שייך לפני עור ל&quot;ת מכשול מיהת מדרבנן היכא דאינו בתרי עברי דנהרא היא מחלוקת בין הפוסקי', וכבר הובאו בזה שני דיעות בשו&quot;ע יור&quot;ד סי' קנ&quot;א ס&quot;א בהגהת רמ&quot;א י&quot;א הא דאסר למכור להם דברים השייכים לעבודתה היינו דוקא אם אין להם אחרים כיו&quot;ב, או שלא יוכלו לקנות במק&quot;א, אבל אם יכולים לקנות במק&quot;א מותר למכור להם כל דבר, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא הראשונה וסיים רמ&quot;א שם וכל בעל נפש יחיש לעצמו, והיא שיטת הר&quot;ן פ&quot;ק דע&quot;ז דהא דבעינן בתרי עברי דנהרא היינו לענין איסור דאורייתא, אבל מ&quot;מ איכא אד&quot;ר (=איסור דרבנן) שהרי מחוייב להפרישו מאיסורא ואיך יסייע ידי ע&quot;ע, וכ&quot;ה דעת התוס' בשבת דף ג' ע&quot;א סד&quot;ה בבא, ודעת הרא&quot;ש שם, ורוב ראשוני' שם, והש&quot;ך סק&quot;ו שם כ' דלא פליגו דכו&quot;ע מודים דבנכרי ומומר שרי כשיטת המקילין, והתוס' וראשונים ברפ&quot;ק דשבת מיירי בישראל שהוא חייב להפרישו מאיסור עיין שם, ונראה פשוט דמומר דנקט הש&quot;ך מיירי במומר לע&quot;ז שכבר יצא מן הכלל אבל בפושעי ישראל אף שדינו כמומר לכה&quot;ת כולה מ&quot;מ כיון דישראל גמור הוא מאן לימא לן שאם הי' בידנו ובכחנו להפרישו שלא הי' מוטל עליו, וכבר השיג בזה על הש&quot;ך בתשו' חות יאיר סי' קפ&quot;ה עיין שם, וזהו דלא כדג&quot;מ שם דכ' בפשיטות דלדעת הש&quot;ך בישראל הרוצה לעבור במזיד על איזה עבירה אפי' אינו מומר גמור אין ישראל אחר מצוה להפרישו עיין שם, והוא תמוה מאוד דהא מבואר בכמה דוכתי' דצריך למחות בעוברי עבירה אפי' בכח גדול וביד חזקה וכל שאפשר לו למחות ואינו מוחה וכו' כש&quot;כ דמצווין להפרישו וכבר הביאו ראי' לשיטת המחמירין מש&quot;ס נדרים דף ס&quot;ב ע&quot;ב רב אשי הו&quot;ל האי אבא זבני' לבי נורא, א&quot;ל רבינא לרב אשי והאיכא משום לפני עור ל&quot;ת מכשול, א&quot;ל רוב עצים להסקה נינהו משמע דלולי זאת הי' אסור אף על גב דבודאי הי' אפשר להם למצוא עצים גם ממק&quot;א והיא ראי' גדולה לשיטת המחמירין, וכבר כ' רמ&quot;א דכל בעל נפש יחמיר בזה, וכל זה להתלמד במק&quot;א היכא דממציא לבעל עבירה איסורא דלא הוי בתרי עברי דנהרא והיא באקראי בעלמא אבל במאי דקמן להשכיר חנות לפושעי ישראל המחלל שבת בפרהסי' והוא בבית דירתו דבר זה איכא למפשט ממשנה מפורשת במסכת אבות פ&quot;א דתנן התם הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, ואי משום הפסד המגיעו עי&quot;ז, כבר אמרו בשלהי מסכת סוכה ששכיני רשעים לא נשתכרו עיין שם ועיין בבאה&quot;ט בשו&quot;ע או&quot;ח סי' ש&quot;ז סק&quot;ד בשם ס' חסידים דאל ידור האדם בעיר שיום השוק בשבת כי א&quot;א שלא יכשל עיין שם, ק&quot;ו שלא ישכיר חנות שבביתו למי שיחלל בו שב&quot;ק, ע&quot;כ יראה מעכ&quot;ת להזהר מזה, ואז קרנו בכבוד ירום, ויזכה לנחלה בלי מצרים&quot;...

אחרוני דורנו במדינת ישראל נטו להקל.

בקובץ תשובות הרב אלישיב (ח&quot;ב סי' יט) כתב:

&quot;ובנוגע להשוכרים היהודים מחללי שבת שבכל שבת כשיבואו להשתמש במעלית יצוו להגוי להפעילו ויעברו על אמירה לעכו&quot;ם, הנה במהרש&quot;ם ח&quot;ב סי' קפ&quot;ב התיר להשכיר ביתו ליהודי ספר ששמגלח ביום שב&quot;ק בפרהסיא, דליכא איסור מסייע אא&quot;כ בשעת סיועו עושה האיסור [והביא שכ&quot;כ הכתב סופר והבנין ציון] אבל באינו עושה האיסור מיד שרי, והמהרש&quot;ג ח&quot;ב סי' ק&quot;ב לא התיר אלא בהפסד מרובה ושעת הדחק להשכיר חנות למחלל שבת שמסתמא גם בשבת יהי' החנות פתוחה כמעשהו בחול&quot;.

וכן בשו&quot;ת מנחת שלמה תניינא (ב-ג, סימן ק) באר:

&quot;ג. באיסור לפני עור&quot;.

&quot;א) במה שתמה על מש&quot;כ במנח&quot;ש סי' ל&quot;ה אות ב, להתיר להשכיר בית לעבריין, והא יש הרבה עבירות אשר בלא בית לא היו נעשין, ביאור הדברים דמשכיר בית לעבריין הרי בכל מקום שנמצא הוא חוטא ועובר עה&quot;ת, ולכן אף דאפשר שירבה בעבירות כשיהיה לו בית מ&quot;מ הבית עצמו הרי אינו חפצא דאיסורא כמו יין לנזיר, וכיון שאין המשכיר מסייע בעצם עשיית העבירה וגם איכא קצת למיתלי שאינו מרבה, לכן אין להמנע מלהשכיר בית למחלל שבת בסביבה חילונית של מחללי שבתות&quot;.

&quot;ב) ומה שכ&quot;ת הק' מהגמ' בע&quot;ז (ט&quot;ו ע&quot;ב) דכתב הר&quot;ן דבעינן דאיכא למיתלא בשעת המקח דלהיתרא בעי לה, נראה דשאני התם שהחמור הוא ממש חפצא שעוברים בו על שביתת בהמתו או מחמר, ולכן בכגון דא חמור יותר, וכמו כן למכור כלי סעודה אם זה רק חובת גברא אפשר דשפיר שרי בצירוף הטעם של איכא למיתלי כההיא דפרה חורשת בשביעית&quot;.

&quot;ג) ומה שכת&quot;ר תמה דליתסר מיהת משום מסייע, ג&quot;כ נראה דכיון שאינו מסייע ממש בעשיית העבירה וגם אפשר דאינו גורם לו כלל אפי' להרבות בעבירה, בכגון דא מסתבר דלא אסור, ובפרט במי שפרנסתו בכך&quot;.

וכן בשו&quot;ת באר משה (שטרן, ח&quot;ה סי' צה) סיכם: &quot;נשאלתי אם שרי להשכיר דירה למחלל שבת&quot;.

&quot;השבתי: שרי, והמחמיר תע&quot;ב&quot;.

ושוב חזר בשו&quot;ת באר משה (שטרן, ח&quot;ה סי' צז):

&quot;כב) אם להשכיר חניות וכיוצ&quot;ב למחלל שבת בזה נמצא אריכות באחרונים, המהרש&quot;ם (ח&quot;ב סי' קפ&quot;ד) והפרי השדה מתירין, ותשו' ערוגת הבושם (חאו&quot;ח סי' נ&quot;ד) אוסר, ואין בידי להכריע אבל המחמיר תע&quot;ב מן שמיא, עיין ברמ&quot;א סי' קנ&quot;א שכ' בכה&quot;ג דבעל נפש יחמיר&quot;.

אמנם בשו&quot;ת ציץ אליעזר (חי&quot;ג סי' לט) השיב לשאלה: &quot;אם מותר להשכיר חנות למחלל שבת שיחלל בה את השבת בפרהסיא&quot;. והאריך להביא מדברי האחרונים.

והסיק: &quot;מכל האמור נראה ברור להלכה שאסור לו להשכיר חנותו למחלל שבת שיפתח את החנות בשבת. וישמר ויזהר מזה פן תחגור עליו השבת את השק ומידו תבקש, וד&quot;ל, ולשומע תבוא ברכת טוב&quot;.

בשו&quot;ת אור לציון (ח&quot;ב – הערות פרק מג – הלכות שונות בהלכות שבת הערה ב) כתב:

&quot;אסור להשכיר דירה למחלל שבת, שכיון שיעשה בה חילולי שבת, הרי הוא עובר משום לפני עוור לא תתן מכשול. ואמנם נראה שבמקום שמצויים הרבה נכרים, ויכול אותו מחלל שבת לשכור מהם, יש להתיר להשכיר למחלל שבת... וכל זה במקום שמצויים נכרים, אבל במקום שאין מצויים נכרים, וכגון בזמנינו בא&quot;י, אין להתיר להשכיר דירה למחלל שבת&quot;...

והשיב על דבריו בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ט – או&quot;ח סי' קח, הערות לשו&quot;ת אור לציון):

&quot;קצ) בעמוד רעג אות ב, בדין השכרת דירה למחלל שבת, באופן שיש דירות כאלה אצל גויים, והמחלל שבת יוכל לשכור דירה מהם, שאז אין איסור משום לפני עור לא תתן מכשול. אם יש עכ&quot;פ איסור מסייע ידי עוברי עבירה. ונראה לכאורה כי איסור מסייע ידי עוברי עבירה הוא כשהאיסור נעשה בגוף הדבר שמזמין לו, אבל כאן שאין האיסור נעשה כי אם בחלל ובאויר הבית שהוא שוכר, ולא בגוף הדירה, אפשר דליכא משום מסייע ידי עוברי עבירה. ועוד אפשר להסתמך על מ&quot;ש בשו&quot;ת בנין ציון ח&quot;א (סי' טו) דלא שייך איסור מסייע ידי עוברי עבירה אלא כשמסייעו בשעת מעשה העבירה, שאדרבה עליו להפרישו, ולא לסייעו, אבל אם מסייעו קודם מעשה העבירה מותר. ע&quot;ש. וכ&quot;כ בשו&quot;ת כתב סופר (חיו&quot;ד סי' פג) לחלק בזה. ע&quot;ש. וכ&quot;כ הגאון הנצי&quot;ב בשו&quot;ת משיב דבר (חיו&quot;ד סי' לא ולב), דהיכא דלא קאי בתרי עברי דנהרא, דליכא משום לפני עור, יש חילוק בין אם הוא מסייע בשעת העבירה, שאז עכ&quot;פ יש איסור מדרבנן, אבל אם הוא מסייע לפני מעשה העבירה שפיר דמי, ושחילוק זה אמת וברור לדעת התוס' והרא&quot;ש (שבת ג. וע&quot;ז ו ב). וכן מצאתי בשו&quot;ת מהרש&quot;ם ח&quot;ב (סי' קפד) שנשאל, אם מותר להשכיר חנות ליהודי בעל מספרה, שהוא מחלל שבת, ומגלח בשבת בפרהסיא, אם יש בזה איסור משום מסייע ידי עוברי עבירה, והשיב, עד שהוא שואל אם מותר להשכיר חנות לספר, ישאל בכל השכרת בית דירה ליהודי המחלל שבת בבישול ואפיה וכיו&quot;ב בתוך הדירה, אם אין בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה. ובאמת שכבר האריך בזה בשו&quot;ת כתב סופר (חיו&quot;ד סי' פג) והעלה, דלא שייך איסור מסייע ידי עוברי עבירה, אלא אם כן בשעת סיועו נעשה מעשה האיסור וכו'. ע&quot;ש. וכ&quot;כ גם בשו&quot;ת בנין ציון ח&quot;א (סי' טו). ע&quot;ש. והא דפריך בגמרא (ע&quot;ז כב א), גבי לא ישכיר שדהו לכותי מפני שנקראת על שמו וכו', ותיפוק ליה משום לפני עור לא תתן מכשול, והרי הוא משכיר לו שדהו בחול, קודם שיגיע השבת וכו', שאני איסור לפני עור ממש דבכל גווני יש לאסור, משא&quot;כ כשאין איסור לפני עור, כגון דלא קאי בתרי עברי דנהרא, שיכול להשיג בית אחר, גם איסור מסייע ידי עוברי עבירה ליכא, כל שהסיוע אינו בשעת מעשה האיסור. ועוד נראה דלא שייך מסייע ידי עוברי עבירה, אלא באופן שבגוף הדבר שמושיט לחבירו יעשה בו האיסור, משא&quot;כ כאן שלא יעשה האיסור בגוף הדירה אלא באויר דירתו וכו'. וכן המנהג להקל, פוק חזי מאי עמא דבר. עכת&quot;ד. הרי שכתב שני הטעמים דלעיל דבהכי ליכא משום מסייע ידי עוברי עבירה. גם הגאון מהר&quot;ש גרינפלד בשו&quot;ת מהרש&quot;ג ח&quot;ב (סי' קב) כתב להקל אם יש הפסד לבעל הדירה אם לא ישכירנה לזה. ע&quot;ש. גם בשו&quot;ת פרי השדה ח&quot;ג (סי' צז) כתב שאין בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה, כיון שאינו עושה האיסור בדבר זה ממש שניתן לו, כגון המאכילו פרוסה בלא נט&quot;י, אבל לדור בבית ולחלל שבת, שני ענינים שונים הם. ע&quot;ש. וע' בשו&quot;ת אגרות משה פיינשטיין (חיו&quot;ד סי' עב) בענין השכרת אולם לחתונה שידוע שבשעת הסעודה רוקדים שם גברים ונשים בערבוביא, אם אין בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה, והשיב, דמסתבר, שבדבר שעיקרו הוא למעשה היתר, כגון השכרת האולם, שהוא לעשות בו החתונה והסעודה, רק שיעשו שם גם מעשה עבירה של הריקודים, אין להחשיב שהשכירות היא על זה ולאסור, שא&quot;כ היה לנו לאסור למכור קדרות וקערות לעוברי עבירה, מפני שמבשלים בהם בשבת ומאכלות אסורות, אלא בע&quot;כ שכיון שעיקר הדבר אינו בשביל האיסורים, לא אסרו בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה, כשאין איסור משום לפני עור וכו'. ע&quot;ש. וא&quot;כ גם כאן שמשכיר הדירה גם בשביל ימי החול, אין בהשכרה זו משום מסייע ידי עוברי עבירה.

והנה כבר הארכתי בזה בשו&quot;ת יביע אומר ח&quot;ב (חאו&quot;ח סי' טו), בתשובה לידידנו הרה&quot;ג ר' יהודה צדקה זצ&quot;ל, שנשאל בזה בהיותו בעיר לונדון, בשליחות ישיבת פורת יוסף, והשבתי לו להתיר. וע&quot;ש. ומ&quot;מ נראה שאם משכיר לו החנות בסביבה יהודית, והשוכר פותח חנותו בשבת, ויש בזה משום מכשול לרבים, שומר נפשו ירחק מזה, ואין להקל בדבר. וכמ&quot;ש ג&quot;כ בשו&quot;ת ציץ אליעזר חלק יג (סי' לט). וע&quot;ע בשו&quot;ת רבי עזריאל הילדסהיימר (חאו&quot;ח סי' לט). ובשו&quot;ת קנין תורה ח&quot;א (סי' סד). ע&quot;ש. וע' בשו&quot;ת ישכיל עבדי חלק ח (חיו&quot;ד סי' טו). וי&quot;ל ע&quot;ד. ואכמ&quot;ל&quot;.

וע&quot;ע בתשובות והנהגות (כרך א סימן תשצח) שנטה להחמיר מחשש חילול השם.

מסקנה

ראוי להימנע ככל האפשר מהשכרת חנות ודירה למחלל שבת, אולם אם אין דרך אחרת הדבר מותר והנמנע תע&quot;ב.</text>
      <sha1>jiagw9iolejf428tzt7gcjvvzd3mcyc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו טו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469689</id>
    <revision>
      <id>1415849</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:14:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יד|טו|טז|}}   סימן טו  בדיקה ביתית לקורונה בשבת  שאלה  בית כנסת מסויים מחייב את כל המתפללים לעשות בדיקה ביתית לקורונה לפני שמתפללים בתוכו.  האם בשבת מותר לעשות בדיקות אלו?  תשובה  א. אם בית כנסת מחייב שכל הנכנס להתפלל בו יעשה בדיקה ביתי...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9557" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יד|טו|טז|}}


סימן טו

בדיקה ביתית לקורונה בשבת

שאלה

בית כנסת מסויים מחייב את כל המתפללים לעשות בדיקה ביתית לקורונה לפני שמתפללים בתוכו.

האם בשבת מותר לעשות בדיקות אלו?

תשובה

א. אם בית כנסת מחייב שכל הנכנס להתפלל בו יעשה בדיקה ביתית ויצא שלילי, אסור להיכנס אליו כל עוד שלא עשה את הבדיקה מחשש שידביק את האחרים.

ב. לגבי הבדיקה בשבת, ישנן שתי בעיות: צובע ומוליד.

ג. צובע נראה לי שפחות שייך משום שזו צביעה שאינה מתקיימת לגמרי.

ובניגוד לצבע שאינו מתקיים כאמור ברמב&quot;ם (פ&quot;ט מהלכות שבת הי&quot;ג): &quot;...אבל צבע שאינו מתקיים כלל כגון שהעביר סרק או ששר על גבי ברזל או נחשת וצבעו פטור, שהרי אתה מעבירו לשעתו ואינו צובע כלום, וכל שאין מלאכתו מתקיימת בשבת פטור&quot;. הרמב&quot;ם פסק שפטור אבל אסור בצבע שאינו מתקיים ואסור מדרבנן, והעתיקו המשנ&quot;ב (סימן שכ ס&quot;ק נט).

אולם כאן הצביעה בתוך ערכת הבדיקה אינה מתקיימת ונעשית לשעה ונזרקת, ולכן היא עצמה מותרת. כאמור בשו&quot;ת אגרות משה (או&quot;ח ח&quot;א סי' קיד): &quot;ובדבר אם מותר לאשה להתקשט בליפסטיק, הנה אסורה משני טעמים מאיסור ממחק ומאיסור צביעה ואם הוא לח שליכא ממחק יש עכ&quot;פ איסור צביעה. וכן אסור לאשה לצבוע את פניה מדין צביעה אבל לזרוק את הפאודער [האבקה] לבן על הפנים שלא מתקיים כלל אין בזה איסור צביעה&quot;.

ונראה שה&quot;ה בערכת הבדיקה שלאחר הטפטוף מן המבחנה הפס בתוכה נצבע, ואח&quot;כ מופיעים הקוים. ומיד אח&quot;כ משליך לפח ואין לו צורך בקיומו, ואף הצביעה לא מתקיימת.

ד. נראה שיש כאן איסור מוליד מפני שעל ידי הנוזל במבחנה משתנה צבע המדיד בפס המדידה. גם הצבע של כל הפס וגם הסימנים המראים אם הוא מאומת או לא. וזהו איסור מדרבנן.

עצם מדידה מותרת בשבת. כאמור בשבת (פכ&quot;ד מ&quot;ה, קנז ע&quot;א): &quot;ומודדין את המטלית ואת המקוה&quot;.

ופרש ר' עובדיה מברטנורא (שבת פכ&quot;ד מ&quot;ה):

&quot;ומודדין את המטלית – כגון אם היתה טמאה ונגעה בטהרות, מודדין אותה אם יש בה ג' אצבעות על ג' אצבעות לידע אם נטמאו הטהרות אם לאו, דמטלית פחותה מג' על ג' אינה לא מיטמאה ולא מטמאה&quot;.

&quot;ואת המקוה – לידע אם יש בה אמה על אמה ברום שלש אמות. שאלו מדידות של מצוה הן לפיכך מותר למדוד אותן בשבת&quot;.

וכ&quot;פ השו&quot;ע (או&quot;ח סי' שו ס&quot;ז).

אף במקרה דילן, אם זו היתה מדידה פשוטה כיון שאך היא מאפשרת לו להתפלל בציבור – מותר לעשותה בשבת.

ה. אלא שהמדידה כאן נעשית על ידי איסור מוליד. הוא מערב שני חומרים שקופים שבאינטרקציה ביניהם יוצרים צבע ופסי צבע כהים המסמנים האם הנבדק חיובי לקורונה או שלילי.

נאמר בביצה (כג ע&quot;א) לגבי הנחת מוגמר על גבי דברים חמים:

&quot;על גבי חרס – מותר. ורבה אמר: על גבי חרס נמי אסור, משום דקא מוליד ריחא. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: סחופי כסא אשיראי ביומא טבא – אסור. מאי טעמא – משום דקמוליד ריחא. – ומאי שנא ממוללו ומריח בו, וקוטמו ומריח בו? – התם – ריחא מיהא איתא, ואוסופי הוא דקא מוסיף ריחא. הכא – אולודי הוא דקמוליד ריחא&quot;.

כלומר יצירת ריח בדבר שאין בו ריח מעצמו אלא על ידי דברים אחרים היא הולדה.

פרש רש&quot;י (ביצה כג ע&quot;א):

&quot;על גבי חרס – שהסיקו&quot;.

&quot;מותר – דכבוי ליכא, והבערה נמי על ידי שינוי היא כלאחר יד, וליכא איסורא דאורייתא&quot;.

&quot;דקמוליד ריחא – שנכנס בחרס, שלא היה בו ריח, ואסור מדרבנן, שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה&quot;.

&quot;סחופי כסא אשיראי – לכפות כוס מבושם על השיראים של מלבוש, להכניס בהן ריח הבושם שבכוס&quot;.

&quot;אסור – דקא מוליד ריח בשיראים&quot;.

&quot;מאי שנא ממוללו ומריח בו – דתניא (במשילין) [בהמביא] גבי עצי בשמים: מוללו בין אצבעותיו כדי להוציא ריחו, או קוטמו שיהא מקום הקטימה לח ונותן ריח, ובתלושין קמיירי&quot;.

היינו, המוליד הוא מעין תולדה מדרבנן למלאכת מכה בפטיש ולכן הוא אסור מדרבנן.

המוליד בבדיקה ביתית דומה ל'סטיקלייט' שעל ידי שבירת המחיצה בין שני החומרים הנמצאים בו גורמים לאור חזק, או לשקיות חימום שגם כן שוברים מחיצה בין שני חומרים ואז השקית פולטת חום. בשני המקרים יוצרים או מולידים פעולה משני חומרים שכל אחד בפני עצמו אינו יוצר את התוצאה וזהו איסור מוליד, עי' שו&quot;ת באהלה של תורה (ח&quot;ה סי' כו).

כיון שיש איסור להיכנס לבית כנסת ללא בדיקה, ובבדיקה יש איסור מדרבנן, נראה שחיוב תפילה בציבור וקה&quot;ת בציבור הוא אך מדרבנן, ועל כן יתפלל בביתו ולא יעשה בדיקה. אמנם אם זאת פרשת זכור כיון שצריך לשמוע בציבור, יבדוק בערכה הביתית ואם יצא שלילי, ילך לבית כנסת לכל התפילות ולשמיעת פרשת זכור.

ו. אם ישנה אפשרות שאת עירוב התמיסה שבמבחנה עם החומר שבערכת הבדיקה יעשה נכרי נראה שהדבר מותר.

עצם הבדיקה במטוש בתוך הנחיריים אינה אסורה, כמו&quot;כ הכנסת המטוש למבחנה נראה שמותרת, כיון שאף בה עדיין לא נעשה מאומה ורק קינוח המטוש על דופני המבחנה צריכה להעשות בעדינות וללא סחיטה או על ידי נכרי.

וכ&quot;פ השולחן ערוך (או&quot;ח סי' שז ס&quot;ה): &quot;דבר שאינו מלאכה, ואינו אסור לעשות בשבת אלא משום שבות, מותר לישראל לומר לא&quot;י לעשותו בשבת; והוא שיהיה שם מקצת חולי, או יהיה צריך לדבר צורך הרבה, או מפני מצוה; כיצד: אומר ישראל לא&quot;י בשבת לעלות באילן להביא שופר לתקוע תקיעת מצוה; או להביא מים דרך חצר שלא עירבו, לרחוץ בו המצטער; ויש אוסרין&quot;.

במקרה הנוכחי אין זו מלאכה אלא רק איסור דרבנן, וכיון שמדובר בצרכי מצוה – תפילה בציבור, ניתן שנכרי יעשה זאת, ואז יוכל ללכת להתפלל בציבור.


מסקנה

בדיקה ביתית של קורונה אסורה בשבת משום מוליד1, ולכן אם נצרך לעשותה לצורך תפילה בציבור אין לעשותה בשבת. אולם אם זה לצורך מצוה מן התורה – שמיעת פרשת זכור, או שהבדיקה נעשית על ידי נכרי מותר לעשותה בשבת.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

מסקנתכם לאסור משום מוליד. אני הקטן מצטרף בזאת לגר&quot;א נבנצל שהעיר על כך שמכיון שזורקים את הכלי, מיד אחרי הבדיקה, זהו דבר שאינו בר קיימא. מלאכה שאינו בת קיימא אינה מלאכת מחשבת. מצינו זאת בהרבה מלאכות בקושר, תופר בונה, כותב, דש, בורר ועוד. לדוגמא, תוס' כתובת ו, א ד&quot;ה האי מסכרייתא כתבו שמכיון שהיין הולך לאיבוד אין בסחיטתו מלאכה. ובשו&quot;ת ציץ אליעזר חלק ז סימן יב בעניין המסננת בכיור

ולפענ&quot;ד אין מקום לזהירות ולחומרא זאת. דנראה פשוט דכל דשני המינים הנבררים זה מזה הולכים שניהם לאיבוד לא שייך בכל כגון דא איסור ברירה...והכי ראיתי נמי בחזון איש מועד סי' נ&quot;ג ד&quot;ה ולענין ברזא, שמבאר נמי דכל שהולכין לאיבוד נראה דלא בורר הוא כלל כדין סחיטה שהולך לאיבוד עיין שם.</text>
      <sha1>cxb26ogfaw66u6t2zwrl4njssrfa0pc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415850</id>
      <parentid>1415849</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:14:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9557" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יד|טו|טז|}}

סימן טו - בדיקה ביתית לקורונה בשבת

שאלה

בית כנסת מסויים מחייב את כל המתפללים לעשות בדיקה ביתית לקורונה לפני שמתפללים בתוכו.

האם בשבת מותר לעשות בדיקות אלו?

תשובה

א. אם בית כנסת מחייב שכל הנכנס להתפלל בו יעשה בדיקה ביתית ויצא שלילי, אסור להיכנס אליו כל עוד שלא עשה את הבדיקה מחשש שידביק את האחרים.

ב. לגבי הבדיקה בשבת, ישנן שתי בעיות: צובע ומוליד.

ג. צובע נראה לי שפחות שייך משום שזו צביעה שאינה מתקיימת לגמרי.

ובניגוד לצבע שאינו מתקיים כאמור ברמב&quot;ם (פ&quot;ט מהלכות שבת הי&quot;ג): &quot;...אבל צבע שאינו מתקיים כלל כגון שהעביר סרק או ששר על גבי ברזל או נחשת וצבעו פטור, שהרי אתה מעבירו לשעתו ואינו צובע כלום, וכל שאין מלאכתו מתקיימת בשבת פטור&quot;. הרמב&quot;ם פסק שפטור אבל אסור בצבע שאינו מתקיים ואסור מדרבנן, והעתיקו המשנ&quot;ב (סימן שכ ס&quot;ק נט).

אולם כאן הצביעה בתוך ערכת הבדיקה אינה מתקיימת ונעשית לשעה ונזרקת, ולכן היא עצמה מותרת. כאמור בשו&quot;ת אגרות משה (או&quot;ח ח&quot;א סי' קיד): &quot;ובדבר אם מותר לאשה להתקשט בליפסטיק, הנה אסורה משני טעמים מאיסור ממחק ומאיסור צביעה ואם הוא לח שליכא ממחק יש עכ&quot;פ איסור צביעה. וכן אסור לאשה לצבוע את פניה מדין צביעה אבל לזרוק את הפאודער [האבקה] לבן על הפנים שלא מתקיים כלל אין בזה איסור צביעה&quot;.

ונראה שה&quot;ה בערכת הבדיקה שלאחר הטפטוף מן המבחנה הפס בתוכה נצבע, ואח&quot;כ מופיעים הקוים. ומיד אח&quot;כ משליך לפח ואין לו צורך בקיומו, ואף הצביעה לא מתקיימת.

ד. נראה שיש כאן איסור מוליד מפני שעל ידי הנוזל במבחנה משתנה צבע המדיד בפס המדידה. גם הצבע של כל הפס וגם הסימנים המראים אם הוא מאומת או לא. וזהו איסור מדרבנן.

עצם מדידה מותרת בשבת. כאמור בשבת (פכ&quot;ד מ&quot;ה, קנז ע&quot;א): &quot;ומודדין את המטלית ואת המקוה&quot;.

ופרש ר' עובדיה מברטנורא (שבת פכ&quot;ד מ&quot;ה):

&quot;ומודדין את המטלית – כגון אם היתה טמאה ונגעה בטהרות, מודדין אותה אם יש בה ג' אצבעות על ג' אצבעות לידע אם נטמאו הטהרות אם לאו, דמטלית פחותה מג' על ג' אינה לא מיטמאה ולא מטמאה&quot;.

&quot;ואת המקוה – לידע אם יש בה אמה על אמה ברום שלש אמות. שאלו מדידות של מצוה הן לפיכך מותר למדוד אותן בשבת&quot;.

וכ&quot;פ השו&quot;ע (או&quot;ח סי' שו ס&quot;ז).

אף במקרה דילן, אם זו היתה מדידה פשוטה כיון שאך היא מאפשרת לו להתפלל בציבור – מותר לעשותה בשבת.

ה. אלא שהמדידה כאן נעשית על ידי איסור מוליד. הוא מערב שני חומרים שקופים שבאינטרקציה ביניהם יוצרים צבע ופסי צבע כהים המסמנים האם הנבדק חיובי לקורונה או שלילי.

נאמר בביצה (כג ע&quot;א) לגבי הנחת מוגמר על גבי דברים חמים:

&quot;על גבי חרס – מותר. ורבה אמר: על גבי חרס נמי אסור, משום דקא מוליד ריחא. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: סחופי כסא אשיראי ביומא טבא – אסור. מאי טעמא – משום דקמוליד ריחא. – ומאי שנא ממוללו ומריח בו, וקוטמו ומריח בו? – התם – ריחא מיהא איתא, ואוסופי הוא דקא מוסיף ריחא. הכא – אולודי הוא דקמוליד ריחא&quot;.

כלומר יצירת ריח בדבר שאין בו ריח מעצמו אלא על ידי דברים אחרים היא הולדה.

פרש רש&quot;י (ביצה כג ע&quot;א):

&quot;על גבי חרס – שהסיקו&quot;.

&quot;מותר – דכבוי ליכא, והבערה נמי על ידי שינוי היא כלאחר יד, וליכא איסורא דאורייתא&quot;.

&quot;דקמוליד ריחא – שנכנס בחרס, שלא היה בו ריח, ואסור מדרבנן, שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה&quot;.

&quot;סחופי כסא אשיראי – לכפות כוס מבושם על השיראים של מלבוש, להכניס בהן ריח הבושם שבכוס&quot;.

&quot;אסור – דקא מוליד ריח בשיראים&quot;.

&quot;מאי שנא ממוללו ומריח בו – דתניא (במשילין) [בהמביא] גבי עצי בשמים: מוללו בין אצבעותיו כדי להוציא ריחו, או קוטמו שיהא מקום הקטימה לח ונותן ריח, ובתלושין קמיירי&quot;.

היינו, המוליד הוא מעין תולדה מדרבנן למלאכת מכה בפטיש ולכן הוא אסור מדרבנן.

המוליד בבדיקה ביתית דומה ל'סטיקלייט' שעל ידי שבירת המחיצה בין שני החומרים הנמצאים בו גורמים לאור חזק, או לשקיות חימום שגם כן שוברים מחיצה בין שני חומרים ואז השקית פולטת חום. בשני המקרים יוצרים או מולידים פעולה משני חומרים שכל אחד בפני עצמו אינו יוצר את התוצאה וזהו איסור מוליד, עי' שו&quot;ת באהלה של תורה (ח&quot;ה סי' כו).

כיון שיש איסור להיכנס לבית כנסת ללא בדיקה, ובבדיקה יש איסור מדרבנן, נראה שחיוב תפילה בציבור וקה&quot;ת בציבור הוא אך מדרבנן, ועל כן יתפלל בביתו ולא יעשה בדיקה. אמנם אם זאת פרשת זכור כיון שצריך לשמוע בציבור, יבדוק בערכה הביתית ואם יצא שלילי, ילך לבית כנסת לכל התפילות ולשמיעת פרשת זכור.

ו. אם ישנה אפשרות שאת עירוב התמיסה שבמבחנה עם החומר שבערכת הבדיקה יעשה נכרי נראה שהדבר מותר.

עצם הבדיקה במטוש בתוך הנחיריים אינה אסורה, כמו&quot;כ הכנסת המטוש למבחנה נראה שמותרת, כיון שאף בה עדיין לא נעשה מאומה ורק קינוח המטוש על דופני המבחנה צריכה להעשות בעדינות וללא סחיטה או על ידי נכרי.

וכ&quot;פ השולחן ערוך (או&quot;ח סי' שז ס&quot;ה): &quot;דבר שאינו מלאכה, ואינו אסור לעשות בשבת אלא משום שבות, מותר לישראל לומר לא&quot;י לעשותו בשבת; והוא שיהיה שם מקצת חולי, או יהיה צריך לדבר צורך הרבה, או מפני מצוה; כיצד: אומר ישראל לא&quot;י בשבת לעלות באילן להביא שופר לתקוע תקיעת מצוה; או להביא מים דרך חצר שלא עירבו, לרחוץ בו המצטער; ויש אוסרין&quot;.

במקרה הנוכחי אין זו מלאכה אלא רק איסור דרבנן, וכיון שמדובר בצרכי מצוה – תפילה בציבור, ניתן שנכרי יעשה זאת, ואז יוכל ללכת להתפלל בציבור.


מסקנה

בדיקה ביתית של קורונה אסורה בשבת משום מוליד1, ולכן אם נצרך לעשותה לצורך תפילה בציבור אין לעשותה בשבת. אולם אם זה לצורך מצוה מן התורה – שמיעת פרשת זכור, או שהבדיקה נעשית על ידי נכרי מותר לעשותה בשבת.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

מסקנתכם לאסור משום מוליד. אני הקטן מצטרף בזאת לגר&quot;א נבנצל שהעיר על כך שמכיון שזורקים את הכלי, מיד אחרי הבדיקה, זהו דבר שאינו בר קיימא. מלאכה שאינו בת קיימא אינה מלאכת מחשבת. מצינו זאת בהרבה מלאכות בקושר, תופר בונה, כותב, דש, בורר ועוד. לדוגמא, תוס' כתובת ו, א ד&quot;ה האי מסכרייתא כתבו שמכיון שהיין הולך לאיבוד אין בסחיטתו מלאכה. ובשו&quot;ת ציץ אליעזר חלק ז סימן יב בעניין המסננת בכיור

ולפענ&quot;ד אין מקום לזהירות ולחומרא זאת. דנראה פשוט דכל דשני המינים הנבררים זה מזה הולכים שניהם לאיבוד לא שייך בכל כגון דא איסור ברירה...והכי ראיתי נמי בחזון איש מועד סי' נ&quot;ג ד&quot;ה ולענין ברזא, שמבאר נמי דכל שהולכין לאיבוד נראה דלא בורר הוא כלל כדין סחיטה שהולך לאיבוד עיין שם.</text>
      <sha1>lwn9yze6eq1ek3wie0vvbuj6rgqv0l7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו טז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469690</id>
    <revision>
      <id>1415851</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:15:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|טו|טז|יז|}}  סימן טז  מייבש שיער בשבת  שאלה  האם מותר להשתמש במייבש שיער ידני ('פאן') המופעל באמצעות שעון שבת בשבת, וביטלו בו מתגים שיכול ללחוץ עליהם בשבת, באופן שהוא פועל אוטומאטית ונפסק אוטומאטית?  תשובה  א. כיון שאיני מבין בכלים כאלה...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7924" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|טו|טז|יז|}}

סימן טז

מייבש שיער בשבת

שאלה

האם מותר להשתמש במייבש שיער ידני ('פאן') המופעל באמצעות שעון שבת בשבת, וביטלו בו מתגים שיכול ללחוץ עליהם בשבת, באופן שהוא פועל אוטומאטית ונפסק אוטומאטית?

תשובה

א. כיון שאיני מבין בכלים כאלה בררתי עם נשים שמכירות יותר את הנושא. הכלי נראה כעין מקדחה שאוחזים אותה ביד, ובו מאורר הזורק אויר מחומם בחוטי להט פנימיים. יש מכשירים הפועלים עם חיבור חוט לשקע והדלקת הכלי, ויש הפועלים על סוללות נטענות. יש שמעצבים איתו כשהשיער רטוב, ויש שמעצבים איתו כשהשיער יבש. נעסוק בתחילה בשיער רטוב ואח&quot;כ בשיער יבש.

ב. אם המדובר בשיער רטוב כתוצאה מרחצה או מהנחת תמרוקים על השיער ועל ידי המייבש מייבשים את הרטיבות בשיער ומעצבים אותו, הדבר נראה כבישול כאמור בטור (או&quot;ח סי' שכו): &quot;לא ישתטף אדם בצונן ויתחמם מיד אח&quot;כ כנגד האש מפני שהמים שעליו מתחממין לכן צריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש אחר הנטילה אם לא שינגבם תחלה יפה&quot;.

והסביר מהר&quot;י אבוהב (או&quot;ח סי' שכו): &quot;לא ישתטף אדם וכו'. לפי שכשהמים מתחממין הם מתבשלין, או שנראה כרוחץ בחמין שהוחמו, אבל כשמשתטף בצונן אחר שנתחמם אין בזה חשש&quot;.

והבית יוסף (או&quot;ח סי' שכו, ד) כתב:

&quot;לא ישתטף אדם בצונן ויתחמם מיד אחר כך כנגד האש וכו'. שם (מ:) תנו רבנן מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן ובלבד שלא ישתטף בצונן ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו&quot;.

והוסיף:

ה] ומ&quot;ש לכך צריך [ליזהר] שלא יחמם ידיו אצל האש אחר הנטילה וכו'. כן כתבו שם הרא&quot;ש (סי' ט) והמרדכי (סי' שה) וכן נראה מדברי התוספות (מ: ד&quot;ה מפני) וכן משמע מפירוש רש&quot;י שם גבי הא דתנו רבנן מיחם אדם אלונטית ומניחה על גבי בני מעים בשבת וכו' אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפרק כ&quot;ב (ה&quot;ג) אבל אינו משתטף כל גופו בצונן ומתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו ונמצא כרוחץ [כל] גופו בחמין וכתב הרב המגיד שכתב כן מפני שאין ההפשרה אסורה בעצמה אלא מפני רחיצת הגוף וכן העלה רבינו משה ב&quot;ר נחמן (מ: ד&quot;ה ובלבד שלא) עכ&quot;ל. ולפי זה אף על פי שיחמם ידיו בעוד המים עליהם אין בכך כלום, ולדברי הרב רבינו אשר יש לומר דאף על גב דלהפשיר מים לצורך שתיה מותר שאני הכא שדומה כרוחץ במים חמין ויבא להחם חמין לרחוץ גופו, אי נמי דלא מיתסר אלא במתחמם כנגד האור במקום שהיד סולדת וכן העמידוה בירושלמי פרק כירה (ה&quot;ד)&quot;.

וכך פסק בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' שכו ס&quot;ה): &quot;י&quot;א שצריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש אחר נטילה, אם לא ינגבם תחלה יפה&quot;.

מייבש שיער מפיץ אויר חם (יש בו גוף חימום בפנים) ולכן הוא מייבש את המים בשיער או אם ניתנו בשיער חומרים מעצבים הוא מייבש את אותם חומרים הדבוקים בשיער ומעצבים אותו, ולכן זה אסור1.

ג. אולם גם אם השיער יבש לחלוטין ופעולת המייבש היא החלקה של השיער או יצירת צורה כלשהיא נראה שיש בה איסור משום שנראה כבונה.

נאמר בשבת (פ&quot;י מ&quot;ו):

&quot;וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת רבי אליעזר מחייב וחכמים אוסרין משום שבות&quot;.

ופרש הרמב&quot;ם (שבת פ&quot;י מ&quot;ו):

&quot;וגודלת, הקולעת אשר קולעת שער הראש... ר' אליעזר סובר שכל אלו תולדות, גודלת תולדת בונה, כוחלת תולדת כותב. וחכמים אומרים שענין קליעת השער אינו ענין הבנין&quot;.

וכך פסק הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ב הכ&quot;ו): &quot;אין גודלין את שער הראש ואין פוקסין אותו מפני שנראה כבונה&quot;,

ופסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' שג סכ&quot;ו): &quot;אסור לקלוע האשה שערה בשבת, ולא להתיר קליעתה, אבל יכולה לחלוק שערה&quot;.

ונראה שהחלקת שיער או סלסול ע&quot;י מייבש שיער אף ללא שום רטיבות נראית כבניה, שהרי אותה אשה המחליקה שערותיה נותנת להן צורה שונה מטבען (אצלה) ולכן יש להימנע מכך בשבת, וממילא הכלי הוא מוקצה לדבר האסור, ואסור בטלטול אלא לצורך גופו או מקומו.

וכן פסק בשו&quot;ת מנחת יצחק (ח&quot;א סי' פ) שאין לסלסל בשער של ילדים בשבת, מפני חשש בונה.

וכך פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק יד סעיף נח):

&quot;אסור לקלוע שערות לצמה בין בשער הראש ובין בפאה נכרית (ואף אסור לעשות זאת בשער של בובה), וכן אסור להתיר את הקלוע מכבר, אבל מותר לקבץ את השערות המפוזרות ולתקנן ביד, וכן לקשרן בסרט או בקשת&quot;.

&quot;אין לסלסל את השערות בשום אופן, וגם אין להשתמש לצורך זה בגלילים המיוחדים לכך&quot;.

והביא שם מקורו מקצות השולחן.

ד. ישנו איסור נוסף של סירוק שיער בשבת (איני יודע אם בהחלקת נעשה שימוש במסרק).

פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק יד סעיף נ):

&quot;אסור לסרוק את השערות, הן במסרק הן במברשת סמיכה או במברשת קשה (סי' שג סע' כז וע&quot;ש במ&quot;ב ס&quot;ק פו ובשעה&quot;צ ס&quot;ק עב ו – עד, ע&quot;ש דאית ביה איסור תורה, וע&quot;ע שו&quot;ת חלקת יואב או&quot;ח סי' ו, אג&quot;ט מלאכת גוזז סע' י ובהערה יד, דעת תורה סי' שג סע' כז, שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי' קנח ד&quot;ה אמנם מכל). והמסרק והמברשת הם אסורים בטלטול משום מוקצה (משום כלי שמלאכתו לאיסור, עיין להלן פ&quot;כ סע' טז). אבל מותר לסרוק ואף להבריש את השער במברשת ששערותיה רכות, וכן במסרק שיש בין שיניו רווח גדול, שאין חשש שבשימוש בהם ייתלש שער, וכדי שלא יהא נראה כעובדין דחול, טוב לייחד מברשת ומסרק מיוחדים לשבת ויו&quot;ט (סי' שג במ&quot;ב ס&quot;ק פו ו – פז, וע&quot;ש בשעה&quot;צ ס&quot;ק עח; ויל&quot;ע אם מותר לייחד מסרק מיוחד לשבת שדלל בו מבעו&quot;י את שיניו, שלא יהא כל חשש של תלישת שערות).

מסקנה

אין להשתמש במייבש שיער בשבת אפילו אם הכינו אותו לשימוש בשבת ללא שום חילול שבת. וכן אין להשתמש במסרק שיכול לתלוש שערות בשבת.</text>
      <sha1>isbo909x8zgcke1rzrnna6gpfklzowo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415852</id>
      <parentid>1415851</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:15:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7924" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|טו|טז|יז|}}
סימן טז - מייבש שיער בשבת

שאלה

האם מותר להשתמש במייבש שיער ידני ('פאן') המופעל באמצעות שעון שבת בשבת, וביטלו בו מתגים שיכול ללחוץ עליהם בשבת, באופן שהוא פועל אוטומאטית ונפסק אוטומאטית?

תשובה

א. כיון שאיני מבין בכלים כאלה בררתי עם נשים שמכירות יותר את הנושא. הכלי נראה כעין מקדחה שאוחזים אותה ביד, ובו מאורר הזורק אויר מחומם בחוטי להט פנימיים. יש מכשירים הפועלים עם חיבור חוט לשקע והדלקת הכלי, ויש הפועלים על סוללות נטענות. יש שמעצבים איתו כשהשיער רטוב, ויש שמעצבים איתו כשהשיער יבש. נעסוק בתחילה בשיער רטוב ואח&quot;כ בשיער יבש.

ב. אם המדובר בשיער רטוב כתוצאה מרחצה או מהנחת תמרוקים על השיער ועל ידי המייבש מייבשים את הרטיבות בשיער ומעצבים אותו, הדבר נראה כבישול כאמור בטור (או&quot;ח סי' שכו): &quot;לא ישתטף אדם בצונן ויתחמם מיד אח&quot;כ כנגד האש מפני שהמים שעליו מתחממין לכן צריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש אחר הנטילה אם לא שינגבם תחלה יפה&quot;.

והסביר מהר&quot;י אבוהב (או&quot;ח סי' שכו): &quot;לא ישתטף אדם וכו'. לפי שכשהמים מתחממין הם מתבשלין, או שנראה כרוחץ בחמין שהוחמו, אבל כשמשתטף בצונן אחר שנתחמם אין בזה חשש&quot;.

והבית יוסף (או&quot;ח סי' שכו, ד) כתב:

&quot;לא ישתטף אדם בצונן ויתחמם מיד אחר כך כנגד האש וכו'. שם (מ:) תנו רבנן מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן ובלבד שלא ישתטף בצונן ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו&quot;.

והוסיף:

ה] ומ&quot;ש לכך צריך [ליזהר] שלא יחמם ידיו אצל האש אחר הנטילה וכו'. כן כתבו שם הרא&quot;ש (סי' ט) והמרדכי (סי' שה) וכן נראה מדברי התוספות (מ: ד&quot;ה מפני) וכן משמע מפירוש רש&quot;י שם גבי הא דתנו רבנן מיחם אדם אלונטית ומניחה על גבי בני מעים בשבת וכו' אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפרק כ&quot;ב (ה&quot;ג) אבל אינו משתטף כל גופו בצונן ומתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו ונמצא כרוחץ [כל] גופו בחמין וכתב הרב המגיד שכתב כן מפני שאין ההפשרה אסורה בעצמה אלא מפני רחיצת הגוף וכן העלה רבינו משה ב&quot;ר נחמן (מ: ד&quot;ה ובלבד שלא) עכ&quot;ל. ולפי זה אף על פי שיחמם ידיו בעוד המים עליהם אין בכך כלום, ולדברי הרב רבינו אשר יש לומר דאף על גב דלהפשיר מים לצורך שתיה מותר שאני הכא שדומה כרוחץ במים חמין ויבא להחם חמין לרחוץ גופו, אי נמי דלא מיתסר אלא במתחמם כנגד האור במקום שהיד סולדת וכן העמידוה בירושלמי פרק כירה (ה&quot;ד)&quot;.

וכך פסק בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' שכו ס&quot;ה): &quot;י&quot;א שצריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש אחר נטילה, אם לא ינגבם תחלה יפה&quot;.

מייבש שיער מפיץ אויר חם (יש בו גוף חימום בפנים) ולכן הוא מייבש את המים בשיער או אם ניתנו בשיער חומרים מעצבים הוא מייבש את אותם חומרים הדבוקים בשיער ומעצבים אותו, ולכן זה אסור1.

ג. אולם גם אם השיער יבש לחלוטין ופעולת המייבש היא החלקה של השיער או יצירת צורה כלשהיא נראה שיש בה איסור משום שנראה כבונה.

נאמר בשבת (פ&quot;י מ&quot;ו):

&quot;וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת רבי אליעזר מחייב וחכמים אוסרין משום שבות&quot;.

ופרש הרמב&quot;ם (שבת פ&quot;י מ&quot;ו):

&quot;וגודלת, הקולעת אשר קולעת שער הראש... ר' אליעזר סובר שכל אלו תולדות, גודלת תולדת בונה, כוחלת תולדת כותב. וחכמים אומרים שענין קליעת השער אינו ענין הבנין&quot;.

וכך פסק הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ב הכ&quot;ו): &quot;אין גודלין את שער הראש ואין פוקסין אותו מפני שנראה כבונה&quot;,

ופסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' שג סכ&quot;ו): &quot;אסור לקלוע האשה שערה בשבת, ולא להתיר קליעתה, אבל יכולה לחלוק שערה&quot;.

ונראה שהחלקת שיער או סלסול ע&quot;י מייבש שיער אף ללא שום רטיבות נראית כבניה, שהרי אותה אשה המחליקה שערותיה נותנת להן צורה שונה מטבען (אצלה) ולכן יש להימנע מכך בשבת, וממילא הכלי הוא מוקצה לדבר האסור, ואסור בטלטול אלא לצורך גופו או מקומו.

וכן פסק בשו&quot;ת מנחת יצחק (ח&quot;א סי' פ) שאין לסלסל בשער של ילדים בשבת, מפני חשש בונה.

וכך פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק יד סעיף נח):

&quot;אסור לקלוע שערות לצמה בין בשער הראש ובין בפאה נכרית (ואף אסור לעשות זאת בשער של בובה), וכן אסור להתיר את הקלוע מכבר, אבל מותר לקבץ את השערות המפוזרות ולתקנן ביד, וכן לקשרן בסרט או בקשת&quot;.

&quot;אין לסלסל את השערות בשום אופן, וגם אין להשתמש לצורך זה בגלילים המיוחדים לכך&quot;.

והביא שם מקורו מקצות השולחן.

ד. ישנו איסור נוסף של סירוק שיער בשבת (איני יודע אם בהחלקת נעשה שימוש במסרק).

פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק יד סעיף נ):

&quot;אסור לסרוק את השערות, הן במסרק הן במברשת סמיכה או במברשת קשה (סי' שג סע' כז וע&quot;ש במ&quot;ב ס&quot;ק פו ובשעה&quot;צ ס&quot;ק עב ו – עד, ע&quot;ש דאית ביה איסור תורה, וע&quot;ע שו&quot;ת חלקת יואב או&quot;ח סי' ו, אג&quot;ט מלאכת גוזז סע' י ובהערה יד, דעת תורה סי' שג סע' כז, שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי' קנח ד&quot;ה אמנם מכל). והמסרק והמברשת הם אסורים בטלטול משום מוקצה (משום כלי שמלאכתו לאיסור, עיין להלן פ&quot;כ סע' טז). אבל מותר לסרוק ואף להבריש את השער במברשת ששערותיה רכות, וכן במסרק שיש בין שיניו רווח גדול, שאין חשש שבשימוש בהם ייתלש שער, וכדי שלא יהא נראה כעובדין דחול, טוב לייחד מברשת ומסרק מיוחדים לשבת ויו&quot;ט (סי' שג במ&quot;ב ס&quot;ק פו ו – פז, וע&quot;ש בשעה&quot;צ ס&quot;ק עח; ויל&quot;ע אם מותר לייחד מסרק מיוחד לשבת שדלל בו מבעו&quot;י את שיניו, שלא יהא כל חשש של תלישת שערות).

מסקנה

אין להשתמש במייבש שיער בשבת אפילו אם הכינו אותו לשימוש בשבת ללא שום חילול שבת. וכן אין להשתמש במסרק שיכול לתלוש שערות בשבת.</text>
      <sha1>rnfsaxhkuymj2rbyyioywb2cl8moopr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו יז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469691</id>
    <revision>
      <id>1415853</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:15:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|טז|יז|יח|}}  סימן יז  עליה לתורה בשבת פעמיים באותו מניין  שאלה  בקריאת התורה בשבת בבוקר עלה לוי לתורה בעליה של לוי כיון שלא היה לוי אחר. לאחר מכן עלה אותו לוי למפטיר כיון שיש לו יארצייט (=יום זכרון) בשבוע הבא.  מה ראוי לעשות במקרה כזה?  (ה...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17949" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|טז|יז|יח|}}

סימן יז

עליה לתורה בשבת פעמיים באותו מניין

שאלה

בקריאת התורה בשבת בבוקר עלה לוי לתורה בעליה של לוי כיון שלא היה לוי אחר. לאחר מכן עלה אותו לוי למפטיר כיון שיש לו יארצייט (=יום זכרון) בשבוע הבא.

מה ראוי לעשות במקרה כזה?

(האם היה עדיף שלוי יצא החוצה, והכהן יעלה פעמיים ואח&quot;כ יעלה לוי זה למפטיר? או שיעלה רק כלוי, ולא יעלה כלל למפטיר?)

תשובה

א. שאלות מעין אלו עלו במקרה וכהן או לוי היו חתני תורה, או כמו במקרה שלפנינו בעלי יארצייט. או שרב עלה בעלייתו הקבועה (שלישי בדרך כלל) ואח&quot;כ היה קורא מפטיר והפטרה כבשבת 'חזון'. בכל המקרים העולים עולים פעם אחת לתורה כאחד משבעת הקרואים ופעם שניה למפטיר.

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קמד ס&quot;ד):

&quot;אין קורין לאדם אחד בשני ספרי תורה, משום פגמו (פירוש שנראה כפוגם ומטיל דופי בראשון) של ראשון, אבל שלשה גברי בשלשה ספרים, כגון: ר&quot;ח טבת שחל להיות בשבת, ליכא משום פגם&quot;.

באר המשנה ברורה (סי' קמד ס&quot;ק יז): &quot;בשני ס&quot;ת – בין בענין אחד ובין בשני ענינים כגון בשבת ר&quot;ח או ביום טוב דדינא הוא שקורין למפטיר בספר אחר הנגלל מכבר ומוכן לאותו מקום כדי שלא יצטרכו לגלול בצבור את הספר ראשון וכנ&quot;ל בס&quot;ג. אין לקרות למי שעלה באחרונה שיעלה הוא ג&quot;כ למפטיר בספר השני אפילו אין שם אחר שיודע להפטיר דנראה כמטיל דופי בס&quot;ת ראשונה מפני שהיא חסרה או שאר פסול אלא יגללו הס&quot;ת ראשונה עד שיגיעו לשם. ואם ירצו לקרות למפטיר מהקרואים שקודם האחרון המ&quot;א מתיר דאין שייך פגם אלא כשקורא בשניהם זה אחר זה דיאמרו למה לא קרא בראשון אלא שחסר הפרשה בו אבל כשהפסיק בינתים באיש אחר הו&quot;ל עתה כקורא מחדש, והב&quot;ח אוסר וכן מצדד הא&quot;ר לדינא מטעם דאכתי יאמרו דנודע עתה פסולו של הספר ראשון ולכך קרא באחרת ואך בשמחת תורה מצדד הא&quot;ר דיש להקל בזה כהמ&quot;א דמותר לקרות לחתן בראשית מי שעלה כבר בס&quot;ת ראשונה מחמת דיש לו עוד סניפים להתיר שם&quot;.

אולם כל זה דוקא בשני ספרי תורה, אבל בספר תורה אחד בהפסק בין עליה ראשונה לעליה שניה בעולה אחר מותר, כפי שיבואר להלן.

ב. באר המגן אברהם (סי' קמד ס&quot;ק ט): &quot;ג' גברי. משמע דהראשון אסור לקרות בס&quot;ת השלישית ותימה דאנו רואין נוהגין דאף מי שקרא בתורה עולה למפטיר בס&quot;ת שניה ונ&quot;ל דלאו מנהג הגון הוא ויש למחות בידן עכ&quot;ל הב&quot;ח, ולא ראיתי שום הוכחה לדבריו, די&quot;ל דאה&quot;נ אם אין שם אחר היודע להפטיר דרשאי הראשון לקרות למפטיר (ועסי' רפ&quot;ב ס&quot;ה) אלא דהגמ' איירי כשיש שם יודעים ומשמיענו מנין הקרואין כדחשיב התם טובא במגילה דף כ&quot;ט ועו&quot;ק דלדבריו הל&quot;ל מאי דמקשה לעיל מיניה למה נקט הטור ג' גברי דאתא לאשמועינן דהראשון אסור לקרות בס&quot;ת השלישי ע&quot;ש בב&quot;ח ולכן נ&quot;ל דשרי דליכא פגמא אלא כשקורא בשניהם זה אח&quot;ז דאמרי' למה לא קרא בראשון אלא שחסר הפרשה בו אבל כשהפסיק בנתים ה&quot;ל כקורא מחדש אך עכ&quot;פ השביעי לא יקרא למפטיר בס&quot;ת אחרת אלא יגללו הס&quot;ת עד שיגיעו לשם כנ&quot;ל&quot;.

וכך כתב הפרי מגדים (או&quot;ח א&quot;א סי' קמד ס&quot;ק ט):

&quot;שלשה גברי. עיין מ&quot;א. דכל שיש הפסק שרי, עיין סימן קל&quot;ה [סעיף י] כהן בהפסק ישראל, ושביעי למפטיר בשניה ליכא הפסק אף דאומרים קדיש&quot;...

&quot;העולה מדבריהם שמותר להעלות בהפסק של עליית מישהו אחר, בין שתי העליות של אותו עולה שעלה פעמיים&quot;1.

ג. באליה רבה (סי' קמד ס&quot;ק ד) הקל להעלות למפטיר מי שכבר עלה לפני כן. וז&quot;ל:

לאדם אחד בשני ס&quot;ת וכו'. אבל ס&quot;ת אחד כגון שעלה לרביעי ואחד כבדו לששי או אחרון, כתב הפרישה [סק&quot;ה] נ&quot;ל דמותר. גם מדכתב הריב&quot;ש [סי' שכא] בב&quot;י סי' רפ&quot;ב לענין מפטיר אם יכול לעלות מי שקרא בתורה, וצידד לאיסור מטעם שכבר שלמו החיובים והוי כברכה לבטלה, משמע דקודם לכן מותר, ואפילו שלא בשעת הדחק עכ&quot;ל. אבל הב&quot;ח [ס&quot;ב] כתב בפשיטות דאפילו למפטיר מותר. וכ&quot;כ במהרי&quot;ל [אות ה] שהוא עלה למפטיר אף שעלה ללוי וצ&quot;ע. שוב עיינתי בדברי ריב&quot;ש דמודה דעולה גם למפטיר אף שכבר עלו, ולא מסתפק אלא באחרון שעולה למפטיר אי צריך לחזור ולקרותו לברך, משום דליכא טעמא דחשש הנכנסים בזמן מועט כזה עי&quot;ש. וזה מן התימא על הפרישה. מיהו לדינא אין להקל אפילו בשבעה קרואין עצמן לקרות שני פעמים אלא בשעת הדחק. וטעמא כתבתי בסי' רפ&quot;ב ס&quot;ק (יו&quot;ד) [יא] בשם אור זרוע [ה' שבת ס&quot;ס מג] ודרכי משה [סק&quot;ה] משום ברוב עם הדרת מלך2... ומ&quot;מ יש בזה סניף לטעמים שכתבתי בסי' תרס&quot;ט [א&quot;ר ס&quot;ק יא] שיש להקל בשמחת תורה שמי שעלה בס&quot;ת ראשונה עולה נמי לחתן בראשית בס&quot;ת שנייה עי&quot;ש. שוב נדפס ספר מג&quot;א וראיתי [בסק&quot;ט] שמקיל בזה גם בשאר ימות השנה. ולענ&quot;ד אין להקל כל כך מטעמים שפירשתי&quot;.

והעיר במאמר מרדכי (סי' קמד ס&quot;ק ו): &quot;אין קורין לאדם א' בב' ס&quot;ת וכו' עיין להרב מ&quot;א שהשיג על הרב ב&quot;ח ז&quot;ל ומסיק דכל שמפסיקים ביניהם ליכ' פגמא ע&quot;כ. והנה מדברי מחזו' רומאניא שהביא הרב שיירי לעיל ריש סימן קל&quot;ה נראה ברור כדברי הר' מ&quot;א דכל שאינו קורא בב' הס&quot;ת בזה אחר זה ליכא פגמא י&quot;עוש בדין כהן חתן&quot;...

ד. השיב הרב חיד&quot;א בשו&quot;ת חיים שאל (ח&quot;ב סי' לח אות ע&quot;ב):

&quot;מעש' בלוי שנעש' חתן תורה ולא יש לוי אחר בבהכ&quot;נ ונסתפקו אם צריך לצאת והכהן יקרא שני פעמים. ונרא' דאינו צריך לצאת דמנכרא מילתא טובא שהוא חתן תורה ובעל שמחה ואין כאן שמץ חשדא שהוא פגום. וכן כתב מרן בבית יוסף בסי' קל&quot;ה בכלל הטעמים שכתב לדחות דברי מהר&quot;י קולון שרש ט'. והסכים עמו הרב פר&quot;ח ודידן עדיפא&quot;...

ומעשה זה דומה ממש לשאלתנו והחליט שאינו צריך לצאת וממילא עולה ללוי ואח&quot;כ לחתן תורה שהוא מן הקרואים ליום טוב ואף אינו מפטיר, וק&quot;ו לגבי מפטיר שעולה פעם שניה אף שכבר עלה.

אף בשערי אפרים (פ&quot;ט הל' ד' וה') כתב שכהן ולוי וכן רב העיר שכבר קרא (שלישי) יכולים לעלות למפטיר פעם שניה.

ה. כתב בערוך השולחן (או&quot;ח סי' קמד ס&quot;ז):

&quot;כתב רבינו הב&quot;י בסעיף ד' אין קורין לאדם אחד בשני ס&quot;ת משום פגמו של ראשון [שלא יאמרו שהראשונה פסולה לפיכך קרא באחרת] אבל שלשה גברי בשלשה ספרים כגון ר&quot;ח טבת שחל להיות בשבת ליכא משום פגם עכ&quot;ל וזהו ביומא שם ומזה למדנו שאיש אחד יכול לעלות לתורה שני פעמים ואין זה ברכה לבטלה דכיון שהברכה היא בשביל כבודה של תורה לכן בכל פעם שעולה מברך כמו כהן הקורא שני פעמים כשאין לוי כמ&quot;ש בסי' קל&quot;ה, ורק בשני ס&quot;ת אין לאדם אחד לעלות ואפילו בשני עניינים כדי שלא יאמרו שהראשונה היתה פגומה, אבל בס&quot;ת אחת יכול לעלות שני פעמים וה&quot;ה שיכול לעלות בראשונה ובשלישית דכיון שהפסיק בשנייה ליכא פגם וזה שאומר ג' גברי אורחא דמילתא קאמר [מג&quot;א סק&quot;ג] ויש מי שמגמגם בזה [א&quot;ר סק&quot;ד] ובכלל אין לעשות כן שאחד יעלה שני פעמים אלא בשעת הדחק [שם] וכתבו דהמהרי&quot;ל עלה ללוי וגם למפטיר ואולי היה מוכרח לזה מאיזה טעם&quot;.

וכך כתב בפסקי תשובות (או&quot;ח סי' קמד סעיף ב):

&quot;וכיון שהטעם הוא משום ברוב עם הדרת מלך, לכן כתבו הפוסקים דכשיש צורך מקילים בזה, וכגון בשבת חזון שנוהגים בכמה מקומות שהרב עולה גם לעלייתו הקבועה (שלישי או שישי) וגם למפטיר, וכן כהן או לוי שעלו בתחילה, ויש להם יא&quot;ר ציי&quot;ט יכולים לעלות שוב למפטיר, וכן כל אדם שקנה עליית מפטיר, ובטעות כיבדו אותו בעליה, יכול לעלות שוב למפטיר&quot;.

&quot;ומצינו לגדולי ישראל שמטעמם הכמוסים עמם היו מהדרין גם לעלות לעליית שלישי או שישי וגם לעליית מפטיר ואפילו בב' ספרי תורה כגון בד' פרשיות וכדו', וסמכו על המג&quot;א (סק&quot;ט) שמקיל בזה, וכן בשמחת תורה נהגו להקל לעלות גם לעליה רגילה ואותו עולה מכבדים אותו גם לחתן תורה או חתן בראשית&quot;.

&quot;אך כל האמור להקל בזה (בין בס&quot;ת אחד ובין בב' ס&quot;ת) אינו אלא אם היה אחר שעלה והפסיק בין שני עליותיו, אבל עליית אדם אחד לשני עליות זה אחר זה אסור בכל ענין, אפילו שקדיש מפסיק (שביעי או אחרון ומפטיר), ומכל שכן בב' ספרי תורה&quot;.

ו. כך השיב בשו&quot;ת ישכיל עבדי (ח&quot;ה, או&quot;ח סי' כה) לשאלה:

&quot;באשר לספיקו, במעשה שהיה בביהכנ&quot;ס שלו. שאין בה רק כהן א' ואין שם לוי, ותמיד עולה הכהן לכהן ולוי, ובשבת הזה של חנוכה, יש להכהן הנ&quot;ל יארציי&quot;ט, וצריך לעלות למפטיר בדוקא, בפ' חנוכה, אם יכול לעלות לכהן ולוי כתמיד, וגם לעלות פעם שנית למפטיר, כמ&quot;ש הזכור לאברהם באות ס' בחתן תורה שהיה לוי, ולא נמצא לוי אחר בבהכנ&quot;ס, שכ' שיכול לעלות ב&quot;פ וה&quot;ה בחתן שנשא אשה והוא כהן או לוי, ע&quot;ש, גם אם יכול הכהן למחול על כבודו לצאת לחוץ ויעלה ישראל במקומו, ואח&quot;כ יכנס, או א&quot;צ לצאת שלא להפסיד שמיעת קריאת התורה&quot;.

והסיק כמחמירים שאפילו בהפסק איש אחר לא יעלו אותו כהן שתי פעמים אולם התיר שהכהן יצא וייכנס אחר ברכת התורה של הראשון ויעלה למפטיר.

ז. וכך הסיק בשו&quot;ת יחוה דעת (ח&quot;ג סי' נ):

&quot;שאלה ג: בית כנסת שאין שם בשמחת תורה אלא כהן אחד, וזכה הכהן בעליית חתן תורה, או חתן בראשית, האם רשאי לעלות פעמיים לספר תורה, קריאת הכהן, ואחר כך חתן תורה או חתן בראשית?

תשובה: מרן החיד&quot;א בשו&quot;ת חיים שאל חלק ב' (סימן ל&quot;ח אות ע&quot;ב) נשאל, אודות מעשה בלוי שזכה בעליית חתן תורה, ואין שם לוי אחר בבית הכנסת, האם צריך הלוי לצאת החוצה, כשהכהן יקרא במקום לוי, והשיב, נראה שאינו צריך לצאת החוצה, שניכר וידוע הדבר מאוד שהוא חתן תורה ובעל השמחה, ואין כאן שום מקום לחשד שמפני שהוא פגום אינו עולה לקריאת הלוי. וכן כתב מרן בבית יוסף (או&quot;ח סימן קל&quot;ה). והסכים עמו הפרי חדש שם. וכן נראה מדברי שיורי כנסת הגדולה שם. ומכל מקום כשיעלה הלוי לחתן תורה יאמר השליח צבור ואף על פי שהוא לוי יעמוד לקרוא בתורה ע&quot;כ. ולכאורה משמע מדבריו שאין הלוי קורא פעמיים, והוא הדין כאן שאין הכהן קורא פעמיים, אלא יקרא אחר במקום כהן, והוא יעלה לקריאת חתן תורה או חתן בראשית בלבד. אולם הגאון רבי דניאל טירני בספר עקרי הד&quot;ט (סימן ל&quot;ד אות י') כתב לפרש דברי מרן החיד&quot;א, שזהו דוקא כשהעולה לחתן תורה קורא פרשת וזאת הברכה בספר תורה מיוחד, כמו שנהגו בקצת מקומות של בני ספרד, אז הדין כן שאינו רשאי לקרות פעמיים, שיש בזה פגם לספר תורה הראשון כשחוזר וקורא בספר תורה אחר באותו בית כנסת, אבל אם החתן תורה חוזר וקורא פרשת וזאת הברכה באותו ספר תורה עצמו, וכמו שאנו נוהגים, אין בזה שום חשש פקפוק להעלותו בראש הקרואים בתור כהן או לוי, ולחזור ולקרותו לחתן תורה, שהוא המשלים, וכן עשה מעשה רב הגאון רבי שלמה גאליקי בקהל עדתו, שלא היה שם אלא כהן אחד שזכה בעליית חתן תורה, והורה גבר חכם בעוז שיעלה לתורה בתור כהן, ויחזור ויעלה לקרות בתור חתן תורה. ויפה דן יפה הורה ע&quot;כ. וסמוכות לזה ממה שכתב בשו&quot;ת בארות אברהם (חלק אורח חיים סימן ו') בשם וילקט יוסף, שהגאון רבי נתן אדלר זצ&quot;ל, רבו של החתם סופר, היה נוהג בכל שבת לעלות לספר תורה לכהן, וגם למפטיר ע&quot;ש. גם הגאון מהר&quot;ש הלוי בשו&quot;ת לב שלמה (סימן ד') כתב, שכהן שזכה בעליית מפטיר, והעלו אותו לכהן, רשאי לכתחלה לעלות גם למפטיר, ואין בזה שום פקפוק כלל, מאחר שכבר קנה ההפטרה. וכן מוכח מתשובת הריב&quot;ש (סימן קי&quot;ב). וכן מעשים בכל יום פה אזמיר, ואין פוצה פה ומצפצף, ורק בשני ספרי תורה אין לעלות משום פגמו של ראשון ע&quot;כ. והוא הדין בנידון שלנו. אולם כל זה לענין שיוכל לעלות לחתן תורה, שהקריאה בספר תורה אחד, אבל לחתן בראשית, שהקריאה השניה שלו בספר תורה אחר, אין להתיר, משום פגמו של ספר תורה ראשון והרי זה כמבואר&quot;.

&quot;סיכום: לשלשת התשובות: ...ואם אין אלא כהן אחד, וזכה בעליית חתן תורה, רשאי לעלות לכהן, ואחר כך לעלות לתורה בתור חתן תורה, והוא הדין ללוי, אבל אם זכו בקריאת חתן בראשית, לא יעלו לספר תורה בתור כהן או לוי, אלא יקרא אחר במקום כהן, או כהן במקום לוי, שאין אדם אחד רשאי לקרות בשני ספרים, משום פגמו של ראשון&quot;.

מסקנה

לוי שיש לו יארצייט ורוצה לקרוא מפטיר ואין לוי נוסף בבית הכנסת רשאי לעלות ללוי ואינו צריך לצאת ואחר כך יקרא מפטיר והפטרה.

הערה

הערתי בפנים שטעם העדפת עליית יחידים ולא עליית אדם אחד פעמיים או שלש לפי הבנתי הוא לא מטעם 'ברוב עם הדרת מלך' אלא משום שזכות כל הציבור לעלות לתורה, ולכן פרט למצבים מיוחדים של רב שעולה אף למפטיר אין זה ראוי שאחד יעלה פעמיים וחבירו לא יעלה כלל.

המסקנה המתבקשת היא שלפחות כהן שרוצה לעלות למפטיר – יצא החוצה כדי שיעלו ישראל ראשון ואז הכהן יוכל לעלות למפטיר (אמנם לוי גם אם יצא רק יגרום לעליית כהן פעם שניה). אולם לא מצאתי שהעירו כן. ואולי ניחא לאינשי שאפילו עלו יוכלו לעלות שוב למפטיר בגלל יארצייט וצ&quot;ב.</text>
      <sha1>3e5c0lkeihe4u3yonek7ytuw8gb7rmy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415854</id>
      <parentid>1415853</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:15:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17950" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|טז|יז|יח|}}

סימן יז - עליה לתורה בשבת פעמיים באותו מניין

שאלה

בקריאת התורה בשבת בבוקר עלה לוי לתורה בעליה של לוי כיון שלא היה לוי אחר. לאחר מכן עלה אותו לוי למפטיר כיון שיש לו יארצייט (=יום זכרון) בשבוע הבא.

מה ראוי לעשות במקרה כזה?

(האם היה עדיף שלוי יצא החוצה, והכהן יעלה פעמיים ואח&quot;כ יעלה לוי זה למפטיר? או שיעלה רק כלוי, ולא יעלה כלל למפטיר?)

תשובה

א. שאלות מעין אלו עלו במקרה וכהן או לוי היו חתני תורה, או כמו במקרה שלפנינו בעלי יארצייט. או שרב עלה בעלייתו הקבועה (שלישי בדרך כלל) ואח&quot;כ היה קורא מפטיר והפטרה כבשבת 'חזון'. בכל המקרים העולים עולים פעם אחת לתורה כאחד משבעת הקרואים ופעם שניה למפטיר.

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קמד ס&quot;ד):

&quot;אין קורין לאדם אחד בשני ספרי תורה, משום פגמו (פירוש שנראה כפוגם ומטיל דופי בראשון) של ראשון, אבל שלשה גברי בשלשה ספרים, כגון: ר&quot;ח טבת שחל להיות בשבת, ליכא משום פגם&quot;.

באר המשנה ברורה (סי' קמד ס&quot;ק יז): &quot;בשני ס&quot;ת – בין בענין אחד ובין בשני ענינים כגון בשבת ר&quot;ח או ביום טוב דדינא הוא שקורין למפטיר בספר אחר הנגלל מכבר ומוכן לאותו מקום כדי שלא יצטרכו לגלול בצבור את הספר ראשון וכנ&quot;ל בס&quot;ג. אין לקרות למי שעלה באחרונה שיעלה הוא ג&quot;כ למפטיר בספר השני אפילו אין שם אחר שיודע להפטיר דנראה כמטיל דופי בס&quot;ת ראשונה מפני שהיא חסרה או שאר פסול אלא יגללו הס&quot;ת ראשונה עד שיגיעו לשם. ואם ירצו לקרות למפטיר מהקרואים שקודם האחרון המ&quot;א מתיר דאין שייך פגם אלא כשקורא בשניהם זה אחר זה דיאמרו למה לא קרא בראשון אלא שחסר הפרשה בו אבל כשהפסיק בינתים באיש אחר הו&quot;ל עתה כקורא מחדש, והב&quot;ח אוסר וכן מצדד הא&quot;ר לדינא מטעם דאכתי יאמרו דנודע עתה פסולו של הספר ראשון ולכך קרא באחרת ואך בשמחת תורה מצדד הא&quot;ר דיש להקל בזה כהמ&quot;א דמותר לקרות לחתן בראשית מי שעלה כבר בס&quot;ת ראשונה מחמת דיש לו עוד סניפים להתיר שם&quot;.

אולם כל זה דוקא בשני ספרי תורה, אבל בספר תורה אחד בהפסק בין עליה ראשונה לעליה שניה בעולה אחר מותר, כפי שיבואר להלן.

ב. באר המגן אברהם (סי' קמד ס&quot;ק ט): &quot;ג' גברי. משמע דהראשון אסור לקרות בס&quot;ת השלישית ותימה דאנו רואין נוהגין דאף מי שקרא בתורה עולה למפטיר בס&quot;ת שניה ונ&quot;ל דלאו מנהג הגון הוא ויש למחות בידן עכ&quot;ל הב&quot;ח, ולא ראיתי שום הוכחה לדבריו, די&quot;ל דאה&quot;נ אם אין שם אחר היודע להפטיר דרשאי הראשון לקרות למפטיר (ועסי' רפ&quot;ב ס&quot;ה) אלא דהגמ' איירי כשיש שם יודעים ומשמיענו מנין הקרואין כדחשיב התם טובא במגילה דף כ&quot;ט ועו&quot;ק דלדבריו הל&quot;ל מאי דמקשה לעיל מיניה למה נקט הטור ג' גברי דאתא לאשמועינן דהראשון אסור לקרות בס&quot;ת השלישי ע&quot;ש בב&quot;ח ולכן נ&quot;ל דשרי דליכא פגמא אלא כשקורא בשניהם זה אח&quot;ז דאמרי' למה לא קרא בראשון אלא שחסר הפרשה בו אבל כשהפסיק בנתים ה&quot;ל כקורא מחדש אך עכ&quot;פ השביעי לא יקרא למפטיר בס&quot;ת אחרת אלא יגללו הס&quot;ת עד שיגיעו לשם כנ&quot;ל&quot;.

וכך כתב הפרי מגדים (או&quot;ח א&quot;א סי' קמד ס&quot;ק ט):

&quot;שלשה גברי. עיין מ&quot;א. דכל שיש הפסק שרי, עיין סימן קל&quot;ה [סעיף י] כהן בהפסק ישראל, ושביעי למפטיר בשניה ליכא הפסק אף דאומרים קדיש&quot;...

&quot;העולה מדבריהם שמותר להעלות בהפסק של עליית מישהו אחר, בין שתי העליות של אותו עולה שעלה פעמיים&quot;1.

ג. באליה רבה (סי' קמד ס&quot;ק ד) הקל להעלות למפטיר מי שכבר עלה לפני כן. וז&quot;ל:

לאדם אחד בשני ס&quot;ת וכו'. אבל ס&quot;ת אחד כגון שעלה לרביעי ואחד כבדו לששי או אחרון, כתב הפרישה [סק&quot;ה] נ&quot;ל דמותר. גם מדכתב הריב&quot;ש [סי' שכא] בב&quot;י סי' רפ&quot;ב לענין מפטיר אם יכול לעלות מי שקרא בתורה, וצידד לאיסור מטעם שכבר שלמו החיובים והוי כברכה לבטלה, משמע דקודם לכן מותר, ואפילו שלא בשעת הדחק עכ&quot;ל. אבל הב&quot;ח [ס&quot;ב] כתב בפשיטות דאפילו למפטיר מותר. וכ&quot;כ במהרי&quot;ל [אות ה] שהוא עלה למפטיר אף שעלה ללוי וצ&quot;ע. שוב עיינתי בדברי ריב&quot;ש דמודה דעולה גם למפטיר אף שכבר עלו, ולא מסתפק אלא באחרון שעולה למפטיר אי צריך לחזור ולקרותו לברך, משום דליכא טעמא דחשש הנכנסים בזמן מועט כזה עי&quot;ש. וזה מן התימא על הפרישה. מיהו לדינא אין להקל אפילו בשבעה קרואין עצמן לקרות שני פעמים אלא בשעת הדחק. וטעמא כתבתי בסי' רפ&quot;ב ס&quot;ק (יו&quot;ד) [יא] בשם אור זרוע [ה' שבת ס&quot;ס מג] ודרכי משה [סק&quot;ה] משום ברוב עם הדרת מלך2... ומ&quot;מ יש בזה סניף לטעמים שכתבתי בסי' תרס&quot;ט [א&quot;ר ס&quot;ק יא] שיש להקל בשמחת תורה שמי שעלה בס&quot;ת ראשונה עולה נמי לחתן בראשית בס&quot;ת שנייה עי&quot;ש. שוב נדפס ספר מג&quot;א וראיתי [בסק&quot;ט] שמקיל בזה גם בשאר ימות השנה. ולענ&quot;ד אין להקל כל כך מטעמים שפירשתי&quot;.

והעיר במאמר מרדכי (סי' קמד ס&quot;ק ו): &quot;אין קורין לאדם א' בב' ס&quot;ת וכו' עיין להרב מ&quot;א שהשיג על הרב ב&quot;ח ז&quot;ל ומסיק דכל שמפסיקים ביניהם ליכ' פגמא ע&quot;כ. והנה מדברי מחזו' רומאניא שהביא הרב שיירי לעיל ריש סימן קל&quot;ה נראה ברור כדברי הר' מ&quot;א דכל שאינו קורא בב' הס&quot;ת בזה אחר זה ליכא פגמא י&quot;עוש בדין כהן חתן&quot;...

ד. השיב הרב חיד&quot;א בשו&quot;ת חיים שאל (ח&quot;ב סי' לח אות ע&quot;ב):

&quot;מעש' בלוי שנעש' חתן תורה ולא יש לוי אחר בבהכ&quot;נ ונסתפקו אם צריך לצאת והכהן יקרא שני פעמים. ונרא' דאינו צריך לצאת דמנכרא מילתא טובא שהוא חתן תורה ובעל שמחה ואין כאן שמץ חשדא שהוא פגום. וכן כתב מרן בבית יוסף בסי' קל&quot;ה בכלל הטעמים שכתב לדחות דברי מהר&quot;י קולון שרש ט'. והסכים עמו הרב פר&quot;ח ודידן עדיפא&quot;...

ומעשה זה דומה ממש לשאלתנו והחליט שאינו צריך לצאת וממילא עולה ללוי ואח&quot;כ לחתן תורה שהוא מן הקרואים ליום טוב ואף אינו מפטיר, וק&quot;ו לגבי מפטיר שעולה פעם שניה אף שכבר עלה.

אף בשערי אפרים (פ&quot;ט הל' ד' וה') כתב שכהן ולוי וכן רב העיר שכבר קרא (שלישי) יכולים לעלות למפטיר פעם שניה.

ה. כתב בערוך השולחן (או&quot;ח סי' קמד ס&quot;ז):

&quot;כתב רבינו הב&quot;י בסעיף ד' אין קורין לאדם אחד בשני ס&quot;ת משום פגמו של ראשון [שלא יאמרו שהראשונה פסולה לפיכך קרא באחרת] אבל שלשה גברי בשלשה ספרים כגון ר&quot;ח טבת שחל להיות בשבת ליכא משום פגם עכ&quot;ל וזהו ביומא שם ומזה למדנו שאיש אחד יכול לעלות לתורה שני פעמים ואין זה ברכה לבטלה דכיון שהברכה היא בשביל כבודה של תורה לכן בכל פעם שעולה מברך כמו כהן הקורא שני פעמים כשאין לוי כמ&quot;ש בסי' קל&quot;ה, ורק בשני ס&quot;ת אין לאדם אחד לעלות ואפילו בשני עניינים כדי שלא יאמרו שהראשונה היתה פגומה, אבל בס&quot;ת אחת יכול לעלות שני פעמים וה&quot;ה שיכול לעלות בראשונה ובשלישית דכיון שהפסיק בשנייה ליכא פגם וזה שאומר ג' גברי אורחא דמילתא קאמר [מג&quot;א סק&quot;ג] ויש מי שמגמגם בזה [א&quot;ר סק&quot;ד] ובכלל אין לעשות כן שאחד יעלה שני פעמים אלא בשעת הדחק [שם] וכתבו דהמהרי&quot;ל עלה ללוי וגם למפטיר ואולי היה מוכרח לזה מאיזה טעם&quot;.

וכך כתב בפסקי תשובות (או&quot;ח סי' קמד סעיף ב):

&quot;וכיון שהטעם הוא משום ברוב עם הדרת מלך, לכן כתבו הפוסקים דכשיש צורך מקילים בזה, וכגון בשבת חזון שנוהגים בכמה מקומות שהרב עולה גם לעלייתו הקבועה (שלישי או שישי) וגם למפטיר, וכן כהן או לוי שעלו בתחילה, ויש להם יא&quot;ר ציי&quot;ט יכולים לעלות שוב למפטיר, וכן כל אדם שקנה עליית מפטיר, ובטעות כיבדו אותו בעליה, יכול לעלות שוב למפטיר&quot;.

&quot;ומצינו לגדולי ישראל שמטעמם הכמוסים עמם היו מהדרין גם לעלות לעליית שלישי או שישי וגם לעליית מפטיר ואפילו בב' ספרי תורה כגון בד' פרשיות וכדו', וסמכו על המג&quot;א (סק&quot;ט) שמקיל בזה, וכן בשמחת תורה נהגו להקל לעלות גם לעליה רגילה ואותו עולה מכבדים אותו גם לחתן תורה או חתן בראשית&quot;.

&quot;אך כל האמור להקל בזה (בין בס&quot;ת אחד ובין בב' ס&quot;ת) אינו אלא אם היה אחר שעלה והפסיק בין שני עליותיו, אבל עליית אדם אחד לשני עליות זה אחר זה אסור בכל ענין, אפילו שקדיש מפסיק (שביעי או אחרון ומפטיר), ומכל שכן בב' ספרי תורה&quot;.

ו. כך השיב בשו&quot;ת ישכיל עבדי (ח&quot;ה, או&quot;ח סי' כה) לשאלה:

&quot;באשר לספיקו, במעשה שהיה בביהכנ&quot;ס שלו. שאין בה רק כהן א' ואין שם לוי, ותמיד עולה הכהן לכהן ולוי, ובשבת הזה של חנוכה, יש להכהן הנ&quot;ל יארציי&quot;ט, וצריך לעלות למפטיר בדוקא, בפ' חנוכה, אם יכול לעלות לכהן ולוי כתמיד, וגם לעלות פעם שנית למפטיר, כמ&quot;ש הזכור לאברהם באות ס' בחתן תורה שהיה לוי, ולא נמצא לוי אחר בבהכנ&quot;ס, שכ' שיכול לעלות ב&quot;פ וה&quot;ה בחתן שנשא אשה והוא כהן או לוי, ע&quot;ש, גם אם יכול הכהן למחול על כבודו לצאת לחוץ ויעלה ישראל במקומו, ואח&quot;כ יכנס, או א&quot;צ לצאת שלא להפסיד שמיעת קריאת התורה&quot;.

והסיק כמחמירים שאפילו בהפסק איש אחר לא יעלו אותו כהן שתי פעמים אולם התיר שהכהן יצא וייכנס אחר ברכת התורה של הראשון ויעלה למפטיר.

ז. וכך הסיק בשו&quot;ת יחוה דעת (ח&quot;ג סי' נ):

&quot;שאלה ג: בית כנסת שאין שם בשמחת תורה אלא כהן אחד, וזכה הכהן בעליית חתן תורה, או חתן בראשית, האם רשאי לעלות פעמיים לספר תורה, קריאת הכהן, ואחר כך חתן תורה או חתן בראשית?

תשובה: מרן החיד&quot;א בשו&quot;ת חיים שאל חלק ב' (סימן ל&quot;ח אות ע&quot;ב) נשאל, אודות מעשה בלוי שזכה בעליית חתן תורה, ואין שם לוי אחר בבית הכנסת, האם צריך הלוי לצאת החוצה, כשהכהן יקרא במקום לוי, והשיב, נראה שאינו צריך לצאת החוצה, שניכר וידוע הדבר מאוד שהוא חתן תורה ובעל השמחה, ואין כאן שום מקום לחשד שמפני שהוא פגום אינו עולה לקריאת הלוי. וכן כתב מרן בבית יוסף (או&quot;ח סימן קל&quot;ה). והסכים עמו הפרי חדש שם. וכן נראה מדברי שיורי כנסת הגדולה שם. ומכל מקום כשיעלה הלוי לחתן תורה יאמר השליח צבור ואף על פי שהוא לוי יעמוד לקרוא בתורה ע&quot;כ. ולכאורה משמע מדבריו שאין הלוי קורא פעמיים, והוא הדין כאן שאין הכהן קורא פעמיים, אלא יקרא אחר במקום כהן, והוא יעלה לקריאת חתן תורה או חתן בראשית בלבד. אולם הגאון רבי דניאל טירני בספר עקרי הד&quot;ט (סימן ל&quot;ד אות י') כתב לפרש דברי מרן החיד&quot;א, שזהו דוקא כשהעולה לחתן תורה קורא פרשת וזאת הברכה בספר תורה מיוחד, כמו שנהגו בקצת מקומות של בני ספרד, אז הדין כן שאינו רשאי לקרות פעמיים, שיש בזה פגם לספר תורה הראשון כשחוזר וקורא בספר תורה אחר באותו בית כנסת, אבל אם החתן תורה חוזר וקורא פרשת וזאת הברכה באותו ספר תורה עצמו, וכמו שאנו נוהגים, אין בזה שום חשש פקפוק להעלותו בראש הקרואים בתור כהן או לוי, ולחזור ולקרותו לחתן תורה, שהוא המשלים, וכן עשה מעשה רב הגאון רבי שלמה גאליקי בקהל עדתו, שלא היה שם אלא כהן אחד שזכה בעליית חתן תורה, והורה גבר חכם בעוז שיעלה לתורה בתור כהן, ויחזור ויעלה לקרות בתור חתן תורה. ויפה דן יפה הורה ע&quot;כ. וסמוכות לזה ממה שכתב בשו&quot;ת בארות אברהם (חלק אורח חיים סימן ו') בשם וילקט יוסף, שהגאון רבי נתן אדלר זצ&quot;ל, רבו של החתם סופר, היה נוהג בכל שבת לעלות לספר תורה לכהן, וגם למפטיר ע&quot;ש. גם הגאון מהר&quot;ש הלוי בשו&quot;ת לב שלמה (סימן ד') כתב, שכהן שזכה בעליית מפטיר, והעלו אותו לכהן, רשאי לכתחלה לעלות גם למפטיר, ואין בזה שום פקפוק כלל, מאחר שכבר קנה ההפטרה. וכן מוכח מתשובת הריב&quot;ש (סימן קי&quot;ב). וכן מעשים בכל יום פה אזמיר, ואין פוצה פה ומצפצף, ורק בשני ספרי תורה אין לעלות משום פגמו של ראשון ע&quot;כ. והוא הדין בנידון שלנו. אולם כל זה לענין שיוכל לעלות לחתן תורה, שהקריאה בספר תורה אחד, אבל לחתן בראשית, שהקריאה השניה שלו בספר תורה אחר, אין להתיר, משום פגמו של ספר תורה ראשון והרי זה כמבואר&quot;.

&quot;סיכום: לשלשת התשובות: ...ואם אין אלא כהן אחד, וזכה בעליית חתן תורה, רשאי לעלות לכהן, ואחר כך לעלות לתורה בתור חתן תורה, והוא הדין ללוי, אבל אם זכו בקריאת חתן בראשית, לא יעלו לספר תורה בתור כהן או לוי, אלא יקרא אחר במקום כהן, או כהן במקום לוי, שאין אדם אחד רשאי לקרות בשני ספרים, משום פגמו של ראשון&quot;.

מסקנה

לוי שיש לו יארצייט ורוצה לקרוא מפטיר ואין לוי נוסף בבית הכנסת רשאי לעלות ללוי ואינו צריך לצאת ואחר כך יקרא מפטיר והפטרה.

הערה

הערתי בפנים שטעם העדפת עליית יחידים ולא עליית אדם אחד פעמיים או שלש לפי הבנתי הוא לא מטעם 'ברוב עם הדרת מלך' אלא משום שזכות כל הציבור לעלות לתורה, ולכן פרט למצבים מיוחדים של רב שעולה אף למפטיר אין זה ראוי שאחד יעלה פעמיים וחבירו לא יעלה כלל.

המסקנה המתבקשת היא שלפחות כהן שרוצה לעלות למפטיר – יצא החוצה כדי שיעלו ישראל ראשון ואז הכהן יוכל לעלות למפטיר (אמנם לוי גם אם יצא רק יגרום לעליית כהן פעם שניה). אולם לא מצאתי שהעירו כן. ואולי ניחא לאינשי שאפילו עלו יוכלו לעלות שוב למפטיר בגלל יארצייט וצ&quot;ב.</text>
      <sha1>klauwu33nrru6eskqoi6d3neyqu482g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469692</id>
    <revision>
      <id>1415855</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:15:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יז|יח|יט|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יז|יח|יט|}}</text>
      <sha1>8q4ap885t73qrrzaphcp9m2nwnhqbg6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415856</id>
      <parentid>1415855</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:16:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32192" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יז|יח|יט|}}

סימן יח

חמר מדינה בימינו

שאלה

מה נחשב כ'חמר מדינה' בימינו ובאלו מצבים מותר לברך עליו?

תשובה

א. נפתח בבירור לאלו מצוות מועיל חמר מדינה ואח&quot;כ אלו משקים יכולים לשמש כחמר מדינה.

בפסחים (קז ע&quot;א) מובא לגבי הבדלה:

&quot;אמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין, ולא הוה לן חמרא. אייתינא ליה שיכרא – ולא אבדיל, ובת טוות. למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא, ואבדיל, וטעים מידי. לשנה תו איקלע לאתרין, לא הוה לן חמרא, אייתינא שיכרא. אמר: אי הכי – חמר מדינה הוא. אבדיל וטעים מידי&quot;.

ובהמשך (פסחים קז ע&quot;א):

&quot;בעא מיניה רב הונא מרב חסדא: מהו לקדושי אשיכרא? – אמר: השתא ומה פירזומא ותאיני, ואסני, דבעאי מיניה מרב, ורב מרבי חייא, ורבי חייא מרבי – ולא פשט ליה, שיכרא מיבעיא? סבור מינה: קדושי הוא דלא מקדשינן עילויה, אבל אבדולי – מבדלינן. אמר להו רב חסדא: הכי אמר רב כשם שאין מקדשין עליו – כך אין מבדילין עליו&quot;.

ופרש רשב&quot;ם (פסחים קז ע&quot;א):

&quot;חמר מדינה. אין יין אחר בעיר הזאת כי אם שכר הלכך מבדילין בו וכן הלכה. אבל מים לא איקרו חמר מדינה ואין מבדילין על המים אפילו היכא דליכא שכר ויין&quot;.

כתב בפסקי תוספות (פסחים פ&quot;י – ערבי פסחים אות רסח): &quot;ברכת המזון מברך על חמר מדינה ואפי' הבדלה ולא על הפת ור&quot;ת פירש אין מקדשין על הפת ועל השכר צ&quot;ע&quot;.

באר הרא&quot;ש (פסחים פ&quot;י סי' יז):

&quot;...ונראה שדעת ר&quot;י נוטה שמקדשין על השכר היכא דהוי חמר מדינה וכ&quot;כ רבינו אב&quot;ן דמקדשין על השכר אם הוא חמר מדינה, ויראה לי אף על פי שיכול לקדש על השכר אם הוא חמר מדינה, טוב הוא יותר לקדש על הפת כיון שהסעודה באה לכבוד שבת, אבל בבקר יראה שיברך על השכר קודם ברכת המוציא. דאל&quot;כ בטלה קידוש של היום דרבינן ליה מקרא כמו קידוש הלילה ולמה נבטלנו כיון דאפשר לקיימו על השכר. ויקנה&quot;ז יעשה על השכר וזה טוב יותר ממה שיעשה הבדלה שלא כהלכתא מכח טפלה. ורב עמרם שכתב שיעשה יקנה&quot;ז על הפת דילמא ס&quot;ל דאין מקדשין על השכר כלל ורוב הגאונים הסכימו שמקדשין על השכר היכא דהוי חמר מדינה. ת&quot;ר אין מקדשין אלא על היין ואין מברכין אלא על היין אטו אשיכרא ואמיא לא מברכין שהכל אלא אמר אביי ה&quot;ק אין אומר הבא כוס של ברכה אלא על היין אבל אשיכרא לא והני מילי דלא קבע עילויה אבל קבע עילויה לית לן בה. רבינו שמואל ב&quot;ר מאיר לא גריס דלא קבע עילויה וכו' דסבירא ליה כיון דברכת המזון טעונה כוס מה תלוי בקביעת סעודה מיהו היכא דהוה חמר מדינה נראה דמברכין עליו דהא הבדלה דלכולי עלמא טעונה כוס מבדילין עליו וכ&quot;ש בהמ&quot;ז דאיכא למ&quot;ד בפרק אלו דברים (דף נב א) דאינה טעונה כוס&quot;.

עולה מן הרא&quot;ש שמקדשים על שיכר כשהוא חמר מדינה אולם יותר טוב לקדש על יין, ובלילה בקידוש אם אין יין עדיף לקדש על הפת, ולקידוש הבוקר מותר בשיכר, וכן מבדילים עליו ואף ראוי לכוס של ברכה.

ב. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' רעב ס&quot;ט) לגבי קידוש של הערב: &quot;במקום שאין יין מצוי, י&quot;א שמקדשים על שכר ושאר משקין, חוץ מן המים. וי&quot;א שאין מקדשין. ולהרא&quot;ש, בלילה לא יקדש על השכר אלא על הפת, ובבקר יותר טוב לקדש על השכר, שיברך עליו שהכל קודם ברכת המוציא, שאם יברך על הפת תחלה אין כאן שום שינוי, ודברי טעם הם&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;וכן המנהג פשוט כדברי הרא&quot;ש&quot;. היינו בלילה סדר הקדימויות הוא: יין, פת, חמר מדינה.

ג. לגבי חובת הקידוש ביום כתב בערוך השולחן (או&quot;ח סי' רפט ס&quot;ג): &quot;וטעמו של קידוש זה הוא מפני כבוד היום והסעודה&quot;. כלומר הוא לא בא לצורך עצמו אלא מצד כבוד היום.

ופסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' רפט ס&quot;ב): &quot;במקום שאין יין מצוי הוי שכר ושאר משקין, חוץ מן המים, חמר מדינה ומקדשין עליו. ואם אין לו שכר ושאר משקין, אוכל בלא קידוש&quot;.

באר בערוך השולחן (או&quot;ח סי' רפט ס&quot;ה): &quot;קידוש זה אין מקדשין על הפת ואף על גב דבלילה מקדשין על הפת בשם יש היכר שהוא קידוש מפני ברכת הקידוש אבל ביום שאין בו רק הברכה שיברך המוציא א&quot;כ לא ניכר הקידוש כלל, ולכן במקום שאין יין מצוי יעשה קידוש על יי&quot;ש או שכר או שארי משקין אף דבלילה לא התרנו זה לכל הדיעות שיש סוברים דווקא על הפת כשאין יין כמ&quot;ש בסי' ער&quot;ב, אבל בשחרית הכל מודים מהטעם שנתבאר. ואפילו לא הוה חמר מדינה דאיזה הפסד יש בזה דהא אין כאן רק הברכה שלה ועכ&quot;פ יהיה היכר לקידוש וכ&quot;כ רבינו הב&quot;י בספרו הגדול ע&quot;ש [ועמג&quot;א סק&quot;ג]. ולפ&quot;ז נלע&quot;ד דאם אין שום משקה יכול לקדש גם על חלב כדי שיהיה היכר ואם אין שום משקה אוכל בלא קידוש, כלומר שיברך המוציא על הפת ויכוין לשם קידוש, והיינו שמקודם זה לא יאכל מאומה דמה יעשה כיון שאין לו, ואם גם פת אין לו יאכל שארי דברים דמה לו לעשות [שם סק&quot;ד]&quot;.

ולדברי ערוה&quot;ש חלב אינו חמר מדינה1 אלא שעדיפה ברכה על משקה לפני הסעודה. ולכן סדר הקדימות הוא: יין, חמר מדינה, משקה שאינו מים.

ד. לגבי הבדלה פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' רצו ס&quot;ב): &quot;אין מבדילין על הפת, אבל על השכר מבדילין אם הוא חמר מדינה וה&quot;ה לשאר משקין, חוץ מן המים&quot;.

ובאר המשנה ברורה (סי' רצו ס&quot;ק ח): &quot;על השכר מבדילין – אם אין לו יין ואם יש לו יין הוא קודם לכל המשקין [או&quot;ז] וחז&quot;ל הפליגו ג&quot;כ בגודל המצוה ואמרו המבדיל על היין או שומע מאחרים שמבדילין הקדוש ברוך הוא קוראהו קדוש ועושהו סגולה שנאמר והייתם לי סגלה מכל העמים ואומר ואבדיל אתכם מן העמים [טור]&quot;.

עולה שסדר הקדימויות הוא: יין ואח&quot;כ חמר מדינה.

ה. מה נקרא חמר מדינה בימינו.

בימינו יין אינו חמר מדינה, לע&quot;ד. אין שותים אותו בסעודות חשובות כגון סעודת בר מצוה או בחתונה2. וקדימותו היא בגלל חשיבותו שהוא יין.

לגבי שאר משקין כתב בבאור הלכה (סי' רעב ס&quot;ט): &quot;שמקדשין על שכר – עיין במ&quot;ב והוא מהמ&quot;א בשם הפוסקים ודעת הרמב&quot;ם דאם רוב שתיית המדינה הוא שכר מקרי חמר מדינה, ומשמע דאפילו יש ג&quot;כ יין בעיר [ועיין בא&quot;ר] אך הוא (=הרמב&quot;ם) סובר דלא מהני חמר מדינה אלא בהבדלה אבל בקידוש אין רשאי לקדש על שום משקין חוץ מן היין&quot;.

וכן במשנה ברורה (סי' רצו ס&quot;ק י) כתב: &quot;ובח&quot;א כתב דבשעת הדחק יש להבדיל על משקה קווא&quot;ס3 ולא ידעתי טעמו, ואולי מיירי בשנעשה משקה חשוב כעין משקה שכר וגם זה דוקא אם עיקר שתיית ההמון הוא מהמשקה הזה דאל&quot;ה לא הוי חמר מדינה&quot;.

בימינו בסעודות חשובות מגישים בירה (לבנה ושחורה), קוקה קולה ומיצי פירות הנעשים מתרכיזים עם סודה או עם מים4. וזה לכאורה רוב שתיית המדינה פרט לתה וקפה, ולכאורה לפי דעת המשנ&quot;ב כיון שהם רוב שתיית המדינה – הם חמר מדינה.

ו. כתב בשו&quot;ת אגרות משה (או&quot;ח ח&quot;ב סי' עה):

&quot;בדבר המשקאות של מיני סאדע [סודה] אם יש להם דין חמר מדינה לקדש בשחר ולהבדיל עליהן, הנכון לע&quot;ד דהן כמים בעלמא דאף ששותין אותם גם בסעודות החשובות ומכבדין בהם אבל הוא רק כשתיית מים לצמאון ולהתקרר בימים החמים ובשעה החם להם, והכבוד בהם הוא ג&quot;כ רק כשצריכין לזה וגם במים צוננין מכבדין כשצריכין להם. וחשיבות משקה הוא שאין השתיה מחמת שצריכים להם לצמאם אלא שותים אותם אף בלא צורך לגופם אלא בשביל כבוד הסעודה וכבוד האורחים, דאין שום אדם שותה יין ויי&quot;ש ושכר לצמאו דע&quot;ז שותין מים שיותר עדיפי אלא רק לכבוד בעלמא שותין אותן ואלו המינים נקראים בשם משקה וחמר מדינה&quot;.

&quot;ואף המתירין לקדש ולהבדיל על טיי [תה] מתוק עיין בעה&quot;ש סימן ערב סעי' י&quot;ד נראה שבטיי דרך העולם שמכבדין ושותים זה אף שאין צריכים כלל לשתות אלא מפני הכבוד, ולכן מחשיבים זה למשקה אף שלכאורה הם מים ממש. והמתירין גם על חלב אולי הוא מחמת שחלב שותין שלא לצורך צמאון וכשמכבדין לאורח בכוס חלב לא יוכל לומר שאינו רוצה לשתות משום דאינו צמא, דחלב שותין גם שלא לצמאון ויתחשב שאינו רוצה להתכבד ולכבד, לכן מחשיבין זה למשקה שמכבדין בו כחמר מדינה, אבל המיני סאדע אין שותים אותם אלא לצמאון וכשיכבדו אותו במשקה סאדע והוא אינו צמא ולא ישתה לא יתחשב לאינו רוצה להתכבד ולכבד לכן אף לדידהו אין להחשיב זה למשקה דחמר מדינה ואין לקדש ולהבדיל עליהן&quot;.

דברי האג&quot;מ מתאימים לדורו, לגבי מיצים על בסיס מים וסודה. אמנם לגבי קוקה קולה דומני שאין שותים רק לצמאון אלא מפני חשיבות הסעודה וק&quot;ו בירות למיניהן.

וכך הסיק בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ג, או&quot;ח סי' יט אות יא): &quot;כלל העולה שאין לעשות קידוש ליל שבת, או הבדלה במוצאי שבת, לא על קפה או תה, ולא על מיץ הדרים וכיו&quot;ב. שאינם נחשבים לחמר מדינה. (וה&quot;ה לגזוז או קוואס או מי – סודה). וכל המקדש והמבדיל על משקאות אלה וכיו&quot;ב, הרי הוא נושא שם שמים לבטלה. כאשר הוכחנו במישור מפי סופרים וספרים&quot;.

ביבי&quot;א למד מפי ספרים וסופרים, אולם לא הביא בתשובתו מה הם הגדרים לחמר מדינה. אם כמשנ&quot;ב משום שרוב שתיית המדינה כן, או כאג&quot;מ משום שהם משקים ששותים לשם אירוע ולא לצמאון בלבד. ולכאורה חמר מדינה צריך להיקבע לפי מנהג הדור ולא עפ&quot;י מה שנהגו במקום ובזמן אחר.

ז. בשו&quot;ת ציץ אליעזר (ח&quot;ח סי' טז) כתב:

&quot;(א) הנה לפענ&quot;ד אפשר שפיר בשעת הדחק להבדיל על קפה שחור, ואפילו גם על קפה עם חלב, בהיות וזה כיום כחמר מדינה. דבמ' פסחים ד' ק&quot;ז ע&quot;א הותנה רק תנאי של חמר מדינה, והרשב&quot;ם כתב רק לאפוקי מים שלא יכול בשום פנים לקבל דין של חמר מדינה, ואין כל תנאי לגבי הבדלה שצריך שיהא גם משקה כזה שמרוי ומשכר. וכך נפסק בפשטות בשו&quot;ע [או&quot;ח] סי' רצ&quot;ו סעי' ב' דמבדילין עם כל המשקים אם הוא רק חמר מדינה, ויוצא מכלל זה רק מים, וזה לא מסתבר כלל לומר דקפה שחור או עם חלב או חלב לבד, נחשבים ג&quot;כ כמים בלבד&quot;.

והמשיך בשו&quot;ת ציץ אליעזר:

&quot;והכי ראיתי להגאון האדר&quot;ת ז&quot;ל בקונטרסו עובר אורח הנדפס בסו&quot;ס ארחות חיים שם דמסתמך ובא על סיום דברי המהרש&quot;ם בזה בלשון וצ&quot;ע למעשה, וכותב וז&quot;ל: ואולם שמעתי בשם גאונים רבים מדור שלפנינו ז&quot;ל שהורו להבדיל על כוס טייא [תה] מתוקה או קאפפע [קפה] מתוקה, ואחד מגאוני הדור זצ&quot;ל קיים כל ימיו כוס של ברכה בכוס של קאפפע, ונראה מדעתם דחמר מדינה נקרא כל שהוא עשוי לכיבוד לאורחים וכיו&quot;ב וכמו שהוא גם טייא וקאפפע משא&quot;כ חלב עכ&quot;ל. הרי שאע&quot;פ שמצד אחד מסתייג לגמרי הגאון האדר&quot;ת ז&quot;ל מהנטייה של הגאון המהרש&quot;ם ז&quot;ל להתיר להבדיל על חלב, [וכך סובר גם בשו&quot;ת נטע שורק חאו&quot;ח סי' ו' דאסור להבדיל על חלב ע&quot;ש]. הרי מאידך גיסא הצטרף בדעתו הגדולה אל אותה ההוראה שמעיד את אשר הורו גאונים רבים בדור שלפניו להתיר להבדיל על כוס קפה מתוק, וגם לרבות על כוס טייא מתוק. ועל כן אין שום ספק בדבר שאפשר בלב בטוח להסתמך על ההוראה הזאת מבלי כל חשש לשמא יש בזה משום ברכה לבטלה ח&quot;ו&quot;.

&quot;(ד) אחד הוא הבעל הלכות קטנות בח&quot;א סי' ט' שמנמק הטעם שלא לקדש על קפה מפני דאין לקדש אלא על חמר מדינה דמרוי ומשכר דומיא דיין עייש. ובלבד דאין כל הכרח מדבריו שיסבור לנימוק זה גם בנוגע להבדלה. (ובספר שו&quot;ת שם משמעון חאו&quot;ח סי' י&quot;ד העתיק בזה בשם הלק&quot;ט שלא כדת). הנה כאמור אין זה במשמעות כלל מפשטות דברי הגמ' והשו&quot;ע דאיתא שרק מים מוצא מכלל חמר מדינה, והב&quot;י בטור או&quot;ח סי' רע&quot;ב כותב בהדיא דמשמע בגמ' דשכר שמבדילין עליו לאו דוקא של תמרים אלא הוא הדין משקה של שאר הפירות ע&quot;ש, ומשקה של שאר הפירות הרי ג&quot;כ אין משכרים [ומדברי ב&quot;י אלה ראי' מפורשת שאפשר להבדיל גם על מיץ ההדרים ומי תפוחים ואגסים אם הם משקה מדינה. וכפי שהובא ביביע אומר שם בשם ספר שו&quot;ת שאילת משה שהעלה כן להלכה כיעו&quot;ש] והחיי אדם כלל ח' סעי' י&quot;ג מתיר בהדיא להבדיל אפי' על קוואס. והמ&quot;ב בסי' רצ&quot;ו סק&quot;י שמפקפק בזה על הח&quot;א הוא רק מכח זה, דלא חשיבי וכמו מים הוא, ובכל זאת מצטרף ג&quot;כ למעשה להתיר להבדיל על זה בשנעשה משקה חשוב ועיקר שתייה [שתיית[ ההמון הוא מהמשקה הזה כיעו&quot;ש, וקפה שחור, וכן עם חלב או חלב לבד, ידוע לכל דמשקה חשוב הוא, וגם שתיית ההמון הוא מזה&quot;.

&quot;ועל כן גם אפילו אילו דעת ההלק&quot;ט היא דגם בכוס של הבדלה צריך גם לתנאי של מרוי ומשכר נלפענ&quot;ד דבטלה דעתו נגד הרבים שכנגדו [וזהו חוץ מה שיש גם לומר דגם קפה וחלב יש בהם ג&quot;כ במדת מה מן הסגולה של מרוי ומשכר]&quot;...

לפי דעת הציץ אליעזר אין צורך במשקה הנשתה בגלל חשיבות האירוע, ולא משקה 'מרוי ומשכר' אלא משקה הנשתה ע&quot;י רוב הציבור (וכמו שכתב המשנ&quot;ב) וע&quot;כ מכשיר קפה ותה כחמר מדינה. ולפי דבריו קוקה-קולה ובירות למיניהן ואולי אף מיצים תוססים וכד' יחשבו כחמר מדינה.

ח. כך סיכם בפסקי תשובות (או&quot;ח סי' רעב , ט)5:

&quot;גדר 'חמר מדינה', וקידוש והבדלה על יי&quot;ש וליקר תה וקפה ושאר משקין&quot;

&quot;סעי' ט', שו&quot;ע: במקום שאין יין מצוי, יש אומרים שמקדשין על שיכר ושאר משקין חוץ מן המים וכו'. עיין היטב בהמשך דברי השו&quot;ע והרמ&quot;א ומשנ&quot;ב וביה&quot;ל הכא ובסי' רצ&quot;ו (סעיף ב') ובסימן קפ&quot;ב (סעיף ב'). והרבה דיו נשפך וקולמוסין נשתברו בהבנת סוגיא זו דהגדרת 'חמר מדינה', ועוד נוסף קושי להגדירו לפי מציאות הזמן והמקום, ושורש הדבר כי יש לדון איזה משקה בא בחילוף ליין ואיזה בא כחילוף למים, ונסכם בקצרה נושא מורחב זה להלכה למעשה באופן השוה לכל נפש בעזה&quot;י&quot;.

&quot;א. יין – ראש וראשון לכל המשקין (ומיץ ענבים בכלל יין), כיון שתכונתו שהוא סועד וגם משמח, ותמיד הוא בגדר משקה מכובד שמתכבדים בו, לכן מקדשין ומבדילין עליו, אפילו אין רגילין כלל בשתייתו (ערוה&quot;ש סוסע&quot;י י&quot;ד), ואפילו אין נוהגין לקבוע סעודה עליו, לעולם אין מאבד מערכו וחשיבותו&quot;.

&quot;ב. משקה המשכר (יי&quot;ש וקוניאק, ושאר משקאות חריפים לסוגיהן, וליקרים לסוגיהן, ובירה לבנה לסוגיה). כיון שמתכבדים בו בסעודות חשובות, ומכבדים בו אורחים, וגם הוא 'משמח', כיון שהוא משכר, ועומד במקום יין, לכן הגם שיש ברשותו יין (שו&quot;ת מנח&quot;י ח&quot;י סי' כ&quot;ב), אם חביב עליו משקה זה יותר מהיין (כמבואר במשנ&quot;ב סק&quot;ל. ובשו&quot;ת מהרש&quot;ם ח&quot;א סי' קע&quot;ה שכן נהגו מרנן מלובלין ומראפשיץ ותלמידיהם אחריהם לקדש על היי&quot;ש בשב&quot;ק ביום אפילו היה יין על שולחנם [וע&quot;ע סי' רפ&quot;ט אות י&quot;א בענין שתיית 'מלוא לוגמיו'], וכן במוצ&quot;ש ישנם אשר מנהג אבותיהם בידיהם להבדיל על שיכר, ובמוצאי פסח מצאנו לגדולי ישראל שנהגו כן [עיין מעשה רב להגר&quot;א זי&quot;ע ואוצר החיים מנהגי הד&quot;ח מצאנז זי&quot;ע ועוד]), או שהיין ביוקר (ערוה&quot;ש סעי' י&quot;ד), רשאי לקדש עליו בצפרא דשבתא ולהבדיל עליו במוצאי שבת, ויש מחמירים כשאפשר להשיג יין (מור וקציעה הכא, מנחת שבת סי' צ&quot;ו סק&quot;ט, נימוקי או&quot;ח סק&quot;ג, קצוה&quot;ש סי' צ&quot;ז הערה ח', כה&quot;ח סקנ&quot;ה בשם מטה יהודה, ותורף דבריהם, כיון שהיין מצוי היום בכל המדינות, ואין שתיית היי&quot;ש נפוץ יותר משתיית היין [לאלו החרדים הנוהגים ברוח ישראל סבא], אזי אין מקום להתיר לקדש ולהבדיל על היי&quot;ש, כשיין ברשותו, ואפילו היין ביוקר, ועיין בנימוקי או&quot;ח [שם] שגם הדברי חיים זי&quot;ע שהיה בביתו מקדש על היי&quot;ש בשבת ביום, כשהיה פעם במדינת אונגארין ששם היין מצוי, קידש על היין [אך יש עוד מסורות בענין עובדא זו, ואכמ&quot;ל], ובשו&quot;ת שבט הלוי ח&quot;ג סי' כ&quot;ו כותב ללמד זכות על המקדשין בשבת ביום על היי&quot;ש גם בזמננו, כשחביב ונוח עליהם יותר)&quot;.

&quot;ובליל שבת אין לקדש על שום חמר מדינה בכל ענין, וכשאין באפשרותו להשיג יין בשום אופן, יקדש על הפת&quot;.

לענ&quot;ד אין לקדש ולהבדיל על ליקרים ומשקאות חריפים יותר, לא מגישים אותם בדר&quot;כ בחתונות ושמחות אחרות, ושתיית 'לחיים' לא מחשיבה אותם כמשקה מדינה, ואם כל מיני אדמו&quot;רים נהגו כן, בדורנו לא ראיתי זאת.

&quot;ג. תה (בשש&quot;כ פ&quot;ס סעי' ו' כל אחד לפי רגילותו, אם רגיל בסוכר וחלב, בלא זה לא יהיה לו חשיבותו של חמר מדינה, ועיין גם בשו&quot;ת מחזה אליהו ח&quot;א סוס&quot;י ל&quot;ד, ועוד שם שצריך שלא יהיה רותח, כי לא יוכל לשתות מלוא לוגמיו בבת אחת, ועכ&quot;פ צריך שישתה שיעור זמן כדי אכילת פרס [4 דקות], ובשו&quot;ת מגדנות אליהו ח&quot;א סי' קכ&quot;א מביא מס' אור אלחנן שהג&quot;ר חיים עוזר מוילנא זצ&quot;ל נהג להבדיל על כוס תה רותח ושתהו בכף כהרגלו, שהרי כך בדרך זו הרי הוא חמר מדינה, ולא כשהוא פושר [ועיי&quot;ש שאולי עכ&quot;פ שתה מלוא לוגמיו תוך כדי אכילת פרס], ומציין לפוסקים [דלהלן סי' רפ&quot;ט אות י&quot;א] לענין יי&quot;ש שא&quot;צ שיעור מלוא לוגמיו, שכך דרך שתייתו). וקפה ובירה שחורה (באורחות רבינו ח&quot;א עמ' קכ&quot;א מביא שהחזו&quot;א זצ&quot;ל בשנותיו הראשונות בארץ ישראל החזיק הבירה כחמר מדינה, אבל אח&quot;כ שינה דעתו והכריע שבירה אינו חמר מדינה, עיין שם. ואכן עם השנים הולך ומתמעט שתיית בירה שחורה באירועים וסעודות, כי שאר משקאות קלים תופסים מקומו, ומסתבר שאכן אי אפשר להחשיב בירה שחורה לחמר מדינה, לא מצד משקה המשכר ולא מצד משקה חשוב ולא מצד משקה שרוב שתייתו ממנו, אמנם בשו&quot;ת אבני ישפה ח&quot;א סי' ס' מביא בשם הגרי&quot;ש אלישיב שליט&quot;א שבירה שחורה נחשב לחמר מדינה). ומיצים טבעיים מסחיטת פירות (אורחות רבינו [שם] בשם החזו&quot;א זצ&quot;ל, שש&quot;כ פ&quot;ס סעי' ה'. ובענין כוס חלב, בערוה&quot;ש סעי' י&quot;ד מחשיבו בדיעבד לחמר מדינה, ובשו&quot;ת דברי ישראל ח&quot;ג עמ' קס&quot;ח מביא עדות איש מפי איש שדיין בבית דינו של בעל הישמח משה היה מבדיל על כוס חלב, ובגליוני הש&quot;ס מהר&quot;י הורוויץ זצ&quot;ל על השו&quot;ע הכא דחז&quot;ל החשיבוהו למשקה המשכר. ומאידך בשו&quot;ת ברכות שמים סי' ק&quot;ל מביא עדות מהמנחת אלעזר זצ&quot;ל מדזיקוב ששמע שרב אחד מבדיל על חלב ואמר שהוא קל שבקלים. ובזמננו יש אכן לדון, כי אינו מצוי שיכבדו אנשים חשובים בכוס חלב, וכן אינו משקה שרוב שתייתו ממנו). יש אומרים כיון שאינם 'משקה המשכר' אינו בכלל 'חמר מדינה' (שו&quot;ת הלכות קטנות ח&quot;א סי' ט', שו&quot;ת לבושי מרדכי ח&quot;ב סי' ל&quot;א, שו&quot;ת הרד&quot;ל חאו&quot;ח סי' ט', שתנאי הכרחי לחמר מדינה שיהיה משקה המשכר). ויש אומרים כיון שמכבדים בהם אורחים ואנשים מכובדים וסעודות חשובות, שפיר דמי לאתקריא 'חמר מדינה', אפילו אינם משקה המשכר (קונטרס עובר אורח להגאון האדר&quot;ת זצ&quot;ל סי' רצ&quot;ו [המובא בסו&quot;ס אורחות חיים ספינקא]). ויש אומרים שגם אם נכריע שאין צריך משקה המשכר, מכל מקום אין די בזה שהוא משקה מכובד, אלא צריך שגם יהיה משקה שרגילים לשתותו וגם קובעים עליו הסעודה (מנחת שבת סי' צ&quot;ו סק&quot;ט וקצוה&quot;ש סי' צ&quot;ז הערה ח' (עפ&quot;י השו&quot;ע הרב סעי' י' [עפ&quot;י הב&quot;ח ומג&quot;א סי' קפ&quot;ב], ולדבריו [בקונט&quot;א סק&quot;א] כשקובעים רוב סעודות על המשקה, אפילו יש יין בעיר, שפיר דמי לקדש על המשקה, ואפילו שאר הראשונים מודים לרמב&quot;ם בזה, עיין שם, וטיי וקפה אף שרגילים לשתותו הרבה בכל יום, אין הוא משקה שקובעים עליו הסעודה, עיין שם. אך עדיין צ&quot;ע לפי מציאות זמננו שרבים קובעים הסעודה על כוס קפה)&quot;.

&quot;ולהלכה למעשה, כידוע נחלקו המנהגים, יש הנוהגים להקל ולקדש עליהם בשבת ביום ולהבדיל עליהם כשחביב עליהם משקה זה יותר מן היין (כמובא בקונטרס עובר אורח שם [שכן ראה לגדולים וצדיקים המבדילים על כוס קפה וטיי], שו&quot;ת דברי ישראל ח&quot;א סי' פ', שו&quot;ת צי&quot;א ח&quot;ח סי' ט&quot;ז שכן המנהג להקל, שו&quot;ת להורות נתן ח&quot;ב סי' ל&quot;ו, וע&quot;ע בתשובות והנהגות ח&quot;א סי' ר&quot;ס. ובס' דברי חנה [ח&quot;ב עמ' ל'] בשם הדברי יחזקאל משינאווא זי&quot;ע שהורה לנשים כששותות הקפה בשב&quot;ק בשחרית שתמלאנה הכוס על גדותיו ותהיה כוונתן לשם קידוש). ויש האוסרים בהחלט (מנח&quot;ש וקצוה&quot;ש שם, שו&quot;ת אור לציון ח&quot;ב פ&quot;כ אות י&quot;ט, שו&quot;ת יחו&quot;ד ח&quot;ב סי' ל&quot;ט ושו&quot;ת יבי&quot;א ח&quot;ג סי' י&quot;ט שהעיקר כדברי הלכות קטנות שהכרחי לחמר מדינה שיהיה משקה המשכר). ולמי שאין מסורת ברורה בידו, בודאי ראוי לו שלא להקל, אלא בשעת בדחק, כשאין בידו להשיג יין או לכל הפחות שאר משקה המשכר, או כשקשה עליו שתיית יין ומיץ ענבים ויי&quot;ש מחמת חולי (שו&quot;ת אג&quot;מ ח&quot;ב סי' ע&quot;ה, שו&quot;ת שבט הלוי ח&quot;ה סי' ל&quot;ב). ובליל שבת לדברי הכל אין להקל בכל ענין, אלא יקדש על הפת, וכנ&quot;ל&quot;.

&quot;ד. שאר משקאות קלים לסוגיהן. אם כי בימינו הם עיקר השתיה, וגם מכבדים בהם סעודות חשובות ואנשים מכובדים, מכל מקום כיון שעיקרם עומדים במקום מים, להפיג הצמאון ולרוויה ולא לצורך כבוד, לכן אין להחשיבם ל'חמר מדינה', ואסור לקדש ולהבדיל עליהם (שו&quot;ת שלמת חיים סי' קצ&quot;ח, שו&quot;ת אג&quot;מ שם, שו&quot;ת מגדנות אליהו ח&quot;א סי' קכ&quot;א, שש&quot;כ פ&quot;ס סעי' ז'. וכ&quot;ה עפ&quot;י הט&quot;ז והא&quot;ר המובאים במשנ&quot;ב סי' רצ&quot;ו סק&quot;י לענין משקה קווא&quot;ס ובארש&quot;ט. ובברכת הבית שער מ&quot;ז אות ב' שאף בדיעבד לא יצא). ויש מקילין בשעת הדחק לקידוש שבת ביום והבדלה, כשאין בידו אפשרות להשיג בשום אופן משקה אחר מאותם המנויים לעיל (עיין משנ&quot;ב [שם] בשם חיי אדם, שערים המצויינים בהלכה סי' צ&quot;ו סעי' ג', שו&quot;ת להורות נתן ח&quot;ב סי' ל&quot;ו)&quot;.

לענ&quot;ד, לפי דברי המשנ&quot;ב רוב שתייתנו הם מיצים רגילים ומוגזים ולכן הם ראויים לשמש כחמר מדינה, אולם בגלל דעת המחמירים יש להימנע מכך אלא בשעת הדחק (כגון: חיילים על משמרתם וכד').

&quot;ה. מים גרידא (אפילו מים מינרליים) ומי סודה. לדברי הכל אין אפשרות לקדש ולהבדיל, אפילו לא בשעת הדחק גדול (ערוה&quot;ש סי' רצ&quot;ו סעי' י&quot;ג)&quot;.

&quot;ובזמננו שהיין ומיץ ענבים מצוי בכל המקומות ואינו ביוקר, ובקל אפשר להשיג יינות טובים וערבים לשתיה, הנוהג להקפיד תמיד לקדש ולהבדיל רק על היין, ודאי עושה מצוה מן המובחר (וכלשון המשנ&quot;ב הכא סקכ&quot;ט בשם ט&quot;ז ומג&quot;א וש&quot;א. ובגודל מעלת חשיבות הבדלה על היין עיין בטור סי' רצ&quot;ו שהקב&quot;ה קוראו קדוש ועושהו סגולה, והוא זולת הענין לשייר מקידושא דליל שבת לאבדלתא, וכ&quot;ה בשל&quot;ה מס' שבת [נר מצוה אות נ&quot;ה] ראוי לאדם לטרוח ולחזר אחר יין להבדיל עליו וכו' עיין שם)&quot;.

סיכום

בפוסקים שלשה קריטריונים לחמר מדינה:

א) משקה ש'מרוי ומשכר' – ולא נהגו כמותו.

ב) משקה הבא בגלל חשיבות אירוע ולא להרוות צמאון.

ג) רוב שתיית הציבור ממשקה זה.

לכתחילה יש להחמיר כדעה האמצעית ובדיעבד יש להקל כדעה השלישית.

ולפי&quot;ז, יין (ומיץ ענבים) ראש למשקים ועדיף על הכל.

בירה לסוגיה נחשבת לחמר מדינה לכו&quot;ע.

ליקרים ומשקאות חריפים יותר (קוניאק, ויסקי, וודקה, ערק וכד') אינם חמר מדינה בימינו.

קוקה קולה, מיצים תוססים וכד' (תה אפרסקים ומשקים קלים אחרים), תה וקפה – לכתחילה אין מקדשים ומבדילים עליהם, ובדיעבד כשאין לו משקה אחר מבדיל עליהם.

מים וסודה אין מקדשים ואין מבדילים עליהם.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

משקאות חריפים נחשבים כמשקאות מכובדים בחברות רבות בעולם ובחצרות חסידים עד עצם היום הזה. מתכבדים בהם בהתוועדויות, בשמחות ובאירועים חגיגיים ב&quot;תיקון&quot; (ביום השנה) וכדו'. לכן הם חמר מדינה. הבעיה היא בשיעור, בדרך כלל א&quot;א לשתות מהם רביעית. אך אם מקדשים על רביעית ומחלקים את המשקה בין המסובין אפשר לצאת בהם יד&quot;ח</text>
      <sha1>5otw29gc27e40jg5d7z7y1rd7a9owca</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו יט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469693</id>
    <revision>
      <id>1415857</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:16:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יח|יט|כ|}}  סימן יט  קיפול טלית בשבת  שאלה  האם יש איסור בקיפול הטלית של שבת בשבת, וצריך לקפלה רק במוצאי שבת?  צורך הקיפול הוא כדי לשמור על הטלית ועל הסדר, ולא שיניחו אותה בצד עד מוצאי שבת.  תשובה  א. נאמר במשנה בשבת (פט&quot;ו מ&quot;ג):  &quot;מקפלין את ה...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16810" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יח|יט|כ|}}

סימן יט

קיפול טלית בשבת

שאלה

האם יש איסור בקיפול הטלית של שבת בשבת, וצריך לקפלה רק במוצאי שבת?

צורך הקיפול הוא כדי לשמור על הטלית ועל הסדר, ולא שיניחו אותה בצד עד מוצאי שבת.

תשובה

א. נאמר במשנה בשבת (פט&quot;ו מ&quot;ג):

&quot;מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים&quot;.

באר תוספות יום טוב (שבת פט&quot;ו מ&quot;ג):

&quot;מקפלין את הכלים – משום דתנא לעיל קושרת אשה מפתח חלוקה וכו' שהם מתיקוני בגדי האדם נקט לה נמי להך שהם תיקוני הבגדים. ואף על גב דלא הויין משום קשירה. ולא נאסרו אלא משום דהוי כמתקן מנא. וכדרך שאסרו טבילת כלים במ&quot;ג פ&quot;ג דתרומות ובמשנה ב' פ&quot;ב דביצה. ולפי שהקיפול שמקפלין הוא מפני שמתרככין מכיבוסם ומתקמטים כשאינם מקופלין כמ&quot;ש רש&quot;י לכך סמכו הרמב&quot;ם בפכ&quot;ב וכן הטור בסי' ש&quot;ב אצל דינין האסורים משום כיבוס ומשום סחיטה ואולי נמי שסוברים שאסרו חכמים מטעם גזירה שמא יבוא לידי כיבוס אם נתיר דברים הבאים להעשות ע&quot;י כיבוס. וכן משמע קצת&quot;.

אולם במלאכת שלמה (שבת פט&quot;ו מ&quot;ג) כתב: &quot;מקפלין את הכלים וכו'. כתבו תוס' ז&quot;ל (שבת קיג ע&quot;א) מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של בית הכנסת לפי שהם צורך מחר ע&quot;כ, ונראה שמכאן עד סוף המסכת רובו ככולו הוו איסורי דרבנן והתחיל בקפול דדמי לקשירה דעסיק בה&quot;.

עולה מן הדברים כי שני טעמים לאיסור קיפול: מתקן מנא וטירחא לצורך מחר או לצורך חול.

תיקון המנא לא כל כך מובן לפי דרכנו שאדם פושט בגדיו ומניחם מקופלים עד השימוש הבא. מתבהרים הדברים עפ&quot;י דברי הלבושי שרד (או&quot;ח סי' שב ס&quot;ג):

&quot;ללבשם. דאם אין מקפלן מתרככין מכיבוסם ומתקמטין&quot;. היינו הקיפול עליו דנים הוא שמירת הקפלים לאחר שהבגד יצא ממכבש הכובס. אבל סתם קיפול כלשוננו, כדי לצמצמו ולהניחו במקומו, בכך לא דברו, ואין בו תיקון מנא, ואולי אף אין בו הכנה לחול.

ב. פסק הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ב הכ&quot;ב): &quot;...וכן אין מקפלים הבגדים בשבת כדרך שעושין בחול בבגדים כשיכבסו אותן, ואם לא היה לו כלי אחר להחליפו מותר לקפלו ולפשטו ולהתכסות בו כדי שיתנאה בו בשבת, והוא שיהיה בגד חדש לבן שהרי הוא מתמעך ומתלכלך מיד, וכשיקפל לא יקפל אלא איש אחד אבל לקפל בשנים אסור&quot;.

עוד כתב הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ג ה&quot;ז):

&quot;...וכן כל הכלים חופפין אותן בכל דבר, ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן אא&quot;כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת באותה שבת, אבל כלי שתיה כגון כוסות וקיתונות מותר להדיחן בכל עת שאין קבע לשתיה, ואין מציעין את המטות בשבת כדי לישן עליהן למוצאי שבת אבל מציעין מלילי שבת לשבת&quot;.

וכתב בהשגת הראב&quot;ד: &quot;ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן. א&quot;א כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול&quot;.

והעיר המגיד משנה (הל' שבת פכ&quot;ג ה&quot;ז): &quot;ובהשגות א&quot;א כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול ע&quot;כ. ואף רבינו ז&quot;ל כך הוא סבור שתקון זה אינו אסור אלא מפני שהוא לצורך חול&quot;.

היינו במקרה השני אף הרמב&quot;ם סובר שאין לשטוף ולנקות כלים לצורך מוצאי שבת, ומשתמש בשני הטעמים במקרים שונים.

ג. באר הבית יוסף (או&quot;ח סי' שב, ג):

מקפלין כלים בשבת לצורך שבת וכו'. משנה וגמרא פרק אלו קשרים (קיג.) וכתבו התוספות (ד&quot;ה מקפלים) מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של בית הכנסת לפי שהם צורך מחר. וכתבו עוד (ד&quot;ה אבל) דמסתפק ר&quot;י אי קרי יש לו להחליף כשאין לו יפה כזה. והמרדכי (סי' שפח)1 כתב דלא מיתסר לקפל אלא בסדר קיפולו הראשון אבל שלא בסדר קיפולו נראה דמותר. וכתוב בכלבו (סי' לא, לג ע&quot;א) ועכשיו שנהגו לקפל כל הכלים אפשר דקיפול דידן לא דמי לקיפול שלהם שהיו קפדין מאד לפשט קמטיו ולהניחו תחת המכבש ולא כן אנחנו עושים עכ&quot;ל&quot;.

היינו, תוס' (והראבי&quot;ה במרדכי) סברו שהאיסור הוא להכין לצורך מחר ועל כן אסרו לקפל טליתות לצורך התעטפות למחר או לשבת הבאה. אולם מהמרדכי הביא שקיפול שאינו בקפליו הקודמים – מותר. ומהכלבו הביא שהמונח 'קיפול' הוא במשמעות שונה, יש קיפול שהוא שמירה על מראה הבגד קפליו והדרו, ויש קיפול שהוא רק הנחה מסודרת ואין בה תיקון מנא ולא הכנה למחר.

ונלענ&quot;ד להביא ראיה לכלבו מתמיד (פ&quot;א מ&quot;א): &quot;ופרחי כהונה איש כסתו בארץ לא היו ישנים בבגדי קדש אלא פושטין ומקפלין ומניחים אותן תחת ראשיהן ומתכסין בכסות עצמן&quot;. ובמפרשים שהיו מניחים ליד ראשיהם. אולם סו&quot;ס הישנים בבית המוקד בליל שבת, מי התיר להם לקפל? הא קמן, שאין זה קיפול הנאסר אלא רק הנחת הבגדים בדרך מסודרת.

ד. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' שב ס&quot;ג): &quot;מקפלים כלים בשבת לצורך שבת ללבשם בו ביום. ודוקא באדם (אחד), ובחדשים שעדיין לא נתכבסו, ולבנים, ואין לו להחליף; ואם חסר אחד מאלו התנאים, אסור. ויש מי שאומר דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון מותר בכל ענין, ונראין דבריו&quot;.

עולה מדברי השו&quot;ע שהתיר לקפלו שלא בקיפוליו הראשונים.

וכן הלבוש חזר על פסיקת השו&quot;ע. וכ&quot;פ בשולחן ערוך הרב (או&quot;ח סי' שב ס&quot;ט).

וכתב בבאור הגר&quot;א (על השו&quot;ע): &quot;ויש מי. דכל הני חילוקים ע&quot;כ משום תיקון וכמ&quot;ש רש&quot;י משא&quot;כ בכה&quot;ג&quot;. כלומר האיסור הוא משום תיקון הכלי וקיפול בלא שמירה על הקיפולים כפי שיצא מהכובס אינו תיקון ולכן מותר. ולפי&quot;ז מותר לקפל טלית בשבת שלא על פי הקיפולים שהיו בה בעת קנייתה.

ה. העיר המגן אברהם (ערוך או&quot;ח סי' שב ס&quot;ק ו): &quot;ללבשם בו ביום. ולכן אסור לקפל הטלית אף על פי שמצות ציצית כל היום ויכול להתעטף בו מ&quot;מ כיון שאין בדעתו להתעטף בו הוי כמי שיש לו להחליף [ש&quot;ל]. אין מציעין המטות משבת למ&quot;ש [משנה ורמב&quot;ם פכ&quot;ג], ועססי' תרס&quot;ז וסי' שכ&quot;ג ס&quot;ו ונ&quot;ל דמטה העומדת בחדר שדר שם ואיכא בזיון ודבר מגונה שיעמוד כך מותר להציעו דלצורך שבת הוא ערסי' רפ&quot;ט ובס' באר שבע משמע דאף זה אסור, ול&quot;נ כמ&quot;ש. ומציעין המטות מלילי שבת לשבת ומ&quot;מ טוב יותר להציעו מע&quot;ש [אגודה]&quot;.

נראה מדברי המג&quot;א שהחזיק בטעם של הכנה לצורך מחר, ולא מטעם תיקון מנא, ואעפ&quot;כ אם בהנחת הבגד או המיטה שאינה מסודרת יש דבר מגונה – הוא מתיר לסדרו ולקפלו. וכן נראה לגבי טלית שמורידים אותה ומקמטים אותה ומצמקים אותה כדי שתתפוס כמה שפחות מקום.

ו. כתב בדעת תורה (או&quot;ח סי' שב ס&quot;ג): &quot;...ונ&quot;ל דאם יש לו כיס שמניח בו הטלית ואם לא יקפלנו לא יוכל להכניסו לתוך כיסו, הוי לצורך יותר ויש להקל באופן דמבואר בשו&quot;ע, אבל י&quot;ל כיון דאפשר [להכניסו בכיס ע&quot;י קיפול] שלא כסדר קיפולו הראשון יש לעשות כן, [ולא לקפלו כסדר קיפולו הראשון]&quot;.

&quot;ודוקא באדם (אחד). עי' ברכ&quot;י בשם א&quot;ח מהירושלמי דלקפל על הספסל גם באדם א' דמי לשני בנ&quot;א, וכ&quot;ה בכלבו בשם ירושלמי&quot;.

&quot;ואם חסר א' מאלו התנאים אסור. עי' ב&quot;י בשם כלבו דס&quot;ל דקיפול דידן שרי לגמרי, [יעו&quot;ש בב&quot;י וז&quot;ל: וכתוב בכלבו ועכשיו שנהגו לקפל כל הכלים אפשר דקיפול דידן לא דמי לקיפול שלהם שהיו קפדין לפשט קמטיו ולהניחו תחת המכבש ולא כן אנחנו עושים עכ&quot;ל]&quot;.

&quot;שלא כסדר קיפולו הראשון וכו'. עי' ח&quot;א כלל מ&quot;ד סכ&quot;ד דאם אינו רוצה ללבשו עוד בו ביום, בכל ענין אסור אף שלא כסדר קיפולו הראשון, אבל מלשון המרדכי הנ&quot;ל נראה דבכה&quot;ג שרי, וכ&quot;ה בא&quot;ר ס&quot;ק ט'&quot;.

&quot;והנה ד&quot;ז דשלא כסדר קיפולו הראשון היינו אם לאחר השבת מתפלל בו גם בחול ומקפלו כסדרו, אבל בטלית של שבת לבד אם אינו חוזר ומקפלו כראוי לאחר כל שבת הרי זהו סידרו כפי שמקפלו בכל שבת ואסור. ואפשר דאם בכל שבת מקפלו בענין אחר ג&quot;כ שרי&quot;.

נראה מדברי המהרש&quot;ם שלקפל שלא כדרך קיפולו מתיר בכל המצבים ואף מי שמקפל על הספסל, וכן למי שלא משתמש באותה שבת בטלית ומכין אותה לחול, ואף מי שמסדר אותה לשבת הבאה.

ז. כך סיכם בערוך השולחן (או&quot;ח סי' שב):

סעיף י

&quot;כתב הרמב&quot;ם בפכ&quot;ב דין כ&quot;ב אסור לתקן בית יד של בגדים ולשברן שברים שברים כדרך שמתקנין בחול הבגדים כשמכבסין אותם וכן אין מקפלין הבגדים בשבת כדרך שעושין בחול בבגדים כשיכבסו אותן ואם לא היה לו כלי אחר להחליפו מותר לקפלו ולפשטו ולהתכסות בו כדי שיתנאה בו בשבת והוא שיהיה בגד חדש לבן שהרי הוא מתמעך ומתלכלך מיד וכשיקפל לא יקפל אלא איש אחד אבל לקפל בשנים אסור עכ&quot;ל ומבואר דכל הדברים הוא מטעם תקוני כלים ואין זה קיפול פשוט אלא קיפול כמעשה אומנות כמ&quot;ש על בית יד שברים שברים כלומר קמטים קמטים אבל בקיפול פשוט אין קפידא בכל גווני והדין הראשון הוא בביצה [כ&quot;ג.] והשני הוא משנה בשבת [קי&quot;ג.] ועוד שנינו שם ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת ודין זה כתבו הרמב&quot;ם בפכ&quot;ג דין ז' וגם שם ביאר הטעם מפני שהוא כמתקן והראב&quot;ד כתב דהאיסור הוא מפני שמטריח לחול ע&quot;ש&quot;.

סעיף יא

&quot;ויש נ&quot;מ לדינא בין הטעמים דלהרמב&quot;ם דלית ליה טעם טירחא מותר לקפול בגד בקיפול פשוט שאין בו תקון כלי אף לחול ולהראב&quot;ד אסור מטעם טירחא משבת לחול. ויראה לי דלהראב&quot;ד גם הך דמקפלים הכלים אסור לצורך חול אפילו אם אין בה טעמא דמתקן שהרי זהו דעת רבותינו בעלי התוס' שם שכתבו מכאן למדנו שאסור לקפול טליתות של בהכ&quot;נ לפי שהם צורך מחר עכ&quot;ל ובטלית כפי הנראה לא שייך בקיפולו תקון כלי אלא האיסור הוא משום טירחא [אך להשליך בגד בלי קיפול כלל אינו מדרך בני אדם והכוונה ג&quot;כ לאיזה קיפול מדוייק אבל קיפול שאינו מדוייק גם לשיטתו מותר וזהו כוונת המרדכי שבסעי' הבא]&quot;.

סעיף יב

&quot;ובמרדכי שם כתב וז&quot;ל כתב ראבי&quot;ה ש&quot;מ דטליתות שהם לבנים שא&quot;צ לו בו ביום אחר צאתו מבהכ&quot;נ אסור לקפלן בין חדשים בין ישנים ואפילו באדם אחד וה&quot;מ בסדר קיפולו הראשון אבל שלא בסדר קיפולו מותר אפילו בשני בני אדם עכ&quot;ל ורבינו הב&quot;י הביא זה בסעי' ג' וכתב דהכי מסתברא ע&quot;ש וזהו וודאי דגם להתוס' והראב&quot;ד דהטעם משום טירחא שלא לצורך ג&quot;כ יש נ&quot;מ בין סדר קיפולו ללא סדר קיפולו והמרדכי ס&quot;ל ג&quot;כ ולכן מחלק בזה ובטור מבואר הטעם משום תקון שכתב דחדשים ולבנים אין התקון כל כך ע&quot;ש וגם מרש&quot;י מבואר כן ע&quot;ש ובזמנינו יש הרבה שמקפלין טליתותיהם בשבת וי&quot;ל דס&quot;ל דבקיפול שלנו ליכא שום תיקון וטעמא דטירחא לא ס&quot;ל כדעת רש&quot;י והרמב&quot;ם והטור והש&quot;ע וכ&quot;כ בכלבו וז&quot;ל ועכשיו שנהגו לקפל כל הכלים אפשר דקיפול דידן לא דמי לקיפול שלהם שהיו קפידין מאד לפשט קמטיו ולא כן אנחנו עושים עכ&quot;ל [הטור וש&quot;ע דין דבית יד כתבו בה' יום טוב בסי' תקי&quot;ט ודין דמציעין את המטות לא הביאו כלל וצ&quot;ע]&quot;.

ערוה&quot;ש מבחין בין השיטות ומבאר שאף קיפול טליתות לפי הקפלים מותר לחלק גדול מפוסקים הסוברים שהוא משום תיקון מנא, וקיפול שלנו אינו כקיפול שלהם. ואף לשיטה של טירחא אם הקיפול אינו כקיפול הראשון הדבר מותר.

ח. פסק המשנה ברורה (ס&quot;ק יח ו-יט) על דברי השו&quot;ע: &quot;ויש מי שאומר דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון מותר בכל ענין&quot;. וז&quot;ל המשנ&quot;ב:

&quot;מותר בכל ענין – שאין לקיפול זה שום קיום ואין כאן מתקן כלל ולפיכך מותר אפילו אין בו אחד מאלו הד' פרטים ואפילו אין דעתו ללבשו בו ביום&quot;.

&quot;ונראין דבריו – וכן סתמו האחרונים לדינא. ומ&quot;מ מי שרוצה להחמיר על עצמו שלא לקפל כלל ודאי עדיף [מחה&quot;ש]&quot;.

ט. כתב המגן אברהם (סימן ש הקדמה): &quot;מהרי&quot;ל היה לו טלית של שבת והיה קופלו בכל מוצאי שבת כדי להתעסק במצוה מיד עכ&quot;ל&quot;.

וכן הביא באליה רבה (סימן רצט, ובאליה זוטא (סי' רצט ס&quot;ק יב):

&quot;מהרי&quot;ל [מנהגים ה' שבת אות מ] היה לו טלית של שבת והיה קופלו בכל מוצאי שבת כדי להתעסק במצוה מיד [מג&quot;א סי' ש]&quot;.

וכמובן מתוך פסיקת ערוה&quot;ש ומשנ&quot;ב – דרך המהרי&quot;ל היא כדרך המחמירים על עצמם שלא לקפל בשום דרך את הטלית לפני מוצאי שבת.

מסקנה

אין צורך להשאיר את הטלית דחוסה ומקומטת בקרן זוית עד מוצאי שבת, ומותר לכו&quot;ע לקפלה שלא עפ&quot;י קפליה בהם הגיעה מבית החרושת. ומי שרוצה להחמיר על עצמו ולהניחה בצורה מכובדת עד מוצאי שבת ורק אז לקפלה – רשאי.</text>
      <sha1>3mjt4kkp0kx5nkgfzdxdc9j5h5l7iou</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415858</id>
      <parentid>1415857</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:16:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16811" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יח|יט|כ|}}

סימן יט - קיפול טלית בשבת

שאלה

האם יש איסור בקיפול הטלית של שבת בשבת, וצריך לקפלה רק במוצאי שבת?

צורך הקיפול הוא כדי לשמור על הטלית ועל הסדר, ולא שיניחו אותה בצד עד מוצאי שבת.

תשובה

א. נאמר במשנה בשבת (פט&quot;ו מ&quot;ג):

&quot;מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים&quot;.

באר תוספות יום טוב (שבת פט&quot;ו מ&quot;ג):

&quot;מקפלין את הכלים – משום דתנא לעיל קושרת אשה מפתח חלוקה וכו' שהם מתיקוני בגדי האדם נקט לה נמי להך שהם תיקוני הבגדים. ואף על גב דלא הויין משום קשירה. ולא נאסרו אלא משום דהוי כמתקן מנא. וכדרך שאסרו טבילת כלים במ&quot;ג פ&quot;ג דתרומות ובמשנה ב' פ&quot;ב דביצה. ולפי שהקיפול שמקפלין הוא מפני שמתרככין מכיבוסם ומתקמטים כשאינם מקופלין כמ&quot;ש רש&quot;י לכך סמכו הרמב&quot;ם בפכ&quot;ב וכן הטור בסי' ש&quot;ב אצל דינין האסורים משום כיבוס ומשום סחיטה ואולי נמי שסוברים שאסרו חכמים מטעם גזירה שמא יבוא לידי כיבוס אם נתיר דברים הבאים להעשות ע&quot;י כיבוס. וכן משמע קצת&quot;.

אולם במלאכת שלמה (שבת פט&quot;ו מ&quot;ג) כתב: &quot;מקפלין את הכלים וכו'. כתבו תוס' ז&quot;ל (שבת קיג ע&quot;א) מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של בית הכנסת לפי שהם צורך מחר ע&quot;כ, ונראה שמכאן עד סוף המסכת רובו ככולו הוו איסורי דרבנן והתחיל בקפול דדמי לקשירה דעסיק בה&quot;.

עולה מן הדברים כי שני טעמים לאיסור קיפול: מתקן מנא וטירחא לצורך מחר או לצורך חול.

תיקון המנא לא כל כך מובן לפי דרכנו שאדם פושט בגדיו ומניחם מקופלים עד השימוש הבא. מתבהרים הדברים עפ&quot;י דברי הלבושי שרד (או&quot;ח סי' שב ס&quot;ג):

&quot;ללבשם. דאם אין מקפלן מתרככין מכיבוסם ומתקמטין&quot;. היינו הקיפול עליו דנים הוא שמירת הקפלים לאחר שהבגד יצא ממכבש הכובס. אבל סתם קיפול כלשוננו, כדי לצמצמו ולהניחו במקומו, בכך לא דברו, ואין בו תיקון מנא, ואולי אף אין בו הכנה לחול.

ב. פסק הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ב הכ&quot;ב): &quot;...וכן אין מקפלים הבגדים בשבת כדרך שעושין בחול בבגדים כשיכבסו אותן, ואם לא היה לו כלי אחר להחליפו מותר לקפלו ולפשטו ולהתכסות בו כדי שיתנאה בו בשבת, והוא שיהיה בגד חדש לבן שהרי הוא מתמעך ומתלכלך מיד, וכשיקפל לא יקפל אלא איש אחד אבל לקפל בשנים אסור&quot;.

עוד כתב הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ג ה&quot;ז):

&quot;...וכן כל הכלים חופפין אותן בכל דבר, ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן אא&quot;כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת באותה שבת, אבל כלי שתיה כגון כוסות וקיתונות מותר להדיחן בכל עת שאין קבע לשתיה, ואין מציעין את המטות בשבת כדי לישן עליהן למוצאי שבת אבל מציעין מלילי שבת לשבת&quot;.

וכתב בהשגת הראב&quot;ד: &quot;ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן. א&quot;א כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול&quot;.

והעיר המגיד משנה (הל' שבת פכ&quot;ג ה&quot;ז): &quot;ובהשגות א&quot;א כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול ע&quot;כ. ואף רבינו ז&quot;ל כך הוא סבור שתקון זה אינו אסור אלא מפני שהוא לצורך חול&quot;.

היינו במקרה השני אף הרמב&quot;ם סובר שאין לשטוף ולנקות כלים לצורך מוצאי שבת, ומשתמש בשני הטעמים במקרים שונים.

ג. באר הבית יוסף (או&quot;ח סי' שב, ג):

מקפלין כלים בשבת לצורך שבת וכו'. משנה וגמרא פרק אלו קשרים (קיג.) וכתבו התוספות (ד&quot;ה מקפלים) מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של בית הכנסת לפי שהם צורך מחר. וכתבו עוד (ד&quot;ה אבל) דמסתפק ר&quot;י אי קרי יש לו להחליף כשאין לו יפה כזה. והמרדכי (סי' שפח)1 כתב דלא מיתסר לקפל אלא בסדר קיפולו הראשון אבל שלא בסדר קיפולו נראה דמותר. וכתוב בכלבו (סי' לא, לג ע&quot;א) ועכשיו שנהגו לקפל כל הכלים אפשר דקיפול דידן לא דמי לקיפול שלהם שהיו קפדין מאד לפשט קמטיו ולהניחו תחת המכבש ולא כן אנחנו עושים עכ&quot;ל&quot;.

היינו, תוס' (והראבי&quot;ה במרדכי) סברו שהאיסור הוא להכין לצורך מחר ועל כן אסרו לקפל טליתות לצורך התעטפות למחר או לשבת הבאה. אולם מהמרדכי הביא שקיפול שאינו בקפליו הקודמים – מותר. ומהכלבו הביא שהמונח 'קיפול' הוא במשמעות שונה, יש קיפול שהוא שמירה על מראה הבגד קפליו והדרו, ויש קיפול שהוא רק הנחה מסודרת ואין בה תיקון מנא ולא הכנה למחר.

ונלענ&quot;ד להביא ראיה לכלבו מתמיד (פ&quot;א מ&quot;א): &quot;ופרחי כהונה איש כסתו בארץ לא היו ישנים בבגדי קדש אלא פושטין ומקפלין ומניחים אותן תחת ראשיהן ומתכסין בכסות עצמן&quot;. ובמפרשים שהיו מניחים ליד ראשיהם. אולם סו&quot;ס הישנים בבית המוקד בליל שבת, מי התיר להם לקפל? הא קמן, שאין זה קיפול הנאסר אלא רק הנחת הבגדים בדרך מסודרת.

ד. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' שב ס&quot;ג): &quot;מקפלים כלים בשבת לצורך שבת ללבשם בו ביום. ודוקא באדם (אחד), ובחדשים שעדיין לא נתכבסו, ולבנים, ואין לו להחליף; ואם חסר אחד מאלו התנאים, אסור. ויש מי שאומר דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון מותר בכל ענין, ונראין דבריו&quot;.

עולה מדברי השו&quot;ע שהתיר לקפלו שלא בקיפוליו הראשונים.

וכן הלבוש חזר על פסיקת השו&quot;ע. וכ&quot;פ בשולחן ערוך הרב (או&quot;ח סי' שב ס&quot;ט).

וכתב בבאור הגר&quot;א (על השו&quot;ע): &quot;ויש מי. דכל הני חילוקים ע&quot;כ משום תיקון וכמ&quot;ש רש&quot;י משא&quot;כ בכה&quot;ג&quot;. כלומר האיסור הוא משום תיקון הכלי וקיפול בלא שמירה על הקיפולים כפי שיצא מהכובס אינו תיקון ולכן מותר. ולפי&quot;ז מותר לקפל טלית בשבת שלא על פי הקיפולים שהיו בה בעת קנייתה.

ה. העיר המגן אברהם (ערוך או&quot;ח סי' שב ס&quot;ק ו): &quot;ללבשם בו ביום. ולכן אסור לקפל הטלית אף על פי שמצות ציצית כל היום ויכול להתעטף בו מ&quot;מ כיון שאין בדעתו להתעטף בו הוי כמי שיש לו להחליף [ש&quot;ל]. אין מציעין המטות משבת למ&quot;ש [משנה ורמב&quot;ם פכ&quot;ג], ועססי' תרס&quot;ז וסי' שכ&quot;ג ס&quot;ו ונ&quot;ל דמטה העומדת בחדר שדר שם ואיכא בזיון ודבר מגונה שיעמוד כך מותר להציעו דלצורך שבת הוא ערסי' רפ&quot;ט ובס' באר שבע משמע דאף זה אסור, ול&quot;נ כמ&quot;ש. ומציעין המטות מלילי שבת לשבת ומ&quot;מ טוב יותר להציעו מע&quot;ש [אגודה]&quot;.

נראה מדברי המג&quot;א שהחזיק בטעם של הכנה לצורך מחר, ולא מטעם תיקון מנא, ואעפ&quot;כ אם בהנחת הבגד או המיטה שאינה מסודרת יש דבר מגונה – הוא מתיר לסדרו ולקפלו. וכן נראה לגבי טלית שמורידים אותה ומקמטים אותה ומצמקים אותה כדי שתתפוס כמה שפחות מקום.

ו. כתב בדעת תורה (או&quot;ח סי' שב ס&quot;ג): &quot;...ונ&quot;ל דאם יש לו כיס שמניח בו הטלית ואם לא יקפלנו לא יוכל להכניסו לתוך כיסו, הוי לצורך יותר ויש להקל באופן דמבואר בשו&quot;ע, אבל י&quot;ל כיון דאפשר [להכניסו בכיס ע&quot;י קיפול] שלא כסדר קיפולו הראשון יש לעשות כן, [ולא לקפלו כסדר קיפולו הראשון]&quot;.

&quot;ודוקא באדם (אחד). עי' ברכ&quot;י בשם א&quot;ח מהירושלמי דלקפל על הספסל גם באדם א' דמי לשני בנ&quot;א, וכ&quot;ה בכלבו בשם ירושלמי&quot;.

&quot;ואם חסר א' מאלו התנאים אסור. עי' ב&quot;י בשם כלבו דס&quot;ל דקיפול דידן שרי לגמרי, [יעו&quot;ש בב&quot;י וז&quot;ל: וכתוב בכלבו ועכשיו שנהגו לקפל כל הכלים אפשר דקיפול דידן לא דמי לקיפול שלהם שהיו קפדין לפשט קמטיו ולהניחו תחת המכבש ולא כן אנחנו עושים עכ&quot;ל]&quot;.

&quot;שלא כסדר קיפולו הראשון וכו'. עי' ח&quot;א כלל מ&quot;ד סכ&quot;ד דאם אינו רוצה ללבשו עוד בו ביום, בכל ענין אסור אף שלא כסדר קיפולו הראשון, אבל מלשון המרדכי הנ&quot;ל נראה דבכה&quot;ג שרי, וכ&quot;ה בא&quot;ר ס&quot;ק ט'&quot;.

&quot;והנה ד&quot;ז דשלא כסדר קיפולו הראשון היינו אם לאחר השבת מתפלל בו גם בחול ומקפלו כסדרו, אבל בטלית של שבת לבד אם אינו חוזר ומקפלו כראוי לאחר כל שבת הרי זהו סידרו כפי שמקפלו בכל שבת ואסור. ואפשר דאם בכל שבת מקפלו בענין אחר ג&quot;כ שרי&quot;.

נראה מדברי המהרש&quot;ם שלקפל שלא כדרך קיפולו מתיר בכל המצבים ואף מי שמקפל על הספסל, וכן למי שלא משתמש באותה שבת בטלית ומכין אותה לחול, ואף מי שמסדר אותה לשבת הבאה.

ז. כך סיכם בערוך השולחן (או&quot;ח סי' שב):

סעיף י

&quot;כתב הרמב&quot;ם בפכ&quot;ב דין כ&quot;ב אסור לתקן בית יד של בגדים ולשברן שברים שברים כדרך שמתקנין בחול הבגדים כשמכבסין אותם וכן אין מקפלין הבגדים בשבת כדרך שעושין בחול בבגדים כשיכבסו אותן ואם לא היה לו כלי אחר להחליפו מותר לקפלו ולפשטו ולהתכסות בו כדי שיתנאה בו בשבת והוא שיהיה בגד חדש לבן שהרי הוא מתמעך ומתלכלך מיד וכשיקפל לא יקפל אלא איש אחד אבל לקפל בשנים אסור עכ&quot;ל ומבואר דכל הדברים הוא מטעם תקוני כלים ואין זה קיפול פשוט אלא קיפול כמעשה אומנות כמ&quot;ש על בית יד שברים שברים כלומר קמטים קמטים אבל בקיפול פשוט אין קפידא בכל גווני והדין הראשון הוא בביצה [כ&quot;ג.] והשני הוא משנה בשבת [קי&quot;ג.] ועוד שנינו שם ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת ודין זה כתבו הרמב&quot;ם בפכ&quot;ג דין ז' וגם שם ביאר הטעם מפני שהוא כמתקן והראב&quot;ד כתב דהאיסור הוא מפני שמטריח לחול ע&quot;ש&quot;.

סעיף יא

&quot;ויש נ&quot;מ לדינא בין הטעמים דלהרמב&quot;ם דלית ליה טעם טירחא מותר לקפול בגד בקיפול פשוט שאין בו תקון כלי אף לחול ולהראב&quot;ד אסור מטעם טירחא משבת לחול. ויראה לי דלהראב&quot;ד גם הך דמקפלים הכלים אסור לצורך חול אפילו אם אין בה טעמא דמתקן שהרי זהו דעת רבותינו בעלי התוס' שם שכתבו מכאן למדנו שאסור לקפול טליתות של בהכ&quot;נ לפי שהם צורך מחר עכ&quot;ל ובטלית כפי הנראה לא שייך בקיפולו תקון כלי אלא האיסור הוא משום טירחא [אך להשליך בגד בלי קיפול כלל אינו מדרך בני אדם והכוונה ג&quot;כ לאיזה קיפול מדוייק אבל קיפול שאינו מדוייק גם לשיטתו מותר וזהו כוונת המרדכי שבסעי' הבא]&quot;.

סעיף יב

&quot;ובמרדכי שם כתב וז&quot;ל כתב ראבי&quot;ה ש&quot;מ דטליתות שהם לבנים שא&quot;צ לו בו ביום אחר צאתו מבהכ&quot;נ אסור לקפלן בין חדשים בין ישנים ואפילו באדם אחד וה&quot;מ בסדר קיפולו הראשון אבל שלא בסדר קיפולו מותר אפילו בשני בני אדם עכ&quot;ל ורבינו הב&quot;י הביא זה בסעי' ג' וכתב דהכי מסתברא ע&quot;ש וזהו וודאי דגם להתוס' והראב&quot;ד דהטעם משום טירחא שלא לצורך ג&quot;כ יש נ&quot;מ בין סדר קיפולו ללא סדר קיפולו והמרדכי ס&quot;ל ג&quot;כ ולכן מחלק בזה ובטור מבואר הטעם משום תקון שכתב דחדשים ולבנים אין התקון כל כך ע&quot;ש וגם מרש&quot;י מבואר כן ע&quot;ש ובזמנינו יש הרבה שמקפלין טליתותיהם בשבת וי&quot;ל דס&quot;ל דבקיפול שלנו ליכא שום תיקון וטעמא דטירחא לא ס&quot;ל כדעת רש&quot;י והרמב&quot;ם והטור והש&quot;ע וכ&quot;כ בכלבו וז&quot;ל ועכשיו שנהגו לקפל כל הכלים אפשר דקיפול דידן לא דמי לקיפול שלהם שהיו קפידין מאד לפשט קמטיו ולא כן אנחנו עושים עכ&quot;ל [הטור וש&quot;ע דין דבית יד כתבו בה' יום טוב בסי' תקי&quot;ט ודין דמציעין את המטות לא הביאו כלל וצ&quot;ע]&quot;.

ערוה&quot;ש מבחין בין השיטות ומבאר שאף קיפול טליתות לפי הקפלים מותר לחלק גדול מפוסקים הסוברים שהוא משום תיקון מנא, וקיפול שלנו אינו כקיפול שלהם. ואף לשיטה של טירחא אם הקיפול אינו כקיפול הראשון הדבר מותר.

ח. פסק המשנה ברורה (ס&quot;ק יח ו-יט) על דברי השו&quot;ע: &quot;ויש מי שאומר דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון מותר בכל ענין&quot;. וז&quot;ל המשנ&quot;ב:

&quot;מותר בכל ענין – שאין לקיפול זה שום קיום ואין כאן מתקן כלל ולפיכך מותר אפילו אין בו אחד מאלו הד' פרטים ואפילו אין דעתו ללבשו בו ביום&quot;.

&quot;ונראין דבריו – וכן סתמו האחרונים לדינא. ומ&quot;מ מי שרוצה להחמיר על עצמו שלא לקפל כלל ודאי עדיף [מחה&quot;ש]&quot;.

ט. כתב המגן אברהם (סימן ש הקדמה): &quot;מהרי&quot;ל היה לו טלית של שבת והיה קופלו בכל מוצאי שבת כדי להתעסק במצוה מיד עכ&quot;ל&quot;.

וכן הביא באליה רבה (סימן רצט, ובאליה זוטא (סי' רצט ס&quot;ק יב):

&quot;מהרי&quot;ל [מנהגים ה' שבת אות מ] היה לו טלית של שבת והיה קופלו בכל מוצאי שבת כדי להתעסק במצוה מיד [מג&quot;א סי' ש]&quot;.

וכמובן מתוך פסיקת ערוה&quot;ש ומשנ&quot;ב – דרך המהרי&quot;ל היא כדרך המחמירים על עצמם שלא לקפל בשום דרך את הטלית לפני מוצאי שבת.

מסקנה

אין צורך להשאיר את הטלית דחוסה ומקומטת בקרן זוית עד מוצאי שבת, ומותר לכו&quot;ע לקפלה שלא עפ&quot;י קפליה בהם הגיעה מבית החרושת. ומי שרוצה להחמיר על עצמו ולהניחה בצורה מכובדת עד מוצאי שבת ורק אז לקפלה – רשאי.</text>
      <sha1>8v4my0f3mgdofqap47a8yo9uc81hrno</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469694</id>
    <revision>
      <id>1415859</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:17:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יט|כ|כא|}}  סימן כ  שבולת שועל ומשקה שבולת שועל בפסח  שאלה  האם משקה שבולת שועל כשר לפסח?  תשובה  א. שבולת שועל היא מחמשת מיני דגן. חמשת מיני דגן אסורים כשהם חמץ בפסח. חמץ נוצר מהרטבת הדגן במים הגורם לתהליכי התנפחות של הגרעינים או הקמח....&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3206" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יט|כ|כא|}}

סימן כ

שבולת שועל ומשקה שבולת שועל בפסח

שאלה

האם משקה שבולת שועל כשר לפסח?

תשובה

א. שבולת שועל היא מחמשת מיני דגן. חמשת מיני דגן אסורים כשהם חמץ בפסח. חמץ נוצר מהרטבת הדגן במים הגורם לתהליכי התנפחות של הגרעינים או הקמח.

ב. לפי מה שבררתי: שבולת שועל מלחלחים במעט מאד מים כדי לקלף את הקליפה של המוץ מן הגרעין, ואח&quot;כ מלחלחים אותה שוב במעט מאד מים כדי להקל על טחינתה.

לאחר מכן טוחנים את הגרעינים לקמח או שחותכים את הגרעינים לחתיכות.

הקוואקר המוכר לנו הוא שבולת שועל וכיון שהחבְרה שמכרה שבולת שועל באמריקה נקראה כך, קראו אחרי כן לשבולת שועל – קוואקר.

ג. השבבים השטוחים שנמכרים בתור קוואקר, הן חתיכות שבולת שועל שנמעכו באמצעות גלילים כבדים, וכך נוצרים שבבי ה'קוואקר' השטוחים המוכרים.

ד. בגלל אחוז הגלוטן הנמוך משמש קמח שבולת השועל להכנת מאכלים לחולי דגנת (כרסת =צליאק). [בשבולת שועל יש חלבון נוסף – אבנין שכ-15% מחולי הצליאק רגישים לו.]

ה. מבחינה הלכתית לא היתה שום פעולה שגרמה לחימוץ, לפני שהגרעינים (בכל צורותיהם המסחריות: קמח, גריסים, שבבים) הגיעו לצרכן. כמו&quot;כ לא נעשתה שום פעולה למניעת החמצה בעתיד, ועל כן קמח שבולת שועל יכול להחמיץ.

ו. ניתן לאפות מצות שבולת שועל כשרות לפסח מן הקמח, אם מיד לאחר יצירת העיסה הוא יאפה ולא יגיע לידי חימוץ ככל דיני אפיית מצות (וחייב בהפרשת חלה).

ז. אם יִקְלוּ את הגרעינים או את הגריסים, הם לא יחמיצו כיון שהקליה עצרה את כל התהליך שמביא להחמצה, ולכאורה יהא מותר לבשלם בפסח, אולם מחשש שמא הגרעינים לא נקלו יפה אסרו לעשות כן עי' או&quot;ח סי' תסג ס&quot;ג.

ח. בישול של שבבי קוואקר או גריסי שבולת שועל מביא להחמצתם ואסור להכנה ואכילה בפסח.

ט. משקה שבולת שועל נעשה מהשריית הגרעינים או השבבים במים, טחינתם וריסוקם. ואח&quot;כ מיצוי התערובת וסחיטתה וסינונה. בתהליך זה בפשטות הגרעינים או השבבים אינם מאבדים את יכולתם להחמיץ. להיפך, המגע עם מים גורם להחמצתם אע&quot;פ שחימוץ במשקה אינו ניכר כמו חימוץ בבצק. ולכן אין להכין ואף לא לצרוך בפסח משקה שבולת שועל.</text>
      <sha1>9fhn5mgo2loddqnwnjcy2hy0737bt6w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415860</id>
      <parentid>1415859</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:17:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3207" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|יט|כ|כא|}}

סימן כ - שבולת שועל ומשקה שבולת שועל בפסח

שאלה

האם משקה שבולת שועל כשר לפסח?

תשובה

א. שבולת שועל היא מחמשת מיני דגן. חמשת מיני דגן אסורים כשהם חמץ בפסח. חמץ נוצר מהרטבת הדגן במים הגורם לתהליכי התנפחות של הגרעינים או הקמח.

ב. לפי מה שבררתי: שבולת שועל מלחלחים במעט מאד מים כדי לקלף את הקליפה של המוץ מן הגרעין, ואח&quot;כ מלחלחים אותה שוב במעט מאד מים כדי להקל על טחינתה.

לאחר מכן טוחנים את הגרעינים לקמח או שחותכים את הגרעינים לחתיכות.

הקוואקר המוכר לנו הוא שבולת שועל וכיון שהחבְרה שמכרה שבולת שועל באמריקה נקראה כך, קראו אחרי כן לשבולת שועל – קוואקר.

ג. השבבים השטוחים שנמכרים בתור קוואקר, הן חתיכות שבולת שועל שנמעכו באמצעות גלילים כבדים, וכך נוצרים שבבי ה'קוואקר' השטוחים המוכרים.

ד. בגלל אחוז הגלוטן הנמוך משמש קמח שבולת השועל להכנת מאכלים לחולי דגנת (כרסת =צליאק). [בשבולת שועל יש חלבון נוסף – אבנין שכ-15% מחולי הצליאק רגישים לו.]

ה. מבחינה הלכתית לא היתה שום פעולה שגרמה לחימוץ, לפני שהגרעינים (בכל צורותיהם המסחריות: קמח, גריסים, שבבים) הגיעו לצרכן. כמו&quot;כ לא נעשתה שום פעולה למניעת החמצה בעתיד, ועל כן קמח שבולת שועל יכול להחמיץ.

ו. ניתן לאפות מצות שבולת שועל כשרות לפסח מן הקמח, אם מיד לאחר יצירת העיסה הוא יאפה ולא יגיע לידי חימוץ ככל דיני אפיית מצות (וחייב בהפרשת חלה).

ז. אם יִקְלוּ את הגרעינים או את הגריסים, הם לא יחמיצו כיון שהקליה עצרה את כל התהליך שמביא להחמצה, ולכאורה יהא מותר לבשלם בפסח, אולם מחשש שמא הגרעינים לא נקלו יפה אסרו לעשות כן עי' או&quot;ח סי' תסג ס&quot;ג.

ח. בישול של שבבי קוואקר או גריסי שבולת שועל מביא להחמצתם ואסור להכנה ואכילה בפסח.

ט. משקה שבולת שועל נעשה מהשריית הגרעינים או השבבים במים, טחינתם וריסוקם. ואח&quot;כ מיצוי התערובת וסחיטתה וסינונה. בתהליך זה בפשטות הגרעינים או השבבים אינם מאבדים את יכולתם להחמיץ. להיפך, המגע עם מים גורם להחמצתם אע&quot;פ שחימוץ במשקה אינו ניכר כמו חימוץ בבצק. ולכן אין להכין ואף לא לצרוך בפסח משקה שבולת שועל.</text>
      <sha1>t4u76rjbfvnb8oezzzjg5jhd3paz01q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469695</id>
    <revision>
      <id>1415861</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:17:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כ|כא|כב|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כ|כא|כב|}}</text>
      <sha1>qr151gl18raow52bb13gal7tzw8ni4d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415862</id>
      <parentid>1415861</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:17:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14903" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כ|כא|כב|}}

סימן כא

בדיקת חמץ בתוך הפסח

שאלה

אדם מתארח בחול המועד פסח ואף ישן במקום שלא נבדק מחמץ (כגון ששכר 'צימר' מנכרי לחול המועד, או שנאנס ושכר חדר במלון בגלל תוכנית טיסה שהשתבשה). האם כאשר נכנס לחדרים בהם הוא מתארח צריך לבדוק חמץ?

תשובה

א. אפילו אם השהיה מתוכננת עוד מלפני הפסח, נראה שהמקום לא יהיה בדוק ולא ניתן לודאות זאת כיון שהמקום של נכרים, והם אינם נאמנים על בדיקת חמץ, וק&quot;ו אם השהיה במקום אינה מתוכננת, ולכן הדיונים בשו&quot;ע (או&quot;ח סי' תלז) אינם שייכים בשאלה הנוכחית.

ב. בטעם חיוב בדיקת חמץ פרש ר' עובדיה מברטנורא (פסחים פ&quot;א מ&quot;א):

&quot;בודקין את החמץ – אית דמפרשי טעמא דבדיקה כדי שלא יעבור על בל יראה ובל ימצא אם יהיה חמץ בביתו בפסח. ואף על גב דבבטול בעלמא סגי, חיישינן שמא ימצא גלוסקא יפיפיה וימלך על ביטולו ויחשוב עליה לאכלה ויעבור עליו על בל יראה ובל ימצא, הלכך בודקים את החמץ כדי לבערו מן העולם. ואית דאמרי טעמא דבדיקה גזירה שמא ימצא חמץ בביתו בפסח ויאכלנו, כיון שאין רגיל להיות בדל ממנו כל שאר ימות השנה&quot;.

לפי הטעם הראשון (שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא), נראה שבבית שכור או מושאל אינו עובר בבל יראה ובל ימצא – כיון שהחמץ אינו שלו, ולא יכל לבטלו לפני הפסח. החמץ אם ימצא בחדר שהושכר לו – הופקר (כיון שנשכח שם) בחדר שהאורח מישראל שוהה על ידי בעל הבית. וכמובן שאסור לו לזכות בו, שא&quot;כ יעבור עליו בב&quot;י וב&quot;י, אלא עליו לשורפו.

לפי הטעם השני שחובת בדיקה היא משום שמא יבוא ויאכלנו החשש קיים כיון שהחדר שנכנס אליו לא נבדק, ולכן לכאורה יש מקום להטיל עליו חובת בדיקה אף בתוך החג.

ג. במשנה ובתלמוד בפסחים דנים על חיוב בדיקה בתוך הפסח.

נאמר בפסחים (פ&quot;א מ&quot;ג):

&quot;רבי יהודה אומר בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור, וחכמים אומרים לא בדק אור ארבעה עשר יבדוק בארבעה עשר לא בדק בארבעה עשר יבדוק בתוך המועד לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד ומה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו&quot;.

רש&quot;י (פסחים י ע&quot;ב) פרש: &quot;בתוך המועד – בשעה ששית, שהוא מועד הביעור. לאחר המועד – משש שעות ולמעלה, עד שתחשך&quot;. ועולה שבתוך המועד אין חובת בדיקה אפילו בבית שהיה ברשותו קודם הפסח.

תוספות (פסחים י ע&quot;ב) חלק עליו בפירוש המשנה: &quot;ואם לא בדק בתוך המועד – פי' הקונטרס בשעה ששית וקשה דלרבי יהודה קרי ליה שעת הביעור ולמה שינה לשונו, אלא בתוך המועד היינו מתחלת שבע עד סוף הפסח, ולאחר המועד יבדוק כדי שלא יתערב לו חמץ של איסור בשל היתר ויאכלנו. ורש&quot;י לא רצה לפרש כן מפני שפירש במשנה דבודקים שלא יעבור בבל יראה&quot;.

המדובר בבית שלו עוד לפני הפסח שחל עליו חיוב לבודקו לפני פסח ומשום מה לא בדקו, אולם מן הסתם, ביטל את החמץ. ואומרת הגמרא (פסחים ו ע&quot;ב): &quot;וכי משכחת ליה (=לחמץ בפסח) לבטליה! – דילמא משכחת ליה לבתר איסורא, ולאו ברשותיה קיימא, ולא מצי מבטיל. דאמר רבי אלעזר: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה&quot;. וא&quot;כ הביטול גורם שאין חמץ ברשותו.

לפי רש&quot;י שפרש טעם הבדיקה כדי שלא יעבור בבל יראה, הרי הסברנו לעיל שאינו עובר בחמץ שאינו שלו, ולכן כיון שהפקיר את החמץ וביטל אותו אינו צריך לבדוק בתוך הפסח ולא אחריו ולא יעבור על בל יראה ובל ימצא, ומובנת דעתו.

תוס' חלק, וכתב שטעם הבדיקה שמא יבוא ויאכלנו, ולכן מסביר שהבדיקה השניה היא בתוך הפסח (ולהלכה בברכה) והשלישית אחר הפסח (ללא ברכה) מחשש שמא יתערב חמץ שעבר עליו הפסח בתוך אכילתו.

ד. כתב הבית יוסף (או&quot;ח סי' תלה, א): &quot;לא בדק בליל ארבעה עשר יבדוק ביום ארבעה עשר וכו'. משנה בפרק קמא דפסחים (י:) וחכמים אומרים לא בדק אור לארבעה עשר יבדוק בארבעה עשר, לא בדק בארבעה עשר יבדוק בתוך המועד, לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד. ופירשו התוספות (ד&quot;ה ואם) בתוך המועד היינו מתחלת שבע עד סוף הפסח ולאחר המועד יבדוק כדי שלא יתערב לו חמץ של איסור בשל היתר ויאכלנו וכן פירשו הרי&quot;ף (ד:) והרמב&quot;ם (חו&quot;מ פ&quot;ג ה&quot;ה) ואף על גב דאחר הפסח לא מיתסר אלא מדרבנן כי היכי דקנסוהו לאסרו ואפילו בהנאה עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה להצריכו אף בדיקה. וזה שלא כדברי רש&quot;י שפירש דיבדוק בתוך המועד היינו בשעה ששית ויבדוק לאחר המועד היינו לאחר הביעור עד שתחשך ומשמע דמשתחשך ואילך לא יבדוק. וכתב הר&quot;ן (ד&quot;ה ובודקין) שטעמו דכל היכא דענוש כרת מודו רבנן דאפילו מחזר עליו לשרפו חיישינן דילמא אתי למיכל מיניה, וכתבו הר&quot;ן והרב המגיד שאין דברי רש&quot;י נכונים&quot;.

הר&quot;ן מבאר ברש&quot;י שהטעם שלא לבדוק בתוך הפסח, לפי חכמים, הוא מחשש שיבוא לאכול את החמץ וכיון שחמץ בפסח בכרת, עדיף שלא לבדוק ולא ייכנס לחשש מציאה ואכילה. ולכן לפי רש&quot;י אין בודקים חמץ בפסח. תמוה שהרי הגמרא בפסחים (י ע&quot;ב) כתבה טעם זה דוקא לשיטת ר' יהודה וז&quot;ל: &quot;והכא בהא קמיפלגי, מר סבר: מקמי איסורא – אין, בתר איסורא – לא, גזירה דילמא אתי למיכל מיניה. ורבנן סברי: לא גזרינן&quot;, ולכאורה מפורש בגמרא שחכמים אין חוששים לכך, וצ&quot;ע.

ה. לדעת חכמים, לפי שיטת רוב הראשונים שהלכה כמותם, בודקים אף בתוך חול המועד, ואף אחר המועד מחשש שיתערב לו חמץ שעבר עליו הפסח באכילתו. ואף מקום שבשכירות חייב בבדיקה כמבואר בשו&quot;ע (או&quot;ח סי' תלז).

חיוב הבדיקה מתאים לשיטת תוס' שהטילו עליו בדיקת חמץ שמא ימצא בפסח חמץ ויבוא לאוכלו, וכיון שהוא כולו מחזר אחריו למוצאו ולשורפו לא חששו שמא יאכלנו בפסח.

אולם עולה השאלה האם הבדיקה בתוך הפסח באה להחליף את הבדיקה בערב פסח, ומי שלא היה חייב לפני הפסח, אינו מתחייב שוב בפסח כלומר תשלומין, או שזהו חיוב עצמי שכל אדם ששוהה במקום שאינו בדוק צריך לבדוק.

ו. כתב הפרי מגדים (או&quot;ח משב&quot;ז סי' תלו ס&quot;ק ז): &quot;מעשה באחד דר בבית אינו ישראל (=נכרי) בליל י&quot;ד, ודעתו למחר ידור בבית אינו ישראל אחר, ששכר כבר. הנה בבית שני וודאי חייב לבדוק בלילה אף לא לקח המפתח, דבפסח החמץ בביתו, ובישראל מחבירו מבעיא לן [פסחים ד, א] על מי מוטל. ובית שדר בלילה יראה דחייב לבערו, דביוצא תוך שלשים אין צריך מה שאין כן זה שלא תחלוק בין בדיקה לבדיקה והרואה כו', וכהאי גוונא בנר חנוכה [סימן תרעא סעיף ח]. ויברך לבדוק בבית שני ואח&quot;כ ילך לכאן על סמך ברכה, מאחר שדר בליל י&quot;ד כאן ועדיין חמץ שלו חל עליו כאן בדיקה, אבל לא יברך כאן. או יעמיד שליח. נראה לי&quot;.

מקרה זה קרוב מעט למקרה בשאלתנו שכן הפמ&quot;ג מבין שבבית השני, בו ידור בפסח, חייב לבדוק בלילה כיון שיש חשש חמץ בביתו ושם ידור בפסח מתחילת הפסח. אולם יש לחלק, כיון בשאלה שלפנינו נכנס לדור שם בחול המועד, כמו&quot;כ שאלנו האם חייב בבדיקה בנאנס ונכנס לדור בבית של נכרי בפסח עצמו. וא&quot;כ בשאלה שהשיב עליה הפמ&quot;ג, התחיל לגור שם מתחילת הפסח ועל כן חובת הבדיקה האמיתית היא בבית הזה ובמקום בו שוהה בליל י&quot;ד חובת הבדיקה היא רק למראית עין. אבל בשאלתנו חובת הבדיקה היתה על המקום בו היה בתחילת הפסח ואותו בדק כראוי ועל כן עולה השאלה על הבית החדש.

ז. בספר 'נתיבי האור' לרב מסעוד בן שמעון (עמ' יח-יט) כתב כי חובת בדיקה בתוך הפסח, היא חובה עצמית שלא יבוא לאוכלו, ואינה תשלומין לבדיקת הלילה, והתבסס על הפמ&quot;ג שעיקר חובת בדיקה בליל י&quot;ד הוא בדירה שידור בה בפסח. וכיון שחובתו לבדיקה היא חובה עצמית שלא יהיה בבית חמץ בפסח, ועל כן אפילו חמצו של נכרי שבא לביתו בפסח חייב לעשות לו מחיצה כדי שלא ישכח ויאכלנו. וכך הסביר הרב בן שמעון ברמב&quot;ם (הל' חמץ ומצה פ&quot;ג ה&quot;ה): &quot;מי ששכח או הזיד ולא בדק בליל ארבעה עשר בודק בארבעה עשר בשחרית, לא בדק בשחרית בודק בשעת הביעור, לא בדק בשעת הביעור בודק בתוך החג, עבר הרגל ולא בדק בודק אחר הרגל כדי שיבער מה שימצא מחמץ שעבר עליו הפסח מפני שהוא אסור בהנייה&quot;.

והקשה, הרב בן שמעון הרי למזיד אין תשלומין כמבואר בהל' תפילה (פ&quot;ג ה&quot;ח) שאין תפילת תשלומין למבטל במזיד. ומכאן שאין בדיקת החמץ תשלומין לבדיקה הראשונה אלא היא עומדת בפני עצמה.

והסיק לפי דברי הפמ&quot;ג שיש חובה עצמית לבדיקה כדי שלא יהא ברשותו חמץ בפסח, שמא יבוא לאוכלו, חובה זו היא אף לרש&quot;י, מפני שכל מחלוקת רבי יהודה וחכמים היא שמא יעבור בב&quot;י וב&quot;י. אבל משנכנס הפסח ישנו חיוב לבדוק שמא יבוא לאוכלו.

ח. לענ&quot;ד, אין מדבריו ראיה שישנה חובה כזו מתקנת בדיקת חמץ, שכן הפמ&quot;ג דיבר במציאות אחרת כפי שהסברנו, וחובת מחיצה מחמץ של נכרי אינה מוכיחה על חיוב בדיקה מדרבנן, אלא זו חובה אחרת שהטילו חכמים שיבדל מהחמץ כדי שלא יבוא לאוכלו, והראיה שאין עליה ברכה, ולבדיקת חמץ חכמים תקנו ברכה. ואף לרש&quot;י היא לא כלולה במשנה שחכמים בארו שיש אף על הבדיקה בתוך החג חובת ברכה כמבואר בסימן תלה. ולפי הסבר הר&quot;ן ברש&quot;י אף לחכמים קיים החשש של אכילה אף שמחזר אחרי החמץ לשורפו, וא&quot;כ כיצד הוא מחדש שלפי רש&quot;י יבדוק מחמץ בתוך הפסח. ומה שכתב שעל מזיד אין תשלומין תימה גדולה: מה הדמיון בין תפילה לבדיקת חמץ, כיון שלא בדק בראשון חייבו אותו חכמים לבדוק, אבל מי שלא היה חייב לבדוק לפני פסח מניין שמתעורר עליו חיוב בפסח?!

לכן נלענ&quot;ד שהבנת המשנה והסוגיא והפוסקים היא שבדיקת חמץ של תוך הפסח היא סיום החיוב בלבד לבדיקה הראשונה שלא בדק1. ומי שנכנס לבית שלא בדוק בתוך החג, והבית כלל לא היה ברשותו אור לי&quot;ד אין עליו חובת בדיקה מתק&quot;ח. ואין תקנת חכמים לבדיקה בתוך הפסח אם לא היה חייב בכך באור לי&quot;ד וכפי שבאר הפמ&quot;ג.

ניתן להבין ולסבור שיש חובת בדיקת חמץ בתוך הפסח כדי שלא יבוא לאוכלו, כחובה מחודשת שלא היתה קיימת בליל י&quot;ד, אבל זוהי בדיקה שאינה כלולה בתקנת חכמים, אלא היא סייג וגדר עצמי ולא מתקנת חכמים, ולכן אין מברכים עליה ואין צורך בנר וכד', וכמובן שאין אחריה ביטול חמץ שלא מועיל בתוך החג. וכן לפי רש&quot;י ודאי שאין עליה ברכה.

מסקנה

מי שנכנס לחדר לא בדוק בתוך חול המועד פסח, בין שתכנן ובין שנכנס אליו באונס, מתקנת בדיקת חמץ של חכמים אינו חייב בבדיקה. אולם לשם זהירות ראוי לו לבדוק שמא ימצא חמץ ובהיסח הדעת יבוא לאוכלו הוא או מי ממשפחתו – אולם יבדוק בכוונה ברורה שאם ימצא חמץ ישרפנו, ולא יזכה בו.</text>
      <sha1>dt1fr2ua219p8ztlnqxus5rd6l94134</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469696</id>
    <revision>
      <id>1415863</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:17:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כא|כב|כג|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כא|כב|כג|}}</text>
      <sha1>5hlouar9zxhzbl28vhxbvddvu3icmqg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415864</id>
      <parentid>1415863</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:18:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23888" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כא|כב|כג|}}

סימן כב

מצות 'כורך' בליל הסדר

שאלה

מדוע אנו עושים מצות 'כורך' בליל הסדר?

תשובה

א. נאמר בפסחים (קטו ע&quot;א): &quot;אמר רבינא: אמר לי רב משרשיא בריה דרב נתן, הכי אמר הלל משמיה דגמרא: לא ניכרוך איניש מצה ומרור בהדי הדדי וניכול, משום דסבירא לן: מצה בזמן הזה דאורייתא, ומרור דרבנן, ואתי מרור דרבנן ומבטיל ליה למצה דאורייתא – ואפילו למאן דאמר מצות אין מבטלות זו את זו – הני מילי דאורייתא בדאורייתא, או דרבנן בדרבנן, אבל דאורייתא ודרבנן – אתי דרבנן ומבטיל ליה לדאורייתא. מאן תנא דשמעת ליה מצות אין מבטלות זו את זו – הלל היא. דתניא: אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן, שנאמר על מצות ומררים יאכלהו. אמר רבי יוחנן: חולקין עליו חביריו על הלל. דתניא: יכול יהא כורכן בבת אחת ואוכלן כדרך שהלל אוכלן – תלמוד לומר על מצות ומררים יאכלהו – אפילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. מתקיף לה רב אשי: אי הכי, מאי אפילו? אלא אמר רב אשי: האי תנא הכי קתני: יכול לא יצא בהו ידי חובתו אלא אם כן כורכן בבת אחת ואוכלן, כדרך שהלל אוכלן – תלמוד לומר על מצות ומררים יאכלהו – אפילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. השתא דלא איתמר הלכתא לא כהלל ולא כרבנן – מברך על אכילת מצה ואכיל, והדר מברך על אכילת מרור ואכיל, והדר אכיל מצה וחסא בהדי הדדי בלא ברכה, זכר למקדש כהלל&quot;.

היינו אמורא ששמו הלל (ר&quot;ן) אמר שבזה&quot;ז שמצה מן התורה ומרור מדרבנן אין לאכול מצה ומרור יחדיו אפילו למ&quot;ד שאין מצוות מבטלות זו את זו, משום שהמרור שהוא דרבנן מבטל את המצה שהיא דאורייתא. והגמ' מזכירה שהלל הזקן הוא סבר שמצוות אינן מבטלות זו את זו, ולכן היה אוכל פסח מצה ומרור בכריכה. ר' יוחנן אמר שחכמים חולקים על הלל הזקן וסוברים שמצוות מבטלות זו את זו. הגמ' משיגה שמהברייתא שהביא ר' יוחנן אליבא דרב אשי לא מוכח שמחלוקתם של חכמים על הלל הזקן היא מוחלטת, אלא חכמים אומרים שניתן לצאת בכל אחת ממצוות הלילה בפני עצמה וניתן לצאת י&quot;ח בכריכה כהלל. לפי&quot;ז לגבי המחלוקת העקרונית של כריכה במצה, שלש דעות: א. כהלל הזקן שיוצאים בכריכה בלבד. ב. כברייתא שיוצאים בין בזה ובין בזה. ג. כחכמים אליבא דר' יוחנן שאין יוצאים כלל בכריכה1.

מסכמת הגמרא את המצב לדורנו אחרי המחלוקת העקרונית ואחרי הערתו של האמורא הלל. כיון שלא נפסקה כמי הלכה, מברכים על אכילת מצה ואוכלים מצה ומקיימים מצוה מן התורה. מברכים על אכילת מרור אוכלים ומקיימים מצוה מדרבנן, ואח&quot;כ כורכים מצה ומרור ואוכלים זכר למקדש כהלל הזקן.

רש&quot;י והרשב&quot;ם כתבו שאמירתו של הלל האמורא היא דוקא לגבי מצה ומרור בזמן הזה – מפני שטעם המרור מבטל את טעם המצה. ולפי&quot;ז הלל האמורא אינו פוסק במחלוקת הלל הזקן ובני מחלוקתו אלא סובר שבזה&quot;ז, אפילו הלכה כהלל שמצוות אינן מבטלות זו את זו, בכ&quot;ז בזה&quot;ז חייבים לאכול קודם מצה ואח&quot;כ מרור.

כרשב&quot;ם מבאר רבינו יהונתן מלוניל (על הרי&quot;ף, פסחים):

&quot;והלכתא תנאי הוו, הלל סבר לא נפיק ידי חובתיה אלא בכריכת פסח מצה ומרור, ותנא אידך סבר דנפיק בכריכה ואפילו בזמן שבית המקדש קיים, מדכתיב יאכלוהו ולא כתיב יאכלו, וחכמים דפליגי על תרוייהון כקבלת ר' יוחנן, סבירא להו דלא נפיק כלל ידי חובה אלא אם כן יאכלם בזה אחר זה ולא בבת אחת כלל, דמצות מבטלות זו את זו. ואי הוה איפסיקא הלכתא כהלל, הוינן עבדין כוותיה לגמרי בכריכה לבדה. ולא הוה צריך לו לאכול נמי בזה אחר זה, דאתי מרור דרבנן ומבטל מצה דאורייתא, משום דכתיב בערב תאכלו מצות והכתוב קבעו חובה ומשום הכי לא איצטריך לן למעבד בזה אחר זה דפשיטא לן דאליבא דהלל מצה נמי בזמן הזה דרבנן היא, דכי היכי דלא דרשינן יאכלוהו ולא כתיב יאכלו, הכי נמי לא דרשינן בערב תאכלו מצות לזמן הזה, דהא סבר ליה דשלשתן מצוה אחת הן לגמרי, דזה בלא זה אינו מועיל כלום, ומוקים להאי בערב תאכלו מצות לטמא ושהיה בדרך רחוקה, דאע&quot;ג דבפסח לא אכיל במצה ומרור אכיל. ואפילו הוה סבירא ליה דמצה בזמן הזה דאורייתא, דמוקים ליה להאי בערב תאכלו מצות בזמן הזה, פשיטא ליה נמי דמרור נמי בזמן הזה דאורייתא הוה, דמצה ומרור לדעת הלל מצוה אחת היא, [וכיון] שמרבה מצה מרבה נמי מרור, דאי לא תימא הכי, הא דמוקים בערב תאכלו מצות לזמן הזה, לוקים לבזמן שבית המקדש קיים, דאי אכלן בזה אחר זה יצא, אלא ש&quot;מ דהאי בערב לטמא ושהיה בדרך רחוקה מוקים ליה, ואם כן מצה ומרור דרבנן הן, ומצותן כאחת מדרבנן, דעבדינן זכר למקדש, ולא איצטרכינן לאכלו פעם אחרת בזה אחר זה. ואי איפסיקא הלכה כרבנן דאפילו הוינן עבדינן בזה אחר זה, (ד)הא ליכא למעבד זכר למקדש כלל, דהא במקדש נמי מאן דבעי למיכל שלא בכריכה הוה עביד, ולא הוינן צריכין למכרך כלל. וכל שכן אי איפסיקא הלכתא כחכמים דסבירא להו דאפילו במקדש אין אדם יוצא ידי חובתו בכריכה כלל אלא בזה אחר זה, כל שכן דהוינן אכלין מצה בפני עצמה ומרור בפני (עצמן) [עצמו] ונפקין ידי חובתן, ורבנן בתראי סבירא להו דמצה דאורייתא ומרור דרבנן. אבל השתא דמספקא לן אי עבדינן זכר למקדש כהלל, צריכין למיכלינהו בכריכה, ושמא הלכה כרבנן דסבירא להו דמצות מבטלות זו את זו אפילו שתיהם מן התורה, כל שכן אם האחת דרבנן דאתי דרבנן ומבטיל דאורייתא, הילכך צריך נמי שיאכל מצה בפני עצמה ומרור בפני עצמו&quot;.

לפי שיטתו יש שלש שיטות לגבי כורך: שיטת הלל שדוקא על ידי כריכה ובלעדיה לא יוצאים י&quot;ח. שיטת התנא בברייתא שיוצא בשתי הדרכים: בנפרד ובכריכה, ושיטת חכמים שאינו יוצא י&quot;ח בכריכה.

לדבריו הכורך שלנו אינו 'זכר', אלא כיון שיש כאן שלש שיטות, ולא הוכרעה הלכה כמי מהן אנו נוהגים את כל האפשרויות כדי לצאת ידי חובת כל השיטות.

ב. תוספות (פסחים קטו ע&quot;א ד&quot;ה אלא אמר רב אשי) חולקים על פירוש רשב&quot;ם, ולדעתם אין דעה שלישית בחכמים, אלא חכמים אינם חולקים על הלל שאין לכרוך כלל, אלא סוברים שמותר לכרוך אבל אין זו חובה. ומוסיף תוס': &quot;אלא מברך אמצה ואכיל ומברך אמרור כו' – אם היה כורך שניהם יחד תחלה הוה אתי מרור דרבנן ומבטל למצה ואם היה אוכל מצה בלא מרור תחלה כשהיה כורכן אחר כך אתי מצה דרשות ומבטל מרור דרבנן... &quot;. היינו הפתרון כל זמן שאין בית מקדש הוא לנהוג כהלל האמורא2 ולאכול קודם מצה ואח&quot;כ מרור ואחר כך בכריכה.

אף בחדושי הר&quot;ן (פסחים קטו ע&quot;א) סבר כתוס' ובאר:

&quot;והשתא דלא אתמר הלכתא לא כהלל ולא כרבנן, כלו' דאי אתמר הילכתא כרבנן הוה אכיל כל חד וחד לחודיה ובהכי סגי, ואי אתמר הלכתא כהלל ודאי ה&quot;ל למיכל מצה לחודה כי היכי דלא תבטיל במרור דרבנן, מיהו בתר הכי הוה כריך מצה ומרור דליכא למימר דמצה דרשות מבטל למרור דרבנן, דלאו רשות גרידא היא דמיבעי לן למעבד זכר למקדש&quot;, היינו אם היתה הלכה כחכמים די היה במצה ואח&quot;כ מרור כ&quot;א לחוד. אם היתה הלכה כהלל הזקן, בימינו היינו צריכים לנהוג כהלל האמורא ולאכול קודם מצה ואחר מצה ומרור בכריכה ואף אחד אינו רשות.

ממשיך הר&quot;ן: &quot;אבל השתא לא יכלינן למעבד הכי דלמא ק&quot;ל כרבנן וכיון שכבר אכל מצה לחודה כי כריך לה בהדי מרור בתר הכי ה&quot;ל רשות גמור, וכי היכי דמצות דרבנן מבטלה לדאורייתא ה&quot;נ רשות גמור מבטל ליה לדרבנן. הילכך משום ספקא דתרוייהו אכיל ברישא מצה לחודה והדר אכיל מרור לחודיה והדר כריך להו לתרוייהו זכר למקדש כהלל&quot;.

כלומר מצד הספק אם הלכה כרבנן או כהלל הזקן איננו יכולים לאכול מצה ואח&quot;כ כורך אלא קודם לאכול מצה ואח&quot;כ מרור בפנ&quot;ע ואח&quot;כ את שניהם בכריכה. וכ&quot;כ גם בתוס' ד&quot;ה אלא מברך. (והם נשענים על גירסאות שונות.)

וכדבריהם באר המאירי (פסחים קטו ע&quot;א ד&quot;ה ולענין פסק).

ג. למעשה הגמרא 'הכתיבה' לנו איך לנהוג ('השתא דלא איתמר הלכתא לא כהלל ולא כרבנן'), ולכאורה לא יהיה נ&quot;מ למעשה בין השיטות השונות בהבנת המחלוקת.

הרא&quot;ש (פסחים פ&quot;י סי' כז) פסק והביא כדרכו את דברי הרי&quot;ף (פסחים כה ע&quot;א), אולם הוסיף על דברי הרי&quot;ף:

&quot;אמר רבינא אמר [לי] רב משרשיא בריה דרב נחמן אמר רב הלל משמיה דגמ' לא לכרוך איניש מצה ומרור בהדי הדדי וליכול משום דסבירא לן מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן ואתי מרור דרבנן ומבטל ליה למצה דאורייתא. ואפילו למ&quot;ד מצות אין מבטלות זו את זו. הני מילי דאורייתא ודאורייתא או דרבנן ודרבנן אבל דאורייתא ודרבנן אתי דרבנן ומבטל דאורייתא. תניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן בבת אחת שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו. א&quot;ר יוחנן חלוקין עליו חביריו על הלל דתניא יכול לא יצא אדם ידי חובתו אא&quot;כ כורכן בבת אחת ואוכלן כדרך שהלל אוכלן ת&quot;ל על מצות ומרורים יאכלוהו אפילו זה בעצמו וזה בעצמו. והשתא דלא איתמר הילכתא לא כהלל ולא כרבנן ואנן בעינן למעבד זכר למקדש ובעינן דליכול כל חד וחד בפני עצמו כי היכא דלא ניתי מרור דרבנן וליבטל מצה דאורייתא מברך אמצה לחודיה ואכיל ומברך אמרור לחודיה ואכיל והדר אכיל מצה ומרור בהדי הדדי בלא ברכה זכר למקדש כהלל וכריכה זו יש לעשות בחרוסת דהלל לא היה מטבל בחרוסת כי אם בטיבול זה. ואי איתא הלכתא כהלל הוה מברך אמצה ברישא ואכיל לה והדר מברך אמרור ואכיל ליה בהדי מצה והויא מרור דרבנן וכריכה דרבנן ולא מבטלי אהדדי. אבל משום דמספקא לן אי הלכתא כהלל בעי למיכל מרור בלחודיה משום דכריכה שהיא רשות מבטלת מרור שהוא דרבנן כי היכי דמרור שהוא דרבנן מבטל מצה שהיא דאורייתא דכל הפחות מחבירו מבטלו&quot;.

היינו, בגלל הספק אנו אוכלים שני זיתי מצה ושני זיתי מרור, פעם ראשונה כל אחד בפנ&quot;ע ופעם שניה בכריכה, ומוסיף הרא&quot;ש שאף את הטיבול בחרוסת יש לעשות פעמיים: פעם אחת במרור ופעם שניה בכורך, שהרי זאת היתה דרכו של הלל הזקן לצאת י&quot;ח.

וכך פסק הרמב&quot;ם (הל' חמץ ומצה פ&quot;ח ה&quot;ח):

&quot;בזמן הזה שאין שם קרבן אחר שמברך המוציא לחם חוזר ומברך על אכילת מצה, ומטבל מצה בחרוסת ואוכל, וחוזר ומברך על אכילת מרור ומטבל מרור בחרוסת ואוכל, ולא ישהה אותו בחרוסת שמא יבטל טעמו, וזו מצוה מדברי סופרים, וחוזר וכורך מצה ומרור ומטבל בחרוסת ואוכלן בלא ברכה זכר למקדש&quot;.

[הראב&quot;ד השיג על טבילת המצה בחרוסת והמגיד משנה (הל' חמץ ומצה פ&quot;ח ה&quot;ח) מראה כי זאת מחלוקת ראשונים האם כשהמצה נאכלת לבדה האם מטבל בחרוסת.]

עכ&quot;פ ב'כורך' לפי הרמב&quot;ם ודאי מטבל בחרוסת.

ד. כתב הטור (או&quot;ח סי' תעה):

&quot;ואח&quot;כ נוטל מצה שלישית ובוצע ממנה וכורכה עם המרור ואוכל ביחד זכר למקדש כהלל שהיה כורך פסח מצה ומרור ואוכל. וכתב אבי העזרי שאין לטובלו בחרוסת דב' טיבולין מצינו בזמן הזה דרגילין למיעבד כהלל ג' לא מצינו. ור' שמעיה בשם רש&quot;י כתב שצריך לטובלו בחרוסת וכ&quot;כ א&quot;א הרא&quot;ש ז&quot;ל וטובלו בחרוסת שכן היה הלל עושה אוכל פסח מצה ומרור וטובל בחרוסת. כתב אחי ה&quot;ר יחיאל ז&quot;ל מספקא לי בכריכה אי בעי היסיבה כיון דמרור לא בעי היסיבה ובעל המנהיג כתב דבעי היסיבה בעבור המצה שבאה זכר לחירות. וכתב עוד הרוצה לקיים מצוה מן המובחר לא יסיח עד שיעשה כריכה כהלל כדי שתעלה לו ברכת מצה ומרור לכריכה כהלל, דהא משום דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר עבדינן לחומרא כתרוייהו, ה&quot;נ לענין ברכה צריכין למיעבד שיעלה לשניהם ובשיחת חולין צריך ליזהר אבל טול ברוך לא הוי הפסק&quot;.

הטור מתייחס לשלש הלכות בדין זה שאותו הגמרא קבעה לנהוג בתחילה כשיטת חכמים ואח&quot;כ כשיטת הלל הזקן (וחידשה סימן בהגדה – 'כורך'): א) טיבול בחרוסת. ב) הסבה. ג) היסח הדעת מן הברכות הראשונות על המצה והמרור.

באר הבית יוסף (או&quot;ח סי' תעה, א):

&quot;וכן כתב אדוני אבי ז&quot;ל וטובלו בחרוסת וכו'. שם וכן דעת הרמב&quot;ם (פ&quot;ח ה&quot;ח) שמטבלו בחרוסת וכן נהגו. וכתב האגור (סי' תתד) בשם מהר&quot;י מולין (מהרי&quot;ל סדר ההגדה עמ' קיג סי' לו, שו&quot;ת נח) הכריכה שעושין זכר למקדש כהלל יש לטבל החזרת בחרוסת ולאכול עם החרוסת. אבל באכילת מרור יטבול החזרת בחרוסת וינענע החזרת מן החרוסת שלא יבטל טעמו (מהרי&quot;ל סדר הגדה עמ' קיא סי' לג) עכ&quot;ל&quot;.

&quot;כתב אחי ה&quot;ר יחיאל מספקא לי בכריכה אי בעי הסיבה וכו'. ולי נראה דפשיטא דבעי הסיבה שהלל כשהיה כורך בהסיבה היה אוכל שהרי מצה דכריכה היתה עולה לו לאכילת מצה דמצוה וקיי&quot;ל דמצה צריכה הסיבה ואף על גב דמרור אינו צריך הסיבה אם רצה לאכלו בהסיבה אין בכך כלום וכן נראה מדברי הרמב&quot;ם (פ&quot;ז ה&quot;ח) שכתב אימתי צריכין הסיבה בשעת אכילת כזית מצה ובשתיית ארבע כוסות ושאר אכילתו ושתייתו אם הסב הרי זה משובח ואם לאו אינו צריך עכ&quot;ל ומדלא כתב אבל מרור אינו אוכלו בהסיבה משמע שאם רצה לאכלו בהסיבה אין בכך כלום אף על גב דאיכא למידחי דאכילתו ושתייתו משמע אכילה ושתייה שאינה של מצוה ולאפוקי אכילת מרור כתב כן י&quot;ל דהיינו כי היכי דלא נימא דאכיל מרור בהסיבה הוי משובח אבל אין הכי נמי שאם רצה לאכלו בהסיבה אין בכך כלום וכיון דמצה צריכה הסיבה והיא מעכבת בה צריך לאכול מצה ומרור דכריכה בהסיבה&quot;

&quot;וכתב עוד הרוצה לקיים מצוה מן המובחר לא ישיח עד שיעשה כריכה כהלל וכו'. כ&quot;כ האגור (סי' תתיא) בשם בעל המאור&quot;.

הב&quot;י מבאר שהעשיה בכריכה כהלל אינה 'זכר' אלא קיום המצוה מספק בשתי דרכים עפ&quot;י שתי השיטות והספקות שלהן כפי שנתפרט לעיל, ולכן אנו כבי' חוזרים פעמיים על קיום המצוה פעם כחכמים ופעם כהלל הזקן. ולכן צריך להחמיר הן בטיבול והן בהסבה והן בהיסח הדעת.

לעומתו הרמ&quot;א בדרכי משה (הקצר, או&quot;ח סי' תעה ס&quot;ק ג) הגיה: &quot;ובמנהגים שלנו (מהר&quot;א טירנא עמ' נב) שיעשה הכריכה בלא טיבול ונוהגים לומר זכר למקדש וכו' וכן ראיתי כתוב על שם מהרי&quot;ל (עי' סדר ההגדה סי' לו)&quot;.

נראה שהאמירה 'זכר למקדש' מלמדת שהרמ&quot;א סובר שבעצם כבר יצא ידי חובה והכריכה היא רק זכר למקדש ולא קיום מצות מצה מספק. ונראה שלמדו שאף להלל בזמן שאין פסח אין חובת כריכה ורק עושים כן כדי להזכיר את מצות פסח מצה ומרור.

ה. הב&quot;ח (או&quot;ח סי' תעה ס&quot;ק ו) הסביר מדוע צריך לטבול את הכורך בחרוסת וז&quot;ל:

&quot;וכתב אבי העזרי (סי' תקכה עמ' 166) שאין לטבלו בחרוסת וכו'. כונת דבריו דבערבי פסחים (קטו ב) קאמרינן אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש נטל ידיו בטיבול ראשון נוטל ידיו בטיבול שני אמרוה רבנן קמיה דרב פפא הא בעלמא איתמר דאי סלקא דעתך הכא איתמר למה לי נטילת ידים תרי זימני הא משא ליה ידא חדא זימנא אמר להו רב פפא אדרבה הכא איתמר דאי סלקא דעתך בעלמא איתמר למה לי תרי טיבולי וכו' ודרשה זו דרב חסדא בזמן הזה הוה דרגילי למיעבד כהלל ואעפ&quot;כ לא מצינו שהזכיר בדבריו כי אם שני טיבולים אבל שלשה לא מצינו. ומכל מקום אין דבריו מכריחין כל עיקר ונראית דעת האומרים שטובלין בחרוסת וכ&quot;כ בהגהות מיימוניות (פ&quot;ח אות ז) בשם מהר&quot;מ (תשב&quot;ץ סי' צט) ורבינו תם דמאחר שאנו עושין זכר למקדש כהלל והלל היה מטבל בחרוסת שהרי זה היה אכילת מרור שלו א&quot;כ יש לנו לעשות כאשר עשה הוא, וכן כתב מהר&quot;ל מפראג (גבורות ה' פר' ס&quot;ג), וכן נהג מהר&quot;ש לוריא ז&quot;ל (שו&quot;ת סי' פח), גם ב&quot;י כתב שכן נהגו. ודלא כמ&quot;ש במנהגים דמהר&quot;א טירנא ז&quot;ל (עמ' נב)&quot;.

עוד כתב הב&quot;ח (או&quot;ח סי' תעה ס&quot;ק ז) לגבי הסבה:

&quot;כתב אחי ה&quot;ר יחיאל וכו' ובעל המנהיג כתב דבעי הסיבה. כן עיקר דכיון שבזמן שבית המקדש קיים היה צריך הסיבה משום פסח שהוא זכר לחירות כמ&quot;ש (במדבר ט יא) על מצות ומרורים יאכלוהו אלמא דאכילת הפסח הוא העיקר ממילא בזמן הזה נמי בעינן למיעבד זכר לאכילת הפסח ועוד כתב ב&quot;י לחזק סברא זו דלא אמרינן אלא דמרור אין צריך הסיבה אבל אי בעי למיעבד הסיבה עביד וליכא איסורא&quot;.

&quot;ומה שכתב וכתב עוד הרוצה לקיים מצוה מן המובחר לא יסיח וכו'. כלומר דעיכובא ודאי ליכא דאינה רק זכר למקדש ואף להלל גופיה אין צריך לאכול מצה ומרור ביחד בזמן הזה דליכא פסח דשפיר יוצא ידי חובתו במה שמברך אמצה לחודיה ואכיל ומברך אמרור לחודיה ואכיל אלא דמכל מקום כיון דאמרינן דמשום דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר בזמן שבית המקדש היה קיים עבדינן לחומרא כתרווייהו אף בזמן הזה כאילו היה בית המקדש קיים ובעי ליה למיהדר ולמיכרך מצה ומרור ואכיל א&quot;כ ממילא בעינן למיעבד נמי לענין ברכה כאילו היה בית המקדש קיים שלא יסיח עד שיעשה כריכה כהלל כדי שתעלה לו ברכת מצה ומרור לכריכה דאע&quot;ג דאין לו לחזור ולברך כדאמר להדיא ואכיל בלא ברכה מ&quot;מ כי היכי דליעביד זכר למקדש ממש נכון להזהר בכך ומקיים מצוה מן המובחר&quot;.

הב&quot;ח, בכל שלש הנקודות עליהן מתעכב הטור, מדגיש שיש כאן יציאת י&quot;ח בדרך של הלל הזקן, ואע&quot;פ שאין מברכים עליה מפני שכבר ברך ויצא י&quot;ח, בכ&quot;ז אין כאן רק זכר אלא אופן אחר ליציאה י&quot;ח3.

ונראה למעשה שנהגו כב&quot;ח ולא כרמ&quot;א.</text>
      <sha1>ex9lzhoqxoods7apjhihlgdpwcbghrp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469697</id>
    <revision>
      <id>1415865</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:18:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כב|כג|כד|}}   סימן כג  שביעי של פסח לדורות  שאלה  מה עניינו של שביעי של פסח.  קריעת ים סוף  כתוב בסדר עולם רבה (ליינר, פרק ה):  &quot;בי&quot;ד יום בו שחטו ישראל את פסחיהן במצרים, ויום חמישי היה, ובו בלילה לקו הבכורות, ממחרת הפסח, ערב שבת היה, נסעו מרעמ...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29661" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כב|כג|כד|}}


סימן כג

שביעי של פסח לדורות

שאלה

מה עניינו של שביעי של פסח.

קריעת ים סוף

כתוב בסדר עולם רבה (ליינר, פרק ה):

&quot;בי&quot;ד יום בו שחטו ישראל את פסחיהן במצרים, ויום חמישי היה, ובו בלילה לקו הבכורות, ממחרת הפסח, ערב שבת היה, נסעו מרעמסס, שנאמר ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה (שמות יב לז), וכתיב ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש (במדבר לג ג), וכתיב ומצרים מקברים וגו' (במדבר לג ד), ומרעמסס נסעו לסכות, ומסכות לאתם, [ומאתם] לפני פי החירות, הרי ג' ימים, ברביעי ויגד למלך מצרים כי ברח העם (שמות יד ה), בחמישי ובששי וירדפו מצרים וגו' (שמות יד ט), אור שביעי ירדו לים, שנאמר ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה (שמות יד כ), לשחרית עלו ישראל מן הים ונשקעו מצריים, ובאותה שעה אמרו ישראל שירה, שנאמר אז ישיר וגו' (שמות טו א), ויום חמישי בשבת היה, והוא היה יום טוב אחרון של פסח&quot;...

ומכאן כידוע שבשביעי של פסח היתה קריעת ים סוף.

וכך באר ר&quot;א אבן עזרא (שמות יב, טז):

&quot;וביום הראשון הוא יום יציאת מצרים. והיום השביעי הוא יום טביעת פרעה כאשר אפרש&quot;.

לעומת זאת כתב המשך חכמה על זכרון יום קריעת ים סוף לדורות:

&quot;(וביום הראשון מקרא קודש, וביום השביעי מקרא קודש). הנה בפסח מצרים, לא היה חימוצו נוהג אלא יום אחד, כן כתבו דיום טוב לא נהוג (תוספות יום טוב וצל&quot;ח שלהי מסכת פסחים, מהרי&quot;ט לקידושין לז, ב). ולדעתי הא דאמר להם עתה דבר של דורות, הוא להורות שלימות מצוותיו יתברך, כי כל העמים בדתותיהן הנימוסיות יעשו יום הנצחון יום מפלת אויבים לחוג חג הנצחון. לא כן בישראל, המה לא ישמחו על מפלת אויביהם, ולא יחוגו בשמחה על זה, וכמו שאמר (משלי כב, יז) 'בנפול אויבך אל תשמח (ובהכשלו אל יגל לבך) פן יראה ה' ורע בעיניו, והשיב מעליו אפו'. הרי דאדם המעלה אינו שמח בנפול אויבו, משום שהשמחה רע בעיני ה' – הלא הרע בעיני ה' צריך לשנאתו! ולכן לא נזכר בפסח 'חג המצות, כי בו עשה במצרים שפטים', רק כי הוציא ה' את בני ישראל ממצרים'. אבל על מפלת האויבים אין חג ויום טוב לישראל. ולכך על נס חנוכה, אין היום מורה רק על הדלקת שמן זית, וחינוך בית ה' וטהרתו, והשגחת אלקים על עמו בית ישראל בזמן שלא היה נביא וחוזה בישראל. ולכן נעשה ההדלקה על ענין בלתי מפורסם, ההדלקה שמונה ימים בהיכל, משום שהמנהיגים והשרי צבאות היו הכהנים הגדולים החשמונאים, והיתה חוששת ההשגחה שמא יאמרו 'כוחם ועוצם ידם', ובתחבולות מלחמה נצחו, הראתה להם ההשגחה אות ומופת בהיכל, אשר אינו ידוע רק לכוהנים, למען ידעו כי יד אלקים עשה זאת והם מושגחים דרך נס למעלה מן הטבע. וכן בנס פורים לא עשו יום טוב ביום שנתלה המן או ביום שהרגו בשונאיהם, כי זה אין שמחה לפני עמו ישראל. רק היום טוב הוא 'בימים אשר נחו מאויביהם' (ע&quot;פ אסתר ט כב), וכמו שהיו צריכים למנוחה, והיו נחשים על דרכם ונהרגו הנחשים, היתכן לשמוח יום שנצחו הנחשים?! כי רק השמחה על המנוחה! לכן 'ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים וכו' לקיים עליהם להיות עושים וכו' בימים אשר נחו בהם' (שם שם כ), שלכן לא היה חושש ל'קנאה את מעוררת עלינו בין האומות' [שאנו שמחים במפלתם – רש&quot;י]. שאין השמחה רק על המנוחה, לא על יום ההרג בשונאיהם. ועיין ירושלמי: 'אמר רבי חנינא: י&quot;ג זמן מלחמה הוא! והוא מוכיח על עצמו שאין בו נייחא' וכו'. ועיין ברא&quot;ש ריש מגילה. ולכן כיון ש'החלו לעשות', אם היו מפסיקים מלעשות, היו סבורים שעשו השמחה על ההרג בשונאיהם. ובתוך אלו השנים כבר נצמחו איבים חדשים ושונאים מקרוב, ולבני ישראל חושבים מחשבות להשמידם ולכלותם מעל פני האדמה, לכן היו עושים כל ימיהם, להראות אשר שמחים על ההצלה מן הרוצה להשמידם, לא על הנקימה, וזה 'אשר החלו לעשות וכו' '. והנה המצרים נטבעו בים סוף ביום שביעי של פסח (רש&quot;י שמות יד, ה), ואם היה אומר השם יתברך שיעשו בשביעי מקרא קודש, היה מדמה אדם שהשם צוה לעשות חג לשמוח במפלתם של רשעים. ובאמת הלא מצינו שלא אמרו לפניו שירה, שנאמר 'ולא קרב זה אל זה', שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתם של רשעים. ולכן אמר בארץ מצרים שיעשו חג בשביעי ולהורות שאין החג מסיבת מפלת מצרים בים, שצוה להם טרם שנטבעו בים ודו&quot;ק. וכן מפרש בילקוט רמז תרנ&quot;ד, שלכן לא כתב שמחה בפסח, ואין אומרים הלל כל שבעה משום 'בנפול אויבך אל תשמח'. ולמה אמר (תהלים עא, כב – כה): 'גם אני אודך בכלי (נבל, אמתך אלקי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל) תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית' – זה בהתגלות שפתי ירננו על פדיון נפשי. 'גם לשוני' – שהוא טמון בפי – 'כל היום (תהגה צדקתך) כי בושו כי חפרו מבקשי רעתי', על זה אהגה במטמנים, כי מבקשי רעתי בושו וחפרו&quot;.

הקושי בקישור שבין קריעת ים סוף לשביעי של פסח הוא שהתורה כלל לא מזכירה אותו, ולא נזכר בשום מקום ששביעי ש&quot;פ הוא לזכר קריעת ים סוף. וכפי שהסביר המשך חכמה אין לעשות יום טוב על מפלת האויבים אלא רק על גאולתנו ופדות נפשנו וזה לא נזכר כלל ביחס לשביעי של פסח.

המקורות בתורה לשביעי של פסח

מקורות רבים בתורה לשביעי של פסח:

1. נאמר בשמות (יב, טו – כ) בפרשת בֹא:

&quot;שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי: וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם: ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם: בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב: שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ: כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות&quot;.

הפסוקים האלו כתובים בציווי הראשון על פסח מצרים ומיד לאחריו, אעפ&quot;י שעדיין ישראל לא יצאו ממצרים ובפסח מצרים נהג איסור חימוץ רק ביום הראשון (פסחים פ&quot;ט מ&quot;ה). ומיד אחרי הציווי למשה רבינו מגיע הציווי של משה לזקני ישראל. הציווי לפסח דורות הוא עוד לפני היציאה ממצרים.

2. הפעם השניה בה נזכר שביעי של פסח הוא בפרש 'קדש לי' (שמות יג, ה – ז) בסוף פרשת בֹא: &quot;והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה: שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג לה': מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך&quot;.

3. הפעם השלישית היא בפרשת המועדות באמור (ויקרא כג, ה – ח): &quot;בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח לה': ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו: ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם אשה לה' שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו&quot;.

4. הפעם הרביעית בפרשת פנחס (במדבר כח, טז – כה) בפירוט קרבנות המוספין:

&quot;ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לה': ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל: ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם אשה עלה לה' פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם: ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים: ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם: מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה: כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח לה' על עולת התמיד יעשה ונסכו: וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו&quot;.

5. הפעם החמישית בפרשת ראה (דברים טז, ה – ח):

&quot;לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך: כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים: ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך: ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה&quot;.

המיוחד ביום הזה, שביעי של פסח, לפי התורה, לכאורה שאין בו שום יחודיות. התורה לא מזכירה מה הטעם שהוא יום טוב, קרבנותיו אף הם כשאר כל הימים, וצריך לעיין, מה עניינו של יום.

הלל שלם ביום שביעי של פסח

נאמר בערכין (י ע&quot;א):

&quot;מאי שנא בחג דאמרינן כל יומא (=הלל שלם בברכה), ומאי שנא בפסח דלא אמרינן [ע&quot;ב] כל יומא? דחג חלוקין בקרבנותיהן, דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן&quot;.

פרש רש&quot;י (ערכין י ע&quot;ב): &quot;ימי החג חלוקין בקרבנותיהם – דפרי החג מתמעטין והולכין&quot;.

וכן בפירוש אחד מגדולי הראשונים (ערכין י ע&quot;ב): &quot;דחג חלוקין בקרבנותיהן. דפרי החג היו מתמעטין בכל יום. דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן. דכל מה שמקריב הראשון מקריב השני, שנאמר כאלה תעשו ליום שבעת ימים&quot;.

הביא בקובץ שיטות קמאי (ערכין י ע&quot;ב) מדברי הרי&quot;ץ גיאת (הלכ' הלל):

&quot;וכן היחיד לאחר תפלתו מברך לגמור, וקורא כדרכו עד סוף הסדר ומברך לאחריו במקום שנהגו. ובראשי חדשים ובשאר ימי הפסח מברכין וקורין לקרא את ההלל, וקורין ומדלגין כשמגיעין לחלמיש למעינו מים קופצין ואומרים י&quot;י זכרנו יברך עד הללויה וחוזרין ומדלגין ואומרים כוס ישועות אשא עד סוף ההלל ומברכין לאחריו במקום שנהגו. והני מילי בצבור אבל יחיד לא, וכדאמרן לקמן. רב איקלע לבבל שמעינהו דקא קרו הלל בראש חדש איקפד כיון דחזינהו דהוו קמדלגי ואזלי אמר ש&quot;מ מנהג אבותיהם בידיהם. תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר, פירוש בשאר ימי הפסח עוסק דכולי עלמא קורין ומדלגין אבל בראשי חדשים מנהג הוא לקרות ולדלג&quot;.

וכ&quot;כ הטור (או&quot;ח סי' תצ):

&quot;...בחמישי שהוא שביעי של פסח והוא י&quot;ט סדר התפלה כבשני ימים הראשונים אלא שרב עמרם כתב שבתפלת מוסף מוסיף על הפסוקים של והקרבתם וביום השביעי מקרא קודש וגו' ואין נוהגין כן&quot;.

&quot;ומקדשין בליל ז' על היין ואין אומרים זמן וקורין ה' בפרשת בשלח מריש סדרא עד רופאך ומפטיר קורא והקרבתם כמו בח&quot;ה ומפטיר בשמואל מוידבר דוד עד סוף השירה&quot;...

באר הבית יוסף (או&quot;ח סי' תצ, ד): &quot;כל הימים של חול המועד ושני ימים אחרונים של י&quot;ט קורין ההלל ואין גומרין אותו. כך מפורש בערכין פרק ב' (י.) והתם יהבינן טעמא מאי שנא בחג דאמרינן כל יומא ומאי שנא בפסח דלא אמרינן כל יומא. ושבלי הלקט (סי' קעד סט:) כתב בשם מדרש הרנינו פרשת סוכה שהטעם שאין גומרין ההלל כל ימי הפסח הוא לפי שנטבעו המצריים וכתיב (משלי כד יז) בנפול אויבך אל תשמח. ודין קריאת ההלל נתבאר בסימן תפ&quot;ח ובהלכות ראש חודש (סי' תכב). וכתב הרב המגיד בהלכות חנוכה (פ&quot;ג ה&quot;ז) דעת רבינו להשוות חולו של פסח לראש חודש וזה נראה כדעת כל המפרשים חוץ מהרמב&quot;ן ז&quot;ל שחילק ביניהם ואמר דבחולו של פסח אפילו יחיד מחוייב לקרותו בדילוג שעיקר תקנה כך היתה לאמרו בחולו של פסח בדילוג ולברך עליו עכ&quot;ל ודברים אלו כתב הר&quot;ן בפרק במה מדליקין (שבת יא: ד&quot;ה ובשאר)&quot;.

וכן כתב הפרישה (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ק ב): &quot;ואין גומרין אותו. לפי שנטבעו המצריים וכתיב בנפול אויבך אל תשמח זהו טעם אימים אחרונים וכתבו שבלי לקט בשם המדרש והביאו ב&quot;י. והא דלא גומרים בחול המועד כמו בחג (דחג) כתבו מנהגים (מנהגי מהר&quot;א קלויזנר) כדי שלא יהא עדיפא ימי חול המועד מימי יום טוב אחרונים אבל בפרק ב' (דעירובין) [דערכין] (י ב) כתב הטעם דוקא בחג דכל יום אשתני בקרבנותיו והוי כיו&quot;ט בפני עצמו לכך גומרים משא&quot;כ בימי פסח אפילו ביום טוב אחרון לא אשתני בקרבן וטעם זה כתב רבינו בסי' תרמ&quot;ד עיין שם&quot;.

והוסיף בדרישה (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ק א): &quot;ומקדשין בליל שביעי. ואומרים בתפילה ובקידוש זמן חירותנו כמו ביום טוב ראשון. רמ&quot;א (בהגה סע' ז). אבל מורי ורבי כתב שמצא כתוב במהרי&quot;ל שלו בשם מהר&quot;ש שביום שביעי של פסח יאמר בתפילה ובקידוש יום שמחתינו לפי שהכל שמחים שהמצריים נטבעו בים&quot; (ולא כמשך חכמה לעיל).

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ד): &quot;כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, קורים ההלל בדילוג כמו בראש חודש&quot;.

הלבוש (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ד) הביא את שני הטעמים:

&quot;כל הימים של חול המועד וב' ימים האחרונים של יום טוב אין גומרין את ההלל, אלא קורין אותו בדילוג כמו בראש חודש, דכיון שאין פסח חלוק בקרבנותיו מיום ראשון ואילך כמו סוכות, אין קדושתו דשאר הימים כמו קדושת סוכות בשאר ימים, שכל יום יש בו קדושה בפני עצמו כיון שיש לו קרבן בפני עצמו, משא&quot;כ בפסח, לפיכך אין גומרין בו את הלל כל שבעה לומר שאין קדושתו כקדושת יום ראשון. ויש עוד טעם במדרש [ילקוט שמעוני אמור רמז תרנד] מה שאין גומרין ההלל כל ימי הפסח הוא, לפי שנטבעו המצרים בשביעי של פסח, וכתיב [משלי כד, יז] בנפול אויביך אל תשמח וגו', אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה, וכיון שביום שביעי שהוא יום טוב לא יגמרו ההלל, לכך אין גומרין אותו כל ימי חול המועד, שלא יאמרו ימי חול של מועד עדיפי מיום השביעי שהוא יום טוב מקרא קודש ויבואו לזלזל בו&quot;.

וסיכם בערוך השולחן (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ב):

&quot;...וזה שאין אומרים בימים אחרונים וביום השביעי מקרא קדש וגו' כמו בכל המועדים משום דפסוק זה נאמר בתורה אחרי והקרבתם ותמיד אומרים זה קודם והקרבתם ואחר והקרבת אין מקום לזה כמובן ובחול המועד וימים אחרונים של פסח אין גומרין את ההלל מפני שבשביעי של פסח נטבעו המצריים ואמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני וכיון שבז' אין גומרין אותו אין אומרים בחול המועד לגמור דלא יהא עדיף מיו&quot;ט עצמו [ט&quot;ז סק&quot;ג] וזהו טעם ע&quot;פ דרש ועיקר הטעם לפי שאין הימים חלוקין בקרבנותיהן משא&quot;כ בחג הסוכות וזה הטעם איתא בגמ'&quot;.

תשלומי קרבנות החג עד היום השביעי

יש צד נוסף בשביעי של פסח.

נאמר בשמות (יג, ו): &quot;שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג לה'&quot;.

כתב בפסיקתא זוטרתא:

&quot;וביום השביעי חג לה'. מיכן אמרו מי שלא חגג יום טוב הראשון חוגג כל הרגל ויום טוב האחרון של חג&quot;.

פרש הרמב&quot;ן:

&quot;וטעם וביום השביעי חג לה' – שיביאו חגיהם ביום השביעי, ולא יאחרו עוד, שאין לו תשלומין אחר כך. אבל הראשון יש לו תשלומין כל שבעה לענין החג (חגיגה ט א). ושניהם שוים לענין מקרא קדש, כמו שאמרו למעלה (יב טז) וביום הראשון מקרא קדש וגו' וביום השביעי מקרא קדש וגו'&quot;.

הוסיף עליו בהעמק דבר:

&quot;וביום השביעי חג לה'. כבר כתבנו לעיל י&quot;ב י&quot;ד בהר&quot;ד (בהרחב דבר) דלא נקרא פסח חג בכה&quot;ת אלא יום ראשון ולא בשביעי, ולא כמו חג הסוכות דבכל פרשיות המועדים כתיב בכל שבעה חג, והא דכתיב כאן ביום השביעי חג לה', אינו אלא לענין קרבנות חגיגה דבזה שוין פסח וסוכות שאין חיוב להביא אלא בראשון, והשלמה יש בכל המועד.

השלמת הבאת קרבן חגיגה של הרגל נעשית עד שש&quot;פ, אבל לא משמע שבשל כך נצטוינו שיהיה יו&quot;ט שהרי בשבועות ההשלמה מסתיימת ללא יו&quot;ט.

אין אומרים זמן בשביעי של פסח

נאמר בסוכה (מז ע&quot;א):

&quot;אמר רבי יוחנן: אומרים זמן בשמיני של חג, ואין אומרים זמן בשביעי של פסח. ואמר רבי לוי בר חמא ואיתימא רבי חמא בר חנינא: תדע, שהרי חלוק בשלושה דברים: בסוכה, ולולב, וניסוך המים. ולרבי יהודה, דאמר: בלוג היה מנסך כל שמונה – הרי חלוק בשני דברים. – אי הכי שביעי של פסח נמי, הרי חלוק באכילת מצה! דאמר מר: לילה ראשונה – חובה, מכאן ואילך – רשות. – הכי השתא? – התם – מלילה חלוק, מיום – אינו חלוק. הכא – אפילו מיום נמי חלוק. רבינא אמר: זה חלוק משלפניו, וזה חלוק משלפני פניו. (אמר רב פפא) [מסורת הש&quot;ס: רב פפא אמר] הכא כתיב פר, התם כתיב פרים.

כתב הריטב&quot;א: &quot;אמר רבי יוחנן אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים זמן בשביעי של פסח תדע שהרי חלוק כו' רב פפא אמר הכא כתיב פר והכא כתיבי פרים. פי' שביום שמיני לא היה אלא פר אחד ובשאר ימים כתיב פרים והיו מתמעטין והולכים ויום שביעי היו שבעה ואלו היה שמיני מכלל החג היה ראוי שיהיו בו ששה פרים ומכיון שלא היה אלא פר אחד למדנו שהוא רגל בפני עצמו&quot;.

וכן הסביר המאירי: &quot;שביעי של פסח אינו רגל בפני עצמו [ואין אומרין בו זמן אבל שמיני של חג רגל בפני עצמו] ואומרין בו זמן&quot;.

וכך באר האבודרהם (סדר תפילת [חג] הסוכות):

&quot;ואומר זמן בשמיני של חג הסוכות, מה שאין כן בשביעי של פסח, מפני ששמיני רגל בפני עצמו, לענין פז&quot;ר קש&quot;ב (ראש השנה ד' ע&quot;ב)&quot;.

עולה שאף ברכת שהחיינו אין בו, אלא הוא השלמה של חג הפסח ואין ברכה בפני עצמו.

הצד המיוחד בשביעי של פסח

כל הנקודות שהעלינו מלמדות שיש בשביעי של פסח צד נסתר פנימי שהתורה סתמה אותו.

כמובן ניתן להזכיר את קריעת ים סוף אבל התורה לא הדגישה אותו.

נאמר בשמות רבה (פרשה יט סימן ז):

&quot;והזהר לישראל כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית שנאמר (שמות כ) זכור את יום השבת, כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו ליום שיצאתם משם שנאמר (שמות יג) זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, למה כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים, ולא יראה לך שאור שבעת ימים, כנגד ז' ימים שבין הגאולה לקריעת ים סוף כשם שבתחלה הם ז' ימי בראשית וכשם שהשבת מתקיימת אחד לז' ימים כך יהיו אלה שבעת ימים מתקיימים בכל שנה ושנה שנא' (שמות י&quot;ג) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;.

באר המהר&quot;ם אלשיך (שמות יב, טז): &quot;והנה בסוף פרשה זו אמרו רבותינו ז&quot;ל בשמות רבה (יט ח), כי שבעת ימי הפסח הם כנגד שבעת ימי בראשית. ובזה יאמר, שביום הראשון, שהוא כנגד יום ראשון של מעשה בראשית שבו נברא כל כללות העולם אלא שהיו הפרטים בו בכח ויצאו יום יום אחרי כן, יהיה מקרא קדש. וביום השביעי שהוא יום קריעת ים סוף שבו הוכללו כל הנסים כנגד יום שבת של בריאת העולם שבו הוכלל קיום כל הבריאה, כמפורש אצלנו על פסוק ויכל אלהים ביום השביעי באר היטב, על כן גם הוא מקרא קודש. כל מלאכה לא יעשה. כאשר ביום ראשון של בריאה שהיתה הבריאה בדקות – כאשר ביארנו במקומו – בדבר רוחני. וכן ביום שבת לא היה רק רוח נפשיי להשפיע כח נפשיי בעולם לקיומו, כמפורש אצלנו על פסוק שבת וינפש שאלמלא כן היה העולם אבד, על כן גם בשני אלה כל מלאכה לא יעשה בהם. רק אשר יאכל לכל נפש, כאשר היה אז ענין נפשיי כמפורש במקומו&quot;.

מתבאר מדברי המדרש לפי הסברו של מהר&quot;ם אלשיך שיש צד נעלה בשש&quot;פ שהוא כולל את כל נסי יציאת מצרים ונותן להם את מלוא עומקם כשבת בראשית, והוא הנותן להם את נשמתם הפנימית, וכיון שהוא עמוק ופנימי, התורה סתמה וקבעה שהוא יום טוב ולא פרטה את תוכנו.

וכך כתב זאת בלשונו ר' צדוק הכהן מלובלין (דובר צדק עמ' קס):

&quot;וידוע דאז היה העיבור, ובשביעי של פסח בקריעת ים סוף הלידה. היינו שנתברר דבר זה לפועל ממש. כי בעת עיבור. הוא גם כן הרגשה רק לא גמורה עדיין ואחר כך נשכח ולכן רדף אחריהם ואז היה לידת וגמר יציאת לפועל בירור דשורש הנעלם דישראל. ולכן איתא בזוהר (בשלח נ&quot;ב ב) על קריעת ים סוף בעתיקא תליא וידוע דהוא הנקרא אין כדאיתא שם (ס&quot;ד ב) דרצה לומר שורש הנעלם שלמעלה מהשגת השכל&quot;.

וכ&quot;כ ר' צדוק הכהן מלובלין בפרי צדיק (במדבר לחג השבועות): &quot;ורק על שביעי של פסח נאמר עצרת לה' אלהיך שאז הוא בחינת הקליטה בשורש בשלוש הראשונות וזהו רק לה' אלהיך היינו בהעלם למעלה מהשגת אדם כידוע מזוה&quot;ק דבעתיקא תליא. ועל זה היה להם הבהקת האור לפי שעה כאומרם ז&quot;ל (מכילתא בשלח השירה ג' וזוהר ח&quot;ב ס&quot;ד ב) ראתה שפחה על הים וכו'&quot;.

מתבאר, עד כמה שהדבר מובן לנו, ששורשו של שביעי של פסח עליון מאד, ודוקא בגלל סתימותו לא נתיחדה לו מצוה מיוחדת וכאילו הוא רק השלמתו של חג המצות.

וכך כתב הראי&quot;ה קוק בסידור עולת ראיה (ח&quot;א עמ' לח, בפירוש פרשת קדש לי): &quot;שבעת ימים תאכל מצות, וביום השביעי חג לד'. הרושם של הקדושה, אשר להופעה האלהית של יציאת מצרים, צריך שימשך שבעת ימים. מובן, שכל יום יש לו ענין בפני עצמו, ומסירת רושם בפני עצמו. אבל היחוד של כל יום בפ&quot;ע הוא רק פרט אחד מהכלל הכולל, של הרושם המבוקש בכל שבעת הימים, ומשום כך צריך להיות היום השביעי, החותם של הימים, הכולל בקרבו, יחד עם רשימתו הפרטית, בתור יום אחד מתוך כל הימים, גם את רושם הכללות וכח המאחד, שהוא מאחד בכחו וביסוד רשומו את כל הרשמים הפרטיים של כל שבעת הימים כולם. הרושם הכללי זהו החגיגיות בהכרתה הקדושה האלהית, הבאה מתוך האכילה של המצות אשר לשבעת הימים, שבעת ימים תאכל מצות, והשלמת הדברים בגמר פרי ציור רשימתם העליונה באה בחתימת הימים, וביום השביעי חג לד'&quot;.

היום השביעי הוא חותם של הימים, מחד הוא יום פרטי ומאידך כולל בתוכו את כל רישומי הימים שלפניו – 'וביום השביעי חג לה''.</text>
      <sha1>5pubhy4tjlpwj85w25l2oiaukko163n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415866</id>
      <parentid>1415865</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:18:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29660" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כב|כג|כד|}}
סימן כג - שביעי של פסח לדורות

שאלה

מה עניינו של שביעי של פסח.

קריעת ים סוף

כתוב בסדר עולם רבה (ליינר, פרק ה):

&quot;בי&quot;ד יום בו שחטו ישראל את פסחיהן במצרים, ויום חמישי היה, ובו בלילה לקו הבכורות, ממחרת הפסח, ערב שבת היה, נסעו מרעמסס, שנאמר ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה (שמות יב לז), וכתיב ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש (במדבר לג ג), וכתיב ומצרים מקברים וגו' (במדבר לג ד), ומרעמסס נסעו לסכות, ומסכות לאתם, [ומאתם] לפני פי החירות, הרי ג' ימים, ברביעי ויגד למלך מצרים כי ברח העם (שמות יד ה), בחמישי ובששי וירדפו מצרים וגו' (שמות יד ט), אור שביעי ירדו לים, שנאמר ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה (שמות יד כ), לשחרית עלו ישראל מן הים ונשקעו מצריים, ובאותה שעה אמרו ישראל שירה, שנאמר אז ישיר וגו' (שמות טו א), ויום חמישי בשבת היה, והוא היה יום טוב אחרון של פסח&quot;...

ומכאן כידוע שבשביעי של פסח היתה קריעת ים סוף.

וכך באר ר&quot;א אבן עזרא (שמות יב, טז):

&quot;וביום הראשון הוא יום יציאת מצרים. והיום השביעי הוא יום טביעת פרעה כאשר אפרש&quot;.

לעומת זאת כתב המשך חכמה על זכרון יום קריעת ים סוף לדורות:

&quot;(וביום הראשון מקרא קודש, וביום השביעי מקרא קודש). הנה בפסח מצרים, לא היה חימוצו נוהג אלא יום אחד, כן כתבו דיום טוב לא נהוג (תוספות יום טוב וצל&quot;ח שלהי מסכת פסחים, מהרי&quot;ט לקידושין לז, ב). ולדעתי הא דאמר להם עתה דבר של דורות, הוא להורות שלימות מצוותיו יתברך, כי כל העמים בדתותיהן הנימוסיות יעשו יום הנצחון יום מפלת אויבים לחוג חג הנצחון. לא כן בישראל, המה לא ישמחו על מפלת אויביהם, ולא יחוגו בשמחה על זה, וכמו שאמר (משלי כב, יז) 'בנפול אויבך אל תשמח (ובהכשלו אל יגל לבך) פן יראה ה' ורע בעיניו, והשיב מעליו אפו'. הרי דאדם המעלה אינו שמח בנפול אויבו, משום שהשמחה רע בעיני ה' – הלא הרע בעיני ה' צריך לשנאתו! ולכן לא נזכר בפסח 'חג המצות, כי בו עשה במצרים שפטים', רק כי הוציא ה' את בני ישראל ממצרים'. אבל על מפלת האויבים אין חג ויום טוב לישראל. ולכך על נס חנוכה, אין היום מורה רק על הדלקת שמן זית, וחינוך בית ה' וטהרתו, והשגחת אלקים על עמו בית ישראל בזמן שלא היה נביא וחוזה בישראל. ולכן נעשה ההדלקה על ענין בלתי מפורסם, ההדלקה שמונה ימים בהיכל, משום שהמנהיגים והשרי צבאות היו הכהנים הגדולים החשמונאים, והיתה חוששת ההשגחה שמא יאמרו 'כוחם ועוצם ידם', ובתחבולות מלחמה נצחו, הראתה להם ההשגחה אות ומופת בהיכל, אשר אינו ידוע רק לכוהנים, למען ידעו כי יד אלקים עשה זאת והם מושגחים דרך נס למעלה מן הטבע. וכן בנס פורים לא עשו יום טוב ביום שנתלה המן או ביום שהרגו בשונאיהם, כי זה אין שמחה לפני עמו ישראל. רק היום טוב הוא 'בימים אשר נחו מאויביהם' (ע&quot;פ אסתר ט כב), וכמו שהיו צריכים למנוחה, והיו נחשים על דרכם ונהרגו הנחשים, היתכן לשמוח יום שנצחו הנחשים?! כי רק השמחה על המנוחה! לכן 'ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים וכו' לקיים עליהם להיות עושים וכו' בימים אשר נחו בהם' (שם שם כ), שלכן לא היה חושש ל'קנאה את מעוררת עלינו בין האומות' [שאנו שמחים במפלתם – רש&quot;י]. שאין השמחה רק על המנוחה, לא על יום ההרג בשונאיהם. ועיין ירושלמי: 'אמר רבי חנינא: י&quot;ג זמן מלחמה הוא! והוא מוכיח על עצמו שאין בו נייחא' וכו'. ועיין ברא&quot;ש ריש מגילה. ולכן כיון ש'החלו לעשות', אם היו מפסיקים מלעשות, היו סבורים שעשו השמחה על ההרג בשונאיהם. ובתוך אלו השנים כבר נצמחו איבים חדשים ושונאים מקרוב, ולבני ישראל חושבים מחשבות להשמידם ולכלותם מעל פני האדמה, לכן היו עושים כל ימיהם, להראות אשר שמחים על ההצלה מן הרוצה להשמידם, לא על הנקימה, וזה 'אשר החלו לעשות וכו' '. והנה המצרים נטבעו בים סוף ביום שביעי של פסח (רש&quot;י שמות יד, ה), ואם היה אומר השם יתברך שיעשו בשביעי מקרא קודש, היה מדמה אדם שהשם צוה לעשות חג לשמוח במפלתם של רשעים. ובאמת הלא מצינו שלא אמרו לפניו שירה, שנאמר 'ולא קרב זה אל זה', שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתם של רשעים. ולכן אמר בארץ מצרים שיעשו חג בשביעי ולהורות שאין החג מסיבת מפלת מצרים בים, שצוה להם טרם שנטבעו בים ודו&quot;ק. וכן מפרש בילקוט רמז תרנ&quot;ד, שלכן לא כתב שמחה בפסח, ואין אומרים הלל כל שבעה משום 'בנפול אויבך אל תשמח'. ולמה אמר (תהלים עא, כב – כה): 'גם אני אודך בכלי (נבל, אמתך אלקי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל) תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית' – זה בהתגלות שפתי ירננו על פדיון נפשי. 'גם לשוני' – שהוא טמון בפי – 'כל היום (תהגה צדקתך) כי בושו כי חפרו מבקשי רעתי', על זה אהגה במטמנים, כי מבקשי רעתי בושו וחפרו&quot;.

הקושי בקישור שבין קריעת ים סוף לשביעי של פסח הוא שהתורה כלל לא מזכירה אותו, ולא נזכר בשום מקום ששביעי ש&quot;פ הוא לזכר קריעת ים סוף. וכפי שהסביר המשך חכמה אין לעשות יום טוב על מפלת האויבים אלא רק על גאולתנו ופדות נפשנו וזה לא נזכר כלל ביחס לשביעי של פסח.

המקורות בתורה לשביעי של פסח

מקורות רבים בתורה לשביעי של פסח:

1. נאמר בשמות (יב, טו – כ) בפרשת בֹא:

&quot;שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי: וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם: ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם: בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב: שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ: כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות&quot;.

הפסוקים האלו כתובים בציווי הראשון על פסח מצרים ומיד לאחריו, אעפ&quot;י שעדיין ישראל לא יצאו ממצרים ובפסח מצרים נהג איסור חימוץ רק ביום הראשון (פסחים פ&quot;ט מ&quot;ה). ומיד אחרי הציווי למשה רבינו מגיע הציווי של משה לזקני ישראל. הציווי לפסח דורות הוא עוד לפני היציאה ממצרים.

2. הפעם השניה בה נזכר שביעי של פסח הוא בפרש 'קדש לי' (שמות יג, ה – ז) בסוף פרשת בֹא: &quot;והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה: שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג לה': מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך&quot;.

3. הפעם השלישית היא בפרשת המועדות באמור (ויקרא כג, ה – ח): &quot;בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח לה': ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו: ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם אשה לה' שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו&quot;.

4. הפעם הרביעית בפרשת פנחס (במדבר כח, טז – כה) בפירוט קרבנות המוספין:

&quot;ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לה': ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל: ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם אשה עלה לה' פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם: ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים: ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם: מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה: כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח לה' על עולת התמיד יעשה ונסכו: וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו&quot;.

5. הפעם החמישית בפרשת ראה (דברים טז, ה – ח):

&quot;לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך: כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים: ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך: ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה&quot;.

המיוחד ביום הזה, שביעי של פסח, לפי התורה, לכאורה שאין בו שום יחודיות. התורה לא מזכירה מה הטעם שהוא יום טוב, קרבנותיו אף הם כשאר כל הימים, וצריך לעיין, מה עניינו של יום.

הלל שלם ביום שביעי של פסח

נאמר בערכין (י ע&quot;א):

&quot;מאי שנא בחג דאמרינן כל יומא (=הלל שלם בברכה), ומאי שנא בפסח דלא אמרינן [ע&quot;ב] כל יומא? דחג חלוקין בקרבנותיהן, דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן&quot;.

פרש רש&quot;י (ערכין י ע&quot;ב): &quot;ימי החג חלוקין בקרבנותיהם – דפרי החג מתמעטין והולכין&quot;.

וכן בפירוש אחד מגדולי הראשונים (ערכין י ע&quot;ב): &quot;דחג חלוקין בקרבנותיהן. דפרי החג היו מתמעטין בכל יום. דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן. דכל מה שמקריב הראשון מקריב השני, שנאמר כאלה תעשו ליום שבעת ימים&quot;.

הביא בקובץ שיטות קמאי (ערכין י ע&quot;ב) מדברי הרי&quot;ץ גיאת (הלכ' הלל):

&quot;וכן היחיד לאחר תפלתו מברך לגמור, וקורא כדרכו עד סוף הסדר ומברך לאחריו במקום שנהגו. ובראשי חדשים ובשאר ימי הפסח מברכין וקורין לקרא את ההלל, וקורין ומדלגין כשמגיעין לחלמיש למעינו מים קופצין ואומרים י&quot;י זכרנו יברך עד הללויה וחוזרין ומדלגין ואומרים כוס ישועות אשא עד סוף ההלל ומברכין לאחריו במקום שנהגו. והני מילי בצבור אבל יחיד לא, וכדאמרן לקמן. רב איקלע לבבל שמעינהו דקא קרו הלל בראש חדש איקפד כיון דחזינהו דהוו קמדלגי ואזלי אמר ש&quot;מ מנהג אבותיהם בידיהם. תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר, פירוש בשאר ימי הפסח עוסק דכולי עלמא קורין ומדלגין אבל בראשי חדשים מנהג הוא לקרות ולדלג&quot;.

וכ&quot;כ הטור (או&quot;ח סי' תצ):

&quot;...בחמישי שהוא שביעי של פסח והוא י&quot;ט סדר התפלה כבשני ימים הראשונים אלא שרב עמרם כתב שבתפלת מוסף מוסיף על הפסוקים של והקרבתם וביום השביעי מקרא קודש וגו' ואין נוהגין כן&quot;.

&quot;ומקדשין בליל ז' על היין ואין אומרים זמן וקורין ה' בפרשת בשלח מריש סדרא עד רופאך ומפטיר קורא והקרבתם כמו בח&quot;ה ומפטיר בשמואל מוידבר דוד עד סוף השירה&quot;...

באר הבית יוסף (או&quot;ח סי' תצ, ד): &quot;כל הימים של חול המועד ושני ימים אחרונים של י&quot;ט קורין ההלל ואין גומרין אותו. כך מפורש בערכין פרק ב' (י.) והתם יהבינן טעמא מאי שנא בחג דאמרינן כל יומא ומאי שנא בפסח דלא אמרינן כל יומא. ושבלי הלקט (סי' קעד סט:) כתב בשם מדרש הרנינו פרשת סוכה שהטעם שאין גומרין ההלל כל ימי הפסח הוא לפי שנטבעו המצריים וכתיב (משלי כד יז) בנפול אויבך אל תשמח. ודין קריאת ההלל נתבאר בסימן תפ&quot;ח ובהלכות ראש חודש (סי' תכב). וכתב הרב המגיד בהלכות חנוכה (פ&quot;ג ה&quot;ז) דעת רבינו להשוות חולו של פסח לראש חודש וזה נראה כדעת כל המפרשים חוץ מהרמב&quot;ן ז&quot;ל שחילק ביניהם ואמר דבחולו של פסח אפילו יחיד מחוייב לקרותו בדילוג שעיקר תקנה כך היתה לאמרו בחולו של פסח בדילוג ולברך עליו עכ&quot;ל ודברים אלו כתב הר&quot;ן בפרק במה מדליקין (שבת יא: ד&quot;ה ובשאר)&quot;.

וכן כתב הפרישה (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ק ב): &quot;ואין גומרין אותו. לפי שנטבעו המצריים וכתיב בנפול אויבך אל תשמח זהו טעם אימים אחרונים וכתבו שבלי לקט בשם המדרש והביאו ב&quot;י. והא דלא גומרים בחול המועד כמו בחג (דחג) כתבו מנהגים (מנהגי מהר&quot;א קלויזנר) כדי שלא יהא עדיפא ימי חול המועד מימי יום טוב אחרונים אבל בפרק ב' (דעירובין) [דערכין] (י ב) כתב הטעם דוקא בחג דכל יום אשתני בקרבנותיו והוי כיו&quot;ט בפני עצמו לכך גומרים משא&quot;כ בימי פסח אפילו ביום טוב אחרון לא אשתני בקרבן וטעם זה כתב רבינו בסי' תרמ&quot;ד עיין שם&quot;.

והוסיף בדרישה (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ק א): &quot;ומקדשין בליל שביעי. ואומרים בתפילה ובקידוש זמן חירותנו כמו ביום טוב ראשון. רמ&quot;א (בהגה סע' ז). אבל מורי ורבי כתב שמצא כתוב במהרי&quot;ל שלו בשם מהר&quot;ש שביום שביעי של פסח יאמר בתפילה ובקידוש יום שמחתינו לפי שהכל שמחים שהמצריים נטבעו בים&quot; (ולא כמשך חכמה לעיל).

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ד): &quot;כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, קורים ההלל בדילוג כמו בראש חודש&quot;.

הלבוש (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ד) הביא את שני הטעמים:

&quot;כל הימים של חול המועד וב' ימים האחרונים של יום טוב אין גומרין את ההלל, אלא קורין אותו בדילוג כמו בראש חודש, דכיון שאין פסח חלוק בקרבנותיו מיום ראשון ואילך כמו סוכות, אין קדושתו דשאר הימים כמו קדושת סוכות בשאר ימים, שכל יום יש בו קדושה בפני עצמו כיון שיש לו קרבן בפני עצמו, משא&quot;כ בפסח, לפיכך אין גומרין בו את הלל כל שבעה לומר שאין קדושתו כקדושת יום ראשון. ויש עוד טעם במדרש [ילקוט שמעוני אמור רמז תרנד] מה שאין גומרין ההלל כל ימי הפסח הוא, לפי שנטבעו המצרים בשביעי של פסח, וכתיב [משלי כד, יז] בנפול אויביך אל תשמח וגו', אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה, וכיון שביום שביעי שהוא יום טוב לא יגמרו ההלל, לכך אין גומרין אותו כל ימי חול המועד, שלא יאמרו ימי חול של מועד עדיפי מיום השביעי שהוא יום טוב מקרא קודש ויבואו לזלזל בו&quot;.

וסיכם בערוך השולחן (או&quot;ח סי' תצ ס&quot;ב):

&quot;...וזה שאין אומרים בימים אחרונים וביום השביעי מקרא קדש וגו' כמו בכל המועדים משום דפסוק זה נאמר בתורה אחרי והקרבתם ותמיד אומרים זה קודם והקרבתם ואחר והקרבת אין מקום לזה כמובן ובחול המועד וימים אחרונים של פסח אין גומרין את ההלל מפני שבשביעי של פסח נטבעו המצריים ואמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני וכיון שבז' אין גומרין אותו אין אומרים בחול המועד לגמור דלא יהא עדיף מיו&quot;ט עצמו [ט&quot;ז סק&quot;ג] וזהו טעם ע&quot;פ דרש ועיקר הטעם לפי שאין הימים חלוקין בקרבנותיהן משא&quot;כ בחג הסוכות וזה הטעם איתא בגמ'&quot;.

תשלומי קרבנות החג עד היום השביעי

יש צד נוסף בשביעי של פסח.

נאמר בשמות (יג, ו): &quot;שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג לה'&quot;.

כתב בפסיקתא זוטרתא:

&quot;וביום השביעי חג לה'. מיכן אמרו מי שלא חגג יום טוב הראשון חוגג כל הרגל ויום טוב האחרון של חג&quot;.

פרש הרמב&quot;ן:

&quot;וטעם וביום השביעי חג לה' – שיביאו חגיהם ביום השביעי, ולא יאחרו עוד, שאין לו תשלומין אחר כך. אבל הראשון יש לו תשלומין כל שבעה לענין החג (חגיגה ט א). ושניהם שוים לענין מקרא קדש, כמו שאמרו למעלה (יב טז) וביום הראשון מקרא קדש וגו' וביום השביעי מקרא קדש וגו'&quot;.

הוסיף עליו בהעמק דבר:

&quot;וביום השביעי חג לה'. כבר כתבנו לעיל י&quot;ב י&quot;ד בהר&quot;ד (בהרחב דבר) דלא נקרא פסח חג בכה&quot;ת אלא יום ראשון ולא בשביעי, ולא כמו חג הסוכות דבכל פרשיות המועדים כתיב בכל שבעה חג, והא דכתיב כאן ביום השביעי חג לה', אינו אלא לענין קרבנות חגיגה דבזה שוין פסח וסוכות שאין חיוב להביא אלא בראשון, והשלמה יש בכל המועד.

השלמת הבאת קרבן חגיגה של הרגל נעשית עד שש&quot;פ, אבל לא משמע שבשל כך נצטוינו שיהיה יו&quot;ט שהרי בשבועות ההשלמה מסתיימת ללא יו&quot;ט.

אין אומרים זמן בשביעי של פסח

נאמר בסוכה (מז ע&quot;א):

&quot;אמר רבי יוחנן: אומרים זמן בשמיני של חג, ואין אומרים זמן בשביעי של פסח. ואמר רבי לוי בר חמא ואיתימא רבי חמא בר חנינא: תדע, שהרי חלוק בשלושה דברים: בסוכה, ולולב, וניסוך המים. ולרבי יהודה, דאמר: בלוג היה מנסך כל שמונה – הרי חלוק בשני דברים. – אי הכי שביעי של פסח נמי, הרי חלוק באכילת מצה! דאמר מר: לילה ראשונה – חובה, מכאן ואילך – רשות. – הכי השתא? – התם – מלילה חלוק, מיום – אינו חלוק. הכא – אפילו מיום נמי חלוק. רבינא אמר: זה חלוק משלפניו, וזה חלוק משלפני פניו. (אמר רב פפא) [מסורת הש&quot;ס: רב פפא אמר] הכא כתיב פר, התם כתיב פרים.

כתב הריטב&quot;א: &quot;אמר רבי יוחנן אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים זמן בשביעי של פסח תדע שהרי חלוק כו' רב פפא אמר הכא כתיב פר והכא כתיבי פרים. פי' שביום שמיני לא היה אלא פר אחד ובשאר ימים כתיב פרים והיו מתמעטין והולכים ויום שביעי היו שבעה ואלו היה שמיני מכלל החג היה ראוי שיהיו בו ששה פרים ומכיון שלא היה אלא פר אחד למדנו שהוא רגל בפני עצמו&quot;.

וכן הסביר המאירי: &quot;שביעי של פסח אינו רגל בפני עצמו [ואין אומרין בו זמן אבל שמיני של חג רגל בפני עצמו] ואומרין בו זמן&quot;.

וכך באר האבודרהם (סדר תפילת [חג] הסוכות):

&quot;ואומר זמן בשמיני של חג הסוכות, מה שאין כן בשביעי של פסח, מפני ששמיני רגל בפני עצמו, לענין פז&quot;ר קש&quot;ב (ראש השנה ד' ע&quot;ב)&quot;.

עולה שאף ברכת שהחיינו אין בו, אלא הוא השלמה של חג הפסח ואין ברכה בפני עצמו.

הצד המיוחד בשביעי של פסח

כל הנקודות שהעלינו מלמדות שיש בשביעי של פסח צד נסתר פנימי שהתורה סתמה אותו.

כמובן ניתן להזכיר את קריעת ים סוף אבל התורה לא הדגישה אותו.

נאמר בשמות רבה (פרשה יט סימן ז):

&quot;והזהר לישראל כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית שנאמר (שמות כ) זכור את יום השבת, כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו ליום שיצאתם משם שנאמר (שמות יג) זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, למה כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים, ולא יראה לך שאור שבעת ימים, כנגד ז' ימים שבין הגאולה לקריעת ים סוף כשם שבתחלה הם ז' ימי בראשית וכשם שהשבת מתקיימת אחד לז' ימים כך יהיו אלה שבעת ימים מתקיימים בכל שנה ושנה שנא' (שמות י&quot;ג) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;.

באר המהר&quot;ם אלשיך (שמות יב, טז): &quot;והנה בסוף פרשה זו אמרו רבותינו ז&quot;ל בשמות רבה (יט ח), כי שבעת ימי הפסח הם כנגד שבעת ימי בראשית. ובזה יאמר, שביום הראשון, שהוא כנגד יום ראשון של מעשה בראשית שבו נברא כל כללות העולם אלא שהיו הפרטים בו בכח ויצאו יום יום אחרי כן, יהיה מקרא קדש. וביום השביעי שהוא יום קריעת ים סוף שבו הוכללו כל הנסים כנגד יום שבת של בריאת העולם שבו הוכלל קיום כל הבריאה, כמפורש אצלנו על פסוק ויכל אלהים ביום השביעי באר היטב, על כן גם הוא מקרא קודש. כל מלאכה לא יעשה. כאשר ביום ראשון של בריאה שהיתה הבריאה בדקות – כאשר ביארנו במקומו – בדבר רוחני. וכן ביום שבת לא היה רק רוח נפשיי להשפיע כח נפשיי בעולם לקיומו, כמפורש אצלנו על פסוק שבת וינפש שאלמלא כן היה העולם אבד, על כן גם בשני אלה כל מלאכה לא יעשה בהם. רק אשר יאכל לכל נפש, כאשר היה אז ענין נפשיי כמפורש במקומו&quot;.

מתבאר מדברי המדרש לפי הסברו של מהר&quot;ם אלשיך שיש צד נעלה בשש&quot;פ שהוא כולל את כל נסי יציאת מצרים ונותן להם את מלוא עומקם כשבת בראשית, והוא הנותן להם את נשמתם הפנימית, וכיון שהוא עמוק ופנימי, התורה סתמה וקבעה שהוא יום טוב ולא פרטה את תוכנו.

וכך כתב זאת בלשונו ר' צדוק הכהן מלובלין (דובר צדק עמ' קס):

&quot;וידוע דאז היה העיבור, ובשביעי של פסח בקריעת ים סוף הלידה. היינו שנתברר דבר זה לפועל ממש. כי בעת עיבור. הוא גם כן הרגשה רק לא גמורה עדיין ואחר כך נשכח ולכן רדף אחריהם ואז היה לידת וגמר יציאת לפועל בירור דשורש הנעלם דישראל. ולכן איתא בזוהר (בשלח נ&quot;ב ב) על קריעת ים סוף בעתיקא תליא וידוע דהוא הנקרא אין כדאיתא שם (ס&quot;ד ב) דרצה לומר שורש הנעלם שלמעלה מהשגת השכל&quot;.

וכ&quot;כ ר' צדוק הכהן מלובלין בפרי צדיק (במדבר לחג השבועות): &quot;ורק על שביעי של פסח נאמר עצרת לה' אלהיך שאז הוא בחינת הקליטה בשורש בשלוש הראשונות וזהו רק לה' אלהיך היינו בהעלם למעלה מהשגת אדם כידוע מזוה&quot;ק דבעתיקא תליא. ועל זה היה להם הבהקת האור לפי שעה כאומרם ז&quot;ל (מכילתא בשלח השירה ג' וזוהר ח&quot;ב ס&quot;ד ב) ראתה שפחה על הים וכו'&quot;.

מתבאר, עד כמה שהדבר מובן לנו, ששורשו של שביעי של פסח עליון מאד, ודוקא בגלל סתימותו לא נתיחדה לו מצוה מיוחדת וכאילו הוא רק השלמתו של חג המצות.

וכך כתב הראי&quot;ה קוק בסידור עולת ראיה (ח&quot;א עמ' לח, בפירוש פרשת קדש לי): &quot;שבעת ימים תאכל מצות, וביום השביעי חג לד'. הרושם של הקדושה, אשר להופעה האלהית של יציאת מצרים, צריך שימשך שבעת ימים. מובן, שכל יום יש לו ענין בפני עצמו, ומסירת רושם בפני עצמו. אבל היחוד של כל יום בפ&quot;ע הוא רק פרט אחד מהכלל הכולל, של הרושם המבוקש בכל שבעת הימים, ומשום כך צריך להיות היום השביעי, החותם של הימים, הכולל בקרבו, יחד עם רשימתו הפרטית, בתור יום אחד מתוך כל הימים, גם את רושם הכללות וכח המאחד, שהוא מאחד בכחו וביסוד רשומו את כל הרשמים הפרטיים של כל שבעת הימים כולם. הרושם הכללי זהו החגיגיות בהכרתה הקדושה האלהית, הבאה מתוך האכילה של המצות אשר לשבעת הימים, שבעת ימים תאכל מצות, והשלמת הדברים בגמר פרי ציור רשימתם העליונה באה בחתימת הימים, וביום השביעי חג לד'&quot;.

היום השביעי הוא חותם של הימים, מחד הוא יום פרטי ומאידך כולל בתוכו את כל רישומי הימים שלפניו – 'וביום השביעי חג לה''.</text>
      <sha1>888ah4yvejzh4j51k03pzfa04uip6ng</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469698</id>
    <revision>
      <id>1415867</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:18:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כג|כד|כה|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כג|כד|כה|}}</text>
      <sha1>ggtlfj1u7savog6stp6etc67alh0rvz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415868</id>
      <parentid>1415867</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:19:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15803" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כג|כד|כה|}}

סימן כד

תערובת חמץ לאחר הפסח

שאלה

חטיף המכיל כששית ממנו שבולת שועל נשאר בטעות על המדפים למכירה במכולת. מה דינו? האם אנשים שקנו ואכלו בפסח, יכולים לתבוע שיושב כספם או פיצוי כספי על כך שעברו על חמץ בפסח?

תשובה

א. בכרך טו סימן טז בארתי שחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה מקנס חכמים, אפילו אם ביטלו שכן ישנו חשש שמא יטמין ויערים ויאמר שמצא לאחר הפסח. חמץ שעמד על המדף לא נמכר לנכרי עם החמץ ע&quot;י הרבנות, שכן נשאר עומד על המדף של מוצרים הכשרים לפסח. ולכן המכירה ודאי לא מועילה לו.

ב. פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' תמז סי&quot;א):

&quot;בין חמץ שנתערב קודם פסח ועבר עליו הפסח, בין שנתערב בפסח ועבר עליו כל הפסח, בין שעבר הפסח על החמץ ונתערב לאחר הפסח, בטל בס'. (ובפחות מששים סגי ליה בהשלכת הנאת האיסור לים המלח) (הגהות מיימוני פ&quot;א)&quot;.

וכך כתב הלבוש (או&quot;ח סי' תמז סי&quot;א):

&quot;חמץ שנתערב קודם הפסח והוא דבר שאין עוברים על תערובתו משום בל יראה ובל ימצא, מותר לאוכלו אחר הפסח אפילו בעין, ואפילו לכתחלה יכול לערבו ולהשהותו, ואם הוא דבר שעוברים על תערובתו לא שנא נתערב קודם הפסח ושהה אותה עד לאחר הפסח, לא שנא נתערב בתוך הפסח ועבר עליו הפסח, כל שכן חמץ בעין שעבר עליו הפסח אסור בהנאה&quot;.

היינו, כדי להתיר חמץ שעבר עליו הפסח צריך שלא יעבור עליו ב'בל יראה'.

באר המשנה ברורה (סי' תמז ס&quot;ק קא):

&quot;בין חמץ וכו' – הכלל בזה דחמץ שעבר עליו בבל יראה מן התורה ושהה אותו אף אחר הפסח אסור באכילה ובהנאה ואפילו אם לא שהה אותו בעין רק על ידי תערובות כגון שנתערב בפסח או אפילו קודם פסח בשיעור מועט, שאין מתבטל ועדיין יש חיוב לבערו מן התורה אסור אותו התערובות לאחר הפסח באכילה ובהנאה. אבל אם נתערב בשיעור שהוא מתבטל מדאורייתא אף דמדרבנן אסור להשהותו אם עבר ושהה מותר בדיעבד אף באכילה&quot;...

ג. מהי תערובת שעובר עליה בבל יראה?

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי תמב ס&quot;א):

&quot;תערובת חמץ עוברים עליו משום בל יראה (שמות יג, ז) ובל ימצא (שמות יב, יט) כגון המורייס וכותח הבבלי ושכר המדי וכל כיוצא באלו מדברים הנאכלים&quot;...

ופרט הלבוש (או&quot;ח סי' תמב ס&quot;א): &quot;על חמץ דגן גמור ענוש כרת, דכתיב [שמות יב, טו] כי כל אוכל חמץ ונכרתה, אבל תערובת חמץ כגון כותח הבבלי ושכר המדי והמורייס וכיוצא בדברים אלו מדברים הנאכלין, אף על גב דכרת אין בהם, מ&quot;מ לאו יש בהם, שרבתה התורה לומר [שם כ] כל מחמצת לא תאכלו לרבות דברים הללו שהם נקראים מחמצת, כלומר שנתחמצו מדבר אחר ואינם כעיקר חמץ, הילכך אין בהם אלא לאו באכילתן. ופירוש כותח הבבלי, שמפררין בו פירורי לחם להחמיצו. ושכר המדי, שנותנין בו שעורים ומים להחמיצו. וכן חומץ האדומי, נותנים בו שעורים ומים שיחמיץ. והמורייס יש בה ג&quot;כ תערובת חמץ. וכל אלו עושין לאכילה, וכיון שעומדים לאכילה ולא בדילי אינשי מיניה כולי שתא חייב ג&quot;כ לבערן כמו חמץ גמור, כדי שלא יבא לאכול מהם בפסח. ואם לא ביערם והשהם אחר הפסח, אסורים בהנאה כמו חמץ גמור&quot;.

באר בערוך השולחן (או&quot;ח סי' תמב סי&quot;ב):

&quot;ולענין בל יראה בתערובת כתב הרמב&quot;ם בפ&quot;ד דין ח' תערובת חמץ עוברין עליה משום בל יראה ובל ימצא וכו' עכ&quot;ל ופי' המגיד משנה דמסתמא כוונתו כשיש בו כזית בכדי אכילת פרס וסמך על מ&quot;ש בפ&quot;א והביא שרבינו משה הכהן פי' דבריו דכוונתו גם באין בו כזית בכדי אכילת פרס והסכימו לזה רבינו הב&quot;י בספרו כסף משנה וכל הפוסקים וכתבו מילתא בטעמא. דבשלמא באכילה כשאין כזית בכדי אכילת פרס אינו אוכל כפי שיעור אכילה שניתנה למשה מסיני, אבל לענין בל יראה כיון שיש שם כזית חמץ הרי הוא עובר בבל יראה, וכן הוא דעת רש&quot;י רפ&quot;ג שיש בתערובת בל יראה אבל ר&quot;ת כתב שם בתוס' דליכא בל יראה דהא אי לאו קרא דכל מחמצת לא הוה ידענו גם איסור אכילה וא&quot;כ מנ&quot;ל בל יראה ע&quot;ש. וי&quot;ל לרש&quot;י והרמב&quot;ם דבשלמא באכילה צריך קרא משום דאוכלו בתערובות, אבל לענין בל יראה כיון שיש בזה כזית חמץ למה לא יעבור בבל יראה?! וכיוצא בזה מצינו לענין טומאה בשני חציי זיתים נבלה שתחבן בקיסם דבמגע טהור לפי שאין הנגיעה בבת אחת ובמשא או בהיסט טמא לפי שמסיטן כאחת [חולין קכ&quot;ד.] וה&quot;נ כשהכזית חמץ מפוזר בין התערובת באכילה פטור לפי שאינו אוכלו כאחת, אבל בבל יראה חייב דמשהה אצלו כזית חמץ דומיא דמשא בטומאה שהרי ה&quot;נ רואה כל הכזית כאחת כמו שנושא כל הכזית כאחת&quot;.

במקרה הנוכחי אם אנו מחשיבים כל שקית (50 גרם1 בשקית) בפני עצמה יוצא שבכל שקית כ-8 גרם בלבד וזה פחות מכזית, או שדנים על כלל השקיות והכזית חמץ מצטרף ביניהן. ונראה שלגבי 'בל יראה' אם יש כזית חמץ ברשותו אף בכמה שקיות עובר בבל יראה.

נראה על כן שאם שהו כארבע שקיות על המדף בעל המכולת עבר ב'בל יראה' ולכן צריך לשרוף את החטיפים שנשארו ברשותו.

ד. במקרה הנוכחי, טענת בעל המכולת היתה שהיו 'מדפי חמץ' שהמוצרים עליהם נמכרו לנכרי ע&quot;י הרבנות המקומית, ומדפי מזון כשר לפסח שלא נמכרו. את החטיפים סידר על המדף 'סדרן' מטעם החברה המשווקת את המוצרים והסדרן טעה והניח על המדף של פסח במקום על מדפי החמץ. (הוא לא הסתלק מאחריותו, אלא הסביר את מקור הטעות.)

את החטיפים שנותרו לאחר הפסח על המדפים הוא החזיר לחברה והיא גרסה אותם והשליכה לאשפה (כך עכ&quot;פ נטען בפני). בצורה זאת הוא לא שילם על המוצרים. האם פעל כראוי או שהיה צריך לשורפם או לכלותם ולשלם לחברה עבור החטיפים?

יש לעיין: מחד, החטיפים נגרסו ואי אפשר ליהנות מהם. מאידך, בעל המכולת לא הפסיד מהקנס שהחטיפים יאסרו בהנאה מאומה. והרי הוא היה בעל החטיפים בפסח ועבר בבל יראה, ואותו קנסו. והוא היסב את הקנס על החברה המשווקת, והוא לא יוצא מופסד מזה כלל?

ונראה שבדיעבד, כיון שהטעות לא היתה רק של בעל המכולת, אלא של הסדרן מטעם החברה המשווקת נראה שהקנס שחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה התקיים, אעפ&quot;י שמי שהיה החמץ ברשותו לא נפסד מכך.

ה. אם אנשים קנו חטיפים בפסח, האם יש להם תביעה כלפיו שהכשיל אותם באיסור אכילת חמץ?

פסק הטור (יו&quot;ד סי' קיט): &quot;המוכר דברים האסורין ונודע, אם עד שלא אכלוהו נודע יחזירו לו מה שקנו ממנו והוא יחזיר להן הדמים. ואם משאכלוהו נודע מה שאכלו אכלו והוא יחזיר להם הדמים. ואם מכרו הלוקחים לנכרי או השליכו לכלבים ישלמו לו דמי טריפה&quot;.

ואם כן לכאורה יש לקונים את החמץ בפסח תביעת ממון כלפי המכולת, והמכולת צריכה להחזיר להם את שווי החטיפים שקנו בפסח.

אולם נראה שלכל היותר נכשלו באיסור דרבנן, שכן פסק הרמב&quot;ם (הל' חמץ ומצה פ&quot;א ה&quot;ו):

&quot;אין חייבין כרת אלא על אכילת עצמו של חמץ אבל עירוב חמץ כגון כותח הבבלי ושכר המדי וכל הדומה להן מדברים שהחמץ מעורב בהן אם אכלן בפסח לוקה ואין בו כרת שנאמר (שמות י&quot;ב) כל מחמצת לא תאכלו, במה דברים אמורים בשאכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת שלש ביצים הוא שלוקה מן התורה, אבל אם אין בתערובת כזית בכדי אכילת שלש ביצים אף על פי שאסור לו לאכול אם אכל אינו לוקה אלא מכין אותו מכת מרדות&quot;.

וכיון שבכל שקית חמישים גרם וכמות החמץ פחותה מכזית, נראה שיש איסור דרבנן של חצי שיעור ולוקה עליה מכת מרדות אם אכל במזיד, אבל אין באכילת החטיף איסור תורה.

כך פסק השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' קיט סי&quot;ג):

&quot;המוכר לחבירו דבר שאסור באכילה, אם עד שלא אכלו נודע, יחזיר לו מה שקנה ממנו והוא יחזיר לו הדמים. ואם משאכלו נודע, מה שאכל אכל והוא יחזיר לו הדמים. ואם מכרו הלוקח לעובד כוכבים או השליכו לכלבים, ישלם לו דמי טריפה. ואם היה דבר שאינו אסור באכילה אלא מדברי סופרים, או אם היו הפירות קיימים מחזיר הפירות ונוטל דמיו, ואם אכלם מה שאכל אכל ואין המוכר מחזיר לו כלום. וכל אסורי הנאה, אפילו מדברי סופרים, מחזיר הדמים ואין בו דין מכירה כלל&quot;.

ולכאורה אם היינו הולכים אחר איסור אכילה מדרבנן היה המוכר פטור תשלום כמו כל מכשיל את חבירו באכילת איסור מדרבנן.

ו. אולם במקרה הנוכחי חמץ בפסח אף אם אסור לאכילה מדרבנן – אסור אף בהנאה מדרבנן. ובאסורי הנאה אף מדרבנן מחזיר המוכר את הדמים לקונה.

ולכן המקדש בחמץ נוקשה בפסח אין חוששים לקידושיו. וכך באר בערוך השולחן (אה&quot;ע סי' כח סעי' פח – פט):

&quot;יש מרבותינו שסוברים שאין שום חילוק בין איסורי הנאה דאורייתא ובין איסורי הנאה דרבנן דבכולהו אין הקדושין תופסין דנהי דרק מדרבנן אסורים בהנאה מ&quot;מ סוף סוף אין זה ממון שהרי אינו שוה כלום [רש&quot;י פסחים ז' ור&quot;ן ספ&quot;ב דקדושין] וכן משמע בירושלמי [פ&quot;ק ה&quot;א] ולכן המקדש אשה בערב פסח בשעה ששית בחמץ דאז אסור בהנאה מדרבנן ואפילו חמץ נוקשה דאין איסורו בהנאה אף בפסח עצמו רק מדרבנן והוי תרי דרבנן מ&quot;מ אינה מקודשת וכן משמע דעת הרמב&quot;ם רפ&quot;ה [הה&quot;מ] אמנם יש מרבותינו דס&quot;ל דכל איסור דרבנן שאין לו עיקר מן התורה אם קידש בהם אשה מקודשת ולכן בחמץ דרבנן ושעות דרבנן כמ&quot;ש ה&quot;ז מקודשת דזהו כמו שאין לו עיקר מן התורה אבל בשעות דאורייתא וחמץ דרבנן או שעות דרבנן וחמץ דאורייתא זה מקרי יש לו עיקר מן התורה ואינה מקודשת [תוס' פסחים שם ורא&quot;ש קדושין שם] ויש מרבותינו דס&quot;ל דבחמץ דאורייתא ושעות דרבנן יש לחוש להקדושין דשמא טעו בהשעה וסברו שהיא שעה ששית ולא היה באמת רק חמישית שעדיין מותר בהנאה גם מדרבנן [רמב&quot;ן] אבל בשעות דאורייתא וחמץ דרבנן אין לחוש להקדושין ואין לחוש שיטעו דאפילו יטעו לא יטעו בין איסור דאורייתא להיתר גמור ועוד דבין קודם חצות לאחר חצות הטעות אינו מצוי כל כך [מ&quot;ש הב&quot;ש סקנ&quot;ב בחולין בעזרה הוא לר&quot;ש ולא קיי&quot;ל כן]&quot;.

&quot;ורבינו הב&quot;י כתב בסעי' כ&quot;א המקדש באיסורי הנאה דרבנן לגמרי שאין לו עיקר בדאורייתא מקודשת ואם בחמץ דאורייתא ושעות דרבנן או בחמץ דרבנן ושעות דאורייתא ספק מקודשת ואם באיסורו דאורייתא לגמרי כגון חמץ דאורייתא בשעות דאורייתא אינה מקודשת עכ&quot;ל ודבריו תמוהים דבחמץ דרבנן ושעות דאורייתא ליכא מאן דס&quot;ל שיש לחוש להקדושין [חמ&quot;ח וב&quot;ש והגר&quot;א] ועוד דזהו מפורש בגמ' פסחים שם דאין לחוש להקדושין ושנאמר שחשש לדיעה יחידאה דס&quot;ל דחמץ בערב פסח עד הלילה אין איסורו בהנאה רק מדרבנן דא&quot;כ גם בחמץ דאורייתא נימא כן ועוד דהיא דיעה דחויה מכל הפוסקים [ב&quot;ש סקנ&quot;ג ע&quot;ש ודוחק] ועוד קשה במה שפסק דבדרבנן שאין לו עיקר בדאורייתא מקודשת ולא חשש להדיעות שאינם קדושין והיה לו לפסוק בזה דהוי קדושי ספק [הגר&quot;א]&quot;.

ולכו&quot;ע בחמץ דרבנן ושעות דאורייתא בתוך הפסח אין חוששים לקידושיו, (אף לבעה&quot;מ פסחים ג ע&quot;א מדפי הרי&quot;ף). נמצא שכיון שאכלו אסורי הנאה מחויבים להחזיר להם את שווי חטיפי החמץ שקנו ואולי אף אכלו בפסח.

מסקנות

א. החטיפים הם חמץ שעבר עליו הפסח ואסורים בהנאה וטעונים ביעור מן העולם אף אחר הפסח.

ב. אם החזירם לחברה והיא ביערה אותם יצא י&quot;ח ביעור החמץ לאחר הפסח, אף שבעל המכולת לא הפסיד מכך.

ג. אם קנו או אכלו מהם בפסח חייבים להחזיר לקונה את כספו.</text>
      <sha1>nlkbszoizpe8qmn4ywllkf51hgwzb4e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469699</id>
    <revision>
      <id>1415869</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:22:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כד|כה|כו|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כד|כה|כו|}}</text>
      <sha1>7o5zeajc6y1161ifp7xpp2mc2u7vkgr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415870</id>
      <parentid>1415869</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:22:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26691" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כד|כה|כו|}}

סימן כה

אונן בספירת העומר

שאלה

מי שהוא אונן בספירת העומר, האם ומתי סופר, והאם סופר בברכה?

תשובה

א. אביא מעט דברי רקע להבנת איסורי אונן ואחר כך אעסוק בשאלת ספירת העומר.

כתבו באנציקלופדיה תלמודית (כרך ב, אנינות):

בענין אנינות לפני הקבורה: 

&quot;אף על פי שמן התורה אין אנינות אלא לענין מעשר ובכורים וקדשים בלבד, מדבריהם אסרו על האונן לפני הקבורה כמה דברים (עי' טור יו&quot;ד סי' שצח ועי&quot;ש בט&quot;ז ס&quot;ק ב. ועי' תוס' ברכות טז ב ד&quot;ה אנינות)&quot;.

&quot;מי שמתו מוטל לפניו... ואינו מברך ואינו מזמן ואין מברכים עליו ואין מזמנים עליו, ופטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל המצוות האמורות בתורה (ברכות שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם). ודוקא ממצוות עשה הוא פטור, אבל בלאוין, בין של תורה ובין של דבריהם הוא חייב (שו&quot;ת חכ&quot;צ סי' א; ברכ&quot;י שמא ה. ועי' הל' אונן להר&quot;ז מרגליות בסוף שו&quot;ע יו&quot;ד ובשד&quot;ח מערכת אנינות כמה פרטי דינים בנוגע למצוות באנינות)&quot;.

&quot;...איסורים אלה אינם אלא על הקרובים החייבים באבלות, שמוטל עליהם להתעסק בקבורתו (ברכות יח א: כיון שמוטל עליו לקוברו וכו'; טוש&quot;ע שם). ונחלקו בטעמו של דבר: יש אומרים שהוא מפני כבודו של מת או מפני שאין לו מי שישא משאו, ר&quot;ל: להתעסק בקבורתו (ירוש' ברכות פ&quot;ג ה&quot;א, עי&quot;ש שבשני טעמים אלו נסתפקו. ובמס' שמחות פ&quot;י: מפני כבוד המת), ולכן אפילו אם רוצה האונן להחמיר על עצמו אינו רשאי (ירושלמי שם ושמחות שם, ועי' תוס' ברכות יז ב; טוש&quot;ע שם). ויש אומרים הטעם לפי שעוסק במצוה פטור מן המצוה, והרי הוא טרוד במחשבת קבורת מתו, שהיא טרדה של מצוה (רש&quot;י ברכות יז ב), ולכן אם רצה להחמיר על עצמו רשאי (תוס' שם לד' רש&quot;י)&quot;.

ב. לפנינו מחלוקת עקרונית: האם דיני אנינות הם בגלל כבוד המת ואסור לקיים מצוות ולברך בכל מצב או אסור בגלל שמתעסק בקבורתו, ועוסק במצוה פטור מן המצוה, ולכן אם אינו עוסק במצוה חייב במצוות וברכות. לדעה של עוסק במצוה פטור מן המצוה – רשאי להחמיר על עצמו ולברך ולקיים מצוות, לדעה האומרת מפני כבודו של מת פטרו אונן מכל המצוות והברכות – אסור.

הדעה השלטת בין הפוסקים כירושלמי (ברכות פ&quot;ג ה&quot;א) שחכמים גזרו בגלל כבוד המת שאונן לא יקיים כל מצות עשה או ברכה, וממילא אינו מוציא אחרים.

בשולחן ערוך סתירה.

באו&quot;ח (סי' עא ס&quot;א) פסק: &quot;מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו, אפילו אינו מוטל עליו לקברו, פטור מק&quot;ש ומתפלה. ואפילו אם רוצה להחמיר על עצמו ולקרות, אינו רשאי. ואם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה, ורצה להחמיר על עצמו ולקרות, אין מוחין בידו (עיין בי&quot;ד סי' שמ&quot;א)&quot;.

והתיר אם אינו עוסק במצוה להחמיר ולעשות מצוות ולברך.

אולם בשולחן ערוך (יו&quot;ד סי' שמא ס&quot;א) פסק: &quot;...ופטור מכל מצות האמורות בתורה, ואפילו אם אינו צריך לעסוק בצרכי המת, כגון שיש לו אחרים שעוסקים בשבילו. וי&quot;א שאפילו אם ירצה להחמיר על עצמו לברך או לענות אמן אחר המברכין, אינו רשאי&quot;. ואסר מכל וכל.

כתב בבאור הגר&quot;א (או&quot;ח סי' עא ס&quot;א): &quot;ואפילו אם כו'. ירושלמי שם תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו מפני כבודו של מת או מפני שאין לו מי שישא משאו, מה נפיק מביניהון היה לו מי שישא משאו, אין תימה מפני כבודו של מת אסור, וא&quot;ת מפני שאין לו מי שישא משאו הרי יש לו מי שישא משאו והתני פטור מנטילת לולב תפתר בחול. והתני פטור מתקיעת שופר אית לך מימר בחול לא בי&quot;ט אר&quot;ח מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח כו' כמי שהוא נושא משאו דמי ובטי&quot;ד סי' שמ&quot;א פ' כטעם מפני כבודו אבל הג&quot;מ ומרדכי כ' בשם ראבי&quot;ה כיון דלא איפשטא וספיקא דרבנן היא אין מוחין בידו וכ&quot;כ ב&quot;י כאן וז&quot;ש ואם יש כו'&quot;.

וא&quot;כ לאחר שבאר את הסתירה בשו&quot;ע, הביא שיש דעת ראשונים שרשאי לקיים מצוות.

וכן המשנה ברורה (או&quot;ח סי' עא ס&quot;ק ה) כתב: &quot;להחמיר – פי' ומיירי בשאין לו מי שיעסוק בצרכי המת א&quot;נ דמיירי בכל גווני שאסרוהו מפני כבודו של מת שלא יאמרו מת זה קל הוא בעינו של אונן ואין חרד על מיתתו וזהו דעת המחבר עצמו מעיקר הדין ומה שכתב אח&quot;כ אין מוחין ר&quot;ל דמ&quot;מ אין אנו יכולין למחות במי שנוהג היפך זה דיש לו על מי לסמוך היכא שיש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה&quot;. וא&quot;כ אף הוא באר שאין הדעה שרשאי להחמיר על עצמו דעה דחויה, אלא יש לו על מי לסמוך.

ג. יש להעיר שמלבד הראבי&quot;ה שסבר שיכול להחמיר על עצמו, ור&quot;ת שהובא בתוס' (מו&quot;ק כג ע&quot;ב ואין מברכין עליו) וברא&quot;ש, שאחותו נפטרה בעיר אחרת ולא נהג אנינות כיון שבעלה (גיסו) היה מחוייב לקוברה. וכן סברו רש&quot;י בברכות (רא&quot;ש מו&quot;ק פ&quot;ג סי' נד), והרמב&quot;ם (הו&quot;ד באחרונים) שרשאי להחמיר על עצמו בקיום מצוות בעת אנינותו, אם אינו עסוק לקוברו. ותוס' (מו&quot;ק שם) כתב: &quot;ותימה לרבי יצחק דהשתא נהגו לברך ולזמן&quot;. וכן דעת ר&quot;י שרק כשעסוק בצרכי קבורתו אסור לברך ולזמן. ואף הר&quot;ן (מו&quot;ק כג ע&quot;ב) באר: &quot;ואינו מברך פי' ברכת המוציא שפטור הוא מן המצוה לפי שהוא טרוד במצוה&quot;. ואף רבינו יהונתן מלוניל על הרי&quot;ף (מו&quot;ק יד ע&quot;ב) כתב משום עוסק במצוה.

ובפסקי תשובות (הערות סימן עא הערה 7) הביא כן אף בשם שו&quot;ת יבי&quot;א (ח&quot;ו יו&quot;ד סי' לג) שמ&quot;מ בזה אם רוצה להחמיר על עצמו ולקיים המצוות רשאי.

וכך סיכם באהל יצחק1 (הל' אבל פ&quot;ד ה&quot;ו): &quot;מי שמתו מוטל לפניו וכו' לא יאכל בשר וכו' ואינו מברך וכו'. כתב בספר משאת בנימין דג' דעות יש בזה לדעת רבינו ורש&quot;י אם ירצה להחמיר באיזה מצוה הרשות בידו ולדעת התוס' והרא&quot;ש ור&quot;י פטור ואסור להחמיר על עצמו וכן פסק מרן בב&quot;י ויש מי שמחלק אם עדיין מוטל עליו לעסוק בצורכו לְאִם כבר השלים צורכו או שיש לו מי שיתעסק עיין שם שהביא דבריו הלכות קטנות בדף קכ&quot;ד ע&quot;ג&quot;.

ד. כאמור, איסור אונן במצוות עשה ובברכות הוא מדרבנן מפני כבוד המת, ולכן בשבת וביו&quot;ט מותר בכל המצוות ובכל התפילות (חוץ מדברים שבצינעא), אע&quot;פ שהמת עדיין לא הובא לקבורה.

בדברים אלו התיישב לי הנפסק בשולחן ערוך (יו&quot;ד סי' תב סי&quot;ב): &quot;מי שמת לו מת ולא נודע לו, אינו חובה שיאמרו לו; ואפילו באביו ואמו; ועל זה נאמר: מוציא דבה הוא כסיל (משלי י, יח) ומותר להזמינו לסעודת אירוסין ונישואין וכל שמחה, כיון שאינו יודע. מיהו אם שואל עליו, אין לו לשקר ולומר: חי הוא, שנאמר: מדבר שקר תרחק (שמות כג, ז)&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;ומכל מקום בבנים זכרים, נהגו להודיע, כדי שיאמרו קדיש; אבל בבנות, אין מנהג כלל להודיעם (מהרי&quot;ו סי' י&quot;ג)&quot;.

ולכאורה, לפי השיטה של כבוד המת שאסור בכל, אם מצוות שקיים באנינותו לא יצא בהן י&quot;ח וצריך לקיימן שוב, כיצד לא נודיע לאונן שמתו מוטל ועדיין לא הובא לקבורה?!

אמנם נלענ&quot;ד שהתירוץ הוא מדברי רבי שמעון (עירובין פ&quot;י מט&quot;ו) &quot;מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו לך אלא משום שבות&quot;. היינו, האיסור להתפלל ולברך ולקיים מצוות מדברי חכמים, והם בטלו בכוחם כל מצוות שעשה וההיתר שלא להודיע ולתת לאונן להמשיך בחייו בלא להודיע לו אף הוא מדברי חכמים. וחז&quot;ל שקלו בפלס את מצוותיו וברכותיו של אונן, וקבעו שאם האונן אינו יודע, אין צריך להודיעו, ולכן אין בכך קושיה.2

ה. לכו&quot;ע, אף אם אדם הפסיק לספור יממה שלמה ממשיך לספור בלא ברכה, משום שהלכה כרוב הראשונים הסוברים שמצות הספירה בכל יום היא מצוה בפנ&quot;ע. השאלה היא: האם ממשיך ומברך על ספירת העומר בשאר הימים, וכמו&quot;כ מה יעשה בעת שהוא אונן האם יספור בברכה או ללא ברכה או כלל לא יספור.

בלקט יושר (ח&quot;א, או&quot;ח עמוד צז ענין ג; שהוא מפסקי תרוה&quot;ד) פסק: &quot;ואונן שאינו סופר (ביום) יום שלם אינו סופר עוד. אבל אם לא סופר בלילה, סופר ביום בלא ברכה כמו שפי' לעיל&quot;.

ומשמע שכיון שאינו סופר באנינותו, אינו סופר שוב באותה שנה.

בשו&quot;ת נודע ביהודה (מהדו&quot;ק או&quot;ח סי' כז) נשאל על כך והשיב בתוך דבריו: &quot;והנה עלה בדעתי שלא אמרו אונן פטור מכל המצות אלא במצות הנוהגות בכל יום שאם אתה מחייב האונן בהם נמצא ברוב פעמים יתבזה המת ולא יהיה מתעסק עמו, אבל המצות הנוהגות בזמנים ידועים ואין להן תשלומין דחביבה מצוה בשעתה בזה אין אנינות דוחה אותה, ואף שגם תפלה וק&quot;ש אף שנוהגים למחר מ&quot;מ מצוה זו כבר עברה ועבר זמנו בטל קרבנו מ&quot;מ לא מקרי חביבה מצוה בשעתה&quot;...

&quot;ואומר אני דלא גרע הפסד המצוה של כל ימי העומר מהפסד ממון, ועוד דעד כאן לא ידחו מפני אנינות אלא מצוה הנוהגת בשעת אנינות שאז נראה שביטול המצוה הוא מפני כבוד המת אבל שיבטל מצוה כמה ימים אחר קבורת המת זה. לא נדחה מפני כבוד המת, ולכן מי שהכין צרכי חופה אם יבטל המצוה עבור אנינות שוב גם אחר קבורה יודחה החופה עד שיכין מחדש ומי יודע המשך הדבר ויבטל מצוה פריה ורביה אחר הקבורה לכן לא תדחה כלל. זה הנלע&quot;ד&quot;.

&quot;וא&quot;כ לפי זה היה מותר לזה לספור ספירת העומר כדי שלא יבטל כל ימי העומר, אלא שמפני שאנו מדמין לא נעשה מעשה לברך אבל עכ&quot;פ כיון שבזה גופיה אם רשות ביד האונן לקיים המצוה נחלקו הפוסקים ולכן בו בלילה יספור בלא ברכה ושוב ממילא בימים שאחריו יספור בברכה, ואין לומר איך יספור אח&quot;כ בברכה ואכתי מספק ברכה לבטלה לא נפיק שהרי אם הדין שהיה פטור בשעת אנינות לגמרי ואפילו רשות אינו בידו והיינו לדעת הפוסקים שאונן אינו רשאי לקיים המצות וא&quot;כ מה שספר בו בלילה לא עלה לו כלל וכאילו לא ספר וכמו שכתב המג&quot;א בסי' תרצ&quot;ו ס&quot;ק ט&quot;ז לענין מקרא מגילה שאף ששמעה בציבור כשהיה אונן יקראנה שנית וא&quot;כ מכלל שלא יצא אפילו בדיעבד. מ&quot;מ נלע&quot;ד כיון שאף על אותו לילה לא בריר לן אם הוא פטור וגם בזה אם הוא פטור אם רשאי להחמיר נחלקו הפוסקים א&quot;כ בודאי לא הפסיד הברכה בשאר הימים, וכמו שכתב הב&quot;י בסי' תפ&quot;ט בשם תה&quot;ד שאם ספק לו אם דילג יום אחד יברך בשאר הימים, אלמא משום ספיקא דיום א' לא הפסיד בשאר הימים3&quot;.

ודעתו היא שיספור באנינות ללא ברכה ואח&quot;כ יחזור לספור בברכה.

כתב על דברי הנו&quot;ב המחזיק ברכה (או&quot;ח סי' תפט ס&quot;ק ו): &quot;אונן שמקום הקברות רחוק באופן שיהיה כל לילה ויום אונן יספור בלילה עומר בלי ברכה ושאר ימים יספור בברכה הגאון מהר&quot;ר יחזקאל נר&quot;ו בשו&quot;ת נודע ביהודה א&quot;ח סי' ז&quot;ך ומדברי קצת אחרונים משמע איפכא והרב מהר&quot;ם מזרחי בספר פרי הארץ הבאתיו בברכי יוסף כתב בהדיא דאונן לילה ויום יספור בשאר ימים בלא ברכה והמעיין יראה כי אין דברי הרב נודע ביהודה מוכרחים&quot;.

&quot;ומ&quot;מ נראה דאם האונן ספר בלילה מעצמו ומדעתו והיה מי שישתדל בעדו לצרכי קבורת המת או שאר ימים מצי לברך ולספור ודוק היטב&quot;.

וכך כתב בבאור הלכה (או&quot;ח סי' תפט ס&quot;ח): &quot;ובעיקר הדין מאי דפסיקא ליה דאונן פטור מספירה הרב נוב&quot;י מה&quot;ק ח' או&quot;ח סי' כ&quot;ז מסתפק בזה ע&quot;פ מש&quot;כ מהרש&quot;ל בת' סימן ע' דלא מכל הדברים אונן פטור ומגבב שם איזה סברות דאיכא למימר דגם מספירה לא פטור ובעיקר משום דבזה לא מיטרד ולא מתבטל בשביל רגע זו מלעסוק במתו ומצרף גם דעת איזה פוסקים דאונן פטור אבל רשאי לקיים וע&quot;פ כל זה דעתו דיספור בשעה שמתו מוטל לפניו בלא ברכה ושוב יכול לספור בכל הימים בברכה מאחר דבלא זה יש פוסקים דלא בעינן כלל תמימות עי&quot;ש והעתיקו הגאון רעק&quot;א בהגהותיו&quot;.

ו. כך סיכם באהל יצחק (הל' אבל פ&quot;ד ה&quot;ו) את דעות גדולי שאלוניקי: &quot;ומי שהיה אונן בלילה ולא ספר העומר יספור ביום בברכה, בית דוד סי' רצ&quot;ו והרב בארות המים סי' כ' ובא&quot;ח סי' י&quot;ט אבל הרב דבר משה באו&quot;ח סי' ל&quot;ב והרב צרור הכסף באו&quot;ח סי' ד' פסקו דיספור ביום בלא ברכה יעו&quot;ש&quot;.

על אותה שאלה השיב בשו&quot;ת כתב סופר (יורה דעה סי' קפא) לאחר שראה את תשובת הנו&quot;ב. והביא דברי הנו&quot;ב שאין לבטל באנינות מצוה שתנהג אף אחר זמן האנינות, ולכן יש לספור, וערער על הוראת הנו&quot;ב מצד דיני ספירת העומר והסיק:

&quot;ונ&quot;ל דלפי סברת הנו&quot;ב דנוכל להתיר לאונן לספור, מהאי טעמא דהנה יש חילוקי דיעות בראשונים אם אונן אסור במצות או רק פטור הוא אבל אם רוצה להחמיר אין שום אסור ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' ע&quot;א מביא ב' דיעות ולא הכריע, וביו&quot;ד סי' שמ&quot;א מביא רק דיעה זו שאינה רשאי להחמיר, אלא דמה לו להכניס עצמו בספק לכתחלה לכן סתם ביו&quot;ד דלא יחמיר ועיין בפמ&quot;ג במשבצות שכתב גם במצוה דאורייתא אין לו להחמיר, דהא לכ&quot;ע פטור מה&quot;ת הוא, מה לו להחמיר ולהכניס עצמו בספק איסור דרבנן עיין שם. ואומר כ&quot;ז אם הספק אם אסור לו להחמיר לעשות המצוה או שהוא פטור, ומותר להחמיר אמרינן מה לו להכניס עצמו לספק, אבל בנדון שלנו דיש ספק אם הוא מחויב במצוה זו מצד עיקר הדין כדי שלא יתבטל גם אחר הקבורה מן הספירה או לא היינו דהוי ככל המצות ופטור ומותר, או אסור, וכיון דמשום ספק שמא אסור או פטור הוי לי' ספק בדרבנן ומותר (דאם גם אסור להחמיר רק מדרבנן הוא אסור משום כבוד המת) אלא מה לו להכניס לכתחלה בספיקא דרבנן, אבל הכא בנידון דידן כיון שיש ספק שמא מחויב במצוה זו לא שייך לומר מה לו להכניס עצמו בספק איסור דרבנן, לא מבעיא לשיט' רמב&quot;ם ודכוותי' וכן משמע נוטה דעת הרמ&quot;א או&quot;ח סי' תפ&quot;ט דמצות ס&quot;ע בזמן הזה דאורייתא, וכיון שיש ספק אם מחויב במצוה זו והאיסור מצד ספק אנינות הוי רק מדרבנן א&quot;כ מחויב הוא לספור משום ספקא דאורייתא. ואפילו לשיטת הסוברים דמצוה ספירה בזמן הזה מדרבנן הוא, מ&quot;מ לא שייך לומר מה לך להכניס עצמך בספק איסור דרבנן כיון שיש ספק שמא מחויב לעשותה הגם דגם חיוב זה ספק דרבנן הוא ולהקל, מ&quot;מ כיון שאם קיים מצוה זו והוא מחויב בה עשה מצוה, בוודאי שרינן לי' להכניס עצמו בספק איסור דרבנן כיון שאפשר מחויב הוא ויעשה מצוה ואפילו העיקר להלכת' דיוכל לספור בשאר הלילות בברכה ממילא ליכא מצוה כלל בליל אנינות לפי סברת הנו&quot;ב מ&quot;מ כיון דעכ&quot;פ לדעת דאינו יוכל עוד לברך בשאר הלילות יש מצוה בספירה זו וגם כדי שלא יבוטל מהברכות בשאר הלילות שוב לא אמרינן מה לך להכניס בספק איסור דרבנן, כיון שרוצה להרוויח לצאת י&quot;ח בלילה זו ולברך בשארי לילות כיון דאנן מחמירים שאם לא ספר בלילה אחת שוב לא יברך והוא רוצה לעשות המצוה בכל לילות בברכה כנלפע&quot;ד נכון והכל לפי סברת הנו&quot;ב&quot;.

הכתב סופר ממשיך לדון בהיתרו ומסיק: &quot;ועיין פר&quot;ח טעמא דאיכא ס&quot;ס שמא ברך ושמא הלכה דמברך בלאו&quot;ה בשארי לילות והכל כיון דרוב הפוסקים ס&quot;ל דמברך, רק דנהגו להחמיר כדעת הבה&quot;ג, כל שיש עוד צד וסברא סמכי' על רוב הדיעות לברך בשארי לילות וכ&quot;כ המג&quot;א, א&quot;כ בהאי יש לסמוך על סברת הנוב&quot;י אולי במצוה כזו לא פטרו וחיובא הוא כנלפע&quot;ד&quot;.

ז. בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ג, או&quot;ח סי' כח) פסק להחמיר:

&quot;והנה גם בדין אונן לילה ויום, אפי' עבר וספר העומר, אינו סופר עוד בברכה, אם לא היה לו מי שיתעסק בצרכי המת. וכמ&quot;ש כן להדיא מהר&quot;א גאטיניו בס' אגורה באהלך (די&quot;ט ע&quot;ד). ואף שהנוב&quot;י קמא (סי' כז) לא כתב כן. מ&quot;מ המחב&quot;ר (סי' תפט סק&quot;ו) כ' עליו שאין דבריו מוכרחים. והביא ד' הפרי הארץ הנ&quot;ל (בכת&quot;י) שפסק שסופר בלי ברכה. וכן דעתו שם. וכן העלה הרב נהר שלום (סי' תפט סק&quot;ה), שאין לספור עוד בברכה, דמה לי שכח למנות יום א' ומה לי שנפטר מלמנות, אידי ואידי לא מקיים תמימות. ע&quot;ש. ואם כי ראיתי להגאון מהר&quot;אז מרגליות בחידושים וביאורים מהל' אונן (אות לא) שפסק כהנוב&quot;י ודלא כהמחב&quot;ר. וכ' שאף לכתחלה המורה כהנוב&quot;י למנות בו ביום בלי ברכה ואח&quot;כ בברכה לא הפסיד. ע&quot;כ. וכיו&quot;ב כ' בשו&quot;ת כתב סופר (חיו&quot;ד סי' קפא). ע&quot;ש. וע&quot;ע בס' גשר החיים (עמוד קכט). ובשו&quot;ת פרי השדה ח&quot;ב (סי' לז). ודודאי השדה (סי' לב). ע&quot;ש. מ&quot;מ הרבה אחרונים הביאו ד' המחב&quot;ר להלכה. ע' שלמי צבור (דקפ&quot;ב ע&quot;ד). ומועד לכל חי (סי' ה אות ו). וכן העלה בשער הזקנים (דקע&quot;ט ע&quot;ד). ע&quot;ש. וכ&quot;כ הזל&quot;א ובית עובד, הובאו בכה&quot;ח (ס&quot;ק פו). וע&quot;ע בשו&quot;ת בגדי יום טוב (חיו&quot;ד סי' כ). ובשו&quot;ת משה האיש (חיו&quot;ד סי' מב – מג). ע&quot;ש. וכללא דספק ברכות להקל קאי אאיסדן. ומינה נמי לקטן שהגדיל הואיל ופטור היה באותה שעה לא יספור עוד בברכה&quot;. וכמוהו הורה בנו (ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות דיני אונן במועדי וזמני השנה סעיף עו).

וכבר כתבתי בספרי בחלק ו סי' יב שלענ&quot;ד קטן ממשיך ומברך עי&quot;ש (מטעמים אחרים מדיני אונן). ואף כאן דעתי שיש לשמוע ברכה וספירה מאחר, ויוצא ממ&quot;נ. וביום לאחר קבורה יכול לספור ללא ברכה, וממשיך לספור בברכה לאחר ההפסקה של האנינות.

ז. כן הורה בתשובות והנהגות (כרך ב סימן תריא):

&quot;נשאלתי מאחד שבימי הספירה נפטרה אמו, ולא ידע אם עליו לספור בברכה אי לאו, וביקש מאחר שיוציאו אם יכול אח&quot;כ לספור בברכה, ולע&quot;ד יכול להמשיך לספור בברכה, שעיקר דין הבה&quot;ג שאם חיסר לילה אינו סופר הלאה בברכה חומרא גדולה היא וכמבואר בתוס' מנחות סו. (ד&quot;ה זכר למקדש), ולכן מפורש במחבר (תפ&quot;ט סעיף ח') שאם מסופק אם דילג יום אחד סופר בשאר ימים בברכה, שאפילו בחסר ודאי הרי רוב ראשונים מתירים, ואין לנו להוסיף כשיש עוד ספיקות, (ואף דאם היה בזה ספק מעיקר הדין הא קיי&quot;ל דספק ברכות להקל אף בס&quot;ס). ועוד דהכא להרבה פוסקים כיון שמסר לחברה קדישא שוב חייב האונן במצוות, ועוד דיש אומרים כלל דכל היכא שאם עכשיו לא יספור יפסיד אח&quot;כ על זמן שודאי יתחייב כמו בספירת העומר – חייבו גם באונן (נו&quot;ב), וכן יש אומרים שאונן פטור אבל לא אסור כשיש אחרים שיתעסקו במצוה (כמובא בבאה&quot;ט ומ&quot;ב, סימן ע&quot;א ע&quot;ש) ובספר העומר הלא למעשה קיים המצוה ושם ספירה עלה&quot;.

&quot;ומעתה לא מיבעיא אם קברו ביום וספר אחר כך באותו יום ודאי דיצא בכך, אלא אפילו הוציאו אותו בספירה בלילה ויש ספק אולי פטור, לא גרע מכל ספק ספירה שממשיך וכמ&quot;ש, וכאן יש ספק שהיה אז חייב כמו מסרו לכתפים או שראוי לברך, אף שלא נהגו כן, מ&quot;מ לענין ספירת העומר ראוי לצרף כל הנך טעמים ויוכל להמשיך לספור בברכה מכאן והלאה ויש להאריך עוד בזה, אבל לע&quot;ד הדברים נכונים ודלא כחכ&quot;א שהורה להמשיך לספור בלי ברכה&quot;.

וכן פסק בקיצור שולחן ערוך (סי' קצו סי&quot;ח):

&quot;אונן בליל ספירת העומר לא יספור בלילה, אלא ביום לאחר הקבורה יספור בלא ברכה, ובשאר הלילות אחר כך יספור בברכה, ואם רואה ביום כי האנינות תמשך עד הלילה, יספור אפילו באנינותו בלא ברכה, כדי שיספור שאר הלילות בברכה&quot;.

וע&quot;ע בדעת תורה (או&quot;ח סי' תלא ס&quot;א).

וכן בפסקי תשובות (או&quot;ח סי' תפט כג): &quot;ויש המביאים מעשה רב מהשרף ממוגלניצא זי&quot;ע כשהיה אונן ר&quot;ל וביקש מאדם אחר שיוציאנו בברכה ובספירה, ויועיל אף אם לא כיון, דספירה מדרבנן, ובדרבנן א&quot;צ כוונה, ואף שלא ספר בעצמו, מועיל לענין שיוכל לספור שאר ימים בברכה&quot;.

מסקנה

נלענ&quot;ד שאם יכול לצאת בלילה בברכת אחר ובספירתו ובכוונתו להוציא את שניהם עדיף, ואם לא יספור בלילה בלא ברכה וביום שלאחריו יספור ביום אחר הקבורה, ובשאר לילות יספור בברכה בכל הלילות.</text>
      <sha1>8nof34g51rrkpvnq9xpabbcaqlnxf4o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469700</id>
    <revision>
      <id>1415871</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:22:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כה|כו|כז|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כה|כו|כז|}}</text>
      <sha1>mf3xdd89rpc8qd351mos1zth5gj18sm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415872</id>
      <parentid>1415871</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:23:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18934" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כה|כו|כז|}}


סימן כו

ספירת העומר וקו התאריך


בקצה הימני קו התאריך הבינ&quot;ל (התמונה מתוך אטלס מלפני כ-60 שנה)

הקדמה

כדור הארץ כשמו הוא בצורת כדור. והוא מסתובב על צירו (הדמיוני) כל עשרים וארבע שעות (יש מתארים זאת שהשמש סובבת אותו כל עשרים וארבע שעות – ולגבי שאלה דידן אין זה משנה).

השמש מאירה על כדור הארץ כל הזמן, ואילו כדור הארץ המסתובב ממערב למזרח יוצר זריחה ואח&quot;כ יום וצהרים בהם השמש מעל ראשנו ואח&quot;כ שקיעה ולילה. כיון שסיבוב כדור הארץ בלתי פוסק, לכל מקום זריחה שלו ושקיעה שלו.

כדי שמנין הימים יהיה אחיד בכל העולם – צריך לקבוע קו אורך שבו מתחיל היום העולמי, כשמצדו המזרחי מתחיל היום ומצדו המערבי מסתיים היום.

בעולם נקבע קו אורך 0 מעלות – בגריניץ' בלונדון. ו-180 מעלות מזרחה הוא קו החלפת התאריך וממנו ומזרחה מתחיל היממה, ו-180 מעלות מערבה מגריניץ' הוא סוף היממה העולמית.

בעם ישראל כבר מזמן הגאונים עסקו בשאלת קו התאריך הישראלי. לכולם ברור שנקודת המרכז הישראלית היא ירושלים ובית המקדש (ולא גריניץ'), היכן מתחילה היממה הישראלית (=קו התאריך) נחלקו הראשונים והאחרונים, ולא נברר במאמר זה את המחלוקת. נסמוך במאמר על הפסיקה של הרה&quot;ר הגרי&quot;א הרצוג זצ&quot;ל שכינס את רבני דורו ופסקו כדברי הגרי&quot;מ טוקצינסקי ש-180 מעלות מזרחה מירושלים מתחילה היממה הישראלית, וממערב לקו זה קו התאריך הישראלי מסתיימת היממה וכיון שמקומה של ירושלים לפי קוי האורך הבין לאומיים כ-35 מעלות מזרחה לגריניץ' קו התאריך הישראלי הוא במאתים וחמש עשרה מעלות אורך ממזרח לגריניץ', או לפי המינוח המקובל 145 מעלות ממערב לגריניץ'1.

שאלה

העובר את קו התאריך עפ&quot;י התורה ממזרח למערב נוסף לו יום, העובר את קו התאריך ממערב למזרח נחסר לו יום. ולגבי ספירת העומר יכול להיוצר מצב שבו בשני ערבים יצטרך לספור את אותו יום כיון שהגיע ממזרח למערב. ולהיפך אם עבר ממערב למזרח במקומו החדש סופרים כבר שני ימים קדימה ולו לכאורה יחסר יום.

לדוגמא: אוסטרליה נמצאת ממזרח לקו התאריך התורני2 והיום בה מתחיל לפני ארץ ישראל, ובאמריקה היום מתחיל לאחר ארץ ישראל. במידה ואדם נוסע מאוסטרליה לאמריקה וספר ספירת העומר באוסטרליה ואח&quot;כ טס לאמריקה יצא שבתפילת ערבית הבאה יספור אותו יום אותו ספר באוסטרליה. ולהיפך אם ספר באמריקה ולפני ספירת היום הבא טס לאוסטרליה יצא שנחסר לו יום מפני שבאוסטרליה כבר סופרים עוד יומיים מספירתו הקודמת.

והשאלה היא האם יכול להמשיך ולספור בברכה.

תשובה

א. רבו בימינו העוסקים בשאלה זו, שהתחדשה בעיקר עקב המצאת המטוסים והמעבר ממקום למקום במהירות יחסית. בחלק א' סימן לג מספרי עסקתי בשאלה זו, ואחזור ואשנה אותה. (קראתי שבעבר, רב החובל באוניות שעברו את קו התאריך הבין לאומי – היה מודיע כיון שעברנו ממזרח למערב: הרי היום לא יום שלישי אלא יום שני וכן להיפך).

ב. תשובה אחת מקורית, אבל קשה, היא לאדמו&quot;ר האחרון של חב&quot;ד. בקובץ יגדיל תורה לרמ&quot;מ שניאורסון (עמ' 159) כתוב:

&quot;כשאחד עובר את המקום (קו התאריך) בתוך ימי הספירה – הרי מאחר שמצות ספירת העומר מוטלת על כל יחיד לחוד עליו למנות את הספירה שלו, לפי חשבון הימים שלו, שאינו תלוי בספירה המנויה ע&quot;י אחרים בצד זה של קו התאריך שאליו הגיע. לדוגמא פסח שחל בשבת ואחד נוסע ממזרח למערב [נלענ&quot;ד טעות והכוונה ממערב למזרח] ביום השני בשבוע לאחר ספירת היום השני לעומר עבר את הקו ושם היום השלישי בשבוע, הרי כשמגיע הלילה הבא עליו למנות את הספירה הבאה לאחר ספירתו השניה היינו – את הספירה השלישית למרות שכל הנמצאים מאז תחלת ימי הספירה במקום שאליו הגיע – מונים אז (ביום הרביעי בשבוע) כבר את הספירה הרביעית. הוא הדבר כשמישהו עבר את הקו ממערב למזרח [נלענ&quot;ד טעות והכוונה ממזרח למערב] עליו למנות את הספירה השלישית, למרות שבמקום ההוא עדיין נמנית הספירה השניה&quot;.

&quot;שכן, כאמור, אין ספירת העומר מצוה על כלל ישראל, כי אם מצוה על כל יחיד במיוחד למנות את הימים שלו, כמה שעברו לדידו מתחילת ספירות העומר שלו&quot;.

לפי דרך זו לא משנה כלל מקום המצאותו של הסופר, הוא סופר לאחר צאת הכוכבים במקום המצאותו יום אחר יום – ואפילו שבועות יפול ביום חמישים ואחת, או ביום ארבעים ותשע של ספירתו הוא לפי מצותו עושה.

כאמור זו תשובת הרה&quot;ג מ&quot;מ שניאורסון זצ&quot;ל, אולם תשובתו לענ&quot;ד קשה שכן יש מצב שחג השבועות אצלו יחול ביום חמישים ואחד לספירתו, או ביום הארבעים ותשעה לספירתו – ולא מצינו שכ&quot;א יחגוג שבועות לפי ספירתו. וכן אין לספור בשבועות ספירת העומר – כיון שזה כתרתי דסתרי ואתי לזלזולי ביה (כדברי בעל המאור [פסחים כח ע&quot;א]: &quot;ואם באנו לספור ב' ספירות מספק נמצאת ספירה שניה מושכת עד יום טוב ראשון של עצרת ואתי לזלזולי ביום טוב דאורייתא הילכך אין לנו אלא מה שנהגו&quot;).3

יתר על כן, כתבתי בחלק א סי' לג שקיימת שיטת תנאים המחייבת ספירת העומר אף בבית דין:

&quot;בתו&quot;כ [אמור פרק י&quot;ב]: &quot;וספרתם לכם כל אחד ואחד&quot; אבל בספרי ראה [קפ&quot;ה]: &quot;תספר לך בבי&quot;ד, ומנין לכל או&quot;א, ת&quot;ל: 'וספרתם לכם' לכאו&quot;א&quot; וכן במנחות [ס&quot;ה ע&quot;ב]: &quot;ת&quot;ר וספרתם לכם שתהא ספירה לכאו&quot;א&quot; ושם [ס&quot;ו ע&quot;א]: &quot;ריב&quot;ב אומר אינו צריך הרי הוא אומר תספור לך ספירה תלויה בבי&quot;ד יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם&quot; למדנו שיש שיטת תנאים שחובת ספירה אף בבי&quot;ד וכ&quot;נ שסוברים הראשונים: הלכות גדולות [הל' מנחות] היראים [סי' רס&quot;א] ושבה&quot;ל [סי' רל&quot;ד] שהביאו שיטה זו. יתירה מזאת, כתב בחזקוני [ויקרא כ&quot;ה ח'] &quot;וספרת לך שבע שבתות שנים לפי שאין כאן אלא ספירה אחת והיא בבי&quot;ד אי&quot;צ לברך, אבל עומר דכתיב ביה שתי ספירות אחת בפרשת אמור ואחת בפרשת ראה אחת לב&quot;ד ואחת לציבור צריך לברך&quot; אבל ברא&quot;ש [סוף פסחים] פסק: ספירה לכל אחד וא' ולא לבי&quot;ד וכ&quot;כ בעיטור&quot;.

&quot;פוסקי ההלכה הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא הזכירו מזה מאומה. אולם קביעת עצרת היא ליום החמישים מהחל חרמש בקמה, וקביעה זו היא של בי&quot;ד, וע&quot;כ אף לרמב&quot;ם לכ' חובת ספירה (אף אם לא בפה). על בי&quot;ד. [עי' רמב&quot;ם תמידין ומוספין פ&quot;ז, וסה&quot;מ עשין מ&quot;ה, מ&quot;ו]&quot;.

ג. . כך הסיק בשו&quot;ת 'באהלה של תורה' (ח&quot;ב סי' עב עמ' 262) מתוך התמודדות עם שיטת הגרמ&quot;מ שניאורסון:

&quot;ולמסקנה נלענ&quot;ד כמש&quot;כ שאע&quot;פ שהספירה היא לכל אחד ואחד, לא יתכן שאדם יספור ספירה המנוגדת לכלל ישראל וימנה מ&quot;ט לעומר כשעם ישראל חוגג את חג השבועות, ולכן עליו להתאים את ספירתו הפרטית עם כל הציבור כולו, ואין כאן חסרון של יום כי הוא לא החסיר אף יום, אלא התאים את ספירתו לספירת הכלל ואין כאן שום חסרון. ואף את&quot;ל שיש כאן חסרון של יום מכיון שזהו התמימות שלו הוא יכול לספור בברכה עם הציבור כולו. וכדאי שיספור מיד בבואו לאוסטרליה את הספירה לפי מנהג המקום אע&quot;פ שבאותו יום בעודו באמריקה ספר ספירה אחרת&quot;.

&quot;וכדי לצאת מספק יש מקום אולי להציע לו שיתנה שאם הספירה שהוא מחויב בה היא המשך ספירתו הקודמת, הוא סופר גם אותה כדי לצאת י&quot;ח ואין כאן שתי ספירות מספק, אלא יש כאן ספירה עיקרית אחת ודאית ועוד ספירה נוספת ליתר הידור. בפרט לפי הרז&quot;ה הסובר כנראה שאפשר לספור שתי ספירות מספק כפי שהוכיח הדבר אברהם&quot;.

&quot;מיהו גם לפי תנאי זה עליו להפסיק את ספירתו בערב שבועות יחד עם כלל ישראל, ואל לו לספור בליל שבועות. שלא מצינו חג שבועות פרטי. וכן יש לחוש דאתי לזלזולי בה. ובמפורש נאמר בתורה במתן תורה 'ויחן שם ישראל נגד ההר – כאיש אחד בלב אחד'. וכן עצרת רגל היא שנאמר 'כאיש אחד חברים הכתוב עשאן כולן חברים' (עיין חגיגה כ&quot;ו א') ולכן מסתבר שגם הספירה אע&quot;פ שהיא לכל אחד ואחד אין פירושה פרישה מן הציבור אלא אדרבה אין בכלל אלא מה שבפרט, והציבוריות עצמה מחייבת שכל יחידיה יהיו שלמים לעצמם כדי שהציבור כולו יהיה בתכלית השלמות&quot;.

זאת שיטת הגרמ&quot;מ שניאורסון ואלו דחיותיה.

ד. השיטה היותר מקובלת היא תשובתו של הרב בצלאל שטרן שהיה ראב&quot;ד מלבורן באוסטרליה.

בשו&quot;ת בצל החכמה (ח&quot;ה סי' צו) דן במי שטס מאוסטרליה לארה&quot;ב לאחר שספר באוסטרליה וכתב: &quot;בעצם יש לדון בזה על אפשרות של ג' דרכים – א) שיספור באותו לילה י&quot;ג לעומר כפי חשבון מקום המצאו, אבל הרי הוא ספר כבר י&quot;ג אמש קודם יציאתו מאוסטרליא. – ב) ימשיך ספירתו. אמש ספר י&quot;ג וכעת יספור י&quot;ד. אבל הרי במקום המצאו אין זה אלא יום כ&quot;ח בניסן שהוא י&quot;ג לעומר ואיך יספור בו י&quot;ד. – ג) יספור בו שני ימים ויאמר, היום שלושה עשר יום שהם וכו' ושוב אח&quot;כ יאמר היום ארבעה עשר יום שהם וכו'. אבל הרי דעת האבני נזר והערוגת הבושם שאין לספור שני ימים מספק, דכיון שאינו יודע באיזה יום הוא עומד אין זו חשיבא ספירה וכתבתי מזה במקום אחר&quot;.

והסיק שם למעשה:

&quot;העולה להלכה: א) חצה את קו התאריך הבין לאומי באמצע ימי הספירה מאוסטרליא לאמריקה על דעת להשאר שם, יספור בלילה הראשון אחר חצותו את הקו אותו היום שספר במקומו בלילה שלפני חצותו את הקו, אבל בלא ברכה. ושוב בלילות הבאים ימשיך לספור בברכה. ב) דוקא כשבמקומו הי' יום ט' וספר יו&quot;ד לא יצא אפי' דיעבד, אבל אם בשעה שספר הי' במקומו יו&quot;ד אף שבא אח&quot;כ למקום ששם הי' בעת ספירתו יו&quot;ד רק יום ט' שפיר יצא ויכול להמשיך ולספור הלאה בברכה כל הימים כחשבון מקומו של עכשיו. וכדבריו הביא בס' מעדני שלמה (עמ' קמג) בשם הגרש&quot;ז אוירבך. וכ&quot;נ מדברי שו&quot;ת משנה הלכות (ח&quot;י סי' קכא).

בסימן הבא דן בשו&quot;ת בצל החכמה (ח&quot;ה סי' צז) במקרה ההפוך: &quot;קודם נסיעתו מאמריקה ספר שם אור ליום כ&quot;ח ניסן, היום שלשה עשר יום שהם וכו' לעומר, וכאשר חצה את קו התאריך באמצע היום הוקדם התאריך יום שלם והי' שם חצות היום של יום כ&quot;ט ניסן שהוא יום י&quot;ד לעומר. איך יספור כאשר יהי' לילה שהוא במקום המצאו אור ליום ל' ניסן והוא יום ט&quot;ו לעומר, והוא הרי ספר אתמול ליל שעבר יום י&quot;ג נמצא חסר לו ספירת יום י&quot;ד לעומר&quot;.

וכך הסיק:

&quot;העולה להלכה: א) עד כמה שאפשר ראוי להמנע מלעבור את קו התאריך באמצע ימי הספירה בכיוון מערב העולם. ב) העובר את קו התאריך הבין לאומי באמצע ימי הספירה בטיסה בכיוון מערב העולם (מאמריקה לאוסטרליא) בין על דעת להשתקע ובין על דעת לחזור, יספור מיד אחרי חצותו את הקו, ועכ&quot;פ קודם צאת היום את הספירה שסופרין בעבר הקו שהגיע לשם. וכגון שספר באמריקה י&quot;ג לספירה שוב עבר את קו התאריך באמצע היום יספור מיד י&quot;ד לעומר וכאשר יהי' לילה אח&quot;כ יספור ט&quot;ו לעומר וכך ימשיך שוב כאשר יגיע לילה לספור ט&quot;ז וכך ימשיך לספור עד תשלום ימי הספירה והכל בלי ברכה. ג) לא נראה להצריך לספור אחר שעבר את הקו שתי ספירות בכל לילה (דהיינו בלילה הראשונה יספור י&quot;ד וט&quot;ו וכן עד ערב החג שאז יספור מ&quot;ח ומ&quot;ט ושוב בליל החג לא יספור כלל וע&quot;ש בפנים&quot;.

ועי' בשו&quot;ת אבני ישפה (ח&quot;ו סי' מה ענף ז4).

שיטתו של הג&quot;ר בצלאל שטרן היא לפעול עפ&quot;י הספיקות במחלוקות ולפעול עד כמה שיותר שיוכל לברך ולספור.

ה. לאחר הבאת עיקרי דעות הפוסקים אכתוב את דעתי.

הבאתי במאמרי (בכרך הראשון) כמה נקודות חשובות לגבי הדרך המוצעת לנהוג בשאלה זו.

1. ישנה מחלוקת ראשונים האם ספירת העומר בימינו היא מן התורה (רמב&quot;ם) או מדרבנן (תוס', רא&quot;ש, טור). המשמעות היא שלגבי הספירה עצמה מספק ודאי ראוי לספור. השאלה היא לגבי הברכה כיון שספק ברכות להקל האם ראוי שלא לברך.

2. בדין 'תמימות':

שיטת רס&quot;ג ורב יהודאי גאון שתמימות לעיכובא ביום ראשון בלבד – היינו שלא יחסר את היום הראשון.

שיטת בה&quot;ג שתמימות לעיכובא בכל יום ואם חיסר יום אחד אינו יכול לספור.

שיטת רה&quot;ג (לאחר החורבן לכה&quot;פ) ושיטת תוס' שתמימות אינו מעכב את ספירת הימים והוא כעין הידור בלבד.

לשיטה הראשונה והאחרונה כל יום בספירת העומר הוא מצוה בפני עצמה בברכה, וחסרון של יום (פרט ליום הראשון לשיטה הראשונה) אינו מעכב בדיעבד. וממילא לשיטה זו אף אם ביום המעבר של קו התאריך ממערב למזרח או ממזרח למערב נוצרה בעיה של ספירה בברכה, הרי בשאר ימים ניתן להמשיך ולספור בברכה.

3. בחלק כא סימן יד הבאתי כי לענ&quot;ד אחד יכול להוציא אחרים בברכה ובספירה וראוי להשתמש בדרך זו במקרי ספק.

מתוך בסיסים הלכתיים אלו נלענ&quot;ד, כי זמן מחובר למקום בעולם הזה, ולכן גם בספירת העומר הוא צריך לספור לפי המקום בו הוא נמצא. הספירה אינה אישית לו בלבד אלא לבני המקום, כל אחד ואחד לפי מקומו. היינו כל עם ישראל סופר ספירת העומר יחד עם הספירה בירושלים שהיא מרכז העולם, וכל יום ויום משתנה לפי מקומו בעולם וזריחת החמה במקומו.

המשמעות היא שאם יחסר לו יום אחד לספירה ידלג עליו ויספור כמקום בו הוא נמצא אע&quot;פ שיחסר יום. וכדי לצאת מהספקות ראוי שישמע את הברכה ואת הספירה מבן המקום ויצא בכך ידי חובה.

ואם נוסף לו יום כגון שכבר ספר באוסטרליה ויגיע לאמריקה בזמן שיספרו שם את אותו יום – שכבר ספר יכול לספור שוב ללא ברכה, ואחר כך ימשיך לספור בברכה. ואם 'הפסיד' יום כגון שספר באמריקה י&quot;ג לעומר ובלילה הגיע לאוסטרליה ושם כבר סופרים ט&quot;ו לעומר ידלג לט&quot;ו וישמע ברכה וספירה מאחרים וכך יצא מספק ידי חובה (פרט לשיטת בה&quot;ג).</text>
      <sha1>ariq8i4yt9fn8yj0j6w6dk4t6m5b3c5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469701</id>
    <revision>
      <id>1415873</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:23:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו||||}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו||||}}</text>
      <sha1>73me20j9nyzq3yf5vuzd7ofx2ct6ymw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415874</id>
      <parentid>1415873</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:23:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12484" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כו|כז|כח|}}

סימן כז

שאלות לגבי יום טוב שאחר השבת

הקדמה

יום טוב לאחר שבת, מבלבל הרבה אנשים הרגילים ליום טוב בערב שבת, מחד מותר להכין בו אוכל נפש ומאידך אסור בשבת להכין עבורו. כמו&quot;כ הדלקת נרות שלו וכל ההכנות הן רק בצאת השבת ועל כן חשוב לפני יום טוב כזה, להזכיר לציבור את הלכותיו. אביא להלן כמה שאלות שנשאלתי בשבועות תשפ&quot;ב ובשבת נשׂא שקדמה לו.

לחמניות שספק אם הפרישו מהן חלה

שאלה

בתו של פלוני אפתה לחמניות ושבה לאולפנא לפני שבת, ולא הספיקו לשואלה האם הפרישה חלה כראוי. האם הוא יכול לאכול מן הלחמניות ביום טוב?

תשובה

בשבת ודאי אסור לאכול מן הלחמניות כיון שהן ספק טבל לחלה. השאלה היא האם ביום טוב מותר.

פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' תקו ס&quot;ג): &quot;הלש עיסה ביום טוב, יכול להפריש ממנה חלה; ולהוליכה לכהן, (שרי אפילו הפרישה מאתמול). אבל עיסה שנלושה בעי&quot;ט, אסור להפריש ממנה חלה ביום טוב&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;אלא אוכל ומשייר קצת, ולמחר מפריש מן המשוייר חלה. ומותר לאפות הפת על ידי שיאכל ממנו ויפריש אחר כך חלה (ב&quot;י). ואם רוצה יוכל ללוש עוד עיסה אחת ביום טוב ויצרפם יחד, ויפריש מאותה עיסה גם על מה שלש מעי&quot;ט. (הגהות מיימוני פ&quot;ג ומרדכי פרק אלו עוברין וב&quot;י בשם תוספות פרק קמא דביצה)&quot;.

במקרה הנוכחי הדרך היחידה להתיר באכילה את הלחמניות של ערב שבת היא הכנת עיסה על מנת לאוכלה ביום טוב, והפרשה על העיסה ועל הלחמניות המסופקות.

באר המשנה ברורה (סי' תקו בין הסעיפים של המשנ&quot;ב בירור שלי בדבריו):

&quot;(יז) יכול להפריש וכו' – אף על גב דאין מגביהין תרומות וכו' ביום טוב משום דנראה כמתקן או כמקדיש, בלש ביום טוב לא גזרו ואפילו באין לפניו כהן או במקום שהחלה נשרפת דכיון דמותר ללוש לכתחלה ביום טוב משום דפת חמה עדיף טפי, התירו לו ג&quot;כ לתקן עיסתו ולהוציאה מידי טבל&quot;.

הפרשת חלה הותרה לצורך אוכל נפש, ובימינו פרט לפסח שהחלה תחמיץ עד מוצאי יום טוב (עי' לגבי פסח ס&quot;ק כג במשנ&quot;ב) – הדבר מותר. (לא נדון בדיני הולכה לכהן, כיון שאכילת החלה אסורה בימינו).

כתב המשנ&quot;ב לגבי איסור הפרשה תרו&quot;מ וחלה ביום טוב:

&quot;(כ) אסור להפריש וכו' – דאין מגביהין תרומות ומעשרות בשבת ויום טוב היכי דטבילי מאתמול וכנ&quot;ל בס&quot;ק י&quot;ז וכן בהיה אפוי מאתמול דאסור להפריש היום. ואפילו בחלת חוץ לארץ הדין כן ואפילו לא הפריש מחמת שכחה נמי אסור לו להפרישה ואם עבר והפריש אם במזיד אסור לו ולאחרים עד מוצ&quot;ש ואם בשוגג מותר מיד וכדלעיל סימן של&quot;ט במ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה&quot;.

בחו&quot;ל מותר לשייר חלה ולקובעה אחר שבת ויום טוב, אבל בא&quot;י אסור לעשות כן. ולכן לא נעסוק בכך.

הדרך היחידה לאכול את הלחמניות ביום טוב הוא ע&quot;י הפרשה עליהן ביום טוב, ואכילת המאפה מן העיסה החדשה והלחמניות.

כתב המשנ&quot;ב:

&quot;(כה) ואם רוצה יוכל וכו' – ומיירי שצריך לה או שרוצה לאכול פת חמה ולהכי לא איכפת לן אם אגבה מתוקן גם עיסה הראשונה ואפילו בחלת א&quot;י יכול לעשות עצה זו&quot;.

אולם הגביל זאת:

&quot;(כו) עוד עיסה – ודוקא ביש בה שיעור חלה אבל באין בה כשיעור אלא דמצרפה עם הראשונה שיש בה אסור דדמי כמאן דמפריש חלה מעיסה שנילושה מערב יום טוב [מחה&quot;ש ופמ&quot;ג ויד אפרים] ויש מקילין דאפילו אין בה כשיעור וע&quot;י צירוף סל ובמקום הדחק יש להקל&quot;.

היינו בעיסה החדשה שעושה צריך להיות שיעור חלה (1660 גרם קמח) ואז בהפרשת חלה מן החלה החדשה פוטר אף את הלחמניות המסופקות.

ודרך ההפרשה כאמור במשנ&quot;ב:

&quot;(כז) ויצרפם יחד – לפי מה שפסק המחבר ביו&quot;ד ס&quot;ס שכ&quot;ה ב' עיסות שיש בהם בכל אחת שיעור חלה א&quot;צ לא צירוף כלי ולא נגיעה אלא מניח שתיהן לפניו ומפריש מזה ע&quot;ז והכא נמי כן אם היה בכל אחת כשיעור&quot;.

זאת הדרך הפשוטה: ללוש שיעור החייב בחלה מאותו מין ואח&quot;כ להפריש כשהלחמניות והשיעור החייב בחלה לפניו.

אלא שבדרך כלל מי שלא התארגן על כך לפני יום טוב אין לו אמצעים לאפות בצק בשיעור חלה ביום טוב (תנור וכלי אפיה), וא&quot;כ אינו יכול ללוש ולהפריש לצורך מוצאי יום טוב, וממילא אסור לו ללוש.

הוצע שיכין מעט בצק ויאפה על פלטה של שבת, ויצרף בסל אחד את הלחמניות המסופקות ואת מעט הבצק ויפריש ממנו כזית חלה ואת מה שאפה יאכל ביום טוב.

המשנ&quot;ב בס&quot;ק כט שהובא לעיל כתב שבשעת הדחק יעשה זאת.

אמנם בשער הציון ס&quot;ק מג התיר בגלל שזו חלת חו&quot;ל. ונראה שבא&quot;י רק אם אין לו חלות אחרות יעשה בהערמה כזו, אבל אם יכול ללוות משכניו לחם ליום טוב, עדיף שלא יאפה חתיכת בצק קטנה שבאה בעצם להתיר את הלחם שנאפה קודם יום טוב, ולגביו אין להפריש ביום טוב חלה.

ובשמירת שבת כהלכתה (פרק יא סעיף כח) פסק: &quot;אי אפשר להכין עיסה כשיעור המחייב הפרשת חלה – יכין עיסה קטנה יותר, ויקפיד לעשות אותה דוקא ממין עיסת המאפה שהכין בערב יום טוב, ויאפנה ויתן מאפה זה בסל אחד עם המאפה ששכח להפריש ממנו, או יניח את שניהם במפה ויכסה אותם במפה עצמה ויפריש חלה מן המאפה החדש, וגם כאן יקפיד לאפות על דעת לאכול מן המאפה החדש בו ביום&quot;. (והוסיף בהערה לסעיף טז: &quot;חלה שהפרישה ביום טוב, מותר לטלטלה בעודה בידו, ולהניחה במקום מוצנע, אבל אחרי שהניחה מידו, אסורה היא בטלטול משום איסור מוקצה&quot;.)

ולכן נלענ&quot;ד שאם אין לו פת אחרת פרט לפת המסופקת, יכין מעט בצק וממנו יפריש חלה, בצירוף סל, אף על הלחמניות המסופקות ויניח את החלה בשקית וישרוף במוצאי חג, ואת הנאפה ביום טוב יאכל ביום טוב. אולם אם יש לו אפשרות ללוות משכניו, היא עדיפה על כל ההערמה הזאת, ובמוצאי חג יברר האם הלחמניות המוכנות מערב שבת הופרשה מהן חלה או שצריך להפריש מהן חלה.1

שינוי מתגי שעון שבת – בשבת ליום טוב וביום טוב

שאלה

שעון שבת כוון מערב שבת להדליק 'פלטה של שבת', אולם כיון שבערב שבת בעלי הבית התארחו, לא כוונו שהפלטה תדלק בליל שבת. עתה ביום טוב הם אוכלים בביתם וצריכים לחמם את האוכל שיאכלו בערב יום טוב. מתי מותר להם לשנות את המתגים של שעון שבת, כדי שידלק ביום טוב?

תשובה

להזיז את המתגים בשבת נראה לי שאסור, מפני שאין בהם צורך לשבת כלל, והרי זו הכנה משבת לחול. כל פעולה שנעשית לצורך יום טוב ואין בה שום צורך לשבת נראה לי שאסורה. ואף אם היא פעולה קטנה מאד כמו הזזת מתגים, סו&quot;ס היא לא נעשית לצורך שבת, ויש בכך זלזול בקדושת השבת. כנלענ&quot;ד.

לאחר צאה&quot;כ האם צריך להדליק את השעון בגרמא – היינו שהפלטה תידלק רק כרבע שעה אחר צאת החג כלומר הזזת המתגים תיעשה שהשעון יידלק לא עם הזזת המתגים, אלא זמן מה אחר הזזתם או שמותר להזיז את המתג בשעון שנמצא בצאת החג, ומיד יידלק השעון ואיתו הפלטה המחוברת לו. השאלה היא עקרונית ולא מעשית, כיון שיהא מספיק זמן לאוכל להתחמם.

נלענ&quot;ד שמותר להדליק מיד את המתג ולהדליק את הפלטה.2 והסיבה היא שהרי הוא עושה זאת לצורך אוכל נפש ומה בין זה לבין הדלקת הגז היוצא מן הכיריים על ידי הבאת אש ממקום אחר, ולחמם על ידו את הסיר. אף כאן הוא פותח את השער – המפסק, ועל ידי כך הפלטה נדלקת. ולכאורה אין בהזזת המתג יותר מהבאת גפרור לגז. וכיון שהוא ממש לצרכי אוכל נפש נראה שמותר.

ועם זאת מהיות טוב ראוי יותר להדליק על ידי גרמא, כיון שאדם רגיל אינו מבחין בין הדלקת פלטה חשמלית להדלקת אור או להפעלות חשמליות נוספות, וישנו חשש שידליק אותם בידים. ולכן עדיף לעשות בדרך גרמא כדי לא לבלבל אדם שאינו מבחין בהגדרות ההלכתיות.

החלפת בלון גז לצורך בישול ביום טוב

שאלה

אדם תכנן להכין אוכל על כירת גז ביום טוב והתברר לו שבלון הגז ריק, האם מותר לו להביא בלון מלא ולחברו ביום טוב?

תשובה

נראה לי שהדבר מותר. מה ההבדל בין זה לבין מי שהכין עצים להסקת תנורו לבישול והוא מבשל עליהם ביום טוב. הרי את העצים הוא מניח ביום טוב. וכן כאן הוא מחבר את בלון הגז ביום טוב.

וכך כתב בשמירת שבת כהלכתה (פרק יג סעיף יא): &quot;מיכל – גז שנתרוקן, מותר לסגור את ברזו, וכן גם מותר לפתוח את ברזו של המיכל המלא, אבל טוב להימנע מלחבר מיכל – גז חדש למערכת&quot;.

אולם, (שם) בהערה ס כתב: &quot;שמעתי מהגרש&quot;ז אויערבך זצ&quot;ל, דיש בזה משום עובדין דחול, כיון שצריכים לכך גבורה ואומנות. ושוב אמר לי הגרש&quot;ז זצ&quot;ל, דנראה דשפיר שרי לעשות כן כיון דהוה ממש לצורך או&quot;נ וגם רגילין תדיר לפרק ולהחזיר, ואין זה דומה לעושה פחם או פתילה דאסור, עכ&quot;ל. ועיין סי' שב סע' ד, לגבי מכבש של אומן, דכיון שתחוב בחזקה, התרתו דומה לסתירה, וא&quot;כ י&quot;ל דהה&quot;נ הכא&quot;. ונלענ&quot;ד שאף כאן חיבור צינור לבלון אין בו מעשה אומן, והחיבור בחוזק הוא כדי שלא יברח גז ואין בכך חיבור בחוזקה, ומכבש של אומן הוא לצורך גיהוץ ולא לצורך אוכל נפש.</text>
      <sha1>el5x3hxujpxotoma7rt8985o468bh1h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469702</id>
    <revision>
      <id>1415875</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:23:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כז|כח|כט|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כז|כח|כט|}}</text>
      <sha1>3qsyk1i2czu2afq44joqg5hxiwzgfup</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415876</id>
      <parentid>1415875</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:24:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6066" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כז|כח|כט|}}

סימן כח - כבד ששפכו עליו מים חמים מאד

שאלה

אשה הפשירה כבד כדי לצלותו לשבת. מתוך חפזון להפשירו ערתה עליו מים חמים מאד. הכבד הלבין (במקומות מסוימים כאילו הוא חלוט). האם ניתן לצלותו עדיין או שהוא נאסר? האם צריך לתקנו בפעולות מסוימות?

תשובה

א. פסק הטור (יו&quot;ד סי' עג):

&quot;הכבד יש בו ריבוי דם לפיכך אין לו תקנה לבשלו על ידי מליחה ואין לבשלו אלא אם כן קרעו שתי וערב והניח חתוכו למטה וצלהו ואח&quot;כ יכול לבשלו, ור&quot;ת התיר לבשלו ע&quot;י קריעה ומליחה ואין נוהגין כן, ומיהו בדיעבד שרי. ואם חלטו בחומץ או ברותחין מדינא דגמרא היה מותר לבשלו אח&quot;כ אפילו עם בשר אחר&quot;.

וכ&quot;פ השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' עג ס&quot;ב):

&quot;אם חלטו בחומץ או ברותחין ונקב והוציא מזרקי הדם שבתוכו, מן הדין מותר לבשלו, אלא שהגאונים אסרו לעשות כן, ובדיעבד מותר&quot;.

ב. באר בערוך השולחן (יו&quot;ד סי' עג ס&quot;ג):

&quot;וכיון שהוא כוליה דם לכן רבתה המחלוקת בין רבותינו הראשונים איך להכשירו לאכילה ויש שסוברים שאין לו היתר במליחה כלל דמפני ריבוי דם שבו לא יוציא המלח דמו ממנו ואין לו היתר רק ע&quot;י צלייה עד האש וישהנו כחצי צלייתו ואח&quot;כ מותר לבשלו כמו שנוהגין עתה בכל תפוצות ישראל וזהו דעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם בפ&quot;ו ממאכלות אסורות וכ&quot;כ בה&quot;ג. ואף על גב דבחליטה ברותחין או בחומץ ודאי שרי דמצמית הדם כמבואר בגמ' [קי&quot;א א] מ&quot;מ כתב הרי&quot;ף דשדרו ממתיבתא דאנן לא בקיאינן בחליטה ע&quot;ש ויתבאר בסעיף ט&quot;ו בס&quot;ד&quot;.

והוסיף לבאר בסעיף ד:

&quot;ויש שסוברים דע&quot;י מליחה אין שום ספק שמותר לבשלו דמליחה הוה כצלייה דמליח הוה כרותח דצלי ופולט ע&quot;י מליחה כמו שפולט ע&quot;י צלייה ואדרבא הש&quot;ס מסתפק שם דאולי גם מליחה א&quot;צ וזה אין ספק ג&quot;כ דלעצמו של כבד א&quot;צ כלום שהרי הוא כולו דם והתורה התירתו ומותר לבשל הכבד בלא שום דבר והספק הוא על שארי בשר שמתבשל עם הכבד שלא נמלח אם פליטת דם הכבד אוסר בשר אחר, דאולי כיון שהוא כולו דם והתורה התירתו אינה אוסרת, או אפשר דאחר שפירש הדם לחוץ אוסרת מדרבנן. וזהו ששנו חכמים במשנה דתרומות [פ&quot;י מי&quot;א] הכבד אוסרת ואינה נאסרת כלומר פליטתה אוסרת אחרים והיא בעצמה אינה נאסרת גם מפליטת דם אחר לפי שהיא תמיד טרודה לפלוט ואינה בולעת וזהו שיטת ר&quot;ת בתוס' ורא&quot;ש שם&quot;...

עולה שהמחלוקת שבין הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לר&quot;ת היא: האם מליחה מועילה לבישול אבל לאחר צליה לכו&quot;ע מותר גם לבשלו. וכל מה שנעשה עם הכבד שלפנינו אינו בעייתי כלל, כיון שחליטה מעיקר הדין מתירה לאכלו מבושל וללא צליה, ועתה שחלקו חלוט בכל זאת בכוונתה לצלות ולא לבשל וע&quot;כ הדם שבו ודאי אינו אוסרו. וגם הגאונים שאסרו חליטה לכתחילה לא אסרו אלא כשלא צלאו אבל אם צלאו הוא ודאי מותר.

ג. ועדיין צריך לדון על הכלי שהרי הדם בכבד אינו אוסר את הכבד אבל אוסר בשר וכלים שנתבשלו עמו.

אמנם במקרה זה שהמים נשפכו על הכבד וממנו לכלי נראה שאין לאסור את הכלי שכן הדם נצמת ואינו יוצא כתוצאה מחליטה, וכאן אף החליטה אינה שלמה, ולכן הכלי לא נאסר.

ד. כמו&quot;כ אין חשש שהאשה תבשל את הכבד, מכיון שהוא נחלט, שכן כוונתה בשפיכת המים לא היתה לבישול, אלא לצלותו. וכאמור בבן איש חי (שנה שניה פרשת קדושים סעיף יד):

&quot;לכתחילה אין להשהות הבשר שלשה ימים בלא מליחה, דחיישינן שמא יבשלנו, ואם השהה אותו בשוגג, צריך לצלותו תיכף דחיישינן דילמא משתלי ומבשל ליה, וכנז' בשמש צדקה סי' ט&quot;ל, אך הכבד והכחל מותר להשהותן משום דבלא&quot;ה אסורים בבישול ובודאי יצלנו, ואף על גב דכבר מותר לבשלו אחר צליה, מ&quot;מ כיון שגם הבשר מותר בדיעבד לבשלו אחר צליה, לא חיישינן להא דכ' פתחי תשובה בשם חמודי דניאל סי' ל&quot;ד&quot;.

ה. כמו&quot;כ אף מחשש לחומרת הגאונים שלא לבשל בשר ששהה ג' ימים ללא מליחה אף אם מלחוהו (ורק הותר לצלותו). חלק גדול מן הפוסקים סוברים שקפוא ניתן לשהות לפני מליחה ואין זה כלול בג' ימים ללא מליחה. כמו&quot;כ כיון שדרך הכשרת כבד היא על ידי צליה אף לחומרת הגאונים אינו בכלל הגזירה, ואף הגאונים התירו על ידי צליה אלא שחששו מן ההרגל לבשל ולא לצלות – חשש שלא קיים בכבד.

מסקנה

מותר לצלות את הכבד לאחר שהפשיר כראוי ככל צליית כבד.</text>
      <sha1>80g7vgfw4qcwg531y9wrkkyf25cxgs4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו כט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469703</id>
    <revision>
      <id>1415877</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:24:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כח|כט|ל|}}  סימן כט  טבילת כלים על ידי חתן וכלה  שאלה  חתן וכלה אחר שנישאו נגשים למקוה כדי לטבול כלי אוכל חדשים מתוצרת חוץ. האם מותר שאחד מהם יברך והשני יטביל בפועל או שצריך שהמברך יטביל בעצמו.  תשובה  א. טבילת כלים שנקנו מנכרי ועשאם נכ...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18125" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כח|כט|ל|}}

סימן כט

טבילת כלים על ידי חתן וכלה

שאלה

חתן וכלה אחר שנישאו נגשים למקוה כדי לטבול כלי אוכל חדשים מתוצרת חוץ. האם מותר שאחד מהם יברך והשני יטביל בפועל או שצריך שהמברך יטביל בעצמו.

תשובה

א. טבילת כלים שנקנו מנכרי ועשאם נכרי הוא חיוב, יש אומרים שהיא מן התורה וי&quot;א רק מדרבנן.

כתב הבית יוסף (יו&quot;ד סי' קכ):

&quot;יד] כתוב בתרומת הדשן סימן רנ&quot;ז שאין לשלוח קטן להטביל כלים דכיון דטבילת כלים דאורייתא לא מהימנינן לקטנים עלייהו ומכל מקום להטבילם קטן בפני ישראל כתב דשרי&quot;...

&quot;טו] ובתשובות להרמב&quot;ן סימן קנ&quot;א כתוב דלהטביל כלים על ידי גוי דמותר ובתשובות הרשב&quot;א (ח&quot;ג סימן רנה) כתוב כלשון הזה: מה שכתבת שהטבלת כלים מדרבנן לא כולם מודים בו ומדברי הרמב&quot;ם יראה שהוא סבור שהוא מדאורייתא ופשטא דשמעתא דשילהי ע&quot;ז הכי משמע טפי&quot;.

וכ&quot;כ הפרי חדש (יו&quot;ד סי' קכ), וכן הצל&quot;ח (ביצה י ע&quot;ב).

ב. ברכת טבילת כלים היא ברכת המצוות שבדרך כלל אחד מוציא את חבירו אע&quot;פ שהלה מקיים את המצוה, עפ&quot;י ר&quot;ה (כט ע&quot;א) וכן נפסק בשו&quot;ע (או&quot;ח סי' תרצב ס&quot;ג).

לגבי שחיטה נחלקו הפוסקים האם יכול לברך מי שאינו שוחט לברך לחבירו ששוחט. הטור (יו&quot;ד סי' א) פסק: &quot;והשומע ואינו מדבר אם הוא מומחה שוחט אפילו לכתחלה אם אחר מברך&quot;. ולא הזכיר שום הסתיגויות לכך שאחר יברך, כמו בכל המצוות.

אולם יש שהסתייגו מכך עפ&quot;י דברי האו&quot;ז (הל' שחיטה סי' שסז והובאו בהגהות אשרי ראש חולין)1.

בשולחן ערוך (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ז) פסק: &quot;השומע ואינו מדבר, אם הוא מומחה, שוחט אפי' לכתחלה, אם אחר מברך&quot;. ונחלקו האחרונים בפירוש דברי השו&quot;ע, האם האחר מברך רק כאשר הוא שוחט בעצמו ורק אז מוציא בברכתו את חבירו שגם הוא שוחט, או שיכול לברך עבור חבירו השוחט גם כשאינו שוחט.

הב&quot;ח (יו&quot;ד סי' א, בקונטרס אחרון) כתב: &quot;אם אחר מברך. מהרו&quot;ך (דרישה אות ז) הבין דאותו אחר עומד על גביו ומברך ברכת השחיטה ואינו שוחט והאריך בדברים שלא הוה ליה לרב כמוהו לכתבן כי הדבר פשוט דהכי קאמר אם אחר ג&quot;כ שוחט ומברך כמ&quot;ש בחיבורי ע&quot;ש&quot;...

ומפרש הב&quot;ח בשו&quot;ע שאותו שמברך לאילם שוחט בעצמו, אבל אינו יכול להוציא בברכה בלבד ללא שהוא שוחט בעצמו.

טעם ההגבלה בבברכת מצוה זו, הוא מפני שהאחרונים הבינו שברכת המצוות שיכול לברך עבור אחרים אע&quot;פ שכבר יצא הוא דוקא במצוה שיש עליה ערבות, אבל על מצוה שהיא קיומית בלבד, ואין חובה מן התורה לקיים את המצוה, אין ערבות, ולכן אם יצא אינו מוציא במצוה וה&quot;ה בברכת המצוות שלה. ורק אם גם המברך מקיים את המצוה ומברך יכול מי שאינו למברך לצאת בברכתו.

וכ&quot;פ הש&quot;ך (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ק לב): &quot;אם אחר מברך. ודוקא שהאחר שוחט ג&quot;כ הא לא&quot;ה א&quot;י לברך הג&quot;א ומביאו ב&quot;י וד&quot;מ וכן משמע בשחיטת מהרי&quot;ו וכ&quot;פ הב&quot;ח ושאר אחרונים וכן משמע הל' אם אחר מברך ולא קאמר ואחר מברך משמע שהאחר בלא&quot;ה וע&quot;ל סי' י&quot;ט דבעי' שאותו אחר יכוין להוציאו&quot;.

וכן הכרתי (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ק לד) כתב: &quot;מברך אחר. היינו שאחר שוחט לעצמו גם כן, ומוציא בהמה זו גם כן בברכה. אבל שיברך הוא מה שאחר שוחט, לא (הגה&quot;א פ&quot;א סי' ג', ב&quot;י ז' ע&quot;ב ד&quot;ה ודע, ד&quot;מ ס&quot;ק י&quot;ח, ב&quot;ח סי&quot;ב ד&quot;ה וחרש, ש&quot;ך ס&quot;ק ל&quot;ב, פר&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ג. דלא כט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ז), דהוי כברכת הנהנין ולא דמי לברכת המצות (ב&quot;ח, פר&quot;ח שם)&quot;.

בבאור הגר&quot;א (שו&quot;ע יו&quot;ד סי' א ס&quot;ז) משמע קצת שחולק על האו&quot;ז, אמנם באו&quot;ח (סי' תקפט ס&quot;ב) כתב במפורש שאחר יברך וישמע מן התוקע שאינו יכול לברך.

כשיטת האו&quot;ז והב&quot;ח סבר הפרי חדש (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ז ס&quot;ק לג): &quot;אם אחר מברך. מדלא קאמר ואחר מברך משמע דמיירי שהאחר מברך בלאו הכי, דהיינו ששוחט גם כן הא לאו הכי אינו יכול לברך לפטור חבירו משום דאין כאן חיוב לברך כשאר מצות ודמיא לברכת הנהנין שאינו מוציאו חברו משום דלא לתהני ולא לברוך הכי נמי לא לשחוט ולא לברוך וכן כתבו האחרונים ז&quot;ל. ובספר ט&quot;ז [ס&quot;ק יז] האריך לחלק בין תרומה לשחיטה ואין בדבריו טעם, דתרומה ושחיטה כי הדדי נינהו וכדברי הב&quot;י [ד&quot;ה ודע] וזה ברור. ועיין לקמן סימן י&quot;ט [סעיף ג] דבעינן שאותו אחר שמברך שיכוין להוציא השוחט ע&quot;ש&quot;. וכן כתב החכמת אדם (כלל א ס&quot;ד).

אמנם הט&quot;ז (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ק יז) כתב שאחר יכול לברך עבורו אף שאותו המברך אינו שוחט.

וכך הביא בכנסת הגדולה (הג&quot;ט יו&quot;ד סי' א אות מו): &quot;וראיתי לרי&quot;ו בנתיב ט&quot;ו ח&quot;א באות ה', כתב ג' חלוקים בחרש... השני, שומע ונשתתק שאינו מדבר עתה והיה מומחה בעוד שהיה מדבר, שוחט לכתחילה אפילו אין עומדים עומדים ע&quot;ג. הג'... עד כאן לשונו. ואין ספק דמ&quot;ש בחלוקה דשומע ואינו מדבר ששוחט לכתחילה אפילו שאין אחרים עומדים ע&quot;ג, היינו שאין אחרים עומדים ע&quot;ג מתחלה ועד סוף, אלא שבירך והלך לו, או שהאחר שבירך לו אפילו שעומד שם לא הוי מומחה והוי כעין אחרים עומדים ע&quot;ג, אבל מכל מקום צריך שאחר יברך לו כדי שישחוט לכתחלה, וכמ&quot;ש הדרישה. וכן מצאתי להרב בעל דמ&quot;א2 בדף י' ע&quot;ג&quot;.

וכאן המדובר באילם ומשמע שאין המברך שוחט בעצמו. וא&quot;כ רבינו ירוחם מסכים עם שיטת הדרישה והט&quot;ז.

ג. האחרונים השוו בין מצות הטבלת כלים למצות שחיטה ולכן השוו בין ברכת הטבלת כלים לברכת השחיטה, ועפי&quot;ז כתבו רובם שמי שאינו מטביל אינו יכול לברך עבור מי שמטביל בפועל. וקצת תמוה שהסיקו דבר שאף ראשון לא העיר עליו.

ועי' בס' טבילת כלים (לרב צבי כהן ז&quot;ל עמ' קעט-קפ) שכתב בסעיף טו: &quot;אבל אם רק אחד מטביל, לא יברך השני בעבורו, אלא אם המטביל הוא קטן שאינו יודע לברך בעצמו&quot;. ובהערה הביא מקורותיו מברכת השחיטה ומבדיקת חמץ שאם בעה&quot;ב אינו בודק אינו יכול לברך.

וצ&quot;ע, לשיטתו, היאך מברך גדול על הטבלת קטן.

ד. ולענ&quot;ד צ&quot;ע אם שחיטה וטבילת כלים שוים בהלכותיהן וממילא אף הברכה שונה במהותה.

פסק השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' קכ סט&quot;ו): &quot;אם הטביל כלים על ידי עובד כוכבים, עלתה להם טבילה. (אבל אינו נאמן על הטבילה) (ד&quot;ע)&quot;.

ובאר הט&quot;ז (יו&quot;ד סי' קכ ס&quot;ק יז) שמקורו מתשובת הרשב&quot;א כיון שאי&quot;צ כוונה בטבילת כלים3, ומותר לעשות כן לכתחילה. ותמה הט&quot;ז: 

&quot;אבל תמיה לי היאך יברך על מה שיטביל העובד כוכבים והישראל אינו עושה כלום ע&quot;כ אין ראוי לעשות כן לכתחלה ומשום הכי כתב הש&quot;ע כאן לשון דיעבד, אבל אם הישראל מטביל ג&quot;כ איזה כלי באותה שעה אלא שהעובד כוכבים מסייע לו להטביל שאר כלים נמצא דקאי הברכה על מה שהישראל עושה שפיר דמי ומזה מיירי תשובה לרמב&quot;ן שזכרתי. כן נלע&quot;ד&quot;.

הט&quot;ז הסתפק איך ברכת ישראל מועילה להטבלת הכלים ע&quot;י הגוי. ופשוט לו שההטבלה עם ברכה.

והפרי חדש (יו&quot;ד סי' קכ ס&quot;ק מ) כתב: &quot;עלתה להם טבילה. ואף לכתחילה שרי ויברך ישראל הברכה ויטבילנו, ודלא כהט&quot;ז [ס&quot;ק יז]. וכן נראה מתשובת הרשב&quot;א [חלק א] סימן תקי&quot;א ע&quot;ש... אלא דטבילת כלים דהכא שניא היא וכמו שהביא הב&quot;י בסוף סימן זה [ריש עמוד עא] בשם תרומת הדשן סימן רנ&quot;ז, דמאן לימא לן דהך טבילה דאינה מטומאה לטהרה ואינה אלא גזירת הכתוב מנלן דבעי כוונה, ולפיכך טבילת גוי מהניא אפילו לכתחילה. וכן אם נפלו כלים מאליהם במים קודם טבילה וכן אם הטבילם ישראל אחר שלא מדעת הבעלים בכל הני עלתה להם טבילה. וכך כתב הש&quot;ך [ס&quot;ק כח] ודלא כהב&quot;ח&quot;.

והפר&quot;ח הלא כתב לגבי שחיטה שלא מועילה ברכת אחר כשאינו שוחט בעצמו ואילו בטבילת כלים סבר שישראל מברך וכותי מטביל. הא קמן שבשחיטה סבר שהברכה על העשיה או על תוצאותיה, ואילו בהטבלת כלים זו גזירת הכתוב ועליה הברכה.

אמנם הבית מאיר (יו&quot;ד סי' קכ) העיר על הפר&quot;ח: &quot;ויברך ישראל הברכה. נ&quot;ב לענ&quot;ד העיקר כהט&quot;ז דהא קיי&quot;ל אין שליחות לכותי ואין זה אלא כאילו נפל למים מעצמו כדכתב לקמן. וא&quot;כ איך יברך ועל מה יברך. וכן מדויק קצת לשון הגמרא מנחות מ&quot;ב דמקשה והרי מילה וכו' דכשירה בכותי ובישראל צריך לברך. משמע אבל אם כותי מל לא ס&quot;ד דהישראל מברך. והרשב&quot;א אפשר דאיירי בטובל מספק דבל&quot;ז אינו מברך&quot;.

ולענ&quot;ד שגה בהבנת הט&quot;ז שכן אף הט&quot;ז כתב שיברך, אלא שלא היה לו ברור איך יברך ללא כל מעשה בצדו.

בדרכי תשובה (סי' קכ ס&quot;ק קו) הביא את דעות הט&quot;ז והפר&quot;ח והבית מאיר והבין כבית מאיר שללא מעשה אינו יכול לברך. והסיק: &quot;ועי' בס' מקור מים חיים סוף סי' זה מ&quot;ש בביאור דברי הט&quot;ז בזה ובמ&quot;ש בזה לדינא ועי' בשו&quot;ת חקרי לב ח&quot;ב מיו&quot;ד סי' ט' שהרחיב הדיבור בזה והעלה ג&quot;כ דהעיקר כדעת הט&quot;ז דאין לישראל לברך על מעשה הגוי וממילא דאין לטבול לכתחלה ע&quot;י עכו&quot;ם כיון שאינו יכול לברך על מעשה גוי עיין שם באורך&quot;.

אבל סייעתא לדברי הפר&quot;ח, שיש לבעל הכלי לברך אף שהגוי מטבילו, כתב בשו&quot;ת התעוררות תשובה (שו&quot;ע יו&quot;ד סי' קכ): &quot;טו&quot;ז סקי&quot;ז תמי' לי האיך יברך על מה שיטביל העכו&quot;ם והישראל אינו עושה כלום. ונ&quot;ל כיון דאין הטבילה בעצמה חיובית רק שאסור להשתמש בו בלי טבילה וא&quot;כ הטבילה רק התחלת המצוה ונגמרה בשעת תשמיש הראשון וממילא יכול לברך עלי' או סמוך מיד לטבילה או קודם תשמיש ראשון ודמי כמו שפסק הרמ&quot;א או&quot;ח סי' קנ&quot;ו שאם לא בירך על נטילת ידים קודם הנגוב יכול לברך עד שיאכל המוציא כאשר בארנו שם הטעם ג&quot;כ שנטילה מצוה הוא משום שאסור לאכול פת בלי נטילה א&quot;כ גמר מצות נטילה הוא בהתחלת אכילת המוציא, ואי' ברמב&quot;ם שכל מצוה שיש לה המשך זמן אם לא בירך עובר לעשייתן מברך אח&quot;כ כל זמן המשכת המצוה, ובפרט ברכה שהיא בעל נקל יותר לברך ועיין בטו&quot;ז או&quot;ח הל' ציצית סי' ח' טעם דמברכינן על טלית קטן 'על' מצות ציצית&quot;.

עולה כי מסקנת חלק מן האחרונים היא: שמברך על הטבלת כלים של גוי, וכש&quot;כ כלים של חבירו אע&quot;פ שהמברך אינו מטביל כלים. והטעם שאין מצוה לטבול כלים, אלא מצוה שהכלים יהיו טבולים. ולכן הברכה אינה על עשיית המצוה אלא על תוצאת הטבילה.

ה. בדומה כתב בפסקי תשובות (סימן רסג הערה 12): &quot;וכן לענין הדלקת נרות שבת ע&quot;י נכרי בצווי האשה דלכמה מן הפוסקים מהני שתוכל האשה אף לברך, כדלקמיה אות י&quot;ט, כ&quot;ש כשעומד על גביו&quot;. והטעם משום שהחובה העיקרית שיהיה אור בבית ולא חובת ההדלקה ע&quot;י האשה.

ומצאתי ברשימות שעורים (רי&quot;ד סולובייצ'יק, ברכות יד ע&quot;א) שדן בכל המצוות:

&quot;תוס' ד&quot;ה ימים. בא&quot;ד. וז&quot;ל ויש שרוצין לומר דיחיד האומר הלל בימים שאין גומרין שאין לו לברך ומיהו השר מקוצי היה אומר דכיון שרצה לחייב עצמו מברך ואין זה ברכה לבטלה מידי דהוה אלולב ואתפילין דהני נשי מברכות אף על גב שאינן חייבות עכ&quot;ל. ונראה דנחלקו אם מברכים ברכת המצוות על החיוב או על הקיום, דהיש רוצין לומר סברי דאין מברכים אלא על חיוב, ולכן ס&quot;ל דבר&quot;ח רק ציבור מברכים, דהמנהג מחיל חיוב קריאה על הציבור, ואף על פי שליחיד שקורא נמי חל קיום, אין היחיד מברך. מאידך השר מקוצי סובר דהברכה חלה על הקיום וכמו שנשים מברכות על מ&quot;ע שהז&quot;ג אף על פי שאינן חייבות ה&quot;נ יחיד מברך על הלל בר&quot;ח, דאע&quot;פ שמחמת המנהג חל חיוב רק על הציבור מ&quot;מ יחיד הקורא הלל מקיים קיום שירה ושפיר מברך&quot;.

ובעקבות דבריו ק&quot;ו בטבילת כלים 'הברכה חלה על הקיום' ולכן יכול לצאת אף בברכת אחר.

ומצאנו בתקיעה בר&quot;ה לנשים. פסק האגודה (ראש השנה פרק ד – יום טוב סימן יח):

&quot;ותוקעין לנשים ומברכין להן ואפי' מי שיצא כבר, לשון רבינו אבי&quot;ה, אכן יש גאונים שכתבו [שטוב] לתקוע ליולדות ולכל נשים טרם יצא התוקע, לאפוקי נפשיה מפלוגתא&quot;.

אמנם בשו&quot;ע סי' תקפט ס&quot;ו פסק שלא לברך עבור נשים, ורמ&quot;א פסק שאם התוקע כבר יצא י&quot;ח, לא יברך עבור נשים. ועי' בהערות בס' ברכת ה' (חלק ה ס&quot;ה עמ' כו).

ו. לגבי טבילת כלים ע&quot;י איש ואשתו, נלענ&quot;ד שניתן לומר שהם לענין הטבילה כגוף אחד, כיון שהם שניהם ניגשים להטביל את הכלים והכלים של שניהם יכולים שאחד יברך והשני יטביל וכד'.

ומצינו לענין נר שבת כתב בקיצור פסקי הרא&quot;ש (שבת פ&quot;ב סי' יח):

&quot;הדלקת נר בשבת חובה לכך אין מדליקין בדבר שריחו רע שמא מתוך כך יניחנו ויצא. ולא בדבר שריחו טוב כעין צרי שמא יסתפק ממנו אלא מדליקין בשמן שומשמין ואגוזים ובשל צנונות ובשל דגים ובשל פקועות. ומברכין עליו בין איש ובין אשה שמדליקין ואפילו היה נר דולק והולך צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה לשם שבת ומצוה לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת וכל שכן גופו&quot;.

היינו במצוות משותפות ביניהם זה או זה מברך.

וכן בנר חנוכה שהמצוה היא נר איש וביתו, האשה בביתה מברכת ומדליקה עבור שניהם.

מסקנה

מלכתחילה במצוות רשותיות (קיומיות) ראוי שהעושה יברך, כדי שלא להכניס עצמו למחלוקת. ולכן אף בטבילת כלים ראוי לנהוג כן. אולם אם המטביל את הכלים אינו יכול לברך (כגון אילם), או שאחר ברך לו אין הברכה לבטלה ויוצא בברכתו כששומע את הברכה. ואיש ואשתו בטבילת כלים משותפים יכולים שאחד יברך והשני יטביל, אולם מלכתחילה ראוי שגם המברך יטביל.</text>
      <sha1>1dibxtv70gs6rro1kkgvfokpvqf6vhx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415878</id>
      <parentid>1415877</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:24:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18126" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כח|כט|ל|}}

סימן כט - טבילת כלים על ידי חתן וכלה

שאלה

חתן וכלה אחר שנישאו נגשים למקוה כדי לטבול כלי אוכל חדשים מתוצרת חוץ. האם מותר שאחד מהם יברך והשני יטביל בפועל או שצריך שהמברך יטביל בעצמו.

תשובה

א. טבילת כלים שנקנו מנכרי ועשאם נכרי הוא חיוב, יש אומרים שהיא מן התורה וי&quot;א רק מדרבנן.

כתב הבית יוסף (יו&quot;ד סי' קכ):

&quot;יד] כתוב בתרומת הדשן סימן רנ&quot;ז שאין לשלוח קטן להטביל כלים דכיון דטבילת כלים דאורייתא לא מהימנינן לקטנים עלייהו ומכל מקום להטבילם קטן בפני ישראל כתב דשרי&quot;...

&quot;טו] ובתשובות להרמב&quot;ן סימן קנ&quot;א כתוב דלהטביל כלים על ידי גוי דמותר ובתשובות הרשב&quot;א (ח&quot;ג סימן רנה) כתוב כלשון הזה: מה שכתבת שהטבלת כלים מדרבנן לא כולם מודים בו ומדברי הרמב&quot;ם יראה שהוא סבור שהוא מדאורייתא ופשטא דשמעתא דשילהי ע&quot;ז הכי משמע טפי&quot;.

וכ&quot;כ הפרי חדש (יו&quot;ד סי' קכ), וכן הצל&quot;ח (ביצה י ע&quot;ב).

ב. ברכת טבילת כלים היא ברכת המצוות שבדרך כלל אחד מוציא את חבירו אע&quot;פ שהלה מקיים את המצוה, עפ&quot;י ר&quot;ה (כט ע&quot;א) וכן נפסק בשו&quot;ע (או&quot;ח סי' תרצב ס&quot;ג).

לגבי שחיטה נחלקו הפוסקים האם יכול לברך מי שאינו שוחט לברך לחבירו ששוחט. הטור (יו&quot;ד סי' א) פסק: &quot;והשומע ואינו מדבר אם הוא מומחה שוחט אפילו לכתחלה אם אחר מברך&quot;. ולא הזכיר שום הסתיגויות לכך שאחר יברך, כמו בכל המצוות.

אולם יש שהסתייגו מכך עפ&quot;י דברי האו&quot;ז (הל' שחיטה סי' שסז והובאו בהגהות אשרי ראש חולין)1.

בשולחן ערוך (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ז) פסק: &quot;השומע ואינו מדבר, אם הוא מומחה, שוחט אפי' לכתחלה, אם אחר מברך&quot;. ונחלקו האחרונים בפירוש דברי השו&quot;ע, האם האחר מברך רק כאשר הוא שוחט בעצמו ורק אז מוציא בברכתו את חבירו שגם הוא שוחט, או שיכול לברך עבור חבירו השוחט גם כשאינו שוחט.

הב&quot;ח (יו&quot;ד סי' א, בקונטרס אחרון) כתב: &quot;אם אחר מברך. מהרו&quot;ך (דרישה אות ז) הבין דאותו אחר עומד על גביו ומברך ברכת השחיטה ואינו שוחט והאריך בדברים שלא הוה ליה לרב כמוהו לכתבן כי הדבר פשוט דהכי קאמר אם אחר ג&quot;כ שוחט ומברך כמ&quot;ש בחיבורי ע&quot;ש&quot;...

ומפרש הב&quot;ח בשו&quot;ע שאותו שמברך לאילם שוחט בעצמו, אבל אינו יכול להוציא בברכה בלבד ללא שהוא שוחט בעצמו.

טעם ההגבלה בבברכת מצוה זו, הוא מפני שהאחרונים הבינו שברכת המצוות שיכול לברך עבור אחרים אע&quot;פ שכבר יצא הוא דוקא במצוה שיש עליה ערבות, אבל על מצוה שהיא קיומית בלבד, ואין חובה מן התורה לקיים את המצוה, אין ערבות, ולכן אם יצא אינו מוציא במצוה וה&quot;ה בברכת המצוות שלה. ורק אם גם המברך מקיים את המצוה ומברך יכול מי שאינו למברך לצאת בברכתו.

וכ&quot;פ הש&quot;ך (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ק לב): &quot;אם אחר מברך. ודוקא שהאחר שוחט ג&quot;כ הא לא&quot;ה א&quot;י לברך הג&quot;א ומביאו ב&quot;י וד&quot;מ וכן משמע בשחיטת מהרי&quot;ו וכ&quot;פ הב&quot;ח ושאר אחרונים וכן משמע הל' אם אחר מברך ולא קאמר ואחר מברך משמע שהאחר בלא&quot;ה וע&quot;ל סי' י&quot;ט דבעי' שאותו אחר יכוין להוציאו&quot;.

וכן הכרתי (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ק לד) כתב: &quot;מברך אחר. היינו שאחר שוחט לעצמו גם כן, ומוציא בהמה זו גם כן בברכה. אבל שיברך הוא מה שאחר שוחט, לא (הגה&quot;א פ&quot;א סי' ג', ב&quot;י ז' ע&quot;ב ד&quot;ה ודע, ד&quot;מ ס&quot;ק י&quot;ח, ב&quot;ח סי&quot;ב ד&quot;ה וחרש, ש&quot;ך ס&quot;ק ל&quot;ב, פר&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ג. דלא כט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ז), דהוי כברכת הנהנין ולא דמי לברכת המצות (ב&quot;ח, פר&quot;ח שם)&quot;.

בבאור הגר&quot;א (שו&quot;ע יו&quot;ד סי' א ס&quot;ז) משמע קצת שחולק על האו&quot;ז, אמנם באו&quot;ח (סי' תקפט ס&quot;ב) כתב במפורש שאחר יברך וישמע מן התוקע שאינו יכול לברך.

כשיטת האו&quot;ז והב&quot;ח סבר הפרי חדש (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ז ס&quot;ק לג): &quot;אם אחר מברך. מדלא קאמר ואחר מברך משמע דמיירי שהאחר מברך בלאו הכי, דהיינו ששוחט גם כן הא לאו הכי אינו יכול לברך לפטור חבירו משום דאין כאן חיוב לברך כשאר מצות ודמיא לברכת הנהנין שאינו מוציאו חברו משום דלא לתהני ולא לברוך הכי נמי לא לשחוט ולא לברוך וכן כתבו האחרונים ז&quot;ל. ובספר ט&quot;ז [ס&quot;ק יז] האריך לחלק בין תרומה לשחיטה ואין בדבריו טעם, דתרומה ושחיטה כי הדדי נינהו וכדברי הב&quot;י [ד&quot;ה ודע] וזה ברור. ועיין לקמן סימן י&quot;ט [סעיף ג] דבעינן שאותו אחר שמברך שיכוין להוציא השוחט ע&quot;ש&quot;. וכן כתב החכמת אדם (כלל א ס&quot;ד).

אמנם הט&quot;ז (יו&quot;ד סי' א ס&quot;ק יז) כתב שאחר יכול לברך עבורו אף שאותו המברך אינו שוחט.

וכך הביא בכנסת הגדולה (הג&quot;ט יו&quot;ד סי' א אות מו): &quot;וראיתי לרי&quot;ו בנתיב ט&quot;ו ח&quot;א באות ה', כתב ג' חלוקים בחרש... השני, שומע ונשתתק שאינו מדבר עתה והיה מומחה בעוד שהיה מדבר, שוחט לכתחילה אפילו אין עומדים עומדים ע&quot;ג. הג'... עד כאן לשונו. ואין ספק דמ&quot;ש בחלוקה דשומע ואינו מדבר ששוחט לכתחילה אפילו שאין אחרים עומדים ע&quot;ג, היינו שאין אחרים עומדים ע&quot;ג מתחלה ועד סוף, אלא שבירך והלך לו, או שהאחר שבירך לו אפילו שעומד שם לא הוי מומחה והוי כעין אחרים עומדים ע&quot;ג, אבל מכל מקום צריך שאחר יברך לו כדי שישחוט לכתחלה, וכמ&quot;ש הדרישה. וכן מצאתי להרב בעל דמ&quot;א2 בדף י' ע&quot;ג&quot;.

וכאן המדובר באילם ומשמע שאין המברך שוחט בעצמו. וא&quot;כ רבינו ירוחם מסכים עם שיטת הדרישה והט&quot;ז.

ג. האחרונים השוו בין מצות הטבלת כלים למצות שחיטה ולכן השוו בין ברכת הטבלת כלים לברכת השחיטה, ועפי&quot;ז כתבו רובם שמי שאינו מטביל אינו יכול לברך עבור מי שמטביל בפועל. וקצת תמוה שהסיקו דבר שאף ראשון לא העיר עליו.

ועי' בס' טבילת כלים (לרב צבי כהן ז&quot;ל עמ' קעט-קפ) שכתב בסעיף טו: &quot;אבל אם רק אחד מטביל, לא יברך השני בעבורו, אלא אם המטביל הוא קטן שאינו יודע לברך בעצמו&quot;. ובהערה הביא מקורותיו מברכת השחיטה ומבדיקת חמץ שאם בעה&quot;ב אינו בודק אינו יכול לברך.

וצ&quot;ע, לשיטתו, היאך מברך גדול על הטבלת קטן.

ד. ולענ&quot;ד צ&quot;ע אם שחיטה וטבילת כלים שוים בהלכותיהן וממילא אף הברכה שונה במהותה.

פסק השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' קכ סט&quot;ו): &quot;אם הטביל כלים על ידי עובד כוכבים, עלתה להם טבילה. (אבל אינו נאמן על הטבילה) (ד&quot;ע)&quot;.

ובאר הט&quot;ז (יו&quot;ד סי' קכ ס&quot;ק יז) שמקורו מתשובת הרשב&quot;א כיון שאי&quot;צ כוונה בטבילת כלים3, ומותר לעשות כן לכתחילה. ותמה הט&quot;ז: 

&quot;אבל תמיה לי היאך יברך על מה שיטביל העובד כוכבים והישראל אינו עושה כלום ע&quot;כ אין ראוי לעשות כן לכתחלה ומשום הכי כתב הש&quot;ע כאן לשון דיעבד, אבל אם הישראל מטביל ג&quot;כ איזה כלי באותה שעה אלא שהעובד כוכבים מסייע לו להטביל שאר כלים נמצא דקאי הברכה על מה שהישראל עושה שפיר דמי ומזה מיירי תשובה לרמב&quot;ן שזכרתי. כן נלע&quot;ד&quot;.

הט&quot;ז הסתפק איך ברכת ישראל מועילה להטבלת הכלים ע&quot;י הגוי. ופשוט לו שההטבלה עם ברכה.

והפרי חדש (יו&quot;ד סי' קכ ס&quot;ק מ) כתב: &quot;עלתה להם טבילה. ואף לכתחילה שרי ויברך ישראל הברכה ויטבילנו, ודלא כהט&quot;ז [ס&quot;ק יז]. וכן נראה מתשובת הרשב&quot;א [חלק א] סימן תקי&quot;א ע&quot;ש... אלא דטבילת כלים דהכא שניא היא וכמו שהביא הב&quot;י בסוף סימן זה [ריש עמוד עא] בשם תרומת הדשן סימן רנ&quot;ז, דמאן לימא לן דהך טבילה דאינה מטומאה לטהרה ואינה אלא גזירת הכתוב מנלן דבעי כוונה, ולפיכך טבילת גוי מהניא אפילו לכתחילה. וכן אם נפלו כלים מאליהם במים קודם טבילה וכן אם הטבילם ישראל אחר שלא מדעת הבעלים בכל הני עלתה להם טבילה. וכך כתב הש&quot;ך [ס&quot;ק כח] ודלא כהב&quot;ח&quot;.

והפר&quot;ח הלא כתב לגבי שחיטה שלא מועילה ברכת אחר כשאינו שוחט בעצמו ואילו בטבילת כלים סבר שישראל מברך וכותי מטביל. הא קמן שבשחיטה סבר שהברכה על העשיה או על תוצאותיה, ואילו בהטבלת כלים זו גזירת הכתוב ועליה הברכה.

אמנם הבית מאיר (יו&quot;ד סי' קכ) העיר על הפר&quot;ח: &quot;ויברך ישראל הברכה. נ&quot;ב לענ&quot;ד העיקר כהט&quot;ז דהא קיי&quot;ל אין שליחות לכותי ואין זה אלא כאילו נפל למים מעצמו כדכתב לקמן. וא&quot;כ איך יברך ועל מה יברך. וכן מדויק קצת לשון הגמרא מנחות מ&quot;ב דמקשה והרי מילה וכו' דכשירה בכותי ובישראל צריך לברך. משמע אבל אם כותי מל לא ס&quot;ד דהישראל מברך. והרשב&quot;א אפשר דאיירי בטובל מספק דבל&quot;ז אינו מברך&quot;.

ולענ&quot;ד שגה בהבנת הט&quot;ז שכן אף הט&quot;ז כתב שיברך, אלא שלא היה לו ברור איך יברך ללא כל מעשה בצדו.

בדרכי תשובה (סי' קכ ס&quot;ק קו) הביא את דעות הט&quot;ז והפר&quot;ח והבית מאיר והבין כבית מאיר שללא מעשה אינו יכול לברך. והסיק: &quot;ועי' בס' מקור מים חיים סוף סי' זה מ&quot;ש בביאור דברי הט&quot;ז בזה ובמ&quot;ש בזה לדינא ועי' בשו&quot;ת חקרי לב ח&quot;ב מיו&quot;ד סי' ט' שהרחיב הדיבור בזה והעלה ג&quot;כ דהעיקר כדעת הט&quot;ז דאין לישראל לברך על מעשה הגוי וממילא דאין לטבול לכתחלה ע&quot;י עכו&quot;ם כיון שאינו יכול לברך על מעשה גוי עיין שם באורך&quot;.

אבל סייעתא לדברי הפר&quot;ח, שיש לבעל הכלי לברך אף שהגוי מטבילו, כתב בשו&quot;ת התעוררות תשובה (שו&quot;ע יו&quot;ד סי' קכ): &quot;טו&quot;ז סקי&quot;ז תמי' לי האיך יברך על מה שיטביל העכו&quot;ם והישראל אינו עושה כלום. ונ&quot;ל כיון דאין הטבילה בעצמה חיובית רק שאסור להשתמש בו בלי טבילה וא&quot;כ הטבילה רק התחלת המצוה ונגמרה בשעת תשמיש הראשון וממילא יכול לברך עלי' או סמוך מיד לטבילה או קודם תשמיש ראשון ודמי כמו שפסק הרמ&quot;א או&quot;ח סי' קנ&quot;ו שאם לא בירך על נטילת ידים קודם הנגוב יכול לברך עד שיאכל המוציא כאשר בארנו שם הטעם ג&quot;כ שנטילה מצוה הוא משום שאסור לאכול פת בלי נטילה א&quot;כ גמר מצות נטילה הוא בהתחלת אכילת המוציא, ואי' ברמב&quot;ם שכל מצוה שיש לה המשך זמן אם לא בירך עובר לעשייתן מברך אח&quot;כ כל זמן המשכת המצוה, ובפרט ברכה שהיא בעל נקל יותר לברך ועיין בטו&quot;ז או&quot;ח הל' ציצית סי' ח' טעם דמברכינן על טלית קטן 'על' מצות ציצית&quot;.

עולה כי מסקנת חלק מן האחרונים היא: שמברך על הטבלת כלים של גוי, וכש&quot;כ כלים של חבירו אע&quot;פ שהמברך אינו מטביל כלים. והטעם שאין מצוה לטבול כלים, אלא מצוה שהכלים יהיו טבולים. ולכן הברכה אינה על עשיית המצוה אלא על תוצאת הטבילה.

ה. בדומה כתב בפסקי תשובות (סימן רסג הערה 12): &quot;וכן לענין הדלקת נרות שבת ע&quot;י נכרי בצווי האשה דלכמה מן הפוסקים מהני שתוכל האשה אף לברך, כדלקמיה אות י&quot;ט, כ&quot;ש כשעומד על גביו&quot;. והטעם משום שהחובה העיקרית שיהיה אור בבית ולא חובת ההדלקה ע&quot;י האשה.

ומצאתי ברשימות שעורים (רי&quot;ד סולובייצ'יק, ברכות יד ע&quot;א) שדן בכל המצוות:

&quot;תוס' ד&quot;ה ימים. בא&quot;ד. וז&quot;ל ויש שרוצין לומר דיחיד האומר הלל בימים שאין גומרין שאין לו לברך ומיהו השר מקוצי היה אומר דכיון שרצה לחייב עצמו מברך ואין זה ברכה לבטלה מידי דהוה אלולב ואתפילין דהני נשי מברכות אף על גב שאינן חייבות עכ&quot;ל. ונראה דנחלקו אם מברכים ברכת המצוות על החיוב או על הקיום, דהיש רוצין לומר סברי דאין מברכים אלא על חיוב, ולכן ס&quot;ל דבר&quot;ח רק ציבור מברכים, דהמנהג מחיל חיוב קריאה על הציבור, ואף על פי שליחיד שקורא נמי חל קיום, אין היחיד מברך. מאידך השר מקוצי סובר דהברכה חלה על הקיום וכמו שנשים מברכות על מ&quot;ע שהז&quot;ג אף על פי שאינן חייבות ה&quot;נ יחיד מברך על הלל בר&quot;ח, דאע&quot;פ שמחמת המנהג חל חיוב רק על הציבור מ&quot;מ יחיד הקורא הלל מקיים קיום שירה ושפיר מברך&quot;.

ובעקבות דבריו ק&quot;ו בטבילת כלים 'הברכה חלה על הקיום' ולכן יכול לצאת אף בברכת אחר.

ומצאנו בתקיעה בר&quot;ה לנשים. פסק האגודה (ראש השנה פרק ד – יום טוב סימן יח):

&quot;ותוקעין לנשים ומברכין להן ואפי' מי שיצא כבר, לשון רבינו אבי&quot;ה, אכן יש גאונים שכתבו [שטוב] לתקוע ליולדות ולכל נשים טרם יצא התוקע, לאפוקי נפשיה מפלוגתא&quot;.

אמנם בשו&quot;ע סי' תקפט ס&quot;ו פסק שלא לברך עבור נשים, ורמ&quot;א פסק שאם התוקע כבר יצא י&quot;ח, לא יברך עבור נשים. ועי' בהערות בס' ברכת ה' (חלק ה ס&quot;ה עמ' כו).

ו. לגבי טבילת כלים ע&quot;י איש ואשתו, נלענ&quot;ד שניתן לומר שהם לענין הטבילה כגוף אחד, כיון שהם שניהם ניגשים להטביל את הכלים והכלים של שניהם יכולים שאחד יברך והשני יטביל וכד'.

ומצינו לענין נר שבת כתב בקיצור פסקי הרא&quot;ש (שבת פ&quot;ב סי' יח):

&quot;הדלקת נר בשבת חובה לכך אין מדליקין בדבר שריחו רע שמא מתוך כך יניחנו ויצא. ולא בדבר שריחו טוב כעין צרי שמא יסתפק ממנו אלא מדליקין בשמן שומשמין ואגוזים ובשל צנונות ובשל דגים ובשל פקועות. ומברכין עליו בין איש ובין אשה שמדליקין ואפילו היה נר דולק והולך צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה לשם שבת ומצוה לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת וכל שכן גופו&quot;.

היינו במצוות משותפות ביניהם זה או זה מברך.

וכן בנר חנוכה שהמצוה היא נר איש וביתו, האשה בביתה מברכת ומדליקה עבור שניהם.

מסקנה

מלכתחילה במצוות רשותיות (קיומיות) ראוי שהעושה יברך, כדי שלא להכניס עצמו למחלוקת. ולכן אף בטבילת כלים ראוי לנהוג כן. אולם אם המטביל את הכלים אינו יכול לברך (כגון אילם), או שאחר ברך לו אין הברכה לבטלה ויוצא בברכתו כששומע את הברכה. ואיש ואשתו בטבילת כלים משותפים יכולים שאחד יברך והשני יטביל, אולם מלכתחילה ראוי שגם המברך יטביל.</text>
      <sha1>ilaj2zi4yt0ehqoj3qjs1d4dgp4muws</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469704</id>
    <revision>
      <id>1415879</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:25:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כט|ל|לא|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כט|ל|לא|}}</text>
      <sha1>i9ixpajmnty2iefdkdddwbzbvbrsfnu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415880</id>
      <parentid>1415879</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:25:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19460" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|כט|ל|לא|}}

סימן ל

מוך דחוק

שאלה

איש הביא בדיקת אשתו של היום השני משבעה נקיים ביום החמישי לשבעת הנקיים. הבדיקה היתה לא טובה, וצריכה להתחיל למנות נקיים מחדש. לטענת המביא חוץ מן הבדיקה הלא טובה כל הבדיקות (בוקר וערב) לאחר הבדיקה האוסרת היו טובות ונקיות.

האם ניתן להתחיל את מנין הימים יום למחרת שמצאה בדיקה נקיה (כגון שהבדיקה הפגומה היתה בבוקר והשניה אחר הצהרים באותו יום ולמנות מהערב הבא שבעה נקיים) או שצריכה להפסיק מחדש עם מוך דחוק?

תשובה

א. נדה מן התורה טמאה שבעה ימים מתחילת יציאת וסתה ובליל היום השמיני טובלת וטהורה לבעלה. בימינו נדה יושבת שבעה נקיים כזבה גדולה, אולם טבילתה כנדה בלילה. אנו נוהגים שמיום ראייתה הראשונה של נדתה אסורה להפסיק בטהרה ארבעה ימים (לפוחתים), או חמישה (לרוב הדעות) ויש מחמירים בששה ימים. הנ&quot;מ בשאלתנו לגבי דורנו היא: אם הפסיקה לראות לפני היום האחרון (4-6), ובדקה שחרית ומצאה טהורה, האם בסוף ימי הטומאה יכולה לספור נקיים בלי הפסק טהרה בבין השמשות.

לגבי מציאות של יום ראשון בטומאה ובדקה אחרי מציאת הטומאה ומצאה שהיא טהורה שייכת אף בדורנו אולם מאד לא שכיחה. אולם במקרה שנשאלנו זאת השאלה: כיון שבדיקת שחרית של היום השני סתרה את ספירתה, וכיון שיכולה להתחיל מיד בספירת נקיים, האם יכולה להסתמך על בדיקה אחר הצהרים באותו יום, או על הבדיקות בימים הבאים או שצריכה הפסק טהרה בבין השמשות וא&quot;כ באיזה יום.

ב. נאמר בנדה (סח ע&quot;א) במשנה: &quot;נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה – הרי היא בחזקת טהורה. בדקה עצמה ביום שביעי שחרית ומצאה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאה טהורה - הרי זו בחזקת טמאה, ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. ואם יש לה וסת - דיה שעתה. ור' יהודה אומר: כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה – הרי זו בחזקת טמאה. וחכמים אומרים: אפילו בשנים לנדתה בדקה ומצאה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה – הרי זו בחזקת טהורה&quot;.

המדובר במשנה מתי צריך להיות ההפסק של נדה (דאורייתא) שמוציא אותה מטומאתה.

ג. פרש ר' עובדיה מברטנורא (נדה פ&quot;י מ&quot;ב) את המשנה:

&quot;ושלש מחלוקות בדבר, לתנא קמא בדיקת שחרית השביעי הוא דמטהרתה, אבל שני לנדתה, לא. ולר' יהודה אפילו בדיקת שחרית דשביעי לא מטהרה עד שתפרוש בין השמשות. ולרבנן אפילו בשני, דכיון דפסק פסק. ודוקא בשני הוא דמטהרי רבנן, אבל בראשון מצאה טהור ושוב לא בדקה, וטבלה בליל שמיני ועשתה טהרות, ואחר כך מצאה טמא, לא מטהרי רבנן, לפי שביום ראשון הוחזקה מעין פתוח. ומשום הכי קתני ואפילו בשניה לנדתה דוקא, אבל ראשון לא. והלכה כחכמים&quot;. (וכ&quot;פ רש&quot;י על אתר).

לפי ת&quot;ק רק בדיקת שחרית של יום השביעי של נדה (דאורייתא) מחזיקה אותה כטהורה, אבל בדיקות קודמות אינן מוציאות אותה מחזקת טומאה. לפי רבי יהודה רק בדיקה בבין השמשות מטהרתה בכל הימים, ולפי חכמים אפילו בדיקת שחרית של היום השני לנקיים וטבילה אור לשמיני מוציאה אותה מטומאתה. הלכה כחכמים, ולגבי יום ראשון לא פורט במה יכולה להיטהר.

ד. כתב בתורת הבית הקצר לרשב&quot;א (בית הנשים שער החמישי): &quot;האשה שראתה ב' או ג' ימים והרגישה שפסקו דמים שלה אם לא בדקה עצמה אף על פי שהרגישה שפסקו דמים הרי זו בחזקת טמאה עד שתפריש בטהרה. בדקה עצמה שחרית ומצאה טהור אעפ&quot;י שלא בדקה עצמה בין השמשות הרי זו בחזקת טהרה. ראתה יום א' בלבד ופסקה בו ביום ובדקה עצמה ומצאה טהור הרי זו בחזקת טהרה, ויש מחמירין בזו מספק הואיל ומעינה פתוח. לעולם יהא אדם מלמד בתוך ביתו שתהא האשה בודקת עצמה יום הפסק טהרתה במוך דחוק ויהא שם כל בין השמשות שזו הבדיקה מוציאה מידי כל ספק&quot;.

היינו אם הפסיקה בשחרית מהיום השני והלאה יכולה לספור נקיים (בדורנו לאחר היום הרביעי או החמישי כמבו' לעיל) לגבי היום הראשון בו פרסה נדה האם בדיקת יום תועיל, הרשב&quot;א הביא מחלוקת בינו לאחרים לגבי פוסקת שחרית ביום הראשון, הוא סבר שטהורה לאחר שבעה נקיים, לעומת זאת חכמים אחרים סברו שצריך ביום הראשון הפסק טהרה בבין השמשות.

ה. הטור (יו&quot;ד סי' קצו) כתב: &quot;שבעת ימים שהזבה סופרת מתחלת ממחרת יום שפוסקת בו וכך משפטה אם תראה שני ימים או שלשה ופסקה לראות בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה וכתב הרשב&quot;א בדקה עצמה שחרית ומצאה טהורה אף על פי שלא בדקה בין השמשות הרי זו בחזקת טהורה ראתה יום אחד בלבד ופסקה ובדקה עצמה ומצאה טהורה הרי זו בחזקת טהורה ויש שמחמירין בזה מספק הואיל ומעיינה פתוח ומלשון א&quot;א הרא&quot;ש ז&quot;ל יראה שצריכה שתפסוק בטהרה בין השמשות שכתב וזה לשונו ואחר שיפסוק הדם תבדוק עצמה יפה יפה ובדיקה זו תהיה בין השמשות ביום שתפסוק בו מלראות ותלבוש חלוק הבדוק לה שאין בו כתם ומיום המחרת תתחיל לספור שבעה נקיים&quot;.

באר הבית יוסף (יו&quot;ד סי' קצו א [ב]): &quot;ומ&quot;ש רבינו ומלשון אדוני אבי ז&quot;ל יראה שצריכה שתפסוק בטהרה בין השמשות שכתב (קיצור פסקי הרא&quot;ש לנדה) וז&quot;ל ואחר שיפסוק הדם תבדוק עצמה יפה יפה ובדיקה זו תהיה בין השמשות וכו'. נראה מדברי רבינו שהרא&quot;ש סובר דבאיזה יום שתפסוק צריכה לבדוק בין השמשות וכרבי יהודה דמתניתין דאמר כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה הרי זו בחזקת טמאה דהא לא חילק הרא&quot;ש בין יום ראשון לשאר הימים וא&quot;כ הוא קשה למה פסק כיחידאה. לכן נראה לי דהרא&quot;ש לא כתב כן לפסק הלכה אלא לרווחא דמילתא דאפילו מאן דסבר דבהפסיקה ביום הראשון נמי סגי בבדיקת שחרית מודה דבאיזה יום שתפסוק עדיף טפי לבדוק בין השמשות דמרחקה נפשה מידי נדנוד ספק וכל שכן לסוברים דבהפסיקה ביום הראשון צריכה בדיקה בין השמשות דלכתחלה אית לן לאורויי דכשהפסיקה בשאר ימים נמי תבדוק בין השמשות כי היכי דלא ליחלף להו יום ראשון בשאר ימים&quot;. והב&quot;י מחזק את דבריו שהרא&quot;ש לא כתב זאת להלכה שאין לחלוק עליה, אלא דוקא כמנהג ראוי.

מוסיף הב&quot;י: &quot;ורבינו ירוחם (נכ&quot;ו ח&quot;ב דף רכא ע&quot;ד) כתב סתם כדברי הרשב&quot;א נראה שסובר שאין חולק בדבר וגם זה סעד לדברי דאם איתא דהוה ס&quot;ד דפליג הרא&quot;ש במילתא לא הוה שתיק מיניה&quot;.

ולגבי הפסק טהרה מביא הב&quot;י: &quot;ולי מה יקרו דברי הרשב&quot;א שכתב בתורת הבית הקצר (ב&quot;ז ש&quot;ה כד.) וז&quot;ל לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא האשה בודקת יום הפסק טהרתה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות שזו הבדיקה מוציאה מידי כל ספק עכ&quot;ל&quot;.

אף הב&quot;ח (יו&quot;ד סי' קצו ס&quot;ק ב) הסכים לדעת הב&quot;י. וז&quot;ל: &quot;ומ&quot;ש ומלשון אדוני אבי הרא&quot;ש יראה שצריכה שתפסוק בטהרה וכו'. לכאורה משמע דרצונו לומר דאפילו בדיעבד לא מהניא בדיקה של שחרית להרא&quot;ש והא ודאי ליתא דאם כן הוא פוסק כיחידאה כרבי יהודה בפרק התינוקת וכן כתב ב&quot;י. אלא כך פירושו דלפי דהרשב&quot;א לא כתב דצריכה בדיקה בין השמשות שהרי בתחלת שער החמישי בקצר (כג ב) כתב וזה לשונו האשה שראתה ב' או ג' ימים והרגישה שפסקו דמים שלה אם לא בדקה עצמה וכו' הרי זו בחזקת טמאה בדקה עצמה שחרית וכו' עד הואיל ומעיינה פתוח לעולם יהא אדם מלמד בתוך ביתו שתהא האשה בודקת עצמה יום הפסק טהרה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות שזו בדיקה מוציאה מידי כל ספק עכ&quot;ל מדלא כתב הרשב&quot;א שצריכה לבדוק בין השמשות משמע דס&quot;ל דאף לכתחלה לא אצרכוה לבדוק בין השמשות, וזה שכתב לעולם יהא אדם מלמד וכו' אינו אלא עצה טובה אבל חכמים לא הטילו עליה חיוב זה שצריכה לבדוק בין השמשות אלא אף לכתחלה יכולה לבדוק שחרית לכך קאמר רבינו ומלשון א&quot;א הרא&quot;ש יראה שצריכה שתפסוק בטהרה בין השמשות וכו' פירוש שחכמים הצריכוה לכתחלה לבדוק בין השמשות והיא נקראת עוברת על דברי חכמים אם לא בדקה בין השמשות אבל ודאי מודה הרא&quot;ש דבדיקת שחרית הויא בדיקה דיעבד&quot;.

ו. פסק השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' קצו ס&quot;א:

&quot;שבעה ימים שהזבה סופרת מתחילין ממחרת יום שפסקה בו. וכך משפטה, אם תראה ב' ימים או ג' ופסקה מלראות, בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה; ובדיקה זו תהיה סמוך לבין השמשות. (וכן נוהגין לכתחלה; ובדיעבד, אפילו לא בדקה עצמה רק שחרית ומצאה עצמה טהורה, סגי בכך). (טור בשם הרשב&quot;א וב&quot;י אף לפי דברי הרא&quot;ש). ולעולם ילמד אדם (להחמיר לכתחלה) בתוך ביתו שתהא בודקת ביום הפסק טהרתה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות, שזו בדיקה מוציאה מידי ספק (רשב&quot;א בתה&quot;ק)&quot;...

וכך פסק השו&quot;ע בסעיף ב: &quot;ראתה יום אחד בלבד ופסקה בו ביום, צריכה לבדוק עצמה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;ובדיעבד אם בדקה עצמה סמוך לבין השמשות ומצאה עצמה טהורה, אף על פי שלא היתה המוך אצלה כל בין השמשות, סגי (טור בשם הרשב&quot;א וה&quot;ה בשם רמב&quot;ן וב&quot;י להרמב&quot;ם וכ&quot;מ בש&quot;ס). אבל בדיקת שחרית לא מהני, הואיל ולא ראתה רק יום אחד (רשב&quot;א ורמב&quot;ן בשם י&quot;א וכ&quot;ד רמב&quot;ם פ&quot;ו מהא&quot;ב ובפי' משנה סוף פ&quot;ד וברטנורה שם)&quot;.

היינו, בכל הימים מן היום השני והלאה – לכתחילה ראוי שיעשה הפסק טהרה ע&quot;י מוך דחוק כל בין השמשות. ואז היום הבא הוא ראשון לז' נקיים. בדיעבד, מן היום השני והלאה, אפילו בדיקת שחרית מספיקה להחשיב את היום הבא כראשון לספירת נקיים. ובדין זה מסכימים השו&quot;ע והרמ&quot;א.

לגבי הפסק ביום הראשון לראייתה השו&quot;ע מצריך מוך דחוק מדינא כדי שתוכל לספור את היום הבא. הרמ&quot;א מיקל אף בבדיקה סמוך לבין השמשות, אולם בדיקת שחרית אינה מועילה.

ז. בסדרי טהרה (סי' קצו ס&quot;ק ט) הקשה על הרמ&quot;א ולא מצא לו מקור ברור. וסיים: &quot;לכן נראה לענ&quot;ד שאין להקל בלא מוך דחוק מונח שם כל בין השמשות, אם הפרישה בטהרה ביום הראשון, אפילו בדיעבד, וכדעת הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן והרא&quot;ה, והכי משמע פשטיה דסוגיא. ונפקא מינה לדידן היכא דחזרה וראתה בתוך ימי ספירתה, דכיון שלא ראתה רק יום א' לא מהני בדיקת שחרית, כמו שכתב הש&quot;ך ס&quot;ק ו', אם מפסקת בטהרה בו ביום צריך שיהא מוך דחוק כל בין השמשות, ואפילו בדיעבד מעכב אם לא היה מונח שם מוך דחוק, דאינה מונה ממחרת. אי נמי, נפקא מינה בכלה שרוצה להפריש בטהרה ולא ראתה רק יום א', ורוצה להפריש בטהרה בו ביום, דצריך מוך דחוק שם כל בין השמשות&quot;.

וכן החוות דעת (סי' קצו ס&quot;ק ב) חלק עליו והצריך מוך דחוק ביום הראשון כל בין השמשות.

ח. כתב בערוך השולחן (יו&quot;ד סי' קצו סעיף יח: &quot;וזה שכתב בסעי' ב' בראתה יום אחד צריכה בדיקה כל בין השמשות זה כתב מעיקר הדין לפי דעת הרמב&quot;ם שביום ראשון אוסר לגמרי אבל בכה&quot;ג מודה ורבינו הרמ&quot;א כתב גם על זה וז&quot;ל ובדיעבד אם בדקה עצמה סמוך לבין השמשות ומצאה עצמה טהורה אף ע&quot;פ שלא היה המוך אצלה כל בין השמשות סגי אבל בדיקת שחרית לא מהני הואיל ולא ראתה רק יום אחד עכ&quot;ל וטעמו משום דלהרשב&quot;א והרא&quot;ש והטור מדינא סגי בבדיקה סמוך לבין השמשות אין לחוש בדיעבד לדעת הרמב&quot;ם אבל בדיקת שחרית שאינו אלא לדעת הרשב&quot;א גם בדיעבד לא מהני&quot;. וצידד בדעת הרמ&quot;א להלכה.

וכך סיכם בסעיף כ: &quot;ונראה לענ&quot;ד דכיון שנתברר דמעיקר הדין יכול להיות בדיקת הפסק טהרה בשחרית ואפי' לדעת הרמב&quot;ם רק ביום ראשון אינו מועיל ואפילו לדעת רש&quot;י ותוס' אינו מועיל בשחרית רק ביום שראתה כמו שבארנו ואם כן הני נשי דידן דאינן מתחילות למנות ז' נקיים עד יום הששי לראייתה מחשש פליטת שכבת זרע כמו שיתבאר בסי' זה, ורוב נשים ידוע שאינן רואות רק ב' או ג' ימים יש לסמוך בפשיטות שתעשה הפסק טהרתה גם בשחרית לכל הפוסקים. ורק אם ראתה בתוך ימי ספירתה דאז מתחלת למנות מיד ז' נקיים יש ליזהר שתפסוק סמוך לחשיכה ובכל זה נ&quot;ל דאין חילוק בין ראייה ממש למציאת כתם דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון [שוב ראיתי שכ&quot;כ הש&quot;ך סק&quot;ו בשם המעיו&quot;ט וכן עיקר]&quot;.

מתבאר שערוה&quot;ש מיקל לפי שיטת הרמ&quot;א שאף הפסק טהרה ללא מוך דחוק מועיל ביום הראשון לספירה מהיום הבא.

ח. בשו&quot;ת מאמר מרדכי (כרך א יו&quot;ד סי' ח) נכתב שיעור של הגר&quot;מ אליהו על הסוגיא הנ&quot;ל, וכך הוא סיכם למעשה: &quot;בהא אחתינן ובהא אסקינן, מאחר שמרן בשו&quot;ע פסק לאסור ביום הראשון אפי' בדיעבד בלי מוך דחוק כל בין השמשות, ורמ&quot;א מסכים עמו בעקרון שיש לעשות ביום הראשון מוך דחוק כנ&quot;ל, אלא שבדיעבד הוא מיקל אם בדקה סמוך לביה&quot;ש, ועל רמ&quot;א יש רבים החולקים וסוברים שגם לדידיה רק בשעת הדחק, ויש חולקים עליו ופוסקים כמרן, לפיכך לנוהגים כמרן הב&quot;י אין להקל אפי' בשעת הדחק, ולפוסקים כדעת הרמ&quot;א יש להחמיר ואין להקל אלא בדיעבד ובשעת הדחק, ובשאר הימים שפוסקת בטהרה לכתחילה נהגו במוך דחוק כל בין השמשות, ובדיעבד מהני בלי מוך דחוק&quot;.

ט. לגבי שאלה דידן, אילו היתה באה ביום השני של שבעה נקיים לאחר שמצאה שהיא טמאה ושואלת היה ניתן להורות לה לעשות הפסק ומוך דחוק ביום שני, לפני ובבין השמשות ואחר כך תוכל לספור שבעה נקיים – מן היום השלישי לז' נקיים שראתה בהם מראה פוסל.

אולם אשה זו באה לשאול רק ביום החמישי. ולכן אין לסמוך על בדיקה באותו יום שמצאה טמאה, גם כי היא עצמה אינה זוכרת אם ומתי עשתה את הבדיקה השניה באותו יום, וכן כיון שלמרבית הפוסקים ביום ראשון צריכה הפסק טהרה ומוך דחוק כל בין השמשות.

אולם על הבדיקות ביום השלישי בין בדיקת שחרית ובין בדיקה שניה שעשתה באותו יום וטוענת שהיו נקיות נראה שניתן לסמוך. ואע&quot;פ שלכתחילה ראוי שתפסוק בטהרה סמוך לבין השמשות, כיון שהלכה כחכמים וכן פסקו הראשונים מיום שני והלאה אף בדיקת שחרית עולה לה כהפסק טהרה. ולכן אשה זו שבאה לשאול בחמישי על בדיקתה בשני, יכולה להתחיל מיום הרביעי והלאה שבעה נקיים.</text>
      <sha1>s0qzg0s9kkwmav19gchgyoqh9x3oga0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו לא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469705</id>
    <revision>
      <id>1415881</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:25:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ל|לא|לב|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ל|לא|לב|}}</text>
      <sha1>tdoiudvbjmn84n1bi5cihiodha6ryx9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415882</id>
      <parentid>1415881</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:25:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31376" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ל|לא|לב|}}


סימן לא

רווח למישהו אחר – האם נחשב רבית?

שאלה

הורים שאמרו לבנם החתן שאם הורי הכלה יתנו לזוג מתנה בסכום נמוך, הם יתנו לזוג הלוואה בסכום גבוה, האם יש בכך איסור רבית?

תשובה

א. פסק הטור (יו&quot;ד סי' קס):

&quot;ומיהו לא אסרה תורה אלא רבית הבא מיד לוה למלוה, לפיכך יכול אדם לומר לחבירו הילך זוז והלוה י' דינרין לפלוני. ודוקא שאומר כך מעצמו בלא דעת הלוה וגם לא יחזור ויקחנו מהלוה וגם לא יאמר הלוה למלוה אני לא אתן לך אבל פלוני יתן לך בשבילי. אבל אם יש בו צד אחד מאלו אסור ואם המלוה אומר ללוה אני מלוה לך על מנת שתתן זוז לפלוני פשיטא שהוא אסור אף על פי שאינו חייב לו כיון שבשליחותו נתנו לו. וכן מותר לאדם שיאמר לחברו הילך זוז ואמור לפלוני שילוה לי מעות ואפילו לבן המלוה יכול לומר כן והוא שיהא גדול ואינו סומך על שלחן אביו אבל אם הוא סומך על שלחן אביו אסור דכאילו נתנו ליד המלוה דמי&quot;.

עולה מן הדברים שאם הלווה ייתן יותר ממה שהגיע לידו מן המלוה או בהחזר ההלואה או בדרך עקיפה אחרת אסור.

כתב הבית יוסף (יו&quot;ד סי' קס, טו): &quot;כתב רבינו ירוחם בח&quot;א (שם) אם אמר לחבירו אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרים ואלוה לך מעות נראה שאסור. ואפשר שטעמו מדאמרינן בריש קידושין (ז.) [תן מנה לפלוני ואקדש אני לך מקודשת מדין ערב]. הילך מנה והתקדשי לפלוני [מקודשת מדין עבד כנעני תן מנה לפלוני ואקדש אני לו] מקודשת מדין שניהם. וכיון דדמי קצת לתן מנה לפלוני ואקדש אני לך ובכהאי גוונא אסרינן הכא לומר תן מנה לפלוני ואלוך א&quot;כ הוא הדין דבהאי גוונא אסור&quot;.

חדושו של רבינו ירוחם אינו מבורר. שכן הלווה אינו מחזיר יותר מעות משהלוו לו וכן המלוה אינו מקבל מאומה מנתינת המעות על ידי אחר ללווה. ובכ&quot;ז כיון שדומה לקידושין מדין ערב, אסור.

הב&quot;י לא ראה סיבה ישירה לאסור זאת. ולכן פסק בשולחן ערוך (יו&quot;ד סי' קס סט&quot;ו): &quot;יש אומרים שאסור לומר לו: אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרין ואלוה לך מעות&quot;. לא צויין ברבינו ירוחם ובב&quot;י שיהא למלוה הנאה כלשהיא כתוצאה מקבלת הלווה כסף במתנה מאדם אחר, אלא יש כאן תנאי של המלוה בלבד.

לגבי שאלה דנן, לכאורה, יש לאסור מפסיקת הב&quot;י, אע&quot;פ שלא מצא סיבה אמיתית לאיסור.

ב. בערך לחם (מהריק&quot;ש, יו&quot;ד סי' קס סט&quot;ו) התקשה בפסיקת השו&quot;ע וכתב: &quot;ואלוה לך מעות. זה צריך עיון, ונראה דגרסינן ואלוה לו מעות&quot;. ולפי הבנתו בשו&quot;ע (='אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרין ואלוה לך מעות') אינו מוצא סיבה לאסור, ולכן גורס: 'אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרין ואלוה לו מעות' – נמצא שהלווה נחסר ד' דינרין כדי לקבל את ההלוואה.

בחדושי ר' מאיר שמחה (בבא מציעא עה ע&quot;ב, שו&quot;ע הלכות רבית, סי' ק&quot;ס) העיר:

&quot;והנה השו&quot;ע סט&quot;ו הביא יש אומרים שאסור לומר לו אמור לפלוני שיתן לך ד' דנרין ואלוה לך מעות. וכתב הבית יוסף דהוי כתן מנה לפלוני ואקדש לו דמקודשת מדין שניהם (=ערב ועבד). והמכוון בזה דאף דשם באחד שנותן מנה לאשה בשביל שתתקדש לפלוני דמקודשת מדין עבד כנעני, ולכן בתן מנה לפלוני דהוי כאילו נתן מנה לאשה עצמה, וא&quot;כ מקודשת לפלוני מדין עבד כנעני דאעפ&quot;י שאחר נותן לה מקודשת, אבל הכא אם אחד נותן לראובן דינר עבור שילוה לשמעון מנה דשרי כיון שלא בא מידי לוה, אך בכ&quot;ז כיון דהוי כאילו באו המעות לידו של מלוה, א&quot;כ שוב אמרינן דהא אסור להלוה לפייס איש אחר לתת למלוה בשביל שילוהו כמו&quot;ש הרמ&quot;א (סעיף י&quot;ב) עיין שם&quot;.

&quot;ובאמת לא נהירא דגם שם אין רק איסור דמיחזי כרבית שנראה שהוא כשלוחו [ומה שציין הגר&quot;א לתוספות קדושין פירוש דבריהם שלוחו ששולח המעות ע&quot;י האיש למלוה או כמו שאמר תן לפלוני ואני אשלם לך דאסור בודאי, ודוק], אבל הכא לא מיחזי כלל כרבית, יהי' איך שיהיה [עיין ש&quot;ך ס&quot;ק כ'] ברור לי מטעמא שכתבתי לעיל דכאן דהלוה נהנה עבור זה יותר מהמלוה שרי ואין זה רבית שאסרה תורה, ודוק&quot;.

ומשמע מדבריו להתיר זאת, מפני שהלווה נהנה ומקבל יותר ממה שצריך להחזיר למלוה, ואין המלוה נהנה מן מעות שניתנו במתנה ללווה. ולפי דבריו במקרה דילן ודאי שזה שהזוג מקבל מתנה מהורי הכלה והלואה מהורי החתן אין כאן אף סרח רבית להורי החתן.

ג. כתב הב&quot;ח (יו&quot;ד סי' קס, ו):

&quot;כתב ה&quot;ר ירוחם בחלק א' אם אמר לחבירו אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרים ואלוה לך מעות נראה שאסור. ובית יוסף נדחק לפרש טעם איסור זה ופסק כך בשלחן ערוך דאסור. ושרא ליה מאריה דלפע&quot;ד הדבר ברור שאין בזה שום איסור דאין איסור רבית אלא כשהלוה מתחסר והמלוה מתרבה דאיכא נשך ותרבית ואז אפילו על ידי אחר אסור כדכתב סמ&quot;ק והוכיח כך מתוספות דפרק קמא דקידושין (דף ו' ע&quot;ב) בד&quot;ה דארוח לה זימנא דפירש רבינו תם דאיירי שהיתה חייבת מעות לאדם אחר והגיע זמנו לפרוע, ובא זה ונותן למלוה פרוטה לארווחי לה זימנא וקידשה באותה הנאה דהוי ליה הערמת רבית ועיי&quot;ש דמוכח להדיא כשהלוה מתחסר ואין המלוה מתרבה או כשהמלוה מתרבה ואין הלוה מתחסר אין שם אפילו הערמת רבית כל שכן הכא דהלוה מתרבה ואין כאן נדנוד איסור רבית. אלא טעות סופר הוא וכצ&quot;ל שיתן לי ד' דינרים וכו' ואתא לאורויי דאע&quot;פ שלא יאמר לו הלוה תן לו ד' דינרים כדי שילוני אלא פייסו שיתן לו ד' דינרין ובעבור זה הלוהו אפ&quot;ה אסור דנראה כאילו היה שלוחו ודוק&quot;.

היינו הב&quot;ח הסביר שזו טעות סופר, וצ&quot;ל שהמלוה אומר ללווה: 'אמור לפלוני שיתן לי במתנה ארבעה זוזים ואלוה לך'. והאיסור משום שהפיוס של הלווה מראה שהוא כשלוחו, והמלוה מקבל יותר ממה שהלוה.

לגבי שאלה דנן נראה שהדבר מותר שכן הלווה מקבל מתנה נוספת וממון המלוה אינו מתרבה.

ד. בביאור הארוך מש&quot;ך (לטור סי' קס) כתב: &quot;כתב רבינו ירוחם בח&quot;א (מישרים נתיב ח, כז ב) אם אמר לחבירו אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרין ואלוה לך מעות נראה שאסור עכ&quot;ל (הו&quot;ד בב&quot;י עמ' שסה) ופסק כך בשלחן ערוך (סעיף טו)&quot;.

&quot;והב&quot;ח כתב (אות ו עמ' שסד ד&quot;ה כתב הר' ירוחם) וז&quot;ל ושארי ליה מאריה דלפע&quot;ד הדבר ברור שאין בזה שום איסור דאין איסור רבית אלא כשהלוה מתחסר והמלוה מתרבה כו' עד אלא טעות סופר הוא וכן צ&quot;ל שיתן לי ד' דינרין, ואתא לאורויי דאף על פי שלא אמר לו הלוה תן לו ד' דינרין כדי שילוני אלא פייסו שיתן לו ד' דינרין ובעבור זה הלוהו אפילו הכי אסור דנראה כאילו היה שלוחו ודוק עכ&quot;ל. ומי ימלא לבו להגיה. ועוד קשה לפירושו מאי נראה דכתב רבינו ירוחם דאסור הא פשיטא הוא וזיל קרי בי רב הוא ומתניתין היא (ב&quot;מ עה ב וכפירוש הטור עמ' שסג) לא יאמר אדם לחבירו הודיעני אם בא פלוני ממקום למקום ומשום רבית דברים הוא דאסור&quot;.

&quot;אבל הנראה לי ברור דאין לשבש הספרים בחינם. וטעמא דמילתא כיון שהמלוה רוצה בהנאת השליח וחפץ שאותו פלוני יתן לו ד' דינרין אם כן השליח אסור לומר לו שיתן לו הד' דינרין דהרי הוא מהנה למלוה בשליחותו. וזה ברור לכל יודעי דת ודין&quot;.

וכן כתב הש&quot;ך (יו&quot;ד סי' קס ס&quot;ק כ) גם בביאורו לשו&quot;ע: &quot;אלא טעמא דמלתא כיון שהמלוה רוצה בהנאת השליח וחפץ שאותו פלוני יתן לו ד' דינרין א&quot;כ השליח אסור לומר לו שיתן לו הד' דינרין דהרי הוא מהנה למלוה בשליחותו וק&quot;ל&quot;.

לאחר שדחה את תיקונו של הב&quot;ח (בארוך ובקצר), באר שהאיסור משום הנאה הבאה למלוה כתוצאה מעצם השליחות שהלווה עושה עבורו בנוסף לעצם ההלוואה. ודבריו דחוקים, שכן אין כאן הנאה ישירה למלוה. אלא נהנה מהשליחות בלבד. ועוד, לפי הש&quot;ך, מדוע כתב רבנו ירוחם שהאיסור דוקא כשיתן לשליח ארבעה זוזים וכן הלואה מהמשלח. הרי גם אם אומר לו: אמור לראובן שיתן לשמעון ארבעה זוזים, ואתן לך הלואה יש בכך רבית לדברי הש&quot;ך, מפני שהלווה מהנה בשליחותו את המלוה. והרי אין בכך שום קשר לעיסקה בין המלוה ללווה. ולכן דבריו קשים להכיל בדברי רבינו ירוחם.

ה. פסק הלבוש (יו&quot;ד סי' קס סט&quot;ו):

&quot;וכן מטעם זה יש אומרים ג&quot;כ שאסור לומר לחבירו תן ד' דינרים לפלוני ואני אלוה לו מנה, או שיאמר כן ללוה עצמו אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרים ואני אלוה לך מנה אסור, שכיון שהוא אינו רוצה להלוות לו עד שחבירו יתן לו ג&quot;כ הד' דינרין אם כן יש לו הנאה במה שהלוה יקבל אותם הד' דינרים במתנה מזה, וע&quot;י שיקבל אותה ההנאה הוא משעבד עצמו להלוות לזה המנה, הוי ליה אותה ההנאה ריבית מן הלוה למלוה בעד ההלואה, כמו גבי אני אלוך מנה על מנת שתתן זוז להקדש או לפלוני כו', שאע&quot;פ שאינו חייב לו כלום אלא ההנאה שיש לו במה שזה יקבל הזוז על ידו הוא הריבית הכי נמי הכא&quot;.

ודבריו תמוהים, וכי איזו הנאה יש למלוה בכך שהלווה מקבל ד' דינרים ובין אם הלווה הוא השליח לומר או אחר מה מקבל המלוה מזה?! ועי' דברי המל&quot;מ להלן.

הוסיף הלבוש בסעיף טז: &quot;ומינה שמעינן שאם אין המלוה אומר כלום, אלא אַחֵר מתחיל ואומר אני אתן לפלוני ד' דינרים על מנת שאתה תלוה לו מאה מנה, שזה ודאי הוא מותר, אף על גב שנהנה המלוה במה שזה נותן ללוה הד' זוז אין זה ריבית, דהוי כמו האומר לפלוני הילך זוז והלוה עשר דינרין לפלוני דאמרינן לעיל שהוא מותר. וכל שכן שמותר לאדם שיאמר לחבירו הילך זוז ואמור לפלוני שילויני מעות, שאין זה ריבית כלל אלא שכר אמירתו הוא נוטל, ואפילו לבן המלוה מותר לומר כן, והוא שיהא גדול ואינו סומך על שולחן אביו, אבל אם הוא סומך על שולחן אביו אסור דכאילו נותנו ליד המלוה דמי, ויש אומרים שאסור למלוה ליקח זה הזוז מזה המקבל שלא יבא להערים&quot;.

משמע מדברי הלבוש שהסיבה לאיסור היא ציוויו של המלוה ובכך הוא קשר את הלוואתו לתנאי שהציב, ועל ידי התקיימות התנאי הוא נהנה בתוספת ללווה להלוואה שהתחייב עליה. לעומת זאת אם היוזמה להלוואה יצאה מאדם אחר אין בכך אביזרייהו דרבית. וכאמור דבריו אינם מובנים.

ו. אף הט&quot;ז (יו&quot;ד סי' קס ס&quot;ק ח) השתתף בויכוח להסברת רבינו ירוחם וז&quot;ל:

&quot;אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרים. כ&quot;כ ב&quot;י בשם ה&quot;ר ירוחם ונתן בו טעם חלוש דהיינו דכיון שיש איסור בתן מנה לפלוני ואלוך ה&quot;נ אסור בזה וא&quot;צ להשיב על זה כי הוא נסתר ממילא. ומו&quot;ח ז&quot;ל כתב על דין זה שהוא טעות סופר, כי אין כאן איסור כיון שהלוה אינו מתחסר וצ&quot;ל שיתן לי ארבע דינרים כו' וזהו פשיטא שאסור&quot;.

&quot;והנראה לע&quot;ד דאין כאן טעות סופר ודבריו נכונים ונציע לפניך דברי התלמוד בפרק קמא דקדושין (דף ז') אשה שאמרה לאחד הילך מנה ואקדש אני לך דמקודשת דהיינו באדם חשוב דבההיא הנאה דקא מקבל ממנה גמרה ומקנה נפשה ופירש&quot;י בההיא הנאה שתרצה זאת לתת פרוטה לאדם שיפייסנו לזה לקבל הימנה מתנה עכ&quot;ל וכ&quot;פ באבן העזר סי' כ&quot;ז ונראה בעיני דע&quot;כ לא בעינן התם שיהיה אדם חשוב אלא דוקא כשהוא מקבל המתנה דאי לאו דאדם חשוב הוא אף על פי שהיא נהנה במה שמקבל ממנה דהא ניחא לה בכך מ&quot;מ אין ההנאה שוה כלום במעות שנוכל לומר ע&quot;י אותן מעות היא מקניא נפשה דדוקא בכסף מתקדשת ולא בהנאה שאינה שוה כסף על כן הוצרך רש&quot;י לומר באדם חשוב שהיא נהנית במה שאינה צריכה לתת פרוטה לשום אדם להשתדל על זה ולפי זה אם אמרה אמור לפלוני שיתן לך מתנה ואני אתקדש לך דאפילו אם הוא אינו אדם חשוב הרי זו מקודשת כיון שבשליחותה הוא אמר והיא ניחא לה בכך אי לאו שהוא יאמר כן היתה נותנת לאחר פרוטה שיאמר לו כן נמצא נהנית באותו שליחות ושייך בו ממון דאין אדם מטריח באמירה בחנם והיא מקפדת על האמירה לכן נ&quot;ל דבזה מקודשת אף על פי שאין אדם חשוב. ולענין הלכה למעשה נראה על כל פנים דנהי שאינה מקודשת לקולא כגון אם יקדש אותה אחר שלא תהא צריכה גט ממנו ולא נסמוך על דעתנו בזה מ&quot;מ לחומרא ודאי אמרינן כן שלא תנשא לאחר בלא גט מזה והשתא גם לענין איסור רבית הוה ממש כן דאם אומר מלוה ללוה אלוה לך מעות על מנת שתקבל ממני מתנה אז אם הוא אדם חשוב ולא מקבל מתנות מעצמו בלי פיוס יש איסור רבית ואי לאו אדם חשוב הוא אין איסור אבל אם אומר לו אמור לפלוני שיתן לך מתנה ואלוה לך ממילא ניחא ליה ההיא אמירה ואילולי זאת היה נותן פרוטה לאחר שיאמר אמירה זאת והוי רבית גמור כן נראה לע&quot;ד ברור דדברי ה&quot;ר ירוחם נכונים וברורים&quot;.

עולה מדברי הט&quot;ז שכל הנאה עקיפה שמקבל המלוה על ידי הלואה שנתן אסורה עפ&quot;י רבינו ירוחם.

ודבריו נראים שלא מוסכמים כלל על הפוסקים.

כתב הריטב&quot;א (בבא מציעא סג ע&quot;ב והביאו דבריו רבים מן האחרונים): &quot;ושמעינן מהכא דכל שהמלוה מרויח בסבתו של לוה במעותיו אף על פי שאינו מחסרו (=ללווה) כלום, כיון שעל ידו הוא בא לו אסור, דהכא אין המוכר מחסר כלום אלא שהלוקח מרויח אותו, הילכך האומר לחברו הריני מלוה לך מנה ודבר עלי לשלטון והמלוה הזה משתכר בדיבור זה אסור ורבית קצוצה הוא אם הוא דבר שנוטלין עליו שכר, אבל אם הוא דבר שאפילו לאדם אחר עושה כן ואינו קוצץ שעושה כן מפני הלואה זו מותר, שאין המלוה מודר הנאה מן הלוה, וזה ברור&quot;.

וכך טען על דבריו בחדושי ר' מאיר שמחה (בבא מציעא עה ע&quot;ב, שו&quot;ע הלכות רבית, סי' ק&quot;ס):

&quot;ט&quot;ז ס&quot;ק ח', כתב דאם מלוה אחד לחבירו ע&quot;מ שיקבל ממנו מתנה (=הלווה מן המלוה) אם הוא אדם חשוב, דאסור משום רבית. וזה זר מאוד, דבאמת גבי קדושין הוי כקבלה מאתו פרוטה שהיתה צריכה להשתדל ע&quot;ז בפרוטה לאחד, אבל מ&quot;מ הוי הנאת המקבל, עדיפא טפי, ובמתנה אמרינן דזכין לאדם שלא בפניו, ואף אם הוא אדם חשוב, ואיך שייך לזה אדם חשוב לגבי רבית כיון דהנאת הנותן גריעא מהנאת המקבל והלוה נהנה טפי מן הרבית, לכן נראה ברור דליכא בהא רבית, ואף דכתב הריטב&quot;א בש&quot;מ גבי והא בעי למיתב זוזי לספסירא דאף דאינו חסר הלוה כיון שנהנה מאתו המלוה הוי רבית קצוצה, היינו תמן כגון ע&quot;מ שתדבר עמי לשלטון דהלוה אינו נהנה מזה, אבל הכא שרי כמוש&quot;נ. ותמן נראה דהוי כחסר כיון שבלא ההלואה היה יכול לטול ממנו פרוטה עבור הדיבור להשלטון ולכן לא משכח הגמרא לעיל תרבית בלא נשך, ודוק&quot;.

ז. המשנה למלך (הל' מלוה ולוה פ&quot;ה הי&quot;ד) באר בשאלה שלפנינו כך: &quot;כתב רבינו ירוחם אם אמר לחבירו אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרים ואלוה לך מעות נראה שאסור ע&quot;כ. וכתב הרב בעל ב&quot;ח שט&quot;ס הוא וצ&quot;ל שיתן לי ואף על פי שכתב ר&quot;י שאפילו פיוס אסור ואפילו שאינו מדעת המלוה הכא שאני שאין הלוה אומר תן לפלוני כדי שילויני וגם כשנותן אותו פלוני למלוה אינו אומר כדי שתלוה לפלוני ואפ&quot;ה אסור כיון שהמלוה אומר אמור לפלוני שיתן לי אבל מרן הבין דברי ר&quot;י כפשטן וכתב דטעמא הוא דכיון דקי&quot;ל בקידושין דתן מנה לפלוני מקודשת מדין ערב וכן נמי הילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני ואף על פי שאין המקדש נותן כלום ואמרינן נמי שאף בהצטרף ב' החלוקות שהיא אינה לוקחת והמקדש אינו נותן כגון שאמרה תן מנה לפלוני ואקדש אני לו מקודשת מדין שניהם ה&quot;נ גבי רבית הוי דכוותיה כיון דקי&quot;ל דתן מנה לפלוני ואלוך אסור ואף על פי שאין המלוה לוקח כלום וכן נמי אם הלוה אומר תן מנה לפלוני כדי שילויני אסור וכמ&quot;ש ר&quot;י שאפילו פיוס אסור דחשוב כשלוחו א&quot;כ בהצטרף הב' החלוקות ג&quot;כ אסור וכגון שאומר המלוה ללוה אמור לראובן שיתן לשמעון מנה ואלוך דחשבינן לקבלת שמעון כאילו קבלם המלוה ונתינת ראובן כאילו נתנם הלוה כיון שהיה בשליחותו דכיון דכל חדא וחדא באנפי נפשה אסור ה&quot;ה בהצטרפם נמי אסור וכדילפינן מקידושין דמקודשת מדין שניהם וא&quot;כ כי אמר אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרין ואלוה לך אסור דחשבינן לקבלת הלוה כאילו קבלם המלוה ונתינת אותו פלוני כאילו נתנם הלוה. והנה החכם בעל הלבוש כתב שאסור לומר לחבירו תן ד' דינרים לפלוני ואני אלוה לו מנה או שיאמר כן ללוה עצמו אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרים ואני אלוה לך מנה ע&quot;כ והאריך בטעם הדינים האלו ובמחילה מכבוד תורתו הדין הראשון ליתא לפי שאין כאן נשך כלל ובשלמא בחלוקה הב' כיון שהלוה אמר שיתן לו חשיב כאילו הוא נתן וקבלתו חשיב כקבלת המלוה אבל בחלוקה הראשונה אף דחשיב קבלת הלוה כקבלת המלוה מ&quot;מ הלוה לא נתן כלום וכנראה שלא הבין דברי מרן על מתכונתם&quot;.

עולה מדברי המל&quot;מ שבאמירת המלוה: תן ארבעה זוזים לפלוני ואני אלוה לו מנה – אינו סובר שיש כאן רבית, וקבלת הלווה אינה נחשבת כרווח של המלוה. במקרה השני שהלווה הוא המפייס בשליחות המלוה, והוא המקבל לאחר הוראת המלוה עדיין חושש לרבית.

ח. בשיורי ברכה (יו&quot;ד סי' קס ס&quot;ק יא) מביא מדברי זקנו: &quot;אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרין וכו'. נראה דמיירי בקרוב, שמחוייב לסייעו, ואמר לו אמור לפלוני קרובך שיתן לך ד' דינרין לסיוע, ואני אלוה לך מעות, ולכן אסור. שעל ידי הלואתו נפטר מד' דינרין שנתן הקרוב האחר. אבל ברחוק, שאין עליו שום חיוב, מותר. ודלא כהרב ב&quot;י. כדמשמע לשון הגמרא פ&quot;ק דקדושין (ז א) דלא מטי הנאה לידיה. מר זקני הרב החסיד מהר&quot;א אזולאי בעל חס&quot;ל זלה&quot;ה, בהגהותיו כ&quot;י (על הלבוש כאן אות יא), משם ספר זכרון משה. ועמ&quot;ש מהריק&quot;ש בהגהותיו, והאחרונים&quot;.

נראה שהרב חיד&quot;א מצטרף למבקרים את הבנת הב&quot;י ברבינו ירוחם וסובר שאין בכך רבית. ורק בקרוב יכולה להיות מכך הנאה כיון שמצווה לסייע לו.

ט. כתב בשער דעה (ליפניק, שולחן ערוך יו&quot;ד סי' קס סט&quot;ו ס&quot;ק ד):

&quot;יש אומרים שאסור לומר לו אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרים ואלוה לך מעות. הב&quot;ח חולק על זה, והט&quot;ז (סק&quot;ח) והש&quot;ך (סק&quot;כ) ובעל משנה למלך סוף פ&quot;ה מהלכ' מלוה חתרו למצוא טעם לדין זה. ולפענ&quot;ד הטעם פשוט ע&quot;פ מה שכתב הרמב&quot;ם בפ&quot;ה מהלכ' אישות (הכ&quot;א) והובא בשו&quot;ע אה&quot;ע סי' כ&quot;ט ס&quot;ג אמרה לו תן דינר לפלוני ואתקדש אני לו ונתן לו וקדשה אותו פלוני ואמר לה הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שקבלתי ברצונך הרי זו מקודשת, וכתב הרב המגיד אף דבנתנה היא ואמר הוא בעינן דוקא אדם חשוב שאני התם דחסרה ממון אבל הכא דלא חסרה ממון והיא נהנית שמתקיימת מצותה בממון של אחרים מקודשת. וא&quot;כ הכא נמי אף שאינו אדם חשוב מ&quot;מ המלוה נהנה כשמקבל הלוה הממון ע&quot;פ צוויו ורצונו ואינו חסר כלום והוי הנאה גמורה ואסור משום רבית, וזה ברור&quot;.

&quot;גם מה דפשיטא ליה להט&quot;ז דאם אומר מלוה ללוה אלוה לך מעות על מנת שתקבל ממני מתנה דאם הוא אדם חשוב יש איסור רבית ואי לאו אדם חשוב הוא ליכא איסור, ולפענ&quot;ד אשתמיטו ליה דברי הר&quot;ן בפ&quot;ק דקדושין (ג, א מדפה&quot;ר ד&quot;ה תן) שהקשה אהא דבעינן בהילך מנה ואקדש לך דוקא אדם חשוב מההיא דפרק הזהב (מז, א) דפליגי רב ולוי גבי חליפין במה קונין דלוי אמר בכליו של מקנה בההיא הנאה דמקבל מתנה מיניה גמר ומקני ליה ורב סובר דדוקא בכליו של קונה ולא של מקנה, וא&quot;כ קשיא ללוי וקשיא לרב ללוי קשיא דהכא בעינן דוקא אדם חשוב ולוי אמר בכולהו אינשי קונין בשל מקנה, ולרב קשיא דבאדם חשוב ליהני אף בשל מקנה, ותירץ הר&quot;ן דללוי לא קשיא דבאמת בכולי עלמא שייך לומר בההיא הנאה דמקבל מיניה מתנה אלא גבי אשה בעינן דוקא שוה פרוטה וההיא הנאה לא שוה פרוטה אלא באדם חשוב דוקא אבל בקנין חליפין קונין אף בכלי שאינו שוה פרוטה ואשה לא מקניא בחליפין, ולרב לא קשיא דכי אמרינן דבאדם חשוב כי מקבל מתנה מקרייא הנאה אלא במתנה גמורה אבל כשמקבל על מנת להחזיר אין הנותן מתחשב בשביל כך וסתם חליפי סודר על מנת להחזיר הם ולכך לא מהני בכליו של מקנה, עכ&quot;ד. והנה פלוגתת רב ולוי הוא פלוגתא דתנאי ר&quot;י ות&quot;ק כדאיתא בפרק הזהב שם, והנה עד כאן לא פליגי אלא במתנה על מנת להחזיר דלאו הנאה היא ולכן לא מהני אף באדם חשוב, אבל במתנה גמורה מהיכי תיתי לחדש פלוגתא בין תנאי ואמוראי ואמרינן דכו&quot;ע מודי דאף בלא אדם חשוב הוי הנאה מיהת אלא דבאשה אינה מקודשת דההיא הנאה לא שויא פרוטה, וא&quot;כ לענין רבית כיון דאף פחות משוה פרוטה אסור גביה כמבואר בריש סי' קס&quot;א א&quot;כ אף באומר הנני מלוה לך על מנת שתקבל ממני מתנה הויא הנאה ואסור אף בלא אדם חשוב&quot;.

&quot;ובזה נתיישבו ג&quot;כ דברי הרא&quot;ש בפרק הרואה והטור והמחבר באו&quot;ח בסי' רכ&quot;ג (ס&quot;ה) שכתבו דמי שקבל מתנה כלים מחבירו מברך הטוב והמטיב שהיא טובה לו ולנותן שאם המקבל עני הרי טובה להנותן שזכהו השי&quot;ת ליתן צדקה ואם המקבל עשיר שמח הנותן שמקבל ממנו והוי טובה גם להנותן, ותמה המגן אברהם (סק&quot;ח) דהא באה&quot;ע סי' כ&quot;ז (סכ&quot;ט) בעינן דוקא אדם חשוב אז יש לנותן הנאה מה שמקבל ממנו אבל בלאו הכי יש הרבה עשירים פושטין ידן לקבל מתנות ומה הטבה יש לנותן בזה, והניח בצ&quot;ע. ולפי דברי הר&quot;ן לק&quot;מ דדוקא באשה דבעינן הנאה שוה פרוטה בעינן אדם חשוב דוקא, אבל לענין ברכה אף שאינו אדם חשוב הוי הנאה לנותן ואף שאינו שוה פרוטה הוי הנאה ובעי ברוכי, וזה ברור&quot;.

אף דברי השער דעה חולקים על דברי הריטב&quot;א שהובא לעיל, כאילו כל הנאה שנהנה המלוה היא בגדר רבית והדגיש: 'שאין המלוה מודר הנאה מן הלוה'. ולכן קשה להבין מה צד ההנאה בכך ואיזו רבית יש בכך.

ועי&quot;ע בדברי הדרכ&quot;ת (יו&quot;ד סי' קס סט&quot;ו).

י. כאמור המדובר בשאלתנו באב שאומר לבנו שהצד השני יתן מתנה מועטת ואני אתן הלוואה גדולה, אם היו מתנים זאת בתנאים שבין הצדדים שאבי הכלה ייתן כך ואבי החתן ילוה כך, לא היתה בכך שום בעיה, הם יכולים להתנות ביניהם כמקובל בין שניהם. כמו&quot;כ אם כל אחד מצדדים היה עושה מעצמו שלא לפי דרישת הצד השני גם כן לא היתה בעיה של רבית.

כאן זה נעשה אחר ה'תנאים' אבל לכו&quot;ע, אין כאן שום רווח למלוה, והוא רוצה להבטיח הדדיות מסוימת בין הצדדים, ואינו מרויח מהלוואתו מאומה להיפך הוא מפסיד שהרי יכל לסחור בממון ולהרויח.

ולכן נראה שאף אותם האוסרים (ב&quot;י בשם י&quot;א, לבוש, ט&quot;ז, ש&quot;ך, הרב ברוך לייפניק) ומסכימים לחששו של רבינו ירוחם בהסברים דחוקים, יסכימו כאן שאין בכך כל רבית, שהרי המלוה אינו מרויח כלום, ובסה&quot;כ טורח לרווחת בנו. עוד נראה שהריטב&quot;א שהבאנו אינו מסכים לרבינו ירוחם. ובנוסף, הרבה אחרונים (ערך לחם, ב&quot;ח, מל&quot;מ, הרב חיד&quot;א בשם זקנו, הרמ&quot;ש מדוינסק) תמהים על רבינו ירוחם ומתקשים בדבריו, וסוברים שחל שיבוש בדבריו שהגיעו אלינו, ולכן נראה לי שהדבר מותר.

מסקנה

נראה שמותר להתנות הלוואה גדולה לזוג, בתנאי שהצד השני ייתן מתנה קטנה.</text>
      <sha1>of4j0pc9gp1b2zdvlnpf8plmh6q1r1h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469706</id>
    <revision>
      <id>1415883</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:26:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לא|לב|לג|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לא|לב|לג|}}</text>
      <sha1>7abbl9hls02ghoi8f2wbbuj2dzqecks</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415884</id>
      <parentid>1415883</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:26:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14144" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לא|לב|לג|}}

סימן לב

חציצה שנמצאה לאחר טבילה ותשמיש

שאלה

אשה הלכה בשבת עם כיסוי ראש שנושרים ממנו 'נצנצים'. ביום רביעי לאחר השבת טבלה לנידתה ושמשה עם בעלה. יומיים אחר כך מצאה נצנצים בשערה או על גופה, כשעל פי דבריה לא התעסקה עם מטפחת ראש זאת לאחר השבת הקודמת.

האם מציאת הנצנצים מחייבת טבילה בשנית, האם שמשו בעבירה?

תשובה

א. נאמר בעירובין (ד ע&quot;ב):

&quot;כי אתאי הילכתא – לרובו ולמיעוטו, ולמקפיד ולשאין מקפיד, וכדרבי יצחק. דאמר רבי יצחק: דבר תורה, רובו ומקפיד עליו – חוצץ, ושאינו מקפיד עליו – אינו חוצץ. וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד, ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד. – וליגזור נמי על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד, אי נמי משום רובו שאינו מקפיד! היא גופה גזירה, ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה?&quot;

הנצנצים שנמצאו הם ודאי מיעוט (בין בגופה בין בשערה), ונראה שהאשה אינה מקפידה על המצאות כמה מהם על שערה או על גופה, (לשון הרמב&quot;ם להקפדה מופיע בסעיף הבא: &quot;אם אינו מקפיד עליו ולא שם אותו על לב&quot;) והראיה לכך שהרי לא מצאה אותם אלא אחר שבוע מעת שלבשה את כיסוי הראש שנפלו ממנו הנצנצים. ובשבוע שלם מן הסתם רחצה גופה וסרקה שערה ואעפ&quot;כ לא מצאה אותם, והם לא הפריעו לה במאומה, ולכן נראה לומר שאינה מקפדת עליהם.

והם מעכבים את הטבילה מלכתחילה, אבל לאחר שטבלה ולא מצאה אותם בבדיקתה לפני הטבילה נראה שטבילתה ודאי עלתה לה.

ב. פסק הרמב&quot;ם (הל' מקוואות פ&quot;א הי&quot;ב): &quot;אחד האדם או הכלים לא יהיה דבר חוצץ בינם ובין המים, ואם היה דבר חוצץ בינם ובין המים כגון שהיה בצק או טיט מודבק על בשר האדם או על גוף הכלי ה&quot;ז טמא כשהיה ולא עלתה להן טבילה, דבר תורה אם היה דבר החוצץ חופה את רוב האדם או רוב הכלי לא עלתה להן טבילה והוא שיקפיד עליו ורוצה להעבירו, אבל אם אינו מקפיד עליו ולא שם אותו על לב בין עבר בין לא עבר אינו חוצץ ואף על פי שחופה את רובו, וכן אם היה חופה מיעוטו אינו חוצץ אף על פי שהוא מקפיד עליו, מדברי סופרים שכל דבר החוצץ אם היה מקפיד עליו לא עלתה לו טבילה אף על פי שהוא על מיעוטו גזירה משום רובו, וכל דבר החוצץ אם היה חופה את רובו לא עלתה לו טבילה אף על פי שאינו מקפיד עליו גזירה משום רובו המקפיד עליו, נמצאת אומר שאם היה על בשר האדם או על גוף הכלי דבר מדברים החוצצין כגון בצק וזפת וכיוצא בהן אפילו טיפה כחרדל והוא מקפיד עליו לא עלתה לו טבילה, ואם אינו מקפיד עליו עלתה לו טבילה, אא&quot;כ היה חופה רוב הכלי או רוב האדם כמו שביארנו&quot;.

וכך פסק השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' קצח ס&quot;א): &quot;צריכה שתטבול כל גופה בפעם אחת; לפיכך צריך שלא יהיה עליה שום דבר החוצץ. ואפילו כל שהוא אם דרך בני אדם לפעמים להקפיד עליו חוצץ אפילו אם אינה מקפדת עליו עתה, או אפילו אינה מקפדת עליו לעולם כיון שדרך רוב בני אדם להקפיד עליו חוצץ; ואם הוא חופה רוב הגוף, אפילו אין דרך בני אדם להקפיד בכך, חוצץ&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;ולכתחלה לא תטבול אפילו בדברים שאינם חוצצין, גזרה אטו דברים החוצצים (הגהות ש&quot;ד)&quot;.

נראה כי לפי הרמ&quot;א, במידה והיתה מוצאת את הנצנצים לאחר שטבלה היתה מחויבת בטבילה בשנית.

ג. פסק השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' קצח ס&quot;כ): &quot;דוקא בצק שתחת הצפורן חוצץ, אבל הצפורן עצמה אינה חוצצת. ואפילו אם היתה גדולה ועומדת ליחתך ופורחת ועוברת מכנגד הבשר, אינה חוצצת&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;מיהו כל זה דוקא שאין צואה או בצק תחתיו בשעה שטבלה. ומאחר דכבר נהגו ליטול הצפרנים, אפילו אם צפורן אחת נשאר בידה וטבלה, צריכה טבילה אחרת. (הגהות ש&quot;ד) וכן נוהגין&quot;.

וכתב הט&quot;ז (יו&quot;ד סי' קצח ס&quot;ק כא): &quot;ומאחר דכבר נהגו ליטול וכו'. בהגה' שערי דורא כתב בלשון זה: ואם שכחה ולא נטלה צפרניה קודם טבילה אינה חוצצת ובלבד שלא יהא בתוכם טיט ומ&quot;מ טוב להחמיר ותטבול פעם ב' משום דא&quot;א שלא תהא בתוכם טיט עכ&quot;ל ורש&quot;ל העתיק מתשובת מהר&quot;מ בזה דעלתה לה טבילה כל שבודקת תחת צפרניה קודם טבילה ואין שם טיט וצואה ומו&quot;ח ז&quot;ל (=הב&quot;ח) כתב שנראה לו אפילו אם ברי לה שלא היה שם צואה תטבול פעם שנית שהרי איכא למאן דס&quot;ל דאם הצפורן עומד ליקצץ הוא חוצץ כו' ולא דמי לשערו' הראש דרוב הנשים אין דרכן ליקצץ משא&quot;כ בצפרנים דכולם קוצצים והוה חציצה אם לא תקצץ עכ&quot;ל. ודבריו תמוהים דהא כל הפוסקים כתבו כאן דאינו אלא מנהג בעלמא ליטול הצפרנים ואינו מן הדין ונ&quot;ל דכל מה שמצינו שצריכה לטבול שנית בשכחה ליטול צפורן היינו כל זמן שלא שמשה עם בעלה קודם שנזכר' לדבר אבל אם אחר ששמשה נזכרת אין להחמיר עליה ולהצריכה טבילה שנית כיון שאין זה אלא חומרא בעלמא ואפילו אם אין ידוע לה שלא היה שם טיט וצואה דמשמע מהגה' ש&quot;ד ותשובת מהר&quot;ם דלעיל שצריכה מדינא טבילה שנית היינו כל זמן שלא שמשה עם בעלה אבל לא אח&quot;כ דהא אפילו אם היה שם צואה מדאוריי' אינו חוצץ דרובו ומקפיד בעינן אלא דגזירה דרבנן היא במיעוט המקפיד כדאיתא ריש הסימן אם כן הוה כאן ספיקא דרבנן וכ&quot;ש למ&quot;ש בסעיף י&quot;ח בשם סמ&quot;ג ור&quot;ת דדוקא טיט הנדבק בעינן אף על פי שלא פסקו בש&quot;ע להלכה מ&quot;מ כאן שכבר שמשה ואפשר שהיא נתעברה אם באת להחמיר עליה בטבילה שנית אתה מוציא לעז על אותו הולד וכמו שמצינו בפ&quot;ק דגיטין בלשון זה ואם באת להחמיר עליה אתה מוצא לעז על בניה כן נראה לע&quot;ד ברור ושוב הוגד לי שגדול אחד השיב בתשובה כמו שכתבתי&quot;.

עולה מדברי הט&quot;ז שאף אם היה מיעוט המקפיד כיון שהוא מדרבנן וכבר שמשה עם בעלה – אין צריכה טבילה בשנית.

ד. וכך כתב הש&quot;ך (יו&quot;ד סי' קצח ס&quot;ק כה) על אותו סעיף:

&quot;צריכה טבילה אחרת. באמת חומרא זו לא נמצאת בשום פוסק ואדרבה מהמשנה והרבה פוסקים וט&quot;ו נראה מבואר דכל שהצפורן נקי בודאי אינו חוצץ אלא ההגהת ש&quot;ד כתב דטוב להחמיר ותטבול שנית משום דא&quot;א שלא יהא בתוכו טיט, וע&quot;כ כתב הרב דנוהגין להחמיר. וכתב מהר&quot;מ מלובלין בתשו' סי' ע&quot;א דכיון שאין זה מדינא אלא מחומרא נ&quot;ל שלא החמירו אלא כשנמצא ששכחה צפורן א' מיד אחר הטבילה קודם שלנה עם בעלה אבל אם לא מצאה כ&quot;א עד למחר אין ראוי להחמיר שלא תוציא לעז על בעילתה, ואפי' אם לא נזקקה לבעלה אותו לילה הדבר מכוער וא&quot;צ טבילה אחרת אם לא נמצא שום לכלוך תחתיו עכ&quot;ל. מיהו בראב&quot;ן סימן שכ&quot;ו דף ס' ע&quot;ד מצאתי וז&quot;ל צריכה לחתוך צפרני ידיה ורגליה דכיון דעתידה ליטלן חייצי השתא עכ&quot;ל וזהו כעין מ&quot;ש הרב ומאחר דכבר נהגו ליטול הצפרנים כו' צריכה טבילה אחרת כו' משמע דטעמא לאו משום דא&quot;א שלא נשאר טיט תחת הציפורן אלא משום דהצפורן עצמו חוצצת וכ&quot;כ הב&quot;ח סי&quot;ט דנ&quot;ל דאפילו ברי לה שלא היה שום טיט כלל יש להחמיר שתטבול פעם שנית שהרי איכא למ&quot;ד אם הצפורן עומדת ליקצץ חוצץ עכ&quot;ל וא&quot;כ צ&quot;ע בפסק זה שפסק מהר&quot;מ מלובלין, ע&quot;כ נראה דהיכא דאפשר לה לחזור ולטבול אפילו לא מצאה עד למחר יש לה לחזור ולטבול וכמדומה לי שכן נוהגים להורות אבל היכא דלא אפשר אין להחמיר כיון שעבר הלילה וע&quot;ל סימן קצ&quot;ז ס&quot;ק א'&quot;.

במקרה דידן עברו כבר כמה לילות והיתה עם בעלה, ולכן אפילו שכחה ליטול צפורן אחת אינה חייבת בטבילה בשנית וה&quot;ה לנצנצים. וכן הורה בחכמת אדם (שער בית הנשים כלל קיט סי&quot;ד).

ה. בדומה לשאלה שלפנינו כתב בסדרי טהרה (שיורי טהרה סימן קצט ס&quot;ק ו):

&quot;כתב בשו&quot;ת שבות יעקב חלק שני סימן ע&quot;ח, אשה אחת שבאתה מבית הטבילה, והזכירה את עצמה שבבית הטבילה שאלה ובקשה מאשה אחרת לשאול לה מסרק ושאלה לה, אך ששכחה אם סרקה עצמה קודם טבילה או לא. והורה שם להקל, מטעם כיון דידעה שחפפה עצמה, ודרך הנשים לפספס בשערן בשעת החפיפה דמהני כמו סריקה וכמו שכתבו הרמב&quot;ן [הלכות נדה פרק ט הלכה ב] והרשב&quot;א [תורת הבית הקצר בית ז שער ז ל, ב], ועוד כתב שם טעמים להקל עיין שם. ולענ&quot;ד נראה אם לא שמשה עדיין עם בעלה, אלא שנזכרת מיד אחר צאתה מבית הטבילה, ולא עבר עליה לילה אחת, יש להחמיר שתטבול שנית, אבל בעבר עליה לילה אחת שהיתה עם בעלה יחד, יש לסמוך על המחבר הנ&quot;ל להקל מטעמים שכתב שם, ודוגמא לזה כתב הש&quot;ך לעיל סימן קצ&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ה ובט&quot;ז שם ס&quot;ק כ&quot;א&quot;.

וכך הביא בדרכי תשובה (סי' קצח ס&quot;ק סו): &quot;[אינה חוצצת. עיי' בשו&quot;ת מנחת שי סי' נ&quot;ה ע&quot;ד אשה שחתכה צפרני' בעת הטבילה ובלי ראות חתכה בצפורן המחובר לבשר והרגישה שכואב לה והניחה מקום זה וחתכה למעלה במקום הראוי וטבלה והעלה שא&quot;צ טבילה אחרת בכה&quot;ג בצפורן במקום המחובר לבשר גם אם פירשה מיעטה לא מיירי הש&quot;ע עיין שם ועיי' בשו&quot;ת הרי בשמים מה&quot;ת סי' ק&quot;ל ע&quot;ד אשה א' שבבואה מבית הטבילה ראתה באצבע אגודל שלה שנחתך מהצפורן לתוך העור ונפרד מקצת מהעור בעומק עד סמוך לבשר והעור הנפרד הי' תלוי ועומד והסירתו בידים ונסתפק השואל אם צריכה טבילה שנית אם י&quot;ל עפימש&quot;כ הט&quot;ז בזה סקכ&quot;ב דטעמא דצפורן המדולדלת שפירשה רובה אינה חוצצת משום דאין חציצה במה שנדבק עדיין כי לא הי' עדיין מגולה שם אלא משום חלק הנפרש להכי אם רובו נפרץ ויכול המים לבא דרך שם אינה חוצצת וכיון דבנ&quot;ד הי' רחב המקום שנפרש העור והמים יכול לבא לשם א&quot;צ טבילה שנית או אפשר דדמי להך דסעי' כ&quot;ב דאבר ובשר המדולדלים חוצצים והעלה דהיכא דבאה לשאול אחר הטבילה באותה לילה יש להחמיר שתטבול שנית משום חציצת מקום החיבור של העור הנפרש ואם עברה הלילה ובפרט בשימשה בעלה א&quot;צ טבילה שנית עיין שם]&quot;.

אם האשה היתה שואלת מיד אחרי שעלתה מן הטבילה, יש לה לטבול פעם נוספת לאחר שהסירה את החציצות הללו. אולם אם היתה עם בעלה אסור להחמיר עליה לטבול בשנית, מפני שלבו של בעלה נוקפו שח&quot;ו שימש עם הנידה, וכן אם התעברה מן התשמיש אחר הטבילה, יש בכך הוצאת שם רע על בניה שנולדו מביאה אסורה. וכיון שמדאורייתא ודאי הטבילה עלתה לה, אסור לחייבה בטבילה נוספת.

מסקנה

האשה מותרת לבעלה ואינה צריכה שום טבילה נוספת.</text>
      <sha1>cd0lgebkx0be9hvty795ypoxpyfh87z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו לג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469707</id>
    <revision>
      <id>1415885</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:26:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לב|לג|לד|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לב|לג|לד|}}</text>
      <sha1>mbxz7k8u4wik8ecowxsvvaqj0sxo17l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415886</id>
      <parentid>1415885</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:26:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13163" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לב|לג|לד|}}

סימן לג

מתנה או צדקה

שאלה

חבורת משפחות החליטה על שהיה משותפת בשבת במלון. אחת המשפחות אין ידה משגת לשבת כזו. אחד מעשירי החבורה החליט לתת מכספו את עלות השבת במלון למשפחת העני כדי שאף הוא ישתתף עם בני החבורה בשבת במלון.

לבסוף התברר שהמשפחה העניה לא תוכל – מסיבות אחרות ולא מסיבה ממונית – להשתתף בשבת זו (או שכל השבת במלון התבטלה).

מה דין הממון האם הוא צריך להינתן לצדקה אחרת1, או שהוא מתנה מהעשיר לעני ולכן אין העשיר צריך לעשות מאומה?

תשובה

א. במידה והממון הגיע ליד העני, אנו פטורים מלברר את השאלה. העני קיבל זאת לצורך מסויים וכיון שלא נצרך לאותו צורך, יחזיר את הממון לעשיר. ובין אם הממון היה מתנה, ובין אם היה צדקה – רשאי העני לעשות בצדקה כרצונו. ורצונו כיון שלא השתתף בשבת המשותפת להחזיר לעשיר.

השאלה נשאלת מה דין הרצון או ההתחייבות של העשיר בטרם באה ליד העני.

ב. נראה שהעשיר צריך לשבת עם עצמו ולברר לעצמו (אולי עם בני ביתו אם התייעץ עימם) מה חשב או אמר לעצמו בלבו או בפיו.

אם התכוין למתנה או אמר בפירוש שזו מתנה, פסק השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' רנח סי&quot;ב):

&quot;אמר ליתן לחבירו מתנה אם הוא עני, הוי כנודר לצדקה ואסור לחזור בו&quot;.

ובאר בברכי יוסף (יו&quot;ד סי' רנח ס&quot;ק י – קונטרס אחרון, דין יב): &quot;אמר ליתן לחבירו מתנה אם הוא עני וכו'. מסתמות דברי מרן מוכח דאפילו אמר לתת מתנה מרובה לעני נעשה נדר. ובספרי הקטן שער יוסף סימן ט', דקדקתי בזה עמ&quot;ש הרב כנה&quot;ג בח&quot;מ סימן ר&quot;ד. ושם הארכתי להוכיח דבעני לא שנא מרובה לא שנא מועטת. ושם נתקשתי בדברי מורינו הרב זרע אברהם י&quot;ד סימן ל&quot;ב דף קל&quot;ה, שכתב האומר לעני לתת מתנה מועטת וחזר בו הרי הוא מחוסרי אמנה וכו'. ע&quot;ש. דבעני הוא נדר, ואין חילוק בין מרובה למועטת. ע&quot;ש&quot;.

ואעפ&quot;כ נראה לי שאין כן הדין אצלנו, שכיון שלא התמלאו כל התנאים לנתינת המתנה הוא פטור מליתנה. ואינו נחשב כמחוסר אמנה כיון שלא נתן (עי' שו&quot;ע חו&quot;מ סי' רמא ס&quot;א) שכיון שהוא תלה מתנתו בהשתתפות חברו באותה שבת, והמקבל המיועד לא השתתף עמהם, אין הוא חייב לו מאומה.

ג. אם אמר בפיו שייתן את הכסף להשתתפות כצדקה הרי זה נדר צדקה, ואע&quot;פ שהעני הזה לא זקוק לצדקה, הרי חובה עליו לתת את הממון שקצב לעניים אחרים או לגבאי צדקה.

ד. אם רק חשב שהוא יפריש ממעות צדקה לצורך עני זה – באנו למחלוקת ראשונים.

כתב הבית יוסף (יו&quot;ד סי' רנח, יג): &quot;כתב הרא&quot;ש בתשובה כלל י&quot;ג (סי' א) אדם שקנה קרקע על דעת שיעשנו הקדש ולא הוציא מפיו כלום הוי דברים שבלב ואמר שמואל בפ&quot;ג דשבועות (כו:) גמר בלבו צריך להוציא בשפתיו, אף על גב דכתיב (דברי הימים ב כט לא) כל נדיב לב עולות, הא אמרינן חולין מקדשים לא ילפינן, והאידנא כל הקדש שלנו חולין הוא שאין עתה הקדש לבדק הבית ואינו אלא צדקה הילכך צריך להוציא בשפתיו ע&quot;כ. וכתב רבינו תשובה זו בטור חושן משפט סימן רי&quot;ב [בדק הבית] וכן פירש הרב אלפס והתוספות והרא&quot;ש בפרק שור שנגח (שם) והרמב&quot;ם בפרק שמיני ממתנות עניים (ה&quot;א) [עד כאן]&quot;.

&quot;אבל המרדכי כתב בפ&quot;ק דב&quot;ב (סי' תצא) דמדאמרינן בפ&quot;ג דשבועות (שם) גמר בלבו מנין תלמוד לומר (שמות לה כב) כל נדיב לב וריש פרק האיש מקדש (קידושין מא:) פריך סתמא דתלמודא אקדשים ותרומה מה להנך שכן ישנן במחשבה [הלכך מכאן] פסק בתשובת הגאון שהגומר בלבו ליתן צדקה חייב כאילו הוציא בפיו ואף על גב דבפ&quot;ג דשבועות קאמר דתרומה וקדשים שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין פירש רש&quot;י בתשובה דצדקה כנדרים ונדבות דמיא הילכך גמר בלבו ליתן צדקה חייב כאילו הוציא בפיו עכ&quot;ל&quot;.

&quot;ומהרי&quot;ק בשורש קס&quot;א (ענף ה – ז) כתב שהרא&quot;ש בתשובה הנזכר תופס כר&quot;י (ע&quot;ז לד. סד&quot;ה מתענין) ושרבינו תם (שם) חולק וסובר שאין צריך להוציא בשפתיו וכן דעת רבינו פרץ בהגהת סמ&quot;ק (סי' צו אות לט) וגם הרא&quot;ש עצמו בפ&quot;ק דתעניות (סי' יג) כתב דגבי צדקה מועיל גמר בלבו ולפיכך הסכים מהרי&quot;ק ז&quot;ל לפסוק דגבי צדקה מועיל גמר בלבו&quot;.

היינו, מחלוקת ראשונים אם אדם החליט על צדקה בלבו ולא הוציא מפיו, האם חייב לקיים דבריו כנדר או פטור כיון שלא הוציא בפיו.

ה. פסק הרמ&quot;א (יו&quot;ד סי' רנח סי&quot;ג): &quot;הגה: אם חשב בלבו ליתן איזה דבר לצדקה, חייב לקיים מחשבתו ואין צריך אמירה, אלא דאם אמר מחייבין אותו לקיים. (מרדכי פ&quot;ק דקידושין ובפ&quot;ק דב&quot;ב ובהגהות ובמהרי&quot;ק שורש קפ&quot;ה [קס&quot;א] ומהר&quot;ר פרץ ובהגהות סמ&quot;ק ורא&quot;ש פ&quot;ק דתענית). וי&quot;א דאם לא הוציא בפיו, אינו כלום. (הרא&quot;ש כלל י&quot;ג). והעיקר כסברא הראשונה, ועיין בחושן המשפט סימן רי&quot;ב)&quot;.

והובאה מחלוקת זו בשולחן ערוך (חו&quot;מ סי' ריב ס&quot;ח) והביא פסיקה זו אף הפרישה (יו&quot;ד סי' רנח, ג).

ו. בטעם המחלוקת כתב הלבוש (יו&quot;ד סי' רנח סי&quot;ד): &quot;כיון דצדקה כנדרים ונדבות דמיא, הלכך אם גמר בלבו ליתן צדקה אף על פי שלא הוציאו בפיו חייב, דגבי נדרים ונדבות כתיב [דה&quot;ב ב, לא] כל נדיב לב עולות, אפילו אין כאן אלא נדיב ולא הוציאו בפיו, הרי זו עולה, והוא הדין לשאר נדבות. וכי תימא אם כן למאי נפקא מינה דאמרינן אמירה לגבוה כמסירה להדיוט הא אפילו על מחשבה חייב, נפקא מינה דבאמירה כפינן ליה לקיים, ובמחשבה חייב אבל לא שייך כפייה. ויש אומרים דאם לא הוציאו בפיו אינו כלום דלא ילפינן צדקה מקדשים, משום דהוי ליה תרומה וקדשים שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין&quot;.

עולה לפי הלבוש שהיא מחלוקת בדרישת הכתוב האם יש להקיש צדקה לקדשים ובמחשבה בלבד מתחייב, או שתרומה וקדשים הם שני כתובים ואינם מלמדין. וכ&quot;נ מבאור הגר&quot;א (יו&quot;ד סי' רנח ס&quot;ק לו) בפירוש המחלוקת.

ז. לגבי הנפסק שהמוחלט במחשבה אין בי&quot;ד כופים לקיים, ישנן שתי אפשרויות להסביר: או שהנדר במחשבה הוא כדיבור אלא שבי&quot;ד לא יודעים מה היא מחשבתו ולכן אין כופים עליה ואם ידעו יכפו, או שמחשבה פחות מדיבור, ורק מוטל עליו החוב לקיים, אבל אין בי&quot;ד כופים עליה.

הלבוש באר שבמחשבה לא שייכת כפיה חיצונית מפני שאיננו יודעים מחשבתו. והוסיף בבית הילל (יו&quot;ד סי' רנח ס&quot;ק ד): &quot;אם חשב בלבו ליתן איזה דבר לצדקה חייב לקיים מחשבתו. ופירושו, אם אינו רוצה לקיימו אזי כופין אותו הבית דין אם הוא מודה שהיה במחשבתו&quot;.

וכן בשו&quot;ת ושב הכהן (סי' כ) מעלה את שתי האפשרויות. ומצדד לכאן ולכאן ודייק בלשון הרמ&quot;א בחו&quot;מ (ריב ס&quot;ח) ונשאר בספק (ועי' חי' רבי עקיבא איגר (יו&quot;ד סי' רנח סי&quot;ג).

וכך כתב באמרי ברוך (יו&quot;ד סי' רנח סי&quot;ג: &quot;כופין אותו לקיים. נ&quot;ב, מלשון המרדכי פרק קמא דקידושין דין תצ&quot;ה נראה שהטעם דעל מחשבה ליכא כפיות בית דין דהא אין הבית דין יודעים מחשבתו עד שיאמר. לפי זה י&quot;ל דהיכא שמודה בעצמו שגמר בלבו יכולין לכופו, ואפשר שגם רמ&quot;א נתכוין במה שכתב עד שיאמר כלומר שיאמר שגמר בלבו ואז כופין, אבל לכאורה יש סברא לומר דאף דנלמד מכל נדיב לב [שמות לה, כב] שהחיוב לקיים מה שגמר בלבו ליתן צדקה אף שהוא בעצמו מודה שגמר בלבו, מכל מקום אין הבית דין מחויבים לכופו, דהא אזהרת בית דין לכוף יליף במסכת ראש השנה דף ו' [ע&quot;א] מפסוק מוצא שפתיך [תשמור] ועשית [דברים כג, כד] אזהרה כו', הרי שבאזהרה זו נאמר על הנדר שהיה במוצא שפתיו, וכמו שאמרו חז&quot;ל [שם] בפיך זו צדקה, עוד שם לענין בל תאחר חד דאמר ולא אפריש כו', יעו&quot;ש&quot;.

עכ&quot;פ ברור משתי הדעות שמוטל עליו החיוב לקיים את מחשבתו אף אם אין כופים עליה. ועי' בבית הילל (שם ס&quot;ק ה) שבאר מה דעת הב&quot;י שבהלכות תענית סבר שבמחשבה בלבד מתחייב. ודן לגבי נדר ושבועה האם חלים במחשבה.

ח. סיכם את ההלכה בערוך השולחן (יו&quot;ד סי' רנח סל&quot;ט):

&quot;וכתב רבינו הרמ&quot;א אם חשב בלבו ליתן איזה דבר לצדקה חייב לקיים מחשבתו וא&quot;צ אמירה אלא דאם אמר כופין אותו לקיים [ובלא אמירה לא נודע לנו] וי&quot;א דאם לא הוציא בפיו אינו כלום והעיקר כסברא הראשונה עכ&quot;ל. וטעם דיעה ראשונה נ&quot;ל דהנה בקרבנות כתיב כל נדיב לב עולות [דה&quot;י ב' כט, לא] ובנדבת מלאכת המשכן כתיב כל נדיב לב [שמות לה, כב] ומזה דרשו בשבועות [כ&quot;ו ב] שמתחייב בגמר בלבו בלבד ואמרינן שם דלא ילפינן מזה בעלמא משום דהוה שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין ע&quot;ש ולכן סוברת דיעה שנייה דצדקה לא ילפינן מינייהו. ודיעה ראשונה סוברת דתרומת מלאכת המשכן היינו צדקה וממילא דגם בצדקה הדין כן. אך גם לדיעה ראשונה לא מקרי גמר בלבו במחשבה בעלמא אא&quot;כ גמר בלבו ממש בהחלט כך וכך אתן לצדקה, ומ&quot;מ כיון דהוי ספיקא דדינא לא מפקינן ממונא מספיקא אלא שהנודר יש לו לחוש לזה ואם חוזר בו ישאל לחכם וכבר בארנו בח&quot;מ סי' רי&quot;ב סעי' י' דאף לרבינו הרמ&quot;א אינו אלא בצדקה ולא בשארי דבר מצות כמו תענית וכיוצא בו דבזה כ&quot;ע מודים דצריך דווקא להוציא בשפתיו ע&quot;ש. ולפמ&quot;ש הטעם פשוט [וגם לי&quot;א ירא שמים יקיים ודובר אמת בלבבו]&quot;.

מסקנה

כפי שפרטנו את האפשרויות השונות – זאת חובת העשיר.

אם כבר הגיע הממון ליד העני – יחזיר לעשיר.

אם עדיין לא עבר ליד העני:

אם התכוין למתנה – יכול להשתמש בכסף כרצונו.

אם התכוין לצדקה והוציא בפיו – צריך לתת לצדקה אחרת או לגבאי צדקה.

אם לא הוציא בשפתיו שהמעות צדקה אלא רק התכוין לכך – צריך לתת לצדקה אחרת או לגבאי צדקה2.</text>
      <sha1>9c7ed0c1rl9vk1fyj0w1tbj3frgt0y5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו לד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469708</id>
    <revision>
      <id>1415887</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:26:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לג|לד|לה|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לג|לד|לה|}}</text>
      <sha1>tcrle9cs6n5iwqrmwt6vnlhdixn037g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415888</id>
      <parentid>1415887</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:27:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4092" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לג|לד|לה|}}


סימן לד

ייעד מזון לסעודה בשבת

שאלה

אדם קנה פיצות ואמר לאשתו שהן לסעודת מלוה מלכה. לאחר מכן אשתו הציעה לשומרן לסעודה בליל פורים. האם מותר לשנות את ייעודן של הפיצות לסעודה אחרת, או שצריך לקיים מוצא פיו?

תשובה

א. קבלה על עצמו דבר מצוה יש בה צד של נדר (=שבועה). וזאת היתה ההו&quot;א של השואל.

כך כתב המהר&quot;ל בחדושי אגדות (נדרים ח ע&quot;א): &quot;האומר אשנה פרק זה וכו'. פירוש, כי האומר לעשות דבר מצוה אמירתו בלבד נעשה נדר, שלא צריך לנדר רק דברי הרשות אבל דבר שהוא מצוה אמירתו בלבד הוא קבלה ונדר, דמאי טעמא צריך נדר כדי לקבל עליו דבר שאין צריך לעשות, ודבר מצוה אין צריך קבלה בנדר כי דבר מצוה בלא זה ראוי שיהיה נעשה, רק שלא קבל המקבל, וצריך קבלה, וכמו כאשר נתן הש&quot;י התורה קבלו עליהם בנעשה ונשמע, לכך דבר שהוא מצוה צריך קבלה, וכאשר קבל האדם אז נעשה נדר גמור וצריך לקיים. ודבר זה מבואר&quot;.

אולם כאן הקבלה לא היתה על דבר המצוה אלא על המזון שהכין לאותה סעודה ואין זה הקדש שחל על דבר מסויים.

ב. כמו&quot;כ בנדרים הולכים אחר דעת הנודר. ואדם זה לא התכוין דוקא לסעודה זו, אלא חשב ואמר שכיון שיש לו מנה יפה כדאי לשומרה לסעודה זו. ואמנם הסעודה מצוה אבל לא נראה לי שהיתה כוונה אך ורק לסעודת מלוה מלכה. ואם היה נצרך לפיצות לסעודות שבת היה מפשיר אותן ואוכל בשבת.

ג. ראיה ברורה ניתן להביא מביצה (טז ע&quot;א):

&quot;תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה – מניח את השניה ואוכל את הראשונה&quot;.

ולא מצאנו ששאלו ראשונים ואחרונים הרי קיבל על עצמו וה&quot;ז כנדר.

מפני שאין זה כנדר אלא רק יחוד לשם מצוה ואם תזדמן לו אחרת טובה הימנה יאכל את הראשונה ולא יאכלנה בשבת.

ד. ומצאתי בגליוני הש&quot;ס (ביצה טז ע&quot;א) שהקשה: &quot;שם מצא אחרת נאה הימנה מניח את השני' ואוכל את הראשונה, נ&quot;ב יל&quot;ע לכאורה למ&quot;ד הזמנה מילתא היא מדוע אין הראשונה אסורה משום מוקצה מחמת מצוה, וע' פי' הראב&quot;ד עדיות פרק ד' משנה יו&quot;ד ד&quot;ה כלכלת שבת דכ' שכל המוכן לשבת אין אדם נמלך עליו למוכרו ולא לעשותו לדבר אחר כו' ע&quot;ש, ואולם י&quot;ל דרק הדרך כן משום חיבוב וכבוד שבת אבל אינו איסור. ועוד דבמוצא אחרת נאה הימנה הא לא עדיף מקדשים דנפדין בשביל מציאת אחרת נאה הימנה כמבואר בשבועות י&quot;א ב' וכאן נמי מה שמכין השני' הנאה מן הראשונה תחת הראשונה זהו כפדיון לראשונה שהיא נפדית ומתחללת בשני' וגם סתמא בהכינו ראשונה מיד דעתו שאם יזדמן לו נאה הימנה יאכל את זו והיא אומדנא ברורה דהוי כתנאי דמהני בהקצאה וז&quot;פ&quot;.

וא&quot;כ אף כאן כיון שאינו משאיר את סעודת מלוה מלכה ריקנית אלא יאכל בה, ורק את הפיתות שחשב לאכול בסעודה זו ייעד לסעודה אחרת – הדבר מותר1.</text>
      <sha1>j4thiv0s0o8ia39oiuqh9l9pm0plzhh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו לה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469709</id>
    <revision>
      <id>1415889</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:27:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לד|לה|לו|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לד|לה|לו|}}</text>
      <sha1>3ld2y1yit0yjijg8w16p8wh3hcsmind</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415890</id>
      <parentid>1415889</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:27:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42895" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לד|לה|לו|}}

סימן לה

מצות כתיבת ספר תורה

שאלה

האם כל אדם חייב בימינו במצות כתיבת ספר תורה או שניתן לקיימה בדרכים אחרות?

הקדמה

היום (שנת תשפ&quot;ב) לכתוב ספר תורה ע&quot;י סופר מומחה עולה כ-250 אלף שקל. זהו סכום כסף גדול שלרוב האנשים אין 'כסף פנוי' לצורך זה. אם הוא עדיין מפרנס את ילדיו רוב כספו נצרך לפרנסתם, ואף אם הם כבר נישאו והקימו משפחה, בדרך כלל הם צריכים לסייע לילדיהם וכן צריכים לחסוך ולשמור את כספם לעת זקנה בה אינם עובדים – ממילא להוציא סכום כה גדול אינו בכח רוב ישראל בימינו.

שאלה נוספת היא מה יעשו עם ספר תורה שיכתבו? בימינו אף אחד אינו לומד מתוך ספר תורה (חוץ מלימוד נערים בקה&quot;ת לבר מצוה). אם ישמרו אותו בביתם הם חייבים לשומרו בארון נעול כדי שלא יגנב ולא יתבזה – אבל הוא לא יהא בשימוש. אם יניחוהו בבית הכנסת בו הם מתפללים – ברוב בתי הכנסת יש די ספרי תורה. ואם כן אף אם יקראו בו כמה פעמים בשנה – נראה שלא לשם כך ניתנה המצוה, וההוצאה על כך גדולה מאד, ועולה שאלה אם לא עדיף שהכסף המיועד ינתן לצדקה וללימוד תורה.

ננסה לבדוק: האם זו מצוה מן התורה המוטלת על כל אחד לכתוב ספר תורה או מצוה מדרבנן. כמו כן אף לסוברים שהוא מן התורה האם הציווי עומד בתוקפו אף בימינו. והאם אפשר לקיימו בשותפות.

א. האם מצוה מן התורה על כל אחד לכתוב ספר תורה

בתוך סוגיית הש&quot;ס נאמר בסנהדרין (כא ע&quot;ב): &quot;אמר (רבא) [מסורת הש&quot;ס: רבה]: אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה – מצוה לכתוב משלו, שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה&quot;.

הלשון: 'מצוה לכתוב' אינו מוכיח על כך שזו מצוה חיובית מן התורה1, כמו&quot;כ הפסוק המובא אינו ציווי, אלא לשון סיפורית ולא כציווי על תפילין: &quot;וקשרתם&quot;... או על מזוזה: &quot;וכתבתם&quot;.

בין מוני המצוות ישנה מחלוקת האם למנות כמצוה שכל אחד מישראל יכתוב ספר תורה לעצמו.

הרמב&quot;ם כתב בספר המצוות (מצות עשה יח): &quot;והמצוה הי&quot;ח היא שצונו שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו. ואם כתבו בידו הוא משובח מאד והוא יותר טוב כמו שאמרו (מנחו' ל א) כתבו בידו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני, ואם אי אפשר לו לכתבו צריך שיקנהו או ישכור מי שיכתבהו לו. והוא אמרו יתעלה (וילך יט) כתבו לכם את השירה הזאת. כי אין מותר לכתוב את התורה פרשיות פרשיות (גטין ס א) כי אמנם רצה באמרו את השירה כל התורה הכוללת זאת השירה&quot;... וכ&quot;כ בהל' תפילין ומזוזה וספר תורה (פ&quot;ז ה&quot;א). וכן כתבו: הסמ&quot;ג (עשין כד), החינוך (מצוה תריג), סמ&quot;ק (מצוה קנה), פסקי רי&quot;ד (סנהדרין כא ע&quot;ב), מאירי (סנהדרין כא ע&quot;ב), ריא&quot;ז (סנהדרין כא ע&quot;ב)2.

אמנם בספר יראים השמיט מצוה זו3. וכן הגאונים לא מנו מצוה זו כלל (רס&quot;ג, בה&quot;ג) ואף הרי&quot;ף לא הזכיר זאת.

וכך כתב הגר&quot;י פערלא (פרשה ס, עמ' ריג): &quot;ואמנם בעיקר הדבר לענ&quot;ד לא מצינו מקור מבואר בשום דוכתא דאיכא בזה מצות עשה דאורייתא לכל איש ואיש מישראל שיכתוב לו ס&quot;ת&quot;. ומוכיח (שם) בהרבה דוגמאות שלשון מצוה בתלמוד אינו דוקא מצוה מן התורה ומבאר: &quot;וא&quot;כ הכא נמי אפשר דאין זה אלא מדרבנן בעלמא וקרא דמייתי אסמכתא בעלמא הוא&quot;. ואף במה שכתב הרמב&quot;ם שאין כותבים את התורה פרשיות כתב שם שאין לכך מקור מן התורה. ודחה דברי השאג&quot;א (סי' לד) שאין לכתוב חומשין, בעוד שהרמב&quot;ם עצמו כתב מותר לכתוב חומשין ללימוד תורה ורק אסור לקרוא בהם בציבור. והביא מן האחרונים שכמו בתפילין ומזוזה שכותבים פרשיות מפני שזו מצותן, אולי כן אף בשירת האזינו. וסיים: &quot;ולזה היה נראה לומר דלא קאמר רבא אלא מצוה מדבריהם בעלמא שאמרו כן כדי להגדיל תורה ולהרבות ספרים, כדי שיהיו שכיחים ומצויים ללומדיהם, אלא דאסמכוה אקרא. כן היה אפשר לומר בדעת הגאונים וסיעתם שלא מנו מצוה זו&quot;.

בספר החינוך (מצוה תריג) סבר כאמור שיש מצוה מן התורה לכתוב ספר תורה.

והוסיף: &quot;ודע בני, שאף על פי שעיקר החיוב דאוריתא אינו רק בספר התורה, אין ספק שגם בשאר הספרים שנתחברו על פירוש התורה יש לכל אחד לעשות מהם כפי היכולת מן הטעמים שאמרנו, ואף על פי שהניחו לו אבותיו מהן רבים. וזהו דרך כל אנשי מעלה יראי אלהים אשר היו לפנינו לקבוע מדרש בביתם לסופרים לכתוב ספרים רבים כברכת השם אשר נתן להם&quot;.

הוא הרחיב את המצוה אף לגבי כתיבת ספרים נוספים לעצמו, אולם עמד על כך שעיקר המצוה היא לכתוב לו ספר תורה.

וסיים: &quot;ועובר על זה ולא כתב ספר תורה אם אפשר לו בשום ענין4, ביטל עשה זה. וענשו גדול, כי היא סיבה ללמוד מצוות התורה כמו שאמרנו. וכל המקיים אותה יהיה ברוך ויחכם הוא ובניו כמו שכתוב כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל&quot;.

בסיום הוסיף שני דברים: אם אפשר לו וכן שהכתיבה היא סיבה ללימוד תורה, וממילא כשאי אפשר לו אינו חייב במצוה. כמו&quot;כ דוקא כשכתיבת ס&quot;ת היא גורמת ללימוד תורה, אבל אם אינה גורמת מה התועלת בה.

ב. מטרת כתיבת ספר תורה

כתב בהלכות קטנות לרא&quot;ש (מנחות, הלכות ספר תורה סימן א): &quot;ואומר אני דודאי מצוה גדולה היא לכתוב ס&quot;ת וגם אין למוכרו אלא ללמוד תורה ולישא אשה. וכ&quot;כ הרמב&quot;ם ז&quot;ל (פ&quot;ז מהלכות ס&quot;ת) דמצות עשה היא לכל איש ישראל לכתוב ס&quot;ת לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. כלומר כתבו לכם ס&quot;ת שיש בה שירה. לפי שאין כותבין התורה פרשיות פרשיות וזהו בדורות הראשונים שהיו כותבים ס&quot;ת ולומדים בו. אבל האידנא שכותבין ס&quot;ת ומניחין אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים מצות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושים להגות בהן הוא ובניו. כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה כדכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. וע&quot;י הגמרא והפי' ידע פי' המצות והדינים על בוריים, לכן הם הם הספרים שאדם מצווה לכתבם וגם לא למכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה&quot;.

לפי דברי הרא&quot;ש בימינו שאין לומדים מספרי תורה אלא הם משמשים רק לקה&quot;ת, מצות כתיבת התורה לכתוב לעצמו: &quot;חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושי' להגות בהן הוא ובניו&quot;. וכמובן שאין חשיבות לכתיבה בידיו דוקא אלא ללימוד בהם.

הרא&quot;ש אינו חולק שיש מצוה לכתוב את התורה, אבל אין מצוה על כל אחד לכתוב ספר תורה שלא ישמש אלא לקה&quot;ת בבית כנסת. והמצוה היא כתיבה לשם למידה, ולכן בימינו המצוה היא לקנות ספרים וללמוד בהם כגון ש&quot;ס ומפרשיו. אבל כתיבה שאינה מביאה ללימוד אין בה צורך.

וכן כתב אף רבינו ירוחם (נ&quot;ב ח&quot;ב): &quot;מצוה מן התורה להיות לכל א' מישראל ס&quot;ת ואם לוקחה בדמים הרי הוא כחוטף מצוה מן השוק, ואם כתבה הוא בעצמו הרי הוא כאלו קבלה מהר סיני, ואם הגיה בה אפילו אות אחת הרי כאלו כתבה, כך אמרו ז&quot;ל. וכן כתב הרמב&quot;ם שהיא מצות עשה לכתוב לו ספר תורה דכתיב ועתה כתבו לכם וגומר כלומר כתבו ספר תורה שיש בו השירה הזאת ואין כותבין התורה פרשיות שיוכל לכתוב שירה לבדה. ואין למכרה זולתי ללמוד תורה ולישא אשה כמו שכתבתי בחלק ראשון ובכמה דוכתי. וזה היה בדורות הראשונים שהיו כותבין ספר תורה ללמוד אבל בזמן הזה שכותבין ס&quot;ת ומניחין אותן בבית הכנסת לקרות בהן בצבור, מצות עשה על כל מי שיש לו לכתוב חמשה חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושים ללמוד בהם הוא ובניו דכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, ועל זה היה מצוה לכתוב הס&quot;ת וללמוד בה וע&quot;י הגמרות והפירושים ידע פירוש המצות והדינין א&quot;כ חייב אדם לכתבם ושלא למוכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה וכן כתבו הגאונים&quot;.

וכ&quot;כ הטור (יו&quot;ד סי' ער) שמצוה לכתוב על מנת ללמוד והביא את לשון אביו הרא&quot;ש בהל' ס&quot;ת.

הבית יוסף (יו&quot;ד סי' ער, ב) העיר: &quot;ויש לתמוה היאך בא הרא&quot;ש לפטור לאדם ממצות כתיבת ספר תורה ולהחליפה בחומשים ומשניות וגמרות ופירושיהן שהרי לא תלה טעם החילוק בין הדורות הראשונים לדורות הללו אלא שבדורות הללו אין לומדין בהן אלא מניחין אותן בבית הכנסת לקרות בהם ברבים וא&quot;כ הוה ליה למימר שגם עכשיו חייבים לכתוב ס&quot;ת וילמדו בהם כשם שהיו לומדים בדורות הראשונים לא לפטרם ממצות כתיבת ס&quot;ת. לכך נ&quot;ל שלא בא אלא לחדש לנו חיוב כתיבת חומשים ומשניות וגמרות ופירושיהם ואיסור מכירתן שגם זה בכלל מצות כתיבת ס&quot;ת ושזה יותר מצוה מלכתוב ס&quot;ת ולהניחו בבית הכנסת לקרות ברבים, אבל לכתוב ס&quot;ת לקרות בו הוא ובניו פשיטא דגם האידנא זהו עיקר קיום מצות עשה שהרי הוא נוהג בו כמו שהיו נוהגים בדורות הראשונים&quot;.

היינו, המצוה ממשיכה לכתוב ספר תורה, אלא שהרא&quot;ש הרחיב את דיני ספר תורה אף על ספרים שאדם כתב (או קנה) לשם לימודו שלא מוכרם אלא לשם לימוד תורה או לישא אשה.

אולם הפרישה (יו&quot;ד סי' ער ס&quot;ק ח) חלק: &quot;נראה דהכי קאמר שהמצות עשה נאמר דוקא באלו ולא בס&quot;ת דדוקא בימיהם שהיו לומדים תורה שבעל פה שלא מן הכתב כי אם על פה היו צריכין ללמוד מספר תורה המתוייגת כהלכתה ומדוייקת בחסירות ויתירות ופסקי טעמים כי הם כולם רמזים הם לזכור על ידם תורה שבעל פה כדאמרו (מנחות כט ב) על רבי עקיבא שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים הלכות ולכן היה מצוה על כל איש מישראל שיהיה לו ס&quot;ת אבל בזמנינו שנתמעטו הלבבות ואמרו (גיטין ס א) עת לעשות לה' הפרו תורתך (תהלים קיט קכו) וכתבו התלמוד בספר וגם בימיהם היה איסור בדבר שלא לכתוב ה' חומשי תורה כי אם בדרך שנכתבה ס&quot;ת בגלילה וא&quot;כ כל ספריהם היו דומים לספר תורה משא&quot;כ בזמנינו שנעשה לנו בהיתר לכתוב ספרים דפין דפין כל אחד בפני עצמו א&quot;כ למה לנו לזלזל בכבוד ס&quot;ת לחנם ללמוד מתוכו שלא לצורך כיון שאין אנו לומדים כלום מחסירות ויתירות ותגין ופיסוק טעמים כבימיהם וק&quot;ל&quot;.

וחולק על הב&quot;י, שאין מצוה בימינו לכתוב ספר תורה כדי ללמוד ממנו מפני שאיננו יודעים ולומדים בספרי תורה מאומה.

וחזר וחלק בדרישה (יו&quot;ד סי' ער ס&quot;ק ד): &quot;פירוש גם זה בכלל העשה והמוקדם אבל מצוות עשה דס&quot;ת גם כן במקומה עומדת ב&quot;י. ולעד&quot;נ שזהו דוחק גדול לפרש כן דעת הרא&quot;ש ורבינו שסתמו דבריהם וכתבו דזהו לא נאמר אלא לדורות ראשונים שהיו כותבים ס&quot;ת ולומדים בה אבל האידנא וכו' דלפירוש ב&quot;י הכי הוה ליה למימר בדורות הראשונים לא היו מחוייבים לכתוב אלא ס&quot;ת אבל בדורות הללו מחוייבים ג&quot;כ בקניית וכתיבת שאר ספרים, ועוד מדסיים וכתב והן הן הספרים שאדם מצווה לכתבן וכו' משמע אלו הן ולא ס&quot;ת, ועוד זיל בתר טעמא דהא הש&quot;י צוה עלינו לכתוב ס&quot;ת כדי ללמוד מתוכה נמצא דבדורות הללו שאין לומדין מתוכה ליכא בהן מצות עשה על כל אדם מישראל. ומה שהקשה ב&quot;י דהרא&quot;ש הוה ליה למימר שגם עכשיו חייבים לכתוב ס&quot;ת וילמדו בהם לא לפוטרם ממצות כתיבת ס&quot;ת נלע&quot;ד ליישב כמו שכתבתי בפרישה&quot;.

נחלקו הב&quot;י והפרישה מה דעת הרא&quot;ש, האם לדעת הרא&quot;ש כתיבת ספרים 'מחליפה' את מצות כתיבת ספר תורה, ולמעשה בדורנו אין חיוב בכתיבת ס&quot;ת. או עיקר המצוה נשארה בכתיבת ספרי תורה ודין הספרים האחרים שכתב כדין ספר תורה. ובימינו שספרים אחרים אין כותבים ביד אלא קונים אין משמעות להרחבה של דין ספרי תורה על ספרים נוספים שכתב.

וכך באר בערוך השולחן (יו&quot;ד סי' ער):

סעיף ח

&quot;יש שפירשו בכוונתם דאין כוונתם לפטור בזמה&quot;ז מכתיבת ס&quot;ת אלא כוונתם דעתה יש גם מצוה באלו דהיאך נבטל מצות עשה של ועתה כתבו לכם את השירה הזאת [ב&quot;י וב&quot;ח וט&quot;ז סק&quot;ד ומעיו&quot;ט] וראיה ברורה לזה שאין כתיבת ס&quot;ת מפני הלימוד שהרי אמרינן בגמ' דאע&quot;פ שהניחו לו אבותיו מצוה לכתוב משלו ואם עיקר המצוה הוא מפני הלימוד הרי יש לו במה ללמוד אלא וודאי שזהו מצוה בפ&quot;ע [שאג&quot;א סי' ל&quot;ו] וי&quot;א דאינו כן וכוונתם לפטור האידנא מכתיבת ס&quot;ת דעיקר המצוה הוא מפני הלימוד ועתה אין לומדין מס&quot;ת אלא מחומשים ומשניות וגמ' [דרישה וש&quot;ך סק&quot;ה]&quot;.

סעיף ט

&quot;ולשון הרא&quot;ש והטור משמע להדיא כן דאם כפי' הראשון ה&quot;ל לומר דהאידנא יש גם מצוה במשנה וגמ' ועוד שהרי מפורש כתבו דעיקר המצוה הוא כדי ללמוד בה ועוד שסיימו בדבריהם ולכן הם הם הספרים שאדם מצוה לכותבם דמבואר להדיא דרק הם מצוה ולא ס&quot;ת וכדברי הרא&quot;ש והטור כתב רבינו ירוחם בשם הגאונים ע&quot;ש. אמנם ממה שאמרו בגמ' דלא מהני מה שהניחו לו אבותיו הוי קושיא גדולה על דבריהם אך באמת כשנדקדק בזה אין כאן קושיא כלל דוודאי מקרא מלא הוא דתכלית הכתיבה הוא כדי ללמד כדכתיב ולמדה וגו' אלא שהתורה גזרה שהוא בעצמו צריך לכתוב מה שצריך ללמוד ולכן האידנא ג&quot;כ צריך לקנות בעצמו משניות וגמ'&quot;.

ג. הפסיקה לימינו

השו&quot;ע (יו&quot;ד סי' ער ס&quot;א) פסק כרמב&quot;ם: &quot;מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה. ואפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב משלו. ואינו רשאי למכרו, אפילו יש לו הרבה ספרי תורה&quot;...

והוסיף בערוך השולחן (יו&quot;ד סי' רע סי&quot;א):

&quot;יש מהגדולים שנסתפקו אם שנים יוצאין ידי חובתן כשכותבין ס&quot;ת בשותפות ולענ&quot;ד נראה ברור שאין יוצאין חדא דכל מצות עשה שצותה התורה היא על כל אחד מישראל לבדו וכל מצוה שהתורה הרשה בשותפות כמו לישב שנים בסוכה אחת יש על זה דרשא בסוכה [כ&quot;ז א] ע&quot;ש ועוד דבלולב כתיב לכם וצריך כל אחד לבדו להיות לו לולב ואתרוג כמ&quot;ש ר&quot;פ לולב הגזול וה&quot;נ דכתיב כתבו לכם וצריך לכל אחד לבדו ועוד ראיה מהך דסנהדרין שהבאנו שמקשה על רבה ממשנה דמלך כותב לו ס&quot;ת לשמו ומברייתא ע&quot;ש ואם נאמר דהדיוט יוצא בשל שותפות לימא דזהו ההפרש בין מלך להדיוט דמלך אינו יוצא בשל שותפות והדיוט יוצא ועוד ראיה מאחד מהגדולים הקודמים שכתב דהכותב ס&quot;ת ומוסרה לבהכ&quot;נ שתהיה של הקדש בהכ&quot;נ לא יצא ידי חובה [ת&quot;ח בסנהדרין שם] ואי ס&quot;ד דיוצא בשותפות למה לא יצא י&quot;ח הא גם לו יש חלק [וכ&quot;כ הגרע&quot;א] ועוד ראיה דהא אפילו בשל אבותיו לא יצא שעתה הוא כולה שלו כ&quot;ש בשותפות והנה לדעת הרמב&quot;ם שהיא מצוה בפ&quot;ע וודאי שכן הוא אך לפי דעת הרא&quot;ש והטור שהמצוה הוא רק מפני הלימוד אולי י&quot;ל שיצאו שנים בס&quot;ת אחת ומ&quot;מ העיקר נ&quot;ל דלא יצא בשותפות וזה שדרך העולם שחבורה אחת כותבים ס&quot;ת הוא מצוה וזכות בעלמא אבל לא שבזה יצאו י&quot;ח המצוה [ולהרא&quot;ש שהמצוה הוא מפני הלימוד נראה ודאי דנשים פטורות]&quot;.

אולם מצאתי שכתב בעלי תמר (ביכורים פ&quot;ג ה&quot;ו):

&quot;תניא המוכר ס&quot;ת של אביו אינו רואה סימן ברכה וכו'. ובסנהדרין כ&quot;א אומר רבה אעפ&quot;י שהניחו לו אבותיו לאדם ס&quot;ת מצוה לכתוב משלו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. בפ&quot;ת סימן ע&quot;ר הביא בשם שו&quot;ת בית אפרים יו&quot;ד סימן ס&quot;ב, ובשם ספר הפרדס דוד, שנסתפקו אם יוצאים במצות כתיבת ס&quot;ת בשותפות דכמו בארבעה מינים אין יוצאין בשותפות ביום ראשון משום דכתיב ולקחתם לכם משלכם ובעינן שיהא כולו משלו כמ&quot;ש בב&quot;ב קל&quot;ז ובאו&quot;ח תרנ&quot;ח ואף הכא כתיב ועתה כתבו לכם ובעינן שיהא הס&quot;ת כולו משלו. ותמה מאד על מנהג העולם שכותב הציבור ס&quot;ת בשותפות. ושוב כתב בפרדס דוד להוכיח קצת כמנהג העולם דיוצאין בשותפות עיין שם ואין הספר לפני. והנה מנהג ישראל בהסכמת גדולי ישראל מדור דור בוודאי תורה שלימה היא אף כשהיא לעצמה, ברם מנהג ישראל זה יסודו בהררי קודש מספרי תורות שכתב משה רבינו לכל שבט ושבט בשותפות ובשליחותן, הרי דיוצאים בכתיבת ס&quot;ת בשותפות כמ&quot;ש במדרש דברים פרשת וילך ובשו&quot;ט ריש מזמור צ ובפסיקתא דר&quot;כ פיסקא ל&quot;ב וז&quot;ל המדרש, רבנן אמרי כיון דידע משה שהיה לו למות באותו היום מה עשה אמר רבי ינאי כתב י&quot;ג תורות י&quot;ב לי&quot;ב שבטים ואחת הניח בארון שאם יבקש לזייף דבר שיהיו מוציאים אותה שבארון וכו'. ופשוט שהכוונה היא שכתב לכל שבט ס&quot;ת בשליחותם כמו כל ס&quot;ת שכותב הסופר בשליחותו של הבעלים ובזה הם יוצאים במצוות כתיבת ס&quot;ת. ודברי המדרשים הנ&quot;ל היו שגורים בפי רבותינו ז&quot;ל שכן הביאו הרמב&quot;ם בהקדמת ספרו יד החזקה ובהקדמה לפירוש המשנה, וכן מובא באו&quot;ז הלכות מוצ&quot;ש אות פ&quot;ט ובמרדכי בפרק ערבי פסחים עיין בהערות לרש&quot;ב למדרש שו&quot;ט. וז&quot;ל רבותינו בעלי התוס' בפרשת וילך, מדרש, באותו יום של שבעה באדר קודם פטירת משה רבינו ע&quot;ה כתב י&quot;ג ספרי תורה לשנים עשר שבטים וקרא לכל שבט ושבט והוכיחן והזהירן על התורה ועל המצוות אנשים בפ&quot;ע ונשים בפ&quot;ע ואמר להם הזהרו כולכם בס&quot;ת הזה שאני נותן לכם לשמור ולעשות וס&quot;ת אחד הניחו לצד ארון הברית וכו'. וכדאי לשים אל הלב בדרשת ז באדר ולהפנות תשומת לב הקהל שביום ז באדר כתב משה רבינו י&quot;ג ס&quot;ת וכו'. ואחרי שהמדרשים היו מפורסמים לרבותינו הראשונים כנ&quot;ל משום כן נהגו בישראל לכתוב הקהל ס&quot;ת בשותפות בהסכמתם של רבותינו ובהשתתפותם מדור דור, והרי י&quot;ב ספרי התורה שנכתבו ע&quot;י משה רבינו בז' באדר נכתבו לי&quot;ב שבטים לכל שבט ושבט בשותפות כל השבט. אמנם מצוה הוא שיהא כל אחד ואחד כותב לו ס&quot;ת למי שאפשר לו אבל לאלו שאין ביכולתם לכתוב ספר תורה לבד יוצא יד&quot;ח בכתיבת ס&quot;ת במשותף וכמ&quot;ש. וכן נראה מנדרים מ&quot;ח ואסורים בדבר של אותה העיר ואיזה דבר של אותה העיר וכו' והספרים ופירש רש&quot;י ספרי תורה ששניהם נתנו בהם מעות עם אנשי אותה העיר. וכן פירש הנמוק&quot;י בשטמ&quot;ק ספרים לקריאת התורה. הרי שהעיר כתבו או קנו ס&quot;ת לקריאה ובוודאי גם קיימו בזה מצוות כתיבת ס&quot;ת. וכן במשנה רפ&quot;ג דמגילה בני העיר שמכרו ספרים לוקחים תורה וכו' ומשמע דקיימו בקנית ס&quot;ת לקריאה גם מצוות כתיבת ס&quot;ת. וכן הוא בירושלמי הי&quot;א ארסקינס אוקיד אורייתא דצנבראי וכו' בגין דנפשהון עגימה אינון זבנין לו אחורי ומשמע דבזה יצאו ידי חובת כתיבת ס&quot;ת. ומה שהקשה בפר&quot;ד שהרי שותפים שקנו לולב אינם יוצאים ביום טוב הראשון דבעינן שיהיה כולו שלו דכתיב ולקחתם לכם כמ&quot;ש בסימן תרנ&quot;ח, י&quot;ל דשאני כתיבת ס&quot;ת דעצם לשון המקרא מוכיח דיוצאים ידי מצוות כתיבת ס&quot;ת בשותפות, שכן הוא לשון המקרא ועתה כתבו לכם השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. וא&quot;כ משמע דמלת לכם כאן כולל בין כתיבה של יחיד לחוד ובין כתיבה בציבור בשותפות, דהרי בכל הדורות היו הרבה עניים או מחוסרי אמצעים שלא היה לכם היכולת לכתוב לעצמם לבד התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל ואיך יקיימו המצוה א&quot;ו שיוצאים יד&quot;ח גם בשותפות והרי התורה אומרת למדה את בנ&quot;י וזהו רק כשנאמר שיוצאים בשותפות. ומלת לכם מתפרשת כל אחת לפי ענינה בהכרח הגיוני והבקי יודע כמה דוגמאות לזה בתנ&quot;ך. ועיין בטור סימן ע&quot;ר שכהיום שנכתבה התורה שבע&quot;פ מקיימים גם מצוות כתיבת ס&quot;ת בכתיבת משנה ותלמוד שכן המטרה הוא למדה את בנ&quot;י וכו' עיין שם. ועוד ראיה מנדרים פ&quot;ה ה&quot;ה חד ב&quot;נ קידש בס&quot;ת וכו' בספר תורה של רבים קידש וכו' עיין שם, ואינו במשמע שהרבים כתבו ס&quot;ת לקריאת התורה בציבור מבלי לקיים בה מצוות כתיבת ס&quot;ת. ועוד הרי אמרינן לעיל דבר של אותו העיר ס&quot;ת, ופירש רש&quot;י והנימוק&quot;י שכתבו בני עיר ס&quot;ת לקרות בה כנ&quot;ל, ואינו במשמע שכתבו ציבור ס&quot;ת לקריאה בתורה בציבור ולא לקיים בה מצוות כתיבת ס&quot;ת&quot;.

&quot;והנה בשאג&quot;א סימן ל&quot;ו כתב יכולני לפטור ממצוות כתיבת ס&quot;ת בזה&quot;ז משום דאפילו בימי אמוראים לא היו בקיאים בחסרות ויתרות ורק הסופרים הראשונים היו בקיאים וכמ&quot;ש בקידושין ל והרי ס&quot;ת שחסר או יתר אפילו אות אחת פסולה וא&quot;כ אין בידינו לקיים מצוה זו בזה&quot;ז. אבל דברי רבינו צ&quot;ע דמלבד דמקובל הוא בכל תפוצות ישראל דמצוות כתיבת ס&quot;ת נוהגת גם בזה&quot;ז וישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם כמ&quot;ש בפסחים, הרי אמרינן בסנהדרין כ&quot;א אמר רבה אעפ&quot;י שהניחו לו אבותיו לאדם ס&quot;ת מצוה לכתוב משלו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת איתיביה אביי וכו' הרי שבזמן רבה ואביי היתה מצוות כתיבת תורה בתוקפו, ולא עוד אם רב אשי ואף רבנן סבוראי לא העירו ע&quot;ז משמע שמצוה זו היתה נוהגת אף בזמנם. ובמנ&quot;ח מצוה תרי&quot;ג כותב ליישב הערת השג&quot;א דיש שני סוגי חסרות ויתרות, א) דע&quot;י החסר והיתר נשתנה הפירוש או שיכול להשתנות אף הקריאה ובכגון זה בוודאי הס&quot;ת פסול ואין לו דין ס&quot;ת כי היא תיבה אחרת ובוודאי כה&quot;ג לא קיים מצוה זו. ב) חסירות ויתרות דאינו משתנה הפירוש עי&quot;ז כגון אהרון ובמס&quot;ק יש מסורה דנכתב מלא וא&quot;ו וכן ראיתי בס&quot;ת ישנים וכו'. וכן פצוע דכה דיש קצת מסורת דנכתב באל&quot;ף בסוף וכן ראיתי בס&quot;ת ישנים והיום כותבים בה&quot;א בסוף, בחסירות ויתירות כאלו שאין משתנה פירוש המלה עי&quot;ז בכה&quot;ג אין קפידא בחו&quot;י. והנה אלו מסוג א וודאי שלא נשתכח כלל וחו&quot;ש בוודאי שלא נשתכח וכו' ובפרט שנוגע למצ&quot;ע של כתיבת ס&quot;ת וחו&quot;ש שיתבטל מצ&quot;ע ע&quot;י שכחה, אך חסו&quot;י מסוג ב שלא נשתנה פירוש המלה כלל בין חסר ובין יתר אינו מזיק כלל וזה שכחו כך נלע&quot;ד בירורן של דברים וכו' עיין שם. ומ&quot;ש בחסירות ויתירות כאלו שאין משתנה פירוש המלה עי&quot;ז בכה&quot;ג אין קפידא כלל אכתי לא הונח לן שלדבר גדול כזה צריך להיות מקור אצל רבותינו ז&quot;ל והרי י&quot;ג ס&quot;ת שכתב משה רבינו היו מדוייקים בכתיבת החסרות והיתרות ועל פיהם כתבו הסופרים הראשונים ויתכן גם התנאים הראשונים וא&quot;כ צריכים לדעת היסודות שעליהם סמכו רבותינו האמוראים שגם ס&quot;ת שלנו כשרים כס&quot;ת של הסופרים הראשונים שנכתבו עפ&quot;י ס&quot;ת של משה רבינו&quot;.

&quot;אולם ראה זה מצאתי בהלכות ס&quot;ת לרבינו תם שהו&quot;ל מכת&quot;י הרה&quot;ג רש&quot;א ורטהימר בספר גנזי ירושלים חוברת א, וז&quot;ל בעמוד ט&quot;ו, מעתה תן עינך בדקדוק סופרים ובגופן של אותיות לפי מה שאין אנו בקיאים בכל הדקדוק כדאמר רב יוסף בשלהי פ&quot;ק דקידושין אינהו בקיאין בחסרות ויתרות ואנן לא בקיאין, ועת לעשות לה' הפרו תורתך, הלכך דידן נמי כשירים. אבל באשר הורשנו נתבונן בהנהו חסרות ויתירות דבקיאים בהו וכו'. הנה מסר לנו רבינו תם טעם גדול שבוודאי היתה קבלה בידו מרבותיו רבותינו ז&quot;ל. וכנראה שהכלל הזה עת לעשות לה' הפרו תורתך היתה קבלה ביד רבותינו האמוראים דור אחד דור עד משה רבינו כמו שנראה מהגמרא גיטין ס, רבה ור&quot;י דאמרי תרוויהו האי ספר אפטרתא אסור למקרי ביה בשבת מ&quot;ט דלא ניתן ליכתב ופירש רש&quot;י דלא ניתן לכתב פחות מספר אחד שלם לעצמו וכל ספריהם היו בגלילה כס&quot;ת שלנו. ומסיק ולא היא שרי לטלטולי ושרי למיקרי ביה דר&quot;י ור&quot;ל מעייני בספרא דאגדתא בשבת והא לא ניתן לכתב אלא כיון דלא אפשר עת לעשות לה' וכו', ה&quot;נ כיון דלא אפשר עת לעשות לה' וכו'. הנה שהיה להם קבלה דאם מפאת הגזירות ופיזור ישראל בארבע כנפות הארץ אי אפשר להם ללמוד תורה שבע&quot;פ בע&quot;פ רק מתוך הכתב ומעצם תורה שבע&quot;פ לא נגרע דבר חו&quot;ש אז הותרה הכתיבה מפי משה רבינו. וכן בנוגע להפטרה אף שאין כותבים אלא ספר שלם אבל אם רבתה העניות בישראל ולא היה אפשרות לכל ביהכנ&quot;ס לכתוב ספרי נביאים שלימים להפטורות מותר לקרות בספרא דאפטרתא שהרי מעצם ההפטרה לא נגרע דבר, ובהכ&quot;ג כשאי אפשר, קיים קבלה מפי רבותינו עת לעשות לה' הפרו תורתך. וכן כאן בנוגע לחסרות ויתרות שאין משנין לא הקריאה ולא הפירוש אם מפאת הגזירות ופזור ישראל בגלויות רבות מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר לא היתה האפשרות לשמור על חסרות ויתרות הרי מסורה בידינו הלכה מקובלת מדור דור כיון דלא אפשר עת לעשות לה' הפרו תורתיך. ואמרו בתמורה י&quot;ד נמוק הגיוני לזה מוטב שתיעקר תורה ואל תשתכח תורה מישראל, כלומר מוטב שתיעקר תורה אחת שאינה אלא למצוה להסיר החשש שתשתכח חו&quot;ש כל תורה שבע&quot;פ מישראל חו&quot;ש. וגירסא אחרת בשטמ&quot;ק שם מוטב שתיעקר אות אחת מן התורה ואל תשתכח תורה מישראל, כלומר כי לימוד תורה שבע&quot;פ שנעשה אי אפשר מפאת הגלויות והגזירות והצרות לעומת שכחת תורה שבע&quot;פ חו&quot;ש הרי הוא כעקירת אות אחת ומי נדחה מפני מי, ולפיכך באה הקבלה עת לעשות לה' הפרו תורתך. ואכן אחרי שהקבלה כן היא הרי אין כאן אפילו עקירת אות אחת חו&quot;ש. וכן הוא הלכה בכל כיוב&quot;ז כגון ספרי אפטרתא וחסרות ויתירות שאינן משנים הקריאה והפירוש וכנ&quot;ל. היוצא מזה שכל מה שהתירו חז&quot;ל על יסוד עת לעשות לה' הר&quot;ז מצוה מדברי קבלה, שכן אמר דוד עת לעשות לה' הפרו תורתך ופירש ר&quot;נ בירושלמי סוף ברכות, סרסהו ודרשהו, הפרו תורתך שאם חלילה תבא תקופה של הפרת תורה מסיבות הנ&quot;ל עליך מוטל חובה לסתום הפירצה, וכמו ענינים הנ&quot;ל, ואז אינו הפרה אלא אדרבא עשייה גדולה לה' ותורתו, ועת גדולה היא לא תשכח כי היא עת לעשות לה'. ובמדרש תהילים קי&quot;ט הוצאת רש&quot;ב עת לעשות לה' וגו' אל תאמר לכשאפנה אשנה וכו' סרס המקרא ודרשהו הפרו תורתך עת לעשות לה', אמר הקדוש ברוך הוא אם ראית הדור שהניחו את התורה ורפו ידיהם ממנה ומיד נשתכחה התורה אותה שעה עשה אותה לכך נאמר עת לעשות לה' וגו'. (העתקתי המדרש עפ&quot;י תוכנו כי הלשון נראה משובש ומסורס) ולפי דרכנו למדנו שהוא צו של הקדוש ברוך הוא להציל התורה שההפרה המדומה היא קיומה וסתירת רבותינו היא בנינה כפי התורה המקובלת&quot;.

&quot;הנה הצעתי לפניך היסוד של רבינו תם שעליו מושתת מצוות כתיבת ס&quot;ת אף בימינו. ושוב מצאתי היסוד השני שקיום כתיבת ס&quot;ת הוא אף בימינו בהקדמת רבינו מאיר הלוי בספרו היקר מסורת סייג לתורה ואלו הם דברי רבינו בקיצור, בקידושין ל א&quot;ל אביי ונייתי ס&quot;ת ונמני א&quot;ל אינהו בקיאי בחסירות ויתירות ואנן לא בקיאין וכ&quot;ש שנתקיים בנו בעוונותינו ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתר וכו'. ויהי כראותי אני מאיר הלוי ב&quot;ר טודורוס הלוי הספרדי את המקרה אשר קרה את כל הספרים ואת המסרות בחסרות ויתירות כי הזמן פרץ גדרים וסתם מקורם חשתי להחלץ ולדרוש ולחקור אחרי הספרים המוגהים והמדוקדקים ואחר המסרות המדוקדקות ולעמוד על מחלוקתם ולנטוש ספרים חדשים מקרוב באו וללכת אחר הישנים הנאמנים ולנטות בהם אחר הרוב כדרך שניצטוינו מן התורה בכל דבר המחלוקת ללכת אחרי הרוב שנאמר אחרי רבים להטות (ואכן מפורש כן בתענית פ&quot;ד ה&quot;ב ובמסכת סופרים דאף בחילופי נוסחאות בס&quot;ת הולכין אחר הרוב כמ&quot;ש שם ג ספרים מצאו בעזרה וכו') אולי אוכל לגדור גדרה של תורה בחסרות ויתירות למען יוכל אדם לכתוב ס&quot;ת כהלכתו עפ&quot;י הרוב. ואחרי הכרעת רבינו הרמ&quot;ה בכתיבת ס&quot;ת עפ&quot;י רוב הספרים הלכו רבינו המאירי בספרו קרית ספר ב&quot;ח וכל הסופרים האחרונים. וזהו מה שכתוב בספר קסת הסופר ח&quot;ב בשער הספר, ח&quot;ב בו יבואר המלאות והחסרות עפ&quot;י הספר היקר מסורת סיג לתורה לרבינו הרמ&quot;ה זלה&quot;ה אשר צירף וזקק דברי רבותינו בעלי המסורה ובהוספות ותיקונים מאת הספרים היקרים אשר באו אחריו ה&quot;ה אור תורה מנחת שי תיקון סופרים ומנחת כליל וכו'. הנה לפי דברי רבינו הרמ&quot;ה ז&quot;ל יש לנו יסוד שני שקיום מצוות כתיבת ס&quot;ת נוהג אף בזה&quot;ז, כי הספרים שלנו נכתבו עפ&quot;י רוב ספרים וגם בחילופי חסרות ויתירות הלכה היא שהולכים אחה&quot;ר דכתיב אחרי רבים להטות וכנ&quot;ל. ואם עוד קול שאגת ארי צולל באזני, אריה שאג מי לא יירא, הנה שקטה רוחי בראותי בהסכמת הגאון ר&quot;ד פרנקל זצ&quot;ל בעל קרבן העדה על הספר שאגת אריה הוצאה ראשונה פפד&quot;א תקט&quot;ז ואלו הם דבריו כפי שנקלט בזכרוני, הרב המאוה&quot;ג הזה לבו כלב ארי ואינו נרתע מפני כל אבל אינו אומר קבלו דעתי וכו'. וא&quot;כ בהרמנותיה דרבינו אנו כותבים דברינו לקיים מנהג ישראל ויתכן שהקה&quot;ע התכוון בדבריו אלו בנוגע לדעתו בענין מצוות כתיבת ס&quot;ת בזה&quot;ז. וראיתי בהלכות ס&quot;ת לר&quot;י הנשיא אלברגילוני ירושלים תש&quot;ל עמוד ל שכתב דר&quot;מ היה בקי בחסרות ויתירות ועוד יותר שגם הסופר רב חננאל בימי רב היה בקי בחו&quot;י וזה חידוש דמגמרא קידושין משמע דרק הסופרים הראשונים היו בקיאים בחו&quot;י עיין שם&quot;.

נראה על כן שישנה מצוה בכתיבה אף בשותפות וכן כתב שמקיימים אף בשותפות – האור שמח (הל' תפילין ומזוזה וספר תורה פ&quot;ז ה&quot;א). וכן מערער בעלי תמר מעט את עצם חיוב הכתיבה בימינו בכך שאיננו בקיאים במלאות וחסרות, אף שבערוה&quot;ש (שם סי&quot;ג) סובר שחייבים בכך.

בשולי הדברים

נראה שנפסק שקיימת מצוה אף בימינו לכתיבת ספר תורה לעצמו שתשאר שלו עד פטירתו מן העולם, ויכול להשאילה לציבור אך לא יתן את הספר לציבור במתנה חלוטה, כדי שימשיך בקיום המצוה של כתיבת ספר תורה.

למי שבקי בכתיבת סת&quot;ם וכותב בעצמו לכאורה הדרך סלולה לקיים את המצוה, אם ביכולתו הכלכלית וזמנו בידו לקיים את המצוה.

אמנם למי שמושיב סופר לכתוב עבורו, צריך לשקול כנגד מצוות אחרות שיכול לקיים בכספו.

כתוב במסכת כלה (פרק א הלכה כא): &quot;מה יעשה אדם ויהיו בניו עשירים, יעשה חפצי שמים וחפצי אשתו. ואלו הן חפצי שמים, יפזר מעותיו לעניים, שנאמר פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד. אמרו עליו על ר' טרפון שהיה עשיר גדול, ולא היה נותן מתנות לאביונים, פעם אחת מצאו עקיבא, אמר לו רבי רצונך שאקח לך עיר אחת או שתים, אמר לו הן, מיד עמד ר' טרפון ונתן לו ארבעת אלפים דינרי זהב, נטלן ר' עקיבא וחילקן לעניים, לימים מצאו ר' טרפון, אמר לו, עקיבא, היכן העיירות שלקחת לי, תפסו בידו והוליכו לבית המדרש, והביא ספר תהלים והניחו לפניהם, והיו קורין והולכין עד שהגיעו לפסוק זה, פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד, עמד ר' טרפון ונשקו על ראשו, אמר לו רבי אלופי, רבי בחכמה, ואלופי בדרך ארץ&quot; (וכן בכלה רבתי פ&quot;ב ובויק&quot;ר פל&quot;ד סי' טז).

וכן בבבא בתרא (יא ע&quot;א): &quot;ת&quot;ר: מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת, וחברו עליו אחיו ובית אביו ואמרו לו: אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם, ואתה מבזבזם! אמר להם: אבותי גנזו למטה, ואני גנזתי למעלה, שנאמר: אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף; אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, שנאמר: צדק ומשפט מכון כסאך; אבותי גנזו דבר שאין עושה פירות, ואני גנזתי דבר שעושה פירות, שנאמר: אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו; אבותי גנזו [אוצרות] ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות, שנאמר: פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם; אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי, שנאמר: ולך תהיה צדקה; אבותי גנזו לעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך&quot;.

בימינו מצוה גדולה מאד לסייע ולהשיב את ישראל לאביהם שבשמים, ולפעול עם אל בגאולת ישראל.

כמו&quot;כ לא שמעתי שגדולי ישראל רצו והשתוקקו בכל לבם לקיים מצוה זו בימינו, על ידי המצוה הפרטית. ועל כן המצוה גדולה מאד, ועם זאת יש צרכי עמך בית ישראל שדחופים ממנה.</text>
      <sha1>kasxev10hwibtvyu56jsgxliozihmpk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו לו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469710</id>
    <revision>
      <id>1415891</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:27:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לה|לו|לז|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לה|לו|לז|}}</text>
      <sha1>jw8fpe4hs0yrdg3tr5dyvekp4n0c3qn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415892</id>
      <parentid>1415891</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:28:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8613" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לה|לו|לז|}}


סימן לו

כניסה עם המילה שלום כתובה על בגדיו לשירותים

שאלה

חולצה שרשום עליה 'עשי לך שלום בתוכך'. האם מותר להכנס עימה לשירותים?

תשובה

א. כתב בחדושי הר&quot;ן (מיוחס לו, שבת י ע&quot;ב): &quot;אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ. וכתב רבינו יחיאל ז&quot;ל דמהכא שמעינן דאסור לכתוב באגרת שלומים שלום דשם קדש הוא ומצוי אדם לזורקן באשפות ובמקומות המטונפים וכן אנו נוהגים שלא לכתוב שלום שלם&quot;.

עולה מדברי רבינו יחיאל שיש איסור לכתוב שלום במכתב מפני שהוא שם שמים והוא מגיע לאחר קריאתו לאשפה ולמקומות מטונפים. וממילא אין להיכנס אם מילה זו כתובה על בגד לשירותים.

וכך פסק הרמ&quot;א על שולחן ערוך (יו&quot;ד סי' רעו סי&quot;ג) כתב: &quot;ויש נזהרין אפילו במלת שלום, שלא לגמור כתיבתו (מהרי&quot;ל בשם התשב&quot;ץ)&quot;.

אולם בשו&quot;ת הרא&quot;ש (כלל ג סימן טו) חלק וכתב:

&quot;ומה שאמר רבי מצליח דשלמה האמור בשיר השירים אינו נמחק לפי שהוא קדש, כדאמרינן בפרק שבועת העדות (דף לה:) כל שלמה האמור בשיר השירים קדש לא כיון יפה. דמאי קדושתו דמפרשינן ליה למי שהשלום שלו ואין זה שם שבשביל זה יהא אסור למוחקו. דשלום עצמו הוא שם ויש בו קדושה, כדאמרינן בפרק קמא דשבת (דף י) דבבתים הפנימיים של בית המרחץ אין בהם שאלת שלום. וקאמר התם מסייע ליה לרב המנונא, דאמר רב המנונא משמיה דעולא אסור לאדם ליתן שלום לחבירו בבית המרחץ שנאמר ויקרא לו ה' שלום. ולא מצינו מי שאוסר למחוק שלום, ובכל אגרות כתובים שלום וזורקין ונמחקין, ואעפ&quot;י ששלום הוא שם כדקאמר התם. אלא מעתה הימנותא נמי אסור למימר בבית המרחץ משום דכתיב האל הנאמן, וכ&quot;ת ה&quot;נ והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב שרי ליה לאיניש למימר לחבריה הימנותא בבית המרחץ. התם שם גופיה לא איקרי נאמן דכתיב האל הנאמן ומתרגמינן אלהא מהימנא, הכא שם גופיה איקרי שלום דכתיב ויקרא לו ה' שלום. והקשה ר&quot;י ה' שלום שם גופיה נמי לא איקרי שלום אלא שנקרא כך על שם שעושה השלום ומתרגמינן דעביד שלמא, ותירץ מדלא כתיב ה' שלמן משמע דשם גופיה איקרי שלום. הרי מוכיח דאף על פי שהשם עצמו נקרא שלום כיון שאינו שם העצם אלא על ידי הפעולה נקרא כך הוה ליה כמו הגדול הגבור והנורא האדיר האמיץ והחזק חנון ורחום ארך אפים ורב חסד שנמחקין. וכל שכן שלמה שאינו קדוש אלא בשביל שהשלום שלו שהוא נמחק&quot;.

נראה כי לפי הרא&quot;ש יש למילה שלום מדרגת ביניים, יש בה קדושה ואסור לאומרה בבית המרחץ, אולם הוא נמחק ומותר לזרוק לאשפה מכתבים שהוא כתוב בהם. ולפי דבריו מותר להיכנס עם המילה שלום כתובה לשירותים.

והביא מחלוקת זו בברכי יוסף (יו&quot;ד סי' רעו ס&quot;ק מא).

ב. השיב בשו&quot;ת רדב&quot;ז (ח&quot;א סי' רכ):

&quot;שאלת ממני על מה שנהגו שלא לכתוב שלום מלא בכתבים אם יש לזה סמך&quot;.

&quot;תשובה: יפה הם עושים לפי שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא שנא' ונק' לו ה' שלום כדאיתא במס' שבת וכיון שהכתבים אין נזהרין בהם לשומרם אלא משליכין אותם ולפיכך כותבין אותו חסר כדי שלא יהיה שם. וא&quot;ת א&quot;כ גם מלת אמת לא יכתבו שכן הקדוש ברוך הוא נקרא אמת. ולפיכך אני אומר שמה שיש ליזהר שלא לכתוב שלום מלא היינו בזמן שאלת שלום דבאותה שעה מתכוין לתת שלום לחבירו מאת בעל השלום כמו שאמר בועז לקוצרים ה' עמכם שזו כוונת הנותן שלום לחבירו. אבל אם בא לכתוב בכתב שיש שלום בעולם או בין פלוני לפלוני וכיוצא בזה שזה שהוא ספור דברים ואינו בשעת שאלת שלום אין צריך להזהר וכותב אותו שלום וליכא קפידא בהכי שהרי אינו מכוין לשם ולא חייל עליה קדושה&quot;.

עולה מדברי הרדב&quot;ז שחשובה כוונת הכתיבה, אם זו שאילת שלום היא קריאה בשם ה' ולכן יש לכתוב בקיצור לשון (שלו'), אולם אם זה רק סיפור דברים אפשר לכותבו בשלמותו ואין חשש בבזיון הכתוב.

וכן התיר בשו&quot;ת משנה הלכות (ח&quot;ג סי' ט) לכתוב 'שלום ישראל' למי שזה שמו, מפני שאין כוונה לשם שמים.

ולפי&quot;ז אין איסור להיכנס לשירותים עם האמרה 'עשי לך שלום בתוכך' כתובה על בגדו.

ג. בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ד – יו&quot;ד סי' כב) הביא את מחלוקת הראשונים שהבאנו, והוסיף: &quot;ואפשר שהטעם שאין חוששים לכך מפני שאינם רגילים לכתוב באשורית, וכבר ידוע שי&quot;א שאין איסור מחיקת ה' מה&quot;ת אלא באשורית. וכמ&quot;ש בשו&quot;ת זרע אמת ח&quot;ב (סי' קכ) ובס' שרשי הים ח&quot;א (די&quot;א ע&quot;א) בשם הרשב&quot;ץ. וכן דעת עוד הרבה מהאחרונים. וכמש&quot;כ בתשו' אחרת. ואף על גב דלדינא נקטינן להחמיר. מ&quot;מ בשלום מיהא חזי לאצטרופי עם סברת הרא&quot;ש והריטב&quot;א שכ' להתיר בזה&quot;. וא&quot;כ מלכתחילה ראוי שלא להיכנס עם כתיבה כזו לשירותים אפילו בכתב שאינו אשורי. אולם בדיעבד נראה שמותר להיכנס אם הכתב אינו אשורי.

ד. בשו&quot;ת אגרות משה (או&quot;ח ח&quot;ד סי' מ) סמך על חילוקו של הרדב&quot;ז והוסיף שאם המילה שלום נמצאת בתוך משפט ודאי יש להקל מפני שברור שהיא כתובה לצורך ברכה ולא כקריאה בשם שמים, ורק אם היא כתובה לבדה יש להחמיר בכתיבתה שלא לכתוב בשלמות.

וסיים: &quot;שלכן לדינא אם כותבין שלום לבד מאחר דהתוס' סברי שהוא אינו נמחק וראוי להחמיר כדבריהם שהרי הרא&quot;ש כותב שיש להחמיר להסוברין שהוא משמות שאין נמחקין, ואף שהעיקר לדינא הוא כהרא&quot;ש וגם רבי בתוס' היה פשיטא ליה שנמחק וכן סובר הגר&quot;א ביו&quot;ד שם ס&quot;ק כ&quot;ט, מ&quot;מ מהראוי להחמיר כתוס', אבל כשכותבין: שלום לך, שלום לכם, או שלום וברכה, שלום וכל הטוב וכדומה אין בעצם צורך להזהר, אבל מ&quot;מ הרבה נזהרין גם כשכותבין באופן זה, ואני בעצמי איני כותב לעולם תיבת שלום לבד אלא עם עוד ברכות, לכן איני מקפיד כל כך, ואף שאני זהיר ברוב הפעמים אירע שלפעמים אני גומרו, אבל אלו שכותבין לפעמים תיבת שלום לבד טוב שגם כשכותבין עם עוד תיבות לא יגמורו&quot;.

ועולה מדבריו שמותר להיכנס לשירותים עם האמרה 'עשי לך שלום בתוכך' כתובה על בגדו.

מסקנה

מותר להיכנס לשירותים עם האמרה 'עשי לך שלום בתוכך' כתובה על בגדו, כשהיא כתובה בכתב אשורי וק&quot;ו בכתב שאינו אשורי, והמחמיר שלא להיכנס או ללבוש עליו בגד נוסף תבוא עליו ברכה.</text>
      <sha1>rrqqf0ksbzk77neuziv4xdz8u3munk8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו לז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469711</id>
    <revision>
      <id>1415893</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:28:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לו|לז|לח|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לו|לז|לח|}}</text>
      <sha1>9yhpir8xybt1hfayrqfwrry4ccisdzc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415894</id>
      <parentid>1415893</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:28:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17985" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לו|לז|לח|}}

סימן לז

חיבור מזוזה למזוזת הפתח במגנט

שאלה

מייצרים בימינו מזוזות ומשקוף של הבית כשהמזוזה הכתובה מתחברת אליהם במגנט, האם חיבור זה מספיק או שהמזוזה צריכה להיות ממש חלק ממזוזת הפתח על ידי חציבה או חיבור בברגים או מסמרים?

המדובר במזוזה שיש בה מגנט חזק, שלא תוסר מן המקום אלא באחיזה חזקה ובהפרדה בין הדבקים.

תשובה

א. פסק הרמב&quot;ם (הל' תפילין ומזוזה וספר תורה פ&quot;ה ה&quot;ו):

&quot;ואחר שגוללה מניחה בשפופרת של קנה או של עץ או של כל דבר ומחבר אותה אל מזוזת הפתח במסמר או חופר במזוזת הפתח ומכניס בה המזוזה&quot;.

וכך פסק הטור (יו&quot;ד סי' רפט):

&quot;וכיצד קובעה יסמר אותה במסמרים במזוזת הפתח או יחפור בה חפירה ויקבענה בה ובלבד שלא יעמיק לחפור טפח בעומק המזוזה שאם העמיק לה טפח פסולה. תלאה במקל במקומה ולא קבעה פסולה&quot;. מדברי שניהם משמע שיש לחבר את המזוזה למזוזת הפתח או במסמרים או בחפירה במזוזה.

אמנם הב&quot;ח (יו&quot;ד סי' רפט, ז) דן בדברי הראשונים והסיק:

&quot;והשתא לפ&quot;ז מבואר דאין צריך לקובעו במסמרים בין לפירוש רש&quot;י בין לפירוש רבינו תם אלא צריך לומר דלמצוה מן המובחר כי היכי דלא ליתי לידי זלזול על ידי נפילה בחשש רחוק יסמר במסמרים דהשתא ליכא חששא דנפילה כל עיקר אפילו בחשש רחוק ודו&quot;ק. שוב מצאתי בירושלמי פרק בתרא דמגילה (הי&quot;ב) רבי בא בשם רב יהודה ואפילו לא סמרו והא תני והוא שסמרו אמר רבי יוסי והוא שייחדו לכן עכ&quot;ל נראה דכך פירושו דוקא כשהוא מייחד מזוזה זו לפתח זו צריך שיסמרו אבל אם אינו מייחדה אלא לפי שעה אין צריך שיסמרו וז&quot;ש לשם של בית מליון היו עושין כן בפולמסיות פירוש כשהיו הולכין עם החיילות היו קובעין מזוזה לפי שעה ולא סמרו&quot;.

וכך פסק השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' רפט ס&quot;ד): &quot;כיצד קובעה, ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח, או יחפור בה חפירה ויקבענה בה. ולא יעמיק לחפור טפח בעומק, שאם עשה כן פסולה&quot;.

הנצי&quot;ב מוולוז'ין בפירושו העמק דבר (דברים ו, ט) תלה את דרך קביעת המזוזה בלימוד מן הפסוקים עצמם:

&quot;וכתבתם על מזזות ביתך. על משמעו לקבוע במסמר על המזוזה מבחוץ&quot;.

&quot;ובשעריך. משמע לחקוק בשער ולתחוב הפרשה בחקיקת מזוזת השער, ומובן דה&quot;ה להיפך כשר, אלא אורחא דמילתא, דבבית שהוא מקום משומר ונקי, יותר טוב שיהא נראה הפרשה מבחוץ, ובשערי חצרות ועיר שאין המקום משומר ונקי כ&quot;כ, יותר טוב שיהא סגור&quot;.

לכאורה פרט לב&quot;ח שהיקל, מסתימת הפוסקים שהובאו נראה שחייבים על ידי מסמרים או בתוך קיר מזוזת הפתח.

ב. בשו&quot;ת דרכי נועם (חיו&quot;ד סי' טז) דן: &quot;על מה שאמרו בגמרא על המזוזה שתלאה במקל פסולה. אם הפיסול הוא לפי שתלאה במקל אבל אם תלאה במזוזת הפתח עצמו לא פסל, או דלמא כל שהיא תלויה ולא קבעה ממש בגוף מזוזת הפתח פסולה היותה מתנדנדת לכאן ולכאן ואינה קבועה גם להבין האי תלייא במקל כיצד היא והמקל היכן היא נתונה הכל צריך ביאור&quot;.

לאחר מו&quot;מ מסיק למעשה: &quot;כלל העולה למאי דאתינא לעניין דינא נראה דלא פסלי' אלא כשהיה תלויה במקל כדכתיבנא לעיל, אבל אם היא תלויה במזוזת הפתח אעפ&quot;י שהיא בולטת כשירה. ולדעת ר&quot;ת דבולטת יש בה סכנה איפשר להיות' תלויה ג&quot;כ וכשירה כגון תלויה לרחבה ובלבד שיהיה חופר במזוזת הפתח לרחבו כדי שתכנס בה המזוזה מושכבת והיא שקועה ותולה אותה שם אעפ&quot;י שאינה קבועה במסמרים כשירה את זה נ&quot;ל לענין דינא בדיעבד מכל מקום למצוה צריך שתהיה קבועה ממש כדכתב הרמ&quot;בם ז&quot;ל בסדר קביעתה&quot;.

בדעת קדושים (יו&quot;ד סי' רפט ס&quot;ק טז) מטיל ספק בחיבור מתנדנד: &quot;ואולי אף כשקל להוציאו ביד שלא בכלי, כל שבכח [מעט] ה&quot;ל חיבור ואולי גבול בכך כסגנון מחיצות דצ&quot;ל ראוי לעמוד ברוח שאינה מצוי', ואם דצה ושלפה [וחוזר ודצה] י&quot;ל כמו דלגבי שבת קיל ואינו כמחובר, כן חמיר לגבי מזוזה [דאינו קביעות]. ואולי מ&quot;מ כשאינו יכול לשלוף שלא בכלי חיבור הוא להחמיר ולהקל&quot;.

אמנם אף לפי דבריו אם החיבור הוא שאינו ניתן להתפרק בנקל הוא ראוי לקבוע בו את המזוזה, וכן לגבי חיבור במגנט החיבור אינו מתפרק אלא בהפרדה בכח.

ג. בשו&quot;ת הרי בשמים [חלק ה (מהדורא חמישאה) סימן נו] נשאל על מזוזה בתוך מבחנה שיש לה תושבת המחוברת למזוזת הפתח, והמבחנה זזה בתוך התושבת וניתנת אף לשליפה החוצה – האם נחשבת כקבועה במזוזת הפתח. והביא השואל מדעת קדושים (בסי' רפט) ש'אם נוח בנקל להוציאה הו&quot;ל כתלאה'&quot;.

וכך הוא מסיק:

&quot;ועל כן בנ&quot;ד שהשפופרת שהמזוזה נתונה בתוכה היא מיושבת ומהודקת היטב ע&quot;י הטבעות שתחובה בהן לפענ&quot;ד גם לד' הר&quot;ן ז&quot;ל כשר לקביעות מזוזה כיון דהטס שמחוברין לה הטבעות היא קבועה במסמר והוא כגוף כותל מזוזת הבית, ובש&quot;ך סי' רפ&quot;ט פוסק שם כד' הב&quot;ח דקביעות במסמרים הוא רק למצוה מן המובחר והוא שלא תבא המזוזה לידי נפילה כנ&quot;ל, אבל בכנ&quot;ד דליכא חשש נפילה יוצאין גם ידי מצוה מן המובחר. – דכל ענין דבעינן קבועה במסמרים הוא משום דבמקום שתוכל לנפול בנקל הו&quot;ל כתלוי' באויר והו&quot;ל כי הא דא' בעירובין ח. לשמואל דא' תורתו כסתום הנ&quot;מ לחי מעליא, אבל האי כיון דנשיב בי' זיקא ושדי לי' לאו כלום הוא ואי נעיץ בי' סיכתא וחברי' חברי' וקא' בט&quot;ז א&quot;ח סי' שי&quot;ג סק&quot;ה כי דמי שלוקח הקווארטיר מהחלון בשבת חייב חטאת דהו&quot;ל סותר מהמחובר הרי דגם בתלוי בצירים מחובר חשיב לי'. – ומ&quot;ש בס' דע&quot;ק שמביא כ&quot;ת דאם נוח בנקל להוצאה הו&quot;ל כתלאה י&quot;ל דכונתו רק באופן דיש חשש נפילה וג&quot;ז לא כ' לדבר ברור רק בדרך איפשר ושקיל וטרי בזה בס&quot;ק ט&quot;ז שם ומצדד לומר דאף כשניקל להוציאה ביד שלא בכלי כל שבכח מעט הו&quot;ל חיבור. (ועתוס' מנחות לו. סד&quot;ה משעת הנחה מ&quot;ש ממתני' דפ&quot;י דמקואות בקשר שעולה ויורד ל&quot;ה קשר של קיימא)&quot;.

וא&quot;כ כל חיבור שהוא של קיימא הוא חיבור לענין מזוזה. בין אם הוא חיבור בקשירה ובהדבקה וכן באמצעי חיבור אחרים.

וכן כתב בערוך השולחן (יו&quot;ד סי' רפט סעיף טו): &quot;כיצד קובע המזוזה לאחר שהניחה בשפופרת כמ&quot;ש בסעי' ג' ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח או יחפור בה חפירה ויקבענה בה ולא יעמיק לחפור טפח בעומק שאם עשה כן פסולה דכתיב ובשעריך מקום סגירת השער וכשעמוקה טפח לאו בשעריך מקרי [ב&quot;ח] כן כתבו הרמב&quot;ם והטור והש&quot;ע וכתבו עוד תלאה במקל במקומה ולא קבעה פסולה ע&quot;ש ומבואר מדבריהם דזהו לעיכובא שהמזוזה תתחבר למזוזת הכותל ע&quot;י מסמרים דווקא ומסתברא אם יכרוך המזוזה בנייר וידבקנה בדבק אל מזוזת הכותל דשפיר דמי דמה לי מסמר ומה לי דבק כיון שנתחברה חיבור גמור מיהו בלא דיבוק כגון שיעשה בליטה ממזוזת הבית ויניח או יעמוד שם המזוזה אינו כלום כיון שלא נתחברה חיבור גמור למזוזת הכותל&quot;.

ד. בשו&quot;ת חלקת יעקב (יו&quot;ד סי' קסד) דן &quot;בנידון לקבוע מזוזה על ידי דבק אחורי הדלת&quot;.

&quot;בדבר השאלה שנשאלתי כמה פעמים במזוזות הבית שהם של ברזל או אבן, שאי&quot;א לקבוע בהם מזוזה ע&quot;י מסמרות כמבואר בשו&quot;ע, אם מותר לדבקן ע&quot;י דבק – וכמה פעמים שיש אפשרות לקבען ע&quot;י מסמרות אחורי פתח מן צד של המזוזה, הי עדיף, אי לקבען בדבק על המזוזה או ע&quot;י מסמרות על הצד&quot;.

&quot;א) בשו&quot;ע ופוסקים יו&quot;ד סי' רפ&quot;ח (צ&quot;ל רפ&quot;ט), כיצד יקבענה או במסמרים או יחפור ויקבענה בה, ולא נזכר כלל אי מותר לדבקה בדבק – והסברא נותנת דגם ע&quot;י דבק מותר, דמה לי אם מחברה ע&quot;י מסמר או ע&quot;י דבק, והרי מצינו לענין תנור במס' כלים פ&quot;ה מ&quot;ח, מובא בתוספות חולין נ&quot;ה א' ד&quot;ה שיעורין, חתכו חוליות וכו' טהור, מירחו בטיט מקבל טומאה משיסקנו לאפות בו, הרי דדיבוק הטיט, מהני לעשותו שלם. וכן לענין טלאי על ס&quot;ת המבואר בסי' ר&quot;פ, דמהני לענין קרע בס&quot;ת לעשותו שלם, ולדעת הטו&quot;ז בס&quot;ק ד' שם אף כשנכתב חצי אות על הדף וחצי על הטלאי מקרי מוקף גויל, דחיבור הדבק מחברו להיות חיבור שלם, ואף להש&quot;ך וב&quot;ח בשם דלענין מוקף גויל לא מהני הדבק, משום דשם נוגע דצריך להיות כגוף אחד, ונוגע להא דאין חבורי אדם חבור, בתוספתא דעוקצין פ&quot;א באתרוג שנפרס ותחבו בכוש, עי' תוס' סוטה י&quot;ח ואע&quot;ז סימן ק&quot;ל לענין דיבק שני ספרים וכתב עליהם גט, ובי&quot;ש וטו&quot;ז שם ותוס' ר&quot;ה כ&quot;ח לענין דיבק שני שופרות, ועי' חת&quot;ס או&quot;ח סי' מ&quot;ו וסי' ה' לענין דבק ותפירה בתפילין, אבל כ&quot;ז לענין לעשותו שלם להיות כגוף אחד – אבל בני&quot;ד שהמצוה לקבוע המזוזה, מה לי באיזה אופן, אי ע&quot;י מסמר או דבק, ולא גרע מחפר חפירה וקבעה בהחפירה שאינה מחוברת כלל רק מונחת בקביעות בהחפירה דמהני, א&quot;כ גם בדבק כן. וחפשתי ומצאתי בנמ&quot;י ב&quot;מ לדף ק&quot;א ד&quot;ה בגובתא דקניא, מובא בתשובת שאילת דוד יו&quot;ד סימן ט' להגאון מקארלין, שמבואר שם להדיא דהמזוזה יקבענה במסמרים או בסיד – הרי דאף בסיד מהני, דהיינו דבק. ועי' ירושלמי פ&quot;ד דמגילה הל' י&quot;ב, מובא בשאילת דוד בהג&quot;ה בשם, ר' בא בשם ר&quot;י ואפילו לא סמרו, והא תני והוא שסמר, אמר ר&quot;י והוא שייחד לכן – וכפי מה שפירש השאילת דוד הירושלמי בשם, דעת הירושלמי דבייחדו להמזוזה כשרה אף בלא סמרו כלל&quot;.

&quot;ועיינתי בערוך השלחן סי' רפ&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו שכתב ומסתברא דבדבק נמי ש&quot;ד, דמה לי מסמר ומה לי דבק – ולפלא שכתב כן מעצמו ולא בשם הנמ&quot;י שהביא בעצמו בס&quot;ק ט&quot;ז, והוא מביא גם הירושלמי הנ&quot;ל ופי' בדרך אחרת, עי&quot;ש. היוצא לנו דבדבק שפיר דמי לקבוע המזוזה&quot;.

וכן בשו&quot;ת מנחת יצחק (ח&quot;י סי' צב) כתב: &quot;ויעוין מש&quot;כ בספרי שו&quot;ת מנחת יצחק (ח&quot;ז סימן ע&quot;ב אות ג') לענין קביעות מזוזה במסמרים בבית של נכרי, דאם מדביק המזוזות בדבק המחזיק זמן מרובה על מזוזות הבית דמהני עיין שם&quot;.

ה. וכך הסיק גם בשו&quot;ת יחוה דעת (ח&quot;ו סי' נח):

&quot;ובאמת שבגמרא מנחות (דף לד סע&quot;א), מוכח שעכ&quot;פ חיבור ע&quot;י טיט או סיד מועיל לגבי מזוזה, שאמרו שם, שאלמלא למדנו בגזרה שוה שצריך לכתוב המזוזה על ספר, (שנאמר כאן וכתבתם, ונאמר להלן וכתב לה ספר כריתות, ללמד שצריך לכותבה על ספר). הייתי אומר שיכתוב פרשת מזוזה על האבן ויקבענה בפתח המזוזה. ע&quot;ש. ומכיון שכן יש לומר שגם בדיבקה בדבק בשער ברזל, שפיר דמי, ויאמר לדבק טוב הוא. שבכמה מקומות מוכח שהדבקה על ידי דבק נחשבת לחיבור גמור. (ועיין ביורה דעה סימן ר&quot;פ בהגה ובאחרונים שם). וכן כתב הגרי&quot;מ אפשטיין בספר ערוך השלחן יורה דעה (סימן רפ&quot;ט סעיף טו), דמסתברא שאם יכרוך המזוזה בנייר וידבקנה בדבר אל מזוזת הפתח דשפיר דמי, כי מה לי אם קובעה במסמר או קובעה על ידי דבק, כיון שנתחברה חיבור גמור. ע&quot;ש. וכן העלה בשו&quot;ת חלקת יעקב חלק ב' (סימן ס). ע&quot;ש. וכן הוכיח במישור בשו&quot;ת מנחת יצחק חלק ז' (סימן ע&quot;ב אות ג') מהגמרא במנחות (לד.) הנ&quot;ל. וכן העלה בשו&quot;ת דברי שלום (חיו&quot;ד סימן ע&quot;ד). וכן עיקר להלכה ולמעשה&quot;. וכן פסק ילקוט יוסף קצוש&quot;ע יורה דעה (סימן רפה – הלכות מזוזה סעיף פד).

אמנם בשו&quot;ת משנה הלכות (ח&quot;ד סי' קמ) ערער שלעתים הדבק אינו טוב ונפרד אחר זמן, וז&quot;ל:

&quot;יב) עוד יש לעורר מה שראיתי בקצת אנשים אפילו יראים אשר לא קובעים המזוזות במסמרים אלא מדבקים אותם על המזוזה בנייר דבק וזה לא הוה קביעות ולא יצא ידי המצוה ובש&quot;ע מפורש שיסמר אותה במסמרים דוקא ואפילו אי נימא דאם ידבקנה בדבק גמור כשרה דמה לי דבק ומה לי מסמר ועיין רש&quot;י ותוס' ב&quot;מ ק&quot;ב ד&quot;ה בגובתא דמשמע דגם על המזוזה א&quot;צ מסמרים וכ&quot;כ הב&quot;ח ועיין מהר&quot;ם לובלין וכ&quot;כ הנמק&quot;י וז&quot;ל שיקבענה שם במסמרים או בסיד וא&quot;צ לחקוק בתוך המזוזה עכ&quot;ל ובירושלמי שלהי מגילה ואפילו לא סמרו ופריך והא תני והוא שסמרו ועיין ש&quot;ך סק&quot;ז אבל בנייר דבק ודאי לא יועיל שהרי עינינו רואות שהדבק מתייבש והמזוזה נופלת ואנן סהדי בזה וצריך להזהיר על זה&quot;.

ו. ונלענ&quot;ד, שצריך ללמוד מלשון הברכה. חכמים תקנו כאן לשון ברכה שאינה מופיעה ביחס למזוזה המילה 'קביעה' בפירוש של חיבור אינה בלשון תורה כלל, אלא זו לשון שחכמים טבעו בברכה זו אע&quot;פ שאינה שגורה כך. כלשון המשנה בפסחים (פ&quot;ה מ&quot;ט): &quot;כיצד תולין ומפשיטין אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים&quot;, וכן בבבא בתרא (פ&quot;ד מ&quot;ג): &quot;המוכר את הבית מכר את הדלת אבל לא את המפתח מכר את המכתשת הקבועה אבל לא את המטלטלת&quot;.

וא&quot;כ לקבוע מזוזה הוא לחברה למזוזת הפתח. לא נאמר בלשון חכמים אם המדובר במסמרים או בחציבה בכותל. ולכן כל חיבור חזק שאינו נשלף ואינו מתנדנד וגורם לנפילה הוא ראוי לקבוע בו מזוזה.

מסקנה

מותר לקבוע מזוזה במגנט על מזוזת הפתח, ובלבד שהחיבור יהיה חזק ואינו ניתק ממקומו אלא בהפרדה בכח.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

אולי ילה&quot;ר לכך שמגנט נחשב חיבור מהל' שבת שהפוסקים אוסרים לחבר דבר ע&quot;י מגנט (שש&quot;כ כג, מו). מיהו ייתכן שבשבת הוא לא חייב אלא רק אסור וא&quot;כ אין ראייה משם.</text>
      <sha1>rpcvglcjlje7jho5i2lr23xpwse7yzt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו לח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469712</id>
    <revision>
      <id>1415895</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:28:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לז|לח|לט|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לז|לח|לט|}}</text>
      <sha1>2hfboznccn0c0qoz91qyj6y7ivn05pz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415896</id>
      <parentid>1415895</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:29:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14886" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לז|לח|לט|}}

סימן לח

מזוזה בסוכה האם צריך לחזור ולקובעה

שאלה

בית עם מזוזה שמשתמשים בו כסוכה בסוכות. האם צריך לאחר סוכות לאחר הנחת הגג, להסיר את המזוזה ולחזור ולקובעה מחדש כדי שלא יהא בה בבית משום 'תעשה ולא מן העשוי'?

תשובה

א. נאמר בתוספתא עירובין (פ&quot;ה ה&quot;ה): &quot;סוכת החג ר' יהודה מחייב בעירוב ובמזוזה וחכמים פוטרין&quot;. והובאה הברייתא ביומא (י ע&quot;א) ובפוסקים רבים.

פסק הטור (יו&quot;ד סי' רפו) בהלכות מזוזה: &quot;סוכת החג בחג והבית שבספינה והחנויות שבשווקים פטורים&quot;.

באר הבית יוסף (יו&quot;ד סי' רפו, יא): &quot;סוכת החג בחג. בפרק קמא דיומא (י.) פלוגתא דרבי יהודה ורבנן והלכה כרבנן דפטרי. וטעמא משום דרחמנא אמר ביתך שהיא דירת קבע לאפוקי סוכה שהיא דירת עראי&quot;.

הביא המשנה ברורה (סי' תרכו ס&quot;ק כא): &quot;כתב הפמ&quot;ג בס&quot;ס תרמ&quot;ג מזוזה בסוכה פטור ומשמע חדר של כל השנה שדר בו תמיד ובסוכה מסיר הגג אפ&quot;ה בסוכות פטורה דבשבעה ימים לאו קבע מקרי. ומי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה אם הולך מחדרו לסוכה פתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו ואם הולך מסוכה לחדרו בענין שהפתח הוא מחדר הסוכה י&quot;ל שחייב הוא במזוזה בפתח בסוכה הפתוח לר&quot;ה וכדומה דהוי כבית שער&quot;. היינו בסוכות בית שהסירו את גגו וסיככו אותו וממשיכים לדור בו פטור ממזוזה (לפי הפמ&quot;ג) והמשנ&quot;ב מסביר שלעתים יתחייב מצד חדרים אחרים הסמוכים לסוכה.

אולם בערוך השולחן (יו&quot;ד סי' רפו סכ&quot;ז) חלק וכתב שחדר מגורים המשמש כסוכה בסוכות אינו נפטר כלל ממזוזה. וז&quot;ל: &quot;ודע דהא דסוכה פטורה מן המזוזה זהו בסוכה שרק בסוכות יושבים בה ולא בכל השנה, אבל סוכות שלנו העשויים בחדר שדרים בה כל השנה ובסוכות נוטלים הגג ומסככין אותה נראה דגם בסוכות חייבת במזוזה שהרי עכ&quot;פ היא דירה קבועה לכל השנה כולה&quot;...

פשוט שלשיטת ערוה&quot;ש אין סיבה להסרת המזוזה ולקביעתה מחדש, כיון שלדעתו הסוכה הזאת נשארה בחיובה כל ימי הסוכות, על אף שמסירים את הגג ומניחים סכך. ומה שכתוב שסוכת החג פטורה ממזוזה, היינו בסתם סוכה שסכך ודפנות נבנו לסוכת החג.

ב. השאלה מתעוררת אצל מי שסובר שאף חדר למגורים כל השנה שהסירו את גגו והניחו סכך, פטור ממזוזה, ולפי דעה זו המזוזה הקבועה עם כניסת החג, נעשית מיותרת בסוכות, ושוב חוזרים לחובת קביעתה אחר החג.

והשאלה היא: האם חזרתה להיות חובת הדר הוא ע&quot;י 'תעשה ולא מן העשוי' או שאין בכך משום 'תעשה ולא מן העשוי' מפני שהבית לא נפסל למגורים ואף המזוזה לא נפסלה, וכיון שהיא נעשתה בתחילה בכשרות שוב אינה נפסלת משום תעשה ולא מן העשוי.

כתב בשערי תשובה (סימן תרכו ס&quot;ק ז):

&quot;...וע' בשו&quot;ת ארבעה טורי אבן סי' י&quot;ד שהשיב להגאון פר&quot;ח ז&quot;ל שדעתו בחדרים מקורים עם מזוזות ובסוכות פותחים הקירוי ומסככים בענפים והמזוזה קבוע בדלת ואחר הסוכות חוזרים ומקרין בקירוי והמזוזה כדקאי קאי וכתב הפר&quot;ח בתשו' דיש בזה משום תולמ&quot;ה וצריך ליקח המזוזה ולקבוע אותה מחדש ולברך עליו כו' והגאון מוהר&quot;א ז&quot;ל בעל המחבר השיב לו שאין בזה משום תולמ&quot;ה שנעשה תחלה בהכשר וראי' מסי' ט&quot;ו מדברי הלבוש והאחרונים בסי' זה אך באמת א&quot;צ לזה דמוכח דסובר שבימי החג פטורה ולענ&quot;ד פשוט שמעולם לא יצא' מידי חיוב מזוזה אף בחג מאחר שהוא דירת קבע כל השנה ע&quot;ש&quot;...

את הספר שו&quot;ת ארבעה טורי אבן כתב רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם שעלה לא&quot;י וקבור בצפת. הפרי חדש שלח לו את תשובתו1 המחייבת להסיר את המזוזה ולקובעה מחדש בברכה, ור&quot;א רוקח חולק עליו מכל וכל.

ראשית הוא חולק עליו, וכותב כפי שכתב ערוה&quot;ש שהבית-סוכה נשאר חייב במזוזה אף בסוכות. ומוסיף:

&quot;ובר מן דין אף את&quot;ל דסוכה הנ&quot;ל פטורה ממזוזה בימי סוכות כמו שכתב מעכ&quot;ת, מ&quot;מ כשמקרה החדר אח&quot;כ רשאי להניח שם המזוזה ואין בזה משום תולמ&quot;ה דפסול תולמ&quot;ה לא הוי אלא כשמתחלה נעשה בפסול, כמו הטיל ציצית על בעלת ג' ואח&quot;כ הוסיף כנף ד' דמתחלה כשעשה הג' ציצית עדיין לא היתה טלית בת חיובא כלל, וכן כשקובע המזוזה במזוזה תלושה שעדיין לא קבעה בפתח, וכן כשעשה מזוזה לבית שער שאין לה דלת עדיין להרמב&quot;ם והש&quot;ע, בכל הני והדומה להם תחלת עשיית המצוה היתה בפסול. אבל בנידן דידן שמתחלה נעשה המזוזה בהכשר בחדר שחייב במזוזה, אף שנפטר החדר אח&quot;כ ממזוזה כגון שמסירין הקירוי וכדומה לזה מ&quot;מ כשנתקן אח&quot;כ וחוזר לחיוב המזוזה ראשונה כשירה ואין בזה משום תולמ&quot;ה, כיון שמתחלה נעשה בהכשר והוי כמו נראה ונדחה וחוזר ונראה&quot;.

&quot;וראיה לזה מהא דאיתא בש&quot;ע א&quot;ח סימן ט&quot;ו סעיף ב' אינו יכול ליקח הכנף כמו שהוא עם הציצית ולתופרו בבגד אחר משום דעל כנפי בגדיהם בעינן והוא מש&quot;ס דמנחות, אבל באותו בגד עצמו אם נקרע הכנף למעלה מג' אצבעות יוכל לחזור ולתופרו כמו שהוא עם ציצית. והכי איתא שם בהדיא בש&quot;ס והובא בכל הפוסקים כמבואר שם בב&quot;י באורך. א&quot;כ קשה נימא כיון שנפסק הכנף ונעשה בעלת ג' נפסלו השלשה ציצית ראשונים וכשחוזר ומתקנים אח&quot;כ נימא דהג' ציצית ראשונים נפסלו משום תולמ&quot;ה ומכ&quot;ש אותו ציצית שבכנף ד' שנקרע יהא פסול. וסתמא תנן נקרע חוץ לג' אצבעות יתפור, משמע כמו שהוא עם הציצית וכל הציצית כשרים. אלא ודאי מוכח כיון שמתחלה נעשו הציצית בכשרות תו לא מפסלי משום תולמ&quot;ה. וכן מבואר שם חילוק זה במג&quot;א בסימן הנ&quot;ל ס&quot;ק ג' וגם בב&quot;י שם הביא זה החילוק. וא&quot;כ גם בנידון דידן כיון שמתחלה נעשה המזוזה בכשרות תו לית ביה משום תולמ&quot;ה. וכן מבואר באורך בתשובת מהר&quot;מ מינץ בסימן י&quot;ג יע&quot;ש&quot;.

ודעת שו&quot;ת ארבעה טורי אבן ברורה: אין צורך בקביעת המזוזה מחדש כיון שנקבעה בכשרות, אף שלא היתה 'בתפקיד' אינה נפסלת בכך וכשמכשיר את החדר לחיוב מזוזה היא חוזרת לחיובה.

ג. כמובא לעיל במשנ&quot;ב – הפמ&quot;ג סבר שאף סוכה בחדר שהסירו קירויו פטור ממזוזה.

העיר על דבריו בביכורי יעקב (תוספת ביכורים סי' תרכה ס&quot;ק ד): &quot;פטור ממזוזה כל ימי החג: מה שפשוט להפמ&quot;ג בזה מצאתי חולקים. שבשו&quot;ת ארבעה טורי אבן השיב להגאון פר&quot;ח, שדעתו בחדרים מקורים עם מזוזה ובסוכות פותחין מקירוי ומסככים בענפים והמזוזה קבוע בדלת, ואחר הסוכות חוזרין ומקרין בקירוי והמזוזה כדקאי קאי, דיש בזה משום תעשה ולא מן העשוי וצריך ליקח המזוזה ולקבוע אותה מחדש ולברך עלי'. ובשו&quot;ת ארבעה טורי אבן השיב לו, שאין בזה משום תולמ&quot;ה כיון שנעשה בתחילה בהכשר. וראי' מסימן ט&quot;ו ומדברי הלבוש והאחרונים בסימן זה. אך באמת א&quot;צ לזה, דהוא סובר דסוכה זו בימי החג פטורה, ולי פשוט שמעולם לא יצאה מידי חיוב מזוזה אף בחג מאחר שהוא דירת קבע כל השנה, עכ&quot;ד האט&quot;א. הרי שדעת הפר&quot;ח כהפמ&quot;ג דסוכה בחג פטורה ממזוזה אף שכל השנה הוא חדר, ולדעת השו&quot;ת אט&quot;א חייבת&quot;.

&quot;ולענ&quot;ד הדין עם הפמ&quot;ג. דמה בכך שכל השנה היא חדר הרי ע&quot;כ בסוכות נתבטל מלהיות בית, דאל&quot;כ פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה, כמש&quot;כ רש&quot;י בסוכה (דף יב. ד&quot;ה חדא הא), ועכ&quot;פ חדשות ודירת עראי היא. וכן משמע מלשון הברייתא יומא (דף י ע&quot;א) סוכת החג בחג ר&quot;י מחייב וחכמים פוטרים. וממה דקאמר בחג ולא קאמר סתם סוכת החג, משמע דרצה לומר דדוקא בחג פטורה, הא אם משתמש בה קודם או אחר החג חייבת במזוזה, ואפילו הכי בחג פטורה, כנלענ&quot;ד&quot;.

ובכך חולק הוא עם שו&quot;ת א&quot;ט אבן ועם ערוה&quot;ש, ומסכים עם הפר&quot;ח ועם הפמ&quot;ג. ונראה שנחלקו האם השימוש בפועל קובע את חיוב המזוזה או הדין מהתורה. לארבעה טורי אבן השימוש בפועל הוא של חדר מגורים ומה לי עם הוא מקורה או מסוכך. ולפר&quot;ח ופמ&quot;ג וכן ביכורי יעקב, בסוכות התורה קבעה שהוא פטור ממזוזה אפילו הוא משמש כל השנה חדר מגורים.

מוסיף בביכורי יעקב:

&quot;ומ&quot;מ הדין עם השו&quot;ת אט&quot;א שאין צריך להסיר המזוזה לאחר החג שאין בזה תולמ&quot;ה כיון שנעשה בהכשר, כדמוכח בסי' ט&quot;ו. וכן מוכח לקמן סימן תרכ&quot;ו, במה שמתיר הרמ&quot;א (סעי ג') לעשות הסוכה תחת הגגין העשויין לפתוח ולסגור כשמסכך בשעה שהגג פתוח. ואף על פי דכשסוגר נפסל הסכך, מ&quot;מ כשחוזר ופותח כשר כיון שתחילתו בכשרות ליכא בזה משום תולמ&quot;ה. אמנם בקובע מזוזה בסוכה בחג, לפ&quot;ז צריך להסירה אחר החג ולחזור ולקבוע כיון דתחלתה נעשה בשעת פטור. אכן לפענ&quot;ד גם בזה יש מקום ספק, די&quot;ל דפסול דתולמ&quot;ה לא שייך רק אם הדבר מצד עצמו לא הי' ראוי למצוה בשעה שנעשה בו, כגון בקובע ציצית קודם שהי' בת ד' כנפות, או בקובע מזוזה קודם שנפתח הפתח, או עשה הסכך קודם שהי' הסוכה גבוה י', דבכל הני בשעת עשיי' לא היה ראוי למצוה מצד עצמו. אבל אם הדבר ראוי למצוה רק דבאותו עת שעשה פטור הי' ממנה, י&quot;ל שאין בזה משום תולמ&quot;ה. דאל&quot;כ לשיטת הרמב&quot;ם דגם כסות יום בלילה פטור מציצית, אם יעשה הציצית בלילה בטלית יהי' פסולים משום תולמ&quot;ה כיון שעשאן בתחלה בשעת פטור שלא היו ראויים למצוה, כמו בקבעם בכנפות ואח&quot;כ חברם לטלית. אע&quot;כ דליכא בזה משום תולמ&quot;ה, כיון דהעשי' היא בהכשר ורק מצד העת פטור מהמצוה. וא&quot;כ ה&quot;ה ג&quot;כ בעושה מזוזה בחג. ועיין במג&quot;א סי' י&quot;ט (סק&quot;א), דמדמה ג&quot;כ עשיית ציצית לקביעת מזוזה, ולדינא צ&quot;ע. אבל בקובע מזוזה בשעת החיוב קודם החג, ודאי א&quot;צ להסירה אחר החג כיון שנעשה בהכשר&quot;.

וכן בשו&quot;ת מהר&quot;י מינץ (סי' יג) פשיטא ליה שציצית שהוטלה בכשרות אינה נפסלת אפילו הבגד נקרע.

ד. בשע&quot;ת (שם) סיכם ופסק: &quot;וצ&quot;ל לפענ&quot;ד במ&quot;ש דכל הפוסקים השוו בנקרעה חוץ לג' אף שלא נשאר מחובר כלל שבאמת לא כן דעת הט&quot;ז והא&quot;ר הביא שכ&quot;כ הצ&quot;צ ומהר&quot;א ששון לפסול ע&quot;ש אך דמ&quot;מ יש לסמוך על מ&quot;ש דגם בחג גופא לא נפטרה והרוצה לצאת ידי הפר&quot;ח אחר החג יטול המזוזה ויחזור ויקבענה בלא ברכה ומכ&quot;ש אם יזדמן לו לקבוע מזוזה אחרת שיברך עליה ומכוין לפטור את זו כנלענ&quot;ד&quot;.

בשו&quot;ת שבט הלוי (ח&quot;ב סי' קנג) פשיטא ליה כערוה&quot;ש וממילא אינו חושש לתעשה ולא מן העשוי.

בפסקי תשובות (או&quot;ח סי' תרכו) ג&quot;כ פסק: &quot;ולמעשה מנהג העולם שאין מסירים המזוזה אחרי החג כדי לקבעה שוב, כיון שבהכשר נעשית בתחילה&quot;.

משו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ח או&quot;ח סי' ג) מתשובה המתירה לעשות ציצית בלילה עולה שאינו מחשיב מזוזה שנותרה בסוכה כפסולה משום תעשה ולא מן העשוי.

לעומתו בשו&quot;ת אור לציון (ח&quot;ד פרק כב – דיני סוכה תחת האילן אות ו) השיב:

&quot;טוב שלאחר שמחזיר את הגג, שיוציא את המזוזה ויחזור ויקבענה&quot;.

מסקנה

נראה שמי שפינה את התקרה מעל בית ובו קבועה מזוזה וסיכך לסוכות ואח&quot;כ החזיר את התקרה – אין צריך לקבוע את המזוזה מחדש.2</text>
      <sha1>7gvf5xp05y00skiyu13hna9wez9zqvd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו לט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469713</id>
    <revision>
      <id>1415897</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:29:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לח|לט|מ|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לח|לט|מ|}}</text>
      <sha1>lphdlu03eerd7vepce47kv5adefsvs2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415898</id>
      <parentid>1415897</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:29:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14218" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לח|לט|מ|}}

סימן לט

האם לשם שילוח הקן צריך להחזיק באם ולשלחה?

שאלה

ניגש אלי ילד ואמר לי שהם מצאו קן של יונים ושאל אותי איך יקיים מצות שילוח הקן. אמרתי לו שיחזיק ביונה הדוגרת וישלח אותה. אמר שאין לו אומץ לכך. וחשבתי לדון: האם לשם שילוח הקן צריך להחזיק באם ולשלחה, או שאם מפחידה והיא עפה ובורחת קיים מצות שילוח הקן?

תשובה

א. נאמר בחולין (קמא ע&quot;ב):

&quot;עד כמה משלחה? אמר רב יהודה: כדי שתצא מתחת ידו&quot;.

&quot;במה משלחה? רב הונא אמר: ברגליה, רב יהודה: אמר באגפיה; רב הונא אמר ברגליה דכתיב: משלחי רגל השור והחמור, רב יהודה אמר באגפיה דהא כנפיה נינהו&quot;.

פרש רש&quot;י (חולין קמא ע&quot;ב):

&quot;עד כמה משלחה – אם נטלה&quot;.

&quot;שתצא מתחת ידו – ואם יכול לחזור ולתופשה מותר&quot;.

&quot;במה משלחה ברגל – יאחזנה ברגלה וישלחנה&quot;.

&quot;בגפה – אוחזה בכנפה ומשלחה&quot;.

&quot;משלחי רגל – אלמא שילוח ברגל הוא כך שמעתי, ונראה בעיני שאין שילוח זה דומה לשילוח רגל השור שהוא הולך ברגלים והכא אחיזה ברגלים. וכמדומה לי דהכי קאמר רב הונא אמר ברגל שאם תלש גפה ושלחה נפטר ממצות שילוח כיון שהלכה ב' פסיעות או ג' ומותר לחזור לתופשה ורב יהודה אמר בגפה שתוכל לעוף כדרכה וראייה לדברי מדמייתי עובדא דההוא דתלשינהו לגפה ושלחה דחייביה רב יהודה למשלחיה דרב יהודה לטעמיה דאמר אין שילוח עוף ברגל&quot;.

הראשונים והאחרונים הבינו שרש&quot;י פרש שני פירושים, וחולקים ביניהם בפירוש השאלה השניה במה משלחה. לפי הפירוש הראשון, השאלה השניה 'במה משלחה' היא שאלה בפני עצמה: כיצד נעשה שילוח הקן ברגלי העוף או בכנפיו. לפי הפירוש השני היא לפי ההיכי תמצי שהוא פגע בכנפיה או ברגליה, מתי מקיים שילוח. הנ&quot;מ בין הפירושים האם טרִיפָה והקשה על הקן וסילוק האם בדרך גרמא מהווה קיום מצות שילוח הקן או לא. לפי הפירוש הראשון אין בכך קיום המצוה, לפי הפירוש השני יש בכך קיום המצוה.

וכך באר בהערות הגרי&quot;ש אלישיב (חולין קמא ע&quot;ב):

&quot;רש&quot;י ד&quot;ה עד. אם נטלה. צ&quot;ע אמאי נקט אם נטלה, ולא פירש כפשוטו, דאי בעי לקיים מצות שילוח עד כמה משלחה. ויש שכתבו דהנה להלן פליגי אי באגפיה או ברגליה, ופירש&quot;י שנחלקו אם תלש גפה ושלחה אי נפטר ממצוות שילוח כיון שהלכה ב' או ג' פסיעות, או דצריך שתוכל לעוף כדרכה ע&quot;ש. ולזה פירש&quot;י אם נטלה, דלא נימא דהא דסגי לחד מ&quot;ד אף שאינה יכולה לעופף היינו דוקא לגבי מצות שילוח, אבל אם כבר עבר על הלאו וצריך לקיים העשה כדי שיהיה תיקון ללאו, לא סגי בהלכה ברגליה, קמ&quot;ל דאיירי אף אם נטלה. אולם מהמשך דברי רש&quot;י שכתב 'ואם יכול לחזור ולתופסה מותר', משמע דהא דבעי עד כמה משלחה, היינו כמה רחוק צריכה להיות משולחת כי היכי דלישתרי לחזור ולתופסה. וע&quot;ז אמר כדי שתצא מתחת ידו&quot;.

&quot;רש&quot;י ד&quot;ה במה. יאחזנה ברגלה וישלחנה. לפי' הראשון ברש&quot;י פליגי היכי מתקיים דין שילוח, דלר&quot;ה צריך לאוחזה ברגליה, דבזה שהולכת מתקיים מצות שילוח, ולר&quot;י בעי' דוקא שיהא השילוח באגפיה. ולכאורה נ&quot;מ בינייהו בתרנגול הודו1 שאינו פורח באויר אלא מהלך ברגליו בלבד, אי איכא מצות שילוח&quot;.

&quot;ובפי' השני פי' דפליגי בגוונא שתלש גפה דאינה יכולה לעופף אי סגי במה שהלכה ב' או ג' פסיעות או לא. והגר&quot;א (סי' רצב ס&quot;ק ט) כתב בשיטת הרמב&quot;ם דפי' כפירוש הראשון דרש&quot;י, ופסק הרמב&quot;ם כרב יהודה ולפיכך כתב שצריך שיאחזנה בכנפיה. ולשיטתו ודאי דלא סגי שיהא מקיש על הקן והיא פורחת מעצמה. (וכ&quot;כ בחת&quot;ס)&quot;.

&quot;ומלישנא דגמ' דלא נזכר הא דמקיש על הקן ומפריחה, משמע כשי' הרמב&quot;ם דצריך דוקא לשלחה בידיו, דבפשוטו רק בזה חשיב שילוח, כיון דעביד מעשה בידים, ולא שפורחת מעצמה לאחר שהקיש על הקן, דהוא גרמא בעלמא&quot;.

ב. הרי&quot;ף (חולין מח ע&quot;ב) כתב: &quot;במה משלחה רב הונא אמר ברגליה רב יהודה אמר בכנפיה וקיימא לן כרב יהודה&quot;.

באר הר&quot;ן (על הרי&quot;ף, חולין מח ע&quot;ב): &quot;במה משלחה ברגליה. יאחזנה ברגליה וישלחנה&quot;.

&quot;באגפיה. יאחזנה באגפיה וישלחנה. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש ברגליה שאם תלש כנפיה פטור מן השילוח כיון שהלכה ברגליה שתים ושלש פסיעות ומותר לחזור ולתפסה ורב יהודה אמר באגפיה דבעינן שתוכל לעוף כדרכה ועובדא דבסמוך מוכח כדפירש רש&quot;י ז&quot;ל אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפרק הנזכר וכיצד משלח האם אוחז בכנפיה ומפריחה וקיימא לן כרב יהודה דהא חזינא בסמוך דעבד עובדא כשמעתיה&quot;.

הרמב&quot;ם (הל' שחיטה פי&quot;ג ה&quot;ה) פסק: &quot;וכיצד משלח האם אוחז בכנפיה ומפריחה, שלחה וחזרה ושלחה וחזרה אפילו ארבע וחמש פעמים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח&quot;.

באר המגיד משנה (לר&quot;י כלץ, הל' שחיטה פי&quot;ג ה&quot;ה): &quot;כיצד משלח וכו'. פלוגתא שם דרב יהודה ורב הונא דרב הונא אמר משלחה ברגליה ור&quot;י אמר משלחה בכנפיה ופסק רבינו כר&quot;י וכן פסק הריא&quot;ף ז&quot;ל ואיכא בין רב הונא לר&quot;י דאילו לרב הונא כל ששלחה ברגליה אף על פי שלא פרחה יצא ידי חובתו ואם הלכה שתי פסיעות או שלש ואח&quot;כ לקחה פטור ולר&quot;י אינו פטור עד שיאחזנה בכנפיה וישלחנה והלכה כר&quot;י דהא עבד כשמעתיה ונגדיה לההוא גברא&quot;. וכ&quot;כ הכס&quot;מ.

המאירי (חולין קמא ע&quot;ב) ג&quot;כ כתב: &quot;כיצד הוא משלחה אוחז בכנפיה ומפריחה&quot;.

וכן הארחות חיים (דין שלוח הקן סימן א) באר: &quot;וכיצד משלחין האם. לוקחה בכנפיה ומפריחה וכן נמי פסק הרי&quot;ף ז&quot;ל. שלחה וחזרה אפילו ארבעה או ה' פעמים חייב. ולא יטול את האם וישלח את הבנים שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך. לקח הבנים והחזירן לקן ואח&quot;כ חזרה האם עליהם פטור מלשלח. לקח האם ושלחה ואח&quot;כ צד אותה מותר&quot;.

לפי ראשונים אלו כדי לקיים מצות שילוח צריך להחזיק באם בידים ולשלחה.

לפי שיטתם מתפרשת הגמרא בחולין (קמא ע&quot;ב): &quot;לוי בר סימון אקני פירות שובכו לרב יהודה, אתא לקמיה דשמואל, א&quot;ל: זיל טרוף אקן דליתגבהו – וקנינהו&quot;... הוראתו של שמואל לא היתה לשם שילוח הקן אלא כדי שיוכל לקנות את פירות השובך.

וכך כתב החתם סופר (חולין קמא ע&quot;ב, [מהדורא קמא]): &quot;במה משלחה רמב&quot;ם מפרש כפי' א' דרש&quot;י וכבר כתבתי לעיל דנפקא לי' מלשון תשלח משמע אתה תשלח בידים ולא סגי בהקשה על הקן שתפרח מכחו&quot;. ועי' אבן ישראל (הל' שחיטה פי&quot;ג ה&quot;ה).

ג. אמנם מדברי הרא&quot;ש (חולין פי&quot;ב סי' ה): &quot;עד כמה משלחה? אמר רב יהודה עד כדי שתצא מתחת ידו. ובמה משלחה? אמר רב הונא ברגל כדי שתוכל לילך ברגל. ויכול לחתוך כנפיה שלא תוכל לפרוח וישלחנה ותלך ברגליה שתים ושלש פסיעות ואחר כך יקחנה. רב יהודה אמר באגפיה צריך לשלחה בענין שתוכל לפרוח בגפיה שלא ימרוט כנפיה&quot;. משמע שאם קצץ רגליה או כנפיה שואלים במה משלחה, ומשמע שאף אם טרף על הקן נחשב שקיים מצות שילוח. וכן נראה מן הטור (יו&quot;ד סי' רצב).

כך כתב ביד דוד (חולין קמא ע&quot;ב): &quot;ולענ&quot;ד דוודאי שילוח לא מיקרי שישלחה בידים, והרי כתיב ושלחתה לנפשה [דברים כא, יד], והתם וודאי הפירוש שאינו מחזיק בה ועוזבה לעצמה, והכי נמי פירושא דשילוח הוא, שלא יחזיק בה, אלא עוזבה לנפשה לפרוח במקום שתרצה, והרי המצוה הזאת נקראת שילוח הקן, וא&quot;כ לרבנן לא יצדק זה, שהרי אין כאן שילוח אם לא נטלה. אלא וודאי זה מה שאמרה תורה לא תקח היינו השילוח, ואף על גב דכתבתי לעיל דמצותו בכך ליטול ולשלחה, מדברי רש&quot;י דכאן לא משמע כן, אלא המצוה הוא שלא יקחנה כלל אלא עוזבה לנפשה, ובזה לא יחלוקו ר&quot;י ורבנן, וא&quot;כ הא דקאמר הגמרא עד כמה משלחה, פירושו, עד כמה צריך להניחה לפרוח&quot;...

ונראה שהחזו&quot;א (סי' קעה, ב) ג&quot;כ סבר שאין צריך לקיום המצוה לשלח ביד. וכך כתב: &quot;נראה דמצות שלוח דאמר לעיל כדי שתצא מתחת ידו, היינו מרשותו שאם יחפוץ לתופשה לא יוכל, וכל זמן שיכול לתפשה לא חשיב שילוח, ואין נפקותא בשילוח אם לוקחה ביד ע&quot;מ לשלחה, או שמגרשה עד שתברח, ונראה דכל שמצא קן והאם רובצת לא מהני טירוף אקן שתהא מעופפת ואין כנפיה נוגעות בקן ויפטר משילוח, עד שתצא מתחת ידו כדין שילוח, דאל&quot;כ לא יתכן מצות שילוח עד שתצא מתחת ידו, דכיון דגרשה או הסירה מעל קנה מיפטר משילוח&quot;.

ד. בשולחן ערוך (יו&quot;ד סי' רצב ס&quot;ד) פסק: &quot;צריך לשלח האם עד שתצא מתחת ידו, ואח&quot;כ יקח את הבנים. ואם רוצה לחתוך כנפיה קודם שישלחנה, כדי שלא תוכל לפרוח ויקחנה, אינו רשאי, אלא ישלחנה מיד עם כנפיה כדי שתוכל לפרוח, ולאחר שתצא מידו יקחנה, אם ירצה. ואם חתכן, ישהנה עד שיגדלו כנפיה, וישלחנה&quot;.

ולא כתב מפורשות שיאחז וישלח.

בביאור הגר&quot;א (ס&quot;ק ט) כתב: &quot;אלא ישלחנה כו' ולאחר כו'. כפי' השני שברש&quot;י. ורי&quot;ף ורמב&quot;ם פי' כפי' ראשון ומ&quot;מ דין זה הוא לכ&quot;ע וערמב&quot;ם&quot;.

ומבין שהשו&quot;ע אינו מצריך אחיזה בציפור ודי בשילוח בגרמא.

אולם בערוך השולחן (יו&quot;ד סי' רצב ס&quot;ח) פסק: &quot;כלומר דעיקר המצוה היא לאחוז אותה בכנפיה ותיכף להפריחה&quot;.

וכן כתב ערוך השולחן בסעיף ט: &quot;ואח&quot;כ אומר כיצד משלח אוחז האם בכנפיה ומפריחה כלומר דזהו עיקר קיום המצוה של שילוח הקן&quot;.

ה. כתוב בהערות הגרי&quot;ש אלישיב (מהדו&quot;ק חולין קמא ע&quot;ב):

&quot;לוי בר סימון וכו'. הנה לשיטת הר&quot;מ ז&quot;ל דאינו מקיים המצוה אלא כשתופסה בכנפיה ומשלחה יקשה מעובדא דלוי בר סימון דטרוף אקן והרי בזה לא קיים המצווה ובשלמא לשיטות דאי&quot;ז מצוה חיובית א&quot;ש דאיה&quot;נ כאן לא 'קיים' המצווה אלא מאחר שסילק האם קנה האפרוחים בקנין חצר ועי&quot;ז 'הפקיע' חיובו דנעשה מזומן, אבל להשיטות דזהו מצוה חיובית יקשה היאך הפקיע המצוה אחר 'שנתחייב' בה. אך לחולקים על הר&quot;מ וסוברים דכל שמשלחה ע&quot;י גרמא מקיים המצוה. [וכדמשתמע מרש&quot;י בפירושו השני (קמא ב)] א&quot;ש דאיה&quot;נ 'קיים' המצוה&quot;...

&quot;העולה למעשה – הורה הגריש&quot;א דצריך לקיים שילוח הקן כשיטת הר&quot;מ דווקא לאוחזה בכנפיה ולשלחה ואם א&quot;א לא (נ&quot;ל דצ&quot;ל: לו) בענין זה שלא יקרב לזה כלל דנכנס לחשש צעב&quot;ח שלא לצורך וכמש&quot;כ החת&quot;ס לגבי שבת. אבל מה שמפקיע מעצמו מצוות שילוח ע&quot;י שמקשקש ומשלח האם ומבטל עי&quot;ז המצווה 'החיובית', בזה לא החמירו רבנן&quot;.

מסקנה

נראה שראוי לנהוג כגרי&quot;ש אלישיב ואם אינו יכול לאחוז בכנפיה ולשלחה עדיף שלא יקיים את המצוה בגרמא.</text>
      <sha1>8m5lcerx1g0mzewfrgjwhe3uu7n5d6d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469714</id>
    <revision>
      <id>1415899</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:29:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לט|מ|מא|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לט|מ|מא|}}</text>
      <sha1>p2xkb3gd5cdg277weqtybzpgwkf14r6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415900</id>
      <parentid>1415899</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:31:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20124" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|לט|מ|מא|}}

סימן מ

הפקר בכלאים פרטני על ידי בית דין או תקנה צבורית

שאלה

נאמר בשקלים (פ&quot;א מ&quot;ב):

&quot;אמר רבי יהודה בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהם משרבו עוברי עברה היו עוקרין ומשליכין על הדרכים התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה&quot;.

האם הפקרת שדות בהן כלאי זרעים נעשתה בכל שדה ושדה על ידי בית דין שבאותו מקום, או שיש כאן תקנה להפקר שדה שיש בה יותר מכ&quot;ד ממין אחר, וכל שהבריות מעריכות שיש כאן יותר מכ&quot;ד ממין אחר הן מותרות ליטול מן ההפקר?

תשובה

א. פסק הטור (חו&quot;מ סי' רעג, טז): &quot;כל שדה שיש בו כלאים כגון שיש בו אחד מכ&quot;ד ממין אחר כמפורש בכלאים הרי הוא הפקר וכל הקודם לזכות בזרעים שבה קנאם&quot;.

העיר על דבריו הבית יוסף (חו&quot;מ סי' רעג אות יח):

&quot;כל שדה שיש בו כלאים וכו' הרי הוא הפקר וכל הקודם לזכות בזרעים שבה קנאם. בריש שקלים תנן (פ&quot;א מש' א – ב) באחד באדר משמיעין על הכלאים ובחמשה עשר בו היו מפקירים כל שדה שיש בו כלאים ובריש מועד קטן (ו.) מפרש דלא היו מפקירין אלא אם כן מצאו בה אחד מכ&quot;ד ממין אחר. ומכל מקום יש לתמוה על רבינו למה כתב הרי הוא הפקר דמשמע דממילא הוי הפקר, והתם משמע דבית דין מפקירין אותו שדה אבל ממילא לא הוי הפקר&quot;.

היינו, הב&quot;י מקשה שלכאורה אין השדה הפקר ללא הפקר פרטני של בי&quot;ד לאחר בדיקה שאמנם יש בה יותר מא' מכ&quot;ד ממין אחר.

סיוע לב&quot;י ניתן ללמוד מדברי הריטב&quot;א (מועד קטן ו ע&quot;א) שכתב &quot;והתניא שמפקירין כל השדה מדין קנס שלא תקנו אותו כשהכריזו עליו2 באדר כדתנן באחד באדר משמיעין על הכלאים&quot;. וכן ניתן לסייעו מדברי הרמב&quot;ם (הל' כלאים פ&quot;ב הל' טו-יז) שהיה הפקר ברור לכל שדה.

נראה שהטור הלך בעקבות אביו – הרא&quot;ש, שכתב (בבא קמא פ&quot;ז סי' טז): &quot;ומלקטין עשבים מכל מקום חוץ משדה תלתן דמעלי ליה עשבים היכא דבעי ליה לזירין. וכגון דלית בהו שיעור כלאים דהיינו רובע הקב לבית סאה שהוא אחד מכ&quot;ד. דאי היה ביה שיעור כלאים הוי הפקר כדאמרינן במועד קטן (דף ו ב) התקינו שיהו מפקירים שדות שיש בהן כלאים&quot;. ולכאורה היה המלקט צריך לברר האם הופקר השדה שמלקט בו. אלא, משמע שאין צורך בכך. אלא זו היתה התקנה שאם יש שם כלאים יכול לקטוף כיון שהשדה הפקר.

ויש להעיר כי דברי הרא&quot;ש מאד מסתברים. וכי מי יודע אם הופקר שדהו של פלוני, וכי כל עוברי דרכים נמצאים בבית הכנסת או בבית דין כאשר מכריזים על שדה פלונית של פלוני שהיא הפקר?! אלא היותר נראה שכל אחד שמעריך שבשדה כלאים של יותר מא' מכ&quot;ד יכול ללקט ממנה, הן את המין המרובה והן את המין המועט.

ב. הדרישה (חו&quot;מ סי' רעג, טז) הביא את הב&quot;י (שהו&quot;ד לעיל) והשיג על דבריו:

&quot;ודע שלא כלשון שהביא בית יוסף איתא שם במשנה אלא ז&quot;ל באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים בט&quot;ו בו קורין את המגילה כו' עד ויוצאין אף על הכלאים. ופירשו הרמב&quot;ם ורבינו עובדיה (ברטנורה) מכריזין שימעטו הזרע האחר עד שלא ישאר מרובע הקב לסאה כדתנן בפרק ב' דכלאים כל סאה שיש בה רובע הקב ממין אחר ימעט כו' עד יוצאין שלוחי בית דין אף על הכלאים ואף על פי שכבר הכריזו עליהם באחד באדר לא היו סומכין על ההכרזה דשמא לא עקרום עדיין והיו הם יוצאין ועוקרים אותם עכ&quot;ל. ואחר משנה זו יש משנה אחרת ז&quot;ל אמר רבי יודא בראשונה היו עוקרים ומשליכים לפניה (פירוש כשיצאו בט&quot;ו באדר על הכלאים במקום שמצאו היו עוקרים כו') משרבו עוברי עבירה היו עוקרין ומשליכין על הדרכים התקינו שיהיו מפקירין כל השדה כולה ע&quot;כ. ופירשו בפירוש המשניות היו עוקרין ומשליכין. לפני בעלי השדות כדי שיתביישו והיו בעלי השדות שמחים [שמנכשים להם שדותיהם ועוד] שהיו נותנים אותן לפני בהמתן התקינו שיהיו משליכין אותן בדרכים ועדיין היו בעלי השדות שמחים שהיו מנכשים להם. התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה. דהפקר בית דין הפקר, ע&quot;כ&quot;.

&quot;ויהיה תיבת &quot;התקינו&quot; כאילו כתב &quot;והתקינו&quot; וכן הוא מפורש שם בברייתא ויליף לה מקראי דהפקר בית דין הפקר. והנה הבית יוסף הרכיב סיפא דמשנה שניה על רישא דמשנה ראשונה כדי לקצר כדרכו וסבר הבית יוסף דגם מ&quot;ש התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה ר&quot;ל שבכל ט&quot;ו באדר היו שולחין ויוצאין ובמקום שימצאו כלאים בשדה הפקירו אותו. אבל רבינו סבירא ליה דאחר שראו שנתרבו עוברי עבירה ולא היו משגיחין בעקירת הכלאים לחוד והוצרכו לתקן שיהיה כל השדה הפקר ומשם והלאה לא היו שלוחי בית דין יוצאים בט&quot;ו על הכלאים לעקרו והיתה תקנה קבועה ועומדת בשעה שהכריזו בראש חודש על הכלאים אז הכריזו גם כן שכל מי שיעבור ולא יעקור כלאים שבשדה שיהיה שדהו הפקר. וסבירא ליה גם כן שדוקא בשעה שהיו ישראל יחד בעריהן והיו משמיעין על השקלים היו מכריזין ומזהירין גם על הכלאים, אבל בזמן הגלות כמו שאין מכריזין על השקלים כך אין מכריזין על הכלאים אלא תקנה קבועה ועומדת מזמן הבית שכל איש ואיש צריך ליזהר שלא ימצא בשדהו כלאים אחד מכ&quot;ד ושבאם ימצא יהיה שדהו הפקר&quot;.

היינו הב&quot;י צרף שתי משניות ויצא לו שבי&quot;ד (המקומי) צריך להפקיר, אבל הטור לא למד כב&quot;י, וממילא סבר שהיא תקנה כוללת שכל שדה שיש בה יותר מכ&quot;ד היא הפקר בעצמה. וממילא כל אחד יכול להיכנס לשדה וללקוט את הנחוץ לו.

ג. הב&quot;ח (חו&quot;מ סי' רעג אות טז) מבאר כב&quot;י, אולם סובר שאין צורך לשליחות בית דין ולהפקרו, אלא כל אחד שבודק ומוצא יותר מא' מכ&quot;ד יכול ליטול מכח הפקר בית דין, וז&quot;ל:

&quot;[אלמא] דסבירא להו לתוספות דבדאיכא שיעורא דכלאים דהיינו אחד מכ&quot;ד ממין אחר מותר לכל אדם ללקט אפילו נטע זה התלתן לזירים שהרי כל השדה הוא הפקר. אם כן בעל כרחך דסבירא להו לתוס' כדסבירא ליה לרבינו שמתחלה התקינו כך שאחר שישמיעו על הכלאים ושלוחי בית דין יוצאין ומוצאין דאיכא שיעורא דכלאים הרי כל השדה הפקר לכל אדם וכל מי שמוצא כלאים בשדה הוא נעשה שליח בית דין דשלוחי מצוה נינהו וכך הוא באשיר&quot;י סוף מרובה (סי' טז)&quot;.

&quot;אלא דמכל מקום קשה דמשמע ודאי דאין עושין הפקר אלא אם כן הזהירו והשמיעו תחלה באחד באדר ואחר כך יוצאין שלוחי בית דין מט&quot;ו ואילך לבדוק בשדות ומפקירין כל השדה וכן כתב הרמב&quot;ם סוף פרק שני דכלאים (הי&quot;ז) ורבינו לא כתב שום זמן. ויש לומר דזמן שהוזכר במשנה אינו אלא בארץ ישראל אבל בחוץ לארץ אין התבואה גדילה באדר הילכך אין תלוי דין הפקר במה שמשמיעין תחלה באחד באדר אבל פשיטא שאין לשדה דין הפקר אלא אם כן הזהירו תחלה עליו בבתי כנסיות דאין עונשין אלא אם כן מזהירין ולפי שהוא דבר פשוט לא היה צריך לפרש&quot;.

לפי הב&quot;ח חייבים אזהרה בבית דין על שדה מסוימת, ואח&quot;כ כל שליח בית דין או כל אדם שמוצא כלאים באותה שדה נעשה כשליח בית דין להפקיר וליטול. ולכאורה בימינו שאין אזהרה בבתי כנסיות למעט כלאים בשדות – אין שדות הכלאים הפקר.

ד. בשולחן ערוך (חו&quot;מ סי' רעג סי&quot;ח) פסק: &quot;שדה שיש בו כלאים אם יש בו אחד מכ&quot;ד ממין אחר מפקירין בית דין כל השדה&quot;.

והעיר הסמ&quot;ע (חו&quot;מ סי' רעג ס&quot;ק כז): &quot;מפקירין ב&quot;ד כל השדה. המחבר לטעמו אזיל שכתב בב&quot;י [סעיף ט&quot;ז] שאינו הפקר עד שהב&quot;ד יכריזו עליו שהוא הפקר, אבל מדברי הטור [שם] משמע שמעצמו הוא הפקר, ועיין דרישה [שם], שם כתבתי טעם לדברי הטור שס&quot;ל שמשעה שנתרבו עוברי עבירה שלא היו נזהרים באיסור כלאים דשדה, עשו חז&quot;ל תקנה זו שכל שדה שימצא בה אחד מכ&quot;ד ממין אחר תהא כל השדה הפקר, ע&quot;ש ראיה לזה&quot;.

בערוך השולחן (חו&quot;מ סי' רעג סעיף כב) הביא את שתי השיטות:

&quot;שדה שיש בו כלאים ובא&quot;י שיש שם איסור כלאים כמ&quot;ש ביו&quot;ד סימן רצ&quot;ה אם יש בו אחד מכ&quot;ד ממין אחר שהוא רובע הקב לסאה מפקירין ב&quot;ד כל השדה כולה ויכריזו עליו שהוא הפקר וזהו מקנס חכמים כדי שיזהרו באיסור כלאים וי&quot;א שא&quot;צ הכרזה ומעצמו הוה הפקר [עי' סמ&quot;ע]&quot;.

החזו&quot;א (כלאים סי' ב, יא) כתב: &quot;ומיהו בעיקר ההפקר נראה שלא אמרו חכמים שהזורע כלאים בשדהו או המקיימו הרי הוא הפקר [ותניא בתוס' רפ&quot;ה כלאי זרעים אסורים משום גזל וחייבין במעשר, ואם הן הפקר במחובר נפטרו מן המעשר] אלא אחרי ששלוחי ב&quot;ד היו מוצאין בשדה כלאים היו מפקירין ומשום קנסא שלא התקינו כשהכריזו עליו בא' באדר וכמש&quot;כ הריטב&quot;א, וכ&quot;ה ל' הגמ' מ&quot;ק ו' ב' ול' הר&quot;מ פ&quot;ב הט&quot;ז, ואף לאחר שהזהירו באחד באדר עדיין לא הפקירו עד שהגיעו השלוחים בכח ב&quot;ד והפקירו, ובזה&quot;ז שלא זכינו לב&quot;ד ושלוחיהן אין הכלאים הפקר, ורשאי כל אדם לעקרן אבל לא ליטול לעצמו...&quot;.

החזו&quot;א סבר כפי שהבין השו&quot;ע ולדעתו הן האזהרה והן ההפקר הוא פרטני לשדה מסוימת ולא לכלל השדות. לדבריו ביחס לדורנו נתייחס בהמשך.

כחזו&quot;א פסק בדרך אמונה (הל' כלאים פ&quot;ב הט&quot;ז סעיף עד): &quot;שלוחי ב&quot;ד שמצאו כלאים מפקירין את כל השדה דהיינו הפירות של כל השדה ולא הקרקע עד שיעקור את הכלאים, אבל אם עקר וזכה הבעלים מההפקר קודם שזכה בו אחר הרי הוא שלו, ואם לא עקר לא מהני זכייתו מההפקר דשוב הוי הפקר. ואם זכה בה אחר ועוסק בעקירתן זכה בה. ואם הזוכה מקיימן צ&quot;ע אי הוי הפקר מעצמו או שהן שלו עד שיבואו שלוחי ב&quot;ד ויפקירום... ואם מתברר לשלוחי ב&quot;ד שבעה&quot;ב לא ידע ולא פשע אין נזקקין לו ואין מפקירין השדה. וכ&quot;ז בזמן שהיו שלוחי ב&quot;ד יוצאין הן מפקירין השדה אבל אין השדה נעשה הפקר כ&quot;ז שלא הפקירום שלוחי ב&quot;ד ולכן בזה&quot;ז שאין כח ביד ב&quot;ד לעשות כן אינו הפקר ופירות של כלאי זרעים חייבין במתנות עניים ובתרומות ומעשרות וכן אילנות המורכבין פירותיהן חייבין בכל בזה&quot;ז. וכל אדם הרואה כלאי זרעים רשאי לעקרן אבל לא ליטלן לעצמו וכן רשאי לקוץ את האילן המורכב באינו מינו אבל לא ליקח לעצמו ואם אין האיסור ברור אין רשאי אף לקוץ&quot;.

ה. יש להעיר, הפקר בית הדין בשדה כלאים הוא של הגידולים בלבד ולא של השדה עצמה. כלומר גם את העבריינים שזרעו בידיהם כלאים לא קנסו להפקיר את הקרקע עצמה. ולכן אדם שאינו בעל השדה שעשה פעולות קניין בשדה כדוגמת שדה הפקר כמפורט בשולחן ערוך (חו&quot;מ סי' רעה סי&quot;ג-סט&quot;ז) לא קנה לא את הקרקע ולא את גידוליה, ורק אם עקר את הגידולים קנה אותם.

ו. הביא בספר דף על הדף (שקלים ג ע&quot;א):

&quot;כתב הגאון מהר&quot;י אסאד בשו&quot;ת יהודה יעלה (ח&quot;א יו&quot;ד סי' שנ), דמוכח ממשנתינו דכאשר מפקיר את הכלאים אינו עובר שוב על איסור מקיים, דאל&quot;כ מה הועילו חכמים בתקנתן שהיו מפקירין את השדה לגבי איסור הכלאים, אלא ודאי דע&quot;י ההפקר שוב לא נקרא שדך ואינו עובר על איסור מקיים כלאים&quot;.

&quot;וכן מוכח בתוספתא פ&quot;ד דמכות (ה&quot;ה) דקתני והמשייר חמץ בפסח והמקיים כלאים עובר בלא תעשה וכו', וכמו דבחמץ בפסח אם מפקיר אינו עובר בל&quot;ת ה&quot;ה בכלאים אם מפקיר אינו עובר על הל&quot;ת של כלאים&quot;.

וכן כתב בהערות הגרי&quot;ש אלישיב (מועד קטן ו ע&quot;ב) במה מועיל ההפקר:

&quot;גם משמע בגמרא דלאחר שהפקירו אין צריך למעט שהאיסור הוא רק על הבעלים וכשאין בעלים אין איסור, אא&quot;כ כשהיו הבעלים אנוסים מחמת חולי או בבית האסורים, דבכה&quot;ג מסתבר שלא קנסו להפקיר השדה וכ&quot;ש כשהיה שדה של קטן, דבאלו עדיין נשאר התקנה דימעט, והנה הכא בכלאי זרעים מיירי דמותרים באכילה דרק בכלאי הכרם נאסרים, ואלא דאסור לקיים גם כלאי זרעים, וא&quot;כ אחר ההפקר ודאי שא&quot;צ למעט וכנ&quot;ל&quot;.

מתבאר מדברי האחרונים הללו, שמעת שגדולי השדה הופקרו אין בעל השדה צריך לעקור את הכלאים, שכיון שגידוליה הפקר אין הם שייכים לבעל השדה.

וכן הביא בשו&quot;ת מהרש&quot;ם (ח&quot;א סי' קעט) משם חתנו הגאב&quot;ד יאנוב הרב שלמה באבד שכיון שבי&quot;ד הפקירו את הכלאים בשדהו ממילא בעל השדה אינו צריך לעקור, כיון שאינם שלו. המהרש&quot;ם לא הסכים עמו, וכתב מתוך השוואות למקומות אחרים, שמן הסתם חז&quot;ל כשתקנו תקנה החמירו אבל לא הקילו ולכן חל עליו חיוב עקירה, אבל אין לו ראיה ברורה לדבריו בכלאי זרעים. וכן בחשוקי חמד (כלאים פ&quot;א מ&quot;ה) השיג על המהרש&quot;ם. (ועי' בחשוקי חמד [כלאים פ&quot;א מ&quot;ה] שניסה לחלק בין דעת החזו&quot;א למהרש&quot;ם).

וכמהר&quot;י אסאד כתב בשו&quot;ת מלמד להועיל (ח&quot;ב יו&quot;ד סימן צג) שהפקר מועיל שאינו עובר באיסור קיום כלאים, ואפילו הפקר יזום על ידי בעל שדה הכלאים מסיר ממנו את חיוב המיעוט!

ובדברות משה (ב&quot;ק סימן כ ענף ה) כתב: &quot;אבל עכ&quot;פ זה ודאי שלא שייך לאסור מקיים בשדה הפקר דמה&quot;ת יהיה עליו החיוב שלא לקיים. ולכן אף עשה גדר סביב להכלאים ובאופן שאינו רוצה לקנות לכאורה אין שייך לחייבו ע&quot;ז. וראיה גדולה לזה ממו&quot;ק דף ו' שהקשה הגמ' ע&quot;מ ששלוחי ב&quot;ד ממעטין כשיש רובע זרע ממין אחר מהא דתניא התקינו שיהו מפקירין כל השדה כדפרש&quot;י ולכאורה הא לא קשה כלום דעכ&quot;פ אף שהוא הפקר נמי הוא כלאים ויש לב&quot;ד למעט. אלא צריך לומר דעל של הפקר ליכא איסור קיום כלל לכן גם הב&quot;ד א&quot;צ לעקור&quot;.

עולה מן הפוסקים הללו שאם השדה הופקר הן על ידי בית דין, או על ידי בעל השדה אין צריך למעט את המין שבו הכלאים, ויכול כל אחד ליטול ירק מן השדה, שכיון שכלאי זרעים מותרים בהנאה והגידולים הפקר, ממילא כל אחד רשאי ליהנות מן הירק.

מסקנות למעשה

בדורנו אין בתי דין ולא משמיעים על הכלאים, וכן אין בי&quot;ד מפקירים כלאי זרעים.

במידה ויש שדה ובה כלאי זרעים – לשיטת השו&quot;ע – כפי שכתב החזו&quot;א, אין השדה הפקר ואסור לאף אחד ליטול לעצמו את גידוליה. וכתב החזו&quot;א (לעיל): &quot;ורשאי כל אדם לעקרן אבל לא ליטול לעצמו&quot;. ומותר לעקור רק את המין שצריך למעטו מאחד מכ&quot;ד, משום אפרושי מאיסורא, אבל אסור לעקור את המין העיקרי והוא נשאר שייך לבעל השדה. וממילא לא כדאי לאף אחד מצד רווח אישי לעקור משדה כלאים.

לפי שיטת הטור והסמ&quot;ע כל שדה שיש בה כלאים – מופקרת מצד התקנה הראשונה על אף שלא הכריזו על שדה פלונית שיש בה כלאים. (כאמור לעיל, הגידולים מופקרים והשדה של בעליה). וכל אדם יכול להיכנס ולתלוש כפי רצונו מן הכל, ומה שעקר הוא שלו. וכל הגידולים אם הגיעו לעונת המעשרות פטורים מתרו&quot;מ כדין הפקר. וכיון שהשדה הפקר אין עוברים עליה בכלאים, לא בעל השדה ולא אדם אחר.

במקרי ספק כלאים וכן מי שרוצה לצאת ידי שמים מחשש בעלות על כלאי זרעים, יכול להפקיר את השדה ואף הוא מותר ליהנות ממנה לאחר שהפקירה.</text>
      <sha1>8n9k5j3jqijx3jzlnytp46fhqmje6cl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469715</id>
    <revision>
      <id>1415901</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:31:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מ|מא|מב|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מ|מא|מב|}}</text>
      <sha1>mzo1vavt4u9smuz3eb7zw6mqgvlo7vm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415902</id>
      <parentid>1415901</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:33:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34960" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מ|מא|מב|}}


סימן מא

דיני הפרשת חלה בתקופות השונות

הקדמה

מצות הפרשת חלה מעת חיובה עד ימינו קויימה בדרכים שונות, ננסה לעקוב בעזרת המשנה והראשונים אחר התקופות השונות.

חלה מן התורה

נאמר בבמדבר (פר' שלח, טו, כ-כא): &quot;ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה: מראשית ערסתיכם תתנו לה' תרומה לדרתיכם&quot;.

וכך פסק הרמב&quot;ם (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;א):

&quot;מצות עשה להפריש תרומה מן העיסה לכהן שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, וראשית זו אין לה שיעור מן התורה אפילו הפריש כשעורה פטר את העיסה, והעושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום עד שישייר מקצתו&quot;.

באר בספר החינוך (פרשת שלח מצוה שפה):

&quot;ונוהגת בזכרים ונקבות, בארץ ישראל בלבד מדאורייתא, שנאמר באכלכם מלחם הארץ. ודוקא בזמן שכל ישראל שם, כלומר רובם, שנאמר בבואכם, ובא הפירוש על זה [כתובות כ&quot;ה ע&quot;א] בביאת כולכם ולא בביאת מקצתכם&quot;.

בחלה התחייבו משנכנסו לארץ כאמור בכתובות (כה ע&quot;א):

&quot;אפילו למאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, חלה דאורייתא, שהרי ז' שכיבשו וז' שחילקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו בתרומה&quot;.

שיעור חלה

הובאו לעיל דברי הרמב&quot;ם על החיוב מן התורה.

פסק הרמב&quot;ם (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;ב): &quot;ומדברי סופרים שמפרישין אחד מארבעה ועשרים מן העיסה כדי שיהיה בה כדי מתנה לכהן שנאמר תתן לו תן לו דבר הראוי ליתנו מתנה, והנחתום העושה למכור בשוק מפריש אחד משמונה וארבעים, לפי שעיסתו מרובה יש בשיעור זה כדי מתנה&quot;.

הרמב&quot;ם כתב 'מדברי סופרים', ואין ידוע מה נהג בבית ראשון.

חלה בחו&quot;ל

פסק הרמב&quot;ם (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;ז):

&quot;מפרישין חלה בחו&quot;ל מדברי סופרים כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל, ואין מביאין חלות חו&quot;ל לארץ כשם שאין מביאין תרומה ובכורים משם ואם הביא מניחה עד ערב הפסח ותשרף כתרומה&quot;.

אף תקנה זו זמנה אינו ידוע, ואולי הגזירה היתה עם היציאה לגלות בית ראשון.

שלש ארצות לחלה

בעלית עזרא לא נתקדשה כל ארץ ישראל, ונחלקה לשטח שקדשו עולי בבל ושאר השטח של עולי מצרים שלא נתקדש לענין מצוות התלויות בארץ (אבל הוא מארץ ישראל).

נאמר בשבת (יד ע&quot;ב, וכן בירושלמי שבת פ&quot;א ה&quot;ד, פסחים פ&quot;א ה&quot;ו, כתובות פ&quot;ח ה&quot;א): &quot;יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית&quot;.

הטומאה של ארץ העמים נגזרה אף בעולי מצרים (ובשתי גזרות בהפרש של כמה מאות שנים, עי' שבת טו ע&quot;א).

פסק הרמב&quot;ם (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;ח) עפ&quot;י המשנה בחלה (פ&quot;ד מ&quot;ח):

&quot;שלשה דינין לחלה בשלש ארצות:

&quot;כל הארץ שהחזיקו בה עולי בבל עד כזיב מפרישין בה חלה אחת כשיעור והיא נאכלת לכהנים&quot;,

&quot;ושאר א&quot;י שהחזיקו בה עולי מצרים1 ולא עולי בבל שהיא מכזיב ועד אמנה מפרישין בה שתי חלות האחת נשרפת והאחת נאכלת, ומפני מה מפרישין בה שתי חלות מפני שהחלה הראשונה טמאה שהרי לא נתקדשה אותה הארץ בימי עזרא, וקדושה ראשונה בטלה משגלו, והואיל והיא א&quot;י מפרישין בה חלה אחד מארבעים ושמונה ושורפין אותה, ומפרישין חלה שנייה ונותנין אותה לכהן לאכלה, כדי שלא יאמרו תרומה טהורה נשרפת שהרי נשרפה הראשונה אף על פי שלא נטמאה טומאה ידועה לכל, וזו השנייה אין לה שיעור אלא כל שרוצה מפריש מפני שהיא מדבריהם&quot;.

&quot;וכל הארץ מאמנה ולחוץ בין בסוריא בין בשאר הארצות מפרישין שתי חלות, אחת לשריפה כדי שלא יאמרו ראינו תרומה טמאה נאכלת, ואחת לאכילה כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל, והואיל וזו וזו מדבריהם מוטב לרבות בנאכלת לפיכך של שריפה אין לה שיעור אלא כל שהוא, ושל אכילה אחד ממ&quot;ח, ומותרת לזבים ולזבות ואין צריך לומר לשאר טמאים&quot;.

החלוקה היא לשלשה אזורים: כיבוש עולי בבל, כיבוש עולי מצרים, שאר העולם.

באר הר&quot;י קורקוס (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;ח):

&quot;שלשה דינין לחלה וכו'... וביאור הענין כי במקום שהחזיקו עולי בבל נאכלת שם חלה בטהרה ולכך מפריש חלה אחת לבד והיא כשיעור כלומר אחד מכ&quot;ד כאשר נתבאר&quot;.

היינו, בעו&quot;ב הארץ טהורה והחלה טהורה וע&quot;כ שיעורי החלה באדם פרטי א' מכ&quot;ד ובנחתום א' ממ&quot;ח, ואוכלים כהנים טהורים.

ממשיך הר&quot;י קורקוס:

&quot;אבל בשאר הארץ שלא נתקדשה קדושה שניה מפרישין שתים לפי שהוא טמאה טומאת ארץ העמים2 מפריש א' ושורפה כדין תרומה וחלה טמאה, והרואה שריפתה יודע שהארץ היא ארץ ישראל ואין הכל יודעין שאותו חלק מהארץ הוא טמא, ויאמר שחלה טהורה נשרפת שהרי לא נטמאת חלה זו בטומאה מפורסמת. ולכך מפריש אחרת ומאכילה לכהן ועכשו לא יטעה הרואה רק יאמר ודאי שהראשונה היתה טמאה וכדין שרפוה ולפי שלא היו יכולין להאכילה לכהן הוציאו השניה נמצא שהראשונה הנשרפת היא עיקר החיוב, ולכך יש לה שיעור ושיעורה אחד ממ&quot;ח כדין חלה טמאה והשניה אינה אלא כדי שלא יאמרו טהורה נשרפת, ולכך אין לה שיעור&quot;.

היינו, בכיבוש עולי מצרים שתי חלות (טמאות) האחת בשיעור נשרפת והשניה שאין לה שיעור נאכלת. ולהלן נדון למי נאכלת.

ממשיך הר&quot;י קורקוס:

&quot;ובח&quot;ל ג&quot;כ שתי חלות אחת לאכילה כדי שלא תשתכח חלת הארץ הנאכלת ולכך אוכלין אותה כדין חלת הארץ וזאת היא העיקר ולכך יש לה שיעור, והשניה היא לפי שהכל יודעין שארץ העמים טמאה ויאמרו ראינו חלה טמאה נאכלת ועתה שרואה שמפרישין שניה ושורפים אותה יאמר שהראשונה אינה חלה החייבת ולכך אכלו אותה, וכיון שזאת השניה אינה אלא שלא יאמרו תרומה טמאה נאכלת אין לה שיעור&quot;.

היינו בחו&quot;ל שתי חלות, הניתנת לפי השיעור נאכלת (ולהלן נדון למי נאכלת) והשניה ללא שיעור ונשרפת.

מוסיף הר&quot;י קורקוס:

&quot;ובירושלמי פירשו עוד ואמרו: של אור יש לה שיעור שהיא דבר תורה של כהן אין לה שיעור שהיא מדרבנן ויפריש לאור ולא לכהן ומשני שלא יאמרו וכו' ופריך תו ויפריש לכהן ולא לאור פי' בח&quot;ל ומשני שלא יאמרו וכו' מתוך שהוא מפריש שתיהן כשהוא בא לכהן הוא נשאל וזו וזו מדבריהם הוא מוטב לרבות בנאכלת ולא לרבות בנשרפת ע&quot;כ. פי' שהוא דבר תורה לאו דוקא אלא כלומר נראית כשל תורה הואיל והיתה קדושה מתחלתה אבל בח&quot;ל אין שם ריח של תורה ופי' מתוך שהוא מפריש וכו' שיראה דבר תימה וע&quot;י כך ישאל ויגידו לו&quot;.

ושתי החלות בעו&quot;מ ובחו&quot;ל נעשות על מנת שהציבור ישאלו ויסבירו להם מה בין החלות השונות.

חלת עו&quot;מ למי נאכלת

הרמב&quot;ם לא פרט למי נאכלת חלה שניה של עו&quot;מ שאין לה שיעור.

משמע מדבריו שנאכלת לכל כהן, כיון שהיא מדרבנן וטמאה מדרבנן בטומאת ארץ העמים התירוה לכל כהן.

וכן כתב בהלכות קטנות לרא&quot;ש (מנחות, הלכות חלה סימן יד):

&quot;ולי נראה דחלה ב' דמתני' עלה קאמר בירושלמי דניתנת לכהן עם הארץ דהקלו בה שאינה אלא להיכירא בעלמא וגם הקילו בה להתירה לישראל ע&quot;י ביטול ברוב&quot;.

כך הבין בדרך אמונה (ה&quot;ח סעיף נט). אולם הוסיף: &quot;וי&quot;א דחלה זו אסורה לטמאים אפי' טמא שרץ ונבלה ומותרת לטבו&quot;י של טמא שרץ ונבלה אבל לא של טמא מת כיון שאין לנו הזאה בחו&quot;ל נשאר בטומאתו&quot;.

והביא (צה&quot;ל קיג) שהסובר כן הוא הרמב&quot;ן בהלכותיו לחלה. ולפי&quot;ז מותרת רק למי שאין טומאה יוצאת מגופו ולטבו&quot;י של שאר טומאות. וצ&quot;ב.

חלת חו&quot;ל למי נאכלת

לגבי חלת חו&quot;ל סיים הרמב&quot;ם (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;ח): &quot;ומותרת לזבים ולזבות ואין צריך לומר לשאר טמאים&quot;. היינו, כל סוגי כהנים טמאים מותרים לאכול תרומה בחו&quot;ל כיון שהיא טמאה.

הראב&quot;ד השיג: &quot;ומותרת לזבים ולזבות. א&quot;א נ&quot;א אסורה לזבים ולזבות ואין צ&quot;ל לשאר טמאים&quot;.

באר הר&quot;י קורקוס (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;ח):

&quot;וכתב רבינו ומותרת לזבים ולזבות וכו' ונראה דקאי אחלת חוצה לארץ הנאכלת דסמיך ליה, ובהשגות א&quot;א נ&quot;א אסורה לזבין ולזבות ואין צריך לומר לשאר טמאים ע&quot;כ ואמת הוא שבמשנה כך שנו ואסורים וכו' כאשר כתבתי אלא שרבינו שמשון פי' במשנה דאחלת האור דוקא קאי דאילו חלה הנאכלת כ&quot;ע מודו שמותרת אפילו לזבים ולזבות בלא טבילה כדאיתא בבכורות פרק עד כמה ואי ליכא כהן קטן שקיל לה בריש מסא ושדיא לה בתנורא והדר מפריש חלה אחריתי ע&quot;כ. וכן פירשה גם הרא&quot;ש ופי' מה שכתב רבינו ואצ&quot;ל וכו' מפני שאמרו אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו ולכך אמר כיון שחלה זו מותרת למי שטומאה יוצאה מגופו כ&quot;ש שאר טומאות כאשר יתבאר בסמוך ועל דרך זה הולכים דברי ר&quot;ש והרא&quot;ש דדוקא בטומאה היוצאה מגופו יש להחמיר ולא בטמא שרץ ונבלה ופשוט הוא ומוכרח. ומעתה אם הנוסחא כדברי הר&quot;א לא ידעתי מאי ואצ&quot;ל לשאר טמאים דאדרבא שאר טמאים קילי טפי כיון שאין טומאה יוצאה מגופם כאשר ביאר רבינו בסמוך ובודאי נוסחא שלנו היא היותר נראית. ובעל כפתור ופרח כתב זה לשונו בה&quot;ג כתב שחלת כהן אוכל אותה כהן אעפ&quot;י שטומאה יוצאה עליו מגופו כלומר גדול ואפילו בעל קרי שלא טבל לקרות, ויש מתירין אותה לנדות ולזבות. וחלת האור אכיל ליה כהן קטן או גדול שטבל לקריו, אבל משום טומאת מת לא חיישינן כלל ע&quot;כ. וכן פי' רבינו במשנה ואפשר דאותה נוסחא שכתוב בה ואסורה וכו' אחלת האור קאי נמצא דבעיקר הדין אין מחלוקת בין הנוסחאות&quot;.

מתבאר מדברי מהר&quot;י קורקוס שחלת האור שאין לה שיעור בחו&quot;ל נאכלת למי שאין טומאה יוצאת מגופו. וחלת חו&quot;ל שאינה נשרפת מותרת לכל הכהנים אפילו טמאים בכל טומאה.

הלכות חלה בארץ ישראל בזמן הזה

פסק הרמב&quot;ם (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;ט):

&quot;בזמן הזה שאין שם עיסה טהורה מפני טומאת המת מפרישין חלה אחת בכל א&quot;י אחד ממ&quot;ח ושורפין אותה מפני שהיא טמאה ויש לה שם מן התורה, ומכזיב עד אמנה מפרישין שנייה לכהן לאכילה ואין לה שיעור כשהיה הדבר מקודם&quot;.

היינו, בעולי בבל מפרישים בשיעור אחד ממ&quot;ח מן העיסה בין בעה&quot;ב ובין נחתום – ושורפים אותה כיון שהיא טמאה.

בעולי מצרים ממשיכים את החלה שכשיעור להפריש ולשרוף, ונותנים חלה שניה לכהן ללא שיעור.

באר הרדב&quot;ז (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;ט):

&quot;בזמן הזה שאין שם עיסה טהורה וכו'. הדבר ברור שאין טהרה מטומאת מת אלא ע&quot;י הזאה ואין לנו בזמן הזה הזאה הילכך כולנו טמאי מתים ואפילו הכהנים שהם נזהרים ממגע המת ומאהל המת3 אינם נזהרים ממגעות טומאת המת הילכך אין לחלה תקנה אלא שריפה וכיון דלשריפה אזלא מפריש אחד ממ&quot;ח וסגי. אלא דאכתי קשיא לי כיון דעיקר חיוב חלה אפי' בא&quot;י בזמן הזה מדרבנן ותו דאזלא לשריפה אמאי הצריכו להפריש אחד ממ&quot;ח ליסגי בכל שהוא דהא מן התורה סגי בכל שהוא. וי&quot;ל דאע&quot;ג דאזלא לשריפה בעינן כדי נתינה דכתיב תתן לו אי נמי כדי שלא תשתכח תורת חלה דבשלמא כשהיא לאכילה לכהן אפי' שלא יפריש אלא דבר מועט לא תשתכח תורת חלה אבל אם יפריש כל שהוא וישרפנו אין הדבר ניכר אלא א&quot;כ יפריש כשיעור ופחות שבשיעורין דהיינו אחד ממ&quot;ח&quot;.

מבואר שבעו&quot;ב כיון שאין אפשרות לאוכלה בגלל טומאת מת, חייבים לשורפה. אלא שהרדב&quot;ז התקשה מדוע לתת אחד ממ&quot;ח אם היא נשרפת ותרץ משום שיעור נתינה וכדי שלא תשתכח תורת חלה.

מוסיף הרדב&quot;ז לגבי עולי מצרים:

&quot;ומכזיב ועד אמנה וכו'. שם במשנה של אור יש לה שיעור ושל כהן אין לה שיעור והטעם לפי שיש לה שם עיקר מן התורה דכתיב והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו וגו' וצריך להפריש כשיעור ונשרפת לפי שהיא טמאה כיון שלא כבשוה עולי בבל נשארו שם כותים הילכך אפילו מקודם היתה נשרפת ומפריש אחת לכהן שלא יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת שהרי לא נטמאת טומאה מפורסמת ועתה בזמן הזה הניחו הדבר כאשר היה בתחילה&quot;.

עולה מדבריו שבעולי מצרים נשארה חובת ההפרשה, השריפה והאכילה כמו בזמן שאכלו חלה בארץ ישראל בעו&quot;ב.

חלה בחו&quot;ל בזמן שבארץ ישראל אינה נאכלת

פסק הרמב&quot;ם (הל' ביכורים פ&quot;ה הל' י-יא):

&quot;חלת חו&quot;ל אף על פי שהיא טמאה הואיל ועיקר חיובה מדבריהם אינה אסורה באכילה אלא על כהן שטומאה יוצאה עליו מגופו והם בעלי קריין וזבים וזבות ונדות ויולדות ומצורעין אבל שאר הטמאים במגע שאר הטומאות אפילו טמאי מת מותרים לאכלה, לפיכך אם היה שם כהן קטן בחוצה לארץ בין בסוריא בין בשאר ארצות ורצה להפריש חלה אחת מפריש אחד ממ&quot;ח ונאכלת לקטן שעדיין לא ראה קרי או לקטנה שעדיין לא ראתה נדה וא&quot;צ להפריש שנייה&quot;.

&quot;וכן אם היה שם כהן גדול שטבל משכבת זרעו או מזיבתו אף על פי שלא העריב שמשו ואף על פי שהוא טמא מת ה&quot;ז מותר לאכול החלה הראשונה ואינו צריך להפריש שנייה בחו&quot;ל&quot;...

באר הר&quot;י קורקוס (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;י):

&quot;חלת חוצה לארץ וכו'. פרק עד כמה אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא לכהן שטומאה יוצאה מגופו וה&quot;מ באכילה אבל בנגיעה לית לן בה. אמר רבינא הילכך נדה קוצה לה חלה ואוכל לה כהן קטן ואי ליכא כהן קטן שקלא לה בריש מסא ושדיא לה בתנורא והדר מפריש חלה אחריתי ע&quot;כ. ומכאן למד רבינו דאם יש שם כהן קטן וה&quot;ה גדול שטבל לקרויו דאין צריך להפריש אלא חלה אחת ומשנה דג' ארצות לחלה בדליכא כהן קטן מיירי וכן פירשה רבינו בפירושו במשנה&quot;.

היינו, ניתן בחו&quot;ל להפריש רק חלה אחת, א' ממ&quot;ח ולהאכיל אותה למי שלא יצאה טומאה מגופו או גדול שטבל. והמשנה בחלה שמדברת על שתי חלות בחו&quot;ל היא במקום שאין כהן שלא יצאה טומאה מגופו שיאכלנה.

עולה משיטת הרמב&quot;ם שבזמן הזה:

בעולי בבל מפרישים א' ממ&quot;ח ושורפים.

בעולי מצרים מפרישים שתי חלות א' ממ&quot;ח נשרפת, ושאין לה שיעור ניתנת לכהנים לאוכלה ומשמע כל כהן.

בחו&quot;ל אם רוצים להפריש חלה אחת מפרישים א' ממ&quot;ח ונותנים לאכילת כהן שאין טומאה יוצאת מגופו – או קטן או גדול שטבל. ואם מפרישים שתי חלות – הנשרפת כלשהו והנאכלת לכל כהן א' ממ&quot;ח.

ויש להעיר שלמעשה בימינו איננו נוהגים כאף אחת מפסיקות הרמב&quot;ם. בעו&quot;ב, בעו&quot;מ ובחו&quot;ל אנו מפרישים כזית ושורפים.

השיטות האחרות בחלת חו&quot;ל

הרמב&quot;ם חילק את העולם לשלשה חלקים וכפי שפרטנו.

ראשונים אחרים חלקו אותו לארבעה חלקים וסוברים שהחלוקה השלישית (המופיעה במשנת חלה) היא דוקא בארצות חו&quot;ל הקרובות לארץ ישראל (גבולותיהן לא הוגדרו במדוייק), אבל בארצות חו&quot;ל הרחוקות מארץ ישראל נוהגים חלה בדרך שונה.

כתב בהלכות קטנות לרא&quot;ש (מנחות, הלכות חלה סימן יד) לגבי החלק השלישי במשנה (חו&quot;ל הקרוב לא&quot;י):

&quot;ובחלה שלישית דמתני' אף ע&quot;פ שגם היא בחו&quot;ל צריך לעולם להפריש ב' חלות ואותה של אור אינה נאכלת כלל. דומיא דחלה ב' דמכזיב ועד הנהר ועד אמנון לפי שהיו סמוכין אצל ארץ ישראל ומתחזיא חלה דידהו כחלת א&quot;י טמאה, גזרו עליה שלא לאוכלה אפילו כהן טהור גמור בשביל שהיא טמאה&quot;.

עולה שבחו&quot;ל שבמשנה ('חלה שלישית') נותנים תמיד שתי חלות אחת נשרפת ואחת נאכלת בדומה לעולי מצרים.

ומוסיף לגבי חו&quot;ל הרחוק מא&quot;י:

&quot;וחלה דידן שאנו מפרישין עכשיו יש לה עוד דין אחר דגרסי' בבכורות בפרק עד כמה (שם) אמר רבינא הלכתא נדה קוצה לה חלה ואכיל לה כהן קטן ואי ליכא כהן קטן שקלא ליה בריש מסא ושדיא לה בתנורא והדר מפרשת חלה אחריתי כי היכי דלא לישתכח תורת חלה ואכיל לה אפי' כהן גדול. נמצא דהיכא דאיכא כהן קטן שאוכל החלה אין להפריש חלה אחרת&quot;.

מדברי הרא&quot;ש משמע שמדבר בחלת חו&quot;ל (ולדידיה חו&quot;ל הוא מחוץ לג' החלוקות של המשנה) בזמן הזה, ובמקום שיש כהן קטן אין מפרישים חלה נוספת. ובמקום שאין כהן קטן מפרישים שתי חלות, אחת נשרפת והשניה נאכלת לכל כהן.

ומוסיף הרא&quot;ש:

&quot;וההיא דבכורות איירי במקומות הרחוקים מא&quot;י כגון מקום האמוראים (=בבל) ולא מתחזיא חלה דידהו כחלת א&quot;י, ולא גזרו עליה איסור מחמת טומאה עצמה. ואמרו שהיא נאכלת לכהן קטן שלא יצא טומאה מגופו ולא יפריש אחרת כיון דזו נאכלת, ונראה דה&quot;ה נמי דשריא לכהן גדול שטבל לקריו אף על פי שלא העריב שמשו דמסתבר שאין להחמיר בה יותר מבחלת כהן שמפרישין הסמוכין לא&quot;י. וכ&quot;כ בעל ה&quot;ג ז&quot;ל אמר רבינא הלכך נדה קוצה לה חלה ואכיל לה כהן קטן או מאן דטבל לקריו. ואי תקשי לך אמאי נקט כהן קטן כיון דשריא אפילו לגדול שטובל לקריו. ואי משום טורח טבילה. והלא בלאו הכי צריכין לטבול לאכול בתרומה. וי&quot;ל לפי שאין שיעור לחלת חו&quot;ל ולפי שדבר מועט הוא נותנה לכהן קטן. והכי משמע לישנא שקלי לה בריש מסא ושדיא לה לתנורא, אלמא דבר מועט הוא וכמו שהקילו בחלת בבל כשיש כהן קטן ולא הצריכו לשורפה ולהפריש אחרת לכהן כמו לאותם הסמוכים לא&quot;י כך הקילו בשניה להתירה לזבין ולזבות לנדות וליולדות. דלא מפליג התם בין כהן גדול המותר בחלה ב' בשום טומאה, ואף ע&quot;ג דהחמירו בחלה שניה של סמוכים לא&quot;י לאוסרה לזבין ולזבות שהרי החמירו גם בחלת האור יותר. ועוד שהרי הב' קבועה בסמוכים להפריש לעולם וברחוקים אין צריך להפרישה כשיש כהן קטן או גדול שטבל לקריו. לכך הקילו בה טפי ולא אסרוה אלא לזרים&quot;.

משמע שהעיקר בחו&quot;ל הוא לשמֵר את אכילת החלה על ידי כהנים, ולכן אם אין כהן קטן מפרישים אחת לאש ואחת אוכלים כהנים אף טמאים שאינם יכולים לאכול חלה ראשונה (שאם היו יכולים היו פטורים מחלה שניה).

כאן מוסיף הרא&quot;ש את מה שנהג למעשה במקומו:

&quot;ותמהתי על כי ראיתי ברוב מקומות באשכנז שאין מפרישין חלה שניה אף כששורפין הראשונה. ויש ליתן טעם לדבר משום דבימי אמוראים היו אוכלים תרומה טהורה בא&quot;י כי היה להם אפר פרה כדאמרי' (נדה דף ו א) חבריא מדכו בגלילא ולכך הצריכו להפריש גם בחו&quot;ל חלת כהן שלא תשתכח תורת חלה. אבל האידנא שבטל אפר פרה ואין חלה נאכלת בארץ ישראל אף בחו&quot;ל אין צריך להפריש חלת כהן. וכ&quot;כ בה&quot;ג. וחלה בא&quot;י אין מפרישין אלא אחת ושורפין אותה. ומנהג טוב להפרישה כי הסברא נוטה להיפך כיון דאין חלה נאכלת בשום מקום כל שכן שתשתכח תורת חלה ולמחר יבנה בית המקדש וסבורים יהיו שאין דין שתאכל חלה&quot;.

היינו באשכנז נהגו רק להפריש מעט ולשרוף. המילים 'ומנהג טוב' וכו' מתייחסים לאשכנז ומלמד הרא&quot;ש שראוי גם בחו&quot;ל לנהוג חלה שניה ולהאכילה לכהנים בלבד.

וכך כתב בספר החינוך (פרשת שלח מצוה שפה):

&quot;ומדברי סופרים להפריש חלה בחוצה לארץ, כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל. ומפני שאין החיוב בה אלא שלא תשתכח מישראל, נהגו להקל בה בענין שאין מפרישין מעיסה גדולה אלא כזית, ומשליכין אותה באש ואינה נאכלת לשום כהן קטן או גדול. ושמעתי שיש מקומות שנהגו להפריש חלה גדולה כשיעור שנתנו לנו חכמים בה, ונותנין אותה לכהן קטן שאין טומאה יוצאת עליו מגופו או לכהנת קטנה שעדין לא ראתה, ואפילו לכהן גדול שטבל לקריו או לזיבתו נותנין אותה, ואף על פי שהוא טמא מת נהגו להאכילה לו באותן מקומות&quot;.

עולה מדברי החינוך שבחלה בחו&quot;ל נהגו להפריש רק כזית לשריפה, או להפריש כשיעור לאכילת כהנים שאין טומאה יוצאת מגופם ואז לא להפריש כלל לשריפה. ובחו&quot;ל לדעתו מפרישים רק חלה אחת.

דברי ספר החינוך (בספרד) מתאימים לדברי הרא&quot;ש על מנהג אשכנז, שאם יש כהן קטן או שלא יצאה טומאה מגופו אין צורך להפריש חלה נוספת לשריפה. אם אין כהנים כאלו נהגו להפריש חלה לאש בלבד. והרא&quot;ש מוסיף שראוי להפריש חלה שניה לאכילת כהנים כדי שייזכר דין אכילת חלה.

וכעין דברי החינוך כתב המאירי (חלה פ&quot;ד).

ובפסקי חלה לרשב&quot;א (שער ד) כתב:

&quot;ולפי מה שאמר במשנת חלה בכל חוצה לארץ היה בדין שיפרישו שתי חלות אחת לאור ואין לה שיעור ואחת לכהן ויש לה שיעו' אחת מארבעים ושמונה כשיעורים של חלה טמאה וכן כתב ר' משה ז&quot;ל (הל' בכורים פ&quot;ה הל' ח') שבכלל מן הנהר ומן אמנום ולחוץ כל חוצה לארץ בכלל ושמעתי שעדין יש מקומות נוהגי' כן להפריש שתים אחת לאור ואחת לכהן. אבל בכל הארץ הזאת (ספרד) וכן בצרפת אין נוהגי' אלא בחלת האור ובלא שיעור ורבינו שמשון ז&quot;ל (פ&quot;ד מ&quot;ח) נתן [טעם לדבר] לפי שעכשיו אין תרומה נאכלת בא&quot;י בטהרה לפי שעכשיו בטלה טהרה שאין פרה להזות על טומאת מת ולא גזרו מתחלה על חלת חוצה לארץ אלא משום חלת הארץ שהיתה נאכלת ושלא יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת אבל עכשו שאפילו בארץ נשרפת אף בחוצה לארץ אין חייב להפריש לכהן וכתב שכן כתוב בהלכות גדולות ובלשון הזה וחלת הארץ אין מפרישין אלא חלה אחת ושורפין אותה ואף הרב ר' משה ז&quot;ל כתב כן (פ&quot;ה הל' ט')&quot;.

פסיקת השו&quot;ע והרמ&quot;א ולמעשה בימינו

פסק השולחן ערוך (יו&quot;ד סי' שכב):

סעיף ד

&quot;ג' דינים לחלה בשלש ארצות: כל הארץ שהחזיקו בה עולי בבל עד כזיב, מפרישין בה חלה אחת, כשיעור, והיא נאכלת לכהנים; ושאר ארץ ישראל, שהחזיקו בה עולי מצרים ולא עולי בבל, שהוא מכזיב ועד אמנה, מפרישין בה שתי חלות, הראשונה אחד ממ&quot;ח והיא נשרפת; והשניה אין לה שיעור, ונותנים אותה לכהן לאכלה. וכל הארץ מאמנה ולחוץ, בין בסוריא בין בשאר ארצות, מפרישין שתי חלות, הראשונה אין לה שיעור, והיא נשרפת; והשניה, א' ממ&quot;ח, ונאכלת, ומותרת לטמאים אפילו לזבים וזבות. ובזמן הזה, שאין עיסה טהורה, מפני טומאת המת, מפרישין חלה אחת בכל ארץ ישראל, א' ממ&quot;ח, ושורפין אותה, מפני שהיא טמאה. ומכזיב ועד אמנה, מפרישין שנייה לכהן לאכילה, ואין לה שיעור, כשהיה הדבר מקודם&quot;.

סעיף ה

&quot;חלת חוצה לארץ, אף על פי שהיא טמאה, הואיל ועיקר חיובה מדבריהם, אינה אסורה באכילה אלא על כהן שטומאה יוצאה עליו מגופו, והם בעלי קריים וזבים וזבות ונדות ויולדות. אבל שאר הטמאים במגע הטומאות, אפילו טמאי מת, מותרים לאכלה. לפיכך, בין בסוריא בין בחוצה לארץ, אם רצה להפריש חלה אחת, מפריש אחד ממ&quot;ח ונאכלת לקטן שעדיין לא ראה קרי, או לקטנה שעדיין לא ראתה נדה, ואינו צריך להפריש שנייה. וכן אם היה שם כהן גדול שטבל משכבת זרעו או מזיבתו, אף על פי שלא העריב שמשו (וי&quot;א שצריך הערב שמש) (הר&quot;ן פ' אלו עוברין), הרי זה מותר לאכול חלה הראשונה, ואינו צריך להפריש שניה בחוצה לארץ&quot;.

לשון השו&quot;ע היא העתקת הרמב&quot;ם (הל' ביכורים פ&quot;ה ה&quot;ח-ה&quot;י) חוץ מכמה מילים שהוסיף הרמ&quot;א בשם הר&quot;ן.

יש להעיר כי למעשה בימינו לפי הרמב&quot;ם יש לשמור על אחד ממ&quot;ח בכל מקום. בעו&quot;ב החלה נשרפת. בעו&quot;מ ממשיכים לשרוף אחד ממ&quot;ח ולתת שניה לכהן. ובחו&quot;ל מפריש אחד ממ&quot;ח וניתנת לכהן שאין טומאה יוצאת מגופו או נותן כזית לשריפה ואחד ממ&quot;ח לכל כהן.

בימינו, בארץ ישראל היה עלינו בהרבה מקומות לברר האם אנו בעו&quot;ב או בעו&quot;מ ויש בכך הרבה ספיקות.

אולם הנהוג בכל העולם הן בא&quot;י בכל מרחביה, והן בחו&quot;ל לנהוג כפסיקת הרמ&quot;א:

&quot;וי&quot;א כיון שאין חלה נאכלת בזמן הזה בארץ ישראל, גם בשאר מקומות אין צריכין להפריש רק חלה אחת, ולשרפה (טור בשם י&quot;א ושאר פוסקים). וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו, שאין מפרישין רק חלה אחת בלא שיעור, ושורפין אותה כמו שהיו עושין כשמפרישין שתי חלות, שחלת האור לא היה לה שיעור. ומ&quot;מ נוהגין ליטול כזית (מהרי&quot;ל). והאוכל חלה4, אפילו בחוצה לארץ, מברך תחלה על המין שרוצה לאכול, ואח&quot;כ מברך: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה (כל בו והוא מל' הרמב&quot;ם סוף הלכות תרומה). וי&quot;א כששורפין החלה עושין לה היסק בפני עצמה, דישראל אסור ליהנות ממנה (מהרי&quot;ק וכן הוא בתוספות פ' כל שעה). ונוהגין להשליכה לתנור קודם שאופין הפת&quot;.

ולכן למעשה, נהגו בכל מקום להפריש כזית להפרשת חלה הן בבתים פרטיים והן במאפיות ולשורפו.

ובספר מנהגי א&quot;י (גליס, עמ' רצה, סימן כט הלכות חלה ס&quot;א) כתב:

&quot;ובזמן הזה שאין עיסה טהורה מפני טומאת המת מפרישין חלה אחת בכל ארץ ישראל א' ממ&quot;ח ושורפים אותה מפני שהיא טמאה (ש&quot;ע שכב, ד). המנהג במצרים כמנהג ארץ ישראל ושאר מדינות להפריש חלה מן העיסה כל דהוא ואין מדקדקים להיות אחת ממ&quot;ח כיון דלשריפה אזלא, ויש להם על מה שיסמוכו – גדולי רבני ארץ ישראל ורבני אשכנז (ברכ&quot;י שכב, א) וכן כתב מהריק&quot;ש בהגהותיו וכתב ג&quot;ע בברכ&quot;י שהגם שלפי סודם של דברים יש להפריש אחת ממ&quot;ח גם עתה דלשריפה אזלא, וכמ&quot;ש רבינו האריז&quot;ל מכל מקום לא ראה ולא שמע ששום חסיד נהג כן&quot;.

ומנהג א&quot;י היה להפריש כלשהו לחלה ולשורפה.

כתב פרופ' זהר עמר הי&quot;ו (במאמר שנשלח אלי):

&quot;בתימן נהגו כדין הרמב&quot;ם (הלכות בכורים ה, ז) והשו&quot;ע להפריש חלה בחו&quot;ל ולתיתה לכהן אע&quot;פ שהוא טמא מת, בתנאי שיטהר במקוה והוא יכול לאוכלו מיד ביום ואין צורך להמתין עד שיעריב שמשו או שנתנוה לכהן קטן שלא ראה קרי (הלכות בכורים ה, י-יא)&quot;.

&quot;במקום שאין כהן טהור, נהגו להפריש שתי חלות; הראשונה בשיעור קטן נשרפת והשניה נאכלת בשיעור על פי הדין שפסק הרמב&quot;ם (אחד מארבעים ושמונה) (מהר&quot;י להלכות בכורים ה, ח, הערה ט, עמ' רצג)&quot;.


הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

בחכמ&quot;א פרק יד סעיף ד כתב שבערב פסח שהחלות מרובים נהגו בק&quot;ק ווילנא, לתת חלה לכהן שטבל, על פי הגר&quot;א. וכן שמעתי מכוהן מג'רבה כשהיה קטן נהגו בקהילתם בחו&quot;ל לתת לו חלה .</text>
      <sha1>7eyffxs5pk80vkzt04frxbh89uh1avr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469716</id>
    <revision>
      <id>1415904</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:33:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מא|מב|מג|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מא|מב|מג|}}</text>
      <sha1>gkm9fflyimqs07t1pcy1qjctrgthf92</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415905</id>
      <parentid>1415904</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:33:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45786" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מא|מב|מג|}}


סימן מב

פירות של נכרי בשביעית

שאלה

מה דין פירות של נכרי שגידל בארץ ישראל בשביעית, האם חלים עליהם דיני קדושת שביעית או שדינם ככל פירות נכרי בכל השנים?

הקדמה

הדיון בדין פירות של נכרי שגדלו בא&quot;י בשביעית נחלק לכמה שאלות: האם יש חיוב דיני שביעית על שדה שבידי נכרי, או שאין כלל דיני שביעית בשדה נכרי. שאלה שניה היא קדושת פירות שביעית בשדה נכרי, ושאלה שלישית הנובעת מהשאלה הקודמת האם חייבים להפריש מפירות נכרים בא&quot;י בשביעית תרומות ומעשרות אם גמר המלאכה היה בידי ישראל.

השאלות לעיל הן הבסיס להיתר מכירת הקרקעות בשביעית – פשוט שאם יש חיובי שביעית בשדות נכרים ובפירותיהם, לא יהא שום רווח הלכתי במכירת הקרקעות לנכרים.

במאמר נביא את שתי שיטות עיקריות: שיטת החזו&quot;א שהחזיק וחיזק את שיטת המבי&quot;ט והמהרי&quot;ט, ואת שיטת הב&quot;י ושאר חכמי ישראל. המאמר לא יתעסק בראיות, אלא בטעמים ההלכתיים לכל שיטה ובעדויות על מנהג ישראל בדורות קודמים.

המאמר אינו בא להכריע הלכתית בין המצדדים לכאן או לכאן, הכותב אינו בר-הכי, ולכן לא ראוי שיכניס ראשו בין הרי-הרים. אמנם הכותב יראה שמנהג ארץ ישראל עד שהתעורר פולמוס 'היתר המכירה' היה בהכרעה ברורה שלא כשיטת החזון איש. והחזון איש והבאים אחריו השליטו את שיטת המבי&quot;ט והמהרי&quot;ט כנגד המנהג הקבוע בישראל, כדי לקעקע את היתר המכירה.

א. פסיקת השו&quot;ע

כתב בספר כפתור ופרח (פרק מז):

&quot;אבל לפי דברי הרב (=הרמב&quot;ם) ז&quot;ל נראה שנשארו פירותיהם בשביעית בחיוב תרומות ומעשרות כשאר השנים אלא שיהיה במעשר עני, דלא גרע מעמון ומואב משום דסמיכי לארץ ישראל השביעית ההיא במעשר עני. ויהיה אם כן מי שבפירותיו חל שביעית כמו הישראל אין בו חיוב תרומות ומעשרות, אבל מי שלא חל עליו שביעית כמו הגוי פירותיו הם בחיוב תרומות ומעשרות. ואם כן עכשו בארץ ישראל שרוב פירותינו משל גוים הם, בדין הוא שיהיה נוהג בהם דין המתנות בשביעית, אלא שמעשר שני יהיה מעשר עני, לא שני, משום עניים, כטעם עמון ומואב. שאחר שפירות הגוים אין בהם דין שביעית הוה להו בשביעית כפירות עמון ומואב שמפרישין המתנות על הסדר. ובעלי כיסין כלומר בעלי קרקעות יזהרו מן השביעית&quot;.

מדברי הכפו&quot;פ עולה שהבין בשיטת הרמב&quot;ם שאין קדושת פירות שביעית בפירות שגדלו בשדה נכרי, וע&quot;כ חל עליהם חיוב תרו&quot;מ כמו בשאר שנים. הכפו&quot;פ לא מזכיר שזה מחמת ספק, אלא ברי לו שכך שיטת הרמב&quot;ם.

הבית יוסף (יו&quot;ד סי' שלא, יט) הביא להלכה את דברי הכפו&quot;פ:

&quot;...ומיהו אם גוי מכר לישראל פירות בשביעית וגמר מלאכתן ביד ישראל משמע דודאי נוהגים בהם תרומה ומעשרות וכן כתב ספר כפתור ופרח (פמ&quot;ז עמ' תרנג) וכתב שבמקום מעשר שני יפריש מעשר עני כדין עמון ומואב ששנינו בפרק בתרא דמסכת ידים (מ&quot;ג)&quot;. דבריו בבית יוסף מתאימים עם פסיקתו בשו&quot;ת אבקת רוכל.

עפ&quot;י דברי הב&quot;י פסק הרמ&quot;א (יו&quot;ד סי' שלא סי&quot;ט): &quot;וי&quot;א אם עובד כוכבים מכר פירות בשביעית לישראל, וגמר מלאכתו ביד ישראל, חייבים בתרומה ומעשר, ומפריש מעשר עני כדין עמון ומואב) (ב&quot;י וכן כתב כפתור ופרח)&quot;.

החזיקו בשיטת הב&quot;י והרמ&quot;א עוד אחרונים על הטור והשו&quot;ע (מהריק&quot;ש בערך לחם; לבוש; פרישה שלא, ז; דרישה שלא, א; ב&quot;ח ס&quot;ק ה1).

ביאור השיטות

כתב החזו&quot;א (שביעית סוף סי' כ):

&quot;ולא מצינו בראשונים ואחרונים מי שיאמר שאין ק&quot;ש נוהג בשל נכרים, זולת מה שהזכירו שנחלקו בזה הב&quot;י והמבי&quot;ט. ולפי דברי מהרי&quot;ט, החרדים והשל&quot;ה חזר הב&quot;י והורה כמבי&quot;ט, ולפי הנדפס באבקת רוכל בשנת של&quot;ד עדיין החזיק הב&quot;י בשיטתו, ועדותן של הגאונים שחיו בחיי מרן והיו גדולי הדור בדור שלאחריו, ודאי קים להו טפי בדבר ועדותן מכרעת נגד דבר הנדפס לאחר דורות הרבה ולאו מרן הב&quot;י חתם עליה. [וכעת ראינו בגליון חזו&quot;א מה' שביעית סי' כ' ס&quot;ק ז' כתוב וז&quot;ל אח&quot;כ הגיע לידינו ס' ברכ&quot;י וכתב דכת&quot;י מרן היה מקוים ע&quot;י מהר&quot;מ גלנטי ואין בו ספק. ויפה כתב הברכ&quot;י דאחר שנידה הב&quot;י בראשית שנת של&quot;ד נשתנה המנהג בצפת עפ&quot;י המבי&quot;ט. ואמנם מה שכתב הברכ&quot;י שהיה הדבר אחר פטירת מרן או בחליו שלא בהסכמתו תמוה מאד דודאי חכמי צפת שהסכימו עם מרן לא היו עושין דבר נגד מרן ונגד דעת עצמן, גם לשון מהרי&quot;ט מבואר דהכריחו למרן ונענה להם. ואם עדות הזקנים היתה שלאחר פטירתו או בחליו עשו כן היה כותב כן בהדיא. אבל עיקר דברי הברכ&quot;י אינם מובנין וכי זו לא שכיח שגאון יחזור מהוראתו, והלא קדוש מרן וכל החכמים כל מגמתם למען הדין והאמת ושפיר י&quot;ל דאחר הכרזת נדוי לעשר כי הדבר ספק וראוי להחמיר, הרבה עליו המבי&quot;ט בראיות וקם מרן בשיטת מבי&quot;ט והתיר הנדוי ונתן להם רשות שלא לעשר ומרן משך ידו כי היה הדבר מרופה בידו ולא עשה מעשה לצוות שלא לעשר, ואין כאן שום קושיא, ויהי' אמת מש&quot;כ החרדים דנהגו שלא לעשר. ואפשר דמקצת חכמים חזרו לדעת המבי&quot;ט, ונהי' רוב נגד מרן והוכרע ע&quot;פ הרוב והוכרח מרן לבטל דעתו, ולכן לא ידעו אי גם ב&quot;י חזר בו, בכל אופן נתבאר שנהגו בצפת כהמבי&quot;ט, ואף לדברי הברכ&quot;י שהיה אחר פטירת מרן מ&quot;מ הוא מנהג כהלכה, כי לעולם ההלכה כשופט אשר בימים ההם, והנידוי שהכריז ב&quot;י נתבטל, כיון שב&quot;ד שלאחריו חלקו על עיקר דינו וממילא אינו נוהג לדורות, ואמנם העיקר כעדות מהרי&quot;ט שמרן בעצמו חזר בו].

וכך כתב בדרך אמונה לגר&quot;ח קנייבסקי זצ&quot;ל בבאור ההלכה (הל' שמיטה ויובל פ&quot;ד הכ&quot;ט):

&quot;גוי שקנה קרקע כו'. בענין פירות גוים כבר האריכו בו קדמאי ובתראי ואכתוב בקצרה. הנה בעל התרומה מצדד בה' א&quot;י דבזה&quot;ז מותר לחרוש ולזרוע בקרקע הגוי דבזה&quot;ז הוי כסוריא דקי&quot;ל יש קנין וכן פטור מתרו&quot;מ וכעין זה בה' א&quot;י להטור שער קדושת הארץ אות ב', אבל בכו&quot;פ פמ&quot;ז כתב שלא הסכים עמו הר&quot;ר אליעזר טהור קדוש וכ&quot;פ רבנו בפ&quot;א מתרומות ה&quot;י דאין קנין לגוי ולא חילק דבזה&quot;ז שאני. וכן הסכים מרן2 בחזו&quot;א סי' כ' שכל הראשונים חולקים ע&quot;ז וגם הגר&quot;א שכ' ביו&quot;ד סי' של&quot;א סקכ&quot;ח דדעת הרמ&quot;א כסה&quot;ת הוא עצמו לא ס&quot;ל כן כמו שהוכיח מרן מביאורו לירו'&quot;.

היינו בסיס שיטת החזו&quot;א ודרך אמונה שאין קנין לנכרי בא&quot;י כלל, על אף שיש ראשונים הסוברים כי בזה&quot;ז יש קנין לנכרי בא&quot;י. ואף שהגר&quot;א צידד כן בביאורו לשו&quot;ע הם החזיקו בדבריו בביאורו לירושלמי בהם נקט שאין קנין לנכרי בא&quot;י אף בזה&quot;ז.

ממשיך בבאור הלכה:

&quot;אמנם נחלקו הב&quot;י והמבי&quot;ט אם גם בשביעית יש קנין או אין קנין, דדעת הב&quot;י דמש&quot;כ כאן רבנו מותרין באכילה היינו שאין בהן קדו&quot;ש3, ודעת המבי&quot;ט ובנו מהרי&quot;ט שרק לענין ספיחין נאמר, וכבר הוכיחו מדברי רבנו בפ&quot;א מתרומות הנ&quot;ל דגם לענין שביעית קי&quot;ל אין קנין, שהרי כתב שרק בסוריא יש קנין להפקיע ממעשר ושביעית ע&quot;ש. וכן בתשו' רבנו כ' בהדיא דרק לענין ספיחין התיר כאן וכ&quot;פ הרמב&quot;ן ר&quot;פ בהר שאם אין קנין – נוהג בפירות גוי קדו&quot;ש, וכ&quot;כ החרדים והשל&quot;ה ומהרי&quot;ט דמרן הב&quot;י חזר בו והודה לדעת המבי&quot;ט&quot;.

כאמור הרב קנייבסקי זצ&quot;ל מתמצת את דברי החזו&quot;א (שביעית סי' כ אות ז) ועמדתו היא: קניין נכרי בא&quot;י לא מעלה ולא מוריד והשדות חייבים בשביעית, וחלה על פירותיהם קדושת שביעית.

אמנם הרב זוין זצ&quot;ל בספרו לאור ההלכה (השמיטה פרק ד – היתר המכירה) הסביר אף את שיטת הב&quot;י:

&quot;בשאלה הראשונה, – אם על ידי מכירה לנכרי נפקע איסור שביעית, – נחלקו גדולי הפוסקים, מראשוני האחרונים: בעל 'בית יוסף' מצד אחד והמבי&quot;ט והמהרי&quot;ט מצד שני. לא על מכירה לעכו&quot;ם דנו, אלא על פירות שגדלו לכתחילה בקרקע של עכו&quot;ם, אם יש עליהם קדושת שביעית, או לא. ומאליו מובן: להצד הראשון, אין שום תועלת במכירת הקרקע לנכרי, מה שאין כן להצד השני. בעצם, הדבר תלוי במחלוקת של תנאים ואמוראים: אין קנין או יש קנין לנכרי בארץ – ישראל להפקיע מידי מעשר (ראה ירושלמי דמאי, פ&quot;ח ה&quot;ה, בבלי גיטין, מז א, ובכורות, יא ב). הסוברים אין קנין, למדים מהפסוק: 'והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה', הקיש אחוזה לעבדים: מה עבדים אתם קונים מהם (שישראל קונה עבד כנעני לגופו) והם אינם קונים מכם (שגוי אינו קונה ישראל אלא למעשה ידיו ולא לגופו), אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם (ירושלמי, שם). ועוד, שנאמר: 'כי לי כל הארץ', לי קדושת הארץ (גיטין, שם), ואין קנינו קנין להפקיעה מקדושתה שלא תתחייב במעשר (אף בירושלמי הביאו ראיה מפסוק זה אבל באופן אחר: 'והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ, לחולטנות', כלומר: לא תחול עליה מכירה לגוי, שהיא מכירה מוחלטת, מבלי חזרה ביובל). הסוברים יש קנין דורשים: ''והארץ לא תמכר לצמיתות', הא אם נמכרה חלוטה היא' (ירושלמי, שם). ועוד, שנאמר: 'ראשית דגנך', ולא דגן נכרי (גיטין, שם).

רוב הפוסקים פסקו שאין קנין (רמב&quot;ם, תרומות, פ&quot;א ה&quot;י; ראב&quot;ד, שם, הי&quot;ג; מאירי, גיטין שם; שו&quot;ע, יורה דעה, שלא ג; ועוד)&quot;.

&quot;אלא שמהר&quot;י קארו הוכיח מלשון הרמב&quot;ם: 'עכו&quot;ם שקנה קרקע בארץ ישראל לא הפקיעה מן המצות אלא הרי היא בקדושתה, לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה ככיבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות...' (הלכות תרומות פ&quot;א ה&quot;י), שדוקא לאחר שחזר הישראל וקנה ממנו הקרקע מועיל מה שאין קנין לנכרי, אבל כל זמן שהקרקע עדיין ברשות הגוי לדברי הכל יש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מן המצות. ולפיכך פסק שפירות של גוי לא חלה עליהם קדושת שביעית (ראה שו&quot;ת 'אבקת רוכל', סימן כד, ו'כסף משנה', שמיטה, פ&quot;ד הכ&quot;ט, ובכורים, פ&quot;ב הט&quot;ו)&quot;.

&quot;נחלקו עליו המבי&quot;ט (ח&quot;א: סימנים יא, כא, ריז, שלו; ח&quot;ג: סימן מה) והמהרי&quot;ט (ח&quot;א, סימן מג) והוכיחו בכמה ראיות מסוגיות התלמוד ולשונות הרמב&quot;ם, שאף כשהקרקע עודנה בידי הגוי אין קנינו קנין להפקיעה מקדושתה. מלבד זה הביאו ראיות על קדושת שביעית ביחוד שנוהגת בפירות שגדלו בקרקע של גוי. אחת מהנה: 'העיד ר' יהודה בן יעקב מבית גוברין ויעקב ברבי יצחק מבית גופנין על קיסרי שהחזיקו בה מעולם (שהיא מארץ ישראל) והתירוה (פטרוה מתרומות ומעשרות כחוץ לארץ) שלא במנין (של חכמים). אמר ר' חנן: אותה שנה שביעית היתה והלכו גויים לקרקסיאות שלהם והניחו שוק מלא פירות ובאו ישראל ובזזום, בחזירתם אמרו בואו נלך אצל חכמים (לקבול על ישראל), שמא התירו להן חזירים' (תוספתא, אהלות, פי&quot;ח). הרי שכשחשבוה לארץ ישראל נהגו איסור בפירות שביעית של גוי לאחר הביעור4 (ה'בית יוסף' השיב על ראיה זו בקצרה: 'איכא לאוקמה בפירות ישראל ביד גוים'. וראה על תשובה זו: במהרי&quot;ט שם; ב'פאת השולחן', כג, ס&quot;ק כט; ב'חזון איש', שביעית כ, ס&quot;ק ז)&quot;.

&quot;ויכוח מיוחד סובב על לשון הרמב&quot;ם (שמיטה, פ&quot;ד הכ&quot;ט): 'עכו&quot;ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית, פירותיה מותרין, שלא גזרו על הספיחין אלא מפני עוברי עברה, והעכו&quot;ם אינן מצווים על השביעית כדי שנגזור עליהם'. יש שהבינו (=הב&quot;י וסיעתו) הלשון: 'פירותיה מותרין' שאין עליהם קדושת שביעית5, ומותרים אף אחר הביעור, אלא בשביל שלא נאמר שמכל מקום יהיו אסורים כספיחים שגדלו מאליהם, הסביר הרמב&quot;ם שכאן אין מקום לגזירה זו, ויש שהבינו (=המבי&quot;ט וסיעתו): 'פירותיה מותרין' לפני הביעור, שאין עליהם גזירת ספיחין, אבל קדושת שביעית יש עליהם (וראה 'כסף משנה' שם ומהרי&quot;ט ח&quot;א, מג)&quot;.

בניגוד להצגת הדברים בדרך אמונה, כאילו אין תשובות להשגות המבי&quot;ט והחזו&quot;א, ישנן תשובות וראיות מדברי הרמב&quot;ם עצמו והב&quot;י שבפירות נכרים אין קדושת שביעית, וממילא בזמן שהשדות בידם מותר אף לישראל לעשות מלאכות האסורות בשביעית בשדה ישראל.

המשיך הרב קנייבסקי בבאור הלכה:

&quot;אמנם בפה&quot;ש האריך כאן לקיים ד' הב&quot;י שאין בפירות הגוי קדו&quot;ש ופסק כן ועל פיו נהגו כן בירושלים וכבר השיב מרן בחזו&quot;א על כל ראיותיו, והביא ראיות ברורות שנוהג קדו&quot;ש בשל גוים ע&quot;ש שהאריך וכן הי' מורה ובא כל ימיו. וגיסי הגר&quot;ש ברזם זצ&quot;ל שאל ממרן אם מותר לקנות פירות גוים בשביעית מישראל הסוחר בהן על סמך המקילין והשיב שאסור, ושאל הרי אין איסור דלפ&quot;ע כאשר על ההוא יש על מי לסמוך להתיר, והשיב אין עליהן על מה לסמוך. ולאחד השיב אין להם רשות לנהוג כן. ומעשה שא' סמך על המקילין ולא ביער יין של שביעית והורה לו מרן לשפוך את היין שנאסר ועי' בחזו&quot;א שביעית סי' י&quot;ד סקי&quot;ג&quot;6.

הלומד את החזו&quot;א רואה שראיותיו והסתמכויותיו על עדויות אחרונים אינן מוכרחות. ופאת השולחן היה גדול הדור בדורו בארץ ישראל, וקשה לראות שדוחים את דבריו בקנה.

כך כתב הרב זוין בהמשך המאמר:

&quot;ועוד לו לה'בית יוסף' טעם שני להתיר פירות של נכרים בשביעית, טעם שהבליעו כאילו דרך אגב (בלשון הרידב&quot;ז, סימן ד: 'אחורי הקולמוס ולאיזה סניף'): 'דקרא כתיב 'והיתה שבת הארץ לכם', לכם ולא לנכרים' ('אבקת רוכל', שם). וטעם זה היה לראש פינה לבעל 'פאת השלחן'. לדעתו, הדבר מפורש בספרא, בהר: 'לכם, ולא לאחרים', לדעתו – שכן מפרשי הספרא כתבו, שהכוונה: 'לכם לאכלה', ולא לנכרים, כלומר: שאסור להאכיל פירות שביעית לעכו&quot;ם, כמבואר בתוספתא (שביעית, פ&quot;ה). ה'פאת השלחן' מוכיח, שמדרבנן בלבד אסרו בתוספתא, שכן בספרא מפורש 'ולשכירך ולתושבך', מן העכו&quot;ם'. הא אין לנו לפרש 'לכם, ולא לנכרים' אלא על 'שבת הארץ' (שאם הארץ היא של נכרים, פטורה משביעית), ולא על 'לאכלה'&quot;.

&quot;אף המלבי&quot;ם ב'התורה והמצוה' מפרש כך את הספרא, וכתב: 'ובזה נמצא מקור לדברי הרמב&quot;ם (בעכו&quot;ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית) אשר הרעיש עליהם בעל 'כפתור ופרח' ואחריו המבי&quot;ט ומהרי&quot;ט (וראה בחידושי שביעית שבספר 'שאילת דוד' להר&quot;ד מקארלין, שאף הוא סובר כפירוש זה בספרא)&quot;.

עוד כתב בלאור ההלכה:

&quot;וטעם שלישי להיתר חידש אחד מהראשונים ב'ספר התרומה' (הלכות ארץ ישראל): בזמן הזה, ששביעית מדרבנן, לדברי הכל יש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מקדושתה. '...ומהטעם הזה נוכל לומר דשביעית מותר לחרוש ולזרוע בקרקע העכו&quot;ם אפילו מדרבנן' (שם). סובר כמותו גדול האחרונים, הגר&quot;א (יורה דעה, שלא, ס&quot;ק כח). אף הוא מבסס הדבר על פי תלמוד ערוך: בגיטין (מז א) מבואר, שבסוריא, מכיון ש'כיבוש יחיד' היא וקדושתה מדרבנן, לדברי הכל יש קנין. האריך לתמוך ביסוד זה ובראיה זו ב'פאת השלחן' (סימן טז, ס&quot;ק מ). אלא שבתשובת הרמב&quot;ם (הוצאת פריימאן, סימן קלב) מבואר, שדוקא בסוריא יש קנין, אבל בארץ ישראל, אפילו שהתרומה נוהגת בה בזמן הזה מדרבנן, אין קנין (וראה 'בית רידב&quot;ז', סימן ד, ו'חזון איש', סימן ב, שחולקים על השוואת ארץ ישראל בזמן הזה לסוריא. וראה 'מעדני ארץ' לרש&quot;ז אוירבוך, סימן יב).

נראה שלעומת המבי&quot;ט והחזו&quot;א שהלכו בדרך מסוימת והתבססו על כך שאין קניין לנכרי בא&quot;י, הן בזמן שהשדה תחת קניינו והן בזה&quot;ז, הרי לב&quot;י וסיעתו יש כמה טעמים לביסוס דעתם שאין קדושה בשל נכרי לפחות בזה&quot;ז.

המנהג בארץ ישראל לפני ואחרי הב&quot;י

לפי הנפסק בב&quot;י עפ&quot;י הכו&quot;פ ובשו&quot;ע ע&quot;י הרמ&quot;א, היה מנהג קבוע בא&quot;י שאין קדושה בפירות נכרים בשביעית. ומטעם זה הב&quot;י וסיעתו סברו שאם ישראל גמר את הפירות שקנה מנכרי הוא חייב בתרו&quot;מ, וכך נהגו.

כתב ב'לאור ההלכה' (שם):

&quot;מחלוקת זו של הר&quot;י קארו עם המבי&quot;ט ובנו עסקו בה כל גדולי הדור בשעתם. הרי אין זו מחלוקת על דבר עראי, מקרה לפי שעה. ישוב יהודים חקלאי לא היה אז בארץ וכל צרכי המזונות היתה מספקת החקלאות הערבית. בשנת השמיטה היתה השאלה נוגעת להלכה למעשה יום יום בכל משך השנה: קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרים, או לא? וכתוצאה מזה: חייבים להפריש תרומות ומעשרות מפירות הנכרים בשביעית, או לא? המבי&quot;ט מעיד על עצמו: 'משנת ה' רצ&quot;ב, שנת השמיטה, עד שנה זו שנת ה' של&quot;ד, שהם ששה שני שמיטות, כתבתי בכל שמיטה שפירות הגדלים בקרקע הגוי בארץ ישראל שאינם חייבים בתרומות ובמעשרות בשנת השמיטה אפילו מירחן הישראל, וגם שהגדל בקרקע הגוי בשנת השמיטה יש לו דין פירות שביעית... בכל שנת שמיטה הייתי מוסיף לקח בראיות ממה שנתחדש לי...' (ח&quot;ג, סימן מה). אבל לא נתקבלה דעתו למעשה&quot;.

&quot;הוא עצמו (=המבי&quot;ט) כותב במקום אחר: 'לא נתפשט בארץ ישראל איסור פירות שביעית בקרקע של גוים' (ח&quot;א, סימן יא). ושוב: 'ואפילו שהיינו מורים עתה להתנהג בדיני שביעית היה נראה עתה כמו תקנה חדשה מה שלא היו נוהגים עד עתה, והיתה תקנה שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה מצד הגלות והשיעבוד שאנו צריכים לעולם לקנות מן הגוים' (ח&quot;א, סימן שלו)&quot;.

&quot;ואלה דברי 'הבית יוסף': 'אמר יוסף קארו, אחר שכתב הרב ר' משה מטראני אגרת זאת השנית רצה לעשות מעשה כדבריו בשמיטה שעברה ומיחו בידו, ובשמיטה זו שהיא שנת ה' של&quot;ד הקשה את רוחו ואימץ את לבבו לתקוע עצמו לעשות מעשה כדבריו ביד רמה, וקמו כל חכמי העיר ועיינו בדבריו הראשונים והאחרונים וראו שאין בהם ממש, והכריזו בבתי כנסיות בגזירת נידוי שכולם יפרישו תרומות ומעשרות מפירות הגוי שנתמרחו ביד ישראל בשביעית כמו בשאר שנים. נאום הצעיר יוסף קארו' ('אבקת רוכל', כד)&quot;.

&quot;ויפה כתב החיד&quot;א, שמכאן תשובה למה שכתב ה'חרדים' שמרן חזר בו בסוף ימיו, שהרי בניסן שנת של&quot;ה נפטר והתשובה הנזכרת היא משנת של&quot;ד, ונמצא שעמד בדעתו 'עד זיבולא בתרייתא' ('ברכי יוסף' שלא, י). אף הוא, החיד&quot;א, מעיד שכך הוא מנהג ירושלמי מימי קדם כהוראת מרן ו'לא ראינו ולא שמענו שום חסיד שיהא נוהג ביעור אפילו על ידי הפקר'. וכך פסק הרדב&quot;ז (בתשובותיו, ח&quot;ו, שני אלפים רכא)&quot;.

&quot;ביחוד האריך הרבה לקיים בכל תוקף פסק ה'בית יוסף' ב'פאת השלחן' (כג, ס&quot;ק כט), וסיים: 'ברור כשמש דמותר לקנות תבואה ופירות מגוים בארץ ישראל ולאכלם בלא קדושת שביעית'&quot;.

על שיטת המהרי&quot;ט הגיב בתקיפות מתוך הכרת המציאות בא&quot;י הרב חיד&quot;א, ואלו דבריו בברכי יוסף (יו&quot;ד סי שלא ס&quot;ק י):

&quot;ויש אומרים אם עכו&quot;ם מכר פירות שביעית לישראל וכו' חייבים וכו'. הרב ספר החרדים (סי' נו) כתב דפירות שגדלו בקרקע עכו&quot;ם בשביעית ובאו ליד ישראל כגדלו בקרקע ישראל דמי, ופטורים מן המעשרות, וכך היה נוהג ומנהיג הרב גדול הדור מהר&quot;ם מטראני, גם מורינו הרב גדול הדור כמהר&quot;ר יוסף קארו בסוף ימיו כשחיבר ש&quot;ע, כתב סתם שנת השמיטה אין בה לא תרומות ולא מעשרות, ולא חילק בין פירות עכו&quot;ם לפירות ישראל, וכן עמא דבר. עכ&quot;ל. גם מהרימ&quot;ט בראשון סימן מ&quot;ג, כתב שהעידו חכמים מזקני הדורות שאף על פי שהרב מהר&quot;י קארו היה חוכך להחמיר, והיה נוהג להפריש בלא ברכה, אח&quot;כ הכריחו הרב אביו הרב המבי&quot;ט והחכמים שעמו בפומבי שלא יעשרו כל עיקר, דחומרא דאתי לידי קולא היא, שיש בדבר הפסד שביעית, ולא היה מי שערער בדבר. עכ&quot;ד&quot;.

היינו המבי&quot;ט7 ואחריו המהרי&quot;ט הנהיגו בצפת, כשיטתם, ומעיד על כך ספר חרדים.

ממשיך הרב חיד&quot;א:

&quot;ועתה אמת אגיד כי הן כל יקר ראיתה עיני ואשמעה אחד קדוש אש'ל אלוני מור'ה שבתשובות מרן כ&quot;י (אבקת רוכל סי' כב – כה) שם נקבצו דיו'ת וכמה תשובות בדבר זה, ובסוף דברי מרן בתשובתו הראשונה (שם סו&quot;ס כד) כתב וז&quot;ל: 'וכתבו לי מירושלם תוב&quot;ב כי כן מנהגם מימי קדם להפריש תרומות ומעשרות בשביעית מפירות שזרע העכו&quot;ם בשדהו ונתמרחו ביד ישראל וכמו שכתבתי והנהגתי. גם אלה דברי יוסף קארו&quot;. עכ&quot;ל. ושוב חזר הרב המבי&quot;ט (שם סי' כה) להעמיד דבריו, הן לו הובא שם פסק דינו באורך, וחזר מרן וכתב וז&quot;ל: &quot;אמר יוסף קארו אחר שכתב הר&quot;ם מטראני אגרת הזאת השנית, רצה לעשות מעשה כדבריו ביד רמה, וקמו כל חכמי העיר ועיינו בדבריו הראשונים ואחרונים, וראו שאין בהם ממש, ובשמיטה שעברה מיחו בידו, ובשמיטה הזו שהיא שנת השל&quot;ד, הקשה את רוחו ואמץ את לבבו לתקוע עצמו לעשות מעשה כדבריו, והכריזו בבתי כנסיות בגזרת נדוי שכלם יפרישו תרומות ומעשרות מפירות עכו&quot;ם שנתמרחו ביד ישראל בשביעית כמו בשאר השנים. נאם יוסף קארו. הכרנו וידענו שנטפס מכתיבת יד מורנו הרב ז&quot;ל והיא היא כתב ידו ממש כל הנזכר אות באות. וחתמתי שמי משה גאלנטי'. עד כאן לשון הכתוב בשו&quot;ת מרן כ&quot;י שראיתי והעתקתי ובא לידי מיד הקדש הרב הנז' אות באות&quot;.

&quot;ומכאן תשובה למ&quot;ש הרב ספר החרדים דמרן בסוף ימיו כשחיבר זה השלחן לא חילק וכו', דהרי מרן הכא בש&quot;ע בדין זה כתב ששנת השמיטה שנת השי&quot;ג, והתשובה הנזכרה היא שנת של&quot;ד לפני מותו סמוך למיתתו, כי בניסן שנת של&quot;ה נלקח ארון האלהים כנודע, והאיכא אסהדתיה דרב מהר&quot;ם גאלנטי הזקן הרב המוסמך8, אשר יאמר כי הוא זה כתב יד הקדש מרן ז&quot;ל. וגם תשובה מוצאת למ&quot;ש מהרימ&quot;ט שהרב המבי&quot;ט וחביריו הכריחו שלא יעשרו ואעיקרא מרן היה חוכך להחמיר וכו', דלשון זה מורה דמרן גם בתחילה היה מסתפק והיה חוכך בדבר, והרי מרן ז&quot;ל עד מהר דכלהו רבנן לדברי הרב המבי&quot;ט קמיתא בטול ואחרינייתא, וכרוזא קרי בחיל מבי כנישתא לבי כנישתא משום אפרושי תרומות ומעשרות באדרע וחיל. וגם זכינו למען דעת מנהג עה&quot;ק ירושלם מזמן הגאון מהרלנ&quot;ח שהיה בזמן מרן, ויהי מאז ומקדם להפריש תרומות ומעשרות&quot;.

&quot;ואולם פש גבן חקור דבר אנן מה נענה לשני כתובים המכחישים זה את זה, אסהדתיה דרב הוא הקדוש מהר&quot;א אזכרי בספר החרדים, ועדות ביהוסף אבי התעודה מהרימ&quot;ט, וכל קבל דנא זה כתב ידו של אבא אביהן של ישראל רבינו הגדול מרן זצ&quot;ל העד העיד בנו ביד חזקה ועל ספר חוקה. והקרוב אלי דמכי סליק ר'ב לבי קברי, והיתה מנוחתו של מר&quot;ן זצ&quot;ל, הנהיג הרב המבי&quot;ט להפך, שהאריך ימים כעשר שנים אחריו, ולדעת קצת שאחרי מרן כשש שנים מש'ה עלה אל האלהים, יתכן דבשנת של&quot;ה עצמו איזה חדשים קודם שנפטר מרן והיה שוכב בדמשק ערש בחוליו אשר מת בו, ובו כפרק שרצו להפריש מהיין של פירות שביעית גברה יד הרב המבי&quot;ט שלא בידיעת מרן ז&quot;ל שהיה בדבקי מיתה, והנהיג שלא לעשר, והיינו דכתב הרב מהרימ&quot;ט אח&quot;כ הכריחו אבא מארי וחכמים שעמו בפומבי שלא יעשרו, כלומר שהכריחו הרב המבי&quot;ט וחביריו אחר פטירת מרן או סמוך ממש לפטירתו לרבנן דהוו סברי כמרן שלא יעשרו, ומשם גמרו שלא לעשר בצפת ת&quot;ו, והיינו דכתב הרב ספר החרדים וכן עמא דבר. אבל לא שמרן ז&quot;ל נמצא במעמדם וביטל דעתו או חזר והודה להם, כאשר חשב מורי הרב זלה&quot;ה בספרו הבהיר נחפה בכסף י&quot;ד סוף סימן ד', שכתב משם מהרימ&quot;ט שנתוועדו כל חכמי צפת ומרן עמהם והסכים שלא לעשר. ע&quot;ש. דכבר נתברר להפך. וממה שהוצרך הרב המוסמך להעיד על כתב מרן, ונכתב בספר דבריו של גדול הרב מהר&quot;ם גאלנטי הזקן, יש מקום לצדד דאחר רבות בשנים רבני צפת עצמם היו מסופקים אם מרן חזר בו, וכאשר ניכר מדברי הרב ספר החרדים, ולזה הוצרך הרב המוסמך מהרמ&quot;ג להעיד על כתב מרן בשנת השל&quot;ד שהיתה השמיטה אחרונה לימי חייו, ללמדנו דעד זבולא בתרייתא הנה זה עומד מרן בסברתו אלא שגברה יד הרב המבי&quot;ט אח&quot;כ. ולכל הדברות ידענו נאמנה כי דעת מרן מתחילה ועד סוף כרבני ירושלם ת&quot;ו לעשר&quot;.

בדברי הרב חיד&quot;א מוסברים הרבה יותר הדברים איך התחילה השמועה שהב&quot;י חזר בו. והכפיה של המבי&quot;ט לא היתה לב&quot;י אלא לחכמים אשר נשארו אחר סילוקו לבית עולמו. והב&quot;י עד פטירתו החזיק בדעתו.

ממשיך הברכ&quot;י:

&quot;ומהר&quot;ם בן חביב בתוספת יום הכפורים דף כ&quot;ב ע&quot;א (יומא פג. ד&quot;ה ולעניין הלכה) כתב דחסידים ואנשי מעשה היו נוהגים בביעור פירות שביעית, כמ&quot;ש מהר&quot;י קורקוס פ&quot;ז דשמיטה, והוא ז&quot;ל זו הלכה העלה לחוש לשתי הסברות לעשרן ולהפקירן וכו'. ע&quot;ש. וכבר בתשובת מרן הובאה בשו&quot;ת מהרימ&quot;ט ח&quot;א סימן מ&quot;ב (אבק&quot;ר סי' כד), כתב דמעולם לא נשמע שום אדם בשום עיר מארץ ישראל שנהג בביעור שביעית. ע&quot;ש. אף אנן בעניותין בדורנו לא ראינו ולא שמענו שום חסיד שיהא נוהג ביעור אפילו על ידי הפקר. ויודע אלהים מיום אשר עמדתי על דעתי צער כותש היה בי על רזא דנא, דסבורים היינו דח&quot;ו ביטלו לדברי מרן הן בעודנו חי על בוריו והוא ידע ושתק או הורה, כדמוכח מדברי הגדולים הנז', ומכי חזיתנהו להנהו זהרור'י ואנהירנהו לעיינין מתניתיה דרב יוסף מרן ז&quot;ל בתשובה הרמתה, זאת היתה לי משיבת נפש אנחה שוברת ומיתבא דעתא, כי יש לנו אב זקן ואילן גדול לסמוך עליו&quot;.

&quot;הגם הלום ראיתי אחרי רואי בתשובות רבינו הרדב&quot;ז בכ&quot;י סימן שני אלפים רכ&quot;א, שכתב דעכו&quot;ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיה מותרים ואין דין שביעית נוהגת בהם בין להקל בין להחמיר, והקונה ענבים של שביעית ועושה יין חייב במעשר, שאין הדבר הפקר לפוטרו ממעשר, שהרי בדמים קנה הענבים וכיון שגמרן ישראל חייבים במעשר כשאר שנים ואין בהם לא מעשר שני ולא מעשר עני אלא חייב להפריש תרומה ומעשר ראשון. עד כאן תורף דברי הרדב&quot;ז9 בתשובה הנז'. והיא היתה מנוחה, דדעת הרב כדעת מרן ז&quot;ל, וכל קהל עדתנו באלו אמרו לסמוך, אשר בית ישראל נכון עליהם, ובפרט בשעת הדחק, דלענין ביעור פירות שביעית הדבר קשה מאד ליזהר, כידוע. ומעתה תנוח דעתנו לסמוך על שני המאורות הגדולים מרן והרדב&quot;ז. ועוד בה שכתב מרן דהכי נהוג בעה&quot;ק ציון קרית מועדנו מאז ומקדם ושנות דור ודור מזמן מהרלנ&quot;ח וקודם לו פשט המנהג כן. ויתר על כן הרי מצינו גדולי האחרונים רבוואתא בתראי רבינו מור&quot;ם בהגה&quot;ה והרב הלבוש והרב פרישה והרב מהריק&quot;ש ארבעה נהרו'ת רוח אחד לארבעתן כסברת מרן ז&quot;ל&quot;.

&quot;שוב באו לידי תשובות גדול הדור מהר&quot;ם בן חביב כ&quot;י וראיתי להרב ז&quot;ל עצמו בתשובותיו כ&quot;י סימן ל&quot;ה, שכתב אנו סומכין על סברת מרן לענין ביעור, וכן יש לסמוך על זה בענין סחורה בפירות שביעית. ועמ&quot;ש עוד הרב הנזכר בזה בספרו תוס' יוה&quot;כ. ע&quot;ש&quot;.

נראה תמוה מאד, שהחזו&quot;א כותב שהב&quot;י חזר בו והודה למבי&quot;ט בעוד שחכמי דורו ובדורות הבאים אינם מציינים מאומה ומוחים בכל הקביעה הזאת (שיצאה מספר חרדים). והרב חיד&quot;א הביא את תשובת הרדב&quot;ז שכתב אף הוא כב&quot;י.

וכן סיכם את ההלכה בס' ארץ חיים (סתהון, יו&quot;ד סי' שלא סי&quot;ט) שאין פירות הנכרים קדושים בק&quot;ש. והביא את דברי הרב חיד&quot;א ואת מנהג א&quot;י ליצא טבק ואתרוגים (שגודלו ע&quot;י נכרים) בשביעית משום שאין בהם קדושת שביעית.

וכן פסק בערוך השולחן העתיד (הל' שמיטה סי' טז ס&quot;ג) שאין קדושה בפירות נכרים בשביעית.

הרבה יותר חריף בדבריו כנגד שיטת החזו&quot;א – הוא הגר&quot;ע יוסף. כתב בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ג יו&quot;ד סי' יט אות ו):

&quot;ולפע&quot;ד לענין הלכה אין לנו לזוז מדברי מרן בשו&quot;ת אבקת רוכל (סי' כה) שהעלה שאין שביעית נוהגת בפירות של גוים. ע&quot;ש. וכן פסק הרדב&quot;ז ח&quot;ה (סי' ב אלפים רכא) שאין דין שביעית נוהג בפירות של גוים בין להקל בין להחמיר (לענין תרו&quot;מ). ע&quot;ש. והנה מרן בתשו' אבק&quot;ר סיים בזה&quot;ל: 'אמר יוסף קארו, אחר שכ' ה&quot;ר משה מטראני (המבי&quot;ט) אגרת זאת השנית, רצה לעשות מעשה כדבריו בשמיטה שעברה ומיחו בידו. ובשמיטה זו שהיא שנת השל&quot;ד הקשה את רוחו ואימץ את לבבו לתקוע עצמו לעשות מעשה כדבריו ביד רמה, וקמו כל חכמי העיר (צפת), ועיינו בדבריו הראשונים והאחרונים וראו שאין בהם ממש, והכריזו בבתי כנסיות בגזירת נדוי, שכולם יפרישו תרו&quot;מ מפירות גוי שנתמרחו ביד ישראל בשביעית, כמו בשאר שנים'. ע&quot;כ. וקיים כתב ידו של מרן ז&quot;ל, תלמידו הרב המוסמך המהר&quot;ם גלאנטי ז&quot;ל. ע&quot;ש. ובשו&quot;ת מהרשד&quot;ם (חיו&quot;ד סי' קצב) בד&quot;ה ולענין שנת השמטה, מבואר, שחכמי צפת ת&quot;ו נידו והחרימו לשומרי שביעית. ע&quot;ש. נמצא שלא רק על הפרשת תרומות ומעשרות גזרו בגזרת נדוי, אלא גם על שומרי שביעית (בפירות של גוים). ומרן החיד&quot;א ז&quot;ל בברכי יוסף (סי' שלא סק&quot;י) האריך לדחות דברי האומרים שמרן ז&quot;ל חזר בו בסוף ימיו, וכתב, שלכן הוצרך מהר&quot;ם גלאנטי להעיד על כתב ידו של מרן בשנת השל&quot;ד, שהיתה השמטה האחרונה לימי חייו, ללמדנו דעד זיבולא בתרייתא הנה זה עומד מרן ז&quot;ל בסברתו. ולכל הדברות ידענו נאמנה כי דעת מרן מתחלה ועד סוף כרבני ירושת&quot;ו לעשר. ואחר שהביא דברי הרדב&quot;ז הנ&quot;ל, סיים החיד&quot;א ז&quot;ל, ומעתה תנוח דעתינו לסמוך על שני המאורות הגדולים מרן והרדב&quot;ז, ועוד שכ' מרן בתשו' שמעולם לא נשמע שום אדם בשום עיר מא&quot;י שנהג דין ביעור בפירות שביעית של גוים. נמצא דהכי נהוג בעה&quot;ק ציון קרית מועדינו מאז ומקדם שנות דור ודור, מזמן מהרלנ&quot;ח וקודם לו פשט המנהג כן. ויותר ע&quot;כ מצינו להרמ&quot;א בהגה והלבוש והפרישה ומהריק&quot;ש רוח אחד לארבעתם כסברת מרן ז&quot;ל. וכ&quot;פ מהר&quot;ם בן חביב בתשו' כ&quot;י שאנו סומכים על סברת מרן בין לענין ביעור בין לענין סחורה בפירות שביעית. עכת&quot;ד החיד&quot;א ז&quot;ל. וכ&quot;כ בשו&quot;ת שדה הארץ ח&quot;ג (חיו&quot;ד סי' כט) שהמנהג פעה&quot;ק ירושלים ת&quot;ו כסברת מרן, שלא לנהוג דיני שביעית בפירות של גוים. ע&quot;ש. וכ&quot;כ בשו&quot;ת דברי מרדכי גלאנטי (סי' ט). וכ' שע&quot;ז סמכו הרבנים הראשונים קמאי וקמאי דקמאי להוציא אתרוגים מעה&quot;ק צפת לחו&quot;ל. ולית מאן דחש להא, מפני שסמכו על הוראת מרן הקדוש שפירות הגוי אין בהם קדושת שביעית. ועוד שאפי' הרב המבי&quot;ט גופיה כתב (בסי' שלו), שאילו היינו מורים עתה להתנהג בדיני שביעית בפירות גוים, היה נראה כתקנה חדשה, מה שלא היו נוהגים בה עד עתה, והיתה תקנה שאין רוב צבור יכולים לעמוד בה, מצד הגלות ודוחק השעה שאנו צריכים לעולם לקנות מן הגוים, ואין מספר לדיני שביעית כמ&quot;ש התוס' (סוכה לט) וכו'. נמצא שגם בימי המבי&quot;ט לא היו נוהגים בפירות הגוים דין קדושת שביעית ולא היה אדם שקרא ערער. ע&quot;ש. וע&quot;ע בשו&quot;ת שער המים (סי' ד). וכן פסק הפאת השלחן (סי' כג ס&quot;ק כט) שבודאי ברור כשמש שמותר לקנות תבואה ופירות מגוים בא&quot;י ולאכלם בלא קדושת שביעית. ושוב מצא שכ&quot;פ גם הרדב&quot;ז בתשו' וכו'. ע&quot;ש. וע&quot;ע בשו&quot;ת ציץ הקדש ח&quot;א (סי' טו). וע&quot;ע בס' מעדני ארץ (סי' ז אות יט). ע&quot;ש&quot;.

&quot;והנה חדשים מקרוב באו לנהוג להחמיר כד' המבי&quot;ט ע&quot;פ הוראת מופת הדור החזון איש ז&quot;ל שהכריע כן. ומסופקני אם לא יצא שכרם בהפסדם, כי מי לא יחוש לגזרת נידוי וחרם שהחרימו מרן וכל קדושים עמו להנוהגים דיני שביעית בפירות של גוים. ומכ&quot;ש באתריה דמרן ז&quot;ל שבודאי היא חומרא המביאה לידי קולא. וכמש&quot;כ לעיל (בחיו&quot;ד סי' יא אות ה). וכנראה שנעלם מעיני המחמירים דברי מהרשד&quot;ם הנ&quot;ל, וסברו שלא החרימו חכמי צפת אלא להנוהגים לפטרם מדיני תרו&quot;מ. (שהיא קולא גמורה). אבל להחמיר לנהוג בהם דיני שביעית לא החרימו, שהרי המחמיר תע&quot;ב. אולם בהגלות נגלות דברי מהרשד&quot;ם הנ&quot;ל שהחרימו לשומרי שביעית נראה דאיבעי לן למיחש טובא לדבריהם. ובפרט לדידן שקבלנו הוראות מרן ז&quot;ל&quot;.

&quot;וע' בכ&quot;מ (פ&quot;א מה' תרומות סוף הי&quot;א) שכתב, שחכם א' חשב להתחסד בעשותו היפך המנהג הפשוט לעשר פירות עכו&quot;ם שמירחן עכו&quot;ם (בשאר שנים), והולך ומפתה אחרים לנהוג כן. ונראה פשוט בעיני שראוי למנעם מזה משום לא תתגודדו. ועוד שמכיון שבכל אלו המקומות נהגו כד' הרמב&quot;ם לפטור מתרו&quot;מ, הרי הוא נוגע בכבוד הראשונים שנהגו כן. והרי אף הריב&quot;א לא מלאו לבו לסמוך על סברתו נגד המנהג. ועוד שדבר זה הוא דבר שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בו. לכן יש לגזור עליהם שלא ינהגו כן, ואם יסרבו יכופו אותם, כההיא דשמואל דא&quot;ל אכול משחא ואי לא כתבינא עלך זקן ממרא. ושוב נתקבצו כל חכמי העיר וגזרו בגזירת נח&quot;ש שעוד כל ימי עולם לא יעשר אדם פירות הלקוחים מעכו&quot;ם, אלא כמו שנהגו עד עתה כדברי רבינו. עכ&quot;ל בקיצור. וכל זה שייך גם בנ&quot;ד. ולא מבעיא לדידן בני ספרד דאזלינן בתר שיפולי גלימיה דמרן ז&quot;ל בכל דבר אשר יאמר כי הוא זה. אלא אף לבני אשכנז הואיל וגם הם נהגו בזה כד' מרן וכמו שפסק הפאת השלחן, אם יבאו לשנות איכא משום לא תתגודדו. וכיו&quot;ב מצאתי להגאון מהר&quot;ם גימפל בתשו', והיא לו נדפסה בשו&quot;ת בכורי שלמה ראזעכטא (חאו&quot;ח סי' לו אות ב), שאחר שהביא מחלוקת מרן והמבי&quot;ט, ושרוב חכמי א&quot;י שבאותו הדור הסכימו למרן הב&quot;י. ושכן מוכח מד' הרמב&quot;ן בפי' התורה. שוב שאל להגאון מהר&quot;ש סלאנט ז&quot;ל ע&quot;ז, ופסק להקל, וכתב שאף שהשל&quot;ה10 החמיר כד' המבי&quot;ט ששביעית נוהגת בשל גוי, לית דחש להא. עכת&quot;ד. וכן פסק הרב המחבר שם (סי' לז). ועש&quot;ב. וכן פסק הגאון ר' יהושע מקוטנא בשו&quot;ת ישועות מלכו (חיו&quot;ד סי' נה). וכן דעת הגאון ר' יצחק אלחנן, וגאונים רבים אשר אתו, שהסכימו להיתר המכירה. כנודע, וכן העלה הגרא&quot;י קוק במבוא לס' שבת הארץ. ע&quot;ש&quot;.

סיכום

אף שהחזו&quot;א ותלמידיו ניסו להראות כי שיטתם היא הנכונה וכל דברי שאר האחרונים דחויים, נלענ&quot;ד שדוקא עליהם היה לנהוג כמנהג רוב חכמי ישראל שאין קדושה לפירות שביעית שגדלו בשדהו, ולא להשליט את דעתם, כאילו השאר טועים בדרכם, ורק הם קלעו לאמת11.</text>
      <sha1>tcxg8q2q4vgktfz05m9errq6w9ykiu4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469717</id>
    <revision>
      <id>1415906</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:33:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מב|מג|מד|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מב|מג|מד|}}</text>
      <sha1>tokgk8nopfg1jb32tvosv5q539yzm03</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415907</id>
      <parentid>1415906</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:34:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19163" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מב|מג|מד|}}

סימן מג

שכירת גנן נכרי בשמיטה

שאלה

גנן מישראל שכור על ידי בית משותף לעבודות גננות עוד מלפני השמיטה. עתה בשמיטה פנה אליו ועד הבית שהוא מעוניין בשתילת פרחי נוי בחצר המשותפת.

הגנן מישראל אינו מוכן לשתול בשביעית, כיון שאסור עפ&quot;י הדין. במידה ויתפטר הם יקחו גנן אחר מישראל שישתול עבורם. והוא יפסיד את מקום עבודתו. הגנן העלה אפשרות להבאת גנן נכרי לצורך השתילה בלבד, ובכך השתילה תיעשה ע&quot;י נכרי והוא ימשיך בעבודתו באותו בניין.

מה צריך לעשות במקרה זה?

תשובה

א. ועד הבית הם עבריינים לתאבון, ומכיון שרוצים שהבית יראה יפה, ישתלו אף בשמיטה.

שתילה ע&quot;י ישראל חמורה, שכן איסור זורע (וכן שותל) הוא מלאכה אסורה בשביעית מן התורה.

בשתילת נכרי עבורם יש צד קל יותר מבחינה הלכתית, אולם אף נכרי העובד מטעמם ובחצר שלהם הוא שלוחם ומצינו באסורי שבת ורבית ועבודה זרה שנזהרו מאד אף ממראית עין של שליח נכרי.

ב. השאלה היא האם מן הראוי להצילם מן האיסור היותר חמור – שתילה על ידי ישראל ולקשר אותם עם גנן נכרי, או שכיון שהם עבריינים אין ראוי לסייע להם להפחית את חומר עבירתם ולהביא גנן נכרי אלא לתת להם שילכו בדרכם, ולא להצילם מן העבירה.

שאלה היוצאת מתוך הספק הראשון היא: האם המקשר בינם לבין גנן נכרי הוא מציל אותם מעבירה של שתילה על ידי ישראל, או שהוא מסייע לעוברי עבירה בכך שמקשר אותם למי שישתול בחצרם.

ג. נאמר בעירובין (לב ע&quot;א):

&quot;האומר לחבירו צא ולקט לך תאנים מתאנתי – אוכל מהן עראי, ומעשרן ודאי. מלא לך כלכלה זה תאנים מתאנתי – אוכל מהן עראי, ומעשרן דמאי. במה דברים אמורים (רש&quot;י: דספק הן, ודמאי מיהא בעי לאפרושי) – בעם הארץ (רש&quot;י: שהנותן עם הארץ הוא, ואינו חושש בלפני עור), אבל בחבר (רש&quot;י: ודאי מעושרין הן ואין צריך לעשרן אפילו דמאי) – אוכל ואינו צריך לעשר, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: במה דברים אמורים – בעם הארץ, (רש&quot;י: דסגי בדמאי – בזמן שהנותן עם הארץ, וחשוד לתרום שלא מן המוקף) אבל בחבר – אינו אוכל עד שיעשר, לפי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף (רש&quot;י: אבל – היה הנותן חבר לא יאכל קבע הלוקט, עד שיעשרם מעשרות ודאי, רבי בנו של רשב&quot;ג הוה). אמר רבי: נראין דברי מדברי אבא, מוטב שיחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף, ולא יאכילו לעמי הארץ טבלים&quot;,

ובעמוד ב:

&quot;רבי סבר: ניחא ליה לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא, ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה. ורבן שמעון בן גמליאל סבר: ניחא ליה לחבר דליעבד עם הארץ איסורא רבה, ואיהו אפילו איסורא קלילא לא ליעבד&quot;.

פרש רש&quot;י (עירובין לב ע&quot;ב):

&quot;איסורא קלילא – שלא מן המוקף&quot;.

&quot;איסורא רבה – לאכול טבלים&quot;.

עולה מהסוגיא כי לפי רבי תורם שלא מן המוקף כדי להציל עם הארץ מאכילת טבל. ובניסוחה של הגמרא חבר עושה איסור קל כדי להציל עם הארץ מאיסור חמור.

ד. בדר&quot;כ הלכה כרבי מחבירו (ואף מאביו). בשו&quot;ת בנימין זאב סימן שג סבר שבמחלוקת זו הלכה כרשב&quot;ג ולא כרבי. אולם בשו&quot;ת עין יצחק (ח&quot;ב, אבן העזר סי' מו אות לד) כתב שהלכה כרבי. וכ&quot;כ בשו&quot;ת הר צבי (יו&quot;ד סי' ד) שהלכה כרבי. וא&quot;כ להלכה פסקו הפוסקים שניחא ליה לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא, ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה.

כך כתב בשו&quot;ת בית יצחק (יו&quot;ד ח&quot;א סי' מד) כתוספת למכתבו כלימוד ולא בפסיקת תשובה לשאלה:

&quot;בשולי המכתב בש&quot;ס דעירובין ל&quot;ב ע&quot;ב פליגי רבי ורשב&quot;ג רבי סבר ניחא לי' לחבר דליעבד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד ע&quot;ה איסורא רבא ורשב&quot;ג סבר ניחא לי' לחבר דניעבד ע&quot;ה איסורא רבא ואיהו אפי' איסורא קלילא לא ליעבד. ולא נודע טעם מחלוקתן. וגם כפי הנראה לא יסבור רשב&quot;ג דאומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך א&quot;כ לא יסבור דכהן שעלתה לו יבלת חותכו חבירו לו בשיניו וגם בעשה דהשלמה נדחה מפני עשה דפסח שהוכיחו תוס' אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך. אולם לדעתי נראה דבר יקר דבאמת בחבר שנותן לע&quot;ה הלא יוכל להגיד לו שאינו מעושר ולמה יתרום שלא מן המוקף אך דע&quot;ה לא ישמע לו ויאכל שאינו מעושר ומעתה אזיל רשב&quot;ג לשי' דס&quot;ל בב&quot;ק ס&quot;ט הלעיטהו לרשע וימות וס&quot;ל ג&quot;כ בירושלמי הובא בר&quot;ש פ&quot;ג דדמאי ה&quot;ה אין אנו אחראין לרמאין. ומ&quot;ה לא יעשה החבר אף איסורא קלילא. ורבי פליג על רשב&quot;ג ולא ס&quot;ל הלעיטהו לרשע וימות דאנו אחראין לרמאין משא&quot;כ בעשה דפסח ס&quot;ל באמת גם רשב&quot;ג אומרים חטא וזה הערה יקרה. והרמב&quot;ם ס&quot;ל אנו אחראין לרמאין ומ&quot;ה פוסק כרבי אף דבכ&quot;מ הלכה כרשב&quot;ג וע' בספרי חא&quot;ח סי' נ&quot;ט אות ה'. וע' בר&quot;ש הנ&quot;ל שהביא הירושלמי דרשב&quot;ג ס&quot;ל כר&quot;י דאין אנו אחראין לרמאין. ואף דקאמר בירושלמי שם דרשב&quot;ג לא יודה לר&quot;י היינו לענין שאין חבר מוציא דבר שאין מתוקן מתח&quot;י אבל אנו אחראין לרמאין אף רשב&quot;ג סובר&quot;.

 הראשונים דנו על סייגים לכלל זה.

ה. תוספות (עירובין לב ע&quot;ב ד&quot;ה ולא) הקשו ממסקנת הגמ' בשבת (ד ע&quot;א) שלא התירו לאדם לעשות איסור קל כדי להציל את חבירו מאיסור – כשחבירו הדביק פת בתנור בשבת לא התירו לחברו לרדות את הפת מן התנור טרם תאפה, אע&quot;פ שיאפה בשבת ורדיית הפת אסורה מדרבנן (וכן הלכה עי' או&quot;ח סי' רנד ס&quot;ו ומשנ&quot;ב). ומדוע כאן רבי התיר? ותרצו מפני שאצלנו החבר גורם לחברו ע&quot;ה לעבור שהרי הוא נותן לו מתנה פירות טבל, ואילו שם החבר אינו גורם לעבירה.

אולם תוס' הקשו שאף במקום שאינו גורם לחבירו לעבור התירו לעשות איסור קל כדי להציל חבירו מעבירה חמורה. ושאלו שבערב פסח מחוסרי כיפורים מביאים קרבנות אף אחר עולה של בין הערביים, כדי שיוכלו לאכול מקרבן פסח בערב אע&quot;פ שהכהנים המקריבים עוברים בעשה של השלמה. עוד הקשו שכהן שעלתה לו יבלת בשבת, חברו חותכו לו בשיניו כדי שיעשה עבודתו, אע&quot;פ שחיתוך בשיניים בשבת הוא איסור דרבנן (רמב&quot;ם הל' שבת פ&quot;ט ה&quot;ח). ע&quot;כ תוס' מביאים תירוץ אחר שאסרו רדיית הפת משום שפשע בהדבקת הפת סמוך לחשיכה, אבל במקום שלא פשע התירו לחבירו לעשות איסור קל כדי להציל את חבירו מאיסור חמור.

וכן תוספות בשבת (ד ע&quot;א ד&quot;ה וכי אומרים) הביאו את שני התירוצים.

בתוס' שני תירוצים מתי התירו לאדם לעשות איסור קל כדי להציל את חבירו מאיסור חמור. האחד כשהוא הגורם לחבירו לעבור באיסור החמור, והשני כשהאמור לעבור איסור חמור לא פשע מותר להצילו אף ע&quot;י איסור קל, ונראה שהחזיקו לעיקרי את התירוץ השני.

לפי התירוץ הראשון לא ניתן שהגנן הקבוע מישראל יביא גנן נכרי, שכן הוא לא גרם לאיסור העבודה בשביעית. לפי התירוץ השני, אם נחשיב את השתילה כפשיעה יהיה אסור ואם נחשיב זאת כשוגג יהיה מותר.

הרשב&quot;א (עירובין לב ע&quot;ב) הביא רק את התירוץ השני. וכן תרץ ר' מנדל קלויזנר (פסקים, שבת ד ע&quot;א). אמנם בתוספות הרא&quot;ש (עירובין לב ע&quot;ב) הביא רק את התירוץ הראשון. ובחדושי הר&quot;ן (שבת ד ע&quot;א) הביא את שני תרוצי התוס'.

ו. המאירי בשבת (ד ע&quot;א) כתב:

&quot;שגג והדביק פת והלך לו אין אחר מותר לרדות כדי להצילו מחטאת שאין אומרים לאדם עמוד וחטא בשביל שיזכה חבירך ושמא תאמר והרי במסכת עירובין התירו לחבר איסור קל שלא לעשות עם הארץ איסור חמור והוא שאמרו שם חבר שאמר לעם הארץ לקט לך כלכלה של תאנים מתאנתי וחבר אחד שומעו מותר לאכול מהן אם נתן לו עם הארץ מהם חזקה עליו שעישרן מפני שהוא יודע שעם הארץ אינו נמנע מלאכול ונוח לו לעשר במקומו שלא מן המוקף משיאכל עם הארץ טבלים תירצו חכמי הצרפתים שלא נאמר שם אלא מפני שאם יחטא עם הארץ נמצא חבר גורם לו אבל בזו שאינו גורם לו לא התירו. וחכמי הדורות מוסיפין בתירוץ זה שאף החבר אלו חטא עם הארץ נמצא הוא נותן מכשול ויש לו חלק בעבירה. וחכמי לוניל תירצו שכל שחבר יודע בעם הארץ שחוטא בידים נוח לו לעשות הוא איסור קל להיות זה ניצל מעבירה חמורה אבל איסור חמור הבא לעם הארץ מאליו כגון אפיה שאין ההדבקה איסור חמור אינו עובר עליו אפי' איסור קל. ויש מתרצין שזו שהתירו בעירובין דוקא בשלא התחיל עם הארץ באיסור אבל זה שהתחיל באיסור אין מתירין לו לעשות בשבילו אף איסור קל אבל לעצמו מיהא התירו כל איסור סופרים שלא יבא לידי איסור תורה&quot;.

התירוץ של חכמי הצרפתים הוא התירוץ הראשון בתוס' עירובין (עם הרחבת חכמי הדורות), אולם תירוצו בשם חכמי לוניל מחודש, שתמיד מותר לחבר לעשות איסור קל כדי להציל עם הארץ מאיסור חמור ורק באיסור חמור הבא מאליו לא התירו להצילו מהאיסור כיון שבא מאליו. והתירוץ הנוסף נראה שמקביל לתירוץ השני בתוס'.

הבית יוסף (או&quot;ח סי' שו, יד) כתב שתוס' דחו את תירוצם הראשון והחזיקו בתירוצם השני כתירוץ הנכון, שבכל מקום התירו לעשות איסור קל אא&quot;כ מי שרוצים להצילו מאיסור חמור פשע בעצמו.

ובשם הרשב&quot;א (ח&quot;ז סי' רסז) הביא שאין אומרין לאדם עמוד וחטוא בשביל שיזכה חבירך ואפילו איסור זוטא לא שרינן ליה כדי להציל חבירו מאיסורא רבה דעד כאן לא אמרינן בפרק בכל מערבין (עירובין לב:) ניחא ליה לחבר דליעביד איסורא זוטא כי היכי דלא ליעביד עם הארץ איסורא רבה אלא כשאותו איסור בא לעם הארץ על ידי חבר אבל בענין אחר לא כדמוכח פ&quot;ק דשבת (ו)בבעיא דהדביק פת בתנור (ד.) ועוד צריך תלמוד עד שיעמוד הדבר על בוריו&quot;. ונראה שהרשב&quot;א הסתפק האם לסמוך על הכרעתו להלכה (בשאלה שעמדה לפניו) וכאמור בחידושיו כתב להיפך מתשובתו והביא אך את התירוץ השני.

נראה כי להלכה התקבל תירוצו השני של תוס' וכן פסק השו&quot;ע (סי' שו סי&quot;ד אמנם במקרה התם). והמגן אברהם (סי' שו ס&quot;ק כח) פסק: &quot;מצוה לשום וכו'. ואף על גב דא&quot;א לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך כמ&quot;ש סי' רנ&quot;ד ס&quot;ו, שאני התם דפשע במה שהדביק פת [תוס'] משא&quot;כ כאן&quot; ונקט כתירוץ השני.

וכן משמע בערוה&quot;ש (סי' שו) שלהציל מאיסור במקום שלא פשע עושים איסורא קלילא.

ו. בשו&quot;ת משאת בנימין (סי' ד) הוסיף שכאשר רבים פושעים, התירו לעשות איסור קל כדי להצילם מאיסור חמור:

&quot;וגדולה מזה אמרו שלפעמים חייב אדם לעשות איסור קל כדי שלא יעשה חבירו איסור גדול כדאמרינן בפרק בכל מערבין ניחא ליה לחבר למעבד איסורא קלילא כדי דלא לעביד עם הארץ איסורא רבא. וכן בפרק בתר' דעירובין כהן שעלתה לו יבלת חבירו חותכה בשיניו כדי שיעשה עבודה. פי' שעלתה לו בשבת. ואף על גב דשבות דקא מתקן גברא לעבודה וכן בפרק תמיד נשחט דקא עברי כהני בעשה דהשלמה כדי שיביא מחוסר כפורים את פסחו. וכן בפרק השולח חצי עבד וחצי בן חורין כופין את רבו לעשותו בן חורין ואף על גב דכל המשחרר את עבדו עובר בעשה. מכל הני שמעינן שכופין את האדם לעשות איסור קל ולהפסיד ממונו כדי שלא יבא חבירו לידי עון גדול ק&quot;ו בנדון זה שלא יפסיד שום ממון ולא יעשה שום איסור ואדרבא שיעשה מצוה בשכר פסיעות ודוחקא דכלה איך לא יהיה כח ביד הקהל לכופו שיסבול צער מועט כדי שיזכה חבירו וק&quot;ו בן בנו של ק&quot;ו בנדון זה שהיא מצוה דרבים שרבים נמנעים מלבא לב&quot;ה אם לא יוסיפו עוד מקומות בב&quot;ה כמו שכתב הריב&quot;ש ז&quot;ל בעצמו ובמצות דרבים כייפינן ליה לאדם אפילו במקום פשיעה מה שאין כן במצוה דיחיד כדאמרי בפ&quot;ק דשבת גבי רדיית הפת הוא איסור וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירו פי' רדיית הפת הוא איסור קל שאינה מלאכה אלא חכמה ואעפ&quot;כ לא שרו ליה לרדות הפת כדי להציל חבירו שלא יבא לידי אפי' שהוא איסור סקילה. והקשו התוספות דבכמה דוכתיה אמרינן שיעשה אדם איסור קל וכו' ותירצו דשאני הכא שפשע שהדביק פת בתנור סמוך לחשיכה. והא דאמרי' בהשולח גבי חצי שפחה וחצי בת חורין שנהגו בה מנהג הפקר וכפו את רבה ועשאה בת חורין והתם נמי פשעי בה ותירצו מצוה דרבים שאני. נתברר לן דגבי מצוה דרבים כופין אותו לעשות איסור קל אפילו הרבים פושעים, והיכא דלא פשע אפילו לאו רבים אלא יחיד כופין לעשות איסור קל כדי שיזכה אותו יחיד ק&quot;ו הכא דאיכא כולהו טעמי מצוה דרבים וגם לא פשעי שיהא זה חייב לסבול צער מעט בלא חטא ובלא הפסד ממון כדי לזכות הרבים&quot;...

ולפי דבריו כיון שועד הבית מחטיאים את כל אנשי הבית אפילו אם נגדיר את מעשיהם כפשיעה, יש לעשות איסור קל להצילם מעוון.

בס' דף על הדף (עירובין לב ע&quot;ב) הביא: &quot;הגר&quot;ע יוסף שליט&quot;א (שו&quot;ת יביע אומר ח&quot;ו יו&quot;ד סי' ג') התיר לשחוט עוף שמצד עיקר הדין לא הוה טריפה אלא נהגו להחמיר ולהטריף, מחשש שאם לא ישחטו יאכל הבעלים אותו כנבילה דהוה איסור ודאי&quot;.

ז. מוטל עלינו להכריע האם ועד הבית פושע או שוגג.

בדורנו פרט למקרים מועטים, רוב העבריינים אינם עושים זאת להכעיס ולמרוד ברבש&quot;ע, אלא כיון שהם לא למדו להאמין בה' הם אינם מקבלים עול מלכות שמים ולא עול מצוות. והרי הם כתינוקות שנשבו שאינם יודעים מאומה. ואף אם הם שמעו על שמיטה ואיסוריה, אין הם חוטאים מתוך ידיעה אלא כל חטאם מחמת חוסר אמונה וקבלה על עצמם. וא&quot;כ לדידם הם יחטאו כיון שגינה לדעתם צריכה להיות יפה והדורה אף בשנת השמיטה.

ח. לכן הצעתי לגנן, שידבר עם ועד הבית ויסביר להם ששבת השנה, וכשם שבשבת בשבוע אין עובדים כך בשבת בשנים יש צורך לשבות מחלק מן העבודות של טיפוח הגינה.

אם ישמעו מה טוב, ואם לא ישמעו יביא להם גנן נכרי שישכר על ידם (ללא תיווך של הגנן מישראל שלא יסייעם לעבוד בשמיטה, וכמובן שלא יטול 'אחוזים' כי הוא נהנה בכך ממלאכה אסורה בשמיטה) והם ישכרו אותו לכל המלאכות של השתילה והגנן מישראל ימשיך את אחזקת הגינה בדרך המותרת בשמיטה.</text>
      <sha1>q5n2v4j0l4oj2cr8yizhh5oihtv36ed</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469718</id>
    <revision>
      <id>1415908</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:34:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מג|מד|מה|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מג|מד|מה|}}</text>
      <sha1>n6vg57v5tpww9eh5tr77l7l80lpkab6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415909</id>
      <parentid>1415908</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:34:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7470" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מג|מד|מה|}}

סימן מד

בצירה בבצרת בשביעית

שאלה

האם מותר לעבוד כשכיר על בצרת (מכונת בציר) – בשביעית בימינו?

מהות העבודה על הבצרת היא: לנהוג בבצרת בשורות הגפנים, ולבצור את ענבי הכרם לשם עשיית יין מן הענבים.

תשובה

א. מלאכת בצירה היא מלאכה האסורה מן התורה בשביעית ויש לה גדרים שלה. פסק הרמב&quot;ם (הל' שמיטה ויובל פ&quot;ד הכ&quot;ב – הכ&quot;ד):

&quot;כב] הפירות שיוציא האילן בשביעית לא יאספם כדרך שאוסף בכל שנה שנאמר ואת ענבי נזירך לא תבצור, ואם בצר לעבודת האילן או שבצר כדרך הבוצרים לוקה&quot;.

&quot;כג] וכיצד עושה תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה אבל מייבשן בחרבה, ולא ידרוך ענבים בגת אבל דורך הוא בעריבה, ולא יעשה זיתים בבית הבד, אבל כותש הוא ומכניס לתוך בד קטן ביותר וטוחן בבית הבד ובקוטב ומכניס לבד קטנה, וכן בשאר הדברים כל שיכול לשנות משנה&quot;.

&quot;כד] מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה, וכל הנועל כרמו או סג שדהו בשביעית ביטל מצות עשה, וכן אם אסף כל פירותיו לתוך ביתו, אלא יפקיר הכל ויד הכל שוין בכ&quot;מ שנאמר ואכלו אביוני עמך, ויש לו להביא לתוך ביתו מעט כדרך שמביאין מן ההפקר, חמש כדי שמן חמשה עשר כדי יין, ואם הביא יתר מזה מותר&quot;.

בימינו, פרט ליחידים, המטעים והכרמים אינם מופקרים ואין כמעט אף אחד שמביא לביתו חמישה עשר כדי יין, ורוב פירות המטעים והכרמים מגיעים לצרכנים דרך מערכות השיווק השונות.

ב. בכרמים ישנן שתי אפשרויות: אפשרות אחת שהכרם לא נמכר לנכרי והבציר הוא באמצעות אוצר בית דין והפירות והיין קדושים בקדושת שביעית. ואפשרות שניה שהכרם נמכר לנכרי, ואז הפירות אינם קדושים בקדושת שביעית.

לפי האפשרות הראשונה בשביעית אין לבצור כדרך הבוצרים, וכאן הבצירה היא כדרך הבוצרים ובכמויות גדולות מאד. אולם נראה שהדבר מותר, כיון שהבציר נעשה ע&quot;י אוצר בית דין.

נאמר במפורש בתוספתא שביעית (פ&quot;ח ה&quot;א): &quot;...הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין עודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר, הגיע זמן ענבים שלוחי בית דין שוכרין פועלין בוצרין אותן ודורכין אותן בגת וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר&quot;. ואם כן הפועלים השכורים של בית דין היו בוצרים הרבה מעבר לצריכת משפחה לשנה ומכניסים את כל היבול לאוצר בית דין שבעיר, והפירות מתחלקים ע&quot;י בית דין.

אף בימינו, במטעים וכרמים הקדושים בקדושת שביעית ושומרים על דיני שמיטה כדוגמת השמיטה בתורה, מוקם בית דין אשר לו נמסרים המטעים והכרמים1, תחזוקת המטעים והכרמים נעשית ע&quot;י החקלאים כשלוחי בית דין. וכן קטיף הפירות נעשה על ידי שלוחי בית דין. כל ההוצאות של הגידול ניתנים למוציאים, היינו החקלאים ושכיריהם עפ&quot;י תחשיב של אוצר בית דין.

אף במקרה דנן, אותו אדם מישראל שעובד על הבצרת יכול להתמנות לשליח בית דין לענין הבציר וליטול את שכרו מבי&quot;ד. ואם המדובר בכרמים שונים ולכל אחד אוצר בית דין, יקבל בכל כרם מבית הדין המנהל אותו.

ג. אף אם הכרם נמכר לנכרי עפ&quot;י היתר מכירה, לכתחילה אין לבצור על ידי ישראל כדרך בצירה בכל השנים. בצירה היא מלאכה שאיסורה בשביעית מן התורה, ועל כן לכתחילה אף עפ&quot;י היתר מכירה תיעשה ע&quot;י נכרי. אולם גם במקרה זה הבציר יכול להיעשות על ידי ישראל אם הוא שליח בית דין לבצור ולהביא לאוצר הבית דין היינו היקבים שנתמנו על ידי בית דין להכין את היין.

ויש אחרונים שהתירו בהיתר מכירה אף בצירה כדרך הבוצרים על ידי ישראל, מכיון שהכרם נמכר לנכרי (עי' קטיף שביעית פרק כד סעיף ה ובהערות עליו).

לכן למעשה נראה שמותר להיות נהג של בצרת. אולם עליו לקבל מינוי מבית דין להיות מפועליו ולקבל שכר מבית דין ולא מבעל הכרם ישירות.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

רמזתם באמירת אגב שגם לסומכים על היתר המכירה מן הראוי שהבצירה שהיא מלאכה מה&quot;ת תיעשה ע&quot;י נוכרים (הדבר אפשרי רק בבציר של ענבי מאכל, ובקציר דגן. אך בכרמי יין אנו נזהרים מבצירה ע&quot;י נוכרים). ויש להעיר, קצירה ובצירה אסורה מהתורה גם ע&quot;י נוכרים. כי מהותן של מלאכות אלה שבעה&quot;ב אוסף את יבולו כבעלים שהכול כביכול שלו. בשמיטה היבול הפקר, ולכן אסור לקצור כדרך הקוצרים, דהיינו בכמויות מסחריות. לכן יש לקצור ולבצור ואף לעבד בשינוי דהיינו לא בכלים גדולים שבהם ניכרת בעלות מסחרית, אלא בכלים קטנים שבהם ניכרת רק תצרוכת ביתית, כגון שהוא דורך יין בעריבה ולא בגת וכדו'. אי לכך, קצירה ע&quot;י פועלים, אפילו נוכרים, אין לך בעלות גדולה מזו. ואדרבה קצירה ע&quot;י פועלים, גם נוכרים, מעידה על כמות מסחרית גדולה. וכ&quot;כ החזו&quot;א בסי' יב, ו שאין נפקותא בקצירה ע&quot;י ישראל או נוכרי ואפילו ע&quot;י קוף, אם היא נעשית בכמויות גדולות היא אסורה מן התורה. (ומכאן שגם מתקן גרמא לקצירה ובצירה לא יפתור את הבעיה). אין דרך אחרת אלא לסמוך על סברתו ההגיונית של הגרשז&quot;א שביבול נוכרי אין קדושה וממילא אין דין הפקר ומותר לקצור כדרך הקוצרים (וכאמור לעיל, בכרמי יין בוצרים ע&quot;י ישראל דווקא).</text>
      <sha1>fkqdxyodvskucty74y6hvfyfxb6mn2g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469719</id>
    <revision>
      <id>1415910</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:34:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מד|מה|מו|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מד|מה|מו|}}</text>
      <sha1>movi6ldx5axgcw0id8xuqwse8qb4zhq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415911</id>
      <parentid>1415910</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:35:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13948" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מד|מה|מו|}}


סימן מה

חינוך בית קברות

א. דין זה אינו ידוע וכש&quot;כ בימינו שרק אנשי 'חברא קדישא' עסוקים בקבורת המת. ובכ&quot;ז הנני מוצא חובה לפרסם את הדברים.

החיוב לקדש או לחנך בית קברות אינו כתוב בש&quot;ס ובשו&quot;ע. הוא הונהג כנראה ע&quot;י החסידות מר&quot;י בעש&quot;ט זיע&quot;א והלאה, וכנראה אין לו מקור קודם. כמו&quot;כ הפסיקה הספרדית כלל לא הכירה מנהג זה. והביאו בשדי חמד מערכת אבלות סימנים פב ו-פג.

ב. כתב בגשר החיים פרק כז סימן יא – קנין בית קברות חדש:

&quot;כשקונים קרקע לבית קברות חדש או אף כשמוסיפים קרקע לבית קברות הישן, נוהגים לומר בעת קנית הקרקע שקונים אותה על מנת או בלשון בתנאי (לדעתי רצוי לא לומר 'בתנאי' אלא בלשון 'כדי') 'שיבולע המות לנצח' שלא תהא בהקניה מחשש 'שלא לתן פתחון פה'&quot;.

&quot;בהרבה קהילות נוהגים לאחר הקניה ולאחר שציינו שטח המקום שהקציעו לביה&quot;ק – שבני הח&quot;ק מקיפים את המקום החדש שבע הקפות (דוגמה לההקפות שהקיפו לקדש את העיר ירושלם ואת מקהמ&quot;ק כאמור בשבועות ט&quot;ז:). קודם ההקפות אומרים איזה מזמורי תהלים כגון ד' מזמורים הראשונים אח&quot;ז ויהי נועם יושב בסתר כו' ופרשת הקטורת והברייתא דקטרת (ת&quot;ר פטום הקטורת כיצד כו') והפסוקים שאחר הקטורת עד קדמוניות ואנא בכח. ואח&quot;כ מקיפים את המקום לא פחות ממנין עשרה אנשים. את שבע ההקפות מתחילים להקיף מקרן מזרחית דרומית, ומקיפים והולכים לימין היינו שהולכים כל המזרח ואח&quot;כ צפון ומערב ודרום, עד שחוזרים שוב לקרן דרומית מזרחית. ובכל הקפה אומרים ויהי נועם ויושב בסתר ואנא בכח. ואחרי ז' ההקפות אומרים שם העיר בתמניא אפי באשרי תמימי דרך (מזמור קיט בתהלים) וקרע שטן בתמניא אפי&quot;.

&quot;ויש בזה מנהגים שונים בכמה קהלות מוסיפים גם תפלה מיוחדת שנדפסה בס' מענה לשון1. ומוסיפים לקרוא בחומש ג' הפסוקים בפ' קרח פי&quot;ז י&quot;א-י&quot;ג. היינו מן 'ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה עד והמגפה נעצרה'. ואח&quot;ז אומרים בישעי' מ&quot;ב (י'-כ&quot;א) מן 'שירו לה' עד ויגדיל תורה ויאדיר'&quot;.

&quot;ויש קהלות הנוהגים לומר בכל הקפה ג' המזמורים ק&quot;ב ק&quot;ג ק&quot;ד ואחריהם הפסוקים הנז&quot;ל בישעי' מ&quot;ב, ואומרים זאת בארבע הקרנות היינו בקרן א' אומרים ק&quot;ב, בקרן ב' ק&quot;ג, בקרן ג' ק&quot;ד, בקרן ד' שירו לה' כו' מישעי' מ&quot;ב. ובכל גמר הקפה כשחוזרים לקרן דרומית מזרחית אומרים אנא בכח&quot;. (מדובר עכ&quot;ז בשאג&quot;א החדשות י&quot;ז, עין יצחק יו&quot;ד ל&quot;ד, ערך שי יו&quot;ד שמ&quot;ב, דברי חיים מהד&quot;ת יו&quot;ד קל&quot;ה, קדש הלולים חלק נופת צופים, ושד&quot;ח אבלות פ&quot;ג)&quot;.

&quot;פעה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו ובשאר ערי אר&quot;י העתיקות לא נוהגים בהקפות הללו, ולא רק הספרדים שבכלל אין יודעים מזה, אלא אפילו האשכנזים לא נוהגים בכך&quot;. ע&quot;כ דברי גשר החיים.

כפי שהקדמתי לעיל, זה מנהג חדש, אולם כך נהגו גם בא&quot;י במקום שאין מנהג שלא לקדש את בית הקברות.

ג. כתב בשו&quot;ת דברי חיים (יו&quot;ד ח&quot;ב סי' קלה):

&quot;אשר שאל בנידון הבית עלמין שבאים להוסיף עליו מה לעשות הנה לא שמעתי מרבותי דבר בזה ולפי דעתי שילכו החברה קדישא על הבית עלמין ויסבבו הבית עלמין ויאמרו הבקשה שאומרים בשעת סיבוב בית הקברות והיא כתובה בספר מענה לשון. והחברה קדישא יתענו מקודם או יפדו עצמם וגם בני העיר ירבו בצדקה באותו מעמד ויקיפו הבית עלמין ז' פעמים ויאמרו מקודם הד' מזמורים הראשונים שבתהילים ואחר כך ויהי נועם בכל ההקפה ואנא בכח ועתה הוא בדפוס מכתבי הקודש תלמידי הבעש&quot;ט ז&quot;ל [בסוף ספר נר ישראל מהמגיד מקאזניץ מועתק מן הבעש&quot;ט] וה' הטוב ינחם אותנו ויאמר די לצרותינו וישלח עזרו מקודש בחיי ובבני ובמזוני רויחי. ה' ויגש תרכ&quot;ז&quot;.

ד. כתב בשו&quot;ת מהר&quot;ם שיק (יו&quot;ד סי' שנז):

&quot;ועל דבר הבית עלמין החדש במה מיחדין אותו ומקדשין אותו הנה לפי המבואר ר&quot;פ שני דשבועות לענין קדושת העיר ירושלים כשקידשוה היו מסבבין את העיר והיו אומרים שיר של פגעים שהוא המזמור של יושב בסתר והוא מסוגל להבריח מזיקין (א&quot;כ ראוי לאומרו גם כאן ביחוד ב&quot;ע) וגם פיטום הקטורת מסוגל לעצור המות ולהבריח מזיקין ופגעים רעים ולפי מאי דאיתא שם שהיו מקדשין בשיירי מנחה דהיינו דברים הנאכלים וכו' מצד זה ראוי ג&quot;כ לומר בשעת ההקפה איזה מזמורי תהילים שהרי עליהם ביקש דוד המלך שיאמרום שע&quot;ז אמרו חכז&quot;ל שאמר דוד ואגורה באהליך עולמים שעי&quot;ז שיאמרו אותם יהיו שפתותיו דובבת בקבר וא&quot;כ הם כמו שיירי מנחה שמקדשין בהן בהילוך סיבוב העזרה בפועל דמיון כעין שכ' הרמב&quot;ן בחומש בפ' לך ה&quot;נ הוי אמירת תהילים שביקש עליהם דוד המלך שע&quot;י יגור עולמים וה&quot;נ בית הקברות הנקרא בית עלמין המנהג לומר שם בשעה שקובעין ומיחדין אותו לבית עלמין איזה מזמורי תהילים המיוחדים&quot;.

&quot;ומ&quot;ש מעלתו שיש בידו קבלה להקיף שבע פעמים ובכל פעם יאמר ויכוון בשם אחד של שם מ&quot;ב אנא בכח וכו' וגם איזה מזמורים המיוחדים וכתב לי ההעתק ואני לא שמעתי ואם קבלה הוא נקבל ולאחר שייחדו ויקדשו את הביה&quot;ק החדש יקחו עצמם בני החבורה לפנות העצמות כמו שכ' מרן הגאון וביום שלאחר הפינוי ראוי לקבוע תענית על הבני חבורה והמתעסקים ולבקש מחילה מאת כל המתים עם כל העצמות שנקברו שם מחדש&quot;.

ה. וכך סיכם בשו&quot;ת מלמד להועיל (ח&quot;ב [יו&quot;ד] סימן קלא):

&quot;מה ששאלת אם יש איזה דינים לענין חינוך בית הקברות אעתיק לך מה שמצאתי בתשובות אחרונים&quot;.

&quot;בשו&quot;ת עין יצחק מהגאון דקאוונא סי' ל&quot;ד כ' וז&quot;ל והמנהג הוא כשקוברין את המת הראשון בביה&quot;ק החדש דמתענים כל אנשי העיר כל היום ההוא ומרבים בצדקות ובתחנונים וכיוצא בזה. ובשו&quot;ת מו&quot;ר מהר&quot;ם שיק סי' שנ&quot;ז כ' וז&quot;ל ועל דבר הבית עלמין החדש במה מיחדין אותו ומקדשין אותו הנה לפי המבואר ר&quot;פ שני דשבועות לענין קדושת העיר ירושלים היו מסבבין את העיר ואומרין שיר של פגעים (שהוא יושב בסתר)... א&quot;כ ראוי לאומרו גם כאן ביחוד בית עלמין... וגם פטום הקטרת מסוגל לעצור המות... והכי נמי המנהג לומר איזה מזמורי תהלים המיוחדים. ומה שכ' מעלתו (הוא הרב השואל) שיש בידו קבלה להקיף שבע פעמים ובכל פעם יאמר ויכוון בשם אחד של שם מ&quot;ב אנא בכח וכו' וגם איזה מזמורים המיוחדים... ואני לא שמעתי ואם קבלה היא נקבל. והנה אם ירצה ימתין עד שקוברין המת הראשון ואז יתענו י' בני אדם יראים (כי קשה בזמן הזה לגזור תענית על כל העיר) ויאמרו בשחרית אחר סיום י&quot;ח סליחות של שני בתרא עם פזמון שלש עשרה מדות של רחמים. וכמו איזה שעות קודם הקבורה ילכו קהל גדול לביה&quot;ק ויקיפו אותו שבע פעמים ויאמרו מזמור ט&quot;ז מ&quot;ט, ואם יש הרבה שעות עד סוף ההקפות יאמרו עוד מזמור צ' ואותיות קרע שטן מתמניא אפי ופיטום הקטרת ויסיימו בשיר של פגעים דהיינו מזמור צ&quot;א, ואח&quot;כ יחפרו הכהנים קבר וטוב שידרוש הרב דברי כבושין&quot;...

ו. הסביר בשו&quot;ת שיח יצחק (סי' תעא):

&quot;והנה הד&quot;ג בוודאי זכור יזכור דברי שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק [חיו&quot;ד סי' שנ&quot;ז] ושם נאמר, ועל דבר בית עלמין החדש, במה מיחדין אותו ומקדשין אותו, הנה לפי המבואר בריש פ' שני דשבועות [ד' ט&quot;ו ע&quot;ב], לענין קדושת העיר ירושלים כשקידשוה היו מסבבין את העיר, והיו אומרים המזמור של יושב בסתר שיר של פגעים שהוא מסוגל להבריח מזיקין, א&quot;כ ראוי לאומרו ג&quot;כ ביחוד בית עלמין, וגם פיטום הקטורת מסוגל לעצור המות ולהבריח מזיקין ופגעים רעים, ולפי מאי דאיתא שם שהיו מקדשין בשיירי מנחה, דהיינו דברים הנאכלים וכו', מצד זה ראוי ג&quot;כ לומר בשעת ההקפה איזה מזמורי תהלים, שהרי עליהם ביקש דוד המלך עליו השלום שיאמרום, שע&quot;ז אחכז&quot;ל [יבמות צ&quot;ו ע&quot;ב] שאמר דוד אגורה באהלך עולמים, שעי&quot;ז שיאמרו אותם יהיה שפתותיו דובבות בקבר, וא&quot;כ הם כמו שיירי מנחה שמקדשין בהן בהילוך סביב עזרה בפועל, דמיון כעין שכ' הרמב&quot;ן [בפ' לך], ה&quot;נ הוי אמירת תהלים שביקש עליהם דוד המלך ע&quot;ה שע&quot;י יגור עולמים, וה&quot;נ בית הקברות הנקרא בית עלמין, המנהג לומר שם בשעה שקובעין ומיחדין אותו לב&quot;ע איזה מזמורי תהלים המיוסדים, וכותב עוד שם מנהג מקומות שמקיפין ז&quot;פ וכו', עכ&quot;ד&quot;.

&quot;וישיש אחד הגיד לי שמנהג לקבור תרנגול שחוט בקבר, והוא ע&quot;ד סגולה, ועל מנהג ח&quot;ק אין לערער כאשר האריך החת&quot;ס [ביו&quot;ד סי' שכ&quot;ז] בשו&quot;ת שלו, ופשפשתי ומצאתי במעבר יבוק הגדול חלק שפת אמת [סוף פי&quot;א], וכל&quot;ק, ובשם ר&quot;י החסיד כתבו שטוב לקבור תרנגול הנקרא גבר, לבל יעיר חמתו, עכל&quot;ק&quot;.

ויעויין עוד במאמר 'קידוש בית קברות חדש וסדר חינוכו' של הרב בנימין שצ'רנסקי חבר הנהלת ח&quot;ק גחש&quot;א ת&quot;א-יפו (בנתיבי חסד ואמת תשל&quot;ה 71 – 76).

ז. לנושא זה הגעתי בעקבות מעשה שסופר לי על מורי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ&quot;ל ע&quot;י שמחה זיו ז&quot;ל איש קיבוץ אילת השחר שעבר לכמה שנים לקיבוץ שדה בוקר לשם חיזוקו בשנות הקמתו (היה מומחה ארצי לכרמים). וכך סיפר:

נפטר להם חבר בשדה בוקר, ורצו לקוברו במקום, אבל לא היה להם בית קברות ולא ידעו היאך קוברים. הם התקשרו לרבנות בבאר שבע, והרבנות השיבה שהקמת בית קברות ועשרה יהודים שיסעו לקיבוץ וקבורה תעלה להם כסף. הקיבוץ היה עני והתשובה לא מצאה חן בעיניהם, והם נתקו את הקשר עם הרבנות בב&quot;ש. מישהו נזכר שיש 'רב קוק' בירושלים והחליטו ליצור קשר עמו. הרב השיב להם: וכי אין אצלכם עשרה יהודים?! ומסר שהוא בא מיד. וכך היה, אחר כמה שעות הוא הגיע עם מונית מירושלים לשדה בוקר. (באותם ימים לפי מצב הכבישים זה ארך לכל צד כארבע או חמש שעות נסיעה.) הוא לקח עשרה גברים וקידש עימם את בית הקברות. אחר כך הסביר להם איך חופרים קבר ואיך קוברים. (הרב היה כהן ולא יכל לקבור בעצמו). לאחר הקבורה, לקח את המונית וחזר לירושלים. שאלו אותו: כמה צריכים לשלם לו על כל הוצאותיו. הרב השתמט, ואמר להם שהוא מקבל משכורת מהישיבה, ואינו צריך תשלום. והוסיף שמחה זיו ז&quot;ל: וזה היה קידוש השם גדול לכל אנשי הקיבוץ.</text>
      <sha1>f8ztq3vrj94ppruxa7ij3w211ltxu3l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469720</id>
    <revision>
      <id>1415912</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:35:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מה|מו|מז|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מה|מו|מז|}}</text>
      <sha1>fsq15hyx3ov6ninc4vh1n6819isdipo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415913</id>
      <parentid>1415912</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:35:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28321" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מה|מו|מז|}}

סימן מו

גר שנתגייר והוליד בנים בגיותו

א. נאמר ביבמות (סב ע&quot;א): &quot;איתמר: היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר, ר' יוחנן אמר: קיים פריה ורביה (רש&quot;י: בני נח – בני פריה ורביה נינהו דכתיב ויאמר להם פרו ורבו [בראשית ט]1), וריש לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה. רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה, דהא הוו ליה; וריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה, גר שנתגייר – כקטן שנולד דמי. ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר, רבי יוחנן אמר: אין לו בכור לנחלה (רש&quot;י: בן בכור שיולד לו משיתגייר אינו נוטל פי שנים), דהא הוה ליה ראשית אונו; וריש לקיש אמר: יש לו בכור לנחלה, גר שנתגייר – כקטן שנולד דמי. וצריכא, דאי אשמעינן בההיא קמייתא, בההיא קאמר רבי יוחנן, משום דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו, אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו – אימא מודי ליה לריש לקיש (רש&quot;י: בנכריותן – לאו בני דין נחלה נינהו דבת כבן ובכור כפשוט אבל ירושה נהגא בהו כדאמרינן בקדושין [דף יז:] עובד כוכבים יורש אביו דבר תורה); ואי איתמר בהא, בהא קאמר ריש לקיש, אבל בההיא – אימא מודה ליה לר' יוחנן, צריכא. איתיביה ר' יוחנן לר&quot;ל: בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל (רש&quot;י: בלאדן בן בלאדן – אלמא בנים מיקרו) וגו'! א&quot;ל: בהיותן עובדי כוכבים אית להו חייס (רש&quot;י: חייס – מתייחסין אחרי אביהם), נתגיירו לית להו חייס (רש&quot;י: מראשונים דכקטן שנולד דמי)&quot;. (וכן בדומה בבכורות מז ע&quot;א).

עולה כי לפי רבי יוחנן העבר של הגוי לא נמחק ובנים שהיו לו בגיותו נחשבים אף לאחר שהתגייר הן לגבי חיובו בפריה ורביה והן לגבי בכור לנחלה2. ואילו לר&quot;ל הרי הוא כקטן שנולד וע&quot;כ לגבי פ&quot;ו חייב במצוה והנולד ראשון ביהדותו הוא בכור לנחלה. על פניו מסתברת לנו שיטת ריש לקיש שכן מקובל לנו שגר כקטן שנולד אפילו לגבי דיני עריות (פרט לגזירה דרבנן שלא יאמרו שבאו מקדושה חמורה לקדושה קלה).

תוספות (יבמות סב ע&quot;א) מסביר את שיטת ר' יוחנן (ד&quot;ה רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה): &quot;אף על גב דלענין כמה דברים אמרינן (לעיל כב.) גר שנתגייר כקטן שנולד דמי מכל מקום מסתברא ליה לר' יוחנן הכא כיון דבנכריותו קיים דזרעו מיוחס אחריו באותה שעה מפטר נמי כשנתגייר&quot;.

ובד&quot;ה הבא: &quot;בני פריה ורביה נינהו – וא&quot;ת דבפ' ד' מיתות (סנהד' נט: ושם) משמע דבני נח לא מיפקדו אפריה ורביה וי&quot;ל דהכא לאו בני חיוב אפריה ורביה קאמר אלא כלומר שבניהם נקראים על שמם כדאמרינן בסמוך&quot;.

היינו, לפי ר' יוחנן, בנכרי כיון שזרעו מתייחס אחריו וכן בניהם נקראים על שמם – זה משפיע על הלכותיהם לאחר גיורם.

ב. בבכורות (מז ע&quot;א) מובאת המחלוקת בצורה הפוכה, מתחילה בבכור לנחלה ועוברת לחיוב פ&quot;ו בגירותו:

&quot;איתמר, היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר, רבי יוחנן אומר: אין לו בכור לנחלה, ור&quot;ש בן לקיש אומר: יש לו בכור לנחלה. רבי יוחנן אומר: אין לו בכור לנחלה – דהא הוה ליה ראשית אונו, ור&quot;ש בן לקיש אומר: יש לו בכור לנחלה – גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. ואזדו לטעמייהו, דאיתמר, היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר, ר' יוחנן אמר: קיים פריה ורביה, ור&quot;ש בן לקיש אמר: לא קיים. ר' יוחנן אמר: קיים לא תוהו בראה לשבת יצרה, ור&quot;ש בן לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה – גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. וצריכא, דאי איתמר בהא קמייתא – בהא קאמר רשב&quot;ל, משום דבהיותו עובד כוכבים לאו בני נחלה נינהו, אבל בהא – אימא מודה ליה לרבי יוחנן דלא תוהו בראה לשבת יצרה, והא עבד ליה שבת; ואי איתמר בהא – בהא קאמר רבי יוחנן, אבל בהא – אימא מודה ליה לר&quot;ש בן לקיש, צריכא&quot;.

בשתי הסוגיות הצריכותא נעשתה בין פריה ורביה שקיימת במקצת בגיותו לבין בכורה לנחלה שאין כלל בגיותו אמנם יש להם אף בגיותם ראשית אונו.

וכרש&quot;י פסק הרמב&quot;ן (הל' בכורות פ&quot;ח דף נה ע&quot;ב) :

&quot;איתמר היו לו בנים בגיותו ונתגייר, רבי יוחנן אמר אין לו בכור לנחלה, ור&quot;ל אמר יש לו בכור לנחלה, ר&quot;י אומר אין לו בכור לנחלה דהא הוי ליה בני, ר&quot;ל אמר יש לו בכור לנחלה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ואזדו לטעמייהו דאתמר היו לו בנים בגיותו ונתגייר, ר&quot;י אמר קיים מצות פריה ורביה וכו', והלכתא כר&quot;י, ואיתא בהלכות בפרק הבא על יבמתו&quot;.

וכן בפירוש הר&quot;י אלמדארי כותב מפורש שלא נתגיירו בניו עמו ואעפ&quot;כ לר' יוחנן קיים בהם פ&quot;ו.

ג. הרא&quot;ש (יבמות פ&quot;ו סי' ח) מביא גירסא שונה בתחילת הסוגיא, וז&quot;ל: &quot;[דף סב ע&quot;א] איתמר היו לו בנים ונתגיירו ר' יוחנן אומר קיים פריה ורביה ר&quot;ל אומר לא קיים פריה ורביה היו לו בנים ונתגייר ר' יוחנן אמר אין לו בכור לנחלה ר&quot;ל אמר יש לו בכור לנחלה והלכה כר' יוחנן&quot;.

היינו, הרא&quot;ש גורס 'ונתגיירו' ולא ונתגייר.

וכן פסק הרמב&quot;ם (הל' אישות פט&quot;ו ה&quot;ו): &quot;היו לו בנים בגיותו ונתגייר הוא והם הרי זה קיים מצוה זו, היו לו בנים והוא עבד ונשתחרר הוא והם לא קיים מצות פריה ורביה עד שיוליד אחר שנשתחרר, שהעבד אין לו יחוס&quot;.

אמנם בהל' נחלות (פ&quot;ב הי&quot;ב) פסק הרמב&quot;ם: &quot;היו לו בנים כשהיה עכו&quot;ם ונתגייר אין לו בכור לנחלה, אבל ישראל שהיה לו בן מן השפחה ומן העכו&quot;ם הואיל ואינו קרוי בנו הבא לו אחריו מן הישראלית בכור לנחלה ונוטל פי שנים&quot;.

משמע כי לגבי בכור לנחלה סבר הרמב&quot;ם שאין הוא צריך להתגייר עם אביו אלא בעצם לידתו בגיותו הוא קובע שהבא אחריו אף בגירות אביו אינו בכור לנחלה.

נראה שהמחלוקת בין הרמב&quot;ם לרש&quot;י מלמדת על תפיסת מצות פריה ורביה. לפי רש&quot;י עצם זה שעסק בפ&quot;ו (=שבת) בגיותו מספיקה לפוטרו בגירותו. לפי הרמב&quot;ם זה נצרך אולם אינו מספיק וצריך שיהיו לו בנים בתוך ישראל כדי לקיים פ&quot;ו.

המגיד משנה (הל' אישות פט&quot;ו ה&quot;ו) תמך בשיטת הרמב&quot;ם: &quot;היו לו בנים בגיותו וכו'. שם מחלוקת ר&quot;י ור&quot;ל וידוע שהלכה כר&quot;י ופירש רבינו שהבנים נתגיירו ג&quot;כ ונכון הוא שאל&quot;כ היה מחוייב לישא כדי להיות לו בנים ישראלים ולא יאמר ר&quot;י דבבנים עכו&quot;ם די לו&quot;.

ובמעשה רקח (הל' אישות פט&quot;ו ה&quot;ו) העיר:

&quot;ודע דרבינו בפ&quot;ב דהל' נחלות דין י&quot;ב כתב וז&quot;ל היו לו בנים בגיותו ונתגייר אין לו בכור לנחלה ע&quot;כ ולא ביאר שנתגיירו בניו עמו כי הכא ואילו בגמ' הושוו אלה השני דינים כאחד ואפשר דסמך אמ&quot;ש כאן ויותר נראה לפרש כפשטן של דברים דהכא יש נפקותא דבעינן שיתגיירו ג&quot;כ הבנים דוקא כדי שיקיים המצוה כנז&quot;ל אך לענין נחלה לא צריכה להא דדי שנאמר כיון שכבר הוליד מ&quot;מ הרי אין כאן ראשית אונו ומה לי אם נתגיירו הבנים או לא והוא פשוט. אך אכתי קשה דבפ' שני דהלכות אבל דין ג' פסק דאף שנתגיירו בניו עמו אין מתאבלין זה על זה לכך נראה דלענין פריה ורביה איכא שבת ולענין נחלה איכא נמי ראשית אונו עכ&quot;פ משא&quot;כ לענין אבילות דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכמ&quot;ש הכ&quot;מ שם&quot;.

ד. ר' אברהם מן ההר (יבמות סב ע&quot;א) התייחס לשתי השיטות והכריע כרמב&quot;ם, וכתב: &quot;ונתגייר. פירש הר&quot;ם בנשים פרק ט&quot;ו שנתגייר הוא והם דוקא. ולענין נחלה בנחלות פרק ב' לא כתב אלא ונתגייר. ואית דמפרשי אפילו לא נתגיירו הם, דהואיל דשייך בהו פריה ורביה כדלקמן מפטר בהו. ומדנתגייר דנחלה אפילו בשלא נתגיירו הם, דטעמא דראשית אונו שייך אפילו כשלא נתגיירו בניו, הכי נמי נתגייר דפריה ורביה. והעיקר דעת הר&quot;ם דכיון דפריה ורביה אין בני נח מצוים עליה, הא דקאמר ר' יוחנן דהא הוו ליה דוקא כשנתגיירו, שהרי יש לו בנים ישראלים שפוטרין אותו מפריה ורביה. אבל אם לא נתגיירו, הואיל והוא נתגייר הוא מצווה לפרות. ואיך יפטר בגוים. אבל לענין בכור לנחלה בראשית און תליא מילתא, והנולד לו משנתגייר אינו ראשית אונו, וכן עיקר&quot;.

לפי ר&quot;א מן ההר ראיית רש&quot;י מכך שבנחלה אמנם אי&quot;צ שיתגייר זרעו מפני שבפועל מה שיוולד בגירותו לא יהיה ראשית אונו וה&quot;ה לגבי פ&quot;ו אי&quot;צ שיתגייר. אולם הוא מכריע כרמב&quot;ם שבנים גויים אינם פוטרים אותו מפריה ורביה כי אין בני נח מצווים בה, אבל לגבי נחלה כיון שהתורה תלתה זאת בראשית אונו זה היה לו בגיותו, ובגירותו אינו ראשית אונו.

ה. כתב בס' בני אהובה (לר&quot;י אייבשיץ, הל' אישות פט&quot;ו ה&quot;ו):

&quot;היו לו בנים בגיותו ונתגייר הוא והם הרי זה קיים מצוה זו. במסכת יבמות דף ס&quot;ב ע&quot;א כתבו התוס' בד&quot;ה רבי יוחנן אמר וכו' דאע&quot;פ דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי כיון דבנכריותו קיים דזרעו מיוחס אחריו באותו שעה מפטר נמי כשנתגייר, והקשה הרב בית הלל והביאו הבית שמואל סי' א' ס&quot;ק י&quot;ב א&quot;כ מה טעם יש לענין בכור דאין הנולד אחריו ביהדותו בכור, ולא הבנתי קושייתו דכיון דזרע ראשון שהיה לו בגיותו זרע מעליא מיקרי עד שיוצא ידי פו&quot;ר איך יעלה על הדעת דהשני יהיה בכור ואיך יהיה נקרא ראשית אונו עד שהרמב&quot;ם דבעי כאן לענין פו&quot;ר שיהיו הבנים ג&quot;כ גרים (מודים) [מודה] לענין בכורה בפרק ב' מהלכות נחלות דאף דלא נתגיירו בניו אין הנולד ביהדותו בכור וטעמו הוא דבשלמא כאן בעי לשבת ואין ישיבתם בגיותם קרוי ישיבה, משא&quot;כ לענין בכור דמ&quot;מ זרע מיקרי והבא אחריהם לאו ראשית אונו מיקרי, ואף על פי דבגמרא עביד צריכה מהך דפו&quot;ר להך דבכור ולפי דעת הרמב&quot;ם הא דינו של זה לא כשל זה, אפשר דלזה אין צורך מימרא בפני עצמו דבזה לא נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש וכו&quot;ע מודים דבעי לגבי פו&quot;ר גירות בנים דלא שייך לשבת בעודן בגיותן, רק עיקר מחלוקתם הוא אם שייך קריית זרע בבנים בגיותן וזה חד דינא אית ליה לקיום פריה ורביה וירושת בכור בכל אופן ושפיר עביד בגמ' צריכתא&quot;.

היינו הצריכותא נראית מעט צולעת לפי הרמב&quot;ם, שכן בפו&quot;ר לא די בהיו לו בנים בגיותו וצריכים בנים אף בגירותו, ואילו לגבי בכורת נחלה אין צורך בכך כדי לפוטרו. ומסביר שמחלוקת ר&quot;י ור&quot;ל היא האם ניתן לקרות זרעו על בניו בגיותו. ועל כך נעשתה הצריכותא, ובכך נקודת המחלוקת בין ר&quot;י לר&quot;ל.

ו. בן דורו של הר&quot;י אייבשיץ – הקרבן נתנאל (יבמות פ&quot;ו סי' ח אות מ) הסביר באופן שונה: &quot;ונתגיירו. מזה הלשון משמע שנתגיירו הוא ובניו עמו וכן פי' הרמב&quot;ם וטור. וה&quot;ה כתב ונכון הוא שאל&quot;כ היה מחויב לישא כדי שיהיו לו בנים ישראלים, ולא א&quot;ר יוחנן דבבנים עובדי כוכבים די לו, ובשו&quot;ת מהרי&quot;ל חולק על זה ע&quot;ש&quot;.

לפי רש&quot;י ותוס' לעיל גיור הבנים אינו מוסיף מאומה, ואינו נצרך, ולא רק לר&quot;ל שגר כקטן שנולד אלא אף לר' יוחנן מחמת שרק עברו כנכרי הוא הקובע, ולא גיור הבנים.

אבל לפי הרא&quot;ש ובנו הטור והרמב&quot;ם לגבי קיום פ&quot;ו צריך את גיור הבנים כדי להחשיבו שקיים פריה ורביה. ומהרי&quot;ל נראה שגרס וסבר כרש&quot;י ותוס'.

המשיך הקרבן נתנאל: &quot;ובאידך פלוגתא דר&quot;י ור&quot;ל נראה לי דגורס (=הרא&quot;ש) נמי 'ונתגיירו' דאלת&quot;ה ה&quot;ל לתלמודא לומר צריכא דאי אשמועינן בבכור לנחלה ה&quot;א התם אמר ר&quot;ל יש לו בכור לנחלה כיון דלא נתגיירו בניו עמו אבל הכא מודה ליה לר&quot;י וכו'&quot;.

מוסיף הקרבן נתנאל שלגירסת הרא&quot;ש אף לגבי בכור לנחלה צריך לומר שבכורו התגייר עמו. וראייתו שאל&quot;ה היו בצריכותא לדעת ר&quot;ל מבחינים בין אם התגיירו בניו עמו לבין אם לא התגיירו בניו עמו. ודבריו תמוהים שכן מה איכפת לי גיור הבנים לגבי ראשית אונו. הלא דנים על העבר האם הוא נחשב לגביו או לאו.

ז. השולחן ערוך (אה&quot;ע סי' א ס&quot;ז) פסק כלשון הרמב&quot;ם: &quot;היו לו בנים כשהיה עובד כוכבים, ונתגייר הוא והם, ה&quot;ז קיים מצוה זו. אבל אם היו לו בנים כשהוא עבד, ונשתחרר הוא והם, לא קיים מצוה זו עד שיוליד אחר שנשתחרר&quot;. וכן בחו&quot;מ (רעז ס&quot;ט) הביא את לשון הרמב&quot;ם.

העיר על דבריו הבית שמואל (אה&quot;ע סי' א ס&quot;ז ס&quot;ק יב): &quot;בנים בהיותו עכו&quot;ם. אף על גב דקי&quot;ל גר שנתגייר כקטן שנולד דמי מ&quot;מ כיון דבנכרותו כבר קיים פ&quot;ו דאז היה זרעו מיוחס אחריו לכן הוא פטור כ&quot;כ תוס' ועיין בח&quot;ה סי' רע&quot;ז לענין בכורה קשה ג&quot;כ קושיא זו ושם לא שייך תירוץ זה ב&quot;ה (=בית הלל), ומשמע מתוס' אפילו לא נתגיירו בניו עמו קיים פ&quot;ו וכ&quot;כ בתשו' מהרי&quot;ל סי' (רכ&quot;ג) [קצ&quot;ו], אלא המחבר פוסק כרמב&quot;ם והטור דס&quot;ל דוקא שנתגיירו הבנים, אף על גב בח&quot;ש פוסק כמהרי&quot;ל וטעמו מבואר בתשו' דמדמה ח&quot;ש לעכו&quot;ם משום דס&quot;ל אפילו לא נתגיירו הבנים ג&quot;כ קיים פ&quot;ו מ&quot;מ המחבר בח&quot;ש לא פוסק מטעם זה אלא מחמת שאר טעמים שכתב שם בתשובה&quot;.

וכך באר הט&quot;ז (אה&quot;ע סי' א ס&quot;ז ס&quot;ק ט): &quot;ונתגייר הוא והם. כ&quot;כ הרמב&quot;ם פט&quot;ו ה&quot;א והטור ומהרי&quot;ל סי' (רכ&quot;ג) [קצ&quot;ו] כתב דאפילו לא נתגיירו בניו עמו קיים פו&quot;ר, וכן משמע קצת בגמרא דיבמות דף ס&quot;ב דקאמר התם היו לו בנים בגיותו ונתגייר כו' עכ&quot;ל. אבל נראה להוכיח משם דמיירי דוקא שנתגיירו בניו עמו דקאמר שם: ר' יוחנן אומר קיים פו&quot;ר ריש לקיש אומר לא קיים ואזדו לטעמייהו דאתמר היו לו בנים בהיותו נכרי ונתגייר רי&quot;א אין לו בכור לנחלה דהא הוי ליה ראשית אונו ור&quot;ל אמר יש לו בכור לנחלה כו' וצריכא דאי אשמעינן בהא הו&quot;א בהא קאמר ר&quot;י משום דמעיקרא בני פו&quot;ר נינהו אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו אימא מודה לר&quot;ל קמ&quot;ל ופירשו רש&quot;י ותוס' לאו בני נחלה נינהו נחלת בכורה דבת כבן ובכור כפשוט אבל ירושה נוהג בהו דנכרי יורש אביו דבר תורה כדאי' בקידושין והוא מילתא דתמיה טובא אם ס&quot;ל ר&quot;י דבבנים שהיה לו בגיותו קיים פו&quot;ר דמקרי זרעו למה לא יקרא ליה ראשית אונו ואי משום דאינו בני נחלה לענין דין בכורה סד&quot;א דלהכי אין להם דין בכורה משום דאינם נקראים ראשית אונו א&quot;כ גם הנולד אחר הבת יהיה בכור לנחלה דגם בבנות אין להם דין בכורה, אלא ודאי דמיירי בנתגיירו בניו עמו אבל בלא נתגיירו בניו עמו לא קיים פו&quot;ר דמחויב להיות לו בנים ישראלים כמ&quot;ש החלקת מחוקק שם א&quot;כ גם ראשית אונו לא מקרי ביש בנים בגיותם וכיון שמצינו חילוק בין פו&quot;ר לענין דין בכורה אחר שנתגיירו בניו עמו דלענין פו&quot;ר יוצא בזה שנתגיירו עמו ולענין בכורה אעפ&quot;כ אין להם דין בכורה ואדרבה גרועי טפי דאין יורשים אביהם לא מד&quot;ת ולא מדברי סופרים כדאיתא בקידושין דף י&quot;ח ע&quot;ב דלא נקרא כלל ראשית אונו אפילו לאחר שנתגיירו בניו כמו קודם שנתגיירו קמ&quot;ל דאין לו בכור לנחלה דנקראים ראשית אונו והכא דלא שייך לחלק בין נתגיירו בניו עמו או לא דוקא לענין פו&quot;ר מחויב להעמיד בנים ישראלים איכא חילוק זה ולענין נחלה לא שייך זה&quot;.

ח. בביאור הגר&quot;א ישנו הסבר שונה לגמרי בשיטת הרמב&quot;ם.

נלמד את ביאור הגר&quot;א עפ&quot;י הסברו של הגר&quot;ב רקובר ב'ברכת אליהו' (אה&quot;ע סי' א ס&quot;ז)3.

הוא מביא כהקדמה את הגמרא ביבמות וממשיך לצטטה: &quot;וצריכא דאי אשמעינן בההיא קמייתא בהדיא קאמר ר' יוחנן משום דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו אימא מודי ליה לריש לקיש כו'. איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש כו' א&quot;ל בהיותן נכרי אית להו חייס נתגיירו לית להו חייס. ויש ראיה לדברי הרמב&quot;ם – דמיירי שנתגיירו גם בניו –דאם לא כן מאי קאמר וצריכא כו' דלאו בני נחלה נינהו. וקשה הא נכרי יורש את אביו דבר תורה. וע&quot;ש ברש&quot;י ד&quot;ה בנכריותן ובתוס' ד&quot;ה דלאו בני נחלה נינהו, שדחקו עצמם לפרש לענין נחלת בכורה, אבל לפירוש הרמב&quot;ם – דמיירי שנתגיירו גם בניו – ניחא&quot;.

וראיית הגר&quot;א כדברי הט&quot;ז לעיל, שהרי גויים הם בני נחלה כי גוי יורש את אביו.

ומבאר את שיטת הרמב&quot;ם:

&quot;דהכי קאמר – וריש לקיש אמר לא קיים פו&quot;ר גר שנתגייר כו' – ר&quot;ל הבנים שנתגיירו אינם בנים שלו, אבל משום גירותו עצמו לא, כיון דבנכריותו קיים – דזרעו מיוחס אחריו באותה שעה – מפטר נמי כשנתגייר, כמ&quot;ש תוספות שם ד&quot;ה ר&quot;י ואף ריש לקיש מודה לסברה שמחמת גירות עצמו לא נפקע קיום פריה ורביה, אלא דפליג משום גירות הבנים דהוה כאילו מתו הבנים – דכקטן שנולד דמי. ועל זה קאמר: וצריכא דאי אשמעינן בההיא קמייתא בההוא קאמר ר&quot;י משום דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו. – ר&quot;ל קודם שנתגיירו ואפילו אחר שנתגייר הוא. כלומר – דקודם שנתגיירו הבנים ואפילו אחר שנתגייר הוא בני פריה ורביה נינהו, כמ&quot;ש לעיל דכיון דבנכריותו קיים – דזרעו מיוחס אחריו – מפטר נמי כשנתגייר, משא&quot;כ בנחלה – כשהאב נתגייר והבנים לא נתגיירו – דלאו בני נחלה נינהו, דנכרי אין יורש את הגר כמ&quot;ש בקידושין יז, ב: נכרי את הגר וגר את הגר אינו לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים. וזש&quot;ש &quot;נתגיירו ל&quot;ל חייס&quot; לשון רבים דבלא נתגיירו בניו עמו קיים פריה ורביה&quot;.

הגר&quot;א מסביר את מחלוקת ר&quot;י ור&quot;ל עפ&quot;י הרמב&quot;ם, ששניהם מסכימים שאם לא נתגיירו בניו בגיותו עם אביהם – קיים פריה ורביה מכח 'שבת' ומכח זה שלנכרים יש יחוס. מחלוקתם היא רק אם נתגיירו הבנים – ואז לפי ר' יוחנן, הגר לא איבד את פ&quot;ו שקיים בגיותו, ולפי ר&quot;ל כיון שהבנים אף הם התגיירו הרי הם כקטן שנולד ולכן מצבו של הגר כמי שקיים פ&quot;ו אבל מתו בניו ולכן לא קיים. וכן לגבי בכור לנחלה, בפירוש שיטת הרמב&quot;ם – ר&quot;י סובר שכיון שנתגיירו בניו עמו אין לו בכור לנחלה אבל אם לא נתגיירו בניו עמו יש לו בכור לנחלה, ואילו לר&quot;ל אע&quot;פ שנתגיירו בניו עמו כיון שאינם מתייחסים אחריו יש לו בכור לנחלה.

עולה שהרמב&quot;ם – לפי שיטת הגר&quot;א – מעביר את כל נקודות המחלוקת של ר&quot;י ור&quot;ל רק למצב שהבנים נתגיירו, ודוקא במצבו כגר ללא גיור הבנים שניהם מסכימים, שקיים פ&quot;ו ושיש לו בכור לנחלה.

ממשיך בהסבר בברכת אליהו:

&quot;וזה דלא כדברי הב&quot;י והאחרונים בשיטת הרמב&quot;ם דאם לא נתגיירו בניו עמו לא קיים פריה ורביה. ולפי מ&quot;ש בדעת הרמב&quot;ם לענין נחלה סובר ר&quot;י דרק אם נתגיירו בניו עמו אין לו בכור לנחלה, אבל אם לא נתגיירו בניו עמו גם ר&quot;י מודה שיש לו בכור לנחלה&quot;.

היינו הב&quot;י והאחרונים הבינו ברמב&quot;ם הפוך מן הגר&quot;א, כי לפי הגר&quot;א אפילו נתגיירו הבנים קיים פ&quot;ו, והם הבינו (וכך הסברנו לעיל בשיטת הרא&quot;ש והטור והשו&quot;ע) שרק אם נתגיירו קיים פ&quot;ו. כמו&quot;כ הם הבינו שאין לו כלל בכור לנחלה (לפי ר' יוחנן), ואילו הגר&quot;א הסביר שאם לא התגיירו אף לר' יוחנן יש לו בגירותו בכור לנחלה.

ממשיך בביאור הגר&quot;א (עם הסבר ברכת אליהו) בדחיית שיטת הרמב&quot;ם:

&quot;ואין הסוגיא דבכורות מוכחת כדברי הרמב&quot;ם דפריך בבכורות מז א על ר&quot;י: תנן מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה, ולדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן כו' אלא לאו מגר שהיו לו בנים ונתגייר וקתני בכור לנחלה. ואם איתא כדברי הרמב&quot;ם שרק בנתגיירו סובר ר&quot;י שאין לו בכור לנחלה מאי מקשה הגמרא מנ&quot;ל דמתניתין מיירי שנתגיירו הבנים גם כן, וכן בחשן משפט סימן רעז סעיף ט – לענין בכורה – לא כתב דנתגיירו הבנים, וגמרא שם וביבמות עביד צריכותא על שתי הפלוגתות של ר&quot;י וריש לקיש – לענין פריה ורביה ולענין בכורה – משמע ששתי הפלוגתות הן באופן שוה. ולדברי הרמב&quot;ם בנחלה בלא נתגיירו מודה ר&quot;י לר&quot;ל ובפו&quot;ר בלא נתגיירו מודה ר&quot;ל לר&quot;י. וגם לא נזכר כלל בגמרא במחלוקת אלא &quot;ונתגייר&quot;, משמע שרק הוא נתגייר ולא בניו. וגם אי אמרת דבלא נתגיירו לא פליג ר&quot;י ומודה שיש לו בכור לנחלה, א&quot;כ למה בנתגיירו אין לו בכור לנחלה, לר&quot;י הא בודאי לגבי דידהו גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, וכמ&quot;ש בבכורות שם עמוד ב : תנן נתגיירה מעוברת בכור לכהן, ואמאי לימא ליה אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה, ומשני: שאני נכרי דל&quot;ל חייס (לגבי ישראל לית ליה שום יחס ואין זה בא מכחו דכקטן שנולד דמי – רש&quot;י). ולא קאמר שם בגמרא: הניחא לריש לקיש אבל לר&quot;י מאי איכא למימר. ר&quot;ל דיקשה לר&quot;י דאית ליה דבנתגיירו מתייחסים הבנים אחריו לענין בכורה. ומדלא קאמר הכי אלמא פשיט לגמרא דבכה&quot;ג ודאי ל&quot;ל חייס. והוא פשוט בלא שום הוכחה, וכן דעת כל הפוסקים דלא כרמב&quot;ם&quot;.

הגר&quot;א דוחה את דעת הרמב&quot;ם וסובר שאין משמעות לגיור הבנים, אלא הדרן לשיטת רש&quot;י שאם נתגייר והיו לו בנים בגיותו קיים פ&quot;ו. וכן אם היו לו בנים בגיותו אין לו בכור לנחלה. על אף הדיחוקים שהגר&quot;א הראה בתחילת דבריו בשיטת רש&quot;י.

עולה להלכה שהגר&quot;א חולק על השו&quot;ע וסובר כרש&quot;י וסיעתו, כמו&quot;כ הוא אינו מקבל את גירסת הרא&quot;ש.</text>
      <sha1>rnj8gj7ic7pnw3e6r529b8tyffh3zaj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469721</id>
    <revision>
      <id>1415914</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:35:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מו|מז|מח|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מו|מז|מח|}}</text>
      <sha1>iw58imdwadxhc25fqtt3mxlqmbinjyl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415915</id>
      <parentid>1415914</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:35:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2426" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מו|מז|מח|}}


סימן מז

דיני יחוד לשמרטפית

שאלה

באלו תנאים בת הגדולה משתים עשרה מותרת לעשות שמרטף על ילדי משפחה אחרת בלא לעבור על דיני יחוד?

תשובה

א. דיני יחוד חלים על ילד מגיל תשע ועל ילדה מגיל שלש (רמב&quot;ם הל' איסורי ביאה פכ&quot;ב ה&quot;י). ולכן שמרטפית אסורה בשמירה על ילד יחיד מעל גיל תשע.

יש אומרים שאם הנשמר פחות מגיל אחת עשרה מותר לשמרטפית לשמור עליו (תורת היחוד עמ' לב).

ב. לספרדים: אשה אחת אסורה להתייחד אפילו עם כמה אנשים היינו מעל גיל תשע שנים, ולאשכנזים אשה מותרת להתייחד עם שני אנשים כשרים (אה&quot;ע סי' כב ס&quot;ה). ולפי&quot;ז אם יש שני בנים או יותר מעל גיל תשע, לאשכנזים מותרת בשמרטפות ולספרדים לכאורה עדיין אסורה.

אולם יש תקנה בכך שאם השמרטפות על ילד נוסף הילד הנוסף נחשב כשומר, ולכן ניתן לבת גדולה לעשות שמרטפות על כמה ילדים מעל גיל תשע, ובלבד שלא יווצר מצב שהשמרטפית נשארה לבדה עם אחד הילדים מעל גיל תשע מפני שאחיו הלכו לישון וכד'.

ד. שתי שמרטפיות לילד מעל גיל תשע עדיין אסור מדין יחוד שיש כאן שתי נשים עם איש אחד (אה&quot;ע סי' כב ס&quot;ה). אבל מותר אם יהא שם ילד נוסף הנחשב לשומר.

ה. גיל השומר הוא מגיל שש עד תשע, ויש שהקלו עד גיל שלש עשרה בבן, ושתים עשרה שנה בבת (גן נעול פי&quot;א ס&quot;ב).

ו. יש שהתירו שמרטפית על קטן מעל גיל תשע בתנאי שהשכנים יכולים ונכנסים ללא התראה, וכבר נכנסו בפועל1, ויש להם מפתח ואינם צריכים לדפוק בדלת וכד'2.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

יש עוד פתרון שהשמרטפית תשב בחדר מואר ובו חלון שקוף (וילונות ותריסים מוסטים) הפונה לרחוב</text>
      <sha1>b17tvq0kdaexnx3lpcyo68napdaigxg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469722</id>
    <revision>
      <id>1415916</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:36:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מז|מח|מט|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מז|מח|מט|}}</text>
      <sha1>97u621a48gsak2i3qlrepefmhl09v9n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415917</id>
      <parentid>1415916</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:37:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13303" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מז|מח|מט|}}


סימן מח

פנים חדשות בשבת

שאלה

מה מקור הדין ששבת היא פנים חדשות ולכן מברכים בה 'שבע ברכות' בסעודותיה?

תשובה

א. לא נלמד כאן את כל דין פנים חדשות בסעודות הנישואין ולכן נביא את סיכומו של ערוך השולחן, שכתב (אה&quot;ע סי' סב):

סעיף כד

&quot;מפשטיות דבריו (=של הרמב&quot;ם) משמע דמה שצריכין לברך ז' ברכות בפנים חדשות הוא כדי שהאנשים החדשים שלא שמעו ברכות החופה ישמעו הברכות לצאת ידי חובתם אבל א&quot;א לומר כן דאטו האנשים האלה חייבים הם בהברכות אלא דכך הוא עיקר העניין לדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דהנה ברכות אלו הם לברך את הזוג שיצליחו ובדרך אגב נותנים ברכה לכבוד העם הנאספים ולהזכרת חורבן ירושלים כמ&quot;ש והחיוב הזה מוטל על כל איש מישראל כשבא ליהנות לבית חתונת הזוג לברכם בזמן שמחתם בשבעת ימי המשתה והאחד המברך והאחרים שומעים ועונים אמן הוה כאלו כל העומדים ברכו את החתן והכלה וכיון שברכום פעם אחת יצאו ידי חובתם ולכן כשיש פנים חדשות שלא שמעו עדיין הברכות הרי לא בירכו עדיין את הזוג ומחוייבים לברכם ולכן עומד המברך ומברכם והם שומעים ועונים אמן ויצאו ידי חובתם. וזה שכתב הרמב&quot;ם מברכין בשבילם כלומר מברכין בשבילם כדי שיצאו י&quot;ח לברך את החתן ואת הכלה ואפילו אם יש אחד שלא שמע מברכין בשבילו ומ&quot;ש והוא שיהיו י' אין כוונתו שהפנים חדשות יהיו עשרה אלא כלומר שעשרה אנשים יהיו בעת הברכות דאין ברכות חתנים בפחות מעשרה וכמ&quot;ש בפ&quot;י מאישות וכן הסכימו גדולי האחרונים [ב&quot;ח וחמ&quot;ח סק&quot;ט] דאפילו בשביל אחד מברכים&quot;.

סעיף כה

&quot;אבל רוב רבותינו פירשו הפנים חדשות באופן אחר דאפילו האנשים שהיו בשעת החופה ושמעו הברכות אם לא אכלו שם עד עתה סעודת נשואין נקראו פנים חדשות ומברכים בשבילם שבע ברכות אחר ברהמ&quot;ז וכתב רבינו הב&quot;י דכן פשוט המנהג. דלדיעה זו כוונה אחרת יש בפנים חדשות דכיון שימי שמחתם כל שבעת ימי המשתה מהראוי לברכם בכל יום ויום משבעת ימי המשתה ובאמת במס' סופרים פי&quot;ט הל' י&quot;א איתא שהיו נוהגים כל שבעת ימי המשתה בכל בוקר לומר שבע ברכות על הכוס בפנים חדשות אף בלא סעודה [עי' ב&quot;י] אך אנחנו בלא סעודה אין מברכים דכן משמע בגמ' להדיא, וכשיש פנים חדשות הוא כשמחה חדשה ונאה לומר הברכות ובאין פנים חדשות אין השמחה גדולה כל כך ועיקר השמחה היא בעת הסעודה. ולכן כשיש פנים חדשות על הסעודה שעדיין לא אכלו הוה שמחה יתירה ומברכין כל הברכות ולדעת המס' סופרים יש שמחה חדשה בכל יום כשיש פנים חדשות אבל אם אין שמחה חדשה כגון דליכא פנים חדשות או לפי הש&quot;ס שאינם בסעודה, אין מקום להשבע ברכות דלא נתקנו אלא לשמחה חדשה דלכן צריכין לומר אותם תמיד בסעודה ראשונה אף שאמרום בעת הנשואים וליכא פנים חדשות שלא שמעו הברכות משום דבסעודה הוה שמחה חדשה נגד שמחת החופה דלא כמו להרמב&quot;ם ז&quot;ל&quot;.

סעיף כו

&quot;ולכן י&quot;א שאינם נקראים פנים חדשות אא&quot;כ הם בני אדם חשובים שמרבים בשבילם מאכל ומשתה ואפילו אם עכשיו אין מרבים בשבילם אלא שראוים לזה הוה פנים חדשות [ב&quot;ח וב&quot;ש] והטעם דכיון דבעינן שמחה חדשה אין נחשבת כחדשה אם אינם חשובים אבל כשהם אנשים חשובים נתוסף שמחה יתירה לבני החתונה וראוי לומר ז' ברכות וא&quot;כ אף אם לא הרבו מאכל ומשתה בשבילם מה בכך ולאו בריבוי המאכל תלוי אלא בכבוד האנשים החדשים שראוי להרבות בשבילן אבל לדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל אפילו אם הפנים חדשות הוא אינו חשוב מברכין בשבילן כמ&quot;ש&quot;.

עפ&quot;י דברי ערוה&quot;ש ברור מדוע הרמב&quot;ם לא הביא את המנהג ששבת תחשב לפנים חדשות שכן לדעתו הוא דוקא כאשר באים אנשים נוספים שהחזן מברך גם עבורם את הזוג, ומה ענין שבת לכך. והדיון הוא לשיטה המסבירה פנים חדשות כאורחים שמרבים סעודה בשבילם והם גורמים לריבוי שמחה.

ב. מתוך הסבר ערוה&quot;ש נעבור לשבת ופנים חדשות.

כתב תוספות (כתובות ז ע&quot;ב):

&quot;והוא שבאו פנים חדשות – אור&quot;י דפנים חדשות אין קורא אלא בבני אדם שמרבים בשבילם השמחה יותר, ושבת דחשבינן פנים חדשות דאמרינן באגדה1 מזמור שיר ליום השבת אמר הקדוש ברוך הוא פנים חדשות באו לכאן נאמר שירה התם נמי מרבין לכבוד השבת בשמחה ובסעודה&quot;.

עולה מדבריו שבנ&quot;א שמרבים בשבילם את השמחה הם הנחשבים פנים חדשות (כשיטת רוב רבותינו), ושבת נחשבת ג&quot;כ פנים חדשות מפני שמרבים בשבילה בשמחה ובסעודה.

והרמב&quot;ן (כתובות ח ע&quot;א) כתב: &quot;ועכשיו לא נהגו אלא בשעת סעודה לפי שאין מתכנסין לשמח אותו אלא באותה שעה, אבל בששי בשבת ובשבת עצמה לפי שהחתן יוצא מביהכ&quot;נ ומפקין כלתא מחדרה ונכנסין לחופה הם מברכין קודם סעודה שזו היא שמחה גדולה שמשמחין אותו העם, ואף על פי שבירכו בששי חוזרין ומברכין בשבת וסומכין להם בכך שאי אפשר שלא יהא בשבת אחד שלא היה שם אתמול, ואחרים אמרו שסומכין על מה שמצאו במדרש כיון שבא שבת באו פנים חדשות, וכך אומרים בתוספות, ואינו נכון בטעם&quot;.

וכ&quot;כ הרשב&quot;א (כתובות ח ע&quot;א) והרא&quot;ה (כתובות ז ע&quot;ב) אולם בלא ההסתייגות מהסתמכות על המדרש. וכ&quot;כ הר&quot;ן (על הרי&quot;ף, כתובות ג ע&quot;א). וכ&quot;פ הרא&quot;ש (כתובות פ&quot;א סי' יג), וכן הביא המרדכי (כתובות פרק בתולה נשאת רמז קלג).

והוסיף המאירי (כתובות ז ע&quot;ב): &quot;ועכשו נהגו לברך בשבת שבתוכה שבע ברכות בסדור על כוס אחד כיום החפה עצמו וממה שאמרו במדרש תלים מזמור שיר ליום השבת אמרו מלאכי השרת לפני הב&quot;ה פנים חדשות באו לכאן בואו ונאמר שירה אלמא שבת עצמו פנים חדשות הוא ויש סומכין מכאן ליום טוב שחל בתוך השבעה שמברכין בה שבע ברכות ואין מכאן הכרח ולא עוד אלא שאף בשבת הוא סמך בעלמא והיאך אנו מגלגלין בו את היום טוב אלא שיש מפרשים הטעם מפני שאי אפשר שבשבת לא יהו שם פנים חדשות ואין זה כלום שאין דין פנים חדשות של בני אדם נאמר אלא בסעודה ומכל מקום אף המזקיקים כן ביום טוב יום שני מיהא אינו עוד פנים חדשות שכבר בטל חדושן ביום ראשון אלא שאף בשני ראיתי שנוהגים כן וראוי להניח מקום לשלום לכבוד חתן&quot;...

עולה מדברי המאירי שאין מקור ברור לראיית השבת כפנים חדשות, הן מצד הקרואים והן מצד ההסתמכות על המדרש, ולכן לא נראה לו להוסיף שאף יום טוב יחשב לפנים חדשות וק&quot;ו שלא יום טוב שני של גלויות, אע&quot;פ שמודה שכך נהגו.

ג. מן הראשונים עפ&quot;י המדרש עולה ששבת עצמה היא הפנים החדשות. וכ&quot;כ במושב זקנים (בראשית ב, ב): &quot;יתירה בשבת, ומכאן ראייה לאותן שמברכין בשבת ז' ברכות שאומרי' שהשבת עצמו נקרא פנים חדשות&quot;.

ויש לעיין בכך.

מצאתי בתיקוני זוהר (תקונא שתיתאה דף כא ע&quot;א): &quot;ועוד בכל עץ דא צדיק דאיהו עץ פרי עשה פרי למינו ודא יום השבת דתמן זוגא דשכינתא עם קודשא בריך הוא ותמן אית לה נייחא ועליה אתמר והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו דא עתו דצדיק דאיהי ליל שבת דצדיק מניה פרחין נשמתין חדתין בישראל ערב שבת דאתקריאו פנים חדשות&quot;.

וכן מצאתי בפירוש צרור המור (דברים פרשת כי תצא)2: &quot;ועליו נאמר והיה כעץ שתול על וכו' אשר פריו יתן בעתו. שהיא ליל שבת שמשם פורחות נשמות חדשות בישראל שנקראו פנים חדשות&quot;.

נראה מן הדברים שהפנים החדשות הן הנשמה היתירה שיש לכל אחד מישראל בשבת, ויש לכך נ&quot;מ להלכה כפי שיבואר.

ד. פסק הטור (אה&quot;ע סי' סב): &quot;ושבת וי&quot;ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית אבל לא בסעודה שלישית&quot;.

באר הבית יוסף (אה&quot;ע סי' סב): &quot;ושבת וי&quot;ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודות הלילה ושחרית אבל לא בסעודה שלישית. הטעם מפני שאינה עיקר כ&quot;כ דהא איכא למ&quot;ד דיוצא בה במיני תרגימה. וכתוב בארחות חיים שיש מי שאומר שאין אומרים ז' ברכות בי&quot;ט אפילו ביום ראשון&quot;.

ובדרכי משה (הקצר אה&quot;ע סי' סב ס&quot;ק יב) חלק: &quot;מצאתי במנהגים (ספר המנהגים לרי&quot;א טירנא, מנהגי כל השנה אות יג) בהגהות סוף המנהגים במקום שכתוב המנהגים בקיצור כי הדרשה היא כפנים חדשות על כן נהגו לברך ז' ברכות בסעודה ג' של שבת כי נוהגים לדרוש&quot;.

והביא דברי הרמ&quot;א אף בפרישה (ס&quot;ק טז).

ובכנסת הגדולה (הגהות טור אה&quot;ע סי' סב אות כה) כתב: &quot;אבל לא בסעודה שלישית כו'. נ&quot;ב: וכן כת' מהר&quot;י וייל ז&quot;ל בסימן קט&quot;ו, וכ&quot;כ הרמ&quot;ע מפאנו בסימן מ' בשם ספר אגודה. אבל הוא ז&quot;ל כתב דאף בסעודה ג' מברכין ז' ברכות&quot;.

ונראה כי לפי צרור המור ותקו&quot;ז מברכים אף בסעודה שלישית כי סו&quot;ס משתתפים בסעודה ישראל שהם הם הפנים החדשות ולכן ראוי לברך אף בסעודה שלישית. ואחר שכתבתי ראיתי שהביא בפתחי תשובה (אה&quot;ע סי' סב ס&quot;ק טז): &quot;עיין בתשו' הרמ&quot;ע מפאנו סי' מ' שכתב דסעודה ג' נמי מקרי פנים חדשות ע&quot;פ הסוד בספר הזוהר ע&quot;ש&quot;. ובש&quot;כ.

ה. מחלוקת זו הובאה בשולחן ערוך (אה&quot;ע סי' סב ס&quot;ח):

&quot;י&quot;א שאינם נקראים פנים חדשות אלא א&quot;כ הם בני אדם שמרבים בשבילם; וי&quot;א דשבת וי&quot;ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית, אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;ועכשיו נהגו במדינות אלו לברך ז' ברכות בסעודה ג', ואפשר משום דרגילים לבא פנים חדשות; וי&quot;א מטעם דרגילין לדרוש, והדרשה הוי כפנים חדשות&quot;.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

לדעת הרמ&quot;א הדרשה היא הפנים החדשות בסעודה זו ויש להעיר שעל החתן להכין דרשה רצינית (אם בהלכה ואם באגדה) ולהודיע לציבור שאין להפריע לחתן בדרשה זו ע&quot;מ שיוכלו לברך ז' ברכות.</text>
      <sha1>bi5z90l1kp0z7x3nyuwm8qhm204ta7x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו מט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469723</id>
    <revision>
      <id>1415918</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:37:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מח|מט|נ|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מח|מט|נ|}}</text>
      <sha1>1lcauksdqffm7qpix4217zmlxze33k8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415919</id>
      <parentid>1415918</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:37:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8418" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מח|מט|נ|}}


סימן מט

כניסה לרשות חבירו ליטול את שלו

שאלה

לאדם מישראל נפל הפלאפון במרפסת של שכן מישראל (שאינו מכיר אותו). השכן כרגע בחו&quot;ל ולא ידוע מתי הוא יחזור, ואין אפשרות ליצור קשר איתו. האם מותר להכנס למרפסת של השכן מבחוץ ולקחת את הפלאפון?

תשובה

א. השאלה היא: האם מותר להיכנס לחצר חבירו ללא רשות מחבירו – כיון שלא ניתן לקבל ממנו רשות, וליטול את שלו. ברור שהפלפון שנפל אינו הופך להיות של השכן.

נראה לי שמותר ומן הסיבות הללו:

ב. אם השכן היה כאן הוא היה משיב את הפלאפון בעצמו. וא&quot;כ בסך הכל מזכים אותו במצוה של השבת חפץ לבעליו.

יתר על כן כמו שניחא לאדם לקיים מצוה בממונו כאשר אינו ניזק בכך כן ניחא ליה לשתתקיים מצוה בחצרו בלא שהוא ניזק.

כאמור בשולחן ערוך (או&quot;ח סי' יד ס&quot;ד): &quot;מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה, ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;וה&quot;ה בתפילין (נ&quot;י פרק הספינה), אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו, דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו (נ&quot;י הלכות קטנות)&quot;.

ובאר הבית יוסף (או&quot;ח סי' יד, ד):

&quot;וליטול טלית חבירו בלא דעתו וכו'. זה לשון ספר מצות קטן (שם בהגהות אות ה) יש לברך על טלית חבירו אפילו בלא מתנה רק שיתן לו חבירו רשות ואפילו בלא רשות נמי דמסתמא ניחא ליה לאיניש דנעביד מצוה בממוניה מיהו טלית מקופל ומונח צריך ליטול רשות. והמרדכי (סי' תתקנ) כתב על זה ולי אני הדיוט נראה לי דאי מקפלו כבתחלה שרי או שמא כיון שהבעל מקפלו גלי דעתיה שמקפיד בדבר מלהשאילו עכ&quot;ל. ובנמוקי יוסף (יב. ד&quot;ה טלית) כתוב ובמקום שנהגו להניח טליתותיהן בבית הכנסת אם בא אדם להתעטף בה לפי שעה ולהחזירו במקומו מותר ולא חשיב שואל שלא מדעת גזלן הוי (ב&quot;מ מא.) כיון דליכא הכא חשש כילוי קרנא ניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה מה שאין כן בספרים (שם כט:) דשמא יבא לקרות בהם הרבה עד שיקרע מרוב משמוש: ורבינו ירוחם (ני&quot;ט ח&quot;ג קסח ע&quot;ד) כתב וזה לשונו ואותם שלוקחים ציצית שמוצאים בבית הכנסת בלא ידיעת בעליהם מותר דאמרינן (פסחים ד:) ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה ובלבד שיחזירנו שם מקופל כמו שהיה שאם לא החזירו מקופל ודאי לא ניחא ליה למאריה והוי ליה שואל שלא מדעת והוי גזלן ועליה אמר הכתוב (תהלים י ג) ובוצע ברך נאץ ה' עכ&quot;ל וכן נראה שהוא דעת הרא&quot;ש שכתב בפרק כל הבשר (סי' כו) ונהגו להתעטף בטליתו של חבירו אפילו בלא ידיעה וסמכו על זה דניחא ליה לאיניש דלעביד מצוה בממוניה ואם מצאה מקופלת יחזור ויקפלנה כבראשונה דאי לאו הכי לא ניחא ליה עכ&quot;ל וכן עמא דבר&quot;.

וא&quot;כ קרקע (מרפסת) אינה עומדת לשאלה ואין בה שואל שלא מדעת ואינה נגזלת וכל מה שיש בה הוא שימוש, והמדובר שאינו מלכלך ואינו מזיק וא&quot;כ מדוע יאסר עליו להיכנס וליטול את שלו?!

על כניסה כזו אין נוטלים שכירות וכל שיש כאן הוא דריסת הרגל בחצר חבירו.

ג. מסוגיית זה נהנה וזה לא חסר מתבאר שאינו משלם על הנאה שנהנה משל חבירו. ואמנם לכתחילה אין כופים אדם ליהנות את חבירו, אלא אומרים לרוצה ליהנות משל חבירו אל תהנה, ורק בדיעבד אינו משלם על הנאתו מחבירו. כאמור בתוספות (ב&quot;ב יב ע&quot;ב ד&quot;ה כגון זה): &quot;ועוד הא דכופין על מדת סדום בזה נהנה וזה לא חסר היינו בשכבר דר בחצר חבירו שאינו מעלה לו שכר אבל הא פשיטא שיכול למחות בו שלא יכנס לדור בביתו אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דהוה זה נהנה וזה לא חסר&quot;. אבל כאן ההנאה של הכניסה למרפסת חבירו היא חד פעמית להציל את שלו.

ונראה שבכה&quot;ג כופים על מידת סדום. ולכן אפילו היה השכן לפנינו ואומר: איני רוצה שיכנס למרפסת ויטול את שלו ואף אני לא אביא לו – כופים אותו להנות את חבירו הנאה מועטת ולא להפסידו. ולכן אף כשאין השכן לפנינו מותר לבעל הפלאפון להיכנס וליטול את שלו.

וכן עולה מערוך השולחן (חו&quot;מ סי' קנד ס&quot;ח):

&quot;אם באו שניהם כאחד לפתוח פתח כנגד פתח או חלון כנגד חלון ואין ביכולתם להשוות ביניהם וכל אחד אומר אני מוכרח לפתוח במקום זה ואתה תתרחק ותפתח להלאה רואין הב&quot;ד אם אחד מהם אינו חסר במה שיתרחק ממקום זה והשני נהנה במה שיפתח במקום זה כופין את זה שאינו חסר דכללא הוא דכשזה נהנה וזה לא חסר כופין על מידת סדום ואם שניהם חסירים יעשו פשרה ביניהם ואם שניהם אינם חסירים אין ב&quot;ד מחוייבים להזקק לזה ומי שיפתח קודם יתרחק חבירו ממנו [נ&quot;ל]&quot;.

ולכן אף כאן כופין על מידת סדום וייכנס אף אם חבירו מוחה על כך, כיון שאינו חסר מידי, והלה נוטל את שלו.

ד. נאמר בבבא קמא (כז ע&quot;ב): &quot;בן בג בג אומר: אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות, שמא תראה עליו כגנב, אלא שבור את שיניו, ואמור לו שלי אני נוטל!&quot;. ואמנם מסקנת הסוגיא ששבור את שיניו בדין, כלומר על ידי הכרעת בית דין שמתירה לבעל החפץ ליטול את שלו.

וכך כתב המאירי (בבא קמא כז ע&quot;ב): &quot;מעתה מי שראה את שלו בביתו של חברו ומתירא שזה יחזיק בו, נכנס לשם לפני חברו כדי ליטול את שלו בחזקה, ואם הלה מונעו שובר את שניו ואומר לו שלי אני נוטל. ומ&quot;מ אל יכנס שם דרך העלמה שמא יראה עליו כגנב אלא שאם עשה עשוי&quot;.

ולכן אם נכנס ונטל אין לחייבו בשום תשלום, אולם לכתחילה לא יעשה כן.

ה. נראה על כן שראוי שבעל הפלאפון יברר בין השכנים, אולי השכן שבחו&quot;ל השאיר אצלם מפתח לדירתו, ויסביר להם את בעייתו, והם יוציאו לו את הפלאפון מהמרפסת בלא שיהיה שום חשד.

במידה והשכן לא השאיר מפתח לדירתו אצל אף אחד מן השכנים, ראוי שייקח שני שכנים מאותו בניין (ואם לא, שני אנשים נאמנים), יסביר להם את צרתו שהפלאפון שלו במרפסת של השכן שנמצא בחו&quot;ל, ושהוא נכנס לחצר חבירו ליטול את הפלאפון, וייכנס לעיניהם כדי שלא יחשב כגנב, (והציעו לי שיצלם את כניסתו לרשות חבירו לשם ראיה נוספת).</text>
      <sha1>2rv2o3qlt0pvkvl1vhq6sitxhj7l8vv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469724</id>
    <revision>
      <id>1415920</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:37:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מט|נ|נא|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מט|נ|נא|}}</text>
      <sha1>d5puz4aj9yuf254e8kvne52la5064bs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415921</id>
      <parentid>1415920</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:38:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15832" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|מט|נ|נא|}}

סימן נ

לגדרי לא יגוש ולא תהיה לו כנושה

שאלה

אדם לקח הלוואה מחבירו לעשר שנים. לאחר שעברו עשר שנים ללווה ישנה פרנסה, אולם צרות אחרות שניחתו עליו מונעות ממנו מלהחזיר את ההלואה.

האם מותר לפנות אליו בטלפון ולבקש להחזיר את החוב, בידיעה שאין לו כעת ממה להחזיר או שעוברים ב'לא יגוש' וב'לא תהיה לו כנושה'?

תשובה

א. לא יגוש (דברים טו, ב) נאמר במצות השמטת כספים שלא כציווי. אולם נאמר אף 'לא תהיה לו כנושה' (שמות כב, כד) ונלמד ממנו לכל הלואה.

כתב הטור (חו&quot;מ סימן צז, ה): &quot;אסור לנגוש את הלוה כדי שיפרע כשיודע שאין לו, ואפילו להיראות לו אסור מפני שהוא נכלם בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרוע לו&quot;.

עוד כתב הטור (חו&quot;מ סימן צז, ח): &quot;וכשהמלוה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה הזאת מוטב שלא להלוותו ממה שילוהו ויצטרך לנוגשו אח&quot;כ ויעבור בכל פעם משום לא תהיה לו כנושה&quot;. כלומר עדיף שלא לגמול חסד ולהלוות ממון לאדם שלא יוכל לפרוע את הלואתו, ואח&quot;כ ייכשל המלוה באיסור.

וכן פסק השולחן ערוך (חו&quot;מ סי' צז ס&quot;ב): &quot;אסור לנגוש את הלוה לפרוע, כשיודע שאין לו, ואפילו להראות לו, אסור, מפני שהוא נכלם בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרוע&quot;.

ובאר הסמ&quot;ע (שם ס&quot;ק ג): &quot;אסור לנגוש את הלוה כו'. כבר כתבתי [לעיל סק&quot;א] דזה למדו ממה שכתוב בתורה לא תהיה לו כנושה&quot;.

ופרט בערוך השולחן (חו&quot;מ סי' צז ס&quot;ב): &quot;כתוב בתורה [שמות כב, כד] לא תהיה לו כנושה מכאן שאסור לנגוש את הלוה לפרוע כשיודע שאין לו. ואפילו להתראות לפניו אסור, מפני שהוא מתבייש בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרוע לו. ואם עובר לפניו כאלו דנו באש ובמים [ב&quot;מ ע&quot;ה ב] ולכן יזהר המלוה מאד מזה, ואם נתיישן הדבר והורגל בכך עד שאין לו צער ובושה מזה והמלוה אין כוונתו לצערו ולביישו אין איסור בזה [נ&quot;ל]&quot;.

מלשון הטור והשו&quot;ע משמע שעובר על לא תהיה לו כנושה בזה שפונה או עובר על פניו ואין ללווה במה לפרוע. ואפילו אין כוונתו לביישו – אעפ&quot;כ עובר על הלאו. ובערוה&quot;ש התיר לדבר עמו ולעבור על פניו אם כבר אין ללווה צער מזה.

ונראה לומר שהמעבר על פניו האסור הוא דוקא כשהמלוה מכוין לכך, אבל מה יעשה אם נפגשו בבית הכנסת, או שהמלוה כהן והלווה בין המתפללים וכי הוא יצטרך לעיקוף בהליכתו לדוכן וביורדו כדי שלא להיראות לו?! ואולי אם הלווה קונה בחנות – יימנע המלוה להיכנס אליה עד שהלה יצא.

ב. כתב בספר החינוך (פרשת אם כסף מצוה סז – שלא נתבע חוב מעני שאין לו במה לפרוע):

&quot;שנמנענו מלתבוע החוב מן הלווה בעת שנדע שאינו יכול לפרוע חובו לפי שאין לו, שנאמר [שמות כ&quot;ב, כ&quot;ד], לא תהיה לו כנושה. ודע כי זאת המניעה תכלול גם כן שלא להלוות ברבית לישראל&quot;.

&quot;משרשי המצוה, לקנות לנו מדת החסד והחנינה והחמלה, וכשיהיו קבועות לנו אז נהיה ראויין לקבלת הטובה ויושלם חפץ השם יתברך בנו שחפץ השם יתברך להטיב בעולם הזה ובעולם הבא.

מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה [בבא מציעא דף ע&quot;ה ע&quot;ב], מנין לנושה בחברו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו, שנאמר לא תהיה לו כנושה, ומה שאמרו גם כן במכילתא [כאן], לא תהיה לו כנושה שלא יראה לו בכל זמן, ודברים אחרים הנאמרים בענין הזה במציעא [שם] ובמקומות בתלמוד&quot;.

&quot;ונוהגת בזכרים ונקבות, בכל מקום ובכל זמן&quot;.

&quot;והעובר עליה ותבע הלואתו לחברו, ויודע שאין לו ותובעו כדי לצערו, עובר על לאו זה, והוא כעובר על מצות מלך&quot;.

עולה מספר החינוך שתביעה אסורה רק כשתובעו כדי לצערו, אבל אם אינו עושה על מנת לצערו אינו עובר ב'לא תהיה לו כנושה', ונראה שה&quot;ה מעבר על פניו שאינו כדי לצערו מותר. אמנם לפי הטור נראה שהמלוה צריך לשמור את דרכיו ואסור לו לעבור על פני הלווה ולגרום לו צער.

ג. אלא שיש בכל העניין שאלה גדולה: מה קרוי שאין ללווה ממה לפרוע, הרגשת הלווה הפרטית, או דרישה וחקירה אצל שכניו?

בשולחן ערוך הרב (חו&quot;מ, הלכות הלואה סעיף ה) באר את חובת הלווה להחזיר את הלואתו, ומדבריו מתבררת התשובה לשאלה:

&quot;אסור ללוה שיקח הלואה ולהוציאה שלא לצורך עסק פרנסתו בענין שהוא מאבדה מן המלוה שלא ימצא ממה לגבות חובו, ואם עושה כן נקרא רשע אף על פי שהמלוה עשיר גדול והוא עני שנאמר לוה רשע ולא ישלם. וכשהמלוה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה זו מוטב שלא להלוותו משילוהו ויצטרך לנגשו אחר כך ויעבור בכל פעם משום לא תהיה לו כנושה&quot;.

&quot;אבל אם הוציאה לצורך עסק פרנסתו ואחר כך מטה ידו ואין לו לפרוע אנוס הוא ואינו חייב להשכיר עצמו ולא לעשות שום מלאכה כדי לפרוע אף על פי שנקרא לוה רשע ולא ישלם&quot;.

&quot;ומכל מקום כל ממון שיגיע לידו וכל המטלטלין היתרים על כדי סידור שמסדרין לבעל חוב חייב ליתן הכל להמלוה ולא ישאיר לעצמו רק כדי מזון ל' יום וכסות י&quot;ב חודש לו לבדו ולא לבניו ואשתו אף על פי שחייב במזונותיה ומלבושיה. וכן לעולם כל אימת שיגיע לידו איזה ממון או מטלטלין יתנם להמלוה ולא ישאיר לעצמו רק שיהיה לו מזון ל' יום וכסות י&quot;ב חודש מיום זה שהגיע הממון לידו. אלא אם כן ניתן לו הממון בתנאי על מנת שלא לפרוע ממנו לחוב. והמזון והכסות משערים בבינונים שבעיר אף על פי שהיה רגיל תחילה לאכול וללבוש כעשיר או כעני. ואפילו אם הוא תלמיד חכם ותורתו אומנתו חייב למכור ספריו, ואפילו ספר תורה ולפרוע להמלוה ואין צריך לומר בית דירה. אלא אם כן מוחל לו המלוה מרצונו מה שמוחל לו. אבל ספרים שקנה לבניו וכן בגדי חול שקנה להם או לאשתו ואפילו בגדי שבת של אשתו שלא קנה לה הוא לא יפרע מהם חובו&quot;.

עולה מדברי הגרש&quot;ז מלאדי שאין עובר על 'לא תהיה לו כנושה' אלא אם כן יש ללווה פחות מכדי 'סידור' להלואה אבל אם יש לו נכסים או מטלטלין שיכול למכור – משמע שהמלוה אינו עובר אם מבקש מן הלווה שיחזיר את הלואתו. ואם כן לווים שמשתכרים (אולי לא כפי שהיו רוצים) ויש להם כדי פרנסת משפחתם, אין בפניה אליהם משום נגישה שכן יש להם, אלא שמעדיפים להוציא לצורך דברים אחרים ולא להחזרת חוב.

ד. בכסף הקדשים (חו&quot;מ סי' צז ס&quot;ב) הסתפק אם איסור ההתראות לפני הלווה הוא מדרבנן או מן התורה:

&quot;אסור לנגוש את הלוה. אודות לא תהיה לו כנושה. הגם שהוא דררא דספק דאורייתא מכל מקום יש בזה קולא נכונה. כי בחי' כנושה היינו בעל חוב דוחק הרבה. כעין מה שאמר הכתוב והנושה בא לקחת את שני כו' או ע&quot;ש הכתוב ואיש אשר אתה נושה וכדומה. ועצמיות האיסור הוא רק אמה דמפורש בסיפא דקרא שם שלא יבא אל ביתו לעבוט עבוטו. אך חז&quot;ל הזהירו בזה גם מלתבוע כשיודע שאין לו לשלם והוא רק כעין מ&quot;ש במק&quot;א גבי בל תשקצו שהיא כעין דרשה דטעמא דקרא במה שהפסוק השמיענו כנטי' לפרש מהות טעם דמצוה אפס קצתה. וכן הוא בזה. שכיון שהשמיענו השי&quot;ת שנכון שלא להתאכזר על הלוה לכנוס לביתו לעבוט עבוטו ממילא נכון לעשות משמרת מדרבנן שלא לתובעו ביותר בזמן שהוא יודע ודאי שאין לחברו לשלם. והגם שבספק יש לו נכון לו ודאי לתובעו ודאי ולזרזו לקיים מצוות פרעון חוב ולתובעו גם בב&quot;ד בחזקה. עם כל זה כל שלפי אומדנא שלו יודע שאין לו קבעו חז&quot;ל שלא יתבענו ואמרו חז&quot;ל שנכון גם כן שלא יתראה לפניו בדרך שיצטער חברו בזה לפי אומדנא שלו... וממה שלא מנה גם אחד איסור זה במנין תרי&quot;ג לגבי להתראות בפני הבעל חוב יש גם כן משמעות שאין בזה איסור מהתוה&quot;ק. אך כל הנ&quot;ל ליתא שהרי כ&quot;ע מודו שלאו זה הוא ממנין תרי&quot;ג והוא בפני עצמו חוץ נשך דכתיב שם בסיפא דקרא וחוץ העבוט דכתיב שם אחר כך בפ' משפטים. ולאו דכניסה למשכן שבפ' תצא ואם כן ודאי כשיודע על פי אומד שלו שאין להלוה אסור מהתוה&quot;ק לתובעו. אך מה שאין לעבור לפניו בדרך שמצטער הוא באולי מדרבנן. ואולי הוי זה ג&quot;כ מהתוה&quot;ק שכיון שבזה הוא עליו כנושה. ולפי כוונת הלב הם הם הדברים במילי דאורייתא&quot;. 

&quot;ומכל מקום אין קפידא כי אם כשיודע ודאי שאין לו. והוא מרומז בפסוק העני עמך לא תהי' לו כנושה. דהיינו שהוא עמך בגדר עני ודאי. ואתה יודע ומכיר בו שאין לו על זה הוא האזהרה שלא להיות לו כנושה. ולזה לא שייך בזה ספק דאורייתא לחומרא. שיחשוש אולי אין לו כיון שכ' בתוה&quot;ק מפורש שכשהוא עמך בגדר עני ודאי אז לבד הוא האיסור ותיבת עני לבד הי' די אלו הי' בזה מקום לחשוש לספק מדכתיב עמך מבואר שלא תחשוש כי אם אחר שידוע לך ודאי היותו עני. גם נראה ששייך בזה חזקה שיש לו שהרי הלוה אסור לו לאבד הממון באופן שעל ידי זה לא יהי' לו במה לפרוע וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם ז&quot;ל וכמ&quot;ש בספה&quot;ק מצוות השם בשמו (צ&quot;ע שהרי איתא בש&quot;ע ס&quot;ד בשמו). ולזה יש להעמידו על חזקת כשרותו. וחזקת הממון שבא לידו שעדיין ישנו או שוויו בידו&quot;.

&quot;ואיסור זה לא שייך כי אם כשתובע גם שיודע שאין לו מאומה לא שום מקרקעי ולא שום מטלטלין בשום מקום והיינו כפי ההלכות דסדר בעל חוב. שכל שלפי סדר זה אין בידו לפרוע כלל אז אסור לתובעו מה שאין כן לעשות סדר בעל חוב יש לו לתובעו... &quot;.

מלבד ההסתפקות אם איסור ההתראות מן התורה או מדרבנן, מוסיף כסף הקדשים שרק אם ודאי לו שאין ללווה במה לשלם עובר בלאו ואין שייך כאן ספק דאורייתא לחומרא מפני שחזקה שיש לו. ועוד שרק אם מצד דין סידור אין לו כלום, אז עובר בלאו זה אבל אם יש ללווה להחזיר והוא אינו מתאמץ אינו עובר עליו.

ועי' בשו&quot;ת באר משה (שטרן, ח&quot;ח סימן כז אות ח) שהסביר והוכיח כדברי כסף הקדשים.

ה. הוסיף שם בשו&quot;ת באר משה (אות ט):

&quot;ופעם נשאלתי ממלוה אחד שיודע מפי עדים נאמנים שאין לו ללוה לשלם אולם יש לו לאביו או לחותנו והם עשירים ואם יהי' לו כנושה תקותו חזקה שישאל מאביו או מחותנו וישלם לו אם שרי לו לנוגשו, והשבתי לו שאסור כי אביו וחתנו אינם אלא כשאר זרים ואינם מחוייבים לשלם חוב בנו או חתנו וגם אם לבסוף ילך הלוה וילוה מאביו או מחותנו עכ&quot;ז עבר על לא תהיה לו כנושה, כמו כן אם יש קופות גמילת חסד המלוים לאדם מעות אסור לו למלוה לדחקו ולנגשו שילך ללות מקופת גמ&quot;ח וישלם לו חובו, דמאחר שאין לו וידוע שאין לו אסור לו לנגשו (ויעו' בחו&quot;מ סי' צ&quot;ט ס&quot;ד), אבל פעם נשאלתי ממלוה שידע שאין לו ללוה לשלם אבל ידע עסק להלוה שאם יקבל עסק זה יעלה בידו לשלם חובו והלוה השיב לו שהעסק הזה איננו לפי כבודו ושאלני המלוה אם שרי לו לנוגשו כי יודע שאם ידחקנו יקבל העסק וישלם לו והשבתי ששרי לדוחקו בכה&quot;ג דכבר אחז&quot;ל פשוט נבילתא בשוקא ושקול אגרא ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא (פסחים קי&quot;ג ע&quot;א) ועיין היטב בשו&quot;ע הרב חו&quot;מ דיני הלואה סעי' ה' מתשו' הרא&quot;ש&quot;.

ו. במקרה דילן, אם מתקשר בטלפון ופונה אליו שישיב את ההלואה אינו עובר 'בלא תהיה לו כנושה', שכן הלווה עובד ומרויח כדי פרנסתו, אלא שמעביר חלק מכספו לצרות אחרות שניחתו עליו, ואת זה אין המלוה חייב לממן, הוא גמל חסד והלוה ובמקום זאת הוא מקבל רעה תחת טובה. ולא יהא המלוה פחות משאר הצריכים לממון הלווה.

ולכן הצעתי למלוה שיציע ללווה שיחזיר את ההלואה בתשלומים, ובדרך זו יפרע את הלואתו, וגם הלווה יוכל לתת את ממונו לשאר הצרכים והבעיות שהוא מטפל בהן.</text>
      <sha1>akraqsttvd1u52zl5l31j2877q2kh2q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469725</id>
    <revision>
      <id>1415922</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:38:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נ|נא|נב|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נ|נא|נב|}}</text>
      <sha1>hv7k4yf1h9tmpc07wut9k7euath081h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415923</id>
      <parentid>1415922</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:38:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5097" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נ|נא|נב|}}

סימן נא

התחייבות מזיק וניזק בנזקי הניזק

שאלה

האם ישנה אפשרות של מצב הלכתי שמזיק ברשלנות חייב ומשלם רק חלק מן הנזק, כאשר היתה התרשלות של הניזק, ואז המזיק משלם תשלום מופחת, או שבכל מקרה שהיתה פשיעה של הניזק – המזיק פטור מתשלומים1?

תשובה

א. נאמר בבבא קמא (פ&quot;א מ&quot;ג): &quot;שום כסף ושוה כסף בפני בית דין ועל פי עדים בני חורין בני ברית והנשים בכלל הנזק והניזק והמזיק בתשלומין&quot;. היינו ישנה מציאות ששני הצדדים חייבים בתשלומין.

כתב בפירוש המשנה לרמב&quot;ם (בבא קמא פ&quot;א מ&quot;ג):

&quot;ואמרו והניזק והמזיק בתשלומין, רומז לדברים שחייבין בהן חצי נזק כמו שיתבאר שמשלם המזיק חצי מה שהזיק ויפסיד הניזק החצי, שגם זה החצי נזק לא יתקיים אלא במה שבו מתקיים הנזק שלם כלומר העדים ובית דין מומחין ונכסי בני ברית ושאר התנאים, חוץ ממה שאמר במיטב הארץ שאין זה חובה בחצי נזק כמו שיתבאר&quot;.

הסבר לדברי הרמב&quot;ם נמצא בעקידת יצחק (שמות שער מו, פרשת משפטים): &quot;ואחר זה סדר דיני השור ואמר (שם ל&quot;ד א) שהתם משלם חצי נזק ויהיה הפסד הנזק שוה למזיק ולניזק כאילו שניהם פשעו בשוה בשמירת נכסיהם אמנם כשהוחזק נגחן ישלם נזק שלם&quot;.

התשלום של חצי נזק בלבד לפי דברי הרמב&quot;ם ועקידת יצחק הוא בגלל חיוב הדדי במעשה, אשר ממנו נובע החיוב החלקי בתשלומים של המזיק וההפסד של הניזק. ונראה שהרמב&quot;ם מסתמך על הירושלמי אותו מביא הרי&quot;ף (להלן).

וכן הר&quot;י אברבנאל (פרשת משפטים) פרש כדברי בעל העקידה. וז&quot;ל:

&quot;המצוה הב' היא בשור של איש שיגח את שור רעהו והמיתו ועשה הכתוב בזה חלוקה אם הי' שור תם או שור מועד. ואם היה תם רוצה לומר שלא נסה לעשות כן והוא בו ענין משונה שלא חשב הבעל שיעשה עם היות שלא נמשך לו מזה תועלת כיון שמשורו באה התקלה לממון חבירו לא ינקה אבל ישלם חצי נזק שימכרו את השור החי ויקח כל אחד מהם חצי כספו וגם יחצו את המת רוצה לומר כספו ביניהם ויהיה הנזק לשניהם למזיק ולניזוק כאלו שניהם פשעו בשוה בשמירת נכסיהם&quot;.

ב. הרי&quot;ף (בבא קמא ו ע&quot;א) פסק: &quot;והניזק והמזיק בתשלומין: ירושלמי מלמד שזה משלם חצי נזק וזה מפסיד חצי נזק: איתמר פלגא ניזקא רב פפא אמר פלגא ניזקא ממונא ורב הונא בריה דרב יהושע אמר פלגא ניזקא קנסא [דף ט&quot;ו ע&quot;ב], והלכתא פלגא ניזקא קנסא בר מחצי נזק צרורות דהלכתא גמירי לה דממונא הוא&quot;.

בשיטה מקובצת (בבא קמא טו ע&quot;א) הביא את ביאור רבנו יהונתן מלוניל לרי&quot;ף: &quot;כתב הרי&quot;ף ז&quot;ל ירושלמי מלמד שזה משלם חצי נזק וזה מפסיד חצי נזק. הירושלמי הזה סבירא ליה דפלגא נזקא ממונא ומן הדין הכל היה לו לשלם אלא שחס רחמנא עליה. ולא הביאו הרי&quot;ף ז&quot;ל לפסוק כמוהו אלא לפרושי מתניתין דאמרה ששניהם בכלל הניזק ובגמרא מפרש לא נצרכה אלא לפחת נבלה. ה&quot;ר יהונתן ז&quot;ל&quot;.

היינו הירושלמי הוא למ&quot;ד פלגא נזקא ממונא ואנו פוסקים להלכה כמ&quot;ד פלגא נזקא קנסא, אמנם זה דוקא בשור המזיק. ופלגא נזקא קנסא היינו שהמזיק היה צריך להיפטר לגמרי, אולם באה התורה וחייבתו בתשלום חצי הנזק כקנס, ודוקא בשור תם בנזקי קרן, רק שם פלגא נזקא קנסא. אבל שאר תשלומי נזקים וחבלות הם ממון2.

נראה איפוא, שניתן ללמוד מכאן את העקרון היסודי שיש מצב שרשלנות משותפת של שני הצדדים, ויש מזיק וניזק גורמת לכך שהמזיק משלם תשלומים מופחתים על היזקו ואת יתרת התשלומים מפסיד הניזק ודוקא בשור המזיק פלגא נזקא קנסא. אבל בבני אדם המזיקים והניזוקים ישנו מצב של הפסד חלקי בגלל רשלנות שני הצדדים.</text>
      <sha1>p3qlynv5wvqg14kg6q83b9deimhpb64</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469726</id>
    <revision>
      <id>1415924</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:39:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נא|נב|נג|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נא|נב|נג|}}</text>
      <sha1>bsphw4reh4xqov45uf3qyn1hf0oq49t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415925</id>
      <parentid>1415924</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:39:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6692" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נא|נב|נג|}}


סימן נב

כינור שכור שנפל ונשבר

שאלה

מורה לכינור לימד תלמיד בן שש שנים לנגן על כינור שכור. בשיעור השני, תוך כדי שיעור בהחזקת הכינור – הכינור נפל מידי התלמיד ונשבר.

האם השוכר (המורה או האב) צריך לשלם לחנות את תיקון הכינור?

א. מדין תורה

א) הכינור נפל מיד ילד שאינו חייב בנזקין, ולכן פטורים מלשלם את הכינור.

וכ&quot;פ הרמב&quot;ם (הל' חובל ומזיק פ&quot;ד ה&quot;כ): &quot;חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהן חייב והן שחבלו באחרים פטורין, אף על פי שנתפתח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן אינם חייבין לשלם, שבשעה שחבלו לא היו בני דעת&quot;. ואין זה שייך רק בחבלה אלא אף בנזקין.

ב) לגבי נפילה (מיד גדול) מן הגמ' בבבא מציעא (פג ע&quot;א) לגבי סבלים משמע שנפילה מידו היא חיוב ששומר חינם פטור אבל שומר שכר משלם. אולם מהמחנה אפרים (הלכות שומרים סימן לט) בשם הראב&quot;ן משמע שנפל מידו הוא אונס, ושומר פטור עליה מתשלומים (עי' פתחי חושן חלק ו [נזיקין] – הערות פרק א – כללי אדם המזיק הערה כג), וצ&quot;ב.

ואולי תלוי האם הנשיאה היא מטרת המעשה וממילא הנפילה גורמת שהפעולה לא בוצעה כבסבלים או שהנפילה של הכלי היא בדרך אגב.

ג) מסירת הכינור ליד הילד אין בה משום שומר שמסר לשומר, כיון שהכינור נשכר מיד המשכיר כדי שהילד ילמד על ידו נגינה.

כך פסק בספר המקח והממכר (לרב האי גאון שער מט): &quot;וכמו כן היכא ששלח את הקטן שישלח לו חפץ פלוני והלך המוכר ושלח החפץ על יד אותו קטן ונפל מיד הקטן ונשבר הכלי ונפסד החפץ הרי אותו הפסד למוכר, שהיה על המוכר שלא ישלח אותו חפץ אלא על יד בן דעת&quot;. אולם אצלנו כל שכירות הכינור היא בשביל ללמד קטנים, וא&quot;כ ודאי שאין במסירה ליד קטן איסור ולא פשיעה, אלא זאת כל מטרת השכירות.

ד) כמו&quot;כ נראה שלשוכר אין אחריות על הכינור כלפי המשכיר, אלא האחריות מוטלת על המשתמש בכלי שלא ישנה. והוא חייב כלפי המשכיר. ולכן השוכר עצמו פטור.

כנפסק בשולחן ערוך (חו&quot;מ סי' שט ס&quot;ד): &quot;השוכר את הפרה לחרוש בהר, וחרש בבקעה ונשבר הקנקן, והוא הכלי שחורש בו, הרי השוכר פטור ודין בעל הפרה עם האומנין שחרשו. וכן אם לא שינה על דעת הבעלים, ונשבר הקנקן, דין בעל הפרה עם האומנים&quot;.

היינו, שוכר כלי לשימוש בעלי מלאכה שלו, והכלי נשבר בידם, דין המשכיר עם בעלי המלאכה והשוכר אינו חייב בכלום. במקרה שלפנינו כיון ש'בעלי המלאכה' הם קטנים, אין המשכיר יכול לדון עימם ולכן המשכיר נפסד.

ה) נראה שלשוכרים אין אחריות כלפי המשכיר כיון שהם השוכרים. שכיון שידוע למשכיר שהשוכר אינו שוכר לצורך עצמו אלא לצורך לימוד ילדים, לא נוצרה לשוכר אחריות יותר גדולה על החפץ הנשכר.

כן עולה מבבא בתרא (פ&quot;ה מ&quot;ט):

&quot;השולח את בנו אצל חנוני ופונדיון בידו ומדד לו באיסר שמן ונתן לו את האיסר שבר את הצלוחית ואבד את האיסר חנוני חייב רבי יהודה פוטר שעל מנת כן שלחו ומודים חכמים לרבי יהודה בזמן שהצלוחית ביד התינוק ומדד חנוני לתוכה חנוני פטור&quot;.

אם ברור לשני הצדדים שהקונה מתכוין שהמוכר ייתן שמן בצלוחית המוכר פטור, מפני שעשה כציווי הקונה. וכן פרש הרמב&quot;ם: &quot;אבל אם נתן לו בה שמן והיא בידו ושברה התינוק הרי הוא פטור מדמי צלוחית&quot;.

נמצא כי לפי דין תורה אין שום חיוב תשלומים לשלם למשכיר על הכינור שנפל ונשבר1.

כמובן שאם עשו חוזה ביניהם שכל שיקרה לכינור הוא באחריות השוכר – השוכר חייב אע&quot;פ שהשוברים הם קטנים, מפני שהוא מתנה על דבר שבממון שחל אף אם מתנה על מה שכתוב בתורה. 

ב. מנהג מדינה

אולם מנהג המדינה נראה ששונה מדין תורה.

נראה כי לפי מנהג המדינה השוכר חפץ מקבל עליו חיובי שואל, ולכן הוא חייב אף באונסים, לפחות אותם שלא נגרמו מצד שלישי (כגון לסטים מזויין וכד'). נמצא שהשוכר חייב במלוא הנזק. היינו אומדים את שווי התיקון של הכינור, והשוכר (ההורים או המורה) ישלמו למשכיר את דמי התיקון.

ואף אם התיקון אינו משתלם, ולכן המשכיר דורש שישלמו לו כינור משומש כפי שהשכיר, השוכר אינו חייב אלא בדמי התיקון ולא יותר.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

השוויתם בין הכינור לצלוחית במשנה בב&quot;ב דף פ&quot;ז ב שלפיה אם האב שלח את הקטן לקנות החנווני פטור על שבירת הצלוחית ואיבוד השמן והאיסר, כי אלו אבידה מדעת. לענ&quot;ד כינור שאני. המשכיר לא מסר את הכינור לקטן, אלא השכירו למורה. וגם אם הניח שהתלמיד הוא קטן (כינור לקטנים שונה בגודלו מכינור למבוגרים) אין לו שום קשר לקטן, אלא רק עם המורה, והמשכיר מטיל רק עליו את מלוא האחריות. והמורה שמסר את הכינור לידי הקטן ללא השגחה צמודה פשע.</text>
      <sha1>pfsu5mcwx8n7qgb3jh4gord6omu42yk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469727</id>
    <revision>
      <id>1415926</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:39:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נב|נג|נד|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נב|נג|נד|}}</text>
      <sha1>o4h53437iezwdz94wopav53y7a2lhxp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415927</id>
      <parentid>1415926</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:39:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2995" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נב|נג|נד|}}


סימן נג

שכיר שנתקל ושבר כלי שאול

שאלה

אדם שאל כלים מגמ&quot;ח כלים לשם שמחה משפחתית. אחד המלצרים (שכיר של בעל השמחה) נתקל ושבר כלים שאולים. האם על השואל לשלם את הכלים לגמ&quot;ח? האם על המלצר לשלם לשואל או לגמ&quot;ח משאיל הכלים?

תשובה

א. נתחיל בסוף השאלה, מלצר שנתקל ושבר את כלי בעל הבית פטור מתשלומים.

כך פסק בשולחן ערוך (חו&quot;מ סי' שד ס&quot;א):

&quot;המעביר חבית ממקום למקום בשכר, ונשברה, דין תורה הוא שישלם, שאין זה אונס גדול, והרי השבירה כגניבה ואבידה שהוא חייב בהן, אבל תקנו חכמים שיהיה חייב שבועה שלא פשע בה, שאם אתה אומר ישלם, אין לך אדם שיעביר חבית לחבירו. ולפיכך עשו בו שבירת החבית כמיתת הבהמה ושבירתה&quot;.

בדרך כלל, מלצר ששבר במקום השמחה מכיון שנתקל באדם או במטלטלין, יש עדים שהיו במקום השבירה וראו את השבירה ועל כן עדיו יעידו ששבר כשנתקל וייפטר. אם אין עדים והמעסיק אותו רוצה לתובעו על כך, כיון שאין נשבעים בימינו, נראה שהמלצר ישלם שליש משווי הכלים ששבר.

תלינו את תשלומיו בכך שהמעסיק רוצה לתובעו על כך, כיון שכדברי הרמב&quot;ם (הל' שכירות פ&quot;ג ה&quot;ב, והשו&quot;ע לעיל): &quot;שאם אתה אומר ישלם אין לך אדם שיעביר חבית לחבירו&quot;. וכן אין לך אדם שיעבוד במלצרות, שאף כך שכרם מועט, ומבוסס בחלקו על 'טיפים' ואם יצטרכו לשלם כלים שנשברו כתוצאה מכך שנתקלו, לא ילכו לעבוד בעבודה כזו. ולכן מסתמא המלצר שנתקל ונשברו כלים פטור.

ב. השואל מן הגמ&quot;ח נראה שחייב בכלים שנשברו ע&quot;י המלצר.

זהו אונס רגיל שקורה בכל גמ&quot;ח, ושואל חייב בתשלומי אונס. ועל כן אין סיבה לפטור את השואל. ובדר&quot;כ נשברים כלים או נאבדים כלים (סכו&quot;ם).

בגמ&quot;חים גדולים בדר&quot;כ מתנים או מבקשים תרומה להשלמת הכלים הנשברים, ונלענ&quot;ד שאין זה הופך את השאלה לשכירות, אלא מתנים במפורש כתרומה, לפי מה שידבנו לבו.

כמו&quot;כ אם כתבו במפורש חוזה לתשלום במקרי שבירה, אין זו שכירות אלא כתיבת דין שואל בתוך החוזה. ולכן השואל חייב בתשלומי הכלים שנשברו על ידי המלצר.</text>
      <sha1>ks6a3emlkwr8ouj96e097f1vnnlymv3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469728</id>
    <revision>
      <id>1415928</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:40:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נג|נד|נה|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נג|נד|נה|}}</text>
      <sha1>imgr12purotdu78nca8wj5cpm8t8pdx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415929</id>
      <parentid>1415928</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:41:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17598" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נג|נד|נה|}}


סימן נד

מתה מחמת מלאכה מגורם שלישי

שאלה

שואל ששאל בהמה או כלים והתחיל לעשות בהם צורך שאלתו, ובא גורם שלישי וקלקל את הכלי או הבהמה השאולים, האם זה נחשב כמתה מחמת מלאכה ופטור מתשלומים, או השואל חייב בתשלומים למשאיל?

תשובה

א. פטור שואל במתה מחמת מלאכה אינו נלמד מפסוק, אלא הוא נלמד מסברא כאמור בבבא מציעא (צו ע&quot;ב): &quot;אלא אמר רבא: לא מיבעיא כחש בשר מחמת מלאכה דפטור, אלא אפילו מתה מחמת מלאכה – נמי פטור. דאמר ליה: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה&quot;.

באר הרמב&quot;ן (בבא מציעא צו ע&quot;ב): &quot;הא דאמרי' במתה מחמת מלאכה לאו לאוקומה בכילתא שאילתה. קשיא לי וכי מגרע גרע כיון דכי מתה מחמת עצמה חייב אף על גב דמלאך המות הוא דקטלה ומ&quot;ל הכא ומ&quot;ל התם, כי מתה מחמת מלאכה דשואל דמ&quot;מ איהו גרם לה היכי מפטר, בשלמא למפטר בה שאר שומרין בהך טענה דלאו לאוקמה בכילתא שאילתה טענה מעלייתא היא לומר דלאו פשיעה דידהו היא, אלא שואל מי יכלת למימר בה טפי מאונס, וי&quot;ל דשואל ודאי חייב באונסין אבל לא בפשיעה דמשאיל, וכאן משאיל פשע בה שהשאילה למלאכה והיא אינה יכולה לסבול אותה וכגון שמתה מחמת אובצנא דמלאכה&quot;.

היינו, לפי הרמב&quot;ן פְּטוּר מתה מחמת מלאכה הוא בגלל פשיעת המשאיל. ולפי&quot;ז אם אף אחד מהם לא פשע – השואל חייב מפני שחייב בכל אונס.

לפי&quot;ז אם גורם חיצוני המית את הבהמה כגון שפגע בה ברק או נטלוה גזלנים אפילו בשעת מלאכה השואל חייב.

ב. הביא הטור (חו&quot;מ סי' שמ, ו):

&quot;כתב הרמ&quot;ה מי ששואל בהמה לילך דרך ידוע ובאו עליו לסטין באותו הדרך או חיות רעות ואנסוה ממנו חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה כיון שמחמת הדרך ששאלה לילך בה הוליכה ונאנסה. כי היכי דפטרינן לההוא דשאיל שונרא מחבריה ואכלה עכברים טובא ומתה אף על פי שלא הרגתה המלאכה גופה כיון שבמלאכה ששאלה לצרכה מתה בגרמתה. וא&quot;א הרא&quot;ש ז&quot;ל אומר דאין נראה דלא דמי לשונרא ששאלה להרוג עכברים דבאותה מלאכה עצמה נאנסה והוי כשואל בהמה למהלך יום אחד ומחמת ההילוך מתה אבל אם נאנסה ממנו בדרך, אונס אחר הוא ואינו מחמת מלאכה שאף בלא מלאכה אפשר שתאנס ממנו הילכך חייב&quot;.

לכאורה, שיטת הרא&quot;ש מובנת עפ&quot;י מה שכתב הרמב&quot;ן. שמתה מחמת מלאכה אינו דין בחיובי השואל והוא חייב בכל אונסין, והפטור במתה מחמת מלאכה הוא מפני שהמשאיל פשע. וכאן שלא פשע יתחייב.

אולם הנמקת הרא&quot;ש אינה לפי הרמב&quot;ן שכן אינו מזכיר את פשיעת המשאיל, אלא מחלק בין אונס בשעת מלאכה ע&quot;י המלאכה לבין אונס אחר וק&quot;ו שלא התחיל בשעת המלאכה.

ג. צריך להבין את שיטת הרמ&quot;ה מדוע ייפטר השואל על אונס מעין זה.

נראה לענ&quot;ד כי מקור דעתו מדברי רבא: 'לאו לאוקמא בכילתא שאילתה', היינו: אם נבצר ממני לעשות את הדבר בשבילו שאלתי את הבהמה או הכלי – למה לי להיכנס לכל התחייבות זו?! וכיון שניטלה ממנו האפשרות לעשות בה מלאכתו שלא באשמתו הרי זו שאלה בטעות וכל ההשאלה בטלה ולכן פטור על האונס.

ולפי דברי הרמ&quot;ה עולה שכל אונס שלא מחמת שניהם שבא עליה בשעת מלאכה ומונעה ממלאכה ששאל עליה – פטור השואל, מפני שלא שאלה על מנת שלא תעשה כלום והוא ישלם על אונסיה.

ואחר עיון מצאתי כן במחנה אפרים (הלכות שאלה ופקדון סימן ד) שכתב: &quot;ולע&quot;ד היה נראה לי טעם אחר בפיטור מתה מחמת מלאכה משום דסתם שואל כלי או בהמה למלאכה, הראויה למלאכה קא שאיל והלכך כשמתה מחמת מלאכה או נכחשה הבהמה מחמת מלאכה כחש דלא הדרא איגלאי מלתא דבהמה זו לא היתה ראויה למלאכ' והוי שאלה בטעות דאי הוה ידע בה השואל שלא היתה ראויה למלאכה לא היה שואל אותה&quot; ובש&quot;כ.

וניתן לחזק את דעתו בדברי תוספות (כתובות מז ע&quot;ב): &quot;שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה – אין לתמוה בסברא זאת דבכמה מקומות בש&quot;ס מצינו כן ואם תאמר אם כן כל אדם הלוקח פרה מחבירו ונטרפה או מתה אנן סהדי שלא על מנת כן לקחה וי&quot;ל דהתם אנן סהדי שבאותו ספק היה רוצה ליכנס ואפי' אם אומר לו אם תטרף יש לך לקבל הפסד היה לוקחה אבל הכא לא כתב כלל כי אם ע&quot;מ לכונסה ואין דעתו כלל להכניס עצמו בספק וכן ההוא דזבין ולא איצטריכו ליה זוזי&quot;...

ודעת הרמ&quot;ה (וכ&quot;פ השו&quot;ע כמובא להלן) שאינו רוצה להיכנס בספק זה, וממילא בטלה כל השאלה מפני שהיא בטעות.

ד. כתב בתרומת הדשן (סי' שכח):

&quot;שאלה: חיל שונאים באים פתאום לפני העיר לשלול ולגזול מלקוח כל הבהמות שבעדרי העיר, ובני העיר מזרזים ומזיינים לצאת לקראת שונאים להציל העדרים, ושאל ראובן משמעון שריון ושאר כלי זיין לרכוב גם הוא עם בני העיר לקראת השונאים, ונפלו בני העיר ביד השונאים ופשטו ולקחו את כל כליהם מהם ופשטו ולקחו גם מראובן כל כלי זיין והשריון שהיה לו, חייב לשלם לשמעון מה ששאל ממנו או לאו?&quot;

&quot;תשובה: יראה דאין ראובן חייב לשלם ואף על גב דשואל חייב באונסין, מ&quot;מ כה&quot;ג מיקרי מתה מחמת מלאכה. ואף על גב דלא נתקלקל ונשבר מחמת המלאכה, כיון דע&quot;י אותה המלאכה ששאל בשבילה נפסד ונאבד חשיב כמתה מחמת מלאכה. וראייה מפ' השואל (ב&quot;מ צז ע&quot;א) ההוא גברא דשאיל שונרא מחבריה חביר עלה עכברי וקטלוה, יתיב רב אשי וקאמר כה&quot;ג מאי, אמר ליה רב מרדכי הכי אמר אבימי הני גברי דנשי קטליה לית דין ולית דיין. ומקשים שם התוספ' מאי קמבעיא ליה הא הוא ממש מתה מחמת מלאכה. ומתרצים דקמבעיא ליה אם שינה והוליכה במקום שרוב עכברים מצויין שם אי חשיב כה&quot;ג פשיעותא ע&quot;כ. הא קמן דאי לאו משום פשיעה חשוב בפשיטות מתה מחמת מלאכה, ואף על גב דלאו מחמת מלאכה ששאל עליה, דהיינו שתצוד העכברים ותאכלם מתה בעניין איכא דאמרי דהתם והמדקדק התם בתוס' מוכח ליה דאלישנא קמא קאי, ולא אאיכא דאמרי, ונ&quot;ד דמי ממש ללישנא קמא דהתם&quot;.

ונראה להסביר את תרוה&quot;ד כשיטת הרא&quot;ש. כיון שהאונס בא מחמת המלאכה לה נשאלו כלי המלחמה אף שהם נפלו שלל על ידי האויבים נחשב כמתה מחמת מלאכה, ואולי אף לגבי הרמ&quot;ה יחשב כמתה מחמת מלאכה כיון שנפלו בידם בזמן מלאכתם, אמנם עשה, בכלי המלחמה ששאל, את מלאכתם.

וכך כתב הלבוש (חו&quot;מ סי' שמ ס&quot;ג) בביאור מחלוקת הרמ&quot;ה והרא&quot;ש:

&quot;השואל בהמה מחבירו לרכוב עליה למקום ידוע, ובאו עליו לסטין באותה דרך או חיות רעות ואנסוה ממנו, חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה, כיון שמחמת הדרך ששאלה לילך בה והוליכה שם נאנסה. ויש חולקין וסבירא להו שאין זה נקרא מחמת מלאכה ששאלה לה מתה, שהרי אף בלא הליכת הדרך אפשר שיבא לה אונס כזה, ואין נקרא מתה מחמת מלאכה אלא שבא לה האונס מחמת המלאכה עצמה, כגון המשאיל שונרא לחבירו לרדוף בה עכברים ואכלוה העכברים זהו נקרא מתה מחמת מלאכה וכל כיוצא בזה, וכן המשאיל כלי זיין לחבירו להלחם עם האויבים ויצא ונלחם וגברו עליו האויבים ולקחו ממנו הכלי זיין, זהו נקרא ג&quot;כ מתה מחמת מלאכה דהא להכי שאלה ליה ופטור, וכן בהמה שנתייגעה במלאכתה ונתחממה ומתה אפילו אחר שנגמרה המלאכה, או שהוליכה כדרכה ונכשלה בדרך ונפלה ומתה, זה ג&quot;כ מיקרי מתה מחמת מלאכה. ודוקא שהרגיש בה בעודה במלאכה שנתייגעה מחמת המלאכה ונתחממה, אבל אם לא הרגיש בה מיד, לא יוכל לישבע שמתה מחמת מלאכה, דדלמא בלאו הכי נמי היתה מתחממת ומתה ומתוך שאינו יכול לישבע משלם&quot;.

ה. אולם שיטת תרוה&quot;ד אינה מתאימה לשיטת הרמב&quot;ן, כי מה פשע המשאיל בכך שהאויבים גברו עליו. ולכן נראה ששיטת תרוה&quot;ד היא עפ&quot;י הרא&quot;ש ולא עפ&quot;י הרמב&quot;ן. ועי' ב&quot;ח (חו&quot;מ סי' שמ אות ו).

אמנם הש&quot;ך כתב שתרוה&quot;ד פסק כרמ&quot;ה (חו&quot;מ סי' שמ ס&quot;ק ו) וחילק בין שאילת חתול לשאלת כלי מלחמה: &quot;ואכלוה העכברי' כו'. וה&quot;ה אם (שלח) [שאל] כלים להלחם עם השונאים ונפלו בני העיר ביד השונאים ולקחו הכלי זיין הוי מחמת מלאכה ופטור כן כתב בת&quot;ה סי' שכ&quot;ח ומביאו ד&quot;מ ר&quot;ס זה והביאו ג&quot;כ בסמ&quot;ע והבי' ראיה מהך דינא דחברו עליה עכברים וקטלוה ואינו נראה בעיני דהכא מיקרי שפיר מתה מחמת מלאכה שמחמת שתרצה לעשות מלאכתה בעצמה להרוג העכברים חברו עליה וקטלוה, וא&quot;כ פשע המשאיל אבל בכלי המלחמה ודאי אין הכלים עצמם עושים המלאכה רק הבעל מלחמה וקרי מתה מחמת מלאכה הבעל מלחמה שלא נצח מלחמה ומחמת כן נלקחו מהם הכלי זיין ולא פשע המשאיל והלכך על הכלים ה&quot;ל אונסים וחייב כן נ&quot;ל, ונ&quot;ל דהת&quot;ה סובר כהמחבר בס&quot;ג אבל להיש חולקין חייב ודוק וכן עיקר&quot;.

ו. פסק השולחן ערוך (חו&quot;מ סי' שמ ס&quot;ג):

&quot;השואל בהמה מחבירו לילך דרך ידוע, ובאו עליו לסטים באותו הדרך, או חיות רעות, ואנסוה ממנו, חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה&quot;.

ורמ&quot;א הגיה:

&quot;ויש חולקין בזה וסבירא להו דלא מיקרי מחמת מלאכה, דהרי אף בלא הליכת הדרך איפשר שיבא לה אונס כזה (טור בשם הרא&quot;ש). אבל המשאיל לחבירו שונרא לרדוף עכברים, ואכלוה העכברים, מיקרי מחמת מלאכה, דבא לה האונס מחמת המלאכה, וכל כיוצא בזה (טור). בהמה שנתייגעה במלאכתה ונתחממה ומתה אחר כך, או נכשלה בדרך ונפלה ומתה, מיקרי מחמת מלאכה. ודוקא שהרגיש בעודו במלאכה, אבל אם לא הרגיש מיד, לא יכול לישבע דמתה מחמת מלאכה, דדילמא בלאו הכי נמי היתה מתה (שם בשם ר&quot;י והרא&quot;ש)&quot;.

ועי' בביאור הסמ&quot;ע (חו&quot;מ סי' שמ ס&quot;ק ח).

ז. פסק הש&quot;ך (חו&quot;מ סי' שמ ס&quot;ק ה): &quot;ויש חולקין כו'. וכן נרא' לי עיקר וכמ&quot;ש הרמב&quot;ן ומביאו ב&quot;י וז&quot;ל והא דאמרינן מתה מחמת מלאכה דפטור קשיא לי מיגרע גרע כיון דכי מתה מחמ' מיתת עצמ' חייב אף על גב דמלאך המות הוא דקטל' ומה לי הכא ומ&quot;ל התם כי מתה מחמת מלאכה דשואל דמ&quot;מ איהו גרם לה היכא מיפטר וי&quot;ל דשואל ודאי חייב באונסי' אבל לא בפשיעה דמשאיל וכאן משאיל פשע בה שהשאילו למלאכה והיא אינה יכולה לסבול אותה וכן כתב הרשב&quot;א והריב&quot;ש סי' תכ&quot;ג א&quot;כ כאן שלא פשע המשאיל חייב השואל ול&quot;ד לשונרא דקטלוה עכברים דהשאיל' לצורך עכברים ודוק עיין בתשו' רשד&quot;ם סי' תל&quot;ה&quot;.

הש&quot;ך פסק שלא כשו&quot;ע אלא כרמ&quot;א שפסק עפ&quot;י שיטת הרא&quot;ש, ולא מטעמיה דהרא&quot;ש אלא מטעם הרמב&quot;ן.

וציין לדברי הש&quot;ך בביאור הגר&quot;א (אות יב).

ח. בנתיבות המשפט (באורים, חו&quot;מ סי' שמ ס&quot;ק ו) העיר:

&quot;ואכלוה העכברים. עיין ש&quot;ך ס&quot;ק ו' שהשיג על תרומת הדשן [סי' שכ&quot;ח] בדין אם שאל כליו להלחם עם השונאים ולקחו הכלי זיין, וסבירא ליה דחייב בכהאי גוונא. ונראה לפענ&quot;ד דאם באו על עסקי נפשות דפטור, דלא גרע משאל ספר דמצוה קעביד. ואפילו שאל שלא לדעת ונאנס מידו פטור, דלא גרע מרודף שרדף אחר רודף ששבר כלים בין של הרודף בין של כל אדם דפטור כמבואר בסנהדרין דף (ע&quot;ז) [ע&quot;ד ע&quot;א], כיון שיש בזה ג&quot;כ הצלת אחרים, ודוקא נרדף שבא להציל עצמו חייב, אבל הכא שיש בו ג&quot;כ הצלת אחרים פטור, דמשום שיש בו ג&quot;כ הצלת עצמו לא גרע, ותרומת הדשן מיירי שבאו על עסקי ממון, ע&quot;ש. וכן נ&quot;ל ג&quot;כ בלקח כלים של חבירו להציל מן הדליקה דפטור בנאנס מידו, דדליקה כסכנת נפשות דמיא דהא מחללין עליה שבת&quot;.

וסיבת הפטור בסנהדרין (עד ע&quot;א):

&quot;ורודף שהיה רודף אחר רודף להצילו, ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף, בין של כל אדם – פטור. ולא מן הדין, שאם אי אתה אומר כן – נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף&quot;.

ט. סיכם את הדין בערוך השולחן (חו&quot;מ סי' שמ סי&quot;ד):

&quot;יש מי שאומר דהשואל בהמה מחבירו לילך דרך ידועה ובאו עליו ליסטים באותו הדרך או חיות רעות ואנסוה ממנו חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה ואף על גב דאין זה שייך להמלאכה מ&quot;מ כיון ששאל לילך בדרך זה והדרך מוחזקת בליסטים וחיות רעות זה גופא הוי כמחמת מלאכה [בד&quot;ה] אבל אם נגנבה בזו הדרך בליסטים מזויין אף על פי שדרך זו מוחזקת בכך מ&quot;מ כיון דגניבה הוי בעיר ג&quot;כ אין זה כמתה מחמת מלאכה [נה&quot;מ] ויש חולקין בכ&quot;ז וס&quot;ל דלא מקרי מחמת מלאכה דהרי אף בלא הליכת הדרך אפשר שיבא לה איזה אונס בכעין זה דמחמת מלאכה לא מקרי אלא כשהסיבה באה מצד עצם המלאכה ולכן המשאיל לחבירו שונרא לרדוף עכברים ואכלוה העכברים או שאכלה הרבה עכברים ונתחממה ומתה פטור השואל דזה ממש מחמת המלאכה וכן אם שאל כלי זיין להלחם ולקחו את הכלי זיין ממנו במלחמה הוי כמחמת מלאכה ופטור [סמ&quot;ע] וי&quot;א דהכלי זיין הא אינם נלחמים בעצמן והאדם הוא הנלחם ולכן הוי על הכלי זיין אונס ככל האונסים וחייב [ש&quot;ך] מיהו אם המלחמה היתה בעסקי נפשות פטור ואפילו שאלם שלא מדעת בעה&quot;ב דזהו כרודף שרדף אחר רודף כששבר כלים של אחר דפטור כמ&quot;ש בסי' ש&quot;פ וה&quot;ה לוקח כלים להציל מן השרפה [נה&quot;מ] ועמ&quot;ש בסי' דע&quot;ר&quot;.</text>
      <sha1>cruvw9aoka38yzgafofy7n3zyyz3451</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469729</id>
    <revision>
      <id>1415930</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:41:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נד|נה|נו|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נד|נה|נו|}}</text>
      <sha1>s9tq2486wurklwtxgkjfqznwnn0865l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415931</id>
      <parentid>1415930</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:41:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5213" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נד|נה|נו|}}


סימן נה

גניבת ושכפול מפתחות

שאלה

תלמידים גנבו מַפְתֵחַ של שער בית ספר ושכפלו אותו, וחילקו ביניהם את המפתחות. מחנך אותה כיתה, הצליח להיודע מן הגניבה, ולמי מתלמידיו הגיעו המפתחות, ונטל את כל המפתחות מידי התלמידים.

א) האם הוא צריך להשיב לכל תלמיד את עלות שכפול המפתחות הגנובים?

ב) האם מותר לו לחלק את המפתחות לאנשי צוות בית הספר?

תשובה

א. ברור לכל התלמידים שהיתה זו גניבה בכוונה, וכל מעשי אותו תלמיד וכיתתו היו אסורים הן מצד ד&quot;ת, והן מצד תקנות בית הספר. התלמידים חלקם בני מצוה, וחלקם יכנסו למצוות בקרוב ואפילו אינם חייבים בגניבה מן התורה, הם חייבים מצד תקנות ביה&quot;ס.

הצד המיוחד הוא שלכאורה נגנב רק מפתח אחד והנהלת בית הספר מקבלת בהשבת הגניבה כעשרה מפתחות זהים.

ב. לכאורה השאלה היא:

האם מי שגנב ועשה רווחים בשימוש בגנבתו, האם חייבים להחזיר לו מה שהשקיע בגניבה?

התשובה היא שאמנם צריכים להשיב לגנב מה שהשקיע בגניבה כדי להשביחה.

פסק הרמב&quot;ם (הל' גניבה פ&quot;א הי&quot;א): &quot;היתה הגניבה ביד הגנב והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה, ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאות והשביחה כגון שפטם אותה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש, וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבין לו מן הכפל&quot;.

ואם כן לכאורה מגיע לגנב שכר שכפול המפתחות.

ג. אלא שבמקרה הנוכחי אין כאן השבחה של הגניבה עצמה – המפתח שנגנב לא הושבח, אלא שהגנב 'הרחיב' את רווחיו מן הגניבה. לו יצוייר שאדם גנב תוכניות וייצר כלי – כאשר הוא נתפס ולוקחים מידיו את הכלי, נראה שאין צריך לשלם לו את ההוצאות שלו לבניית הכלי, זו חלק מן הגניבה שלו, ומה שהוציא הוא כדי להשתמש בגנבתו, ולא להשביחה בעצמה, ולכן אין חייבים להשיב לגנב את מה שהוציא כדי להגדיל את גנבתו. והגנב חייב להשיב הן את התוכניות והן את חפץ שבנה על פי התוכניות.

אם הוא מכר גנבתו לאחרים והרויח עליה כסף, הוא לא צריך להשיב את אותם רווחים למי שנגנב ממנו. הוא חייב להשיב את מה שגנב בלבד. אולם לקונים ישנה תביעה כלפי הגנב ולא כלפי מי שנגנב ממנו. כאמור בשולחן ערוך (חו&quot;מ סי' שנו ס&quot;ה): &quot;בזמן שהלוקח עושה דין עם הגנב, והוא אומר: בכך וכך לקחתי ממך, והוא אומר: לא מכרתי לך אלא בפחות מזה, הלוקח נשבע בנקיטת חפץ, ונוטל מהגנב&quot;. ולכן אם הוא מכר את המפתחות, הקונים חייבים בהשבה למי שנגנב ממנו, והקונים תובעים את הגנב על מה ששלמו על הגניבה.

ד. אולם נראה שבמקרה הנוכחי אין כאן רווחי גנב מן הגניבה.

כל השכפולים של המפתח היו בשביל חבריו לכתה, התלמיד הגנב היה למפרע שלוחם של חבריו. ואחרי הגניבה כל אחד שכפל את המפתח הגנוב לעצמו, ובכך הפך גנב בעצמו. נמצא שכולם גנבו מפתחות, ועל כולם להשיב את הגניבה. ומה ששכפלו את המפתח הגנוב זה היה חלקם בגניבה, ולכן אין ביה&quot;ס צריך להשיב להם מאומה (ואף הגנב לא צריך להשיב לחבריו אע&quot;פ שהוא שכפל עבורם את המפתח, והם שלמו לו דמי שכפול).

ה. כיון שכולם בחזקת גנבים או חולקים עם הגנב בגנבתו, כולם חייבים בהשבת מפתחותיהם הגנובים, כדין כל גנב. והם כולם צריכים להשיב את הגניבה להנהלת בית ספר ממנה נגנב המפתח אותו שכפלו, והיא בעלת המפתחות.

ונראה שהיא זכאית לעשות עם המפתחות כרצונה, לזרוק לים, או לשמור לרזרבה או לחלק לחברי סגל אחרים שאין להם מפתחות, ואין היא צריכה לשלם על המפתח שנגנב ממנה, אע&quot;פ שקבלה יותר מפתחות ממה שגנבו ממנה.</text>
      <sha1>jrjpqaednfe0g6jeke4y1w6a921u5yc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469730</id>
    <revision>
      <id>1415932</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:41:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נה|נו|נז|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נה|נו|נז|}}</text>
      <sha1>oe2iah6bch7flpyuo6mty8i15g1wvbl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415933</id>
      <parentid>1415932</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:42:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48496" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נה|נו|נז|}}


סימן נו

גידול בהמה דקה בימינו בארץ ישראל

שאלה

האם מותר ואם כן באיזה אופן לגדל בהמה דקה בארץ ישראל?

א. איסור גידול בהמה דקה

נאמר בבבא קמא (פ&quot;ז מ&quot;ז): &quot;אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל&quot;.

פרש הרמב&quot;ם (ב&quot;ק פ&quot;ז מ&quot;ז): &quot;אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל מפני שפושטין לשדות&quot;.

ור' עובדיה מברטנורא (ב&quot;ק פ&quot;ז מ&quot;ז) הוסיף: &quot;אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל. משום ישוב ארץ ישראל, שמפסידין את הזרעים&quot;.

וכן פסק השולחן ערוך (חו&quot;מ סי' תט ס&quot;א):

&quot;אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל, מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והיזקם מצוי; אבל מגדלים בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל. והאידנא, שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות, נראה דשרי&quot;.

וסיכם הבאר היטב (חו&quot;מ סי' תט ס&quot;א):

&quot;ישראל. וכת' הטור דגם בבבל היו אוסרין כשהיו שכיחין רוב ישראל והיה להן שדות וכרמים והוא הדין לשאר ארצות אם היו בהן כו' ע&quot;ש וכת' עוד דאפילו בבית אסור ואפילו אם אין הבהמה שלו דאין אדם חוטא ולא לו מ&quot;מ כיון שדרך בהמה דקה לצאת ולהזיק גזרו מחששא שתצא בלי ידיעת הרועה ותזיק. סמ&quot;ע&quot;.

כתב בפאת השלחן (פ&quot;א סעיף כה): &quot;אין מגדלים בהמה דקה (וחיה דקה) בא&quot;י מפני שדרכן לרעות בשדות של אחרים והזיקם מצוי. אבל מגדלים בסוריא ובמדברות של א&quot;י. והאידנא שאין מצוי שיהיה לישראל בא&quot;י שדות נראה דשרי (רמב&quot;ם בפ&quot;ד מה' נזקי ממון וטוש&quot;ע ח&quot;מ סי' ת&quot;ט ס&quot;א)&quot;.

והוסיף בהערות (מז): &quot;והאידנא כו' דברי עצמו הן. הטור כ' זה לחלק דין חו&quot;ל מבבל ששם ג&quot;כ אסור לגדל בהמה דקה כמש&quot;ש בגמ' עשינו עצמנו כא&quot;י לענין בהמה דקה. וכ' מפני שבבבל היו רוב שדות ישראל. ובכו&quot;פ [פ&quot;י ע' קפ&quot;ח] האריך דגם בזמן שאין הארץ בידינו אסור, שהרי א&quot;י נאסרו אלו הדינים מצד עצמה, שהוזהרנו בהפסדה ונצטוינו בישובה כל הימים. ואע&quot;פ שאין הארץ בידינו ולזה פירש&quot;י אין מגדלין בהמה דקה בא&quot;י משום ישוב א&quot;י שמובירות השדות וכל שדות א&quot;י דישראל הן ע&quot;ש. אבל ברש&quot;י שלפנינו כ' סתמן דישראל הן, מ' משום שהיו השדות של ישראל ומשמע כדברי הש&quot;ע. אבל מדכ' משום ישוב א&quot;י מ' ככל ישוב א&quot;י דלעולם. ומדיני גמ' החמירו בה, כמ&quot;ש בטור שם. וז&quot;ל דאפי' בבית אסור ואפי' שאינה שלו רק לגדל הוא דאסור אבל מותר להשהותה ל' יום קודם הרגל, וקודם למשתה בנו ל' יום. והטבח לוקח ושוחט, ולוקח ומשהה עד שישחוט מעט מעט. ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר אלא לוקח ומשהה בביתו שלא תזיק ע&quot;ש. וכ&quot;ז השמיט בש&quot;ע מטעמו שאין נוהג עכשיו&quot;.

כך הסביר בערוך השולחן (חו&quot;מ סי' תט):

סעיף א

&quot;מפני שהבהמה דקה דרכה לרעות בשדות אחרות והזיקה מצוי תקנו חכמים שלא יגדלנה האדם במקום שדות וכרמים אלא ביערים ואפילו בבית אסור ואפילו שאינה שלו [טור] והחמירו בזה כדי להרחיק מההיזק שאסור לאדם שיזיק את חבירו ואפילו כשמשלם אם הנזק מוכן ומצוי בכל עת וכתב הטור דעיקר תקנה זו לא נתקנה אלא על א&quot;י אלא דאיתא בגמ' דבבל דינו כא&quot;י לענין זה וכתב דאנן לא גרירן בתר בני בבל לענין זה ע&quot;ש וכן משמע מהרמב&quot;ם שכתב בפ&quot;ה מנזקי ממון דבא&quot;י אסור ובסוריא מותר ולא הזכיר דבח&quot;ל אסור ועוד כתב שם דבבבל אסור ולא הזכיר ח&quot;ל ש&quot;מ דאינו נוהג האידנא משום דלא שייך הטעם שביאר שם ומימינו לא שמענו זה&quot;.

סעיף ב

&quot;עוד כתב הטור דאע&quot;פ שאין מגדלין יכול להשהותה קודם לרגל וקודם משתה בנו ל' יום והטבח לוקח ושוחט ולוקח ומשהה ל' יום עד יום השוק עד שישחוט מעט מעט ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר אלא לוקח ושוהה בביתו כדי שלא תזיק ורועה שעושה תשובה אין מחייבין אותו למכור הכל ביחד אלא מעט מעט עכ&quot;ל ועוד תקנו בזמן שבהמ&quot;ק היה קיים שלא לגדל תרנגולין בירושלים מפני שנוקרין באשפה מהשרצים ומפסידין את הקדשים שמטמאין אותם וכן כהנים בכל א&quot;י מפני הטהרות והרמב&quot;ם כתבם בפ&quot;ז מבית הבחירה ע&quot;ש&quot;.

חכמים הוסיפו ופסלו רועה בהמה דקה לעדות מחמת עבירת גזל שבידו.

נאמר בסנהדרין (כה ע&quot;ב): &quot;תנא: עוד הוסיפו עליהן הרועים, הגבאין, והמוכסין. רועים, מעיקרא סבור: אקראי בעלמא הוא, כיון דחזו דקא מכווני ושדו לכתחילה - גזרו בהו רבנן&quot;.

והרמב&quot;ם (הל' עדות פ&quot;י ה&quot;ד) פסק: &quot;ועוד יש שם רשעים שהן פסולין לעדות אף על פי שהן בני תשלומין ואינן בני מלקות, הואיל ולוקחים ממון שאינו שלהם בחמס פסולין שנאמר כי יקום עד חמס באיש, כגון הגנבים והחמסנים אף על פי שהחזיר פסול לעדות מעת שגנב או גזל, וכן עד זומם אף על פי שהוזם בעדות ממון ושלם הרי זה פסול מן התורה לכל עדות, ומאימתי הוא נפסל מעת שהעיד בבית דין, אף על פי שלא הוזם על אותה עדות אלא אחר כמה ימים, וכן המלוה ברבית אחד המלוה ואחד הלוה שניהם פסולין לעדות, אם רבית קצוצה עשו הרי הן פסולין מן התורה ואם אבק רבית עשו הרי הן פסולין מדבריהם, וכן כל העובר על גזל של דבריהם הרי הוא פסול מדבריהם, כיצד החמסנים והם הלוקחים קרקע או מטלטלין שלא ברצון הבעלים אף על פי שנותנין הדמים הרי אלו פסולין מדבריהם, וכן הרועים אחד רועי בהמה דקה ואחד רועי בהמה גסה של עצמן הרי הן פסולין שחזקתן פושטין ידיהן בגזל ומניחים בהמתן לרעות בשדות ופרדסים של אחרים ולפיכך סתם רועה פסול, ומגדלי בהמה דקה בארץ ישראל פסולין אבל בחוצה לארץ כשרין&quot;...

ועוד דברים נאמרו בקשר למגדלי ורועי בהמה דקה עיין: דמאי (פ&quot;ב מ&quot;ג), תוספתא בבא קמא (פ&quot;ח ה&quot;י - הט&quot;ו), תוספתא בבא מציעא (פ&quot;ב הל&quot;ג), פסחים (נ ע&quot;ב).

ומובא בירושלמי (סוטה פ&quot;ט ה&quot;י, וכן בתוספתא ב&quot;ק שהוזכרה לעיל, וכן בב&quot;ק פ ע&quot;א):

&quot;תני כל הזוגות שעמדו משמת משה ועד שעמד יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים איפשר ליתן בהן דופי עד שעמד ר' יהודה בן בבא אי איפשר ליתן בהן דופי. אמרו על רבי יהודה בן בבא שהיו כל מעשיו לשום שמים אלא שגידל בהמה דקה וכך היה מעשה. פעם אחת חלה ונכנסו הרופאים אצלו לבקרו אמרו לו אין לך רפואה אלא חלב רותח. שהיה גונח. מה עשה לקח עז וקשרה לכרעי מיטתו והיה יונק ממנה חלב רותח. בשעה שהיה גונח. וכשביקשו חכמים להיכנס אצלו אמרו היאך אנו יכולין להיכנס והליסטים עמו בבית. ובשעת מיתתו אמר אין בידי עון אלא זה שעברתי על דברי חביריי. וכשמת דיקדקו חכמים על כל מעשיו ולא מצאו בידו אלא עון אותה העז בלבד. אמר ר' שמעון שזורי של בית אבא היו בעלי בתים בגליל ולמה חרבו שהיו דנין דיני ממונות באחד ומגדלין בהמה דקה וכך היה חורש אחד היה לנו סמוך לעיר והיתה השדה בינינו ובינה והיתה הצאן נכנסת ויוצאה והדרך עליה&quot;.

האמירה החריפה של חז&quot;ל נגד מגדלי בהמה דקה, מעלה את השאלה אם כן איך ניתן לגדל בהמה דקה בימינו בארץ ישראל.

ב. מחלוקות האחרונים לגבי זמננו

כתב בשו&quot;ת הרמ&quot;ע מפאנו (סי' פה): &quot;ומרישא דמתניתין שמעינן הכי דקתני אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל דהיינו דוקא בשלוח הרגל אבל במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו דאי הכי תכבד העבודה ללשכת הטלאים ועוד הויא לה גזרה שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה&quot;.1

דברי הרמ&quot;ע הם בהחלט משנים את ההבנה של כל סוגיית גידול בהמה דקה ונתעכב עליהם בהמשך.

כתב בשו&quot;ת הר צבי (חו&quot;מ סי' קלו):

&quot;בשו&quot;ע סימן תט פוסק: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים (והוא ממשנה בבבא קמא דף עט ע&quot;ב), וקא מסיים עלה השו&quot;ע: והאידנא שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות נראה דשרי, ע&quot;כ. ועי' בבית יוסף סימן לד בבדק הבית והובא בסמ&quot;ע שם ס&quot;ק לג דהאידנא מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל כשרים לעדות, עיין שם&quot;.

&quot;ונשאלתי אם בזמננו אנו מותר לגדל בהמה דקה בארץ ישראל, שהרי טעם זה של השו&quot;ע שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות אינו קיים כהיום שבחסדי השי&quot;ת גאלנו מעול הגוים ורוב ארץ ישראל היא ביד ישראל. ולכאורה יש לומר דחזר האיסור למקומו אחרי דעכשיו מצוי שדות בידי ישראל&quot;.

&quot;והשבתי שלדעתי יש לדון בענין זה להיתירא ולומר דכיון שבמשך הזמן נתבטל האיסור והותר לישראל לגדל בהמה דקה בארץ ישראל שוב אינו חוזר הדבר לאיסורו, דהואיל ופעם אחת נתבטלה גזירת חכמים כבר נפקע האיסור לגמרי ונתבטלה התקנה לעולם וצריך מנין חדש לאיסורו, וכל זמן שלא נגזר מחדש הרי הוא כגזירה חדשה שאין עושין מעצמנו גזירות חדשות&quot;...

הגרצ&quot;פ פרנק חידש שכיון שהלכה זו לא נהגה במשך כל זמן הגלות שכמעט ולא היו שדות לישראל היא בטלה וכדי לחדשה צריך גזירת בית דין חדשה, וממילא כשם שרועי בהמה דקה כשרים לעדות גם מותר לגדל בהמה דקה בא&quot;י בימינו.

עסק בשאלה זו גם בשו&quot;ת משנה שכיר (חו&quot;מ סי' יד) שהשיב לרב יונתן שטייף1:

&quot;אשר בדק לן במכתבו על בני גד ובני ראובן דנאמר עליהם (במדבר לב, א) ומקנה רב היה לבני גד ובני ראובן ובקשו את עבר הירדן, הא מבואר בביכורים (פ&quot;א מ&quot;י) דארץ סיחון ועוג הי' בכלל ארץ ישראל, וקיימא לן בב&quot;ק (עט, ב) דאין מגדלין בהמה דקה בא&quot;י, ע&quot;כ קושייתו&quot;.

&quot;הנה מ&quot;ש דארץ סיחון ועוג הי' בכלל ארץ ישראל, יעיין בזה באור החיים הק' (שם פסוק ג), ובפירוש עץ יוסף במדרש תנחומא (פ' מטות סי' ז), ובר&quot;ן נדרים (כב, א ד&quot;ה האי שעתא) דכתב ועבר הירדן לא נתקדש להבאת העומר ולמקצת קדושות ועיי&quot;ש, גם בהגהות מצפה איתן (ר&quot;ה כג, ב) האריך בזה ודו&quot;ק. [ואגב אעיר, האוה&quot;ח הק' מפרש שם מה שנאמר הארץ אשר הכה ה' לפני עדת ישראל דהכוונה שלא לקחוה בדרך הטבע רק ה' הכה יושבי', עיין שם שהאריך לבאר שהי' כיבוש רבים כשאר כיבוש ארץ ישראל וע&quot;כ הי' בה קדושת ארץ ישראל. מבואר מדבריו שאין בין כיבוש ארץ סיחון ועוג לכיבוש שאר ארצות שבא&quot;י, ובאמת בירושלמי דביכורים (פ&quot;א ה&quot;ח) אמרו על מתני' דאין מביאין ביכורים מעבר הירדן תני אשר ה' אלקיך נותן לך ולא שנטל מעצמו עיין שם, הרי דיחסו כיבוש סיחון ועוג לעצמם עיין שם וזה נגד דברי האוה&quot;ח הק' וצ&quot;ע]&quot;.

&quot;והנה מה שהקשה הדרגנ&quot;י עפ&quot;י ההקדמה דארץ סיחון ועוג הי' מארץ ישראל, נלע&quot;ד דלא הי' צריך לזה עפי&quot;מ דמבואר בסמ&quot;ע (חו&quot;מ סי' תט סק&quot;ב) בשם הטור דלא תליא בארץ ישראל רק בישוב ישראל עיין שם, גם בביאור הגר&quot;א שם. [ומפני זה נראה פשוט דהקאלאניען [=מתיישבים] שנתיישבו בעתות האחרונים ע&quot;י ישראל דישנו לאיסור זה דאין מגדלין בהמה דקה בהם, ומה גם בארץ ישראל ולא ידעתי אם נזהרין בזה וראוי לעוררם על זה]. עכ&quot;פ קושייתו יעלה שפיר אף אי אמרינן דארץ סיחון ועוג אינו בכלל ארץ ישראל, איך התעסקו בני גד ובני ראובן במקנה ובגדרות צאן הא אין מגדלין בהמה דקה במקום שהוא ישוב ישראל, ולדעת כמה פוסקים גם ברועה אסור. אולם על האבות הק' לא קשה בפשיטות, דדוקא בישוב ישראל אסור והם דרו במקום שרוב הישוב הי' מגוים, אבל על ארץ סיחון ועוג שפיר קשה משום דאחר דנתיישבו שמה הי' ישוב ישראל וצ&quot;ע לכאורה&quot;.

&quot;ולכאורה עלה בדעתי לומר עפי&quot;מ דאיתא בפסחים (נ, ב) דמגדלי בהמה דקה אינן רואין סימן ברכה לעולם, ופירש המהרש&quot;א (בחידושי אגדות) דמיירי בארץ ישראל ואיסורא נמי איכא כמבואר בפרק מרובה (ב&quot;ק עט, ב) אלא דקאמר הכא מה הוא עונשן דעונש שלהן הוא דאינו רואה סימן ברכה עכ&quot;ד, [וקצת משמע מדבריו דסובר דאיסור זה תלוי רק בא&quot;י, וזה שלא כדברי הטור שהבאתי לעיל].

ואגב אומר, שעם דברי המהרש&quot;א הנ&quot;ל דפירש דמה שאמרו דאינו רואה סימן ברכה כיונו בזה לגלות העונש דישנו לאיסור זה ולא לומר דאין בזה איסורא רק דהעונש הוא דאינו רואה סימן ברכה, יתיישב מאד קושיית המפרשים (או&quot;ח סי' תקפה ס&quot;ה) על מה דכתב המחבר דהנוטל שכר לתקוע בר&quot;ה או כדי להתפלל בשבתות ויו&quot;ט אינו רואה בו סימן ברכה, ורצו לדייק שם נושאי כליו של הש&quot;ע דאין בו איסור רק מה דאינו רואה בו סימן ברכה, והקשו ע&quot;ז. ולדברי המהרש&quot;א לא קשה כלל דבאמת יש בו איסור רק דזה עונשו דאין רואה בו סימן ברכה ודו&quot;ק&quot;.

&quot;והנה במדרש תנחומא (פ' מטות סי' ז) אמרו אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם חבבתם ממונכם מנפשכם חייכם אין בו ברכה שנאמר (משלי כ, כא) &quot;נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך&quot; עיין שם. הרי דבאמת נענשו ע&quot;ז בעונש הראוי לאיסור דאין מגדלין בהמה דקה, א&quot;כ י&quot;ל דבאמת עברו על זה והגיע להם העונש הנקצב לזה, ואי דיוקשה לכאורה על משה רבינו דנכנס לזה להסכים על ידן, י&quot;ל דהא קיימא לן ברועה שעשה תשובה אין מחייבין אותו למכור מיד הכל אלא מוכר יד על יד, הרי דהיכא דכבר יש להן אינו מחוייב למכור בפעם אחת, א&quot;כ אחר דכבר הי' להן מקנה הי' רשאי למשה להסכים אתם עד שימכרו או ישחטו אותן, ואפשר לדייק כן בפסוק ומקנה רב הי' כו' ר&quot;ל אחר שכבר הי' להן, והם לא מכרו אותן כלל ועברו על איסור דמגדל בהמה דקה, וע&quot;כ הגיע להן העונש דאין בו ברכה כמו שאמר להן הקדוש ברוך הוא כמבואר במדרש הנ&quot;ל, כן הי' נראה לכאורה&quot;.

&quot;אבל באמת קשה לומר דעשו איסור בזה ומה גם דהתורה תסכים על ידם, ועיין פנ&quot;י סוף גיטין (צ, א ד&quot;ה משנה) דלא כתבה התורה דאי עיין שם. אך נראה דהקושיא מעיקרא ליתא, דכבר מבואר בש&quot;ס (ב&quot;ק עט, ב) וטור (חו&quot;מ סי' תט) דביערות מותר לגדל, ואדרבה עוד ראוי לעשות כן כמבואר בפרק כיסוי דם (חולין פד, ב) דמעשרת, עיין שם בתוס' (ד&quot;ה הרוצה) ובפסחים (נ, ב תוס' ד&quot;ה ומגדלי). י&quot;ל דמקומות אלו של עבר הירדן דבקשו היו מיערות והרים לא מקום שדות דמותר לגדל שם בהמה דקה1, ויש לכוון זה בפסוק דכתיב (במדבר לב, א) &quot;ויראו כו' והנה המקום מקום מקנה&quot;, היינו שהי' מקום שראוי לגדל בהמה דקה שהיו יערות ולא שדות, וע&quot;כ ממילא לא עשו בזה שום איסור ואתי שפיר ולא קשה מידי. וגם י&quot;ל דמעיקרא מחלו זה לזה ולא קפדו אהדדי וכתקנת יהושע בב&quot;ק (פא, ב) יעיי&quot;ש, ואולי מה&quot;ט אין נזהרין בזה כעת שעוררתי לעיל ודו&quot;ק&quot;.

&quot;ואחרי מופלג מצאתי ראי' לזה שכתבתי לעיל דעבר הירדן הי' מקום מקנה ר&quot;ל הרים ויערות ולא שדות, מש&quot;ס יומא (לט, ב) דאיתא שם אמר רבי אליעזר בן דגלאי עזים היו לאבא בהרי מכוור, ובגליון שם מביא בשם תרגום ירושלמי ארץ יעזר מתרגמינן ארעא דמכוור עיין שם. הרי דהיו הרים, א&quot;כ הרי שלך לפניך שכיונתי אל האמת בפירוש הכתוב מקום מקנה, וא&quot;כ לא קשה מידי קושייתו. אך קשה לי מאד על תרגום דירושלמי הנ&quot;ל, דאי נימא דהרי מכוור שבש&quot;ס יומא הנ&quot;ל הי' מארץ יעזר שהוא מעבר הירדן, א&quot;כ איך היו העזים מתעטשות מריח הקטורת1 שהי' בירושלים וצע&quot;ג ודו&quot;ק&quot;.

בעל 'אם הבנים שמחה' הבין ברוחב ידיעותיו שארץ סיחון ועוג היא ארץ הרים וגבעות ומדבריות ופחות ראויה לשדות וראויה לגדל בהמה דקה. ובקשתם של בני גד וראובן היתה כראוי. ובסוגריים העיר שבמושבות צריך שלא לגדל בהמה דקה. ומה נענה בימינו שכל א&quot;י מלאה שדות?!

בקובץ תשובות הרב אלישיב (ח&quot;ד סי' קצט) סקר את העולה מן הטור והשו&quot;ע והביא את תשובת הר צבי והסיק שלפי שיטת הטור שהאיסור על גידול בהמה דקה אינו קשור לא&quot;י אלא לכל מושבותם, ממילא האיסור לא בטל לעולם. ואח&quot;כ כתב: &quot;והנה זה פשוט שאין הבדל בין אם הן רועות בחוץ לבין אם הן נמצאות תחת מנעול ובריח, כמבואר בבבא קמא ע&quot;ט, בתוס' ד&quot;ה אין מגדלין בהמה דקה, &quot;אפילו בבית קאמר&quot;, וכן הוא להדיא בטור, וכתב על זה הבית יוסף, מה שאמר ואפילו בבית אסור, כן משמע שם בגמ' פ', דאפילו קשורה בכרעי המטה אסור, וכן כתב הסמ&quot;ע ללא כל חולק. ועי' בשטמ&quot;ק שם&quot;.

&quot;ותמוהים לפי זה דברי הרב רבינו מנחם עזריה מפאנו ז&quot;ל, מ&quot;ש בשו&quot;ע סי' פ&quot;ה, &quot;הא דקתני אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל היינו דוקא בשלוח הרגל, אבל במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו, דאי הכי הויא לה גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה&quot;.

ומעיר על ההבנה במעשה ריב&quot;ב והעז והעיר:

&quot;גם מ&quot;ש הרמ&quot;ע ז&quot;ל דהוי לה גזירה שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה, הא מפורש בסוגיא הנ&quot;ל דרק בבהמה גסה לא גזרו בגלל הטעם הנ&quot;ל דאין רוב ציבור יכולין לעמוד בה, אבל בבהמה דקה אפשר להביא מחוץ לארץ&quot;.

וחזיתי בתקנות פתח תקוה [שכפי הנראה הכל נעשה בהסכמת הגריל&quot;ד זצ&quot;ל, ובכתב ההתקשרות נאמר: וכל הנהגות של החברה יהיו רק על פי פקודתי בכל דבר, וכל התקנות המוסכמים ממני - קבלנו עלינו לשמור ולעשות], ושם נאמר, &quot;בדבר איסור גידול בהמה דקה - קבלנו בדרך תקנה לוותר איש לאחיו והרשות נתונה לכל אחד לגדל כבשים, ולא עזים דברירי הזיקא, ובפירוש נאמר אם יזיקו ישלמו כדין אך ההיזק שהניזק והמזיק אינם יודעים מזה אז מחול לכל אחד מבני החברה&quot;.

דעת הגרי&quot;ש אלישיב זצ&quot;ל שאין לגדל בהמה דקה היום בא&quot;י. ומה שהותר בפ&quot;ת היה עפ&quot;י התקנות שלימדם הגרי&quot;ל דיסקין ועפ&quot;י תנאים ביניהם. ובימינו שאין מדובר במושבה אחת אלא בכל מדינת ישראל חזר האיסור למקומו.

בשו&quot;ת שו&quot;ת שבט הלוי (ח&quot;ד סי' רכז):

&quot;הנה במשנתינו דב&quot;ק ע&quot;ט ע&quot;ב אין מגדלין בהמה דקה בא&quot;י, ואפי' בבית אסור להחזיקה כמבואר שם בראשונים וכדמוכח שם פ' ע&quot;א מעובדא דחסיד, והנה האיסור בא&quot;י נגזר מכח תרתי טעמא, איסור גזל שדרכן לרעות בשדות אחרים, ומשום ישוב א&quot;י, ולרב שם דעשה בבל כא&quot;י בדבר זה משום דאיכא שם רוב ישוב ישראל ס&quot;ל דאהני טעמא דגזל לחוד, וא&quot;כ אסור בכ&quot;מ דאיכא ישוב ישראל - אמנם להלכה הרבה ראשונים לא פסקו כרב דר' הונא חולק וה&quot;ט דס&quot;ל דהגזרה מעיקרא לא נגזרה רק בא&quot;י, ובחו&quot;ל אם יזיק בבהמותיו יתבע אותו לדין כמש&quot;כ רש&quot;י במשנתינו&quot;.

&quot;ברם הא איכא לספוקי ארץ ישראל בלי ישוב ישראל מה דינו אם נשארה הגזרה אם לא, הנה לשון רש&quot;י במשנתינו משום ישוב א&quot;י שמבעיר את השדות וכל שדות א&quot;י סתמן דישראל ע&quot;כ מוכח הא אם ידענא דאינם של ישראל אין מקום לגזרה זו, איברא דיש לדחות דרש&quot;י טעם עיקר הגזרה מפרש ועיקר הגזרה ודאי משום דאיכא שדות ישראל נגזרה, אבל כיון דכבר חל הגזרה גם בנשאר טעם ישוב א&quot;י לחוד לא נתבטלה הגזרה, אמנם י&quot;ל דגם ישוב א&quot;י לא שייך כשכל השדות ביד גויים, אבל עדין י&quot;ל דמנ&quot;ל לומר דיש כאן בטול גזרה, ואעפ&quot;י שמטעם דבר שנגזר במנין שאין אתה יכול לבטלו א&quot;א לדון כאן, דהא כיון שגם בשעת הגזרה הוציאו חורשין וכל מקומות דאינו ישוב ישראל, שוב י&quot;ל דבזמן שאין ישראל על אדמתן הכל דומה לזה וכעין שכ' הראשונים פ&quot;ק דביצה בגזירת מים מגולים ועוד נושאים אכ&quot;מ&quot;.

&quot;וראיתי שדבר זה מחלוקת אבות העולם דרבינו בעל השו&quot;ע חו&quot;מ סי' ת&quot;ט כ' והאידנא שאין מצוי שיהיו לישראל בא&quot;י שדות נראה דשרי - והוא דעת עצמו של הב&quot;י בביאור הגר&quot;א - איברא בכפתור ופרח פרק יו&quot;ד כ' בפשיטות דנוהג גם בזמן הזה כשאין שדות ישראל דמטעם כבוד ישוב א&quot;י גזרו וזה לא בטל וע&quot;ש שהביא ראיות לשיטתו&quot;.

&quot;ולפי דברי הכו&quot;פ י&quot;ל קושית התוס' שהקשו דמה קמ&quot;ל רבא סנהדרין כ&quot;ה ע&quot;ב דאין מגדלין בא&quot;י אבל מגדלין בחו&quot;ל ונדחקו בזה, אבל להכו&quot;פ א&quot;ש מאד דרבא לדורו פסק דהי' זמן רב אחר החורבן ולא הי' ישוב כלל בא&quot;י ובפשיטא רוב שדות ישראל לא היו וקמ&quot;ל רבא דהגזרה במקומה עומדת לא זו לענין עיקר האיסור דאין מגדלין אלא גם לפסול לעדות בשביל גזלן דרבנן אעפ&quot;י דודאי לא יבא לאיסור גזלה, ואין האיסור בזה&quot;ז אלא משום סרך איסור הקדום מכ&quot;מ נשאר הכל כמקודם אפי' לפסול לעדות וזה נכון בעזה&quot;י&quot;.

&quot;ועיין בפאת השולחן הלכות א&quot;י דרמז ג&quot;כ לדברי הכו&quot;פ האלה - והנה עלינו לומר דאלו ראה רבינו הב&quot;י דברי הכו&quot;פ הראשון לא הי' מקיל בזה בפשיטות, וגם סתימת כל הראשונים לא משמע דיש חלוק בין זמן לזמן דהעתיקו כולם הדין סתמא כהלכה הנוהגת בכל זמן - מכ&quot;מ גם לפי דעת רבינו הב&quot;י בזמן הזה שאנו חיים כיום שרובא דמנכר של א&quot;י נתישב מישראלים ורוב השדות שייכים להם פשיטא דאיכא איסור של גדול בהמה דקה בכל הלכותיו, וצ&quot;ע על מה סומכים להקל בזמנינו אנו&quot;.

מבין השיטין משמע ששבט הלוי מתמודד עם חידושו של הגרצ&quot;פ פרנק וסובר שהגזירה בעינה עומדת, ועל כן אינו יודע על מה מסתמכים לגדל בהמה דקה בא&quot;י.

בשו&quot;ת יביע אומר (ח&quot;ג חו&quot;מ סי' ז) האריך ונביא תמצית דבריו. בתחילה מסביר מדוע הב&quot;י פסק שבימינו שאין שדות של ישראל מותר לגדל בהמה דקה כמוש&quot;כ בשו&quot;ע. והרי הגזירה לא בטלה. והסביר שכיון שטעמה של הגזירה ידוע ממילא אם בטל הטעם אין היא נוהגת. (והיינו בזמן שאמנם בטל הטעם אולם היא תחזור ותנהג, ומכאן הערה שלמחדשי התכלת גם סדין של פשתן יאסר עי' בתשובת הגרע&quot;י).

מכאן הוא ממשיך שראוי שהגזירה תחזור ליושנה. וכך כתב: &quot;וק&quot;ו לנ&quot;ד שעיקר הדין והגזרה כבר נאמרו מפי חכמי התלמוד, אף על פי שנתבטלה הגזרה לתקופה מסויימת בזמן שלא היה ישוב ישראל בא&quot;י השתא הכא שחזר היישוב לאיתנו על ארצנו ועל נחלת אבותינו, גם הגזרה חזרה לתוקפה&quot;.

ועובר לדון בחידושו של הגרצ&quot;פ פרנק ואינו מקבל את חידושו וראיותיו ומאריך בביטול תקנות. ומסיק: &quot;ולפ&quot;ז ה&quot;נ בנ&quot;ד שא&quot;צ מנין אחר, אלא הדר איסורא לאתריה ממילא. והמעיין בתשו' הרדב&quot;ז שם ימצא מקום להיימין ולהשמאיל בזה. מ&quot;מ בלא זה נלע&quot;ד שהעיקר לאסור&quot;.

השיב על דבריו בשו&quot;ת ציץ אליעזר (ח&quot;ז סי' כד):

&quot;לדבריו בחחו&quot;מ סי' ז' בענין גידול בהמה דקה בא&quot;י בזה&quot;ז שנתחדש בע&quot;ה הישוב ורוב שדות של ישראל. לפלא שלא הביא כתר&quot;ה בדבריו דעת הרמ&quot;ע מפאנו בתשובותיו סי' פ&quot;ה דס&quot;ל בכלל לפסוק להלכה דהא דאין מגדלין בהמה דקה בא&quot;י היינו דוקא בשלוח הרגל, אבל במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו דאי הכי תכבד העבודה ללשכת הטלאים, ועוד הויא לה גזרה שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה ע&quot;ש&quot;.

&quot;הן אמנם דכמה מהאחרונים כתבו להשיג על הרמ&quot;ע מפאנו בזה, כמוזכר בארץ חיים (סתהון) ומובא מזה עוד ביתר הרחבה בספר עמודי אש (אייזנשטיין) בחידושיו שעל הירושלמי סוף פסחים כיעו&quot;ש&quot;.

&quot;אבל נדמה דכדאי הוא הרמ&quot;ע מפאנו לסמוך עליו עכ&quot;פ בשעת הדחק, ובכל שיש צורך ונחיצות לגידול הן לצורך הכלל והן לצורך הפרט, ומה גם כשנצרף לזה גם הנימוקים שכותב בזה בצדדא דהיתרא הגאון הגרצ&quot;פ פרנק (שליט&quot;א) [זצ&quot;ל] בהר צבי שבטור חו&quot;מ הוצאות אל המקורות אף על פי שיש מקום לדון בהם, דבהצטרפות כל הנימוקים יחד יש מקום של סמיכה להתיר, ובפרט כשגם שלא ירעו ע&quot;י הבעלים כ&quot;א ע&quot;י אחרים שבכגון זה מתוסף לנו גם דעת הרשב&quot;א, שמוזכר גם בב&quot;י בטור ועוד, דס&quot;ל להתיר בכה&quot;ג, ולפלא באמת על כתר&quot;ה מדוע שלא הזכיר בדבריו גם מדעת רשב&quot;א זאת, ואולי הסתמך על מה שמציין בדבריו לדברי ספר דברי חזקיהו במה שאוסר, וסמך ממילא דהמעיין בדברי הספר שם יראה גם מה שמתיר מיהת על ידי אחרים כיעו&quot;ש&quot;.

&quot;ובכלל נלפענ&quot;ד דבישובים החדשים שכל עיקר הווסדם ויסוד בסיסם מראש הוא גם על דעת כן שיהא להם מקור לקיום ופרנסה מגידול בהמה דקה א&quot;כ י&quot;ל דבכה&quot;ג מותר הגידול אליבא דכו&quot;ע וגם כשרועים אותם ע&quot;י עצמם, משום דאדעתא דהכי נחתו כל המתיישבים שם ואדעתא דהכי קבלו שטחי האדמה והשדות שמסביב ומחלו מראש זל&quot;ז על מה שיאכלו או ישחיתו בשטחי שדתיהם [או מה שהסכימו מראש על תשלום שישלמו עבור ההשחתה] במדה שלא תועיל השמירה שלא יאכלו או ישחיתו, וכן כשישנם ישובים סמוכים זל&quot;ז ג&quot;כ מוחלים מראש אחד לשני על כך, וכידוע לא מרחיקים לכת במרעיתם מסביבות הישוב או הישובים הסמוכים ולכן מועיל שפיר במה שאלו לאלו מחלי אהדדי, ומותר, והמדובר בתלמוד הוא כשכל אחד לבדד ישכון ובאין סידור והסכמה כללית לגידול הבהמה דקה. ויש להאריך&quot;.

ומוסיף לדון לגבי ריב&quot;ב וגידול העז לשם רפואה. (והתשובה חוזרת במלואה בשו&quot;ת ציץ אליעזר (ח&quot;כ סי' יג איני יודע מדוע).

בשו&quot;ת ציץ אליעזר (ח&quot;ז סי' כה אות ד) חזר לדון בשאלה גידול בהמה דקה:

ראשית, מביא ראיה שהתנאה בין בעלי השדות ומגדלי בהמה דקה מועילה (כפי שהגריל&quot;ד קבע בפתח תקוה).

והוסיף (שם אות ה): &quot;ובעייני מחדש כעת בזה הבריק ברק במחשבתי להביא ראיה מפורשת מגמ' דגזירת איסור גידול בהמה דקה בא&quot;י לא היתה החלטית והשאירו מלכתחילה פתח פתוח שיהיו יכולים לגדלם עפ&quot;י תנאים מיוחדים, והוא מדברי הגמ' בתענית ד' כ&quot;ה ע&quot;א בעובדת ר&quot;ח בן דוסא שהביאו עזיו דובים בקרנייהו, דשואלת הגמ' שם: ור' חנינא בן דוסא מהיכן הוו ליה עזים והא עני הוי ועוד אמרו חכמים אין מגדלין בהמה דקה בא&quot;י. ומשני: אמר רב פנחס מעשה ועבר אדם על פתח ביתו והניח שם תרנגולין וכו' ומכרן וקנה בדמיהן עזים וכו'. ולכאורה תמוה דמה בכך שהיה משיב אבידה אבל מי התיר לו עי&quot;ז האיסור של אין מגדלין בהמה דקה בא&quot;י, ואי משום השבת אבדה היה יכול לקנות בדמיהן דבר אחר, וגם במה יהיה עדיף בזה המוצא מבעל האבידה בעצמו, שהיה אסור לו לעשות כזאת לגדל בהמה דקה בא&quot;י, ובע&quot;כ צריכים לומר דעיקר ההיתר של ר&quot;ח בן דוסא בזה היה מפני שהיה בטוח שבהיות שעביד בהו מצוה של השבת אבידה לא יזיקו ולא יפסידו שום שדות של אחרים, וכמו שבאמת איתא בגמ' שם דכשאמרו לו קא מפסדן ענה להם אי קא מפסדן ניכלינהו דובי, ומכיון שהיה בטוח בכך לכן גדלן דידע דכל בכה&quot;ג לא גזרו רבנן, וא&quot;כ הרי ראיה מפורשת מגמ' זאת לדברי הרמ&quot;ע מפאנו דבמכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו&quot;.

ודן על דבריו לעיל מדברי גבורת ארי על תענית. והביא ראיה לדבריו מדברי יד דוד (זונצהיים) שהבטחת אי היזק של בהמה דקה מספיקה להתיר גידול. והוסיף: &quot;ועפי&quot;ז נוכל לפרש ולהעמיד בפשיטות גם דבר מה שנזכר במשנה דשבת ד' נ&quot;ב ע&quot;ב דעזים יוצאות צרורות וכו', וכן במגילה ד' ו' ע&quot;א במה דאמר ריש לקיש לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דציפורי והויא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל, ופירש&quot;י העזים אוכלים תאנים וכו', ועוד. אף על פי שבשם אפשר להעמיד במדברות וביערות שבא&quot;י... אבל יותר מרווח להעמיד בכנ&quot;ל מכיון שכתוב סתמא דמשמע בפשטות שגידלו אותם בתוך הישוב. ובכזאת משמע גם מהעובדות המובאות בכתובות ד' קי&quot;א ע&quot;ב מעיזי דבני ברק וציפורי&quot;.

ודעתו להתיר בימינו גידול בהמה דקה מהסיבות שהזכיר.

אף בתשובות והנהגות (כרך ד סי' שכב) השיב בנושא כך:

&quot;קבלתי מכתבו אודות חלב וגבינה מעזים בהכשר, וע&quot;ז תמה הלוא אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, ובנתינת ההכשר הלא מחזקים ידי עוברי עבירה, ובש&quot;ע חו&quot;מ (ת&quot;ט) מתיר לגדל בהמה דקה בזה&quot;ז כיון שאינו מצוי לישראל שדות, ואם כן בזמנינו שמצוי טובא, לכ' הדרן לאיסורא ואסור לחזק ידי עוברי עבירה&quot;.

&quot;ולע&quot;ד נראה שהגזירה מעיקרא היתה כשרועים בשדות סתם כדרך בהמה דקה ופוגעים ומשחיתים בשדות של אחרים, אבל במדבר מפורש שמותר לגדל שם כיון שאין חשש גזל, ומזה יש ללמוד בזמנינו שרובא דרובא מגדלים את העיזים במושבים וקיבוצים שיש להם שדות מרעה שלהם, אין מקום לחשש ולא גזרו כה&quot;ג כמו כשרובו עכו&quot;ם או במדבר, שמעיקרא לא גזרו אלא בחשש מצוי דגזל, ולא כשאין דרך בהמה דקה לגזול כמו בזמנינו&quot;.

&quot;ובשעתו החמירו חז&quot;ל מאד באיסור גידול בהמה דקה, עד שאמרו העכו&quot;ם ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין, שאין מחוייבין להציל אותם ממיתה, שהופקר אצלם איסור גזל, משא&quot;כ בזמנינו מגדלין רק כשיש להם שדות מרעה משלהם ולא כשיש סיכון שירעו בשל אחרים, שגם אלו שאינם שומרי מצוות נמנעים מצד דינא דמלכותא&quot;...

&quot;ולע&quot;ד יש בדברינו כדי להתיר לגדל היום, וכל שכן שאין לנו למנוע מלהכשיר את החלב והגבינה כקנס, שלא מגיע להם קנס כלל וכמ&quot;ש&quot;.

&quot;ובהיותי בשעתו בראש העין שהיה שם להתושבים כמעט בכל בית עזים לחלב, והיו העזים רועים ונכנסים לבתים וחצרות, הערתי להם שיש בזה איסור גידול בהמה דקה, שכה&quot;ג באמת יש לחשוש שהגזירה במקומה וראוי לאסור&quot;.

בדברי תשובות והנהגות פתח נוסף שבימינו אין רעיה בחוץ ללא רשות לרשות מצד המדינה וע&quot;כ כל הרועים בחוץ הם רועים ברשות ורק במה שהוקצה להם.

וע&quot;ע בשו&quot;ת להורות נתן (חלק טז סימן פ).

ג. גידול בהמה דקה בימינו במדינת ישראל

בהמה דקה היא חלק עיקרי מאד במצוות הן במקדש בקרבנות והן במתנות כהונה: זרוע לחיים וקבה, וראשית הגז בכבשים. הצורך בכמות גדולה מאד של קרבנות מלמדת שרוב הבהמות לא יובאו מחוץ לארץ ישראל.

לכן ברור לכל שחז&quot;ל לא פסלו את עצם גידול בהמה דקה (כפי שנאסר בחזיר – בבא קמא פב ע&quot;ב: &quot;ארור האיש שיגדל חזירים&quot;). אלא צורת גידול מסוימת נאסרה, בגלל דרך הגזלנות בה ומשום ישוב ארץ ישראל.

גידול בהמה דקה היה בעיקרו לצרכים עצמיים – חלב, בשר, צמר כבשים ושער עזים ועורותיהם לאחר שנשחטו לעשיית כלים שונים ובגדים וכד'. רוב הציבור לא עסק בגידול בהמה דקה כמפעל כלכלי. ולכן גם השגת המזון לבהמות אלו היתה 'מן הצד' ללא השתדלות מרובה והשמירה עליהם היתה בהתאם.

מי שגידל בהמה דקה בכמויות גדולות של עדרים היה נותן בהמותיו לרועה או רועה אותם בעצמו. כשרועים או מגדלים היו יוצאים עם בהמותיהם לרעות. מקומות הרעיה היו שטחי הפקר, כגון חורשים ויערות ליד העיר, או מדבריות בהרים שלא ניתן לעבד אותם עיבוד חקלאי.

נאמר בשמות רבה (שנאן, פרשת שמות פרשה ב, ג):

&quot;דבר אחר: ומשה היה רעה (שמות ג'). הדא הוא דכתיב: כל אמרת אלוה צרופה [מגן הוא לחסים בו] (משלי ל). אין הקדוש ברוך הוא נותן גדולה לאדם עד שבדקו בדבר קטן ואחר כך מעלהו לגדולה. והרי לך ב' גדולי הדור שבדקן ונמצאו נאמנים והביאן לגדולה. בדק לדוד בצאן ולא נהגם אלא במדבר כדי להרחיקן מן הגזל, שכן אליאב אומר: ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר (שמואל א' יז), מלמד שהיה דוד מקיים דבר המשנה: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל. אמר ליה הקדוש ברוך הוא: נמצאת נאמן בצאן, בוא ורעה צאני, שנאמר: מאחר עלות [הביאו לרעות ביעקב עמו] (תהלים עח). וכן במשה הוא אומר: וינהג את הצאן אחר המדבר (שמות ג') להוציאן מן הגזל, ולקחו הקדוש ברוך הוא לרעות את ישראל, שנאמר: נחית כצאן עמך [ביד משה ואהרן] (תהלים עז) - ומשה היה רעה&quot;.

משה ואחריו דוד אע&quot;פ שהיו רועי צאן לקחו את צאנם לרעות במדבריות ובחורשים.

אף בארץ ישראל היו מגדלים בהמה דקה באזורים שאינם ראויים לעיבוד חקלאי כמבואר על נבל הכרמלי (שמואל א' כה, ב): &quot;ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל&quot;.

וכן בסוטה (לד ע&quot;ב) נאמר: &quot;וחברון טרשים הוי? והא כתיב: ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא וגו', ואמר רב אויא, ואיתימא רבה בר בר חנן: שהלך להביא כבשים מחברון, ותניא: אילים ממואב, כבשים מחברון! מינה, איידי דקלישא ארעא, עבדה רעיא ושמן קניינא&quot;.

פרש רש&quot;י (סוטה לד ע&quot;ב):

&quot;דקלישא ארעא - עפר של טרשים דק וקלוש ומועט הוא ומתוך כך לא היו חורשים וזורעים אותה תבואה מאכל אדם&quot;.

&quot;ועבדה רעיא - מצמחת ומעלה עשבים ואוכלים הצאן&quot;.

&quot;ושמן קניינא - המקנה הצאן שכן דרך הצאן להשביח בארץ יבשה וטרשים יותר מארץ לחה&quot;.

וכן בתנאי יהושע בן נון (בבא קמא פ ע&quot;ב-פא ע&quot;א): &quot;ת&quot;ר, עשרה תנאין התנה יהושע: שיהו מרעין בחורשין&quot;. ובאר הרא&quot;ש (ב&quot;ק פ&quot;ז סי' טז) עפ&quot;י הבירור בגמרא: &quot;שמרעין בחורשין. ודוקא בהמה דקה ביער שאילנותיו גסין&quot;.

נלמד מכאן כי גזירת חכמים היתה דוקא על המגדלים בתוך הישוב כפרנסת עזר, ולא על אלה שגדלו עדרים במדבריות. אצל חלק גדול מהעם גידול ביתי של בהמה דקה הגיע לרעיה בשדות זרים, ולכן הוצרכו לגזור איסור על גידול בהמה דקה, והתירו רק במדבריות ובחורשים ובהרים ולא בתוך ישובים אפילו על מנת לשלם את הנזק.

לחלק מן הישובים היו בסביבתם שטחים פנויים שהיו הפקר לרעיית בהמה דקה. כך מסופר בקהלת רבה (פרשה א): &quot;חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב, מעשה בר' חנינא בן דוסא שראה בני עירו מעלין נדרים ונדבות לירושלים, אמר הכל מעלין לירושלים נדרים ונדבות ואני איני מעלה דבר, מה עשה יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת ושבבה וסיתתה ומירקה, ואמר הרי עלי להעלותה לירושלים...&quot;.

כמעט כל העדרים של בהמה דקה דרך גידולם היה ברעיה, ולא דיר קבוע לשם מביאים לבהמות את מזונם ומים להשקותם, ונוטלים מהם את ולדותיהם.

בימינו דרך הגידול בחלק מהבהמות הדקות שונה. יש בהמה דקה בגידול אינטנסיבי בדירים בתוך ישובים, הבהמות גדלות בדיר שבו מטפחים אותם באכילה ושתיה ותרופות, נוטלים את הולדות מאימותיהן וחולבים אותן. ומוכרים בהמות לבשר. לגבי חלק זה של גידול בהמה דקה שייכת מאד תשובתו של הרמ&quot;ע מפאנו. בהמות אלו לא יוצאות למרעה אלא הן סגורות בתוך דיריהן. מרביתן כבשים. ונראה לענ&quot;ד כתשובת הרמ&quot;ע מפאנו שעליהן כלל לא גזרו איסור גידול. הן לא יצאו לרעות ולא היה שום צד גזל בגידולן. ואף בימינו לענ&quot;ד אין סיבה לאסור את גידולן.

נשאר לדון במגדלי בהמה דקה הרועים את בהמותיהן.

ישנם מגדלי עדרים של בהמה דקה בעיקר ביהודה ושומרון ובחוות בודדים בכל הארץ שיוצאים לרעות והם יוצאים לרעות בתוך שטחים מוגדרים. רובם בחורשים ובהרים ומדבריות ולא בתוך ישובים ולא ליד שדותיהם.

בימינו אין שטח שהוא הפקר בתוך מדינת ישראל. כל אדמה במדינה רשומה על שם אדם פרטי או ישוב או אדמות מדינה. כל כניסה לשטח כלשהו לשימוש ללא רשות, משמעותה פתיחת תיק במשטרה ותביעה על הסגת גבול וגזל. ולכן אין נכנסים לרעות ללא רשות. כל רעיה של בהמה דקה בשטח מסויים מקבלת אישור מן המופקד על כך במדינה.

לדוגמא בדרום הארץ, לגבי שטחי אדמה של קיבוצים שגידלו עליהם חיטה ונקצרו בתחילת הקיץ, וישובו לעבדם רק לקראת החורף – ישנם הסכמים שמשפחות בדואיות מסוימות נכנסות לשטחים אלו ורועות בהם עד הגיע זמן הכנתם לזריעה לפני החורף.

ביהודה ושומרון בעלי עדרים רועים באזורים מסביב לישוב, בתוכניות רעיה לכל העדרים ברשות המדינה, כדי לתפוש שטחים השייכים למדינה, ולולא הרעיה הערבים ישתלטו עליהם.

יתרה מזאת, ראיתי במרשתת שאנשי קק&quot;ל הממונים על היערות והחורשות במדינת ישראל מעוניינים ברעיית עדרי בהמה דקה במידה מסוימת, מפני שהרעיה מגדלת את הצמחיה בהרים, והיא מעין זמירה טבעית הגורמת לצמיחת היערות.

נמצא שבימינו אין לאיסור גידול בהמה דקה על מי לחול. מגדלי בהמה דקה בדירים מסודרים של גידול אינטנסיבי מותרים עפ&quot;י הרמ&quot;ע מפאנו. ומגדלי בהמה דקה הרועים את בהמותיהם רועים במדבריות ובהרים ומוגבלים ע&quot;י המדינה במקומות ובשטחים מדויקים, ואם יחרגו יקבלו קנסות, ואם יזיקו לשדות אחרים יתבעו וישלמו. ממילא אין לאיסור על מי לחול.</text>
      <sha1>qpld4dx00l3eoqofwkh0fc9srzat5jr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469731</id>
    <revision>
      <id>1415934</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:42:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נו|נז|נח|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נו|נז|נח|}}</text>
      <sha1>8k66bk7ewz750pwquwho8wjtcs8tvhr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415935</id>
      <parentid>1415934</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:43:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30629" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נו|נז|נח|}}

סימן נז

השומרים בבית המקדש

שאלה

מי היו הכהנים השומרים בבית המקדש, האם הם ישנו בלילה במשמרתם?

תשובה

א. כתב הרמב&quot;ם (הל' בית הבחירה פ&quot;ח הל' א-ג):

&quot;שמירת המקדש מצות עשה, ואף על פי שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין&quot;.

&quot;ושמירה זו מצותה כל הלילה, והשומרים הם הכהנים והלוים שנאמר ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות, כלומר אתם תהיו שומרים לו, והרי נאמר ושמרו את משמרת אהל מועד ונאמר והחונים קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרי משמרת הקדש&quot;.

&quot;ואם בטלו שמירה עברו בלא תעשה שנאמר ושמרו את משמרת הקדש, ולשון שמירה אזהרה היא הא למדת ששמירתו מצות עשה, וביטול שמירתו מצות לא תעשה&quot;.

ב. כך נאמר בתמיד (פ&quot;א מ&quot;א, כה ע&quot;ב):

&quot;בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש: בית אבטינס, בית הניצוץ, בית המוקד. בבית אבטינס ובבית הניצוץ היו עליות – הרובים שומרים שם, בית המוקד כיפה, ובית הגדול היה, מוקף רובדין של אבן – זקני בית אב ישנים שם, ומפתחות העזרה בידם. פרחי כהונה איש כסתו בארץ&quot;.

כתוב במשנה שהרובים היו שומרים במקדש ופרחי כהונה הם הישנים בבית המוקד על הארץ.

נשאל בתלמוד הבבלי (תמיד כו ע&quot;ב):

&quot;פרחי כהונה איש כסותו בארץ. אמאי התם קרי להו רובים, הכא קרי להו [כז ע&quot;א] פרחי כהונה? אמרי: אין, התם דלא מטו למעבד עבודה – קרי להו רובים, הכא דמטו להו למעבד עבודה – קרי להו פרחי&quot;.

שני הסברים לאבחנה בין רובים לפרחי כהונה בהסברת הגמרא. הסבר אחד שתלוי מה באו לעשות, רובים באו לשמור, פרחי כהונה באו לעבוד. והסבר שני: רובים שלא הביאו שתי שערות ופרחי כהונה שבאו לעבוד עבודה והם חייבים להיות גדולים.

רבינו גרשום (תמיד כז ע&quot;א) הביא את שני הפירושים: &quot;התם דלא מטו מיעבד עבודה גמורה. שהקטנים היו השומרים שלא הביאו שתי שערות להכי קרי להו רובין. הכא. דקרי להו פרחי כהונה בהני דכבר אייתו שתי שערות מיירי דחזו לעבודה&quot;.

היינו, קטנים הם הבאים לשמור במקדש והם מכונים רובין, וגדולים הם הבאים לעבוד וקורים להם פרחי כהונה.

והוסיף:

&quot;ואית דמפרשי: התם דתחילת ליליא הוא דלא חזו לעבודה כשמתחילין שם לשמור להכי קרי להו רובים. והכא דכבר סמוך הוא לזמן עבודה לתרום המזבח קרי להו פרחי&quot;. ולפירוש זה מה שמבחין בשמות הוא מה תפקידם ומעשיהם: לשמור – רובין, לעבוד במקדש – פרחי כהונה.

ג. בפירוש המיוחס לרש&quot;י1 (תמיד כז ע&quot;א) כתב כרבנו גרשום: &quot;אמרי התם – גבי שמירה דלא מטו למעבד עבודה שלא הגיעו לעשות עבודה כגון פחותים מי&quot;ג שנה קרי להו רובים כלומר נערים. הכא דמטו למיעבד עבודה שכל אותם שישנים שם בבית המוקד ראויין לעבודה דבשביל כך הם ישנים שם כדי שיהיו מזומנים למחר לעבודה ביום עבודתם... קרי להם פרחי בחורים שלא הגיעו עדיין לכלל זקנה&quot;2.

כלומר חילוק בין שאינם ראויים לעבודה לבין ראויים לעבודה.

וכן בפירוש הרא&quot;ש (תמיד כז ע&quot;א): &quot;דלא מטו למעבד עבודה. שלא הביאו ב' שערות אותן שהיו שומרים וניעורין כל הלילה שלא היה להם טורח העבודה למחר. דמטו למעבד העבודה. הם פרחי כהונה שהיו ישנים כדי שיכלו לסבול טורח העבודה למחר&quot;.

ובמיוחס לראב&quot;ד (תמיד כז ע&quot;א):

&quot;דלא מטו למעבד עבודה. פי' שעדיין קטנים היו שומרים שלא הגיעו לעבודה עדיין שלא היה להם ב' שערות&quot;.

&quot;קרי להו רובים. כמו רביה&quot;.

&quot;והכא. דקרי להו פרחי כהונה דהיינו דמיירי דכבר הגיע לעבודה ובפ&quot;ק דחולין פליגי בה רבנן ור' מאימתי כשר לעבודה&quot;.

הקשה על פירוש זה הבאר שבע (תמיד כז ע&quot;א): &quot;התם דלא מטו למעבד עבודה כו'. פירש המפרש (=המיוחס לרש&quot;י), כגון פחותים משלש עשרה. ולא דק, דהא רבי אמר בפרק קמא דחולין (כד, ב) דאין כהן כשר לעבודה עד שיהא בן עשרים, ויליף ליה מקרא, ואף על גב דרבנן פליגי עליה ואמרו משיביא שתי שערות כשר לעבודה, הא מסקינן התם לחד לישנא והוא עיקר, דלא פליגי רבנן עליה אלא בדיעבד אבל לכתחלה מודו רבנן לרבי, כדתניא איש מזרעך לדורותם (ויקרא כא, יז) מכאן א&quot;ר אלעזר קטן פסול לעבודה ואפילו תם, מאימתי כשר לעבודה משיביא שתי שערות, אבל אחיו הכהנים אין מניחין אותו לעבוד עד שיהא בן עשרים. לכן נראה לי לפרש התם דלא מטו למעבד עבודה כגון פחותים מעשרים&quot;.

היינו אם לפי הפירוש שהמבדיל בין רובים לפרחי כהונה הוא הגיל. מחלק בבאר שבע שמתחת לעשרים הם הרובים השומרים ומעל עשרים הם פרחי כהונה.

ד. הכסף משנה (הל' בית הבחירה פ&quot;ח ה&quot;ה) נקט כדרכו של המפרש והרא&quot;ש וז&quot;ל:

&quot;ומ&quot;ש והרובין מפרש בגמרא פ&quot;ק דתמיד (דף כ&quot;ג) דהיינו נערים שלא הגיעו לעשות עבודה כגון פחותים מי&quot;ג&quot;.

היינו הרובים הם פחות מי&quot;ג שנים ופרחי כהונה הם יותר מי&quot;ג שנים שראויים לעבודה.

הקשה על זה המשנה למלך (הל' בית הבחירה פ&quot;ח ה&quot;ה) ותרץ כבאר שבע:

&quot;והרובין היו שומרים שם כו'. בגמרא אמרינן דמש&quot;ה קרי להו רובין משום דלא מטו למעבד עבודה ופירש המפרש כגון פחותין מי&quot;ג שנה וכ&quot;כ מרן. ואני תמיה על זה דאיך יתכן דמצוה זו שהיא שמירת המקדש שהיא מצות עשה יניחו אותה לעשות לקטנים שאינן בני מצוה וכי תימא שהמצוה מתקיימת בשמירת הלוים הא ליתא דהא מקרא מלא הוא שהכהנים יהיו שומרים וכדאיתא בגמרא ריש מסכת תמיד. ומיהו לזה היה אפשר לומר דבבית המוקד השומרים לא היו קטנים דהא התם לא קתני רובין כי אם פרחי וכמו שעוד נעמוד על זה (יובא לקמן) וא&quot;כ הרי מתקיימת מצות שמירה התם. ומיהו אין דעתי מתיישבת בזה דהא מקרא ילפינן דכהנים ישמרו בג' מקומות מדכתיב אהרן ובניו וא&quot;כ מן הדין ראוי דהשומרים יהיו בני מצוה. והנראה אצלי דהא דקאמר הכא דלא מטו למעבד עבודה היינו שהם פחותים מעשרים שנה וכמ&quot;ש רבינו בפ&quot;ה מהלכות כלי המקדש דין ט&quot;ו וכשיגדל הכהן ויעשה איש הרי הוא כשר לעבודה אבל אחיו הכהנים לא היו מניחין אותו לעבוד עד שיהיה בן עשרים שנה ע&quot;כ, ולאלו הוא דקרי להו הכא רובין דהיינו שהן ראויין לעבודה אלא שהכהנים אין מניחין אותן לעבוד והיו עושין אותן שומרים. והסמ&quot;ג עשין קס&quot;ה כתב דהרובין היו נערים שלא הגיעו לחינוך עבודה ע&quot;כ ודבריו סתומים מהו חינוך עבודה. שוב ראיתי להרב באר שבע שכתב כן ודחה דברי המפרש. וראיתי בפסקי תוס' מסכת תמיד סי' ו' שכתב שם פחות מבן עשרים אין כשר לעבודה ולפי דעתי דבריהם הן על הרובין השנוי במשנתנו דאמרינן בגמרא דלא מטו למעבד עבודה ופי' הם דמיירי בפחות מכ' ומש&quot;ה הוצרכו לימר דפחות מבן עשרים אין כשר לעבודה&quot;.

ה. ממפרשי המשנה בתמיד (פ&quot;א מ&quot;א) משמע תשובה שלישית, והם זיהו את הרובים עם פרחי כהונה.

פרש הרמב&quot;ם: &quot;ונתבאר בתלמוד כי הרובין והם היורים הם אשר קראם פרחי כהונה&quot;.

וכן ר' עובדיה מברטנורא: &quot;ופרחי כהונה – בחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח, והן היו השומרים&quot; וכן בפירושו למידות (פ&quot;א מ&quot;ח).

לפי&quot;ז המשנה צריכה ביאור חדש. שכן שתי השיטות הקודמות פרשו שהרובים היו השומרים ופרחי כהונה היו העובדים למחר, ואילו הרמב&quot;ם ורע&quot;ב פרשו שהם אותם כהנים בשינוי שם.

שאלה זו מביא בשושנים לדוד (תמיד פ&quot;א מ&quot;א):

&quot;ד&quot;ה והרובין וכו' שלא הגיעו וכו'. הכי איתא בש&quot;ס התם קרי להו רובין הכא קרי להו פרחי כהונה אמרי אין התם דלא מטו למעבד עבודה קרי להו רובין הכא דמטו למעבד עבודה קרי להו פרחי כהונה ע&quot;כ, ומזה קשה על הרמב&quot;ם שכתב וז&quot;ל ונתבאר בתלמוד שרובין הם הרובין ומורין בקשת הנקראים פרחי כהונה ע&quot;כ, וכן הרגיש הב&quot;ד ומכח זה כתב על פי' הרמב&quot;ם שאינו מיושב ושהוא דלא כהגמרא עיין שם, ובאמת לשונו (=של הבית דוד) אינו מיושב ולא טוב הדבר במחילה מכבודו להוציא דבר כזה על תפארת גאון ישראל ואבי התעודה כי מימיו מימי המקדש אנו שותין ואף אם אשכח פרכא לפרושו הו&quot;ל להקשות על פירושו דרך קושיא כדרך כל חכמי לב, ואמנם מן יציב ל&quot;ק מידי דהרמב&quot;ם דייק דממתני' נראה דבבית המוקד לא היו ישנים רק אנשי בית אב כדי שיהיו מוכנים לעבוד עבודתם בבקר ובשני מקומות אחרים היו שומרים שאר כהני המשמר, והש&quot;ס ה&quot;ק התם דלא מטו לעבודה כלומר שלא הגיעה אליהם העבודה שאינם מבית אב של אותו היום קרי להו רובים והכא דמטו לעבודה שהם מבית אב של יום שהגיעה להם העבודה קרי להו פרחי, ומיהו באמת היינו רובים היינו פרחי אלא דהכא במתני' התנא כדי לקצר בלשונו כיון להודיע ולחלק בשינוי זה בין היכא שמדבר על אנשי בית אב ובין היכא שמדבר על שאר אנשי המשמר, ולכי תידוק פירושו ז&quot;ל דייק נמי טפי מפי' המפרש, דהא ילדים פחותים מי&quot;ג לאו בני שמירה נינהו ואין זה דרך כבוד למקדש הקריבהו נא לפחתך, ומה שהכריח המפרש דאותן שיכולים לעבוד אין רוצים ולא מניחים אותן לשמור הא נמי ל&quot;ק להרמב&quot;ם דהני לאו בני עבודה נינהו באותו יום, ובלא זה להרמב&quot;ם השמירה אינה אלא בלילה כמ&quot;ש בפירושו וכ&quot;כ ג&quot;כ בחבורו בפ&quot;ח מהלכות בית הבחירה (ועיין בתי&quot;ט ז&quot;ל לקמן בריש מדות), א&quot;כ עבודה בליליא מי איכא, ישמרו בלילה ויעבדו ביום וכמו שעושין ג&quot;כ אותם שבבית המוקד, אך הסמ&quot;ג פירש גם הוא ז&quot;ל כפירוש המפרש ז&quot;ל עיין שם&quot;.

היינו בעל בית דוד3 מקשה על הרמב&quot;ם שלכאורה רובים ופרחי כהונה הם שתי קבוצות נפרדות. משיב רבי דוד פראדו (בעל שושנים לדוד) כאשר מדבר על העובדים באותו יום בית האב המסויים קורא אותם פרחי כהונה, כאשר מדבר על השומרים שהם כהנים משאר בתי האב של אותו משמר אשר הם השומרים באותו שבוע קורא אותם רובים, ובכל מקרה כהנים קטנים אינם יכולים לא לעבוד ולא לשמור.

ו. הרמב&quot;ם כתב בהלכה (הל' בית הבחירה פ&quot;ח הל' ה-ו) כפירושו במשנה: &quot;והיכן היו שומרים, כהנים היו שומרים בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד, בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות בנויות בצד שערי העזרה והרובין היו שומרים שם, בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובדין של אבן וזקני בית אב של אותו היום היו ישנים שם ומפתחות העזרה בידם&quot;.

&quot;לא היו הכהנים השומרים ישנים בבגדי כהונה אלא מקפלין אותן ומניחין אותן כנגד ראשיהן ולובשין בגדי עצמן וישנים על הארץ, כדרך כל שומרי חצירות המלכים שלא יישנו על המטות&quot;.

מדברי הרמב&quot;ם האלו שהמשנה של בית המוקד מדברת בשומרים מוכיח האבני נזר ששמירה לגבי כהנים היא עבודה (אבל לגבי לויים שאינם בני עבודה ודאי אינה עבודה), וז&quot;ל שו&quot;ת אבני נזר (חיו&quot;ד סי' תמט):

&quot;ח) והנה בהרמב&quot;ם פ&quot;ח מהלכות בית הבחירה הלכה ו' לא הי' הכהנים השומרים ישנים בבגדי קודש כו' יע&quot;ש במל&quot;מ דהשומרים הי' מקצתם שומרים ומקצתם ישנים וחוזר חלילה. ומבואר מזה דדוקא ישנים לא הי' בבגדי כהונה אבל שמירתן הי' בבגדי כהונה. והרי האבנט פסק הרמב&quot;ם שהי' כלאים ומינה דייק הש&quot;ס ביומא (ס&quot;ט ע&quot;א) דקשין הם ולדעתו אסור ללובשו שלא בשעת עבודה. אלא דלטעמי' דשמירה הוי עבודה וצריך בגדי כהונה. ואין לדחות כדברי הש&quot;ס ביומא (ס&quot;ח ע&quot;ב) לענין הא הלוכי מהלכי. דהרמב&quot;ם בתרא והי' לו לפרש. ובודאי דס&quot;ל דבעינן בגדי כהונה&quot;.

&quot;ט) וכן נ&quot;ל מהתוס' מנחות מ&quot;א. שהביאו תוספתא דכלאים בגדי כהונה ובגדי כ&quot;ג אין בהם משום כלאים בגדי כהונה שיצא במדינה חייב במקדש בין לשרת בין שלא לשרת פטור. והעלה שם התוס' דחייב מדאורייתא. ואין לדמות מקדש למדינה דבמדינה ליכא שום היתר. והקשו ע&quot;ז מפרק בא לו [יומא סט ע&quot;א] דלא הי' מקפלין אותן ומניחין אותן תחת ראשיהם אלא כנגד ראשיהם משום כלאים [יע&quot;ש מה שתי']. ומאי קשיא להו והא השינה ע&quot;כ לא הי' בעזרה דאין ישיבה בעזרה כ&quot;ש שכיבה [כביומא דף (ו' ע&quot;א) מביתו למה פירש יע&quot;ש ברש&quot;י ובתוס'] ובהר הבית אין שום עבודה לכהן וליכא שום היתר. ודומה למדינה דחייב. אלא ודאי ס&quot;ל דשמירה עבודה ובעי בגדי כהונה. והרי דשמירה הי' בהר הבית וע&quot;כ דמיא למקדש כיון דיש שם היתר&quot;.

&quot;י) מעתה שזכינו מהכתוב ומהרמב&quot;ם ומהתוס' דשמירת כהנים עבודה ובעי בגדי כהונה. הדבר ברור דאסור בטמאי מתים. ואף אם יעמוד חוץ להר הבית וישמור. ודומה לעומד בחוץ והפך בצינורא באברים בפנים דחייב כמ&quot;ש הראב&quot;ד פ&quot;ד מהלכות ביאת המקדש הלכה ד'. וה&quot;נ אף שכהן עומד בחוץ מ&quot;מ העבודה נעשית בפנים. וא&quot;כ בזמה&quot;ז אזדא לה שמירת כהנים&quot;.

&quot;יא) אך מדברי הרא&quot;ש והמפרש [תמיד כז ע&quot;א] דסוברים שהשומרים הי' קטנים. מוכח דלאו עבודה הוא דקטן לאו בר עבודה הוא בין בכהנים בין בלוים [ואם נאמר דלאו עבודה הוא אין מקום לתמיהת המל&quot;מ [ביה&quot;ב פ&quot;ח ה&quot;ה] דאף שהיא מצוה יכולה להתקיים בקטנים כמו אכילת קדשים ותרומה ויבום בחרש ושוטה. שוב ראיתי שזה שבוש דאין ראי' ממידי דאכילה והנאה דאפי' מתעסק חייב ומצוה עי' רש&quot;י ר&quot;ה [כח ע&quot;א] ואין להאריך]. אולם מטעם אחר יש לתמוה דקטן לאו בר שימור הוא כמבואר בפוסקים [או&quot;ח סי' ת&quot;ס] בענין שימור של מצה בליל ראשון של פסח. מ&quot;מ יש להוכיח מהם דס&quot;ל לאו עבודה הוא. קיצור4 הדברים דשמירת כהנים הוא במחלוקת שנוי' דלהרמב&quot;ם ותוס' וכן משמע מהכתוב אזדא לי' שמירת כהנים לדידן דכולנו טמאי מתים. ולדעת הרא&quot;ש והמפרש דלאו עבודה הוא איתא גם בטומאה&quot;.

ז. המל&quot;מ ברר האם הכהנים השומרים היו מותרים לנמנם – בניגוד ללויים שאיש הר הבית היה רשאי לשרוף בגדיהם אם נרדמו על משמרתם. עפ&quot;י שיטת הרמב&quot;ם שרובים וכהנים הם אותם כהנים, אולם במלאכה שונה, מבאר המשנה למלך (הל' בית הבחירה פ&quot;ח ה&quot;ו): &quot;...ומיהו לכל הפירושים נראה לי שגם הכהנים השומרים לא היו ישנים דכיון דעיקר מצות השמירה הוא שיהיו נעורים מה נשתנו הכהנים מן הלוים. אלא דקשה לי ההיא דתנן בריש תמיד ופרחי כהונה איש כסתו בארץ לא היו ישנים בבגדי קדש משמע דפרחי כהונה שהם השומרים היו ישנים אלא שלא היו ישנים בבגדי קודש. הן אמת שמתוך דברי המפרש שכתב דהטעם שהיו הרובין שומרים הוא משום דאותם שיכולים לעבוד אינם רוצים לשמור. ועוד הואיל ויכולין לעבוד אין אנו מניחין אותם לשמור כו' נראה מתוך טעמים אלו דגם בבית המוקד היו הרובין שומרין והפרחי כהונה לא היו שומרים אלא שיהיו שם כדי שיהיו מוכנים שם וכן כתב הרב בעל באר שבע דלדברי המפרש גם בבית המוקד לא היו שומרים אלא הרובין והכריח כן ממ&quot;ש המפרש עלה ההיא דאמרינן בגמרא התם דלא מטו למיעבד עבודה כו' התם גבי שמירה דלא מטו וכו' משמע דהכא גבי פרחי כהונה אין בהם שמירה כלל כו' ואם כן כפי סברא זו לא קשה מידי, דלעולם השומרים לא היו ישנים ומאי דתנן ופרחי כהונה איש כסתו בארץ הני לא היו שומרים אלא שהיו ישנים שם כדי שיהיו מזומנים למחר לעבודה וכמו שכתב המפרש&quot;.

&quot;ומיהו אעיקרא דדינא סברא זו שיחסנו למפרש היא תמוה דפשטא דמתניתין דקתני והרובין שומרים שם משמע דדוקא התם היו הרובין שומרים אבל בבית המוקד לא היו הרובין שומרים וכן כתב בפי' רבינו עובדיה דבבית המוקד פרחי כהונה היו השומרים וכן כתב הסמ&quot;ג במצות עשה סי' קס&quot;ה וכן הוא דעת רבינו שכתב לא היו הכהנים השומרים ישנים בבגדי כהונה כו' הנה דעת שפתיו ברור מללו דמאי דתנן לא היו ישנים בבגדי קדש קאי על השומרים ופשיטא שאינם רובים דהרובין דהיינו שלא הגיעו לעבוד עבודה בגדי כהונה מאי בעו גבייהו? אלא ודאי דס&quot;ל דהשומרים דבית המוקד לא היו רובין כי אם פרחי כהונה וכתב בפירוש דהשומרים לא היו ישנים בבגדי קדש משמע דשלא בבגדי קדש היו ישנים. והדרא קושיין לדוכתא דמה נשתנו כהנים מלוים דלוים מוכח ממתניתין דלא היו ישינים וכדכתיבנא&quot;.

&quot;וראיתי בפסקי תוספות דריש תמיד וז&quot;ל כהנים ולוים נחלקו למשמרות וזמן קבוע היה להם לישן ואם מצאו ממונה שישן יותר חובטו במקל ושורף בגדיו אם לא שעומד תחלה ואומר שלום עליך גם במשמר אחד ישן משמר שני נעור ושומר ע&quot;כ. והנה אין ספק שיש ט&quot;ס בסוף דברי התוס' הללו. והנראה אצלי דהתוס' הוקשה אצלם מה שהקשינו דאיך היו השומרים ישנים ולזה תירצו בשני אופנים האופן הראשון הוא דלעולם דהיו ישנים אלא דזמן קבוע היה להם לישן ואיש הר הבית היה מחזר ואם מצאו שישן יותר מהזמן הקבוע היה חובטו במקל ומאי דתנן לא היו ישנים בבגדי קדש היינו בזמן הקבוע להם לישן, עוד כתבו דבכל משמר ומשמר לא היו כולם נעורים אלא היה א' ישן ואחד נעור והיו חוזרים חלילה ולפי זה מאי דתנן דאיש הר הבית היה מכה למי שהיה ישן היינו למי שהיה זמנו להיות נעור ומאי דתנן לא היו ישנים בבגדי קודש הכוונה היא במי שהיה זמנו להיות ישן לא היה ישן בבגדי קדש&quot;.

&quot;ומה שסיימו התוספות וכתבו ומקומות יש שלא לישן בהם ולכאורה דברי התוס' הללו אין להם מובן דבאיזה מקום מיירי דאי בעזרה הא אפי' ישיבה אסורה וכל שכן שינה והנראה דהתוס' הוקשה להם דכפי מה שכתבנו דבכל משמר ומשמר לא היו כולם נעורים אלא היה אחד ישן ואחד נעור א&quot;כ איש הר הבית כשהיה מחזר איך היה יודע שזה שהוא ישן היה זמנו להיות נעור ואפשר דזמנו היה להיות ישן ואם כן איך היה מכה אותו. לזה כתבו דמקומות יש שלא לישן בהם כלומר דהיה להם בכל משמר ומשמר מקום קבוע שלא לישן אלא לישב שם לשמור וכשהיה זמן אחד מהם לשמור היה יושב שם ובמקום אחר היה הולך חבירו וישן וכשהיה מחזר איש הר הבית והיה מוצא בן לוי במקום שלא היו ישנים שם והוא היה ישן היה מכה אותו לפי שישן במשמרתו. שוב ראיתי להרב בעל באר שבע שהקשה קושיא זו שכתבנו וכתב ונראה בעיני דזמן קבוע היה להם לישן בלילה ואם מצאו הממונה שישן יותר חובטו במקל ושורף בגדיו אם לא שעמד תחילה ואמר שלום עליך ומשמר אחד היה ישן ומשמר שני היה נעור ושומר כדרך כל שומרי אוצרות המלכים וכן דייק לשון המשנה דמדות דקתני קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שישן לו על משמרו מדנקט על משמרתו משמע שאינו נלקה אלא על שישן על משמרתו אבל בלא משמרתו היה ישן בהיתר דאם לא כן על משמרתו למה לי. והשומרים היו מתחלפין על פי משמרות עד שיגמרו כ&quot;ד משמרות וחוזרים חלילה כמו בשאר עבודות והשתא לא קשיא מידי עכ&quot;ד. והנך רואה שדבריו הם לקוחים מפסקי התוס' אלא שהרב נראה דפירש לדברי התוס' באופן אחר ממה שכתבנו ודבריו צריכים תלמוד ועוד אנופף ידי בדינים אלו אם יגמור ה' בעדי&quot;.

עולה מדבריו כי בבית המוקד היו שומרים פרחי כהונה, והיה להם עת לישון ולכן היו פושטים את בגדי הכהונה.

ח. מחבר ביאור הר המוריה5 (הל' בית הבחירה פ&quot;ח ה&quot;ה) הסביר שהמחלוקת בשינה היא לפי שיטות המפרשים מתי חובת שמירה בלילה או אף ביום:

&quot;וזקני בית אב וכו' מדברי המפרש מבואר דהיה להם מטות בנויית בכתלים והיו עולים שמה ע&quot;י הרובדין, והפרחי כהונה היו ישנים על הארץ איש כסתו בארץ והפרחי כהונה לא היו השומרים רק הרובים היו השומרים אבל השומרים לא היו רשאים לישן עיין שם בתמיד כ&quot;ה ב' וכ&quot;ז א'. וכן דעת הר&quot;ש בריש מדות רק שכתב דהרובדין היא רצפה חלקה שהיו ישנים עליה יעו&quot;ש, והא דחילק בין רובים לפרחי וכתב שם הטעם כי הפרחי כהונה לפי שהיו יכולים לעשות עבודה לכן לא היו שומרים יעו&quot;ש י&quot;ל דאזיל לשיטתיה דס&quot;ל דהשמירה היתה בין ביום ובין בלילה וא&quot;כ אם היו עסוקים בשמירה לא היו יכולים לעבוד לכן לא היו עוסקים בשמירה. אמנם רבינו פי' שם בריש תמיד כי הרובים הם פרחי כהונה והם היו השומרים בבית המוקד ורק בבית הניצוץ ובבית אבטינס לא היו שומרים רק הרובים אבל בבית המוקד היו השומרים פרחי כהונה ומש&quot;כ רבינו שם וז&quot;ל ונתבאר בגמרא שרובין הם הרובים ומורים בקשת הנקראים פרחי כהונה עכ&quot;ל לאו ממש פרחי כהונה רק הם הרכים בשנים אבל מ&quot;מ הרובים הם רכים יותר ולפי שס&quot;ל שהשמירה לא היה רק בלילה ולכן היו יכולים לעבוד עבודה ביום ועוד דאין השמירה מעכבת את העבודה כי הרבה היו כדי לזה וכדי לזה. ונמצא שלרבינו היו יכולים השומרים לישן וכדמשמע מלשונו בהלכה ו' יעו&quot;ש וכ&quot;מ קצת ממשנה ח' פ&quot;ק דמדות דאיתא שם ובן לוי ישן לו מבחוץ&quot;.

וממשיך הר המוריה בדברי המל&quot;מ:

&quot;אמנם המל&quot;מ בהלכה כתב דצ&quot;ל וישב לו מבחוץ יעו&quot;ש וי&quot;ל בגי' זו פליגי רבינו עם המפרש וק&quot;ל. וממה שלא הזכיר רבינו פרחי כהונה כאן כלל לכאורה י&quot;ל דס&quot;ל דאיש כסתו בארץ קאי נמי על זקני בית אב וכן על הרובים דבית הניצוץ ובית אבטינס דכלם היו שוכבים לארץ וכסתו בארץ רק דבבית המוקד היה מוקף רובדים ולא כן בבית אבטינס ובבית הניצוץ. וקמ&quot;ל דבכל אותן המקומות היו זקני בית אב ישנים וכן היו שם בכל המקומות פרחי כהונה וכולם היו שוכבין לארץ. א&quot;נ י&quot;ל דזקני בית אב היו ישנים בבית המוקד על הרובדים ולא על הארץ והם היו השומרים בבית המוקד אבל בבית הניצוץ ובבית אבטינס היו הרובים שומרים והם היו ישנים על הארץ ומה דאיתא במשנה לא היו ישנים בבגדי קדש קאי על אלו ועל אלו וזה שכתב רבינו דהפרחי כהונה הם הרובים. והם היו השומרים בבית הניצוץ ובבית אבטינס ולפי&quot;ז מאי דפריך הש&quot;ס שם בתמיד כ&quot;ו ב' מ&quot;ש התם קרי להו רובים הכא קרי להו פרחי ר&quot;ל כיון דהכל אחד ומשני דמיירי הכא אפי' בהגיעו לעבודה (אמנם לפי' המפרש וכן למש&quot;כ מתחלה בכוונת דברי רבינו שהרובין לאו הם פרחי כהונה ממש כי בבית המוקד היו השומרים פרחי כהונה ובבית אבטינס ובבית הניצוץ היו הרובים השומרים ניחא יותר. שוב פקח ה' עיני וראיתי כי גם המל&quot;מ העיר בזה בכמה דברים שכתבנו יעו&quot;ש היטיב&quot;).

מסקנות

א. שלשה פירושים לחילוק בין רובים לפרחי כהונה: גיל, תפקיד במקדש, או שאין חילוק ביניהם.

ב. יש אומרים שהכהנים השומרים בבית המוקד היו פרחי כהונה דוקא.

ג. נחלקו האם כהנים ולויים יכלו לישון על משמרתם.</text>
      <sha1>ini0nstchtcs9poi3l5lwlbuaqu7ih2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469732</id>
    <revision>
      <id>1415936</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:43:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נז|נח|נט|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נז|נח|נט|}}</text>
      <sha1>2a1pgn83eqoko7zd5l60cm5w0blsq3a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415937</id>
      <parentid>1415936</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:44:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14407" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נז|נח|נט|}}


סימן נח

הדרן לסדר קודשים

בסוף מסכת קינים (פ&quot;ג מ&quot;ו) המסכת האחרונה בסדר קודשים נאמר:

&quot;אמר ר' יהושע זה הוא שאמרו כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה. כיצד קולו שבעה: שתי קרניו שתי חצוצרות, שתי שוקיו שני חלילין, עורו לתוף, מעיו לנבלים, בני מעיו לכינורות, ויש אומרים אף צמרו לתכלת. רבי שמעון בן עקשיא אומר: זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן שנאמר (איוב י&quot;ב) מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח, אבל זקני תורה אינן כן אלא כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן שנאמר (איוב י&quot;ב) בישישים חכמה ואורך ימים תבונה&quot;.

הסיום של ר' יהושע הוא בהתאמה לדברי המשנה שבגלל ספיקות חייבת להביא שבעה גוזלות של תורים או בני יונה ואין די במילוי חובתה בלבד.

נשאל שתי שאלות:

א. מה בא ר' יהושע ללמדנו באמירה: שכשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת עושים ממנו שבעה דברים המפיקים קול?

ב. מה החיבור של המימרא השניה מפי ר' שמעון בן עקשיא למימרא של ר' יהושע.

פרש הרמב&quot;ם (קינים פ&quot;ג מ&quot;ו): &quot;ולפי שנאמר בשאלות הללו שהאשה הזו אלו לא אירע לה שום פסול ולא ספק מכל הספקות והיתה עשירה והביאה קרבן עשיר לא היתה חייבת אלא עוף אחד לחטאת והיא מצוה אחת, וכאשר אירע לה ספק הביאה שבעה כמו שבארנו בבבא האחרונה, אמר ר' יהושע על דרך התימה, דבר זה כעין אמרם בכבש כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה, נמצא זה בקלקולו נתרבו בו המצות. ואמר ר' שמעון בן עקשיה בדומה לכך, כי זה דומה לתלמידי חכמים שבזמן זקנתם ושיבתם וחולשת גופם תרבה חכמתם ויתחזק שכלם ויוסיפו שלמות כמו שאמר בישישים חכמה ואורך ימים תבונה&quot;.

אולם ריבוי המצוות הוא מחמת הספק, ולא מובן מה הדמיון לתלמידי חכמים שאצלם זה טבעי שנחלש הגוף ומתרבה החכמה.

וכן באר ר' עובדיה מברטנורא (קינים פ&quot;ג מ&quot;ו): &quot;אמר רבי יהושע זהו שאמרו כו' – כשם שהכבש חי אין יוצא ממנו אלא קול אחד, וכשהוא מת שהיה ראוי שיפסוק קולו יוצאים ממנו שבעה קולות כדמפרש ואזיל, הכא נמי כשנדרה תחילה קודם שהביאה כלום לא היתה צריכה אלא קן לנדרה וקן לחובתה, ולאחר שקבעה נדרה והביאה נדרה וחובתה, לפי שאינה יודעת מה קבעה ואין יודע הכהן מה הקריב, צריכה להביא ארבע פרידות לנדרה וארבע לחובתה כדאמרן&quot;.

וכן בהמשך פירש: &quot;רבי שמעון בן עקשיא אומר – אף כל זה דומה להך מילתא, דכשם שכשהוא מת קולו שבעה, כך זקני תורה כל זמן שמזקינים ובאים לידי תשות כח, הן מוסיפין חכמה&quot;.

ואף עליו קשה מה ששאלנו לפירוש הרמב&quot;ם.

לפי דברי הרמב&quot;ם והרע&quot;ב עיקר הדרשה היא על צד הגנאי שבדבר, שכן היה ראוי שתביא רק קן אחד ולבסוף מביאה ארבעה קינים בגלל הספיקות. וכן דוקא מיתת הכבש מביאה לקולות, וזקנותם של עמי הארצות מביאה לכך שדעתם מיטרפת עליהן. ולכאורה הקשר של תלמידי חכמים אינו ברור. ולכאורה יותר נראה שההשוואה היא דוקא בַּצד המגונה, ומובן מדוע רבי שמעון בן עקשיא פותח בגנות זקני עמי הארצות ומסיים בשבח בזקני תלמידי חכמים, שמצטרפים לדרשה כדי לסיים בשבח, ולא מעצם הלימוד.

אמנם המהרש&quot;א (קינים פ&quot;ג מ&quot;ו) מבאר צדדים לזכות וז&quot;ל: &quot;כשהוא חי קולו א' וכשמת קולו ז' כו'. ענינו מצינו הקולות ז', כדאמרינן בברכות דשבת ז' ברכות ע&quot;ש ז' קולות שנאמר בהבו לה' בני אילים כמפורש שם. גם בערכין אמרו כלי שיר מקדש בז' נימין כמפורש שם. ושאמר י&quot;א אף צמרו לעשות תכלת היינו נמי לענין קול, כמ&quot;ש המפרשים רמז על קול שולי המעיל שהיה תכלת והוא קול שמינית שיהיה לימות המשיח כמפורש שם בערכין, וסמך לזה בדומיא דהכא זקני תורה כל זמן שמזקינים ונוטין למות מוסיפין תבונה בז' חכמות בדיבור בהם כמ&quot;ש ואורך ימים תבונה אבל בזקני ע&quot;ה טעם זקנים יקח, דאפילו אותו דיבור וקול א' שלהם מתמעט בזקנותם, ופי' הפסוק לנאמנים בעצמם שהיו סומכין לכוין דיבורם מסיר להם השפה שהקב&quot;ה נוטל מהם בזקנותם שלא ידברו עוד דבריהם בטעם ובמכוון וק&quot;ל&quot;.

ויש לבאר דבריו.

המהרש&quot;א הזכיר בקיצור את הברייתא בתוספתא ערכין (פ&quot;ב ה&quot;ז) ומובאת בערכין (יג ע&quot;ב):

&quot;רבי יהודה אומר שבע נימין בכנור בזמן הזה, שנאמר: שובע שמחות את פניך. לימות המשיח שמונה שנאמר: למנצח על השמינית על נימא שמינית. לעתיד לבוא בעשרה שנאמר: הודו לי&quot;י בכנור בנבל עשור זמרו לו&quot;.

פירוש הברייתא: המציאות שלנו בנויה על שבעה צדדים כפי שמברר המהר&quot;ל בכמה מקומות. לימות המשיח יופיע הצד השמיני האלוקי כפי שמבאר המהר&quot;ל בענין ברית המילה ביום השמיני. וההתעלות הרוחנית עם ההופעה האלוקית, מתעמקת ומתרחבת עד למדרגה התשיעית והעשירית.

בית המקדש בו נעשים הקרבנות המפורטים בסדר קודשים מופיע בגלוי את שבעת הפנים של העוה&quot;ז דרך הארת המנורה בשבעה נרותיה, אולם מצד השפעת קדש הקדשים והתורה, מקור השפעתו הוא מהמדרגות שמעל השבע ומעל הטבע, עד כדי המעלה העשירית לעתיד לבוא.

מקור נוסף לכך הוא האמור בתמיד (פ&quot;ג מ&quot;ח): &quot;מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח, מיריחו היו שומעין קול המגריפה, מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור, מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז, מיריחו היו שומעין קול החליל, מיריחו היו שומעין קול הצלצל, מיריחו היו שומעין קול השיר, מיריחו היו שומעים קול השופר, ויש אומרים אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים, מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת, אמר רבי אליעזר בן דגלאי עזים היו לבית אבא בהר מכוור והיו מתעטשות מריח פטום הקטורת&quot;.

בפירוש הראב&quot;ד (תמיד ל ע&quot;ב) מסביר מהי מעלתה של יריחו:

&quot;ומורי הרב החסיד ז&quot;ל אמר דכל הנך דקתני שהיו נשמעין מיריחו מעשה נסים היו. ודוקא היה ביריחו נשמע ולא בשאר צדדים מפני שיריחו היתה כמו ירושלים מפני שהיא היתה תחלת כבוש א&quot;י וכמו דתרומת דגן צריך לתרום כן נתרמה א&quot;י עצמה ובשביל כך התרימה יהושע להיות קודש לפי' היא כמו ירושלים והיו נשמעין בה כל הנך דקתני כדי שירגישו בני אדם שביריחו יש כמו כן קצת קדושה כמו בירושלים ולפיכך באלה יותר משאר דברים מפני שכל אלו הדברים קול שער הגדול וצלצל וגביני כרוז הם תחלת עבודות המעמידים את הכהנים לעבודתם ולוים לדוכנם וגם קטורת הוא תחילת עבודת פנים ודי בהנך והאי דקא מסיק במסכת יומא דכה&quot;ג משובח היינו לפי ראות בני אדם, אבל כח שום אדם לא היה לשמוע קולו ביריחו אלא שנס היה, והאי דלא קחשיב להו בכלל נסים הנעשים בבהמ&quot;ק משום דמילי אבראי כמו קול ביריחו לא קא חשיב&quot;.

יריחו זכתה מעצמה כראשית של ארץ ישראל, אולם ירושלים נבחרה למקום המקדש וכך נוצר קשר רוחני ביניהן.

כאמור באבות דרבי נתן (פרק לה): &quot;אמר יהושע באותו שעה יודע אני שבית הבחירה עתידה לקבע בין תחומו של יהודה לבנימין אלך ואתקן דושנה של יריחו. ומי אכלה כל אותן השנים בני קני חותן משה שנאמר ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים (שופטים א' ט&quot;ז). אמרו כשיגלה הקדוש ברוך הוא את שכינתו עתיד לשלם שכר טוב ליתרו ולבניו. [ומנין] הם מתפרנסין בניו של יתרו מן היצירה שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ (דה&quot;י א' ב' נ&quot;ה) ואומר המה היוצרים יושבי נטעים וגו' (שם שם ד')&quot;.

וקשר נוסף אנו מוצאים לגבי מעמדות.

נאמר בתלמוד בבלי (תענית כז ע&quot;א): &quot;ומה טעם תיקנו מעמדות – לפי שנאמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי והיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו? התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראלים. הגיע זמן משמר לעלות – כהנים ולוים עולין לירושלים. תנו רבנן: עשרים וארבעה משמרות בארץ ישראל, ושתים עשרה ביריחו. שתים עשרה ביריחו? נפישן להו טובא! – אלא: שתים עשרה מהן ביריחו. הגיע זמן המשמר לעלות, חצי המשמר היה עולה מארץ ישראל לירושלים, וחצי המשמר היה עולה מיריחו כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלים&quot;.

וכך נאמר בירושלמי (פסחים פ&quot;ד ה&quot;א):

&quot;אלא שהתקינו הנביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות על כל משמר ומשמר היה עומד בירושלם של כהנים ושל לוים ושל ישראלים. תני עשרים וארבעה אלף עמוד מירושלם וחצי עמוד מיריחו. אף יריחו היתה יכולה להוציא עמוד שלם אלא בשביל לחלוק כבוד לירושלם היתה מוציאה חצי עמוד&quot;.

מיריחו עלה חצי מעמד מפני שהיא ראשיתה של א&quot;י ומעין תמורתה של ירושלים.

לאחר הדיון במעלת יריחו נחזור לאמור על הקולות שנשמעו בה.

מספר הקולות ששמעו ביריחו הוא שמונה (כשהשמיני בשם י&quot;א כדוגמת 'י&quot;א שצמרו לתכלת'), ועוד שני ריחות: של הקטורת ביריחו, ובעבה&quot;י ע&quot;י עזים של בית אבא. סה&quot;כ עשר השפעות מן המקדש.

שבעה קולות היו שומעים כל יום. קולו של כהן גדול המדרגה השמינית ביום הכיפורים בעשירי לתשרי, והשפעת בית המקדש מגיעה לריח הקטורת ביריחו שהוא הרבה יותר גשמי ומוחש, ואחריו אף לריח הקטורת המתפשט כשגם בעלי חיים מושפעים ממנו ואף מחוץ ליריחו. כי מדרגת המקדש בו אנו עסוקים בסדר קדשים, היא כימות המשיח בשמונה נימין, ויש בה אף את הלעתיד לבוא עד הדרגה העשירית העליונה.

לכך מביא סדר קדשים שעסקנו בלימודו.

בביאור הרז&quot;ה למסכת קינים, כתב טעם סמיכות מימרא זו לכאן, לפי שסדר קדשים הוא כנגד חכמה – בפסוק 'והיה אמונת עתיך חוסן ישועה חכמה ודעת' (שבת ל&quot;א ע&quot;א).

נראה שר' יהושע בא לרמז שכנגד חילוקי העולם הזה וספקותיהם, באים בעלי חכמת הקודש ויודעים היאך לגאול את העולם מספקותיו, ויודעים לפרוט את כל הספיקות ולהשלים את הנדר והחובה בריבוי הקרבנות. וזו חכמה נעלמה לברר ולהוציא הדברים לשלמותם. ובכך אף שלכאורה המציאות מקולקלת בספקותיה, באים חכמים ומוציאים כבי' שבעה קולות – מצוות, מהכבש המת.

ורבי שמעון בן עקשיא משלים את מדרגת החכמה – זקן זה קנה חכמה (עפ&quot;י קידושין לב ע&quot;ב: &quot;רבי יוסי הגלילי אומר: אין זקן אלא מי שקנה חכמה&quot;) – כשדוקא עם ההתמעטות של צרכי הגוף מתעלה חכמת התורה ומתרחבת. עד מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.</text>
      <sha1>rgo8wutundulu66agbiw2dmdhax0ynr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו נט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469733</id>
    <revision>
      <id>1415938</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:44:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נח|נט|ס|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נח|נט|ס|}}</text>
      <sha1>3igkb3n3aasn6phtcwva9rtb765u1tf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415939</id>
      <parentid>1415938</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:45:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37598" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נח|נט|ס|}}


סימן נט

דרכיה דרכי נועם

פתיחה1

הפסוק &quot;דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום&quot; (משלי ג, יז), מופיע בש&quot;ס ראשונים ואחרונים כסיבה לדין מסוים. ויש לדון, האם הוא הטעם מן התורה לדין זה, ואנו רשאים לדמות מילתא למילתא ולהשתמש בעצמנו בטעם זה לשאלות הלכתיות. או שהוא רק טעם המצטרף וסיבה מדרבנן ואינו גורם את הדין למעשה.

שאלה נוספת היא מי המחליט ופוסק מה הם 'דרכי נועם'. לדוגמא בממזר איננו משתמשים בטעם זה כדי להקל עליו, אע&quot;פ שהוא לא חטא אלא הוריו הם שפשעו. האם כל אחד יכול לומר מלבו טעם זה ולדון כך להלכה?

ניתן לחלק את הבאת הטעם 'דרכיה דרכי נועם' בש&quot;ס בין נועם הנתפס בחושים, לבין נועם מוסרי של יושר. לעתים הוא מובא בש&quot;ס בדרך הראשונה ולעתים בדרך השניה. הדרך הראשונה משותפת לכל בנועמה, לעומת זאת על הדרך השניה יכולות ליפול מחלוקות רבות, שהרי אין הדעת שווה בחילוקים המוסריים.

וכך כתב בחכמת שלמה (יבמות פז ע&quot;ב):

&quot;גמ' ת&quot;ל דרכיה דרכי נועם נ&quot;ב מדברי התוס' יראה לפרש דדברי התורה יהיה הכל בנועם ומזג השוה לא שיהא הענין מעוקם שאחת תהא שרויה בשמחה והשניה בצער עיין בתוס' ריש פ&quot;ק בד&quot;ה ואחות אשה ואף פי' רש&quot;י נוטה לזה שהרי פירש וזו שהיה להם כו' כלומר שזו תשתנה משאר נשים החולצות ודו&quot;ק&quot;. זה ניתן לומר לגבי חליצה אבל בדינים אחרים2?!

א. המקרים בש&quot;ס המביאים טעם זה

נאמר בסוכה (לב ע&quot;א) לגבי לולב:

&quot;ואימא כופרא! – אמר אביי: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום כתיב&quot;.

פרש רש&quot;י (סוכה לב ע&quot;א):

&quot;ואימא כופרא – היינו נמי עץ כעין חרותא, אלא עדיין בן שנה או שתי שנים ולא נתעבה עצו, ואתה יכול לכפות ענפיו על ידי אגוד ולזקפן למעלה לאוגדן עם אביהן&quot;.

&quot;דרכיה דרכי נועם – ואלו עשוין כקוצים, ויוצאין בהן עוקצין הרבה, ומסרטין את הידים&quot;.

מדובר בדרכי נועם מוחשות.

נאמר בסוכה (לב ע&quot;ב): &quot;ואימא הירדוף! – אמר אביי: דרכיה דרכי נעם וליכא. רבא אמר מהכא: האמת והשלום אהבו&quot;.

פרש רש&quot;י (סוכה לב ע&quot;ב) לגבי הדס:

&quot;הירדוף – כמין קליעה עשויין עליו&quot;.

&quot;דרכי נועם – והאי מברז בריז את הידים כקוצים, שראשי עליו עשויין חדין כמחט&quot;.

&quot;האמת והשלום אהבו – וזה אינו לא אמת ולא שלום, שהוא עשוי לסם המות&quot;.

בשני המקרים הנועם הוא נועם מוחש בין אם דקירות בידים ובין אם רעל והוא שווה לכל אדם. וסגנון הגמרא 'ואימא' הוא העלאת אפשרות תאורטית ולא אפשרות אמיתית לזיהוי צמחים או לשלב בגידולם.

נאמר ביבמות (טו ע&quot;א):

&quot;הכי קאמר: הנך צרות דב&quot;ה לב&quot;ש היכי נעביד להו? ליחלצו, מימאסי אגברייהו! וכי תימא לימאסן, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום&quot;.

היינו, הגמרא דנה באפשרות לתקן שיצאו ידי חובה הן לדעת ב&quot;ש והן לדעת ב&quot;ה. צרות ערוה לדעת בית הלל יוצאות להינשא ללא יבום וללא חליצה כיון שצרותיהן הן ערוה לאחים ואינן יכולות להתייבם. לדעת ב&quot;ש הצרות חייבות חליצה. וא&quot;כ אם נחוש גם לדעת בית שמאי אותן צרות ערוה שנישאו – תצטרכנה לחלוץ – ודחתה הגמ' משום דרכיה דרכי נועם שימאסו על בעליהן. הנועם הוא הרגשת בעליהן כלפיהן, אין הוא בא אלא לדחיית האפשרות לצאת אף ידי הדעה שלא נפסקה להלכה, ולכן אין הוא מעמיד את ההלכה, אלא רק לצאת אף ידי דעה שנדחתה, דעת ב&quot;ש.

באר הריטב&quot;א (יבמות טו ע&quot;א):

&quot;דרכיה דרכי נועם כתיב. פי' ואף על גב דהא לאו מאיס(ור) כולי האי הוא למדחי איסורא, כדאי היא תקנתה כיון דקי&quot;ל דהלכתא כבית הלל&quot;. וזהו טעם נוסף לכך שהלכה כב&quot;ה ואי&quot;צ לא יבום ולא חליצה.

וכן המאירי (יבמות טו ע&quot;א): &quot;כל שאיפשר להתיר את האשה בלא חליצה ראוי להתירה ואין לומר שתחלוץ לרוחא דמילתא דרך תקנה, אחר שאין שום צורך בכך והוא שאמרו בסוגיא זו הנך צרות דבית הלל היכי נעביד להו ליחלצן מימאסן אגברייהו וכי תימא לימאסן דרכיה דרכי נועם כו'&quot;.

עולה שהשתמשו בזה לא לקביעת הלכה אלא לדחות מעשה חסידות הפוגע בחלק מן המשתתפים בו. וכאן הנועם הוא נועם מוסרי שהבעל לא ימאס באשה הצריכה חליצה3.

עוד נאמר ביבמות (פז ע&quot;ב):

&quot;אמר ליה רב יהודה מדאסקרתא לרבא, לא נעשה מתים כחיים לענין יבום מקל וחומר: ומה במקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה – לא עשה מתים כחיים, מקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום – אינו דין שלא נעשה מתים כחיים! ת&quot;ל: דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום&quot;.

היינו השאלה היתה שמי שמת בעלה והיה לה בן ממנו והותרה לשוק ואח&quot;כ מת הבן, תחלוץ מבעלה השני, כדי לבטל זיקת בעלה שמת ממנה שהתעוררה כבי' אחר מיתת הבן. ודחתה הגמ' שאין לחייבה חליצה משום דרכיה דרכי נועם.

פרש רש&quot;י (יבמות פז ע&quot;ב):

&quot;ולא נעשה מתים כחיים – ותחזור לזיקה אם ימות בנה לאחר זמן&quot;.

&quot;דרכיה דרכי נועם – וזו שהיה לה בן ולא נזקקה ליבם וניסת לשוק ומת בנה אם תאמר תחלוץ הרי היא מתגנה על בעלה הילכך על כרחך בן אין לו בשעת מיתה קאמר והרי יש לו&quot;.

וכך באר הריטב&quot;א (יבמות פז ע&quot;ב): &quot;ת&quot;ל דרכיה דרכי נועם וכו'. פי' ואם אין אתה עושה מתים כחיים אין כאן נועם ושלום דכשיש לה בנים תנשא וכשימות הבן תצא ותהא זקוקה ליבם, וכ&quot;ת שתחלוץ אפילו כשיש לה בנים קודם שתנשא מפני חשש זה, הא בעוד שיש לה בנים אין חליצתה כלום ק&quot;ו מן החולץ למעוברת, אבל כשנעשה מתים כחיים אז נתיבותיה של תורה שלום&quot;.

אף כאן אין דרכי נועם כלפי בעלה השני, והוא ניתן כדחיה ולא כלימוד הלכה מן התורה.

אולם בקובץ שיטות קמאי (יבמות פז ע&quot;ב) הביא מתוספות ישנים מכת&quot;י:

&quot;ת&quot;ל וזרע אין לה והא (אית) [אין] לה. הקשה הר&quot;ם כי היכי דאמרינן גבי יבום פי' דנעשה מתים כחיים משום דרכיה דרכי נועם ומפרשי' הא דכתו' [דברים כ&quot;ה] ובן אין לו בשעת מיתה אבל אם יש לו בן בשעת מיתה ומת מהני כחיים לפוטרה מן היבום, כמו כן נימ' לגבי תרומה מק&quot;ו, ונפרש וזרע אין לה בשעת מיתה אבל כי יש לה זרע בשעת מיתה מן הזר אף על גב דמית אחרי כן לא תשוב לתרומת בית אביה. וי&quot;ל שאני התם גבי יבום דגלי קרא דכתו' דרכיה דרכי נועם ומפיק לקר' מפשטיה, אבל גבי תרומה אין לנו מקור להוציא קרא מפשטיה דפשטיה משמע וזרע אין לה כל זמן שאין לה זרע תחזור&quot;.

&quot;עוד נר' לראש&quot;י דדוקא גבי יבום משמע שפיר קרא ובן אין לו בשעת מיתה דהא כתוב כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו, ואם יש לו בשעת מיתה אין זה בן אין לו כי מת, אבל גבי תרומה בדידה תלה הכתוב, וא&quot;כ משמע בכל עת שלא יהא לה זרע תשוב לתרומת בית אביה דהא בכל עת שמת זרעה נשארה אלמנה וגרושה וזרע אין לה, ובהכי אמ' קרא דתיכול בתרומה דבי נשא כ&quot;נ לראש&quot;י&quot;.

תוס' ישנים שואל שנטיל את הקריטריון של מיתת הבן מיבום (לאחר התירוץ של רבא) לתרומה וכשם שמיתת הבן ביבום אינה משנה את מצבה, ה&quot;ה בתרומה מיתת הבן לא תשנה את מצבה, ותהא עדיין אסורה בתרומה. ונתן שני תירוצים, הראשון שביבום יש לימוד מ'דרכיה דרכי' להוציא את הלימוד מפשטו. ותירוץ שני המחלק בין תרומה ליבום לפי לשון הכתוב, ללא קשר ללימוד מ'דרכיה דרכי'.

עולה שתוס' בתירוצו הראשון רואה את הטעם של 'דרכיה' כמוציא את הכתוב ממשמעותו מפני שהוא מדאורייתא. אולם נראה שדוקא לימודו של תוס' מצמצם את האפשרות להשתמש בטעם זה בדיני תורה, אלא במקום בו התורה השתמשה בטעם זה.

ב. דרכי הראשונים לשימוש בטעם זה

תוספות (יבמות יז ע&quot;ב) שאלו: &quot;אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא – וא&quot;ת תיפוק ליה מדכתיב (משלי ג) דרכיה דרכי נועם ומהאי טעמא עבדינן מתים כחיים לענין יבום בפ' יש מותרות (לקמן פז:) אף על גב דאיצטריך למילי אחריני כדאמר בפרקין גבי מצוה בגדול לייבם א&quot;כ אשת אחיו שלא היה בעולם דכתב רחמנא ל&quot;ל ובפרק ב&quot;ש (לקמן קיא:) נמי דייקינן מיני' דקטן זוקק ליבום מ&quot;מ משמע דעיקריה לגופיה איצטריך, ואר&quot;י דאיצטריך להיכא דחמותה של יבמה מעוברת דהוי שפיר דרכי נועם ותמתין שמא תלד זכר ותהא זקוקה לו&quot;.

היינו לעיקר פטור יבום באשת אחיו שלא היה בעולמו אין צורך, שמצד דרכי נועם ניתן לפטור את היבמה, ולא לידת הבן תחייב אותה בחליצה. אלא במקום שחמותה כבר מעוברת נחייב את האשה שהותרה לשוק להמתין עד שיתברר אם הוא זכר ואז תהא זקוקה לו.

וכן הרשב&quot;א (יבמות יז ע&quot;ב) כתב: &quot;אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא. איכא למידק ותיפ&quot;ל משום דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום דבכי האי גוונא אמרינן בשלהי פ' יש מותרות דאמרינן התם ולא נעשה מתים כחיים מק&quot;ו כלומר שאם היו לו בנים ומתו לאחר מיתתו תתיבם אשתו ומהדרינן דרכיה דרכי נועם כתיב כלומר כיון שהתרתה והלכה ונשאת לאחר אם אתה מוציאה לאחר מיתת הבן אין זה דרכי נועם ושלום ה&quot;נ לא שנא, וי&quot;ל בשהיתה אשת אביו מעוברת שהיא צריכה להמתין עד שתלד לידע אם ולד של קיימא תלד ותתיבם לו, והכי איתא בירושלמי דגרסינן התם יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו דלא כן מה אנן אמרין מת בלא בנים ואין לו אח תהא אשתו אסורה להנשא שמא יוליד אביו בן ותהא אשתו זקוקה ליבום, מעתה אפי' מתה אמו תהא אסורה להנשא, שמא ילך אביו וישא אשה אחרת ויוליד בן ותהא אשתו זקוקה ליבום ויאמר קרייה ובן ואב אין לו פי' מדכתיב ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה משמע הא אין לו אח שיבא עליה מותרת לאיש זר אף על פי שיש לו אב, דאל&quot;כ יאמר קרייה ובן ואב אין לו יבמה יבא עליה הא יש לו אב אף על פי שאין לו יבם שיבא עליה לא תהיה החוצה לאיש זר שהרי כשם שיבם אוסר אותה כך האב אוסר אותה, ומשני אלא כן נן קיימין שמת והניח אמו מעוברת שלא תאמר אלו שמת והניח אשתו מעוברת שמא אינה צריכה להמתין ולידע אם בן של קיימא הוא או אינו בן קיימא לפום כן צריך מימר יחדו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו פי' כי אצטריך יחדו למת והניח אמו אשת אביו מעוברת. ועוד יש לתרץ לעיקר קושיתנו דאצטריך קרא היכא דמת והניח אחים ואח&quot;כ נולד לו אח&quot;.

אלא שבעיקר הדבר צריך לי עיון, כי לפי הטעם של דרכיה דרכי נועם היה לנו להתיר יבמה המחכה ליבום מאח בן יומו וצריכה להמתין שלש עשרה שנה עד שיגדיל. ומדוע לא נתיר אותה לשוק מי שצריכה להמתין עשר שנים או יותר. וכמובן זאת לא שמענו. מה שמלמד שדרכי נועם הוא טעם מצטרף אבל הדין נמסר בעיקרו למשה בסיני והטעימוהו על ידי: דרכיה דרכי נועם ובמקום שיכול להיאמר בלא לסתור דין אחר, אומרים אותו, אבל לעקור דין על ידי דרכי נועם זאת לא שמענו.

רואים ברבינו יהונתן מלוניל שהשתמש בדרכי נועם להטעים אבל לא לסתור דין ידוע.

כתב רבינו יהונתן מלוניל (על הרי&quot;ף, שבת, משניות כד ע&quot;א): &quot;במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה וכו', לפי שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ומידי דמינטרא ביה הוי תכשיט ואורחיה הוא [ו]לא הוי משאוי דלא ניתנה תורה למלאכי השרת וכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, אבל מידי דלא מינטרא ביה הוי משאוי&quot;. נראה שהדין לא נובע מדרכי נועם אלא הוא טעם מצטרף.

וכ&quot;כ רבינו יהונתן מלוניל (על הרי&quot;ף, מו&quot;ק ח ע&quot;א): &quot;ומנא לן דקבעינן זימנא בתר זימנא, כלומר שאם לא בא לזמן הראשון שנתנו לו (שאם) [שאין] אנו רשאים לנדותו על זה. דכתיב [ירמיה מ&quot;ו] קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד, כלומר אל ישמח פרעה מלך מצרים בעבור נבוכדנצר שנתן לו להלחם עמו ביום פלוני ולא בא, שאף על פי שהעביר המועד עוד יבא נמצא שדרך מלכות הוא להאריך זמנם, וכל שכן בישראל שכל דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום&quot;. שוב זהו טעם מצטרף בלבד.

וכן 'השתמש' רבינו יהונתן מלוניל (על הרי&quot;ף, קידושין טז ע&quot;א) בטעם זה: &quot;האיש מקדש בו ובשלוחו. מפרש בגמרא האיש כשרוצה לקדש אשה חייב הוא שיטרח הוא בעצמו אל עיר מושבה ויראנה קודם שיקדשנה כדי שלא ישנאנה. ושמא לא תמצא חן בעיניו אם יקדשנה ע&quot;י שליח. וכל דרכי התורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום&quot;.

והוסיף רבינו יהונתן מלוניל (על הרי&quot;ף, בבא מציעא טו ע&quot;א): &quot;ואם דבר שאוכלת ואינה עושה כגון עגלים וסייחים ימכרם מיד ויניח הדמים אצלו. שנאמר [דברים כ&quot;ב] והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו, כלומר ראה שתעשה לו השבה. שאם יניחם ויוציא עליהם הוצאתם בחדש אחד יוציא דמי אחד מן העגלים נמצא שלא החזיר לו אותו העגל והוא נתחייב בכולם להשיבם. ואף על גב שגם הבעלים היו מוציאין הוצאות כאלו בהן דהא לאו בני מעבד מלאכה נינהו, אפילו הכי חייבתו התורה שיחזיר לו את כולן, והאי לא איפשר אלא במכירת אחד מהם דכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ולא רצה להחמיר על המוצאה שיאכילנה משלו דדי לו מה שטרח בגופו&quot;.

ואף כאן זהו טעם מצטרף אשר מראה מה הן החובות של המוצא אך לא סיבה לפוטרו.

הביא הרמב&quot;ן (קידושין לא ע&quot;א): &quot;ומכל מקום ר&quot;ת ז&quot;ל תוקע עצמו בדבר זה לומר כיון דרבי יוסי ורבי שמעון סברי נשים סומכות רשות ומשמע דהלכתא כותייהו אם רצו מברכות הן, ואי קשיא והא אמרינן בירושלמי כל העושה דבר שאינו מצווה בו נקרא הדיוט, התם שעושה דבר שאינו מצווה מן התורה כלל שהוא כמוסיף על התורה, אבל מי שעושה מצוות התורה כתקנן, אף על פי שלא נצטוה הוא בהם כגון נשים וגוים מקבלים עליהם שכר שכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, והכי מסתברא מדאמרינן (ר&quot;ה ל&quot;ג א') אין מעכבין את הנשים מלתקוע בי&quot;ט ואף על פי שיש בתקיעה שלא לצורך איסור שבות, ש&quot;מ צורך מצוה היא, לפיכך אם רצו לברך אין למחות בידן, ואם תאמר היכן צונו כדאקשינן (שבת כ&quot;ג א') לענין נר חנוכה, כיון דרשות דמצוה הוא, והקב&quot;ה צוה במצוה זו לאנשים חובה, לנשים רשות, צונו קרינא ביה, זהו דעת ר&quot;ת ז&quot;ל&quot;.

וכן הנימוקי יוסף (קידושין לא ע&quot;א) השתמש בכך כטעם לעשיית מצוות שפטורות מהן על ידי נשים ואף לברך עליהן: &quot;וכי תימא היאך מברכות וצונו והרי לא נצטוו. איכא למימר דכיון דאנשים נצטוו ואינהי נמי שייכי במצוה שהרי נוטלות עליה שכר שפיר מצו למימר וצונו. והא דאמרינן בירושלמי כל העושה דבר ואינו מצווה בו נקרא הדיוט, התם שעושה דבר שאינו מצווה מן התורה כלל, שהוא מוסיף על התורה. אבל מי שעושה מצות התורה אף על פי שלא נצטוה הוא בהן, כגון נשים וגוים, מקבלים הם עליהם שכר. דכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום&quot;. (וכ&quot;כ הרמב&quot;ן והר&quot;ן. בשאלה זו, ועיין מאירי עמוד קפא.).

קיום מצוות באשה אינו פוגע באף אחד, אלא תוספת טעם לומר שקיום המצוה על ידי נשים הוא דרכי נועם.

וכן בנימוקי יוסף (על הרי&quot;ף, יבמות מ ע&quot;א) לגבי בדיקת הבאת סימני גדלות כתב: &quot;תנו רבנן. נבדקות על פי נשים. כלומר נשים יראות חטא דקים לן בהו דלא משקרי דא&quot;א ע&quot;י אנשים משום דרכיה דרכי נועם&quot;.

וכן בשלטי הגבורים (בבא מציעא עא ע&quot;ב סי' א) הביא: &quot;שאלה להרא&quot;ש (שו&quot;ת הרא&quot;ש כלל קח סי' י) ראובן חפר גומא בחצירו שמי גשמים יקלחו לתוכה וכשרבו המים בוקעים ועוברים דרך חומות מרתף שמעון וגם מסריח בחצר שמעון מריח המים נראה לי שראובן חייב לסלק היזקו אף לרבי יוסי דאמר על הניזק להרחיק את עצמו היכא דלא הוי גירי דיליה מודה הכא כיון דנפיש היזק דשמעון וגם תשמיש שמעון קבוע וא&quot;א לו לסלק את עצמו דאין דירה בלא מרתף וחצר דלא קאמר רבי יוסי אלא בבור ואילן אף על פי שהבור קדם לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו משום דסתם בור הוא מים מכונסין ובקל יכול הניזק לסלק את עצמו ולהרחיק את בורו מהאילן כ&quot;ה אמות ובור לא הוי כולי האי תשמיש קבוע וגם לא נפיש היזקא כולי האי ולהכי קאמר רבי יוסי על הניזק להרחיק את עצמו והדבר ידוע דההיזק הזה גדול מכל הנך היזקות דמתני' דמודה בהו רבי יוסי וגם לא דמי לאילן שלימים רבים עתיד ההיזק לבא אחר אשר יגדלו השרשים אבל בנדון זה מיד כשהמים רבים מתאספין בגומא בוקעין ועוברין לחצר שמעון והוי גירי דיליה והמדקדק בפ' לא יחפור ששיערו חכמים כל דבר ודבר לפי מה שראוי להזיק והיכא שידוע קצב וסכום עד היכן ראוי להזיק כתבו השיעורין והיכן שאין ידוע כתבו בכדי שלא יזיק כדתנן ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו כדי שלא יזיק כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ואם אינו רוצה לתקנו בעל העלייה כופהו ומן התקרה ולמעלה יתקננו בעל העלייה אם ירצה והתקרה בעצמו&quot;.

נראה שהרא&quot;ש השתמש בטעם של דרכי נועם כטעם מוסיף אך לא כעיקרי.

וכן הרמב&quot;ם (הל' מלכים פ&quot;י הי&quot;ב) הביא זאת כדרכי שלום עם העכו&quot;ם, וז&quot;ל: &quot;...אפילו העכו&quot;ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום&quot;.

וע&quot;ע במרדכי (גיטין פרק מי שאחזו רמז תכא), ספר אהל מועד (שער התפילה דרך רביעי), שו&quot;ת רבינו גרשום מאור הגולה (סימן לא), שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג (דפוס ברלין סימן קנד [רכט]), שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג (ספר סיני וליקוטים סי' תקעו), שו&quot;ת מהר&quot;ם חלאווה (סי' קכט), שו&quot;ת מהר&quot;י ווייל (סי' קצא), שו&quot;ת תשב&quot;ץ (ח&quot;ב סי' קט), תרומת הדשן (סי' רכג).

בכל התשובות הטעם של דרכי נועם בא כתוספת טעם להנהגה הישרה, אך לא כסיבת פסיקת ההלכה ורק הובא כטעם מצטרף.

ג. הכרעה עפ&quot;י טעם זה על ידי האחרונים

בשו&quot;ת רדב&quot;ז (ח&quot;ג סי' תרכד [אלף מט]) מטעים הרדב&quot;ז שקנס שמשלם עד זומם שהעיד שקר על מישהו להוציא ממנו ממון – ניתן למי שהעידו עליו (שלא כחומש של תרומה שניתן למי שירצה) וז&quot;ל: &quot;וטעמא נמי איכא שהרי נצטער שהעידו עליו שקר לחייבו ממון ואי לאו דהוזמו הוה משלם ולכן זכתה לו תורה בתשלומין כי כל דרכיה דרכי נועם והאי טעמא לא שייך בחומש של תרומה וקל להבין&quot;... ומביא זאת כטעם ולא כסיבה ההלכתית המחייבת.

עוד בשו&quot;ת רדב&quot;ז (ח&quot;ג סי' תרכז [אלף נב]) נשאל: &quot;שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שראית כתוב אם אמר השלטון לישראל הנח לי לקצץ אבר אחד שאינך מת ממנו או אמית ישראל חבירך. יש אומרים שחייב להניח לקצץ האבר הואיל ואינו מת והראיה מדאמרינן בע&quot;ז חש בעיניו מותר לכוחלה בשבת ומפרש טעמא משום דשורייני דעינא בלבא תליא משמע הא אבר אחר לא והשתא יבוא הנדון מק&quot;ו ומה שבת החמורה שאין אבר אחד דוחה אותה היא נדחית מפני פקוח נפש אבר אחד שנדחה מפני השבת אינו דין שתדחה מפני פקוח נפש ורצית לדעת אם יש לסמוך על טעם זה&quot;.

והרדב&quot;ז השיב: &quot;זו מדת חסידות אבל לדין יש תשובה מה לסכנת אבר דשבת שכן אונס דאתי משמיא ולפיכך אין סכנת אבר דוחה שבת אבל שיביא הוא האונס עליו מפני חבירו לא שמענו. ותו דילמא ע&quot;י חתיכת אבר אעפ&quot;י שאין הנשמה תלויה בו שמא יצא ממנו דם הרבה וימות ומאי חזית דדם חבירו סומק טפי דילמא דמא דידיה סומק טפי. ואני ראיתי אחד שמת ע&quot;י שסרטו את אזנו שריטות דקות להוציא מהם דם ויצא כ&quot;כ עד שמת והרי אין לך באדם אבר קל כאוזן וכ&quot;ש אם יחתכו אותו. ותו דמה לשבת שכן הוא ואיבריו חייבין לשמור את השבת ואי לאו דאמר קרא וחי בהם ולא שימות בהם הוה אמינא אפילו על חולי שיש בו סכנה אין מחללין את השבת תאמר בחבירו שאינו מחוייב למסור עצמו על הצלתו אף על גב דחייב להצילו בממונו אבל לא בסכנת איבריו. ותו דאין עונשין מדין ק&quot;ו ואין לך עונש גדול מזה שאתה אומר שיחתוך אחד מאיבריו מדין ק&quot;ו והשתא ומה מלקות אין עונשין מדין ק&quot;ו כ&quot;ש חתיכת אבר. ותו דהתורה אמרה פצע תחת פצע כויה תחת כויה ואפ&quot;ה חששו שמא ע&quot;י הכוייה ימות והתורה אמרה עין תחת עין ולא נפש ועין תחת עין ולכך אמרו שמשלם ממון והדבר ברור שיותר רחוק הוא שימות מן הכויה יותר מעל ידי חתיכת אבר ואפ&quot;ה חיישינן לה כ&quot;ש בנ&quot;ד. תדע דסכנת אבר חמירא דהא התירו לחלל עליה את השבת בכל מלאכות שהם מדבריהם אפילו ע&quot;י ישראל. ותו דכתיב דרכיה דרכי נועם וצריך שמשפטי תורתינו יהיו מסכימים אל השכל והסברא ואיך יעלה על דעתנו שיניח אדם לסמא את עינו או לחתוך את ידו או רגלו כדי שלא ימיתו את חבירו הלכך איני רואה טעם לדין זה אלא מדת חסידות ואשרי חלקו מי שיוכל לעמוד בזה ואם יש ספק סכנת נפשות הרי זה חסיד שוטה דספיקא דידיה עדיף מוודאי דחבריה&quot;.

בס' דף על הדף (יבמות פז ע&quot;ב) הביא:

&quot;הנודע ביהודה (תנינא א&quot;ה סי' ע&quot;ט) נשאל בחתן שהוסיפו לו שם בשעת חליו כשם אבי הכלה אם יש לחשוש לצוואת רבי יהודה שלא להשתדך כששם החתן שוה לשם אבי הכלה&quot;.

&quot;והשיב הנו&quot;ב בתוך דבריו דמסתברא דלא היתה כוונת ר&quot;י החסיד רק על שם שניתן מלידה ולא על שם המתחדש, דודאי לא חמיר צוואת החסיד מיבמה לשוק דמבואר בסוגין דגדרי איסור נלמדים עפ&quot;י &quot;דרכיה דרכי נועם&quot;, ומזה ילפינן דאין בנים המתים כחיים אפילו במקום שעדיין לא נישאת. ומעתה י&quot;ל כן גם באותה צוואה של ר&quot;י החסיד דהיום יקח אשה ולמחר יחלה הוא או חמיו וישתנה שם החולה כשם השני, אטו נאמר דחייב לגרש את אשתו או יחוש כל ימיו בסכנה, ואין זה דרכיה דרכי נועם ולא נתיב שלום, אלא ודאי דאין הקפידא רק על שם העצם מלידה ולא על שם המתחדש. [וע&quot;ע בשדי חמד מערכת חתן וכלה ס&quot;ז]&quot;.

משמע מהנו&quot;ב שטעם 'דרכיה' קובע גדרי איסור ולא ניתן רק כדחיה בעלמא, וניתן לקבוע על ידיו איסור והיתר כגורם לפסיקת הלכה.

בחשוקי חמד (יבמות פז ע&quot;ב) הביא: &quot;והנה הכוכב מיעקב (בהגהות על הירושלמי יבמות פ&quot;ב ה&quot;א) כתב שנשאל בענין שו&quot;ב שנפטר והניח בן קטן ונתמנה אחר תחתיו ואחר כך הגדיל בנו הקטן של השו&quot;ב, והוא תובע את חזקתו, כי למד שחיטה ונעשה שו&quot;ב מומחה, וטוען שמגיעה לו חזקת אבותיו, והשיב הכוכב יעקב אין בכוחו לדחות את השו&quot;ב השני, וזאת על סמך דברי התוס' הנ&quot;ל שאין זה מדרכי נעם, דאפילו לענין יבום דהוי מצות עשה מדאורייתא אמרינן דאין זה דרכי נועם, כל שכן בענין חזקות&quot;.

בס' דף על הדף (יבמות פז ע&quot;ב) הביא:

&quot;בשו&quot;ת חכם צבי (סי' מ&quot;ו) למד מזה לגבי מראות כתמים אם הי' לה מראה לבן או ירוק שהיא טהורה, ואח&quot;כ נתייבש ונעשה אדומה, לא נטמאת עכשיו, דאם נימא שעכשיו שהפך למראה טמאה נטמאת, אין כאן דרכי נועם, דמעיקרא אתה מתירה לשמש את ביתה, וזו הולכת ומשמשת ומתעברת, ואח&quot;כ תמצא אודם בקצות הכתמים הטהורים, ואם תטמא אותה נמצא דשמשה נדה, והולידו בן הנדה, ואין זה דרכי נועם&quot;.

והוסיפו בס' דף על הדף: &quot;ועיין בשאילת יעב&quot;ץ (ח&quot;א סו&quot;ס י&quot;ב) שפקפק הגיעב&quot;ץ בפסקו זה של אביו החכם צבי, וכתב שהוא מסופק אם אביו עמד בשמועתו, ועיין מש&quot;כ בזה הפוסקים יו&quot;ד ריש סי' קפ&quot;ח דאם נשתנתה למראה אדום אסור, אבל לכתחילה לא מחזקינן ריעותא שמא תתייבש ותיהפך לאדום, ודלא כהב&quot;ח שם הסובר דצריכים להמתין תמיד עד שתתייבש המראה פן תתייבש ותיהפך לאדום&quot;.

ונלענ&quot;ד שאין טעם זה מופרך כאן, שכן הוא ניתן בכתמים שהם מדרבנן וממילא חכמים שאסרו כתמים הם הקלו מטעם 'דרכיה' אבל איסור תורה לא שמענו מכאן.

וכן הביא בחשוקי חמד (יבמות פז ע&quot;ב) על השולח תרנגולת חיה במשלוח מנות ונמצאת אחר שחיטתה טריפה, כי &quot;בדרשות החת&quot;ס (עמ' רד ע&quot;ד, ונדפס בחידושים עמ&quot;ס מגילה דף ז ע&quot;א4) כתב: ומסברא אני אומר &quot;דרכיה דרכי נעם&quot; כתיב כיון דמצינו לקמן דשלח עגלא תילתא, ואי ס&quot;ד אם ימצא טריפה לא יצא ידי חובתו, אם כן אם יאכל זה ממנו אחר פורים, וימצא טריפה לא יצא ידי חובתו למפרע, ואין זה דרכי נועם. כמו שאמרו חז&quot;ל ביבמות דף פז ע&quot;ב ודף יז ע&quot;ב (תוד&quot;ה אשת) באח שנולד אחר מיתת אחיו, אי ס&quot;ד זוקק, נמצא זו נשואה לאיש, ואח&quot;כ ילדה חמותה תאסור על בעלה, וכתיב &quot;דרכיה דרכי נועם&quot;. והכי נמי דכוותיה עכ&quot;ל&quot;.

בדברי החת&quot;ס לכאורה חידוש גדול, וכי דרכי נועם יעזרו לרפא את טריפות התרנגולת? אלא משמע שר&quot;ל שאע&quot;פ שנתברר שהיא טריפה – ידי משלוח מנות יצא, שרחמנא ליבא בעי, אבל כמובן שאין לאוכלה.

בהערות למהרי&quot;ט אלגאזי בכורות (פרק ה, מא ע&quot;ב, הערה 71) הביא: &quot;יש להוסיף את קושית החת&quot;ס בחולין קל, ב הנ&quot;ל, אי אגואי קא מעייל חולין בעזרה, צ&quot;ע איך אפשר לעייל לגואי כל חזה ושוק של כל ישראל זובחי הזבח בריחוק מקום, והלא משו&quot;ה הותר לנו בשר תאוה משום כי ירחק ממך המקום, דאל&quot;ה היה צריך להקריב הכל שלמים, וא&quot;כ איך יאכלו הכהנים חזה ושוק בפנים אפילו אי היה מותר לעייל חולין בעזרה וכו', איך ס&quot;ד להעלות כל חזה ושוק לירושלים דרכיה דרכי נועם כתיב עכ&quot;ל&quot;.

כתב בדברי חמודות (הלכות קטנות הלכות ציצית סי' כ): &quot;א&quot;נ דכיון שאם היינו מחייבים אותו בציצית היו נפסקים בכל עת הציצית התחתונים בדריסת הרגלים והיה צריך בכל עת לתקנם איכא למימר דלא חייבה תורה בכך דכל דרכיה דרכי נועם וכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג עכ&quot;ל&quot;.

הסיק הב&quot;ח (חו&quot;מ סי' רעה, ה) בענין גר שמת, הזוכים בנכסיו יקברוהו ממה שזכו: &quot;...ותו דאיכא הכא אינצויי ביתר שאת שאלו באין ומבזבזין נכסיו ואחרים יתחייבו לקברו והתורה אמרה (משלי ג יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום&quot;.

&quot;לכן נלפע&quot;ד שורש הדין שיקברוהו תחלה ואחר כך יבזבזו איש לו ואם קדמו ובזבזו יקברוהו המבזבזים וכל אחד מהם יתן כפי החשבון שבזבז איש לו&quot;.

מסקנה

טעם דרכיה דרכי נועם, פרט למקומות שהתורה נסמכה עליו, ופסקה הלכה על פיו, (לפי חלק מהראשונים), אינו עומד לעצמו להעמיד הלכה כאשר יש דעות או סברות או לימודים מתנגדים, ובדברים דרבנן הוא יותר עיקרי ונשענים עליו כדי להסיק הלכה.

הערת הרה&quot;ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן (לשעבר)

זכורני מאמר שכתב הגרא&quot;י אונטרמן הרב הראשי לישראל לפני למעלה מ-50 שנה בבטאון קול תורה בנושא זה של דרכי נועם. הוא התיחס בין היתר למנהג המדינות להתיר הצלת גוי בשבת. לדעתו ההיתר מסתמך על 'דרכי נועם'. לענ&quot;ד יש לדייק זאת גם מלשון הרמב&quot;ם בהל' מלכים פ&quot;י הל' יב שכתב:

אפילו העכו&quot;ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

הגמ' בגטין סא ב נימקה הלכה זו ב'דרכי שלום' בלבד. הרמב&quot;ם הוסיף על דברי הגמ' את הנימוק של 'דרכי נועם' כי הבין שזו סיבת ההיתר. נלענ&quot;ד שיש נפק&quot;מ בין שני הנימוקים - במקום שאין רואים. שם אין חשש לפגיעה בדרכי שלום. אך משום דרכי נועם מותר. וה&quot;ה בשבת. דרכי שלום לא ייפגעו אם מסבירים לגוי 'דידן דמינטרי שבתא מחללינן עלייהו, דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללינן' כמבואר בע&quot;ז דף כו, א. ואכן זו ההלכה (רמב&quot;ם הל' שבת ב , יב). אך במקרים חריגים בהם לא ניתן להסביר זאת לגוי (כגון בי&quot;ח תורן) יש מקום לשקול את הדבר משום 'דרכי נועם'.</text>
      <sha1>1j89ooddc21252k6vvzu8jgztsizqbo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו ס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469734</id>
    <revision>
      <id>1415940</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:45:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נט|ס|סא|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נט|ס|סא|}}</text>
      <sha1>2p2oj64uxo38u0ljupr360d08w38zye</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415941</id>
      <parentid>1415940</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:45:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22198" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|נט|ס|סא|}}


סימן ס

מעבר מעדה לעדה בישראל

שאלה

מי שהוא ספרדי ופוסק עפ&quot;י השו&quot;ע, ואשתו תימניה (בלדי) האם הוא יכול לעבור ולהנהיג כל דרכיו והלכותיו עפ&quot;י הרמב&quot;ם כפסיקת התימנים-בלדים, וכן ספרדי לנהוג כאשכנזי ולהיפך?

תשובה

א. לא נעסוק בתשובה זו בסדרי תפילה, עסקו בכך רבות (עיין: שו&quot;ת מהרשד&quot;ם או&quot;ח סי' לה, צל&quot;ח ברכות יא ע&quot;ב, שו&quot;ת שיבת ציון סי' ה, שו&quot;ת מנחת אלעזר ח&quot;א סי' יא, שו&quot;ת שרידי אש ח&quot;א סי' ו עמוד יז אות ח, קובץ תשובות הרב אלישיב ח&quot;א סי' יב, שו&quot;ת יביע אומר ח&quot;ו, או&quot;ח סי' י, תשובות והנהגות כרך א סי' סח, שו&quot;ת יחוה דעת ח&quot;ו סי' יט, ילקוט יוסף קצוש&quot;ע או&quot;ח סי' קא ס&quot;ז, ילקוט יוסף שבת א, הערות סי' רעא אות יח, מאמר: שינוי מנהג אבות ומנהג המקום בנוסח התפילה ובמבטאה לרב צבי אילני, כתב עת מנחת אהרן תשמ&quot;א).

נעסוק בשינוי מנהג עדתו בכל הלכותיו, בהלכות שחלקן הן הכרעות בד&quot;ת כמו בישול אחר בישול1 או חליטה2, וחלקן הכרעות בעניינים דרבנן כמו ברכה על מצוה או על הנאה וכד', וחלקן מנהגי עדתו.

השינוי אינו בהלכה מסוימת (עליה דנו הפוסקים רבות), ולא קבלת חומרא מסוימת של שיטה אחרת, אלא שינוי כל דיניו כמנהג עדה אחרת בישראל.

נראה לכאורה, שהוא אינו רשאי לשנות, וחלים עליו כל דיני עדתו להחמיר ולהקל. וכיון שאשתו נגררת אחריו, היא תישאל על מנהג אבותיה ותנהג כמותו וכן בניהם אחריהם. ורק אם הוא גֵר שאין לו מנהג בית אביו יכול לבחור דרך מסוימת.

ב. בזמן שבית המקדש היה קיים וסנהדרין יושבת בלשכת הגזית, וישראל יושב לשבטיו – היו סנהדריות קטנות של עשרים ושלשה לכל שבט ושבט כאמור בסנהדרין (פ&quot;א מ&quot;ה): &quot;אין עושין סנהדריות לשבטים אלא על פי בית דין של שבעים ואחד&quot;.

נראה, כי מלבד אחריות על המערכת השיפוטית של השבט, היתה כל סנהדרין קובעת תקנות לשבטה וכמו שמצינו בתקופת בית שני שבי&quot;ד של כהנים היה גובה לבתולה ארבע מאות זוז (כתובות פ&quot;א מ&quot;ה).

כל אדם מישראל לא היה יכול להחליף את שבטו, אלא זוהי 'משפחתו המורחבת' והוא אינו יכול לשנות את שבטו. וכן כהן לא יכול להיות לוי ולא ישראל וכן להיפך (וכמובן ביחוס לא שייכים שינויים כיון שאינו קובע את יחוסו, ולכל היותר יכול לגרֵע ולהפוך את בניו מכהנים לחללים, או לפסולי חיתון אם יישא ממזרת וכד').

נראה שהוא הדין לאדם מישראל השייך לעדה מסויימת שקבלה עליה פסקים מסוימים, הוא אינו יכול להתיר את שייכותו לאותה עדה. כגון: אם משפחתו הגיעה מלוב בה היתה מסורת פסיקה מסוימת עפ&quot;י השו&quot;ע, הוא אינו יכול להפוך לליטאי ולנהוג כגר&quot;א, על אף שלמד בא&quot;י בישיבת תלמידי הגר&quot;א וכד'. נראה שאף אם אביו לא שמר מצוות, כיון שמוצא הבן מעדה מסוימת, עליו להמשיך ולנהוג כמותה. ורק גר צדק יכול 'לבחור' אם רצונו לפסוק כספרדי או תימני או אשכנזי.

ג. הפרי חדש (או&quot;ח סי' תצו סי&quot;א) כינס אלו מנהגים ניתן לבטל3:

&quot;זהו שאמרנו הוא דוקא במנהג שנתפשט כך בעיר ממילא אבל אם נהגו כן על פי פוסק אחד מארי דההוא אתרא כגון מקומות שנהגו מעשיהם על פי פסקי הרי&quot;ף ומקומות נהגו לעשות מעשיהם על פי חיבור הרמב&quot;ם ז&quot;ל, כבר כתב הרשב&quot;א בתשובה סימן רנ&quot;ג שיעשו על פי רבם בין להקל בין להחמיר. כמו שמצינו בר&quot;פ ר&quot;א דמילה דבמקומו של ר&quot;א היו כורתין עצים לעשות פחמים לעשות כלי ברזל בשבת במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלים בשר עוף בחלב לוי איקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דטווסא בחלבא לא אכל, כי אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה אמאי לא תשמתינהו אמר ליה אתריה דרבי יהודה בן בתירא הוה, אמינא דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דבשר עוף בחלב מותר. הרי שלא מיחו בידם חכמים לפי שהם עושין כדברי רבן&quot;...

&quot;ומהריב&quot;ל בח&quot;א בדף צ&quot;ח הביא תשו' הרשב&quot;א שכתבתי וכת' עליה וז&quot;ל ולכאורה היה נראה מתוך התשובה הזאת שיכולין בני העיר לתקן תקנה והסכמה לפסוק על פי פוסק אחד בין בדיני ממונות בין בדיני האסור והמותר ואחר העיון והחקירה השיבותי לקצת אנשים אשר שאלו את פי דדוקא בדיני ממונות יש יכולת בידם לתקן התקנה הזאת אבל בדיני האסור והמותר וגיטין וקדושין לאו כל כמינייהו דבני העיר לתקן כזאת דבשל תורה הלך אחר המחמיר או בתר רובא לקולא אם הם גדולים בחכמה ובמנין דדוקא בימיהם שבכל עיר ועיר היה להם רב אחד שהיה מלמדם כדאמרינן בבל וכל פרוואה נהגו כרב, נהרדעא וכל פרוואה נהגו כשמואל, וכל עיר ועיר היו מחוייבים בכבוד מלמדם. אבל אנו בזמנים האלו כל הפוסקים והרבנים אשר מימיהם אנו שותים הם רבותינו ואנו מחוייבים בשל תורה ללכת אחר המחמיר ויש בידי כמה ראיות על זה עכ&quot;ל. והנה אין ספק שהרב ז&quot;ל רצה לחלוק עם הרשב&quot;א בידים נקיות שהרי מתבאר מתוך דבריו שאף באיסור והיתר מצו למסמך אפסקי הרי&quot;ף או הרמב&quot;ם ז&quot;ל בין לקולא בין לחומרא וכן מבואר עוד כן בדבריו בתשובה אחרת מהרשב&quot;א הביאה מוהריב&quot;ל עצמו בס&quot;ג סימן י' שנשאל על מה שנהגו להכשיר חתם סופר ועד כדברי הרי&quot;ף ,והשיב אף על פי שר&quot;י אוסר ואנו כך דעתינו נוטה, מכל מקום כבר נהגו שם על פי הרי&quot;ף ומקומו של הרב הוא וכל מי שנוהג על פיו שם אפשר היה מותר. וה&quot;נ במקומו של ר&quot;י היו אוכלין בשר עוף בחלב כו' הרי שדעת הרב ז&quot;ל הפך דעת מהריב&quot;ל דאף בזמנים אלו מצו ליקח פוסק אחד רב עליהם אף לענין גיטין וקדושין ומכל מקום לענין דינא מאחר שהרשב&quot;א גופיה סיים בתשובה דחתם סופר ועד דמכל מקום טוב להזהירם שלא יהיו נוהגין כן מכאן ולהבא. ודברי הרב מהריב&quot;ל נראים נכוחים בטעמם הכי נקטינן שאינן רשאין לילך אחר פוסק א' להקל ומכל מקום אם יש להם רב אין להם לזוז מדבריו בין לקולא בין לחומרא ואף שהוא (נגד) רוב הפוסקים ז&quot;ל, ואף בזמן הזה איתיה להך דינא לקצת גדולי הדור ותו לא מידי. מ&quot;ש לקמן בסימן כ&quot;ג בענין שאין להורות חומרא במקום שיש חכם הקהל שייך בכאן לעשותו ס' אחר&quot;.

נראה שעדה או גלות מסוימת שנהגה בכל דיניה ללכת לפי פוסק מסויים או ספריו – אסורים מלשנות וזה מחייב אף את זרעם, מפני שלא קבלו מחמת מקום שזו עירו, אלא קבלו עליהם ועל זרעם לנהוג כן. וזרעם חייב לנהוג כאבותם לא רק מדין נדר אלא כדבר שנאסר במנין שצריך מנין אחר להתירו. (עי' ס' 'כל נדרי' פרק עו ס&quot;ב).

הסכמת כל עדה לקבל את פסקי רבניה אינה משום התאספות הרבנים אלא משום שהגדולים בדורות השונים הבינו שכך ייסדו הראשנים באותם מקומות עליהם ועל זרעם. כגון חכמי ספרד מבבל ועד צפון אפריקה קבלו עליהם את פסקי מרן רבי יוסף קארו, ואף שפה ושם חלקו עליו אבל באופן כללי הוא הפוסק העיקרי לבני ספרד. וכן תימן (בלדי) קבלו על עצמם ונהגו כפסקי הרמב&quot;ם בכל קהילותיהם. וכן חכמי אשכנז המשיכו את הפסיקה שם, ואף שהגלויות באירופה נדדו מזרחה הם קבלו עליהם את מסורת אשכנז ופוסקיה.

ולכן אדם זה רוצה כבי' 'לשנות את ההיסטוריה' וכיון שנולד בעדה מסוימת הוא אינו יכול לצאת ממנה ולנהוג כעדה אחרת.

ד. כך היה נראה לי בתחילה.

אולם קושיה גדולה על הבנה זו. הרי כל חיובו לקיים את מנהג עדתו הוא משום 'אל תטוש תורת אמך' אולם מי אומר שהוא אמנם 'שייך' לעדה זו?! כשם שבא סנחריב ובלבל את אומות העולם כן הגלויות השונות בלבלו לגמרי את שבטי ישראל, ואין אדם יודע בודאות לאיזה שבט הוא שייך. ואף כהנים ולויים המחזיקים ביחוסם הוא מכח מסורת והרי הם ביחוסם מכח חזקה ולא מכח עדות יוחסין של לשכת הגזית.

ואם כן מדוע יתחייב דוקא לקיים את פסקי השו&quot;ע ולא הרמ&quot;א?! וכאן אין מדובר על פסיקה בדבר מסויים אלא כביכול את כל פסיקתו. ואם הוא מרגיש שלשם ולדרך זו הוא נמשך, מדוע נחסמהו ונודיע לו: אתה שייך לעדה אחרת. מניין לנו הבטחון לטעון כך?

בפסחים (ד ע&quot;א) מסופר: &quot;ההוא דאמר: דונו דיני. אמרי: שמע מינה מדן קאתי, דכתיב דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל. ההוא דהוה קא אזיל ואמר; אכיף ימא אסיסני ביראתא, בדקו ואשכחוהו דמזבולן קאתי, דכתיב זבולן לחוף ימים ישכן&quot;.

רואים שהמהות השבטית אפילו לאחר חורבן בית שני עדיין השאירה חותמה בנפשיות של אותם אנשים מישראל. ואולי אף משיכה של פלוני לשיטת פסיקה מסוימת או לעדה מסוימת מעידה על שיוכו הרוחני לאותה שיטה.

ה. אוסיף קצת ממה שידוע לי מטלטולי משפחתי. אנו צאצאים של בעל המאור רבי זרחיה הלוי מברצלונה ששם משפחתו היה בנבנישתי. בעת חורבן גלות ספרד, חלק מהמשפחה ברח לתורכיה ועליו נמנים בעל כנסת הגדולה ואחיו בעל שדה יהושע. וחלק אחר ברח לאשכנז לכפר ששמו עפשטיין ועל שמו נקראה המשפחה. אני צאצא ישיר לר' אריה לייב אפשטיין בעל הפרדס (שהיה אב&quot;ד קניגסברג כשלשים שנה, בתקופת הגר&quot;א. ובתו של ר' אריה לייב היא אם משפחת קרליץ – החזו&quot;א). ואם יקום מישהו ממשפחת אפשטיין וכד' ויטען שהוא רוצה לחזור למסורת אבותיו בספרד, מנלן שנחסמהו ונאמר לו: 'אביך נהג לפי מסורות אשכנז ואף עליך לנהוג כך', הלא הוא יכול לטעון אף את אבי ואביו היה ראוי להחזיר למסורת הספרדית שלהם?!

וכך שמעתי מדברי הגרי&quot;ש אלישיב שאמר למישהו לעבור מקשר מ&quot;ם בתפילין של ראש לקשר דל&quot;ת והוא ענה שכך נהג אביו, ואמר לו אז תחזיר גם את אביך לקשר זה.

ו. כתב בשו&quot;ת וישב הים (לרב יעקב הלל, ח&quot;ג סי' י אות ד):

&quot;גם מה ששאלת לגבי האר&quot;י ז&quot;ל, דמאחר שאביו היה אשכנזי היאך שינה לנהוג בהרבה ממנהגי הספרדים. ורצית ליישב דכיון שהיה יתום ודר בין הספרדים לכן אין בדבר חשש. ומזה נמשכת לשאול האם מותר ליחיד או לרבים לשנות מנהגם ולנהוג כמנהג האר&quot;י ז&quot;ל&quot;.

&quot;לזאת אשיב, שגם בזה יש גמגום בדבריך, שהרי כל מה שעשה האר&quot;י ז&quot;ל היה ברוח הקודש על ידי גילוי אליהו זכ&quot;ל, ולא מפני שהיה יתום המתגורר בין קהלות הספרדים. ועוד דמעיקרא טעות היא לחשוב שהאר&quot;י ז&quot;ל שינה מנהגו מאשכנזי לספרדי. אלא ביאור הדבר כמ&quot;ש לעיל, שהאר&quot;י ז&quot;ל בכח הרוח הקודש שבו גילה שער הי&quot;ג שהוא &quot;שער הכולל&quot;, והוא השער לה' צדיקים יבואו בו, שכל ענייניו הם מתוקנים על דרך הסוד, הן בסדר ואופן קיום המצוות והמנהגים לפרטיהם ולפרטי פרטיהם, והן בנוסחאות של התפלות, כולם מיוסדים על אדני פז לפי סודן של דברים. ו&quot;שער כולל&quot; זה כשמו כן הוא, שכולל בו חלק ממנהגי אשכנז וחלק ממנהגי ספרד, כגון מנהג תשליך ומנהג הכפרות שהם ממנהגי אשכנז דוקא, וכמו הודו לפני ברוך שאמר, וכן עיקר סדר ונוסח התפלה, שהוא על פי מנהג ספרד, וכמו שכתב הרח&quot;ו ז&quot;ל בשער הכוונות שם שלקח כבסיס לנוסח התפלה שערך על פי מנהג רבו ז&quot;ל סידור הספרדים דפוס ווינציה דשנת רפ&quot;ד, ועליו הוסיף ותיקן הנוסחאות שקיבל מפי רבו ז&quot;ל. הרי שעיקרו ורובו של נוסח התפלה של האר&quot;י ז&quot;ל היה על פי מנהג הספרדים. והוא הדין שכל הדינים והמנהגים והנוסחאות שהזכיר הרח&quot;ו ז&quot;ל בשער הכוונות כולם לטובה הם שייכים לשער הכולל. וכבר הבאנו לעיל שהתפלות והמנהגים דשער הכולל, שהוא נוסח ושיטת האר&quot;י ז&quot;ל, הוא שוה לכל ישראל, ולכל השבטי י&quot;ה, ועולה ונכנס דרך כל הי&quot;ב שערים. וממילא בייחס לשער הכולל אין בית מיחוש משום משנה ממנהג אבותיו, כי מנהגי שער הכולל הם שווים לטובה לכל נפש מעם ישראל, ואין כאן שינוי כלל, אלא מעבר וכניסה למסילה העולה בית אל ימצאנו בדרך המלך ובשער המלך מלכו של עולם&quot;.

&quot;והרי מעתה שאין כאן שאלה היאך האר&quot;י ז&quot;ל שינה מנהג אבותיו, וכן הבעש&quot;ט ותלמידיו היאך שינו לנהוג כרוב מנהגי האר&quot;י ז&quot;ל ונוסחאותיו וכנ&quot;ל, כי הרי סוף סוף אין ידיעה וודאית לשום אדם בזמננו מהו שבטו והשער שלו. והגם שיש להניח שהוא כמנהג אבותיו, היינו בספק בלבד. ובכל זאת לכתחילה אין לשנות למנהג אחר. אבל לנהוג כפי השער הכולל הוא הפתרון הטוב ביותר, ואין בו שום חשש, שהרי הוא נוסח השוה לכל נפש מישראל, ואין זה נקרא שינוי, אלא תיקון, והוא למעליותא ולעילוייא, וככל הנ&quot;ל, כיון שעל פי נוסחאות ומנהגים אלו נסדרו ונרמזו כל פרטי הכוונות שגילה אליהו זכ&quot;ל להאר&quot;י ז&quot;ל&quot;.

&quot;ונראה לדייק ולבאר דעתו של האר&quot;י ז&quot;ל, דס&quot;ל דמי שלומד תורת הקבלה ורצונו לקיים מה שלומד למעשה, וגם להתפלל בכוונות שעל דרך הסוד, מוכרח שיקבל על עצמו מנהגי ונוסחי האר&quot;י ז&quot;ל, ולאדם כזה אין ברירה אחרת, ולגבי דידיה הוא חיוב, אפילו על מנת לשנות מנהג אבותיו. אבל אותם שאין להם יד בנסתרות, וידוע להם בבירור מסורת ומנהג אבותיהם, אשר הם שייכים לנוסח מסויים מקורי ממש, כמו נוסח אשכנז, או נוסח ספרד המקורי, ונוסח קאטאלוניא, שהזכירם האר&quot;י ז&quot;ל בשער הכוונות, אין הכי נמי שטוב וישר להם לנהוג דוקא כפי מנהג אבותיהם בכל מכל כל בלא שינוי ותמורה כלל&quot;.

&quot;וצריך אתה לדעת שרוב ככל קהלות הספרדים קבלו עליהם נוסחאות האר&quot;י ז&quot;ל, וגם רוב מנהגי האר&quot;י ז&quot;ל על פי הנהגת רבותיהם ופוסקי הדורות, ומי שיעיין בנוסחאות הסידורים הישנים מקהלות ארם צובה וספרד ואיטלייאנו וכדומה יראה בהם שינויים גדולים מהנוסחאות הנוהגות כהיום שכולם על פי דעת האר&quot;י ז&quot;ל. וכבר כמעט ונשכחו כל הנוסחאות הקדומות של קהלות הספרדים, ורובם ככולם מתפללים ונוהגים בעיקר על פי נוסח ומנהגי האר&quot;י ז&quot;ל. וכמו שכתב מרן הרי&quot;ח טוב זלה&quot;ה בסוף ספר תיקון תפלה וז&quot;ל: מי לא יחוש לדברי רבינו הגדול האר&quot;י זיע&quot;א אשר האיר עיני כל ישראל בקבלתו האמיתית שקיבל מפי אליהו זכור לטוב וכו', הנה עתה בזמן הזה נתפשטו מנהגי רבינו האר&quot;י זיע&quot;א בכל העולם, ורוב המנהגים אשר היו נוהגים בהם קודם, על פי הפשט, הנה עתה נשתנו גם אצל המון העם וכולם נהגו על פי קבלת רבינו האר&quot;י זיע&quot;א, עכ&quot;ל. וכבר אמרנו שגם קהלות החסידים נהגו לבסס נוסחאות תפלותיהם על כוונות ונוסחאות האר&quot;י ז&quot;ל&quot;.

אולם ישנם מגדולי חו&quot;ר (=חכמי ורבני) אשכנז שהתנגדו לשינוי נוסחאות אשכנז, וקהלות רבים הם שנשארו במנהגי אשכנז המקוריים, וגם הם העמידו ויסדו דבריהם על פי אזהרת האר&quot;י ז&quot;ל שכתב שאין לשנות ממנהג אבותיו, וכמ&quot;ש המשנה ברורה בשם הפרי מגדים הנ&quot;ל. ועיין פאת השלחן (הלכות ארץ ישראל סימן ג' סעיף י&quot;ד). ובשו&quot;ת חתם סופר (או&quot;ח סימן ט&quot;ו) כתב כנ&quot;ל בדברינו, דדוקא הבאים בסוד ה' ורצו להתפלל בכוונות האר&quot;י ז&quot;ל הם רשאים לשנות ממה שנהגו אבותיהם, אבל למי שלא זכה לבוא בסוד ה', יחזיק כמנהג אבותיו דוקא בלא שינוי, עיש&quot;ב&quot;.

&quot;והרי לן על כל פנים, שגם יחיד או רבים החפצים ללכת בדרך המלך ולעלות בשער הכולל כפי מנהגי ונוסחי האר&quot;י ז&quot;ל, אין בדבר קפידא, ואדרבא למעליותא תחשב, כל שהדברים נקבעו על ידי גדולי המורים ובהסכמת הקהלות, ונעשים בלא שום מחלוקת ומתקבלים ברצון. וכבר אמרנו שכל זה נוגע דוקא לגבי סדרי ואופני פרטי המצוות, ומנהגים ונוסחאות, אבל לגבי שאר דינים ומנהגים שאינם קשורים לתפלות ולאופני קיום המצוות, ובדברים שלא גילה האר&quot;י ז&quot;ל דעתו בהם, צריכין עדיין לדון ולהורות מה יעשו ישראל בהם בכל פרטי האופנים וסוגי המנהגים והקהלות, ואין המקום לזה עתה בכאן&quot;.

נראה לי עפ&quot;י דברי הרב יעקב הלל שאין אנו יודעים את שיוכנו העדתי, שיש לעיין האם מי שרוצה לשנות את 'שיוכו' העדתי בצורה מלאה כביכול, מפני שהוא מרגיש ונמשך לעדה מסוימת – להחליף ולשנות את שיוכו העדתי. כמובן, כל דברי הם בגדר מחשבה והצעה לחכמי דורנו ויעיינו ויחליטו.

תשובת הרה&quot;ג יעקב אריאל שליט&quot;א:

הצעתך תגרום לאנדרלמוסיה מוחלטת לא שמענו לעוד פוסק שאמר זאת, זו דעת יחיד.

הודעת הכותב לאחר תשובת הרה&quot;ג יעקב אריאל שליט&quot;א

כל דברי הם בגדר עיון ביחס לרמת בטחוננו להתנהג עפ&quot;י מנהג עדתנו. ולכן לא ראוי שאף אחד יסמוך עליהם למעשה.</text>
      <sha1>ks31og2pvxpdqnxvlcf6n35h19hec6t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו סא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469735</id>
    <revision>
      <id>1415942</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:45:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ס|סא|סב|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ס|סא|סב|}}</text>
      <sha1>pvd1dpm1jdzc0gh3us583s9ug9rql2x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415943</id>
      <parentid>1415942</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:45:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34022" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|ס|סא|סב|}}

סימן סא

כריתת ברית עם נכרים

שאלה

מדינת ישראל עושה הסכמים עם הרבה מדינות, לחלק מהן היא קוראת 'ברית' (כגון: 'ברית ערים תאומות') האם פעולות אלו מותרות?

א. עם מי אסורה כריתת ברית ועם מי מותרת

הסמ&quot;ג (לאוין סימן מז) הדגיש כי איסור כריתת הברית הוא דוקא לשבעה עממים וממילא רק בארץ ישראל: &quot;שלא לכרות ברית לשבעה עממים שנא' (שמות כג, לב) לא תכרות להם ולאלהיהם ברית, אבל בשאר אומות לא נאסרה כריתת ברית כמו שמצינו בגבעונים שאמרו להם (יהושע ט, ז) ואולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית, וכתיב (מלכים א' ה, כו) ויכרתו שלמה וחירם ברית (יבמות כ&quot;ג א' תד&quot;ה ההוא)&quot;.

משמע מהלימוד מן הגבעונים שדוקא בא&quot;י אסור לכרות עימם ברית, אבל בחו&quot;ל מותר אפילו עוע&quot;ז, ולכן עם הגבעונים (לולא רימו את ישראל) או עם צֹר (חירם) מותר היה לכרות ברית.

ברמב&quot;ם בהל' עבודה זרה (פ&quot;י ה&quot;א) שלפנינו כתוב: &quot;אין כורתין ברית לשבעה עממין כדי שנעשה עמהן שלום ונניח אותם לעבוד עכו&quot;ם שנאמר לא תכרות להם ברית אלא יחזרו מעבודתם או יהרגו&quot;... לכאורה דבריו בהלכה הם כדבריו בספר המצוות (לאוין מח) שג&quot;כ הזכיר שבעת עממין. אולם גירסא זו משובשת ועברה צנזורה, והגירסא גם בספר המצוות וגם בהל' עבודה זרה היא: 'לעכו&quot;ם', ובהשפעת המינים שינו לשבעה עממין. והגירסא ברמב&quot;ם בהוצאת הרב יצחק שילת הי&quot;ו היא: &quot;אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה&quot;... וכן בגי' רמב&quot;ם פרנקל.

לפי דברי הרמב&quot;ם עולה שאין לכרות ברית עם שום עוע&quot;ז ולהבטיחו על המשך העבודה זרה אפילו מחוץ לא&quot;י.

האחרונים הקשו על הרמב&quot;ם ובארו את שיטתו.

באר הלחם משנה (הל' מלכים פ&quot;ו ה&quot;א): &quot;...ועל דברי רבינו קשה דקרא דלא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וכן קרא דלא תכרות להם ולאלהיהם ברית דכתיבי בפרשת ואלה המשפטים בשבעה אומות כתיבי וכן כתב סמ&quot;ג בלאוין מ&quot;ז וז&quot;ל שלא לכרות ברית לשבעה עממים שנאמר לא תכרות להם ולאלהיהם ברית אבל בשאר אומות לא נאסרה כריתת ברית כמו שמצינו בגבעונים שאמרו להם אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית, גם בסימן מ&quot;ט כתב (=הסמ&quot;ג) שלא להושיב אחד משבעת עממין עובדי ע&quot;ז בארצנו שנאמר לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי למען אשר לא ילמד וכו' הרי כתב בהדיא דאלו הלאוין אינם אלא בשבעה אומות, מיהו רבינו ז&quot;ל אזיל לטעמיה שכתב בפ&quot;י מהלכות ע&quot;א אין כורתין ברית לעובדי ע&quot;ז כדי שנעשה עמהם שלום ונניח אותם לעבדם שנאמר לא תכרות להם ברית אלא יחזרו מעבודתם או יהרגו וכו' גם בסוף הפרק כתב אסור לנו להניח עובדי ע&quot;ז בארצנו וכו' שנאמר לא ישבו בארצך וכו' והר&quot;א ז&quot;ל השיגו שם דקרא דלא ישבו וכו' איירי בשבעה אומות. משמע דרבינו אית ליה דקרא איירי אפי' בשאר אומות וכן קרא דכריתת ברית משמע דאית ליה דהוי בכל האומות, מדכתב סתם אין כורתין ברית לעובדי ע&quot;ז ולא פירש דדוקא בשבעה אומות משמע דלית ליה כסמ&quot;ג וא&quot;כ קשה עליו הראיות שהביא סמ&quot;ג לדבריו מקרא דאולי בקרבי וכו' דאמרו ישראל ליושבי גבעון וכן משלמה שכרת ברית עם חירם מלך צור. ועוד קשה מה שאמר רבינו דקשה לנשיאים מפני שכרתו ברית עמם דלענין כריתת ברית מה לי שיהיו משבעה אומות מה לי שיהיו מארץ רחוקה לדעת רבינו דהכל שוה ואסור לכרות להם ברית&quot;.

&quot;ואולי י&quot;ל לדעת רבינו דלא אסר הכתוב לכרות להם ברית לישראל אלא כשבאים עליהם למלחמה דכיון דכבר צרו ישראל עליהם אין להניח להם אלא אם קבלו שבע מצות כיון שכבר ערכו עמהם מלחמה, אבל כל זמן שלא ערכו עמהם מלחמה אלא שהם רוצים לישב בשלוה עם ישראל עושים עמהם כריתת ברית. ומטעם זה כרת שלמה ברית עם חירם מלך צור דלא ערך שלמה עליו מלחמה ועוד יש שם טעם משום דהיה נותן ברושים וארזים לבית אלהינו ומחמת זה כרת ברית עמו אבל ישראל שאמר ליושבי גבעון אולי בקרבי אתה יושב כו' אמר להם כן מפני שכבר ערכו עליהם המלחמה ולכך אמרו אולי אתה יושב בקרבי וכבר באתי עליך למלחמה ואין לי לכרות עמך ברית וזהו שכתב רבינו שקשה הדבר לנשיאים מפני שכרתו ברית כלומר שהרי ערכו עליהם מלחמה ולא היה להם לכרות עמהם ברית&quot;.

ביאור הרמב&quot;ם לפי דעת הלח&quot;מ, היא שרק כשנלחמים בהם אין לכרות להם ברית, ומוסיף טעם בחירם מפני שנתן ברושים וארזים לביהמ&quot;ק, ואין זה משנה אם בא&quot;י או מחוצה לה, שהרי הרמב&quot;ם לא הבחין בכך.

וקשה על ביאורו של הלח&quot;מ: סו&quot;ס האיסור הוא לא בגלל המלחמה בהם אלא משום שהם עוע&quot;ז וכי בגלל שאנו איננו עושים חובתנו להילחם בהם ולהכריתם מא&quot;י – מותר לנו לכרות עימם ברית, וכי מותר למכור מצוותינו תמורת ארזים לבית המקדש?! ויש לשם לב שהלח&quot;מ לא הבחין ברמב&quot;ם בין א&quot;י לחו&quot;ל ובין שבעה עממים לשאר גויים.

וכך כתב בחי' בן ידיד (הל' עבודה זרה פ&quot;י ה&quot;א):

&quot;אין כורתין ברית לעכו&quot;ם וכו'. מדברים אלו משמע דס&quot;ל דאזהרת לא תכרות להם ברית היא כוללת לכל עובדי ע&quot;ז מאיזה אומה שיהיה ורבינו עצמו בספר המצות במצות לא תעשה מצוה מ&quot;ח ביאר דמצוה זו היינו על ז' עממין וסתר דידיה אדידיה&quot;.

&quot;והנראה לי הוא ע&quot;פ מ&quot;ש רבינו בהל' מלכים פ&quot;ו דאפי' במלחמת הרשות שהוא עם שאר אומות צריך לקרא להם שלום תחילה והיינו שישלימו ויקבלו ז' מצות ואם לא יהרגו עי&quot;ש. ועיקר קרא שנכתב גבי ז' עממין לאו היינו כשאנו באים עליהם למלחמה או הם עלינו שאנו מצווים להחרימם ולא לכרות להם ברית לעשות עמהם שלום והם בעבודתם דהא הכי הוא נמי באיזו מלחמה שאנו באים להלחם עם כל האומות כמ&quot;ש רבינו בפ&quot;א דהל' מלכים כאמור. אלא בליכא מלחמה בינינו כלל איירי, שהם מבקשים שנכרות להם ברית וצוותה לנו תורה לא תכרות להם בז' אומות, דאפי' ליכא מלחמה בינינו לא תכרות. וזהו השינוי שיש בין ז' אומות לשאר אומות דבשאר אומות אינו כן מידי דהוה בשלמה המלך ע&quot;ה שכרת ברית עם חירם מלך צור ולכן אמרו ישראל לגבעונים אולי בקרבי אתה יושב פי' שאם אתה מז' אומות אף שאתה לא באת להלחם וגם אנחנו לא באנו להלחם אסור לנו לכרות ברית אבל אם אתה משאר אומות כיון דליכא מלחמה מותר לכרות ברית. וכי קאמר רבינו הכא שאין לכרות להם ברית היינו ביש מלחמה בינינו וביניהם. והשתא ניחא דהלאו עצמו ודאי הוא בז' עממין כמ&quot;ש רבינו בספר המצות והסמ&quot;ג לאוין מ&quot;ו ועיין בתוס' במס' ע&quot;ז דף כ' ע&quot;א וביבמות דף כ&quot;ג ע&quot;א והכא רבינו לא הזכיר הא דכבר בא סנחריב ובלבל את כל האומות וליכא צורך וסמך על מ&quot;ש במנין המצות ונקט מאי דשייך עכשיו וסמכו אהאי קרא דהכי הלכתא בכל האומות בדאיכא מלחמה בינינו וביניהם ובעם הבא להלחם בנו איירי הכא רבינו כדמשמע לשון רבינו&quot;. ועי&quot;ש בהמשך דבריו.

עולה מדברי הרב ידידי' טאריקה בעל חי' בן ידיד ורבה של רודוס שלשבע אומות אין כורתים ברית אף שלא במלחמה, ואילו בשאר אומות מותר לכרות ברית כשאין מלחמה בינינו ואסור לכרות ברית כשיש מלחמה בינינו. ומבין שבא&quot;י ישנם רק שבע אומות וכלפיהם לא תלוי במלחמה אלא אין לכרות להם ברית בכל מקרה.

בספר החינוך (מצוה צג) כתב: &quot;שלא נכרות ברית, כלומר שלא נבטיח באהבתינו אל העם הרע הכופרים שהם שבעה עממים שבתורה שהיו מחזיקים בארצנו טרם בואנו שם, והן החתי והאמורי וכולי, שנאמר [שמות כ&quot;ג] לא תכרות להם ולאלהיהם ברית, כלומר שלא נעשה עמהם שלום ונניח אותם לעבוד העבודה זרה&quot;...

&quot;ומן האזהרה בהם נשמע אזהרה שלא נכרות ברית לכל עובדי עבודה זרה, אבל יש חילוק בין שבעה עממים לשאר האומות עובדי עבודה זרה, כי שאר האומות אם אין נלחמים עמנו אין מצוה עלינו להורגם אלא שלא ישבו בארצנו עד שיעזבו עבודה זרה, ואלו שבעה עממים נצטוינו להרגם בכל מקום שנוכל להם אלא אם כן יניחו עבודה זרה. והענין לפי שהם היו עיקר העבודה זרה ויסודה הראשון, כמו שכתבתי. וכל מי שבא לידו אחד מהם ויכול להורגו בלא סכנה ולא הרגו עובר בלאו&quot;...

עולה מדבריו שאיסור כריתת הברית עם עובדי ע&quot;ז להשאירם באמונתם המקולקלת אסור בכל מקום. ולגבי חיוב הריגה: שבע אומות הן בא&quot;י והן מחוצה לה חייבים להורגם (אא&quot;כ עזבו ע&quot;ז). אומות אחרות בא&quot;י יהרגו או יעזבו ע&quot;ז. ובחו&quot;ל שאר עמים איננו חייבים להורגם, אבל אם לא עזבו עבודה זרה אין כורתים איתם ברית.

בדברי החינוך היסוד העיקרי הוא לא המלחמה איתם אלא העבודה זרה – עם עובדי עבודה זרה לא כורתים כלל ברית. ועם שאר אומות עוע&quot;ז מחוץ לא&quot;י לא מחוייבים לצאת למלחמה. ודברי חי' בן ידיד קרובים לדבריו ורק ההדגשות שונות.

כך כתב בס' יראים (סי' שיד): &quot;לא תכרות להם ולאלהיהם ברית. את ה' אלהיך תירא ותעבוד ולא תכרות להם ולאלהיהם ברית, כי אם הברית אשר כרת עמך בחורב דכתיב בפרשת ואלה המשפטים על שבעה אומות לא תכרות להם ולאלהיהם ברית, פירש ברית אל תבטיחם להשבע להם שלא להשחיתם מקרא זה מדבר בשעה שאינם מסורין בידך דאי בשעה שמסורים בידך הוזהרו בלא תחיה כל נשמה ולא הוזקק הכתוב להזהיר על הברית אלא בשעה שאינם מסורים בידך היית אומר אחרי שאינם בידך להורגם, אבטיחם ואכנס עמהם בברית שלא להכרית אותם ואת אלהיהם לכך נאמר לא תכרות להם ולאלהיהם ברית&quot;.

היראים מחלק בין מסורים בידך לאינם מסורים בידך. אם הם מסורים חייבים להורגם, אם אינם מסורים אעפ&quot;כ אסור לכרות עימם ברית, ומשמע שמדבר בארץ ישראל, ומחוץ לא&quot;י נראה שמותר לכרות עימם ברית.

נראה להסיק מכל השיטות שהובאו לעיל בענין איסור כריתת ברית.

לפי הסמ&quot;ג האיסור הוא דוקא לשבעה עממין ובארץ ישראל. ולכך מסכימים כל הראשונים.

עם שאר עוע&quot;ז בארץ ישראל לפי הרמב&quot;ם החינוך והיראים אסור לכרות ברית, ולפי הסמ&quot;ג הלאו לא נאמר על שאר עוע&quot;ז, ונראה שיסכים לשיטת היראים שבזמן שמסורים בידינו בא&quot;י אין להתיר שום ע&quot;ז בא&quot;י, ובזמן שאינם מסורים בידינו מותר להשאירם בא&quot;י אולם אסורה כריתת ברית עימם. לפי הסמ&quot;ג עם שאר עוע&quot;ז מותר לכרות ברית מחוץ לא&quot;י. ונראה שלפי שאר הראשונים אסורה כל כריתת ברית עם עוע&quot;ז.

ב. הברית עם חירם מלך צֹר

נעסוק בברית עם חירם1 ונראה את הסברי הראשונים לה.

נאמר במלכים (א' ה, כו): &quot;וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם&quot;.

שאלו בתוספות (יבמות כג ע&quot;א): &quot;ואם תאמר והיכי כרת ברית שלמה עם חירם מלך צור דכתיב ויכרתו ברית שניהם (מ&quot;א ה) והכתיב לא תכרות להם ברית ולא תחנם (דברים ז) ובכל האומות עובדי עבודת כוכבים איירי כמו ולא תחנם וי&quot;ל דשמא לא אסר אלא כריתת ברית לשם עבודת כוכבים כדכתיב באידך קרא לא תכרות להם ולאלהיהם ברית (שמות כג), או שמא חירם מלך צור גר תושב היה, ועוד נ&quot;ל דלא מיתסר כריתת ברית אלא דוקא בשבעה אומות מדכתיב גבי גבעונים (יהושע ט) אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית, משמע דבשאר אומות שרי ואף על גב דלא תחנם איירי בכל אומות עובדי עבודת כוכבים, כריתת ברית שאני, דמוכח עניינא דאיירי דוקא בשבעה אומות כמו לא תחיה כל נשמה דדוקא ז' האומות היו מצווים להחרים דכתיב שבעה גוים רבים ועצומים וכו' החרם תחרים (דברים ז) וצוה הכתוב שלא לכרות להם ברית שלום שלא להכותם כדי לכבוש ארץ ישראל&quot;.

בדבריו שלשה הסברים בהבנת גדר איסור כריתת ברית:

א. כריתת ברית לשם עבודת כוכבים.

ב. מותר לכרות ברית עם גרים תושבים.

ג. איסור כריתת ברית הוא דוקא עם שבע אומות כנען2.

ובפסקי תוספות (יבמות פרק ב – כיצד אות ל) כתוב: &quot;לא תכרות להם ברית דווקא בז' אומות ולא בשאר עובדי כוכבים. לא תחנם בכל עובדי כוכבים. ד&quot;ה ההוא: דף כג&quot;. כלומר דוקא כתירוץ האחרון.

שני התירוצים הראשונים הובאו בשם תוספות בכפו&quot;פ (פי&quot;א).

כתירוץ האחרון של תוספות כתב בתוספות הרא&quot;ש (יבמות כג ע&quot;א): &quot;וא&quot;ת הא כתיב גבי שלמה וחירם מלך צור ויכרתו ברית שניהם היכי שרי והא כתיב לא תכרות להם ברית ובכל אומות מיירי כמו לא תחנם דגבי הדדי כתיבי, וי&quot;ל דעניינא דקרא מוכח דאיירי דוקא בשבעה אומות כמו לא תחיה כל נשמה דכתיב שבעה גוים רבים ועצומים ממך ונתנם ה' לפניך החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית משמע שציוה הכתוב שלא לכרות להם ברית של שלום כדי שיוכלו להחרימם ולכבוש כל ארץ ישראל&quot;.

וכן בתוספות ישנים מכת&quot;י (יבמות כג ע&quot;א) כתב כתוספות ביבמות שלפנינו: &quot;וא&quot;ת ולר' שמעון דסבר כי יסיר לרבות כל המסירים איך כרת שלמה ברית לחירם מלך צור. וי&quot;ל דאין כריתות אסור אלא מע&quot;ז אבל כריתות ברית של שלום שרי. א&quot;נ חירם גר תושב היה. א&quot;נ שאני כריתות ברית דמוכח דלא מיירי בשאר אומות אלא משבעה עממין. דכת' גבי [שם] ונתנם השם לפניך החרם תחרימם לא תחיה כל נשמה ובתר כן כתו' לא תכרות ברית וא&quot;כ בז' אומות דוקא מיירי שאמ' הכתו' להחרימם כדי לכבוש ארץ ישראל ובהם אמ' רחמנא דוקא לא תכרות ברית&quot;.

היינו, נאסרה כריתת ברית שלום עם שבעה עממין כדי שישראל יוכל לכבוש את כל א&quot;י. (ומבין שחירם לא היה מז' עממין ולא היה בא&quot;י).

ג. גדר ברית האסורה

לשם מה נועדה הברית אותה אסרה תורה ומה גדרי האיסור.

כתב בספר המצות לרמב&quot;ם (לאוין מח): &quot;והמצוה המ&quot;ח היא שהזהירנו מכרות ברית עם הכופרים ולהבטיחם על כפירתם&quot;. היינו לעשות הסכם על מנת להשאירם בעבודת האלילים שלהם.

וכן היראים (סי' שיד) באר: &quot;פירש ברית אל תבטיחם להשבע להם שלא להשחיתם&quot;. היינו, בהיותם עובדי אלילים אסור לך להבטיח להם שלא תפגע בהם על היותם עובדי אלילים.

הנאסר לפי הרמב&quot;ם והיראים הוא כריתת ברית על המשך עבודה זרה, אבל לא נאסרה הברית עם עוע&quot;ז על מסחר משותף וכד'.

וכן בתוספות מהר&quot;ם מרוטנבורג (יבמות כג ע&quot;א) כתב: &quot;וא&quot;ת כיון דכי יסיר משמע לרבות כל המסירים, איך כרת שלמה ברית עם חירם מלך צור. וי&quot;ל דלא אסרה תורה אלא כריתות ברית דע&quot;ז&quot;.

בתוספות הרא&quot;ש (קידושין סח ע&quot;ב) הוסיף בריתות נוספות שאסורות: &quot;ומיהו לא תכרות להם ברית קשה דאי בכל אומות איירי הרי שלמה כרת ברית עם חירם מלך צור דכתיב ויכרתו ברית שניהם, וי&quot;ל דדוקא כריתות ברית לשם ע&quot;ז אסר הכתוב כדכתיב לא תכרות להם ולאלהיהם ברית, או שמא חירם מלך צור גר תושב היה, והא דכתיב גבי גבעונים אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית אלמא אף ברית דלאו דע&quot;ז אסור היינו משום שהיו מצווים שלא להחיותם, ועוד י&quot;ל דאפי' ברית שלא לשם ע&quot;ז אסור כגון ברית של אהבה ושל ריעות לעזור זה לזה במלחמה ולהשתתף זה עם זה בכל דבר, אבל כריתת ברית של שלום כגון ברית שעשה אברהם לאבימלך אם תשקור לי ולניני ולנכדי [מותר] וכן היה כריתת ברית של חירם מלך צור עם שלמה&quot;.

בתירוציו הראשונים הוא מקביל לתירוצי הראשונים לעיל. אולם בתירוצו האחרון הוא מבחין בין ברית של אהבה וריעות לבין ברית של שלום במובן של אי לוחמה. מותר לכרות ברית עם אומות עוע&quot;ז מחוץ לא&quot;י (מפני שבא&quot;י אסור להותיר עוע&quot;ז) שמהותה הוא אי לוחמה, אבל לא ברית של ריעות ואהבה.

ד. מסקנות לגבי דורנו

נראה שלכו&quot;ע אסור להותיר עוע&quot;ז בא&quot;י. כריתת ברית של ריעות ואהבה עם אומה אחרת בתוך ארץ ישראל, ודאי אסורה, אם משום מצות ישוב א&quot;י, ואם הם עוע&quot;ז מצד חיוב הכרתת עבודה זרה מא&quot;י.

עם אומות מחו&quot;ל מותר לכרות ברית של שלום אם הם עוע&quot;ז ואסור ברית של ריעות ואהבה.

ממין הברית האחרונה היא המסופר על שלמה המלך במלכים (א' ט, כו-כז): &quot;ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף בארץ אדום: &quot;וישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות ידעי הים עם עבדי שלמה. ויבאו אופירה ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים ככר ויבאו אל המלך שלמה&quot;.

ונראה ששותפות מסחרית והסכמי סחר המיטיבים עם שני הצדדים מותר לעשות עם עוע&quot;ז מחוץ לארץ ישראל והרי הם כהסכמי שלום ולא הסכמים של ריעות ואהבה.

ונראה להביא ראיה משותפות של יחידים.

 נאמר בסנהדרין (סג ע&quot;ב): &quot;ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ושיקיימו בשמו - מסייעא ליה לאבוה דשמואל, דאמר אבוה דשמואל: אסור לאדם שיעשה שותפות עם הנכרי, שמא יתחייב לו שבועה, ונשבע בעבודה זרה שלו, והתורה אמרה לא ישמע על פיך&quot;.

משמע שהאיסור אינו מחמת עצם היותם עוע&quot;ז, אלא מחשש שבועה עימם.

פסק הרי&quot;ף (סנהדרין טז ע&quot;ב): &quot;דאמר אבוה דשמואל אסור לישראל שיעשה שותפו' עם העובד כוכבי' שמא יתחייב לו שבועה ונשבע לו בעבודת כוכבי' שלו והתורה אמרה לא ישמע על פיך&quot;.

ובאר נימוקי יוסף (סנהדרין טז ע&quot;ב): &quot;אסור לאדם שיעשה שותפות עם העובדי כוכבים וכו'. אומר רבינו שמואל ז&quot;ל דכ&quot;ש אם נתחייב לו שבועה שאסור להשביעו דהא מדאורייתא אסור אבל ר&quot;ת ז&quot;ל התיר אם אין יכול להוציא מידו בלא שבועה והביא ראיה מדאמרינן בע&quot;ז [דף ו א] ונפרעין מהן מפני שהוא כמציל מידם אף על גב דאזיל ומודה. ומיהו כתבו עליו ז&quot;ל דאינה ראיה דהתם ספק והכא ודאי אבל יש שכתבו דהא דאמרינן שלא יגרום לאחרים שידרו בשמו ויקיימו בשמו אסמכתא בעלמא הוא דמדינא ליכא איסורא אלא בדידיה ומדרבנן נמי היכא דלא אפשר ליה לאפוקי מיניה בלאו הכי שרי והיינו דקאמר אסור לאדם שיעשה שותפות עם עובד ע&quot;ז ולא ישביענו וליכא למימר דעצה טובה בעלמא היא דא&quot;כ לא הוה ליה למימר אסור אלא ודאי משום דאי משתתף בהדיה ואיצטריך ליה לאשבועי משבע ליה קאמר דלכתחלה אסור לעשות שותפות עמו משום מדת חסידות. וכעין ראיה לזה מדאמרינן במגילה [דף כח א] תיתי לי דלא עבדי שותפות בהדי עובדי כוכבים דמשמע דליכא איסורא ממש אלא מדת חסידות כההיא דאמרי' (בשבת דף קיח א) תיתי לי דקיימית ג' סעודות בשבת&quot;.

הנ&quot;י מסיק שדברי שמואל הם מידת חסידות, וכך פסק השולחן ערוך (או&quot;ח סי' קנו ס&quot;א):

&quot;ויזהר מלהשתתף עם הכותים, שמא יתחייב לו שבועה ועובר משום לא ישמע על פיך (שמות כג, יג)&quot;.

ורמ&quot;א הגיה: &quot;ויש מקילין בעשיית שותפות עם הכותים בזמה&quot;ז, משום שאין הכותים בזמן הזה נשבעים בע&quot;א, ואף על גב דמזכירין הע&quot;ז, מ&quot;מ כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתפים שם שמים וד&quot;א, ולא מצינו שיש בזה משום: ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד) דהרי אינם מוזהרין על השתוף (ר&quot;ן ספ&quot;ק דע&quot;ז ור' ירוחם ני&quot;ז ח&quot;ה ותוס' ריש פ&quot;ק דבכורות); ולשאת ולתת עמהם בלא שותפות, לכ&quot;ע שרי בלא יום חגיהם (הגהות מיימוני פ&quot;ק מהלכות ע&quot;ז) (ועיין בי&quot;ד מהלכות ע&quot;א סי' קמ&quot;ז)&quot;.

וכל החשש הוא משבועת הגוי בע&quot;ז שלו, אבל בימינו ששבועות לא מתקבלות בבתי משפט נראה שאין בכך איסור.

ומכאן יש להסיק שחברה שמעבירה ייצור שלה למקום בו יש עוע&quot;ז כגון בסין והודו אין בכך שום איסור. ואף הסכמים לעריכת ניסויי נשק משותפים וכד' הם אינם בכלל אהבה וריעות אלא תועלת הדדית לשני הצדדים.

ה. בימינו אין יד ישראל תקיפה ואינם מסורים בידינו

בימינו איננו יכולים לבער עבודה זרה מארץ ישראל ולא את עובדיה. אף איננו יכולים להעמיד כתנאי לכניסה לא&quot;י שלא יעבדו ע&quot;ז (רמב&quot;ם הל' עבודה זרה פ&quot;י ה&quot;ו).

המצב בו רוב עם ישראל אינו מאמין בה' ולא שומר תורה ומצוות אינו מאפשר שום חוקי מדינה ביחס לעניינים אלו. ומכיון שכך עם ישראל בא&quot;י קשור באמנות והסכמים בין-לאומיים שמונעים כל חקיקה של חוקים מסוג זה.

ועם זאת יש להבין שכל מעשי ראשי המדינה או חלקים ממנה בכריתת שותפויות ובריתות אינם לשם חיזוק ואימוץ של עבודה זרה, אלא לשם תועלת עבור המדינה.

עם כל צדדי ההיתר להסכמים יש להיזהר מהשפעה נכרית-תרבותית. משתי סיבות יש להתרחק מההשפעה הנכרית.

ראשית התרבות המערבית שהיא השלטת בעולם התרבותי בימינו, ספוגה עבודה זרה וערכיה ואפילו שהיא נקראת בכל מיני שמות, שכביכול יש בהם מוסר, הלוז הפנימי של ערכי התרבות גדלו על שדה עבודה זרה, וממילא המתחבר עימם יונק את הקלקולים שהשאירה הע&quot;ז בתרבות זו.

וסיבה נוספת היא כי יש לנו חיבור עם הקב&quot;ה ע&quot;י התורה וכל ערכיה – וזה הבסיס הרוחני של עמנו ושל כל אחד מעם ישראל.

עד כמה התרבות עוברת אף מבלי משים, מלמדת הגמ' בעבודה זרה (ח ע&quot;א): &quot;תניא, רבי ישמעאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן, כיצד? עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו, אף על פי שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: וקרא לך ואכלת מזבחו&quot;.

פרש רש&quot;י (עבודה זרה ח ע&quot;א):

&quot;בטהרה – כלומר בלא כוונה ואין שמים על לב&quot;.

&quot;וקרא לך – משמע שאתה קרוי לו מעלה אני על אכילתך כאילו הוא מזבחו&quot;.

וכך באר רבינו יהונתן מלוניל (על הרי&quot;ף, ע&quot;ז ב ע&quot;ב): &quot;עובדי ע&quot;ז בטהרה הן, כלו' מכבדין לע&quot;ז שהרי אוכלין ושותין עמהם ביום אידם או ביום שעושין משתה לבניהם שגם הוא נקרא יום איד במתני' דקתני וגוי העושה משתה לבנו אף על פי שאוכלין ושותין מדבר שהוא מותר ואין בו משום נבילות וטריפות ויין נסך וגם אינו ממון הגוי שיקבל דורון שלו אלא משל ישראל עצמו שתקן הכל וקנה אותו ממעותיו אפי' הכי אסיר משום אותו קלון שעושין לע&quot;ז שהרי הכתוב אומר [שמות ל&quot;ד] וקרא לך ואכלת מזבחו, כלו' משעת קריאה מעלה עליו כאלו אכל מזבחו&quot;.

בספר אורות, פיסקה התוחמת קו, אלו השפעות ניתן לקבל מגויים אף שאינם עוע&quot;ז ואלו אין לקבל.

כתוב באורות ישראל (פרק ה סימן ב):

&quot;צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם עוֹלָמוֹ, מַה שֶּׁלּא נָתַן כָּל הַכִּשְׁרוֹנוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, לֹא בְּאִישׁ אֶחָד וְלֹא בְּעַם אֶחָד, לֹא בְּאֶרֶץ אַחַת, לֹא בְּדוֹר אֶחָד וְלֹא בְּעוֹלָם אֶחָד, כִּי-אִם מְפֻזָּרִים הֵם הַכִּשְׁרוֹנוֹת, וְהֶכְרַח הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא כּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַיּוֹתֵר אִידֵאָלִי, הוּא הַגּוֹרֵם לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי הָאַחְדוּת הַמְרוֹמָמָה, הַמֻּכְרַחַת לָבוֹא בָּעוֹלָם, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא – יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (זכריה יד, ט).

אוֹצַר סְגֻלַּת עוֹלָמִים בְּיִשְׂרָאֵל הוּא גָּנוּז. אֲבָל כְּדֵי לְאַחֵד בְּמוּבָן כְּלָלִי גַּם-כֵּן אֶת הָעוֹלָם עִמָּם מֻכְרָחִים צִדְדֵי כִּשְׁרוֹנוֹת מְיֻחָדִים לִהְיוֹת חֲסֵרִים בְּיִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלְמוּ עַל-יְדֵי הָעוֹלָם, וְכָל נְדִיבֵי עַמִּים (תהלים מז, י). וּבָזֶה יֵשׁ מָקוֹם לַקַּבָּלָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַבֵּל מֵהָעוֹלָם, וּמִמֵּילָא פְּנוּיָה הִיא הַדֶּרֶךְ כְּלַפֵּי הַהַשְׁפָּעָה, אֶלָּא שֶׁהַקַּבָּלָה הִיא מִבַּחוּץ וְהַהַשְׁפָּעָה מִבִּפְנִים, כְּלוֹמַר פְּנִימִיּוּת הַחַיִּים שְׁלֵמָה הִיא בְּיִשְׂרָאֵל, בְּאֵין צרֶךְ לְהֵעָזֵר מִשּׁוּם כּחַ זָר בָּעוֹלָם, וְכָל שִׁלְטוֹן-מִשְׂרָה בְּיִשְׂרָאֵל מִקֶּרֶב פְּנִימִיּוּת הַחַיִּים הוּא נוֹבֵעַ, &quot;מִקֶּרֶב אַחֶיךָ – מִמֻּבְחָר שֶׁבְּאַחֶיךָ&quot; (דברים יז, טו. ספרי שופטים קנז. רש&quot;י יבמות קב., ד&quot;ה עליך, ותוספות שם קא:, ד&quot;ה ואנא). וּלְחִיצוֹנִיּוּת הַחַיִּים מִזְדַּמֵּן שֶׁצָּרִיךְ הַשְׁלָמָה דַּוְקָא מִבַּחוּץ, &quot;יָפְיְפוּתוֹ שֶׁל יֶפֶת בְּאָהֳלֵי שֵׁם&quot; (מגילה ט:), &quot;חֵיל גּוֹיִם תּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ&quot; (ישעיה סא, ו), וּמִשֶּׁפַע פְּנִימִיּוּת הַחַיִּים כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל הִיא רַק מַשְׁפַּעַת וְלֹא מְקַבֶּלֶת, ד' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר (דברים לב, יב)&quot;.

ויסוד זה שפנימיות החיים: האמונה, והמוסר וממילא כל צביון החיים העמוק בישראל נובע מחיבורו עם הקב&quot;ה, ולעתיד לבוא אף עמים ולאומים יבואו לינוק מאותו שפע חיים. כאמור בישעיהו (ב, ב-ד ובשינויים קלים במיכה ד א-ג):

&quot;והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה&quot;.</text>
      <sha1>008pre76hh6p3xym62hyer8i7t1fzfc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל נחלתו כו סב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469736</id>
    <revision>
      <id>1415944</id>
      <timestamp>2022-07-29T08:46:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|סא|סב||}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|סא|סב||}}</text>
      <sha1>d8pljvnl7sy5o6uhca3ldcd6wvnk06f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415945</id>
      <parentid>1415944</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T08:46:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23065" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כו|סא|סב||}}

סימן סב

ילדים ואנשים מיוחדים

שאלה1

הגמרא ביבמות (צט ע&quot;ב) כותבת:

&quot;תנו רבנן: עשרה כהנים אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות, ואלו הן:

טומטום ואנדרוגינוס&quot;.

והטעם כי &quot;הם בריה&quot;, הטעם שאין חולקין להם, משום דבריה בפני עצמה נינהו, כלומר: בריות משונות הן, ויש בחלוקת תרומה להם לעין כל, משום זילות התרומה.

וכי משום שהם 'מיוחדים, זה מיקרי זילותא כלפי ה'חפצא' של התרומה?

תשובה

אין לנו טענות לקב&quot;ה

הבסיס לכל דיון הוא שאין לנו טענות כלפי הקב&quot;ה, להיפך אנו בעלי חוב שלו. כולנו יצירי כפיו, נבראנו על ידי הקב&quot;ה ואין לנו לבוא ולהתלונן שאנו רוצים להיות יותר מושלמים, יותר יפים, יותר חכמים, יותר ויותר. זה מה שהקב&quot;ה הכין בחכמתו לכל יצור. באדם, וק&quot;ו באדם מישראל, ההשגחה האלוקית היא פרטית עד לכל רגע מרגעיו, כל יסורים, כל אי הצלחה, כל מכה היא בהשגחה אלוקית מדויקת ומפורטת, מרגע יצירת העולם והלאה. ולכן הקב&quot;ה שחנן אותנו בחיים, משגיח עלינו ונתן לכל אחד את מה שלפי חכמתו מגיע לנו. כדברי ישעיהו (מה, ט): &quot;הוי רב את יצרו חרש את חרשי אדמה, היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו&quot;.

אנחנו יצורים ולא יוצרים.

לא דרכיכם דרכי ולא מחשבותיכם מחשבותי

נאמר בישעיהו (נה, ח-ט): &quot;כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם ה'. כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם&quot;.

אנו חושבים שאנו מבינים מה תכלית האדם בעולם, וכל מה שלא 'מסתדר' לפי קטנות הבנתנו הוא תמוה ומוקשה לנו. למה ימיו כה קצרים, למה יש זקנה, מדוע אדם אינו הולך ביום הראשון לחייו כמו עגל שהולך אחר כמה שעות וכו' וכו' קושיות על קושיות. אנו תיירים שנתפסים לאטרקציות וחושבים שהבנו וקלטנו. אבל כל ידיעותינו המדעיות הכי עמוקות הן קליפות חיצוניות של ההתרחשות העמוקה הפנימית מנשמת העולם ונשמת האדם ומרכיביה עד לאדם בגוף ונפש. הקב&quot;ה מנהיג את עולמו בחסד וברחמים ויודע כל יצור.

המדע רואה רק את העולם החומרי, הוא כלל אינו מבין ברוחני. ואין המדובר במחשבות אדם אלא ביצירה האלוקית שהיא יותר ממשית מכל החומריות הנבראת ממנה.

ולכן אף כלפי אנשים אחרים או מיוחדים איננו נותנים הוראות לקב&quot;ה, ואיננו מבינים למה את פלוני יצר נכה, ואת אלמוני טומטום ואת פלמוני אנדרוגינוס.

טעמי מצוות

כשם שמחשבותינו על תפקיד האדם ומטרת חייו הן מחשבות יצור נברא שאינו תופס ואינו יכול לשער את מחשבות הבורא, כך מחשבותינו על טעמי מצוותיה של תורה, הן מחשבות אדם עפ&quot;י שכלו וחינוכו והבנתו. גרגר חול שאומר להר כך ראוי וכך לא ראוי. איננו מבינים מאומה בטעמי מצוותיה של תורה וכל הטעמים שאנו נותנים הם 'להטעים' לנו את מצוות התורה. וממילא הקושיות שלנו אינן קושיות, ומה שאנו חושבים, שמה שלא מובן לנו הוא חסר טעם היא שוב מחשבת יצור &quot;אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני&quot; (קהלת ז, כג).

טעמי מצוות באים לחבר אותנו שנעמיק בתכניה של מצוה, ונמליך את רבש&quot;ע עלינו ונקבל עול מצוותיו באהבה. הנאמר בטעם המצוה אינו מתיימר להבינה ולומר 'זאת המצוה ועל כן פרטיה וחלקיה צריכים להיות כך וכך'. אלא הטעם הוא להניח את דעתנו, לסבר לאזנינו, אבל מתוך מחשבה שזה טעם לאוזן אנושית ואיננו יורדים לעומק סודן של מצוות.

כהונה בישראל

בחירת משפחת הכהונה לעבודה, מטילה על הכהונה סייגים רבים: אסורה להם טומאת מת, אסור להם לשאת גרושה וחלוצה ולכהן גדול אסור אף אלמנה. הם לא נוחלים בארץ אלא כל תפקידם הוא העבודה בבית ה' ולימוד תורה לישראל. כאמור במלאכי (ב, ד – ז): &quot;וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את לוי אמר ה' צבאות. בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא. תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון. כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא&quot;.

הכהונה היא חיים מתוך יעוד כלל ישראלי להעלות את כל עם ישראל וללמדו תורה ולהשפיע לו ברכה, עבודת מתנה.

כתב בספר החינוך (פרשת תרומה מצוה צה) בתוך ביאור הטעם למצות בניית בית הבחירה:

&quot;ומעתה בהיות הנחת דעתינו על זה בענין מצוותיו ברוך הוא, תחייב אותנו לאמר כי בנין בית לשם יתברך, ועשותינו בה תפלות וקרבנות אליו, הכל להכין הלבבות לעבודתו יתעלה, לא מהיותו צריך לשבת בין אנשים ולבוא בצל קורותם, ואם ארזי לבנון יבנוהו או ברותים, כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, וברוחו יעמודו, אף כי הבית אשר בנו בני האדם צריך כבודו חלילה, הלא ידועים הדברים וברורים שהכל להכשר גופותינו, כי הגופות יוכשרו על ידי הפעולות, וברבות הפעולות הטובות ורוב התמדתן מחשבות הלב מטהרות מתלבנות מזדקקות. והשם חפץ בטובתן של בריות כמו שאמרנו, ועל כן ציונו לקבוע מקום שיהיה טהור ונקי בתכלית הנקיות, לטהר שם מחשבות בני איש ולתקן לבבם אליו בו, והוא ברוך הוא בחר אותו המקום והכינו אל הטובה לבני אדם, אולי מהיותו אמצעות העולם בכיוון, והאמצעות נבחר מן הקצוות, או מן הטעם שיהיה ברוך הוא היודע. ומתוך הכשר המעשה וטהרת המחשבה שיהיה לנו שם יעלה שכלינו אל הדבקות עם השכל העליוני, ועל דרך הפשט על הצד הזה נפרש שריית השכינה במקום ההוא... ואף על פי שהאמת כי אמרו זכרונם לברכה [מגילה כ&quot;ח ע&quot;א] קדושתן עליהם אפילו כשהן שוממין, שמשמע בזה שאין כל סיבת שריית השכינה שם מצד העובדים, אפשר לומר כי אותו המקום בחרו האל לברך בני האדם אשר ברא ממנו, כמו שאמרנו, וכמו שהיה חפצו לשלוח לבני אדם נביא להורותם דרך ילכו בה ויזכו לקיום נפשותם, כמו כן חפץ בחסדיו הגדולים לקבוע להם מקום בארץ שיהיה נכון אל טובת הבריות וזכותם, וכל זה מחסדיו על בריותיו. ומכל מקום לעולם תתרבה שם הברכה והקדושה לפי הפעולות הטובות שיעשו שם בני – אדם, ואז עם הפעולות הטובות יפתחו מעיינות הטוב כנגדו, כי באמת אינו דומה קדושת המקום בחורבנו לקדושתו בישובו&quot;.

&quot;והנחת הטעם הזה בענין הבית, תחייב אותנו גם כן לסמוך אל הטעם הזה בעצמו לפי הפשט ענין הקרבנות, ושבט עובד, וכלים יקרים ידועים. הלא אמרנו כי עיקרי הלבבות תלויין אחר הפעולות&quot;...

א&quot;כ אנו עסוקים בקדושת ישראל וברור שמתוך השבט העובד יילקחו המתאימים ביותר ברוחניותם ובגופם.

וכך כתב בספר החינוך (פרשת אמור מצוה רסט) במצות קידוש זרע אהרן:

&quot;לקדש זרע אהרן, כלומר לקדשם ולהכניסם לקרבן, וזהו עיקר העשה, וכן להקדימם לכל דבר שבקדושה, ואם מיאנו בזה לא נשמע אליהם. וזה כולו לכבוד השם יתעלה אחר שהוא לקחם ובחרם לעבודתו, שנאמר [ויקרא כ&quot;א, ח'] וקדשתו כי את לחם אלהיך וגו', ובא הפירוש, וקדשתו לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון&quot;.

&quot;...משרשי המצוה, לפי שידוע כי מכבוד האדון לכבד משרתיו, ובכל עת כבדינו הכהנים נזכור ונקבע במחשבתינו כבודו ברוך הוא וגדלו, ובזכות המחשבה הזכה והמעולה והרצון הטוב תחול ברכתו ברוך הוא וטובו הגדול עלינו, והוא חפץ בברכה כאשר הודענו כמה פעמים&quot;.

עוד באר בספר החינוך (פרשת אמור מצוה רעה) במצוה שלא יעבוד כהן בעל מום:

&quot;משרשי המצוה, לפי שרוב פעולות בני אדם רצויות אל לב רואיהם לפי חשיבות עושיהן, כי בהיות האדם חשוב במראהו וטוב במעשיו ימצא חן ושכל טוב בכל אשר יעשה בעיני כל רואיו, ואם יהיה בהפך מזה פחות בצורתו ומשונה באיבריו, ואם אינו ישר בדרכיו, לא יאותו פעולותיו כל כך אל לב רואיו, על כן באמת ראוי להיות השליח שהכפרה תלויה עליו איש חן, יפה תואר ויפה מראה ונאה בכל דרכיו, למען יתפשו מחשבות בני איש אחריו. ומלבד זה אפשר שיש בשלימות צורתו רמז לענינים שמתוך מחשבות האדם בהן תטהר נפשו ותתעלה, ולכן אין ראוי בשום צד שיהיה בו שינוי צורה מכל צורותיו, פן תתפזר נפש המחשב מצד השינוי ותנוד מן החפץ&quot;.

&quot;מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה [בכורות מ&quot;ג ע&quot;א] ששלשה מיני מומין הן, יש מומין שפוסלין הכהן מלעבוד, ואם הן בבהמה פוסלין אותה מליקרב, ויש מומין אחרים שפוסלין האדם בלבד מלעבוד ולא הבהמה מליקרב, ויש מומין שאין פוסלין לא אדם ולא בהמה אלא משום מראית העין. וכל כהן שיש בו אחד משלשת מיני מומין אלו אינו עובד&quot;.

ההגבלות לעבודה במקדש אינן מכוונות כלפי אנשים מסוימים אלא הם כלפי כל שבט הכהונה, וכהנים בעלי מומים אינם עובדים במקדש מפני שעל ידי עבודת המקדש הם משפיעים על כל עם ישראל בצורה ישירה ובצורה נסתרת, ועל כן צריכים להיות שלמים בגופם ונפשם.

חלוקה בגורן

חלוקת התרומה בגורן היא מעמד נשגב, הכהנים מקבלים את התרומה בקדושתה ואוכלים אותה בקדושה. הם מקבלים מתנה מרבונו של עולם ואנו רק המתווכים לכך.

כך מתאר זאת הרב קוק (אורות התחיה סימן ה):

&quot;כְּשֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים עַתָּה מִצְוַת תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לָנוּ כָּל הַיְסוֹדוֹת הַמַּמָּשִׁיִּים שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ בְּנוּיוֹת עֲלֵיהֶן, 'לֹא כּהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ', הִנֵּה הַחִזָּיוֹן מִתְיַצֵּב לְפָנֵינוּ וְהִנְנוּ מִתְמַלְּאִים רוּחַ שִׁירָה רוֹמֵמָה בִּתְעוּפַת נְשָׁרִים, לְעֻמַּת הָאוֹרָה שֶׁל הַיָּמִים הַמְאֻשָּׁרִים הַמְחַכִּים לְאֻמָּתֵנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ הַבְּרוּכָה. הִנֵּה הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ לְגָאוֹן וּלְכָבוֹד לְכָל הַגּוֹיִים וְהַמַּמְלָכוֹת, וְהִנֵּה אָנוּ נוֹשְׂאִים בְּרִנָּה אֲלֻמּוֹת אֶרֶץ חֶמְדָּתֵנוּ, בָּאִים בְּרוּחַ מְלֵא חֹפֶשׁ אֲמִתִּי וּבִטְחָה טְהוֹרָה אֶל הַגּרֶן וְהַיֶּקֶב הַמְּלֵאִים בָּר וְיַיִן וְלִבֵּנוּ שָׂמֵחַ עַל טוּב אֶרֶץ חֶמְדָּה, וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ מוֹפִיעִים כּהֲנִים אַנְשֵׁי קדֶשׁ מְשָׁרְתֵי מִקְדַּשׁ ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לִבָּם מְלֵא אַהֲבָה וְחֶסֶד, רוּחַ הַקּדֶשׁ שָׁפוּךְ עַל פְּנֵיהֶם, וְזוֹכְרִים אָנוּ אֶת כָּל רוֹמְמוּת רִגְשֵׁי הַקּדֶשׁ אֲשֶׁר מָלֵאנוּ בְּעֵת רָאִינוּ אֶת פְּנֵיהֶם בַּעֲלוֹתֵנוּ לָרֶגֶל, בִּרְאוֹתֵנוּ אוֹתָם בְּעָמְדָּם לְשָׁרֵת בַּקּדֶשׁ בְּתוֹךְ מִקְדָּשֵׁנוּ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ וּמַחְמַד עֵינֵינוּ. כַּמָּה נֶהְדָּרִים וּנְעִימִים הֵם לָנוּ, וְעַתָּה הִנֵּה גָּרְנֵנוּ הַמָּלֵא בִּרְכַּת ד' מֵאֶרֶץ חֶמְדָּה זאת אֲשֶׁר הָנְחַלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, וְחֶלְקֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, אַנְשֵׁי הָרוּחַ, אִתָּנוּ הֵם. מְאֻשָּׁרִים אָנוּ לִתֵּן לָהֶם אֶת תְּרוּמָתָם בְּשִׂמְחָה, מוֹצְאִים אֲנַחְנוּ בְּקִרְבֵּנוּ רֶגֶשׁ מְרוֹמָם וְעוֹלִים יַחַד עִם הַתְּרוּמָה אֶל אוֹתוֹ הַגּבַהּ הָרוּחָנִי שֶׁשָּׁם אַנְשֵׁי קדֶשׁ הַלָּלוּ מִתְעַלִּים, וְנַפְשֵׁנוּ רְווּיָה מִמֶּגֶד שָׁמַיִם. וְהִנֵּה הַלְּוִיִּים, אֵלֶּה הַטּוֹבִים וְהָעֲנֻגִּים אֲשֶׁר לָקְחוּ לְבָבֵנוּ בְּנעַם זִמְרָתָם בַּקּדֶשׁ בְּהִתְקַדֵּשׁ חַג, כַּאֲשֶׁר עָלִינוּ לִרְאוֹת בְּהַדְרַת כְּבוֹד מִקְדַּשׁ אֵל בִּירוּשָׁלַיִם לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. פְּנֵיהֶם הַצּוֹהֲלִים וַעֲדִינִים מַזְכִּירִים לָנוּ אֶת זִמְרָתָם קדֶשׁ, וַאֲנַחְנוּ מִתְעַדְּנִים בְּנַחֲלֵי עֲדָנִים רוּחָנִיִּים וְנוֹתְנִים לָהֶם בְּלֵב מְלֵא שִׂמְחָה וְאשֶׁר אֶת חֶלְקָם אֶת הַמַּעֲשֵׂר. עוֹד נִתְרָאֶה בְּהַר ד' בַּמּוֹעֵד הַקָּרוֹב, וּמַה יִּרְהַב לְבָבֵנוּ לִרְאוֹת אֵלֶּה כּהֲנֵי ד' וּלְוִיָּו בַּעֲבוֹדַת קָדְשָׁם וּבְשִׁירַת עֻזָּם. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁד' אֱלֹהָיו&quot;.

האנשים המיוחדים (בעלי מומים בגוף ובנפש) אינם מקבלים את חלקם בגורן, כי המעמד הזה יפגע בהם יותר משירומם את הציבור הנותן. אבל גם הם חולקים ואוכלים בתרומה כאמור ביבמות (צט ע&quot;ב): &quot;ת&quot;ר: עשרה אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות, ואלו הן: חרש, שוטה, וקטן, טומטום, ואנדרוגינוס, והעבד, והאשה, והערל, והטמא, ונושא אשה שאינה הוגנת לו; וכולן משגרין להם לבתיהם, חוץ מטמא ונושא אשה שאינה הוגנת לו&quot;.

כל האנשים המיוחדים לא הודרו ממדרגתם השבטית, ואעפ&quot;כ ישנם מעמדים שראוי שלא יטלו בהם חלק. ואין זה משום דחייתם אלא משום שחכמים הבינו שהחלוקה בגורן היא לא המקום הנכון להם לייצג את הכהונה בישראל.

יחס ישר לבעלי צרכים מיוחדים

בעלי צרכים מיוחדים הם חלק מהחברה והציבור בעם ישראל. והם זכאים ליחס מכבד וסיוע בכל צרכיהם. הם צריכים את כל הסיוע שבעולם לפתח את יכולותיהם ולחנך אותם לשיא יכולתם הפיזית והשכלית. וח&quot;ו שלא לדחוק אותם ולדחות אותם. הם ראויים למלוא ההערכה שהם מצליחים להוציא לפועל את יכולותיהם וכשרונותיהם במדרגתם. הנשמה טהורה, והנפש בהשתלבה בגוף יצאה חסרה.

יתר על כן צריך להכיר שאיננו יודעים כלל סדרי נשמות בעולם ומדוע פלוני הוא שלם ואחר חסר. יעוי' בעין אי&quot;ה על שבת דף נט ע&quot;ב בענין הצליעה.

אף איננו יודעים מדוע נשמה פלונית נולדה דוקא באותה משפחה. יש צדיקים גדולים שקבלו מתנה כזאת עם כל קשייה וסיבוכיה. יש ילדים מיוחדים שנולדו למשפחות אלו, כי דוקא אלו יוכלו לשאת את המשא הזה, זהו חשבון אלוקי במשא עול הדור. מי יכול לגדל ילד ואח&quot;כ מבוגר עם צרכים מיוחדים.

אולי בדורנו, דור של גאולה, מסכמים משמיים וגומרים את כל סדרי הנשמות העייפות והחסרות, ואחר כך יגיעו נשמות חדשות שלמות.

מצב העולם ולעתיד לבוא

במצבו של העולם עתה ישנה ירידה ועל כן יש כל כך הרבה בעלי צרכים מיוחדים.

חז&quot;ל אומרים בבראשית רבה (פרשה נג סימן ח): &quot;[כא, ו] ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים, ר' ברכיה בר' יהודה ברבי סימון בשם רבי שמואל ברבי יצחק ראובן בשמחה שמעון מה איכפת ליה? כך שרה נפקדה אחרים מה איכפת להם, אלא בשעה שנפקדה אמנו שרה, הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חרשים נתפקחו, הרבה סומים נפתחו, הרבה שוטים נשתפו&quot;. אין לנו כדוגמת שרה אמנו אבל בע&quot;ה נגיע לכך, ועימן יתרפאו כל המומים.

וכן במכילתא דרבי ישמעאל (יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ט) בתיאור מעמד הר סיני:

&quot;ר' אליעזר אומר להודיע שבחן של ישראל, שכשעמדו כולן לפני הר סיני לקבל את התורה, מגיד שלא היה בהן סומין, שנאמר וכל העם רואים; מגיד שלא היה בהן אלמים, שנאמר (שמות יט, ח) ויענו כל העם יחדו; ומלמד שלא היה בהן חרשין, שנאמר (שמות כד, ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע; ומנין שלא היה בהם חגרים, שנאמר (שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר; ומלמד שלא היה בהם טפשים, שנאמר (דברים ד, לה) אתה הראת לדעת&quot;.

ההכנה לקבלת התורה ריפאה את כל מומי היחידים וקבלו את התורה כשהם שלמים.

נאמר בבראשית רבה (פרשה צה סימן א, פרשת ויגש):

בא וראה כל מה שהכה הקדוש ברוך הוא בעולם הזה מרפא אותן לעתיד לבא, העורים מתרפאים שנאמר (ישעיהו לה) אז תפקחנה עיני עורים, והפסחים מתרפאים שנאמר (שם ישעיהו לה) אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם, וכשם שאדם הולך כך הוא בא, הולך עור ובא עור, חרש ובא חרש, אלם ובא אלם, כשם שהוא הולך לבוש כך הוא בא לבוש, ממי את למד משמואל שראה אותו שאול מהו אומר לאשה מה תארו ותאמר (שמואל א כח) איש זקן והוא עוטה מעיל, שכך היה לבוש, שנאמר (שמואל א' ב) ומעיל קטן תעשה לו אמו, ולמה כשם שהאדם הולך כך הוא בא שלא יאמרו כשהם חיים לא ריפאן משמתו ריפאן הקדוש ברוך הוא ואח&quot;כ הביאן דומה שאינן אותן, אלא אלו אחרים הם, אמר הקדוש ברוך הוא אם כן יעמדו כמו שהלכו ואח&quot;כ אני מרפא אותן למה (ישעיה מג) לפני לא נוצר אל, ואני מרפא אותן, ואף החיות מתרפאות, שנאמר (ישעיהו סה) זאב וטלה ירעו כאחד, הכל מתרפאים מי שהביא מכה על הכל אינו מתרפא אלא (ישעיהו סה) ונחש עפר לחמו, למה שהוא הוריד הבריות לעפר...

מתוך התעלות לימוד התורה והתעלות הדור והדורות, ייתקנו גם כל הפגמים הגופניים והנפשיים בעמנו. בב&quot;א.</text>
      <sha1>inum2ftpl5qn9ekt1luhdhn7kh808ia</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>