ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.39.0-wmf.22 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה גאדג'ט שיחת גאדג'ט הגדרת גאדג'ט שיחת הגדרת גאדג'ט 0 176172 1415663 1073223 2022-07-28T06:55:02Z 2A01:6500:A042:1B3B:C6C5:9D22:2997:73BC wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מחברת מנחם||- פתיחת המחבר|אות האלף|אות הבית|}} {{תוכן עניינים שטוח}} ==מחברת אלף== {{ערך|אב}} <קטע התחלה=אב/>* מתחלק לששה פנים. המראה '''הראשון''' {{דגש-בפסוק||אב|ואם|אסתר ב ז}}. {{דגש-בפסוק||אבי|כל תופש כנור|בראשית ד כא}}. {{דגש-בפסוק||אביב|קלוי באש|ויקרא ב יד}}. והם אחודי דמיון שינויי פתרון ויסודתם אחת. :"אב ואם" – הוא '''אב לבנים.''' :"אבי כל תופש כנור" – הוא '''ראשון לכל תופשי כנור.''' :"אביב" – הוא '''ראשון לכל ביכורים, תחילת כל כרמל,''' על כן קרו "אביב". ::וגם יתכן להיות מגזרת {{דגש-בפסוק||אבי|הנחל|שיר השירים ו יא}}, בעבור רטיבתו ולחותו וקלייתו באש. וזה האחרון קרוב מן הראשון לתוכן עניינו. *'''השני.''' {{דגש-בפסוק|ולא|אבה|ה'|דברים כג ו}}; {{דגש-בפסוק|ולא|אביתם|לעלות|דברים א כו}}; {{דגש-בפסוק||אבי|יבחן איוב עד נצח|איוב לד לו}}; {{דגש-בפסוק|ותפר|האביונה||קהלת יב ה}}; כולם גזרה אחת הם. וכולם לשון '''רצון.''' :'''ופתרון''' "אבי יבחן איוב", '''רצוני ומאויי שיבחן איוב עד נצח.''' :'''ופתרון''' "ותפר האביונה", '''תשבית תאות האדם ככלות כחו.''' *'''השלישי.''' {{דגש-בפסוק||אבי|הנחל|שיר השירים ו יא}}; {{דגש-בפסוק|עודנו|באבו|לא יקטף|איוב ח יב}}. '''ופתרונו''' לשון לחות פרי. ובעלי ארמית בלשון זה ספרו: {{דגש-בפסוק|עפיה שפיר|ואנביה|שגיא|דניאל ד ט}}; {{צ|לא יתן פריו}} {{ממ|ויקרא|כו|כ}}, {{דגש-בפסוק|לא יתן|אִבֵּיה||}}. *'''הרביעי.''' {{דגש-בפסוק||כְּאֹבוֹת|חדשים יבקע|איוב לב יט}}. אין למלה זאת דמיון בתורה אבל העניין יורה עליה, וחצי הפסוק יורה על חציו. והיה די בחציו וְהָשְׁנָה עניינו שנית. ונמצא עניין אחד דבור פעמים בפסוק אחד וכהנה רבות. ואלה קצות הפסוקים שחציים יורה על חציים והיה די בחציים: "האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי" {{ממ|ישעיהו|כח|כג}}. "יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי" {{ממ|דברים|לב|ב}}. "ותשכח כי רגל תזורה, וחית השדה תדושה" {{ממ|איוב|לט|טו}}. "גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום" {{ממ|שיר השירים|ד|יב}}. "גנון והציל, פסוח והמליט" {{ממ|ישעיהו|לא|ה}}. "רגלי עני, פעמי דלים" {{ממ|ישעיהו|כו|ו}}. "יגורהו בחרמו, ויאספהו במגמרתו" {{ממ|חבקוק|א|טו}}. "בל תלך בו אני שיט, וצי אדיר בל יעברנהו" {{ממ|ישעיהו|לג|כא}}. "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה" {{ממ|ישעיהו|מג|טז}}. "וירא אפרים את חליו, ויהודה את מזורו" {{ממ|הושע|ה|יג}}. "מהר שלל, חש בז" {{ממ|ישעיהו|ח|יג}} וכאלה רבות בדברי הנביאים, ועתה אכתבם בעניין הראוי להם. נשוב לעניין אובות. "הנה בטני כיין לא יפתח '''כאבות''' חדשים יבקע" הם נבלי יין הנבקעים מפני [{{קטן|נ"א מרוב}}] מליאתם ונפיחתם. *'''החמישי.''' {{דגש-בפסוק||אוב|וידעוני|דברים יח יא}}; {{דגש-בפסוק|והיה|כאוב|מארץ קולך|ישעיהו כט ד}}; {{דגש-בפסוק|אשת בעלת|אוב||שמואל א כח ו}}; {{דגש-בפסוק|דרשו אל|האובות||ישעיהו ח יט}} – כולם מעשה כשפים העשויים לשוכני קברים. *'''הששי.''' {{דגש-בפסוק|למי אוי למי|אבוי||משלי כג כט}}, {{ענין}} עגם ואנינה הוא לפי עניינו. ויתכן להיות מגזרת '''אביון.'''<קטע סוף=אב/> {{ערך|אבד}} <קטע התחלה=אבד/>* {{דגש-בפסוק|או מצא|אבדה||ויקרא ה כב}}, {{דגש-בפסוק|שאול|ואבדון||משלי טו יא}}, אין לו כי אם מראה אחד. והוא הדבר האבוד והנעלם. :על כן אמר המשכיל: "שאול אבדון נגד ה'", פתרונו: שאול אשר מתחת לארץ, ואבדון הנעלם מכל עין, חשופים וגלויים מבלי כסות נגד ה', אף כי ליבות בני האדם, ואבד מנוס מנהם.<קטע סוף=אבד/> {{ערך|אבח}} <קטע התחלה=אבח/>* פתרונו כפי עניינו, כי אין לו ערך בתורה, אבל עניין הנבואה יורה עליו. :{{דגש-בפסוק||אבחת|חרב|יחזקאל כא כ}}, כמו 'אימת חרב'.<קטע סוף=אבח/> ויש בתורה מלין אשר אין להם דמיון לעמוד על גזרתם ודעת בניינם, אבל ענייני המחוה וסדרי הדת יורו עליהם וימשכום. ויהי כאשר ראו אנשי סברא ונלאו מצוא יסודות הלשון, ולא מצאו כח להשיג שרש המבטא ולעמוד על עיקרם, שינו המלים והחליפו האותיות, והפכו הלשון אשר לא כדת. תקן יהודה בן קריש בספר פתרוניו ובאר "אבחת חרב" כמו 'אבעת חרב', החליף חי״ת בעי״ן, וגם יסף אל״ף על יסוד המלה. הנה נשאר מכל המלה בי״ת לבדו, ונמצאת המלה מבלי תחילה וסוף. ואין כה משפט הלשון להיות מלה מלשון הקדש פרוצה מפה ומפה קלוטה משתי קצותיה כמו אבחת חרב. וגם לדברי הפותר ההוא לא יקום פתרונו להיות אבעת חרב. אם מנזרת "בעתה" ([[ירמיהו ה טו]]) ידיננה, אל״ף אשר בתחילת המרה מדוע [{{קטן|נ״א}} למה] נטה אליה ומה בא ללמד? ועוד יש להשיב: התי״ו אשר ב"אבחת" איננו יסוד, והתי״ו אשר ב"בעתה" הוא אחוז במלה אחיזת עיקר. הן נמצא הפותר משריש אל״ף ב"אבחת" אשר אין לו, ומשבית מ"בעתה" תי״ו אשר לו, באמרו כי "אבחת" כמו "אבעת". ולא [{{קטן|נ"א}} ולוּ] כאשר החליף את החי״ת והשריש את התיו יחליף את האל״ף אשר ל"אבחת", ולא ידמנו למלה אשר אין בה אל״ף, כי איככה יוכל לשום אל״ף ב"בעתה"? הלמען העלמת פתרון "אבחת" ישחית מלה אחרת, להוסיף עליה ולגרוע ממנה? כי מה יתרון בפתרון בהיות לו תוספת ומגרעת, תמורות ותהפוכות? והפותרים ההמה יודעים כי אין קבוצת הלשון מצואה בספר תעודתנו. ואילו היתה הלשון שלמה אצלנו, כל אלה המלים אשר ירפאו היינו מוצאים אותם והשגנום במרחבו. ועתה לא נמצאו כי נעתקו, העל כן בודאים על לשון הקדש, מרחיבים את הקוצר ומרבים את המזער, וכן לא יתכן, עד יערה עלינו רוח ממרום. "תאבתי לישועתך יי'" {{ממ|תהלים|קיט|קעד}} פתרו הפותר בו כמו "תאותי" מן "תאוה". החליף בי״ת בוי״ו, וגם יסף תי״ו על יסודות המלה, וכן הקים פתרונה. והיה עליו מאמתת המוסר, מטרם שומו פתרון לחקור איך יבנה בניין הלשון. אפס כל המלים האמורים בסדרי הנבואות אשר תחילתם תי״ו אשר איננה משורש המלה ולא אחוז בה אחיזת עיקר, לא יוכלון אנשי הלשון לספר בו מאומה, ולא יסבו המלה כי אם במראה אחד כאלה המלין. באמרך "תשורה", "תנומה", "תאנה", "תבונה", "תעודה", "תרומה", "תחנה", "תקוה", "תנופה", "תשובה", "תשומה", "תאוה", וכאלה רבות. היכול יוכלון אנשי הלשון להסב מן "תרומה" – "תרמתי", ומן "תחנה" – "תחנתי", ומן "תקוה" – "תקותי", ומן "תנופה" – "תנפתי", ומן "תאוה" – "תאותי"? הלא כה יאמר: מן "תרומה" – "הרימותי", ומן "תחנה" – "חנותי", ומן "תקוה" – "קויתי", ומן "תשובה" – "שבתי", ומן "הקומה" – "קמתי", וכן "תנופה" – "הניפותי", ומן" תאוה" – "אויתי". וכן בכל אלו המלין אשר משפטם להכתב בתי״ו בתחילתם אשר איננו אחוז בהם אחיזת יסוד, בצרפך המלין לעת מקריהם יעלו התוי״ן. אבל התי״ו אשר ל"תאבתי" הוא אחוז במלה אחיזת עיקר, על כן יעלה עמהם. ופתרונו כמו "כלתה לישועתך נפשי" {{ממ|תהלים|קיט|פה}}, וכמוהו "מתאב אנכי את גאון יעקב" {{ממ|עמוס|ו|ח}} פתרונו "מכלה אנכי את גאון יעקב". וכמוהו "גרסה נפשי לתאבה" {{ממ|תהלים|קיט|כ}}. ויש כמוהו בלשון ארמית: "ועתה נפשנו יבשה אין כל" {{ממ|במדבר|יא|ו}}, "נפשנא תאיבה". וגם זה מהמלים החלופי אותיות, "הוברי שמים" {{ממ|ישעיהו|מז|יג}} פתר בו "חוברי שמים", מן "חובר חבר" {{ממ|דברים|יח|יא}} ו"חובר חברים מחכם" {{ממ|תהלים|נח|ו}}, החליף ה״א בחי״ת וכן העמיד פתרון המלה; והמלה עומדת על עמדה מבלי חליפות. ופתרון "הוברי שמים" כמו "בוררי שמים", יען כי לא יוכלו הקוסמים לעמוד על דעת רגעי היום והלילה עד ברור להם השמים לטוהר, ולעת הברותם יחזו מחזה הכוכבים ומודיעים לחדשים. על כן אמרה תורה "החוזים בכוכבים" {{ממ|ישעיהו|מז|יג}}, מבלי מחזה הכוכבים לא יחזו ולא יקסמו. וגם כה אמר מיכה בדברי חזיוניו: "לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסום ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום" {{ממ|מיכה|ג|ו}}, זה הפסוק יורה כי ביום חשכה כהבהר שחקים ויחתמו כוכביהם אין הקוסמין יכולין לדקדק ולקסום. על כן לא יתכן להיות "חוברי שמים", כי אם "הוברי שמים". הנה קמה המלה כמשפט ענינה מבלי המיר אותיותיה. ויש מלים לטוען לטעון: אם אמר יאמר כל ההאי"ן הסדורים [נ״א הקדומים] בתחלת המלין המדוברים, כמו "הוברי שמים", כולם מיוסדים במלים? כדבריו כן הוא. אבל יש מלים מעטו מזער בלשון עברית אשר משפטם כ"הוברי שמים", כאלה: "הולכי נתיבות" {{ממ|שופטים|ה|ו}}, "הולכי רכיל" {{ממ|ירמיה|ו|כח}}, "הזים שוכבים" {{ממ|ישעיהו|נו|י}}, "תהותתו על איש" {{ממ|תהלים|סב|ד}}, "תהכרו לי" {{ממ|איוב|יט|ג}}. ועתה אבאר המלים האלה במקום מחברתם. ועוד מחלופי אותיות: "מה נחנת בבא לך חבלים" {{ממ|ירמיהו|כב|כג}}, פתר בו "מה נהנת" מלשון הנאה, החליף חי"ת בה"א ויוציא המלה מיסודתה מהעמידה על שרשה. אפס כי המלה עומדת על עמדה ויסודתה מאין תמורות ומבלי חליפות, וכה מראה פתרונה: "יושבת בלבנון מקוננת בארזים מה נחנת בבוא לך חבלים חיל כיולדה", ירמיה נבא את הנבואה הזאת על מלך יהודה הבוטח בנוה בנינו ורום עליותיו וגובה קנו, כאשר כתוב אומר: "אבנה לי בית מדות ועליות מרווחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר" (שם יד), יען וביען נשען בבנינו ובית ארזיו, וישת שברו בקנו, כה השיבו: "ישבת בלבנון מקוננת בארזים מה נחנת בבא לך חבלים", בהרסי קנת ארזיך איפה תהיה חנוי? וכן רבו המלים אשר החליפו והחסירו אנשי פתרון, וימירו סדרם אשר לא כדת. אבל הגיע תור המלה אשר היא חלופת אותיות, יחבירנה במחברת הראוי לה, לפרש המלים על יסודתם; ועתה נשוב לענין הראשון. {{ערך|אבל}} <קטע התחלה=אבל/>* מתחלק לג׳ פנים: האחד, "אבלה יהודה" {{ממ|ירמיהו|יד|ב}}, "ואנו ואבלו פתחיה" {{ממ|ישעיהו|ג|כו}}, "כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו" {{ממ|הושע|י|ה}}. איך יתכן להתאבל העם על שבות הפסילים, והכמרים יגילו? אין זה כי אם כה פתרונו לפי הענין: העם יתאבלו על אליליהם, וגם הכמרים שהיו ששים עליהם כולם יתאבלו יחדו. ופתרון "לעגלות בית און", עקב עגלות בית און. יש בלשון עברית למדי״ן בתחילת המלים מחולקים למרבית פנים. וכבר קדמו בתחילת הספר הזה במעלות למ״ד. וזה מראה אחד מהמראות אשר נמצא למ״ד במקום "למען", כאלה: "ואמר פרעה לבני ישראל" {{ממ|שמות|יד|ג}}, "לך אמר לבי בקשו פני" {{ממ|תהלים|כז|ח}}, "חתן דמים למולת" {{ממ|שמות|ד|כו}}, "אם לאל תריבון" {{ממ|איוב|יג|ח}}, "אמרי לי אחי הוא" {{ממ|בראשית|כ|יג}}, "פן יאמרו לי אשה הרגתהו" {{ממ|שופטים|ט|נד}}, "המנדים ליום רע" {{ממ|עמוס|ו|ג}}, "לעגלות בית און" {{ממ|הושע|י|ה}}, וכאלה הרבה. *'''השני,''' "אבל אשמים אנחנו" {{ממ|בראשית|מב|כא}}, '''אבל''' כמו "אמנם", ענינו יורה עליו. *'''השלישי,''' "אבל השטים" {{ממ|במדבר|לג|מט}}, "אבל מחלה" {{ממ|שופטים|ו|כב}}, שם מקום הוא.<קטע סוף=אבל/> {{ערך|אבן}} <קטע התחלה=אבן/>* מתחלק לג׳ פנים מבלעדי תוצאותיו. האחד, "וראיתן על האבנים" {{ממ|שמות|א|מז}}, ענינו יורה עליו ומענינו יקום פתרונו, הוא הפחת העשוי ליולדת בעת לדתה. וכמוהו "והנהו עושה מלאכה על האבנים" {{ממ|ירמיהו|יח|ג}}, גם זה הפחת אשר גלגל היוצר יסוב בעוברי פיהו. *'''השני,''' "באבן או באגרוף" {{ממ|שמות|כא|יח}}, "כי אבן מקיר תזעק" {{ממ|חבקוק|ב|יא}}, אבן מאבני הארץ. *ויש '''אבן''' אשר ישתוה עמו במראה לא בענין, כאלה: "אבני צדק" {{ממ|ויקרא|יט|לו}}, "באבן המלך" {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}. ::וענין שני, "אבני שוהם" {{ממ|שמות|כה|ו}}, "טורי אבן" {{ממ|שמות|לט|י}}. ::וענין השלישי, "ואבן ברד" {{ממ|ישעיהו|ל|ל}}, "אבן הבדיל" {{ממ|זכריה|ד|י}}, "אבן העופרת" {{ממ|זכריה|ה|ח}}.<קטע סוף=אבן/> {{ערך|אבוי}} <קטע התחלה=אבוי/>* פתרו אנשי פתרון: "חלפו עם אניות אבה" {{ממ|איוב|ט|כו}}, ברחו הימים בריחת אניות הנושאות תבואה. ואלו רצה איוב בשאתו משלו להשוות בריחת הימים לבריחת אניות, כה היה מתקנו: "ברחו כמו אניות אבה וכנשר יטוש עלי אוכל", אף על פי שהמשל מעוקל והחידה איננה ישרה ולא דבורה על אפניה, כי המשל איננו וגם המלים לא יעזרוה. אבל כה יתכן להיות מראה הפתרון, כמדת מאזני המלים: '''חלפו עם אניות אבה,''' עברו שנותי וחלפו ימי אוי ואבוי כאשר ידאה הנשר, ברחו בספד מר ותאניה ואניה, בהבל בא ובחשך הלך. נמצא "אבוי", "אבה" ו"אביון" – גזרה אחת להם.<קטע סוף=אבוי/> {{ערך|אבנט}} <קטע התחלה=אבנט/>* "ועשית להם אבנטים" {{ממ|שמות|כח|מ}}, "וחגרת אתם אבנט" {{ממ|שמות|כט|ט}}, "ובאבנט בד יחגר" {{ממ|ויקרא|טו|ד}}, מיני חנורות המה. ופתרונו כפי [עניינו].<קטע סוף=אבנט/> {{ערך|אבס}} <קטע התחלה=אבס/>* "אבוס בר" {{ממ|משלי|יד|ד}}; "פתחו מאבוסיה" {{ממ|ירמיהו|נ|כו}}; "אם ילין על אבוסיך" {{ממ|איוב|לט|ט}}, אין לו כי אם מראה אחד. ופתרונו הוא מקום הבהמה העשוי לבלילה.<קטע סוף=אבס/> {{ערך|אבק}} <קטע התחלה=אבק/>* מתחלק לג׳ ענינים שוים בגזרתם, קרובים בעניינם וראויים בפתרונם. הראשון, "אבק ועפר" {{ממ|דברים|כח|כד}}. השני, "אבקת רוכל" {{ממ|שיר השירים|ג|ו}}. השלישי, "ויאבק איש עמו" {{ממ|בראשית|לב|כה}}. "אבק" ו"עפר" עניין אחד הם, ועניינו למד עליו, כאלה: "משפעת סוסיו יכסך אבקם" {{ממ|יחזקאל|כו|י}}. בכל מקום אשר יש שם מרוצות סוסים יעלה עפר מן הארץ מפני מרוצתם. וכמוהו "וענן אבק רגלם" {{ממ|נחום|א|ג}}; "ופרחם כאבק יעלה" {{ממ|ישעיהו|ה|כד}}. * "אבקת רוכל", פתרונו דקי סמים ושחקי מרקחת, כי לא יותן על גחלי מחתה כי אם הדק דק כעפר, על כן כינהו "אבקת רוכל". * "ויאבק איש עמו", פתרונו "ויתעפר איש עמו": נשתקשקו שניהם עד עלות אבק ועפר לשמים מרוב תוקפם חגם ונענועם.<קטע סוף=אבק/> {{ערך|אבר}} <קטע התחלה=אבר/>* מתחלק לב׳ עניינים. האחד: "יעלו אבר כנשרים" ([[ישעיהו מ לא]]); "באברתו יסך לך" ([[תהלים צא ד]]); "מי יתן לי אבר כיונה" ([[תהלים נה ו]]); "המבינתך יאבר נץ" ([[איוב לט כו]]), עניין כנף הם: "על כנפי נשרים" ([[שמות יט ד]]); "בעיני כל בעל כנף" ([[משלי א יז); "כנפי יונה נחפה בכסף" ([[תהלים סח יד]]). * השני: "אביר הרועים" ([[שמואל א כא ח]]); "אבירי לב" ([[תהלים עו ו]]); "אביר ישראל" ([[ישעיהו א כד]]); "אבירי בשן כתרוני" ([[תהלים כב יג]]); "לחם אבירים" ([[תהלים עח כה]]), גזרה אחת ופתרון אחד להם, וכולם לשון אומץ הם.<קטע סוף=אבר/> {{ערך|אברך}} <קטע התחלה=אברך/>* "ויקראו לפניו אברך" ([[בראשית מא מג]]). אין למלה זו דמיון בתורה, אבל הפותר יכול להעמידה מגזרת '''ברך''': "כי לי תכרע כל ברך" ([[ישעיהו מה כג]]); "נברכה לפני ה׳ עושנו" ([[תהלים צה ו]]); "ויברך הגמלים" ([[בראשית כד יא]]). ברכוב יוסף במרכבת המשנה, הכריז לפניו המכריז, וכן היה אומר: זה השליט הראוי לברוך לפניו ולהשתחוות לו. וראוי להיותו כעניין "אסוך שמן" ([[מלכים ב ד ב]]), אשר עיקרו '''סך,''' מ"סוך לא סכתי" ([[דניאל י ג]]); ו"אצעדה" ([[במדבר לא נ]]) מ"צעד" ([[משלי ל כט]]).<קטע סוף=אברך/> {{ערך|אגד}} <קטע התחלה=אגד/>* "אגודת אזוב" ([[שמות יב כב]]); "אגדות מוטה" ([[ישעיה נח ו]]); "ויהיו לאגודה אחת" ([[שמואל ב ב כה]]) – עניינו יורה עליו, והוא כמו קבוצה הנאספת ביד, וכאלומה הנאסרת בכף. ונאמר: "התר אגדות מוטה", הבינו כי לא הזהיר להתיר כי אם דבר הקשור.<קטע סוף=אגד/> {{ערך|אגל}} <קטע התחלה=אגל/>* "אגלי טל" ([[איוב לח כח]]). אין למלה זאת דמיון בתורה, אבל עניינה יורה על פתרונה: '''אגלי טל''' – כמו נטפי טל ורעיפת רביבים.<קטע סוף=אגל/> {{ערך|אגם}} <קטע התחלה=אגם/>* "והיה השרב לאגם" ([[ישעיהו לה ז]]). "על יאריהם ועל אגמיהם" ([[שמות ו יט]]). "ואגמים אוביש" ([[ישעיהו מב מו]]). "כל עושי שכר אגמי נפש" ([[ישעיהו יט י]]). כלם מקום מקוה מים. וכה פתרון: "והיו שתותיה מדוכאים כל עשי שכר אגמי נפש", חרוב יחרבו מימי האגם ואבלו הדייגים העושים מסגרות במימי האגמים, במה תסכר דגת היאור ונפש שרציו.<קטע סוף=אגם/> {{ערך|אגמון}} <קטע התחלה=אגמון/>* "הלכף כאגמון ראשו" {{ממ|ישעיהו|נח|ה}}. "כדוד נפוח ואגמון" {{ממ|איוב|מא|יב}}. "כפה ואגמון" {{ממ|ישעיהו|ט|יג}}. "התשים אגמון באפו" {{ממ|איוב|מ|כו}}. כלם כפופי קצה הם [וזה פתרונו לפי עניינו].<קטע סוף=אגמון/> {{ערך|אגן}} <קטע התחלה=אגן/>* "אגן הסהר" {{ממ|שיר השירים|ו|ג}}. "וישם באגנות" {{ממ|שמות|כד|ו}}. "מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים" {{ממ|ישעיהו|כב|כד}}. מיני קערות המה, עגולות שפה. ו"אגן הסהר" יורה על עגולתם, בהשוות המדמה הסהר לאגן, ללמד שויון עגולתו.<קטע סוף=אגן/> {{ערך|אגף}} <קטע התחלה=אגף/>* "ואת אגפיו אזרה לכל רוח" {{ממ|יחזקאל|יב|יד}}. פתרונו "גפין", כמו "וגפין די נשר ליה" {{ממ|דניאל|ו|ד}}, "ולה גפין ארבע" {{ממ|דניאל|ו|ו}}. פתרונו כמו כנפים בלשון ארמית.<קטע סוף=אגף/> {{ערך|אגר}} <קטע התחלה=אגר/>* מתחלק לב' מחלקות: האחד, "לאגורת כסף" {{ממ|שמואל א ב לו}}. "אוגר בקיץ בן משכיל" {{ממ|משלי|י|ה}}. "אגרה בקציר מאכלה" {{ממ|משלי|ו|ח}}. "ויין לא תשתה ולא תאגר" {{ממ|דברים|כח|לט}}. כלם לשון קביצה המה. ויתכן להיות "אגור בן יקה" {{ממ|משלי|ל|א}} מעניינם. וראוי לעלות האלף מראשית המלה, כאשר כתוב במחברת האלפין כאלה: "יגרהו בחרמו" {{ממ|חבקוק|א|טו}}. "העוד הזרע במגורה" {{ממ|חגי|ב|יט}}. "נהרסו ממגרות" {{ממ|יואל|א|יז}}. כלם לשון אגירה המה. * השני: "ואגרת אל אסף" {{ממ|נחמיה|ב|ח}}. "ואגרת פתוחה בידו" {{ממ|נחמיה|ו|ה}}. "אגרות יתנו לי" {{ממ|נחמיה|ב|ז}}. "אגרת הפרים" {{ממ|אסתר|ט|כט}}. ענין גליון המה.<קטע סוף=אגר/> {{ערך|אגרטל}} <קטע התחלה=אגרטל/>* "אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף" {{ממ|עזרא|א|ט}}. מיני כלים הם.<קטע סוף=אגרטל/> {{ערך|אגרוף}} <קטע התחלה=אגרוף/>* "באבן או באגרוף" {{ממ|שמות|כא|יח}}. מכת יד הוא לפי העניין. ו"נחל קישון גרפם" {{ממ|שופטים|ה|כא}} הוא קרוב לעניינו. ויהיה גרוע אל״ף כיתר המלים הגרועים אל״ף בראשיתם.<קטע סוף=אגרוף/> {{ערך|אד}} <קטע התחלה=אד/>* מתחלק לג' מחלקות: * האחד – "ואד יעלה מן הארץ" {{ממ|בראשית|ב|ו}}. "יזקו מטר לאדו" {{ממ|איוב|לו|כז}}. פתרונו לפי עניינו, עניין ערפל וחשך [{{קטן|נ״א:}} אופל ומחשך]. ויתכן להיות מגזרתם "ואל תבא בשער עמי ביום אידם" {{ממ|עובדיה|א|יג}}. "הלא איד לעול" {{ממ|איוב|לא|ג}}. "שמח לאיד לא ינקה" {{ממ|משלי|יז|ה}}. "ואל תשלחנה בחילו ביום אידו" {{ממ|עובדיה|א|יג}}, כמו "יום ענן וערפל" {{קטן|([[יואל ב ב|יואל ב, ב]]; [[צפניה א טו|צפניה א, טו]])}}. * השני – "הלא זה אוד מוצל מאש" {{ממ|זכריה|ג|ב}}, עץ הנפחם מאש. "משני זנבות האודים" {{ממ|ישעיהו|ו|ד}}. "כאוד מוצל משרפה" {{ממ|עמוס|ד|יא}}, עץ הנפחם משרפה. * השלישי – "על אדות האשה הכשית" {{ממ|במדבר|יג|א}}. "אל אודת הרעה הגדולה הזאת {{ממ|שמואל ב|יג|טז}}. "על אדתי ועל אדותיך" {{ממ|יהושע|יד|ו}}. "על אודת ישראל" {{ממ|שמות|יח|ח}}, כמו "על דבר ישראל".<קטע סוף=אד/> {{ערך|אדב}} <קטע התחלה=אדב/>* "לאדיב את נפשך" ({{ממ|שמואל א|ב|לג}}. "מדיבת נפש" {{ממ|ויקרא|כו|טז}}. עניין כליון הם.<קטע סוף=אדב/> {{ערך|אדין}} <קטע התחלה=אדין/>* "אדין דניאל" {{ממ|דניאל|ב|יז}}. "אדין מלכא" {{קטן|([[דניאל ב מח|שם שם, מח]])}}. "אדין נבכדנצר מלכא {{קטן|([[דניאל ג כד|שם ג, כד]])}}. פתרונו כפי עניינו, כמו "אז".<קטע סוף=אדין/> {{ערך|אדם}} <קטע התחלה=אדם/>* מתחלק לד' פנים: * האחד – "אדם כי יקריב מכם קרבן" {{ממ|ויקרא|א|ב}}. "אדם ילוד אשה" {{ממ|איוב|יד|א}}. "אדם ביקר בל ילין" {{ממ|תהלים|מט|יג}}. "מי יודע רוח בני האדם" {{ממ|קהלת|ג|כא}}. "אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד" {{ממ|תהלים|סב|י}}. ואיך משפט בני אדם לעלות במאזנים? אבל כה פתרונו: אדם להבל דמה, אילו היה ההבל ראוי להשקל במאזנים להיות ההבל בכף מאזנים והאדם בכף שניה, נמצא שקלת ההבל ושקלת האדם שוה.<קטע סוף=אדם/> <noinclude>"מי יודע רוח בני אדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ" {{ממ|קהלת|ג|כא}}. יש על אנשי לבב להשתומם על אמרת שלמה המשכיל ולתמוה ממליצתו, כי אמנם יש פליאה בפתרוני מליו. הלא הוא אמר: "והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה" {{ממ|קהלת|יב|יז}}, ועתה אומר: מי יודע אם עולה אם יורדת? אך ממוצא דבר הבין כי הרוח תשוב אל מכונה והאדם ישוב אל יסודו. ומה יוכל המשכיל להשיג בשכלו דבר רוח האדם ורוח הבהמה, אם עולה אם יורדת? יש על אנשי לבב לאחוז באורח השכל וישימו לבותם לנתיבות העולם להתבונן מוסדות הארץ לדעת איך נכונו [{{קטן|נ״א}} נבנו] הרוחות בעלותם במחשבה על פי הדת. כי אמנם בעשותו ככה ידע וישכיל שרש דבר ויכיר עוז אלהינו ומשפט הרוחות איך הרכיבם ומאין הביאם. דע והתבונן, כי רוח האדם מאתו נפוחה ומאצלו הביאה בקרבו כדבר הדת: "ויפח באפיו נשמת רוח חיים" ([[בראשית ב ז]]). ורוח הבהמה מתחתיות הארץ, כאשר נמצא כתוב בספר יצירות: "ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ" ([[בראשית א כד]]). על כן, בצאת רוח האדם מקרבו, תעלה לרום גבוה ותשוב אל מקומה ואל מכונתה. עוד יש עזר בנקידת המלה, ויורה עליה וירחיקנה מתמיהא. כי אמנם אלו היתה תמיהא היתה הה״א פתוחה שקולה בשקלת דמיונה אשר כמוה כאלה: "האלהים אני" ([[מלכים ב ה ז]]); "י״י הוא האלהים" ([[מלכים א יח לט]]), הראשון פתח עקב תמיהתו, והשני קמץ עקב דבר לו לעניינו. וכמוהו "העבד ישראל" ([[ירמיהו ב יד]]); "העבד העברי" ([[בראשית לט יז]]). וכמהו "האיש כמוני יברח" ([[נחמיה ו יא]]); "מי האיש הירא" ([[דברים כ ח]]). "האמת אתכם" ([[בראשית מב מו]]); "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת" ([[בראשית לב יא]]) – חקה אחת ומשפט אחד להם. ועתה, הואיל וקמצו הסופרים "הָעלה" ולא פתחוה, כמו "העולה על רוחכם" ([[יחזקאל כ לב]]) ו"היא העולה" ([[ויקרא ו ב]]). הורונו ולמדונו, כי רוח האדם עולה ורוח הבהמה יורדת, וזה לנו האות הראוי להשען עליו ולאחוז בו, כל מלה התמוהא בהא תמיד היא פתוחה, ולא יתכן להיות קמוצה, כי כן גבלו אנשי הלשון על ספרי החקה לבעבור שום שכל בין פתח לקמץ למען לא יטעו קוראי ספר. "ורוח הבהמה היורדת", גם פה יש די לאנשי שכל בנקודה "היורדת", כי אלו היתה המלה הזאת תמוהה היה מחוקק להתמיה בנקודת שבה, כי ההא טעונה שבה ופתוחה, ויכולת הלשון משגת שניהם ב"היורדת". ועתה פתחוה סופרים, הודיעונו על הרחקתה מתמיהא. הן אלה ענייני הדבר וסוד המעשה. אבל נשאר עוד להעמיד פתרון הפסוק היטב ולהקריב עניינו ודקדוקי מליו ונקודותיו ללב. "מי יודע רוח האדם ורוח הבהמה", כה פתרונו: מי יוכל להבין דעת רוחותם ומי יוכל להשקיף בסרעפי לבותם? לא יבין את זאת כי אם היוצר יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם. ואיך יאמרו הפותרים כי שלמה המשכיל לא ידע אם רוח האדם עולה ואם רוח הבהמה יורדת? אילו לא הבין, כה היה מתקן הפסוק בפנים המחולקים בענייני התמיהות, היה מתמיה "העלה" בהא כמשפט המלים התמוהים, וגם היה מתמיה במלה הראויה לה כיתר רוב התמיהות. [כי] בהתמיה המדבר דבר אחד – מתמיהו בהא, ובהתמיהו שני דברים בפסוק – מתמיה בהא את הראשון ובאם את השני, כה משפט התמיהות ברוב המלים, התמיהא העשויה לדבר אחד כאלה: "האלהי מקרוב אני" ([[ירמיהו כג כג]]), "הברכה אחת היא לך" ([[בראשית כז לח]]), "הגוי גם צדיק תהרג" ([[בראשית כ ד|שם ך ד]]), "הדרכי לא יתכנו" ([[יחזקאל יח כט]]), וכאלה הרבה. וכולם שוים בעניינם, שנויים בנקידתם כפי [{{קטן|נ״א}} כי] נחת המלה בפה ומושבה [{{קטן|נ״א}} ומושכה] בלשון. כי אמנם יש מלה רחבת מבטא וקצרת מבטא, רבת אותיות ומעוטת אותיות, ואין נקידתם כי אם כפי נענועם וכפי מכונתם בפה וחנייתם בלשון. דע, כי נקידת התמיהא מחולקת לשלש פנים במלים אשר תחלתם ה״א כאלה. המראה האחד: "הַעבד ישראל" ([[ירמיהו ב יד]]); המראה השני: "הֶאנכי הריתי את כל העם הזה ([[במדבר יא יב]]), "הֶאנכי לאדם שיחי" ([[איוב כא ד]]); והמראה השלישי: "הכימי אנוש ימיך" ([[איוב י ה|שם י ה]]), עניין אחד לשלשתן, והן בנקידתם שנויים. והם ראויים להשתוות לולי שנויי נענועם כפי המלים. ועתה, הואיל ולא התמיהו הסופרים "העלה" ו"היורדת", הורונו ולמדונו כי רוח האדם עולה ורוח הבהמה יורדת, ושניהם פתוחי האין המה בלי נקידת תמיהא, כמו "והעולה על רוחכם" ו"היא העולה". ואת שתי התמיהות הבאות בפסוק אחד על שני דברים, מתמיה בהא ושונה ב"אם" ברוב התמיהות, כאלה: "האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר" ([[איוב ד יז]]); "הבנהרים חרה יי׳ אם בנהרים אפך" ([[חבקוק ג ז]]); "הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו" ([[תהלים עח כ|תהלים עח ך]]); "ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבותיכם" ([[יואל א ב]]); "החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא" ([[איוב יא ז]]); "הטוב כי יחקור אתכם אם כהתל באנוש" ([[איוב יג ט|שם יג, ט]]); "הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו" ([[איוב ו ה|שם ו ה)]]; "הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר" ([[איוב י ה|שם י ה]]); "הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו" ([[תהלים פח יא]]); "המאוס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך" ([[ירמיהו יד יט]]); "הנוטע אזן הלא ישמע אם יוצר עין הלא יביט" ([[תהלים צד ט]]); "העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה" ([[איוב י ד]]); "הפניו תשאון אם לאל תריבון" ([[איוב יג ח|שם יג ח]]); "הצאן ובקר ישחט ומצא להם אם את כל דגי הים" ([[במדבר יא כב]]); "הקצור קצרה ידי מפדות אם אין בי כח להציל" ([[ישעיהו נ ב]]); "הרוב רב עם ישראל אם נלחום נלחם בם" ([[שופטים יא כה]]); "השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו" ([[תהלים עו י]]); "התקשור רים בתלם עבותו אם ישדד עמקים" ([[איוב לט י]]); וכאלה הרבה בתורה. ויש תמיהא בלא ה״א, כאלה: "מי האומר שאול ימלך עלינו" ([[שמואל א יא יב]]); "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו" ([[שמות ח כו]]); "לעות אדם בריבו ה' לא ראה" ([[איכה ג לה]]); "מי זה אמר ותהי ה' לא צוה" ([[איכה ג לו|שם, לו]]); "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" ([[איכה ג לז|שם, לז]]); וכאלה הרבה:</noinclude> <קטע התחלה=אדם/>נשוב לעניין הראשון. "אדם ביקר בל ילין". אותו דנו אנשי פתרון מגזרת בקר וערב, וכה אמרו: אדם יקום בקר ולא יאמין לערב לו ערב. והיה הפתרון ראוי בעניינו כפי הפותרים, לולי היו"ד אשר בקרב המלה אשר ימנענה מהיותה מגזרת "בוקר". אבל איננה כי אם מגזרת "יקר" וכה פתרונו: אדם בהיותו בימי יקר תפארתו, עשרו ישיאנו ולא יבין לחשוב אחריתו. ופתרון '''אדם ביקר בל ילין''' – אדם ביקר עשרו בל ילין בקנו, כי פתע ינוע ואיו . וכמוהו: "בנות מלכים ביקרותיך" ([[תהלים מה י]]); "יקרה היא מפנינים" ([[משלי ג טו]]); "תיקר נא נפשי" ([[מלכים ב א יג]]). * השני: "אדומים כדם" ([[מלכים ב ג כב]]); "מדוע אדום ללבושך" ([[ישעיהו סג ב]]); "אדמו עצם" ([[איכה ד ו]]); "ירקרק או אדמדם" ([[ויקרא יג מט]]); "אל תרא יין כי יתאדם" ([[משלי כג לא]]); "מגן גבוריהו מאדם" ([[נחום ב ד]]). עניין חכלילות ושנים המה. * השלישי: "אדמת אפר" ([[דניאל יב ב]]{{הערה|{{קטן|ושם:}} "עפר"}}); "עובד אדמתו" ([[משלי יב יא]]); "עלי אדמות" ([[תהלים מט יב]]). ויתכן להיות מגזרת '''אדמה'''. * הרביעי: "אֹדם פטדה וברקת" ([[שמות כח יז]]).<קטע סוף=אדם/> {{ערך|אדן}} <קטע התחלה=אדן/>* מתחלק לב׳ מחלקות: *'''האחד''' – "אדוני שאל את עבדיו" {{ממ|בראשית|מד|יט}}; "ביד אדנים קשה" {{ממ|ישעיהו|יט|ד}}; "ויקח אדני יוסף" {{ממ|בראשית|לט|כ}}; "שמו אדון לביתו" {{ממ|תהלים|קה|כא}}; "האדון ה׳" {{ממ|שמות|כג|יז}}; עניין גביר המה. *'''השני''' – "על מה אדניה הטבעו" {{ממ|איוב|לח|ו}}; "וארבעים אדניהם כסף {{ממ|שמות|כו|כא}}; "ככר לאדן" {{ממ|שמות|לח|כז}}.<קטע סוף=אדן/> {{ערך|אדר}} <קטע התחלה=אדר/>*מתחלק לב׳ מחלקות: *'''האחד''' – "נאור אתה אדיר" {{ממ|תהלים|עו|ה}}; "ואדיריהם שלחו צעיריהם" {{ממ|ירמיהו|יד|ג}}; "וצי אדיר לא יעברנו" {{ממ|ישעיהו|לג|כא}}; "להיות לגפן אדרת" {{ממ|יחזקאל|יז|ח}}; כולם לשון גודל המה, "ואדיריהם שלחו צעיריהם" יורה על המלה. ופתרון "נאור אתה אדיר מהררי טרף" כה הוא: אכן אתה גדול מטרם יסדת הררי טרף; עד שלא נבראו הררי טרף אתה אדיר. וכמוהו בעניין: "גם מיום אני הוא" {{ממ|ישעיהו|מג|יג}}, מטרם שום חוק יום אני הוא, לפני יום שגבה גבורתי וקדמה גדולתי. *'''השני:''' "אדרת שנער" {{ממ|יהושע|ז|כא}}; "אדר היקר" {{ממ|זכריה|יא|יג}}; "אדרת שער" {{ממ|זכריה|יג|ד}}; "וילט פניו באדרתו {{ממ|מלכים א|יט|יג}}; יריעות צמר המה. <קטע סוף=אדר/> {{ערך|אדרגזריא}} *"אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא" {{ממ|דניאל|ג|ב}}, פתרונו לפי עניינו. {{ערך|אדרזדא}} *"יתעבד אדרזדא" {{ממ|עזרא|ז|כג}} – חותם ערבי הוא, ופתרונו לפי עניינו כמשמעו. {{ערך|אדרכנים}} :{{ממ|עזרא|ח|כו}}. פתרונו לפי עניינו, כמשמעו כן הוא. {{ערך| אדרע}} *"אדרע וחיל" {{ממ|עזרא|ד|כג}} – הוא בלשון ארמית כמו "אזרוע" {{ממ|ירמיהו|לב|כא}} דמתרגמינן "אדרע". {{ערך|אהב}} <קטע התחלה=אהב/>*"אני אהבי אהב" {{ממ|משלי|ח|יז}}; "אהבו את ה׳" {{ממ|תהלים|לא|כד}}; "ויאהב יעקב את רחל" {{ממ|בראשית|כט|יח}}; לשון ידידות המה. <קטע סוף=אהב/> {{ערך|אהה}} <קטע התחלה=אהה/>*"אהה אדני אלהים" {{ממ|יהושע|ז|ז}}, פתרו בו אנשי פתרון ואמרו המלה כמשמעה, האח האח, ואיננה מגזרת יתר המלים. אבל המלה ראויה להראות לה פנים הראויים לפרש, כפי שאת המלה היתה לקוחה מגזרה וקרובה לעניין, ויהי יסודה ה״א כמו "הה ליום" {{ממ|יחזקאל|ל|ב}}; "ונהה נהי נהיה" {{ממ|מיכה|ב|ד}}; "נהה על המון מצרים" {{ממ|יחזקאל|לב|יח}}; "וינהו כל בית ישראל" {{ממ|שמואל א|ז|ב}}; "ולא נה בהם" {{ממ|יחזקאל|ז|יא}}. ובהעמיד המלה על פתרון זה יקום פתרונו מגזרת "הה ליום". והמדבר בלשון "הה", בסבותו המלה אליו יאמר "אהה", ובצוותו ממנה יאמר "נהה", ובהיות המלה על עמדה ולא תסוב הנה והנה יאמר "הה" כמו "הה ליום". ועל עניין זה נמצא האל״ף משרת המלה כיתר האלפין המשרתים. "אהי מלכך איפוא" {{ממ|הושע|יג|י}} – פתרונו "איה מלכך". אבל "אהי דברך מות אהי קטבך שאול" {{ממ|הושע|יג|יד}} אינם מגזרתה כי אם מגזרת הויה, "והיו", "להיות", ואין יסוד המלה כי אם ה״י יו״ד, והאל״ף אשר בתחילת המלה הוא למדבר במה יסוב המלה. וכה פתרון "אהי דברך מות", אשים דברך מות. "אהי קטבך שאול", אשים קטבך שאול. "נחם יסתר מעיני", לא אנחם. <קטע סוף=אהה/> {{ערך|אהיה}} <קטע התחלה=אהיה/>* "אהיה אשר אהיה, אהיה שלחני אליכם" {{ממ|שמות|ג|יד}} הוא השם הקדוש הנכבד והנורא, ולא תגזור מלה זאת מיתר המלים. ופותרים אומרים הוא מגזרת הויה, "והיו", "להיות". ונראים דבריהם באמור "ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה", כמו שאמר: אני הייתי מני עד ואני עתה ואהיה עדי עד. אבל בהשנותו המלה שנית ואמר: "אהיה שלחני אליכם", נפסקו פתרוני המלה ונעשית כמלים אשר אין להם פתרון וכשמות אשר לא יגזרו ממלים, כי האל״ף אשר בתחילת המלה ימנענה מהיות לה גזרה, באמרו "אהיה שלחני אליכם". על כן לא יתכן להיות כמו "אהיה כטל לישראל" {{ממ|הושע|יד|ו}}; "אהיה לו לאב" {{ממ|שמואל ב|ז|יד}}; "כי אהיה עמך" {{ממ|שמות|ג|יב}}. ולולי זאת לא החברתי המלה במחברת האל״ף. <קטע סוף=אהיה/> {{ערך|אהל}} <קטע התחלה=אהל/>*מתחלק לב׳ מחלקות: *'''האחד''' – "יושב אהלים" {{ממ|בראשית|כה|כז}}; "ויאהל עד סדום" {{ממ|בראשית|יג|יב}}; "אהל מועד" {{ממ|שמות|כט|י}}; "הן עד ירח ולא יאהל" {{ממ|איוב|כה|ה}}; "לשמש שם אהל בהם" {{ממ|תהלים|יט|ה}}. *'''השני''' – "אהלים וקנמון" {{ממ|משלי|ז|יז}}; "מור ואהלות קציעות" {{ממ|תהלים|מה|ט}}; "כאהלים נטע ה׳" {{ממ|במדבר|כד|ו}}; "מר ואהלות עם כל ראשי בשמים" (שיר השירים|ד|יד}}, עצי קטורת המה. <קטע סוף=אהל/> {{ערך|או}} <קטע התחלה=או/>*מתחלק לשתי מחלקות: *'''האחד''' – "או דודו או בן דודו" {{ממ|ויקרא|כה|מט}}; "או כי יגע" {{ממ|במדבר|הג}}, מלה כמשמעה. *'''השני''' – "אוה למושב לו" {{ממ|תהלים|קלב|יג}}; "התאוו תאוה" {{ממ|במדבר|יא|ד}}; "אל תתן י״י מאויי רשע" {{ממ|תהלים|קמ|ט}}; "נפשי אויתיך בלילה" {{ממ|ישעיהו|כו|ט}}; "הוי המתאוים" {{ממ|עמוס|ה|יח}}, [עניין חשק ורצון הם].<קטע סוף=או/> {{ערך|אובל}} <קטע התחלה=אובל/>*"אובל אולי" {{ממ|דניאל|ח|ב}}. פתרו בו אנשי פתרון ואמרו: '''אובל''' מגזרת "יבלי מים" {{ממ|ישעיהו|ל|כה}}, החליפו אל״ף ביו״ד וכן העמידו המלה. ופתרו ב"אולי" ואמרו מגזרת "אילותי" {{ממ|תהלים|כב|כ}}; "כגבר אין איל" {{ממ|תהלים|פח|ה}}. ודקדוקי המלים לא יעזרו פתרונם, ולא יתכן לקום מ"אילותי" ו"איל" לתהפוכי האותיות ומוטות המלה. אבל "אובל אולי" – קרוב להיות שם מקום, מהיותו מיתר המלים הנהפכים והנחלפים:<קטע סוף=אובל/> {{ערך|אולי}} <קטע התחלה=אולי/>* "אולי יש חמשים צדיקים" {{ממ|בראשית|יח|כד}}; "אולי יראה ה׳ בעניי" {{ממ|שמואל ב|טז|יב}}; "אולי ישמע ה׳ אלהיך" {{ממ|ישעיהו|לז|ד}}. יש מלים בלשון הקדש קצובים [{{קטן|נ״א}} קבוצים] בגזרתם ואין שוים בפתרונם. "אולי יראה ה׳ בעניי" (שם); "אולי ימשני אבי" {{ממ|בראשית|כו|יב}}; ו"אולי נטתה מפני" {{ממ|במדבר|כב|לג}}, שלשתם אינם שווים בעניינם, לפי שהמלה הזאת מהמלים אשר העניינים ימשכום {{קטן|[פירוש: ירחיקום]}} מהיות להם עניין אחד. ופתרון "אולי יראה י״י בעניי", לשון בקשה. ו"אולי ימשני" איננו כן, כי עניינו "פן ימושני", וכמוהו: "אולי לא תאבה האשה" {{ממ|בראשית|כד|ה}}. ועניין השלישי, "אולי נטתה", כה פשר עניינו: "לולי אשר נטתה מפני". וכמלה הזאת יש מלים הרבה שוים במראיהם ושנויים בעניינם, אבל העניינים ימשכום ואחריהם יטו, כאלה: "לו ישמעאל יחיה לפניך" {{ממ|בראשית|יז|יח}}; "אך אם אתה לו שמעני" {{ממ|בראשית|כג|יג}}; "לו יהי כדבריך" {{ממ|בראשית|ל|לד}}; "לו מתנו בארץ מצרים" {{ממ|במדבר|יד|ב}}; "לו גוענו" {{קטן|([[במדבר כ ג|שם ך, ג]])}}; "לו הואלנו ונשב" {{ממ|יהושע|זז}}; "לו אבשלום חי" {{ממ|שמואל ב|יט|יז}}; "לו איש הולך רוח ושקר כזב" {{ממ|מיכה|ב|יא}}; "לו יש נפשכם תחת נפשי" {{ממ|איוב|טז|ד}}, פתרונם כמו "מי יתן לי שומע לי" {{ממ|איוב|לא|לה}}. המראה השני: "לו חפץ ה׳ להמיתנו" {{ממ|שופטים|יג|כג}}; "לו הקשבת למצותי" {{ממ|ישעיהו|מה|יח}}; "לו עמי שומע לי" {{ממ|תהלים|פא|יד}}; "לו שקל ישקל כעסי" {{ממ|איוב|ו|ב}}; "לו אנכי שקל על כפי" {{קטן|([[שמואל ב יח יב|ש״ב יח, יב]])}}; "לו חיה רעה" {{ממ|יחזקאל|יד|טו}}; "לו קרעת שמים" {{ממ|ישעיהו|סג|יט}}; "לו חכמו ישכילו זאת" {{ממ|דברים|לב|כט}}; "אף כי לו אכל אכל היום" {{קטן|([[שמואל א יד ל|ש״א יד, ל]])}}; "לו יש חרב בידי {{ממ|במדבר|כב|כט}}; "לו החייתם אותם" {{ממ|שופטים|ח|יט}}, עניין פתרונם כמו "ואלו חיה אלף שנים פעמים" {{ממ|קהלת|ו|ו}}. המראה השלישי: "לו ישטמנו יוסף" {{ממ|בראשית|נ|טו}}, המלה הזאת פתרו כפי עניינה "פן ישטמנו יוסף", אין שני בעניינו. ושלשתם מגזרה אחת המה, אבל לעת מקריהם יפרדו והיו חלופי עניין, וכאלה הרבה. <קטע סוף=אולי/> {{ערך|און}} <קטע התחלה=און/>"און יחשב על משכבו" {{ממ|תהלים|לו|ה}}; "כלם און אפס" {{ממ|ישעיהו|מא|כט}}; "עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך" {{ממ|ירמיהו|ד|יד}}; לשון עול המה. נראה הו״ו שאינו יסוד, ולא הובא במלה כי אם לתוכן עניינה. אודות הו״ו הנם במחברת הו״ו כתובים. <קטע סוף=און/> {{ערך|אז}} <קטע התחלה=אז/>"אז אמרה חתן דמים למולות" {{ממ|שמות|ד|כו}}; "אז ישיר משה" {{ממ|שמות|טו|א}}; "ומאז באתי אל פרעה" {{ממ|שמות|ה|כג}}; "אזי חיים בלעונו" {{ממ|תהלים|קכד|ג}}; "אזי המים שטפונו" {{ממ|תהלים|קכד|ד}}; "אזי עבר על נפשנו" {{ממ|תהלים|קכד|ה}}, כמשמעם. ופתרון "אז אמרה חתן דמים למולת כה הוא: בראשונה אמרה: "כי חתן דמים אתה לי", ובאחרונה אמרה: "חתן דמים למולת". יען בטרם הביאה את בנה לחוקת דם ברית, פגש בו אלהים ויבקש המיתו, וצפורה לא ידעה על מה נפגש, כי אמרה בלבבה קראהו אסון, על כן אמרה: "חתן דמים אתה לי"; חתן מומת [{{קטן|נ״א:}} דמים ומות] אתה לי. ואחרי כלותה למול [{{קטן|נ״א:}} לכרות] את ערלת בנה, ראתה כי האסון סר ממנו. כראותה כה, תמהה והבינה כי לא נפגש בו כי אם עקב ערלת בנה, על כן אמרה ברפות המלאך ממנו: "חתן דמים למולת"; בזאת ידעתי כי לא נפגש משה כי אם עקב מולות. ומשפט למ״ד זה כיתר הלמדי״ן הנקדמים במחברתם בתחילת הספר, כמו "ואמר פרעה לבני ישראל" {{ממ|שמות|יד|ג}}. וכמו כן "חתן דמים למולת", וזה פירושו [עיין לעיל צד ז]. <קטע סוף=אז/> {{ערך|אזא}} <קטע התחלה=אזא/>"אזא יתירה" {{ממ|דניאל|ג|כב}}, פתרונו כפי עניינו, "אזא" כמו "יקד" {{ממ|ישעיהו|י|טז}}. ורוב האלפין הנכתבים בלשון ארמית אינם עיקר, לפי אשר "אזא יתירה" – מן "די חזי למזיה" {{ממ|דניאל|ג|יט}}; "ואתגזרת אבן" {{ממ|דניאל|ב|מה}} – מן "גזרין" {{ממ|דניאל|ב|כז}}; "ואשתומם" {{ממ|דניאלד|טו}} – מן "שממה" {{ממ|שמות|כו|כט}}; "אקימה בבקעת דורא" {{ממ|דניאל|ג|א}} – מן "ולצלם דהבא די הקמת" {{ממ|דניאל|ג|יד}}; "ואשתני" {{ממ|דניאל|ג|יט}} – מן "די עדנא ישתנא" {{ממ|דניאל|ב|ט}}, וכהנה רבות.<קטע סוף=אזא/> {{ערך|אזדא}} <קטע התחלה=אזדא/>מלתה מני אזדא {{ממ|דניאל|ב|ה}}. פתרונו כפי עניינו כמו נעלמה. <קטע סוף=אזדא/> {{ערך|אזוב}} <קטע התחלה=אזוב/>אגודת אזוב {{ממ|שמות|יב|כב}}. תחטאני באזוב ואטהר {{ממ|תהלים|נא|ט}}. ועד האזוב אשר יוצא בקיר {{ממ|מלכים א|ה|יג}}. צמח מצמחי אדמה, לא עמדו אנשי סברא על פתרונו. <קטע סוף=אזוב/> {{ערך|אזל}} <קטע התחלה=אזל/>אזלו מים מני ים {{ממ|איוב|יד|יא}}. ואזל לו אז יתהלל {{ממ|משלי|כ|יד}}. אזלת יד {{ממ|דברים|לב|לו}}. אזל מלכא {{ממ|דניאל|ו|יט}}. אזל מכלינו {{ממ|שמואל א|ט|ז}}. כולם לשון הילוך, וכל הולך בלשון ארמית אזל, וכן תרגומו של וילך איש מבית לוי {{ממ|שמות|ב|א}}: ואזל גברא. אזלו בבהילו לירושלם {{ממ|עזרא|ד|כג}}. אזל וכן אמר לה {{ממ|דניאל|ב|כד}}.<קטע סוף=אזל/> {{ערך|אזן}} <קטע התחלה=אזן/>מתחלק לג׳ מחלקות: *'''האחד''' אזן וחקר {{ממ|קהלת|יב|ט}}. יאזין זאת {{ממ|ישעיהו|מב|כג}}. האזנה אמרתי {{ממ|ישעיהו|לב|ט}}. האזינה עדי {{ממ|במדבר|כג|יח}}. האזינו השמים {{ממ|דברים|לב|א}}. אזנים כרית לי {{ממ|תהלים|מ|ז}}. כולם השמעת אזנים. *'''השני''' מאזנים {{ממ|ישעיהו|מ|טו}}. מאזני צדק {{ממ|ויקרא|יט|לו}}. תקלתא במאזניא {{ממ|דניאל|ה|כז}}, לשון משקל. *'''השלישי,''' ויתד תהיה לך על אזניך {{ממ|דברים|כג|יד}}. עניינו יורה עליו כי כלים מכלי מלחמה הם. <קטע סוף=אזן/> {{ערך|אזקים}} <קטע התחלה=אזק/>מן האזיקים אשר על ידך {{ממ|ירמיהו|מ|ד}}. כמו רתיקות. <קטע סוף=אזק/> {{ערך|אזר}} <קטע התחלה=אזר/>אאזרך ולא ידעתני {{ממ|ישעיהו|מה|ה}}. אזרו חיל {{ממ|שמואל א|ב|ד}}. אזר נא כגבר חלציך {{ממ|איוב|לח|ג}}. כאשר ידבק האזור {{ממ|ירמיהו|יג|יא}}.<קטע סוף=אזר/> <noinclude>"ותאזרני חיל" {{ממ|תהלים|יח|מ}}, מצאו הפותרים "ותזרני חיל" {{ממ|שמואל ב|כב|מ}}, וסברו שהמלה גרועת אל"ף. והמלה סדורה כמשפט, אך בהיות "ותאזרני" מגזרת "אזור", "ותזרני" מגזרת "זר זהב" {{ממ|שמות|כה|יא}}, ונמצאו המלים שלמות והעניין אחר. וגם כה עשו ל"וירפו את שבר בת עמי" {{ממ|ירמיהו|ח|יא}}, סברו שהמלה גרועת אל"ף. ונראת המלה שהיא עומדת על משפטה, אך בהיות "וירפו" מן "תרופה"; "וירפאו" מן "רפאות". וגם כה אמרו ב"כי נצו וגם נעו" {{ממ|איכה|ד|טו}}, סברו שהמלה גרועת אל"ף, הרחיקו המלה מן "תנו ציץ למואב כי נצא תצא" {{ממ|ירמיהו|מח|ט}}, והקריבוה אל "נאצות" {{ממ|נחמיה|ט|יח}}, ו"כי נאצו" {{ממ|במדבר|ט|ל}}. ולא יתכן לפתר כה, על כי "נצו" יורה על "נעו", ו"נעו" יורה על "נצו", ופתרונם: כי עפו וגם נדדו. ופתרון "תנו ציץ למואב", תנו כנף למואב כי עוף תעוף. וגם כה תקנו ב"פן יפקד עליה" {{ממ|ישעיהו|כז|ג}}, סברו שהמלה חלופת אותיות, והחליפו יו"ד באל"ף, וכן פתרו המלה. ואין המלה כאשר יזמו, ולא פתרונה כאשר דמו. ואם בא יבא הפותר בכל המלים אשר איננו משיג, ובהעלם ממנו שכל המלה למצוא פתרונה ולעמוד על ענינה עד הגריעו אותה והחליפו אותיותיה או ספות על יסודה, נמצאו מעמקיו מישור ונקלו חתחתיו וממציא פתח לכל בודה. אבל המלה סדורה כדת, כתובה כמשפט, וכה פתרון עניינה: וזה תחילת העניין: ביום ההוא יפקד ה' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן וגו' {{ממ|ישעיהו|כז|א}}. ויהי בכרות אלהינו האויבים האלה ויתמו מן הארץ, ביום ההוא כרם חמד ענו לה {{קטן|(שם שם, ב)}}. אז, בהיות הכרם גדורה באין פרץ, יאשרוה איים ולאמים ויקראוה כרם חמד. ואני נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה {{קטן|(שם שם, ג)}}, אני י"י אצרנה תמיד פן יפקד עליה האויב. על כן פקדתי על לויתן שלא ישחית הכרם. פרשה זו סמוכה לעניין ראשון, אפס כי לא תהיה הכרם נצורה גדורה ועווקה כי אם עד תם כח לויתן ועוז התנין. אבל מצאנו בכל קריות ספרד בספרים המוגהים מהם אשר הבריקו [נ"א הבקיהו] אנשי לבב מביני מדע "פן יפקד עליה", ובקריות טבריא "פן אפקד עליה", ואין מי יתבונן הנכוחה זולתי אלהים.‏</noinclude> {{ערך|אזרח}} <קטע התחלה=אזרח/>כאזרח מכם יהיה לכם {{ממ|ויקרא|יח|לד}}, כגר כאזרח {{ממ|ויקרא|כד|טז}}, ומתערה כאזרח רענן {{ממ|תהלים|לז|לה}}. פתרונו, כאזרח רענן, מתלחלח ומצמיח כאשל הנשרש. ואזרח – מאזרחי בני אדם, אנשי שרשים המה.‏<קטע סוף=אזרח/> {{לא נשלם|אות}} {{ערך|אחלי}} <קטע התחלה=אחל/>* {{דגש-בפסוק||אַחֲלֵי|אדני לפני הנביא אשר בשמרון|מלכים ב ה ג}}. {{דגש-בפסוק||אַחֲלַי|יכנו דרכי|תהלים קיט ה}}. שניהם שוים בפתרונם ואין להם דמיונות ולא נודעה יסודתם, ופתרונם לפי ענינם: :"אַחֲלֵי אדני" – '''חפצי אדני ורצוני לפני הנביא''': :'''ופתרון''' "אַחֲלַי יכנו דרכי" – '''מאויי ורצוני וחשקי שיכונו דרכי'''. :'''ופותרים''' אומרים, מלה זו גזורה מן {{דגש-בפסוק||וַיְחַל|משה|שמות לב יא}}. ומן שני צדי המלה לא יתכן כה. הצד האחד, על הבאת האלף במלה; והצד השני, על כי לא יתכן בלשון עברית להיות מלה זאת לבדה, כי אם עם '''פני''', כאלה: {{דגש-בפסוק|ויחל משה את|פְּנֵי|ה' אלהיו|שמות לג יא}}; {{דגש-בפסוק|חלו נא|פְּנֵי|אל|מלאכי א ט}}; {{דגש-בפסוק|חליתי|פָנֶיךָ|בכל לב|תהלים קיט נח}}; {{דגש-בפסוק|לחלות את|פְּנֵי|ה'|זכריה ו ב}}, כולם נמצאו כמשפט הזה.<קטע סוף=אחל/> {{ערך|אחשדרפנים|אחשדרפן}} <קטע התחלה=אחשדרפן/>* {{דגש-בפסוק|ואל|הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים|והפחות|אסתר ח ט}}. '''הם מגדולי רואי פניו'''.<קטע סוף=אחשדרפן/> {{ערך|אחשתרן}} <קטע התחלה=אחשתרן/>* {{דגש-בפסוק||הָאֲחַשְׁתְּרָנִים||אסתר ח י}}. '''הם סוסים הרצים'''.<קטע סוף=אחשתרן/> {{ערך|אלף}} <קטע התחלה=אלף/>מתחלק לד' מחלקות: * '''האחד''', {{דגש-בפסוק|הכה שאול|באלפיו||שמואל א יח ז|אלף}}, {{דגש-בפסוק|צאנינו|מאליפות||תהלים קמד יג}}, {{דגש-בפסוק|שובה יי' רבבות|אלפי|ישראל|במדבר י לו}}. כך פתרונו: הרגיעה והניחה עמך ישראל. וכמוהו {{פסוק|בשובה ונחת תושעון|ישעיהו|ל|טו}}. ולא יוכל הפותר להעמידה מגזרת שובה על דבר חנותם בחנה. * '''השני''', {{דגש-בפסוק||אלוף|נעורי|ירמיהו ג ד}} {{דגש-בפסוק|ואת למדתי אותם אליך|אלפים|לראש|שם יג כא}}, {{דגש-בפסוק||אלפי|הדל במנשה|שופטים ו טו}}, {{דגש-בפסוק|ואני ככבש|אלוף|יובל לטבוח|ירמיהו יא יט}}. פתרונו כפי ענינו כלם גדולים וראשים המה. ופתר יהודה בן קריש ככבש אלוף ככבר ואלוף, העמיד אלוף מגזרת {{דגש-בפסוק|שגר|אלפיך||דברים ז יג}} יסף ויו בתחילת המלה וגם שני בתוך המלה ואין לשניהם דרך לנטות על כי המלה מבלעדי הווין עומדת על עמדה ועל אמתה להיות פתרונה ככבש אלוף – ככבש גדול. וְהִשְׁוָה מגרעת הו"ו פה כמגרעת ווי המלים האלה: {{פסוק|אדם פטדה וברקת|שמות|כח|יז}}, {{שם|שמות|כח|יט|לשם שבו ואחלמה}}, {{שם|שמות|לט|יג|תרשיש שהם וישפה}}, {{שם|שמות|א|ב|ראובן שמעון לוי ויהודה}} {{פסוק|משפט גר יתום ואלמנה|דברים|כז|יט}} לא הִשְׁוָם כדת ואין כה משפט הלשון הלא זה ארח הסדר וכה משפטו באמרו לשם שבו ואחלמה, לולי הוו של ואחלמה לא נגרעה וו משבו, וכמהו אדם פטדה וברקת לולי הוו של וברקת לא נחסר וו מפטדה, וכמהו ראובן שמעון לוי ויהודה, לולי וו של ויהודה לא נחסר וו משמעון ולוי, וכמהו משפט גר יתום ואלמנה לולי וו של ואלמנה לא נחסר וו מיתום, ורוב הדברים והשמות הסמוכים כה זה אחר זה כה משפטם אבל לא יקרה מקרה זה לשני דברים כי אם לשלשה ומעלה. ולולי הווין אשר יחתמו המלים האחרונים לא נחסרו התיכונים, על כן ככבש אלוף לא יבא עמהם ולא יעלה במספרם. ולא יתכן להיות פתרונם כי אם כמכתבן ואני ככבש אלוף וגם יובל לטבוח יוכיח. * '''השלישי''', {{דגש-בפסוק|החרש|ואאלפך|בינה|איוב לג לג}}, {{דגש-בפסוק|פן|תאלף|ארחותיו|משלי כב כה}}, {{דגש-בפסוק|כי|יאלף|עונך פיך|איוב טו ה}} ענין לימוד הם. ויש מגזרתם מלין גרועי אלפין ואלה הם: {{דגש-בפסוק||מלפנו| מבהמות הארץ|שם לה יא}} וכמהו {{דגש-בפסוק|בנוי|לתלפיות||שיר השירים ד ד}}. * '''הרביעי''', {{דגש-בפסוק|שגר|אלפיך||דברים ז יג}}, {{דגש-בפסוק||האלפים|והעירים|ישעיהו ל כד}}, {{דגש-בפסוק|באין|אלפים|אבוס בר|משלי יד ד}}, {{דגש-בפסוק||אלופינו|מסובלים|תהלים קמד יד}}, לשון שוורים הם.<קטע סוף=אלף/> {{ערך|אמש}} <קטע התחלה=אמש />* {{דגש-בפסוק||אֶמֶשׁ|אמר אלי לאמר|בראשית לא כט}}. {{דגש-בפסוק|הן שכבתי|אֶמֶשׁ||בראשית יט לד}}. {{דגש-בפסוק|ויוכח|אָמֶשׁ||בראשית לא מב}}. {{ענין}} '''ליל אתמול הנה'''.<קטע סוף=אמש /> {{ערך|ארש}} <קטע התחלה=ארש/>* {{דגש-בפסוק||ארשת|שפתיו|תהלים כא ג}}. {{דגש-בפסוק||כרשיון|כורש מלך פרס|עזרא ג ז}}. ענינו יורה עליו כמו '''מבטא שפתים'''.<קטע סוף=ארש/> {{ערך|אתון|אתן}} <קטע התחלה=אתן/>מתחלק לשלשה מחלקות: {{תת-ערך|אַתּוּן|ארמית}} :האחד: {{דגש-בפסוק||אַתּוּן|נורא יקידתא|דניאל ג ו|אתן}}. {{ענין}} '''כבשן''' הוא. {{תת-ערך|אָתוֹן}} :השני: {{דגש-בפסוק||וְהָאֲתֹנוֹת|רֹעות על ידיהם|איוב א יד|אתן}}. {{דגש-בפסוק|ותראני|הָאָתוֹן||במדבר כב לג|אתן}}. {{תת-ערך|אִיתוֹן}} :השלישי: {{דגש-בפסוק|השער|הָאִיתוֹן||יחזקאל מ טו|אתן}}.<קטע סוף=אתן/> ==הערות== <references /> jvskxdn60r0d3iv71fs39fhy8yfcp8s 116 232234 1415621 1357368 2022-07-27T15:55:32Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 <מאגר 2000747 תיקון 2007196> <מקור> '''חוק קודם:''' ((ס"ח תשט"ו, 121|חוק לטיפול בחולי נפש|2:208386)); ((תשל"ב, 126|תיקון|7:208387)); ((תשל"ג, 19|ת"ט|ec:7:317763)); ((תשל"ה, 6|תיקון מס' 4 לחוק סדר הדין הפלילי|8:209300)), ((97|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון מס' 3]|8:208388)); ((תשל"ח, 24|תיקון מס' 4|9:208389)), ((61|חוק האפוטרופוס הכללי|9:207909)); ((תשמ"ג, 44|תיקון מס' 16 לחוק השיפוט הצבאי|10:209635)). '''חוק חדש:''' ((ס"ח תשנ"א, 58|חוק טיפול בחולי נפש|12:210715)), ((130|תיקון|12:211719)); ((תשנ"ד, 175|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)); ((תשנ"ה, 319|תיקון מס' 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)|13:211176)); ((תשס"ב, 423|תיקון מס' 11 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|15:300496)); ((תשס"ד, 317|תיקון מס' 5|16:299867)), ((488|ת"ט)); ((תשס"ח, 717|תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|17:300115)); ((תשע"א, 82|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע"ה, 128|תיקון מס' 8|19:306617)); ((תשע"ו, 946|תיקון מס' 9|20:344459)); ((תשע"ח, 194|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)). <מבוא> ((לפי [[פרק ג' לחוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021]], בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע, כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חוק זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יהיו נתונים לוועדת הבריאות של הכנסת.)) @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה) : בחוק זה - :- "בדיקה פסיכיאטרית" - בדיקה פסיכיאטרית של אדם הנעשית בידי פסיכיאטר מחוזי או בידי פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי; :- "בית חולים" - בית חולים כמשמעותו [[בפקודה]] והמיועד לאשפז חולי נפש, או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כאמור או בבית חולים כמשמעותו [[בפקודה]]; :- "הפקודה" - [[=הפקודה|פקודת בריאות העם, 1940]]; :- "ועדה פסיכיאטרית" - ועדה פסיכיאטרית מחוזית שמונתה לפי [[סעיף 24]]; :- "ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער" - ועדה פסיכיאטרית מחוזית שמונתה לפי [[סעיף 24א]]; :- "חולה" - אדם הסובל ממחלת נפש; :- "מרפאה" - כהגדרתה [[בסעיף 65ג(3) לפקודה]] והמיועדת לתת שירותים רפואיים לחולי נפש; :- "מנהל" - מנהל רפואי של בית חולים; :- "נכס" - מקרקעין, מיטלטלין, כסף וזכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא; :- "פסיכיאטר" - רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה לפי תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 17 לפקודת הרופאים]] (להלן - תקנות המומחים); :: ((פורסמו [[=תקנות המומחים|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973]] (ק"ת תשל"ג, 1924).)) :- "פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער" - רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפי [[פקודת הרופאים]]; :- "פסיכיאטר מחוזי" - פסיכיאטר בשירות המדינה שהשר מינהו להיות פסיכיאטר מחוזי או סגן פסיכיאטר מחוזי לענין חוק זה; :- "פקודת הרופאים" - [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]]; :- "קרוב" - בן זוג, הורה, צאצא, אח, אחות, סב, סבה, מאמץ ומאומץ; :- "ראש שירותי בריאות הנפש" - פסיכיאטר שמונה לפי [[סעיף 22]]; :- "רופא" - רופא מורשה כמשמעותו [[בפקודת הרופאים]]; :- "השר" - שר הבריאות. @ 2. (תיקון: תשנ"א) : (((בוטל).)) @ 3. אשפוז על פי בדיקה (תיקון: תשנ"ה) : לא יתקבל חולה לאשפוז בבית חולים, למעט אם ניתן לגביו צו אשפוז, אלא אם כן נבדק תחילה בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בבית החולים ונקבע הצורך לאשפזו; היה החולה קטין, ייבדק בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. @ 4. אשפוז מרצון של חולה ושחרורו : (א) חולה המבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, יחתום על הסכמה לאשפוז מרצון ולקבלת טיפול; אולם לגבי קבלת טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יש צורך בהסכמה נפרדת. : (ב) חולה שהתאשפז מרצונו והוא מבקש להשתחרר מבית החולים, יחתום על טופס בקשה לשחרור, וישוחרר לפי רצונו בתוך ארבעים ושמונה שעות מחתימתו. : (ג) סירב חולה לחתום על הסכמה לאשפוז ולקבלת טיפול לפי סעיף קטן (א) או על בקשה לשחרור לפי סעיף קטן (ב), תירשם בקשתו בפרוטוקול שייערך וייחתם בידי שני רופאים או בידי רופא ואחות, והחולה יאושפז או ישוחרר, לפי הענין. : (ד) ביקש חולה להשתחרר לפי סעיף קטן (ב) ומצא המנהל כי נתמלאו בו התנאים לאשפוז כפוי כאמור [[בסעיף 9]], יבקש המנהל מיד מהפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז; לא נתן הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז תוך ארבעים ושמונה שעות מהגשת בקשתו של החולה לשחרור, ישוחרר החולה מבית החולים. @ 4א. אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו (תיקון: תשנ"ה, תשע"א) : (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 4ב]], [[5]] [[ו־6]] - ::- "אחראי על קטין" - הורה, הורה מאמץ או אפוטרופוס, למעט אם הקטין הוצא ממשמורתם על פי [[=חוק הנוער|סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960]] (להלן - חוק הנוער); ::- "בית המשפט", ו"עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]]" - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק הנוער]]. : (ב) אחראי על קטין רשאי לבקש את אשפוזו של הקטין בבית חולים ולהסכים בשמו לאשפוזו ולטיפול בו. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יאושפז קטין בהסכמת האחראי עליו, אם מלאו לו חמש עשרה שנים והוא אינו מסכים להתאשפז, אלא באישור בית המשפט שיינתן לפי הוראות [[חוק הנוער]], ועל פי העילות המנויות בו לאשפוז כפוי של קטין. : (ד) נוכח מנהל, פסיכיאטר או אדם אחר המטפל בקטין בבית חולים, כי קטין שאושפז בהסכמת האחראי עליו אינו מסכים לאשפוז, יודיע על כך, בהקדם האפשרי, לעובד סוציאלי (((לפי))) [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]]; מלאו לקטין חמש עשרה שנים, יביא העובד הסוציאלי האמור את ענינו להכרעת בית המשפט; לא מלאו לקטין חמש עשרה שנים, יביא את ענינו לועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, אשר תבחן אם לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז ותורה על המשך אשפוזו או על שחרורו של הקטין בהתאם לממצאיה. : (ה) אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו, למעט אשפוז שאינו כולל לינה בבית חולים, יהיה לתקופה שלא תעלה על חודשיים. : (ו) ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער רשאית, לפי בקשה מנומקת בכתב של המנהל, להאריך בהתאם לתכנית טיפול, את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים, אם שוכנעה כי הקטין זקוק לטיפול המחייב את הארכת תקופת האשפוז. : (ז) האחראי על קטין, עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]], או קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, וכן המנהל, רשאים, בכל עת, לפנות אל הועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער בבקשה לדיון נוסף בענין אשפוזו של הקטין. @ 4ב. אשפוז בהסכמת הקטין בלבד (תיקון: תשנ"ה) : קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים רשאי לבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, ולתת הסכמתו לאשפוז לפי הוראות [[סעיף 4]]; ואולם, בהעדר הסכמת האחראי עליו, לא יאושפז הקטין אלא באישור בית המשפט לפי [[סעיף 3ז לחוק הנוער]]. @ 5. אשפוז דחוף בידי המנהל (תיקון: תשנ"ה, תשע"א) : (א) מנהל רשאי לקבל חולה לאשפוז דחוף בניגוד לרצונו וללא הוראת אשפוז לאחר שהחולה נבדק כאמור [[בסעיף 3]], ונמצא כי נתמלאו לגביו התנאים לאשפוז כאמור [[בסעיף 9(א)]]. : (ב) תקופת אשפוז דחוף לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; בתום התקופה האמורה ישוחרר החולה, אלא אם כן ניתנה בתוך אותה תקופה הוראת אשפוז או שהחולה הסכים לאשפוזו כאמור [[בסעיף 4]]. : (ג) הובא קטין לבית חולים בידי עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] רשאי המנהל לקבלו לאשפוז, בניגוד לרצונו, לאחר שנבדק כאמור [[בסעיף 3]], אף אם לא נתמלאו לגביו התנאים לאשפוז לפי הוראות [[סעיף 9(א)]], אם נמצא בבדיקה כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי. : (ד) תקופת אשפוז דחוף לפי סעיף קטן (ג) לא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; בתום התקופה האמורה ישוחרר הקטין אלא אם כן ניתנה בתוך אותה תקופה הוראת אשפוז או שהאחראי עליו הסכים לאשפוזו לפי [[סעיף 4א]] ואם מלאו לקטין 15 שנים הסכים אף הוא לאשפוזו, או שבית המשפט הורה על אשפוזו לפי הוראות [[חוק הנוער]]. @ 6. בדיקה כפויה דחופה (תיקון: תשנ"ה, תשע"א) : (א) פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו בפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: :: (1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; :: (2) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי; :: (3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר. : (ב) פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] כי קטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם קיימות לדעתו ראיות לכאורה כי הקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית, והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי. : (ג) בדיקה פסיכיאטרית של קטין לפי סעיף זה, תיערך בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. @ 7. בדיקה כפויה לא דחופה : פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו לפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: : (1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; : (2) נתקיים בו אחד מאלה: :: (א) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו, סיכון פיזי שאינו מיידי; :: (ב) יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה; :: (ג) הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו; :: (ד) הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש; : (3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר. @ 8. תקפה של הוראת בדיקה : הוראה של פסיכיאטר מחוזי לפי [[סעיפים 6]] [[או 7]] תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה. @ 9. הוראה לאשפוז כפוי ותקפה : (א) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים [[שבסעיף 6(1) ו־(2)]] וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית החולים וכי יאושפז בו בדחיפות. : (ב) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים [[שבסעיף 7(1) ו־(2)]] וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב על הבאתו לבית החולים ועל אשפוזו בו. : (ג) הוראת אשפוז לפי סעיף קטן (א) או (ב) (בחוק זה - הוראת אשפוז), תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה. @ 10. תקופת אשפוז כפוי והארכתה : (א) תקופת אשפוז על פי הוראת אשפוז לא תעלה על שבעה ימים מיום האשפוז אלא לפי הוראות חוק זה. : (ב) פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל, להאריך את תקופת האשפוז על פי הוראת אשפוז לשבעה ימים נוספים. : (ג) הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל - :: (1) להאריך את תקופת האשפוז מעבר לארבעה עשר הימים האמורים, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חדשים; :: (2) להאריך מדי פעם את תקופת האשפוז, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים; האריכה הוועדה הפסיכיאטרית את תקופת האשפוז לתקופה העולה על שלושה חדשים, רשאי החולה, קרובו או אפוטרופסו, בתום שלושה חדשים מיום ההחלטה, לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בענין האשפוז. : (ד) פסיכיאטר מחוזי או ועדה פסיכיאטרית, לא יאריכו את תקופת האשפוז לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנעו, על פי הבקשה המנומקת שבפניהם, שמתקיימים בחולה התנאים למתן הוראת אשפוז כאמור [[בסעיף 9]]. : (ה) נסתיימה תקופת אשפוז כאמור בסעיף זה ולא הוארכה, ישוחרר החולה. @ 11. הוראה לטיפול מרפאתי כפוי : (א) נוכח פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים האמורים [[בסעיף 9(א) או (ב)]] וקיימת אפשרות לתת את הטיפול הדרוש במסגרת מרפאה - רשאי הוא, במקום לתת הוראת אשפוז, להורות בכתב כי על האדם לקבל את הטיפול הדרוש במסגרת מרפאה שיקבע, לתקופה ובתנאים שיורה (להלן - הוראה לטיפול מרפאתי), ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על ששה חדשים. : (ב) נוכח פסיכיאטר מחוזי, על פי פניה בכתב של המנהל, כי חולה המאושפז אשפוז כפוי זקוק להמשך טיפול מרפאתי לאחר שחרורו, רשאי הוא לתת הוראה לטיפול מרפאתי לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים. : (ג) פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת מנהל המרפאה, להאריך מדי פעם את תקופת הטיפול המרפאתי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים. : (ד) לא מילא אדם אחר הוראה לטיפול מרפאתי כאמור בסעיף זה, רשאי הפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז. @ 12. ערר על הוראת אשפוז או טיפול מרפאתי : (א) על הוראת אשפוז או על הוראה לטיפול מרפאתי וכן על סירוב לתת הוראת אשפוז, רשאי כל אדם להגיש ערר לוועדה הפסיכיאטרית. : (ב) הוועדה הפסיכיאטרית תדון בערר על הוראת אשפוז לא יאוחר מחמישה ימים מהגשתו ובערר על הוראה לטיפול מרפאתי - לא יאוחר מעשרה ימים מהגשתו. : (ג) הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לאשר את ההחלטה נשוא הערר, לבטלה או לשנותה כפי שתמצא לנכון. @ 13. דחיית ביצועה של הוראה לאשפוז כפוי לא דחוף : הוראת אשפוז לפי [[סעיף 9(ב)]] תבוצע בתום 24 שעות ממתן ההוראה, ואם הוגש ערר בתוך זמן זה - יידחה ביצוע ההוראה עד קבלת החלטת הוועדה הפסיכיאטרית בערר. @ 14. ביצוע הוראה לבדיקה, לאשפוז או לטיפול מרפאתי : פסיכיאטר מחוזי שהורה על בדיקה פסיכיאטרית לפי [[סעיפים 6]] [[או 7]] או על אשפוז לפי [[סעיף 9]] או על טיפול מרפאתי לפי [[סעיף 11]] רשאי - : (1) למנות את מבצע ההוראה; : (2) להורות כי מבצע ההוראה יהיה זכאי לקבל בעת הצורך סיוע מהמשטרה; : (3) להסמיך את מבצע ההוראה וכן את השוטר המסייע להיכנס לבית החולה או לכל בית חולים או לחצרים אחרים המפורטים בהוראה, כדי לבצעה, ולהשתמש בכוח סביר הן לצורך הכניסה לחצרים והן לצורך ביצוע ההוראה; : (4) לקבוע את בית החולים שבו יאושפז החולה או את המרפאה שבה יקבל טיפול, או את מקום ביצוע הבדיקה ואת הפסיכיאטר הבודק; : (5) לקבוע את תנאי האשפוז, הטיפול במרפאה או הבדיקה. @ 15. אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט (תיקון: תשס"ח, תשע"ה, תשע"ו) : (א) הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה, רשאי בית המשפט לצוות שהנאשם יאושפז בבית חולים או יקבל טיפול מרפאתי; החליט בית המשפט לברר את אשמתו של הנאשם לפי [[סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982]] (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), יהיה הצו שניתן כאמור בר־תוקף עד תום הבירור, ומשתם או נפסק הבירור והנאשם לא זוכה – יחליט בית המשפט בשאלת האשפוז או הטיפול המרפאתי. : (א1) לא ייתן בית משפט צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי יש ראיות לכאורה כי הנאשם עשה את מעשה העבירה שבו הואשם בכתב האישום או שעשה מעשה עבירה אחר המבוסס על אותן עובדות או על עובדות דומות לעובדות שבכתב האישום. : (ב) הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, אולם החליט, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, שהנאשם היה חולה בשעת מעשה ולפיכך אין הוא בר־עונשין, ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי. : (ג) לא יתן בית משפט צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, ולצורך כך יצווה כי הנאשם יובא לבדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין - לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער; הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית המשפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של הנאשם לשם עריכת בדיקה והסתכלות, לתקופה שיקבע בצו. : (ד) בית המשפט לא יתן צו לטיפול מרפאתי אלא אם כן סבר שאין בכך כדי לסכן את שלום הציבור או את שלום הנאשם. : (ד1)(1) בית משפט לא יקבע בצו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) את תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, ואולם יורה בצו על תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי המרבית לפי הוראות פסקאות (2) ו־(3) (להלן - תקופת האשפוז או הטיפול המרבית). :: (2) תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תהיה תקופת המאסר המרבית; לעניין זה, "תקופת המאסר המרבית" - ::: (א) תקופת המאסר הקבועה בחוק לעבירה כאמור בסעיף קטן (א1) או (ב), לפי העניין, ואם הועמד הנאשם לדין לפני בית משפט שלום לפי [[סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984]] – שבע שנים; ::: (ב) היו כמה עבירות כאמור בפסקת משנה (א) – תקופת המאסר הארוכה ביותר מבין תקופות המאסר הקבועות בחוק לאותן עבירות; ::: (ג) היתה עבירה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), עבירה שדינה מאסר עולם חובה – 25 שנים. :: (2א) על אף האמור בפסקה (2)(א) ו־(ב), שוכנע בית המשפט כי מעשה העבירה בוצע בנסיבות מקילות במיוחד, רשאי הוא, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות בצו כי תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תהיה קצרה מתקופת המאסר המרבית. :: (3) תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תימנה מתחילת האשפוז או מתחילת הטיפול המרפאתי על פי צו בית משפט, לפי העניין; בית המשפט רשאי לקבוע כי תקופות אשפוז לפי [[סעיף 16]] יובאו במניין התקופה האמורה. : (ד2) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייערך בהתאם לנוסח [[שבתוספת]], ויצוינו בו, בין השאר, תקופת האשפוז או הטיפול המרבית והוראות [[סעיף 15א(ב)]] בדבר בחינת עניינו של הנאשם לקראת סיום התקופה האמורה. : (ה) לא מילא הנאשם אחר צו בית המשפט בענין טיפול מרפאתי, או חל שינוי לרעה במצבו הנפשי ונתמלאו בו התנאים למתן הוראת אשפוז לפי [[סעיף 9]], יורה הפסיכיאטר המחוזי על אשפוזו; דין הוראת אשפוז לפי סעיף קטן זה כדין צו בית משפט, לכל דבר וענין. : (ו) לענין ערעור, דינו של צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) כדין הרשעה. : (ז) הפסיכיאטר המחוזי יקבע באיזה בית חולים או מרפאה יבוצעו צו או הוראת אשפוז לפי סעיף זה. @ 15א. בחינת עניינו של נאשם לקראת סיום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית (תיקון: תשע"ה) : (א) שבועיים לפני תום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית של נאשם, אם הנאשם לא שוחרר קודם לכן, ידווח מנהל או מנהל מרפאה, לפי העניין, לפסיכיאטר המחוזי ולשאר הגורמים המנויים [[בסעיף 28(ד)(1)]], על כך שהתקופה האמורה עומדת להסתיים. : (ב) עם קבלת הדיווח כאמור בסעיף קטן (א), ישקול הפסיכיאטר המחוזי אם יש מקום לתת לגבי הנאשם הוראה לבדיקה כפויה, הוראה לאשפוז כפוי או הוראה לטיפול מרפאתי כפוי, לפי [[סעיפים 6]], [[7]], [[9]] [[או 11]]. : (ג) עם תום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית ישוחרר המטופל מהאשפוז או מהטיפול שנקבע על פי צו של בית משפט לפי [[סעיף 15]]. @ 16. אשפוז עצור (תיקון: תשס"ח) : (א) ציווה בית משפט על מעצרו של אדם, והוא סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם העצור או מטעם תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]] (להלן - תובע), ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי העצור חולה וכי מצבו מצריך אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר, ובלבד שאם העצור נמצא בחקירה, יבטיח בית החולים את התנאים הדרושים לביצוע החקירה. : (ב) לא יתן בית משפט צו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות דעת פסיכיאטרית, ולצורך כך יצווה כי העצור יובא לבדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין - לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער; הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית משפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של העצור לשם עריכת בדיקה והסתכלות בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף הפסיכיאטרי של בית סוהר, ובלבד שמשך האשפוז לא יעלה על תקופת תקפו של צו המעצר. : (ג) ניתן צו לפי סעיף זה, יראו את העצור בעת שהוא נתון באשפוז או בבדיקה כנמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות [[+|סעיפים 18]] [[ו־19 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]], בשינויים המחוייבים. @ 17. בדיקת חשוד (תיקון: תשס"ח) : התעורר חשש כי אדם שיש לכאורה ראיות המחשידות אותו בביצוע עבירה אך טרם הוגש נגדו כתב אישום, הוא חולה, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של תובע או של החשוד ואף ביזמתו הוא, לצוות כי החשוד ייבדק בדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין - בדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין. @ 18. ייצוגו של החולה ונוכחותו : צו לפי [[סעיפים 15 עד 17]] לא ינתן אלא בנוכחות סניגורו של החולה, ואם אין לו, ימנה לו בית המשפט סניגור; בית המשפט רשאי לתת צו כאמור שלא בנוכחות החולה אם שוכנע, על יסוד חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי או של פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות החולה או שנוכחותו תזיק לבריאותו הנפשית. @ 19. עיון חוזר וערר : על צו לפי [[סעיף 16(א)]] ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, וכן ניתן לערור עליו ועל צווים לפי [[סעיפים 15(ג)]], [[16(ב)]] [[ו־17]], הכל כאמור [[+#43|בסעיפים 37]] [[סעיף 52 לחוק המעצרים|עד 39 לחוק סדר הדין הפלילי]], בשינויים המחוייבים; הוגשה בקשה לעיון חוזר או הוגש ערר, רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב ביצוע הצו. @ 20. אסמכתא וחובת ביצוע : (א) צו בית המשפט לאשפוז, לטיפול מרפאתי או לבדיקה פסיכיאטרית, ישמש אסמכתא למשטרה להביא את האדם למקום שהורה עליו הפסיכיאטר המחוזי; נמצא האדם במשמורת בבית סוהר, יובא למקום האמור בידי סוהר. : (ב) קביעתו של פסיכיאטר מחוזי לפי [[סעיפים 15]] [[ו־16]] תחייב את בית החולים או את המרפאה שקבע, לפי הענין, לקבל את החולה לאשפוז, לטיפול מרפאתי או לבדיקה לצורך ביצוע צו בית המשפט. @ 21. העמדה לדין לאחר שחרור (תיקון: תשע"ה) : אושפז נאשם על פי צו של בית משפט לפי [[סעיף 15(א)]] או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט לפי [[סעיף 15(א)]] או על פי החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי [[סעיף 28(ב)]] והוא שוחרר לאחר מכן לפי [[סעיף 28(ד)]], רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות כי הנאשם יועמד לדין על העבירה שבה הואשם. @ 21א. העמדה לדין לפני שחרור מטיפול מרפאתי (תיקון: תשע"ה, תשע״ח) : (א) מצא היועץ המשפטי לממשלה כי אף שנאשם נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט לפי [[סעיף 15(א)]] או על פי החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי [[סעיף 28(ב)]], יש יסוד סביר להניח כי הוא מסוגל לעמוד לדין, וכי נסיבות העניין בכללותן מתאימות להעמדתו לדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה. : (ב) לא יקבע בית המשפט כי נאשם כאמור בסעיף קטן (א) מסוגל לעמוד לדין, אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 15(ג)]], לפי העניין. : (ג) על החלטה של בית משפט לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לבית משפט שלערעור ויחולו הוראות [[סעיף 15(ו)]]. : (ד) הועמד נאשם לדין לפי סעיף זה, ישוחרר מהטיפול המרפאתי; על נאשם ששוחרר כאמור והוגשה לגביו בקשה לפי [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]] (להלן - חוק המעצרים) יחולו הוראות [[סעיף 48(א)(7א) לחוק האמור]]. @ 22. מינוי ראש שירותי בריאות הנפש ותפקידיו : (א) השר ימנה פסיכיאטר בשירות המדינה להיות ראש שירותי בריאות הנפש. : (ב) תפקידיו של ראש שירותי בריאות הנפש הם: :: (1) לתכנן ולנהל את שירותי בריאות הנפש וכן לתאם בין כל המוסדות לבריאות הנפש; :: (2) לפקח על בתי חולים ומרפאות; :: (3) לפקח מבחינה מינהלית על הפסיכיאטרים המחוזיים לענין ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; :: (4) להסדיר נהלים בדבר עריכת רשומות פסיכיאטריות ולפקח על ההסדרים שנקבעו לשמירת סודיותם; :: (5) להסדיר נהלים בדבר העברת מידע רפואי שמותר או שחובה לגלותו לפי חוק. @ 23. סמכויות לקבלת מידע : (א) ראש שירותי בריאות הנפש או מי שהוא הסמיך לכך בכתב מבין עובדי משרד הבריאות, רשאים לדרוש מידע לגבי חולה מכל עובד של בית חולים או של מרפאה, להיכנס למקום כאמור, לבדוק בו חולים ולערוך בו כל חקירה שימצא לנכון. : (ב) פסיכיאטר מחוזי רשאי, לשם ביצוע תפקידיו, להיכנס לכל בית חולים או מרפאה שבמחוזו, וכן רשאי הוא לדרוש מידע מכל אדם ולערוך כל חקירה או בירור הדרושים לביצוע הוראות חוק זה או הוראות לפיו. : (ג) אדם, שראש שירותי בריאות הנפש או שפסיכיאטר מחוזי פנה אליו לפי סעיף זה, חייב לספק לו כל מידע שנדרש ממנו. @ 23א. דיווח של ראש שירותי בריאות הנפש (תיקון: תשס"ב) : ראש שירותי בריאות הנפש ידווח לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לא יאוחר מ־1 באפריל בכל שנה, על הטיפול בנפגעי שואה במערכת בריאות הנפש בשנה שקדמה להגשת הדוח; הדיווח יכלול, בין השאר, את מספר ניצולי השואה ששהו בבתי החולים, את מספר ניצולי השואה שהשתחררו מבתי החולים לרבות כאלה שעברו לדיור במסגרת שיקום נכי נפש בקהילה לפי [[חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000]], ומספר ניצולי השואה המאושפזים שנפטרו; כן יכלול הדיווח פירוט בדבר מספר הניצולים המאושפזים שיש להם אפוטרופוס, ואם לא מונה להם אפוטרופוס, את הנימוקים לכך. @ 24. ועדה פסיכיאטרית מחוזית : (א) השר ימנה חברים לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות מתוך רשימות כמפורט להלן: :: (1) רשימת משפטנים הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שערך שר המשפטים (להלן - רשימת המשפטנים); :: (2) רשימת פסיכיאטרים בשירות המדינה, שערך השר, ושאינה כוללת פסיכיאטרים מחוזיים וסגניהם; :: (3) רשימת פסיכיאטרים שאינם בשירות המדינה, שהגישה ההסתדרות הרפואית בישראל. : (ב) מתוך רשימת המשפטנים ימנה השר בכל מחוז יושב ראש תורן וממלא מקומו; יושב ראש תורן יקבע את המותבים של הוועדות באותו מחוז ואת העניינים שבהם יטפלו. : (ג) ועדה פסיכיאטרית תדון במותב של שלושה שיתמנו אחד מתוך כל אחת מן הרשימות המפורטות בסעיף קטן (א); יושב ראש המותב יהיה החבר שנתמנה מתוך רשימת המשפטנים. : (ד) ראש שירותי בריאות הנפש יהיה אחראי על הפעלת הוועדות ויקיים מעקב סדיר בנוגע לעניינים שבטיפולן. @ 24א. ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער (תיקון: תשנ"ה) : (א) השר ימנה חברים לועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער מתוך רשימות כמפורט להלן: :: (1) רשימת משפטנים הכשירים לשמש שופטי בית משפט שלום שערך שר המשפטים; :: (2) רשימת רופאים בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; :: (3) רשימת פסיכולוגים בעלי תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית בעלי נסיון מקצועי בטיפול בילדים ובנוער, שערכה מועצת הפסיכולוגים כמשמעותה [[בסעיף 47 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977]] (בסעיף זה - המועצה); :: (4) רשימת פסיכולוגים בעלי תואר מומחה בפסיכולוגיה חינוכית בעלי נסיון מקצועי, שערכה המועצה; :: (5) רשימת עובדים סוציאליים בעלי נסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער, שערך שר העבודה והרווחה. : (ב) ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער תדון במותב של חמישה שיתמנו אחד מתוך כל אחת מן הרשימות המפורטות בסעיף קטן (א); יושב ראש המותב יהיה החבר שנתמנה מתוך רשימת המשפטנים. : (ג) לא יתמנה חבר למותב העומד לדון בענין אשפוזו של קטין בבית החולים שבו מועסק אותו חבר. : (ד) הוראות [[סעיף 24(ב) ו־(ד)]] יחולו על ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער בשינויים המחוייבים. : (ה) הוראות חוק זה, ככל שהן מתייחסות לועדה פסיכיאטרית, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת. @ 25. סמכויות ועדה פסיכיאטרית : על ועדה פסיכיאטרית יחולו הוראות [[+|סעיפים 8 עד 11]] [[ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968]], בשינויים המחוייבים. @ 26. נוכחות בדיון והשמעת טענות : (א) הובא ענינו של חולה בפני הוועדה הפסיכיאטרית, תבדוק הוועדה את החולה; נבצר מן הוועדה לבדוק את החולה, רשאית היא לדחות את הדיון למועד אחר שתקבע ושלא יעלה על שבעה ימים, ולהאריך את תקופת האשפוז עד למועד הדיון. : (ב) מצאה הוועדה שיש צורך לבדוק את החולה בדיקה גופנית, תיערך הבדיקה בידי שני החברים הפסיכיאטרים או בידי אחד מהם בלבד, ויושב ראש הוועדה לא יהיה נוכח בה; דין בדיקה כאמור כדין בדיקת הוועדה כולה. : (ג) הוועדה תאפשר לחולה, לקרובו ולבאי כוחם, אם יש להם בא כוח, ובדיון בערר, גם לעורר ולבא כוחו ולפסיכיאטר המחוזי, להשמיע את טענותיהם בפניה; הוועדה רשאית לאפשר גם לאנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לענין, להשמיע את טענותיהם בפניה. : (ד) הדיון ייערך בדלתיים סגורות ויהיו נוכחים בו החולה ובא כוחו, אם יש לו בא כוח; הוועדה רשאית להרשות את נוכחותם של אנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לענין ונוכחותם דרושה לצורך הדיון. : (ה) סברה הוועדה כי נוכחותו של החולה בדיון, כולו או חלקו, עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי, רשאית הוועדה, מנימוקים שיירשמו, לדון באותו חלק של הדיון שלא בנוכחותו. @ 27. סדר הדיון בוועדה : הוועדה הפסיכיאטרית תקבע את סדר הדיון בפניה במידה שלא נקבע בתקנות. @ 28. דיון תקופתי בענין חולה שאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו (תיקון: תשע"ה) : (א) חולה המאושפז על פי צו בית משפט או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו כאמור, תדון הוועדה הפסיכיאטרית בענינו לפחות אחת לששה חדשים, וכן רשאית היא לדון בענינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל. : (ב) בדיון כאמור בסעיף קטן (א) מוסמכת הוועדה לאשר לחולה חופשות, בתוך תקופת הצו, בתנאים שתקבע או לשחררו ללא תנאי או להורות שיקבל טיפול מרפאתי; דינה של החלטת הוועדה להורות על קבלת טיפול מרפאתי, כדין צו בית משפט לטיפול מרפאתי. : (ג) החליטה הוועדה לאשר לחולה חופשות, רשאית היא להסמיך את המנהל לקבוע מועדיהן ובאילו תנאים יינתנו. : (ד)(1) החליטה הוועדה על שחרורו של החולה או שהורתה שהחולה יקבל טיפול מרפאתי, תודיע על מועד השחרור או על מתן ההוראה לקבלת טיפול מרפאתי לפסיכיאטר המחוזי, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז ולמשטרת ישראל. :: (2) החליטה הוועדה על מתן חופשה לחולה, תודיע על כך לפרקליט המחוז או לראש יחידת התביעות במשטרת ישראל, שבתחומם הוגש כתב האישום ולסנגוריה הציבורית. :: (3) שר המשפטים, בהסכמת שר הבריאות והשר לביטחון הפנים, יקבעו נהלים לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה. : (ה) החליטה הוועדה על מתן חופשה לחולה, רשאית היא לדחות את ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים מיום המצאת ההחלטה; החליטה הוועדה על שחרורו של חולה או שהורתה שהחולה יקבל טיפול מרפאתי, רשאית היא לדחות את ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום המצאת ההחלטה, והכול בתנאי שתקופת העיכוב לא תחרוג מתקופת האשפוז או הטיפול המרבית כאמור [[בסעיף 15(ד1)]]. @ 28א. ועדה פסיכיאטרית מיוחדת (תיקון: תשע"ה) : (א) השר ימנה ועדה פסיכיאטרית מיוחדת, אחת או יותר (בחוק זה - ועדה מיוחדת), ואלה הם חבריה: :: (1) שופט מחוזי בדימוס שימונה מתוך רשימה שערך שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש; : (2) פסיכיאטר בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הפסיכיאטריה, שאינו הפסיכיאטר המחוזי או סגנו, מתוך רשימה שערך השר לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הנפש; : (3) קרימינולוג קליני, בעל ותק של שלוש שנים ובעל ניסיון בהערכת מסוכנות ובעבודה עם נאשמים חולי נפש, מתוך רשימה שערך השר לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הנפש. : (ב) תקופת הכהונה של חברי ועדה מיוחדת ושל יושב ראש ועדה מיוחדת תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות, בדרך שבה התמנו. : (ג) הודעה על מינוי ועדה מיוחדת תפורסם ברשומות. : (ד) ועדה מיוחדת תהיה מוסמכת לדון, במקום הוועדה הפסיכיאטרית, בעניינו של מי שהואשם בעבירה על [[+#סעיף 301א|סעיפים 300]] [[או 305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], והוטל עליו צו לפי [[סעיף 15]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 25 עד 28]], [[29]] [[ו־29א]], בשינויים המחויבים, ובשינויים כאמור [[בסעיפים 28ב עד 28ד]]. @ 28ב. נוכחות בדיון בוועדה מיוחדת והשמעת טענות (תיקון: תשע"ה) : (א) בא כוח היועץ המשפטי לממשלה יהיה נוכח בדיון של ועדה מיוחדת וישמיע את טענותיו לפניה. : (ב) נפגע עבירה שביקש שתימסר לו הודעה על מועד הדיון בוועדה מיוחדת, כאמור [[בפרט 9 לתוספת הרביעית של חוק זכויות נפגעי עבירה]], יהיה רשאי להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה, ואולם הוא לא יהיה רשאי לעיין במידע רפואי של הנאשם; לעניין זה - ::- "חוק זכויות נפגעי עבירה" - [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]]; ::- "נפגע עבירה" - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה]]. @ 28ג. סמכויות ועדה מיוחדת (תיקון: תשע"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 28]], בדיון כאמור באותו סעיף מוסמכת ועדה מיוחדת לאשר לחולה חופשות, לתקופה ובתנאים שתקבע, לשחררו מאשפוז, להורות על טיפול מרפאתי, או לשחררו מטיפול מרפאתי, והכול בתנאים שתקבע. : (ב) התנאים לפי סעיף קטן (א) (להלן - תנאי שחרור ופיקוח) - :: (1) יוטלו על החולה כדי למנוע סכנה לשלום הציבור על רקע מצבו הנפשי לרבות באמצעות הבטחת הטיפול בו, ויכול שיכללו, בין השאר, חיוב של החולה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית או לקבל טיפול במקום שקבעה הוועדה, או תנאים לעניין מקום מגוריו; בסעיף זה, "תנאים לעניין מקום מגורים" - לרבות הגבלה ממגורים במקום מסוים או בסמוך לו או מגורים במסגרת המתאימה לצרכיו הרפואיים בכל הנוגע למצבו הנפשי, כפי שתקבע הוועדה; :: (2) יעמדו בתוקפם לתקופה שתקבע הוועדה ולא תעלה על שנה, ואולם רשאית הוועדה להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שסך כל התקופות, לרבות תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, לא יעלה על תקופת האשפוז או הטיפול המרבית כאמור [[בסעיף 15(ד1)]]. : (ג) ועדה מיוחדת תאשר לחולה חופשה לפי סעיף זה, רק אם סברה כי חל שינוי יסודי, בסיסי ורציף, לאורך זמן, במצבו הנפשי של החולה, וכי יש בו - בשים לב לתנאי השחרור והפיקוח - כדי לשלול ברמת ודאות גבוהה את מסוכנותו של הנאשם לשלום הציבור, לאנשים מסוימים או לעצמו. : (ד) לשם קבלת החלטה בדבר שחרור או מתן חופשה לפי סעיף זה, רשאית ועדה מיוחדת להורות למנהל להגיש לה חוות דעת או תכנית לטיפול בחולה ולשיקומו, ובהחלטה לעניין מתן חופשה - גם חוות דעת לגבי הצורך בפיקוח על החולה בתקופת היותו בחופשה ודרכי הפיקוח הנדרשות. @ 28ד. הפרת תנאי שחרור ופיקוח שקבעה ועדה מיוחדת (תיקון: תשע"ה) : (א) הפר נאשם תנאי מתנאי השחרור והפיקוח שקבעה לגביו ועדה מיוחדת, רשאית הוועדה לשנות או לבטל את תנאי השחרור והפיקוח ואף להורות על אשפוזו של הנאשם אם היא סבורה שלא ניתן להבטיח את הטיפול בו שלא בתנאי אשפוז ושהוא עלול לסכן את זולתו; לא תקבל הוועדה החלטה כאמור, אלא לאחר שקיימה דיון שאליו יוזמנו הנאשם ובא כוחו; לא התייצב הנאשם, רשאית הוועדה להורות על התייצבותו לדיון נוסף, ואם לא התייצב - רשאית היא לקבל החלטה בהעדרו. : (ב) נודע לפסיכיאטר המחוזי כי נאשם הפר תנאי מתנאי השחרור והפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא - :: (1) לזמן את הנאשם לבדיקה כפויה מיוחדת מטעמו, אף אם לא התמלאו בנאשם התנאים המנויים [[בסעיפים 6]] [[או 7]], ולהורות על אשפוזו של הנאשם לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, אם הדבר דרוש לצורך עריכת הבדיקה, נוכח מצבו הנפשי והסיכון הצפוי ממנו; :: (2) לאשפזו לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, לצורך הבטחת התייצבותו לפני ועדה מיוחדת. : (ג) הפסיכיאטר המחוזי ימסור לוועדה המיוחדת עדכון לגבי פעולות שנקט לפי סעיף קטן (ב). : (ד) לעניין סעיף קטן (ב), לא יבואו במניין השעות, שבתות ומועדי ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]]. : (ה) שר המשפטים, בהסכמת השר, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין דרכי הבאת נאשם לפני ועדה מיוחדת ולעניין דרכי הדיווח לפסיכיאטר המחוזי ולוועדה על הפרה של תנאי שחרור ופיקוח. @ 28ה. עיון חוזר בהחלטות ועדה מיוחדת (תיקון: תשע"ה) : נאשם או בא כוחו, מנהל או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, רשאי לפנות לוועדה מיוחדת בבקשה לעיון חוזר בהחלטת הוועדה לפי [[סעיפים 28ג]] [[או 28ד]], אם התגלו עובדות חדשות או שהשתנו הנסיבות; עיון חוזר יכול שיתקיים גם ביוזמתה של ועדה מיוחדת. @ 28ו. נאשם ברצח או בניסיון לרצח שהועמד לדין לאחר שחרור (תיקון: תשע"ה) : נאשם כאמור [[בסעיף 28א(ד)]], שהועמד לדין לאחר שחרורו לפי הוראות [[סעיף 21]], לא תהיה הוועדה המיוחדת מוסמכת עוד לדון בעניינו ותנאי שחרור ופיקוח שקבעה לגביו לא יחולו עוד, ואולם בהחלטות לפי חוק המעצרים ישקול בית המשפט, בין השאר, גם את החלטות הוועדה המיוחדת שניתנו לגבי הנאשם, וכן חומר נוסף הנוגע לעניין. @ 29. ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית : (א) החולה, קרובו וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על החלטה של ועדה פסיכיאטרית בפני בית המשפט המחוזי, בשבתו כדן יחיד; הערעור יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים מהמועד שבו נמסרה לחולה או ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הענין, הודעה על ההחלטה. : (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את נוהל הגשת הערעור וסדרי הדיון בו. @ 29א. זכות ייצוג (תיקון: תשס"ד) : (א) בדיון בפני ועדה פסיכיאטרית ובדיון בערעור על החלטותיה, רשאי החולה להיות מיוצג על ידי עורך דין. : (ב) היה החולה מאושפז על פי הוראת אשפוז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, זכאי הוא להיות מיוצג בדיון כאמור בסעיף קטן (א) על ידי עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]]. :: ((פורסמו צווים בדבר החלת מתן ייצוג משפטי (ק"ת תשס"ו, 454; תשס"ז, 190).)) : (ג) היה החולה מאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו בית משפט, זכאי הוא להיות מיוצג בדיונים כאמור בסעיף קטן (א), על ידי סניגור ציבורי שמונה לפי הוראות [[חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995]]. :: ((פורסמו צווים בדבר החלת מתן ייצוג משפטי בידי סניגור ציבורי (ק"ת תשס"ד, 656; תשס"ו, 2, 454; תשס"ז, 258).)) : (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו לענין דיון בפני ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער כאמור [[בסעיף 24א]] ודיון בערעור על החלטותיה. : (ה) המנהל או מי שהוסמך על ידו לענין זה, יודיע לחולה ואם יש לו אפוטרופוס גם לאפוטרופסו, בסמוך למועד אשפוזו, על זכותו של החולה להיות מיוצג לפי הוראות סעיף זה; לא ניתן היה לברר את דעתו של החולה בענין בשל מצבו הרפואי ואין לו אפוטרופוס, תימסר הודעה כאמור לאחד מקרוביו של החולה; ביקש חולה להיות מיוצג על ידי עורך דין לפי הוראות סעיף זה, או ביקש אפוטרופסו או קרוב של חולה שלא ניתן לברר את דעתו, כי החולה יהיה מיוצג, תינתן לחולה הזדמנות להיפגש עם עורך הדין באופן שיאפשר ייצוג הולם של החולה. : (ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. @ 30. שחרור או חופשה בידי המנהל : (א) מנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לשחרר חולה המאושפז שלא על פי צו של בית המשפט או לאשר לו חופשה. : (ב) מנהל אינו רשאי לשחרר חולה מאושפז שהוא אסיר, אולם רשאי המנהל, באישור נציב בתי הסוהר, לאשר לו חופשה. @ 31. התנגדות לשחרור חולה : התנגד חולה או קרובו לשחרור החולה מבית החולים לפי [[סעיף 30(א)]], אין לשחררו אלא באישור הפסיכיאטר המחוזי; על החלטת הפסיכיאטר המחוזי ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית. @ 32. העברת חולה : (א) אין להעביר חולה מבית חולים אחד למשנהו אלא בהסכמתו ובהסכמתם של המנהלים הנוגעים לענין; באין הסכמה כאמור יכריע בדבר הפסיכיאטר המחוזי של המחוז שבו נמצא בית החולים שאליו מבקשים להעביר את החולה, על החלטתו של הפסיכיאטר המחוזי ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית באותו מחוז. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש שירותי בריאות הנפש, בנסיבות מיוחדות ובהתחשב בצרכי האשפוז, להורות על העברת חולה מבית חולים אחד למשנהו. @ 33. החזרת חולה לבית חולים : עזב חולה את בית החולים ללא רשות, לא חזר אליו מחופשה או נעדר ממנו מסיבה אחרת - : (1) אם אושפז לפי צו של בית משפט או אם הוא אסיר, יודיע על כך המנהל למשטרת ישראל, אשר תדאג להחזרתו לבית החולים; : (2) אם אושפז לפי הוראת אשפוז, יודיע על כך המנהל לפסיכיאטר המחוזי; החליט הפסיכיאטר המחוזי על החזרתו לבית החולים, רשאי הוא להשתמש בסמכויות הנתונות לו [[בסעיף 14]]. @ 34. אמצעי כפיה : (א) בסעיף זה, "אמצעי כפיה" - בידוד או קשירה. : (ב) שימוש באמצעי כפיה לגבי חולה מאושפז ייעשה רק במידה הדרושה לצורך הטיפול הרפואי בו או כדי למנוע סכנה לעצמו או לזולתו. : (ג) הוראה בדבר שימוש באמצעי כפיה תינתן בכתב בידי רופא לזמן מוגבל; במקרה חירום ובהעדר רופא רשאית אחות לתת הוראה כאמור. : (ד) השר יקבע בתקנות הוראות בדבר דרכי השימוש באמצעי כפיה, לרבות בדבר רישום בפנקס מיוחד ודרכי ניהולו. @ 35. זכויות החולה : (א) לא תישלל זכות מזכויותיו של חולה ולא תוגבל בדרך כלשהי, אלא על פי חוק. : (ב) המטרה העיקרית של אשפוז חולה בבית חולים הינה קבלת טיפול רפואי ואין לאשפז אדם בבית חולים לשם הגנה על הציבור או עליו בלבד, אלא לפי הוראות חוק זה. : (ג) חולה המאושפז בבית חולים זכאי לקבל טיפול בהתאם למצבו הרפואי, הן הנפשי והן הגופני, בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל. : (ד) חולה המאושפז בבית חולים רשאי - :: (1) לשלוח ולקבל מכתבים סגורים ודברי דואר אחרים; :: (2) לקבל אורחים בזמנים ובתנאים שקבע המנהל; :: (3) לקיים קשר עם אנשים מחוץ לבית החולים; :: (4) להחזיק חפצים אישיים במידה סבירה וללבוש את בגדיו האישיים, הכל בתנאים שקבע המנהל. : (ה) מנהל רשאי להגביל זכויותיו של חולה לפי סעיף זה במידה שהדבר דרוש מטעמים רפואיים, ובלבד שלא תוגבל זכותו של החולה לשלוח מכתבים סגורים לעורך דינו, לאפוטרופסו, לפסיכיאטר המחוזי, לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית וליועץ המשפטי לממשלה, או לקיים קשר אחר איתם. : (ו) חולה המתקבל לאשפוז יקבל טופס המפרט את זכויותיו וחובותיו וכן הסבר בעל פה על תוכנו מהרופא המקבל; לא היה החולה מסוגל להבין את תוכן הטופס מפאת מצבו הרפואי יצויין הדבר בכתב בתיקו הרפואי, ותוכנו של הטופס יוסבר לו מיד לכשיאפשר זאת מצבו הרפואי. : (ז) עותק מטופס זכויות החולה וחובותיו יוצג בכל מחלקה פסיכיאטרית במקום בולט. : (ח) חולה המאושפז מרצונו לא יקבל טיפול רפואי, למעט טיפול חירום, אלא בהסכמתו; סירב חולה המאושפז כאמור לקבל טיפול רפואי כפי שקבע לו המנהל, רשאי המנהל לשחררו. : (ט) חולה שאושפז אשפוז כפוי או שניתנה לגביו הוראה לטיפול מרפאתי, יינתן לו טיפול לפי מצבו הרפואי אף למרות התנגדותו; טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יינתנו רק בהתאם להוראות שייקבעו בהן. : (י) חולה ישותף במידת האפשר בתוכנית הטיפול בו. : (יא) חולה זכאי לקבל מידע רפואי בקשר למצבו; המידע יימסר לו לפי שיקול דעתו של הרופא. @ 36. תעסוקה לחולה : השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר העסקתו של חולה בעיסוקים הקשורים בתוכנית ריפוי בעיסוק או בתוכנית שיקום; אין בהעסקתו של חולה כאמור משום יצירת קשר של עובד ומעביד בין החולה לבין המעסיק. @ 37. נכסי החולה : אין באשפוזו של חולה כדי לפגוע בזכותו להמשיך ולנהל את נכסיו, אלא אם כן קבע המנהל בכתב שאין החולה מסוגל לדאוג לענייניו; על קביעתו של המנהל רשאי החולה לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית. @ 38. דיווח של הפסיכיאטר המחוזי : הפסיכיאטר המחוזי יודיע ליועץ המשפטי לממשלה וליושב ראש התורן של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, על מתן הוראת אשפוז והוראה לטיפול מרפאתי, וכן על הוצאת צו אשפוז וצו לטיפול מרפאתי. @ 39. דיווח של מנהל ומנהל מרפאה : (א) מנהל יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של חולה לבית החולים; בהודעה כאמור יצויין, בין היתר, אם החולה אינו יכול לדאוג לעניניו ואם יש לו אפוטרופוס; כמו כן יודיע המנהל כאמור על שחרורו של החולה מבית החולים, על העברתו לבית חולים אחר או על פטירתו. : (ב) מנהל מרפאה יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של חולה לטיפול מרפאתי כפוי, על שחרורו או על פטירתו. @ 40. פעולה דחופה של האפוטרופוס הכללי : (א) קיבל ראש שירותי בריאות הנפש מידע לגבי חולה אשר אינו מסוגל לנהל את עניניו ואין לו אפוטרופוס, כי יש צורך לעשות לגבי נכסיו פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, יודיע על כך לאפוטרופוס הכללי וכן יודיע לו כל אימת שחדל הצורך לעשות פעולה משפטית כאמור. : (ב) קיבל האפוטרופוס הכללי הודעה כאמור בסעיף קטן (א) רישה, רשאי הוא, אם ראה צורך בכך, לעשות לגבי נכסי החולה כל פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, כולל כינוס נכסים ומילוי התחייבויות כספיות והוראות [[סעיף 72 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]], יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין שמיעת דעתם של קרובי החולה. : (ג) תפקידו של האפוטרופוס הכללי יסתיים באחת מאלה: :: (1) משקיבל הודעה לפי סעיף קטן (א) סיפה; :: (2) משנתמנה לחולה אפוטרופוס; :: (3) משקבע בית־המשפט שאין עוד צורך במילוי תפקידו של האפוטרופוס הכללי; הוראות [[סעיף 63 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה-1962 (([צ"ל: התשכ"ב-1962]))]], יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין, על סיום תפקידו של האפוטרופוס הכללי; : (4) משנפטר החולה. @ 41. (תיקון: תשנ"ד) : (((בוטל).)) @ 42. סודיות (תיקון: תשע"ה) : (א) מי שהגיעה אליו ידיעה לגבי אדם תוך כדי ביצוע חוק זה או בקשר לביצועו, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מנסיבות אלה: :: (1) האדם שעליו המידע הסכים במודע ובכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה; :: (2) גילוי המידע דרוש, לדעתו של הרופא המטפל, לשם טיפול באותו אדם או לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו; :: (3) קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע; :: (4) הוא הורשה לכך בידי בית משפט; :: (5) הוא נדרש לגלות את הידיעה, במסגרת ניהול חקירה, למי שמוסמך. לנהל חקירה על ביצוע עבירות, או לגלות את הידיעה, לצורך מניעת עבירות, לקצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה או למי ששר המשפטים הסמיכו לקבל מידע לפי סעיף זה; גילוי ידיעה כאמור בפסקה זו טעון הסכמתו של ראש שירותי בריאות הנפש או מי שהוא הסמיך לכך, או הסכמתו של מנהל או פסיכיאטר מחוזי, הכל לפי הענין. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית משפט, אם סבר שהדבר נדרש לשם הגנה על שלום הציבור או על שלומו של נאשם או עצור או אם מצא הצדקה לכך בנסיבות העניין, להתיר פרסום פרטים מזהים של נאשם או עצור שברח ממסגרת אשפוז שבה הוא נמצא על פי צו אשפוז או צו אשפוז לצורך בדיקה והסתכלות שניתן לפי [[סעיפים 15]] [[או 16]], לרבות בריחה במהלך תקופת חופשה שניתנה לו לפי [[סעיפים 28]] [[או 28ג]]; היה הנאשם או העצור מיוצג על ידי סניגור, תימסר הודעה על בקשה שהוגשה לבית המשפט בעניין כאמור לסניגורו, ככל הניתן בנסיבות העניין. : (ב) אין סעיף זה בא לאסור על רופא למסור מידע על מצבו של חולה לחולה, לאפוטרופסו או לקרובו, לפי שיקול דעת הרופא. @ 43. מסירת מידע לצרכי מחקר : על אף האמור [[בסעיף 42]], מותר למסור מידע לצרכי מחקר או תכנון שירותים רפואיים, על פי כללים שיקבע השר בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; מי שהגיע לידיו מידע כאמור לא יפרסם בכל דרך שהיא פרטים שיש בהם כדי לזהות חולה. @ 44. עבירות ועונשין : (א) רופא הנותן תעודה בדבר היותו של אדם חולה כשהוא יודע שאינו חולה, או כשלא עשה את הדרוש כדי להיווכח אם הוא חולה או לא, דינו - מאסר חמש שנים. : (ב) מי שגרם ביודעין לאשפוזו של אדם בבית חולים ללא צורך או שלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים. : (ג) המשתמש בבית חולים או במרפאה כלפי חולה באמצעי כפיה שלא על פי הוראות חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים. : (ד) מי שעשה מעשה או נמנע מעשות מעשה כדי לשלול מאדם זכות הניתנת לו לפי חוק זה או כדי להכביד על מימושה, וכן העובר עבירה על הוראות חוק זה שאין עונש אחר בצדה, דינו - מאסר שנה. @ 45. חולה שנעצר לפי [[חוק השיפוט הצבאי]], או שהועמד לדין בבית דין צבאי (תיקון: תשע"ה) : הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על חולה שנעצר לפי [[חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], או שהועמד לדין לפני בית דין צבאי או שהואשם בהליך של חקירה מוקדמת לפי [[אותו חוק]], וכל מקום בחוק זה שבו מדובר בבית־משפט - לרבות בית דין צבאי או שופט חוקר במשמע; לענין זה יראו - : (1) [[בסעיף 19]] - כאילו מדובר בערעור לפי [[סעיף 240(ד) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; : (2) [[בסעיפים 21]], [[21א(א)]], [[28ב(א)]] [[ו־28ה]] - כאילו במקום "היועץ המשפטי לממשלה" נאמר "הפרקליט הצבאי הראשי"; : (3) [[בסעיף 28(ד)]] - כאילו במקום "לפרקליט המחוז" נאמר "לפרקליט הצבאי הראשי", במקום "הציבורית" נאמר "הצבאית" ובמקום "השר לביטחון הפנים" נאמר "שר הביטחון"; : (4) [[בסעיף 35(ה)]] - כאילו אחרי "לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית" נאמר "לפרקליט הצבאי הראשי"; : (5) [[בסעיף 38]] - כאילו אחרי "ליועץ המשפטי לממשלה" נאמר "לפרקליט הצבאי הראשי"; : (6) [[בתוספת לחוק]] - כאילו במקום "פרקליט מחוז" נאמר "הפרקליט הצבאי הראשי". @ 46. ביצוע ותקנות : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר הגשת דינים וחשבונות על הטיפול בחולים בבתי חולים ובמרפאות, קביעת טפסים ונוסחם ואופן הדיווח ופרטיו לפי [[סעיפים 38 עד 40]]. @ 47. ביטול : חוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955 - בטל. @ 48. : ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]].)) @ 49. תחילה : תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו. @ 50. פרסום : חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו. == תוספת (תיקון: תשע"ה, תשע"ו) == ==== ((([[סעיף 15(ד2)]]))) ==== ==== צו אשפוז / צו לטיפול מרפאתי ==== @ : (((הטופס הושמט).)) <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ד בכסלו התשנ"א (11 בדצמבר 1990). <חתימות> * יצחק שמיר, ראש הממשלה * אהוד אולמרט, שר הבריאות * חיים הרצוג, נשיא המדינה * דב שילנסקי, יושב ראש הכנסת ojipj1sg9ya40dn71h6hl12y50j8d4o 0 240867 1415606 811750 2022-07-27T12:49:19Z 31.168.159.49 כתוב חקר, לא חלק wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|שמונה פרקים לרמב"ם||ז|ח|}} {{המרת או.סי.אר 2}} אי אפשר שייוולד האדם, מתחילת עניינו בטבע, לא בעל יתרון ולא בעל חסרון; כמו שאי אפשר שייוולד האדם בטבע בעל מלאכה מן המלאכות המעשיות. אבל אפשר שייוולד בטבע מוכן למעלה או לפחיתות, באופן שיהיו מעשים הללו קלים לו יותר ממעשים אחרים. משל לזה: אדם שמזגו נוטה יותר אל היובש, ועצם מוחו זך, והרטיבות מעטה בו, הרי שייקל לו לזכור ולהבין העניינים יותר מאיש בלגמי, שהרטיבות במוחו רבה. אבל אם יעזבו את המוכן במזגו למעלה זו, ולא ילמדוהו כל עיקר, ולא יעוררו שום כוח בו – סופו שיישאר בער. וכן אם ילמדו וישכילו אדם שהוא גס מטבעו, רב הרטיבות – סופו שידע ויבין, אבל בקושי ובטורח. והוא הדין מי שמזג לבו חם יותר ממה שצריך, יהיה אמיץ לב. רצוני לומר: מוכן לאומץ הלב. ואם ילמד אומץ הלב, יהיה לאמיץ בקלות. ואיש אחר, שמזג לבו קר יותר ממה שצריך, הרי מוכן הוא אל המורך והבהלה. וכשילמד וירגיל עצמו בכך, יקבלו בקלות. ואם אומץ לב כוונתו לרכוש, הרי שלא יהיה אמיץ, אלא בטורח, ולאחר שהרגיל עצמו. ולא בררתי לך זה, אלא כדי שלא תחשוב את ההזיות, כזבי הוברי השמים, לאמיתיות. כי יאמרו, שרגע הולדת האנשים עושה אותם בעלי מעלה או בעלי פחיתות, והמעשים נגזרים על האיש בעל כורחו. ואתה דע, שדבר שהסכימו עליו תורתנו ופלספת יון, ואישרוהו מופתי האמת הוא, שמעשי האדם מסורים לו, אין כופה אותו בהם, ואין לא שום מניע לו מן החוץ, שיטהו למעלה או לפחיתות, חוץ מן ההכנה המיזגית בלבד, כפי שבארנו, שמקילה עליו דבר או מכבידה; אבל שיהיה מחויב או נמנע – לא. מכל מקום, אילו היה האדם אנוס במעשיו, היו בטלות מצוות עשה ולא תעשה שבתורה. והיה הכל הבל וריק, לאחר שאין בחירה לאדם במה שיעשה, וכן היה מתחייב ביטול הלימוד והחינוך והתלמדות כל אומנות. והיה כל זה לבטלה, לאחר שאי אפשר לאדם, מפני גורם חיצוני – לדעת הסוברים כך – שלא יעשה מעשה פלוני ושלא ידע חכמה פלונית ושלא יהיה לו אופי אלמוני. והיה אז הגמול והעונש עוול גמור, הן מאדם לחברו והן מן המקום לאדם: הרי שמעון זה שהרג לראובן: הואיל וזה נגזר עליו שיהרוג בעל כורחו, וזה נגזר עליו שייהרג בעל כורחו, לשם מה נעניש את שמעון? ואיך יתכן לו, יתברך, צדיק וישר, שיענישהו על מעשה, שאי אפשר לו שלא יעשהו, ואפילו השתדל שלא לעשותו, לא היה יכול. והיו גם בטלות ההכנות כולן עד סופן: כבניית הבית, וקניית המזון, וברוח בעת הפחד וכיוצא בזה. כי אשר נגזר שיהיה, אי אפשר שלא יהיה. וזה כולו שווא ושקר מוחלט, והוא כנגד המושכל והמורגש. ויש בו משום הריסת חומת הדת וטפול עוול על האלוהים, חס וחלילה. אולם אמת שאין לפקפק בה היא, שמעשי האדם כולם מסורים לו: אם ירצה – יעשה, ואם ירצה – לא יעשה. ואין מכריח ולא כופה אותו בזה, לפיכך הוא מצווה ועומד. ואמר: {{צ|ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב [...] ובחרת בחיים}} {{מקור|דברים ל|דברים ל', ט"ו–י"ט}}, ונתן לנו הבחירה בזה. והטיל העונש על מי שימרה, והגמול על מי שיצית: * {{צ|אם שמוע תשמעו}} {{מ"מ|שמות|יט|ה}}, * {{צ|ואם לא תשמעו}} {{ממ|ויקרא|כו|יד}}. וחייב הלימוד וההתלמדות: * {{צ|וְלִמַּדתם אותם את בניכם}} {{ממ|דברים|יא|יט}}, * {{צ|וּלְמַדתם אותם ושמרתם לעשותם}} {{שם|דברים|ה|א}}, וכל מה שבא בלימוד והחינוך במצוות. וחייב גם כן ההכנות כולן, כמו שכתוב בתורת אמת: * {{צ|כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך}} {{ממ|דברים|כב|ח}}, * {{צ|פן ימות במלחמה}} {{שם|דברים|כ|ה}}, * {{צ|במה ישכב}} {{ממ|שמות|כב|כו}}, * {{צ|לא יחבול רחיים ורכב}} {{ממ|דברים|כד|ו}}; והרבה מאוד בתורה ובספרי הנביאים לעניין זה, רצוני לומר: ההכנות. אבל הפתגם שמצאנו לחכמים באומרם: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", הרי נכון הוא ומכוון למה שזכרנו. אולם הרבה טועים וחושבים על כמה מעשי האדם הבחיריים, שהם הכרחיים לו, כזיווג פלונית, או היות ממון זה בידו, וזה בלתי נכון. אדם זה שגזל ממון פלוני או גנבו, או בגד בו וכחש לו ונשבע לו על ממונו, אם אמרנו שהאלוהים גזר על זה שיגיע ממון זה לידו ושיצא מידו של הלה – הרי שגזר על העבירה? ואין הדבר כן, אלא שבכל מעשי האדם הבחיריים, בהם נמצאים בלא ספק הציות והמרי. כי כבר בררנו בפרק השני שהעשין והלאוין שבתורה אינם אלא במעשים שיש לאדם בהם בחירה לעשותם או שלא לעשותם – ובחלק זה שבנפש מקומה של יראת שמים, ואינה בידי שמים, כי אם מסורה לבחירת האדם, כמו שבארנו. ומה שאמרו: "הכל בידי שמים" – לא אמרו זה אלא על הדברים הטבעיים, שאין לאדם בחירה בהן, כגון שיהיה ארוך או קצר; או ירידת הגשמים או עצירתם, או קלקול האוויר או צחותו, וכיוצא בזה מכל מה שבעולם. אך לא על תנועות האדם ומנוחותיו. ואמנם עניין זה שביארוהו חכמים, שהציות והמרי אינם לא בגזרתו יתברך ולא בחפצו, כי אם ברצון האיש, נמשכו בו אחר דברי ירמיה, והוא אמרו: {{צ|מפי עליון לא תצא הרעות והטוב}} {{ממ|איכה|ג|לח}} – כלומר, אין האלוהים גוזר על האדם שיעשה הרעות, ולא שיעשה הטובות. וכיון שכן הוא, ראוי לו לאדם לבכות ולקונן על חטאיו לאחר שפשע בבחירתו. הוא שכתוב אחריו: {{צ|מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו}} {{ממ|איכה|ג|לט}}. וחזר ואמר שרפוי חולי זה בידינו הוא. כי כשם שמריינו בבחירתנו, כך עלינו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו. הוא שכתוב אחריו: {{צ|נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'. נשא לבבנו אל כפים, אל אל בשמים}} {{מקור|איכה ג|איכה ג', מ'–מ"א}}. אמנם המאמר המפורסם בין הבריות – ואפשר למצוא מעין זה בשיחת החכמים וכתוב בספרים – שקימת האדם וישיבתו וכל תנועותיו הן בחפץ השם יתברך ורצונו, הוא מאמר נכון רק מצד ידוע, וזה כמי שהשליך אבן באוויר וירדה למטה. אם אמרנו בה: "שבחפץ האלוהים ירדה למטה", הרי זה מאמר נכון, הואיל והאלוהים חפץ שתהיה הארץ בכללה במרכז, ולפיכך כל אימת שהושלך חלק ממנה למעלה, סופו שיתנועע אל המרכז. וכן כל חלק מחלקי האש מתנועע למעלה בחפץ שהיה, שתהא האש מתנועעת למעלה. לא שהאלוהים חפץ עתה, עם תנועת חלק זה מן הארץ, שיתנועע למטה. ועל זה חולקים ה"מדברים", כי שמעתים אומרים: "החפץ בכל דבר, עת אחר עת תמיד", ולא כך נאמין אנחנו, כי אם החפץ היה בששת ימי בראשית, והדברים כולם נוהגים לפי טבעיהם תמיד, כמו שאמר: {{צ|מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש}} {{ממ|קהלת|א|ט}}. ולפיכך הוצרכו החכמים לומר, כי כל המופתים היוצאים מן הרגיל, שהיו ושיהיו על פי הייעוד, כולם קדם להם החפץ בששת ימי בראשית. והושם בטבע הדברים מאותה שעה ואילך, שיתרחש בהם מה שיתרחש. וכשהתרחש בזמן שהיה צריך, חשבוהו לדבר שנתחדש עתה, ואינו כך. וכבר הרחיבו הדברים בעניין הזה במדרש קהלת וזולתו. ועוד להם מאמר בעניין הזה: "עולם כמנהגו נוהג" ותמצאם תמיד, בכל דבריהם, עליהם השלום, שנמנעים מתת הרצון בדבר אחר דבר, ובעת אחר עת. ועל האופן הזה יאמר באדם כשקם וישב: "בחפץ אלוהים קם וישב". רצוני לומר, שהושם בטבעו, בעיקר מציאות האדם, שיקום וישב בבחירתו. לא שהוא חפץ עתה בקומו, שיקום או שלא יקום: כשם שאינו חפץ עתה בנפילת האבן הזאת, שתיפול או שלא תיפול. כללו של דבר שתאמין: שכשם שחפץ האלוהים שיהיה האדם זקוף הקומה, רחב החזה, בעל אצבעות – כך חפץ שיהא מתנועע ונח מעצמו, ויעשה מעשים בבחירתו, אין כופה אותו בהם ולא מעכב בידו, כמו שהתבאר בתורת אמת. ואמר, מברר עניין זה: {{צ|הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע}} וגו' {{ממ|בראשית|ג|כב}}, וכבר באר התרגום שעור הכתוב: "ממנו לדעת טוב ורע". כלומר: הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם, ואין מין שני דומה לו בעניין הזה, שיהא הוא מעצמו, בדעתו ובמחשבתו, יודע הטוב והרע, ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו. וכיון שכן הוא: {{צ|פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם}} {{שם|שם=בראשית ג כב}} ואחר שהתחייב זה במציאות האדם, רצוני לומר: שיעשה בבחירתו מעשי הטוב והרע לכשיחפוץ; התחייב לימודו דרכי הטוב, ושיצווה ויוזהר, ושייענש ויקבל שכר. והיה כל זה ביושר. וראוי לו שירגיל עצמו במעשים הטובים עד שיגיעו לו המעלות. ויתרחק מן המעשים הרעים עד שיסורו ממנו הפחיתויות שהיו בו. ואל יאמר שכבר הגיע למצב, שאי אפשר לשנותו, הואיל וכל מצב אפשר לשנותו מן הטוב אל הרע ומן הרע אל הטוב, והוא הבוחר בכך. וכלפי עניין זה ובגללו הבאנו כל מה שזכרנוהו בדבר הציות והמרי. והרי נשאר לנו דבר, שנבררו בעניין הזה, וזה, שיש כמה כתובים שיעלה על דעת בני אדם מהם שהאלוהים גוזר המרי ושהוא כופה בו, וזה שקר. ועלינו לבררם, שכן הרבה התלבטו בהם בני אדם. מהם, אמרו לאברהם: {{צ|ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה}} {{ממ|בראשית|טו|יג}} – אמרו: "ראה, הרי גזר על המצריים שיחמסו זרע אברהם ולמה נפרע מהם? הלא בהכרח באין ברירה השתעבדו בהם, כמו שגזר." והתשובה לאלו: הא למה זה דומה, כאילו אמר, יתברך, שהנולדים בעתיד יהיה בהם ממרה ומציית, צדיק ורשע. וזה נכון, ולא יתחייב במאמר זה פלוני הרשע שיהיה רשע מכל מקום, ולא פלוני הצדיק שיהיה צדיק מכל מקום. אבל כל מי שהיה בהם רשע, הרי בבחירתו היה. ואילו חפץ שיהיה צדיק, הרשות בידו ואין מונע לו. וכן כל צדיק, אילו חפץ – היה רשע ולא היה מעכב בידו. כי הדיבור לא בא על איש פלוני הידוע עד שיאמר: "כבר נגזר עלי!" ואמנם בא על הכלל ונשאר כל איש בבחירתו, לפי עיקר תולדתו. וכן כל אחד ואחד מן המצריים אשר חמסו את ישראל והרעו להם. אילו חפץ שלא יחמסם, הרשות בידו, שלא גזר על היחיד שיחמוס. והתשובה הזאת בעצמה היא תשובה על אמרו: {{צ|הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ}} {{ממ|דברים|לא|טז}} – הרי אין הפרש בין זה ובין אומרו: מי שיעבוד עבודה זרה, כך וכך יעשה בו. שאלמלי לא נמצא לעולם עובר עבירה, הרי היה האיום לבטלה, והיו הקללות כולן לבטלה! וכן הפורענויות שבתורה. הרי אין לנו לומר: "הואיל ונמצא דין סקילה בתורה, זה שחילל את השבת, היה מוכרח לחללה!" ולא הקללות מחייבות שנאמר: כי אלו שעבדו עבודה זרה, וחלו עליהם אותן הקללות, נגזר עליהם לעבדה. אבל בבחירתו עבד כל מי שעבד, ובא עליו העונש. כמו שאמר: {{צ|גם המה בחרו בדרכיהם}} וגו' {{צ|גם אני אבחר בתעלוליהם ומגורותם אביא להם}} {{מקור|ישעיהו סו|ישעיהו ס"ו, ג'–ד'}}. ומה זה שאמר: {{צ|וחזקתי את לב פרעה}} {{ממ|שמות|יד|ד}}, ואחר כך ענשו ואבדו? יש מקום לדבר בו ויצא מזה עיקר גדול. לכך התבונן אל דברי בעניין הזה, ושים לבך אליהם, והשוום אל דברי אחרים, ובחר לך הטוב. וזאת: שפרעה וסיעתו, אילו לא היה להם אלא חטא זה, שלא שילחו את ישראל, היה הדבר מוקשה בלא ספק. שהרי כבר מנעם שישלחו – כמו שאמר: {{צ|כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו}} וגו' {{ממ|שמות|י|א}} – ואחר זה ידרוש ממנו שישלחם, והוא אנוס שלא לשלח. ואחר כך מענישו, הואיל ואינו משלחם, ומאבדו ומאבד סיעתו! זה כביכול עוול וסותר כל מה שהקדמנו! אלא שאין העניין כך. אך פרעה וסיעתו מרו בבחירתם בלי כפיה וללא הכרח. וחמסו הגרים שהיו בתוכם והרעו להם, כמו שנאמר במפורש: {{צ|ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו}} וגו' {{מקור|שמות א|שמות א', ט'–י'}}, ומעשה זה עשוהו בבחירתם ובזדון לבבם. ואין כופה אותם בזה. והיה עונשם על כך מעם האלוהים, שמנעם מן התשובה עד שנפרע מהם, כפי שהדין נתן. ומניעתם מן התשובה, הוא שלא ישלחום. וכבר באר לו האלוהים זאת והודיעו, שאלו רצה להוציאם בלבד, היה מאבד אותו ואת סיעתו, והם היו יוצאים. אבל רצה בעת הוציאו אותם, לעונשו על חמסם הקודם, כמו שאמר בתחילת הדבר: {{צ|וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי}} וגו' {{ממ|בראשית|טו|יד}}. ואי אפשר היה להענישם אלמלי חזרו בתשובה. לכך נמנעו מתשובה והוסיפו להחזיק בהם. והוא אמרו: {{צ|כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ. ואולם בעבור זאת העמדתיך}} וגו' {{מקור|שמות ט|שמות ט', ט"ו–ט"ז}}. ולא עשינו דברינו פלסתר, באומרנו, שהאלוהים אפשר שמעניש אדם שלא יחזור בתשובה ואינו נותן לו בחירה בתשובה. שכן יתברך שמו יודע החטאים, וחכמתו ויושרו מחייבים שיעור העונש. ויש שמעניש בעולם הזה לבד, ויש שמעניש לעולם הבא לבד, ויש שמעניש בשני העולמות יחד. ועונשו בעולם הזה שונה הוא: יש שמעניש בגוף, או בממון, או בשניהם יחד. וכשם שהוא משבית כמה מתנועות האדם הבחיריות בדרך העונש, כגון שמשבית את ידו מן האחיזה, כמו שעשה לירבעם, או – עיניו מן הראיה, כמו שעשה לאנשי סדום הנקהלים על לוט; כך משבית הוא את בחירת התשובה שבו, עד שלא תתעורר בלבו כלל, ויאבד בחטאו. ולא עלינו לדעת חכמתו, עד שנבין לשם מה העניש באופן של עונש זה ולא העניש באופן אחר. כשם שאין אנו יודעים מה הסיבה הקובעת שתהא לסוג זה צורה זו, ולא תהא לו צורה אחרת. כללו של דבר: {{צ|כי כל דרכיו משפט}} וגו' {{ממ|דברים|לב|ד}}, ומעניש החוטא לפי שעור חטאו, וגומל למיטיב לפי שעור הטבתו. ואם תאמר: "לשם מה דרש ממנו שלוח ישראל כמה פעמים, והוא משולל מזה כדי שתבאנה עליו המכות בעמדו בעיקשותו כמו שאמרנו: שנענש לעמוד בעיקשותו? ולא ידרוש ממנו חנם דבר שאי אפשר לו לעשותו?!" הרי שהיה גם זה בחכמה מעם האלוהים יתברך, שיודיעהו על אודות בחירתו: לכשירצה האלוהים לבטלה, הרי היא מבטלה. ואמר לו: "הריני דורש ממך שילוחם. ואם אתה משלחם עתה, ניצלת; אלא שאין אתה משלחם עד שתאבד". והיה פרעה צריך שייטיב, עד שיראה ההפך לתוכחת הנביא שנבצר ממנו להיטיב, ולא היה יכול, והיה בזה אות גדול ומפורסם בכל העולם, כמו שאמר: {{צ|ולמען ספר שמי בכל הארץ}} {{ממ|שמות|ט|טז}}. יש שהאלוהים מעניש האדם בזה שימנעהו מבחירת פועל מה. ויודע הוא זאת ואינו יכול למשוך נפשו ולהשיבה אל אותה בחירה. ובאותו באופן ממש היה עונשו של סיחון מלך חשבון, שכן על מריו לשעבר, שלא הייתה כפייה בו, הענישו האלוהים בזה שמנעו מעשות רצון ישראל, עד שהרגוהו. והוא אמרו: {{צ|ולא אבה סיחון מלך חשבון העברנו בו, כי הקשה ה' אלוהיך את רוחו ואימץ את לבבו}} וגו' {{ממ|דברים|ב|ל}}. ונתקשו בזה כל המפרשים, הואיל וחשבו שסיחון נענש על שלא הניח את ישראל עבור בארצו. ואמרו: "כיצד נענש והוא אנוס?" כמו שחשבו, שפרעה וסיעתו נענשו על שלא שלח את ישראל. ואין הדבר כן, אלא כמו שביארנו, שפרעה וסיעתו היה עונשם מעם האלוהים על חמסם לשעבר, שלא יחזרו בתשובה עד שתבואנה עליהם כל אותן המכות. והיה עונשו של סיחון על חמסו לשעבר, והעוול שעשה במלכותו, שימנע מעשות רצון ישראל, עד שיהרגוהו. וכבר גילה האלוהים ביד ישעיה, שהוא יתברך מעניש לפעמים כמה מן הממרים בזה שמונע מהם את התשובה, ואינו נותן להם לבחור בה, כמו שאמר: {{צ|השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע}} וגו' {{ממ|ישעיהו|ו|י}} – וזה מקרא מפורש, שאינו צריך ביאור. ולא עוד אלא שהוא מפתח למנעולים רבים. ואחר עיקר זה הולכים דברי אליהו עליו השלום, על הכופרים בני זמנו: {{צ|ואתה הסבות את לבם אחורנית}} {{ממ|מלכים א|יח|לז}}. כלומר: הואיל ומרו ברצונם, הענשתם בזה, שאתה מסיר ליבותם מדרך התשובה, ואינך מניח להם לא בחירה ולא רצון לעזוב מרים. ולכך התמידו בכפירתם. כעניין שנאמר: {{צ|חבור עצבים אפרים, הנח לו}} {{ממ|הושע|ד|יז}}. כלומר: הוא התחבר אל העצבים בבחירתו ואהבם, עונשו שיונח באהבתם. וזה משמע: "הנח לו". וזה מן הפירושים הנבחרים, למי שמבין דקות העניינים. אבל דבר ישעיה: {{צ|למה תתענו ה' מדרכיך, תקשיח לבנו מיראתך}} {{ממ|ישעיהו|סג|יז}}, הרי הוא עניין בפני עצמו ואין לו שום שייכות לעניינים הללו. ואין הדברים האלה מכוונים אלא למה שנאמר לפניהם ולאחריהם: עמד ישעיהו וקבל על הגלות, וגירותנו ובדידותנו, ותגבורת האומות עלינו. ואמר בתחנונים: אלוקי! כשרואים (ישראל) מצב זה של התגברות הכופרים, הם תועים מדרכי האמת ולבם ישטה מיראתך, וכביכול אתה מביא סכלים אלה לידי יציאה מן האמת. כעניין שאמר משה רבנו: {{צ|ואמרו הגויים אשר שמעו את שמעך לאמור: מבלתי יכולת}} וגו' {{מקור|במדבר יד|במדבר י"ד, ט"ו–ט"ז}}, ולפיכך אמר ישעיהו אחר זה: {{צ|שוב למען עבדיך, שבטי נחלתך}} {{ממ|ישעיהו|סג|יז}}, כלומר: שלא יהיה בזה חלול השם. וכמו שברר בתרי עשר דברי הנמשכים אחר האמת והמנוצחים על ידי הגויים בזמן הגלות. ואמר דבריהם בשמם: {{צ|כל עושה רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ, או איה אלוקי המשפט}} {{ממ|מלאכי|ב|יז}}, וסיפר גם מדבריהם על תוקף הגלות: {{צ|אמרתם שווא עבוד אלוהים, ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות. ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עושי רשעה}} וגו' {{מקור|מלאכי ג|שם ג', י"ד–ט"ו}}. וברר ואמר, שהוא יתברך עתיד לבאר האמת. ואמר: {{צ|ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע}} וגו' {{שם|שם=מלאכי ג יא}}. ואלה הפסוקים המוקשים שבתורה ובמקרא, שמעלים על הדעת, שהאלוהים כופה במרי, הרי ביררנו ענייניהם בלא ספק, והוא ברור נכון עם עומק ההתבוננות. ועמדנו בעיקרינו: * שברשות האדם הציות והמרי, והוא הבוחר במעשיו. מה שחפץ לעשותו עשה; ומה שחפץ שלא לעשותו לא יעשהו. יצא מי שהאלוהים מענישו על חטא שחטא, שמבטל חפצו, כמו שבררנו. * שרכישת המעלות בידו. ולפיכך צריך שישאף וישתדל להקנות לנפשו את המעלות, מאחר שאין מניע מן החוץ שיניעהו לקראתן. הוא מאמרם במוסרי מסכתא זו: "אם אין אני לי, מי לי". ולא נשאר בעניין זה אלא דבר אחד, שצריך לדבר בו מעט, כדי שתשלם כוונת הפרק – ואף על פי שלא הייתי רוצה לדון בו כלל, אלא שההכרח הביאני לכך – והוא: ידיעת האלוהים את המתהווה. היא הטענה שטוען עלינו מי שאומר שהאדם מציית וממרה בעל כורחו, ושכל מעשי האדם אין בחירה לו בהם, מאחר שבחירתו תלויה בבחירת האלוהים. ומה שהביא לאמונה זאת, שהרי הוא אומר: "איש זה, כלום ידע האלוהים בו שיהיה צדיק או רשע, אם לא ידע? אם תאמר ידע – התחייב שיהיה אנוס באותו מצב שידעו האלוהים מראש, או שתהיה ידיעתו ידיעה בלתי אמיתית; ואם תאמר שהוא לא ידע זאת מראש, התחייבו דברי הבאי גדולים ונהרסו חומות!"... לכך שמע מה שאומר לך, והתבונן בו יפה, שכן הוא האמת בלא ספק: כבר התברר בחכמה האלוהית, רצוני לומר: "מה שאחר הטבע", שהאלוהים יתברך אינו יודע בידיעה, ולא חי בחיים, עד שיהיה הוא והידיעה שני דברים כאדם וידיעתו, כי האדם זולת הידיעה והידיעה זולת האדם והרי הם שנים. ואלמלי היה האלוהים יודע בידיעה, היה מתחייב הריבוי, והיו הנצחיים רבים: האלוהים, והידיעה שבה הוא יודע, והחיים שבהם הוא חי, והיכולת שבה הוא יכול; וכן כל תאריו. ולא הזכרתי לך אלא טענה קרובה, מובנת להמון העם. כי הטענות והראיות המבטלות לזה, הרי שהן חזקות מאוד ומופתיות. הן הוכח שהוא יתברך תאריו, ותאריו הוא, עד שיאמר: שהוא הידיעה והוא היודע והוא הידוע; והוא החיים, והוא החי, והוא הממשיך לעצמו את החיים; והוא הדין שאר התארים. ואלו עניינים קשים, אל תבקש להבינם על בוריים מתוך שתיים שלוש שורות מדברי. ולא תשיג מהם, אלא סיפור דברים בלבד. ולשם עיקר גדול זה לא התיר הלשון העברי לומר: "חֵי ה'", כמו שאמרו: {{צ|חי פרעה}} {{ממ|בראשית|מד|טו}}, {{צ|חי נפשך}} {{ממ|שמואל א|א|כו}}; רצוני לומר: שם נסמך. כי הנסמך והסומך שני דברים חלוקים; ואין הדבר נסמך לעצמו. ולפי שחיי האלוהים הם עצמותו, ועצמותו היא חייו ואינם דבר אחר חוץ ממנו, לא נאמרה בהם הסמיכות. אך אמרו: "חַי ה'", והמכוון שהוא וחייו דבר אחד. וכבר התברר ב"מה שאחר הטבע"{{הערה|המטפיזיקה. ויקיעורך}} גם זה, שאין כוח בשכלנו להקיף מציאותו יתברך על בוריה. וזהו: * לשלמות מציאותו וחסרון שכלנו; * ואין למציאותו סיבות שיודע בהן; * ושקוצר שכלנו להשיגו כקוצר אור העין להשיג את אור השמש. שהרי אין זה לחולשת אור השמש, אלא משום שאור זה יותר חזק מן האור הרוצה להשיגו. ודברו בעניין הזה הרבה, והכל דברים נכונים, ברורים. ולכך יתחייב שלא נדע גם את ידיעתו ולא נקיפנה בשום פנים, מאחר שהוא – ידיעתו, וידיעתו – הוא. ועניין זה תמוה נפלא. והוא אשר נעלם מהם ואבדו. כי הם ידעו שמציאותו יתברך בשלמות המיוחדת לו לא תושג, ובקשו להשיג ידיעתו, עד שיחול עליה שכלם. וזה דבר שאי אפשר: שאלמלי היקפנו ידיעתו, הקפנו מציאותו, מאחר שהכל דבר אחד. כי השגתו, בשלמות היא, שיושג כמות שהוא במציאותו עם הידיעה, והיכולת, והרצון, והחיים ושאר תאריו הנעלים. הנה כבר בררנו, שהמחשבה בהשגת ידיעתו היא בערות גמורה. רק יודעים אנו שהוא יודע, כשם שאנו יודעים שהוא נמצא. ואם ישאלונו: "איך היא ידיעתו?" נאמר: שאין אנו משיגים זאת, כשם שאין אנו משיגים מציאותו על בוריה. וכבר נדרש לגנאי מי ששואף לדעת ידיעתו יתברך ונאמר לו: {{צ|החקר אלוה תמצא, אם עד תכלית שדי תמצא?}} {{ממ|איוב|יא|ז}}. היוצא מכל מה שאמרנו, שמעשי האדם מסורים לו. וברשותו להיות צדיק או רשע, ואין האלוהים כופהו באחד משני המצבים. ולפיכך התחייבו ההצטוות והלמוד וההכנה, והגמול והעונש. ואין קשיים בכל זה. אמנם תיאור ידיעתו יתברך והשגתו את כל הדברים, הרי הוא למעלה משכלנו. וזה כל מה שכיוונו להגיע אליו בשער הזה. וכבר הגיעה השעה שאפסיק הדברים כאן ואתחיל בפירוש מסכתא זאת, אשר הקדמנו לה פרקים אלו. == הערות שוליים == <references /> 53fts04y2w41m0fytrag30726oz99a1 0 259146 1415634 1409647 2022-07-27T19:08:06Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף א */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קנו|קנז|קנח|דיני גרים ומשומד, ואיזה נקרא אח ליבום|10|}} {{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (<small>פי' קושר, מענין "אסורים בזקים"</small> {{ממ|איוב|לו|ח}}) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפלו אחד מהם הורתו שלא בקדשה ולדתו בקדשה, והשני הורתו ולדתו בקדשה. ואפלו הם תאומים ונולדו בקדשה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדשה: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> נפלה לפני יבם משמד, יש מי שמתיר אם היה משמד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו. : {{רמ"א|הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משמד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משמד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפלו בדיעבד לא מהני מן המשמד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד ([[תשובות ריב"ש/א|ריב"ש סימן א']]). והמקדש אשה ויש לו אח משמד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשמד ליבום שלא תהא מקדשת (מהרא"י ברי"ן)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> אם המת היה משמד, אשתו זקוקה לאחיו. {{רמ"א|והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע)}}: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> לא היה מחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפלו עד אחד {{רמ"א|או קרוב}} מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> היה מחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> לא היה מחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפלו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מתרת לנשא; ולא חישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מתרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה. : {{רמ"א|יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קדם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז')}}: <קטע סוף=י/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] ombrf9uk4346i9cc2rzc5idx3otqn7f 1415635 1415634 2022-07-27T19:09:25Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ג */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קנו|קנז|קנח|דיני גרים ומשומד, ואיזה נקרא אח ליבום|10|}} {{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (<small>פי' קושר, מענין "אסורים בזקים"</small> {{ממ|איוב|לו|ח}}) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולדתו בקדושה, והשני הורתו ולדתו בקדושה. ואפילו הם תאומים ונולדו בקדושה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדושה: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> נפלה לפני יבם משמד, יש מי שמתיר אם היה משמד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו. : {{רמ"א|הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משמד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משמד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפלו בדיעבד לא מהני מן המשמד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד ([[תשובות ריב"ש/א|ריב"ש סימן א']]). והמקדש אשה ויש לו אח משמד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשמד ליבום שלא תהא מקדשת (מהרא"י ברי"ן)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> אם המת היה משמד, אשתו זקוקה לאחיו. {{רמ"א|והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע)}}: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> לא היה מחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפלו עד אחד {{רמ"א|או קרוב}} מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> היה מחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> לא היה מחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפלו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מתרת לנשא; ולא חישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מתרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה. : {{רמ"א|יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קדם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז')}}: <קטע סוף=י/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] otj26xdoz8svzvcmu7n7plgqy3ro4eq 1415636 1415635 2022-07-27T19:10:47Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ד */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קנו|קנז|קנח|דיני גרים ומשומד, ואיזה נקרא אח ליבום|10|}} {{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (<small>פי' קושר, מענין "אסורים בזקים"</small> {{ממ|איוב|לו|ח}}) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולדתו בקדושה, והשני הורתו ולדתו בקדושה. ואפילו הם תאומים ונולדו בקדושה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדושה: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> נפלה לפני יבם משומד, יש מי שמתיר אם היה משומד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו. : {{רמ"א|הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משומד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משומד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפילו בדיעבד לא מהני מן המשומד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד ([[תשובות ריב"ש/א|ריב"ש סימן א']]). והמקדש אשה ויש לו אח משומד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשומד ליבום שלא תהא מקודשת (מהרא"י ברי"ן)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> אם המת היה משמד, אשתו זקוקה לאחיו. {{רמ"א|והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע)}}: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> לא היה מחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפלו עד אחד {{רמ"א|או קרוב}} מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> היה מחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> לא היה מחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפלו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מתרת לנשא; ולא חישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מתרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה. : {{רמ"א|יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קדם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז')}}: <קטע סוף=י/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] ouvw2ag2v1tu2kv2truaurdcj6qz4ui 1415637 1415636 2022-07-27T19:11:02Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ה */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קנו|קנז|קנח|דיני גרים ומשומד, ואיזה נקרא אח ליבום|10|}} {{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (<small>פי' קושר, מענין "אסורים בזקים"</small> {{ממ|איוב|לו|ח}}) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולדתו בקדושה, והשני הורתו ולדתו בקדושה. ואפילו הם תאומים ונולדו בקדושה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדושה: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> נפלה לפני יבם משומד, יש מי שמתיר אם היה משומד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו. : {{רמ"א|הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משומד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משומד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפילו בדיעבד לא מהני מן המשומד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד ([[תשובות ריב"ש/א|ריב"ש סימן א']]). והמקדש אשה ויש לו אח משומד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשומד ליבום שלא תהא מקודשת (מהרא"י ברי"ן)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> אם המת היה משומד, אשתו זקוקה לאחיו. {{רמ"א|והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע)}}: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> לא היה מחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפלו עד אחד {{רמ"א|או קרוב}} מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> היה מחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> לא היה מחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפלו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מתרת לנשא; ולא חישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מתרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה. : {{רמ"א|יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קדם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז')}}: <קטע סוף=י/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] kuminw6i3a0v288naog5emnsed8zvci 1415638 1415637 2022-07-27T19:11:32Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ו */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קנו|קנז|קנח|דיני גרים ומשומד, ואיזה נקרא אח ליבום|10|}} {{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (<small>פי' קושר, מענין "אסורים בזקים"</small> {{ממ|איוב|לו|ח}}) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולדתו בקדושה, והשני הורתו ולדתו בקדושה. ואפילו הם תאומים ונולדו בקדושה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדושה: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> נפלה לפני יבם משומד, יש מי שמתיר אם היה משומד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו. : {{רמ"א|הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משומד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משומד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפילו בדיעבד לא מהני מן המשומד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד ([[תשובות ריב"ש/א|ריב"ש סימן א']]). והמקדש אשה ויש לו אח משומד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשומד ליבום שלא תהא מקודשת (מהרא"י ברי"ן)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> אם המת היה משומד, אשתו זקוקה לאחיו. {{רמ"א|והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע)}}: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> לא היה מוחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפילו עד אחד {{רמ"א|או קרוב}} מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> היה מחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> לא היה מחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפלו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מתרת לנשא; ולא חישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מתרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה. : {{רמ"א|יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קדם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז')}}: <קטע סוף=י/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] ssnc5wwshapbsfiriizsq9hwlunpa1f 1415639 1415638 2022-07-27T19:11:57Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ז */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קנו|קנז|קנח|דיני גרים ומשומד, ואיזה נקרא אח ליבום|10|}} {{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (<small>פי' קושר, מענין "אסורים בזקים"</small> {{ממ|איוב|לו|ח}}) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולדתו בקדושה, והשני הורתו ולדתו בקדושה. ואפילו הם תאומים ונולדו בקדושה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדושה: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> נפלה לפני יבם משומד, יש מי שמתיר אם היה משומד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו. : {{רמ"א|הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משומד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משומד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפילו בדיעבד לא מהני מן המשומד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד ([[תשובות ריב"ש/א|ריב"ש סימן א']]). והמקדש אשה ויש לו אח משומד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשומד ליבום שלא תהא מקודשת (מהרא"י ברי"ן)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> אם המת היה משומד, אשתו זקוקה לאחיו. {{רמ"א|והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע)}}: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> לא היה מוחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפילו עד אחד {{רמ"א|או קרוב}} מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> היה מוחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהוחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> לא היה מחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפלו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מתרת לנשא; ולא חישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מתרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה. : {{רמ"א|יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קדם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז')}}: <קטע סוף=י/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] 78qgbla1h8ef18xe70oolwiz5xm8zrl 1415640 1415639 2022-07-27T19:12:34Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ח */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קנו|קנז|קנח|דיני גרים ומשומד, ואיזה נקרא אח ליבום|10|}} {{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (<small>פי' קושר, מענין "אסורים בזקים"</small> {{ממ|איוב|לו|ח}}) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולדתו בקדושה, והשני הורתו ולדתו בקדושה. ואפילו הם תאומים ונולדו בקדושה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדושה: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> נפלה לפני יבם משומד, יש מי שמתיר אם היה משומד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו. : {{רמ"א|הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משומד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משומד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפילו בדיעבד לא מהני מן המשומד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד ([[תשובות ריב"ש/א|ריב"ש סימן א']]). והמקדש אשה ויש לו אח משומד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשומד ליבום שלא תהא מקודשת (מהרא"י ברי"ן)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> אם המת היה משומד, אשתו זקוקה לאחיו. {{רמ"א|והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע)}}: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> לא היה מוחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפילו עד אחד {{רמ"א|או קרוב}} מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> היה מוחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהוחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> לא היה מוחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפילו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מתרת לנשא; ולא חישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מתרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה. : {{רמ"א|יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קדם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז')}}: <קטע סוף=י/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] 9e8ftf0moktwjajt7ulxwn72yeen58b 1415641 1415640 2022-07-27T19:13:16Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ט */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קנו|קנז|קנח|דיני גרים ומשומד, ואיזה נקרא אח ליבום|10|}} {{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (<small>פי' קושר, מענין "אסורים בזקים"</small> {{ממ|איוב|לו|ח}}) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולדתו בקדושה, והשני הורתו ולדתו בקדושה. ואפילו הם תאומים ונולדו בקדושה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדושה: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> נפלה לפני יבם משומד, יש מי שמתיר אם היה משומד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו. : {{רמ"א|הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משומד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משומד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפילו בדיעבד לא מהני מן המשומד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד ([[תשובות ריב"ש/א|ריב"ש סימן א']]). והמקדש אשה ויש לו אח משומד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשומד ליבום שלא תהא מקודשת (מהרא"י ברי"ן)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> אם המת היה משומד, אשתו זקוקה לאחיו. {{רמ"א|והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע)}}: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> לא היה מוחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפילו עד אחד {{רמ"א|או קרוב}} מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> היה מוחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהוחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> לא היה מוחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפילו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מותרת לנשא; ולא חיישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעוברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מתרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה. : {{רמ"א|יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קדם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז')}}: <קטע סוף=י/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] 1vuqm24pj1zqiithzwjr81iobrt180v 1415642 1415641 2022-07-27T19:13:57Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף י */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קנו|קנז|קנח|דיני גרים ומשומד, ואיזה נקרא אח ליבום|10|}} {{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (<small>פי' קושר, מענין "אסורים בזקים"</small> {{ממ|איוב|לו|ח}}) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולדתו בקדושה, והשני הורתו ולדתו בקדושה. ואפילו הם תאומים ונולדו בקדושה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדושה: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> נפלה לפני יבם משומד, יש מי שמתיר אם היה משומד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו. : {{רמ"א|הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משומד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משומד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפילו בדיעבד לא מהני מן המשומד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד ([[תשובות ריב"ש/א|ריב"ש סימן א']]). והמקדש אשה ויש לו אח משומד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשומד ליבום שלא תהא מקודשת (מהרא"י ברי"ן)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> אם המת היה משומד, אשתו זקוקה לאחיו. {{רמ"א|והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע)}}: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> לא היה מוחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפילו עד אחד {{רמ"א|או קרוב}} מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> היה מוחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהוחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> לא היה מוחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפילו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מותרת לנשא; ולא חיישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעוברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קנז י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מותרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה. : {{רמ"א|יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קודם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז')}}: <קטע סוף=י/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] g6ygx3a96lf5yrs9ecpukvk8jiwqm3h 0 259497 1415666 837108 2022-07-28T07:05:47Z 2.55.0.166 טעות כתיב wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|פרקי דרבי אליעזר||פרק מו|פרק מז|פרק מח|}} ר' אלעזר בן ערך אומ' כשירד הקב"ה על הר סיני ליתן התורה לישראל ירדו עמו ששים רבוא של מלאכים כנגד ששים רבוא של גבורי ישראל ובידם זינות ופטרות ועטרו את כל ישראל כתר שם המפורש וכל אותן הימים עד שלא באו לאותו מעשה היו טובים לפני הב"ה כמלאכי השרת ולא משל בהם מלאך המות ולא השליכו צואה כבני אדם וכיון שעשו מעשה העגל כעס הב"ה עליהם ויאמ' לו סבור הייתי שתהיו כמלאכי השרת שנ' אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם עכשו אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו ר' יהודה אומ' אימתי כשאדם לובש בגדי תפארתו יפה במראהו ובכבודו כך ישראל כשהיו לובשין אותו השם היו טובים לפני הב"ה כמלאכי השרת וכיון שעשו מעשה העגל (כהם) [כעס עליהם] ובאותה הלילה ירדו אותם ששים רבוא של מלאכי השרת ולקחו מהם כל אחד ואחד מה שנתנו עליהם ונמצאו ערומים שלא ברצונם שנ' ויתנצלו בני ישראל את עדין אין כתיב כאן וינצלו אלא ויתנצלו ויש אומרים מאליו היה נקלף ר' אומ' כל ישיבות שישבו ישראל במדבר עשו בהם ע"ז שנ' וישב העם לאכול ושתו מה כתוב שם ויקומו לצחק התחילו עובדים ע"ז וכתיב אחר אומ' וישב ישראל בשטים מה כתיב שם ויחל העם לזנות התחילו בזנות ר' יהודה אומ' כתיב ועצת רשעים רחקה מני זה עצתו של בלעם הרשע שיעץ למדין ונפלו מישראל ארבעה ועשרים אלף שאמ' להם אין אתם יכולין לפני העם הזה כי אם חטאו לפני קוניהם ועשו להם חנויות חוץ למחנה ישראל והיו מוכרין כל ממכרן בשוק וכן עשו והיו בחורי ישראל יוצאין חוץ למחנה ישראל ורואין את בנות מדין שהיו כוחלות עיניהן כזונות (ולק) [ולקחו] מהן נשים ותעו אחריהן שנ' ויחל העם לזנות את בנות מואב שמעון ולוי קנאו על הזנות הרבה מאד שאמרו ויאמרו הכזונה יעשה את אחותינו ולקחו איש חרבו והרגו את אנשי סדום והנשיא של שבט שמעון לא זכר מה עשה זקנו ולא גער בבחורי ישראל הוא בעצמו בפרהסיא בא בזנות על המדיינית שנ' ושם איש ישראל המוכה וכל הנשיאים ומשה ואלעזר ופנחס ראו מלאך המשחית לעם והיו יושבים ובוכים ולא היו יודעים מה לעשות ראה פנחס את זמרי שבא בפרהסיא בזנות על המדיינית וקנא קנאה גדולה וחטף מידו של משה את הרומח וירץ מאחריו ודקרו מאחרי ביתו וינח הרומח בקובתה של האשה לפי' נתן הב"ה שכר טוב לו ולבניו במאכל הזרוע ונתפזרו הלחיים הלחי של האיש ולחיים של אשה לפי' נתן הב"ה שכר טוב לבניו במאכל הלחיים שנ' ונתן לכהן הזרוע והלחיים קם כדיין גדול ושופט ושפט את ישראל שנ' ויעמוד פנחס ויפלל מה הלשון הזה ויפלל כדיין גדול כשם שאתה אומ' ונתן בפלילים והיה מכה את בחורי ישראל כדי שיראו כל ישראל וייראו שנ' וכל ישראל ישמעו וייראו וראה הב"ה מה שעשה פנחס ומיד נתמלא רחמים ועצר המגפה ר' אליעזר אומ' קרא שמו של פנחס בשמו אליה אליהו מתושבי הגלעד שעשת תשובה ישראל בהר גלעד ונתן לו הב"ה שכר טוב ולבניו הצדיקים למען כהונת עולם שנ' והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם ר' אלעזר המודעי אומ' עמד פנחס וחרם על כל ישראל בסוד שם המפורש ובכתב הנכתב על הלוחות וכחרם בית דין העליון וכחרם בית דין התחתון שלא ישתה אדם מישראל מיינם של ישראל כי אם ברפש רגליהם שנאמר וצאני מרמס רגליהם שכל יינם של גוים לע"ז ולזנות שנ' זנות יין ותירוש יקח לב וכתיב אחר אומ' אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו ר' פנחס אומ' אמ' הב"ה למשה זכורים אתם מה שעשו לכם המדיינים הללו שנפלו מישראל ארבעה ועשרים אלף איש אלא עד שלא תאסוף קום נקום נקמת ישראל מה עשה משה רבנו עליו השלום לקח אלף איש מכל שבט ושבט הרי שנים עשר אלף והמקנא על הזנות נשיא עליהם ולקחו את כלי הקדש וחצוצרות התרועה בידו והלכו ושבו את בנות מדיין ואמ' לא על אלו נפלו מישראל ארבעה ועשרים אלף שנ' הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם התחיל כועס עליהם שנ' ויקצוף משה על פקודי החיל ובכעסו נסתלקה רוח הקדש מעליו מכאן אתה למד שהקפדן מאבד את כל חכמתו וראה אלעזר וקבל מאחריו שנ' ויאמר אלעזר הכהן אמ' להם את משה רבנו צוה אותו לא צוה: lz7vvgwu7p30zdgg9ww1rxp4y7pfbrq 0 276338 1415628 1415571 2022-07-27T16:00:43Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}} [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}} [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}} [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[תשובות ריב"ש]] {{*}} [[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}} [[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש"י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}} [[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}} [[קבא דקשייתא]] {{*}} [[שפוני טמוני חול]] {{*}} [[משיבת נפש]] {{*}} [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] [[קטגוריה:טקסטים חדשים]] 9c3oko1pxokjnoy7s1oq36g92kkvvfm 1415656 1415628 2022-07-28T00:00:32Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}} [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}} [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}} [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[תשובות ריב"ש]] {{*}} [[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}} [[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש"י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}} [[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}} [[קבא דקשייתא]] {{*}} [[שפוני טמוני חול]] {{*}} [[משיבת נפש]] {{*}} [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] [[קטגוריה:טקסטים חדשים]] 98lzywg3il7kmbl7780vd1q66uphkol 1415680 1415656 2022-07-28T08:01:13Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}} [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}} [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}} [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[תשובות ריב"ש]] {{*}} [[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}} [[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש"י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}} [[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}} [[קבא דקשייתא]] {{*}} [[שפוני טמוני חול]] {{*}} [[משיבת נפש]] {{*}} [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] [[קטגוריה:טקסטים חדשים]] 5om2ocuvexoht0hlrqslzu1vp22ylw5 116 277226 1415630 1345408 2022-07-27T17:18:54Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974 <מאגר 2000385 תיקון 2006830> <מקור> ((ס"ח תשל"ה, 14|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|8:208568)); ((תשל"ו, 134|תיקון|8:208570)), ((238|ת"ט|ec:8:317336)); ((תשמ"א, 70|תיקון מס' 2|9:208572)); ((תש"ס, 277|תיקון מס' 3|15:300257)); ((תשס"ח, 418|תיקון מס' 4|17:300807)), ((426|תיקון מס' 5|17:300881)), ((618|ת"ט)); ((תשס"ט, 328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תשע"ד, 60|תיקון מס' 7|19:301520)); ((תשע"ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 528|תיקון מס' 9|20:382389)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשע"א, 754|הודעה)); ((תשע"ב, 618|הודעה)); ((תשע"ג, 641|הודעה)); ((תשע"ד, 762|הודעה)); ((תשע"ה, 848|הודעה)); ((תשע"ו, 899|הודעה)); ((תשע"ז, 1111|הודעה)); ((תשע"ח, 845|הודעה)); ((תשע"ט, 2236|הודעה)); ((תש"ף, 418|הודעה)); ((תשפ"א, 1590|הודעה)); ((תשפ"ב, 1870|הודעה|9958)). @ 1. הגדרות (תיקון: תשל"ו, תשס"ח, תשע"ז) : בחוק זה - :- "דירה" - חדר או מערכת חדרים למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, לרבות חלקים מסוימים מהרכוש המשותף הצמודים להם כאמור [[בסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]]; :- "הלוואה לרכישת דירה" - הלוואה שתאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר נותן לצורך רכישת דירה ושלהבטחת החזרתה נרשמו משכנתה או משכון לגבי הזכויות במקרקעין; :- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; :- "ליווי פיננסי" - מימון לפרויקט בנייה על ידי תאגיד בנקאי או על ידי מבטח במסגרת הסכם ליווי בין המוכר לבין התאגיד הבנקאי או המבטח; :- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]]; :- "מכירה" - לרבות שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה [[בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963]]; :- "מוכר" - מי שמוכר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על-ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או שעתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה; :- "מחיר הדירה" - כל סכום שהקונה התחייב לשלם למוכר בחוזה המכר בקשר לרכישת הדירה; :- "ממונה" - מי שמונה לפי הוראות [[סעיף 3ד]] כממונה לעניין חוק זה; :- "הממונה על שוק ההון" - הממונה כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]]; :- "המפקח על הבנקים", ו"הוראות ניהול בנקאי תקין" - כמשמעותם [[בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]] (להלן - פקודת הבנקאות); :- "מימון לפרויקט בנייה" - שיטת מימון שבה המוכר מנהל את כל הפעילות הכספית של פרויקט הבנייה שלו בחשבון בנק נפרד אחד המשמש למטרה זו בלבד (להלן - חשבון הליווי); :- "פרויקט בנייה" - בנייה של דירה או של בניין על ידי מוכר; :- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; :- "תאגיד מלווה" - תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, הנותן ליווי פיננסי; :- "השר" - שר הבינוי והשיכון. @ 2. הבטחת כספי הקונה (תיקון: תשל"ו, תשס"ח, תשע"ו, תשע"ז) : לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה, והכל על אף האמור בחוזה המכר: : (1) מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע"מ, כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]], הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת המפקח על הבנקים, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית; : (2) ביטח את עצמו אצל מבטח שאישר לעניין זה הממונה על שוק ההון, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע"מ, כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]], הנכלל בכספים אלה, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1), והקונה צויין כמוטב על פי פוליסת הביטוח ודמי הביטוח שולמו מראש; שר האוצר, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח פוליסת הביטוח; : (3) שעבד את הדירה, או חלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, במשכנתה ראשונה לטובת הקונה או לטובת חברת נאמנות שאישר לכך השר, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1); : (4) רשם לגבי הדירה, או לגבי חלק יחסי של הקרקע שעליה היא נבנית, הערת אזהרה על מכירת הדירה בהתאם להוראות [[סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969]], ובלבד שלא נרשמו לגביהם שעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי שיש להם עדיפות על ההערה; : (5) העביר על שם הקונה את הבעלות או זכות אחרת בדירה, או בחלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, כמוסכם בחוזה המכר, כשהדירה או הקרקע נקיים מכל שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי. @ 2א. החלפת ערובה (תיקון: תשל"ו, תשס"ח) : מוכר שהבטיח את כספי הקונה לפי [[סעיף 2(1) או (2)]] יהיה רשאי להחליף את הערובה באחת מדרכי הערובה לפי [[סעיף 2(3), (4) או (5)]], ובלבד שהושלמה בניית הדירה ונמסרה ההחזקה בה לקונה, והכל אם לא נקבע בחוזה המכר שהמוכר אינו רשאי להחליף את הערובה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 3]]. : ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ"א-2021]].)) @ 2א1. חובת יידוע בכתב (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) לא ימכור מוכר דירה לקונה, אלא אם כן הודיע לקונה בכתב, במועד חתימת חוזה המכר, על זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששולמו ועל הדרכים שנקבעו לפי החוק לעניין זה. : (ב) מוכר שלא התקשר עם תאגיד בנקאי או מבטח בהסכם למתן ליווי פיננסי, יודיע על כך לקונה בכתב, עד מועד חתימת חוזה המכר; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן ומועד מסירת ההודעה. :: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי), התשפ"ב-2021]].)) @ 2ב. הבטחת כספי קונה דירה על מקרקעי ישראל (תיקון: תשל"ו, תשמ"א, תשס"ט) : (א) היתה הקרקע שעליה הדירה הנמכרת ממקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], לא יהא המוכר חייב להבטיח את כספי הקונה לפי [[סעיף 2]] אלא לתקופה שתסתיים בהתמלא כל אלה: :: (1) הושלמה בניית הדירה בהתאם לחוזה המכר; ::: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ"א-2021]].)) :: (2) נמסרה ההחזקה בדירה לקונה; :: (3) נחתם חוזה בין הקונה לבין רשות מקרקעי ישראל (להלן - הרשות) ובו התחייבה הרשות להביא לידי רישום הקונה כשוכר הדירה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים כשהיא נקיה מכל שעבוד או התחייבות לשעבוד, מעיקול, ומכל זכות של צד שלישי, למעט שעבוד או התחייבות לשעבוד לחובת הקונה. : (ב) חוזה שנחתם בין הקונה לבין הרשות כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (א), בין יום כ"א בשבט תשל"ה (2 בפברואר 1975) לבין יום ב' בניסן תשל"ט (30 במרס 1979), יראו כאילו כלולה בו התחייבות הרשות כאמור בפסקה (3) האמורה. : (ג) חויבה הרשות לפצות את הקונה על אי מילוי התחייבויותיה על פי פסקה (3) של סעיף קטן (א), ישפה המוכר את הרשות זולת אם הוכיח כי הרשות היא האחראית לעילת הפיצוי. @ 2ג. הודעה בדבר מחיקת רישום שעבוד (תיקון: תשע"ד, תשע"ז) : (א) בסעיף זה - ::- "תאגיד בנקאי" - תאגיד בנקאי שהמציא ערבות בנקאית כאמור [[בסעיף 2(1)]], בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה; ::- "מבטח" - מבטח שהמציא פוליסת ביטוח כאמור [[בסעיף 2(2)]], בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה. : (ב) מוכר יפנה בכתב לתאגיד בנקאי או למבטח, לפי העניין, בדרישה שימציא הודעה בכתב, בנוסח [[שבתוספת]], ולפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד, שניתנו לטובת התאגיד הבנקאי או המבטח לא ימומשו מתוך הדירה ורישומם יימחק, בהתאם לתנאים האמורים בהודעה (בסעיף זה - ההודעה); פנייה כאמור תיעשה בתוך 30 ימים מאחד מאלה: :: (1) ממועד התשלום הראשון ששילם קונה באמצעות פנקס שוברים אם הערבות הבנקאית או פוליסת הביטוח ניתנו על ידי תאגיד בנקאי או מבטח, שהוא תאגיד מלווה; :: (2) ממועד הוצאת ערבות בנקאית ראשונה אם ניתנה על ידי תאגיד בנקאי שאינו תאגיד מלווה; :: (3) ממועד הוצאת פוליסת הביטוח על ידי מבטח שאינו תאגיד מלווה. : (ג) פנה המוכר לתאגיד הבנקאי או למבטח כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור לו התאגיד הבנקאי או המבטח את ההודעה בתוך 30 ימים ממועד פניית המוכר אליו; עם פנייתו לתאגיד הבנקאי או למבטח, יודיע על כך המוכר לקונה, ועם קבלת ההודעה מהתאגיד הבנקאי או המבטח יעבירה לקונה. @ 3. סייג לתשלומים (תיקון: תשס"ח) : על אף האמור בחוזה המכר, לא יקבל מוכר מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בשיעורים העולים על השיעורים שקבע השר בתקנות, אלא אם כן כספים אלה הובטחו כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]]. @ 3א. תשלום הוצאות על ידי המוכר (תיקון: תש"ס) : (א) כל תשלומי העמלות וההוצאות הכרוכות בהבטחת כספי הקונה, לפי חוק זה (להלן - ההוצאות), יחולו על המוכר. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו, אם על פי חוזה המכר על המוכר לשלם את ההוצאות בשביל הקונה, והמבטח או נותן הערבות הבנקאית, לפי הענין, הוציא קבלה על שם הקונה. @ 3א1. הפרשי הצמדה (תיקון: תשס"ח) : כספים שהובטחו כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]], יוצמדו בהתאם לשיטת ההצמדה שעליה הוסכם בחוזה המכר לגבי מחיר הדירה; לא נקבעה בחוזה המכר שיטת הצמדה כאמור, יוצמדו הכספים שהובטחו למדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומם בידי הקונה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני החזרתם לקונה במקרה מהמקרים המפורטים [[בסעיף 2(1)]]. @ 3ב. ליווי פיננסי לפרויקט בנייה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) תאגיד מלווה ומוכר שהתקשרו בהסכם למתן ליווי פיננסי יפעלו בדרך זו בלבד לעניין פרויקט הבנייה נושא ההסכם. : (ב) הסכם הליווי של פרויקט בנייה בין התאגיד המלווה לבין המוכר יכלול את חובתם לפעול לפי הסדר השוברים בלבד בהתאם להוראות סעיף זה, וכן פרטים נוספים כפי שיקבע המפקח על הבנקים [[http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/Pages/nihultakin.aspx|בהוראות ניהול בנקאי תקין]] - לגבי תאגיד מלווה שהוא תאגיד בנקאי, או כפי שיקבע הממונה על שוק ההון בהוראות לפי [[סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח]] - לגבי תאגיד מלווה שהוא מבטח. : (ג) התאגיד המלווה יפיק פנקס שוברים לתשלום בעבור כל דירה בפרויקט הבנייה, ימסור אותו למוכר ויפקיד תשלומים בעבור הדירה, לרבות תשלומים שהעביר תאגיד שנתן לקונה הלוואה לרכישת דירה, לחשבון הליווי באמצעות פנקס השוברים בלבד; השוברים יכללו פרטים כפי שיקבע המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון בהוראות כאמור בסעיף קטן (ב). : (ד) המוכר ימסור את פנקס השוברים לקונה ויקבל באמצעותו בלבד את התשלומים שישלם הקונה בעבור הדירה; תשלום באמצעות שובר מהווה הוראה בלתי חוזרת של המוכר לתאגיד המלווה להמציא ערבות בנקאית כאמור [[בסעיף 2(1)]] או פוליסת ביטוח כאמור [[בסעיף 2(2)]], לטובת הקונה. : (ה) תאגיד מלווה ימציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח בשל הסכום ששילם הקונה לפי הסדר השוברים, למעט רכיב המע"מ כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]] הנכלל בכספים אלה, בתוך 14 ימי עסקים מיום ששולם כאמור או יוודא כי ניתנה בטוחה אחרת לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]]; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו של תאגיד בנקאי או מבטח לפי כל דין. @ 3ג. חובת תאגיד שנתן הלוואה לרכישת דירה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : נתן תאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר הלוואה לקונה לרכישת דירה, חייב הוא - : (1) להודיע לקונה בכתב על הוראות חוק זה ועל זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר בעבור הדירה; : (2) להעביר את כספי ההלוואה למוכר רק לאחר שווידא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]] או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה כאמור. @ 3ג1. שעבוד ראשון של זכות המוכר לקבלת החזר רכיב המע"מ (תיקון: תשע"ז) : נתן מוכר בטוחה כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]], תהיה זכותו לקבלת החזר רכיב המע"מ ששולם, במקרה של מימוש הבטוחה, משועבדת בשעבוד ראשון לטובת המדינה; לעניין זה, "רכיב המע"מ" - מס הערך המוסף הנכלל במחיר הדירה, בשיעור החל לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], במועד כל תשלום מאת הקונה למוכר. @ 3ג2. השבת רכיב המע"מ בעת מימוש בטוחה (תיקון: תשע"ז) : (א) בסעיף זה - ::- "בטוחה" - ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]]; ::- "רכיב המע"מ" - כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]]; ::- "הקרן" - הקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (ג). : (ב) מומשה בטוחה בנסיבות האמורות [[בסעיף 2(1) או (2)]], תשיב הקרן לקונה, באמצעות התאגיד הבנקאי או המבטח שהמציא את הבטוחה, סכום בגובה רכיב המע"מ לגבי כל תשלום מאת הקונה למוכר אשר בשלו ניתנה הבטוחה, בתוספת הפרשי הצמדה כאמור [[בסעיף 3א1]] על הכספים שהובטחו כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]], בהתאם להוראות אלה: :: (1) התאגיד הבנקאי או המבטח יפנה, לא יאוחר משבעה ימים ממועד המימוש, בבקשה לקבל מהקרן סכום בגובה רכיב המע"מ; :: (2) בתוך 14 ימים ממועד פניית התאגיד הבנקאי או המבטח כאמור בפסקה (1), יועבר הסכום בגובה רכיב המע"מ מהקרן לתאגיד הבנקאי או למבטח; :: (3) עם קבלת הסכום בגובה רכיב המע"מ מהקרן יעבירו התאגיד הבנקאי או המבטח לידי הקונה. : (ג) החשב הכללי של משרד האוצר יקים, במשרד האוצר, קרן שמטרתה השבת סכומים בגובה רכיב המע"מ לקונים, בעת מימוש בטוחות, בהתאם להוראות סעיף זה; הודעה בדבר הקמת הקרן תפורסם ברשומות. : (ד) החשב הכללי, בהסכמת המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, יתקין את תקנון הקרן; בתקנון כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, נוהלי הגשת בקשות לקרן והטיפול בהן וסדרי עבודתה של הקרן; תקנון הקרן יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר. @ 3ד. מינוי הממונה, ניהול רישום ובירור פניות ציבור (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) השר ימנה ממונה מבין עובדי משרדו, לעניין דירות שהוראות חוק זה חלות על מכירתן. : (ב) הממונה ינהל רישום שיפורטו בו שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]]. : (ג)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), הממונה יברר פניות ציבור לעניין חוק זה, לרבות לעניין הפרת הוראות החוק על ידי מוכר. :: (2) מצא הממונה שפניית ציבור היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולמוכר; הממונה יפרט בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא (להלן - ממצאי הבירור). :: (3) מצא הממונה שפניית ציבור לא היתה מוצדקת או שאין היא ראויה לבירור, יודיע על כך לפונה. :: (4) החלטותיו של הממונה בבירור פניית ציבור וממצאי הבירור - ::: (א) לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן; ::: (ב) לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפנייה לממונה או בירורה. : (ד) קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע לתאגיד בנקאי יעבירה לבירור המפקח על הבנקים; המפקח יברר את הפנייה לפי הוראות [[סעיף 16 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]], ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לתאגיד הבנקאי וכן לממונה; על אף הוראות [[הסעיף האמור]], המפקח יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. : (ה) קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע למבטח יעבירה לבירור הממונה על שוק ההון; הממונה על שוק ההון יברר את הפנייה לפי הוראות [[סעיפים 60 עד 62 לחוק הפיקוח על הביטוח]], ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, למבטח וכן לממונה; הממונה על שוק ההון יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. @ 3ה. חובת דיווח של מוכר לממונה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) מוכר ימסור לממונה את הפרטים האלה לגבי מכירה של כל דירה בפרויקט בנייה שלו: שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]]. : (ב) השר יקבע בתקנות את המועד למסירת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע פרטים נוספים שעל המוכר למסור לממונה. :: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה), התשע"ט-2019]].)) @ 3ו. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס"ח) : לצורך מילוי תפקידיו, רשאי הממונה - : (1) לדרוש מכל אדם או גוף הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למכירה של דירות על פי חוק זה; : (2) להיכנס למקום המשמש מוכר ולבצע ביקורת על קיום הוראות לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט. @ 3ז. סמכויות הממונה לגבי מוכר או תאגיד מפר (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) מצא הממונה כי מוכר הפר את חובתו להבטיח את כספי הקונים כנדרש לפי חוק זה, יתריע על כך בכתב לפני המוכר, ויודיע על כך לקונה ולמפקח על הבנקים או לממונה על שוק ההון, לפי העניין. : (ב) מצא הממונה כי תאגיד שאינו תאגיד בנקאי או מבטח שנתן הלוואה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי [[סעיף 3ג]], יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למפקח על הבנקים ולממונה על שוק ההון לפי [[סעיף 3ח]]. @ 3ח. סמכויות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון לגבי תאגיד בנקאי או מבטח שהפר את חובותיו (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : מצא המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון כי תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שהוא תאגיד מלווה, הפר את חובותיו לפי [[סעיף 3ב]], או שתאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שנתן הלוואה לקונה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי [[סעיף 3ג]], רשאי הוא, בלי לגרוע מסמכויותיו על פי כל דין, להורות לתאגיד הבנקאי או למבטח לתקן את ההפרה, וכן רשאי הוא להורות על הדרכים לתיקונה, כפי שימצא לנכון. @ 3ט. דיווח שנתי מטעם הממונה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) הממונה יגיש לשר ולוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו, על ביצוע הוראות לפי חוק זה וכן דיווח על ממצאי הבירור, לרבות על ממצאי הבירור שהמפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון העביר אליו; בדין וחשבון יפורטו גם שמות מוכרים שהפרו הוראות לפי חוק זה. : (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי הממונה או בכל דרך אחרת שקבע השר. @ 4. עונשין (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) העושה אחת מאלה, דינו קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין): :: (1) לא יידע את הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששילם, בניגוד להוראות [[סעיף 2א1]]; :: (1א) קיבל מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות [[סעיף 3]]; :: (2) לא דיווח לממונה על פרטי עסקאות מכר, בניגוד להוראות [[סעיף 3ה]]. : (ב) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: :: (1) קיבל על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות [[סעיף 2]]; :: (2) לא מסר לקונה את פנקס השוברים או קיבל תשלומים שלא באמצעות פנקס השוברים, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ד)]]. : (ג) העושה אחת מאלה, דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: :: (1) לא הפיק פנקס שוברים או לא הפקיד את התשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ג)]]; :: (2) לא המציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח או לא וידא כי ניתנה בטוחה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ה)]]; :: (3) לא יידע את הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או לא וידא כי ניתנה בטוחה לקונה או התחייבות בכתב של המוכר, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]]. : (ד) הורשע מוכר בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו מהשתתפות במכרזים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], שעורכים המדינה או תאגיד ממשלתי כהגדרתו [[בחוק האמור]], לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. : (ה) הורשע מוכר שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כמשמעותן [[=חוק רישום קבלנים|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]] (בחוק זה - חוק רישום קבלנים), בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו לרישום בפנקס, ואם נרשם - לבטל את רישומו, הכל לתקופה שיקבע בית המשפט. @ 4א. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס"ח) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 4(א) או (ב)]] על ידי התאגיד או עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס כאמור [[בסעיף 4(א) או (ב)]], לפי העניין; בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל או פקיד מטעם התאגיד האחראי על התחום שבו בוצעה העבירה. : (ב) הורשע תאגיד בעבירה לפי [[סעיף 4(א) או (ב)]], חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי [[הסעיף האמור]], אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 4ב. הטלת עיצום כספי (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, [ק"ת הודעות]) : (א) על הפרת הוראות אלה בידי מוכר או תאגיד יטיל הממונה על המוכר או על התאגיד, לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות [[סעיפים 4ג עד 4יג]] בסכום המפורט להלן, לפי העניין: :: (1) אי-דיווח של המוכר לממונה על מידע לגבי מכירה של דירה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ה]] - עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 28,610 ש"ח))); :: (2) מכירת דירה לקונה על ידי המוכר בלא יידוע בכתב של הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה, בניגוד להוראת [[סעיף 2א1]] - עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 57,180 ש"ח))); :: (3) אי-יידוע קונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי-וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] - עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 57,180 ש"ח))); :: (4) אי-מסירת פנקס שוברים מהמוכר לקונה או קבלת תשלומים בעבור הדירה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ד)]] - עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 228,760 ש"ח))); :: (5) קבלת סכום כסף העולה על שבעה אחוזים ממחיר הדירה, מהקונה על ידי המוכר, על חשבון מחיר הדירה, בניגוד להוראות [[סעיף 2]] - עיצום כספי בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 457,510 ש"ח))). : (ב) על הפרת הוראות אלה בידי תאגיד בנקאי או מבטח, יטיל המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, על התאגיד הבנקאי או המבטח, הכל לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות [[סעיף 4יד]] בסכום של מיליון שקלים חדשים: :: (1) אי-הפקת פנקס שוברי תשלום או אי-הפקדת תשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ג)]]; :: (2) אי-הוצאת ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח או אי-וידוא של הוצאת בטוחה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ה)]]; :: (3) אי-יידוע הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי-וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]]. @ 4ג. הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי (תיקון: תשס"ח) : היה לממונה יסוד סביר להניח כי מי שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה [[בסעיף 4ב]] הפר הוראה כאמור (להלן - המפר), רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה - הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה, בין השאר, את אלה: : (1) המעשה המהווה את ההפרה; : (2) שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; : (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 4ד]]; : (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות [[סעיף 4ז]]. @ 4ד. טיעון בפני הממונה (תיקון: תשס"ח) : מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. @ 4ה. הודעת חיוב (תיקון: תשס"ח) : (א) טען מפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 4ד]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 4ח]]. : (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן - הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו. :: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר. : (ג) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 4ד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למפר במועד האמור. @ 4ו. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס"ח, תשע"ד) : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 4ד]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר על החלטת הממונה לפי [[סעיף 4ה]], וועדת הערר הורתה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר. : (ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ז' בתשרי התשס"ט (6 באוקטובר 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות. @ 4ז. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס"ח) : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 4ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. @ 4ח. סכומים מופחתים (תיקון: תשס"ח) : (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע [[בפרק זה]], בשיעורים שיקבע. : ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה), התשע״א–2011]].)) @ 4ט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשס"ח) : העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור [[בסעיף 4ה]]. @ 4י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס"ח) : לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]] (להלן - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. @ 4יא. גביה (תיקון: תשס"ח) : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גביה)]]. @ 4יב. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס"ח) : (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 4ב]]. : (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 4ב]], לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. @ 4יג. ערר (תיקון: תשס"ח) : (א) מי שנמסרה לו הודעת חיוב רשאי לערור לפני ועדת הערר שהוקמה לפי [[סעיף 10 לחוק רישום קבלנים]] (בסעיף זה - ועדת הערר); על ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות בדבר סמכויות עזר, סדרי דין וערעור מינהלי לפי [[החוק האמור]]. : (ב) הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעת החיוב. : (ג) אין בהגשת ערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורו הממונה או ועדת הערר אחרת. : (ד) שולם העיצום הכספי והתקבל הערר, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו. @ 4יד. הטלת עיצום כספי על תאגיד בנקאי או מבטח (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) הוראות [[סעיפים 4ג עד 4יג]] יחולו על תאגיד בנקאי בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי [[4ג|אותם סעיפים]] יהיו נתונות למפקח על הבנקים ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות [[סעיף 14טו לפקודת הבנקאות]]. : (ב) הוראות [[סעיפים 4ג עד 4יג]] יחולו על מבטח בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי [[4ג|אותם סעיפים]] יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות [[סעיף 92יב לחוק הפיקוח על הביטוח]]. @ 5. תחולה : הוראות חוק זה לא יחולו על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה. @ 6. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"ו, תשס"ח) : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה לענין [[סעיפים 2א]] [[ו-2ב(1)]]. : ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ"א-2021]].)) @ 7. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום כ"א בשבט תשל"ה (2 בפברואר 1975). == תוספת (תיקון: תשע"ד) == ==== ((([[סעיף 2ג]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ז) : (((הושמטה))) <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ד' בכסלו תשל"ה (18 בנובמבר 1974). <חתימות> * יצחק רבין, ראש הממשלה * אברהם עופר, שר השיכון * אפרים קציר, נשיא המדינה <ויקי>{{חוקי מקרקעין}}</ויקי> ezs18w3pxfq85whm73m5ra2r8him5y9 1415662 1415630 2022-07-28T06:49:32Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974 <מאגר 2000385 תיקון 2006830> <מקור> ((ס"ח תשל"ה, 14|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|8:208568)); ((תשל"ו, 134|תיקון|8:208570)), ((238|ת"ט|ec:8:317336)); ((תשמ"א, 70|תיקון מס' 2|9:208572)); ((תש"ס, 277|תיקון מס' 3|15:300257)); ((תשס"ח, 418|תיקון מס' 4|17:300807)), ((426|תיקון מס' 5|17:300881)), ((618|ת"ט)); ((תשס"ט, 328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תשע"ד, 60|תיקון מס' 7|19:301520)); ((תשע"ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 528|תיקון מס' 9|20:382389)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשע"א, 754|הודעה)); ((תשע"ב, 618|הודעה)); ((תשע"ג, 641|הודעה)); ((תשע"ד, 762|הודעה)); ((תשע"ה, 848|הודעה)); ((תשע"ו, 899|הודעה)); ((תשע"ז, 1111|הודעה)); ((תשע"ח, 845|הודעה)); ((תשע"ט, 2236|הודעה)); ((תש"ף, 418|הודעה)); ((תשפ"א, 1590|הודעה)); ((תשפ"ב, 1870|הודעה|9958)). @ 1. הגדרות (תיקון: תשל"ו, תשס"ח, תשע"ז) : בחוק זה - :- "דירה" - חדר או מערכת חדרים למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, לרבות חלקים מסוימים מהרכוש המשותף הצמודים להם כאמור [[בסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]]; :- "הלוואה לרכישת דירה" - הלוואה שתאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר נותן לצורך רכישת דירה ושלהבטחת החזרתה נרשמו משכנתה או משכון לגבי הזכויות במקרקעין; :- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; :- "ליווי פיננסי" - מימון לפרויקט בנייה על ידי תאגיד בנקאי או על ידי מבטח במסגרת הסכם ליווי בין המוכר לבין התאגיד הבנקאי או המבטח; :- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]]; :- "מכירה" - לרבות שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה [[בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963]]; :- "מוכר" - מי שמוכר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על-ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או שעתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה; :- "מחיר הדירה" - כל סכום שהקונה התחייב לשלם למוכר בחוזה המכר בקשר לרכישת הדירה; :- "ממונה" - מי שמונה לפי הוראות [[סעיף 3ד]] כממונה לעניין חוק זה; :- "הממונה על שוק ההון" - הממונה כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]]; :- "המפקח על הבנקים", ו"הוראות ניהול בנקאי תקין" - כמשמעותם [[בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]] (להלן - פקודת הבנקאות); :- "מימון לפרויקט בנייה" - שיטת מימון שבה המוכר מנהל את כל הפעילות הכספית של פרויקט הבנייה שלו בחשבון בנק נפרד אחד המשמש למטרה זו בלבד (להלן - חשבון הליווי); :- "פרויקט בנייה" - בנייה של דירה או של בניין על ידי מוכר; :- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; :- "תאגיד מלווה" - תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, הנותן ליווי פיננסי; :- "השר" - שר הבינוי והשיכון. @ 2. הבטחת כספי הקונה (תיקון: תשל"ו, תשס"ח, תשע"ו, תשע"ז) : לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה, והכל על אף האמור בחוזה המכר: : (1) מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע"מ, כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]], הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת המפקח על הבנקים, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית; : (2) ביטח את עצמו אצל מבטח שאישר לעניין זה הממונה על שוק ההון, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע"מ, כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]], הנכלל בכספים אלה, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1), והקונה צויין כמוטב על פי פוליסת הביטוח ודמי הביטוח שולמו מראש; שר האוצר, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח פוליסת הביטוח; : (3) שעבד את הדירה, או חלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, במשכנתה ראשונה לטובת הקונה או לטובת חברת נאמנות שאישר לכך השר, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1); : (4) רשם לגבי הדירה, או לגבי חלק יחסי של הקרקע שעליה היא נבנית, הערת אזהרה על מכירת הדירה בהתאם להוראות [[סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969]], ובלבד שלא נרשמו לגביהם שעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי שיש להם עדיפות על ההערה; : (5) העביר על שם הקונה את הבעלות או זכות אחרת בדירה, או בחלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, כמוסכם בחוזה המכר, כשהדירה או הקרקע נקיים מכל שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי. @ 2א. החלפת ערובה (תיקון: תשל"ו, תשס"ח) : מוכר שהבטיח את כספי הקונה לפי [[סעיף 2(1) או (2)]] יהיה רשאי להחליף את הערובה באחת מדרכי הערובה לפי [[סעיף 2(3), (4) או (5)]], ובלבד שהושלמה בניית הדירה ונמסרה ההחזקה בה לקונה, והכל אם לא נקבע בחוזה המכר שהמוכר אינו רשאי להחליף את הערובה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 3]]. : ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ"א-2021]].)) @ 2א1. חובת יידוע בכתב (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) לא ימכור מוכר דירה לקונה, אלא אם כן הודיע לקונה בכתב, במועד חתימת חוזה המכר, על זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששולמו ועל הדרכים שנקבעו לפי החוק לעניין זה. : (ב) מוכר שלא התקשר עם תאגיד בנקאי או מבטח בהסכם למתן ליווי פיננסי, יודיע על כך לקונה בכתב, עד מועד חתימת חוזה המכר; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן ומועד מסירת ההודעה. :: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי), התשפ"ב-2021]].)) @ 2ב. הבטחת כספי קונה דירה על מקרקעי ישראל (תיקון: תשל"ו, תשמ"א, תשס"ט) : (א) היתה הקרקע שעליה הדירה הנמכרת ממקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], לא יהא המוכר חייב להבטיח את כספי הקונה לפי [[סעיף 2]] אלא לתקופה שתסתיים בהתמלא כל אלה: :: (1) הושלמה בניית הדירה בהתאם לחוזה המכר; ::: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ"א-2021]].)) :: (2) נמסרה ההחזקה בדירה לקונה; :: (3) נחתם חוזה בין הקונה לבין רשות מקרקעי ישראל (להלן - הרשות) ובו התחייבה הרשות להביא לידי רישום הקונה כשוכר הדירה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים כשהיא נקיה מכל שעבוד או התחייבות לשעבוד, מעיקול, ומכל זכות של צד שלישי, למעט שעבוד או התחייבות לשעבוד לחובת הקונה. : (ב) חוזה שנחתם בין הקונה לבין הרשות כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (א), בין יום כ"א בשבט תשל"ה (2 בפברואר 1975) לבין יום ב' בניסן תשל"ט (30 במרס 1979), יראו כאילו כלולה בו התחייבות הרשות כאמור בפסקה (3) האמורה. : (ג) חויבה הרשות לפצות את הקונה על אי מילוי התחייבויותיה על פי פסקה (3) של סעיף קטן (א), ישפה המוכר את הרשות זולת אם הוכיח כי הרשות היא האחראית לעילת הפיצוי. @ 2ג. הודעה בדבר מחיקת רישום שעבוד (תיקון: תשע"ד, תשע"ז) : (א) בסעיף זה - ::- "תאגיד בנקאי" - תאגיד בנקאי שהמציא ערבות בנקאית כאמור [[בסעיף 2(1)]], בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה; ::- "מבטח" - מבטח שהמציא פוליסת ביטוח כאמור [[בסעיף 2(2)]], בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה. : (ב) מוכר יפנה בכתב לתאגיד בנקאי או למבטח, לפי העניין, בדרישה שימציא הודעה בכתב, בנוסח [[שבתוספת]], ולפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד, שניתנו לטובת התאגיד הבנקאי או המבטח לא ימומשו מתוך הדירה ורישומם יימחק, בהתאם לתנאים האמורים בהודעה (בסעיף זה - ההודעה); פנייה כאמור תיעשה בתוך 30 ימים מאחד מאלה: :: (1) ממועד התשלום הראשון ששילם קונה באמצעות פנקס שוברים אם הערבות הבנקאית או פוליסת הביטוח ניתנו על ידי תאגיד בנקאי או מבטח, שהוא תאגיד מלווה; :: (2) ממועד הוצאת ערבות בנקאית ראשונה אם ניתנה על ידי תאגיד בנקאי שאינו תאגיד מלווה; :: (3) ממועד הוצאת פוליסת הביטוח על ידי מבטח שאינו תאגיד מלווה. : (ג) פנה המוכר לתאגיד הבנקאי או למבטח כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור לו התאגיד הבנקאי או המבטח את ההודעה בתוך 30 ימים ממועד פניית המוכר אליו; עם פנייתו לתאגיד הבנקאי או למבטח, יודיע על כך המוכר לקונה, ועם קבלת ההודעה מהתאגיד הבנקאי או המבטח יעבירה לקונה. @ 3. סייג לתשלומים (תיקון: תשס"ח) : על אף האמור בחוזה המכר, לא יקבל מוכר מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בשיעורים העולים על השיעורים שקבע השר בתקנות, אלא אם כן כספים אלה הובטחו כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]]. @ 3א. תשלום הוצאות על ידי המוכר (תיקון: תש"ס) : (א) כל תשלומי העמלות וההוצאות הכרוכות בהבטחת כספי הקונה, לפי חוק זה (להלן - ההוצאות), יחולו על המוכר. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו, אם על פי חוזה המכר על המוכר לשלם את ההוצאות בשביל הקונה, והמבטח או נותן הערבות הבנקאית, לפי הענין, הוציא קבלה על שם הקונה. @ 3א1. הפרשי הצמדה (תיקון: תשס"ח) : כספים שהובטחו כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]], יוצמדו בהתאם לשיטת ההצמדה שעליה הוסכם בחוזה המכר לגבי מחיר הדירה; לא נקבעה בחוזה המכר שיטת הצמדה כאמור, יוצמדו הכספים שהובטחו למדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומם בידי הקונה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני החזרתם לקונה במקרה מהמקרים המפורטים [[בסעיף 2(1)]]. @ 3ב. ליווי פיננסי לפרויקט בנייה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) תאגיד מלווה ומוכר שהתקשרו בהסכם למתן ליווי פיננסי יפעלו בדרך זו בלבד לעניין פרויקט הבנייה נושא ההסכם. : (ב) הסכם הליווי של פרויקט בנייה בין התאגיד המלווה לבין המוכר יכלול את חובתם לפעול לפי הסדר השוברים בלבד בהתאם להוראות סעיף זה, וכן פרטים נוספים כפי שיקבע המפקח על הבנקים [[http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/Pages/nihultakin.aspx|בהוראות ניהול בנקאי תקין]] - לגבי תאגיד מלווה שהוא תאגיד בנקאי, או כפי שיקבע הממונה על שוק ההון בהוראות לפי [[סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח]] - לגבי תאגיד מלווה שהוא מבטח. : (ג) התאגיד המלווה יפיק פנקס שוברים לתשלום בעבור כל דירה בפרויקט הבנייה, ימסור אותו למוכר ויפקיד תשלומים בעבור הדירה, לרבות תשלומים שהעביר תאגיד שנתן לקונה הלוואה לרכישת דירה, לחשבון הליווי באמצעות פנקס השוברים בלבד; השוברים יכללו פרטים כפי שיקבע המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון בהוראות כאמור בסעיף קטן (ב). : (ד) המוכר ימסור את פנקס השוברים לקונה ויקבל באמצעותו בלבד את התשלומים שישלם הקונה בעבור הדירה; תשלום באמצעות שובר מהווה הוראה בלתי חוזרת של המוכר לתאגיד המלווה להמציא ערבות בנקאית כאמור [[בסעיף 2(1)]] או פוליסת ביטוח כאמור [[בסעיף 2(2)]], לטובת הקונה. : (ה) תאגיד מלווה ימציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח בשל הסכום ששילם הקונה לפי הסדר השוברים, למעט רכיב המע"מ כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]] הנכלל בכספים אלה, בתוך 14 ימי עסקים מיום ששולם כאמור או יוודא כי ניתנה בטוחה אחרת לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]]; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו של תאגיד בנקאי או מבטח לפי כל דין. @ 3ג. חובת תאגיד שנתן הלוואה לרכישת דירה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : נתן תאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר הלוואה לקונה לרכישת דירה, חייב הוא - : (1) להודיע לקונה בכתב על הוראות חוק זה ועל זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר בעבור הדירה; : (2) להעביר את כספי ההלוואה למוכר רק לאחר שווידא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]] או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה כאמור. @ 3ג1. שעבוד ראשון של זכות המוכר לקבלת החזר רכיב המע"מ (תיקון: תשע"ז) : נתן מוכר בטוחה כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]], תהיה זכותו לקבלת החזר רכיב המע"מ ששולם, במקרה של מימוש הבטוחה, משועבדת בשעבוד ראשון לטובת המדינה; לעניין זה, "רכיב המע"מ" - מס הערך המוסף הנכלל במחיר הדירה, בשיעור החל לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], במועד כל תשלום מאת הקונה למוכר. @ 3ג2. השבת רכיב המע"מ בעת מימוש בטוחה (תיקון: תשע"ז) : (א) בסעיף זה - ::- "בטוחה" - ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]]; ::- "רכיב המע"מ" - כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]]; ::- "הקרן" - הקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (ג). : (ב) מומשה בטוחה בנסיבות האמורות [[בסעיף 2(1) או (2)]], תשיב הקרן לקונה, באמצעות התאגיד הבנקאי או המבטח שהמציא את הבטוחה, סכום בגובה רכיב המע"מ לגבי כל תשלום מאת הקונה למוכר אשר בשלו ניתנה הבטוחה, בתוספת הפרשי הצמדה כאמור [[בסעיף 3א1]] על הכספים שהובטחו כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]], בהתאם להוראות אלה: :: (1) התאגיד הבנקאי או המבטח יפנה, לא יאוחר משבעה ימים ממועד המימוש, בבקשה לקבל מהקרן סכום בגובה רכיב המע"מ; :: (2) בתוך 14 ימים ממועד פניית התאגיד הבנקאי או המבטח כאמור בפסקה (1), יועבר הסכום בגובה רכיב המע"מ מהקרן לתאגיד הבנקאי או למבטח; :: (3) עם קבלת הסכום בגובה רכיב המע"מ מהקרן יעבירו התאגיד הבנקאי או המבטח לידי הקונה. : (ג) החשב הכללי של משרד האוצר יקים, במשרד האוצר, קרן שמטרתה השבת סכומים בגובה רכיב המע"מ לקונים, בעת מימוש בטוחות, בהתאם להוראות סעיף זה; הודעה בדבר הקמת הקרן תפורסם ברשומות. : (ד) החשב הכללי, בהסכמת המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, יתקין את תקנון הקרן; בתקנון כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, נוהלי הגשת בקשות לקרן והטיפול בהן וסדרי עבודתה של הקרן; תקנון הקרן יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר. @ 3ד. מינוי הממונה, ניהול רישום ובירור פניות ציבור (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) השר ימנה ממונה מבין עובדי משרדו, לעניין דירות שהוראות חוק זה חלות על מכירתן. : (ב) הממונה ינהל רישום שיפורטו בו שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]]. : (ג)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), הממונה יברר פניות ציבור לעניין חוק זה, לרבות לעניין הפרת הוראות החוק על ידי מוכר. :: (2) מצא הממונה שפניית ציבור היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולמוכר; הממונה יפרט בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא (להלן - ממצאי הבירור). :: (3) מצא הממונה שפניית ציבור לא היתה מוצדקת או שאין היא ראויה לבירור, יודיע על כך לפונה. :: (4) החלטותיו של הממונה בבירור פניית ציבור וממצאי הבירור - ::: (א) לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן; ::: (ב) לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפנייה לממונה או בירורה. : (ד) קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע לתאגיד בנקאי יעבירה לבירור המפקח על הבנקים; המפקח יברר את הפנייה לפי הוראות [[סעיף 16 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]], ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לתאגיד הבנקאי וכן לממונה; על אף הוראות [[הסעיף האמור]], המפקח יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. : (ה) קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע למבטח יעבירה לבירור הממונה על שוק ההון; הממונה על שוק ההון יברר את הפנייה לפי הוראות [[סעיפים 60 עד 62 לחוק הפיקוח על הביטוח]], ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, למבטח וכן לממונה; הממונה על שוק ההון יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. @ 3ה. חובת דיווח של מוכר לממונה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) מוכר ימסור לממונה את הפרטים האלה לגבי מכירה של כל דירה בפרויקט בנייה שלו: שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]]. : (ב) השר יקבע בתקנות את המועד למסירת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע פרטים נוספים שעל המוכר למסור לממונה. :: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה), התשע"ט-2019]].)) @ 3ו. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס"ח) : לצורך מילוי תפקידיו, רשאי הממונה - : (1) לדרוש מכל אדם או גוף הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למכירה של דירות על פי חוק זה; : (2) להיכנס למקום המשמש מוכר ולבצע ביקורת על קיום הוראות לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט. @ 3ז. סמכויות הממונה לגבי מוכר או תאגיד מפר (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) מצא הממונה כי מוכר הפר את חובתו להבטיח את כספי הקונים כנדרש לפי חוק זה, יתריע על כך בכתב לפני המוכר, ויודיע על כך לקונה ולמפקח על הבנקים או לממונה על שוק ההון, לפי העניין. : (ב) מצא הממונה כי תאגיד שאינו תאגיד בנקאי או מבטח שנתן הלוואה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי [[סעיף 3ג]], יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למפקח על הבנקים ולממונה על שוק ההון לפי [[סעיף 3ח]]. @ 3ח. סמכויות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון לגבי תאגיד בנקאי או מבטח שהפר את חובותיו (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : מצא המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון כי תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שהוא תאגיד מלווה, הפר את חובותיו לפי [[סעיף 3ב]], או שתאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שנתן הלוואה לקונה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי [[סעיף 3ג]], רשאי הוא, בלי לגרוע מסמכויותיו על פי כל דין, להורות לתאגיד הבנקאי או למבטח לתקן את ההפרה, וכן רשאי הוא להורות על הדרכים לתיקונה, כפי שימצא לנכון. @ 3ט. דיווח שנתי מטעם הממונה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) הממונה יגיש לשר ולוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו, על ביצוע הוראות לפי חוק זה וכן דיווח על ממצאי הבירור, לרבות על ממצאי הבירור שהמפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון העביר אליו; בדין וחשבון יפורטו גם שמות מוכרים שהפרו הוראות לפי חוק זה. : (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי הממונה או בכל דרך אחרת שקבע השר. @ 4. עונשין (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) העושה אחת מאלה, דינו קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין): :: (1) לא יידע את הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששילם, בניגוד להוראות [[סעיף 2א1]]; :: (1א) קיבל מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות [[סעיף 3]]; :: (2) לא דיווח לממונה על פרטי עסקאות מכר, בניגוד להוראות [[סעיף 3ה]]. : (ב) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: :: (1) קיבל על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות [[סעיף 2]]; :: (2) לא מסר לקונה את פנקס השוברים או קיבל תשלומים שלא באמצעות פנקס השוברים, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ד)]]. : (ג) העושה אחת מאלה, דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: :: (1) לא הפיק פנקס שוברים או לא הפקיד את התשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ג)]]; :: (2) לא המציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח או לא וידא כי ניתנה בטוחה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ה)]]; :: (3) לא יידע את הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או לא וידא כי ניתנה בטוחה לקונה או התחייבות בכתב של המוכר, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]]. : (ד) הורשע מוכר בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו מהשתתפות במכרזים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], שעורכים המדינה או תאגיד ממשלתי כהגדרתו [[בחוק האמור]], לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. : (ה) הורשע מוכר שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כמשמעותן [[=חוק רישום קבלנים|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]] (בחוק זה - חוק רישום קבלנים), בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו לרישום בפנקס, ואם נרשם - לבטל את רישומו, הכל לתקופה שיקבע בית המשפט. @ 4א. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס"ח) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 4(א) או (ב)]] על ידי התאגיד או עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס כאמור [[בסעיף 4(א) או (ב)]], לפי העניין; בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל או פקיד מטעם התאגיד האחראי על התחום שבו בוצעה העבירה. : (ב) הורשע תאגיד בעבירה לפי [[סעיף 4(א) או (ב)]], חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי [[הסעיף האמור]], אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 4ב. הטלת עיצום כספי (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, [ק"ת הודעות]) : (א) על הפרת הוראות אלה בידי מוכר או תאגיד יטיל הממונה על המוכר או על התאגיד, לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות [[סעיפים 4ג עד 4יג]] בסכום המפורט להלן, לפי העניין: :: (1) אי-דיווח של המוכר לממונה על מידע לגבי מכירה של דירה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ה]] - עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 28,610 ש"ח))); :: (2) מכירת דירה לקונה על ידי המוכר בלא יידוע בכתב של הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה, בניגוד להוראת [[סעיף 2א1]] - עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 57,180 ש"ח))); :: (3) אי-יידוע קונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי-וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] - עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 57,180 ש"ח))); :: (4) אי-מסירת פנקס שוברים מהמוכר לקונה או קבלת תשלומים בעבור הדירה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ד)]] - עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 228,760 ש"ח))); :: (5) קבלת סכום כסף העולה על שבעה אחוזים ממחיר הדירה, מהקונה על ידי המוכר, על חשבון מחיר הדירה, בניגוד להוראות [[סעיף 2]] - עיצום כספי בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 457,510 ש"ח))). : (ב) על הפרת הוראות אלה בידי תאגיד בנקאי או מבטח, יטיל המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, על התאגיד הבנקאי או המבטח, הכל לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות [[סעיף 4יד]] בסכום של מיליון שקלים חדשים: :: (1) אי-הפקת פנקס שוברי תשלום או אי-הפקדת תשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ג)]]; :: (2) אי-הוצאת ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח או אי-וידוא של הוצאת בטוחה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ה)]]; :: (3) אי-יידוע הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי-וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]]. @ 4ג. הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי (תיקון: תשס"ח) : היה לממונה יסוד סביר להניח כי מי שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה [[בסעיף 4ב]] הפר הוראה כאמור (להלן - המפר), רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה - הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה, בין השאר, את אלה: : (1) המעשה המהווה את ההפרה; : (2) שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; : (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 4ד]]; : (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות [[סעיף 4ז]]. @ 4ד. טיעון בפני הממונה (תיקון: תשס"ח) : מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. @ 4ה. הודעת חיוב (תיקון: תשס"ח) : (א) טען מפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 4ד]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 4ח]]. : (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן - הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו. :: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר. : (ג) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 4ד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למפר במועד האמור. @ 4ו. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס"ח, תשע"ד) : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 4ד]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר על החלטת הממונה לפי [[סעיף 4ה]], וועדת הערר הורתה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר. : (ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ז' בתשרי התשס"ט (6 באוקטובר 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות. @ 4ז. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס"ח) : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 4ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. @ `4ח. סכומים מופחתים (תיקון: תשס"ח) : (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע [[בפרק זה]], בשיעורים שיקבע. : ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה), התשע״א–2011]].)) : ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע״ב–2011]].)) @ 4ט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשס"ח) : העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור [[בסעיף 4ה]]. @ 4י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס"ח) : לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]] (להלן - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. @ 4יא. גביה (תיקון: תשס"ח) : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גביה)]]. @ 4יב. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס"ח) : (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 4ב]]. : (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 4ב]], לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. @ 4יג. ערר (תיקון: תשס"ח) : (א) מי שנמסרה לו הודעת חיוב רשאי לערור לפני ועדת הערר שהוקמה לפי [[סעיף 10 לחוק רישום קבלנים]] (בסעיף זה - ועדת הערר); על ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות בדבר סמכויות עזר, סדרי דין וערעור מינהלי לפי [[החוק האמור]]. : (ב) הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעת החיוב. : (ג) אין בהגשת ערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורו הממונה או ועדת הערר אחרת. : (ד) שולם העיצום הכספי והתקבל הערר, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו. @ 4יד. הטלת עיצום כספי על תאגיד בנקאי או מבטח (תיקון: תשס"ח, תשע"ז) : (א) הוראות [[סעיפים 4ג עד 4יג]] יחולו על תאגיד בנקאי בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי [[4ג|אותם סעיפים]] יהיו נתונות למפקח על הבנקים ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות [[סעיף 14טו לפקודת הבנקאות]]. : (ב) הוראות [[סעיפים 4ג עד 4יג]] יחולו על מבטח בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי [[4ג|אותם סעיפים]] יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות [[סעיף 92יב לחוק הפיקוח על הביטוח]]. @ 5. תחולה : הוראות חוק זה לא יחולו על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה. @ 6. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"ו, תשס"ח) : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה לענין [[סעיפים 2א]] [[ו-2ב(1)]]. : ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ"א-2021]].)) @ 7. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום כ"א בשבט תשל"ה (2 בפברואר 1975). == תוספת (תיקון: תשע"ד) == ==== ((([[סעיף 2ג]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ז) : (((הושמטה))) <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ד' בכסלו תשל"ה (18 בנובמבר 1974). <חתימות> * יצחק רבין, ראש הממשלה * אברהם עופר, שר השיכון * אפרים קציר, נשיא המדינה <ויקי>{{חוקי מקרקעין}}</ויקי> 39h62ojdpemg5ry4w8nuksndsis21we 0 281425 1415631 1345409 2022-07-27T17:30:14Z OpenLawBot 8112 [1415630] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל״ה–1974}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000385}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ה, 14|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 134|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208570.pdf}}, {{ח:תיבה|238|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 70|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208572.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 277|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 418|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300807.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300881.pdf}}, {{ח:תיבה|618|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 328|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 60|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 528|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382389.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 754|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 618|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 641|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 762|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 848|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 899|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1111|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 845|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2236|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 418|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1590|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1870|הודעה}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ו, תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או מערכת חדרים למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, לרבות חלקים מסוימים מהרכוש המשותף הצמודים להם כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 55|בסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לרכישת דירה“ – הלוואה שתאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר נותן לצורך רכישת דירה ושלהבטחת החזרתה נרשמו משכנתה או משכון לגבי הזכויות במקרקעין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליווי פיננסי“ – מימון לפרויקט בנייה על ידי תאגיד בנקאי או על ידי מבטח במסגרת הסכם ליווי בין המוכר לבין התאגיד הבנקאי או המבטח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – לרבות שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוכר“ – מי שמוכר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על־ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או שעתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הדירה“ – כל סכום שהקונה התחייב לשלם למוכר בחוזה המכר בקשר לרכישת הדירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}} כממונה לעניין חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון“ – הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“, ו”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}} (להלן – פקודת הבנקאות); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מימון לפרויקט בנייה“ – שיטת מימון שבה המוכר מנהל את כל הפעילות הכספית של פרויקט הבנייה שלו בחשבון בנק נפרד אחד המשמש למטרה זו בלבד (להלן – חשבון הליווי); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט בנייה“ – בנייה של דירה או של בניין על ידי מוכר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מלווה“ – תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, הנותן ליווי פיננסי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבינוי והשיכון. {{ח:סעיף|2|הבטחת כספי הקונה|תיקון: תשל״ו, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה, והכל על אף האמור בחוזה המכר: {{ח:תת|(1)}} מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע״מ, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}}, הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת המפקח על הבנקים, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית; {{ח:תת|(2)}} ביטח את עצמו אצל מבטח שאישר לעניין זה הממונה על שוק ההון, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע״מ, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}}, הנכלל בכספים אלה, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1), והקונה צויין כמוטב על פי פוליסת הביטוח ודמי הביטוח שולמו מראש; שר האוצר, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח פוליסת הביטוח; {{ח:תת|(3)}} שעבד את הדירה, או חלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, במשכנתה ראשונה לטובת הקונה או לטובת חברת נאמנות שאישר לכך השר, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1); {{ח:תת|(4)}} רשם לגבי הדירה, או לגבי חלק יחסי של הקרקע שעליה היא נבנית, הערת אזהרה על מכירת הדירה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}}, ובלבד שלא נרשמו לגביהם שעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי שיש להם עדיפות על ההערה; {{ח:תת|(5)}} העביר על שם הקונה את הבעלות או זכות אחרת בדירה, או בחלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, כמוסכם בחוזה המכר, כשהדירה או הקרקע נקיים מכל שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי. {{ח:סעיף|2א|החלפת ערובה|תיקון: תשל״ו, תשס״ח}} {{ח:ת}} מוכר שהבטיח את כספי הקונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(1) או (2)}} יהיה רשאי להחליף את הערובה באחת מדרכי הערובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(3), (4) או (5)}}, ובלבד שהושלמה בניית הדירה ונמסרה ההחזקה בה לקונה, והכל אם לא נקבע בחוזה המכר שהמוכר אינו רשאי להחליף את הערובה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:סעיף|2א1|חובת יידוע בכתב|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לא ימכור מוכר דירה לקונה, אלא אם כן הודיע לקונה בכתב, במועד חתימת חוזה המכר, על זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששולמו ועל הדרכים שנקבעו לפי החוק לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} מוכר שלא התקשר עם תאגיד בנקאי או מבטח בהסכם למתן ליווי פיננסי, יודיע על כך לקונה בכתב, עד מועד חתימת חוזה המכר; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן ומועד מסירת ההודעה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי), התשפ״ב–2021}}.}} {{ח:סעיף|2ב|הבטחת כספי קונה דירה על מקרקעי ישראל|תיקון: תשל״ו, תשמ״א, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} היתה הקרקע שעליה הדירה הנמכרת ממקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, לא יהא המוכר חייב להבטיח את כספי הקונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} אלא לתקופה שתסתיים בהתמלא כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הושלמה בניית הדירה בהתאם לחוזה המכר; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:תתת|(2)}} נמסרה ההחזקה בדירה לקונה; {{ח:תתת|(3)}} נחתם חוזה בין הקונה לבין רשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות) ובו התחייבה הרשות להביא לידי רישום הקונה כשוכר הדירה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים כשהיא נקיה מכל שעבוד או התחייבות לשעבוד, מעיקול, ומכל זכות של צד שלישי, למעט שעבוד או התחייבות לשעבוד לחובת הקונה. {{ח:תת|(ב)}} חוזה שנחתם בין הקונה לבין הרשות כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (א), בין יום כ״א בשבט תשל״ה (2 בפברואר 1975) לבין יום ב׳ בניסן תשל״ט (30 במרס 1979), יראו כאילו כלולה בו התחייבות הרשות כאמור בפסקה (3) האמורה. {{ח:תת|(ג)}} חויבה הרשות לפצות את הקונה על אי מילוי התחייבויותיה על פי פסקה (3) של סעיף קטן (א), ישפה המוכר את הרשות זולת אם הוכיח כי הרשות היא האחראית לעילת הפיצוי. {{ח:סעיף|2ג|הודעה בדבר מחיקת רישום שעבוד|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהמציא ערבות בנקאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}}, בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – מבטח שהמציא פוליסת ביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}, בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה. {{ח:תת|(ב)}} מוכר יפנה בכתב לתאגיד בנקאי או למבטח, לפי העניין, בדרישה שימציא הודעה בכתב, בנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, ולפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד, שניתנו לטובת התאגיד הבנקאי או המבטח לא ימומשו מתוך הדירה ורישומם יימחק, בהתאם לתנאים האמורים בהודעה (בסעיף זה – ההודעה); פנייה כאמור תיעשה בתוך 30 ימים מאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ממועד התשלום הראשון ששילם קונה באמצעות פנקס שוברים אם הערבות הבנקאית או פוליסת הביטוח ניתנו על ידי תאגיד בנקאי או מבטח, שהוא תאגיד מלווה; {{ח:תתת|(2)}} ממועד הוצאת ערבות בנקאית ראשונה אם ניתנה על ידי תאגיד בנקאי שאינו תאגיד מלווה; {{ח:תתת|(3)}} ממועד הוצאת פוליסת הביטוח על ידי מבטח שאינו תאגיד מלווה. {{ח:תת|(ג)}} פנה המוכר לתאגיד הבנקאי או למבטח כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור לו התאגיד הבנקאי או המבטח את ההודעה בתוך 30 ימים ממועד פניית המוכר אליו; עם פנייתו לתאגיד הבנקאי או למבטח, יודיע על כך המוכר לקונה, ועם קבלת ההודעה מהתאגיד הבנקאי או המבטח יעבירה לקונה. {{ח:סעיף|3|סייג לתשלומים|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} על אף האמור בחוזה המכר, לא יקבל מוכר מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בשיעורים העולים על השיעורים שקבע השר בתקנות, אלא אם כן כספים אלה הובטחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}. {{ח:סעיף|3א|תשלום הוצאות על ידי המוכר|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} כל תשלומי העמלות וההוצאות הכרוכות בהבטחת כספי הקונה, לפי חוק זה (להלן – ההוצאות), יחולו על המוכר. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו, אם על פי חוזה המכר על המוכר לשלם את ההוצאות בשביל הקונה, והמבטח או נותן הערבות הבנקאית, לפי הענין, הוציא קבלה על שם הקונה. {{ח:סעיף|3א1|הפרשי הצמדה|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} כספים שהובטחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, יוצמדו בהתאם לשיטת ההצמדה שעליה הוסכם בחוזה המכר לגבי מחיר הדירה; לא נקבעה בחוזה המכר שיטת הצמדה כאמור, יוצמדו הכספים שהובטחו למדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומם בידי הקונה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני החזרתם לקונה במקרה מהמקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}}. {{ח:סעיף|3ב|ליווי פיננסי לפרויקט בנייה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד מלווה ומוכר שהתקשרו בהסכם למתן ליווי פיננסי יפעלו בדרך זו בלבד לעניין פרויקט הבנייה נושא ההסכם. {{ח:תת|(ב)}} הסכם הליווי של פרויקט בנייה בין התאגיד המלווה לבין המוכר יכלול את חובתם לפעול לפי הסדר השוברים בלבד בהתאם להוראות סעיף זה, וכן פרטים נוספים כפי שיקבע המפקח על הבנקים {{ח:חיצוני|http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/Pages/nihultakin.aspx|בהוראות ניהול בנקאי תקין}} – לגבי תאגיד מלווה שהוא תאגיד בנקאי, או כפי שיקבע הממונה על שוק ההון בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח}} – לגבי תאגיד מלווה שהוא מבטח. {{ח:תת|(ג)}} התאגיד המלווה יפיק פנקס שוברים לתשלום בעבור כל דירה בפרויקט הבנייה, ימסור אותו למוכר ויפקיד תשלומים בעבור הדירה, לרבות תשלומים שהעביר תאגיד שנתן לקונה הלוואה לרכישת דירה, לחשבון הליווי באמצעות פנקס השוברים בלבד; השוברים יכללו פרטים כפי שיקבע המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון בהוראות כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} המוכר ימסור את פנקס השוברים לקונה ויקבל באמצעותו בלבד את התשלומים שישלם הקונה בעבור הדירה; תשלום באמצעות שובר מהווה הוראה בלתי חוזרת של המוכר לתאגיד המלווה להמציא ערבות בנקאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}} או פוליסת ביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}, לטובת הקונה. {{ח:תת|(ה)}} תאגיד מלווה ימציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח בשל הסכום ששילם הקונה לפי הסדר השוברים, למעט רכיב המע״מ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}} הנכלל בכספים אלה, בתוך 14 ימי עסקים מיום ששולם כאמור או יוודא כי ניתנה בטוחה אחרת לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו של תאגיד בנקאי או מבטח לפי כל דין. {{ח:סעיף|3ג|חובת תאגיד שנתן הלוואה לרכישת דירה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:ת}} נתן תאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר הלוואה לקונה לרכישת דירה, חייב הוא – {{ח:תת|(1)}} להודיע לקונה בכתב על הוראות חוק זה ועל זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר בעבור הדירה; {{ח:תת|(2)}} להעביר את כספי ההלוואה למוכר רק לאחר שווידא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה כאמור. {{ח:סעיף|3ג1|שעבוד ראשון של זכות המוכר לקבלת החזר רכיב המע״מ|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} נתן מוכר בטוחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, תהיה זכותו לקבלת החזר רכיב המע״מ ששולם, במקרה של מימוש הבטוחה, משועבדת בשעבוד ראשון לטובת המדינה; לעניין זה, ”רכיב המע״מ“ – מס הערך המוסף הנכלל במחיר הדירה, בשיעור החל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, במועד כל תשלום מאת הקונה למוכר. {{ח:סעיף|3ג2|השבת רכיב המע״מ בעת מימוש בטוחה|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בטוחה“ – ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכיב המע״מ“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן“ – הקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ב)}} מומשה בטוחה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, תשיב הקרן לקונה, באמצעות התאגיד הבנקאי או המבטח שהמציא את הבטוחה, סכום בגובה רכיב המע״מ לגבי כל תשלום מאת הקונה למוכר אשר בשלו ניתנה הבטוחה, בתוספת הפרשי הצמדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א1|בסעיף 3א1}} על הכספים שהובטחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, בהתאם להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאגיד הבנקאי או המבטח יפנה, לא יאוחר משבעה ימים ממועד המימוש, בבקשה לקבל מהקרן סכום בגובה רכיב המע״מ; {{ח:תתת|(2)}} בתוך 14 ימים ממועד פניית התאגיד הבנקאי או המבטח כאמור בפסקה (1), יועבר הסכום בגובה רכיב המע״מ מהקרן לתאגיד הבנקאי או למבטח; {{ח:תתת|(3)}} עם קבלת הסכום בגובה רכיב המע״מ מהקרן יעבירו התאגיד הבנקאי או המבטח לידי הקונה. {{ח:תת|(ג)}} החשב הכללי של משרד האוצר יקים, במשרד האוצר, קרן שמטרתה השבת סכומים בגובה רכיב המע״מ לקונים, בעת מימוש בטוחות, בהתאם להוראות סעיף זה; הודעה בדבר הקמת הקרן תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} החשב הכללי, בהסכמת המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, יתקין את תקנון הקרן; בתקנון כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, נוהלי הגשת בקשות לקרן והטיפול בהן וסדרי עבודתה של הקרן; תקנון הקרן יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר. {{ח:סעיף|3ד|מינוי הממונה, ניהול רישום ובירור פניות ציבור|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה ממונה מבין עובדי משרדו, לעניין דירות שהוראות חוק זה חלות על מכירתן. {{ח:תת|(ב)}} הממונה ינהל רישום שיפורטו בו שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), הממונה יברר פניות ציבור לעניין חוק זה, לרבות לעניין הפרת הוראות החוק על ידי מוכר. {{ח:תתת|(2)}} מצא הממונה שפניית ציבור היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולמוכר; הממונה יפרט בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא (להלן – ממצאי הבירור). {{ח:תתת|(3)}} מצא הממונה שפניית ציבור לא היתה מוצדקת או שאין היא ראויה לבירור, יודיע על כך לפונה. {{ח:תתת|(4)}} החלטותיו של הממונה בבירור פניית ציבור וממצאי הבירור – {{ח:תתתת|(א)}} לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן; {{ח:תתתת|(ב)}} לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפנייה לממונה או בירורה. {{ח:תת|(ד)}} קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע לתאגיד בנקאי יעבירה לבירור המפקח על הבנקים; המפקח יברר את הפנייה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 16|סעיף 16 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לתאגיד הבנקאי וכן לממונה; על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 16|הסעיף האמור}}, המפקח יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. {{ח:תת|(ה)}} קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע למבטח יעבירה לבירור הממונה על שוק ההון; הממונה על שוק ההון יברר את הפנייה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 60|סעיפים 60 עד 62 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, למבטח וכן לממונה; הממונה על שוק ההון יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. {{ח:סעיף|3ה|חובת דיווח של מוכר לממונה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מוכר ימסור לממונה את הפרטים האלה לגבי מכירה של כל דירה בפרויקט בנייה שלו: שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בתקנות את המועד למסירת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע פרטים נוספים שעל המוכר למסור לממונה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה), התשע״ט–2019}}.}} {{ח:סעיף|3ו|סמכויות פיקוח|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} לצורך מילוי תפקידיו, רשאי הממונה – {{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם או גוף הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למכירה של דירות על פי חוק זה; {{ח:תת|(2)}} להיכנס למקום המשמש מוכר ולבצע ביקורת על קיום הוראות לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט. {{ח:סעיף|3ז|סמכויות הממונה לגבי מוכר או תאגיד מפר|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מצא הממונה כי מוכר הפר את חובתו להבטיח את כספי הקונים כנדרש לפי חוק זה, יתריע על כך בכתב לפני המוכר, ויודיע על כך לקונה ולמפקח על הבנקים או לממונה על שוק ההון, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה כי תאגיד שאינו תאגיד בנקאי או מבטח שנתן הלוואה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למפקח על הבנקים ולממונה על שוק ההון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ח|סעיף 3ח}}. {{ח:סעיף|3ח|סמכויות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון לגבי תאגיד בנקאי או מבטח שהפר את חובותיו|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:ת}} מצא המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון כי תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שהוא תאגיד מלווה, הפר את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב}}, או שתאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שנתן הלוואה לקונה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}, רשאי הוא, בלי לגרוע מסמכויותיו על פי כל דין, להורות לתאגיד הבנקאי או למבטח לתקן את ההפרה, וכן רשאי הוא להורות על הדרכים לתיקונה, כפי שימצא לנכון. {{ח:סעיף|3ט|דיווח שנתי מטעם הממונה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הממונה יגיש לשר ולוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו, על ביצוע הוראות לפי חוק זה וכן דיווח על ממצאי הבירור, לרבות על ממצאי הבירור שהמפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון העביר אליו; בדין וחשבון יפורטו גם שמות מוכרים שהפרו הוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי הממונה או בכל דרך אחרת שקבע השר. {{ח:סעיף|4|עונשין|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין): {{ח:תתת|(1)}} לא יידע את הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששילם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א1|סעיף 2א1}}; {{ח:תתת|(1א)}} קיבל מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:תתת|(2)}} לא דיווח לממונה על פרטי עסקאות מכר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}}. {{ח:תת|(ב)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} קיבל על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; {{ח:תתת|(2)}} לא מסר לקונה את פנקס השוברים או קיבל תשלומים שלא באמצעות פנקס השוברים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} העושה אחת מאלה, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} לא הפיק פנקס שוברים או לא הפקיד את התשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} לא המציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח או לא וידא כי ניתנה בטוחה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא יידע את הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או לא וידא כי ניתנה בטוחה לקונה או התחייבות בכתב של המוכר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}. {{ח:תת|(ד)}} הורשע מוכר בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו מהשתתפות במכרזים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, שעורכים המדינה או תאגיד ממשלתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק האמור}}, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. {{ח:תת|(ה)}} הורשע מוכר שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}} (בחוק זה – חוק רישום קבלנים), בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו לרישום בפנקס, ואם נרשם – לבטל את רישומו, הכל לתקופה שיקבע בית המשפט. {{ח:סעיף|4א|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א) או (ב)}} על ידי התאגיד או עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א) או (ב)}}, לפי העניין; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל או פקיד מטעם התאגיד האחראי על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:תת|(ב)}} הורשע תאגיד בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א) או (ב)}}, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|הסעיף האמור}}, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|4ב|הטלת עיצום כספי|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, [ק״ת הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} על הפרת הוראות אלה בידי מוכר או תאגיד יטיל הממונה על המוכר או על התאגיד, לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג עד 4יג}} בסכום המפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אי־דיווח של המוכר לממונה על מידע לגבי מכירה של דירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}} – עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 28,610 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(2)}} מכירת דירה לקונה על ידי המוכר בלא יידוע בכתב של הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 2א1|סעיף 2א1}} – עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 57,180 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(3)}} אי־יידוע קונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי־וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}} – עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 57,180 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(4)}} אי־מסירת פנקס שוברים מהמוכר לקונה או קבלת תשלומים בעבור הדירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ד)}} – עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 228,760 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(5)}} קבלת סכום כסף העולה על שבעה אחוזים ממחיר הדירה, מהקונה על ידי המוכר, על חשבון מחיר הדירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – עיצום כספי בסכום של 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 457,510 ש״ח)}}. {{ח:תת|(ב)}} על הפרת הוראות אלה בידי תאגיד בנקאי או מבטח, יטיל המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, על התאגיד הבנקאי או המבטח, הכל לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4יד|סעיף 4יד}} בסכום של מיליון שקלים חדשים: {{ח:תתת|(1)}} אי־הפקת פנקס שוברי תשלום או אי־הפקדת תשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} אי־הוצאת ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח או אי־וידוא של הוצאת בטוחה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} אי־יידוע הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי־וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}. {{ח:סעיף|4ג|הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי מי שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}} הפר הוראה כאמור (להלן – המפר), רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה, בין השאר, את אלה: {{ח:תת|(1)}} המעשה המהווה את ההפרה; {{ח:תת|(2)}} שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; {{ח:תת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}; {{ח:תת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ז|סעיף 4ז}}. {{ח:סעיף|4ד|טיעון בפני הממונה|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|4ה|הודעת חיוב|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} טען מפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ח|סעיף 4ח}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו. {{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר. {{ח:תת|(ג)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למפר במועד האמור. {{ח:סעיף|4ו|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשס״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ד|בסעיף 4ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר על החלטת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה}}, וועדת הערר הורתה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר. {{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ז׳ בתשרי התשס״ט (6 באוקטובר 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|4ז|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. {{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. {{ח:סעיף|4ח|סכומים מופחתים|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה), התשע״א–2011}}.}} {{ח:סעיף|4ט|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ה|בסעיף 4ה}}. {{ח:סעיף|4י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} (להלן – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. {{ח:סעיף|4יא|גביה|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}. {{ח:סעיף|4יב|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}. {{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. {{ח:סעיף|4יג|ערר|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} מי שנמסרה לו הודעת חיוב רשאי לערור לפני ועדת הערר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 10|סעיף 10 לחוק רישום קבלנים}} (בסעיף זה – ועדת הערר); על ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות בדבר סמכויות עזר, סדרי דין וערעור מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|החוק האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעת החיוב. {{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת ערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורו הממונה או ועדת הערר אחרת. {{ח:תת|(ד)}} שולם העיצום הכספי והתקבל הערר, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו. {{ח:סעיף|4יד|הטלת עיצום כספי על תאגיד בנקאי או מבטח|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג עד 4יג}} יחולו על תאגיד בנקאי בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|אותם סעיפים}} יהיו נתונות למפקח על הבנקים ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14טו|סעיף 14טו לפקודת הבנקאות}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג עד 4יג}} יחולו על מבטח בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|אותם סעיפים}} יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92יב|סעיף 92יב לחוק הפיקוח על הביטוח}}. {{ח:סעיף|5|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה. {{ח:סעיף|6|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ו, תשס״ח}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיפים 2א}} {{ח:פנימי|סעיף 2ב|ו־2ב(1)}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:סעיף|7|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״א בשבט תשל״ה (2 בפברואר 1975). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ד}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמטה)}} {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ד׳ בכסלו תשל״ה (18 בנובמבר 1974).}} * '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה * '''אברהם עופר'''<br>שר השיכון * '''אפרים קציר'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי מקרקעין}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] e8yxpdjxcn3vjxjwrq061ccdg278pyi 1415664 1415631 2022-07-28T07:00:14Z OpenLawBot 8112 [1415662] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל״ה–1974}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000385}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ה, 14|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 134|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208570.pdf}}, {{ח:תיבה|238|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 70|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208572.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 277|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 418|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300807.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300881.pdf}}, {{ח:תיבה|618|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 328|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 60|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 528|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382389.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 754|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 618|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 641|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 762|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 848|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 899|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1111|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 845|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2236|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 418|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1590|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1870|הודעה}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ו, תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או מערכת חדרים למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, לרבות חלקים מסוימים מהרכוש המשותף הצמודים להם כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 55|בסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לרכישת דירה“ – הלוואה שתאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר נותן לצורך רכישת דירה ושלהבטחת החזרתה נרשמו משכנתה או משכון לגבי הזכויות במקרקעין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליווי פיננסי“ – מימון לפרויקט בנייה על ידי תאגיד בנקאי או על ידי מבטח במסגרת הסכם ליווי בין המוכר לבין התאגיד הבנקאי או המבטח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – לרבות שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוכר“ – מי שמוכר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על־ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או שעתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הדירה“ – כל סכום שהקונה התחייב לשלם למוכר בחוזה המכר בקשר לרכישת הדירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}} כממונה לעניין חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון“ – הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“, ו”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}} (להלן – פקודת הבנקאות); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מימון לפרויקט בנייה“ – שיטת מימון שבה המוכר מנהל את כל הפעילות הכספית של פרויקט הבנייה שלו בחשבון בנק נפרד אחד המשמש למטרה זו בלבד (להלן – חשבון הליווי); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט בנייה“ – בנייה של דירה או של בניין על ידי מוכר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מלווה“ – תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, הנותן ליווי פיננסי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבינוי והשיכון. {{ח:סעיף|2|הבטחת כספי הקונה|תיקון: תשל״ו, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה, והכל על אף האמור בחוזה המכר: {{ח:תת|(1)}} מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע״מ, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}}, הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת המפקח על הבנקים, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית; {{ח:תת|(2)}} ביטח את עצמו אצל מבטח שאישר לעניין זה הממונה על שוק ההון, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע״מ, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}}, הנכלל בכספים אלה, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1), והקונה צויין כמוטב על פי פוליסת הביטוח ודמי הביטוח שולמו מראש; שר האוצר, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח פוליסת הביטוח; {{ח:תת|(3)}} שעבד את הדירה, או חלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, במשכנתה ראשונה לטובת הקונה או לטובת חברת נאמנות שאישר לכך השר, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1); {{ח:תת|(4)}} רשם לגבי הדירה, או לגבי חלק יחסי של הקרקע שעליה היא נבנית, הערת אזהרה על מכירת הדירה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}}, ובלבד שלא נרשמו לגביהם שעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי שיש להם עדיפות על ההערה; {{ח:תת|(5)}} העביר על שם הקונה את הבעלות או זכות אחרת בדירה, או בחלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, כמוסכם בחוזה המכר, כשהדירה או הקרקע נקיים מכל שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי. {{ח:סעיף|2א|החלפת ערובה|תיקון: תשל״ו, תשס״ח}} {{ח:ת}} מוכר שהבטיח את כספי הקונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(1) או (2)}} יהיה רשאי להחליף את הערובה באחת מדרכי הערובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(3), (4) או (5)}}, ובלבד שהושלמה בניית הדירה ונמסרה ההחזקה בה לקונה, והכל אם לא נקבע בחוזה המכר שהמוכר אינו רשאי להחליף את הערובה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:סעיף|2א1|חובת יידוע בכתב|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לא ימכור מוכר דירה לקונה, אלא אם כן הודיע לקונה בכתב, במועד חתימת חוזה המכר, על זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששולמו ועל הדרכים שנקבעו לפי החוק לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} מוכר שלא התקשר עם תאגיד בנקאי או מבטח בהסכם למתן ליווי פיננסי, יודיע על כך לקונה בכתב, עד מועד חתימת חוזה המכר; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן ומועד מסירת ההודעה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי), התשפ״ב–2021}}.}} {{ח:סעיף|2ב|הבטחת כספי קונה דירה על מקרקעי ישראל|תיקון: תשל״ו, תשמ״א, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} היתה הקרקע שעליה הדירה הנמכרת ממקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, לא יהא המוכר חייב להבטיח את כספי הקונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} אלא לתקופה שתסתיים בהתמלא כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הושלמה בניית הדירה בהתאם לחוזה המכר; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:תתת|(2)}} נמסרה ההחזקה בדירה לקונה; {{ח:תתת|(3)}} נחתם חוזה בין הקונה לבין רשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות) ובו התחייבה הרשות להביא לידי רישום הקונה כשוכר הדירה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים כשהיא נקיה מכל שעבוד או התחייבות לשעבוד, מעיקול, ומכל זכות של צד שלישי, למעט שעבוד או התחייבות לשעבוד לחובת הקונה. {{ח:תת|(ב)}} חוזה שנחתם בין הקונה לבין הרשות כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (א), בין יום כ״א בשבט תשל״ה (2 בפברואר 1975) לבין יום ב׳ בניסן תשל״ט (30 במרס 1979), יראו כאילו כלולה בו התחייבות הרשות כאמור בפסקה (3) האמורה. {{ח:תת|(ג)}} חויבה הרשות לפצות את הקונה על אי מילוי התחייבויותיה על פי פסקה (3) של סעיף קטן (א), ישפה המוכר את הרשות זולת אם הוכיח כי הרשות היא האחראית לעילת הפיצוי. {{ח:סעיף|2ג|הודעה בדבר מחיקת רישום שעבוד|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהמציא ערבות בנקאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}}, בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – מבטח שהמציא פוליסת ביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}, בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה. {{ח:תת|(ב)}} מוכר יפנה בכתב לתאגיד בנקאי או למבטח, לפי העניין, בדרישה שימציא הודעה בכתב, בנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, ולפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד, שניתנו לטובת התאגיד הבנקאי או המבטח לא ימומשו מתוך הדירה ורישומם יימחק, בהתאם לתנאים האמורים בהודעה (בסעיף זה – ההודעה); פנייה כאמור תיעשה בתוך 30 ימים מאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ממועד התשלום הראשון ששילם קונה באמצעות פנקס שוברים אם הערבות הבנקאית או פוליסת הביטוח ניתנו על ידי תאגיד בנקאי או מבטח, שהוא תאגיד מלווה; {{ח:תתת|(2)}} ממועד הוצאת ערבות בנקאית ראשונה אם ניתנה על ידי תאגיד בנקאי שאינו תאגיד מלווה; {{ח:תתת|(3)}} ממועד הוצאת פוליסת הביטוח על ידי מבטח שאינו תאגיד מלווה. {{ח:תת|(ג)}} פנה המוכר לתאגיד הבנקאי או למבטח כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור לו התאגיד הבנקאי או המבטח את ההודעה בתוך 30 ימים ממועד פניית המוכר אליו; עם פנייתו לתאגיד הבנקאי או למבטח, יודיע על כך המוכר לקונה, ועם קבלת ההודעה מהתאגיד הבנקאי או המבטח יעבירה לקונה. {{ח:סעיף|3|סייג לתשלומים|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} על אף האמור בחוזה המכר, לא יקבל מוכר מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בשיעורים העולים על השיעורים שקבע השר בתקנות, אלא אם כן כספים אלה הובטחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}. {{ח:סעיף|3א|תשלום הוצאות על ידי המוכר|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} כל תשלומי העמלות וההוצאות הכרוכות בהבטחת כספי הקונה, לפי חוק זה (להלן – ההוצאות), יחולו על המוכר. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו, אם על פי חוזה המכר על המוכר לשלם את ההוצאות בשביל הקונה, והמבטח או נותן הערבות הבנקאית, לפי הענין, הוציא קבלה על שם הקונה. {{ח:סעיף|3א1|הפרשי הצמדה|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} כספים שהובטחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, יוצמדו בהתאם לשיטת ההצמדה שעליה הוסכם בחוזה המכר לגבי מחיר הדירה; לא נקבעה בחוזה המכר שיטת הצמדה כאמור, יוצמדו הכספים שהובטחו למדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומם בידי הקונה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני החזרתם לקונה במקרה מהמקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}}. {{ח:סעיף|3ב|ליווי פיננסי לפרויקט בנייה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד מלווה ומוכר שהתקשרו בהסכם למתן ליווי פיננסי יפעלו בדרך זו בלבד לעניין פרויקט הבנייה נושא ההסכם. {{ח:תת|(ב)}} הסכם הליווי של פרויקט בנייה בין התאגיד המלווה לבין המוכר יכלול את חובתם לפעול לפי הסדר השוברים בלבד בהתאם להוראות סעיף זה, וכן פרטים נוספים כפי שיקבע המפקח על הבנקים {{ח:חיצוני|http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/Pages/nihultakin.aspx|בהוראות ניהול בנקאי תקין}} – לגבי תאגיד מלווה שהוא תאגיד בנקאי, או כפי שיקבע הממונה על שוק ההון בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח}} – לגבי תאגיד מלווה שהוא מבטח. {{ח:תת|(ג)}} התאגיד המלווה יפיק פנקס שוברים לתשלום בעבור כל דירה בפרויקט הבנייה, ימסור אותו למוכר ויפקיד תשלומים בעבור הדירה, לרבות תשלומים שהעביר תאגיד שנתן לקונה הלוואה לרכישת דירה, לחשבון הליווי באמצעות פנקס השוברים בלבד; השוברים יכללו פרטים כפי שיקבע המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון בהוראות כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} המוכר ימסור את פנקס השוברים לקונה ויקבל באמצעותו בלבד את התשלומים שישלם הקונה בעבור הדירה; תשלום באמצעות שובר מהווה הוראה בלתי חוזרת של המוכר לתאגיד המלווה להמציא ערבות בנקאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}} או פוליסת ביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}, לטובת הקונה. {{ח:תת|(ה)}} תאגיד מלווה ימציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח בשל הסכום ששילם הקונה לפי הסדר השוברים, למעט רכיב המע״מ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}} הנכלל בכספים אלה, בתוך 14 ימי עסקים מיום ששולם כאמור או יוודא כי ניתנה בטוחה אחרת לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו של תאגיד בנקאי או מבטח לפי כל דין. {{ח:סעיף|3ג|חובת תאגיד שנתן הלוואה לרכישת דירה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:ת}} נתן תאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר הלוואה לקונה לרכישת דירה, חייב הוא – {{ח:תת|(1)}} להודיע לקונה בכתב על הוראות חוק זה ועל זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר בעבור הדירה; {{ח:תת|(2)}} להעביר את כספי ההלוואה למוכר רק לאחר שווידא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה כאמור. {{ח:סעיף|3ג1|שעבוד ראשון של זכות המוכר לקבלת החזר רכיב המע״מ|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} נתן מוכר בטוחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, תהיה זכותו לקבלת החזר רכיב המע״מ ששולם, במקרה של מימוש הבטוחה, משועבדת בשעבוד ראשון לטובת המדינה; לעניין זה, ”רכיב המע״מ“ – מס הערך המוסף הנכלל במחיר הדירה, בשיעור החל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, במועד כל תשלום מאת הקונה למוכר. {{ח:סעיף|3ג2|השבת רכיב המע״מ בעת מימוש בטוחה|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בטוחה“ – ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכיב המע״מ“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן“ – הקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ב)}} מומשה בטוחה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, תשיב הקרן לקונה, באמצעות התאגיד הבנקאי או המבטח שהמציא את הבטוחה, סכום בגובה רכיב המע״מ לגבי כל תשלום מאת הקונה למוכר אשר בשלו ניתנה הבטוחה, בתוספת הפרשי הצמדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א1|בסעיף 3א1}} על הכספים שהובטחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, בהתאם להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאגיד הבנקאי או המבטח יפנה, לא יאוחר משבעה ימים ממועד המימוש, בבקשה לקבל מהקרן סכום בגובה רכיב המע״מ; {{ח:תתת|(2)}} בתוך 14 ימים ממועד פניית התאגיד הבנקאי או המבטח כאמור בפסקה (1), יועבר הסכום בגובה רכיב המע״מ מהקרן לתאגיד הבנקאי או למבטח; {{ח:תתת|(3)}} עם קבלת הסכום בגובה רכיב המע״מ מהקרן יעבירו התאגיד הבנקאי או המבטח לידי הקונה. {{ח:תת|(ג)}} החשב הכללי של משרד האוצר יקים, במשרד האוצר, קרן שמטרתה השבת סכומים בגובה רכיב המע״מ לקונים, בעת מימוש בטוחות, בהתאם להוראות סעיף זה; הודעה בדבר הקמת הקרן תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} החשב הכללי, בהסכמת המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, יתקין את תקנון הקרן; בתקנון כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, נוהלי הגשת בקשות לקרן והטיפול בהן וסדרי עבודתה של הקרן; תקנון הקרן יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר. {{ח:סעיף|3ד|מינוי הממונה, ניהול רישום ובירור פניות ציבור|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה ממונה מבין עובדי משרדו, לעניין דירות שהוראות חוק זה חלות על מכירתן. {{ח:תת|(ב)}} הממונה ינהל רישום שיפורטו בו שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), הממונה יברר פניות ציבור לעניין חוק זה, לרבות לעניין הפרת הוראות החוק על ידי מוכר. {{ח:תתת|(2)}} מצא הממונה שפניית ציבור היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולמוכר; הממונה יפרט בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא (להלן – ממצאי הבירור). {{ח:תתת|(3)}} מצא הממונה שפניית ציבור לא היתה מוצדקת או שאין היא ראויה לבירור, יודיע על כך לפונה. {{ח:תתת|(4)}} החלטותיו של הממונה בבירור פניית ציבור וממצאי הבירור – {{ח:תתתת|(א)}} לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן; {{ח:תתתת|(ב)}} לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפנייה לממונה או בירורה. {{ח:תת|(ד)}} קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע לתאגיד בנקאי יעבירה לבירור המפקח על הבנקים; המפקח יברר את הפנייה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 16|סעיף 16 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לתאגיד הבנקאי וכן לממונה; על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 16|הסעיף האמור}}, המפקח יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. {{ח:תת|(ה)}} קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע למבטח יעבירה לבירור הממונה על שוק ההון; הממונה על שוק ההון יברר את הפנייה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 60|סעיפים 60 עד 62 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, למבטח וכן לממונה; הממונה על שוק ההון יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. {{ח:סעיף|3ה|חובת דיווח של מוכר לממונה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מוכר ימסור לממונה את הפרטים האלה לגבי מכירה של כל דירה בפרויקט בנייה שלו: שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בתקנות את המועד למסירת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע פרטים נוספים שעל המוכר למסור לממונה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה), התשע״ט–2019}}.}} {{ח:סעיף|3ו|סמכויות פיקוח|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} לצורך מילוי תפקידיו, רשאי הממונה – {{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם או גוף הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למכירה של דירות על פי חוק זה; {{ח:תת|(2)}} להיכנס למקום המשמש מוכר ולבצע ביקורת על קיום הוראות לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט. {{ח:סעיף|3ז|סמכויות הממונה לגבי מוכר או תאגיד מפר|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מצא הממונה כי מוכר הפר את חובתו להבטיח את כספי הקונים כנדרש לפי חוק זה, יתריע על כך בכתב לפני המוכר, ויודיע על כך לקונה ולמפקח על הבנקים או לממונה על שוק ההון, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה כי תאגיד שאינו תאגיד בנקאי או מבטח שנתן הלוואה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למפקח על הבנקים ולממונה על שוק ההון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ח|סעיף 3ח}}. {{ח:סעיף|3ח|סמכויות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון לגבי תאגיד בנקאי או מבטח שהפר את חובותיו|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:ת}} מצא המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון כי תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שהוא תאגיד מלווה, הפר את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב}}, או שתאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שנתן הלוואה לקונה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}, רשאי הוא, בלי לגרוע מסמכויותיו על פי כל דין, להורות לתאגיד הבנקאי או למבטח לתקן את ההפרה, וכן רשאי הוא להורות על הדרכים לתיקונה, כפי שימצא לנכון. {{ח:סעיף|3ט|דיווח שנתי מטעם הממונה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הממונה יגיש לשר ולוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו, על ביצוע הוראות לפי חוק זה וכן דיווח על ממצאי הבירור, לרבות על ממצאי הבירור שהמפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון העביר אליו; בדין וחשבון יפורטו גם שמות מוכרים שהפרו הוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי הממונה או בכל דרך אחרת שקבע השר. {{ח:סעיף|4|עונשין|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין): {{ח:תתת|(1)}} לא יידע את הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששילם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א1|סעיף 2א1}}; {{ח:תתת|(1א)}} קיבל מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:תתת|(2)}} לא דיווח לממונה על פרטי עסקאות מכר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}}. {{ח:תת|(ב)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} קיבל על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; {{ח:תתת|(2)}} לא מסר לקונה את פנקס השוברים או קיבל תשלומים שלא באמצעות פנקס השוברים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} העושה אחת מאלה, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} לא הפיק פנקס שוברים או לא הפקיד את התשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} לא המציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח או לא וידא כי ניתנה בטוחה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא יידע את הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או לא וידא כי ניתנה בטוחה לקונה או התחייבות בכתב של המוכר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}. {{ח:תת|(ד)}} הורשע מוכר בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו מהשתתפות במכרזים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, שעורכים המדינה או תאגיד ממשלתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק האמור}}, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. {{ח:תת|(ה)}} הורשע מוכר שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}} (בחוק זה – חוק רישום קבלנים), בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו לרישום בפנקס, ואם נרשם – לבטל את רישומו, הכל לתקופה שיקבע בית המשפט. {{ח:סעיף|4א|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א) או (ב)}} על ידי התאגיד או עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א) או (ב)}}, לפי העניין; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל או פקיד מטעם התאגיד האחראי על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:תת|(ב)}} הורשע תאגיד בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א) או (ב)}}, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|הסעיף האמור}}, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|4ב|הטלת עיצום כספי|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, [ק״ת הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} על הפרת הוראות אלה בידי מוכר או תאגיד יטיל הממונה על המוכר או על התאגיד, לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג עד 4יג}} בסכום המפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אי־דיווח של המוכר לממונה על מידע לגבי מכירה של דירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}} – עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 28,610 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(2)}} מכירת דירה לקונה על ידי המוכר בלא יידוע בכתב של הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 2א1|סעיף 2א1}} – עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 57,180 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(3)}} אי־יידוע קונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי־וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}} – עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 57,180 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(4)}} אי־מסירת פנקס שוברים מהמוכר לקונה או קבלת תשלומים בעבור הדירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ד)}} – עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 228,760 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(5)}} קבלת סכום כסף העולה על שבעה אחוזים ממחיר הדירה, מהקונה על ידי המוכר, על חשבון מחיר הדירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – עיצום כספי בסכום של 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 457,510 ש״ח)}}. {{ח:תת|(ב)}} על הפרת הוראות אלה בידי תאגיד בנקאי או מבטח, יטיל המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, על התאגיד הבנקאי או המבטח, הכל לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4יד|סעיף 4יד}} בסכום של מיליון שקלים חדשים: {{ח:תתת|(1)}} אי־הפקת פנקס שוברי תשלום או אי־הפקדת תשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} אי־הוצאת ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח או אי־וידוא של הוצאת בטוחה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} אי־יידוע הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי־וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}. {{ח:סעיף|4ג|הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי מי שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}} הפר הוראה כאמור (להלן – המפר), רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה, בין השאר, את אלה: {{ח:תת|(1)}} המעשה המהווה את ההפרה; {{ח:תת|(2)}} שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; {{ח:תת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}; {{ח:תת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ז|סעיף 4ז}}. {{ח:סעיף|4ד|טיעון בפני הממונה|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|4ה|הודעת חיוב|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} טען מפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ח|סעיף 4ח}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו. {{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר. {{ח:תת|(ג)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למפר במועד האמור. {{ח:סעיף|4ו|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשס״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ד|בסעיף 4ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר על החלטת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה}}, וועדת הערר הורתה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר. {{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ז׳ בתשרי התשס״ט (6 באוקטובר 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|4ז|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. {{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. {{ח:סעיף*|'4ח|סכומים מופחתים|תיקון: תשס״ח|עוגן=סעיף 4ח}} {{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה), התשע״א–2011}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:סעיף|4ט|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ה|בסעיף 4ה}}. {{ח:סעיף|4י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} (להלן – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. {{ח:סעיף|4יא|גביה|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}. {{ח:סעיף|4יב|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}. {{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. {{ח:סעיף|4יג|ערר|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} מי שנמסרה לו הודעת חיוב רשאי לערור לפני ועדת הערר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 10|סעיף 10 לחוק רישום קבלנים}} (בסעיף זה – ועדת הערר); על ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות בדבר סמכויות עזר, סדרי דין וערעור מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|החוק האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעת החיוב. {{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת ערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורו הממונה או ועדת הערר אחרת. {{ח:תת|(ד)}} שולם העיצום הכספי והתקבל הערר, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו. {{ח:סעיף|4יד|הטלת עיצום כספי על תאגיד בנקאי או מבטח|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג עד 4יג}} יחולו על תאגיד בנקאי בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|אותם סעיפים}} יהיו נתונות למפקח על הבנקים ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14טו|סעיף 14טו לפקודת הבנקאות}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג עד 4יג}} יחולו על מבטח בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|אותם סעיפים}} יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92יב|סעיף 92יב לחוק הפיקוח על הביטוח}}. {{ח:סעיף|5|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה. {{ח:סעיף|6|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ו, תשס״ח}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיפים 2א}} {{ח:פנימי|סעיף 2ב|ו־2ב(1)}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:סעיף|7|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״א בשבט תשל״ה (2 בפברואר 1975). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ד}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמטה)}} {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ד׳ בכסלו תשל״ה (18 בנובמבר 1974).}} * '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה * '''אברהם עופר'''<br>שר השיכון * '''אפרים קציר'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי מקרקעין}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] h6qrv419yur0hkxp5v8q87serirh1pq 0 282497 1415682 731980 2022-07-28T08:11:01Z דידי234 28628 הגהה wikitext text/x-wiki {{טור|אורח חיים|תמז|תמח|תמט|}} ==טור== חמץ של עובד גילולים שעבר עליו הפסח, מותר אפילו באכילה. וכן פסק רב אלפס והלכות גדולות, והכי איתא בשאילתות ובירושלמי, וכן פסקו הגאונים. ובעל העיטור כתב שאסור באכילה, והאריך בענין וסוף דבריו: ומן הדין עלינו להחמיר ממה שנוהגים עכשיו שישראל מקבל דורון חמץ של עובד גילולים מן המנחה ולמעלה שנעשה חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח שאסור בהנאה ולפיכך היה עלינו לגדור גדר. עד כאן. ומיהו אדוני אבי ז"ל אומר תקנה לזה, שיאמר הישראל איני רוצה שיקנה לי רשותי, ואז לא יקנה לו בעל כרחו. ואפשר לומר אפילו בסתם, ששתק ולא אמר כלום, לא קניא ליה רשותיה כדאיתא בבבא מציעא דהיתר ניחא ליה דליקני דאיסור לא ניחא ליה דליקני, אם לא שיקבלנה מהעובד גילולים או כיוצא בזה שניכר מתוך מעשיו שחפץ בו. ושל ישראל שעבר עליו הפסח, אסור בהנאה, אפילו הניחו שוגג או אנוס. ואם מכרו או נתנו לעובד גילולים קודם הפסח, מותר. ובלבד שיתננו לו במתנה גמורה. ורשאי לומר לו עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שאקחנו ממך אחר הפסח. וחמץ שנמצא בבית ישראל אחר הפסח, אוסר בירושלמי אף על פי שביטלו, דחיישינן שמא יערים לומר שביטלו אף על פי שלא ביטלו. ובעל העיטור אסרו באכילה והתירו בהנאה, ואין טעם נכון לחלק בין אכילה להנאה. ואוסר עוד בירושלמי להאכיל חמצו בפסח אפילו לכלב של הפקר שאינו נהנה בו כלום, דגרסינן בפרק כל שעה לא יאכיל חמץ אפילו לכלבים, במה אנן קיימין אם לכלבו היא הנייה אלא כאן אנו קיימין אפילו לכלב של אחרים, זאת אומרת אסור להאכיל לבהמת הפקר: ==בית יוסף== {{המרת או.סי.אר}} חמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר אפילו באכילה וכו' בפרק כל שעה (כח:) תנן חמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ושל ישראל אסור בהנאה וכתבו הרי"ף והרא"ש הא דקתני של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דבעי למיתני של ישראל אסור בהנאה תנא גבי עכו"ם מותר בהנאה אבל מותר הוא אפי' באכילה וכתב עוד הרא"ש ובירושלמי קאמר הא דקתני מתני' חמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר בהנאה במקום שלא נהגו לאכול פת של עכו"ם אבל במקום שנהגו מותר אפילו באכילה: מיהו א"א ז"ל אומר תקנה לזה וכו' בפרק כל שעה כתב וז"ל ועכו"ם שמביא לישראל דורון במוצאי פסח סמוך לערב ומניחו בביתו יאמר הישראל שאין רוצה שיקנה לו רשותו: ומ"ש ואפשר לומר אפילו בסתם ששתק וכו' הם דברי רבינו שאומר כן מסברא וכ"כ הרשב"א בתשובה בשם התוס' שמה שמשלחים עכו"ם ככרות של חמץ דורון לישראל בי"ט האחרון של פסח מותר ונתן טעם משום דישראל לא ניחא ליה באיסורא וחצירו נמי לא קניא ואפילו משתמרת ואפילו עומד בצדה שאין חצירו קונה לו בע"כ ע"כ. ומתוך דבריו נראה דבסתם מיירי וכ"כ הגהות מיימון בפ"א וז"ל מעשה ששלח עכו"ם פת לישראל בי"ט האחרון של פסח וקבלתו השפחה שלא בפני הישראל וכשנודע לישראל צוה להצניעו בבית העכו"ם ולמחר שאלו לרבי והתירו משום דהיתרא ניחא ליה למיקני ולא איסורא ה"נ לא היה דעת הישראל לקנות חמץ בפסח עד למחר ולא קרינן ביה חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח עכ"ל. אבל מדברי הרא"ש נראה שצריך שיוציא בשפתיו שאינו רוצה שיקנה לו רשותו: ודע שכתב הרשב"א עוד בתשובה הנזכרת דלא מיבעיא בי"ט אחרון דמדרבנן אלא אפילו בי"ט ראשון שהוא אסור בהנאה ד"ת אינו אסור כשהניחו העכו"ם בחצירו המשתמרת ומן הטעם שאמרנו ע"כ: ושל ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה משנה כתבתיה בסמוך ומ"ש אפילו הניחו שוגג או אנוס כ"כ הרמב"ם בפ"א: ואם מכרו או נתנו לעכו"ם וכו' תוספתא כתבה הרא"ש בפ' כל שעה ישראל ועכו"ם שהיו בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר לעכו"ם או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו אחר הפסח ובלבד שיתנהו לו במתנה גמורה ורשאי ישראל שיאמר לעכו"ם עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח וכ"כ הרמב"ם בפ"ד וסיים בה אבל לא ימכור ולא יתן לו על תנאי ואם עשה כן הרי זה עובר על בל יראה ובל ימצא וכתב ה"ה מ"ש ואם עשה כן הרי זה עובר וכו' הוא כפי דעתו שכתב שהמפקיד חמצו ביד עכו"ם עובר בלאו וכבר נתבאר זה בסימן ת"מ: רבינו ירוחם כתב על תוספתא זו בשם בה"ג ובלבד שלא יערים ואיני מבין דבריו דהא שרי ליתנו לעכו"ם במתנה ולחזור וללוקחו אחר הפסח ואין לך הערמה גדולה מזו ואפ"ה שרי מאחר שמוציאו מרשותו לגמרי ואפשר דשלא יערים דקאמר היינו לומר שלא ימכור לו ולא יתן לו על תנאי וכתוב בת"ה סימן ק"ד מי שיש בידו עניני חמץ ורוצה לתתם לעכו"ם חוץ לבית במתנה גמורה ואותו העכו"ם הישראל מכירו ויודע בו שלא יגע בו העכו"ם כלל אלא ישמור לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתנם לו יראה דשרי רק שיתנם לו במתנה גמורה בלי שום תנאי או שימכרם לו מכירה גמורה בדבר מועט אבל מתנה ע"מ להחזיר לא מהני משום חומרא דחמץ כדאיתא בהג"מ בהלכות שבת ונראה מדברי בעל ת"ה בתשובה זו ובתשובה שקודם לה דלא מהני נתינת חמץ לעכו"ם אא"כ הוא עכו"ם שמחוץ לבית: וחמץ שנמצא בבית ישראל אחר הפסח אוסר בירושלמי וכו' בפרק כל שעה כתב הרא"ש וז"ל ישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח מן הדין הוא מותר דכיון דביטלו לא עבר על בל יראה וליכא למקנסיה ובירושלמי פליגי בה דגרסינן התם הפקיר חמצו בי"ד אחר הפסח מהו רבי יוחנן אמר אסור ריש לקיש אמר מותר רבי יוחנן חייש להערמה ריש לקיש לא חייש להערמה כלומר שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו עכ"ל וידוע דהלכה כרבי יוחנן ומפני כך סתם רבינו וכתב אוסר בירושלמי: ומ"ש רבינו שבעל העיטור אסרו באכילה והתירו בהנאה אפשר שטעמו משום דס"ל דלא חיישינן שמא יערים אלא מפני הנאה מרובה דהיינו הנאת אכילה אבל לא מפני הנאה מועטת דאם אינו אוכלו אע"פ שהיא נהנה ממנו הנאה מועטת היא ואפשר שאע"פ שרבינו עלה על דעתו טעם זה לא הוכשר בעיניו והכי דייק לישניה שכתב ואין טעם נכון לחלק וכו' דמשמע טעם יש אבל אינו נכון: ועל מ"ש ואוסר עוד בירושלמי להאכיל חמצו בפסח אפילו לכלב של הפקר וכו' מצאתי כתוב להאכיל בהמת חבירו חמץ שאינו שלו אלא מוצאו בתוך הפסח נראה דאסור כדדריש בירושלמי לא יאכיל חמץ אפילו לכלבים של הפקר ובאגודה נמי אסר ליתן בהמתו לעכו"ם להאכילה בימי הפסח וכן אסרתי ברגנשבור"ק משום דידוע שמאכיל אותה פסולת שכר אך סתמא כשאינו ידוע התירו רבותינו מההוא דפ"ה דע"ז (ס"ג.) דאומר אדם לפועליו וכו': ==בית חדש (ב"ח)== {{המרת או.סי.אר}} חמץ של עכו"ם וכו' וב"ה כתב שאסור באכילה וכו' תימה דבברייתא דחנות של ישראל [[טור אורח חיים תמט|דבסי' תמ"ט]] מפורש דמותר באכילה ועוד דבפ"ק דחולין קאמר דחמצן של עוברי עבירה מותר מיד מפני שהן מחליפין וכדלעיל [[טור אורח חיים תמג|בסוף סימן תמ"ג]] מיהו ברבינו ירוחם כתב דבע"ה מפרש מפני שהן מחליפין את השאור ועוד דבתוספות לשם מפורש בשם ר"ת דמיד לאו דוקא אלא בעינן כשיעור לישה אך מברייתא דחנות קשה וצ"ע: ואם מכרו או נתנו לעכו"ם כו' תוספתא הביאה הרא"ש בפ' כ"ש בזה הלשון שמא אצטרך ואקחנו ממך וכ"כ הרמב"ם שמא וכו' וכן במרדכי ורבינו ירוחם אבל באגודה כתב בזה הלשון עד שאתה לוקח במאתים קח ממני במנה ואני אחזור ואקנה ממך אחר הפסח אלמא דרשאי להבטיחו שיחזור ויקנה ממנו וכדברי רבינו וכ"כ בתשובת מהר"ם שכתובה בתשובת הרשב"א סי' תת"ן גם מפורש באגודה דרשאי לומר לעכו"ם שיקנה בזול אע"פ דמשמע מדבריו שיחזור ויקנהו ממנו ביוקר ואפילו לומר לו בפי' שיחזור ויקנהו ממנו ויתן לו ריוח נמי שרי כיון דהמכירה היא עכשיו מכירה גמורה בלי הערמה אבל הרא"ש העתיק איפכא עד שאתה לוקח במנה קח במאתים כלומר שיקח חמץ הרבה בסך מאתים אע"פ שאין צריך ליקח אלא במנה אבל לא יפרש לו שיקנהו בזול ולתת לו אח"כ ריוח שזה הוי כהערמה כמו שיתבאר בסמוך וכ"כ שאר המחברים הלשון כמ"ש הרא"ש ומיהו אפשר לפרש לשון זה דה"פ עד שאתה לוקח במקום אחר בזול במנה קח ממני ביוקר במאתים שלאחר הפסח אני צריך אליו ואתן לך ריוח ואקחנו ממך. כתיב [[תרומת הדשן/א/קיט|בתרומות הדשן בסימן קי"ט]] ראוי להורות לתת לעכו"ם מחוץ לבית כו' משמע שצריך שהחמץ עצמו יהא חוץ לבית וכ"כ במהרי"ל שלא יהא הישראל כמו נפקד בחמץ מן העכו"ם והב"י בש"ע כתב ואם מכרו או נתנו לעכו"ם שמחוץ לבית קודם הפסח וכו' ויש לטעות בלשונו שהקפידא היא שהעכו"ם יהא מחוץ לבית שאיננו משרת לישראל בביתו כי אז נראה כאילו לא יצא החמץ מרשות הישראל ואין להקפיד אם נשאר החמץ בבית הישראל אם לאו ואינו כן אלא כדפרישית ובמדינה זו שרוב משא ומתן הוא ביין שרף ואי אפשר להם למכרם לעכו"ם מחוץ לבית בפרט למחזיקים באורנד"א יש להתיר בענין זה שימכור לעכו"ם כל החמץ שבחדר וגם החדר עצמו ימכור לעכו"ם אלא כיון דקי"ל דאין העכו"ם קונה קרקע אלא בשטר עם נתינת הכסף כדאיתא פ"ק דקידושין וטריחא מילתא לכתוב שטר גם אולי יעלה על דעת העכו"ם להחזיק בחמץ שלא להחזירו כיון שהשטר בידו ואיכא הפסד מרובה צריך שיהא מתנה עם העכו"ם ושיאמר לו אני מקנה לך גם החדר בכסף זה שאתה נותן לי אע"פ שלא כתבתי לך שטר על מכירה זו דאמירה זו מהני דקני לה וכדמשמע [[טור חושן משפט קצד|בח"מ סוף סי' קצ"ד]] וכן פסק לשם בב"י ויהא נזהר שיאמר כן בתחלת המקח דאל"כ הו"ל אמירה זו פטומי מילי להרא"ש כמ"ש [[טור חושן משפט רז|בח"מ סימן ר"ז]] ומיהו צריך למסור לעכו"ם גם המפתח דאל"כ כיון דדעת ישראל לחזור ולקנית חמץ זה אחר הפסח ה"ל כמשכיר ביתו וגמרו פיסוק הדמים בי"ג והמפתח ביד השוכר בליל י"ד דעל השוכר לבדוק לפר"י לעיל [[טור אורח חיים תלז|בסי' תל"ז]] ולא דמי למי שקנה באחד מדרכי הקנאות ונשאר המפתח ביד המוכר דבחמץ יש להחמיר ותו כיון שהמפתח ביד ישראל ויכול ליכנס לחדר וליטול החמץ משם לא סמכה דעתיה דעכו"ם דמכירה גמורה היא אלא סובר דאינה מכירה אלא להסיר מעליו איסור חמץ ועל כיוצא בזה כתב ה"ר ירוחם בשם בה"ג ובלבד שלא יערים ובתשובת הרשב"א סוף סי' ע' מבואר דהוא לשון התוספתא והיינו שלא יערים שיהא נראה שנשאר שום כח אצל הישראל בחמץ שמכר לעכו"ם אלא מכירה חתוכה ופסוקה ולפי זה כ"ש שלא יניח הישראל חותמו על החדר שלא יכנס בו העכו"ם הלוקח שא"כ אין כאן מכירה שהרי מעשיו שמניח חותמו על החדר הם מבטלין האמירה שאומר לעכו"ם הריני מוכר לך במכירה גמורה ויש לכופן ולנדותן על כך והא ודאי דאין להשכיר החדר לעכו"ם ולומר דשכירות קונה בכסף בלא שטר כיון דאין דרך לכתוב שטר על שכירות כמ"ש ב"י [[טור חושן משפט קצב|בח"מ בסי' קצ"ב]] חדא דאסור להשכיר ביתו להשים בו חמץ בפסח כמ"ש האגור ע"ש הירושלמי ועוד דמסיק בגמ' פ"ק דפסחים דשכירות לא קניא אלא צריך למכור לעכו"ם גם החדר וכדפרישי': וחמץ שנמצא וכו' וב"ה אסרו באכילה וכו' נראה דטעמו דכיון דבפרק כ"ש קאמר בדין הוא דאפי' של ישראל נמי שרי לאחר הפסח אלא דאסור משום קנסא דקניס ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה וכי קניס ר"ש בעיניה וכו' וכדכתב הרי"ף א"כ דוקא בלא ביטל ואפילו שוגג או אניס סוף סוף כיון שלא ביטלו ראוי לעבור עליו אבל בביטלו דאינו ראוי לעבור עליו אינו אסור בהנאה ומיהו באכילה אסור שמא יערים אם יתירו לו גם לאכילה ומיהו קשה מדתנן לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד אלמא דאף לאחר הפסח אסור בהנאה וי"ל דמתניתין איירי בלא ביטלו וכדלעיל [[טור אורח חיים תלה|בסי' תל"ה]] א"נ מפרש כפירש"י לאחר המועד היינו לאחר שש: ואוסר עוד בירושלמי וכו' פי' דוקא בפסח שהוא לאחר איסורו אבל קודם זמן איסורו יכול להשליכו במקום הפקר ע"ל [[טור אורח חיים תלג|בסימן תל"ג]]: ומ"ש זאת אומרת נראה דה"פ דמדקאמר אם לכלבו היא הנייה א"כ צ"ל דכלבו של אחרים דקאמר לאו שיש להם בעלים דא"כ אכתי קשה היא הנייה דיגיע לו הנאה מאחרים שנתן מזונות לכלבם אלא דשל הפקר קרי של אחרים שיכולין לזכות בו מדין הפקר ואפ"ה אסור. ועוד נראה דהאי זאת אומרת פירושו זאת אתה צריך לקבלו וכה"ג איתא ס"פ חלון א"ר שיזבי א"ר חסדא זאת אומרת חלוקים עליו חביריו על ר' יהודה וכו' ע"ש בפי' רש"י והכא נמי אתא לאורויי דלא תימא דוקא של אחרים אסור אבל של הפקר שרי דליתא אלא האמת הוא דשל הפקר נמי אסור: gfk9kswb4fngsi0m5sox1vv5p3863vj 0 290783 1415626 1357416 2022-07-27T16:00:19Z OpenLawBot 8112 [1415621] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000747}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 121|חוק לטיפול בחולי נפש|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208386.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 126|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 19|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317763.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 6|תיקון מס׳ 4 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209300.pdf}}, {{ח:תיבה|97|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208388.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 24|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208389.pdf}}, {{ח:תיבה|61|חוק האפוטרופוס הכללי|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 44|תיקון מס׳ 16 לחוק השיפוט הצבאי|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209635.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״א, 58|חוק טיפול בחולי נפש|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210715.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 175|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 319|תיקון מס׳ 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 423|תיקון מס׳ 11 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 317|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299867.pdf}}, {{ח:תיבה|488|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 717|תיקון מס׳ 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300115.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 82|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 128|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306617.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 946|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344459.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 194|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)#פרק ג|פרק ג׳ לחוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ״ב–2021}}, בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע, כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חוק זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יהיו נתונים לוועדת הבריאות של הכנסת.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה פסיכיאטרית“ – בדיקה פסיכיאטרית של אדם הנעשית בידי פסיכיאטר מחוזי או בידי פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודה}} והמיועד לאשפז חולי נפש, או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כאמור או בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה פסיכיאטרית“ – ועדה פסיכיאטרית מחוזית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער“ – ועדה פסיכיאטרית מחוזית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24א|סעיף 24א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חולה“ – אדם הסובל ממחלת נפש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ג|בסעיף 65ג(3) לפקודה}} והמיועדת לתת שירותים רפואיים לחולי נפש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל רפואי של בית חולים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, כסף וזכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר“ – רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה לפי תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 17|סעיף 17 לפקודת הרופאים}} (להלן – תקנות המומחים); {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973}} (ק״ת תשל״ג, 1924).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער“ – רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר מחוזי“ – פסיכיאטר בשירות המדינה שהשר מינהו להיות פסיכיאטר מחוזי או סגן פסיכיאטר מחוזי לענין חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הרופאים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, צאצא, אח, אחות, סב, סבה, מאמץ ומאומץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש שירותי בריאות הנפש“ – פסיכיאטר שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – רופא מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|בפקודת הרופאים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות. {{ח:סעיף|2||תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|3|אשפוז על פי בדיקה|תיקון: תשנ״ה}} {{ח:ת}} לא יתקבל חולה לאשפוז בבית חולים, למעט אם ניתן לגביו צו אשפוז, אלא אם כן נבדק תחילה בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בבית החולים ונקבע הצורך לאשפזו; היה החולה קטין, ייבדק בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. {{ח:סעיף|4|אשפוז מרצון של חולה ושחרורו}} {{ח:תת|(א)}} חולה המבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, יחתום על הסכמה לאשפוז מרצון ולקבלת טיפול; אולם לגבי קבלת טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יש צורך בהסכמה נפרדת. {{ח:תת|(ב)}} חולה שהתאשפז מרצונו והוא מבקש להשתחרר מבית החולים, יחתום על טופס בקשה לשחרור, וישוחרר לפי רצונו בתוך ארבעים ושמונה שעות מחתימתו. {{ח:תת|(ג)}} סירב חולה לחתום על הסכמה לאשפוז ולקבלת טיפול לפי סעיף קטן (א) או על בקשה לשחרור לפי סעיף קטן (ב), תירשם בקשתו בפרוטוקול שייערך וייחתם בידי שני רופאים או בידי רופא ואחות, והחולה יאושפז או ישוחרר, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} ביקש חולה להשתחרר לפי סעיף קטן (ב) ומצא המנהל כי נתמלאו בו התנאים לאשפוז כפוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, יבקש המנהל מיד מהפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז; לא נתן הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז תוך ארבעים ושמונה שעות מהגשת בקשתו של החולה לשחרור, ישוחרר החולה מבית החולים. {{ח:סעיף|4א|אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו|תיקון: תשנ״ה, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|ובסעיפים 4ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין“ – הורה, הורה מאמץ או אפוטרופוס, למעט אם הקטין הוצא ממשמורתם על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3|סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}} (להלן – חוק הנוער); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“, ו”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הנוער}}. {{ח:תת|(ב)}} אחראי על קטין רשאי לבקש את אשפוזו של הקטין בבית חולים ולהסכים בשמו לאשפוזו ולטיפול בו. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יאושפז קטין בהסכמת האחראי עליו, אם מלאו לו חמש עשרה שנים והוא אינו מסכים להתאשפז, אלא באישור בית המשפט שיינתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער}}, ועל פי העילות המנויות בו לאשפוז כפוי של קטין. {{ח:תת|(ד)}} נוכח מנהל, פסיכיאטר או אדם אחר המטפל בקטין בבית חולים, כי קטין שאושפז בהסכמת האחראי עליו אינו מסכים לאשפוז, יודיע על כך, בהקדם האפשרי, לעובד סוציאלי {{ח:הערה|(לפי)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}; מלאו לקטין חמש עשרה שנים, יביא העובד הסוציאלי האמור את ענינו להכרעת בית המשפט; לא מלאו לקטין חמש עשרה שנים, יביא את ענינו לועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, אשר תבחן אם לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז ותורה על המשך אשפוזו או על שחרורו של הקטין בהתאם לממצאיה. {{ח:תת|(ה)}} אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו, למעט אשפוז שאינו כולל לינה בבית חולים, יהיה לתקופה שלא תעלה על חודשיים. {{ח:תת|(ו)}} ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער רשאית, לפי בקשה מנומקת בכתב של המנהל, להאריך בהתאם לתכנית טיפול, את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים, אם שוכנעה כי הקטין זקוק לטיפול המחייב את הארכת תקופת האשפוז. {{ח:תת|(ז)}} האחראי על קטין, עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, או קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, וכן המנהל, רשאים, בכל עת, לפנות אל הועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער בבקשה לדיון נוסף בענין אשפוזו של הקטין. {{ח:סעיף|4ב|אשפוז בהסכמת הקטין בלבד|תיקון: תשנ״ה}} {{ח:ת}} קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים רשאי לבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, ולתת הסכמתו לאשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; ואולם, בהעדר הסכמת האחראי עליו, לא יאושפז הקטין אלא באישור בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3ז|סעיף 3ז לחוק הנוער}}. {{ח:סעיף|5|אשפוז דחוף בידי המנהל|תיקון: תשנ״ה, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} מנהל רשאי לקבל חולה לאשפוז דחוף בניגוד לרצונו וללא הוראת אשפוז לאחר שהחולה נבדק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, ונמצא כי נתמלאו לגביו התנאים לאשפוז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} תקופת אשפוז דחוף לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; בתום התקופה האמורה ישוחרר החולה, אלא אם כן ניתנה בתוך אותה תקופה הוראת אשפוז או שהחולה הסכים לאשפוזו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}. {{ח:תת|(ג)}} הובא קטין לבית חולים בידי עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} רשאי המנהל לקבלו לאשפוז, בניגוד לרצונו, לאחר שנבדק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, אף אם לא נתמלאו לגביו התנאים לאשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, אם נמצא בבדיקה כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי. {{ח:תת|(ד)}} תקופת אשפוז דחוף לפי סעיף קטן (ג) לא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; בתום התקופה האמורה ישוחרר הקטין אלא אם כן ניתנה בתוך אותה תקופה הוראת אשפוז או שהאחראי עליו הסכים לאשפוזו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} ואם מלאו לקטין 15 שנים הסכים אף הוא לאשפוזו, או שבית המשפט הורה על אשפוזו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער}}. {{ח:סעיף|6|בדיקה כפויה דחופה|תיקון: תשנ״ה, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו בפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; {{ח:תתת|(2)}} הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי; {{ח:תתת|(3)}} הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר. {{ח:תת|(ב)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} כי קטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם קיימות לדעתו ראיות לכאורה כי הקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית, והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי. {{ח:תת|(ג)}} בדיקה פסיכיאטרית של קטין לפי סעיף זה, תיערך בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. {{ח:סעיף|7|בדיקה כפויה לא דחופה}} {{ח:ת}} פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו לפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: {{ח:תת|(1)}} הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; {{ח:תת|(2)}} נתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו, סיכון פיזי שאינו מיידי; {{ח:תתת|(ב)}} יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה; {{ח:תתת|(ג)}} הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו; {{ח:תתת|(ד)}} הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש; {{ח:תת|(3)}} הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר. {{ח:סעיף|8|תקפה של הוראת בדיקה}} {{ח:ת}} הוראה של פסיכיאטר מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}} תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה. {{ח:סעיף|9|הוראה לאשפוז כפוי ותקפה}} {{ח:תת|(א)}} שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים {{ח:פנימי|סעיף 6|שבסעיף 6(1) ו־(2)}} וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית החולים וכי יאושפז בו בדחיפות. {{ח:תת|(ב)}} שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבסעיף 7(1) ו־(2)}} וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב על הבאתו לבית החולים ועל אשפוזו בו. {{ח:תת|(ג)}} הוראת אשפוז לפי סעיף קטן (א) או (ב) (בחוק זה – הוראת אשפוז), תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה. {{ח:סעיף|10|תקופת אשפוז כפוי והארכתה}} {{ח:תת|(א)}} תקופת אשפוז על פי הוראת אשפוז לא תעלה על שבעה ימים מיום האשפוז אלא לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל, להאריך את תקופת האשפוז על פי הוראת אשפוז לשבעה ימים נוספים. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל – {{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת האשפוז מעבר לארבעה עשר הימים האמורים, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חדשים; {{ח:תתת|(2)}} להאריך מדי פעם את תקופת האשפוז, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים; האריכה הוועדה הפסיכיאטרית את תקופת האשפוז לתקופה העולה על שלושה חדשים, רשאי החולה, קרובו או אפוטרופסו, בתום שלושה חדשים מיום ההחלטה, לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בענין האשפוז. {{ח:תת|(ד)}} פסיכיאטר מחוזי או ועדה פסיכיאטרית, לא יאריכו את תקופת האשפוז לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנעו, על פי הבקשה המנומקת שבפניהם, שמתקיימים בחולה התנאים למתן הוראת אשפוז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}. {{ח:תת|(ה)}} נסתיימה תקופת אשפוז כאמור בסעיף זה ולא הוארכה, ישוחרר החולה. {{ח:סעיף|11|הוראה לטיפול מרפאתי כפוי}} {{ח:תת|(א)}} נוכח פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א) או (ב)}} וקיימת אפשרות לתת את הטיפול הדרוש במסגרת מרפאה – רשאי הוא, במקום לתת הוראת אשפוז, להורות בכתב כי על האדם לקבל את הטיפול הדרוש במסגרת מרפאה שיקבע, לתקופה ובתנאים שיורה (להלן – הוראה לטיפול מרפאתי), ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על ששה חדשים. {{ח:תת|(ב)}} נוכח פסיכיאטר מחוזי, על פי פניה בכתב של המנהל, כי חולה המאושפז אשפוז כפוי זקוק להמשך טיפול מרפאתי לאחר שחרורו, רשאי הוא לתת הוראה לטיפול מרפאתי לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים. {{ח:תת|(ג)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת מנהל המרפאה, להאריך מדי פעם את תקופת הטיפול המרפאתי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים. {{ח:תת|(ד)}} לא מילא אדם אחר הוראה לטיפול מרפאתי כאמור בסעיף זה, רשאי הפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז. {{ח:סעיף|12|ערר על הוראת אשפוז או טיפול מרפאתי}} {{ח:תת|(א)}} על הוראת אשפוז או על הוראה לטיפול מרפאתי וכן על סירוב לתת הוראת אשפוז, רשאי כל אדם להגיש ערר לוועדה הפסיכיאטרית. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה הפסיכיאטרית תדון בערר על הוראת אשפוז לא יאוחר מחמישה ימים מהגשתו ובערר על הוראה לטיפול מרפאתי – לא יאוחר מעשרה ימים מהגשתו. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לאשר את ההחלטה נשוא הערר, לבטלה או לשנותה כפי שתמצא לנכון. {{ח:סעיף|13|דחיית ביצועה של הוראה לאשפוז כפוי לא דחוף}} {{ח:ת}} הוראת אשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} תבוצע בתום 24 שעות ממתן ההוראה, ואם הוגש ערר בתוך זמן זה – יידחה ביצוע ההוראה עד קבלת החלטת הוועדה הפסיכיאטרית בערר. {{ח:סעיף|14|ביצוע הוראה לבדיקה, לאשפוז או לטיפול מרפאתי}} {{ח:ת}} פסיכיאטר מחוזי שהורה על בדיקה פסיכיאטרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}} או על אשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} או על טיפול מרפאתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי – {{ח:תת|(1)}} למנות את מבצע ההוראה; {{ח:תת|(2)}} להורות כי מבצע ההוראה יהיה זכאי לקבל בעת הצורך סיוע מהמשטרה; {{ח:תת|(3)}} להסמיך את מבצע ההוראה וכן את השוטר המסייע להיכנס לבית החולה או לכל בית חולים או לחצרים אחרים המפורטים בהוראה, כדי לבצעה, ולהשתמש בכוח סביר הן לצורך הכניסה לחצרים והן לצורך ביצוע ההוראה; {{ח:תת|(4)}} לקבוע את בית החולים שבו יאושפז החולה או את המרפאה שבה יקבל טיפול, או את מקום ביצוע הבדיקה ואת הפסיכיאטר הבודק; {{ח:תת|(5)}} לקבוע את תנאי האשפוז, הטיפול במרפאה או הבדיקה. {{ח:סעיף|15|אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט|תיקון: תשס״ח, תשע״ה, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה, רשאי בית המשפט לצוות שהנאשם יאושפז בבית חולים או יקבל טיפול מרפאתי; החליט בית המשפט לברר את אשמתו של הנאשם לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 170|סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), יהיה הצו שניתן כאמור בר־תוקף עד תום הבירור, ומשתם או נפסק הבירור והנאשם לא זוכה – יחליט בית המשפט בשאלת האשפוז או הטיפול המרפאתי. {{ח:תת|(א1)}} לא ייתן בית משפט צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי יש ראיות לכאורה כי הנאשם עשה את מעשה העבירה שבו הואשם בכתב האישום או שעשה מעשה עבירה אחר המבוסס על אותן עובדות או על עובדות דומות לעובדות שבכתב האישום. {{ח:תת|(ב)}} הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, אולם החליט, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, שהנאשם היה חולה בשעת מעשה ולפיכך אין הוא בר־עונשין, ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי. {{ח:תת|(ג)}} לא יתן בית משפט צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, ולצורך כך יצווה כי הנאשם יובא לבדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין – לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער; הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית המשפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של הנאשם לשם עריכת בדיקה והסתכלות, לתקופה שיקבע בצו. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט לא יתן צו לטיפול מרפאתי אלא אם כן סבר שאין בכך כדי לסכן את שלום הציבור או את שלום הנאשם. {{ח:תת|(ד1)|(1)}} בית משפט לא יקבע בצו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) את תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, ואולם יורה בצו על תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי המרבית לפי הוראות פסקאות (2) ו־(3) (להלן – תקופת האשפוז או הטיפול המרבית). {{ח:תתת|(2)}} תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תהיה תקופת המאסר המרבית; לעניין זה, ”תקופת המאסר המרבית“ – {{ח:תתתת|(א)}} תקופת המאסר הקבועה בחוק לעבירה כאמור בסעיף קטן (א1) או (ב), לפי העניין, ואם הועמד הנאשם לדין לפני בית משפט שלום לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 51|סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} – שבע שנים; {{ח:תתתת|(ב)}} היו כמה עבירות כאמור בפסקת משנה (א) – תקופת המאסר הארוכה ביותר מבין תקופות המאסר הקבועות בחוק לאותן עבירות; {{ח:תתתת|(ג)}} היתה עבירה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), עבירה שדינה מאסר עולם חובה – 25 שנים. {{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2)(א) ו־(ב), שוכנע בית המשפט כי מעשה העבירה בוצע בנסיבות מקילות במיוחד, רשאי הוא, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות בצו כי תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תהיה קצרה מתקופת המאסר המרבית. {{ח:תתת|(3)}} תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תימנה מתחילת האשפוז או מתחילת הטיפול המרפאתי על פי צו בית משפט, לפי העניין; בית המשפט רשאי לקבוע כי תקופות אשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} יובאו במניין התקופה האמורה. {{ח:תת|(ד2)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייערך בהתאם לנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, ויצוינו בו, בין השאר, תקופת האשפוז או הטיפול המרבית והוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(ב)}} בדבר בחינת עניינו של הנאשם לקראת סיום התקופה האמורה. {{ח:תת|(ה)}} לא מילא הנאשם אחר צו בית המשפט בענין טיפול מרפאתי, או חל שינוי לרעה במצבו הנפשי ונתמלאו בו התנאים למתן הוראת אשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יורה הפסיכיאטר המחוזי על אשפוזו; דין הוראת אשפוז לפי סעיף קטן זה כדין צו בית משפט, לכל דבר וענין. {{ח:תת|(ו)}} לענין ערעור, דינו של צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) כדין הרשעה. {{ח:תת|(ז)}} הפסיכיאטר המחוזי יקבע באיזה בית חולים או מרפאה יבוצעו צו או הוראת אשפוז לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|15א|בחינת עניינו של נאשם לקראת סיום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} שבועיים לפני תום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית של נאשם, אם הנאשם לא שוחרר קודם לכן, ידווח מנהל או מנהל מרפאה, לפי העניין, לפסיכיאטר המחוזי ולשאר הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ד)(1)}}, על כך שהתקופה האמורה עומדת להסתיים. {{ח:תת|(ב)}} עם קבלת הדיווח כאמור בסעיף קטן (א), ישקול הפסיכיאטר המחוזי אם יש מקום לתת לגבי הנאשם הוראה לבדיקה כפויה, הוראה לאשפוז כפוי או הוראה לטיפול מרפאתי כפוי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}}. {{ח:תת|(ג)}} עם תום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית ישוחרר המטופל מהאשפוז או מהטיפול שנקבע על פי צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}. {{ח:סעיף|16|אשפוז עצור|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} ציווה בית משפט על מעצרו של אדם, והוא סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם העצור או מטעם תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}} (להלן – תובע), ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי העצור חולה וכי מצבו מצריך אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר, ובלבד שאם העצור נמצא בחקירה, יבטיח בית החולים את התנאים הדרושים לביצוע החקירה. {{ח:תת|(ב)}} לא יתן בית משפט צו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות דעת פסיכיאטרית, ולצורך כך יצווה כי העצור יובא לבדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין – לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער; הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית משפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של העצור לשם עריכת בדיקה והסתכלות בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף הפסיכיאטרי של בית סוהר, ובלבד שמשך האשפוז לא יעלה על תקופת תקפו של צו המעצר. {{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפי סעיף זה, יראו את העצור בעת שהוא נתון באשפוז או בבדיקה כנמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 19|ו־19 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|17|בדיקת חשוד|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} התעורר חשש כי אדם שיש לכאורה ראיות המחשידות אותו בביצוע עבירה אך טרם הוגש נגדו כתב אישום, הוא חולה, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של תובע או של החשוד ואף ביזמתו הוא, לצוות כי החשוד ייבדק בדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין – בדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין. {{ח:סעיף|18|ייצוגו של החולה ונוכחותו}} {{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15 עד 17}} לא ינתן אלא בנוכחות סניגורו של החולה, ואם אין לו, ימנה לו בית המשפט סניגור; בית המשפט רשאי לתת צו כאמור שלא בנוכחות החולה אם שוכנע, על יסוד חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי או של פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות החולה או שנוכחותו תזיק לבריאותו הנפשית. {{ח:סעיף|19|עיון חוזר וערר}} {{ח:ת}} על צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}} ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, וכן ניתן לערור עליו ועל צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, הכל כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 43|בסעיפים 37}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 52|עד 39 לחוק סדר הדין הפלילי}}, בשינויים המחוייבים; הוגשה בקשה לעיון חוזר או הוגש ערר, רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב ביצוע הצו. {{ח:סעיף|20|אסמכתא וחובת ביצוע}} {{ח:תת|(א)}} צו בית המשפט לאשפוז, לטיפול מרפאתי או לבדיקה פסיכיאטרית, ישמש אסמכתא למשטרה להביא את האדם למקום שהורה עליו הפסיכיאטר המחוזי; נמצא האדם במשמורת בבית סוהר, יובא למקום האמור בידי סוהר. {{ח:תת|(ב)}} קביעתו של פסיכיאטר מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}} תחייב את בית החולים או את המרפאה שקבע, לפי הענין, לקבל את החולה לאשפוז, לטיפול מרפאתי או לבדיקה לצורך ביצוע צו בית המשפט. {{ח:סעיף|21|העמדה לדין לאחר שחרור|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} אושפז נאשם על פי צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}} או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}} או על פי החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} והוא שוחרר לאחר מכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)}}, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות כי הנאשם יועמד לדין על העבירה שבה הואשם. {{ח:סעיף|21א|העמדה לדין לפני שחרור מטיפול מרפאתי|תיקון: תשע״ה, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} מצא היועץ המשפטי לממשלה כי אף שנאשם נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}} או על פי החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}}, יש יסוד סביר להניח כי הוא מסוגל לעמוד לדין, וכי נסיבות העניין בכללותן מתאימות להעמדתו לדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה. {{ח:תת|(ב)}} לא יקבע בית המשפט כי נאשם כאמור בסעיף קטן (א) מסוגל לעמוד לדין, אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ג)}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} על החלטה של בית משפט לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לבית משפט שלערעור ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ו)}}. {{ח:תת|(ד)}} הועמד נאשם לדין לפי סעיף זה, ישוחרר מהטיפול המרפאתי; על נאשם ששוחרר כאמור והוגשה לגביו בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק המעצרים) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 48|סעיף 48(א)(7א) לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|22|מינוי ראש שירותי בריאות הנפש ותפקידיו}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה פסיכיאטר בשירות המדינה להיות ראש שירותי בריאות הנפש. {{ח:תת|(ב)}} תפקידיו של ראש שירותי בריאות הנפש הם: {{ח:תתת|(1)}} לתכנן ולנהל את שירותי בריאות הנפש וכן לתאם בין כל המוסדות לבריאות הנפש; {{ח:תתת|(2)}} לפקח על בתי חולים ומרפאות; {{ח:תתת|(3)}} לפקח מבחינה מינהלית על הפסיכיאטרים המחוזיים לענין ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} להסדיר נהלים בדבר עריכת רשומות פסיכיאטריות ולפקח על ההסדרים שנקבעו לשמירת סודיותם; {{ח:תתת|(5)}} להסדיר נהלים בדבר העברת מידע רפואי שמותר או שחובה לגלותו לפי חוק. {{ח:סעיף|23|סמכויות לקבלת מידע}} {{ח:תת|(א)}} ראש שירותי בריאות הנפש או מי שהוא הסמיך לכך בכתב מבין עובדי משרד הבריאות, רשאים לדרוש מידע לגבי חולה מכל עובד של בית חולים או של מרפאה, להיכנס למקום כאמור, לבדוק בו חולים ולערוך בו כל חקירה שימצא לנכון. {{ח:תת|(ב)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי, לשם ביצוע תפקידיו, להיכנס לכל בית חולים או מרפאה שבמחוזו, וכן רשאי הוא לדרוש מידע מכל אדם ולערוך כל חקירה או בירור הדרושים לביצוע הוראות חוק זה או הוראות לפיו. {{ח:תת|(ג)}} אדם, שראש שירותי בריאות הנפש או שפסיכיאטר מחוזי פנה אליו לפי סעיף זה, חייב לספק לו כל מידע שנדרש ממנו. {{ח:סעיף|23א|דיווח של ראש שירותי בריאות הנפש|תיקון: תשס״ב}} {{ח:ת}} ראש שירותי בריאות הנפש ידווח לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לא יאוחר מ־1 באפריל בכל שנה, על הטיפול בנפגעי שואה במערכת בריאות הנפש בשנה שקדמה להגשת הדוח; הדיווח יכלול, בין השאר, את מספר ניצולי השואה ששהו בבתי החולים, את מספר ניצולי השואה שהשתחררו מבתי החולים לרבות כאלה שעברו לדיור במסגרת שיקום נכי נפש בקהילה לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}}, ומספר ניצולי השואה המאושפזים שנפטרו; כן יכלול הדיווח פירוט בדבר מספר הניצולים המאושפזים שיש להם אפוטרופוס, ואם לא מונה להם אפוטרופוס, את הנימוקים לכך. {{ח:סעיף|24|ועדה פסיכיאטרית מחוזית}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה חברים לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות מתוך רשימות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} רשימת משפטנים הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שערך שר המשפטים (להלן – רשימת המשפטנים); {{ח:תתת|(2)}} רשימת פסיכיאטרים בשירות המדינה, שערך השר, ושאינה כוללת פסיכיאטרים מחוזיים וסגניהם; {{ח:תתת|(3)}} רשימת פסיכיאטרים שאינם בשירות המדינה, שהגישה ההסתדרות הרפואית בישראל. {{ח:תת|(ב)}} מתוך רשימת המשפטנים ימנה השר בכל מחוז יושב ראש תורן וממלא מקומו; יושב ראש תורן יקבע את המותבים של הוועדות באותו מחוז ואת העניינים שבהם יטפלו. {{ח:תת|(ג)}} ועדה פסיכיאטרית תדון במותב של שלושה שיתמנו אחד מתוך כל אחת מן הרשימות המפורטות בסעיף קטן (א); יושב ראש המותב יהיה החבר שנתמנה מתוך רשימת המשפטנים. {{ח:תת|(ד)}} ראש שירותי בריאות הנפש יהיה אחראי על הפעלת הוועדות ויקיים מעקב סדיר בנוגע לעניינים שבטיפולן. {{ח:סעיף|24א|ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער|תיקון: תשנ״ה}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה חברים לועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער מתוך רשימות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} רשימת משפטנים הכשירים לשמש שופטי בית משפט שלום שערך שר המשפטים; {{ח:תתת|(2)}} רשימת רופאים בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ח:תתת|(3)}} רשימת פסיכולוגים בעלי תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית בעלי נסיון מקצועי בטיפול בילדים ובנוער, שערכה מועצת הפסיכולוגים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים#סעיף 47|בסעיף 47 לחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – המועצה); {{ח:תתת|(4)}} רשימת פסיכולוגים בעלי תואר מומחה בפסיכולוגיה חינוכית בעלי נסיון מקצועי, שערכה המועצה; {{ח:תתת|(5)}} רשימת עובדים סוציאליים בעלי נסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער, שערך שר העבודה והרווחה. {{ח:תת|(ב)}} ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער תדון במותב של חמישה שיתמנו אחד מתוך כל אחת מן הרשימות המפורטות בסעיף קטן (א); יושב ראש המותב יהיה החבר שנתמנה מתוך רשימת המשפטנים. {{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה חבר למותב העומד לדון בענין אשפוזו של קטין בבית החולים שבו מועסק אותו חבר. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב) ו־(ד)}} יחולו על ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ה)}} הוראות חוק זה, ככל שהן מתייחסות לועדה פסיכיאטרית, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת. {{ח:סעיף|25|סמכויות ועדה פסיכיאטרית}} {{ח:ת}} על ועדה פסיכיאטרית יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 8|סעיפים 8 עד 11}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 27|ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|26|נוכחות בדיון והשמעת טענות}} {{ח:תת|(א)}} הובא ענינו של חולה בפני הוועדה הפסיכיאטרית, תבדוק הוועדה את החולה; נבצר מן הוועדה לבדוק את החולה, רשאית היא לדחות את הדיון למועד אחר שתקבע ושלא יעלה על שבעה ימים, ולהאריך את תקופת האשפוז עד למועד הדיון. {{ח:תת|(ב)}} מצאה הוועדה שיש צורך לבדוק את החולה בדיקה גופנית, תיערך הבדיקה בידי שני החברים הפסיכיאטרים או בידי אחד מהם בלבד, ויושב ראש הוועדה לא יהיה נוכח בה; דין בדיקה כאמור כדין בדיקת הוועדה כולה. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה תאפשר לחולה, לקרובו ולבאי כוחם, אם יש להם בא כוח, ובדיון בערר, גם לעורר ולבא כוחו ולפסיכיאטר המחוזי, להשמיע את טענותיהם בפניה; הוועדה רשאית לאפשר גם לאנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לענין, להשמיע את טענותיהם בפניה. {{ח:תת|(ד)}} הדיון ייערך בדלתיים סגורות ויהיו נוכחים בו החולה ובא כוחו, אם יש לו בא כוח; הוועדה רשאית להרשות את נוכחותם של אנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לענין ונוכחותם דרושה לצורך הדיון. {{ח:תת|(ה)}} סברה הוועדה כי נוכחותו של החולה בדיון, כולו או חלקו, עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי, רשאית הוועדה, מנימוקים שיירשמו, לדון באותו חלק של הדיון שלא בנוכחותו. {{ח:סעיף|27|סדר הדיון בוועדה}} {{ח:ת}} הוועדה הפסיכיאטרית תקבע את סדר הדיון בפניה במידה שלא נקבע בתקנות. {{ח:סעיף|28|דיון תקופתי בענין חולה שאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} חולה המאושפז על פי צו בית משפט או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו כאמור, תדון הוועדה הפסיכיאטרית בענינו לפחות אחת לששה חדשים, וכן רשאית היא לדון בענינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל. {{ח:תת|(ב)}} בדיון כאמור בסעיף קטן (א) מוסמכת הוועדה לאשר לחולה חופשות, בתוך תקופת הצו, בתנאים שתקבע או לשחררו ללא תנאי או להורות שיקבל טיפול מרפאתי; דינה של החלטת הוועדה להורות על קבלת טיפול מרפאתי, כדין צו בית משפט לטיפול מרפאתי. {{ח:תת|(ג)}} החליטה הוועדה לאשר לחולה חופשות, רשאית היא להסמיך את המנהל לקבוע מועדיהן ובאילו תנאים יינתנו. {{ח:תת|(ד)|(1)}} החליטה הוועדה על שחרורו של החולה או שהורתה שהחולה יקבל טיפול מרפאתי, תודיע על מועד השחרור או על מתן ההוראה לקבלת טיפול מרפאתי לפסיכיאטר המחוזי, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז ולמשטרת ישראל. {{ח:תתת|(2)}} החליטה הוועדה על מתן חופשה לחולה, תודיע על כך לפרקליט המחוז או לראש יחידת התביעות במשטרת ישראל, שבתחומם הוגש כתב האישום ולסנגוריה הציבורית. {{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הבריאות והשר לביטחון הפנים, יקבעו נהלים לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ה)}} החליטה הוועדה על מתן חופשה לחולה, רשאית היא לדחות את ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים מיום המצאת ההחלטה; החליטה הוועדה על שחרורו של חולה או שהורתה שהחולה יקבל טיפול מרפאתי, רשאית היא לדחות את ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום המצאת ההחלטה, והכול בתנאי שתקופת העיכוב לא תחרוג מתקופת האשפוז או הטיפול המרבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ד1)}}. {{ח:סעיף|28א|ועדה פסיכיאטרית מיוחדת|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה פסיכיאטרית מיוחדת, אחת או יותר (בחוק זה – ועדה מיוחדת), ואלה הם חבריה: {{ח:תתת|(1)}} שופט מחוזי בדימוס שימונה מתוך רשימה שערך שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תת|(2)}} פסיכיאטר בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הפסיכיאטריה, שאינו הפסיכיאטר המחוזי או סגנו, מתוך רשימה שערך השר לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הנפש; {{ח:תת|(3)}} קרימינולוג קליני, בעל ותק של שלוש שנים ובעל ניסיון בהערכת מסוכנות ובעבודה עם נאשמים חולי נפש, מתוך רשימה שערך השר לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הנפש. {{ח:תת|(ב)}} תקופת הכהונה של חברי ועדה מיוחדת ושל יושב ראש ועדה מיוחדת תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות, בדרך שבה התמנו. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי ועדה מיוחדת תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} ועדה מיוחדת תהיה מוסמכת לדון, במקום הוועדה הפסיכיאטרית, בעניינו של מי שהואשם בעבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיפים 300}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|או 305 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, והוטל עליו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25 עד 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}} {{ח:פנימי|סעיף 29א|ו־29א}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיפים 28ב עד 28ד}}. {{ח:סעיף|28ב|נוכחות בדיון בוועדה מיוחדת והשמעת טענות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בא כוח היועץ המשפטי לממשלה יהיה נוכח בדיון של ועדה מיוחדת וישמיע את טענותיו לפניה. {{ח:תת|(ב)}} נפגע עבירה שביקש שתימסר לו הודעה על מועד הדיון בוועדה מיוחדת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#תוספת 4 פרט 9|בפרט 9 לתוספת הרביעית של חוק זכויות נפגעי עבירה}}, יהיה רשאי להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה, ואולם הוא לא יהיה רשאי לעיין במידע רפואי של הנאשם; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפגע עבירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה}}. {{ח:סעיף|28ג|סמכויות ועדה מיוחדת|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, בדיון כאמור באותו סעיף מוסמכת ועדה מיוחדת לאשר לחולה חופשות, לתקופה ובתנאים שתקבע, לשחררו מאשפוז, להורות על טיפול מרפאתי, או לשחררו מטיפול מרפאתי, והכול בתנאים שתקבע. {{ח:תת|(ב)}} התנאים לפי סעיף קטן (א) (להלן – תנאי שחרור ופיקוח) – {{ח:תתת|(1)}} יוטלו על החולה כדי למנוע סכנה לשלום הציבור על רקע מצבו הנפשי לרבות באמצעות הבטחת הטיפול בו, ויכול שיכללו, בין השאר, חיוב של החולה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית או לקבל טיפול במקום שקבעה הוועדה, או תנאים לעניין מקום מגוריו; בסעיף זה, ”תנאים לעניין מקום מגורים“ – לרבות הגבלה ממגורים במקום מסוים או בסמוך לו או מגורים במסגרת המתאימה לצרכיו הרפואיים בכל הנוגע למצבו הנפשי, כפי שתקבע הוועדה; {{ח:תתת|(2)}} יעמדו בתוקפם לתקופה שתקבע הוועדה ולא תעלה על שנה, ואולם רשאית הוועדה להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שסך כל התקופות, לרבות תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, לא יעלה על תקופת האשפוז או הטיפול המרבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ד1)}}. {{ח:תת|(ג)}} ועדה מיוחדת תאשר לחולה חופשה לפי סעיף זה, רק אם סברה כי חל שינוי יסודי, בסיסי ורציף, לאורך זמן, במצבו הנפשי של החולה, וכי יש בו – בשים לב לתנאי השחרור והפיקוח – כדי לשלול ברמת ודאות גבוהה את מסוכנותו של הנאשם לשלום הציבור, לאנשים מסוימים או לעצמו. {{ח:תת|(ד)}} לשם קבלת החלטה בדבר שחרור או מתן חופשה לפי סעיף זה, רשאית ועדה מיוחדת להורות למנהל להגיש לה חוות דעת או תכנית לטיפול בחולה ולשיקומו, ובהחלטה לעניין מתן חופשה – גם חוות דעת לגבי הצורך בפיקוח על החולה בתקופת היותו בחופשה ודרכי הפיקוח הנדרשות. {{ח:סעיף|28ד|הפרת תנאי שחרור ופיקוח שקבעה ועדה מיוחדת|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} הפר נאשם תנאי מתנאי השחרור והפיקוח שקבעה לגביו ועדה מיוחדת, רשאית הוועדה לשנות או לבטל את תנאי השחרור והפיקוח ואף להורות על אשפוזו של הנאשם אם היא סבורה שלא ניתן להבטיח את הטיפול בו שלא בתנאי אשפוז ושהוא עלול לסכן את זולתו; לא תקבל הוועדה החלטה כאמור, אלא לאחר שקיימה דיון שאליו יוזמנו הנאשם ובא כוחו; לא התייצב הנאשם, רשאית הוועדה להורות על התייצבותו לדיון נוסף, ואם לא התייצב – רשאית היא לקבל החלטה בהעדרו. {{ח:תת|(ב)}} נודע לפסיכיאטר המחוזי כי נאשם הפר תנאי מתנאי השחרור והפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא – {{ח:תתת|(1)}} לזמן את הנאשם לבדיקה כפויה מיוחדת מטעמו, אף אם לא התמלאו בנאשם התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, ולהורות על אשפוזו של הנאשם לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, אם הדבר דרוש לצורך עריכת הבדיקה, נוכח מצבו הנפשי והסיכון הצפוי ממנו; {{ח:תתת|(2)}} לאשפזו לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, לצורך הבטחת התייצבותו לפני ועדה מיוחדת. {{ח:תת|(ג)}} הפסיכיאטר המחוזי ימסור לוועדה המיוחדת עדכון לגבי פעולות שנקט לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף קטן (ב), לא יבואו במניין השעות, שבתות ומועדי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}. {{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים, בהסכמת השר, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין דרכי הבאת נאשם לפני ועדה מיוחדת ולעניין דרכי הדיווח לפסיכיאטר המחוזי ולוועדה על הפרה של תנאי שחרור ופיקוח. {{ח:סעיף|28ה|עיון חוזר בהחלטות ועדה מיוחדת|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} נאשם או בא כוחו, מנהל או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, רשאי לפנות לוועדה מיוחדת בבקשה לעיון חוזר בהחלטת הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ג|סעיפים 28ג}} {{ח:פנימי|סעיף 28ד|או 28ד}}, אם התגלו עובדות חדשות או שהשתנו הנסיבות; עיון חוזר יכול שיתקיים גם ביוזמתה של ועדה מיוחדת. {{ח:סעיף|28ו|נאשם ברצח או בניסיון לרצח שהועמד לדין לאחר שחרור|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} נאשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א(ד)}}, שהועמד לדין לאחר שחרורו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, לא תהיה הוועדה המיוחדת מוסמכת עוד לדון בעניינו ותנאי שחרור ופיקוח שקבעה לגביו לא יחולו עוד, ואולם בהחלטות לפי חוק המעצרים ישקול בית המשפט, בין השאר, גם את החלטות הוועדה המיוחדת שניתנו לגבי הנאשם, וכן חומר נוסף הנוגע לעניין. {{ח:סעיף|29|ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית}} {{ח:תת|(א)}} החולה, קרובו וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על החלטה של ועדה פסיכיאטרית בפני בית המשפט המחוזי, בשבתו כדן יחיד; הערעור יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים מהמועד שבו נמסרה לחולה או ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הענין, הודעה על ההחלטה. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע בתקנות את נוהל הגשת הערעור וסדרי הדיון בו. {{ח:סעיף|29א|זכות ייצוג|תיקון: תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} בדיון בפני ועדה פסיכיאטרית ובדיון בערעור על החלטותיה, רשאי החולה להיות מיוצג על ידי עורך דין. {{ח:תת|(ב)}} היה החולה מאושפז על פי הוראת אשפוז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, זכאי הוא להיות מיוצג בדיון כאמור בסעיף קטן (א) על ידי עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו צווים בדבר החלת מתן ייצוג משפטי (ק״ת תשס״ו, 454; תשס״ז, 190).}} {{ח:תת|(ג)}} היה החולה מאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו בית משפט, זכאי הוא להיות מיוצג בדיונים כאמור בסעיף קטן (א), על ידי סניגור ציבורי שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו צווים בדבר החלת מתן ייצוג משפטי בידי סניגור ציבורי (ק״ת תשס״ד, 656; תשס״ו, 2, 454; תשס״ז, 258).}} {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו לענין דיון בפני ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24א|בסעיף 24א}} ודיון בערעור על החלטותיה. {{ח:תת|(ה)}} המנהל או מי שהוסמך על ידו לענין זה, יודיע לחולה ואם יש לו אפוטרופוס גם לאפוטרופסו, בסמוך למועד אשפוזו, על זכותו של החולה להיות מיוצג לפי הוראות סעיף זה; לא ניתן היה לברר את דעתו של החולה בענין בשל מצבו הרפואי ואין לו אפוטרופוס, תימסר הודעה כאמור לאחד מקרוביו של החולה; ביקש חולה להיות מיוצג על ידי עורך דין לפי הוראות סעיף זה, או ביקש אפוטרופסו או קרוב של חולה שלא ניתן לברר את דעתו, כי החולה יהיה מיוצג, תינתן לחולה הזדמנות להיפגש עם עורך הדין באופן שיאפשר ייצוג הולם של החולה. {{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. {{ח:סעיף|30|שחרור או חופשה בידי המנהל}} {{ח:תת|(א)}} מנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לשחרר חולה המאושפז שלא על פי צו של בית המשפט או לאשר לו חופשה. {{ח:תת|(ב)}} מנהל אינו רשאי לשחרר חולה מאושפז שהוא אסיר, אולם רשאי המנהל, באישור נציב בתי הסוהר, לאשר לו חופשה. {{ח:סעיף|31|התנגדות לשחרור חולה}} {{ח:ת}} התנגד חולה או קרובו לשחרור החולה מבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(א)}}, אין לשחררו אלא באישור הפסיכיאטר המחוזי; על החלטת הפסיכיאטר המחוזי ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית. {{ח:סעיף|32|העברת חולה}} {{ח:תת|(א)}} אין להעביר חולה מבית חולים אחד למשנהו אלא בהסכמתו ובהסכמתם של המנהלים הנוגעים לענין; באין הסכמה כאמור יכריע בדבר הפסיכיאטר המחוזי של המחוז שבו נמצא בית החולים שאליו מבקשים להעביר את החולה, על החלטתו של הפסיכיאטר המחוזי ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית באותו מחוז. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש שירותי בריאות הנפש, בנסיבות מיוחדות ובהתחשב בצרכי האשפוז, להורות על העברת חולה מבית חולים אחד למשנהו. {{ח:סעיף|33|החזרת חולה לבית חולים}} {{ח:ת}} עזב חולה את בית החולים ללא רשות, לא חזר אליו מחופשה או נעדר ממנו מסיבה אחרת – {{ח:תת|(1)}} אם אושפז לפי צו של בית משפט או אם הוא אסיר, יודיע על כך המנהל למשטרת ישראל, אשר תדאג להחזרתו לבית החולים; {{ח:תת|(2)}} אם אושפז לפי הוראת אשפוז, יודיע על כך המנהל לפסיכיאטר המחוזי; החליט הפסיכיאטר המחוזי על החזרתו לבית החולים, רשאי הוא להשתמש בסמכויות הנתונות לו {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}. {{ח:סעיף|34|אמצעי כפיה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”אמצעי כפיה“ – בידוד או קשירה. {{ח:תת|(ב)}} שימוש באמצעי כפיה לגבי חולה מאושפז ייעשה רק במידה הדרושה לצורך הטיפול הרפואי בו או כדי למנוע סכנה לעצמו או לזולתו. {{ח:תת|(ג)}} הוראה בדבר שימוש באמצעי כפיה תינתן בכתב בידי רופא לזמן מוגבל; במקרה חירום ובהעדר רופא רשאית אחות לתת הוראה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} השר יקבע בתקנות הוראות בדבר דרכי השימוש באמצעי כפיה, לרבות בדבר רישום בפנקס מיוחד ודרכי ניהולו. {{ח:סעיף|35|זכויות החולה}} {{ח:תת|(א)}} לא תישלל זכות מזכויותיו של חולה ולא תוגבל בדרך כלשהי, אלא על פי חוק. {{ח:תת|(ב)}} המטרה העיקרית של אשפוז חולה בבית חולים הינה קבלת טיפול רפואי ואין לאשפז אדם בבית חולים לשם הגנה על הציבור או עליו בלבד, אלא לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} חולה המאושפז בבית חולים זכאי לקבל טיפול בהתאם למצבו הרפואי, הן הנפשי והן הגופני, בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל. {{ח:תת|(ד)}} חולה המאושפז בבית חולים רשאי – {{ח:תתת|(1)}} לשלוח ולקבל מכתבים סגורים ודברי דואר אחרים; {{ח:תתת|(2)}} לקבל אורחים בזמנים ובתנאים שקבע המנהל; {{ח:תתת|(3)}} לקיים קשר עם אנשים מחוץ לבית החולים; {{ח:תתת|(4)}} להחזיק חפצים אישיים במידה סבירה וללבוש את בגדיו האישיים, הכל בתנאים שקבע המנהל. {{ח:תת|(ה)}} מנהל רשאי להגביל זכויותיו של חולה לפי סעיף זה במידה שהדבר דרוש מטעמים רפואיים, ובלבד שלא תוגבל זכותו של החולה לשלוח מכתבים סגורים לעורך דינו, לאפוטרופסו, לפסיכיאטר המחוזי, לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית וליועץ המשפטי לממשלה, או לקיים קשר אחר איתם. {{ח:תת|(ו)}} חולה המתקבל לאשפוז יקבל טופס המפרט את זכויותיו וחובותיו וכן הסבר בעל פה על תוכנו מהרופא המקבל; לא היה החולה מסוגל להבין את תוכן הטופס מפאת מצבו הרפואי יצויין הדבר בכתב בתיקו הרפואי, ותוכנו של הטופס יוסבר לו מיד לכשיאפשר זאת מצבו הרפואי. {{ח:תת|(ז)}} עותק מטופס זכויות החולה וחובותיו יוצג בכל מחלקה פסיכיאטרית במקום בולט. {{ח:תת|(ח)}} חולה המאושפז מרצונו לא יקבל טיפול רפואי, למעט טיפול חירום, אלא בהסכמתו; סירב חולה המאושפז כאמור לקבל טיפול רפואי כפי שקבע לו המנהל, רשאי המנהל לשחררו. {{ח:תת|(ט)}} חולה שאושפז אשפוז כפוי או שניתנה לגביו הוראה לטיפול מרפאתי, יינתן לו טיפול לפי מצבו הרפואי אף למרות התנגדותו; טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יינתנו רק בהתאם להוראות שייקבעו בהן. {{ח:תת|(י)}} חולה ישותף במידת האפשר בתוכנית הטיפול בו. {{ח:תת|(יא)}} חולה זכאי לקבל מידע רפואי בקשר למצבו; המידע יימסר לו לפי שיקול דעתו של הרופא. {{ח:סעיף|36|תעסוקה לחולה}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר העסקתו של חולה בעיסוקים הקשורים בתוכנית ריפוי בעיסוק או בתוכנית שיקום; אין בהעסקתו של חולה כאמור משום יצירת קשר של עובד ומעביד בין החולה לבין המעסיק. {{ח:סעיף|37|נכסי החולה}} {{ח:ת}} אין באשפוזו של חולה כדי לפגוע בזכותו להמשיך ולנהל את נכסיו, אלא אם כן קבע המנהל בכתב שאין החולה מסוגל לדאוג לענייניו; על קביעתו של המנהל רשאי החולה לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית. {{ח:סעיף|38|דיווח של הפסיכיאטר המחוזי}} {{ח:ת}} הפסיכיאטר המחוזי יודיע ליועץ המשפטי לממשלה וליושב ראש התורן של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, על מתן הוראת אשפוז והוראה לטיפול מרפאתי, וכן על הוצאת צו אשפוז וצו לטיפול מרפאתי. {{ח:סעיף|39|דיווח של מנהל ומנהל מרפאה}} {{ח:תת|(א)}} מנהל יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של חולה לבית החולים; בהודעה כאמור יצויין, בין היתר, אם החולה אינו יכול לדאוג לעניניו ואם יש לו אפוטרופוס; כמו כן יודיע המנהל כאמור על שחרורו של החולה מבית החולים, על העברתו לבית חולים אחר או על פטירתו. {{ח:תת|(ב)}} מנהל מרפאה יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של חולה לטיפול מרפאתי כפוי, על שחרורו או על פטירתו. {{ח:סעיף|40|פעולה דחופה של האפוטרופוס הכללי}} {{ח:תת|(א)}} קיבל ראש שירותי בריאות הנפש מידע לגבי חולה אשר אינו מסוגל לנהל את עניניו ואין לו אפוטרופוס, כי יש צורך לעשות לגבי נכסיו פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, יודיע על כך לאפוטרופוס הכללי וכן יודיע לו כל אימת שחדל הצורך לעשות פעולה משפטית כאמור. {{ח:תת|(ב)}} קיבל האפוטרופוס הכללי הודעה כאמור בסעיף קטן (א) רישה, רשאי הוא, אם ראה צורך בכך, לעשות לגבי נכסי החולה כל פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, כולל כינוס נכסים ומילוי התחייבויות כספיות והוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 72|סעיף 72 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין שמיעת דעתם של קרובי החולה. {{ח:תת|(ג)}} תפקידו של האפוטרופוס הכללי יסתיים באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} משקיבל הודעה לפי סעיף קטן (א) סיפה; {{ח:תתת|(2)}} משנתמנה לחולה אפוטרופוס; {{ח:תתת|(3)}} משקבע בית־המשפט שאין עוד צורך במילוי תפקידו של האפוטרופוס הכללי; הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 63|סעיף 63 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ה–1962 {{ח:הערה|[צ״ל: התשכ״ב–1962]}}}}, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין, על סיום תפקידו של האפוטרופוס הכללי; {{ח:תת|(4)}} משנפטר החולה. {{ח:סעיף|41||תיקון: תשנ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|42|סודיות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מי שהגיעה אליו ידיעה לגבי אדם תוך כדי ביצוע חוק זה או בקשר לביצועו, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מנסיבות אלה: {{ח:תתת|(1)}} האדם שעליו המידע הסכים במודע ובכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה; {{ח:תתת|(2)}} גילוי המידע דרוש, לדעתו של הרופא המטפל, לשם טיפול באותו אדם או לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו; {{ח:תתת|(3)}} קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע; {{ח:תתת|(4)}} הוא הורשה לכך בידי בית משפט; {{ח:תתת|(5)}} הוא נדרש לגלות את הידיעה, במסגרת ניהול חקירה, למי שמוסמך. לנהל חקירה על ביצוע עבירות, או לגלות את הידיעה, לצורך מניעת עבירות, לקצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה או למי ששר המשפטים הסמיכו לקבל מידע לפי סעיף זה; גילוי ידיעה כאמור בפסקה זו טעון הסכמתו של ראש שירותי בריאות הנפש או מי שהוא הסמיך לכך, או הסכמתו של מנהל או פסיכיאטר מחוזי, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית משפט, אם סבר שהדבר נדרש לשם הגנה על שלום הציבור או על שלומו של נאשם או עצור או אם מצא הצדקה לכך בנסיבות העניין, להתיר פרסום פרטים מזהים של נאשם או עצור שברח ממסגרת אשפוז שבה הוא נמצא על פי צו אשפוז או צו אשפוז לצורך בדיקה והסתכלות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לרבות בריחה במהלך תקופת חופשה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|או 28ג}}; היה הנאשם או העצור מיוצג על ידי סניגור, תימסר הודעה על בקשה שהוגשה לבית המשפט בעניין כאמור לסניגורו, ככל הניתן בנסיבות העניין. {{ח:תת|(ב)}} אין סעיף זה בא לאסור על רופא למסור מידע על מצבו של חולה לחולה, לאפוטרופסו או לקרובו, לפי שיקול דעת הרופא. {{ח:סעיף|43|מסירת מידע לצרכי מחקר}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, מותר למסור מידע לצרכי מחקר או תכנון שירותים רפואיים, על פי כללים שיקבע השר בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; מי שהגיע לידיו מידע כאמור לא יפרסם בכל דרך שהיא פרטים שיש בהם כדי לזהות חולה. {{ח:סעיף|44|עבירות ועונשין}} {{ח:תת|(א)}} רופא הנותן תעודה בדבר היותו של אדם חולה כשהוא יודע שאינו חולה, או כשלא עשה את הדרוש כדי להיווכח אם הוא חולה או לא, דינו – מאסר חמש שנים. {{ח:תת|(ב)}} מי שגרם ביודעין לאשפוזו של אדם בבית חולים ללא צורך או שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים. {{ח:תת|(ג)}} המשתמש בבית חולים או במרפאה כלפי חולה באמצעי כפיה שלא על פי הוראות חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים. {{ח:תת|(ד)}} מי שעשה מעשה או נמנע מעשות מעשה כדי לשלול מאדם זכות הניתנת לו לפי חוק זה או כדי להכביד על מימושה, וכן העובר עבירה על הוראות חוק זה שאין עונש אחר בצדה, דינו – מאסר שנה. {{ח:סעיף|45|חולה שנעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}}, או שהועמד לדין בבית דין צבאי|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על חולה שנעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או שהועמד לדין לפני בית דין צבאי או שהואשם בהליך של חקירה מוקדמת לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|אותו חוק}}, וכל מקום בחוק זה שבו מדובר בבית־משפט – לרבות בית דין צבאי או שופט חוקר במשמע; לענין זה יראו – {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} – כאילו מדובר בערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 240|סעיף 240(ד) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיפים 21}}, {{ח:פנימי|סעיף 21א|21א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ב|28ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 28ה|ו־28ה}} – כאילו במקום ”היועץ המשפטי לממשלה“ נאמר ”הפרקליט הצבאי הראשי“; {{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ד)}} – כאילו במקום ”לפרקליט המחוז“ נאמר ”לפרקליט הצבאי הראשי“, במקום ”הציבורית“ נאמר ”הצבאית“ ובמקום ”השר לביטחון הפנים“ נאמר ”שר הביטחון“; {{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(ה)}} – כאילו אחרי ”לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית“ נאמר ”לפרקליט הצבאי הראשי“; {{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}} – כאילו אחרי ”ליועץ המשפטי לממשלה“ נאמר ”לפרקליט הצבאי הראשי“; {{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לחוק}} – כאילו במקום ”פרקליט מחוז“ נאמר ”הפרקליט הצבאי הראשי“. {{ח:סעיף|46|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר הגשת דינים וחשבונות על הטיפול בחולים בבתי חולים ובמרפאות, קביעת טפסים ונוסחם ואופן הדיווח ופרטיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38 עד 40}}. {{ח:סעיף|47|ביטול}} {{ח:ת}} חוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955 – בטל. {{ח:סעיף|48|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}.}} {{ח:סעיף|49|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו. {{ח:סעיף|50|פרסום}} {{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ה, תשע״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד2)}})}}}} {{ח:קטע4||צו אשפוז / צו לטיפול מרפאתי}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}} {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ד בכסלו התשנ״א (11 בדצמבר 1990).}} * '''יצחק שמיר'''<br>ראש הממשלה * '''אהוד אולמרט'''<br>שר הבריאות * '''חיים הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''דב שילנסקי'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] iqlqnrwk3tk2a2k1bkg7n99rb634ts1 4 290855 1415629 1415593 2022-07-27T16:00:44Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 250px; overflow: auto;"> * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]] * [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]] * [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]] * [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]] * [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]] * [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]] * [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)|תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים {{מוקטן|(בקשה לאישור)}}]] * [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)|צו הטיס {{מוקטן|(הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)}}]] * [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)}}]] * [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)|מנשר בדבר יישום הסכם הביניים {{מוקטן|(יהודה והשומרון) (מס' 7)}}]] * [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר נכסים נטושים {{מוקטן|(רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)}}]] * [[תקנות היערות]] * [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)|תקנות כינויי מקור {{מוקטן|(סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)}}]] * [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(מאגר להגבלת פניות שיווקיות)}}]] * [[תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(הליך רישוי בדרך מקוצרת)}}]] </div> ey8z1g1r5qrzh3ln8g4gc0x1j7rdyqv 1415657 1415629 2022-07-28T00:00:33Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 250px; overflow: auto;"> * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]] * [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]] * [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]] * [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]] * [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]] * [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]] * [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)|תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים {{מוקטן|(בקשה לאישור)}}]] * [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)|צו הטיס {{מוקטן|(הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)}}]] * [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)}}]] * [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)|מנשר בדבר יישום הסכם הביניים {{מוקטן|(יהודה והשומרון) (מס' 7)}}]] * [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר נכסים נטושים {{מוקטן|(רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)}}]] * [[תקנות היערות]] * [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)|תקנות כינויי מקור {{מוקטן|(סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)}}]] * [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(מאגר להגבלת פניות שיווקיות)}}]] </div> r6q21absqrtmx4d2swlo86zm7qu0q01 1415681 1415657 2022-07-28T08:01:14Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 250px; overflow: auto;"> * [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]] * [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]] * [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]] * [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]] * [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]] * [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]] * [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)|תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים {{מוקטן|(בקשה לאישור)}}]] * [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)|צו הטיס {{מוקטן|(הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)}}]] * [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)}}]] * [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)|מנשר בדבר יישום הסכם הביניים {{מוקטן|(יהודה והשומרון) (מס' 7)}}]] * [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר נכסים נטושים {{מוקטן|(רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)}}]] * [[תקנות היערות]] * [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)|תקנות כינויי מקור {{מוקטן|(סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)}}]] </div> mcclue5t8htd31ok6q80triv28ndffr 1415685 1415681 2022-07-28T08:30:46Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 250px; overflow: auto;"> * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]] * [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]] * [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]] * [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]] * [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]] * [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]] * [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}]] * [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)|תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים {{מוקטן|(בקשה לאישור)}}]] * [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)|צו הטיס {{מוקטן|(הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)}}]] * [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)}}]] * [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)|מנשר בדבר יישום הסכם הביניים {{מוקטן|(יהודה והשומרון) (מס' 7)}}]] * [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר נכסים נטושים {{מוקטן|(רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)}}]] * [[תקנות היערות]] </div> gahzoa5q7pnu6e2ujswami8jetq0owe 2 293285 1415611 1415569 2022-07-27T13:42:18Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] lksxkmvsngup2w9qpurae3y5n7kgvof 1415613 1415611 2022-07-27T15:09:55Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] 8sxth5zxxhxdbsqxvgsuchq8qt9zbwz 1415615 1415613 2022-07-27T15:26:43Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] 3jyilhfir2mdlbdmq6ocayr2j2s1glk 1415617 1415615 2022-07-27T15:30:44Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] dm4f3q9gn8wk30rustbqsqcepnepew7 1415619 1415617 2022-07-27T15:49:31Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] * [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]] kn2cvo5o46g1snzmvndt4hl8jwlgggg 1415625 1415619 2022-07-27T16:00:16Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] * [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]] erz0p1ze6wm46u3pbces9x37jxvi0zb 1415655 1415625 2022-07-28T00:00:15Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] * [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]] 5e760en0t5wy84s9mxt1q249nmfmx3h 1415677 1415655 2022-07-28T08:00:14Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] * [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]] 0oqypyz2p3nkm1hgdt3f1tx0w5h0aup 1415692 1415677 2022-07-28T11:25:55Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] * [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]] * [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]] 2y15t24jxrwquvtsgcotlr2vye8z3cf 106 293844 1415632 960900 2022-07-27T17:58:20Z Ilan Sendowski 4009 בעיות מקצועיות wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|מ|מ ד|ה|מ ו|הבהרה=כן| ציטוט=וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר.}} == וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד == [[:W:חלום|'''חלום''']] מעיד על דאגות של התת-מודע המתקשרות לאדם. לרוב אדם לא זוכר את חלומותיו, אבל במידה והוא מתעורר בבהלה, הוא זוכר את מחשבותיו. החלומות פותחים חלון לדאגות ותקוות ולכן פותרי חלומות זוכים לכבוד והוכרה. כל אחד מהשרים חלם בהקשר למקצועו, ונסיון חייו בעבודתו למען פרעה. החלומות רומזים לבעיות שקרו להם בעבר, או פחד מה עלול לקרות להם בעתיד. * החלום של שר המשקים מראה שהוא היה שמח לתת לפרעה מיץ ענבים טרי וקריר ישר מהעץ, ופרעה שמח לקבל זאת. * החלום של שר האופים מראה שהוא חושש שהמאפה שלו לא ימצא חן בעייני פרעה ויזרק לאשפה, כדי שציפורים יאכלו אותו בערמת הזבל. === שְׁנֵיהֶם === שני השרים חלמו באותו זמן, כל אחד לחוד, חלום שגרם להם להיות "זֹעֲפִים" בבוקר. הסיבה לחלום צריכה להיות משהו שמשותף לשניהם ומציק להם. === למה הם דאגו? === ברור שהם ידעו שפרעה עומד לעשות משתה מפואר בעוד מספר ימים לכבוד "יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה" או יורשו, אם בגלל שהמלכה היתה בהריון מתקדם, או יום הולדת המלך היה יום ידוע בשנה. # נהוג שלכבוד מאורע חשוב, כהכתרה או הולדת יורש, אסירים משתחררים מכלאם,{{הערה|אֻ<small>רֻכַּגִינָה מלך לַגַש פרסם במאה ה-24 לפנה"ס תקנות דרור (אֻרֻכַּגִינָה 4, XII, 22-13) (שנת היובל ‒ ויקרא כ"ה 23-8, גליה סמו).</small>}} ככתוב: "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב, עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" ([[במדבר לה כח]]). השרים קיוו שהמלך בשמחתו לא ישכח אותם ויוציא אותם לדרור. # הם דאגו שאם המלך יעשה משתה ולא יקרא להם לשרתו, זה סימן שהוא מצא מחליפים ואז אין לו סיבה להשאיר אותם בחיים. לכן כל שר חלם חלום שעסק במקצועו ושרותו למלך. === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} {{סיכום על פסוק|בראשית|מ|מ ד|ה|מ ו|קטגוריה=1}} 9pa3ox1a1f83f5w0znpg8x2fnl5mjt7 1415646 1415632 2022-07-27T20:12:58Z Ilan Sendowski 4009 מעורבותו של אלוהים wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|מ|מ ד|ה|מ ו|הבהרה=כן| ציטוט=וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר.}} == וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד == [[:W:חלום|'''חלום''']] מעיד על דאגות של התת-מודע המתקשרות לאדם. לרוב אדם לא זוכר את חלומותיו, אבל במידה והוא מתעורר בבהלה, הוא זוכר את מחשבותיו. החלומות פותחים חלון לדאגות ותקוות ולכן פותרי חלומות זוכים לכבוד והוכרה. כל אחד מהשרים חלם בהקשר למקצועו, ונסיון חייו בעבודתו למען פרעה. החלומות רומזים לבעיות שקרו להם בעבר, או פחד מה עלול לקרות להם בעתיד. * החלום של שר המשקים מראה שהוא היה שמח לתת לפרעה מיץ ענבים טרי וקריר ישר מהעץ, ופרעה שמח לקבל זאת. * החלום של שר האופים מראה שהוא חושש שהמאפה שלו לא ימצא חן בעייני פרעה ויזרק לאשפה, כדי שציפורים יאכלו אותו בערמת הזבל. === מעורבותו של אלוהים === סביר שאלוהים גרם להם לחלום (אבל לא בטוח שגם מה לחלום), כדי להעניק ליוסף הזדמנות לפתור את החלומות, כדי שיוסף יוזמן לפתור את חלום פרעה, שיביא לו הצלחה ויגרום שבני ישראל ירדו למצרים ויהיו שם לגוי גדול, כפי שאלוהים אמר לאברם ([[בראשית טו יג]]). === שְׁנֵיהֶם === שני השרים חלמו באותו זמן, כל אחד לחוד, חלום שגרם להם להיות "זֹעֲפִים" בבוקר. הסיבה לחלום צריכה להיות משהו שמשותף לשניהם ומציק להם. === למה הם דאגו? === ברור שהם ידעו שפרעה עומד לעשות משתה מפואר בעוד מספר ימים לכבוד "יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה" או יורשו, אם בגלל שהמלכה היתה בהריון מתקדם, או יום הולדת המלך היה יום ידוע בשנה. # נהוג שלכבוד מאורע חשוב, כהכתרה או הולדת יורש, אסירים משתחררים מכלאם,{{הערה|אֻ<small>רֻכַּגִינָה מלך לַגַש פרסם במאה ה-24 לפנה"ס תקנות דרור (אֻרֻכַּגִינָה 4, XII, 22-13) (שנת היובל ‒ ויקרא כ"ה 23-8, גליה סמו).</small>}} ככתוב: "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב, עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" ([[במדבר לה כח]]). השרים קיוו שהמלך בשמחתו לא ישכח אותם ויוציא אותם לדרור. # הם דאגו שאם המלך יעשה משתה ולא יקרא להם לשרתו, זה סימן שהוא מצא מחליפים ואז אין לו סיבה להשאיר אותם בחיים. לכן כל שר חלם חלום שעסק במקצועו ושרותו למלך. === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} {{סיכום על פסוק|בראשית|מ|מ ד|ה|מ ו|קטגוריה=1}} 4p2d2pd8689q21ovtf31aqdnsaslm6p 1415647 1415646 2022-07-27T20:13:33Z Ilan Sendowski 4009 תיקון wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|מ|מ ד|ה|מ ו|הבהרה=כן| ציטוט=וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר.}} == וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד == [[:W:חלום|'''חלום''']] מעיד על דאגות של התת-מודע המתקשרות לאדם. לרוב אדם לא זוכר את חלומותיו, אבל במידה והוא מתעורר בבהלה, הוא זוכר את מחשבותיו. החלומות פותחים חלון לדאגות ותקוות ולכן פותרי חלומות זוכים לכבוד והוכרה. כל אחד מהשרים חלם בהקשר למקצועו, ונסיון חייו בעבודתו למען פרעה. החלומות רומזים לבעיות שקרו להם בעבר, או פחד מה עלול לקרות להם בעתיד. * החלום של שר המשקים מראה שהוא היה שמח לתת לפרעה מיץ ענבים טרי וקריר ישר מהעץ, ופרעה שמח לקבל זאת. * החלום של שר האופים מראה שהוא חושש שהמאפה שלו לא ימצא חן בעייני פרעה ויזרק לאשפה, כדי שציפורים יאכלו אותו בערמת הזבל. === מעורבותו של אלוהים === סביר שאלוהים גרם להם לחלום (אבל לא בטוח שגם מה לחלום), כדי להעניק ליוסף הזדמנות לפתור את החלומות, כדי שיוסף יוזמן לפתור את חלום פרעה, שיביא לו הצלחה ויגרום שבני ישראל ירדו למצרים ויהיו שם לגוי גדול, כפי שאלוהים אמר לאברם ([[ביאור:בראשית טו יג]]). === שְׁנֵיהֶם === שני השרים חלמו באותו זמן, כל אחד לחוד, חלום שגרם להם להיות "זֹעֲפִים" בבוקר. הסיבה לחלום צריכה להיות משהו שמשותף לשניהם ומציק להם. === למה הם דאגו? === ברור שהם ידעו שפרעה עומד לעשות משתה מפואר בעוד מספר ימים לכבוד "יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה" או יורשו, אם בגלל שהמלכה היתה בהריון מתקדם, או יום הולדת המלך היה יום ידוע בשנה. # נהוג שלכבוד מאורע חשוב, כהכתרה או הולדת יורש, אסירים משתחררים מכלאם,{{הערה|אֻ<small>רֻכַּגִינָה מלך לַגַש פרסם במאה ה-24 לפנה"ס תקנות דרור (אֻרֻכַּגִינָה 4, XII, 22-13) (שנת היובל ‒ ויקרא כ"ה 23-8, גליה סמו).</small>}} ככתוב: "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב, עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" ([[במדבר לה כח]]). השרים קיוו שהמלך בשמחתו לא ישכח אותם ויוציא אותם לדרור. # הם דאגו שאם המלך יעשה משתה ולא יקרא להם לשרתו, זה סימן שהוא מצא מחליפים ואז אין לו סיבה להשאיר אותם בחיים. לכן כל שר חלם חלום שעסק במקצועו ושרותו למלך. === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} {{סיכום על פסוק|בראשית|מ|מ ד|ה|מ ו|קטגוריה=1}} hft2uofn5hcxoih3hcvsq5qmkaplbb4 116 295164 1415690 1411753 2022-07-28T11:17:52Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 <מאגר 2000204 תיקון 2151997> <מקור> ((ס"ח תשמ"א, 232|חוק הבנקאות (רישוי)|9:208076)), ((320|ת"ט|ec:10:317490)); ((תשמ"ז, 11|תיקון|11:210521)), ((20|תיקון מס' 2|11:210529)), ((168|תיקון מס' 3|11:210605)), ((170|תיקון מס' 4|11:210623)); ((תשמ"ח, 26|תיקון מס' 5|11:210640)); ((תשמ"ט, 61|תיקון מס' 6|12:210740)), ((96|תיקון מס' 7|12:210764)); ((תש"ן, 118|תיקון מס' 8|12:210802)); ((תשנ"ד, 106|תיקון מס' 9|13:211016)); ((תשנ"ה, 428|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ"ו, 318|תיקון מס' 11|13:211342)); ((תשנ"ט, 24|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על המטבע|14:211578)); ((תשס"ד, 508|תיקון מס' 13|16:299725)); ((תשס"ה, 830|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס"ו, 18|ת"ט)); ((תש"ע, 409|תיקון מס' 15|18:301091)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)); ((תשע"א, 380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((1100|תיקון מס' 18|18:301319)); ((תשע"ב, 206|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)); ((תשע"ד, 121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)); ((תשע"ו, 53|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316718)), ((1227|תיקון מס' 22|20:348684)); ((תשע"ז, 153|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((364, 377|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|20:367942)), ((695|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)); ((תשע"ט, 221|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((249|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)), ((293|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|20:528394)); ((תש"ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ"ב, 986|תיקון מס' 28|24:644567)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ז-2, תשמ"ט-2, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ד, תשס"ה, תשע"א, תשע"ב, תשע"ד, תשע"ו) : בחוק זה - :- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחת מאלה: :: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; :: (2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה - ::: (א) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו; ::: (ב) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו; :: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; :: (4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו לאחר סילוק חבויותיו; :- "אשראי" - לרבות ערבות, קיבול שטרות, נכיון שטרות, מימון באמצעות השכרת נכסים, פתיחת אשראי תעודות או אישורו, והתחייבות לשלם כסף על חשבון הזולת; :- "אשראי לזמן ארוך" - אשראי שלפי תנאיו התקופה הממוצעת לפרעון הקרן היא שנתיים או יותר; :- "בעל ענין" - מי שמחזיק יותר מעשרים אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה; :- "הועדה המייעצת" - הועדה המייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 6 לפקודה]]; :- "החזקה" או "רכישה" - בין לבד, בין יחד עם אחרים, בין במישרין בין בעקיפין, לרבות על ידי תאגיד נשלט; :- "יחד עם אחרים" - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; מבלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע, לענין יחיד - אותו, את קרובו, ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו; :- "המפקח" - המפקח על הבנקים שנתמנה לפי [[סעיף 5 לפקודה]]; :- "הנגיד" - נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]]; :- "הפקודה" - [[=הפקודה|פקודת הבנקאות, 1941]]; :- "התחייבות חיתומית" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]]; :- "חוק בנק ישראל" - [[חוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני" - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005]]; :- "חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות" - [[=חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]]; :- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות" - [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013]]; :- "ייעוץ השקעות" ו"שיווק השקעות" - כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות]]; :- "ייעוץ פנסיוני" ו"שיווק פנסיוני" - כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]]; :- "מבטח" ו"סוכן ביטוח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; :- "מקרקעין" - כמשמעותם [[בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], לרבות זכות במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה במקרקעין; :- "ניהול תיקי השקעות" - כמשמעותו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות]]; :- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכל עובד אחר הכפוף לו במישרין; :- "סניף" - כל מקום שבו תאגיד בנקאי מקבל פקדונות כספיים או מנהל עסקים עם לקוחותיו, לרבות סניף נייד, אך למעט מיתקן שבאמצעותו יכול לקוח לבצע פעולות בחשבונו אצל תאגיד בנקאי; :- "פקדונות כספיים" - לרבות הלוואות; :- "קופת גמל" ו"חברה מנהלת" - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; :- "קרוב" - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה; :- "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" - קרן כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :- "שליטה" - היכולת - בין לבד ובין יחד עם אחרים - לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; מבלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיימת בו אחת מאלה: :: (1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד; :: (2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה, או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; :- "תאגיד בנקאי" - בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי או חברת שירותים משותפת; :- "תאגיד החזקה בנקאית" - תאגיד שמתקיימות בו שתי אלה: :: (1) הוא שולט בתאגיד בנקאי; :: (2) יותר מחמישה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה בתאגידים בנקאים שבשליטתו והלוואות לתאגידים כאלה; :- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד במדינת חוץ; :- "תאגיד עזר" - תאגיד שאינו עצמו תאגיד בנקאי ושעיסוקיו הם רק בתחום הפעולה המותר לתאגיד בנקאי השולט בו, למעט עיסוקים שנתייחדו לתאגידים בנקאיים לפי [[סעיפים 13]] [[או 21]]; :- "תאגיד ריאלי" - תאגיד שעל פי הוראות [[פרק ג']] אסור לתאגיד בנקאי לשלוט בו או להיות בעל ענין בו. @ 2. תנאים ברשיונות : המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו, לפי השיקולים המפורטים בחוק זה. == פרק ב': רישוי תאגידים בנקאיים == @ 3. חובת רשיון : לא יהא תאגיד בנקאי אלא ברשיון לפי חוק זה. @ 4. רשיונות (תיקון: תשע"ב) : (א) הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות שנתמנתה לפי [[סעיף 5]], לתת - :: (1) לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]] - ::: (א) רשיון בנק; ::: (ב) רשיון בנק למשכנתאות; ::: (ג) רשיון בנק למימון השקעות; ::: (ד) רשיון בנק לקידום עסקים; ::: (ה) רשיון מוסד כספי; ::: (ו) רשיון חברת שירותים משותפת; :: (2) לתאגיד חוץ רשום בישראל שהוא בנק במדינת חוץ - רשיון בנק חוץ. : (ב) רשיון אינו ניתן להעברה. @ 5. ועדת רשיונות : (א) הנגיד ימנה חמישה מבין חברי הועדה המייעצת להיות ועדת הרשיונות. : (ב) לא יכהן כחבר בועדת הרשיונות מי שהוא בעל שליטה, דירקטור או עובד של תאגיד בנקאי או של תאגיד השולט בתאגיד בנקאי. : (ג) מי שחדל להיות חבר בועדה המייעצת יחדל לכהן כחבר ועדת הרשיונות. : (ד) החלטות ועדת הרשיונות יתקבלו ברוב חבריה. : (ה) ועדת הרשיונות רשאית לקבוע את נוהל עבודתה ודיוניה. @ 6. שיקולים במתן רשיונות (תיקון: תשס"ד) : במתן רשיונות לפי חוק זה יובאו בחשבון ענינים אלה: : (1) תכנית הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימה; : (2) התאמתם של בעלי אמצעי השליטה, הדירקטורים והמנהלים של המבקש לתפקידם; : (3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון ובמיוחד לתרומתו לתחרות במערכת הבנקאות ולרמת השירותים בה; : (4) המדיניות הכלכלית של הממשלה; : (5) טובת הציבור; : (6) לגבי בנק חוץ - הדדיות בדבר רישוי תאגידים בנקאיים בין ישראל לבין המדינה שבה מרכז עסקיו של המבקש. @ 7. הון מינימלי (תיקון: תשמ"ז-2, תשנ"ו) : (א) לא יינתן רשיון אלא אם הון המניות המונפק והנפרע של המבקש אינו פחות מן הנקוב [[בתוספת הראשונה]]. : (ב) הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי להגדיל בצו את הסכומים הנקובים [[בתוספת הראשונה]]. : (ג) הוגדלו הסכומים הנקובים [[בתוספת הראשונה]], יגדיל כל תאגיד בנקאי, תוך שנה אחת, את הונו המונפק והנפרע לסכום המוגדל; המפקח רשאי להאריך לתאגיד בנקאי פלוני את תקופת השנה. @ 8. ביטול רשיון (תיקון: תשמ"ז-2) : הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדת הרשיונות, לבטל רשיון, בכל אחד מן המקרים שלהלן, לאחר שניתנה לתאגיד הבנקאי הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו: : (1) התאגיד ביקש ביטול רשיונו; : (2) התאגיד לא החל בניהול עסקים או חדל לנהל אותם; : (3) התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון; : (4) הונו של התאגיד פחת מן הסכום הנקוב [[תוספת ראשונה|בתוספת]], או שהתאגיד הבנקאי לא הגדיל את הונו כאמור [[בסעיף 7(ג)]]; : (5) התאגיד הפר הוראת חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו; : (6) ניתן צו לפירוק התאגיד או למינוי כונס נכסים עליו, למעט כונס נכסים שנתמנה לפי [[סעיפים 27]], [[33]] [[או 35]]; : (7) התאגיד החליט על פירוקו מרצון; : (8) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את הרשיון. @ 9. המשך הפיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל (תיקון: תשע"ב) : (א) תאגיד בנקאי שרשיונו בוטל, דינו לענין [[הפקודה]] [[וחוק בנק ישראל]], כדין תאגיד בנקאי במשך שלוש שנים מיום הביטול. : (ב) הנגיד רשאי להורות לתאגיד בנקאי שרשיונו בוטל בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על נושיו של התאגיד ועל לקוחותיו האחרים שהתקשרו עמו לפני ביטול רשיונו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את התאגיד מאחריותו למילוי התחייבות שהתחייב בה לפני ביטול רשיונו. == פרק ג': תחומי הפעולה של תאגידים בנקאיים וייחודם == @ 10. תחומי פעולה של בנק (תיקון: תשמ"ז-2, תשנ"ה, תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו, תשע"ז-2) : לא יעסוק בנק אלא בעיסוקים אלה: : (1) קבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה; : (2) קבלת פקדונות כספיים אחרים; : (3) הנפקת ניירות ערך; : (4) ניהול מערכת תשלומים, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם; : (4א) קניה ומכירה של מטבע חוץ; : (5) מתן אשראי; : (6) השקעה בניירות ערך או בזהב המיועד לצרכים מוניטריים; : (7) שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן ובלבד שלא ינהל במסגרת עיסוקו כאמור מפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות; : (8) השכרת כספות; : (9) קניה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן; : (10) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; : (11) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו, למעט תיווך בעסקאות של קניה או מכירה של סחורות או מקרקעין; : (11א) ייעוץ פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, בכפוף להוראות [[+|סעיפים 11]] [[ו־52(ב) ו־(ג) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]]; : (11ב) ייעוץ השקעות, בכפוף להוראות [[סעיף 9(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות]]; : (11ג) שיווק השקעות בהתאם להוראות [[סעיף 9(ג1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות]]; : (11ד) ניהול מערכת החשבונות של קופות גמל בעבור החברה המנהלת, לרבות ניהול חשבונות העמיתים בעבור הקופה, עריכת המידע הנמסר לעמית ומסירתו לו; : (11ה) מכירה ותפעול של שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק; : (11ו) השכרת מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם, לשוכר שיעשה שימוש במקרקעין למטרה זו; : (12) עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק; : (13) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק. @ 11. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי הבנק (תיקון: תשמ"ז-2, תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו) : (א) לא ישלוט בנק ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) תאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה; :: (3) (((נמחקה);)) :: (3א) תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית ועיסוקיו האחרים הם עיסוקים המותרים לבנק לפי [[סעיף 10]]; :: (3ב) תאגיד שעיסוקו הוא ניהול תיקי השקעות; :: (3ג) (((נמחקה);)) :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. : (ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לשלוט גם בתאגיד שהוא אחד מאלה: :: (1) תאגיד עזר, ובלבד שהבנק שולט בו לבדו ונתקבל לכך אישור מאת המפקח, מראש ובכתב, המאשר בין השאר את תחומי עיסוקו של תאגיד העזר; ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט בתאגיד העזר יחד עם אחרים; :: (2) תאגיד שהוא סוכן ביטוח (בפסקה זו - סוכן ביטוח) ובלבד שמתקיימים כל אלה: ::: (א) כל עיסוקו של סוכן הביטוח הוא בביטוח חיים ללווים או בביטוח דירות מגורים, הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של הבנק או של תאגיד בנקאי אחר השולט בבנק או הנשלט בידיו; ::: (ב) הבנק שולט בסוכן הביטוח לבדו; ::: (ג) הבנק מחזיק לבדו בכל אמצעי השליטה בסוכן הביטוח; ::: ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט לבדו בסוכן ביטוח גם אם הוא עוסק בביטוחים כאמור בפסקת משנה (א) הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של תאגיד בנקאי שאינו כאמור באותה פסקת משנה, וכן גם אם לא מתקיים לגבי הבנק התנאי האמור בפסקת משנה (ג), ובלבד שהמפקח שוכנע כי אין במתן ההיתר כדי לפגוע בהתפתחות התחרות ובמניעת ריכוזיות בתחום הבנקאות בכלל, ובתחום הביטוחים כאמור בפסקת משנה (א), בפרט; לענין פסקה זו, "הלוואה לדיור" - הלוואה שלא למטרה עסקית המובטחת בשעבוד של זכות בדירת מגורים או של זכות לגבי דירת מגורים. @ 11א. החזקות על ידי תאגידים נשלטים (תיקון: תשנ"ו) : לענין [[פרק זה]] ולענין [[סעיף 47]] לא יימנו אמצעי שליטה המוחזקים בידי - : (1) תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית והנשלט בידי תאגיד בנקאי, ובלבד שאמצעי השליטה מוחזקים מכוח התחייבות חיתומית, לא עברה שנה מיום רכישתם, והתאגיד לא יצביע באסיפת בעלי מניות מכוח ההחזקה באותם אמצעי שליטה; : (2) תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי והוא מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל או חברה המנהלת קופת גמל. @ 11ב. הגבלות על בנק בעל היקף פעילות רחב (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט, תש"ף) : (א) בסעיף זה - ::- "אמצעי תשלום" - כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]]; ::- "בנק בעל היקף פעילות רחב" - בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין זה, "שווי נכסים", של בנק - שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו; ::- "הנפקה", של כרטיס חיוב - התקשרות בחוזה כרטיס חיוב עם לקוח, ולעניין התקשרות בחוזה כרטיס אשראי עם לקוח, לרבות התחייבות למתן אשראי באמצעות הכרטיס; ::- "חוזה כרטיס אשראי" - חוזה בין לקוח ובין מנפיק, שלפיו מתחייב הלקוח לשלם למנפיק את תמורת הנכסים שנרכשו מספק באמצעות כרטיס האשראי, והמנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק; התשלום של הלקוח למנפיק יכול שיהיה בדרך של חיוב חשבונו של הלקוח בתאגיד בנקאי או בכל דרך אחרת; ::- "חוזה כרטיס חיוב" - חוזה בין לקוח ובין מנפיק לשימוש בכרטיס חיוב; ::- "כרטיס אשראי" - אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק בלא תשלום מיידי של התמורה; ::- "כרטיס בנק" - אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או לרכישת נכסים בדרך של חיוב חשבונו של לקוח בתאגיד בנקאי וזיכוי אדם אחר על ידי שימוש בכרטיס במכשיר המיועד לכך במקום עסקו של הספק; ::- "כרטיס חיוב" - כרטיס אשראי, כרטיס בנק או כרטיס תשלום; ::- "כרטיס תשלום" - אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים לרכישת נכסים מאת הספק, שניתן לצבור בהם ערך כספי בדרך של טעינה חוזרת, למעט לוחית או חפץ כאמור הניתנים לטעינה בכסף מזומן בלבד כאשר לא ניתן באמצעותם לחייב את חשבון הלקוח; ::- "לקוח" - מי שכרטיס חיוב הונפק לשימושו; ::- "מנפיק" - מי שעוסק בהנפקה של כרטיסי חיוב; ::- "נכס" - מקרקעין, מיטלטלין, כסף, שירותים או זכויות; ::- "ספק" - מי שמוכר נכס דרך עיסוק; ::- "עסקה" - עסקה בין לקוח ובין ספק למכירת נכס; ::- "סולק" ו"סליקה" - כהגדרתם [[בסעיף 36ט]]; ::- "תפעול הנפקה", של כרטיס חיוב - כל הפעולות והשירותים הנלווים להנפקת כרטיס חיוב, לרבות הפקת הכרטיס ותפעולו, ולמעט ההנפקה עצמה וקביעת העמלות והעלויות ללקוח הכרוכות בהפקת כרטיס החיוב והשימוש בו. : (ב) על אף האמור [[בסעיפים 10]] [[ו-11]], בנק בעל היקף פעילות רחב לא יעסוק בעיסוקים המפורטים להלן ולא ישלוט או יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור: :: (1) תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; :: (2) סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. : (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהאפשרות של בנק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם אחר לצורך תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או להתקשר עם סולק כספק. : (ד) בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של [[20:367942|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017]] (בסעיף קטן זה - חוק להגברת התחרות), ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור, רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ-20%, ובלבד שלא יפחת מ-10%; נקבעו תקנות כאמור יחולו לעניין זה הוראות [[20:367942|פרק ב' לחוק להגברת התחרות]], בהתאמות שייקבעו באותן תקנות. @ 11ג. הקמת תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב ותפעולם והשכרת מקרקעין המשמשים לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט-2) : (א) בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של [[20:367942|החוק להגברת התחרות]] יבצע משרד האוצר אחד מאלה, אלא אם כן הוקמו תשתיות טכנולוגיות אחרות מספקות לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים: :: (1) יפרסם, בהתייעצות עם בנק ישראל, מכרז להקמת תשתית טכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים; תנאי המכרז יבטיחו היתכנות כלכלית להקמת תשתית כאמור, לרבות מימון על ידי המדינה, אם שר האוצר יחליט שמימון כאמור נידרש; שר האוצר רשאי, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה כאמור, לקבוע כי המכרז יפורסם על ידי אחר; :: (2) יקבע כללים למתן מענקים, הלוואות או ערבויות שיאפשרו אספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים. : (ב) שר האוצר רשאי להאריך את המועד האמור ברישה לסעיף קטן (א) בשלושה חודשים. : (ג) נוכח שר האוצר, בתום 18 חודשים מיום תחילתו של [[20:367942|החוק להגברת התחרות]], כי טרם התפתחה תחרות בתחום התשתית הטכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים, וכי אין חלופות טכנולוגיות מספקות לאספקת שירותים כאמור, והדבר דרוש לשם הגברת התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא, בהתייעצות עם הנגיד והממונה על התחרות, לקבוע כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות צר חייב למכור ולתפעל שירותי מחשוב המשמשים אותו בעיקרם, או להשכיר מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, והכול לגופים פיננסיים; השר יקבע את התמורה ואת תנאי ההתקשרות, ובלבד שנוכח כי התקיימו כל אלה: :: (1) גוף פיננסי פנה לבנק המתפעל שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק או לבנק המחזיק מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, בבקשה לרכוש ממנו שירותים או לשכור מקרקעין כאמור, והצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר התמורה ותנאי ההתקשרות בתוך שישה חודשים מיום פניית הגוף הפיננסי; :: (2) התמורה או תנאי ההתקשרות שהציע הבנק לגוף הפיננסי אינם סבירים. : (ד) קבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ג), לא יעכב בנק את המכירה והתפעול של שירותי מחשוב או השכרת מקרקעין המשמשים אותו לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, ובלבד שהגוף הפיננסי שילם את התמורה שקבע השר. : (ה) ראה המפקח כי הטלת חובה כאמור בסעיף קטן (ג) עלולה לערער את יציבותו הטכנולוגית של בנק מסוים, רשאי הוא לפטור את הבנק מהחובה כאמור באותו סעיף קטן, כולה או חלקה. : (ו) בסעיף זה - ::- "בנק בעל היקף פעילות צר" - בנק ששווי נכסיו כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, אינו עולה ביום תחילתו של [[20:367942|החוק להגברת התחרות]] על 10% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; ::- "גוף פיננסי" - תאגיד בנקאי או אגודת אשראי ופיקדון כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; ::- "חוק להגברת התחרות" - כהגדרתו [[בסעיף 11ב(ד)]]. : (ז) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתחולת הוראות [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]], על הסדר לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם בין בנק שהוטלה עליו חובה לפי סעיף קטן (ג) לבין גוף פיננסי. @ 12. תחומי פעולה של בנק חוץ (תיקון: תשמ"ז-2) : (א) לא יעסוק בנק חוץ בישראל אלא בעיסוקים המותרים לבנק לפי [[סעיף 10]]. : (ב) לא ישלוט בנק חוץ ולא יהיה בעל ענין בתאגיד המנהל עסקים בישראל אלא אם כן מותר היה לבנק לשלוט בו או להיות בעל ענין בו לפי [[סעיף 11]]. @ 12א. הוראות מיוחדות לבנק ולבנק חוץ מסוימים (תיקון: תשס"ה) : על אף הוראות [[סעיפים 10 עד 12]] - : (1) בנק ובנק חוץ שהוראות [[פרק ג'2]] אינן חלות לגביהם, לפי [[סעיף 27ט]], רשאים לשלוט ולהיות בעלי ענין גם בחברה מנהלת ובמנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות; : (2) בנק ובנק חוץ כאמור בפסקה (1) שאינם רשאים, לפי הוראות [[סעיפים 10]] [[או 12]], לעסוק בייעוץ פנסיוני או בייעוץ השקעות, רשאים לעסוק גם בעיסוקים אלה: :: (א) שיווק פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], כחלק מהשיווק הפנסיוני ובהמשך לו, ובלבד שמתקיים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, התנאי האמור [[בסעיף 3(1) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]]; :: (ב) שיווק השקעות. @ 13. ייחוד פעולות לבנק ולבנק חוץ : מי שאיננו בנק או בנק חוץ לא יעסוק בקבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה בשיק. @ 14. תחומי פעולה של בנק למשכנתאות (תיקון: תשמ"ז-2) : לא יעסוק בנק למשכנתאות אלא בעיסוקים אלה: : (1) הנפקת ניירות ערך; : (2) קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות כספיים אחרים שאישר המפקח; : (3) מתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם של מקרקעין או למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח לגבי מושכר שחל עליו [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]] או למימון בניה, ומתן אשראי לזמן קצר למימון בניה האמור להיפרע כאשר יקבל רוכש המקרקעין אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם מהבנק או מתאגיד בנקאי אחר; : (4) מתן אשראי למימון רכישתם של מקרקעין, למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח כאמור בפסקה (3) או למימון בניה, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות; : (5) מתן ערבות לפי [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974]]; : (6) השקעות בניירות ערך; : (7) הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה; : (8) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; : (9) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו; : (10) עיסוק שהותר במפורש לבנק למשכנתאות לפי חוק; : (11) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למשכנתאות. @ 15. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למשכנתאות (תיקון: תשמ"ז-2, תשנ"ו, תשס"ד, תשס"ה) : לא ישלוט בנק למשכנתאות ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה: : (1) (((נמחקה);)) : (2) תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות [[סעיף 11(ב)(1)]]; : (2א) תאגיד שהוא סוכן ביטוח, ובלבד שנתקיימו הוראות [[סעיף 11(ב)(2)]]; : (3) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. @ 16. תחומי פעולה של בנק למימון השקעות (תיקון: תשמ"ז-2) : לא יעסוק בנק למימון השקעות אלא בעיסוקים אלה: : (1) הנפקת ניירות ערך; : (2) קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות כספיים אחרים שאישר המפקח; : (3) מתן אשראי לזמן ארוך שמטרתו מימון השקעות, למעט אשראי למימון רכישה של דירת מגורים, ומתן אשראי לזמן קצר האמור להיפרע כאשר יקבל הלווה אשראי לזמן ארוך מהבנק; : (4) מתן אשראי למימון השקעות, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות; : (5) מתן ערבות לטובת המדינה או לטובת תאגיד בנקאי אחר בשביל לקוח ששעבד מנכסיו לבנק או מתן ערבות לטובת אחר בשביל לקוח ששעבד בשעבוד קבוע את כל נכסיו לבנק ואין עליהם שעבוד נוסף; : (6) השקעה בניירות ערך; : (7) הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה; : (8) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; : (9) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו; : (10) עיסוק שהותר במפורש לבנק למימון השקעות לפי חוק; : (11) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למימון השקעות. @ 17. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למימון השקעות (תיקון: תשמ"ז-2, תשנ"ו, תשס"ד, תשס"ה) : לא ישלוט בנק למימון השקעות ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה: : (1) (((נמחקה);)) : (2) תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות [[סעיף 11(ב)(1)]]; : (3) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. @ 18. תחום פעולה של בנק לקידום עסקים : לא יעסוק בנק לקידום עסקים אלא בעיסוק מן המנויים [[בסעיף 10]], למעט פסקה (1). @ 19. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק לקידום עסקים (תיקון: תשמ"ז-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשע"ב) : (א) לא ישלוט בנק לקידום עסקים ולא יהיה בעל ענין, אלא בתאגידים מן המנויים [[בסעיף 11]]. : (ב) לא יחזיק בנק לקידום עסקים באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לקידום עסקים לשלוט או להיות בעל ענין גם בתאגיד אחר, לתקופה שלא תעלה על שש שנים, ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים: :: (1) השליטה ובעלות הענין הינן במסגרת פעילותו בתחומים אלה: ::: (א) ייזום או הקמה של תאגידים, למעט תאגידים שעיסוקם העיקרי במקרקעין, או הרחבת פעילות של תאגידים כאמור במשך חמש השנים הראשונות לפעילותם העסקית; ::: (ב) הבראת תאגידים בקשיים אשר הסכימו עם נושיהם על הסדר חובות, או כחלק מהסכמה כאמור; :: (2) סך נכסיו של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(א) כפי שהם בדין וחשבון הכספי המאוחד שלו, לא יעלה, בכל עת, על 80 מיליון שקלים חדשים, וסך נכסיו כאמור של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(ב) לא יעלה בכל עת על 160 מיליון שקלים חדשים; הנגיד, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לעדכן את הסכומים האמורים בפסקה זו; הודעה על הסכומים המעודכנים תפורסם ברשומות. : (ד) לענין [[פרק זה]] לא ייחשב תאגיד בנקאי, השולט בבנק לקידום עסקים כשולט או כבעל ענין בתאגיד אחר שהבנק לקידום עסקים שולט בו או בעל ענין בו כאמור בסעיף קטן (ג), אלא אם כן התאגיד הבנקאי מחזיק בדרך אחרת עשרה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד האחר. : (ה) הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו - :: (1) שיעור מרבי להשקעותיו של בנק לקידום עסקים בתאגיד שבשליטתו או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי להשקעותיו בכלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים; :: (2) שיעור מרבי לנכסיו של תאגיד שבשליטת בנק לקידום עסקים או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי לנכסיהם של כלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים; :: (3) שיעור מרבי להשקעותיו של תאגיד בנקאי או של תאגיד החזקה בנקאית בבנק לקידום עסקים שבשליטתו, כאחוז מהונו של התאגיד הבנקאי או של תאגיד ההחזקה הבנקאית. : (ו) בצו כאמור בסעיף קטן (ה), ניתן לקבוע כללים להגדרת הון, השקעות ונכסים, ודרך חישובם. @ 20. תחום פעולה של מוסד כספי (תיקון: תשמ"ז-2) : (א) לא יעסוק מוסד כספי אלא בעיסוק מן המנויים [[בסעיף 10]], למעט פסקה (1), שנקבע ברשיונו. : (ב) לא ישלוט מוסד כספי ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגיד מן המנויים [[בסעיף 11]], שנקבע ברשיונו. : (ג) המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן רשיון למוסד כספי, תוך פירוט העיסוקים שהותרו לו. @ 20א. החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר (תיקון: תשס"ד) : (א) על אף הוראות [[פרק זה]], לא יחזיק תאגיד בנקאי אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: :: (1) שיעור החזקתו בכל סוג של אמצעי שליטה אינו עולה על אחוז אחד, וסך החזקותיו כאמור בפסקה זו באמצעי שליטה בתאגידים בנקאיים ובתאגידי החזקה בנקאית אינו עולה על חמישה אחוזים מהונו כמשמעותו לפי [[סעיף 23א]]; לענין זה לא תובא בחשבון החזקה של מי ששולט בתאגיד הבנקאי המחזיק, ואינו תאגיד בנקאי בעצמו; :: (2) הוא שולט בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית לבדו ומחזיק לבדו יותר ממחצית מכל סוג של אמצעי השליטה, על פי היתר שניתן לו לפי הוראות [[סעיף 34]]. : (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקה באמצעי שליטה, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב. @ 21. ייחוד פעולות לתאגידים בנקאיים (תיקון: תשמ"ז-4, תש"ן, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ט-3, תשפ"ב) : (א) מי שאינו תאגיד בנקאי לא יעסוק - :: (1) בקבלת פקדונות כספיים ובמתן אשראי כאחת; :: (2) בהנפקת ניירות ערך החייבות בתשקיף לפי [[סעיף 15 לחוק ניירות ערך]], ובמתן אשראי כאחת; לעניין זה, "הנפקה" - לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה, כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]]. : (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד, עמותה או חברה לתועלת הציבור שהם בעלי רישיון לפי [[חוק הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019]], או מי שנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית ולא חלה לגביו חובת רישוי לפי [[החוק האמור]], רשאים לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית אף אם אינם תאגיד בנקאי, ובלבד שהיקף פעילותם לא יעלה על היקף פעילות בנקאי כהגדרתו [[בחוק האמור]]. : (ב) לענין סעיף זה - ::- "קבלת פקדונות כספיים" - משלושים בני אדם או יותר בעת ובעונה אחת, למעט - ::: (1) קבלת אשראי מתאגיד בנקאי; ::: (2) קבלת אשראי מספקים; ::: (3) קבלת דמי קדימה מקונים; ::: (4) קבלת פקדון כספי כערובה לחיוב; ::- "כתב אופציה" - כהגדרתו [[בסעיף 35טז3 לחוק ניירות ערך]]; ::- "ניירות ערך" - למעט מניות וכתבי אופציה המקנים זכות לרכוש מניות; ::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א לחוק ניירות ערך]], ובלבד שהן חייבות בתשקיף לפי [[סעיף 15 לחוק האמור]]; ::- "מתן אשראי" - למעט - ::: (1) הפקדת פקדון כספי בתאגיד בנקאי; ::: (2) מתן אשראי לספקים או לקונים, לרבות בידי אגודה להתיישבות לחבריה, כפעולה נלווית לעיסוקיו האחרים של נותן האשראי; לעניין זה, "אגודה להתיישבות" - קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי [[סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות]]; ::: (3) מתן אשראי לעובדים של נותן האשראי; ::: (4) השקעות בניירות ערך נסחרים בבורסה; ::: (5) מתן אשראי לתאגיד השולט בנותן האשראי או לתאגיד אשר יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בו מוחזקים בידי נותן האשראי או בידי אדם השולט בנותן האשראי; ::: (6) מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו בתעודות התחייבות, אם נתקיימו כל אלה: :::: (א) נותן האשראי הוא תאגיד העוסק רק במתן אשראי שמקורו בהון העצמי שלו ובתעודות ההתחייבות כאמור, לתאגידים שנתקיימו בהם כל אלה: ::::: (1) ענין מקצועי או ארגוני (להלן - זיקה) מקשר ביניהם; לענין זה לא יראו קבלת אשראי מנותן אשראי כזיקה; ::::: (2) יש להם זיקה לנותן האשראי או לתאגיד השולט בנותן האשראי או נותן האשראי שולט בהם או הם שולטים בנותן האשראי; :::: (ב) יתרות שלא ניתנו כאשראי כאמור הופקדו בתאגיד בנקאי או הושקעו בתעודות התחייבות שהנפיקה הממשלה; :::: (ג) נותן האשראי פועל שלא במטרה להפיק ריווח; :::: (ד) בתשקיף פורטו שמות מקבלי האשראי או סוגי מקבלי האשראי; לא יינתן אשראי אלא למי שפורטו כאמור; :::: (ה) מועדי פרעון סופיים של אשראי יהיו לא יאוחר ממועדי הפרעון הסופיים של תעודות התחייבות שהונפקו לצורך מתן אותו אשראי; ::: (7) מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו בתעודות התחייבות, אם בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות לציבור, צויין כי מטרת המציע היא להשתמש בתמורת ההנפקה למתן אשראי לאדם ששמו ננקב בתשקיף או לרכישת זכויותיו של תאגיד בנקאי כלפי לווים; ::: (8) לעניין סעיף קטן (א)(2), מתן אשראי בידי תאגיד העוסק במתן אשראי, שמקורו, בין השאר, בתעודות התחייבות, אם מתקיים האמור בפסקאות משנה (א) או (ב): :::: (א) לעניין תאגיד שחלות לגבי פעילותו הוראות לעניין הלימה בין ההון העצמי שלו ובין התחייבויותיו ולעניין נזילות שנתן מאסדר לשם פיקוח על יציבות התאגיד - סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על 15 מיליארד שקלים חדשים; בפסקת משנה זו - :::::- "מאסדר" - המפקח, המפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין; :::::- "תעודות התחייבות" - לרבות ניירות ערך מסחריים, ובלבד שהם חייבים בתשקיף לפי [[סעיף 15 לחוק ניירות ערך]], שהתחייבות התאגיד לשלם בעדם סכום כסף למחזיק היא במועד שאינו מוקדם מ-270 ימים מיום ההצעה; לעניין זה, "ניירות ערך מסחריים" ו"מחזיק" - כהגדרתם [[+|בסעיפים 1]] [[ו-35א לחוק ניירות ערך]], בהתאמה; :::: (ב) לעניין תאגיד שלא מתקיים לגביו האמור בפסקת משנה (א) - סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים. @ 22. חברות ביטוח וקופות גמל (תיקון: תשנ"ו, תשס"ה) : לענין [[סעיף 21]], לא ייחשבו כקבלת פקדונות כספיים, קבלת כספים בידי מבטח, ובידי חברה מנהלת לקופות גמל שבניהולה. @ 22א. נותני שירותי פיקדון ואשראי בהיקף הנמוך מהיקף פעילות בנקאי (תיקון: תשע"ז) : (א) הוראת ייחוד הפעולות [[שבסעיף 21(א)(1)]] לא תחול על אגודה העוסקת במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף הנמוך מהיקף פעילות בנקאי. : (ב) בסעיף זה, "אגודה", "היקף פעילות בנקאי" ו"שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[+|בסעיפים 1]] [[ו-25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], לפי העניין. @ 23. תחומי פעולה של חברת שירותים משותפת (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3) : (א) חברת שירותים משותפת תעסוק רק במתן שירותים לגופים פיננסיים או ללקוחותיהם ולבנק ישראל; בסעיף זה, "גוף פיננסי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]]. : (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על חברת שירותים משותפת שהיא מפעיל של מערכת תשלומים שהיא מערכת מבוקרת, והיא תהיה רשאית לתת שירותים לכל אדם; לעניין זה, "מפעיל של מערכת תשלומים" ו"מערכת מבוקרת" - כהגדרתם [[בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]. @ 23א. סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים (תיקון: תשמ"ט-2, תשנ"ו, תש"ע) : (א) סך כל אמצעי השליטה שתאגיד בנקאי מחזיק, כמותר לו לפי חוק זה, בתאגידים ריאליים, לא יעלה על השיעורים הבאים מהון התאגיד הבנקאי כפי שיוגדר לענין זה בהוראות ניהול בנקאי תקין שייתן המפקח בהתאם לסמכותו מכוח [[סעיף 5(ג1) לפקודה]], לעניין מדידה והלימות הון - :: (1) עד חמישה עשר אחוזים מהונו - בתאגידים ריאליים כלשהם; :: (2) עד חמישה אחוזים נוספים מהונו - ובלבד שלא יחזיק בתאגיד אחד יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה ולא תהיה לו זכות למנות דירקטור; :: (3) עד חמישה אחוזים נוספים מהונו - בתאגידים ריאליים שהם תאגידי חוץ אשר אין להם פעילות עסקית מהותית ומתמשכת בישראל; :: הנגיד רשאי להתיר שיעור גבוה יותר מן האמור בפסקאות (1) עד (3) אם ראה ששווי אמצעי השליטה בתאגידים הריאליים גדל בשל רווחיהם או שהון התאגיד הבנקאי קטן בשל הפסדיו. : (ב) לענין הוראות סעיף זה לא יימנו אמצעי השליטה בתאגיד ריאלי המוחזקים בידי אלה: :: (1) תאגיד ריאלי אחר שהבנק שולט בו לפי [[סעיף 47]]; :: (2) התאגיד הבנקאי, או תאגיד שבשליטתו או תאגיד שהוא בעל ענין בו, כשאמצעי השליטה מוחזקים בידיהם בנאמנות או בעד אחר או על פי הוראות [[סעיפים 26]] [[ו־27]]; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) (((נמחקה).)) @ 24. החזקת אמצעי שליטה בחברת שירותים משותפת (תיקון: תשע"ו, תשע"ז-3) : (א) לא יחזיקו מספר תאגידים בנקאיים, שאינם נשלטים בידי אדם אחד, ביותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בתאגיד העוסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם ואין לו רשיון של חברת שירותים משותפת. : (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]]. @ 24א. החזקת אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשנ"ו, תש"ע, תשע"ד) : (א) תאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי להחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי אחד ובמבטח אחד שהוא גוף פיננסי משמעותי, ובלבד שהחזקתו באותו תאגיד או מבטח לא תעלה על עשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד או במבטח כאמור. : (ג) בסעיף זה - ::- "גוף פיננסי משמעותי" - כהגדרתו [[בסעיף 35ב]] ולעניין זה, שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי יחושב כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים שבשליטתו; ::- "תאגיד ריאלי משמעותי" - כהגדרתו [[בסעיף 35ב]]. @ 24ב. הגבלות על מינויים בתאגיד ריאלי (תיקון: תשנ"ו) : (א) תאגיד בנקאי לא יחזיק בזכות למנות דירקטור בתאגיד ריאלי הנשלט על ידי תאגיד ריאלי אחר שבו מחזיק התאגיד הבנקאי אמצעי שליטה, אם התאגיד הבנקאי אינו מחזיק אמצעי שליטה אחרים בתאגיד הריאלי. : (ב) תאגיד בנקאי לא ימנה בתאגיד ריאלי, בין לבד ובין יחד עם אחרים, יושב ראש דירקטוריון, מנהל כללי או בעל תפקיד מקביל לו, או את נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספי, וחזקה על תאגיד בנקאי שמינה כאמור אם מי שהוא מינה הינו נושא משרה בתאגיד הבנקאי. @ 25. הרחבת עיסוקים של תאגידים בנקאיים : הנגיד, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, באישור שר האוצר ובאישור הכנסת בדרך החלטה, רשאי לקבוע עיסוק נוסף לעיסוקים המותרים לתאגידים בנקאיים לפי [[פרק זה]], בין בדרך כלל, בין לסוג מסויים של תאגידים בנקאיים ובין לקבוצה מתוך סוג מסויים של תאגידים בנקאיים. @ 26. משכון על אמצעי שליטה (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, תשע"ב) : על אף הוראות [[פרק זה]], תאגיד בנקאי רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי, אם אמצעי השליטה נועדו בתום לב לשמש ערובה לחיוב, ובלבד שהתאגיד הבנקאי לא יצביע באסיפת בעלי המניות של אותו תאגיד, אלא בהחלטות לפי [[סעיף 350 לחוק החברות]], בהחלטות הנוגעות לפירוק מרצון של התאגיד או בהחלטות העלולות לפגוע בזכויותיו כנושה. @ 26א. תאגיד בנקאי כנושה (תיקון: תשנ"ו) : (א) על אף הוראות [[פרק זה]], תאגיד בנקאי אשר נתן אשראי לתאגיד, רשאי בהסכם למתן האשראי, לקבל את היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד במידה הנדרשת להבטחת זכויותיו כנושה, ובלבד שהדבר נעשה בתום לב, הינו סביר בנסיבות הענין ושהתאגיד הבנקאי אינו מחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי התאגיד הבנקאי לקבל את היכולת למנוע מינוי נושא משרה בתאגיד, רק אם אותו תאגיד הינו בקשיים והסכים על הסדר של מרבית חובותיו, והכל בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ולתקופה שאינה עולה על ארבע שנים. @ 27. מכירת אמצעי שליטה (תיקון: תשמ"ז-2, תשנ"ו) : (א) תאגיד בנקאי שבניגוד להוראות [[פרק זה]] הוא שולט, בעל ענין או בעל אמצעי שליטה בתאגיד אחר, ימכור, תוך תקופה שיקבע המפקח, את אמצעי השליטה שהוא מחזיק שלא כדין בתאגיד האחר. : (ב) תאגיד בנקאי שעקב מימוש אמצעי שליטה שהיו ערובה לחיוב כאמור [[בסעיף 26]], הפך לשולט, בעל ענין או בעל אמצעי שליטה בתאגיד אחר, בניגוד להוראות [[בפרק זה]], ימכור, תוך תקופה שיקבע המפקח לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו, את אמצעי השליטה שהוא מחזיק בתאגיד האחר. : (ג) לא מכר התאגיד הבנקאי את אמצעי השליטה כאמור בהוראת המפקח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה. == פרק ג'1: החזקת אמצעי שליטה בידי משקיעים מוסדיים (תיקון: תשנ"ד) == @ 27א. הגדרות (תיקון: תשנ"ד, תשס"ה, תשע"ו, תשע"ז-3) : [[בפרק זה]] - :- "משקיע מוסדי" - כל אחד מאלה: :: (1) חברה מנהלת - לגבי כל קופות הגמל שבניהולה; :: (2) מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, לגבי כל הקרנות שבניהולו; :: (3) תאגיד אחר המחזיק או המנהל כספי אחרים ואשר שר האוצר, לאחר התייעצות עם הנגיד, קבע כי הוראות [[פרק זה]] יחולו עליו; :- "משקיעים מוסדיים קשורים" - משקיעים מוסדיים הנשלטים בידי אותו תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית של אותו תאגיד בנקאי, וכן משקיעים מוסדיים שאינם נשלטים בידי תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית כאמור אך מתנהלים בידי תאגיד כאמור ושבועדת ההשקעות שלהם יש חבר שהוא עובד או דירקטור בתאגיד כאמור; :- "מניות" - מניות וניירות ערך המירים למניות, הנסחרים בבורסה כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]]. @ 27ב. הגבלות על משקיע מוסדי (תיקון: תשנ"ד) : משקיע מוסדי לא יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי השולט בו או בתאגיד בנקאי הנשלט בידי תאגיד החזקה בנקאית השולט גם במשקיע המוסדי. @ 27ג. החזקה של משקיעים מוסדיים בתאגיד בנקאי אחר (תיקון: תשנ"ד, תשס"ד) : (א) משקיעים מוסדיים קשורים לא יחזיקו, כולם ביחד, באמצעי שליטה של תאגיד בנקאי אחר בשיעור העולה על חמישה אחוזים מכל סוג של אמצעי שליטה. : (ב) חלקו של כל אחד מן המשקיעים המוסדיים הקשורים בשיעור ההחזקה המותר באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע אחת לרבעון לפי החלק היחסי של שווי השקעותיו במניות מתוך שווי סך כל ההשקעות במניות של כל המשקיעים המוסדיים הקשורים. : (ג) לא יאוחר מהיום ה־14 לחודשים דצמבר, מרס, יוני וספטמבר של כל שנה, ידווח משקיע מוסדי קשור לתאגיד הבנקאי השולט בו או לתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, לפי הענין, על שווי החזקותיו במניות בתום החודש שקדם ליום הדיווח; התאגיד הבנקאי או תאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, יחשב את החלק היחסי שמותר לכל משקיע מוסדי קשור להחזיק באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (ב), ויודיע על שיעורים אלה למשקיע המוסדי ולמפקח, עד היום ה־20 של החודשים האמורים; שיעורים אלה יחייבו את המשקיע המוסדי לגבי הרבעון המתחיל ב־1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו־1 באוקטובר, לפי הענין. : (ד) עלתה החזקתו של משקיע מוסדי קשור באמצעי שליטה על השיעור המותר לו לפי סעיף קטן (ב) כתוצאה משינוי שיעור ההחזקה המותר לו כפי שנקבע בהודעה שניתנה לו כאמור בסעיף קטן (ג), יפחית את החזקתו האמורה עד השיעור המותר לו, תוך חודש מיום קבלת ההודעה לפי סעיף קטן (ג). @ 27ד. מכירת אמצעי שליטה (תיקון: תשנ"ד) : החזיק משקיע מוסדי אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בניגוד לאמור [[בפרק זה]], וניתנה לו התראה בכתב 14 ימים מראש, יפנה המפקח לבית משפט מחוזי, בבקשה למתן הוראות בענין מכירת אמצעי השליטה העודפים. == פרק ג'2: שליטה והחזקת אמצעי שליטה בחברה מנהלת, במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות ובתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות (תיקון: תשס"ה) == @ 27ה. החזקת אמצעי שליטה בידי תאגיד בנקאי (תיקון: תשס"ה, תשס"ו) : (א) על אף האמור בחוק זה - :: (1) לא יחזיק תאגיד בנקאי באמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות; :: (2) לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בחברה מנהלת או השולט במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה או במנהל קרן כאמור. : (ב) על אף האמור בחוק זה - :: (1) לא ישלוט תאגיד בנקאי ולא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות הכוללים נכסי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, נכסי קופת גמל או נכסי מבטח הנזקפים לזכות מבוטחיו; :: (2) לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בפסקה (1) או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו כאמור. @ 27ו. החזקת אמצעי שליטה בידי השולט בתאגיד בנקאי (תיקון: תשס"ה, תשס"ו) : (א) השולט בתאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד אחר השולט באחד מאלה או המחזיק בו יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה. : (ב) השולט בתאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור [[בסעיף 27ה(ב)]] ולא יחזיק יותר מעשרים אחוזים בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות כאמור או המחזיק בתאגיד שעיסוקו כאמור יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה. @ 27ז. שעבוד כהחזקה (תיקון: תשס"ה) : הוראות [[סעיפים 27ה]] [[ו־27ו]] יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ובלבד שיחולו על התאגיד הבנקאי הוראות [[סעיף 26]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], ומהוראות [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]. @ 27ח. מכירת אמצעי שליטה (תיקון: תשס"ה) : על תאגיד בנקאי ועל מי ששולט בו, השולטים או המחזיקים אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[פרק זה]], יחולו הוראות [[סעיף 27]], בשינויים המחויבים. @ 27ט. אי תחולה על בנק ובנק חוץ מסוימים (תיקון: תשס"ה, תשע"ב) : הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על בנק, על בנק חוץ ועל השולט באחד מהם, אם מספר לקוחותיו בסניפיו שבישראל, שמתקיים בהם אחד מאלה, אינו עולה על 5,000 - : (1) סך נכסי הלקוח המוחזקים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים; : (2) סך התחייבויות הלקוח כלפי הבנק או בנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים. == פרק ד': פעולות טעונות היתר == @ 28. סניפים (תיקון: תשע"ב) : (א) לא יפתח תאגיד בנקאי סניף ולא ינהל עסקים בו אלא לפי היתר שנתן המפקח או עובד בנק ישראל שהוא הסמיכו לכך לאחר התייעצות בועדת הרשיונות. : (ב) לבנק לקידום עסקים לא יהיו יותר מארבעה סניפים בישראל. : (ג) החובה לקבל היתר סניף במדינת חוץ לא תחול על בנק חוץ. @ 28א. סגירת סניפים קבועים (תיקון: תשע״ו–2) : (א) בסעיף זה – ::- ”המפקח” – לרבות עובד בנק ישראל שהמפקח הסמיכו לכך; ::- ”סניף קבוע” – סניף שניתן היתר לפתיחתו לתקופה בלתי מוגבלת והוא נותן את שירותיו במקום קבוע. : (ב) תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף קבוע יגיש למפקח בקשה מנומקת בכתב; המפקח רשאי לדרוש פרטים נוספים הדרושים לדעתו לבדיקת הבקשה. : (ג) המפקח ייתן החלטה מנומקת בכתב בתוך 30 ימים מיום קבלת בקשה לסגירת סניף קבוע, ואם ביקש פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) – בתוך 30 ימים מיום קבלתם; בהחלטתו יפרט המפקח, אם הוא מסכים או מתנגד לסגירת הסניף הקבוע, ורשאי הוא להתנות את סגירת הסניף הקבוע בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה; המפקח רשאי להאריך את התקופות האמורות, ובלבד שהודיע על כך לתאגיד הבנקאי בהודעה מנומקת בכתב. : (ד) החלטה בדבר התנגדות לסגירת סניף קבוע תתקבל לאחר שניתנה לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. : (ה) ניתנה החלטה לפי סעיף זה בדבר הסכמה לסגירת סניף קבוע, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוחות הסניף על סגירתו בהודעה בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות לאותם לקוחות; התאגיד הבנקאי יהיה רשאי לסגור את הסניף בחלוף 60 ימים מיום מסירת ההודעה בכתב כאמור. @ 29. שיקולים במתן היתר סניף ובהחלטה בדבר סגירת סניף קבוע (תיקון: תשע״ו–2) : במתן היתר סניף ובהחלטה בדבר סגירת סניף קבוע לפי [[סעיף 28א]] יובאו בחשבון ענינים אלה: : (1) תרומת הסניף לשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי או להתפתחות עסקיו; : (2) היקף עסקי התאגיד הבנקאי, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את הסניף; : (3) לגבי סניף מחוץ לישראל – יכולתו של המפקח לפקח על פעילותו; : (4) המדיניות הכלכלית של הממשלה; : (5) טובת הציבור. @ 30. ביטול היתר סניף (תיקון: תשע"ב) : (א) המפקח רשאי לבטל היתר סניף, לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה: :: (1) התאגיד לא החל בניהול עסקים בסניף או חדל לנהלם; :: (2) התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר; :: (3) התאגיד הפר הוראה מהותית של חוק זה, של [[הפקודה]] או של [[חוק בנק ישראל]], בניהול הסניף; :: (4) לגבי סניף מחוץ לישראל - המפקח אינו יכול לפקח על פעילותו והוא סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של התאגיד; :: (5) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר. : (ב) בוטל היתר סניף, יחדל התאגיד הבנקאי לנהל עסקים בסניף תוך תקופה שיקבע המפקח. @ 31. החזקת אמצעי שליטה בתאגיד חוץ : (א) לא יחזיק תאגיד בנקאי או תאגיד החזקה בנקאית יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות. : (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק חוץ ולא על תאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגידים בנקאיים אחרים. @ 32. שיקולים במתן היתר לפי [[סעיף 31]] : במתן היתר לפי [[סעיף 31]], יובאו בחשבון ענינים אלה: : (1) תרומת תאגיד החוץ לשירותים הניתנים ללקוחותיהם של מבקש ההיתר או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו או להתפתחות עסקיו של מבקש ההיתר; : (2) היקף עסקי מבקש ההיתר, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את תאגיד החוץ; : (3) יכולתו של המפקח לקבל מידע על הפעילות של תאגיד החוץ; : (4) המדיניות הכלכלית של הממשלה; : (5) טובת הציבור. @ 33. ביטול היתר לפי [[סעיף 31]] (תיקון: תשמ"ז-2, תשע"ב) : (א) הנגיד רשאי לבטל היתר לפי [[סעיף 31]], לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה: :: (1) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר; :: (2) בעל ההיתר הפר הוראה מהותית של חוק זה, של [[הפקודה]] או של [[חוק בנק ישראל]], בקשר עם תאגיד החוץ; :: (3) המפקח אינו מקבל מידע מספיק על פעילותו של תאגיד החוץ, והנגיד סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של בעל ההיתר; :: (4) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר. : (ב) בוטל היתר כאמור, ימכור בעל ההיתר, תוך תקופה שיקבע הנגיד, את אמצעי השליטה בתאגיד החוץ, עד ששוב לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד החוץ; לא עשה כן, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה, כאמור. @ 34. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, תשע"ב) : (א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות. : (א1) לא יסכים אדם עם אחר לענין הצבעתם למינוי דירקטור בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראה זו לא תחול על חבר־מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 11ד(א)(3)(ב) לפקודה]], לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי [[אותו סעיף]], וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר, שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי העניין, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד. : (ב) לא ישלוט אדם בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות. : (ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים [[בסעיף 6]] בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש או להסכים לענין הצבעה למינוי דירקטור לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו; כמו כן יובאו בחשבון ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, הקיימת או העתידית. : (ג) מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף זה וכי אין בידו ההיתר. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין. : (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל. : (ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר כמותם בכל חשבון ניירות ערך של לקוח מסוים אינה עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה. @ 34א. ביטול היתר או שינויו לפי [[סעיף 34]] (תיקון: תשס"ד, תשס"ה, תשע"ד) : (א) הנגיד רשאי לבטל או לשנות היתר לפי [[סעיף 34]] לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה: :: (1) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר; :: (1א) בעל ההיתר הפר הוראה מהוראות [[סעיף 27ו]]; :: (2) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו; :: (3) לענין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו, או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב, ולענין בעל היתר, שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין; :: (3א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או השולט בתאגיד בנקאי כאמור, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(ב)]]; :: (3ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(ג)]]; :: (3ג) בעל ההיתר שולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(ד)]]; :: (4) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של התאגיד הבנקאי או חשש לפגיעה בטובת הציבור, אם לא יבוטל או ישונה ההיתר. : (ב) הנגיד לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה של 30 ימים. : (ג)(1) הוגש כתב אישום, נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר לדעת הנגיד הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע. : (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהנגיד התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה באשר לחקירה הפלילית. @ 35. הוראות הנגיד למי שפעל בלא היתר לפי [[סעיף 34]] (תיקון: תשס"ד) : (א) סבר הנגיד שאדם פעל בלא היתר כאמור [[בסעיף 34]], רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות - :: (1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 34]]; :: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 34]]; :: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 34]], לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה; :: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם. : (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 34]], רשאי הנגיד, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 34]]. : (ג) הורה הנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4) בשינויים המחויבים. : (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הנגיד לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור. : (ה) תאגיד בנקאי יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות [[סעיף 34]]. @ 35א. מינוי דירקטור במקרים מיוחדים (תיקון: תשס"ד, תשע"ב, תשע"ד) : (א) לא מונה דירקטור בתאגיד בנקאי או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי קבלת היתר לפי [[סעיף 34(א1)]], ביטול מינוי כאמור [[בסעיף 35(א)(4)]], התנגדות המפקח למינוי לפי [[סעיף 11א(א) לפקודה]] או הפסקת כהונה לפי [[סעיף 11א(ה) לפקודה]], ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר שקבע המפקח כמספר הראוי של דירקטורים באותו תאגיד בנקאי (בסעיף זה - מספר הדירקטורים הראוי), או שבשל כך לא עמד הרכב הדירקטוריון בתאגיד הבנקאי בכל דרישות הדין, יורה המפקח על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה המפקח, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים הראוי או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין. : (ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת המפקח כאמור בסעיף קטן (א), יורה המפקח בשנית על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של המפקח, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי [[סעיף 36א]] (בסעיף זה - הוועדה) את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים הראוי או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין. : (ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, "אסיפה שנתית" - כהגדרתה [[בחוק החברות]]. : (ד) התנאים הקבועים [[בסעיף 11ה(ב) לפקודה]] יחולו על מינוי וכהונה של דירקטור הממונה בידי הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב). @ 35ב. איסור לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע"ד, תשע"ט-2) : (א) בסעיף זה - ::- "גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי" - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]; ::- "גוף פיננסי משמעותי" - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה: ::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים; ::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים; ::- "רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים" - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]; ::- "רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים" - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]; ::- "שולט", בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר; ::- "תאגיד ריאלי משמעותי" - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה: ::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה [[להגדרה "מחזור מכירות קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה למפקח; ::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה "אשראי קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה למפקח. : (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, ואם התאגיד הבנקאי כאמור הוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; הנגיד רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף הבנקאות. : (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות התאגיד הבנקאי, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור. : (ד) השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי משמעותי יחושב כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים שבשליטתו. : (ה) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), או שלט מי ששולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד), ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הנגיד, או המפקח אם הנגיד הסמיכו לכך, לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 35(א)]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 35(ד) ו־(ה)]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הנגיד או המפקח הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם לתאגיד הבנקאי. : (ו) בלי לגרוע מסמכויות הנגיד והמפקח לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הנגיד או המפקח, לשם ביצוע סעיף זה - :: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) בתאגיד בנקאי, בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, "שווי כלל הנכסים" - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]; :: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הנגיד או המפקח מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, "אשראי", "אשראי קובע" ו"מחזור מכירות קובע" - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]. : (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל. @ 36. דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, תשע"ב) : (א) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, הנשלט בידי מי שקיבל היתר לפי [[סעיף 34(ב)]], ימסור לתאגיד הבנקאי או לתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח, לרבות פרטים אלה: :: (1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; :: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו. : (ב)(1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה, בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 34(ב)]], ימסור לתאגיד הבנקאי או לתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח לרבות פרטים אלה: ::: (א) השולטים בו ואם אין בו שולטים - המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו; ::: (ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו; ::: (ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי - אם הוא מתנגד לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 37 לחוק ניירות ערך]]; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם רשאי הוא בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב לתאגיד הבנקאי. :: (2) (((נמחקה).)) :: (3) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה. : (ב1) המפקח רשאי להורות לתאגיד מסוים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בפסקה (1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף לפחות שישה חודשים ממועד מתן ההוראה לתאגיד הבנקאי המסוים. : (ג) המפקח רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות. : (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי. == פרק ד'1: ועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים (תיקון: תשס"ד) == @ 36א. הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים (תיקון: תשס"ד, תשע"ב) : (א) הנגיד ימנה ועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים ([[בפרק זה]] - הועדה). : (ב) הועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם: :: (1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור; :: (3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם המפקח; לעניין זה, "דירקטור חיצוני" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], או כמשמעותו לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי הוראות [[סעיף 5(ג1) לפקודה]]. : (ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו או כשולטים בתאגיד כאמור. : (ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 36ב. סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום הכהונה (תיקון: תשס"ד, תשע"ב, תשע"ד) : (א) בסעיף זה - ::- "גוף קשור" - מי ששולט בתאגיד בנקאי או תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי או הנשלט בידי מי ששולט בתאגיד בנקאי; ::- "זיקה" - כהגדרתה [[בסעיף 11ה(ה) לפקודה]]; ::- "מחזיק מהותי" - מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 11ד(א)(3)(ב) לפקודה]], מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם; ::- "קשר קרוב" - יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין, וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו. : (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, בתאגיד בנקאי, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם; :: (2) מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה לתאגיד בנקאי, לגוף קשור, לנושא משרה בתאגיד בנקאי או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך, יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה בתאגיד בנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני של חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 36א(ב)(3)]] לא תיחשב זיקה; :: (3) הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק; :: (4) לדעת הנגיד אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה. : (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, קשרים עסקיים או מקצועיים עם תאגיד בנקאי, עם גוף קשור, עם נושא משרה בתאגיד בנקאי, או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים. : (ד) מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה כדירקטור בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו או בגוף קשור לתאגיד הבנקאי כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד בשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 36א(ב)(3)]], לעניין כהונה כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי. @ 36ג. תקופת כהונה (תיקון: תשס"ד, תשע"ב, תשע"ד) : (א) חבר ועדה האמור [[בסעיף 36א(ב)(1) ו־(2)]] יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת. : (ב) חבר ועדה האמור [[בסעיף 36א(ב)(3)]] יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי, כאמור [[באותו סעיף]], וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות. @ 36ד. הפסקת כהונה (תיקון: תשס"ד, תשע"ד) : חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: : (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד; : (2) הנגיד החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה: :: (א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי; :: (ב) נתקיימה בו אחת העילות לפי [[סעיף 36ב]] הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה. @ 36ה. סדרי עבודה (תיקון: תשס"ד, תשע"ב) : (א) רוב חברי הועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי [[סעיף 36א(ב)(3)]]. : (ב) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף. : (ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור [[בסעיף 35א(ב)]] ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור [[בסעיף 11ד לפקודה]]; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל. @ 36ו. תוקפן של פעולות (תיקון: תשס"ד) : סמכויות הועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו. @ 36ז. גמול (תיקון: תשס"ד) : חברי הועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הועדה בשיעור שיקבע הנגיד ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל. @ 36ח. (תיקון: תשס"ד, תשע"ב) : (((בוטל).)) == פרק ד'2: סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב (תיקון: תשע"א-2) == @ 36ט. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשע"ט, תש"ף) : [[בפרק זה]] - :- "חברה" - כהגדרתה [[בחוק החברות]]; :- "חוזה כרטיס חיוב", "לקוח", "מנפיק", "נכס", "ספק" ו"עסקה" - כהגדרתם [[בסעיף 11ב]]; :- "חוק כרטיסי חיוב" - [[חוק שירותי תשלום|חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986]]; :- "כרטיס חיוב" - כהגדרתו [[בסעיף 11ב]], למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים; :- "סולק" - בעל רישיון סליקה; :- "סליקה", של עסקאות בכרטיס חיוב - תשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב, כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום לספק כאמור נעשה בידי המנפיק - כנגד קבלת תמורת הנכסים ישירות מהלקוח; :- "סליקה צולבת", של עסקאות בכרטיס חיוב - סליקה המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של כרטיס החיוב שבאמצעותו בוצעה העסקה; :- "רישיון סליקה" - רישיון כמשמעותו [[בסעיף 36יא]]. @ 36י. חובת רישוי (תיקון: תשע"א-2) : לא יעסוק אדם בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, אלא ברישיון לפי [[סעיף 36יא]]. @ 36יא. רישיון סליקה (תיקון: תשע"א-2) : (א) הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לתת רישיון סליקה לחברה. : (ב) לא ייתן הנגיד רישיון סליקה לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן הון המניות המונפק והנפרע של מבקש הרישיון אינו פחות מהסכום שקבע הנגיד, בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 7(ג)]], בשינויים המחויבים. : (ג) על רישיון סליקה יחולו הוראות [[סעיפים 6]] [[ו־8]], בשינויים המחויבים. : (ד) סולק שרישיונו בוטל, דינו לעניין [[הפקודה]] כדין סולק במשך שנה מיום הביטול, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 9(ב)]], בשינויים המחויבים. @ 36יא1. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בסולק (תיקון: תשע"ד) : הוראות [[סעיפים 34]], [[34א]], [[35]], [[35ב(א), (ב), (ג), (ה) ו־(ו)]], [[ו־36]] יחולו, בשינויים המחויבים, על סולק, כאילו היה תאגיד בנקאי, ואולם הנגיד רשאי לקבוע לפי [[סעיף 35ב(ב)]] שיעור שונה מהשיעור החל לפי [[הסעיף האמור]] על תאגיד בנקאי, והכל בכפוף להוראות [[אותו סעיף]]. @ 36יב. סולק בעל היקף פעילות רחב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ט-2) : (א) בסעיף זה, "סולק בעל היקף פעילות רחב" - סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי סולקים, בשנה שקדמה למתן ההוראה מאת המפקח לפי סעיף קטן (ב); לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי המפקח לראות במנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק: :: (1) חברה שהסולק הוא בעל עניין בה; :: (2) חברה השולטת בסולק; :: (3) חברה שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין בה. : (ב) סבר המפקח כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או הספקים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי סולק בעל היקף פעילות רחב יתקשר עם מנפיק לשם סליקת עסקאות בכרטיסי החיוב המונפקים בידי אותו מנפיק, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה - :: (1) יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים; :: (2) סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ייחשב כסירוב מטעמים סבירים. @ 36יב1. סולק מתארח (תיקון: תשע"ז-2) : (א) סולק יאפשר לסולק מתארח לבצע סליקה באמצעותו; הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים להסדרת מעמדו ופעולתו של סולק מתארח, ובכלל זה את תנאי האירוח. :: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (רישוי) (תנאי אירוח סולק), התשע"ח-2018]].)) : (ב) לא הגיעו סולק וסולק מתארח להסכמה לגבי מחיר האירוח, ייתן להם הנגיד הוראות בעניין המחיר שישלם הסולק המתארח. : (ג) בסעיף זה - ::- "מערכת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; ::- "סולק מתארח" - סולק שאינו מחובר באופן ישיר למערכת התשלומים ומבצע סליקה באמצעות סולק אחר, שאינו סולק מתארח. @ 36יג. מנפיק בעל היקף פעילות רחב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ט-2) : (א) בסעיף זה, "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" - מנפיק שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל בשנה שקדמה לשנה שבה המפקח פרסם את רשימת המנפיקים לפי סעיף קטן (ד), והמפקח הודיע לו על כך לפי אותו סעיף קטן; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על התחרות להורות כי יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, חלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או הספקים: :: (1) תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין בו; :: (2) תאגיד השולט במנפיק; :: (3) תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין בו. : (ב) מנפיק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם סולק לשם ביצוע סליקה צולבת של עסקאות בכרטיסי החיוב שהנפיק, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים. : (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (ב), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת כרטיסי החיוב כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת הלקוחות או הספקים. : (ד) המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, אחת לשנה, רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב ויודיע על כך למנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלא נכללו ברשימה כאמור בשנה שקדמה לשנת הפרסום. : (ה) (1) על אף הוראות [[סעיף 15א לפקודה]], המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר האוצר או למי מטעמו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי סעיף זה יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך; :: (2) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 15א(ג) לפקודה]]. == פרק ה': תיאומים ותיקונים בחקיקה == @ 37. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות]].)) @ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954]].)) @ 39. : ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].)) @ 40. ביטול פקודת הבנקים לאשראי : פקודת הבנקים לאשראי - בטלה. == פרק ו': הוראות מעבר == @ 41. מוסדות קיימים : (א) תאגיד שהואגד בישראל ואשר ביום כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981) (להלן - היום הקובע) ניהל כדין עסקי בנק כמשמעותם [[בפקודה]] - זכאי לרשיון בנק. : (ב) תאגיד חוץ אשר ביום הקובע ניהל כדין עסקי בנק בישראל - זכאי לרשיון בנק חוץ. : (ג) תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישת מקרקעין והשתמש כדין במלה "בנק" בשמו, או שהיה בעל רשיון כבנק לאשראי לפי פקודת הבנקים לאשראי - זכאי לרשיון בנק למשכנתאות. : (ד) תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון השקעות והשתמש כדין במלה "בנק" בשמו - זכאי לרשיון בנק למימון השקעות. : (ה) תאגיד אשר ביום הקובע היה בעל רשיון לפי [[סעיף 3א לפקודה]] - זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע. : (ו) תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי [[סעיף 21(א)(2)]] - זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע. : (ז) תאגיד אשר יותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בו הם בידי מספר תאגידים הזכאים לרשיון תאגיד בנקאי לפי סעיף זה ואשר ביום הקובע עסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם - זכאי לרשיון חברת שירותים משותפת. : (ח) תאגיד לא יקבל אלא רשיון אחד לפי סעיף זה, ואם הוא זכאי לרשיון משני סוגים או יותר - יבחר אחד מביניהם. @ 42. היתרי סניפים : הזכאי לרשיון תאגיד בנקאי זכאי גם להיתר סניף בעד כל מקום שבו ניהל עסקים כדין דרך קבע עם לקוחותיו ביום הקובע. @ 43. החזקת תאגיד חוץ : תאגיד החזקה בנקאית או תאגיד הזכאי לרשיון תאגיד בנקאי, אשר ביום הקובע החזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד חוץ [[שסעיף 31]] חל עליו, זכאי להיתר לפי [[סעיף 31]] לגבי תאגיד החוץ. @ 44. מתן רשיונות והיתרים לזכאים : (א) הזכאי לרשיון או להיתר לפי [[סעיפים 41 עד 43]] שלא הגיש לנגיד בקשה לכך עד תום ששה חדשים לאחר היום הקובע - רואים אותו כאילו ויתר עליו. : (ב) הנגיד רשאי להתנות רשיון או היתר לפי [[סעיפים 41 עד 43]] בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאי מכוח [[הפקודה]]. @ 45. תקופה להשלמת הון : תאגיד בנקאי שקיבל רשיון לפי [[סעיף 41]] והונו קטן מהסכום הנקוב [[תוספת ראשונה|בתוספת]] לאותו סוג של תאגיד בנקאי, חייב להגדיל את הונו לסכום האמור עד תום שלוש שנים מהיום הקובע. @ 46. עיסוק אסור : (א) תאגיד בנקאי אשר ביום הקובע עסק כדין בעיסוק שאסור לו לעסוק בו לפי הוראות [[פרק ג']], רשאי להמשיך באותו עיסוק עד תום שלוש שנים מהיום הקובע. : (ב) תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי [[סעיף 21(א)(2)]] ושאינו רוצה לקבל רשיון כמוסד כספי כאמור [[בסעיף 41(ו)]], לא ייחשב כמפר הוראות [[סעיף 21(א)(2)]] אם יקיים את שתי אלה: :: (1) הוא יודיע לנגיד תוך ששה חדשים מהיום הקובע כי הוא מוותר על זכותו לקבל רשיון מוסד כספי; :: (2) כל עוד לא נפדו כל ניירות הערך שהנפיק כאמור [[בסעיף 21]], הוא לא יעסוק במתן אשראי חדש כמשמעותו [[בסעיף 21]], פרט לאשראי הבא להחליף אשראי שנפרע, כדי לשמור על כיסוי לניירות ערך שהנפיק עד היום הקובע. @ 47. שליטה מותרת בתאגידים ריאליים (תיקון: תשמ"ז, תשמ"ז-2, תשמ"ז-3, תשמ"ח, תשמ"ט, תשמ"ט-2, תשנ"ד, תשנ"ו) : (א) תאגיד בנקאי, אשר ביום כ"ד באדר ב' התשמ"ט (31 במרס 1989), שלט או היה בעל ענין בתאגיד ריאלי, רשאי להמשיך לשלוט בו או להיות בעל ענין בו, עד המועדים ובכפוף לתנאים הבאים: :: (1) התאגיד הבנקאי לא יהיה בעל ענין בתאגיד הריאלי אחרי יום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996); :: (2) התאגיד הבנקאי לא ישלוט בתאגיד הריאלי אחרי יום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998); :: (3) התאגיד הבנקאי לא יתן לתאגיד הריאלי אשראי אלא במהלך העסקים הרגיל ובתנאים דומים לאשראי שניתן ללקוחות מאותו סוג; המפקח רשאי לקבוע שיעור מרבי לאשראי כאמור, בין דרך כלל ובין לתאגיד פלוני; :: (4) דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו לא יהיו רוב מכלל הדירקטורים בתאגיד הריאלי. : (ב) הוראות [[פרק ג']] לא יחולו על שליטה ובעלות ענין בתאגיד (להלן - תאגיד נכד), הנובעות מהחזקה באמצעות תאגיד ריאלי הנשלט לפי הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים: :: (1) התאגיד הבנקאי לא יסייע לתאגיד הריאלי, במישרין או בעקיפין, במימון רכישת אמצעי שליטה בתאגיד נכד; :: (2) הוראות פסקה (3) שבסעיף קטן (א), יחולו גם על תאגיד נכד; :: (3) דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו, לא יהיו נושאי משרה בתאגיד נכד. : (ג) לא פחתו החזקותיו של תאגיד בנקאי בתאגידים ריאליים נשלטים, כנדרש ממנו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה העודפים. @ 47א. הפחתת סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים (תיקון: תשמ"ט-2) : תאגיד בנקאי שביום כ"ד באדר ב' התשמ"ט (31 במרס 1989) החזיק אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים בסכום העולה על המותר על פי הוראות [[סעיף 23א]], יהא חייב להפחיתם עד לסכום המותר, בשיעורים הבאים: : (1) חמישית עד יום י"ד בטבת התשנ"א (31 בדצמבר 1990); : (2) חמישית בכל אחת מן השנים 1991 עד 1994. @ 47ב. הגדרות (תיקון: תשס"ד) : [[בסעיפים 47ג]], [[47ד]] [[ו־47ה]] - :- "תיקון מס' 13" - [[16:299725|חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 13), התשס"ד-2004]]; :- "תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]]" - ט"ו באלול התשס"ד (1 בספטמבר 2004). @ 47ג. החזקות של תאגיד בנקאי בתאגיד בנקאי אחר (תיקון: תשס"ד, תשס"ה) : (א) תאגיד בנקאי אשר החזקותיו כדין באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר, ערב תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]], הם בניגוד להוראות [[סעיף 20א]], רשאי להמשיך ולהחזיקם ובלבד שלא ירכוש מתחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]] אמצעי שליטה כלשהו בתאגיד הבנקאי האחר, אלא בהתאם להוראות [[סעיף 20א לחוק זה|הסעיף האמור]]. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 20א(א)]], תאגיד בנקאי יהיה רשאי לשלוט יחד עם אחרים בתאגיד בנקאי אחר, אם התקיימו כל אלה: :: (1) התאגיד הבנקאי רכש את השליטה ואת אמצעי השליטה מתאגיד בנקאי (בסעיף זה - התאגיד הבנקאי המוכר); :: (2) התאגיד הבנקאי המוכר שלט ערב תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]] יחד עם אחרים בתאגיד הבנקאי האחר; :: (3) התאגיד הבנקאי המוכר התחייב לפני תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]] כלפי אחרים כי בעת מכירת השליטה ואמצעי השליטה בתאגיד הבנקאי האחר, הרוכש ישלוט בו יחד עם אותם אחרים. @ 47ד. החזקות של משקיעים מוסדיים קשורים (תיקון: תשס"ד) : (א) משקיעים מוסדיים קשורים כהגדרתם [[בסעיף 27א]], המחזיקים יחד, כדין, ערב תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]], יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי אחר, רשאים להמשיך ולהחזיקם ובלבד שלא ירכשו מתחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]] אמצעי שליטה כלשהו באותו תאגיד בנקאי אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתם על חמישה אחוזים. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), משקיע מוסדי קשור, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי הוראות [[סעיף 34(א)]] כנוסחו לאחר תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]], לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד הבנקאי, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרה "אמצעי שליטה" שבסעיף 1]]. @ 47ה. שליטה ואחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי (תיקון: תשס"ד) : (א) השולט, ערב תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]], בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, או המחזיק במועד האמור יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, לפי היתר שניתן לו לפי הוראות [[סעיף 34]] כנוסחו ערב תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]], או בלא שהיה חייב בהיתר כאמור, לא ייחשב לענין חוק זה כמי שפועל בלא היתר לפי הוראות [[סעיף 34]] כנוסחו מתחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]], ויחולו עליו הוראות אלה, לפי הענין: :: (1) מי שיש בידיו היתר שניתן לפני תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]] - ימשיכו לחול עליו הוראות ההיתר שניתן לו; :: (2) מי שלא היה חייב בהיתר לפני תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]] - לא ירכוש החל מתחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]], בלא היתר לפי [[סעיף 34]], אמצעי שליטה כלשהו באותו תאגיד בנקאי או באותו תאגיד החזקה בנקאית, אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתו על חמישה אחוזים. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) מי שהחזיק ערב תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]] עשרה אחוזים או פחות מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, בלא שהיה חייב בהיתר, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי [[סעיף 34(א)]] כנוסחו לאחר תחילתו של [[16:299725|תיקון מס' 13]], להחזיק באותו שיעור של אמצעי שליטה, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרה "אמצעי שליטה" שבסעיף 1]]. : (ג) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב. @ 47ו. קופות גמל מיוחדות (תיקון: תשס"ה) : על אף האמור [[בסעיפים 10]], [[11]] [[ו־27ה]] - : (1) בנק רשאי לשלוט ולהיות בעל ענין בחברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים אשר העמית היחיד בה הוא הבנק ולעסוק בניהולה; : (2) בנק רשאי לעסוק בניהול קופת גמל אשר כל עמיתיה הם עובדי הבנק או עובדי תאגיד שבשליטתו ואשר ביום כ"ד בסיון התשס"ה (1 ביולי 2005) לא היו עמיתים חדשים יכולים להצטרף אליה על פי תקנונה. @ 47ז. הוראת מעבר לעניין היתר סניף שנתן הנגיד (תיקון: תשע"ב) : היתר סניף שנתן הנגיד לפי הוראות [[סעיף 28(א)]], לפני תחילתו של [[18:301308|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012]], שעמד בתוקפו ערב תחילתו של [[החוק האמור]], יראו אותו כהיתר שנתן המפקח לפי הוראות [[סעיף 28(א)]], כנוסחו אחרי תחילתו של [[החוק האמור]]. @ 48. (תיקון: תשנ"ד) : (((בוטל).)) == פרק ז': שונות == @ 49. עונשין (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו, תשס"ד, תשס"ה, תשע"א-2, תשע"ד) : (א) מי שהפר הוראה מהוראות [[סעיפים 13]], [[21]], [[34]], [[35ב(ב) עד (ד)]], [[36י]], [[36יא1]] - לעניין החלת [[סעיפים 34]] [[ו־35ב(ב) ו־(ג)]] שבו, [[או 47ה]], דינו - מאסר חמש שנים או קנס כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין). : (ב) מי שהפר הוראה מהוראות [[סעיפים 10 עד 12]], [[14 עד 20א]], [[23]], [[23א]], [[24]], [[24א]], [[24ב]], [[27ב]], [[27ג]], [[27ה]], [[27ו]], [[28]], [[31]], [[35א]], [[36]], [[36יג]], [[47ג]] [[או 47ד]] או הוראות הנגיד או המפקח לפי [[סעיפים 9(ב)]], [[35]], [[35ב(ה) ו־(ו)]], [[36יא(ד)]], [[36יא1]] - לעניין החלת [[סעיף 35ב(ה) ו־(ו)]], [[36]] [[או 36יב]], דינו - מאסר שנתיים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]. : (ג) מי שאינו תאגיד בנקאי אך עוסק בקבלת פקדונות כספיים או בהנפקת ניירות ערך כאמור [[בסעיף 21(א)(2)]] והעביר את הכספים כאשראי או בצורה אחרת לאחר שאינו תאגיד בנקאי או תאגיד עזר אך עוסק במתן אשראי, יאשמו שניהם בעבירה לפי [[סעיף 21]]. @ 50. אחריות דירקטור ומנהל כללי לעבירות של תאגיד בנקאי, משקיע מוסדי וסולק (תיקון: תשנ"ד, תשע"ד) : מי שהיה דירקטור או מנהל כללי של תאגיד בנקאי או של סולק ולענין עבירה לפי [[סעיף 49(ב)]] - של משקיע מוסדי, שעה שהתאגיד הבנקאי, הסולק או המשקיע המוסדי, לפי הענין עבר עבירה על חוק זה, ייחשב כשותף לעבירה וניתן להרשיעו בה, אם לא הוכיח אחד משני אלה: : (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה; : (2) לאחר שנודע לו שהתאגיד, הסולק או המשקיע המוסדי, לפי העניין, עומד לעבור את העבירה, נקט בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע ממנו לעבור את העבירה. @ 50א. אישור היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשנ"ו) : לא קיים תאגיד בנקאי חובה שהוטלה עליו לפי הוראות [[13:211342|חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 11), התשנ"ו-1996]], בדבר הקטנת החזקותיו בתאגיד ריאלי, שהיו בידיו כדין ביום י"ב באייר התשנ"ו (1 במאי 1996), לא יוגש כתב אישום לפי [[סעיפים 49]] [[או 50]] אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. @ 50ב. קנס אזרחי (תיקון: תשס״ה, תש״ע–2, תשע״א–2, תשע"ד, תשע״ו–2) : (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי נעשה מעשה או מחדל המהווה הפרה של הוראה מהוראות [[סעיפים 10 עד 12]], [[14 עד 18]], [[19(א) או (ב)]], [[20א(א)]], [[23]], [[23א(א)]], [[24(א) או (ב)]], [[24א(א)]], [[24ב]], [[28(א) או (ב)]], [[28א]], [[31(א)]] [[או 36יג]] או המהווה הפרה של הוראה מהוראות הנגיד או המפקח לפי [[סעיפים 35ב(ה) ו־(ו)]], [[36יא1]] – לעניין החלת [[סעיף 35ב(ה) ו־(ו)]] [[או 36יב]], רשאי הוא להטיל על עושה המעשה או המחדל קנס אזרחי בשיעור מחצית הקנס הקבוע [[בסעיף 49(ב)]]. : (ב) המפקח אינו רשאי להטיל קנס אזרחי הנמוך מן הקנס האזרחי הקבוע [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ג). : (ג) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל קנס אזרחי הנמוך מהקנס האזרחי הקבוע בסעיף קטן (א), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע. :: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי), התשע״א–2011]].)) : (ד) הקנס האזרחי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. : (ה) תשלום קנס אזרחי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל ההפרה. : (ו) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961]], מיום תשלומו עד יום החזרתו. : (ז) על קנס אזרחי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941]], בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: לענין [[-|סעיף 14י]] יקראו את ההגדרה ”הפרה חוזרת” כך: ””הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר קנס אזרחי או שבשלה הורשע.” @ 51. אגודה שיתופית כתאגיד בנקאי : הוראות חוק זה יחולו על אגודה שיתופית כאילו היתה חברה, בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 52. תחולת הוראות לגבי כונס נכסים : הוראות [[פרק ה' לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]], יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה בשינויים המחוייבים. @ 53. ביצוע : שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. @ 54. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום כ"ו באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981). @ 55. פרסום : חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת. == תוספת ראשונה: הון מינימלי (תיקון: תשנ"ו) == ==== ((([[סעיף 7]]))) ==== {| ! סוג התאגיד !! הסכום |- | בנק || 10,000,000 שקלים |- | בנק חוץ || סכום במטבע חוץ השווה{{ש}}ל-10,000,000 שקלים |- | בנק למשכנתאות || 6,000,000 שקלים |- | בנק למימון השקעות || 6,000,000 שקלים |- | בנק לקידום עסקים || 6,000,000 שקלים |- | מוסד כספי || 3,000,000 שקלים |- | חברת שירותים משותפת || 100,000 שקלים |} == תוספת שניה: סיווג ענפי המשק (תיקון: תשנ"ו) == ==== ((([[סעיף 24א(א)]]))) ==== @ : ((בהתאם [[http://cbs.gov.il/reader/sivug_eb/sivug_eb_sdarim_anafim.html|לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993]] כפי שפרסמה, לפי מספרי הענפים המופיעים בסוגריים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרסום טכני מס' 63.)) @ 1. : חקלאות, ייעור ודיג (01, 02, 03, 09) @ 2. : כריית פחם ונפט, מתכות וחציבה, ומינרלים אל מתכתיים (10 עד 13 וכן 26) @ 3. : מזון (14–15) @ 4. : משקאות וטבק (16) @ 5. : טקסטיל, הלבשה והנעלה (17 עד 19) @ 6. : עץ ורהיטים, נייר והו"ל ודפוס (20 עד 22, 36) @ 7. : מוצרים כימיים, זיקוק נפט ופלסטיק (23 עד 25) @ 8. : מתכת בסיסית ומוצרי מתכת, ומכונות (27 עד 31) @ 9. : רכיבים אלקטרוניים וחשמליים (32 עד 34) @ 10. : כלי הובלה (35) @ 11. : יהלומים תכשיטים ותעשיה אחרת (37 עד 39) @ 12. : חשמל וחלוקתו (40) @ 13. : מים וחלוקתם (41) @ 14. : בינוי (45, 46) @ 15. : מסחר סיטונאי (51) @ 16. : מסחר קימעונאי (50, 52, 53) @ 17. : בתי מלון ושירותי אירוח ומסעדות (55, 56) @ 18. : הובלה יבשתית (60, 63) @ 19. : הובלה ימית (61) @ 20. : הובלה אוירית (62) @ 21. : אחסנה, דואר ותקשורת (64 עד 66) @ 22. : בנקאות ומוסדות פיננסים, למעט ביטוח (67, 68) @ 23. : ביטוח (68) @ 24. : נכסי דלא ניידי (השכרה ושירותים) (70 עד 76) @ 25. : שירותי חינוך, בריאות, ניקיון ושירותים אישיים (80, 6 עד 85 (([צ"ל, 85 עד 86])), 90 עד 97). <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ד באדר ב' התשמ"א (30 במרס 1981). <חתימות> * יצחק נבון, נשיא המדינה * מנחם בגין, ראש הממשלה * יורם ארידור, שר האוצר osu8n96s5sdhmln9t5km0wozw492mxl 0 295165 1415693 1411110 2022-07-28T11:30:17Z OpenLawBot 8112 [1415690] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000204}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 232|חוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208076.pdf}}, {{ח:תיבה|320|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 11|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210521.pdf}}, {{ח:תיבה|20|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210529.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210605.pdf}}, {{ח:תיבה|170|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 26|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 61|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210740.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210764.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 118|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 106|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 428|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 318|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 24|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 508|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 830|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 18|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 409|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301091.pdf}}, {{ח:תיבה|474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301319.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 206|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 53|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|1227|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348684.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 153|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|364, 377|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf}}, {{ח:תיבה|695|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 221|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|249|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}, {{ח:תיבה|293|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528394.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 986|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644567.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישוי תאגידים בנקאיים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תחומי הפעולה של תאגידים בנקאיים וייחודם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: החזקת אמצעי שליטה בידי משקיעים מוסדיים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2: שליטה והחזקת אמצעי שליטה בחברה מנהלת, במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות ובתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פעולות טעונות היתר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: ועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2: סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תיאומים ותיקונים בחקיקה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מעבר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: הון מינימלי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: סיווג ענפי המשק}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ז־2, תשמ״ט־2, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ה, תשע״א, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; {{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה – {{ח:תתתת|(א)}} יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו; {{ח:תתתת|(ב)}} חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו; {{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; {{ח:תתת|(4)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו לאחר סילוק חבויותיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“ – לרבות ערבות, קיבול שטרות, נכיון שטרות, מימון באמצעות השכרת נכסים, פתיחת אשראי תעודות או אישורו, והתחייבות לשלם כסף על חשבון הזולת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשראי לזמן ארוך“ – אשראי שלפי תנאיו התקופה הממוצעת לפרעון הקרן היא שנתיים או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק יותר מעשרים אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה המייעצת“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 6|סעיף 6 לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד, בין יחד עם אחרים, בין במישרין בין בעקיפין, לרבות על ידי תאגיד נשלט; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; מבלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע, לענין יחיד – אותו, את קרובו, ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בנק ישראל}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות חיתומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בנק ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ השקעות“ ו”שיווק השקעות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ פנסיוני“ ו”שיווק פנסיוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ ו”סוכן ביטוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, לרבות זכות במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה במקרקעין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול תיקי השקעות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, וכל עובד אחר הכפוף לו במישרין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סניף“ – כל מקום שבו תאגיד בנקאי מקבל פקדונות כספיים או מנהל עסקים עם לקוחותיו, לרבות סניף נייד, אך למעט מיתקן שבאמצעותו יכול לקוח לבצע פעולות בחשבונו אצל תאגיד בנקאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדונות כספיים“ – לרבות הלוואות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ ו”חברה מנהלת“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן להשקעות משותפות בנאמנות“ – קרן כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת – בין לבד ובין יחד עם אחרים – לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; מבלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיימת בו אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד; {{ח:תתת|(2)}} בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה, או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי או חברת שירותים משותפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד החזקה בנקאית“ – תאגיד שמתקיימות בו שתי אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא שולט בתאגיד בנקאי; {{ח:תתת|(2)}} יותר מחמישה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה בתאגידים בנקאים שבשליטתו והלוואות לתאגידים כאלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד חוץ“ – תאגיד שהואגד במדינת חוץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד עזר“ – תאגיד שאינו עצמו תאגיד בנקאי ושעיסוקיו הם רק בתחום הפעולה המותר לתאגיד בנקאי השולט בו, למעט עיסוקים שנתייחדו לתאגידים בנקאיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 21|או 21}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי“ – תאגיד שעל פי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} אסור לתאגיד בנקאי לשלוט בו או להיות בעל ענין בו. {{ח:סעיף|2|תנאים ברשיונות}} {{ח:ת}} המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו, לפי השיקולים המפורטים בחוק זה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישוי תאגידים בנקאיים}} {{ח:סעיף|3|חובת רשיון}} {{ח:ת}} לא יהא תאגיד בנקאי אלא ברשיון לפי חוק זה. {{ח:סעיף|4|רשיונות|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, לתת – {{ח:תתת|(1)}} לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} – {{ח:תתתת|(א)}} רשיון בנק; {{ח:תתתת|(ב)}} רשיון בנק למשכנתאות; {{ח:תתתת|(ג)}} רשיון בנק למימון השקעות; {{ח:תתתת|(ד)}} רשיון בנק לקידום עסקים; {{ח:תתתת|(ה)}} רשיון מוסד כספי; {{ח:תתתת|(ו)}} רשיון חברת שירותים משותפת; {{ח:תתת|(2)}} לתאגיד חוץ רשום בישראל שהוא בנק במדינת חוץ – רשיון בנק חוץ. {{ח:תת|(ב)}} רשיון אינו ניתן להעברה. {{ח:סעיף|5|ועדת רשיונות}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד ימנה חמישה מבין חברי הועדה המייעצת להיות ועדת הרשיונות. {{ח:תת|(ב)}} לא יכהן כחבר בועדת הרשיונות מי שהוא בעל שליטה, דירקטור או עובד של תאגיד בנקאי או של תאגיד השולט בתאגיד בנקאי. {{ח:תת|(ג)}} מי שחדל להיות חבר בועדה המייעצת יחדל לכהן כחבר ועדת הרשיונות. {{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת הרשיונות יתקבלו ברוב חבריה. {{ח:תת|(ה)}} ועדת הרשיונות רשאית לקבוע את נוהל עבודתה ודיוניה. {{ח:סעיף|6|שיקולים במתן רשיונות|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} במתן רשיונות לפי חוק זה יובאו בחשבון ענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} תכנית הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימה; {{ח:תת|(2)}} התאמתם של בעלי אמצעי השליטה, הדירקטורים והמנהלים של המבקש לתפקידם; {{ח:תת|(3)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון ובמיוחד לתרומתו לתחרות במערכת הבנקאות ולרמת השירותים בה; {{ח:תת|(4)}} המדיניות הכלכלית של הממשלה; {{ח:תת|(5)}} טובת הציבור; {{ח:תת|(6)}} לגבי בנק חוץ – הדדיות בדבר רישוי תאגידים בנקאיים בין ישראל לבין המדינה שבה מרכז עסקיו של המבקש. {{ח:סעיף|7|הון מינימלי|תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון אלא אם הון המניות המונפק והנפרע של המבקש אינו פחות מן הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי להגדיל בצו את הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} הוגדלו הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, יגדיל כל תאגיד בנקאי, תוך שנה אחת, את הונו המונפק והנפרע לסכום המוגדל; המפקח רשאי להאריך לתאגיד בנקאי פלוני את תקופת השנה. {{ח:סעיף|8|ביטול רשיון|תיקון: תשמ״ז־2}} {{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדת הרשיונות, לבטל רשיון, בכל אחד מן המקרים שלהלן, לאחר שניתנה לתאגיד הבנקאי הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו: {{ח:תת|(1)}} התאגיד ביקש ביטול רשיונו; {{ח:תת|(2)}} התאגיד לא החל בניהול עסקים או חדל לנהל אותם; {{ח:תת|(3)}} התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון; {{ח:תת|(4)}} הונו של התאגיד פחת מן הסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}, או שהתאגיד הבנקאי לא הגדיל את הונו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)}}; {{ח:תת|(5)}} התאגיד הפר הוראת חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו; {{ח:תת|(6)}} ניתן צו לפירוק התאגיד או למינוי כונס נכסים עליו, למעט כונס נכסים שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}} {{ח:פנימי|סעיף 35|או 35}}; {{ח:תת|(7)}} התאגיד החליט על פירוקו מרצון; {{ח:תת|(8)}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את הרשיון. {{ח:סעיף|9|המשך הפיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי שרשיונו בוטל, דינו לענין {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}} {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|וחוק בנק ישראל}}, כדין תאגיד בנקאי במשך שלוש שנים מיום הביטול. {{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי להורות לתאגיד בנקאי שרשיונו בוטל בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על נושיו של התאגיד ועל לקוחותיו האחרים שהתקשרו עמו לפני ביטול רשיונו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את התאגיד מאחריותו למילוי התחייבות שהתחייב בה לפני ביטול רשיונו. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תחומי הפעולה של תאגידים בנקאיים וייחודם}} {{ח:סעיף|10|תחומי פעולה של בנק|תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ה, תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז־2}} {{ח:ת}} לא יעסוק בנק אלא בעיסוקים אלה: {{ח:תת|(1)}} קבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה; {{ח:תת|(2)}} קבלת פקדונות כספיים אחרים; {{ח:תת|(3)}} הנפקת ניירות ערך; {{ח:תת|(4)}} ניהול מערכת תשלומים, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם; {{ח:תת|(4א)}} קניה ומכירה של מטבע חוץ; {{ח:תת|(5)}} מתן אשראי; {{ח:תת|(6)}} השקעה בניירות ערך או בזהב המיועד לצרכים מוניטריים; {{ח:תת|(7)}} שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן ובלבד שלא ינהל במסגרת עיסוקו כאמור מפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות; {{ח:תת|(8)}} השכרת כספות; {{ח:תת|(9)}} קניה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן; {{ח:תת|(10)}} ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; {{ח:תת|(11)}} תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו, למעט תיווך בעסקאות של קניה או מכירה של סחורות או מקרקעין; {{ח:תת|(11א)}} ייעוץ פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 52|ו־52(ב) ו־(ג) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}; {{ח:תת|(11ב)}} ייעוץ השקעות, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות}}; {{ח:תת|(11ג)}} שיווק השקעות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 9|סעיף 9(ג1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות}}; {{ח:תת|(11ד)}} ניהול מערכת החשבונות של קופות גמל בעבור החברה המנהלת, לרבות ניהול חשבונות העמיתים בעבור הקופה, עריכת המידע הנמסר לעמית ומסירתו לו; {{ח:תת|(11ה)}} מכירה ותפעול של שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק; {{ח:תת|(11ו)}} השכרת מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם, לשוכר שיעשה שימוש במקרקעין למטרה זו; {{ח:תת|(12)}} עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק; {{ח:תת|(13)}} פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק. {{ח:סעיף|11|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי הבנק|תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ה, תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא ישלוט בנק ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} תאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3א)}} תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית ועיסוקיו האחרים הם עיסוקים המותרים לבנק לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}; {{ח:תתת|(3ב)}} תאגיד שעיסוקו הוא ניהול תיקי השקעות; {{ח:תתת|(3ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לשלוט גם בתאגיד שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד עזר, ובלבד שהבנק שולט בו לבדו ונתקבל לכך אישור מאת המפקח, מראש ובכתב, המאשר בין השאר את תחומי עיסוקו של תאגיד העזר; ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט בתאגיד העזר יחד עם אחרים; {{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהוא סוכן ביטוח (בפסקה זו – סוכן ביטוח) ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} כל עיסוקו של סוכן הביטוח הוא בביטוח חיים ללווים או בביטוח דירות מגורים, הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של הבנק או של תאגיד בנקאי אחר השולט בבנק או הנשלט בידיו; {{ח:תתתת|(ב)}} הבנק שולט בסוכן הביטוח לבדו; {{ח:תתתת|(ג)}} הבנק מחזיק לבדו בכל אמצעי השליטה בסוכן הביטוח; {{ח:תתת}} ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט לבדו בסוכן ביטוח גם אם הוא עוסק בביטוחים כאמור בפסקת משנה (א) הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של תאגיד בנקאי שאינו כאמור באותה פסקת משנה, וכן גם אם לא מתקיים לגבי הבנק התנאי האמור בפסקת משנה (ג), ובלבד שהמפקח שוכנע כי אין במתן ההיתר כדי לפגוע בהתפתחות התחרות ובמניעת ריכוזיות בתחום הבנקאות בכלל, ובתחום הביטוחים כאמור בפסקת משנה (א), בפרט; לענין פסקה זו, ”הלוואה לדיור“ – הלוואה שלא למטרה עסקית המובטחת בשעבוד של זכות בדירת מגורים או של זכות לגבי דירת מגורים. {{ח:סעיף|11א|החזקות על ידי תאגידים נשלטים|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ולענין {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}} לא יימנו אמצעי שליטה המוחזקים בידי – {{ח:תת|(1)}} תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית והנשלט בידי תאגיד בנקאי, ובלבד שאמצעי השליטה מוחזקים מכוח התחייבות חיתומית, לא עברה שנה מיום רכישתם, והתאגיד לא יצביע באסיפת בעלי מניות מכוח ההחזקה באותם אמצעי שליטה; {{ח:תת|(2)}} תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי והוא מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל או חברה המנהלת קופת גמל. {{ח:סעיף|11ב|הגבלות על בנק בעל היקף פעילות רחב|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט, תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות רחב“ – בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין זה, ”שווי נכסים“, של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנפקה“, של כרטיס חיוב – התקשרות בחוזה כרטיס חיוב עם לקוח, ולעניין התקשרות בחוזה כרטיס אשראי עם לקוח, לרבות התחייבות למתן אשראי באמצעות הכרטיס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה כרטיס אשראי“ – חוזה בין לקוח ובין מנפיק, שלפיו מתחייב הלקוח לשלם למנפיק את תמורת הנכסים שנרכשו מספק באמצעות כרטיס האשראי, והמנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק; התשלום של הלקוח למנפיק יכול שיהיה בדרך של חיוב חשבונו של הלקוח בתאגיד בנקאי או בכל דרך אחרת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה כרטיס חיוב“ – חוזה בין לקוח ובין מנפיק לשימוש בכרטיס חיוב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק בלא תשלום מיידי של התמורה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס בנק“ – אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או לרכישת נכסים בדרך של חיוב חשבונו של לקוח בתאגיד בנקאי וזיכוי אדם אחר על ידי שימוש בכרטיס במכשיר המיועד לכך במקום עסקו של הספק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ – כרטיס אשראי, כרטיס בנק או כרטיס תשלום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס תשלום“ – אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים לרכישת נכסים מאת הספק, שניתן לצבור בהם ערך כספי בדרך של טעינה חוזרת, למעט לוחית או חפץ כאמור הניתנים לטעינה בכסף מזומן בלבד כאשר לא ניתן באמצעותם לחייב את חשבון הלקוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – מי שכרטיס חיוב הונפק לשימושו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – מי שעוסק בהנפקה של כרטיסי חיוב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, כסף, שירותים או זכויות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שמוכר נכס דרך עיסוק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – עסקה בין לקוח ובין ספק למכירת נכס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ ו”סליקה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 36ט|בסעיף 36ט}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כל הפעולות והשירותים הנלווים להנפקת כרטיס חיוב, לרבות הפקת הכרטיס ותפעולו, ולמעט ההנפקה עצמה וקביעת העמלות והעלויות ללקוח הכרוכות בהפקת כרטיס החיוב והשימוש בו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}, בנק בעל היקף פעילות רחב לא יעסוק בעיסוקים המפורטים להלן ולא ישלוט או יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור: {{ח:תתת|(1)}} תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; {{ח:תתת|(2)}} סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהאפשרות של בנק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם אחר לצורך תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או להתקשר עם סולק כספק. {{ח:תת|(ד)}} בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}} (בסעיף קטן זה – חוק להגברת התחרות), ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור, רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה ”בנק בעל היקף פעילות רחב“ שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ־20%, ובלבד שלא יפחת מ־10%; נקבעו תקנות כאמור יחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf|פרק ב׳ לחוק להגברת התחרות}}, בהתאמות שייקבעו באותן תקנות. {{ח:סעיף|11ג|הקמת תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב ותפעולם והשכרת מקרקעין המשמשים לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf|החוק להגברת התחרות}} יבצע משרד האוצר אחד מאלה, אלא אם כן הוקמו תשתיות טכנולוגיות אחרות מספקות לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים: {{ח:תתת|(1)}} יפרסם, בהתייעצות עם בנק ישראל, מכרז להקמת תשתית טכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים; תנאי המכרז יבטיחו היתכנות כלכלית להקמת תשתית כאמור, לרבות מימון על ידי המדינה, אם שר האוצר יחליט שמימון כאמור נידרש; שר האוצר רשאי, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה כאמור, לקבוע כי המכרז יפורסם על ידי אחר; {{ח:תתת|(2)}} יקבע כללים למתן מענקים, הלוואות או ערבויות שיאפשרו אספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים. {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי להאריך את המועד האמור ברישה לסעיף קטן (א) בשלושה חודשים. {{ח:תת|(ג)}} נוכח שר האוצר, בתום 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf|החוק להגברת התחרות}}, כי טרם התפתחה תחרות בתחום התשתית הטכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים, וכי אין חלופות טכנולוגיות מספקות לאספקת שירותים כאמור, והדבר דרוש לשם הגברת התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא, בהתייעצות עם הנגיד והממונה על התחרות, לקבוע כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות צר חייב למכור ולתפעל שירותי מחשוב המשמשים אותו בעיקרם, או להשכיר מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, והכול לגופים פיננסיים; השר יקבע את התמורה ואת תנאי ההתקשרות, ובלבד שנוכח כי התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} גוף פיננסי פנה לבנק המתפעל שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק או לבנק המחזיק מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, בבקשה לרכוש ממנו שירותים או לשכור מקרקעין כאמור, והצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר התמורה ותנאי ההתקשרות בתוך שישה חודשים מיום פניית הגוף הפיננסי; {{ח:תתת|(2)}} התמורה או תנאי ההתקשרות שהציע הבנק לגוף הפיננסי אינם סבירים. {{ח:תת|(ד)}} קבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ג), לא יעכב בנק את המכירה והתפעול של שירותי מחשוב או השכרת מקרקעין המשמשים אותו לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, ובלבד שהגוף הפיננסי שילם את התמורה שקבע השר. {{ח:תת|(ה)}} ראה המפקח כי הטלת חובה כאמור בסעיף קטן (ג) עלולה לערער את יציבותו הטכנולוגית של בנק מסוים, רשאי הוא לפטור את הבנק מהחובה כאמור באותו סעיף קטן, כולה או חלקה. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות צר“ – בנק ששווי נכסיו כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, אינו עולה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf|החוק להגברת התחרות}} על 10% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – תאגיד בנקאי או אגודת אשראי ופיקדון כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק להגברת התחרות“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11ב|בסעיף 11ב(ד)}}. {{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, על הסדר לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם בין בנק שהוטלה עליו חובה לפי סעיף קטן (ג) לבין גוף פיננסי. {{ח:סעיף|12|תחומי פעולה של בנק חוץ|תיקון: תשמ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסוק בנק חוץ בישראל אלא בעיסוקים המותרים לבנק לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט בנק חוץ ולא יהיה בעל ענין בתאגיד המנהל עסקים בישראל אלא אם כן מותר היה לבנק לשלוט בו או להיות בעל ענין בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}. {{ח:סעיף|12א|הוראות מיוחדות לבנק ולבנק חוץ מסוימים|תיקון: תשס״ה}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10 עד 12}} – {{ח:תת|(1)}} בנק ובנק חוץ שהוראות {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2}} אינן חלות לגביהם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ט|סעיף 27ט}}, רשאים לשלוט ולהיות בעלי ענין גם בחברה מנהלת ובמנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות; {{ח:תת|(2)}} בנק ובנק חוץ כאמור בפסקה (1) שאינם רשאים, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}}, לעסוק בייעוץ פנסיוני או בייעוץ השקעות, רשאים לעסוק גם בעיסוקים אלה: {{ח:תתת|(א)}} שיווק פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, כחלק מהשיווק הפנסיוני ובהמשך לו, ובלבד שמתקיים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, התנאי האמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 3|בסעיף 3(1) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}; {{ח:תתת|(ב)}} שיווק השקעות. {{ח:סעיף|13|ייחוד פעולות לבנק ולבנק חוץ}} {{ח:ת}} מי שאיננו בנק או בנק חוץ לא יעסוק בקבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה בשיק. {{ח:סעיף|14|תחומי פעולה של בנק למשכנתאות|תיקון: תשמ״ז־2}} {{ח:ת}} לא יעסוק בנק למשכנתאות אלא בעיסוקים אלה: {{ח:תת|(1)}} הנפקת ניירות ערך; {{ח:תת|(2)}} קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות כספיים אחרים שאישר המפקח; {{ח:תת|(3)}} מתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם של מקרקעין או למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח לגבי מושכר שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} או למימון בניה, ומתן אשראי לזמן קצר למימון בניה האמור להיפרע כאשר יקבל רוכש המקרקעין אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם מהבנק או מתאגיד בנקאי אחר; {{ח:תת|(4)}} מתן אשראי למימון רכישתם של מקרקעין, למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח כאמור בפסקה (3) או למימון בניה, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות; {{ח:תת|(5)}} מתן ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}; {{ח:תת|(6)}} השקעות בניירות ערך; {{ח:תת|(7)}} הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה; {{ח:תת|(8)}} ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; {{ח:תת|(9)}} תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו; {{ח:תת|(10)}} עיסוק שהותר במפורש לבנק למשכנתאות לפי חוק; {{ח:תת|(11)}} פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למשכנתאות. {{ח:סעיף|15|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למשכנתאות|תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:ת}} לא ישלוט בנק למשכנתאות ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)(1)}}; {{ח:תת|(2א)}} תאגיד שהוא סוכן ביטוח, ובלבד שנתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)(2)}}; {{ח:תת|(3)}} תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. {{ח:סעיף|16|תחומי פעולה של בנק למימון השקעות|תיקון: תשמ״ז־2}} {{ח:ת}} לא יעסוק בנק למימון השקעות אלא בעיסוקים אלה: {{ח:תת|(1)}} הנפקת ניירות ערך; {{ח:תת|(2)}} קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות כספיים אחרים שאישר המפקח; {{ח:תת|(3)}} מתן אשראי לזמן ארוך שמטרתו מימון השקעות, למעט אשראי למימון רכישה של דירת מגורים, ומתן אשראי לזמן קצר האמור להיפרע כאשר יקבל הלווה אשראי לזמן ארוך מהבנק; {{ח:תת|(4)}} מתן אשראי למימון השקעות, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות; {{ח:תת|(5)}} מתן ערבות לטובת המדינה או לטובת תאגיד בנקאי אחר בשביל לקוח ששעבד מנכסיו לבנק או מתן ערבות לטובת אחר בשביל לקוח ששעבד בשעבוד קבוע את כל נכסיו לבנק ואין עליהם שעבוד נוסף; {{ח:תת|(6)}} השקעה בניירות ערך; {{ח:תת|(7)}} הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה; {{ח:תת|(8)}} ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; {{ח:תת|(9)}} תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו; {{ח:תת|(10)}} עיסוק שהותר במפורש לבנק למימון השקעות לפי חוק; {{ח:תת|(11)}} פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למימון השקעות. {{ח:סעיף|17|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למימון השקעות|תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:ת}} לא ישלוט בנק למימון השקעות ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)(1)}}; {{ח:תת|(3)}} תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. {{ח:סעיף|18|תחום פעולה של בנק לקידום עסקים}} {{ח:ת}} לא יעסוק בנק לקידום עסקים אלא בעיסוק מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, למעט פסקה (1). {{ח:סעיף|19|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק לקידום עסקים|תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא ישלוט בנק לקידום עסקים ולא יהיה בעל ענין, אלא בתאגידים מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יחזיק בנק לקידום עסקים באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לקידום עסקים לשלוט או להיות בעל ענין גם בתאגיד אחר, לתקופה שלא תעלה על שש שנים, ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} השליטה ובעלות הענין הינן במסגרת פעילותו בתחומים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} ייזום או הקמה של תאגידים, למעט תאגידים שעיסוקם העיקרי במקרקעין, או הרחבת פעילות של תאגידים כאמור במשך חמש השנים הראשונות לפעילותם העסקית; {{ח:תתתת|(ב)}} הבראת תאגידים בקשיים אשר הסכימו עם נושיהם על הסדר חובות, או כחלק מהסכמה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} סך נכסיו של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(א) כפי שהם בדין וחשבון הכספי המאוחד שלו, לא יעלה, בכל עת, על 80 מיליון שקלים חדשים, וסך נכסיו כאמור של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(ב) לא יעלה בכל עת על 160 מיליון שקלים חדשים; הנגיד, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לעדכן את הסכומים האמורים בפסקה זו; הודעה על הסכומים המעודכנים תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לא ייחשב תאגיד בנקאי, השולט בבנק לקידום עסקים כשולט או כבעל ענין בתאגיד אחר שהבנק לקידום עסקים שולט בו או בעל ענין בו כאמור בסעיף קטן (ג), אלא אם כן התאגיד הבנקאי מחזיק בדרך אחרת עשרה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד האחר. {{ח:תת|(ה)}} הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו – {{ח:תתת|(1)}} שיעור מרבי להשקעותיו של בנק לקידום עסקים בתאגיד שבשליטתו או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי להשקעותיו בכלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים; {{ח:תתת|(2)}} שיעור מרבי לנכסיו של תאגיד שבשליטת בנק לקידום עסקים או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי לנכסיהם של כלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים; {{ח:תתת|(3)}} שיעור מרבי להשקעותיו של תאגיד בנקאי או של תאגיד החזקה בנקאית בבנק לקידום עסקים שבשליטתו, כאחוז מהונו של התאגיד הבנקאי או של תאגיד ההחזקה הבנקאית. {{ח:תת|(ו)}} בצו כאמור בסעיף קטן (ה), ניתן לקבוע כללים להגדרת הון, השקעות ונכסים, ודרך חישובם. {{ח:סעיף|20|תחום פעולה של מוסד כספי|תיקון: תשמ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסוק מוסד כספי אלא בעיסוק מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, למעט פסקה (1), שנקבע ברשיונו. {{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט מוסד כספי ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגיד מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, שנקבע ברשיונו. {{ח:תת|(ג)}} המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן רשיון למוסד כספי, תוך פירוט העיסוקים שהותרו לו. {{ח:סעיף|20א|החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר|תיקון: תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לא יחזיק תאגיד בנקאי אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שיעור החזקתו בכל סוג של אמצעי שליטה אינו עולה על אחוז אחד, וסך החזקותיו כאמור בפסקה זו באמצעי שליטה בתאגידים בנקאיים ובתאגידי החזקה בנקאית אינו עולה על חמישה אחוזים מהונו כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23א|סעיף 23א}}; לענין זה לא תובא בחשבון החזקה של מי ששולט בתאגיד הבנקאי המחזיק, ואינו תאגיד בנקאי בעצמו; {{ח:תתת|(2)}} הוא שולט בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית לבדו ומחזיק לבדו יותר ממחצית מכל סוג של אמצעי השליטה, על פי היתר שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקה באמצעי שליטה, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב. {{ח:סעיף|21|ייחוד פעולות לתאגידים בנקאיים|תיקון: תשמ״ז־4, תש״ן, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ט־3, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מי שאינו תאגיד בנקאי לא יעסוק – {{ח:תתת|(1)}} בקבלת פקדונות כספיים ובמתן אשראי כאחת; {{ח:תתת|(2)}} בהנפקת ניירות ערך החייבות בתשקיף לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15|סעיף 15 לחוק ניירות ערך}}, ובמתן אשראי כאחת; לעניין זה, ”הנפקה“ – לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}. {{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד, עמותה או חברה לתועלת הציבור שהם בעלי רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|חוק הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019}}, או מי שנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית ולא חלה לגביו חובת רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|החוק האמור}}, רשאים לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית אף אם אינם תאגיד בנקאי, ובלבד שהיקף פעילותם לא יעלה על היקף פעילות בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|בחוק האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבלת פקדונות כספיים“ – משלושים בני אדם או יותר בעת ובעונה אחת, למעט – {{ח:תתתת|(1)}} קבלת אשראי מתאגיד בנקאי; {{ח:תתתת|(2)}} קבלת אשראי מספקים; {{ח:תתתת|(3)}} קבלת דמי קדימה מקונים; {{ח:תתתת|(4)}} קבלת פקדון כספי כערובה לחיוב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כתב אופציה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35טז3|בסעיף 35טז3 לחוק ניירות ערך}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – למעט מניות וכתבי אופציה המקנים זכות לרכוש מניות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35א|בסעיף 35א לחוק ניירות ערך}}, ובלבד שהן חייבות בתשקיף לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15|סעיף 15 לחוק האמור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי“ – למעט – {{ח:תתתת|(1)}} הפקדת פקדון כספי בתאגיד בנקאי; {{ח:תתתת|(2)}} מתן אשראי לספקים או לקונים, לרבות בידי אגודה להתיישבות לחבריה, כפעולה נלווית לעיסוקיו האחרים של נותן האשראי; לעניין זה, ”אגודה להתיישבות“ – קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 65|סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות}}; {{ח:תתתת|(3)}} מתן אשראי לעובדים של נותן האשראי; {{ח:תתתת|(4)}} השקעות בניירות ערך נסחרים בבורסה; {{ח:תתתת|(5)}} מתן אשראי לתאגיד השולט בנותן האשראי או לתאגיד אשר יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בו מוחזקים בידי נותן האשראי או בידי אדם השולט בנותן האשראי; {{ח:תתתת|(6)}} מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו בתעודות התחייבות, אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתת|(א)}} נותן האשראי הוא תאגיד העוסק רק במתן אשראי שמקורו בהון העצמי שלו ובתעודות ההתחייבות כאמור, לתאגידים שנתקיימו בהם כל אלה: {{ח:תתתתתת|(1)}} ענין מקצועי או ארגוני (להלן – זיקה) מקשר ביניהם; לענין זה לא יראו קבלת אשראי מנותן אשראי כזיקה; {{ח:תתתתתת|(2)}} יש להם זיקה לנותן האשראי או לתאגיד השולט בנותן האשראי או נותן האשראי שולט בהם או הם שולטים בנותן האשראי; {{ח:תתתתת|(ב)}} יתרות שלא ניתנו כאשראי כאמור הופקדו בתאגיד בנקאי או הושקעו בתעודות התחייבות שהנפיקה הממשלה; {{ח:תתתתת|(ג)}} נותן האשראי פועל שלא במטרה להפיק ריווח; {{ח:תתתתת|(ד)}} בתשקיף פורטו שמות מקבלי האשראי או סוגי מקבלי האשראי; לא יינתן אשראי אלא למי שפורטו כאמור; {{ח:תתתתת|(ה)}} מועדי פרעון סופיים של אשראי יהיו לא יאוחר ממועדי הפרעון הסופיים של תעודות התחייבות שהונפקו לצורך מתן אותו אשראי; {{ח:תתתת|(7)}} מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו בתעודות התחייבות, אם בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות לציבור, צויין כי מטרת המציע היא להשתמש בתמורת ההנפקה למתן אשראי לאדם ששמו ננקב בתשקיף או לרכישת זכויותיו של תאגיד בנקאי כלפי לווים; {{ח:תתתת|(8)}} לעניין סעיף קטן (א)(2), מתן אשראי בידי תאגיד העוסק במתן אשראי, שמקורו, בין השאר, בתעודות התחייבות, אם מתקיים האמור בפסקאות משנה (א) או (ב): {{ח:תתתתת|(א)}} לעניין תאגיד שחלות לגבי פעילותו הוראות לעניין הלימה בין ההון העצמי שלו ובין התחייבויותיו ולעניין נזילות שנתן מאסדר לשם פיקוח על יציבות התאגיד – סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על 15 מיליארד שקלים חדשים; בפסקת משנה זו – {{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר“ – המפקח, המפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין; {{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – לרבות ניירות ערך מסחריים, ובלבד שהם חייבים בתשקיף לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15|סעיף 15 לחוק ניירות ערך}}, שהתחייבות התאגיד לשלם בעדם סכום כסף למחזיק היא במועד שאינו מוקדם מ־270 ימים מיום ההצעה; לעניין זה, ”ניירות ערך מסחריים“ ו”מחזיק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35א|ו־35א לחוק ניירות ערך}}, בהתאמה; {{ח:תתתתת|(ב)}} לעניין תאגיד שלא מתקיים לגביו האמור בפסקת משנה (א) – סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים. {{ח:סעיף|22|חברות ביטוח וקופות גמל|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, לא ייחשבו כקבלת פקדונות כספיים, קבלת כספים בידי מבטח, ובידי חברה מנהלת לקופות גמל שבניהולה. {{ח:סעיף|22א|נותני שירותי פיקדון ואשראי בהיקף הנמוך מהיקף פעילות בנקאי|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הוראת ייחוד הפעולות {{ח:פנימי|סעיף 21|שבסעיף 21(א)(1)}} לא תחול על אגודה העוסקת במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף הנמוך מהיקף פעילות בנקאי. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”אגודה“, ”היקף פעילות בנקאי“ ו”שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|ו־25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|23|תחומי פעולה של חברת שירותים משותפת|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} חברת שירותים משותפת תעסוק רק במתן שירותים לגופים פיננסיים או ללקוחותיהם ולבנק ישראל; בסעיף זה, ”גוף פיננסי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על חברת שירותים משותפת שהיא מפעיל של מערכת תשלומים שהיא מערכת מבוקרת, והיא תהיה רשאית לתת שירותים לכל אדם; לעניין זה, ”מפעיל של מערכת תשלומים“ ו”מערכת מבוקרת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף|23א|סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים|תיקון: תשמ״ט־2, תשנ״ו, תש״ע}} {{ח:תת|(א)}} סך כל אמצעי השליטה שתאגיד בנקאי מחזיק, כמותר לו לפי חוק זה, בתאגידים ריאליים, לא יעלה על השיעורים הבאים מהון התאגיד הבנקאי כפי שיוגדר לענין זה בהוראות ניהול בנקאי תקין שייתן המפקח בהתאם לסמכותו מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודה}}, לעניין מדידה והלימות הון – {{ח:תתת|(1)}} עד חמישה עשר אחוזים מהונו – בתאגידים ריאליים כלשהם; {{ח:תתת|(2)}} עד חמישה אחוזים נוספים מהונו – ובלבד שלא יחזיק בתאגיד אחד יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה ולא תהיה לו זכות למנות דירקטור; {{ח:תתת|(3)}} עד חמישה אחוזים נוספים מהונו – בתאגידים ריאליים שהם תאגידי חוץ אשר אין להם פעילות עסקית מהותית ומתמשכת בישראל; {{ח:תת}} הנגיד רשאי להתיר שיעור גבוה יותר מן האמור בפסקאות (1) עד (3) אם ראה ששווי אמצעי השליטה בתאגידים הריאליים גדל בשל רווחיהם או שהון התאגיד הבנקאי קטן בשל הפסדיו. {{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות סעיף זה לא יימנו אמצעי השליטה בתאגיד ריאלי המוחזקים בידי אלה: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד ריאלי אחר שהבנק שולט בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}; {{ח:תתת|(2)}} התאגיד הבנקאי, או תאגיד שבשליטתו או תאגיד שהוא בעל ענין בו, כשאמצעי השליטה מוחזקים בידיהם בנאמנות או בעד אחר או על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|24|החזקת אמצעי שליטה בחברת שירותים משותפת|תיקון: תשע״ו, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יחזיקו מספר תאגידים בנקאיים, שאינם נשלטים בידי אדם אחד, ביותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בתאגיד העוסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם ואין לו רשיון של חברת שירותים משותפת. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}. {{ח:סעיף|24א|החזקת אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי להחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי אחד ובמבטח אחד שהוא גוף פיננסי משמעותי, ובלבד שהחזקתו באותו תאגיד או מבטח לא תעלה על עשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד או במבטח כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב}} ולעניין זה, שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי יחושב כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים שבשליטתו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב}}. {{ח:סעיף|24ב|הגבלות על מינויים בתאגיד ריאלי|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא יחזיק בזכות למנות דירקטור בתאגיד ריאלי הנשלט על ידי תאגיד ריאלי אחר שבו מחזיק התאגיד הבנקאי אמצעי שליטה, אם התאגיד הבנקאי אינו מחזיק אמצעי שליטה אחרים בתאגיד הריאלי. {{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי לא ימנה בתאגיד ריאלי, בין לבד ובין יחד עם אחרים, יושב ראש דירקטוריון, מנהל כללי או בעל תפקיד מקביל לו, או את נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספי, וחזקה על תאגיד בנקאי שמינה כאמור אם מי שהוא מינה הינו נושא משרה בתאגיד הבנקאי. {{ח:סעיף|25|הרחבת עיסוקים של תאגידים בנקאיים}} {{ח:ת}} הנגיד, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, באישור שר האוצר ובאישור הכנסת בדרך החלטה, רשאי לקבוע עיסוק נוסף לעיסוקים המותרים לתאגידים בנקאיים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בין בדרך כלל, בין לסוג מסויים של תאגידים בנקאיים ובין לקבוצה מתוך סוג מסויים של תאגידים בנקאיים. {{ח:סעיף|26|משכון על אמצעי שליטה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ב}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, תאגיד בנקאי רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי, אם אמצעי השליטה נועדו בתום לב לשמש ערובה לחיוב, ובלבד שהתאגיד הבנקאי לא יצביע באסיפת בעלי המניות של אותו תאגיד, אלא בהחלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350 לחוק החברות}}, בהחלטות הנוגעות לפירוק מרצון של התאגיד או בהחלטות העלולות לפגוע בזכויותיו כנושה. {{ח:סעיף|26א|תאגיד בנקאי כנושה|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, תאגיד בנקאי אשר נתן אשראי לתאגיד, רשאי בהסכם למתן האשראי, לקבל את היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד במידה הנדרשת להבטחת זכויותיו כנושה, ובלבד שהדבר נעשה בתום לב, הינו סביר בנסיבות הענין ושהתאגיד הבנקאי אינו מחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי התאגיד הבנקאי לקבל את היכולת למנוע מינוי נושא משרה בתאגיד, רק אם אותו תאגיד הינו בקשיים והסכים על הסדר של מרבית חובותיו, והכל בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ולתקופה שאינה עולה על ארבע שנים. {{ח:סעיף|27|מכירת אמצעי שליטה|תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי שבניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} הוא שולט, בעל ענין או בעל אמצעי שליטה בתאגיד אחר, ימכור, תוך תקופה שיקבע המפקח, את אמצעי השליטה שהוא מחזיק שלא כדין בתאגיד האחר. {{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי שעקב מימוש אמצעי שליטה שהיו ערובה לחיוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, הפך לשולט, בעל ענין או בעל אמצעי שליטה בתאגיד אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, ימכור, תוך תקופה שיקבע המפקח לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו, את אמצעי השליטה שהוא מחזיק בתאגיד האחר. {{ח:תת|(ג)}} לא מכר התאגיד הבנקאי את אמצעי השליטה כאמור בהוראת המפקח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה. {{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: החזקת אמצעי שליטה בידי משקיעים מוסדיים|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:סעיף|27א|הגדרות|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה, תשע״ו, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקיע מוסדי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חברה מנהלת – לגבי כל קופות הגמל שבניהולה; {{ח:תתת|(2)}} מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, לגבי כל הקרנות שבניהולו; {{ח:תתת|(3)}} תאגיד אחר המחזיק או המנהל כספי אחרים ואשר שר האוצר, לאחר התייעצות עם הנגיד, קבע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} יחולו עליו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקיעים מוסדיים קשורים“ – משקיעים מוסדיים הנשלטים בידי אותו תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית של אותו תאגיד בנקאי, וכן משקיעים מוסדיים שאינם נשלטים בידי תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית כאמור אך מתנהלים בידי תאגיד כאמור ושבועדת ההשקעות שלהם יש חבר שהוא עובד או דירקטור בתאגיד כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מניות“ – מניות וניירות ערך המירים למניות, הנסחרים בבורסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}. {{ח:סעיף|27ב|הגבלות על משקיע מוסדי|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:ת}} משקיע מוסדי לא יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי השולט בו או בתאגיד בנקאי הנשלט בידי תאגיד החזקה בנקאית השולט גם במשקיע המוסדי. {{ח:סעיף|27ג|החזקה של משקיעים מוסדיים בתאגיד בנקאי אחר|תיקון: תשנ״ד, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} משקיעים מוסדיים קשורים לא יחזיקו, כולם ביחד, באמצעי שליטה של תאגיד בנקאי אחר בשיעור העולה על חמישה אחוזים מכל סוג של אמצעי שליטה. {{ח:תת|(ב)}} חלקו של כל אחד מן המשקיעים המוסדיים הקשורים בשיעור ההחזקה המותר באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע אחת לרבעון לפי החלק היחסי של שווי השקעותיו במניות מתוך שווי סך כל ההשקעות במניות של כל המשקיעים המוסדיים הקשורים. {{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מהיום ה־14 לחודשים דצמבר, מרס, יוני וספטמבר של כל שנה, ידווח משקיע מוסדי קשור לתאגיד הבנקאי השולט בו או לתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, לפי הענין, על שווי החזקותיו במניות בתום החודש שקדם ליום הדיווח; התאגיד הבנקאי או תאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, יחשב את החלק היחסי שמותר לכל משקיע מוסדי קשור להחזיק באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (ב), ויודיע על שיעורים אלה למשקיע המוסדי ולמפקח, עד היום ה־20 של החודשים האמורים; שיעורים אלה יחייבו את המשקיע המוסדי לגבי הרבעון המתחיל ב־1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו־1 באוקטובר, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} עלתה החזקתו של משקיע מוסדי קשור באמצעי שליטה על השיעור המותר לו לפי סעיף קטן (ב) כתוצאה משינוי שיעור ההחזקה המותר לו כפי שנקבע בהודעה שניתנה לו כאמור בסעיף קטן (ג), יפחית את החזקתו האמורה עד השיעור המותר לו, תוך חודש מיום קבלת ההודעה לפי סעיף קטן (ג). {{ח:סעיף|27ד|מכירת אמצעי שליטה|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:ת}} החזיק משקיע מוסדי אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בניגוד לאמור {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}}, וניתנה לו התראה בכתב 14 ימים מראש, יפנה המפקח לבית משפט מחוזי, בבקשה למתן הוראות בענין מכירת אמצעי השליטה העודפים. {{ח:קטע2|פרק ג2|פרק ג׳2: שליטה והחזקת אמצעי שליטה בחברה מנהלת, במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות ובתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות|תיקון: תשס״ה}} {{ח:סעיף|27ה|החזקת אמצעי שליטה בידי תאגיד בנקאי|תיקון: תשס״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה – {{ח:תתת|(1)}} לא יחזיק תאגיד בנקאי באמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות; {{ח:תתת|(2)}} לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בחברה מנהלת או השולט במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה או במנהל קרן כאמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בחוק זה – {{ח:תתת|(1)}} לא ישלוט תאגיד בנקאי ולא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות הכוללים נכסי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, נכסי קופת גמל או נכסי מבטח הנזקפים לזכות מבוטחיו; {{ח:תתת|(2)}} לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בפסקה (1) או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו כאמור. {{ח:סעיף|27ו|החזקת אמצעי שליטה בידי השולט בתאגיד בנקאי|תיקון: תשס״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} השולט בתאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד אחר השולט באחד מאלה או המחזיק בו יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה. {{ח:תת|(ב)}} השולט בתאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ה|בסעיף 27ה(ב)}} ולא יחזיק יותר מעשרים אחוזים בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות כאמור או המחזיק בתאגיד שעיסוקו כאמור יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה. {{ח:סעיף|27ז|שעבוד כהחזקה|תיקון: תשס״ה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ה|סעיפים 27ה}} {{ח:פנימי|סעיף 27ו|ו־27ו}} יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ובלבד שיחולו על התאגיד הבנקאי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}, ומהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}. {{ח:סעיף|27ח|מכירת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה}} {{ח:ת}} על תאגיד בנקאי ועל מי ששולט בו, השולטים או המחזיקים אמצעי שליטה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק זה}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|27ט|אי תחולה על בנק ובנק חוץ מסוימים|תיקון: תשס״ה, תשע״ב}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק זה}} לא יחולו על בנק, על בנק חוץ ועל השולט באחד מהם, אם מספר לקוחותיו בסניפיו שבישראל, שמתקיים בהם אחד מאלה, אינו עולה על 5,000 – {{ח:תת|(1)}} סך נכסי הלקוח המוחזקים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} סך התחייבויות הלקוח כלפי הבנק או בנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פעולות טעונות היתר}} {{ח:סעיף|28|סניפים|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא יפתח תאגיד בנקאי סניף ולא ינהל עסקים בו אלא לפי היתר שנתן המפקח או עובד בנק ישראל שהוא הסמיכו לכך לאחר התייעצות בועדת הרשיונות. {{ח:תת|(ב)}} לבנק לקידום עסקים לא יהיו יותר מארבעה סניפים בישראל. {{ח:תת|(ג)}} החובה לקבל היתר סניף במדינת חוץ לא תחול על בנק חוץ. {{ח:סעיף|28א|סגירת סניפים קבועים|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – לרבות עובד בנק ישראל שהמפקח הסמיכו לכך; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סניף קבוע“ – סניף שניתן היתר לפתיחתו לתקופה בלתי מוגבלת והוא נותן את שירותיו במקום קבוע. {{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף קבוע יגיש למפקח בקשה מנומקת בכתב; המפקח רשאי לדרוש פרטים נוספים הדרושים לדעתו לבדיקת הבקשה. {{ח:תת|(ג)}} המפקח ייתן החלטה מנומקת בכתב בתוך 30 ימים מיום קבלת בקשה לסגירת סניף קבוע, ואם ביקש פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) – בתוך 30 ימים מיום קבלתם; בהחלטתו יפרט המפקח, אם הוא מסכים או מתנגד לסגירת הסניף הקבוע, ורשאי הוא להתנות את סגירת הסניף הקבוע בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה; המפקח רשאי להאריך את התקופות האמורות, ובלבד שהודיע על כך לתאגיד הבנקאי בהודעה מנומקת בכתב. {{ח:תת|(ד)}} החלטה בדבר התנגדות לסגירת סניף קבוע תתקבל לאחר שניתנה לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. {{ח:תת|(ה)}} ניתנה החלטה לפי סעיף זה בדבר הסכמה לסגירת סניף קבוע, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוחות הסניף על סגירתו בהודעה בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות לאותם לקוחות; התאגיד הבנקאי יהיה רשאי לסגור את הסניף בחלוף 60 ימים מיום מסירת ההודעה בכתב כאמור. {{ח:סעיף|29|שיקולים במתן היתר סניף ובהחלטה בדבר סגירת סניף קבוע|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:ת}} במתן היתר סניף ובהחלטה בדבר סגירת סניף קבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 28א|סעיף 28א}} יובאו בחשבון ענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} תרומת הסניף לשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי או להתפתחות עסקיו; {{ח:תת|(2)}} היקף עסקי התאגיד הבנקאי, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את הסניף; {{ח:תת|(3)}} לגבי סניף מחוץ לישראל – יכולתו של המפקח לפקח על פעילותו; {{ח:תת|(4)}} המדיניות הכלכלית של הממשלה; {{ח:תת|(5)}} טובת הציבור. {{ח:סעיף|30|ביטול היתר סניף|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל היתר סניף, לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התאגיד לא החל בניהול עסקים בסניף או חדל לנהלם; {{ח:תתת|(2)}} התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר; {{ח:תתת|(3)}} התאגיד הפר הוראה מהותית של חוק זה, של {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}} או של {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}, בניהול הסניף; {{ח:תתת|(4)}} לגבי סניף מחוץ לישראל – המפקח אינו יכול לפקח על פעילותו והוא סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של התאגיד; {{ח:תתת|(5)}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} בוטל היתר סניף, יחדל התאגיד הבנקאי לנהל עסקים בסניף תוך תקופה שיקבע המפקח. {{ח:סעיף|31|החזקת אמצעי שליטה בתאגיד חוץ}} {{ח:תת|(א)}} לא יחזיק תאגיד בנקאי או תאגיד החזקה בנקאית יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק חוץ ולא על תאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגידים בנקאיים אחרים. {{ח:סעיף|32|שיקולים במתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}}} {{ח:ת}} במתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, יובאו בחשבון ענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} תרומת תאגיד החוץ לשירותים הניתנים ללקוחותיהם של מבקש ההיתר או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו או להתפתחות עסקיו של מבקש ההיתר; {{ח:תת|(2)}} היקף עסקי מבקש ההיתר, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את תאגיד החוץ; {{ח:תת|(3)}} יכולתו של המפקח לקבל מידע על הפעילות של תאגיד החוץ; {{ח:תת|(4)}} המדיניות הכלכלית של הממשלה; {{ח:תת|(5)}} טובת הציבור. {{ח:סעיף|33|ביטול היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}|תיקון: תשמ״ז־2, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי לבטל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} בעל ההיתר הפר הוראה מהותית של חוק זה, של {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}} או של {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}, בקשר עם תאגיד החוץ; {{ח:תתת|(3)}} המפקח אינו מקבל מידע מספיק על פעילותו של תאגיד החוץ, והנגיד סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של בעל ההיתר; {{ח:תתת|(4)}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} בוטל היתר כאמור, ימכור בעל ההיתר, תוך תקופה שיקבע הנגיד, את אמצעי השליטה בתאגיד החוץ, עד ששוב לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד החוץ; לא עשה כן, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה, כאמור. {{ח:סעיף|34|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות. {{ח:תת|(א1)}} לא יסכים אדם עם אחר לענין הצבעתם למינוי דירקטור בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראה זו לא תחול על חבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ד|בסעיף 11ד(א)(3)(ב) לפקודה}}, לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ד|אותו סעיף}}, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר, שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי העניין, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד. {{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות. {{ח:תת|(ב1)}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש או להסכים לענין הצבעה למינוי דירקטור לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו; כמו כן יובאו בחשבון ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, הקיימת או העתידית. {{ח:תת|(ג)}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף זה וכי אין בידו ההיתר. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל. {{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר כמותם בכל חשבון ניירות ערך של לקוח מסוים אינה עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה. {{ח:סעיף|34א|ביטול היתר או שינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}|תיקון: תשס״ד, תשס״ה, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי לבטל או לשנות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר; {{ח:תתת|(1א)}} בעל ההיתר הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ו|סעיף 27ו}}; {{ח:תתת|(2)}} בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו; {{ח:תתת|(3)}} לענין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו, או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב, ולענין בעל היתר, שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין; {{ח:תתת|(3א)}} בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או השולט בתאגיד בנקאי כאמור, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(ב)}}; {{ח:תתת|(3ב)}} בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(ג)}}; {{ח:תתת|(3ג)}} בעל ההיתר שולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(ד)}}; {{ח:תתת|(4)}} יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של התאגיד הבנקאי או חשש לפגיעה בטובת הציבור, אם לא יבוטל או ישונה ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} הנגיד לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה של 30 ימים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} הוגש כתב אישום, נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר לדעת הנגיד הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע. {{ח:תת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהנגיד התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה באשר לחקירה הפלילית. {{ח:סעיף|35|הוראות הנגיד למי שפעל בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}|תיקון: תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} סבר הנגיד שאדם פעל בלא היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות – {{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}; {{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}; {{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה; {{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם. {{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, רשאי הנגיד, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}. {{ח:תת|(ג)}} הורה הנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4) בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הנגיד לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} תאגיד בנקאי יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}. {{ח:סעיף|35א|מינוי דירקטור במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא מונה דירקטור בתאגיד בנקאי או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי קבלת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א1)}}, ביטול מינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(א)(4)}}, התנגדות המפקח למינוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11א|סעיף 11א(א) לפקודה}} או הפסקת כהונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11א|סעיף 11א(ה) לפקודה}}, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר שקבע המפקח כמספר הראוי של דירקטורים באותו תאגיד בנקאי (בסעיף זה – מספר הדירקטורים הראוי), או שבשל כך לא עמד הרכב הדירקטוריון בתאגיד הבנקאי בכל דרישות הדין, יורה המפקח על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה המפקח, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים הראוי או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת המפקח כאמור בסעיף קטן (א), יורה המפקח בשנית על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של המפקח, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}} (בסעיף זה – הוועדה) את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים הראוי או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, ”אסיפה שנתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}. {{ח:תת|(ד)}} התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ה|בסעיף 11ה(ב) לפקודה}} יחולו על מינוי וכהונה של דירקטור הממונה בידי הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|35ב|איסור לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע״ד, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים; {{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; {{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה למפקח; {{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה למפקח. {{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, ואם התאגיד הבנקאי כאמור הוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; הנגיד רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף הבנקאות. {{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות התאגיד הבנקאי, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור. {{ח:תת|(ד)}} השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי משמעותי יחושב כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים שבשליטתו. {{ח:תת|(ה)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), או שלט מי ששולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד), ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הנגיד, או המפקח אם הנגיד הסמיכו לכך, לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 35(א)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ד) ו־(ה)}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הנגיד או המפקח הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם לתאגיד הבנקאי. {{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מסמכויות הנגיד והמפקח לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הנגיד או המפקח, לשם ביצוע סעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) בתאגיד בנקאי, בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הנגיד או המפקח מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}. {{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל. {{ח:סעיף|36|דיווח על החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, הנשלט בידי מי שקיבל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ב)}}, ימסור לתאגיד הבנקאי או לתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח, לרבות פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; {{ח:תתת|(2)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו. {{ח:תת|(ב)|(1)}} המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה, בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ב)}}, ימסור לתאגיד הבנקאי או לתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח לרבות פרטים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} השולטים בו ואם אין בו שולטים – המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו; {{ח:תתתת|(ג)}} לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי – אם הוא מתנגד לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 37|בסעיף 37 לחוק ניירות ערך}}; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם רשאי הוא בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב לתאגיד הבנקאי. {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(3)}} הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה. {{ח:תת|(ב1)}} המפקח רשאי להורות לתאגיד מסוים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בפסקה (1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף לפחות שישה חודשים ממועד מתן ההוראה לתאגיד הבנקאי המסוים. {{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי. {{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: ועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים|תיקון: תשס״ד}} {{ח:סעיף|36א|הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים|תיקון: תשס״ד, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד ימנה ועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – הועדה). {{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם: {{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור; {{ח:תתת|(3)}} שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם המפקח; לעניין זה, ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, או כמשמעותו לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו או כשולטים בתאגיד כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}. {{ח:סעיף|36ב|סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום הכהונה|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף קשור“ – מי ששולט בתאגיד בנקאי או תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי או הנשלט בידי מי ששולט בתאגיד בנקאי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ה|בסעיף 11ה(ה) לפקודה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ד|בסעיף 11ד(א)(3)(ב) לפקודה}}, מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשר קרוב“ – יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין, וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו. {{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, בתאגיד בנקאי, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם; {{ח:תתת|(2)}} מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה לתאגיד בנקאי, לגוף קשור, לנושא משרה בתאגיד בנקאי או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך, יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה בתאגיד בנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני של חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(ב)(3)}} לא תיחשב זיקה; {{ח:תתת|(3)}} הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק; {{ח:תתת|(4)}} לדעת הנגיד אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, קשרים עסקיים או מקצועיים עם תאגיד בנקאי, עם גוף קשור, עם נושא משרה בתאגיד בנקאי, או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים. {{ח:תת|(ד)}} מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה כדירקטור בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו או בגוף קשור לתאגיד הבנקאי כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד בשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(ב)(3)}}, לעניין כהונה כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי. {{ח:סעיף|36ג|תקופת כהונה|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א(ב)(1) ו־(2)}} יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א(ב)(3)}} יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|באותו סעיף}}, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות. {{ח:סעיף|36ד|הפסקת כהונה|תיקון: תשס״ד, תשע״ד}} {{ח:ת}} חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד; {{ח:תת|(2)}} הנגיד החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה: {{ח:תתת|(א)}} נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי; {{ח:תתת|(ב)}} נתקיימה בו אחת העילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36ב|סעיף 36ב}} הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה. {{ח:סעיף|36ה|סדרי עבודה|תיקון: תשס״ד, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} רוב חברי הועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(ב)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(ב)}} ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ד|בסעיף 11ד לפקודה}}; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל. {{ח:סעיף|36ו|תוקפן של פעולות|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} סמכויות הועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו. {{ח:סעיף|36ז|גמול|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} חברי הועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הועדה בשיעור שיקבע הנגיד ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל. {{ח:סעיף|36ח||תיקון: תשס״ד, תשע״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ד2|פרק ד׳2: סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|36ט|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ט, תש״ף}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד2|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוזה כרטיס חיוב“, ”לקוח“, ”מנפיק“, ”נכס“, ”ספק“ ו”עסקה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 11ב|בסעיף 11ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כרטיסי חיוב“ – {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11ב|בסעיף 11ב}}, למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – בעל רישיון סליקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סליקה“, של עסקאות בכרטיס חיוב – תשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב, כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום לספק כאמור נעשה בידי המנפיק – כנגד קבלת תמורת הנכסים ישירות מהלקוח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סליקה צולבת“, של עסקאות בכרטיס חיוב – סליקה המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של כרטיס החיוב שבאמצעותו בוצעה העסקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון סליקה“ – רישיון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 36יא|בסעיף 36יא}}. {{ח:סעיף|36י|חובת רישוי|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} לא יעסוק אדם בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, אלא ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 36יא|סעיף 36יא}}. {{ח:סעיף|36יא|רישיון סליקה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לתת רישיון סליקה לחברה. {{ח:תת|(ב)}} לא ייתן הנגיד רישיון סליקה לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן הון המניות המונפק והנפרע של מבקש הרישיון אינו פחות מהסכום שקבע הנגיד, בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} על רישיון סליקה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} סולק שרישיונו בוטל, דינו לעניין {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}} כדין סולק במשך שנה מיום הביטול, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|36יא1|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בסולק|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 34א|34א}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 35ב|35ב(א), (ב), (ג), (ה) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}} יחולו, בשינויים המחויבים, על סולק, כאילו היה תאגיד בנקאי, ואולם הנגיד רשאי לקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(ב)}} שיעור שונה מהשיעור החל לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|הסעיף האמור}} על תאגיד בנקאי, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|אותו סעיף}}. {{ח:סעיף|36יב|סולק בעל היקף פעילות רחב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי סולקים, בשנה שקדמה למתן ההוראה מאת המפקח לפי סעיף קטן (ב); לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי המפקח לראות במנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק: {{ח:תתת|(1)}} חברה שהסולק הוא בעל עניין בה; {{ח:תתת|(2)}} חברה השולטת בסולק; {{ח:תתת|(3)}} חברה שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין בה. {{ח:תת|(ב)}} סבר המפקח כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או הספקים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי סולק בעל היקף פעילות רחב יתקשר עם מנפיק לשם סליקת עסקאות בכרטיסי החיוב המונפקים בידי אותו מנפיק, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה – {{ח:תתת|(1)}} יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים; {{ח:תתת|(2)}} סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ייחשב כסירוב מטעמים סבירים. {{ח:סעיף|36יב1|סולק מתארח|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} סולק יאפשר לסולק מתארח לבצע סליקה באמצעותו; הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים להסדרת מעמדו ופעולתו של סולק מתארח, ובכלל זה את תנאי האירוח. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (רישוי) (תנאי אירוח סולק)|כללי הבנקאות (רישוי) (תנאי אירוח סולק), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לא הגיעו סולק וסולק מתארח להסכמה לגבי מחיר האירוח, ייתן להם הנגיד הוראות בעניין המחיר שישלם הסולק המתארח. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תשלומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק מתארח“ – סולק שאינו מחובר באופן ישיר למערכת התשלומים ומבצע סליקה באמצעות סולק אחר, שאינו סולק מתארח. {{ח:סעיף|36יג|מנפיק בעל היקף פעילות רחב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“ – מנפיק שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל בשנה שקדמה לשנה שבה המפקח פרסם את רשימת המנפיקים לפי סעיף קטן (ד), והמפקח הודיע לו על כך לפי אותו סעיף קטן; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על התחרות להורות כי יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, חלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או הספקים: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין בו; {{ח:תתת|(2)}} תאגיד השולט במנפיק; {{ח:תתת|(3)}} תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין בו. {{ח:תת|(ב)}} מנפיק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם סולק לשם ביצוע סליקה צולבת של עסקאות בכרטיסי החיוב שהנפיק, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים. {{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (ב), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת כרטיסי החיוב כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת הלקוחות או הספקים. {{ח:תת|(ד)}} המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, אחת לשנה, רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב ויודיע על כך למנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלא נכללו ברשימה כאמור בשנה שקדמה לשנת הפרסום. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 15א|סעיף 15א לפקודה}}, המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר האוצר או למי מטעמו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי סעיף זה יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך; {{ח:תתת|(2)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 15א|בסעיף 15א(ג) לפקודה}}. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תיאומים ותיקונים בחקיקה}} {{ח:סעיף|37|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות}}.}} {{ח:סעיף|38|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.}} {{ח:סעיף|39|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.}} {{ח:סעיף|40|ביטול פקודת הבנקים לאשראי}} {{ח:ת}} פקודת הבנקים לאשראי – בטלה. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מעבר}} {{ח:סעיף|41|מוסדות קיימים}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד שהואגד בישראל ואשר ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (31 במרס 1981) (להלן – היום הקובע) ניהל כדין עסקי בנק כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודה}} – זכאי לרשיון בנק. {{ח:תת|(ב)}} תאגיד חוץ אשר ביום הקובע ניהל כדין עסקי בנק בישראל – זכאי לרשיון בנק חוץ. {{ח:תת|(ג)}} תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישת מקרקעין והשתמש כדין במלה ”בנק“ בשמו, או שהיה בעל רשיון כבנק לאשראי לפי פקודת הבנקים לאשראי – זכאי לרשיון בנק למשכנתאות. {{ח:תת|(ד)}} תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון השקעות והשתמש כדין במלה ”בנק“ בשמו – זכאי לרשיון בנק למימון השקעות. {{ח:תת|(ה)}} תאגיד אשר ביום הקובע היה בעל רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 3א|סעיף 3א לפקודה}} – זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע. {{ח:תת|(ו)}} תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)(2)}} – זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע. {{ח:תת|(ז)}} תאגיד אשר יותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בו הם בידי מספר תאגידים הזכאים לרשיון תאגיד בנקאי לפי סעיף זה ואשר ביום הקובע עסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם – זכאי לרשיון חברת שירותים משותפת. {{ח:תת|(ח)}} תאגיד לא יקבל אלא רשיון אחד לפי סעיף זה, ואם הוא זכאי לרשיון משני סוגים או יותר – יבחר אחד מביניהם. {{ח:סעיף|42|היתרי סניפים}} {{ח:ת}} הזכאי לרשיון תאגיד בנקאי זכאי גם להיתר סניף בעד כל מקום שבו ניהל עסקים כדין דרך קבע עם לקוחותיו ביום הקובע. {{ח:סעיף|43|החזקת תאגיד חוץ}} {{ח:ת}} תאגיד החזקה בנקאית או תאגיד הזכאי לרשיון תאגיד בנקאי, אשר ביום הקובע החזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד חוץ {{ח:פנימי|סעיף 31|שסעיף 31}} חל עליו, זכאי להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} לגבי תאגיד החוץ. {{ח:סעיף|44|מתן רשיונות והיתרים לזכאים}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לרשיון או להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41 עד 43}} שלא הגיש לנגיד בקשה לכך עד תום ששה חדשים לאחר היום הקובע – רואים אותו כאילו ויתר עליו. {{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי להתנות רשיון או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41 עד 43}} בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאי מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}}. {{ח:סעיף|45|תקופה להשלמת הון}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי שקיבל רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} והונו קטן מהסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}} לאותו סוג של תאגיד בנקאי, חייב להגדיל את הונו לסכום האמור עד תום שלוש שנים מהיום הקובע. {{ח:סעיף|46|עיסוק אסור}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי אשר ביום הקובע עסק כדין בעיסוק שאסור לו לעסוק בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, רשאי להמשיך באותו עיסוק עד תום שלוש שנים מהיום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)(2)}} ושאינו רוצה לקבל רשיון כמוסד כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ו)}}, לא ייחשב כמפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)(2)}} אם יקיים את שתי אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא יודיע לנגיד תוך ששה חדשים מהיום הקובע כי הוא מוותר על זכותו לקבל רשיון מוסד כספי; {{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא נפדו כל ניירות הערך שהנפיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הוא לא יעסוק במתן אשראי חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, פרט לאשראי הבא להחליף אשראי שנפרע, כדי לשמור על כיסוי לניירות ערך שהנפיק עד היום הקובע. {{ח:סעיף|47|שליטה מותרת בתאגידים ריאליים|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ד, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי, אשר ביום כ״ד באדר ב׳ התשמ״ט (31 במרס 1989), שלט או היה בעל ענין בתאגיד ריאלי, רשאי להמשיך לשלוט בו או להיות בעל ענין בו, עד המועדים ובכפוף לתנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} התאגיד הבנקאי לא יהיה בעל ענין בתאגיד הריאלי אחרי יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996); {{ח:תתת|(2)}} התאגיד הבנקאי לא ישלוט בתאגיד הריאלי אחרי יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998); {{ח:תתת|(3)}} התאגיד הבנקאי לא יתן לתאגיד הריאלי אשראי אלא במהלך העסקים הרגיל ובתנאים דומים לאשראי שניתן ללקוחות מאותו סוג; המפקח רשאי לקבוע שיעור מרבי לאשראי כאמור, בין דרך כלל ובין לתאגיד פלוני; {{ח:תתת|(4)}} דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו לא יהיו רוב מכלל הדירקטורים בתאגיד הריאלי. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} לא יחולו על שליטה ובעלות ענין בתאגיד (להלן – תאגיד נכד), הנובעות מהחזקה באמצעות תאגיד ריאלי הנשלט לפי הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} התאגיד הבנקאי לא יסייע לתאגיד הריאלי, במישרין או בעקיפין, במימון רכישת אמצעי שליטה בתאגיד נכד; {{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (3) שבסעיף קטן (א), יחולו גם על תאגיד נכד; {{ח:תתת|(3)}} דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו, לא יהיו נושאי משרה בתאגיד נכד. {{ח:תת|(ג)}} לא פחתו החזקותיו של תאגיד בנקאי בתאגידים ריאליים נשלטים, כנדרש ממנו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה העודפים. {{ח:סעיף|47א|הפחתת סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים|תיקון: תשמ״ט־2}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי שביום כ״ד באדר ב׳ התשמ״ט (31 במרס 1989) החזיק אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים בסכום העולה על המותר על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23א|סעיף 23א}}, יהא חייב להפחיתם עד לסכום המותר, בשיעורים הבאים: {{ח:תת|(1)}} חמישית עד יום י״ד בטבת התשנ״א (31 בדצמבר 1990); {{ח:תת|(2)}} חמישית בכל אחת מן השנים 1991 עד 1994. {{ח:סעיף|47ב|הגדרות|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 47ג|בסעיפים 47ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 47ד|47ד}} {{ח:פנימי|סעיף 47ה|ו־47ה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 13“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס׳ 13), התשס״ד–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}}“ – ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004). {{ח:סעיף|47ג|החזקות של תאגיד בנקאי בתאגיד בנקאי אחר|תיקון: תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי אשר החזקותיו כדין באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}}, הם בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}, רשאי להמשיך ולהחזיקם ובלבד שלא ירכוש מתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}} אמצעי שליטה כלשהו בתאגיד הבנקאי האחר, אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|הסעיף האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א(א)}}, תאגיד בנקאי יהיה רשאי לשלוט יחד עם אחרים בתאגיד בנקאי אחר, אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאגיד הבנקאי רכש את השליטה ואת אמצעי השליטה מתאגיד בנקאי (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי המוכר); {{ח:תתת|(2)}} התאגיד הבנקאי המוכר שלט ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}} יחד עם אחרים בתאגיד הבנקאי האחר; {{ח:תתת|(3)}} התאגיד הבנקאי המוכר התחייב לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}} כלפי אחרים כי בעת מכירת השליטה ואמצעי השליטה בתאגיד הבנקאי האחר, הרוכש ישלוט בו יחד עם אותם אחרים. {{ח:סעיף|47ד|החזקות של משקיעים מוסדיים קשורים|תיקון: תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} משקיעים מוסדיים קשורים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 27א|בסעיף 27א}}, המחזיקים יחד, כדין, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}}, יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי אחר, רשאים להמשיך ולהחזיקם ובלבד שלא ירכשו מתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}} אמצעי שליטה כלשהו באותו תאגיד בנקאי אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתם על חמישה אחוזים. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), משקיע מוסדי קשור, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)}} כנוסחו לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}}, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד הבנקאי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”אמצעי שליטה“ שבסעיף 1}}. {{ח:סעיף|47ה|שליטה ואחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי|תיקון: תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} השולט, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}}, בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, או המחזיק במועד האמור יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, לפי היתר שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}}, או בלא שהיה חייב בהיתר כאמור, לא ייחשב לענין חוק זה כמי שפועל בלא היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} כנוסחו מתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}}, ויחולו עליו הוראות אלה, לפי הענין: {{ח:תתת|(1)}} מי שיש בידיו היתר שניתן לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}} – ימשיכו לחול עליו הוראות ההיתר שניתן לו; {{ח:תתת|(2)}} מי שלא היה חייב בהיתר לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}} – לא ירכוש החל מתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}}, בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, אמצעי שליטה כלשהו באותו תאגיד בנקאי או באותו תאגיד החזקה בנקאית, אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתו על חמישה אחוזים. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) מי שהחזיק ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}} עשרה אחוזים או פחות מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, בלא שהיה חייב בהיתר, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)}} כנוסחו לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf|תיקון מס׳ 13}}, להחזיק באותו שיעור של אמצעי שליטה, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”אמצעי שליטה“ שבסעיף 1}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב. {{ח:סעיף|47ו|קופות גמל מיוחדות|תיקון: תשס״ה}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}} {{ח:פנימי|סעיף 27ה|ו־27ה}} – {{ח:תת|(1)}} בנק רשאי לשלוט ולהיות בעל ענין בחברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים אשר העמית היחיד בה הוא הבנק ולעסוק בניהולה; {{ח:תת|(2)}} בנק רשאי לעסוק בניהול קופת גמל אשר כל עמיתיה הם עובדי הבנק או עובדי תאגיד שבשליטתו ואשר ביום כ״ד בסיון התשס״ה (1 ביולי 2005) לא היו עמיתים חדשים יכולים להצטרף אליה על פי תקנונה. {{ח:סעיף|47ז|הוראת מעבר לעניין היתר סניף שנתן הנגיד|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} היתר סניף שנתן הנגיד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א)}}, לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע״ב–2012}}, שעמד בתוקפו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf|החוק האמור}}, יראו אותו כהיתר שנתן המפקח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א)}}, כנוסחו אחרי תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf|החוק האמור}}. {{ח:סעיף|48||תיקון: תשנ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שונות}} {{ח:סעיף|49|עונשין|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מי שהפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35ב|35ב(ב) עד (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36י|36י}}, {{ח:פנימי|סעיף 36יא1|36יא1}} – לעניין החלת {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35ב|ו־35ב(ב) ו־(ג)}} שבו, {{ח:פנימי|סעיף 47ה|או 47ה}}, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין). {{ח:תת|(ב)}} מי שהפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10 עד 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14 עד 20א}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 23א|23א}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 24א|24א}}, {{ח:פנימי|סעיף 24ב|24ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ב|27ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ג|27ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ה|27ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ו|27ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 35א|35א}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36יג|36יג}}, {{ח:פנימי|סעיף 47ג|47ג}} {{ח:פנימי|סעיף 47ד|או 47ד}} או הוראות הנגיד או המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 35ב|35ב(ה) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36יא|36יא(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36יא1|36יא1}} – לעניין החלת {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(ה) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 36יב|או 36יב}}, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ג)}} מי שאינו תאגיד בנקאי אך עוסק בקבלת פקדונות כספיים או בהנפקת ניירות ערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(א)(2)}} והעביר את הכספים כאשראי או בצורה אחרת לאחר שאינו תאגיד בנקאי או תאגיד עזר אך עוסק במתן אשראי, יאשמו שניהם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}. {{ח:סעיף|50|אחריות דירקטור ומנהל כללי לעבירות של תאגיד בנקאי, משקיע מוסדי וסולק|תיקון: תשנ״ד, תשע״ד}} {{ח:ת}} מי שהיה דירקטור או מנהל כללי של תאגיד בנקאי או של סולק ולענין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ב)}} – של משקיע מוסדי, שעה שהתאגיד הבנקאי, הסולק או המשקיע המוסדי, לפי הענין עבר עבירה על חוק זה, ייחשב כשותף לעבירה וניתן להרשיעו בה, אם לא הוכיח אחד משני אלה: {{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה; {{ח:תת|(2)}} לאחר שנודע לו שהתאגיד, הסולק או המשקיע המוסדי, לפי העניין, עומד לעבור את העבירה, נקט בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע ממנו לעבור את העבירה. {{ח:סעיף|50א|אישור היועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} לא קיים תאגיד בנקאי חובה שהוטלה עליו לפי הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211342.pdf|חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס׳ 11), התשנ״ו–1996}}, בדבר הקטנת החזקותיו בתאגיד ריאלי, שהיו בידיו כדין ביום י״ב באייר התשנ״ו (1 במאי 1996), לא יוגש כתב אישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50}} אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. {{ח:סעיף|50ב|קנס אזרחי|תיקון: תשס״ה, תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי נעשה מעשה או מחדל המהווה הפרה של הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10 עד 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14 עד 18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(א) או (ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20א|20א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 23א|23א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(א) או (ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24א|24א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24ב|24ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28(א) או (ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28א|28א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 36יג|או 36יג}} או המהווה הפרה של הוראה מהוראות הנגיד או המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיפים 35ב(ה) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36יא1|36יא1}} – לעניין החלת {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(ה) ו־(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 36יב|או 36יב}}, רשאי הוא להטיל על עושה המעשה או המחדל קנס אזרחי בשיעור מחצית הקנס הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} המפקח אינו רשאי להטיל קנס אזרחי הנמוך מן הקנס האזרחי הקבוע {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ג)}} הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל קנס אזרחי הנמוך מהקנס האזרחי הקבוע בסעיף קטן (א), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי), התשע״א–2011}}.}} {{ח:תת|(ד)}} הקנס האזרחי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. {{ח:תת|(ה)}} תשלום קנס אזרחי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל ההפרה. {{ח:תת|(ו)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מיום תשלומו עד יום החזרתו. {{ח:תת|(ז)}} על קנס אזרחי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14י|סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941}}, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: לענין {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14י|סעיף 14י}} יקראו את ההגדרה ”הפרה חוזרת“ כך: ””הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר קנס אזרחי או שבשלה הורשע.“ {{ח:סעיף|51|אגודה שיתופית כתאגיד בנקאי}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אגודה שיתופית כאילו היתה חברה, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:סעיף|52|תחולת הוראות לגבי כונס נכסים}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הוצאה לפועל#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|53|ביצוע}} {{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|54|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981). {{ח:סעיף|55|פרסום}} {{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה: הון מינימלי|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}})}}}} {{ח:סעיף*}} <table> <tr><th>סוג התאגיד</th><th>הסכום</th></tr> <tr><td>בנק</td><td>10,000,000 שקלים</td></tr> <tr><td>בנק חוץ</td><td>סכום במטבע חוץ השווה{{ש}}ל־10,000,000 שקלים</td></tr> <tr><td>בנק למשכנתאות</td><td>6,000,000 שקלים</td></tr> <tr><td>בנק למימון השקעות</td><td>6,000,000 שקלים</td></tr> <tr><td>בנק לקידום עסקים</td><td>6,000,000 שקלים</td></tr> <tr><td>מוסד כספי</td><td>3,000,000 שקלים</td></tr> <tr><td>חברת שירותים משותפת</td><td>100,000 שקלים</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה: סיווג ענפי המשק|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24א|סעיף 24א(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|בהתאם {{ח:חיצוני|http://cbs.gov.il/reader/sivug_eb/sivug_eb_sdarim_anafim.html|לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993}} כפי שפרסמה, לפי מספרי הענפים המופיעים בסוגריים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרסום טכני מס׳ 63.}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} חקלאות, ייעור ודיג (01, 02, 03, 09) {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} כריית פחם ונפט, מתכות וחציבה, ומינרלים אל מתכתיים (10 עד 13 וכן 26) {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} מזון (14–15) {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} משקאות וטבק (16) {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} טקסטיל, הלבשה והנעלה (17 עד 19) {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} עץ ורהיטים, נייר והו״ל ודפוס (20 עד 22, 36) {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} מוצרים כימיים, זיקוק נפט ופלסטיק (23 עד 25) {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} מתכת בסיסית ומוצרי מתכת, ומכונות (27 עד 31) {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} רכיבים אלקטרוניים וחשמליים (32 עד 34) {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:ת}} כלי הובלה (35) {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:ת}} יהלומים תכשיטים ותעשיה אחרת (37 עד 39) {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:ת}} חשמל וחלוקתו (40) {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:ת}} מים וחלוקתם (41) {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 2 פרט 14}} {{ח:ת}} בינוי (45, 46) {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 2 פרט 15}} {{ח:ת}} מסחר סיטונאי (51) {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 2 פרט 16}} {{ח:ת}} מסחר קימעונאי (50, 52, 53) {{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 2 פרט 17}} {{ח:ת}} בתי מלון ושירותי אירוח ומסעדות (55, 56) {{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 2 פרט 18}} {{ח:ת}} הובלה יבשתית (60, 63) {{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 2 פרט 19}} {{ח:ת}} הובלה ימית (61) {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 2 פרט 20}} {{ח:ת}} הובלה אוירית (62) {{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 2 פרט 21}} {{ח:ת}} אחסנה, דואר ותקשורת (64 עד 66) {{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 2 פרט 22}} {{ח:ת}} בנקאות ומוסדות פיננסים, למעט ביטוח (67, 68) {{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 2 פרט 23}} {{ח:ת}} ביטוח (68) {{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת 2 פרט 24}} {{ח:ת}} נכסי דלא ניידי (השכרה ושירותים) (70 עד 76) {{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת 2 פרט 25}} {{ח:ת}} שירותי חינוך, בריאות, ניקיון ושירותים אישיים (80, 6 עד 85 {{ח:הערה|[צ״ל, 85 עד 86]}}, 90 עד 97). {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ד באדר ב׳ התשמ״א (30 במרס 1981).}} * '''יצחק נבון'''<br>נשיא המדינה * '''מנחם בגין'''<br>ראש הממשלה * '''יורם ארידור'''<br>שר האוצר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 3usk08ne2nie8ltgk1nkeujw0dlun7i 116 314943 1415620 1006222 2022-07-27T15:51:24Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 <מאגר 2000090 תיקון 568876> <מקור> ((ס"ח תשס"ה, 76|חוק איסור מימון טרור|16:299751)), ((947|תיקון|16:306562)); ((תשס"ט, 66|תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל|17:300665)); ((תשע"ב, 375|תיקון מס' 10 לחוק איסור הלבנת הון|18:301459)), ((510|תיקון מס' 4|18:301454)); ((תשע"ד, 744|תיקון מס' 13 לחוק איסור הלבנת הון|19:303850)); ((תשע"ו, 924|חוק המאבק בטרור|20:343902)). <מבוא> (('''חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 בוטל ביום תחילתו של [[#74|חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]], ל' בתשרי התשע"ז (1 בנובמבר 2016).''')) __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ב-2) : בחוק זה - :- "אדם שהוא פעיל טרור" - אחד מאלה: :: (1) אדם שהוא פעיל בביצוע מעשה טרור או מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור; :: (2) אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז; :- "ארגון טרור" - חבר בני אדם שפועל לביצוע מעשה טרור או במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור; לענין זה אין נפקא מינה - :: (1) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו; :: (2) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה; :: (3) אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות; :- "ארגון טרור מוכרז" - כל אחד מאלה: :: (1) חבר בני אדם שוועדת השרים הכריזה עליו שהוא ארגון טרור לפי [[סעיף 2]]; :: (2) חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו שהוא ארגון טרוריסטי לפי [[סעיף 8 לפקודת מניעת טרור]], לרבות חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה; :: (3) חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו שהוא התאחדות בלתי מותרת לפי [[תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום)]], לרבות חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה; :- "ועדת שרים" - ועדת שרים לעניני ביטחון לאומי כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א-2001]]; :- "חבר בני אדם" - בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד; :- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "מעשה המהווה עבירה" - לרבות מעשה שנעשה או שתוכנן להיעשות מחוץ לישראל, שדיני העונשין של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה; :- "מעשה טרור" - :: (א) מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה המהווה עבירה אשר נעשה או תוכנן להיעשות כדי להשפיע על ענין מדיני, אידיאולוגי או דתי ומתקיימים בו כל אלה: ::: (1) הוא נעשה או תוכנן להיעשות במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לכפות על ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; לענין פסקה זו - ראיה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי המעשה או האיום יעוררו פחד או בהלה בציבור כמוה כמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור; ::: (2) המעשה שנעשה או שתוכנן או האיום היה בו - :::: (א) פגיעה ממשית בגופו של אדם או בחירותו, או העמדת אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה; :::: (ב) יצירת סיכון ממשי לבריאותו או לבטיחותו של הציבור; :::: (ג) פגיעה חמורה ברכוש; :::: (ד) שיבוש חמור של תשתיות, מערכות או שירותים חיוניים; :: (ב) נעשה המעשה או האיום כאמור או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנשק כהגדרתו [[בסעיף 144(ג)(1) ו-(3) לחוק העונשין]], למעט חלק ואבזר, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (א), ואם נעשה או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנזק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, העלול לפי טיבו, לגרום לפגיעה ממשית המונית - גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (א); :- "פעולה ברכוש" - הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוסף מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור; :- "פקודת מניעת טרור" - [[פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948]]; :- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]]; :- "ציבור" - לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי; :- "רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבר מרכוש כאמור או מרווחיו; :- "רכוש הקשור לעבירה" - רכוש שנתקיים בו אחד מאלה: :: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצוע העבירה; :: (2) הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע העבירה, יועד להיות שכר ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה; :- "רכוש טרור" - כל אחד מאלה: :: (1) רכוש של ארגון טרור או של ארגון טרור מוכרז, רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו או רכוש המאפשר את פעילותו; :: (2) רכוש ששימש, איפשר או קידם ביצוע מעשה טרור, או רכוש שיועד או שהוא מיועד לאחד מאלה; :: (3) רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע מעשה טרור או כתוצאה מביצועו, או רכוש שיועד או שהוא מיועד להיות שכר או תגמול בעד ביצוע מעשה טרור, והכל במישרין או בעקיפין; :- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלת הזכות או התנייתה; :- "תקנות ההגנה (שעת חירום)" - [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. == פרק ב': הכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל == @ 2. הכרזה בישראל על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל (תיקון: תשע"ב-2) : (א)(1) נקבע מחוץ לישראל כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור והיה לוועדת השרים יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית היא, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור; לעניין פסקה זו, "נקבע מחוץ לישראל" - נקבע בידי גורם מוסמך של מדינה זרה בעקבות הליכים שננקטו בה לפי דיניה. :: (1א) נקבע בידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או בידי מי שהיא הסמיכה לכך כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור. :: (2) לעניין סעיף קטן זה - :::- "נקבע מחוץ לישראל" - (((נמחקה);)) :::- "זר" - לגבי אדם - אדם שאינו אזרח ישראלי וגם אינו תושב ישראל; לגבי חבר בני אדם - חבר בני אדם שמרכז עסקיו אינו בישראל ואם הוא תאגיד מתקיימים בו גם שני אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו אינה בידי תושב ישראל; :::- "תושב ישראל" - לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור, והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות]], ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל; :::- "אזור" - כהגדרתו [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977]]. : (ב) בבואה להפעיל את הסמכות לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי סעיף קטן (א) רשאית ועדת השרים לראות בחברותו בארגון כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא אדם פעיל טרור. : (ג) הכריזה ועדת השרים על אדם או על חבר בני אדם לפי סעיף קטן (א) ובוטלה קביעת המדינה הזרה או מועצת הביטחון כי אותו אדם הוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, תבטל ועדת השרים את הכרזתה. : (ד)(1) ועדת השרים לא תכריז על חבר בני אדם כעל ארגון טרור לפי סעיף זה אם הכריזה הממשלה על אותו חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי [[סעיף 8 לפקודת מניעת טרור]] או אם הכריז שר הביטחון על אותו חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי [[תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום)]], בין לפני תחילתו של חוק זה ובין לאחריו. :: (2) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה להכריז על חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי [[סעיף 8 לפקודת מניעת טרור]] או מסמכות שר הביטחון להכריז על חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי [[תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום)]] גם אחרי הכרזה לפי סעיף זה. @ 3. הוועדה המייעצת : (א) הממשלה תמנה ועדה מייעצת בת שלושה חברים, שהם: שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי או של בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש, ואדם בעל רקע ביטחוני הולם, שניהם לפי הצעת שר הביטחון ושר המשפטים, וחבר נוסף שהוא משפטן לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה (בחוק זה - הוועדה המייעצת). : (ב) הוועדה המייעצת תמליץ לוועדת השרים לגבי בקשה לביטול כאמור [[בסעיף 4]], והיא רשאית לייעץ לוועדת השרים בכל ענין שהיא הביאה לפניה והנוגע לסמכויותיה לפי חוק זה. @ 4. בקשה לביטול הכרזה והדיון בה : (א) מי שהוכרז עליו לפי [[סעיף 2]] שהוא ארגון טרור או שהוא אדם פעיל טרור וכן מי שנפגע במישרין מהכרזה כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדה המייעצת, וכן להגיש בקשה נוספת אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות (בחוק זה - בקשה לביטול). : (ב) לא יזדקק בית משפט, בהליך לפי חוק זה, לרבות בהליך פלילי שענינו בירור אישום בשל עבירה לפי חוק זה, לטענה שענינה בטלותה של ההכרזה שניתנה לפי [[סעיף 2]]. : (ג) הוועדה המייעצת תדון בבקשה לביטול ותביא את המלצתה לפני ועדת השרים, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להביא את טענותיו לפניה; מצאה הוועדה המייעצת שלא מתקיימים התנאים להכרזה לפי [[סעיף 2(א)]] תמליץ לוועדת השרים לבטל את ההכרזה. : (ד) ועדת השרים תדון בהמלצת הוועדה המייעצת, ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע. @ 5. ביקורת תקופתית : הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת תקופתית על הכרזה לפי [[סעיף 2]], ותבחן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה לפי חוק זה עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי יש מקום לדון מחדש בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני ועדת השקים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום ארבע שנים ממועד פרסום ההכרזה לפי [[סעיף 2]]. @ 6. ביטול הכרזה : (א) ועדת השרים רשאית, ביזמתה או על פי המלצת הוועדה המייעצת כאמור [[בסעיפים 4]] [[ו-5]], לבטל הכרזה שנתנה לפי הוראות [[סעיף 2]]. : (ב) בהחלטה על ביטול הכרזה לפי סעיף זה תקבע ועדת השרים את מועד תחילתו של הביטול. @ 7. פרסום : (א) הודעה על הכרזה לפי [[סעיף 2]] או על ביטול הכרזה לפי [[סעיף 4]], תפורסם ברשומות. : (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר ההכרזה או הביטול, לפי הענין, לידיעת הציבור. == פרק ג': העבירות == @ 8. איסור פעולה ברכוש למטרות טרור : (א) העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור מוכרז או של ארגון טרור, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב) לענין סעיף קטן (א) - :: (1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מטרה מביניהן; :: (2) "במטרה" - לרבות תוך ראיה מראש לפחות את אחת האפשרויות המפורטות בו כאפשרות קרובה לוודאי; :: (3) "לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור" - אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו. @ 9. איסור פעולה ברכוש טרור (תיקון: תשע"ב-2) : (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] - :: (1) פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו; לענין פסקה זו די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות אף אם לא יוכח איזו מביניהן; :: (2) פעולה ברכוש טרור או ברכוש שהוא תמורתו הישירה, או הרווח הישיר מרכוש טרור; לענין פסקה זו, "רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים או זכויות; :: (3) מעביר רכוש לארגון טרור מוכרז או לארגון טרור. : (ב) העושה פעולה ברכוש של אדם בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור כאמור בפסקה (1) להגדרה "אדם שהוא פעיל טרור" או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי [[סעיף 2]], חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור, לפי הענין, אלא אם כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; התעורר ספק סביר שמא לא ידע והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובתו. : (ג)(1) לענין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לענין [[סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין]], אם התקיימו כל אלה: ::: (א) עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות [[סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין]] וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות [[סעיף 10]], היה בו, בנסיבות הענין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית; ::: (ב) בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות [[סעיף 10]], ופעל לפי הנחיות המשטרה לגביה; השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה. :: (2) בפסקה (1), "דיווח על הפעולה ברכוש" ו"פעל לפי הנחיות המשטרה" - לרבות מסירת הודעה לפי [[תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום)]] ופעולה גם לפי הוראות שניתנו לו לפי [[-|תקנה 84(2)(ב), (ג) ו-(ה) האמורה]]. : (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן מראש היתר מאת שר האוצר בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים. :: (2) הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה המיועד לציבור בלתי מסוים תפורסם ברשומות. :: (3) שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן ההיתר לידיעת הציבור. @ 10. חובת דיווח על פעולה ברכוש (תיקון: תשס"ה, תשע"ב) : (א) התבקש אדם לעשות פעולה ברכוש במהלך עסקיו או במילוי תפקידו, או בנסיבות שבהן היתה לו אפשרות של ממש לביצוע הפעולה והיה לאותו אדם חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2), או עשה אדם פעולה ברכוש, והיה לו במועד עשיית הפעולה או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור, חשד סביר כאמור, ידווח על כך למשטרת ישראל ולענין זה די שיוכח כי היה לו חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2) אף אם לא יוכח איזה מביניהם - :: (1) הרכוש הוא רכוש טרור כהגדרתו בפסקה (1) בהגדרה רכוש טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש טרור כאמור; לענין פסקה זו, "רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות; :: (2) יש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור. : (ב) חלה על אדם חובת דיווח לפי הוראות [[+|סעיפים 7]] [[או 8א לחוק איסור הלבנת הון]] רשאי הוא למסור את הדיווח לפי הוראות סעיף זה לרשות המוסמכת לפי [[סעיף 29 לחוק האמור]]. : (ג) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לענין, ויימסר סמוך ככל האפשר, בנסיבות הענין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף קטן. : (ד) דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי [[+|סעיפים 6(ב)]], [[+|7(ה)]] [[או 8א(ה) לחוק איסור הלבנת הון]], אלא אם כן קבעו אחרת השרים האמורים [[-#סעיף 6|באותם סעיפים]], לאחר התייעצות כאמור [[-#סעיף 6|באותם סעיפים]]. : (ה) לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]. : (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על אדם שמסר הודעה לפי [[תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום)]]. : (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן מראש היתר לפי [[סעיף 9(ד)]] אלא אם כן צוין אחרת בהיתר. @ 11. פטור מאחריות והגבלות על גילוי דיווח : (א) אי עשיית פעולה ברכוש, מחדל אחר או מעשה שנעשו בתום לב כדי להימנע מעבירה לפי [[פרק זה]], דיווח, גילוי, אי גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות [[פרק זה]], ופעולה בהתאם להנחיות המשטרה או להוראות שניתנו לפי [[תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום)]], אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או נמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות [[סעיף 24(ב) ו-(ג) לחוק איסור הלבנת הון]] יחולו לענין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה. : (ב) [[סעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון]] יחול לענין גילוי ודיווח לפי הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. == פרק ד': חילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך פלילי == @ 12. חילוט חובה לאחר הרשעה למעט מנימוקים מיוחדים : הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיפים 8]] [[או 9]] יצווה בית המשפט, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש הקשור לעבירה שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון. @ 13. חילוט רשות של רכוש של הנידון : לא נמצא רכוש כאמור [[בסעיף 12]] למתן צו חילוט לפי [[אותו סעיף]] או למימוש צו החילוט במלואו, בשל מעשה שעשה הנידון שלא בתום לב, רשאי בית המשפט ליתן צו חילוט או לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של הנידון שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה. @ 14. חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש שהנידון מימן או נתן בלא תמורה לאחר : לא נמצא רכוש של הנידון למתן צו חילוט או למימוש צו חילוט לפי [[סעיף 13]], רשאי בית המשפט ליתן צו חילוט או לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, אף אם אינו רכוש הקשור לעבירה, אם הנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה, במטרה למנוע את חילוט הרכוש לפי [[הסעיף האמור]]. @ 15. חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש הקשור בעבירה : הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיפים 8]] [[או 9]] רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש הקשור לעבירה, אף אם אינו נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון. @ 16. בקשת תובע לחלט רכוש - פירוט בכתב האישום : בקשת תובע לחלט רכוש לפי [[פרק זה]], ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; התגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין. @ 17. הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט : ההוכחה של העובדות והתנאים לצורך חילוט לפי [[פרק זה]], לאחר הרשעה בהליך פלילי, תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. @ 18. העברת הדיון בחילוט להליך אזרחי וחילוט במסגרת אותו הליך : (א) ראה בית המשפט כי בירור הטענות בדבר החילוט עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי בבית משפט מחוזי. : (ב) חילוט רכוש בהליך אזרחי לאחר שהדיון הועבר, כאמור בסעיף קטן (א), מבית המשפט שהרשיע אדם בהליך פלילי, ייעשה לפי הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחויבים ולא יחולו הוראות [[פרק ו']]. @ 19. שווי הרכוש המחולט : סכום שוויו של רכוש המחולט בהתאם לצווי חילוט שניתנו לפי [[פרק זה]], לא יעלה על שוויו של רכוש הקשור לעבירה שבקשר לביצועה ניתן הצו. == פרק ה': סייגים לחילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך פלילי == @ 20. רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר : (א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי [[סעיפים 12]], [[13]], [[14]] [[ו-15]] במקרים המפורטים להלן: :: (1) בחילוט לפי [[סעיפים 12]] [[ו-15]] - אם התקיים אחד מאלה: ::: (א) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה לפני ביצוע העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הביא ראיות שלא ידע או לא הסכים, לפי הענין, לכך שהרכוש יהיה רכוש הקשור לעבירה כאמור; התעורר ספק שמא לא ידע או לא הסכים והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת הטוען לזכות; ::: (ב) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה אחרי ביצוע העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הוכיח כי עשה כן בתמורה ובתום לב; :: (2) בחילוט לפי [[סעיף 13]] - הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש; :: (3) בחילוט לפי [[סעיף 14]] - הטוען לזכות ברכוש אינו האדם שהנידון העביר אליו את הרכוש או מימן את רכישת זכותו ברכוש, הוא הוכיח את זכותו ברכוש וכן התקיים האמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי הענין, של פסקה (1). : (ב) מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש לפי הוראות סעיף קטן (א) בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה, לחלט גם את אותו חלק מהרכוש, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן, בכפוף להוראות להבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש ולמניעת פגיעה בלתי סבירה בו ולהוראות בענין פיצויים בשל פגיעה סבירה בו. : (ג) בסעיף זה, "טוען לזכות ברכוש" - למעט הנידון. @ 21. הוכחת התקיימות הסייגים לחילוט : בכפוף לאמור [[בסעיף 20(א)(1)(א)]] בענין יצירת ספק, הוכחת הסייגים לחילוט לפי [[פרק זה]] וכן הסרת הספק תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי. == פרק ו': חילוט רכוש טרור בהליך אזרחי שלא בעקבות הליך פלילי לענין ארגון טרור או מעשה טרור שאין להם זיקה לישראל == @ 22. חילוט רכוש בהליך אזרחי שלא בעקבות הליך פלילי או שלא הועבר לאחר הליך פלילי : בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירה לפי חוק זה ובין אם לא, אם נוכח כי הרכוש הוא רכוש טרור שהוא אחד מאלה: : (1) לענין פסקה (1) להגדרה "רכוש טרור", הרכוש הוא של ארגון שהוכרז עליו לפי [[סעיף 2]] שהוא ארגון טרור; : (2) לענין פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "רכוש טרור", הרכוש קשור למעשה טרור שאין לו זיקה לישראל. @ 23. רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר : (א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי [[סעיף 22]] במקרים המפורטים להלן: :: (1) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה לפני שהרכוש היה לרכוש טרור, וכן הביא ראיות שלא ידע או לא הסכים, לפי הענין, לכך שהרכוש יהיה רכוש טרור כאמור; התעורר ספק שמא לא ידע או לא הסכים והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת הטוען לזכות; :: (2) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה אחרי שהרכוש היה לרכוש טרור וכן הוכיח כי עשה כן בתמורה ובתום לב. : (ב) מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש לפי הוראות סעיף קטן (א) בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה, לחלט גם את אותו חלק מהרכוש, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן, בכפוף להוראות להבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש ולמניעת פגיעה בלתי סבירה בו ולהוראות בענין פיצויים בשל פגיעה סבירה בו. @ 24. הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט : ההוכחה של העובדות והתנאים לצורך חילוט לפי [[פרק זה]] תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. == פרק ז': חילוט - הוראות כלליות == @ 25. זכות טיעון : (א) הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר לנידון, וכן לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו ולמי שיש לו טענה לזכות ברכוש (בחוק זה - טוען לזכות ברכוש), אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות הענין. : (ב) בית משפט רשאי להורות על פרסום בקשה לחלט רכוש בעיתון או בדרך אחרת שיקבע; פרסום כאמור אל יפגע בזכותו של טוען לזכות ברכוש להגיש בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט לפי [[סעיף 27]]. : (ג) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי הוראות חוק זה אלא לאחר שנתן לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע, הזדמנות להשמיע את טענותיו. @ 26. רכוש שאין לחלטו והבטחת אמצעי מחיה ומגורים (תיקון: תשס"ט) : (א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי חוק זה, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי [[פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967]] (בחוק זה - חוק ההוצאה לפועל). : (ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי חוק זה אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר. @ 27. תיקון צו חילוט או ביטולו : (א) טוען לזכות ברכוש שחולט לפי חוק זה (בסעיף זה - המבקש), שלא הוזמן להשמיע את טענותיו לענין צו החילוט, רשאי לבקש מבית המשפט שציווה על החילוט לתקן או לבטל את הצו. : (ב) בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט תוגש בתוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן. : (ג) תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו - יצווה על החזרת הרכוש או חלקו למבקש, או תשלום תמורתו מאוצר המדינה למבקש אם לא ניתן להחזיק את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש - יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה שבהם; צו התשלום או הצו להחזקת רכוש יינתנו לא יאוחר משלושה חודשים מיום שהחליט בית המשפט לבטל את צו החילוט. : (ד) תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, רשאי הוא להורות שמי שניזוק בשל הצו יפוצה מאוצר המדינה. : (ה) צו להחזרת רכוש או צו תשלום יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-60 ימים מיום נתינתם. @ 28. ערעור : על החלטה בדבר מתן צו חילוט לפי חוק זה, תיקונו או ביטולו ועל כל החלטה במסגרת הדיון בבקשה למתן צו זמני, ניתן לערער, בתוך 30 ימים מיום שהודע למערער על מתן ההחלטה, בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי, ואולם אם ניתנה ההחלטה בגזר דין והוגש ערעור על פסק הדין, רשאי בית המשפט לשמוע גם ערעור בנוגע לצו החילוט; ערעור על החלטה בענין צו זמני יידון לפני שופט אחד. @ 29. סמכויות חיפוש ותפיסה : סמכויות החיפוש והתפיסה לפי [[פקודת מעצר וחיפוש]], יחולו, בכפוף להוראות חוק זה ובשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה. @ 30. חזקה בדבר רכושו של אדם : לענין [[פרקים ד' עד ט']], חזקה כי כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, של ארגון טרור מוכרז, או של אדם שהוכרז עליו לפי [[סעיף 2]] שהוא אדם פעיל טרור, הוא רכושו, אלא אם כן יוכח אחרת. == פרק ח': סעדים זמניים == === סימן א': סעד זמני להבטחת חילוט === @ 31. סמכות למתן סעדים זמניים : הוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם או אדם אחר המחזיק ברכוש, צו מניעה, צו עיקול, צו לתפיסת רכוש או הוראות אחרות, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש (בחוק זה - צו זמני); [[בסימן זה]], "בית המשפט" - בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום או שאליו יוגש כתב האישום או בית המשפט שאליו הוגשה או שאליו תוגש הבקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין. @ 32. תנאים למתן סעד זמני להבטחת חילוט : בית משפט רשאי ליתן צו זמני לפי הוראות [[סימן זה]] אם נוכח כי קיימות לכאורה להוכחת עילת חילוט וכי אי מתן הצו יכביד על מימוש החילוט; לענין זה, "עילת חילוט" - העובדות והתנאים הנדרשים כדי לחלט רכוש לפי [[פרקים ד']] [[פרק ו|או ו']], בכפוף לסייגים לחילוט רכוש לפי [[פרקים ה']] [[פרק ו|או ו']]. @ 33. מתן סעד זמני בטרם הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט אזרחי : (א) בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי הוראת [[סימן זה]] אף בטרם הוגש כתב אישום או בטרם הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין, על פי בקשה של פרקליט מחוז, אם נוכח כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט. : (ב) צו זמני שניתן לפני הגשת כתב אישום יפקע אם לא הוגש כתב האישום בתוך שישה חודשים מיום שניתן הצו; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה מיום מתן הצו; על אף הוראות סעיף קטן זה, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת תקופת תוקפו של צו זמני, מעת לעת, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם. : (ג) צו זמני שניתן לפני הגשת בקשה לחילוט אזרחי יפקע אם לא הוגשה הבקשה בתוך שלוש שנים מיום שניתן הצו אלא אם כן הגיש טוען לזכות ברכוש בקשה לביטול הצו או לשינויו; הוגשה בקשה כאמור יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים והנטל להראות כי מתקיימים התנאים למתן צו זמני לפי הוראות [[סימן זה]] יהיה על מי שביקש את הוצאת הצו. : (ד) ניתן צו זמני לפי סעיף זה ובתוך תקופת תוקפו הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, יפקע הצו הזמני בתום עשרה ימים ממועד הגשת כתב האישום או הבקשה, לפי הענין, אם לא הוגשה לבית המשפט, בתוך התקופה האמורה, בקשה למתן צו זמני לפי [[סעיף 31]]. === סימן ב': סעד זמני לסיכול מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל === @ 34. תנאים למתן סעד זמני לשם סיכול מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל : (א) בית המשפט המחוזי רשאי ליתן צו זמני לפי [[סימן זה]] אף אם לא הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט אזרחי, אם שוכנע כי מתן הצו דרוש לשם סיכול של מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל. : (ב) צו זמני שניתן לפי סעיף קטן (א) יפקע בתוך שלוש שנים מיום שניתן הצו אלא אם כן הגיש טוען לזכות ברכוש בקשה לביטול הצו או לשינויו; הוגשה בקשה כאמור יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים והנטל יהיה על מי שביקש את הוצאת הצו להראות כי מתקיימים התנאים למתן צו זמני לפי הוראות סעיף זה. : (ג) בית המשפט העליון רשאי להאריך צו זמני שניתן לפי סעיף קטן (ב) לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם, אם שוכנע כי הצו דרוש לשם סיכול של מעשה טרור כאמור בסעיף קטן (א). @ 35. ראיות חסויות : (א) בדיון בבקשה למתן צו זמני לפי [[סימן זה]], רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות טוען לזכות ברכוש או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה או לפגוע פגיעה ביחסי החוץ שלה וכי אי גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (להלן - ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף זה לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות שאר בעלי הדין ובאי כוחם. : (ב) החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית של הראיות החסויות, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, לטוען לזכות ברכוש או לבא כוחו. : (ג) דיון לפי סעיף זה יתקיים בדלתיים סגורות אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לענין זה. === סימן ג': הוראות כלליות לענין סעדים זמניים === @ 36. צו זמני במעמד צד אחד : בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי [[פרק זה]] במעמד צד אחד, אם נוכח שיש חשש לעשיית פעולה מיידית ברכוש, וכי קיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מטרת הצו; תוקפו של צו זמני, שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על 30 ימים מיום מתן הצו. @ 37. החלת הוראות לענין זכות טיעון והסייגים לחילוט רכוש : (א) בדיון בבקשה למתן צו זמני לפי הוראות [[פרק זה]], למעט בקשה למתן צו זמני במעמד צד אחד לפי [[סעיף 36]], יחולו הוראות [[סעיפים 20]], [[23]] [[ו-25]]. : (ב) הוראות [[סעיף 26]] יחולו על כל בקשה למתן צו זמני לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 38. מתן צו זמני במידה שאינה עולה על הנדרש : החליט בית המשפט ליתן צו זמני לפי [[פרק זה]], יקבע את סוג הצו, היקפו, תנאיו ומשך תוקפו, והכל במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו הזמני. @ 39. פיצויים : נתן בית המשפט צו זמני, לפי [[פרק זה]], רשאי בית המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה. @ 40. עיון חוזר בצו זמני : בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו הזמני. == פרק ט': תפיסה מינהלית של רכוש טרור לענין ארגון טרור או מעשה טרור שאין להם זיקה לישראל == @ 41. תפיסה מינהלית של רכוש טרור : (א) שר הביטחון או עובד משרד הביטחון בדרגת ראש אגף לפחות ששר הביטחון הסמיכו לענין זה (להלן - עובד מוסמך של משרד הביטחון), רשאי להורות על תפיסת רכוש טרור כמשמעותו [[בסעיף 22]], אם נוכח שיש חשש לעשיית פעולה מיידית ברכוש שתכשיל את חילוטו או שתפיסתו דרושה כדי לסכל מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל. : (ב) הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש טרור שיש עילה לתפיסתו לפי סעיף קטן (א) מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות הענין לזהותו או להפרידו, רשאי הוא להורות גם על תפיסתו של הרכוש האחר. : (ג) הודעה על תפיסה לפי סעיף זה תומצא לטוען לזכות ברכוש, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות הענין. @ 42. תפיסת הרכוש : (א) תפיסה לפי [[פרק זה]] יכול שתבוצע על ידי שוטר, פקיד מכס שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס והבלו או עובד ציבור אחר שהוסמך לכך על ידי ראש הממשלה או שר הביטחון*, ויהיו נתונות להם לשם כך סמכויות כמפורט להלן: :: (1) לשוטר - הסמכויות הנתונות לו [[בפקודת מעצר וחיפוש]]; :: (2) לעובד ציבור - סמכויות הנתונות לשוטר [[בפקודת מעצר וחיפוש]] לשם ביצוע תפיסה; :: (3) לפקיד מכס - סמכויות לפי [[+|סעיפים 174]], [[+|177]], [[+|184]] [[ו-185 לפקודת המכס]] ולענין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חלה הוראת תפיסה, כטובין שיבואם או יצואם נאסר. : (ב) נוכח מי שמבצע תפיסה לפי סעיף קטן (א), בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות הענין לזהותו או להפרידו וכן לא ניתן בנסיבות הענין לקבל הוראה לגבי תפיסת הרכוש האחר משר הביטחון כאמור [[בסעיף 41]], רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש האחר; הודעה על תפיסה לפי סעיף קטן זה תימסר לשר הביטחון בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה והשר רשאי להואות על ביטול התפיסה כולה או חלקה. @ 43. רכוש שאין לתפסו לשם הבטחת אמצעי מחיה : (א) אין להורות על תפיסה ואין לתפוס רכוש לפי [[פרק זה]], שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי [[סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל]]. : (ב) שר הביטחון או עובד משרד הביטחון לא ייתן הוראה לתפוס רכוש לפי [[פרק זה]], אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים. @ 44. פקיעה של תפיסה מינהלית : נתפס רכוש בתפיסה מינהלית ולא הוגשה בקשה לחילוטו או למתן צו זמני לגביו לפי חוק זה בתוך 21 ימים מיום תפיסתו, תפקע התפיסה והרכוש יוחזר. @ 45. חזקה בדבר רכוש של ארגון טרור : לענין [[פרקים ח']] [[פרק ט|ו-ט']] - חזקה כי רכוש של ארגון טרור מוכרז לפי פסקה (1) להגדרה "ארגון טרור מוכרז", רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו של ארגון כאמור או רכוש המאפשר את פעילותו, הוא רכוש שתפיסתו או מתן צו זמני לגביו דרושים כדי לסכל מעשה טרור אלא אם כן הוכח אחרת. @ 46. איסור אצילה : סמכותו של שר הביטחון לפי [[סעיפים 41(ב)]] [[ו-42(ב)]] אינה ניתנת לאצילה. == פרק י': הוראות שונות == @ 47. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ה, תשע"ב) : (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות בדבר סדרי דין בענין עתירה נגד החלטות ועדת השרים והוועדה המייעצת בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש; תקנות לענין [[פרק ט']] ייקבעו בהתייעצות עם שר הביטחון ועם השר לביטחון הפנים. : (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות הוראות בענינים אלה: :: (1)(א) הפרטים שייכללו בהכרזה של ועדת השרים לפי [[סעיף 2]]; ::: (ב) דרכים ומועדים להמצאה למי שהוכרז עליו, ולמי שחלה עליו חובת דיווח לפי הוראות [[+|סעיפים 7]] [[או 8א לחוק איסור הלבנת הון]]; ::: (ג) פרסום רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז כאדם שהוא פעיל טרור ועדכונה, ודרכי פרסומה; :: (2) תקנות לפי פסקה (1) ייקבעו בהסכמת ראש הממשלה; :: (3)(א) הדרך והמועד להגשת בקשה לביטול הכרזה של ועדת השרים, המועד למתן המלצות הוועדה המייעצת ולמתן החלטות ועדת השרים, וכן אופן קיום הביקורת התקופתית על הכרזת ועדת השרים; ::: (ב) סדרי הדיון והראיות בדיון בבקשה בוועדה המייעצת, לרבות לענין דרכי הגשת ראיות וחקירת עדים, הגשת ראיות חסויות והצגת תמציתן בפני המבקש, ולענין ייצוג המבקש בפני הוועדה המייעצת. : (ג) תקנות, צווים, והיתרים לציבור בלתי מסוים, לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. @ 48. תחולת הוראות [[חוק איסור הלבנת הון]] (תיקון: תשס"ה, תשע"ב) : (א) הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של [[חוק איסור הלבנת הון]] כאמור [[+|בסעיפים 7]] [[או 8א לאותו חוק]] יהיו נתונות להם גם לשם אכיפתו של חוק זה וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור [[באותו סעיף]], הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים, ופרטי הזיהוי של אנשים שהוכרז עליהם לפי [[סעיף 2]] שהם פעילי טרור. : (ב) דיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי [[סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון]]; העברת מידע שהתקבל לפי חוק זה או לצורך אכיפתו של חוק זה, ממאגר המידע, תיעשה לפי הוראות [[חוק איסור הלבנת הון]]; הוראות [[סעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון]] שענינן חובת סודיות ואיסור גילוי מידע ושימוש בו שלא לפי הוראות [[חוק איסור הלבנת הון]] יחולו גם על אדם שהגיע אליו מידע שהתקבל לפי חוק זה. : (ג) אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי [[בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון]], שמונה לפי [[סעיף 8 לחוק האמור]] או אחראי למילוי חובות בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, שמונה לפי [[סעיף 8א(ו) לחוק האמור]] יפעל גם לקיום החובות שיוטלו בצווים לפי סעיף קטן (א), על התאגיד או הגוף האמור, ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין. : (ד) המפקחים שמונו לפי [[סעיף 11יד לחוק איסור הלבנת הון]], יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף קטן (א), שענינן חובות תאגיד בנקאי, גוף המנוי [[בתוספת השלישית לחוק האמור]] וסוחר באבנים יקרות, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות שלפי [[החוק האמור]] ויחולו הוראות [[פרק ד2 לחוק האמור]]. : (ה) הוראות [[סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון]] הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי [[החוק האמור]] יחולו גם לענין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א); הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי [[סעיף 13 לחוק איסור הלבנת הון]] יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולענין עיצום כספי יחולו ההוראות לפי [[פרק ה' לחוק האמור]]. : (ו) הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שולם, לא יוגש כתב אישום לפי [[סעיף 10]] בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי. : (ז) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם מהווה המעשה הפרה גם של צו לפי [[חוק איסור הלבנת הון]]. @ 49. שמירת דינים : הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות [[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] [[ופקודת מניעת טרור]], ולא לגרוע מהן. @ 50. : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000]].)) @ 51. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996]].)) @ 52. : ((הנוסח שולב [[בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981]].)) @ 53. : ((הנוסח שולב [[בחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998]].)) @ 54. תחילה : תחילתו של חוק זה באחד לחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומו. <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ז בטבת התשס"ה (29 בדצמבר 2004). <חתימות> * אריאל שרון, ראש הממשלה * ציפי לבני, ממלאת מקום שר המשפטים * משה קצב, נשיא המדינה * ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת hccifermjeuadelxugmeifcvoargf48 0 314982 1415627 1037492 2022-07-27T16:00:25Z OpenLawBot 8112 [1415620] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000090}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ה, 76|חוק איסור מימון טרור|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299751.pdf}}, {{ח:תיבה|947|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_306562.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 66|תיקון מס׳ 29 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 375|תיקון מס׳ 10 לחוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301459.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301454.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 744|תיקון מס׳ 13 לחוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 924|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} {{ח:הערה|'''חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005 בוטל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 74|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, ל׳ בתשרי התשע״ז (1 בנובמבר 2016).'''}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: העבירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך פלילי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: סייגים לחילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך פלילי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: חילוט רכוש טרור בהליך אזרחי שלא בעקבות הליך פלילי לענין ארגון טרור או מעשה טרור שאין להם זיקה לישראל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: חילוט – הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: סעדים זמניים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: סעד זמני להבטחת חילוט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: סעד זמני לסיכול מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות לענין סעדים זמניים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תפיסה מינהלית של רכוש טרור לענין ארגון טרור או מעשה טרור שאין להם זיקה לישראל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ב־2}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם שהוא פעיל טרור“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אדם שהוא פעיל בביצוע מעשה טרור או מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור; {{ח:תתת|(2)}} אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון טרור“ – חבר בני אדם שפועל לביצוע מעשה טרור או במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור; לענין זה אין נפקא מינה – {{ח:תתת|(1)}} אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו; {{ח:תתת|(2)}} אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה; {{ח:תתת|(3)}} אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון טרור מוכרז“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חבר בני אדם שוועדת השרים הכריזה עליו שהוא ארגון טרור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; {{ח:תתת|(2)}} חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו שהוא ארגון טרוריסטי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת מניעת טרור}}, לרבות חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו שהוא התאחדות בלתי מותרת לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום)}}, לרבות חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שרים“ – ועדת שרים לעניני ביטחון לאומי כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הממשלה#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בני אדם“ – בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה המהווה עבירה“ – לרבות מעשה שנעשה או שתוכנן להיעשות מחוץ לישראל, שדיני העונשין של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה טרור“ – {{ח:תתת|(א)}} מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה המהווה עבירה אשר נעשה או תוכנן להיעשות כדי להשפיע על ענין מדיני, אידיאולוגי או דתי ומתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא נעשה או תוכנן להיעשות במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לכפות על ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; לענין פסקה זו – ראיה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי המעשה או האיום יעוררו פחד או בהלה בציבור כמוה כמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור; {{ח:תתתת|(2)}} המעשה שנעשה או שתוכנן או האיום היה בו – {{ח:תתתתת|(א)}} פגיעה ממשית בגופו של אדם או בחירותו, או העמדת אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה; {{ח:תתתתת|(ב)}} יצירת סיכון ממשי לבריאותו או לבטיחותו של הציבור; {{ח:תתתתת|(ג)}} פגיעה חמורה ברכוש; {{ח:תתתתת|(ד)}} שיבוש חמור של תשתיות, מערכות או שירותים חיוניים; {{ח:תתת|(ב)}} נעשה המעשה או האיום כאמור או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנשק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|בסעיף 144(ג)(1) ו־(3) לחוק העונשין}}, למעט חלק ואבזר, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (א), ואם נעשה או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנזק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, העלול לפי טיבו, לגרום לפגיעה ממשית המונית – גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף קטן (א); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה ברכוש“ – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוסף מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מניעת טרור“ – {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור|פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציבור“ – לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבר מרכוש כאמור או מרווחיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש הקשור לעבירה“ – רכוש שנתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצוע העבירה; {{ח:תתת|(2)}} הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע העבירה, יועד להיות שכר ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש טרור“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רכוש של ארגון טרור או של ארגון טרור מוכרז, רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו או רכוש המאפשר את פעילותו; {{ח:תתת|(2)}} רכוש ששימש, איפשר או קידם ביצוע מעשה טרור, או רכוש שיועד או שהוא מיועד לאחד מאלה; {{ח:תתת|(3)}} רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע מעשה טרור או כתוצאה מביצועו, או רכוש שיועד או שהוא מיועד להיות שכר או תגמול בעד ביצוע מעשה טרור, והכל במישרין או בעקיפין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפיסה“, לגבי רכוש שהוא זכות – לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלת הזכות או התנייתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה (שעת חירום)“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל}} {{ח:סעיף|2|הכרזה בישראל על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל|תיקון: תשע״ב־2}} {{ח:תת|(א)|(1)}} נקבע מחוץ לישראל כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור והיה לוועדת השרים יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית היא, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור; לעניין פסקה זו, ”נקבע מחוץ לישראל“ – נקבע בידי גורם מוסמך של מדינה זרה בעקבות הליכים שננקטו בה לפי דיניה. {{ח:תתת|(1א)}} נקבע בידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או בידי מי שהיא הסמיכה לכך כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור. {{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נקבע מחוץ לישראל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”זר“ – לגבי אדם – אדם שאינו אזרח ישראלי וגם אינו תושב ישראל; לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שמרכז עסקיו אינו בישראל ואם הוא תאגיד מתקיימים בו גם שני אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו אינה בידי תושב ישראל; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור, והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל״ח–1977}}. {{ח:תת|(ב)}} בבואה להפעיל את הסמכות לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי סעיף קטן (א) רשאית ועדת השרים לראות בחברותו בארגון כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא אדם פעיל טרור. {{ח:תת|(ג)}} הכריזה ועדת השרים על אדם או על חבר בני אדם לפי סעיף קטן (א) ובוטלה קביעת המדינה הזרה או מועצת הביטחון כי אותו אדם הוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, תבטל ועדת השרים את הכרזתה. {{ח:תת|(ד)|(1)}} ועדת השרים לא תכריז על חבר בני אדם כעל ארגון טרור לפי סעיף זה אם הכריזה הממשלה על אותו חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת מניעת טרור}} או אם הכריז שר הביטחון על אותו חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום)}}, בין לפני תחילתו של חוק זה ובין לאחריו. {{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה להכריז על חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת מניעת טרור}} או מסמכות שר הביטחון להכריז על חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום)}} גם אחרי הכרזה לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|3|הוועדה המייעצת}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדה מייעצת בת שלושה חברים, שהם: שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי או של בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש, ואדם בעל רקע ביטחוני הולם, שניהם לפי הצעת שר הביטחון ושר המשפטים, וחבר נוסף שהוא משפטן לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה (בחוק זה – הוועדה המייעצת). {{ח:תת|(ב)}} הוועדה המייעצת תמליץ לוועדת השרים לגבי בקשה לביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, והיא רשאית לייעץ לוועדת השרים בכל ענין שהיא הביאה לפניה והנוגע לסמכויותיה לפי חוק זה. {{ח:סעיף|4|בקשה לביטול הכרזה והדיון בה}} {{ח:תת|(א)}} מי שהוכרז עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} שהוא ארגון טרור או שהוא אדם פעיל טרור וכן מי שנפגע במישרין מהכרזה כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדה המייעצת, וכן להגיש בקשה נוספת אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות (בחוק זה – בקשה לביטול). {{ח:תת|(ב)}} לא יזדקק בית משפט, בהליך לפי חוק זה, לרבות בהליך פלילי שענינו בירור אישום בשל עבירה לפי חוק זה, לטענה שענינה בטלותה של ההכרזה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה המייעצת תדון בבקשה לביטול ותביא את המלצתה לפני ועדת השרים, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להביא את טענותיו לפניה; מצאה הוועדה המייעצת שלא מתקיימים התנאים להכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} תמליץ לוועדת השרים לבטל את ההכרזה. {{ח:תת|(ד)}} ועדת השרים תדון בהמלצת הוועדה המייעצת, ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע. {{ח:סעיף|5|ביקורת תקופתית}} {{ח:ת}} הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת תקופתית על הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, ותבחן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה לפי חוק זה עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי יש מקום לדון מחדש בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני ועדת השקים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום ארבע שנים ממועד פרסום ההכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:סעיף|6|ביטול הכרזה}} {{ח:תת|(א)}} ועדת השרים רשאית, ביזמתה או על פי המלצת הוועדה המייעצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, לבטל הכרזה שנתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:תת|(ב)}} בהחלטה על ביטול הכרזה לפי סעיף זה תקבע ועדת השרים את מועד תחילתו של הביטול. {{ח:סעיף|7|פרסום}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או על ביטול הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר ההכרזה או הביטול, לפי הענין, לידיעת הציבור. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: העבירות}} {{ח:סעיף|8|איסור פעולה ברכוש למטרות טרור}} {{ח:תת|(א)}} העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור מוכרז או של ארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מטרה מביניהן; {{ח:תתת|(2)}} ”במטרה“ – לרבות תוך ראיה מראש לפחות את אחת האפשרויות המפורטות בו כאפשרות קרובה לוודאי; {{ח:תתת|(3)}} ”לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור“ – אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו. {{ח:סעיף|9|איסור פעולה ברכוש טרור|תיקון: תשע״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} – {{ח:תתת|(1)}} פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו; לענין פסקה זו די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות אף אם לא יוכח איזו מביניהן; {{ח:תתת|(2)}} פעולה ברכוש טרור או ברכוש שהוא תמורתו הישירה, או הרווח הישיר מרכוש טרור; לענין פסקה זו, ”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים או זכויות; {{ח:תתת|(3)}} מעביר רכוש לארגון טרור מוכרז או לארגון טרור. {{ח:תת|(ב)}} העושה פעולה ברכוש של אדם בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור כאמור בפסקה (1) להגדרה ”אדם שהוא פעיל טרור“ או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור, לפי הענין, אלא אם כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; התעורר ספק סביר שמא לא ידע והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובתו. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לענין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 20|סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין}}, אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 20|סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין}} וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, היה בו, בנסיבות הענין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית; {{ח:תתתת|(ב)}} בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, ופעל לפי הנחיות המשטרה לגביה; השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה. {{ח:תתת|(2)}} בפסקה (1), ”דיווח על הפעולה ברכוש“ ו”פעל לפי הנחיות המשטרה“ – לרבות מסירת הודעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום)}} ופעולה גם לפי הוראות שניתנו לו לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|תקנה 84(2)(ב), (ג) ו־(ה) האמורה}}. {{ח:תת|(ד)|(1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן מראש היתר מאת שר האוצר בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים. {{ח:תתת|(2)}} הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה המיועד לציבור בלתי מסוים תפורסם ברשומות. {{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן ההיתר לידיעת הציבור. {{ח:סעיף|10|חובת דיווח על פעולה ברכוש|תיקון: תשס״ה, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} התבקש אדם לעשות פעולה ברכוש במהלך עסקיו או במילוי תפקידו, או בנסיבות שבהן היתה לו אפשרות של ממש לביצוע הפעולה והיה לאותו אדם חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2), או עשה אדם פעולה ברכוש, והיה לו במועד עשיית הפעולה או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור, חשד סביר כאמור, ידווח על כך למשטרת ישראל ולענין זה די שיוכח כי היה לו חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2) אף אם לא יוכח איזה מביניהם – {{ח:תתת|(1)}} הרכוש הוא רכוש טרור כהגדרתו בפסקה (1) בהגדרה רכוש טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש טרור כאמור; לענין פסקה זו, ”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות; {{ח:תתת|(2)}} יש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור. {{ח:תת|(ב)}} חלה על אדם חובת דיווח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8א|או 8א לחוק איסור הלבנת הון}} רשאי הוא למסור את הדיווח לפי הוראות סעיף זה לרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 29|סעיף 29 לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ג)}} דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לענין, ויימסר סמוך ככל האפשר, בנסיבות הענין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ד)}} דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 6|סעיפים 6(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|7(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8א|או 8א(ה) לחוק איסור הלבנת הון}}, אלא אם כן קבעו אחרת השרים האמורים {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 6|באותם סעיפים}}, לאחר התייעצות כאמור {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 6|באותם סעיפים}}. {{ח:תת|(ה)}} לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אדם שמסר הודעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום)}}. {{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן מראש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}} אלא אם כן צוין אחרת בהיתר. {{ח:סעיף|11|פטור מאחריות והגבלות על גילוי דיווח}} {{ח:תת|(א)}} אי עשיית פעולה ברכוש, מחדל אחר או מעשה שנעשו בתום לב כדי להימנע מעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, דיווח, גילוי, אי גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ופעולה בהתאם להנחיות המשטרה או להוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום)}}, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או נמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 24|סעיף 24(ב) ו־(ג) לחוק איסור הלבנת הון}} יחולו לענין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 25|סעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון}} יחול לענין גילוי ודיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך פלילי}} {{ח:סעיף|12|חילוט חובה לאחר הרשעה למעט מנימוקים מיוחדים}} {{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} יצווה בית המשפט, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש הקשור לעבירה שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון. {{ח:סעיף|13|חילוט רשות של רכוש של הנידון}} {{ח:ת}} לא נמצא רכוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} למתן צו חילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|אותו סעיף}} או למימוש צו החילוט במלואו, בשל מעשה שעשה הנידון שלא בתום לב, רשאי בית המשפט ליתן צו חילוט או לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של הנידון שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה. {{ח:סעיף|14|חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש שהנידון מימן או נתן בלא תמורה לאחר}} {{ח:ת}} לא נמצא רכוש של הנידון למתן צו חילוט או למימוש צו חילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, רשאי בית המשפט ליתן צו חילוט או לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, אף אם אינו רכוש הקשור לעבירה, אם הנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה, במטרה למנוע את חילוט הרכוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|15|חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש הקשור בעבירה}} {{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש הקשור לעבירה, אף אם אינו נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון. {{ח:סעיף|16|בקשת תובע לחלט רכוש – פירוט בכתב האישום}} {{ח:ת}} בקשת תובע לחלט רכוש לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; התגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין. {{ח:סעיף|17|הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט}} {{ח:ת}} ההוכחה של העובדות והתנאים לצורך חילוט לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לאחר הרשעה בהליך פלילי, תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. {{ח:סעיף|18|העברת הדיון בחילוט להליך אזרחי וחילוט במסגרת אותו הליך}} {{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט כי בירור הטענות בדבר החילוט עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי בבית משפט מחוזי. {{ח:תת|(ב)}} חילוט רכוש בהליך אזרחי לאחר שהדיון הועבר, כאמור בסעיף קטן (א), מבית המשפט שהרשיע אדם בהליך פלילי, ייעשה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, בשינויים המחויבים ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}. {{ח:סעיף|19|שווי הרכוש המחולט}} {{ח:ת}} סכום שוויו של רכוש המחולט בהתאם לצווי חילוט שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לא יעלה על שוויו של רכוש הקשור לעבירה שבקשר לביצועה ניתן הצו. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: סייגים לחילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך פלילי}} {{ח:סעיף|20|רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} במקרים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} בחילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} – אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה לפני ביצוע העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הביא ראיות שלא ידע או לא הסכים, לפי הענין, לכך שהרכוש יהיה רכוש הקשור לעבירה כאמור; התעורר ספק שמא לא ידע או לא הסכים והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת הטוען לזכות; {{ח:תתתת|(ב)}} הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה אחרי ביצוע העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הוכיח כי עשה כן בתמורה ובתום לב; {{ח:תתת|(2)}} בחילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} – הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש; {{ח:תתת|(3)}} בחילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} – הטוען לזכות ברכוש אינו האדם שהנידון העביר אליו את הרכוש או מימן את רכישת זכותו ברכוש, הוא הוכיח את זכותו ברכוש וכן התקיים האמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי הענין, של פסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש לפי הוראות סעיף קטן (א) בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה, לחלט גם את אותו חלק מהרכוש, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן, בכפוף להוראות להבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש ולמניעת פגיעה בלתי סבירה בו ולהוראות בענין פיצויים בשל פגיעה סבירה בו. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”טוען לזכות ברכוש“ – למעט הנידון. {{ח:סעיף|21|הוכחת התקיימות הסייגים לחילוט}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)(1)(א)}} בענין יצירת ספק, הוכחת הסייגים לחילוט לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} וכן הסרת הספק תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: חילוט רכוש טרור בהליך אזרחי שלא בעקבות הליך פלילי לענין ארגון טרור או מעשה טרור שאין להם זיקה לישראל}} {{ח:סעיף|22|חילוט רכוש בהליך אזרחי שלא בעקבות הליך פלילי או שלא הועבר לאחר הליך פלילי}} {{ח:ת}} בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירה לפי חוק זה ובין אם לא, אם נוכח כי הרכוש הוא רכוש טרור שהוא אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} לענין פסקה (1) להגדרה ”רכוש טרור“, הרכוש הוא של ארגון שהוכרז עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} שהוא ארגון טרור; {{ח:תת|(2)}} לענין פסקאות (2) ו־(3) להגדרה ”רכוש טרור“, הרכוש קשור למעשה טרור שאין לו זיקה לישראל. {{ח:סעיף|23|רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} במקרים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה לפני שהרכוש היה לרכוש טרור, וכן הביא ראיות שלא ידע או לא הסכים, לפי הענין, לכך שהרכוש יהיה רכוש טרור כאמור; התעורר ספק שמא לא ידע או לא הסכים והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת הטוען לזכות; {{ח:תתת|(2)}} הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה אחרי שהרכוש היה לרכוש טרור וכן הוכיח כי עשה כן בתמורה ובתום לב. {{ח:תת|(ב)}} מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש לפי הוראות סעיף קטן (א) בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה, לחלט גם את אותו חלק מהרכוש, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן, בכפוף להוראות להבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש ולמניעת פגיעה בלתי סבירה בו ולהוראות בענין פיצויים בשל פגיעה סבירה בו. {{ח:סעיף|24|הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט}} {{ח:ת}} ההוכחה של העובדות והתנאים לצורך חילוט לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: חילוט – הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|25|זכות טיעון}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר לנידון, וכן לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו ולמי שיש לו טענה לזכות ברכוש (בחוק זה – טוען לזכות ברכוש), אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות הענין. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי להורות על פרסום בקשה לחלט רכוש בעיתון או בדרך אחרת שיקבע; פרסום כאמור אל יפגע בזכותו של טוען לזכות ברכוש להגיש בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי הוראות חוק זה אלא לאחר שנתן לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע, הזדמנות להשמיע את טענותיו. {{ח:סעיף|26|רכוש שאין לחלטו והבטחת אמצעי מחיה ומגורים|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי חוק זה, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 22|פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}} (בחוק זה – חוק ההוצאה לפועל). {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי חוק זה אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר. {{ח:סעיף|27|תיקון צו חילוט או ביטולו}} {{ח:תת|(א)}} טוען לזכות ברכוש שחולט לפי חוק זה (בסעיף זה – המבקש), שלא הוזמן להשמיע את טענותיו לענין צו החילוט, רשאי לבקש מבית המשפט שציווה על החילוט לתקן או לבטל את הצו. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט תוגש בתוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן. {{ח:תת|(ג)}} תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו – יצווה על החזרת הרכוש או חלקו למבקש, או תשלום תמורתו מאוצר המדינה למבקש אם לא ניתן להחזיק את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש – יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה שבהם; צו התשלום או הצו להחזקת רכוש יינתנו לא יאוחר משלושה חודשים מיום שהחליט בית המשפט לבטל את צו החילוט. {{ח:תת|(ד)}} תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, רשאי הוא להורות שמי שניזוק בשל הצו יפוצה מאוצר המדינה. {{ח:תת|(ה)}} צו להחזרת רכוש או צו תשלום יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־60 ימים מיום נתינתם. {{ח:סעיף|28|ערעור}} {{ח:ת}} על החלטה בדבר מתן צו חילוט לפי חוק זה, תיקונו או ביטולו ועל כל החלטה במסגרת הדיון בבקשה למתן צו זמני, ניתן לערער, בתוך 30 ימים מיום שהודע למערער על מתן ההחלטה, בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי, ואולם אם ניתנה ההחלטה בגזר דין והוגש ערעור על פסק הדין, רשאי בית המשפט לשמוע גם ערעור בנוגע לצו החילוט; ערעור על החלטה בענין צו זמני יידון לפני שופט אחד. {{ח:סעיף|29|סמכויות חיפוש ותפיסה}} {{ח:ת}} סמכויות החיפוש והתפיסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת מעצר וחיפוש}}, יחולו, בכפוף להוראות חוק זה ובשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה. {{ח:סעיף|30|חזקה בדבר רכושו של אדם}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳ עד ט׳}}, חזקה כי כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, של ארגון טרור מוכרז, או של אדם שהוכרז עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} שהוא אדם פעיל טרור, הוא רכושו, אלא אם כן יוכח אחרת. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: סעדים זמניים}} {{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: סעד זמני להבטחת חילוט}} {{ח:סעיף|31|סמכות למתן סעדים זמניים}} {{ח:ת}} הוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם או אדם אחר המחזיק ברכוש, צו מניעה, צו עיקול, צו לתפיסת רכוש או הוראות אחרות, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש (בחוק זה – צו זמני); {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|בסימן זה}}, ”בית המשפט“ – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום או שאליו יוגש כתב האישום או בית המשפט שאליו הוגשה או שאליו תוגש הבקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין. {{ח:סעיף|32|תנאים למתן סעד זמני להבטחת חילוט}} {{ח:ת}} בית משפט רשאי ליתן צו זמני לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} אם נוכח כי קיימות לכאורה להוכחת עילת חילוט וכי אי מתן הצו יכביד על מימוש החילוט; לענין זה, ”עילת חילוט“ – העובדות והתנאים הנדרשים כדי לחלט רכוש לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|או ו׳}}, בכפוף לסייגים לחילוט רכוש לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|או ו׳}}. {{ח:סעיף|33|מתן סעד זמני בטרם הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט אזרחי}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי הוראת {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} אף בטרם הוגש כתב אישום או בטרם הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין, על פי בקשה של פרקליט מחוז, אם נוכח כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט. {{ח:תת|(ב)}} צו זמני שניתן לפני הגשת כתב אישום יפקע אם לא הוגש כתב האישום בתוך שישה חודשים מיום שניתן הצו; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה מיום מתן הצו; על אף הוראות סעיף קטן זה, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת תקופת תוקפו של צו זמני, מעת לעת, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם. {{ח:תת|(ג)}} צו זמני שניתן לפני הגשת בקשה לחילוט אזרחי יפקע אם לא הוגשה הבקשה בתוך שלוש שנים מיום שניתן הצו אלא אם כן הגיש טוען לזכות ברכוש בקשה לביטול הצו או לשינויו; הוגשה בקשה כאמור יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים והנטל להראות כי מתקיימים התנאים למתן צו זמני לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} יהיה על מי שביקש את הוצאת הצו. {{ח:תת|(ד)}} ניתן צו זמני לפי סעיף זה ובתוך תקופת תוקפו הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, יפקע הצו הזמני בתום עשרה ימים ממועד הגשת כתב האישום או הבקשה, לפי הענין, אם לא הוגשה לבית המשפט, בתוך התקופה האמורה, בקשה למתן צו זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}. {{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: סעד זמני לסיכול מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל}} {{ח:סעיף|34|תנאים למתן סעד זמני לשם סיכול מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט המחוזי רשאי ליתן צו זמני לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}} אף אם לא הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט אזרחי, אם שוכנע כי מתן הצו דרוש לשם סיכול של מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל. {{ח:תת|(ב)}} צו זמני שניתן לפי סעיף קטן (א) יפקע בתוך שלוש שנים מיום שניתן הצו אלא אם כן הגיש טוען לזכות ברכוש בקשה לביטול הצו או לשינויו; הוגשה בקשה כאמור יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים והנטל יהיה על מי שביקש את הוצאת הצו להראות כי מתקיימים התנאים למתן צו זמני לפי הוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט העליון רשאי להאריך צו זמני שניתן לפי סעיף קטן (ב) לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם, אם שוכנע כי הצו דרוש לשם סיכול של מעשה טרור כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|35|ראיות חסויות}} {{ח:תת|(א)}} בדיון בבקשה למתן צו זמני לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}, רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות טוען לזכות ברכוש או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה או לפגוע פגיעה ביחסי החוץ שלה וכי אי גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (להלן – ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף זה לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות שאר בעלי הדין ובאי כוחם. {{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית של הראיות החסויות, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, לטוען לזכות ברכוש או לבא כוחו. {{ח:תת|(ג)}} דיון לפי סעיף זה יתקיים בדלתיים סגורות אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לענין זה. {{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות לענין סעדים זמניים}} {{ח:סעיף|36|צו זמני במעמד צד אחד}} {{ח:ת}} בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} במעמד צד אחד, אם נוכח שיש חשש לעשיית פעולה מיידית ברכוש, וכי קיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מטרת הצו; תוקפו של צו זמני, שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על 30 ימים מיום מתן הצו. {{ח:סעיף|37|החלת הוראות לענין זכות טיעון והסייגים לחילוט רכוש}} {{ח:תת|(א)}} בדיון בבקשה למתן צו זמני לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט בקשה למתן צו זמני במעמד צד אחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} יחולו על כל בקשה למתן צו זמני לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}. {{ח:סעיף|38|מתן צו זמני במידה שאינה עולה על הנדרש}} {{ח:ת}} החליט בית המשפט ליתן צו זמני לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יקבע את סוג הצו, היקפו, תנאיו ומשך תוקפו, והכל במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו הזמני. {{ח:סעיף|39|פיצויים}} {{ח:ת}} נתן בית המשפט צו זמני, לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, רשאי בית המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה. {{ח:סעיף|40|עיון חוזר בצו זמני}} {{ח:ת}} בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו הזמני. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תפיסה מינהלית של רכוש טרור לענין ארגון טרור או מעשה טרור שאין להם זיקה לישראל}} {{ח:סעיף|41|תפיסה מינהלית של רכוש טרור}} {{ח:תת|(א)}} שר הביטחון או עובד משרד הביטחון בדרגת ראש אגף לפחות ששר הביטחון הסמיכו לענין זה (להלן – עובד מוסמך של משרד הביטחון), רשאי להורות על תפיסת רכוש טרור כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}, אם נוכח שיש חשש לעשיית פעולה מיידית ברכוש שתכשיל את חילוטו או שתפיסתו דרושה כדי לסכל מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל. {{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש טרור שיש עילה לתפיסתו לפי סעיף קטן (א) מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות הענין לזהותו או להפרידו, רשאי הוא להורות גם על תפיסתו של הרכוש האחר. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על תפיסה לפי סעיף זה תומצא לטוען לזכות ברכוש, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות הענין. {{ח:סעיף|42|תפיסת הרכוש}} {{ח:תת|(א)}} תפיסה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יכול שתבוצע על ידי שוטר, פקיד מכס שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס והבלו או עובד ציבור אחר שהוסמך לכך על ידי ראש הממשלה או שר הביטחון*, ויהיו נתונות להם לשם כך סמכויות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לשוטר – הסמכויות הנתונות לו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}}; {{ח:תתת|(2)}} לעובד ציבור – סמכויות הנתונות לשוטר {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}} לשם ביצוע תפיסה; {{ח:תתת|(3)}} לפקיד מכס – סמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 174|סעיפים 174}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 177|177}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 184|184}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 185|ו־185 לפקודת המכס}} ולענין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חלה הוראת תפיסה, כטובין שיבואם או יצואם נאסר. {{ח:תת|(ב)}} נוכח מי שמבצע תפיסה לפי סעיף קטן (א), בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות הענין לזהותו או להפרידו וכן לא ניתן בנסיבות הענין לקבל הוראה לגבי תפיסת הרכוש האחר משר הביטחון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש האחר; הודעה על תפיסה לפי סעיף קטן זה תימסר לשר הביטחון בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה והשר רשאי להואות על ביטול התפיסה כולה או חלקה. {{ח:סעיף|43|רכוש שאין לתפסו לשם הבטחת אמצעי מחיה}} {{ח:תת|(א)}} אין להורות על תפיסה ואין לתפוס רכוש לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 22|סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל}}. {{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון או עובד משרד הביטחון לא ייתן הוראה לתפוס רכוש לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים. {{ח:סעיף|44|פקיעה של תפיסה מינהלית}} {{ח:ת}} נתפס רכוש בתפיסה מינהלית ולא הוגשה בקשה לחילוטו או למתן צו זמני לגביו לפי חוק זה בתוך 21 ימים מיום תפיסתו, תפקע התפיסה והרכוש יוחזר. {{ח:סעיף|45|חזקה בדבר רכוש של ארגון טרור}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח|פרקים ח׳}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}} – חזקה כי רכוש של ארגון טרור מוכרז לפי פסקה (1) להגדרה ”ארגון טרור מוכרז“, רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו של ארגון כאמור או רכוש המאפשר את פעילותו, הוא רכוש שתפיסתו או מתן צו זמני לגביו דרושים כדי לסכל מעשה טרור אלא אם כן הוכח אחרת. {{ח:סעיף|46|איסור אצילה}} {{ח:ת}} סמכותו של שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 42|ו־42(ב)}} אינה ניתנת לאצילה. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|47|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ה, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות בדבר סדרי דין בענין עתירה נגד החלטות ועדת השרים והוועדה המייעצת בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש; תקנות לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ייקבעו בהתייעצות עם שר הביטחון ועם השר לביטחון הפנים. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע בתקנות הוראות בענינים אלה: {{ח:תתת|(1)|(א)}} הפרטים שייכללו בהכרזה של ועדת השרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; {{ח:תתתת|(ב)}} דרכים ומועדים להמצאה למי שהוכרז עליו, ולמי שחלה עליו חובת דיווח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8א|או 8א לחוק איסור הלבנת הון}}; {{ח:תתתת|(ג)}} פרסום רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז כאדם שהוא פעיל טרור ועדכונה, ודרכי פרסומה; {{ח:תתת|(2)}} תקנות לפי פסקה (1) ייקבעו בהסכמת ראש הממשלה; {{ח:תתת|(3)|(א)}} הדרך והמועד להגשת בקשה לביטול הכרזה של ועדת השרים, המועד למתן המלצות הוועדה המייעצת ולמתן החלטות ועדת השרים, וכן אופן קיום הביקורת התקופתית על הכרזת ועדת השרים; {{ח:תתתת|(ב)}} סדרי הדיון והראיות בדיון בבקשה בוועדה המייעצת, לרבות לענין דרכי הגשת ראיות וחקירת עדים, הגשת ראיות חסויות והצגת תמציתן בפני המבקש, ולענין ייצוג המבקש בפני הוועדה המייעצת. {{ח:תת|(ג)}} תקנות, צווים, והיתרים לציבור בלתי מסוים, לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:סעיף|48|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}|תיקון: תשס״ה, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8א|או 8א לאותו חוק}} יהיו נתונות להם גם לשם אכיפתו של חוק זה וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8א|באותו סעיף}}, הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים, ופרטי הזיהוי של אנשים שהוכרז עליהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} שהם פעילי טרור. {{ח:תת|(ב)}} דיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 28|סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון}}; העברת מידע שהתקבל לפי חוק זה או לצורך אכיפתו של חוק זה, ממאגר המידע, תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}; הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון}} שענינן חובת סודיות ואיסור גילוי מידע ושימוש בו שלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}} יחולו גם על אדם שהגיע אליו מידע שהתקבל לפי חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון}}, שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האמור}} או אחראי למילוי חובות בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8א|סעיף 8א(ו) לחוק האמור}} יפעל גם לקיום החובות שיוטלו בצווים לפי סעיף קטן (א), על התאגיד או הגוף האמור, ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין. {{ח:תת|(ד)}} המפקחים שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יד|סעיף 11יד לחוק איסור הלבנת הון}}, יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף קטן (א), שענינן חובות תאגיד בנקאי, גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק האמור}} וסוחר באבנים יקרות, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות שלפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק האמור}} ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ד2|פרק ד2 לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 14|סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון}} הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק האמור}} יחולו גם לענין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א); הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 13|סעיף 13 לחוק איסור הלבנת הון}} יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולענין עיצום כספי יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ו)}} הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שולם, לא יוגש כתב אישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי. {{ח:תת|(ז)}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם מהווה המעשה הפרה גם של צו לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}. {{ח:סעיף|49|שמירת דינים}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום)}} {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור|ופקודת מניעת טרור}}, ולא לגרוע מהן. {{ח:סעיף|50|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, תש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|51|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ״ו–1996}}.}} {{ח:סעיף|52|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|53|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עזרה משפטית בין מדינות|בחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ״ח–1998}}.}} {{ח:סעיף|54|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה באחד לחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומו. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ז בטבת התשס״ה (29 בדצמבר 2004).}} * '''אריאל שרון'''<br>ראש הממשלה * '''ציפי לבני'''<br>ממלאת מקום שר המשפטים * '''משה קצב'''<br>נשיא המדינה * '''ראובן ריבלין'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] bi728toy25ctf5vung78qur0fskjexf 0 315829 1415605 975671 2022-07-27T12:41:29Z Ahituvrs 4152 wikitext text/x-wiki {{מפרשים על ספרא|חפץ חיים|תזריע נגעים|פרק יא|}} ==פרק יא== {{דה מפרש|( א ) בפתוך}} שמעורב לובן ואודם.{{ש}} {{דה מפרש|צרעת מלמד שהיא מטמאה במחיה}} דמחיה נקראת גם כן צרעת דכתיב בה "צרעת נושנת היא".{{ש}} {{דה מפרש|אין מטמאים במחיה}} כדלעיל בפרשה ד' סוף פ"ז. {{דה מפרש|( ב ) היא אינה מטמאה בשער לבן}} דלמחיה ליכא למעוטי דכבר נתרבה מצרעת.{{ש}} {{דה מפרש|הלא דין הוא}} להיפך ולכך צריך קרא. {{דה מפרש|( ג ) ומנין לרבות שאר המראות}} שהם מטמאות גם כן בפתוך ת"ל בקרא הקודם {{צ|נגע לבן אדמדם}} כולל שאר מראות נגעים שהם מטמאות גם כן בעניננו בפתוך. {{דה מפרש|( ד ) הלא דין הוא}} דיש לנו מה מצינו ולמה צריך היקשא. {{דה מפרש|( ו ) דנין דבר שהוא בשני סימנים}} קרחת וגבחת נטמאים במחיה ופשיון ושחין ומכוה גם כן בשני סימנים פשיון ושער לבן.{{ש}} {{דה מפרש|שהוא מטמא בשלשה סימנים}} שער לבן ומחיה ופשיון.{{ש}} {{דה מפרש|תלמוד לומר כמראה צרעת עור בשר בשני שבועות הרי עור הבשר כו'}} פי' דכיון שהקישה התורה עניננו לעור הבשר ממילא הוקש עור הבשר גם כן לעניננו שמטמאה בפתוך.{{ש}} {{דה מפרש|רבי אומר}} דרש "כמראה" להורות שמטמאה בקרחת וגבחת במראה חלקה כעור הבשר.{{ש}} {{דה מפרש|צרעת כגריס}} דהיה לו לכתוב "כמראה עור בשר" וכתב "צרעת" להורות דשיעור נגע בקרחת הוא גם כן כגריס כמו דכתיב צרעת לענין מחיה דשיעורה כגריס כמבואר לעיל סוף פרשה ג'.{{ש}} {{דה מפרש|מה שחין ומכוה כגריס}} כמבואר לעיל פרשה ד' סוף פ"ז. {{דה מפרש|( ז )}} ואין מקום שער לבן צריך כלום.{{ש}} {{דה מפרש|ומחיה צריכה כעדשה}} ועל ידי זה נתמעט הנגע ולפיכך צריכה הנגע להיות יותר מכגריס נגד המחיה. {{דה מפרש|( ח ) שאין מטמאות אלא בשנים}} הרי שהקילה בהן התורה ואפשר דצריך דוקא יותר מכגריס. [[קטגוריה:חפץ חיים על ספרא]] sw1q2r78w1hvplbkt2hdirpkjsjw1p7 107 351138 1415645 1415538 2022-07-27T20:05:38Z יחיאל הלוי 33897 /* הדפסת הערך */ תגובה wikitext text/x-wiki {{רן| הבהרה לגבי הערך דחיק: הערך דחיק נכתב כולו על ידי גדעון ברמץ בויקיפדיה במשך כשנה לאחר מחקר מקיף. במסגרת הכתיבה יצרתי מסד נתונים - שעוד אעלה בהמשך לכאן - על כל ההופעות של הדחיק במקרא. בזמן האחרון החלה תרעומת ע"י חברים בויקיפדיה על הערך כאילו הוא מתאים יותר למאמר ולא לערך אינציקלופדי. לכן הועבר הערך המלא לכאן, ואילו בויקפדיה קיצרתי את הערך, לגודל של כשליש מהיקף הערך שהיה במקור. החבר נדב ס. שהעביר את הערך כתב לי כי במסגרת המעבר יתכנו תקלות וכו'. אני אנסה בזמני לעבור על הדברים ולתקן התקלות. כן ראיתי שמייד עם העברתו החבר נחום מויקיטקסט ביצע עריכות רבות שאיני יודע כעת את טיבן, ונצטרך לעבור על הדברים ולראות אם אין טעויות. לגבי מסד הנתונים: מסד הנתונים המלא שנמחק מהערך בויקיפדיה כבר לפני כחודשיים, מאפשר ויאפשר גם בעתיד המשך מחקר בנושא הדחיק. עד שיצרתי את מסד הנתונים, נכתבו דעות רבות והיו מחלוקות בכל מיני עניינים הקשורים לנושא הדחיק, ולא היה ניתן לבחון מי צודק. בזכות מסד הנתונים כבר נפתרו חלק מהשאלות. תודה לחבר נחום על קבלת הפנים החמה לויקיטקסט. [[משתמש:גדעון ברמץ|גדעון ברמץ]] ([[שיחת משתמש:גדעון ברמץ|שיחה]]) 22:33, 26 ביוני 2018 (IDT) }} :רוב העריכות שביצעתי היו תיקונים טכניים. אתה מוזמן לעבור עליהן ולשפר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:37, 27 ביוני 2018 (IDT) == תודה לנחום על העברת מסד הנתונים לנספח א ע"פ בקשתי. == אך יש בעיה: לא רואים את ההדגשה (BOLD) שביצעתי באות בה מופיע הדחיק. אני אנסה לתקן.[[משתמש:גדעון ברמץ|גדעון ברמץ]] ([[שיחת משתמש:גדעון ברמץ|שיחה]]) 21:40, 2 באוגוסט 2018 (IDT) תיקנתי וסידרתי. [[משתמש:גדעון ברמץ|גדעון ברמץ]] ([[שיחת משתמש:גדעון ברמץ|שיחה]]) 19:52, 7 באוגוסט 2018 (IDT) ::בקשה מגדעון לנדב ס. תחילה תודה על העזרה/הדרכה בנושא הנספח הראשון המודגש. לקח לי זמן להבין שאתה המדריך. בקשתי הנוכחית - אם תוכל להעביר את הקישורים החיצוניים מדחיק בויקפדיה למאמר זה כאן בויקי ביאור. כעת אני רואה שכל ההקישורים החיצוניים שעשיתי בזמנו בערך (והם נמצאים גם בערך הנוכחי בויקיפדיה)- לא עברו לכאן. תןדה מראש.--{{שכח לחתום|גדעון ברמץ}} ::(מתייג: [[משתמש:נדב ס]]).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:56, 7 באוגוסט 2018 (IDT) == הדפסת הערך == כאשר אני מנסה להדפיס את הערך, הוא מופיע כולו באותיות קטנות בצד ימין של העמוד ולא ניתן להדפיסו בצורה איכותית. האם מישהו יודע מדוע ויכול לתקן זאת? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 03:08, 27 ביולי 2022 (IDT) :ראה [[ויקיטקסט:מזנון#שינוי הקישורים של תפריט "הדפסה/ייצוא"]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:14, 27 ביולי 2022 (IDT) ::ראיתי את מה שמופיע שם, אך הבעיה שלי שונה: שם נאמר שגרסה להדפסה עובדת, אך בערך זה משום מה כשאני לוחץ על גרסה להדפסה או מנסה להדפיס את הדף מגוגל, הוא מופיע כולו בקטן מאד בצד הימני של העמוד. אשמח לעזרה בנושא [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 23:05, 27 ביולי 2022 (IDT) 66w6ibci5hu454g7f2hee6hkivd5w6q 1415695 1415645 2022-07-28T11:46:13Z יחיאל הלוי 33897 /* הדפסת הערך */ wikitext text/x-wiki {{רן| הבהרה לגבי הערך דחיק: הערך דחיק נכתב כולו על ידי גדעון ברמץ בויקיפדיה במשך כשנה לאחר מחקר מקיף. במסגרת הכתיבה יצרתי מסד נתונים - שעוד אעלה בהמשך לכאן - על כל ההופעות של הדחיק במקרא. בזמן האחרון החלה תרעומת ע"י חברים בויקיפדיה על הערך כאילו הוא מתאים יותר למאמר ולא לערך אינציקלופדי. לכן הועבר הערך המלא לכאן, ואילו בויקפדיה קיצרתי את הערך, לגודל של כשליש מהיקף הערך שהיה במקור. החבר נדב ס. שהעביר את הערך כתב לי כי במסגרת המעבר יתכנו תקלות וכו'. אני אנסה בזמני לעבור על הדברים ולתקן התקלות. כן ראיתי שמייד עם העברתו החבר נחום מויקיטקסט ביצע עריכות רבות שאיני יודע כעת את טיבן, ונצטרך לעבור על הדברים ולראות אם אין טעויות. לגבי מסד הנתונים: מסד הנתונים המלא שנמחק מהערך בויקיפדיה כבר לפני כחודשיים, מאפשר ויאפשר גם בעתיד המשך מחקר בנושא הדחיק. עד שיצרתי את מסד הנתונים, נכתבו דעות רבות והיו מחלוקות בכל מיני עניינים הקשורים לנושא הדחיק, ולא היה ניתן לבחון מי צודק. בזכות מסד הנתונים כבר נפתרו חלק מהשאלות. תודה לחבר נחום על קבלת הפנים החמה לויקיטקסט. [[משתמש:גדעון ברמץ|גדעון ברמץ]] ([[שיחת משתמש:גדעון ברמץ|שיחה]]) 22:33, 26 ביוני 2018 (IDT) }} :רוב העריכות שביצעתי היו תיקונים טכניים. אתה מוזמן לעבור עליהן ולשפר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:37, 27 ביוני 2018 (IDT) == תודה לנחום על העברת מסד הנתונים לנספח א ע"פ בקשתי. == אך יש בעיה: לא רואים את ההדגשה (BOLD) שביצעתי באות בה מופיע הדחיק. אני אנסה לתקן.[[משתמש:גדעון ברמץ|גדעון ברמץ]] ([[שיחת משתמש:גדעון ברמץ|שיחה]]) 21:40, 2 באוגוסט 2018 (IDT) תיקנתי וסידרתי. [[משתמש:גדעון ברמץ|גדעון ברמץ]] ([[שיחת משתמש:גדעון ברמץ|שיחה]]) 19:52, 7 באוגוסט 2018 (IDT) ::בקשה מגדעון לנדב ס. תחילה תודה על העזרה/הדרכה בנושא הנספח הראשון המודגש. לקח לי זמן להבין שאתה המדריך. בקשתי הנוכחית - אם תוכל להעביר את הקישורים החיצוניים מדחיק בויקפדיה למאמר זה כאן בויקי ביאור. כעת אני רואה שכל ההקישורים החיצוניים שעשיתי בזמנו בערך (והם נמצאים גם בערך הנוכחי בויקיפדיה)- לא עברו לכאן. תןדה מראש.--{{שכח לחתום|גדעון ברמץ}} ::(מתייג: [[משתמש:נדב ס]]).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:56, 7 באוגוסט 2018 (IDT) == הדפסת הערך == כאשר אני מנסה להדפיס את הערך, הוא מופיע כולו באותיות קטנות בצד ימין של העמוד ולא ניתן להדפיסו בצורה איכותית. האם מישהו יודע מדוע ויכול לתקן זאת? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 03:08, 27 ביולי 2022 (IDT) :ראה [[ויקיטקסט:מזנון#שינוי הקישורים של תפריט "הדפסה/ייצוא"]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:14, 27 ביולי 2022 (IDT) ::{{א|נחום}} ראיתי את מה שמופיע שם, אך הבעיה שלי שונה: שם נאמר שגרסה להדפסה עובדת, אך בערך זה משום מה כשאני לוחץ על גרסה להדפסה או מנסה להדפיס את הדף מגוגל, הוא מופיע כולו בקטן מאד בצד הימני של העמוד. אשמח לעזרה בנושא [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 23:05, 27 ביולי 2022 (IDT) se7briejmqcbue6o36jel11y4fcbea9 116 381096 1415673 1413733 2022-07-28T07:40:18Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 <מקור> ((ק"ת תשמ"ב, 8|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|4276)); ((תשמ"ג, 230|תיקון|4428)); ((תשמ"ד, 2|תיקון|4529)); ((תשמ"ה, 1807|תיקון|4846)); ((תשמ"ו, 896|תיקון מס' 2|4932)); ((תשמ"ח, 259|תיקון מס' 3|5071)), ((518|ת"ט|5087)), ((774|תיקון מס' 4|5105)), ((1126|תיקון מס' 5|5133)); ((תש"ן, 372|תיקון|5248)); ((תשנ"ה, 354|תיקון|5640)), ((1899|תיקון מס' 2|5704)); ((תשנ"ו, 504|תיקון|5733)); ((תשנ"ט, 735|תיקון|5970)); ((תש"ס, 941|תיקון|6059)), ((942|תיקון מס' 2|6059)); ((תשס"ב, 107|תיקון|6133)), ((816|תיקון מס' 2|6174)); ((תשס"ו, 500|תיקון|6464)); ((תשס"ז, 474|תיקון|6554)), ((560|ת"ט|6560)); ((תשס"ח, 52|תיקון|6617)); ((תש"ע, 51|תיקון|6819)), ((1132|תיקון מס' 2|6893)); ((תשע"א, 91|תיקון|6935)); ((תשע"ב, 871|תיקון|7098)); ((תשע"ג, 703|תיקון|7219)); ((תשע"ד, 764|תיקון|7351)), ((1062|ת"ט|7367)), ((1388|תיקון מס' 2|7388)), ((1750|תיקון מס' 3|7422)); ((תשע"ה, 1035|תיקון|7500)), ((1103|תיקון מס' 2|7503)), ((1236|ת"ט|7513)); ((תשע"ו, 873|תיקון|7635)), ((1130|תיקון מס' 2|7656)); ((תשע"ז, 1114|תיקון|7817)), ((1415|תיקון מס' 2|7845)); ((תשע"ח, 237|תיקון|7887)), ((582|תיקון מס' 2|7910)), ((1136|תיקון מס' 3|7966)), ((1873|תיקון מס' 4|7991)), ((2178|תיקון מס' 5|8021)); ((תשע"ט, 491|תיקון|8086)); ((תש"ף, 4|תיקון|8279)); ((תשפ"א, 398|תיקון|8886)), ((454|תיקון מס' 2|8900)), ((994|תיקון מס' 3|9007)), ((3134|תיקון מס' 4|9365)); ((תשפ"ב, 860|תיקון|9723)), ((2408|תיקון מס' 2|10063)), ((2408|תיקון מס' 3|10063)), ((2410|תיקון מס' 4|10064)), ((2984|תיקון מס' 5|10179)), ((3103|תיקון מס' 6|10192)), ((3472|תיקון מס' 7|10257)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ב-7 --> <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#166|סעיפים 7]] [[+#168|ו-30]] [[=החוק|לחוק הטיס, 1927]], [[+|וסעיפים 4]] [[+|ו-23]] [[לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963]], אני מתקין תקנות אלה: ---- ((תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם [[לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011]].)) __TOC__ == פרק ראשון: הגדרות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ח, תשמ"ח-3, תש"ן, תשנ"ה-2, תשנ"ו, תשס"ב-2, תשס"ו, תשע"א, תשע"ג, תשע"ד, תשע"ד-4, תשע"ה-2, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשפ"א-3) : בתקנות אלה - :- "אחזקה" - פעולות בדק, למעט פעולת שינוי; :- "אטמוספרה סטנדרטית" - כהגדרתה [[בתקנה 18 לתקנות התיעוד]]; :- "אזור פיקוח טרמינלי" - כמשמעותו [[בתקנה 58]] וכפי שפרסם המנהל בפמ"ת; :- "אזור פיקוח שדה" - כמשמעותו [[בתקנה 59]] וכפי שפרסם המנהל בפמ"ת; :- "אזור תמרון" (Maneuvering Area) - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבות החנייה; :- "אזור תנועה" (Movement Area) - אזור התמרון ורחבות החנייה; :- "איש צוות אוויר" - איש צוות המחזיק ברישיון עובד טיס תקף והממלא תפקיד מבצעי הדרוש להפעלת כלי טיס בזמן הטיסה; :- "אפ"א" (אישור פריט אוירונוטי) - אישור מאת המנהל כי פריט מתאים לשימוש תעופתי, כאמור [[בפרק הארבעה עשר לתקנות התיעוד]]; :- "אתר האינטרנט" - [[https://old.caa.gov.il | אתר הרשות שכתובתו http://caa.gov.il]]; :- "בד"ח" - מערך בדיקות והוראות חיוניות להפעלת כלי טיס, המקובל על המנהל; :- "ביצועי אנוש" - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות הפעלות תעופתיות; :- "ביצועי תקשורת נדרשים" (RCP - Required Communication Performance) - (((בוטלה);)) :- "בלון" - כלי טיס קל מהאוויר שאינו מונע על ידי מנוע; :- "בלון מאויש" - בלון בין אם הוא חופשי או קשור לקרקע אשר לפי מפרט או הוראות היצרן רשאי לשאת אדם אחד או יותר; :- "בסיס ענן" (Ceiling) - הגובה מעל פני הקרקע או המים של בסיס השכבה הנמוכה ביותר של ענן, המכסה יותר ממחצית פני השמים והמצויה מתחת לגובה של 6,000 מטרים (20,000 רגל); :- "גובה החלטה" (DH - Decision Height (לגבי גובה מפתן המסלול) או DA - Decision Altitude (לגבי גובה פני הים הממוצע)) - גובה מוגדר בגישה מדויקת או בגישה באמצעות הנחיה אנכית שבו יש חובה להתחיל בתהליך הליכה סביב אם תנאי הראות אינם מאפשרים לטייס ליצור קשר עין המהווה תנאי להמשך הגישה; לעניין זה, "קשר עין" - חשיפה לעין הטייס מבעוד מועד של מקטע העזרים החזותיים, הנכון לסוג ההפעלה וקטגוריית הגישה, או קטע מאזור הגישה לשדה, כך שהוא יכול להעריך את מיקום כלי הטיס ואת שיעור השינוי במיקומו באשר לנתיב הרצוי; :- "גובה לחץ" (Pressure Altitude) - לחץ אטמוספרי, המבוטא ביחידות של גובה המתאים לאותו הלחץ באטמוספרה הסטנדרטית; :- "גובה מזערי להנמכה" (MDA - Minimum Descent Altitude או MDH - Minimum Descent Height) - גובה מסוים בגישה בלתי מדויקת או בגישת הקפה (circling approach), אשר מתחתיו אין להנמיך בלא שהטייס יצר קשר עין המהווה תנאי להמשך הגישה; לעניין זה, MDA לגבי גובה פני הים ו-MDH לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול, אם הוא יותר מ-2 מטרים (7 רגליים) מתחת לגובה שדה התעופה; "קשר עין" - חשיפה לעין הטייס מבעוד מועד של מקטע העזרים החזותיים, הנכון לסוג ההפעלה וקטגוריית הגישה, או קטע מאזור הגישה לשדה, כך שהוא יכול להעריך את מיקום כלי הטיס ואת שיעור השינוי במיקומו לגבי נתיב הרצוי, ובמקרה של גישת הקפה - סביבת המסלול; :- "גובה שיוט" - גובה הנשמר בחלק משמעותי של הטיסה; :- "גילשון" - (((נמחקה);)) :- "גישה התחלתית" (Initial Approach) או "קטע גישה התחלתית" (Initial Approach Segment) - הקטע שבין קבע הגישה ההתחלתית (Initial Approach Fix) ובין קבע הביניים (Intermediate Fix), או, כאשר ישים, קבע הגישה הסופית או נקודת הגישה הסופית (Final Approach Fix or Point); :- "גישה ונחיתה בנוהלי טיסת מכשירים" - גישת מכשירים ונחיתה שהן אחד מאלה: :: (1) גישה לא מדויקת ונחיתה (Non-precision Approach and landing operations) - תהליך גישה ונחיתה העושה שימוש בהנחיה אופקית, אך אינו עושה שימוש בהנחיה אנכית; :: (2) גישה ונחיתה עם הנחיה אנכית (Approach and landing operations with Vertical Guidance) - תהליך גישה ונחיתה הכולל הנחיה אופקית והנחיה אנכית, אך אינו עומד בדרישות הקבועות לגישה מדויקת ונחיתה; :: (3) גישה מדויקת ונחיתה (Precision Approach and landing operations) - תהליך גישה ונחיתה הכולל הנחיה אופקית והנחיה אנכית מדויקות, וכן מינימה המוגדרת לפי קטגוריית הגישה והנחיתה, כלהלן: ::: (א) הפעלה בקטגוריה I‏ (Category I (CAT I) Operation), הכוללת: :::: (1) גובה החלטה (DH) שאינו נמוך מ-200 רגל (60 מטרים); :::: (2) ראות אופקית שאינה פחותה מ-800 מטרים או ראות על מסלול שאינה פחותה מ-550 מטרים; ::: (ב) הפעלה בקטגוריה II‏ (Category II (CAT II) Operation) הכוללת: :::: (1) גובה החלטה (DH) הנמוך מ-200 רגל (60 מטרים) ואינו נמוך מ-100 רגל (30 מטרים); :::: (2) ראות על מסלול שאינה פחותה מ-300 מטרים; ::: (ג) הפעלה בקטגוריה IIIA‏ (Category IIIA (CAT IIIA) Operation), הכוללת: :::: (1) גובה החלטה (DH) הנמוך מ-100 רגל (30 מטרים), או בלא גובה החלטה; :::: (2) ראות על מסלול שאינה פחותה מ-175 מטרים; ::: (ד) הפעלה בקטגוריה IIIB‏ (Category IIIB (CAT IIIB) Operation), הכוללת: :::: (1) גובה החלטה (DH) הנמוך מ-15 מטרים (50 רגל), או בלא גובה החלטה; :::: (2) ראות על מסלול הפחותה מ-175 מטרים ואינה פחותה מ-50 מטרים; ::: (ה) הפעלה בקטגוריה IIIC‏ (Category IIIC (CAT IIIC) Operation), שאינה כוללת מגבלות לעניין גובה החלטה או ראות על מסלול; :: לעניין זה, הנחיה אופקית והנחיה אנכית נוגעים להנחיה המבוצעת באמצעות מיתקן עזר קרקעי לניווט או באמצעות בסיס נתוני ניווט ממוחשב; :- "גישה סופית" (Final Approach) או "קטע גישה סופית" (FAS - Final Approach Segment) - הקטע מתוך תהליך גישת מכשירים שבו מושגת התיישרות עם צירי הגישה לקראת הנחיתה; :- "גישת מכשירים" (Instrument Approach Procedure) - סדרת תמרונים מוגדרים מראש לרבות פירוט ההגנה ממכשולים, המבוצעים בהסתמך על מכשירי הטיסה, החל בקבע הגישה ההתחלתית, או כאשר ישים, מנקודת התחלה של נתיב הגעה מוגדר, עד לנקודה אשר ממנה ניתן להשלים את הנחיתה, או, אם הנחיתה לא הושלמה, למקום שעומד באמות מידה של ניקיון ממכשולים לשם ביצוע המתנה (holding) או לשם טיסה בנתיב; :- "דאון" - כלי טיס כבד מן האוויר, הנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע; :- "דיווח מזג אוויר" (Meteorological Report) - דיווח בדבר תצפית מזג אוויר לגבי זמן ומיקום מוגדרים; :- "דייל" - איש צוות, שאינו איש צוות אוויר, המבצע תפקידים שהטיל עליו המפעיל האווירי או הטייס המפקד של כלי הטיס, הנוגעים לבטיחות הנוסעים; :- "הוראות כושר אוירי" - כמשמעותן [[בסעיף 69 לחוק]]; :- "הוראות תעבורה אווירית" - לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל - כהגדרתן [[#1|בחוק]], ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל - הוראות לתעבורה אווירית הניתנות בידי יחידת נת"א לפי נספח 11 לאמנה; :- "הליקופטר" - כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת ממונעת אחת או יותר הקבועה או הקבועות על ציר אנכי בעיקרו; :- "הפרדה אנכית מזערית מופחתת" (RVSM - Reduced Vertical Separation Minimum) - הפרדה אנכית בין מטוסים של 300 מטר (1,000 רגל) בין רום טיסה 290 לבין רום טיסה 410, כולל גבהים אלה; :- "התקרחות חמורה" (Severe Icing) - התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא כזה שמערכות הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס אינן יכולות להקטין את הסכנה לבטיחות הטיסה כתוצאה מההתקרחות או לשלוט בה, ונדרש שינוי מיידי בגובה הטיסה או בכיוונה; :- "התקרחות מתונה" (Moderate Icing) - התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא סכנה לבטיחות הטיסה, השימוש במערכת הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס חיוני, ושינוי של גובה הטיסה או כיוונה רצוי; :- "זמן טיסה" - :: (1) לעניין מטוס - פרק הזמן מהרגע שבו המטוס נע לראשונה לשם המראה ועד לעצירתו הסופית בסוף הטיסה; :: (2) לעניין הליקופטר - פרק הזמן מהרגע שבו החל הרוטור של ההליקופטר להסתובב ועד לרגע שבו ההליקופטר נעצר סופית בסוף הטיסה והרוטור חדל מלהסתובב; :: (3) לעניין דרישות ניסיון של איש צוות אוויר - יחושב זמן הטיסה לפי [[הפרק החמישי לחלק א' לתקנות הרישיונות]]; :- "זמן תאורה" - זמן הלילה וכן כל זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האוויר או מחמת כל סיבה אחרת; :- "טייס משנה" (Co-Pilot) - טייס הממלא תפקיד בהטסתו של כלי טיס, למעט תפקיד של טייס מפקד, ולמעט טייס מתלמד; :- "טיסה בין-לאומית" - טיסה שלפחות אחת מנקודות המוצא, הביניים או היעד שלה היא מחוץ לישראל או שחלק ממנה מתבצע מעל שטחה של מדינה זרה; :- "טיסה כללית" - טיסה המבוצעת בהפעלה כללית של כלי טיס; :- "טיסה ממושכת מעל ים" - :: (1) לעניין מטוס קטן, מטוס המופעל לפי [[הפרק השלושה עשר]], וכלי טיס שאינו מטוס או כלי טיס רוטורי (([במקור: רוטורקרפט])) - טיסה מעל לים במרחק אופקי של יותר מ-50 מיילים ימיים (93 ק"מ) מקו החוף הקרוב ביותר; :: (2) לעניין מטוס שאינו כלול בפסקה (1) - טיסה מעל הים במרחק שבו הוא יכול לבצע נחיתה בשדה התעופה הקרוב ביותר, כלהלן: ::: (א) למטוס רב-מנועי - 120 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 740 ק"מ (400 מילין ימיים), לפי הקטן ביניהם; ::: (ב) למטוס חד-מנועי - 30 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 185 ק"מ (100 מילין ימיים), לפי הקטן מביניהם; :: (3) לעניין כלי טיס רוטורי (([במקור: רוטורקרפט])) - טיסה מעל הים במרחק אופקי של יותר מ-50 מיילים ימיים (93 ק"מ) מקו החוף הקרוב ביותר או ממנחת כלי טיס רוטורי (([במקור: מנחת רוטורקרפט])) בים; :- "טיסה מסחרית" - הטסת כלי טיס לשם הסעת נוסעים, הובלת טובין או מתן שירות, בתמורה; :- "טיסן נהוג רדיו" - כל אחד מאלה: :: (1) טיסן כמשמעותו [[#1|בפסקה (6) להגדרה "כלי רחיפה" בחוק]], שמסתו 300 גרם ומעלה; :: (2) טיסן לא ממונע נהוג רדיו שאינו מאויש, שמסתו 300 גרם ומעלה, המשמש או המיועד לשמש למטרות ספורט ופנאי; :- "טכנאי לבדק כלי טיס" - אדם שקיבל רישיון טכנאי לבדק כלי טיס לפי [[הפרק הראשון לחלק ה' לתקנות הרישיונות]]; :- "יום" - חלק היממה שאינו לילה; :- "יומן תחזוקה" - יומן המצוי דרך קבע בכלי הטיס, המיועד לרישום תקלות טכניות בכלי הטיס, מנועיו, מדחפיו או ציוד שבו, ואופן הטיפול בהן ובכלל זה דחייתן, ומידע נוסף הדרוש לשם שמירה על בטיחות טיסה נמשכת; :- "יחידת נת"א" - כהגדרתה [[#1|בחוק]], לרבות כל גוף הנותן שירותי ניהול תעבורה אווירית במרחב אווירי מחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל; :- "כט"מ" - כללי טיסת מכשירים (IFR - Instruments Flight Rules); :- "כט"ר" - כללי טיסת ראייה (VFR - Visual Flight Rules); :- "כטר"ח" - כללי טיסת ראייה חקלאית; :- "כטר"מ" - כללי טיסת ראייה מבוקרת (CVFR - Controlled Visual Flight Rules); :- "כלי טיס" - למעט אלה: :: (1) כלי טיס בלתי מאויש נהוג רדיו, בין שהוא ממונע ובין שאינו ממונע, שמסתו פחותה מ-300 גרם; :: (2) כלי טיס בלתי מאויש שאינו נהוג רדיו, בין שהוא ממונע, ובין שאינו ממונע; :- "כלי טיס רוטורי" - כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת אחת או יותר; :- "כללי כושר אווירי" - כהגדרתם [[בתקנות התיעוד]]; :- "כשירות אווירית" או "כשירות לטיסה" - [[כהגדרת "כשירות אווירית" בתקנות מכוני הבדק]]; :- "כשירות אווירית נמשכת" - כלל התהליכים המבטיחים כי בכל זמן נתון לאורך חייו התפעוליים של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי שבו, הם ממלאים אחר כללי הכושר האווירי הישימים, ונמצאים במצב להפעלה בטוחה; :- "לילה" - חלק היממה מגמר דמדומי הערב (evening civil twilight) עד תחילת דמדומי הבוקר (morning civil twilight) כמפורסם בטבלאות זריחה–שקיעה שבפמ"ת; :- "מדינת התכן" - כהגדרתה [[בסעיף 128(ב) לחוק]]; :- "מטוס" - כלי טיס כבד מן האוויר המונע באמצעות מנוע והנתמך בטיסה בעיקר באמצעות כנף קבועה; :- "מטוס גדול" - מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 5,700 ק"ג; :- "מטוס הדרכה זעיר" - מטוס זעיר דו-מושבי; :- "מטוס זעיר" - מטוס חד-מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 390 ק"ג או מטוס דו-מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 600 ק"ג או אם הוא מיועד להמראה ונחיתה על פני מים - 650 ק"ג, והמסוגל להסיע עד שני בני אדם לרבות הטייס, והוא אחד מאלה: :: (1) סוג א' - שמושב הטייס בו מחובר באופן קשיח לכנף; :: (2) סוג ב' - שמושב הטייס בו תלוי מתחת לכנף וניתן להטיה כלפיה; :- "מטוס קטן" - מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה היא 5,700 ק"ג או פחות; :- "מטוס רב-מנועי" - מטוס בעל שני מנועים או יותר; :- "מגדל פיקוח" - יחידת נת"א המספקת שירותי פיקוח ובקרה על תעבורת כלי טיס באוויר או על פני הקרקע בשדה תעופה; :- "מידע מטאורולוגי" (Meteorological Information) - דיווח מזג אוויר, תחזית מזג אוויר, ניתוח מצב מזג אוויר וכל מידע נוסף בדבר תנאי מזג אוויר, נוכחיים או צפויים, המסופק - :: (1) בישראל - בידי השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, ובכלל זה מידע ממיתקן דיווח מזג אוויר שאושר לפי [[סעיף 37 לחוק]], הנמסר לכלי טיס מיחידת נת"א; :: (2) במדינת חוץ - בידי גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או בידי גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך; :- "מידע תחזוקתי" - כל אחד מאלה: :: (1) הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת או התאמה נמשכת לשימוש תעופתי מאת יצרן כלי טיס, גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד תעופתי, בשלמותם או כל חלק מהם (להלן בהגדרה זו - פריט טיס) או המתכן שלו, לרבות ספרי עזר ועלוני שירות; :: (2) הוראות כושר אווירי לגבי פריט טיס, שניתנו לפי [[סעיף 69 לחוק]]; :: (3) כל דרישה, הוראה או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס ישראלי, שנתן המנהל או של פריט טיס זר שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הרישום או במדינת התכן של אותו פריט טיס; :: (4) הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס מאת המפעיל האווירי של אותו פריט טיס, לרבות נוהלי התחזוקה ומערכי האחזקה שלו; :: (5) כל מידע ישים לעניין שינוי דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת; :- "מין" (class) - :: (1) בקשר למתן רישיונות והגדרים לעובדי טיס, זכויותיהם ומגבלותיהם - כהגדרתו [[בתקנות הרישיונות]]; :: (2) בקשר למתן רשיונות לכלי טיס, פירושו חלוקה רחבה של כלי טיס בעלי אפיונים דומים של הנעה, טיסה או נחיתה; בכלל זה מטוס, כלי טיס רוטורי, דאון, בלון, מטוס יבשתי ומטוס ימי; :- "מינימת הפעלה בשדה תעופה" (Aerodrome Operating Minima <!-- (([במקור: Minina])) -->) - מגבלות השימוש בשדה תעופה לאחד או יותר מאלה, המבוטאות במונחים כמפורט לצדם: :: (1) המראה - המבוטאות במונחים של ראות או ראות על מסלול וכן, אם נדרש, מצב העננות; :: (2) נחיתה בגישת מכשירים מדויקת - המבוטאות במונחים של ראות או ראות על מסלול וכן גובה החלטה המתאים לקטגוריית ההפעלה; :: (3) נחיתה בגישת מכשירים באמצעות הנחיה אנכית - המבוטאות במונחים של ראות או ראות על מסלול וכן גובה החלטה; :: (4) נחיתה בגישת מכשירים לא מדויקת - המבוטאות במונחים של ראות או ראות על מסלול, גובה מזערי להנמכה וכן, אם נדרש, מצב העננות; :- "מירשה טיסה" - הרשאה שנתנה יחידת נת"א לכלי טיס לפעול (to proceed), לפי תנאים שהגדירה; :- "מנוע" - כהגדרת "מנוע כלי טיס" [[בתקנות התיעוד]]; :- "מנוע טורבינה" - לרבות מנוע מסוג טורבו-מדחף; :- "מנוע קריטי" - מנוע שכישלונו ישפיע בצורה החמורה ביותר על הביצועים ותכונות הניהוג של כלי הטיס; :- "מעקב מבוסס ביצועים" (Performance-based surveillance (PBS)‎) - מעקב המבוסס על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית; :- "מערך אחזקה" (maintenance program) - מסמך המפרט, לגבי כלי טיס, את פעולות הבדק והתחזוקה הקלה המתוכננות ותדירות השלמתן וכן נהלים משלימים, כדוגמת תכנית האמינות, הנדרשים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס שלגביו חל מערך האחזקה; :- "מערכת EFB" (‏Electronic Flight Bag) - מערכת מידע אלקטרונית, המורכבת מציוד ויישומים (applications) לשימוש צוות האוויר, המאפשרת שמירה, עדכון, הצגה, ועיבוד של מידע המשמש לצורך תפקידי EFB, לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר; :- "מערכת ניהול בטיחות" - כהגדרתה [[בתקנות המנ"ב]]; :- "מפקח" - מי שמונה למפקח לפי [[סעיף 94 לחוק]]; :- "מפקח על תנועה אווירית" - בעל רישיון מפקח על תנועה אווירית שניתן לפי [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)=|הפרק השני לחלק ה' לתקנות הרשיונות]]; :- "מפרט ביצועי מעקב נדרשים" (Required surveillance performance (RSP specification)‎) - קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלת כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר מעקב מבוסס ביצועים; :- "מפרט ביצועי תקשורת נדרשים" (Required communication performance (RCP specification)‎) - קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלה של כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר תקשורת מבוססת ביצועים; :- "מפרט ניווט" (Navigation specification) - קבוצת דרישות לגבי כלי טיס ולגבי צוות האוויר, שקיומן נדרש כדי לאפשר הפעלה של ניווט מבוסס ביצועים במרחב אווירי מסוים, שהוא אחד מאלה: :: (1) "מפרט RNAV" ‏(Area navigation (RNAV) specification), המבוסס על ניווט שאינו כולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNAV, כגון: RNAV 1 או RNAV 5; :: (2) "מפרט RNP" ‏(Required navigation performance (RNP) specification), המבוסס על ניווט הכולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNP, כגון: RNP 4 או RNP APCH; :- "מצנח ממונע" - (((נמחקה);)) :- "מקובל על המנהל" - מסמך, נתון, שיטה, טכניקה, מערכת, אמצעי או פעולה המקובלים על המנהל לפי [[תקנה 545ד]]; :- "משדר מיקום חירום" (ELT - Emergency Locator Transmitter) - ציוד לשידור אותות מובחנים בתדרים ייעודיים אשר יכול להיות מופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות או באופן ידני, שהוא אחד מאלה: :: (1) משדר מיקום חירום אוטומטי קבוע (ELT (AF) - Automatic Fixed ELT) - משדר המופעל באופן אוטומטי ומחובר באופן קבוע לכלי הטיס; :: (2) משדר מיקום חירום אוטומטי נייד (ELT (AP) - Automatic Portable ELT) - משדר המופעל באופן אוטומטי, מחובר באופן קשיח לכלי הטיס אבל ניתן להסרה ממנו במהירות; :: (3) משדר מיקום חירום אוטומטי נפרס (ELT (AD) - Automatic Deployable ELT) - משדר המחובר באופן קשיח לכלי הטיס והנפרס ומופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות וכן, במקרים מסוימים, מופעל גם באמצעות חיישנים הידרו-סטטיים וניתן לפריסה גם באופן ידני; :: (4) משדר מיקום חירום להישרדות (ELT (S) - Survival ELT) - משדר הניתן להסרה מכלי הטיס והמאוחסן כך שניתן להפעילו בנקל במקרי חירום, והמופעל באופן ידני בידי ניצולים; :- "נוהל תקן טכני" (TSO - Technical Standard Order) - אמת מידה טכנית מזערית המשמשת בכלי טיס אזרחי לחומרים, חלקים, תהליכים וציוד תעופתי, כאמור בפרק משנה O לחלק ה-21 לפ.א.ר.; :- "נוטאם (NOTAM)" - הודעה המופצת באמצעי תקשורת אלקטרוני (telecommunication) הנוגעת למיסוד תשתית תעופה, שירות תעופתי, או הוראות תעבורה אווירית, מצבם או שינוים, וכן לסיכונים לתעופה, אשר חיוני להביאה במהירות לידיעת אנשים העוסקים בהפעלת טיסות; :- "ניווט מבוסס ביצועים" (Performance-based navigation (PBN)‎) - ניווט אזורי המבוסס על דרישות ביצועים (performance requirements) לכלי טיס הפועלים בנתיב, בגישת מכשירים או במרחב אווירי אחר שהועד לכך; :- "נקודת אל-חזור" (Point of no return) - נקודת הציון הגאוגרפית האחרונה שממנה יכול מטוס לטוס, בטיסה נתונה, לשדה היעד או לשדה משנה לנתיב זמין; :- "נקודת הליכה סביב" (MAPt - Missed Approach Point) - הנקודה בתהליך גישת מכשירים שבה או לפניה יש להתחיל בתהליך ההליכה סביב; :- "נקודת תכנון מחדש בטיסה" (Point of in-flight re-planning) - נקודת ציון גאוגרפית שממנה יכול מטוס להמשיך בטיסה לשדה היעד, או לסטות לשדה משנה אם בעת ההגעה לאותה נקודה לא נותרה במטוס כמות דלק מספקת להשלמת הטיסה לשדה היעד עם כמויות הדלק הנדרשות לפי תקנות אלה; :- "נת"א" - ניהול תעבורה אווירית; :- "סוג" (type) - :: (1) לעניין רישיונות והגדרים לעובדי טיס, לזכויותיהם ולמגבלותיהם - ייצור ודגם בסיסי של כלי טיס, לרבות שינויים בו שאינם משנים את הטסתו (handling) או את מאפייני טיסתו (flight characteristic), לדוגמה: B.777‏; A320;‏ :: (2) לעניין דרישות לגבי כלי טיס - כלי הטיס הדומים זה לזה בתכן שלהם, לדוגמה: B737-800 ו-B737-900‏; Piper PA-23-235 ו-PA-23-250; :- "סוג ביצועי התקשורת הנדרשים" (Required communication performance type (RCP type)‎) - (((בוטלה);)) :- "ספר בקרת האחזקה" (MCM - Maintenance Control Manual) - ספר עזר לתחזוקה כמשמעותו [[בסעיף 19(3)(ב) לחוק]], המפרט את נוהלי המפעיל האווירי המבטיחים כי כל פעולות הבדק והתחזוקה הקלה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, מבוצעות בכלי הטיס של המפעיל האווירי בזמן ובאופן מבוקר ומשביע רצון; :- "ספר הטיסה" (Flight Manual) - ספר עזר, המשויך לתעודת כושר הטיסה של כלי הטיס, הכולל הגבלות שבהן חייב כלי הטיס לעמוד לצורך שמירת כשירותו האווירית, וכן הוראות ומידע הדרושים לאנשי צוות האוויר להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס; :- "ספר עזר למבצעים" (Operations Manual) - ספר עזר של מפעיל אווירי הכולל נהלים, הוראות והנחיות לשימוש והכוונה של כוח האדם המועסק על ידו בתפקיד תפעולי; :- "ספר תפעול כלי טיס" (Aircraft Operating Manual) - ספר עזר, המכיל נוהלי תפעול במצב רגיל, במצב בלתי רגיל ובמצב חירום, בד"ח, מגבלות, מידע לגבי ביצועי כלי הטיס, פרטים לגבי מערכות כלי הטיס ומידע נוסף הנוגע להפעלת כלי הטיס; :- "עפיפון" - כלי טיס העשוי ממבנה העטוף בנייר, בבד, במתכת או בחומר אחר, המיועד להטסה והקשור לחבל או לכבל, והנתמך בטיסה בידי רוח הנעה מעבר למשטחיו בלבד; :- "עקרונות הגורם האנושי" (Human Factors Principles) - עקרונות הישימים לתכן, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש; :- "פ.א.ר." - תקנות התעופה הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה, שעותק מהן מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט, בלא תשלום, בשינויים המפורטים בתקנות אלה וכן בשינויים אלה: :: (1) בכל מקום שנאמר "FAA" יקראו הרשות; :: (2) בכל מקום שנאמר "the administrator" יקראו המנהל; :: (3) בתוספת החמישית (Appendix E) ובתוספת השישית (Appendix F) לחלק 121 לפ.א.ר., יקראו כל הפניה לתקנה 121.424 כהפניה [[לתקנה 447]], וכל הפניה לתקנה 121.441 כהפניה [[לתקנה 461]]; :: (4) בשינויים המפורטים [[בתוספת השנייה]]; :: ((ראו [[https://www.faa.gov/regulations_policies/faa_regulations/ | FAA Regulations]] באתר רשות התעופה הפדרלית.)) :- "פמ"ת" - פרסומי מידע תעופתי (A.I.P((.)) - Aeronautical Information Publication) בעלי תוקף קבוע החיוניים לתעבורה האווירית, שהוציא המנהל בהתאם [[לסעיף 84 לחוק]], והעומדים לעיון הציבור באתר האינטרנט; :: ((ראו "[[https://www.gov.il/he/Departments/Guides/aip | פרסום מידע תעופתי פנים ארצי]]" באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית.)) :- "פניית נוהל" (Procedure Turn) - תמרון שבו מבוצעת פניית יציאה מכיוון מוגדר, המלווה בפנייה בכיוון הנגדי, במטרה לאפשר לכלי הטיס ליירט נתיב או רדיאל ולהמשיך בכיוון ההפוך לכיוון המקורי; :- "צה"ל" - צבא הגנה לישראל; :- "קטגוריה" (category) - לעניין מתן רישיונות לכלי טיס - סיווג כלי טיס לפי שימוש המיועד לו או לפי ההגבלות התפעוליות של השימוש בו; בכלל זה תובלה, רגיל, שימושי, אקרובטי, מוגבל; :- "קטגוריית הצלה וכיבוי אש" - קטגוריית שירותי הצלה וכיבוי אש כאמור בפרק התשיעי לחלק הראשון של נספח 14 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן - :: (1) לעניין שדה תעופה - המפורסמת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים לאותו שדה; :: (2) לעניין מטוס - הנגזרת 9-1 בחלק הראשון לנספח 14 לאמנה, לפי סוג המטוס; :- "ראות טיסה" (Flight Visibility) - מרחק אופקי ממוצע לפנים, מתא הטייס של כלי טיס הנמצא בטיסה, שממנו ניתן לראות ולזהות עצמים בולטים בלתי מוארים ביום ועצמים בולטים מוארים בלילה; :- "ראות על מסלול" (RVR - Runway Visual Range) - המרחק שממנו יכול טייס של כלי טיס הנמצא על קו האמצע של מסלול לראות את סימוני המסלול, את תאורות המתווה של המסלול או את תאורות הזיהוי של קו האמצע שלו; :- "רום טיסה" (flight level) - רמה של לחץ אטמוספרי קבוע המבוטא בשלוש ספרות שמשמעותן גובה במאות רגל מעל מישור שבו נמדד לחץ אוויר של 29.92 אינץ' כספית (1013.25 מיליבר); לדוגמה, רום טיסה 255 משמעותו קריאת מד גובה ברומטרי של 25,500 רגל; :- "רקטה" - כלי טיס המונע באמצעות פליטת גזים מתפשטים הנוצרים במנוע מחומרי הדף בעלי כושר פעולה עצמי שאינם תלויים בהכנסת כל חומר מבחוץ, לרבות כל חלק הנפרד ממנה במרוצת הפעולה; :- "רישיון הפעלה מסחרית" - רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס שניתן לפי [[סעיף 2 לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963]]; :- "רשימת חריגי תצורה" (CDL - Configuration Deviation List) - רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס ושאישרה מדינת התכן, המזהה חלקים חיצוניים בסוג כלי טיס, שניתן להתחיל בטיסה גם אם הם אינם נמצאים; רשימה כאמור תכיל, אם נדרש על פי ספר הטיסה, מידע בדבר מגבלות ההפעלה ותיקון ביצועי כלי הטיס הנגזרים מכך; :- "רשימת ציוד מזערי" (MEL - Minimum Equipment List) - רשימה התואמת את רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג כלי הטיס או מחמירה ממנה, שהכין מפעיל אווירי, המאפשרת הפעלת כלי הטיס, בכפוף לתנאים מוגדרים, כאשר ציוד מסוים בכלי הטיס אינו שמיש; :- "רשימת ציוד מזערי ראשית" (MMEL - Master Minimum Equipment List) - רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס לסוג כלי טיס מסוים, באישור מדינת התכן, הכוללת רשימת פריטים שמותר שהם לא יהיו שמישים עם התחלת הטיסה; רשימה כאמור יכולה להיות קשורה לתנאי הפעלה מסוימים, להגבלות או לנהלים מיוחדים; :- "שדה", "שדה תעופה" - שדה תעופה, לרבות מנחת, כהגדרתם [[#1|בחוק]]; :- "שדה מבודד", לעניין סוג נתון של מטוס - שדה יעד שלגביו לא קיים שדה משנה לשדה היעד המתאים לאותו סוג מטוס; :- "שדה משנה" (Alternate Aerodrome) - שדה תעופה שאליו יכול כלי טיס לטוס כאשר לא ניתן או לא מומלץ להתקדם לעבר שדה היעד או לנחות בו, ובו זמינים שירותים ומיתקנים הדרושים להפעלת כלי הטיס, ובלבד ששדה תעופה כאמור מתאים להפעלת כלי הטיס, ופעיל בזמן ההגעה המשוער; שדה משנה יכול להיות כל אחד מאלה: :: (1) שדה משנה להמראה (Take-off Alternate) - שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות אם הדבר נדרש זמן קצר לאחר ההמראה וכאשר לא ניתן להשתמש בשדה ההמראה; :: (2) שדה משנה לנתיב (En-route Alternate) - שדה משנה שבו יכול כלי הטיס לנחות במקרה שבו נדרשת הסטה מנתיב הטיסה בעת טיסה בנתיב; :: (3) שדה משנה לשדה היעד (Destination Alternate) - שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות כאשר לא ניתן או לא מומלץ לנחות בשדה היעד; :- "שינוי", לעניין כלי טיס - לפי האמור [[בפרק הרביעי לתקנות התיעוד]]; :- "שינוי גדול", לעניין כלי טיס - כהגדרתו [[בתקנות מכוני הבדק]]; :- "שיפוץ" - ביצוע פירוק, ניקוי, בדיקה, תיקון לפי הצורך, הרכבה מחדש וכן ביצוע בדיקה תפעולית לפי סימוכי השיפוץ, כהגדרתם [[בתקנה 219 לתקנות הרישיונות]]; :- "שירותי מידע תעופתי" - לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל - כהגדרתם [[#1|בחוק]], ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל - שירותי מידע לתעופה הניתנים בידי מדינה חברה לפי נספח 15 לאמנה; :- "שירותי קרקע" - שירותים הנדרשים לשם הגעה של כלי טיס לשדה תעופה ועזיבתו, למעט שירותי נת"א; :- "שליטה תפעולית" - היכולת להורות על ייזום טיסה, המשכה, סטייה מנתיבה המתוכנן או סיומה, לשם הבטחת בטיחות כלי הטיס, ולשם הבטחת סדירות הטיסה ויעילותה; :- "תהליך הליכה סביב" (Missed Approach Procedure) - התהליך שאותו יש לבצע אם לא ניתן להמשיך בגישה לנחיתה; :- "תובלה אווירית מסחרית" - הפעלה מסחרית שבה מסיעים בכלי טיס נוסעים או מובילים בו טובין, לרבות מטען או דואר; :- "תכנית טיסה" - מידע מפורט המסופק ליחידת נת"א, לגבי טיסה מתוכננת, או לגבי קטע של טיסה מתוכננת, של כלי טיס; :- "תכנית טיסה מבצעית" - תכנית טיסה שהכין מפעיל אווירי לביצוע טיסה בטוחה, כאמור [[בתקנה 78א]] המבוססת על שיקול ביצועי כלי הטיס, מגבלות תפעול נוספות ותנאים צפויים בנתיב הטיסה המתוכנן ובשדות התעופה הנוגעים לטיסה; :- "תחזוקת קו" - כהגדרתה [[בתקנות מכוני הבדק]]; :- "תחזית מזג אוויר" (Forecast) - תיאור תנאי מזג אוויר עתידיים, במועד מוגדר או בפרק זמן מוגדר, באזור מוגדר, המסופק - :: (1) בישראל - שנותן השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה; :: (2) במדינת חוץ - שנותן גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך; :- "תיקון גדול" - כהגדרתו [[בתקנות מכוני הבדק]]; :- "תנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים" (IMC - Instrument Meteorological Conditions) - תנאים מטאורולוגיים, המבוטאים במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן, הנמוכים מהתנאים המזעריים לטיסת ראייה; :- "תנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה" (VMC - Visual Meteorological Conditions) - תנאים מטאורולוגיים השווים לכל התנאים המזעריים המפורטים להלן או הטובים מהם, במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן: :: (1) קיום ראות טיסה של לפחות 5 ק"מ מתחת לגובה של 3,050 מטרים (10,000 רגל) מעל גובה פני הים הממוצעים (AMSL) וראות טיסה של לפחות 8 ק"מ מעל לגובה זה; :: (2) מרחק אופקי של לפחות 1,500 מטרים ומרחק אנכי של לפחות 300 מטרים (1,000 רגל) בין כלי הטיס ובין ענן; :: (3) בסיס הענן (Ceiling) הוא לפחות 450 מטרים (1,500 רגל); :- "תעודת אחזקה ושחרור" (Maintenance Release) - תעודה שמוצהר בה ומאושר כי פעולת הבדק המפורטת בה הושלמה באופן משביע רצון, לפי המידע התחזוקתי הישים, ולנוהלי הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק; :- "תפקיד תפעולי" - תפקיד מטעם מפעיל אווירי שהוא אחד מאלה: :: (1) תפקיד איש צוות; :: (2) תפקיד הקשור בניהול מבצעי טיסה ובשליטה תפעולית; :: (3) תפקיד הקשור במתן שירותי קרקע או בהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי טיס שהוא מפעיל; :- "תפקידי EFB" (‏EFB Functions) - <!-- (([במקור ההגדרה הופיעה אחרי "שדה משנה"])) --> התפקידים שממלאת מערכת EFB לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר, ובכלל זה גישה למידע הנדרש לצורך ניווט כלי הטיס והצגתו, גישה למידע תעופתי והצגתו, גישה למידע מטאורולוגי והצגתו, חישוב ביצועי כלי הטיס, חישוב מרכז הכובד של כלי הטיס, אחסון ספרים ונהלים הנדרשים להפעלת כלי הטיס והצגתם וכיוצא באלה; :- "תצפית מזג אוויר" (Observation (Meteorological)‎) - מדידה או הערכה של נתון מזג אוויר קיים; :- "תקנות המנ"ב" - [[=תקנות המנ"ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע"ח-2017]]; :- "תקנות הרישום" - [[=תקנות הרישום|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-1973]]; :- "תקנות הרישיונות" - [[=תקנות הרישיונות|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981]]; :- "תקנות התיעוד" - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977]]; :- "תקנות מכוני הבדק" - [[=תקנות מכוני הבדק|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ג-2013]]; :- "תקנות המנחתים" - [[=תקנות המנחתים|תקנות הטיס (מנחתים), התשל"ה-1975]]; :- "תקשורת מבוססת ביצועים" (Performance-based communication (PBC)‎) - תקשורת המבוססת על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית. == פרק שני: הוראות כלליות == @ 2. (תיקון: תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 3. (תיקון: תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 4. אחריות טייס מפקד וסמכותו (תיקון: תשע"ד) : לעניין [[סעיף 76(א)(2) לחוק]] - : (1) יראו כלי טיס למעט כלי טיס האמור בפסקאות (2) ו-(3) כמוכן לתזוזה מרגע סגירת דלתותיו ואם אין לו דלתות - מרגע התנעת המנועים; : (2) יראו הליקופטר כמוכן לתזוזה מרגע התנעת המנועים, ויראו בעצירתו המלאה של הרוטור כעצירתו המלאה של ההליקופטר בסוף הטיסה; : (3) יראו בלון מאויש כמוכן לתזוזה מעת שהבלון, ובכלל זה חופת הבלון והסל, התנתקו מהקרקע, ולעניין בלון קשור - למעט כל מיתקן עגינה המחבר את הבלון לקרקע; יראו את הרגע שבו בלון מאויש הגיע למצב מנוחה חזרה על הקרקע כעצירתו המלאה בסוף הטיסה. @ 4א. חובת הודעה על תאונת טיס או על סטיה מהוראות כל דין (תיקון: תשע"ד-3) : (א) אירעה תאונה לכלי טיס ישראלי מחוץ לישראל, שבה אדם נהרג או נפגע באופן חמור, או שנגרם נזק חמור לכלי טיס או לרכוש, יודיע הטייס המפקד, באמצעים המהירים ביותר המצויים ברשותו, על התאונה שהיה מעורב בה כלי הטיס - :: (1) כאשר התאונה אירעה בשטחה של מדינה חברה - לרשות המתאימה לכך באותה מדינה, כמפורסם על ידי שירותי המידע התעופתי שלה; :: (2) כאשר התאונה אירעה מחוץ לשטחה של מדינה חברה - לרשות המתאימה לכך במדינה האחראית על מתן שירותי נת"א במרחב האווירי שאירעה בו התאונה, כמפורסם על ידי שירותי המידע התעופתי של אותה מדינה; :: אין בהוראה זו כדי לגרוע מן החובה לדווח לפי [[סעיף 106 לחוק]], לחוקר הראשי כהגדרתו [[בסעיף 103 לחוק]]. : (ב) סטה טייס מפקד מהוראות כל דין במקרה חירום לפי [[סעיף 76(ב)(1) לחוק]], ימציא למנהל דוח כתוב בדבר הסטייה כאמור, בתוך עשרה ימים מיום הסטייה האמורה. : (ג) היתה סטייה כאמור בתקנת משנה (ב), סטייה מדיני מדינה חברה, יודיע על כך הטייס המפקד גם לרשות המתאימה לכך כאמור בתקנת משנה (א)(1), בלא דיחוי, ואם דרשה כך יגיש לה דוח כתוב בדבר הסטייה כאמור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-10 ימים מיום הדרישה. @ 5. טייס מפקד של כלי טיס שבו נדרש יותר מטייס אחד (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס, אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחד להמנות על צוות הטייסים שלו, אלא אם לפחות אחד מצוות הטייסים של כלי הטיס הוא טייס מפקד מורשה לפי [[תקנות הרשיונות]]. : (ב) לא יתיר טייס מפקד לאדם ולא יחזיק אדם בהגאי כלי הטיס בזמן טיסה אלא אם כן אותו אדם הוא: :: (1) טייס המורשה להטיס את אותו טיפוס של כלי הטיס; :: (2) נציגו של המנהל המוסמך להטיס את אותו טיפוס של כלי הטיס ואשר קיבל הסכמתו של הטייס המפקד והוא מבצע פיקוח על הטיסה או בדיקתה. : (ג) חילוף של טייס מפקד בשעת טיסה שלא במסגרת התנאים של תקנת משנה (ב), ייראה תמיד כמקרה חרום הקשור באי יכלתו הפתאומית של הטייס המפקד להמשיך במילוי תפקידו באותה טיסה. חילוף כאמור יחייב דיווח מיידי ליחידת פיקוח תעבורה אוירית (יחידת נת"א) או לכל תחנה אחרת עמה מקיים או עמה יכול לקיים כלי הטיס קשר רדיו; הפיקוד על כלי הטיס עובר במקרה חרום כזה למנוסה שבין האנשים המנויים להלן ולפי סדר הקדימות כלהלן: :: (1) לטייס המשנה באותה טיסה; :: (2) לטייס כשיר בעל רשיון והסמכה לשמש טייס מפקד על אותו טיפוס של כלי טיס, המצוי בצוות הטיסה או בין הנוסעים, בהסכמת טייס המשנה; :: (3) לכל אדם אחר בעל נסיון כטייס המצוי בצוות הטיסה או בין הנוסעים, רק אם גם טייס המשנה אינו יכול להמשיך למלא תפקידי טייס באותה טיסה; :: (4) כאמור בפסקה (2) ובפסקה (3), כסדרן, אם לא היה טייס משנה באותה טיסה מתחילתה. : (ד) מי שהחליף את הטייס המפקד בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ג) חייב לדווח למנהל מייד לאחר נחיתת החרום על כל פרטי המקרה ועל סיבותיו ונסיבותיו. @ 6. פעולות לפני הטיסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : (א) טייס מפקד יצטייד לפני התחלת הטיסה בכל המידע הניתן להשגה ביחס לאותה טיסה. : (ב) מידע זה חייב לכלול - :: (1) לגבי טיסה לפי כט"מ או לגבי טיסה שלא בקרבת שדה תעופה - דו"חות ותחזיות של מזג אויר, דרישות דלק, האלטרנטיבות האפשריות כאשר הטיסה המתוכננת אינה ניתנת לביצוע לפי התכנית, תוך התחשבות בכל עיכוב בתעבורה האוירית אשר הוא קיבל מידע עליו מטעם יחידת נת"א; :: (2) מידע על המסלולים המיועדים לשימוש ועל מרחקי המראה ונחיתה כמפורט להלן: ::: א. לגבי כלי טיס אשר עבורם נדרש ספר טיסה מאושר המכיל מרחקי המראה ונחיתה - את מרחקי ההמראה והנחיתה הרשומים בספר העזר; ::: ב. לגבי כלי טיס אחר - מידע מוסמך אחר המתאים לכלי הטיס, המתייחס לביצועי כלי הטיס בנתונים הצפויים של גובה המסלול מעל פני הים ושל שיפוע המסלול, משקל כולל של כלי הטיס, רוח וטמפרטורה. : (ג) טייס מפקד של כלי טיס, בטיסה כללית, ישאיר לפני המראתו רשימת הנוסעים הנמצאים איתו בכלי הטייס במקום ובאופן שיורה המנהל. @ 6א. טופסי הכנת טיסה (תיקון: תשע"ד) : לא יתחיל אדם בביצוע טיסה של מטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית, או של מטוס שהוראות [[הפרק השמיני]] חלות עליו (להלן בתקנה זו - כלי טיס) אלא אם כן מולאו כל טופסי הכנת הטיסה, המאשרים, לשביעות רצונו של הטייס המפקד, כי - : (1) כלי הטיס כשיר לטיסה; : (2) הציוד והמכשירים הנדרשים לביצוע הטיסה לפי תקנות אלה, מותקנים או נמצאים בכלי הטיס, לפי העניין, והם מספיקים לביצוע הטיסה; : (3) לכלי הטיס הוצאה תעודת אחזקה ושחרור או שהוא שוחרר לטיסה לפי [[תקנה 133]]; : (4) לפי רשומון ההעמסה שמולא לפי תקנות אלה - :: (א) מסת כלי הטיס ומיקום מרכז הכובד שלו הם כאלה שניתן להפעיל את כלי הטיס בבטחה, בהתחשב בתנאי הטיסה הצפויים; :: (ב) המטען הנישא בכלי הטיס מחולק בצורה הולמת לפי מגבלות ההעמסה לפי ספר הטיסה שלו, ומאובטח בבטחה; :: (ג) כלי הטיס עומד במגבלות ההפעלה לפי ספר הטיסה שלו ולפי הוראות תקנות אלה, לטיסה המתוכננת; : (5) נחתמה תכנית טיסה מבצעית לפי [[תקנה 78א]]. @ 6ב. מפות תעופתיות (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר, אלא אם כן נמצאות בכלי הטיס מפות תעופתיות הישימות לנתיב הטיסה המתוכנן, וכן לכל נתיב לאורכו, שלגביו יש צפיות סבירה כי הטיסה יכולה להיות מוסטת אליו. @ 7. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 8. אנשי צוות בעמדותיהם (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (א) כל איש צוות אוויר שתפקידו דורש זאת יימצא בעמדתו בתא הטייס ובעת ההמראה בעת הנחיתה. : (ב) בכל שלב אחר בזמן הטיסה, כל איש צוות אוויר שתפקידו דורש זאת יימצא בעמדתו בתא הטייס, אלא אם כן היעדרותו משם דרושה לשם ביצוע תפקיד הקשור להפעלת כלי הטיס או לשם צרכיו הפיזיולוגיים. : (ג) איש צוות אוויר יהדק את חגורת מושבו בכל עת היותו בעמדתו. : (ד) כל איש צוות אוויר הנמצא במושב טייס, יחגור חגורות בטיחות בעת ההמראה והנחיתה; איש צוות אוויר הנמצא בתא הטייס אך אינו נמצא במושב טייס, יחגור חגורות בטיחות בעת ההמראה והנחיתה, ואולם אם רצועת הכתף אינה מאפשרת לו לבצע את תפקידיו, הוא רשאי להתירה ובלבד שיישאר חגור בחגורת המושב. : (ה) הטייס המפקד בכלי הטיס יוודא כי כל אדם הנמצא במושב טייס ישמור חגורות כתף מהודקות במהלך המראת כלי הטיס או בנחיתתו. : (ו) כל דייל יהדק את חגורת המושב, וכאשר מותקנות, את רצועות הכתף בעת ההמראה והנחיתה, ובכל עת שהטייס המפקד הורה על כך. : (ז) בתקנה זו "חגורות בטיחות" - כוללות את רצועות הכתף וחגורת המושב. @ 9. (תיקון: תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 10. איסור הפעלה רשלנית או פזיזה : לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה או על פני הקרקע ברשלנות או בפזיזות שיש בהן כדי לסכן חיים או רכוש. @ 10א. איסור השארת רוטור סובב בהליקופטר (תיקון: תש"ס) : רוטור הליקופטר לא יושאר סובב בכוח מנוע בלא שטייס המורשה להטיס את אותו הליקופטר יאחז בהגאיו. @ 11. הגבלות על מילוי תפקיד איש צוות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : (א) בתקנה זו - ::- "אלכוהול" - כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול; ::- "בדיקת נשיפה" - בדיקת אויר נשוף של נבדק באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות בהתיעצות עם השר; ::- "מכשיר" - מכשיר המראה את ריכוז האלכוהול באויר נשוף של אדם או את שווה ערכו בדמו של אותו אדם בדוגמה של נשיפת אויר שלו; ::- "בדיקת מעבדה" - בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או בדיקת הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, הנערכת במעבדה או במוסד רפואי ששר הבריאות בהתיעצות עם השר הכיר בהם; ::- "נבדק" - אדם שנדרש להיבדק בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה להימצאות אלכוהול בגופו; ::- "המידה הקבועה" - אחד מריכוזי האלכוהול שנמצא בבדיקת נשיפה כלהלן: ::: (1) חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם; ::: (2) ריכוז אלכוהול באויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1) או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד שנעשתה בבדיקת נשיפה. : (ב) לא ימלא אדם תפקיד איש צוות בכלי טיס - :: (1) כאשר בבדיקת נשיפה או בבדיקת מעבדה נמצא בו אלכוהול בכמות העולה על המידה הקבועה; :: (2) תוך שמונה שעות מאז שתיית משקה אלכוהולי כלשהו; :: (3) כאשר הוא משתמש בכל סם או תרופה המשפיעים, או שיש בהם כדי להשפיע, לדעת המנהל, על כושרו למלא תפקידו באופן העלול לסכן את בטיחות הטיסה. : (ג) פרט למקרה חירום לא ירשה טייס של כלי טיס להטיס אדם בכלי הטיס אם ברור כי אותו אדם נמצא תחת השפעה של אלכוהול, סם או תרופה; הוראה זו לא תחול על הטסת חולה הנמצא בהשגחה רפואית מתאימה. : (ד) היה לשוטר או למפקח חשד סביר כי איש צוות ממלא תפקידו בהיותו נתון להשפעת אלכוהול או סמים, רשאי הוא לדרוש ממנו - :: (1) להיבדק בדיקת נשיפה או לחייבו למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה; :: (2) כי הבדיקות לקביעת ריכוז האלכוהול באויר הנשוף, ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים מסוכנים בגופו של הנבדק, כולן או מקצתן, יבוצעו במעבדה, מוסד רפואי, על-ידי רופא או אדם אחר שהמנהל הסמיכו לענין זה. : (ה)(1) המנהל רשאי לדרוש מהנבדק להעביר אליו, או לתת את הסכמתו לכך שהמעבדה, בית החולים, הרופא או האדם האחר, לפי הענין, יעביר אליו תוצאות הבדיקה בדבר ריכוז האלכוהול או הסם בדמו שנעשתה בתוך 4 שעות לפני שקיבל איש הצוות את תפקידו או תוך 4 שעות לאחר שגמר למלא תפקידו. :: (2) סירב איש צוות לדרישת המנהל כאמור בפיסקה (1) - רשאי המנהל, כל עוד הוא עומד בסירובו, שלא להתיר לו למלא תפקיד של איש צוות. @ 11א. איסור עישון בכלי טיס (תיקון: תשמ"ח) : (א) בתקנה זו - ::- "עישון" - עישון סיגריה, סיגרלה, סיגר או מקטרת או החזקתם כשהם דולקים; ::- "כלי טיס ישראלי" - כמשמעותו [[בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל"א-1971]]. : (ב) לא יעשן אדם בכלי טיס ישראלי (בתקנה זו - כלי טיס). : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי אדם לעשן סיגריות בכלי טיס - :: (1) בטיסה מסחרית הנמשכת יותר משעתיים מנקודת המוצא אל היעד הסופי שלה, בתנאי שהמעשן נמצא באזור ובמקום ישיבה שהקצה לכך המפעיל ולאחר שהשלטים המורים על איסור עישון - כבו; :: (2) בטיסה שאינה מסחרית; :: (3) בטיסת שכר לשימוש עצמי כמשמעותה [[בתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ"ב-1982]]; :: (4) בטיסה שבה אישר המנהל את העישון. : (ד) בנוסף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יעשן אדם בכלי טיס בכל עת - :: (1) כאשר אורות השלטים המורים על איסור עישון דולקים; :: (2) בחדרי השירותים של כלי הטיס; :: (3) במעברים שבין מושבי הנוסעים; :: (4) ליד דלתות כלי הטיס; :: (5) אם הורה איש צוות האויר על איסור עישון. : (ה) מפעיל יקבע בכל כלי טיס שבו חל איסור עישון שלטים מוארים שיהיו במצב תקין בכל עת, המורים על איסור העישון במספר, בגודל ובצורה שיקבע המנהל. @ 12. הובלת סמים : לא יפעיל אדם כלי טיס אם לפי ידיעתו נמצאים בכלי הטיס סמים נרקוטיים, מריחואנה, חשיש וסמים או חמרים מעוררים, מדכאים או סמים מסוכנים אחרים כמשמעותם [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]], אלא אם ניתן על ידי המנהל מראש ובכתב אישור להובלת סמים או חומרים אלה. @ 13. השלכת חפצים וריסוס : לא ישליך טייס מפקד של כלי טיס ולא ירשה לאדם להשליך חפץ או לרסס חומר מכלי טיס בטיסה אלא באישור המנהל מראש ואלא אם ננקטו אמצעי זהירות סבירים למניעת חבלה או נזק כתוצאה מכך. @ 14. שימוש בחגורות בטיחות (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד, תשע"ד-3) : (א) פרט למקרים בהם יורה המנהל אחרת, יחולו בכלי טיס ישראלי, הוראות אלה: :: (1) לא ימריא בו טייס ולא ינחיתו אלא אם כן הטייס המפקד וידא כי כל אדם הנמצא בכלי הטיס קיבל הדרכה בדבר הדרך שבה יש להדק ולהתיר את חגורת המושב או את חגורות הכתף, במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס; :: (2) לא יסיעו טייס, לא ימריאו ולא ינחיתו אלא אם כן הטייס המפקד וידא שכל אדם הנמצא בכלי הטיס קיבל הוראה להדק את חגורת המושב שבו הוא יושב או את חגורות הכתף במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס; :: (2א) הטייס המפקד רשאי להורות לכל אדם בכלי הטיס להדק את חגורת המושב שבו הוא יושב, או את חגורות הכתף, ככל שאלה מותקנות בכלי הטיס, אם הוא רואה בכך צורך; :: (3) בעת ההסעה, ההמראה או הנחיתה של כלי הטיס, בכול עת שהטייס המפקד הורה על כך, או בכל עת שהשלטים המורים על הידוק חגורות דולקים, חייב כל אחד מהנוסעים בו לשבת במושב שיוחד לו כאשר חגורת המושב או חגורות הכתף, במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס, מהודקות כראוי לגופו; הוראה זו לא תחול על - ::: (א) ילד שגילו עד שנתיים היכול להיות מוחזק על ידי אדם בוגר היושב על מושב; ::: (ב) נוסע הנמצא בכלי הטיס למטרת צניחה ספורטיבית והיכול לשבת על רצפת כלי הטיס. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על בלון חופשי המצויד בסל או בגונדולה ועל ספינת אויר. @ 15. מצנחים וצניחה (תיקון: תשנ"ה, תשע"ד) : (א) לא יתיר טייס של כלי טיס הובלת מצנח המיועד לשימוש בשעת חרום בכלי הטיס, אלא אם נתמלאו כל אלה: :: (1) המצנח הוא מסוג מאושר כאמור [[בפרק העשירי]]; :: (2) המצנח נארז בידי מקפל מצנחים מוסמך בעל הגדר מתאים - ::: (א) תוך תקופה שאינה עולה על 60 ימים לפני יום הטיסה, אם חלק כלשהו של המצנח עשוי כותנה, פשתן, משי או סיב טבעי אחר שאינו מפורט בפסקת משנה (ב); ::: (ב) תוך תקופה שאינה עולה על 120 ימים לפני יום הטיסה, אם החופה, המיתרים, הרתמה וחלקי המצנח עשויים ניילון, קוולאר, דקרון, פוליאתילן, זהורית או חומר סינתטי אחר המשמש לייצור מצנחים והעמיד בפני עובש או גידול פטרייתי אחר הגורם לריקבון בסביבה לחה. : (ב) פרט למקרה של חרום, לא יבצע אדם צניחה מכלי טיס ולא יתיר טייס מפקד צניחה מכלי טיס בשטח ישראל אלא בהתאם להוראות [[הפרק העשירי]]. : (ג) פרט אם כל הנמצאים בכלי טיס חוגרים מצנח מסוג מאושר, לא יבצע טייס של כלי טיס אשר נמצא בו אדם שאיננו איש צוות, במתכוון, כל תימרון אשר בו יימצא כלי הטיס בכל אחד מאלה: :: (1) הטייה בזוית העולה על 60 מעלות כלפי קו האופק; :: (2) מצב של חרטום-מעלה או חרטום-מטה בזוית העולה על 30 מעלות כלפי האופק. : (ד) תקנת משנה (ג) אינה חלה בכל אחד מהמקרים הבאים: :: (1) טיסות מיבחן לצורך רישוי של טייס; :: (2) ביצוע סיחרורים או תמרוני טיסה אחרים הדרושים לשם קבלת תעודה או הגדר תחת הדרכתו של טייס בעל רשיון הדרכה כאמור [[בתקנות הרשיונות]]. @ 16. גרירת דאונים (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס הגורר דאון, אלא אם התקיימו כל אלה: :: (1) הטייס המפקד של כלי הטיס הגורר הוא בעל הסמכה לגרירת דאונים כאמור [[בתקנות הרשיונות]]; :: (2) כלי הטיס הגורר מצוייד בוו גרירה מדגם שאישר המנהל והמותקן בשיטה שאישר; :: (3) כבל הגרירה שבשימוש הוא בעל חוזק בקריעה של לא פחות מ-80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ולא יותר מפעמיים משקל זה. אולם, חוזק הקריעה של כבל הגרירה מותר שיעלה על פעמיים משקלו הכולל המקסימלי המאושר של הדאון אם התקיימו שני אלה: ::: א. חוליית בטחון מותקנת בנקודת חיבור כבל הגרירה אל הדאון, אשר חוזק הקריעה שלה אינו קטן מ-80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ואינו עולה על פעמיים משקל זה; ::: ב. חוליית בטחון מותקנת בנקודת החיבור של כבל הגרירה אל כלי הטייס הגורר, אשר חוזק הקריעה שלה עולה, אך בלא יותר מ-25 אחוז, על חוזק הקריעה של חוליית הבטחון אשר בנקודת הגרירה של הדאון, ואינו עולה על פעמיים המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון; :: (4) לפני ביצוע פעולות של גרירת דאון, יודיע הטייס המפקד על כך ליחידת נת"א בשדה התעופה ממנו הוא עומד להמריא; לא קיימת יחידת נת"א הפועלת באותו שדה התעופה, יודיע הטייס המפקד על כוונת הגרירה ליחידת הנת"א המתאימה; :: (5) הטייסים של כלי הטיס הגורר ושל הדאון הסכימו ביניהם מראש על דרך ביצוע הפעולה, על סימונים להמראה ולשחרור הדאון, על מהירויות טיסה ועל נהלי חירום עבור כל אחד מהטייסים; :: (6) מפעיל כלי הטיס קבע נהלים לגרירת דאונים שאישר המנהל והגרירה מבוצעת בהתאם לאותם נהלים. : (ב) לא ישחרר טייס של כלי טיס את כבל הגרירה, לאחר שחרור הדאון, בצורה העלולה להוות סכנה לחיי אדם או לרכוש. @ 17. גרירת חפץ שאינו דאון (תיקון: תשע"ד) : (א) פרט כאמור [[בתקנה 16]] לא יגרור טייס של כלי טיס כל דבר באמצעות כלי הטיס אלא בהתאם לאישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו. : (ב) בקשה לאישור לפי תקנה זו תוגש למנהל באופן ובצורה שיורה. @ 18. אבזרים אלקטרוניים מיטלטלים (תיקון: תשע"ד, תשע"ח-5) : (א) מלבד כאמור בתקנת משנה (ב), לא יפעיל אדם ולא ירשה טייס מפקד או מפעיל של כלי טיס להפעיל אבזר אלקטרוני מיטלטל כלשהו בעת הטיסה בכלי טיס ישראלי במקרים שלהלן: :: (1) כלי הטיס מופעל על ידי בעל רשיון הפעלה מסחרית; :: (2) כלי טיס אחר, אם הוא מופעל לפי כט"מ. : (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על האבזרים האלה: :: (1) רשמקול מיטלטל; :: (2) מכשיר עזר לכבדי שמיעה; :: (3) קוצב לב; :: (4) מכונת גילוח חשמלית; :: (4א) מערכת EFB שמתקיימות לגביה הוראות [[תקנות 35א עד 35ג]] לגבי אותה טיסה, לפי העניין; :: (5) כל אבזר אלקטרוני מיטלטל אחר אשר מפעילו של כלי הטיס קבע שהוא לא יגרום להפרעה למערכות הניווט והקשר של כלי הטיס. @ 19. הדרכת טיסה וטיסות אימוני מכשירים : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס, למעט בלון חפשי מאוייש, למטרת הדרכת טיסה, אלא אם כלי הטיס מצוייד במערכת ניהוג כפולה בפעולה מלאה (fully functioning dual controls). : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס לאימוני טיסת מכשירים מדומה אלא אם נתקיימו כל אלה: :: (1) טייס בעל הגדרים מתאימים בהתאם [[לתקנות הרשיונות]], נמצא במושב הטייס השני ומשמש כטייס מאבטח; :: (2) לטייס המאבטח שדה ראייה בלתי מופרע קדימה ולשני הצדדים, או, אם קיימת הגבלה כלשהי בשדה הראייה, נמצא בכלי הטיס משקיף מוסמך אשר ביכולתו להשלים בצורה מספיקה את שדה הראייה של הטייס המאבטח; :: (3) פרט למקרה של כלי טיס הקל מהאויר, מצוייד כלי הטיס במערכת ניהוג כפולה. : (ג) לא יפעיל אדם כלי טיס שמשתמשים בו לטיסת מבחן לקבלת רשיון טייס בנתיבי תובלה באויר או לקבלת הגדר מין או הגדר סוג ברשיון כאמור, או לטיסת מבחן לפי [[הפרק השלושה עשר]], אלא אם נמצא במושב הטייס השני שליד ההגאים טייס מאבטח המורשה לשמש כטייס מפקד של כלי הטיס. @ 20. כמות דלק לטיסת כט"מ (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בתנאים של כללי טיסת מכשירים אלא אם נמצאת בכלי הטיס כמות דלק המספיקה, בהתחשב בדו"חות ובתחזיות של מזג האויר, לביצוע כל אלה: :: (1) השלמת הטיסה עד לשדה התעופה המיועד לנחיתה הראשונה; :: (2) טיסה משדה התעופה כאמור בפסקה (1) לשדה משנה; :: (3) טיסה נוספת לאחר מכן במשך 45 דקות במהירות שיוט רגילה בגובה המתוכנן. : (ב) האמור בתקנת משנה (א)(2) לא יחול אם נקבעו נהלי גישת מכשירים סטנדרטית לגבי השדה המיועד לנחיתה הראשונה בהוראות התעבורה האווירית, ותנאי מזג האויר לשדה זה החזויים למשך התקופה משעתיים לפני זמן ההגעה המשוער ועד שעתיים לאחר זמן זה הם כלהלן: :: (1) בסיס עננים של לפחות 1000 רגל מעל לנמוך שבין שלושת אלה: ::: א. הגובה המזערי בנתיב הטיסה (MEA); ::: ב. הגובה המזערי להימנעות ממכשולים (MOCA); ::: ג. הגובה שנקבע לקטע הראשוני של נוהל גישת המכשירים לאותו שדה התעופה; :: (2) הראות היא הגדולה שבין שני אלה: ::: א. חמשה ק"מ לפחות; ::: ב. שלשה ק"מ יותר מהראות המינימלית המאושרת לנחיתה. : (ג) תקנה זו אינה חלה על הפעלת כלי טיס לפי [[הפרקים השנים עשר]] [[והשלושה עשר]]. @ 21. חובה להתקין ולהפעיל טרנספונדר (תיקון: תשע"ד, תשפ"א) : (א) לא יטיס אדם כלי טיס אלא אם מותקן בכלי הטיס טרנספונדר תקין ושמיש, כמשמעותו בתקנה משנה (ג) והטרנספונדר כאמור פועל. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) בתקנות אלה, "טרנספונדר" - מכשיר הידוע בשם טרנספונדר, שמתקיימים לגביו שני אלה: :: (1) הוא אחד מאלה - ::: (א) בעל יכולת Mode A/C, המגיב לכל אלה: :::: (1) חקירה של חוקר Mode A/C - בכל קוד מתוך 4096 אפשרויות בחירה של קודים כפי שייקבע על ידי יחידת נת"א שבתחום פיקוחה טס או עומד לטוס כלי הטיס שבו הוא מותקן; :::: (2) חקירה מסוג Intermode; ::: (ב) בעל יכולת Mode S המגיב לכל אלה: :::: (1) חקירה של חוקר Mode A/C - בכל קוד כפי שייקבע על ידי יחידת נת"א שבתחום פיקוחה טס או עומד לטוס כלי הטיס שבו הוא מותקן; :::: (2) חקירה מסוג Intermode; :::: (3) חקירה של חוקר Mode S; :: (2) הוא בעל יכולת דיווח אוטומטי של גובה-לחץ, עם יכולת תגובה אוטומטית לחקירה על ידי שידור מידע גובה-לחץ בפסיעות של 100 רגל לכל היותר. @ 22. תקן הטרנספונדר (תיקון: תשמ"ח, תש"ן, תשע"ד) : (א) טרנספונדר המותקן בכלי טיס ישראלי חייב לעמוד בדרישות ביצועים ותנאי סביבה המוגדרים בנוהל אישור פריט אוירונוטי (TSO) כמצויין בפרק משנה 0 של חלק 21 לפ.א.ר. (להלן - אפ"א) לכל דירוג 2A או 2B של אפ"א - C74b, או דירוג 1A או 1B של אפ"א - C74c, או אפ"א C112, לפי העניין. : (ב) המנהל רשאי לאשר הפעלת טרנספונדר העומד בדרישות אפ"א - C74a, אם הוכיח המבקש להנחת דעתו שהטרנספונדר עונה לתקני הביצועים המינימליים לכל דרוג 1A או 1B של אפ"א - C74c וכן עומד בדרישות תנאי הסביבה של אותו אפ"א לפיו יוצר הטרנספונדר במקור. : (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי המנהל לאשר הפעלת טרנספונדר שאינו מסוג כאמור באותן תקנות משנה אם מצא המנהל שאותו טרנספונדר הוא בעל כושר ביצוע שווה ערך לפחות לטרנספונדר מסוג כאמור. @ 23. שמישות הטרנספונדר (תיקון: תשמ"ח) : לא יפעיל אדם טרנספונדר כאמור [[בתקנה 21]], אלא אם תוך עשרים וארבעה החדשים שקדמו להפעלתו, הוא נבחן, נבדק ונמצא עומד בדרישות כאמור [[בתקנה 22]], ובתוספת הששית לחלק 43 לפ.א.ר. ובהתאם [[לפרק השביעי]]. @ 24. תחולה של תקנות בדבר טרנספונדר (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ח-3, תשס"ז, תשע"ד, תשע"ה-2, תשפ"א) : [[תקנות 21 עד 23]] לא יחולו על כל אחד מאלה: : (1) כלי טיס רוטורי הטס או המיועד לטוס, באיזור פיקוח טרמינלי כמוגדר בפמ"ת (AIP), של ישראל, בגובה של אלף רגל או פחות מעל פני הקרקע (AGL), בתיאום מראש עם יחידת הנת"א המתאימה; : (2) דאון המיועד לטוס או הטס באיזור פיקוח שדה התעופה שממנו הוא ממריא; : (3) (((נמחקה);)) : (4) מטוס זעיר או מטוס הדרכה זעיר, שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (א) לא מותקן בו טרנספונדר; :: (ב) הוא טס במרחב אווירי שפורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי שהוא ייעודי להפעלת מטוס זעיר ושלא נדרש להפעיל בו טרנספונדר; :: (ג) טיסתו מתבצעת לפי הוראות התעבורה האווירית שפורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי לגבי המרחב האווירי כאמור; : (5) כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה מיוחדת אלא אם כן קבע המנהל אחרת; לעניין זה, "תעודת כושר טיסה מיוחדת" - למעט תעודת כושר טיסה למטוס זעיר או תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני שניתנה למטרת הפעלת כלי טיס שנבנה באמצעות חובב כאמור [[בתקנה 84(7) לתקנות התיעוד]]. @ 25. פטור מהתקנת טרנספונדר (תיקון: תשע"ד) : (א) מפקח על תנועה אוירית רשאי לפטור מהוראת [[תקנה 21]], אם טרנספונדר המותקן בכלי טיס - :: (1) יצא מכלל שימוש בזמן הטיסה - כדי לאפשר לכלי הטיס להמשיך לשדה התעופה שבו הוא יועד לנחות, בין בטיסה ישירה ובין בטיסה עם נחיתות ביניים, או כדי לאפשר לכלי הטיס לטוס ולנחות בשדה תעופה שבו אפשר לתקן את התקלה בטרנספונדר או להחליפו; :: (2) יצא מכלל שימוש לפני הטיסה - כדי לאפשר לכלי הטיס לטוס ולנחות בשדה תעופה שבו אפשר לתקן את התקלה בטרנספונדר או להחליפו. : (ב) ראש משמרת ביחידת פיקוח ובקרה על תנועה אוירית רשאי לפטור מהוראות [[תקנה 21]], בתנאי שהבקשה לפטור הוגשה לו לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הטיסה המיועדת, במקרים מיוחדים שיקבעו מראש ובכתב על ידי המנהל ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים. : (ג) לא יטיס אדם כלי טיס שניתן לגביו פטור לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אלא אם נתקיימו בכלי הטיס הוראות [[תקנה 33]], בכל הנוגע למשדר–מקלט תג"מ, ובלבד שאם חלה בזמן הטיסה תקלה במשדר–מקלט שיש בה כדי למנוע קיום קשר דו-כיווני מתמיד, יבוטל הפטור מיד לאחר נחיתת כלי הטיס. @ 25א. מערכת מוטסת למניעת התנגשות (תיקון: תשס"ו, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שהמסה המרבית המורשית לו להמראה (MTOM) עולה על 5,700 ק"ג או המורשה לשאת 20 נוסעים או יותר, אלא אם כן הוא מצויד במערכת Airborne Collision Avoidance System (להלן - מערכת ACAS II). : (ב) מערכת ACAS II תעמוד בהוראות המתאימות הקבועות בכרך IV לנספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן. : (ג) (((בוטלה).)) @ 26. שמירת קשר אלחוט דו-כיווני (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (א) טייס ישמור על קיום קשר אלחוט דיבור דו-כיווני עם יחידת נת"א ויציית לכל הוראות יחידת הנת"א. : (ב) הופסק קשר האלחוט בכלי הטיס, בעת טיסה, עקב תקלה כלשהי, ינהג הטייס כמפורט להלן זולת אם יחידת נת"א אישרה אחרת: :: (1) בטיסה לפי כטר"מ או כטר"מ מיוחד - ימשיך את הטיסה וינחת בשדה תעופה המתאים הקרוב ביותר; :: (2) בטיסה לפי כט"מ - ינהג בהתאם לאמור [[בתקנה 106]]. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס מפקד בטיסה לפי כטר"ח ישמור על קשר אלחוט דיבור דו-כיווני עם יחידת נת"א, אם הטיסה מבוצעת באיזור פיקוח שדה תעופה, מחוץ לאיזור המיוחד כאמור [[בתקנה 96(ב)]] או בשעות הלילה. @ 26א. השימוש בשפות בתקשורת רדיו טלפון (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד, תשפ"א-2) : (א) שפת תקשורת רדיו–טלפון בין כלי טיס ליחידת נת"א תהיה אנגלית או עברית, לפי המפורסם בפמ"ת או בנוטאם. : (ב) ביקש טייס או איש צוות אוויר ששפת תקשורת רדיו טלפון בין כלי הטיס ליחידת נת"א תהיה אנגלית או שיחידת הנת"א הורתה כך, תהיה שפת תקשורת רדיו–טלפון בין כלי טיס ליחידת נת"א אנגלית בלבד, אף אם פורסם לגביה בפמ"ת כי שפת התקשורת עמה היא עברית בלבד. : (ג) שפת התקשורת ברדיו–טלפון בין יחידות נת"א תהיה אנגלית, זולת אם הוסכמה ביניהן שפה אחרת. : (ד) האופן שתתבצע בו תקשורת רדיו–טלפון בשפה האנגלית הוא כקבוע בפרק 5, כרך II של נספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן. : (ד1) תקשורת רדיו–טלפון בשפה העברית בין כלי טיס לבין יחידת נת"א תתבצע לפי [[התוספת השמינית]]. : (ה) במקרה חריג המצריך פעולה מיידית להגנה על חיי אדם או לשמירה על בטיחות הטיסה, רשאי מפקח על תנועה אווירית לסטות מהוראות תקנה זו, ככל הדרוש בנסיבות המקרה, ובלבד שנקט צעדים הדרושים לשמירה על בטיחות הטיסה. @ 27. בדיקת ציוד VOR : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס המצוייד במערכת ניווט רדיו מסוג VOR לפי כט"מ או כטר"מ אלא אם ציוד VOR שבכלי הטיס - :: (1) מתוחזק ונבדק על פי מערך האחזקה ונוהלים המאושרים בידי המנהל; או :: (2) נבדק בדיקה תפעולית תוך 30 יום לפני הטיסה ונמצא בתוך תחום סטיות הכיוון המותרות כמפורט בתקנות משנה (ב) ו-(ג). : (ב) מלבד כאמור בתקנת משנה (ג), כל אדם המבצע בדיקת ציוד לפי תקנת משנה (א) - :: (1) ישתמש בשדה התעופה המיועד להמראה, באות ניסוי ממיתקן קרקע שאישר המנהל, או, מחוץ למדינת ישראל, ישתמש באות ניסוי, המופעל או המאושר על ידי הרשות המוסמכת, לבדיקת ציוד VOR (סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא ארבע מעלות לכל צד); :: (2) אם לא קיים אות ניסוי בשדה התעופה המיועד להמראה, ישתמש הבודק בנקודה שאושרה על ידי המנהל כנקודת בדיקה של מערכת VOR או, מחוץ למדינת ישראל - על ידי הרשות המוסמכת המתאימה (סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא ארבע מעלות לכל צד); :: (3) אם לא קיימים אות ניסוי או נקודת בדיקה המסומנת על הקרקע, תיעשה הבדיקה בטיסה מעל לנקודה שאושרה בידי המנהל, או, מחוץ למדינת ישראל, על ידי הרשות המוסמכת המתאימה. סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא 6 מעלות לכל צד. : (ג) אם מותקנת בכלי הטיס מערכת VOR כפולה (שני מקלטים נפרדים פרט לאנטנה), רשאי בוחן הציוד לבדוק מקלט אחד כנגד השני במקום עריכת בדיקה כמפורט בתקנת משנה (ב). הבודק יכוון את שני המקלטים לאותה תחנה משדרת ויבדוק את ההפרש בין הקריאות בשני המכשירים. ההפרש המקסימלי המותר הוא ארבע מעלות. : (ד) המבצע בדיקת ציוד VOR לפי תקנות משנה (ב) או (ג) יציין בספר המטוס או במסמך רישום קבע אחר את תאריך הבדיקה, את המקום בו נערכה ואת השגיאה בכיוון ויחתום על גביהם. @ 28. תעודות הדרושות בכלי טיס (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תש"ן, תשע"ד, תשע"ה-2) : (א) נוסף על האמור [[בסעיף 71 לחוק]], ופרט לאמור [[בתקנה 214]], לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מצויים בו לפחות תעודות ומסמכים אלה: :: (1) אם מכל דלק נוסף מותקן בכלי הטיס - תעודה בדבר התקנתו בתא הנוסעים או בתא המטען של כלי הטיס; :: (2) אם חל לגבי כלי הטיס הסכם כאמור [[בסעיף 176 לחוק]] - עותק מתאים למקור של אותו הסכם, בכל שפה שבה הוא נחתם; :: (3) בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית - ::: (א) עותק מתאים למקור של רישיון ההפעלה האווירית שניתן למפעיל האווירי; ::: (ב) עותק של מפרטי ההפעלה המתאימים. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם תעודת כושר הטיסה שלו מוצגת לראוה בכניסה לתא הטייס או לתא הנוסעים וניתנת לקריאה על ידי הנוסעים או צוות כלי הטיס. : (ג) תקנה זו לא תחול על מטוס זעיר ועל מטוס הדרכה זעיר. @ 28א. יומן מסע (תיקון: תשע"ד) : (א) מפעיל אווירי של כלי טיס יבטיח כי מצוי בכלי הטיס יומן מסע (Journey Log Book) שיירשמו בו פרטים לגבי טיסות כלי הטיס לפי הוראות תקנה זו. : (ב) ביומן המסע יירשמו לגבי כל טיסה כל הפרטים האלה: :: (1) סימני לאומיותו ורישומו של כלי הטיס; :: (2) תאריך; :: (3) שמות אנשי הצוות ותפקידיהם; :: (4) מקומות ההמראה והנחיתה, זמניהן ומשך הטיסה; :: (5) מאפייני הטיסה (למשל: כללית, מסחרית, טיסה סדירה, טיסת שכר וכיוצא באלה); :: (6) תקריות, תצפיות, הערות - אם קיימות; :: (7) חתימתו של הטייס המפקד, או אמצעי אחר שאישר המנהל. : (ג) הפרטים הכלולים ביומן המסע לגבי כל טיסה יירשמו סמוך, ככל האפשר, למועד שבו הם ידועים, בכלי כתיבה בלתי ניתן למחיקה; מפעיל אווירי רשאי לנהל יומן מסע באמצעות מערכת ממוחשבת, ובלבד שהנתונים שבה נרשמים סמוך, ככל האפשר, למועד שהם ידועים, והם מאובטחים מפני שינויים והמערכת מגובה בקובץ ממוחשב שיעודכן כל 24 שעות. : (ד) הצהרה כללית (General Declaration) כמשמעותה בנספח 9 לאמנה, שמילא מפעיל אווירי, תיחשב כיומן מסע לעניין הפרטים המנויים בתקנת משנה (ב) הכלולים בה, ובלבד שהמפעיל האווירי שומר אותה בצמוד ליומן המסע שהוא מנהל, ולפי הוראות תקנות אלה. @ 28ב. יומן מסע - אחריות טייס מפקד (תיקון: תשע"ד-3) : הטייס המפקד אחראי כי הפרטים ביומן המסע יירשמו כנדרש לפי [[תקנה 28א]], לגבי הטיסה שבה הוא משמש טייס מפקד. @ 29. (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 30. כושר טיסה של כלי טיס : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כלי הטיס הוא במצב כשיר לטיסה. : (ב) טייס מפקד של כלי טיס הוא האחראי לקביעה אם כלי הטיס הוא במצב מתאים לטיסה בטוחה; בבואו לקבוע אם כלי הטיס הוא במצב מתאים לטיסה בטוחה, רשאי הטייס המפקד להסתמך על חוות דעתו של אדם המורשה כדין לאשר את כלי הטיס לטיסה. הטייס המפקד יפסיק את הטיסה או לא יתחיל את הטיסה כאשר מתגלה בכלי הטיס מצב המסכן את כושר טיסתו. @ 30א. דיווח על תקלות תפעוליות (תיקון: תשע"ג) : (א) מפעיל אווירי של כלי טיס ישראלי ידווח למנהל ולגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק של כלי הטיס כאמור [[בתקנה 128]], בכתב, על כל כשל, תקלה או פגם (להלן - תקלה תפעולית) בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה, כמפורט להלן: :: (1) התלקחות אש, כולל דיווח אם מערכת גילוי אש מותקנת בכלי הטיס ואם תפקדה כיאות; :: (2) התראת שווא לגבי אש או עשן; :: (3) תקלה במערכת הפליטה של המנוע שבעטייה נגרם נזק למנוע, לחלק של מבנה כלי הטיס הסמוך למנוע, לציודו או לרכיביו; :: (4) תקלה ברכיב של כלי הטיס שגרמה להצטברות או לזרימה של עשן, גז או אדים רעילים או מזיקים בתא הטייס או בתא הנוסעים; :: (5) כיבוי מנוע עקב הפסקת בעירה (Flameout); :: (6) כיבוי מנוע שגרם נזק מבני חיצוני למנוע או למבנה כלי הטיס; :: (7) כיבוי מנוע עקב נזק שנגרם מחדירת גוף זר או עקב התקרחות (Icing); :: (8) כיבוי של יותר ממנוע אחד תוך כדי טיסה; :: (9) תקלה במערכת הנצת (Feathering) המדחף או ביכולתה של המערכת לבקר את מנגנון מהירות היתר (Overspeed); :: (10) תקלה במערכת הדלק או במערכת הרקת הדלק המהירה, המשפיעה על סדירות זרימת הדלק או גורמת לנזילה מסוכנת; :: (11) תקלה בהורדת כן הנסע או בהרמתו או בפתיחה או בסגירה של דלתות כן הנסע; :: (12) תקלה במערכת הבלמים שגרמה לאבדן כושר בלימה כאשר כלי הטיס נמצא בתנועה על הקרקע; :: (13) נזק לחלקי מבנה ראשיים בכלי הטיס, כולל מבנים העשויים מחומרים מרוכבים (Composite Material), הדורש תיקון גדול; :: (14) סדק, עיוות קבוע, הפרדה של משטחים או שיתוך (קורוזיה) בחלקי מבנה ראשיים בכלי הטיס, כולל מבנים העשויים מחומרים מרוכבים (Composite Material), מעבר למגבלות הנזק המותרות שקבע היצרן או המנהל; :: (15) תקלה ברכיב או במערכת כלי הטיס אשר חייבה נקיטת אמצעי חירום, למעט פעולה המצריכה כיבוי מנוע בטיסה; :: (16) כל תקלה תפעולית אחרת בכלי הטיס, במבנה כלי הטיס, בציוד תעופתי או במנוע של כלי הטיס אשר אירעו או התגלו בכל עת, אם לפי שיקול דעת המפעיל האווירי סיכנו או עלולים היו לסכן את ההפעלה הבטוחה של כלי הטיס. : (ב) מפעיל אווירי החייב בדיווח ישלח אותו, לכל המאוחר למחרת אירוע התקלה התפעולית או למחרת מציאתה על ידיו, ואולם אם יום המחרת אינו יום עבודה, ישלח אותו ביום העבודה הראשון שלאחריו. : (ג) הדיווח לפי תקנת משנה (א) ייערך לפי טופס שהורה המנהל, ויכלול את כל הפרטים שלהלן: :: (1) סוגו, מספרו הסידורי ושם היצרן של כלי הטיס, המנוע או המדחף, כולל סימן הרישום של כלי הטיס; :: (2) זיהוי המפעיל האווירי; :: (3) התאריך שאירעה או שנמצאה בו התקלה התפעולית; :: (4) שלב הטיסה או פעולת הקרקע שבמהלכם נמצאה התקלה התפעולית; :: (5) תיאור מהותה של התקלה התפעולית; :: (6) פרטים לגבי החלק בכלי הטיס, במבנה כלי הטיס או בציוד התעופתי הנוגע בדבר, כולל מידע הנוגע למיקומו, אף אם בעת הדיווח הוא משוער, לקוד המערכת או לקוד הפריט (ATA Code) שכשל, וכן מידע לגבי הזמן שחלף מאז שבוצעו בו לאחרונה פעולות אחזקה, שיפוץ, תיקון או ביקורת; :: (7) סך כל מחזורי הפעולה, אם קיימים, וסך כל שעות הפעולה של כלי הטיס, המנוע, המדחף או האבזר; :: (8) אמצעי זהירות או פעולות חירום, אם ננקטו. : (ד) המנהל ייתן מספר מעקב לכל דוח שיוגש לו וימסרהו למפעיל האווירי. : (ה) אין בדיווח לפי תקנה זו כדי לגרוע מחובות הדיווח המוטלות לפי [[תקנות התיעוד]] על מפעיל המחזיק בתעודת סוג או בתעודת יצרן חלקים או באישור פריט אווירונוטי, או המורשה מטעם מחזיק תעודת הסוג (Licencee), או מהוראות לפי [[פרק ז' לחוק]]. : (ו) אין לעכב דיווח על פי תקנה זו, גם אם לא כל הפרטים הנדרשים בה ידועים. : (ז) נודעו למפעיל האווירי פרטים נוספים לעניין השלמת דיווח על פי תקנה זו, יגישם למנהל בהקדם, כתוספת לדיווח המקורי שהוגש, ויציין את מספר המעקב שניתן לפי תקנת משנה (ד). : (ח) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), מפעיל אווירי רשאי להסמיך מכון בדק שהוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות אחזקה לדווח למנהל במקומו על תקלה תפעולית לפי תקנה זו, שנמצאה בכלי טיס במהלך פעילות מכון הבדק, ואולם המפעיל האווירי אחראי לוודא כי מכון הבדק מקיים את הוראות תקנה זו; דוח כאמור יוגש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-72 שעות מהמועד שנמצאה בו התקלה התפעולית; מכון הבדק יעביר למפעיל האווירי עותק מכל דוח שהגיש כאמור. : (ט) הוראות תקנה זו יחולו על מפעיל אווירי של כלי טיס הרשום במדינת חוץ, לעניין תקלה תפעולית שאירעה בכלי הטיס או שנמצאה בו, בישראל. @ 30ב. דיווח על הפרעות בטיסה (תיקון: תשע"ג) : מפעיל אווירי ידווח למנהל, באופן ובתדירות שיורה לו המנהל, על כל אלה: : (1) כל הפסקת טיסה, החלפה לא מתוכננת של כלי טיס במהלך טיסה, עצירה לא מתוכננת או סטייה לא מתוכננת מנתיב הטיסה, בעקבות תקלה טכנית או חשד לה, וזאת אם תקלה טכנית זו לא היתה חייבת בדיווח לפי [[תקנה 30א]]; : (2) פרטים על מנועים שהורדו טרם זמנם בשל תקלה תפעולית; : (3) פרטים על מדחפים שהונצו (Feathered) בטיסה שלא במסגרת טיסות אימונים, טיסות הדגמה או טיסות ניסוי. @ 30ג. דיווח למחזיק תעודת הסוג (תיקון: תשע"ג) : מפעיל אווירי של מטוס גדול או של הליקופטר שמסתו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]], עולה על 3,175 ק"ג, ידווח למחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס על כל תקלה תפעולית כאמור [[בתקנה 30א]] ועל הפרעות בטיסה כאמור [[בתקנה 30ב]], בתוך 3 ימי עבודה מן המועד שנמצאה בו התקלה התפעולית או אירעה ההפרעה בטיסה; היו התקלה התפעולית או ההפרעה בטיסה האמורות נוגעות לשינוי שנעשה בכלי הטיס, ידווח המפעיל האווירי של כלי הטיס גם למחזיק תוספת לתעודת סוג הנוגע בדבר. @ 30ד. ניטור, הערכה, תיעוד ודיווח על ניסיון תפעולי ותחזוקתי (תיקון: תשע"ג) : מפעיל אווירי של כלי טיס כאמור [[בתקנה 30ג]], בטיסה מסחרית, ינטר, יעריך ויתעד את ניסיונו התפעולי והתחזוקתי, בכל הנוגע לכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל, ובכלל זה תקלות תפעוליות כאמור [[בתקנה 30א]] והפרעות בטיסה כאמור [[בתקנה 30ב]], וימסור למנהל מידע בדבר ניסיונו התיפעולי והתחזוקתי כאמור, כפי שיורה לו המנהל; בתקנה זו, "טיסה מסחרית" - טיסה לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין, לרבות דואר, בתמורה. @ 30ה. נזק לכלי טיס (תיקון: תשע"ג) : (א) נודע למנהל כי נגרם לכלי טיס ישראלי נזק בשל תקלה תפעולית כאמור [[בתקנה 30א]], יחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל יחליט אם הנזק גרם לכך שכלי הטיס אינו כשיר עוד לטיסה לפי כללי הכושר האווירי, כהגדרתם [[בתקנות התיעוד]], הישימים לפי העניין; :: (2) החליט המנהל כי כלי הטיס אינו כשיר לטיסה, יאסור על המשך הפעלתו עד להחזרתו לכשירות טיסה, ויחולו הוראות [[סעיף 79(ב) לחוק]]; :: (3) המנהל רשאי ליתן לכלי הטיס הרשאה מיוחדת לטיסה, בתנאים מגבילים מיוחדים שהורה עליהם, כדי לאפשר את הטסתו למקום שבו יהיה ניתן להחזיר את כשירותו לטיסה, ויחולו הוראות [[תקנה 87(ג) לתקנות התיעוד]]; כלי טיס שניתנה לו הרשאה מיוחדת לטיסה כאמור לא ישמש בטיסה מסחרית. : (ב) נגרם הנזק בשטחה של מדינת חוץ, רשאי המנהל ליתן הרשאה מיוחדת לטיסה כאמור בתקנת משנה (א)(3), בהתחשב במגבלות שהציעה הרשות המוסמכת במדינה שאירע בה הנזק. : (ג) נגרם בישראל נזק לכלי טיס הרשום במדינת חוץ, יחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל רשאי לאסור את המשך טיסתו, ובלבד שיודיע על כך מיד לרשות המוסמכת במדינת הרישום; ההודעה למדינת הרישום תכלול את כל המידע הנחוץ לה כדי לקבל החלטה בדבר כשירותו לטיסה של כלי הטיס וכן, במקרים המתאימים, מגבלות הנדרשות לדעת המנהל לצורך אישור הטסתו של כלי הטיס; :: (2) החליטה מדינת הרישום להתיר את הטסתו של כלי הטיס למקום שבו יהיה ניתן להחזיר את כשירותו לטיסה, רשאי המנהל לאשר את המשך הטסתו בכפוף למגבלות שהציע לפי פסקה (1), ככל שהציע; :: (3) החליטה מדינת הרישום כי כלי הטיס כשיר לטיסה, רשאי המנהל להתיר את המשך הטסתו של כלי הטיס, אלא אם כן ראה כי הפעלת כלי הטיס עלולה לגרום סכנה לחיי אדם או לרכוש. @ 31. הגבלות תפעוליות ודרישות לגבי סימונים בכלי טיס (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בניגוד להגבלות התפעוליות שנקבעו עבור אותו כלי טיס בספר הטיסה של אותו כלי טיס או, אם אין לו ספר טיסה, בניגוד להגבלות התפעוליות שנקבעו במסמך מקביל, בידי רשות הרישוי המוסמכת של מדינת הרישום. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי אלא אם כן נמצאים בכלי הטיס ספר טיסה בר-תוקף, ובכלי טיס שבהם אין ספר כאמור - ספר הבעלים (aircraft owner handbook), חומר וציוד כנדרש בספרי עזר מאושרים אחרים, סימונים ושלטים, או כל צירוף של אלה, הכוללים את כל אחת מההגבלות שקבע המנהל לכלי הטיס. : (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בהפעלת כלי טיס שבה המפעיל האווירי חייב להחזיק ספר עזר למבצעים לפי תקנות אלה, רשאי הוא לשאת בכלי טיס את החלקים הקשורים להפעלת כלי טיס מתוך העותק המעודכן של ספר העזר למבצעים שלו, במקום ספר הטיסה או ספר הבעלים. : (ג) לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי אלא אם כלי הטיס מזוהה כנדרש [[בתקנות הרישום]]. @ 31א. ציוד ומכשירים שאינם שמישים (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשנ"ה-2, תש"ס-2, תשס"ב-2, תשע"ד) : (א) לא ימריא אדם כלי טיס עם ציוד או מכשירים שאינם שמישים אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי המגדירה ציוד או מכשירים שאי-שמישותם אינה מונעת הפעלת כלי הטיס והתנאים לכך, שנערכה לפי תקנת משנה (ב) שהמנהל אישר; :: (2) מסמכי כלי הטיס הנמצאים בהישג ידו של הטייס יכללו רשימה הכוללת את תיאור הציוד והמכשירים שאינם שמישים; :: (3) כלי הטיס מופעל לפי התנאים והמגבלות החלים הכלולים ברשימת הציוד המזערי. : (ב) רשימת הציוד המזערי לא תאפשר הפעלת כלי הטיס אם הציוד והמכשירים שלהלן אינם שמישים: :: (1) ציוד ומכשירים הכלולים בדרישות כללי כושר אווירי שלפיהן הוצאה תעודת הסוג של כלי הטיס והחיוניים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס בכל תנאי הפעלה; :: (2) ציוד ומכשירים הנדרשים לפי הוראות כושר אווירי להיות כשירים לפעולה; :: (3) ציוד ומכשירים הנדרשים להפעלת כלי הטיס לפי תקנות אלה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להמריא כלי טיס עם ציוד או מכשירים שאינם שמישים, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) כלי הטיס אינו מופעל לפי [[הפרק השנים עשר]] בתובלה אווירית מסחרית ואינו מופעל לפי [[הפרק השלושה עשר]], והוא אחד מאלה: ::: (א) כלי טיס רוטורי, מטוס שאינו מונע במנוע טורבינה, שלגביהם לא קיימת רשימת ציוד מזערי ראשית; ::: (ב) כלי טיס רוטורי קטן או מטוס קטן שאינו מונע במנוע טורבינה, שלגביהם קיימת רשימת ציוד מזערי ראשית; ::: (ג) דאון או כלי טיס קל מהאוויר; :: (2) הציוד והמכשירים שאינם שמישים אינם - ::: (א) נדרשים לתפעול בכט"ר יום לפי כללי הכושר האווירי שלפיהם קיבל כלי הטיס רישיון; ::: (ב) מצוינים כנדרשים ברשימת הציוד המזערי או ברשימת הציוד של כלי הטיס, לפי סוג ההפעלה העומד להתבצע; ::: (ג) נדרשים לפי [[תקנה 33]] או תקנה אחרת להפעלה המסוימת של הטיסה המתוכננת; ::: (ד) נדרשים להיות תקינים לפי הוראות כושר אווירי; :: (3) הציוד והמכשירים שאינם שמישים הושבתו או הוסרו מכלי הטיס, בתא הטייס הוצב שילוט מתאים והפרטים נרשמו ביומן התחזוקה של כלי הטיס הנגיש לטייס המפקד; דרשה השבתת הציוד או המכשירים פעולת אחזקה, תבוצע פעולת האחזקה בהתאם לספר התחזוקה של כלי הטיס ופרטיה יירשמו ביומן התחזוקה של כלי הטיס הנגיש לטייס המפקד; :: (4) בוצעה בכלי הטיס בדיקה בידי טייס המורשה לטוס באותו כלי טיס, או בידי טכנאי בדק לכלי טיס המורשה לבצע פעולות אחזקה באותו כלי טיס, ואותו אדם ציין ביומן התחזוקה של כלי הטיס הנגיש לטייס המפקד כי הציוד או המכשירים שאינם שמישים לא מהווים סיכון לטיסת כלי הטיס. @ 31ב. רשות להמראה עם ציוד שאינו פועל (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"ה-2) : על אף האמור [[בתקנה 31א]] רשאי אדם להפעיל כלי טיס עם ציוד ומכשירים שאינם פועלים אם הוצאה לאותו כלי טיס הרשאה מיוחדת לטיסה לפי [[תקנות התיעוד]]. @ 32. שימוש בחמצן נשימה (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי בגבהים המצויינים להלן אלא אם מתקיימים התנאים האלה: :: (1) בגובה לחץ תא מעל 12500 רגל (MSL) ועד 14000 רגל (MSL) - עומד לרשות צוות ההטסה המזערי הדרוש מלאי של חמצן נשימה והוא משתמש בו עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות; :: (2) בגובה לחץ תא מעל 14000 רגל (MSL) - עומד לרשות צוות ההטסה המזערי הדרוש מלאי חמצן נשימה והוא משתמש בו במשך כל זמן הטיסה בגבהים אלה; :: (3) בגובה לחץ תא מעל 15000 רגל (MSL) - עומד לרשות כל הנמצאים בכלי הטיס מלאי של חמצן נשימה. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי עם תא בעל דיחוס, אלא אם - :: (1) בטיסות מעל רום טיסה 250 (Flight level 250), נמצא בכלי הטיס, נוסף לחמצן הדרוש לפי תקנת משנה (א), מלאי של חמצן מספיק ל-10 דקות שימוש לפחות עבור כל הנמצאים בכלי הטיס, לשם שימוש חירום כאשר ירידת כלי הטיס לגובה נמוך יותר נדרשת עקב איבוד הדיחוס בתא; :: (2) בטיסות מעל רום טיסה 350, טייס אחד היושב ליד ההגאים חובש מסיכת חמצן ומשתמש בה, והמסיכה מהודקת היטב ואטומה ומספקת חמצן במשך כל הזמן ברציפות או באופן אוטומטי כאשר גובה לחץ התא עולה מעל 14000 רגל (MSL). אולם אותו טייס יכול שלא לחבוש ולא להשתמש במסיכת החמצן ברום טיסה 410 או מתחתיו, אם נמצאים שני טייסים ליד ההגאים ולכל אחד מהם מסיכת חמצן מסוג חבישה מהירה, אשר ניתן תוך 5 שניות לחבוש אותה ביד אחת ממצב מוכן, להזרים את החמצן ולהדק ולאטום אותה כראוי. : (ג) למרות האמור בתקנת משנה (ב)(2), אם מכל סיבה שהיא בכל זמן שהוא נאלץ טייס אחד לעזוב את מושבו ליד ההגאים, בעת טיסה בגבהים מעל רום טיסה 350, יחבוש הטייס שנותר ליד ההגאים את מסיכת החמצן שלו וישתמש בה, עד אשר יחזור הטייס השני למקומו. : (ד) הוראות תקנה זו לא יחולו על מטוס המופעל לפי [[הפרק השלושה עשר]]. @ 33. מכשירים וציוד הדרושים בכלי טיס (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ח-3, תשע"א, תשע"ד, תשע"ה-2, תשפ"א) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס ממונע שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה סטנדרטית, בכל אחת מדרכי התפעול המפורטות בפסקאות (1) עד (4), אלא אם נמצאים בכלי הטיס המכשירים והציוד המפורטים באותן פסקאות או מכשירים וציוד מאושרים בידי המנהל כשווי ערך להם, ואלא אם מכשירים ופרטי ציוד אלה הם במצב שמיש, כלהלן: :: (1) טיסה לפי כללי טיסת ראייה מבוקרת (כטר"מ) - יום: ::: עבור טיסת כטר"מ בשעות אור היום דרושים כל אחד מהמכשירים והציוד המאושרים בידי המנהל, כמפורט להלן: :::: א. מד-סיבובים עבור כל מנוע; :::: ב. מד לחץ שמן עבור כל מנוע עם סיכת לחץ; :::: ג. מד טמפרטורה עבור כל מנוע המקורר בנוזל; :::: ד. מד טמפרטורה שמן עבור כל מנוע המקורר באויר; :::: ה. מד לחץ סעפת יניקה עבור כל מנוע בעל מדחס גידוש; :::: ו. מד כמות דלק עבור כל מיכל; :::: ז. מחוון מצב כנסע כאשר הכנסע מסוג מתקפל; :::: ח. מד מהירות אויר; :::: ט. מד גובה מדוייק הניתן לכיוונון לפי הלחץ הברומטרי; :::: י. מצפן מגנטי; :::: יא. שעון עם מחוג שניות מרכזי או עם מד-שניות ספרתי, או שעון נייד, שאינו זקוק לאישור המנהל; :::: יב. מד-פנייה ג'ירוסקופי עם מד החלקה; :::: יג. מדחום אויר חיצון; :::: יד. משדר–מקלט תג"מ (VHF) שניתן באמצעותו לשדר ולקלוט גם בתדר החרום, עם מיקרופון ואזניות; בכלי טיס המשמש להדרכה או לאימונים וכן בכלי טיס המופעל בידי שני טייסים יהיו שני מיקרופונים ושתי מערכות אזניות, או מערכת אחת של אזניות ומערכת רמקול; :::: טו. טרנספונדר, כפוף לאמור [[בתקנה 24]]; :::: טז. מקור אנרגיה חשמלית המספיקה עבור כל הציוד החשמלי וציוד הרדיו המותקנים בכלי הטיס; :::: יז. מערכת אחת שלמה של נתיכים חליפים או שלושה נתיכים חליפים מכל אחד מהסוגים הדרושים במערכת; :::: יח. בכלי טיס הטס מעל למים ומרחקו מהחוף עולה על מרחק הגלישה במנוע או במנועים מופסקים - ::::: 1. חגורת הצלה צפה עבור כל אחד מהנמצאים בכלי הטיס וחגורת הצלה נוספת אחת הנמצאות בהישג יד של כל אחד מהם; ::::: 2. לפחות מיתקן איתות פירוטכני אחד; :::: יט. פרט במקרה של ספינת אויר, חגורת בטיחות עבור כל הנמצאים בכלי הטיס שהם מעל לגיל שנתיים; כל חגורת בטיחות תצוייד בבריח מתכתי מאושר; החוזק הנקוב (Rated Strength) של כל חגורת בטיחות יתאים למקדם העומס הסופי (Ultimate Load Factor) לפי דרישות כושר אוירי הישימות, תוך התחשבות במאפייני הממדים (Dimensional Characteristics) של התקנת חגורת הבטיחות למושב או לדרגש; הרצועות של כל חגורת בטיחות תוחלפנה לפי הצורך או לפי דרישת המנהל; :::: כ. למטוס קטן שיוצר אחרי 18 ביולי 1978 - חגורת כתף מאושרת לכל מושב קדמי. למטרת פסקה זו, תאריך הייצור של המטוס הוא התאריך שבו מסמכי ביקורת הקבלה מאשרים שהמטוס הוא מושלם ועונה על נתוני תכן הסוג המאושרים; מושב קדמי הוא מושב הממוקם בעמדת איש צוות אויר או מושב הממוקם בשורה אחת עמו; :::: כא. מקלט VOR; :::: כב. למטוס קטן שיוצר אחרי 12 בדצמבר 1986 ואשר בו עד 9 מושבים בנוסף לטייס - חגורת כתף מאושרת לכל מושב. ::: (2) טיסה לפי כטר"מ - לילה: :::: עבור טיסת כטר"מ בשעות הלילה דרושים כל אחד מהמכשירים והציוד המאושרים על ידי המנהל, כמפורט להלן: :::: א. מכשירים וציוד המפורטים בפסקה (1); :::: ב. אורות כאמור [[בתקנה 72]]; במקרה של תקלה של כל מנורה של מערכת אורות נגד התנגשות, מותר להמשיך בטיסה בכלי הטיס למקום נחיתה אשר שם ניתן לבצע תיקונים או החלפה; :::: ג. שני פנסי אורות נחיתה או פנס אחד בעל שני חוטי ליבון המופעלים בנפרד; :::: ד. שני אמצעים לתאורת מכשירים, אשר כל אחד מהם בנפרד מסוגל להאיר את כל המכשירים; פנס כיס יכול לשמש כאחד מאמצעי התאורה הדרושים; :::: ה. תאורה בתא הנוסעים; :::: ו. אור בתא הטייס המותאם לקריאת מפות ומסמכים. ::: (3) טיסה לפי כט"מ: :::: עבור טיסת כט"מ דרושים כל אחד מהמכשירים והציוד המאושרים על ידי המנהל, כמפורט להלן: :::: א. מכשירים וציוד המפורטים בפסקה (2), אולם מד-פנייה ג'ירוסקופי עם מד-החלקה כאמור בפסקה (1)(יב) אינו נדרש בכלי טיס אלה: ::::: 1. במטוסים גדולים בהם קיימת מערכת שלישית של מכשירי מצב המטוס (attitude instrument system) המתוכננת לפעול בתחום של 360 מעלות בציר העילרוד ובציר הגילגול והמותקנת כאמור בסעיף ‎121.305(j)‎ לפ.א.ר.; ::::: 2. בכלי טיס רוטורי, שהוצאה לגביו תעודת סוג לפי חלק 29 לפ.א.ר., בו קיימת מערכת שלישית של מכשירי מצב המטוס המתוכננת לפעול בתחום של מצבי טיסה של ±80 מעלות בציר העילרוד ושל ±120 מעלות בציר הגילגול והמותקנת כאמור בסעיף ‎29.1303(g)‎ לפ.א.ר.; :::: ב. אופק מלאכותי ג'ירוסקופי; :::: ג. מציין כיוון ג'ירוסקופי; :::: ד. אמצעי התראה למקרה תקלה במערכות אספקת כוח למכשירים ג'ירוסקופיים; :::: ה. מערכת לחימום צינור פיטו של מד-מהירות; :::: ו. שני מקורות כוח נפרדים, עם אמצעי המאפשר לברור כל אחד מהם, כשלפחות אחד מהם הוא משאבה או גנרטור המופעלים על ידי המנוע ואשר כל אחד מהם הוא בעל הפעלה עבור כל המכשירים הג'ירוסקופיים; שני מקורות הכוח חייבים להיות כאלה שכשל של מכשיר אחד או של מקור כוח אחד לא יפריע להספקת כוח ליתר המכשירים; פסקת משנה זו אינה חלה על כלי טיס חד מנועי אשר קיימים בו מקורות כוח נפרדים למכשיר מד-פנייה ולמכשיר אופק מלאכותי; :::: ז. מקור אלטרנטיבי של לחץ סטטי עבור מכשירי מד-מהירות ומד-גובה; :::: ח. לכלי טיס הטס טיסות ממושכות מעל לים - מקלט נוסף ומיקרופון נוסף; :::: ט. מקלט משואת סימון אנכית (MKR); :::: י. מכשיר מודד מרחק (DME); :::: יא. מוצא כיוון אוטומטי (ADF). :::: מכשירי הקשר המשמשים גם כמכשירי ניווט והנדרשים לפי תקנת משנה זו חייבים להיות ניתנים לשימוש בו זמני. ::: (4) הפעלה של קטגוריה II: :::: עבור הפעלה של קטגוריה II דרושים מכשירים וציוד כמפורט בפסקה (3) ובנספח A ל-פ.א.ר. 91. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס ממונע שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה מיוחדת והמופעל לפי כטר"ח או כטר"מ, אלא אם כן נמצאים בכלי הטיס המכשירים והציוד המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) או מכשירים וציוד שאישר המנהל כשווי ערך להם, ואלא אם כן המכשירים ופרטי הציוד כאמור הם במצב שמיש, אולם - :: (1) לענין תקנת משנה (א)(1)כ', תהיה חגורת כתף מאושרת לכל מושב; :: (2) לענין תקנת משנה (א)(2)ג', יהיו פנסי אורות בנחיתה שקבע המנהל; :: (3) הוראות תקנת משנה (א)(1)כ"א ו-(2)ה' ו-ו' לא יחולו. : (ג) לא יפעיל אדם מטוס זעיר שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה למטוס זעיר, אלא אם כן נמצאים בו מכשירים וציוד שאישר המנהל והם במצב שמיש וזמין, כלהלן: :: (1) חגורת כתף מאושרת לכל מושב; :: (2) מד מהירות; :: (3) מד גובה; :: (4) מצפן מגנטי; :: (5) מד סיבובי מנוע; :: (6) מד טמפרטורה למנוע המקורר בנוזל או מד טמפרטורת ראש צילינדר; :: (7) טרנספונדר, בכפוף לאמור [[בתקנה 24(4)]]. : (ג1) לא יפעיל אדם מטוס זעיר שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה למטוס זעיר, שתא הטייס שלו פתוח (אינו מוגן), אלא אם כן כל הנמצאים בו חובשים קסדות מגן. : (ד) המנהל רשאי לדרוש התקנת מכשירים וציוד נוספים לאלה המפורטים בתקנת משנה (א) לגבי סוגי טיסות וסוגי כלי טיס שיקבע. : (ה) בנוסף למכשירים ולציוד המפורטים בתקנות משנה (א) ו-(ד) יימצאו בכלי הטיס מכשירים וציוד נוספים המפורטים כדרושים בספר הטיסה של כלי הטיס. : (ו) לא יפעיל אדם בלון חופשי מאוייש שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה לבלון חופשי אלא אם כן נמצאים בו מכשירים וציוד שאישר המנהל מראש והם במצב שמיש וזמין, כלהלן: :: (1) מד גובה; :: (2) מד שיעור נסיקה; :: (3) מד טמפרטורת מעטפת; :: (4) מד כמות דלק; :: (5) מד לחץ בעירת דלק. : (ז) (((בוטלה).)) : (ח) תקנה זו אינה חלה על מטוס המופעל לפי [[הפרק השלושה עשר]]. @ 33א. ציוד רפואי (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-2) : (א) לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר, אלא אם כן נמצא בכלי הטיס ציוד רפואי במצב שמיש כמפורט להלן: :: (1) ציוד עזרה ראשונה לפי הוראות אלה: ::: (א) ציוד עזרה ראשונה כאמור בטור ב' בטבלה שלהלן בכלי טיס כמפורט בטור א' שלצדו: :::: {| ! סודר !! טור א' !! טור ב' |- | (1) || כלי טיס בעל עשרה מושבים או פחות, שאינו מטוס גדול || תרמיל עזרה ראשונה בינוני, הכולל את הפריטים המפורטים [[בחלק הראשון לתוספת השלישית]] |- | (2) || כלי טיס בעל אחד עשר מושבים או יותר, שאינו מטוס גדול || תרמיל עזרה ראשונה גדול, הכולל את הפריטים המפורטים [[בחלק השני לתוספת השלישית]] |- | (3) || מטוס גדול || ערכות עזרה ראשונה (First Aid Kit) למטוס גדול, במספר כאמור בפסקת משנה (ב), הכוללות, כל אחת, את הפריטים המפורטים [[בחלק השלישי לתוספת השלישית]], המיועדות לשימוש הצוות לטיפול במקרי פציעה |} ::: (ב) המספר המזערי של ערכות עזרה ראשונה למטוס גדול, שמספר המושבים בו נקוב בטור א' בטבלה שלהלן, יהיה כאמור בטור ב' שלצדו: :::: {| ! סודר !! מס' מושבי הנוסעים {{ש}} במטוס גדול !! מס' ערכות עזרה ראשונה {{ש}} למטוס גדול |- | (1) || 0 עד 100 || 1 |- | (2) || 101 עד 200 || 2 |- | (3) || 201 עד 300 || 3 |- | (4) || 301 ומעלה || 4 |} :: (2) ערכת זהירות כללית לפי הוראות אלה: ::: (א) בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית, שהפעלתו מותנית בכך שמצויים בו דיילים - ערכות זהירות כללית (Universal Precaution Kits), במספר כאמור בפסקת משנה (ב), הכוללות, כל אחת, את הפריטים המפורטים [[בחלק הרביעי לתוספת השלישית]], המיועדות לשימוש הצוות לטיפול במקרי מחלה עם חשד למחלות מידבקות, או לטיפול במקרי מחלה הדורשים מגע עם נוזלי גוף; ::: (ב) המספר המזערי של ערכות זהירות כללית בכלי טיס שמספר מושבי הנוסעים שלו מפורט בטור א' בטבלה שלהלן יהיה כאמור בטור ב' שלצדו: :::: {| ! סודר !! טור א' {{ש}} מספר מושבי הנוסעים בכלי הטיס !! טור ב' {{ש}} מספר ערכות זהירות כללית |- | (1) || 0 עד 250 || 1 |- | (2) || יותר מ-250 || 2 |} ::: (ג) נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), המנהל רשאי, במקרים של סיכון אפשרי לבריאות הציבור, דוגמת זמנים של התפרצות מגפה אפידמית, להורות למפעיל אווירי לשאת בכלי הטיס ערכות זהירות כללית נוספות; :: (3) במטוס המופעל בתובלה אווירית מסחרית, המורשה לשאת למעלה מ-100 נוסעים, לקטע טיסה מתוכנן של שעתיים ויותר - ערכה רפואית (Medical Kit), הכוללת את הפריטים המפורטים [[בחלק החמישי לתוספת השלישית]], המיועדת לשימוש רופא או אדם מוסמך אחר לטיפול במקרי חירום רפואיים, ודפיברילטור (Defibrillator) שמתקיימים בו מאפיינים אלה: ::: (א) הוא מסוג אוטומטי חיצוני (external automated), העומד בדרישות מינהל התרופות האמריקני (FDA); ::: (ב) הוא בעל מקור מתח מתאים שאינו מסכן את בטיחות הטיסה, כפי שהורה המנהל; ::: (ג) הוא מתוחזק לפי הוראות היצרן. : (ב) מפעיל אווירי יבטיח כי - :: (1) הציוד הרפואי ימוקם בכלי הטיס במקום שאינו חשוף לחום, אבק או לחות; מקום הימצאו יסומן בצורה בולטת לעין; :: (2) ערכות עזרה ראשונה וערכות זהירות כללית יוצבו בפיזור שווה ככל האפשר בתוך תא הנוסעים, וכי הן יהיו נגישות לשימוש הצוות; :: (3) הערכה הרפואית והדפיברילטור יאוחסנו בתא הנוסעים, במקום שמור ומאובטח. : (ג) מפעיל אווירי יבטיח כי יקוימו לגבי הציוד הרפואי הוראות אלה: :: (1) שלמותו תיבדק לפני כל טיסה; :: (2) תיערך בדיקה ויזואלית שלו, והחלפת פריטי ציוד פגומים או פגי תוקף, אחת לשנה, לכל הפחות; מועדי התפוגה והבדיקה הבאה שלו יסומנו על גבי הערכה, אם ישים; :: (3) איש צוות המשתמש בפריט מפרטיו ידווח על כך בטופס רישום אירוע הכלול בערכות המפורטות בתקנה זו, לפי [[התוספת השלישית]]. @ 33ב. סימון אזורי פריצה (תיקון: תשע"ד) : (א) אם על גבי גוף כלי הטיס מסומנים אזורים מתאימים לפריצה על ידי צוותי חילוץ במקרי חירום, המפעיל האווירי יוודא כי אזורים אלה יסומנו לפי התרשים שבתקנת משנה (ג) (להלן - התרשים), וכי צבע הסימונים יהיה אדום או צהוב ואם יש בכך צורך הם יוקפו בצבע לבן כדי להבליט אותם לעומת הרקע. : (ב) אם סימוני הפינות באזורים המסומנים כאמור בתרשים, נמצאים במרחק העולה על 2 מטרים זה מזה, יסומנו קווי ביניים בגודל של 9 ס"מ על 3 ס"מ, כמסומן בתרשים. : (ג) תרשים סימון אזורים מתאימים לפריצה: :: (((התרשים הושמט))) @ 33ג. ציוד למטוס המופעל בגובה העולה על 15,000 מטרים (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם מטוס בגובה העולה על 15,000 מטרים (49,000 רגל) אלא אם כן מותקן במטוס מכשור למדידה ולהצגה מתמשכת של מינון הקרינה הקוסמית הנקלטת, וכן המינון המצטבר בכל טיסה; המכשור יותקן כך שאיש צוות אוויר יוכל לראות בנקל את מערכת התצוגה של המכשור. @ 34. הפעלה המחייבת עמידה במפרט ביצועי תקשורת נדרשים (תיקון: תשע"ד, תשפ"א-3, תשפ"ב-4) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שהוגדר לגביו מפרט ביצועי תקשורת נדרשים, אלא אם כן, מתקיימים כל אלה: :: (1) כלי הטיס מצויד בציוד תקשורת המאפשר לו לפעול בהתאם למפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; :: (2) בספר הטיסה של כלי הטיס או במסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]], קיים מידע לגבי יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; :: (3) אם קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי כאמור [[בתקנה 31א]] - קיים בה מידע לעניין יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; :: (4) המפעיל האווירי של כלי הטיס מיסד, תיעד ומקיים - ::: (א) נהלים לעניין תפעול במצב רגיל (normal) ובמצב בלתי רגיל (abnormal), ובכלל זה לעניין התמודדות עם מצבים בלתי צפויים (contingency), בהתאם להפעלה המתוכננת; ::: (ב) דרישות לעניין כשירות ומיומנות (qualification and proficiency) נדרשים מצוות הטיסה, בהתאם למפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; ::: (ג) תכנית אימונים לכוח האדם השייך לעניין, בהתאם להפעלה המתוכננת; ::: (ד) נהלים לעניין תחזוקה, שיבטיחו את הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס, בהתאם למפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; ::: (ה) נהלים לעניין קבלת מידע בנוגע לביצועי התקשורת בפועל (observed communication performance), ונקיטת פעולה מתקנת מיידית במקרים שבהם לפי המידע כאמור כלי טיס מסוים או סוג כלי טיס בהפעלת המפעיל האווירי, או פעילות המפעיל האווירי, אינם עומדים במפרט ביצועי התקשורת הנדרשים לגבי הפעלה מסוימת. : (ב) לגבי מפעיל אווירי ישראלי של כלי טיס בהפעלה מסחרית - הנהלים, הדרישות ותכנית האימונים כאמור בתקנת משנה (א)(4) - :: (1) יפורטו בספר העזר למבצעים שלו; :: (2) יהיו מקובלים על המנהל. @ 34א. הפעלה המחייבת עמידה במפרט ניווט (תיקון: תשע"ד, תשפ"א-3, תשפ"ב-4) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שהוגדר לגביו מפרט ניווט, אלא אם כן, מתקיימים כל אלה: :: (1) כלי הטיס מצויד בציוד ניווט המאפשר לו לפעול בהתאם למפרט הניווט הישים; :: (2) בספר הטיסה של כלי הטיס או במסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]], קיים מידע לגבי יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט הניווט הישים; :: (3) אם קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי כאמור [[בתקנה 31א]] - קיים בה מידע לעניין יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט הניווט הישים; :: (4) המפעיל האווירי של כלי הטיס מיסד, תיעד ומקיים - ::: (א) נהלים לעניין תפעול במצב רגיל (normal) ובמצב בלתי רגיל (abnormal), ובכלל זה לעניין התמודדות עם מצבים בלתי צפויים (contingency), בהתאם להפעלה המתוכננת; ::: (ב) דרישות לעניין כשירות ומיומנות (qualification and proficiency) נדרשים מצוות הטיסה, בהתאם למפרט הניווט הישים; ::: (ג) תכנית אימונים לכוח האדם השייך לעניין, שתתאים להפעלה המתוכננת; ::: (ד) נהלים לעניין תחזוקה, שיבטיחו את הכשירות האווירית הנמשכת, בהתאם למפרט הניווט הישים; :: (5) במרחב אווירי שלגביו הוגדר מפרט ניווט הטעון אישור (PBN Authorization Required (AR)‎) - הוא קיבל את אישור המנהל להפעלה; על אף האמור, לעניין מפעיל אווירי של כלי טיס זר, אישור להפעלה במרחב אווירי כאמור יינתן - ::: (א) על ידי הרשות המוסמכת במדינת המפעיל שלו, אם כלי הטיס מופעל בהפעלה מסחרית; ::: (ב) על ידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום של כלי הטיס, אם כלי הטיס מופעל בהפעלה כללית. : (ב) לגבי מפעיל אווירי ישראלי של כלי טיס בהפעלה מסחרית - הנהלים, הדרישות ותכנית האימונים כאמור בתקנת משנה (א)(4) - :: (1) יפורטו בספר העזר למבצעים שלו; :: (2) יהיו מקובלים על המנהל. : (ג) אישור כאמור בתקנת משנה (א)(5) - :: (1) לגבי כלי טיס המופעל בהפעלה מסחרית - יירשם במפרטי ההפעלה של המפעיל האווירי; :: (2) לגבי כלי טיס המופעל בהפעלה כללית - יינתן למפעיל האווירי כאישור נפרד. @ 34ב. הפעלה במרחב או נתיב שהוגדר כ-MNPS (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס במרחב אווירי שנקבע בהסכמי טיס אזוריים כ"מרחב אווירי המחייב מפרטי הפעלת ניווט מזעריים" (MNPS - Minimum Navigation Performance Specifications) (להלן - מרחב MNPS), אלא אם כן - :: (1) המטוס מצויד בציוד ניווט שהתקיימו לגביו שני אלה: ::: (א) המנהל אישר כי הוא עונה על דרישות פסקאות (a) עד (c) לסעיף השני (2 Section) לתוספת השלישית לחלק 91 לפ.א.ר.; ::: (ב) הוא מספק, באופן רציף, נתונים לצוות האוויר בדבר העקיבה אחר נתיב הטיסה המתוכנן או ההתרחקות ממנו, ברמת הדיוק הנדרשת בכל נקודה לאורך הנתיב; :: (2) בהפעלה מסחרית של כלי טיס - המנהל רשם אישור להפעלת כלי הטיס במרחב MNPS במפרטי ההפעלה של המפעיל האווירי; אישור המנהל להפעלת MNPS יינתן לפי מסמך 7030 בדבר נהלים אזוריים משלימים שהוציא ארגון התעופה הבין-לאומי. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לאשר הפעלת מטוס במרחב אווירי המחייב מפרטי הפעלת ניווט מזעריים, גם אם ציוד הניווט שבו אינו עומד בהוראות תקנת משנה (א), ובלבד שכל טיסה של מטוס כאמור, במרחב אווירי כאמור, אושרה בידי יחידת הנת"א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי. : (ג) מפעיל אווירי המבקש להפעיל כלי טיס במרחב אווירי או בנתיבים כאמור בתקנת משנה (א) יגיש למנהל בקשה באופן ובצורה שהורה המנהל, ובצירוף המסמכים שהורה עליהם. @ 34ג. הפעלת מטוס במרחב או נתיב שהוגדרו בו הפרדות אנכיות מופחתות (RVSM) (תיקון: תשע"ד, תשפ"ב-4) : (א) לא יפעיל אדם מטוס ישראלי במרחב אווירי שהוגדר במסגרת הסכמי טיס אזוריים כמרחב הפרדה אנכית מזערית מופחתת (להלן - הפעלת RVSM), אלא אם כן - :: (1) המטוס מצויד בציוד ניווט לפי הוראות החלק השני (section 2) לתוספת השביעית (Appendix G) לפרק ה-91 לפ.א.ר. (להלן - תוספת G לפ.א.ר. 91); :: (2) המנהל אישר את המטוס להפעלת RVSM; על אישור המנהל כאמור יחולו הוראות אלה: ::: (א) הוא יינתן לפי הנחיות ספר העזר ליישום הפרדות אנכיות מזעריות (מסמך 9574) שהוציא ארגון התעופה הבין-לאומי; ::: (ב) בהפעלה מסחרית של מטוסים הוא יירשם במפרטי ההפעלה של המפעיל האווירי, ובהפעלה כללית של מטוסים הוא יינתן למפעיל האווירי כאישור נפרד. : (ב) מפעיל אווירי של מטוס ישראלי המבקש לבצע הפעלת RVSM יגיש למנהל בקשה באופן ובצורה שהורה המנהל בצירוף המסמכים האמורים בפסקה (b) בחלק 3 (section 3) לתוספת G לחלק 91 לפ.א.ר., ויוכיח את האמור בפסקה (c) לחלק 3 לתוספת G לחלק 91 לפ.א.ר., בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (1) בטבלה שבתוספת השנייה]]. : (ג) המנהל לא יאשר מטוס להפעלת RVSM אלא אם כן מתקיימים כל אלה: :: (1) יכולות ביצועי הניווט האנכיים של המטוס עומדות בדרישות תוספת 4 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה; :: (2) המפעיל האווירי הציג נהלים מתאימים ומערך אחזקה מתאים לשמירה על הכשירות האווירית הנמשכת של המטוס; :: (3) המפעיל האווירי הציג נהלים פנימיים מתאימים - ::: (א) לפעולות אנשי צוות האוויר בהפעלת RVSM; ::: (ב) להכנת טיסה ולמילוי תכנית טיסה בהפעלת RVSM; ::: (ג) לדיווח על סטיות מהגובה שאושר לטיסה כאמור בחלק 6 (section 6) לתוספת G לפ.א.ר. 91; ::: (ד) לקבלת דוחות בדבר חריגה משמירת גובה, מיחידות נת"א מתאימות, ולנקיטת כל פעולה מתקנת מיידית לכל מטוס או קבוצת מטוסים מאותו סוג אשר זוהו בדוחות כאמור כלא עומדים בדרישות שמירת הגובה, הנדרשות להפעלה במרחב RVSM. : (ד) מפעיל אווירי בתובלה אווירית מסחרית, שהמנהל אישר לו לבצע הפעלת RVSM - :: (1) יבדוק את ביצועי שמירת גובה של שני מטוסים מכול סוג אשר הורשה לבצע באמצעותו הפעלת RVSM, ואם הוא מפעיל מטוס אחד בלבד מסוג המורשה לבצע הפעלת RVSM - את אותו מטוס, במועדים אלה, לפי המאוחר מביניהם - ::: (א) אחת לשנתיים; ::: (ב) בהגיע המטוס ל-1,000 שעות טיסה; :: (2) יעביר למנהל את תוצאות הבדיקות כאמור. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), במרחב אווירי מחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, שהוגדר כמרחב הפרדה אנכית מזערית מופחתת, מותרת הפעלת מטוס ישראלי שלא אושר להפעלת RVSM, אם הדבר מותר בהתאם למפורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי הישימים לאותו מרחב אווירי, ההפעלה אושרה בידי יחידת הנת"א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, והיא מתבצעת בהתאם לתנאי האישור כאמור. : (ו) לא יפעיל אדם מטוס זר במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוגדר בפרסומי המידע התעופתי כמרחב הפרדה אנכית מזערית מופחתת, אלא אם כן הפעלתו במרחב כאמור אושרה כמפורט להלן, לפי העניין, בהתאם לאמות המידה הבין-לאומיות הישימות: :: (1) אם הוא מופעל בהפעלה מסחרית - בידי הרשות המוסמכת במדינת המפעיל, והאישור כאמור נרשם במפרטי ההפעלה הרלוונטיים; :: (2) אם הוא מופעל בהפעלה כללית - בידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום; :: לעניין זה, "אמות המידה הבין-לאומיות" - התקינה שקבע הארגון לפי סעיף 37 לאמנה. @ 34ג1. ציוד מעקב (תיקון: תשפ"א-3) : לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי, אלא אם כן כלי הטיס מצויד בציוד מעקב (surveillance equipment) המאפשר לו לפעול בהתאם לדרישות ניהול התעבורה האווירית הישימות לאותו מרחב אווירי. @ 34ג2. הפעלה המחייבת עמידה במפרט ביצועי מעקב נדרשים (תיקון: תשפ"א-3) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שהוגדר לגביו מפרט ביצועי מעקב נדרשים, אלא אם כן, מתקיימים כל אלה: :: (1) כלי הטיס מצויד בציוד מעקב המאפשר לו לפעול בהתאם למפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; :: (2) בספר הטיסה של כלי הטיס או במסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]], קיים מידע לעניין יכולות מפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; :: (3) אם קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי כאמור [[בתקנה 31א]] - קיים בה מידע לגבי יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; :: (4) הוא מיסד, תיעד ומקיים - ::: (א) נהלים לעניין תפעול במצב רגיל (normal) ובמצב בלתי רגיל (abnormal), ובכלל זה לעניין התמודדות עם מצבים בלתי צפויים (contingency); ::: (ב) דרישות לעניין כשירות ומיומנות (qualification and proficiency) נדרשים מצוות הטיסה, בהתאם למפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; ::: (ג) תכנית אימונים לכוח האדם השייך לעניין, שתתאים להפעלה המתוכננת; ::: (ד) נהלים לעניין תחזוקה, שיבטיחו את הכשירות האווירית הנמשכת, בהתאם למפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; ::: (ה) נהלים לעניין קבלת דוחות בנוגע לביצועי המעקב בפועל (observed surveillance performance), ונקיטת פעולה מתקנת מיידית במקרים שבהם לפי הדוחות האמורים כלי טיס מסוים, סוג כלי טיס או פעילות המפעיל האווירי, אינם עומדים במפרט ביצועי המעקב הנדרשים. : (ב) לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה מסחרית - הנהלים, הדרישות ותכנית האימונים כאמור בתקנת משנה (א)(4) - :: (1) יפורטו בספר העזר למבצעים שלו; :: (2) יהיו מקובלים על המנהל. @ 34ד. ציוד מעקב, ציוד ניווט וציוד תקשורת (תיקון: תשע"ד, תשפ"א-3) : מפעיל אווירי יבטיח כי התקנת ציוד המשמש למעקב, לניווט או לתקשורת בכלי טיס שהוא מפעיל, נעשית כך שכשל בפריט ציוד כאמור או כשל בשילוב של פריטי ציוד כאמור לא יגרום לכשל בפריט ציוד אחר המשמש למטרות מעקב, לניווט או לתקשורת. @ 34ה. ניהול בסיס נתוני ניווט אלקטרוניים (תיקון: תשפ"א-3, תשפ"ב-4) : (א) מפעיל אווירי - :: (1) לא יעשה שימוש בבסיס נתוני ניווט אלקטרוניים, שהותאם לשימוש בכלי טיס בטיסה או על הקרקע, המשמש במערכות כלי טיס שהוא מפעיל (בתקנה זו - בסיס נתונים), אלא אם כן בסיס הנתונים עומד בדרישות איכות למידע (data quality requirements), מתאימות לשימוש המיועד בבסיס הנתונים; :: (2) יבטיח - ::: (א) הפצה והכנסה (Insertion), מבעוד מועד, של בסיס נתונים עדכני, אשר לא עבר שינוי לא מורשה (current and unaltered), לכל מערכת כלי טיס שהוא מפעיל שנדרשת לבסיס נתונים כאמור; ::: (ב) שבבסיס נתונים שמופץ ומוכנס כאמור בפסקת משנה (א) - :::: (1) אם נקבעה לגביו תקופת תוקף - נעשה שימוש בתוך תקופת התוקף שלו; :::: (2) אם לא נקבעה לגביו תקופת תוקף - נעשה שימוש לאחר שהמפעיל האווירי קבע לגביו כי אין מניעה משימוש בו בשל חוסר עדכניותו; :: (3) ידווח למי שסיפק לו את בסיס הנתונים על כל גילוי של מידע שגוי, לא עקבי או חסר, שלדעתו עלול להוות מפגע בטיחות וזאת מיד עם גילוי הדבר; :: (4) יודיע על קיומו של מידע שגוי, לא עקבי או חסר כאמור בפסקה (3), מיד עם גילוי הדבר - ::: (א) לכל איש צוות אוויר בכלי טיס שהוא מפעיל שבו נעשה שימוש בבסיס נתונים כאמור; ::: (ב) לכל אדם אחר שהוא מעסיק ושקיומו של מידע שגוי, לא עקבי או חסר כאמור נוגע למילוי תפקידו בשירות המפעיל האווירי; :: (5) יבטיח שבמסגרת הפעלת כלי טיס שהוא מפעיל לא נעשה שימוש בבסיס נתונים שהתגלה בו מידע שגוי, לא עקבי או חסר כאמור בפסקה (3). : (ב) מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה מסחרית יקבע נהלים לביצוע חובותיו לפי פסקאות (1) ו-(2)(ב)(2) לתקנת משנה (א), ובכלל זה לעניין דרישות האיכות למידע; נהלים ודרישות האיכות למידע כאמור - :: (1) יפורטו בספר העזר למבצעים שלו; :: (2) לעניין מפעיל אווירי ישראלי - היו מקובלים על המנהל. @ 34ו. דרישות לגבי מכשיר רדיו בתחום התג"מ (תיקון: תשפ"א-4) : לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שיש לקיים בו תקשורת קולית דו-כיוונית עם יחידת נת"א או כלי טיס שלפי תקנות אלה מותקן בו או צריך להיות מצוי בו מכשיר רדיו לתקשורת כאמור, אלא אם כן כלי הטיס מצויד במכשיר רדיו שמתקיימים בו, לגבי תחום התג"מ (VHF), כל אלה: : (1) טווח התדרים שלו הוא מ-118.000 מגה-הרץ עד 136.975 מגה-הרץ לפחות; : (2) הפרדת התדרים שלו היא של 8.33 קילו-הרץ או של 25 קילו-הרץ. @ 35. (תיקון: תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 35א. מניעת הפרעה לכלי טיס כתוצאה משימוש במערכת EFB נישאת (תיקון: תשע"ח-5) : לא יעשה מפעיל אווירי שימוש במערכת EFB נישאת (portable) בכלי טיס ולא יתיר שימוש במערכת EFB כאמור, אלא אם כן הבטיח שאינה משפיעה על הביצועים של הציוד התעופתי של אותו כלי הטיס, או על היכולת להפעיל את כלי הטיס בצורה בטוחה. @ 35ב. שימוש במערכת EFB (תיקון: תשע"ח-5) : לא יעשה מפעיל אווירי שימוש במערכת EFB בכלי טיס ולא יתיר שימוש במערכת EFB בכלי טיס, אלא אם כן - : (1) העריך את הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בכל אחד מתפקידי ה-EFB; : (2) מיסד ותיעד - :: (א) נהלים ודרישות אימונים לשימוש במערכת ה-EFB ובכל אחד מתפקידי ה-EFB; :: (ב) נהלים לניהול תפקידי ה-EFB ובכלל זה כל בסיס נתונים המשמש בהם; : (3) הבטיח כי, במקרה של כשל במערכת ה-EFB, זמין בכלי הטיס מידע מספיק לשימוש אנשי צוות האוויר לצורך השלמה בטוחה של הטיסה; : (4) ווידא כי איש צוות אוויר המשתמש במערכת ה-EFB אומן לכך, בין השאר לפי נהלים ודרישות אימונים לפי פסקה (2). @ 35ג. אישור שימוש במערכת EFB בתובלה אווירית מסחרית (תיקון: תשע"ח-5) : (א) לא יעשה מפעיל אווירי שימוש במערכת EFB בכלי טיס בתובלה אווירית מסחרית, אלא אם כן המנהל אישר לו את מערכת ה-EFB ואת תפקידי ה-EFB לגבי כל סוג של כלי טיס שהוא מבקש לעשות בו שימוש בהפעלתו. : (ב) מפעיל אווירי, המבקש את אישור המנהל כאמור בתקנת משנה (א), יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי - :: (1) מערכת ה-EFB, וכל הנדרש להתקנתה ולשימוש בה בכלי הטיס, ובכלל זה השפעות הגומלין שלה על מערכות כלי הטיס, אם יש כאלה, עומדים בדרישות כללי כושר אווירי הישימות; :: (2) הוא העריך את הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בכל אחד מתפקידי ה-EFB; :: (3) הוא קבע דרישות שיבטיחו כי במקרה של כשל במערכת ה-EFB, יהיה בידי אנשי צוות האוויר, באופן מיידי, מספיק מידע זמין לצורך השלמה בטוחה של הטיסה; :: (4) הוא מיסד ותיעד - ::: (א) נהלים ודרישות אימונים לשימוש במערכת ה-EFB ובכל אחד מתפקידי ה-EFB; ::: (ב) נהלים לניהול תפקידי ה-EFB ובכלל זה כל בסיס נתונים המשמש בהם. : (ג) לא יערוך מפעיל אווירי שינוי בנהלים ובדרישות האימונים, כמפורט בתקנת משנה (ב)(3) ו-(4), שאושרו לו, אלא אם כן השינוי מקובל על המנהל. @ 36. רשם נתוני טיסה ורשמקול תא הטייס (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה-2, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם כן כלי הטיס עומד בדרישות בדבר רישום נתוני טיסה כמפורט בתקנה זו, ואם כלי ורשמקול תא הטייס הטיס מופעל לפי [[הפרקים השנים עשר]] [[והשלושה עשר]] - אלא כשכלי הטיס עומד בדרישות הישימות [[פרק 12|בפרקים האמורים]]. : (ב) לא יפעיל אדם מטוס המונע בטורבינה או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של 10 מושבים או יותר ואשר יוצר אחרי 11 באוקטובר 1991 אלא אם כן מותקן בו רשם נתוני טיסה דיגיטלי בעל יכולת הקלטה, שמירה ופליטת נתונים העונה לדרישות הפרמטרים, הטווח והדיוק המופיעים בנספח E לחלק 91 לפ.א.ר((.)) לגבי מטוס או דרישות נספח F לחלק 91 לפ.א.ר((.)) לגבי כלי טיס רוטורי, והמסוגל להכיל נתונים מוקלטים של 8 שעות טיסה לפחות. : (ג) לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה, שבו 6 מושבים או יותר ואשר להפעלתו נדרשים שני טייסים, אלא אם כן הוא מצוייד ברשמקול תא הטייס והוא - :: (1) מותקן בהתאם לאחת מתקנות הפ.א.ר((.)) שלהלן, לפי הענין: ::: ‎23.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ ::: ‎25.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ ::: ‎27.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ ::: ‎29.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ :: (2) מופעל ברציפות מתחילת ביצוע הבד"ח לפני הטיסה ועד השלמת הבד"ח בגמר הטיסה; :: (3) בעל תכונות מחיקה המאפשרות בכל עת, בזמן פעולתו, מחיקת כל האינפורמציה האצורה בו למעט זו שהוקלטה ב-15 הדקות האחרונות. : (ד) הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו בכל אחד מאלה: :: (1) בהעברת כלי טיס, שבו רשם נתוני טיסה או רשמקול תא הטייס אינו שמיש, ממקום שבו אין אפשרות ביצוע תיקונים או החלפה של מכשירים אלה, אל מקום שבו קיימת אפשרות כזו; :: (2) בהמשכת הטיסה כמתוכנן, כאשר רשם נתוני הטיסה או רשמקול תא הטייס מתקלקל לאחר המראת כלי הטיס; :: (3) בביצוע טיסת ניסוי אשר במהלכה פעולתם של רשם נתוני הטיסה או של רשמקול תא הטייס מופסקת לצורך בדיקתם או לצורך בדיקת ציוד קשר או ציוד חשמלי אחר המותקנים בכלי הטיס; :: (4) בהעברת כלי הטיס ממקום רכישתו אל מקום שבו יותקן רשם נתוני טיסה או רשמקול תא הטייס. : (ה) כלי טיס שמופעל בטיסה לא מסחרית יהיה מורשה לטוס עם רשם נתוני טיסה או רשמקול תא הטייס שאינם שמישים למשך תקופה שלא תעלה על 30 ימים בתנאים אלה: :: (1) ביומן התחזוקה יהיה רישום החתום ביד טכנאי לבדק כלי טיס, של התאריך שבו הפסיק רשם נתוני הטיסה או רשמקול תא הטייס לפעול; :: (2) מול עיני הטייס המפקד תותקן לוחית המציינת שרשם נתוני הטיסה או רשמקול תא הטייס אינם שמישים. : (ו) רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנות אלה חייב לפעול ברציפות מרגע שמטוס מתחיל בריצת ההמראה או שכלי טיס רוטורי מתחיל לרחף ועד שהמטוס מסיים את ריצת הנחיתה או שכלי הטיס הרוטורי נוחת ביעדו. : (ז) במקרה של תאונה או תקרית, ישמור המחזיק ברשיון ההפעלה את האינפורמציה המוקלטת ברשם נתוני טיסה וברשמקול תא הטייס במשך 60 ימים לפחות או למשך תקופה ארוכה יותר אם נדרש לכך בידי המנהל, ועדת חקירה או חוקר, החוקרים את התאונה או את התקרית. @ 37. התאמת קריאות גובה לחץ אוטומטי למד גובה הטייס (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : לא יפעיל אדם מיתקן דיווח אוטומטי של גובה לחץ המשולב עם טרנספונדר - : (1) כאשר יחידת נת"א דורשת את הפסקת הדיווח האוטומטי; : (2) אלא אם בעת התקנתו נבדק המיתקן וכוייל לשדר נתוני גובה שסטייתם מקריאות מד גובה של הטייס אינן עולות על 125 רגל (על בסיס סבירות של 95 אחוז), כאשר מד גובה הטייס מכוונן ללחץ ברומטרי 1013.25 מיליבר (29.92 אינצ' כספית) לגבהים מגובה פני הים ועד לגובה ההפעלה המרבי של כלי הטיס; : (3) אלא אם מדי הגובה והמספרים (digitizers) ממיתקן זה עונים על המיפרטים TSO-C10b ו-88TSO-C או א.פ.א. מתאים שיקבע על פי [[תקנות התיעוד]], הכל בהתאם לעניין. @ 38. הגבלות משקל מטוס בקטגורית "תובלה" (תיקון: תשע"ד) : (א) לא ימריא אדם מטוס בקטגוריה "תובלה", למעט מטוס המונע במנוע טורבינה, שניתנה לגביו תעודת סוג אחרי 30 בספטמבר 1958, אלא אם נתקיימו כל אלה: :: (1) משקל ההמראה אינו עולה על משקל ההמראה המקסימלי המותר עבור גובה שדה התעופה ממנו מתבצעת ההמראה; :: (2) גובה שדה התעופה ממנו מיועד כלי הטיס להמראה נמצא בתוך תחום הגבהים אשר עבורם נקבעו משקלות המראה מקסימליים; :: (3) הצריכה הנורמלית של דלק ושל שמן במשך הטיסה לשדה התעופה המיועד לנחיתה תהיה כזו שבעת ההגעה משקלו הכולל של כלי הטיס לא יעלה על משקל הנחיתה המקסימלי המתאים לגובה של אותו שדה תעופה; :: (4) הגבהים של שדה התעופה המיועד לנחיתה ושל כל שדות התעופה המשניים שנרשמו עבור אותה טיסה הם בתוך תחום הגבהים אשר עבורם נקבעו משקלות נחיתה מקסימליים. : (ב) לא יפעיל אדם מטוס בקטגורית "תובלה" המונע במנוע טורבינה, שניתנה לגביו תעודת סוג לאחר 30 בספטמבר 1958, אלא בהתאם לספר טיסה של המטוס, וכן לא ימריא מטוס זה אלא אם נתקיימו כל אלה: :: (1) משקל ההמראה אינו עולה על משקל ההמראה הרשום בספר הטיסה של המטוס עבור גובה שדה התעופה ועבור הטמפרטורה השוררת בו בעת ההמראה; :: (2) הצריכה הנורמלית של דלק ושל שמן במשך הטיסה לשדה התעופה המיועד לנחיתה לשדות התעופה המשניים תהיה כזו, שבעת ההגעה לא יעלה משקלו הכולל של המטוס על משקל הנחיתה המקסימלי הרשום בספר הטיסה, עבור הגבהים של כל שדות התעופה המיועדים לנחיתה והטמפרטורות הצפויות בהם בעת הנחיתה; :: (3) משקל ההמראה אינו עולה על המשקל הרשום בספר הטיסה כמתאים למרחקים המינימליים הדרושים להמראה בהתחשב עם גובה שדה התעופה, המסלול בשימוש, השיפוע הכולל של המסלול וכן הטמפרטורה ורכיב הרוח השוררים בשדה התעופה בעת ההמראה; :: (4) כאשר מרחק ההמראה מכיל קטע מרחק פנוי (clearway), אורך המרחק הפנוי אינו גדול מחצי - ::: א. מרחק ריצת ההמראה, במקרה של מטוסים שהורשו עד 30 באוגוסט 1959; או ::: ב. אורך המסלול, במקרה של מטוסים שהורשו אחרי 29 באוגוסט 1959. : (ג) לא ימריא אדם מטוס בקטגורית "תובלה" המונע במנוע טורבינה, שניתנה בגינו תעודת סוג אחרי 29 באוגוסט 1959, אלא אם בנוסף לעמידה בדרישות תקנת משנה (ב), נתקיימו כל אלה: :: (1) מרחק האצה ועצירה (accelerate - stop distance) אינו עולה על מרחק ריצת ההמראה בתוספת מרחק העצירה (אם קיים); :: (2) מרחק ההמראה אינו עולה על מרחק ריצת ההמראה בתוספת המרחק הפנוי (אם קיים). @ 39. הגבלות כלי טיס בקטגוריה (("))מוגבל((")) (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה "מוגבל" אלא - :: (1) לשימוש מיוחד כמשמעותו [[בתקנה 11 לתקנות התיעוד]], שלגביו ניתנה לכלי הטיס תעודת סוג בקטגוריה זו (להלן - שימוש מיוחד); :: (2) לביצוע פעולה הקשורה במישרין באותו שימוש מיוחד, לרבות הפעלת כלי טיס בקטגוריה "מוגבל" לשם אימון צוות האויר בביצוע השימושים המיוחדים לגביו ניתנה תעודת הסוג. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה "מוגבל" להובלת אנשים או טובין בתמורה או בשכר. לענין תקנת משנה זו לא יראו הובלה של אנשים או חמרים הדרושים לביצוע השימוש המיוחד לרבות הובלה של אנשים ושל חמרים אל מקום ביצוע הפעולה, וכן פעולות הקשורות באימון צוות האויר בביצוע השימוש המיוחד, כהובלת אנשים או טובין בתמורה או בשכר. : (ג) לא יובל אדם בכלי טיס בקטגוריה "מוגבל" אלא אם הוא אחד מאלה: :: (1) איש צוות אויר; :: (2) עובר אימונים של צוות אויר; :: (3) אדם הנדרש לביצוע הפעולות הקשורות במישרין בשימוש המיוחד. : (ד) לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה "מוגבל" בשטח ישראל - :: (1) מעל לשטח המאוכלס בצפיפות; :: (2) בנתיב טיסה עמוס; :: (3) בקרבת מקום לשדה תעופה עמוס, אלא באישור המנהל ובהתאם להגבלות תפעוליות מיוחדות שקבע בו. : (ה) לא יפעיל אדם מטוס קטן בקטגוריה "מוגבל" שיוצר אחרי 18 ביולי 1978, אלא אם כל מושב קדמי מצוייד בחגורת כתף מאושרת. "תאריך הייצור" ו"מושב קדמי" פירושם כאמור [[בתקנה 33(א)(1)(כ)]]. : (ו) תקנה זו לא תחול על כלי טיס רוטורי להובלת מטען חיצוני שאינו מוליך נוסעים. @ 40. הגבלות כלי טיס בעל תעודת סוג זמנית (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס שניתנה לגביו תעודת סוג זמנית, אלא אם נתקיימו כל אלה: :: (1) כלי הטיס כשיר לקבלת תעודת כושר טיסה זמנית לפי [[תקנה 89 לתקנות התיעוד]]; :: (2) לגבי כלי טיס המופעל מחוץ למדינה - ניתן לו אישור מיוחד לכך מאת המנהל; :: (3) לגבי כלי טיס המופעל בטיסה מסחרית - ניתן לו אישור לכך מאת המנהל; :: (4) כלי הטיס מופעל לביצוע הפעולות האלה: ::: א. פעולות הדרושות במישרין לשם רישוי סוג או רישוי סוג-תוספת של כלי הטיס; ::: ב. אימון צוות אויר, לרבות דימוי של מבצעים בטיסה מסחרית; ::: ג. טיסות הדגמה על ידי היצרן עבור לקוחות בכוח; ::: ד. חקר שווקים על ידי היצרן; ::: ה. ניסוי בטיסה של מכשירים, אבזרים וציוד אשר אין להם השפעה על הכשירות האוירית של כלי הטיס; ::: ו. ניסוי פעולת מערכות של כלי הטיס; ::: ז. פעולות אחרות שאישר המנהל. :: (5) כלי הטיס מופעל בהתאם להגבלות שנקבעו לגביו והמוצגות בתוך כלי הטיס או הרשומות בספר טיסה זמני או במסמך מתאים אחר, אולם כאשר כלי הטיס מופעל בקשר לפעולות הדרושות במישרין לשם רישוי סוג או רישוי סוג-תוספת שלו, יופעל כלי הטיס לפי [[תקנה 84 לתקנות התיעוד]] הדנה בתעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני, וטיסות הניסוי יבוצעו רק מעל הים או מעל אזורים דלילי-אוכלוסין שאינם עמוסים בתנועה אוירית; :: (6) מפעיל כלי הטיס קבע נהלים מאושרים - ::: א. שישמשו כהוראות והנחיות לצוותי טיסה וצוותי קרקע לגבי הפעלת כלי הטיס לפי תקנה זו; ::: ב. לכניסה וליציאה של כלי הטיס לשדות תעופה ומהם, כאשר נתיבי ההמראה והגישה נמצאים מעל לשטחים מאוכלסים; :: (7) מפעיל כלי הטיס ווידא שכל איש צוות טיסה הינו מורשה כדין והוא בעל ידע ומידת הכרה מספיקים בכל הנוגע לכלי הטיס ולנהלים להפעלתו; :: (8) מפעיל כלי הטיס תיחזק את כלי הטיס כנדרש בתקנות המתאימות וכן בהתאם לכל הוראה נוספת שקבע המנהל; :: (9) יצרן כלי הטיס או המנהל קבעו כי לשם הפעלה בטוחה של כלי הטיס נדרש שינוי בתכן, במיבנה או בשיטת התפעול, והשינוי בוצע ואושר, לפי [[תקנה 37 לתקנות התיעוד]]. : (ב) מפעיל כלי טיס בעל תעודת סוג זמנית לא יוביל אדם בכלי הטיס, אלא אם - :: (1) לאותו אדם ענין ישיר בפעולות כאמור בפסקה (4) לתקנת משנה (א) או שאותו אדם קיבל אישור מיוחד לכך מיצרן כלי הטיס ומהמנהל; :: (2) מפעיל כלי הטיס הודיע לאותו אדם שתעודת הסוג של כלי הטיס היא תעודת סוג זמנית. : (ג) המנהל רשאי לקבוע הגבלות או נהלים נוספים הדרושים לדעתו להפעלת כלי טיס בעל תעודת סוג זמנית, לרבות הגבלה על מספר האנשים שמותר להטיס בכלי הטיס. @ 41. הגבלות כלי טיס לשימוש נסיוני : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני - :: (1) אלא למטרה שעבורה הוצאה התעודה, כאמור [[בתקנה 84 לתקנות התיעוד]]; :: (2) להובלת אנשים או טובין בשכר או בתמורה; :: (3) מחוץ לתחום שנקבע על ידי המנהל, אלא אם הראה המפעיל כי כלי הטיס ניתן לשליטה מלאה בכל טווח המהירויות שלו ובכל התמרונים שעליו לבצע ואין בכלי הטיס אפיוני תפעול או תכונות תכן מסוכנים; :: (4) מעל לשטחים המאוכלסים בצפיפות ובנתיבי טיסה עמוסים, אלא אם ניתן אישור מיוחד לכך על ידי המנהל ובהתאם להגבלות המיוחדות לכלי טיס מסויים להמראה ולנחיתה מעל לשטחים המאוכלסים בצפיפות. : (ב) מפעיל כלי טיס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני - :: (1) יודיע לכל אדם המשתתף בטיסה כי כלי הטיס הוא בשימוש נסיוני; :: (2) יפעיל את כלי הטיס לפי כטר"מ בשעות אור יום בלבד, אלא אם ניתן אישור מיוחד מאת המנהל לנהוג אחרת; :: (3) יודיע מראש למגדל הפיקוח בשדה תעופה שבו ניתנים שרותי פיקוח טיסה, על אופיים הנסיוני של כלי הטיס והטיסה. : (ג) המנהל רשאי לקבוע הגבלות נוספות הנראות לו כדרושות, לרבות הגבלות על אנשים שמותר להטיסם בכלי טיס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני. @ 42. כללים מיוחדים לכלי טיס זר (תיקון: תשע"ד) : (א) תקנה זו חלה על מפעיל כלי טיס זר בישראל בנוסף לכל דין. : (ב) בכלי הטיס המופעל לפי כטר"מ או לפי כט"מ יימצא לפחות איש צוות אויר אחד בתפקיד שיהא בעל יכולת לנהל קשר אלחוט דיבור דו-כיווני בשפה העברית או האנגלית. : (ג) כלי טיס המופעל לפי כט"מ - :: (1) יהיה מצוייד בציוד רדיו, המאפשר קשר דו-כיווני עם יחידת נת"א, ובציוד ניווט-רדיו המתאים לעזרי רדיו לניווט שבשימוש; :: (2) יוטס על ידי אדם המחזיק ברשיון טיס ישראלי עם הגדר מכשירים, או על ידי אדם המוסמך בתוקף רשיון הטיס הזר שברשותו לטוס לפי כט"מ והוא בקי בנוהלי הטיסה החלים בישראל, לרבות טיסה בנתיבים, המתנה וגישת מכשירים. : (ד) מפעיל כלי טיס זר מעל לים לאורך חופי ישראל יודיע מראש על תכנית טיסה כזו בהתאם לנהלים של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית הידועים כ-Supplementary Procedures המתאימים לאזור שישראל מצוייה בו. : (ה)(1) במקרה בו הציוד הנדרש בכלי הטיס לפי פסקה (ג)(1) הוא ציוד VOR וכלי הטיס מופעל מעל 24,000 רגל (MSL), כלי הטיס מצוייד במכשיר מדידת מרחק (DME) המסוגל לקלוט ולציין מידע על מרחק מתחנות VORTAC או VORDME; :: (2) יצא מכשיר DME מכלל שימוש בטיסה מעל 24,000 רגל (MSL), ידווח הטייס המפקד על כך מיד ליחידת נת"א ויהא רשאי לאחר זאת להמשיך בטיסה בגובה 24,000 רגל או מעליו, לשדה הנחיתה המיועד אשר שם ניתן להחליף או לתקן את המכשיר הפגום; :: (3) האמור בפסקאות (1) ו-(2) לא יחול על כלי טיס זר שאינו מצוייד במכשיר DME כאשר כלי הטיס מופעל למטרות המנויות להלן, ובתנאי שנמסרה על כך הודעה מראש ליחידת נת"א לפני כל המראה: ::: א. טיסת העברה בישראל למקום שם ניתן לבצע תיקונים או שינויים בכלי הטיס; ::: ב. טיסת העברה למדינה בה עומד כלי הטיס להרשם; ::: ג. טיסה של כלי טיס שיוצר בישראל למטרות ניסויי טיסה, אימוני צוותי אויר זרים בהפעלת כלי הטיס והעברת כלי הטיס למטרת ייצוא; ::: ד. טיסות העברה, תצוגה וטיסות ניסוי של כלי טיס שהובא לישראל למטרת תצוגה או ניסוי. : (ו) לא ישמש אדם כאיש צוות אוויר בכלי טיס זר אלא אם הוא בעל רשיון איש צוות אוויר שניתן לו בישראל או במדינת חוץ שבה רשום כלי הטיס, או אם רשיונו אושר על ידי הרשות המוסמכת לכך בישראל. @ 42א. הפעלה של כלי טיס זר בישראל (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם בישראל, דרך קבע, כלי טיס זר. : (ב) לענין תקנה זו תיחשב הפעלתו של כלי טיס זר בישראל, דרך קבע, אם שהה כלי הטיס בישראל יותר מ-45 ימים בכל תקופה רצופה של 270 ימים מיום הגיעו לארץ לראשונה, ולענין שהיית כלי טיס בישראל יחשב חלק מיום, כיום. : (ג) הופעל כלי הטיס הזר בישראל במשך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או שהה כלי הטיס בישראל, גם אם כלי הטיס לא הופעל או אם הופסקה הפעלתו במשך התקופה האמורה, לא תאושר הפעלתו בישראל לתקופה נוספת כאמור אלא אם כן עברו ששה חדשים מיום שהוצא מישראל. : (ד) לא יוטס כלי טיס זר בישראל אלא בידי בעלו הרשום או בידי אדם ששכר אותו כדי להטיסו בעצמו לכל תקופת שהותו של כלי הטיס בישראל. : (ה) בכפוף לאמור בתקנת משנה (ד), לא יפעיל תושב ישראל ולא ישכור כלי טיס זר אלא אם כן נתמלאו בו הוראות [[תקנות הרשיונות]]. : (ו) המנהל רשאי לתת פטור בכתב מדרישות תקנה זו, כולן או מקצתן, ולהתנות פטור כאמור בתנאים. : (ז) הוראות תקנה זו לא יחולו לגבי - :: (1) מטוס השוהה בישראל לצורכי ביצוע פעולות בדק במכון בדק; :: (2) כלי טיס המופעל על ידי מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי תקנות אלה. @ 43. טיסת העברה של מטוס גדול עם מנוע אחד דומם (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם בטיסת העברה מטוס גדול בעל ארבעה מנועים או בעל שלושה מנועי טורבינה, כאשר אחד המנועים אינו בפעולה, למטרת תיקון אותו מנוע, אלא אם נתקיימו כל אלה: :: (1) מטוס מאותו דגם נוסה בטיסה ונמצא עומד ברמת בטיחות משביעת רצון בהתאם לתקנות משנה (ב) או (ג), לפי הענין; אולם מפעיל אשר הראה כי לפני 19 בנובמבר 1966 מטוס מאותו דגם ביצע טיסת ניסוי משביעת רצון עם מנוע אחד דומם בהתאם לנתונים הביצועיים המפורטים בפסקה (2), יהיה פטור מחובת ביצוע טיסת ניסוי עבור אותו דגם; :: (2) ספר הטיסה המאושר מכיל את הנתונים הביצועיים הבאים והטיסה מתבצעת בהתאם להם: ::: א. משקל מקסימלי; ::: ב. תחומי מרכז הכובד; ::: ג. תצורה של המדחף שאינו בפעולה (אם ישים); ::: ד. אורך המסלול להמראה, לרבות התחשבות בטמפרטורה; ::: ה. טווח הגבהים; ::: ו. הגבלות שנקבעו בתעודת הסוג; ::: ז. טווח של הגבלות ביצועיות; ::: ח. נתונים על יכולת ביצוע; ::: ט. נהלי תפעול; :: (3) ספר העזר המבצעי של המפעיל מכיל נהלי תפעול לפעולה בטוחה של המטוס, לרבות דרישות מיוחדות כלהלן: ::: א. הגבלה הקובעת כי המשקל המבצעי המקסימלי בכל טיסת העברה יוגבל למינימום הנחוץ לביצוע אותה טיסה עם כמויות הדלק הרזרביות הדרושות; ::: ב. הגבלה הקובעת כי ההמראות יבוצעו ממסלול יבש, אלא אם אישר המנהל המראה של מטוס מאותו דגם עם מנוע אחד דומם ממסלול רטוב, והפרטים הקשורים בהמראה כזו כלולים בספר טיסה; ::: ג. נהלי תפעול משדות תעופה בהם המסלול מצריך המראה או גישה מעל לשטח מאוכלס; ::: ד. נהלי בקורת לבדיקת תקינותם התפעולית של המנועים השמישים. :: (4) לגבי המראות המטוס - ::: א. שלב הנסיקה ההתחלתי אינו עובר מעל לאזור המאוכלס בצפיפות; ::: ב. תנאי מזג האויר בשדה ההמראה או בשדה היעד אינם גרועים מאלה שנקבעו לטיסות לפי כט"ר; :: (5) בכלי הטיס מובלים רק אנשי צוות הדרושים להפעלת כלי הטיס בעת טיסתו; :: (6) בכלי הטיס משמשים בתפקיד אנשי צוות אויר הבקיאים בנהלים המבצעיים הקשורים בטיסת העברה עם מנוע אחד דומם המפורטים בספר העזר המבצעי של המפעיל והבקיאים במידע על ההגבלות ועל הביצועים המפורטים בספר הטיסה. : (ב) טיסת ניסוי של מטוס גדול בעל מנועי בוכנה עם מנוע אחד דומם למטרת קביעת ביצועי הטיסה שלו תיעשה כלהלן: :: (1) תבחר מהירות שאינה נמוכה מ-1.3Vs1 ואשר בה ניתן לשלוט במטוס בצורה משביעת רצון בנסיקה עם מנוע קריטי דומם כאשר המדחף מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה על ידי המפעיל, בעוד יתר המנועים פועלים בהספק המקסימלי שנקבע כאמור בפסקה (3); :: (2) המרחק הדרוש להאצת המטוס עד למהירות המפורטת בפסקה (1) ולטיפוסו לגובה של 50 רגל ייקבע כאשר מתקיימים כל אלה: ::: א. כן הנסע במצב מורד; ::: ב. המנוע הקריטי דומם והמדחף מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה למפעיל; ::: ג. יתר המנועים פועלים בהספק שאינו עולה על המקסימום שנקבע כאמור בפסקה (3); :: (3) ייקבעו נהלי ההמראה, הטיסה והנחיתה, כגון מצב של קיזוז ההגאים, שיטה של הפקת הספק המנועים, הספק המקסימלי של המנועים ומהירויות; המטוס יהיה במצב הניתן לשליטה מניחה את הדעת במשך כל תהליך ההמראה, כאשר הוא מופעל לפי נהלים אלה; :: (4) ביצועי המטוס ייקבעו כאשר משקלו המקסימלי אינו עולה על משקל המאפשר שיעור נסיקה של 400 רגל לדקה לפחות בתצורת טיסה כמפורט בתקנה 25.121 ל-פ.א.ר. בגובה של 5000 רגל; :: (5) בקביעת הביצועים יש להביא בחשבון את השפעת הטמפרטורה בקביעת אורך מסלול ההמראה, כמפורט בספר הטיסה של המטוס. : (ג) טיסות ניסוי של מטוס גדול בעל מנועי טורבינה, עם מנוע אחד דומם, למטרת קביעת ביצועי הטיסה שלו, ייעשו כלהלן: :: (1) מהירויות המראה V_R ו-V₂ שלא תהיינה נמוכות מאלה שלפיהן קיבל המטוס את תעודת הסוג שלו כאמור בתקנה 25.107 ל-פ.א.ר. ייבחרו כך שניתן יהיה לשלוט על המטוס במהירויות אלה בצורה מניחה את הדעת כאשר המנוע הקריטי דומם והמדחף, אם קיים, מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה על ידי המפעיל, וכאשר יתר המנועים פועלים בהספק שאינו עולה על זה שנקבע לצורך תעודת הסוג, כאמור בתקנה 25.101 לפ.א.ר.; :: (2) מרחק ההמראה המינימלי יהיה המרחק האופקי הדרוש להאיץ ולטפס לגובה של 35 רגל במהירות V₂, עם כל תוספת מהירות המתקבלת תוך כדי הניסויים, המוכפל ב-115 אחוז, בתנאים שלהלן: ::: א. כן הנסע במצב מורד; ::: ב. המנוע הקריטי דומם והמדחף, אם קיים, מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה על ידי המפעיל; ::: ג. יתר המנועים פועלים בהספק שאינו עולה על זה שנקבע לצורך הוצאת תעודת הסוג, כאמור בתקנה 25.101 לפ.א.ר.; :: (3) ייקבעו נהלי ההמראה, הטיסה והנחיתה, כגון מצב קיזוז הגאים, שיטה של הפקת הספק המנועים, הספק מקסימלי של המנועים ומהירויות. המטוס יהיה במצב הניתן לשליטה מניחה את הדעת במשך כל תהליך ההמראה, כאשר הוא מופעל לפי נהלים אלה; :: (4) ביצועי המטוס ייקבעו כאשר משקלו המקסימלי אינו עולה על המשקל שנקבע כאמור בתקנה 25.121 לפ.א.ר. בתנאים אלה: ::: א. השיפוע היציב למעשה של שלב הנסיקה הסופי הנדרש בתהליך ההמראה, לא יהיה פחות מ-1.2 אחוז בסופו של נתיב ההמראה, כאשר שני מנועים קריטיים אינם בפעולה; ::: ב. מהירות הנסיקה לא תהיה נמוכה מהמהירות המקוזזת הדרושה לטיסה עם שני מנועים דוממים, עבור השיפוע היציב, בשלב הנסיקה הסופי כאמור בפיסקת משנה (א); :: (5) המטוס יהיה נשלט בצורה מניחה את הדעת בנסיקה עם שני מנועים קריטיים דוממים. ביצועי נסיקה יכולים להיות מסוכמים על ידי חישובים המבוססים על תוצאות הניסויים והשווים להן בדיוקם; :: (6) בקביעת הביצועים יש להביא בחשבון את השפעת הטמפרטורה בקביעת מרחק ההמראה ובקביעת שלב הנסיקה הסופי, המחושב כאמור בתקנה 25.101 לפ.א.ר.; :: (7) טיסות הניסוי יכללו לפחות שלוש המראות; :: (8) לענין פסקאות (4) ו-(5), שני המנועים הקריטיים במטוס בעל ארבעה מנועים הם שני מנועים הנמצאים בצידו האחד של המטוס ובמטוס בעל שלושה מנועים הם המנוע המרכזי ואחד המנועים הצדדיים. @ 44. מיתקן קולי להתראת מהירות ומערכת מציין חימום פיטו (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס בקטגוריה "תובלה" המונע במנועי טורבינה או מטוס עם Vmo/Mmo שהוא גדול מ-0.8VDF/MDF או מ-0.8Vo/MD והמופעל בטיסה מסחרית אלא אם המטוס מצוייד במיתקן קולי להתראת מהירות העונה על הדרישות המפורטות בתקנה ‎25.1303(C)(1)‎ לפ.א.ר. : (ב) לא יפעיל אדם מטוס בקטגוריה "תובלה" המצוייד במערכת חימום פיטו, לאחר ח' בניסן התשמ"ב (1 באפריל 1982), אלא אם קיימת במטוס מערכת לציון כושר הפעולה של מערכת חימום הפיטו, כקבוע בתקנה 25.1326 לפ.א.ר. @ 45. מערכת התראת גובה במטוס טורבו-סילוני (תיקון: תשע"ד) : (א) פרט כאמור בתקנת משנה (ד), לא יפעיל אדם מטוס טורבו-סילוני ישראלי, אלא אם המטוס מצוייד במערכת מאושרת ושמישה של התראת גובה העונה על דרישות תקנת משנה (ב). : (ב) מערכת התראת גובה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מסוגלת לבצע את כל הפעולות המפורטות להלן: :: (1) תזהיר את הטייס בהתקרבו לגובה שנבחר מראש או בהתרחקו ממנו, הן בנסיקה והן בהנמכה - ::: א. באמצעות איתות קולי וחזותי, במועד שיספיק לטייס לבסס טיסה אופקית בגובה שנבחר; אולם לטיסות מתחת ל-3000 רגל מעל פני הקרקע (AGL) מספיק אם המערכת מזהירה בסוג איתות אחד בלבד, חזותי או קולי; מותר להשתמש במד גובה רדיו כדי לספק את האיתות, אם המפעיל מצוייד בנוהל מאושר, לקביעת גובה ההחלטה או גובה ההנמכה המינימלי (MDA) בהתאם לנסיבות; ::: ב. באמצעות איתות חזותי, במועד שיספיק לבסס טיסה אופקית בגובה שנבחר, וכאשר קיימת סטיה מעל אותו גובה שנבחר או מתחתיו, באמצעות איתות קולי; :: (2) תספק את האיתותים הדרושים מגובה פני הים עד לתקרת הטיסה המבצעית המאושרת של המטוס; :: (3) תאפשר בחירה של גבהים בהפרשיות המתאימה לגבהים בהם מופעל המטוס; :: (4) תאפשר בדיקה לפעולת איתות תקינה של המערכת ללא ציוד בדיקה מיוחד; :: (5) תאפשר כיוונון בהתאם לשינויים בלחץ הברומטרי, כאשר המערכת מופעלת על ידי לחץ ברומטרי. : (ג) כל מפעיל אשר תקנה זו חלה עליו יקבע ויפרסם נהלים בדבר השימוש במערכת התראת גובה, וכל איש צוות אויר ימלא אחר הנהלים המתייחסים לו. : (ד) תקנת משנה (א) לא תחול על טיסות של מטוס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני או טיסות של מטוס כאשר מבצעים בו אחת מאלה: :: (1) טיסת העברה של מטוס, שנרכש זה עתה, למקום בו תותקן בו מערכת התראת גובה; :: (2) המשך טיסה כפי שתוכננה מלכתחילה, כאשר מערכת התראת גובה יוצאת מכלל שימוש בעת הטיסה; אולם אין להמריא ממקום בו קיימת אפשרות לתקן או להחליף את המערכת, עד לביצוע התיקון או ההחלפה; :: (3) טיסת העברה של המטוס עם מערכת התראת גובה בלתי שמישה ממקום שאין בו אפשרות תיקון המערכת או החלפתה למקום בו קיימת אפשרות כזו; :: (4) טיסת ניסוי לשם בדיקת כושרו האוירי של המטוס; :: (5) טיסת העברה של המטוס אל מחוץ לישראל לצורכי רישום במדינת חוץ; :: (6) טיסת תצוגה למטרת מכירה; :: (7) אימון אנשי צוות זרים בתפעול המטוס לפני העברתו למקום שמחוץ לישראל לצורכי רישומו במדינת חוץ. @ 46. משדר מיקום חירום (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ח, תש"ס-2, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס - :: (1) בתובלה אווירית מסחרית - ::: (א) המורשה לקחת 19 נוסעים או פחות, אלא אם כן המטוס מצויד במשדר מיקום חירום מכל סוג שהוא, ואם הוצאה לו תעודת כושר טיסה לראשונה אחרי 1 ביולי 2008 - הוא מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות; ::: (ב) המורשה לקחת יותר מ-19 נוסעים, אלא אם כן המטוס מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות או בשני משדרי מיקום חירום מכל סוג שהוא, ואם הוצאה לו תעודת כושר טיסה לראשונה אחרי 1 ביולי 2008 - הוא מצויד בשני משדרי מיקום חירום לפחות, מהם משדר אחד לפחות יהיה מסוג אוטומטי; :: (2) בהפעלה מסחרית שאינה תובלה אווירית מסחרית ובהפעלה כללית, אלא אם כן המטוס מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות. : (ב) לא יפעיל אדם הליקופטר, אלא אם כן הוא מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות. : (ג) מפעיל אווירי יבטיח כי יתקיימו ההוראות שלהלן לגבי משדר מיקום חירום הנדרש לפי תקנה זו: :: (1) הוא עומד בהוראות פרק 5 לחלק II לכרך III לנספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן; :: (2) הוא יחובר לכלי הטיס בצורה שתבטיח שההסתברות שהוא יינזק במקרה של התרסקות כלי הטיס תהיה קטנה ככל האפשר; :: (3) הוא ימוקם בכלי הטיס קרוב עד כמה שאפשר לקצהו האחורי, ואם כלי הטיס מצויד ביותר ממשדר מיקום חירום אחד - אחד מהם לפחות ימוקם כאמור; הוראה זו אינה חלה על משדר מיקום חירום להישרדות. : (ד) מפעיל אווירי יבטיח כי כל משדר מיקום חירום יקודד בשיטה שיאשר המנהל, לפי הוראות הכרך השלישי לנספח 10 לאמנה, ויירשם במערכת הבין-לאומית COSPAS-SARSAT. : (ה) מפעיל אווירי יבטיח כי - :: (1) הסוללות שבשימוש במשדר מיקום חירום יוחלפו או יוטענו מחדש, אם הסוללות ניתנות לטעינה, בכל אחד מאלה: ::: (א) כאשר המשדר היה בפעולה במשך פרקי זמן המצטרפים לתקופה העולה על שעה אחת; ::: (ב) בתום חמישים אחוזים מאורך החיים של הסוללה, או חמישים אחוזים ממשך תקופת כושר הפעולה שלה לאחר הטעינה, במקרה של סוללות הניתנות לטעינה - כפי שקבע יצרן המשדר; תקנת משנה זו לא תחול לגבי סוללות אשר בדרך כלל אינן מתכלות באחסנה, כגון סוללה המופעלת במגע עם מים; :: (2) תאריך התפוגה להחלפה או לטעינה מחדש של הסוללה רשום בצורה ברורה על גוף המשדר. : (ו) מפעיל אווירי יכלול במערך האחזקה סעיפים לבדיקת כל משדר מיקום חירום לפי הוראות היצרן; לא נקבעו הוראות יצרן בעניין זה, המפעיל האווירי יכלול במערך האחזקה הוראות לבדיקת כל משדר מיקום חירום אחת ל-12 חודשים לפחות שתכלול את כל אלה לפחות: :: (1) התקנה נכונה; :: (2) שיתוך (קורוזיה) בסוללות; :: (3) מצב הבקרות וחיישן ההתרסקות; :: (4) קיום אות רדיו בעוצמה מספקת מהמכשיר. : (ז) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי אדם להפעיל כלי טיס בלא משדר מיקום חירום - :: (1) לשם ביצוע טיסת העברה של כלי טיס שנרכש בלא משדר מיקום חירום - ממקום רכישתו אל מקום שם יותקן בו משדר כאמור; :: (2) לתקופה שלא תעלה על 90 ימים אם משדר מיקום החירום אינו שמיש או הורד ממנו זמנית למטרת בדיקה או תיקון, ובלבד שאם הוא הורד מכלי הטיס התקיימו כל אלה: ::: (א) נרשמו במסמכי כלי הטיס תאריך הורדת המשדר, הסוג והדגם שלו, מספרו הסידורי והסיבה להורדתו; ::: (ב) בשדה הראייה של הטייס קיים שילוט מתאים המציין כי משדר מיקום חירום אינו מותקן. : (ח) על אף האמור בתקנה זו, כלי טיס אלה אינם חייבים בהתקנת משדר מיקום חירום: :: (1) כלי טיס בטיסות אימונים המתנהלות ברדיוס של 35 ק"מ (19 מיילים ימיים) משדה ההמראה, וכלי טיס המופעל בגרירת דאונים; :: (2) כלי טיס חקלאי המופעל במסגרת רישיון הפעלה אווירית שניתן לפי [[הפרק האחד עשר]]; :: (3) מטוס זעיר ומטוס הדרכה זעיר; :: (4) כלי טיס המיועד לשאת אדם אחד בלבד; :: (5) כלי טיס המופעל אגב ניסויי טיסה בתהליך תיכון; :: (6) כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני לפי [[תקנה 84(1) לתקנות התיעוד]], כאשר הוא מופעל על פי אותה תעודה; :: (7) כלי טיס המופעל לשם אחת המטרות המנויות [[בתקנה 84(2) עד (6) לתקנות התיעוד]]; :: (8) כלי טיס חדש המופעל אגב ייצורו, הכנתו למסירה לקונה מיועד או מסירתו לקונה כאמור. : (ט) בתקנה זו - ::- "משדר מיקום חירום אוטומטי" - משדר מיקום חירום מסוג כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "משדר מיקום חירום"; ::- "משדר מיקום חירום מכל סוג שהוא" - משדר מיקום חירום כאמור באחת מפסקאות (1) עד (4) להגדרה "משדר מיקום חירום"; ::- "נרכש", לעניין כלי טיס - בין באמצעות קנייה ובין באמצעות חכירה. @ 46א. מיתקן איתור תת-מימי (תיקון: תשע"ט) : לא יפעיל אדם מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק"ג, בתובלה אווירית מסחרית, בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 740 ק"מ (400 מיל ימי), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום, אלא אם כן המטוס מצויד במיתקן איתור תת-מימי, שמתקיימים לגביו כל אלה: : (1) הוא מופעל אוטומטית בהיותו מתחת למים; : (2) מרגע הפעלתו לפי פסקה (1) - :: (א) הוא משדר בתדר 8.8kHz; :: (ב) משך פעולתו הוא 30 ימים ברציפות לפחות; : (3) הוא מחובר בצורה מאובטחת לגוף המטוס, ואינו מותקן בכנפיים או בזנב המטוס; : (4) הוא עונה על דרישות אחד מאלה: :: (א) נוהל תקן טכני TSO-C200 או גרסה עדכנית שלו; :: (ב) נוהל תקן טכני אירופי ETSO-C200 או גרסה עדכנית שלו; לעניין זה, "נוהל תקן טכני אירופי" - מפרט כשירות אווירית מפורט, המהווה תקן ביצועים לפריט מסוים, שהוציאה הסוכנות האירופית לבטיחות אווירית לפי תקנת הנציבות האירופית 748/2012 מיום ט"ו באב התשע"ב (3 באוגוסט 2012), הקובעת כללים מיישמים בדבר הכשירות האווירית והרישוי הסביבתי של כלי טיס ומוצרים, חלקים ויישומים קשורים, וכן ארגוני תכן וייצור; :: (ג) תקן שווה ערך למפורט בפסקאות משנה (א) או (ב), כפי שאישר המנהל למפעיל האווירי של המטוס. @ 46ב. מערכת עקיבה אחרי כלי טיס (תיקון: תש"ף) : (א) מפעיל אווירי של מטוס בטיסת תובלה אווירית מסחרית שאינה טיסה שיחידת נת"א עוקבת אחריה - :: (1) יקיים, כחלק מהשליטה התפעולית שלו, מערכת עקיבה אחרי כלי טיס; :: (2) יבצע עקיבה אחרי מטוס בטיסה שאינה טיסה שיחידת נת"א עוקבת אחריה באמצעות מערכת עקיבה אחרי כלי טיס, לפחות החל מהימצאו במרחק של 90 קילומטרים משדה התעופה שממנו המריא ועד להימצאו במרחק של 90 קילומטרים משדה התעופה שבו הוא עתיד לנחות; :: (3) יקבע ויקיים נהלים בעניינים האלה: ::: (א) תיאור מערכת העקיבה אחרי כלי טיס המשמשת אותו, ובכלל זה זיהוי התנהגות טיסה לא-רגילה ומסירת הודעה ליחידת הנת"א המתאימה, כאשר נדרש; ::: (ב) שימור המידע הנוגע לעקיבה אחרי כל מטוס, כדי לסייע לכוחות חיפוש והצלה בקביעת המיקום הידוע האחרון של המטוס וקיום היכולת למסור, במקרה של אירוע בטיחותי חמור, העתק מהמידע האמור בלא דיחוי ובתצורה אלקטרונית, כך שהמידע יהיה קריא לאדם באמצעות שימוש בעורך קובצי מלל שכיח; ::: (ג) לעניין חוסר או אובדן מידע הנוגע לעקיבה אחרי מטוס - :::: (1) זיהוי כל אובדן מידע הנוגע לעקיבה אחרי מטוס, שאינו תוצאה של גורם זמני; :::: (2) מתן מענה, מבעוד מועד, לכל מקרה של מחסור שיטתי במידע הנוגע לעקיבה אחרי מטוס הנוגע למטוס מסוים או לנתיב מסוים; ::: (ד) בדיקה מיידית של חשד להתנהגות טיסה לא-רגילה ונקיטת פעולה מתאימה בעקבותיה, ובכלל זה לעניין יידוע יחידת הנת"א המתאימה, מסירת מידע שנדרש לה לשם מילוי תפקידה ותיאום פעולות עמה; ::: נהלים כאמור בפסקאות משנה (א), (ג) ו-(ד) יהיו מקובלים על המנהל; נהלים כאמור בפסקת משנה (ב) טעונים את אישור המנהל. : (ב) מערכת עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מבוססת על ציוד המסוגל לבצע את כל אלה: :: (1) לגלות את מיקום המטוס בארבעה ממדים (קו רוחב, קו אורך, גובה וזמן); :: (2) לשדר את מיקום המטוס למפעיל האווירי שלו באופן אוטומטי ובמרווחי זמן של 15 דקות או פחות. : (ג) בלי לגרוע מחובת המפעיל האווירי לפי תקנת משנה (א), רשאי המנהל לאשר למפעיל אווירי של מטוס בטיסה שאינה טיסה שיחידת נת"א עוקבת אחריה לעשות שימוש במערכת עקיבה אחרי כלי טיס שלא מתקיימת לגביה תקנת משנה (ב)(2), במקרים שמתקיימים לגביהם שני אלה: :: (1) מתקיים אחד מאלה: ::: (א) כשל בציוד המטוס, טרם תחילת הטיסה, שבשלו עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) באופן אוטומטי אינה אפשרית; ::: (ב) כשל מערכתי, שאינו תלוי במטוס, שבשלו עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) באופן אוטומטי אינה בת-השגה; ::: (ג) מקרים חוזרים שבהם למשך זמן קצר אין כיסוי (Coverage) של יחידת הנת"א המתאימה המאפשר עקיבה אחרי כלי טיס בארבעה ממדים ובמרווחי זמן של 15 דקות או פחות; ::: (ד) סגירה זמנית של מרחבי אוויר שעלולה לאלץ כלי טיס שאינו מצויד במערכת עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ב), לטוס בנתיבים שבהם נדרשת עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א); :: (2) המנהל שוכנע, על בסיס תוצאות תהליך ניהול סיכונים שהגיש לו המפעיל האווירי, שניתן לנהל את הסיכונים בהפעלת המטוס הנובעים מכך; תהליך ניהול סיכונים כאמור יכלול, לכל הפחות, בחינת כל אלה ועמדה לגביהם: ::: (א) יכולת מערכת השליטה התפעולית של המפעיל האווירי ונהליה, ובכלל זה בכל הנוגע ליצירת קשר עם יחידות נת"א השייכות לעניין; ::: (ב) היכולת הכוללת של המטוס ושל מערכותיו; ::: (ג) האמצעים הזמינים לקביעת מיקומו של המטוס וליצירת קשר עמו; ::: (ד) תדירות הפערים בדיווח האוטומטי ומשכם; ::: (ה) ההשלכות, מבחינת הגורם האנושי, של השינויים בנוהלי התפעול של צוות הטיסה, בדגש על עומס העבודה על צוות האוויר; ::: (ו) אמצעי אפחות סיכון מוגדרים ונהלים להתמודדות עם אירועים לא צפויים (Contingency procedures). : (ד) בתקנה זו - ::- "התנהגות טיסה לא-רגילה" (Abnormal flight behaviour) - אירוע הנוגע לטיסה שמתקיימים לגביו שני אלה: ::: (1) הוא מחוץ למדדים שהגדיר המפעיל האווירי להתנהגות טיסה רגילה או שהוא מעיד, לדעת המפעיל האווירי, על סטייה ברורה מהתנהגות טיסה רגילה; ::: (2) המפעיל האווירי הורה לגביו שהוא מהווה סיכון להמשכה הבטוח של הטיסה או לחיי אדם או לרכוש; ::- "טיסה שיחידת נת"א עוקבת אחריה" - טיסה שמתקיימים לגביה שני אלה: ::: (1) הנתיב המתוכנן לשדה היעד (Planned route) והנתיבים המתוכננים לשדות המשנה (Planned diversion routes), שבהם עתיד המטוס לטוס, כלולים במרחב אווירי שבו ניתנים, ברגיל, שירותי תעבורה אווירית הנתמכים במערכות עקיבה לפיקוח על תעבורה אווירית (ATC surveillance systems), שביכולתן לקבוע את מיקומו של המטוס בארבעה ממדים ובמרווחי זמן של 15 דקות או פחות; ::: (2) המפעיל האווירי מסר ליחידות הנת"א המתאימות מידע בדבר אמצעי הקשר שישמשו לצורך יצירת קשר מיידי עמו; ::- "מטוס" - כל אחד מאלה: ::: (1) מטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לפני ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), ושמתקיימים לגביו כל אלה: :::: (א) מסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק"ג ותצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, עולה על 19 מושבים; :::: (ב) הוא מצויד כך שהוא מספק מידע לגבי מיקומו נוסף על המידע שהוא משדר באמצעות הטרנספונדר; ::: (2) מטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית ביום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), או לאחריו, ושהוא אחד מאלה: :::: (א) מסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק"ג ותצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, עולה על 19 מושבים; :::: (ב) שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 45,500 ק"ג; ::- "מערכת עקיבה אחרי כלי טיס" (Aircraft tracking system) - מערכת המסתמכת על עקיבה אחרי כלי טיס שמטרתה לזהות התנהגות טיסה לא-רגילה ולספק התראה על כך; ::- "עקיבה אחרי כלי טיס" (Aircraft tracking) - תהליך המתבצע באמצעות מערכת קרקעית לקיום רשומות של המיקום, בארבעה ממדים (קו רוחב, קו אורך, גובה וזמן), של כלי טיס בטיסה מסוימת ולעדכונן במרווחי זמן קבועים. @ 46ג. שידור אוטונומי של מיקום מטוס במצוקה (תיקון: תש"ף) : (א) לא יפעיל מפעיל אווירי מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק"ג ושניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) או לאחריו, בתובלה אווירית מסחרית, אלא אם כן המטוס מצויד כך שהוא מסוגל, כאשר הוא במצוקה, לשדר באופן אוטונומי, בתדירות של פעם בדקה לפחות, מידע שעל בסיסו יכול המפעיל האווירי לדעת את מיקומו. : (ב) ציוד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לפי התוספת (Appendix‏) 9 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה, שעניינה: "Location of an Aeroplane in Distress". : (ג) מפעיל אווירי של מטוס כאמור בתקנת משנה (א) שנמצא במצוקה ימסור מידע בדבר מיקומו של המטוס ליחידת הנת"א המתאימה ולגוף המופקד על פעולות חיפוש והצלה. : (ד) אם ליחידת נת"א יסוד להאמין שמטוס נמצא במצוקה, תודיע על כך למפעיל האווירי של מטוס זה; יחידת הנת"א והמפעיל האווירי כאמור יתאמו ביניהם את המשך התקשורת והעברת המידע ביניהם בעניין. : (ה) בתקנה זו, "מצוקה" - מצב דברים שבו כלי טיס נמצא במצב כזה שאם התנהגות כלי הטיס (Aircraft behaviour) לא תתוקן, תוצאתה עלולה להיות תאונה. @ 47. הפעלה במהירות על-קולית (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם כלי טיס במהירות אמיתית העולה על מאך אחד, אלא בהתאם לתנאים ולהגבלות כמפורט בנספח B לחלק 91 ל-פ.א.ר. בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (2) בטבלה בתוספת השנייה]]. @ 47א. מיומנות בשפה האנגלית לצורך הפעלת כלי טיס בטיסה בין-לאומית (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד) : המחזיק ברישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השנים עשר]] [[או השלושה עשר]], יבטיח שאנשי צוות האוויר המנויים [[בתקנה 21ד לתקנות הרישיונות]] שהוא מעסיק בטיסות בין-לאומיות, הוכיחו את יכולתם לדבר בשפה האנגלית ולהבינה כאמור [[בתקנה האמורה]]. @ 48. תנאים להסכם חכירה (תיקון: תשע"ד) : (א) צדדים לחכירת כלי טיס ישראלי יכללו בהסכם החכירה, בסעיף אחרון המודפס באותיות גדולות ונראות לעין שיכלול את כל אלה בקשר לכלי הטיס: :: (1) הוראות החיקוק והוראות המנהל שעל פיהן תוחזק כלי הטיס ונבדק בשנים עשר החדשים שקדמו לכריתת ההסכם והצהרת הצדדים בדבר עמידת כלי הטיס בהוראות [[הפרק השביעי]] בכל הנוגע להפעלתו במסגרת המטרות שלשמן נחכר כאמור בהסכם החכירה; :: (2) זהות האדם שהצדדים רואים אותו כאחראי לשליטה המבצעית בכלי הטיס בהתאם להסכם החכירה והצהרת אותו אדם כי הוא מבין את היקף אחריותו למילוי אחר האמור בחיקוקים ובהוראות המתאימים; :: (3) הצהרה לפיה הצדדים יודעים כי מידע והסברים בדבר החיקוקים וההוראות האחרות ובדבר עמידתו של כלי הטיס בכל אלה ניתנים להשגה ברשות. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס חכור, אלא אם - :: (1) החוכר המציא למנהל עותק של הסכם החכירה ובו כלולים התנאים האמורים בתקנת משנה (א), בתוך 72 שעות ממועד כריתתו ועותק של הסכם החכירה ובו כלולים התנאים האמורים בתקנת משנה (א) מצוי בכלי הטיס; :: (2) החוכר, או הבעל הרשום של כלי הטיס, אם החוכר אינו אזרח ישראלי או תושב קבוע בישראל, מסר הודעה למנהל לפחות 48 שעות לפני ההמראה הראשונה של כלי הטיס לפי הסכם החכירה, שתכלול את כל אלה: ::: א. שדה התעופה שממנו ימריא כלי הטיס; ::: ב. מועד ההמראה; ::: ג. סימן הרישום של כלי הטיס. : (ג) עותק הסכם החכירה שהומצא למנהל לא יפורסם בקרב הציבור הרחב ולא יימסר להעתקה או לבדיקה לציבור הרחב או חלק ממנו. : (ד) לענין תקנה זו "חכירה" היא הסכם להספקת כלי טיס מאדם אחד לשני בתמורה, בין עם צוות ובין בלעדיו, למעט הסכם למכירת כלי טיס או הסכם של מכר-על-תנאי של כלי טיס. @ 48א. העברת תפקידים וחובות בהסכם חכירה בין מדינות (תיקון: תשס"ו) : (א) בהתאם לאמור בסעיף 83 תוספת (Article 83 bis) לאמנה, כפי שתוקנה ב-6 באוקטובר 1980, מדינת ישראל (להלן - המדינה) רשאית, בהסכם בכתב בינה ובין מדינה חברה אחרת (להלן - המדינה החברה) ובכפוף לתנאי ההסכם - :: (1) להעביר למדינה החברה את התפקידים והחובות של המדינה, כולם או מקצתם, לפי סעיפים 12, 30, 31 ו-‎32(a)‎ לאמנה כמדינת רישום של כלי טיס אחד או יותר הרשומים במדינה והמופעלים בהתאם להסכם חכירה, שכר או חילופין (lease, charter or interchange) של כלי טיס או כל הסדר דומה אחר בידי מפעיל שמקום העסק העיקרי שלו, ובאין לו מקום עסק כאמור - מושב הקבע שלו, נמצא במדינה החברה; :: (2) לקבל על עצמה לבצע את התפקידים והחובות, של המדינה החברה, כולם או מקצתם, לפי סעיפים 12, 30, 31 ו-‎32(a)‎ לאמנה, כמדינת רישום של כלי טיס אחד או יותר הרשומים במדינה החברה והמופעלים בהתאם להסכם חכירה, שכר או חילופין של כלי טיס או כל הסדר דומה אחר, בידי מפעיל שמקום העסק העיקרי שלו, ובאין לו מקום עסק כאמור - מושב הקבע שלו, נמצא במדינה. : (ב) כל תפקיד או חובה שהועברו לפי תקנת משנה (א) - :: (1) למדינה חברה - ניתן, בהסכם בכתב בין המדינה לבין המדינה החברה ובכפוף לתנאי ההסכם, להחזירם למדינה; :: (2) למדינה - ניתן, בהסכם בכתב בין המדינה לבין המדינה החברה ובכפוף לתנאי ההסכם, להחזירם למדינה החברה. : (ג) כל תנאי של הסכם כאמור בתקנת משנה (ב) ניתן לבטל או לתקן בהסכם בכתב בין הצדדים להסכם. : (ד) כל זמן שהסכם לפי תקנת משנה (א)(1) או (ב)(2) עומד בתוקף, לא יבוצעו התפקידים והחובות המפורטים בו בידי המדינה או מי מטעמה בזיקה לכלי הטיס המפורטים בהסכם. : (ה) כל זמן שהסכם לפי תקנת משנה (א)(2) או (ב)(1) עומד בתוקף, יבוצעו התפקידים והחובות המפורטים בו בידי המדינה או מי מטעמה בזיקה לכלי הטיס המפורטים בהסכם. == פרק שלישי: המרחב האוירי של ישראל ושירותי הפיקוח על התנועה האוירית == @ 49. מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל : (א) המרחב האוירי בישראל, והמרחב האוירי מחוץ לישראל הנתון לפיקוחה האוירי, שתחומיו מוגדרים בפרסומי מידע תעופתי ושבהם ניתנים שירותי פיקוח על תנועה אוירית, מהווים את מרחב הפיקוח התעופתי (מפ"ת - Flight Information Region - FIR) של ישראל. : (ב) כל מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל הוא מרחב אוירי מבוקר, שכל טיסה בו חייבת בהגשת תכנית טיסה ובקבלת מירשה טיסה מראש ממנה ובשמירת קשר במשך כל זמן הטיסה בין כלי הטיס לבין יחידת נת"א. @ 49א. מקומות כניסה ויציאה בישראל (תיקון: תשנ"ה-2) : כלי טיס רשאי להמריא כדי לצאת מישראל או לנחות בהיכנסו לישראל אך ורק במקומות המנויים להלן: : (1) נמל התעופה בן גוריון; : (2) שדה התעופה אילת; : (3) שדה התעופה חיפה; : (4) שדה התעופה ירושלים (עטרות); : (5) שדה התעופה דב הוז (תל-אביב); : (6) שדה התעופה עובדה. @ 50. חלוקת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל : (א) מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל מתחלק לאיזורים בהם מותרת הטיסה ולאיזורים בהם הטיסה אסורה. : (ב) באיזורים בהם מותרת הטיסה קיימים פרוזדורי אויר, פרוזדורי אויר מיוחדים, נתיבי אויר מוגדרים מראש, איזורי פיקוח, איזורי פיקוח טרמינליים, איזורי פיקוח שדה, איזורים מוגבלים ואיזורים מסוכנים, המוגדרים בשטח, בגובה ובזמן בפמ"ת של ישראל. @ 51. איזור אסור לטיסה (תיקון: תשע"ד) : איזור אסור לטיסה (prohibited area) הוא איזור המוגדר בשטח ובגובה בפמ"ת של ישראל, שהטיסה בו אסורה אלא אם ניתן אישור מיוחד מראש, מאת מי שנקבע לכך בפמ"ת. @ 52. איזור מוגבל לטיסה : איזור מוגבל לטיסה (restricted area) הוא איזור שהטיסה בו מוגבלת בשטח, בגובה, בזמן או במגבלות אחרות, אלא אם ניתן אישור מראש מאת יחידת נת"א לחרוג ממגבלות אלה. @ 53. איזור מסוכן לטיסה : (א) איזור מסוכן לטיסה (danger area) הוא איזור שבו עלולות להתקיים פעילויות או תופעות מסוכנות לטיסה. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור מסוכן לטיסה אלא אם הטייס המפקד של כלי הטיס שקל את המידע בדבר הפעילויות או התופעות האמורות ושוכנע כי לא נשקפת סכנה לבטיחות טיסתו באותו איזור. @ 54. פרוזדור אויר : (א) פרוזדור אויר (airway) הוא מרחב אוירי מבוקר או חלק ממנו, המותחם בין שני גבהים מוגדרים, משני צדיו של ציר מרכזי. : (ב) הציר המרכזי של כל קטע בפרוזדור האויר הינו קו ישר המחבר נקודות ציון גיאוגרפיות, כגון נ"צ על גבי מפה, ישוב, צומת וכד', המבוטאות על ידי עזרי ניווט. @ 55. פרוזדור אויר מיוחד : פרוזדור אויר מיוחד הוא פרוזדור אויר כמשמעותו [[בתקנה 54(א)]] שהציר המרכזי של כל קטע שבו הינו קו ישר המחבר נקודות ציון גיאוגרפיות. @ 56. נתיב אויר מוגדר מראש : נתיב אויר מוגדר מראש (predetermined route) הוא נתיב טיסה שאינו פרוזדור אויר, שנקבע מראש בתוך איזור פיקוח כמשמעותו [[בתקנה 57]] והמבוסס על עזרי ניווט. @ 57. איזור פיקוח (תיקון: תשע"ד) : (א) איזור פיקוח (control area - CTA) הוא מרחב אויר מבוקר המותחם בשטח והמשתרע מגובה שנקבע מראש מעל פני הקרקע או המים כלפי מעלה. : (ב) כל טיסה באיזור פיקוח חייבת בדיווח על התקדמות הטיסה ובמילוי אחר הוראות יחידת נת"א ואחר נהלי הטיסה הישימים שנקבעו בפמ"ת ובנוטאם. @ 58. איזור פיקוח טרמינלי : איזור פיקוח טרמינלי (terminal control area - TMA) הוא איזור פיקוח, המותחם בגובה ובשטח, הנקבע באיזור בו קיים ריכוז של נתיבי טיסה בסביבת שדה תעופה אחד או שדות תעופה שבהם קיימת פעילות טיסה מוגברת. @ 59. איזור פיקוח שדה : איזור פיקוח שדה (control zone - CTR) הוא איזור פיקוח במרחב אויר מבוקר המותחם סביב שדה תעופה מפני הקרקע עד גובה מוגדר. @ 60. איזור שדה (תיקון: תשע"ד) : (א) איזור שדה (aerodrome traffic zone) הוא מרחב אויר מבוקר המותחם סביב שדה תעופה ללא מגדל פיקוח, מפני הקרקע עד גובה מוגדר. : (ב) כל טיסה באיזור שדה תבוצע על פי נהלי הטיסה הישימים שנקבעו בפמ"ת ובנוטאם. @ 61. נקודת דיווח (תיקון: תשע"ד) : (א) נקודת דיווח (reporting point) היא מקום גיאוגרפי שנקבע בכינוי מסויים בפמ"ת, שביחס אליו כלי טיס מדווח על מיקומו. : (ב) נקודת דיווח יכולה להיות נקודת דיווח חובה ונקודת דיווח לפי דרישה. : (ג) בהגיע כלי טיס אל נקודת דיווח שנקבעה בפמ"ת כנקודת דיווח חובה, עליו לדווח על כך ליחידת נת"א. : (ד) בהגיע כלי טיס אל נקודת דיווח שנקבעה בפמ"ת כנקודת דיווח לפי דרישה, עליו לדווח על כך ליחידת נת"א אם נדרש לכך על ידיה. : (ה) דיווח לפי תקנה זו יהיה בציון כינוי נקודת הדיווח כפי שנקבע בפמ"ת. @ 62. איזור אימונים (תיקון: תשע"ד) : (א) איזור אימונים הוא מרחב אויר מבוקר המותחם בגובה, בשטח ובזמן בפמ"ת ושבו מתבצעים אימוני טיסה. : (ב) לא יתאמן אדם אימוני טיסה, למעט אימוני טיסות ניווט ואימוני המראה ונחיתה בשדה תעופה, אלא באיזור אימונים ואלא לפי נהלי האימונים והטיסה הישימים שנקבעו בפמ"ת או אלא לפי אישור יחידת נת"א ולפי הוראותיה. @ 63. שירות פיקוח על תנועה אוירית : מטרותיו של שירות פיקוח על תנועה אוירית הן: : (1) מניעת התנגשות - :: א. בין כלי טיס; :: ב. בין כלי טיס לבין מכשולים על פני הקרקע באיזור תמרון שדה תעופה; : (2) הסדרת זרימה שוטפת ותקינה של תעבורה אוירית; : (3) העברת מידע תעופתי חיוני לכל הנוגעים בדבר; : (4) הזעקת שירותי חיפוש והצלה בעת הצורך. @ 64. שירות מידע תעופתי : תפקידי שירות מידע תעופתי הם לאסוף ולהפיץ מידע תעופתי והוראות בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האוירית בכל הנוגע לאלה: : (1) שדות תעופה; : (2) שירותי פיקוח על התנועה האוירית ומיתקניהם; : (3) קשר, עזרי ניווט ושירותי תעבורה אוירית אחרים ומיתקניהם; : (4) שירותים מטאורולוגים ומיתקניהם; : (5) שירותי חיפוש והצלה ומיתקניהם; : (6) חיקוקים, נהלים והוראות הקשורים בתעבורה אוירית; : (7) שירותים הקשורים בכניסתם למדינה של נוסעים, אנשי צוות ומטען וביציאתם ממנה; : (8) סיכונים לתעבורה האוירית. @ 65. (תיקון: תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 66. חיוב ברשיון ובאישור (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : (א) לא יתן אדם שירות פיקוח על תנועה אוירית ולא יפרסם פרסומי מידע תעופתי ונוטאם אלא אם ניתן לו רשיון לכך מאת המנהל ואלא בהתאם לתנאי הרשיון. : (ב) לא יפרסם אדם פרסומי מידע תעופתי, אלא אם המנהל אישר מראש כל פרסום כאמור. : (ג) לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב והמיתקן מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם להוראות המנהל ולתנאי האישור. @ 66א. מיומנות בשפה האנגלית לצורך מתן שירותי נת"א מסוימים (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד) : המחזיק ברישיון למתן שירותי נת"א לפי [[תקנה 66(א)]] יבטיח שמפקחי התנועה האווירית שהוא מעסיק הנותנים שירותי נת"א לטיסות בנתיבים בין-לאומיים, הוכיחו את יכולתם לדבר בשפה האנגלית ולהבינה כאמור [[בתקנה 21ד לתקנות הרישיונות]]; לעניין זה, "נתיב בין-לאומי" - נתיב המוביל מחוץ לישראל אל שדה תעופה מן המנויים [[בתקנה 49א]], או משדה תעופה כאמור אל מחוץ לישראל, או נתיב החוצה את המרחב האווירי של ישראל. == פרק רביעי: כללי טיסה == === סימן א': כללי === @ 67. טיסה <!-- (([במקור: טיסת])) --> בקרבת כלי טיס אחר (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יטיס אדם כלי טיס קרוב לכלי טיס אחר עד כדי התהוות סכנה של התנגשות. : (ב) לא יטיס אדם כלי טיס בטיסת מיבנה אלא בהסדר מראש עם כל אחד מהטייסים המפקדים, בנפרד או ביחד, של כל אחד מכלי הטיס בטיסת המיבנה. : (ג) לא יוביל אדם בטיסת מיבנה נוסעים בטיסה מסחרית. : (ד) פרט אם אושר על ידי יחידת נת"א, לא יפעיל אדם כלי טיס בהתאם להוראה או להנחייה שניתנה לטייס של כלי טיס אחר למטרות פיקוח על תנועה אוירית באמצעות מכ"מ. @ 68. כללי זכות קדימה - תפעול יבשתי (תיקון: תשע"ד, תשע"ה-2) : (א) כללי - כל אדם הקשור בהטסת כלי טיס יקיים הסתכלות והשגחה מתמדת להימצאות כלי טיס אחרים, על מנת למנוע התקרבות שיש בה משום סכנה, בין אם הטיסה מתנהלת לפי כט"מ או לפי כטר"מ, והכל כמפורט בתקנה זו. כאשר תקנה זו מעניקה זכות קדימה לאותו כלי טיס, יתן מפעיל של כלי הטיס האחר זכות קדימה לאותו כלי טיס, ולא יעבור מעליו, מתחתיו, או לפניו, אלא אם נשמר מרחק בטוח בין שני כלי הטיס. : (ב) מצב מצוקה (distress) - לכלי טיס במצב מצוקה זכות קדימה על פני כל יתר כלי הטיס. : (ג) נתיבים מתכנסים (converging) - כאשר שני כלי טיס מאותה קטגוריה (כגון בלון, דאון, מטוס, כלי טיס רוטורי, כלי רחיפה ממונע, כלי רחיפה בלתי ממונע) טסים באותו גובה בקירוב בנתיבים מתכנסים, למעט התקרבות חזיתית או כמעט חזיתית, זכות קדימה תהיה לכלי הטיס הנמצא מימין. כאשר כלי הטיס הם מקטגוריות שונות זכות הקדימה תהיה כדלקמן: :: (1) לבלון זכות קדימה על פני כל קטגוריה אחרת של כלי טיס; :: (2) לדאון ולכלי רחיפה בלתי ממונע זכות קדימה על פני ספינת אויר, כלי רחיפה ממונע, מטוס או כלי טיס רוטורי; :: (3) לספינת אויר ולכלי רחיפה ממונע זכות קדימה על פני מטוס או כלי טיס רוטורי. :: אולם לכלי טיס המשמש לגרירה או לתדלוק של כלי טיס אחר, זכות קדימה על פני כל כלי טיס ממונע אחר. : (ד) התקרבות חזיתית (approaching head-on) - כאשר שני כלי טיס מתקרבים חזיתית או כמעט חזיתית האחד לקראת השני, ישנה טייסו של כל אחד משני כלי הטיס כיוון טיסתו לימין. : (ה) עקיפה (overtaking) - לכל כלי טיס שנעקף זכות קדימה וכלי הטיס העוקף ישנה כיוון לימין ויעקוף במרחק בטוח. : (ו) נחיתה - לכלי הטיס בשעת גישה סופית לנחיתה, או בשלבים האחרונים של הנחיתה, זכות קדימה על פני כלי טיס אחרים בטיסה או בשלבי הסעה על הקרקע; הוראה זו לא תחול על כלי רחיפה בלתי ממונע לעניין מתן זכות קדימה בנחיתה. :: כאשר שני כלי טיס או יותר מתקרבים לשדה תעופה לשם נחיתה, זכות הקדימה היא לכלי הטיס הנמוך שביניהם, אולם זכות קדימה זו לא תנוצל לצורך "חיתוך" לפני כלי הטיס הנמצא בגישה סופית, או לצורך עקיפתו. : (ז) בתקנה זו - ::- "כלי טיס" - לרבות כלי רחיפה כהגדרתו [[#1|בפסקאות (1) עד (5) להגדרה "כלי רחיפה" בחוק]]; ::- "כלי רחיפה בלתי ממונע" - גילשון אוויר ומצנח רחף כהגדרתם [[#1|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "כלי רחיפה" בחוק]]; ::- "כלי רחיפה ממונע" - גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף עם מנוע עזר ומצנח ממונע כהגדרתם [[#1|בפסקאות (2), (4) ו-(5) להגדרה "כלי רחיפה" בחוק]]. @ 69. כללי זכות קדימה - תפעול ימי : (א) כללי - מטיס כלי טיס על פני המים, ישמור ככל האפשר מרחק בטוח מכלי שיט וימנע מהפרעה לניווטם, ויתן זכות קדימה לכל כלי שיט וכלי טיס אחר, לו מוענקת זכות קדימה כמפורט בתקנה זו. : (ב) חצייה (crossing) - כאשר שני כלי טיס או כלי טיס וכלי שיט נעים בנתיבים החוצים זה את זה, לכלי הטיס או לכלי השיט שמימין זכות קדימה. : (ג) התקרבות חזיתית - כאשר שני כלי טיס, או כלי טיס וכלי שיט, מתקרבים חזיתית או כמעט חזיתית האחד לעומת השני, ישנה כל אחד את כיוונו לימין, וישמור על מרחק בטוח ביניהם. : (ד) עקיפה - לכל כלי טיס וכלי שיט הנעקף זכות קדימה, וכלי הטיס או כלי השיט העוקף ישנה כיוון כך שישמר מרחק בטוח. : (ה) תנאים מיוחדים - כאשר שני כלי טיס, או כלי טיס וכלי שיט מתקרבים זה לזה במידה העלולה לגרום להתנגשות, כל כלי טיס וכלי שיט יתקדם תוך שימת לב זהירה לתנאים הקיימים ולמגבלות של הכלים הנוגעים בדבר. @ 70. מהירות כלי טיס (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-3) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בגובה של פחות מ-10,000 רגל (MSL) במהירות אויר מכשירית העולה על 250 קשר (288 מייל לשעה), אלא באישור יחידת נת"א, או אם הדבר הותר בהוראות תעבורה אווירית. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס בתחום איזור פיקוח שדה במהירות אויר מכשירית העולה על - :: (1) 156 קשר (180 מייל לשעה) - אם כלי הטיס מונע במנועי בוכנה; :: (2) 200 קשר (230 מייל לשעה) אם כלי הטיס מונע במנועי טורבינה, אלא באישור יחידת נת"א או לפי הוראותיה. : (ג) לא יפעיל אדם כלי טיס מתחת לתחום איזור פיקוח טרמינלי במהירות מכשירית העולה על 200 קשר (230 מייל לשעה). : (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אם המהירות הבטוחה המינימלית לכלי טיס בטיסה מסויימת הינה גדולה מהמהירות המקסימלית שנקבעה בתקנה זו, רשאי אדם להטיס את כלי הטיס באותה מהירות בטוחה מינימלית, אם הודיע על כך ליחידת נת"א. @ 71. טיסה אוירובטית (תיקון: תשס"ו) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה אוירובטית בכל אלה: :: (1) מעל איזור מאוכלס של עיר, כפר או מקום יישוב אחר; :: (2) מעל מקום התקהלות בני אדם בשטח פתוח; :: (3) בתוך תחומי איזור פיקוח שדה תעופה, איזור פיקוח טרמינלי ופרוזדור טיסה; :: (4) מתחת לגובה 1500 רגל מעל לקרקע; :: (5) בתנאי ראות-טיסה של פחות מ-5 ק"מ. : (ב) לענין תקנה זו טיסה אוירובטית פירושה תמרון, המבוצע מרצונו של הטייס, הקשור בשינוי פתאומי במצבו של כלי הטיס, וכן מצבי טיסה ותאוצה בלתי רגילים שאינם דרושים לטיסה רגילה. @ 72. תאורה בטיסות לילה (תיקון: תש"ן) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בזמן תאורה אלא אם כן מצויים בו אורות ניווט דולקים. : (ב) לא יחנה אדם כלי טיס מרבע שעה לפני שקיעת השמש ועד רבע שעה לאחר זריחתה ולא יגרור או יסיע אותו בתוך איזור שדה התעופה בו מתבצעת פעילות טיסות לילה או בקרבה מסוכנת לשדה תעופה כזה, אלא אם - :: (1) כלי הטיס מואר היטב; :: (2) מצויים בכלי הטיס אורות ניווט דולקים או כלי הטיס נמצא באיזור המסומן בתאורת אזהרה. : (ג) לא יעגן אדם כלי טיס על פני המים מרבע שעה לפני שקיעת השמש ועד רבע שעה לאחר זריחתה אלא אם מיתקן העגינה מואר, או אלא אם מקום העגינה הינו במקום בו לא נדרשת תאורת עגינה לכלי שיט. : (ד) לא יפעיל אדם כלי טיס על פני המים מרבע שעה לפני שקיעת השמש ועד זריחתה אלא אם מצויים בכלי הטיס אורות נגד התנגשות אדומים או לבנים והאורות דולקים. אורות נגד התנגשות אלה אינם חייבים להיות דולקים בעת טיסה בתנאי מזג אויר מכשירי (IMC) אם הטייס המפקד מצא לנכון לכבותם מסיבות בטיחות כאשר אורות אלה מפריעים להפעלה בטוחה של כלי הטיס. @ 73. ציות להוראות בקרת תעבורה אוירית (תיקון: תשע"ד) : (א) למעט במצב חירום, לא יסטה טייס מפקד מתנאי מירשה טיסה שאושר על ידי יחידת נת"א, אלא אם קיבל הטייס המפקד מירשה טיסה חדש. : (ב) למעט במצב חירום, לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור, שניתנים בו שרותי בקרת תעבורה אוירית, בניגוד להוראות יחידת נת"א. : (ג) טייס מפקד הסוטה במצב חירום ממירשה טיסה או מהוראות יחידת נת"א, ידווח על הסטייה ליחידת הנת"א מוקדם ככל האפשר. : (ד) טייס מפקד אשר קיבל מיחידת נת"א קדימות בגלל מצב חירום שאינו נכלל בין הארועים המחייבים דיווח בכל מקרה, כאמור [[תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)#|בתקנה 3 לתקנות הטיס (ועדות לחקירת תאונות ותקריות כלי טיס), התשכ"ט-1969]], יגיש תוך 48 שעות לראש יחידת הנת"א, לפי דרישתו, דו"ח מפורט על נסיבות מצב החירום. : (ה) בתקנות משנה (א) עד (ג), "טייס מפקד" - לרבות טייס אחר הממלא את מקומו בהטסה בהעדרו של הטייס המפקד מתא הטייס. @ 74. אותות : (א) קיבל מפעיל כלי טיס אות מן האותות המפורטים [[בתוספת הראשונה לתקנות אלה]] או הבחין בו, יציית לאותו אות כמוסבר [[בתוספת האמורה]]. : (ב) האותות [[בתוספת הראשונה לתקנות אלה]] ישמשו למטרות המפורטות [[בתוספת האמורה]] בלבד ואין להשתמש באותות אחרים שיש בהם כדי להטעות או לבלבל את הזולת. @ 75. זמן (תיקון: תשמ"ו) : (א) זמן, בכל הקשור לטיסה, יהיה זמן אוניברסלי מתואם - (UTC - Coordinated Universal Time), בשעות ודקות של יממה בת 24 שעות המתחילה בחצות. : (ב) בדיקת הזמן ואיפוס השעון יבוצעו לפני תחילת הפעלת כלי הטיס ובמרוצת הטיסה, אם הדבר דרוש. @ 76. כוונון מד הגובה (תיקון: תשע"ד) : מפעיל כלי טיס במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל ישמור על גובה שיוט ויכוון את מד הגובה תוך התייחסות לרום טיסה, או לגובה הנמדד לגבי גובה פני הים הממוצעים, כפי שמפורט בפמ"ת. @ 77. משדר מיקום חירום : מפעיל כלי טיס המצוייד במשדר מיקום חירום ינהג כדלהלן: : (1) לפני כל טיסה, יעביר את המכשיר למצב כוננות ויאזין על ערוץ החירום (121.5 מגה-הרץ) על מנת לוודא שהמכשיר אינו משדר; : (2) לאחר כל נחיתה יאזין שנית על ערוץ החירום, ויוודא שהמכשיר אינו משדר; : (3) לפני עזבו את כלי הטיס ינצור את המכשיר על מנת להוציאו ממצב כוננות. @ 78. תכנית טיסה (תיקון: תשמ"ו, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא בהתאם לתכנית טיסה שהוגשה ליחידת נת"א המתאימה, או בהתאם לשינוי בתכנית טיסה, שניתן לגביה מירשה טיסה, או אלא אם מצב חירום מצריך פעולה שלא בהתאם לתכנית הטיסה. : (ב) אדם המגיש תכנית טיסה לפי כטר"מ, כטר"ח או כט"מ יכלול בתכנית זו את כל אלה, אלא אם אושר אחרת על ידי יחידת נת"א: :: (1) סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, ובמידת הצורך אות הקריאה שלו; :: (2) כללי הטיסה שלפיהם תתבצע הטיסה; :: (3) סוג כלי הטיס, או במקרה של טיסת מיבנה, סוגם של כל אחד מכלי הטיס ומספרם; :: (4) סוג הטיסה, כגון: מסחרית, פרטית וכדומה; :: (4א) קטגוריית העקבה (Wake Turbulence) של כלי הטיס; :: (5) השם המלא של הטייס המפקד, או במקרה של טיסת מיבנה - של מוביל המיבנה; :: (6) מקום ההמראה הראשון וזמנה המתוכנן, מקום הנחיתה המתוכנן הראשון וזמן טיסה משוער עד לאותו מקום, וכן מקומות המראה ונחיתה נוספים המתוכננים בנתיב וזמני המראה מתוכננים וזמני טיסה משוערים עד לאותם מקומות; :: (7) הנתיב המתוכנן לשדה היעד (במקרה של טיסת כט"מ - הנתיב המתוכנן אל נקודת דיווח ממנה מיועדת להתבצע גישת מכשירים לנחיתה), בגובה השיוט (או רום הטיסה) ומהירות אויר אמיתית בגובה זה, וכן הנתיבים המתוכננים לשדות הביניים; :: (8) זמני טיסה משוערים עד לגבולות של מרחב הפיקוח התעופתי (F.I.R.‎); :: (9) ציוד הקשר, עזרי הרדיו לניווט ולהנמכה וסוג הטרנספונדר בכלי הטיס; :: (10) כמות הדלק בכלי הטיס (מבוטא בשעות טיסה), בעת כל המראה שצויינה בתכנית הטיסה; :: (11) בטיסה לפי כט"מ, לכלי טיס שאינם מופעלים לפי [[הפרקים השנים עשר]] [[או השלושה עשר לתקנות אלה]] - שדה משנה לשדה היעד, בכפוף לאמור בתקנות משנה (ד) ו-(ה); :: (11א) לכלי טיס המופעלים לפי [[הפרקים השנים עשר]] [[או השלושה עשר לתקנות אלה]] - שדות המשנה הנדרשים לפי הוראות [[פרק 12|הפרקים האמורים]]; :: (12) מספר הנוסעים ואנשי הצוות בכלי הטיס ומספרם המשוער בכל המראה נוספת; :: (13) הסוג של ציוד חירום והצלה וכמותו; :: (14) כל מידע נוסף אשר הטייס המפקד או יחידת נת"א מוצאים כדרוש לצורכי נת"א. : (ג) הוגשה תכנית טיסה ואושרה, יודיע הטייס המפקד ליחידת נת"א על גמר ביצוע הטיסה לפי התכנית או על ביטולה; על אף האמור, לא נדרש להודיע על גמר ביצוע טיסה בשדה תעופה שלגביו פורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי כי לא נדרשת הודעה כאמור; כאשר טיסה מתבצעת לשדה תעופה צבאי שבו ניתנים שירותי נת"א בידי צה"ל, ההודעה על גמר ביצוע הטיסה תימסר ליחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו שדה. : (ד) פסקה (11) בתקנת משנה (ב) לא תחול אם עבור שדה היעד המתוכנן הראשון פורסם נוהל גישת מכשירים סטנדרטי בפרסומי מידע תעופתי של ישראל או בפרסומי מידע תעופתי של מדינת החוץ שבה מצוי שדה היעד המתוכנן הראשון, לפי הענין, ותנאי מזג האויר בשדה זה החזויים לתקופה משתי שעות לפני זמן הנחיתה המיועד ועד שתי שעות אחריו הם לפחות אלה: בסיס העננים אינו נמוך מ-1500 רגל מעל לגובה ההנמכה המינימלי (MDA) או גובה ההחלטה שנקבע לנוהל גישת מכשירים עבור אותו שדה, והראות היא הגדולה מבין שני אלה: :: (1) חמישה ק"מ; :: (2) שלושה ק"מ מעל לראות המינימלית המותרת לנחיתה באותו שדה. : (ה) למעט לעניין כלי טיס המופעל לפי [[הפרקים השנים עשר]] [[או השלושה עשר]] - לא יכלול אדם שדה תעופה כשדה משנה בתכנית הטיסה לפי כט"מ, אם החיזוי העדכני של תנאי מזג האויר לזמן ההגעה המתוכנן לאותו שדה הוא כדלקמן: :: (1) אם פורסם נוהל גישת מכשירים כאמור בתקנת משנה (ד) - בסיס העננים והראות שנקבעו כמינימליים לשדה שהוא משמש כשדה משני; אם לא נקבעו מינימות (minima) אלה בנוהל גישת מכשירים, יהיו כלהלן: ::: א. עבור נהלי הנמכה מדוייקת (precision approach) - בסיס העננים יהיה 600 רגל, והראות שלושה ק"מ; ::: ב. עבור נהלי הנמכה לא מדוייקת - בסיס העננים יהיה 800 רגל, והראות שלושה ק"מ; :: (2) אם לא פורסם נוהל גישת מכשירים כאמור בתקנת משנה (ד) עבור שדה זה - בסיס העננים והראות המינימליים יהיו כאלה שיאפשרו הנמכה מגובה השיוט המינימלי (MEA) ונחיתה לפי כטר"מ. : (ו) מפעיל אווירי המפעיל מטוס בתובלה אווירית מסחרית יתאם שינויים בתכנית טיסה, ככל האפשר, עם יחידת הנת"א המתאימה לפני שידורם למטוס; אין באמור כדי לגרוע מחובתו של טייס מפקד לקבל מירשה טיסה מאת יחידת הנת"א המתאימה, אם נדרש, לפני ביצוע שינויים כאמור. @ 78א. תכנית טיסה מבצעית (operational flight plan) (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-2) : (א) לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית, וכן מטוס שחל לגביו [[הפרק השמיני לתקנות אלה]], אלא אם כן נחתמה תכנית טיסה מבצעית בידי הטייס המפקד; לגבי מטוס המופעל לפי [[הפרק השלושה עשר]] תכנית הטיסה תיחתם גם בידי קצין מבצעי האוויר המשגר את הטיסה, אלא אם כן קצין מבצעי האוויר כאמור אינו נמצא בשדה התעופה שממנו משוגרת הטיסה ואז יירשם שמו בתכניות הטיסה. : (ב) מפעיל אווירי יבטיח כי לטייס המפקד, החותם על תכנית הטיסה המבצעית, תהיה גישה לכל המידע המשמש לתכנון הטיסה, כולל מידע בדבר כמויות הדלק והשמן, שדות משנה, מידע מטאורולוגי ונוטאם לגבי הנתיבים ושדות התעופה. : (ג) תכנית הטיסה המבצעית והרישומים בה במהלך הטיסה יכילו, לכל הפחות, את כל אלה: :: (1) שם המפעיל האווירי; :: (2) סוג כלי הטיס כולל שם היצרן ודגם המטוס, וכן סימן הרישום של הכלי הטיס; :: (3) תאריך הטיסה; :: (4) מספר הטיסה, אם ישנו; :: (5) מקום ההמראה; :: (6) מועד תחילת הטיסה (Off-Block Time) המתוכנן והמבוצע בפועל, ומועד ההמראה (Take-Off Time); :: (7) מקום הנחיתה המתוכנן ומקום הנחיתה בפועל; :: (8) מועד הנחיתה בפועל ומועד סיום הטיסה (On-Block Time); :: (9) כללי הטיסה ובכלל זה כטר"מ, כט"מ, וסוג ההפעלה ובכלל זה טיסה סטנדרטית, EDTO, טיסת העברה; :: (10) נתיבים וקטעי נתיבים, כולל נקודות דיווח ונקודות ציון בנתיב, מרחקים, זמנים וכיווני טיסה; :: (11) מהירות שיוט מתוכננת וזמני הטיסה המתוכננים בין נקודות הדיווח או נקודות הציון לאורך הנתיב, וכן זמני ההגעה בפועל לכל נקודה בנתיב; :: (12) גובהי טיסה בטוחים וגובהי טיסה מזעריים; :: (13) גובהי טיסה מתוכננים ורומי טיסה (Flight Levels) מתוכננים; :: (14) חישובי דלק, כולל רישומי בדיקות הדלק במהלך הטיסה; :: (15) כמות הדלק בכלי הטיס בעת התנעת המנועים ובעת ההמראה; :: (16) שדה או שדות משנה לשדה היעד, שדה משנה להמראה ושדה משנה לנתיב, הנדרשים לפי תקנות האלה, כולל המידע הנדרש לפי פסקאות (9) עד (14), לגבי כל אחד משדות המשנה, לפי העניין; :: (17) תכנית הטיסה (ATS) הראשונית כפי שאישרה יחידת הנת"א המתאימה וכן עדכונים בתכנית הטיסה, אם היו; :: (18) עדכון תכנית הטיסה בנתיב, אם נעשה; :: (19) מידע מטאורולוגי ישים. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא נדרש לכלול בתכנית הטיסה המבצעית פריטים אשר אינם ישימים לסוג ההפעלה או אשר מופיעים וזמינים במסמכים אחרים של המפעיל האווירי הנישאים בכלי הטיס, והמפורטים בתקנות אלה. : (ה) מפעיל אווירי יבטיח כי עותק של תכנית הטיסה המבצעית החתומה יועבר לפני ההמראה לתיוק במשרדיו, ואם הדבר אינו אפשרי, יועבר כאמור אל הרשות המוסמכת בשדה ההמראה, או יישמר במקום מתאים בנקודת ההמראה. : (ו) מפעיל אווירי יוודא כי כל הרישומים בתכנית הטיסה המבצעית יהיו מעודכנים ויירשמו בכלי כתיבה בלתי ניתן למחיקה, או באמצעי אחרי שאישר המנהל. : (ז) תקנה זו לא תחול לגבי טיסות פנים-ארציות המבוצעות ביום ובתנאי כט"ר או כטר"מ. @ 79. הפעלה בתחומי שדה תעופה (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בתחומי שדה תעופה, אלא בהתאם להוראות שפורסמו בפמ"ת ובהתאם להוראות [[תקנות 80]] [[ו-81]]. : (ב) פרט אם אושר אחרת על ידי יחידת נת"א, לא יפעיל אדם כלי טיס באזור שדה כאמור [[בתקנה 60]], אלא לצורך נחיתה בשדה התעופה, המראה ממנו או הסעה בו. : (ג) הטייס המפקד של מטוס, המונע במנוע טורבו-סילוני, יכוון את מצב המדפים לצורך שלבי הנחיתה הסופיים, למצב המדפים המינימלי המורשה לנחיתה, כפי שנקבע בספר הטיסה לעניין התנאים הישימים, אלא אם דרוש אחרת למטרת אימון והדרכה או לצורך רישוי המטוס; אולם בידי הטייס המפקד של המטוס הסמכות והאחריות הסופיים להפעלה בטוחה של המטוס והוא רשאי להשתמש במצב מדפים אחר המאושר לאותו מטוס אם לדעתו הדבר חיוני למען בטיחות הטיסה. : (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי מפקח על תנועה אוירית ליתן אישור חד פעמי להפעלת כלי טיס למטרה מיוחדת באיזור פיקוח שדה ורשאי המנהל ליתן אישור כללי בכתב להפעלת כלי טיס באיזור פיקוח שדה שלא לצרכים האמורים בתקנת משנה (א). @ 79א. הסעה באזור תנועה (תיקון: תשע"ד) : לא יסיע אדם מטוס באזור תנועה אלא אם כן האדם האוחז בהגאי המטוס בעת ההסעה כאמור - : (1) המפעיל האווירי של המטוס או נציג מוסמך מטעמו הסמיך אותו לכך, כדין; : (2) מיומן כראוי להסיע את המטוס; : (3) מוסמך להפעיל את מכשיר הרדיו–טלפון, אם נדרשת תקשורת רדיו בשדה התעופה; : (4) קיבל הדרכה בדבר מבנה שדה התעופה וכן המסלולים, השלטים, הסימונים, האורות, האותות וההוראות של יחידת הנת"א, המונחים והנהלים בשדה התעופה, והוא מסוגל למלא אחר הדרישות התפעוליות הנדרשות לתנועה בטוחה של המטוס בשדה התעופה. @ 79ב. המראה משטח הפעלה ונחיתה בו (תיקון: תשע"ד-4) : (א) אדם רשאי להמריא הליקופטר מאתר שאינו שדה תעופה או מנחת (בתקנה זו - שטח הפעלה) וכן להנחית הליקופטר בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: :: (1) הוא בדק מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה; :: (2) הוא דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו. : (ב) אדם רשאי להמריא מטוס זעיר משטח הפעלה וכן להנחית מטוס זעיר בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא צבר לפחות 100 שעות טיסה בתפקיד טייס מפקד על מטוס זעיר מאז שקיבל את רישיון הטיס שלו ובו הגדר מטוס זעיר; :: (2) לאחר שצבר ניסיון כאמור בפסקה (1) - הוא קיבל מבעל רישיון מדריך טיס ובו הגדר הדרכה למטוס זעיר, שמתקיימות בו דרישות פסקאות (1) עד (3) לתקנת משנה זו (בתקנה זו - המדריך) - ::: (א) הדרכה עיונית בנושא עקרונות נחיתה בשטח הפעלה והמראה ממנו, בעניינים אלה: :::: (1) שיטות לבדיקת שטח הפעלה מהאוויר ויישומן, ובכלל זה בחינת אורכו המעשי של שטח ההפעלה, מאפייני סוגים שונים של תשתיות קרקעיות, איתור מכשולים וקביעת משמעותם; :::: (2) משמעויות נחיתה בתשתיות קרקעיות שונות, ובכלל זה כורכר, דשא או חול והמראה מהן; :::: (3) מקומות אסורים לנחיתה ולהמראה, ובכלל זה תשתית יבשתית, אזור פיקוח שדה תעופה או אזור מאוכלס; :::: (4) ביצוע נחיתה והמראה קצרות; :::: (5) בחירת גלישה לנחיתה וביצועה מתוך התחשבות במכשולים, בגזירת רוח ובמרחק פיזי מהמכשול עצמו; :::: (6) בחירת דרכי גישה אפשריות לשטח ההפעלה לצורכי פינוי בעת הצורך; :::: (7) דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת נחיתה בשטח הפעלה ולפני המראה ממנו; ::: (ב) הדרכה זוגית בטיסה, בת שלוש שעות לפחות, לשטח הפעלה וממנו, שבה יתורגלו הנושאים שפורטו בפסקת משנה (א); :: (3) לאחר שקיבל הדרכה כאמור בפסקה (2) - המדריך אישר בכתב, ביומן הטיסות האישי שלו, כי הוא כשיר להפעיל מטוס זעיר לשטח הפעלה וממנו; :: (4) הוא בדק ואישר מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה; :: (5) הוא דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו. : (ג) אדם רשאי להמריא ג'ירופלן משטח הפעלה וכן להנחית ג'ירופלן בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימות בו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים. : (ד) לא ימריא אדם משטח הפעלה, ולא ינחית אדם בשטח הפעלה - :: (1) מטוס זעיר או ג'ירופלן, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס; :: (2) הליקופטר, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס או בקרבתו; :: (3) מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי - ::: (א) אם שטח ההפעלה נמצא בקרבת בני אדם בשטח פתוח; ::: (ב) אם נתיבי ההמראה משטח ההפעלה והגישה אליו נמצאים מעל אזור מאוכלס, זולת אם הנתיבים האמורים נקבעו בפמ"ת לטיסת מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי, לפי העניין. :: לעניין תקנת משנה זו - ::- "אזור מאוכלס" - מתחם בשטח יישוב, המשמש בעיקר למטרות מגורים, תעשייה, מסחר או פנאי; ::- "מגורים" - לרבות מבנה המשמש את הציבור, אף אם אינו משמש למגורים, כגון: מוסדות לימוד, בתי חולים וכיוצא באלה. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), רשאי אדם להמריא מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי (בתקנת משנה זו - כלי טיס) משטח הפעלה ולהנחיתו בשטח הפעלה בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ד)(1) ו-(2), ובלבד שמתקיימים כל אלה: :: (1) באותו אדם מתקיימות הוראות תקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין; :: (2) בעל רישיון הפעלה אווירית מעסיק את אותו אדם, והוא מפעיל את כלי הטיס במסגרת העסקתו כאמור; :: (3) המנהל אישר לבעל רישיון ההפעלה האווירית האמור, במסגרת מפרטי ההפעלה שלו, להמריא כלי טיס ולהנחיתו בנסיבות כאמור בתקנת משנה זו. @ 79ג. המראה ונחיתה במנחת שניתן רישיון להפעלתו, בשעה שהמנחת אינו מופעל (תיקון: תשע"ד-4) : (א) לא ימריא אדם מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי ממנחת ולא ינחית אדם מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי במנחת, בשעה שהמנחת אינו מופעל, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: :: (1) מפעיל המנחת הסכים לכך שאותו אדם יבצע את ההמראה מהמנחת או את הנחיתה בו אף שהמנחת אינו מופעל בידיו, וההמראה או הנחיתה נעשות לפי תנאים שקבע מפעיל המנחת לאותו אדם לעניין שמירת הבטיחות והסדר במנחת, אם קבע; :: (2) אותו אדם בדק מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את המנחת ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה; :: (3) הרישיון להפעלת המנחת תקף, ואינו מוגבל או מותלה; :: (4) אותו אדם דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת הנחיתה במנחת וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו. : (ב) [[תקנות המנחתים]] לא יחולו על מנחת בשעה שהוא משמש לפי תקנת משנה (א). : (ג) בתקנה זו, "מפעיל מנחת" - כהגדרתו [[בתקנות המנחתים]]. @ 80. הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח - גבהים מינימליים (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם מטוס אל שדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח אלא כאמור להלן או אלא אם נקבע אחרת בפמ"ת לגבי אותו שדה תעופה או על ידי יחידת נת"א: : (1) המטוס ייכנס לאיזור פיקוח שדה התעופה בגובה של לא פחות מ-1,500 רגל מעל פני שדה התעופה עד שתידרש ירידה נוספת של המטוס לשם נחיתה בטוחה; : (2) מטוס המצוייד ב-ILS והמבצע גישה לנחיתה למסלול המצוייד ב-ILS יטוס בגובה שיפוע הגלישה (glide slope) או מעליו, בין המסמן החיצוני (outer marker) או נקודת ההצטלבות עם שיפוע הגלישה, אם עמידה בדרישות המתאימות של מרחק מהעננים מחייבת הצטלבות עם הקרן מאוחר יותר (קרוב יותר למסלול), לבין המסמן האמצעי (middle marker); : (3) מטוס המבצע גישה לנחיתה למסלול המצוייד במציין שיפוע גישה חזותי (visual approach slope indicator) יטוס בגובה שיפוע הגלישה או מעליו עד שיידרש גובה נמוך יותר של המטוס לשם נחיתה בטוחה; : (4) פסקאות (2) ו-(3) אינן אוסרות תמרונים רגילים מעל לשיפוע הגלישה, או מתחתיו המבוצעים לשם שמירת זוית : שיפוע הגלישה הנכונה. @ 81. הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח - גישות (תיקון: תשע"ד) : טייס המבצע גישה לנחיתה בשדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח - : (1) במטוס, יבצע הקפה שמאלית, אלא אם נקבע אחרת בפמ"ת לגבי אותו שדה תעופה או על ידי יחידת נת"א; : (2) בכלי טיס רוטורי, יימנע מהתקרבות לזרימת אויר של כלי טיס עם כנף קבועה. @ 82. הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח - יציאות (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם כלי טיס הממריא משדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח אלא בהתאם לאמור להלן: : (1) הטייס יטוס לפי נהלי היציאה שפורסמו לגבי אותו שדה תעופה בפמ"ת; : (2) אלא אם נדרש אחרת בנהלי היציאה או בדרישות המתאימות של מרחק מהעננים, הטייס של מטוס המונע במנוע טורבינה וטייס של מטוס גדול, ינסוק לגובה של 1500 רגל מעל פני השטח בפרק הזמן המעשי הקצר ביותר. @ 83. הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח - הגבלת רעש (תיקון: תשע"ד) : טייס של מטוס המונע במנוע טורבינה או של מטוס גדול, הנוחת או הממריא בשדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח ואשר נקבעו על ידי המנהל עבור אותו שדה התעופה נהלי שימוש במסלולים לצורך הגבלת רעש, ישתמש במסלול שנקבע עבורו לפי אותם נהלים על ידי יחידת נת"א; אולם לטייס הסמכות הסופית והאחריות להפעלתו הבטוחה של המטוס ואם הוא קובע, מטעמי בטיחות הטיסה, שיש להשתמש במסלול אחר, תיקבע עבורו יחידת נת"א מסלול זה לשימוש בהתחשב בתנועה האוירית ובתנאים האחרים השוררים במקום. @ 84. הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח - מירשה טיסה (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יסיע אדם כלי טיס על מסלול המראה או על מסלול הסעה בשדה תעופה שבו פועל מגדל פיקוח, וכן לא ימריא ולא ינחית כלי טיס בשדה תעופה כאמור, אלא אם כן קיבל לכך מירשה טיסה מתאים מיחידת נת"א. : (ב) אם מירשה טיסה להסיע הוא למקום המחייב חציית מסלול המראה לשם הגעה אליו, יחידת הנת"א תכלול בו הוראה מפורשת אם מותר לחצות את המסלול האמור או שיש לעצור לפניו; אדם המסיע כלי טיס לא יחצה מסלול המראה אלא לפי הוראה מפורשת מאת יחידת נת"א כאמור. : (ג) בתקנה זו, "מסלול המראה" - מסלול המיועד להמראה ולנחיתה של כלי טיס. @ 85. הפעלה בשדה ללא מגדל פיקוח (תיקון: תשע"ד) : (א) טייס המטיס כלי טיס אל שדה תעופה שלא פועל בו מגדל פיקוח או ממנו - :: (1) במקרה של מטוס המתקרב לנחיתה, יבצע הקפה שמאלית, אולם אם מוצגים בשדה התעופה סימון תאורה או סימון חזותי מאושרים המציינים שיש לבצע הקפה ימנית, יבצע הטייס הקפה ימנית; :: (2) במקרה של הליקופטר, יימנע הטייס מהתקרבות לזרימת אויר של כלי טיס; :: (3) במקרה של יציאת כלי הטיס, יטיס הטייס את כלי הטיס לפי נהלי היציאה שנקבעו בפמ"ת לאותו שדה תעופה. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס בהמראה או בנחיתה בשדה תעופה שלא פועל בו מגדל פיקוח, אלא אם מילא אחרי ההוראות בפמ"ת בדבר נוהלי טיס המתייחסים לאותו שדה תעופה. @ 85א. מניעת רעש (תיקון: תשמ"ו, תשע"ד) : מפעיל אווירי לא יפעיל כלי טיס בתחום פעילות מערכת ניטור שפורסם בפמ"ת ברעש העולה על סף הרעש שפורסם בפמ"ת או בנוטאם. @ 86. הגבלות זמניות על טיסה (תיקון: תשע"ד) : פורסם נוטאם בדבר הגבלות על הטיסה או בדבר איזורים אסורים לטיסה לא יפעיל אדם כלי טיס אלא בכפוף לאותן הגבלות או אלא באישור מיוחד של יחידת נת"א שניתן לגבי אותו כלי טיס. @ 87. אזורי ניסויי טיסה : לא יפעיל אדם כלי טיס למטרת ניסויי טיסה, אלא מעל הים הפתוח או מעל אזורים דלילי אוכלוסין שבהם התנועה האוירית דלילה, או במרחבי-אויר שנקבעו במיוחד למטרה זו על ידי המנהל. @ 88. אזורים מוגבלים או אסורים לטיסה (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם כלי טיס באזור שנקבע על ידי המנהל כאזור מוגבל לטיסה או כאזור אסור לטיסה, אלא באישור מראש מאת הרשות השולטת או המשתמשת באותו אזור ומאת יחידת נת"א. @ 89. טיסה במרחב אוירי מבוקר פוזיטיבית (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אוירי מבוקר פוזיטיבית שקבע המנהל אלא אם - : (1) כלי הטיס מופעל לפי כט"מ בגובה שנקבע עבורו על ידי יחידת נת"א; : (2) כאשר מצויים בכלי הטיס מכשירים וציוד כאמור [[בתקנות 21]] [[ו-33(א)(3)]]; : (3) הטייס המטיס את כלי הטיס מחזיק בהגדר מכשירים. @ 90. פטור : (א) המנהל רשאי לתת פטור בכתב מדרישות תקנות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, ולהתנות תנאים בפטור, אם הוא שוכנע שהפעלת כלי הטיס לפי תנאי הפטור יכולה להתבצע בבטיחות. : (ב) בקשה לפטור לפי תקנת משנה (א) תוגש למנהל בצורה שיורה. : (ג) תוקף הפטור יהיה כמצוין בו. === סימן ב': כללי טיסת ראייה מבוקרת (כטר"מ) === @ 91. כללי : לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כטר"מ, אלא כאמור [[בתקנות 93]] [[או 94]]. @ 92. תנאי מזג אויר : לא יגיש מפעיל כלי טיס תכנית טיסה לפי כטר"מ ולא יפעיל כלי טיס כאמור, אלא אם תנאי מזג האויר מאפשרים ביצוע הטיסה כולה לפי כטר"מ כאמור [[בסימן זה]]. @ 93. כללי טיסת ראייה מבוקרת (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תש"ן, תש"ס-2) : כללי טיסת ראייה מבוקרת הם: : (1) טיסה לפי כטר"מ תתבצע ביום בלבד, פרט לטיסה באיזורי פיקוח בשדה תעופה, שבהם פועל מגדל פיקוח ובאיזורים אחרים, שנקבעו בפמ"ת של ישראל כי ניתן לבצע את הטיסה בהם גם בזמן תאורה, ובפרוזדורי אויר, פרוזדורי אויר מיוחדים ובנתיבים מוגדרים מראש גם בשעות החשיכה, בתנאי שהטייס מוסמך על פי [[תקנות הרשיונות]] לבצע טיסות מרחב בלילה וכלי הטיס מצוייד במכשירים ובעזרי רדיו כמפורט [[בתקנה 33(א)(2) ו-(3)]]; : (2) מפעיל כלי הטיס יוודא במשך כל זמן הטיסה לפי כטר"מ כל אלה: :: א. קיום קשר ראייה מתמיד עם הקרקע; :: ב. הימנעות מטיסה מעל לעננים או ביניהם, כאשר העננים מכסים יותר ממחצית פני השמים; :: ג. הימנעות מטיסה מעל לעננים בכל כמות שהיא או ביניהם, כאשר הטיסה מתבצעת באיזור פיקוח שדה תעופה; :: ד. הימנעות מכניסה לעננים; :: ה. שמירת מרחק אנכי של לפחות אלף רגל בין כלי הטיס לבין שכבת עננים המכסה יותר ממחצית פני השמים; :: ו. שמירת מרחק אופקי של לפחות ק"מ וחצי בין כלי הטיס לבין עננים בודדים; :: ז. קיום ראות טיסה של לפחות חמישה ק"מ עד לגובה של 10,000 רגל (AMSL) ושמונה ק"מ בגובה של 10,000 רגל (AMSL) ומעלה; : (3) המראה ונחיתה לא יתבצעו כשבסיס העננים המכסים יותר ממחצית פני השמים, הוא פחות מאלף וחמש מאות רגל מעל שדה התעופה; : (4) הגובה המזערי בטיסה לפי כטר"מ, למעט בהמראה או בנחיתה, יהיה כלהלן: :: א. מעל אזורים מאוכלסים או מעל ריכוזי בני אדם בשטח פתוח: ::: (1) ביום - גבוה יותר מגובה המאפשר נחיתה במקרה חירום, ללא פגיעה בבני אדם או ללא גרימת נזק לרכוש על פני הקרקע, אולם בכל מקרה לא נמוך מאלף רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 600 מטרים ממקום הימצאו של כלי הטיס; ::: (2) בלילה - פרט אם פורסם אחרת בפרסומי פמ"ת פנים ארצי - באזור שבו גובה פני הקרקע אינו עולה על 5000 רגל מעל פני הים - לפחות 1000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 3 ק"מ ממקום הימצאו של כלי הטיס, ובאיזור שבו גובה פני הקרקע עולה על 5000 רגל - לפחות 2000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 3 ק"מ ממקום הימצאו של כלי הטיס; :: ב. מעל אזורים ושטחים אחרים: ::: (1) ביום - לפחות 500 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 600 מטר מכלי הטיס; ::: (2) בלילה - לא פחות מהאמור בפסקת משנה א(2); : (5) גובה מירבי לטיסה לפי כטר"מ יהיה 20,000 רגל (AMSL) באזורים יבשתיים או רום טיסה (FL) 200 מעל לים; : (6) מהירות הטיסה תהיה מתחת למהירות הקול. @ 94. כטר"מ מיוחד (תיקון: תש"ן, תשע"ד) : (א) כאשר תנאי מזג האויר הם מתחת לרמה הנדרשת לטיסות לפי כטר"מ כאמור [[בתקנה 93]], אך מעל האמור בתקנה זו, יכולה הטיסה להתבצע לפי כטר"מ מיוחד, בתנאים אלה: :: (1) הטיסה היא באזור פיקוח שדה וביום בלבד; :: (2) הטייס המפקד הוא בעל נסיון של לפחות 150 שעות טיסה. : (ב) מפעיל כלי הטיס יוודא במשך כל זמן הטיסה לפי כטר"מ מיוחד כל אלה: :: (1) קיום קשר ראייה מתמיד עם הקרקע ועם מסלול הנחיתה; :: (2) הימנעות מכניסה לעננים ושמירת מרחק אופקי של לפחות ק"מ וחצי בין כלי הטיס לבין העננים; :: (3) הימנעות מטיסה מעל לעננים בכל כמות שהיא או ביניהם; :: (4) שמירת מרחק אנכי של לפחות 200 רגל בין כלי הטיס לבין שכבת עננים המכסה יותר ממחצית פני השמים; :: (5) קיום ראות טיסה של לפחות ק"מ וחצי. : (ג) לא ימריא מפעיל כלי טיס לטיסה לפי כטר"מ מיוחד אלא אם תנאי מזג האויר מאפשרים ביצוע הטיסה כולה לפי כטר"מ מיוחד, אלא אם קיבל אישור לכך מראש מיחידת נת"א. === סימן ג': כללי טיסת ראייה חקלאית (כטר"ח) === @ 95. תחולה : כטר"ח יחולו על מפעיל כלי טיס בטיסות הקשורות במישרין בביצוע פעילות חקלאית בלבד לרבות הדרכה, העברת נוסעים וחומרים ופיקוח על פעילות כמפורט [[בפרק האחד עשר לתקנות אלה]]. @ 96. תנאים להפעלת כלי טיס לפי כטר"ח (תיקון: תש"ן) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כטר"ח אלא אם כלי הטיס מורשה לבצע פעילות חקלאית והמפעיל הוא בעל רשיון מתאים לכך. : (ב) טיסות לפי כטר"ח יבוצעו באזורים מיוחדים לכך שנקבעו בפמ"ת ומגובה פני הקרקע ועד לגובה של 500 רגל מעל פני הקרקע - ביום, ועד לגובה של 1500 רגל מעל פני הקרקע - בלילה. : (ג) (((נמחקה).)) @ 97. מגבלות תנאי מזג אויר : לא יגיש מפעיל כלי טיס תכנית טיסה לפי כטר"ח ולא יפעיל כלי הטיס בטיסה כאמור, אלא אם הטיסה כולה יכולה להתבצע במגבלות נהלי טיסה לפי כטר"ח כאמור [[בתקנה 98]]. @ 98. נהלי טיסה לפי כטר"ח (תיקון: תשס"ו) : לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כטר"ח, אלא אם הוא ממלא אחר כל אלה: : (1) מקיים קשר ראייה מתמיד עם הקרקע; : (2) נמנע לחלוטין מכניסה לעננים או לערפל; : (3) נמנע לחלוטין מטיסה מעל לערפל או לערפילים המכסים למעלה ממחצית פני הקרקע בשעות אור יום; : (4) נמנע לחלוטין מטיסה מעל לערפל או לערפילים בכל כמות שהיא בשעות הלילה; : (5) שומר על מרחק אפקי של לפחות ק"מ וחצי בין כלי הטיס לבין ענן בודד; : (6) מקיים ראות טיסה של לפחות ק"מ וחצי; : (7) מוודא קיום ראות אפקית של לפחות 5 ק"מ בטיסות העברה. @ 99. גובהי טיסה לפי כטר"ח : (א) הגובה המזערי בטיסות לפי כטר"ח, פרט בהמראה ובנחיתה, יהיה גובה כזה שימנע לחלוטין כל מגע בין כל חלק של כלי הטיס לבין כל עצם דומם, צומח או חי על פני הקרקע. : (ב) גובה השיוט לטיסות לפי כטר"ח יהיה 200 רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 100 מטר מכלי הטיס - בשעות אור יום, ו-1000 רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 1000 מטר מכלי הטיס - בשעות הלילה. : (ג) הגובה המירבי לטיסות לפי כטר"ח יהיה 500 רגל מעל פני הקרקע - בשעות אור יום, ו-1500 רגל מעל פני הקרקע - בשעות הלילה. === סימן ד': כללי טיסת מכשירים (כט"מ) === @ 100. תנאים להפעלת כלי טיס לפי כט"מ (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט"מ אלא אם התקיימו כל אלה: : (1) בנתיב הטיסה המתוכנן מצויים מיתקנים אלקטרוניים לעזר בניווט שמישים, ובכלי הטיס מצויות מפות ניווט מתאימות; : (2) בשדה התעופה המיועד לנחיתה ובשדות התעופה המשניים מצויים מיתקני הנמכה אלקטרוניים שמישים ובכלי הטיס מצוי ספר ובו נהלי הנמכה מתאימים ונהלי חירום למקרה של אובדן קשר אלחוט-דיבור בין כלי הטיס לבין יחידת נת"א; : (3) בכלי הטיס מצויים המכשירים המפורטים [[בתקנות 21]] [[ו-33]], מכשירים אלה הינם שמישים וכלי הטיס אושר לביצוע טיסה לפי כט"מ; : (4) צוות כלי הטיס הוא בעל רשיונות והגדרים מתאימים. @ 101. מגבלות תנאי מזג אויר (תיקון: תשע"ד) : לא יגיש מפעיל כלי טיס תכנית טיסה לפי כט"מ ולא יפעיל את כלי הטיס בטיסה כאמור, אלא אם הטיסה כולה יכולה להתבצע במגבלות תנאי מזג אויר לטיסת מכשירים, כפי שנקבעו בהוראות התעבורה האווירית. @ 102. גובה מזערי בטיסה לפי כט"מ (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס מתחת לגובה המזערי כאמור בתקנה זו. : (ב) למעט בהמראה או בנחיתה, אם לא נקבעו גבהים מזעריים בהוראות התעבורה האווירית הנוגעות בדבר, הגבהים המזעריים לפי כט"מ יהיו: :: (1) 2,000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 8 ק"מ ממקום הימצאו המשוער של כלי הטיס, באזור שבו גובה פני הקרקע עולה על 5,000 רגל מעל פני הים או באזור הררי; לעניין זה, "אזור הררי" - אזור שבו קיימת השתנות של גובה פני שטח העולה על 900 מטרים (3,000 רגל) בתחום מרחק של 18.5 קילומטרים (10 מיילים ימיים); :: (2) 1,000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 8 ק"מ ממקום הימצאו המשוער של כלי הטיס, בכל אזור שאינו כאמור בפסקה (1). :: ואולם כאשר נקבע גובה מזערי לנתיב (MEA) וגובה מזערי נקי ממכשולים (MOCA) בעבור נתיב מסוים, רשאי הטייס להפעילו מתחת לגובה המזערי לנתיב, בתנאי שיישמר המרחק האנכי הקבוע מעל לגובה המזערי הנקי ממכשולים בתוך מרחק אופקי של 40 קילומטרים (22 מיילים ימיים) מ-VOR שעליו מתבסס נתיב האוויר האמור, לפי מיטב הערכתו של הטייס את מרחק זה. : (ג) מפעיל כלי טיס יתחיל בטיפוס לגובה מזערי הגבוה יותר מגובה מזערי קודם, מיד אחרי מעבר הנקודה בה מתחיל הגובה המזערי החדש, אולם כאשר קיימים מכשולי קרקע יש לחצות את נקודת המעבר כבר בגובה המזערי לחצייה (MCA) הישים או מעליו. : (ד) בתקנה זו, "גובה מזערי נקי ממכשולים" (MOCA - Minimum Obstacle Clearance Altitude) - הגובה המזערי בקטע טיסה מוגדר המספק את ההפרדה הנדרשת ממכשולים. @ 103. גובה שיוט בטיסה לפי כט"מ (תיקון: תשע"ד) : (א) גובה השיוט בטיסת שיוט אפקית יהיה הגובה שהוקצה לכלי הטיס על ידי יחידת נת"א עבור אותה טיסה. : (ב) הגובה המירבי לטיסות לפי כט"מ הוא גובה טיסה של 100,000 רגל או רום טיסה 1000 (1000 FL). : (ג) לא ישנה מפעיל כלי טיס גובה שיוט אלא אם קיבל אישור לכך מאת יחידת נת"א. : (ד) לא תבוצע הנמכה של כלי טיס אלא באישור יחידת נת"א. @ 104. מסלול טיסה (תיקון: תשע"ד) : פרט אם אושר אחרת על ידי יחידת נת"א, לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה לפי כט"מ אלא בקו האמצע של פרוזדור אויר, או בקו האמצע של נתיב אויר מוגדר מראש, כפי שנקבעו בפמ"ת של ישראל. אולם תקנה זו אינה אוסרת תימרון כלי הטיס כדי לחלוף על פני תנועה אוירית אחרת במרחק בטוח או תמרון כלי טיס, בתנאי כטר"מ, כדי לוודא שמסלול הטיסה המיועד להנמכה או לטיפוס פנוי. @ 105. קשר רדיו (תיקון: תשע"ד) : טייס מפקד של כלי טיס בטיסה לפי כט"מ יקיים האזנה מתמדת בתדר המתאים וידווח באמצעות רדיו בהקדם האפשרי על כל אלה: : (1) הזמן והגובה של מעבר כל נקודת דיווח חובה או נקודת דיווח שהוא נדרש לדווח עליה על ידי יחידת נת"א; אולם כאשר כלי הטיס נמצא בבקרת מכ"מ, ידווח רק על מעבר כלי הטיס נקודות דיווח שהוא נדרש לדווח עליהן במיוחד על ידי יחידת נת"א; : (2) כל תנאי מזג אויר בלתי צפויים שבהם הוא נתקל; וכן : (3) כל מידע אחר הקשור בבטיחות הטיסה. @ 106. אבדן קשר רדיו (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (א) הופסק קשר הרדיו בכלי טיס בטיסה לפי כט"מ עקב תקלה כלשהי, ינהג הטייס כאמור בתקנה זו, זולת אם אושר אחרת על ידי יחידת נת"א. : (ב) היו תנאי מזג האויר ברמה של כט"ר (Visual Meteorological Conditions - VMC), ימשיך הטייס את הטיסה לפי כטר"מ וינחת בשדה תעופה המתאים הקרוב ביותר. : (ג) אם תנאי מזג האוויר ברמה של כט"מ או שהטייס לא יכול לנהוג לפי תקנת משנה (ב), ימשיך הטייס בטיסה כאמור להלן: :: (1) נתיב - ::: (א) ימשיך בנתיב הטיסה שאושר במירשה הטיסה האחרון שקיבל; ::: (ב) אם יחידת נת"א מדריכה את הטייס בהכוונת מכ"מ - ימשיך בנתיב הישיר מהמקום שבו אירעה התקלה אל נקודת הקבע, הנתיב, או פרוזדור הטיסה שצוינו במירשה הטיסה שניתן לפי המכ"מ (Vector Clearance); ::: (ג) אם לא צוין נתיב - ימשיך בנתיב שיחידת הנת"א הודיעה שהוא צפוי בשלב מתן מירשה הטיסה הבא; ::: (ד) אם לא צוין נתיב ולא נמסר על נתיב צפוי כאמור בפסקת משנה (ג), ימשיך בנתיב שצוין בתכנית הטיסה; :: (2) גובה - ימשיך גבוה ביותר מבין הגבהים או רומי הטיסה המצוינים להלן בעבור קטעי הנתיב: ::: (א) הגובה או רום הטיסה שצוין במירשה הטיסה האחרון שקיבל; ::: (ב) הגובה המזערי לטיסות כט"מ יומר, אם הדבר מתאים לכך, לרום טיסה מזערי כאמור בתקנה ‎91.121(c)‎ ל-פ.א.ר.; ::: (ג) הגובה או רום הטיסה שיחידת נת"א הודיעה שהם צפויים בשלב מירשה הטיסה הבא; :: (3) עזיבת קבע המתנה - אם התקבלו הוראות המתנה, יעזוב הטייס את קבע ההמתנה בזמן שנקבע כצפוי לקבלת מירשה טיסה נוסף, או, אם התקבל זמן כאמור, יעזוב את קבע ההמתנה כדי להגיע לקבע שממנו מתחילה הגישה קרוב ככל האפשר לזמן-תחילת-הגישה כפי שנקבע לו במירשה הטיסה; :: (4) הנמכה לגישה - יתחיל בהנמכה מגובה השיוט או מרום הטיסה כאשר יגיע לקבע אשר ממנו מתחילה הגישה, ואולם לא לפני - ::: (א) זמן-תחילת-הגישה כפי שנקבע לו במירשה הטיסה, אם התקבל; ::: (ב) אם הזמן האמור לא התקבל - זמן ההגעה המשוער לפי תכנית הטיסה כפי שאישרה יחידת נת"א. @ 107. דיווח על תקלה במכשיר עזר לניווט (תיקון: תשע"ד) : ארעה בכלי טיס, המופעל בטיסה לפי כט"מ, תקלה במכשיר עזר לניווט, לרבות במכשירי הקשר, ידווח על כך מפעיל כלי הטיס מיד ליחידת נת"א, יודיע ליחידה את מידת העזרה הדרושה לו, ויציין באיזו מידה התקלה מגבילה את יכולתו להטיס את כלי הטיס לפי כט"מ בהתאם להוראות התעבורה האווירית הישימות. @ 108. גישת מכשירים לשדה תעופה (תיקון: תשע"ד) : פרט אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס כאשר נדרשת גישת מכשירים לשדה תעופה, אלא לפי נהלי גישת מכשירים סטנדרטית שנקבעו עבור אותו שדה תעופה על ידי הרשות המוסמכת לכך במדינה שבה הוא מצוי. @ 109. מינימות לנחיתה (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ד) : לענין [[סימן זה]], כאשר נוהל גישת מכשירים שבו משתמשים מפרט ומחייב גובה החלטה וגובה מינימלי להנמכה (MDA) יהיה גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה, הגבוה מבין אלה: : (א) גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה שנקבע באותו נוהל גישה; : (ב) גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה שנקבעו במקום אחר לטייס המפקד של כלי הטיס; : (ג) גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה שנקבעו בהתאם לציוד שמותקן בכלי הטיס. @ 110. מינימה להמראה משדה תעופה אזרחי (תיקון: תשע"ד) : פרט אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה מסחרית בהמראה משדה תעופה אזרחי בטיסת כט"מ אלא אם תנאי מזג האויר הינם במינימת מזג האויר שנקבעה להמראה מאותו שדה תעופה בהוראות התעבורה האווירית, או מעליה; אם המינימה להמראה לא נקבעה בהוראות התעבורה האווירית, לגבי שדה תעופה מסויים, יחולו המינימות להמראות לפי כט"מ, כמפורט להלן: : (1) כלי טיס חד-מנועיים ודו-מנועיים - ראות של 1,500 מטר; : (2) כלי טיס בעל יותר משני מנועים - ראות של 800 מטר. @ 111. שדה תעופה צבאי : פרט אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט"מ אל שדה תעופה צבאי או ממנו, אלא לפי נהלי גישת מכשירים ולפי המינימות להמראה ולנחיתה שנקבעו על ידי הרשות הצבאית האחראית על אותו שדה תעופה ושפורסמו בפמ"ת או שאושרו לאותו מפעיל על ידי המנהל. @ 112. ערכי RVR וראות אפקית (תיקון: תשמ"ח-3, תש"ן) : פרט למינימות עבור הפעלה בקטגוריה II ו-III במקרה בו מינימות טווח ראייה במסלול (RVR) להמראה או לנחיתה מתוארות בנוהל גישת מכשירים, אולם לא דווחו ערכי RVR עבור המסלול המיועד להפעלה, יומר ערך מינימת RVR לערך של ראות אפקית, בהתאם לטבלה דלהלן וערך זה ישמש כראות האופקית הישימה לאותו מסלול: :: {| ! ראות אופקית במטרים !! RVR ברגל |- | 400 || 1,600 |- | 800 || 2,400 |- | 1,000 || 3,200 |- | 1,200 || 4,000 |- | 1,400 || 4,500 |- | 1,600 || 5,000 |- | 2,000 || 6,000 |} @ 113. טיסה מחוץ לנתיבים ושימוש במכ"מ (תיקון: תשע"ד) : (א) אושר שימוש במכ"מ בתעבורה האוירית, ניתן להעזר בו לא רק להשגחה (surveillance) ולהנמכות מכ"ם מדוייקות, אלא גם בתהליכי גישת מכשירים שונים המבוססים על עזרי ניווט מסוגים אחרים. ניתן להשתמש בווקטורים של מכ"מ כדי לספק הנחיית כיוון דרך הקטעים (segments) של תהליך הגישה עד לקבע הגישה הסופית (FAF - Final Approach Fix) או המקום של תחילת הגישה הסופית. : (ב) בטיסה מחוץ לנתיבים או בטיסה לאורך וקטור של מכ"מ ישמור הטייס, לאחר שקיבל מירשה טיסה לגישה (approach clearance) על הגובה האחרון שהוקצה לו, בנוסף לקיום הוראות [[תקנה 102]], אלא אם - :: (1) הוקצה לו גובה אחר על ידי יחידת נת"א; או :: (2) כלי הטיס התייצב בקטע של נתיב שפורסם או בקטע של תהליך גישת מכשירים. : (ג) התייצב כלי הטיס כאמור בפסקה (ב)(2), ימשיך הטייס את טיסתו וינמיך בהתאם לגבהים שפורסמו לנתיבים עבור כל קטע עוקב של הנתיב או של תהליך הגישה, אלא אם ניתן לו גובה אחר על ידי יחידת נת"א. : (ד) הגיע כלי הטיס לקבע הגישה הסופית (FAF) או למקום הגישה הסופית, רשאי הטייס - :: (1) להשלים את גישת המכשירים בהתאם לתהליך הגישה שפורסם לאותו עזר ניווט; או :: (2) להמשיך לנחיתה לפי תהליך מכ"מ השגחה (PPI - Planned Position Indicator) או לפי גישת מכ"מ מדוייקת (PAR - Precision Approach Radar). @ 114. (תיקון: תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 115. הפעלה מתחת לגובה החלטה או לגובה מזערי להנמכה (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ד, תשע"ד-2) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס תוך שימוש בתהליכי גישת מכשירים כאמור בהוראות התעבורה האווירית, למעט לפי קטגוריות II ו-III, אלא אם כן הוא עונה על הוראות תקנה זו, זולת אם אישר לו המנהל אחרת. : (ב) בשדה תעופה שבו נקבעו גובה החלטה או גובה מזערי להנמכה לא ימשיך טייס בשימוש בתהליכי גישת מכשירים מתחת לגובה ההחלטה או לגובה המזערי להנמכה המותרים לאותו נוהל, אלא אם כן - :: (1) כלי הטיס נמצא בכל עת במקום המאפשר לטייס המפקד, בראייה, להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד תוך תמרון ובשיעורי הנמכה רגילים, ולגבי כלי טיס המופעלים לפי [[הפרק השנים עשר]] או [[הפרק השלושה עשר]], לגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור; :: (2) ראות הטיסה אינה פחותה מהראות המזערית שנקבעה בנוהל לגישת המכשירים שבשימוש; :: (3) פרט לגישות מכשירים המבוצעות לפי תהליכי הנמכה בקטגוריות II או III, הטייס המבצע הנמכה יראה ויזהה בבירור לפחות אחד העזרים החזותיים המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן: ::: (א) את מערכת תאורת הגישה; ואולם טייס הנעזר באורות הגישה לקביעת נקודת ייחוס, לא ינמיך מתחת לגובה של 100 רגל מעל גובה אזור הנגיעה, אלא אם כן הוא יכול לראות בבירור ולזהות גם את האורות האדומים שבשורות הצד של מערכת תאורת הגישה; ::: (ב) את מפתן המסלול, סימוניו או תאורתו; ::: (ג) את אזור הנגיעה, סימניו או תאורתו; ::: (ד) את תאורת התחלת המסלול; ::: (ה) את אורות סימון זווית הגלישה (VASI או PAPI); ::: (ו) את המסלול, סימוניו או תאורתו. : (ג) טייס המבצע גישת מכשירים יתחיל מיד בתהליך הליכה סביב מתאים - :: (1) אם לפני הנגיעה לא מתקיים אחד מהתנאים האמורים בתקנת משנה (ב) באחד ממקרים אלה: ::: (א) כאשר כלי הטיס מופעל מתחת לגובה המזערי להנמכה (MDA); ::: (ב) כאשר כלי הטיס הגיע לנקודת ההליכה סביב (MAPt) או לגובה החלטה או בכל עת לאחר מכן עד לנגיעה; :: (2) אם בעת ביצועה של ההקפה (Circle to land) בגובה המזערי להנמכה (MDA) או מעליו, הטייס לא רואה בבירור חלק מהשדה החייב בזיהוי, למעט בעת ביצוען של פניות רגילות. @ 115א. הפעלה בקטגוריות II ו-III (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ח-3) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריות גישת מכשירים II ו-III אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) הצוות המטיס את כלי הטיס מורכב מטייס מפקד ומטייס משנה שהם בעלי אישור להפעלה זו לפי [[תקנות הרישיונות]]; :: (2) לכל אדם הנמנה עם הצוות המטיס את כלי הטיס הידע המתאים וההיכרות עם הנהלים לסוג ההפעלה; :: (3) בלוח המכשירים שלפני הטייס המטיס את כלי הטיס, מצויים מכשירים המתאימים לשיטת ההנחיה וההנמכה הנמצאת בשימוש בסוג ההפעלה. : (ב) זולת אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריות II ו-III אלא אם כן כל אחד ואחד ממרכיבי מיתקני ההנחיה וההנמכה הקרקעיים הדרושים לאותו סוג של גישת המכשירים והציוד המורכב בכלי הטיס המתאים להם לפי רשימת הציוד הנדרש להפעלה זו, מותקנים, מופעלים ונמצאים במצב שמיש וזמין. : (ג) לעניין תקנה זו, כאשר נוהל גישת מכשירים שבו משתמשים מפרט וקובע גובה החלטה, יהיה גובה ההחלטה המותר הגבוה מבין אלה: :: (1) גובה ההחלטה שנקבע באותו נוהל גישה; :: (2) גובה ההחלטה שנקבע במקום אחר לטייס המפקד של כלי הטיס; :: (3) גובה ההחלטה שנקבע בהתאם לציוד המותקן בכלי הטיס. : (ד) זולת אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריות II או III אשר לגביו נקבע גובה החלטה מתחת לגובה ההחלטה המותר, אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) כלי הטיס נמצא, בכל עת, במקום המאפשר לו בראייה להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד בתמרון ובשיעורי הנמכה רגילים ולגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור; :: (2) הטייס המבצע הנמכה יראה ויזהה בבירור אחד העזרים החזותיים לפחות המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן: ::: (א) מערכת תאורת גישה; ואולם לא ינמיך הטייס מתחת לגובה של 100 רגל מעל גובה אזור הנגיעה אלא אם כן הוא יכול לראות בבירור ולזהות גם את האורות האדומים שבשורות הצד של מערכת תאורת הגישה; ::: (ב) מפתן המסלול, סימוניו או תאורתו; ::: (ג) אזור הנגיעה או סימוני אזור הנגיעה; ::: (ד) אורות אזור הנגיעה. : (ה) זולת אם אישר המנהל אחרת, אם לפני הנגיעה לא מתקיים אחד מהתנאים האמורים בתקנת משנה (ד) לפחות, הטייס המבצע גישת מכשירים כמפורט בתקנה זו יבצע תהליך הליכה סביב מתאים. : (ו) לא ינחית אדם כלי טיס בהפעלה של קטגוריה III, שלא נקבע בעבורה גובה החלטה, אלא לפי התנאים המפורטים באישור שנתן המנהל. : (ז) לא יפעיל מחזיק רישיון הפעלה אווירית כלי טיס בקטגוריות II או III אלא אם כן הדבר הותר במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון ולפי תנאיהם, ולפי המפורט בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון; והוראות תקנת משנה (א)(1) לא יחולו לגבי צוות המטיס את כלי הטיס המועסק בידי בעל רישיון הפעלה אווירית כאמור, לגבי טיסה שהוא מבצע במסגרת העסקתו כאמור. @ 115ב. ספר עזר להפעלה בקטגוריה II ו-III (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי בהפעלה של קטגוריה II או III אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) נמצא בכלי הטיס ספר עזר מעודכן המאושר להפעלה של קטגוריה II או III בעבור כלי הטיס; :: (2) ההפעלה מתבצעת לפי נהלים, הוראות והגבלות אשר בספר העזר; :: (3) המכשירים והציוד המפורטים בספר העזר והדרושים בעבור הפעלה של קטגוריה II או III נבדקו ותוחזקו לפי דרישות הכלולות בספר העזר. : (ב) מפעיל אווירי יחזיק עותק מעודכן של ספר העזר המאושר להפעלה של קטגוריה II או III בבסיס הפעולות הראשי שלו ויגיש אותו לביקורת המנהל לפי דרישתו. : (ג) תקנה זו לא תחול לגבי מטוס המופעל לפי [[הפרק השלושה עשר]]. @ 115ג. הרשאה מיוחדת להפעלה בקטגוריה III (תיקון: תשע"ד) : המנהל רשאי לתת תעודת הרשאה המתירה למפעיל אווירי, בהפעלה כללית, לסטות מדרישות [[תקנות 33(א)(4)]], [[115א]], [[ו-115ב]] לשם הפעלת מטוסים קטנים המוגדרים ככלי טיס מקטגוריה "A" בתקנה 97.3 לפ.א.ר., בפעולות קטגוריה II, אם מצא כי אותה הפעלה יכולה להתבצע בבטיחות ולפי תנאי התעודה. @ 115ד. מערכת הגברת ראות (תיקון: תשע"ד) : (א) על אף האמור [[בתקנה 115]], רשאי טייס להפעיל כלי טיס מתחת לגובה המזערי להנמכה או להמשיך בגישה מתחת לגובה ההחלטה ולנחות, גם בלא שימוש בתהליכי גישת מכשירים לפי קטגוריות II או III, אם התקיימו כל אלה: :: (1) כלי הטיס מצויד והטייס עושה שימוש במערכת הגברת ראות (EVS - Enhanced Vision System) אשר התצוגה שלה מתאימה לתמרון כלי הטיס, המאושרת על ידי המנהל, או, בכלי טיס זר - ::: (א) המופעל בתובלה אווירית מסחרית - שמדינת המפעיל אישרה; ::: (ב) המופעל בהפעלה כללית - שמדינת הרישום אישרה; :: (2) כלי הטיס נמצא בכל עת במקום המאפשר לו להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד תוך תמרון ובשיעורי הנמכה רגילים, ולגבי כלי טיס המופעלים לפי [[הפרק השנים עשר]] או [[הפרק השלושה עשר]], לגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור; :: (3) הטייס המבצע את ההנמכה מצא כי ראות הטיסה המתאפשרת באמצעות שימוש במערכת הגברת הראות אינה פחותה מהראות המזערית שנקבעה בנוהל לגישת המכשירים שבשימוש; :: (4) הטייס המבצע את ההנמכה יראה ויזהה בבירור באמצעות מערכת הגברת הראות את מערכת תאורת הגישה, או את העזרים החזותיים המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן: ::: (א) מפתן המסלול, המזוהה באמצעות אחד מאלה לפחות: :::: (1) התחלת משטח הנחיתה של המסלול; :::: (2) תאורת המפתן; :::: (3) תאורת הזיהוי של קצה המסלול; ::: (ב) אזור הנגיעה, המזוהה באמצעות אחד מאלה לפחות: :::: (1) משטח הנחיתה באזור הנגיעה; :::: (2) תאורת משטח הנגיעה; :::: (3) סימוני משטח הנגיעה; :::: (4) תאורת המסלול; :: (5) הטייס הוסמך לעשות שימוש במערכת הגברת ראות, כמפורט להלן: ::: (א) בהפעלה לפי [[הפרק השנים עשר]] [[או השלושה עשר]] - לפי תכנית האימונים של המפעיל האווירי; ::: (ב) בכל הפעלה אחרת - בהתאם לפי הוראות לשמירה על כשירות כמפורט [[בתקנות הרישיונות]]; :: (6) אם כלי הטיס מופעל בתובלה אווירית מסחרית - המפעיל האווירי הורשה לכך במפרטי ההפעלה שלו. : (ב) הטייס המבצע את ההנמכה לא ינמיך מתחת לגובה של 100 רגל מעל אזור הנגיעה של המסלול המיועד, אלא אם כן ראות הטיסה הקיימת מאפשרת לו לראות בבירור ולזהות, בלא שימוש במערכת הגברת הראות את אחד מאלה: :: (1) סימוני מפתן המסלול או תאורת מפתן המסלול; :: (2) סימוני אזור הנגיעה או תאורת אזור הנגיעה. : (ג) בתקנה זו, "מערכת הגברת ראות" - מערכת מוטסת בעלת היכולות המפורטות בתקנת פ.א.ר. ‎91.175(m)‎. @ 116. רכיבים או עזרי ראייה בלתי שמישים או שאינם בפעולה (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ד) : (א) רכיבי הקרקע הבסיסיים של ILS הם משדר קרן כיוון (Localizer), משדר קרן זוית גלישה (Glide Slope), מסמן חיצוני (Outer Marker), מסמן אמצעי (Middle Marker) ובמקרים של שימוש ב-ILS להפעלה בקטגוריות II ו-III גם מסמן פנימי (Inner Marker); משואה ממקמת (Compass Locator) או מכ"מ דיוק (Precision Radar) יכולים לשמש תחליף למסמן חיצוני או למסמן אמצעי; משואת תג"מ כל כיוונית (VOR), מד מרחק (DME), או משואה לא כיוונית (NDB) מאושרים לנוהל גישת המכשירים או מכ"מ השגחה של שדה תעופה (ASR), יכולים לשמש תחליף למסמן חיצוני; עזרים העשויים לבוא כתחליף למסמן הפנימי בהפעלה בקטגוריה II ו-III יפורטו בנהלי גישה מתאימים, בהיתרי המנהל או במפרטי ההפעלה. מקום שתהליך גישת ILS כאמור בהוראות התעבורה האווירית מכתיב מינימות ראות של 550 או 600 מטרים (1800 או 2000 רגל RVR), אורות מסלול בעלי עצמה גבוהה, אורות איזור הנגיעה, אורות וסימון קו אמצע המסלול ומכשירי מדידת RVR הינם עזרים המהווים חלק חיוני מ-ILS למינימות אלה. : (ב) מלבד כאמור בתקנת משנה (ג) או אם לא קבע המנהל אחרת, אם רכיב קרקע, עזר ראייה או RVR הוא בלתי שמיש, אינו בפעולה או שאין מפעילים אותו, המינימות לגישה ישירה המצויינות בכל תהליך גישה כאמור בהוראות התעבורה האווירית, מועלות כמצויין בטבלות שבתקנת משנה (ג). אם המכשיר בכלי הטיס המיועד לקליטת רכיב קרקע אינו בפעולה או אינו בשימוש, תחול העלאת המינימה המתייחסת לאותו רכיב קרקע כאמור. אם יותר מרכיב אחד או עזר הוא בלתי שמיש, אינו בפעולה או שאין מפעילים אותו, כל מינימה תועלה למינימה הגבוהה ביותר הנדרשת מכל אחד מהרכיבים או העזרים שהם בלתי שמישים, אינם בפעולה או שאין מפעילים אותם. : (ג) אלה טבלות העלאות המינימות הנדרשות במקרה של אי פעולת רכיבים ועזרים: :: (1) ILS ומכ"מ דיוק (PAR) ::: {| ! רכיב או עזר !! העלאת גובה החלטה DH {{ש}} (ברגל) !! העלאת הראות {{ש}} (במטר) !! קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים |- | LOC* || גישה ILS אינה מאושרת || – || כולן |- | GS || בהתאם למצויין בתהליך || – || כולן |- | OM, *MM* || 50 רגל || ללא שינוי || ABC |- | OM, *MM* || 50 רגל || הוסף 400 מטר || D |- | ALS || 50 רגל || הוסף 400 מטר || כולן |- | MALSR || 50 רגל || הוסף 400 מטר || ABC |} ::: {{מוקטן|*) אינו ישים למכ"מ דיוק (PAR).}} :: (2) עם מינימת ראות של 550 מטר או מינימת ראות RVR של 600 מטר ::: {| ! רכיב או עזר !! העלאת גובה החלטה DH {{ש}} (ברגל) !! העלאת הראות {{ש}} (במטר) !! קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים |- | LOC || גישת ILS אינה מאושרת || – || כולן |- | GS || בהתאם למצויין בתהליך || – || כולן |- | OM, MM || 50 רגל || הגדל עד 800 מטר || ABC |- | OM, MM || 50 רגל || הגדל עד 1200 מטר || D |- | ALS || 50 רגל || הגדל עד 1200 מטר || כולן |- | HIRL || ללא שינוי || הגדל עד 800 מטר || כולן |- | TDZL, RCLS, RCLM || בהתאם למצויין בתהליך || – || כולן |- | RVR || ללא שינוי || הגדל עד 800 מטר || כולן |} :: (3) LDA‏, LOC‏, VOR‏, ASR ::: {| ! רכיב או עזר !! העלאת MDA {{ש}} (ברגל) !! העלאת הראות {{ש}} (במטר) !! קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים |- | ALS, SSALSR, MALSR || ללא שינוי || הוסף 800 מטר || ABC |- | SSALS, MALS, HIRL, REIL || ללא שינוי || הוסף 400 מטר || ABC |} :: (4) NDB (ADF)‎ ::: {| ! רכיב או עזר !! העלאת MDA {{ש}} (ברגל) !! העלאת הראות {{ש}} (במטר) !! קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים |- | ALS, SSALSR, MALSR || ללא שינוי || הוסף 400 מטר || ABC |} : (ד) לעניין תקנה זו תהיה לראשי התיבות ולקיצורים המצויינים בטבלות המשמעות כמצויין לצידם להלן: :: {| | ILS || – || instrument landing system || – || שיטת גישת מכשירים; |- | PAR || – || precision radar approach || – || הנמכת מכ"ם דיוק; |- | LOC || – || localizer || – || משדר קרן כיוון; |- | GS || – || glide slope || – || משדר קרן זוית גלישה; |- | OM || – || outer marker || – || מסמן חיצוני; |- | MM || – || middle marker || – || מסמן אמצעי; |- | ALS || – || approach lights system || – || אורות גישה; |- | MALSR || – || medium <!-- (([org.: midium])) --> intensity approach light system with runway allignment indicator lights|| – || אורות גישה בעצמה בינונית עם תאורת הכוונה להתיישרות על המסלול; |- | RVR || – || runway visual range || – || טווח ראייה במסלול; |- | HIRL || – || high intensity runway lights || – || אורות מסלול בעצמה גבוהה; |- | TDZL || – || touchdown zone lights || – || אורות איזור נגיעה; |- | RCLS || – || runway centerline system || – || אורות קו אמצעי; |- | RCLM || – || runway centerline marking || – || סימון קו אמצעי; |- | LDA || – || localizer type directional aid || – || עזר כיווני מסוג משדר קרן כיוון; |- | VOR || – || very high frequency omnidirectional range station || – || משואת תג"מ כל-כיוונית; |- | ASR || – || airport surveillance radar || – || מכ"מ השגחה של שדה תעופה; |- | SSALSR || – || simplified short approach lights system with runway alignment indicator lights || – || אורות גישה פשוטים מקוצרים עם תאורת הכוונה להתיישרות על המסלול; |- | SSALS || – || simplified short approach lights system || – || אורות גישה פשוטים מקוצרים; |- | MALS || – || medium intensity approach light system || – || גישה בעצמה בינונית; |- | REIL || – || runway end indication lights || – || אורות זיהוי קצה המסלול; |- | ADF || – || automatic direction finder || – || מוצא כיוון אוטומטי; |- | NDB || – || non-directional beacon || – || משואה לא-כיוונית; |} : (ה) טבלאות הרכיבים והעזרים הבלתי פעילים כאמור בפסקאות (1) עד (4) לתקנת משנה (ג) אינן ישימות לתהליכי הליקופטר; המינימות להליקופטרים נקבעות לכל תהליך בנפרד עבור רכיבים או עזרים בלתי שמישים. == פרק חמישי: יירוט כלי טיס == @ 117. חובות טייס מפקד של כלי טיס מיורט (תיקון: תשע"ד, תשע"ח) : טייס מפקד של כלי טיס שיורט על ידי כלי טיס אחר, יבצע מיידית את כל אלה: : (1) ימלא אחר כל ההוראות שנתן טייס כלי הטיס המיירט וישיב להן, כמפורט [[בתקנה 121]]; : (2) יודיע על היירוט, אם הדבר אפשרי, ליחידת נת"א; : (3) ינסה להקים קשר רדיו עם כלי הטיס המיירט או עם יחידת פיקוח-יירוט המתאימה, בתדר החירום 121.5 מג"ה ויחזור על קריאה זו בתדר החירום 243 מג"ה, אם הדבר מעשי, ויציין את זהות כלי הטיס ומקום הימצאו ואת טיבה של הטיסה; : (4) יברור על הטרנספונדר קוד 7700 ב-MODE A, אלא אם קיבל הוראה אחרת מיחידת נת"א המתאימה; : (5) אם כלי הטיס מצויד במערכות עקיבה אוטומטיות תלויות (ADS-B‏, ADS-C) יבחר את פונקציית החירום המתאימה, אם אפשר, אלא אם כן קיבל הוראה אחרת מיחידת הנת"א המתאימה. @ 118. פעולות טייס מפקד בקבלת הוראות סותרות בקשר רדיו (תיקון: תשע"ח) : התקבלו בקשר רדיו, מכל מקור שהוא, הוראות העומדות בסתירה לאלה שניתנו מאת טייס כלי הטיס המיירט בין באותות ראייה ובין בקשר רדיו, יבקש הטייס המפקד של כלי הטיס המיורט הבהרה מיידית מאותו מקור, וימשיך למלא אחר ההוראות שניתנו לו באותות ראייה או בקשר רדיו על ידי טייס כלי הטיס המיירט. @ 119. משמעות המונח יירוט : המונח יירוט [[פרק זה|בסימן זה (([צ"ל: בפרק זה]))]] אינו כולל שירות יירוט או ליווי שניתן לפי בקשה, לכלי טיס במצוקה. @ 120. חובות בעל רשיון הפעלה אווירית (תיקון: תשע"ח) : בעל רשיון הפעלה אווירית - : (1) יכלול בספר העזר למבצעים נהלים לשעת חירום במקרה של יירוט, לרבות לפי הוראות [[פרק זה]] הקשורות ליירוט כלי טיס; : (2) יוודא שאנשי צוות האויר המועסקים על ידו ועובדים אחרים שעשויה להיות להם נגיעה בעניין, בקיאים בנהלים כאמור בפסקה (1); : (3) יוודא המצאותם של הנהלים כאמור בפסקה (1) בכלי הטיס בטיסה. @ 121. אותות ליירוט כלי טיס (תיקון: תשע"ח) : האותות שנותן כלי טיס מיירט או אלה שנותן כלי טיס מיורט ותגובות כלי הטיס המיורט או המיירט בהתאמה, יהיו כמפורט בטבלה 2 לתוספת 1 לנספח 2 לאמנה; הטבלה כאמור תפורסם בנוהל ENR 1.12 בפמ"ת. @ 121א. תקשורת רדיו ביירוט (תיקון: תשע"ח) : (א) נוצר קשר רדיו במהלך היירוט בין כלי הטיס המיירט לכלי הטיס המיורט, אך התקשורת בשפה משותפת לשני כלי הטיס אינה אפשרית, הטייסים של שני כלי הטיס ינסו להעביר ולאשר הוראות ומידע חיוני נוסף באמצעות הביטויים המפורטים בטבלה A2-1 לסעיף 3 לתוספת 2 לנספח 2 לאמנה; כל שידור רדיו כאמור יבוצע פעמיים. : (ב) טבלה A2-1 האמורה בתקנת משנה (א) תפורסם בנוהל ENR 1.12 בפמ"ת. @ 121ב. חובות יחידת נת"א (תיקון: תשע"ח) : (א) נודע ליחידת נת"א על כלי טיס מיורט במרחב אווירי שהיא אחראית למתן שירותי נת"א בו, תנקוט את הצעדים האלה, לפי הנסיבות: :: (1) תנסה ליצור קשר דו-כיווני עם כלי הטיס המיורט בכל אמצעי זמין, כולל תדר חירום 121.5 מג"ה, אלא אם כן קשר כזה כבר קיים; :: (2) תודיע לטייס של כלי הטיס המיורט על היירוט; :: (3) תיצור קשר עם יחידת בקרת היירוט שלה קשר דו-כיווני עם כלי הטיס המיירט ותספק לה מידע זמין המצוי ברשותה בנוגע לכלי הטיס המיורט; :: (4) תעביר הודעות בין כלי הטיס המיירט או יחידת בקרת היירוט לבין כלי הטיס המיורט, לפי הצורך; :: (5) תנקוט את כל האמצעים כדי לשמור על בטיחות כלי הטיס המיורט, בתיאום עם יחידת בקרת היירוט; :: (6) תעדכן את יחידות הנת"א המספקות שירותים במרחבי פיקוח תעופתיים סמוכים, אם נראה שכלי הטיס סטו מאותם מרחבי פיקוח תעופתיים סמוכים או אליהם. : (ב) נודע ליחידת נת"א על כלי טיס מיורט במרחב אווירי שבו היא אינה אחראית למתן שירותי נת"א, תנקוט את הצעדים האלה, לפי הנסיבות: :: (1) תודיע ליחידת הנת"א הנותנת שירותי נת"א במרחב האווירי שבו מתרחש היירוט, על אירוע היירוט, תספק לה את כל המידע הזמין שיש ברשותה הנוגע לעניין שיכול לסייע בזיהוי כלי הטיס, ותבקש ממנה לנקוט את כל הפעולות הנדרשות כמפורט בתקנת משנה (א); :: (2) תעביר הודעות בין כלי הטיס המיורט לבין יחידת הנת"א המתאימה, יחידת בקרת היירוט, או כלי הטיס המיירט. : (ג) בתקנה זו, "יחידת בקרת היירוט" - יחידת הפיקוח האווירי הצבאית שבמרחב האווירי שעליו היא מופקדת מתרחש אירוע היירוט. == פרק ששי: תהליכי גישת מכשירים סטנדרטית (((בוטל))) (תיקון: תשע"ד) == @ 122. (תיקון: תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 123. (תיקון: תש"ן, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 124. (תיקון: תשע"ד) : (((בוטלה).)) == פרק שביעי: אחזקת כלי טיס == @ 125. הגדרות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשע"ד, תשע"ד-3) : [[בפרק זה]] - :- "אחזקה" - (((בוטלה);)) :- "תחזוקה קלה" - פעולות פשוטות של שימור והחלפת חלקים תקניים קטנים כמפורט בסעיף C בתוספת הראשונה (Appendix A) לחלק 43 לפ.א.ר., בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (3) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :- "בדיקה יומית" - בדיקת כשירות של מטוס המבוצעת אחת לעשרים וארבע שעות, בהתאם למערך האחזקה; :- "בדיקת תחנה" - בדיקה שהתקיימו בה כל אלה: :: (1) היא בדיקת כשירות של כלי טיס בהתאם למערך האחזקה שלו; :: (2) ניתן לבצעה במלואה באופן חזותי, בלא שימוש בציוד בדיקה או במכשירי בדיקה; :: (3) היא מבוצעת בתחנה או בתחנת מעבר; :- "בסיס אם" - מקום המוגדר בספר העזר למבצעים של המפעיל האווירי, וכאשר נדרש ספר בקרת אחזקה, גם בספר בקרת האחזקה, כבסיס אחזקה עיקרי שלו; :- "תחנה" - שדה תעופה שאינו בסיס-אם של המפעיל האווירי, המשמש באורח קבוע להעלאה או להורדה של נוסעים או מטען על ידי בעל הרשיון; :- "תחנת מעבר" - שדה תעופה שאינו בסיס-אם ואינו תחנה, המשמש מעת לעת לצרכי העלאה או הורדה של נוסעים או מטען או לצרכי מעבר בלבד; :- "הוראות כושר אוירי" - (((בוטלה);)) :- "ציוד תעופתי" - (((בוטלה);)) :- "שינוי גדול" - (((בוטלה);)) :- "תיקון גדול" - (((נמחקה);)) :- "יצרן" - (((בוטלה).)) @ 125א. תחולה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : הוראות [[פרק זה]] יחולו על פעולות בדק ותחזוקה קלה של כל אלה: : (1) כלי טיס שקיבל תעודת כושר טיסה בישראל; : (2) כלי טיס זר המופעל בישראל על פי [[תקנה 42א]]; : (3) גוף מנועים, מדחפים, אבזרים ורכיבים של כלי טיס כאמור בפסקאות (1) ו-(2). @ 126. חובת אחזקה (תיקון: תשע"ב, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס במצב כשיר לטיסה ואלא אם כן מתקיימות בכלי הטיס הדרישות של הוראות כושר אווירי. : (ב) מפעיל כלי טיס יהיה אחראי לביצוע אחזקת כלי הטיס לרבות תחזוקה קלה, ולכך שיתקיימו בו הדרישות של הוראות כושר אווירי. : (ג) לא יבצע אדם פעולות בדק או תחזוקה קלה בכלי הטיס, אלא לפי הוראות [[פרק זה]] והוראות תקנות ישימות אחרות. : (ד) לא יפעיל אדם כלי טיס, שקיימות לגביו הגבלות כושר אווירי המפורטות בספר האחזקה של כלי הטיס, בגיליונות הנתונים של תעודת הסוג שלו, במערך האחזקה, או במסמך מתאים אחר, אלא אם בוצעה פעולה, כגון החלפת חלקים או שיפוצם, או בדיקות תקופתיות שלהם, במועדים הנקובים באותם מסמכים; המנהל רשאי לאשר הפעלה זמנית של כלי טיס שלא קוימו לגביו הוראות תקנת משנה זו, בתנאים שיורה. : (ה) לא יפעיל אדם כלי טיס אשר - :: (1) אינו נמצא במצב התואם את תעודת הסוג שלו, ככל שיש לו תעודת סוג; :: (2) הופעל באופן החורג מן המגבלות הרשומות בספר הטיסה שלו או בתעודת כושר הטיסה שלו, ואשר פגע או היה עלול לפגוע בכושרו האווירי בלי שנקט פעולה מתקנת מתאימה להשבת כושרו האווירי של כלי הטיס; :: (3) היה מעורב בתאונה או בתקרית באופן שפגע או היה עלול לפגוע בכושרו האווירי, בלי שנקט פעולה מתקנת מתאימה להשבת כושרו האווירי של כלי הטיס; :: (4) "פעולה מתקנת מתאימה להשבת כושרו האווירי של כלי הטיס" בפסקאות (2) ו-(3), תהיה לפי ספרות האחזקה של כלי הטיס או - אם לא נכללה בספרות האחזקה פעולה מתקנת מתאימה - פעולה מתקנת באישור המנהל. @ 127. האחזקה הדרושה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : (א) מפעיל אווירי יבטיח קיומם, בכל עת, של כל אלה: :: (1) כלי הטיס מתוחזק לפי מערך אחזקה כמפורט [[בתקנה 131]]; :: (2) כל התקלות המתגלות בכלי הטיס תוקנו לפי המידע התחזוקתי הישים או לפי שיטה אחרת הנהוגה בתעופה להנחת דעתו של המנהל; :: (3) העוסקים בביצוע פעולות הבדק והתחזוקה הקלה הם בעלי כישורים מתאימים לכך ומסמכי האחזקה חתומים בידי אנשים שהורשו לכך לפי דיני הטיס; :: (4) האישור כי כלי הטיס כשר לטיסה נרשם במסמכי כלי הטיס בצורה ובאופן שקבע המנהל. : (ב) על אף האמור בפסקה (2) בתקנת משנה (א), חובת ביצוע תיקון של תקלה המתגלה בכלי הטיס לא תחול אם התקלה כלולה ברשימה של הציוד המזערי שאישר המנהל כאמור [[בתקנה 31א]] כתקלה, שאינה מונעת הפעלתו של כלי הטיס בבטיחות ונרשמה ביומן התחזוקה הנגיש לטייס המפקד של כלי הטיס כתקלה שתיקונה נדחה. @ 128. (תיקון: תשע"ג, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 129. ביצוע פעולות בדק בידי יצרן (תיקון: תשמ"ד, תש"ן, תשנ"ה, תשע"ג, תשע"ד-3) : יצרן המייצר כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף או ציוד תעופתי (בתקנה זו - פריט) לפי תעודת סוג, תעודת ייצור, אפ"א, תעודת יצרן חלקים או לפי נוהל תקן טכני, רשאי לבצע באותו פריט פעולת בדק. @ 129א. ביצוע פעולות בדק בידי איש צוות אוויר (תיקון: תשע"ד-3) : (א) טייס רשאי לבצע בדיקה יומית של כלי טיס מן המפורטים להלן, שהוא בעלו או מפעילו, לאחר שקיבל הדרכה לכך כאמור [[בתקנה 130]] ובכפוף לתנאי [[אותה תקנה]] ולהוראות תקנת משנה (ה): :: (1) מטוס קטן; :: (2) הליקופטר שמסתו המרבית המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]], אינה עולה על 3,175 ק"ג; :: (3) כלי טיס אחר שהמנהל התיר, במסגרת מערך האחזקה שלו, לבצע בו בדיקה יומית על ידי טייס, אם ראה כי הדבר נדרש בשל מאפייני ההפעלה של כלי הטיס, ובלבד שאינו מופעל בתובלה אווירית מסחרית. : (ב) לגבי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), המופעל לפי [[הפרק השנים עשר]] בתובלה אווירית מסחרית, לא תבוצע בו בדיקה יומית אלא מחוץ לבסיס האם בלבד. : (ג) טכנאי טיס או - לגבי כלי טיס המופעל בלא טכנאי טיס - הטייס, רשאי, כאשר הוא מפעיל כלי טיס לפי [[הפרקים השמיני]], [[השנים עשר]] [[או השלושה עשר]], לבצע בו בדיקת תחנה, מחוץ לבסיס האם, ומחוץ לישראל - בתחנת מעבר בלבד, ובלבד שהוא קיבל הדרכה לכך כאמור [[בתקנה 130]] ובכפוף לתנאי [[אותה תקנה]] ולהוראות תקנת משנה (ה); סיים טכנאי הטיס או הטייס בדיקת תחנה כאמור, יאשר בחתימת ידו ביומן התחזוקה כי כלי הטיס כשיר להמשיך בטיסתו ובלבד שהתקיימו שני אלה: :: (1) לא התגלה בכלי הטיס כל פגם המשפיע על כושר טיסתו, למעט פגם שהוא תקלה שתיקונה נדחה כאמור [[בתקנה 127(ב)]], ולא תוקנה בו מערכת כלשהי המשפיעה על בטיחות הטיסה; :: (2) עד מועד הנחיתה הבאה של כלי הטיס לא חל מועד לביצוע ביקורת כלשהי או לביצוע הוראת כושר אווירי. : (ד) טייס, ובכלי טיס המופעל עם טכנאי טיס - גם טכנאי טיס, רשאי לבצע הוראת כושר אווירי חוזרת (Repetitive AD) המבוצעת במסגרת בדיקת קדם-טיסה (Pre-flight), אם נקבע באותה הוראה במפורש כי ניתן לבצעה בידי איש צוות אוויר, ובלבד שהוא קיבל הדרכה לכך כאמור [[בתקנה 130]] ובכפוף לתנאי [[אותה תקנה]] ולהוראות תקנת משנה (ה). : (ה) טייס או טכנאי טיס המבצע בדיקה יומית או בדיקת תחנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור בתקנת משנה (ג), יפעל לפי קובץ הנהלים של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק בכלי הטיס שממנו קיבל הדרכה כאמור [[בתקנה 130]], ובהתאם למידע התחזוקתי וגיליונות העבודה או כרטיסי העבודה שאותו גוף סיפק לו. @ 129ב. ביצוע פעולות בדק במסגרת מכון בדק (תיקון: תשע"ד-3) : לא יראו אדם כמבצע פעולות בדק במסגרת מכון בדק שניתן רישיון להפעלתו לפי [[סעיף 22 לחוק]], כאמור [[בסעיף 23(א)(1) לחוק]], אלא אם כן הוא מבצע פעולות אלה לפי [[תקנות מכוני הבדק]] או שהוא איש צוות אוויר המבצע פעולות בדק לפי [[תקנה 129א]]. @ 129ג. ביצוע תחזוקה קלה (תיקון: תשע"ד-3) : (א) אדם, למעט איש צוות אוויר, לא יבצע תחזוקה קלה בכלי טיס אלא אם כן הוא רשאי לבצע באותו כלי טיס פעולות בדק, ובכפוף לכל הוראה או תנאי החלים עליו בביצוע פעולות בדק. : (ב) איש צוות אוויר לא יבצע תחזוקה קלה בכלי טיס אף אם הוא רשאי לבצע בו פעולת בדק, אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) הוא בעלו או מפעילו של כלי הטיס; :: (2) כלי הטיס אינו מופעל לפי [[הפרקים השמיני]], [[השנים עשר]] [[או השלושה עשר]]; :: (3) פעולת התחזוקה הקלה נרשמה במערך האחזקה כפעולה שניתן לבצעה בידי איש צוות אוויר; :: (4) אותו אדם קיבל הדרכה לביצוע אותה פעולת תחזוקה קלה, לפי [[תקנה 130(א)]]. : (ג) בתקנה זו, "איש צוות אוויר" - למעט טייס בעל הגדר לאחזקה עצמית לפי [[הפרק השביעי לחלק ד' לתקנות הרישיונות]]. @ 130. הדרכה והרשאה לביצוע בדיקה יומית, בדיקת תחנה, הוראת כושר אווירי חוזרת ותחזוקה קלה (תיקון: תשמ"ד, תשע"ג, תשע"ד, תשע"ד-3) : (א) טייס או טכנאי טיס לא יבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה, הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור [[בתקנה 129א(ד)]], או תחזוקה קלה אלא אם כן קיבל הדרכה עיונית ומעשית מן הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק בכלי הטיס, ואם אושר לגבי אותו כלי טיס יותר מגוף אחד כמוסמך לביצוע פעולות בדק - מן הגוף המוסמך כאמור שהמנהל אישר לעניין זה, כמפורט להלן: :: (1) לגבי בדיקה יומית או בדיקת תחנה - הדרכה עיונית ומעשית לביצוען, לפי העניין, לפי דרישות מערך האחזקה, המידע התחזוקתי הרלוונטי, ונוהלי הגוף המוסמך כאמור; :: (2) לגבי הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור [[בתקנה 129א(ד)]] - הדרכה עיונית ומעשית לביצועה לפי דרישות אותה הוראה, המידע התחזוקתי הרלוונטי, ונוהלי הגוף המוסמך כאמור; :: (3) לגבי תחזוקה קלה - הדרכה עיונית ומעשית לביצוע פעולת התחזוקה הקלה לפי המידע התחזוקתי הרלוונטי. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), טייס או טכנאי טיס לא יבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור [[בתקנה 129א(ד)]], בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית, אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) המנהל אישר תכנית להדרכה עיונית ומעשית כאמור בתקנת משנה (א) (בתקנת משנה זו - הדרכה ראשונית), וכן הדרכת רענון בנושאים שנלמדו בהדרכה הראשונית, ובנושאים חדשים שהתעוררו מאז קבלת ההדרכה הראשונית; :: (2) הוא המציא למנהל אישור מאת הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק כאמור, כי עבר בהצלחה את ההדרכה כאמור בפסקה (1), והאישור כאמור מקובל על המנהל. : (ג) טייס או טכנאי טיס שהתקיימו לגביו - :: (1) הוראות תקנת משנה (א) - יראו כבעל זכות, לפי רישיון עובד הטיס שלו, לבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור [[בתקנה 129א(ד)]], לפי העניין, לגבי סוג כלי הטיס או קבוצת כלי הטיס שלגביהם קיבל הדרכה, לפי העניין, כאשר הוא מופעל בהפעלה כללית או בהפעלה מסחרית שאינה תובלה אווירית מסחרית. :: (2) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) - יראו כבעל זכות, לפי רישיון עובד הטיס שלו, לבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור [[בתקנה 129א(ד)]], לפי העניין, לגבי סוג כלי הטיס או קבוצת כלי הטיס שלגביהם קיבל הדרכה, לפי העניין, גם כאשר כלי הטיס מופעל בתובלה אווירית מסחרית במסגרת המפעיל האווירי המפעיל את כלי הטיס; זכות כאמור תהיה בתוקף כל עוד מתקיימים כל אלה: ::: (א) לא חל שינוי בזהות הגורם המוסמך לביצוע פעולות הבדק שנתן את ההדרכה לפי תקנת משנה (א); ::: (ב) הטייס או טכנאי הטיס מקבל הדרכת ריענון מן הגוף המוסמך כאמור. : (ד) גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק שנתן הדרכה לפי תקנה זו, ישמור רישומים על ביצוע ההדרכה כאמור למשך שנתיים לפחות מיום ביצוע ההדרכה. @ 131. מערך אחזקה (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-3) : (א) מפעיל אווירי ימציא לאישור המנהל מערך אחזקה לכל כלי טיס שהוא מפעיל, המיועד להבטיח שכלי הטיס מתוחזק במצב כשיר לטיסה, שיבוסס על מידע תחזוקתי מתאים שסיפקו מדינת התכן או מחזיק תעודת הסוג, ועל כל מידע תחזוקתי ישים אחר, ובו יפורטו כל אלה: :: (1) פעולות האחזקה והתדירויות לביצוען, בהתחשב בשימוש הצפוי בכלי הטיס; יש לזהות ולציין את פעולות האחזקה ואת התדירויות לביצוען, המוגדרים כחובה לפי תכן הסוג של כלי הטיס; :: (2) תקופת הפעולה המותרת בין שיפוץ אחד לבא אחריו של כלי הטיס, מנועי, מדחפים, רכיבים ואבזרים, אם תקופת פעולה זו היא מוגבלת; :: (3) תכנית מתמשכת לשמירה על שלמות מבנית (Continuing Structural Integrity Program), כאשר תכנית כאמור נכללת במידע התחזוקתי שעליו מבוסס מערך האחזקה; :: (4) נהלים לשינויים או חריגות מפסקאות (1) עד (3); :: (5) הפניות למידע התחזוקתי שלפיו מבוצעות פעולות האחזקה; :: (6) תכנית ניטור מצב (condition monitoring) ותכנית אמינות, למערכות כלי הטיס, רכיביו ומנועיו; הוראה זו תחול לגבי כלי טיס מסוג שהמידע התחזוקתי שלו בדבר פעולות אחזקה והתדירויות לביצוען נקבע באמצעות ועדת סקר תחזוקה (MRB - Maintenance Review Board) או תהליך מקביל לכך, ובלבד שהמנהל הורה על תחולתה לגביו; :: (7) לכלי טיס המופעל בהפעלה כללית - שיטות ליישום מערך האחזקה. : (ב) החובה להגיש מערך אחזקה לאישור המנהל תחול - :: (1) לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה מסחרית - אם הוא מבקש לרשום את כלי הטיס במפרטי ההפעלה המהווים חלק מרישיון ההפעלה האווירית שלו; :: (2) לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה כללית - אם הוא מבקש לרשום על שמו כלי טיס בפנקס הרישום. : (ג) זולת אם המנהל הורה אחרת יבוצעו הביקורות כמפורט במערך האחזקה בתדירות ובפירוט שנקבעו בהתחשב בהמלצת היצרן, בניסיון שהצטבר באחזקת כלי טיס זהים או דומים ובניסיון המקובל בתעופה, והכול בהתחשב בתנאים המיוחדים שבהם מופעל כלי הטיס. : (ד) מפעיל אווירי בתובלה אווירית מסחרית וכן מפעיל אווירי הפועל לפי הוראות [[הפרק השמיני]] יוודא שהתכן והיישום של מערך האחזקה לוקח בחשבון את עקרונות הגורם האנושי. : (ה) מפעיל אווירי בתובלה אווירית מסחרית וכן מפעיל אווירי של מטוס גדול או מטוס המונע במנועי סילון יעמיד עותקים של מערכי האחזקה לרבות עדכונים, שינויים או תוספות להם, מיד עם עריכתם, לכל גוף ולכל אדם הממלא מטעמו תפקיד תפעולי או תפקיד הקשור באחזקת כלי הטיס, ובכלל זה לכל גוף המוסמך לביצוע אחזקה (([צ"ל: גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק])) מטעמו. : (ו) בתקנה זו, "פעולות אחזקה" - לרבות תחזוקה קלה. @ 132. תיקון מערך אחזקה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : (א) מפעיל אווירי יבצע מעקב תקופתי אחר מצב כושר הטיסה של כלי הטיס וכל חלקיו. : (ב) מפעיל אווירי יתקן את מערך האחזקה - :: (1) בהתאם לכל עדכון במידע התחזוקתי הישים; :: (2) בהתאם לכל שינוי מהותי במאפייני כלי הטיס או במאפייני ההפעלה שלו; :: (3) בהתאם לתוצאות מעקב תקופתי המבוצע לפי תקנת משנה (א). : (ג) תיקון מערך האחזקה טעון אישור של המנהל מראש. : (ד) תיקון מערך האחזקה כאמור בתקנת משנה (ב)(1) או (2) יבוצע בתוך 120 ימים ממועד העדכון במידע התחזוקתי הישים או ממועד השינוי במאפייני כלי הטיס או במאפייני ההפעלה כאמור, לפי העניין; על אף האמור, תיקון דחוף יבוצע בתוך 30 ימים מהמועד האמור; לעניין זה, "תיקון דחוף" - תיקון המוסיף פעולות אחזקה למערך האחזקה או מצמצם תדירויות של פעולות אחזקה הכלולות בו, שיש לבצען לפני חלוף 120 ימים מאותו מועד. : (ה) המנהל רשאי להורות למפעיל אווירי לתקן מערך אחזקה אם מצא שהוא אינו עומד בדרישות תקנות אלה; על דרישה לשינוי כאמור יחולו הוראות [[תקנה 396א]] בשינויים המחויבים. @ 133. החזרה לשירות של כלי טיס לאחר ביצוע פעולת בדק או תחזוקה קלה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ג, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס לאחר שבוצעה בו פעולת בדק או תחזוקה קלה, אלא אם כן אושרה החזרתו של כלי הטיס לשירות כאמור בתקנת משנה (ב). : (ב) לא יאשר אדם החזרה לשירות של כלי טיס לאחר שבוצעה בו פעולת בדק או תחזוקה קלה אלא אם כן התמלאו כל אלה: :: (1) אותו אדם הוא אחד מאלה: ::: (א) טכנאי לבדק כלי טיס המבצע פעולות בדק או תחזוקה קלה במסגרת מכון בדק, או עובד מכון בדק המוסמך להוציא תעודת אחזקה ושחרור אף אם אינו טכנאי לבדק כלי טיס; ::: (ב) טייס או טכנאי טיס המוסמך לבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כמשמעותה [[בתקנה 129א(ג)]], בהתאם להוראות [[פרק זה]] ובכפוף לאמור בהן; ::: (ג) עובד מטעמו של יצרן כלי הטיס בכפוף להוראות [[תקנה 129]], לפי מידע תחזוקתי מאושר; ::: (ד) טייס המבצע תחזוקה קלה בכלי הטיס בהתאם להוראות [[תקנה 129ג(ב)]] [[לפרק זה]] ובכפוף לאמור בה; ::: (ה) טייס בעל הגדר אחזקה עצמית לפי [[תקנות הרישיונות]], בכפוף לזכויות שבהגדר כאמור; :: (2) אותו אדם אישר שכלי הטיס כשיר לטיסה, באמצעות הכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימה עליה; :: (3) על הכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימתה בידי אדם כאמור בפסקאות משנה (1)(א) ו-(ב) יחולו הוראות [[תקנות מכוני הבדק]]; :: (4) על הכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימתה בידי מי מן האמורים בפסקאות משנה (1)(ג) עד (ה) יחולו הוראות אלה: ::: (א) תעודת אחזקה ושחרור תיחתם רק אם אותו אדם מצא כי התקיימו כל אלה: :::: (1) פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה הושלמה לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי החל ולפי נוהלי היצרן או המפעיל האווירי, לפי העניין; :::: (2) בוצעו כל הרישומים כנדרש [[בפרק זה]], והם ממולאים וחתומים כנדרש; ::: (ב) היא תיערך לפי טופס שהורה המנהל, ותכלול, לכל הפחות, את אלה: :::: (1) הצהרת החותם עליה כי התקיים האמור בפסקה משנה (א); :::: (2) פירוט פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה; לעניין זה יש לכלול בתעודה תיאור כללי של פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה, בלא ציון מלא של כל השלבים שבוצעו, ובלבד שיש בסיכום הפניה לתיעוד המלא של העבודה; :::: (3) הפניה למידע התחזוקתי שעל בסיסו בוצעה; :::: (4) המועדים שבהם בוצעה פעולת הבדק או התחזוקה הקלה, לרבות במונחים של שעות טיסה, מחזורי המראות ונחיתות וכיוצא באלה; :::: (5) זהותו של החותם עליה; ::: (ג) תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס יכול שתהיה גם בדרך של רישום ביומן התחזוקה, הנגיש לטייס המפקד, אם המפעיל האווירי התיר זאת, ולפי נוהלי המפעיל האווירי, והוראות פסקאות משנה (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, על רישום כאמור. @ 134. רמת ביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה (תיקון: תשע"ד) : לא יבצע אדם פעולות בדק או תחזוקה קלה בכלי טיס, אלא אם - : (1) הוא משתמש בשיטות, בטכניקות ובנוהלים המקובלים על המנהל; : (2) הוא משתמש בכלים, במיתקני בדיקה ובציוד בדיקה הדרושים כדי לוודא השלמת העבודות לפי נוהלי עבודה תקינים הנהוגים בתעשיה; הציוד ומיתקני הבדיקה יהיו אלה המומלצים על ידי יצרן הפריט עליו מבוצעת העבודה או שווי ערך להם; : (3) הוא מבצע את העבודה באופן, ומשתמש בחומרים בעלי איכות, המבטיחים שמצב כלי הטיס, מנוע כלי הטיס, המדחף או הציוד התעופתי לאחר ביצוע עבודה יהיה לפחות זהה למצב המקורי של הפריט או למצבו כשהוא מתוקן כיאות, מבחינת תכונות אוירודינמיות, חוזק המיבנה, התנגדות לזעזועים ורטט, בלאי ושאר תכונות המשפיעות על הכושר האווירי; : (4) פרט למקרים בהם קבע המנהל אחרת, הוא פועל לפי מערך האחזקה, לפי מידע תחזוקתי עדכני, ולפי קובץ הנהלים של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק שבמסגרתו מבוצעת פעולת הבדק או התחזוקה הקלה. @ 135. דרישות מיוחדות לגבי ביקורות בכלי טיס : (א) לא יבצע אדם ביקורת בכלי טיס אלא באופן ובצורה שיאפשרו לו לוודא אם כלי הטיס עונה לכל דרישות כושר אויר הישימות. : (ב) לא יבצע אדם ביקורת בכלי טיס אלא לפי טופסי הביקורת הנלווים למערך האחזקה המאושר מאת המנהל. @ 136. רישומי פעולות בדק (תיקון: תש"ן, תשע"ג, תשע"ד) : (א) מפעיל אווירי יבטיח כי הרישומים המפורטים בתקנת משנה (ב) יישמרו למשך התקופה כאמור בתקנת משנה (ג). : (ב) אלה הרישומים שיש לנהל ולשמור כאמור בתקנת משנה (א): :: (1) רישומים של ביצוע פעולות בדק כולל תיקונים, ביקורות שגרתיות ובדיקות מיוחדות המבוצעות על כלי טיס, מנוע, מדחף, רוטור, מערכותיהם וציודם ומתן תעודת אחזקה ושחרור בגינם. רישומים כאמור יכילו את כל הפרטים האלה: ::: א. תיאור של העבודה שבוצעה, או התייחסות לנתונים שאושרו בידי המנהל, כולל זיהוי החלקים שהוחלפו או שונו; ::: ב. תאריך השלמת העבודה; ::: ב1. זהות מכון הבדק שבוצעה בו פעולת הבדק, אם ישים; ::: ג. החתימה ומספר הרשיון, או זיהוי אחר של האדם שחתם על תעודת האחזקה והשחרור; :: (2) רישומים המכילים את הנתונים האלה: ::: א. הזמן הכולל לפי שעות, ימים או מחזורי הפעלה, לפי העניין, שבו גוף כלי טיס, מנוע ומדחף בעל פסיעה משתנה היה בשירות; ::: ב. הזמן הכולל לפי שעות, ימים או מחזורי הפעלה, לפי העניין, שבו חלקים בעלי אורך חיים מוגבל של גוף כלי טיס, מנוע, מדחף, רוטור וציוד תעופתי היו בשירות; ::: ג. הזמן הכולל לפי שעות, ימים או מחזורי הפעלה, לפי העניין, מאז השיפוץ האחרון של כל הפריטים המורכבים בכלי הטיס אשר חייבים לעבור, לפי מערך האחזקה, שיפוץ על בסיס של זמן בשירות, כגון שעות פעולה, מספר הפעלות ומספר נחיתות; ::: ד. תיאור המצב העדכני של כלי הטיס לגבי ביצוע הביקורות, לרבות הזמן או שעות הטיסה שעברו מאז ביצוע הביקורות האחרונות, הנדרשות לפי מערך האחזקה המאושר; ::: ה. המצב העדכני של יישום הוראות כושר אוירי הישימות כולל שיטת העמידה בדרישות, מספר ההוראה ועדכונה; ::: ו. המצב העדכני של השינויים הגדולים שבוצעו בכלי הטיס, במנוע, במדחף, ברוטור, ובציוד תעופתי; ::: ז. המצב העדכני של תיקונים גדולים שבוצעו במבנה גוף כלי הטיס. : (ג) הרישומים המפורטים בתקנת משנה (ב) - :: (1) בפסקה (1) - יישמרו לתקופה של שנה לפחות, מן המועד שבו הוצאה תעודת אחזקה ושחרור; :: (2) בפסקה (2) - יישמרו לתקופה של 90 ימים לפחות לאחר המועד שבו כלי הטיס, המנוע, המדחף, הציוד התעופתי או החלק שאליו הם מתייחסים הוצא משירות. : (ד) המפעיל האווירי יאפשר למנהל לבדוק בכל עת את הרישומים לפי תקנה זו, ויציג למנהל בכל עת על פי דרישתו את התעודה שהוא מחזיק בכלי הטיס כאמור [[בתקנה 28(א)(4)]] בדבר הרכבת מכל דלק נוסף בכלי הטיס. @ 137. העברת רישומי פעולות בדק (תיקון: תשע"ד) : (א) מפעיל כלי טיס הרשום בפנקס כלי הטיס בישראל המוכר את כלי הטיס לאחר, יעביר לקונה רישומים אלה: :: (1) הרישומים המפורטים [[בתקנה 136(ב)(2)]]; :: (2) הרישומים המפורטים [[בתקנה 136(ב)(1)]]; אולם הקונה רשאי להרשות למוכר להמשיך להחזיק ברישומים אלה בתנאי שהקונה עומד בדרישות [[תקנה 136(ד)]]. : (ב) מסר מפעיל אווירי כלי טיס להפעלתו של מפעיל אווירי אחר, המפעיל האווירי שמסר את כלי הטיס כאמור יאפשר למפעיל האווירי שלהפעלתו נמסר כלי הטיס כאמור, נגישות לרישומים המפורטים [[בתקנה 136]] ובכלל זה יאפשר לו לעדכנם. @ 138. רישומי מנוע שנבנה מחדש (תיקון: תשע"ד) : (א) מפעיל כלי טיס שמותקן בו מנוע שנבנה מחדש בידי היצרן או בידי מכון בדק בעל הגדר מתאים, רשאי להשתמש ברישומי אחזקה שאינם מכילים את כל הפרטים בדבר האחזקה שבוצעה במנוע לפני שנבנה מחדש. : (ב) יצרן או מכון בדק בעל הגדר מתאים, הקובע שרישום שעות הפעולה של מנוע שנבנה מחדש על ידו יתחיל מאפס, יבצע בספר רישומים חדש כל אלה: :: (1) יצרף הצהרה חתומה ביד אדם מוסמך ובה יירשם תאריך השלמת בנייתו מחדש של המנוע; :: (2) ירשום את כל השינויים שבוצעו כתוצאה מעמידה בדרישות הוראות כושר אוירי; :: (3) ירשום את כל השינויים שבוצעו כתוצאה ממילוי אחר עלוני שירות של היצרן. : (ג) בתקנה זו, "מנוע שנבנה מחדש" פרושו מנוע משומש שפורק לחלוטין, נבדק ותוקן בהתאם לצורך, הורכב מחדש, נבחן ואושר כעונה לדרישות האפיצויות (tolerances) וגבולות (limits) של מנוע חדש שהינו בעל חלקים חדשים או משומשים. אולם, כל החלקים המצויים במנוע כאמור יעמדו באפיצויות וגבולות המופיעים בשרטוטי הייצור כמו חלקים חדשים או באפיצויות מוכרות של גרימות (oversize) או גמידות (undersize). @ 139. הולכת נוסעים אחרי ביצוע תיקונים או שינויים (תיקון: תשנ"ה-2) : (א) לא יוביל אדם נוסעים, למעט אנשי צוות ומפקחים, בכלי טיס שבוצעו בו תיקונים או שינויים שיש בהם כדי לשנות מהותית את אפיוני הטיסה שלו או שיש בהם כדי לשנות מהותית את ביצועיו בטיסה, אלא אם - :: (1) כלי הטיס אושר להחזרה לשירות על ידי אדם כמפורט [[בתקנה 133]]; וכן :: (2) טייס בעל הגדר מתאים שיש לו נסיון של לפחות חמש מאות שעות טיסה הטיס את כלי הטיס, ביצע בדיקה תפעולית של אותו חלק או מערכת שבו בוצע התיקון או השינוי ואישר במסמכי כלי הטיס כי כלי הטיס כשיר לטיסה. : (ב) טיסה כאמור בפסקה (2) לתקנת משנה (א) אינה דרושה אם בוצעו באותו חלק ניסויי קרקע או בדיקות קרקע המראים בעליל שהתיקון או השינוי האמורים לא גרמו לשינויים מהותיים באפיוני הטיסה או בביצועי הטיסה של כלי הטיס. @ 140. דרישות מיוחדות לתכולת מערך האחזקה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד, תשע"ה) : (א) מערך אחזקה יכיל סעיף ובו תצויין בדיקה לעמידה בדרישות התוספת החמישית לחלק 43 ל-פ.א.ר. של מערכת הלחץ הסטטי ושל מכשיר מד הגובה בכלי הטיס; בדיקה זו תבוצע כל 24 חודש לפחות. : (ב) מערך אחזקה יכיל סעיף ובו תצויין בדיקה לעמידה בדרישות התוספת הששית לחלק 43 ל-פ.א.ר. של הטרנספונדר בכלי הטיס; בדיקה זו תבוצע כל 24 חדשים לפחות. : (ב1) מערך אחזקה יכיל סעיפים שבהם יצוינו בדיקה תפעולית ובדיקת תפקוד של כל רשם נתונים המותקן בכלי הטיס, לפי ההוראות המתאימות בתוספת השמינית לחלק הראשון לנספח השישי לאמנה; לעניין זה, "רשם נתונים" - כל מכשיר הקלטה המותקן בכלי טיס המיועד לסייע בחקירה בטיחותית כמשמעותה [[בסעיף 104 לחוק]]. : (ג) לאחר כל פעולת הרכבה או אחזקה במערכת הטרנספונדר, העלולה לפגוע בנתוני דיוק (Data Correspondance Error) תבוצע בדיקת אינטגרציה של ציוד דיווח אוטומטי לענין גובה לחץ של הטרנספונדר כמפורט בסעיף (C) בתוספת החמישית של חלק 43 לפ.א.ר. : (ד)(1) בתקנת משנה (א), התוספת החמישית לחלק 43 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (4) בטבלה שבתוספת השנייה]]. :: (2) בתקנת משנה (ב), התוספת השישית לחלק 43 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (5) בטבלה שבתוספת השנייה]]. @ 141. איסור הפעלה ללא בדיקת מד גובה : לא יטיס אדם כלי טיס בטיסה לפי כט"מ בגובה שמעל הגובה המרבי שעבורו נבדק מכשיר מד הגובה. @ 142. פטור (תיקון: תשמ"ח) : הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על כלי טיס שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני זולת אם ניתנה לגבי אותו כלי טיס, תעודת כושר טיסה אחרת. == פרק שמיני: מטוסים גדולים ומטוסים רב-מנועיים עם מנועי טורבינה (תיקון: תשע"ד) == @ 143. תחולה (תיקון: תשע"ד) : (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו לגבי מטוס גדול ולגבי מטוס רב-מנועי עם מנועי טורבינה, בנוסף ליתר הוראות תקנות אלה. : (ב) הוראות [[פרק זה]] לא יחולו לגבי מטוס אשר הוראות [[הפרקים האחד עשר]], [[השנים עשר]] [[והשלושה עשר]] חלות לגביו אך יחולו על מטוס המופעל לצרכי עסקו של המפעיל שאינו עסק של הטסת כלי טיס בטיסה מסחרית. : (ג) הוראות [[פרק זה]] יחולו, בין השאר, לגבי הפעילויות שלהלן: :: (1) טיסות העברה או טיסות אימונים; :: (2) ביצוע עבודה מהאויר כגון צילום או מיפוי אוירי ושמירה על קווי צינורות, אך למעט כיבוי אש; :: (3) טיסות המבוצעות על ידי מפעיל המטוס למטרת הסעתו העצמית או להטסת אורחיו שלא ניתן תמורתן תשלום כלשהו; :: (4) טיסות לתצוגת מטוס ללקוחות בכוח בתנאי שלא ניתן תמורתן כל תשלום למעט תשלומים המפורטים [[בתקנה 145]]; :: (5) הטסת פקידים, עובדים, אורחים וטובין של תאגיד במטוס המופעל על ידי אותו תאגיד, או על ידי תאגיד-אב או תאגיד-בן של אותו תאגיד כאשר התובלה מבוצעת במסגרת עיסוקו של התאגיד ובמהלך עסקיו, למעט טיסה מסחרית, ובתנאי שלא ניתן כל תשלום תמורת התובלה מעל לעלות הבעלות, התפעול, וההחזקה של המטוס; לא יינתן כל תשלום להטסת אורח של התאגיד, כאשר התובלה אינה מבוצעת במסגרת עיסוקו של התאגיד ובמהלך עסקיו; :: (6) הטסת פקידי התאגיד, עובדיו ואורחיו במטוס, המופעל לפי חוזה לחלוקת זמן, לפי חוזה לחילופי השימוש במטוס או לפי חוזה בעלות משותפת, כמוגדר [[בתקנה 144]]; :: (7) הטסת טובין, למעט דואר, במטוס המופעל על ידי אדם לקידום עסקו או תעסוקתו, למעט טיסה מסחרית כאשר התובלה מבוצעת במסגרת עיסוקו או תעסוקתו או קשורה אליהם, ובתנאי שלא ניתן תמורתן כל תשלום למעט תשלומים המפורטים [[בתקנה 145]]; :: (8) הטסה במטוס של קבוצות ספורט, מקהלות או קבוצות כיוצא באלה, שלהן מטרה משותפת שאינה טיסה מסחרית או תיור, בתנאי שלא ניתן תמורתה תשלום כלשהוא על ידי כל אדם. @ 144. הגדרות : לענין [[תקנה 143(ג)(6)]] תהיה למונחים הבאים המשמעות שלצידם: : (1) "חוזה לחלוקת זמן" - הסדר לפיו אדם מחכיר את מטוסו על צוותו לאדם אחר, ולא ניתן עבור ההחכרה תשלום כלשהוא למעט התשלומים המפורטים [[בתקנה 145]]; : (2) "חוזה לחילופי השימוש" - הסדר לפיו אדם מחכיר את מטוסו לאדם אחר תמורת קבלת מספר שעות טיסה זהה, לכשיידרשו, במטוס של החוכר, ולא ניתן תמורת ההחלפה תשלום כלשהוא מעל להפרש בין עלויות הבעלות, התפעול וההחזקה של שני המטוסים; : (3) "חוזה בעלות משותפת" - הסדר לפיו אחד הבעלים הרשומים בתור שכאלה בפנקס רישום כלי הטיס, מעסיק ומספק את צוות ההטסה של המטוס וכל אחד מהבעלים הרשומים כאמור משלם חלק מהתשלומים כמפורט בחוזה. @ 145. תשלומים מותרים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : התשלומים שמותר לקבלם לכיסוי הוצאות של טיסה מסויימת לביצוע פעילות כאמור [[בתקנה 143(ג)(4) ו-(7)]] [[ובתקנה 144(1)]], הם תשלומים לכיסוי ההוצאות של - : (1) דלק, שמנים ונוזלים אחרים הדרושים לטיסה; : (2) מזון, לינה ותעבורה יבשתית של הצוות; : (3) חניה ועגינה מחוץ לבסיס האם של המטוס; : (4) דמי ביטוח לטיסה המסויימת; : (5) אגרות ותשלומי חובה אחרים; : (6) מכס, אישורים במדינות חוץ ותשלומים הקשורים בטיסה המסויימת; : (7) מזון ומשקה בעת הטיסה; : (8) הוצאות לתעבורה יבשתית של הנוסעים; : (9) שירותי תכנון טיס ומזג אויר. @ 146. ציוד טיסה ומידע תפעולי (תיקון: תשע"ד) : (א) הטייס המפקד יוודא כי בכל טיסה נמצאים בעמדת הטייס, במקום הניתן לגישה, ציוד טיסה, מפות ומידע אוירונוטיים כמפורט להלן, כשהם מעודכנים ומתאימים למטרתם: :: (1) פנס יד שבו לפחות שתי סוללות מגודל D, או שוות ערך להן, במצב עבודה תקין; :: (2) רשימת תיוג של בדיקות חיוניות בתא הטייס המכילה את הנהלים הנדרשים לפי תקנת משנה (ב); :: (3) מפות אוירונוטיות הישימות לטיסה; :: (4) לטיסות לפי כט"מ או כטר"מ, או לטיסות לילה - מפות ניווט, מפות איזור פיקוח טרמינלי ומפות הנמכה; :: (5) במקרה של מטוס בעל יותר ממנוע אחד - מידע של ביצועי טיפוס עם מנוע אחד דומם. : (ב) רשימת התיוג של בדיקות חיוניות בתא הטייס תכיל את הנהלים המפורטים להלן: :: (1) בדיקות שלפני התנעת מנועים; :: (2) בדיקות לפני המראה; :: (3) בדיקות בעת השיוט; :: (4) בדיקות לפני הנחיתה; :: (5) בדיקות לאחר הנחיתה; :: (6) בדיקות להדממת מנועים; :: (7) נהלי חירום. : (ג) רשימת התיוג של בדיקות חיוניות לשעת חירום בתא הטייס, כאמור בתקנת משנה (ב)(7), תכיל נהלים ישימים בדבר - :: (1) תפעול בשעת חירום של מערכות הדלק, הידרוליקה, חשמל ומערכות מיכניות; :: (2) תפעול בשעת חירום של מכשירים ופיקודים; :: (3) נהלים למקרה של הפסקת מנוע; :: (4) כל נוהל אחר הדרוש לבטיחות הטיסה. : (ד) הטייס המפקד ואנשי צוות האויר ישתמשו בעת הצורך בציוד, במפות, במידע ובנהלים המפורטים בתקנה זו. @ 147. הכרת מגבלות תפעול וציוד (תיקון: תשע"ד) : (א) טייס מפקד ילמד לפני התחלת הטיסה את ספר הטיסה של המטוס, וכן את פרטי השלטים, סימונים, סימוני המכשירים, או צירופים של אלה, המכילים כל מגבלה תפעולית שנקבעה עבור המטוס על ידי המנהל, לרבות המגבלות שנקבעו [[בתקנה 31(ב)]]. : (ב) איש צוות הנמנה עם צוות האויר של המטוס, ילמד לפני התחלת הטיסה את כל ציוד החירום המותקן במטוס ובמיוחד את ציוד החירום שהוא מופקד עליו, ואת הנהלים לשימוש בציוד זה במצבי חירום. @ 148. ציוד לטיסת כטר"מ : לא יפעיל אדם מטוס בלילה לפי תנאי כטר"מ, אלא אם המטוס מצוייד במכשירים ובציוד הדרוש לפעילות לפי כט"מ, כאמור [[בתקנה 33(א)(3)]]. כל מכשיר וציוד כאמור יהיה במצב פעולה תקין. @ 149. ציוד הצלה לטיסה מעל הים : (א) לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 90 ק"מ מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, אלא אם המטוס מצוייד בחגורת הצלה או באמצעי ציפה מאושרים עבור כל אדם הנמצא במטוס. : (ב) לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 185 ק"מ, או מרחק טיסה של 30 דקות, לפי הקטן ביניהם, מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, אלא אם המטוס מצוייד בציוד הצלה כדלקמן: :: (1) חגורת הצלה המצויידת בתאורה מאושרת לציון המקום, עבור כל אדם הנמצא במטוס; :: (2) מספר מספיק של סירות הצלה שכל אחת מהן מצויידת בתאורה מאושרת, בקיבולת ובכושר ציפה הדרושים לקליטת כל שוכני המטוס; :: (3) לפחות מיתקן איתות פירוטכני אחד לכל סירת הצלה; :: (4) משדר חירום בעל כושר ציפה עצמי ועמיד בפני מים, המסוגל לשדר בתדר החירום בלי תלות בהספקת כוח חיצוני; :: (5) חבל הצלה (life-line) למטוס בקטגוריה "תובלה" המאוחסן במטוס כאמור בתקנה ‎25.1411(g)‎ ל-פ.א.ר. : (ג) ציוד ההצלה ימוקם במטוס במקום המסומן בצורה נראית לעין וברורה והניתן לגישה נוחה במקרה של נחיתת אונס על פני המים. : (ד) לכל סירת הצלה יוצמד ציוד מילוט כמפורט [[בתקנה 293(א)(2)]], המותאם לתואי הטיסה. @ 150. ציוד רדיו לפעילות מעל לים (תיקון: תשע"ד) : (א) לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 185 ק"מ, או מרחק טיסה של 30 דקות, מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, לפי הקטן ביניהם, אלא אם מצוי במטוס ציוד קשר רדיו וניווט המפורט להלן במצב פעולה תקין, המותאם למיתקני קרקע שבשימוש והמסוגל לשדר לפחות למיתקן קרקע אחד ולקלוט ממנו בכל נקודה לאורך תואי הטיסה: :: (1) שני משדרים; :: (2) שני מיקרופונים; :: (3) שתי מערכות אוזניות או מערכת אוזניה אחת ורמקול; :: (4) שני מקלטי ניווט נפרדים ובלתי תלויים אחד בשני; :: (5) שני מקלטי קשר נפרדים ובלתי תלויים אחד בשני, אולם מקלט המסוגל לקלוט הן אותות קשר והן אותות ניווט יכול לשמש במקום מקלט קשר נפרד ומקלט ניווט נפרד. : (ב) למרות האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להפעיל מטוס שאין בו נוסעים ממקום שלא ניתן לבצע בו תיקונים והחלפות למקום בו ניתן לבצע אותם, בתנאי שקיים לפחות אחד מכל אחד מהפריטים כאמור בתקנת משנה (א)(1) עד (5). : (ג) למרות האמור בתקנת משנה (א), כאשר נדרש הן ציוד קשר תג"מ והן ציוד קשר ת"ג עבור הנתיב, והמטוס מצוייד בשני משדרי קשר תג"מ ושני מקלטי קשר תג"מ, מותר להפעיל את המטוס עם משדר קשר ת"ג אחד ומקלט קשר ת"ג אחד בלבד. @ 151. ציוד חירום (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד, תשע"ז-2) : (א) לא יפעיל אדם מטוס אלא אם המטוס מצוייד בציוד חירום כמפורט בתקנה זו. : (ב) כל פריט של ציוד החירום - :: (1) ייבדק כאמור [[בפרק השביעי]] כדי לוודא כשירות ונכונות לפעולה מיידית; :: (2) יימצא במטוס במקום הניתן לגישה נוחה לצוות המטוס; :: (3) שיטת הפעלתו תסומן באופן ברור; :: (4) כאשר הוא נמצא בתוך אריזה סגורה או מכל, יסומנו על גביהם תכולתם של האריזה או של המכל והתאריך האחרון של בדיקת הפריט. : (ג) מטפי יד לכיבוי אש אשר בכל אחד מהם תהיה כמות וסוג חומר המתאימים לכיבוי סוג האש העלולה לפרוץ בתא שבו מיועד כל מטפה להיות מופעל, יימצאו מוכנים לשימוש בתאי הצוות, הנוסעים והמטען של המטוס כמפורט להלן: :: (1) מטפה יד לפחות אחד יימצא בתא הטייס בהישג יד של צוות ההטסה; :: (2) מטפה יד אחד לפחות יימצא במקום נוח בתא הנוסעים המיועד להוליך בין שבעה לשלושים נוסעים, שני מטפי יד לפחות יימצאו בתא הנוסעים המיועד להוליך בין שלושים ואחד לששים נוסעים, ושלושה מטפי יד לפחות יימצאו בתא הנוסעים המיועד להוליך ששים ואחד נוסעים או יותר; :: (3) מטפי יד יותקנו בתא הנוסעים ויאובטחו באופן שלא יפגעו בהפעלה הבטוחה של כלי הטיס או בצוות ובנוסעים, ויהיו מוכנים להפעלה מיידית; :: (4) לא היו מטפי היד נראים לעין, יוצבו שלטים עם הוראות בעברית ובאנגלית או באמצעות סימנים מקובלים בדבר מיקומם בצורה בולטת לעין; :: (5) חומר הכיבוי במטף כיבוי אש המותקן בתא השירותים בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי ד' בטבת התשע"ב (30 בדצמבר 2011), וכן חומר הכיבוי במטף כיבוי אש נייד המותקן בכל מקום אחר בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), לא יהיה מסוג המפורט בנספח הראשון (Annex A), קבוצה 2 (Group II) במהדורה מס' 8 משנת 2009 של פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון (Montreal Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer) המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) מטוס המיועד להוליך יותר מ-19 נוסעים יצוייד בגרזן פריצה. : (ו) מטוס המוליך נוסעים יצוייד במגפון או במגפונים ניידים המופעלים על ידי סוללות, שיימצאו בהישג ידם של אנשי צוות המטוס האחראים לפינוי נוסעים בעת חירום, כלהלן: :: (1) במטוס המיועד להוליך יותר מ-60 נוסעים אך פחות מ-100 נוסעים יימצא מגפון אחד; המגפון ימוקם בחלקו האחורי של תא הנוסעים בקרבת מקום מושבו של הדייל; :: (2) במטוס המיועד להוליך יותר מ-99 נוסעים, יימצא מגפון אחד בקצהו הקדמי של המטוס והשני בקצהו האחורי. @ 152. כללי גובה טיסה : למרות האמור [[בתקנה 91]] ופרט בעת המראה ונחיתה, לא יפעיל אדם מטוס לפי כטר"מ בגובה נמוך יותר מהגבהים הבאים: : (1) אלף רגל מעל כל הר, גבעה או מכשול אחר, במקרה של טיסות בשעות היום; : (2) הגבהים המפורטים [[בתקנה 106(ג)(2)]], לטיסות בשעות הלילה. @ 153. שלטי עישון וחגורות בטיחות (תיקון: תשמ"ח) : (א) פרט לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפעיל אדם מטוס המוליך נוסעים אלא אם הוא מצוייד בשלטים הנראים לעיני הנוסעים והדיילים והמודיעים להם בעברית ובאנגלית או באמצעות סימנים מקובלים המודיעים להם מתי העישון אסור ומתי יש להדק חגורות בטיחות. תאורת השלטים תהיה ניתנת להדלקה ולכיבוי על ידי צוות האויר; צוות האויר ידליק את תאורת השלטים בכל המראה ונחיתה ובכל מקרה אחר שהטייס המפקד ימצא כי הדבר דרוש. : (ב) טייס מפקד של מטוס שאינו מצוייד כאמור בתקנת משנה (א), יוודא שהנוסעים מקבלים הודעה בעל פה בכל פעם כאשר יש צורך להדק חגורות בטיחות וכאשר העישון אסור. @ 154. תדריך לנוסעים (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (א) לפני כל המראה יוודא הטייס המפקד של מטוס המוליך נוסעים, שכל הנוסעים קיבלו תדריך בעל פה בדבר - :: (1) עישון; :: (2) שימוש בחגורת מושב וחגורות כתף במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס; :: (3) מיקום פתח הכניסה ויציאות החירום של הנוסעים ושיטת פתיחתם; :: (4) מיקום ציוד ההצלה; :: (5) נהלי נחיתת אונס על פני המים ושימוש בציוד ציפה כאמור [[בתקנה 149]] לטיסה מעל לים; :: (6) שימוש בציוד חמצן המותקן במטוס בעת טיסה רגילה ובשעת חירום. : (ב) התדריך בעל פה הנדרש לפי תקנת משנה (א) יינתן על ידי הטייס המפקד או על ידי איש צוות, אולם אין הוא חייב להינתן כאשר הטייס המפקד קובע כי הנוסעים בקיאים בפרטי התדריך. בנוסף לתדריך בעל פה ניתן להוסיף הוראות בצורת כרטיסים מודפסים שיכללו - :: (1) דיאגרמה של יציאות החירום ושל שיטות הפעלתן; :: (2) הוראות אחרות הדרושות לשימוש בציוד החירום. :: כרטיס תדרוך כאמור ימוקם בהישג ידו של כל נוסע ויכיל רק פירוט המתאים לסוג ולדגם של המטוס בו הוא נמצא. @ 154א. חגורות כתף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה-2) : (א) לא יפעיל אדם מטוס בקטגוריה "תובלה", אשר ניתנה לו תעודת סוג אחרי 1 בינואר 1958, אלא אם כן הותקנה בכל מושב שבתא הטייס ובכל מושב של כל אחד מהדיילים, חגורת בטיחות משולבת עם חגורת כתף (Shoulder Harness Restraint System) העומדים בדרישות סעיף 25.785 לפ.א.ר. ובלבד שחגורת הבטיחות ומערכות חגורת הכתף יתוכננו בהתאם למקדמי עומס עקב כוחות ההתמדה (Inertia Load Factors) שנקבעו בעת רישויו של כלי הטיס. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר השימוש בחגורות כתף וחגורות בטיחות משולבות עם חגורות כתף שאושרו והותקנו לפני 6 במרס 1980. @ 155. כבודת היד (תיקון: תשנ"ה-2) : טייס מפקד של מטוס המיועד להוליך יותר מ-19 נוסעים, לא יתיר כבודת יד לנוסע לשאת את כבודת היד שלו במטוס, אלא אם - : (1) מאוחסנת בתא מטען מתאים, או כאמור [[בתקנה 156]]; או : (2) מונחת מתחת למושב הנוסע כך שהיא לא תחליק קדימה במקרה של נחיתה קשה, כאשר כוח המכה הינו חזק דיו כדי לגרום לכוחות אינרציה כאמור בתקנה (b)25.561 ל-פ.א.ר. או לדרישות התקנות שלפיהן המטוס קיבל תעודת סוג. @ 156. הובלת מטען (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יתיר טייס מפקד הובלת מטען במטוס אלא אם המטען - :: (1) נמצא במכל, בתא או על מדף מאושרים, המותקנים במטוס; :: (2) קשור לבטח בשיטה שאישר המנהל; או מובל כאמור להלן: ::: א. הוא קשור לבטח על ידי אמצעי קשירה חזק דיו כדי למנוע תזוזת המטען בכל תנאי הטיסה המשוערים; ::: ב. הוא ארוז או מכוסה כך שלא ייגרם נזק לנוסעים; ::: ג. הוא אינו מעמיס את המושבים או את מבנה הרצפה מעל לגבולות העומס שלהם; ::: ד. הוא ממוקם כך שהגישה לכל יציאה רגילה או יציאת חירום או השימוש בהן או הגישה במעבר שבין תא הטייס ותא הנוסעים אינן מופרעות; ::: ה. אין הוא ממוקם ישירות מעל הנוסעים היושבים. : (ב) כאשר המטען מובל בתא מטען המתוכנן כדי לאפשר כניסת אדם לתוכו לשם כיבוי אש, יאפשר סידור המטען גישה של אדם עם מטפה לכל חלק של התא. @ 157. דרישות דלק לטיסה לפי כטר"מ (תיקון: תשע"ד) : לא יתחיל אדם בטיסה לפי כטר"מ במטוס אלא אם, בהתחשב בתנאי מזג האויר החזויים, יש בו כמות של דלק המספיקה כדי להגיע לנקודה המתוכננת הראשונה של נחיתה לפי תכנית הטיסה ולאחר מכן, בהנחה של תצרוכת דלק נורמלית בתנאי שיוט, לטיסה של 30 דקות נוספות. @ 158. הפעלה בתנאי התקרחות (תיקון: תשע"ד) : (א) לא ימריא טייס מטוס אם - :: (1) כפור, שלג או קרח צמודים למדחף, לחלונות, למנוע, למערכות מד-המהירות, מד-גובה, מד-שיעור הנסיקה או למערכת מורה מצב טיסה במטוס; :: (2) שלג או קרח צמודים לכנפיים, למייצבים או למישטחי ההיגוי; :: (3) כפור צמוד לכנפיים, למייצבים או למישטחי ההיגוי, אלא אם הכפור הוחלק. : (ב) פרט למטוס המצוייד במערכות נגד התקרחות מאושרות, לא יטיס טייס מטוס - :: (1) בתנאי כט"מ לתוך תנאי התקרחות מתונה ידועים או חזויים; :: (2) בתנאי כטר"מ לתוך תנאי התקרחות מתונה, אלא אם המטוס מצוייד בציוד פועל נגד התקרחות המגן על כל מדחף, חלון, כנף, מייצבים או משטחי היגוי ועל מד-המהירות, מד-הגובה, מד-שיעור הנסיקה או מערכת מורה מצב הטיסה. : (ג) פרט למטוס המצוייד במערכות נגד התקרחות מאושרות, לא יטיס טייס מטוס לתוך תנאי התקרחות חמורה ידועים או חזויים. : (ד) אם דו"חות עכשויים של מזג אויר הקשורים לנתיב הטיסה המיועד מורים על שיפור בתנאי ההתקרחות לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות מישנה (ב) ו-(ג). @ 159. דרישות לגבי טכנאי טיס (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס כמפורט כלהלן ללא איש צוות אויר המחזיק ברשיון טכנאי-טיס תקף: :: (1) מטוס שניתנה לגביו תעודת סוג לפני 2 בינואר 1964, שמשקלו המאושר להמראה עולה על 35,000 ק"ג; :: (2) מטוס שניתנה לגביו תעודת סוג לאחר 1 בינואר 1964, שנדרש עבורו טכנאי טיס בהתאם לדרישות תעודת הסוג. : (ב) לא ישמש אדם כטכנאי טיס במטוס, אלא אם, במשך ששת החדשים שקדמו לטיסה ביצע לפחות 50 שעות של זמן טיסה בתפקיד של טכנאי טיס באותו סוג מטוס, או אם עבר מיבחן מיומנות על ידי המנהל באותו סוג מטוס. @ 160. דרישות לגבי טייס משנה (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס כמפורט להלן אלא אם נמצא בו טייס משנה של אותו מטוס: :: (1) מטוס גדול; :: (2) מטוס טורבו-סילון רב מנועי אשר לפי תעודת הסוג שלו נדרשים בו לפחות שני טייסים. : (ב) המנהל רשאי לאשר הפעלת מטוס שאינו עונה על דרישות תקנת משנה (א), אם אותו מטוס תוכנן עם עמדת טייס יחידה ותעודת הסוג שלו ניתנה בתור שכזו. המנהל רשאי לקבוע תנאים באישור כדי להבטיח הפעלה בטוחה. : (ג) לא ימנה אדם טייס כטייס משנה ולא ישמש טייס כטייס משנה של מטוס שבו נדרשים שני טייסים כאמור בתעודת הסוג שלו, אלא אם הטייס עונה על דרישות [[תקנות הרשיונות]]. @ 161. דרישות לגבי דיילים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס אלא אם נמצאים בו דיילים במספר, כמפורט להלן: :: (1) במטוס שבו מצויים יותר מ-19 נוסעים, אך לא יותר מ-51 נוסעים - דייל אחד; :: (2) במטוס שבו מצויים יותר מ-50 נוסעים, אך לא יותר מ-101 נוסעים - שני דיילים; :: (3) במטוס שבו מצויים יותר מ-100 נוסעים - שני דיילים ועוד דייל אחד לכל קבוצה של 50 נוסעים או חלק ממנה מעל 100 נוסעים. : (ב) לא ישמש אדם כדייל במטוס כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם הוכיח להנחת דעתו של הטייס המפקד שהוא בקי בפעולות הדרושות במצבי חירום ופינוי והוא בעל יכולת בהפעלת ציוד החירום ומיתקני החירום המותקנים במטוס והקשורים בביצוע תפקידיו. == פרק תשיעי: בלונים, עפיפונים, רקטות בלתי מאוישות, טיסנים נהוגי רדיו, מטוסים זעירים ((ו))מטוסי הדרכה זעירים (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ו, תשמ"ח-3, תשע"ד, תשע"ה-2) == === סימן א': כללי === @ 162. תחולה (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ו, תשמ"ח-3, תשנ"ה, תשנ"ה-2, תשע"א, תשע"ד, תשע"ה-2) : (א) [[פרק זה]] יחול על הפעלה בישראל של כל אלה: :: (1) בלון בלתי מאויש הקשור לפני הקרקע או מספר בלונים הקשורים יחדיו, או חפץ המצוי עליו, בעלי קוטר של יותר ממאה ושמונים ס"מ או בעלי קיבולת גז של יותר מ-3.25 מטר מעוקב; :: (2) עפיפון השוקל יותר משנים וחצי ק"ג שעומדים להטיסו כשהוא קשור לחבל או לכבל; :: (3) רקטה בלתי מאויישת, למעט - ::: א. רקטה שמשתמשים בה לזיקוקין באויר; ::: ב. מודלים של רקטות - :::: 1. המונעות על ידי חומר הנעה במשקל של לא יותר ממאה גרם; :::: 2. שחומר ההתנעה בהן הוא בעל בעירה איטית; :::: 3. העשויות מנייר, מעץ או מפלסטיק שביר, שאינם מכילים חלקי מתכת בעלי ממדים מהותיים והשוקלות לא יותר מחצי ק"ג לרבות חומר ההנעה; :::: 4. מופעלות באופן שאינו מהווה סכנה לבני אדם, לרכוש ולכלי טיס אחרים; :: (4) בלון חפשי בלתי מאוייש - ::: א. הנושא מטען השוקל יותר משני ק"ג, ובתנאי שבעת שמחלקים את משקלו הכללי של המטען בשטח החתך הקטן ביותר של הבלון, יעלה יחס המטען מול השטח על 13.5 גרם לסנטימטר רבוע; ::: ב. הנושא מטען במשקל כולל העולה על 6 ק"ג בין אם המטען הוא יחידה אחת או יותר; ::: ג. שמשתמשים בו בחבל או בכלי אחר לתליית המטען, הדורש כח של יותר מ-25 ק"ג כדי להפריד בין המטען התלוי לבין הבלון; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) מטוס זעיר - ::: א. שיש לו אמצעי שליטה כיוונית; ::: ב. (((נמחקה);)) ::: ג. (((נמחקה);)) ::: ד. מהירותו המרבית בטיסה אופקית עם כוח מנוע מרבי לטיסה ממושכת (Vh) בתנאים אטמוספריים סטנדרטיים בגובה פני הים, אינה עולה על 120 קשר (Cas‏) (138 מי"ש); ::: ה. מהירות ההזדקרות שלו (Vs1) במשקל ההמראה המרבי ובמרכז הכובד הקריטי ביותר, אינה עולה על 45 קשר (Cas‏) (51 מי"ש); :: (7) מטוס הדרכה זעיר - ::: א. שיש לו אמצעי שליטה כיוונית; ::: ב. הוא מסוגל לשאת עד שני אנשים; ::: ג. הוא משמש להדרכה בלבד; ::: ד. (((נמחקה);)) :: (8) טיסן נהוג רדיו; :: (9) בלון מאוייש; :: (10) (((נמחקה).)) : (ב) למטרות [[פרק זה]], ג'ירוגליידר המחובר לכלי רכב המצוי על פני הקרקע ייחשב כעפיפון. @ 163. רשיון הפעלה מבצעית (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ח-3, תש"ן, תשע"ד, תשע"ד-4, תשע"ה-2) : (א) לא יפעיל אדם בלון, עפיפון או רקטה בלתי מאויישת אלא ברשיון הפעלה מבצעית שנתן לו המנהל ולפי תנאי הרשיון. : (ב) לא יפעיל אדם בלון מאוייש אלא ברשיון הפעלה מבצעית מאת המנהל או במסגרת רשיון הפעלה מבצעית שניתן לאחר ובפיקוחו ואחריותו של בעל רשיון ההפעלה, ובהתאם לתנאי הרשיון. : (ג) לא יפעיל אדם מטוס זעיר או בלון מאוייש בהפעלה מסחרית, אלא אם כן נתקיימו שני אלה: :: (1) ניתנו לו רישיון להפעלה מבצעית ומפרטי הפעלה מתאימים בידי המנהל כאמור [[בסימנים ו']] [[סימן ח|או ח' לפרק זה]], לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרשיון; :: (2) הוא מחזיק ברשיון להפעלה מסחרית. : (ד) לא יפעיל אדם טיסן נהוג רדיו אלא במסגרת רשיון הפעלה מבצעית ועל פי האמור [[בתקנה 180ז]]. @ 164. איסור הפעלה באיזור אסור, באיזור מסוכן או באיזור מוגבל (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ו, תשמ"ח-3, תשע"ד, תשע"ה-2, תשע"ה-3) : לא יפעיל אדם בלון, עפיפון, רקטה בלתי מאויישת, מטוס זעיר, מטוס הדרכה זעיר וטיסן נהוג רדיו באיזור אסור, באיזור מסוכן או באיזור מוגבל אלא באישור הרשות המשתמשת באותו אזור או המפקחת עליו. @ 165. איסור הפעלה מסוכנת (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ו, תשמ"ח-3, תשע"ה-2) : לא יפעיל אדם כלי טיס האמור [[בתקנה 164]] או טיסן נהוג רדיו באופן שיהיה בו כדי להוות סכנה לבני אדם, לרכוש או לכלי טיס אחר. === סימן ב' - בלונים בלתי מאויישים קשורים ועפיפונים (תיקון: תשמ"ח-3) === @ 166. הגבלות תפעוליות (תיקון: תשמ"ח-3) : (א) לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון - :: (1) בקירבה של פחות מ-150 מטר מבסיס ענן; :: (2) בגובה של יותר מ-150 מטר מעל פני הקרקע; :: (3) מאיזור שבו הראות על הקרקע היא פחות מ-5 ק"מ; :: (4) במרחק של פחות מ-8 ק"מ מגבולות שדה תעופה; :: (5) במקרה שעוצמת הרוח עולה על 25 קשר או על עוצמת הרוח המכסימלית שנקבעה על ידי היצרן, לפי הנמוך יותר ביניהם. : (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על הפעלת בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון מתחת לקצהו העליון של כל מיבנה, ובמרחק של עד 80 מטר ממנו, בתנאי שהפעלתם אינה גורמת להסתרת תאורתו של אותו מיבנה. @ 167. מתן הודעה וקבלת אישור (תיקון: תשמ"ח-3) : (א) לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון בגובה של יותר מ-50 מטר מעל פני הקרקע, אלא אם הוא הודיע על כך ליחידת נת"א הקרובה למקום ההפעלה המיועד וקיבל את אישורה להפעלה, תוך 24 שעות לפני תחילת ההפעלה. : (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול את כל אלה: :: (1) שמות בעל הבלון או העפיפון ומפעילו; :: (2) גודל הבלון או גודלו ומשקלו של העפיפון; :: (3) מקום ההפעלה; :: (4) הגובה מעל פני הקרקע שבו יופעלו הבלון או העפיפון; :: (5) התאריך, הזמן ומשך ההפעלה. @ 168. דרישות תאורה וסימון (תיקון: תשמ"ח-3) : (א) לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון בשעות הלילה, אלא אם הבלון או העפיפון וחוטי הקשירה שלהם לקרקע, מסומנים ומוארים כפי שקבע המנהל. : (ב) לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון בשעות היום, אלא אם לחוטי הקשירה שלהם לקרקע קשורים סרטים באורך של לפחות 80 ס"מ וברוחב של 30 ס"מ הצבועים ברצועות של אדום ולבן לסירוגין ברוחב של 10 ס"מ, במרחקים שלא יעלו על 15 מטר אחד מהשני, החל מגובה של 50 מטר מעל פני הקרקע. @ 169. מיתקן מהיר להוצאת הגז (תיקון: תשמ"ח-3) : (א) לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש אלא אם הוא קשור בנפרד בשני חבלים או כבלים, ראשי ומישני, כך שכאשר נקרע החבל הראשי, יפעיל החבל המישני מיתקן לפליטה מהירה של הגז מהבלון באופן אוטומטי, וימנע את שחרורו של הבלון מקשירתו. : (ב) במקרה בו המיתקנים האמורים אינם פועלים כשורה, יודיע המפעיל על כך מיד ליחידת נת"א הסמוכה למקום ויציין בהודעתו את המקום והזמן בו ניתק הבלון ואת תואי טיסתו המשוער. === סימן ג': רקטות בלתי מאויישות === @ 170. הגבלות תפעוליות : לא יפעיל אדם רקטה בלתי מאויישת - : (1) באופן שתיווצר סכנת התנגשות עם כלי טיס אחרים; : (2) בתחום 8 ק"מ מגבולות שדה תעופה; : (3) בכל גובה שבו עננים או אובך מכסים יותר ממחצית פני השמיים; : (4) בכל גובה שבו הראות האופקית היא פחות מ-8 ק"מ; : (5) לתוך ענן כלשהוא; : (6) במרחק של פחות מ-500 מטר מכל אדם או רכוש שאינם קשורים בהפעלה; : (7) בשעות הלילה. @ 171. מתן הודעה וקבלת אישור (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם רקטה בלתי מאויישת אלא אם הוא הודיע על כך ליחידת נת"א הקרובה למקום ההפעלה המיועד וקיבל את אישורה לכך תוך 24 עד 48 שעות לפני תחילת ההפעלה. : (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול את כל אלה: :: (1) שם מפעיל הרקטה ומענו; :: (2) מספר הרקטות שיופעלו; :: (3) גודלה של כל רקטה ומשקלה; :: (4) הגובה המירבי שבו תופעל כל רקטה; :: (5) מקום ההפעלה; :: (6) התאריך, הזמן ומשך ההפעלה; :: (7) כל מידע אחר שיידרש על ידי יחידת נת"א. === סימן ד': בלון חפשי בלתי מאוייש === @ 172. הגבלות תפעוליות (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש - : (1) אלא באישור מראש מאת יחידת נת"א הקרובה למקום ההפעלה המיועד; : (2) בגובה שבו עננים או אובך מכסים יותר ממחצית פני השמיים; : (3) בגובה לחץ סטנדרטי של פחות מ-60,000 רגל כאשר הראות האופקית היא פחות מ-8 ק"מ; : (4) במרוצת 1000 הרגל הראשונים של הנסיקה, מעל איזור מאוכלס של עיר, עיירה או יישוב או מעל התקהלות מתחת כיפת השמיים של בני אדם שאינם קשורים בהפעלה; : (5) באופן שבו פגיעת הבלון או חלק ממנו, לרבות מיטענו, בפני הקרקע תהווה סיכון לבני אדם או לרכוש שאינם קשורים בהפעלה. @ 173. דרישות ציוד וסימון : (א) לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש אלא אם - :: (1) הוא מצוייד לפחות בשני מיתקנים או מערכות לניתוק המיטען, הפועלים באורח בלתי תלוי האחד בשני; :: (2) הוא מצוייד לפחות בשתי שיטות, מערכות, מיתקנים, או צירוף שלהם הפועלים באורח בלתי תלוי האחד בשני, להפסקת טיסת מעטפת הבלון; :: (3) מעטפת הבלון מצויידת במיתקן מחזיר מכ"מ או בחומר המסוגל להחזיר הד למכ"מ קרקעי הפועל בטווח תדרים של בין 200 ל-2700 מג"ה. :: המפעיל יגרום להפעלת המיתקנים האמורים בפיסקאות (1) ו-(2) כאשר תנאי מזג האויר גרועים יותר מאלה שנקבעו להפעלה לפי [[סימן זה]], או כאשר תקלה או סיבה אחרת גורמת לכך שהמשך הפעלת הבלון מסכן תנועה אוירית אחרת או בני אדם או רכוש על פני הקרקע. : (ב) לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש מתחת לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל משקיעת השמש ועד זריחתה, אלא אם הבלון, חיבוריו ומיטענו, בין אם הם מופרדים במשך ההפעלה ובין אם לאו, מצויידים באורות שניתן לראותם ממרחק של לפחות 8 ק"מ והמנצנצים בתדירות של לפחות 40, אך לא יותר מ-100, ניצנוצים לדקה. : (ג) לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש המצוייד באנטנה נגררת שדרוש כח של יותר מ-23 ק"ג כדי לקרעה בכל נקודה לאורכה, אלא אם לאנטנה מחוברות רצועות צבעוניות במרחקים שלא יעלו על 15 מטר והנראות למרחק של לפחות 1.5 ק"מ. : (ד) לא יפעיל אדם משקיעת השמש ועד זריחתה בלון חפשי בלתי מאוייש המצוייד במיתקן תלוי, למעט מצנח פתוח הצבוע בצבעים בולטים, שאורכו יותר מ-15 מטר, אלא אם המיתקן התלוי צבוע ברצועות צבע בולט או אם קשורות אליו רצועות צבעוניות הנראות למרחק של לפחות 1.5 ק"מ. @ 174. מתן הודעה (תיקון: תשע"ד) : (א) הודעה לפני השיגור: לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש אלא אם הוא הודיע על כך ליחידת נת"א הקרובה למקום ההפעלה המיועד 6 עד 24 שעות לפני תחילת ההפעלה, בהודעה הכוללת את כל אלה: :: (1) סימון הבלון; :: (2) התאריך והשעה המשוערת של השיגור, המעודכנת במידת הצורך כך שתהיה בגבולות 30 דקות לפני השיגור למעשה או אחריו; :: (3) מקום השיגור; :: (4) גובה השיוט; :: (5) המסלול המשוער והזמן המשוער להגעה לגובה השיוט או לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל, לפי הנמוך שביניהם; :: (6) אורכו וקוטרו של הבלון, אורך המיתקן התלוי, משקל המטען ואורך האנטנה הנגררת; :: (7) משך הטיסה; :: (8) הזמן המשוער והמקום המשוער למגע הבלון עם הקרקע; :: (9) אמצעי הקשר בין המפעיל לבין יחידות נת"א במשך כל זמן הפעלת הבלון. : (ב) הודעה על ביטול: בוטלה ההפעלה, יודיע על כך המפעיל מיד ליחידת נת"א הקרובה למקום ההפעלה המיועד. : (ג) הודעה על שיגור: המפעיל יודיע ליחידת נת"א הקרובה למקום ההפעלה על שיגור הבלון מיד לאחר שיגורו. @ 175. דיווחי מיקום הבלון (תיקון: תשע"ד) : (א) אדם המפעיל בלון חפשי בלתי מאוייש - :: (1) יעקוב אחר נתיב הטיסה של הבלון וירשום את מיקומו לפחות כל שעתיים; :: (2) ימציא ליחידת הנת"א מידע על מקומו של הבלון בכל עת שיידרש לכך על ידיה. : (ב) המפעיל ידווח ליחידת הנת"א, שעה אחת לפני תחילת ירידת הבלון, על כל אלה: :: (1) מקומו הגיאוגרפי העדכני של הבלון; :: (2) גובהו; :: (3) הזמן החזוי לחדירתו לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל, אם ישים; :: (4) מסלול הטיסה החזוי במשך שארית הטיסה; :: (5) הזמן החזוי והמקום המשוער לנקודת המגע עם הקרקע. : (ג) אם לא נרשם מקומו של הבלון במשך יותר משעתיים, ידווח על כך המפעיל מיד ליחידת הנת"א. הדיווח יכלול את המקום האחרון שנרשם וכל שינוי בתחזית מסלול הטיסה. המפעיל ידווח ליחידת הנת"א מיד לכשיתגלה הבלון. : (ד) המפעיל ידווח ליחידת הנת"א מיד לאחר סיום טיסת הבלון. === סימן ה': גלישונים (((בוטל))) (תיקון: תשע"ה-2) === @ 176. (תיקון: תשמ"ד) : (((בוטלה).)) @ 177. (תיקון: תשמ"ד, תשע"ה-2) : (((בוטלה).)) @ 178. (תיקון: תשע"ה-2) : (((בוטלה).)) @ 179. (תיקון: תשע"ה-2) : (((בוטלה).)) @ 180. (תיקון: תשע"ה-2) : (((בוטלה).)) === סימן ו': מטוסים זעירים (תיקון: תשמ"ד) === @ 180א. הגדרה (תיקון: תשמ"ד, תשע"ד) : [[בסימן זה]], "מטוס זעיר" - לרבות מטוס הדרכה זעיר, אם לא נאמר במפורש אחרת. @ 180ב. (תיקון: תשמ"ד, תשע"ד, תשע"ד-4) : (((בוטלה).)) @ 180ג. תחולה על מפעיל לא מורשה (תיקון: תשמ"ד, תשע"ד-4) : הוראות [[סימן זה]] החלות על אדם שהורשה כאמור [[בתקנה 163]] יחולו על אדם המבצע הפעלה [[שפרק זה]] חל עליה ללא רשיון ומפרטי הפעלה מתאימים כאמור [[בתקנה 163]]. @ 180ד. תקפו של רשיון (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשע"ד, תשע"ד-4) : תוקפו של רישיון להפעלה מבצעית של מטוס זעיר (להלן - רממ"ז) אינו מוגבל בזמן, זולת אם הותלה או בוטל בידי המנהל, ואלא אם הותלה או בוטל רשיון ההפעלה המסחרית שלו. @ 180ה. תחולת תקנות (תיקון: תשמ"ד, תש"ע, תשע"ד-4) : על מבקש רממ"ז או מחזיק ברממ"ז יחולו הוראות [[הפרקים הראשון עד השביעי]] וכן הוראות [[הפרק השנים עשר]] המפורטות להלן בהתאמה לפי הענין, ולפי האמור להלן: : (1) [[תקנות 234]] [[ו-235]]; : (2) [[תקנה 236]], בשינויים האלה: :: (א) עומדים לרשות המבקש ונמצאים לשימושו הבלעדי שני כלי טיס לפחות המתאימים לסוגי הפעילויות המבוקשים; המנהל רשאי לאשר חריגה מדרישות תקנה זו אם מצא להנחת דעתו כי יינקטו צעדים מתאימים לשמירה על סדירות הפעילות כאמור; :: (ב) פסקה (א)(2) לא תחול; : (3) [[תקנות 237 עד 240]]; : (4) [[תקנות 241]] למעט [[241|פסקאות (14) ו-(15) לתקנת משנה (ב)]]; : (5) [[תקנה 242(א) ו-(ב)]]; : (6) [[תקנות 243 עד 248]]; : (7) [[תקנה 249]], אולם - :: (א) לענין תקנת משנה (א), אחרי פסקה (2) יבוא: ::: "(3) במקרה של ממונה על המבצעים המועסק על ידי מחזיק רממ"ז המבצע הפעלה של מטוסים זעירים, הוא מחזיק ברשיון תקף עם הגדר מטוס זעיר." :: (ב) לענין תקנת משנה (ב), אחרי פסקה (2) יבוא: ::: "(3) במקרה של טייס ראשי המועסק על ידי מחזיק רממ"ז המבצע הפעלה של מטוסים זעירים - :::: א. מחזיק ברשיון טייס תקף עם הגדר מטוס זעיר; :::: ב. מחזיק ברשיון מדריך טיס עם הגדר מטוס זעיר; :::: ג. בעל נסיון של 500 שעות טיסה, מהן לפחות 200 שעות כמדריך; ::: (4) מי שממלא תפקיד של טייס ראשי רשאי למלא גם את תפקידו של הממונה על המבצעים." : (8) [[תקנה 250]]; : (9) [[תקנה 251]], אולם לענין תקנת משנה (א)(4), במקום "כל טייס המועסק על ידו" יבוא "כל טייס המטיס כלי טיס המופעל על ידי בעל הרשיון"; : (10) [[תקנה 252]], למעט המלים "שיש לשאתו בכל כלי טיס כאמור" שבתקנת משנה (א); : (11) [[תקנות 254 עד 256]]; : (12) [[תקנה 258]]; : (13) [[תקנה 259]], למעט [[259|פסקאות (4) ו-(5)]] אולם - במקום "לכל אדם המועסק על ידו" ו"כל טייס" ברישה, יבוא "לכל טייס המטיס כלי טיס המופעל על ידיו" ו"לכל טייס כאמור" - בהתאמה; : (14) [[תקנה 260]], למעט [[260|פסקאות (2) ו-(3) לתקנת משנה (א)]]; : (15) [[תקנות 266]], [[278]], [[280]], [[281]], [[283]], [[295]], [[302]], [[304]], [[305]] [[ו-318]]; : (16) הוראות [[סימן ט לפרק 12|סימן ט']]. @ 180ו. מגבלות הפעלה (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשע"א, תשע"ד, תשע"ד-4) : (א) לא יטיס אדם מטוס זעיר אלא אם כן נתקיימו כל אלה: :: (1) אם המטוס הזעיר הוא חד-מושבי הוא נושא אדם אחד בלבד; :: (2) אם המטוס הזעיר הוא דו-מושבי הוא נושא אדם אחד בלבד אלא אם כן נתקיים אחד מאלה: ::: (א) (((נמחקה);)) ::: (ב) המטוס הזעיר מוטס בידי טייס מפקד בעל רישיון טייס מסחרי עם הגדר מטוס זעיר או בעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר עם הגדר מטוס זעיר, באחת מאלה: :::: (1) בהפעלה כללית; :::: (2) בטיסה המבוצעת לצורכי הדרכה, כשהטייס המפקד הוא בעל רישיון מדריך טיס ובו הגדר הדרכה למטוס זעיר מאותו סוג; ::: (ג) המטוס הזעיר מוטס בידי טייס מפקד בעל רישיון טייס פרטי עם הגדר מטוס זעיר שהתקיימו בו כל אלה: :::: (1) הוא צבר ניסיון של 50 שעות טיסה בתפקיד טייס מפקד על מטוס זעיר מאז קיבל את רישיון הטיס שלו ובו הגדר מטוס זעיר, אלא אם כן הוא בעל רישיון עם הגדר מטוס או הליקופטר נוסף על הגדר מטוס זעיר או שהוא טייס פעיל בחיל האוויר הישראלי - שאז הניסיון המזערי בתפקיד טייס מפקד במטוס זעיר שיידרש ממנו להטסת נוסע במטוס זעיר דו-מושבי יהיה כמפורט בטבלת השעות [[שבתוספת השלישית א']]; :::: (2) הוא קיבל תדריכי קרקע וכן 2 שעות הדרכה זוגית להטסת נוסע בידי מדריך טיס בעל הגדר מטוס זעיר, בעניינים אלה: ::::: (א) משמעויות משקל נוסף בטיסה, ובכלל זה: השפעה על מהירות ההזדקרות, הגישה לנחיתה ומרחקי ההמראה והנחיתה; ::::: (ב) חלוקת קשב בהפעלת מטוס זעיר עם נוסע ואיסור החזקת הגאים בידי מי שאינו בעל רישיון טיס ובו הגדר מטוס זעיר מתאים; ::::: (ג) חישובי מסה ואיזון; ::::: (ד) מתן תדריך בטיחותי לנוסע טרם הטיסה; :::: (3) המדריך כאמור בפסקה (2) אישר בכתב, ביומן הטיסות האישי שלו, כי הוא כשיר לשמש טייס מפקד במטוס זעיר דו-מושבי המוביל נוסע; :::: (4) הוא ממלא אחרי האמור [[בתקנה 105 לתקנות הרישיונות]]; :: (3) (((נמחקה).)) : (ב) על אף האמור [[בתקנה 93(4) ו-(5)]], לא יטיס אדם מטוס זעיר - :: (1) מעל איזור מאוכלס או מעל התקהלות בני אדם; :: (2) בגובה של מעל 500 רגל מעל פני השטח, אם לא נקבע אחרת בפמ"ת ובהתאם לקבוע בספר העזר למבצעים של בעל הרשיון; :: (3) מחוץ לאזורים ולנתיבי טיסה שנקבעו בפמ"ת לטיסת מטוסים זעירים או משטח הפעלה לפי [[תקנה 79ב]]; :: (4) אלא משדות תעופה או מנחתים שנקבעו בפמ"ת לטיסת מטוסים זעירים או משטח הפעלה לפי [[תקנה 79ב]]. === סימן ז': טיסנים נהוגי רדיו (תיקון: תשמ"ו) === @ 180ז. הפעלת טיסנים נהוגי רדיו (תיקון: תשמ"ו, תש"ן, תשע"ד) : (א) על מחזיק רשיון להפעלה מבצעית של טיסנים נהוגי רדיו (להלן בתקנה זו - מחזיק הרשיון) יחולו הוראות [[התקנות 2]], [[10]], [[12]] [[ו-49 עד 90]], לפי הענין. : (ב) מחזיק הרשיון יכין ויחזיק ספר עזר למבצעים לשימושו של מפעיל טיסן נהוג רדיו, שיהיה מעודכן ויכלול את כל ההוראות הישימות, כמפורט [[בתקנה 241]], ויפרט בו את ההוראות וההגבלות להפעלת הטיסן הנהוג רדיו. : (ג) לא יפעיל אדם טיסן נהוג רדיו - :: (1) באזורים אסורים להפעלת טיסנים שנקבעו בפמ"ת או בספר עזר מבצעי של מחזיק הרשיון; :: (2) במרחק של פחות מ-150 מטרים מבסיס ענן; :: (3) בגובה העולה על 50 מטרים מעל פני הקרקע אלא אם כן קיבל אישור לכך מיחידת הנת"א השולטת במרחב האוירי באותו מקום, זולת אם נקבע אחרת בפמ"ת לגבי אותו איזור; :: (4) באזור שבו תנאי הראות הם למרחק של פחות משלושה קילומטרים; :: (5) במרחק של פחות מ-250 מטרים משכונת מגורים, בנין ציבורי כגון בית ספר, בית חולים, קולנוע וכיוצא באלה או מקום של התקהלות בני אדם; :: (6)(א) בתחום איזור פיקוח שדה תעופה או מנחת; ::: (ב) בתחום של פחות מ-2 קילומטרים מכל נקודה של המסלול; ::: (ג) במרחק של פחות מ-500 מטרים מתחום איזור אימונים המיועד למטוסים זעירים; :: אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת מנהל שדה התעופה או ממפעיל המנחת או אם נקבע אחרת בפמ"ת. : (ד) מחזיק רשיון לא ירשה לאדם המפעיל טיסן נהוג רדיו להשליך כל חפץ מכלי הטיס או לרסס ממנו בטיסה, אלא באישור מראש מאת המנהל ואלא אם כן נקט אמצעי זהירות למניעת חבלה או נזק כתוצאה מכך. === סימן ח' - בלונים מאויישים (תיקון: תשמ"ח-3) === @ 180ח. (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ד-4) : (((בוטלה).)) @ 180ט. תחולה על מפעיל לא מורשה (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ד-4) : הוראות [[סימן זה]] החלות על אדם שהורשה כאמור [[בתקנה 163]] יחולו גם על אדם המבצע הפעלה [[שפרק זה]] חל עליה ללא רשיון הפעלה ומפרטי הפעלה מתאימים כאמור [[בתקנה 163]]. @ 180י. תוקפו של רשיון (תיקון: תשמ"ח-3) : תוקפו של רשיון להפעלה מבצעית של בלון מאוייש אינו מוגבל בזמן זולת אם הותלה או בוטל בידי המנהל או הותלה או בוטל רשיון ההפעלה המסחרי שלו. @ 180יא. הוראות החלות על הפעלת בלון מאוייש (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ד) : על מחזיק ברשיון להפעלה מבצעית של בלון מאוייש יחולו הוראות [[הפרקים הראשון עד החמישי]], [[הפרק השביעי]] והוראות [[הפרק השנים עשר]] המפורטות להלן ולפי האמור להלן: : (1) [[תקנות 230]] למעט [[230|פסקאות (5) עד (9)]], [[234]] [[ו-235]]; : (2) [[תקנה 236]], אולם במקום "ארבעה כלי טיס" יבוא "שני כלי טיס"; : (3) [[תקנות 237 עד 240]], [[241]] למעט [[241|פסקאות (14) ו-(15) לתקנת משנה (ב)]]; : (4) [[תקנות 242 עד 248]]; : (5) [[תקנה 249]], אולם לעניין תקנת משנה (ב), פסקה (2)א, במקום "הגדר מכשירים" יבוא "הגדר בלון"; : (6) [[תקנה 251]] למעט [[251|תקנת משנה (ג)]]; : (7) [[תקנה 252(א)]], למעט המלים "שיש לשאתו בכלי טיס כאמור"; : (8) [[תקנות 253 עד 259]], [[260]] למעט [[260|פסקאות (2), (4) ו-(5) לתקנת משנה (א)]]; : (9) [[תקנות 262]], [[263]], [[266]], [[273]], [[276 עד 281]], [[287]], [[288(א) ו-(ג)]], [[293]], [[302]], [[305]], [[317]] למעט [[317|תקנת משנה (ב)]], [[318]], [[322 עד 329]], [[332]], [[333]] למעט [[333|תקנות משנה (ג) ו-(ד)]], [[334]], [[336]] למעט [[סעיף 336|פרטים ה ו-ז לפסקה (1)]], [[337(א)]] [[ו-339]]; : (10) [[תקנות 342 עד 355]]. @ 180יב. כישורי טייס בלון מאוייש (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ד-4) : לא יפעיל אדם בלון מאוייש אלא אם כן הוא בעל רשיון טיס והגדרים תקפים אשר ניתנו לו על פי האמור [[בתקנות הרשיונות]] ועל פי הזכויות המוקנות לו באותו רשיון. @ 180יג. מגבלות הפעלה (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ד) : על אף האמור [[בתקנה 93]] לא יפעיל אדם בלון מאוייש - : (1) אלא בתנאי כטר"מ יום בלבד; : (2) באזורים אסורים להפרחת בלונים שנקבעו על ידי המנהל או פורסמו בפמ"ת; : (3) בקרבת התקהלות של בני אדם או מבנים אלא אם כן הוא לא מסכנם; : (4) במרחק של פחות מ-150 מטרים מבסיס ענן; : (5) במרחק של פחות מ-8 ק"מ מנקודת הציון של שדה תעופה או מנחת אלא אם כן קיבל אישור לכך בכתב ממנהל שדה התעופה או מבעל הרשיון להפעלת המנחת, זולת אם נקבע אחרת בפמ"ת לכל אזור מסויים; : (6) בקרבת פרוזדורי טיסה ונתיבים, אלא אם כן נקבע אחרת בפמ"ת או באישור בכתב שנתן המנהל; : (7) ברוח שעצמתה עולה על 12 קשר או עצמת הרוח המרבית שקבע היצרן, לפי הנמוך שביניהם. === סימן ט': מצנח ממונע (((בוטל))) (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ה-2) === @ 180יד. (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ה-2) : (((בוטלה).)) @ 180טו. (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"ה) : (((בוטלה).)) @ 180טז. (תיקון: תשמ"ח-3, תשע"ה-2) : (((בוטלה).)) @ 180יז. (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"ה, תשע"ה-2) : (((בוטלה).)) @ 180יח. (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"ה, תשע"ה-2) : (((בוטלה).)) @ 180יט. (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"ה, תשע"ה-2) : (((בוטלה).)) == פרק עשירי: צניחה וקיפול מצנחים == @ 181. הגדרות : [[בפרק זה]] - :- "צניחה" - ירידת אדם מכלי טיס הנמצא בטיסה, אל שטח יבשתי או ימי כאשר הוא מתכוון להשתמש, או משתמש במצנח במשך אותה ירידה או במשך חלק ממנה; :- "קיפול" - קיפול מצנח ואריזתו. @ 182. איסור צניחה מסוכנת : לא יצנח אדם וטייס מפקד בכלי טיס לא יתיר צניחת אדם מכלי הטיס, אם אותה צניחה מהווה סכנה לתעבורה אווירית או לאדם או לרכוש, באוויר, על פני הקרקע או על פני המים. @ 183. ציוד רדיו והשימוש בו (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס צניחה לאדם מכלי הטיס, אלא אם נתקיימו אלה: :: (1) קיים קשר רדיו בין כלי הטיס לבין יחידת הנת"א שבתחום פיקוחה מצוי מקום ההצנחה המתוכנן, לפחות חמש דקות לפני פעולת ההצנחה, לשם קבלת מידע בכלי הטיס בקשר לתנועה האווירית בשטח ההצנחה המתוכנן; :: (2) המידע האמור בפסקה (1) התקבל על ידי הטייס המפקד והובא לידיעת הצנחנים באותה טיסה; :: (3) קיים קשר רדיו בין כלי הטיס לבין צוות הקרקע במקום ההצנחה המתוכנן בצניחה בלילה. : (ב) בכל טיסה חייב הטייס המפקד בכלי טיס המשמש לצניחה - :: (1) להימצא במשך כל זמן הצניחה בהאזנה מתמדת בתדירות המאפשרת לו קיום קשר עם יחידת הנת"א ובלילה - גם עם צוות הקרקע במקום ההצנחה; :: (2) להודיע ליחידת הנת"א על התחלת הצניחה ועל סיומה באותה טיסה, מהרגע שבו ראשון הצנחנים עוזב את כלי הטיס ועד הרגע שבו אחרון הצנחנים הגיע לפני הקרקע או המים. : (ג) חלה בזמן הטיסה תקלה במכשיר הקשר שיש בה כדי למנוע קיום קשר דו-כיווני מתמיד, חייב הטייס המפקד בכלי הטיס לאסור כל צניחה, ואדם לא יצנח באותה עת מכלי הטיס. אולם, אם חלה התקלה לאחר קבלת אישור יחידת הנת"א, ההצנחה יכולה להמשך בהתאם לתנאי האישור, אלא אם התקלה מונעת קיום קשר דו-כיווני עם צוות הקרקע במקום ההצנחה בלילה. @ 184. טיס צניחה מעל איזור מאוכלס או לתוכו (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד צניחת אדם מכלי הטיס מעל או לתוך איזור מאוכלס של עיר, עיירה, או ישוב אחר או התקהלות בני-אדם (להלן - איזור מאוכלס), אלא אם ניתן לכך רשיון בהתאם לתקנה זו; אולם רשאי צנחן לגלוש מעל איזור מאוכלס בעזרת מצנח כשר ומתאים אם הוא מצוי בגובה המספיק כדי למנוע יצירת סכנה לבני אדם ולרכוש על פני הקרקע או המים. : (ב) בקשה לרשיון צניחה מעל איזור מאוכלס או לתוכו תוגש על ידי מפעיל כלי הטיס למנהל, בצורה ובאופן שיורה המנהל בפירסומי הרשות, לפחות עשרה ימים לפני יום הצניחה. : (ג) כל מחזיק ברשיון צניחה כאמור יציג את הרשיון לביקורת המנהל או מפקח, לפי בקשתם. @ 185. צניחה מעל שדה תעופה או לתוכו : לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד לאדם לצנוח מעל איזור פיקוח שדה תעופה או לתוכו, אלא אם קיבלו לשם כך היתר מהמנהל ולאחר שקיבלו אישורו של מנהל שדה התעופה או בעל רשיון המינחת. @ 186. איסור צניחה ללא הודעה (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד לאדם לצנוח מכלי טיס, אלא אם קיבלה יחידת הנת"א שבתחום פיקוחה מצוי מקום ההצנחה המתוכנן הודעה על כך לפחות שעה אך לא יותר מעשרים וארבע שעות מראש, אלא אם ההודעה כללה מידע כאמור [[בתקנה 187]] ואם יחידת הנת"א אישרה את ההצנחה. : (ב) תקנה זו לא תחול לגבי צניחות כאמור [[בתקנות 184]] [[ו-185]]. @ 187. המידע הנדרש (תיקון: תשע"ד) : כל אדם המבקש רשיון או היתר לביצוע צניחה, חייב לכלול בבקשה מידע כמפורט להלן: : (1) היום והשעה בו תחל הצניחה; : (2) משך פעולת הצניחה המיועדת; : (3) גודל שטח ההצנחה מסביב למטרה; : (4) ציון מרכז שטח ההצנחה ביחס למיתקן VOR הקרוב ביותר, במונחים של רדיאל VOR שלאורכו נמצא אותו מקום, ומרחקו במייל ימי ממיתקן ה-VOR כאשר מיתקן זה מצוי במרחק של 55 ק"מ או פחות (30 מייל ימי) ממקום ההצנחה; או ציון המקום הגיאוגרפי ונקודת הציון על מפה בקנה מידה 1:250,000 כאשר מיתקן ה-VOR נמצא במרחק של יותר מ-55 ק"מ ממקום ההצנחה; : (5) הגבהים מעל לשטח הקרקע או המים שבהם תבוצע הצניחה; : (6) השם, המען ומספר הטלפון של האדם המבקש את הרשיון או ההיתר ושל האדם המוסר את ההודעה; : (7) זיהוי כלי הטיס שבו ישתמשו לשם ביצוע הצניחה; : (8) תדירויות הרדיו שבהן ניתן להשתמש בכלי הטיס. @ 188. הודעה על ביטול צניחה או דחייתה (תיקון: תשע"ד) : כל אדם המגיש בקשה לרשיון או להיתר או המוסר הודעה לפי [[פרק זה]], יודיע מיד ליחידת הנת"א או ליחידות הנת"א על ביטול הצניחה או דחייתה, אם היא אכן בוטלה או נדחתה. @ 189. איסור צניחות מעל איזורים מוגבלים או אסורים או בתוכם : לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס מעל או בתוך איזורים שהוכרזו על ידי המנהל בפמ"ת כאיזורים מוגבלים או אסורים, אלא באישור הרשות המשתמשת באותו איזור או המפקחת עליו. @ 190. תנאי מזג אויר וראות : לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס לאדם לצנוח מכלי טיס - : (1) לתוך עננים או דרכם; : (2) כאשר הראות והמרחק מעננים הם פחות מ- :: א. כאשר הראות פחות מחמישה ק"מ והצניחה נעשית מתחת גובה 10,000 רגל MSL‏ - 500 רגל מתחת לעננים, 1000 רגל מעל לעננים ו-750 מטר במרחק אופקי מהעננים; או :: ב. כאשר הראות פחות משמונה ק"מ והצניחה נעשית בגובה של מעל 10,000 רגל MSL‏ - 1000 רגל מתחת לעננים, 1000 רגל מעל לעננים וקילומטר וחצי במרחק אופקי מהעננים; : (3) מעל לעננים, כאשר העננים מכסים יותר מארבע שמיניות של השמיים באיזור ההצנחה; : (4) כאשר הצנחן אינו רואה בתחילת הצניחה את מרכז המטרה. @ 191. צניחות בלילה : (א) לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס בלילה, אלא אם אותו אדם מצוייד באמצעי תאורה הנראים למרחק של לפחות חמישה ק"מ והמטרה מוארת באופן שאפשר לצונח לראותה מתחילת הצניחה. : (ב) כל אדם הצונח בלילה חייב להפעיל את אמצעי התאורה כאמור בתקנת משנה (א) מהרגע שבו נפתחת חופת מצנחו ועד הרגע שבו הוא מגיע לפני הקרקע או המים. : (ג) על אף האמור [[בתקנה 190]], לא יצנח אדם וטייס מפקד לא יתיר לאדם לצנוח מכלי טיס בלילה מעל עננים בכל כמות שהיא באיזור הצניחה. @ 192. משקאות וסמים : לא יצנח אדם כאשר, ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס אם נראה לו שאותו אדם - : (1) הוא תחת השפעה של משקאות משכרים; : (2) הוא משתמש בסם המשפיע בכל צורה שהיא על הבטיחות. @ 193. ציוד בכלי טיס ועל הקרקע : לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס אלא אם מצוי בכלי הטיס באיזורי המטרה ציוד הצלה, עזרה ראשונה, וציוד אחר, כמפורט להלן: : (1) בכלי הטיס - סכין לחיתוך כבלים ורתמות, ובלילה גם אמצעי תאורה נייד לבדיקת הצונחים וציודם; לכל צונח יהיה ציוד מלא לצניחה הכולל משקפיים, קסדה, סכין חיתוך ולבוש מתאים, ולצניחה חפשית - גם מד-גובה, ובלילה גם אמצעי תאורה לבדיקת חופת המצנח ומד-גובה; : (2) בידי צוות הקרקע - :: א. ביום - ::: 1. מצפן; ::: 2. מד-רוח (אנמומטר); ::: 3. יריעות לסימנים מוסכמים (8 פנלים); ::: 4. רימון עשן צבעוני לצורך סימון מידי של ביטול הצניחה; :: ב. בלילה - ::: 1. מכשיר רדיו דו-כיווני שמיש ועוד מערכת סוללות כעתודה; ::: 2. מצפן; ::: 3. מד-רוח (אנמומטר); ::: 4. אמצעי תאורה ניידים כמספר אנשי צוות הקרקע; ::: 5. פנס סימון אדום לביטול הצניחות, עם מקור זרם עצמאי בעל טווח ראייה של שלושה ק"מ לפחות; ::: 6. שתי מערכות נפרדות של אמצעי תאורה בעלות מקור אור עצמאי לסימון חץ ומכשולים קבועים בשטח; ::: 7. אמצעי תאורה חילופיים עבור כל אחת משתי המערכות האמורות בפרט (6) המוכנים להפעלה בעת ובעונה אחת; :: ג. ציוד עזרה ראשונה וארגז עזרה ראשונה הכוללים את כל אלה: :::: 10 טבליות נגד כאבי ראש (אסיאלגן או דומה לו); :::: 10 טבליות נגד כאבים (פלגין או דומה לו); :::: 10 טבליות נגד בחילות והקאות (טרבמין או דומה לו); :::: 10 טבליות נגד כאבים חזקים (פרקודן או דומה לו); :::: 5 אגדים לחבישת פצעים לאחר כיסוי בפד גזה סטרילית; :::: 2 תחבושות אישיות - פד סטרילי גדול עם אגד למקרה של פצע עמוק; :::: 2 תחבושות מטלין - תחבושות סטריליות נגד כוויות; :::: 4 פדים של גזה סטרילית - לכיסוי פצע; :::: ק"ג צמר גפן - לריפוד וכיסוי מעל הגזה; :::: חבילת אגדים מידבקים לכיסוי פצע קטן (לויקופלסט או דומה לו); :::: 2 חוסמי עורקים מגומי - לעצירת שטפי דם; :::: מערכת פדים לקיבוע אברים במקרה של שברים, חשד לשברים או לפריקות; :::: אלונקה; :::: מספריים; :::: יוד או חומר חיטוי אחר; :::: 10 ליטר מי שתיה. @ 194. טיס ציוד צניחה ודרישות אריזה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה) : (א) לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס, אלא אם אותו אדם חוגר ריתמת יחיד המכילה מערכת מצנחים כפולה הכוללת לפחות מצנח עיקרי אחד ומצנח עזר מאושרים, המקופלים כלהלן: :: (1) המצנח העיקרי מקופל בידי מקפל מצנחים מוסמך או בידי הצונח, תוך תקופה שאינה עולה על 120 יום לפני יום השימוש בו; :: (2) מצנח העזר נארז בידי מקפל מצנחים מוסמך בעל הגדר מתאים - ::: (א) תוך תקופה שאינה עולה על 60 ימים לפני יום הטיסה, אם חלק כלשהו של המצנח עשוי כותנה, פשתן, משי או סיב טבעי אחר שאינו מפורט בפסקת משנה (ב); ::: (ב) תוך תקופה שאינה עולה על 120 ימים לפני יום הטיסה, אם החופה, המיתרים, הרתמה וחלקי המצנח עשויים ניילון, קוולאר, דקרון, פוליאתילן, זהורית או חומר סינתטי אחר המשמש לייצור מצנחים, והעמיד בפני עובש או גידול פטרייתי אחר הגורם לריקבון בסביבה לחה. : (ב) לא יצנח אדם תוך כדי שימוש ברצועת הפתיחה הסטטית המחוברת לכלי הטיס ולמצנח הראשי אלא אם הוא משתמש באמצעי פתיחה אוטומטי המתואר והמחובר כאמור להלן, כדי לעזור למצנח המוביל למלא את תפקידיו, או אם לא משתמשים במצנח מוביל, כדי לעזור בפרישה ישירה של חופת המצנח הראשי - :: (1) אמצעי הפתיחה האוטומטי חייב להיות באורך מתאים שיאפשר לתיק מעטפת המצנח להיפתח לפני העמסת משקל על מיתקן הפתיחה האוטומטי; :: (2) מיתקן הפתיחה האוטומטי חייב להיות בחוזק העמסה סטטי של - ::: א. לפחות 12.7 ק"ג (28 פאונד) ולא יותר מ-72.6 ק"ג (160 פאונד), אם משתמשים בו כדי לעזור למצנח המוביל למלא את תפקידיו; ::: ב. לפחות 25.4 ק"ג (56 פאונד) ולא יותר מ-145.3 ק"ג (320 פאונד), אם משתמשים בו כדי לעזור בפרישה ישירה של חופת המצנח הראשי; :: (3) אמצעי הפתיחה האוטומטי יחובר כלהלן: ::: א. בקצהו האחד יחובר לפיני הפתיחה, או, אם אין משתמשים בפיני פתיחה יחובר לקונוסים של תיקי המצנח, ובקצהו השני יחובר למצנח המוביל; אם אין משתמשים במצנח מוביל יחובר ישירות לציצית המצנח; ::: ב. לא יחבר אדם אמצעי פתיחה אוטומטי כאמור בתקנת משנה זו לכל מצנח ראשי, אלא אם הוא בעל רשיון בר-תוקף לקיפול מצנחים, שניתן לפי [[תקנות הרשיונות]], או אם הוא האדם הצונח בעזרת אותו מצנח; ::: ג. לצורך [[פרק זה]], מצנח מאושר הוא - :::: 1. מצנח שיוצר לפי תעודת סוג שניתנה בישראל, או במדינת חוץ ואושרה על ידי המנהל; :::: 2. מצנח שיוצר לפי אישור פריט אוירונוטי או בהתאם למפרטי נוהל טכני מספר TSO c23, כמשמעותם [[בפרק הארבעה עשר לתקנות התיעוד]]; :::: 3. מצנח שאושר על ידי רשות מוסמכת בצבא הגנה לישראל לענין זה. @ 195. תחולה במקרים מסויימים : [[פרק זה]] לא יחול על - : (1) צניחה החיונית להצלת חיי אדם או רכוש על פני הקרקע או המים, אם נעשתה בהתאם לאישור או להוראות המנהל או רשות מוסמכת מתאימה אחרת; : (2) צניחת אדם המשרת בצבא הגנה לישראל באותו זמן, שצניחתו היא במסגרת פעילות צבא הגנה לישראל. @ 196. ציוד קיפול : לא ישתמש מקפל מצנחים בעל רשיון בזכויותיו לפי הרשיון אלא אם עומד לרשותו הציוד המזערי כמפורט להלן: : (1) מישטח חלק ונקי ברוחב של לפחות מטר ובאורך של לפחות שלושה עשר מטר; : (2) מקום מתאים לתליה אנכית של מצנחים לשם ייבושם ואיוורורם; : (3) מכשירי קיפול ומכשירים אחרים לקיפול ולאחזקה של סוגי המצנחים שאותם הוא מקפל ומתחזק; : (4) אמצעים אחרים הדרושים, לדעת המנהל, לביצוע תפקידיו ולהגנה על מכשיריו וציודו. @ 197. תקני ביצוע : מקפל מצנחים בעל רשיון - : (1) לא יקפל, יאחזק או ישנה כל מצנח אלא אם הוא בעל הגדר לאותו סוג מצנחים; : (2) לא יקפל מצנח שאינו בטוח לשימוש; : (3) לא יקפל מצנח שלא יובש ואוורר כראוי; : (4) לא ישנה מצנח באופן שלא הותר במפורש על ידי המנהל או על ידי היצרן; : (5) לא יקפל, יאחזק או ישנה מצנח באופן שונה מזה שאישרו המנהל או היצרן; : (6) לא ישתמש בזכויות רשיונו והגדרו אם הוא אינו מכיר את ההוראות המעודכנות של יצרן המצנחים לגבי הפעולה אותה הוא מתכוון לעשות וכל עוד לא נתקיים בו אחד מאלה: :: א. הוא ביצע תפקידים בהתאם לרשיונו במשך לפחות תשעים יום תוך שנים עשר החודשים שקדמו לשימוש בזכויות כאמור; :: ב. הוא הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא מסוגל לבצע תפקידים אלה. @ 198. רישומים : (א) מקפל מצנחים בעל רשיון ינהל רישום של כל קיפול, אחזקה ושינוי של מצנחים שנעשו על ידו או שנעשו בהשגחתו; הרישום יכלול את הפרטים שלהלן לגבי כל מצנח שבו בוצעה פעולה כאמור: :: (1) סוג המצנח ושם היצרן; :: (2) מספרו הסידורי; :: (3) שם בעליו וכתובתו; :: (4) סוג הפעולה שבוצעה והיקפה; :: (5) התאריך שבו בוצעה הפעולה ומקום ביצועה; :: (6) תוצאות הבדיקות שנערכו בו. : (ב) אדם העורך רישומים לפי תקנת משנה (א) ישמרם לתקופה של שנתיים לפחות מיום רישומם. : (ג) מקפל מצנחים בעל רשיון מקפל מצנח יכתוב על גבי תג הצמוד לאריזת המצנח את תאריך הקיפול והאריזה ומקום ביצועם, ויציין על גביו כל פגם שנתגלה תוך כדי כך, ובסופן יחתום בשמו המלא ויציין את מספר רשיונו. @ 199. חותם : כל מקפל מצנחים בעל רשיון יחזיק ברשותו חותם עם סימן זיהוי שקבע המנהל; אחרי קיפול מצנח יחתום את אריזת המצנח בחותם בהתאם להמלצת יצרן המצנח לגבי אותו סוג של מצנחים. == פרק אחד-עשר: הפעלת כלי טיס בחקלאות == === סימן א': כללי === @ 200. תחולה (תיקון: תשע"ד) : (א) [[פרק זה]] יחול על: :: (1) הפעלת כלי טיס בחקלאות בישראל; :: (2) מתן רשיונות הפעלה אווירית של כלי טיס בחקלאות. : (ב) במקרה חירום, אדם המפעיל כלי טיס בחקלאות בהתאם להוראות [[פרק זה]], רשאי לסטות מהוראות [[פרק זה]] לשם ביצוע פעולות סיוע לציבור שאושרו על ידי המנהל, ככל שהדבר חיוני לאותה מטרה. : (ג) אדם הסוטה מהוראות [[פרק זה]] כאמור בתקנת משנה (ב), ידווח על כך מיד טלפונית למנהל ולאחר מכן בכתב תוך 48 שעות לאחר ביצוע הסטייה, ויציין בדו"ח את הפעולה שנעשתה לרבות תיאור הפעולה והסיבות לביצועה. @ 201. הגדרות (תיקון: תשס"ו) : [[בפרק זה]] - :- "הפעלת כלי טיס בחקלאות" - הפעלת כלי טיס לשם - :: (1) ריסוס, איבוק ופיזור רעל בחקלאות; :: (2) פיזור כל חומר אחר המיועד לדישון הצומח, להשבחת הקרקע, לזריעה או להדברת מזיקים; :: (3) עיסוק בפעילויות פיזור חומרים הקשורים לשירות בחקלאות, גידולים או הגנת יערות; :: (4) כיבוי שרפות; :- "איזור מאוכלס" - איזור המאוכלס בצפיפות על ידי בני אדם, שנקבע בפמ"ת על ידי המנהל בהתיעצות עם משרד החקלאות; :- "רעל בחקלאות" - :: (1) חומר או תערובת חומרים המיועדים למניעה, קטילה, דחייה או הפחתה של חרקים, חיות מזיקות, פטריות, תולעי הנימה (nematodes), עשבים שוטים וצורות אחרות של צמחים, חיות או וירוסים, למעט וירוסים על גבי בני אדם או חיות או בתוכם, שמשרד החקלאות קבע כי הם בבחינת מזיקים (pest); :: (2) כל חומר או תערובת חומרים המיועדים לשימוש לבקרת צמחים, להשרת עלים (defoliant) או לייבוש צמחים (desiccant); :- "משרד החקלאות" - שר החקלאות או מי שהסמיך. === סימן ב': רישוי === @ 202. רישיון הפעלה אווירית בחקלאות (תיקון: תשע"ד, תשפ"ב) : לא יפעיל אדם כלי טיס בחקלאות אלא אם כן המנהל נתן לו רישיון הפעלה אווירית בחקלאות כאמור [[בפרק זה]] ולפי תנאי הרישיון. @ 203. בקשה למתן רשיון (תיקון: תשע"ד) : בקשה למתן רשיון הפעלה אווירית בחקלאות תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע. @ 204. תיקון רשיון (תיקון: תשע"ד) : (א) המנהל רשאי לתקן רשיון הפעלה אווירית בחקלאות - :: (1) ביזמתו, אם מצא לאחר בדיקה כי הדבר חיוני למען בטיחות הטיסה; :: (2) לבקשת מחזיק הרשיון. : (ב) בקשה לתיקון רשיון תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע, לפחות 15 יום לפני המועד שבו רוצה המבקש שהתיקון ייכנס לתוקף, אלא אם המנהל אישר תקופה קצרה יותר. : (ג) סירב המנהל לבקשה לתיקון רשיון, רשאי מחזיק הרשיון להשיג על כך בפני המנהל תוך 30 יום מיום קבלת הודעת הסירוב. @ 205. תנאים לקבלת רשיון (תיקון: תשע"ד) : אדם זכאי לקבל רשיון הפעלה אווירית בחקלאות אם הוא עונה על דרישות [[תקנות 207]], [[208]] [[ו-209]]. @ 206. פטור מדרישות מסויימות (תיקון: תשע"ד) : המבקש רשיון הפעלה אווירית בחקלאות שאין בו היתר לפיזור רעל בחקלאות, אינו נדרש לענות על דרישות [[פסקאות (2) עד (4) לתקנה 209(ב)]]. @ 207. טייסים ובעלי תפקידים (תיקון: תשע"ג, תשע"ד) : (א) המבקש רשיון להפעלה אווירית בחקלאות יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומדים לרשותו טייסים שהם בעלי רשיון טייס מסחרי או טייס תובלה בנתיבי אויר ובעלי הגדר חקלאי והגדר מתאים לכלי הטיס המיועד לשימוש, שהם תקפים ושניתנו בישראל או שאושרו על ידי רשות בה. :: המבקש ימציא למנהל את רשימת הטייסים, שתכלול את פרטי הטייס, נסיון טיסתו, רשיונותיו והגדריו, תקופת העסקתו וחלקיות העסקתו. : (ב) המבקש יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומדים לרשותו בתפקיד מלא בעלי התפקידים במספר ובאיכות המספיקים כדי להבטיח את הדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות בהפעלה, לפי הפירוט כדלקמן: :: (1) '''ראש מבצעים''' - לא יעסוק אדם בתפקיד של ממונה על מבצעים ולא יעסיקו מחזיק רשיון בתפקיד זה אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת הוראות [[פרק זה]] הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידו והוא: ::: א. בעל רשיון טייס או רשיון קצין מבצעי אויר תקפים עם הגדרים מתאימים; ::: ב. בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי [[פרק זה]], [[פרק 12]] או [[פרק 13]], או בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כממונה על המבצעים אצל בעל רשיון לפי [[פרק זה]], [[פרק 12]] או [[פרק 13]]; ::: ג. עמד בדרישות הידע המקצועי והכשירות כמפורט [[בתקנה 209]]; :: (2) '''טייס ראשי''' - לא יעסוק אדם בתפקיד של טייס ראשי ולא יעסיקו מחזיק רשיון בתפקיד זה, אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו, ואת הוראות [[פרק זה]] הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו והוא - ::: א. מחזיק לפחות ברשיון טייס מסחרי עם הגדר חקלאי ורשיון הדרכה מתאים; ::: ב. בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס שיופעל לפי [[פרק זה]]; ::: ג. בעל נסיון של לפחות 1000 שעות טיסה כטייס מפקד בהפעלת כלי טיס בחקלאות, אשר מהן לפחות 100 שעות בוצעו בשנה האחרונה על כלי הטיס שיופעל לפי [[פרק זה]]; ::: ד. עמד בדרישות הידע המקצועי והכשירות כמפורט [[בתקנה 209]]; :: (3) '''מדריך ראשי''' - שהוא בעל רשיון טייס והגדר הדרכה, אם למפעיל גם רשיון בית ספר להוראת טיסה; :: (4) '''ממונה על התחזוקה והביקורת''' - שהוא בעלי רשיון טכנאי בדק כלי טיס עם הגדר המתאים לסוג הציוד המתוחזק. @ 208. כלי טיס (תיקון: תשמ"ח, תשס"ו, תשע"ד) : (א) לרשות מבקש רשיון הפעלה אווירית חקלאית יעמדו לפחות שני כלי טיס הכשירים לטיסה והרשומים כדין בישראל, המצויידים לביצוע הפעלה אווירית בחקלאות. : (ב) בנוסף לאמור בתקנת משנה (א) רשאי מחזיק רשיון להפעיל כלי טיס החכור על ידו, ללא צוות, והרשום במדינה חברה בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית אם - :: (1) מצויה בכלי הטיס תעודת כושר טיסה מתאימה שהוציאה המדינה בה רשום כלי הטיס וכלי הטיס עונה על דרישות הרשיון והסימון של אותה מדינה; :: (2) תכן הסוג של כלי הטיס אושר לפי תעודת סוג שהוצאה בישראל והוא עונה על הדרישות הישימות שהיו חלות על כלי הטיס אילו היה רשום בישראל, לרבות הדרישות הישימות למתן תעודת כושר טיסה בקטגוריה מתאימה בישראל הכוללות התאמה לתכן הסוג, תנאים להפעלה בטוחה ומגבלות הרעש הישימות; אולם לא נדרש מתן תעודת רישום ישראלית ותעודת כושר אוירי ישראלית לכלי הטיס; :: (3) כלי הטיס מוטס בידי אנשי צוות אויר בעלי רשיון טיס שניתן בישראל שמעסיק מחזיק הרשיון; :: (4) מחזיק הרשיון המציא למנהל את עותק הסכם החכירה של כלי הטיס; :: (5) המנהל התיר הפעלה כאמור והיא נעשית בהתאם לתנאי ההיתר; :: (6) המדינה החברה שרשום בה כלי הטיס העבירה למדינה את תפקידיה וחובותיה באשר לתפעולו המבצעי של כלי הטיס, לציוד הרדיו שלו, לאחזקתו ולצוותו, כמפורט [[בתקנה 48א]]. @ 209. ידע מבצעי וכשירות (תיקון: תשע"ד) : (א) המבקש יוכיח להנחת דעתו של המנהל שהוא בעל ידע מקצועי וכשירות המספיקים לשם ביצוע הפעלה אווירית בחקלאות, כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג). אולם מבקש פטור מהוראות תקנה זו אם, בזמן הגשת הבקשה, הוא מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית המתיר לו לבצע הפעלה אווירית בחקלאות, אלא אם קבע המנהל כי ביצוע ההפעלה האווירית בחקלאות על ידו בשנה שקדמה להגשת הבקשה מעורר ספקות באשר לבטיחות ההפעלה או ליכולתו בפיזור חמרי חקלאות, כימיקלים או רעל בחקלאות. : (ב) מבחן הידע המקצועי יכיל את כל אלה: :: (1) הצעדים שיש לנקוט בהם לפני תחילת ההפעלה, לרבות בדיקת השטח שבו מיועדת ההפעלה להתבצע; :: (2) החזקה בטוחה של רעלים בחקלאות וטיפול נאות במכלים משומשים שהכילו רעלים אלה; :: (3) ההשפעות הכלליות של רעלים ושל כימיקלים בחקלאות על צמחים, חיות ובני אדם, ובמיוחד של הרעלים והכימיקלים שעומדים להשתמש בהם באיזורים המיועדים להפעלה, אמצעי הזהירות שיש לאחוז בהם בשימוש ברעלים ובכימיקלים בחקלאות; :: (4) סימפטומים של הרעלת בני אדם על ידי רעלים בחקלאות, אמצעי החירום המתאימים שיש לנקוט בהם ומיקום המרכזים שבהם מטפלים בנפגעים בהרעלה כאמור, כגון בתי חולים, מרפאות וכיוצא באלה; :: (5) יכולת הפעולה ומגבלות ההפעלה של כלי הטיס שבו עומדים להשתמש; :: (6) נהלים ותהליכים הקשורים בבטיחות ובהפעלה אווירית בחקלאות; :: (7) ידע כאמור בפסקאות (5) ו-(6) לגבי הפעלה בלילה לשם ביצוע טיסות כאלה. : (ג) מבחן הכשירות יכיל את כל התמרונים המפורטים להלן, אותם יש לבצע בכל אחד מכלי הטיס המנויים [[בתקנה 208]], ובמשקל המקסימלי המורשה להמראה של כלי הטיס או במשקלו המכסימלי שנקבע למטרת המטען המיוחד, לפי הגבוה שביניהם: :: (1) המראות ממסלול קצר ומסלול רך (מטוסים וג'רופלנים בלבד); :: (2) גישות לאזורי ההפעלה; :: (3) יציאות מגלישה לכיוון אופקי (flare outs); :: (4) טיסות לאורך שורות מסומנות (swath runs); :: (5) משיכות מצלילה (pull-up) והליכות סביב; :: (6) האטות או עצירות פתאומיות, בהליקופטרים בלבד; :: (7) תמרונים כאמור בפסקאות (1) עד (6) בלילה, לשם ביצוע טיסות כאלה. @ 210. ספר עזר למבצעים (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות כלי טיס בפעולות לפי הרשיון אלא אם ברשותו ספר עזר למבצעים הכולל את כל המידע וההוראות החיוניים על מנת לאפשר לצוות ההפעלה למלא את חובותיו לפי כל דין החל על ההפעלה, לשמור על רמת בטיחות גבוהה וליתן את השירותים המבוקשים. : (ב) העתק ספר העזר למבצעים יומצא למנהל לפני תחילת ההפעלה וכן יומצא למנהל כל תיקון ושינוי בספר, מיד עם הוצאתם. מחזיק הרשיון יבצע כל תיקון ושינוי בספר העזר למבצעים אם יידרש לעשות כן על ידי המנהל, ככל שייראה לו למען בטיחות הטיסה. @ 211. תקופת תקפו של רשיון (תיקון: תשע"ד) : (א) תקופת תקפו של רשיון הפעלה אווירית בחקלאות היא כתקופת תקפו של רשיון ההפעלה המסחרית שבהסתמך עליו הוא ניתן, אלא אם רשיון ההפעלה האווירית בוטל או הותלה על ידי המנהל. : (ב) התיר מחזיק ברשיון לכלי טיס המופעל על פי הרשיון לעסוק בהובלת סמים בניגוד לקבוע [[בתקנה 12]] רשאי המנהל להתלות או לבטל את הרשיון. === סימן ג': כללי הפעלה === @ 212. תחולה (תיקון: תשע"ד) : (א) [[סימן זה]] יחול על בני אדם וכלי טיס שמשתמשים בהם בהפעלה אווירית בחקלאות. : (ב) מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות רשאי לסטות מהוראות [[הפרק השני עד הפרק השביעי]], כקבוע [[בפרק זה]] לגבי פעולות פיזור חמרים, כאשר הוא מבצע הפעלה אווירית, שאינה פיזור חמרים, הקשורה בחקלאות, בגננות או בשימור יערות בהתאם לכללי ההפעלה של [[סימן זה]]. @ 213. דרישות כלי טיס : לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כלי הטיס - : (1) עונה על דרישות [[תקנה 208]]; : (2) מצוייד בחגורת כתף מתאימה ומותקנת כראוי לשימוש כל טייס; : (3) בטיסות לילה - מצוייד בתאורה מיוחדת שאושרה על ידי המנהל. @ 214. נשיאת רשיון : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם עותק רשיון ההפעלה האווירית בחקלאות שניתן לו נישא בכלי הטיס. הרשיון יוצג לבדיקה בפני המנהל או מפקח לפי דרישתם. : (ב) למרות האמור [[בתקנה 28]], אין חובה לשאת בכלי הטיס את תעודת הרישום, תעודת כושר הטיסה או הרשאה מיוחדת לטיסה ואת רשיון תחנת הטלגרף האלחוטי של כלי הטיס; אולם כשהם אינם נישאים בכלי הטיס יש להחזיקם בבסיס ממנו מופעל כלי הטיס מוכנים לביקורת. @ 215. אופן פיזור החמרים : לא יפיץ אדם חמרים מכלי טיס, ולא יגרום לפיזורם, בצורה ובאופן היוצרים סיכון לבני אדם או לרכוש על פני הקרקע. @ 216. פיזור רעלים בחקלאות : לא יפזר אדם מכלי טיס ולא יגרום לפיזור של רעלים בחקלאות שנקבעו ככאלה על ידי משרד החקלאות - : (1) לשימוש שאינו השימוש שנקבע לו על ידי משרד החקלאות; : (2) בניגוד להוראות הבטיחות או מגבלות השימוש המצויינות על תויתו; : (3) בניגוד לכל דין. @ 217. פיזור רעלים למטרות ניסוי : [[תקנה 216]] לא תחול על אדם המפזר רעלים בחקלאות למטרות ניסוי, בהשגחת מי שהוסמך על ידי משרד החקלאות לבצע מחקר על רעלים בחקלאות או לפי אישור שניתן לו על ידי משרד החקלאות לביצוע הניסוי. @ 218. כח-אדם (תיקון: תשע"ד) : (א) מחזיק רשיון הפעלה אווירית בחקלאות יבטיח כי כל אדם המועסק על ידו בהפעלה האמורה מודע לחובותיו ולאחריותו כמוגדר בספר העזר למיבצעים וכנדרש לביצוע נאות ובטוח של ההפעלה האמורה. : (ב) לא ישמש אדם כטייס מפקד בכלי טיס אלא אם הוא בעל רשיון טייס והגדרים כקבוע [[בתקנה 207]], ואלא אם הוכיח להנחת דעתו של הטייס הראשי המועסק על ידי מחזיק הרשיון כי הוא עונה על דרישות הידע המקצועי והכשירות, כמפורט [[בתקנה 209]]. : (ג) תקנת משנה (ב) לא תחול על טייס - :: (1) ששימש כטייס בחקלאות בשירותו של מי שהפעיל כדין הפעלה אווירית בחקלאות לפני כניסת תקנות אלה לתקפן, והגיש בקשה לרשיון הפעלה אווירית בחקלאות כאמור בתקנות אלה; :: (2) ששירותו כטייס בחקלאות כאמור לא עורר בעייה בכל הנוגע בבטיחות טיסתו או ביכולתו בפיזור חמרים או כימיקלים בחקלאות. @ 219. איזור פיקוח שדה (תיקון: תשע"ד) : (א) פרט לטיסות אל איזורי פיזור חמרים ומהם, לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור פיקוח שדה אלא אם התקבל אישור להפעלה זו ממגדל הפיקוח באותו איזור. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס בתנאי מזג אוויר הנחותים ממינימות כטר"מ באיזור שדה, אלא אם התקבל אישור להפעלה זו מיחידת הנת"א המתאימה. @ 220. אי שמירה על כיווני התנועה האוירית (תיקון: תשע"ד) : למרות האמור [[בפרק הרביעי]], רשאי טייס מפקד של כלי טיס לסטות מכיווני התנועה האוירית בשדה תעופה, באישור יחידת הנת"א המתאימה, אם - : (1) כלי הטיס מופעל בהפעלה אווירית בחקלאות; : (2) הטייס המפקד מונע בכל עת התקרבות כלי הטיס לכלי הטיס אחרים השומרים על כיווני התנועה האוירית ונותן לאותם כלי טיס זכות קדימה; : (3) פרט למקרי חירום, נחיתות והמראות אינן מתבצעות על רמפות, מסלולי הסעה או שטחים אחרים בשדה התעופה שאינם מיועדים לשימוש זה. @ 221. הפעלה מעל איזור בלתי מאוכלס : על אף האמור [[בפרק הרביעי]], רשאי טייס מפקד כלי טיס, כאשר הוא מבצע פיזור חמרים בפועל, לרבות גישות, יציאות ופניות הנדרשות באופן סביר להפעלה האמורה, להטיסו מעל איזור בלתי מאוכלס מתחת ל-500 רגל מעל פני הקרקע וקרוב יותר מ-500 רגל לבני אדם, כלי רכב ומיבנים וחפצים אחרים, אם ההפעלה אינה מסכנת בני אדם או רכוש על פני הקרקע, בהתחשב ברוחות, במזג האויר, במרחק בני אדם או רכוש ממקום הריסוס ומכלי הטיס ובגורמים אחרים שיש בהם כדי להשפיע, ואם נקבעו לעניין זה הוראות על ידי המנהל - לפי הוראות המנהל. @ 222. הפעלה באיזור מאוכלס - כללי : על אף האמור [[בפרק הרביעי]], מותר להפעיל כלי טיס מעל איזור מאוכלס בגבהים הנדרשים לשם ביצועה הנאות של ההפעלה האווירית בחקלאות, אם ההפעלה מתבצעת - : (1) בבטיחות המכסימלית לבני אדם ולרכוש על פני הקרקע, המתאימה להפעלה; : (2) בהתאם לדרישות [[תקנה 223]]. @ 223. תנאים להפעלה באיזור מאוכלס (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ח, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס מעל לאיזור מאוכלס אלא אם - :: (1) התקבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הרשות המקומית שבתחומה עומדת ההפעלה להתבצע; :: (2) ניתנה הודעה לציבור בדבר ההפעלה המיועדת, באמצעי יעיל לפי הנסיבות, לרבות בעתון, ברדיו או בטלביזיה או בהודעה מדלת לדלת; בהודעה יפורטו, בין השאר, איזורי ההפעלה ואופיה של ההפעלה (כגון ריסוס, איבוק, דישון, פיזור חרקים וכד'); :: (3) הגיש תכנית לגבי כל הפעלה כאמור למנהל והתכנית אושרה על ידו; התכנית תכלול התייחסות למכשולי טיסה, יכולת נחיתות החירום של כלי הטיס שבהם ישתמשו והתיאום הנדרש עם יחידות הנת"א המתאימות; :: (4) כלי טיס המונעים במנוע אחד מופעלים כלהלן: ::: א. למעט כלי טיס רוטורי, לא ימריא אדם כלי טיס טעון במטען ולא יבצע פניות מעל איזור מאוכלס; ::: ב. לא יפעיל אדם כלי טיס מעל איזור מאוכלס מתחת לגבהים הקבועים [[בפרק הרביעי]] למעט במשך ביצוע פעולות פיזור חמרים בפועל, לרבות הגישות והיציאות הנדרשות לפעולות אלה; ::: ג. לא יפעיל אדם כלי טיס מעל איזור מאוכלס במשך ביצוע פעולות פיזור חמרים בפועל, לרבות הגישות והפניות הנדרשות לפעולות אלה, אלא אם הוא מופעל בנתיב ובגובה שבהם יכול כלי הטיס לנחות, בעת חירום, ללא סיכון לבני אדם או לרכוש על פני הקרקע; :: (5) כלי הטיס הרב-מנועים מופעלים כלהלן: ::: א. לא ימריא אדם מטוס רב-מנועי מעל איזור מאוכלס אלא אם קיימים תנאים המאפשרים לעצור את המטוס עצירה בטוחה במרחק האפקטיבי של המסלול מכל נקודה בריצת ההמראה, עד להשגה של מהירות השווה לגבוהה משתי אלה, כאשר כל המנועים פועלים בעוצמת ההמראה הרגילה: :::: 1. 105 אחוז ממהירות השליטה המינימלית כשהמנוע הקריטי מושבת בתצורת ההמראה; :::: 2. 115 אחוז ממהירות ההזדקרות ללא הספק בתצורת ההמראה, כפי שנקבע בנתוני מרחק עצירת התאוצה; :::: ביישום דרישה זו, נתוני ההמראה מבוססים על תנאי אויר שקט, ולא נעשה כל תיקון לגבי שיפוע כלפי מעלה, של אחוז אחד או פחות, כאשר האחוזים נמדדים לפי ההבדל בין הגבהים בנקודות הקיצוניות של המסלול המחולק באורכו של המסלול, לגבי שיפוע כלפי מעלה של יותר מאחוז אחד, אורך ההמראה האפקטיבי של המסלול מופחת ב-20 אחוז לכל אחוז שיפוע; ::: ב. לא יפעיל אדם מטוס רב-מנועי במשקל הגדול מהמשקל אשר, עם מנוע קריטי בלתי פעיל, יאפשר טיפוס של לפחות 50 רגל בדקה בגובה של לפחות אלף רגל מעל לשטח הקרקע או מעל למכשול הגבוהים ביותר בשטח שבו עומדת ההפעלה להתבצע או בגובה של 5000 רגל, לפי הגבוה מביניהם. למטרת פסקה זו הונחה הנחה לפיה המדחף של המנוע הבלתי פעיל הוא במצב של התנגדות מינימלית; המדפים וכן הנסע מצויים במצב העדיף ביותר; והמנוע או המנועים האחרים פועלים בהספק הממושך המכסימלי הניתן להשגה; ::: ג. לא יפעיל אדם כל כלי טיס רב מנועי מעל איזור מאוכלס מתחת לגבהים הקבועים [[בפרק הרביעי]], למעט במשך ביצוע פעולות פיזור חמרים בפועל, לרבות הגישות, היציאות והפניות הנדרשות לפעולות אלה. : (ב) (((בוטלה).)) @ 224. הפעלה באיזור מאוכלס: טייסים וכלי טיס : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס מעל איזור מאוכלס אלא בהתאם לכללים הקשורים לטייסים ולכלי הטיס כקבוע בתקנות משנה (ב) ו-(ג). : (ב) לטייס מפקד יהיה נסיון של לפחות - :: (1) 25 שעות של זמן טיסה כטייס מפקד בכלי טיס מאותו ייצור ודגם בסיסי של כלי הטיס, שלפחות 10 שעות מהם נרכשו בתקופת 12 החדשים שקדמו להפעלה; :: (2) 100 שעות טיסה כטייס מפקד בפעולות של פיזור חומרים או כימיקלים בחקלאות. : (ג) כלי הטיס יהיה מצוייד במיתקן המאפשר פליטה של לפחות חצי מהמטען המאושר המכסימלי של החומרים החקלאיים ב-45 שניות. אם כלי הטיס מצוייד במיתקן לשחרור המכל (tank or hopper) כיחידה, צריך כלי הטיס להיות מצוייד באמצעים למניעת שחרור בלתי מבוקר על ידי הטייס או אנשי צוות אחרים. @ 225. שם מסחרי : לא יתן אדם שירות תחת שם מסחרי שאינו מופיע ברשיון ההפעלה האווירית בחקלאות שניתן לו. @ 226. הצגת הרשיון (תיקון: תשע"ד) : מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות יחזיק את הרשיון בבסיס ההפעלה ויציגו לביקורת בפני המנהל, מפקח או שוטר לפי דרישתם. @ 227. ביקורת (תיקון: תשע"ד) : מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות יתיר למנהל, למפקח או ביקורת לשוטר לבצע בכל עת ובכל מקום, לרבות ביקורת במקום ובעת ההפעלה, כדי שיוכלו לקבוע אם מחזיק הרשיון עומד בדרישות התקנות ובתנאי הרשיון. === סימן ד': רישומים ודיווחים === @ 228. רישומים (תיקון: תשע"ד) : (א) מחזיק ברשיון להפעלה אווירית בחקלאות ינהל רישומים עדכניים ויחזיקם בבסיס ההפעלה שלו, כמפורט להלן: :: (1) שמו וכתובתו של כל אדם שלו ניתן שירות כלי טיס בחקלאות; :: (2) מועד מתן השירות; :: (3) מהותו וכמותו של החומר שפוזר בכל הפעלה; :: (4) שמו, כתובתו ומספר רשיונו של כל טייס שהועסק על ידו בהפעלה אווירית בחקלאות והמועד שבו עמד הטייס בדרישות היידע המקצועי והכשירות כמפורט [[בתקנה 209]]. : (ב) הרישומים הנדרשים לפי תקנת משנה (א) יישמרו לפחות במשך 12 חדשים ויוצגו לביקורת בפני המנהל, מפקח או שוטר לפי דרישתם. @ 229. שינוי מען והחזרת רשיון (תיקון: תשע"ד) : (א) מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות ידווח למנהל בכתב ומראש על כל שינוי במען משרדו ובמקום בסיס ההפעלה שלו. : (ב) הפסיק מחזיק רשיון הפעלה אווירית בחקלאות את פעולותיו לפי [[פרק זה]], יחזיר מיד את רשיונו למנהל. == פרק שנים-עשר: הפעלת מוניות-אויר == === סימן א': כללי === @ 230. תחולה (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשס"ו, תשע"ד) : [[פרק זה]] חל על הפעלת מטוסים קטנים ובינוניים בטיסה מסחרית ועל בני אדם המצויים בכלי טיס כאמור (להלן - הפעלת מונית-אויר) כמפורט להלן: : (1) הולכת נוסעים והובלת טובין; : (2) טיסות העברה או טיסות אימון; : (3) גרירת כרזות ופרסום מהאויר; : (4) צילום או סקרים מהאויר; : (5) (((נמחקה);)) : (6) חיפוש והצלה; : (7) הפעלת כלי טיס רוטורי בעבודות בניה או תיקונים; : (8) סיורים מעל קוי חשמל או צינורות נפט; : (9) הפעלת כלי טיס רוטורי עם מטען חיצוני; : (10) הפעלה למטרה אחרת שקבע המנהל. @ 231. הגדרות (תיקון: תשע"ד) : לענין [[פרק זה]] - :- "כלי טיס בינוני" - מטוס גדול שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 30 מושבים או פחות ומשקלו המשתלם המירבי הוא 3,400 ק"ג (7,500 פאונד); :- "משקל משתלם מרבי" - :: (1) במקרה של כלי טיס שלגביו נקבע, בגליון הנתונים של תעודת הסוג שלו, או בספר הטיסה שלו, משקל-אפס-דלק מירבי - משקל-אפס דלק, למעט משקל ריק של כלי הטיס, הציוד הנדרש והמטען התפעולי (הכולל את צוות האויר המזערי, מזון ומשקה ואספקה וציוד הקשורים במזון ובמשקה, אך אינו כולל דלק ושמנים הניתנים לשימוש); :: (2) בכל מקרה אחר - המשקל המרבי המורשה להמראה, למעט משקלו הריק של כלי הטיס, ציוד נדרש בכלי הטיס והמטען התפעולי המרבי (הכולל את מטען הדלק והשמנים המזעריים ואת צוות האויר המזערי), כמפורט להלן: ::: א. צוות - 90 ק"ג לכל איש צוות הנדרש לפי [[פרק זה]]; ::: ב. שמנים - 160 ק"ג; ::: ג. דלק - המשקל המזערי של דלק הנדרש לפי תקנות אלה לטיסה בין שתי נקודות המרוחקות 320 ק"מ זו מזו בתנאי כטר"מ, שאינה טיסה ממושכת מעל לים; :- "משקל ריק של כלי טיס" - משקלו של גוף כלי הטיס, מנועיו, המדחפים שלו, הרוטורים שלו וציוד המחובר אליו, משקל ריק שאינו כולל את משקל הצוות ואת המשקל המשתלם אך הכולל את משקל הנטל הקבוע, כמויות הדלק והשמנים שאינם ניתנים לשימוש, הכמות הכללית של נוזל קירור המנוע והכמות הכללית של הנוזל ההידראולי; :- "משקל-אפס-דלק מירבי" - משקל מירבי מותר של כלי טיס ללא דלק ושמנים הניתנים לשימוש; :- "ציוד נדרש" - הציוד החיוני להפעלת כלי הטיס, למעט ציוד או נטל שהותקנו במיוחד, באופן זמני או באופן אחר למטרת שינוי המשקל הריק של כלי הטיס, כדי שכלי הטיס יענה על קיבולת המשקל המשתלם המרבי כקבוע בתקנה זו. @ 232. רשיון להפעלה אווירית (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם כלי טיס בהפעלת מונית-אויר אלא אם ניתנו לו על ידי המנהל עבור הפעלה זו רשיון להפעלה אווירית של מונית-אויר (להלן - רמ"א) ומפרטי הפעלה מתאימים לפי [[פרק זה]], ואלא בהתאם לתנאי הרשיון ולמפרטי ההפעלה. @ 233. תחולה על מפעיל לא מורשה : הוראות [[פרק זה]] החלות על אדם שהורשה כאמור [[בתקנה 232]] יחולו גם על אדם המבצע הפעלה [[שפרק זה]] חל עליה ללא רשיון ומפרטי הפעלה מתאימים כאמור [[בתקנה 232]]. @ 234. תקופת תקפו של רשיון : (א) תקופת תקפו של רמ"א היא כתקופת תקפו של רשיון ההפעלה המסחרית שבהסתמך עליו הוא ניתן, אלא אם רשיון הרמ"א הותלה או בוטל על ידי המנהל. : (ב) התיר מחזיק ברמ"א לכלי טיס המופעל על פי הרשיון לעסוק בהובלת סמים בניגוד לקבוע [[בתקנה 12]], רשאי המנהל להתלות או לבטל את רשיונו. @ 235. בקשה למתן רשיון ומתן רשיון (תיקון: תשע"ד) : (א) בקשה למתן רמ"א תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע. : (ב) מבקש רשיון העונה על דרישות [[פרק זה]] זכאי לקבל - :: (1) רמ"א ובו ציון השמות המסחריים שהוא רשאי להשתמש בהם והמען של כל משרד מסחרי שבו הוא ישתמש לניהול עסקו; :: (2) מפרטי הפעלה הכוללים את סוג ההפעלה ואיזוריה המאושרים, את מין כלי הטיס שבהם ישתמש בהפעלה האמורה והקטגוריה שלהם, את מספרי הרישום של כלי הטיס המתוחזקים על ידי מחזיק הרשיון, סטיות מאושרות מהוראות [[פרק זה]] ונושאים נוספים שיקבעו על ידי המנהל או שיותרו על ידו כדי לעמוד בנסיבות מסויימות שיווצרו. @ 236. זכאות לרשיון ולמפרטי הפעלה (תיקון: תשס"ב, תשע"ד) : (א) לא יקבל אדם רמ"א ומפרטי הפעלה מתאימים אלא אם - :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) הוא מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית מתאים; :: (3) הוא הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא בעל יכולת לבצע כל אחת מהפעילויות המבוקשות, תוך כדי עמידה בדרישות כל דין החל על הענין. : (ב) המנהל רשאי שלא ליתן למבקש רשיון הפעלה אווירית לפי [[פרק זה]], אם מצא - :: (1) שרשיון הפעלה אווירית שניתן לו קודם לכן לפי [[פרק זה]] או לפי [[הפרק השלושה עשר]] הותלה או בוטל; :: (2) שאדם שהועסק בתפקיד דומה לתפקיד של מנהל כללי, ממונה על המבצעים, ממונה על התחזוקה, טייס ראשי או מבקר ראשי, על ידי מחזיק רמ"א או מחזיק רשיון הפעלה אווירית אחר שרשיונו הותלה או בוטל בשליטתם, יועסק באחד מאותם תפקידים או בתפקידים דומים על ידי המבקש, או שתהיה לו שליטה או זכות בעלות משמעותית במבקש ושהעסקת אותו אדם או שליטתו תרמו באורח משמעותי לסיבות שהביאו לביטול הרשיון או להתלייתו; :: (3) שהמבקש אינו מסוגל, מסיבות פיננסיות, לבצע הפעלה בטוחה. @ 237. תיקון רשיון (תיקון: תשע"ד) : (א) המנהל רשאי לתקן רמ"א - :: (1) ביזמתו, אם מצא לאחר בדיקה כי הדבר חיוני למען בטיחות הטיסה; :: (2) לבקשת מחזיק הרשיון. : (ב) בקשה לתיקון רשיון תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע, לפחות 15 יום לפני המועד שבו הוא מבקש שהתיקון יכנס לתוקף, אלא אם המנהל אישר תקופה קצרה יותר. : (ג) סרב המנהל להענות לבקשה לתיקון רשיון, רשאי מחזיק הרשיון להשיג על כך בפני המנהל תוך 30 יום מיום קבלת הודעת הסירוב. @ 238. תיקון מיפרטי הפעלה (תיקון: תשע"ד) : (א) המנהל רשאי לתקן כל מיפרט הפעלה שניתן כאמור [[בפרק זה]] - :: (1) אם מצא כי בטיחות הטיסה מחייבת זאת; :: (2) לבקשת מחזיק הרשיון, והמנהל מצא כי בטיחות הטיסה מאפשרת זאת. : (ב) בקשה לתיקון מיפרטי הפעלה תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע, לפחות 15 יום לפני המועד שבו הוא מבקש שהתיקון יכנס לתוקף, אלא אם המנהל אישר תקופה קצרה יותר. : (ג) סירב המנהל להענות לבקשה לתיקון מיפרטי הפעלה, רשאי המבקש להשיג על כך בפני המנהל תוך 30 יום מיום קבלת הודעת הסירוב. : (ד) עומד המנהל לתקן מיפרטי הפעלה, יודיע על כך בכתב למחזיק הרשיון ויקבע תקופה שלא תפחת משבעה ימים שבה רשאי יהיה מחזיק הרשיון להמציא מידע בכתב, הערות ונימוקים הקשורים בתיקונים המוצעים. לאחר שישקול את כל המידע האמור, יודיע המנהל למחזיק הרשיון בכתב על כל תיקון או על ביטול הודעתו. תחילת תקפו של התיקון תהיה לפחות 30 יום מיום קבלת הודעת התיקון. השיג מחזיק הרשיון בפני המנהל תהיה תחילת תקפו של התיקון ביום החלטתו הסופית. : (ה) מצא המנהל כי קיים מצב חירום המחייב פעולה מיידית בכל הנוגע לבטיחות הטיסה, רשאי הוא להודיע על תיקון מיפרטי הפעלה מבלי ליתן למחזיק הרשיון תקופה של שבעה ימים כאמור, ותחילת תקפו תהיה ביום קבלתו על ידי מחזיק הרשיון. @ 239. הפעלת חירום : (א) במקרה חירום הקשור בבטיחות בני אדם או רכוש, רשאי מחזיק רמ"א לסטות מהוראות [[פרק זה]] הקשורות בכלי טיס, בציוד שבו ובמינימות מזג אויר, ככל שהדבר חיוני לשם עמידה במקרה החירום. : (ב) במקרה חירום בטיסה הקשור בבטיחות בני אדם או רכוש, רשאי הטייס המפקד של כלי הטיס לסטות מכל הוראה [[בפרק זה]], ככל שהדבר חיוני לשם עמידה במקרה החירום. : (ג) סטה אדם מהוראות [[פרק זה]] כאמור בתקנה זו, ידווח על כך למנהל תוך חמשה ימים ממועד הסטיה בפירוט סוג ההפעלה שהתבצעה, ונסיבות הסטיה וסיבותיה. ארעה הסטיה מחוץ לישראל, ידווח הטייס המפקד תוך חמשה ימים מיום שובו לישראל. @ 240. ספר עזר למבצעים: כללי (תיקון: תשע"ד) : (א) מחזיק רמ"א יכין ויחזיק ספר עזר למבצעים מעודכן לשימושו של כח האדם בטיסה ולהכוונתו, בפעולות הקרקע ובאחזקה. המנהל רשאי לאשר סטיה מהוראות [[סימן זה]] אם מצא שמפאת ההיקף המצומצם של פעילות מחזיק הרשיון חלקים של ספר העזר למבצעים אינם חיוניים להכוונת כח האדם בטיסה, בפעולות הקרקע או באחזקה. : (ב) כל חלק של ספר העזר למבצעים לא יסתור הוראת כל דין החל בישראל, הוראת כל דין החל מחוץ לישראל בכל הנוגע לפעילות מחזיק הרשיון מחוץ לישראל, את תנאי הרמ"א, את מפרטי ההפעלה, את הוראות ספר הטיסה, חלקים אחרים בספר העזר למבצעים והוראות המנהל. : (ג) עותקי ספר העזר למבצעים או חלקים מתאימים שלו, לרבות תיקוניו ותוספותיו, יועמדו על ידי מחזיק הרשיון לרשות אנשי האחזקה ויסופקו לגורמים המספקים שירותי קרקע ולאנשי הצוות ויומצאו למנהל מיד עם פרסומם. : (ד) כל המחזיק בספר העזר למבצעים מטעם מחזיק הרשיון ידאג לעידכונו השוטף בהתאם לתיקונים ולתוספות שהומצאו לו על ידי מחזיק הרשיון. : (ה) חלקים מתאימים של ספר העזר למבצעים יוחזקו בכלי טיס המצוי הרחק מבסיסו העיקרי. חלקים אלה יועמדו לשימוש אנשי האחזקה, הגורמים המספקים שירותי קרקע או אנשי צוות האוויר. : (ו) כאשר מחזיק הרשיון מסוגל לבצע בדיקות כלי הטיס בתחנות קבועות מראש בהן הוא מחזיק את חלק האחזקה המאושר של ספר העזר למבצעים, או את מערך האחזקה המאושר, הוא אינו חייב לשאת אותו חלק של ספר העזר למבצעים בכלי הטיס בעת טיסתו לאותן תחנות. @ 241. תכולת ספר עזר למבצעים (תיקון: תשע"ד, תשע"ח-5) : (א) ספר עזר למבצעים יוחזק באופן שקל יהיה לתקנו ולהחליף את דפיו, ועל גבי כל דף יקבע תאריך התיקון. : (ב) ספר העזר למבצעים יכלול את כל אלה: :: (1) זהותו של כל אדם הממלא תפקיד ניהולי והמורשה לפעול בשם מחזיק הרשיון בתחום אחריותו, תוך פירוט סמכויותיו ודרישות הרישוי שלו (כגון טייס ראשי, ראש מבצעים, מדריך טיסה ראשי, ראש בדק, טייס מפקד, טייס משנה, טייס עונתי, טייס שוכר כלי טיס וכו'); :: (2) נהלים להבטחת עמידה במגבלות משקל ואיזון של כלי הטיס, ובמקרה של כלי טיס רב מנועי - להבטחת עמידה בדרישות [[תקנה 302]]; :: (3) עותקים של רשיון ההפעלה האווירית ושל מפרטי ההפעלה או ציטוט תכנם, לרבות איזורי ההפעלה המאושרים, מין כלי הטיס המאושרים והקטגוריה שלהם, דרישות איוש אנשי צוות אויר וצוות קרקע וסוגי הפעולות המאושרות (כגון כטר"מ, כט"ר, לילה, יום, נוסעים, מטען, גרירת כרזות, הצנחה וכו'); :: (4) נוהלים לעמידה בדרישות דיווח על תאונות ותקריות כלי טיס; :: (5) נהלים להבטיח ידיעת הטייס המפקד כי בדיקות כושר הטיסה הדרושות בוצעו וכי כלי הטיס אושר לחזרה לשירות בהתאם לדרישות כושר האוירי הישימות לרבות ידיעתו בדבר מועדי בדיקות ציוד חירום והצלה, כיבוי אש, חמצן, חגורות הצלה, סירות הצלה וכיו"ב; :: (6) נהלים לרישום ולדיווח תקלות שהובאו לידיעת הטייס המפקד במשך הטיסה או ליקויים שאובחנו במשך הבדיקה שלפני הטיסה; :: (7) נהלים בדבר צעדים שעל הטייס המפקד לנקוט בהם כדי להבטיח שאי-סדירויות מכניות או ליקויים שדווח עליהם בטיסות קודמות תוקנו, או שתיקונם נדחה; :: (8) נהלים בדבר צעדים שעל הטייס לנקוט בהם כדי להבטיח אחזקה מונעת ושירות לכלי הטיס במקומות שבהם לא נקבעו לכך הסדרים מוקדמים על ידי המפעיל, כאשר הטייס המפקד מורשה לפעול בעניין זה בשם המפעיל; :: (9) נהלי תדלוק כלי הטיס, מניעת זיהום הדלק, הגנה בפני אש (לרבות הגנה אלקטרוסטטית) וכן פיקוח והגנה על נוסעים בעת התדלוק, מדיניות תדלוק, כמויות דלק ורזרבות דלק; :: (10) נהלים בדבר שיגור טיסה, תדרוך מטאורולוגי, הגשת תכניות טיסה, המראות, מגבלות רוח לרבות רוח אף, רוח צד ורוח גב, מגבלות רעש, מרחקי המראה, ניווט נתיבים ומפות, קשר, דיווחי אויר–אויר ואויר–קרקע, דיווחי חירום, טרנספונדר, מציאת מיקום טיסה, מגבלות מזג אויר, מינימות, נחיתות, מים על המסלול, גזירת רוח, מערבולות אויר בקירבה לכלי טיס אחרים, טיסות על קוליות, טיסות מטען חריג, אוירובטיקה ועוד; :: (10א) נהלים ודרישות אימונים לשימוש במערכת EFB, כאמור [[בתקנה 35ב]], אם מערכת כאמור היא בשימוש; :: (11) נוהלים להבטחת עמידה בתהליכי חירום; :: (12) נוהלים להסמכת טייסים בנתיבים, כאשר הדבר ישים; :: (13) מערך האחזקה המאושר של כלי הטיס; :: (14) נהלים והוראות הקשורים בהובלת חמרים מסוכנים או מגנטיים; אם עומדים להוביל חמרים כאלה, לאחסנם או לשנעם, לרבות: ::: א. נהלים בדבר אריזה, סימון, שילוט, מסמכי תובלה, ועמידות החמרים והוראות בדבר הטענתם, אחסנתם ושינועם; ::: ב. נהלי דיווח על תאונות ותקריות הקשורות בחמרים מסוכנים; ::: ג. נהלים והוראות לגבי הדיווח לטייס המפקד כאשר מצויים חמרים מסוכנים בכלי הטיס; :: (15) נהלים להסעת כלי טיס על ידי עובדים שאינם טייסים, להדרכה, להסמכה ולרישום ההסמכה; :: (16) נהלים לטיסות מבחן, טיסות ניסוי, וטיסות העברה; :: (17) נהלים והוראות מדיניות אחרות הקשורים בפעולות מחזיק הרשיון, שנקבעו על ידו; :: (18) נהלים והוראות נוספים, ככל שייראה למנהל כדרושים למען בטיחות הטיסה. @ 242. דרישות לגבי כלי טיס (תיקון: תשמ"ח, תשס"ב) : (א) לא יפעיל מחזיק רמ"א כלי טיס לפי [[פרק זה]], אלא אם - :: (1) כלי הטיס רשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל והוא נושא תעודת כושר טיסה מתאימה ותקפה שניתנה לפי [[תקנות התיעוד]]; :: (2) כלי הטיס הוא במצב כשיר לטיסה ועונה על דרישות הכושר האוירי הישימות כאמור [[בתקנות התיעוד]], לרבות הדרישות בדבר זיהוי וציוד. : (ב) על אף האמור בתקנה משנה (א)(1) רשאי מחזיק רמ"א, בנוסף לכלי הטיס הרשומים על שמו בפנקס רישום כלי הטיס בישראל והעונים על דרישות תקנת משנה (ג), להפעיל כלי טיס החכור על ידו ללא צוות והרשום במדינה חברה בארגון הבינלאומי לתעופה האזרחית אם נתקיימו התנאים האמורים [[בתקנה 208(ב)]]. : (ג) לרשותו של מחזיק רמ"א צריכים לעמוד לפחות שני כלי טיס העונים על הדרישות של הולכת נוסעים, למעט הצנחת צנחנים, והובלת טובין, אם הוא מבקש אישור סוג הפעלה כאמור, כקבוע במפרטי ההפעלה שלו, שהם בשימושו הבלעדי; בנוסף לאמור לעיל, לכל סוג הפעלה נוסף צריך לעמוד לרשותו לפחות כלי טיס אחד שהוא בשימושו הבלעדי העונה על דרישות של אותו סוג הפעלה, היכול להיות כלי טיס שמוליכים בו נוסעים או שמובילים בו טובין, לפי חוזה בכתב, לרבות הסדרים לביצוע האחזקה הנדרשת; אולם אין באמור לעיל כדי למנוע מהמפעיל להשתמש בכלי הטיס לשימוש שאינו הפעלת מונית-אויר, ואין בה כדי לדרוש ממנו לעשות שימוש בלעדי בכל כלי טיס שעומד לרשותו. : (ד) לענין [[פרק זה]], "שימוש בלעדי" - בעלות ויחודיות בחזקה, בשליטה ובשימוש בכלי טיס למטרת טיסה, או ייחודיות בחזקה, בשליטה ובשימוש כאמור בכלי טיס לפי חוזה לתקופה של לפחות ששה חדשים רצופים. @ 243. משרד עסקים ובסיס הפעלה (תיקון: תשע"ד) : (א) למחזיק רמ"א יהיו משרד עסקים ובסיס הפעלה עיקריים. : (ב) לא יקבע מחזיק רמ"א משרד עסקים ובסיס הפעלה, למעט בסיס הפעלה זמני, ולא ישנה אותם אלא אם הודיע על כך למנהל, ואלא אם המנהל אישר את בסיס ההפעלה או שינוי בו. היה בסיס ההפעלה בשדה תעופה של רשות שדות התעופה, יוכיח מחזיק הרמ"א כי בידו אישור לכך מאת מנהל רשות שדות התעופה. : (ג) לא יפעיל מחזיק רמ"א כלי טיס לפי [[פרק זה]] אלא אם הוא עונה על הוראות תקנת משנה (ב). @ 244. שימוש בשם עסקי : לא יפעיל מחזיק רמ"א כלי טיס בהפעלה לפי [[פרק זה]] בשם עסקי אחר מזה הרשום ברשיונו. @ 245. פרסום : מחזיק רמ"א לא יפרסם ולא יציע לבצע הפעלה לפי [[פרק זה]] שאינה מאושרת ברשיונו ובמפרטי ההפעלה שלו. @ 246. מגבלות הפעלה אזוריות : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור גיאוגרפי שלא אושר במפרטי ההפעלה שניתנו לפי [[פרק זה]]. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס למדינת חוץ או במדינת חוץ אלא אם הורשה לכך באותה מדינה ואם רשיון ההפעלה המסחרית שלו מתיר לו זאת. @ 247. הפסקת פעילות : הפסיק מחזיק רמ"א את ההפעלה לפי [[פרק זה]], יחזיר למנהל את רשיונו ואת מפרטי ההפעלה שלו תוך 30 יום ממועד ההפסקה. @ 248. דרישות כח אדם בהנהלה (תיקון: תשס"ב, תשע"ד, תשפ"ב) : (א) מחזיק רמ"א יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומד לרשותו כח אדם בתפקידי הנהלה במספר ובאיכות המספיקים כדי להבטיח את הדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות בהפעלה וכי אותו כח אדם מועסק בתפקידים אלה: :: (1) ממונה על המבצעים; :: (2) טייס ראשי וממונה על אימוני טיס; :: (3) ממונה כשירות אווירית נמשכת. : (ב) לבקשת מחזיק הרשיון רשאי המנהל להתיר העסקת בני אדם בתפקידים שונים מאלה המנויים בתקנת משנה (א), לביצוע הפעלה מסויימת, אם המבקש הוכיח כי הוא מסוגל לבצע את ההפעלה בדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות עם כח אדם ניהולי מצומצם יותר או בתפקידים שונים. : (ג) מחזיק רמ"א - :: (1) יפרט את תפקידיהם, סמכויותיהם ואחריותם של המועסקים הנדרשים לפי תקנה זו, בספר העזר למבצעים שלו; :: (2) יציין בספר העזר למבצעים את שמותיהם ומעניהם של בני האדם שמונו על ידו לתפקידים האמורים; :: (3) ימציא למנהל הודעה על כל שינוי במינוי בני האדם המצויינים בספר העזר למבצעים, תוך 10 ימים מיום השינוי. @ 249. כישורי כוח אדם בתפקידי הנהלה (תיקון: תשנ"ה-2, תשפ"ב) : (א) ממונה על המבצעים: לא יעסוק אדם בתפקיד של הממונה על המבצעים ולא יעסיקו מחזיק רשיון בתפקיד זה, אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת הוראות [[פרק זה]] הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו, והוא - :: (1) במקרה של ממונה על המבצעים המועסק על ידי מחזיק רמ"א המבצע הפעלה שלגביה נדרש הטייס המפקד להחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר - ::: א. מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר תקף, או החזיק ברשיון כאמור; ::: ב. בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי [[פרק זה]] או [[הפרק השלושה-עשר]], או בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כממונה על המבצעים אצל בעל רשיון לפי [[פרק זה]] או לפי [[הפרק השלושה עשר]]; :: (2) במקרה של ממונה על המבצעים המועסק על ידי מחזיק רמ"א המבצע הפעלה שלגביה לא נדרש הטייס המפקד להחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר - ::: א. מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף, או החזיק ברשיון כאמור; ::: ב. בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי [[פרק זה]] או [[הפרק השלושה עשר]], או בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כממונה על המבצעים אצל מחזיק ברשיון לפי [[פרק זה]] או לפי [[הפרק השלושה עשר]]. : (ב) טייס ראשי וממונה על אימוני טיס: לא יעסוק אדם בתפקיד של טייס ראשי ולא יעסיקו מחזיק רמ"א בתפקיד זה אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו, ואת הוראות [[פרק זה]] הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו, והוא - :: (1) במקרה של טייס ראשי המועסק על ידי מחזיק רמ"א המבצע הפעלה שלגביה נדרש הטייס המפקד להחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר - ::: א. מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר תקף ובו הגדרים המתאימים לפחות לכלי טיס אחד מאלה המופעלים על ידי מחזיק הרמ"א; ::: ב. בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס שמופעל לפי [[פרק זה]] או [[הפרק השלושה עשר]]; :: (2) במקרה של טייס ראשי המועסק על ידי מחזיק רמ"א המבצע הפעלה שלגביה לא נדרש הטייס המפקד להחזיק רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר - ::: א. מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף ובו הגדר מכשירים; ::: ב. בעל נסיון של שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי [[פרק זה]] או [[הפרק השלושה עשר]]. : (ג) ממונה על כשירות אווירית נמשכת: לא יעסוק אדם בתפקיד של ממונה על כשירות אווירית נמשכת ולא יעסיקו מחזיק רמ"א בתפקיד זה, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא מכיר ויודע את חלקי התחזוקה בספר העזר למבצעים של מחזיק הרמ"א העומד להעסיקו או המעסיקו, את מערכי האחזקה של כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרמ"א, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת תקנות הטיס הנוגעות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת הישימות להפעלה של מחזיק הרמ"א; :: (2) הוא בעל ניסיון מתאים למילוי תפקידו, של חמש שנים לפחות, שמהן שנתיים לפחות בענף התעופה בתפקיד מתאים; :: (3) התקיים בו אחד מאלה: :::: (א) הוא מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס תקף ובו הגדר מתאים בשים לב לסוגי כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרמ"א, והוא החזיק בהגדר זה שנה לפחות; :::: (ב) הוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום הנדסה אווירונאוטית, מכנית, חשמלית, אלקטרונית, הנדסת אוויוניקה או הנדסה בתחום אחר המקובל על המנהל כנוגע לכשירות אווירית נמשכת של כלי טיס; :::: (ג) התקיימו בו כל אלה: ::::: (1) נוסף על הניסיון כאמור בפסקה (2), הוא בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בשילוב מתאים של משימות הקשורות לתחזוקת כלי טיס או לניהול כשירות אווירית נמשכת, או לפיקוח על משימות כאמור; ::::: (2) הוא עבר קורס היכרות כללית עם מדגם מייצג של סוגי כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרמ"א; ::::: (3) הוא בעל ידע בנושא מערכת איכות כולל שיטות לביצוע סיקור, כהגדרתו [[בתקנות מכוני הבדק]]. : (ד) המנהל רשאי לאשר חריגה מהוראות תקנה זו אם מצא להנחת דעתו כי לאותו אדם נסיון תעופתי דומה. === סימן ב': כללי הפעלה === @ 250. כללי : הכללים [[בסימן זה]] חלים על הפעלות לפי [[פרק זה]], בנוסף לכללים [[שבפרק הראשון עד הפרק החמישי]]. @ 251. שמירת רישומים (תיקון: תשע"ו-2, תשע"ח-4) : (א) מחזיק רמ"א יחזיק במשרד העסקים הראשי שלו ויעמיד לביקורת המנהל, מפקח או שוטר את כל אלה: :: (1) את רשיונו; :: (2) את מפרטי ההפעלה שלו; :: (3) רשימה עדכנית של כלי הטיס שבהם הוא משתמש או העומדים לשימושו בהפעלה לפי [[פרק זה]] וההפעלה שלשם ביצועה מצוייד כל אחד מהם; :: (4) רישום אישי של כל טייס המועסק על ידו בהפעלה לפי [[פרק זה]], הכולל - ::: א. שמו המלא של הטייס; ::: ב. רשיון הטייס (סוג ומספר) והגדריו; ::: ג. נסיון הטיסה של הטייס בפירוט שיספיק כדי לקבוע את כישוריו להטיס כלי טיס בהפעלה לפי [[פרק זה]]; ::: ד. תפקידי הטייס העדכניים ותאריך מינויו לאותם תפקידים; ::: ה. סוג התעודה הרפואית המוחזקת על ידי הטייס ותאריך פקיעת תקפה; ::: ו. המועד והתוצאה של כל מבחן יכולת ראשוני וחוזר ושל כל מבחן טיסה ראשוני וחוזר בנתיבים ולפי מכשירים הנדרשים על פי [[פרק זה]], וסוג כלי הטיס שהוטס בעת עריכת מבחנים ובדיקות אלה; ::: ז. זמן טיסה, זמן תפקיד ומנוחה של כל טייס, בפירוט שיספיק כדי לקבוע עמידה [[בתקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), התשל"א-1971]], לרבות שעות טיסה שבוצעו בכל מסגרת אחרת מחוץ לזו של המחזיק ברמ"א, למעט טיסות כלליות; ::: ח. אישורים ותוצאות של מבחני הסמכה שנערכו לטייס על ידי טייס-בוחן; ::: ט. כל פעולה שננקטה לשחרור הטייס מתעסוקתו או פסילתו הרפואית או המקצועית של הטייס; ::: י. מועד סיום השלב הראשוני וכל שלב נוסף באימון הנדרש לפי [[פרק זה]]. : (ב) מחזיק רמ"א ישמור על הרישומים כאמור בתקנת משנה (א), פסקאות (3) ו-(4), במשך לפחות שנים-עשר חודשים לאחר הרישום. : (ג) מחזיק רמ"א המפעיל כלי טיס רב-מנועי, יכין רשימון מטען המכיל את המידע דלהלן הקשור בהטענת כלי הטיס בעת המראתו: :: (1) מספר הנוסעים; :: (2) המשקל הכללי של כלי הטיס הטעון; :: (3) המשקל המרבי המורשה להמראה של כלי הטיס; :: (4) מרכז הכובד של כלי הטיס הטעון; :: (5) מגבלות מרכז הכובד של כלי הטיס הטעון; :: (6) מספר הרישום של כלי הטיס או מספר הטיסה; :: (7) נקודות המוצא והיעד; :: (8) זהות אנשי הצוות ותפקידם בטיסה. : (ד) טייס מפקד של כלי טיס שעבורו יש להכין רשימון מטען, ישא עותק של הרשימון, שכל הפרטים נרשמו על גביו כאמור בתקנת משנה (ג), ליעדו של כלי הטיס, ומחזיק רמ"א ישמור על עותק הרשימון המלא, לתקופה של לפחות 90 יום, בבסיס ההפעלה העיקרי שלו או במקום אחר שאושר לכך על ידי המנהל. @ 252. יומן תחזוקה ודיווח על תקלה טכנית : (א) מחזיק רמ"א יספק יומן תחזוקה לכל כלי טיס המופעל על ידו, שיש לשאתו בכל כלי טיס כאמור לשם רישום תקלות טכניות ותיקונן או דחיית תיקונן. : (ב) הטייס המפקד ירשום, או יגרום לרישום, כל תקלה טכנית שהובאה לתשומת לבו בעת הטיסה, ביומן התחזוקה. לפני התחלת כל טיסה, יקבע הטייס המפקד את מעמדה של כל תקלה שנרשמה ביומן התחזוקה בסופה של הטיסה הקודמת, ואשר טרם תוקנה. : (ג) אדם הנוקט בפעולת תיקון תקלה או הדוחה תיקון תקלה, ירשום את הפעולה שננקטה ביומן התחזוקה של כלי הטיס בהתאם לדרישות כושר האוירי הישימות. : (ד) מחזיק רשיון יקבע נהלים לשמירת עותקים של יומן התחזוקה, הנדרש לפי תקנה זו, בכלי הטיס לשימוש כח האדם המתאים ויכלול נהלים אלה בספר העזר למבצעים שלו. @ 253. דיווח על תנאים מטאורולוגיים מסוכנים ועל תקלות (תיקון: תשע"ד) : נתקל טייס בעת טיסה בתנאים מטאורולוגיים מסוכנים או העלולים להיות מסוכנים או בתקלה במתקני הקשר הקרקעי או במתקני עזרי ניווט, ולדעתו ידיעתם חיונית לבטיחות טיסות אחרות, ידווח הטייס על כך ליחידת הנת"א שבתחום פיקוחה הוא טס מוקדם ככל אפשר ויבקש העברת המידע לאחרים. @ 254. הגבלת טיסה או השעייתה בעת חרום : (א) מחזיק רמ"א או טייס מפקד היודע על קיומם של תנאים, לרבות תנאי שדות תעופה או מסלולים, המסוכנים להפעלה בטוחה, יגביל את ההפעלה או ישעה אותה עד שהתנאים האמורים יתוקנו. : (ב) המריא כלי טיס, לא יתיר הטייס המפקד של כלי הטיס המשכת הטיסה לשדה תעופה המיועד לנחיתה, בתנאים כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם לדעתו סביר להניח שהתנאים המסוכנים לבטיחות הטיסה יתוקנו עד המועד המשוער להגעת כלי הטיס, או אלא אם לא תתכן הפעלה בטוחה יותר בדרך אחרת. במקרה האחרון, המשכת הטיסה לאותו שדה תעופה היא מקרה חרום כאמור [[בתקנה 239]]. @ 255. בדיקת כושר טיסה : לא יחל טייס מפקד טיסה אלא לאחר שקבע כי בוצעו בכלי הטיס כל פעולות הביקורות והאחזקה כאמור [[בפרק השביעי]] או כאמור [[בתקנה 345]], לפי הישים ביניהם. @ 256. ביקורת ומבחנים : מחזיק רמ"א יאפשר למנהל, בכל עת ובכל מקום, לקיים ביקורת או מבחנים, לרבות ביקורת בעת טיסה, כדי לקבוע האם מחזיק רמ"א עומד בדרישות הדין החל על העניין, בתנאי רשיונו ובמפרטי ההפעלה שלו. @ 257. סמכויות מפקח בעת טיסה : (א) הציג מפקח תעודת מפקח, שניתנה לו כדין על ידי המנהל, בפני טייס מפקד של כלי טיס המופעל על ידי מחזיק רמ"א, תנתן למפקח גישה חפשית ובלתי מופרעת לתא הטייס בכלי הטיס. : (ב) לרשותו של מפקח, המבצע פיקוח בטיסה, יועמד מושב משקיף קדמי בתא הטייס, או מושב נוסעים קדמי עם אוזניות או רמקול, להנחת דעתו של המפקח. @ 258. אחריות תפעולית : מחזיק רמ"א אחראי לשליטה ולבקרה על ההפעלה. מחזיק הרשיון יציין בספר העזר למבצעים שלו את שמו, ותוארו של כל אדם שהורשה על ידו לבצע שליטה ובקרה על ההפעלה. @ 259. העברת מידע מבצעי (תיקון: תשע"ד) : מחזיק רמ"א יעביר לכל אדם המועסק על ידו מידע בדבר מפרטי ההפעלה הנוגעים לתפקידיו ואחריותו, ויעמיד לרשות כל טייסיו את המסמכים המפורטים להלן, כשהם מעודכנים: : (1) הוראות תעבורה אוירית וכל הוראות המנהל; : (2) עותק תקנות אלה; : (3) ספרי תיאור ציוד כלי הטיס, או ספר הטיסה (Flight Handbook), ספר טיסה (Flight Manual או Owner's Manual) וספר עזר למבצעים של המחזיק ברמ"א; : (4) להפעלה מחוץ לישראל - את כל הנתונים והמידע הקשורים והדרושים בטיסה בחו"ל (כגון מפות, הליכי הנמכה וכו') ומידע הנוגע לדרישות כניסה לאותה מדינה, כמפורט בפמ"ת (A.I.P.‎) של אותה המדינה; : (5) עותק של נספחים 2, 6 ו-11 של האמנה. @ 260. דרישות מידע להפעלה : (א) מפעיל כלי טיס יספק את החומר דלהלן, כשהוא מעודכן וערוך בצורה מתאימה, בהשג ידו של הטייס בעמדת הטייס בכלי הטיס, והטייס ישתמש בחומר זה: :: (1) רשימת-תיוג תא הטייס; :: (2) במקרה של כלי טיס רב מנועי או כלי טיס עם כן נסע מתקפל, רשימת-תיוג למקרה חירום, המכילה את הנהלים הנדרשים בתקנת משנה (ג); :: (3) מפות אוירונוטיות מתאימות ורשימת תחנות רדיו ותדרים; :: (4) לטיסה לפי כט"מ, מפות ניווט בנתיב, מפות איזורים טרמינליים ומפת גישה והנמכה; :: (5) במקרה של כלי טיס רב מנועי, נתוני ביצוע נסיקה עם מנוע אחד לא בפעולה. : (ב) רשימת-התיוג כאמור בתקנת משנה (א), פסקה (1), תכיל נהלים לגבי כל אחד משלבי הטיסה האלה: :: (1) לפני התנעת המנועים; :: (2) לפני המראה; :: (3) שיוט; :: (4) לפני נחיתה; :: (5) לאחר הנחיתה; :: (6) הפסקת פעולת המנועים. : (ג) רשימת-התיוג למקרה חירום כאמור בתקנת משנה (א), פסקה (2), תכיל נהלים לגבי כל אלה: :: (1) הפעלת חירום של מערכות הדלק, ההידרוליקה והחשמל וכל מערכת אחרת; :: (2) הפעלת חירום של מכשירים ובקרות; :: (3) נהלים ביחס למנוע שאינו בפעולה; :: (4) נהלי חירום אחרים החיוניים לבטיחות הטיסה. @ 261. הולכת בני אדם ללא עמידה בדרישות : אלה בני האדם שמותר להוליך בכלי טיס מבלי לעמוד בכל הדרישות הישימות לגבי הולכת נוסעים כאמור [[בפרק זה]]: : (1) איש צוות; : (2) אדם הנוסע למקום הצבת איש צוות או ממנו, כאשר מפעיל כלי הטיס מוצא שאמצעי תחבורה אחרים אינם מעשיים; : (3) אדם שנוכחותו בכלי הטיס חיונית לשם שמירה על חמרים רדיו-אקטיביים המצויים בכלי הטיס; : (4) אדם שנוכחותו בכלי הטיס חיונית לשם שמירה על חיות המצויות בכלי הטיס; : (5) אדם המשמש בתפקיד של איש בטחון או מלווה של מטען, שאושר לכך על ידי קצין הבטחון של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; : (6) חייל צה"ל או אדם מטעמו, המלווה מטען השייך לצה"ל ובאישור הרשויות המוסמכות לכך בצה"ל; : (7) מפקח המבצע פיקוח או ביקורת בטיסה. @ 262. הובלת מטען וכבודה : לא יתיר טייס מפקד הובלת מטען וכבודה בכלי טיס אלא בהתאם לקבוע [[בתקנה 156]]. @ 263. שימוש בחמצן : (א) טייס של כלי טיס עם תא ללא דיחוס, ישתמש בכל זמן הטיסה בחמצן כאשר כלי הטיס טס - :: (1) בגבהים של מעל 10,000 ועד 12,000 רגל MSL, בכל הנוגע לאותו חלק של הטיסה בגבהים אלה הנמשך יותר משלושים דקות; :: (2) מעל גובה של 12,000 רגל MSL. : (ב) כאשר תא כלי הטיס הוא בעל דיחוס וכלי הטיס מופעל בגובה לחץ תא מעל 10,000 רגל, ימלא אחר הוראות תקנת משנה (א). : (ג) כאשר כלי הטיס מופעל עם תא בעל דיחוס, בגובה של מעל 25,000 רגל, אלא אם לרשותו של כל טייס מסכת חמצן מסוג חבישה-מהירה - :: (1) לפחות טייס אחד בעמדת טיסה יחבוש מסכת חמצן, כשהיא מהודקת היטב ואטומה, המספקת חמצן בכל עת או מספקת חמצן אוטומטית כאשר גובה לחץ התא עולה על 12,000 רגל MSL; :: (2) בנוסף לאמור בפסקה (1), במשך אותה טיסה לכל טייס אחר בעמדת טיסה תהיה מסכת חמצן מסוג חבישה-מהירה, שניתן לחבוש אותה מיד, להדקה ולאטמה כראוי והיא מספקת חמצן. : (ד) כאשר כלי הטיס מופעל עם תא בעל דיחוס, בגובה של מעל 35,000 רגל MSL לפחות טייס אחד בעמדת טיסה יחבוש מסכת חמצן כשהיא מהודקת ואטומה, כאמור בתקנת משנה (ג)(1). : (ה) עוזב טייס את עמדת הטייס כשכלי הטיס מופעל מעל 25,000 רגל MSL יחבוש הטייס הנותר מסכת חמצן מסוג מאושר עד שובו של הטייס האחר לעמדתו. @ 264. חמצן לשימוש רפואי על ידי נוסעים (תיקון: תשע"ד) : (א) מחזיק רמ"א רשאי להתיר לנוסע לשאת ולהפעיל ציוד לאיחסון, ייצור או הנפקה של חמצן לשימוש רפואי, אם מתמלאים התנאים האלה: :: (1) הציוד עונה על דרישות אלה: ::: א. הציוד סופק על ידי מחזיק הרשיון; ::: ב. הציוד הוא מסוג שאושר על ידי המנהל; ::: ג. הציוד מתוחזק על ידי מחזיק הרשיון לפי מערך אחזקה מאושר; ::: ד. הציוד אינו מכיל חמרי זיהום מתלקחים על כל משטחיו החיצוניים; ::: ה. הציוד מסוגל לספק למשתמש זרימה מינימלית של חמצן בשיעור של ארבעה ליטר לדקה; ::: ו. הציוד בנוי כך שכל השסתומים, המתאמים ומכשירי המדידה מוגנים מפגיעה; ::: ז. הציוד מהודק ומובטח כראוי; :: (2) כאשר החמצן מאוחסן בצורה נוזלית, הציוד היה כלול במערך האחזקה המאושר של מחזיק הרשיון מאז רכישתו כחדש, או מאז עבר מכל האיחסון ניקוי ושטיפה בפעם האחרונה; :: (3) כאשר החמצן מאוחסן בצורת גז דחוס - ::: א. הציוד היה כלול במערך האחזקה המאושר של מחזיק הרשיון מאז רכישתו כחדש, או בדיקת הלחץ ההידרוסטטי האחרונה של מכל האיחסון; ::: ב. הלחץ בכל מכל חמצן אינו עולה על הלחץ הרשום על גבי המכלים; :: (4) לכל אדם המשתמש בציוד החמצן יש אישור החתום על ידי רופא ובו נקבעה כמות החמצן המקסימלית הדרושה כל שעה וקצב הזרימה המקסימלי הדרוש בגובה לחץ המתאים ללחץ בתא הנוסעים של המטוס בתנאי הפעלה רגילים. פסקה זו אינה חלה על הובלת חמצן במטוס שבו כל הנוסעים הם אנשים העשויים להזדקק לחמצן רפואי בעת הטיסה וכן מלווה אחד לכל אחד מאנשים אלה וסגל רפואי; :: (5) כאשר נדרש אישור רפואי כקבוע בפסקה (4), הכמות הכללית של החמצן שווה לכמות המקסימלית של החמצן הנדרשת בכל שעה, כקבוע באישור הרפואי, המוכפלת במספר השעות שהשתמשו בהן לחישוב כמות דלק המטוס כקבוע [[בפרק זה]]; :: (6) הודע לטייס המפקד על דבר הציוד המצוי בכלי הטיס ועל מועדי השימוש בו; :: (7) הציוד מסודר, וכל נוסע המשתמש בו יושב, באופן שאינו מגביל את הגישה או את השימוש בפתחי יציאה רגילים או לשעת חירום או במעבר בתא הנוסעים. : (ב) לא יעשן אדם, ולא יתיר מחזיק רמ"א לאדם לעשן, בתחומי שלושה מטר מציוד חמצן שתקנה זו חלה עליו. : (ג) לא יתיר מחזיק רמ"א לכל אדם לחבר או לנתק ציוד הנפקת חמצן למכל חמצן או ממנו בעוד מצוי נוסע כלשהוא בכלי הטיס. : (ד) תקנה זו אינה חלה על הובלת חמצן נוסף או חמצן עזרה ראשונה וציוד נלווה להם, הנדרשים לפי הוראות תקנות אלה. @ 265. גבהים מזעריים לשימוש במערכת טייס אוטומטי (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-3) : (א) בתקנה זו, "גובה מעל פני השטח" - :: (1) בעת ההמראה, הטיפוס הראשוני, ביצוע תמרון הליכה סביב או תמרון החטאת גישה - הגובה מעל שדה התעופה הנוגע בדבר; :: (2) בעת הטיפוס, השיוט או ההנמכה - הגובה מעל תכסית פני השטח (terrain); :: (3) בעת הגישה - הגובה מעל אזור הנגיעה, אלא אם כן גובה זה צוין בספר הטיסה או בנוהלי מחזיק הרישיון כמתייחס לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי. : (ב) לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת ההמראה או בעת הטיפוס הראשוני מתחת לגובה המפורט להלן, לפי הגבוה מביניהם: :: (1) גובה נמוך מ-500 רגל מעל פני השטח; :: (2) גובה מעל פני השטח הנמוך מפעמיים האיבוד המרבי של גובה, העלול להיגרם עקב תקלה במערכת הטייס האוטומטי, כמצוין בספר הטיסה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אדם להשתמש במערכת טייס אוטומטי בעת ההמראה או בעת הטיפוס הראשוני, בגובה שלא יפחת מאחד מאלה, אם נקבע גובה כאמור, ולפי הגבוה מביניהם: :: (1) גובה מזערי להצמדת טייס אוטומטי שנקבע בספר הטיסה; :: (2) גובה מזערי אחר להצמדת טייס אוטומטי שהמנהל התיר לגבי אותו כלי טיס. : (ד) לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת השיוט, כולל הטיפוס וההנמכה, מתחת לגובה המפורט להלן, לפי הגבוה מביניהם: :: (1) גובה נמוך מ-500 רגל מעל פני השטח; :: (2) גובה מעל פני השטח הנמוך מפעמיים האיבוד המרבי של גובה, העלול להיגרם עקב תקלה במערכת הטייס האוטומטי בעת השיוט, כמצוין בספר הטיסה; :: (3) גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס. : (ה) לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת ביצוע גישת מכשירים, בגובה הנמוך מ-50 רגל מגובה ההחלטה או מגובה ההנמכה המזערי המאושר לאותה גישת מכשירים; ואולם במקרים המפורטים להלן רשאי אדם להשתמש במערכת טייס אוטומטי בעת ביצוע גישת מכשירים, בגובה כאמור לגביהם: :: (1) נעשה שימוש במערכת טייס אוטומטי שלגביה מצוין בספר הטיסה אבדן גובה מרבי בעת ביצוע גישת מכשירים עקב תקלה בה, בגובה שלא יפחת מן הגבוה מבין אלה: ::: (א) גובה מעל פני השטח שלא יפחת מפעמיים אבדן הגובה המרבי כאמור; ::: (ב) גובה מעל פני השטח שלא יפחת מאבדן הגובה המרבי כאמור ועוד 50 רגל, כאשר תנאי מזג האוויר המדווחים פחותים מתנאי מזג האוויר הנדרשים לטיסה לפי כטר"מ כמפורט [[בתקנה 93]], נקבעו עצמים חזותיים מתאימים לתהליך גישת המכשירים כמפורט [[בתקנה 115]], ומערכת הטייס האוטומטי מוצמדת ומקבלת הנחיות לניווט אופקי ואנכי; ::: (ג) גובה מעל פני השטח שלא יפחת מאבדן הגובה המרבי כאמור, או 50 רגל מעל לגובה אזור הנגיעה (Touchdown Zone elevation), כאשר תנאי מזג האוויר המדווחים שווים או טובים לתנאי מזג האוויר הנדרשים לטיסה לפי כטר"מ כמפורט [[בתקנה 93]] ובלבד שמערכת הטייס האוטומטי מוצמדת, ומקבלת נתוני ניווט להנחיה אופקית ואנכית; ::: (ד) גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס; : (2) נעשה שימוש במערכת טייס אוטומטי שלגביה מפורטת בספר הטיסה מגבלת גובה מזערי לשימוש בה בעת ביצוע גישת מכשירים, ובגובה שלא יפחת מן הגבוה מבין אלה: ::: (א) הגובה המזערי המפורט בספר הטיסה המתאים לסוג הגישה; ::: (ב) 50 רגל מעל פני השטח; ::: (ג) גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס; :: (3) נעשה שימוש במערכת טייס אוטומטי שלגביה מפורט בספר הטיסה כי בעת תקלה בה לא יהיה אבדן גובה או שיהיה אבדן גובה זניח, ובגובה שלא יפחת מן הגבוה מבין אלה: ::: (א) 50 רגל מעל פני השטח; ::: (ב) גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס; :: (4) מבוצע תהליך הליכה סביב בעת שמערכת הטייס האוטומטי מוצמדת, לפי הוראות תקנת משנה (ו). : (ו) לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת ביצוע תהליך הליכה סביב אלא בגובה כמפורט בתקנות משנה (ב) ו-(ג); הוראה זו לא תחול אם בעת התחלת ביצוע תהליך ההליכה סביב היתה מערכת הטייס האוטומטי מוצמדת, ובלבד שביצוע התהליך עם מערכת טייס אוטומטי מוצמדת אינה משפיעה לרעה על המרחק המזערי הבטוח ממכשולים. : (ז) על אף האמור בתקנת משנה (ה), רשאי המנהל לאשר למחזיק הרישיון שימוש עד לנחיתה במערכת טייס אוטומטי בעלת יכולת נחיתה אוטומטית. : (ח) תקנה זו לא תחול על הפעלה של כלי טיס רוטורי. @ 266. אנשי צוות אויר: הגבלות שימוש : לא ישתמש מחזיק ברמ"א בשירותו של אדם כאיש צוות אויר אלא אם אותו אדם מחזיק ברשיון תקף ומתאים והוא מוסמך לבצע את ההפעלה המתאימה. @ 267. כלי טיס ומיתקנים לשמירת רמה : מחזיק רמ"א יעמיד כלי טיס ומיתקנים לרשות כל אחד מהטייסים המועסקים על ידיו והמורשים להטיס כלי טיס רב מנועי או להטיס כלי טיס בטיסת כט"מ וכלי טיס כאלה מופעלים על ידי מחזיק הרשיון, כדי לאפשר להם לשמור על יכולתם ולהוכיחה בטיסות כאמור. @ 268. הרכב צוות-האויר (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל מחזיק רמ"א כלי טיס עם צוות-אויר שהוא פחות מהמינימום שנקבע במגבלות ההפעלה של כלי הטיס או בספר הטיסה של כלי הטיס והנדרש לפי [[פרק זה]] לעניין אותו סוג של הפעלה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יפעיל מחזיק רמ"א כלי טיס ללא טייס-משנה אם לאותו כלי טיס תצורה של 10 מושבי נוסעים או יותר, פרט למושבי הטייסים. @ 268א. הפעלת טייס יחיד בכט"מ או בלילה - תובלה אווירית מסחרית (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס בתובלה אווירית מסחרית בכט"מ או בלילה בהפעלה עם טייס יחיד, אלא אם כן המנהל אישר את ההפעלה כאמור. : (ב) המנהל לא יאשר הפעלתו של מטוס עם טייס יחיד בכט"מ או בלילה אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) ספר הטיסה של המטוס אינו דורש צוות טיסה של יותר מטייס אחד; :: (2) המטוס מונע במנוע בוכנה או במנוע טורבו-מדחף; :: (3) המספר המרבי המאושר של מושבי הנוסעים במטוס אינו עולה על תשעה; :: (4) המטוס הוא מטוס קטן; :: (5) המטוס מצויד בכל אלה: ::: (א) מערכת טייס אוטומטי שמישה בעלת אפשרויות שמירת גובה (Altitude Hold) ובחירת כיוון (Heading Select) לפחות; ::: (ב) מערכת אוזניות (Headset) עם מיקרופון Boom או מקבילה לה; ::: (ג) אמצעים להצגת מפות המאפשרים את קריאתן בכל תנאי התאורה שמסביב; :: (6) הטייס המפקד עונה על כל הדרישות בדבר ניסיון, אימונים ומבחני רמה כלהלן: ::: (א) צבר 50 שעות זמן טיסה באותו מין של מטוסים לפחות, מהן 10 שעות כטייס מפקד לפחות; ::: (ב) לגבי הפעלה בכט"מ, צבר ניסיון בכל אחד מאלה: :::: (1) 25 שעות זמן טיסה בכט"מ באותו מין של מטוסים לפחות; שעות אלה יכולות להוות חלק מהניסיון הנדרש כאמור בפסקת משנה (א); :::: (2) ניסיון באחד מאלה: ::::: (א) 5 טיסות בכט"מ לפחות, הכוללות שלוש גישות מכשירים, שבוצעו ב-90 הימים שקדמו לטיסה, במין המטוסים בתפקיד טייס יחיד; ::::: (ב) ביצע מבחן רמה בגישת מכשירים בכט"מ במטוס כאמור ב-90 הימים הקודמים לטיסה; ::: (ג) לגבי הפעלה בלילה צבר ניסיון בכל אחד מאלה: :::: (1) 15 שעות זמן טיסה בלילה לפחות, אשר יכולות להוות חלק מהניסיון הנדרש כאמור בפסקת משנה (א); :::: (2) שלוש המראות ונחיתות בלילה באותו מין של מטוסים בתפקיד טייס יחיד ב-90 הימים הקודמים לטיסה לפחות; ::: (ד) השלים בהצלחה תכנית אימונים הכוללת נוסף על האמור [[בסימן ז' לפרק זה]], הדרכה ואימון בנושאים אלה: :::: (1) הנחיות לתדרוך נוסעים לגבי פינוי חירום; :::: (2) הפעלת טייס אוטומטי; :::: (3) שימוש בעת הטיסה בבד"ח ובמסמכי טיסה המותאמים להפעלה כאמור. @ 269. טייס משנה בטיסת כט"מ (תיקון: תשע"ד) : פרט לאמור [[בתקנה 271]] לא יפעיל אדם כלי טיס המוליך נוסעים, שאינו מטוס המופעל בתובלה אווירית מסחרית בטיסה לפי כט"מ, אלא אם מצוי טייס משנה בכלי הטיס. @ 270. (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-3) : (((בוטלה).)) @ 271. טיסה ללא טייס משנה: שימוש בטייס-אוטומטי (תיקון: תשע"ד) : (א) רשאי אדם להפעיל כלי טיס בלא טייס משנה, אם כלי הטיס מצויד במערכת טייס אוטומטי תקינה ושמישה ואם השימוש במערכת זו מאושר במפרטי ההפעלה המתאימים לפי תקנה זו; הוראה זו לא תחול בכל אחד מאלה: :: (1) בכל סוג של הפעלה - אם נדרשים שני טייסים להפעלת כלי הטיס בטיסה לפי כטר"מ; :: (2) אם ההפעלה היא בניגוד לדרישות הרכב צוות אוויר מזערי, כאמור [[בתקנה 268]]; :: (3) אם ההפעלה היא של מטוס בתובלה אווירית מסחרית בכט"מ או בלילה, כאמור [[בתקנה 268א]]; :: (4) כאשר ההפעלה היא בקטגוריה II, כאמור [[בתקנה 274]]. : (ב) מחזיק רמ"א רשאי לבקש תיקון מפרטי ההפעלה כדי לאשר שימוש במערכת טייס-אוטומטי במקום טייס משנה. הבקשה תכיל את הייצור, הדגם וסימן הרישום של כל מטוס שבו מותקנת מערכת הטייס-האוטומטי ואת הייצור והדגם שלה. : (ג) המנהל יתקן את מפרטי ההפעלה ויתיר שימוש במערכת טייס-אוטומטי במקום טייס משנה, אם - :: (1) המערכת מסוגלת להפעיל את הגאי המטוס כדי לשמור על טיסה ותמרונים בכל שלושת הצירים; :: (2) מחזיק הרשיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שהפעלת המטוס תוך כדי שימוש במערכת הטייס-האוטומטי יכולה להתבצע בבטיחות ותוך עמידה בדרישות [[פרק זה]]. : (ד) תיקון למפרטי ההפעלה כאמור יכלול תנאים ומגבלות על שימוש במערכת הטייס-האוטומטי, ככל שיראה למנהל כנחוץ למען בטיחות הטיסה. @ 272. דייל : לא יפעיל מחזיק רמ"א כלי טיס שקיבולת הנוסעים שלו היא יותר מ-19, אלא אם מצוי דייל בכלי הטיס. @ 273. מינוי טייס-מפקד וטייס משנה : (א) מחזיק ברמ"א ימנה - :: (1) טייס מפקד לכל טיסה; :: (2) טייס משנה לכל טיסה שלהפעלתה נדרשים שני טייסים. : (ב) טייס מפקד שמונה על ידי מחזיק רשיון ימשיך לשמש כטייס מפקד במשך כל אותה טיסה. @ 274. טייס משנה בהפעלת קטגוריה II : לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה II, אלא אם מצוי טייס משנה בכלי הטיס. @ 275. שימוש במושב הטייס על ידי נוסע (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל מחזיק רמ"א כלי טיס שתעודת הסוג שלו ניתנה אחרי כ"ו בתשרי התשל"ב (15 באוקטובר 1971), שלו תצורה של יותר מ-8 מושבי נוסעים, פרט למושבי הטייסים, אם יושב במושב טייס אדם שאינו טייס מפקד, טייס משנה, טייס בוחן מטעם מחזיק הרשיון או נציג מוסמך של המנהל. @ 276. אחיזה בהגאים : לא יתיר טייס מפקד לאדם כלשהוא לאחוז בהגאי כלי הטיס בזמן טיסה המבוצעת לפי [[פרק זה]] ולא יחזיק אדם את ההגאים בזמן אותה טיסה, אלא אם אותו אדם הוא - : (1) טייס המועסק על ידי המחזיק הרמ"א והמורשה להטיס אותו כלי טיס; : (2) נציג מוסמך של המנהל שקיבל לכך הסכמתו של הטייס המפקד, שהורשה להטיס את כלי הטיס והוא מבצע פיקוח על הטיסה או בדיקתה. @ 277. תדרוך נוסעים לפני טיסה (תיקון: תשע"ד) : (א) לפני כל המראה יוודא הטייס המפקד שכל הנוסעים תודרכו בעל פה בכל הנוגע לכל אלה: :: (1) עישון; :: (2) שימוש בחגורות בטיחות; :: (3) הצבת משענות המושבים במצב זקוף לפני המראה ונחיתה; :: (4) מיקום דלת הכניסה לנוסעים ופתחי החרום ושיטת פתיחתם; :: (5) מיקום ציוד ההצלה; :: (6) אם הטיסה מיועדת להיות טיסה ממושכת מעל לים, נהלי נחיתת אונס על פני הים ושימוש בציוד ציפה; :: (7) אם הטיסה מיועדת לטוס בגובה של מעל 12,000 רגל MSL, שימוש רגיל ושימוש חירום בחמצן; :: (8) מיקום מטפי כיבוי אש והפעלתם. : (ב) לפני המראה יוודא הטייס המפקד שכל אדם העשוי להיות זקוק לסיוע אדם אחר לשם תנועה מהירה לפתח חירום במקרה חירום, וכל אדם המסייע לאותו אדם, תודרכו בכל הנוגע לנהלי פינוי בשעת חירום. תקנת משנה זו אינה חלה על אדם שתודרך כבר בקטע קודם של אותה טיסה. : (ג) תדרוך בעל פה הנדרש לפי תקנת משנה (א) ינתן על ידי הטייס המפקד או איש צוות אחר. בנוסף לתדרוך בעל פה יסופק לכל נוסע כרטיס מודפס המכיל - :: (1) תרשים של פתחי החירום ושיטת הפעלתם; :: (2) הוראות אחרות הדרושות לשימוש בציוד החירום בכלי הטיס. :: כרטיס מודפס כאמור ימוקם במקום נוח לשימוש של כל נוסע בכלי הטיס ויכיל מידע המתאים לסוג כלי הטיס שבשימוש. @ 278. משקאות אלכוהוליים : (א) לא ישתה אדם משקה אלכוהולי בכלי טיס אלא אם מחזיק רמ"א המפעיל את כלי הטיס הציע לו משקה כזה. : (ב) לא יציע מחזיק רמ"א משקה אלכוהולי לאדם בכלי טיס המופעל על ידיו, אם אותו אדם נראה שיכור. : (ג) לא יתיר מחזיק רמ"א לאדם להכנס לכלי טיס המופעל על ידיו, אם אותו אדם נראה שיכור. @ 279. תפקידי חירום ותפקידי פינוי חירום : (א) מחזיק רמ"א יקבע לכל איש צוות הנדרש לכל סוג של כלי טיס את תפקידיו בעת חירום או במצב הדורש פינוי חירום. מחזיק הרמ"א יוודא שניתן לבצע תפקידים אלה הלכה למעשה, ושיש בתפקידים אלה כדי לעמוד בכל מצב חירום חזוי מראש, לרבות מצב של חידלון של כל אחד מאנשי הצוות או חוסר יכולתם להגיע לתא הנוסעים מפאת תזוזת מטען, בכלי טיס שבו מובלים מטען ונוסעים יחדיו. : (ב) מחזיק הרשיון יתאר בספר העזר למבצעים שלו את תפקידיהם של אנשי הצוות כאמור בתקנת משנה (א). === סימן ג': כלי טיס וציוד === @ 280. תחולה : [[סימן זה]] יחול על כלי טיס וציוד הנדרשים לביצוע ההפעלה לפי [[פרק זה]]. דרישות [[סימן זה]] הן בנוסף לדרישות [[הפרקים הראשון עד השביעי]], אולם [[בסימן זה]] לא נדרשת כפילות של כל ציוד שנדרש לפי פרק אחר. @ 281. דרישות כלליות (תיקון: תש"ן) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס לפי [[פרק זה]], אלא אם כלי הטיס והציוד שבו עונים על הדרישות של התקנות הישימות. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס לפי [[פרק זה]] אלא אם כן מותקן בו טרנספונדר העומד בדרישות ביצוע ותנאי סביבה כמוגדר בנוהל אפ"א - TSO כאמור להלן: :: (1) עד יום 1 בינואר 1992 אחד מאלה: ::: (א) דרישות אפ"א C74B או C74C ובלבד שהטרנספונדר יוצר לפני יום 1 בינואר 1990; ::: (ב) דרישות אפ"א C112‏ (MODE-S); :: (2) אחרי יום 1 בינואר 1992 - דרישות אפ"א C112‏ (MODE-S). : (ג) פרט לאמור [[בתקנה 299]] לא יפעיל אדם כלי טיס לפי [[פרק זה]], אלא אם המכשירים והציוד שבו אושרו והם במצב תקין להפעלה. @ 282. מבחני הצגת יכולת של כלי טיס (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל מחזיק רמ"א מטוס טורבו-סילוני, או כלי טיס שלהפעלתו בתנאי כטר"מ נדרשים לפי [[פרק זה]] שני טייסים, אלא אם הראה, בנוסף למבחני רישוי כלי הטיס, שכלי טיס מאותו ייצור ומתכן דומה הוטס, במבחני הצגת יכולת המקובלים על המנהל, במשך לפחות 25 שעות, על ידי מחזיק הרשיון, לרבות - :: (1) חמש שעות טיסת לילה, אם מבוקש אישור לטיסות לילה; :: (2) חמישה תהליכי גישת מכשירים בתנאי מזג אויר מדומים או ממשיים, אם מבוקש אישור לטיסות כט"מ; :: (3) כניסה למספר שדות תעופה ייצוגיים בנתיב, כפי שנקבע על ידי המנהל. : (ב) לא יוליך מחזיק רשיון נוסעים בכלי טיס בעת ביצוע מבחן הצגת יכולת למעט נוסעים הנדרשים לביצוע המבחן ונוסעים שמונו על ידי המנהל לפקח על המבחן; אולם מותר לבצע אימון של הטייסים בעת מבחני הצגת יכולת של כלי הטיס. : (ג) לענין תקנה זו יראו כלי טיס כשונה באופן מהותי בתכן שלו, אם השינויים כוללים - :: (1) התקנת מנועים שאינם מסוג דומה לאלה שעמם הורשה כלי הטיס; או :: (2) שינויים בכלי הטיס או ברכיביו המשפיעים באופן מהותי על איפיוני הטיסה שלו. : (ד) המנהל רשאי לאשר חריגות מהוראות תקנה זו אם מצא שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. @ 283. הגאים כפולים : לא יפעיל אדם כלי טיס בהפעלה שבה נדרשים שני טייסים, אלא אם כלי הטיס מצוייד במערכת הגאים כפולה ותקינה. אולם אם לפי מגבלות ההפעלה בתעודת הסוג של כלי הטיס לא נדרשים שני טייסים, ניתן להשתמש במערכת הגאים יחידה הניתנת להעברה מטייס לטייס (throwover) במקום בשני הגאים. @ 284. דרישות ציוד: כללי : לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם כלי הטיס מצוייד - : (1) בציוד חימום או ציוד להרחקת קרח לכל מאייד, או במקרה של מאייד לחץ, מקור אויר חילופי; : (2) במקרה של כלי טיס המונע במנוע טורבינה, כל ציוד נוסף כפי שיורה המנהל. @ 285. רשמקול תא הטייס (תיקון: תש"ן, תשנ"ה-2, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה והמורשה לשאת 6 נוסעים או יותר ואשר להפעלתו נדרשים שני טייסים, אלא אם כן הוא מצוייד ברשמקול מאושר לתא טייס והוא - :: (1) מותקן בהתאם לאחת מתקנות פ.א.ר((.)) שלהלן, לפי הענין: ::: ‎23.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ ::: ‎25.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ ::: ‎27.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ ::: ‎29.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ :: (2) מופעל ברציפות מתחילת ביצוע הבד"ח לפני הטיסה ועד השלמת הבד"ח בגמר הטיסה. : (ב) לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה והמורשה לשאת 20 נוסעים או יותר, אלא אם כן הוא מצוייד ברשמקול מאושר לתא הטייס והוא - :: (1) מותקן בהתאם לתקנות 23.1457, 25.1457, 27.1457 או 29.1459 (([צ"ל: 29.1457])) לפ.א.ר, לפי הענין; :: (2) מופעל ברציפות מתחילת ביצוע הבד"ח לפני הטיסה ועד השלמת הבד"ח בגמר הטיסה. : (ג) רשמקול תא הטייס המותקן - :: (1) לפי תקנת משנה (א), יהיה בעל תכונת מחיקה המאפשרת, בכל עת בזמן פעולתו, מחיקת כל האינפורמציה האצורה בו למעט זו שהוקלטה ב-15 הדקות האחרונות; :: (2) לפי תקנת משנה (ב), יהיה בעל תכונת מחיקה המאפשרת, בכל עת, מחיקת כל האינפורמציה האצורה בו למעט זו שהוקלטה ב-30 הדקות האחרונות. : (ד) במקרה של תאונה או תקרית, ישמור המחזיק ברשיון ההפעלה את האינפורמציה המוקלטת במשך 60 ימים לפחות, או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לכך בידי המנהל, ועדת חקירה או החוקר, החוקרים את התאונה או התקרית. : (ה) בכלי טיס המצוייד ברשמקול בעל יכולת להקליט אותות קוליים באמצעות מיקרופון boom או המצוייד במיקרופון מסיכה, נדרשים אנשי הצוות להשתמש במיקרופון boom מתחת לגובה של 18,000 רגל מעל פני הים. : (ו) לא יפעיל אדם מטוס גדול המונע בטורבינה ושיוצר אחרי 11 באוקטובר 1991 או מטוס שרשמקול תא הטייס הורכב עליו אחרי המועד האמור, אלא אם כן הוא מסוגל להקליט אותות קוליים באמצעות מיקרופון boom או מיקרופון מסיכה לפי הוראת תקנה ‎25.1457(C)(5)‎ לפ.א.ר. @ 285א. רשם נתוני טיסה (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של 10 עד 19 מושבים ואשר נרשם בפנקס כהגדרתו [[בתקנות הרישום]] לאחר 11 באוקטובר 1991, אלא אם כן הוא מצוייד ברשם נתוני טיסה דיגיטלי אחד לפחות, שאושר בידי המנהל והוא בעל יכולת הקלטה, שמירה ופליטת נתונים ושמתקיימות בו הדרישות בדבר הפרמטרים, התחום, הדיוק, הרזולוציה, קצב דגימת הפרמטרים ואפיונם המפורטים בנספח B או C לחלק 135 לפ.א.ר., לפי הענין, והמסוגל להכיל הקלטה של 8 שעות לפחות. : (ב) לא יפעיל אדם מטוס רב מנועי המונע בטורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא 20 עד 30 מושבים, או כלי טיס רוטורי רב-מנועי המונע בטורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו של 20 מושבים או יותר, אלא אם כן כלי הטיס מצוייד ברשם נתוני טיסה דיגיטלי אחד לפחות שאושר בידי המנהל והוא בעל יכולת הקלטה, שמירה ופליטת נתונים ושמתקיימות בו הדרישות בדבר הפרמטרים, התחום, הדיוק, הרזולוציות וקצב דגימת הנתונים המפורטים בנספח D או E לחלק 135 לפ.א.ר., לפי הענין, כאשר - :: (1) בכלי טיס שיוצר עד 11 באוקטובר 1991 יקליט רשם נתוני הטיסה את הפרמטרים בהתאם למפורט בתקנה ‎135.152(b)(1)‎ לפ.א.ר. לכלי טיס שתעודת הסוג שלו ניתנה עד 1 באוקטובר 1969, ובתקנה ‎135.152(b)(2)‎ לפ.א.ר. לכלי טיס שתעודת הסוג שלו ניתנה ביום 1 באוקטובר 1969 או לאחריו; :: (2) בכלי טיס שיוצר לאחר 11 באוקטובר 1991 יקליט רשם נתוני הטיסה את הפרמטרים בהתאם למפורט בנספח D או E לחלק 135 לפ.א.ר., לפי הענין. : (ג) רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנות אלה חייב לפעול ברציפות מרגע שמטוס מתחיל בריצת ההמראה או שכלי טיס רוטורי מתחיל לרחף ועד שהמטוס מסיים את ריצת הנחיתה או שהכלי טיס רוטורי נוחת ביעדו. : (ד) המחזיק ברשיון ההפעלה ישמור את הנתונים - :: (1) בתקנת משנה (א), ובהם 8 שעות לפחות שהוקלטו כמפורט בתקנת משנה (ג); :: (2) בתקנת משנה (ב), עד שהמטוס ישלים הפעלה במשך 25 שעות לפחות או שכלי הטיס הרוטורי ישלים הפעלה של 10 שעות לפחות שהוקלטו בהתאם למפורט בתקנת משנה (ג); :: (3) לצורך בדיקת הרשם או לבדיקת מערכות הקשורות עמו, ניתן למחוק הקלטה של עד שעה אחת מהנתונים האצורים ברשם נתוני הטיסה. : (ה) במקרה של תאונה או תקרית, ישמור מחזיק רשיון ההפעלה את המידע המוקלט במשך 60 ימים לפחות או למשך תקופה ארוכה יותר, אם נדרש לכך בידי המנהל, ועדת חקירה או החוקר, החוקרים את התאונה או את התקרית. : (ו) רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנה זו יותקן בהתאם לדרישות 23.1459, 25.1459, 27.1459 או 29.1459 לפ.א.ר.((,)) לפי הענין; ההשוואה הנדרשת לפי סעיף (c) של תקנות 23.1459, 25.1459, 27.1459 או 29.1459 לפ.א.ר. יכולה להתבצע: :: (1) על כלי טיס אחד מתוך מספר כלי טיס מאותו סוג; :: (2) על כלי טיס אחד מתוך מספר כלי טיס בעלי התקנה זהה של רשם נתוני הטיסה. : (ז) כאשר אין הבדלי תכנון או הבדלי התקנה בין מקורות מכשירי הטייס המפקד ובין מקורות רשם נתוני הטיסה, חייבים להישמר בידי מחזיק רשיון ההפעלה טבלאות כיול אחרונות של מכשור הטייס המפקד ונתוני ההשוואה שבוצעה עם רשם נתוני הטיסה. : (ח) בכל רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) חייב להיות אמצעי לסיוע באיתורו מתחת לפני המים. @ 286. מערכת אזהרה ומודעות לפני השטח (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה-2, תשס"ו, תשע"ד, תשפ"ב-3) : (א) לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של יותר מתשעה מושבים, אלא אם כן המטוס מצויד במערכת אזהרה ומודעות לפני השטח (an approved terrain awarness and warning system) (להלן - מערכת TAWS), שמתקיימות בו דרישות ציוד מסוג class A in TSO - C151; מכשור המטוס חייב לכלול גם תצוגה חזותית מונעת של מצב פני השטח. : (ב) לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של שישה עד תשעה מושבים, אלא אם כן המטוס מצויד במערכת TAWS, שמתקיימות בו, לפחות, דרישות ציוד מסוג class B in ((<s>(</s>))TSO((<s>)</s>)) - C151. : (ג) ספר טיסה של מטוס יכלול, בכל הנוגע למערכת ה-TAWS, נהלים מתאימים לגבי - :: (1) השימוש במערכת; :: (2) פעולות אנשי צוות האוויר הנדרשות עם קבלת אזהרות קוליות או חזותיות ממערכת ה-TAWS. : (ג1) מפעיל אווירי של מטוס כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) יקבע ויישם, במערך האחזקה של המטוס, נהלים לעניין ניהול בסיס הנתונים של מערכת TAWS, שיבטיחו הפצה ועדכון תכופים (timely) של מידע בדבר פני השטח ומכשולים למערכת ה-TAWS בכל מטוס שהוא מפעיל כאמור. : (ד) תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על טיסה להצנחת צנחנים במרחק שאינו עולה על 30 ק"מ משדה התעופה או מהמנחת שממנו החלה הטיסה, או על טיסות העברה לתחזוקה בארץ, שאישר המנהל. @ 287. מטפי כיבוי אש בכלי טיס מוליך נוסעים (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-2) : לא יפעיל אדם כלי טיס המוליך נוסעים אלא אם מצויים בכלי הטיס מטפי כיבוי אש ניידים מסוג מאושר לשימוש בתאי הצוות והנוסעים, כדלקמן: : (1) סוגו וכמותו של חומר הכיבוי יהיו מותאמים לסוגי האש הצפויים; : (2) לפחות מטף כיבוי אש אחד יהיה בתא הטייס; : (3) לפחות מטף כיבוי אש אחד יהיה בתא הנוסעים של כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של לפחות 10 מושבים אך פחות מ-31 מושבים, ואולם במטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית - מטף כיבוי אש אחד בכל תא נוסעים המופרד מתא הטייס ואינו נגיש לאנשי צוות האוויר לפחות; : (4) חומר הכיבוי במטף כיבוי אש המותקן בתא השירותים במטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי ד' בטבת התשע"ב (30 בדצמבר 2011), וכן חומר הכיבוי במטף כיבוי אש נייד המותקן בכל מקום אחר בכלי טיס כאמור שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), לא יהיה מסוג המפורט בנספח הראשון (Annex A) קבוצה 2 (Group II) במהדורה מס' 8 משנת 2009 של פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון (Montreal Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer) המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל. @ 288. דרישות ציוד חמצן (תיקון: תשע"ד) : (א) '''כלי טיס ללא דיחוס:''' לא יפעיל אדם כלי טיס בגבהים הקבועים בתקנה זו אלא אם הוא מצוייד במספר מספיק של מסכות חמצן ובכמות חמצן עבור טייסים כקבוע [[בתקנה 263(א)]], ולספק כאשר הוא טס - :: (1) בגובה של מעל 10,000 רגל ועד 15,000 רגל MSL, חמצן עבור לפחות 10 אחוזים משוכני כלי הטיס בנוסף לטייסים, עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות; :: (2) בגובה של מעל 15,000 רגל MSL, חמצן לכל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים. : (ב) '''כלי טיס עם דיחוס:''' לא יפעיל אדם כלי טיס עם דיחוס - :: (1) בגובה של מעל 25,000 רגל MSL, אלא אם עומדת לרשות כל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים, אספקת חמצן שתספיק ל-10 דקות שימוש כאשר נדרשת ירידה של כלי הטיס מפאת כשל בדיחוס התא; :: (2) זולת אם כלי הטיס מצויין במספיק יחידות להנפקת חמצן כדי לעמוד בדרישות תקנת משנה (א) בכל מקרה שבו גובה לחץ התא עולה על 10,000 רגל וכן אם לחץ התא יורד, כדי לעמוד בהוראות [[תקנה 263(א)]], או כדי לספק חמצן במשך שעתיים לכל טייס, לפי הגדול שבין השניים, ולספק בטיסה - ::: א. בגובה של מעל 10,000 רגל ועד 15,000 רגל MSL, חמצן עבור לפחות 10 אחוזים משוכני כלי הטיס, בנוסף לטייסים, עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות; ::: ב. בגובה של מעל 15,000 רגל MSL, חמצן לכל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים, במשך שעה, אלא אם, במשך כל זמן הטיסה, כלי הטיס מסוגל לרדת לגובה של 15,000 רגל MSL תוך 4 דקות, ובמקרה זה נדרשת רק אספקה של 30 דקות. : (ג) הציוד הנדרש בתקנה זו צריך לכלול אמצעים כדי - :: (1) לאפשר לטייסים לקבוע, בכל עת, בזמן הטיסה, את כמות החמצן הקיימת בכל מקור הספקה ואת עובדת זרימת החמצן ליחידות ההנפקה; :: (2) במקרה של יחידות הנפקה אישיות, לאפשר לכל משתמש לקבוע בכל עת את כמות החמצן וזרימתו; :: (3) לאפשר לטייסים להשתמש בחמצן בלתי מהול לפי שיקול דעתם בגבהים שמעל 25,000 רגל MSL. @ 289. דרישות ציוד לטיסת לילה עם נוסעים (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם מטוס המוליך נוסעים בלילה, אלא אם הוא מצוייד - : (1) במד פנייה ג'רוסקופי עם מד החלקה; : (2) באופק מלאכותי; : (3) במציין כיוון ג'רוסקופי; : (4) בגנרטור או בגנרטורים המסוגלים לספק את כל הצירופים הצפויים של העומסים החשמליים הרצופים בטיסה לציוד הנדרש ולטעינת המצבר; וכן : (5) במקרה של טיסת לילה - :: א. במערכת תאורה נגד התנגשות; :: ב. בתאורת מכשירים להאיר את כל המכשירים והמתגים כך שקרני האור הישירות מוסתרות מעיני הטייס; :: ג. בפנס כיס ובו לפחות שתי בטריות בגודל D או דומה לו. @ 290. ציוד ניווט רדיו: טיסות נוסעים בלילה : לא יפעיל אדם כלי טיס עם נוסעים בלילה לפי כטר"מ אלא אם מצוי בכלי הטיס ציוד ניווט-רדיו המסוגל לקלוט אותות רדיו ממתקני הקרקע שבהם הוא עומד להשתמש. @ 291. דרישות ציוד לטיסת כט"מ עם נוסעים (תיקון: תשע"ד) : לא יפעיל אדם מטוס בטיסת כט"מ עם נוסעים, אלא אם הוא מצוייד, בנוסף לקבוע [[בתקנה 33]] - : (1) במד מהירות שיעור נסיקה (vertical speed indicator); : (2) במקור חילופי של לחץ סטטי עבור מד הגובה, מד המהירות ומד מהירות שיעור הנסיקה; : (3) במיתקן אזהרה בפני נפילת כח או במד ווקום המראה את הכח העומד לרשות מכשירים ג'רוסקופיים מכל מקור כח; : (4) במקרה של מטוס חד מנועי - בגנרטור או בגנרטורים המסוגלים לספק את כל הצירופים הצפויים של העומסים החשמליים הרצופים בטיסה, לציוד הנדרש ולטעינת המצבר; : (5) במקרה של מטוס רב מנועי - לפחות בשני גנרטורים, שכל אחד מהם מורכב על מנוע נפרד, שכל צירוף של חצי ממספרם הכולל, מספיק לספק את העומסים החשמליים של כל המכשירים והציוד הנדרשים להפעלה בטוחה של המטוס; : (6) בשני מקורות כח בלתי תלויים, עם אמצעי לברור כל אחד מהם, שאחד מהם לפחות הוא משאבה או גנרטור המופעל במנוע, ושכל אחד מהם מסוגל להניע את כל המכשירים הג'רוסקופיים, והמותקנים כך שכשל של מכשיר או של מקור אחד לא יפריע להספקת כח ליתר המכשירים או למקור הכח האחר, אלא אם, במקרה של כלי טיס חד מנועי, למד הפנייה וההטיה ולאופק המלאכותי יש מקורות כח נפרדים. במקרה של כלי טיס רב מנועי, כל מקור כח המונע על ידי מנוע יהיה מורכב על מנוע אחר. @ 292. ציוד רדיו וניווט בטיסות כט"מ (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס טורבו-סילוני שתצורת המושבים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, או מטוס רב-מנועי המוליך נוסעים, בטיסה לפי כט"מ, או בטיסה ממושכת מעל לים, אלא אם מצוי בו ציוד קשר הרדיו והניווט המפורטים להלן והמתאימים למתקני הקרקע שבשימוש, והמאפשרים שידור וקליטה מכל נקודה שלאורך נתיב הטיסה לפחות למיתקן קרקע אחד: :: (1) שני משדרים; :: (2) שני מיקרופונים; :: (3) שתי מערכות אוזניות או מערכת אוזניות אחת ורמקול אחד; :: (4) מקלט משואת סימון אנכית; :: (5) שני מקלטים נפרדים לצרכי ניווט; :: (6) שני מקלטים נפרדים לצרכי קשר. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס, למעט כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א), בטיסה לפי כט"מ, או בטיסה ממושכת מעל לים, אלא אם מצוי בו ציוד קשר הרדיו והניווט המפורטים להלן המתאימים למתקני הקרקע שבשימוש, והמאפשרים שידור וקליטה מכל נקודה שלאורך נתיב הטיסה לפחות למיתקן קרקע אחד: :: (1) משדר; :: (2) שני מיקרופונים; :: (3) שתי מערכות אוזניות או מערכת אוזניות אחת ורמקול אחד; :: (4) מקלט משואת סימון אנכית; :: (5) שני מקלטים נפרדים לצרכי ניווט; :: (6) שני מקלטים נפרדים לצרכי קשר; :: (7) לטיסה ממושכת מעל לים - משדר נוסף. : (ג) למטרת תקנות משנה (א)(5) ו-(6), ו-(ב)(5) ו-(6), יראו מקלט כנפרד אם הפעלת כל חלק שבו אינה תלויה בהפעלת כל חלק של המקלט האחר, אולם מותר להשתמש במקלט המסוגל לקלוט אותות קשר וניווט כאחד, במקום במקלטים נפרדים לקשר ולניווט. @ 293. ציוד חירום בטיסות מעל לים (תיקון: תשמ"ח) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסות ממושכות מעל לים, אלא אם מצוי בו הציוד המפורט להלן, כשהוא ממוקם במקומות המסומנים בבירור והניתנים לגישה קלה ומהירה לכל אדם בכלי הטיס במקרה של ציפת כלי הטיס: :: (1) חגורת הצלה מאושרת עם תאורת מיקום הניצול מאושרת בעלת אמצעי ציפה מאושר, לכל אדם בכלי הטיס. חגורת ההצלה צריכה להיות ניתנת לגישה קלה ומהירה לכל אדם בכלי הטיס. אם משתמשים באמצעי ציפה שאינם חגורת הצלה, עליהם להיות ניתנים להוצאה מיידית מכלי הטיס; :: (2) סירות הצלה במספר מספיק לשאת את כל שוכני כלי הטיס וציוד נוסף לכל סירת הצלה המסומן בבירור לצרכי זיהוי, כמפורט להלן: ::: א. חופה אחת היכולה לשמש כמפרש, להגנה בפני שמש או גשם; ::: ב. מחזיר מכ"מ אחד, או מיתקן דומה; ::: ג. זווד לתיקון סירת הצלה; ::: ד. מכל אחד להרקת מים; ::: ה. ראי איתות; ::: ו. משרוקית; ::: ז. סכין; ::: ח. בקבוק CO₂ אחד לניפוח חירום; ::: ט. משאבת ניפוח; ::: י. שני משוטים; ::: יא. חבל באורך של לפחות 25 מטר; ::: יב. מסמן צבע; ::: יג. מצפן מגנטי; ::: יד. פנס כיס עם לפחות 2 סוללות מתאימות; ::: טו. מיתקן איתות פירוטכני; ::: טז. מזון חירום המספיק ליומיים והמספק לפחות אלף קלוריות ליום לכל אדם; ::: יז. זווד להמתקת מי ים לכל שני בני אדם או ליטר מי שתיה לכל אדם; ::: יח. זווד לדיג דגים; ::: יט. ספר הצלה אחד המתאים לאיזור שבו מופעל כלי הטיס. : (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסות ממושכות מעל לים, אלא אם צמודה לסירת הצלה אחת משואת ביות חרום העונה על דרישות נוהל תקן טכני TSO-C91. :: יש להחליף או להטעין מחדש את הסוללות שמשתמשים בהן באותו משדר, אם המשדר היה בשימוש רצוף של יותר משעה וכן כאשר הסתיימו 50 אחוזים מאורך החיים שלהן, או מאורך הטעינה שלהן, כקבוע בתקנה נוהל תקן טכני TSO-C91; המועד החדש להחלפת הסוללות או להטענתן מחדש, צריך להיות מסומן בבירור על גבי צידו החיצוני של המשדר. דרישות אורך החיים של הסוללות, אורך הטעינה שלהן, אינן ישימות לגבי סוללות שאינן מושפעות מאחסנה. @ 294. דרישות כושר אוירי נוספות (תיקון: תשמ"ח) : (א) לא יפעיל אדם מטוס בינוני אלא אם הוא עונה על דרישות הכושר האוירי הנוספות כאמור בתקנות 121.213 עד 121.283, 121.307 ו-121.312 ל-פ.א.ר. : (ב) לא יפעיל אדם מטוס קטן המונע במנוע בוכנה או במנוע טורבו-מדחף שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, אלא אם ניתנה לאותו מטוס תעודת סוג - :: (1) בקטגוריה "תובלה"; או :: (2) לפני 1 ביולי 1970, בקטגוריה "רגיל", וכלי הטיס עונה על התנאים המיוחדים שנקבעו על ידי המנהל לענין זה; :: (3) לפני 19 ביולי 1970, בקטגוריה "רגיל", וכלי הטיס עונה על תקני כושר אוירי הנוספים כאמור ב-SFAR מס' 23 לחלק 135 ל-פ.א.ר.; או :: (4) בקטגוריה "רגיל", וכלי הטיס עונה על תקני כושר אוירי הנוספים הקבועים בתוספת א' לחלק 135 ל-פ.א.ר.; :: (5) בקטגוריה "רגיל" והמטוס עונה על דרישות סעיף 1.(A) לתוספת המיוחדת מס' 41 של חלק 135 ל-פ.א.ר.; :: (6) בקטגוריה "רגיל" והמטוס עונה על הוראות סעיף 1.(B) ל-SFAR 41 של חלק 135 ל-פ.א.ר. : (ג) לא יפעיל אדם מטוס קטן, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, עם תצורת מושבים גדולה יותר מתצורת המושבים המרבית שהשתמשו בה באותו סוג מטוס בהפעלה לפי [[פרק זה]] לפני 19 באוגוסט 1977. :: תקנה משנה זו אינה חלה על - :: (1) מטוס שניתנה לו תעודת סוג בקטגוריה תובלה; :: (2) מטוס העונה על הוראות תוספת א' לחלק 135 ל-פ.א.ר., אם תצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, אינה עולה על 19 מושבים. @ 294א. חמרי תא פנים המטוס (תיקון: תשמ"ח, תשע"ד) : לא יפעיל אדם מטוס גדול העומד בדרישות תעודת סוג או בתוספת לאותה התעודה שהוצאה לו לפי הוראות SFAR 41, אלא אם כן בתוך שנה מיום שהוצאה תעודת כושר הטיסה הראשונית בהתאם ל-SFAR עומד המטוס בדרישות תא פנים המטוס שנקבעו בתקנה ‎25.853(a)‎ ל-פ.א.ר., שהיתה בתוקף ביום ד' באדר ב' התשנ"ה (6 במרס 1995). @ 295. התקנת חגורות כתף בעמדות הצוות (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם הוא מצוייד בחגורת כתף מאושרת המותקנת בכל עמדה של איש צוות אויר; המנהל לא יאשר חגורת כתף אלא אם כן היא עומדת בדרישות תקנת פ.א.ר. 23.785, 25.785, 27.785 או 29.785, לפי העניין. : (ב) איש צוות אויר המצוי בעמדה שבה מותקנת חגורת כתף, יהדק את חגורת הכתף במשך המראת כלי הטיס ונחיתתו, אולם איש הצוות רשאי להתיר את חגורת הכתף אם הידוקה אינו מאפשר לו לבצע את תפקידיו. @ 296. דרישות ציוד מגלה סערות רעמים : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס רב-מנועי קטן, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, בהפעלה של הולכת נוסעים, אלא אם מותקן בו ציוד מגלה סערות רעמים מאושר. : (ב) לא יתחיל אדם טיסה לפי תנאי כט"מ או תנאי כטר"מ בלילה, כאשר לפי דו"חות מזג אויר עדכניים צפויים סערות רעמים או תנאי מזג אויר מסוכנים אחרים, שניתן לגלותם באמצעות ציוד מגלה סערות רעמים, כאמור בתקנת משנה (א), לאורך נתיב הטיסה המיועד, אלא אם ציוד מגלה סערות רעמים הוא במצב פעולה מספק. : (ג) פסקה פעולת ציוד מגלה סערות רעמים בעת טיסה, יופעל כלי הטיס בהתאם לנהלים ולהוראות שייקבעו לאותה מטרה בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. : (ד) תקנה זו לא תחול על טיסת אימונים, טיסת ניסוי או טיסת העברה. : (ה) על אף האמור במקום אחר [[בפרק זה]], מקור חלופי לכח חשמלי אינו נדרש לציוד מגלה סערות רעמים. : (ו) לעניין תקנה זו עמידה בהוראות [[תקנה 297]] תחשב כעמידה בהוראות תקנה זו. @ 297. דרישות ציוד מכ"מ מזג-אויר : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בינוני בקטגוריה תובלה המוליך נוסעים, אלא אם מותקן בו ציוד מכ"מ מזג-אויר מאושר. : (ב) לא יתחיל אדם טיסה לפי תנאי כט"מ או תנאי כטר"מ בלילה, כאשר לפי דו"חות מזג אויר עדכניים צפויים סערות רעמים או תנאי מזג אויר מסוכנים אחרים, שניתן לגלותם באמצעות ציוד מכ"מ מזג-אויר לאורך נתיב הטיסה המיועד, אלא אם ציוד מכ"מ מזג-אויר הוא שמיש. : (ג) פסקה פעולת ציוד מכ"מ מזג-אויר בעת טיסה, יופעל כלי הטיס בהתאם לנהלים ולהוראות שייקבעו לאותה מטרה בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. : (ד) תקנה זו לא תחול על טיסת אימונים, טיסת ניסוי או טיסת העברה. : (ה) על אף האמור במקום אחר [[בפרק זה]], מקור חלופי לכח חשמלי אינו נדרש לציוד מכ"מ מזג-אויר. @ 298. דרישות ציוד חרום לכלי טיס של יותר מ-19 נוסעים (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של יותר מ-19 מושבים, אלא אם מצוי בכלי הטיס ציוד החרום המפורט להלן: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) גרזן פריצה הנמצא בהשג יד הצוות אך לא בהשג ידי הנוסעים בשעת טיסה; :: (3) סימונים הנראים על ידי כל הנוסעים והדיילים בכלי הטיס, המודיעים להם מתי העישון אסור ומתי יש לחגור חגורות בטיחות. הסימונים יתוכננו כך שאנשי הצוות יהיו מסוגלים להדליקם ולכבותם. יש להדליקם בכל עת המראה ונחיתה ובכל מקרה אחר שנראה כדרוש על ידי הטייס המפקד; :: (4) במקרה של מטוסים, ציוד חרום נוסף כאמור בתקנה 121.310 ל-פ.א.ר. : (ב) כל פריט של הציוד יבדק באורח סדיר כקבוע במפרטי ההפעלה, כדי להבטיח את אפשרות השימוש בו בכל עת. @ 299. רשימת ציוד מזערי (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : על רשימת ציוד מזערי של מטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית ועל הכנתה לאישור המנהל כאמור [[בתקנה 31א]] יחולו, נוסף על הוראות [[התקנה האמורה]], הוראות אלה: : (1) מחזיק רישיון יכין רשימת ציוד מזערי לכל סוג של כלי טיס שהוא מפעיל, לגביו קיימת רשימת ציוד מזערי ראשית; : (2) מחזיק רישיון יבסס את רשימת הציוד המזערי על רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג כלי הטיס כאמור; : (3) מחזיק רישיון יבטיח כי רשימת הציוד המזערי תהיה נגישה לטייס המפקד לפני תחילת הטיסה ותאפשר לו לקבוע האם, במקרה שקיימים בכלי הטיס ציוד או מכשירים שאינם שמישים, ניתן לבצע טיסה, או להמשיך טיסה מנקודה שבה בוצעה חניית ביניים; : (4) מחזיק רישיון יכלול בספר העזר למבצעים כל רשימת ציוד מזערי שאושרה בידי המנהל לפי [[תקנה 31א]]. @ 300. דרישות ביצוע בתנאי כט"מ (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם - :: (1) מטוס חד-מנועי המופעל בתובלה אווירית מסחרית - בטיסה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים או בלילה; :: (2) מטוס רב מנועי המוליך נוסעים בטיסה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים, במשקל שלא יאפשר למטוס לטפס, עם מנוע קריטי לא פועל, לפחות 50 רגל לדקה כאשר הוא מוטס בגובה המזערי (MEA) של אותו קטע נתיב שבו הוא טס או בגובה של 5,000 רגל (MSL) לפי הגבוה שביניהם. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) - :: (1) אם לפי דו"חות ותחזיות מזג האויר, מזג האויר לאורך הנתיב המתוכנן, לרבות המראה ונחיתה, מאפשר טיסה לפי כטר"מ מתחת לעננים, אם קיימים עננים, ולפי אותה תחזית תנאים אלה ישארו כאלה בכל נקודה בנתיב שלפניו, במשך לפחות שעה אחת לאחר הזמן המשוער של הגעה לאותה נקודה, רשאי אדם להפעיל מטוס כאמור בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים; :: (2) אם לפי דו"חות ותחזיות מזג אויר, מזג האויר לאורך הנתיב המתוכנן מאפשר טיסה בתנאי מזג אויר כטר"מ מתחת לעננים, אם קיימים עננים, החל מנקודה המרוחקת לא יותר מ-25 ק"מ משדה התעופה של ההמראה ועד נקודה בתחומי 25 ק"מ משדה התעופה המיועד לנחיתה - ::: א. רשאי אדם להמריא בטיסה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים ולטוס בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים לנקודה שאינה רחוקה יותר מ-25 ק"מ משדה התעופה ממנו המריא; ::: ב. אם נתקל הטייס בתנאי מזג אויר כטר"מ גבוליים בלתי חזויים תוך כדי טיסה שהחלה ויועדה להתבצע לפי כטר"מ כאמור [[בפרק זה]], למעט הפעלת כט"מ מוגבלת המותרת לפי פסקאות משנה (א) ו-(ג) לפסקה זו, רשאי אותו טייס להטיס מטוס בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים אם לפי דו"חות ותחזיות מזג האויר הוא יוכל לחזור לטיסה לפי כטר"מ לפני הגיעו לנקודה המרוחקת 25 ק"מ משדה התעופה המיועד לנחיתה; ::: ג. רשאי אדם לבצע גישת כט"מ ולנחות בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים בשדה התעופה המיועד, אם תנאי מזג האויר מאפשרים טיסה, והוא טס, מחוץ לעננים, מנקודה בנתיב המרוחקת לפחות 25 ק"מ משדה התעופה המיועד לנחיתה עד הגיעו לגובה הגישה ההתחלתית שנקבע מעל לעזר הניווט לגישה הסופית, או אם הגישה מבוצעת באמצעות מכ"ם כקבוע [[בתקנה 110]]. @ 300א. דרישות ביצוע - מטוס חד-מנועי בתובלה אווירית מסחרית (תיקון: תשע"ד) : (א) על אף האמור [[בתקנה 300(א)(1)]], המנהל רשאי לאשר הפעלת מטוס חד-מנועי המופעל בתובלה אווירית מסחרית, המונע במנוע טורבינה, בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC) או בלילה, אם התקיימו כל אלה: :: (1) שיעור מקרי אבדן כוח מנוע של סוג המטוס שהפעלתו מתבקשת נמוך מ-1 למאה אלף שעות מנוע; לעניין תקנה זו, תקלת אבדן כוח מנוע היא תקלה שבעטייה נגרם אבדן כוח מנוע בשיעור כלשהו, שהגורם לה משויך למנוע תקול, תכן אחד מרכיבי המנוע או התקנת המנוע, כולל תכן והתקנת מערכת הדלק או בקרת המנוע; :: (2) המטוס מצויד במערכת ניטור מנוע (Engine Trend Monitoring System); במטוסים שלהם הוצאה תעודת כושר טיסה ראשונה אחרי כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) תהיה מערכת ניטור מנוע אוטומטית; :: (3) המנוע במטוס צויד, כדי להקטין את האפשרות לכשל מנוע בטיסה, בכל אלה: ::: (א) מערכת הצתה המופעלת באופן אוטומטי, או בעלת יכולת הפעלה ידנית, בעת ההמראה והנחיתה וכן בטיסה בתנאי לחות הנראית לעין; ::: (ב) גלאי שבבים מגנטי או מערכת שוות ערך, המסוגלים לבדוק את מערכת השמן במנוע, בחטיבת האבזרים ובממסרת ההאטה, הכוללים חיווי אזהרה בתא הטייס; ::: (ג) מערכת בקרת מנוע בחירום, המאפשרת המשך התפעול של המנוע בטווח מספק של מצבי כוח לשם השלמתה הבטוחה של הטיסה בכל מקרה של תקלה בעלת היתכנות סבירה בבקר הדלק של המנוע; :: (4) המטוס מצויד במערכות ובציוד המיועדים להבטיח את הפעלתה הבטוחה של הטיסה ולסייע להשגת נחיתת אונס בטוחה לאחר אבדן מנוע, בכל תנאי ההפעלה, כלהלן: ::: (א) שתי מערכות אספקת כוח חשמלי נפרדות, אשר כל אחת מהן מסוגלת לספק את כל אפשרויות צריכת החשמל התמידיות של המכשירים, הציוד והמערכות במטוס הצפויה בעת הטיסה; ::: (ב) מד גובה רדיו (Radio Altimeter - RA); ::: (ג) מערכת לאספקת כוח חשמלי לחירום בעלת הספק חשמלי ומשך פעולה המספיקים, בעת אבדן של אספקת כל מקור כוח חשמלי, לספק לפחות את אלה: :::: (1) יכולת הפעלת כל מכשירי הטיסה, מערכות הקשר והניווט החיוניים בעת הנמכה מגובה הטיסה המרבי שלגביו ניתן הרישיון בתצורת גלישה עד להשלמת הנחיתה; :::: (2) הורדת המדפים וכן הנסע, אם ישים; :::: (3) אספקת כוח לחימום צינור פיטו אחד, הנדרש לשמש כמד מהירות אוויר הנראה בבירור לטייס; :::: (4) אספקת כוח להפעלת אור הנחיתה כאמור בפסקת משנה (י); :::: (5) אספקת כוח להתנעה חוזרת אחת של המנוע, אם ישים; :::: (6) אספקת כוח להפעלת מד גובה הרדיו; ::: (ד) שני מדי מצב מטוס (Attitude Indicators), המופעלים באמצעות שני מקורות כוח עצמאיים; ::: (ה) אמצעים למתן יכולת התנעה חוזרת אחת לפחות של המנוע; ::: (ו) מכ"ם מזג אוויר; ::: (ז) מערכת ניווט שאישר המנהל, בעלת יכולת תכנות וזכירת מיקום שדות תעופה ומקומות לנחיתת אונס בטוחה וכן בעלת יכולת לספק מיידית מידע בדבר המרחק והכיוון לאותם מקומות; ::: (ח) מושבי הנוסעים וחיזוקם שהוכחו בניסויים דינמיים מתאימים וחגורות בטיחות המצוידות ברצועות כתף לכל כיסא; ::: (ט) במטוסים מדוחסים - כמות מספקת של חמצן לכל הנמצאים במטוס לזמן ההנמכה בעקבות אבדן מנוע, מגובה השיוט המרבי שלגביו ניתן הרישיון, בתצורת ביצועי גלישה מרביים, עד לגובה שבו לא נדרשת אספקת חמצן; ::: (י) אור נחיתה המותקן בנפרד מכן הנסע ואינו תלוי בו והמסוגל להאיר בצורה נאותה את אזור הנגיעה בעת נחיתת אונס בלילה; ::: (י"א) מערכת אזהרת אש במנוע; :: (5) במבקש ההפעלה מתקיימים כל התנאים האלה: ::: (א) הוא ציין ברשימת הציוד המזערי (MEL) של המטוס את הציוד הנדרש להפעלה בלילה או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC) ואת הציוד הנדרש להפעלה ביום או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראיה (VMC); ::: (ב) הוא כלל בספר הטיסה של המטוס שלגביו מתבקשת ההפעלה הגבלות, נהלים, אישורים ומידע נוסף החיוניים להפעלת מטוס חד-מנועי המונע במנוע טורבינה בלילה ובתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC); ::: (ג) הוא כלל, בספר העזר למבצעים, נהלים הלוקחים בחשבון, בעת תכנון הטיסה, את כל המידע הנוגע לנתיבי הטיסה ולאזורי ההפעלה המתוכננים, ובכלל זה: :::: (1) אופי פני השטח שמעליהם תבוצע הטיסה, כולל היכולת לבצע נחיתת אונס בטוחה במקרה של אבדן מנוע או תקלה חמורה אחרת; :::: (2) מידע בדבר מזג האוויר, כולל תופעות עונתיות ותופעות לוואי מטאורולוגיות אחרות, העלולות להשפיע על הטיסה; :::: (3) נושאים נוספים והגבלות אחרות כפי שיאפיין המנהל; ::: (ד) הוא זיהה שדות תעופה, או אזורים לביצוע נחיתת אונס בטוחה שיהיה ניתן להשתמש בהם במקרה של אבדן מנוע, ותכנת את מיקומם במערכת הניווט של המטוס; לעניין זה, "אזורים לביצוע נחיתת אונס בטוחה" - אזורים שבהם ניתן לצפות כי נחיתת אונס לא תוביל לפציעות חמורות או לאבדן חיים גם אם נגרם נזק משמעותי למטוס; ::: (ה) הוא הוכיח את יכולתו לבצע הפעלות כאמור בתקנה זו; :: (6) הטייס המפקד עונה על הדרישות בדבר ניסיון, אימונים, מבחני רמה וניסיון עדכני כאמור [[בתקנה 268א(ב)(6)]], ובפרט אימוני חירום במקרים של אבדן מנוע הכוללים הנמכה וביצוע נחיתת אונס בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC) או בלילה. : (ב) לא תבוצע הפעלה כאמור בתקנת משנה (א) מעל מים, במרחק מאזור מתאים לביצוע נחיתת אונס בטוחה, העולה על מרחק גלישה בלא מנוע. : (ג) מחזיק רישיון שהורשה להפעלה כאמור בתקנת משנה (א), ידווח למנהל על כל כשל משמעותי, תקלה או פגם במהלך ההפעלה. : (ד) המנהל רשאי, לאחר שקיבל דיווח כאמור בתקנת משנה (ג), לתת למחזיק הרישיון הוראות בדבר נקיטת האמצעים הנדרשים לשמירה על רמת הבטיחות הנדרשת להפעלה מסוג זה. : (ה) בתקנה זו, "נחיתת אונס בטוחה" - נחיתה בלתי נמנעת, שבה קיימת סבירות הגיונית לכך שלא תיגרם פציעה לאנשים במטוס או על הקרקע. @ 301. דרישות ביצוע הפעלה מעל לים : לא יפעיל אדם כלי טיס יבשתי המוליך נוסעים מעל לים, אלא אם - : (1) במקרה של כלי טיס חד מנועי - הוא מופעל בגובה שיאפשר לו להגיע ליבשה במקרה של כשל המנוע; : (2) ההפעלה חיונית לצורך המראה או נחיתה; : (3) הוא כלי טיס רב מנועי המופעל במשקל המאפשר לו לטפס לפחות 50 רגל לדקה, בגובה של 1000 רגל מעל פני השטח, כאשר המנוע הקריטי אינו פועל; : (4) הוא הליקופטר המצוייד במתקני ציפת הליקופטר. @ 302. משקל ריק ומרכז הכובד : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם חושבו משקל כלי הטיס כשהוא ריק ומרכז הכובד שלו העדכניים באמצעות ערכים שנקבעו על בסיס שקילתו הממשית של כלי הטיס בשלוש השנים שקדמו לאותה הפעלה. : (ב) תקנת משנה (א) לא תחול - :: (1) על כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה לראשונה במשך שלוש השנים הקודמות להפעלה; :: (2) על כלי טיס המופעל על פי שיטה של איזון ומשקל המאושרת במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. === סימן ד': מגבלות הפעלה ודרישות מזג אויר === @ 303. כטר"מ: נקודות התיחסות קרקעיות להליקופטר : לא יטיס אדם הליקופטר לפי כטר"מ אלא אם נראות לו נקודות התיחסות קרקעיות, או בלילה - נקודות התיחסות קרקעיות מוארות, שיאפשרו לו להטיס את ההליקופטר כראוי. @ 304. כטר"מ: כמות דלק (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יתחיל טייס טיסה במטוס לפי כטר"מ, אלא אם, בהתחשב בתנאי מזג אוויר ורוח חזויים, מצוי במטוס דלק בכמות המספיקה כדי לטוס לנקודת הנחיתה המיועדת הראשונה ולאחר מכן, בהנחה של צריכת דלק רגילה בשיוט - :: (1) ביום - לטוס לפחות עוד 30 דקות; :: (2) בלילה - לטוס לפחות עוד 45 דקות. : (ב) לא ימריא טייס לטיסת אימונים של המראות ונחיתות במטוס בשדה תעופה אלא אם מצוי במטוס דלק בכמות המספיקה כדי לבצע את האימונים המתוכננים וכמות דלק נוספת לחצי שעת טיסה. : (ג) לא יתחיל טייס טיסה בהליקופטר לפי כטר"מ, אלא אם, בהתחשב בתנאי מזג אויר ורוח חזויים, יש להליקופטר דלק בכמות המספיקה כדי לטוס לנקודת הנחיתה המיועדת הראשונה ולאחר מכן, בהנחה של צריכת דלק רגילה בשיוט, לטוס לפחות עוד 20 דקות. @ 305. דיווחים ותחזיות מזג אויר (תיקון: תשע"ד) : (א) מפעיל כלי טיס לפי [[פרק זה]] ישתמש בדיווחים ובתחזיות של השרות המטאורולוגי או של שרות מטאורולוגי מוסמך אחר. אולם, בטיסת כטר"מ, רשאי הטייס המפקד, במקרה בו דיווחים או תחזיות כאמור אינם בנמצא, להשתמש במידע מזג אויר המבוסס על תצפיותיו או על תצפיות בני אדם אחרים המסוגלים לספק תצפיות מתאימות. : (ב) למטרות תקנת משנה (א), יסופקו תצפיות מזג אויר בשדה תעופה לטייסים לשם ביצוע טיסת כט"מ, שבוצעו בשדה התעופה שבו מבוצעות אותן טיסות כט"מ, אלא אם התיר המנהל במפרטי הפעלה להשתמש בתצפיות מזג אויר שבוצעו מחוץ לשדה תעופה כאמור. המנהל יתיר שימוש כאמור אם נמצא, להנחת דעתם של השרות המטאורולוגי ושל המנהל כי דרישות הבטיחות של אותה הפעלה מאפשרים חריגה מהוראות תקנת משנה זו לביצוע הפעלה מיוחדת שלגביה ניתן הרשיון. @ 306. כט"מ: מגבלות הפעלה : (א) לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט"מ משדה תעופה שלא נקבע עבורו בפמ"ת תהליך גישת מכשירים סטנדרטית, או אל שדה תעופה כאמור. : (ב) המנהל יאשר במפרטי ההפעלה של מחזיק רמ"א הפעלה לפי כט"מ אם - :: (1) מחזיק הרשיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי אנשי צוות האויר שלו מסוגלים לנווט את כלי הטיס מעל נתיב מבלי לראות את הקרקע, בלא לסטות יותר מחמש מעלות או 8 ק"מ, לפי הקטן יותר, מאותו נתיב; :: (2) המנהל קבע כי ההפעלה המיועדת יכולה להתבצע בבטיחות. : (ג) אדם רשאי להפעיל כלי טיס בטיסה לפי כט"מ מחוץ למרחב אויר מבוקר, אם ההפעלה אושרה למחזיק הרשיון ואם ההפעלה דרושה לאחד מאלה: :: (1) לביצוע גישת מכשירים לשדה תעופה שבו נמצא בשימוש תהליך גישת מכשירים מאושר, סטנדרטי או מיוחד; :: (2) לנסיקה למרחב אויר מבוקר במשך ביצוע תהליך החטאת גישה מאושר; :: (3) לביצוע המראת כט"מ משדה תעופה שבו נמצא בשימוש תהליך גישת מכשירים מאושר. : (ד) המנהל רשאי להתיר במפרטי הפעלה להמריא משדה תעופה שלא נמצא בו בשימוש תהליך גישת מכשירים מאושר, אם קבע שהמראת כט"מ מאותו שדה תעופה היא חיונית ושההפעלה המיועדת תוכל להתבצע בבטיחות. היתר כאמור אינו מהווה היתר לביצוע גישת כט"מ לאותו שדה תעופה. @ 307. כט"מ: מגבלות המראה : לא ימריא אדם כלי טיס לפי כט"מ משדה תעופה שבו תנאי מזג האויר הם מעל למינימות להמראה אולם מתחת למינימות המאושרות לנחיתת כט"מ, אלא אם מצוי שדה משנה במרחק של פחות משעת טיסה אחת, במהירות שיוט רגילה ובאויר יציב (ללא רוח), מאותו שדה תעופה. @ 308. כט"מ: מגבלות שדה התעופה המיועד : לא ימריא אדם כלי טיס לפי כט"מ ולא יעבור בעת הטיסה להפעלה לפי כט"מ, אלא אם לפי תחזיות ודיווחי מזג אויר יהיו תנאי מזג האויר שווים למינימות המאושרות לנחיתת כט"מ או מעל לאותן מינימות, בשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה, בזמן המשוער להגעה אליו. @ 309. כט"מ: מינימות מזג אויר בשדה משנה : לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט"מ אלא אם, בזמן התחלת ההפעלה, תנאי מזג האויר, בכל אחד משדות התעופה המשניים שנבחרו על ידו, שווים למינימות הנחיתה המאושרות עבור שדה משנה והמתאימות לאותם שדות תעופה או מעל לאותן מינימות, ולפי דו"חות ותחזיות מזג האויר ישארו מינימות אלה לפחות באותה רמה עד הזמן המשוער של הגעת כלי הטיס לאותו שדה תעופה. @ 310. כט"מ - דרישות דלק (תיקון: תשע"ז) : לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט"מ, אלא אם כן מצוי בכלי הטיס דלק בכמות מספיקה, בהתחשב במידע מטאורולוגי עדכני, לביצוע כל אלה: : (1) השלמת הטיסה לשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה; : (2) טיסה מאותו שדה התעופה כאמור בפסקה (1) לשדה משנה; : (3) לאחר ההגעה לשדה המשנה כאמור בפסקה (2), טיסה במשך 45 דקות במהירות שיוט רגילה בגובה השיוט שתוכנן לטיסה לשדה המשנה כאמור. @ 311. תנאים לאי-תחולת [[תקנה 310(2)]] : [[פסקה (2) לתקנה 310]] לא תחול אם נקבע בפמ"ת, לשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה, תהליך גישת מכשירים סטנדרטי, ודו"חות ותחזיות מזג האויר מורים כי במשך שעה לפני הזמן המשוער של הגעת כלי הטיס לאותו שדה תעופה ובמשך שעה לאחר מכן - : (1) תקרת העננים תהיה לפחות 1,500 רגל מעל ה-MDA של גישת ההקפה הנמוכה ביותר; או : (2) אם הקפת גישת מכשירים אינה מאושרת לשדה התעופה, תקרת העננים תהיה לפחות 1,500 רגל מעל למינימה הנמוכה ביותר שנקבעה או 2,000 רגל מעל פני שדה התעופה, לפי הגבוה שביניהם; וכן : (3) הראות החזויה לאותו שדה תעופה היא לפחות 5 ק"מ, או 3 ק"מ יותר ממינימות הראות הנמוכות ביותר הישימות, לפי הגבוה שביניהם, לגבי תהליך גישת המכשירים שיש להשתמש בו בשדה התעופה המיועד. @ 312. כט"מ: מינימות המראה, גישה ונחיתה (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יתחיל טייס תהליך גישת מכשירים לשדה תעופה, אלא אם - :: (1) מצוי באותו שדה תעופה מיתקן דיווח מזג אויר המופעל על ידי השרות המטאורולוגי או על ידי מי שהוסמך לכך על ידיו ועל ידי המנהל (להלן - מיתקן דיווח מזג אויר); :: (2) לפי דיווח מזג האויר האחרון של מיתקן דיווח מזג אויר, תנאי מזג האויר בשדה התעופה המיועד לנחיתה הם במינימות נחיתת הכט"מ המאושרות לאותו שדה תעופה או טובים מהן. : (ב) לא יתחיל טייס את קטע הגישה הסופית של תהליך גישת המכשירים לשדה תעופה, אלא אם לפי דיווח מזג האויר האחרון של מיתקן דיווח מזג האויר, תנאי מזג האויר בשדה התעופה המיועד לנחיתה הם במינימות נחיתת הכט"מ המאושרות לאותו תהליך או טובים מהן. : (ג) הוחל בביצוע הקטע הסופי לגישה של גישת מכשירים לשדה תעופה כאמור בתקנת משנה (ב), והתקבל דיווח מזג אויר נוסף, שלפיו תנאי מזג האויר הם מתחת למינימות המותרות, כאשר כלי הטיס היה - :: (1) מצוי בגישה סופית של ILS ועבר את קבע הגישה הסופית; :: (2) מצוי בגישה סופית של ASR או PAR והועבר לפקח תנועה אוירית האחראי על הגישה הסופית; :: (3) מצוי בגישה סופית תוך שימוש ב-VOR‏, NDB או בתהליך גישה אחר דומה, וכלי הטיס עבר את עזר הניווט המתאים או את קבע הגישה הסופית, או כאשר לא נקבע קבע גישה סופית, סיים את פניית התהליך ומצוי בטיסה בכיוון שדה התעופה במסלול הגישה הסופית בתחומי המרחק שנקבע בתהליך - מותר להמשיך בגישה כאמור ולנחות, אם הטייס, בהגיעו לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המינימלי המאושרים, מוצא כי תנאי מזג האויר בפועל שווים או טובים יותר מהמינימות שנקבעו לאותו תהליך. : (ד) לגבי טייס מפקד של מטוס המונע בטורבינה שהטיס מטוס מדגם זה כטייס מפקד פחות מ-100 שעות, יוגדלו מינימות התקרה והראות לנחיתה שנקבעו [[בפרק הרביעי]] או במפרטי ההפעלה של מחזיק הרמ"א ב-100 רגל תקרה וב-750 מטר ראות, אולם לא יעלו על מינימות התקרה והראות שנקבעו לאותו שדה משנה. : (ה) (((בוטלה).)) : (ו) פרט לאמור בתקנת משנה (ז), לא ימריא טייס כלי טיס לפי כט"מ כאשר תנאי מזג האויר שדווח עליהם על ידי מיתקן דיווח מזג אויר הם פחות מאלה שנקבעו [[בפרק הרביעי]] או במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. : (ז) בשדות תעופה שבהם מאושרת גישת מכשירים ישירה, רשאי טייס, אם לא נקבע אחרת, להמריא כלי טיס לפי כט"מ, כאשר תנאי מזג האויר שדווח עליהם על ידי מיתקן דיווח מזג אויר הם שווים או טובים יותר ממינימות הנחיתה הישירה הנמוכות ביותר, אם - :: (1) כיוון הרוח ועצמתה בעת ההמראה הם כאלה שגישת מכשירים ישירה יכולה להתבצע למסלול שעבורו קיימת גישת המכשירים; :: (2) מיתקני הקרקע שעליהם מתבססות מינימות הנחיתה והציוד בכלי הטיס הדרוש לביצוע גישת המכשירים מצויים במצב תקין; :: (3) מחזיק הרשיון הורשה לביצוע הפעולות כאמור. @ 313. התקרחות: מגבלות הפעלה : לא ימריא טייס כלי טיס בתנאי התקרחות כאמור [[בתקנה 158]], אלא בהתאם למגבלות ההפעלה כאמור [[באותה תקנה]], אולם במקום "במערכות נגד התקרחות מאושרות" [[158|בתקנות משנה (ב) ו-(ג) לתקנה 158]], יראו כאילו נאמר בהן: "במערכות נגד התקרחות העונות על סעיף 34 לתוספת א' לחלק 135 ל-פ.א.ר., או על דרישות תיעוד הסוג למטוס בקטגוריה תובלה". @ 314. דרישות שדה תעופה (תיקון: תשע"ד) : (א) לא ישתמש מחזיק רמ"א בשדה תעופה אלא אם שדה התעופה מתאים לביצוע ההפעלה המיועדת, בהתחשב בגודלו, בפני השטח שלו, במכשולים שבו ובסביבתו, בתאורה וכדומה. : (ב) לא ימריא טייס כלי טיס המוליך נוסעים בלילה ולא ינחת, אלא אם - :: (1) הוא קבע את כיוון הרוח באמצעות מציין כיוון רוח מואר או באלחוט דיבור, או במקרה של המראה, גם לפי תצפיותיו האישיות; :: (2) גבולות השטח שהוא עומד להשתמש בו לנחיתה או להמראה נראים בבירור - ::: א. במקרה של מטוסים, על ידי אורות שולי המסלול או צידיו; ::: ב. במקרה של הליקופטרים, על ידי אורות או חומר מחזיר אור בשולי משטח הנחיתה או בצידיו. : (ג) לעניין תקנת משנה (ב), אם השטח שבו משתמשים להמראה או לנחיתה מסומן באבוקות או בפנסי-נפט, שימושם צריך להיות מאושר על ידי המנהל. === סימן ה': כשירויות אנשי צוות אוויר (תיקון: תשע"ד) === @ 315. כישורי טייס מפקד : (א) לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד בהולכת נוסעים של מטוס טורבו-סילוני, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, או מטוס רב מנועי המופעל בטיסות סדירות שבהן מפרסם מחזיק הרמ"א לוח זמנים של טיסות במועדים ובין נקודות קבועים מראש על ידי מחזיק הרמ"א, אלא אם אותו אדם מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס. : (ב) פרט לאמור בתקנת משנה (א), לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בטיסות כטר"מ, אלא אם אותו אדם - :: (1) מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס; :: (2) הוא בעל נסיון של לפחות 500 שעות זמן טיסה כטייס, מהן לפחות 100 שעות טיסת מרחק שמהן לפחות 25 שעות בוצעו בלילה; :: (3) במקרה של מטוס, הוא מחזיק גם בהגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר מטוס. : (ג) פרט לאמור בתקנת משנה (א), לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בטיסה לפי כט"מ, אלא אם אותו אדם - :: (1) מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס; :: (2) הוא בעל נסיון של לפחות 1,200 שעות של זמן טיסה כטייס, מהן לפחות 500 שעות של טיסת מרחק, 100 שעות של טיסת לילה ו-75 שעות של זמן טיסת מכשירים ממשית או מדומה, מהן לפחות 50 שעות זמן טיסת מכשירים ממשית; :: (3) במקרה של מטוס, הוא מחזיק בהגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר מטוס; :: (4) במקרה של הליקופטר, הוא מחזיק בהגדר מכשירים להליקופטר, או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס שאינם מוגבלים לטיסות כטר"מ. @ 316. כישורי טייס משנה : לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס משנה של כלי טיס, אלא אם אותו אדם מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס ועם הגדר מכשירים. בטיסות כט"מ יענה אותו אדם על דרישות הנסיון כאמור [[בתקנות הרשיונות]]. @ 317. כישורי טייס: נסיון לאחרונה (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בהולכת נוסעים, אלא אם אותו אדם, בתקופה של 90 יום שקדמה לאותה טיסה - :: (1) ביצע שלוש המראות ושלוש נחיתות כמפעיל יחיד של הגאי כלי טיס מאותם קטגוריה ומין, ואם נדרש הגדר סוג, מאותו סוג של כלי טיס שאותו הוא עומד להטיס; :: (2) לגבי תקופת הזמן המתחילה שעה אחרי שקיעת השמש ומסתיימת שעה לפני זריחתה ביצע שלוש המראות ושלוש נחיתות במשך אותה תקופת זמן כמפעיל יחיד של הגאי כלי טיס כאמור בפסקה (1). :: אדם העונה על דרישות פסקה (2) אינו נדרש לענות על דרישות פסקה (1). : (ב) למטרת תקנת משנה (א), אם כלי הטיס הוא מטוס עם גלגל-זנב, כל המראה תבוצע במטוס עם גלגל-זנב וכל נחיתה תבוצע במטוס עם גלגל-זנב עד עצירתו המוחלטת. === סימן ו': דרישות מבחנים לאנשי צוות === @ 318. מבחן ראשוני ותקופתי של טייסים (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס, אלא אם בתקופה של 12 חדשים קלנדריים שקדמו להעסקה, הוא עבר מבחן בע"פ או בכתב, שניתן לו על ידי המנהל או על ידי טייס-בוחן, לבדיקת ידיעותיו בתחומים אלה: :: (1) ההוראות המתאימות של [[תקנות הרשיונות]], הוראות [[הפרקים הראשון עד השביעי]] והוראות [[פרק זה]] וכן מפרטי ההפעלה וספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון; :: (2) לגבי כל סוג ודגם של כלי טיס שיוטס על ידי הטייס - מנועיו של כלי הטיס, רכיביו ומערכותיו העיקריים, אבזריו העיקריים, מגבלותיו וביצועיו, נהלי חירום ונהלים רגילים בהפעלה ותכולת ספר הטיסה של כלי הטיס או ספר אחר דומה לו, בהתאם לעניין; :: (3) לגבי כל סוג ודגם של כלי טיס שיוטס על ידי הטייס - השיטות של קביעת המשקל והאיזון להמראה, לנחיתה ולשיוט ועמידה במגבלותיהם; :: (4) הניווט והשימוש בעזרי ניווט המתאימים לסוג ההפעלה או להרשאת הטייס, לרבות השימוש במתקני גישת מכשירים ובתהליכי גישת מכשירים, אם הדבר ישים; :: (5) נהלי נת"א, וכן נהלי כט"מ, אם הדבר ישים; :: (6) מטאורולוגיה באופן כללי לרבות עקרונות מערכות חזית, התקרחות, ערפל, סערות רעמים ורוחות וכן, אם הדבר מתאים לסוג ההפעלה של מחזיק הרשיון, מזג אויר בגובה רב; :: (7) נהלים להמנעות טיסה בעת סופות רעמים וברד ולטיסה באוויר סוער או בתנאי התקרחות; :: (8) ציוד, נהלים ותהליכים או טכניקות חדשים הישימים. : (ב) לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס בכלי טיס, אלא אם בתקופה של 12 חדשים קלנדריים שקדמו להעסקה הוא עבר מבחן טיסה על ידי המנהל או על ידי טייס-בוחן מאושר באותו סוג של כלי טיס, אם כלי הטיס הוא ממין מטוס חד-מנועי שאינו מונע במנוע סילוני, או מאותו דגם כלי טיס, אם כלי הטיס הוא הליקופטר, או מטוס רב-מנועי או המונע במנוע סילוני, כדי לקבוע את כשירות הטייס להטיס אותו כלי טיס או מין כלי טיס. סוגו של מבחן הטיסה יקבע על ידי המנהל או הטייס-הבוחן המבצע את המבחן. במבחן הטיסה ניתן לכלול כל אחד מהתרגילים והתמרונים הנדרשים לשם מתן רשיון הטיס המתאים להפעלה הנדרשת ולסוגו ומינו של כלי הטיס. למטרת תקנת משנה זו "סוג כלי טיס" פירושו קבוצת כלי טיס שהמנהל קבע שיש להם אמצעים דומים של הנעה, יצרן זהה, ואין ביניהם הבדלים משמעותיים בכל הנוגע לאיפיוני טיסתם ולהפעלתם. "סוג", בכל הנוגע להליקופטר, פירושו ייצור ודגם בסיסיים. : (ג) מבחן המכשירים החצי שנתי הנדרש לפי [[תקנה 320]], יכול לבוא במקום הבחינות הנדרשות לפי תקנה זו לגבי אותו דגם כלי טיס שבו התבצעה הבחינה, אם המבחן כלל תמרוני המראות, נחיתות ותמרוני קרקע. : (ד) למטרת [[פרק זה]], כדי שטייס ייראה ככשיר לבצע תהליך או תמרון, עליו להוכיח בפני הבוחן שליטה מוחלטת בכלי הטיס, כאשר התוצאה המוצלחת של ביצוע כל תהליך או תרגיל אינה מוטלת בספק בכל עת. : (ה) המנהל או הטייס-בוחן יאשרו את כשירותו של הטייס שעבר את בדיקות הידע והטיסה ברישומי מחזיק הרמ"א. : (ו) חלקים של מבחן הטיסה יכולים להתבצע במדמה טיסה או במיתקן מתאים אחר, אם הדבר אושר על ידי המנהל. @ 319. מבחן ראשוני ותקופתי של דיילים : לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם כדייל, אלא אם בתקופה של 12 החדשים הקלנדריים שקדמו להעסקה, קבע מחזיק הרשיון באמצעות בחינות ראשוניות וחוזרות שאותו אדם הינו בעל כישורים וידע המתאימים לתפקידיו ולחובותיו המיועדים בנושאים אלה: : (1) סמכות הטייס המפקד; : (2) טיפול בנוסע, לרבות נהלים למקרה של נוכחות בני אדם בלתי שפויים או בני אדם אחרים שהתנהגותם עלולה לסכן את בטיחותם של הנוסעים האחרים; : (3) משימות אנשי צוות, תפקידיהם וחובותיהם בעת נחיתת אונס על פני המים, פינוי והליכי חירום אחרים; : (4) תדרוך נוסעים; : (5) מיקום והפעלה של מטפי אש ניידים וציוד עזרה ראשונה; : (6) שימוש נכון בציוד תא הנוסעים; : (7) מיקום והפעלה של ציוד החמצן לנוסעים; : (8) מיקום והפעלה של כל הפתחים לשעת חירום, לרבות מגלשות הפינוי, חבלי המילוט, אורות חירום, סירות הצלה וציוד חירום אחר; : (9) מקום ישיבתם של נוסעים העשויים להזדקק לסיועו של אדם אחר לשם תנועה מהירה לפתחי חירום במקרה חירום, כקבוע בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. @ 320. טייס מפקד: מבחן מכשירים (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד בכלי טיס בטיסה לפי כט"מ, אלא אם, בתקופת ששת החדשים הקלנדריים שקדמו לאותה טיסה, הוא עבר מבחן מכשירים והמנהל או הבוחן המוסמך נתנו לו תעודת הסמכה המעידה על כך. : (ב) לא ישתמש טייס בכל סוג של תהליך גישת מכשירים לפי כט"מ, אלא אם בתקופת ששה החדשים הקלנדריים שקדמו לאותו שימוש הוא הוכיח את יכולתו בביצוע של תהליך גישת מכשירים תוך הסתייעות במיתקן ILS‏, VOR ו-NDB, ואלא אם ניתנה לו תעודת הסמכה המעידה על כך כאמור בתקנת משנה (ח). תהליכי גישות המכשירים האמורים יכללו לפחות גישה ישירה אחת, גישת הקפה אחת תוך התייחסות ל-VOR או ל-NDB וגישת החטאה אחת. כל תהליך גישה כאמור יבוצע עד למינימה שנקבעה לאותו תהליך. : (ג) בחינת המכשירים כאמור בתקנת משנה (א) תכיל בחינה בע"פ או בכתב לגבי ציוד כלי הטיס, ובחינת טיסת המכשירים בתנאים מדומים של טיסת מכשירים. :: בחינת המכשירים תכלול שאלות בדבר נהלי חירום, פעולת מערכות המנוע, הדלק והשמן, קביעת הספקי מנוע, מהירויות הזדקרות, המהירות הטובה ביותר במצב של הפסקת פעולת מנוע, פעולת המדחף ומדחס גידוש והמערכות ההידראוליות, המכניות והחשמליות ואחרות. :: מבחן הטיסה יכלול ניווט מכשירים, יציאה ממצבי חירום מדומים ותהליכי גישת מכשירים הקשורים במתקני ניווט שהוא עשוי להעזר בהם במהלך עבודתו. :: הטייס יוכיח כי הוא עומד ברמת הכשירות הנדרשת [[בתקנה 318(ד)]]. : (ד) מבחן טיסת המכשירים יכלול - :: (1) לגבי טייס מפקד של מטוס כאמור [[בתקנה 315(א)]] - התהליכים והתמרונים הנדרשים לצורך מתן רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר באותו דגם של מטוס; :: (2) לגבי טייס מפקד של מטוס או הליקופטר כאמור [[בתקנה 315(ג)]] - התהליכים והתמרונים הנדרשים לצורך מתן רשיון טייס מסחרי עם הגדר מכשירים וכן, אם הדבר נדרש, להגדר הדגם המתאים; :: מבחן המכשירים יתבצע על ידי טייס-בוחן מוסמך או על ידי המנהל. : (ה) הבחינה בטיסה תיערך בכלי טיס מהדגם שאותו עומד הטייס המפקד להטיס במהלך עבודתו. עומד הטייס להטיס יותר מדגם אחד של כלי טיס, יבצע את הבדיקה בכל אחד מהדגמים האלה, במחזוריות, אולם לא יותר מטיסת בדיקה אחת בכל אחת מהתקופות הקבועות בתקנת משנה (א). : (ו) עומד הטייס המפקד להטיס גם כלי טיס חד מנועי וגם כלי טיס רב מנועי, יבצע את בחינת המכשירים כאמור בתקנת משנה (א) במחזוריות בכלי טיס רב מנועי ולאחר מכן בכלי טיס חד מנועי, אולם לא יותר מטיסת מבחן אחת בכל אחת מהתקופות הקבועות בתקנת משנה (א). :: חלקים של מבחן הטיסה יכולים להתבצע במדמה טיסה או במיתקן אימון מתאים אחר, אם הדבר אושר על ידי המנהל. : (ז) אם הטייס המפקד מורשה להשתמש במערכת טייס אוטומטי במקום בטייס משנה, יוכיח במשך בחינת המכשירים הנדרשת, את יכולתו, ללא טייס משנה, תוך שימוש בטייס אוטומטי או בלעדיו - :: (1) לבצע כהלכה הפעלת טיסת מכשירים; :: (2) לבצע כהלכה קשר אויר–קרקע ולקיים הוראות מורכבות של נת"א. :: הנבחן בבחינה כאמור יוכיח כי, תוך כדי שימוש בטייס האוטומטי, כלי הטיס מופעל באותה מידה של יעילות, כאילו היה נוכח בו טייס משנה. : (ח) המנהל או הבוחן המוסמך יתנו כתב הסמכה לטייס שעמד בבחינת המכשירים. כתב ההסמכה יכיל את רשימת סוגי תהליכי גישת המכשירים שהורשו, ואם עבר הטייס בחינת טייס אוטומטי, הרשאה להשתמש במערכת טייס אוטומטי במקום טייס משנה. @ 321. טייס מפקד: מבחן נתיב (תיקון: תשפ"ב) : (א) לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד בטיסה לפי [[פרק זה]], אלא אם, בתקופת 12 החדשים הקלנדריים שקדמו לאותה טיסה הוא עבר מבחן נתיב בכלי טיס מאחד הסוגים שאותם הוא עומד להטיס. :: טיס מבחן הנתיב - :: (1) ינתן על ידי בוחן מוסמך או על ידי המנהל; :: (2) יכלול לפחות טיסה רגילה בנתיב אופייני למחזיק הרמ"א שבו מועסק או יועסק הטייס בדרך כלל; :: (3) יכלול המראות ונחיתות בשדה תעופה יציג או בשדות תעופה יציגים; לעניין מבחן נתיב לטייס מפקד של מסוק, "שדה תעופה" - לרבות שטח הפעלה כמשמעותו [[בתקנה 79ב]]. בנוסף לדרישות פסקה זו, לגבי טייס המורשה לבצע טיסת כט"מ, יכלול המבחן גם טיסה בפרוזדור אויר או בנתיב שמחוץ לפרוזדור אויר מאושר, או חלקים מהם, שבהם הוא עומד לטוס בשירותו של מחזיק הרשיון. : (ב) (((נמחקה).)) : (ג) מחזיק רמ"א יקבע בספר העזר למבצעים שלו נוהל שיבטיח שכל טייס שלא טס בפרוזדור אויר, בנתיב או לשדה תעופה בתקופה של 90 יום הקודמים לטיסה המיועדת, יקבל לפני תחילתה של הטיסה את כל המידע הדרוש לביצועה הבטוח. @ 322. מועדי בחינות או בדיקות (תיקון: תשנ"ה) : (א) השלים איש צוות בחינה, מבחן באויר או אימון תקופתי שהוא נדרש לבצעם, 30 ימים לפני היום שבו הוא נדרש להשלימם או 30 ימים לאחריו, יראו אותו כאילו השלימם במועד שבו הוא נדרש לכך. : (ב) נכשל טייס בביצוע כל תמרון נדרש בעת מבחן, רשאי הבוחן ליתן לטייס אימון נוסף תוך כדי ביצוע המבחן. הבוחן רשאי לדרוש מהנבחן, בנוסף לחזרה על התמרון שבביצועו הוא נכשל, לבצע כל תמרון אחר החיוני לשם קביעת כשירותו של הנבחן. לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם שלא עבר מבחן כאמור בתפקיד של טייס, עד שישלים את ביצוע המבחן בהצלחה. @ 323. הסמכת טייס בוחן : מחזיק רמ"א המבקש שטייס המועסק על ידו יקבל הסמכה מטעם המנהל לשמש כטייס-בוחן של הטייסים המועסקים על ידו, יגיש למנהל בקשה לכך בכתב. המנהל רשאי להסמיך את הטייס כטייס-בוחן לאחר שעבר להנחת דעתו של המנהל בחינות מתאימות בע"פ ובכתב ולאחר שקבע כי הטייס מתאים לשמש כטייס-בוחן, לרבות מבחינת כישוריו ונסיונו וכי קיימת הצדקה להסמכה זו. כתב ההסמכה יציין את המבחנים, כאמור [[בתקנה 318]], שהטייס-הבוחן מוסמך לבצעם ואת סוג כלי הטיס והדגמים שבהם רשאי הטייס לבצע את אותם מבחנים. === סימן ז': אימונים === @ 324. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "אימון ראשוני" - אימון הנדרש מאנשי צוות שלא הוסמכו ולא שרתו באותו תפקיד בכלי טיס; :- "אימון הסבה" - האימון הנדרש מאנשי צוות שהוסמכו ושרתו באותו תפקיד בכלי טיס אחר; :- "אימון קידום" - האימון הנדרש מטייסים, שהוסמכו ושרתו בכלי טיס מדגם מסויים כטייסי משנה, לפני שרותם באותו כלי טיס כטייסים מפקדים; :- "אימון שינויים" - האימון הנדרש מאנשי צוות שהוסמכו ושרתו בכלי טיס מדגם מסויים, ולדעת המנהל נדרש אותו אימון לפני תחילת שרותו של איש צוות באותו תפקיד באותו כלי טיס שנעשו בו שינויים; :- "אימון חוזר" - האימון הנדרש מאנשי צוות כדי לשמור על כשירותם לגבי כל כלי טיס, עמדת איש צוות וסוג הפעלה שבהם משרת איש הצוות; :- "בטיסה" - התמרונים, התהליכים או התפקידים שיש לבצעם בכלי טיס. @ 325. תכנית אימונים: כללי : (א) מחזיק רמ"א הנדרש [[בתקנה 334]] לקבוע תכנית אימונים - :: (1) יקבע תכנית אימונים כאמור [[בסימן זה]] ויגרום לאישורה; תכנית האימונים תבטיח שכל איש צוות, מדריך טיסה, בוחן טיסה וכל אדם שמונה לתפקידים הקשורים בהובלת חמרים מסוכנים יהיה מאומן לביצוע תפקידיו; :: (2) יספק למטרת האימונים מתקני קרקע, מתקני טיסה ומדריכי קרקע מוסמכים; :: (3) יספק חומר אימונים, בחינות, טפסים, הוראות ונהלים עדכניים לשימוש בעת ביצוע אימונים ומבחנים כאמור [[בסימן זה]]; :: (4) יספק מדריכי טיסה, בוחני טיסה ומדריכי מדמה טיסה במספר מספיק לביצוע קורסים של אימוני טיסה, מבחני טיסה ואימוני מדמה טיסה כאמור [[בסימן זה]]. : (ב) השלים איש צוות אימון חוזר שהוא נדרש לבצעו לפי [[סימן זה]] בחודש שלפני החודש שהוא נדרש לבצעו או בחודש שלאחריו, יראה איש הצוות כאילו השלים את האימון החוזר בחודש שבו הוא נדרש לבצעו. : (ג) מדריך, מפקח או בוחן טיסה האחראי על נושא אימונים קרקעי מסויים, על חלק של אימון טיסה, של מבחן טיסה או מבחן כשירות כאמור [[בפרק זה]] יאשר את כשירותו וידיעתו המקצועית של איש הצוות, מדריך הטיסה או בוחן הטיסה לאחר סיום האימון או המבחן האמורים. האישור האמור יהווה חלק מרישומי איש הצוות. כאשר האישור צויין במערכת רישום ממוחשבת, יזוהו המדריך, המפקח או בוחן הטיסה המאשרים יחד עם אותו ציון, אולם חתימתם אינה נדרשת במקרה כזה. : (ד) נושאי האימונים הקשורים ביותר מכלי טיס אחד או עמדת איש צוות אחת ושהושלמו בהצלחה במשך אימון קודם במסגרת שרות אצל אותו מחזיק רשיון לגבי כלי טיס אחר או עמדת איש צוות אחרת, אינם נדרשים לאימון נוסף בעת ביצוע אימון מאוחר יותר שאינו אימון חוזר. : (ה) ניתן להשתמש במדמי טיסה ובמיתקני אימון אחרים במסגרת תכנית האימונים של מחזיק הרשיון, אם אושרו על ידי המנהל. @ 326. אישור תכנית אימונים : (א) מחזיק רמ"א המבקש אישור זמני, אישור סופי ואישור שינוי תכנית אימונים, ימציא למנהל - :: (1) עקרונות תכנית האימונים, עם מידע המספיק לשם הערכה ראשונית של תכנית האימונים או של תיקונה; :: (2) מידע נוסף שהמנהל עשוי לדרוש. : (ב) עונה תכנית האימונים המוצעת או התיקון המוצע על הוראות [[סימן זה]], יאשרה המנהל אישור זמני בכתב, ומחזיק הרשיון רשאי יהיה לבצע את האימונים לפי אותה תכנית. המנהל רשאי לבדוק את התכנית ולהציע למחזיק הרשיון לבצע תיקונים, אם ימצא ליקויים שיש לתקנם. : (ג) המנהל יתן אישור סופי לתכנית אימונים מוצעת או לתיקון מוצע של תכנית אימונים אם מחזיק הרשיון יוכיח, להנחת דעתו, שהאימונים המבוצעים לפי תכנית האימונים שאושרה אישור זמני כאמור בתקנת משנה (ב) מבטיחים שכל אדם המשלים אותם בהצלחה הינו מאומן לביצוע תפקידיו. : (ד) מצא המנהל כי נדרשים תיקונים בתכנית האימונים לשם הבטחת מטרותיה, יבצע מחזיק הרשיון את התיקונים הנדרשים, לאחר שקיבל על כך הודעה מאת המנהל. קיבל מחזיק הרשיון הודעה כאמור מהמנהל, הוא רשאי להגיש בקשה לשיקול דעת מחודש של המנהל תוך 30 יום מקבלת ההודעה. הגשת הבקשה לשיקול מחדש תעכב את ביצוע התיקונים עד קבלת החלטת המנהל, אלא אם קבע המנהל כי נדרש תיקון מיידי מטעמי בטיחות הטיסה. @ 327. תכנית אימונים: לימודים : (א) מחזיק רמ"א יכין ויחזיק תכנית לימודים מעודכנת לכל דגם של כלי טיס לגבי כל איש צוות הנדרש להפעלת אותו דגם של כלי טיס. תכנית הלימודים תכלול אימוני קרקע ואימוני טיסה הנדרשים לפי [[סימן זה]]. : (ב) תכנית לימודים תכלול את כל אלה: :: (1) רשימת נושאי אימוני הקרקע, לרבות נושאי חירום; :: (2) רשימת מיתקני האימונים ועזרי הלימוד שמחזיק הרשיון ישתמש בהם; :: (3) תאור מפורט או תצוגה צילומית של התמרונים, הנוהלים והתפקידים הרגילים, המיוחדים והתמרונים, הנהלים ותפקידי החירום שישתמשו בהם בכל שלב של אימוני הטיסה או מבחני הטיסה. @ 328. דרישות אימוני איש צוות : (א) מחזיק רמ"א יכלול בתכנית האימונים את אימוני הקרקע הראשוניים ואת אימוני ההסבה הקרקעיים המפורטים להלן והמתאימים לתפקידו של כל איש צוות: :: (1) אימון קרקע בסיסי לאנשי צוות חדשים הכולל הדרכה בכל הנוגע - ::: א. לתפקידיו ולאחריותו; ::: ב. לחלקים מתאימים של תקנות אלה; ::: ג. לתכולת רשיונו של מחזיק הרמ"א ומפרטי ההפעלה שלו (אינו נדרש לדיילים); ::: ד. לחלקים מתאימים של ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון; :: (2) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים כאמור [[בתקנות 336]] [[ו-338]], לפי הישים שביניהם; :: (3) אימון חירום כאמור [[בתקנה 329]]. : (ב) תכנית האימונים תספק אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה כאמור [[בתקנה 337]]. : (ג) תכנית האימונים תספק אימון חוזר קרקעי ובטיסה כאמור [[בתקנה 339]]. : (ד) ניתן לכלול בתכנית אימונים אימון קידום כאמור [[בתקנות 336]] [[ו-337]], לגבי כלי טיס מדגם מסויים. : (ה) בנוסף לאמור בתקנות משנה (א) עד (ד), תספק תכנית האימונים אימון קרקע ואימון בטיסה הדרוש כדי להבטיח שכל איש צוות - :: (1) ימשיך להיות מאומן וכשיר לכל כלי טיס, עמדת איש צוות וסוג הפעלה שבהם הוא ישרת; :: (2) יהיה מאומן בכל הנוגע לציוד, מיתקנים, נהלים וטכניקות חדשים, לרבות שינויים בכלי טיס. @ 329. אימון חירום (תיקון: תשע"ד) : (א) תכנית האימונים תספק אימון חירום כאמור בתקנה זו לכל סוג, דגם או תצורה של כלי טיס, לכל איש צוות ולכל סוג הפעלה, המתאימים לכל איש צוות ולמחזיק הרמ"א. : (ב) אימון חירום יכלול - :: (1) הדרכה בתפקידי חירום ובנהלי חירום, לרבות תיאום בין אנשי הצוות ולרבות הדרכה בנושאי בטחון התעופה; :: (2) הדרכה אישית במיקום ציוד חירום, תפקידו והפעלתו, לרבות - ::: א. ציוד שמשתמשים בו לנחיתת ציף (ditching) ולפינוי; ::: ב. ציוד עזרה ראשונה והשימוש הנכון בו; ::: ג. מטפי אש ניידים, תוך הדגשת השימוש השונה בהם לכיבוי סוגי אש שונים; :: (3) הדרכה בטיפול במצבי חירום, לרבות - ::: א. איבוד מהיר של דיחוס; ::: ב. אש בטיסה או על פני הקרקע ונהלי פיקוח על עשן, תוך הדגשת ציוד חשמל ומפסקי זרם המצויים באזורי תאי הנוסעים והצוות; ::: ג. לנחיתת ציף ופינוי; ::: ד. מחלות, פציעות או מצבים מיוחדים אחרים הקשורים בנוסעים או באנשי צוות; ::: ה. חטיפות כלי טיס ופגיעה בהם, ומצבים מיוחדים אחרים; :: (4) סקירה של תאונות ותקריות שארעו לכלי טיס, שהופעלו על ידי מחזיק הרמ"א, הקשורות במצבי חירום. : (ג) איש צוות יבצע לפחות תרגילי חירום אלה, תוך שימוש בציוד חירום ובנהלי חירום מתאימים, אלא אם קבע המנהל, לגבי תרגיל מסויים, כי איש הצוות מסוגל לקבל אימון מספיק על ידי הדגמה בלבד: :: (1) נחיתת ציף, אם ישים; :: (2) פינוי חירום; :: (3) כיבוי אש ובקרת עשן; :: (4) הפעלת פתחי חירום ושימוש בהם, לרבות פרישת מגלשות ושימוש בהן, אם ישים; :: (5) שימוש בחמצן הנוסעים ואנשי הצוות; :: (6) הוצאת סירות הצלה מכלי הטיס וניפוחן, שימוש בחבלי הצלה והעלאת נוסעים ואנשי צוות על סירות ההצלה, אם ישים; :: (7) פרישה של חגורות הצלה וניפוחן ושימוש במתקני ציפה אישיים אחרים, אם ישים. : (ד) אנשי צוות המועסקים בהפעלה בגובה של מעל 25,000 רגל, יקבלו הדרכה בכל אלה: :: (1) מבנה האטמוספירה; :: (2) מערכת הנשימה ומערכת הדם; :: (3) היפוקציה - צורותיה, סימניה, זיקה לחמצן ושיטות התגברות עליה; :: (4) נשימת יתר (היפרונטילציה) - סימניה ושיטות התגברות עליה; :: (5) מערכות חמצן ומסכות. @ 330. אימון בטיפול והובלת חמרים מסוכנים (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם בתפקיד הכרוך בטיפול בחמרים מסוכנים או בהובלתם, אלא אם אותו אדם השלים, בתקופה של 12 חדשים שקדמו לכך, אימון ראשוני או אימון חוזר הכולל הדרכה לגבי - :: (1) רישויו המתאים של השוגר, האריזה, הסימון, השילוט והתיעוד המבוצעים על ידו בכל הנוגע לחמרים מסוכנים; :: (2) איפיוני הטיפול, ההטענה והאחסנה של חמרים מסוכנים. : (ב) מחזיק רשיון ינהל רישומים של האימונים שהושלמו על ידי אנשי צוות וכל המועסקים מטעמו באחזקה ובמתן שירותי קרקע המבצעים תפקידים הכרוכים בטיפול ובהובלת חמרים מסוכנים. : (ג) מחזיק רשיון שהחליט לא להוביל חמרים מסוכנים, או סוגים מסויימים של חמרים מסוכנים, יבטיח שכל איש צוות יהיה מאומן בזיהוי חמרים אלה. : (ד) מחזיק רמ"א המפעיל כלי טיס בשדה תעופה שאין בו בני אדם מאומנים לטיפול בחמרים מסוכנים, רשאי להעסיק לעניין זה בני אדם שאינם עונים על תקנות משנה (א) ו-(ב), לפריקה, לטעינה או לטיפול אחר בחמרים מסוכנים, אם אותם בני אדם עוסקים בכך בהשגחתו של איש צוות כשיר כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב). @ 331. אישור מדמי טיסה ומתקני אימון אחרים : (א) קורסי אימונים, שמשתמשים בהם במדמי טיסה ובמתקני אימון אחרים יכולים להכלל בתכנית האימונים של מחזיק רמ"א, אם אושרו על ידי המנהל. : (ב) מדמה טיסה או מיתקן אימון אחר, שמשתמשים בהם בקורס אימונים או במבחני טיסה הנדרשים [[בסימן זה]], יענו על דרישות אלה: :: (1) עליהם להיות מאושרים במיוחד עבור - ::: א. מחזיק הרשיון; ::: ב. דגם כלי הטיס שלגביו נערכים האימון או המבחן; ::: ג. התמרון, התהליך או תפקיד איש הצוות המסויימים; :: (2) עליהם לענות על איפיוני הביצוע, התיפקוד והאיפיונים האחרים הנדרשים למתן האישור במשך כל עת השימוש בהם; :: (3) יש לשנותם בהתאמה לכל שינוי בכלי טיס המדומה על ידם, המשנה את איפיוני הביצוע, התיפקוד או איפיונים אחרים הנדרשים למתן האישור. : (ג) בבואו ליתן אישור ראשוני ואישור סופי לתכנית אימונים או לתיקונה, רשאי המנהל לשקול את התאמתם ורמתם של מתקני האימון, שיטות האימונים ונהליהם הנכללים בתכנית הלימודים של מחזיק הרשיון. @ 332. כישורי בוחן טיסה ומדריך טיסה : (א) לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כבוחן טיסה או כמדריך טיסה במסגרת תכנית אימונים כאמור [[בסימן זה]], אלא אם, בקשר לדגם כלי טיס מסויים, אותו אדם - :: (1) מחזיק ברשיון טייס ובהגדרים שיש להחזיקם כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי [[פרק זה]]; :: (2) סיים בהצלחה את כל שלבי האימון המתאימים לאותו כלי טיס, לרבות אימון חוזר, הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי [[פרק זה]]; :: (3) סיים בהצלחה את מבחני הכשירות הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי [[פרק זה]]; :: (4) עמד בהצלחה בדרישות האימונים כאמור [[בתקנה 333]]; :: (5) מחזיק בתעודה רפואית סוג 1 או סוג 2 הנדרשת כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי [[פרק זה]]; :: (6) במקרה של בוחן טיסה, הוא אושר לכך על ידי המנהל; :: (7) במקרה של בוחן טיסה המועסק במדמה טיסה בלבד, הוא מחזיק בתעודה רפואית סוג 3. : (ב) לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כמדריך מדמה טיסה בקורס אימונים הניתן במדמה טיסה לפי [[סימן זה]], אלא אם אותו אדם - :: (1) מחזיק לפחות ברשיון טייס מסחרי; :: (2) השלים בהצלחה, באישור בוחן טיסה, את שני אלה - ::: א. אימון קרקעי ראשוני של טייס ושל מדריך טיסה לפי [[סימן זה]]; ::: ב. קורס אימונים במדמה טיסה שבו אותו אדם עומד להדריך. @ 333. אימוני בוחן טיסה ומדריך טיסה : (א) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לבוחן טיסה יכללו כל אלה: :: (1) חובות בוחן טיסה, תפקידיו ואחריותו; :: (2) הוראות מתאימות של תקנות אלה וכן מדיניות מחזיק הרשיון ונוהליו; :: (3) השיטות, הנהלים והטכניקות לביצוע המבחנים; :: (4) הערכה נכונה של ביצועי הטייס, לרבות אבחנה של - ::: א. אימון בלתי נכון ובלתי מספיק; ::: ב. איפיונים אישיים העלולים להשפיע לרעה על בטיחות הטיסה; :: (5) פעולה מתאימה לתיקון מבחנים לא מספיקים; :: (6) שיטות, נהלים ומגבלות מאושרים לביצוע הנהלים הרגילים והמיוחדים ונהלי החירום בכלי טיס. : (ב) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים למדריך טיסה, למעט למחזיק בהגדר הדרכה תקף, יכללו כל אלה: :: (1) עקרונות בסיסיים של תהליך לימוד ההדרכה; :: (2) שיטות ונוהלי הדרכה; :: (3) יחסי מדריך–מתלמד. : (ג) אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לבוחן טיסה ולמדריך טיסה, יכללו כל אלה: :: (1) אימון בטיסה וביצוע מבחני טיסה ממושבי הטייס משמאל ומימין, בביצוע התמרונים הרגילים והמיוחדים ותמרוני החרום, הנדרשים על מנת להבטיח את כשירותו של אותו אדם לבצע מבחני טיסה ואימוני טיסה כאמור [[בסימן זה]]; :: (2) אמצעי הבטיחות המתאימים שיש לנקוט בהם מכל אחד ממושבי הטייס במצבי חרום העלולים להתפתח בעת האימון; :: (3) התוצאות האפשריות מנקיטת אמצעי בטיחות בלתי מתאימים בעת האימון. : (ד) ניתן לעמוד בדרישות תקנת משנה (ג), פסקאות (2) ו-(3), על ידי ביצוען בטיסה או במדמה טיסה מאושר. @ 334. תכניות אימונים של טייס ודייל : (א) מחזיק רמ"א יקיים תכנית אימונים לטייסים, ואם הוא מעסיק דיילים, יקיים מחזיק רמ"א גם תכנית אימונים לדיילים, המתאימות להפעלה שכל טייס או דייל אמורים לבצע, ויבטיח שכל אחד מהם יאומן כראוי כדי לעמוד בדרישות הישימות של מבחני הידע המקצועי והביצוע כאמור [[בתקנות 318 עד 322]], אולם המנהל רשאי להתיר חריגה מהוראות תקנה זו, אם מצא שהדבר מוצדק מפאת היקפה המוגבל של ההפעלה. : (ב) מחזיק רשיון הנדרש לקיים תכנית אימונים לפי תקנת משנה (א) יכלול בתכנית זו תכניות לימודים לאימוני קרקע ואימונים בטיסה לגבי - :: (1) אימון ראשוני; :: (2) אימון הסבה; :: (3) אימון קידום; :: (4) אימון שינויים; :: (5) אימון חוזר. : (ג) מחזיק הרמ"א יספק חומר לימודים עדכני ומתאים לשימוש כל טייס ודייל. : (ד) עותקי תכניות האימונים, וכל שינוי או תוספת להם, יומצאו למנהל לפני התחלת השימוש בהם ויאושרו על ידו. משתמש מחזיק הרשיון במתקני אימון של בני אדם אחרים, יומצאו גם עותקי תכניות אימונים של אותם מתקנים למנהל. @ 335. אנשי צוות: דרישות אימון ראשוני ואימון חוזר : לא יעסיק מחזיק רמ"א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס או כדייל בהפעלה לפי [[פרק זה]], אלא אם אותו אדם סיים את שלב האימון הראשוני או שלב האימון החוזר המתאימים לסוג ההפעלה שאותו הוא עומד לבצע, תוך התקופה של 12 חודשים קלנדריים לפני הביצוע. @ 336. טייסים: אימוני קרקע : אימון ראשוני, אימון הסבה ואימון קידום קרקעיים לטייסים יכללו הדרכה לפחות בכל אלה, ככל שהדבר מתאים לתפקידיהם: : (1) נושאים כלליים - :: א. נהלי המעקב אחר התקדמות הטיסה של מחזיק הרמ"א; :: ב. עקרונות ושיטות לקביעת משקל ואיזון של כלי הטיס וכן מגבלות מסלולים להמראה ולנחיתה; :: ג. מטאורולוגיה המספיקה להבטיח ידיעה מקצועית מעשית בתופעות מזג אויר, לרבות העקרונות של מערכות-חזית, התקרחות, ערפל, סערות רעמים, גזירת רוח, וכן אם ישים, מצבי מזג אויר בגובה רב; :: ד. מערכות פיקוח על תנועה אוירית, ונוהלי פיקוח ומונחים הקשורים בו; :: ה. ניווט ושימוש בעזרי ניווט, לרבות תהליכי גישת מכשירים; :: ו. נהלי קשר רגילים ובעת חירום; :: ז. סימני עזר חזותיים לפני ירידה מתחת ל-DH או ל-MDA ובמשך הירידה; :: ח. הדרכה נוספת החיונית כדי להבטיח את כשירות הטייס. : (2) לגבי כל דגם של כלי טיס - :: א. תיאור כללי; :: ב. איפיוני ביצוע; :: ג. מנועים ומדחפים; :: ד. רכיבים עיקריים; :: ה. מערכות עיקריות ואחרות, עקרונות הפעלה רגילה, מיוחדת ובעת חרום, נהלים מתאימים ומגבלות; :: ו. נהלים להמנעות ממצבי מזג אויר קשה ולהפעלה בתוך סערות רעמים או בקרבתן (לרבות גבהי החדירה הטובים ביותר), מערבולות אויר, התקרחות, ברד ובתנאים מטאורולוגיים מסוכנים אחרים; :: ז. מגבלות הפעלה; :: ח. צריכת דלק ובקרת שיוט; :: ט. תכנון טיסה; :: י. כל נוהל רגיל ונוהל חירום; :: יא. ספר הטיסה המאושר של כלי הטיס, או ספר דומה. @ 337. טייסים: אימון טיסה : (א) אימון ראשוני, אימון הסבה, אימון קידום ואימון שינויים לטייסים, יכללו טיסה ונסיון לגבי כל אחד מהתמרונים ומהתהליכים הנכללים בתכנית הלימודים במסגרת תכנית האימונים המאושרת. : (ב) התמרונים והתהליכים הנדרשים כאמור בתקנת משנה (א), יבוצעו בטיסה, אלא אם ניתן לבצע חלק מהם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה, כאמור [[בסימן זה]]. : (ג) כוללת תכנית האימונים המאושרת של מחזיק הרשיון קורס אימונים שמשתמשים בו במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה, ישלים כל טייס בהצלחה - :: (1) אימון ונסיון במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה בביצוע תמרונים ותהליכים לפי [[סימן זה]] שניתן לבצעם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה; :: (2) מבחן טיסה בכלי טיס או מבחן במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה ברמת כשירות של טייס מפקד או טייס משנה, לפי הישים ביניהם, לפחות בכל התמרונים והתהליכים שניתן לבצעם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה. @ 338. דיילים: אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים (תיקון: תשע"ד) : אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לדיילים יכללו הדרכה לפחות בכל אלה: : (1) נושאים כלליים: :: א. סמכות הטייס המפקד; :: ב. טיפול בנוסע, לרבות נהלים בטיפול בנוסעים בלתי שפויים או באחרים שהתנהגותם עלולה לסכן את בטיחות הטיסה; : (2) לגבי כל דגם של כלי טיס: :: א. תיאור כללי של כלי הטיס תוך הדגשת איפיונים פיזיים שיש להם השלכה על נחיתת ציף (ditching) ופינוי, ונוהלי חרום בעת טיסה, ועל תפקידים אחרים הקשורים בהם; :: ב. השימוש במערכת מסירת הודעות לציבור ובאמצעי תקשורת עם אנשי הצוות האחרים, לרבות אמצעי חרום במקרה של נסיון חטיפת כלי הטיס, פיגוע בו או מצבים בלתי רגילים אחרים; :: ג. שימוש נאות בציוד אלקטרוני המיועד לשימוש הדיילים ובהפעלת מערכות האיורור והחימום של תאי הנוסעים. @ 339. אימון חוזר : (א) מחזיק רמ"א יבטיח שכל איש צוות יקבל אימון חוזר ושכל איש צוות יהיה מאומן, כשיר ומעודכן בכל הנוגע לדגם כלי הטיס ולעמדת איש הצוות המתאימים. : (ב) אימון קרקע חוזר יכלול לפחות את כל אלה: :: (1) בוחן המאפשר לבדוק את ידיעתו המקצועית של איש הצוות בכל הנוגע לכלי הטיס ולעמדתו בו; :: (2) הדרכה הנדרשת לשם רענון ועדכון הידיעה המקצועית, לרבות אימון חירום. : (ג) אימון טיסה חוזר לטייסים יכלול אימון טיסה בתמרונים ובתהליכים כאמור [[בסימן זה]], אולם השלמת מבחן מוצלח הנדרש לפי [[תקנה 318]] תוך התקופה הקודמת של 12 חדשים קלנדריים יכולה לבוא במקום אימון טיסה חוזר. === סימן ח': מגבלות הפעלת מטוס === @ 340. הגדרות : למטרת [[סימן זה]] תהיה למונחים "אורך אפקטיבי של מסלול" ו"מישור חפשי ממכשולים" המשמעות שיש למונחים אלה בתקנה 135.361 ל-פ.א.ר. @ 341. תחולה (תיקון: תשע"ד) : (א) מחזיק רמ"א המפעיל מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנוע בוכנה, יענה על הוראות תקנות 135.365 עד 135.377 ל-פ.א.ר. : (ב) מחזיק רמ"א המפעיל מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנוע טורבינה יענה על הוראות תקנות 135.379 עד 135.387 ל-פ.א.ר., אולם אם מפעיל מחזיק הרשיון מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנוע טורבו-מדחף שהורשה אחרי 29 באוגוסט 1959, אך שניתנה לו לפני כן תעודת סוג עם אותו מספר של מנועי בוכנה, רשאי מחזיק הרשיון לענות על הוראות תקנות 135.365 עד 135.377 ל-פ.א.ר. : (ג) מחזיק רמ"א המפעיל מטוס בינוני שאינו בקטגוריה תובלה, יענה על הוראות תקנות 135.389 עד 135.395 ל-פ.א.ר. וכל החלטה בדבר עמידה בדרישות תתבסס על נתוני ביצוע מאושרים. למטרת תקנה זו, מטוס בינוני שאינו מקטגוריה תובלה הוא מטוס שניתנה לו תעודת סוג לפני 1 ביולי 1942. : (ד) מחזיק רמ"א המפעיל מטוס קטן מקטגוריה תובלה, יענה על הוראות תקנה 135.397 ל-פ.א.ר. : (ה) מחזיק רמ"א המפעיל מטוס קטן שאינו מקטגוריה תובלה, יענה על הוראות תקנה 135.399 ל-פ.א.ר. : (ו) נתוני הביצוע בספר הטיסה של המטוס יחולו בכל הנוגע לקביעת עמידה בהוראות תקנות 135.365 עד 135.387 ל-פ.א.ר.. כאשר התנאים שונים מאלה שעליהם התבססו נתוני הביצוע, תיקבע עמידה בהוראות על ידי אינטרפולציה או על ידי חישוב השפעות השינוי על המשתנים המסויימים, אם תוצאות האינטרפולציה או החישוב הינן מדויקות באורח משמעותי כמו התוצאות של מבחנים ישירים. : (ז) לא ימריא אדם מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנועי בוכנה, במשקל העולה על המשקל המורשה לאותו מסלול שבשימוש (הנקבע לפי מגבלות המראה במסלול הכלולות בהוראות ההפעלה של קטגוריה תובלה [[בסימן זה]]) לאחר שנלקחו בחשבון נתוני תיקוני הטמפרטורה כאמור בספר הטיסה של המטוס. : (ח) המנהל רשאי להתיר במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון חריגות מהוראות [[סימן זה]], אם עקב קיומן של נסיבות מיוחדות, עמידה מילולית בדרישה מסויימת אינה חיונית לבטיחות הטיסה. : (ט) ניתן להפחית את הרוחב של 10 מייל, המצויין בתקנות 135.369 עד 135.373 ל-פ.א.ר., ל-5 מילין, באורך שאינו עולה על 20 מייל, כאשר ההפעלה היא לפי כטר"מ או כאשר מתקני הניווט מספקים זיהוי אמין ומדוייק של פני קרקע גבוהים ושל מכשולים, המצויים מחוץ לתחום של 5 מילין, אך בתחום של 10 מייל, מכל צד של הנתיב המיועד. : (י) על אף האמור בתקנה זו - :: (1) בתקנות משנה (א), (ו) ו-(ט), תקנות 135.365 עד 135.377 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (6) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (2) בתקנות משנה (ב) ו-(ו), תקנות 135.379 עד 135.387 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (7) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (3) בתקנת משנה (ה), הוראות תקנה 135.399 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (8) בטבלה שבתוספת השנייה]]. === סימן ט': דרישות מיוחדות לאחזקה === @ 342. תחולה : (א) מחזיק רמ"א יתחזק את כלי הטיס המופעלים על ידו לפי הוראות [[הפרק השביעי]] וכן לפי הוראות תקנות [[סימן זה]]. : (ב) מחזיק רמ"א המפעיל כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 9 מושבים או פחות, רשאי, אם לא נדרש אחרת על ידי המנהל, לתחזק את כלי הטיס האמורים גם לפי הוראות [[סימן זה]] החלות על מפעיל כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר. @ 343. אחריות לכושר אוירי (תיקון: תשע"ד) : מחזיק רמ"א הוא האחראי העיקרי לכושר האוירי של כלי הטיס המופעלים על ידו, לרבות גוף כלי הטיס, מנועיו, המדחפים או הרוטורים שלו, חלקיו ואביזריו. @ 344. מערך אחזקה (תיקון: תשמ"ד, תשע"ד) : מחזיק רמ"א יוודא קיומו של מערך אחזקה כאמור [[בתקנה 131]], ויבטיח כי - : (1) האחזקה מבוצעת בהתאם למערך האחזקה; : (2) עומדים לרשותו של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק והמבצע את האחזקה, כח אדם כשיר ומתקנים וציוד מתאימים ומספיקים לביצוע נאות של האחזקה; : (3) לא ישוחרר כלי טיס לטיסה, אלא אם כלי הטיס הוא כשיר לטיסה, ומתוחזק כהלכה למטרת הפעלה לפי [[פרק זה]]. @ 345. שינוי במערך האחזקה : (א) מצא המנהל כי ביקורות כלי הטיס, המפורטות במערך והנדרשות ומאושרות על פי [[הפרק השביעי]], אינן מספיקות כדי לעמוד האחזקה בדרישות [[פרק זה]], או לבקשת מחזיק רמ"א, רשאי המנהל לשנות את מערך האחזקה, המהווה חלק בלתי נפרד ממפרטי ההפעלה של מחזיק הרמ"א. : (ב) מחזיק רמ"א המבקש מהמנהל שינוי מערך האחזקה, יצרף לבקשתו את מערך האחזקה המאושר, ואת נוסח השינוי המבוקש. @ 346. אישור הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק (תיקון: תשע"ג, תשע"ד) : (א) מחזיק רמ"א יודיע למנהל מיהו הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק העומד לבצע את אחזקת כלי הטיס המופעלים על ידו, ויבקש את אישורו של המנהל לכך. : (ב) העברת ביצוע האחזקה מגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק, שאושר על ידי המנהל כאמור בתקנת משנה (א), לגוף מוסמך אחר, טעונה אישור המנהל מראש ובכתב. : (ג) (((בוטלה).)) : (ד) (((בוטלה).)) @ 347. דרישות ספר עזר למבצעים (תיקון: תשע"ג) : (א) מחזיק רמ"א יכלול בספר העזר למבצעים שלו תרשים או תיאור המבנה הארגוני של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק בעבורו, ואת רשימת בני האדם בתפקיד ניהולי או בתפקיד בכיר המבצעים עבורו את האחזקה. : (ב) ספר העזר למבצעים יכלול גם את מערך האחזקה כאמור [[בתקנות 241]] [[ו-344]]. : (ג) מחזיק רמ"א יקבע בספר העזר למבצעים שיטה מתאימה לשימור מידע בקשר לתחזוקה שבוצעה ולאפשרות של גישה מהירה למידע ושימוש בו, להנחת דעתו של המנהל והכוללת - :: (1) תאור של העבודה שבוצעה; :: (2) שם האדם שביצע את העבודה; :: (3) שמו או אמצעי זיהוי של האדם שאישר את ביצוע העבודה וחתימתו של אותו אדם. @ 348. דרישות נוספות למערך אחזקה (תיקון: תשע"ד) : (א) מחזיק רמ"א יהיה אחראי לכך שמערך האחזקה של כלי הטיס המופעלים על ידו יכלול בנוסף לנדרש לפי [[תקנה 131]], את כל אלה: :: (1) שיטות ביצוע אחזקה שגרתית ולא שגרתית ושינויים, בנוסף לבדיקה השגרתית הנדרשת; :: (2) נהלים שמטרתם לוודא שכל הבדיקות והחלפת החלקים כדרוש מבוצעים בהתאם למערך האחזקה ושכל האפיצויות הדרושות בעת ביצוע הבדיקות ובדיקות הכפל כלולות במערך האחזקה; :: (3) סימון של סעיפי הבדיקה שבהם נדרשת ביקורת על ידי מבקר. ביקורת כאמור תבוצע לפחות על אותם סעיפי המערך הקשורים בפריטי מבנה, מנוע, מדחף וציוד, אשר כשל שלהם, פעולתם הבלתי תקינה או שימוש לא נכון בחלקים ובחמרים בהם, עלולים לגרום לתקלות המסכנות את הפעולה הבטוחה של כלי הטיס; :: (4) סימון של סעיפי ביקורת על ידי מבקר שבהם נדרשת ביקורת כפל; :: (5) נוהלים שמטרתם לוודא שיטת ביצוע הבדיקות, הביקורות וביקורות הכפל הדרושות ואשר יבטיחו שביקורת של עבודה מסויימת לא תעשה בידי אותו אדם שביצע את העבודה ושביקורת הכפל לא תעשה בידי אותו אדם שביצע את הביקורת הראשונה; :: (6) נוהלים שמטרתם להבטיח שהבדיקות, האחזקה והשינויים שלא הסתיימו כתוצאה מהפסקה של העבודה, יושלמו כהלכה לפני שחרור כלי הטיס לטיסה. : (ב) מערך אחזקה של מחזיק ברמ"א המפעיל כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר יכלול, בנוסף לנדרש לפי תקנת משנה (א), נוהלים שמטרתם לוודא הפרדה בין סמכויות מחלקת פיקוח איכות וביקורת של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס, לבין סמכויות מחלקות אחרות של אותו גוף העוסקות בביצוע העבודה, כך שהחלטת מבקר או מפקח איכות הנוגעת לביקורת לא תבוטל אלא על ידי אדם בעל סמכות גבוהה ממנו, במסגרת מחלקת פיקוח איכות וביקורת, או על ידי אדם בעל אחריות כוללת, בדרג הנהלת הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק האחראי על פעילות מחלקת פיקוח וביקורת ועל פעילות מחלקות אחזקה אחרות. @ 349. דרישות למבקרים (תיקון: תשע"ג, תשע"ד) : לא ישתמש מחזיק רמ"א באדם לביצוע, ולא יבצע אדם, פעולות ביקורת בכלי טיס של מחזיק הרשיון, אלא אם האדם המבצע ביקורת - : (1) מחזיק רשיון טכנאי לבדק כלי טיס עם הגדר מתאים; : (2) קיבל הדרכה מתאימה והוסמך כמבקר על ידי הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס; : (3) פועל במסגרת מערכת ביקורת או מערכת פיקוח איכות וביקורת של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס. @ 350. עדכון מערך האחזקה (תיקון: תשע"ד) : (א) מחזיק רמ"א אחראי לכך שהגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס המופעלים על ידו - :: (1) מבצע מעקב מתמיד אחר מצב כושר הטיסה של כלי הטיס המתוחזקים וכל חלקיהם וכן אחר פרסומי היצרן, לצורך בדיקת ההתאמה והיעילות של מערך האחזקה, וכדי שתוצאות המעקב ישמשו לשינוי או לעדכון מערך האחזקה; :: (2) מוודא ששינוי או עדכון מערך האחזקה, הסוטים מהדרישות שנקבעו במערך האחזקה, יבוצעו רק לאחר קבלת אישורו של המנהל. : (ב) מחזיק רמ"א המפעיל כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס היא של 10 מושבים או יותר, יהיה אחראי לכך כי הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס, מבצע מעקב מתמיד אחר יעילות שיטת פיקוח האיכות והביקורת המשמשת לפיקוח על אחזקת כלי הטיס המופעלים על ידי מחזיק הרמ"א. : (ג) מצא המנהל שמערך האחזקה או שיטת פיקוח האיכות והביקורת, אינם מכילים סעיפי ביקורת, נהלים ותקנים הדרושים כדי לענות על דרישות תקנות אלה רשאי המנהל להורות למחזיק הרמ"א לשנות את מערך האחזקה או את שיטת פיקוח האיכות והביקורת, כדי שיענו על דרישות התקנות. : (ד) מחזיק רמ"א רשאי לערור על החלטת המנהל למנהל תוך 30 יום מיום קבלת הוראת המנהל, כאמור בתקנת משנה (ג). קבע המנהל כי יש לבצע הוראתו ללא דיחוי מטעמי בטיחות הטיסה, יבוצע השינוי מיד; בכל מקרה אחר דוחה הגשת ערר כאמור את ביצוע השינוי עד קבלת החלטתו של המנהל. @ 351. רמת ביצוע אחזקה (תיקון: תשע"ד) : מחזיק רמ"א אחראי לכך שהגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק, המתחזק את כלי הטיס המופעלים על ידו, הכין תכנית הדרכה שמטרתה להבטיח כי כל עובד, המוסמך לקבוע את רמת הביצוע של העבודה, יהיה בעל ידע מעודכן בכל הקשור לנוהלים, לטכניקות, לשינויים בכלי הטיס ולשינויים בציוד הבדיקה ויהיה כשיר לביצוע תפקידיו. @ 352. דרישות לביצוע אחזקה (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יבצע אדם שינוי גדול, שינוי אקוסטי או תיקון גדול בכלי טיס המופעל על ידי מחזיק רמ"א, במנועו, במדחף שלו, ברוטור שלו או בציודו, אלא אם שינוי או תיקון זה בוצע בהתאם לנתונים טכניים שאושרו על ידי המנהל. : (ב) לעניין תקנת משנה (א), שינוי גדול, שינוי אקוסטי או תיקון גדול שאושרו בעבר על ידי הרשויות המוסמכות לכך במדינת הייצור, נחשב כשינוי או תיקון שנתוניו הטכניים אושרו על ידי המנהל. : (ג) בקשה המכילה את הנתונים הטכניים הדרושים לצורך אישור שינוי גדול, שינוי אקוסטי או תיקון גדול, תוגש באופן ובצורה שיורה המנהל. @ 353. (תיקון: תשס"ו, תשע"ג) : (((בוטלה).)) @ 353א. (תיקון: תשס"ח, תשע"ג) : (((בוטלה).)) @ 354. (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ג) : (((בוטלה).)) @ 355. תעודת אחזקה ושחרור (תיקון: תשע"ד) : מחזיק רמ"א יוודא כי האישור המציין כי כלי הטיס כשר לטיסה נרשם במסמכי כלי הטיס על ידי הוצאת תעודת אחזקה ושחרור או על ידי רישום ביומן התחזוקה של כלי הטיס בצורה ובאופן שנקבעו על ידי המנהל. == פרק שלושה-עשר: הפעלה מסחרית של מטוסים גדולים (תיקון: תשמ"ח-4) == === סימן א': כללי (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 356. הגדרות ומונחים (תיקון: תשמ"ח-4, תש"ן, תשע"ד, תשע"ו) : לעניין [[פרק זה]] - :- "זמן הסטה" (Diversion Time) - טווח המבוטא במונחים של זמן טיסה, מנקודה בנתיב הטיסה עד לשדה משנה לנתיב; :- "זמן הסטה מרבי" (Maximum Diversion Time) - זמן ההסטה המרבי בטיסת EDTO, שהתיר המנהל למחזיק רישיון, במסגרת אישור להפעלת טיסות EDTO, לפי [[תקנה 403]]; :- "זמן סף" - :: (1) למטוס דו-מנועי המונע במנועי טורבינה - 60 דקות במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח; :: (2) למטוס בעל שלושה מנועי טורבינה או יותר - 180 דקות במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח; :- "טיסת EDTO" - טיסה של מטוס רב-מנועי המונע במנועי טורבינה שבה זמן ההסטה עולה על זמן הסף; :- "מוסמך EDTO" - טכנאי לבדק מטוס שהשלים באופן משביע רצון את תכנית ההדרכה של מחזיק הרישיון בנושא אחזקת מטוסים דו-מנועיים המופעלים בטיסות EDTO, כאמור [[בפרט (11)(ט) בתוספת הרביעית]]; :- "מושב יציאת חירום" - מושב או שורת מושבים שמהם ניתן להתקדם ישירות לפתח חירום, בלי להיכנס למעבר או להקיף מכשול; :- "מחזיק רישיון" - מפעיל אווירי שבידו רישיון הפעלה אווירית שניתן לפי [[פרק זה]]; :- "מטוס מוביל נוסעים" או "הפעלה של הולכת נוסעים" - הולכת בני אדם שאינם נמנים עם אלה שפורטו [[בתקנה 475(א)]]; :- "מערכת EDTO משמעותית" - מערכת במטוס אשר כשל או הידרדרות שלה עלולים להשפיע לרעה על בטיחות טיסת EDTO, או שהמשך פעולתה הוא בעל חשיבות ייחודית לטיסה בטוחה ולנחיתה של המטוס בעת הסטה בטיסת EDTO, המפורטת ככזאת בספרות האחזקה שפרסם מחזיק תעודת הסוג של המטוס. @ 357. תחולה (תיקון: תשמ"ח-4) : (א) [[פרק זה]] חל על מטוסים גדולים בהפעלה מסחרית על ידי מוביל אוירי ישראלי בטיסות סדירות וטיסות שכר ועל כל אדם המועסק על ידיו בהפעלה כאמור וכן על כל אדם המצוי במטוס המופעל בהתאם [[לפרק זה]], הכל לפי הענין. : (ב) [[פרק זה]] לא חל על הפעלת מטוס שהוראות [[הפרקים השמיני]] [[או השנים עשר]] חלים לגביו. @ 358. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 359. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 360. תחולה על מפעיל לא מורשה (תיקון: תשמ"ח-4) : הוראות [[פרק זה]] חלות גם על אדם המבצע הפעלה [[שפרק זה]] חל עליה, ללא רשיון ומפרטי הפעלה מתאימים. @ 361. חכירת מטוס (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יפעיל אדם מטוס גדול שנחכר על ידי מחזיק הרשיון לפי [[פרק זה]] אלא אם כן המציא למנהל עותק של כל תנאי החכירה (להלן - החוזה) והתקיימו התנאים הנקובים בתקנת משנה (ב). : (ב) קיבל המנהל עותק של החוזה יקבע מי מהצדדים לחוזה הוא האחראי להפעלה; קבע המנהל כי מחזיק הרישיון הוא האחראי להפעלה, יוציא תיקון מתאים למפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון, ויורה למחזיק הרישיון לעדכן בספר העזר למבצעים ובספר בקרת האחזקה שלו את שמות הצדדים לחוזה ואת תקופת תוקפו, את סימני הלאומיות והרישום של המטוס, וכן את התפקידים והחובות של הצדדים לחוזה, הישימים להפעלה. : (ג) בקבעו מי מהצדדים לחוזה אחראי להפעלה, יביא המנהל בחשבון על מי מהצדדים מוטלות שליטה ואחריות על כל אחד מאלה: :: (1) אנשי הצוות ואימונם; :: (2) כושרו האוירי של המטוס וביצוע התחזוקה; :: (3) המישגרה; :: (4) מתן שירות למטוס; :: (5) קביעת נתיבי הטיסה ולוח הזמנים; :: (6) כל דבר אחר שהמנהל ימצא לנכון לעניין קביעה כאמור. @ 362. הפעלה ותחזוקה של מטוסים בתצורה של 30 מושבים או פחות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מפעיל לפי [[פרק זה]] רשאי להפעיל מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים המרבי, למעט מושבי הטייסים, הוא עד 30 מושבים לכל היותר ומשקלו המשתלם (Payload) המרבי 3400 ק"ג (7500 פאונד) לפי [[הפרק השנים עשר]], אולם [[תקנות 232]], [[238]], [[243]], [[245]] [[ו-247 עד 249]] לא יחולו על הפעלה כאמור והיא תבוצע בהתאם למפרטי ההפעלה המתאימים לפי [[פרק זה]] למעט [[סימנים ה' עד י"א לפרק זה]]. : (ב) מחזיק רשיון הפעלה אווירית לפי [[פרק זה]] רשאי לתחזק מטוסים המופעלים לפי [[הפרק השנים עשר]] בהתאם למערך אחזקה כמפורט [[בסימן י"א לפרק זה]] ובהתאם למפרטי הפעלה שניתנו לו לפי [[פרק זה]]; מפרטי הפעלה שניתנו לפי תקנה זו יכללו מגבלות ודרישות הפעלה שהמנהל מצא כי הן חיוניות להפעלה בטוחה. @ 363. תחולת [[הפרק]] מחוץ לישראל (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) אדם המפעיל מטוס בהתאם לרשיון שניתן לו לפי [[פרק זה]] מחוץ לישראל, יעמוד בכללי התעבורה האוירית של מדינת החוץ הנוגעת לעניין ובכללי שדות התעופה שלה, אלא אם כן הוראה מהוראות [[פרק זה]] חמורה יותר וניתן לעמוד בדרישותיה מבלי להפר את כללי מדינת החוץ. : (ב) מחזיק רישיון יוודא כי בהפעלת מטוסים מחוץ לישראל, כל המועסקים מטעמו ידעו את חובתם לציית לחוקים לתקנות ולנהלים החלים עליהם במדינה שבה מתבצעת ההפעלה. : (ג) מחזיק רישיון יבטיח כי הטייסים ושאר אנשי צוות האוויר מכירים את הדינים והנהלים החלים לגבי הפעלת המטוס במרחבי האוויר, בנתיבים ובשדות התעופה שבו הוא יופעל, ולגבי עזרי הניווט המשמשים בהם. @ 364. הובלה אסורה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : התיר מחזיק ברשיון לפי [[פרק זה]] שהוא בעלים או חוכר של מטוס לאדם להפעיל מטוס בהובלה המהווה הפרה של [[תקנה 12]], רשאי המנהל להשעות או לבטל את רשיונו. === סימן ב': רישוי מוביל אוירי פנים ארצי ומוביל אוירי בינלאומי (((בוטל))) (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) === @ 365. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 366. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 367. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 368. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) === סימן ג': רישוי מוביל אוירי בטיסות שכר ובטיסות מיוחדות (((בוטל))) (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) === @ 369. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 371. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 372. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) === סימן ד': מתן רישיון הפעלה אווירית (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) === @ 373. בקשה לרשיון (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מבקש רשיון יגיש בקשה באופן ובצורה שהורה המנהל; הבקשה תוגש 60 ימים לפחות לפני התאריך המיועד להתחלת ההפעלה כפי שצויין בבקשה, ובמקרה של בקשה לחידוש הרשיון - 60 ימים לפחות לפני תום תוקפו של הרשיון. : (ב) בקשה לרשיון תכיל הצהרה בדבר כל אלה: :: (1) מבקש שהוא תאגיד: ::: (א) שמו ומענו של כל בעל עניין בתאגיד כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; לענין זה יראו אדם כבעל ענין בתאגיד גם כשהמניות באותו תאגיד הן בבעלות בן זוגו, ילדיו, נכדיו או הוריו, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין שהמניות מוחזקות עבורו ובין אם הן מוחזקות עבור אחד מהמנויים לעיל; ::: (ב) שמו ומענו של כל מנהל ושל כל אדם שיעסוק בתפקיד בהנהלה כמפורט [[בתקנה 377]]; ::: (ג) שמו ומענו של התאגיד, ושל כל בעל שליטה בתאגיד, הקשור במישרין או בעקיפין במבקש או בנשלט על ידו; :: (2) מבקש שאינו תאגיד: ::: (א) שמו ומענו של כל אדם שיש לו ענין כספי בבקשה, טבעו של אותו ענין ומידת הענין; ::: (ב) שמו ומענו של כל אדם שיועסק בתפקיד בהנהלה כמפורט [[בתקנה 377]]. @ 374. תנאים למתן רישיון (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) המנהל יתן רשיון הפעלה אווירית לפי [[סימן זה]] אם הוכיח המבקש למנהל כי הוא - :: (1) מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית; :: (1א) עומדים לרשותו ונמצאים בחזקתו שני מטוסים המתאימים לסוגי הפעילויות המבוקשים לפחות; לעניין זה, "עומדים לרשותו ונמצאים בחזקתו" - בין בבעלותו, ובין כחוכר המטוס בחוזה חכירה לטווח ארוך שהמנהל קבע לגביו, לפי [[תקנה 361]], כי החוכר הוא האחראי להפעלה; :: (2) אינו פסול מלקבל רשיון כאמור בתקנת משנה (ב); :: (3) המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא בעל ארגון הולם, שיטות הולמות לבקרה ולפיקוח על הפעלת טיסות, תכנית הדרכה הולמת, וכן הסדרים הולמים לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של המטוסים שהוא מפעיל ולקבלת שירותי קרקע, התואמים את האופי וההיקף של ההפעלה שבקשר אליה מתבקש הרישיון; :: (4) המבקש הגיש לעיונו של המנהל, לשם ביקורת, ספר עזר למבצעים כאמור [[בסימן ו']], הכולל את כל המידע וההוראות החיוניים כדי לאפשר לכל מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי למלא את חובותיו לפי כל דין החל על ההפעלה, לשמור על רמת בטיחות גבוהה ולתת את השירותים המבוקשים, לפי תקנות אלה, וספר העזר כאמור מקובל על המנהל והוא אישר את החלקים ממנו הטעונים אישור לפי תקנות אלה; :: (5) המבקש הגיש לעיונו של המנהל, לשם ביקורת, ספר בקרת אחזקה כאמור [[בסימן ו']], הכולל את כל המידע וההוראות החיוניים כדי לאפשר לכל בעל תפקיד תפעולי או כל הממלא תפקיד באחזקה מטעם מחזיק הרישיון, למלא את חובותיו לפי כל דין החל לעניין שמירה על כשירות אווירית נמשכת של המטוסים שהוא מפעיל ולעניין אחזקתם, לשמור על רמת בטיחות גבוהה ולתת את השירותים המבוקשים לפי תקנות אלה, וספר העזר כאמור מקובל על המנהל והוא אישר את החלקים ממנו הטעונים אישור כאמור בתקנות אלה. : (ב) המנהל רשאי שלא ליתן רשיון להפעלה אווירית למבקש לפי [[סימן זה]], אם מצא כי - :: (1) רשיון להפעלה אווירית קודם של המבקש הותלה או בוטל; :: (2) אדם שהועסק על ידי מוביל אוירי שרשיון ההפעלה שלו הותלה או בוטל בתפקיד הנהלה הדומה לתפקיד מאלו המנויים [[בתקנה 377]], או שהיתה לאותו אדם שליטה או זכות בעלות משמעותית במבקש ושהעסקתו או שליטתו תרמו באורח משמעותי לסיבות שהביאו לביטול הרשיון או התלייתו, אמור להיות מועסק באחד מאותם תפקידים או בתפקידים דומים על ידי המבקש; :: (3) המבקש אינו מסוגל לבצע הפעלה בטוחה מסיבות כספיות. : (ג) (((בוטלה).)) @ 374א. פרטי הרישיון ומפרטי ההפעלה (תיקון: תשע"ד) : (א) רישיון הפעלה אווירית יינתן בשפות העברית והאנגלית בטופס לפי תבנית הנתונה בסעיף 2 לתוספת 6 (Appendix 6) לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה, ויכיל את הפרטים האלה: :: (1) מדינת המפעיל והרשות המוסמכת המוציאה את הרישיון; :: (2) מספר הרישיון ומועד פקיעת תוקפו; :: (3) שם מחזיק הרישיון או השם המסחרי שבו הוא רשאי להשתמש; :: (4) המען של מקום העסקים העיקרי של מחזיק הרישיון; :: (5) פירוט המסמך שאותו יש לשאת במטוס והמפרט את אופן יצירת הקשר המיידי עם הנהלת מחזיק הרישיון; :: (6) תאריך הוצאת הרישיון; :: (7) שמו, חתימתו, והגדרת תפקידו של נותן הרישיון. : (ב) המנהל ייתן מפרטי הפעלה לכל דגם של מטוסים בצי של מחזיק הרישיון; מפרטי ההפעלה יינתנו בשפה האנגלית בטופס לפי תבנית הנתונה בסעיף 3 לתוספת (Appendix‏) 6 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה, ויכללו את הפרטים האלה: :: (1) מספר רישיון ההפעלה האווירית שאליו צמודים מפרטי ההפעלה; :: (2) שם מחזיק הרישיון או השם המסחרי שבו הוא רשאי להשתמש; :: (3) תאריך מתן מפרטי ההפעלה; :: (4) דגמי המטוסים שמחזיק הרישיון רשאי להפעיל, כולל יצרן המטוס ומספר הסדרה; המנהל רשאי לציין במפרטי ההפעלה את סימני הלאומיות והרישום של המטוסים שמחזיק הרישיון רשאי להפעיל; :: (5) סוג ההפעלה (נוסעים/מטען, בין-לאומי/פנים ארצי, סדיר/שכר); :: (6) אזורי הפעלה; :: (7) הגבלות מיוחדות על ההפעלה; :: (8) הרשאות מיוחדות להפעלה, כדוגמת נשיאת חומרים מסוכנים, תפעול בתנאי ראות נמוכה, מפרטי ניווט וכיוצא באלה; :: (9) שם ממונה על הכשירות האווירית הנמשכת, והתקנות שלפיהן הוא פועל; :: (10) חריגות מאושרות מהוראות תקנות אלה, ונושאים נוספים כפי שייקבעו על ידי המנהל; :: (11) שמו, חתימתו, והגדרת תפקידו של נותן מפרטי ההפעלה. : (ג) המנהל רשאי לתת אותם מפרטי הפעלה לכמה דגמים של מטוסים בצי של מחזיק הרישיון, אם ההגבלות וההרשאות לגביהם, כאמור בתקנת משנה (ב)(7) ו-(8), הן זהות. : (ד) המנהל רשאי לתת מפרטי הפעלה נפרדים למטוסים מאותו דגם בצי של מחזיק הרישיון, אם ההגבלות וההרשאות כאמור לגבי חלק מהמטוסים מאותו דגם הן שונות. @ 375. תקופת תקפו של רשיון (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) תקופת תוקפו של רישיון הפעלה אווירית היא שנתיים מיום נתינתו, אלא אם כן בוטל או הותלה רישיון ההפעלה המסחרית שבהסתמך עליו הוא ניתן או אם המנהל ביטל או התלה את רישיון ההפעלה האווירית. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) המנהל רשאי להתלות רשיון או לבטלו מכל סיבה אשר היתה יכולה לשמש בסיס לסירוב מתן הרשיון. : (ד) התלה המנהל רשיון או ביטלו - יחזירו מחזיק הרשיון למנהל. : (ה) (((בוטלה).)) @ 376. פטורים ואישורים לחריגה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) המנהל רשאי, לבקשת מחזיק רשיון ובכפוף לתקנות משנה (ב) או (ג), לפי הענין, לאשר חריגות מדרישות ישימות של [[פרק זה]], בדרך של תיקון מתאים במפרטי ההפעלה (להלן - אישור חריגה) ומחזיק הרשיון יענה על תנאי האישור לחריגה בכל הפעלה כאמור; המנהל רשאי לבטל אישור חריגה בכל עת. : (ב) אישרו הרשויות המוסמכות לכך בצה"ל, שההפעלה היא חיונית לבטחון המדינה ושנדרשת חריגה, רשאי המנהל לתת אישור חריגה להפעלה המבוצעת - :: (1) בהתאם לחוזה שבו צה"ל הוא הצד העיקרי; :: (2) עבור צה"ל לפי חוזה בין צה"ל לבין צד עיקרי לחוזה, שלו חוזה עם מחזיק רשיון לפי [[פרק זה]]. : (ג) בתנאי חירום רשאי המנהל לתת אישור חריגה אם ההפעלה חיונית להצלת אדם או רכוש והמנהל מצא כי החריגה חיונית לביצוע מהיר של ההפעלה. : (ד) לא יתן המנהל אישור חריגה אלא לאחר שהביא בחשבון את כל השיקולים הנוגעים לענין. @ 377. דרישות כח אדם ניהולי (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ח-2) : (א) מבקש רשיון יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומד לרשותו כח אדם לתפקידי הנהלה במספר ובאיכות המספיקים כדי להבטיח דרגה גבוהה ביותר של בטיחות בהפעלה וכי מבקש הרשיון מעסיק בלעדית את אותו כח אדם במשרה מלאה לפחות בתפקידים אלה: :: (1) מנהל בעל אחריות כוללת; :: (2) ממונה על המבצעים; :: (3) טייס ראשי; :: (4) ממונה על כשירות אווירית נמשכת; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) מנהל בטיחות כאמור [[בתקנה 7 לתקנות המנ"ב]]. : (ב) לבקשת מחזיק רשיון, רשאי המנהל להתיר הפעלה מסויימת עם כח אדם במספר ובתפקידים שונים מאלה המנויים בתקנת משנה (א), אם הוכיח כי הוא מסוגל לבצע את ההפעלה בדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות בשל אחד מאלה: :: (1) סוג ההפעלה המיועד והיקפה; :: (2) מספר המטוסים שיופעלו וסוגם; :: (3) איזור ההפעלה. : (ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), מחזיק רישיון רשאי להעסיק את מנהל הבטיחות גם בתפקיד של טייס, מדריך או בוחן, ובלבד שמתקיימות הוראות [[תקנה 7(ג) ו-(ה) לתקנות המנ"ב]]. : (ג) מחזיק הרשיון - :: (1) יפרט בחלק הכללי של ספר העזר למבצעים או בספר בקרת האחזקה, לפי תקנות אלה את תפקידם, כפיפותם, סמכויותיהם ואחריותם של המועסקים על ידו לפי תקנה זו; :: (2) יציין בספר העזר למבצעים ובספר העזר לאחזקה את שמם של בני האדם שמינה לתפקידים האמורים, לפי תקנות אלה, ופרטי ההתקשרות עמם; :: (3) ימציא למנהל הודעה על כל שינוי במינוי כאמור בפסקאות (1) ו-(2), תוך 10 ימים מיום השינוי. : (ד) בתקנה זו, העסקה בלעדית משמעה העסקה על ידי מחזיק הרישיון, במסגרת פעילות מחזיק הרישיון, בתפקידים שבתחום אחריותו של בעל התפקיד האמור או הנוגעים להם, ובלבד שהעיסוק בתפקידים אלה אינו יוצר או עלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כאמור או פוגע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור. @ 378. כישורי כח אדם ניהולי (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ח-2, תשפ"ב) : (א) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד של הממונה על המבצעים אלא אם כן אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו, את הוראות [[פרק זה]] והוא אחד מאלה - :: (1) מחזיק, או החזיק ברישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר וצבר נסיון של חמש שנים רצופות לפחות כטייס מפקד של מטוס גדול ומהם שלוש שנים לפחות נסיון בשירות בעל רשיון הפעלה של מטוס גדול; :: (2) בעל נסיון של שלוש שנים לפחות בתפקיד בעל אחריות וסמכות הדומים, לדעת המנהל, לממונה על המבצעים במטוסים גדולים. : (ב) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד של טייס ראשי, אלא אם כן הוא - :: (1) מחזיק ברשיון תקף של טייס בנתיבי תובלה באויר ובו הגדר אחד לפחות המתאים לסוג המטוסים המופעלים על ידי בעל הרשיון; :: (2) בעל נסיון של חמש שנים רצופות לפחות כטייס מפקד של מטוס גדול שהופעל או מופעל על ידי מחזיק הרשיון; המנהל רשאי להתיר חריגה מדרישות פסקה זו אם מצא שלאותו אדם נסיון תעופתי דומה; :: (3) מכיר ויודע בכל עת את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או מעסיקו, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת הוראות [[פרק זה]] הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו. : (ג) לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד של ממונה על כשירות אווירית נמשכת אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה: :: (1) התקיים בו אחד מאלה: ::: (א) הוא מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר למטוס גדול המתאים, בשים לב לסוגי המטוסים שמפעיל מחזיק הרישיון, למילוי תפקידו, והוא החזיק בהגדר זה חמש שנים לפחות; ::: (ב) הוא בעל תואר ראשון לפחות בהנדסה אווירונאוטית, מכנית, חשמלית, אלקטרונית, הנדסת אוויוניקה או הנדסה בתחום אחר המקובל על המנהל כנוגע לכשירות אווירית נמשכת של כלי טיס; ::: (ג) התקיימו בו כל אלה: :::: (1) נוסף על הניסיון כאמור בפסקה (2), הוא בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בשילוב מתאים של משימות הקשורות לתחזוקת כלי טיס או לניהול כשירות אווירית נמשכת, או לפיקוח על משימות כאמור; :::: (2) הוא עבר קורס היכרות כללית עם מדגם מייצג של סוגי כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרישיון; :::: (3) הוא בעל ידע בנושא מערכת איכות כולל שיטות לביצוע סיקור, כהגדרתו [[בתקנות מכוני הבדק]]; :: (2) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות המתאים למילוי תפקידו, שמהן שנתיים לפחות בענף התעופה בתפקיד מתאים; :: (3) הוא מכיר ויודע בכל עת את ספר בקרת האחזקה ואת מערכי האחזקה של מחזיק הרישיון העומד להעסיקו או המעסיקו, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת תקנות הטיס הנוגעות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת הישימות להפעלה של מחזיק הרישיון. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) (((בוטלה).)) @ 379. הדרכת עובדים בתפקידים תפעוליים ושימוש במפרטי הפעלה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רישיון יבטיח כי כל מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי, יקבל הדרכה ואימון הולמים לגבי תפקידיו וחובותיו, כפי שהם מפורטים בספר העזר למבצעים ובספר בקרת האחזקה, ולגבי הקשר בין תפקידיו לבין ההפעלה הכוללת. : (ב) מחזיק רשיון יחזיק קובץ נוסף שלם ונפרד של מפרטי ההפעלה שלו ובו יכלול את מפרטי ההפעלה הישימים בספר העזר למבצעים שלו באופן שתישמר זהותם כמפרטי הפעלה. @ 380. שינוי רשיון ומפרטי הפעלה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) המנהל רשאי לשנות תנאי ברשיון שנתן לפי [[פרק זה]] או מפרטי הפעלה שנתן לפי [[פרק זה]] - :: (1) לבקשת מחזיק הרשיון, אם מצא כי הבטיחות בתובלה האוירית וטובת הציבור מאפשרים זאת; :: (2) ביזמתו, אם מצא כי השינוי נדרש מטעמי בטיחות בתובלה האוירית וטובת הציבור. : (ב) מצא המנהל כי השינוי נדרש מטעמי בטיחות וטובת הציבור, יודיע על כך למחזיק הרשיון ויתיר לו להמציא מידע והערות על כך תוך תקופה שלא תפחת משבעה ימים; לאחר שישקול את המידע וההערות שהומצאו על ידי מחזיק הרשיון, יחליט המנהל אם לבצע את השינוי או לבטל את הודעתו. : (ג) החליט המנהל לערוך את השינוי האמור, יכנס התיקון לתוקף לא פחות מ-10 ימים לאחר שמחזיק הרשיון קיבל הודעה על כך. : (ד) ערר המחזיק בפני המנהל - יכנס השינוי לתוקף במועד שקבע המנהל. : (ה) מצא המנהל כי קיים מצב חירום המחייב פעולה בכל הקשור לבטיחות בתובלה האוירית, רשאי הוא להורות על שינוי מפרטי ההפעלה ללא דיחוי; הוראה כאמור תיכנס לתוקף ביום קבלתה על ידי מחזיק הרשיון; להוראה יצרף המנהל את ממצאיו ונימוקיו. : (ו) המבקש שינוי כאמור בתקנת משנה (א)(1) ימציא למנהל את בקשתו 15 ימים לפחות לפני מועד השינוי המבוקש, אלא אם כן אישר המנהל תקופה קצרה יותר. : (ז) על סירוב לבקשת שינוי רשאי המבקש לערור בפני המנהל תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת הסירוב. @ 381. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ח-2) : (((בוטלה).)) @ 381א. ממונה על כשירות אווירית נמשכת (תיקון: תשע"ד) : ממונה על כשירות אווירית נמשכת שמונה לפי [[תקנה 377(א)(4)]] אחראי לכשירות האווירית הנמשכת של המטוסים שמפעיל מחזיק הרישיון, ובכלל זה אחראי להבטיח - : (1) כי כל פעולות הבדק במטוסים מבוצעות לפי ספר בקרת האחזקה של מחזיק הרישיון; : (2) את קיום חובות המפעיל האווירי לפי [[הפרק השביעי]], וחובותיו הנוגעות לכשירות אווירית נמשכת לפי [[פרק זה]]; : (3) כי לא תחל טיסה אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (א) המטוס נשמר ומתוחזק במצב כשיר לטיסה; :: (ב) הציוד התעופתי לרבות ציוד החירום הנדרש לאותה טיסה הוא במצב שמיש; :: (ג) לא הופרו התנאים שעל בסיסם ניתנה תעודת כושר הטיסה או התנאים הקבועים בה. @ 382. שינוי מען (תיקון: תשמ"ח-4) : מחזיק רשיון ידווח למנהל, 30 ימים מראש לפחות, על כל שינוי במען משרדו הראשי, מקום עסקיו הראשי או מקום התחזוקה הראשי שלו. @ 383. סמכות פיקוח (תיקון: תשמ"ח-4) : מחזיק רשיון יתיר למפקח או למנהל לבצע בכל מקום ובכל עת בדיקות או ביקורות כדי לקבוע קיום הוראות [[החוק]], התקנות, הרשיון ומפרטי ההפעלה. === סימן ה': אישור נתיבים למובילים אויריים (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 384. דרישות נתיבים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מוביל אוירי המבקש אישור נתיב יוכיח להנחת דעתו של המנהל כל אלה - :: (1) כי הוא מסוגל לבצע הפעלה סדירה באורח משביע רצון לכל שדה תעופה קבוע, או שדה המשמש לתדלוק באותו נתיב או קטע נתיב; :: (2) כי עומדים לרשותו המתקנים והשירותים הנדרשים [[בתקנות 386 עד 390]] והם מספיקים לביצוע ההפעלה המבוקשת. : (ב) המנהל יאשר נתיב המצוי מחוץ למרחב אויר מבוקר אם קבע כי צפיפות התנועה בנתיב היא כזו שתובטח בו רמה מספקת של בטיחות. : (ג) לא יחוייב מוביל אוירי בביצוע טיסת הדגמה בנתיב או בקטע של הנתיב לפי תקנת משנה (א) אם הוכיח שטיסת ההדגמה אינה חיונית בהתחשב בקיומם של שירותים מספקים של שדות תעופה, תאורה, תחזוקה, תקשורת, עזרי ניווט, מתקני תדלוק וציוד רדיו במטוס ועל פני הקרקע ושל כח האדם שיועסק בהפעלה המוצעת. @ 385. רוחב נתיבים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) רוחבם של נתיבים וקטעי נתיבים מאושרים מעל פרוזדורי אויר בישראל או מחוצה לה הם כפי שנקבע לאותם נתיבים או קטעי נתיבים בפמ"ת של המדינות שבתחומן הם מצויים. : (ב) המנהל רשאי לקבוע רוחבם של נתיבים שאינם קבועים בפמ"ת של ישראל או של מדינה אחרת אם מצא כי הדבר חיוני ולאחר ששקל את כל אלה: :: (1) תנאי פני הקרקע; :: (2) גבהים מזעריים בנתיב; :: (3) עזרי הניווט במטוס ועל פני הקרקע; :: (4) צפיפות התנועה האוירית; :: (5) נהלי נת"א. :: (ג) רוחב הנתיבים שנקבעו כאמור בתקנת משנה (ב) יצויינו בספר העזר למבצעים של המוביל האוירי. @ 385א. גובה טיסה מזערי בנתיב (תיקון: תשע"ד) : (א) מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, רשאי לקבוע, בספר העזר למבצעים שלו, גובהי טיסה מזעריים בנתיבי טיסה שלגביהם נקבעו גובהי טיסה מזעריים בידי הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר, בתנאי שגבהים אלה לא יפחתו מהגבהים שקבעה אותה רשות מוסמכת. : (ב) מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, יפרט בספר העזר למבצעים שלו, שיטה להגדרת גובהי טיסה מזעריים, בנתיבים שלגביהם לא נקבעו גובהי טיסה מזעריים בידי הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר; גובהי הטיסה המזעריים כאמור לא יהיו נמוכים מהאמור [[בפרק הרביעי לתקנות אלה]]. : (ג) בקביעת שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים כאמור בתקנת משנה (ב), מחזיק הרישיון ייקח בחשבון לפחות את כל אלה: :: (1) הדיוק והאמינות שבהם ניתן לקבוע את מיקומו של המטוס; :: (2) אי-דיוק של קריאות מדי הגובה שבשימוש; :: (3) מאפייני פני השטח, לדוגמה שינויי גובה חדים; :: (4) הסבירות של היתקלות בתנאי מזג אוויר קשים (למשל מערבולת אוויר חמורה (Severe Turbulence) וזרמי אוויר יורדים); :: (5) אי-דיוק אפשרי במפות תעופתיות; :: (6) מגבלות המרחב האווירי. : (ד) שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים, כאמור בתקנת משנה (ב), טעונה אישור של המנהל מראש. @ 386. שדות תעופה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל שבכל נתיבי התעופה בהם ביקש לפעול, קיימים שדות תעופה מספיקים המצויידים כיאות והולמים את ביצוע ההפעלה המבוקשת בהתחשב בנתונים כגון: גודל השדה, פני-הקרקע, מכשולים, מתקנים, הגנת הציבור, תאורה, אמצעי ניווט ותקשורת ופיקוח על התעבורה האוירית. : (ב) להבטחת תפעול מבצעי בטוח יוכיח מוביל אוירי כי בידיו שיטה המניחה את דעת המנהל לאסוף, לאחסן ולהפיץ בין כל מי שיש לו ענין בכך מידע תעופתי עדכני על כל אחד משדות התעופה בהם הוא משתמש; המידע יכיל כל אלה - :: (1) לגבי שדות תעופה - ::: (א) מתקנים; ::: (ב) אמצעים להגנת הציבור; ::: (ג) עזרי ניווט, הנמכה ותקשורת; ::: (ד) עבודות בינוי המשפיעות על המראת מטוסים, נחיתתם והפעלתם על הקרקע; ::: (ה) מתקנים לתעבורה אוירית. :: (2) לגבי מסלולים, שטחי עצירה (Stopways) ושטחים פנויים ממכשולים (Clearways) - ::: (א) מידות; ::: (ב) פני השטח; ::: (ג) שטח סימון ותאורה; ::: (ד) גובה ושיפוע. :: (3) לגבי מפתני מסלול מוסטים (Displaced Threshhold) - ::: (א) מיקומם ומידותיהם; :: (ב) יישומם להמראה ולנחיתה; ::: (ג) מכשולים המשפיעים על חישוב ביצועי המראות ונחיתות בהתאם [[לסימן ט' של פרק זה]]; ::: (ד) מכשולים משמעותיים (Controlling Obstacles). :: (4) לגבי תהליכי טיסת מכשירים - ::: (א) תהליכי יציאה; ::: (ב) תהליכי גישה; ::: (ג) תהליכי הליכה סביב. :: (5) מידע מיוחד - ::: (א) ציוד למדידה של ראות על מסלול; ::: (ב) רוחות שכיחות בתנאי ראות גרועים. : (ג)(1) מצא המנהל כי מתחייב שיפור או שינוי בשיטת איסוף המידע האוירונאוטי האמור, בהפצתו ובשימוש בו, יודיע על כך למחזיק הרשיון. :: (2) מחזיק הרשיון חייב לשפר או לשנות את שיטותיו, הכל בהתאם לענין, על פי הנדרש על ידי המנהל, בתוך 30 ימים מיום שקיבל את ההודעה. : (ד) מחזיק הרשיון רשאי להשיג על הודעה כאמור בתקנת משנה (ג) בפני המנהל, תוך 10 ימים מיום קבלת ההודעה; הוגשה השגה כאמור, יעוכב ביצוע ההחלטה עד שהמנהל יתן החלטתו. @ 386א. מינימת הפעלה בשדה תעופה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, יכלול בספר העזר למבצעים שלו מינימת הפעלה לשדה תעופה לכל שדה תעופה שבו הוא מבקש להשתמש כשדה יעד או כשדה משנה, ובלבד שמינימת ההפעלה כאמור לא תפחת מזו שקבעה הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר, אלא באישור של אותה רשות מוסמכת. : (ב) מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, יכלול בספר העזר למבצעים שלו שיטה לקביעת מינימת הפעלה לפי פסקת משנה (א), שבה הוא ייקח בחשבון את כל אלה לפחות: :: (1) סוג המטוס, ביצועיו ואיפיוניו; :: (2) הרכב אנשי צוות האוויר, כשירותם וניסיונם; :: (3) ממדי המסלולים שנבחרו לשימוש ומאפיניהם; :: (4) התאמתם של מיתקני העזר לטיסה וביצועיהם; :: (5) הציוד הקיים במטוס למטרת ניווט או שליטה על נתיב הטיסה בעת הגישה לנחיתה ותהליך ההליכה סביב; :: (6) המכשולים באזורי הגישה וההליכה סביב והגובה הנקי ממכשולים לצורך תהליכי גישת המכשירים; :: (7) האמצעים שבהם משתמשים כדי לקבוע תנאי מזג אוויר ולדווח עליהם; :: (8) המכשולים באזורי הנסיקה (climb-out) ומקדמי המרחק ממכשולים נחוצים; :: (9) בקביעת מינימת הפעלה לשדה משנה - תוספת לערכי בסיס הענן והראות. : (ג) שיטה לקביעת מינימת הפעלה לשדה תעופה כאמור בתקנת משנה (ב) טעונה אישור של המנהל מראש. @ 387. מתקני תקשורת (תיקון: תשמ"ח-4) : מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל שקיימת מערכת דו-כיוונית של תקשורת רדיו אויר קרקע בנקודות שיבטיחו תקשורת מהירה ואמינה, בתנאים רגילים של הפעלה בכל נתיב, בין כל מטוס לבין המשגרה המאושרת המתאימה ובין כל אחד מהם לבין יחידות נת"א. @ 388. מידע מטאורולוגי (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מוביל אווירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל שקיים ועומד לרשותו מידע מטאורולוגי מספק, החיוני להפעלה, לאורך כל נתיב ובכל שדה תעופה שעומדים להשתמש בו, ובכלל זה מידע מטאורולוגי לגבי תופעות מזג אוויר גרוע העלולות להשפיע על בטיחות הטיסה ובכלל זה ערבול באוויר צח (Clear Air Turbulence), סופות רעמים וגזירות רוח בגובה נמוך. : (ב) מוביל אווירי יעשה שימוש במידע מטאורולוגי עדכני, העומד לרשותו לפי תקנת משנה (א) לשם תכנון הטיסה וניהולה. @ 389. מתקני ניווט בנתיב (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, לגבי כל נתיב מוצע, כי עזרי הניווט הקרקעיים והאלקטרוניים העומדים לרשותו לניווט מטוס הינם בתחום הדיוק הנדרש לפיקוח על תנועה אוירית, והם ממוקמים כך שיאפשרו ניווט לכל שדה תעופה קבוע, זמני, משני או לתדלוק. : (ב) פרט לעזרי הניווט הנדרשים לניווט לשדות תעופה משניים, יצויינו בספר העזר למבצעים של המוביל האוירי עזרים קרקעיים אלקטרוניים הנדרשים לאישור נתיבים מחוץ למרחב אויר מבוקר. : (ג) עזרי ניווט קרקעיים אלקטרוניים אינם נדרשים לצורך - :: (1) פעולת כט"ר או כטר"מ ביום, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי בשיטת ניווט טיס ובהתייחסות לאפיוני פני הקרקע מסוגלת ההפעלה להתבצע בבטיחות; :: (2) הפעלת כט"ר או כטר"מ בלילה, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי באותם נתיבים מצויות נקודות ציון מוארות המספיקות להפעלה בטוחה; :: (3) הפעלה בקטעי נתיב בהם מתבצעת נווטות שמימית או נווטות באמצעי ניווט מיוחדים אחרים שאישר המנהל. @ 389א. נוהלי שיגור והפעלה לטיסה בנתיב מרוחק יותר מ-60 דקות משדה משנה בנתיב (תיקון: תשע"ד) : (א) מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, המבקש לבצע טיסה בנתיב שבו יש נקודה המרוחקת יותר מ-60 דקות טיסה משדה משנה לנתיב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח במהירות כמפורט להלן, יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי יש לו נהלים מתאימים לשיגור ולהפעלה של טיסות כאמור, כמפורט בתקנת משנה (ב): :: (1) למטוס דו-מנועי המונע במנועי טורבינה - במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו; :: (2) למטוס בעל יותר משני מנועים המונע במנועי טורבינה - במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו. : (ב) אלה הנהלים הנדרשים לשיגור ולהפעלה של טיסות בנתיב שבו יש נקודה המרוחקת יותר מ-60 דקות טיסה משדה משנה לנתיב כאמור בתקנת משנה (א): :: (1) זיהוי שדות משנה לטיסה בנתיב; :: (2) הבטחת אספקת המידע העדכני ביותר לצוות האוויר כאמור [[בתקנה 511א]], הן בשיגור והן במהלך הטיסה; :: (3) שיטות להבטחת תקשורת בין המטוס ומרכז המשגרה של מחזיק הרישיון; :: (4) יכולת ניטור התנאים לאורך נתיב הטיסה המתוכנן, לרבות שדות המשנה שזוהו כאמור [[בתקנה 511א]], והעברת כל מידע העשוי להשפיע על בטיחות הטיסה, לצוות האוויר תוך כדי הטיסה; :: (5) וידוא כי כל הנתיבים שנבחרו אינם חורגים ממגבלות מפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון; :: (6) וידוא שמישות מערכות בבדיקה לפני הטיסה, לרבות מערכות הכלולות ברשימת הציוד המזערי; :: (7) מיתקני תקשורת וניווט ויכולותיהם; :: (8) דרישות דלק; :: (9) זמינות מידע לחישוב ביצועים לשדות המשנה בנתיב שזוהו כאמור. @ 390. טיס מתקני תחזוקה ושירות (תיקון: תשמ"ח-4) : מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, כי עומדים לרשותו בנקודות לאורך הנתיב, כח אדם מיומן, מתקנים וציוד מתאימים, חלקי חילוף וחמרים ככל הנדרש למתן שירות נאות, אחזקה ותחזוקה קלה של המטוסים וציוד העזר. @ 391. מרכזי משגרה (תיקון: תשמ"ח-4) : מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, כי עומדים לרשותו מרכזי משגרה מספיקים והמתאימים לצורך ההפעלה והם ממוקמים בנקודות החיוניות להבטחת שליטה תפעולית מתאימה לגבי כל טיסה. === סימן ו': ספר עזר למבצעים וספר בקרת האחזקה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) === @ 392. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 393. ספר עזר למבצעים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ד-2) : (א) מחזיק רישיון יחזיק וינהל ספר עזר למבצעים כאמור בתקנת משנה (ב), לשימוש והכוונה של כוח האדם שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי; ספר העזר למבצעים יהיה מקובל על המנהל, למעט חלקים, נהלים או נתונים אלה: :: (1) חלקים או נהלים שבו הטעונים אישור של המנהל לפי תקנות אלה; :: (2) נתונים לגבי אזורים, נתיבים, שדות תעופה, מיתקני עזר לטיסה ובכלל זה מיתקני תקשורת ועזרי ניווט, ותהליכי טיסה ובכלל זה תהליכי הצטרפות, גישה, המראה ועזיבה, הכלולים בחלק ג' לספר העזר למבצעים, המתפרסמים במסגרת שירותי מידע תעופתי, ומסופקים למחזיק הרישיון על ידי ספק שהמנהל אישר לצורך כך. : (ב) המבנה והתוכן של ספר העזר למבצעים יהיו כמפורט [[בתוספת החמישית]]. : (ג) מחזיק רישיון יבטיח כי ספרי תפעול המטוסים הכלולים בחלק ב' לספר העזר למבצעים, יביאו בחשבון את עקרונות הגורם האנושי. : (ד) מחזיק רישיון יבטיח כי ספר העזר למבצעים לא יסתור - :: (1) את הוראות דיני הטיס החלות לגביו; :: (2) הוראות כל דין ישים לגבי מטוסים המופעלים על פיו מחוץ לישראל; :: (3) תנאי מתנאי רישיון ההפעלה האווירית או מתנאי מפרטי ההפעלה; :: (4) את הוראות ספר הטיסה; :: (5) חלקים אחרים בספר העזר למבצעים או את ספר בקרת האחזקה; :: (6) את הוראות המנהל. : (ה) מחזיק רישיון יבטיח כי הפעלת המטוסים מתבצעת לפי הוראות ספר העזר למבצעים. @ 394. ספר בקרת האחזקה (תיקון: תשמ"ח-4, תשנ"ט, תשס"ח, תשע"ד) : (א) מחזיק רישיון יחזיק וינהל ספר בקרת אחזקה כאמור בתקנת משנה (ב), לשימוש והכוונה של כוח האדם שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי ובתפקיד אחזקה; ספר בקרת האחזקה יהיה מקובל על המנהל, למעט חלקים או נהלים שבו הטעונים אישור של המנהל לפי תקנות אלה. : (ב) התוכן של ספר בקרת האחזקה יהיה כמפורט [[בתוספת הרביעית]]. : (ג) מחזיק רישיון יבטיח כי התוכן של ספר בקרת האחזקה יביא בחשבון את עקרונות הגורם האנושי. : (ד) מחזיק רישיון יבטיח כי ספר בקרת האחזקה לא יסתור - :: (1) את הוראות דיני הטיס החלות לגביו; :: (2) תנאי מתנאי רישיון ההפעלה האווירית או מתנאי מפרטי ההפעלה; :: (3) את הוראות ספר הטיסה; :: (4) את ספר העזר למבצעים; :: (5) את הוראות המנהל. : (ה) מחזיק הרישיון יבטיח כי אחזקת המטוסים מתבצעת לפי הוראות ספר בקרת האחזקה. @ 395. תיקון ועדכון ספר העזר למבצעים וספר בקרת האחזקה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) בכפוף להוראות תקנת משנה (ב), מחזיק רישיון יתקן את ספר העזר למבצעים ואת ספר בקרת האחזקה, כפי הנדרש כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלול בהם. : (ב) על תיקון ספר העזר למבצעים וספר בקרת האחזקה יחולו הוראות אלה: :: (1) תיקון של נוהל, תרשים, רשימה, נתון או כל מידע אחר בספר העזר למבצעים או ספר בקרת האחזקה הטעון אישור מראש מאת המנהל לפי הוראות תקנות אלה, טעון אישור מראש מאת המנהל; :: (2) תיקון של מידע כאמור בספר העזר למבצעים או ספר בקרת האחזקה שאינו כאמור בפסקת משנה (1), ואינו נתונים כאמור [[בתקנה 393(א)(2)]], יהיה מקובל על המנהל. : (ג) מחזיק רישיון יחזיק את ספר העזר למבצעים ואת ספר בקרת האחזקה באופן שקל יהיה לעדכנם ולהחליף את דפיהם, ועל גבי כל דף יצוין תאריך העדכון; לעניין זה, "דף" - לרבות דף אלקטרוני. @ 396. הפצת ספר עזר למבצעים וספר בקרת האחזקה, עדכוניהם ותיקוניהם (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רישיון יעמיד עותק מעודכן של ספר העזר למבצעים שלו ושל ספר בקרת האחזקה שלו, לפי הוראות אלה: :: (1) לעניין ספר העזר למבצעים - ::: (א) למנהל; ::: (ב) בבסיס האם שלו; ::: (ג) לרשות מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי - את החלקים הנוגעים לתפקידו; ::: (ד) חלקיו הקשורים להפעלת טיסות - בכל מטוס שהוא מפעיל; :: (2) לעניין ספר בקרת האחזקה - ::: (א) למנהל; ::: (ב) בבסיס האם שלו; ::: (ג) בכל שדה תעופה שבו יש למחזיק הרישיון הסדר קבוע לקבלת שירותי תחזוקת קו-חלקים הנוגעים לתחזוקת הקו; ::: (ד) בכל מטוס המבצע טיסה לשדה תעופה שאין למחזיק הרישיון הסדר קבוע לקבלת שירותי תחזוקת קו בו - חלקים הנוגעים לתחזוקת קו; ::: (ה) לרשות המוסמכת במדינת הרישום של מטוס זר שהוא מפעיל; ::: (ו) לכל מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי או בתפקיד אחזקה - חלקים הנוגעים לתפקידו. : (ב) תיקן מחזיק רישיון את ספר העזר למבצעים שלו או את ספר בקרת האחזקה שלו, ימציא את התיקון, בלא דיחוי, למנהל ולכל מי שהמפעיל האווירי העמיד לרשותו את ספר העזר למבצעים או את ספר בקרת האחזקה, לפי העניין, לפי תקנת משנה (א). : (ג) המחזיק בספר עזר למבצעים או בספר בקרת האחזקה יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו מחזיק הרישיון כאמור. @ 396א. הוראה לתיקון או שינוי ספר עזר למבצעים או ספר בקרת האחזקה (תיקון: תשע"ד) : (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות למחזיק רישיון לבצע כל תיקון בספר העזר למבצעים או בספר בקרת האחזקה, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה, לפי הוראות תקנה זו. : (ב) ראה המנהל כי נחוץ תיקון כאמור, יודיע על כך למחזיק הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל מחזיק הרישיון את ההודעה. : (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע למחזיק הרישיון על החלטתו. : (ד) מחזיק הרישיון יבצע תיקון שהורה עליו המנהל, בתוך שישים ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או, אם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) - בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל לפי תקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת הביצוע. : (ה) ראה המנהל כי בטיחות הטיסה מחייבת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הכנסת תיקון כאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שייתן למחזיק הרישיון, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור, הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב); מחזיק הרישיון יבצע את הנדרש מיד עם קבלת ההוראה, ואם הומצאו מידע והערות כאמור, יחולו תקנות משנה (ג) ו-(ד) בשינויים המחויבים. @ 397. ספר טיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רשיון יחזיק ספר טיסה מעודכן ומאושר לכל סוג של מטוס בקטגורית תובלה שהוא מפעיל. : (א1) מחזיק רישיון יעדכן את ספר הטיסה לפי הוראות המנהל או לפי כל עדכון שפרסם מחזיק תעודת הסוג, או שפרסמה הרשות המוסמכת במדינת התכן, שאישר המנהל. : (ב) (((בוטלה).)) === סימן ו(('))1: ניהול בטיחות (תיקון: תשע"ד) === @ 397א. (תיקון: תשע"ד, תשע"ח) : (((בוטלה).)) @ 397ב. ניהול מסמכי הפעלה (תיקון: תשע"ד) : (א) במסגרת מערכת ניהול הבטיחות שלו, מחזיק רישיון יקיים שיטה לניהול מסמכי הפעלה הנוגעים לבטיחות טיסה (בתקנה זו - מסמכי הפעלה), לשימוש כל האנשים המועסקים מטעמו בתפקיד תפעולי ולהנחייתם; שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תמלא אחר הדרישות המפורטות להלן: :: (1) מסמכי ההפעלה יאורגנו כך שתובטח גישה קלה למידע הנדרש לצורך הטיסות והפעולות הקרקעיות הכלולות בהם, ובאופן המקל על ניהול ההפצה והעדכון שלהם; :: (2) המידע הכלול במסמכי ההפעלה יקובץ ויאורגן לפי החשיבות והשימושיות של המידע, כלהלן: ::: (א) מידע דחוף וחיוני, ובכלל זה מידע שאם לא יהיה זמין מיידית עלולה בטיחות ההפעלה להיות בסכנה; ::: (ב) מידע דחוף בעל חשיבות גבוהה, ובכלל זה מידע העשוי להשפיע על רמת הבטיחות או לעכב את ההפעלה אם לא יהיה זמין בטווח זמן קצר; ::: (ג) מידע המשמש לעתים תכופות; ::: (ד) מידע להתייחסות כללית, ובכלל זה מידע הנדרש להפעלה אך אינו כלול בפסקאות (ב) או (ג); ::: (ה) מידע שניתן לקבצו לפי שלב ההפעלה שבו נעשה במידע שימוש; :: (3) מידע חיוני יסומן בהבלטה; :: (4) תישמר עקביות במינוח ובשימוש במונחים המקובלים לפעולות ולפריטים משותפים; מסמכי ההפעלה יכללו מילון של מונחים, קיצורים וראשי תיבות וההגדרות שלהם, שיעודכנו לפי הצורך; כל המושגים המשמעותיים, ראשי התיבות והקיצורים הכלולים במסמכי ההפעלה צריכים להיות מוגדרים; :: (5) תובטח אחידות ועקביות בין הסוגים של מסמכי ההפעלה, לרבות בעניין סגנון הכתיבה, המינוח, השימוש בסימנים ובגרפיקה ועיצוב המסמכים, כולל שמירה על מיקום עקבי של סוגים מסוימים של מידע, שימוש עקבי ביחידות מידה ושימוש עקבי בקודים; :: (6) כל מסמך הפעלה יכלול רשימת תוכן עניינים בתחילתו, כדי לאפשר איתור בזמן קצר של המידע הכלול בו; עמודים המכילים מידע בדבר נוהלי חירום או מצבים בלתי רגילים יסומנו במיוחד, לצורך גישה מיידית; :: (7) שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תעמוד בדרישות מערכת אבטחת איכות של מחזיק הרישיון, אם קיימת מערכת אבטחת איכות כאמור; :: (8) שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תכלול יכולות לאיסוף מידע, סקירתו, הפצתו, ניהול העדכונים ועיבוד המידע והנתונים המתקבלים מכל מקורות המידע הנוגעים לסוג ההפעלה, לרבות מידע המתקבל ממדינת המפעיל, ממדינת התכן, ממדינת הרישום, מהיצרנים ומספקי ציוד; נוסף על כך שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תכלול יכולות לאיסוף מידע, סקירתו והפצתו בעקבות שינויים המתבצעים אצל מחזיק הרישיון, ובכלל זה: ::: (א) שינויים הנובעים מהתקנת ציוד חדש; ::: (ב) שינויים בעקבות ניסיון תפעולי; ::: (ג) שינויים במדיניות ובנהלים; ::: (ד) שינויים ברישיון ההפעלה האווירי או במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון; ::: (ה) שינויים לצורך הקניית אחידות בצי המטוסים של מחזיק הרישיון. : (ב) מחזיק רישיון יסקור את מסמכי ההפעלה לשם בדיקת הצורך בעדכונם על בסיס עתי קבוע, אחת לשנה לפחות, וכן בהתקיים כל אחד מאלה: :: (1) לאחר שינויים מהותיים בהתאגדות או במבנה הארגוני של מחזיק הרישיון; :: (2) לאחר הכנסת שינויים טכנולוגיים; :: (3) לאחר שינויים בחוקים ובתקנות הנוגעים לבטיחות ההפעלה. : (ג) מחזיק רישיון יפתח שיטות להפצת מידע חדש; אופן העברת המידע צריך להיות פועל יוצא של מידת הדחיפות של המידע; השיטות יכללו אמצעים לווידוא שלבעל תפקיד תפעולי יש המידע העדכני ביותר. @ 397ג. תכנית לניתוח נתוני טיסות (תיקון: תשע"ד-3, תשע"ח-2) : (א) מחזיק רישיון המפעיל מטוס שמסתו המורשית להמראה לפי ספר הטיסה שלו עולה על 20,000 ק"ג יקים ויפעיל, כחלק ממערכת ניהול הבטיחות שלו, תכנית ניתוח נתוני טיסות שתאפשר לו לבצע לכל הפחות את כל אלה: :: (1) מיפוי סיכונים בהפעלה וקביעת מרווחי בטיחות (Safety margins) מתאימים; :: (2) זיהוי וכימות סיכונים להפעלה באמצעות איתור אירועים של חריגה ממגבלות ספר הטיסה או נוהלי התפעול של מחזיק הרישיון, וכן אירועים חריגים או מסוכנים; :: (3) הערכת סיכוני הבטיחות בהתבסס על ניתוח הנתונים ובכלל אלה תדירות אירועים שאותרו ורמת חומרתם, וקביעה על בסיס המגמות העולות מניתוח הנתונים, אילו סיכונים לבטיחות הם בלתי מקובלים; :: (4) הנהגת נהלים מתאימים לנקיטת פעולות מתקנות בשל סיכוני בטיחות בלתי מקובלים כאמור; :: (5) בדיקת האפקטיביות של פעולות מתקנות שננקטו באמצעות ניטור מתמשך. : (ב) מחזיק רישיון רשאי להפעיל את תכנית ניתוח נתוני הטיסות שלו, כולה או חלקה, על ידי גורם מטעמו, ובלבד שהאחריות הכוללת לקיום ולניהול התכנית תישמר בידי מחזיק הרישיון. : (ג) תכנית ניתוח נתוני הטיסות היא מערכת מידע בטיחותי כהגדרתה [[בסעיף 139(א) לחוק]]; נתונים ומידע שנאספו במסגרת התכנית ומידע שהופק באמצעותה ייחשבו מידע בטיחותי כהגדרתו [[באותו סעיף]]. : (ד) מחזיק רישיון יקבע נהלים להפעלת התכנית, שיבטיחו כי הפעלת התכנית תהיה לפי הוראות [[פרק ח' לחוק]]. : (ה) בכפוף [[לסעיף 139(ו) לחוק]], מחזיק רישיון יפרסם לצוותי האוויר שלו מידע בטיחותי שהופק באמצעות התכנית, וישלב אותו במסגרת תכנית האימונים שהוא עורך לפי [[סימן י"ג]], ככל הנדרש לשיפור בטיחות הטיסה. : (ו) לא יראו תקנה זו כתקנה שנקבעה למטרות אחרות כאמור [[בסעיף 111(א) לחוק]]. === סימן ז': דרישות לגבי מטוס (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 398. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 399. דרישות כלליות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא רשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל ומצויה בו תעודת כושר טיסה מתאימה ותקפה; :: (2) הוא מצוי במצב כשיר לטיסה ועונה על דרישות הכושר האוירי הישימות לפי הענין. : (ב) מחזיק רשיון רשאי להשתמש בשיטה שאישר המנהל לבקרת משקל ואיזון המבוססת על משקל ממוצע משוער לפי הענין, כדי לענות על דרישות כושר אוירי ומגבלות הפעלה ישימות. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאי מחזיק רשיון להפעיל מטוס, החכור על ידו ללא צוות, ובלבד שהוא רשום במדינה חברה בארגון הבינלאומי לתעופה האזרחית, אם נתקיימו בו התנאים האמורים [[בתקנה 208(ב)]] בשינוי האמור בתקנת משנה (ד)(2)(ב). : (ד) בהפעלת מטוס כאמור בתקנת משנה (ג), שהוא מטוס זר, יחולו כל אלה, בכפוף להסכם שנחתם לפי [[תקנה 48א]] החל לגבי הפעלתו של המטוס: :: (1) הוראות [[תקנה 30א]] יחולו כאילו המטוס הוא מטוס ישראלי; :: (2) נוסף על האמור [[בתקנות 30א]], [[30ב]] [[ו-30ג]] מחזיק הרישיון יקיים את חובות הדיווח שקבעה מדינת הרישום לפי סעיפים ‎4.2.3(f)‎ ו-4.2.4 לחלק II לנספח 8 לאמנה; :: (3) נוסף על הוראות [[התוספת הרביעית]], ספר בקרת האחזקה של מחזיק הרישיון יכלול נהלים לעניין פסקת משנה (2); :: (4) מחזיק הרישיון יבטיח כי יתקיימו כל אלה: ::: (א) על אף האמור [[בתקנה 131]], מערך האחזקה של המטוס מאושר בידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום שלו; ::: (ב) נוסף על האמור [[בתקנה 208(ב)(3)]], אנשי צוות האוויר יהיו גם בעלי רישיונות שהוציאה או הכירה בהם הרשות המוסמכת במדינת הרישום של המטוס ואחד מהם לפחות יהיה בעל רישיון כאמור המסמיך אותו להפעיל את סוג מכשיר הרדיו שבו משתמשים במטוס; ::: (ג) נוסף על האמור [[בתקנה 394]], ספר בקרת האחזקה יהיה מקובל על הרשות המוסמכת במדינת הרישום של המטוס; ::: (ד) נוסף על האמור [[בתקנה 396]], מחזיק הרישיון יעמיד עותק מעודכן של ספר בקרת האחזקה לרשות המוסמכת במדינת הרישום של המטוס; ::: (ה) לעניין [[תקנה 397]], תיקונים לספר הטיסה של המטוס יהיו באישור הרשות המוסמכת במדינת הרישום ולא באישור המנהל; ::: (ו) אם מגבלות ההפעלה שקבעה מדינת הרישום מחמירות על הוראות [[תקנה 406]], המטוס עומד במגבלות ההפעלה שקבעה מדינת הרישום; ::: (ז) אם דרישות המכשירים והציוד שקבעה מדינת הרישום מחמירות על הוראות תקנות אלה, מתקיימות לגבי המטוס דרישות המכשירים והציוד שקבעה מדינת הרישום; ::: (ח) על הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגבי המטוס יחולו דיני מדינת הרישום; ::: (ט) על אף האמור [[בתקנה 420]], נוהלי מחזיק הרישיון לעניין מעקב אחר פרסומי יצרן המטוס ויצרני הציוד התעופתי המותקן בו, לשם בדיקת היעילות של מערך אחזקה, ולשינוי מערך האחזקה בהתאם לכך, יהיו מקובלים על מדינת הרישום; ::: (י) על אף האמור [[בתקנה 423]], הנתונים הטכניים לביצוע שינויים או תיקונים במטוס יהיו מקובלים על מדינת הרישום; יראו שינוי או תיקון שהרשות המוסמכת במדינת התכן אישרה בעבר את נתוניו הטכניים כשינוי או תיקון שנתוניו הטכניים מקובלים על מדינת הרישום. @ 400. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 401. הוראות מיוחדות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס שניתנה לו תעודת סוג לפני 1 ביולי 1942. : (ב) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס שניתנה לו תעודת סוג אחרי 1 ביולי 1942 אלא אם כן הוא הורשה כמטוס בקטגוריה תובלה והוא עונה גם על הוראות [[תקנה 406(א), (ב) ו-(ה)]]. : (ג) (((בוטלה).)) @ 402. איסור הפעלת מטוס חד מנועי (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס חד מנועי לפי [[פרק זה]]. @ 403. מגבלות טיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשס"ח, תשע"ד, תשפ"ב, תשפ"ב-5) : (א) לא יבצע מוביל אוירי כל הפעלה במטוס דו מנועי או תלת מנועי, המונע במנועי בוכנה, בנתיב שמצוייה בו נקודה הרחוקה משדה תעופה מתאים, יותר משעת טיסה באויר יציב, במהירות שיוט רגילה כשמנוע אחד אינו פועל. : (ב) לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס המונע במנועי טורבינה בטיסת EDTO אלא אם כן המנהל אישר הפעלה זאת לפי הוראות [[פרט 2 לתוספת השישית]], וההפעלה מבוצעת לפי תנאי האישור ולתקנות אלה; באישור להפעלת טיסת EDTO יורה המנהל את זמן ההסטה המרבי המאושר לאותו שילוב מטוס-מנוע לפי [[פרט 3 לתוספת השישית]]; אישור המנהל כאמור יירשם במפרטי הפעלה של מחזיק הרישיון. : (ג) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה במהירות שיוט או 400 מיילים ימיים (740 ק"מ), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום אלא אם כן הורשה או אושר המטוס כמתאים לנחיתת ציף (ditching) בהתאם להוראות נחיתת הציף בחלק 25 ל-פ.א.ר. @ 404. מבחני הוכחת מטוס (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רשיון לא יפעיל מטוס שלא הוכח כמתאים לשימוש בהפעלה המיועדת, אלא אם כן מטוס מאותו סוג עבר, להנחת דעתו של המנהל, ובנוסף למבחני רישוי סוג שלו, לפחות 100 שעות מבחני התאמה הכוללת מספר סביר של טיסות לשדות תעופה בנתיב ואשר מהן 10 שעות לפחות של מבחני ההתאמה כאמור, יבוצעו בלילה; המנהל רשאי להפחית את מספר השעות הכולל האמור אם הוכחה להנחת דעתו רמת כשירות המצדיקה את ההפחתה. : (ב) מחזיק רשיון לא יפעיל מטוס מסוג שעבר מבחני התאמה לשימוש לגבי סוג ההפעלה המיועד, אלא אם כן הוכיח שאותו סוג מטוס מתאים לשימוש בהפעלה המיועדת או אם תכן הסוג של אותו מטוס עבר שינוי מהותי; תקנת משנה זו לא תחול אלא אם כן - :: (1) המטוס עבר לפחות 50 שעות של מבחני התאמה להנחת דעתו של המנהל, לרבות מספר סביר של טיסות לשדות תעופה בנתיב; :: (2) המנהל אישר חריגות לגבי המטוס בנסיבות מיוחדות המצדיקות אי מילוי הוראות תקנת משנה זו. : (ג) לענין תקנת משנה (ב) יחשב תכן סוג מטוס כשונה באורח מהותי אם השינויים כוללים - :: (1) התקנת מנועים שאינם מסוג המנועים שאותו סוג המטוס הורשה עימם; :: (2) במטוס או ברכיביו שינויים המשפיעים מהותית על איפיוני הטיסה. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) לא יוליך מחזיק רשיון נוסע במטוס בעת ביצוע מבחני התאמה למעט מי שמבצע את המבחנים או מי שמונה לכך על ידי המנהל, אולם רשאי הוא להוביל דואר או מטען שאישר המנהל. === סימן ח': מגבלות הפעלה (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 405. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 406. כללי (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רשיון המפעיל מטוס, המונע במנועי בוכנה, בקטגוריה תובלה, יעמוד בדרישות תקנות 121.175 עד 121.187 לפ.א.ר. : (ב) מחזיק רשיון המפעיל מטוס - :: (1) המונע במנועי טורבינה בקטגוריה תובלה יעמוד בדרישות תקנות 121.189 עד 121.197 לפ.א.ר.; :: (2) המונע במנועי טורבו מדחף בקטגוריה תובלה, שהורשה אחרי 29 באוגוסט 1959 וניתנה לו לפני התאריך האמור תעודת סוג עם אותו מספר של מנועי בוכנה, יעמוד בדרישות תקנות 121.175 עד 121.187 לפ.א.ר. : (ג) מחזיק רשיון המפעיל מטוס גדול שאינו בקטגוריה תובלה יעמוד בדרישות תקנות 121.199 עד 121.205 לפ.א.ר., וכל קביעה כי מטוס גדול כאמור עומד בדרישות התקנות האמורות תתבסס על ביצועים מאושרים בלבד. : (ד) נתוני הביצועים בספר הטיסה של המטוס חלים לגבי בדיקה לקביעת עמידה בדרישות תקנות 121.175 עד 121.197 לפ.א.ר.; כאשר הבדיקה נעשית בתנאים שונים מאלה שעליהם התבססו נתוני הביצועים, תיקבע העמידה בדרישות על ידי שקלול (אינטרפולציה) או על ידי חישוב השפעות השינויים במשתנים המסויימים אם תוצאות השקלול או החישוב הינם מדוייקים באורח מהותי כמו בתוצאות של מבחנים ישירים. : (ה) לא ימריא אדם מטוס, המונע במנועי בוכנה, בקטגוריה תובלה כשמשקלו עולה על המשקל המותר לשימוש באותו מסלול ובתנאי שאותו מסלול נקבע בהתאם למגבלות המראה ממסלול של כללי הפעלה בקטגוריה תובלה כאמור [[בפרק זה]] ולאחר שנלקחו בחשבון תיקוני טמפרטורה כאמור בספר הטיסה הישים של המטוס. : (ה1) בבואו ליישם הוראות תקנה זו לעניין חישוב מגבלות ההמראה של המטוס, מחזיק רישיון יביא בחשבון את רמת הדיוק במפות ובתרשימים הישימים. : (ו) המנהל רשאי להתיר במפרטי ההפעלה חריגות מדרישות [[סימן זה]] אם קיומן של נסיבות מיוחדות גורם לכך שעמידה דווקנית בהן אינה חיונית לבטיחות הטיסה. : (ז) המנהל רשאי לקבוע כי הרוחב של 15 ק"מ שנקבע בתקנות 121.179 עד 121.183 לפ.א.ר. ניתן להצרה בתחום 15 ק"מ מכל צד של הנתיב המתוכנן עד כדי 8 ק"מ בנתיב שארכו לא יעלה על 30 ק"מ וזאת כאשר מפעילים טיסה לפי כטר"מ או כאשר מתקני הניווט מספקים זיהוי אמין ומדוייק של פני הקרקע הגבוהים ושל המכשולים המצויים מחוץ לתחום של 8 ק"מ. : (ח) מחזיק רישיון המפעיל מטוס זר, ימלא אחר מגבלות ההפעלה שקבעה מדינת הרישום של המטוס, אם הן מחמירות על המגבלות הקבועות בתקנה זו. : (ט)(1) בתקנות משנה (א), (ב)(2), (ד) ו-(ז), תקנות 121.175 עד 121.187 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (9) בטבלה שבתוספת השנייה]]. :: (2) בתקנות משנה (ב)(1) ו-(ד), תקנות 121.189 עד 121.197 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (10) בטבלה שבתוספת השנייה]]. === סימן ט': דרישות כושר אוירי מיוחדות (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 407. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 408. הובלת מטען (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : על הובלת מטען בתאי הנוסעים ובתאי המטען יחולו תקנות 121.285 ו-121.287 לפ.א.ר. @ 408א. מיקום למיזעור נזק למטוס מחומרי נפץ (תיקון: תשע"ד) : מחזיק רישיון יבטיח כי בכל מטוס שהוא מפעיל המורשה לשאת מעל 60 נוסעים, ייקבע מיקום שבו ניתן לשים פצצה, מטען חבלה או חומר נפץ שהתגלו במטוס תוך כדי טיסה, כדי למזער את הסיכון למטוס. @ 409. הדגמת נהלי פינוי חירום (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) הוכח שאותו סוג ודגם של מטוס לא ביצע בעת מתן תעודת סוג את האמור בתקנה 25.803 לפ.א.ר. שהיו בתוקף החל מיום 1 בדצמבר 1978, יוכיח מחזיק רשיון של מטוס בעל תפוסה של יותר מ-44 נוסעים והמשמש להולכת נוסעים, להנחת דעתו של המנהל, על ידי הדגמה ממשית כאמור בפיסקה (A) לתוספת D לחלק 121 לפ.א.ר., כי נהלי פינוי החרום מאפשרים פינוי של כל תפוסת המושבים במטוס, לרבות של אנשי הצוות, תוך 90 שניות או פחות. : (א1) בתקנת משנה (א), תקנה 25.803 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרטים (11) ו-(12) בטבלה שבתוספת השנייה]], והאמור בפסקה (a) לתוספת D לחלק 121 יחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (12) בטבלה שבתוספת השנייה]]. : (ב) מחזיק רשיון יבצע להנחת דעתו של המנהל, הדגמה חלקית של נהלי חירום בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג) כל פעם - :: (1) כאשר מוכנס לשירות לראשונה סוג ודגם של מטוס בהפעלה של הולכת נוסעים, אם בעל הרשיון לא ביצע הדגמה על פי האמור בתקנת משנה (א); :: (2) כאשר משנים את מספר הדיילים המוצבים במטוס כנדרש [[בתקנה 429]], את מיקומם בתא הנוסעים או את נהלי עבודתם של הדיילים בעת פינוי חירום כאמור [[בתקנה 431]]; :: (3) כאשר מספר פתחי החירום, סוגם, מיקומם או אופן הפעלתם במטוס - שונה. : (ג) בעת ביצועה של הדגמה חלקית, על מחזיק רשיון - :: (1) להגיש בקשה למנהל ולבקש אישורו מראש לפני ביצוע ההדגמה; :: (2) להוכיח את יעילות תכנית ההדרכה שלו לאנשי הצוות בנושאי חירום ונהלי פינוי חירום באמצעות ביצועה של הדגמה חלקית ללא השתתפותם של נוסעים ובפיקוחו של המנהל; דיילים המוצבים באותו דגם וסוג של מטוס חייבים להיות מסוגלים לפתוח, על פי הנהלים של מחזיק הרישיון, 50 אחוזים מפתחי החירום הנמצאים בגובה רצפת תא הנוסעים, 50 אחוזים מפתחי חירום שלא בגובה הרצפה שפתיחתם בידי דייל מוגדרת בידי מחזיק הרישיון כתפקיד שיש לבצעו במקרה המחייב מילוט חירום לפי [[תקנה 431]], והפעלתן של 50 אחוזים מהמגלשות; פתחי החירום והמגלשות יבחרו על ידי המנהל ויהיו מוכנים לשימוש תוך 15 שניות; :: (3) ההדגמה תבוצע על ידי דיילים שבחר באקראי המנהל מתוך הדיילים המועסקים על ידי מחזיק הרשיון ואשר עברו קורס אימונים מאושר, כולל עמידה במבחנים עיוניים או מעשיים בנושא ציוד ונהלי חירום. : (ד) מחזיק רשיון העומד להפעיל מטוס אחד או יותר בהפעלה ממושכת מעל לים, או שהמטוס נדרש להיות מצוייד בציוד כאמור בתקנה 121.339 לפ.א.ר., יוכיח, להנחת דעתו של המנהל, על ידי תרגול של נחיתת חירום מדומה על המים, כי הוא מסוגל לבצע ביעילות נוהלי נחיתת ציף (ditching). : (ה) עבור סוג ודגם של המטוס אשר לגביו נדרש מחזיק רשיון לבצע לפי [[פרק זה]] הדגמת נחיתת ציף כאמור בתקנת משנה (ד), הדגמת נחיתת הציף תבוצע על ידי הוצאת כל חגורות ההצלה ממקום איחסונן והשלכה למים של סירת הצלה או מגלשה שתיבחר על ידי המנהל וניפוחה; אנשי צוות שהוצבו לסירת הצלה או למגלשה יפעילו תוך מתן הסבר, כל פרט ופרט של ציוד החירום הנדרש. === סימן י': דרישות מכשירים וציוד (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 410. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 411. מכשירים וציוד במטוס (תיקון: תשמ"ח-4, תשס"ח, תשע"ד, תשע"ז-2, תשפ"ב-2, תשפ"ב-3) : (א) דרישות המכשירים והציוד, ובכלל זה הפעלתם, השימוש בהם ותחזוקתם כאמור [[בסימן זה]] חלות על כל הפעלה לפי [[פרק זה]]. : (ב) דרישות מכשירים וציוד, הפעלתם, השימוש בהם ותחזוקתם, יהיו כאמור בתקנות 121.305, 121.307 עד 121.316, 121.317(a) עד (d)‏, 121.318 עד 121.351, 121.354, 121.355, 121.356 הנוגעות לטרנספונדר, ו-121.357 עד 121.359 לפ.א.ר.; מכשירים וציוד כאמור יאושרו ויותקנו לפי כללי הכושר האווירי הישימים לאותם מכשירים וציוד. : (ב1) נוסף על הוראות פ.א.ר((.)) 121.309, חומר הכיבוי במטף כיבוי אש המותקן בתא השירותים במטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לאחר ד' בטבת התשע"ב (30 בדצמבר 2011), וכן חומר הכיבוי במטף כיבוי אש נייד המותקן בכל מקום אחר במטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לאחר כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), לא יהיה מסוג המפורט בנספח הראשון (Annex A), קבוצה 2 (Group II) במהדורה מס' 8 משנת 2009 של פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון, 2009 (Montreal Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל. : (ב2) נוסף על האמור בפ.א.ר((.)) 121.311, מושבי הדיילים האמורים בפסקה (g) לפ.א.ר. האמור, יפנו לפנים או לאחור בזווית שאינה עולה על 15 מעלות מציר האורך של המטוס. : (ב3) נוסף על האמור בפ.א.ר((.)) 121.313, המטוס יצויד באופן שיאפשר לבקר, מכל אחד ממושבי הטייסים, את כל האזור מחוץ לתא הטייס שליד דלת תא הטייס, באופן שיאפשר לזהות בני אדם המבקשים להיכנס לתא הטייס ולגלות התנהגות חשודה או איום אפשרי. : (ב4) נוסף על האמור בפ.א.ר. 121.323, מטוסים המופעלים בלילה יהיו מצוידים בתאורה בתא הנוסעים. : (ב5) מדי הגובה הנדרשים בהוראות פ.א.ר((.)) 121.305 ו-121.325 לשם הפעלה לפי כט"מ יהיו מסוג counter drum-pointer או בעלי תצוגה דומה ולא יהיו מסוג drum-pointer או three-pointer. : (ב6) (((בוטלה).)) : (ב7) על אף האמור בתקנת משנה (א) ובהוראות פ.א.ר((.)) 121.339, הוראות פסקאות (a)‏(2), (3) ו-(4) לפ.א.ר((.)) 121.339 יחולו לגבי מטוס המופעל בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה או 400 מיילים ימיים (740 ק"מ), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום. : (ב8) נוסף על הוראות פ.א.ר((.)) 121.339, סירות ההצלה הנדרשות על פי הוראות פסקה ‎(a)(2)‎ לפ.א.ר((.)) כאמור יעמדו בנוהל תקן טכני TSO-C69c או TSO-C70a, וערכת ההישרדות האמורה בפסקה (c) לפ.א.ר((.)) כאמור תכלול ציוד הישרדות והצלה כמפורט [[בתוספת השביעית]]. : (ב9) על אף האמור בפ.א.ר((.)) ‎121.343(g)‎, בפ.א.ר((.)) ‎121.344(g)‎ ובפ.א.ר((.)) ‎121.344a(e)‎ - רשם נתוני טיסה יפעל ברציפות בזמן הטיסה. : (ב10) ציוד התקשורת הנדרש לפי הוראות פ.א.ר((.)) 121.345, 121.347 ו-121.349, יאפשר תקשורת בתדר החירום התעופתי 121.5 מגהרץ. : (ב11) נוסף על האמור בפ.א.ר((.)) 121.349, מטוס המופעל בטיסת EDTO לזמן הסטה העולה על 180 דקות יצויד במערכת תקשורת העונה על דרישות פ.א.ר((.)) 121.99‎(d)‎. : (ב11א) נוסף על האמור בפ.א.ר((.)) 121.354, מפעיל אווירי של מטוס שיש לציידו במערכת TAWS לפי תקנת משנה (א), יקבע ויישם, במערך האחזקה של המטוס, נהלים לעניין ניהול בסיס הנתונים של מערכת TAWS, שיבטיחו הפצה ועדכון תכופים (timely) של מידע בדבר פני השטח ומכשולים למערכת ה-TAWS בכל מטוס שהוא מפעיל כאמור. : (ב12) על אף האמור בהוראות פ.א.ר((.)) 121.356, חובות הציוד וההפעלה לעניין טרנספונדר החלות לגבי מטוסים שמסתם המרבית המורשית להמראה עולה על 33,000 ליברות, לפי סודר (a) בטבלה לפ.א.ר((.)) האמור, יחולו לגבי כל מטוס המופעל לפי [[פרק זה]]. : (ב13) נוסף על האמור בהוראות פ.א.ר. 121.359, רשמקול תא הטייס כאמור באותן הוראות פ.א.ר., לא יהיה מסוג סרט מגנטי או סליל. : (ב14) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ונוסף על האמור בתקנות משנה (ב1) עד (ב13), תקנות 121.305, 121.307 עד 121.315, ‎121.317(a)‎ עד (d)‏, 121.318 עד 121.351, 121.354, 121.355, 121.356 הנוגעות לטרנספונדר, ו-121.357 עד 121.359 לפ.א.ר((.)), יחולו כלהלן: :: (1) תקנה 121.310 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (13) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (2) תקנה 121.311 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (14) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (3) תקנה 121.313 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (15) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (4) תקנות 121.318 ו-121.319 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (16) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (5) תקנות 121.323 ו-121.325 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (17) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (6) תקנה 121.335 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (18) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (7) תקנה 121.343 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (19) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (8) תקנות 121.343, 121.344, 121.344a ו-121.359 יחולו בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (20) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (9) תקנה 121.344a לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (21) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (10) תקנה 121.349 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (22) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (11) תקנה 121.351 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (23) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (12) תקנה 121.354 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (24) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (13) תקנה 121.357 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (25) בטבלה שבתוספת השנייה]]; :: (14) תקנה 121.358 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים [[תוספת 2|בפרט (26) בטבלה שבתוספת השנייה]]. : (ג) מד מהירות אוויר יכוייל ביחידת קשר (Knots) ומגבלת מהירות אויר ומידע הקשור בכך יצויין בספר הטיסה של המטוס והשלטים המתאימים יבוטאו ביחידות קשר (Knots). : (ד) פרט לאמור [[בתקנות 31א]] [[ו-515(ב)]], מפעיל אווירי לא יפעיל מטוס ולא ימריא אדם מטוס אלא אם כן המכשור והציוד שלהלן מצויים במצב שמיש - :: (1) מכשירים וציוד הדרושים לשם עמידה בכללי הכושר האווירי שלפיה ניתנה למטוס תעודת סוג וכנדרש בתקנות 121.213 עד 121.283 ותקנה 121.289 לפ.א.ר.; :: (2) מכשירים וציוד כאמור בתקנות 121.305 עד 121.321 ותקנה 121.359 לפ.א.ר. לכל ההפעלות, ומכשירים וציוד כאמור בתקנות 121.323 עד 121.351 לפ.א.ר. לסוג ההפעלה המצויין בהן, כאשר מכשירים וציוד אלה אינם נדרשים לפי פיסקה (1); :: (3) (((נמחקה).)) @ 411א. ציוד למטוס ימי (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : נוסף על האמור [[בתקנה 411]], לא יפעיל אדם מטוס ימי, לרבות כלי אמפיבי המופעל כמטוס ימי, אלא אם כן המטוס מצויד בכל אלה: :: (1) חגורת הצלה אחת או מיתקן ציפה אישי דומה לכל אדם במטוס, המאוחסנים בהישג יד ממושב הנוסע; :: (2) ציוד ליצירת אותות קוליים הנכללים בתקנות הבין-לאומיות למניעת התנגשויות בים משנת 1972 (Convention on the International Regulations for Preventing Collisions at Sea, 1972), העומדות לעיון הציבור באתר האינטרנט בלא תשלום; :: (3) עוגן צף (drogue). @ 411ב. ציוד למטוס המופעל מעל אזורים שבהם פעולות חיפוש והצלה קשות במיוחד (תיקון: תשע"ד) : (א) נוסף על האמור [[בתקנה 411]], לא יפעיל אדם מטוס בטיסה מעל אזורים יבשתיים אשר המדינה האחראית על מתן שירותי נת"א שבהם הגדירה כי פעולות חילוץ והצלה בהן הן קשות במיוחד, אלא אם כן המטוס מצויד בכל אלה: :: (1) אמצעי איתות פירוטכני; :: (2) משדר מיקום חירום להישרדות (ELT(S)‎) אחד לפחות; :: (3) 2 ליטרים של מי שתייה לכל קבוצה של 50 אנשים הנמצאים במטוס, או לכל חלק מקבוצה של 50 אנשים, המאוחסנים במכלים עמידים; :: (4) סכין; :: (5) קובץ של סימני איתות קרקע–אוויר. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הציוד המפורט בפסקאות (3), (4) ו-(5) אינו נדרש לגבי מטוס שמתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא נשאר, בכל נקודה בנתיב, במרחק טיסה שאינו עולה על 120 דקות, במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל, למטוס המסוגל להמשיך בטיסה כאשר המנוע הקריטי אינו פועל, מאזור שבו חילוץ והצלה אינם קשים במיוחד, או במרחק שאינו עולה על 30 דקות טיסה, במהירות שיוט, מאזור שבו חילוץ והצלה אינם קשים במיוחד לכל מטוס אחר; :: (2) מטוס שתעודת הסוג שלו ניתנה לפי פרק 25 לפ.א.ר. או שווה ערך לו, כל עוד אינו רחוק למעלה מ-90 דקות טיסה במהירות שיוט מאזור המתאים לנחיתת חירום. @ 411ג. ציוד למטוס בעל מגבלות מהירות המבוטאות במספר מאך (תיקון: תשע"ד) : נוסף על האמור [[בתקנה 411]], לא יפעיל אדם מטוס בעל מגבלות מהירות המבוטאות במונחים של מספר מאך, אלא אם כן המטוס מצויד במציין מספר מאך. @ 411ד. מידע בעניין חיפוש והצלה (תיקון: תשע"ד) : נוסף על האמור [[בתקנה 411]], מחזיק רישיון יבטיח כי בכל טיסה נמצא בתא הטייס, במקום נגיש, כל המידע החיוני בדבר שירותי החיפוש וההצלה באזורים שמעליהם מתוכנן המטוס לטוס. @ 411ה. (תיקון: תשע"ד, תשפ"א-3) : (((בוטלה).)) @ 411ו. רשימת ציוד מזערי (תיקון: תשע"ד) : על רשימת ציוד מזערי ועל הכנתה לאישור המנהל כאמור [[בתקנה 31א]] יחולו, נוסף על הוראות [[התקנה האמורה]], הוראות אלה: : (1) מחזיק רישיון יכין רשימת ציוד מזערי לכל סוג של מטוס שהוא מפעיל; : (2) מחזיק רישיון יבסס את רשימת הציוד המזערי על רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג המטוס כאמור; : (3) מחזיק רישיון יבטיח כי רשימת הציוד המזערי תהיה נגישה לטייס המפקד לפני תחילת הטיסה ותאפשר לו לקבוע אם, במקרה שקיימים במטוס ציוד או מכשירים שאינם שמישים, ניתן לבצע טיסה, או להמשיך טיסה מנקודה שבה בוצעה חניית ביניים; : (4) מחזיק רישיון יכלול בספר העזר למבצעים כל רשימת ציוד מזערי שאישר המנהל לפי [[תקנה 31א]]. === סימן י"א: דרישות מיוחדות לאחזקה (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 412. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 413. תחזוקת קו מחוץ לישראל (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשפ"ב-6) : על אף האמור [[בסעיף 23(ב) לחוק]], לפי [[סעיף 172(4)(א) לחוק]], מחזיק רישיון רשאי לקבל שירותי תחזוקת קו בשדה תעופה מחוץ לישראל, גם ממי שאינו טכנאי לבדק מטוס הפועל במסגרת מכון בדק שניתן לו רישיון לפי [[סעיף 22 לחוק]], ועל אף האמור [[בתקנה 133]] הוא רשאי להפעיל מטוס לאחר שבוצעה בו פעולת אחזקה במסגרת תחזוקת קו כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: : (1) מחזיק הרישיון התקשר בהסכם לקבלת שירותי תחזוקת הקו עם גוף שמחזיק הרישיון וידא כי מתקיימים לגביו כל אלה (להלן - מכון בדק זר): :: (א) הוא בעל רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק, שניתן מאת רשות מוסמכת במדינה חברה, ובלבד שהמנהל לא הורה לבעל הרישיון לגבי אותה מדינה, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא ניתן להסתמך על דיניה לעניין רישוי והפעלה של מכוני בדק כמספקים רמת בטיחות מקבילה לזאת המושגת באמצעות אמות המידה שבפרק 6 לחלק II לנספח 8 לאמנה; הורה המנהל כאמור, יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט; :: (ב) הוא בעל הגדרים מתאימים ורשימת יכולת מתאימה, לביצוע תחזוקת קו לסוגי המטוסים בשילוב עם סוגי המנועים שמפעיל מחזיק הרישיון באותו שדה תעופה; :: (ג) הוא מעסיק אדם שהתקיימו לגביו התנאים האלה: ::: (1) הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימים לסוג המטוס בשילוב עם סוג המנוע שלגביו נדרשת תחזוקת הקו שנתנה לו הרשות המוסמכת במדינה שלפי דיניה ניתן הרישיון למכון הבדק הזר, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של המטוס; ::: (2) המדינה החברה שלפיה ניתנו הרישיון או ההרשאה כאמור בפסקת משנה (1), אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון לגביה, בהחלטה מנומקת, שלא ניתן להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הורה המנהל כאמור, יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט; ::: (3) הוא קיבל הדרכה לעניין הוראות ספר בקרת האחזקה של מחזיק הרישיון ולעניין המידע התחזוקתי הישים; ::: (4) הוא מסוגל לקרוא, לכתוב, להבין ולתקשר בשפה שבה ערוכים המידע התחזוקתי, הנהלים או הרישומים, לפי תקנות אלה; ::: (5) אם מחזיק הרישיון יפעיל לאותו שדה תעופה מטוס המורשה לבצע טיסות EDTO - הוא נמנה על רשימת מוסמכי ה-EDTO של מכון הבדק הזר בעת ביצוע פעולות EDTO שקבע מחזיק הרישיון; : (2) אדם כאמור בפסקה (1)(ג), שהתקיימו בו כל התנאים המפורטים להלן, אישר את החזרת המטוס לשירות, באמצעות מתן תעודת אחזקה ושחרור למטוס שנחתמה בידו: :: (א) הוא פועל במסגרת זכויותיו לפי הרישיון או ההרשאה האמורים בפסקה (1)(ג)(1); :: (ב) הוא כלול ברשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של מכון הבדק הזר; :: (ג) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בביצוע אחזקה לסוג המטוס בשילוב עם סוג המנוע, שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע האחזקה; :: (ד) הוא הכין את תעודת האחזקה והשחרור לפי הוראות [[תקנה 133(ב)(4)]], בשינוי זה שבמקום נוהלי היצרן או המפעיל האווירי האמורים [[בתקנה 133(ב)(4)(א)(1)]] יבואו נוהלי מכון הבדק הזר; : (3) שירותי אחזקת הקו ניתנו לפי ההגדרים, ההרשאות והתנאים שנקבעו ברישיון מכון הבדק הזר. @ 413א. תיקון תקלה מחוץ לישראל בנסיבות בלתי צפויות (תיקון: תשע"ד, תשפ"ב-6) : (א) על אף האמור [[בסעיף 23(ב) לחוק]], לפי [[סעיף 172(4)(א) לחוק]], במקרה שבו, בשל נסיבות בלתי צפויות, נמצאה תקלה במטוס בשדה תעופה מחוץ לישראל שבו אין למחזיק הרישיון הסדר לקבלת שירותי תחזוקת קו, והמטוס אינו יכול להמריא בלא תיקון התקלה, מחזיק הרישיון רשאי לקבל שירותי אחזקה למטוס כאמור, גם ממכון בדק שלא ניתן לו רישיון לפי [[סעיף 22 לחוק]] (להלן - מכון בדק זר), וכן ממי שאינו טכנאי לבדק מטוס הפועל במסגרת מכון בדק שניתן לו רישיון לפי [[סעיף 22 לחוק]], ועל אף האמור [[בתקנה 133]] הוא רשאי להפעיל את המטוס לאחר שבוצעה בו פעולת אחזקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) התקלה ניתנת לתיקון במסגרת תחזוקת קו; :: (2) מחזיק הרישיון וידא, לאחר שביצע הערכה כי מתקיימים לגבי מכון הבדק הזר כל אלה: ::: (א) הוא בעל רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק, שניתן מאת הרשות המוסמכת במדינה חברה, ובלבד שדיניה, לעניין רישוי והפעלה של מכוני בדק אינם קובעים דרישות הפחותות מהנדרש לפי אמות המידה שבפרק 6 לחלק II לנספח 8 לאמנה, למעט הוראות הנספח שהמנהל הודיע לגביהן, לפי [[+|סעיפים 4(ב)]] [[ו-6(ד) לחוק רשות התעופה האזרחית]], כי ישראל פועלת באופן שונה, והוראות הדין הישראלי בעניין מקלות לעומת הוראות הנספח, והכול אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת; ::: (ב) סוג המטוס שבו יבוצע התיקון כלול בהגדרים וברשימת היכולת שלו, והתיקון יכול להתבצע לפי מגבלות הקבועות ברשימת היכולת כאמור; ::: (ג) יש לו מערכת איכות, המבטיחה רמה מקצועית טובה בביצוע התיקון, וביצועו לפי קובץ הנהלים שלו (Maintenance Organization's Procedure Manual); ::: (ד) הוא יבצע את התיקון לפי המידע התחזוקתי הישים ולפי נוהלי מחזיק הרישיון; ::: (ה) באדם המיועד לחתום על תעודת האחזקה והשחרור מטעמו של מכון הבדק הזר יתקיימו כל אלה: :::: (1) הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימים, שניתנו לו לפי דיני המדינה החברה שנתנה את הרישיון למכון הבדק הזר, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט, ובלבד שהמדינה החברה כאמור אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון לגביה, בהחלטה מנומקת, שלא ניתן להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הורה המנהל כאמור, יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט; :::: (2) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחזוקת סוג המטוס שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת האחזקה נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג מטוס שלגביו בוצעה פעולת האחזקה; :::: (3) הוא כלול ברשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של מכון הבדק הזר; :::: (4) אם התקלה במטוס המתוכנן לבצע טיסת EDTO - הוא כלול ברשימת מוסמכי ה-EDTO של המכון הזר; :: (3) אדם כאמור בפסקה (2)(ה), הפועל במסגרת זכויותיו לפי הרישיון או ההרשאה האמורים בפסקה (2)(ה)(1)(א), אישר את החזרת המטוס לשירות, באמצעות מתן תעודת אחזקה ושחרור למטוס שנחתמה בידו; על החזרה לשירות כאמור יחולו הוראות [[תקנה 133(ב)(2)]]; :: (4) ההגדרים, ההרשאות והתנאים שנקבעו ברישיון מכון הבדק הזר מאפשרים לו תיקון התקלה; :: (5) בוצע תיאום בין מכון הבדק הזר לבין גופים מוסמכים לביצוע אחזקה הנוגעים לעניין, לפי נוהלי מחזיק הרישיון, ובכלל זה לעניין איתור התקלה, כל מידע הנחוץ לתיקונה, ביצוע רישומי פעולות בדק, תיקון התקלה והעברת מידע לגביהם. : (ב) מחזיק רישיון שהסתייע במכון בדק זר לתיקון תקלה כמפורט בתקנת משנה (א) - :: (1) ידווח על כך למנהל בתוך 3 ימים מהשלמת פעולת הבדק על ידי מכון הבדק הזר; :: (2) יוודא ביצוע בדיקה חוזרת למטוס מיד עם חזרתו לישראל, לשם הבטחת כשירותו האווירית. @ 414. גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רישיון יודיע למנהל על כל גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק שהוא מבקש שיבצע פעולות בדק במטוסים שהוא מפעיל, ובכלל זה כאמור [[בתקנה 413]], ויקבל את אישורו של המנהל לכך (להלן [[בפרק זה]] - גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק). : (ב) העברת ביצוע האחזקה מגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק לגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק אחר, שלא לפי אישור לפי תקנת משנה (א), טעונה את אישור המנהל מראש ובכתב. : (ג) על אף האמור [[בתקנות 129]] [[ו-133]], מפעיל אווירי לא יקבל שירותי אחזקה מיצרן המטוס המחזיק תעודת סוג למטוס אלא אם כן היצרן כאמור מחזיק ברישיון מכון בדק, או שהוא מכון בדק זר כמשמעותו [[בתקנות 413]] [[ו-413א]]. @ 415. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ג, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 416. אחריות לכשירות אווירית נמשכת (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רישיון אחראי לכשירות האווירית הנמשכת של כל מטוס שהוא מפעיל, לרבות גוף המטוס, מנועיו, מדחפיו, וציוד תעופתי שבו, ובכלל זה יבטיח כי לא תבוצע טיסה אלא אם כן - :: (1) אחזקת המטוס מבוצעת לפי מערך האחזקה ונוהלי ספר בקרת האחזקה; :: (2) המטוס נשמר ומתוחזק במצב כשיר אווירית. : (ב) מחזיק רישיון יוודא כי עומדים לרשותו של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק, כוח אדם כשיר, מיתקנים וציוד, ומערכת איכות המתאימים ומספיקים לביצוע נאות של האחזקה. @ 417. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ג, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 418. דרישות נוספות למערך אחזקה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : מחזיק רשיון יהיה אחראי לכך שמערך האחזקה של המטוסים המופעלים על ידו יכלול, בנוסף לנדרש לפי [[תקנה 131]], כל אלה - : (1) שיטות ביצוע אחזקה שגרתית; : (2) נהלים שמטרתם לוודא שכל הבדיקות והחלפת החלקים מבוצעים בהתאם למערך האחזקה ושכל האפיצויות (Tolerance) הדרושות בעת ביצוע ביקורת ובדיקת כפל, כלולות במערך האחזקה; : (3) סימון של סעיפי הבדיקה שבהם נדרשת ביקורת על ידי מבקר; ביקורת כאמור תבוצע לפחות על אותם סעיפי המערך הקשורים בפריטי מבנה, מנוע, מדחף וציוד אשר כשל שלהם, פעולתם הבלתי תקינה או שימוש לא נכון בחלקים ובחמרים בהם, עלולים לגרום לתקלות המסכנות את ההפעלה הבטוחה של המטוס; : (4) סימון של סעיפי בדיקה שבהן נדרשת בדיקת כפל בידי טכנאי לבדק מטוס; : (5) נהלים שמטרתם לוודא שיטת ביצוע הבדיקות, הביקורות ובדיקות הכפל הדרושות ואשר יבטיחו שביקורת או בדיקת כפל על פעולת בדק מסוימת לא תיעשה בידי אדם שנטל חלק בביצועה; : (6) נהלים שמטרתם להבטיח שהבדיקות, האחזקה והשינויים שלא הסתיימו כתוצאה מהפסקה של העבודה, יושלמו כהלכה לפני שחרור המטוס לטיסה; : (7) לעניין מערך אחזקה החל על מטוסים דו-מנועיים המופעלים בטיסות EDTO - :: (א) פעולות אחזקה שלפי המידע התחזוקתי שסיפק מחזיק תעודת הסוג, משויכות להפעלת טיסות EDTO, שיושלמו ויאושרו בידי מוסמך EDTO; וכן טופסי אחזקה, תגים ומסמכים משלימים לפעולות אחזקה אלה; :: (ב) תכנית לבקרת אמינות ולדיווח על אמינות של מערכות ההנעה ומערכות ה-EDTO המשמעותיות, שמטרותיה העיקריות הן זיהוי ומניעה מוקדמים של אירועים משמעותיים הנוגעים להפעלת EDTO, וכן הבטחת שמירה על רמת אמינות EDTO מזערית, כמפורט [[$ תוספת שישית|בפרטים 4]] [[ו-5 לתוספת השישית]]. @ 418א. בדיקת כשירות לפני טיסת EDTO (תיקון: תשע"ד) : מחזיק רישיון לא יפעיל מטוס דו-מנועי בטיסת EDTO אלא אם כן מוסמך EDTO השלים בדיקת כשירות למטוס בסמוך לפני הטיסה (pre departure service check) ואישר כי המטוס ומערכותיו במצב מתאים להפעלת EDTO; בדיקה כאמור תכלול לכל הפחות: : (1) וידוא מצבן של כל מערכות ה-EDTO המשמעותיות; : (2) בדיקת מצבו הכללי של המטוס באופן שייבדקו בדיקת רישומי פעולות בדק ישימים; : (3) בדיקת כמויות השמן ושיעורי צריכת השמן של המנועים ומנוע העזר. @ 418ב. בקרת אחזקה מרכזית לטיסות EDTO ומערכת לאימות תיקון תקלות (תיקון: תשע"ד) : (א) מחזיק רישיון המפעיל טיסות EDTO במטוסים דו-מנועיים ימסד ויפעיל מערכת ונהלים לבקרת אחזקה מרכזית (Centralized Maintenance Control) לטיסות EDTO, וכן תכנית לאימות תיקון תקלות (להלן - תכנית האימות), כאמור [[בפרט (11)(ז) ו-(ח) לתוספת הרביעית]]. : (ב) מחזיק רישיון לא יפעיל מטוס דו-מנועי בטיסת EDTO אם בטיסה הקודמת אירעו כשל, תקלה או הידרדרות משמעותית במגמות הביצועים של מערכות המטוס (להלן - תקלה), שתיקונם טעון אימות לפי תכנית האימות, אלא אם כן מערכת בקרת אחזקה מרכזית וידאה כי ננקטה פעולה מתקנת מתאימה ובוצע אימות תיקון התקלה לפי תכנית האימות; על אף האמור, ניתן לשגר או לשחרר מטוס לטיסת EDTO אם פעולת האימות לתיקון התקלה תבוצע במהלך הטיסה כאמור, ובלבד שהמטוס לא יופעל מעבר לזמן הסף, אלא אם כן פעולת האימות הושלמה באופן משביע רצון לפני כן. @ 419. דרישות למבקרים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ג, תשע"ד) : מחזיק רישיון יבטיח כי לא יבצע אדם פעולת בדק שלפי מערך האחזקה יש לבצעה בידי מבקר (בתקנה זו - פעולת ביקורת), במטוס שהוא מפעיל אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: : (1) התקיימו לגבי העסקתו בביצוע פעולת ביקורת הוראות [[תקנה 20 לתקנות מכוני הבדק]]; מבוצעות פעולות הביקורת במסגרת תחזוקת קו לפי [[תקנה 413]] [[ו-413א]] - התקיימו לגבי העסקתו ההוראות החלות על מכון הבדק הזר לעניין העסקת מבקרים; : (2) הוא עומד לפחות בדרישות כשירות שקבע מחזיק הרישיון לעניין ביצוע פעולת הביקורת, אם קבע. @ 420. חובות נוספות ביחס למערך האחזקה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : נוסף על האמור [[בתקנה 132]], מחזיק רישיון יבצע מעקב מתמיד אחר מצב כושר הטיסה של המטוסים שהוא מפעיל ואחר פרסומי היצרנים, לשם בדיקת היעילות של מערך אחזקה, ויתקן את מערך האחזקה בהתאם לכך; תיקון מערך האחזקה טעון את אישור המנהל מראש. @ 421. רמת ביצוע אחזקה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : מחזיק רשיון אחראי לכך שגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק, יכין תכנית הדרכה שמטרתה להבטיח כי כל עובד, המוסמך לקבוע את רמת הביצוע של העבודה, יהיה בעל ידע מעודכן בכל הקשור לנהלים, לטכניקות, לשינויים בכלי טיס ולשינויים בציוד הבדיקה ויהיה כשיר לביצוע תפקידיו. @ 422. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 423. שינויים ותיקונים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רישיון יבטיח כי גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק המבצע שינוי או תיקון במטוס שהוא מפעיל, או במנוע, מדחף או ציוד תעופתי שלו, עושה זאת לפי מידע תחזוקתי מלא ועדכני, ולעניין שינוי גדול או תיקון גדול - הוא ממלא אחר [[תקנה 34 לתקנות מכוני הבדק]]. : (ב) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות [[+|הפרקים הרביעי]] [[והחמישי לתקנות התיעוד]]. === סימן י"ב: עובדי טיס ואנשי צוות (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 424. תחולה (תיקון: תשמ"ח-4) : [[סימן זה]] מפרט את הדרישות הנוגעות לעובדי טיס ואנשי צוות כהגדרתם [[בתקנות הרשיונות]], הדרושים למחזיק רשיון הפעלה לפי [[פרק זה]]. @ 425. מגבלות העסקה לעובדי טיס ואנשי צוות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רשיון עובד טיס אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה והוא - :: (1) מחזיק ברשיון מתאים ותקף שניתן לו לפי [[תקנות הרשיונות]]; :: (2) בעל תעודה רפואית מתאימה ותקפה אם הוא נדרש לכך לפי [[תקנות הרישיונות]]; :: (3) בעל כשירויות מתאימות לביצוע ההפעלה שאותה הוא מונה לבצע. : (א1) לא יעסיק מחזיק רישיון איש צוות אלא אם כן הוא בעל כשירויות מתאימות לביצוע התפקידים שאותם ימונה לבצע. : (ב) עובד טיס יציג את רשיונו או את התעודה הרפואית שלו בפני המנהל או מפקח לפי דרישתם בכל עת. @ 426. הרכב צוות אויר (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס אלא אם כן מצויים בו אנשי צוות אויר לפחות במספר המזערי הקבוע בתעודת כושר הטיסה או בספר הטיסה של המטוס שאושר לאותו סוג מטוס וכאמור בהוראות [[פרק זה]]. : (ב) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס לפי [[פרק זה]] אלא אם כן מפעילים אותו שני טייסים לפחות; מחזיק הרשיון ימנה אחד מהם כטייס מפקד ואת השני כטייס משנה. : (ג) בכל מקרה בו נדרש לפי [[פרק זה]] ביצוע שני תפקידים או יותר רק בידי מי שבידו רישיון איש צוות אוויר, לא יבוצעו התפקידים האמורים על ידי איש צוות אחד באותו זמן. : (ד) בכל טיסה שבה נדרש טכנאי טיס, איש צוות אוויר נוסף אחד לפחות חייב להיות כשיר למלא בעת חירום בזמן טיסה את תפקידיו של טכנאי הטיס, לשם השלמתה הבטוחה של הטיסה כאשר טכנאי הטיס אינו יכול למלא את תפקידיו מכל סיבה שהיא; טייס אינו נדרש להחזיק ברשיון טכנאי טיס לביצוע התפקידים האמורים. @ 427. טכנאי טיס (תיקון: תשמ"ח-4) : לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס שתעודת הסוג שלו ניתנה עד 1 בינואר 1964 ומשקלו המרבי המורשה להמראה עולה על 36,100 ק"ג (80,000 פאונד), ללא טכנאי טיס המחזיק ברשיון טכנאי טיס תקף; למטוס שניתנה לו תעודת סוג החל ביום 2 בינואר 1964, הדרישה לטכנאי טיס תיקבע לפי דרישות תעודת הסוג כאמור בתקנה 25.123 לפ.א.ר. @ 428. נווט טיס וציוד ניווט מיוחד (תיקון: תשמ"ח-4) : (א) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס מחוץ לישראל כאשר מיקומו אינו יכול להקבע בוודאות במשך למעלה משעה, ללא איש צוות אויר המחזיק ברשיון נווט טיס בר תוקף או אמצעי ניווט מיוחדים המאושרים כאמור בתקנה 121.355 לפ.א.ר. המאפשרים קביעה אמינה של מיקום המטוס על ידי כל טייס מעמדתו. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל לדרוש הימצאותם של נווט טיס או אמצעי ניווט מיוחדים או שניהם כאחד כאשר אמצעי ניווט מיוחדים נדרשים גם במשך תקופת זמן של שעה או פחות; בקביעתו האמורה יתחשב המנהל בכל אלה - :: (1) מהירות הטיסה של המטוס; :: (2) תנאי מזג אויר רגילים בנתיב; :: (3) שירותי הפיקוח על התנועה האוירית; :: (4) צפיפות התנועה האוירית; :: (5) איזור כיסוי עזרי ניווט ביעד; :: (6) דרישות הדלק; :: (7) כמות הדלק הנדרשת לחזרה לנקודת היציאה ולשדות התעופה המשניים; :: (8) הערכה לגבי הפעלת הטיסה מעבר לנקודה שאין אפשרות חזרה ממנה; :: (9) כל גורם אחר שיש לו קשר, לדעתו, לבטיחות הטיסה. : (ג) הפעלות שבהם נדרשים נווט טיס או אמצעי ניווט מיוחדים, או שניהם, כאחד, יפורטו במיפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. @ 429. דיילים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ח-3) : (א) לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס המוליך נוסעים אלא אם כן מצויים בו דיילים, כמפורט להלן: :: (1) לגבי מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים, למעט מושבי הטייסים, הוא יותר מ-9 מושבים ופחות מ-51 מושבים - דייל אחד; :: (2) לגבי מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים, למעט מושבי הטייסים, הוא יותר מ-50 מושבים ופחות מ-101 - שני דיילים; :: (3) לגבי מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים, למעט מושבי הטייסים, הוא יותר מ-100 מושבים - שני דיילים, ועוד דייל אחד לכל קבוצה של 50 מושבי נוסעים או חלק ממנה מעל 100 מושבים כאמור. : (ב) במקרה שבו השתמש מחזיק הרשיון, בעת ביצוע הדגמת פינוי חרום כאמור [[בתקנה 409(א)]], במספר גדול יותר של דיילים מהנדרש על פי תקנת משנה (א) לגבי קיבולת המושבים המרבית של המטוס שהשתמשו בו בעת ההדגמה, לא יפעיל מחזיק הרשיון, לאחר מכן, אותו מטוס - :: (1) בתצורת קיבולת המושבים המרבית שלו עם מספר מועט יותר של דיילים מזה שהשתמשו בו בעת הדגמת פינוי החירום; :: (2) בכל תצורה של קיבולת מושבים מופחתת עם מספר מועט יותר של דיילים מזה הנדרש לפי תקנת משנה (א) לאותה קיבולת מושבים, בתוספת מספר הדיילים שהשתמשו בו בעת הדגמת הפינוי ושהיה גדול יותר ממספר הדיילים הנדרש לפי תקנת משנה (א). : (ג) מספר הדיילים שאושר כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יצויין בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. : (ד) בעת המראות ונחיתות ובכל עת שהטייס המפקד הורה על כך יימצאו הדיילים הנדרשים לפי תקנה זו חגורים בעמדותיהם קרוב ככל האפשר לפתחי היציאה אשר בגובה הרצפה של המטוס לכל אורכו כדי לאפשר פינוי מהיר ככל האפשר של נוסעים וטיפול בהם במקרה של פינוי חירום. @ 430. משגר כלי טיס (תיקון: תשמ"ח-4) : מוביל אוירי יעסיק קציני מבצעי אויר בכל אחד ממרכזי המשגרה במספר מספיק כדי להבטיח שליטה מבצעית מתאימה בכל טיסה. @ 431. תפקידי חירום ותפקידי פינוי (תיקון: תשמ"ח-4) : (א) מחזיק רשיון יקבע, לכל סוג ודגם של מטוס וכל קטגוריה של אנשי צוות נדרשים, את התפקידים שיש לבצעם במקרה חירום או במקרה המחייב מילוט חירום; מחזיק הרשיון יוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי תפקידים אלה הינם מעשיים, ניתנים לביצוע ויענו על כל מצב חירום צפוי, לרבות מצב של אובדן כושר הפיקוד של אנשי צוות או חוסר יכולתם להגיע לתאי הנוסעים. : (ב) מחזיק הרשיון יתאר בספר העזר למבצעים שלו את התפקידים של כל קטגוריה של אנשי צוות כאמור בתקנת משנה (א). === סימן י"ג: אימונים (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 432. הגדרות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : [[בסימן זה]] - :- "אימון ראשוני" - האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר שלא הוסמכו ולא שירתו באותו תפקיד במטוס אחר מאותה קבוצה; :- "אימון הסבה" - האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר שהוסמכו ושירתו באותו תפקיד במטוס אחר מאותה קבוצת מטוסים אצל אותו מפעיל; :- "אימון קידום" - האימון הנדרש מאנשי צוות, שהוסמכו ושירתו במטוס מדגם מסויים כטייסי משנה או כטכנאי טיס לפני שיתחילו לשרת באותו מטוס כטייסים מפקדים או כטייסי משנה לפי הענין; :- "אימון שינויים" - האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר שהוסמכו ושירתו במטוס מדגם מסויים, ולדעת המנהל נדרש אותו אימון לפני שאיש הצוות יתחיל לשרת באותו תפקיד באותו מטוס שנעשו בו שינויים; :- "אימון חוזר" - האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר כדי לשמור על כשירותם לגבי כל מטוס, עמדתם וסוג ההפעלה שבהם הם משרתים; :- "אימון אפס שעות טיסה" (Zero Flight Time Training) - אימון המיועד לאיש צוות אוויר שכל הכשרתו על אותו דגם של מטוס התבצעה במדמה טיסה; :- "קבוצת מטוסים" - כל אחת מקבוצות אלה, פרט אם ייאמר אחרת - :: (1) קבוצה 1: מטוסים המונעים במנועים עם מדחף לרבות מנועי בוכנה ומנועי טורבו-מדחף; :: (2) קבוצה 2: מטוסים המונעים במנועי טורבו-סילוניים; :- "שעות מתוכננות" - שעות האימונים שנקבעו [[בסימן זה]], שהמנהל רשאי להפחית מהן אם מחזיק הרשיון יוכיח להנחת דעתו שהנסיבות מצדיקות זאת; :- "בטיסה" - לרבות התמרונים, התהליכים או התפקידים שיש לבצעם במטוס. @ 433. תכנית אימונים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ה) : (א) מחזיק רשיון - :: (1) יקבע ויקיים תכנית אימונים כאמור [[בסימן זה]] ובתוספות החמישית והשישית (E & F Appendices) לחלק 121 לפ.א.ר. המאושרת בידי המנהל כאמור [[בתקנה 435]]; תכנית האימונים תבטיח שאיש צוות, קצין מבצעי אויר, מדריך טיסה, בוחן טיסה וכן כל אדם שמונה לתפקידים הקשורים בהובלת חמרים מסוכנים יהיה מאומן לביצוע תפקידיו; :: (2) יספק למטרת האימונים מתקני קרקע, מתקני טיסה ומדריכי קרקע מיומנים; :: (3) יספק חומר אימונים, בחינות, טפסים, הוראות ונהלים עדכניים לשימוש, בעת ביצוע אימונים ומבחנים כאמור [[בסימן זה]]; :: (4) יספק מדריכי טיסה, בוחני טיסה ומדריכי מדמה טיסה במספר מספיק לביצוע נאות של קורסים לאימוני טיסה, מבחני טיסה ואימוני מדמה טיסה כאמור [[בסימן זה]]. : (ב) השלים איש צוות או קצין מבצעי אוויר אימון או מבחן שיש לבצעו כל כמה חודשים לפי הוראות [[פרק זה]], בחודשיים שלפני החודש שבו היה עליו לבצעו או עד לתום החודש שבו היה עליו לבצעו, יראו את איש הצוות או את קצין מבצעי האוויר כאילו השלים את האימון או המבחן כאמור, לפי העניין, במועד שבו היה עליו לבצעו. : (ג) מדריך, מפקח או בוחן טיסה האחראי על נושא אימון קרקעי מסויים, על חלק של אימון טיסה, מבחן טיסה או מבחן כשירות כאמור [[בפרק זה]], יאשר את כשירותו וידיעותיו המקצועיים של איש הצוות, קצין מבצעי האויר, מדריך הטיסה או בוחן הטיסה בתום סיום האימון או המבחן שנעשה לפי [[סימן זה]] (להלן - האישור); האישור יהווה חלק מרישומי איש הצוות או קצין מבצעי אויר; היה האישור מסומן במערכת רישום ממוחשבת, יזוהו בו המדריך, המפקח או בוחן הטיסה שנתנו את האישור. : (ד) באימון איש צוות שאינו אימון חוזר, לא נדרש לכלול נושאים הישימים לגבי יותר ממטוס אחד או עמדה אחת של איש צוות, שנכללו באימון קודם של איש הצוות שהושלם בהצלחה, במסגרת שירותו אצל אותו מחזיק רישיון. : (ד1) המנהל רשאי להורות, במקרים שבהם טייס מטיס כמה דגמים של אותו סוג מטוס או סוגים שונים של מטוסים בעלי אפיונים דומים במונחים של נוהלי הפעלה ומערכות ושליטה, באילו תנאים ניתן לראות בקיום הדרישות לעניין אימון טיסה, מבחן כשירות, צבירת ניסיון בהפעלה או צבירת ניסיון עדכני, כממלא אחר אותן דרישות לגבי דגם אחר או סוג אחר של מטוסים. : (ה) ניתן להשתמש במדמי טיסה ובמתקני אימון אחרים במסגרת תכנית האימונים של מחזיק הרשיון, שאישר המנהל. : (ו) מי שמתקדם בהצלחה בשלבי אימוני הטיסה, השלים בהצלחה את מבחן הטיסה המתאים בפני בוחן טיס או המנהל, ומדריכו או בוחן הטיס שלו נתן לו המלצה, לא יידרש להשלים את שעות טיסות האימון המתוכננות לגבי המטוס, לפי הענין; הוראה זו לא תחול כאשר מצא המנהל ש-20 אחוזים ממבחני הטיסה, שבוצעו בבסיס אימונים מסויים במשך ששה החדשים הקודמים לא הסתיימו בהצלחה, אלא אם כן נוכח המנהל כי אימוני הטיס באותו בסיס השתפרו. : (ז) כאשר מחזיק רשיון משתמש במדמה טיסה באימון לפי [[סימן זה]] רשאי המנהל להפחית משעות הטיסה הנדרשות, אם מצא שיעילות האימונים השתפרה כאמור בתקנת משנה (ו). @ 434. תכנית לימודים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רשיון יכין ויחזיק תכנית לימודים מעודכנת לכל דגם של מטוס לגבי כל תפקיד של איש צוות וקצין מבצעי אויר הנדרשים להפעיל את אותו דגם מטוס. : (ב) תכנית הלימודים תכלול אימוני קרקע ואימוני טיסה הנדרשים לפי [[סימן זה]], כלהלן - :: (1) רשימת נושאי אימוני הקרקע, לרבות נושאי חירום; :: (2) רשימת מתקני האימונים ועזרי הלימוד שמחזיק הרשיון ישתמש בהם; :: (3) תיאור מפורט או תצוגה צילומית של התמרונים, הנהלים והתפקידים הרגילים והמיוחדים ושל התמרונים, הנהלים והתפקידים בעת חירום שישתמשו בהם לכל שלב משלבי אימוני הטיסה או מבחני הטיסה; :: (4) רשימת מדמי הטיסה או מתקני אימון אחרים שאושרו לפי [[תקנה 436]] לרבות אותם תמרונים, נהלים או תפקידים שאושרו לגבי אותו מדמה טיסה או מיתקן אימון; :: (5) שעות האימונים המתוכננות לכל שלב משלבי האימונים; :: (6) עותק של כל אישור שנתן המנהל לפי [[תקנה 435(ד)]] להפחתת שעות האימונים המתוכננות. @ 435. אישור תכנית אימונים (תיקון: תשמ"ח-4) : (א) על מחזיק רשיון לבקש מהמנהל אישור ראשוני לתכנית אימונים, אישור סופי ואישור לתיקון תכנית האימונים ולשם כך ימציא למנהל ראשי פרקים של התוכנית המספקים מידע להערכתה הראשונית או לתיקונה וכל מידע נוסף שידרוש המנהל. : (ב) המנהל יתן אישור ראשוני בכתב לתכנית האימונים המוצעת או התיקון המוצע אם נתקיימו בהם הוראות [[סימן זה]]; נתן המנהל אישור כאמור, רשאי מחזיק הרשיון לבצע את האימונים לפי אותה תכנית; המנהל רשאי בכל עת לבדוק את התכנית ולהורות, כאמור בתקנת משנה (ה), למחזיק הרשיון לבצע בה תיקונים, אם מצא כי יש בה ליקויים שיש לתקנם. : (ג) המנהל יתן אישור סופי לתכנית אימונים מוצעת או לתיקון מוצע של תכנית אימונים אם מחזיק הרשיון הוכיח להנחת דעתו, שהאימונים בוצעו לפי אותה תכנית אימונים שאושרה אישור ראשוני כאמור בתקנת משנה (ב). : (ד) במתן אישור ראשוני ואישור סופי לתכניות אימונים או לתיקונן, לרבות הפחתה בשעות המתוכננות כקבוע [[בסימן זה]], ישקול המנהל את עזרי האימון, מתקני האימון, שיטותיו ונהליו המפורטים בתכנית הלימודים של מחזיק רשיון כאמור [[בתקנה 434]]; נתן המנהל אישור להפחתת השעות המתוכננות, יכלול האישור את הנימוקים למתן האישור. : (ה) מצא המנהל כי נדרשים תיקונים בתכנית האימונים לשם הבטחת מטרותיה, יבצע מחזיק הרשיון את התיקונים הנדרשים לאחר שקיבל על כך הודעה מאת המנהל; קיבל מחזיק הרשיון הודעה כאמור מהמנהל, רשאי הוא להגיש בקשה לשיקול דעת מחודש של המנהל, תוך 30 ימים מקבלת ההודעה; הגשת הבקשה לשיקול מחדש תעכב את ביצוע התיקונים עד קבלת החלטת המנהל, אלא אם כן קבע המנהל כי על מחזיק הרשיון לבצע את התיקון מיידית מטעמי בטיחות הטיסה. @ 436. אישור מדמי טיסה ומתקני אימון אחרים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ד-2) : (א) לא יעשה שימוש במדמה טיסה או מיתקן אימון אחר בקורס אימונים, במבחן טיסה הנדרש [[בפרק זה]] או המותר לפי התוספות החמישית והשישית (E & F Appendices) לחלק 121 לפ.א.ר. אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) המנהל אישר את השימוש במדמה הטיסה או במיתקן האימונים לגבי כל אלה: ::: (א) מחזיק הרשיון; ::: (ב) דגם המטוס שלגביו נערך האימון או המבחן; ::: (ג) התמרון, התהליך או התפקיד של איש הצוות המסויים; :: (2) הוא עונה במשך כל עת השימוש בו על איפיוני הביצוע, התיפקוד והאימונים האחרים שלפיהם ניתן האישור; :: (3) הוא הותאם לכל שינוי של מטוס המדומה על ידו, המשנה איפיוני הביצוע, התיפקוד או איפיונים אחרים שלפיהם ניתן האישור; :: (4) בוצעה בו בדיקה תפעולית יומית לפני תחילת השימוש בו; :: (5) יש לו יומן לרישום ליקויים ותקלות יומיים (daily discrepancy log), שבו רושם מדריך או בוחן הטיסה, כל תיקון או תקלה שאירעה בו. : (ב) המנהל רשאי לאשר כי במדמה טיסה או במיתקן אימון אחר, ישתמש יותר ממחזיק רשיון אחד. @ 437. קורס אימונים במדמה טיסה לעניין מבחן כשירות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : קורס אימונים במדמה טיסה יאושר לעניין [[תקנה 461]] אם התקיימו בו כל אלה: : (1) יכלול 4 שעות לפחות של אימון בהפעלת הגאי המטוס במדמה טיסה, וכן תדרוך מתאים לפני האימון ותחקיר מתאים אחריו; : (2) יכלול אימונים בנהלים ובתמרונים המפורטים בנספח F (([צ"ל: בתוספת השישית (Appendix F)])) לחלק 121 לפ.א.ר., לפחות, או יכלול אימון מוכוון טיסה בנתיב (Line-oriented Flight Training - LOFT), אשר - :: (א) מדמה אימון של כל צוות האוויר המזערי הנדרש להפעלת המטוס; :: (ב) כולל תמרונים ותהליכים, כולל תהליכים במצבים בלתי רגילים (Abnormal) ובמצבי חירום, העשויים לקרות בעת טיסה; :: (ג) מייצג קטע טיסה המתאים לסוג ההפעלה שמבצע מחזיק הרישיון; : (3) יודרך בידי בוחן טיסה; : (4) אותו בוחן טיסה שהדריך את קורס האימונים לפי פסקה (3) אישר בכתב כי הקורס הושלם בהצלחה. @ 438. כישורי בוחן טיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כבוחן טיסה או ומדריך טיסה כמדריך טיסה בדגם מטוס מסויים במסגרת תוכנית אימונים כאמור [[בסימן זה]] אלא אם כן אותו אדם - :: (1) מחזיק ברשיון עובד טיס ובהגדרים שיש להחזיקם כדי לשרת כטייס מפקד, כטכנאי טיס או כנווט טיס, בהפעלה לפי [[פרק זה]]; :: (2) סיים בהצלחה את כל שלבי האימון המתאימים לאותו דגם מטוס לרבות אימון חוזר, הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד, כטכנאי טיס או כנווט טיס, בהפעלה לפי [[פרק זה]]; :: (3) סיים בהצלחה את מבחני הכשירות או מבחני הרמה הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד, כטכנאי טיס או כנווט טיס, בהפעלה לפי [[פרק זה]]; :: (4) עמד בהצלחה בדרישות האימונים כאמור [[בתקנה 439]]; :: (4א) לעניין בוחן טיסה - המנהל אישר אותו לכך; :: (5) בנוסף לאמור בפסקאות (1) עד (4א), בוחן טיסה שאושר לגבי אותו מטוס ולגבי ההפעלות המיועדות, חייב להחזיק לפחות בתעודה רפואית סוג 2; אולם בוחן טיסה המחזיק בתעודה רפואית סוג 2 בלבד, אינו רשאי להמנות עם צוות האויר הנדרש בהפעלה לפי [[פרק זה]]. : (ב) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כמדריך במדמה טיסה בקורס אימונים הניתן במדמה טיסה לפי [[סימן זה]] אלא אם כן אותו אדם - :: (1) מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אוויר; :: (2) השלים בהצלחה ובאישור בוחן טיסה או המנהל שני אלה - ::: (א) אימון קרקעי ראשוני של טייס ושל מדריך טיסה כאמור [[בתקנה 439]]; ::: (ב) קורס אימונים במדמה טיס שבו אותו אדם עומד להדריך כאמור [[בתקנה 437(ב)]]. : (ג) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כמדריך מדמה טיסה בקורס אימונים הניתן במדמה טיסה לטכנאי טיס לפי [[סימן זה]], אלא אם כן אותו אדם - :: (1) מחזיק ברשיון טכנאי טיס; :: (2) השלים בהצלחה ובאישור בוחן טיסה או המנהל את שני אלה - ::: (א) אימון קרקעי ראשוני של טכנאי טיס ושל מדריך טיסה כאמור [[בתקנה 439]]; ::: (ב) קורס אימונים במדמה טיסה שבו אותו אדם עומד להדריך כאמור [[בתקנה 437]]. : (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) אדם שמונה כבוחן טיסה, כמדריך טיסה או כמדריך מדמה טיסה ערב תחילתן של תקנות אלה, רשאי להמשיך לעסוק בתפקידו בקשר לאותו דגם מיוחד של המטוס, בתנאי שישלים אל האימונים כאמור [[בתקנה 439]] תוך שנה מיום פרסום תקנות אלה. @ 439. אימוני בוחן טיסה ומדריך טיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לבוחן טיסה יכללו כל אלה - :: (1) חובות בוחן טיסה, תפקידיו ואחריותו; :: (2) הוראות תקנות אלה הנוגעות לענין; :: (3) שיטות, נהלים וטכניקות לביצוע מבחנים; :: (4) הערכה נכונה של ביצועי איש צוות אויר לרבות אבחנה של - ::: (א) אימון בלתי מתאים ובלתי מספיק; ::: (ב) קווי אופי אישיים העלולים להשפיע לרעה על בטיחות הטיסה; :: (5) פעולות תיקון מתאימות במקרה של אי עמידה במבחנים; :: (6) שיטות, כללים ומגבלות שאושרו לביצוע הנהלים הרגילים והמיוחדים ונהלי החירום במטוס. : (ב) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים למדריך טיסה, למעט למחזיק ברשיון הדרכה תקף, יכללו כל אלה - :: (1) עקרונות בסיסיים של תורת ההדרכה והלמידה; :: (2) שיטות ונהלי הדרכה; :: (3) יחסי מדריך מתלמד. : (ג) אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לבוחן טיסה ולמדריך טיסה יכללו כל אלה - :: (1) אימון בטיסה וביצוע מבחני טיסה מכל אחד ממושבי הטייס - השמאלי והימני, בביצוע התמרונים הרגילים והמיוחדים ותמרוני החירום, הנדרשים על מנת להבטיח את יכולתו של אותו אדם לבצע מבחני טיסה ואימוני טיסה כאמור [[בסימן זה]]; :: (2) אמצעי הבטיחות המתאימים שיש לנקוט בהם מכל אחד ממושבי הטייס כאמור, במצבי חירום העלולים להתפתח בעת האימון; :: (3) התוצאות האפשריות מנקיטת אמצעי בטיחות בלתי מתאימים בעת האימון. : (ד) ניתן לעמוד בדרישות האימון כאמור בתקנת משנה (ג), בביצוען בטיסה או במדמה טיסה מאושר. : (ה) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים ובטיסה לטכנאי טיס ולנווט טיס יהיו כאלה המספיקים להבטיח יכולתם לביצוע תפקידיהם. @ 440. דרישות אימונים של אנשי צוות וקצין מבצעי אויר (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) תכנית אימונים לאיש צוות או קצין מבצעי אויר תכלול אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים כלהלן - :: (1) אימון קרקעי ראשוני בסיסי כאמור בפסקה (4) לאנשי צוות או קצין מבצעי אויר, לרבות הדרכה בכל אלה: ::: (א) חובותיהם ותחום אחריותם; ::: (ב) הוראות תקנות אלה הנוגעות לענין; ::: (ג) הכרת תכולת הרשיון ומפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון, למעט לגבי דיילים; ::: (ד) חלקים מתאימים של ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון; :: (2) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים כקבוע [[בתקנות 443 עד 446]] הנוגעות לענין; :: (3) אימון חירום כקבוע [[בתקנה 441]], למעט לגבי קציני מבצעי אויר; :: (4) אימון קרקעי ראשוני בסיסי יכלול 40 שעות לפחות מתוכננות של הדרכה, אלא אם כן הופחתו לפי האמור [[בתקנה 435]]. : (ב) תכנית אימונים תכלול אימוני טיסה ראשוניים ואימוני הסבה בטיסה כאמור [[בתקנות 447 עד 449]] הנוגעות לענין. : (ג) תכנית אימונים תכלול אימון חוזר על הקרקע ובטיסה כאמור [[בתקנה 450]]. : (ד) תכנית אימונים תכלול אימון שינויים כקבוע [[בתקנה 442]] אם מצא המנהל, עקב שינויים בין מטוסים מאותו דגם המופעלים על ידי מחזיק הרשיון, כי אימון נוסף הינו חיוני כדי להבטיח שכל איש צוות וקצין מבצעי אויר מאומנים מספיק לביצוע תפקידיהם. : (ה) לאנשי צוות שהוסמכו והועסקו כטייסי משנה או כטכנאי טיס באותו מטוס, ניתן לכלול אימון קידום כקבוע [[בתקנות 443 עד 447]]. : (ו) באימון הסבה או באימון קידום רשאי המנהל לוותר על נושאים, תמרונים, או נהלים מיוחדים או חלקים מהם, הקבועים [[בתקנות 443 עד 447]] ולהפחית שעות מתוכננות של הדרכת קרקע או אימון בטיסה, כקבוע [[בתקנה 435]]. : (ז) בנוסף לאימון ראשוני, אימון הסבה, אימון קידום, אימון חוזר ואימון שינויים, יהיו בכל תכנית אימונים, אימונים קרקעיים ואימונים בטיסה ככל הנדרש כדי להבטיח שכל איש צוות וקצין מבצעי אויר - :: (1) ימשיכו להיות מיומנים וכשירים לכל מטוס, עמדת איש צוות וסוג הפעלה שבהם הם ישרתו; :: (2) יהיו מיומנים בכל הנוגע לציוד, מתקנים, נהלים וטכניקות חדשות, לרבות שינויים במטוסים. @ 441. אימון חירום (תיקון: תשמ"ח-4, תשס"ח, תשע"ד) : (א) אימון חירום יינתן לכל סוג, דגם או תצורה של מטוסים, לכל איש צוות ויכללו כל אלה: :: (1) הדרכה בתפקידי חירום ובנוהלי חירום, לרבות תיאום בין אנשי הצוות; :: (2) הדרכה אישית במיקום ציוד חירום, תפקידו והפעלתו, לרבות - ::: (א) ציוד שמשתמשים בו לנחיתת ציף (ditching) ולפינוי; ::: (ב) (((נמחקה);)) ::: (ג) מטפי אש ניידים, תוך הדגשת השימוש השונה בהם לכיבוי סוגי אש שונים; :: (2א) הדרכה כאמור בפ.א.ר((.)) 121.805 לעניין טיפול במצבים רפואיים בטיסה ובכלל זה לעניין מיקום ציוד רפואי כאמור [[בתקנה 33א]], תפקידו והפעלתו; :: (3) הדרכה בטיפול במצבי חירום, לרבות - ::: (א) איבוד מהיר של דיחוס; ::: (ב) אש בטיסה או על פני הקרקע ונהלי פינוי עשן (smoke control), תוך הדגשת ציוד חשמל ומפסקי זרם המצויים באזורי תאי הנוסעים והצוות; ::: (ג) נחיתת ציף ופינוי; ::: (ד) (((נמחקה);)) ::: (ה) חטיפות כלי טיס ופגיעה בהם, ומצבים מיוחדים אחרים; :: (4) סקירה של תאונות ותקריות שארעו למטוסים שהופעלו על ידי מחזיק הרשיון, הקשורות במצבי חירום. : (ב) איש צוות יבצע תרגילי חירום כאמור להלן, תוך שימוש בציוד חירום ובנהלי חירום מתאימים: :: (1) נחיתת ציף; :: (2) פינוי חירום; :: (3) כיבוי אש ובקרת עשן; :: (4) הפעלת פתחי חירום ושימוש בהם, לרבות פריסת מגלשות ושימוש בהן; :: (5) שימוש בחמצן הנוסעים ואנשי הצוות; :: (6) הוצאת סירות הצלה מכלי הטיס וניפוחן, שימוש בחבלי הצלה והעלאת נוסעים ואנשי צוות על סירות ההצלה, לפי הענין; :: (7) פרישה של חגורות הצלה וניפוחן ושימוש במתקני ציפה אישיים אחרים, לפי הענין. : (ג) המנהל רשאי לקבוע לגבי תרגיל מסויים, כי איש צוות יקבל אימון בדרך של הדגמה בלבד. : (ד) אנשי צוות המועסקים בהפעלה בגובה מעל 10,000 רגל, יקבלו הדרכה בכל אלה: :: (1) מבנה האטמוספירה; :: (2) מערכת הנשימה ומערכת כלי הדם; :: (3) היפוקציה - צורותיה, סימניה, זיקה לחמצן ושיטות התגברות עליה; :: (4) נשימת יתר (היפרונטילציה) סימניה ושיטות התגברות עליה; :: (5) הפעלת מערכת חמצן ושימוש במסכות. @ 442. אימון שינויים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) אימון שינויים לאנשי צוות ולקציני מבצעי אויר ככל שהדבר מתאים לתפקידם ואחריותם, יכלול כל אלה: :: (1) הדרכה בכל נושא או חלק המתאימים והנדרשים לאימון חוזר במטוס, אלא אם כן מצא המנהל שנושאים מסויימים אינם חיוניים; :: (2) אימון בטיסה בכל אחד מהתמרונים או הנהלים הנדרשים לאימון הטיסה במטוס, אלא אם כן מצא המנהל שהתמרון או הנוהל המסויים אינו חיוני; :: (3) מספר השעות המתוכננות של אימון קרקעי ואימון בטיסה כפי שקבע המנהל. : (ב) אימון שינויים לכל הוריאציות של סוג מסויים של מטוס יכולים להיכלל באימון הראשוני, באימון ההסבה, באימון הקידום ובאימון החוזר. @ 443. טייסים וטכנאי טיס - אימונים קרקעיים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ח-3) : (א) אימון ראשוני, אימון הסבה ואימון קידום קרקעיים לטייסים ולטכנאי טיס, ככל שהדבר מתאים לתפקידם, יכללו כל אלה: :: (1) נושאים כלליים - ::: (א) נהלי שיגור טיסה ושחרור טיסה של מחזיק הרשיון; ::: (ב) עקרונות ושיטות לקביעת משקל ואיזון ומגבלות מסלולים להמראה ולנחיתה; ::: (ג) מטאורולוגיה המספיקה להבטיח ידיעה מקצועית מעשית בתופעות מזג אויר, לרבות העקרונות של מערכות - חזית, התקרחות, ערפל, סופות רעמים, גזירות רוח ותנאי מזג אויר בגובה רב; ::: (ד) מערכות פיקוח על תנועה אוירית, ונהלי פיקוח ומונחיו; ::: (ה) ניווט ושימוש בעזרי ניווט, לרבות תהליכי גישת מכשירים; ::: (ו) נהלי קשר רגילים ובשעת חירום; ::: (ז) סימני עזר חזותיים לפני ירידה מתחת ל-DH או ל-MDA; ::: (ז1) אימון ראשוני בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי הצוות (Crew Resource Management - CRM); ::: (ז2) לגבי טייס - אימון מעטפת טיסה מורחבת, לפי [[תקנה 450א]]; ::: (ח) כל הדרכה נוספת החיונית להבטחת כשירותו של איש הצוות. :: (2) לגבי כל דגם של מטוס - ::: (א) תיאור כללי; ::: (ב) מאפייני ביצועים; ::: (ג) מנועים ומדחפים; ::: (ד) רכיבים עיקריים; ::: (ה) מערכות עיקריות ואחרות, עקרונות הפעלה רגילה, מיוחדת ובשעת חירום, נהלים מתאימים ומגבלות; ::: (ו) נהלים להמנעות ממצבי מזג אויר קשה ולהפעלה בגזירות-רוח בגובה נמוך בתוך סופות רעמים או בקרבתן, לרבות גבהי החדירה הטובים ביותר, מערבולות אויר, התקרחות, ברד ותנאים מטאורולוגיים מסוכנים אחרים; ::: (ז) מגבלות הפעלה; ::: (ח) צריכת דלק ובקרת שיוט; ::: (ט) תכנון טיסה; ::: (י) כל נוהל רגיל ונוהל חירום; ::: (יא) ספר הטיסה המאושר של המטוס או ספר מקביל לו. : (ב) אימון ראשוני קרקעי לטייסים ולטכנאי טיס בנושאים הנדרשים בתקנת משנה (א) [[ובתקנה 440(א)]], יכלול את מספר שעות ההדרכה המתוכננות הבאות לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור [[בתקנה 435]]; :: (1) במטוסים בקבוצה 1 - ::: (א) המונעים במנועי בוכנה - 66 שעות; ::: (ב) המונעים במנועי טורבו מדחף - 82 שעות; :: (2) במטוסים בקבוצה 2 - 122 שעות. @ 444. נווט טיס - אימון קרקעי (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לנווט טיס יכללו הדרכה בנושאים המפורטים [[בתקנה 443(א)]], המתאימים לתפקידיו ולאחריותו בקשר לדגם המסויים של המטוס בנושאים אלה: :: (1) מגבלות מהירויות טיפוס, שיוט וירידה; :: (2) כל פריט של ציוד ניווט המותקן במטוס, לרבות ציוד רדיו, מכ"מ וציוד אלקטרוני אחר; :: (3) ביצועי המטוס; :: (4) מכשירי מדידת מהירות האויר, טמפרטורה ולחץ או מערכותיהם; :: (5) מגבלות מצפן ושיטות האיפוס שלו; :: (6) טבלאות ונתוני בקרת שיוט, לרבות שיעורי צריכת הדלק; :: (7) כל הדרכה נוספת החיונית כדי להבטיח כשירותו של נווט הטיס. : (ב) אימון קרקעי ראשוני לנווט טיס בנושאים הקבועים בתקנת משנה (א) יכלול את מספר שעות ההדרכה המתוכננות הבאות לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור [[בתקנה 435]]; :: (1) מטוסים מקבוצה 1 - ::: (א) המונעים במנועי בוכנה - 16 שעות; ::: (ב) המונעים במנועי טורבו מדחף - 32 שעות; :: (2) מטוסים מקבוצה 2 - 32 שעות. @ 445. דיילים - אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לדיילים - : (א) יכללו הדרכה בנושאים כלליים כלהלן: :: (1) סמכות הטייס המפקד; :: (2) טיפול בנוסע, לרבות נהלים בטיפול בנוסעים בלתי שפויים או באחרים שהתנהגותם עלולה לסכן את בטיחות המטוס, נוסעיו, אנשי הצוות או המטען שבו וביטחונם, או לפגוע בסדר הטוב במטוס או במשמעת בו; :: (3) אימון ראשוני בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי הצוות (Crew Resource Management - CRM). : (ב) יכללו הדרכה לגבי כל דגם של מטוס כלהלן: :: (1) תיאור כללי של כלי הטיס תוך הדגשת איפיונים פיזיים שיש להם השלכה על נחיתת ציף, פינוי בשעת חירום ונהלי חירום בעת טיסה; :: (2) השימוש במערכת מסירת הודעות לציבור ובאמצעי התקשרות עם אנשי הצוות האחרים, לרבות אמצעי תקשורת חירום במקרה של נסיון חטיפת כלי הטיס, פיגוע בו או במצבים בלתי רגילים; :: (3) (((בוטלה).)) : (ג) יכללו מבחן כשירות שמטרתו להוכיח את ידיעתו המקצועית ויכולתו של הדייל בנושאים המפורטים בתקנות משנה (א) ו-(ב) [[ובתקנה 440(א)]]; המבחן ייערך בידי אדם הכשיר לשמש דייל לפי תקנות אלה, שמחזיק הרישיון הסמיכו לעניין זה. : (ד) יכללו את מספר שעות ההדרכה המתוכננות האלה לפחות, בנושאים הקבועים בתקנות משנה (א) ו-(ב) [[ובתקנה 440(א)]], אלא אם כן הופחתו כאמור [[בתקנה 435]]: :: (1) במטוסים מקבוצה 1 - ::: (א) המונעים במנועי בוכנה - 8 שעות; ::: (ב) המונעים במנועי טורבו-מדחף - 8 שעות; :: (2) במטוסים מקבוצה 2 - 16 שעות. @ 446. קציני מבצעי אויר - אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לקציני מבצעי אויר יכללו הדרכה בכל אלה לפחות: :: (1) נושאים כלליים - ::: (א) שימוש במערכות תקשורת, לרבות איפיונים של אותן מערכות, נהלים רגילים ונהלי חירום מתאימים; ::: (ב) מטאורולוגיה, לרבות סוגים שונים של מידע מטאורולוגי ותחזיות מטאורולוגיות, פירוש נתוני מזג אויר, לרבות תחזית של טמפרטורות בנתיב ובנקודות היעד והמוצא ותנאי מזג אויר אחרים, מערכות תחזית, תנאי רוח ושימוש במפות מזג אויר עכשוויות וחזויות לגבי גבהים שונים; ::: (ג) מערכת הנוטאם; ::: (ד) עזרי ניווט ופרסומי ניווט; ::: (ה) אחריות משותפת של טייס וקצין מבצעי אויר; ::: (ו) תופעות מזג אויר ומקורות מידע מזג אויר; ::: (ז) פיקוח על תנועה אוירית ותהליכי גישת מכשירים; ::: (ח) אימון ראשוני בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי קצין מבצעי אוויר (Dispatcher Resource Management - DRM); :: (1א) כלל הרכיבים של השיטה המאושרת של מחזיק הרישיון לשליטה תפעולית ולבקרה ופיקוח על הפעלת טיסות, והנהלים הנוגעים לתפקידם בספר העזר למבצעים; :: (2) לגבי כל דגם מטוס - ::: (א) תיאור כללי של המטוס המדגיש את איפיוני התפעול והביצוע, ציוד הניווט והאפיונים המיוחדים והמגבלות שלו, ציוד הגישה והתקשורת, ציוד החירום ונהלי החירום ונושאים אחרים הקשורים לחובות קצין מבצעי האויר ולאחריותו; ::: (ב) נהלי טיסה, לרבות נהלים המפורטים [[בתקנה 443(א)(2)(ו)]]; ::: (ג) חישובי איזון ומשקל; ::: (ד) דרישות שיגור, ביצועים בסיסיים של המטוס ונוהליו; ::: (ה) תכנון טיסה, לרבות בחירת נתיב, ניתוח של זמן טיסה ודרישות דלק; ::: (ו) נהלי חירום; :: (3) הדגשת נהלי החירום, לרבות שיטות אזעקת הרשויות המוסמכות של המדינה, מחזיק הרשיון ורשויות אחרות בשעת חירום כדי לקבל עזרה מרבית למטוס במצוקה. : (ב) אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לקציני מבצעי אויר יכללו מבחן כשירות שמטרתו להוכיח את ידיעתו המקצועית ויכולתו של קצין מבצעי האויר בנושאים המפורטים בתקנת משנה (א); המבחן יערך בידי מי שמינה לענין זה מחזיק הרשיון או מדריך קרקע באישור המנהל. : (ג) אימון קרקע ראשוני לקציני מבצעי אויר בנושאים המפורטים בתקנת משנה (א) [[ובתקנה 440(א)]], יכללו את שעות ההדרכה המתוכננות כאמור להלן לפחות, אלא אם כן הופחתו לפי [[תקנה 435]]: :: (1) במטוסים מקבוצה 1 - ::: (א) המונעים במנועי בוכנה - 30 שעות; ::: (ב) המונעים בטורבו מדחף - 40 שעות; :: (2) במטוסים מקבוצה 2 - 40 שעות. @ 447. טייסים - אימוני טיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ח-3) : (א) אימון ראשוני, אימון הסבה ואימון קידום לטייסים, יכללו אימון טיסה וצבירת ניסיון לגבי כל אחד מהתמרונים ומהתהליכים המפורטים - :: (1) בתוספת E, לחלק 121 לפ.א.ר., לפי העניין; :: (2) בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון בנושא גזירת–רוח בגובה נמוך; :: (3) בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון בנושא אימון מעטפת טיסה מורחבת, לפי [[תקנה 450א]]. : (ב) התמרונים והתהליכים הנדרשים כאמור בתקנת משנה (א) יבוצעו בטיסה, אלא אם כן ניתן לבצע חלק מהם במדמה טיסה, במיתקן אימונים מתאים או במטוס נייח, כאמור בתוספת E לחלק 121 לפ.א.ר; על אף האמור, התמרונים והתהליכים המפורטים בתכנית האימונים המאושרת של מחזיק הרישיון בנושא גזירת–רוח בגובה נמוך יבוצעו במדמה טיסה המאושר לדמות תמרונים ותהליכים אלה. : (ג) בקורס הנערך על פי תוכנית אימונים מאושרת הכוללת שימוש במדמה טיסה, ישלים כל טייס בהצלחה - :: (1) ביצועי תמרונים ותהליכים המפורטים בתוספת E לחלק 121 לפ.א.ר. לגבי אימון טיסה ראשוני, וצבירת נסיון שניתן לבצעם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה; :: (2) מבחן טיסה במטוס או מבחן במדמה טיסה ברמת כשירות של טייס מפקד או טייס משנה, לפי הענין; המבחן במדמה טיס יכלול לפחות את כל התמרונים והתהליכים המפורטים בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. שניתן לבצעם במדמה טיסה. : (ג1) מחזיק רישיון הנדרש, לפי [[תקנה 411]], לעמוד בדרישות ציוד מערכת זיהוי והתראה מפני גזירת–רוח בגובה נמוך, כמפורט [[בתקנה 121.358]] לפ.א.ר., יעשה שימוש בכל אחת מתכניות האימון של הטייסים, במדמה טיסה מאושר לכל סוג מטוס, המספק אימונים לפחות בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון לעניין גזירת–רוח בגובה נמוך. : (ד) אימון טיסה ראשוני במטוס יכלול את מספר שעות אימון הטיסה כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור [[תקנה 435]]: :: (1) במטוסים מקבוצה 1 - ::: (א) המונעים במנועי בוכנה - לטייס מפקד 10 שעות ולטייס משנה 6 שעות; ::: (ב) המונעים במנועי טורבו מדחף - לטייס מפקד 15 שעות ולטייס משנה 7 שעות; :: (2) במטוסים מקבוצה 2 - לטייס מפקד 20 שעות ולטייס משנה 10 שעות. @ 448. טכנאי טיס - אימוני טיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) אימון ראשוני ואימון הסבה לטכנאי טיס יכללו את כל אלה לפחות: :: (1) אימון ונסיון בנהלים הקשורים בביצוע תפקידיו של טכנאי טיס; אימון זה יכול להתבצע בטיסה או במדמה טיסה, או במיתקן אימון דומה אחר; :: (2) מבחן טיסה הכולל - ::: (א) בדיקה שלפני טיסה; ::: (ב) ביצוע תפקידים בעת הטיסה, בעמדת טכנאי הטיס, בעת הסעה, ריצת המראה, המראה, נסיקה, שיוט, ירידה, גישה ונחיתה; ::: (ג) ביצוע תפקידים אחרים, כגון בקרת צריכת דלק והכנת רישומי צריכת הדלק, הפעלה רגילה והפעלת חירום או הפעלה חילופית של כל מערכת הטסת המטוס, המבוצעות בעת הטיסה במדמה הטיסה, או במיתקן אימון דומה אחר. : (ב) אימון הטיסה הראשוני במטוס הנדרש לפי תקנת משנה (א) יכלול אותן מספר שעות אימונים הקבועות לגבי טייס משנה [[בתקנה 447(ד)]] אלא אם כן הופחתו כאמור [[בתקנה 435]]. : (ג) בקורס הנערך על פי תכנית אימונים מאושרת הכוללת שימוש במדמה טיסה או במיתקן אימון דומה אחר, ישלים טכנאי הטיס בהצלחה - :: (1) אימון כל התפקידים הנדרשים בתקנת משנה (א) לפחות; :: (2) מבחן טיסה ברמת כשירות של טכנאי טיס בביצוע תפקידיו ונהלי עבודתו. @ 449. נווט טיס - אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה (תיקון: תשמ"ח-4) : (א) אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לנווט טיס יכללו אימון טיסה ומבחן טיסה המספיקים כדי להבטיח את יכולתו בביצוע תפקידיו. : (ב) אימון הטיסה והמבחן האמורים בתקנת משנה (א) יבוצעו - :: (1) בטיסה או במיתקן אימון מתאים; :: (2) בהפעלה לפי [[פרק זה]], בהשגחת נווט טיס מוסמך. @ 450. אימון חוזר (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ח-3) : (א) איש צוות או קצין מבצעי אויר יקבל אימון חוזר שמטרתו להבטיח שהוא מיומן, כשיר ומעודכן בכל הנוגע לדגם המטוס ולעמדתו במטוס לפי הענין. : (ב) אימון קרקעי חוזר יכלול את אלה לפחות: :: (1) מבחן המאפשר לבדוק את ידיעתו המקצועית של איש הצוות או של קצין מבצעי אויר בכל הנוגע למטוס ולעמדתו בו, לפי העניין; :: (2) הדרכה בנושאים הנדרשים לאימון קרקעי ראשוני כאמור [[בתקנה 440(א)]], לרבות אימון חירום; קצין מבצעי אויר פטור מאימון חירום; :: (3) לגבי דיילים וקציני מבצעי אויר, מבחן כשירות כמפורט [[בתקנות 445(ג)]] [[ו-446(ב)]], לפי העניין; :: (4) אימון חוזר בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי הצוות (Crew Resource Management - CRM); אימון או חלק מאימון כאמור לאנשי צוות אוויר יכול להתבצע במהלך אימון מוכוון טיסה בנתיב (Line-oriented Flight Training - LOFT) במדמה טיסה. : (ג) אימון קרקעי חוזר לאנשי צוות ולקציני מבצעי אויר יכללו את מספר השעות המתוכננות המפורטות להלן, לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור [[בתקנה 435]]: :: (1) טייסים וטכנאי טיס - ::: (א) במטוסים מקבוצה 1 - :::: (1) המונעים במנועי בוכנה - 16.5 שעות; :::: (2) המונעים במנועי טורבו מדחף - 20.5 שעות; ::: (ב) במטוסים מקבוצה 2 - 25.5 שעות; :: (2) נווטי טיס - ::: (א) במטוסים מקבוצה 1 - :::: (1) המונעים במנועי בוכנה - 12 שעות; :::: (2) המונעים במנועי טורבו מדחף - 16 שעות; ::: (ב) במטוסים מקבוצה 2 - 16 שעות; :: (3) דיילים - ::: (א) במטוסים מקבוצה 1 - :::: (1) המונעים במנועי בוכנה - 4 שעות; :::: (2) המונעים במנועי טורבו מדחף - 5 שעות; ::: (ב) במטוסים מקבוצה 2 - 12 שעות; :: (4) קציני מבצעי אויר - ::: (א) במטוסים מקבוצה 1 - :::: (1) המונעים במנועי בוכנה - 8 שעות; :::: (2) המונעים במנועי טורבו מדחף - 10 שעות; ::: (ב) במטוסים מקבוצה 2 - 20 שעות. : (ד) אימון טיסה חוזר לאנשי צוות אויר יכלול את כל אלה: :: (1) טייסים - אימון טיסה במדמה טיסה מאושר בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון לעניין גזירת–רוח בגובה נמוך, ולעניין אימון מעטפת טיסה מורחבת, לפי [[תקנה 450א]], וכן אימון טיסה בטיסה או במדמה טיסה מאושר בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר., או בתכנית אימונים שאישר המנהל; ואולם השלמה בהצלחה של מבחן כשירות כאמור [[בתקנה 461]] יכולה לבוא במקום אימון טיסה חוזר; :: (2) טכנאי טיס - אימון טיסה כקבוע [[בתקנה 448(א)]], בשינויים הבאים: ::: (א) (((נמחקה);)) ::: (ב) מבחן הטיסה, למעט בדיקה שלפני הטיסה, יכול להתבצע במדמה טיסה או במתקן אימון אחר; הבדיקה שלפני טיסה יכולה להתבצע במטוס או בשימוש באמצעים חזותיים מאושרים; :: (3) נווטי טיסה - אימון בטיסה ומבחן בטיסה כדי להבטיח כשירותם בהקשר לתהליכים ולציוד ניווט המיועדים לשימוש והכרת מידע ניווט חיוני הקשור בנתיבים של מחזיק הרשיון, הדורשים נווט טיס. @ 450א. אימון מעטפת טיסה מורחבת (תיקון: תשע"ח-3) : (א) אימון מעטפת טיסה מורחבת (Extended envelope training) יכלול תמרונים ותהליכים (maneuvers and procedures) והתנסות מעשית מודרכת (instructor-guided hands on experience) כמפורט בפ.א.ר((.)) 121.423 (להלן - אימון מעטפת טיסה מורחבת) לכל טייס, לגבי כל סוג מטוס שהוא מטיס. : (ב) מחזיק רישיון יקיים אימון מעטפת טיסה מורחבת במדמה טיסה שאישר לו המנהל לכך. : (ג) לא יעסיק מחזיק רישיון אדם, ולא יעסוק אדם, בתפקיד טייס במטוס, אלא אם כן אותו אדם עבר בהצלחה אימון מעטפת טיסה מורחבת לגבי אותו סוג מטוס, בפרקי זמן אלה: :: (1) ב-24 החודשים שקדמו להעסקה; :: (2) לעניין היחלצות ממצב טיסה שבו המטוס מנתר לאוויר לאחר נחיתה (Recovery from bounced landing) - ב-36 החודשים שקדמו להעסקה כאמור. @ 451. אימון בטיפול והובלת חמרים מסוכנים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד הכרוך בטיפול בחמרים מסוכנים או בהובלתם, אלא אם כן אותו אדם השלים בתקופה של 24 חדשים שקדמו לכך אימון ראשוני או חוזר הכולל הדרכה בכל אלה: :: (1) קורס מאושר באשר לשיטות הסגירה, האריזה, הסימון, השילוט והתיעוד המבוצעים על ידו בכל הנוגע לחמרים מסוכנים; :: (2) איפיוני הטיפול, ההטענה והאחסנה של חמרים מסוכנים. : (ב) מחזיק רשיון ינהל רישומים של האימונים שהושלמו על ידי אנשי צוות וכל המועסקים מטעמו באחזקה ובמתן שירותי קרקע המבצעים תפקידים הכרוכים בטיפול ובהובלת חמרים מסוכנים. : (ג) מחזיק רשיון שהחליט לא להוביל חמרים מסוכנים, או סוגים מסויימים של חמרים מסוכנים, יבטיח שכל איש צוות יהיה מיומן בזיהוי חמרים אלה. : (ד) מחזיק רישיון יבטיח כי אימון ראשוני או חוזר כאמור בתקנת משנה (א) וכן הדרכה לזיהוי חומרים מסוכנים כאמור בתקנת משנה (ג), יהיו מבוססים על ההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים ויתעדכנו לפיהן. === סימן י"ד: כישורי אנשי צוות (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 452. העסקת טייס הממלא את מקום הטייס המפקד בעת מנוחתו (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : בהפעלה שבה נדרשים שלושה טייסים או יותר לא יועסק טייס כטייס משנה המוסמך למלא את מקומו של הטייס המפקד בעת מנוחתו בשעת הטיסה, אלא אם כן התקיים בו אחד מאלה: : (1) הוא כשיר ומוסמך לשמש כטייס מפקד באותה הפעלה; יראו אותו כשיר ומוסמך כאמור גם אם לא התמלאו לגביו ההוראות האלה: :: (א) צבירת ניסיון ההפעלה הנדרש לפי [[תקנה 456]] לעניין טייס מפקד, ובלבד שהוא צבר ניסיון הפעלה כאמור [[באותה תקנה]] לעניין טייס משנה; :: (ב) מעבר מבחן הנתיב לפי [[תקנה 460]]; : (2) הוא טייס משנה הכשיר ומוסמך לשמש כטייס משנה באותה הפעלה וכטייס מפקד בשלב השיוט כלהלן: :: (א) הוא מחזיק ברישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר כאמור [[בתקנה 458(א)]]; :: (ב) במסגרת האימונים שהשלים כאמור [[בתקנות 454]] [[ו-455]], נכללו הנושאים, התהליכים והתמרונים הנדרשים לשם מילוי תפקיד טייס מפקד בשלב השיוט; :: (ג) הוא צבר ניסיון הפעלה כאמור [[בתקנה 456]] לעניין טייס משנה; :: (ד) במסגרת מבחן הכשירות שהשלים כאמור [[בתקנה 461]] נכללו תהליכים ותמרונים הנדרשים לשם מילוי תפקיד טייס מפקד בשלב השיוט; :: (ה) הוא ממלא אחר דרישות [[תקנות 462]] [[ו-463]] לעניין כשירות טייס מפקד לנתיבים ולאזורי טיסה. @ 453. טיס ביצוע מבחנים ואימונים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יבצע מחזיק רשיון מבחן או אימון בעת ביצוע הפעלה אלא לביצוע המבחנים והאימונים המפורטים להלן הנדרשים לפי [[פרק זה]] או בידי מחזיק הרישיון - :: (1) מבחנים בנתיב לטייסים; :: (2) אימוני נווטים המבוצעים בהשגחת מדריך נווטים בטיסה; :: (3) מבחנים בטיסה לנווטים; :: (4) מבחנים בטיסה לטכנאי טיס, למעט בנהלי חירום, אם הנבחן הינו כשיר ומעודכן כאמור [[בתקנה 465]]; :: (5) אימונים ומבחני כשירות לדיילים. : (ב) פרט למבחנים בנתיב ולאימון חוזר בטיסה לטייסים ומבחנים לטכנאי טיס בטיסה, לא ישמש הנבחן או המתאמן כאיש צוות נדרש. : (ג) מחזיק רישיון יבטיח כי בטיסה מסחרית לא יבוצעו תרגילים ותמרונים המדמים מצבי חירום או מצבים בלתי שגרתיים. @ 454. אימון ראשוני ואימון שינויים נדרשים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כאיש צוות נדרש במטוס, אלא אם כן השלים אותו אדם בהצלחה אימון קרקע ראשוני ואימון טיסה ראשוני לגבי אותו דגם של מטוס ולגבי אותה עמדת איש צוות, לפי תוכנית אימונים מאושרת כאמור [[בסימן י"ג בפרק זה]]. : (ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על - :: (1) איש צוות שהוסמך ושירת כאיש צוות במטוס מדגם אחר באותה קבוצה והשלים אימון הסבה כמפורט [[בתקנה 440]]; :: (2) איש צוות שהוסמך ושירת כטייס משנה או טכנאי טיס בדגם מסויים של מטוס והוא רשאי לשמש כטייס מפקד או כטייס משנה, לפי הענין, אם השלים אימון קידום באותו דגם של מטוס כמפורט [[בתקנה 440]]. : (ג) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם, כאיש צוות נדרש במטוס מדגם שעבורו נכלל אימון שינויים בתכנית האימונים המאושרת של מחזיק הרשיון, אלא אם כן השלים אותו אדם בהצלחה, בכל הנוגע לעמדת איש הצוות ולדגם המטוס שבו הוא משרת, אימון ראשוני קרקע, אימון בטיסה, אימון הסבה או אימון שינויים כקבוע [[בתקנה 440]]. @ 455. אימון חוזר נדרש (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם כאיש צוות נדרש, כמפורט להלן, אלא אם כן בתקופה של 12 חודשים שקדמו להפעלה התקיים בו אחד מאלה לפי העניין: :: (1) לגבי איש צוות אוויר - השלים בהצלחה אימון קרקעי חוזר ואימון טיסה חוזר לגבי אותו דגם של מטוס ועמדת איש צוות אוויר; :: (2) לגבי דייל - השלים בהצלחה אימון קרקעי חוזר ומבחן כשירות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) מבחן כשירות המפורט [[בתקנה 461]] יכול לבוא במקום אימון טיסה חוזר, למעט אימון בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון לעניין גזירת–רוח בגובה נמוך. @ 456. צבירת נסיון הפעלה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כאיש צוות נדרש : במטוס, אלא אם כן צבר באותו דגם של מטוס ובאותה עמדת איש צוות נסיון הפעלה כקבוע בתקנה זו, למעט כאמור להלן: :: (1) ניתן להעסיק איש צוות, למעט בתפקיד טייס מפקד, לפי תקנה זו לשם צבירת ניסיון ההפעלה; :: (2) טייס שצבר ניסיון הפעלה כטייס מפקד כקבוע בתקנה זו, אינו נדרש לצבירת ניסיון הפעלה כטייס משנה כקבוע בתקנה זו באותו דגם של מטוס. : (ב)(1) לצבירת נסיון ההפעלה המעשי, על איש צוות אויר להחזיק ברשיונות ובהגדרים מתאימים לגבי עמדת איש הצוות ולגבי המטוס וטייס העונה על הדרישות החלות על טייס מפקד יחזיק ברשיונות ובהגדרים של טייס מפקד במטוס; :: (2) צבירת הנסיון תחל לאחר השלמה מוצלחת של אימוני קרקע ואימוני טיסה לגבי המטוס ולגבי עמדת איש הצוות; :: (3) הנסיון ירכש בטיסה לפי המפורט להלן לגבי כל איש צוות בביצוע הפעלה לפי [[פרק זה]]; לגבי מטוס שמחזיק הרשיון לא השתמש בו לפני כן, יווספו טיסות מבחן או טיסות העברה לנסיון הדרוש לצבירה ולא נדרש נסיון הפעלה נפרד לגבי וריאציות של אותו דגם של מטוס. : (ג) רכישת נסיון מעשי לצורך צבירה לטייסים - :: (1)(א) טייס מפקד יבצע תפקידים של טייס מפקד בפיקוחו של טייס בוחן; ::: (ב) בעת שטייס מפקד רוכש נסיון הפעלה כאמור בפסקה זו, טייס בוחן המשרת גם כטייס מפקד יאייש את מושב הטייס; בעת שטייס מפקד רוכש נסיון בהסבה, רשאי הטייס הבוחן, המשרת כטייס מפקד, לאייש את מושב המשקיף אם הטייס בהסבה ביצע לפחות שתי המראות ושתי נחיתות באותו דגם של מטוס שבשימוש, והוכיח בהצלחה בפני הטייס הבוחן שהוא כשיר לבצע את תפקידיו של טייס מפקד של אותו דגם של מטוס; :: (2) טייס משנה יבצע את תפקידיו של טייס משנה בפיקוחו של טייס בוחן; :: (3) שעות ניסיון ההפעלה לכל סוגי הטייסים הן כלהלן: ::: (א) במטוסים מקבוצה 1 - :::: (1) המונעים במנועי בוכנה - 15 שעות; :::: (2) המונעים במנועי טורבו-מדחף - 20 שעות; ::: (ב) במטוסים מקבוצה 2 - 25 שעות. :: (4) לגבי טייס שהוכשר באימון אפס שעות טיסה ייכללו שעות הניסיון כאמור בפסקה (3) ארבע נחיתות וארבע המראות בהפעלת הגאי המטוס לפחות; טייס בוחן המשמש כטייס מפקד יאייש את מושב הטייס. : (ד) טכנאי טיס יבצע את תפקידיו של טכנאי טיס בפיקוחו של טייס בוחן או בפיקוחו של טכנאי טיס מוסמך במספר שעות כמפורט להלן: :: (1) במטוסים מקבוצה 1 - :::: המונעים במנועי בוכנה - 8 שעות; :::: המונעים במנועי טורבו מדחף - 10 שעות; :: (2) במטוסים מקבוצה 2 - 12 שעות. : (ה) דייל יבצע תפקידים של דייל בפיקוח אישי של דייל במשך 5 שעות טיסה לפחות; לא נדרש ניסיון הפעלה לגבי דייל שרכש ניסיון קודם במטוס מאותה קבוצת מטוסים המופעל לפי [[פרק זה]], ובלבד שמחזיק הרישיון יוכיח שהדייל קיבל אימוני קרקע מספיקים לגבי המטוס שבו הוא עומד להיות מועסק. : (ו) ניתן להפחית את שעות נסיון ההפעלה עד כדי 50 אחוזים ממספר השעות הנדרש בתקנה זו, בהמרת שעת טיסה בהמראה אחת ונחיתה אחת; למרות האמור [[בתקנות 435]] [[ו-437]], לא יופחתו שעות נסיון ההפעלה אלא כאמור בתקנת משנה זו. : (ז) (((בוטלה).)) @ 457. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 458. רשיונות לטייסים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא ישמש טייס כטייס מפקד על מטוס, או כטייס משנה של מטוס בהפעלה שבה נדרשים שלושה טייסים או יותר, אלא אם כן הוא מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ובהגדר סוג מתאים לאותו מטוס. : (ב) הפועל כטייס בתפקיד שאינו אחד מאלה המנויים בתקנת משנה (א), יחזיק לפחות ברשיון טייס מסחרי ובהגדר מכשירים. : (ג) לענין תקנה זו, טייס משנה הינו טייס המוסמך למלא את מקומו של טייס מפקד בעת מנוחתו בשעת הטיסה. @ 459. טייסים - נסיון עדכני (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כטייס פעיל אלא אם כן ביצע ב-90 הימים שקדמו להעסקתו לפחות 3 המראות ו-3 נחיתות כמפעיל של הגאי המטוס בסוג המטוס אותו הוא נדרש להפעיל; את ההמראות והנחיתות הנדרשות ניתן לבצע במדמה טיסה שהמנהל אישר לכך. : (ב) טייס שאינו עומד בדרישות תקנת משנה (א) יהיה כשיר להיות טייס פעיל לאחר שביצע 3 המראות ו-3 נחיתות בפיקוח בוחן טיסה מוסמך, בטיסה או במדמה טיסה שהמנהל אישר לכך, ובתנאים אלה: :: (1) ביצוע של המראה אחת לפחות עם הפסקה מדומה של המנוע הקריטי ביותר; :: (2) ביצוע של גישת ILS למינימום המורשה לפחות ונחיתה בתום הגישה; :: (3) ביצוע נחיתה אחת לפחות עם עצירה מוחלטת בסופה. : (ג) כאשר התמרונים הנדרשים בתקנת משנה (ב) מבוצעים במדמה טיסה, על הטייס - :: (1) להיות בעל נסיון של 100 שעות טיסה פעילה לפחות על דגם מטוס בו יועסק, אלא אם כן התמרונים הנדרשים מבוצעים במסגרת אימון אפס שעות טיסה; :: (2) לבצע שתי נחיתותיו הראשונות על הקו בהשגחת בוחן טיסה מוסמך; את שתי הנחיתות יש לבצע במגבלות מזג אויר שלא תהיינה נמוכות מן המצויין במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון ובלבד שלא יהיו נמוכות מהמגבלות לקטגוריה 1; הנחיתות חייבות להתבצע לא יאוחר מ-45 ימים מתום המבחן במדמה טיסה. : (ד) בוחן הנוכח בעת ביצועי המראות ונחיתות כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג)(2), יאשר בחתימת ידו או באמצעי אחר שאישר המנהל כי הנבחן מוסמך וכשיר לבצע תפקידי טיסה פעילים לפי [[סימן זה]]; הבוחן רשאי לדרוש ביצוע תמרונים נוספים מתוך רשימת תמרונים מאושרת לפני מתן האישור האמור. : (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), טייס שאינו עומד בדרישות הניסיון העדכני יכול לשמש כטייס מחליף בשלב השיוט בלבד, אם ב-90 הימים שקדמו להעסקתו התקיים אחד מאלה: :: (1) הוא שימש טייס באותו סוג מטוס; :: (2) עבר בהצלחה אימון רענון הכולל אימון בנוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי שגרתי (abnormal) ובחירום (emergency) המיוחדים לטיסת שיוט באותו סוג מטוס או במדמה טיסה שאושר למטרה זו, ותרגל נוהלי גישה ונחיתה, הניתנים לביצוע בתור טייס שאינו מטיס את המטוס. @ 460. מבחן נתיב (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כטייס מפקד של מטוס, אלא אם ב-12 החדשים שקדמו להפעלה אותו אדם עבר מבחן נתיב (Line Check) שבו ביצע בהצלחה את תפקידיו של טייס מפקד באחד מדגמי המטוסים אותם הוא עומד להטיס. : (ב) מבחן נתיב לטייס מפקד - :: (1) יינתן על ידי טייס בוחן הכשיר לגבי המטוס ולגבי הנתיב; :: (2) יכיל לפחות טיסה רגילה בנתיב אופייני של המוביל האוירי שבו מועסק או יועסק הטייס בדרך כלל. @ 461. מבחני כשירות (תיקון: תשמ"ח-4, תשנ"ה, תשנ"ט, תשס"ח, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם כטייס כנדרש לפי [[פרק זה]], אלא אם כן השלים בהצלחה, בתוך 6 החודשים שקדמו לטיסה, לגבי אותו דגם של מטוס ואותה עמדת איש צוות אוויר, מבחן כשירות לפי תקנה זו; השלמה מוצלחת של קורס אימונים במדמה טיסה שאושר לפי [[תקנה 437]] יכולה לבוא במקום השלמה מוצלחת של מבחן כשירות אחד מתוך כל שני מבחני כשירות עוקבים. : (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס שהשלים בהצלחה מבחן כשירות כחלק מאימון ראשוני, אימון הסבה או אימון קידום, יראו את העסקתו בתור טייס באותו דגם של מטוס ועמדת איש צוות שלגביו השלים את האימון כאמור, כממלאת אחר הוראות תקנת משנה (א) לתקופה של 6 חודשים מהשלמת מבחן הכשירות כאמור. : (ב) פרט לאמור בתקנות משנה (ג) ו-(ד) יתקיימו במבחן דרישות אלה: :: (1) המבחן יכלול לפחות את התהליכים והתמרונים הקבועים בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. אלא אם כן נקבע באותה תוספת במפורש אחרת; :: (2) את המבחן יקיים המנהל או בוחן טיסה (להלן - בוחן). : (ג) ניתן להשתמש במדמה טיסה או במיתקן אימונים מתאים אחר שהמנהל אישר לכך בעת ביצוע מבחן כשירות כקבוע בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. : (ד) בוחן רשאי לוותר על כל אחד מהתהליכים או מהתמרונים שלגביהם קיימת סמכות ויתור בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. אם - :: (1) המנהל לא דרש ביצוע אותו תהליך או תמרון; :: (2) בעת הבחינה מחזיק הרשיון מעסיק את הטייס הנבחן; :: (3) הטייס הנבחן כשיר להפעלה לפי [[פרק זה]] באותו דגם של מטוס ובאותה עמדת איש צוות אוויר. : (ה) נכשל הנבחן בביצוע נאות של אחד התמרונים או התהליכים הנדרשים בעת בחינת הכשירות, רשאי הבוחן לאפשר לטייס ביצוע נוסף בעת מהלך בחינה; כן רשאי הבוחן לדרוש מהנבחן ביצועים חוזרים גם על תמרונים אחרים שלדעתו דרושים לקביעת כשירותו של הטייס; לא הצליח הנבחן להשיג ביצוע נאות כאמור, לא יעסיקו מחזיק הרשיון והוא לא יעסוק בהפעלות לפי [[פרק זה]] עד שיעמוד במבחן כשירות. : (ו) (((בוטלה).)) @ 462. טייס מפקד: כישורי אזור הפעלה מאושר, נתיב ושדות תעופה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) בתקנה זו, "אזור הפעלה מאושר" - אזור הכולל מספר נתיבים בעלי מאפיינים דומים לעניין תקנה זו, שמחזיק הרישיון, באישור המנהל, הגדיר בספר העזר למבצעים שלו; אזור כאמור לא יכלול נתיב ייחודי כהגדרתו [[בתקנה 463]]. : (ב) מחזיק רישיון לא יעסיק אדם בתור טייס מפקד בנתיב, ולא יעסוק אדם בתור טייס מפקד אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אימון היכרות ראשוני עם אזור ההפעלה המאושר והנתיב שבו תתבצע הטיסה, ועם כל שדה תעופה שבו הוא עומד להשתמש, הכולל את כל אלה: :: (1) הפגנת ידע מספק, להנחת דעתו של מחזיק הרישיון, בכל אלה: ::: (א) הנתיב שבו הוא עומד לטוס ושדות התעופה שבהם הוא עומד להשתמש ובכלל זה שדות משנה, לרבות ידע בדבר - :::: (1) פני השטח וגובהי בטיחות מזעריים; :::: (2) תנאי מזג האוויר העונתיים; :::: (3) המיתקנים, השירותים והנהלים הנוגעים למטאורולוגיה, תקשורת ותעבורה אווירית; :::: (4) נוהלי החיפוש וההצלה; :::: (5) תהליכי טיסה בנתיב לרבות נוהלי ניווט לטווח ארוך הקשורים בנתיב שבו הטיסה מיועדת להתבצע, תהליכי גישה ויציאה לאזורי בקרת שדות התעופה, תהליכי ההמתנה ותהליכי גישת מכשירים מאושרים לשדות התעופה; ::: (ב) מינימות ההפעלה הישימות וכן נהלים ישימים לכל המפורטים להלן: :::: (1) לנתיבי טיסה מעל אזורים מאוכלסים בצפיפות ובמרחבי אוויר שבהם יש צפיפות גדולה של תעבורה אווירית; :::: (2) למכשולים ולתבנית הפיזית; :::: (3) לתאורה; :::: (4) למיתקני העזר לטיסה, המשמשים לגישה; :::: (5) לנוהלי ההצטרפות, העזיבה, ההמתנה וגישות המכשירים; ::: (ג) נוסף על האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), לגבי נתיב כאמור [[בתקנה 511א]] - ידע לגבי הכנת הטיסה, עקרונות טיסת EDTO והקריטריונים לביצוע הסטה; :: (2) ביצוע בפועל של גישה לכל שדה יעד שבו הוא עומד לנחות בנתיב, כאיש צוות אוויר או כמשקיף בתא הטייס, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: ::: (א) טייס שעבר הכשרה לאותו שדה תעופה לפי הוראות תקנה זו מלווה אותו; ::: (ב) הגישה לשדה התעופה אינה מתבצעת מעל פני קרקע קשים ונוהלי גישת המכשירים ומיתקני העזר לטיסה המשמשים לגישה דומים לאלה המוכרים לטייס, וכן התקיים אחד מאלה: :::: (1) מחזיק הרישיון, באישור המנהל קבע מרווח שהתווסף למינימת ההפעלה הרגילה; :::: (2) יש למחזיק הרישיון ולטייס יסוד סביר להניח שהגישה והנחיתה יכולות להתבצע בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה; ::: (ג) ההנמכה מהגובה המזערי המוגדר לקבע הגישה ההתחלתית יכולה להיעשות ביום בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה (VMC); ::: (ד) מחזיק הרישיון הכשיר את הטייס המפקד לנחות בשדה התעופה באמצעות הצגה חזותית מספקת (Adequate Pictorial Presentation); ::: (ה) שדה התעופה צמוד לשדה תעופה אחר שבו אותו טייס כשיר לשמש טייס מפקד לפי הוראות תקנה זו. : (ג) מחזיק רישיון לא יעסיק אדם טייס מפקד בנתיב, ולא יעסוק אדם כטייס מפקד בנתיב, אלא אם כן ב-12 החודשים שקדמו להפעלה הוא ביצע טיסה כאיש צוות אוויר, כטייס בוחן או כצופה בתא הטייס באותו נתיב, או בנתיב אחר באותו אזור הפעלה מאושר; הוראה זו לא תחול בתקופת זמן של 12 חודשים מהשלמת ההכשרה הראשונית כאמור בתקנה (ב)(2). : (ד) לא ביצע טייס טיסה ב-12 החודשים שקדמו להפעלה כאמור בתקנת משנה (ג) רישה, הוא יהיה כשיר לשמש טייס מפקד בנתיב רק אם עמד בתנאי תקנת משנה (ב). @ 463. טייס מפקד: כישורי נתיב ייחודי (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) בתקנה זו, "נתיב ייחודי" - נתיב, ובכלל זה שדה תעופה שבו עומדים להשתמש לנחיתה או להמראה, אשר הנהלים הקשורים להפעלת כלי הטיס שבו מחייבים יישום של מיומנות או ידע ייחודיים לאותו נתיב או שדה תעופה. : (ב) מחזיק רישיון יגדיר בספר העזר למבצעים שלו נתיבים ייחודיים; המנהל רשאי להורות למחזיק הרישיון להגדיר נתיב מסוים כנתיב ייחודי. : (ג) נוסף על האמור [[בתקנה 462]], לא יעסיק מחזיק רישיון אדם כטייס מפקד בנתיב ייחודי, ולא יעסוק אדם כטייס מפקד בנתיב ייחודי, אלא אם כן התקיימו שני אלה: :: (1) במסגרת אימון ההיכרות הראשוני כאמור [[בתקנה 462(ב)]], הוא השלים בהצלחה תכנית אימונים שאישר המנהל לאותו נתיב ייחודי; :: (2) ב-12 החודשים שקדמו להפעלה הוא השלים אימון חוזר שאישר המנהל לאותו נתיב ייחודי, אם הוגדר אימון חוזר לנתיב הייחודי. @ 464. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 465. כשירות טכנאי טיס (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כטכנאי טיס במטוס, אלא אם כן תוך 6 החדשים שקדמו לאותה הפעלה צבר לפחות 50 שעות זמן טיסה כטכנאי טיס באותו דגם של מטוס או אם מחזיק הרשיון או המנהל בחנו אותו באותו דגם מטוס וקבעו כי הוא מכיר את כל המידע ונהלי ההפעלה העדכניים והחיוניים וכשיר לגביהם או עמד בהצלחה במבחן רמה כאמור [[בתקנה 448(א)(2)]]. === סימן י"ד1 - מגבלות זמן טיסה ותפקיד ודרישות מנוחה - אנשי צוות (תיקון: תשע"ו-2, תשע"ח-4) === @ 465א. מגבלות זמן טיסה וזמן תפקיד טיסתי ודרישות מנוחה - אנשי צוות אוויר (תיקון: תשע"ו-2, תשע"ח-4) : חלק 117 לפ.א.ר((.)) יחול על מחזיק רישיון, ועל כל איש צוות אוויר שהוא מעסיק מטעמו בהפעלת מטוס לפי [[פרק זה]] ובכלל זה הפעלה לפי [[תקנה 362]], וכן בהפעלת מטוס לפי [[הפרק השמיני]] אם הפעלה כאמור מהווה קטע טיסה מתוך כמה קטעי טיסה באותה טיסה שחלקם מבוצע לפי [[פרק זה]], הכול בכפוף לשינויים אלה: : (1) תקנה 117.1 לא תחול; : (2) בתקנה 117.3 - :: (א) על אף האמור ברישה, הגדרות המונחים "flight Operate, with respect to aircraft"‏, "crew member" ו-"pilot in command" בפ.א.ר((.)) 1.1 לא יחולו, ויחולו במקומן ההגדרה "איש צוות אוויר" וההגדרות "הפעלה" לעניין כלי טיס, ו"טייס מפקד" [[#1|בחוק]]; :: (ב) בהגדרה "certificate holder", במקום "an air carrier certificate or operating certificate issued under part 119 of this chapter" יבוא "ברישיון"; : (3) תקנה 117.7 - לא תחול; : (4) בתקנה ‎117.17(e)‎, יראו את ההפניה לתקנה ‎121.543(i)(3)(b)‎ כהפניה [[לתקנה 452]]; : (5) בתקנה ‎117.23(a)‎, המילים "or 91K Program Manager" לא יחולו; : (6) בתקנה 117.29 - :: (א) בכל מקום, במקום "the US Government" יבוא "מדינת ישראל"; :: (ב) בתקנת משנה (a) יראו את ההפניה לפ.א.ר((.)) 119.57 כהפניה [[לתקנה 376(ג)]]. @ 465ב. מגבלות זמן תפקיד ודרישות מנוחה - דיילים (תיקון: תשע"ו-2, תשע"ח-4) : (א) הוראות תקנת פ.א.ר((.)) 121.467 יחולו על מחזיק רישיון, בשינויים אלה: :: (1) בכל מקום, המילים "conducting domestic, flag, or supplemental operations" - לא יחולו; :: (2) בתקנת משנה (a), ההגדרה "Flight attendant" לא תחול, ותחול במקומה ההגדרה "דייל"; :: (3) בתקנת משנה (b)‏(4), (5) ו-(6), בכל מקום, במקום "under the certificate holder's operations specifications" יבוא "לפי [[תקנה 429]], והמפורט בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון"; :: (4) בתקנת משנה (b)‏(6), במקום "the 48 contiguous states and the District of Columbia" יבוא "ישראל"; :: (5) בתקנת משנה (b)‏(13), המילים "and each commercial operator must relieve each flight attendant engaged in air commerce" - לא יחולו; :: (6) בתקנת משנה (c)‏(1)(iv), במקום "described or referenced in the certificate holder's operations specifications" יבוא "הכלולים בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון"; :: (7) בתקנת משנה (c)‏(2), במקום "the certificate-holding district office" יבוא "המנהל". : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בכפוף להוראות תקנת פ.א.ר((.)) 121.467‎(c)‎, בשינוי כאמור בתקנת משנה (א)(6) ו-(7), מחזיק רישיון רשאי לפעול לעניין דיילים לפי חלק 117 לפ.א.ר((.)) במקום תקנת פ.א.ר((.)) 121.467, ויחולו עליו ועל כל דייל שהוא מעסיק מטעמו בטיסה מסחרית הוראות [[תקנה 465א]], בשינויים המחויבים. === סימן ט"ו: קצין מבצעי אויר - כישורים ומגבלות זמן תפקיד (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 466. כישורי קצין מבצעי אויר (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם כקצין מבצעי אוויר בשיגור מטוסים לפי [[פרק זה]], אלא אם כן הוא מחזיק ברישיון קצין מבצעי אוויר שניתן או שאושר לפי [[תקנות הרישיונות]] ואלא אם כן התקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא השלים בהצלחה, לגבי מטוסים מקבוצת מטוסים שלגביה הוא מוסמך לשמש קצין מבצעי אוויר, אימון ראשוני מטעם מחזיק הרישיון כאמור [[בתקנה 446]], ובכלל זה עבר בהצלחה מבחן כשירות כאמור [[בתקנה 446(ב)]] בנושאים הנוגעים לאותן הפעלות ואותם אזורים שלגביהם הוא יהיה מוסמך לבקרה ופיקוח על הפעלת הטיסות; ואולם אם השלים בהצלחה אימון כאמור לגבי סוג אחר של מטוס באותה קבוצה - ישלים אימון הסבה מתאים; :: (2) הוא השלים בהצלחה, בתקופה של 12 החודשים שקדמו לשיגור, הכרה תפעולית של ההפעלות לפי [[פרק זה]], בהשקפה מתא הטייס, בקטע טיסה אחד לפחות מעל הקטעים שבהם הוא אחראי לשיגור מטוסים; הטיסה תכלול נחיתה בשדות תעופה רבים ככל האפשר; :: (3) הוא השלים בהצלחה אימון קרקעי חוזר כאמור [[בתקנה 450]], ומבחן כשירות כאמור [[בתקנה 446(ב)]], בתקופה של 12 החודשים שקדמו להצבה; :: (4) אם הוא לא מילא בפועל תפקיד של קצין מבצעי אוויר במשך 12 חודשים ברציפות - הוא עמד שוב בפסקה (1). : (ב) קצין מבצעי אוויר, הכשיר לשגר מטוס דרך קטע אחד של הפעלה, רשאי לשגרו דרך קטע אחר, לאחר תיאום עם קצין מבצעי אוויר של מחזיק הרישיון, הכשיר לשגר מטוס דרך אותו קטע. @ 467. מגבלות זמן תפקיד (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : מחזיק רשיון יקבע את זמני עבודתו היומית של קצין מבצעי אויר, באופן שעבודתו תחל בזמן שיאפשר לו להכיר ולדעת באורח יסודי את מזג האויר הקיימים והצפויים לאורך הנתיב לפני שיגור כל מטוס; קצין מבצעי האויר ישאר בתפקידו עד שהמטוס שהוא שיגר השלים את טיסתו, או יצא מתחום סמכותו, או עד שהוחלף על ידי קצין מבצעי אויר אחר. === סימן ט"ז: הפעלת טיסות (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 468. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 469. אחריות לשליטה תפעולית (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תש"ף) : (א) מחזיק רישיון אחראי לשליטה התפעולית במטוסים שהוא מפעיל; מחזיק רישיון לא יסמיך אדם מטעמו לאחראי על שליטה תפעולית, אלא את הטייס המפקד של הטיסה, ואת קצין מבצעי האוויר האחראי לגבי אותה טיסה. : (ב) הטייס המפקד וקצין מבצעי האויר המשגר את כלי הטיס אחראים במשותף להכנת הטיסה מבחינה תכנונית לפני הטיסה, איחור ושיחרור הטיסה בהתאם לתקנות אלה ולמפרטי ההפעלה. : (ג) קצין מבצעי האויר אחראי - :: (1) למעקב אחר התקדמותה של כל טיסה; :: (2) למתן הנחיות ומידע הדרושים לבטיחות הטיסה; :: (3) לביטול או לשיגור טיסה מחדש אם לפי שיקול דעתו או חוות דעתו של הטייס המפקד אינה יכולה להתבצע מטעמי בטיחות או להמשיך ולהתבצע כפי שתוכננה או אינה יכולה לקבל שחרור; : (4) לגבי טיסות שנדרשת לגביהן מערכת עקיבה אחרי כלי טיס, כאמור [[בתקנה 46ב]] - ליידע את יחידת הנת"א המתאימה כאשר אין ביכולתו לקבוע את מיקומו של מטוס באמצעות המערכת האמורה וניסיונותיו ליצור קשר עם המטוס כשלו. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) בעת הטיסה לטייס המפקד השליטה והסמכות המלאות בהפעלת כלי הטיס, ללא הגבלה לגבי אנשי צוות אחרים ותפקידיהם, בין אם הוא מחזיק ברשיונות תקפים המתירים לו לבצע את תפקידיהם של אותם אנשי צוות ובין אם לאו. @ 470. הודעות הפעלה (תיקון: תשמ"ח-4) : מחזיק רשיון יודיע למועסקים על ידו - : (1) על כל שינוי בציוד ובנהלי ההפעלה, ובכלל זה על כל שינוי ידוע בשימוש בעזרי ניווט, בשדות תעופה, בנהלים ובתקנות בדבר פיקוח על תעבורה אוירית, בכללי פיקוח על תעבורה אוירית בשדות תעופה ועל סיכונים ידועים לטיסה; : (2) על התקרחות ותנאים מטאורולוגיים העלולים לסכן את בטיחות הטיסה; : (3) על ליקויים במתקנים קרקעיים ובמתקני עזר לניווט. @ 471. לוח זמני טיסות (תיקון: תשמ"ח-4) : בקבעו לוח זמנים לטיסות, יותיר מחזיק רשיון זמן מספיק למתן שירות נאות למטוס בנקודות הביניים ויביא בחשבון את הרוחות המצויות בנתיב ואת מהירות השיוט של כלי הטיס שבשימוש; מהירות השיוט שתובא בחשבון לא תעלה על המהירות המושגת בביצוע השיוט של כלי הטיס. @ 471א. תדלוק מטוס עם נוסעים (תיקון: תשע"ד) : מחזיק רישיון יבטיח כי לא יתדלק אדם מטוס כאשר נוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו, אלא אם כן מתקיימים שני אלה: : (1) מצוי במטוס כוח אדם שהוכשר לכך, העומד הכן ליזום את פינויו של כלי הטיס באמצעים המעשיים והמהירים ביותר; : (2) במהלך כל התדלוק נשמרת תקשורת דו-כיוונית בין ספק שירותי הקרקע המפקח על התדלוק לבין כוח האדם כאמור בפסקה (1). @ 471ב. חובת שימוש בבד"ח - אנשי צוות האוויר (תיקון: תשע"ד-3) : (א) אנשי צוות האוויר יעשו שימוש בבד"ח הכלול בחלק ב' של ספר העזר למבצעים, לפני כל שלב של ההפעלה, במהלכו ולאחריו, לפי העניין, ובמצבי חירום. : (ב) הטייס המפקד יבטיח כי אנשי צוות האוויר ימלאו אחר הבד"ח על כל פרטיו, כאמור בתקנת משנה (א). @ 472. התנהגות אנשי צוות בשלבים קריטיים של הטיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) בשלבים הקריטיים של הטיסה לא ידרוש מחזיק רשיון ואנשי צוות אויר לא יבצעו תפקידים אשר אינם חיוניים להפעלה הבטוחה של מטוס, כגון תקשורת עם תחנת קרקע לשם הזמנת אספקה, העברת הודעות לנוסעים להבטחת המשך טיסתם, הודעות פרסומת לנוסעים, הפניית תשומת לבם לאתרי נוף, או מילוי טפסים אשר אינם קשורים לתפעולו הבטוח של המטוס. : (ב) בשלבים הקריטיים של הטיסה לא יעסוק איש צוות אויר ולא ירשה הטייס המפקד לאיש צוות לעסוק בענינים העלולים להסיח דעתו מביצוע תפקידיו החיוניים או העלולים לפגוע בדרך כלשהי בביצוע התקין של תפקידיו החיוניים. : (ג) בתקנה זו, השלבים הקריטיים של הטיסה כוללים את ההסעה, ההמראה והנחיתה ותפעול המטוס בטיסה מתחת ל-10,000 רגל, למעט טיסה בגובה שיוט. @ 473. אנשי צוות אוויר בעמדותיהם (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד-3) : איש צוות אוויר בתפקיד אינו רשאי לעזוב את עמדתו אלא אם כן התקיים אחד מאלה: : (1) היעדרותו דרושה לשם ביצוע תפקידו הקשור להפעלת המטוס או לצרכיו הפיזיולוגיים; : (2) לגבי טייס מפקד - ההיעדרות היא בשלב השיוט, לשם מנוחה, ואת מקומו ימלא טייס הממלא אחר הוראות [[תקנה 452]]; : (3) לגבי טייס משנה - ההיעדרות היא בשלב הטיסה בנתיב, לשם מנוחה, ואת מקומו ימלא טייס הכשיר ומוסמך לשמש טייס משנה באותה הפעלה. @ 474. החזקת הגאים (תיקון: תשמ"ח-4, תשנ"ה-2) : לא יתיר טייס מפקד לאדם לאחוז בהגאים של המטוס בזמן טיסה המבוצעת לפי [[פרק זה]], ולא יחזיק אדם את ההגאים בזמן הטיסה, אלא אם כן הוא - : (1) טייס המועסק על ידי מחזיק הרשיון והוא מורשה להטיס את אותו מטוס; : (2) נציג מוסמך של המנהל המורשה להטיס את המטוס והמבצע פיקוח או בדיקה על הטיסה וקיבל לכך את הסכמתו של הטייס המפקד; : (3) טייס המועסק על ידי בעל רשיון הפעלה אחר והוא כשיר להטיס את אותו מטוס וקיבל רשות לכך מהטייס המפקד, וממחזיק הרשיון המפעיל את המטוס. @ 475. כניסה לתא הטייס בעת טיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יכנס אדם לתא הטייס בעת הטיסה אלא אם כן הוא - :: (1) איש צוות; :: (2) מפקח המבצע תפקידי פיקוח; :: (3) אדם המועסק בשירות המדינה, בשירות רשות שדות התעופה בישראל, בשירות מחזיק הרשיון או איש תעופה שקיבלו רשות לכך מהטייס המפקד בתוקף תפקידיהם והתרת כניסתם לתא הטייס נדרשת או תורמת להפעלה בטוחה; :: (4) קיבל רשות לכך מהטייס המפקד, ממחזיק הרשיון או מהמנהל. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הטייס המפקד לאסור כניסת כל אדם לתא הטייס למען בטיחות הטיסה. : (ג) לענין תקנת משנה (א)(3), אדם המועסק בשירות המדינה או בשירות רשות שדות התעופה בישראל העוסקים בנושאים הקשורים בבטיחות הטיסה ואדם המועסק על ידי מחזיק הרשיון, שיעילותם תגבר אם יכירו את תנאי הטיסה, יורשו להיכנס לתא הטייס באישורו של מחזיק הרשיון; אולם מחזיק הרשיון לא יתיר כניסת אדם כאמור, שאינו קשור ישירות לבטיחות הטיסה, אלא אם כן נתקיימו הוראות תקנות משנה (א)(4) ו-(ד). : (ד) לא יתיר איש צוות כניסת אדם אחר לתא הטייס אלא אם מצוי מושב ריק לשימושו בתא הנוסעים, למעט - :: (1) מפקח הבוחן את ההפעלה או המשקיף עליה; :: (2) מפקח תנועה אוירית שהמנהל הרשה אותו להיות משקיף על נוהל נת"א; :: (3) עובד טיס מורשה המועסק על ידי מחזיק רשיון אחר, שתפקידו אצל אותו מוביל אוירי מחייב רשיון עובד טיס וקיבל רשות ממחזיק הרשיון המפעיל את המטוס לטוס בטיסות מסויימות בנתיב; :: (4) אדם המועסק על ידי מחזיק הרשיון המפעיל את המטוס שתפקידו קשור ישירות בביצוע הטיסה או תכנונה, או במעקב אחר ציוד מטוס או על נהלי ההפעלה שלו, אם נוכחותו בתא הטייס חיונית לביצוע תפקידיו והוא הורשה לכך בכתב על ידי מחזיק הרשיון או מי שהסמיכו לכך והמצויין בספר העזר למבצעים; :: (5) הנציג הטכני של יצרן המטוס או של רכיביו שתפקידיו קשורים במישרין במעקב על ציוד בעת טיסת המטוס או על נהלי ההפעלה שלו, אם נוכחותו בתא הטייס חיונית לביצוע תפקידיו והוא קיבל רשות לכך בכתב מהמנהל או ממי שהוסמך לכך על ידי מחזיק הרשיון והמצויין בספר העזר למבצעים; :: (6) בעל כרטיס GR ובעל כרטיס ללא תמורה וכן עובד החברה, בן זוגו או צאצאים רשאים לשהות בתא הטייס גם אם אין מושב ריק לשימושם בתא הנוסעים. @ 476. מושב משקיף והצגת תעודת מפקח (תיקון: תשמ"ח-4, תשס"ח, תשע"ד) : (א) בכל עת שיידרש יעמיד מוביל אוירי לרשותו של מפקח מושב משקיף בתא הטייס, כדי לאפשר לו לפקח על הטיסה; מיקומו של המושב וציודו, וכל הנוגע להתאמתו לשימוש המפקח בעת הטיסה, ייקבע על ידי המנהל. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) מפעיל מטוס שתעודת הסוג שלו הוצאה לפני יום כ"ז בכסלו התשנ"ו (20 בדצמבר 1995) ותצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא 30 מושבים או פחות, ואין בו מושב משקיף בתא הטייס, יעמיד מושב נוסעים קדמי עם אוזניות או רמקול לרשותו של המפקח, לצורך פיקוח כאמור בתקנת משנה (א). @ 477. כניסת איש שירות בטחון ומשטרה לתא הטייס (תיקון: תשמ"ח-4) : קבע איש שירותי הבטחון של ישראל או איש משטרת ישראל כי נוכחותו בתא הטייס חיונית לביצוע תפקידיו בכלי הטיס, תותר לו, לפי בקשתו ולאחר הצגת תעודה מתאימה בפני הטייס המפקד של כלי הטיס, כניסה לתא הטייס והוא רשאי לשבת במושב המשקיף שבו. @ 478. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 479. הגבלת ההפעלה או דחייתה (תיקון: תשמ"ח-4) : נודע למחזיק רשיון או לטייס מפקד המועסק על ידו קיומם של תנאים המגבילים את ההפעלה, לרבות תנאים כאמור בשדה התעופה ובמסלולים העלולים להוות סיכון לבטיחות ההפעלה, יגבילו את ההפעלה או ידחו אותה. @ 480. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 480א. ניהול דלק בטיסה - חובות מחזיק הרישיון (תיקון: תשע"ד) : מחזיק רישיון יקבע, בספר העזר למבצעים שלו, מדיניות ונהלים, שיבטיחו כי במהלך הטיסה מבוצעים ניהול, מעקב וביקורת על כמויות הדלק במטוס ועל תצרוכת הדלק בהשוואה לתכנון הדלק; מדיניות ונהלים כאמור טעונים את אישור המנהל. @ 480ב. ניהול דלק בטיסה - חובות טייס מפקד (תיקון: תשע"ד-3) : (א) טייס מפקד יוודא במשך כל זמן הטיסה כי כמות הדלק הזמין - :: (1) שנשארה במכלי המטוס אינה פחותה מכמות הדלק הנדרשת להמשיך לשדה תעופה שיכולה להתבצע בו נחיתה בטוחה, ולנחות בו כאשר במטוס כמות דלק רזרבית סופית; :: (2) שצפויה להישאר במכלי המטוס בהגיעו לשדה היעד לא תהיה פחותה מכמות הדלק לטיסה לשדה משנה לשדה היעד (Destination alternate fuel) כמפורט [[בתקנה 522(ג)(4)(א) עד (ד)]] לפי העניין, ונוסף על כך כמות דלק רזרבית סופית. : (ב) ראה הטייס המפקד כי נסיבות בלתי צפויות עלולות להוביל לנחיתה בשדה היעד עם כמות דלק במכלי המטוס הפחותה מכמות הדלק האמורה בתקנת משנה (א)(2) - :: (1) יבקש מיחידת נת"א הנותנת שירותי בקרת תעבורה אווירית (להלן - יחידת בקרת תעבורה אווירית) מידע על עיכובים צפויים בתעבורה האווירית; :: (2) יביא בחשבון מידע לגבי התעבורה האווירית והתנאים המבצעיים הקיימים בשדה היעד ובכל שדה תעופה אחר המתאים לנחיתה בטוחה, בבואו להחליט אם להמשיך לשדה היעד או לבצע הסטה לשדה תעופה אחר; היה יעד הטיסה שדה תעופה שקיים לגביו שדה משנה לשדה היעד לפי הוראות [[פרק זה]] - יביא בחשבון גם מידע כאמור לגבי שדה המשנה לשדה היעד. : (ג) הטייס המפקד יודיע ליחידת בקרת תעבורה אווירית, באמצעות הכרזת "MINIMUM FUEL", על מצב שקיימת במטוס כמות דלק מזערית, כאשר שדה התעופה שאליו הוא טס נשאר שדה אפשרי יחיד לנחיתה, וכי כל שינוי במירשה הטיסה הקיים עלול להביא למצב שהמטוס ינחת עם כמות דלק הפחותה מכמות הדלק הרזרבית הסופית. : (ד) הטייס המפקד יודיע ליחידת בקרת תעבורה אווירית, על מצב חירום דלק, באמצעות שידור הודעת "MAYDAY MAYDAY MAYDAY FUEL", כאשר חישוב כמות הדלק הזמין מראה שכמות זו, בעת נחיתה בשדה התעופה הקרוב ביותר שניתן לבצע בו נחיתה בטוחה, תהיה פחותה מכמות הדלק הרזרבית הסופית. : (ה) בתקנה זו, "כמות דלק רזרבית סופית" (Final reserve fuel) - כמפורט [[בתקנה 522(ג)(5)]]. @ 481. מקרי חירום (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) במקרה חירום ובכלל זה כאמור [[בסעיף 76(ב) לחוק]], קצין מבצעי אוויר - :: (1) ייזום תהליכים לפי ספר העזר למבצעים תוך הימנעות מנקיטת פעולה הסותרת הוראות תעבורה אווירית; :: (2) יעביר לטייס המפקד מידע בעל אופי בטיחותי, לרבות כזה שנעשה חיוני במהלך הטיסה, העשוי להיות חיוני לביצוע הטיסה בבטיחות, לרבות מידע הקשור בשינוי תכנית הטיסה; :: (3) יוודא את החלטתו של הטייס המפקד וירשום אותה ביומן המבצעים שלו. : (ב) נודע לקצין מבצעי אוויר על מקרה חירום המסכן את בטיחות המטוס או חיי אדם לפני שהדבר נודע לטייס המפקד, והוא לא הצליח ליצור קשר עם הטייס המפקד, יכריז על מצב חירום, יודיע על כך לרשויות המוסמכות המתאימות ויבקש את סיוען ככל האפשר, וינקוט כל פעולה נוספת שלדעתו חיונית לפי הנסיבות. : (ג) טייס מפקד או קצין מבצעי אוויר שהכריז על מצב חירום ידווח על התקדמות הטיסה ליחידת הנת"א המתאימה; טייס מפקד ידווח גם למרכז המשגרה, אם יצירת הקשר עם מרכז המשגרה אפשרית. : (ד) מי שהכריז על מצב חירום ידווח על כך בכתב באמצעות הממונה על המבצעים של מחזיק הרישיון למנהל, כלהלן: :: (1) קצין מבצעי אוויר ידווח בתוך 10 ימים לאחר היום שבו הוכרז מצב החירום; :: (2) טייס מפקד ידווח בתוך 10 ימים מיום חזרתו לבסיסו. @ 482. דיווח על תנאים מטאורולוגיים ועל אי-תקינות מיתקן עזר לטיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ד-3) : (א) טייס של מטוס המצויד במערכת תקשורת נתונים, והמופעל במרחב אווירי שלפי הוראות התעבורה האווירית החלות עליו נדרש בו דיווח על תצפיות מזג אוויר שגרתיות ותקשורת נתונים עם יחידת הנת"א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי זמינה, יעביר דיווח כאמור ליחידת הנת"א האמורה, אם דרשה זאת, באמצעות מערכת תקשורת הנתונים. : (ב) מחזיק רישיון המפעיל מטוס כאמור בתקנת משנה (א), המצויד גם במערכת עקיבה אוטומטית תלויה נחקרת (ADS-C - Automatic Dependent Surveillance Contract) או בטרנספונדר Mode-S, ושניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לאחר יום י"ח באדר התשע"ה (9 במרס 2015), יבטיח כי דיווח כאמור בתקנת משנה (א) יוכל להיות מועבר באופן אוטומטי באמצעות מערכות כאמור. : (ג) הדיווח על תצפיות מזג אוויר שגרתיות כנדרש לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) ייעשה במתכונת של דיווח–אוויר שגרתי (Routine Air-Report) כמפורט במסמך 4444. : (ד) נתקל טייס בעת טיסה בתנאים מטאורולוגיים מסוכנים כמפורט להלן, ידווח על כך ליחידת הנת"א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, מוקדם ככל האפשר: :: (1) ערבול מתון או חריף; :: (2) התקרחות מתונה או חמורה; :: (3) גלי הרים חמורים (Severe Mountain Waves); :: (4) סופות רעמים, בהעדר ברד או בנוכחותו, מוסתרות (Obscured), מוטמעות בשכבת עננות אחרת (Embedded), נרחבות או מאורגנות בקו תזזית (Squall Line) או חזית; :: (5) סופות חול או אבק כבדות; :: (6) ענן אפר געשי (Volcanic Ash Cloud); :: (7) התפרצות געשית או פעילות הקודמת להתפרצות געשית (Pre-Eruption Volcanic Activity); :: (8) מצב מטאורולוגי אחר, שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (7), דוגמת גזירת רוח, אשר נצפה על ידי הטייס המפקד והעלול לדעתו לסכן את בטיחות הטיסה או לשבש באופן משמעותי את הפעילות האווירית. : (ה) דיווח כאמור בתקנת משנה (ד) יבוצע במתכונת של דיווח–אוויר מיוחד (Special Air-Report) כמפורט במסמך 4444, באמצעות תקשורת נתונים או, כאשר תקשורת נתונים אינה זמינה - באמצעות תקשורת קולית. : (ו) נתקל טייס בעת טיסה באי-תקינות של מיתקן עזר לטיסה, שידיעה עליה חיונית לדעתו לבטיחות טיסות אחרות, ידווח על כך ליחידת הנת"א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, מוקדם ככל האפשר. : (ז) יחידת נת"א שקיבלה דיווח על - :: (1) תנאים מטאורולוגיים לפי תקנה זאת, תעבירו בלא דיחוי לשירות המטאורולוגי; אם הדיווח הוא לעניין תנאים מטאורולוגיים מסוכנים לפי תקנת משנה (ד) - תעבירו גם למי שעלול להיתקל בתנאים המטאורולוגיים שעליהם דווח; :: (2) אי-תקינות מיתקן עזר לטיסה כאמור בתקנת משנה (ו), תעבירו לכל המשתמש במיתקן העזר לטיסה שעל אי-תקינותו דווח, ותפעל להעברתו לכל גורם העשוי להשתמש בו. : (ח) בתקנה זו, "מסמך 4444" - נהלים לשירותי טיס - ניהול תעבורה אווירית (PANS-ATM) שהוציא ארגון התעופה הבין-לאומי. @ 483. דיווח על תקלות טכניות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד-3) : (א) בסיומה של הטיסה, ירשום הטייס המפקד או יוודא שיירשם כל ליקוי במטוס, הידוע לו או שיש לו חשד לקיומו, ביומן התחזוקה של המטוס. : (ב) לפני התחלת כל טיסה יברר טייס מפקד את המשמעויות התפעוליות של כל תקלה שנרשמה בסופה של הטיסה הקודמת ביומן התחזוקה. @ 484. מנוע לא פועל או כשל משמעותי אחר - נחיתה ודיווח (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ד-3) : (א) בכל מקרה שבו מנוע מטוס חדל לפעול או שמנוע ממנועיו הודמם כדי למנוע נזק אפשרי, ינחית הטייס המפקד את המטוס בשדה תעופה מתאים הקרוב ביותר מבחינת זמן טיסה, שבו ניתן לבצע נחיתה בטוחה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), חדל לפעול או הודמם מנוע אחד במטוס בעל שלושה מנועים או יותר, רשאי הטייס המפקד להמשיך לשדה תעופה לפי בחירתו, אם החליט לפי נוהלי מחזיק הרישיון כאמור בתקנת משנה (ב2) שאותו שדה תעופה בטוח לנחיתה באותה מידה כמו שדה התעופה מתאים הקרוב ביותר. : (ב1) בטיסת EDTO, במקרה של כשל, אחד או יותר, במערכת EDTO משמעותית או בכמה מערכות כאמור, ינחית הטייס המפקד את המטוס בשדה משנה לנתיב הזמין הקרוב ביותר שניתן לבצע בו נחיתה בטוחה, אלא אם כן הוא החליט, לפי נוהלי מחזיק הרישיון כאמור בתקנת משנה (ב2), כי המשך הטיסה כמתוכנן לא יגרום לירידה משמעותית בבטיחות. : (ב2) מחזיק רישיון יקבע נהלים לצוות האוויר שיכללו אמות מידה לבחירת דרך הפעולה המתאימה במקרה של תקלה כאמור בתקנה זו, ובכלל אלה שיקולים לעניין בחירת שדה התעופה המתאים, או שדה המשנה הזמין הקרוב ביותר, שבו ניתן לבצע נחיתה בטוחה; בעת קביעת נהלים לפי תקנת משנה זו, מחזיק רישיון יביא בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים להלן ויכלול שיקולים אלה בנהלים כאמור: :: (1) טבעו של הכשל והקשיים הצפויים בהמשך הטיסה; :: (2) תצורת המטוס, משקלו, מצב מערכותיו, והדלק הנותר בו; :: (3) תנאי מזג האוויר בנתיב בגובה ההסטה, הגבהים המזעריים לטיסה בנתיב וצריכת הדלק בנתיב; :: (4) נתוני שדה התעופה והתנאים בו ובקרבתו, ובכלל אלה תנאי מזג האוויר, זמינות מיתקני העזר לטיסה, צפיפות התעבורה האווירית בו, זמינות שירותי ההצלה וכיבוי האש שבו וזמינות השירותים לנוסעים ולאנשי צוות; :: (5) מידת היכרותו של הטייס המפקד עם שדה התעופה, והמידע המסופק לו על ידי מחזיק הרישיון. : (ג) טייס מפקד ידווח על כל מקרה בו מנוע חדל לפעול או הודמם בעת טיסה או שבמטוס אירע כשל אחר לפי תקנה זו ליחידת בקרת התעבורה האווירית המתאימה, מוקדם ככל האפשר, וימשיך לדווח לתחנה המתאימה על התקדמות הטיסה. : (ד) החליט הטייס המפקד לנחות בשדה תעופה שאינו שדה התעופה המתאים הקרוב ביותר, מבחינת זמן טיסה, ידווח על כך בכתב בסיום הטיסה לממונה על המבצעים של מחזיק הרשיון, תוך ציון הנימוקים להחלטתו; הממונה על המבצעים ישלח למנהל עותק מדיווח כאמור תוך 5 ימים מיום שקיבלו בצירוף הערותיו. @ 484א. רשם נתוני טיסה - שמירה ומסירה של נתונים (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-2) : (א) מחזיק רישיון - :: (1) יבטיח כי אם אירע אירוע בטיחותי חמור במהלך טיסה, כל רשם נתונים המותקן במטוס, יכובה בסוף זמן הטיסה, לא יופעל מחדש ויישמר באופן בטוח עד להפקדת הנתונים הרשומים בו בידי החוקר הראשי, כאמור בפסקה (2); :: (2) יפקיד את הנתונים הרשומים ברשם נתונים כאמור בפסקה (1), או את רשם הנתונים, לפי העניין, בידי החוקר הראשי, אלא אם כן אישר החוקר הראשי שלא להפקידם בידיו; נתונים כאמור יועברו לפי הנחיות החוקר הראשי והוא מוסמך להורות על העברתם באופן אלקטרוני. : (ב) בתקנה זו - ::- "אירוע בטיחותי חמור" - תאונת טיס או תקרית חמורה, ובכלל זה כאמור [[בתקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות), התשע"ד-2014]]; ::- "החוקר הראשי", "תאונת טיס" ו"תקרית חמורה" - כהגדרתם [[בסעיף 103 לחוק]]; ::- "רשם נתונים" - כל מכשיר הקלטה המותקן במטוס המיועד לסייע בחקירה בטיחותית כמשמעותה [[בסעיף 104 לחוק]]. @ 485. תהליכי גישת מכשירים ומינימות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יבצע אדם גישת מכשירים לשדה תעופה, אלא בהתאם למינימות מזג אויר כט"מ ולתהליכי גישת מכשירים הקבועים במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. : (ב) מחזיק רישיון יקבע, בספר העזר למבצעים, נוהלי הפעלה שיבטיחו שמטוס שמשתמשים בו כדי לבצע גישה מדויקת ונחיתה יחצה את מפתן המסלול (Threshold) עם מרווח ביטחון, וכאשר המטוס מצוי בתצורת נחיתה ובזווית גישה המתאימה לנחיתה. @ 486. חילופי ציוד (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס לפי חוזה לחילופי מטוס, אלא אם כן יוכיח למנהל כי - :: (1) הנהלים לחילופי המטוס עונים על דרישות תקנות אלה ועל נהלי הפעלה בטוחה; :: (2) אנשי הצוות וקציני מבצעי האויר הנדרשים עונים על דרישות רישוי ואימונים מאושרים למטוסים ולציוד שבהם ישתמשו וכי הם מכירים ויודעים את נהלי התקשורת והשיגור שבהם ישתמשו; :: (3) אנשי התחזוקה עונים על דרישות הרישוי המאושרות למטוסים ולציוד והם מכירים ויודעים את נהלי התחזוקה שבהם ישתמשו; :: (4) אנשי צוות האויר וקציני מבצעי האויר עונים על תנאי כשירות המתייחסים לנתיבים ולשדות התעופה שבהם ישתמשו. : (ב) מחזיק הרשיון יקבע נהלים והוראות מתאימים בדבר חילופי המטוס בספר העזר למבצעים ובספר בקרת האחזקה שלו. @ 487. תדרוך נוסעים לעניין איסור עישון (תיקון: תשמ"ח-4, תש"ן, תשע"ד) : מחזיק רישיון המפעיל מטוס המוליך נוסעים יבטיח שכל הנוסעים יתודרכו לפני ההמראה, בעברית ובאנגלית או בשפה אחרת שהתיר המנהל, בכל אלה לפחות: : (1) איסור העישון זולת במקומות שנקבעו לכך; : (2) המחויבות להישמע להוראות אנשי הצוות והשלטים במטוס לעניין העישון; : (3) איסור פגיעה בגלאי עשן המצויים בתאי השירותים של המטוס. @ 487א. תדרוך בטיחות לנוסעים (תיקון: תשע"ד, תשע"ו) : (א) מחזיק רישיון יבטיח שהנוסעים במטוס יתודרכו בעברית ובאנגלית, או בשפה אחרת שהתיר המנהל - :: (1) לפני המראה, בנושאים אלה: ::: (א) שימוש בחגורות המושב או חגורות הכתף כאמור [[בתקנה 14]]; ::: (ב) מיקום יציאות חירום; ::: (ג) מיקום ציוד ציפה אישי ובכלל זה חגורות הצלה, אם המטוס חייב להיות מצויד בציוד ציפה כאמור באותה הפעלה, וכן כל ציוד חירום אחר המיועד לשימוש אישי של הנוסעים, ושימוש בציוד כאמור; ::: (ד) מיקום כרטיסי תדרוך נוסעים בחירום כאמור בתקנת משנה (ד); ::: (ה) שימוש בציוד לחלוקת חמצן המותקן במטוס, אם המטוס חייב להיות מצויד בציוד כאמור באותה הפעלה; ::: (ו) מושבי יציאת חירום; תדרוך זה יכלול - :::: (1) הפניה לכרטיסים המודפסים הנמצאים במושבי יציאת החירום או לאמצעי האחר המקובל על המנהל כאמור בתקנת משנה (ה); :::: (2) בקשה לאדם להזדהות לפני איש צוות כדי להושיבו מחדש, אם הוא אינו יכול או אינו מסכים לבצע פעולות כמפורט בתקנת משנה (ה); :: (2) אחרי המראה, לפני כיבוי האור המאיר את שלט חגירת חגורות המושב או הכתף או מיד לאחר כיבויו - כי מומלץ לחגור את חגורות המושב או חגורות הכתף כל עוד הם יושבים, גם כאשר השלט של חגירת חגורות המושב אינו מואר; :: (3) בעת מצב חירום בזמן הטיסה - בדבר כל פעולת חירום שבה יש לנקוט, בהתאמה לנסיבותיו של מצב החירום; :: (4) בדבר מיקום ציוד חירום המיועד לשימוש הנוסעים במשותף, ואופן השימוש בו, אם נדרש ציוד כאמור; הוראה זו לא תחול על תדרוך לעניין ציוד חירום לפי [[תקנה 488]]. : (ב) מחזיק רישיון יבטיח כי לפני ההמראה יתדרך איש צוות שמונה לכך באותה טיסה, באופן אישי, כל נוסע הנזקק לסיועו של אחר כדי להגיע במהירות לפתח חירום בשעת חירום; בתדרוך כאמור אותו איש צוות - :: (1) יתדרך את אותו נוסע ואת מי שאמור לסייע לו, אם ישנו, בדבר דרכי הגישה לכל פתח חירום מתאים ובדבר המועד המתאים ביותר להתחיל לנוע לכיוון פתח החירום; :: (2) יברר עם אותו נוסע ועם מי שאמור לסייע לו מהי הדרך הטובה ביותר לסייע. : (ג) דרישות תקנת משנה (ב) לא יחולו לגבי אדם שקיבל תדרוך כאמור בה בקטע קודם של טיסה באותו מטוס, ושבו קיבל מאיש צוות מידע בדבר דרכי הסיוע. : (ד) מחזיק רישיון יחזיק במטוס, במקום נוח לשימושו של כל נוסע, כרטיס מודפס המכיל מידע המתאים לסוג ולדגם של אותו מטוס, המשלימים את התדרוך שניתן והכולל - :: (1) דיאגרמה של פתחי החירום ושיטות הפעלתם; :: (2) הוראות אחרות הדרושות לשימוש בציוד החירום. : (ה) מחזיק רישיון יחזיק במטוס, לשימושו של כל נוסע היושב במושב יציאת חירום, כרטיס מודפס, נפרד או יחד עם הכרטיס האמור בתקנת משנה (ד), או אמצעי אחר המקובל על המנהל, המכיל מידע בעברית ובאנגלית, שיוכל לשמש את האדם היושב במושב יציאת חירום לביצוע הפעולות המפורטות להלן במקרה חירום: :: (1) איתור יציאת החירום; :: (2) זיהוי מנגנון פתיחת פתח יציאת החירום; :: (3) תפעול פתח יציאת החירום; :: (4) זיהוי מצבים שבהם אין לפתוח את פתח יציאת החירום, שכן הדבר יגדיל את מידת הסיכון שחשופים לו הנוסעים במצב החירום; :: (5) אחסון, סילוק או אבטחת דלת יציאת החירום כך שלא תעכב את השימוש ביציאת החירום; :: (6) הערכת מצב מגלשת החירום והפעלת המגלשה לאחר פריסתה, לשם סיוע לאחרים לרדת מן המגלשה; :: (7) יציאה מהירה דרך פתח יציאת החירום; :: (8) הערכה לגבי בחירה ושימוש במעבר בטוח להתרחקות מפתח יציאת החירום. : (ו) מחזיק הרישיון יפרט בספר העזר למבצעים שלו נוהל לתדרוך הנוסעים לפי תקנה זו. : (ז) תקנה זו לא תחול בהפעלת מטוס שאינו מוליך נוסעים. : (ח) (((בוטלה).)) @ 488. תדרוך נוסעים בטיסות ארוכות מעל לים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) נוסף על האמור [[בתקנה 487]] [[ו-487א]] יבטיח מחזיק רישיון המפעיל מטוס בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה או 400 מיילים ימיים (740 ק"מ), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום, כי כל הנוסעים יתודרכו בדבר מיקומן של סירות ההצלה ודרכי הפעלתן. : (ב) מחזיק הרשיון יפרט בספר העזר למבצעים שלו את הנוהל לתדרוך הנוסעים הקבוע בתקנת משנה (א). : (ג) כאשר מטוס אמור לטוס מעל ים מיד אחרי ההמראה, יתבצע התדרוך האמור בתקנת משנה (א) לפני ההמראה. : (ד) כאשר מטוס אינו אמור לטוס מעל ים מיד אחרי ההמראה, אין חובה לתדרך את הנוסעים כאמור לפני ההמראה, אולם כל התדרוך חייב להינתן לפני שהמטוס יגיע לחלק הטיסה המתבצע מעל לים. @ 489. חמצן לשימוש רפואי על ידי נוסעים (תיקון: תשמ"ח-4) : מחזיק רשיון רשאי להתיר לנוסע לשאת ולהפעיל ציוד לאיחסון, לייצור או להנפקה של חמצן, אם נתמלאו התנאים הקבועים [[בתקנה 264]] בשינויים המחויבים. @ 490. משקאות אלכוהוליים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא ישתה אדם משקה אלכוהולי במטוס אלא אם כן מחזיק הרשיון המפעיל את המטוס הגיש לו משקה כזה. : (ב) לא יציע מחזיק רשיון ולא יגיש משקה אלכוהולי במטוס המופעל על ידיו - :: (1) לאדם הנראה שיכור; :: (2) לאדם המלווה אחר ולאדם המלווה על ידו, כאמור [[בתקנה 496]]; :: (3) לאדם שברשותו מצוי כלי יריה או חומר נפץ, בהתאם [[לחוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-1977]]. : (ג) לא יתיר מחזיק רשיון לאדם הנראה שיכור להיכנס למטוס המופעל על ידו. @ 491. כבדת צוות ופרטי עזר בנחיתה (תיקון: תשמ"ח-4) : מחזיק רשיון ינקוט בכל האמצעים הנחוצים כדי למנוע שפריט עזר לדיילים שאינו נמצא בשימוש ופריט מכבדת הצוות המצוי בתא הנוסעים או בתא הטייס יהווה סכנה, בעת נחיתה. @ 492. ציוד לשירות מאכל ומשקה בעת המראה ונחיתה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא ימריא מחזיק רשיון או טייס מפקד מטוס ולא ינחיתו כאשר מצוי על מושב דבר מאכל, משקה או כלי אוכל, שסופקו על ידי מחזיק הרשיון. : (ב) לא ימריא מחזיק רשיון או טייס מפקד מטוס ולא ינחיתו אלא אם כן כל עגלת הגשה, מגש אוכל או משקה ושולחן אוכל מתקפל מאוחסנים בביטחה. : (ג) כל נוסע ימלא אחר ההוראות שיתן לו איש צוות, בהתאם לתקנה זו. @ 493. גבהים מזעריים לשימוש במערכת טייס אוטומטי במטוס גדול (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד-3) : לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי אלא לפי הוראות [[תקנה 265]]. @ 494. ריכוזי אוזון בתא הנוסעים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לענין תקנה זו - :: (1) "קטע טיסה" - טיסה המבוצעת בין שני שדות תעופה ללא חניית ביניים; :: (2) "שווה ערך לגובה פני הים" - תנאים אטמוספריים השוררים מעל פני הים; טמפרטורה של 25 מעלות צלסיוס ולחץ אטמוספרי של 760 מילימטר כספית; :: (3) ריכוזי האוזון בגבהי טיסה שמתחת לרום טיסה (FL) של 180, מוערכים כאפס. : (ב) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס מעל לגבהי הטיסה המפורטים להלן אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל שריכוזי האוזון בתא לא עולים על - :: (1) 0.25 חלקים לכל מיליון לפי נפח שווה ערך לגובה פני הים, בכל רגע של טיסה המבוצעת מעל לרום טיסה (FL) של 320; :: (2) 0.1 חלקים למיליון לפי נפח שווה ערך לגובה פני הים לפי ריכוז ממוצע משוקלל לזמן לכל קטע טיסה הנמשך מעל ל-4 שעות טיסה המבוצעת בגבהים שמעל לרום טיסה (FL) של 270. : (ג) לעניין תקנת משנה (ב), בדיקות או ניסויים המבוססים על נהלים מבצעיים של מטוס ומגבלותיו או על ניסיון ההפעלה של מחזיק הרישיון יוכיחו אחד מאלה: :: (1) הנתונים הסטטיסטיים של רמת האוזון באטמוספרה מראים, ברמת סמך סטטיסטית של 84 אחוזים לפחות, שבגובהי הטיסה ובמקומות שבהם יופעל המטוס ריכוז האוזון בתא לא יחרוג מהמפורט בתקנת משנה (ב); :: (2) מערכת האוורור של המטוס היא בעלת מנגנון לפיקוח על כמויות האוזון ושומרת את ריכוזי האוזון שבתא בתחום שאינו עולה על המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב). : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק רישיון יוכל לקבל אישור בכתב מהמנהל לסטיה זמנית מהדרישות המפורטות בתקנת משנה (ב), אם יוכיח להנחת דעתו של המנהל שמסיבות בלתי תלויות בו או בגלל עלות כלכלית בלתי סבירה, לא יוכל לעמוד בדרישות האמורות בפרק זמן נתון וקיימות אצלו תכניות לעמוד בדרישות האמורות תוך פרק זמן סביר להנחת דעתו של המנהל; אישור המנהל יירשם במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. : (ה)(1) מטוס המוליך רק אנשי צוות אויר ואנשים כמפורט [[בתקנה 495]] פטור מהוראות תקנה זו. :: (2) (((נמחקה).)) @ 495. הולכת נוסעים בתנאים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ו) : (א) מחזיק רישיון רשאי להפעיל מטוס ולהוליך בו אנשים כאמור בתקנת משנה (ב), גם אם לא מתקיימות בהפעלה זו הוראות תקנות 121.285, ‎121.309(f)‎‏, 121.310, ‎121.313(f)‎, ו-121.317 לפ.א.ר, [[תקנות 409]], [[429]], [[475]], [[487]], [[487א]], [[488]], [[497א]] [[ו-499]], ודרישות ההפעלה בעת הולכת נוסעים לפי [[תקנה 403]]. : (ב)(1) איש צוות. :: (2) עובד של בעל הרשיון, בן-זוגו או ילדיו. :: (3) מפקח המבצע תפקידי פיקוח. :: (4) אדם החיוני - ::: (א) לבטיחות הטיסה ולבטחונה; ::: (ב) לטיפול בבעלי-חיים; ::: (ג) לטיפול בחומרים רדיו-אקטיביים; ::: (ד) לבטחונו של מטען יקר ערך או מטען סודי; ::: (ה) לשימורו של מטען שביר או מטען הניתן להיכלות; ::: (ו) לניסוי מכולות או מתקנים לשינוע מטען; ::: (ז) להפעלת ציוד מיוחד לטעינת מטען או לפריקתו; ::: (ח) להטענתו או לפריקתו של מטען חורג; ::: (ט) לטיפול במטען אחר או לביצוע פעולה אחרת במהלך הטיסה כפי שאישר המנהל. :: (5) אדם כאמור בפסקה (4), גם בעת טיסתו למקום ביצוע תפקידו או ממנו. :: (6) אדם המלווה מטען השייך למדינה או לצה"ל. : (ג) לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס המוליך אדם כמפורט בתקנות משנה (א) ו-(ב), אלא אם כן - :: (1) לאותו אדם יש גישה נוחה ממושבו לדלת רגילה או לפתח חירום; :: (2) לרשותו של הטייס המפקד עומדים אמצעים לתדרוך אותו אדם בכל הנוגע לאיסור העישון ולחגירת חגורת המושב; :: (3) מצוי במטוס מושב עם חגורת מושב מאושרים לכל אדם; המושב ימוקם כך שהאדם היושב בו לא יפריע לאנשי צוות האויר בביצוע תפקידיהם. : (ד) מחזיק רישיון יבטיח שכל אדם שתקנה זו חלה עליו קיבל, בשפה המובנת לו, תדרוך כנדרש [[בתקנות 487]], [[487א]] [[ו-488]] בידי איש צוות מתאים לכך. : (ה) מחזיק רשיון המוליך בני אדם שתקנה זו חלה עליהם יקבע בספר עזר למבצעים שלו, נהלים בדבר הולכתם הבטוחה. : (ו) הטייס המפקד רשאי להתיר לאדם כמפורט בתקנה זו להיכנס לתא הטייס של המטוס בעת הטיסה. @ 496. הולכת בני אדם הנתונים במשמורת חוקית (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יוליך מחזיק רשיון אדם המצוי במשמורת חוקית (להלן בתקנה זו - עציר) של שוטר, איש בטחון, חייל צה"ל או עובד מדינה (להלן - המלווה) אלא אם כן - :: (1) נמסרה למחזיק הרשיון על ידי הרשות המוסמכת שעה לפני ההמראה לפחות, או במקרה חירום מוקדם ככל האפשר לפני ההמראה הודעה בדבר - ::: (א) זהותו של העציר והטיסה שבה מבקשים להובילו; ::: (ב) דרגת הסיכון של העציר; :: (2) רשות מוסמכת דרשה מהמלווה להחזיק במשמורת את העציר הנמצא על המטוס ולפקח עליו; :: (3) מחזיק הרשיון קיבל אישור מראש מרשות מוסמכת בישראל; :: (4) לעציר בדרגת סיכון גבוהה יתלוו שני מלווים לפחות, שלא ילוו באותה עת נוסע אחר; :: (5) לא ימצא על המטוס יותר מעציר אחד בדרגת סיכון גבוהה; :: (6) לעציר שאינו בדרגת סיכון גבוהה יתלווה מלווה אחד לפחות, ולא יובלו יותר משני עצירים כאמור בליווי מלווה אחד; :: (7) המלווה הוכיח להנחת דעתו של מחזיק הרשיון כי - ::: (א) הוא מצוייד באמצעים מספיקים להגבלת תנועותיו של העציר בעת הצורך; ::: (ב) נערך בעציר חיפוש ולא מצאו על גופו, ברשותו או בכליו דבר היכול לשמש ככלי נשק ממית או מסוכן; :: (8) העציר ישב במושב עליו הורה מחזיק הרשיון ובלבד - ::: (א) שהמושב יהיה האחורי מבין מושבי הנוסעים, ככל הניתן; ::: (ב) שהמושב אינו באיזור המטבח או סמוך לכל פתח במטוס או ממולו; :: (9) המלווה ישב בין העציר לבין מעבר. : (ב) המוליך עציר - :: (1) לא יגיש לעציר מאכל או משקה או כלי אוכל ממתכת אלא באישור המלווה; :: (2) לא יגיש למלווה או לעציר משקה אלכוהולי. : (ג) המלווה ילווה את העציר וישגיח עליו בכל עת המצאותו על המטוס. : (ד) המלווה או העציר לא ישתו משקה אלכוהולי בכל עת המצאותם במטוס. @ 497. הובלת כלי נשק וחמרי נפץ (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : לא יוביל מוביל אוירי כלי נשק וחומרי נפץ במטוס המופעל על ידו ולא יתיר הובלתם על ידי אדם, אלא לפי [[חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-1977]]. @ 497א. הושבת נוסעים (תיקון: תשע"ו) : מחזיק רישיון יכלול, במסגרת נוהלי פינוי החירום כאמור [[בסעיף 2(2)(יא) לתוספת החמישית]], נהלים שיבטיחו כי הושבת הנוסעים תתבצע כך שבמקרה שבו נדרש פינוי חירום, הנוסעים לא יפריעו לפינוי החירום והם יוכלו לסייע בו, ובכלל זה יבטיחו כי - : (1) נוסע במושב יציאת חירום נחזה להיות כשיר באופן סביר, ובעל כוח ויכולת לסייע בפינוי מהיר של המטוס במקרה חירום לאחר שהצוות יתדרך אותו תדרוך הולם לפי [[תקנה 487א]]; : (2) נוסע שבשל מצבו עלול לעכב נוסעים אחרים בעת פינוי, או שעלול להוות מכשול לאיש צוות בביצוע תפקידו, לא יושב במושב יציאת חירום, ובכלל זה נוסע שהוא אחד מאלה: :: (א) נוסע הסובל ממגבלה פיזית או נפשית ברורה, שתקשה עליו לנוע במהירות אם יידרש לכך; :: (ב) נוסע שהוא בעל מוגבלות משמעותית בראייה או בשמיעה, שתמנע ממנו להבין בלא קושי הוראות הניתנות בכתב או בעל פה; :: (ג) נוסע שבשל גיל או מחלה הוא חלש (frail) באופן שיקשה עליו לנוע במהירות; :: (ד) נוסע שבשל ממדי גופו יתקשה לנוע במהירות או להגיע אל פתח יציאת החירום הקרוב ולעבור דרכו; :: (ה) ילד שטרם מלאו לו 12 שנים, בין מלווה ובין לבדו; :: (ו) נוסע שהוא מגורש, מסורב כניסה או עציר במשמורת; :: (ז) נוסע המלווה בבעל חיים הנמצא עמו בתא הנוסעים; : (3) גם במקרה שלא ניתן ליישם את פסקאות (1) ו-(2) בשלב בידוק הנוסעים, הושבת הנוסעים בפועל תתבצע לפי העקרונות באותן פסקאות; : (4) אם נדרש להפנות שאלות לנוסע שמתכוונים להושיבו במושב יציאת חירום, לשם בירור התקיימות האמור בפסקאות (1) ו-(2), לא יהיה בתוכן השאלות ובאופן התשאול כדי לפגוע בפרטיותו של אותו נוסע במידה העולה על הנדרש לשם הבירור האמור. @ 498. סמכות לסרב הולכת אדם (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יסרב מחזיק רשיון להוליך אדם במטוס המופעל על ידו, בנימוק שהולכתו עלולה לסכן את בטיחות הטיסה משום שהוא עשוי להיזדקק לסיועו של אחר כדי להגיע במהירות לפתח חירום במטוס במקרה חירום, אלא אם כן - :: (1) מחזיק הרשיון, באישור המנהל, קבע נהלים, לרבות דרישות למתן הודעה סבירה מראש, בדבר הולכת נוסעים העשויים להיזדקק לסיועו של אדם אחר כדי להגיע במהירות לפתח כאמור; :: (2) התקיים לפחות אחד מאלה: ::: (א) הנוסע לא עמד בדרישות הקבועות בנהלי מחזיק הרשיון בדבר מתן ההודעה מראש; ::: (ב) אין אפשרות להוליך את הנוסע בהתאם לנהלים שנקבעו על ידי מחזיק הרשיון. : (ב) מחזיק הרשיון ימציא למנהל עותק של כל נוהל שקבע בהתאם לאמור בתקנת משנה (א). @ 499. סגירת דלת תא הטייס ונעילתה (תיקון: תשמ"ח-4) : (א) טייס מפקד של כלי טיס המוליך נוסעים יבטיח שהדלת המפרידה בין תא הטייס לבין תא הנוסעים סגורה ונעולה בעת הטיסה. : (ב) תקנת משנה (א) לא תחול - :: (1) בעת המראה ונחיתה, אם דלת תא הטייס משמשת אמצעי מעבר לפתח חירום נדרש או לפתח יציאה בגובה פני הרצפה; :: (2) בכל עת שנדרשת גישה לתא הטייס או לתא הנוסעים לאיש צוות בביצוע תפקידו או לאדם שמותרת לו כניסה לתא הטייס לפי תקנות אלה. @ 500. כבדת יד (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יתיר מחזיק רשיון העלאת כבדת יד הנישאת בידי נוסע למטוס אלא אם כן נבדקה על ידו לגבי ממדיה וכמותה, הכל בהתאם לנוהל העמסת כבדת יד המפורט בספר העזר למבצעים של בעל הרשיון ולא יורשה נוסע לעלות למטוס אם כבדת היד שלו חורגת מהמפורט בנוהל האמור. : (ב) לא יתיר מחזיק רשיון את סגירת דלתות המטוס לשם הסעה או גרירה אלא לאחר שאיש צוות אחד לפחות בדק ומצא שכבדת היד של כל הנוסעים מאוחסנת בהתאם לאמור בתקנה זו ובתקנה ‎121.285(C)‎ לפ.א.ר. : (ג) לא יתיר מחזיק רשיון המראתו או נחיתתו של מטוס אלא אם כן כל פריט מכבדת היד מאוחסן באחד מאלה - :: (1) בארון או בתא מטען המתאימים לאחסון כבדת יד או מטען שעליהם מסומן המשקל המרבי הניתן לאחסון בהם והמצויידים באמצעי אבטחה למניעת תזוזה של כבדת היד או המטען שהוחסנו בהם באופן שלא תיגרם הפרעה כלשהי להפעלתו של ציוד החירום שבמטוס בשעת הצורך; :: (2) כאמור בתקנה ‎121.285(C)‎ לפ.א.ר.; :: (3) מתחת למושב הנוסע; :: (4) מקל עזר גמיש של עיוור - ::: (א) מתחת לשורת המושבים בה הוא יושב ובתנאי שהמקל לא יבלוט אל המעברים; ::: (ב) מתחת לשני חלונות אשר אינם משמשים כפתחים ליציאת חירום; ::: (ג) בין חלון שלא משמש כפתח ליציאת חירום לבין הכסא וגוף המטוס; ::: (ד) בהתאם לכל שיטה אחרת שאישר המנהל. : (ד) כבדת יד, למעט פריטי לבוש בודדים, לא תוחסן בתא מעל מושב נוסע אלא אם כן אותו תא מצוייד בדלת או באמצעי אבטחה שאישר המנהל. : (ה) כל נוסע יציית להוראות הניתנות לו על ידי איש צוות בכל הנוגע לאמור בתקנה זו. : (ו) מקום שמותר לאחסן בו כבדת יד מתחת למושב הנוסע, יצוייד באמצעים למניעת החלקה קדימה ומקום שמותר לאחסן כבדת יד מתחת למושב נוסע שליד המעבר יצוייד גם באמצעים למניעת החלקה לצדדים; האמצעים האמורים יעמדו במקדמי עומס הנוצרים עקב כח ההתמדה העלול להיווצר בעת נחיתת התרסקות שנקבעו בעת רישויו של המטוס. : (ז) בתקנה זו, "כבדת יד" - לרבות מטען הנישא בתא הנוסעים. @ 501. שימוש בשדות תעופה מורשים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רשיון או טייס בהפעלה לפי [[פרק זה]] לא ישתמשו בשדה תעופה בישראל, אלא אם כן המנהל אישרו לכך. : (ב) (((בוטלה).)) === סימן י"ז: כללי שיגור טיסה ושחרורה (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 501א. הגדרות לעניין מינימות (תיקון: תשע"ד) : [[בסימן זה]] - :- "מינימת המראה" - מינימת הפעלה בשדה תעופה, לגבי המראה משדה תעופה, שקבע מחזיק הרישיון בספר העזר למבצעים שלו, ואם לא קבע - המינימה להמראה שנקבעה בהוראות התעבורה האווירית; :- "מינימת נחיתה בשדה יעד" ו"מינימת נחיתה בשדה משנה" - מינימת הפעלה בשדה תעופה, שקבע מחזיק הרישיון בספר העזר למבצעים, לפי [[תקנה 386א(א)]], לגבי המראה משדה תעופה, לנחיתה בשדה תעופה שפורט בתכנית הטיסה כשדה יעד, או לנחיתה בשדה תעופה שפורט בתכנית הטיסה כשדה משנה, לפי העניין. @ 502. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 503. סמכות לשיגור טיסה (תיקון: תשמ"ח-4) : (א) לא יתחיל אדם טיסה בישראל אלא אם כן אישר אותה קצין מבצעי אויר (להלן [[בסימן זה]] - הקצין); הוראה זו לא תחול על מטוס הנוחת בשדה ביניים שצויין בטופס שיגור הטיסה, ונשאר באותו שדה תעופה למשך לא יותר משעה אחת. : (ב) לא יתחיל אדם טיסה בינלאומית אלא אם כן אישר אותה הקצין ולא ימשיך המוביל האוירי או הטייס טיסה משדה ביניים ללא שיגור מחודש אם המטוס שהה על הקרקע יותר משש שעות. @ 504. ידיעת תנאי מזג האויר (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : לא ישחרר הקצין טיסה שמפעיל מוביל אוירי אלא אם כן הקצין מכיר ויודע ביסודיות את המידע המטאורולוגי העדכני הנוגע לנתיב הטיסה. @ 505. מידע מקצין מבצעי אויר לטייס מפקד (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) הקצין יספק לטייס המפקד, בטיסה שמפעיל מוביל אוירי, את כל הדו"חות והמידע העדכני שהשיג בדבר מצב שדות התעופה ותקלות במתקני ניווט העלולים להשפיע על בטיחות הטיסה. : (ב) לפני התחלת הטיסה, יספק הקצין לטייס המפקד את כל המידע המטאורולוגי שהשיג, לרבות מידע בדבר תופעות מזג אויר גרוע, כגון חתחות אויר במזג אויר נאה, סופות רעמים וגזירות רוח בגובה נמוך, לגבי כל נתיב בטיסה ולגבי כל שדה תעופה שבהם הוא אמור להשתמש. : (ג) במהלך הטיסה, יספק הקצין לטייס המפקד כל מידע שיכול שיהיה דרוש לשם הניהול הבטוח של הטיסה, ובכלל זה מידע מטאורולוגי נוסף, כמפורט בתקנת משנה (ב), ובדבר תקלות במתקנים ובשירותים העלולים להשפיע על בטיחות הטיסה. : (ד) הקצין יספק לטייס מפקד, לפני טיסת EDTO במטוס דו-מנועי ובמהלך טיסה כאמור, את המידע העדכני ביותר בנוגע לשדות המשנה לנתיב, ובכלל זה מצבם המבצעי ותנאי מזג האוויר השוררים בהם. @ 506. ציוד במטוס (תיקון: תשמ"ח-4, תשנ"ה-2, תשע"ד) : לא ישגר הקצין מטוס לטיסה, אלא אם כן המטוס כשיר לטיסה ומצויד כקבוע [[בסימן י']], אלא אם כן התקיים לגביו האמור [[בתקנה 31א]]. @ 507. מתקני תקשורת וניווט (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא ישגר הקצין מטוס לטיסה בנתיב או בקטע נתיב מאושרים, אלא אם כן וידא שכל מיתקני העזר לטיסה היבשתיים והימיים הנדרשים ישירות לביצוע הטיסה, לשם הפעלתו הבטוחה של המטוס ולהגנה על הנוסעים, ובכלל זה מיתקני התקשורת והניווט הנדרשים [[בתקנות 387]] [[ו-389]] לשם אישור אותו נתיב או קטע נתיב, תואמים את סוג ההפעלה שבה מתוכננת הטיסה להתבצע וזמינים לטובתה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בגלל סיבות טכניות או סיבות אחרות שאינן בשליטתו של המוביל האוירי, המתקנים הנדרשים [[בתקנות 387]] [[ו-389]] אינם ניתנים לשימוש בנתיב או בקטע נתיב מחוץ לישראל, רשאי אדם לשגר מטוס באותו נתיב או קטע נתיב, אם לדעת הטייס המפקד והקצין ניתן להשתמש במתקני תקשורת וניווט אחרים השווים לאלה הנדרשים, והם במצב הפעלה נאות. : (ג) גילה הקצין אי-התאמה או אי-זמינות של מיתקן עזר לטיסה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לרשות המוסמכת האחראית לאותו מיתקן. @ 508. שיגור טיסה או שחרורה בתנאי כטר"מ (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : לא ישגר הקצין מטוס ולא ישחררו להפעלת כטר"מ, אלא אם כן תקרת העננים והראות בנתיב, בהתאם למידע מטאורולוגי, הם מעל מינימות הכטר"מ הישימות ולפי המידע שבידו ישארו כאלה עד שהמטוס יגיע לשדה התעופה או לשדות התעופה המצויינים בשיגור הטיסה או בשחרורה. @ 509. שיגור לפי כט"מ - תנאי מזג אוויר (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : לא ישגר הקצין מטוס בהפעלה לפי כט"מ, אלא אם כן, לפי המידע המטאורולוגי שבידו - : (1) תנאי מזג האוויר בשדה ההמראה שווים למינימת ההמראה באותו שדה, במועד ההמראה המשוער לפחות; : (2) בכפוף להוראות [[תקנה 513]], תנאי מזג האוויר בשדה היעד שווים למנימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, ותנאי מזג האוויר בכל אחד משדות המשנה שנבחרו בהתאם להוראות [[סימן זה]], שווים למינימת הנחיתה בשדה משנה באותם שדות לפחות, הכול בזמן השימוש המשוער בשדות כאמור כמפורט [[בתקנה 514]]. @ 510. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 511. שדה משנה להמראה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא ישגר הקצין מטוס לטיסה ולא ישחררו מאותו שדה תעופה, אם לפי המידע המטאורולוגי שבידו תנאי מזג האוויר בשדה ההמראה נמוכים ממינימת הנחיתה בשדה יעד לאותו שדה, או כשלא ניתן לחזור לשדה ההמראה מכל סיבה אחרת, אלא אם כן מצוין בשיגור או בשחרור וכן בתכנית הטיסה המבצעית, שדה משנה להמראה הנמצא בתחומי המרחקים, כלהלן: :: (1) לגבי מטוס דו-מנועי - מרחק של לא יותר משעת טיסה משדה ההמראה, במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל, הקבועה בספר הטיסה, המחושבת בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח, ובהתחשב במסתו של המטוס בעת ההמראה; :: (2) לגבי מטוס עם שלושה מנועים או יותר - מרחק של לא יותר משעתיים טיסה משדה ההמראה, במהירות שיוט רגילה, כקבוע בספר הטיסה, המחושבת בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח, ובהתחשב במסתו של המטוס בעת ההמראה; :: (3) לגבי מטוס בטיסת EDTO, אם לא ניתן לבחור שדה משנה במרחק המפורט בפסקה (1) או (2) לעיל - שדה משנה הנמצא במרחק הקצר ביותר, ובלבד שהוא נמצא במסגרת אישור זמן ההסטה שנרשם במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון לאותו מטוס, ובהתחשב במסתו של המטוס בעת ההמראה. : (ב) לא יבחר הקצין שדה תעופה כשדה משנה להמראה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן, לפי המידע המטאורולוגי שבידיו, תנאי מזג האוויר בשדה כאמור, בזמן השימוש המשוער בו כמפורט [[בתקנה 514]], יהיו שווים למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה לפחות. : (ג) לא ישגר הקצין מטוס לטיסה ולא ישחררו משדה התעופה, אלא אם כן הוא מפרט בשיגור או בשחרור הטיסה כל שדה משנה נדרש. @ 511א. שיגור טיסה בנתיב טיסה המרוחק למעלה מ-60 דקות משדה משנה לנתיב (תיקון: תשע"ד) : לא ישגר קצין ולא ימריא אדם מטוס המונע במנועי טורבינה, לטיסה בנתיב שבו יש נקודה המרוחקת יותר מ-60 דקות טיסה משדה משנה לנתיב, אלא אם כן מתקיימים שני אלה: : (1) הקצין בדק ומצא כי קיימים שדות משנה לנתיב; : (2) הקצין סיפק לצוות האוויר את המידע העדכני ביותר בנוגע לשדות המשנה לנתיב שזוהו כאמור בפסקה (1), ובכלל זה מצבם המבצעי ותנאי מזג האוויר השוררים בהם; : בתקנה זו, יחושב המרחק משדה משנה לנתיב, למטוס דו-מנועי - לפי מהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח, ולמטוס בעל יותר משני מנועים - לפי מהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח. @ 511ב. שדה משנה לנתיב בטיסת EDTO (תיקון: תשע"ד) : (א) נוסף על האמור [[בתקנה 511א]] לא ישגר קצין ולא ימריא אדם מטוס המונע במנועי טורבינה, לטיסת EDTO, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: :: (1) הקצין בדק ומצא כי בכל נקודה בנתיב קיים שדה משנה לנתיב כאמור [[בתקנה 511א(1)]] שהתקיימו בו כל אלה: ::: (א) הוא נמצא במרחק מהנתיב שאינו עולה על זמן ההסטה המרבי המאושר לאותו מטוס; ::: (ב) הוא נמצא במרחק מהנתיב שאינו עולה על מגבלת הזמן החמורה ביותר, פחות 15 דקות טיסה, של אחת ממערכות ה-EDTO המשמעותיות המוגבלות בזמן - :::: (1) במטוס דו-מנועי, למעט לעניין מערכת כיבוי האש הנמצאת בתאי המטען או בתאי הכבודה - במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית, ובהתחשב ברוח ובטמפרטורה בנתיב ההסטה; :::: (2) במטוס דו-מנועי, לעניין מערכת כיבוי האש הנמצאת בתאי המטען או בתאי הכבודה - במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית, ובהתחשב ברוח ובטמפרטורה בנתיב ההסטה; :::: (3) למטוס בעל שלושה מנועים או יותר - במהירות כאמור בפסקה (2). ::: (ג) מיתקני העזר לטיסה שבו מאפשרים תהליך גישת מכשירים למסלול שצפוי להיות בשימוש, תוך עמידה במינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה; :: (2) לגבי מטוס דו-מנועי - ::: (א) המידע כאמור [[בתקנה 511א(2)]] מצביע על כך שבזמן השימוש המשוער בכל שדה משנה לנתיב, כמפורט [[בתקנה 514]], שזוהה כאמור בפסקה (1), התנאים המטאורולוגיים שבו יהיו שווים לפחות למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה; ::: (ב) שדות המשנה לנתיב כאמור בפסקה (1) מצוינים בתכנית הטיסה ובתכנית הטיסה המבצעית. @ 512. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 513. שדה משנה לשדה היעד (תיקון: תשמ"ח-4, תש"ן, תשע"ד) : (א) לא ישגר הקצין מטוס לטיסה לפי כט"מ, אלא אם כן מצוין בתכנית הטיסה המבצעית (Operational Flight Plan), בתכנית הטיסה (ATS Flight Plan) ובטופס השיגור, שדה משנה אחד לפחות לכל שדה יעד; על אף האמור, לא יידרש ציון שדה משנה אם התקיים אחד מאלה: :: (1) משך הטיסה המתוכנן משדה ההמראה או מנקודת התכנון מחדש בטיסה לשדה היעד לא עולה על 6 שעות ומתקיימים כל אלה: ::: (א) לפי מידע מטאורולוגי, בזמן שבין שעה אחת לפני הזמן המשוער לנחיתה בשדה היעד לבין שעה אחת אחריו: :::: (1) בסיס הענן הצפוי בשדה היעד יהיה אחד מאלה: ::::: (א) 1,500 רגל לפחות מעל לגובה המזערי של ההקפה, אם נדרשת הקפת גישה (Circle to land) שאושרה לאותו שדה תעופה; ::::: (ב) הגבוה מבין שניים אלה: :::::: (1) 1,500 רגל לפחות מעל לגובה המזערי לגישת מכשירים; :::::: (2) 2,000 רגל לפחות מעל גובה השדה; :::: (2) הראות בשדה היעד תהיה הגדולה מבין אלה: ::::: (א) 5 ק"מ לפחות; ::::: (ב) 3 ק"מ מעל לראות המזערית שנקבעה לגישת מכשירים לאותו שדה; ::: (ב) בשדה היעד נמצאים בשימוש, בזמן השימוש המשוער בו, מסלולים נפרדים, ולפחות לגבי אחד מהמסלולים קיים תהליך גישת מכשירים מבצעי; לעניין תקנה זו, "מסלולים נפרדים" - שניים או יותר מסלולים שהמנח שלהם מאפשר, במקרה שבו מסלול אחד נסגר לתנועה, לקיים המראות ונחיתות על המסלולים האחרים; :: (2) הטיסה היא לשדה מבודד, ובלבד שהתקיימו כל האלה: ::: (א) המטוס נושא כמות דלק מספקת לטיסה לשדה מבודד כמפורט [[בתקנה 522(ג)(4)(ד)]]; ::: (ב) בעת השיגור הוגדרה נקודת אל-חזור. : (ב) בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, לא ישגר הקצין מטוס לטיסה לפי כט"מ, למעט לשדה מבודד שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א)(2), אלא אם כן מצוינים בתכנית הטיסה המבצעית (Operational Flight Plan), בתכנית הטיסה (ATS Flight Plan) ובטופס השיגור שני שדות משנה לשדה היעד: :: (1) לפי המידע המטאורולוגי שבידיו תנאי מזג האוויר הצפויים בשדה היעד בזמן המשוער לנחיתה בו, הם מתחת למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה; :: (2) לא קיים מידע מטאורולוגי לשדה היעד. : (ג) לא יבחר הקצין שדה תעופה כשדה משנה לשדה היעד כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), אלא אם כן, לפי המידע המטאורולוגי שבידיו, תנאי מזג האוויר בשדה כאמור, בזמן השימוש המשוער בו כמפורט [[בתקנה 514]], יהיו שווים לפחות למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה. @ 514. זמן השימוש המשוער בשדה משנה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : לעניין הוראות [[סימן זה]], זמן השימוש המשוער בשדה משנה יהיה כלהלן: : (1) בעת השיגור - משעה אחת לפני המועד המוקדם ביותר להגעה אל השדה עד שעה אחת לאחר המועד המאוחר ביותר להגעה אל השדה; : (2) בעת הטיסה - מהמועד המוקדם ביותר להגעה אל השדה עד המועד המאוחר ביותר להגעה אל השדה. @ 515. המשכת טיסה בתנאים בלתי בטוחים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד-3) : (א) לא יאפשר טייס מפקד להמשיך בטיסה לשדה תעופה שאליו שוגרה או שוחררה, אם לדעתו אין אפשרות להשלים את הטיסה בבטחה. : (א1) לא יאשר הקצין את המשך הטיסה לשדה מבודד מעבר לנקודת האל-חזור, ולא יאפשר טייס מפקד להמשיך בטיסה לשדה מבודד מעבר לנקודה זו, אלא אם כן הערכה מעודכנת של התנאים המטאורולוגיים, התעבורה האווירית וכל מידע מבצעי אחר מראים כי ניתן לבצע נחיתה בטוחה בשדה בזמן ההגעה המשוער. : (ב) במקרה בו מכשיר או פריט של ציוד הנדרש לפי תקנות אלה להפעלה מסויימת נעשה בלתי שמיש בעת הטיסה, ינהג הטייס המפקד בהתאם לנהלים המאושרים שנקבעו לגבי המקרה האמור בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. : (ג) (((בוטלה).)) @ 516. הפעלה בתנאי התקרחות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא ישגר הקצין מטוס לטיסה ולא ישחררה, אם לדעת הטייס המפקד או הקצין צפויים או קיימים תנאי התקרחות העלולים להשפיע לרעה על בטיחות הטיסה; טייס מפקד לא יאפשר להמשיך בטיסה למקום שבו צפויים או קיימים תנאי התקרחות העלולים לסכן את בטיחות הטיסה ולא ינחית מטוס במקום כאמור. : (ב) לא ימריא אדם מטוס כאשר כפור, קרח או שלג צמודים לכנפיו, למשטחי ההיגוי, למדחפים, לפתחי כונסי המנועים או למשטחים ואזורים חיוניים אחרים, כפי שמגדיר יצרן המטוס (להלן - משטחים או אזורים חיוניים); על אף האמור, המנהל רשאי לאשר למחזיק רישיון המראות של כלי טיס אם קיים כפור מתחת לכנף באזור של מכלי הדלק. : (ג) לא ישגר או ישחרר אדם מטוס לטיסה, ולא ימריא אדם מטוס, בכל עת שבה קיים חשש סביר להיצמדות כפור, קרח או שלג למטוס, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: :: (1) למחזיק הרישיון קיימת תכנית הפשרה או מניעת התקרחות קרקעיות, שאישר המנהל, ופורטה בספר העזר למבצעים שלו, הממלאת אחר דרישות תקנת משנה (ד) (בתקנה זו - תכנית הפשרה מאושרת) ואלא אם כן השיגור, השחרור וההמראה נעשים לפי תכנית זו; :: (2) בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון כלולה דרישה ולפיה בכל עת שקיימת סבירות להיצמדות כפור, קרח או שלג למטוס, המטוס לא ימריא אלא אם כן עבר בדיקת זיהומי התקרחות לפני המראה כמפורט בספר העזר למבצעים שלו. : (ד) תכנית הפשרה מאושרת כאמור בתקנת משנה (ג)(1) תכלול לפחות את אלה: :: (1) פירוט של - ::: (א) הדרך שבה מחזיק הרישיון קובע מהם תנאים שבהם קיימת סבירות כי כפור, קרח או שלג יצטברו על המטוס וכי יש לפעול לפי נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת; ::: (ב) האחראי מטעם מחזיק הרישיון על ההחלטה ליישם את נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת; ::: (ג) ההליכים ליישום נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת; ::: (ד) התפקידים והאחריותיות המסוימים של כל בעל תפקיד מבצעי או כל קבוצת בעלי תפקיד מבצעי, האחראים להבאת המטוס למצב המראה בטוחה בעת שפועלים לפי נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת. :: (2) תכנית הדרכה ובחינה ראשונית ושנתית חוזרת של אנשי צוות האוויר, ותכנית הסמכה של כל הגורמים הנוספים המעורבים מטעם מחזיק הרישיון בתכנית ההפשרה, ובכלל זה קציני מבצעי אוויר והאנשים המספקים שירותי קרקע, לגבי הדרישות המיוחדות של תכנית ההפשרה המאושרת וכן התפקידים והאחריותיות המסוימים של כל אדם על פי תכנית ההפשרה המאושרת, הכוללות את הנושאים האלה לפי העניין: ::: (א) ניצול משך ההמתנה (Holdover Time); ::: (ב) נוהלי ההפשרה או מניעת ההתקרחות למטוס, כולל נהלים ואחריות לביצוע בדיקה וביקורת; ::: (ג) נוהלי תקשורת; ::: (ד) זיהומי התקרחות של משטחי המטוס, זיהוי אזורים חיוניים ואופן פגיעת הזיהומים בביצועי המטוס ובמאפייני הטיסה; ::: (ה) סוגים ומאפיינים של נוזלי הפשרה או מניעת התקרחות; ::: (ו) נהלי בדיקת טרום-טיסה בטמפרטורות נמוכות; ::: (ז) שיטות לזיהוי זיהומי התקרחות על המטוס; :: (3) טבלאות משך ההמתנה (Holdover Timetable) של מחזיק הרישיון, הנהלים לשימוש בטבלאות אלה על ידי בעלי התפקידים לפי תכנית ההפשרה המאושרת, ובכלל זה: ::: (א) נהלים לאנשי צוות האוויר, שלפיהם יוחלט על הארכה או קיצור משך ההמתנה בתנאים משתנים; ::: (ב) נהלים שלפיהם המראה המבוצעת לאחר חריגה ממשך ההמתנה המקסימלי המצוין בטבלאות משכי ההמתנה של מחזיק הרישיון, מותרת רק בהתקיים אחד מהתנאים האלה לפחות: :::: (1) בבדיקת זיהומי ההתקרחות לפני המראה, נמצא כי הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים אחרים נקיים מכפור, קרח או שלג; :::: (2) נמצא, בהליך חלופי המאושר על ידי המנהל בהתאם לתכנית ההפשרה המאושרת של מחזיק הרישיון, כי הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים אחרים, נקיים מכפור, קרח או שלג; :::: (3) הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים נוספים עברו תהליך הפשרה מחדש, ונקבע משך המתנה חדש; :::: (4) נוהלי ביצוע ואחריות להליכי הפשרה או מניעת התקרחות למטוס, נהלים ואחריות לבדיקה לפני המראה ונהלים ואחריות לבדיקת זיהומי התקרחות לפני המראה. : (ה) בתקנה זו - ::- "בדיקת זיהומי התקרחות לפני המראה" (Pre-Takeoff Contamination Check) - בדיקה המיועדת לוודא כי הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים אחרים, נקיים מכפור, קרח ושלג, המתבצעת - ::: (1) בתוך חמש דקות לפני התחלת ההמראה; ::: (2) מחוץ למטוס, ואם מחזיק הרישיון פועל לפי תקנה (([צ"ל: תקנת משנה])) (ג)(1) - אלא אם כן נקבע אחרת בתכנית ההפשרה המאושרת שלו; ::- "בדיקה לפני המראה" (Pre-Takeoff Check) - בדיקה של כנפי המטוס או משטחים מדגמיים להימצאות כפור קרח או שלג, המתבצעת בתוך משך ההמתנה כמוגדר בתכנית ההפשרה; ::- "משך המתנה" (Holdover Time) - הזמן המוערך שבו נוזל ההפשרה או מניעת ההתקרחות ימנע היווצרות כפור או קרח והצטברות של שלג על המשטחים המוגנים של המטוס; משך ההמתנה מתחיל כאשר מתחיל התהליך הסופי של התזת נוזל ההפשרה או מניעת ההתקרחות, ומסתיים כאשר נוזל ההפשרה או מניעת ההתקרחות שהותז על המטוס מאבד את יעילותו; משכי ההמתנה יוגדרו על בסיס נתונים שאישר המנהל. @ 517. שיגור או שחרור ראשון, שיגור מחדש או תיקונם (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רשיון רשאי לקבוע כל שדה תעופה רגיל, או שדה תדלוק, המאושר לדגם כלי הטיס, שדה יעד למטרת שיגור או שחרור ראשון. : (ב) לא ימשיך טייס טיסה לשדה תעופה שאליו היא שוגרה אלא אם כן, לפי מידע מטאורולוגי עדכני המצוי בידיו, תנאי מזג האוויר החזויים באותו שדה תעופה בזמן השימוש המשוער בו, שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, או תנאי מזג האוויר החזויים לפחות בשדה משנה אחד לשדה היעד שצוין לפי הוראות [[סימן זה]], אם ישימות, יהיו, בזמן השימוש המשוער באותו שדה משנה, שווים לפחות למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה; ניתן לתקן את פרטי השיגור בעת הטיסה ולכלול בהם כל שדה משנה המצוי בתחומי טווח הדלק של המטוס כקבוע [[בתקנה 522]]. : (ב1) לא יאשר הקצין למטוס להמשיך מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה, בהפעלה לפי כט"מ, ולא ימשיך טייס בטיסה מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה, בהפעלה לפי כט"מ, אלא אם כן לפי מידע מטאורולוגי עדכני המצוי בידיו תנאי מזג האוויר בשדה היעד שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, ותנאי מזג האוויר בכל אחד משדות המשנה שנבחרו לפי [[סימן זה]], שווים למינימת הנחיתה בשדה משנה באותם שדות לפחות, הכול בזמן השימוש המשוער בשדות כאמור כמפורט [[בתקנה 514]]. : (ב2) לא יאשר קצין להמשיך בטיסת EDTO מעבר לזמן הסף, ולא ימשיך אדם בטיסת EDTO מעבר לזמן הסף, אלא אם כן כל שדה משנה לנתיב שזוהה לפי [[תקנה 511ב(א)(1)]], נסקר לשם הבטחת זמינותו, ולפי המידע המטאורולוגי העדכני ביותר, תנאי מזג האוויר בו בזמן השימוש המשוער שבו יהיו שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות. : (ב3) על אף האמור בתקנת משנה (ב1), אם באחד או יותר משדות המשנה כאמור בה, התנאים המטאורולוגיים נמוכים ממינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה, ניתן להמשיך בטיסת EDTO מעבר לזמן הסף, אם הקצין והטייס המפקד זיהו שדה משנה לנתיב אחר הנמצא בטווח זמן ההסטה המרבי, שתנאי מזג אוויר בו שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, ועדכנו בהתאם לכך את טופס שיגור הטיסה, ובמקרה של מטוס דו-מנועי - גם את תכנית הטיסה המבצעית. : (ג) לא ישנה הקצין שדה יעד או שדה משנה המצויינים בטופס השיגור או השחרור לשדה תעופה אחר, כאשר כלי הטיס מצוי בטיסה, אלא אם כן שדה התעופה האחר מאושר לאותו דגם מטוס ונתקיימו הדרישות המתאימות [[בתקנות 406]], [[503 עד 531]] בעת תיקון השיגור או השחרור. : (ד) הקצין המשנה שיגור או שחרור בעת טיסה, ירשום שינוי זה ברישומיו. @ 518. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 519. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 520. המראות משדות לא רשומים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא ימריא טייס מפקד מטוס משדה תעופה שאינו רשום בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון, אלא אם כן נתמלאו כל אלה: :: (1) שדה התעופה ומתקנים הקשורים בו מתאימים להפעלה המיועדת; :: (2) הטייס יכול לעמוד במגבלות הפעלת המטוס; :: (3) המטוס שוגר בהתאם לכללי השיגור המתאימים להפעלה משדה תעופה מאושר; :: (4) לפי המידע המטאורולוגי שבידו תנאי מזג האויר בשדה התעופה שווים או טובים יותר מאלה: ::: (א) בשדות תעופה בישראל - מינימות מזג האויר להמראה הקבועים בפמ"ת של ישראל ואם לא נקבעו מינימות מזג אויר כאמור, נתקיים אחד מאלה: :::: (1) תקרת עננים של 800 רגל וראות של 3 ק"מ; :::: (2) תקרת עננים של 900 רגל וראות של 2.25 ק"מ; :::: (3) תקרת עננים של 1,000 רגל וראות של 1.5 ק"מ; ::: (ב) בשדות תעופה מחוץ לישראל - מינימות מזג האויר להמראה שנקבעו על ידי הרשות המוסמכת במדינת החוץ שבה מצוי שדה התעופה או אם לא נקבעו מינימות מזג אויר כאמור - תקרות עננים וראות כאמור בפסקת משנה (א). : (ב) (((בוטלה).)) @ 521. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 522. כמויות דלק נדרשות (תיקון: תשמ"ח-4, תשנ"ה-2, תשע"ד) : (א) לא ישגר קצין ולא ימריא אדם מטוס, אלא אם כן מצוי בו דלק זמין (Usable fuel) בכמות המספיקה להשלמתה הבטוחה של הטיסה המתוכננת, וכן לאפשר סטייה מההפעלה המתוכננת, לפי הוראות תקנה זו. : (ב) מחזיק הרישיון יבטיח כי חישוב כמות הדלק הזמין הנדרשת לפי תקנה זו תביא בחשבון, לכל הפחות, את כל אלה: :: (1) נתונים עדכניים על תצרוכת הדלק של המטוס המתקבלים ממערכות ניטור של מחזיק הרישיון, או, אם נתונים כאמור אינם זמינים, נתוני תצרוכת דלק של סוג המטוס שמספק יצרן המטוס; :: (2) נתוני ההפעלה ותנאי ההפעלה הצפויים בטיסה המתוכננת, לרבות - ::: (א) מסתו הצפויה של המטוס; ::: (ב) הודעות המפורסמות כנוטאם; ::: (ג) דוחות מטאורולוגיים עדכניים או צירוף של דוחות עדכניים ותחזיות; ::: (ד) הוראות התעבורה האווירית, הגבלות ואיחורים צפויים; ::: (ה) השפעתם של חריגי התצורה או פעולות אחזקה נדחות (Deferred Maintenance Items). : (ג) מחזיק הרישיון יבטיח כי חישוב כמות הדלק הזמין יכלול את כל אלה: :: (1) כמות דלק להסעה (Taxi Fuel), שהיא כמות הדלק שהמטוס צפוי לצרוך עד להמראה; :: (2) כמות הדלק לטיסה (Trip fuel), שהיא כמות הדלק הנדרשת לטיסה משדה ההמראה או מנקודת התכנון מחדש בטיסה, לפי העניין, עד לנחיתה בשדה היעד, תוך הבאה בחשבון של נתוני ההפעלה ותנאיה כאמור בתקנת משנה (ב)(2); :: (3) כמות דלק לשינויים לא צפויים (Contingency Fuel), שהיא כמות הדלק המיועדת לפצות על צריכת דלק נוספת עקב גורמים בלתי צפויים; כמות דלק זו תהיה הגבוהה מבין שני אלה: ::: (א) אחת מכמויות הדלק האלה: :::: (1) חמישה אחוזים מכמות הדלק לטיסה כמפורט בפסקה (2), בהתבסס על נתוני תצרוכת הדלק ששימשו לתכנון כמויות הדלק לטיסה או במקרה של תכנית טיסה הכוללת נקודת תכנון מחדש בטיסה - חמישה אחוזים מכמות הדלק הנדרשת להמשך הטיסה; :::: (2) כמות דלק שלא תפחת משלושה אחוזים מכמות הדלק לטיסה כמפורט בפסקה (2), בהתבסס על נתוני תצרוכת הדלק ששימשו לתכנון כמויות הדלק לטיסה או במקרה של תכנית טיסה הכוללת נקודת תכנון מחדש בטיסה - שלושה אחוזים מכמות הדלק הנדרשת להמשך הטיסה, ובלבד שקיים שדה משנה לנתיב הממוקם בתחום מעגל שהתקיימו בו כל אלה: ::::: (א) מרכזו נמצא על נתיב תכנית הטיסה המתוכננת, במרחק משדה היעד שלא יעלה על 25 אחוזים ממרחק הטיסה הכולל, או 20 אחוזים ממרחק הטיסה הכולל ועוד 50 מייל ימי לפחות, לפי הגבוה מביניהם; ::::: (ב) הרדיוס שלו יהיה שווה ל-20 אחוזים ממרחק הטיסה הכולל; ::::: (ג) כל המרחקים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יחושבו בתנאי אוויר בלא רוח; :::: (3) כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 20 דקות, בהתבסס על נתוני תצרוכת הדלק ששימשו לתכנון כמויות הדלק לטיסה, ובלבד שלמחזיק הרישיון קיימת תכנית ניטור תצרוכת דלק פרטנית לכל מטוס, והוא עושה שימוש בנתוני תצרוכת דלק תקפים שנקבעו באמצעות תכנית הניטור כאמור; ::: (ב) כמות הדלק הנדרשת לטיסה במשך 5 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1,500 רגל) מעל לשדה היעד בתנאי אטמוספרה סטנדרטית; :: (4) כמות דלק לטיסה לשדה משנה לשדה היעד (Destination Alternate Fuel) שתהיה כלהלן: ::: (א) אם נדרש שדה משנה לשדה היעד, כמות דלק שתאפשר למטוס - :::: (1) לבצע תהליך הליכה סביב בשדה היעד; :::: (2) לטפס לגובה השיוט הצפוי; :::: (3) לטוס לשדה המשנה כאמור בנתיב המתוכנן; :::: (4) להנמיך לנקודה שממנה מתחילה הגישה לנחיתה; :::: (5) לבצע גישה ונחיתה בשדה המשנה כאמור; ::: (ב) אם נדרשים שני שדות משנה לשדה היעד - תחושב כמות הדלק לטיסה לשדה משנה לשדה היעד, כמפורט בפסקת משנה (א), לפי הכמות הגבוהה מבין שני שדות המשנה; ::: (ג) כאשר לא נדרש שדה משנה לשדה היעד לפי [[תקנה 513(א)(1)]] - כמות דלק הנדרשת לטיסה במשך 15 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1,500 רגל) מעל לשדה היעד בתנאי אטמוספרה סטנדרטית; ::: (ד) אם שדה היעד הוא שדה מבודד שאושר לפי [[תקנה 513(א)(2)]] - :::: (1) למטוס המונע במנועי בוכנה, הנמוך מבין אלה: ::::: (א) כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 45 דקות וכן כמות דלק נוספת המספיקה לטיסה במשך 15 אחוזים ממשך הזמן שתוכנן לשיוט; אם חושבו דרישות הדלק לפי פסקה זו, אין צורך לחשב גם כמות דלק רזרבית סופית לפי פסקה (5); ::::: (ב) כמות דלק המספיקה לשעתיים טיסה; :::: (2) למטוס המונע במנועי טורבינה, כמות הדלק הנדרשת לטיסה במשך שעתיים במהירות שיוט מעל שדה היעד; אם חושבו דרישות הדלק לפי פסקה זו, אין צורך לכלול בחישוב גם כמות דלק רזרבית סופית לפי פסקה (5); :: (5) כמות דלק רזרבית סופית (Final Reserve Fuel), שהיא כמות דלק המבוססת על מסתו של המטוס בהגיעו לשדה המשנה לשדה היעד, או, אם לא נדרש שדה משנה לשדה היעד, בהגיעו לשדה היעד, והכוללת - ::: (א) למטוס המונע במנועי בוכנה, כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 45 דקות בשיוט; ::: (ב) למטוס המונע במנועי טורבינה, כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 30 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1500 רגל) מעל לשדה התעופה בתנאי אטמוספרה סטנדרטית; :: (6) כמות דלק נוספת (Additional Fuel) שהיא כמות דלק משלימה כאשר הדלק שתוכנן לפי פסקאות (2) עד (5) אינו מספיק להבטיח - ::: (א) כי המטוס יוכל להנמיך כנדרש ולהמשיך בטיסה לשדה משנה המתאים לנחיתה, במקרה של כשל מנוע או אבדן דיחוס בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, לפי כמות הדלק הגבוהה ביותר הנדרשת, וכן - :::: (1) להמשיך בטיסה במשך 15 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1500 רגל) מעל לשדה המשנה המתאים בתנאי אטמוספרה סטנדרטית; :::: (2) לבצע גישה ונחיתה בשדה כאמור; ::: (ב) לגבי מטוס המופעל בטיסת (EDTO) - תרחישים כאמור [[בפרט 6 בתוספת השישית]]; ::: (ג) עמידה במצבים שלא פורטו בפסקאות משנה (א) ו-(ב); :: (7) כמות דלק נוספת לפי שיקול דעתו של הטייס המפקד (Discretionary Fuel). : (ד) לא יתחיל אדם בטיסה אלא אם כן מצויה במטוס כמות דלק זמין המתאימה לכמויות המפורטות בתקנת משנה (ג)(1) עד (5) ובפסקה (6) אם ישימה. : (ה) לא ימשיך אדם בטיסה מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה ולא יאפשר קצין לטיסה להמשיך מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה, אלא אם כן מצויה במטוס כמות דלק זמין המתאימה לכמויות המפורטות בתקנת משנה (ג)(2) עד (5) ובפסקה (6) אם ישימה. @ 523. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 524. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) @ 524א. קטגוריית הצלה וכיבוי אש מתאימה (תיקון: תשע"ד-3, תשע"ח-2, תשע"ט) : מחזיק רישיון יבטיח כי לא יירשם בתכנית הטיסה המבצעית שדה תעופה שקטגוריית ההצלה וכיבוי האש שלו נמוכה מקטגוריית ההצלה וכיבוי האש של המטוס, אלא אם כן התקיימו שני אלה: : (1) הוא ביצע, כחלק ממערכת ניהול הבטיחות שלו, הערכה לגבי מידת ההתאמה של ציוד ההצלה וכיבוי האש הזמין באותו שדה תעופה, ומצא כי קטגוריית ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה מתאימה להפעלה של המטוס כאמור, בהתאם לנוהל האמור [[בפרט 2(1)(י) בתוספת החמישית]], ובלבד שלעניין שדה משנה לנתיב לטיסת EDTO - קטגוריית ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה לא תפחת מקטגוריה 4 בתוך 30 דקות ממתן התראה; קווים מנחים לביצוע הערכה כאמור מצויים בצרופה I‏ (Attachment I) לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה; : (2) הדבר נעשה בתיאום עם מפעיל שדה התעופה. @ 525. מינימות מזג אויר כטר"מ להמראה ולנחיתה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא ימריא טייס מטוס לפי כטר"מ ולא ינחיתו, על אף כל הרשאה שקיבל מיחידת נת"א, כאשר בסיס העננים או הראות שדווח עליהם קטנים מאלה: :: (1) בהפעלת יום - 1,000 רגל תקרה ו-1.5 ק"מ ראות; :: (2) בהפעלת לילה - 1,000 רגל תקרה ו-3 ק"מ ראות. : (ב) כאשר קיימת מגבלה מקומית על פני הקרקע, כגון עשן, אבק או סופות חול, ניתן להפחית את הדרישה לגבי הראות האמורה בתקנת משנה (א) ל-750 מטר ביום ובלילה, ובתנאי שקיימת אפשרות לבצע אל כל הפניות לאחר ההמראה ולפני הנחיתה, ואת כל הטיסה מעבר ל-1.5 ק"מ מגבולות שדה התעופה, מעל האיזור שבו קיימת מגבלת הראות המקומית או מחוצה לו. @ 526. מינימות מזג אוויר כט"מ להמראה ולנחיתה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) לא יתחיל אדם בהמראת מטוס בתנאי כט"מ, על אף כל מירשה טיסה שניתן, אם לפי מידע מטאורולוגי עדכני תנאי מזג האוויר נמוכים ממינימת ההמראה באותו שדה. : (ב) לא ימשיך טייס בתהליכי גישת מכשירים, מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה ולא יתחיל בקטע הגישה הסופית אלא אם כן, לפי מידע מטאורולוגי עדכני, הראות האופקית לאותו שדה, או הראות על מסלול הקובעת, שווה למינימת הנחיתה בשדה יעד באות שדה לפחות. : (ג) החל הטייס בביצוע קטע הגישה הסופית או הנמיך מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה וקיבל דיווח מזג אוויר נוסף המצביע על מזג אוויר, או על ראות על מסלול קובעת, מתחת למינימת הנחיתה לאותו שדה, רשאי הטייס להמשיך בגישה עד לגובה ההחלטה (DA/DH) או לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH). הטייס רשאי להמשיך בגישה ולהנמיך מתחת לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי ולנחות אם בהגיעו לגובה ההחלטה, או בהגיעו לגובה ההנמכה המזערי לפני נקודת ההליכה סביב (MAPt), התמלאו התנאים הקבועים [[בתקנה 115(ב)]] להמשך השימוש בתהליכי גישת מכשירים, ונוסף על כך אם המטוס נמצא בגישה ישירה, בתהליך של גישה לא מדויקת המחייבת התייחסות לנקודה חזותית - הוא הגיע לנקודה החזותית, למעט מקרה שבו המטוס אינו ממוכשר כהלכה או שהטייס אינו מסוגל לקבוע את מיקומה של הנקודה החזותית, או אם לא ניתן לבצע את ההנמכה למסלול לפי הנהלים הרגילים ובשיעור ההנמכה הרגיל. : (ד) לעניין תקנה זו - :: (1) קטע גישה סופית מתחיל מעל קבע הגישה הסופית (FAF) או מעל מיתקן עזר לניווט שנקבע לתהליך כט"מ שבשימוש; כאשר לא נקבע קבע הגישה הסופית (FAF) בתהליך הכולל פניות נוהל, יתחיל קטע הגישה הסופית בנקודה שבה מסתיימת פניית הנוהל והמטוס מיוצב בכיוון לגישה הסופית אל מסלול הנחיתה; :: (2) "ראות על מסלול קובעת" (controlling RVR) - ראות על מסלול המדווחת בנקודת הנגיעה (Touchdown), אלא אם כן נקבע אחרת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים בדבר. @ 527. מינימות נחיתה לטייס מפקד חדש (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) טייס מפקד שצבר פחות מ-100 שעות טיסה כטייס מפקד על סוג מטוס בהפעלה לפי [[פרק זה]], יוגדלו לגביו ערכי מינימת הנחיתה בשדה יעד או מינימת הנחיתה בשדה משנה, כלהלן: :: (1) לגבי מינימת נחיתה בשדה יעד - הגובה המזערי להנמכה או גובה ההחלטה יהיה 300 רגל, או 100 רגל מעל לקבוע כמינימת נחיתה בשדה יעד באותו שדה, לפי הגבוה מביניהם, והראות תהיה 1,500 מטרים או 750 מטרים מעל לקבוע כמינימת נחיתה בשדה יעד באותו שדה, לפי הגבוהה מביניהן; :: (2) לגבי מינימת נחיתה בשדה משנה - הגובה המזערי להנמכה או גובה ההחלטה יהיה 300 רגל או הקבוע כמינימת נחיתה בשדה משנה באותו שדה, לפי הגבוה מביניהם, והראות תהיה 1,500 מטרים או הקבועה כמינימת נחיתה בשדה משנה לאותו שדה, לפי הגבוהה מביניהן; :: (3) המרות ערכים לפי [[תקנה 112]], או לפי שיטה אחרת שאישר המנהל למחזיק הרישיון לא יחולו לגביו. : (ב) היה לטייס המפקד 100 שעות טיסה לפחות כטייס מפקד בסוג אחר של מטוס בהפעלה לפי [[פרק זה]], ניתן להפחית את 100 שעות הנסיון האמורות בתקנת משנה (א) עד 50 אחוזים וזאת בהמרת כל שעת טיסה בנחיתה אחת על אותו סוג מטוס בהפעלה לפי [[פרק זה]]. : (ג) (((בוטלה).)) @ 528. תחולה של מינימות מזג אויר מדווחות (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : בעת ביצוע הפעלות לפי [[תקנות 525 עד 527]], ערכי בסיס הענן והראות בדיווח מזג האויר האחרון חלים על המראות ונחיתות כטר"מ וכט"מ ועל תהליכי גישת מכשירים במסלולי שדה התעופה; היה דיווח מזג האויר האחרון, לרבות דיווח בעל פה ממגדל הפיקוח, מכיל ערך של ראות המצויין כראות אופקית או ראות על מסלול (RVR) לגבי מסלול מסויים בשדה תעופה, יחול ערך ראות זה על המראות ונחיתות כטר"מ וכט"מ ועל גישות מכשירים ישירות לאותו מסלול. @ 528א. ערכי ראות על מסלול בגישה ונחיתה בנוהלי טיסת מכשירים (תיקון: תשע"ד-3) : טייס לא יבצע גישה ונחיתה בנוהלי טיסת מכשירים אם מינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה קטנה מ-800 מטר ראות מזערית, אלא אם כן יש לו מידע מטאורולוגי בדבר ראות על מסלול (RVR). @ 529. כללי גובה טיסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) (1) בנוסף לאמור [[בתקנות 93]], [[99]] [[ו-102]] או בכללים מתאימים מחוץ לישראל, לא יפעיל אדם מטוס מתחת לגבהים המזעריים הקבועים בתקנות משנה (ב) ו-(ג), פרט לנדרש לצורך המראה או נחיתה, אלא אם כן קבע המנהל גבהים מזעריים אחרים בהתחשב באופי פני הקרקע, באיכות ובכמות של השירותים המטאורולוגיים, במתקני הניווט הקיימים ובתנאי טיסה אחרים, לגבי כל נתיב או חלק של נתיב, אם מצא שנדרשים גבהים אחרים לביצועה של הטיסה בבטיחות; :: (2) מחוץ לישראל יחולו הגבהים המזעריים הקבועים בתקנה זו, אלא אם כן קבעו מחזיק הרשיון במפרטי ההפעלה או מדינת החוץ שמעליה מופעל המטוס, גבהים מזערים גבוהים יותר. : (ב) לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס לפי כטר"מ ביום, בגובה שיפחת מ-1,000 רגל מכל פני הקרקע או במרחק שיפחת מ-350 מטרים מכל הר, גבעה או מכשול. : (ג) לא יפעיל אדם מטוס לפי כטר"מ בלילה ולפי כט"מ, בגובה שיפחת מ-1,000 רגל מעל למכשול הגבוה ביותר ובאזורי הרים בגובה שיפחת מ-2,000 רגל מעל למכשול הגבוה ביותר, בתחומי מרחק אופקי של 8 ק"מ ממרכזו של הנתיב המיועד; אדם המפעיל מטוס לפי כטר"מ בלילה באזורי ההרים, רשאי להפעילו בנתיב מואר מאושר בגובה מזערי של 1,000 רגל מעל מכשול כאמור. @ 530. גובה גישה התחלתית (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד-3) : טייס המבצע גישה התחלתית לעבר מתקן ניווט רדיו לפי כט"מ, לא ינמיך את כלי הטיס מתחת לגובה המתאים לגישה התחלתית, כקבוע בתהליך גישת המכשירים לגבי אותו מתקן, עד שיוודא שהמצאותו מעל לאותו מתקן נקבעה ללא כל ספק. @ 531. אחריות לשיגור (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד-3) : מחזיק רשיון יכין טופס שיגור לכל טיסה, המבוסס על מידע שקיבל מקצין מבצעי אויר; הטייס המפקד והקצין יחתמו על טופס השיגור רק אם לדעת שניהם הטיסה יכולה להתבצע בבטיחות; קצין רשאי לאצול סמכותו לחתימה על גבי טופס השיגור, לגבי טיסה מסויימת, אולם אין הוא רשאי לאצול את סמכותו לשגר. @ 532. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד-3) : (((בוטלה).)) @ 533. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) === סימן י"ח: רישומים ודיווחים (תיקון: תשמ"ח-4) === @ 534. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד-3) : (((בוטלה).)) @ 535. רישומי איש צוות וקצין מבצעי אויר (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ח-4) : (א) מחזיק רשיון - :: (1) ינהל רישומים עדכניים של כל איש צוות ושל כל קצין מבצעי אוויר, שבהם ירשום את עמידתו בהוראות תקנות אלה, כגון מבחני רמה ונתיב, כשירויות מטוס, אזורי הפעלה מאושרים, נתיבים ושדות תעופה, אימונים, ובדיקות רפואיות נדרשות; :: (2) ינהל רישום של כל פעולה שננקטה לשחרור, לפסילה רפואית או מקצועית של כל איש צוות ושל כל קצין מבצעי אויר, וישמור רישומים אלה לתקופה של 6 חודשים לפחות לאחר ביצוע הרישום; :: (3) ינהל רישומים עדכניים, לגבי כל איש צוות אוויר שהוא מעסיק - של זמן טיסה, זמן תפקיד טיסתי וזמן מנוחה, ולגבי כל דייל שהוא מעסיק - של זמן תפקיד וזמן מנוחה, הכול לפי הדרישות לגבי הזמנים כאמור לפי [[סימן י"ד1]], וישמור רישומים אלה לתקופה של שנתיים לפחות; בפסקה זו - :::- "זמן טיסה" - כהגדרתו בתקנת פ.א.ר((.)) 1.1; :::- "זמן תפקיד טיסתי" ו"זמן מנוחה", לעניין איש צוות אוויר - כהגדרתם בתקנת פ.א.ר((.)) 117.3; :::- "זמן תפקיד" ו"זמן מנוחה", לעניין דייל - כהגדרתם בתקנת פ.א.ר((.)) 121.467; :: (4) ינהל רישום עדכני לגבי כל טיסה שבוצעה בגובה מעל 15,000 מטר (49,000 רגל), כך שיהיה ניתן לחשב את סך כל מנת הקרינה הקוסמית שאליה נחשף כל אחד מאנשי הצוות במשך תקופה של 12 חודשים רצופים. : (ב) מחזיק רישיון ינהל את הרישומים לפי תקנת משנה (א) לפי נהלים המקובלים על המנהל, ורשאי הוא לנהל רישומים אלה באמצעות מערכת ממוחשבת, אם המנהל אישר אותה לשימוש. @ 536. רישומי כלי טיס (תיקון: תשמ"ח-4) : מחזיק רשיון ינהל רישום עדכני של כל מטוס שהוא מפעיל וימציא עותק ממנו ומכל שינוי בו למנהל. @ 536א. רשימות ציוד חירום והצלה (תיקון: תשע"ד) : מחזיק רישיון יכין רשימות המכילות מידע בדבר ציוד החירום וההצלה, המצוי בכל אחד מהמטוסים שהוא מפעיל, ויחזיקן זמינות כך שיתאפשר להעבירן באופן מיידי למרכזי תיאום הצלה במקרה הצורך; המידע יכלול, אם ישים, את מספרם, צבעם וסוגם של סירות ההצלה והציוד הפירוטכני, פרטי ציוד החירום הרפואי, מלאי המים וכן סוגו ותדריו של ציוד תקשורת החירום הנייד. @ 537. טופס שיגור (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד, תשע"ד-2) : טופס שיגור טיסה יכיל לכל טיסה את המידע דלהלן: : (1) מספר זיהוי של כלי הטיס; : (2) מספר הטיסה; : (3) שדה ההמראה, שדות התעופה בנקודות הביניים, שדות היעד ושדות המשנה; : (4) סוג ההפעלה (כגון: כטר"מ, כט"מ); : (5) כמות דלק הנדרשת לפי [[תקנה 522]]; : (6) לטיסת EDTO - זמן ההסטה שלפיו משוגרת הטיסה; : (6א) מידע מטאורולוגי זמין לשדות היעד, לשדות התעופה בנקודות הביניים ולשדות המשנה; המידע המטאורולוגי יהיה העדכני ביותר שאפשר להשיג בעת חתימת טופס שיגור הטיסה בידי הטייס המפקד וקצין מבצעי אוויר; ניתן לצרף מידע מטאורולוגי לטופס השיגור במקום לכלול אותו בו; : (7) כל מידע נוסף שלדעת טייס המפקד או קצין מבצעי האויר הינם דרושים או רצויים. @ 538. רשומון העמסה (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רישיון אחראי להכנת רשומון העמסה מדויק לפני כל המראה; הרשומון יוכן וייחתם, בעבור כל טיסה, בידי מי שמחזיק הרישיון מעסיק בתפקיד של מפקח על הטענת המטוס ועל הכנת טופסי רשומון ההעמסה, או בידי מי שמחזיק הרישיון הסמיכו לעניין זה. : (ב) רשומון העמסה יכיל את כל הפרטים המפורטים להלן בדבר מטען המטוס בעת ההמראה: :: (1) משקל המטוס - לרבות משקל הדלק, השמן, המטען, הכבודה, הנוסעים ואנשי הצוות; :: (2) המשקל המרבי של המטוס, המותר לאותה טיסה; המשקל המרבי כאמור לא יחרוג מכל אחד מאלה: ::: (א) משקל ההמראה המרבי המותר למסלול המיועד להמראה, לרבות תיקונים בעבור גובה, שיפוע, תנאי רוח וטמפרטורה הקיימים בעת ההמראה; ::: (ב) משקל ההמראה המרבי, כאשר מביאים בחשבון את צריכת הדלק והשמן בעת הטיסה, שיאפשר עמידה במגבלות הביצוע לאורך הנתיב; ::: (ג) משקל ההמראה המרבי, כאשר מביאים בחשבון את צריכת הדלק והשמן בעת הטיסה, כך שמשקל המטוס בעת הנחיתה יאפשר עמידה במגבלות משקל מרבי לנחיתה בשדה היעד; ::: (ד) משקל ההמראה המרבי, כאשר מביאים בחשבון את צריכת הדלק והשמן בעת הטיסה, שיאפשר עמידה במגבלות אורך מסלול הנחיתה בשדות היעד ובשדות המשנה; :: (3) המשקל הכללי, המחושב לפי נהלים שאישר המנהל; :: (4) הוכחה שהמטוס הוטען לפי תכנית מאושרת, המבטיחה שמרכז הכובד מצוי בתחומים המאושרים; :: (5) רשימת שמות כל הנוסעים, אלא אם כן רשימה זו נשמרת בידי מחזיק הרישיון בדרך אחרת. @ 538א. רישומי דלק ושמן (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) מחזיק רישיון ינהל רישום עדכני, לגבי כל מטוס שהוא מפעיל, של כמויות הדלק שחושבו בעבור כל טיסה והוטענו על המטוס לפי [[תקנה 522]], ושל מעקב הדלק שבוצע במהלך הטיסה, לפי [[תקנה 480א]]. : (ב) מחזיק רישיון ינהל רישום הנוגע לכמויות השמן ולצריכת השמן בכל מטוס שהוא מפעיל, באופן שיאפשר לוודא כי כמויות השמן הקיימות בכל מטוס, אל מול מגמות צריכת השמן שלו, הן כאלה שיאפשרו לאותו מטוס להשלים את טיסתו. @ 539. שמירת מסמכים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) הטייס המפקד של מטוס יחזיק במטוס, עד שיגיע ליעדו - :: (1) עותק של רשומון ההעמסה כאמור [[בתקנה 538]], למעט פירוט חלוקת המטען והנוסעים; :: (2) עותק של טופס השיגור כאמור [[בתקנה 537]]; :: (3) עותק של תכנית הטיסה כאמור [[בתקנה 78]], חתומה בידו ובידי הקצין, אם אפשרי; :: (4) טופסי הכנת הטיסה שמולאו ונחתמו לפי [[תקנה 6א]]; :: (5) עותק של תכנית הטיסה המבצעית החתומה, כפי שהיא מעודכנת במהלך הטיסה, הכול לפי [[תקנה 78א]]; :: (6) רישומי דלק כאמור [[בתקנה 538א(א)]]. : (ב) מחזיק רישיון ישמור את עותקי המסמכים הנדרשים בתקנת משנה (א) וכן את רישומי השמן כאמור [[בתקנה 538א(ב)]] במשך שלושה חדשים לפחות מעת ביצוע הטיסה. : (ג) מחזיק רישיון ישמור את רישומי יומן המסע כאמור [[בתקנה 28א]], לתקופה של לפחות 6 חודשים לאחר הטיסה שלגביה מתייחסים הרישומים. @ 540. יומן תחזוקה של כלי טיס (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (א) כל אדם הנוקט פעולה בקשר לתקלה שיש בה כדי לסכן את בטיחות הטיסה, בגוף כלי הטיס, במנוע או בציוד, בין שדווח לו על כך ובין שהתקלה נתגלתה על ידו, ירשום את הפעולה שנקט ביומן התחזוקה של המטוס או יוודא רישומה. : (ב) מחזיק רשיון יקבע נהלים לפיהם העתקים של הרישומים כמפורט בתקנת משנה (א) יישמרו בכלי טיס במקום נוח לגישה לאנשי הצוות ויכלול נהלים אלה בספר העזר למבצעים שלו. @ 541. (תיקון: תשמ"ח-4, תשס"ח, תשע"ג) : (((בוטלה).)) @ 542. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ג) : (((בוטלה).)) @ 543. תעודת אחזקה ושחרור (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : מחזיק רשיון יוודא כי האישור המציין כי כלי הטיס כשיר לטיסה כאמור [[בתקנה 133]], נרשם במסמכי כלי הטיס וזאת על ידי הוצאת תעודת אחזקה ושחרור או ברישום ביומן התחזוקה של כלי הטיס, אם מחזיק הרישיון קבע בספר בקרת האחזקה כי ניתן לבצע רישום כאמור ביומן התחזוקה. @ 544. (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ד) : (((בוטלה).)) == פרק ארבעה עשר: הוראות שונות (תיקון: תשמ"ח-4) == @ 545. עונשין (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ב, תשע"ד) : העובר על הוראות [[תקנות 11א]], [[14(א)(3)]] לעניין חובת נוסע לשבת במושב שיוחד לו כאשר חגורת המושב או חגורות הכתף, אם אלה מותקנות בכלי הטיס, מהודקות כראוי לגופו בעת ההסעה, ההמראה והנחיתה, [[18]], [[278(א)]] [[או 490(א) לתקנות אלה]], דינו - מאסר שישה חודשים. @ 545א. תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]] (תיקון: תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ח-3, תשע"ט, תש"ף, תשפ"א-4, תשפ"ב, תשפ"ב-3, תשפ"ב-4) : (1) [[תקנות 6א]], [[6ב]], [[8]], [[28א]], [[31א]], [[33א עד 34ו]], [[46]], [[46א עד 46ג]], [[76]], [[78א]], [[79א]], [[84]], [[115ד]], [[126]], [[131]], [[132]], [[133]], [[268א]], [[299]], [[300א]], [[374א]], [[381א]], [[385א]], [[386א]], [[388]], [[389א]], [[393 עד 396א]], [[397א]], [[397ג]], [[408א]], [[411א עד 411ו]], [[413]], [[413א]], [[414]], [[416]], [[418א]], [[418ב]], [[419]], [[423]], [[437]], [[450א]], [[452]], [[455]], [[462]], [[463]], [[465א]], [[465ב]], [[466]], [[471ב]], [[480א]], [[481]], [[484א]], [[487א]], [[506]], [[509]], [[511]], [[511א]], [[511ב]], [[513]], [[514]], [[516]], [[522]], [[524א]], [[526]], [[528א]], [[536א]], [[538]], [[538א]] [[והתוספות השלישית עד השביעית]] הותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]]. : (2) יראו את [[תקנות 25א]], [[26]], [[28]], [[31]], [[78]], [[102]], [[106]], [[108]], [[115א(ז)]], [[134]], [[137]], [[140]], [[151]], [[249]], [[251]], [[286]], [[287]], [[295]], [[300]], [[321]], [[361]], [[363]], [[374]], [[375]], [[377]], [[378]], [[379]], [[385]], [[389]], [[397]], [[399]], [[403]], [[406]], [[411]], [[418]], [[420]], [[429]], [[433]], [[436]], [[438]], [[439]], [[441]], [[443]], [[445]], [[446]], [[447]], [[450]], [[451]], [[453]], [[456]], [[459]], [[461]], [[469]], [[485]], [[486]], [[488]], [[495]], [[500]], [[505]], [[507]], [[517]], [[535]], [[539]] [[והתוספת הראשונה]] כאילו הותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]]. @ 545ב. תקנות תעופה לא ישראליות חלף הוראות פ.א.ר. (תיקון: תשע"ד, תשע"ח-4) : המנהל רשאי להורות, לבקשת מפעיל אווירי (להלן - המבקש), כי תקנות תעופה לא-ישראליות, כפי שיגדיר, יבואו לעניין אותו מבקש במקום תקנות פ.א.ר. שתקנות אלה מפנות אליהן, ובלבד שהמבקש הוכיח כי תישמר רמה שוות ערך של בטיחות לזו שהיתה מתקיימת בביצוע תקנות פ.א.ר. שמבוקש להחליפן, והמנהל שוכנע כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה לכך. @ 545ג. תקנות פ.א.ר. והוראות נספחי האמנה (תיקון: תשע"ד) : (א) שונתה תקנת פ.א.ר. או הוראה בנספחי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהן - :: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה תקנה או הוראה, בציון מספר התקנה או ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל; :: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1). : (ב) נוסחם המעודכן של הוראות נספחי האמנה או מסמכים של ארגון התעופה הבין-לאומי שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות. @ 545ד. המונח מקובל על המנהל (תיקון: תשע"ד) : (א) המבקש כי מסמך, נתון, שיטה, טכניקה, מערכת, אמצעי או פעולה, או כל שינוי בהם, הצריך לפי תקנות אלה להיות מקובל על המנהל (להלן, בתקנה זו - מסמך), יהיה מקובל על המנהל, ימציא לביקורת המנהל את המסמך או תיאור שלו, לפי העניין, או כל תיקון שלו, 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף. : (ב) המנהל רשאי שלא לקבל מסמך שהועמד לביקורתו או תיקון שלו, או להורות למבקש לתקנו, לשם קבלתו, או להודיע למבקש, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הועמד לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת של 45 ימים לבחינתו; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת המסמך לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת. : (ג) עברו 45 ימים מן המועד שבו העמיד המבקש לביקורת המנהל מסמך כאמור, והמנהל לא הודיע לו כי המסמך אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקנו, יראו את המסמך כמקובל על המנהל. : (ד) ראה מבקש כי מטעמי בטיחות הטיסה נדרש תיקון של מסמך באופן שאינו מאפשר עמידה בהוראות תקנת משנה (ב), רשאי הוא לתקנו על-אתר; מבקש שתיקן מסמך יודיע על דבר התיקון ועל תוכנו למנהל באופן מיידי. : (ה) תקנה זו לא תחול על קבלת ספר מנ"ב או על קבלת שינוי בו והוראות [[תקנות המנ"ב]] יחולו לעניינים אלה. @ 546. ביטולים (תיקון: תשמ"ח-4, תשע"ח-2) : בטלים - : (1) [[#|תוספות ג', ד', ו', ז', ח' ו-ט' לחוק הטיס, 1927]]; : (2) צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור), התשל"ב-1972; : (3) הפרק החמישי לתקנות הטיס (בטיחות בתעופה האזרחית), התשכ"א-1961; : (4) תקנות 356, 357, 358, משנת התשמ"ב-1981. == התוספת הראשונה == ==== ((([[תקנה 74]]))) ==== === אותות (Signals) === @ 1. (תיקון: תשע"ד) : '''אותות מצוקה (distress) ואותות חירום (urgency)''' : 1.1 '''אותות מצוקה''' :: 1.1.1 האותות המפורטים להלן, כולם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שמאיימת סכנה חמורה ומיידית, ושדרושה עזרה מיידית: ::: 1) אות הניתן על ידי מכשיר רדיו-טלגרף או על ידי כל שיטת איתות אחרת, המורכב מהצירוף "SOS" ( · · · – [---] — – [---] · · · בסימון מורס); ::: 2) אות המשוגר על ידי טלפון-רדיו המורכב מהמלה המדוברת "מיי-דיי" (MAYDAY) (לפי הביטוי הצרפתי m'aider); ::: (2א) אות המשוגר באמצעות מערכת תקשורת נתונים המכיל את המילה MAYDAY; ::: 3) רקטות או זיקים אדומים, הנורים בזה אחר זה בהפסקות קצרות; ::: 4) נור מוצנח המראה אור אדום. : 1.2 '''אותות חירום''' :: 1.2.1 האותות המפורטים להלן, שניהם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שכלי הטיס רוצה להודיע על קשיים המאלצים את נחיתתו של כלי הטיס מבלי שתידרש עזרה מיידית: ::: 1) הדלקה וכיבוי חוזרים של אורות נחיתה; ::: 2) הדלקה וכיבוי חוזרים של אורות ניווט המבוצעים בצורה השונה מזו של אורות ניווט מנצנצים; :: 1.2.2 האותות המפורטים להלן, כולם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שלכלי הטיס הודעה דחופה להעברה הקשורה בבטיחות אניה, כלי טיס או כלי אחר, או באדם המצוי בכלי הטיס או בטווח ראיה: ::: 1) אות המועבר באמצעות טלגרף-רדיו או באמצעות כל שיטת איתות אחרת, המורכב מקבוצות האותיות x x x; ::: 2) אות המועבר על ידי טלפון-רדיו, המורכב מהמלה המדוברת "פאן" (PAN); ::: (3) אות המשוגר באמצעות מערכת תקשורת נתונים המכיל את המילים PAN‏, PAN. @ 2. : '''אותות חזותיים לשם אזהרת כלי טיס בלתי מוסמך אשר טס באזור מוגבל, באיזור האסור לטיסה או באיזור מסוכן, או אשר עומד להכנס לאיזור כזה''' : ביום או בלילה - רצף של רקטות בהפסקות של 10 שניות, אשר כל אחת מהן מתפרקת לאחר התפוצצות לאורות או לכוכבים אדומים וירוקים, יציין לכלי טיס בלתי מוסמך כי הוא טס באיזור מוגבל, באיזור האסור לטיסה, או באיזור מסוכן, או שהוא עומד להיכנס לאיזור כזה וכי על כלי הטיס לנהוג בהתאם לאזהרה זו ולנקוט בצעדים הדרושים, בהתאם למצב בכל מקרה ומקרה. : (הערה: אותות אלו יכול שינתנו בין מהקרקע ובין מכלי טיס). @ 3. (תיקון: תשע"ד) : '''אותות לשם תנועה בשטח שדה התעופה''' : 3.1 '''אותות באמצעות אורות או כדורים פירוטכניים''' :: 3.1.1 ההוראות ומשמעותן ::: {| ! rowspan="2" | האור !! colspan="2" | מיחידת בקרת טיסה אל: |- ! כלי טיס באויר !! כלי טיס על הקרקע |- | ירוק קבוע || רשאי לנחות || רשאי להמריא |- | ירוק מהבהב || חזור לנחיתה || רשאי להסיע על הקרקע |- | אדום קבוע || "לך סביב" || עצור |- | אדום מהבהב || שדה התעופה אינו במצב {{ש}} בטוח - אל תנחת || רשאי להסיע על הקרקע {{ש}} מחוץ למסלול שבשימוש |- | לבן מהבהב || נחת בשדה זה והמשך לרחבה || חזור לנקודת המוצא בשדה התעופה |- | זיקוק אדום || בלא קשר לכל הוראה קודמת אל תנחת בזמן זה || |} ::: (((איור הושמט))) :: 3.1.2 '''אישור קבלת ההוראה על ידי כלי הטיס''' ::: בטיסה ::: א. בשעות היום - על ידי נפנוף כנפי כלי הטיס (פרט בסוף שלבי הגישה); ::: ב. בשעות החשיכה - על ידי הדלקת אורות הנחיתה וכיבוים פעמיים, או, כאשר אין אפשרות כזו, על ידי הדלקת אורות הניווט וכיבוים פעמיים. ::: על הקרקע ::: א. בשעות היום - על ידי נפנוף המאזנות או הגה הכיוון; ::: ב. בשעות החשיכה - על ידי הדלקת אורות הנחיתה וכיבוים פעמיים או, כאשר אין אפשרות כזו, על ידי הדלקת אורות הניווט וכיבוים פעמיים. : 3.2 '''סימונים חזותיים על הקרקע''' :: 3.2.1 איסור נחיתה ::: ריבוע אדום אופקי עם אלכסונים צהובים (ציור 1) באזור הסימונים (Signal area) מציין כי הנחיתה אסורה וכי האיסור עלול להיות ממושך. (((ציור הושמט))) :: 3.2.2 ריבוע אדום על הקרקע עם אלכסון צהוב אחד (ציור 2) באזור הסימונים מציין כי יש לנקוט בזהירות מיוחדת בגישה לנחיתה ובנחיתה, בגלל מצבו הגרוע של שטח התמרון, או מכל סיבה אחרת. (((ציור הושמט))) :: מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה :: 3.2.3 ::: א. סימון המורכב משני עגולים המחוברים בפס ("dumb-bell") (ציור 3) בצבע לבן באזור הסימונים, מציין כי כלי הטיס נדרש לנחות, להמריא ולנוע על הקרקע רק על גבי מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה. (((ציור הושמט))) ::: ב. סימון כאמור בא' לעיל אך עם פס שחור המאונך לקו המחבר את העיגולים והעובר דרך מרכזי שני העיגולים (ציור 4) מציין כי יש לנחות ולהמריא על מסלולי נחיתה בלבד, אך תמרונים אחרים אינם מוגבלים למסלולי נחיתה ומסלולי הסעה בלבד. (((ציור הושמט))) :: 3.2.4 צלב בצבע אחיד, צהוב או לבן (ציור 5) על מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה או על חלק מהם, מציין אזור שאינו כשר לתנועת כלי טיס. (((ציור הושמט))) :: כיוון של נחיתה או של המראה :: 3.2.5 סימון לבן או כתום בצורת "T" על הקרקע (ציור 6) מציין כי הכיוון של נחיתה ושל המראה של כלי הטיס הוא במקביל לציר הסימון, לקראת הזרוע הצולבת. כאשר הסימון מיועד לשמש בלילה, הוא יהיה מואר, או מוקף לאורך היקפו באורות לבנים. (((ציור הושמט))) ::: סימון של שתי ספרות (ציור 7) במצב מאונך על מגדל הפיקוח או בקרבתו מציין לכלי הטייס באזור התימרון את כיוון ההמראה כשמספר בעל שתי ספרות מציין בעשרות מעלות את הכיוון לפי מצפן מגנטי (מקורב כדי 10 מעלות על המצפן המגנטי). (((ציור הושמט))) :: תנועה מימינה :: 3.2.6 חץ בכיוון ימינה בצבע בולט (ציור 8) באזור הסימונים או על הקרקע בקצה מסלול הנחיתה שבשימוש מציין כי יש לבצע את פניות כלי הטיס לפני הנחיתה ואחרי ההמראה בכיוון ימינה. (((ציור הושמט))) :: קיום טיסות דאונים :: 3.2.7 צלב אופקי כפול לבן (ציור 9) באיזור הסימונים מציין כי שדה התעופה משמש לטיסת דאונים וכי טיסות דאונים מתבצעות מהשדה. (((ציור הושמט))) :: משרד דיווח שירותי תעבורה אווירית :: 3.2.8 האות האנגלית C מוצגת אנכית בשחור כנגד רקע צהוב מצביעה על מיקום משרד הדיווח של שירותי התעבורה האווירית. (((ציור הושמט))) @ 4. (תיקון: תשע"ד) : '''אותות הכוונה''' : 4.1 '''אותות להכוונת כלי טיס על הקרקע''' :: הערות: :: 1. הסימונים להלן נועדו לשימוש על ידי המאותת (signalman) כשידיו מוארות כדרוש להקל על הראייה על ידי הטייס, כשהמאותת פונה אל מול כלי הטיס במצב כלהלן: ::: א. למטוס - בחזית מול קצה הכנף השמאלית, בתוך שדה הראייה של הטייס; ::: ב. לכלי טיס רוטורי - במקום בו המאותת נראה על ידי הטייס בצורה הטובה ביותר; :: 2. משמעות האיתות אינה משתנית בין אם משתמשים בפנסים, מקלות זוהרים או מוארים או "מחבטים" (bats); :: 3. מיספור המנועים של כלי הטייס, מנקודת ראות המאותת הפונה כלפי כלי הטיס הוא מימין לשמאל (כלומר, מנוע מס' 1 הוא המנוע בקצה הכנף השמאלית); :: 3א. במקום השימוש במקלות זוהרים ניתן להשתמש ב"מחבטים" או בכפפות בעלות תאורה פלואורוסנטית (ביום בלבד); :: 3ב. הכוונה [[תוספת זו|בפרק זה (([צ"ל: בתוספת זו]))]] זהה למאותת (signalman) או למכוון התנועה (marshaller); :: 3ג. לפני השימוש באותות הבאים, יוודא המאותת שהשטח שאליו מוכוון כלי הטיס נקי ממכשולים שבהם יכול כלי הטיס להיתקל; יש לשים לב שהתכן של רבים מכלי הטיס אינו מאפשר לראות את מעברם של קצות הכנפיים, המנועים וקצוות אחרים מתא הטייסים בעת תמרון כלי הטיס על הקרקע. :: 4. ראה ציורים 1 עד 28 ותיאורם [[פרט 5|בפסקה 5]]. : 4.2 '''אותות מטייס כלי טיס אל המאותת על הקרקע''' :: הערות: :: 1. הסימונים להלן נועדו לשימוש הטייס כאשר ידיו נראות ברורות על ידי המאותת על הקרקע ומוארות כדרוש כדי להקל על ראיית המאותת. :: 2. מיספור המנועים של כלי הטיס מנקודת ראות המאותת הפונה כלפי כלי הטיס הוא מימין לשמאל (כלומר, מנוע מס' 1 הוא המנוע בקצה הכנף השמאלית). :: 4.2.1 '''בלמים:''' ::: הערה: הרגע בו האגרוף נקפץ או האצבעות נמתחות מציין, בהתאמה, את הרגע של הפעלת הבלמים או שחרורם. ::: א. הבלמים מופעלים: הרם את הזרוע ואת היד עם האצבעות מתוחות אופקית לפני הפנים, ואז קפוץ את האגרוף. ::: ב. הבלמים משוחררים: הרם את הזרוע עם אגרוף קפוץ, אופקית לפני הפנים ואז מתח את האצבעות. :: 4.2.2 '''סדים:''' ::: א. הכנס סדים: הזרועות פרושות, כפות הידיים כלפי חוץ; הנע הידיים פנימה, עד לצילובן לפני הפנים. ::: ב. סלק סדים: הזרועות צלובות לפנים, כפות הידיים כלפי חוץ, הנע הידיים כלפי חוץ. :: 4.2.3 '''מוכן להתניע המנוע(ים):''' ::: הרם מספר מתאים של אצבעות יד אחת לסמן את מספר המנוע להתנעה. : 4.3 סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע - :: 4.3.1 סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע ישמשו רק כאשר תקשורת קולית אינה אפשרית, על פי הסימנים המפורטים בפסקה זו; :: 4.3.2 המאותת, המשתמש בסימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע, יוודא קבלת אישור מצוות האוויר כי סימני התקשורת התקבלו והובנו; :: 4.3.3 סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע הם סימני הידיים המקובלים המשמשים לתקשורת עם צוות האוויר בעת תהליך תנועת כלי הטיס. @ 5. (תיקון: תשע"ד) : '''שרטוטי אותות הכוונה''' (ראה [[פרט 4|פסקה 4 לעיל]]) : 1. '''מלווה קצה כנף/מנחה''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 1 - Wingwalker.png|שמאל|x150px]] :: הרם יד ימין מעל גובה הראש כאשר המקל הזוהר מצביע למעלה; הנע את המקל הזוהר שביד שמאל, כשהוא מצביע למטה, לכיוון הגוף. :: (((הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):)) הערה: סימן זה מספק אישור ע"י אדם הנמצא ליד קצה כנף של כלי הטיס אל הטייס, המכווין או הדוחף את כלי הטיס לאחור, שתנועת כלי הטיס על משטח החנייה או מחוצה לו לא תהיה מופרעת.{{-}} : 2. '''זהה שער''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 2 - Idenify gate.png|שמאל|x150px]] :: הרם את הזרועות כשהן פרושות לחלוטין הישר מעל הראש כאשר המקלות הזוהרים מצביעים מעלה.{{-}} : 3. '''המשך אל המאותת הבא או לפי הנחיות מגדל הפיקוח או הבקרה הקרקעית''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 3 - Proceed to next.png|שמאל|x150px]] :: הרם את הזרועות כלפי מעלה; הנע ופרוש הזרועות כלפי חוץ לצידי הגוף והצבע עם המקלות הזוהרים לכיוון המאותת הבא או לאזור ההסעה.{{-}} : 4. '''נוע קדימה''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 4 - Straight ahead.png|שמאל|x150px]] :: כופף המרפקים כאשר הזרועות פרושות והנע את המקלות הזוהרים למעלה ולמטה מגובה החזה אל הראש.{{-}} : 5א. '''פנה שמאלה (מנקודת מבטו של הטייס)''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 5a - Turn left.png|שמאל|x150px]] :: זרוע ימין והמקל הזוהר פרושים בזווית של 90 מעלות מהגוף וזרוע שמאל מבצעת תנועת "המשך לפנים". מהירות תנועת הזרוע מורה על קצב הפנייה של כלי הטיס.{{-}} : 5ב. '''פנה ימינה (מנקודת מבטו של הטייס)''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 5b - Turn right.png|שמאל|x150px]] :: זרוע שמאל והמקל הזוהר פרושים בזווית של 90 מעלות מהגוף וזרוע ימין מבצעת תנועת "המשך לפנים". מהירות תנועת הזרוע מורה על קצב הפנייה של כלי הטיס.{{-}} : 6א. '''עצירה רגילה''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 6a - Normal stop.png|שמאל|x150px]] :: פרוש במלואן את הזרועות והמקלות הזוהרים בזוויות של 90 מעלות לצדדים והבא אותן באיטיות אל מעל הראש עד אשר המוטות הזוהרים מצטלבים.{{-}} : 6ב. '''עצירת חירום''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 6b - Emergency stop.png|שמאל|x150px]] :: פרוש בפתאומיות את הזרועות והמקלות הזוהרים אל מעל הראש עד אשר המוטות הזוהרים מצטלבים.{{-}} : 7א. '''הפעל בלמים''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 7a - Set brakes.png|שמאל|x150px]] :: הרם היד עם האצבעות פרושות מעט מעל לגובה הכתף, תוך וידוא קשר עין עם צוות האוויר, קפוץ האגרוף; '''אין לזוז''' עד לקבלת אישור בצורת "בוהן מונפת" (((הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):)) מצוות האוויר.{{-}} : 7ב. '''שחרר בלמים''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 7b - Release brakes.png|שמאל|x150px]] :: הרם היד עם האצבעות קפוצות מעט מעל לגובה הכתף, תוך וידוא קשר עין עם צוות האוויר, פרוש האצבעות; '''אין לזוז''' עד לקבלת אישור בצורת "בוהן מונפת" מצוות האוויר.{{-}} : 8א. '''הסדים הוכנסו''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 8a - Chocks inserted.png|שמאל|x150px]] :: כאשר הידיים והמקלות הזוהרים מונפים מעל הראש, הנע את המקלות הזוהרים פנימה בתנועת "תחיבה" עד שהמקלות הזוהרים נוגעים זה בזה; ודא קבלת אישור מצוות האוויר.{{-}} : 8ב. '''הסדים הוסרו''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 8b - Chocks removed.png|שמאל|x150px]] :: כאשר הידיים והמקלות הזוהרים מונפים מעל הראש, הנע את המקלות הזוהרים החוצה בתנועת "תחיבה"; אין להסיר את הסדים עד לקבלת אישור מצוות האוויר.{{-}} : 9. '''התנע מנוע(ים)''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 9 - Start engine(s).png|שמאל|x150px]] :: הרם זרוע ימין לגובה הראש כאשר המקל הזוהר מצביע מעלה והחל תנועה סיבובית עם היד; באותו הזמן הרם את זרוע שמאל מעל לגובה הראש והצבע אל המנוע אותו יש להתניע.{{-}} : 10. '''הפסק המנועים''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 10 - Cut engines.png|שמאל|x150px]] :: הרם הזרוע לפני הגוף לגובה השכם; הזז היד והמקל הזוהר לקצה הכתף השמאלית והעבירם לקצה הכתף הימנית בתנועת חיתוך לאורך הצוואר.{{-}} : 11. '''האט''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 11 - Slow down.png|שמאל|x150px]] :: הזז זרועות פרושות כלפי מטה בתנועות טפיחה, תוך הזזת המוטות הזוהרים למעלה ולמטה מהמתניים אל הברכיים.{{-}} : 12. '''האט המנוע(ים) בצד המסומן''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 12 - Slow down on indicated side.png|שמאל|x150px]] :: בעוד הזרועות כלפי מטה והמקלות הזוהרים מצביעים כלפי האדמה, נפנף במקל הזוהר השמאלי או הימני מעלה ומטה וסמן בכך להאט את המנוע(ים) השמאל(ים) או הימני(ים) בהתאמה.{{-}} : 13. '''זוז אחורה''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 13 - Move back.png|שמאל|x150px]] :: בעוד הזרועות לפני הגוף בגובה המותניים, סובב הזרועות בתנועה קדמית; בכדי להפסיק את התנועה לאחור יש להשתמש בסימנים 6א או 6ב.{{-}} : 14א. '''הסתובב תוך תנועה לאחור (הזנב פונה ימינה)''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 14a - Turns while backing (tail to starboard).png|שמאל|x150px]] :: הצבע בזרוע שמאל עם המקל הזוהר כלפי מטה והבא את זרוע ימין ממצב אנכי מעל הראש למצב אופקי קדמי; חזור על פעולת זרוע ימין.{{-}} : 14ב. '''הסתובב תוך תנועה לאחור (הזנב פונה שמאלה)''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 14b - Turns while backing (tail to port).png|שמאל|x150px]] :: הצבע בזרוע ימין עם המקל הזוהר כלפי מטה והבא את זרוע שמאל ממצב אנכי מעל הראש למצב אופקי קדמי; חזור על פעולת זרוע שמאל.{{-}} : 15. '''חיובי או הכל נקי''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 15 - Affirmative or all clear.png|שמאל|x150px]] :: הרם זרוע ימין לגובה הראש כאשר המקל מצביע כלפי מעלה או הצג היד בתנועת "בוהן מונפת"; זרוע שמאל צמודה לצד הגוף ליד הברך. :: (((הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):)) הערה: סימן זה משמש גם כסימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס.{{-}} : 16. '''רחף {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 16 - Hover.png|שמאל|x150px]] :: פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים.{{-}} : 17. '''עלה {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 17 - Move upwards.png|שמאל|x150px]] :: פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים, והזז הידיים כלפי מעלה כאשר כפות הידיים מופנות מעלה; מהירות התנועה מורה על קצב העלייה.{{-}} : 18. '''רד {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 18 - Move downwards.png|שמאל|x150px]] :: פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים, והזז הידיים כלפי מטה כאשר כפות הידיים מופנות מטה; מהירות התנועה מורה על קצב הירידה.{{-}} : 19א. '''נוע אופקית שמאלה (מנקודת מבט הטייס) {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 19a - Move horizontally left.png|שמאל|x150px]] :: פרוש זרוע ימין בזווית של 90 (((מעלות))) לצד ימין של הגוף; הזז את הזרוע השנייה באותו הכיוון בתנועת ניגוב.{{-}} : 19ב. '''נוע אופקית ימינה (מנקודת מבט הטייס) {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 19b - Move horizontally right.png|שמאל|x150px]] :: פרוש זרוע שמאל בזווית של 90 (((מעלות))) לצד שמאל של הגוף; הזז את הזרוע השנייה באותו הכיוון בתנועת ניגוב.{{-}} : 20. '''נחת {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 20 - Land.png|שמאל|x150px]] :: הצלב הזרועות עם המקלות הזוהרים כלפי מטה לפני הגוף.{{-}} : 21. '''הישאר במקומך או המתן''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 21 - Hold position or stand by.png|שמאל|x150px]] :: פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים כלפי מטה בזווית של 45 מעלות לצדדים; הישאר במצב זה עד שכלי הטיס מורשה להמשיך בתנועה.{{-}} : 22. '''שחרר את כלי הטיס''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 22 - Dispatch aircraft.png|שמאל|x150px]] :: הצדע עם יד ימין או עם המקל הזוהר לשחרר את כלי הטיס; שמור על קשר עין עם צוות האוויר עד שכלי הטיס החל בתנועה.{{-}} : 24. '''חבר מקור כח קרקעי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 24 - Connect ground power.png|שמאל|x150px]] :: החזק הזרועות פרושות במלואן מעל הראש; פתח את יד שמאל למצב אפקי וקרב קצות אצבעות יד ימין כלפי מעלה עד למגע עם כף יד שמאל ויצירת צורת האות האנגלית "T". :: (((הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):)) בלילה, מקלות זוהרים יכולים לשמש ליצירת האות "T" מעל הראש.{{-}} : 25. '''נתק מקור כח קרקעי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 25 - Disconnect power.png|שמאל|x150px]] :: החזק הזרועות פרושות במלואן מעל הראש כאשר קצות אצבעות יד ימין נוגעות בכף היד השמאלית הנמצאת במצב אפקי כך שנוצרת האות האנגלית "T"; הרחק יד ימין מיד שמאל; אל תנתק את מקור הכח עד לקבלת אישור מצוות האוויר. :: (((הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):)) בלילה, מקלות זוהרים יכולים לשמש ליצירת האות "T" מעל הראש.{{-}} : 26. '''שלילי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 26 - Negative.png|שמאל|x150px]] :: החזק זרוע ימין ישרה בזווית של 90 מעלות החוצה מהכתף והצבע עם המקל הזוהר מטה כלפי הקרקע או הצג היד עם הבוהן מופנה כלפי מטה; יד שמאל נשארת צמודה לצד הגוף ליד הברך.{{-}} : 27. '''הקם תקשורת באמצעות קו טלפון פנימי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[תמונה:Aircraft Marshalling 27 - Establish communication via interphone.png|שמאל|x150px]] :: פרוש את שתי הזרועות בזווית של 90 מעלות מהגוף והזז הידיים עד שיכסו את שתי האוזניים.{{-}} @ 6. (תיקון: תשע"ד) : אותות חירום ידניים תקניים סימני הידיים הנדרשים לתקשורת חירום בין ראש צוות כיבוי והצלה או כבאי ובין הצוות בתא הטייסים או הצוות בתא הנוסעים יהיו המפורטים להלן לפחות; סימני החירום הידניים של אנשי כיבוי והצלה לאנשי צוות אוויר יינתנו מצדו השמאלי הקדמי של כלי הטיס; סימני החירום הידניים של אנשי כיבוי והצלה לאנשי הצוות בתא הנוסעים יכולים להינתן ממקומות אחרים סביב כלי הטיס. : 1. '''ממליץ על פינוי''' [[תמונה:Emergency Hand Signals 1 - Recommend evacuation.png|שמאל|x150px]] :: מומלץ לפנות את כלי הטיס בהסתמך על הערכת מפקד צוות הכיבוי וההצלה את המצב החיצוני; זרוע פרושה לפני הגוף ומוחזקות אופקית כאשר היד מורמת בגובה העיניים; בצע תנועות איתות לאחור עם הזרוע; הזרוע השנייה מוחזקת לצד הגוף. :: (((הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):)) בלילה - אותן התנועות עם מקלות זוהרים.{{-}} : 2. '''מומלץ לעצור''' [[תמונה:Emergency Hand Signals 2 - Recommend stop.png|שמאל|x150px]] :: ממליץ לעצור את תהליך הפינוי, ממליץ לעצור את תנועת כלי הטיס או כל פעילות מבוצעת אחרת. :: (((הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):)) הזרועות לפני הראש מוצלבות בפרקי הידיים. :: (((הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):)) בלילה - אותן התנועות עם מקלות זוהרים.{{-}} : 3. '''מצב החירום נמצא בשליטה''' [[תמונה:Emergency Hand Signals 3 - Emergency contained.png|שמאל|x150px]] :: אין עדות חיצונית למצב מסוכן או "הכל נקי"; הזרועות פרושות החוצה ולמטה בזווית של 45 מעלות; הזז הזרועות בו-זמנית פנימה מתחת לקו המתניים עד להצלבת פרקי הידיים, והחזרן החוצה למצב הראשוני. :: (((הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):)) בלילה - אותן התנועות עם מקלות זוהרים.{{-}} : 4. '''אש''' [[תמונה:Emergency Hand Signals 4 - Fire.png|שמאל|x150px]] :: הנע את יד ימין בתנועות "נפנוף" מהכתף אל הברך, ובאותו הזמן הצבע עם יד שמאל על איזור השריפה; :: בלילה - אותן התנועות עם מקלות זוהרים. == תוספת שנייה (תיקון: תשע"ד) == ==== (((הגדרת פ.א.ר. [[בתקנה 1]] [[ותקנות 34ג]], [[47]], [[125]], [[140]], [[341]], [[406]], [[409]] [[ו-411]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ד-2) : הוראות הפ.א.ר. הנקובות בטור ב', המאומצות בתקנות המפורטות בטור א', יחולו בשינויים האמורים בטור ג' בטבלה שלהלן: : {| ! {{מוקטן|סודר}} !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקנה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הוראת הפ.א.ר. !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} שינויים מחויבים |- | (1) || [[34ג]] || פסקאות ‎(2)(b) ו-(3) בחלק 3 (section 3) לתוספת G לחלק 91 || יראו את ההפניה ל-"121 part" כהפניה [[לפרק השלושה עשר]], ואת ההפניה ל-"135 part" כהפניה [[לפרק השנים עשר]]. |- | (2) || [[47]] || נספח B לחלק 91 || : (1) תקנת משנה (b) ל-section 1 לא תחול; : (2) המילים "the Administrator has taken the environmental protective actions specified in section 1(b) of this appendix and" בתקנת משנה (a) ל-section 2 לא יחולו; : (3) תקנת משנה (b) ל-section 3 לא תחול; : (4) במתן הרשאה לפי [[תקנה 47]] המנהל ימלא אחר הוראות [[סעיף 82(ג)(2) לחוק]]. |- | (3) || [[125]], בהגדרה "אחזקה קלה" || סעיף C בתוספת הראשונה (Appendix A) לחלק 43 || : (1) בפסקה (28), במקום "FAA-approved instructions", יבוא "הוראות שאושרו בידי המנהל"; : (2) פסקה (30) לא תחול; : (3) בפסקאות (31) ו-(32) יראו את ההפניה ל((-))"91 part" כהפניה לתקנות אלה. |- | (4) || [[140(א)]] || התוספת החמישית לחלק 43 || : (1) ברישה, יראו את ההפניה ל-"‎§91.411 of this chapter" כהפניה [[לתקנה 140(א)]]; : (2) בפסקה (d), יראו את ההפניה ל-"‎§43.9 of this chapter" כהפניה [[לתקנה 131]]. |- | (5) || [[140(ב)]] || התוספת השישית לחלק 43 || בפסקה (k), יראו את ההפניה ל-"‎§43.9 of this chapter" כהפניה [[לתקנה 131]]. |- | (6) || [[341(א), (ו) ו-(ט)]] || 135.365 עד 135.377 || : (1) בתקנה 135.369, תקנת משנה (b) לא תחול; : (2) בתקנה 135.371 - :: (א) בתקנת משנה (a), המילים "However, for the purposes of this paragraph the rate of climb for transport category airplanes certificated under part 4a of the Civil Air Regulations is 0.026 Vso2" לא יחולו; :: (ב) בפסקת משנה (1) לתקנת משנה (c), הסיפה המתחילה במילים "and by 0.026 Vso2" לא תחול; :: (ג) בפסקת משנה (6) לתקנת משנה (c), במקום "in the certificate holder's operations specifications" יבוא "בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון". |- | (7) || [[341(ב) ו-(ו)]] || 135.379 עד 135.387 || : (1) בתקנה 135.385, בתקנת משנה (f), במקום "An eligible on demand operator" יבוא "מחזיק רישיון" ובמקום "on an on-demand flight" יבוא "בטיסה"; : (2) בתקנה 135.387, בתקנת משנה (b), במקום "Eligible on-demand operators" יבוא "מחזיק רישיון". |- | (8) || [[341(ה)]] || 135.399 || : (1) יראו את ההפניה ל-"‎135.169(b)(2), (3), (4), (5) or (6)‎" כהפניה [[לתקנה 294(ב)(2), (3), (4), (5) או (6)]]; : (2) יראו את ההפניה ל-"‎135.169(b)(4) or (5)‎" כהפניה [[לתקנה 294(ב)(4) או (5)]]; : (3) יראו את ההפניה ל-"‎135.169(b)(6)‎" כהפניה [[לתקנה 294(ב)(6)]]. |- | (9) || [[406(א)]], [[406(ב)(2)]], [[406(ד)]], [[406(ז)]] || 121.175 עד 121.187 || ב-‎121.175(f)‎‏, ‎121.177(c)‎‏, ‎121.179(c)‎‏, ‎121.181(d)‎‏, ‎121.185(c)‎‏, ‎121.187(b)‎‏ יראו את ההפניה ל-"‎§121.173(c)‎" כהפניה [[לתקנת משנה 406(ג)]]. |- | (10) || [[406(ב)(1)]], [[406(ד)]] || 121.189 עד 121.197 || ב-121.197 יראו את ההפניה ל-"‎§121.617" כהפניה [[לתקנה 511]]. |- | (11) || [[409(א)]] || ההפניה לתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר || בפ.א.ר 25.803 יראו את ההפניה בתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר ל((-))"121.291" כהפניה [[לתקנה 409]]. |- | (12) || [[409(א)]] || ההפניה לתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר ב-25.803, פסקה (a) לתוספת D לחלק 121 || יראו את ההפניה בתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר ל-"121.571" כהפניה [[לתקנה 487א]]. |- | (13) || [[411(ב)]] || 121.310 || בפסקה ‎(f)(3)(iv)‎ ו-(v), במקום "the Manager of the Transport Airplane Directorate, Aircraft Certification Service, Federal Aviation Administration" יבוא "המנהל". |- | (14) || [[411(ב)]] || 121.311 || בפסקה ‎(g)‎(3)‎‎, במקום "‎§121.391" יבוא "[[תקנה 429]]". |- | (15) || [[411(ב)]] || 121.313 || בפסקה ‎(j)(2)‎ במקום "Transportation Security Administration (TSA)‎" יבוא "אגף הביטחון במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים". |- | (16) || [[411(ב)]] || 121.318, 121.319 || בפסקה (b) יראו את ההפניה ל-"‎§21.305" כהפניה [[+|לפרקים העשירי]] [[או הארבעה עשר לתקנות התיעוד]]. |- | (17) || [[411(ב)]] || 121.323, 121.325 || ברישה, יראו את ההפניה ל-"121.803" כהפניה [[לתקנה 33א]]. |- | (18) || [[411(ב)]] || 121.335 || יראו את ההפניות ל-"section 4b.651 of the Civil Air Regulations" כהפניות לתקנה 25.1441 לפ.א.ר.. |- | (19) || [[411(ב)]] || 121.343 || : (1) בפסקה (d), בסיפה, במקום "FAA-approved type design data" יבוא "הרשות המוסמכת במדינת הייצור"; : (2) פסקה (l) לא תחול. |- | (20) || [[411(ב)]] || 121.343, 121.344, 121.359 || פסקה (i) לתקנה 121.343, פסקה (i) לתקנה 121.344 ההפניה בפסקה ‎121.344a(e)‎ לתקנה ‎121.344(i)‎ ופסקה (h) לתקנה 121.359 לא יחולו, ויחולו במקומן הוראות [[תקנה 484א]]; |- | (21) || [[411(ב)]] || 121.344a || : בפסקה (a) - : (1) במקום "that was brought onto the U.S. register after, or was registered outside the United States and added to the operator's U.S. operations specifications after, October 11, 1991,‎" יבוא "שנרשמו בפנקס הרישום, או שהפעיל מחזיק רישיון לפי פרק זה, אחרי 10 באוקטובר 1991"; : (2) במקום "airplanes brought onto the U.S. register after October 11, 1991" יבוא "מטוסים שנרשמו בפנקס הרישום אחרי 10 באוקטובר 1991". |- | (22) || [[411(ב)]] || 121.349 || פסקה (e) לא תחול. |- | (23) || [[411(ב)]] || 121.351 || פסקה (b) לא תחול. |- | (24) || [[411(ב)]] || 121.354 || בסוף פסקה (b), המילים "‎(Approved by the Office of Management and Budget under control number 2120-0631)‎" - לא יחולו. |- | (25) || [[411(ב)]] || 121.357 || פסקה (d) - לא תחול. |- | (26) || [[411(ב)]] || 121.358 || פסקה (c) - לא תחול. |} == תוספת שלישית - ציוד רפואי == ==== ((([[תקנה 33א]]))) ==== === חלק ראשון: ערכת עזרה ראשונה בינונית === @ 1. : תכולת תרמיל עזרה ראשונה בינוני תהיה: : (1) תרמיל עזרה ראשונה בינוני (ריק); : (2) מספריים לעזרה ראשונה; : (3) 10 יחידות אגד מדבק (פלסטר); : (4) אספלנית נייר 1″; : (5) 10 יחידות פד לחיטוי עור; : (6) מסכה להנשמה ח"פ בניילון; : (7) שקית ניילון עבה 20×16; : (8) 4 יחידות כפפה כירורגית אלרגית ל"ס M; : (9) חוסם עורקים גומי 200 ס"מ; : (10) 10 יחידות אגד 3″; : (11) 10 יחידות פד גזה סטרילי, 3″×3″; : (12) 4 יחידות תחבושת שדה אישית; : (13) תחבושת שדה בינונית; : (14) 6 יחידות משולש בד עם סיכות בטחון; : (15) מדריך לעזרה ראשונה; : (16) רשימת תכולת הערכה. === חלק שני: תרמיל עזרה ראשונה גדול === @ 2. : תכולת תרמיל עזרה ראשונה גדול תהיה: : (1) תרמיל עזרה ראשונה גדול (ריק); : (2) מספריים לחבישה; : (3) 10 יחידות אגד מדבק (פלסטר); : (4) אספלנית נייר 1″; : (5) 10 יחידות פד לחיטוי עור; : (6) מסכה להנשמה ח"פ בניילון; : (7) עט כדורי כחול; : (8) שקית ניילון עבה 20×16; : (9) סד פלסטי ליד; : (10) 4 יחידות כפפה אלרגית M; : (11) 2 יחידות חוסם עורקים גומי 200 ס"מ; : (12) 10 יחידות אגד 3″; : (13) 20 יחידות פד גזה סטרילי 3″×3″; : (14) 8 יחידות תחבושת שדה אישית; : (15) 2 יחידות תחבושת שדה בינונית; : (16) 10 יחידות משולש בד עם סיכות בטחון; : (17) מדריך לעזרה ראשונה; : (18) רשימת תכולת הערכה; : (19) טופס רישום אירוע, בעברית. === חלק שלישי: ערכת עזרה ראשונה למטוס גדול === @ 3. (תיקון: תשע"ד-2) : תכולת ערכת עזרה ראשונה למטוס גדול תכלול את הפריטים האלה: : (1) ספוגיות חיטוי, 10 יחידות (Antiseptic swabs (10/pack)‎); : (2) אגד מדבק (Bandage: adhesive strips); : (3) תחבושת ספיגה, 7.5 ס"מ × 4.5 מ' (Bandage: gauze 7.5 cm × 4.5 m); : (4) משולש בד עם סיכות ביטחון (Bandage: triangular; safety pins); : (5) תחבושת לטיפול בכוויות, 10 ס"מ × 10 ס"מ (Dressing: burn 10 cm × 10 cm); : (6) תחבושת לחץ סטרילית, 12 ס"מ × 7.5 ס"מ (Dressing: compress, sterile 7.5 cm × 12 cm); : (7) פד ספיגה סטרילי, 10.4 ס"מ × 10.4 ס"מ (Dressing: gauza, sterile 10.4 cm × 10.4 cm); : (8) גליל אגד מדבק (מיקרופור), 2.5 ס"מ (Tape: adhesive 2.5 cm (roll)‎); : (9) סרט מדבק (פלסטר) (Steri-strips (or equivalent adhesive strip)‎); : (10) חומר חיטוי לידיים או מגבוני חיטוי (Hand cleanser or cleansing towelettes); : (11) פד עם מגן, או סרט, לעיניים (Pad with shield, or tape, for eye); : (12) מספריים, 10 ס"מ (Scissors: 10 cm); : (13) אגד מידבק כירורגי (מיקרופור), 1.2 ס"מ × 4.6 מ' (Tape: Adhesive, surgical 1.2 cm × 4.6 m); : (14) מלקטת (פינצטה) (Tweezers: splinter); : (15) כפפות חד-פעמיות, מספר זוגות (Disposable gloves (multiple pairs)‎); : (16) מדחום (לא כספית) (Thermometers (non-mercury)‎); : (17) מסכת הנשמה מפה לפה בעלת שסתום חד-כיווני ((<s>[כיווני]</s>)) (Mouth-to-mouth resuscitation mask with one-way valve); : (18) משככי כאבים, קלים עד מתונים (Mild to moderate analgesic); : (19) תכשיר להקלה על גודש באף (Nasal decongestant); : (20) חומרים נוגדי חומצה (Antacid); : (21) תכולת ערכת העזרה הראשונה, בעברית; : (22) מדריך לשימוש בציוד העזרה הראשונה, בעברית; : (23) טופס רישום אירוע, בעברית. === חלק רביעי: ערכת זהירות כללית === @ 4. : תכולת ערכת זהירות כללית תכלול את הפריטים האלה: : (1) אבקה יבשה המסוגלת להמיר כמות קטנה של שפך נוזלי לג'ל גרעיני סטרילי (Dry powder that can convert small liquid spill into a sterile granulated gel); : (2) חומר חיטוי אנטי-בקטריאלי לניקוי שטח (Germicidal disinfectant for surface cleaning); : (3) מגבוני ניגוב לעור (Skin wipes); : (4) מסכת פנים ועיניים (נפרדת או משולבת) (Face/eye mask (separate or combined)); : (5) כפפות חד-פעמיות (Gloves (disposable‎)‎); : (6) סינר מגן (Protective apron); : (7) מגבת סופגת גדולה (Large absorbant towel); : (8) יעה (Pick-up scoop with scraper); : (9) שקית לפסולת ביולוגית (Bio-hazard disposal waste bag); : (10) תכולת ערכת הזהירות הכללית, בעברית; : (11) מדריך לשימוש בערכת הזהירות הכללית, בעברית; : (12) טופס רישום אירוע, בעברית. === חלק חמישי: ערכה רפואית === @ 5. : תכולת ערכה רפואית תכלול את הפריטים האלה: : (1) מסכת (Stethoscope); : (2) מד לחץ דם (רצוי אלקטרוני) (Sphygmomanometer (electronic preferred)‎); : (3) מנתב אוויר לועי (בשלושה גדלים שונים) (Airways, oropharyngeal); : (4) מזרקים (בגדלים שונים) (Syringes (appropriate range of sizes)‎); : (5) מחטים (בגדלים שונים) (Needles (appropriate range of sizes)‎); : (6) צנתרים תוך-ורידיים (בגדלים שונים) (Intravenous catheters (appropriate range of sizes)‎); : (7) מגבוני חיטוי (Antiseptic wipes); : (8) כפפות חד-פעמיות (Gloves (disposable)‎); : (9) פח למחטים משומשות (Needle disposal box); : (10) צנתר לשתן (Urinary catheter); : (11) מערכת לעירוי נוזלים (System for delivering intravenous fluids); : (12) חוסם ורידים (Venous tourniquet); : (13) פד ספוגי (Sponge gauze); : (14) אגד מדבק (מיקרופור) (Tape - adhesive); : (15) מסכת פנים (Surgical mask); : (16) צנתר חירום לקנה הנשימה (Emergency tracheal catheter (or large gauge intravenous cannula)‎); : (17) אטבים לחבל הטבור (Umbilical cord clamp); : (18) מדי-חום (בלא כספית) (Thermometers (non-mercury)‎); : (19) כרטיס מעקב נתוני חיות (Basic life support cards); : (20) מסכה עם מפוח (Bag-valve mask); : (21) פנס עם סוללות (Flashlight and batteries); : (22) 1:1000 Epinephrine; : (23) תרופה נגד אלרגיות - בהזרקה (Antihistamine - injectable); : (24) Dextrose 50% (or equivalent) - injectable: 50 ml; : (25) טבליות או תרסיס ניטרו-גליצרין (Nitroglycerin tablets, or spray); : (26) משככי כאבים חזקים (Major analgesic); : (27) תרופה נגד פרכוסים - בהזרקה (Sedative anticonvulsant - injectable); : (28) תרופה נגד בחילות - בהזרקה (Antiemetic - injectable); : (29) מרחיב סימפונות - משאף (Bronchial dilator - inhaler); : (30) אטרופין להזרקה (Atropine - injectable); : (31) Adrenocortical steroid - injectable; : (32) חומר משתן - בהזרקה (Diuretic - injectable); : (33) תרופות נגד דימום לאחר לידה (Medication for postpartum bleeding); : (34) (Sodium chloride 0.9% (minimum 500 ml; : (35) גלולות אספירין (Acetyl salicylic acid (aspirin) for oral use); : (36) Oral beta blocker; : (37) חומרים נוגדי בחילה (Antiemetic); : (38) תרופה נגד אלרגיות (Antihistamine); : (39) אם קיים במטוס מכשיר לניטור לבבי (Cardiac monitor) - :: (א) תרופות למניעת הפרעה בקצב הלב (Anti-Arrhythmic); :: (ב) Epinephrine 1:10,000; : (40) תכולת ערכת הציוד הרפואי, בעברית; : (41) מדריך לשימוש בערכת הציוד הרפואי, בעברית; : (42) טופס רישום אירוע, בעברית. == תוספת שלישית א' (תיקון: תשע"ד-4) == ==== (([[תקנה 180ו(א)(2)(ג)]])) ==== : {{ממורכז|טבלת הניסיון המזערי הנדרש לטייס מפקד על מטוס זעיר בעל רישיון טייס פרטי, המבקש להטיס נוסע במטוס זעיר דו-מושבי לפי הניסיון שצבר המבקש בכלי טיס אחרים}} : {| ! rowspan=2" | !! colspan="6" | ניסיון הטיסה בתפקיד טייס מפקד שצבר במטוס או בהליקופטר {{ש}} (בשעות טיסה) |- ! 20 !! 100 !! 150 !! 200 !! 250 !! 500 |- | ניסיון מזערי נדרש במטוס זעיר (בשעות טיסה) || 25 || 20 || 15 || 10 || 5 || 0 |} == תוספת רביעית (תיקון: תשע"ד) == === ספר בקרת האחזקה === ==== ((([[תקנות 356]], [[394(ב)]], [[399(ד)(3)]], [[ו-418ב]]))) ==== @ : ספר בקרת האחזקה יכלול, התייחסות לנושאים אלה לפחות: @ (1) : שמם, תפקידם, תחומי אחריותם והרשאותיהם של מי שמונו מטעם המפעיל האווירי לנהל את הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל ולבצע בקרה על האחזקה, כנדרש לפי תקנות אלה, וכן תרשים ארגוני המפרט את שרשרות האחריות הקשורות לכך; @ (2) : נוהל להדרכה ואימון הולמים לפי [[תקנה 379]] לכל המועסק מטעמו של מחזיק הרישיון בהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל; @ (2א) (תיקון: תשע"ח-2) : פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של המפעיל האווירי; @ (3) : נהלים המיועדים להבטיח כי נשמרת כשירותו האווירית של כל כלי טיס המופעל על ידי מחזיק הרישיון, כלהלן: : (א) תיאור ההסדרים שבין מחזיק הרישיון לבין כל גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק כמשמעותו [[בתקנה 414(א)]] ובכלל זה: :: (1) תיאור כללי של המיתקנים שבהם ניתנים שירותי בדק לכלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון ומיקומם; :: (2) שיטות הפיקוח של מחזיק הרישיון על הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק, כנדרש לפי תקנות אלה; :: (3) נוהל ליישום חובות מחזיק הרישיון לפי [[תקנה 416]], ובכלל זה - ::: (א) נוהל המיועד לוודא שפעולות בדק ותחזוקה קלה מבוצעות בידי כוח אדם מתאים, מיומן, שקיבל הכשרה מתאימה לביצוע פעולות אלה, ובעל הסמכות והרשאות מתאימות; ::: (ב) נוהל לעניין הכנת תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס כאמור [[בתקנה 133]], הנסיבות שבהן ניתן להוציא תעודה כאמור; נוהל כאמור יכול שיכלול דרישות מזעריות לעניין כשירות המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס; :: (4) נוהל ליישום חובות מחזיק הרישיון לעניין המבצעים פעולות ביקורת ובדיקות כפל כאמור [[בתקנות 418]] [[ו-419]]; :: (5) נוהל ליישום חובת מחזיק הרישיון לעניין תכנית הדרכה כאמור [[בתקנה 421]]; :: (6) נוהל המיועד להבטיח שכל פעולות האחזקה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, מבוצעות בעיתן, ובאופן מבוקר ומשביע רצון; :: (7) נוהל לניהול אישורי שינויים ותיקונים בכלי הטיס, ובכלל זה ליישום חובות מחזיק הרישיון לפי [[תקנה 139]] לעניין הולכת נוסעים אחרי ביצוע תיקונים או שינויים; :: (8) נוהל המיועד להבטיח כי הפסקות בפעולות בדק או תחזוקה קלה אינן משפיעות לרעה על רמת ביצוע פעולת הבדק; :: (9) נוהל המיועד להבטיח כי כל פעולות הביקורות הושלמו באופן המשביע את רצון מחזיק הרישיון, לפני החזרת כלי טיס לשירות; :: (10) אם אושר למחזיק הרישיון לקבל שירותי בדק מכמה גופים מוסמכים לביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה - נוהל לתיאום בין הגופים כאמור ובכלל זה באמצעות המפעיל האווירי; : (ב) פרטים ונהלים לעניין מערכי אחזקה כלהלן: :: (1) מערכי האחזקה של כלי הטיס שמחזיק הרישיון מפעיל, כאמור [[בתקנות 131]] [[ו-418]], או הפניות למערכי האחזקה כאמור; :: (2) נוהל לזיהוי סעיפי בדיקה הטעונים ביקורת בידי מבקר; :: (3) שיטה להערכה ובקרה נמשכת של ביצועי מערכי האחזקה ויעילותם, במטרה לתקן ליקויים ופגמים בהם; :: (4) נוהל לעניין הערכת פרסומי היצרן ושינוי או תיקון מערך האחזקה בהתאם, כנדרש לפי תקנות אלה; :: (5) נוהל להערכת הוראות והמלצות בנוגע לכשירות האווירית הנמשכת של כל סוג או דגם של כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון, שפרסמו מחזיק תעודת הסוג, מדינת התכן או מדינת הרישום של כלי הטיס, או יצרן ציוד תעופתי המותקן בו, ולשינוי או תיקון מערך האחזקה בהתאם לכך; :: (6) נוהל ליישום פעולות מתקנות הנובעות מהוראות כושר אווירי; @ (4) : נוהל המיועד להבטיח שהמכשירים והציוד ובכלל זה ציוד החירום הנדרשים להפעלה המיועדת לכל טיסה, נמצאים במצב שמיש; @ (5) : נוהל המיועד להבטיח שתעודת כושר הטיסה של כל כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון בתוקף; @ (6) : נוהל המיועד להבטיח כי כל אי-שמישות המשפיעה על כושרו האווירי של כלי הטיס, מתועדת ומתוקנת; @ (7) : נוהל המיועד להבטיח כי נתוני מסה ואיזון של כל כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון משקפים את מצבו הנוכחי; @ (8) : נוהל לניטור כשלים, פעולות לקויות, תקלות או פגמים, כמשמעותם [[בתקנה 30א]], והפרעות בטיסה כמשמעותן [[בתקנה 30ב]], ניתוחם, הערכתם ודיווח עליהם - : (א) למנהל - לפי [[תקנה 30א]] [[ו-30ב]]; : (ב) למחזיק תעודת הסוג - לפי [[תקנה 30ג]]; : (ג) בהפעלה של כלי טיס זר - למדינת הרישום; @ (9) : נהלים ושיטות להשלמה ושמירה של רישומי האחזקה הנדרשים לפי [[תקנות 136]] [[ו-138]]; @ (10) : נוהלי תדלוק והורקת דלק מכלי הטיס ובכלל זה: : (א) להגנה מפני שריפה בעת תדלוק והורקת דלק; : (ב) למניעת זיהום דלק ולמניעת שימוש בדלק מזוהם; : (ג) לתדלוק כלי טיס בעת שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו; @ (11) : נהלים לאחזקת מטוסים דו-מנועיים המופעלים בטיסות EDTO (להלן - אחזקת EDTO), שיכללו: : (א) פירוט מערכות ה-EDTO המשמעותיות; : (ב) הפניה למערכי האחזקה הישימים ובכלל זה לטופסי אחזקה, לתגים ולמסמכים המשלימים וכן לתכנית לבקרת האמינות ודיווח עליה כאמור [[בתקנה 418]]; : (ג) החובות והאחריויות של כל המועסק מטעם מחזיק הרישיון במטלות הנוגעות להבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של מטוסים דו-מנועיים המופעלים בטיסות EDTO ובאחזקת EDTO; : (ד) כל המסמכים, התכניות והנהלים התומכים באחזקת EDTO, הנדרשים לשם יישום חובות מחזיק הרישיון לפי תקנות אלה או רשימה שלהם והפניה למיקומם במערכת הנהלים של מחזיק הרישיון; : (ה) נוהל לעניין מגבלות על אחזקה כפולה, הכולל הוראות למניעת ביצוע אחזקה, מתוכננת או לא מתוכננת, על מערכות EDTO משמעותיות מקבילות או זהות, במהלך אותו פרק זמן אחזקה (maintenance visit), או מניעת ביצוע פעולת אחזקה זהה על כמה מרכיבים זהים באותה מערכת EDTO משמעותית, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: :: (1) פעולות האחזקה מבוצעות בידי אנשים שונים; :: (2) פעולות האחזקה מבוצעות בידי אותו אדם תחת פיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס אחר; :: (3) בוצעה בדיקה לאימות תיקון התקלה לפי [[תקנה 418ב]], בידי מוסמך EDTO; : (ו) תכנית לבקרת רכיבים (parts control) שתבטיח כי המטוס נשמר בתצורת EDTO, כפי שאישרה מדינת התכן בשלב רישוי כשירותו האווירית ל-EDTO; : (ז) תיאור מערכת ונהלים לבקרת אחזקה מרכזית (Centralized Maintenance Control) לטיסות EDTO; : (ח) תכנית לאימות תיקון תקלות בעקבות כיבוי מנוע, כשל במערכת EDTO משמעותית או במערכת ראשית, או הידרדרות משמעותית במגמות הביצועים של מערכות המטוס, אשר תבטיח את היעילות של פעולות האחזקה שבוצעו; התכנית תכלול, לכל הפחות - :: (1) את מדיניות המפעיל האווירי; :: (2) זיהוי בעיות אפשריות באימות תיקון התקלה; :: (3) נהלים לאימות קרקעי של תיקון תקלה ונהלים לאימות תוך כדי טיסה של תיקון תקלה; נהלים אלה יציינו בבירור מי מוסמך מטעם המפעיל האווירי לבצע את פעולת אימות תיקון התקלה, ומהי פעולת אימות תיקון התקלה הנדרשת; : (ט) תכנית הדרכה לאחזקת EDTO, לכל שילוב מטוס–מנוע, שתכלול הדרכה לגבי משימות, נהלים ותכניות ייחודיים לאחזקת EDTO. תכנית כאמור מיועדת להדרכת כל האנשים המעורבים מטעם המפעיל האווירי באחזקת EDTO, ובכלל זה במסגרת גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק מטעמו; : (י) נוהל המבטיח יישום מהיר של שינויים או ביקורות הנדרשים על ידי הוראות כושר אווירי או באמצעות עדכון הוראות מסמך תצורה, אחזקה ונהלים (CMP), לשם שמירה על רמת אמינות של מערכת ההנעה, ומערכות EDTO משמעותיות; @ (12) : תיאור הסוגים והדגמים של כלי הטיס שספר בקרת האחזקה חל לגביהם; @ (13) : לכל סוג ודגם של כלי טיס, יפורטו הנושאים האלה: : (א) נהלים ותקנים לאחזקה, לביקורת ולשירות למערכות המטוס; : (ב) הפניה לרשימת הציוד הנדרש המזערי (MEL) ולרשימת חריגי התצורה (CDL) שבתוקף; : (ג) נהלים ותקנים להנחיית הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק, באילו תנאים ניתן לאשר חלקים ובאילו תנאים נדרש לפסול חלקים; : (ד) נוהל המיועד להבטיח כי מערכות ניווט וציוד ייעודי נוסף, הנדרש להפעלות מיוחדות המותרות במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון, שמישים במלואם לצורך הפעלות אלה; : (ה) נהלים לרכישת חלקי חילוף ולאחזקתם; : (ו) נהלים לשימוש במנוע, מדחף או ציוד תעופתי חכורים; @ (14) : נוהל לעניין עדכון ספר בקרת האחזקה; @ (15) : נהלים ליישום [[תקנה 399(ד)]], לעניין כלי טיס זר שמפעיל מחזיק הרישיון; @ (16) : נהלים לבקרת החכרה וחכירה של כלי טיס וציוד תעופתי. == תוספת חמישית (תיקון: תשע"ד) == === ספר עזר למבצעים === ==== ((([[תקנה 393(ב)]], [[497א]] [[ו-524א]]))) (תיקון: תשע"ו) ==== @ 1. : מבנה - : ספר העזר למבצעים יורכב מארבעה חלקים אלה: : (1) חלק א' - כללי; : (2) חלק ב' - הפעלת כלי טיס; : (3) חלק ג' - אזורים, נתיבים ושדות תעופה; : (4) חלק ד' - הדרכה. @ 2. (תיקון: תשע"ו-2, תשע"ח-2, תשע"ח-4, תשע"ח-5) : תוכן - : (1) חלק א' לספר העזר למבצעים (כללי) יכלול התייחסות לנושאים אלה לפחות: :: (א) תיאור המבנה הארגוני של מחזיק הרישיון הכולל את כל אלה: ::: (1) תרשים מבני הכולל את המבנה הארגוני של מחזיק הרישיון ובכלל זה מבנה אגף המבצעים של מחזיק הרישיון, לרבות קשרי הגומלין שבין אגף המבצעים לשאר האגפים ונוסף על כך כפיפויות ואחריות דיווח בין האגפים והמחלקות השונות הנוגעים לבטיחות ההפעלה והטיסות; ::: (2) את שמו של כל אדם האחראי לניהול המבצעים, הכשירות האווירית הנמשכת, הדרכת אנשי צוות ומבצעי הקרקע, את תיאור תפקידם, ואת פירוט אחריותם וכן את פרטי השגת הקשר עמם; ::: (3) תיאור החובות, האחריויות והסמכויות של כל אדם שמעסיק מחזיק הרישיון או מטעמו בתפקידי ניהול הפעלת טיסות, הנוגעות לבטיחות הפעלת טיסות; ::: (4) תיאור המערכת לבקרה ופיקוח על הפעלת טיסות, כולל מערכת השליטה התפעולית של מחזיק הרישיון, שיטות פיקוח על כשירויות כל אדם המעורב בהפעלת טיסות בהיבטי בטיחות, נהלים להבטחת התאמתם המקצועית של אנשים כאמור לתפקידם, ניתוח ושמירת רשומות טיסה, מסמכי טיסה ונתוני בטיחות; מערכת השליטה התפעולית טעונה אישור מאת המנהל מראש; ::: (5) מערכת הפצת הנחיות ומידע תפעולי, נוסף על המידע הקיים בספר העזר למבצעים, כולל ישימות הנחיות ומידע זה והאחריות להפצתו; :: (ב) מידע ומדיניות לעניין ניהול עייפות אנשי צוות, ובכלל זה כללים שלא יפחתו מהנדרש לפי [[סימן י"ד1 לפרק השלושה עשר]] לעניין מגבלות זמן טיסה, זמן תפקיד טיסתי וזמן תפקיד, וכן דרישות מנוחה לאנשי הצוות, ובכלל זה פירוט סוג מיתקן המנוחה הקיים בכל מטוס שמפעיל מחזיק הרישיון; :: (ג) רשימת שדות תעופה שאושרו לשימושו לפי [[סימן ה' לפרק השלושה עשר]], ולגבי כל שדה תעופה - ::: (1) מיקומו; ::: (2) ייעודו - יעד, שדה משנה, שדה לנחיתה טכנית; ::: (3) סוגי המטוסים המאושרים להפעלה בו; :: (ד) רשימת נתיבים ייחודיים שהוגדרו לפי [[תקנה 463]]; :: (ה) רשימת ציוד ניווט הנדרש להיות בכלי הטיס, לרבות ציוד הנדרש בעת ביצוע ניווט PBN; :: (ו) נהלים לטיסה ארוכת טווח, לטיסה בנתיב טיסה המרוחק למעלה מ-60 דקות משדה משנה לנתיב ולטיסת EDTO, ונוהלי שיגור לטיסות כאמור, נוהלי אבדן מנוע בטיסת EDTO, קביעת שדה משנה לטיסות כאמור, ונהלים לגבי השימוש בו, אם המפעיל האווירי מורשה לבצע הפעלה כזו; :: (ז) נסיבות שבהן נדרשת האזנה רצופה ומיוחדת למערכת הרדיו של כלי הטיס; :: (ח) שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים כאמור [[בתקנה 385א(ב) עד (ד)]]; :: (ט) שיטה לקביעת מינימת הפעלה לשדה תעופה כאמור [[בתקנה 386א(ב) ו-(ג)]]; :: (י) נוהל לעניין הערכת התאמת קטגוריית כיבוי אש והצלה בשדה תעופה למטוס, כאמור [[בתקנה 524א]]; :: (יא) אמצעי הזהירות הננקטים בעת תדלוק אם יש נוסעים בכלי הטיס; :: (יב) נהלים והסדרים בעת מתן שירותי קרקע; :: (יג) נהלים לפעולת הטייס המפקד אם הוא עד לתאונת טיס, כהגדרתה [[בסעיף 103 לחוק]], לפי נספח 12 לאמנה, כפי עדכונן מעת לעת; :: (יד) הרכב צוות האוויר לכל סוג של הפעלה, לרבות נוהל להבטחת רציפות הפיקוד בנסיבות כאמור [[בתקנה 5(ג)]]; :: (טו) נהלים מפורטים לחישוב כמויות דלק ושמן שיש לשאת, המביאים בחשבון את כל נסיבות ההפעלה, כולל אפשרות אבדן דיחוס ואבדן מנוע אחד או יותר בעת טיסה בנתיב לפי [[תקנה 522]] ונהלים לעניין ניהול דלק בטיסה כאמור [[בתקנה 480א]]; :: (טז) התנאים המחייבים שימוש בחמצן וכמות החמצן שיש לשאת בכלי הטיס; :: (יז) הוראות לבקרת מסה ואיזון; :: (יח) הוראות לביצוע פעולות קרקעיות, להפשרת קרח או למניעת התקרחות ולפיקוח עליהן, ובכלל זה תכנית הפשרה מאושרת כאמור [[בתקנה 516]]; :: (יט) מפרטים לתכנית טיסה מבצעית, ובכלל זה טופס תכנית הטיסה המבצעית ואופן מילויו, לפני הטיסה, במהלכה ובסיום הטיסה; :: (כ) נוהלי תפעול סטנדרטיים (SOP) לכל שלב בטיסה, ובכלל זה תהליכי עזיבה למניעת מפגעי רעש (Noise abatement departure procedures); :: (כא) נהלים בדבר השימוש בבד"ח רגיל (Normal Checklist); :: (כב) נוהלי חירום בהמראה; :: (כג) הוראות בנושא שמירת המודעות לגובה הטיסה ושימוש במערכות אוטומטיות או בנהלים לשם אזהרת גובה; :: (כד) הוראות שימוש במערכת טייס אוטומטי ובמערכת מצערת אוטומטית (Auto-throttles) בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC); :: (כה) הוראות להבהרה של מירשה טיסה (ATC clearance) ולאישור קבלת מירשה טיסה, בעיקר אם כלולות בו הנחיות הנוגעות לגובה מעל פני השטח; :: (כו) תדריכים לפני המראה ולפני נחיתה; :: (כז) נהלים להיכרות עם אזורים, נתיבים ושדות תעופה; :: (כח) נוהל לגישה מיוצבת; :: (כט) הגבלת שיעורי הנמכה גבוהים בקרבת פני השטח; :: (ל) תנאים הנדרשים להתחלה או להמשך גישת מכשירים; :: (לא) הוראות לביצוע תהליכי גישת מכשירים מדויקת ולא מדויקת; :: (לב) הגדרת תפקידי אנשי צוות האוויר ונוהלי חלוקת עומס התפעול ביניהם בעת ביצוע גישות מכשירים ונחיתות בלילה או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC); :: (לג) הוראות למניעת מקרי טיסה מבוקרת לתוך הקרקע (CFIT) ומדיניות השימוש במערכת אזהרה מפני קרבה לקרקע (GPWS); :: (לד) מדיניות, הוראות, נהלים ודרישות אימונים למניעת התנגשויות והשימוש במערכת המוטסת למניעת התנגשות (ACAS); :: (לה) מידע והנחיות בנושא יירוט כלי טיס אזרחי כמפורט [[בפרק החמישי לתקנות אלה]], כולל כל אלה: ::: (1) נהלים לטייס מפקד בכלי הטיס המיורט; ::: (2) סימנים ויזואליים מוסכמים לשימוש בכלי הטיס המיירט וכלי הטיס המיורט; :: (לו) למטוסים המיועדים להפעלה מעל לגובה של 15,000 מטר (49,000 רגל) - ::: (1) מידע שיאפשר לטייס המפקד להחליט על דרך הפעולה הטובה ביותר במקרה של חשיפה לקרינה קוסמית; ::: (2) נהלים למקרה של החלטה להנמיך ובכלל זה לעניין הודעה ליחידת נת"א המתאימה על מצב הדברים וקבלת מירשה טיסה להנמכה או נוהלי פעולה במקרה שבו לא ניתן ליצור קשר עם יחידת הנת"א כאמור; :: (לז) פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של המפעיל האווירי; :: (לח) מידע והוראות בדבר נשיאת חומרים מסוכנים, כולל פעולות שיש לבצע במקרה חירום; :: (לט) הנחיות והוראות ביטחון; :: (מ) נוהלי חיפוש במטוס בעת חשד לקיום פצצה, מטען חבלה, חומר נפץ, או כלי נשק חבויים, פעולות לביצוע אם נמצאים פצצה, מטען חבלה או חומר נפץ במטוס וכן מידע בדבר המיקום במטוס שבו ניתן לשים פצצה, חומר נפץ או מטען חבלה שהתגלה במטוס תוך כדי טיסה, כדי למזער את הסיכון למטוס וכן בד"ח לביצוע נוהלי החיפוש כאמור שיהיה על המטוס; :: (מא) הוראות לשימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (Enhanced Vision System); :: (מא1) נהלים לשימוש במערכת EFB, כאמור [[בתקנה 35ב]], אם מערכת כאמור היא בשימוש; :: (מב) נהלים להפעלת מטוסים שמחכיר וחוכר מחזיק הרישיון; :: (מג) נהלים לקיום הוראות תקנות אלה בהחכרה וחכירה של מטוסים על ידי מחזיק רישיון. : (2) חלק ב' לספר העזר למבצעים (הפעלת כלי טיס) יורכב מספרי תפעול כלי הטיס של כל סוגי כלי הטיס שמחזיק הרישיון מורשה להפעיל, וכן ממידע, הנחיות ונהלים נוספים, ויכלול, לכל הפחות, התייחסות לנושאים אלה: :: (א) הגבלות רישוי והגבלות על ההפעלה, כולל סוגי כלי הטיס וסימני הרישום של כלי הטיס שאושרו לשימוש; :: (ב) נוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי שגרתי (abnormal) ובחירום (emergency) לשימוש צוות האוויר, והבד"חים הנוגעים לנוהלי התפעול כאמור; :: (ג) הוראות להפעלת מטוס עם כל מנועיו פועלים, ומידע לגבי ביצועי נסיקה (climb) של המטוס עם כל מנועיו פועלים אם יצרן כלי הטיס מספק מידע זה; :: (ד) נתונים לתכנון הטיסה לפני ביצועה ובמהלכה בעבור מצבי דחף או כוח שונים ובמהירויות טיסה שונות; :: (ה) רכיבים מרביים לרוח צולבת ולרוח גב, המותרים לכל סוג מטוס, וההפחתות שיש לבצע מערכים אלה בהתחשב במשבים (Gusts), ראות נמוכה, תנאי המסלול, ניסיון הצוות, שימוש במערכת טייס אוטומטי, נסיבות לא שגרתיות או מצבי חירום או כל משתנה אחר הקשור להפעלה; :: (ו) הוראות ונתונים לחישובי מסה ואיזון; :: (ז) הוראות לטעינת כלי הטיס ואבטחת המטען למקומו; :: (ח) מערכות כלי הטיס, מערכות ההיגוי והשליטה הנלוות וההוראות לשימוש בהן; :: (ט) רשימת הציוד המזערי (MEL) ורשימת חריגי התצורה (CDL) של סוג המטוס, וכן ההפעלות שאושרו לו, כולל דרישות המתייחסות להפעלה בניווט מבוסס ביצועים (PBN); רשימות אלה טעונות אישור מאת המנהל מראש; המנהל לא יאשר את רשימת חריגי התצורה של המטוס אלא אם כן היא אושרה גם בידי הרשות המוסמכת במדינת התכן של כלי הטיס; :: (י) רשימת ציוד חירום וציוד בטיחות וההוראות לשימוש בו; :: (יא) נוהלי פינוי בחירום, כולל נהלים ייחודים לכל דגם של כלי טיס, תיאום בין אנשי הצוות, עמדות ומשימות אנשי הצוות במצבי חירום; :: (יב) נוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי רגיל (abnormal) ובחירום (emergency) לשימוש על ידי צוות הדיילים, נוהלי בד"ח לכל אחד מהמצבים ומידע כנדרש על מערכות כלי הטיס, כולל הנחיה המתייחסת לנוהלי התיאום המתחייבים בין צוות האוויר לצוות הדיילים; נהלים אלה ייכתבו מתוך התחשבות בעקרונות של גורמי אנוש; :: (יג) ציוד הישרדות וחירום לנתיבים שונים ונהלים לבדיקת תקינות הציוד לפני המראה, כולל נהלים לקביעת כמות החמצן הנדרשת והכמות הזמינה; :: (יד) סימוני קרקע אוויר לשימושם של ניצולים, כמפורט בפמ"ת. : (3) חלק ג' לספר העזר למבצעים (אזורים, נתיבים ושדות תעופה) יכלול התייחסות לנושאים אלה לפחות: :: (א) מדריך נתיבי טיסה, ובו מידע לצוות האוויר, בכל טיסה, לגבי מיתקני תקשורת, עזרי ניווט, שדות תעופה, תהליכי הצטרפות וגישות מכשירים ותהליכי המראות (SIDs), לפי הישימות להפעלה וכן כל מידע נוסף שהמפעיל האווירי ימצא כנחוץ לניהול נכון של הפעלת הטיסות; :: (ב) הגבהים המזעריים לכל נתיב המשמש בפעילות המפעיל האווירי; :: (ג) מינימות הפעלה לשדה תעופה לכל שדה תעופה המיועד לשמש את מחזיק הרישיון כיעד לנחיתה או כשדה משנה כאמור [[בתקנה 386א]]; :: (ד) הגדלה במינימות בשדות התעופה במקרים של שיבוש בתהליכי הגישה או במיתקני השדה; :: (ה) הוראות לקביעת מינימות הפעלה בשדות תעופה בגישות מכשירים בעת שימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (EVS); :: (ו) מידע הנדרש לעמידה בכל אופייני ההפעלה הנדרשים לפי התקנות, כולל בין השאר: ::: (1) אורכי מסלול הנדרשים להמראה כאשר המסלול יבש, רטוב או מזוהם, לרבות השפעת כשל מערכות על מרחק ההמראה; ::: (2) מגבלות הטיפוס לאחר ההמראה; ::: (3) מגבלות הטיפוס בנתיב; ::: (4) מגבלות הטיפוס בעת הגישה לנחיתה ובעת הנחיתה; ::: (5) אורכי מסלול הנדרשים לנחיתה אם המסלול יבש, רטוב או מזוהם, לרבות השפעת כשל מערכות על מרחק הנחיתה; ::: (6) מידע משלים, כדוגמת מגבלות המהירות של צמיגי כלי הטיס; :: (ז) מידע לגבי קטגוריית כיבוי האש וההצלה בשדות התעופה המשמשים אותו, לרבות שדות משנה. : (4) חלק ד' לספר העזר למבצעים (הדרכה), הטעון אישור מאת המנהל מראש, ואשר יכלול, לכל הפחות, התייחסות לנושאים אלה: :: (א) תכנית ההדרכה לצוות האוויר ובכלל זה הדרכת קרקע, הדרכה בטיסה והדרכה למצבי חירום, ובכלל זה דרישות האימונים - ::: (1) למניעת מקרי טיסה מבוקרת לתוך הקרקע (CFIT) והשימוש במערכת אזהרה מפני קרבה לקרקע (GPWS); ::: (2) למניעת התנגשויות והשימוש במערכת המוטסת למניעת התנגשות (ACAS); ::: (3) לשימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (Enhanced Vision System), אם מערכות כאמור הן בשימוש; ::: (4) לשימוש במערכת EFB, כאמור [[בתקנה 35ב]], אם מערכת כאמור היא בשימוש; :: (ב) תכנית ההדרכה לצוות הדיילים לרבות הדרכת קרקע, הדרכה בטיסה והדרכה למצבי חירום; :: (ג) פרטי תכנית ההדרכה לקצין מבצעי אוויר. == תוספת שישית (תיקון: תשע"ד) == === הפעלת מטוסים בטיסות EDTO === ==== ((([[תקנות 403]], [[418]], [[522(ג)(6)]]))) ==== @ 1. הגדרות : [[בתוספת זו]] - :- "מסמך תצורה, אחזקה ונהלים" (Configuration, Maintenance and Procedures (CMP) document) - מסמך שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי טיס, באישור מדינת התכן, המכיל רשימת דרישות מזעריות של תצורה, הפעלה ותחזוקה, מגבלות אורך חיים לפריטים ואת המגבלות הקבועות ברשימת הציוד המזערי הראשית הנדרשות לשילוב המטוס–מנוע. @ 2. תנאים מקדמיים לאישור הפעלת מטוס בטיסת EDTO : לא ייתן המנהל אישור להפעלת מטוס בטיסת EDTO אלא למחזיק רישיון שהתקיימו לגביו כל אלה: : (1) הוא בעל ניסיון של 12 חודשים בהפעלת מטוסים רב-מנועיים, המונעים במנועי טורבינה, בטיסות בין-לאומיות לפחות; : (2) תכן הסוג המאושר של המטוסים שאותם מבוקש להפעיל בטיסות EDTO אינו מונע הפעלה מעבר לזמן הסף, ולעניין מטוס דו-מנועי - הוא מאפשר, מפורשות, הפעלה מעבר לזמן הסף; : (3) הוא הקים מערכות, והכין נהלים ותכניות הנדרשים לשם ביצוע הפעלות EDTO בבטחה ובאופן אמין, והוכיח כי הוא יכול ליישם תהליכים אלה בהצלחה בכל שלבי הפעלת ה-EDTO, ובכלל זה: :: (א) הוא הציג למנהל נהלים מספקים ומתאימים, המקובלים על המנהל, לשיגור טיסות EDTO, ולתפעולן; :: (ב) תכניות ההדרכה לאנשי הצוות שלו הנוגעים בדבר, לפי [[סימן י"ג לפרק השלושה עשר]], מתאימות להפעלת טיסות EDTO; : (4) נוסף על כך לעניין מחזיק רישיון המבקש להפעיל מטוסים דו-מנועיים בטיסות EDTO - :: (א) המטוס עומד בדרישות מסמך תצורה, אחזקה ונהלים (CMP) שלו; :: (ב) הוא הציג למנהל נהלים ותכניות לאחזקה ולהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת למטוסים המופעלים בטיסות EDTO, המקובלים על המנהל, לשם יישום חובותיו לפי תקנות אלה, כאמור [[בפרט (11) בתוספת הרביעית]]. @ 3. אישור זמן הסטה מרבי : (א) מבקש אישור להפעלת מטוסים בטיסות EDTO יגיש לאישור המנהל נתוני מהירות כמפורט להלן, שעליהם יתבססו החישובים והנהלים של המבקש לשם ביצוע טיסות EDTO: :: (1) למטוס בעל שלושה מנועים ויותר - מהירות המטוס עם כל מנועיו פועלים (AEO - All Engines Operative), בהתחשב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית בלא רוח; :: (2) למטוס דו-מנועי - מהירות המטוס עם מנוע אחד לא פועל (OEI - ONE Engine Inoperative) בהתחשב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית בלא רוח. : (ב) לא ייתן המנהל אישור להפעלת מטוס בטיסת EDTO לזמן הסטה מרבי העולה על מגבלות זמן הפעולה של מערכת ה-EDTO המשמעותית בעלת מגבלת זמן הפעולה הנמוכה ביותר, בהתאם לספר הטיסה, בניכוי 15 דקות. : (ג) המנהל רשאי לתת למחזיק רישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס דו-מנועי - :: (1) לזמן הסטה מרבי של עד 75 דקות, בהתקיים התנאים האלה: ::: (א) המנהל מצא, בבדיקת השילוב מטוס–מנוע הנוגע לעניין, העדר גורמים שעלולים למנוע פעולה בטוחה; על אף האמור [[$ תוספת|בסעיף 2(ב)]] לעניין תכן הסוג של מטוס דו-מנועי, לא נדרש כי תכן הסוג של השילוב מטוס–מנוע יאפשר מפורשות הפעלה מעבר ל-60 דקות, ובלבד שהשילוב נתמך בניסיון חיובי מספק, כדי להוכיח למנהל רמת אמינות מתאימה ל-75 דקות EDTO; ::: (ב) רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 120 דקות; :: (2) לזמן הסטה מרבי של עד 120 דקות, או עד 180 דקות, בהתקיים התנאים האלה: ::: (א) תכן הסוג המאושר של שילוב המטוס–מנוע מאפשר ביצוע טיסות EDTO של לפחות 120 דקות, או 180 דקות, לפי העניין; ::: (ב) רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 120 דקות, או של יותר מ-120 דקות, לפי העניין; :: (3) לזמן הסטה מרבי של עד 240 דקות, בנסיבות מיוחדות שבהן שדה משנה לנתיב בטיסת EDTO אינו זמין בתוך 180 דקות, בשל חשש מדיני או צבאי, פעילות געשית, תנאים זמניים בשדה התעופה, מזג אוויר בשדה תעופה מתחת למינימת הפעלה בשדה התעופה של מחזיק הרישיון, או אירועים אחרים הקשורים למזג אוויר; אישור זה יינתן בהיתר מיוחד לביצוע טיסות EDTO חריגות, בהתקיים כל אלה: ::: (א) למחזיק הרישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס דו-מנועי לזמן הסטה מרבי של עד 180 דקות באותו שילוב מטוס מנוע, והוא בעל ניסיון של שנה לפחות; ::: (ב) מחזיק הרישיון קבע אמות מידה להחלטה על תנאי מזג אוויר המונעים שימוש בשדה משנה לנתיב, המקובלות על המנהל, וכלל אותן בספר העזר למבצעים שלו לשימוש קציני מבצעי האוויר והטייסים; ::: (ג) תכן הסוג המאושר של שילוב המטוס–מנוע ל-EDTO הוא ליותר מ-180 דקות; ::: (ד) רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 180 דקות. : (ד) לא יפעיל מחזיק רישיון טיסת EDTO חריגה עם זמן הסטה מעל 180 דקות לפי היתר מיוחד כאמור בפרט משנה (ג)(3), אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) התקיימו נסיבות מיוחדות כאמור ברישה לפרט משנה (ג)(3); :: (2) מחזיק הרישיון - ::: (א) עשה כל מאמץ לתכנן את טיסת ה-EDTO עם זמן הסטה מרבי של 180 דקות או פחות; ::: (ב) תכנן את הטיסה בהתחשב בנתיב שיחידות הנת"א הנוגעות בדבר הגדירו מועדף; ::: (ג) יידע את צוות האוויר בדבר מאפייני הטיסה והסביר להם מדוע נבחר תוואי הטיסה המתוכנן; :: (3) המערכות האלה שמישות בזמן השיגור, נוסף על ציוד הנדרש ברשימת הציוד המזערי: ::: (א) מערכת חיווי כמות הדלק; ::: (ב) מנוע העזר (APU) ובכלל זה מערכות החשמל והפנאומטיקה שלו, העומדות בדרישות התכן שלו; ::: (ג) מערכת מצערת אוטומטית (Auto Throttle); ::: (ד) מערכת טייס אוטומטי המאפשרת נחיתה אוטומטית עם מנוע אחד שאינו פועל, אם מערכת זו נלקחה בחשבון בעת תכנון הטיסה. : (ה) מחזיק רישיון ינהל מעקב אחר מספר הפעמים שבהן נעשה שימוש בהיתר מיוחד לטיסת EDTO של יותר מ-180 דקות שנתן המנהל לפי פרט משנה (ג)(3). : (ו) המנהל רשאי להעניק למחזיק רישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס בעל שלושה מנועים או יותר, לזמן הסטה מרבי של עד 240 דקות, אם רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO ולפיהן, לפחות, מערכת חיווי כמות הדלק שמישה. @ 4. תכנית לבקרת אמינות : (א) מערכות ההנעה ומערכות EDTO תכנית לבקרת משמעותיות כאמור [[בתקנה 418(7)(ב)]] (להלן - תכנית האמינות), אמינות תהיה מבוססת אירועים, ותכלול את כל אלה: :: (1) תכנית לניטור ומעקב אחר אמינות מערכת ההנעה ומערכות EDTO משמעותיות; :: (2) תכנית לניטור ומעקב אחר מצב המנועים, לשם זיהוי הידרדרות בשלבים מוקדמים ונקיטת פעולות מתקנות לפני שבטיחות הטיסה נפגעת; :: (3) תכנית לניטור ומעקב אחר צריכת שמן; :: (4) תכנית אמינות להתנעה ולפעולת מנוע עזר בטיסה לאחר ששרה בקור (cold soak), אם נדרש מנוע עזר לפי תכן הסוג המאושר של המטוס לתצורת EDTO, אך לא נדרשת הפעלת מנוע העזר לפני חציית זמן הסף; :: (5) תכנית דיווח על אמינות לפי [[$ תוספת|סעיף 5]]. : (ב) כאשר לפי ממצאי התכנית לניטור ומעקב אחר אמינות מערכת ההנעה כאמור בפרט משנה (א)(1), השיעור הממוצע ל-12 חודשים אחרונים של כיבויי מנוע בטיסה (IFSD - In Flight Shut Down), לסוג מנוע המותקן כחלק משילוב מטוס–מנוע, עולה על הערכים המפורטים להלן, יבצע מחזיק הרישיון בדיקה מקיפה של כלל הטיסות שהוא מפעיל לשם זיהוי גורמים בעלי השפעה משותפת או תקלות מערכתיות, וידווח על תוצאות הבדיקה ועל הפעולה המתקנת שנקט למנהל - :: (1) למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי של עד 120 דקות - שיעור של 0.05 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע; :: (2) למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי של עד 180 דקות - שיעור של 0.03 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע; :: (3) למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי העולה על 180 דקות - שיעור של 0.02 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע. : (ג) תכנית לניטור ומעקב אחר מצב המנועים כאמור בפרט משנה (א)(2) - :: (1) תכלול הוראות לעניין הנתונים והמדדים שבמעקב, שיטת איסופם וניתוחם, והתהליך לביצוע פעולה מתקנת; :: (2) תבטיח שמירת מרווח (margin) ממגבלות מנועים, כדוגמת מהירויות סיבוב וטמפרטורות גזי הפליטה, כך שהסטה ממושכת עקב אבדן מנוע המבוצעת בכל רמת דחף או הספק מאושרת ובכל תנאי הסביבה הצפויים תבוצע בלי לחרוג ממגבלות המנוע. : (ד) תכנית לניטור ולמעקב אחר צריכת שמן המנועים כאמור בפרט משנה (א)(3) - :: (1) תבדוק אם צריכת שמן המנועים תואמת את המלצות היצרן; :: (2) תבצע ניטור מתמשך ותכלול מעקב אחר הוספת שמן בכל שדה שממנו המריא המטוס, והשוואה עם הצריכה הממוצעת בפועל, כדי לזהות מגמת עלייה או גידול פתאומי בתצרוכת השמן; :: (3) תכלול ניטור צריכת השמן של מנוע העזר, במטוסים שבהם נדרש מנוע עזר לפי תכן הסוג המאושר של המטוס לתצורת EDTO. @ 5. תכנית דיווח על אמינות : (א) מחזיק רישיון המפעיל טיסות EDTO, ידווח למנהל ולגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק של המטוס, על אירועים אלה, שאירעו במהלך טיסת EDTO: :: (1) אירועי כיבוי מנוע תוך כדי טיסה (IFSD); :: (2) הסטת נתיב או חזרה לשדה ההמראה עקב כשלים, תקלות או ליקויים בכל אחת ממערכות המטוס או המנוע; :: (3) שינויים לא נשלטים של דחף או הספק, או הזדקרויות מדחס (Surges); :: (4) חוסר יכולת לשלוט במנוע או להשיג דחף או הספק רצויים; :: (5) אבדן דלק לא מכוון, חוסר אספקת דלק או חוסר איזון דלק חריג בטיסה; :: (6) כשלים, תקלות או ליקויים הקשורים במערכות EDTO משמעותיות; :: (7) כל אירוע שהיה עלול לסכן את בטיחות הטיסה של המטוס בטיסת EDTO. : (ב) מחזיק הרישיון ישלח את הדיווח כאמור בפרט משנה (א) בתוך 96 שעות מקרות האירוע; על דיווח כאמור יחולו הוראות [[תקנה 30א(ג) עד (ח)]]. : (ג) מחזיק רישיון יכין ויפעיל נהלים לבדיקת כל אירוע כאמור, ולהגשה למנהל של ממצאי בדיקתו ותיאור הפעולה המתקנת שנקט. @ 6. דרישות דלק : (א) לעניין [[תקנה 522(ג)(6)(ב)]], כמות דלק נוספת שתספיק לכל אלה: :: (1) לתרחיש שבו נדרשת כמות הדלק הגדולה ביותר, מבין התרחישים האלה: ::: (א) לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של אבדן דיחוס מהיר בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיה מבוצעת הנמכה לגובה בטוח ובהתאם לכמות החמצן הקיימת במטוס לפי הוראות תקנות אלה; ::: (ב) לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של אבדן דיחוס מהיר וכישלון מנוע בו-זמנית בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיהם מבוצעת הנמכה לגובה בטוח ולפי כמות החמצן הקיימת במטוס לפי הוראות תקנות אלה, ובהנחה שהטיסה מבוצעת - :::: (1) במטוס דו-מנועי - במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו; :::: (2) במטוס בעל שלושה מנועים ויותר - במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו. ::: (ג) למטוס דו-מנועי - לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של כישלון מנוע בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיו מבוצעת הנמכה לגובה שיוט באמצעות מנוע אחד, ובהנחה שהטיסה מבוצעת במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו. :: (2) להמתנה של 15 דקות בגובה של 1,500 רגל (450 מטר) מעל שדה המשנה לנתיב, ביצוע גישת מכשירים ונחיתה; :: (3) אם נדרשת הפעלת APU בטיסה כמקור כוח - להפעלת ה-APU בקטע הנדרש בטיסה. : (ב) בחישוב כמויות הדלק לצורך פרט משנה (א)(1), יובאו בחשבון כל אלה: :: (1) שגיאות בהערכת עוצמת הרוח - לשם כך, תוגדל עוצמת רכיב רוח האף או תוקטן עוצמת רכיב רוח הגב ב-5 אחוזים מהתחזית; ואם מחזיק הרישיון אינו משתמש במודל חיזוי עוצמת רוח שאישר המנהל - יש לשאת את כמות הדלק האמורה בפרט משנה (א)(1), בתוספת של 5 אחוזים; :: (2) תנאי התקרחות בעת הסטה לשדה משנה לנתיב - מחזיק הרישיון יוודא כי המטוס נושא כמות דלק שהיא הגדולה מבין אלה: ::: (א) תוספת כמות דלק הנדרשת עקב התקרחות המבנה (Airframe Icing) במשך 10 אחוזים מהזמן שבו צפויים תנאי התקרחות; בחישוב זה יש לכלול את כמות הדלק הנוספת, הנצרכת עקב הפעלת המערכת למניעת ההקרחה במנועים ועל הכנפיים במשך זמן זה; ::: (ב) תוספת כמות דלק הנדרשת להפעלת מערכת ההגנה מפני התקרחות של המנוע, ובמידת הצורך גם להפעלת המערכת למניעת ההקרחה על הכנפיים, במשך כל הזמן שבו צפויים תנאי ההתקרחות; :: (3) תצרוכת דלק נוספת הנובעת מהידרדרות בביצועי המנועים - לפי נתונים עדכניים של צריכת הדלק של המנועים במהלך השיוט, שמספקת תכנית למעקב וניטור הידרדרות ביצועי המנועים של מחזיק הרישיון, או, אם למחזיק הרישיון אין נתונים עדכניים כאמור - על המטוס לשאת 5 אחוזים מכמות הדלק המחושבת לכל תרחיש כאמור בפרט משנה (א)(1) בהתחשב בפסקאות (1) ו-(2). == תוספת שביעית (תיקון: תשע"ד) == === ציוד הישרדות והצלה === ==== ((([[תקנה 411(ב8)]]))) ==== @ 1. פרשנות והגדרות : [[בתוספת זו]] - : (א) "מאושר" - ציוד העומד בדרישות הביצועים לציוד כפי שהורה המנהל, רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית, ארגון ה-SAE או ארגוני חיפוש והצלה בין-לאומיים, לפי העניין. : (ב) כמויות המפורטות "לאדם" בסירת הצלה יחושבו לפי המספר המרבי של בני האדם שאותם מיועדת סירת ההצלה לשאת. : (ג) פריטים מתכתיים שיידרשו יהיו עשויים במלואם מחומרים בעלי התנגדות גבוהה לשיתוך (קורוזיה) במים מלוחים. @ 2. סוג ערכת הישרדות לשימוש : (א) מחזיק רישיון יתאים את תכולות ערכת הישרדות לפרק הזמן הצפוי בין אירוע נחיתת הציף (להלן - האירוע), הסיוע במקום האירוע וחילוץ הניצולים. : (ב) אם זיהוי מיקום הניצולים צפוי בתוך 4 שעות מעת האירוע, והגעת המחלצים הראשונים למקום האירוע צפויה בתוך 12 שעות מעת האירוע, יוודא מחזיק הרישיון כי במטוס נישאים פריטים כמפורט [[בפרט 3]], בכמויות המפורטות שם. : (ג) אם משכי זמן הזיהוי והחילוץ צפויים לעלות על אלה המפורטים בפרט משנה (ב), יוודא מחזיק הרישיון כי במטוס נישאים גם הפריטים הנוספים המפורטים [[בפרט 4]], וכן ישקול את הצורך להגדיל את כמויות הפריטים המופיעים [[בפרט 3]], ויגדילן, לפי הצורך. @ 3. תכולה מזערית של ערכת הישרדות (תיקון: תשע"ד-2) : (א) לעניין ערכת הישרדות - :: (1) כלים וציוד רב-תכליתיים יכולים להוות תחליף לאחד או יותר מהפריטים המופיעים בסעיף זה, כל עוד ניתן לבצע בהם את כל השימושים הנדרשים; :: (2) מחזיק הרישיון יבטיח כי ערכת ההישרדות ארוזה כך שתכולתה תהיה מוגנת ויימנע נזק לציוד הציפה; כל פריט העשוי להינזק, בעיקר בעת המגע עם מים, יהיה ארוז וחתום כנדרש; על האריזות להיות ניתנות לפתיחה ביד או שיסופקו, בצמוד להן, האמצעים לפתיחתן; :: (3) מחזיק הרישיון יבטיח כי, במסגרת אריזת ערכת הישרדות, יובא בחשבון הצורך למנוע אבדן פריטים; כל הפריטים המופיעים להלן יאובטחו באמצעות שרוך העשוי מחומר בלתי שחיק ובלתי נרקב באורך של לפחות 75 ס"מ בעל חוזק לקריעה של לפחות 22 ק"ג. : (ב) מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל מידע כלהלן: :: (1) ספר עזר להישרדות - שמטרתו לספק מידע לניצולים בדבר תפעול סירת ההצלה ולסייע לניצולים לזהות את המשאבים הזמינים להם, לארגנם ולהשתמש בהם; בספר העזר להישרדות יתקיימו כל אלה: ::: (א) הוא יהיה עמיד במים; ::: (ב) הוראותיו יביאו בחשבון את מצבם הצפוי, הגופני והנפשי של הניצולים ויהיו ברורות, פשוטות וקצרות; יש לעשות שימוש בתמונות ובסימנים גרפיים כאשר ניתן; ::: (ג) הוא יספק מידע לגבי כל אלה: :::: (1) פעולות שעל הניצולים לנקוט בשעות הראשונות שלאחר האירוע ולאחריהן; :::: (2) הישרדות בסביבה הגאוגרפית שבה הספר צפוי להימצא בשימוש; :::: (3) סירת ההצלה ואופן שמירת ציפה מספקת בהן; :::: (4) הפעלת הציוד שבערכת ההישרדות, איתות, היחלצות, הישרדות והשגת מים; :::: (5) חגורות ההצלה, ביגוד עודף, בעיות רפואיות, סניטציה והיגיינה, טיפול בנוסעים מתים וארגון צוות סירת ההצלה; :: (2) לכל פריט ציוד אשר הפעלתו אינה מובנת מאליה - הוראות הפעלה מפורטות; אם המידע והוראות ההפעלה מסופקים כמסמך נפרד, הם יענו על פרט משנה (1)(א) ו-(ב), ויאוגדו יחד עם ספר העזר להישרדות. : (ג) מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל ציוד איתות כלהלן: :: (1) מראת איתות אחת - מראה או מכשיר איתות מאושרים, המסוגל לאותת סימנים חזותיים לצוות חילוץ קרקעי או מוטס, וזאת באמצעות שימוש בקרני השמש או הירח; :: (2) משרוקית אחת - משרוקית מאושרת, חסינת מים, המתאימה לאיתות קולי לצוות חילוץ קרקעי; :: (3) מכשיר איתות מצוקה תעופתי אחד - מקור אור בעל עוצמה גבוהה המסוגל לאותת סימנים חזותיים לצוות חילוץ קרקעי או מוטס בשעות בין הערביים, בחשיכה או בלילה. : (ד) מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל ציוד נוסף כלהלן: :: (1) סכין רב-שימושית אחת - סכין בעלת להב קבוע או מתקפל, באורך מזערי של 7 ס"מ ובעובי מזערי של 0.25 ס"מ; כאשר הלהב מתקפל, תצויד הסכין במנגנון הנועל את הלהב במצב פתוח, כך שנדרש קיפול ידני של הלהב; בסכין בעלת להב קבוע, יאובטח הלהב בתוך נדן העשוי כולו חומר בעל עמידות גבוהה לשיתוך (קורוזיה) או לריקבון במגע עם מים מלוחים; הנדן יתוכנן כך שקצות הסכין לא יוכלו לחדור דרכו באופן לא מכוון; לסכין ולנדן לא יהיו קצוות חדים העשויים לפגוע באנשים על סירת ההצלה; :: (2) ערכה אחת לתיקון סירת ההצלה - ערכת תיקון בעלת שתי מדבקות בגדלים שונים לפחות; ניתן לעשות שימוש באמצעים מתאימים אחרים לאטימת חורים קטנים וגדולים בתנאי רטיבות; :: (3) מלקחת (פלייר) אחת - מלקחת בעלת קצוות קהים; :: (4) אמצעי ריקון אחד - מכל בנפח של ליטר אחד לפחות או מיתקן אוטומטי לריקון מים מסירת ההצלה; :: (5) זוג אחד של מספריים קהים - מספריים המתאימים לטיפול במקרים רפואיים ולשימושים נוספים; :: (6) פנס מאושר עמיד למים המתאים לתאורה ולאיתות - פנס אחד הכולל 2 סוללות בגודל D או סוללות שוות ערך לפחות, וכן סוללות ונורה חלופיים; :: (7) משאבת ניפוח; :: (8) מסמן צבע. @ 4. תכולה מורחבת של ערכת הישרדות : מחזיק רישיון יוודא כי ערכת הישרדות המיועדת לנסיבות כאמור [[בפרט 2(ג)]] תכלול, נוסף על האמור [[בפרט 3]], גם את הציוד הזה: : (1) מי שתייה בכמות מזערית של 900 סמ"ק, המתאימים לטיפול בפצעים או במקרי חולי; : (2) שני מכלי אחסון למים בקיבולת של 1.5 ליטר, המתאימים לאיסוף, אחסון וחלוקה יעילים של מי גשם או מים מותפלים; : (3) ציוד להתפלת מי ים, בכמות מזערית של 2 ליטר לאדם ליום; : (4) אמצעים להגנה או להקלה מפני מחלת ים, בכמות של אחד לאדם; : (5) אמצעי שידור וקליטת אותות רדיו אחד, המסוגל לספק תקשורת קולית עם צוות חילוץ קרקעי או מוטס; : (6) אמצעי להגנה תרמית, לשמירה על חום הגוף של הנוסעים והצוות; : (7) מזון חירום המספיק ליומיים והמספק אלף קלוריות ליום לפחות לכל אדם. == התוספת השמינית (תיקון: תשפ"א-2) __NOSUB__ == === תקשורת רדיו–טלפון בשפה העברית בין כלי טיס ליחידת נת"א === ==== ((([[תקנה 26א]]))) ==== @ 1. : '''לעניין מספרים יחולו ההוראות להלן:''' : (1) מספרים ידווחו כמפורט להלן למעט אם יש [[בתוספת זו]] הוראה מיוחדת לגביהם: :: (א) הספרה 1 תבוטא בלשון זכר והספרות 2 עד 9 יבוטאו בלשון נקבה; :: (ב) המספרים 10 עד 99 יבוטאו בהקשרים המפורטים להלן כך: ::: (1) לתיאור מרחק וגובה - בלשון זכר (כגון: מטר, ק"מ, רגל, מייל) לדוגמה "אחד עשר ק"מ" או "אחד עשר אלף רגל"; ::: (2) לתיאור מהירות - בלשון זכר (כגון: קשר, קמ"ש, רגל בדקה); ::: (3) לתיאור משקל ונפח - בלשון זכר (כגון: ק"ג, טון, ליברה, ליטר); ::: (4) לתיאור זמן - בלשון נקבה (כגון: שניות, דקות ושעות), לדוגמה "עשר דקות"; ::: (5) לתיאור מעלות חום - בלשון נקבה, לדוגמה "עשר מעלות"; :: (ג) בנסמך למילה "מאות", הספרות האמורות בפרט משנה (א) יבוטאו בלשון נקבה, לדוגמה "תשע מאות", למעט "מאה" ו"מאתיים"; :: (ד) בנסמך למילה "אלפים", הספרות האמורות בפרט משנה (א) יבוטאו בלשון זכר, לדוגמה "תשעת אלפים", למעט "אלף" ו"אלפיים"; : (2) בשידור מספרים כאמור בפרט משנה (1)(ב) - יש לציין תמיד את יחידת המדידה; : (3) בשידור מספר - תשודר כל ספרה בנפרד, לדוגמה: 13 ישודר כך: אחד שלוש, למעט - :: (א) במקרה שהמספר הוא כפולה של אלף - השידור יהיה ספרת האלפים ואחריה המילה "אלפים", לדוגמה: 1,000 - אלף, 4,000 - ארבעת אלפים; :: (ב) בשידור גובה, דיווח בסיס ענן, ראות ו-RVR - במקרה שהם כפולה של מאה - השידור יהיה ספרת האלפים ואחריה המילה "אלפים", לאחר מכן ספרת המאות ואחריה המילה "מאות", לדוגמה: 800 - שמונה מאות, 3,400 - שלושת אלפים ארבע מאות (ולא שלושים וארבע מאות); :: (ג) בשידור כיוון יחסי, במונחים של שעון בן 12 שעות, המספרים בעלי שתי ספרות ישודרו בשם המספר ולא כל ספרה בנפרד, לדוגמה: 10 - עשר; 11 - אחת עשרה; 12 - שתים עשרה; : (4) המילה "נקודה" תשודר כדי לציין נקודה עשרונית במספר; אין להתחיל שידור ספרות במילה "נקודה" בלי לציין "אפס" תחילה; אין להשתמש במילה "פסיק" במקום המילה "נקודה", לדוגמה: 143.3 ישודר כך: אחד ארבע שלוש נקודה שלוש; : (5) המספרים הסידוריים ראשון, שני, שלישי וכד' אינם בשימוש בכללי דיבור אחיד בקשר (פרזיולוגיה) בשפה העברית, ובמקומם ישודר תמיד "מספר אחד" במקום ראשון, "מספר שתיים" במקום שני וכן הלאה. @ 2. : '''לעניין דיווח זמן יחולו ההוראות שלהלן:''' : (1) בשידור של זמני התרחשות או מעבר נקודת דיווח וזמני הגעה משוערים, שמתרחשים, שהתרחשו, או שצפויים להתרחש בשעת הדיווח, מספיק לשדר רק את הדקות של השעה, ואולם אם יש חשש לאי-הבנה, יש לשדר את כל ארבע ספרות השעה והדקות לפי שיטת ספירת 24 שעות ביממה, לדוגמה: לגבי השעה 08:12 - אין לשדר "בשעה שמונה ושתים עשרה דקות", אלא יש לומר "אפס שמונה אחת שתיים" או רק "אחת שתיים"; : (2) במענה לשאלות שעניינן בירור זמן, לדוגמה: "בעוד כמה זמן?" או "לפני כמה זמן?", התשובה תיפתח במילה "בעוד" או "לפני" ותסתיים במילה "דקות", לדוגמה: "בעוד שש עשרה דקות"; או "לפני ארבע דקות"; : (3) השעה 00:00 מבטאת תחילתו של יום. @ 3. : '''לעניין אותות קריאה יחולו ההוראות שלהלן:''' : (1) שידור מספרים יהיה לפי הכללים [[בפרט 1]]; : (2) האיות הפונטי של אותיות רישום כלי הטיס יהיה לפי האמור [[ https://www.icao.int/Meetings/anconf12/Document%20Archive/AN10_V2_cons%5B1%5D.pdf | בנספח 10 לאמנה]]; : (3) ספרות המופיעות באותיות הרישום יבוטאו בעברית, לדוגמה: 4XALI, ישודר "ארבע אקסריי אלפא לימה אינדיה"; : (4) בעת הקמת קשר ראשון, יש להשתמש באות הקריאה המלא של שתי התחנות - כלי הטיס ויחידת הנת"א; לאחר שהוקם קשר משביע רצון ואין חשש שתיגרם אי-הבנה, תחנת הקרקע רשאית להשתמש באות קריאה מקוצר הן ביחס לתחנה והן ביחס לכלי הטיס, כמפורט בפרטי משנה (5) ו-(6); הטייס רשאי לקצר את אותות הקריאה רק לאחר שקיצור כזה נעשה תחילה בידי תחנת הקרקע; אם מתברר למפקח על תנועה אווירית או לטייס שהקשר לא ברור דיו, קיימים אי-הבנה, הפרעות או קשיי שמיעה - אין להשתמש בקיצורים; : (5) אות קריאה מקוצר לתחנה ייצג את שם שדה התעופה או השירות, לדוגמה: "גישה" או "מגדל" או "עין-שמר"; : (6) אות קריאה מקוצר לכלי טיס יהיה באחת מן הצורות האלה: :: (א) במקום "4XDZD" - ניתן לשדר "דלתא זולו דלתא" - לכלי טיס ברישום ישראלי בלבד; :: (ב) במקום "אצטק 4XXYZ" - ניתן לשדר "אצטק ינקי זולו"; : (7) בתכנית הטיסה של טיסות כאמור בטור א' שבטבלה שלהלן הוקצה הביטוי הייחודי האמור בטור ב' שלצדו וכן לביטוי כאמור יתלווה מספר הטייס או מספר כלי הטיס או מספר הטיסה וכן רישום כלי הטיס: :: {| ! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטיסה או הפעילות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הביטוי הייחודי |- | (1) || לטיסת כיול עזרי ניווט || כיול |- | (2) || לטיסה רפואית || טיסת אמבולנס או חץ אדום |- | (3) || לטיסה בדרך לכיבוי שריפה או מילוי חומר המיועד לכיבוי שריפות || כיבוי או חץ כתום |- | (4) || לכלי טיס הגורר דגל או כרזה || גורר |- | (5) || לפעילות משטרתית || משטרה או חץ כחול |- | (6) || לטיסה של אדם חשוב מאוד || VIP - וי איי פי |} : (8) טייס לא ישנה בשעת טיסה את אות הקריאה שלו; במקרים שלדעת יחידת הנת"א, המנהלת את התנועה, עלולה להיווצר אי-הבנה או טעות מאותות קריאה דומים, מפקח על תנועה אווירית יורה לכלי טיס לשנות זמנית את אות הקריאה שלו ולהגדיר לו אות קריאה זמני חדש; שימוש באות הקריאה הזמני יסתיים עם מעבר קשר ליחידת נת"א אחרת; : (9) אות הקריאה של הטיסה, למעט בקריאה ראשונה, ייאמר לפני שידור הוראה, בקשה או הודעה. @ 4. : '''לעניין קריאה ראשונה יחולו ההוראות שלהלן:''' : (1) בקריאה ראשונה של כלי טיס הטייס ישדר באופן ובסדר האלה את המפורט להלן: אות הקריאה המלא של התחנה שלה קוראים; אות הקריאה המלא של התחנה הקוראת; מיקום וגובה (אם באוויר); אות ATIS ‏(AUTOMATIC TERMINAL INFORMATION SERVICE) עדכנית; ומהות הבקשה. לדוגמה: מגדל ראש פינה, 4XALI, בעמדה 7, INFORMATION G, מבקש התנעה; : (2) קריאה ראשונה של טייס מתלמד, בטיסת יחיד, תלווה במילה "סולו" אחרי אות הקריאה כאמור בפרט משנה (1). @ 5. : '''לעניין בדיקת קשר יחולו ההוראות שלהלן:''' : (1) המבקש לבצע בדיקת קשר בין יחידת הנת"א לבין כלי הטיס יבצעה באופן ובסדר כלהלן: :: (א) אות הקריאה של הגורם שעמו מתבצעת הבדיקה; :: (ב) אות הקריאה של הגורם הבודק; :: (ג) הביטוי "בדיקת קשר"; :: (ד) המילה "על" והתדר שנבדק; : (2) הגורם המשיב יציין את הספרה התואמת את איכות הקליטה, לפי המפורט להלן (לפי הצורך ניתן להוסיף הסבר לבחירת הדירוג): :: (א) 1 - לא ניתן לקלוט דבר; :: (ב) 2 - קליטה מקוטעת לסירוגין; :: (ג) 3 - קליטה אפשרית אך קשה; :: (ד) 4 - קליטה טובה; :: (ה) 5 - קליטה טובה מאוד או רם וברור. @ 6. : '''לעניין מרשה טיסה (ATC Clearance) יחולו ההוראות שלהלן:''' : (1) תוכן מרשה טיסה יכול להיות מפורט בתיאור מסלול הטיסה והגבהים בנקודות מסוימות או מתומצת לכינויו של נוהל מסוים לדוגמה: "SID1" ‏(STANDARD INSTRUMENT DEPARTURE); אות קריאה רשאי ל&nbsp;[יעד], "דרך [פירוט נתיב]" או "דרך [שם ה-SID]" או "לפי תכנית הטיסה"; טפס ל&nbsp;[גובה], SQUAWK [קוד]; : (2) מפקח על תנועה אווירית יעביר את מרשה הטיסה בקצב דיבור מואט ובצורה ברורה, בידיעה שהטייס אמור לרשום את הפרטים תוך כדי שמיעתם; בדרך זו ניתן לחסוך בבקשות של "אמור שנית"; : (3) יחידת הנת"א תעביר מרשה טיסה לטייס ככל האפשר לפני הסעה; : (4) מרשה טיסה אינו הרשאה להמריא או להיכנס למסלול בשימוש; : (5) הטייס ישדר בחזרה את מרשה הטיסה במלואו; אות הקריאה יצוין תמיד בסוף המשפט; : (6) הטייס חייב לשדר בחזרה (READBACK) את ההודעות המפורטות להלן במלואן: :: (א) הוראות הסעה למסלול, עצירה לפני מסלול, כניסה למסלול, פינוי מסלול, חציית מסלול, נחיתה, המראה, הליכה סביב, הסעה, הסעה בחזרה או עצירה; :: (ב) מסלול בשימוש; :: (ג) הוראות לגבי גובה; :: (ד) הוראות לגבי כיוון טיסה או רדיאל; :: (ה) הוראות לגבי מהירות; :: (ו) מרשה לנתיב אוויר, לפרוזדור אוויר, לאזור אימונים ולמרחב אווירי מוגדר אחר; :: (ז) מרשה לגישה; :: (ח) שיעור טיפוס או הנמכה, או הוראת הגבלת טיפוס או הנמכה; :: (ט) HOLDING/"360" (ORBIT)‎; :: (י) הוראות הפעלת טרנספונדר; :: (יא) כיול מד-גובה; :: (יב) דיווחי נתוני תחנת מוצא כיוון (DF); :: (יג) שינויי תדרים; : (7) המילים "רות", "יבוצע", "רוג'ר", "WILCO" לא ישמשו כ-READBACK; : (8) אם משהו בהודעות מפקח על תנועה אווירית אינו ברור די צורכו לטייס, עליו לבקש מהמפקח לומר שנית; : (9) לאחר קבלת READBACK נכון, מפקח על תנועה אווירית יאשר לכלי הטיס "חזרת נכון" או "READBACK נכון"; אם נתון, אחד או יותר, ב-READBACK של מרשה הטיסה או הוראה לכלי הטיס, אינו נכון, המפקח ישדר את המילה "שלילי", ואחריה את הנתון הנכון; : (10) מרשה טיסה מסוג אחר שאינו מנוי בפרטי משנה (6)(א) עד (יג) לעיל, ישודר בחזרה על ידי הטייס בצורה שתבהיר שהובן במלואו ושיבוצע הלכה למעשה; : (11) בכל זמן שטייס מוצא שאינו יכול למלא את תנאי מרשה הטיסה או ההוראה, יודיע מיד למפקח על תנועה אווירית על ידי שימוש במילים "לא מסוגל" בתוספת הסיבה לאי-יכולתו למלא את התנאים כאמור; : (12) המילה "להמריא" תהיה בשימוש רק אם כלי טיס יורשה לבצע המראה; בכל מקרה אחר - יבוצע שימוש במילה "עזיבה". @ 7. : '''לעניין העברת קשר יחולו ההוראות שלהלן:''' : (1) מפקח על תנועה אווירית המעביר כלי טיס לאחריותה של יחידת פיקוח טיסה אחרת, יפרט בשידור את התדר של אותה היחידה; : (2) היה וכלי הטיס לא קיבל הודעת העברה כאמור בפרט משנה (1) - עליו לבקש אישור מהמפקח על תנועה אווירית לעזוב את התדר הנוכחי ולעבור לתדר הבא, לקבל אישור מהמפקח, ורק אז לעבור תדר; : (3) מפקח על תנועה אווירית רשאי לתת הוראה לכלי הטיס "להמתין" על התדר הנוכחי עד לקבלת הודעה נוספת, ויחד עם זאת "להאזין" על תדר שני שעליו משודרות הודעות שעשויות לעניין אותו. @ 8. : '''לעניין ביטויים ומשמעותם יחולו ההוראות שלהלן:''' : (1) בנספחים [[לתוספת זו]] המסומן בסוגריים עגולים (&emsp;) בעברית הוא ביטוי אפשרי; הרשום בסוגריים מרובעים [&emsp;] בעברית מסמן שיש להשלים את הנתון או הנושא או יחידת המדידה או שם נקודה וכדומה; ביטויים שאינם נכללים בטבלאות אלה יישארו כבמקור בשפה האנגלית, לדוגמה: FIX, HEAVY, WAKE-TURBULENCE, READBACK, BREAK, TRANSITION ALTITUDE, TRANSITION LEVEL, QNH, FLIGHT-LEVEL, AVOIDING ACTION, FINAL, BACKTRACK RVR, VMC, IMC, BRAKING ACTION, ATIS, METAR, LOCAL, FEW/SCATTERED/BROKEN/OVERCAST, MAYDAY, PAN-PAN, SQUAWK, TRANSPONDER, MODE-C, IDENT, FOLLOW-ME, PUSH BACK HOLDING; : (2) מילים וביטויים באנגלית כאמור [[בטור ב' בנספח א' לתוספת זו]] שמשמעותם כמפורט לצדם [[נספח א' לתוספת זו|בטור ג']], ידווחו בעברית כאמור [[נספח א' לתוספת זו|בטור א']]. @ 9. : '''הוראות כלליות:''' : (1) הבהרות: :: (א) אם מתקיימות נסיבות שאינן מנויות [[תוספת 8|בפרק זה (([צ"ל: בתוספת זו]))]] - יש לבחור בניסוח שעל פי שיקול דעתו של הטייס או המפקח על תנועה אווירית, לפי העניין, יהיה ניסוח ברור ככל האפשר; :: (ב) אין בדוגמאות המובאות [[בתוספת זו]] כדי לגרוע מהחובה להשתמש באות קריאה; :: (ג) כוכבית * - משמעה שידור טיס; : (2) דיווח נסיבות וניסוח - כללי - יהיה כאמור [[בנספח ב' לתוספת זו]]; : (3) דיווח נסיבות וניסוח - פיקוח שדה - יהיה כאמור [[בנספח ג' לתוספת זו]]; : (4) דיווח נסיבות וניסוח - פיקוח גישה - יהיה כאמור [[בנספח ד' לתוספת זו]]; : (5) דיווח נסיבות וניסוח - פיקוח מכ"מ - יהיה כאמור [[בנספח ה' לתוספת זו]]; : (6) דיווח נסיבות וניסוח - גרירה - יהיה כאמור [[בנספח ו' לתוספת זו]]. === נספח א' לתוספת השמינית <עוגן נספח א> === ==== ((([[$ תוספת 8|פרט 8(2)]] - טבלת מונחים בתרגום מעברית לאנגלית))) ==== @ (תיקון: תשפ"ב-7) : {| style="table-layout: fixed; width: fit-content;" ! style="width: 200px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הביטוי !! style="width: 200px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקור !! style="width: 200px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} המשמעות |- | אומר שנית || I say again || אני חוזר שנית על השידור |- | אות קריאה || Call sign || |- | איך שומע? || How do you read || איך נשמע השידור? |- | אין רוח || Wind calm || רוח בעוצמה נמוכה מ-1 קשר |- | אלחוט–דיבור || Radiotelephony || |- | אמור שנית || Say again || חזור על שידורך האחרון |- | בטל || Cancel || - |- | גובה (QNH) || Altitude (QNH)‎ || |- | גובה מעל פני השטח (מעפ"ש) || Height (QFE)‎ || |- | גישה || Approach || |- | גישת ראייה || Visual Approach || |- | דבר לאט || Speak slower || |- | דווח || Report || |- | האזן || Monitor || האזן ל.... (תחנה) ותדר .... |- | הדף מנוע || Jet Blast || |- | הודעה || Message || |- | המשך || Proceed/Continue || |- | המתן/מיד || Stand-by || חכה ואני אקרא לך |- | הנמך || Descend || |- | הסעה/תסיע ריחוף || Air taxi || |- | הקפה || Circuit || |- | התעלם || Disregard || בטל את התשדורת האחרונה |- | וודא או אשר || Confirm or Verify || בדוק או אשר נתונים (כיוון/גובה/גלגלים/קוד וכו') |- | זיהוי || Identification || |- | זמן מקומי || Local time || |- | חיובי || Affirm || |- | טפס || Climb || |- | יבוצע || Wilco || אני מבצע את הבקשה |- | כיוון || Heading || |- | כל המטוסים || Attention All A/C || |- | כללי טיסת מכשירים (כט"מ) || IFR || |- | כללי טיסת ראיה (כט"ר) || VFR || |- | לא מסוגל || Unable || |- | לגעת או Touch & Go || Touch & Go || |- | מאושר || Approved || |- | מבקש || Request || |- | מודיעין טיס || AIS || |- | מול || Abeam || בניצב לנקודת הדיווח או ב-90 מעלות לנקודת הדיווח |- | מים על המסלול || Standing Water || |- | מרשה || ATC Clearance || |- | משבים || Gusts || |- | נכון || Correct || |- | נקודת דיווח || Reporting Point || |- | נתיב || Route || |- | עבור ל... || Contact || עבור לקשר עם .... (תחנה) ותדר .... |- | עובר ל... || Changing to || |- | עורק (ערוץ קשר) || Channel || |- | עזיבה || Departure || |- | עזיבת ראייה || Visual Departure || |- | (צלע) עם הרוח || Downwind leg || |- | פנה || Turn || |- | פניית נוהל || Procedure turn || |- | ציר מסלול || Runway Heading || |- | (צלע) בסיס || Base leg || |- | צלע מתה || Upwind leg || |- | (צלע) צולבת || Crosswind leg || |- | קשרים || Knots || |- | רוח משתנית קלה || Wind variable 2 KT.‎ || רוח בעוצמה 1 עד 2 קשרים |- | רוח XXX‏, YYY קשרים || Wind xxx deg, yyy KT.‎ || רוח בעוצמה 3 קשרים או יותר |- | רוח ZZZ‏, 10 קשרים, משתנית בין כיוון XXX ל-YYY מעלות || Wind zzz deg. 10KT variable between, xxx and yyy deg.‎ || כאשר הרוח 3 קשרים או יותר בין כיוונים |- | רות || Roger || |- | רטוב || Wet || המסלול |- | רשאי || Cleared || רשאי להמשיך על פי התנאים שניתנו, ארבע אפשרויות בלבד: להמראה; לנחיתה; לגישה; ומרשה טיסה. |- | שידור עיוור || Blind Transmission || |- | שלילי || Negative || |- | שמור || Maintain || |- | תדר || Frequency || |- | תיקון (מתקן) || Correction || נעשתה שגיאה, הנוסח הנכון הוא .... |- | תן זכות קדימה || Give-Way || |- | (מידע) תנועה || Traffic (info)‎ || מידע על תנועה |- | 360° || Orbit || |} === נספח ב' לתוספת השמינית <עוגן נספח ב> === ==== ((([[$ תוספת 8|פרט 9(2)]] - נסיבות וניסוח - כללי))) ==== @ (תיקון: תשפ"ב-7) : {| style="table-layout: fixed; width: fit-content;" ! style="width: 200px" | הנסיבות !! style="width: 400px" | הביטויים האפשריים בנסיבות |- | לדרוש ביצוע בזמן במקום מסוים || : (1) מיידית, : (2) לאחר מעבר .... [FIX], : (3) בזמן .... : (4) כשתהיה מוכן |- | כינויי גבהים || : (1) FLIGHT LEVEL ...., או: : (2) גובה.... רגל. |- | גובה, דיווח גובה ושיעורי טיפוס והנמכה; ביטול הגבלת גובה או מהירות || : (1) שמור .... רגל : (2) גובה מזערי/גובה מרבי .... רגל : (3) שמור .... רגל ל/עד .... : (4) תחצה .... [FIX] :: (א) ב.... רגל :: (ב) מתחת/מעל .... :: (ג) מזערי/מרבי .... : (5) דווח אם מסוגל לחצות .... [FIX] בגובה .... : (6) טפס/הנמך עכשיו ל.... רגל : (7) טפס/הנמך: :: (א) ל.... רגל :: (ב) כדי להגיע/לחצות ל.... רגל, בזמן ..../נקודה ...., :: (ג) ב....... רגל בדקה, :: (ד) בלא פחות/יותר מ.......... רגל לדקה. :: (ה) מיידית .... :: (ו) בזמנך.... :: (ז) לאחר מעבר .... [FIX] :: (ח) .... דרך שם ה-SID/STAR : (8) זרז טיפוס או הנמכה עד לגובה [....] : (9) צפה להנמכה/טיפוס בזמן/מקום.... : (10) דווח :: (א) גובה, ולא: "וודא שומר גובה ...." :: (ב) גובה שאושר לך :: (ג) עוזב גובה .... :: (ד) שומר גובה .... :: (ה) חוצה גובה .... : (11)* מבקש גובה .... : (12)* מבקש (המשך) הנמכה או טיפוס : (13)* מוכן להנמכה או טיפוס : (14) טפס דרך [שם ה-SID] לגובה ...., הגבלת גובה/מהירות מבוטלת : (15) הנמך דרך [שם ה-STAR] לגובה ...., הגבלת גובה/מהירות מבוטלת |- | שמירת הפרדה עצמית || שמור על הפרדה עצמית ב-VMC [מגובה .... ועד לגובה ....] |- | העברת פיקוח || : (1) עבור ל.... תדר .... : (2) מעל / ב / בהגיעך ל.... עבור ל.... תדר .... : (3) כשתהיה מוכן עבור ל.... תדר .... : (4)* עובר ל.... תדר .... : (5) האזן ל.... תדר .... : (6) הישאר על התדר שלי והאזן ל.... תדר .... : (7)* מאזין ל.... : (8)* מבקש לעבור ל.... : (9) אם אין קשר חזור לערוץ שלי |- | שינוי אות קריאה || : (1) שנה אות קריאה ל.... : (2) חזור לאות הקריאה .... |- | מידע על תנועה || : (1) תנועה ... [לא מזוהה/נגדית/מקבילה/ משיגה/מתכנסת/חוצה מימין/חוצה משמאל/איטית/מהירה]; :: בשעה (רק בסביבת מכ"מ) ... :: במרחק .... (מייל) :: גובה ... (לא ידוע/מנמיכה/מטפסת) :: סוג מטוס .... : (2) התנועה אינה רלוונטית יותר/נקי מתנועה : (3) לא ידוע על תנועה |- | * אישור מידע על התנועה || : (1)* מחפש : (2)* קשר עין עם התנועה : (3)* שלילי קשר עין |- | תנאי מזג אוויר || : (1) רוח .... קשרים, : (2) רוח .... קשרים, משבים .... קשרים : (3) הרוח בגובה .... דווחה .... קשרים, בזמן .... (על ידי ....) : (4) אין רוח [פחות מ-1 קשר] : (5) רוח משתנית קלה [רוח בעוצמה 1 עד 2 קשרים] : (6) רוח בין כוון XXX ל-YYY, קלה : (7) רוח ZZZ‏ 10 קשרים, משתנית בין כיוון XXX ל-YYY : (8) ראות .... מטר/ק"מ, : (9) ראות בכיוון [צפון/צפון מזרח/מזרח/דרום מזרח/דרום/דרום מערב/מערב/צפון מערב], .... מטר/ק"מ |- | דיווחים || : (1) דווח .... שם הנקודה, : (2) דווח .... DME מ.... שם ה-VOR, : (3) דווח חוצה/מיוצב רדיאל .... מ/אל שם .... ה-VOR |- | מידע על שדה התעופה || : (1) מסלול/מסלול הסעה .... :: (א) סגור :: (ב) "רטוב"/"מים עומדים" :: (ג) (סוג המשקע) [.... למשל: קרח / שלג / וכו'] :: (ד) עבודות בנייה/מכשול (במקום) |- | שמישות מבצעית של עזרים (נווט ואחרים) || : (1) PAPI/ALS/REIL/ וכו' מסלול .... לא שמיש : (2) תאורת מסלול .... [פירוט אי-השמישות], : (3) * מבקש להגביר/להחליש תאורת מסלול/גישה : (4) VOR/NDB/DME/ILS וכו' [פירוט אי-השמישות] |- | ‎[ORBIT] "360" HOLDING || : (1) HOLDING ב.... [שם ה((-))FIX] כמפורסם : (2) HOLDING המתנה מעל .... [שם ה-FIX], כיוון כניסה .... / רדיאל ...., פניות ימניות/שמאליות, זמן בקטע יציאה .... דקות. : (3) בצע 360° ימני/שמאלי, מעל/צפונית/דרומית .... [שם הנקודה] : (4) זמן גישה צפוי .... : (5) צפה למרשה ב.... : (6) לא צפוי עיכוב : (7) זמן גישה לא נקבע : (8) עדכן זמן גישה צפוי ל.... |- | מרשה, ראה גם [[תוספת 8 פרט 6|סעיף 6]] || : (1) האם מוכן / דווח מוכן לרשום מרשה, : (2) רשאי ל.... [שם היעד], דרך [שם ה-SID] / דרך [שם הנקודה] / לפי תכנית הטיסה / .... טפס לגובה .... הגבלות, TRANSPONDER .... : (3) תחצה נקודה .... [שם] בגובה .... (או מעל/מתחת) : (4) תחצה נקודה .... [שם] ב.... [זמן], : (5) טוס ישירות ל.... [שם הנקודה] : (6) במעבר נקודה/גובה, טוס ל.... [נקודה/רדיאל ..../מיקום] : (7) שמור .... [גובה] ל.... [נקודה] : (8) גובה/נתיב לא פנוי : (9) דווח אם מסוגל לחצות .... [נקודה] ב.... [גובה/זמן] : (10) שמור מהירות (מספר) : (11) שנה מרשה .... (פרטים) : (12) צפה למרשה ב.... [זמן] |- | קשר || : (1) איך שומע? : (2) אמור/שדר שנית |- | ביטול טיסה לפי כללי טיסת מכשירים [ביטול IFR] || : (1) * אות קריאה מבטל טיסת IFR : (2) טיסת IFR מבוטלת ב.... [זמן] |- | חירום || האם אתה מכריז חירום? |- | שידור הודעה כללית || שימו לב כל המטוסים .... |} === נספח ג' לתוספת השמינית <עוגן נספח ג> === ==== ((([[$ תוספת 8|פרט 9(3)]] - נסיבות וניסוח - פיקוח שדה))) ==== @ (תיקון: תשפ"ב-7) : {| style="table-layout: fixed; width: fit-content;" ! style="width: 200px" | הנסיבות !! style="width: 400px" | הביטויים האפשריים בנסיבות |- | הקלטת ATIS || שם התחנה ...., אות המידע ...., תוקף ...., מסלול נחיתה ...., סוג הגישה ...., מסלול להמראה ...., רוח ...., ראות ...., (RVR ....), עננות ...., טמפרטורה ...., נקודת טל ...., QNH ...., מידע נוסף .... |- | העברת נתוני מזג אוויר || מסלול נחיתה/המראה ...., סוג הגישה ...., רוח ...., ראות ...., (RVR ....), עננות ...., טמפרטורה ...., נקודת טל ...., QNH ...., מידע נוסף .... |- | בקשת התנעה, ראה [[פרט 4 לתוספת זו]] || * אות קריאה .... של התחנה שלה קוראים, {{ש}} אות קריאה .... של התחנה הקוראת, {{ש}} עמדת חניה .... {{ש}} אות ATIS, {{ש}} מבקש התנעה |- | אישור התנעה || : (1) התנעה מאושרת, : (2) התנעה לא מאושרת, סיבה ...., : (3) התנעה מאושרת ב.... [זמן], : (4) צפה לאישור התנעה ב.... [זמן], : (5) צפה לעזיבה ב.... [זמן], התנעה לשיקולך |- | PUSH-BACK || : (1)* אות קריאה ......, מיקום ...., מבקש push-back : (2) push-back מאושר, לעמדה .... : (3) המתן, : (4) push-back מאושר בזמנך, : (5) צפה ל-push-back ב.... [זמן] עיכוב בגלל .... |- | הוראות הסעה כלליות || : (1) תסיע ישר קדימה : (2) תן זכות קדימה [תנועה], : (3) תסיע אחרי .... [תיאור המטוס/הרכב/FOLLOW-ME], : (4) תסיע בזהירות, : (5) זרז הסעה (סיבה), : (6) האט הסעה (סיבה), : (7) תחצה מסלול ...., (דווח פנוי) : (8) חכה במקום : (9) הפחת כוח (סיבה), : (10) למסוק בלא גלגלים: תסיע בריחוף |- | עצירה || : (1) עצור. : (2) עצור במקום! : (3) עצור .... [כיוון] מ.... [מיקום], : (4) עצור לפני .... [מסלול/צומת/נקודה/וכו'], |- | הסעה לעזיבה || : (1)* אות קריאה ...., עמדת התנעה/חניה ...., מבקש הסעה : (2) תסיע לעמדת המתנה .... מסלול ...., דרך .... : (3) פנה בראשון/בשני שמאלה/ימינה |- | הכנה לעזיבה || : (1) דווח מוכן לעזיבה, : (2) האם אתה מוכן (לעזיבה)? : (3) האם אתה מוכן לעזיבה מיידית? |- | כניסה למסלול || : (1) תתיישר מסלול .... [מספר], : (2) תתיישר בלבד מסלול .... [מספר] : (3) תתיישר מסלול .... והתכונן לעזיבה מיידית. |- | המראה || : (1) מסלול .... [מספר] רשאי להמריא, : (2) תמריא מיד או פנה מסלול (.... לאן), סיבה .... : (3) תמריא מיד או עצור לפני כניסה למסלול ...., : (4) אחרי המראה שמור ציר או כיוון מסלול : (5) אחרי המראה פנה ימינה או שמאלה [לכיוון ....] : (6) למסוק: .... [שם הנקודה] רשאי להמריא |- | : (א) ביטול המראה של כלי טיס שטרם התחיל בריצת המראה : (ב) ביטול המראה של כלי טיס שהתחיל בריצת המראה | : (1) אות קריאה עצור. בטל המראה, אומר שנית בטל המראה (סיבה) : (2) אות קריאה ...... הפסק המראה! אות קריאה ...... הפסק המראה! (סיבה) |- | הקפה || : (1) תצטרף ל... [צלע בהקפה] ימנית/שמאלית, מסלול ... גובה ... : (2) תצטרף להקפה ימנית/שמאלית, מסלול .... גובה ... : (3) בצע גישה ישירה למסלול : (4) מספר ... לפניך .... [סוג מטוס], ב.... [מיקום] : (5) לפניך .... [סוג מטוס] שם לב ל-WAKE TURBULANCE : (6) הקפה נמוכה מאושרת : (7) תאריך/קצר את עם הרוח : (8) בצע הקפה הדוקה : (9) בצע הקפת סרק בגובה .... : (10) בצע 360 ימינה/שמאלה |- | נחיתה || : (1) המשך בגישה : (2) מסלול ... [מספר] רשאי לנחות : (3) מסלול ... [מספר] רשאי TOUCH&GO/לגעת : (4) בצע עצירה מלאה : (5) מעבר נמוך מסלול .... [מספר] מאושר : (6) למסוק: בצע גישה ישירה ל... [שם נקודה] : (7) למסוק: .... [שם הנקודה] רשאי לנחות |- | ביטול נחיתה || אות קריאה לך סביב! (הוראות) |- | אחרי נחיתה || : (1) פנה מסלול ב... [שם הפינוי] : (2) פנה בסוף/ראשון/שני/ימינה/שמאלה : (3) זרז פינוי ל.... : (4) מאה שמונים מאושר : (5) Back Track מאושר : (6) דווח מסלול פנוי : (7) תסיע לעמדת חנייה ... [שם/מספר] |- | תקלת כן נסע || : (1) כני נסע נראים מקופלים/בחוץ : (2) כן נסע ימין/שמאל/אף - נראה מקופל/בחוץ |} === נספח ד' לתוספת השמינית <עוגן נספח ד> === ==== ((([[$ תוספת 8|פרט 9(4)]] - נסיבות וניסוח - פיקוח גישה))) ==== : {| style="table-layout: fixed; width: fit-content;" ! style="width: 200px" | הנסיבות !! style="width: 400px" | הביטויים האפשריים בנסיבות |- | מתן מרשה לגישה || : (1) רשאי גישת [סוג הגישה] למסלול [....], : (2) רשאי גישה ישירה למסלול [....], : (3) רשאי גישת ראייה למסלול [....], : (4) רשאי גישת ראייה מסלול [....], שמור הפרדה עצמית מ....... [סוג מטוס ואם רלוונטי: קטגוריית W/T], מיקום, (שם לב ל-W/T) |- | הוראות גישה || : (1) דווח ב VMC, : (2) דווח קשר עין עם מסלול .... [....] : (3) דווח קשר עין עם תאורת מסלול או תאורת גישה : (4) דווח קשר עין עם תנועה, .... [סוג מטוס], ב.... [מיקום בהקפה] : (5) האם אתה מכיר את נוהל הנמכה [שם]? : (6) זמן גישה צפוי .... [שעה/דקות] |} === נספח ה' לתוספת השמינית <עוגן נספח ה> === ==== ((([[$ תוספת 8|פרט 9(5)]] - נסיבות וניסוח - פיקוח מכ"מ))) ==== @ (תיקון: תשפ"ב-7) : {| style="table-layout: fixed; width: fit-content;" ! style="width: 200px" | הנסיבות !! style="width: 400px" | הביטויים האפשריים בנסיבות |- | זיהוי מכ"ם || : (1) דווח כיוון : (2) לזיהוי, פנה שמאלה או ימינה, לכיוון [....] : (3) IDENT/SQUAWK IDENT : (4) הפעל/שנה TRANSPONDER ל.... [4 ספרות] : (5) וודא TRANSPONDER‏ .... [4 ספרות] : (6) וודא מוד C פועל : (7) הפסק מוד C : (8) מגע מכ"ם (מיקום) : (9) אין מגע מכ"ם (סיבה) : (10) מגע מכ"ם אבד (סיבה) |- | דיווח מיקום || : (1) הפסק דיווח מיקום [עד ....] : (2) הדיווח הבא ב.... [נקודת דיווח] : (3) דווח מיקום רק ב.... [מקום] : (4) חזור לדיווח מיקום |- | שירות והכוונת מכ"ם || : (1) שמור/טוס כיוון .... [3 ספרות]/נוכחי [סיבה] : (2) פנה (מיד) .... [מספר] מעלות ימינה/שמאלה, [סיבה] : (3) פנה (מיד) ימינה/שמאלה לכיוון .... [סיבה] : (4) עזוב .... [נקודה] בכיוון .... [שלוש ספרות]/בזמן .... : (5) האם אתה מבקש וקטור? : (6) * מבקש וקטורים : (7) גובה מזערי להכוונת מכ"ם באזור הוא .... [רגל] : (8) שירות מכ"ם הסתיים [סיבה] : (9) (מיקום המטוס) חזור או המשך ניווט עצמי ל [....] |- | בקרת מהירות || : (1) דווח מהירות : (2(())) (()) שמור ... [מספר] קשר/מאך עד ... [נקודה] : (3) שמור ... [מספר] קשר או פחות/יותר : (4) שמור מהירות נוכחית : (5) הגדל/הקטן מהירות ל... [מספר] קשר/מאך : (6) הגדל/הקטן מהירות ב.... [מספר] קשר/מאך : (7) חזור למהירות רגילה : (8) האט למהירות מינימלית נקייה : (9) האט למהירות גישה מינימלית : (10) אין הגבלת מהירות |- | גובה || : (1) וודא מוד C פועל; : (2) וודא QNH; : (3) הפסק שידור מוד C, (מוד C מזייף) |} === נספח ו' לתוספת השמינית <עוגן נספח ו> === ==== ((([[$ תוספת 8|פרט 9(6)]] - נסיבות וניסוח - גרירה))) ==== : {| style="table-layout: fixed; width: fit-content;" ! style="width: 200px" | הנסיבות !! style="width: 400px" | הביטויים האפשריים בנסיבות |- | גרירה || : (1) * אות הקריאה של הגורר [שם החברה/מספר] מבקש לגרור (סוג המטוס) מ.... ל..... : (2) אות קריאה, הגרירה מאושרת דרך [פירוט נתיב הגרירה] : (3) אות קריאה, עצור במקום : (4) עצור לפני .... [מסלול/צומת/נקודה/וכו'] : (5) אות קריאה, תמתין |} <פרסום> י"ט באדר ב' התשמ"א (25 במרס 1981) <חתימה> חיים לנדאו שר התחבורה === לוח השוואה בין תקנות הטיס (הפעלת כלי טיסה וכללי טיסה), התשמ"ב-1981, לבין התקנות המקבילות של הפ.א.ר.* (תיקון: תשמ"ח-4, תשנ"ה-2, תש"ס-2) __NOTOC__ === @ : {{מוקטן|* הלוח אינו מהווה חלק מהתקנות אלא משמש אמצעי עזר בלבד.}} : (((הושמט))) e5w94ecmus31879knxs64j7f6h7vnrk 0 381163 1415678 1413753 2022-07-28T08:00:35Z OpenLawBot 8112 [1415673] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 8|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 230|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 2|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1807|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 896|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 259|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|518|ת״ט}}, {{ח:תיבה|774|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1126|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 372|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 354|תיקון}}, {{ח:תיבה|1899|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 504|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 735|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 941|תיקון}}, {{ח:תיבה|942|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 107|תיקון}}, {{ח:תיבה|816|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 500|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 474|תיקון}}, {{ח:תיבה|560|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 52|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 51|תיקון}}, {{ח:תיבה|1132|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 91|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 871|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 703|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 764|תיקון}}, {{ח:תיבה|1062|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1388|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1750|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1035|תיקון}}, {{ח:תיבה|1103|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1236|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 873|תיקון}}, {{ח:תיבה|1130|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1114|תיקון}}, {{ח:תיבה|1415|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 237|תיקון}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1873|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|2178|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 491|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 4|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 398|תיקון}}, {{ח:תיבה|454|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|994|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|3134|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 860|תיקון}}, {{ח:תיבה|2408|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2408|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2410|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|2984|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|3103|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|3472|תיקון מס׳ 7}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־30}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, 1927}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 23|ו־23}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 197|לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: המרחב האוירי של ישראל ושירותי הפיקוח על התנועה האוירית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: כללי טיסה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: כללי טיסת ראייה מבוקרת (כטר״מ)}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: כללי טיסת ראייה חקלאית (כטר״ח)}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: כללי טיסת מכשירים (כט״מ)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: יירוט כלי טיס}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: תהליכי גישת מכשירים סטנדרטית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: אחזקת כלי טיס}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: מטוסים גדולים ומטוסים רב־מנועיים עם מנועי טורבינה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: בלונים, עפיפונים, רקטות בלתי מאוישות, טיסנים נהוגי רדיו, מטוסים זעירים {{ח:הערה|ו}}מטוסי הדרכה זעירים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 9 סימן א|סימן א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ב|סימן ב׳ – בלונים בלתי מאויישים קשורים ועפיפונים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ג|סימן ג׳: רקטות בלתי מאויישות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ד|סימן ד׳: בלון חפשי בלתי מאוייש}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ה|סימן ה׳: גלישונים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ו|סימן ו׳: מטוסים זעירים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ז|סימן ז׳: טיסנים נהוגי רדיו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ח|סימן ח׳ – בלונים מאויישים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ט|סימן ט׳: מצנח ממונע {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: צניחה וקיפול מצנחים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: הפעלת כלי טיס בחקלאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 11 סימן א|סימן א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן ב׳: רישוי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ג|סימן ג׳: כללי הפעלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ד|סימן ד׳: רישומים ודיווחים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים־עשר: הפעלת מוניות־אויר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: כללי הפעלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: כלי טיס וציוד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: מגבלות הפעלה ודרישות מזג אויר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ה|סימן ה׳: כשירויות אנשי צוות אוויר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ו|סימן ו׳: דרישות מבחנים לאנשי צוות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן ז׳: אימונים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ח|סימן ח׳: מגבלות הפעלת מטוס}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ט|סימן ט׳: דרישות מיוחדות לאחזקה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה־עשר: הפעלה מסחרית של מטוסים גדולים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן א|סימן א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ב|סימן ב׳: רישוי מוביל אוירי פנים ארצי ומוביל אוירי בינלאומי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ג|סימן ג׳: רישוי מוביל אוירי בטיסות שכר ובטיסות מיוחדות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ד|סימן ד׳: מתן רישיון הפעלה אווירית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ה|סימן ה׳: אישור נתיבים למובילים אויריים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ו|סימן ו׳: ספר עזר למבצעים וספר בקרת האחזקה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ו1|סימן ו{{ח:הערה|׳}}1: ניהול בטיחות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ז|סימן ז׳: דרישות לגבי מטוס}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ח|סימן ח׳: מגבלות הפעלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ט|סימן ט׳: דרישות כושר אוירי מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן י|סימן י׳: דרישות מכשירים וציוד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יא|סימן י״א: דרישות מיוחדות לאחזקה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יב|סימן י״ב: עובדי טיס ואנשי צוות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן י״ג: אימונים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד|סימן י״ד: כישורי אנשי צוות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד1|סימן י״ד1 – מגבלות זמן טיסה ותפקיד ודרישות מנוחה – אנשי צוות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן טו|סימן ט״ו: קצין מבצעי אויר – כישורים ומגבלות זמן תפקיד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן טז|סימן ט״ז: הפעלת טיסות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן י״ז: כללי שיגור טיסה ושחרורה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יח|סימן י״ח: רישומים ודיווחים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה: {{מוקטן|אותות (Signals)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית – ציוד רפואי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 1|חלק ראשון: ערכת עזרה ראשונה בינונית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 2|חלק שני: תרמיל עזרה ראשונה גדול}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 3|חלק שלישי: ערכת עזרה ראשונה למטוס גדול}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 4|חלק רביעי: ערכת זהירות כללית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 5|חלק חמישי: ערכה רפואית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|ספר בקרת האחזקה}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|ספר עזר למבצעים}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית: {{מוקטן|הפעלת מטוסים בטיסות EDTO}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|ציוד הישרדות והצלה}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תש״ן, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשס״ב־2, תשס״ו, תשע״א, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־4, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשפ״א־3}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחזקה“ – פעולות בדק, למעט פעולת שינוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 18|בתקנה 18 לתקנות התיעוד}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור פיקוח טרמינלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 58|בתקנה 58}} וכפי שפרסם המנהל בפמ״ת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור פיקוח שדה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}} וכפי שפרסם המנהל בפמ״ת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תמרון“ (Maneuvering Area) – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבות החנייה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תנועה“ (Movement Area) – אזור התמרון ורחבות החנייה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש צוות אוויר“ – איש צוות המחזיק ברישיון עובד טיס תקף והממלא תפקיד מבצעי הדרוש להפעלת כלי טיס בזמן הטיסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפ״א“ (אישור פריט אוירונוטי) – אישור מאת המנהל כי פריט מתאים לשימוש תעופתי, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 14|בפרק הארבעה עשר לתקנות התיעוד}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – {{ח:חיצוני|https://old.caa.gov.il|אתר הרשות שכתובתו http://caa.gov.il}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בד״ח“ – מערך בדיקות והוראות חיוניות להפעלת כלי טיס, המקובל על המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות הפעלות תעופתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי תקשורת נדרשים“ (RCP – Required Communication Performance) – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלון“ – כלי טיס קל מהאוויר שאינו מונע על ידי מנוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלון מאויש“ – בלון בין אם הוא חופשי או קשור לקרקע אשר לפי מפרט או הוראות היצרן רשאי לשאת אדם אחד או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס ענן“ (Ceiling) – הגובה מעל פני הקרקע או המים של בסיס השכבה הנמוכה ביותר של ענן, המכסה יותר ממחצית פני השמים והמצויה מתחת לגובה של 6,000 מטרים (20,000 רגל); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ (DH – Decision Height (לגבי גובה מפתן המסלול) או DA – Decision Altitude (לגבי גובה פני הים הממוצע)) – גובה מוגדר בגישה מדויקת או בגישה באמצעות הנחיה אנכית שבו יש חובה להתחיל בתהליך הליכה סביב אם תנאי הראות אינם מאפשרים לטייס ליצור קשר עין המהווה תנאי להמשך הגישה; לעניין זה, ”קשר עין“ – חשיפה לעין הטייס מבעוד מועד של מקטע העזרים החזותיים, הנכון לסוג ההפעלה וקטגוריית הגישה, או קטע מאזור הגישה לשדה, כך שהוא יכול להעריך את מיקום כלי הטיס ואת שיעור השינוי במיקומו באשר לנתיב הרצוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה לחץ“ (Pressure Altitude) – לחץ אטמוספרי, המבוטא ביחידות של גובה המתאים לאותו הלחץ באטמוספרה הסטנדרטית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מזערי להנמכה“ (MDA – Minimum Descent Altitude או MDH – Minimum Descent Height) – גובה מסוים בגישה בלתי מדויקת או בגישת הקפה (circling approach), אשר מתחתיו אין להנמיך בלא שהטייס יצר קשר עין המהווה תנאי להמשך הגישה; לעניין זה, MDA לגבי גובה פני הים ו־MDH לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול, אם הוא יותר מ־2 מטרים (7 רגליים) מתחת לגובה שדה התעופה; ”קשר עין“ – חשיפה לעין הטייס מבעוד מועד של מקטע העזרים החזותיים, הנכון לסוג ההפעלה וקטגוריית הגישה, או קטע מאזור הגישה לשדה, כך שהוא יכול להעריך את מיקום כלי הטיס ואת שיעור השינוי במיקומו לגבי נתיב הרצוי, ובמקרה של גישת הקפה – סביבת המסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שיוט“ – גובה הנשמר בחלק משמעותי של הטיסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גילשון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה התחלתית“ (Initial Approach) או ”קטע גישה התחלתית“ (Initial Approach Segment) – הקטע שבין קבע הגישה ההתחלתית (Initial Approach Fix) ובין קבע הביניים (Intermediate Fix), או, כאשר ישים, קבע הגישה הסופית או נקודת הגישה הסופית (Final Approach Fix or Point); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה ונחיתה בנוהלי טיסת מכשירים“ – גישת מכשירים ונחיתה שהן אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} גישה לא מדויקת ונחיתה (Non-precision Approach and landing operations) – תהליך גישה ונחיתה העושה שימוש בהנחיה אופקית, אך אינו עושה שימוש בהנחיה אנכית; {{ח:תתת|(2)}} גישה ונחיתה עם הנחיה אנכית (Approach and landing operations with Vertical Guidance) – תהליך גישה ונחיתה הכולל הנחיה אופקית והנחיה אנכית, אך אינו עומד בדרישות הקבועות לגישה מדויקת ונחיתה; {{ח:תתת|(3)}} גישה מדויקת ונחיתה (Precision Approach and landing operations) – תהליך גישה ונחיתה הכולל הנחיה אופקית והנחיה אנכית מדויקות, וכן מינימה המוגדרת לפי קטגוריית הגישה והנחיתה, כלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} הפעלה בקטגוריה I‏ (Category I (CAT I) Operation), הכוללת: {{ח:תתתתת|(1)}} גובה החלטה (DH) שאינו נמוך מ־200 רגל (60 מטרים); {{ח:תתתתת|(2)}} ראות אופקית שאינה פחותה מ־800 מטרים או ראות על מסלול שאינה פחותה מ־550 מטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} הפעלה בקטגוריה II‏ (Category II (CAT II) Operation) הכוללת: {{ח:תתתתת|(1)}} גובה החלטה (DH) הנמוך מ־200 רגל (60 מטרים) ואינו נמוך מ־100 רגל (30 מטרים); {{ח:תתתתת|(2)}} ראות על מסלול שאינה פחותה מ־300 מטרים; {{ח:תתתת|(ג)}} הפעלה בקטגוריה IIIA‏ (Category IIIA (CAT IIIA) Operation), הכוללת: {{ח:תתתתת|(1)}} גובה החלטה (DH) הנמוך מ־100 רגל (30 מטרים), או בלא גובה החלטה; {{ח:תתתתת|(2)}} ראות על מסלול שאינה פחותה מ־175 מטרים; {{ח:תתתת|(ד)}} הפעלה בקטגוריה IIIB‏ (Category IIIB (CAT IIIB) Operation), הכוללת: {{ח:תתתתת|(1)}} גובה החלטה (DH) הנמוך מ־15 מטרים (50 רגל), או בלא גובה החלטה; {{ח:תתתתת|(2)}} ראות על מסלול הפחותה מ־175 מטרים ואינה פחותה מ־50 מטרים; {{ח:תתתת|(ה)}} הפעלה בקטגוריה IIIC‏ (Category IIIC (CAT IIIC) Operation), שאינה כוללת מגבלות לעניין גובה החלטה או ראות על מסלול; {{ח:תת}} לעניין זה, הנחיה אופקית והנחיה אנכית נוגעים להנחיה המבוצעת באמצעות מיתקן עזר קרקעי לניווט או באמצעות בסיס נתוני ניווט ממוחשב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה סופית“ (Final Approach) או ”קטע גישה סופית“ (FAS – Final Approach Segment) – הקטע מתוך תהליך גישת מכשירים שבו מושגת התיישרות עם צירי הגישה לקראת הנחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים“ (Instrument Approach Procedure) – סדרת תמרונים מוגדרים מראש לרבות פירוט ההגנה ממכשולים, המבוצעים בהסתמך על מכשירי הטיסה, החל בקבע הגישה ההתחלתית, או כאשר ישים, מנקודת התחלה של נתיב הגעה מוגדר, עד לנקודה אשר ממנה ניתן להשלים את הנחיתה, או, אם הנחיתה לא הושלמה, למקום שעומד באמות מידה של ניקיון ממכשולים לשם ביצוע המתנה (holding) או לשם טיסה בנתיב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דאון“ – כלי טיס כבד מן האוויר, הנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח מזג אוויר“ (Meteorological Report) – דיווח בדבר תצפית מזג אוויר לגבי זמן ומיקום מוגדרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דייל“ – איש צוות, שאינו איש צוות אוויר, המבצע תפקידים שהטיל עליו המפעיל האווירי או הטייס המפקד של כלי הטיס, הנוגעים לבטיחות הנוסעים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות כושר אוירי“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 69|בסעיף 69 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות תעבורה אווירית“ – לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בחוק}}, ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – הוראות לתעבורה אווירית הניתנות בידי יחידת נת״א לפי נספח 11 לאמנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליקופטר“ – כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת ממונעת אחת או יותר הקבועה או הקבועות על ציר אנכי בעיקרו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרדה אנכית מזערית מופחתת“ (RVSM – Reduced Vertical Separation Minimum) – הפרדה אנכית בין מטוסים של 300 מטר (1,000 רגל) בין רום טיסה 290 לבין רום טיסה 410, כולל גבהים אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקרחות חמורה“ (Severe Icing) – התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא כזה שמערכות הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס אינן יכולות להקטין את הסכנה לבטיחות הטיסה כתוצאה מההתקרחות או לשלוט בה, ונדרש שינוי מיידי בגובה הטיסה או בכיוונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקרחות מתונה“ (Moderate Icing) – התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא סכנה לבטיחות הטיסה, השימוש במערכת הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס חיוני, ושינוי של גובה הטיסה או כיוונה רצוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן טיסה“ – {{ח:תתת|(1)}} לעניין מטוס – פרק הזמן מהרגע שבו המטוס נע לראשונה לשם המראה ועד לעצירתו הסופית בסוף הטיסה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין הליקופטר – פרק הזמן מהרגע שבו החל הרוטור של ההליקופטר להסתובב ועד לרגע שבו ההליקופטר נעצר סופית בסוף הטיסה והרוטור חדל מלהסתובב; {{ח:תתת|(3)}} לעניין דרישות ניסיון של איש צוות אוויר – יחושב זמן הטיסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#חלק א פרק 5|הפרק החמישי לחלק א׳ לתקנות הרישיונות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן תאורה“ – זמן הלילה וכן כל זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האוויר או מחמת כל סיבה אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טייס משנה“ (Co-Pilot) – טייס הממלא תפקיד בהטסתו של כלי טיס, למעט תפקיד של טייס מפקד, ולמעט טייס מתלמד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה בין־לאומית“ – טיסה שלפחות אחת מנקודות המוצא, הביניים או היעד שלה היא מחוץ לישראל או שחלק ממנה מתבצע מעל שטחה של מדינה זרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה כללית“ – טיסה המבוצעת בהפעלה כללית של כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה ממושכת מעל ים“ – {{ח:תתת|(1)}} לעניין מטוס קטן, מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, וכלי טיס שאינו מטוס או כלי טיס רוטורי {{ח:הערה|[במקור: רוטורקרפט]}} – טיסה מעל לים במרחק אופקי של יותר מ־50 מיילים ימיים (93 ק״מ) מקו החוף הקרוב ביותר; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מטוס שאינו כלול בפסקה (1) – טיסה מעל הים במרחק שבו הוא יכול לבצע נחיתה בשדה התעופה הקרוב ביותר, כלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} למטוס רב־מנועי – 120 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 740 ק״מ (400 מילין ימיים), לפי הקטן ביניהם; {{ח:תתתת|(ב)}} למטוס חד־מנועי – 30 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 185 ק״מ (100 מילין ימיים), לפי הקטן מביניהם; {{ח:תתת|(3)}} לעניין כלי טיס רוטורי {{ח:הערה|[במקור: רוטורקרפט]}} – טיסה מעל הים במרחק אופקי של יותר מ־50 מיילים ימיים (93 ק״מ) מקו החוף הקרוב ביותר או ממנחת כלי טיס רוטורי {{ח:הערה|[במקור: מנחת רוטורקרפט]}} בים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה מסחרית“ – הטסת כלי טיס לשם הסעת נוסעים, הובלת טובין או מתן שירות, בתמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסן נהוג רדיו“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} טיסן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}}, שמסתו 300 גרם ומעלה; {{ח:תתת|(2)}} טיסן לא ממונע נהוג רדיו שאינו מאויש, שמסתו 300 גרם ומעלה, המשמש או המיועד לשמש למטרות ספורט ופנאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכנאי לבדק כלי טיס“ – אדם שקיבל רישיון טכנאי לבדק כלי טיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#חלק ה פרק 1|הפרק הראשון לחלק ה׳ לתקנות הרישיונות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – חלק היממה שאינו לילה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יומן תחזוקה“ – יומן המצוי דרך קבע בכלי הטיס, המיועד לרישום תקלות טכניות בכלי הטיס, מנועיו, מדחפיו או ציוד שבו, ואופן הטיפול בהן ובכלל זה דחייתן, ומידע נוסף הדרוש לשם שמירה על בטיחות טיסה נמשכת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נת״א“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בחוק}}, לרבות כל גוף הנותן שירותי ניהול תעבורה אווירית במרחב אווירי מחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כט״מ“ – כללי טיסת מכשירים (IFR – Instruments Flight Rules); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כט״ר“ – כללי טיסת ראייה (VFR – Visual Flight Rules); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כטר״ח“ – כללי טיסת ראייה חקלאית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כטר״מ“ – כללי טיסת ראייה מבוקרת (CVFR – Controlled Visual Flight Rules); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – למעט אלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי טיס בלתי מאויש נהוג רדיו, בין שהוא ממונע ובין שאינו ממונע, שמסתו פחותה מ־300 גרם; {{ח:תתת|(2)}} כלי טיס בלתי מאויש שאינו נהוג רדיו, בין שהוא ממונע, ובין שאינו ממונע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס רוטורי“ – כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת אחת או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי כושר אווירי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כשירות אווירית“ או ”כשירות לטיסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|כהגדרת ”כשירות אווירית“ בתקנות מכוני הבדק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כשירות אווירית נמשכת“ – כלל התהליכים המבטיחים כי בכל זמן נתון לאורך חייו התפעוליים של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי שבו, הם ממלאים אחר כללי הכושר האווירי הישימים, ונמצאים במצב להפעלה בטוחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – חלק היממה מגמר דמדומי הערב (evening civil twilight) עד תחילת דמדומי הבוקר (morning civil twilight) כמפורסם בטבלאות זריחה–שקיעה שבפמ״ת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת התכן“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 128|בסעיף 128(ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס“ – כלי טיס כבד מן האוויר המונע באמצעות מנוע והנתמך בטיסה בעיקר באמצעות כנף קבועה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס גדול“ – מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 5,700 ק״ג; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס הדרכה זעיר“ – מטוס זעיר דו־מושבי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס זעיר“ – מטוס חד־מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 390 ק״ג או מטוס דו־מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 600 ק״ג או אם הוא מיועד להמראה ונחיתה על פני מים – 650 ק״ג, והמסוגל להסיע עד שני בני אדם לרבות הטייס, והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} סוג א׳ – שמושב הטייס בו מחובר באופן קשיח לכנף; {{ח:תתת|(2)}} סוג ב׳ – שמושב הטייס בו תלוי מתחת לכנף וניתן להטיה כלפיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס קטן“ – מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה היא 5,700 ק״ג או פחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס רב־מנועי“ – מטוס בעל שני מנועים או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגדל פיקוח“ – יחידת נת״א המספקת שירותי פיקוח ובקרה על תעבורת כלי טיס באוויר או על פני הקרקע בשדה תעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע מטאורולוגי“ (Meteorological Information) – דיווח מזג אוויר, תחזית מזג אוויר, ניתוח מצב מזג אוויר וכל מידע נוסף בדבר תנאי מזג אוויר, נוכחיים או צפויים, המסופק – {{ח:תתת|(1)}} בישראל – בידי השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, ובכלל זה מידע ממיתקן דיווח מזג אוויר שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 37|סעיף 37 לחוק}}, הנמסר לכלי טיס מיחידת נת״א; {{ח:תתת|(2)}} במדינת חוץ – בידי גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או בידי גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע תחזוקתי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת או התאמה נמשכת לשימוש תעופתי מאת יצרן כלי טיס, גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד תעופתי, בשלמותם או כל חלק מהם (להלן בהגדרה זו – פריט טיס) או המתכן שלו, לרבות ספרי עזר ועלוני שירות; {{ח:תתת|(2)}} הוראות כושר אווירי לגבי פריט טיס, שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 69|סעיף 69 לחוק}}; {{ח:תתת|(3)}} כל דרישה, הוראה או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס ישראלי, שנתן המנהל או של פריט טיס זר שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הרישום או במדינת התכן של אותו פריט טיס; {{ח:תתת|(4)}} הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס מאת המפעיל האווירי של אותו פריט טיס, לרבות נוהלי התחזוקה ומערכי האחזקה שלו; {{ח:תתת|(5)}} כל מידע ישים לעניין שינוי דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מין“ (class) – {{ח:תתת|(1)}} בקשר למתן רישיונות והגדרים לעובדי טיס, זכויותיהם ומגבלותיהם – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרישיונות}}; {{ח:תתת|(2)}} בקשר למתן רשיונות לכלי טיס, פירושו חלוקה רחבה של כלי טיס בעלי אפיונים דומים של הנעה, טיסה או נחיתה; בכלל זה מטוס, כלי טיס רוטורי, דאון, בלון, מטוס יבשתי ומטוס ימי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינימת הפעלה בשדה תעופה“ (Aerodrome Operating Minima) – מגבלות השימוש בשדה תעופה לאחד או יותר מאלה, המבוטאות במונחים כמפורט לצדם: {{ח:תתת|(1)}} המראה – המבוטאות במונחים של ראות או ראות על מסלול וכן, אם נדרש, מצב העננות; {{ח:תתת|(2)}} נחיתה בגישת מכשירים מדויקת – המבוטאות במונחים של ראות או ראות על מסלול וכן גובה החלטה המתאים לקטגוריית ההפעלה; {{ח:תתת|(3)}} נחיתה בגישת מכשירים באמצעות הנחיה אנכית – המבוטאות במונחים של ראות או ראות על מסלול וכן גובה החלטה; {{ח:תתת|(4)}} נחיתה בגישת מכשירים לא מדויקת – המבוטאות במונחים של ראות או ראות על מסלול, גובה מזערי להנמכה וכן, אם נדרש, מצב העננות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מירשה טיסה“ – הרשאה שנתנה יחידת נת״א לכלי טיס לפעול (to proceed), לפי תנאים שהגדירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוע“ – כהגדרת ”מנוע כלי טיס“ {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוע טורבינה“ – לרבות מנוע מסוג טורבו־מדחף; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוע קריטי“ – מנוע שכישלונו ישפיע בצורה החמורה ביותר על הביצועים ותכונות הניהוג של כלי הטיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעקב מבוסס ביצועים“ (Performance-based surveillance (PBS)‎) – מעקב המבוסס על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך אחזקה“ (maintenance program) – מסמך המפרט, לגבי כלי טיס, את פעולות הבדק והתחזוקה הקלה המתוכננות ותדירות השלמתן וכן נהלים משלימים, כדוגמת תכנית האמינות, הנדרשים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס שלגביו חל מערך האחזקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת EFB“ (‏Electronic Flight Bag) – מערכת מידע אלקטרונית, המורכבת מציוד ויישומים (applications) לשימוש צוות האוויר, המאפשרת שמירה, עדכון, הצגה, ועיבוד של מידע המשמש לצורך תפקידי EFB, לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ניהול בטיחות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה למפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 94|סעיף 94 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח על תנועה אווירית“ – בעל רישיון מפקח על תנועה אווירית שניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)#חלק ה פרק 2|הפרק השני לחלק ה׳ לתקנות הרשיונות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט ביצועי מעקב נדרשים“ (Required surveillance performance (RSP specification)‎) – קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלת כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר מעקב מבוסס ביצועים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט ביצועי תקשורת נדרשים“ (Required communication performance (RCP specification)‎) – קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלה של כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר תקשורת מבוססת ביצועים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט ניווט“ (Navigation specification) – קבוצת דרישות לגבי כלי טיס ולגבי צוות האוויר, שקיומן נדרש כדי לאפשר הפעלה של ניווט מבוסס ביצועים במרחב אווירי מסוים, שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ”מפרט RNAV“ ‏(Area navigation (RNAV) specification), המבוסס על ניווט שאינו כולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNAV, כגון: RNAV 1 או RNAV 5; {{ח:תתת|(2)}} ”מפרט RNP“ ‏(Required navigation performance (RNP) specification), המבוסס על ניווט הכולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNP, כגון: RNP 4 או RNP APCH; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצנח ממונע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקובל על המנהל“ – מסמך, נתון, שיטה, טכניקה, מערכת, אמצעי או פעולה המקובלים על המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 545ד|תקנה 545ד}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר מיקום חירום“ (ELT – Emergency Locator Transmitter) – ציוד לשידור אותות מובחנים בתדרים ייעודיים אשר יכול להיות מופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות או באופן ידני, שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} משדר מיקום חירום אוטומטי קבוע (ELT (AF) – Automatic Fixed ELT) – משדר המופעל באופן אוטומטי ומחובר באופן קבוע לכלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} משדר מיקום חירום אוטומטי נייד (ELT (AP) – Automatic Portable ELT) – משדר המופעל באופן אוטומטי, מחובר באופן קשיח לכלי הטיס אבל ניתן להסרה ממנו במהירות; {{ח:תתת|(3)}} משדר מיקום חירום אוטומטי נפרס (ELT (AD) – Automatic Deployable ELT) – משדר המחובר באופן קשיח לכלי הטיס והנפרס ומופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות וכן, במקרים מסוימים, מופעל גם באמצעות חיישנים הידרו־סטטיים וניתן לפריסה גם באופן ידני; {{ח:תתת|(4)}} משדר מיקום חירום להישרדות (ELT (S) – Survival ELT) – משדר הניתן להסרה מכלי הטיס והמאוחסן כך שניתן להפעילו בנקל במקרי חירום, והמופעל באופן ידני בידי ניצולים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהל תקן טכני“ (TSO – Technical Standard Order) – אמת מידה טכנית מזערית המשמשת בכלי טיס אזרחי לחומרים, חלקים, תהליכים וציוד תעופתי, כאמור בפרק משנה O לחלק ה־21 לפ.א.ר.; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוטאם (NOTAM)“ – הודעה המופצת באמצעי תקשורת אלקטרוני (telecommunication) הנוגעת למיסוד תשתית תעופה, שירות תעופתי, או הוראות תעבורה אווירית, מצבם או שינוים, וכן לסיכונים לתעופה, אשר חיוני להביאה במהירות לידיעת אנשים העוסקים בהפעלת טיסות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניווט מבוסס ביצועים“ (Performance-based navigation (PBN)‎) – ניווט אזורי המבוסס על דרישות ביצועים (performance requirements) לכלי טיס הפועלים בנתיב, בגישת מכשירים או במרחב אווירי אחר שהועד לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת אל־חזור“ (Point of no return) – נקודת הציון הגאוגרפית האחרונה שממנה יכול מטוס לטוס, בטיסה נתונה, לשדה היעד או לשדה משנה לנתיב זמין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת הליכה סביב“ (MAPt – Missed Approach Point) – הנקודה בתהליך גישת מכשירים שבה או לפניה יש להתחיל בתהליך ההליכה סביב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת תכנון מחדש בטיסה“ (Point of in-flight re-planning) – נקודת ציון גאוגרפית שממנה יכול מטוס להמשיך בטיסה לשדה היעד, או לסטות לשדה משנה אם בעת ההגעה לאותה נקודה לא נותרה במטוס כמות דלק מספקת להשלמת הטיסה לשדה היעד עם כמויות הדלק הנדרשות לפי תקנות אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נת״א“ – ניהול תעבורה אווירית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג“ (type) – {{ח:תתת|(1)}} לעניין רישיונות והגדרים לעובדי טיס, לזכויותיהם ולמגבלותיהם – ייצור ודגם בסיסי של כלי טיס, לרבות שינויים בו שאינם משנים את הטסתו (handling) או את מאפייני טיסתו (flight characteristic), לדוגמה: B.777‏; A320;‏ {{ח:תתת|(2)}} לעניין דרישות לגבי כלי טיס – כלי הטיס הדומים זה לזה בתכן שלהם, לדוגמה: B737-800 ו־B737-900‏; Piper PA-23-235 ו־PA-23-250; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג ביצועי התקשורת הנדרשים“ (Required communication performance type (RCP type)‎) – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר בקרת האחזקה“ (MCM – Maintenance Control Manual) – ספר עזר לתחזוקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 19|בסעיף 19(3)(ב) לחוק}}, המפרט את נוהלי המפעיל האווירי המבטיחים כי כל פעולות הבדק והתחזוקה הקלה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, מבוצעות בכלי הטיס של המפעיל האווירי בזמן ובאופן מבוקר ומשביע רצון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר הטיסה“ (Flight Manual) – ספר עזר, המשויך לתעודת כושר הטיסה של כלי הטיס, הכולל הגבלות שבהן חייב כלי הטיס לעמוד לצורך שמירת כשירותו האווירית, וכן הוראות ומידע הדרושים לאנשי צוות האוויר להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר עזר למבצעים“ (Operations Manual) – ספר עזר של מפעיל אווירי הכולל נהלים, הוראות והנחיות לשימוש והכוונה של כוח האדם המועסק על ידו בתפקיד תפעולי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר תפעול כלי טיס“ (Aircraft Operating Manual) – ספר עזר, המכיל נוהלי תפעול במצב רגיל, במצב בלתי רגיל ובמצב חירום, בד״ח, מגבלות, מידע לגבי ביצועי כלי הטיס, פרטים לגבי מערכות כלי הטיס ומידע נוסף הנוגע להפעלת כלי הטיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עפיפון“ – כלי טיס העשוי ממבנה העטוף בנייר, בבד, במתכת או בחומר אחר, המיועד להטסה והקשור לחבל או לכבל, והנתמך בטיסה בידי רוח הנעה מעבר למשטחיו בלבד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ (Human Factors Principles) – עקרונות הישימים לתכן, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פ.א.ר.“ – תקנות התעופה הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה, שעותק מהן מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט, בלא תשלום, בשינויים המפורטים בתקנות אלה וכן בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בכל מקום שנאמר ”FAA“ יקראו הרשות; {{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שנאמר ”the administrator“ יקראו המנהל; {{ח:תתת|(3)}} בתוספת החמישית (Appendix E) ובתוספת השישית (Appendix F) לחלק 121 לפ.א.ר., יקראו כל הפניה לתקנה 121.424 כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 447|לתקנה 447}}, וכל הפניה לתקנה 121.441 כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 461|לתקנה 461}}; {{ח:תתת|(4)}} בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.faa.gov/regulations_policies/faa_regulations/|FAA Regulations}} באתר רשות התעופה הפדרלית.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פמ״ת“ – פרסומי מידע תעופתי (A.I.P{{ח:הערה|.}} – Aeronautical Information Publication) בעלי תוקף קבוע החיוניים לתעבורה האווירית, שהוציא המנהל בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|לסעיף 84 לחוק}}, והעומדים לעיון הציבור באתר האינטרנט; {{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו ”{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/Guides/aip|פרסום מידע תעופתי פנים ארצי}}“ באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פניית נוהל“ (Procedure Turn) – תמרון שבו מבוצעת פניית יציאה מכיוון מוגדר, המלווה בפנייה בכיוון הנגדי, במטרה לאפשר לכלי הטיס ליירט נתיב או רדיאל ולהמשיך בכיוון ההפוך לכיוון המקורי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צה״ל“ – צבא הגנה לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטגוריה“ (category) – לעניין מתן רישיונות לכלי טיס – סיווג כלי טיס לפי שימוש המיועד לו או לפי ההגבלות התפעוליות של השימוש בו; בכלל זה תובלה, רגיל, שימושי, אקרובטי, מוגבל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטגוריית הצלה וכיבוי אש“ – קטגוריית שירותי הצלה וכיבוי אש כאמור בפרק התשיעי לחלק הראשון של נספח 14 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן – {{ח:תתת|(1)}} לעניין שדה תעופה – המפורסמת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים לאותו שדה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מטוס – הנגזרת 9-1 בחלק הראשון לנספח 14 לאמנה, לפי סוג המטוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות טיסה“ (Flight Visibility) – מרחק אופקי ממוצע לפנים, מתא הטייס של כלי טיס הנמצא בטיסה, שממנו ניתן לראות ולזהות עצמים בולטים בלתי מוארים ביום ועצמים בולטים מוארים בלילה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ (RVR – Runway Visual Range) – המרחק שממנו יכול טייס של כלי טיס הנמצא על קו האמצע של מסלול לראות את סימוני המסלול, את תאורות המתווה של המסלול או את תאורות הזיהוי של קו האמצע שלו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רום טיסה“ (flight level) – רמה של לחץ אטמוספרי קבוע המבוטא בשלוש ספרות שמשמעותן גובה במאות רגל מעל מישור שבו נמדד לחץ אוויר של 29.92 אינץ׳ כספית (1013.25 מיליבר); לדוגמה, רום טיסה 255 משמעותו קריאת מד גובה ברומטרי של 25,500 רגל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רקטה“ – כלי טיס המונע באמצעות פליטת גזים מתפשטים הנוצרים במנוע מחומרי הדף בעלי כושר פעולה עצמי שאינם תלויים בהכנסת כל חומר מבחוץ, לרבות כל חלק הנפרד ממנה במרוצת הפעולה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה מסחרית“ – רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת חריגי תצורה“ (CDL – Configuration Deviation List) – רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס ושאישרה מדינת התכן, המזהה חלקים חיצוניים בסוג כלי טיס, שניתן להתחיל בטיסה גם אם הם אינם נמצאים; רשימה כאמור תכיל, אם נדרש על פי ספר הטיסה, מידע בדבר מגבלות ההפעלה ותיקון ביצועי כלי הטיס הנגזרים מכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת ציוד מזערי“ (MEL – Minimum Equipment List) – רשימה התואמת את רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג כלי הטיס או מחמירה ממנה, שהכין מפעיל אווירי, המאפשרת הפעלת כלי הטיס, בכפוף לתנאים מוגדרים, כאשר ציוד מסוים בכלי הטיס אינו שמיש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת ציוד מזערי ראשית“ (MMEL – Master Minimum Equipment List) – רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס לסוג כלי טיס מסוים, באישור מדינת התכן, הכוללת רשימת פריטים שמותר שהם לא יהיו שמישים עם התחלת הטיסה; רשימה כאמור יכולה להיות קשורה לתנאי הפעלה מסוימים, להגבלות או לנהלים מיוחדים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“, ”שדה תעופה“ – שדה תעופה, לרבות מנחת, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה מבודד“, לעניין סוג נתון של מטוס – שדה יעד שלגביו לא קיים שדה משנה לשדה היעד המתאים לאותו סוג מטוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה משנה“ (Alternate Aerodrome) – שדה תעופה שאליו יכול כלי טיס לטוס כאשר לא ניתן או לא מומלץ להתקדם לעבר שדה היעד או לנחות בו, ובו זמינים שירותים ומיתקנים הדרושים להפעלת כלי הטיס, ובלבד ששדה תעופה כאמור מתאים להפעלת כלי הטיס, ופעיל בזמן ההגעה המשוער; שדה משנה יכול להיות כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שדה משנה להמראה (Take-off Alternate) – שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות אם הדבר נדרש זמן קצר לאחר ההמראה וכאשר לא ניתן להשתמש בשדה ההמראה; {{ח:תתת|(2)}} שדה משנה לנתיב (En-route Alternate) – שדה משנה שבו יכול כלי הטיס לנחות במקרה שבו נדרשת הסטה מנתיב הטיסה בעת טיסה בנתיב; {{ח:תתת|(3)}} שדה משנה לשדה היעד (Destination Alternate) – שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות כאשר לא ניתן או לא מומלץ לנחות בשדה היעד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“, לעניין כלי טיס – לפי האמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 4|בפרק הרביעי לתקנות התיעוד}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי גדול“, לעניין כלי טיס – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוץ“ – ביצוע פירוק, ניקוי, בדיקה, תיקון לפי הצורך, הרכבה מחדש וכן ביצוע בדיקה תפעולית לפי סימוכי השיפוץ, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 219|בתקנה 219 לתקנות הרישיונות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מידע תעופתי“ – לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בחוק}}, ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – שירותי מידע לתעופה הניתנים בידי מדינה חברה לפי נספח 15 לאמנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי קרקע“ – שירותים הנדרשים לשם הגעה של כלי טיס לשדה תעופה ועזיבתו, למעט שירותי נת״א; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה תפעולית“ – היכולת להורות על ייזום טיסה, המשכה, סטייה מנתיבה המתוכנן או סיומה, לשם הבטחת בטיחות כלי הטיס, ולשם הבטחת סדירות הטיסה ויעילותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך הליכה סביב“ (Missed Approach Procedure) – התהליך שאותו יש לבצע אם לא ניתן להמשיך בגישה לנחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובלה אווירית מסחרית“ – הפעלה מסחרית שבה מסיעים בכלי טיס נוסעים או מובילים בו טובין, לרבות מטען או דואר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית טיסה“ – מידע מפורט המסופק ליחידת נת״א, לגבי טיסה מתוכננת, או לגבי קטע של טיסה מתוכננת, של כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית טיסה מבצעית“ – תכנית טיסה שהכין מפעיל אווירי לביצוע טיסה בטוחה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78א|בתקנה 78א}} המבוססת על שיקול ביצועי כלי הטיס, מגבלות תפעול נוספות ותנאים צפויים בנתיב הטיסה המתוכנן ובשדות התעופה הנוגעים לטיסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת קו“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזית מזג אוויר“ (Forecast) – תיאור תנאי מזג אוויר עתידיים, במועד מוגדר או בפרק זמן מוגדר, באזור מוגדר, המסופק – {{ח:תתת|(1)}} בישראל – שנותן השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(2)}} במדינת חוץ – שנותן גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון גדול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים“ (IMC – Instrument Meteorological Conditions) – תנאים מטאורולוגיים, המבוטאים במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן, הנמוכים מהתנאים המזעריים לטיסת ראייה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה“ (VMC – Visual Meteorological Conditions) – תנאים מטאורולוגיים השווים לכל התנאים המזעריים המפורטים להלן או הטובים מהם, במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן: {{ח:תתת|(1)}} קיום ראות טיסה של לפחות 5 ק״מ מתחת לגובה של 3,050 מטרים (10,000 רגל) מעל גובה פני הים הממוצעים (AMSL) וראות טיסה של לפחות 8 ק״מ מעל לגובה זה; {{ח:תתת|(2)}} מרחק אופקי של לפחות 1,500 מטרים ומרחק אנכי של לפחות 300 מטרים (1,000 רגל) בין כלי הטיס ובין ענן; {{ח:תתת|(3)}} בסיס הענן (Ceiling) הוא לפחות 450 מטרים (1,500 רגל); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת אחזקה ושחרור“ (Maintenance Release) – תעודה שמוצהר בה ומאושר כי פעולת הבדק המפורטת בה הושלמה באופן משביע רצון, לפי המידע התחזוקתי הישים, ולנוהלי הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד תפעולי“ – תפקיד מטעם מפעיל אווירי שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תפקיד איש צוות; {{ח:תתת|(2)}} תפקיד הקשור בניהול מבצעי טיסה ובשליטה תפעולית; {{ח:תתת|(3)}} תפקיד הקשור במתן שירותי קרקע או בהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי טיס שהוא מפעיל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקידי EFB“ (‏EFB Functions) – התפקידים שממלאת מערכת EFB לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר, ובכלל זה גישה למידע הנדרש לצורך ניווט כלי הטיס והצגתו, גישה למידע תעופתי והצגתו, גישה למידע מטאורולוגי והצגתו, חישוב ביצועי כלי הטיס, חישוב מרכז הכובד של כלי הטיס, אחסון ספרים ונהלים הנדרשים להפעלת כלי הטיס והצגתם וכיוצא באלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצפית מזג אוויר“ (Observation (Meteorological)‎) – מדידה או הערכה של נתון מזג אוויר קיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנ״ב“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישום“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישיונות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מכוני הבדק“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנחתים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות הטיס (מנחתים), התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקשורת מבוססת ביצועים“ (Performance-based communication (PBC)‎) – תקשורת המבוססת על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|2||תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|3||תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|4|אחריות טייס מפקד וסמכותו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 76|סעיף 76(א)(2) לחוק}} – {{ח:תת|(1)}} יראו כלי טיס למעט כלי טיס האמור בפסקאות (2) ו־(3) כמוכן לתזוזה מרגע סגירת דלתותיו ואם אין לו דלתות – מרגע התנעת המנועים; {{ח:תת|(2)}} יראו הליקופטר כמוכן לתזוזה מרגע התנעת המנועים, ויראו בעצירתו המלאה של הרוטור כעצירתו המלאה של ההליקופטר בסוף הטיסה; {{ח:תת|(3)}} יראו בלון מאויש כמוכן לתזוזה מעת שהבלון, ובכלל זה חופת הבלון והסל, התנתקו מהקרקע, ולעניין בלון קשור – למעט כל מיתקן עגינה המחבר את הבלון לקרקע; יראו את הרגע שבו בלון מאויש הגיע למצב מנוחה חזרה על הקרקע כעצירתו המלאה בסוף הטיסה. {{ח:סעיף|4א|חובת הודעה על תאונת טיס או על סטיה מהוראות כל דין|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} אירעה תאונה לכלי טיס ישראלי מחוץ לישראל, שבה אדם נהרג או נפגע באופן חמור, או שנגרם נזק חמור לכלי טיס או לרכוש, יודיע הטייס המפקד, באמצעים המהירים ביותר המצויים ברשותו, על התאונה שהיה מעורב בה כלי הטיס – {{ח:תתת|(1)}} כאשר התאונה אירעה בשטחה של מדינה חברה – לרשות המתאימה לכך באותה מדינה, כמפורסם על ידי שירותי המידע התעופתי שלה; {{ח:תתת|(2)}} כאשר התאונה אירעה מחוץ לשטחה של מדינה חברה – לרשות המתאימה לכך במדינה האחראית על מתן שירותי נת״א במרחב האווירי שאירעה בו התאונה, כמפורסם על ידי שירותי המידע התעופתי של אותה מדינה; {{ח:תת}} אין בהוראה זו כדי לגרוע מן החובה לדווח לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 106|סעיף 106 לחוק}}, לחוקר הראשי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} סטה טייס מפקד מהוראות כל דין במקרה חירום לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 76|סעיף 76(ב)(1) לחוק}}, ימציא למנהל דוח כתוב בדבר הסטייה כאמור, בתוך עשרה ימים מיום הסטייה האמורה. {{ח:תת|(ג)}} היתה סטייה כאמור בתקנת משנה (ב), סטייה מדיני מדינה חברה, יודיע על כך הטייס המפקד גם לרשות המתאימה לכך כאמור בתקנת משנה (א)(1), בלא דיחוי, ואם דרשה כך יגיש לה דוח כתוב בדבר הסטייה כאמור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מיום הדרישה. {{ח:סעיף|5|טייס מפקד של כלי טיס שבו נדרש יותר מטייס אחד|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחד להמנות על צוות הטייסים שלו, אלא אם לפחות אחד מצוות הטייסים של כלי הטיס הוא טייס מפקד מורשה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יתיר טייס מפקד לאדם ולא יחזיק אדם בהגאי כלי הטיס בזמן טיסה אלא אם כן אותו אדם הוא: {{ח:תתת|(1)}} טייס המורשה להטיס את אותו טיפוס של כלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} נציגו של המנהל המוסמך להטיס את אותו טיפוס של כלי הטיס ואשר קיבל הסכמתו של הטייס המפקד והוא מבצע פיקוח על הטיסה או בדיקתה. {{ח:תת|(ג)}} חילוף של טייס מפקד בשעת טיסה שלא במסגרת התנאים של תקנת משנה (ב), ייראה תמיד כמקרה חרום הקשור באי יכלתו הפתאומית של הטייס המפקד להמשיך במילוי תפקידו באותה טיסה. חילוף כאמור יחייב דיווח מיידי ליחידת פיקוח תעבורה אוירית (יחידת נת״א) או לכל תחנה אחרת עמה מקיים או עמה יכול לקיים כלי הטיס קשר רדיו; הפיקוד על כלי הטיס עובר במקרה חרום כזה למנוסה שבין האנשים המנויים להלן ולפי סדר הקדימות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לטייס המשנה באותה טיסה; {{ח:תתת|(2)}} לטייס כשיר בעל רשיון והסמכה לשמש טייס מפקד על אותו טיפוס של כלי טיס, המצוי בצוות הטיסה או בין הנוסעים, בהסכמת טייס המשנה; {{ח:תתת|(3)}} לכל אדם אחר בעל נסיון כטייס המצוי בצוות הטיסה או בין הנוסעים, רק אם גם טייס המשנה אינו יכול להמשיך למלא תפקידי טייס באותה טיסה; {{ח:תתת|(4)}} כאמור בפסקה (2) ובפסקה (3), כסדרן, אם לא היה טייס משנה באותה טיסה מתחילתה. {{ח:תת|(ד)}} מי שהחליף את הטייס המפקד בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ג) חייב לדווח למנהל מייד לאחר נחיתת החרום על כל פרטי המקרה ועל סיבותיו ונסיבותיו. {{ח:סעיף|6|פעולות לפני הטיסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} טייס מפקד יצטייד לפני התחלת הטיסה בכל המידע הניתן להשגה ביחס לאותה טיסה. {{ח:תת|(ב)}} מידע זה חייב לכלול – {{ח:תתת|(1)}} לגבי טיסה לפי כט״מ או לגבי טיסה שלא בקרבת שדה תעופה – דו״חות ותחזיות של מזג אויר, דרישות דלק, האלטרנטיבות האפשריות כאשר הטיסה המתוכננת אינה ניתנת לביצוע לפי התכנית, תוך התחשבות בכל עיכוב בתעבורה האוירית אשר הוא קיבל מידע עליו מטעם יחידת נת״א; {{ח:תתת|(2)}} מידע על המסלולים המיועדים לשימוש ועל מרחקי המראה ונחיתה כמפורט להלן: {{ח:תתתת|א.}} לגבי כלי טיס אשר עבורם נדרש ספר טיסה מאושר המכיל מרחקי המראה ונחיתה – את מרחקי ההמראה והנחיתה הרשומים בספר העזר; {{ח:תתתת|ב.}} לגבי כלי טיס אחר – מידע מוסמך אחר המתאים לכלי הטיס, המתייחס לביצועי כלי הטיס בנתונים הצפויים של גובה המסלול מעל פני הים ושל שיפוע המסלול, משקל כולל של כלי הטיס, רוח וטמפרטורה. {{ח:תת|(ג)}} טייס מפקד של כלי טיס, בטיסה כללית, ישאיר לפני המראתו רשימת הנוסעים הנמצאים איתו בכלי הטייס במקום ובאופן שיורה המנהל. {{ח:סעיף|6א|טופסי הכנת טיסה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יתחיל אדם בביצוע טיסה של מטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית, או של מטוס שהוראות {{ח:פנימי|פרק 8|הפרק השמיני}} חלות עליו (להלן בתקנה זו – כלי טיס) אלא אם כן מולאו כל טופסי הכנת הטיסה, המאשרים, לשביעות רצונו של הטייס המפקד, כי – {{ח:תת|(1)}} כלי הטיס כשיר לטיסה; {{ח:תת|(2)}} הציוד והמכשירים הנדרשים לביצוע הטיסה לפי תקנות אלה, מותקנים או נמצאים בכלי הטיס, לפי העניין, והם מספיקים לביצוע הטיסה; {{ח:תת|(3)}} לכלי הטיס הוצאה תעודת אחזקה ושחרור או שהוא שוחרר לטיסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|תקנה 133}}; {{ח:תת|(4)}} לפי רשומון ההעמסה שמולא לפי תקנות אלה – {{ח:תתת|(א)}} מסת כלי הטיס ומיקום מרכז הכובד שלו הם כאלה שניתן להפעיל את כלי הטיס בבטחה, בהתחשב בתנאי הטיסה הצפויים; {{ח:תתת|(ב)}} המטען הנישא בכלי הטיס מחולק בצורה הולמת לפי מגבלות ההעמסה לפי ספר הטיסה שלו, ומאובטח בבטחה; {{ח:תתת|(ג)}} כלי הטיס עומד במגבלות ההפעלה לפי ספר הטיסה שלו ולפי הוראות תקנות אלה, לטיסה המתוכננת; {{ח:תת|(5)}} נחתמה תכנית טיסה מבצעית לפי {{ח:פנימי|סעיף 78א|תקנה 78א}}. {{ח:סעיף|6ב|מפות תעופתיות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר, אלא אם כן נמצאות בכלי הטיס מפות תעופתיות הישימות לנתיב הטיסה המתוכנן, וכן לכל נתיב לאורכו, שלגביו יש צפיות סבירה כי הטיסה יכולה להיות מוסטת אליו. {{ח:סעיף|7||תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|8|אנשי צוות בעמדותיהם|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} כל איש צוות אוויר שתפקידו דורש זאת יימצא בעמדתו בתא הטייס ובעת ההמראה בעת הנחיתה. {{ח:תת|(ב)}} בכל שלב אחר בזמן הטיסה, כל איש צוות אוויר שתפקידו דורש זאת יימצא בעמדתו בתא הטייס, אלא אם כן היעדרותו משם דרושה לשם ביצוע תפקיד הקשור להפעלת כלי הטיס או לשם צרכיו הפיזיולוגיים. {{ח:תת|(ג)}} איש צוות אוויר יהדק את חגורת מושבו בכל עת היותו בעמדתו. {{ח:תת|(ד)}} כל איש צוות אוויר הנמצא במושב טייס, יחגור חגורות בטיחות בעת ההמראה והנחיתה; איש צוות אוויר הנמצא בתא הטייס אך אינו נמצא במושב טייס, יחגור חגורות בטיחות בעת ההמראה והנחיתה, ואולם אם רצועת הכתף אינה מאפשרת לו לבצע את תפקידיו, הוא רשאי להתירה ובלבד שיישאר חגור בחגורת המושב. {{ח:תת|(ה)}} הטייס המפקד בכלי הטיס יוודא כי כל אדם הנמצא במושב טייס ישמור חגורות כתף מהודקות במהלך המראת כלי הטיס או בנחיתתו. {{ח:תת|(ו)}} כל דייל יהדק את חגורת המושב, וכאשר מותקנות, את רצועות הכתף בעת ההמראה והנחיתה, ובכל עת שהטייס המפקד הורה על כך. {{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו ”חגורות בטיחות“ – כוללות את רצועות הכתף וחגורת המושב. {{ח:סעיף|9||תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|10|איסור הפעלה רשלנית או פזיזה}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה או על פני הקרקע ברשלנות או בפזיזות שיש בהן כדי לסכן חיים או רכוש. {{ח:סעיף|10א|איסור השארת רוטור סובב בהליקופטר|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} רוטור הליקופטר לא יושאר סובב בכוח מנוע בלא שטייס המורשה להטיס את אותו הליקופטר יאחז בהגאיו. {{ח:סעיף|11|הגבלות על מילוי תפקיד איש צוות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אלכוהול“ – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת נשיפה“ – בדיקת אויר נשוף של נבדק באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות בהתיעצות עם השר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר“ – מכשיר המראה את ריכוז האלכוהול באויר נשוף של אדם או את שווה ערכו בדמו של אותו אדם בדוגמה של נשיפת אויר שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת מעבדה“ – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או בדיקת הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, הנערכת במעבדה או במוסד רפואי ששר הבריאות בהתיעצות עם השר הכיר בהם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נבדק“ – אדם שנדרש להיבדק בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה להימצאות אלכוהול בגופו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המידה הקבועה“ – אחד מריכוזי האלכוהול שנמצא בבדיקת נשיפה כלהלן: {{ח:תתתת|(1)}} חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם; {{ח:תתתת|(2)}} ריכוז אלכוהול באויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1) או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד שנעשתה בבדיקת נשיפה. {{ח:תת|(ב)}} לא ימלא אדם תפקיד איש צוות בכלי טיס – {{ח:תתת|(1)}} כאשר בבדיקת נשיפה או בבדיקת מעבדה נמצא בו אלכוהול בכמות העולה על המידה הקבועה; {{ח:תתת|(2)}} תוך שמונה שעות מאז שתיית משקה אלכוהולי כלשהו; {{ח:תתת|(3)}} כאשר הוא משתמש בכל סם או תרופה המשפיעים, או שיש בהם כדי להשפיע, לדעת המנהל, על כושרו למלא תפקידו באופן העלול לסכן את בטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ג)}} פרט למקרה חירום לא ירשה טייס של כלי טיס להטיס אדם בכלי הטיס אם ברור כי אותו אדם נמצא תחת השפעה של אלכוהול, סם או תרופה; הוראה זו לא תחול על הטסת חולה הנמצא בהשגחה רפואית מתאימה. {{ח:תת|(ד)}} היה לשוטר או למפקח חשד סביר כי איש צוות ממלא תפקידו בהיותו נתון להשפעת אלכוהול או סמים, רשאי הוא לדרוש ממנו – {{ח:תתת|(1)}} להיבדק בדיקת נשיפה או לחייבו למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה; {{ח:תתת|(2)}} כי הבדיקות לקביעת ריכוז האלכוהול באויר הנשוף, ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים מסוכנים בגופו של הנבדק, כולן או מקצתן, יבוצעו במעבדה, מוסד רפואי, על־ידי רופא או אדם אחר שהמנהל הסמיכו לענין זה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} המנהל רשאי לדרוש מהנבדק להעביר אליו, או לתת את הסכמתו לכך שהמעבדה, בית החולים, הרופא או האדם האחר, לפי הענין, יעביר אליו תוצאות הבדיקה בדבר ריכוז האלכוהול או הסם בדמו שנעשתה בתוך 4 שעות לפני שקיבל איש הצוות את תפקידו או תוך 4 שעות לאחר שגמר למלא תפקידו. {{ח:תתת|(2)}} סירב איש צוות לדרישת המנהל כאמור בפיסקה (1) – רשאי המנהל, כל עוד הוא עומד בסירובו, שלא להתיר לו למלא תפקיד של איש צוות. {{ח:סעיף|11א|איסור עישון בכלי טיס|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עישון“ – עישון סיגריה, סיגרלה, סיגר או מקטרת או החזקתם כשהם דולקים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)|בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל״א–1971}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יעשן אדם בכלי טיס ישראלי (בתקנה זו – כלי טיס). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי אדם לעשן סיגריות בכלי טיס – {{ח:תתת|(1)}} בטיסה מסחרית הנמשכת יותר משעתיים מנקודת המוצא אל היעד הסופי שלה, בתנאי שהמעשן נמצא באזור ובמקום ישיבה שהקצה לכך המפעיל ולאחר שהשלטים המורים על איסור עישון – כבו; {{ח:תתת|(2)}} בטיסה שאינה מסחרית; {{ח:תתת|(3)}} בטיסת שכר לשימוש עצמי כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|בתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982}}; {{ח:תתת|(4)}} בטיסה שבה אישר המנהל את העישון. {{ח:תת|(ד)}} בנוסף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יעשן אדם בכלי טיס בכל עת – {{ח:תתת|(1)}} כאשר אורות השלטים המורים על איסור עישון דולקים; {{ח:תתת|(2)}} בחדרי השירותים של כלי הטיס; {{ח:תתת|(3)}} במעברים שבין מושבי הנוסעים; {{ח:תתת|(4)}} ליד דלתות כלי הטיס; {{ח:תתת|(5)}} אם הורה איש צוות האויר על איסור עישון. {{ח:תת|(ה)}} מפעיל יקבע בכל כלי טיס שבו חל איסור עישון שלטים מוארים שיהיו במצב תקין בכל עת, המורים על איסור העישון במספר, בגודל ובצורה שיקבע המנהל. {{ח:סעיף|12|הובלת סמים}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס אם לפי ידיעתו נמצאים בכלי הטיס סמים נרקוטיים, מריחואנה, חשיש וסמים או חמרים מעוררים, מדכאים או סמים מסוכנים אחרים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, אלא אם ניתן על ידי המנהל מראש ובכתב אישור להובלת סמים או חומרים אלה. {{ח:סעיף|13|השלכת חפצים וריסוס}} {{ח:ת}} לא ישליך טייס מפקד של כלי טיס ולא ירשה לאדם להשליך חפץ או לרסס חומר מכלי טיס בטיסה אלא באישור המנהל מראש ואלא אם ננקטו אמצעי זהירות סבירים למניעת חבלה או נזק כתוצאה מכך. {{ח:סעיף|14|שימוש בחגורות בטיחות|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} פרט למקרים בהם יורה המנהל אחרת, יחולו בכלי טיס ישראלי, הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא ימריא בו טייס ולא ינחיתו אלא אם כן הטייס המפקד וידא כי כל אדם הנמצא בכלי הטיס קיבל הדרכה בדבר הדרך שבה יש להדק ולהתיר את חגורת המושב או את חגורות הכתף, במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} לא יסיעו טייס, לא ימריאו ולא ינחיתו אלא אם כן הטייס המפקד וידא שכל אדם הנמצא בכלי הטיס קיבל הוראה להדק את חגורת המושב שבו הוא יושב או את חגורות הכתף במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס; {{ח:תתת|(2א)}} הטייס המפקד רשאי להורות לכל אדם בכלי הטיס להדק את חגורת המושב שבו הוא יושב, או את חגורות הכתף, ככל שאלה מותקנות בכלי הטיס, אם הוא רואה בכך צורך; {{ח:תתת|(3)}} בעת ההסעה, ההמראה או הנחיתה של כלי הטיס, בכול עת שהטייס המפקד הורה על כך, או בכל עת שהשלטים המורים על הידוק חגורות דולקים, חייב כל אחד מהנוסעים בו לשבת במושב שיוחד לו כאשר חגורת המושב או חגורות הכתף, במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס, מהודקות כראוי לגופו; הוראה זו לא תחול על – {{ח:תתתת|(א)}} ילד שגילו עד שנתיים היכול להיות מוחזק על ידי אדם בוגר היושב על מושב; {{ח:תתתת|(ב)}} נוסע הנמצא בכלי הטיס למטרת צניחה ספורטיבית והיכול לשבת על רצפת כלי הטיס. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על בלון חופשי המצויד בסל או בגונדולה ועל ספינת אויר. {{ח:סעיף|15|מצנחים וצניחה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יתיר טייס של כלי טיס הובלת מצנח המיועד לשימוש בשעת חרום בכלי הטיס, אלא אם נתמלאו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המצנח הוא מסוג מאושר כאמור {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק העשירי}}; {{ח:תתת|(2)}} המצנח נארז בידי מקפל מצנחים מוסמך בעל הגדר מתאים – {{ח:תתתת|(א)}} תוך תקופה שאינה עולה על 60 ימים לפני יום הטיסה, אם חלק כלשהו של המצנח עשוי כותנה, פשתן, משי או סיב טבעי אחר שאינו מפורט בפסקת משנה (ב); {{ח:תתתת|(ב)}} תוך תקופה שאינה עולה על 120 ימים לפני יום הטיסה, אם החופה, המיתרים, הרתמה וחלקי המצנח עשויים ניילון, קוולאר, דקרון, פוליאתילן, זהורית או חומר סינתטי אחר המשמש לייצור מצנחים והעמיד בפני עובש או גידול פטרייתי אחר הגורם לריקבון בסביבה לחה. {{ח:תת|(ב)}} פרט למקרה של חרום, לא יבצע אדם צניחה מכלי טיס ולא יתיר טייס מפקד צניחה מכלי טיס בשטח ישראל אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 10|הפרק העשירי}}. {{ח:תת|(ג)}} פרט אם כל הנמצאים בכלי טיס חוגרים מצנח מסוג מאושר, לא יבצע טייס של כלי טיס אשר נמצא בו אדם שאיננו איש צוות, במתכוון, כל תימרון אשר בו יימצא כלי הטיס בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הטייה בזוית העולה על 60 מעלות כלפי קו האופק; {{ח:תתת|(2)}} מצב של חרטום־מעלה או חרטום־מטה בזוית העולה על 30 מעלות כלפי האופק. {{ח:תת|(ד)}} תקנת משנה (ג) אינה חלה בכל אחד מהמקרים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} טיסות מיבחן לצורך רישוי של טייס; {{ח:תתת|(2)}} ביצוע סיחרורים או תמרוני טיסה אחרים הדרושים לשם קבלת תעודה או הגדר תחת הדרכתו של טייס בעל רשיון הדרכה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}}. {{ח:סעיף|16|גרירת דאונים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס הגורר דאון, אלא אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הטייס המפקד של כלי הטיס הגורר הוא בעל הסמכה לגרירת דאונים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}}; {{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס הגורר מצוייד בוו גרירה מדגם שאישר המנהל והמותקן בשיטה שאישר; {{ח:תתת|(3)}} כבל הגרירה שבשימוש הוא בעל חוזק בקריעה של לא פחות מ־80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ולא יותר מפעמיים משקל זה. אולם, חוזק הקריעה של כבל הגרירה מותר שיעלה על פעמיים משקלו הכולל המקסימלי המאושר של הדאון אם התקיימו שני אלה: {{ח:תתתת|א.}} חוליית בטחון מותקנת בנקודת חיבור כבל הגרירה אל הדאון, אשר חוזק הקריעה שלה אינו קטן מ־80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ואינו עולה על פעמיים משקל זה; {{ח:תתתת|ב.}} חוליית בטחון מותקנת בנקודת החיבור של כבל הגרירה אל כלי הטייס הגורר, אשר חוזק הקריעה שלה עולה, אך בלא יותר מ־25 אחוז, על חוזק הקריעה של חוליית הבטחון אשר בנקודת הגרירה של הדאון, ואינו עולה על פעמיים המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון; {{ח:תתת|(4)}} לפני ביצוע פעולות של גרירת דאון, יודיע הטייס המפקד על כך ליחידת נת״א בשדה התעופה ממנו הוא עומד להמריא; לא קיימת יחידת נת״א הפועלת באותו שדה התעופה, יודיע הטייס המפקד על כוונת הגרירה ליחידת הנת״א המתאימה; {{ח:תתת|(5)}} הטייסים של כלי הטיס הגורר ושל הדאון הסכימו ביניהם מראש על דרך ביצוע הפעולה, על סימונים להמראה ולשחרור הדאון, על מהירויות טיסה ועל נהלי חירום עבור כל אחד מהטייסים; {{ח:תתת|(6)}} מפעיל כלי הטיס קבע נהלים לגרירת דאונים שאישר המנהל והגרירה מבוצעת בהתאם לאותם נהלים. {{ח:תת|(ב)}} לא ישחרר טייס של כלי טיס את כבל הגרירה, לאחר שחרור הדאון, בצורה העלולה להוות סכנה לחיי אדם או לרכוש. {{ח:סעיף|17|גרירת חפץ שאינו דאון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} פרט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} לא יגרור טייס של כלי טיס כל דבר באמצעות כלי הטיס אלא בהתאם לאישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לאישור לפי תקנה זו תוגש למנהל באופן ובצורה שיורה. {{ח:סעיף|18|אבזרים אלקטרוניים מיטלטלים|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} מלבד כאמור בתקנת משנה (ב), לא יפעיל אדם ולא ירשה טייס מפקד או מפעיל של כלי טיס להפעיל אבזר אלקטרוני מיטלטל כלשהו בעת הטיסה בכלי טיס ישראלי במקרים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מופעל על ידי בעל רשיון הפעלה מסחרית; {{ח:תתת|(2)}} כלי טיס אחר, אם הוא מופעל לפי כט״מ. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על האבזרים האלה: {{ח:תתת|(1)}} רשמקול מיטלטל; {{ח:תתת|(2)}} מכשיר עזר לכבדי שמיעה; {{ח:תתת|(3)}} קוצב לב; {{ח:תתת|(4)}} מכונת גילוח חשמלית; {{ח:תתת|(4א)}} מערכת EFB שמתקיימות לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|תקנות 35א עד 35ג}} לגבי אותה טיסה, לפי העניין; {{ח:תתת|(5)}} כל אבזר אלקטרוני מיטלטל אחר אשר מפעילו של כלי הטיס קבע שהוא לא יגרום להפרעה למערכות הניווט והקשר של כלי הטיס. {{ח:סעיף|19|הדרכת טיסה וטיסות אימוני מכשירים}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, למעט בלון חפשי מאוייש, למטרת הדרכת טיסה, אלא אם כלי הטיס מצוייד במערכת ניהוג כפולה בפעולה מלאה (fully functioning dual controls). {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לאימוני טיסת מכשירים מדומה אלא אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} טייס בעל הגדרים מתאימים בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|לתקנות הרשיונות}}, נמצא במושב הטייס השני ומשמש כטייס מאבטח; {{ח:תתת|(2)}} לטייס המאבטח שדה ראייה בלתי מופרע קדימה ולשני הצדדים, או, אם קיימת הגבלה כלשהי בשדה הראייה, נמצא בכלי הטיס משקיף מוסמך אשר ביכולתו להשלים בצורה מספיקה את שדה הראייה של הטייס המאבטח; {{ח:תתת|(3)}} פרט למקרה של כלי טיס הקל מהאויר, מצוייד כלי הטיס במערכת ניהוג כפולה. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם כלי טיס שמשתמשים בו לטיסת מבחן לקבלת רשיון טייס בנתיבי תובלה באויר או לקבלת הגדר מין או הגדר סוג ברשיון כאמור, או לטיסת מבחן לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, אלא אם נמצא במושב הטייס השני שליד ההגאים טייס מאבטח המורשה לשמש כטייס מפקד של כלי הטיס. {{ח:סעיף|20|כמות דלק לטיסת כט״מ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בתנאים של כללי טיסת מכשירים אלא אם נמצאת בכלי הטיס כמות דלק המספיקה, בהתחשב בדו״חות ובתחזיות של מזג האויר, לביצוע כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} השלמת הטיסה עד לשדה התעופה המיועד לנחיתה הראשונה; {{ח:תתת|(2)}} טיסה משדה התעופה כאמור בפסקה (1) לשדה משנה; {{ח:תתת|(3)}} טיסה נוספת לאחר מכן במשך 45 דקות במהירות שיוט רגילה בגובה המתוכנן. {{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א)(2) לא יחול אם נקבעו נהלי גישת מכשירים סטנדרטית לגבי השדה המיועד לנחיתה הראשונה בהוראות התעבורה האווירית, ותנאי מזג האויר לשדה זה החזויים למשך התקופה משעתיים לפני זמן ההגעה המשוער ועד שעתיים לאחר זמן זה הם כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} בסיס עננים של לפחות 1000 רגל מעל לנמוך שבין שלושת אלה: {{ח:תתתת|א.}} הגובה המזערי בנתיב הטיסה (MEA); {{ח:תתתת|ב.}} הגובה המזערי להימנעות ממכשולים (MOCA); {{ח:תתתת|ג.}} הגובה שנקבע לקטע הראשוני של נוהל גישת המכשירים לאותו שדה התעופה; {{ח:תתת|(2)}} הראות היא הגדולה שבין שני אלה: {{ח:תתתת|א.}} חמשה ק״מ לפחות; {{ח:תתתת|ב.}} שלשה ק״מ יותר מהראות המינימלית המאושרת לנחיתה. {{ח:תת|(ג)}} תקנה זו אינה חלה על הפעלת כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|והשלושה עשר}}. {{ח:סעיף|21|חובה להתקין ולהפעיל טרנספונדר|תיקון: תשע״ד, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} לא יטיס אדם כלי טיס אלא אם מותקן בכלי הטיס טרנספונדר תקין ושמיש, כמשמעותו בתקנה משנה (ג) והטרנספונדר כאמור פועל. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} בתקנות אלה, ”טרנספונדר“ – מכשיר הידוע בשם טרנספונדר, שמתקיימים לגביו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא אחד מאלה – {{ח:תתתת|(א)}} בעל יכולת Mode A/C, המגיב לכל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} חקירה של חוקר Mode A/C – בכל קוד מתוך 4096 אפשרויות בחירה של קודים כפי שייקבע על ידי יחידת נת״א שבתחום פיקוחה טס או עומד לטוס כלי הטיס שבו הוא מותקן; {{ח:תתתתת|(2)}} חקירה מסוג Intermode; {{ח:תתתת|(ב)}} בעל יכולת Mode S המגיב לכל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} חקירה של חוקר Mode A/C – בכל קוד כפי שייקבע על ידי יחידת נת״א שבתחום פיקוחה טס או עומד לטוס כלי הטיס שבו הוא מותקן; {{ח:תתתתת|(2)}} חקירה מסוג Intermode; {{ח:תתתתת|(3)}} חקירה של חוקר Mode S; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל יכולת דיווח אוטומטי של גובה־לחץ, עם יכולת תגובה אוטומטית לחקירה על ידי שידור מידע גובה־לחץ בפסיעות של 100 רגל לכל היותר. {{ח:סעיף|22|תקן הטרנספונדר|תיקון: תשמ״ח, תש״ן, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} טרנספונדר המותקן בכלי טיס ישראלי חייב לעמוד בדרישות ביצועים ותנאי סביבה המוגדרים בנוהל אישור פריט אוירונוטי (TSO) כמצויין בפרק משנה 0 של חלק 21 לפ.א.ר. (להלן – אפ״א) לכל דירוג 2A או 2B של אפ״א – C74b, או דירוג 1A או 1B של אפ״א – C74c, או אפ״א C112, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר הפעלת טרנספונדר העומד בדרישות אפ״א – C74a, אם הוכיח המבקש להנחת דעתו שהטרנספונדר עונה לתקני הביצועים המינימליים לכל דרוג 1A או 1B של אפ״א – C74c וכן עומד בדרישות תנאי הסביבה של אותו אפ״א לפיו יוצר הטרנספונדר במקור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי המנהל לאשר הפעלת טרנספונדר שאינו מסוג כאמור באותן תקנות משנה אם מצא המנהל שאותו טרנספונדר הוא בעל כושר ביצוע שווה ערך לפחות לטרנספונדר מסוג כאמור. {{ח:סעיף|23|שמישות הטרנספונדר|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם טרנספונדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21}}, אלא אם תוך עשרים וארבעה החדשים שקדמו להפעלתו, הוא נבחן, נבדק ונמצא עומד בדרישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}}, ובתוספת הששית לחלק 43 לפ.א.ר. ובהתאם {{ח:פנימי|פרק 7|לפרק השביעי}}. {{ח:סעיף|24|תחולה של תקנות בדבר טרנספונדר|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח־3, תשס״ז, תשע״ד, תשע״ה־2, תשפ״א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21 עד 23}} לא יחולו על כל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} כלי טיס רוטורי הטס או המיועד לטוס, באיזור פיקוח טרמינלי כמוגדר בפמ״ת (AIP), של ישראל, בגובה של אלף רגל או פחות מעל פני הקרקע (AGL), בתיאום מראש עם יחידת הנת״א המתאימה; {{ח:תת|(2)}} דאון המיועד לטוס או הטס באיזור פיקוח שדה התעופה שממנו הוא ממריא; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(4)}} מטוס זעיר או מטוס הדרכה זעיר, שמתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} לא מותקן בו טרנספונדר; {{ח:תתת|(ב)}} הוא טס במרחב אווירי שפורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי שהוא ייעודי להפעלת מטוס זעיר ושלא נדרש להפעיל בו טרנספונדר; {{ח:תתת|(ג)}} טיסתו מתבצעת לפי הוראות התעבורה האווירית שפורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי לגבי המרחב האווירי כאמור; {{ח:תת|(5)}} כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה מיוחדת אלא אם כן קבע המנהל אחרת; לעניין זה, ”תעודת כושר טיסה מיוחדת“ – למעט תעודת כושר טיסה למטוס זעיר או תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני שניתנה למטרת הפעלת כלי טיס שנבנה באמצעות חובב כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|בתקנה 84(7) לתקנות התיעוד}}. {{ח:סעיף|25|פטור מהתקנת טרנספונדר|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפקח על תנועה אוירית רשאי לפטור מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}}, אם טרנספונדר המותקן בכלי טיס – {{ח:תתת|(1)}} יצא מכלל שימוש בזמן הטיסה – כדי לאפשר לכלי הטיס להמשיך לשדה התעופה שבו הוא יועד לנחות, בין בטיסה ישירה ובין בטיסה עם נחיתות ביניים, או כדי לאפשר לכלי הטיס לטוס ולנחות בשדה תעופה שבו אפשר לתקן את התקלה בטרנספונדר או להחליפו; {{ח:תתת|(2)}} יצא מכלל שימוש לפני הטיסה – כדי לאפשר לכלי הטיס לטוס ולנחות בשדה תעופה שבו אפשר לתקן את התקלה בטרנספונדר או להחליפו. {{ח:תת|(ב)}} ראש משמרת ביחידת פיקוח ובקרה על תנועה אוירית רשאי לפטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}}, בתנאי שהבקשה לפטור הוגשה לו לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הטיסה המיועדת, במקרים מיוחדים שיקבעו מראש ובכתב על ידי המנהל ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים. {{ח:תת|(ג)}} לא יטיס אדם כלי טיס שניתן לגביו פטור לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) אלא אם נתקיימו בכלי הטיס הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}, בכל הנוגע למשדר–מקלט תג״מ, ובלבד שאם חלה בזמן הטיסה תקלה במשדר–מקלט שיש בה כדי למנוע קיום קשר דו־כיווני מתמיד, יבוטל הפטור מיד לאחר נחיתת כלי הטיס. {{ח:סעיף|25א|מערכת מוטסת למניעת התנגשות|תיקון: תשס״ו, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שהמסה המרבית המורשית לו להמראה (MTOM) עולה על 5,700 ק״ג או המורשה לשאת 20 נוסעים או יותר, אלא אם כן הוא מצויד במערכת Airborne Collision Avoidance System (להלן – מערכת ACAS II). {{ח:תת|(ב)}} מערכת ACAS II תעמוד בהוראות המתאימות הקבועות בכרך IV לנספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|26|שמירת קשר אלחוט דו־<wbr>כיווני|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} טייס ישמור על קיום קשר אלחוט דיבור דו־כיווני עם יחידת נת״א ויציית לכל הוראות יחידת הנת״א. {{ח:תת|(ב)}} הופסק קשר האלחוט בכלי הטיס, בעת טיסה, עקב תקלה כלשהי, ינהג הטייס כמפורט להלן זולת אם יחידת נת״א אישרה אחרת: {{ח:תתת|(1)}} בטיסה לפי כטר״מ או כטר״מ מיוחד – ימשיך את הטיסה וינחת בשדה תעופה המתאים הקרוב ביותר; {{ח:תתת|(2)}} בטיסה לפי כט״מ – ינהג בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בתקנה 106}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס מפקד בטיסה לפי כטר״ח ישמור על קשר אלחוט דיבור דו־כיווני עם יחידת נת״א, אם הטיסה מבוצעת באיזור פיקוח שדה תעופה, מחוץ לאיזור המיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(ב)}} או בשעות הלילה. {{ח:סעיף|26א|השימוש בשפות בתקשורת רדיו טלפון|תיקון: תש״ע־2, תשע״ד, תשפ״א־2}} {{ח:תת|(א)}} שפת תקשורת רדיו–טלפון בין כלי טיס ליחידת נת״א תהיה אנגלית או עברית, לפי המפורסם בפמ״ת או בנוטאם. {{ח:תת|(ב)}} ביקש טייס או איש צוות אוויר ששפת תקשורת רדיו טלפון בין כלי הטיס ליחידת נת״א תהיה אנגלית או שיחידת הנת״א הורתה כך, תהיה שפת תקשורת רדיו–טלפון בין כלי טיס ליחידת נת״א אנגלית בלבד, אף אם פורסם לגביה בפמ״ת כי שפת התקשורת עמה היא עברית בלבד. {{ח:תת|(ג)}} שפת התקשורת ברדיו–טלפון בין יחידות נת״א תהיה אנגלית, זולת אם הוסכמה ביניהן שפה אחרת. {{ח:תת|(ד)}} האופן שתתבצע בו תקשורת רדיו–טלפון בשפה האנגלית הוא כקבוע בפרק 5, כרך II של נספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן. {{ח:תת|(ד1)}} תקשורת רדיו–טלפון בשפה העברית בין כלי טיס לבין יחידת נת״א תתבצע לפי {{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}. {{ח:תת|(ה)}} במקרה חריג המצריך פעולה מיידית להגנה על חיי אדם או לשמירה על בטיחות הטיסה, רשאי מפקח על תנועה אווירית לסטות מהוראות תקנה זו, ככל הדרוש בנסיבות המקרה, ובלבד שנקט צעדים הדרושים לשמירה על בטיחות הטיסה. {{ח:סעיף|27|בדיקת ציוד VOR}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס המצוייד במערכת ניווט רדיו מסוג VOR לפי כט״מ או כטר״מ אלא אם ציוד VOR שבכלי הטיס – {{ח:תתת|(1)}} מתוחזק ונבדק על פי מערך האחזקה ונוהלים המאושרים בידי המנהל; או {{ח:תתת|(2)}} נבדק בדיקה תפעולית תוך 30 יום לפני הטיסה ונמצא בתוך תחום סטיות הכיוון המותרות כמפורט בתקנות משנה (ב) ו־(ג). {{ח:תת|(ב)}} מלבד כאמור בתקנת משנה (ג), כל אדם המבצע בדיקת ציוד לפי תקנת משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} ישתמש בשדה התעופה המיועד להמראה, באות ניסוי ממיתקן קרקע שאישר המנהל, או, מחוץ למדינת ישראל, ישתמש באות ניסוי, המופעל או המאושר על ידי הרשות המוסמכת, לבדיקת ציוד VOR (סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא ארבע מעלות לכל צד); {{ח:תתת|(2)}} אם לא קיים אות ניסוי בשדה התעופה המיועד להמראה, ישתמש הבודק בנקודה שאושרה על ידי המנהל כנקודת בדיקה של מערכת VOR או, מחוץ למדינת ישראל – על ידי הרשות המוסמכת המתאימה (סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא ארבע מעלות לכל צד); {{ח:תתת|(3)}} אם לא קיימים אות ניסוי או נקודת בדיקה המסומנת על הקרקע, תיעשה הבדיקה בטיסה מעל לנקודה שאושרה בידי המנהל, או, מחוץ למדינת ישראל, על ידי הרשות המוסמכת המתאימה. סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא 6 מעלות לכל צד. {{ח:תת|(ג)}} אם מותקנת בכלי הטיס מערכת VOR כפולה (שני מקלטים נפרדים פרט לאנטנה), רשאי בוחן הציוד לבדוק מקלט אחד כנגד השני במקום עריכת בדיקה כמפורט בתקנת משנה (ב). הבודק יכוון את שני המקלטים לאותה תחנה משדרת ויבדוק את ההפרש בין הקריאות בשני המכשירים. ההפרש המקסימלי המותר הוא ארבע מעלות. {{ח:תת|(ד)}} המבצע בדיקת ציוד VOR לפי תקנות משנה (ב) או (ג) יציין בספר המטוס או במסמך רישום קבע אחר את תאריך הבדיקה, את המקום בו נערכה ואת השגיאה בכיוון ויחתום על גביהם. {{ח:סעיף|28|תעודות הדרושות בכלי טיס|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תש״ן, תשע״ד, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק}}, ופרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בתקנה 214}}, לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מצויים בו לפחות תעודות ומסמכים אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם מכל דלק נוסף מותקן בכלי הטיס – תעודה בדבר התקנתו בתא הנוסעים או בתא המטען של כלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} אם חל לגבי כלי הטיס הסכם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 176|בסעיף 176 לחוק}} – עותק מתאים למקור של אותו הסכם, בכל שפה שבה הוא נחתם; {{ח:תתת|(3)}} בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית – {{ח:תתתת|(א)}} עותק מתאים למקור של רישיון ההפעלה האווירית שניתן למפעיל האווירי; {{ח:תתתת|(ב)}} עותק של מפרטי ההפעלה המתאימים. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם תעודת כושר הטיסה שלו מוצגת לראוה בכניסה לתא הטייס או לתא הנוסעים וניתנת לקריאה על ידי הנוסעים או צוות כלי הטיס. {{ח:תת|(ג)}} תקנה זו לא תחול על מטוס זעיר ועל מטוס הדרכה זעיר. {{ח:סעיף|28א|יומן מסע|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי של כלי טיס יבטיח כי מצוי בכלי הטיס יומן מסע (Journey Log Book) שיירשמו בו פרטים לגבי טיסות כלי הטיס לפי הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} ביומן המסע יירשמו לגבי כל טיסה כל הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} סימני לאומיותו ורישומו של כלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} תאריך; {{ח:תתת|(3)}} שמות אנשי הצוות ותפקידיהם; {{ח:תתת|(4)}} מקומות ההמראה והנחיתה, זמניהן ומשך הטיסה; {{ח:תתת|(5)}} מאפייני הטיסה (למשל: כללית, מסחרית, טיסה סדירה, טיסת שכר וכיוצא באלה); {{ח:תתת|(6)}} תקריות, תצפיות, הערות – אם קיימות; {{ח:תתת|(7)}} חתימתו של הטייס המפקד, או אמצעי אחר שאישר המנהל. {{ח:תת|(ג)}} הפרטים הכלולים ביומן המסע לגבי כל טיסה יירשמו סמוך, ככל האפשר, למועד שבו הם ידועים, בכלי כתיבה בלתי ניתן למחיקה; מפעיל אווירי רשאי לנהל יומן מסע באמצעות מערכת ממוחשבת, ובלבד שהנתונים שבה נרשמים סמוך, ככל האפשר, למועד שהם ידועים, והם מאובטחים מפני שינויים והמערכת מגובה בקובץ ממוחשב שיעודכן כל 24 שעות. {{ח:תת|(ד)}} הצהרה כללית (General Declaration) כמשמעותה בנספח 9 לאמנה, שמילא מפעיל אווירי, תיחשב כיומן מסע לעניין הפרטים המנויים בתקנת משנה (ב) הכלולים בה, ובלבד שהמפעיל האווירי שומר אותה בצמוד ליומן המסע שהוא מנהל, ולפי הוראות תקנות אלה. {{ח:סעיף|28ב|יומן מסע – אחריות טייס מפקד|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:ת}} הטייס המפקד אחראי כי הפרטים ביומן המסע יירשמו כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 28א|תקנה 28א}}, לגבי הטיסה שבה הוא משמש טייס מפקד. {{ח:סעיף|29||תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|30|כושר טיסה של כלי טיס}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כלי הטיס הוא במצב כשיר לטיסה. {{ח:תת|(ב)}} טייס מפקד של כלי טיס הוא האחראי לקביעה אם כלי הטיס הוא במצב מתאים לטיסה בטוחה; בבואו לקבוע אם כלי הטיס הוא במצב מתאים לטיסה בטוחה, רשאי הטייס המפקד להסתמך על חוות דעתו של אדם המורשה כדין לאשר את כלי הטיס לטיסה. הטייס המפקד יפסיק את הטיסה או לא יתחיל את הטיסה כאשר מתגלה בכלי הטיס מצב המסכן את כושר טיסתו. {{ח:סעיף|30א|דיווח על תקלות תפעוליות|תיקון: תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי של כלי טיס ישראלי ידווח למנהל ולגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק של כלי הטיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, בכתב, על כל כשל, תקלה או פגם (להלן – תקלה תפעולית) בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} התלקחות אש, כולל דיווח אם מערכת גילוי אש מותקנת בכלי הטיס ואם תפקדה כיאות; {{ח:תתת|(2)}} התראת שווא לגבי אש או עשן; {{ח:תתת|(3)}} תקלה במערכת הפליטה של המנוע שבעטייה נגרם נזק למנוע, לחלק של מבנה כלי הטיס הסמוך למנוע, לציודו או לרכיביו; {{ח:תתת|(4)}} תקלה ברכיב של כלי הטיס שגרמה להצטברות או לזרימה של עשן, גז או אדים רעילים או מזיקים בתא הטייס או בתא הנוסעים; {{ח:תתת|(5)}} כיבוי מנוע עקב הפסקת בעירה (Flameout); {{ח:תתת|(6)}} כיבוי מנוע שגרם נזק מבני חיצוני למנוע או למבנה כלי הטיס; {{ח:תתת|(7)}} כיבוי מנוע עקב נזק שנגרם מחדירת גוף זר או עקב התקרחות (Icing); {{ח:תתת|(8)}} כיבוי של יותר ממנוע אחד תוך כדי טיסה; {{ח:תתת|(9)}} תקלה במערכת הנצת (Feathering) המדחף או ביכולתה של המערכת לבקר את מנגנון מהירות היתר (Overspeed); {{ח:תתת|(10)}} תקלה במערכת הדלק או במערכת הרקת הדלק המהירה, המשפיעה על סדירות זרימת הדלק או גורמת לנזילה מסוכנת; {{ח:תתת|(11)}} תקלה בהורדת כן הנסע או בהרמתו או בפתיחה או בסגירה של דלתות כן הנסע; {{ח:תתת|(12)}} תקלה במערכת הבלמים שגרמה לאבדן כושר בלימה כאשר כלי הטיס נמצא בתנועה על הקרקע; {{ח:תתת|(13)}} נזק לחלקי מבנה ראשיים בכלי הטיס, כולל מבנים העשויים מחומרים מרוכבים (Composite Material), הדורש תיקון גדול; {{ח:תתת|(14)}} סדק, עיוות קבוע, הפרדה של משטחים או שיתוך (קורוזיה) בחלקי מבנה ראשיים בכלי הטיס, כולל מבנים העשויים מחומרים מרוכבים (Composite Material), מעבר למגבלות הנזק המותרות שקבע היצרן או המנהל; {{ח:תתת|(15)}} תקלה ברכיב או במערכת כלי הטיס אשר חייבה נקיטת אמצעי חירום, למעט פעולה המצריכה כיבוי מנוע בטיסה; {{ח:תתת|(16)}} כל תקלה תפעולית אחרת בכלי הטיס, במבנה כלי הטיס, בציוד תעופתי או במנוע של כלי הטיס אשר אירעו או התגלו בכל עת, אם לפי שיקול דעת המפעיל האווירי סיכנו או עלולים היו לסכן את ההפעלה הבטוחה של כלי הטיס. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי החייב בדיווח ישלח אותו, לכל המאוחר למחרת אירוע התקלה התפעולית או למחרת מציאתה על ידיו, ואולם אם יום המחרת אינו יום עבודה, ישלח אותו ביום העבודה הראשון שלאחריו. {{ח:תת|(ג)}} הדיווח לפי תקנת משנה (א) ייערך לפי טופס שהורה המנהל, ויכלול את כל הפרטים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} סוגו, מספרו הסידורי ושם היצרן של כלי הטיס, המנוע או המדחף, כולל סימן הרישום של כלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} זיהוי המפעיל האווירי; {{ח:תתת|(3)}} התאריך שאירעה או שנמצאה בו התקלה התפעולית; {{ח:תתת|(4)}} שלב הטיסה או פעולת הקרקע שבמהלכם נמצאה התקלה התפעולית; {{ח:תתת|(5)}} תיאור מהותה של התקלה התפעולית; {{ח:תתת|(6)}} פרטים לגבי החלק בכלי הטיס, במבנה כלי הטיס או בציוד התעופתי הנוגע בדבר, כולל מידע הנוגע למיקומו, אף אם בעת הדיווח הוא משוער, לקוד המערכת או לקוד הפריט (ATA Code) שכשל, וכן מידע לגבי הזמן שחלף מאז שבוצעו בו לאחרונה פעולות אחזקה, שיפוץ, תיקון או ביקורת; {{ח:תתת|(7)}} סך כל מחזורי הפעולה, אם קיימים, וסך כל שעות הפעולה של כלי הטיס, המנוע, המדחף או האבזר; {{ח:תתת|(8)}} אמצעי זהירות או פעולות חירום, אם ננקטו. {{ח:תת|(ד)}} המנהל ייתן מספר מעקב לכל דוח שיוגש לו וימסרהו למפעיל האווירי. {{ח:תת|(ה)}} אין בדיווח לפי תקנה זו כדי לגרוע מחובות הדיווח המוטלות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}} על מפעיל המחזיק בתעודת סוג או בתעודת יצרן חלקים או באישור פריט אווירונוטי, או המורשה מטעם מחזיק תעודת הסוג (Licencee), או מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ז|פרק ז׳ לחוק}}. {{ח:תת|(ו)}} אין לעכב דיווח על פי תקנה זו, גם אם לא כל הפרטים הנדרשים בה ידועים. {{ח:תת|(ז)}} נודעו למפעיל האווירי פרטים נוספים לעניין השלמת דיווח על פי תקנה זו, יגישם למנהל בהקדם, כתוספת לדיווח המקורי שהוגש, ויציין את מספר המעקב שניתן לפי תקנת משנה (ד). {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), מפעיל אווירי רשאי להסמיך מכון בדק שהוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות אחזקה לדווח למנהל במקומו על תקלה תפעולית לפי תקנה זו, שנמצאה בכלי טיס במהלך פעילות מכון הבדק, ואולם המפעיל האווירי אחראי לוודא כי מכון הבדק מקיים את הוראות תקנה זו; דוח כאמור יוגש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־72 שעות מהמועד שנמצאה בו התקלה התפעולית; מכון הבדק יעביר למפעיל האווירי עותק מכל דוח שהגיש כאמור. {{ח:תת|(ט)}} הוראות תקנה זו יחולו על מפעיל אווירי של כלי טיס הרשום במדינת חוץ, לעניין תקלה תפעולית שאירעה בכלי הטיס או שנמצאה בו, בישראל. {{ח:סעיף|30ב|דיווח על הפרעות בטיסה|תיקון: תשע״ג}} {{ח:ת}} מפעיל אווירי ידווח למנהל, באופן ובתדירות שיורה לו המנהל, על כל אלה: {{ח:תת|(1)}} כל הפסקת טיסה, החלפה לא מתוכננת של כלי טיס במהלך טיסה, עצירה לא מתוכננת או סטייה לא מתוכננת מנתיב הטיסה, בעקבות תקלה טכנית או חשד לה, וזאת אם תקלה טכנית זו לא היתה חייבת בדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 30א|תקנה 30א}}; {{ח:תת|(2)}} פרטים על מנועים שהורדו טרם זמנם בשל תקלה תפעולית; {{ח:תת|(3)}} פרטים על מדחפים שהונצו (Feathered) בטיסה שלא במסגרת טיסות אימונים, טיסות הדגמה או טיסות ניסוי. {{ח:סעיף|30ג|דיווח למחזיק תעודת הסוג|תיקון: תשע״ג}} {{ח:ת}} מפעיל אווירי של מטוס גדול או של הליקופטר שמסתו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, עולה על 3,175 ק״ג, ידווח למחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס על כל תקלה תפעולית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנה 30א}} ועל הפרעות בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30ב|בתקנה 30ב}}, בתוך 3 ימי עבודה מן המועד שנמצאה בו התקלה התפעולית או אירעה ההפרעה בטיסה; היו התקלה התפעולית או ההפרעה בטיסה האמורות נוגעות לשינוי שנעשה בכלי הטיס, ידווח המפעיל האווירי של כלי הטיס גם למחזיק תוספת לתעודת סוג הנוגע בדבר. {{ח:סעיף|30ד|ניטור, הערכה, תיעוד ודיווח על ניסיון תפעולי ותחזוקתי|תיקון: תשע״ג}} {{ח:ת}} מפעיל אווירי של כלי טיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30ג|בתקנה 30ג}}, בטיסה מסחרית, ינטר, יעריך ויתעד את ניסיונו התפעולי והתחזוקתי, בכל הנוגע לכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל, ובכלל זה תקלות תפעוליות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנה 30א}} והפרעות בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30ב|בתקנה 30ב}}, וימסור למנהל מידע בדבר ניסיונו התיפעולי והתחזוקתי כאמור, כפי שיורה לו המנהל; בתקנה זו, ”טיסה מסחרית“ – טיסה לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין, לרבות דואר, בתמורה. {{ח:סעיף|30ה|נזק לכלי טיס|תיקון: תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} נודע למנהל כי נגרם לכלי טיס ישראלי נזק בשל תקלה תפעולית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנה 30א}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל יחליט אם הנזק גרם לכך שכלי הטיס אינו כשיר עוד לטיסה לפי כללי הכושר האווירי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}}, הישימים לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} החליט המנהל כי כלי הטיס אינו כשיר לטיסה, יאסור על המשך הפעלתו עד להחזרתו לכשירות טיסה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 79|סעיף 79(ב) לחוק}}; {{ח:תתת|(3)}} המנהל רשאי ליתן לכלי הטיס הרשאה מיוחדת לטיסה, בתנאים מגבילים מיוחדים שהורה עליהם, כדי לאפשר את הטסתו למקום שבו יהיה ניתן להחזיר את כשירותו לטיסה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 87|תקנה 87(ג) לתקנות התיעוד}}; כלי טיס שניתנה לו הרשאה מיוחדת לטיסה כאמור לא ישמש בטיסה מסחרית. {{ח:תת|(ב)}} נגרם הנזק בשטחה של מדינת חוץ, רשאי המנהל ליתן הרשאה מיוחדת לטיסה כאמור בתקנת משנה (א)(3), בהתחשב במגבלות שהציעה הרשות המוסמכת במדינה שאירע בה הנזק. {{ח:תת|(ג)}} נגרם בישראל נזק לכלי טיס הרשום במדינת חוץ, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי לאסור את המשך טיסתו, ובלבד שיודיע על כך מיד לרשות המוסמכת במדינת הרישום; ההודעה למדינת הרישום תכלול את כל המידע הנחוץ לה כדי לקבל החלטה בדבר כשירותו לטיסה של כלי הטיס וכן, במקרים המתאימים, מגבלות הנדרשות לדעת המנהל לצורך אישור הטסתו של כלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} החליטה מדינת הרישום להתיר את הטסתו של כלי הטיס למקום שבו יהיה ניתן להחזיר את כשירותו לטיסה, רשאי המנהל לאשר את המשך הטסתו בכפוף למגבלות שהציע לפי פסקה (1), ככל שהציע; {{ח:תתת|(3)}} החליטה מדינת הרישום כי כלי הטיס כשיר לטיסה, רשאי המנהל להתיר את המשך הטסתו של כלי הטיס, אלא אם כן ראה כי הפעלת כלי הטיס עלולה לגרום סכנה לחיי אדם או לרכוש. {{ח:סעיף|31|הגבלות תפעוליות ודרישות לגבי סימונים בכלי טיס|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בניגוד להגבלות התפעוליות שנקבעו עבור אותו כלי טיס בספר הטיסה של אותו כלי טיס או, אם אין לו ספר טיסה, בניגוד להגבלות התפעוליות שנקבעו במסמך מקביל, בידי רשות הרישוי המוסמכת של מדינת הרישום. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי אלא אם כן נמצאים בכלי הטיס ספר טיסה בר־תוקף, ובכלי טיס שבהם אין ספר כאמור – ספר הבעלים (aircraft owner handbook), חומר וציוד כנדרש בספרי עזר מאושרים אחרים, סימונים ושלטים, או כל צירוף של אלה, הכוללים את כל אחת מההגבלות שקבע המנהל לכלי הטיס. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בהפעלת כלי טיס שבה המפעיל האווירי חייב להחזיק ספר עזר למבצעים לפי תקנות אלה, רשאי הוא לשאת בכלי טיס את החלקים הקשורים להפעלת כלי טיס מתוך העותק המעודכן של ספר העזר למבצעים שלו, במקום ספר הטיסה או ספר הבעלים. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי אלא אם כלי הטיס מזוהה כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|בתקנות הרישום}}. {{ח:סעיף|31א|ציוד ומכשירים שאינם שמישים|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשנ״ה־2, תש״ס־2, תשס״ב־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם כלי טיס עם ציוד או מכשירים שאינם שמישים אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי המגדירה ציוד או מכשירים שאי־שמישותם אינה מונעת הפעלת כלי הטיס והתנאים לכך, שנערכה לפי תקנת משנה (ב) שהמנהל אישר; {{ח:תתת|(2)}} מסמכי כלי הטיס הנמצאים בהישג ידו של הטייס יכללו רשימה הכוללת את תיאור הציוד והמכשירים שאינם שמישים; {{ח:תתת|(3)}} כלי הטיס מופעל לפי התנאים והמגבלות החלים הכלולים ברשימת הציוד המזערי. {{ח:תת|(ב)}} רשימת הציוד המזערי לא תאפשר הפעלת כלי הטיס אם הציוד והמכשירים שלהלן אינם שמישים: {{ח:תתת|(1)}} ציוד ומכשירים הכלולים בדרישות כללי כושר אווירי שלפיהן הוצאה תעודת הסוג של כלי הטיס והחיוניים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס בכל תנאי הפעלה; {{ח:תתת|(2)}} ציוד ומכשירים הנדרשים לפי הוראות כושר אווירי להיות כשירים לפעולה; {{ח:תתת|(3)}} ציוד ומכשירים הנדרשים להפעלת כלי הטיס לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להמריא כלי טיס עם ציוד או מכשירים שאינם שמישים, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס אינו מופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} בתובלה אווירית מסחרית ואינו מופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, והוא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} כלי טיס רוטורי, מטוס שאינו מונע במנוע טורבינה, שלגביהם לא קיימת רשימת ציוד מזערי ראשית; {{ח:תתתת|(ב)}} כלי טיס רוטורי קטן או מטוס קטן שאינו מונע במנוע טורבינה, שלגביהם קיימת רשימת ציוד מזערי ראשית; {{ח:תתתת|(ג)}} דאון או כלי טיס קל מהאוויר; {{ח:תתת|(2)}} הציוד והמכשירים שאינם שמישים אינם – {{ח:תתתת|(א)}} נדרשים לתפעול בכט״ר יום לפי כללי הכושר האווירי שלפיהם קיבל כלי הטיס רישיון; {{ח:תתתת|(ב)}} מצוינים כנדרשים ברשימת הציוד המזערי או ברשימת הציוד של כלי הטיס, לפי סוג ההפעלה העומד להתבצע; {{ח:תתתת|(ג)}} נדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}} או תקנה אחרת להפעלה המסוימת של הטיסה המתוכננת; {{ח:תתתת|(ד)}} נדרשים להיות תקינים לפי הוראות כושר אווירי; {{ח:תתת|(3)}} הציוד והמכשירים שאינם שמישים הושבתו או הוסרו מכלי הטיס, בתא הטייס הוצב שילוט מתאים והפרטים נרשמו ביומן התחזוקה של כלי הטיס הנגיש לטייס המפקד; דרשה השבתת הציוד או המכשירים פעולת אחזקה, תבוצע פעולת האחזקה בהתאם לספר התחזוקה של כלי הטיס ופרטיה יירשמו ביומן התחזוקה של כלי הטיס הנגיש לטייס המפקד; {{ח:תתת|(4)}} בוצעה בכלי הטיס בדיקה בידי טייס המורשה לטוס באותו כלי טיס, או בידי טכנאי בדק לכלי טיס המורשה לבצע פעולות אחזקה באותו כלי טיס, ואותו אדם ציין ביומן התחזוקה של כלי הטיס הנגיש לטייס המפקד כי הציוד או המכשירים שאינם שמישים לא מהווים סיכון לטיסת כלי הטיס. {{ח:סעיף|31ב|רשות להמראה עם ציוד שאינו פועל|תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה־2}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} רשאי אדם להפעיל כלי טיס עם ציוד ומכשירים שאינם פועלים אם הוצאה לאותו כלי טיס הרשאה מיוחדת לטיסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}}. {{ח:סעיף|32|שימוש בחמצן נשימה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי בגבהים המצויינים להלן אלא אם מתקיימים התנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} בגובה לחץ תא מעל 12500 רגל (MSL) ועד 14000 רגל (MSL) – עומד לרשות צוות ההטסה המזערי הדרוש מלאי של חמצן נשימה והוא משתמש בו עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות; {{ח:תתת|(2)}} בגובה לחץ תא מעל 14000 רגל (MSL) – עומד לרשות צוות ההטסה המזערי הדרוש מלאי חמצן נשימה והוא משתמש בו במשך כל זמן הטיסה בגבהים אלה; {{ח:תתת|(3)}} בגובה לחץ תא מעל 15000 רגל (MSL) – עומד לרשות כל הנמצאים בכלי הטיס מלאי של חמצן נשימה. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי עם תא בעל דיחוס, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} בטיסות מעל רום טיסה 250 (Flight level 250), נמצא בכלי הטיס, נוסף לחמצן הדרוש לפי תקנת משנה (א), מלאי של חמצן מספיק ל־10 דקות שימוש לפחות עבור כל הנמצאים בכלי הטיס, לשם שימוש חירום כאשר ירידת כלי הטיס לגובה נמוך יותר נדרשת עקב איבוד הדיחוס בתא; {{ח:תתת|(2)}} בטיסות מעל רום טיסה 350, טייס אחד היושב ליד ההגאים חובש מסיכת חמצן ומשתמש בה, והמסיכה מהודקת היטב ואטומה ומספקת חמצן במשך כל הזמן ברציפות או באופן אוטומטי כאשר גובה לחץ התא עולה מעל 14000 רגל (MSL). אולם אותו טייס יכול שלא לחבוש ולא להשתמש במסיכת החמצן ברום טיסה 410 או מתחתיו, אם נמצאים שני טייסים ליד ההגאים ולכל אחד מהם מסיכת חמצן מסוג חבישה מהירה, אשר ניתן תוך 5 שניות לחבוש אותה ביד אחת ממצב מוכן, להזרים את החמצן ולהדק ולאטום אותה כראוי. {{ח:תת|(ג)}} למרות האמור בתקנת משנה (ב)(2), אם מכל סיבה שהיא בכל זמן שהוא נאלץ טייס אחד לעזוב את מושבו ליד ההגאים, בעת טיסה בגבהים מעל רום טיסה 350, יחבוש הטייס שנותר ליד ההגאים את מסיכת החמצן שלו וישתמש בה, עד אשר יחזור הטייס השני למקומו. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}. {{ח:סעיף|33|מכשירים וציוד הדרושים בכלי טיס|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ח־3, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה־2, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ממונע שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה סטנדרטית, בכל אחת מדרכי התפעול המפורטות בפסקאות (1) עד (4), אלא אם נמצאים בכלי הטיס המכשירים והציוד המפורטים באותן פסקאות או מכשירים וציוד מאושרים בידי המנהל כשווי ערך להם, ואלא אם מכשירים ופרטי ציוד אלה הם במצב שמיש, כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} טיסה לפי כללי טיסת ראייה מבוקרת (כטר״מ) – יום: {{ח:תתת}} עבור טיסת כטר״מ בשעות אור היום דרושים כל אחד מהמכשירים והציוד המאושרים בידי המנהל, כמפורט להלן: {{ח:תתתתת|א.}} מד־סיבובים עבור כל מנוע; {{ח:תתתתת|ב.}} מד לחץ שמן עבור כל מנוע עם סיכת לחץ; {{ח:תתתתת|ג.}} מד טמפרטורה עבור כל מנוע המקורר בנוזל; {{ח:תתתתת|ד.}} מד טמפרטורה שמן עבור כל מנוע המקורר באויר; {{ח:תתתתת|ה.}} מד לחץ סעפת יניקה עבור כל מנוע בעל מדחס גידוש; {{ח:תתתתת|ו.}} מד כמות דלק עבור כל מיכל; {{ח:תתתתת|ז.}} מחוון מצב כנסע כאשר הכנסע מסוג מתקפל; {{ח:תתתתת|ח.}} מד מהירות אויר; {{ח:תתתתת|ט.}} מד גובה מדוייק הניתן לכיוונון לפי הלחץ הברומטרי; {{ח:תתתתת|י.}} מצפן מגנטי; {{ח:תתתתת|יא.}} שעון עם מחוג שניות מרכזי או עם מד־שניות ספרתי, או שעון נייד, שאינו זקוק לאישור המנהל; {{ח:תתתתת|יב.}} מד־פנייה ג׳ירוסקופי עם מד החלקה; {{ח:תתתתת|יג.}} מדחום אויר חיצון; {{ח:תתתתת|יד.}} משדר–מקלט תג״מ (VHF) שניתן באמצעותו לשדר ולקלוט גם בתדר החרום, עם מיקרופון ואזניות; בכלי טיס המשמש להדרכה או לאימונים וכן בכלי טיס המופעל בידי שני טייסים יהיו שני מיקרופונים ושתי מערכות אזניות, או מערכת אחת של אזניות ומערכת רמקול; {{ח:תתתתת|טו.}} טרנספונדר, כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24}}; {{ח:תתתתת|טז.}} מקור אנרגיה חשמלית המספיקה עבור כל הציוד החשמלי וציוד הרדיו המותקנים בכלי הטיס; {{ח:תתתתת|יז.}} מערכת אחת שלמה של נתיכים חליפים או שלושה נתיכים חליפים מכל אחד מהסוגים הדרושים במערכת; {{ח:תתתתת|יח.}} בכלי טיס הטס מעל למים ומרחקו מהחוף עולה על מרחק הגלישה במנוע או במנועים מופסקים – {{ח:תתתתתת|1.}} חגורת הצלה צפה עבור כל אחד מהנמצאים בכלי הטיס וחגורת הצלה נוספת אחת הנמצאות בהישג יד של כל אחד מהם; {{ח:תתתתתת|2.}} לפחות מיתקן איתות פירוטכני אחד; {{ח:תתתתת|יט.}} פרט במקרה של ספינת אויר, חגורת בטיחות עבור כל הנמצאים בכלי הטיס שהם מעל לגיל שנתיים; כל חגורת בטיחות תצוייד בבריח מתכתי מאושר; החוזק הנקוב (Rated Strength) של כל חגורת בטיחות יתאים למקדם העומס הסופי (Ultimate Load Factor) לפי דרישות כושר אוירי הישימות, תוך התחשבות במאפייני הממדים (Dimensional Characteristics) של התקנת חגורת הבטיחות למושב או לדרגש; הרצועות של כל חגורת בטיחות תוחלפנה לפי הצורך או לפי דרישת המנהל; {{ח:תתתתת|כ.}} למטוס קטן שיוצר אחרי 18 ביולי 1978 – חגורת כתף מאושרת לכל מושב קדמי. למטרת פסקה זו, תאריך הייצור של המטוס הוא התאריך שבו מסמכי ביקורת הקבלה מאשרים שהמטוס הוא מושלם ועונה על נתוני תכן הסוג המאושרים; מושב קדמי הוא מושב הממוקם בעמדת איש צוות אויר או מושב הממוקם בשורה אחת עמו; {{ח:תתתתת|כא.}} מקלט VOR; {{ח:תתתתת|כב.}} למטוס קטן שיוצר אחרי 12 בדצמבר 1986 ואשר בו עד 9 מושבים בנוסף לטייס – חגורת כתף מאושרת לכל מושב. {{ח:תתתת|(2)}} טיסה לפי כטר״מ – לילה: {{ח:תתתת}} עבור טיסת כטר״מ בשעות הלילה דרושים כל אחד מהמכשירים והציוד המאושרים על ידי המנהל, כמפורט להלן: {{ח:תתתתת|א.}} מכשירים וציוד המפורטים בפסקה (1); {{ח:תתתתת|ב.}} אורות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72}}; במקרה של תקלה של כל מנורה של מערכת אורות נגד התנגשות, מותר להמשיך בטיסה בכלי הטיס למקום נחיתה אשר שם ניתן לבצע תיקונים או החלפה; {{ח:תתתתת|ג.}} שני פנסי אורות נחיתה או פנס אחד בעל שני חוטי ליבון המופעלים בנפרד; {{ח:תתתתת|ד.}} שני אמצעים לתאורת מכשירים, אשר כל אחד מהם בנפרד מסוגל להאיר את כל המכשירים; פנס כיס יכול לשמש כאחד מאמצעי התאורה הדרושים; {{ח:תתתתת|ה.}} תאורה בתא הנוסעים; {{ח:תתתתת|ו.}} אור בתא הטייס המותאם לקריאת מפות ומסמכים. {{ח:תתתת|(3)}} טיסה לפי כט״מ: {{ח:תתתת}} עבור טיסת כט״מ דרושים כל אחד מהמכשירים והציוד המאושרים על ידי המנהל, כמפורט להלן: {{ח:תתתתת|א.}} מכשירים וציוד המפורטים בפסקה (2), אולם מד־פנייה ג׳ירוסקופי עם מד־החלקה כאמור בפסקה (1)(יב) אינו נדרש בכלי טיס אלה: {{ח:תתתתתת|1.}} במטוסים גדולים בהם קיימת מערכת שלישית של מכשירי מצב המטוס (attitude instrument system) המתוכננת לפעול בתחום של 360 מעלות בציר העילרוד ובציר הגילגול והמותקנת כאמור בסעיף ‎121.305(j)‎ לפ.א.ר.; {{ח:תתתתתת|2.}} בכלי טיס רוטורי, שהוצאה לגביו תעודת סוג לפי חלק 29 לפ.א.ר., בו קיימת מערכת שלישית של מכשירי מצב המטוס המתוכננת לפעול בתחום של מצבי טיסה של ±80 מעלות בציר העילרוד ושל ±120 מעלות בציר הגילגול והמותקנת כאמור בסעיף ‎29.1303(g)‎ לפ.א.ר.; {{ח:תתתתת|ב.}} אופק מלאכותי ג׳ירוסקופי; {{ח:תתתתת|ג.}} מציין כיוון ג׳ירוסקופי; {{ח:תתתתת|ד.}} אמצעי התראה למקרה תקלה במערכות אספקת כוח למכשירים ג׳ירוסקופיים; {{ח:תתתתת|ה.}} מערכת לחימום צינור פיטו של מד־מהירות; {{ח:תתתתת|ו.}} שני מקורות כוח נפרדים, עם אמצעי המאפשר לברור כל אחד מהם, כשלפחות אחד מהם הוא משאבה או גנרטור המופעלים על ידי המנוע ואשר כל אחד מהם הוא בעל הפעלה עבור כל המכשירים הג׳ירוסקופיים; שני מקורות הכוח חייבים להיות כאלה שכשל של מכשיר אחד או של מקור כוח אחד לא יפריע להספקת כוח ליתר המכשירים; פסקת משנה זו אינה חלה על כלי טיס חד מנועי אשר קיימים בו מקורות כוח נפרדים למכשיר מד־פנייה ולמכשיר אופק מלאכותי; {{ח:תתתתת|ז.}} מקור אלטרנטיבי של לחץ סטטי עבור מכשירי מד־מהירות ומד־גובה; {{ח:תתתתת|ח.}} לכלי טיס הטס טיסות ממושכות מעל לים – מקלט נוסף ומיקרופון נוסף; {{ח:תתתתת|ט.}} מקלט משואת סימון אנכית (MKR); {{ח:תתתתת|י.}} מכשיר מודד מרחק (DME); {{ח:תתתתת|יא.}} מוצא כיוון אוטומטי (ADF). {{ח:תתתת}} מכשירי הקשר המשמשים גם כמכשירי ניווט והנדרשים לפי תקנת משנה זו חייבים להיות ניתנים לשימוש בו זמני. {{ח:תתתת|(4)}} הפעלה של קטגוריה II: {{ח:תתתת}} עבור הפעלה של קטגוריה II דרושים מכשירים וציוד כמפורט בפסקה (3) ובנספח A ל־פ.א.ר. 91. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ממונע שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה מיוחדת והמופעל לפי כטר״ח או כטר״מ, אלא אם כן נמצאים בכלי הטיס המכשירים והציוד המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) או מכשירים וציוד שאישר המנהל כשווי ערך להם, ואלא אם כן המכשירים ופרטי הציוד כאמור הם במצב שמיש, אולם – {{ח:תתת|(1)}} לענין תקנת משנה (א)(1)כ׳, תהיה חגורת כתף מאושרת לכל מושב; {{ח:תתת|(2)}} לענין תקנת משנה (א)(2)ג׳, יהיו פנסי אורות בנחיתה שקבע המנהל; {{ח:תתת|(3)}} הוראות תקנת משנה (א)(1)כ״א ו־(2)ה׳ ו־ו׳ לא יחולו. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מטוס זעיר שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה למטוס זעיר, אלא אם כן נמצאים בו מכשירים וציוד שאישר המנהל והם במצב שמיש וזמין, כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} חגורת כתף מאושרת לכל מושב; {{ח:תתת|(2)}} מד מהירות; {{ח:תתת|(3)}} מד גובה; {{ח:תתת|(4)}} מצפן מגנטי; {{ח:תתת|(5)}} מד סיבובי מנוע; {{ח:תתת|(6)}} מד טמפרטורה למנוע המקורר בנוזל או מד טמפרטורת ראש צילינדר; {{ח:תתת|(7)}} טרנספונדר, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(4)}}. {{ח:תת|(ג1)}} לא יפעיל אדם מטוס זעיר שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה למטוס זעיר, שתא הטייס שלו פתוח (אינו מוגן), אלא אם כן כל הנמצאים בו חובשים קסדות מגן. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדרוש התקנת מכשירים וציוד נוספים לאלה המפורטים בתקנת משנה (א) לגבי סוגי טיסות וסוגי כלי טיס שיקבע. {{ח:תת|(ה)}} בנוסף למכשירים ולציוד המפורטים בתקנות משנה (א) ו־(ד) יימצאו בכלי הטיס מכשירים וציוד נוספים המפורטים כדרושים בספר הטיסה של כלי הטיס. {{ח:תת|(ו)}} לא יפעיל אדם בלון חופשי מאוייש שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה לבלון חופשי אלא אם כן נמצאים בו מכשירים וציוד שאישר המנהל מראש והם במצב שמיש וזמין, כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} מד גובה; {{ח:תתת|(2)}} מד שיעור נסיקה; {{ח:תתת|(3)}} מד טמפרטורת מעטפת; {{ח:תתת|(4)}} מד כמות דלק; {{ח:תתת|(5)}} מד לחץ בעירת דלק. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ח)}} תקנה זו אינה חלה על מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}. {{ח:סעיף|33א|ציוד רפואי|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר, אלא אם כן נמצא בכלי הטיס ציוד רפואי במצב שמיש כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} ציוד עזרה ראשונה לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} ציוד עזרה ראשונה כאמור בטור ב׳ בטבלה שלהלן בכלי טיס כמפורט בטור א׳ שלצדו: {{ח:תתתת}} <table> <tr><th>סודר</th><th>טור א׳</th><th>טור ב׳</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>כלי טיס בעל עשרה מושבים או פחות, שאינו מטוס גדול</td><td>תרמיל עזרה ראשונה בינוני, הכולל את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 1|בחלק הראשון לתוספת השלישית}}</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>כלי טיס בעל אחד עשר מושבים או יותר, שאינו מטוס גדול</td><td>תרמיל עזרה ראשונה גדול, הכולל את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 2|בחלק השני לתוספת השלישית}}</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>מטוס גדול</td><td>ערכות עזרה ראשונה (First Aid Kit) למטוס גדול, במספר כאמור בפסקת משנה (ב), הכוללות, כל אחת, את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 3|בחלק השלישי לתוספת השלישית}}, המיועדות לשימוש הצוות לטיפול במקרי פציעה</td></tr> </table> {{ח:תתתת|(ב)}} המספר המזערי של ערכות עזרה ראשונה למטוס גדול, שמספר המושבים בו נקוב בטור א׳ בטבלה שלהלן, יהיה כאמור בטור ב׳ שלצדו: {{ח:תתתת}} <table> <tr><th>סודר</th><th>מס׳ מושבי הנוסעים {{ש}} במטוס גדול</th><th>מס׳ ערכות עזרה ראשונה {{ש}} למטוס גדול</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>0 עד 100</td><td>1</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>101 עד 200</td><td>2</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>201 עד 300</td><td>3</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>301 ומעלה</td><td>4</td></tr> </table> {{ח:תתת|(2)}} ערכת זהירות כללית לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית, שהפעלתו מותנית בכך שמצויים בו דיילים – ערכות זהירות כללית (Universal Precaution Kits), במספר כאמור בפסקת משנה (ב), הכוללות, כל אחת, את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 4|בחלק הרביעי לתוספת השלישית}}, המיועדות לשימוש הצוות לטיפול במקרי מחלה עם חשד למחלות מידבקות, או לטיפול במקרי מחלה הדורשים מגע עם נוזלי גוף; {{ח:תתתת|(ב)}} המספר המזערי של ערכות זהירות כללית בכלי טיס שמספר מושבי הנוסעים שלו מפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן יהיה כאמור בטור ב׳ שלצדו: {{ח:תתתת}} <table> <tr><th>סודר</th><th>טור א׳ {{ש}} מספר מושבי הנוסעים בכלי הטיס</th><th>טור ב׳ {{ש}} מספר ערכות זהירות כללית</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>0 עד 250</td><td>1</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>יותר מ־250</td><td>2</td></tr> </table> {{ח:תתתת|(ג)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), המנהל רשאי, במקרים של סיכון אפשרי לבריאות הציבור, דוגמת זמנים של התפרצות מגפה אפידמית, להורות למפעיל אווירי לשאת בכלי הטיס ערכות זהירות כללית נוספות; {{ח:תתת|(3)}} במטוס המופעל בתובלה אווירית מסחרית, המורשה לשאת למעלה מ־100 נוסעים, לקטע טיסה מתוכנן של שעתיים ויותר – ערכה רפואית (Medical Kit), הכוללת את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 5|בחלק החמישי לתוספת השלישית}}, המיועדת לשימוש רופא או אדם מוסמך אחר לטיפול במקרי חירום רפואיים, ודפיברילטור (Defibrillator) שמתקיימים בו מאפיינים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא מסוג אוטומטי חיצוני (external automated), העומד בדרישות מינהל התרופות האמריקני (FDA); {{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל מקור מתח מתאים שאינו מסכן את בטיחות הטיסה, כפי שהורה המנהל; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא מתוחזק לפי הוראות היצרן. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי יבטיח כי – {{ח:תתת|(1)}} הציוד הרפואי ימוקם בכלי הטיס במקום שאינו חשוף לחום, אבק או לחות; מקום הימצאו יסומן בצורה בולטת לעין; {{ח:תתת|(2)}} ערכות עזרה ראשונה וערכות זהירות כללית יוצבו בפיזור שווה ככל האפשר בתוך תא הנוסעים, וכי הן יהיו נגישות לשימוש הצוות; {{ח:תתת|(3)}} הערכה הרפואית והדפיברילטור יאוחסנו בתא הנוסעים, במקום שמור ומאובטח. {{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי יבטיח כי יקוימו לגבי הציוד הרפואי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} שלמותו תיבדק לפני כל טיסה; {{ח:תתת|(2)}} תיערך בדיקה ויזואלית שלו, והחלפת פריטי ציוד פגומים או פגי תוקף, אחת לשנה, לכל הפחות; מועדי התפוגה והבדיקה הבאה שלו יסומנו על גבי הערכה, אם ישים; {{ח:תתת|(3)}} איש צוות המשתמש בפריט מפרטיו ידווח על כך בטופס רישום אירוע הכלול בערכות המפורטות בתקנה זו, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|33ב|סימון אזורי פריצה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אם על גבי גוף כלי הטיס מסומנים אזורים מתאימים לפריצה על ידי צוותי חילוץ במקרי חירום, המפעיל האווירי יוודא כי אזורים אלה יסומנו לפי התרשים שבתקנת משנה (ג) (להלן – התרשים), וכי צבע הסימונים יהיה אדום או צהוב ואם יש בכך צורך הם יוקפו בצבע לבן כדי להבליט אותם לעומת הרקע. {{ח:תת|(ב)}} אם סימוני הפינות באזורים המסומנים כאמור בתרשים, נמצאים במרחק העולה על 2 מטרים זה מזה, יסומנו קווי ביניים בגודל של 9 ס״מ על 3 ס״מ, כמסומן בתרשים. {{ח:תת|(ג)}} תרשים סימון אזורים מתאימים לפריצה: {{ח:תת}} {{ח:הערה|(התרשים הושמט)}} {{ח:סעיף|33ג|ציוד למטוס המופעל בגובה העולה על 15,000 מטרים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס בגובה העולה על 15,000 מטרים (49,000 רגל) אלא אם כן מותקן במטוס מכשור למדידה ולהצגה מתמשכת של מינון הקרינה הקוסמית הנקלטת, וכן המינון המצטבר בכל טיסה; המכשור יותקן כך שאיש צוות אוויר יוכל לראות בנקל את מערכת התצוגה של המכשור. {{ח:סעיף|34|הפעלה המחייבת עמידה במפרט ביצועי תקשורת נדרשים|תיקון: תשע״ד, תשפ״א־3, תשפ״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שהוגדר לגביו מפרט ביצועי תקשורת נדרשים, אלא אם כן, מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מצויד בציוד תקשורת המאפשר לו לפעול בהתאם למפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; {{ח:תתת|(2)}} בספר הטיסה של כלי הטיס או במסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, קיים מידע לגבי יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; {{ח:תתת|(3)}} אם קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} – קיים בה מידע לעניין יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; {{ח:תתת|(4)}} המפעיל האווירי של כלי הטיס מיסד, תיעד ומקיים – {{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין תפעול במצב רגיל (normal) ובמצב בלתי רגיל (abnormal), ובכלל זה לעניין התמודדות עם מצבים בלתי צפויים (contingency), בהתאם להפעלה המתוכננת; {{ח:תתתת|(ב)}} דרישות לעניין כשירות ומיומנות (qualification and proficiency) נדרשים מצוות הטיסה, בהתאם למפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; {{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אימונים לכוח האדם השייך לעניין, בהתאם להפעלה המתוכננת; {{ח:תתתת|(ד)}} נהלים לעניין תחזוקה, שיבטיחו את הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס, בהתאם למפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים; {{ח:תתתת|(ה)}} נהלים לעניין קבלת מידע בנוגע לביצועי התקשורת בפועל (observed communication performance), ונקיטת פעולה מתקנת מיידית במקרים שבהם לפי המידע כאמור כלי טיס מסוים או סוג כלי טיס בהפעלת המפעיל האווירי, או פעילות המפעיל האווירי, אינם עומדים במפרט ביצועי התקשורת הנדרשים לגבי הפעלה מסוימת. {{ח:תת|(ב)}} לגבי מפעיל אווירי ישראלי של כלי טיס בהפעלה מסחרית – הנהלים, הדרישות ותכנית האימונים כאמור בתקנת משנה (א)(4) – {{ח:תתת|(1)}} יפורטו בספר העזר למבצעים שלו; {{ח:תתת|(2)}} יהיו מקובלים על המנהל. {{ח:סעיף|34א|הפעלה המחייבת עמידה במפרט ניווט|תיקון: תשע״ד, תשפ״א־3, תשפ״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שהוגדר לגביו מפרט ניווט, אלא אם כן, מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מצויד בציוד ניווט המאפשר לו לפעול בהתאם למפרט הניווט הישים; {{ח:תתת|(2)}} בספר הטיסה של כלי הטיס או במסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, קיים מידע לגבי יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט הניווט הישים; {{ח:תתת|(3)}} אם קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} – קיים בה מידע לעניין יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט הניווט הישים; {{ח:תתת|(4)}} המפעיל האווירי של כלי הטיס מיסד, תיעד ומקיים – {{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין תפעול במצב רגיל (normal) ובמצב בלתי רגיל (abnormal), ובכלל זה לעניין התמודדות עם מצבים בלתי צפויים (contingency), בהתאם להפעלה המתוכננת; {{ח:תתתת|(ב)}} דרישות לעניין כשירות ומיומנות (qualification and proficiency) נדרשים מצוות הטיסה, בהתאם למפרט הניווט הישים; {{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אימונים לכוח האדם השייך לעניין, שתתאים להפעלה המתוכננת; {{ח:תתתת|(ד)}} נהלים לעניין תחזוקה, שיבטיחו את הכשירות האווירית הנמשכת, בהתאם למפרט הניווט הישים; {{ח:תתת|(5)}} במרחב אווירי שלגביו הוגדר מפרט ניווט הטעון אישור (PBN Authorization Required (AR)‎) – הוא קיבל את אישור המנהל להפעלה; על אף האמור, לעניין מפעיל אווירי של כלי טיס זר, אישור להפעלה במרחב אווירי כאמור יינתן – {{ח:תתתת|(א)}} על ידי הרשות המוסמכת במדינת המפעיל שלו, אם כלי הטיס מופעל בהפעלה מסחרית; {{ח:תתתת|(ב)}} על ידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום של כלי הטיס, אם כלי הטיס מופעל בהפעלה כללית. {{ח:תת|(ב)}} לגבי מפעיל אווירי ישראלי של כלי טיס בהפעלה מסחרית – הנהלים, הדרישות ותכנית האימונים כאמור בתקנת משנה (א)(4) – {{ח:תתת|(1)}} יפורטו בספר העזר למבצעים שלו; {{ח:תתת|(2)}} יהיו מקובלים על המנהל. {{ח:תת|(ג)}} אישור כאמור בתקנת משנה (א)(5) – {{ח:תתת|(1)}} לגבי כלי טיס המופעל בהפעלה מסחרית – יירשם במפרטי ההפעלה של המפעיל האווירי; {{ח:תתת|(2)}} לגבי כלי טיס המופעל בהפעלה כללית – יינתן למפעיל האווירי כאישור נפרד. {{ח:סעיף|34ב|הפעלה במרחב או נתיב שהוגדר כ־<wbr>MNPS|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס במרחב אווירי שנקבע בהסכמי טיס אזוריים כ”מרחב אווירי המחייב מפרטי הפעלת ניווט מזעריים“ (MNPS – Minimum Navigation Performance Specifications) (להלן – מרחב MNPS), אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} המטוס מצויד בציוד ניווט שהתקיימו לגביו שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} המנהל אישר כי הוא עונה על דרישות פסקאות (a) עד (c) לסעיף השני (2 Section) לתוספת השלישית לחלק 91 לפ.א.ר.; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק, באופן רציף, נתונים לצוות האוויר בדבר העקיבה אחר נתיב הטיסה המתוכנן או ההתרחקות ממנו, ברמת הדיוק הנדרשת בכל נקודה לאורך הנתיב; {{ח:תתת|(2)}} בהפעלה מסחרית של כלי טיס – המנהל רשם אישור להפעלת כלי הטיס במרחב MNPS במפרטי ההפעלה של המפעיל האווירי; אישור המנהל להפעלת MNPS יינתן לפי מסמך 7030 בדבר נהלים אזוריים משלימים שהוציא ארגון התעופה הבין־לאומי. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לאשר הפעלת מטוס במרחב אווירי המחייב מפרטי הפעלת ניווט מזעריים, גם אם ציוד הניווט שבו אינו עומד בהוראות תקנת משנה (א), ובלבד שכל טיסה של מטוס כאמור, במרחב אווירי כאמור, אושרה בידי יחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי. {{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי המבקש להפעיל כלי טיס במרחב אווירי או בנתיבים כאמור בתקנת משנה (א) יגיש למנהל בקשה באופן ובצורה שהורה המנהל, ובצירוף המסמכים שהורה עליהם. {{ח:סעיף|34ג|הפעלת מטוס במרחב או נתיב שהוגדרו בו הפרדות אנכיות מופחתות (RVSM)|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס ישראלי במרחב אווירי שהוגדר במסגרת הסכמי טיס אזוריים כמרחב הפרדה אנכית מזערית מופחתת (להלן – הפעלת RVSM), אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} המטוס מצויד בציוד ניווט לפי הוראות החלק השני (section 2) לתוספת השביעית (Appendix G) לפרק ה־91 לפ.א.ר. (להלן – תוספת G לפ.א.ר. 91); {{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר את המטוס להפעלת RVSM; על אישור המנהל כאמור יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא יינתן לפי הנחיות ספר העזר ליישום הפרדות אנכיות מזעריות (מסמך 9574) שהוציא ארגון התעופה הבין־לאומי; {{ח:תתתת|(ב)}} בהפעלה מסחרית של מטוסים הוא יירשם במפרטי ההפעלה של המפעיל האווירי, ובהפעלה כללית של מטוסים הוא יינתן למפעיל האווירי כאישור נפרד. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי של מטוס ישראלי המבקש לבצע הפעלת RVSM יגיש למנהל בקשה באופן ובצורה שהורה המנהל בצירוף המסמכים האמורים בפסקה (b) בחלק 3 (section 3) לתוספת G לחלק 91 לפ.א.ר., ויוכיח את האמור בפסקה (c) לחלק 3 לתוספת G לחלק 91 לפ.א.ר., בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (1) בטבלה שבתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ג)}} המנהל לא יאשר מטוס להפעלת RVSM אלא אם כן מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} יכולות ביצועי הניווט האנכיים של המטוס עומדות בדרישות תוספת 4 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה; {{ח:תתת|(2)}} המפעיל האווירי הציג נהלים מתאימים ומערך אחזקה מתאים לשמירה על הכשירות האווירית הנמשכת של המטוס; {{ח:תתת|(3)}} המפעיל האווירי הציג נהלים פנימיים מתאימים – {{ח:תתתת|(א)}} לפעולות אנשי צוות האוויר בהפעלת RVSM; {{ח:תתתת|(ב)}} להכנת טיסה ולמילוי תכנית טיסה בהפעלת RVSM; {{ח:תתתת|(ג)}} לדיווח על סטיות מהגובה שאושר לטיסה כאמור בחלק 6 (section 6) לתוספת G לפ.א.ר. 91; {{ח:תתתת|(ד)}} לקבלת דוחות בדבר חריגה משמירת גובה, מיחידות נת״א מתאימות, ולנקיטת כל פעולה מתקנת מיידית לכל מטוס או קבוצת מטוסים מאותו סוג אשר זוהו בדוחות כאמור כלא עומדים בדרישות שמירת הגובה, הנדרשות להפעלה במרחב RVSM. {{ח:תת|(ד)}} מפעיל אווירי בתובלה אווירית מסחרית, שהמנהל אישר לו לבצע הפעלת RVSM – {{ח:תתת|(1)}} יבדוק את ביצועי שמירת גובה של שני מטוסים מכול סוג אשר הורשה לבצע באמצעותו הפעלת RVSM, ואם הוא מפעיל מטוס אחד בלבד מסוג המורשה לבצע הפעלת RVSM – את אותו מטוס, במועדים אלה, לפי המאוחר מביניהם – {{ח:תתתת|(א)}} אחת לשנתיים; {{ח:תתתת|(ב)}} בהגיע המטוס ל־1,000 שעות טיסה; {{ח:תתת|(2)}} יעביר למנהל את תוצאות הבדיקות כאמור. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), במרחב אווירי מחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, שהוגדר כמרחב הפרדה אנכית מזערית מופחתת, מותרת הפעלת מטוס ישראלי שלא אושר להפעלת RVSM, אם הדבר מותר בהתאם למפורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי הישימים לאותו מרחב אווירי, ההפעלה אושרה בידי יחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, והיא מתבצעת בהתאם לתנאי האישור כאמור. {{ח:תת|(ו)}} לא יפעיל אדם מטוס זר במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוגדר בפרסומי המידע התעופתי כמרחב הפרדה אנכית מזערית מופחתת, אלא אם כן הפעלתו במרחב כאמור אושרה כמפורט להלן, לפי העניין, בהתאם לאמות המידה הבין־לאומיות הישימות: {{ח:תתת|(1)}} אם הוא מופעל בהפעלה מסחרית – בידי הרשות המוסמכת במדינת המפעיל, והאישור כאמור נרשם במפרטי ההפעלה הרלוונטיים; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא מופעל בהפעלה כללית – בידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום; {{ח:תת}} לעניין זה, ”אמות המידה הבין־לאומיות“ – התקינה שקבע הארגון לפי סעיף 37 לאמנה. {{ח:סעיף|34ג1|ציוד מעקב|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי, אלא אם כן כלי הטיס מצויד בציוד מעקב (surveillance equipment) המאפשר לו לפעול בהתאם לדרישות ניהול התעבורה האווירית הישימות לאותו מרחב אווירי. {{ח:סעיף|34ג2|הפעלה המחייבת עמידה במפרט ביצועי מעקב נדרשים|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שהוגדר לגביו מפרט ביצועי מעקב נדרשים, אלא אם כן, מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מצויד בציוד מעקב המאפשר לו לפעול בהתאם למפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; {{ח:תתת|(2)}} בספר הטיסה של כלי הטיס או במסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, קיים מידע לעניין יכולות מפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; {{ח:תתת|(3)}} אם קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} – קיים בה מידע לגבי יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; {{ח:תתת|(4)}} הוא מיסד, תיעד ומקיים – {{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין תפעול במצב רגיל (normal) ובמצב בלתי רגיל (abnormal), ובכלל זה לעניין התמודדות עם מצבים בלתי צפויים (contingency); {{ח:תתתת|(ב)}} דרישות לעניין כשירות ומיומנות (qualification and proficiency) נדרשים מצוות הטיסה, בהתאם למפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; {{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אימונים לכוח האדם השייך לעניין, שתתאים להפעלה המתוכננת; {{ח:תתתת|(ד)}} נהלים לעניין תחזוקה, שיבטיחו את הכשירות האווירית הנמשכת, בהתאם למפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים; {{ח:תתתת|(ה)}} נהלים לעניין קבלת דוחות בנוגע לביצועי המעקב בפועל (observed surveillance performance), ונקיטת פעולה מתקנת מיידית במקרים שבהם לפי הדוחות האמורים כלי טיס מסוים, סוג כלי טיס או פעילות המפעיל האווירי, אינם עומדים במפרט ביצועי המעקב הנדרשים. {{ח:תת|(ב)}} לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה מסחרית – הנהלים, הדרישות ותכנית האימונים כאמור בתקנת משנה (א)(4) – {{ח:תתת|(1)}} יפורטו בספר העזר למבצעים שלו; {{ח:תתת|(2)}} יהיו מקובלים על המנהל. {{ח:סעיף|34ד|ציוד מעקב, ציוד ניווט וציוד תקשורת|תיקון: תשע״ד, תשפ״א־3}} {{ח:ת}} מפעיל אווירי יבטיח כי התקנת ציוד המשמש למעקב, לניווט או לתקשורת בכלי טיס שהוא מפעיל, נעשית כך שכשל בפריט ציוד כאמור או כשל בשילוב של פריטי ציוד כאמור לא יגרום לכשל בפריט ציוד אחר המשמש למטרות מעקב, לניווט או לתקשורת. {{ח:סעיף|34ה|ניהול בסיס נתוני ניווט אלקטרוניים|תיקון: תשפ״א־3, תשפ״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי – {{ח:תתת|(1)}} לא יעשה שימוש בבסיס נתוני ניווט אלקטרוניים, שהותאם לשימוש בכלי טיס בטיסה או על הקרקע, המשמש במערכות כלי טיס שהוא מפעיל (בתקנה זו – בסיס נתונים), אלא אם כן בסיס הנתונים עומד בדרישות איכות למידע (data quality requirements), מתאימות לשימוש המיועד בבסיס הנתונים; {{ח:תתת|(2)}} יבטיח – {{ח:תתתת|(א)}} הפצה והכנסה (Insertion), מבעוד מועד, של בסיס נתונים עדכני, אשר לא עבר שינוי לא מורשה (current and unaltered), לכל מערכת כלי טיס שהוא מפעיל שנדרשת לבסיס נתונים כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} שבבסיס נתונים שמופץ ומוכנס כאמור בפסקת משנה (א) – {{ח:תתתתת|(1)}} אם נקבעה לגביו תקופת תוקף – נעשה שימוש בתוך תקופת התוקף שלו; {{ח:תתתתת|(2)}} אם לא נקבעה לגביו תקופת תוקף – נעשה שימוש לאחר שהמפעיל האווירי קבע לגביו כי אין מניעה משימוש בו בשל חוסר עדכניותו; {{ח:תתת|(3)}} ידווח למי שסיפק לו את בסיס הנתונים על כל גילוי של מידע שגוי, לא עקבי או חסר, שלדעתו עלול להוות מפגע בטיחות וזאת מיד עם גילוי הדבר; {{ח:תתת|(4)}} יודיע על קיומו של מידע שגוי, לא עקבי או חסר כאמור בפסקה (3), מיד עם גילוי הדבר – {{ח:תתתת|(א)}} לכל איש צוות אוויר בכלי טיס שהוא מפעיל שבו נעשה שימוש בבסיס נתונים כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} לכל אדם אחר שהוא מעסיק ושקיומו של מידע שגוי, לא עקבי או חסר כאמור נוגע למילוי תפקידו בשירות המפעיל האווירי; {{ח:תתת|(5)}} יבטיח שבמסגרת הפעלת כלי טיס שהוא מפעיל לא נעשה שימוש בבסיס נתונים שהתגלה בו מידע שגוי, לא עקבי או חסר כאמור בפסקה (3). {{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה מסחרית יקבע נהלים לביצוע חובותיו לפי פסקאות (1) ו־(2)(ב)(2) לתקנת משנה (א), ובכלל זה לעניין דרישות האיכות למידע; נהלים ודרישות האיכות למידע כאמור – {{ח:תתת|(1)}} יפורטו בספר העזר למבצעים שלו; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מפעיל אווירי ישראלי – היו מקובלים על המנהל. {{ח:סעיף|34ו|דרישות לגבי מכשיר רדיו בתחום התג״מ|תיקון: תשפ״א־4}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שיש לקיים בו תקשורת קולית דו־כיוונית עם יחידת נת״א או כלי טיס שלפי תקנות אלה מותקן בו או צריך להיות מצוי בו מכשיר רדיו לתקשורת כאמור, אלא אם כן כלי הטיס מצויד במכשיר רדיו שמתקיימים בו, לגבי תחום התג״מ (VHF), כל אלה: {{ח:תת|(1)}} טווח התדרים שלו הוא מ־118.000 מגה־הרץ עד 136.975 מגה־הרץ לפחות; {{ח:תת|(2)}} הפרדת התדרים שלו היא של 8.33 קילו־הרץ או של 25 קילו־הרץ. {{ח:סעיף|35||תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|35א|מניעת הפרעה לכלי טיס כתוצאה משימוש במערכת EFB נישאת|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} לא יעשה מפעיל אווירי שימוש במערכת EFB נישאת (portable) בכלי טיס ולא יתיר שימוש במערכת EFB כאמור, אלא אם כן הבטיח שאינה משפיעה על הביצועים של הציוד התעופתי של אותו כלי הטיס, או על היכולת להפעיל את כלי הטיס בצורה בטוחה. {{ח:סעיף|35ב|שימוש במערכת EFB|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} לא יעשה מפעיל אווירי שימוש במערכת EFB בכלי טיס ולא יתיר שימוש במערכת EFB בכלי טיס, אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} העריך את הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בכל אחד מתפקידי ה־EFB; {{ח:תת|(2)}} מיסד ותיעד – {{ח:תתת|(א)}} נהלים ודרישות אימונים לשימוש במערכת ה־EFB ובכל אחד מתפקידי ה־EFB; {{ח:תתת|(ב)}} נהלים לניהול תפקידי ה־EFB ובכלל זה כל בסיס נתונים המשמש בהם; {{ח:תת|(3)}} הבטיח כי, במקרה של כשל במערכת ה־EFB, זמין בכלי הטיס מידע מספיק לשימוש אנשי צוות האוויר לצורך השלמה בטוחה של הטיסה; {{ח:תת|(4)}} ווידא כי איש צוות אוויר המשתמש במערכת ה־EFB אומן לכך, בין השאר לפי נהלים ודרישות אימונים לפי פסקה (2). {{ח:סעיף|35ג|אישור שימוש במערכת EFB בתובלה אווירית מסחרית|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה מפעיל אווירי שימוש במערכת EFB בכלי טיס בתובלה אווירית מסחרית, אלא אם כן המנהל אישר לו את מערכת ה־EFB ואת תפקידי ה־EFB לגבי כל סוג של כלי טיס שהוא מבקש לעשות בו שימוש בהפעלתו. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי, המבקש את אישור המנהל כאמור בתקנת משנה (א), יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי – {{ח:תתת|(1)}} מערכת ה־EFB, וכל הנדרש להתקנתה ולשימוש בה בכלי הטיס, ובכלל זה השפעות הגומלין שלה על מערכות כלי הטיס, אם יש כאלה, עומדים בדרישות כללי כושר אווירי הישימות; {{ח:תתת|(2)}} הוא העריך את הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בכל אחד מתפקידי ה־EFB; {{ח:תתת|(3)}} הוא קבע דרישות שיבטיחו כי במקרה של כשל במערכת ה־EFB, יהיה בידי אנשי צוות האוויר, באופן מיידי, מספיק מידע זמין לצורך השלמה בטוחה של הטיסה; {{ח:תתת|(4)}} הוא מיסד ותיעד – {{ח:תתתת|(א)}} נהלים ודרישות אימונים לשימוש במערכת ה־EFB ובכל אחד מתפקידי ה־EFB; {{ח:תתתת|(ב)}} נהלים לניהול תפקידי ה־EFB ובכלל זה כל בסיס נתונים המשמש בהם. {{ח:תת|(ג)}} לא יערוך מפעיל אווירי שינוי בנהלים ובדרישות האימונים, כמפורט בתקנת משנה (ב)(3) ו־(4), שאושרו לו, אלא אם כן השינוי מקובל על המנהל. {{ח:סעיף|36|רשם נתוני טיסה ורשמקול תא הטייס|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם כן כלי הטיס עומד בדרישות בדבר רישום נתוני טיסה כמפורט בתקנה זו, ואם כלי ורשמקול תא הטייס הטיס מופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|והשלושה עשר}} – אלא כשכלי הטיס עומד בדרישות הישימות {{ח:פנימי|פרק 12|בפרקים האמורים}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס המונע בטורבינה או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של 10 מושבים או יותר ואשר יוצר אחרי 11 באוקטובר 1991 אלא אם כן מותקן בו רשם נתוני טיסה דיגיטלי בעל יכולת הקלטה, שמירה ופליטת נתונים העונה לדרישות הפרמטרים, הטווח והדיוק המופיעים בנספח E לחלק 91 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} לגבי מטוס או דרישות נספח F לחלק 91 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} לגבי כלי טיס רוטורי, והמסוגל להכיל נתונים מוקלטים של 8 שעות טיסה לפחות. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה, שבו 6 מושבים או יותר ואשר להפעלתו נדרשים שני טייסים, אלא אם כן הוא מצוייד ברשמקול תא הטייס והוא – {{ח:תתת|(1)}} מותקן בהתאם לאחת מתקנות הפ.א.ר{{ח:הערה|.}} שלהלן, לפי הענין: {{ח:תתת}} ‎23.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ {{ח:תתת}} ‎25.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ {{ח:תתת}} ‎27.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ {{ח:תתת}} ‎29.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ {{ח:תתת|(2)}} מופעל ברציפות מתחילת ביצוע הבד״ח לפני הטיסה ועד השלמת הבד״ח בגמר הטיסה; {{ח:תתת|(3)}} בעל תכונות מחיקה המאפשרות בכל עת, בזמן פעולתו, מחיקת כל האינפורמציה האצורה בו למעט זו שהוקלטה ב־15 הדקות האחרונות. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) לא יחולו בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בהעברת כלי טיס, שבו רשם נתוני טיסה או רשמקול תא הטייס אינו שמיש, ממקום שבו אין אפשרות ביצוע תיקונים או החלפה של מכשירים אלה, אל מקום שבו קיימת אפשרות כזו; {{ח:תתת|(2)}} בהמשכת הטיסה כמתוכנן, כאשר רשם נתוני הטיסה או רשמקול תא הטייס מתקלקל לאחר המראת כלי הטיס; {{ח:תתת|(3)}} בביצוע טיסת ניסוי אשר במהלכה פעולתם של רשם נתוני הטיסה או של רשמקול תא הטייס מופסקת לצורך בדיקתם או לצורך בדיקת ציוד קשר או ציוד חשמלי אחר המותקנים בכלי הטיס; {{ח:תתת|(4)}} בהעברת כלי הטיס ממקום רכישתו אל מקום שבו יותקן רשם נתוני טיסה או רשמקול תא הטייס. {{ח:תת|(ה)}} כלי טיס שמופעל בטיסה לא מסחרית יהיה מורשה לטוס עם רשם נתוני טיסה או רשמקול תא הטייס שאינם שמישים למשך תקופה שלא תעלה על 30 ימים בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ביומן התחזוקה יהיה רישום החתום ביד טכנאי לבדק כלי טיס, של התאריך שבו הפסיק רשם נתוני הטיסה או רשמקול תא הטייס לפעול; {{ח:תתת|(2)}} מול עיני הטייס המפקד תותקן לוחית המציינת שרשם נתוני הטיסה או רשמקול תא הטייס אינם שמישים. {{ח:תת|(ו)}} רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנות אלה חייב לפעול ברציפות מרגע שמטוס מתחיל בריצת ההמראה או שכלי טיס רוטורי מתחיל לרחף ועד שהמטוס מסיים את ריצת הנחיתה או שכלי הטיס הרוטורי נוחת ביעדו. {{ח:תת|(ז)}} במקרה של תאונה או תקרית, ישמור המחזיק ברשיון ההפעלה את האינפורמציה המוקלטת ברשם נתוני טיסה וברשמקול תא הטייס במשך 60 ימים לפחות או למשך תקופה ארוכה יותר אם נדרש לכך בידי המנהל, ועדת חקירה או חוקר, החוקרים את התאונה או את התקרית. {{ח:סעיף|37|התאמת קריאות גובה לחץ אוטומטי למד גובה הטייס|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם מיתקן דיווח אוטומטי של גובה לחץ המשולב עם טרנספונדר – {{ח:תת|(1)}} כאשר יחידת נת״א דורשת את הפסקת הדיווח האוטומטי; {{ח:תת|(2)}} אלא אם בעת התקנתו נבדק המיתקן וכוייל לשדר נתוני גובה שסטייתם מקריאות מד גובה של הטייס אינן עולות על 125 רגל (על בסיס סבירות של 95 אחוז), כאשר מד גובה הטייס מכוונן ללחץ ברומטרי 1013.25 מיליבר (29.92 אינצ׳ כספית) לגבהים מגובה פני הים ועד לגובה ההפעלה המרבי של כלי הטיס; {{ח:תת|(3)}} אלא אם מדי הגובה והמספרים (digitizers) ממיתקן זה עונים על המיפרטים TSO-C10b ו־88TSO-C או א.פ.א. מתאים שיקבע על פי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}}, הכל בהתאם לעניין. {{ח:סעיף|38|הגבלות משקל מטוס בקטגורית ”תובלה“|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם מטוס בקטגוריה ”תובלה“, למעט מטוס המונע במנוע טורבינה, שניתנה לגביו תעודת סוג אחרי 30 בספטמבר 1958, אלא אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משקל ההמראה אינו עולה על משקל ההמראה המקסימלי המותר עבור גובה שדה התעופה ממנו מתבצעת ההמראה; {{ח:תתת|(2)}} גובה שדה התעופה ממנו מיועד כלי הטיס להמראה נמצא בתוך תחום הגבהים אשר עבורם נקבעו משקלות המראה מקסימליים; {{ח:תתת|(3)}} הצריכה הנורמלית של דלק ושל שמן במשך הטיסה לשדה התעופה המיועד לנחיתה תהיה כזו שבעת ההגעה משקלו הכולל של כלי הטיס לא יעלה על משקל הנחיתה המקסימלי המתאים לגובה של אותו שדה תעופה; {{ח:תתת|(4)}} הגבהים של שדה התעופה המיועד לנחיתה ושל כל שדות התעופה המשניים שנרשמו עבור אותה טיסה הם בתוך תחום הגבהים אשר עבורם נקבעו משקלות נחיתה מקסימליים. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס בקטגורית ”תובלה“ המונע במנוע טורבינה, שניתנה לגביו תעודת סוג לאחר 30 בספטמבר 1958, אלא בהתאם לספר טיסה של המטוס, וכן לא ימריא מטוס זה אלא אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משקל ההמראה אינו עולה על משקל ההמראה הרשום בספר הטיסה של המטוס עבור גובה שדה התעופה ועבור הטמפרטורה השוררת בו בעת ההמראה; {{ח:תתת|(2)}} הצריכה הנורמלית של דלק ושל שמן במשך הטיסה לשדה התעופה המיועד לנחיתה לשדות התעופה המשניים תהיה כזו, שבעת ההגעה לא יעלה משקלו הכולל של המטוס על משקל הנחיתה המקסימלי הרשום בספר הטיסה, עבור הגבהים של כל שדות התעופה המיועדים לנחיתה והטמפרטורות הצפויות בהם בעת הנחיתה; {{ח:תתת|(3)}} משקל ההמראה אינו עולה על המשקל הרשום בספר הטיסה כמתאים למרחקים המינימליים הדרושים להמראה בהתחשב עם גובה שדה התעופה, המסלול בשימוש, השיפוע הכולל של המסלול וכן הטמפרטורה ורכיב הרוח השוררים בשדה התעופה בעת ההמראה; {{ח:תתת|(4)}} כאשר מרחק ההמראה מכיל קטע מרחק פנוי (clearway), אורך המרחק הפנוי אינו גדול מחצי – {{ח:תתתת|א.}} מרחק ריצת ההמראה, במקרה של מטוסים שהורשו עד 30 באוגוסט 1959; או {{ח:תתתת|ב.}} אורך המסלול, במקרה של מטוסים שהורשו אחרי 29 באוגוסט 1959. {{ח:תת|(ג)}} לא ימריא אדם מטוס בקטגורית ”תובלה“ המונע במנוע טורבינה, שניתנה בגינו תעודת סוג אחרי 29 באוגוסט 1959, אלא אם בנוסף לעמידה בדרישות תקנת משנה (ב), נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מרחק האצה ועצירה (accelerate – stop distance) אינו עולה על מרחק ריצת ההמראה בתוספת מרחק העצירה (אם קיים); {{ח:תתת|(2)}} מרחק ההמראה אינו עולה על מרחק ריצת ההמראה בתוספת המרחק הפנוי (אם קיים). {{ח:סעיף|39|הגבלות כלי טיס בקטגוריה {{ח:הערה|”}}מוגבל{{ח:הערה|“}}|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ אלא – {{ח:תתת|(1)}} לשימוש מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 11|בתקנה 11 לתקנות התיעוד}}, שלגביו ניתנה לכלי הטיס תעודת סוג בקטגוריה זו (להלן – שימוש מיוחד); {{ח:תתת|(2)}} לביצוע פעולה הקשורה במישרין באותו שימוש מיוחד, לרבות הפעלת כלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ לשם אימון צוות האויר בביצוע השימושים המיוחדים לגביו ניתנה תעודת הסוג. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ להובלת אנשים או טובין בתמורה או בשכר. לענין תקנת משנה זו לא יראו הובלה של אנשים או חמרים הדרושים לביצוע השימוש המיוחד לרבות הובלה של אנשים ושל חמרים אל מקום ביצוע הפעולה, וכן פעולות הקשורות באימון צוות האויר בביצוע השימוש המיוחד, כהובלת אנשים או טובין בתמורה או בשכר. {{ח:תת|(ג)}} לא יובל אדם בכלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ אלא אם הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} איש צוות אויר; {{ח:תתת|(2)}} עובר אימונים של צוות אויר; {{ח:תתת|(3)}} אדם הנדרש לביצוע הפעולות הקשורות במישרין בשימוש המיוחד. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ בשטח ישראל – {{ח:תתת|(1)}} מעל לשטח המאוכלס בצפיפות; {{ח:תתת|(2)}} בנתיב טיסה עמוס; {{ח:תתת|(3)}} בקרבת מקום לשדה תעופה עמוס, אלא באישור המנהל ובהתאם להגבלות תפעוליות מיוחדות שקבע בו. {{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל אדם מטוס קטן בקטגוריה ”מוגבל“ שיוצר אחרי 18 ביולי 1978, אלא אם כל מושב קדמי מצוייד בחגורת כתף מאושרת. ”תאריך הייצור“ ו”מושב קדמי“ פירושם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(1)(כ)}}. {{ח:תת|(ו)}} תקנה זו לא תחול על כלי טיס רוטורי להובלת מטען חיצוני שאינו מוליך נוסעים. {{ח:סעיף|40|הגבלות כלי טיס בעל תעודת סוג זמנית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס שניתנה לגביו תעודת סוג זמנית, אלא אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס כשיר לקבלת תעודת כושר טיסה זמנית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 89|תקנה 89 לתקנות התיעוד}}; {{ח:תתת|(2)}} לגבי כלי טיס המופעל מחוץ למדינה – ניתן לו אישור מיוחד לכך מאת המנהל; {{ח:תתת|(3)}} לגבי כלי טיס המופעל בטיסה מסחרית – ניתן לו אישור לכך מאת המנהל; {{ח:תתת|(4)}} כלי הטיס מופעל לביצוע הפעולות האלה: {{ח:תתתת|א.}} פעולות הדרושות במישרין לשם רישוי סוג או רישוי סוג־תוספת של כלי הטיס; {{ח:תתתת|ב.}} אימון צוות אויר, לרבות דימוי של מבצעים בטיסה מסחרית; {{ח:תתתת|ג.}} טיסות הדגמה על ידי היצרן עבור לקוחות בכוח; {{ח:תתתת|ד.}} חקר שווקים על ידי היצרן; {{ח:תתתת|ה.}} ניסוי בטיסה של מכשירים, אבזרים וציוד אשר אין להם השפעה על הכשירות האוירית של כלי הטיס; {{ח:תתתת|ו.}} ניסוי פעולת מערכות של כלי הטיס; {{ח:תתתת|ז.}} פעולות אחרות שאישר המנהל. {{ח:תתת|(5)}} כלי הטיס מופעל בהתאם להגבלות שנקבעו לגביו והמוצגות בתוך כלי הטיס או הרשומות בספר טיסה זמני או במסמך מתאים אחר, אולם כאשר כלי הטיס מופעל בקשר לפעולות הדרושות במישרין לשם רישוי סוג או רישוי סוג־תוספת שלו, יופעל כלי הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|תקנה 84 לתקנות התיעוד}} הדנה בתעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני, וטיסות הניסוי יבוצעו רק מעל הים או מעל אזורים דלילי־אוכלוסין שאינם עמוסים בתנועה אוירית; {{ח:תתת|(6)}} מפעיל כלי הטיס קבע נהלים מאושרים – {{ח:תתתת|א.}} שישמשו כהוראות והנחיות לצוותי טיסה וצוותי קרקע לגבי הפעלת כלי הטיס לפי תקנה זו; {{ח:תתתת|ב.}} לכניסה וליציאה של כלי הטיס לשדות תעופה ומהם, כאשר נתיבי ההמראה והגישה נמצאים מעל לשטחים מאוכלסים; {{ח:תתת|(7)}} מפעיל כלי הטיס ווידא שכל איש צוות טיסה הינו מורשה כדין והוא בעל ידע ומידת הכרה מספיקים בכל הנוגע לכלי הטיס ולנהלים להפעלתו; {{ח:תתת|(8)}} מפעיל כלי הטיס תיחזק את כלי הטיס כנדרש בתקנות המתאימות וכן בהתאם לכל הוראה נוספת שקבע המנהל; {{ח:תתת|(9)}} יצרן כלי הטיס או המנהל קבעו כי לשם הפעלה בטוחה של כלי הטיס נדרש שינוי בתכן, במיבנה או בשיטת התפעול, והשינוי בוצע ואושר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 37|תקנה 37 לתקנות התיעוד}}. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל כלי טיס בעל תעודת סוג זמנית לא יוביל אדם בכלי הטיס, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} לאותו אדם ענין ישיר בפעולות כאמור בפסקה (4) לתקנת משנה (א) או שאותו אדם קיבל אישור מיוחד לכך מיצרן כלי הטיס ומהמנהל; {{ח:תתת|(2)}} מפעיל כלי הטיס הודיע לאותו אדם שתעודת הסוג של כלי הטיס היא תעודת סוג זמנית. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע הגבלות או נהלים נוספים הדרושים לדעתו להפעלת כלי טיס בעל תעודת סוג זמנית, לרבות הגבלה על מספר האנשים שמותר להטיס בכלי הטיס. {{ח:סעיף|41|הגבלות כלי טיס לשימוש נסיוני}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני – {{ח:תתת|(1)}} אלא למטרה שעבורה הוצאה התעודה, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|בתקנה 84 לתקנות התיעוד}}; {{ח:תתת|(2)}} להובלת אנשים או טובין בשכר או בתמורה; {{ח:תתת|(3)}} מחוץ לתחום שנקבע על ידי המנהל, אלא אם הראה המפעיל כי כלי הטיס ניתן לשליטה מלאה בכל טווח המהירויות שלו ובכל התמרונים שעליו לבצע ואין בכלי הטיס אפיוני תפעול או תכונות תכן מסוכנים; {{ח:תתת|(4)}} מעל לשטחים המאוכלסים בצפיפות ובנתיבי טיסה עמוסים, אלא אם ניתן אישור מיוחד לכך על ידי המנהל ובהתאם להגבלות המיוחדות לכלי טיס מסויים להמראה ולנחיתה מעל לשטחים המאוכלסים בצפיפות. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל כלי טיס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני – {{ח:תתת|(1)}} יודיע לכל אדם המשתתף בטיסה כי כלי הטיס הוא בשימוש נסיוני; {{ח:תתת|(2)}} יפעיל את כלי הטיס לפי כטר״מ בשעות אור יום בלבד, אלא אם ניתן אישור מיוחד מאת המנהל לנהוג אחרת; {{ח:תתת|(3)}} יודיע מראש למגדל הפיקוח בשדה תעופה שבו ניתנים שרותי פיקוח טיסה, על אופיים הנסיוני של כלי הטיס והטיסה. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע הגבלות נוספות הנראות לו כדרושות, לרבות הגבלות על אנשים שמותר להטיסם בכלי טיס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני. {{ח:סעיף|42|כללים מיוחדים לכלי טיס זר|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} תקנה זו חלה על מפעיל כלי טיס זר בישראל בנוסף לכל דין. {{ח:תת|(ב)}} בכלי הטיס המופעל לפי כטר״מ או לפי כט״מ יימצא לפחות איש צוות אויר אחד בתפקיד שיהא בעל יכולת לנהל קשר אלחוט דיבור דו־כיווני בשפה העברית או האנגלית. {{ח:תת|(ג)}} כלי טיס המופעל לפי כט״מ – {{ח:תתת|(1)}} יהיה מצוייד בציוד רדיו, המאפשר קשר דו־כיווני עם יחידת נת״א, ובציוד ניווט־רדיו המתאים לעזרי רדיו לניווט שבשימוש; {{ח:תתת|(2)}} יוטס על ידי אדם המחזיק ברשיון טיס ישראלי עם הגדר מכשירים, או על ידי אדם המוסמך בתוקף רשיון הטיס הזר שברשותו לטוס לפי כט״מ והוא בקי בנוהלי הטיסה החלים בישראל, לרבות טיסה בנתיבים, המתנה וגישת מכשירים. {{ח:תת|(ד)}} מפעיל כלי טיס זר מעל לים לאורך חופי ישראל יודיע מראש על תכנית טיסה כזו בהתאם לנהלים של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית הידועים כ־Supplementary Procedures המתאימים לאזור שישראל מצוייה בו. {{ח:תת|(ה)|(1)}} במקרה בו הציוד הנדרש בכלי הטיס לפי פסקה (ג)(1) הוא ציוד VOR וכלי הטיס מופעל מעל 24,000 רגל (MSL), כלי הטיס מצוייד במכשיר מדידת מרחק (DME) המסוגל לקלוט ולציין מידע על מרחק מתחנות VORTAC או VORDME; {{ח:תתת|(2)}} יצא מכשיר DME מכלל שימוש בטיסה מעל 24,000 רגל (MSL), ידווח הטייס המפקד על כך מיד ליחידת נת״א ויהא רשאי לאחר זאת להמשיך בטיסה בגובה 24,000 רגל או מעליו, לשדה הנחיתה המיועד אשר שם ניתן להחליף או לתקן את המכשיר הפגום; {{ח:תתת|(3)}} האמור בפסקאות (1) ו־(2) לא יחול על כלי טיס זר שאינו מצוייד במכשיר DME כאשר כלי הטיס מופעל למטרות המנויות להלן, ובתנאי שנמסרה על כך הודעה מראש ליחידת נת״א לפני כל המראה: {{ח:תתתת|א.}} טיסת העברה בישראל למקום שם ניתן לבצע תיקונים או שינויים בכלי הטיס; {{ח:תתתת|ב.}} טיסת העברה למדינה בה עומד כלי הטיס להרשם; {{ח:תתתת|ג.}} טיסה של כלי טיס שיוצר בישראל למטרות ניסויי טיסה, אימוני צוותי אויר זרים בהפעלת כלי הטיס והעברת כלי הטיס למטרת ייצוא; {{ח:תתתת|ד.}} טיסות העברה, תצוגה וטיסות ניסוי של כלי טיס שהובא לישראל למטרת תצוגה או ניסוי. {{ח:תת|(ו)}} לא ישמש אדם כאיש צוות אוויר בכלי טיס זר אלא אם הוא בעל רשיון איש צוות אוויר שניתן לו בישראל או במדינת חוץ שבה רשום כלי הטיס, או אם רשיונו אושר על ידי הרשות המוסמכת לכך בישראל. {{ח:סעיף|42א|הפעלה של כלי טיס זר בישראל|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בישראל, דרך קבע, כלי טיס זר. {{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו תיחשב הפעלתו של כלי טיס זר בישראל, דרך קבע, אם שהה כלי הטיס בישראל יותר מ־45 ימים בכל תקופה רצופה של 270 ימים מיום הגיעו לארץ לראשונה, ולענין שהיית כלי טיס בישראל יחשב חלק מיום, כיום. {{ח:תת|(ג)}} הופעל כלי הטיס הזר בישראל במשך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או שהה כלי הטיס בישראל, גם אם כלי הטיס לא הופעל או אם הופסקה הפעלתו במשך התקופה האמורה, לא תאושר הפעלתו בישראל לתקופה נוספת כאמור אלא אם כן עברו ששה חדשים מיום שהוצא מישראל. {{ח:תת|(ד)}} לא יוטס כלי טיס זר בישראל אלא בידי בעלו הרשום או בידי אדם ששכר אותו כדי להטיסו בעצמו לכל תקופת שהותו של כלי הטיס בישראל. {{ח:תת|(ה)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (ד), לא יפעיל תושב ישראל ולא ישכור כלי טיס זר אלא אם כן נתמלאו בו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}. {{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי לתת פטור בכתב מדרישות תקנה זו, כולן או מקצתן, ולהתנות פטור כאמור בתנאים. {{ח:תת|(ז)}} הוראות תקנה זו לא יחולו לגבי – {{ח:תתת|(1)}} מטוס השוהה בישראל לצורכי ביצוע פעולות בדק במכון בדק; {{ח:תתת|(2)}} כלי טיס המופעל על ידי מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|43|טיסת העברה של מטוס גדול עם מנוע אחד דומם|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בטיסת העברה מטוס גדול בעל ארבעה מנועים או בעל שלושה מנועי טורבינה, כאשר אחד המנועים אינו בפעולה, למטרת תיקון אותו מנוע, אלא אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מטוס מאותו דגם נוסה בטיסה ונמצא עומד ברמת בטיחות משביעת רצון בהתאם לתקנות משנה (ב) או (ג), לפי הענין; אולם מפעיל אשר הראה כי לפני 19 בנובמבר 1966 מטוס מאותו דגם ביצע טיסת ניסוי משביעת רצון עם מנוע אחד דומם בהתאם לנתונים הביצועיים המפורטים בפסקה (2), יהיה פטור מחובת ביצוע טיסת ניסוי עבור אותו דגם; {{ח:תתת|(2)}} ספר הטיסה המאושר מכיל את הנתונים הביצועיים הבאים והטיסה מתבצעת בהתאם להם: {{ח:תתתת|א.}} משקל מקסימלי; {{ח:תתתת|ב.}} תחומי מרכז הכובד; {{ח:תתתת|ג.}} תצורה של המדחף שאינו בפעולה (אם ישים); {{ח:תתתת|ד.}} אורך המסלול להמראה, לרבות התחשבות בטמפרטורה; {{ח:תתתת|ה.}} טווח הגבהים; {{ח:תתתת|ו.}} הגבלות שנקבעו בתעודת הסוג; {{ח:תתתת|ז.}} טווח של הגבלות ביצועיות; {{ח:תתתת|ח.}} נתונים על יכולת ביצוע; {{ח:תתתת|ט.}} נהלי תפעול; {{ח:תתת|(3)}} ספר העזר המבצעי של המפעיל מכיל נהלי תפעול לפעולה בטוחה של המטוס, לרבות דרישות מיוחדות כלהלן: {{ח:תתתת|א.}} הגבלה הקובעת כי המשקל המבצעי המקסימלי בכל טיסת העברה יוגבל למינימום הנחוץ לביצוע אותה טיסה עם כמויות הדלק הרזרביות הדרושות; {{ח:תתתת|ב.}} הגבלה הקובעת כי ההמראות יבוצעו ממסלול יבש, אלא אם אישר המנהל המראה של מטוס מאותו דגם עם מנוע אחד דומם ממסלול רטוב, והפרטים הקשורים בהמראה כזו כלולים בספר טיסה; {{ח:תתתת|ג.}} נהלי תפעול משדות תעופה בהם המסלול מצריך המראה או גישה מעל לשטח מאוכלס; {{ח:תתתת|ד.}} נהלי בקורת לבדיקת תקינותם התפעולית של המנועים השמישים. {{ח:תתת|(4)}} לגבי המראות המטוס – {{ח:תתתת|א.}} שלב הנסיקה ההתחלתי אינו עובר מעל לאזור המאוכלס בצפיפות; {{ח:תתתת|ב.}} תנאי מזג האויר בשדה ההמראה או בשדה היעד אינם גרועים מאלה שנקבעו לטיסות לפי כט״ר; {{ח:תתת|(5)}} בכלי הטיס מובלים רק אנשי צוות הדרושים להפעלת כלי הטיס בעת טיסתו; {{ח:תתת|(6)}} בכלי הטיס משמשים בתפקיד אנשי צוות אויר הבקיאים בנהלים המבצעיים הקשורים בטיסת העברה עם מנוע אחד דומם המפורטים בספר העזר המבצעי של המפעיל והבקיאים במידע על ההגבלות ועל הביצועים המפורטים בספר הטיסה. {{ח:תת|(ב)}} טיסת ניסוי של מטוס גדול בעל מנועי בוכנה עם מנוע אחד דומם למטרת קביעת ביצועי הטיסה שלו תיעשה כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} תבחר מהירות שאינה נמוכה מ־1.3Vs1 ואשר בה ניתן לשלוט במטוס בצורה משביעת רצון בנסיקה עם מנוע קריטי דומם כאשר המדחף מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה על ידי המפעיל, בעוד יתר המנועים פועלים בהספק המקסימלי שנקבע כאמור בפסקה (3); {{ח:תתת|(2)}} המרחק הדרוש להאצת המטוס עד למהירות המפורטת בפסקה (1) ולטיפוסו לגובה של 50 רגל ייקבע כאשר מתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|א.}} כן הנסע במצב מורד; {{ח:תתתת|ב.}} המנוע הקריטי דומם והמדחף מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה למפעיל; {{ח:תתתת|ג.}} יתר המנועים פועלים בהספק שאינו עולה על המקסימום שנקבע כאמור בפסקה (3); {{ח:תתת|(3)}} ייקבעו נהלי ההמראה, הטיסה והנחיתה, כגון מצב של קיזוז ההגאים, שיטה של הפקת הספק המנועים, הספק המקסימלי של המנועים ומהירויות; המטוס יהיה במצב הניתן לשליטה מניחה את הדעת במשך כל תהליך ההמראה, כאשר הוא מופעל לפי נהלים אלה; {{ח:תתת|(4)}} ביצועי המטוס ייקבעו כאשר משקלו המקסימלי אינו עולה על משקל המאפשר שיעור נסיקה של 400 רגל לדקה לפחות בתצורת טיסה כמפורט בתקנה 25.121 ל־פ.א.ר. בגובה של 5000 רגל; {{ח:תתת|(5)}} בקביעת הביצועים יש להביא בחשבון את השפעת הטמפרטורה בקביעת אורך מסלול ההמראה, כמפורט בספר הטיסה של המטוס. {{ח:תת|(ג)}} טיסות ניסוי של מטוס גדול בעל מנועי טורבינה, עם מנוע אחד דומם, למטרת קביעת ביצועי הטיסה שלו, ייעשו כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} מהירויות המראה V_R ו־V₂ שלא תהיינה נמוכות מאלה שלפיהן קיבל המטוס את תעודת הסוג שלו כאמור בתקנה 25.107 ל־פ.א.ר. ייבחרו כך שניתן יהיה לשלוט על המטוס במהירויות אלה בצורה מניחה את הדעת כאשר המנוע הקריטי דומם והמדחף, אם קיים, מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה על ידי המפעיל, וכאשר יתר המנועים פועלים בהספק שאינו עולה על זה שנקבע לצורך תעודת הסוג, כאמור בתקנה 25.101 לפ.א.ר.; {{ח:תתת|(2)}} מרחק ההמראה המינימלי יהיה המרחק האופקי הדרוש להאיץ ולטפס לגובה של 35 רגל במהירות V₂, עם כל תוספת מהירות המתקבלת תוך כדי הניסויים, המוכפל ב־115 אחוז, בתנאים שלהלן: {{ח:תתתת|א.}} כן הנסע במצב מורד; {{ח:תתתת|ב.}} המנוע הקריטי דומם והמדחף, אם קיים, מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה על ידי המפעיל; {{ח:תתתת|ג.}} יתר המנועים פועלים בהספק שאינו עולה על זה שנקבע לצורך הוצאת תעודת הסוג, כאמור בתקנה 25.101 לפ.א.ר.; {{ח:תתת|(3)}} ייקבעו נהלי ההמראה, הטיסה והנחיתה, כגון מצב קיזוז הגאים, שיטה של הפקת הספק המנועים, הספק מקסימלי של המנועים ומהירויות. המטוס יהיה במצב הניתן לשליטה מניחה את הדעת במשך כל תהליך ההמראה, כאשר הוא מופעל לפי נהלים אלה; {{ח:תתת|(4)}} ביצועי המטוס ייקבעו כאשר משקלו המקסימלי אינו עולה על המשקל שנקבע כאמור בתקנה 25.121 לפ.א.ר. בתנאים אלה: {{ח:תתתת|א.}} השיפוע היציב למעשה של שלב הנסיקה הסופי הנדרש בתהליך ההמראה, לא יהיה פחות מ־1.2 אחוז בסופו של נתיב ההמראה, כאשר שני מנועים קריטיים אינם בפעולה; {{ח:תתתת|ב.}} מהירות הנסיקה לא תהיה נמוכה מהמהירות המקוזזת הדרושה לטיסה עם שני מנועים דוממים, עבור השיפוע היציב, בשלב הנסיקה הסופי כאמור בפיסקת משנה (א); {{ח:תתת|(5)}} המטוס יהיה נשלט בצורה מניחה את הדעת בנסיקה עם שני מנועים קריטיים דוממים. ביצועי נסיקה יכולים להיות מסוכמים על ידי חישובים המבוססים על תוצאות הניסויים והשווים להן בדיוקם; {{ח:תתת|(6)}} בקביעת הביצועים יש להביא בחשבון את השפעת הטמפרטורה בקביעת מרחק ההמראה ובקביעת שלב הנסיקה הסופי, המחושב כאמור בתקנה 25.101 לפ.א.ר.; {{ח:תתת|(7)}} טיסות הניסוי יכללו לפחות שלוש המראות; {{ח:תתת|(8)}} לענין פסקאות (4) ו־(5), שני המנועים הקריטיים במטוס בעל ארבעה מנועים הם שני מנועים הנמצאים בצידו האחד של המטוס ובמטוס בעל שלושה מנועים הם המנוע המרכזי ואחד המנועים הצדדיים. {{ח:סעיף|44|מיתקן קולי להתראת מהירות ומערכת מציין חימום פיטו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס בקטגוריה ”תובלה“ המונע במנועי טורבינה או מטוס עם Vmo/Mmo שהוא גדול מ־0.8VDF/MDF או מ־0.8Vo/MD והמופעל בטיסה מסחרית אלא אם המטוס מצוייד במיתקן קולי להתראת מהירות העונה על הדרישות המפורטות בתקנה ‎25.1303(C)(1)‎ לפ.א.ר. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס בקטגוריה ”תובלה“ המצוייד במערכת חימום פיטו, לאחר ח׳ בניסן התשמ״ב (1 באפריל 1982), אלא אם קיימת במטוס מערכת לציון כושר הפעולה של מערכת חימום הפיטו, כקבוע בתקנה 25.1326 לפ.א.ר. {{ח:סעיף|45|מערכת התראת גובה במטוס טורבו־<wbr>סילוני|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} פרט כאמור בתקנת משנה (ד), לא יפעיל אדם מטוס טורבו־סילוני ישראלי, אלא אם המטוס מצוייד במערכת מאושרת ושמישה של התראת גובה העונה על דרישות תקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ב)}} מערכת התראת גובה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מסוגלת לבצע את כל הפעולות המפורטות להלן: {{ח:תתת|(1)}} תזהיר את הטייס בהתקרבו לגובה שנבחר מראש או בהתרחקו ממנו, הן בנסיקה והן בהנמכה – {{ח:תתתת|א.}} באמצעות איתות קולי וחזותי, במועד שיספיק לטייס לבסס טיסה אופקית בגובה שנבחר; אולם לטיסות מתחת ל־3000 רגל מעל פני הקרקע (AGL) מספיק אם המערכת מזהירה בסוג איתות אחד בלבד, חזותי או קולי; מותר להשתמש במד גובה רדיו כדי לספק את האיתות, אם המפעיל מצוייד בנוהל מאושר, לקביעת גובה ההחלטה או גובה ההנמכה המינימלי (MDA) בהתאם לנסיבות; {{ח:תתתת|ב.}} באמצעות איתות חזותי, במועד שיספיק לבסס טיסה אופקית בגובה שנבחר, וכאשר קיימת סטיה מעל אותו גובה שנבחר או מתחתיו, באמצעות איתות קולי; {{ח:תתת|(2)}} תספק את האיתותים הדרושים מגובה פני הים עד לתקרת הטיסה המבצעית המאושרת של המטוס; {{ח:תתת|(3)}} תאפשר בחירה של גבהים בהפרשיות המתאימה לגבהים בהם מופעל המטוס; {{ח:תתת|(4)}} תאפשר בדיקה לפעולת איתות תקינה של המערכת ללא ציוד בדיקה מיוחד; {{ח:תתת|(5)}} תאפשר כיוונון בהתאם לשינויים בלחץ הברומטרי, כאשר המערכת מופעלת על ידי לחץ ברומטרי. {{ח:תת|(ג)}} כל מפעיל אשר תקנה זו חלה עליו יקבע ויפרסם נהלים בדבר השימוש במערכת התראת גובה, וכל איש צוות אויר ימלא אחר הנהלים המתייחסים לו. {{ח:תת|(ד)}} תקנת משנה (א) לא תחול על טיסות של מטוס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני או טיסות של מטוס כאשר מבצעים בו אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} טיסת העברה של מטוס, שנרכש זה עתה, למקום בו תותקן בו מערכת התראת גובה; {{ח:תתת|(2)}} המשך טיסה כפי שתוכננה מלכתחילה, כאשר מערכת התראת גובה יוצאת מכלל שימוש בעת הטיסה; אולם אין להמריא ממקום בו קיימת אפשרות לתקן או להחליף את המערכת, עד לביצוע התיקון או ההחלפה; {{ח:תתת|(3)}} טיסת העברה של המטוס עם מערכת התראת גובה בלתי שמישה ממקום שאין בו אפשרות תיקון המערכת או החלפתה למקום בו קיימת אפשרות כזו; {{ח:תתת|(4)}} טיסת ניסוי לשם בדיקת כושרו האוירי של המטוס; {{ח:תתת|(5)}} טיסת העברה של המטוס אל מחוץ לישראל לצורכי רישום במדינת חוץ; {{ח:תתת|(6)}} טיסת תצוגה למטרת מכירה; {{ח:תתת|(7)}} אימון אנשי צוות זרים בתפעול המטוס לפני העברתו למקום שמחוץ לישראל לצורכי רישומו במדינת חוץ. {{ח:סעיף|46|משדר מיקום חירום|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח, תש״ס־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס – {{ח:תתת|(1)}} בתובלה אווירית מסחרית – {{ח:תתתת|(א)}} המורשה לקחת 19 נוסעים או פחות, אלא אם כן המטוס מצויד במשדר מיקום חירום מכל סוג שהוא, ואם הוצאה לו תעודת כושר טיסה לראשונה אחרי 1 ביולי 2008 – הוא מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} המורשה לקחת יותר מ־19 נוסעים, אלא אם כן המטוס מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות או בשני משדרי מיקום חירום מכל סוג שהוא, ואם הוצאה לו תעודת כושר טיסה לראשונה אחרי 1 ביולי 2008 – הוא מצויד בשני משדרי מיקום חירום לפחות, מהם משדר אחד לפחות יהיה מסוג אוטומטי; {{ח:תתת|(2)}} בהפעלה מסחרית שאינה תובלה אווירית מסחרית ובהפעלה כללית, אלא אם כן המטוס מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם הליקופטר, אלא אם כן הוא מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות. {{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי יבטיח כי יתקיימו ההוראות שלהלן לגבי משדר מיקום חירום הנדרש לפי תקנה זו: {{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בהוראות פרק 5 לחלק II לכרך III לנספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן; {{ח:תתת|(2)}} הוא יחובר לכלי הטיס בצורה שתבטיח שההסתברות שהוא יינזק במקרה של התרסקות כלי הטיס תהיה קטנה ככל האפשר; {{ח:תתת|(3)}} הוא ימוקם בכלי הטיס קרוב עד כמה שאפשר לקצהו האחורי, ואם כלי הטיס מצויד ביותר ממשדר מיקום חירום אחד – אחד מהם לפחות ימוקם כאמור; הוראה זו אינה חלה על משדר מיקום חירום להישרדות. {{ח:תת|(ד)}} מפעיל אווירי יבטיח כי כל משדר מיקום חירום יקודד בשיטה שיאשר המנהל, לפי הוראות הכרך השלישי לנספח 10 לאמנה, ויירשם במערכת הבין־לאומית COSPAS-SARSAT. {{ח:תת|(ה)}} מפעיל אווירי יבטיח כי – {{ח:תתת|(1)}} הסוללות שבשימוש במשדר מיקום חירום יוחלפו או יוטענו מחדש, אם הסוללות ניתנות לטעינה, בכל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} כאשר המשדר היה בפעולה במשך פרקי זמן המצטרפים לתקופה העולה על שעה אחת; {{ח:תתתת|(ב)}} בתום חמישים אחוזים מאורך החיים של הסוללה, או חמישים אחוזים ממשך תקופת כושר הפעולה שלה לאחר הטעינה, במקרה של סוללות הניתנות לטעינה – כפי שקבע יצרן המשדר; תקנת משנה זו לא תחול לגבי סוללות אשר בדרך כלל אינן מתכלות באחסנה, כגון סוללה המופעלת במגע עם מים; {{ח:תתת|(2)}} תאריך התפוגה להחלפה או לטעינה מחדש של הסוללה רשום בצורה ברורה על גוף המשדר. {{ח:תת|(ו)}} מפעיל אווירי יכלול במערך האחזקה סעיפים לבדיקת כל משדר מיקום חירום לפי הוראות היצרן; לא נקבעו הוראות יצרן בעניין זה, המפעיל האווירי יכלול במערך האחזקה הוראות לבדיקת כל משדר מיקום חירום אחת ל־12 חודשים לפחות שתכלול את כל אלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} התקנה נכונה; {{ח:תתת|(2)}} שיתוך (קורוזיה) בסוללות; {{ח:תתת|(3)}} מצב הבקרות וחיישן ההתרסקות; {{ח:תתת|(4)}} קיום אות רדיו בעוצמה מספקת מהמכשיר. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי אדם להפעיל כלי טיס בלא משדר מיקום חירום – {{ח:תתת|(1)}} לשם ביצוע טיסת העברה של כלי טיס שנרכש בלא משדר מיקום חירום – ממקום רכישתו אל מקום שם יותקן בו משדר כאמור; {{ח:תתת|(2)}} לתקופה שלא תעלה על 90 ימים אם משדר מיקום החירום אינו שמיש או הורד ממנו זמנית למטרת בדיקה או תיקון, ובלבד שאם הוא הורד מכלי הטיס התקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} נרשמו במסמכי כלי הטיס תאריך הורדת המשדר, הסוג והדגם שלו, מספרו הסידורי והסיבה להורדתו; {{ח:תתתת|(ב)}} בשדה הראייה של הטייס קיים שילוט מתאים המציין כי משדר מיקום חירום אינו מותקן. {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנה זו, כלי טיס אלה אינם חייבים בהתקנת משדר מיקום חירום: {{ח:תתת|(1)}} כלי טיס בטיסות אימונים המתנהלות ברדיוס של 35 ק״מ (19 מיילים ימיים) משדה ההמראה, וכלי טיס המופעל בגרירת דאונים; {{ח:תתת|(2)}} כלי טיס חקלאי המופעל במסגרת רישיון הפעלה אווירית שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק 11|הפרק האחד עשר}}; {{ח:תתת|(3)}} מטוס זעיר ומטוס הדרכה זעיר; {{ח:תתת|(4)}} כלי טיס המיועד לשאת אדם אחד בלבד; {{ח:תתת|(5)}} כלי טיס המופעל אגב ניסויי טיסה בתהליך תיכון; {{ח:תתת|(6)}} כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|תקנה 84(1) לתקנות התיעוד}}, כאשר הוא מופעל על פי אותה תעודה; {{ח:תתת|(7)}} כלי טיס המופעל לשם אחת המטרות המנויות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|בתקנה 84(2) עד (6) לתקנות התיעוד}}; {{ח:תתת|(8)}} כלי טיס חדש המופעל אגב ייצורו, הכנתו למסירה לקונה מיועד או מסירתו לקונה כאמור. {{ח:תת|(ט)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר מיקום חירום אוטומטי“ – משדר מיקום חירום מסוג כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”משדר מיקום חירום“; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר מיקום חירום מכל סוג שהוא“ – משדר מיקום חירום כאמור באחת מפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”משדר מיקום חירום“; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נרכש“, לעניין כלי טיס – בין באמצעות קנייה ובין באמצעות חכירה. {{ח:סעיף|46א|מיתקן איתור תת־<wbr>מימי|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק״ג, בתובלה אווירית מסחרית, בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 740 ק״מ (400 מיל ימי), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום, אלא אם כן המטוס מצויד במיתקן איתור תת־מימי, שמתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא מופעל אוטומטית בהיותו מתחת למים; {{ח:תת|(2)}} מרגע הפעלתו לפי פסקה (1) – {{ח:תתת|(א)}} הוא משדר בתדר 8.8kHz; {{ח:תתת|(ב)}} משך פעולתו הוא 30 ימים ברציפות לפחות; {{ח:תת|(3)}} הוא מחובר בצורה מאובטחת לגוף המטוס, ואינו מותקן בכנפיים או בזנב המטוס; {{ח:תת|(4)}} הוא עונה על דרישות אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} נוהל תקן טכני TSO-C200 או גרסה עדכנית שלו; {{ח:תתת|(ב)}} נוהל תקן טכני אירופי ETSO-C200 או גרסה עדכנית שלו; לעניין זה, ”נוהל תקן טכני אירופי“ – מפרט כשירות אווירית מפורט, המהווה תקן ביצועים לפריט מסוים, שהוציאה הסוכנות האירופית לבטיחות אווירית לפי תקנת הנציבות האירופית 748/2012 מיום ט״ו באב התשע״ב (3 באוגוסט 2012), הקובעת כללים מיישמים בדבר הכשירות האווירית והרישוי הסביבתי של כלי טיס ומוצרים, חלקים ויישומים קשורים, וכן ארגוני תכן וייצור; {{ח:תתת|(ג)}} תקן שווה ערך למפורט בפסקאות משנה (א) או (ב), כפי שאישר המנהל למפעיל האווירי של המטוס. {{ח:סעיף|46ב|מערכת עקיבה אחרי כלי טיס|תיקון: תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי של מטוס בטיסת תובלה אווירית מסחרית שאינה טיסה שיחידת נת״א עוקבת אחריה – {{ח:תתת|(1)}} יקיים, כחלק מהשליטה התפעולית שלו, מערכת עקיבה אחרי כלי טיס; {{ח:תתת|(2)}} יבצע עקיבה אחרי מטוס בטיסה שאינה טיסה שיחידת נת״א עוקבת אחריה באמצעות מערכת עקיבה אחרי כלי טיס, לפחות החל מהימצאו במרחק של 90 קילומטרים משדה התעופה שממנו המריא ועד להימצאו במרחק של 90 קילומטרים משדה התעופה שבו הוא עתיד לנחות; {{ח:תתת|(3)}} יקבע ויקיים נהלים בעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} תיאור מערכת העקיבה אחרי כלי טיס המשמשת אותו, ובכלל זה זיהוי התנהגות טיסה לא־רגילה ומסירת הודעה ליחידת הנת״א המתאימה, כאשר נדרש; {{ח:תתתת|(ב)}} שימור המידע הנוגע לעקיבה אחרי כל מטוס, כדי לסייע לכוחות חיפוש והצלה בקביעת המיקום הידוע האחרון של המטוס וקיום היכולת למסור, במקרה של אירוע בטיחותי חמור, העתק מהמידע האמור בלא דיחוי ובתצורה אלקטרונית, כך שהמידע יהיה קריא לאדם באמצעות שימוש בעורך קובצי מלל שכיח; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין חוסר או אובדן מידע הנוגע לעקיבה אחרי מטוס – {{ח:תתתתת|(1)}} זיהוי כל אובדן מידע הנוגע לעקיבה אחרי מטוס, שאינו תוצאה של גורם זמני; {{ח:תתתתת|(2)}} מתן מענה, מבעוד מועד, לכל מקרה של מחסור שיטתי במידע הנוגע לעקיבה אחרי מטוס הנוגע למטוס מסוים או לנתיב מסוים; {{ח:תתתת|(ד)}} בדיקה מיידית של חשד להתנהגות טיסה לא־רגילה ונקיטת פעולה מתאימה בעקבותיה, ובכלל זה לעניין יידוע יחידת הנת״א המתאימה, מסירת מידע שנדרש לה לשם מילוי תפקידה ותיאום פעולות עמה; {{ח:תתת}} נהלים כאמור בפסקאות משנה (א), (ג) ו־(ד) יהיו מקובלים על המנהל; נהלים כאמור בפסקת משנה (ב) טעונים את אישור המנהל. {{ח:תת|(ב)}} מערכת עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מבוססת על ציוד המסוגל לבצע את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} לגלות את מיקום המטוס בארבעה ממדים (קו רוחב, קו אורך, גובה וזמן); {{ח:תתת|(2)}} לשדר את מיקום המטוס למפעיל האווירי שלו באופן אוטומטי ובמרווחי זמן של 15 דקות או פחות. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מחובת המפעיל האווירי לפי תקנת משנה (א), רשאי המנהל לאשר למפעיל אווירי של מטוס בטיסה שאינה טיסה שיחידת נת״א עוקבת אחריה לעשות שימוש במערכת עקיבה אחרי כלי טיס שלא מתקיימת לגביה תקנת משנה (ב)(2), במקרים שמתקיימים לגביהם שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} כשל בציוד המטוס, טרם תחילת הטיסה, שבשלו עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) באופן אוטומטי אינה אפשרית; {{ח:תתתת|(ב)}} כשל מערכתי, שאינו תלוי במטוס, שבשלו עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) באופן אוטומטי אינה בת־השגה; {{ח:תתתת|(ג)}} מקרים חוזרים שבהם למשך זמן קצר אין כיסוי (Coverage) של יחידת הנת״א המתאימה המאפשר עקיבה אחרי כלי טיס בארבעה ממדים ובמרווחי זמן של 15 דקות או פחות; {{ח:תתתת|(ד)}} סגירה זמנית של מרחבי אוויר שעלולה לאלץ כלי טיס שאינו מצויד במערכת עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ב), לטוס בנתיבים שבהם נדרשת עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} המנהל שוכנע, על בסיס תוצאות תהליך ניהול סיכונים שהגיש לו המפעיל האווירי, שניתן לנהל את הסיכונים בהפעלת המטוס הנובעים מכך; תהליך ניהול סיכונים כאמור יכלול, לכל הפחות, בחינת כל אלה ועמדה לגביהם: {{ח:תתתת|(א)}} יכולת מערכת השליטה התפעולית של המפעיל האווירי ונהליה, ובכלל זה בכל הנוגע ליצירת קשר עם יחידות נת״א השייכות לעניין; {{ח:תתתת|(ב)}} היכולת הכוללת של המטוס ושל מערכותיו; {{ח:תתתת|(ג)}} האמצעים הזמינים לקביעת מיקומו של המטוס וליצירת קשר עמו; {{ח:תתתת|(ד)}} תדירות הפערים בדיווח האוטומטי ומשכם; {{ח:תתתת|(ה)}} ההשלכות, מבחינת הגורם האנושי, של השינויים בנוהלי התפעול של צוות הטיסה, בדגש על עומס העבודה על צוות האוויר; {{ח:תתתת|(ו)}} אמצעי אפחות סיכון מוגדרים ונהלים להתמודדות עם אירועים לא צפויים (Contingency procedures). {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התנהגות טיסה לא־רגילה“ (Abnormal flight behaviour) – אירוע הנוגע לטיסה שמתקיימים לגביו שני אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא מחוץ למדדים שהגדיר המפעיל האווירי להתנהגות טיסה רגילה או שהוא מעיד, לדעת המפעיל האווירי, על סטייה ברורה מהתנהגות טיסה רגילה; {{ח:תתתת|(2)}} המפעיל האווירי הורה לגביו שהוא מהווה סיכון להמשכה הבטוח של הטיסה או לחיי אדם או לרכוש; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיסה שיחידת נת״א עוקבת אחריה“ – טיסה שמתקיימים לגביה שני אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הנתיב המתוכנן לשדה היעד (Planned route) והנתיבים המתוכננים לשדות המשנה (Planned diversion routes), שבהם עתיד המטוס לטוס, כלולים במרחב אווירי שבו ניתנים, ברגיל, שירותי תעבורה אווירית הנתמכים במערכות עקיבה לפיקוח על תעבורה אווירית (ATC surveillance systems), שביכולתן לקבוע את מיקומו של המטוס בארבעה ממדים ובמרווחי זמן של 15 דקות או פחות; {{ח:תתתת|(2)}} המפעיל האווירי מסר ליחידות הנת״א המתאימות מידע בדבר אמצעי הקשר שישמשו לצורך יצירת קשר מיידי עמו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטוס“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לפני ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), ושמתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתתתת|(א)}} מסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק״ג ותצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, עולה על 19 מושבים; {{ח:תתתתת|(ב)}} הוא מצויד כך שהוא מספק מידע לגבי מיקומו נוסף על המידע שהוא משדר באמצעות הטרנספונדר; {{ח:תתתת|(2)}} מטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית ביום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), או לאחריו, ושהוא אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} מסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק״ג ותצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, עולה על 19 מושבים; {{ח:תתתתת|(ב)}} שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 45,500 ק״ג; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת עקיבה אחרי כלי טיס“ (Aircraft tracking system) – מערכת המסתמכת על עקיבה אחרי כלי טיס שמטרתה לזהות התנהגות טיסה לא־רגילה ולספק התראה על כך; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עקיבה אחרי כלי טיס“ (Aircraft tracking) – תהליך המתבצע באמצעות מערכת קרקעית לקיום רשומות של המיקום, בארבעה ממדים (קו רוחב, קו אורך, גובה וזמן), של כלי טיס בטיסה מסוימת ולעדכונן במרווחי זמן קבועים. {{ח:סעיף|46ג|שידור אוטונומי של מיקום מטוס במצוקה|תיקון: תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מפעיל אווירי מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק״ג ושניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית ביום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) או לאחריו, בתובלה אווירית מסחרית, אלא אם כן המטוס מצויד כך שהוא מסוגל, כאשר הוא במצוקה, לשדר באופן אוטונומי, בתדירות של פעם בדקה לפחות, מידע שעל בסיסו יכול המפעיל האווירי לדעת את מיקומו. {{ח:תת|(ב)}} ציוד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לפי התוספת (Appendix‏) 9 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה, שעניינה: ”Location of an Aeroplane in Distress“. {{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי של מטוס כאמור בתקנת משנה (א) שנמצא במצוקה ימסור מידע בדבר מיקומו של המטוס ליחידת הנת״א המתאימה ולגוף המופקד על פעולות חיפוש והצלה. {{ח:תת|(ד)}} אם ליחידת נת״א יסוד להאמין שמטוס נמצא במצוקה, תודיע על כך למפעיל האווירי של מטוס זה; יחידת הנת״א והמפעיל האווירי כאמור יתאמו ביניהם את המשך התקשורת והעברת המידע ביניהם בעניין. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”מצוקה“ – מצב דברים שבו כלי טיס נמצא במצב כזה שאם התנהגות כלי הטיס (Aircraft behaviour) לא תתוקן, תוצאתה עלולה להיות תאונה. {{ח:סעיף|47|הפעלה במהירות על־<wbr>קולית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס במהירות אמיתית העולה על מאך אחד, אלא בהתאם לתנאים ולהגבלות כמפורט בנספח B לחלק 91 ל־פ.א.ר. בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (2) בטבלה בתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|47א|מיומנות בשפה האנגלית לצורך הפעלת כלי טיס בטיסה בין־<wbr>לאומית|תיקון: תש״ע־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} המחזיק ברישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}}, יבטיח שאנשי צוות האוויר המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 21ד|בתקנה 21ד לתקנות הרישיונות}} שהוא מעסיק בטיסות בין־לאומיות, הוכיחו את יכולתם לדבר בשפה האנגלית ולהבינה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 21ד|בתקנה האמורה}}. {{ח:סעיף|48|תנאים להסכם חכירה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} צדדים לחכירת כלי טיס ישראלי יכללו בהסכם החכירה, בסעיף אחרון המודפס באותיות גדולות ונראות לעין שיכלול את כל אלה בקשר לכלי הטיס: {{ח:תתת|(1)}} הוראות החיקוק והוראות המנהל שעל פיהן תוחזק כלי הטיס ונבדק בשנים עשר החדשים שקדמו לכריתת ההסכם והצהרת הצדדים בדבר עמידת כלי הטיס בהוראות {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} בכל הנוגע להפעלתו במסגרת המטרות שלשמן נחכר כאמור בהסכם החכירה; {{ח:תתת|(2)}} זהות האדם שהצדדים רואים אותו כאחראי לשליטה המבצעית בכלי הטיס בהתאם להסכם החכירה והצהרת אותו אדם כי הוא מבין את היקף אחריותו למילוי אחר האמור בחיקוקים ובהוראות המתאימים; {{ח:תתת|(3)}} הצהרה לפיה הצדדים יודעים כי מידע והסברים בדבר החיקוקים וההוראות האחרות ובדבר עמידתו של כלי הטיס בכל אלה ניתנים להשגה ברשות. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס חכור, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} החוכר המציא למנהל עותק של הסכם החכירה ובו כלולים התנאים האמורים בתקנת משנה (א), בתוך 72 שעות ממועד כריתתו ועותק של הסכם החכירה ובו כלולים התנאים האמורים בתקנת משנה (א) מצוי בכלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} החוכר, או הבעל הרשום של כלי הטיס, אם החוכר אינו אזרח ישראלי או תושב קבוע בישראל, מסר הודעה למנהל לפחות 48 שעות לפני ההמראה הראשונה של כלי הטיס לפי הסכם החכירה, שתכלול את כל אלה: {{ח:תתתת|א.}} שדה התעופה שממנו ימריא כלי הטיס; {{ח:תתתת|ב.}} מועד ההמראה; {{ח:תתתת|ג.}} סימן הרישום של כלי הטיס. {{ח:תת|(ג)}} עותק הסכם החכירה שהומצא למנהל לא יפורסם בקרב הציבור הרחב ולא יימסר להעתקה או לבדיקה לציבור הרחב או חלק ממנו. {{ח:תת|(ד)}} לענין תקנה זו ”חכירה“ היא הסכם להספקת כלי טיס מאדם אחד לשני בתמורה, בין עם צוות ובין בלעדיו, למעט הסכם למכירת כלי טיס או הסכם של מכר־על־תנאי של כלי טיס. {{ח:סעיף|48א|העברת תפקידים וחובות בהסכם חכירה בין מדינות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} בהתאם לאמור בסעיף 83 תוספת (Article 83 bis) לאמנה, כפי שתוקנה ב־6 באוקטובר 1980, מדינת ישראל (להלן – המדינה) רשאית, בהסכם בכתב בינה ובין מדינה חברה אחרת (להלן – המדינה החברה) ובכפוף לתנאי ההסכם – {{ח:תתת|(1)}} להעביר למדינה החברה את התפקידים והחובות של המדינה, כולם או מקצתם, לפי סעיפים 12, 30, 31 ו־‎32(a)‎ לאמנה כמדינת רישום של כלי טיס אחד או יותר הרשומים במדינה והמופעלים בהתאם להסכם חכירה, שכר או חילופין (lease, charter or interchange) של כלי טיס או כל הסדר דומה אחר בידי מפעיל שמקום העסק העיקרי שלו, ובאין לו מקום עסק כאמור – מושב הקבע שלו, נמצא במדינה החברה; {{ח:תתת|(2)}} לקבל על עצמה לבצע את התפקידים והחובות, של המדינה החברה, כולם או מקצתם, לפי סעיפים 12, 30, 31 ו־‎32(a)‎ לאמנה, כמדינת רישום של כלי טיס אחד או יותר הרשומים במדינה החברה והמופעלים בהתאם להסכם חכירה, שכר או חילופין של כלי טיס או כל הסדר דומה אחר, בידי מפעיל שמקום העסק העיקרי שלו, ובאין לו מקום עסק כאמור – מושב הקבע שלו, נמצא במדינה. {{ח:תת|(ב)}} כל תפקיד או חובה שהועברו לפי תקנת משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} למדינה חברה – ניתן, בהסכם בכתב בין המדינה לבין המדינה החברה ובכפוף לתנאי ההסכם, להחזירם למדינה; {{ח:תתת|(2)}} למדינה – ניתן, בהסכם בכתב בין המדינה לבין המדינה החברה ובכפוף לתנאי ההסכם, להחזירם למדינה החברה. {{ח:תת|(ג)}} כל תנאי של הסכם כאמור בתקנת משנה (ב) ניתן לבטל או לתקן בהסכם בכתב בין הצדדים להסכם. {{ח:תת|(ד)}} כל זמן שהסכם לפי תקנת משנה (א)(1) או (ב)(2) עומד בתוקף, לא יבוצעו התפקידים והחובות המפורטים בו בידי המדינה או מי מטעמה בזיקה לכלי הטיס המפורטים בהסכם. {{ח:תת|(ה)}} כל זמן שהסכם לפי תקנת משנה (א)(2) או (ב)(1) עומד בתוקף, יבוצעו התפקידים והחובות המפורטים בו בידי המדינה או מי מטעמה בזיקה לכלי הטיס המפורטים בהסכם. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: המרחב האוירי של ישראל ושירותי הפיקוח על התנועה האוירית}} {{ח:סעיף|49|מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל}} {{ח:תת|(א)}} המרחב האוירי בישראל, והמרחב האוירי מחוץ לישראל הנתון לפיקוחה האוירי, שתחומיו מוגדרים בפרסומי מידע תעופתי ושבהם ניתנים שירותי פיקוח על תנועה אוירית, מהווים את מרחב הפיקוח התעופתי (מפ״ת – Flight Information Region – FIR) של ישראל. {{ח:תת|(ב)}} כל מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל הוא מרחב אוירי מבוקר, שכל טיסה בו חייבת בהגשת תכנית טיסה ובקבלת מירשה טיסה מראש ממנה ובשמירת קשר במשך כל זמן הטיסה בין כלי הטיס לבין יחידת נת״א. {{ח:סעיף|49א|מקומות כניסה ויציאה בישראל|תיקון: תשנ״ה־2}} {{ח:ת}} כלי טיס רשאי להמריא כדי לצאת מישראל או לנחות בהיכנסו לישראל אך ורק במקומות המנויים להלן: {{ח:תת|(1)}} נמל התעופה בן גוריון; {{ח:תת|(2)}} שדה התעופה אילת; {{ח:תת|(3)}} שדה התעופה חיפה; {{ח:תת|(4)}} שדה התעופה ירושלים (עטרות); {{ח:תת|(5)}} שדה התעופה דב הוז (תל־אביב); {{ח:תת|(6)}} שדה התעופה עובדה. {{ח:סעיף|50|חלוקת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל}} {{ח:תת|(א)}} מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל מתחלק לאיזורים בהם מותרת הטיסה ולאיזורים בהם הטיסה אסורה. {{ח:תת|(ב)}} באיזורים בהם מותרת הטיסה קיימים פרוזדורי אויר, פרוזדורי אויר מיוחדים, נתיבי אויר מוגדרים מראש, איזורי פיקוח, איזורי פיקוח טרמינליים, איזורי פיקוח שדה, איזורים מוגבלים ואיזורים מסוכנים, המוגדרים בשטח, בגובה ובזמן בפמ״ת של ישראל. {{ח:סעיף|51|איזור אסור לטיסה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} איזור אסור לטיסה (prohibited area) הוא איזור המוגדר בשטח ובגובה בפמ״ת של ישראל, שהטיסה בו אסורה אלא אם ניתן אישור מיוחד מראש, מאת מי שנקבע לכך בפמ״ת. {{ח:סעיף|52|איזור מוגבל לטיסה}} {{ח:ת}} איזור מוגבל לטיסה (restricted area) הוא איזור שהטיסה בו מוגבלת בשטח, בגובה, בזמן או במגבלות אחרות, אלא אם ניתן אישור מראש מאת יחידת נת״א לחרוג ממגבלות אלה. {{ח:סעיף|53|איזור מסוכן לטיסה}} {{ח:תת|(א)}} איזור מסוכן לטיסה (danger area) הוא איזור שבו עלולות להתקיים פעילויות או תופעות מסוכנות לטיסה. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור מסוכן לטיסה אלא אם הטייס המפקד של כלי הטיס שקל את המידע בדבר הפעילויות או התופעות האמורות ושוכנע כי לא נשקפת סכנה לבטיחות טיסתו באותו איזור. {{ח:סעיף|54|פרוזדור אויר}} {{ח:תת|(א)}} פרוזדור אויר (airway) הוא מרחב אוירי מבוקר או חלק ממנו, המותחם בין שני גבהים מוגדרים, משני צדיו של ציר מרכזי. {{ח:תת|(ב)}} הציר המרכזי של כל קטע בפרוזדור האויר הינו קו ישר המחבר נקודות ציון גיאוגרפיות, כגון נ״צ על גבי מפה, ישוב, צומת וכד׳, המבוטאות על ידי עזרי ניווט. {{ח:סעיף|55|פרוזדור אויר מיוחד}} {{ח:ת}} פרוזדור אויר מיוחד הוא פרוזדור אויר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(א)}} שהציר המרכזי של כל קטע שבו הינו קו ישר המחבר נקודות ציון גיאוגרפיות. {{ח:סעיף|56|נתיב אויר מוגדר מראש}} {{ח:ת}} נתיב אויר מוגדר מראש (predetermined route) הוא נתיב טיסה שאינו פרוזדור אויר, שנקבע מראש בתוך איזור פיקוח כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 57|בתקנה 57}} והמבוסס על עזרי ניווט. {{ח:סעיף|57|איזור פיקוח|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} איזור פיקוח (control area – CTA) הוא מרחב אויר מבוקר המותחם בשטח והמשתרע מגובה שנקבע מראש מעל פני הקרקע או המים כלפי מעלה. {{ח:תת|(ב)}} כל טיסה באיזור פיקוח חייבת בדיווח על התקדמות הטיסה ובמילוי אחר הוראות יחידת נת״א ואחר נהלי הטיסה הישימים שנקבעו בפמ״ת ובנוטאם. {{ח:סעיף|58|איזור פיקוח טרמינלי}} {{ח:ת}} איזור פיקוח טרמינלי (terminal control area – TMA) הוא איזור פיקוח, המותחם בגובה ובשטח, הנקבע באיזור בו קיים ריכוז של נתיבי טיסה בסביבת שדה תעופה אחד או שדות תעופה שבהם קיימת פעילות טיסה מוגברת. {{ח:סעיף|59|איזור פיקוח שדה}} {{ח:ת}} איזור פיקוח שדה (control zone – CTR) הוא איזור פיקוח במרחב אויר מבוקר המותחם סביב שדה תעופה מפני הקרקע עד גובה מוגדר. {{ח:סעיף|60|איזור שדה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} איזור שדה (aerodrome traffic zone) הוא מרחב אויר מבוקר המותחם סביב שדה תעופה ללא מגדל פיקוח, מפני הקרקע עד גובה מוגדר. {{ח:תת|(ב)}} כל טיסה באיזור שדה תבוצע על פי נהלי הטיסה הישימים שנקבעו בפמ״ת ובנוטאם. {{ח:סעיף|61|נקודת דיווח|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} נקודת דיווח (reporting point) היא מקום גיאוגרפי שנקבע בכינוי מסויים בפמ״ת, שביחס אליו כלי טיס מדווח על מיקומו. {{ח:תת|(ב)}} נקודת דיווח יכולה להיות נקודת דיווח חובה ונקודת דיווח לפי דרישה. {{ח:תת|(ג)}} בהגיע כלי טיס אל נקודת דיווח שנקבעה בפמ״ת כנקודת דיווח חובה, עליו לדווח על כך ליחידת נת״א. {{ח:תת|(ד)}} בהגיע כלי טיס אל נקודת דיווח שנקבעה בפמ״ת כנקודת דיווח לפי דרישה, עליו לדווח על כך ליחידת נת״א אם נדרש לכך על ידיה. {{ח:תת|(ה)}} דיווח לפי תקנה זו יהיה בציון כינוי נקודת הדיווח כפי שנקבע בפמ״ת. {{ח:סעיף|62|איזור אימונים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} איזור אימונים הוא מרחב אויר מבוקר המותחם בגובה, בשטח ובזמן בפמ״ת ושבו מתבצעים אימוני טיסה. {{ח:תת|(ב)}} לא יתאמן אדם אימוני טיסה, למעט אימוני טיסות ניווט ואימוני המראה ונחיתה בשדה תעופה, אלא באיזור אימונים ואלא לפי נהלי האימונים והטיסה הישימים שנקבעו בפמ״ת או אלא לפי אישור יחידת נת״א ולפי הוראותיה. {{ח:סעיף|63|שירות פיקוח על תנועה אוירית}} {{ח:ת}} מטרותיו של שירות פיקוח על תנועה אוירית הן: {{ח:תת|(1)}} מניעת התנגשות – {{ח:תתת|א.}} בין כלי טיס; {{ח:תתת|ב.}} בין כלי טיס לבין מכשולים על פני הקרקע באיזור תמרון שדה תעופה; {{ח:תת|(2)}} הסדרת זרימה שוטפת ותקינה של תעבורה אוירית; {{ח:תת|(3)}} העברת מידע תעופתי חיוני לכל הנוגעים בדבר; {{ח:תת|(4)}} הזעקת שירותי חיפוש והצלה בעת הצורך. {{ח:סעיף|64|שירות מידע תעופתי}} {{ח:ת}} תפקידי שירות מידע תעופתי הם לאסוף ולהפיץ מידע תעופתי והוראות בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האוירית בכל הנוגע לאלה: {{ח:תת|(1)}} שדות תעופה; {{ח:תת|(2)}} שירותי פיקוח על התנועה האוירית ומיתקניהם; {{ח:תת|(3)}} קשר, עזרי ניווט ושירותי תעבורה אוירית אחרים ומיתקניהם; {{ח:תת|(4)}} שירותים מטאורולוגים ומיתקניהם; {{ח:תת|(5)}} שירותי חיפוש והצלה ומיתקניהם; {{ח:תת|(6)}} חיקוקים, נהלים והוראות הקשורים בתעבורה אוירית; {{ח:תת|(7)}} שירותים הקשורים בכניסתם למדינה של נוסעים, אנשי צוות ומטען וביציאתם ממנה; {{ח:תת|(8)}} סיכונים לתעבורה האוירית. {{ח:סעיף|65||תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|66|חיוב ברשיון ובאישור|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יתן אדם שירות פיקוח על תנועה אוירית ולא יפרסם פרסומי מידע תעופתי ונוטאם אלא אם ניתן לו רשיון לכך מאת המנהל ואלא בהתאם לתנאי הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} לא יפרסם אדם פרסומי מידע תעופתי, אלא אם המנהל אישר מראש כל פרסום כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב והמיתקן מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם להוראות המנהל ולתנאי האישור. {{ח:סעיף|66א|מיומנות בשפה האנגלית לצורך מתן שירותי נת״א מסוימים|תיקון: תש״ע־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} המחזיק ברישיון למתן שירותי נת״א לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66(א)}} יבטיח שמפקחי התנועה האווירית שהוא מעסיק הנותנים שירותי נת״א לטיסות בנתיבים בין־לאומיים, הוכיחו את יכולתם לדבר בשפה האנגלית ולהבינה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 21ד|בתקנה 21ד לתקנות הרישיונות}}; לעניין זה, ”נתיב בין־לאומי“ – נתיב המוביל מחוץ לישראל אל שדה תעופה מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 49א|בתקנה 49א}}, או משדה תעופה כאמור אל מחוץ לישראל, או נתיב החוצה את המרחב האווירי של ישראל. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: כללי טיסה}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: כללי}} {{ח:סעיף|67|טיסה בקרבת כלי טיס אחר|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יטיס אדם כלי טיס קרוב לכלי טיס אחר עד כדי התהוות סכנה של התנגשות. {{ח:תת|(ב)}} לא יטיס אדם כלי טיס בטיסת מיבנה אלא בהסדר מראש עם כל אחד מהטייסים המפקדים, בנפרד או ביחד, של כל אחד מכלי הטיס בטיסת המיבנה. {{ח:תת|(ג)}} לא יוביל אדם בטיסת מיבנה נוסעים בטיסה מסחרית. {{ח:תת|(ד)}} פרט אם אושר על ידי יחידת נת״א, לא יפעיל אדם כלי טיס בהתאם להוראה או להנחייה שניתנה לטייס של כלי טיס אחר למטרות פיקוח על תנועה אוירית באמצעות מכ״מ. {{ח:סעיף|68|כללי זכות קדימה – תפעול יבשתי|תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} כללי – כל אדם הקשור בהטסת כלי טיס יקיים הסתכלות והשגחה מתמדת להימצאות כלי טיס אחרים, על מנת למנוע התקרבות שיש בה משום סכנה, בין אם הטיסה מתנהלת לפי כט״מ או לפי כטר״מ, והכל כמפורט בתקנה זו. כאשר תקנה זו מעניקה זכות קדימה לאותו כלי טיס, יתן מפעיל של כלי הטיס האחר זכות קדימה לאותו כלי טיס, ולא יעבור מעליו, מתחתיו, או לפניו, אלא אם נשמר מרחק בטוח בין שני כלי הטיס. {{ח:תת|(ב)}} מצב מצוקה (distress) – לכלי טיס במצב מצוקה זכות קדימה על פני כל יתר כלי הטיס. {{ח:תת|(ג)}} נתיבים מתכנסים (converging) – כאשר שני כלי טיס מאותה קטגוריה (כגון בלון, דאון, מטוס, כלי טיס רוטורי, כלי רחיפה ממונע, כלי רחיפה בלתי ממונע) טסים באותו גובה בקירוב בנתיבים מתכנסים, למעט התקרבות חזיתית או כמעט חזיתית, זכות קדימה תהיה לכלי הטיס הנמצא מימין. כאשר כלי הטיס הם מקטגוריות שונות זכות הקדימה תהיה כדלקמן: {{ח:תתת|(1)}} לבלון זכות קדימה על פני כל קטגוריה אחרת של כלי טיס; {{ח:תתת|(2)}} לדאון ולכלי רחיפה בלתי ממונע זכות קדימה על פני ספינת אויר, כלי רחיפה ממונע, מטוס או כלי טיס רוטורי; {{ח:תתת|(3)}} לספינת אויר ולכלי רחיפה ממונע זכות קדימה על פני מטוס או כלי טיס רוטורי. {{ח:תת}} אולם לכלי טיס המשמש לגרירה או לתדלוק של כלי טיס אחר, זכות קדימה על פני כל כלי טיס ממונע אחר. {{ח:תת|(ד)}} התקרבות חזיתית (approaching head-on) – כאשר שני כלי טיס מתקרבים חזיתית או כמעט חזיתית האחד לקראת השני, ישנה טייסו של כל אחד משני כלי הטיס כיוון טיסתו לימין. {{ח:תת|(ה)}} עקיפה (overtaking) – לכל כלי טיס שנעקף זכות קדימה וכלי הטיס העוקף ישנה כיוון לימין ויעקוף במרחק בטוח. {{ח:תת|(ו)}} נחיתה – לכלי הטיס בשעת גישה סופית לנחיתה, או בשלבים האחרונים של הנחיתה, זכות קדימה על פני כלי טיס אחרים בטיסה או בשלבי הסעה על הקרקע; הוראה זו לא תחול על כלי רחיפה בלתי ממונע לעניין מתן זכות קדימה בנחיתה. {{ח:תת}} כאשר שני כלי טיס או יותר מתקרבים לשדה תעופה לשם נחיתה, זכות הקדימה היא לכלי הטיס הנמוך שביניהם, אולם זכות קדימה זו לא תנוצל לצורך ”חיתוך“ לפני כלי הטיס הנמצא בגישה סופית, או לצורך עקיפתו. {{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – לרבות כלי רחיפה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקאות (1) עד (5) להגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי רחיפה בלתי ממונע“ – גילשון אוויר ומצנח רחף כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי רחיפה ממונע“ – גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף עם מנוע עזר ומצנח ממונע כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקאות (2), (4) ו־(5) להגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}}. {{ח:סעיף|69|כללי זכות קדימה – תפעול ימי}} {{ח:תת|(א)}} כללי – מטיס כלי טיס על פני המים, ישמור ככל האפשר מרחק בטוח מכלי שיט וימנע מהפרעה לניווטם, ויתן זכות קדימה לכל כלי שיט וכלי טיס אחר, לו מוענקת זכות קדימה כמפורט בתקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} חצייה (crossing) – כאשר שני כלי טיס או כלי טיס וכלי שיט נעים בנתיבים החוצים זה את זה, לכלי הטיס או לכלי השיט שמימין זכות קדימה. {{ח:תת|(ג)}} התקרבות חזיתית – כאשר שני כלי טיס, או כלי טיס וכלי שיט, מתקרבים חזיתית או כמעט חזיתית האחד לעומת השני, ישנה כל אחד את כיוונו לימין, וישמור על מרחק בטוח ביניהם. {{ח:תת|(ד)}} עקיפה – לכל כלי טיס וכלי שיט הנעקף זכות קדימה, וכלי הטיס או כלי השיט העוקף ישנה כיוון כך שישמר מרחק בטוח. {{ח:תת|(ה)}} תנאים מיוחדים – כאשר שני כלי טיס, או כלי טיס וכלי שיט מתקרבים זה לזה במידה העלולה לגרום להתנגשות, כל כלי טיס וכלי שיט יתקדם תוך שימת לב זהירה לתנאים הקיימים ולמגבלות של הכלים הנוגעים בדבר. {{ח:סעיף|70|מהירות כלי טיס|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בגובה של פחות מ־10,000 רגל (MSL) במהירות אויר מכשירית העולה על 250 קשר (288 מייל לשעה), אלא באישור יחידת נת״א, או אם הדבר הותר בהוראות תעבורה אווירית. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בתחום איזור פיקוח שדה במהירות אויר מכשירית העולה על – {{ח:תתת|(1)}} 156 קשר (180 מייל לשעה) – אם כלי הטיס מונע במנועי בוכנה; {{ח:תתת|(2)}} 200 קשר (230 מייל לשעה) אם כלי הטיס מונע במנועי טורבינה, אלא באישור יחידת נת״א או לפי הוראותיה. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם כלי טיס מתחת לתחום איזור פיקוח טרמינלי במהירות מכשירית העולה על 200 קשר (230 מייל לשעה). {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אם המהירות הבטוחה המינימלית לכלי טיס בטיסה מסויימת הינה גדולה מהמהירות המקסימלית שנקבעה בתקנה זו, רשאי אדם להטיס את כלי הטיס באותה מהירות בטוחה מינימלית, אם הודיע על כך ליחידת נת״א. {{ח:סעיף|71|טיסה אוירובטית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה אוירובטית בכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מעל איזור מאוכלס של עיר, כפר או מקום יישוב אחר; {{ח:תתת|(2)}} מעל מקום התקהלות בני אדם בשטח פתוח; {{ח:תתת|(3)}} בתוך תחומי איזור פיקוח שדה תעופה, איזור פיקוח טרמינלי ופרוזדור טיסה; {{ח:תתת|(4)}} מתחת לגובה 1500 רגל מעל לקרקע; {{ח:תתת|(5)}} בתנאי ראות־טיסה של פחות מ־5 ק״מ. {{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו טיסה אוירובטית פירושה תמרון, המבוצע מרצונו של הטייס, הקשור בשינוי פתאומי במצבו של כלי הטיס, וכן מצבי טיסה ותאוצה בלתי רגילים שאינם דרושים לטיסה רגילה. {{ח:סעיף|72|תאורה בטיסות לילה|תיקון: תש״ן}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בזמן תאורה אלא אם כן מצויים בו אורות ניווט דולקים. {{ח:תת|(ב)}} לא יחנה אדם כלי טיס מרבע שעה לפני שקיעת השמש ועד רבע שעה לאחר זריחתה ולא יגרור או יסיע אותו בתוך איזור שדה התעופה בו מתבצעת פעילות טיסות לילה או בקרבה מסוכנת לשדה תעופה כזה, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מואר היטב; {{ח:תתת|(2)}} מצויים בכלי הטיס אורות ניווט דולקים או כלי הטיס נמצא באיזור המסומן בתאורת אזהרה. {{ח:תת|(ג)}} לא יעגן אדם כלי טיס על פני המים מרבע שעה לפני שקיעת השמש ועד רבע שעה לאחר זריחתה אלא אם מיתקן העגינה מואר, או אלא אם מקום העגינה הינו במקום בו לא נדרשת תאורת עגינה לכלי שיט. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם כלי טיס על פני המים מרבע שעה לפני שקיעת השמש ועד זריחתה אלא אם מצויים בכלי הטיס אורות נגד התנגשות אדומים או לבנים והאורות דולקים. אורות נגד התנגשות אלה אינם חייבים להיות דולקים בעת טיסה בתנאי מזג אויר מכשירי (IMC) אם הטייס המפקד מצא לנכון לכבותם מסיבות בטיחות כאשר אורות אלה מפריעים להפעלה בטוחה של כלי הטיס. {{ח:סעיף|73|ציות להוראות בקרת תעבורה אוירית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} למעט במצב חירום, לא יסטה טייס מפקד מתנאי מירשה טיסה שאושר על ידי יחידת נת״א, אלא אם קיבל הטייס המפקד מירשה טיסה חדש. {{ח:תת|(ב)}} למעט במצב חירום, לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור, שניתנים בו שרותי בקרת תעבורה אוירית, בניגוד להוראות יחידת נת״א. {{ח:תת|(ג)}} טייס מפקד הסוטה במצב חירום ממירשה טיסה או מהוראות יחידת נת״א, ידווח על הסטייה ליחידת הנת״א מוקדם ככל האפשר. {{ח:תת|(ד)}} טייס מפקד אשר קיבל מיחידת נת״א קדימות בגלל מצב חירום שאינו נכלל בין הארועים המחייבים דיווח בכל מקרה, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)|בתקנה 3 לתקנות הטיס (ועדות לחקירת תאונות ותקריות כלי טיס), התשכ״ט–1969}}, יגיש תוך 48 שעות לראש יחידת הנת״א, לפי דרישתו, דו״ח מפורט על נסיבות מצב החירום. {{ח:תת|(ה)}} בתקנות משנה (א) עד (ג), ”טייס מפקד“ – לרבות טייס אחר הממלא את מקומו בהטסה בהעדרו של הטייס המפקד מתא הטייס. {{ח:סעיף|74|אותות}} {{ח:תת|(א)}} קיבל מפעיל כלי טיס אות מן האותות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות אלה}} או הבחין בו, יציית לאותו אות כמוסבר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת האמורה}}. {{ח:תת|(ב)}} האותות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות אלה}} ישמשו למטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת האמורה}} בלבד ואין להשתמש באותות אחרים שיש בהם כדי להטעות או לבלבל את הזולת. {{ח:סעיף|75|זמן|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} זמן, בכל הקשור לטיסה, יהיה זמן אוניברסלי מתואם – (UTC – Coordinated Universal Time), בשעות ודקות של יממה בת 24 שעות המתחילה בחצות. {{ח:תת|(ב)}} בדיקת הזמן ואיפוס השעון יבוצעו לפני תחילת הפעלת כלי הטיס ובמרוצת הטיסה, אם הדבר דרוש. {{ח:סעיף|76|כוונון מד הגובה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מפעיל כלי טיס במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל ישמור על גובה שיוט ויכוון את מד הגובה תוך התייחסות לרום טיסה, או לגובה הנמדד לגבי גובה פני הים הממוצעים, כפי שמפורט בפמ״ת. {{ח:סעיף|77|משדר מיקום חירום}} {{ח:ת}} מפעיל כלי טיס המצוייד במשדר מיקום חירום ינהג כדלהלן: {{ח:תת|(1)}} לפני כל טיסה, יעביר את המכשיר למצב כוננות ויאזין על ערוץ החירום (121.5 מגה־הרץ) על מנת לוודא שהמכשיר אינו משדר; {{ח:תת|(2)}} לאחר כל נחיתה יאזין שנית על ערוץ החירום, ויוודא שהמכשיר אינו משדר; {{ח:תת|(3)}} לפני עזבו את כלי הטיס ינצור את המכשיר על מנת להוציאו ממצב כוננות. {{ח:סעיף|78|תכנית טיסה|תיקון: תשמ״ו, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא בהתאם לתכנית טיסה שהוגשה ליחידת נת״א המתאימה, או בהתאם לשינוי בתכנית טיסה, שניתן לגביה מירשה טיסה, או אלא אם מצב חירום מצריך פעולה שלא בהתאם לתכנית הטיסה. {{ח:תת|(ב)}} אדם המגיש תכנית טיסה לפי כטר״מ, כטר״ח או כט״מ יכלול בתכנית זו את כל אלה, אלא אם אושר אחרת על ידי יחידת נת״א: {{ח:תתת|(1)}} סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, ובמידת הצורך אות הקריאה שלו; {{ח:תתת|(2)}} כללי הטיסה שלפיהם תתבצע הטיסה; {{ח:תתת|(3)}} סוג כלי הטיס, או במקרה של טיסת מיבנה, סוגם של כל אחד מכלי הטיס ומספרם; {{ח:תתת|(4)}} סוג הטיסה, כגון: מסחרית, פרטית וכדומה; {{ח:תתת|(4א)}} קטגוריית העקבה (Wake Turbulence) של כלי הטיס; {{ח:תתת|(5)}} השם המלא של הטייס המפקד, או במקרה של טיסת מיבנה – של מוביל המיבנה; {{ח:תתת|(6)}} מקום ההמראה הראשון וזמנה המתוכנן, מקום הנחיתה המתוכנן הראשון וזמן טיסה משוער עד לאותו מקום, וכן מקומות המראה ונחיתה נוספים המתוכננים בנתיב וזמני המראה מתוכננים וזמני טיסה משוערים עד לאותם מקומות; {{ח:תתת|(7)}} הנתיב המתוכנן לשדה היעד (במקרה של טיסת כט״מ – הנתיב המתוכנן אל נקודת דיווח ממנה מיועדת להתבצע גישת מכשירים לנחיתה), בגובה השיוט (או רום הטיסה) ומהירות אויר אמיתית בגובה זה, וכן הנתיבים המתוכננים לשדות הביניים; {{ח:תתת|(8)}} זמני טיסה משוערים עד לגבולות של מרחב הפיקוח התעופתי (F.I.R.‎); {{ח:תתת|(9)}} ציוד הקשר, עזרי הרדיו לניווט ולהנמכה וסוג הטרנספונדר בכלי הטיס; {{ח:תתת|(10)}} כמות הדלק בכלי הטיס (מבוטא בשעות טיסה), בעת כל המראה שצויינה בתכנית הטיסה; {{ח:תתת|(11)}} בטיסה לפי כט״מ, לכלי טיס שאינם מופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר לתקנות אלה}} – שדה משנה לשדה היעד, בכפוף לאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה); {{ח:תתת|(11א)}} לכלי טיס המופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר לתקנות אלה}} – שדות המשנה הנדרשים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים האמורים}}; {{ח:תתת|(12)}} מספר הנוסעים ואנשי הצוות בכלי הטיס ומספרם המשוער בכל המראה נוספת; {{ח:תתת|(13)}} הסוג של ציוד חירום והצלה וכמותו; {{ח:תתת|(14)}} כל מידע נוסף אשר הטייס המפקד או יחידת נת״א מוצאים כדרוש לצורכי נת״א. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה תכנית טיסה ואושרה, יודיע הטייס המפקד ליחידת נת״א על גמר ביצוע הטיסה לפי התכנית או על ביטולה; על אף האמור, לא נדרש להודיע על גמר ביצוע טיסה בשדה תעופה שלגביו פורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי כי לא נדרשת הודעה כאמור; כאשר טיסה מתבצעת לשדה תעופה צבאי שבו ניתנים שירותי נת״א בידי צה״ל, ההודעה על גמר ביצוע הטיסה תימסר ליחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו שדה. {{ח:תת|(ד)}} פסקה (11) בתקנת משנה (ב) לא תחול אם עבור שדה היעד המתוכנן הראשון פורסם נוהל גישת מכשירים סטנדרטי בפרסומי מידע תעופתי של ישראל או בפרסומי מידע תעופתי של מדינת החוץ שבה מצוי שדה היעד המתוכנן הראשון, לפי הענין, ותנאי מזג האויר בשדה זה החזויים לתקופה משתי שעות לפני זמן הנחיתה המיועד ועד שתי שעות אחריו הם לפחות אלה: בסיס העננים אינו נמוך מ־1500 רגל מעל לגובה ההנמכה המינימלי (MDA) או גובה ההחלטה שנקבע לנוהל גישת מכשירים עבור אותו שדה, והראות היא הגדולה מבין שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} חמישה ק״מ; {{ח:תתת|(2)}} שלושה ק״מ מעל לראות המינימלית המותרת לנחיתה באותו שדה. {{ח:תת|(ה)}} למעט לעניין כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}} – לא יכלול אדם שדה תעופה כשדה משנה בתכנית הטיסה לפי כט״מ, אם החיזוי העדכני של תנאי מזג האויר לזמן ההגעה המתוכנן לאותו שדה הוא כדלקמן: {{ח:תתת|(1)}} אם פורסם נוהל גישת מכשירים כאמור בתקנת משנה (ד) – בסיס העננים והראות שנקבעו כמינימליים לשדה שהוא משמש כשדה משני; אם לא נקבעו מינימות (minima) אלה בנוהל גישת מכשירים, יהיו כלהלן: {{ח:תתתת|א.}} עבור נהלי הנמכה מדוייקת (precision approach) – בסיס העננים יהיה 600 רגל, והראות שלושה ק״מ; {{ח:תתתת|ב.}} עבור נהלי הנמכה לא מדוייקת – בסיס העננים יהיה 800 רגל, והראות שלושה ק״מ; {{ח:תתת|(2)}} אם לא פורסם נוהל גישת מכשירים כאמור בתקנת משנה (ד) עבור שדה זה – בסיס העננים והראות המינימליים יהיו כאלה שיאפשרו הנמכה מגובה השיוט המינימלי (MEA) ונחיתה לפי כטר״מ. {{ח:תת|(ו)}} מפעיל אווירי המפעיל מטוס בתובלה אווירית מסחרית יתאם שינויים בתכנית טיסה, ככל האפשר, עם יחידת הנת״א המתאימה לפני שידורם למטוס; אין באמור כדי לגרוע מחובתו של טייס מפקד לקבל מירשה טיסה מאת יחידת הנת״א המתאימה, אם נדרש, לפני ביצוע שינויים כאמור. {{ח:סעיף|78א|תכנית טיסה מבצעית (operational flight plan)|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית, וכן מטוס שחל לגביו {{ח:פנימי|פרק 8|הפרק השמיני לתקנות אלה}}, אלא אם כן נחתמה תכנית טיסה מבצעית בידי הטייס המפקד; לגבי מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}} תכנית הטיסה תיחתם גם בידי קצין מבצעי האוויר המשגר את הטיסה, אלא אם כן קצין מבצעי האוויר כאמור אינו נמצא בשדה התעופה שממנו משוגרת הטיסה ואז יירשם שמו בתכניות הטיסה. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי יבטיח כי לטייס המפקד, החותם על תכנית הטיסה המבצעית, תהיה גישה לכל המידע המשמש לתכנון הטיסה, כולל מידע בדבר כמויות הדלק והשמן, שדות משנה, מידע מטאורולוגי ונוטאם לגבי הנתיבים ושדות התעופה. {{ח:תת|(ג)}} תכנית הטיסה המבצעית והרישומים בה במהלך הטיסה יכילו, לכל הפחות, את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם המפעיל האווירי; {{ח:תתת|(2)}} סוג כלי הטיס כולל שם היצרן ודגם המטוס, וכן סימן הרישום של הכלי הטיס; {{ח:תתת|(3)}} תאריך הטיסה; {{ח:תתת|(4)}} מספר הטיסה, אם ישנו; {{ח:תתת|(5)}} מקום ההמראה; {{ח:תתת|(6)}} מועד תחילת הטיסה (Off-Block Time) המתוכנן והמבוצע בפועל, ומועד ההמראה (Take-Off Time); {{ח:תתת|(7)}} מקום הנחיתה המתוכנן ומקום הנחיתה בפועל; {{ח:תתת|(8)}} מועד הנחיתה בפועל ומועד סיום הטיסה (On-Block Time); {{ח:תתת|(9)}} כללי הטיסה ובכלל זה כטר״מ, כט״מ, וסוג ההפעלה ובכלל זה טיסה סטנדרטית, EDTO, טיסת העברה; {{ח:תתת|(10)}} נתיבים וקטעי נתיבים, כולל נקודות דיווח ונקודות ציון בנתיב, מרחקים, זמנים וכיווני טיסה; {{ח:תתת|(11)}} מהירות שיוט מתוכננת וזמני הטיסה המתוכננים בין נקודות הדיווח או נקודות הציון לאורך הנתיב, וכן זמני ההגעה בפועל לכל נקודה בנתיב; {{ח:תתת|(12)}} גובהי טיסה בטוחים וגובהי טיסה מזעריים; {{ח:תתת|(13)}} גובהי טיסה מתוכננים ורומי טיסה (Flight Levels) מתוכננים; {{ח:תתת|(14)}} חישובי דלק, כולל רישומי בדיקות הדלק במהלך הטיסה; {{ח:תתת|(15)}} כמות הדלק בכלי הטיס בעת התנעת המנועים ובעת ההמראה; {{ח:תתת|(16)}} שדה או שדות משנה לשדה היעד, שדה משנה להמראה ושדה משנה לנתיב, הנדרשים לפי תקנות האלה, כולל המידע הנדרש לפי פסקאות (9) עד (14), לגבי כל אחד משדות המשנה, לפי העניין; {{ח:תתת|(17)}} תכנית הטיסה (ATS) הראשונית כפי שאישרה יחידת הנת״א המתאימה וכן עדכונים בתכנית הטיסה, אם היו; {{ח:תתת|(18)}} עדכון תכנית הטיסה בנתיב, אם נעשה; {{ח:תתת|(19)}} מידע מטאורולוגי ישים. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא נדרש לכלול בתכנית הטיסה המבצעית פריטים אשר אינם ישימים לסוג ההפעלה או אשר מופיעים וזמינים במסמכים אחרים של המפעיל האווירי הנישאים בכלי הטיס, והמפורטים בתקנות אלה. {{ח:תת|(ה)}} מפעיל אווירי יבטיח כי עותק של תכנית הטיסה המבצעית החתומה יועבר לפני ההמראה לתיוק במשרדיו, ואם הדבר אינו אפשרי, יועבר כאמור אל הרשות המוסמכת בשדה ההמראה, או יישמר במקום מתאים בנקודת ההמראה. {{ח:תת|(ו)}} מפעיל אווירי יוודא כי כל הרישומים בתכנית הטיסה המבצעית יהיו מעודכנים ויירשמו בכלי כתיבה בלתי ניתן למחיקה, או באמצעי אחרי שאישר המנהל. {{ח:תת|(ז)}} תקנה זו לא תחול לגבי טיסות פנים־ארציות המבוצעות ביום ובתנאי כט״ר או כטר״מ. {{ח:סעיף|79|הפעלה בתחומי שדה תעופה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בתחומי שדה תעופה, אלא בהתאם להוראות שפורסמו בפמ״ת ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|תקנות 80}} {{ח:פנימי|סעיף 81|ו־81}}. {{ח:תת|(ב)}} פרט אם אושר אחרת על ידי יחידת נת״א, לא יפעיל אדם כלי טיס באזור שדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60}}, אלא לצורך נחיתה בשדה התעופה, המראה ממנו או הסעה בו. {{ח:תת|(ג)}} הטייס המפקד של מטוס, המונע במנוע טורבו־סילוני, יכוון את מצב המדפים לצורך שלבי הנחיתה הסופיים, למצב המדפים המינימלי המורשה לנחיתה, כפי שנקבע בספר הטיסה לעניין התנאים הישימים, אלא אם דרוש אחרת למטרת אימון והדרכה או לצורך רישוי המטוס; אולם בידי הטייס המפקד של המטוס הסמכות והאחריות הסופיים להפעלה בטוחה של המטוס והוא רשאי להשתמש במצב מדפים אחר המאושר לאותו מטוס אם לדעתו הדבר חיוני למען בטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי מפקח על תנועה אוירית ליתן אישור חד פעמי להפעלת כלי טיס למטרה מיוחדת באיזור פיקוח שדה ורשאי המנהל ליתן אישור כללי בכתב להפעלת כלי טיס באיזור פיקוח שדה שלא לצרכים האמורים בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|79א|הסעה באזור תנועה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יסיע אדם מטוס באזור תנועה אלא אם כן האדם האוחז בהגאי המטוס בעת ההסעה כאמור – {{ח:תת|(1)}} המפעיל האווירי של המטוס או נציג מוסמך מטעמו הסמיך אותו לכך, כדין; {{ח:תת|(2)}} מיומן כראוי להסיע את המטוס; {{ח:תת|(3)}} מוסמך להפעיל את מכשיר הרדיו–טלפון, אם נדרשת תקשורת רדיו בשדה התעופה; {{ח:תת|(4)}} קיבל הדרכה בדבר מבנה שדה התעופה וכן המסלולים, השלטים, הסימונים, האורות, האותות וההוראות של יחידת הנת״א, המונחים והנהלים בשדה התעופה, והוא מסוגל למלא אחר הדרישות התפעוליות הנדרשות לתנועה בטוחה של המטוס בשדה התעופה. {{ח:סעיף|79ב|המראה משטח הפעלה ונחיתה בו|תיקון: תשע״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להמריא הליקופטר מאתר שאינו שדה תעופה או מנחת (בתקנה זו – שטח הפעלה) וכן להנחית הליקופטר בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בדק מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה; {{ח:תתת|(2)}} הוא דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו. {{ח:תת|(ב)}} אדם רשאי להמריא מטוס זעיר משטח הפעלה וכן להנחית מטוס זעיר בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא צבר לפחות 100 שעות טיסה בתפקיד טייס מפקד על מטוס זעיר מאז שקיבל את רישיון הטיס שלו ובו הגדר מטוס זעיר; {{ח:תתת|(2)}} לאחר שצבר ניסיון כאמור בפסקה (1) – הוא קיבל מבעל רישיון מדריך טיס ובו הגדר הדרכה למטוס זעיר, שמתקיימות בו דרישות פסקאות (1) עד (3) לתקנת משנה זו (בתקנה זו – המדריך) – {{ח:תתתת|(א)}} הדרכה עיונית בנושא עקרונות נחיתה בשטח הפעלה והמראה ממנו, בעניינים אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} שיטות לבדיקת שטח הפעלה מהאוויר ויישומן, ובכלל זה בחינת אורכו המעשי של שטח ההפעלה, מאפייני סוגים שונים של תשתיות קרקעיות, איתור מכשולים וקביעת משמעותם; {{ח:תתתתת|(2)}} משמעויות נחיתה בתשתיות קרקעיות שונות, ובכלל זה כורכר, דשא או חול והמראה מהן; {{ח:תתתתת|(3)}} מקומות אסורים לנחיתה ולהמראה, ובכלל זה תשתית יבשתית, אזור פיקוח שדה תעופה או אזור מאוכלס; {{ח:תתתתת|(4)}} ביצוע נחיתה והמראה קצרות; {{ח:תתתתת|(5)}} בחירת גלישה לנחיתה וביצועה מתוך התחשבות במכשולים, בגזירת רוח ובמרחק פיזי מהמכשול עצמו; {{ח:תתתתת|(6)}} בחירת דרכי גישה אפשריות לשטח ההפעלה לצורכי פינוי בעת הצורך; {{ח:תתתתת|(7)}} דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת נחיתה בשטח הפעלה ולפני המראה ממנו; {{ח:תתתת|(ב)}} הדרכה זוגית בטיסה, בת שלוש שעות לפחות, לשטח הפעלה וממנו, שבה יתורגלו הנושאים שפורטו בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(3)}} לאחר שקיבל הדרכה כאמור בפסקה (2) – המדריך אישר בכתב, ביומן הטיסות האישי שלו, כי הוא כשיר להפעיל מטוס זעיר לשטח הפעלה וממנו; {{ח:תתת|(4)}} הוא בדק ואישר מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה; {{ח:תתת|(5)}} הוא דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו. {{ח:תת|(ג)}} אדם רשאי להמריא ג׳ירופלן משטח הפעלה וכן להנחית ג׳ירופלן בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימות בו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} לא ימריא אדם משטח הפעלה, ולא ינחית אדם בשטח הפעלה – {{ח:תתת|(1)}} מטוס זעיר או ג׳ירופלן, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס; {{ח:תתת|(2)}} הליקופטר, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס או בקרבתו; {{ח:תתת|(3)}} מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי – {{ח:תתתת|(א)}} אם שטח ההפעלה נמצא בקרבת בני אדם בשטח פתוח; {{ח:תתתת|(ב)}} אם נתיבי ההמראה משטח ההפעלה והגישה אליו נמצאים מעל אזור מאוכלס, זולת אם הנתיבים האמורים נקבעו בפמ״ת לטיסת מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי, לפי העניין. {{ח:תת}} לעניין תקנת משנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מאוכלס“ – מתחם בשטח יישוב, המשמש בעיקר למטרות מגורים, תעשייה, מסחר או פנאי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגורים“ – לרבות מבנה המשמש את הציבור, אף אם אינו משמש למגורים, כגון: מוסדות לימוד, בתי חולים וכיוצא באלה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), רשאי אדם להמריא מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי (בתקנת משנה זו – כלי טיס) משטח הפעלה ולהנחיתו בשטח הפעלה בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ד)(1) ו־(2), ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} באותו אדם מתקיימות הוראות תקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפעלה אווירית מעסיק את אותו אדם, והוא מפעיל את כלי הטיס במסגרת העסקתו כאמור; {{ח:תתת|(3)}} המנהל אישר לבעל רישיון ההפעלה האווירית האמור, במסגרת מפרטי ההפעלה שלו, להמריא כלי טיס ולהנחיתו בנסיבות כאמור בתקנת משנה זו. {{ח:סעיף|79ג|המראה ונחיתה במנחת שניתן רישיון להפעלתו, בשעה שהמנחת אינו מופעל|תיקון: תשע״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי ממנחת ולא ינחית אדם מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי במנחת, בשעה שהמנחת אינו מופעל, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מפעיל המנחת הסכים לכך שאותו אדם יבצע את ההמראה מהמנחת או את הנחיתה בו אף שהמנחת אינו מופעל בידיו, וההמראה או הנחיתה נעשות לפי תנאים שקבע מפעיל המנחת לאותו אדם לעניין שמירת הבטיחות והסדר במנחת, אם קבע; {{ח:תתת|(2)}} אותו אדם בדק מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את המנחת ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה; {{ח:תתת|(3)}} הרישיון להפעלת המנחת תקף, ואינו מוגבל או מותלה; {{ח:תתת|(4)}} אותו אדם דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת הנחיתה במנחת וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות המנחתים}} לא יחולו על מנחת בשעה שהוא משמש לפי תקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מפעיל מנחת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|בתקנות המנחתים}}. {{ח:סעיף|80|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – גבהים מינימליים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס אל שדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח אלא כאמור להלן או אלא אם נקבע אחרת בפמ״ת לגבי אותו שדה תעופה או על ידי יחידת נת״א: {{ח:תת|(1)}} המטוס ייכנס לאיזור פיקוח שדה התעופה בגובה של לא פחות מ־1,500 רגל מעל פני שדה התעופה עד שתידרש ירידה נוספת של המטוס לשם נחיתה בטוחה; {{ח:תת|(2)}} מטוס המצוייד ב־ILS והמבצע גישה לנחיתה למסלול המצוייד ב־ILS יטוס בגובה שיפוע הגלישה (glide slope) או מעליו, בין המסמן החיצוני (outer marker) או נקודת ההצטלבות עם שיפוע הגלישה, אם עמידה בדרישות המתאימות של מרחק מהעננים מחייבת הצטלבות עם הקרן מאוחר יותר (קרוב יותר למסלול), לבין המסמן האמצעי (middle marker); {{ח:תת|(3)}} מטוס המבצע גישה לנחיתה למסלול המצוייד במציין שיפוע גישה חזותי (visual approach slope indicator) יטוס בגובה שיפוע הגלישה או מעליו עד שיידרש גובה נמוך יותר של המטוס לשם נחיתה בטוחה; {{ח:תת|(4)}} פסקאות (2) ו־(3) אינן אוסרות תמרונים רגילים מעל לשיפוע הגלישה, או מתחתיו המבוצעים לשם שמירת זוית {{ח:ת}} שיפוע הגלישה הנכונה. {{ח:סעיף|81|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – גישות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} טייס המבצע גישה לנחיתה בשדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח – {{ח:תת|(1)}} במטוס, יבצע הקפה שמאלית, אלא אם נקבע אחרת בפמ״ת לגבי אותו שדה תעופה או על ידי יחידת נת״א; {{ח:תת|(2)}} בכלי טיס רוטורי, יימנע מהתקרבות לזרימת אויר של כלי טיס עם כנף קבועה. {{ח:סעיף|82|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – יציאות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס הממריא משדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח אלא בהתאם לאמור להלן: {{ח:תת|(1)}} הטייס יטוס לפי נהלי היציאה שפורסמו לגבי אותו שדה תעופה בפמ״ת; {{ח:תת|(2)}} אלא אם נדרש אחרת בנהלי היציאה או בדרישות המתאימות של מרחק מהעננים, הטייס של מטוס המונע במנוע טורבינה וטייס של מטוס גדול, ינסוק לגובה של 1500 רגל מעל פני השטח בפרק הזמן המעשי הקצר ביותר. {{ח:סעיף|83|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – הגבלת רעש|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} טייס של מטוס המונע במנוע טורבינה או של מטוס גדול, הנוחת או הממריא בשדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח ואשר נקבעו על ידי המנהל עבור אותו שדה התעופה נהלי שימוש במסלולים לצורך הגבלת רעש, ישתמש במסלול שנקבע עבורו לפי אותם נהלים על ידי יחידת נת״א; אולם לטייס הסמכות הסופית והאחריות להפעלתו הבטוחה של המטוס ואם הוא קובע, מטעמי בטיחות הטיסה, שיש להשתמש במסלול אחר, תיקבע עבורו יחידת נת״א מסלול זה לשימוש בהתחשב בתנועה האוירית ובתנאים האחרים השוררים במקום. {{ח:סעיף|84|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – מירשה טיסה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם כלי טיס על מסלול המראה או על מסלול הסעה בשדה תעופה שבו פועל מגדל פיקוח, וכן לא ימריא ולא ינחית כלי טיס בשדה תעופה כאמור, אלא אם כן קיבל לכך מירשה טיסה מתאים מיחידת נת״א. {{ח:תת|(ב)}} אם מירשה טיסה להסיע הוא למקום המחייב חציית מסלול המראה לשם הגעה אליו, יחידת הנת״א תכלול בו הוראה מפורשת אם מותר לחצות את המסלול האמור או שיש לעצור לפניו; אדם המסיע כלי טיס לא יחצה מסלול המראה אלא לפי הוראה מפורשת מאת יחידת נת״א כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מסלול המראה“ – מסלול המיועד להמראה ולנחיתה של כלי טיס. {{ח:סעיף|85|הפעלה בשדה ללא מגדל פיקוח|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} טייס המטיס כלי טיס אל שדה תעופה שלא פועל בו מגדל פיקוח או ממנו – {{ח:תתת|(1)}} במקרה של מטוס המתקרב לנחיתה, יבצע הקפה שמאלית, אולם אם מוצגים בשדה התעופה סימון תאורה או סימון חזותי מאושרים המציינים שיש לבצע הקפה ימנית, יבצע הטייס הקפה ימנית; {{ח:תתת|(2)}} במקרה של הליקופטר, יימנע הטייס מהתקרבות לזרימת אויר של כלי טיס; {{ח:תתת|(3)}} במקרה של יציאת כלי הטיס, יטיס הטייס את כלי הטיס לפי נהלי היציאה שנקבעו בפמ״ת לאותו שדה תעופה. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בהמראה או בנחיתה בשדה תעופה שלא פועל בו מגדל פיקוח, אלא אם מילא אחרי ההוראות בפמ״ת בדבר נוהלי טיס המתייחסים לאותו שדה תעופה. {{ח:סעיף|85א|מניעת רעש|תיקון: תשמ״ו, תשע״ד}} {{ח:ת}} מפעיל אווירי לא יפעיל כלי טיס בתחום פעילות מערכת ניטור שפורסם בפמ״ת ברעש העולה על סף הרעש שפורסם בפמ״ת או בנוטאם. {{ח:סעיף|86|הגבלות זמניות על טיסה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} פורסם נוטאם בדבר הגבלות על הטיסה או בדבר איזורים אסורים לטיסה לא יפעיל אדם כלי טיס אלא בכפוף לאותן הגבלות או אלא באישור מיוחד של יחידת נת״א שניתן לגבי אותו כלי טיס. {{ח:סעיף|87|אזורי ניסויי טיסה}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס למטרת ניסויי טיסה, אלא מעל הים הפתוח או מעל אזורים דלילי אוכלוסין שבהם התנועה האוירית דלילה, או במרחבי־אויר שנקבעו במיוחד למטרה זו על ידי המנהל. {{ח:סעיף|88|אזורים מוגבלים או אסורים לטיסה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס באזור שנקבע על ידי המנהל כאזור מוגבל לטיסה או כאזור אסור לטיסה, אלא באישור מראש מאת הרשות השולטת או המשתמשת באותו אזור ומאת יחידת נת״א. {{ח:סעיף|89|טיסה במרחב אוירי מבוקר פוזיטיבית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אוירי מבוקר פוזיטיבית שקבע המנהל אלא אם – {{ח:תת|(1)}} כלי הטיס מופעל לפי כט״מ בגובה שנקבע עבורו על ידי יחידת נת״א; {{ח:תת|(2)}} כאשר מצויים בכלי הטיס מכשירים וציוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנות 21}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33(א)(3)}}; {{ח:תת|(3)}} הטייס המטיס את כלי הטיס מחזיק בהגדר מכשירים. {{ח:סעיף|90|פטור}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתת פטור בכתב מדרישות תקנות {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}}, כולן או מקצתן, ולהתנות תנאים בפטור, אם הוא שוכנע שהפעלת כלי הטיס לפי תנאי הפטור יכולה להתבצע בבטיחות. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לפטור לפי תקנת משנה (א) תוגש למנהל בצורה שיורה. {{ח:תת|(ג)}} תוקף הפטור יהיה כמצוין בו. {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: כללי טיסת ראייה מבוקרת (כטר״מ)}} {{ח:סעיף|91|כללי}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כטר״מ, אלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנות 93}} {{ח:פנימי|סעיף 94|או 94}}. {{ח:סעיף|92|תנאי מזג אויר}} {{ח:ת}} לא יגיש מפעיל כלי טיס תכנית טיסה לפי כטר״מ ולא יפעיל כלי טיס כאמור, אלא אם תנאי מזג האויר מאפשרים ביצוע הטיסה כולה לפי כטר״מ כאמור {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|93|כללי טיסת ראייה מבוקרת|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תש״ן, תש״ס־2}} {{ח:ת}} כללי טיסת ראייה מבוקרת הם: {{ח:תת|(1)}} טיסה לפי כטר״מ תתבצע ביום בלבד, פרט לטיסה באיזורי פיקוח בשדה תעופה, שבהם פועל מגדל פיקוח ובאיזורים אחרים, שנקבעו בפמ״ת של ישראל כי ניתן לבצע את הטיסה בהם גם בזמן תאורה, ובפרוזדורי אויר, פרוזדורי אויר מיוחדים ובנתיבים מוגדרים מראש גם בשעות החשיכה, בתנאי שהטייס מוסמך על פי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}} לבצע טיסות מרחב בלילה וכלי הטיס מצוייד במכשירים ובעזרי רדיו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(2) ו־(3)}}; {{ח:תת|(2)}} מפעיל כלי הטיס יוודא במשך כל זמן הטיסה לפי כטר״מ כל אלה: {{ח:תתת|א.}} קיום קשר ראייה מתמיד עם הקרקע; {{ח:תתת|ב.}} הימנעות מטיסה מעל לעננים או ביניהם, כאשר העננים מכסים יותר ממחצית פני השמים; {{ח:תתת|ג.}} הימנעות מטיסה מעל לעננים בכל כמות שהיא או ביניהם, כאשר הטיסה מתבצעת באיזור פיקוח שדה תעופה; {{ח:תתת|ד.}} הימנעות מכניסה לעננים; {{ח:תתת|ה.}} שמירת מרחק אנכי של לפחות אלף רגל בין כלי הטיס לבין שכבת עננים המכסה יותר ממחצית פני השמים; {{ח:תתת|ו.}} שמירת מרחק אופקי של לפחות ק״מ וחצי בין כלי הטיס לבין עננים בודדים; {{ח:תתת|ז.}} קיום ראות טיסה של לפחות חמישה ק״מ עד לגובה של 10,000 רגל (AMSL) ושמונה ק״מ בגובה של 10,000 רגל (AMSL) ומעלה; {{ח:תת|(3)}} המראה ונחיתה לא יתבצעו כשבסיס העננים המכסים יותר ממחצית פני השמים, הוא פחות מאלף וחמש מאות רגל מעל שדה התעופה; {{ח:תת|(4)}} הגובה המזערי בטיסה לפי כטר״מ, למעט בהמראה או בנחיתה, יהיה כלהלן: {{ח:תתת|א.}} מעל אזורים מאוכלסים או מעל ריכוזי בני אדם בשטח פתוח: {{ח:תתתת|(1)}} ביום – גבוה יותר מגובה המאפשר נחיתה במקרה חירום, ללא פגיעה בבני אדם או ללא גרימת נזק לרכוש על פני הקרקע, אולם בכל מקרה לא נמוך מאלף רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 600 מטרים ממקום הימצאו של כלי הטיס; {{ח:תתתת|(2)}} בלילה – פרט אם פורסם אחרת בפרסומי פמ״ת פנים ארצי – באזור שבו גובה פני הקרקע אינו עולה על 5000 רגל מעל פני הים – לפחות 1000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 3 ק״מ ממקום הימצאו של כלי הטיס, ובאיזור שבו גובה פני הקרקע עולה על 5000 רגל – לפחות 2000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 3 ק״מ ממקום הימצאו של כלי הטיס; {{ח:תתת|ב.}} מעל אזורים ושטחים אחרים: {{ח:תתתת|(1)}} ביום – לפחות 500 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 600 מטר מכלי הטיס; {{ח:תתתת|(2)}} בלילה – לא פחות מהאמור בפסקת משנה א(2); {{ח:תת|(5)}} גובה מירבי לטיסה לפי כטר״מ יהיה 20,000 רגל (AMSL) באזורים יבשתיים או רום טיסה (FL) 200 מעל לים; {{ח:תת|(6)}} מהירות הטיסה תהיה מתחת למהירות הקול. {{ח:סעיף|94|כטר״מ מיוחד|תיקון: תש״ן, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} כאשר תנאי מזג האויר הם מתחת לרמה הנדרשת לטיסות לפי כטר״מ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}}, אך מעל האמור בתקנה זו, יכולה הטיסה להתבצע לפי כטר״מ מיוחד, בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הטיסה היא באזור פיקוח שדה וביום בלבד; {{ח:תתת|(2)}} הטייס המפקד הוא בעל נסיון של לפחות 150 שעות טיסה. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל כלי הטיס יוודא במשך כל זמן הטיסה לפי כטר״מ מיוחד כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} קיום קשר ראייה מתמיד עם הקרקע ועם מסלול הנחיתה; {{ח:תתת|(2)}} הימנעות מכניסה לעננים ושמירת מרחק אופקי של לפחות ק״מ וחצי בין כלי הטיס לבין העננים; {{ח:תתת|(3)}} הימנעות מטיסה מעל לעננים בכל כמות שהיא או ביניהם; {{ח:תתת|(4)}} שמירת מרחק אנכי של לפחות 200 רגל בין כלי הטיס לבין שכבת עננים המכסה יותר ממחצית פני השמים; {{ח:תתת|(5)}} קיום ראות טיסה של לפחות ק״מ וחצי. {{ח:תת|(ג)}} לא ימריא מפעיל כלי טיס לטיסה לפי כטר״מ מיוחד אלא אם תנאי מזג האויר מאפשרים ביצוע הטיסה כולה לפי כטר״מ מיוחד, אלא אם קיבל אישור לכך מראש מיחידת נת״א. {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: כללי טיסת ראייה חקלאית (כטר״ח)}} {{ח:סעיף|95|תחולה}} {{ח:ת}} כטר״ח יחולו על מפעיל כלי טיס בטיסות הקשורות במישרין בביצוע פעילות חקלאית בלבד לרבות הדרכה, העברת נוסעים וחומרים ופיקוח על פעילות כמפורט {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק האחד עשר לתקנות אלה}}. {{ח:סעיף|96|תנאים להפעלת כלי טיס לפי כטר״ח|תיקון: תש״ן}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כטר״ח אלא אם כלי הטיס מורשה לבצע פעילות חקלאית והמפעיל הוא בעל רשיון מתאים לכך. {{ח:תת|(ב)}} טיסות לפי כטר״ח יבוצעו באזורים מיוחדים לכך שנקבעו בפמ״ת ומגובה פני הקרקע ועד לגובה של 500 רגל מעל פני הקרקע – ביום, ועד לגובה של 1500 רגל מעל פני הקרקע – בלילה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|97|מגבלות תנאי מזג אויר}} {{ח:ת}} לא יגיש מפעיל כלי טיס תכנית טיסה לפי כטר״ח ולא יפעיל כלי הטיס בטיסה כאמור, אלא אם הטיסה כולה יכולה להתבצע במגבלות נהלי טיסה לפי כטר״ח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}. {{ח:סעיף|98|נהלי טיסה לפי כטר״ח|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כטר״ח, אלא אם הוא ממלא אחר כל אלה: {{ח:תת|(1)}} מקיים קשר ראייה מתמיד עם הקרקע; {{ח:תת|(2)}} נמנע לחלוטין מכניסה לעננים או לערפל; {{ח:תת|(3)}} נמנע לחלוטין מטיסה מעל לערפל או לערפילים המכסים למעלה ממחצית פני הקרקע בשעות אור יום; {{ח:תת|(4)}} נמנע לחלוטין מטיסה מעל לערפל או לערפילים בכל כמות שהיא בשעות הלילה; {{ח:תת|(5)}} שומר על מרחק אפקי של לפחות ק״מ וחצי בין כלי הטיס לבין ענן בודד; {{ח:תת|(6)}} מקיים ראות טיסה של לפחות ק״מ וחצי; {{ח:תת|(7)}} מוודא קיום ראות אפקית של לפחות 5 ק״מ בטיסות העברה. {{ח:סעיף|99|גובהי טיסה לפי כטר״ח}} {{ח:תת|(א)}} הגובה המזערי בטיסות לפי כטר״ח, פרט בהמראה ובנחיתה, יהיה גובה כזה שימנע לחלוטין כל מגע בין כל חלק של כלי הטיס לבין כל עצם דומם, צומח או חי על פני הקרקע. {{ח:תת|(ב)}} גובה השיוט לטיסות לפי כטר״ח יהיה 200 רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 100 מטר מכלי הטיס – בשעות אור יום, ו־1000 רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 1000 מטר מכלי הטיס – בשעות הלילה. {{ח:תת|(ג)}} הגובה המירבי לטיסות לפי כטר״ח יהיה 500 רגל מעל פני הקרקע – בשעות אור יום, ו־1500 רגל מעל פני הקרקע – בשעות הלילה. {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: כללי טיסת מכשירים (כט״מ)}} {{ח:סעיף|100|תנאים להפעלת כלי טיס לפי כט״מ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ אלא אם התקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} בנתיב הטיסה המתוכנן מצויים מיתקנים אלקטרוניים לעזר בניווט שמישים, ובכלי הטיס מצויות מפות ניווט מתאימות; {{ח:תת|(2)}} בשדה התעופה המיועד לנחיתה ובשדות התעופה המשניים מצויים מיתקני הנמכה אלקטרוניים שמישים ובכלי הטיס מצוי ספר ובו נהלי הנמכה מתאימים ונהלי חירום למקרה של אובדן קשר אלחוט־דיבור בין כלי הטיס לבין יחידת נת״א; {{ח:תת|(3)}} בכלי הטיס מצויים המכשירים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנות 21}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, מכשירים אלה הינם שמישים וכלי הטיס אושר לביצוע טיסה לפי כט״מ; {{ח:תת|(4)}} צוות כלי הטיס הוא בעל רשיונות והגדרים מתאימים. {{ח:סעיף|101|מגבלות תנאי מזג אויר|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יגיש מפעיל כלי טיס תכנית טיסה לפי כט״מ ולא יפעיל את כלי הטיס בטיסה כאמור, אלא אם הטיסה כולה יכולה להתבצע במגבלות תנאי מזג אויר לטיסת מכשירים, כפי שנקבעו בהוראות התעבורה האווירית. {{ח:סעיף|102|גובה מזערי בטיסה לפי כט״מ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס מתחת לגובה המזערי כאמור בתקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} למעט בהמראה או בנחיתה, אם לא נקבעו גבהים מזעריים בהוראות התעבורה האווירית הנוגעות בדבר, הגבהים המזעריים לפי כט״מ יהיו: {{ח:תתת|(1)}} 2,000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 8 ק״מ ממקום הימצאו המשוער של כלי הטיס, באזור שבו גובה פני הקרקע עולה על 5,000 רגל מעל פני הים או באזור הררי; לעניין זה, ”אזור הררי“ – אזור שבו קיימת השתנות של גובה פני שטח העולה על 900 מטרים (3,000 רגל) בתחום מרחק של 18.5 קילומטרים (10 מיילים ימיים); {{ח:תתת|(2)}} 1,000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 8 ק״מ ממקום הימצאו המשוער של כלי הטיס, בכל אזור שאינו כאמור בפסקה (1). {{ח:תת}} ואולם כאשר נקבע גובה מזערי לנתיב (MEA) וגובה מזערי נקי ממכשולים (MOCA) בעבור נתיב מסוים, רשאי הטייס להפעילו מתחת לגובה המזערי לנתיב, בתנאי שיישמר המרחק האנכי הקבוע מעל לגובה המזערי הנקי ממכשולים בתוך מרחק אופקי של 40 קילומטרים (22 מיילים ימיים) מ־VOR שעליו מתבסס נתיב האוויר האמור, לפי מיטב הערכתו של הטייס את מרחק זה. {{ח:תת|(ג)}} מפעיל כלי טיס יתחיל בטיפוס לגובה מזערי הגבוה יותר מגובה מזערי קודם, מיד אחרי מעבר הנקודה בה מתחיל הגובה המזערי החדש, אולם כאשר קיימים מכשולי קרקע יש לחצות את נקודת המעבר כבר בגובה המזערי לחצייה (MCA) הישים או מעליו. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”גובה מזערי נקי ממכשולים“ (MOCA – Minimum Obstacle Clearance Altitude) – הגובה המזערי בקטע טיסה מוגדר המספק את ההפרדה הנדרשת ממכשולים. {{ח:סעיף|103|גובה שיוט בטיסה לפי כט״מ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} גובה השיוט בטיסת שיוט אפקית יהיה הגובה שהוקצה לכלי הטיס על ידי יחידת נת״א עבור אותה טיסה. {{ח:תת|(ב)}} הגובה המירבי לטיסות לפי כט״מ הוא גובה טיסה של 100,000 רגל או רום טיסה 1000 (1000 FL). {{ח:תת|(ג)}} לא ישנה מפעיל כלי טיס גובה שיוט אלא אם קיבל אישור לכך מאת יחידת נת״א. {{ח:תת|(ד)}} לא תבוצע הנמכה של כלי טיס אלא באישור יחידת נת״א. {{ח:סעיף|104|מסלול טיסה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} פרט אם אושר אחרת על ידי יחידת נת״א, לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה לפי כט״מ אלא בקו האמצע של פרוזדור אויר, או בקו האמצע של נתיב אויר מוגדר מראש, כפי שנקבעו בפמ״ת של ישראל. אולם תקנה זו אינה אוסרת תימרון כלי הטיס כדי לחלוף על פני תנועה אוירית אחרת במרחק בטוח או תמרון כלי טיס, בתנאי כטר״מ, כדי לוודא שמסלול הטיסה המיועד להנמכה או לטיפוס פנוי. {{ח:סעיף|105|קשר רדיו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} טייס מפקד של כלי טיס בטיסה לפי כט״מ יקיים האזנה מתמדת בתדר המתאים וידווח באמצעות רדיו בהקדם האפשרי על כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הזמן והגובה של מעבר כל נקודת דיווח חובה או נקודת דיווח שהוא נדרש לדווח עליה על ידי יחידת נת״א; אולם כאשר כלי הטיס נמצא בבקרת מכ״מ, ידווח רק על מעבר כלי הטיס נקודות דיווח שהוא נדרש לדווח עליהן במיוחד על ידי יחידת נת״א; {{ח:תת|(2)}} כל תנאי מזג אויר בלתי צפויים שבהם הוא נתקל; וכן {{ח:תת|(3)}} כל מידע אחר הקשור בבטיחות הטיסה. {{ח:סעיף|106|אבדן קשר רדיו|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הופסק קשר הרדיו בכלי טיס בטיסה לפי כט״מ עקב תקלה כלשהי, ינהג הטייס כאמור בתקנה זו, זולת אם אושר אחרת על ידי יחידת נת״א. {{ח:תת|(ב)}} היו תנאי מזג האויר ברמה של כט״ר (Visual Meteorological Conditions – VMC), ימשיך הטייס את הטיסה לפי כטר״מ וינחת בשדה תעופה המתאים הקרוב ביותר. {{ח:תת|(ג)}} אם תנאי מזג האוויר ברמה של כט״מ או שהטייס לא יכול לנהוג לפי תקנת משנה (ב), ימשיך הטייס בטיסה כאמור להלן: {{ח:תתת|(1)}} נתיב – {{ח:תתתת|(א)}} ימשיך בנתיב הטיסה שאושר במירשה הטיסה האחרון שקיבל; {{ח:תתתת|(ב)}} אם יחידת נת״א מדריכה את הטייס בהכוונת מכ״מ – ימשיך בנתיב הישיר מהמקום שבו אירעה התקלה אל נקודת הקבע, הנתיב, או פרוזדור הטיסה שצוינו במירשה הטיסה שניתן לפי המכ״מ (Vector Clearance); {{ח:תתתת|(ג)}} אם לא צוין נתיב – ימשיך בנתיב שיחידת הנת״א הודיעה שהוא צפוי בשלב מתן מירשה הטיסה הבא; {{ח:תתתת|(ד)}} אם לא צוין נתיב ולא נמסר על נתיב צפוי כאמור בפסקת משנה (ג), ימשיך בנתיב שצוין בתכנית הטיסה; {{ח:תתת|(2)}} גובה – ימשיך גבוה ביותר מבין הגבהים או רומי הטיסה המצוינים להלן בעבור קטעי הנתיב: {{ח:תתתת|(א)}} הגובה או רום הטיסה שצוין במירשה הטיסה האחרון שקיבל; {{ח:תתתת|(ב)}} הגובה המזערי לטיסות כט״מ יומר, אם הדבר מתאים לכך, לרום טיסה מזערי כאמור בתקנה ‎91.121(c)‎ ל־פ.א.ר.; {{ח:תתתת|(ג)}} הגובה או רום הטיסה שיחידת נת״א הודיעה שהם צפויים בשלב מירשה הטיסה הבא; {{ח:תתת|(3)}} עזיבת קבע המתנה – אם התקבלו הוראות המתנה, יעזוב הטייס את קבע ההמתנה בזמן שנקבע כצפוי לקבלת מירשה טיסה נוסף, או, אם התקבל זמן כאמור, יעזוב את קבע ההמתנה כדי להגיע לקבע שממנו מתחילה הגישה קרוב ככל האפשר לזמן־תחילת־הגישה כפי שנקבע לו במירשה הטיסה; {{ח:תתת|(4)}} הנמכה לגישה – יתחיל בהנמכה מגובה השיוט או מרום הטיסה כאשר יגיע לקבע אשר ממנו מתחילה הגישה, ואולם לא לפני – {{ח:תתתת|(א)}} זמן־תחילת־הגישה כפי שנקבע לו במירשה הטיסה, אם התקבל; {{ח:תתתת|(ב)}} אם הזמן האמור לא התקבל – זמן ההגעה המשוער לפי תכנית הטיסה כפי שאישרה יחידת נת״א. {{ח:סעיף|107|דיווח על תקלה במכשיר עזר לניווט|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} ארעה בכלי טיס, המופעל בטיסה לפי כט״מ, תקלה במכשיר עזר לניווט, לרבות במכשירי הקשר, ידווח על כך מפעיל כלי הטיס מיד ליחידת נת״א, יודיע ליחידה את מידת העזרה הדרושה לו, ויציין באיזו מידה התקלה מגבילה את יכולתו להטיס את כלי הטיס לפי כט״מ בהתאם להוראות התעבורה האווירית הישימות. {{ח:סעיף|108|גישת מכשירים לשדה תעופה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} פרט אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס כאשר נדרשת גישת מכשירים לשדה תעופה, אלא לפי נהלי גישת מכשירים סטנדרטית שנקבעו עבור אותו שדה תעופה על ידי הרשות המוסמכת לכך במדינה שבה הוא מצוי. {{ח:סעיף|109|מינימות לנחיתה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן זה}}, כאשר נוהל גישת מכשירים שבו משתמשים מפרט ומחייב גובה החלטה וגובה מינימלי להנמכה (MDA) יהיה גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה, הגבוה מבין אלה: {{ח:תת|(א)}} גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה שנקבע באותו נוהל גישה; {{ח:תת|(ב)}} גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה שנקבעו במקום אחר לטייס המפקד של כלי הטיס; {{ח:תת|(ג)}} גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה שנקבעו בהתאם לציוד שמותקן בכלי הטיס. {{ח:סעיף|110|מינימה להמראה משדה תעופה אזרחי|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} פרט אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה מסחרית בהמראה משדה תעופה אזרחי בטיסת כט״מ אלא אם תנאי מזג האויר הינם במינימת מזג האויר שנקבעה להמראה מאותו שדה תעופה בהוראות התעבורה האווירית, או מעליה; אם המינימה להמראה לא נקבעה בהוראות התעבורה האווירית, לגבי שדה תעופה מסויים, יחולו המינימות להמראות לפי כט״מ, כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} כלי טיס חד־מנועיים ודו־מנועיים – ראות של 1,500 מטר; {{ח:תת|(2)}} כלי טיס בעל יותר משני מנועים – ראות של 800 מטר. {{ח:סעיף|111|שדה תעופה צבאי}} {{ח:ת}} פרט אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ אל שדה תעופה צבאי או ממנו, אלא לפי נהלי גישת מכשירים ולפי המינימות להמראה ולנחיתה שנקבעו על ידי הרשות הצבאית האחראית על אותו שדה תעופה ושפורסמו בפמ״ת או שאושרו לאותו מפעיל על ידי המנהל. {{ח:סעיף|112|ערכי RVR וראות אפקית|תיקון: תשמ״ח־3, תש״ן}} {{ח:ת}} פרט למינימות עבור הפעלה בקטגוריה II ו־III במקרה בו מינימות טווח ראייה במסלול (RVR) להמראה או לנחיתה מתוארות בנוהל גישת מכשירים, אולם לא דווחו ערכי RVR עבור המסלול המיועד להפעלה, יומר ערך מינימת RVR לערך של ראות אפקית, בהתאם לטבלה דלהלן וערך זה ישמש כראות האופקית הישימה לאותו מסלול: {{ח:תת}} <table> <tr><th>ראות אופקית במטרים</th><th>RVR ברגל</th></tr> <tr><td>400</td><td>1,600</td></tr> <tr><td>800</td><td>2,400</td></tr> <tr><td>1,000</td><td>3,200</td></tr> <tr><td>1,200</td><td>4,000</td></tr> <tr><td>1,400</td><td>4,500</td></tr> <tr><td>1,600</td><td>5,000</td></tr> <tr><td>2,000</td><td>6,000</td></tr> </table> {{ח:סעיף|113|טיסה מחוץ לנתיבים ושימוש במכ״מ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אושר שימוש במכ״מ בתעבורה האוירית, ניתן להעזר בו לא רק להשגחה (surveillance) ולהנמכות מכ״ם מדוייקות, אלא גם בתהליכי גישת מכשירים שונים המבוססים על עזרי ניווט מסוגים אחרים. ניתן להשתמש בווקטורים של מכ״מ כדי לספק הנחיית כיוון דרך הקטעים (segments) של תהליך הגישה עד לקבע הגישה הסופית (FAF – Final Approach Fix) או המקום של תחילת הגישה הסופית. {{ח:תת|(ב)}} בטיסה מחוץ לנתיבים או בטיסה לאורך וקטור של מכ״מ ישמור הטייס, לאחר שקיבל מירשה טיסה לגישה (approach clearance) על הגובה האחרון שהוקצה לו, בנוסף לקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 102|תקנה 102}}, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} הוקצה לו גובה אחר על ידי יחידת נת״א; או {{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס התייצב בקטע של נתיב שפורסם או בקטע של תהליך גישת מכשירים. {{ח:תת|(ג)}} התייצב כלי הטיס כאמור בפסקה (ב)(2), ימשיך הטייס את טיסתו וינמיך בהתאם לגבהים שפורסמו לנתיבים עבור כל קטע עוקב של הנתיב או של תהליך הגישה, אלא אם ניתן לו גובה אחר על ידי יחידת נת״א. {{ח:תת|(ד)}} הגיע כלי הטיס לקבע הגישה הסופית (FAF) או למקום הגישה הסופית, רשאי הטייס – {{ח:תתת|(1)}} להשלים את גישת המכשירים בהתאם לתהליך הגישה שפורסם לאותו עזר ניווט; או {{ח:תתת|(2)}} להמשיך לנחיתה לפי תהליך מכ״מ השגחה (PPI – Planned Position Indicator) או לפי גישת מכ״מ מדוייקת (PAR – Precision Approach Radar). {{ח:סעיף|114||תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|115|הפעלה מתחת לגובה החלטה או לגובה מזערי להנמכה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס תוך שימוש בתהליכי גישת מכשירים כאמור בהוראות התעבורה האווירית, למעט לפי קטגוריות II ו־III, אלא אם כן הוא עונה על הוראות תקנה זו, זולת אם אישר לו המנהל אחרת. {{ח:תת|(ב)}} בשדה תעופה שבו נקבעו גובה החלטה או גובה מזערי להנמכה לא ימשיך טייס בשימוש בתהליכי גישת מכשירים מתחת לגובה ההחלטה או לגובה המזערי להנמכה המותרים לאותו נוהל, אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס נמצא בכל עת במקום המאפשר לטייס המפקד, בראייה, להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד תוך תמרון ובשיעורי הנמכה רגילים, ולגבי כלי טיס המופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, לגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור; {{ח:תתת|(2)}} ראות הטיסה אינה פחותה מהראות המזערית שנקבעה בנוהל לגישת המכשירים שבשימוש; {{ח:תתת|(3)}} פרט לגישות מכשירים המבוצעות לפי תהליכי הנמכה בקטגוריות II או III, הטייס המבצע הנמכה יראה ויזהה בבירור לפחות אחד העזרים החזותיים המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} את מערכת תאורת הגישה; ואולם טייס הנעזר באורות הגישה לקביעת נקודת ייחוס, לא ינמיך מתחת לגובה של 100 רגל מעל גובה אזור הנגיעה, אלא אם כן הוא יכול לראות בבירור ולזהות גם את האורות האדומים שבשורות הצד של מערכת תאורת הגישה; {{ח:תתתת|(ב)}} את מפתן המסלול, סימוניו או תאורתו; {{ח:תתתת|(ג)}} את אזור הנגיעה, סימניו או תאורתו; {{ח:תתתת|(ד)}} את תאורת התחלת המסלול; {{ח:תתתת|(ה)}} את אורות סימון זווית הגלישה (VASI או PAPI); {{ח:תתתת|(ו)}} את המסלול, סימוניו או תאורתו. {{ח:תת|(ג)}} טייס המבצע גישת מכשירים יתחיל מיד בתהליך הליכה סביב מתאים – {{ח:תתת|(1)}} אם לפני הנגיעה לא מתקיים אחד מהתנאים האמורים בתקנת משנה (ב) באחד ממקרים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} כאשר כלי הטיס מופעל מתחת לגובה המזערי להנמכה (MDA); {{ח:תתתת|(ב)}} כאשר כלי הטיס הגיע לנקודת ההליכה סביב (MAPt) או לגובה החלטה או בכל עת לאחר מכן עד לנגיעה; {{ח:תתת|(2)}} אם בעת ביצועה של ההקפה (Circle to land) בגובה המזערי להנמכה (MDA) או מעליו, הטייס לא רואה בבירור חלק מהשדה החייב בזיהוי, למעט בעת ביצוען של פניות רגילות. {{ח:סעיף|115א|הפעלה בקטגוריות II ו־<wbr>III|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריות גישת מכשירים II ו־III אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הצוות המטיס את כלי הטיס מורכב מטייס מפקד ומטייס משנה שהם בעלי אישור להפעלה זו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}}; {{ח:תתת|(2)}} לכל אדם הנמנה עם הצוות המטיס את כלי הטיס הידע המתאים וההיכרות עם הנהלים לסוג ההפעלה; {{ח:תתת|(3)}} בלוח המכשירים שלפני הטייס המטיס את כלי הטיס, מצויים מכשירים המתאימים לשיטת ההנחיה וההנמכה הנמצאת בשימוש בסוג ההפעלה. {{ח:תת|(ב)}} זולת אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריות II ו־III אלא אם כן כל אחד ואחד ממרכיבי מיתקני ההנחיה וההנמכה הקרקעיים הדרושים לאותו סוג של גישת המכשירים והציוד המורכב בכלי הטיס המתאים להם לפי רשימת הציוד הנדרש להפעלה זו, מותקנים, מופעלים ונמצאים במצב שמיש וזמין. {{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנה זו, כאשר נוהל גישת מכשירים שבו משתמשים מפרט וקובע גובה החלטה, יהיה גובה ההחלטה המותר הגבוה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} גובה ההחלטה שנקבע באותו נוהל גישה; {{ח:תתת|(2)}} גובה ההחלטה שנקבע במקום אחר לטייס המפקד של כלי הטיס; {{ח:תתת|(3)}} גובה ההחלטה שנקבע בהתאם לציוד המותקן בכלי הטיס. {{ח:תת|(ד)}} זולת אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריות II או III אשר לגביו נקבע גובה החלטה מתחת לגובה ההחלטה המותר, אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס נמצא, בכל עת, במקום המאפשר לו בראייה להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד בתמרון ובשיעורי הנמכה רגילים ולגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור; {{ח:תתת|(2)}} הטייס המבצע הנמכה יראה ויזהה בבירור אחד העזרים החזותיים לפחות המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} מערכת תאורת גישה; ואולם לא ינמיך הטייס מתחת לגובה של 100 רגל מעל גובה אזור הנגיעה אלא אם כן הוא יכול לראות בבירור ולזהות גם את האורות האדומים שבשורות הצד של מערכת תאורת הגישה; {{ח:תתתת|(ב)}} מפתן המסלול, סימוניו או תאורתו; {{ח:תתתת|(ג)}} אזור הנגיעה או סימוני אזור הנגיעה; {{ח:תתתת|(ד)}} אורות אזור הנגיעה. {{ח:תת|(ה)}} זולת אם אישר המנהל אחרת, אם לפני הנגיעה לא מתקיים אחד מהתנאים האמורים בתקנת משנה (ד) לפחות, הטייס המבצע גישת מכשירים כמפורט בתקנה זו יבצע תהליך הליכה סביב מתאים. {{ח:תת|(ו)}} לא ינחית אדם כלי טיס בהפעלה של קטגוריה III, שלא נקבע בעבורה גובה החלטה, אלא לפי התנאים המפורטים באישור שנתן המנהל. {{ח:תת|(ז)}} לא יפעיל מחזיק רישיון הפעלה אווירית כלי טיס בקטגוריות II או III אלא אם כן הדבר הותר במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון ולפי תנאיהם, ולפי המפורט בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון; והוראות תקנת משנה (א)(1) לא יחולו לגבי צוות המטיס את כלי הטיס המועסק בידי בעל רישיון הפעלה אווירית כאמור, לגבי טיסה שהוא מבצע במסגרת העסקתו כאמור. {{ח:סעיף|115ב|ספר עזר להפעלה בקטגוריה II ו־<wbr>III|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי בהפעלה של קטגוריה II או III אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} נמצא בכלי הטיס ספר עזר מעודכן המאושר להפעלה של קטגוריה II או III בעבור כלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} ההפעלה מתבצעת לפי נהלים, הוראות והגבלות אשר בספר העזר; {{ח:תתת|(3)}} המכשירים והציוד המפורטים בספר העזר והדרושים בעבור הפעלה של קטגוריה II או III נבדקו ותוחזקו לפי דרישות הכלולות בספר העזר. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי יחזיק עותק מעודכן של ספר העזר המאושר להפעלה של קטגוריה II או III בבסיס הפעולות הראשי שלו ויגיש אותו לביקורת המנהל לפי דרישתו. {{ח:תת|(ג)}} תקנה זו לא תחול לגבי מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}. {{ח:סעיף|115ג|הרשאה מיוחדת להפעלה בקטגוריה III|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} המנהל רשאי לתת תעודת הרשאה המתירה למפעיל אווירי, בהפעלה כללית, לסטות מדרישות {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנות 33(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 115א|115א}}, {{ח:פנימי|סעיף 115ב|ו־115ב}} לשם הפעלת מטוסים קטנים המוגדרים ככלי טיס מקטגוריה ”A“ בתקנה 97.3 לפ.א.ר., בפעולות קטגוריה II, אם מצא כי אותה הפעלה יכולה להתבצע בבטיחות ולפי תנאי התעודה. {{ח:סעיף|115ד|מערכת הגברת ראות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 115|בתקנה 115}}, רשאי טייס להפעיל כלי טיס מתחת לגובה המזערי להנמכה או להמשיך בגישה מתחת לגובה ההחלטה ולנחות, גם בלא שימוש בתהליכי גישת מכשירים לפי קטגוריות II או III, אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מצויד והטייס עושה שימוש במערכת הגברת ראות (EVS – Enhanced Vision System) אשר התצוגה שלה מתאימה לתמרון כלי הטיס, המאושרת על ידי המנהל, או, בכלי טיס זר – {{ח:תתתת|(א)}} המופעל בתובלה אווירית מסחרית – שמדינת המפעיל אישרה; {{ח:תתתת|(ב)}} המופעל בהפעלה כללית – שמדינת הרישום אישרה; {{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס נמצא בכל עת במקום המאפשר לו להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד תוך תמרון ובשיעורי הנמכה רגילים, ולגבי כלי טיס המופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, לגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור; {{ח:תתת|(3)}} הטייס המבצע את ההנמכה מצא כי ראות הטיסה המתאפשרת באמצעות שימוש במערכת הגברת הראות אינה פחותה מהראות המזערית שנקבעה בנוהל לגישת המכשירים שבשימוש; {{ח:תתת|(4)}} הטייס המבצע את ההנמכה יראה ויזהה בבירור באמצעות מערכת הגברת הראות את מערכת תאורת הגישה, או את העזרים החזותיים המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} מפתן המסלול, המזוהה באמצעות אחד מאלה לפחות: {{ח:תתתתת|(1)}} התחלת משטח הנחיתה של המסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} תאורת המפתן; {{ח:תתתתת|(3)}} תאורת הזיהוי של קצה המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} אזור הנגיעה, המזוהה באמצעות אחד מאלה לפחות: {{ח:תתתתת|(1)}} משטח הנחיתה באזור הנגיעה; {{ח:תתתתת|(2)}} תאורת משטח הנגיעה; {{ח:תתתתת|(3)}} סימוני משטח הנגיעה; {{ח:תתתתת|(4)}} תאורת המסלול; {{ח:תתת|(5)}} הטייס הוסמך לעשות שימוש במערכת הגברת ראות, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}} – לפי תכנית האימונים של המפעיל האווירי; {{ח:תתתת|(ב)}} בכל הפעלה אחרת – בהתאם לפי הוראות לשמירה על כשירות כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרישיונות}}; {{ח:תתת|(6)}} אם כלי הטיס מופעל בתובלה אווירית מסחרית – המפעיל האווירי הורשה לכך במפרטי ההפעלה שלו. {{ח:תת|(ב)}} הטייס המבצע את ההנמכה לא ינמיך מתחת לגובה של 100 רגל מעל אזור הנגיעה של המסלול המיועד, אלא אם כן ראות הטיסה הקיימת מאפשרת לו לראות בבירור ולזהות, בלא שימוש במערכת הגברת הראות את אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} סימוני מפתן המסלול או תאורת מפתן המסלול; {{ח:תתת|(2)}} סימוני אזור הנגיעה או תאורת אזור הנגיעה. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מערכת הגברת ראות“ – מערכת מוטסת בעלת היכולות המפורטות בתקנת פ.א.ר. ‎91.175(m)‎. {{ח:סעיף|116|רכיבים או עזרי ראייה בלתי שמישים או שאינם בפעולה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} רכיבי הקרקע הבסיסיים של ILS הם משדר קרן כיוון (Localizer), משדר קרן זוית גלישה (Glide Slope), מסמן חיצוני (Outer Marker), מסמן אמצעי (Middle Marker) ובמקרים של שימוש ב־ILS להפעלה בקטגוריות II ו־III גם מסמן פנימי (Inner Marker); משואה ממקמת (Compass Locator) או מכ״מ דיוק (Precision Radar) יכולים לשמש תחליף למסמן חיצוני או למסמן אמצעי; משואת תג״מ כל כיוונית (VOR), מד מרחק (DME), או משואה לא כיוונית (NDB) מאושרים לנוהל גישת המכשירים או מכ״מ השגחה של שדה תעופה (ASR), יכולים לשמש תחליף למסמן חיצוני; עזרים העשויים לבוא כתחליף למסמן הפנימי בהפעלה בקטגוריה II ו־III יפורטו בנהלי גישה מתאימים, בהיתרי המנהל או במפרטי ההפעלה. מקום שתהליך גישת ILS כאמור בהוראות התעבורה האווירית מכתיב מינימות ראות של 550 או 600 מטרים (1800 או 2000 רגל RVR), אורות מסלול בעלי עצמה גבוהה, אורות איזור הנגיעה, אורות וסימון קו אמצע המסלול ומכשירי מדידת RVR הינם עזרים המהווים חלק חיוני מ־ILS למינימות אלה. {{ח:תת|(ב)}} מלבד כאמור בתקנת משנה (ג) או אם לא קבע המנהל אחרת, אם רכיב קרקע, עזר ראייה או RVR הוא בלתי שמיש, אינו בפעולה או שאין מפעילים אותו, המינימות לגישה ישירה המצויינות בכל תהליך גישה כאמור בהוראות התעבורה האווירית, מועלות כמצויין בטבלות שבתקנת משנה (ג). אם המכשיר בכלי הטיס המיועד לקליטת רכיב קרקע אינו בפעולה או אינו בשימוש, תחול העלאת המינימה המתייחסת לאותו רכיב קרקע כאמור. אם יותר מרכיב אחד או עזר הוא בלתי שמיש, אינו בפעולה או שאין מפעילים אותו, כל מינימה תועלה למינימה הגבוהה ביותר הנדרשת מכל אחד מהרכיבים או העזרים שהם בלתי שמישים, אינם בפעולה או שאין מפעילים אותם. {{ח:תת|(ג)}} אלה טבלות העלאות המינימות הנדרשות במקרה של אי פעולת רכיבים ועזרים: {{ח:תתת|(1)}} ILS ומכ״מ דיוק (PAR) {{ח:תתת}} <table> <tr><th>רכיב או עזר</th><th>העלאת גובה החלטה DH {{ש}} (ברגל)</th><th>העלאת הראות {{ש}} (במטר)</th><th>קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים</th></tr> <tr><td>LOC*</td><td>גישה ILS אינה מאושרת</td><td>–</td><td>כולן</td></tr> <tr><td>GS</td><td>בהתאם למצויין בתהליך</td><td>–</td><td>כולן</td></tr> <tr><td>OM, *MM*</td><td>50 רגל</td><td>ללא שינוי</td><td>ABC</td></tr> <tr><td>OM, *MM*</td><td>50 רגל</td><td>הוסף 400 מטר</td><td>D</td></tr> <tr><td>ALS</td><td>50 רגל</td><td>הוסף 400 מטר</td><td>כולן</td></tr> <tr><td>MALSR</td><td>50 רגל</td><td>הוסף 400 מטר</td><td>ABC</td></tr> </table> {{ח:תתת}} {{מוקטן|*) אינו ישים למכ״מ דיוק (PAR).}} {{ח:תתת|(2)}} עם מינימת ראות של 550 מטר או מינימת ראות RVR של 600 מטר {{ח:תתת}} <table> <tr><th>רכיב או עזר</th><th>העלאת גובה החלטה DH {{ש}} (ברגל)</th><th>העלאת הראות {{ש}} (במטר)</th><th>קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים</th></tr> <tr><td>LOC</td><td>גישת ILS אינה מאושרת</td><td>–</td><td>כולן</td></tr> <tr><td>GS</td><td>בהתאם למצויין בתהליך</td><td>–</td><td>כולן</td></tr> <tr><td>OM, MM</td><td>50 רגל</td><td>הגדל עד 800 מטר</td><td>ABC</td></tr> <tr><td>OM, MM</td><td>50 רגל</td><td>הגדל עד 1200 מטר</td><td>D</td></tr> <tr><td>ALS</td><td>50 רגל</td><td>הגדל עד 1200 מטר</td><td>כולן</td></tr> <tr><td>HIRL</td><td>ללא שינוי</td><td>הגדל עד 800 מטר</td><td>כולן</td></tr> <tr><td>TDZL, RCLS, RCLM</td><td>בהתאם למצויין בתהליך</td><td>–</td><td>כולן</td></tr> <tr><td>RVR</td><td>ללא שינוי</td><td>הגדל עד 800 מטר</td><td>כולן</td></tr> </table> {{ח:תתת|(3)}} LDA‏, LOC‏, VOR‏, ASR {{ח:תתת}} <table> <tr><th>רכיב או עזר</th><th>העלאת MDA {{ש}} (ברגל)</th><th>העלאת הראות {{ש}} (במטר)</th><th>קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים</th></tr> <tr><td>ALS, SSALSR, MALSR</td><td>ללא שינוי</td><td>הוסף 800 מטר</td><td>ABC</td></tr> <tr><td>SSALS, MALS, HIRL, REIL</td><td>ללא שינוי</td><td>הוסף 400 מטר</td><td>ABC</td></tr> </table> {{ח:תתת|(4)}} NDB (ADF)‎ {{ח:תתת}} <table> <tr><th>רכיב או עזר</th><th>העלאת MDA {{ש}} (ברגל)</th><th>העלאת הראות {{ש}} (במטר)</th><th>קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים</th></tr> <tr><td>ALS, SSALSR, MALSR</td><td>ללא שינוי</td><td>הוסף 400 מטר</td><td>ABC</td></tr> </table> {{ח:תת|(ד)}} לעניין תקנה זו תהיה לראשי התיבות ולקיצורים המצויינים בטבלות המשמעות כמצויין לצידם להלן: {{ח:תת}} <table> <tr><td>ILS</td><td>–</td><td>instrument landing system</td><td>–</td><td>שיטת גישת מכשירים;</td></tr> <tr><td>PAR</td><td>–</td><td>precision radar approach</td><td>–</td><td>הנמכת מכ״ם דיוק;</td></tr> <tr><td>LOC</td><td>–</td><td>localizer</td><td>–</td><td>משדר קרן כיוון;</td></tr> <tr><td>GS</td><td>–</td><td>glide slope</td><td>–</td><td>משדר קרן זוית גלישה;</td></tr> <tr><td>OM</td><td>–</td><td>outer marker</td><td>–</td><td>מסמן חיצוני;</td></tr> <tr><td>MM</td><td>–</td><td>middle marker</td><td>–</td><td>מסמן אמצעי;</td></tr> <tr><td>ALS</td><td>–</td><td>approach lights system</td><td>–</td><td>אורות גישה;</td></tr> <tr><td>MALSR</td><td>–</td><td>medium intensity approach light system with runway allignment indicator lights</td><td>–</td><td>אורות גישה בעצמה בינונית עם תאורת הכוונה להתיישרות על המסלול;</td></tr> <tr><td>RVR</td><td>–</td><td>runway visual range</td><td>–</td><td>טווח ראייה במסלול;</td></tr> <tr><td>HIRL</td><td>–</td><td>high intensity runway lights</td><td>–</td><td>אורות מסלול בעצמה גבוהה;</td></tr> <tr><td>TDZL</td><td>–</td><td>touchdown zone lights</td><td>–</td><td>אורות איזור נגיעה;</td></tr> <tr><td>RCLS</td><td>–</td><td>runway centerline system</td><td>–</td><td>אורות קו אמצעי;</td></tr> <tr><td>RCLM</td><td>–</td><td>runway centerline marking</td><td>–</td><td>סימון קו אמצעי;</td></tr> <tr><td>LDA</td><td>–</td><td>localizer type directional aid</td><td>–</td><td>עזר כיווני מסוג משדר קרן כיוון;</td></tr> <tr><td>VOR</td><td>–</td><td>very high frequency omnidirectional range station</td><td>–</td><td>משואת תג״מ כל־כיוונית;</td></tr> <tr><td>ASR</td><td>–</td><td>airport surveillance radar</td><td>–</td><td>מכ״מ השגחה של שדה תעופה;</td></tr> <tr><td>SSALSR</td><td>–</td><td>simplified short approach lights system with runway alignment indicator lights</td><td>–</td><td>אורות גישה פשוטים מקוצרים עם תאורת הכוונה להתיישרות על המסלול;</td></tr> <tr><td>SSALS</td><td>–</td><td>simplified short approach lights system</td><td>–</td><td>אורות גישה פשוטים מקוצרים;</td></tr> <tr><td>MALS</td><td>–</td><td>medium intensity approach light system</td><td>–</td><td>גישה בעצמה בינונית;</td></tr> <tr><td>REIL</td><td>–</td><td>runway end indication lights</td><td>–</td><td>אורות זיהוי קצה המסלול;</td></tr> <tr><td>ADF</td><td>–</td><td>automatic direction finder</td><td>–</td><td>מוצא כיוון אוטומטי;</td></tr> <tr><td>NDB</td><td>–</td><td>non-directional beacon</td><td>–</td><td>משואה לא־כיוונית;</td></tr> </table> {{ח:תת|(ה)}} טבלאות הרכיבים והעזרים הבלתי פעילים כאמור בפסקאות (1) עד (4) לתקנת משנה (ג) אינן ישימות לתהליכי הליקופטר; המינימות להליקופטרים נקבעות לכל תהליך בנפרד עבור רכיבים או עזרים בלתי שמישים. {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: יירוט כלי טיס}} {{ח:סעיף|117|חובות טייס מפקד של כלי טיס מיורט|תיקון: תשע״ד, תשע״ח}} {{ח:ת}} טייס מפקד של כלי טיס שיורט על ידי כלי טיס אחר, יבצע מיידית את כל אלה: {{ח:תת|(1)}} ימלא אחר כל ההוראות שנתן טייס כלי הטיס המיירט וישיב להן, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 121|בתקנה 121}}; {{ח:תת|(2)}} יודיע על היירוט, אם הדבר אפשרי, ליחידת נת״א; {{ח:תת|(3)}} ינסה להקים קשר רדיו עם כלי הטיס המיירט או עם יחידת פיקוח־יירוט המתאימה, בתדר החירום 121.5 מג״ה ויחזור על קריאה זו בתדר החירום 243 מג״ה, אם הדבר מעשי, ויציין את זהות כלי הטיס ומקום הימצאו ואת טיבה של הטיסה; {{ח:תת|(4)}} יברור על הטרנספונדר קוד 7700 ב־MODE A, אלא אם קיבל הוראה אחרת מיחידת נת״א המתאימה; {{ח:תת|(5)}} אם כלי הטיס מצויד במערכות עקיבה אוטומטיות תלויות (ADS-B‏, ADS-C) יבחר את פונקציית החירום המתאימה, אם אפשר, אלא אם כן קיבל הוראה אחרת מיחידת הנת״א המתאימה. {{ח:סעיף|118|פעולות טייס מפקד בקבלת הוראות סותרות בקשר רדיו|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} התקבלו בקשר רדיו, מכל מקור שהוא, הוראות העומדות בסתירה לאלה שניתנו מאת טייס כלי הטיס המיירט בין באותות ראייה ובין בקשר רדיו, יבקש הטייס המפקד של כלי הטיס המיורט הבהרה מיידית מאותו מקור, וימשיך למלא אחר ההוראות שניתנו לו באותות ראייה או בקשר רדיו על ידי טייס כלי הטיס המיירט. {{ח:סעיף|119|משמעות המונח יירוט}} {{ח:ת}} המונח יירוט {{ח:פנימי|פרק 5|בסימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק זה]}}}} אינו כולל שירות יירוט או ליווי שניתן לפי בקשה, לכלי טיס במצוקה. {{ח:סעיף|120|חובות בעל רשיון הפעלה אווירית|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} בעל רשיון הפעלה אווירית – {{ח:תת|(1)}} יכלול בספר העזר למבצעים נהלים לשעת חירום במקרה של יירוט, לרבות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5|פרק זה}} הקשורות ליירוט כלי טיס; {{ח:תת|(2)}} יוודא שאנשי צוות האויר המועסקים על ידו ועובדים אחרים שעשויה להיות להם נגיעה בעניין, בקיאים בנהלים כאמור בפסקה (1); {{ח:תת|(3)}} יוודא המצאותם של הנהלים כאמור בפסקה (1) בכלי הטיס בטיסה. {{ח:סעיף|121|אותות ליירוט כלי טיס|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} האותות שנותן כלי טיס מיירט או אלה שנותן כלי טיס מיורט ותגובות כלי הטיס המיורט או המיירט בהתאמה, יהיו כמפורט בטבלה 2 לתוספת 1 לנספח 2 לאמנה; הטבלה כאמור תפורסם בנוהל ENR 1.12 בפמ״ת. {{ח:סעיף|121א|תקשורת רדיו ביירוט|תיקון: תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} נוצר קשר רדיו במהלך היירוט בין כלי הטיס המיירט לכלי הטיס המיורט, אך התקשורת בשפה משותפת לשני כלי הטיס אינה אפשרית, הטייסים של שני כלי הטיס ינסו להעביר ולאשר הוראות ומידע חיוני נוסף באמצעות הביטויים המפורטים בטבלה A2-1 לסעיף 3 לתוספת 2 לנספח 2 לאמנה; כל שידור רדיו כאמור יבוצע פעמיים. {{ח:תת|(ב)}} טבלה A2-1 האמורה בתקנת משנה (א) תפורסם בנוהל ENR 1.12 בפמ״ת. {{ח:סעיף|121ב|חובות יחידת נת״א|תיקון: תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} נודע ליחידת נת״א על כלי טיס מיורט במרחב אווירי שהיא אחראית למתן שירותי נת״א בו, תנקוט את הצעדים האלה, לפי הנסיבות: {{ח:תתת|(1)}} תנסה ליצור קשר דו־כיווני עם כלי הטיס המיורט בכל אמצעי זמין, כולל תדר חירום 121.5 מג״ה, אלא אם כן קשר כזה כבר קיים; {{ח:תתת|(2)}} תודיע לטייס של כלי הטיס המיורט על היירוט; {{ח:תתת|(3)}} תיצור קשר עם יחידת בקרת היירוט שלה קשר דו־כיווני עם כלי הטיס המיירט ותספק לה מידע זמין המצוי ברשותה בנוגע לכלי הטיס המיורט; {{ח:תתת|(4)}} תעביר הודעות בין כלי הטיס המיירט או יחידת בקרת היירוט לבין כלי הטיס המיורט, לפי הצורך; {{ח:תתת|(5)}} תנקוט את כל האמצעים כדי לשמור על בטיחות כלי הטיס המיורט, בתיאום עם יחידת בקרת היירוט; {{ח:תתת|(6)}} תעדכן את יחידות הנת״א המספקות שירותים במרחבי פיקוח תעופתיים סמוכים, אם נראה שכלי הטיס סטו מאותם מרחבי פיקוח תעופתיים סמוכים או אליהם. {{ח:תת|(ב)}} נודע ליחידת נת״א על כלי טיס מיורט במרחב אווירי שבו היא אינה אחראית למתן שירותי נת״א, תנקוט את הצעדים האלה, לפי הנסיבות: {{ח:תתת|(1)}} תודיע ליחידת הנת״א הנותנת שירותי נת״א במרחב האווירי שבו מתרחש היירוט, על אירוע היירוט, תספק לה את כל המידע הזמין שיש ברשותה הנוגע לעניין שיכול לסייע בזיהוי כלי הטיס, ותבקש ממנה לנקוט את כל הפעולות הנדרשות כמפורט בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} תעביר הודעות בין כלי הטיס המיורט לבין יחידת הנת״א המתאימה, יחידת בקרת היירוט, או כלי הטיס המיירט. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”יחידת בקרת היירוט“ – יחידת הפיקוח האווירי הצבאית שבמרחב האווירי שעליו היא מופקדת מתרחש אירוע היירוט. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: תהליכי גישת מכשירים סטנדרטית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ד}} {{ח:סעיף|122||תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|123||תיקון: תש״ן, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|124||תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: אחזקת כלי טיס}} {{ח:סעיף|125|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשע״ד, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחזקה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה קלה“ – פעולות פשוטות של שימור והחלפת חלקים תקניים קטנים כמפורט בסעיף C בתוספת הראשונה (Appendix A) לחלק 43 לפ.א.ר., בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (3) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה יומית“ – בדיקת כשירות של מטוס המבוצעת אחת לעשרים וארבע שעות, בהתאם למערך האחזקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תחנה“ – בדיקה שהתקיימו בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא בדיקת כשירות של כלי טיס בהתאם למערך האחזקה שלו; {{ח:תתת|(2)}} ניתן לבצעה במלואה באופן חזותי, בלא שימוש בציוד בדיקה או במכשירי בדיקה; {{ח:תתת|(3)}} היא מבוצעת בתחנה או בתחנת מעבר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס אם“ – מקום המוגדר בספר העזר למבצעים של המפעיל האווירי, וכאשר נדרש ספר בקרת אחזקה, גם בספר בקרת האחזקה, כבסיס אחזקה עיקרי שלו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה“ – שדה תעופה שאינו בסיס־אם של המפעיל האווירי, המשמש באורח קבוע להעלאה או להורדה של נוסעים או מטען על ידי בעל הרשיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת מעבר“ – שדה תעופה שאינו בסיס־אם ואינו תחנה, המשמש מעת לעת לצרכי העלאה או הורדה של נוסעים או מטען או לצרכי מעבר בלבד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות כושר אוירי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד תעופתי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי גדול“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון גדול“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|125א|תחולה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}} יחולו על פעולות בדק ותחזוקה קלה של כל אלה: {{ח:תת|(1)}} כלי טיס שקיבל תעודת כושר טיסה בישראל; {{ח:תת|(2)}} כלי טיס זר המופעל בישראל על פי {{ח:פנימי|סעיף 42א|תקנה 42א}}; {{ח:תת|(3)}} גוף מנועים, מדחפים, אבזרים ורכיבים של כלי טיס כאמור בפסקאות (1) ו־(2). {{ח:סעיף|126|חובת אחזקה|תיקון: תשע״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס במצב כשיר לטיסה ואלא אם כן מתקיימות בכלי הטיס הדרישות של הוראות כושר אווירי. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל כלי טיס יהיה אחראי לביצוע אחזקת כלי הטיס לרבות תחזוקה קלה, ולכך שיתקיימו בו הדרישות של הוראות כושר אווירי. {{ח:תת|(ג)}} לא יבצע אדם פעולות בדק או תחזוקה קלה בכלי הטיס, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}} והוראות תקנות ישימות אחרות. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, שקיימות לגביו הגבלות כושר אווירי המפורטות בספר האחזקה של כלי הטיס, בגיליונות הנתונים של תעודת הסוג שלו, במערך האחזקה, או במסמך מתאים אחר, אלא אם בוצעה פעולה, כגון החלפת חלקים או שיפוצם, או בדיקות תקופתיות שלהם, במועדים הנקובים באותם מסמכים; המנהל רשאי לאשר הפעלה זמנית של כלי טיס שלא קוימו לגביו הוראות תקנת משנה זו, בתנאים שיורה. {{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אשר – {{ח:תתת|(1)}} אינו נמצא במצב התואם את תעודת הסוג שלו, ככל שיש לו תעודת סוג; {{ח:תתת|(2)}} הופעל באופן החורג מן המגבלות הרשומות בספר הטיסה שלו או בתעודת כושר הטיסה שלו, ואשר פגע או היה עלול לפגוע בכושרו האווירי בלי שנקט פעולה מתקנת מתאימה להשבת כושרו האווירי של כלי הטיס; {{ח:תתת|(3)}} היה מעורב בתאונה או בתקרית באופן שפגע או היה עלול לפגוע בכושרו האווירי, בלי שנקט פעולה מתקנת מתאימה להשבת כושרו האווירי של כלי הטיס; {{ח:תתת|(4)}} ”פעולה מתקנת מתאימה להשבת כושרו האווירי של כלי הטיס“ בפסקאות (2) ו־(3), תהיה לפי ספרות האחזקה של כלי הטיס או – אם לא נכללה בספרות האחזקה פעולה מתקנת מתאימה – פעולה מתקנת באישור המנהל. {{ח:סעיף|127|האחזקה הדרושה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי יבטיח קיומם, בכל עת, של כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מתוחזק לפי מערך אחזקה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 131|בתקנה 131}}; {{ח:תתת|(2)}} כל התקלות המתגלות בכלי הטיס תוקנו לפי המידע התחזוקתי הישים או לפי שיטה אחרת הנהוגה בתעופה להנחת דעתו של המנהל; {{ח:תתת|(3)}} העוסקים בביצוע פעולות הבדק והתחזוקה הקלה הם בעלי כישורים מתאימים לכך ומסמכי האחזקה חתומים בידי אנשים שהורשו לכך לפי דיני הטיס; {{ח:תתת|(4)}} האישור כי כלי הטיס כשר לטיסה נרשם במסמכי כלי הטיס בצורה ובאופן שקבע המנהל. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (2) בתקנת משנה (א), חובת ביצוע תיקון של תקלה המתגלה בכלי הטיס לא תחול אם התקלה כלולה ברשימה של הציוד המזערי שאישר המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} כתקלה, שאינה מונעת הפעלתו של כלי הטיס בבטיחות ונרשמה ביומן התחזוקה הנגיש לטייס המפקד של כלי הטיס כתקלה שתיקונה נדחה. {{ח:סעיף|128||תיקון: תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|129|ביצוע פעולות בדק בידי יצרן|תיקון: תשמ״ד, תש״ן, תשנ״ה, תשע״ג, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} יצרן המייצר כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף או ציוד תעופתי (בתקנה זו – פריט) לפי תעודת סוג, תעודת ייצור, אפ״א, תעודת יצרן חלקים או לפי נוהל תקן טכני, רשאי לבצע באותו פריט פעולת בדק. {{ח:סעיף|129א|ביצוע פעולות בדק בידי איש צוות אוויר|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} טייס רשאי לבצע בדיקה יומית של כלי טיס מן המפורטים להלן, שהוא בעלו או מפעילו, לאחר שקיבל הדרכה לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}} ובכפוף לתנאי {{ח:פנימי|סעיף 130|אותה תקנה}} ולהוראות תקנת משנה (ה): {{ח:תתת|(1)}} מטוס קטן; {{ח:תתת|(2)}} הליקופטר שמסתו המרבית המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, אינה עולה על 3,175 ק״ג; {{ח:תתת|(3)}} כלי טיס אחר שהמנהל התיר, במסגרת מערך האחזקה שלו, לבצע בו בדיקה יומית על ידי טייס, אם ראה כי הדבר נדרש בשל מאפייני ההפעלה של כלי הטיס, ובלבד שאינו מופעל בתובלה אווירית מסחרית. {{ח:תת|(ב)}} לגבי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2), המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} בתובלה אווירית מסחרית, לא תבוצע בו בדיקה יומית אלא מחוץ לבסיס האם בלבד. {{ח:תת|(ג)}} טכנאי טיס או – לגבי כלי טיס המופעל בלא טכנאי טיס – הטייס, רשאי, כאשר הוא מפעיל כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 8|הפרקים השמיני}}, {{ח:פנימי|פרק 12|השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}}, לבצע בו בדיקת תחנה, מחוץ לבסיס האם, ומחוץ לישראל – בתחנת מעבר בלבד, ובלבד שהוא קיבל הדרכה לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}} ובכפוף לתנאי {{ח:פנימי|סעיף 130|אותה תקנה}} ולהוראות תקנת משנה (ה); סיים טכנאי הטיס או הטייס בדיקת תחנה כאמור, יאשר בחתימת ידו ביומן התחזוקה כי כלי הטיס כשיר להמשיך בטיסתו ובלבד שהתקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא התגלה בכלי הטיס כל פגם המשפיע על כושר טיסתו, למעט פגם שהוא תקלה שתיקונה נדחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בתקנה 127(ב)}}, ולא תוקנה בו מערכת כלשהי המשפיעה על בטיחות הטיסה; {{ח:תתת|(2)}} עד מועד הנחיתה הבאה של כלי הטיס לא חל מועד לביצוע ביקורת כלשהי או לביצוע הוראת כושר אווירי. {{ח:תת|(ד)}} טייס, ובכלי טיס המופעל עם טכנאי טיס – גם טכנאי טיס, רשאי לבצע הוראת כושר אווירי חוזרת (Repetitive AD) המבוצעת במסגרת בדיקת קדם־טיסה (Pre-flight), אם נקבע באותה הוראה במפורש כי ניתן לבצעה בידי איש צוות אוויר, ובלבד שהוא קיבל הדרכה לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}} ובכפוף לתנאי {{ח:פנימי|סעיף 130|אותה תקנה}} ולהוראות תקנת משנה (ה). {{ח:תת|(ה)}} טייס או טכנאי טיס המבצע בדיקה יומית או בדיקת תחנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור בתקנת משנה (ג), יפעל לפי קובץ הנהלים של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק בכלי הטיס שממנו קיבל הדרכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}}, ובהתאם למידע התחזוקתי וגיליונות העבודה או כרטיסי העבודה שאותו גוף סיפק לו. {{ח:סעיף|129ב|ביצוע פעולות בדק במסגרת מכון בדק|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:ת}} לא יראו אדם כמבצע פעולות בדק במסגרת מכון בדק שניתן רישיון להפעלתו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 23|בסעיף 23(א)(1) לחוק}}, אלא אם כן הוא מבצע פעולות אלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות מכוני הבדק}} או שהוא איש צוות אוויר המבצע פעולות בדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 129א|תקנה 129א}}. {{ח:סעיף|129ג|ביצוע תחזוקה קלה|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} אדם, למעט איש צוות אוויר, לא יבצע תחזוקה קלה בכלי טיס אלא אם כן הוא רשאי לבצע באותו כלי טיס פעולות בדק, ובכפוף לכל הוראה או תנאי החלים עליו בביצוע פעולות בדק. {{ח:תת|(ב)}} איש צוות אוויר לא יבצע תחזוקה קלה בכלי טיס אף אם הוא רשאי לבצע בו פעולת בדק, אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעלו או מפעילו של כלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס אינו מופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 8|הפרקים השמיני}}, {{ח:פנימי|פרק 12|השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}}; {{ח:תתת|(3)}} פעולת התחזוקה הקלה נרשמה במערך האחזקה כפעולה שניתן לבצעה בידי איש צוות אוויר; {{ח:תתת|(4)}} אותו אדם קיבל הדרכה לביצוע אותה פעולת תחזוקה קלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|תקנה 130(א)}}. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”איש צוות אוויר“ – למעט טייס בעל הגדר לאחזקה עצמית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#חלק ד פרק 7|הפרק השביעי לחלק ד׳ לתקנות הרישיונות}}. {{ח:סעיף|130|הדרכה והרשאה לביצוע בדיקה יומית, בדיקת תחנה, הוראת כושר אווירי חוזרת ותחזוקה קלה|תיקון: תשמ״ד, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} טייס או טכנאי טיס לא יבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה, הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}}, או תחזוקה קלה אלא אם כן קיבל הדרכה עיונית ומעשית מן הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק בכלי הטיס, ואם אושר לגבי אותו כלי טיס יותר מגוף אחד כמוסמך לביצוע פעולות בדק – מן הגוף המוסמך כאמור שהמנהל אישר לעניין זה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי בדיקה יומית או בדיקת תחנה – הדרכה עיונית ומעשית לביצוען, לפי העניין, לפי דרישות מערך האחזקה, המידע התחזוקתי הרלוונטי, ונוהלי הגוף המוסמך כאמור; {{ח:תתת|(2)}} לגבי הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}} – הדרכה עיונית ומעשית לביצועה לפי דרישות אותה הוראה, המידע התחזוקתי הרלוונטי, ונוהלי הגוף המוסמך כאמור; {{ח:תתת|(3)}} לגבי תחזוקה קלה – הדרכה עיונית ומעשית לביצוע פעולת התחזוקה הקלה לפי המידע התחזוקתי הרלוונטי. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), טייס או טכנאי טיס לא יבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}}, בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית, אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר תכנית להדרכה עיונית ומעשית כאמור בתקנת משנה (א) (בתקנת משנה זו – הדרכה ראשונית), וכן הדרכת רענון בנושאים שנלמדו בהדרכה הראשונית, ובנושאים חדשים שהתעוררו מאז קבלת ההדרכה הראשונית; {{ח:תתת|(2)}} הוא המציא למנהל אישור מאת הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק כאמור, כי עבר בהצלחה את ההדרכה כאמור בפסקה (1), והאישור כאמור מקובל על המנהל. {{ח:תת|(ג)}} טייס או טכנאי טיס שהתקיימו לגביו – {{ח:תתת|(1)}} הוראות תקנת משנה (א) – יראו כבעל זכות, לפי רישיון עובד הטיס שלו, לבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}}, לפי העניין, לגבי סוג כלי הטיס או קבוצת כלי הטיס שלגביהם קיבל הדרכה, לפי העניין, כאשר הוא מופעל בהפעלה כללית או בהפעלה מסחרית שאינה תובלה אווירית מסחרית. {{ח:תתת|(2)}} הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) – יראו כבעל זכות, לפי רישיון עובד הטיס שלו, לבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}}, לפי העניין, לגבי סוג כלי הטיס או קבוצת כלי הטיס שלגביהם קיבל הדרכה, לפי העניין, גם כאשר כלי הטיס מופעל בתובלה אווירית מסחרית במסגרת המפעיל האווירי המפעיל את כלי הטיס; זכות כאמור תהיה בתוקף כל עוד מתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לא חל שינוי בזהות הגורם המוסמך לביצוע פעולות הבדק שנתן את ההדרכה לפי תקנת משנה (א); {{ח:תתתת|(ב)}} הטייס או טכנאי הטיס מקבל הדרכת ריענון מן הגוף המוסמך כאמור. {{ח:תת|(ד)}} גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק שנתן הדרכה לפי תקנה זו, ישמור רישומים על ביצוע ההדרכה כאמור למשך שנתיים לפחות מיום ביצוע ההדרכה. {{ח:סעיף|131|מערך אחזקה|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי ימציא לאישור המנהל מערך אחזקה לכל כלי טיס שהוא מפעיל, המיועד להבטיח שכלי הטיס מתוחזק במצב כשיר לטיסה, שיבוסס על מידע תחזוקתי מתאים שסיפקו מדינת התכן או מחזיק תעודת הסוג, ועל כל מידע תחזוקתי ישים אחר, ובו יפורטו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פעולות האחזקה והתדירויות לביצוען, בהתחשב בשימוש הצפוי בכלי הטיס; יש לזהות ולציין את פעולות האחזקה ואת התדירויות לביצוען, המוגדרים כחובה לפי תכן הסוג של כלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} תקופת הפעולה המותרת בין שיפוץ אחד לבא אחריו של כלי הטיס, מנועי, מדחפים, רכיבים ואבזרים, אם תקופת פעולה זו היא מוגבלת; {{ח:תתת|(3)}} תכנית מתמשכת לשמירה על שלמות מבנית (Continuing Structural Integrity Program), כאשר תכנית כאמור נכללת במידע התחזוקתי שעליו מבוסס מערך האחזקה; {{ח:תתת|(4)}} נהלים לשינויים או חריגות מפסקאות (1) עד (3); {{ח:תתת|(5)}} הפניות למידע התחזוקתי שלפיו מבוצעות פעולות האחזקה; {{ח:תתת|(6)}} תכנית ניטור מצב (condition monitoring) ותכנית אמינות, למערכות כלי הטיס, רכיביו ומנועיו; הוראה זו תחול לגבי כלי טיס מסוג שהמידע התחזוקתי שלו בדבר פעולות אחזקה והתדירויות לביצוען נקבע באמצעות ועדת סקר תחזוקה (MRB – Maintenance Review Board) או תהליך מקביל לכך, ובלבד שהמנהל הורה על תחולתה לגביו; {{ח:תתת|(7)}} לכלי טיס המופעל בהפעלה כללית – שיטות ליישום מערך האחזקה. {{ח:תת|(ב)}} החובה להגיש מערך אחזקה לאישור המנהל תחול – {{ח:תתת|(1)}} לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה מסחרית – אם הוא מבקש לרשום את כלי הטיס במפרטי ההפעלה המהווים חלק מרישיון ההפעלה האווירית שלו; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה כללית – אם הוא מבקש לרשום על שמו כלי טיס בפנקס הרישום. {{ח:תת|(ג)}} זולת אם המנהל הורה אחרת יבוצעו הביקורות כמפורט במערך האחזקה בתדירות ובפירוט שנקבעו בהתחשב בהמלצת היצרן, בניסיון שהצטבר באחזקת כלי טיס זהים או דומים ובניסיון המקובל בתעופה, והכול בהתחשב בתנאים המיוחדים שבהם מופעל כלי הטיס. {{ח:תת|(ד)}} מפעיל אווירי בתובלה אווירית מסחרית וכן מפעיל אווירי הפועל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8|הפרק השמיני}} יוודא שהתכן והיישום של מערך האחזקה לוקח בחשבון את עקרונות הגורם האנושי. {{ח:תת|(ה)}} מפעיל אווירי בתובלה אווירית מסחרית וכן מפעיל אווירי של מטוס גדול או מטוס המונע במנועי סילון יעמיד עותקים של מערכי האחזקה לרבות עדכונים, שינויים או תוספות להם, מיד עם עריכתם, לכל גוף ולכל אדם הממלא מטעמו תפקיד תפעולי או תפקיד הקשור באחזקת כלי הטיס, ובכלל זה לכל גוף המוסמך לביצוע אחזקה {{ח:הערה|[צ״ל: גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק]}} מטעמו. {{ח:תת|(ו)}} בתקנה זו, ”פעולות אחזקה“ – לרבות תחזוקה קלה. {{ח:סעיף|132|תיקון מערך אחזקה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי יבצע מעקב תקופתי אחר מצב כושר הטיסה של כלי הטיס וכל חלקיו. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי יתקן את מערך האחזקה – {{ח:תתת|(1)}} בהתאם לכל עדכון במידע התחזוקתי הישים; {{ח:תתת|(2)}} בהתאם לכל שינוי מהותי במאפייני כלי הטיס או במאפייני ההפעלה שלו; {{ח:תתת|(3)}} בהתאם לתוצאות מעקב תקופתי המבוצע לפי תקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} תיקון מערך האחזקה טעון אישור של המנהל מראש. {{ח:תת|(ד)}} תיקון מערך האחזקה כאמור בתקנת משנה (ב)(1) או (2) יבוצע בתוך 120 ימים ממועד העדכון במידע התחזוקתי הישים או ממועד השינוי במאפייני כלי הטיס או במאפייני ההפעלה כאמור, לפי העניין; על אף האמור, תיקון דחוף יבוצע בתוך 30 ימים מהמועד האמור; לעניין זה, ”תיקון דחוף“ – תיקון המוסיף פעולות אחזקה למערך האחזקה או מצמצם תדירויות של פעולות אחזקה הכלולות בו, שיש לבצען לפני חלוף 120 ימים מאותו מועד. {{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי להורות למפעיל אווירי לתקן מערך אחזקה אם מצא שהוא אינו עומד בדרישות תקנות אלה; על דרישה לשינוי כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 396א|תקנה 396א}} בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|133|החזרה לשירות של כלי טיס לאחר ביצוע פעולת בדק או תחזוקה קלה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לאחר שבוצעה בו פעולת בדק או תחזוקה קלה, אלא אם כן אושרה החזרתו של כלי הטיס לשירות כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ב)}} לא יאשר אדם החזרה לשירות של כלי טיס לאחר שבוצעה בו פעולת בדק או תחזוקה קלה אלא אם כן התמלאו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אותו אדם הוא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} טכנאי לבדק כלי טיס המבצע פעולות בדק או תחזוקה קלה במסגרת מכון בדק, או עובד מכון בדק המוסמך להוציא תעודת אחזקה ושחרור אף אם אינו טכנאי לבדק כלי טיס; {{ח:תתתת|(ב)}} טייס או טכנאי טיס המוסמך לבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ג)}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}} ובכפוף לאמור בהן; {{ח:תתתת|(ג)}} עובד מטעמו של יצרן כלי הטיס בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129}}, לפי מידע תחזוקתי מאושר; {{ח:תתתת|(ד)}} טייס המבצע תחזוקה קלה בכלי הטיס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129ג|תקנה 129ג(ב)}} {{ח:פנימי|פרק 7|לפרק זה}} ובכפוף לאמור בה; {{ח:תתתת|(ה)}} טייס בעל הגדר אחזקה עצמית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}}, בכפוף לזכויות שבהגדר כאמור; {{ח:תתת|(2)}} אותו אדם אישר שכלי הטיס כשיר לטיסה, באמצעות הכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימה עליה; {{ח:תתת|(3)}} על הכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימתה בידי אדם כאמור בפסקאות משנה (1)(א) ו־(ב) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות מכוני הבדק}}; {{ח:תתת|(4)}} על הכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימתה בידי מי מן האמורים בפסקאות משנה (1)(ג) עד (ה) יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} תעודת אחזקה ושחרור תיחתם רק אם אותו אדם מצא כי התקיימו כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה הושלמה לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי החל ולפי נוהלי היצרן או המפעיל האווירי, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(2)}} בוצעו כל הרישומים כנדרש {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}}, והם ממולאים וחתומים כנדרש; {{ח:תתתת|(ב)}} היא תיערך לפי טופס שהורה המנהל, ותכלול, לכל הפחות, את אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הצהרת החותם עליה כי התקיים האמור בפסקה משנה (א); {{ח:תתתתת|(2)}} פירוט פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה; לעניין זה יש לכלול בתעודה תיאור כללי של פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה, בלא ציון מלא של כל השלבים שבוצעו, ובלבד שיש בסיכום הפניה לתיעוד המלא של העבודה; {{ח:תתתתת|(3)}} הפניה למידע התחזוקתי שעל בסיסו בוצעה; {{ח:תתתתת|(4)}} המועדים שבהם בוצעה פעולת הבדק או התחזוקה הקלה, לרבות במונחים של שעות טיסה, מחזורי המראות ונחיתות וכיוצא באלה; {{ח:תתתתת|(5)}} זהותו של החותם עליה; {{ח:תתתת|(ג)}} תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס יכול שתהיה גם בדרך של רישום ביומן התחזוקה, הנגיש לטייס המפקד, אם המפעיל האווירי התיר זאת, ולפי נוהלי המפעיל האווירי, והוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, על רישום כאמור. {{ח:סעיף|134|רמת ביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יבצע אדם פעולות בדק או תחזוקה קלה בכלי טיס, אלא אם – {{ח:תת|(1)}} הוא משתמש בשיטות, בטכניקות ובנוהלים המקובלים על המנהל; {{ח:תת|(2)}} הוא משתמש בכלים, במיתקני בדיקה ובציוד בדיקה הדרושים כדי לוודא השלמת העבודות לפי נוהלי עבודה תקינים הנהוגים בתעשיה; הציוד ומיתקני הבדיקה יהיו אלה המומלצים על ידי יצרן הפריט עליו מבוצעת העבודה או שווי ערך להם; {{ח:תת|(3)}} הוא מבצע את העבודה באופן, ומשתמש בחומרים בעלי איכות, המבטיחים שמצב כלי הטיס, מנוע כלי הטיס, המדחף או הציוד התעופתי לאחר ביצוע עבודה יהיה לפחות זהה למצב המקורי של הפריט או למצבו כשהוא מתוקן כיאות, מבחינת תכונות אוירודינמיות, חוזק המיבנה, התנגדות לזעזועים ורטט, בלאי ושאר תכונות המשפיעות על הכושר האווירי; {{ח:תת|(4)}} פרט למקרים בהם קבע המנהל אחרת, הוא פועל לפי מערך האחזקה, לפי מידע תחזוקתי עדכני, ולפי קובץ הנהלים של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק שבמסגרתו מבוצעת פעולת הבדק או התחזוקה הקלה. {{ח:סעיף|135|דרישות מיוחדות לגבי ביקורות בכלי טיס}} {{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ביקורת בכלי טיס אלא באופן ובצורה שיאפשרו לו לוודא אם כלי הטיס עונה לכל דרישות כושר אויר הישימות. {{ח:תת|(ב)}} לא יבצע אדם ביקורת בכלי טיס אלא לפי טופסי הביקורת הנלווים למערך האחזקה המאושר מאת המנהל. {{ח:סעיף|136|רישומי פעולות בדק|תיקון: תש״ן, תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי יבטיח כי הרישומים המפורטים בתקנת משנה (ב) יישמרו למשך התקופה כאמור בתקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ב)}} אלה הרישומים שיש לנהל ולשמור כאמור בתקנת משנה (א): {{ח:תתת|(1)}} רישומים של ביצוע פעולות בדק כולל תיקונים, ביקורות שגרתיות ובדיקות מיוחדות המבוצעות על כלי טיס, מנוע, מדחף, רוטור, מערכותיהם וציודם ומתן תעודת אחזקה ושחרור בגינם. רישומים כאמור יכילו את כל הפרטים האלה: {{ח:תתתת|א.}} תיאור של העבודה שבוצעה, או התייחסות לנתונים שאושרו בידי המנהל, כולל זיהוי החלקים שהוחלפו או שונו; {{ח:תתתת|ב.}} תאריך השלמת העבודה; {{ח:תתתת|ב1.}} זהות מכון הבדק שבוצעה בו פעולת הבדק, אם ישים; {{ח:תתתת|ג.}} החתימה ומספר הרשיון, או זיהוי אחר של האדם שחתם על תעודת האחזקה והשחרור; {{ח:תתת|(2)}} רישומים המכילים את הנתונים האלה: {{ח:תתתת|א.}} הזמן הכולל לפי שעות, ימים או מחזורי הפעלה, לפי העניין, שבו גוף כלי טיס, מנוע ומדחף בעל פסיעה משתנה היה בשירות; {{ח:תתתת|ב.}} הזמן הכולל לפי שעות, ימים או מחזורי הפעלה, לפי העניין, שבו חלקים בעלי אורך חיים מוגבל של גוף כלי טיס, מנוע, מדחף, רוטור וציוד תעופתי היו בשירות; {{ח:תתתת|ג.}} הזמן הכולל לפי שעות, ימים או מחזורי הפעלה, לפי העניין, מאז השיפוץ האחרון של כל הפריטים המורכבים בכלי הטיס אשר חייבים לעבור, לפי מערך האחזקה, שיפוץ על בסיס של זמן בשירות, כגון שעות פעולה, מספר הפעלות ומספר נחיתות; {{ח:תתתת|ד.}} תיאור המצב העדכני של כלי הטיס לגבי ביצוע הביקורות, לרבות הזמן או שעות הטיסה שעברו מאז ביצוע הביקורות האחרונות, הנדרשות לפי מערך האחזקה המאושר; {{ח:תתתת|ה.}} המצב העדכני של יישום הוראות כושר אוירי הישימות כולל שיטת העמידה בדרישות, מספר ההוראה ועדכונה; {{ח:תתתת|ו.}} המצב העדכני של השינויים הגדולים שבוצעו בכלי הטיס, במנוע, במדחף, ברוטור, ובציוד תעופתי; {{ח:תתתת|ז.}} המצב העדכני של תיקונים גדולים שבוצעו במבנה גוף כלי הטיס. {{ח:תת|(ג)}} הרישומים המפורטים בתקנת משנה (ב) – {{ח:תתת|(1)}} בפסקה (1) – יישמרו לתקופה של שנה לפחות, מן המועד שבו הוצאה תעודת אחזקה ושחרור; {{ח:תתת|(2)}} בפסקה (2) – יישמרו לתקופה של 90 ימים לפחות לאחר המועד שבו כלי הטיס, המנוע, המדחף, הציוד התעופתי או החלק שאליו הם מתייחסים הוצא משירות. {{ח:תת|(ד)}} המפעיל האווירי יאפשר למנהל לבדוק בכל עת את הרישומים לפי תקנה זו, ויציג למנהל בכל עת על פי דרישתו את התעודה שהוא מחזיק בכלי הטיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28(א)(4)}} בדבר הרכבת מכל דלק נוסף בכלי הטיס. {{ח:סעיף|137|העברת רישומי פעולות בדק|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס הרשום בפנקס כלי הטיס בישראל המוכר את כלי הטיס לאחר, יעביר לקונה רישומים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הרישומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136(ב)(2)}}; {{ח:תתת|(2)}} הרישומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136(ב)(1)}}; אולם הקונה רשאי להרשות למוכר להמשיך להחזיק ברישומים אלה בתנאי שהקונה עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 136|תקנה 136(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} מסר מפעיל אווירי כלי טיס להפעלתו של מפעיל אווירי אחר, המפעיל האווירי שמסר את כלי הטיס כאמור יאפשר למפעיל האווירי שלהפעלתו נמסר כלי הטיס כאמור, נגישות לרישומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136}} ובכלל זה יאפשר לו לעדכנם. {{ח:סעיף|138|רישומי מנוע שנבנה מחדש|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס שמותקן בו מנוע שנבנה מחדש בידי היצרן או בידי מכון בדק בעל הגדר מתאים, רשאי להשתמש ברישומי אחזקה שאינם מכילים את כל הפרטים בדבר האחזקה שבוצעה במנוע לפני שנבנה מחדש. {{ח:תת|(ב)}} יצרן או מכון בדק בעל הגדר מתאים, הקובע שרישום שעות הפעולה של מנוע שנבנה מחדש על ידו יתחיל מאפס, יבצע בספר רישומים חדש כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} יצרף הצהרה חתומה ביד אדם מוסמך ובה יירשם תאריך השלמת בנייתו מחדש של המנוע; {{ח:תתת|(2)}} ירשום את כל השינויים שבוצעו כתוצאה מעמידה בדרישות הוראות כושר אוירי; {{ח:תתת|(3)}} ירשום את כל השינויים שבוצעו כתוצאה ממילוי אחר עלוני שירות של היצרן. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מנוע שנבנה מחדש“ פרושו מנוע משומש שפורק לחלוטין, נבדק ותוקן בהתאם לצורך, הורכב מחדש, נבחן ואושר כעונה לדרישות האפיצויות (tolerances) וגבולות (limits) של מנוע חדש שהינו בעל חלקים חדשים או משומשים. אולם, כל החלקים המצויים במנוע כאמור יעמדו באפיצויות וגבולות המופיעים בשרטוטי הייצור כמו חלקים חדשים או באפיצויות מוכרות של גרימות (oversize) או גמידות (undersize). {{ח:סעיף|139|הולכת נוסעים אחרי ביצוע תיקונים או שינויים|תיקון: תשנ״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם נוסעים, למעט אנשי צוות ומפקחים, בכלי טיס שבוצעו בו תיקונים או שינויים שיש בהם כדי לשנות מהותית את אפיוני הטיסה שלו או שיש בהם כדי לשנות מהותית את ביצועיו בטיסה, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס אושר להחזרה לשירות על ידי אדם כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}}; וכן {{ח:תתת|(2)}} טייס בעל הגדר מתאים שיש לו נסיון של לפחות חמש מאות שעות טיסה הטיס את כלי הטיס, ביצע בדיקה תפעולית של אותו חלק או מערכת שבו בוצע התיקון או השינוי ואישר במסמכי כלי הטיס כי כלי הטיס כשיר לטיסה. {{ח:תת|(ב)}} טיסה כאמור בפסקה (2) לתקנת משנה (א) אינה דרושה אם בוצעו באותו חלק ניסויי קרקע או בדיקות קרקע המראים בעליל שהתיקון או השינוי האמורים לא גרמו לשינויים מהותיים באפיוני הטיסה או בביצועי הטיסה של כלי הטיס. {{ח:סעיף|140|דרישות מיוחדות לתכולת מערך האחזקה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מערך אחזקה יכיל סעיף ובו תצויין בדיקה לעמידה בדרישות התוספת החמישית לחלק 43 ל־פ.א.ר. של מערכת הלחץ הסטטי ושל מכשיר מד הגובה בכלי הטיס; בדיקה זו תבוצע כל 24 חודש לפחות. {{ח:תת|(ב)}} מערך אחזקה יכיל סעיף ובו תצויין בדיקה לעמידה בדרישות התוספת הששית לחלק 43 ל־פ.א.ר. של הטרנספונדר בכלי הטיס; בדיקה זו תבוצע כל 24 חדשים לפחות. {{ח:תת|(ב1)}} מערך אחזקה יכיל סעיפים שבהם יצוינו בדיקה תפעולית ובדיקת תפקוד של כל רשם נתונים המותקן בכלי הטיס, לפי ההוראות המתאימות בתוספת השמינית לחלק הראשון לנספח השישי לאמנה; לעניין זה, ”רשם נתונים“ – כל מכשיר הקלטה המותקן בכלי טיס המיועד לסייע בחקירה בטיחותית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק}}. {{ח:תת|(ג)}} לאחר כל פעולת הרכבה או אחזקה במערכת הטרנספונדר, העלולה לפגוע בנתוני דיוק (Data Correspondance Error) תבוצע בדיקת אינטגרציה של ציוד דיווח אוטומטי לענין גובה לחץ של הטרנספונדר כמפורט בסעיף (C) בתוספת החמישית של חלק 43 לפ.א.ר. {{ח:תת|(ד)|(1)}} בתקנת משנה (א), התוספת החמישית לחלק 43 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (4) בטבלה שבתוספת השנייה}}. {{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה (ב), התוספת השישית לחלק 43 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (5) בטבלה שבתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|141|איסור הפעלה ללא בדיקת מד גובה}} {{ח:ת}} לא יטיס אדם כלי טיס בטיסה לפי כט״מ בגובה שמעל הגובה המרבי שעבורו נבדק מכשיר מד הגובה. {{ח:סעיף|142|פטור|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}} לא יחולו על כלי טיס שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני זולת אם ניתנה לגבי אותו כלי טיס, תעודת כושר טיסה אחרת. {{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: מטוסים גדולים ומטוסים רב־מנועיים עם מנועי טורבינה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:סעיף|143|תחולה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8|פרק זה}} יחולו לגבי מטוס גדול ולגבי מטוס רב־מנועי עם מנועי טורבינה, בנוסף ליתר הוראות תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8|פרק זה}} לא יחולו לגבי מטוס אשר הוראות {{ח:פנימי|פרק 11|הפרקים האחד עשר}}, {{ח:פנימי|פרק 12|השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|והשלושה עשר}} חלות לגביו אך יחולו על מטוס המופעל לצרכי עסקו של המפעיל שאינו עסק של הטסת כלי טיס בטיסה מסחרית. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8|פרק זה}} יחולו, בין השאר, לגבי הפעילויות שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} טיסות העברה או טיסות אימונים; {{ח:תתת|(2)}} ביצוע עבודה מהאויר כגון צילום או מיפוי אוירי ושמירה על קווי צינורות, אך למעט כיבוי אש; {{ח:תתת|(3)}} טיסות המבוצעות על ידי מפעיל המטוס למטרת הסעתו העצמית או להטסת אורחיו שלא ניתן תמורתן תשלום כלשהו; {{ח:תתת|(4)}} טיסות לתצוגת מטוס ללקוחות בכוח בתנאי שלא ניתן תמורתן כל תשלום למעט תשלומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בתקנה 145}}; {{ח:תתת|(5)}} הטסת פקידים, עובדים, אורחים וטובין של תאגיד במטוס המופעל על ידי אותו תאגיד, או על ידי תאגיד־אב או תאגיד־בן של אותו תאגיד כאשר התובלה מבוצעת במסגרת עיסוקו של התאגיד ובמהלך עסקיו, למעט טיסה מסחרית, ובתנאי שלא ניתן כל תשלום תמורת התובלה מעל לעלות הבעלות, התפעול, וההחזקה של המטוס; לא יינתן כל תשלום להטסת אורח של התאגיד, כאשר התובלה אינה מבוצעת במסגרת עיסוקו של התאגיד ובמהלך עסקיו; {{ח:תתת|(6)}} הטסת פקידי התאגיד, עובדיו ואורחיו במטוס, המופעל לפי חוזה לחלוקת זמן, לפי חוזה לחילופי השימוש במטוס או לפי חוזה בעלות משותפת, כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 144|בתקנה 144}}; {{ח:תתת|(7)}} הטסת טובין, למעט דואר, במטוס המופעל על ידי אדם לקידום עסקו או תעסוקתו, למעט טיסה מסחרית כאשר התובלה מבוצעת במסגרת עיסוקו או תעסוקתו או קשורה אליהם, ובתנאי שלא ניתן תמורתן כל תשלום למעט תשלומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בתקנה 145}}; {{ח:תתת|(8)}} הטסה במטוס של קבוצות ספורט, מקהלות או קבוצות כיוצא באלה, שלהן מטרה משותפת שאינה טיסה מסחרית או תיור, בתנאי שלא ניתן תמורתה תשלום כלשהוא על ידי כל אדם. {{ח:סעיף|144|הגדרות}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143(ג)(6)}} תהיה למונחים הבאים המשמעות שלצידם: {{ח:תת|(1)}} ”חוזה לחלוקת זמן“ – הסדר לפיו אדם מחכיר את מטוסו על צוותו לאדם אחר, ולא ניתן עבור ההחכרה תשלום כלשהוא למעט התשלומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בתקנה 145}}; {{ח:תת|(2)}} ”חוזה לחילופי השימוש“ – הסדר לפיו אדם מחכיר את מטוסו לאדם אחר תמורת קבלת מספר שעות טיסה זהה, לכשיידרשו, במטוס של החוכר, ולא ניתן תמורת ההחלפה תשלום כלשהוא מעל להפרש בין עלויות הבעלות, התפעול וההחזקה של שני המטוסים; {{ח:תת|(3)}} ”חוזה בעלות משותפת“ – הסדר לפיו אחד הבעלים הרשומים בתור שכאלה בפנקס רישום כלי הטיס, מעסיק ומספק את צוות ההטסה של המטוס וכל אחד מהבעלים הרשומים כאמור משלם חלק מהתשלומים כמפורט בחוזה. {{ח:סעיף|145|תשלומים מותרים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:ת}} התשלומים שמותר לקבלם לכיסוי הוצאות של טיסה מסויימת לביצוע פעילות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143(ג)(4) ו־(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 144|ובתקנה 144(1)}}, הם תשלומים לכיסוי ההוצאות של – {{ח:תת|(1)}} דלק, שמנים ונוזלים אחרים הדרושים לטיסה; {{ח:תת|(2)}} מזון, לינה ותעבורה יבשתית של הצוות; {{ח:תת|(3)}} חניה ועגינה מחוץ לבסיס האם של המטוס; {{ח:תת|(4)}} דמי ביטוח לטיסה המסויימת; {{ח:תת|(5)}} אגרות ותשלומי חובה אחרים; {{ח:תת|(6)}} מכס, אישורים במדינות חוץ ותשלומים הקשורים בטיסה המסויימת; {{ח:תת|(7)}} מזון ומשקה בעת הטיסה; {{ח:תת|(8)}} הוצאות לתעבורה יבשתית של הנוסעים; {{ח:תת|(9)}} שירותי תכנון טיס ומזג אויר. {{ח:סעיף|146|ציוד טיסה ומידע תפעולי|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הטייס המפקד יוודא כי בכל טיסה נמצאים בעמדת הטייס, במקום הניתן לגישה, ציוד טיסה, מפות ומידע אוירונוטיים כמפורט להלן, כשהם מעודכנים ומתאימים למטרתם: {{ח:תתת|(1)}} פנס יד שבו לפחות שתי סוללות מגודל D, או שוות ערך להן, במצב עבודה תקין; {{ח:תתת|(2)}} רשימת תיוג של בדיקות חיוניות בתא הטייס המכילה את הנהלים הנדרשים לפי תקנת משנה (ב); {{ח:תתת|(3)}} מפות אוירונוטיות הישימות לטיסה; {{ח:תתת|(4)}} לטיסות לפי כט״מ או כטר״מ, או לטיסות לילה – מפות ניווט, מפות איזור פיקוח טרמינלי ומפות הנמכה; {{ח:תתת|(5)}} במקרה של מטוס בעל יותר ממנוע אחד – מידע של ביצועי טיפוס עם מנוע אחד דומם. {{ח:תת|(ב)}} רשימת התיוג של בדיקות חיוניות בתא הטייס תכיל את הנהלים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} בדיקות שלפני התנעת מנועים; {{ח:תתת|(2)}} בדיקות לפני המראה; {{ח:תתת|(3)}} בדיקות בעת השיוט; {{ח:תתת|(4)}} בדיקות לפני הנחיתה; {{ח:תתת|(5)}} בדיקות לאחר הנחיתה; {{ח:תתת|(6)}} בדיקות להדממת מנועים; {{ח:תתת|(7)}} נהלי חירום. {{ח:תת|(ג)}} רשימת התיוג של בדיקות חיוניות לשעת חירום בתא הטייס, כאמור בתקנת משנה (ב)(7), תכיל נהלים ישימים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} תפעול בשעת חירום של מערכות הדלק, הידרוליקה, חשמל ומערכות מיכניות; {{ח:תתת|(2)}} תפעול בשעת חירום של מכשירים ופיקודים; {{ח:תתת|(3)}} נהלים למקרה של הפסקת מנוע; {{ח:תתת|(4)}} כל נוהל אחר הדרוש לבטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ד)}} הטייס המפקד ואנשי צוות האויר ישתמשו בעת הצורך בציוד, במפות, במידע ובנהלים המפורטים בתקנה זו. {{ח:סעיף|147|הכרת מגבלות תפעול וציוד|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} טייס מפקד ילמד לפני התחלת הטיסה את ספר הטיסה של המטוס, וכן את פרטי השלטים, סימונים, סימוני המכשירים, או צירופים של אלה, המכילים כל מגבלה תפעולית שנקבעה עבור המטוס על ידי המנהל, לרבות המגבלות שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} איש צוות הנמנה עם צוות האויר של המטוס, ילמד לפני התחלת הטיסה את כל ציוד החירום המותקן במטוס ובמיוחד את ציוד החירום שהוא מופקד עליו, ואת הנהלים לשימוש בציוד זה במצבי חירום. {{ח:סעיף|148|ציוד לטיסת כטר״מ}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס בלילה לפי תנאי כטר״מ, אלא אם המטוס מצוייד במכשירים ובציוד הדרוש לפעילות לפי כט״מ, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(3)}}. כל מכשיר וציוד כאמור יהיה במצב פעולה תקין. {{ח:סעיף|149|ציוד הצלה לטיסה מעל הים}} {{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 90 ק״מ מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, אלא אם המטוס מצוייד בחגורת הצלה או באמצעי ציפה מאושרים עבור כל אדם הנמצא במטוס. {{ח:תת|(ב)}} לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 185 ק״מ, או מרחק טיסה של 30 דקות, לפי הקטן ביניהם, מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, אלא אם המטוס מצוייד בציוד הצלה כדלקמן: {{ח:תתת|(1)}} חגורת הצלה המצויידת בתאורה מאושרת לציון המקום, עבור כל אדם הנמצא במטוס; {{ח:תתת|(2)}} מספר מספיק של סירות הצלה שכל אחת מהן מצויידת בתאורה מאושרת, בקיבולת ובכושר ציפה הדרושים לקליטת כל שוכני המטוס; {{ח:תתת|(3)}} לפחות מיתקן איתות פירוטכני אחד לכל סירת הצלה; {{ח:תתת|(4)}} משדר חירום בעל כושר ציפה עצמי ועמיד בפני מים, המסוגל לשדר בתדר החירום בלי תלות בהספקת כוח חיצוני; {{ח:תתת|(5)}} חבל הצלה (life-line) למטוס בקטגוריה ”תובלה“ המאוחסן במטוס כאמור בתקנה ‎25.1411(g)‎ ל־פ.א.ר. {{ח:תת|(ג)}} ציוד ההצלה ימוקם במטוס במקום המסומן בצורה נראית לעין וברורה והניתן לגישה נוחה במקרה של נחיתת אונס על פני המים. {{ח:תת|(ד)}} לכל סירת הצלה יוצמד ציוד מילוט כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(2)}}, המותאם לתואי הטיסה. {{ח:סעיף|150|ציוד רדיו לפעילות מעל לים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 185 ק״מ, או מרחק טיסה של 30 דקות, מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, לפי הקטן ביניהם, אלא אם מצוי במטוס ציוד קשר רדיו וניווט המפורט להלן במצב פעולה תקין, המותאם למיתקני קרקע שבשימוש והמסוגל לשדר לפחות למיתקן קרקע אחד ולקלוט ממנו בכל נקודה לאורך תואי הטיסה: {{ח:תתת|(1)}} שני משדרים; {{ח:תתת|(2)}} שני מיקרופונים; {{ח:תתת|(3)}} שתי מערכות אוזניות או מערכת אוזניה אחת ורמקול; {{ח:תתת|(4)}} שני מקלטי ניווט נפרדים ובלתי תלויים אחד בשני; {{ח:תתת|(5)}} שני מקלטי קשר נפרדים ובלתי תלויים אחד בשני, אולם מקלט המסוגל לקלוט הן אותות קשר והן אותות ניווט יכול לשמש במקום מקלט קשר נפרד ומקלט ניווט נפרד. {{ח:תת|(ב)}} למרות האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להפעיל מטוס שאין בו נוסעים ממקום שלא ניתן לבצע בו תיקונים והחלפות למקום בו ניתן לבצע אותם, בתנאי שקיים לפחות אחד מכל אחד מהפריטים כאמור בתקנת משנה (א)(1) עד (5). {{ח:תת|(ג)}} למרות האמור בתקנת משנה (א), כאשר נדרש הן ציוד קשר תג״מ והן ציוד קשר ת״ג עבור הנתיב, והמטוס מצוייד בשני משדרי קשר תג״מ ושני מקלטי קשר תג״מ, מותר להפעיל את המטוס עם משדר קשר ת״ג אחד ומקלט קשר ת״ג אחד בלבד. {{ח:סעיף|151|ציוד חירום|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד, תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס אלא אם המטוס מצוייד בציוד חירום כמפורט בתקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} כל פריט של ציוד החירום – {{ח:תתת|(1)}} ייבדק כאמור {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק השביעי}} כדי לוודא כשירות ונכונות לפעולה מיידית; {{ח:תתת|(2)}} יימצא במטוס במקום הניתן לגישה נוחה לצוות המטוס; {{ח:תתת|(3)}} שיטת הפעלתו תסומן באופן ברור; {{ח:תתת|(4)}} כאשר הוא נמצא בתוך אריזה סגורה או מכל, יסומנו על גביהם תכולתם של האריזה או של המכל והתאריך האחרון של בדיקת הפריט. {{ח:תת|(ג)}} מטפי יד לכיבוי אש אשר בכל אחד מהם תהיה כמות וסוג חומר המתאימים לכיבוי סוג האש העלולה לפרוץ בתא שבו מיועד כל מטפה להיות מופעל, יימצאו מוכנים לשימוש בתאי הצוות, הנוסעים והמטען של המטוס כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מטפה יד לפחות אחד יימצא בתא הטייס בהישג יד של צוות ההטסה; {{ח:תתת|(2)}} מטפה יד אחד לפחות יימצא במקום נוח בתא הנוסעים המיועד להוליך בין שבעה לשלושים נוסעים, שני מטפי יד לפחות יימצאו בתא הנוסעים המיועד להוליך בין שלושים ואחד לששים נוסעים, ושלושה מטפי יד לפחות יימצאו בתא הנוסעים המיועד להוליך ששים ואחד נוסעים או יותר; {{ח:תתת|(3)}} מטפי יד יותקנו בתא הנוסעים ויאובטחו באופן שלא יפגעו בהפעלה הבטוחה של כלי הטיס או בצוות ובנוסעים, ויהיו מוכנים להפעלה מיידית; {{ח:תתת|(4)}} לא היו מטפי היד נראים לעין, יוצבו שלטים עם הוראות בעברית ובאנגלית או באמצעות סימנים מקובלים בדבר מיקומם בצורה בולטת לעין; {{ח:תתת|(5)}} חומר הכיבוי במטף כיבוי אש המותקן בתא השירותים בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי ד׳ בטבת התשע״ב (30 בדצמבר 2011), וכן חומר הכיבוי במטף כיבוי אש נייד המותקן בכל מקום אחר בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), לא יהיה מסוג המפורט בנספח הראשון (Annex A), קבוצה 2 (Group II) במהדורה מס׳ 8 משנת 2009 של פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון (Montreal Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer) המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} מטוס המיועד להוליך יותר מ־19 נוסעים יצוייד בגרזן פריצה. {{ח:תת|(ו)}} מטוס המוליך נוסעים יצוייד במגפון או במגפונים ניידים המופעלים על ידי סוללות, שיימצאו בהישג ידם של אנשי צוות המטוס האחראים לפינוי נוסעים בעת חירום, כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} במטוס המיועד להוליך יותר מ־60 נוסעים אך פחות מ־100 נוסעים יימצא מגפון אחד; המגפון ימוקם בחלקו האחורי של תא הנוסעים בקרבת מקום מושבו של הדייל; {{ח:תתת|(2)}} במטוס המיועד להוליך יותר מ־99 נוסעים, יימצא מגפון אחד בקצהו הקדמי של המטוס והשני בקצהו האחורי. {{ח:סעיף|152|כללי גובה טיסה}} {{ח:ת}} למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בתקנה 91}} ופרט בעת המראה ונחיתה, לא יפעיל אדם מטוס לפי כטר״מ בגובה נמוך יותר מהגבהים הבאים: {{ח:תת|(1)}} אלף רגל מעל כל הר, גבעה או מכשול אחר, במקרה של טיסות בשעות היום; {{ח:תת|(2)}} הגבהים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 106|בתקנה 106(ג)(2)}}, לטיסות בשעות הלילה. {{ח:סעיף|153|שלטי עישון וחגורות בטיחות|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} פרט לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפעיל אדם מטוס המוליך נוסעים אלא אם הוא מצוייד בשלטים הנראים לעיני הנוסעים והדיילים והמודיעים להם בעברית ובאנגלית או באמצעות סימנים מקובלים המודיעים להם מתי העישון אסור ומתי יש להדק חגורות בטיחות. תאורת השלטים תהיה ניתנת להדלקה ולכיבוי על ידי צוות האויר; צוות האויר ידליק את תאורת השלטים בכל המראה ונחיתה ובכל מקרה אחר שהטייס המפקד ימצא כי הדבר דרוש. {{ח:תת|(ב)}} טייס מפקד של מטוס שאינו מצוייד כאמור בתקנת משנה (א), יוודא שהנוסעים מקבלים הודעה בעל פה בכל פעם כאשר יש צורך להדק חגורות בטיחות וכאשר העישון אסור. {{ח:סעיף|154|תדריך לנוסעים|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לפני כל המראה יוודא הטייס המפקד של מטוס המוליך נוסעים, שכל הנוסעים קיבלו תדריך בעל פה בדבר – {{ח:תתת|(1)}} עישון; {{ח:תתת|(2)}} שימוש בחגורת מושב וחגורות כתף במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס; {{ח:תתת|(3)}} מיקום פתח הכניסה ויציאות החירום של הנוסעים ושיטת פתיחתם; {{ח:תתת|(4)}} מיקום ציוד ההצלה; {{ח:תתת|(5)}} נהלי נחיתת אונס על פני המים ושימוש בציוד ציפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בתקנה 149}} לטיסה מעל לים; {{ח:תתת|(6)}} שימוש בציוד חמצן המותקן במטוס בעת טיסה רגילה ובשעת חירום. {{ח:תת|(ב)}} התדריך בעל פה הנדרש לפי תקנת משנה (א) יינתן על ידי הטייס המפקד או על ידי איש צוות, אולם אין הוא חייב להינתן כאשר הטייס המפקד קובע כי הנוסעים בקיאים בפרטי התדריך. בנוסף לתדריך בעל פה ניתן להוסיף הוראות בצורת כרטיסים מודפסים שיכללו – {{ח:תתת|(1)}} דיאגרמה של יציאות החירום ושל שיטות הפעלתן; {{ח:תתת|(2)}} הוראות אחרות הדרושות לשימוש בציוד החירום. {{ח:תת}} כרטיס תדרוך כאמור ימוקם בהישג ידו של כל נוסע ויכיל רק פירוט המתאים לסוג ולדגם של המטוס בו הוא נמצא. {{ח:סעיף|154א|חגורות כתף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס בקטגוריה ”תובלה“, אשר ניתנה לו תעודת סוג אחרי 1 בינואר 1958, אלא אם כן הותקנה בכל מושב שבתא הטייס ובכל מושב של כל אחד מהדיילים, חגורת בטיחות משולבת עם חגורת כתף (Shoulder Harness Restraint System) העומדים בדרישות סעיף 25.785 לפ.א.ר. ובלבד שחגורת הבטיחות ומערכות חגורת הכתף יתוכננו בהתאם למקדמי עומס עקב כוחות ההתמדה (Inertia Load Factors) שנקבעו בעת רישויו של כלי הטיס. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר השימוש בחגורות כתף וחגורות בטיחות משולבות עם חגורות כתף שאושרו והותקנו לפני 6 במרס 1980. {{ח:סעיף|155|כבודת היד|תיקון: תשנ״ה־2}} {{ח:ת}} טייס מפקד של מטוס המיועד להוליך יותר מ־19 נוסעים, לא יתיר כבודת יד לנוסע לשאת את כבודת היד שלו במטוס, אלא אם – {{ח:תת|(1)}} מאוחסנת בתא מטען מתאים, או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 156|בתקנה 156}}; או {{ח:תת|(2)}} מונחת מתחת למושב הנוסע כך שהיא לא תחליק קדימה במקרה של נחיתה קשה, כאשר כוח המכה הינו חזק דיו כדי לגרום לכוחות אינרציה כאמור בתקנה (b)25.561 ל־פ.א.ר. או לדרישות התקנות שלפיהן המטוס קיבל תעודת סוג. {{ח:סעיף|156|הובלת מטען|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יתיר טייס מפקד הובלת מטען במטוס אלא אם המטען – {{ח:תתת|(1)}} נמצא במכל, בתא או על מדף מאושרים, המותקנים במטוס; {{ח:תתת|(2)}} קשור לבטח בשיטה שאישר המנהל; או מובל כאמור להלן: {{ח:תתתת|א.}} הוא קשור לבטח על ידי אמצעי קשירה חזק דיו כדי למנוע תזוזת המטען בכל תנאי הטיסה המשוערים; {{ח:תתתת|ב.}} הוא ארוז או מכוסה כך שלא ייגרם נזק לנוסעים; {{ח:תתתת|ג.}} הוא אינו מעמיס את המושבים או את מבנה הרצפה מעל לגבולות העומס שלהם; {{ח:תתתת|ד.}} הוא ממוקם כך שהגישה לכל יציאה רגילה או יציאת חירום או השימוש בהן או הגישה במעבר שבין תא הטייס ותא הנוסעים אינן מופרעות; {{ח:תתתת|ה.}} אין הוא ממוקם ישירות מעל הנוסעים היושבים. {{ח:תת|(ב)}} כאשר המטען מובל בתא מטען המתוכנן כדי לאפשר כניסת אדם לתוכו לשם כיבוי אש, יאפשר סידור המטען גישה של אדם עם מטפה לכל חלק של התא. {{ח:סעיף|157|דרישות דלק לטיסה לפי כטר״מ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יתחיל אדם בטיסה לפי כטר״מ במטוס אלא אם, בהתחשב בתנאי מזג האויר החזויים, יש בו כמות של דלק המספיקה כדי להגיע לנקודה המתוכננת הראשונה של נחיתה לפי תכנית הטיסה ולאחר מכן, בהנחה של תצרוכת דלק נורמלית בתנאי שיוט, לטיסה של 30 דקות נוספות. {{ח:סעיף|158|הפעלה בתנאי התקרחות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ימריא טייס מטוס אם – {{ח:תתת|(1)}} כפור, שלג או קרח צמודים למדחף, לחלונות, למנוע, למערכות מד־המהירות, מד־גובה, מד־שיעור הנסיקה או למערכת מורה מצב טיסה במטוס; {{ח:תתת|(2)}} שלג או קרח צמודים לכנפיים, למייצבים או למישטחי ההיגוי; {{ח:תתת|(3)}} כפור צמוד לכנפיים, למייצבים או למישטחי ההיגוי, אלא אם הכפור הוחלק. {{ח:תת|(ב)}} פרט למטוס המצוייד במערכות נגד התקרחות מאושרות, לא יטיס טייס מטוס – {{ח:תתת|(1)}} בתנאי כט״מ לתוך תנאי התקרחות מתונה ידועים או חזויים; {{ח:תתת|(2)}} בתנאי כטר״מ לתוך תנאי התקרחות מתונה, אלא אם המטוס מצוייד בציוד פועל נגד התקרחות המגן על כל מדחף, חלון, כנף, מייצבים או משטחי היגוי ועל מד־המהירות, מד־הגובה, מד־שיעור הנסיקה או מערכת מורה מצב הטיסה. {{ח:תת|(ג)}} פרט למטוס המצוייד במערכות נגד התקרחות מאושרות, לא יטיס טייס מטוס לתוך תנאי התקרחות חמורה ידועים או חזויים. {{ח:תת|(ד)}} אם דו״חות עכשויים של מזג אויר הקשורים לנתיב הטיסה המיועד מורים על שיפור בתנאי ההתקרחות לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות מישנה (ב) ו־(ג). {{ח:סעיף|159|דרישות לגבי טכנאי טיס|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס כמפורט כלהלן ללא איש צוות אויר המחזיק ברשיון טכנאי־טיס תקף: {{ח:תתת|(1)}} מטוס שניתנה לגביו תעודת סוג לפני 2 בינואר 1964, שמשקלו המאושר להמראה עולה על 35,000 ק״ג; {{ח:תתת|(2)}} מטוס שניתנה לגביו תעודת סוג לאחר 1 בינואר 1964, שנדרש עבורו טכנאי טיס בהתאם לדרישות תעודת הסוג. {{ח:תת|(ב)}} לא ישמש אדם כטכנאי טיס במטוס, אלא אם, במשך ששת החדשים שקדמו לטיסה ביצע לפחות 50 שעות של זמן טיסה בתפקיד של טכנאי טיס באותו סוג מטוס, או אם עבר מיבחן מיומנות על ידי המנהל באותו סוג מטוס. {{ח:סעיף|160|דרישות לגבי טייס משנה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס כמפורט להלן אלא אם נמצא בו טייס משנה של אותו מטוס: {{ח:תתת|(1)}} מטוס גדול; {{ח:תתת|(2)}} מטוס טורבו־סילון רב מנועי אשר לפי תעודת הסוג שלו נדרשים בו לפחות שני טייסים. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר הפעלת מטוס שאינו עונה על דרישות תקנת משנה (א), אם אותו מטוס תוכנן עם עמדת טייס יחידה ותעודת הסוג שלו ניתנה בתור שכזו. המנהל רשאי לקבוע תנאים באישור כדי להבטיח הפעלה בטוחה. {{ח:תת|(ג)}} לא ימנה אדם טייס כטייס משנה ולא ישמש טייס כטייס משנה של מטוס שבו נדרשים שני טייסים כאמור בתעודת הסוג שלו, אלא אם הטייס עונה על דרישות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}. {{ח:סעיף|161|דרישות לגבי דיילים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס אלא אם נמצאים בו דיילים במספר, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} במטוס שבו מצויים יותר מ־19 נוסעים, אך לא יותר מ־51 נוסעים – דייל אחד; {{ח:תתת|(2)}} במטוס שבו מצויים יותר מ־50 נוסעים, אך לא יותר מ־101 נוסעים – שני דיילים; {{ח:תתת|(3)}} במטוס שבו מצויים יותר מ־100 נוסעים – שני דיילים ועוד דייל אחד לכל קבוצה של 50 נוסעים או חלק ממנה מעל 100 נוסעים. {{ח:תת|(ב)}} לא ישמש אדם כדייל במטוס כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם הוכיח להנחת דעתו של הטייס המפקד שהוא בקי בפעולות הדרושות במצבי חירום ופינוי והוא בעל יכולת בהפעלת ציוד החירום ומיתקני החירום המותקנים במטוס והקשורים בביצוע תפקידיו. {{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: בלונים, עפיפונים, רקטות בלתי מאוישות, טיסנים נהוגי רדיו, מטוסים זעירים {{ח:הערה|ו}}מטוסי הדרכה זעירים|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשע״ד, תשע״ה־2}} {{ח:קטע3|פרק 9 סימן א|סימן א׳: כללי}} {{ח:סעיף|162|תחולה|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}} יחול על הפעלה בישראל של כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בלון בלתי מאויש הקשור לפני הקרקע או מספר בלונים הקשורים יחדיו, או חפץ המצוי עליו, בעלי קוטר של יותר ממאה ושמונים ס״מ או בעלי קיבולת גז של יותר מ־3.25 מטר מעוקב; {{ח:תתת|(2)}} עפיפון השוקל יותר משנים וחצי ק״ג שעומדים להטיסו כשהוא קשור לחבל או לכבל; {{ח:תתת|(3)}} רקטה בלתי מאויישת, למעט – {{ח:תתתת|א.}} רקטה שמשתמשים בה לזיקוקין באויר; {{ח:תתתת|ב.}} מודלים של רקטות – {{ח:תתתתת|1.}} המונעות על ידי חומר הנעה במשקל של לא יותר ממאה גרם; {{ח:תתתתת|2.}} שחומר ההתנעה בהן הוא בעל בעירה איטית; {{ח:תתתתת|3.}} העשויות מנייר, מעץ או מפלסטיק שביר, שאינם מכילים חלקי מתכת בעלי ממדים מהותיים והשוקלות לא יותר מחצי ק״ג לרבות חומר ההנעה; {{ח:תתתתת|4.}} מופעלות באופן שאינו מהווה סכנה לבני אדם, לרכוש ולכלי טיס אחרים; {{ח:תתת|(4)}} בלון חפשי בלתי מאוייש – {{ח:תתתת|א.}} הנושא מטען השוקל יותר משני ק״ג, ובתנאי שבעת שמחלקים את משקלו הכללי של המטען בשטח החתך הקטן ביותר של הבלון, יעלה יחס המטען מול השטח על 13.5 גרם לסנטימטר רבוע; {{ח:תתתת|ב.}} הנושא מטען במשקל כולל העולה על 6 ק״ג בין אם המטען הוא יחידה אחת או יותר; {{ח:תתתת|ג.}} שמשתמשים בו בחבל או בכלי אחר לתליית המטען, הדורש כח של יותר מ־25 ק״ג כדי להפריד בין המטען התלוי לבין הבלון; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} מטוס זעיר – {{ח:תתתת|א.}} שיש לו אמצעי שליטה כיוונית; {{ח:תתתת|ב.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|ד.}} מהירותו המרבית בטיסה אופקית עם כוח מנוע מרבי לטיסה ממושכת (Vh) בתנאים אטמוספריים סטנדרטיים בגובה פני הים, אינה עולה על 120 קשר (Cas‏) (138 מי״ש); {{ח:תתתת|ה.}} מהירות ההזדקרות שלו (Vs1) במשקל ההמראה המרבי ובמרכז הכובד הקריטי ביותר, אינה עולה על 45 קשר (Cas‏) (51 מי״ש); {{ח:תתת|(7)}} מטוס הדרכה זעיר – {{ח:תתתת|א.}} שיש לו אמצעי שליטה כיוונית; {{ח:תתתת|ב.}} הוא מסוגל לשאת עד שני אנשים; {{ח:תתתת|ג.}} הוא משמש להדרכה בלבד; {{ח:תתתת|ד.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(8)}} טיסן נהוג רדיו; {{ח:תתת|(9)}} בלון מאוייש; {{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} למטרות {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}}, ג׳ירוגליידר המחובר לכלי רכב המצוי על פני הקרקע ייחשב כעפיפון. {{ח:סעיף|163|רשיון הפעלה מבצעית|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תש״ן, תשע״ד, תשע״ד־4, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון, עפיפון או רקטה בלתי מאויישת אלא ברשיון הפעלה מבצעית שנתן לו המנהל ולפי תנאי הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם בלון מאוייש אלא ברשיון הפעלה מבצעית מאת המנהל או במסגרת רשיון הפעלה מבצעית שניתן לאחר ובפיקוחו ואחריותו של בעל רשיון ההפעלה, ובהתאם לתנאי הרשיון. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מטוס זעיר או בלון מאוייש בהפעלה מסחרית, אלא אם כן נתקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} ניתנו לו רישיון להפעלה מבצעית ומפרטי הפעלה מתאימים בידי המנהל כאמור {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ו|בסימנים ו׳}} {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ח|או ח׳ לפרק זה}}, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} הוא מחזיק ברשיון להפעלה מסחרית. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם טיסן נהוג רדיו אלא במסגרת רשיון הפעלה מבצעית ועל פי האמור {{ח:פנימי|סעיף 180ז|בתקנה 180ז}}. {{ח:סעיף|164|איסור הפעלה באיזור אסור, באיזור מסוכן או באיזור מוגבל|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשע״ד, תשע״ה־2, תשע״ה־3}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם בלון, עפיפון, רקטה בלתי מאויישת, מטוס זעיר, מטוס הדרכה זעיר וטיסן נהוג רדיו באיזור אסור, באיזור מסוכן או באיזור מוגבל אלא באישור הרשות המשתמשת באותו אזור או המפקחת עליו. {{ח:סעיף|165|איסור הפעלה מסוכנת|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשע״ה־2}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס האמור {{ח:פנימי|סעיף 164|בתקנה 164}} או טיסן נהוג רדיו באופן שיהיה בו כדי להוות סכנה לבני אדם, לרכוש או לכלי טיס אחר. {{ח:קטע3|פרק 9 סימן ב|סימן ב׳ – בלונים בלתי מאויישים קשורים ועפיפונים|תיקון: תשמ״ח־3}} {{ח:סעיף|166|הגבלות תפעוליות|תיקון: תשמ״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון – {{ח:תתת|(1)}} בקירבה של פחות מ־150 מטר מבסיס ענן; {{ח:תתת|(2)}} בגובה של יותר מ־150 מטר מעל פני הקרקע; {{ח:תתת|(3)}} מאיזור שבו הראות על הקרקע היא פחות מ־5 ק״מ; {{ח:תתת|(4)}} במרחק של פחות מ־8 ק״מ מגבולות שדה תעופה; {{ח:תתת|(5)}} במקרה שעוצמת הרוח עולה על 25 קשר או על עוצמת הרוח המכסימלית שנקבעה על ידי היצרן, לפי הנמוך יותר ביניהם. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על הפעלת בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון מתחת לקצהו העליון של כל מיבנה, ובמרחק של עד 80 מטר ממנו, בתנאי שהפעלתם אינה גורמת להסתרת תאורתו של אותו מיבנה. {{ח:סעיף|167|מתן הודעה וקבלת אישור|תיקון: תשמ״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון בגובה של יותר מ־50 מטר מעל פני הקרקע, אלא אם הוא הודיע על כך ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד וקיבל את אישורה להפעלה, תוך 24 שעות לפני תחילת ההפעלה. {{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמות בעל הבלון או העפיפון ומפעילו; {{ח:תתת|(2)}} גודל הבלון או גודלו ומשקלו של העפיפון; {{ח:תתת|(3)}} מקום ההפעלה; {{ח:תתת|(4)}} הגובה מעל פני הקרקע שבו יופעלו הבלון או העפיפון; {{ח:תתת|(5)}} התאריך, הזמן ומשך ההפעלה. {{ח:סעיף|168|דרישות תאורה וסימון|תיקון: תשמ״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון בשעות הלילה, אלא אם הבלון או העפיפון וחוטי הקשירה שלהם לקרקע, מסומנים ומוארים כפי שקבע המנהל. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון בשעות היום, אלא אם לחוטי הקשירה שלהם לקרקע קשורים סרטים באורך של לפחות 80 ס״מ וברוחב של 30 ס״מ הצבועים ברצועות של אדום ולבן לסירוגין ברוחב של 10 ס״מ, במרחקים שלא יעלו על 15 מטר אחד מהשני, החל מגובה של 50 מטר מעל פני הקרקע. {{ח:סעיף|169|מיתקן מהיר להוצאת הגז|תיקון: תשמ״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש אלא אם הוא קשור בנפרד בשני חבלים או כבלים, ראשי ומישני, כך שכאשר נקרע החבל הראשי, יפעיל החבל המישני מיתקן לפליטה מהירה של הגז מהבלון באופן אוטומטי, וימנע את שחרורו של הבלון מקשירתו. {{ח:תת|(ב)}} במקרה בו המיתקנים האמורים אינם פועלים כשורה, יודיע המפעיל על כך מיד ליחידת נת״א הסמוכה למקום ויציין בהודעתו את המקום והזמן בו ניתק הבלון ואת תואי טיסתו המשוער. {{ח:קטע3|פרק 9 סימן ג|סימן ג׳: רקטות בלתי מאויישות}} {{ח:סעיף|170|הגבלות תפעוליות}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם רקטה בלתי מאויישת – {{ח:תת|(1)}} באופן שתיווצר סכנת התנגשות עם כלי טיס אחרים; {{ח:תת|(2)}} בתחום 8 ק״מ מגבולות שדה תעופה; {{ח:תת|(3)}} בכל גובה שבו עננים או אובך מכסים יותר ממחצית פני השמיים; {{ח:תת|(4)}} בכל גובה שבו הראות האופקית היא פחות מ־8 ק״מ; {{ח:תת|(5)}} לתוך ענן כלשהוא; {{ח:תת|(6)}} במרחק של פחות מ־500 מטר מכל אדם או רכוש שאינם קשורים בהפעלה; {{ח:תת|(7)}} בשעות הלילה. {{ח:סעיף|171|מתן הודעה וקבלת אישור|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם רקטה בלתי מאויישת אלא אם הוא הודיע על כך ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד וקיבל את אישורה לכך תוך 24 עד 48 שעות לפני תחילת ההפעלה. {{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם מפעיל הרקטה ומענו; {{ח:תתת|(2)}} מספר הרקטות שיופעלו; {{ח:תתת|(3)}} גודלה של כל רקטה ומשקלה; {{ח:תתת|(4)}} הגובה המירבי שבו תופעל כל רקטה; {{ח:תתת|(5)}} מקום ההפעלה; {{ח:תתת|(6)}} התאריך, הזמן ומשך ההפעלה; {{ח:תתת|(7)}} כל מידע אחר שיידרש על ידי יחידת נת״א. {{ח:קטע3|פרק 9 סימן ד|סימן ד׳: בלון חפשי בלתי מאוייש}} {{ח:סעיף|172|הגבלות תפעוליות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש – {{ח:תת|(1)}} אלא באישור מראש מאת יחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד; {{ח:תת|(2)}} בגובה שבו עננים או אובך מכסים יותר ממחצית פני השמיים; {{ח:תת|(3)}} בגובה לחץ סטנדרטי של פחות מ־60,000 רגל כאשר הראות האופקית היא פחות מ־8 ק״מ; {{ח:תת|(4)}} במרוצת 1000 הרגל הראשונים של הנסיקה, מעל איזור מאוכלס של עיר, עיירה או יישוב או מעל התקהלות מתחת כיפת השמיים של בני אדם שאינם קשורים בהפעלה; {{ח:תת|(5)}} באופן שבו פגיעת הבלון או חלק ממנו, לרבות מיטענו, בפני הקרקע תהווה סיכון לבני אדם או לרכוש שאינם קשורים בהפעלה. {{ח:סעיף|173|דרישות ציוד וסימון}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} הוא מצוייד לפחות בשני מיתקנים או מערכות לניתוק המיטען, הפועלים באורח בלתי תלוי האחד בשני; {{ח:תתת|(2)}} הוא מצוייד לפחות בשתי שיטות, מערכות, מיתקנים, או צירוף שלהם הפועלים באורח בלתי תלוי האחד בשני, להפסקת טיסת מעטפת הבלון; {{ח:תתת|(3)}} מעטפת הבלון מצויידת במיתקן מחזיר מכ״מ או בחומר המסוגל להחזיר הד למכ״מ קרקעי הפועל בטווח תדרים של בין 200 ל־2700 מג״ה. {{ח:תת}} המפעיל יגרום להפעלת המיתקנים האמורים בפיסקאות (1) ו־(2) כאשר תנאי מזג האויר גרועים יותר מאלה שנקבעו להפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ד|סימן זה}}, או כאשר תקלה או סיבה אחרת גורמת לכך שהמשך הפעלת הבלון מסכן תנועה אוירית אחרת או בני אדם או רכוש על פני הקרקע. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש מתחת לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל משקיעת השמש ועד זריחתה, אלא אם הבלון, חיבוריו ומיטענו, בין אם הם מופרדים במשך ההפעלה ובין אם לאו, מצויידים באורות שניתן לראותם ממרחק של לפחות 8 ק״מ והמנצנצים בתדירות של לפחות 40, אך לא יותר מ־100, ניצנוצים לדקה. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש המצוייד באנטנה נגררת שדרוש כח של יותר מ־23 ק״ג כדי לקרעה בכל נקודה לאורכה, אלא אם לאנטנה מחוברות רצועות צבעוניות במרחקים שלא יעלו על 15 מטר והנראות למרחק של לפחות 1.5 ק״מ. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם משקיעת השמש ועד זריחתה בלון חפשי בלתי מאוייש המצוייד במיתקן תלוי, למעט מצנח פתוח הצבוע בצבעים בולטים, שאורכו יותר מ־15 מטר, אלא אם המיתקן התלוי צבוע ברצועות צבע בולט או אם קשורות אליו רצועות צבעוניות הנראות למרחק של לפחות 1.5 ק״מ. {{ח:סעיף|174|מתן הודעה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הודעה לפני השיגור: לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש אלא אם הוא הודיע על כך ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד 6 עד 24 שעות לפני תחילת ההפעלה, בהודעה הכוללת את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} סימון הבלון; {{ח:תתת|(2)}} התאריך והשעה המשוערת של השיגור, המעודכנת במידת הצורך כך שתהיה בגבולות 30 דקות לפני השיגור למעשה או אחריו; {{ח:תתת|(3)}} מקום השיגור; {{ח:תתת|(4)}} גובה השיוט; {{ח:תתת|(5)}} המסלול המשוער והזמן המשוער להגעה לגובה השיוט או לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל, לפי הנמוך שביניהם; {{ח:תתת|(6)}} אורכו וקוטרו של הבלון, אורך המיתקן התלוי, משקל המטען ואורך האנטנה הנגררת; {{ח:תתת|(7)}} משך הטיסה; {{ח:תתת|(8)}} הזמן המשוער והמקום המשוער למגע הבלון עם הקרקע; {{ח:תתת|(9)}} אמצעי הקשר בין המפעיל לבין יחידות נת״א במשך כל זמן הפעלת הבלון. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על ביטול: בוטלה ההפעלה, יודיע על כך המפעיל מיד ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על שיגור: המפעיל יודיע ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה על שיגור הבלון מיד לאחר שיגורו. {{ח:סעיף|175|דיווחי מיקום הבלון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אדם המפעיל בלון חפשי בלתי מאוייש – {{ח:תתת|(1)}} יעקוב אחר נתיב הטיסה של הבלון וירשום את מיקומו לפחות כל שעתיים; {{ח:תתת|(2)}} ימציא ליחידת הנת״א מידע על מקומו של הבלון בכל עת שיידרש לכך על ידיה. {{ח:תת|(ב)}} המפעיל ידווח ליחידת הנת״א, שעה אחת לפני תחילת ירידת הבלון, על כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מקומו הגיאוגרפי העדכני של הבלון; {{ח:תתת|(2)}} גובהו; {{ח:תתת|(3)}} הזמן החזוי לחדירתו לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל, אם ישים; {{ח:תתת|(4)}} מסלול הטיסה החזוי במשך שארית הטיסה; {{ח:תתת|(5)}} הזמן החזוי והמקום המשוער לנקודת המגע עם הקרקע. {{ח:תת|(ג)}} אם לא נרשם מקומו של הבלון במשך יותר משעתיים, ידווח על כך המפעיל מיד ליחידת הנת״א. הדיווח יכלול את המקום האחרון שנרשם וכל שינוי בתחזית מסלול הטיסה. המפעיל ידווח ליחידת הנת״א מיד לכשיתגלה הבלון. {{ח:תת|(ד)}} המפעיל ידווח ליחידת הנת״א מיד לאחר סיום טיסת הבלון. {{ח:קטע3|פרק 9 סימן ה|סימן ה׳: גלישונים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:סעיף|176||תיקון: תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|177||תיקון: תשמ״ד, תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|178||תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|179||תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180||תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק 9 סימן ו|סימן ו׳: מטוסים זעירים|תיקון: תשמ״ד}} {{ח:סעיף|180א|הגדרה|תיקון: תשמ״ד, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ו|בסימן זה}}, ”מטוס זעיר“ – לרבות מטוס הדרכה זעיר, אם לא נאמר במפורש אחרת. {{ח:סעיף|180ב||תיקון: תשמ״ד, תשע״ד, תשע״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180ג|תחולה על מפעיל לא מורשה|תיקון: תשמ״ד, תשע״ד־4}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ו|סימן זה}} החלות על אדם שהורשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בתקנה 163}} יחולו על אדם המבצע הפעלה {{ח:פנימי|פרק 9|שפרק זה}} חל עליה ללא רשיון ומפרטי הפעלה מתאימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בתקנה 163}}. {{ח:סעיף|180ד|תקפו של רשיון|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשע״ד, תשע״ד־4}} {{ח:ת}} תוקפו של רישיון להפעלה מבצעית של מטוס זעיר (להלן – רממ״ז) אינו מוגבל בזמן, זולת אם הותלה או בוטל בידי המנהל, ואלא אם הותלה או בוטל רשיון ההפעלה המסחרית שלו. {{ח:סעיף|180ה|תחולת תקנות|תיקון: תשמ״ד, תש״ע, תשע״ד־4}} {{ח:ת}} על מבקש רממ״ז או מחזיק ברממ״ז יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרקים הראשון עד השביעי}} וכן הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} המפורטות להלן בהתאמה לפי הענין, ולפי האמור להלן: {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 234|תקנות 234}} {{ח:פנימי|סעיף 235|ו־235}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}}, בשינויים האלה: {{ח:תתת|(א)}} עומדים לרשות המבקש ונמצאים לשימושו הבלעדי שני כלי טיס לפחות המתאימים לסוגי הפעילויות המבוקשים; המנהל רשאי לאשר חריגה מדרישות תקנה זו אם מצא להנחת דעתו כי יינקטו צעדים מתאימים לשמירה על סדירות הפעילות כאמור; {{ח:תתת|(ב)}} פסקה (א)(2) לא תחול; {{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 237|תקנות 237 עד 240}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנות 241}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 241|פסקאות (14) ו־(15) לתקנת משנה (ב)}}; {{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(א) ו־(ב)}}; {{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 243|תקנות 243 עד 248}}; {{ח:תת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 249|תקנה 249}}, אולם – {{ח:תתת|(א)}} לענין תקנת משנה (א), אחרי פסקה (2) יבוא: {{ח:תתתת|”(3)}} במקרה של ממונה על המבצעים המועסק על ידי מחזיק רממ״ז המבצע הפעלה של מטוסים זעירים, הוא מחזיק ברשיון תקף עם הגדר מטוס זעיר.“ {{ח:תתת|(ב)}} לענין תקנת משנה (ב), אחרי פסקה (2) יבוא: {{ח:תתתת|”(3)}} במקרה של טייס ראשי המועסק על ידי מחזיק רממ“ז המבצע הפעלה של מטוסים זעירים – {{ח:תתתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס תקף עם הגדר מטוס זעיר; {{ח:תתתתת|ב.}} מחזיק ברשיון מדריך טיס עם הגדר מטוס זעיר; {{ח:תתתתת|ג.}} בעל נסיון של 500 שעות טיסה, מהן לפחות 200 שעות כמדריך; {{ח:תתתת|(4)}} מי שממלא תפקיד של טייס ראשי רשאי למלא גם את תפקידו של הממונה על המבצעים." {{ח:תת|(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}}; {{ח:תת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 251|תקנה 251}}, אולם לענין תקנת משנה (א)(4), במקום ”כל טייס המועסק על ידו“ יבוא ”כל טייס המטיס כלי טיס המופעל על ידי בעל הרשיון“; {{ח:תת|(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|תקנה 252}}, למעט המלים ”שיש לשאתו בכל כלי טיס כאמור“ שבתקנת משנה (א); {{ח:תת|(11)}} {{ח:פנימי|סעיף 254|תקנות 254 עד 256}}; {{ח:תת|(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 258|תקנה 258}}; {{ח:תת|(13)}} {{ח:פנימי|סעיף 259|תקנה 259}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 259|פסקאות (4) ו־(5)}} אולם – במקום ”לכל אדם המועסק על ידו“ ו”כל טייס“ ברישה, יבוא ”לכל טייס המטיס כלי טיס המופעל על ידיו“ ו”לכל טייס כאמור“ – בהתאמה; {{ח:תת|(14)}} {{ח:פנימי|סעיף 260|תקנה 260}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 260|פסקאות (2) ו־(3) לתקנת משנה (א)}}; {{ח:תת|(15)}} {{ח:פנימי|סעיף 266|תקנות 266}}, {{ח:פנימי|סעיף 278|278}}, {{ח:פנימי|סעיף 280|280}}, {{ח:פנימי|סעיף 281|281}}, {{ח:פנימי|סעיף 283|283}}, {{ח:פנימי|סעיף 295|295}}, {{ח:פנימי|סעיף 302|302}}, {{ח:פנימי|סעיף 304|304}}, {{ח:פנימי|סעיף 305|305}} {{ח:פנימי|סעיף 318|ו־318}}; {{ח:תת|(16)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ט|סימן ט׳}}. {{ח:סעיף|180ו|מגבלות הפעלה|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשע״א, תשע״ד, תשע״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יטיס אדם מטוס זעיר אלא אם כן נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם המטוס הזעיר הוא חד־מושבי הוא נושא אדם אחד בלבד; {{ח:תתת|(2)}} אם המטוס הזעיר הוא דו־מושבי הוא נושא אדם אחד בלבד אלא אם כן נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ב)}} המטוס הזעיר מוטס בידי טייס מפקד בעל רישיון טייס מסחרי עם הגדר מטוס זעיר או בעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר עם הגדר מטוס זעיר, באחת מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} בהפעלה כללית; {{ח:תתתתת|(2)}} בטיסה המבוצעת לצורכי הדרכה, כשהטייס המפקד הוא בעל רישיון מדריך טיס ובו הגדר הדרכה למטוס זעיר מאותו סוג; {{ח:תתתת|(ג)}} המטוס הזעיר מוטס בידי טייס מפקד בעל רישיון טייס פרטי עם הגדר מטוס זעיר שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הוא צבר ניסיון של 50 שעות טיסה בתפקיד טייס מפקד על מטוס זעיר מאז קיבל את רישיון הטיס שלו ובו הגדר מטוס זעיר, אלא אם כן הוא בעל רישיון עם הגדר מטוס או הליקופטר נוסף על הגדר מטוס זעיר או שהוא טייס פעיל בחיל האוויר הישראלי – שאז הניסיון המזערי בתפקיד טייס מפקד במטוס זעיר שיידרש ממנו להטסת נוסע במטוס זעיר דו־מושבי יהיה כמפורט בטבלת השעות {{ח:פנימי|תוספת 3א|שבתוספת השלישית א׳}}; {{ח:תתתתת|(2)}} הוא קיבל תדריכי קרקע וכן 2 שעות הדרכה זוגית להטסת נוסע בידי מדריך טיס בעל הגדר מטוס זעיר, בעניינים אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} משמעויות משקל נוסף בטיסה, ובכלל זה: השפעה על מהירות ההזדקרות, הגישה לנחיתה ומרחקי ההמראה והנחיתה; {{ח:תתתתתת|(ב)}} חלוקת קשב בהפעלת מטוס זעיר עם נוסע ואיסור החזקת הגאים בידי מי שאינו בעל רישיון טיס ובו הגדר מטוס זעיר מתאים; {{ח:תתתתתת|(ג)}} חישובי מסה ואיזון; {{ח:תתתתתת|(ד)}} מתן תדריך בטיחותי לנוסע טרם הטיסה; {{ח:תתתתת|(3)}} המדריך כאמור בפסקה (2) אישר בכתב, ביומן הטיסות האישי שלו, כי הוא כשיר לשמש טייס מפקד במטוס זעיר דו־מושבי המוביל נוסע; {{ח:תתתתת|(4)}} הוא ממלא אחרי האמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 105|בתקנה 105 לתקנות הרישיונות}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93(4) ו־(5)}}, לא יטיס אדם מטוס זעיר – {{ח:תתת|(1)}} מעל איזור מאוכלס או מעל התקהלות בני אדם; {{ח:תתת|(2)}} בגובה של מעל 500 רגל מעל פני השטח, אם לא נקבע אחרת בפמ״ת ובהתאם לקבוע בספר העזר למבצעים של בעל הרשיון; {{ח:תתת|(3)}} מחוץ לאזורים ולנתיבי טיסה שנקבעו בפמ״ת לטיסת מטוסים זעירים או משטח הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ב|תקנה 79ב}}; {{ח:תתת|(4)}} אלא משדות תעופה או מנחתים שנקבעו בפמ״ת לטיסת מטוסים זעירים או משטח הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ב|תקנה 79ב}}. {{ח:קטע3|פרק 9 סימן ז|סימן ז׳: טיסנים נהוגי רדיו|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:סעיף|180ז|הפעלת טיסנים נהוגי רדיו|תיקון: תשמ״ו, תש״ן, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} על מחזיק רשיון להפעלה מבצעית של טיסנים נהוגי רדיו (להלן בתקנה זו – מחזיק הרשיון) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|התקנות 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49 עד 90}}, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון יכין ויחזיק ספר עזר למבצעים לשימושו של מפעיל טיסן נהוג רדיו, שיהיה מעודכן ויכלול את כל ההוראות הישימות, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנה 241}}, ויפרט בו את ההוראות וההגבלות להפעלת הטיסן הנהוג רדיו. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם טיסן נהוג רדיו – {{ח:תתת|(1)}} באזורים אסורים להפעלת טיסנים שנקבעו בפמ״ת או בספר עזר מבצעי של מחזיק הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} במרחק של פחות מ־150 מטרים מבסיס ענן; {{ח:תתת|(3)}} בגובה העולה על 50 מטרים מעל פני הקרקע אלא אם כן קיבל אישור לכך מיחידת הנת״א השולטת במרחב האוירי באותו מקום, זולת אם נקבע אחרת בפמ״ת לגבי אותו איזור; {{ח:תתת|(4)}} באזור שבו תנאי הראות הם למרחק של פחות משלושה קילומטרים; {{ח:תתת|(5)}} במרחק של פחות מ־250 מטרים משכונת מגורים, בנין ציבורי כגון בית ספר, בית חולים, קולנוע וכיוצא באלה או מקום של התקהלות בני אדם; {{ח:תתת|(6)|(א)}} בתחום איזור פיקוח שדה תעופה או מנחת; {{ח:תתתת|(ב)}} בתחום של פחות מ־2 קילומטרים מכל נקודה של המסלול; {{ח:תתתת|(ג)}} במרחק של פחות מ־500 מטרים מתחום איזור אימונים המיועד למטוסים זעירים; {{ח:תת}} אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת מנהל שדה התעופה או ממפעיל המנחת או אם נקבע אחרת בפמ״ת. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רשיון לא ירשה לאדם המפעיל טיסן נהוג רדיו להשליך כל חפץ מכלי הטיס או לרסס ממנו בטיסה, אלא באישור מראש מאת המנהל ואלא אם כן נקט אמצעי זהירות למניעת חבלה או נזק כתוצאה מכך. {{ח:קטע3|פרק 9 סימן ח|סימן ח׳ – בלונים מאויישים|תיקון: תשמ״ח־3}} {{ח:סעיף|180ח||תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180ט|תחולה על מפעיל לא מורשה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד־4}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ח|סימן זה}} החלות על אדם שהורשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בתקנה 163}} יחולו גם על אדם המבצע הפעלה {{ח:פנימי|פרק 9|שפרק זה}} חל עליה ללא רשיון הפעלה ומפרטי הפעלה מתאימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בתקנה 163}}. {{ח:סעיף|180י|תוקפו של רשיון|תיקון: תשמ״ח־3}} {{ח:ת}} תוקפו של רשיון להפעלה מבצעית של בלון מאוייש אינו מוגבל בזמן זולת אם הותלה או בוטל בידי המנהל או הותלה או בוטל רשיון ההפעלה המסחרי שלו. {{ח:סעיף|180יא|הוראות החלות על הפעלת בלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד}} {{ח:ת}} על מחזיק ברשיון להפעלה מבצעית של בלון מאוייש יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרקים הראשון עד החמישי}}, {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} והוראות {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} המפורטות להלן ולפי האמור להלן: {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 230|תקנות 230}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 230|פסקאות (5) עד (9)}}, {{ח:פנימי|סעיף 234|234}} {{ח:פנימי|סעיף 235|ו־235}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}}, אולם במקום ”ארבעה כלי טיס“ יבוא ”שני כלי טיס“; {{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 237|תקנות 237 עד 240}}, {{ח:פנימי|סעיף 241|241}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 241|פסקאות (14) ו־(15) לתקנת משנה (ב)}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנות 242 עד 248}}; {{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 249|תקנה 249}}, אולם לעניין תקנת משנה (ב), פסקה (2)א, במקום ”הגדר מכשירים“ יבוא ”הגדר בלון“; {{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 251|תקנה 251}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 251|תקנת משנה (ג)}}; {{ח:תת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|תקנה 252(א)}}, למעט המלים ”שיש לשאתו בכלי טיס כאמור“; {{ח:תת|(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 253|תקנות 253 עד 259}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 260|פסקאות (2), (4) ו־(5) לתקנת משנה (א)}}; {{ח:תת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|תקנות 262}}, {{ח:פנימי|סעיף 263|263}}, {{ח:פנימי|סעיף 266|266}}, {{ח:פנימי|סעיף 273|273}}, {{ח:פנימי|סעיף 276|276 עד 281}}, {{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 288|288(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 293|293}}, {{ח:פנימי|סעיף 302|302}}, {{ח:פנימי|סעיף 305|305}}, {{ח:פנימי|סעיף 317|317}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 317|תקנת משנה (ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 318|318}}, {{ח:פנימי|סעיף 322|322 עד 329}}, {{ח:פנימי|סעיף 332|332}}, {{ח:פנימי|סעיף 333|333}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 333|תקנות משנה (ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 334|334}}, {{ח:פנימי|סעיף 336|336}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 336|פרטים ה ו־ז לפסקה (1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 337|337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 339|ו־339}}; {{ח:תת|(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 342|תקנות 342 עד 355}}. {{ח:סעיף|180יב|כישורי טייס בלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד־4}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם בלון מאוייש אלא אם כן הוא בעל רשיון טיס והגדרים תקפים אשר ניתנו לו על פי האמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}} ועל פי הזכויות המוקנות לו באותו רשיון. {{ח:סעיף|180יג|מגבלות הפעלה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}} לא יפעיל אדם בלון מאוייש – {{ח:תת|(1)}} אלא בתנאי כטר״מ יום בלבד; {{ח:תת|(2)}} באזורים אסורים להפרחת בלונים שנקבעו על ידי המנהל או פורסמו בפמ״ת; {{ח:תת|(3)}} בקרבת התקהלות של בני אדם או מבנים אלא אם כן הוא לא מסכנם; {{ח:תת|(4)}} במרחק של פחות מ־150 מטרים מבסיס ענן; {{ח:תת|(5)}} במרחק של פחות מ־8 ק״מ מנקודת הציון של שדה תעופה או מנחת אלא אם כן קיבל אישור לכך בכתב ממנהל שדה התעופה או מבעל הרשיון להפעלת המנחת, זולת אם נקבע אחרת בפמ״ת לכל אזור מסויים; {{ח:תת|(6)}} בקרבת פרוזדורי טיסה ונתיבים, אלא אם כן נקבע אחרת בפמ״ת או באישור בכתב שנתן המנהל; {{ח:תת|(7)}} ברוח שעצמתה עולה על 12 קשר או עצמת הרוח המרבית שקבע היצרן, לפי הנמוך שביניהם. {{ח:קטע3|פרק 9 סימן ט|סימן ט׳: מצנח ממונע {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ה־2}} {{ח:סעיף|180יד||תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180טו||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180טז||תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180יז||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה, תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180יח||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה, תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180יט||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה, תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: צניחה וקיפול מצנחים}} {{ח:סעיף|181|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צניחה“ – ירידת אדם מכלי טיס הנמצא בטיסה, אל שטח יבשתי או ימי כאשר הוא מתכוון להשתמש, או משתמש במצנח במשך אותה ירידה או במשך חלק ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיפול“ – קיפול מצנח ואריזתו. {{ח:סעיף|182|איסור צניחה מסוכנת}} {{ח:ת}} לא יצנח אדם וטייס מפקד בכלי טיס לא יתיר צניחת אדם מכלי הטיס, אם אותה צניחה מהווה סכנה לתעבורה אווירית או לאדם או לרכוש, באוויר, על פני הקרקע או על פני המים. {{ח:סעיף|183|ציוד רדיו והשימוש בו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס צניחה לאדם מכלי הטיס, אלא אם נתקיימו אלה: {{ח:תתת|(1)}} קיים קשר רדיו בין כלי הטיס לבין יחידת הנת״א שבתחום פיקוחה מצוי מקום ההצנחה המתוכנן, לפחות חמש דקות לפני פעולת ההצנחה, לשם קבלת מידע בכלי הטיס בקשר לתנועה האווירית בשטח ההצנחה המתוכנן; {{ח:תתת|(2)}} המידע האמור בפסקה (1) התקבל על ידי הטייס המפקד והובא לידיעת הצנחנים באותה טיסה; {{ח:תתת|(3)}} קיים קשר רדיו בין כלי הטיס לבין צוות הקרקע במקום ההצנחה המתוכנן בצניחה בלילה. {{ח:תת|(ב)}} בכל טיסה חייב הטייס המפקד בכלי טיס המשמש לצניחה – {{ח:תתת|(1)}} להימצא במשך כל זמן הצניחה בהאזנה מתמדת בתדירות המאפשרת לו קיום קשר עם יחידת הנת״א ובלילה – גם עם צוות הקרקע במקום ההצנחה; {{ח:תתת|(2)}} להודיע ליחידת הנת״א על התחלת הצניחה ועל סיומה באותה טיסה, מהרגע שבו ראשון הצנחנים עוזב את כלי הטיס ועד הרגע שבו אחרון הצנחנים הגיע לפני הקרקע או המים. {{ח:תת|(ג)}} חלה בזמן הטיסה תקלה במכשיר הקשר שיש בה כדי למנוע קיום קשר דו־כיווני מתמיד, חייב הטייס המפקד בכלי הטיס לאסור כל צניחה, ואדם לא יצנח באותה עת מכלי הטיס. אולם, אם חלה התקלה לאחר קבלת אישור יחידת הנת״א, ההצנחה יכולה להמשך בהתאם לתנאי האישור, אלא אם התקלה מונעת קיום קשר דו־כיווני עם צוות הקרקע במקום ההצנחה בלילה. {{ח:סעיף|184|טיס צניחה מעל איזור מאוכלס או לתוכו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד צניחת אדם מכלי הטיס מעל או לתוך איזור מאוכלס של עיר, עיירה, או ישוב אחר או התקהלות בני־אדם (להלן – איזור מאוכלס), אלא אם ניתן לכך רשיון בהתאם לתקנה זו; אולם רשאי צנחן לגלוש מעל איזור מאוכלס בעזרת מצנח כשר ומתאים אם הוא מצוי בגובה המספיק כדי למנוע יצירת סכנה לבני אדם ולרכוש על פני הקרקע או המים. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון צניחה מעל איזור מאוכלס או לתוכו תוגש על ידי מפעיל כלי הטיס למנהל, בצורה ובאופן שיורה המנהל בפירסומי הרשות, לפחות עשרה ימים לפני יום הצניחה. {{ח:תת|(ג)}} כל מחזיק ברשיון צניחה כאמור יציג את הרשיון לביקורת המנהל או מפקח, לפי בקשתם. {{ח:סעיף|185|צניחה מעל שדה תעופה או לתוכו}} {{ח:ת}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד לאדם לצנוח מעל איזור פיקוח שדה תעופה או לתוכו, אלא אם קיבלו לשם כך היתר מהמנהל ולאחר שקיבלו אישורו של מנהל שדה התעופה או בעל רשיון המינחת. {{ח:סעיף|186|איסור צניחה ללא הודעה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד לאדם לצנוח מכלי טיס, אלא אם קיבלה יחידת הנת״א שבתחום פיקוחה מצוי מקום ההצנחה המתוכנן הודעה על כך לפחות שעה אך לא יותר מעשרים וארבע שעות מראש, אלא אם ההודעה כללה מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 187|בתקנה 187}} ואם יחידת הנת״א אישרה את ההצנחה. {{ח:תת|(ב)}} תקנה זו לא תחול לגבי צניחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בתקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}}. {{ח:סעיף|187|המידע הנדרש|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} כל אדם המבקש רשיון או היתר לביצוע צניחה, חייב לכלול בבקשה מידע כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} היום והשעה בו תחל הצניחה; {{ח:תת|(2)}} משך פעולת הצניחה המיועדת; {{ח:תת|(3)}} גודל שטח ההצנחה מסביב למטרה; {{ח:תת|(4)}} ציון מרכז שטח ההצנחה ביחס למיתקן VOR הקרוב ביותר, במונחים של רדיאל VOR שלאורכו נמצא אותו מקום, ומרחקו במייל ימי ממיתקן ה־VOR כאשר מיתקן זה מצוי במרחק של 55 ק״מ או פחות (30 מייל ימי) ממקום ההצנחה; או ציון המקום הגיאוגרפי ונקודת הציון על מפה בקנה מידה 1:250,000 כאשר מיתקן ה־VOR נמצא במרחק של יותר מ־55 ק״מ ממקום ההצנחה; {{ח:תת|(5)}} הגבהים מעל לשטח הקרקע או המים שבהם תבוצע הצניחה; {{ח:תת|(6)}} השם, המען ומספר הטלפון של האדם המבקש את הרשיון או ההיתר ושל האדם המוסר את ההודעה; {{ח:תת|(7)}} זיהוי כלי הטיס שבו ישתמשו לשם ביצוע הצניחה; {{ח:תת|(8)}} תדירויות הרדיו שבהן ניתן להשתמש בכלי הטיס. {{ח:סעיף|188|הודעה על ביטול צניחה או דחייתה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} כל אדם המגיש בקשה לרשיון או להיתר או המוסר הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק 10|פרק זה}}, יודיע מיד ליחידת הנת״א או ליחידות הנת״א על ביטול הצניחה או דחייתה, אם היא אכן בוטלה או נדחתה. {{ח:סעיף|189|איסור צניחות מעל איזורים מוגבלים או אסורים או בתוכם}} {{ח:ת}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס מעל או בתוך איזורים שהוכרזו על ידי המנהל בפמ״ת כאיזורים מוגבלים או אסורים, אלא באישור הרשות המשתמשת באותו איזור או המפקחת עליו. {{ח:סעיף|190|תנאי מזג אויר וראות}} {{ח:ת}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס לאדם לצנוח מכלי טיס – {{ח:תת|(1)}} לתוך עננים או דרכם; {{ח:תת|(2)}} כאשר הראות והמרחק מעננים הם פחות מ- {{ח:תתת|א.}} כאשר הראות פחות מחמישה ק״מ והצניחה נעשית מתחת גובה 10,000 רגל MSL‏ – 500 רגל מתחת לעננים, 1000 רגל מעל לעננים ו־750 מטר במרחק אופקי מהעננים; או {{ח:תתת|ב.}} כאשר הראות פחות משמונה ק״מ והצניחה נעשית בגובה של מעל 10,000 רגל MSL‏ – 1000 רגל מתחת לעננים, 1000 רגל מעל לעננים וקילומטר וחצי במרחק אופקי מהעננים; {{ח:תת|(3)}} מעל לעננים, כאשר העננים מכסים יותר מארבע שמיניות של השמיים באיזור ההצנחה; {{ח:תת|(4)}} כאשר הצנחן אינו רואה בתחילת הצניחה את מרכז המטרה. {{ח:סעיף|191|צניחות בלילה}} {{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס בלילה, אלא אם אותו אדם מצוייד באמצעי תאורה הנראים למרחק של לפחות חמישה ק״מ והמטרה מוארת באופן שאפשר לצונח לראותה מתחילת הצניחה. {{ח:תת|(ב)}} כל אדם הצונח בלילה חייב להפעיל את אמצעי התאורה כאמור בתקנת משנה (א) מהרגע שבו נפתחת חופת מצנחו ועד הרגע שבו הוא מגיע לפני הקרקע או המים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190}}, לא יצנח אדם וטייס מפקד לא יתיר לאדם לצנוח מכלי טיס בלילה מעל עננים בכל כמות שהיא באיזור הצניחה. {{ח:סעיף|192|משקאות וסמים}} {{ח:ת}} לא יצנח אדם כאשר, ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס אם נראה לו שאותו אדם – {{ח:תת|(1)}} הוא תחת השפעה של משקאות משכרים; {{ח:תת|(2)}} הוא משתמש בסם המשפיע בכל צורה שהיא על הבטיחות. {{ח:סעיף|193|ציוד בכלי טיס ועל הקרקע}} {{ח:ת}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס אלא אם מצוי בכלי הטיס באיזורי המטרה ציוד הצלה, עזרה ראשונה, וציוד אחר, כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} בכלי הטיס – סכין לחיתוך כבלים ורתמות, ובלילה גם אמצעי תאורה נייד לבדיקת הצונחים וציודם; לכל צונח יהיה ציוד מלא לצניחה הכולל משקפיים, קסדה, סכין חיתוך ולבוש מתאים, ולצניחה חפשית – גם מד־גובה, ובלילה גם אמצעי תאורה לבדיקת חופת המצנח ומד־גובה; {{ח:תת|(2)}} בידי צוות הקרקע – {{ח:תתת|א.}} ביום – {{ח:תתתת|1.}} מצפן; {{ח:תתתת|2.}} מד־רוח (אנמומטר); {{ח:תתתת|3.}} יריעות לסימנים מוסכמים (8 פנלים); {{ח:תתתת|4.}} רימון עשן צבעוני לצורך סימון מידי של ביטול הצניחה; {{ח:תתת|ב.}} בלילה – {{ח:תתתת|1.}} מכשיר רדיו דו־כיווני שמיש ועוד מערכת סוללות כעתודה; {{ח:תתתת|2.}} מצפן; {{ח:תתתת|3.}} מד־רוח (אנמומטר); {{ח:תתתת|4.}} אמצעי תאורה ניידים כמספר אנשי צוות הקרקע; {{ח:תתתת|5.}} פנס סימון אדום לביטול הצניחות, עם מקור זרם עצמאי בעל טווח ראייה של שלושה ק״מ לפחות; {{ח:תתתת|6.}} שתי מערכות נפרדות של אמצעי תאורה בעלות מקור אור עצמאי לסימון חץ ומכשולים קבועים בשטח; {{ח:תתתת|7.}} אמצעי תאורה חילופיים עבור כל אחת משתי המערכות האמורות בפרט (6) המוכנים להפעלה בעת ובעונה אחת; {{ח:תתת|ג.}} ציוד עזרה ראשונה וארגז עזרה ראשונה הכוללים את כל אלה: {{ח:תתתת}} 10 טבליות נגד כאבי ראש (אסיאלגן או דומה לו); {{ח:תתתת}} 10 טבליות נגד כאבים (פלגין או דומה לו); {{ח:תתתת}} 10 טבליות נגד בחילות והקאות (טרבמין או דומה לו); {{ח:תתתת}} 10 טבליות נגד כאבים חזקים (פרקודן או דומה לו); {{ח:תתתת}} 5 אגדים לחבישת פצעים לאחר כיסוי בפד גזה סטרילית; {{ח:תתתת}} 2 תחבושות אישיות – פד סטרילי גדול עם אגד למקרה של פצע עמוק; {{ח:תתתת}} 2 תחבושות מטלין – תחבושות סטריליות נגד כוויות; {{ח:תתתת}} 4 פדים של גזה סטרילית – לכיסוי פצע; {{ח:תתתת}} ק״ג צמר גפן – לריפוד וכיסוי מעל הגזה; {{ח:תתתת}} חבילת אגדים מידבקים לכיסוי פצע קטן (לויקופלסט או דומה לו); {{ח:תתתת}} 2 חוסמי עורקים מגומי – לעצירת שטפי דם; {{ח:תתתת}} מערכת פדים לקיבוע אברים במקרה של שברים, חשד לשברים או לפריקות; {{ח:תתתת}} אלונקה; {{ח:תתתת}} מספריים; {{ח:תתתת}} יוד או חומר חיטוי אחר; {{ח:תתתת}} 10 ליטר מי שתיה. {{ח:סעיף|194|טיס ציוד צניחה ודרישות אריזה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס, אלא אם אותו אדם חוגר ריתמת יחיד המכילה מערכת מצנחים כפולה הכוללת לפחות מצנח עיקרי אחד ומצנח עזר מאושרים, המקופלים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} המצנח העיקרי מקופל בידי מקפל מצנחים מוסמך או בידי הצונח, תוך תקופה שאינה עולה על 120 יום לפני יום השימוש בו; {{ח:תתת|(2)}} מצנח העזר נארז בידי מקפל מצנחים מוסמך בעל הגדר מתאים – {{ח:תתתת|(א)}} תוך תקופה שאינה עולה על 60 ימים לפני יום הטיסה, אם חלק כלשהו של המצנח עשוי כותנה, פשתן, משי או סיב טבעי אחר שאינו מפורט בפסקת משנה (ב); {{ח:תתתת|(ב)}} תוך תקופה שאינה עולה על 120 ימים לפני יום הטיסה, אם החופה, המיתרים, הרתמה וחלקי המצנח עשויים ניילון, קוולאר, דקרון, פוליאתילן, זהורית או חומר סינתטי אחר המשמש לייצור מצנחים, והעמיד בפני עובש או גידול פטרייתי אחר הגורם לריקבון בסביבה לחה. {{ח:תת|(ב)}} לא יצנח אדם תוך כדי שימוש ברצועת הפתיחה הסטטית המחוברת לכלי הטיס ולמצנח הראשי אלא אם הוא משתמש באמצעי פתיחה אוטומטי המתואר והמחובר כאמור להלן, כדי לעזור למצנח המוביל למלא את תפקידיו, או אם לא משתמשים במצנח מוביל, כדי לעזור בפרישה ישירה של חופת המצנח הראשי – {{ח:תתת|(1)}} אמצעי הפתיחה האוטומטי חייב להיות באורך מתאים שיאפשר לתיק מעטפת המצנח להיפתח לפני העמסת משקל על מיתקן הפתיחה האוטומטי; {{ח:תתת|(2)}} מיתקן הפתיחה האוטומטי חייב להיות בחוזק העמסה סטטי של – {{ח:תתתת|א.}} לפחות 12.7 ק״ג (28 פאונד) ולא יותר מ־72.6 ק״ג (160 פאונד), אם משתמשים בו כדי לעזור למצנח המוביל למלא את תפקידיו; {{ח:תתתת|ב.}} לפחות 25.4 ק״ג (56 פאונד) ולא יותר מ־145.3 ק״ג (320 פאונד), אם משתמשים בו כדי לעזור בפרישה ישירה של חופת המצנח הראשי; {{ח:תתת|(3)}} אמצעי הפתיחה האוטומטי יחובר כלהלן: {{ח:תתתת|א.}} בקצהו האחד יחובר לפיני הפתיחה, או, אם אין משתמשים בפיני פתיחה יחובר לקונוסים של תיקי המצנח, ובקצהו השני יחובר למצנח המוביל; אם אין משתמשים במצנח מוביל יחובר ישירות לציצית המצנח; {{ח:תתתת|ב.}} לא יחבר אדם אמצעי פתיחה אוטומטי כאמור בתקנת משנה זו לכל מצנח ראשי, אלא אם הוא בעל רשיון בר־תוקף לקיפול מצנחים, שניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}, או אם הוא האדם הצונח בעזרת אותו מצנח; {{ח:תתתת|ג.}} לצורך {{ח:פנימי|פרק 10|פרק זה}}, מצנח מאושר הוא – {{ח:תתתתת|1.}} מצנח שיוצר לפי תעודת סוג שניתנה בישראל, או במדינת חוץ ואושרה על ידי המנהל; {{ח:תתתתת|2.}} מצנח שיוצר לפי אישור פריט אוירונוטי או בהתאם למפרטי נוהל טכני מספר TSO c23, כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 14|בפרק הארבעה עשר לתקנות התיעוד}}; {{ח:תתתתת|3.}} מצנח שאושר על ידי רשות מוסמכת בצבא הגנה לישראל לענין זה. {{ח:סעיף|195|תחולה במקרים מסויימים}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 10|פרק זה}} לא יחול על – {{ח:תת|(1)}} צניחה החיונית להצלת חיי אדם או רכוש על פני הקרקע או המים, אם נעשתה בהתאם לאישור או להוראות המנהל או רשות מוסמכת מתאימה אחרת; {{ח:תת|(2)}} צניחת אדם המשרת בצבא הגנה לישראל באותו זמן, שצניחתו היא במסגרת פעילות צבא הגנה לישראל. {{ח:סעיף|196|ציוד קיפול}} {{ח:ת}} לא ישתמש מקפל מצנחים בעל רשיון בזכויותיו לפי הרשיון אלא אם עומד לרשותו הציוד המזערי כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} מישטח חלק ונקי ברוחב של לפחות מטר ובאורך של לפחות שלושה עשר מטר; {{ח:תת|(2)}} מקום מתאים לתליה אנכית של מצנחים לשם ייבושם ואיוורורם; {{ח:תת|(3)}} מכשירי קיפול ומכשירים אחרים לקיפול ולאחזקה של סוגי המצנחים שאותם הוא מקפל ומתחזק; {{ח:תת|(4)}} אמצעים אחרים הדרושים, לדעת המנהל, לביצוע תפקידיו ולהגנה על מכשיריו וציודו. {{ח:סעיף|197|תקני ביצוע}} {{ח:ת}} מקפל מצנחים בעל רשיון – {{ח:תת|(1)}} לא יקפל, יאחזק או ישנה כל מצנח אלא אם הוא בעל הגדר לאותו סוג מצנחים; {{ח:תת|(2)}} לא יקפל מצנח שאינו בטוח לשימוש; {{ח:תת|(3)}} לא יקפל מצנח שלא יובש ואוורר כראוי; {{ח:תת|(4)}} לא ישנה מצנח באופן שלא הותר במפורש על ידי המנהל או על ידי היצרן; {{ח:תת|(5)}} לא יקפל, יאחזק או ישנה מצנח באופן שונה מזה שאישרו המנהל או היצרן; {{ח:תת|(6)}} לא ישתמש בזכויות רשיונו והגדרו אם הוא אינו מכיר את ההוראות המעודכנות של יצרן המצנחים לגבי הפעולה אותה הוא מתכוון לעשות וכל עוד לא נתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|א.}} הוא ביצע תפקידים בהתאם לרשיונו במשך לפחות תשעים יום תוך שנים עשר החודשים שקדמו לשימוש בזכויות כאמור; {{ח:תתת|ב.}} הוא הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא מסוגל לבצע תפקידים אלה. {{ח:סעיף|198|רישומים}} {{ח:תת|(א)}} מקפל מצנחים בעל רשיון ינהל רישום של כל קיפול, אחזקה ושינוי של מצנחים שנעשו על ידו או שנעשו בהשגחתו; הרישום יכלול את הפרטים שלהלן לגבי כל מצנח שבו בוצעה פעולה כאמור: {{ח:תתת|(1)}} סוג המצנח ושם היצרן; {{ח:תתת|(2)}} מספרו הסידורי; {{ח:תתת|(3)}} שם בעליו וכתובתו; {{ח:תתת|(4)}} סוג הפעולה שבוצעה והיקפה; {{ח:תתת|(5)}} התאריך שבו בוצעה הפעולה ומקום ביצועה; {{ח:תתת|(6)}} תוצאות הבדיקות שנערכו בו. {{ח:תת|(ב)}} אדם העורך רישומים לפי תקנת משנה (א) ישמרם לתקופה של שנתיים לפחות מיום רישומם. {{ח:תת|(ג)}} מקפל מצנחים בעל רשיון מקפל מצנח יכתוב על גבי תג הצמוד לאריזת המצנח את תאריך הקיפול והאריזה ומקום ביצועם, ויציין על גביו כל פגם שנתגלה תוך כדי כך, ובסופן יחתום בשמו המלא ויציין את מספר רשיונו. {{ח:סעיף|199|חותם}} {{ח:ת}} כל מקפל מצנחים בעל רשיון יחזיק ברשותו חותם עם סימן זיהוי שקבע המנהל; אחרי קיפול מצנח יחתום את אריזת המצנח בחותם בהתאם להמלצת יצרן המצנח לגבי אותו סוג של מצנחים. {{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: הפעלת כלי טיס בחקלאות}} {{ח:קטע3|פרק 11 סימן א|סימן א׳: כללי}} {{ח:סעיף|200|תחולה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} יחול על: {{ח:תתת|(1)}} הפעלת כלי טיס בחקלאות בישראל; {{ח:תתת|(2)}} מתן רשיונות הפעלה אווירית של כלי טיס בחקלאות. {{ח:תת|(ב)}} במקרה חירום, אדם המפעיל כלי טיס בחקלאות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, רשאי לסטות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} לשם ביצוע פעולות סיוע לציבור שאושרו על ידי המנהל, ככל שהדבר חיוני לאותה מטרה. {{ח:תת|(ג)}} אדם הסוטה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} כאמור בתקנת משנה (ב), ידווח על כך מיד טלפונית למנהל ולאחר מכן בכתב תוך 48 שעות לאחר ביצוע הסטייה, ויציין בדו״ח את הפעולה שנעשתה לרבות תיאור הפעולה והסיבות לביצועה. {{ח:סעיף|201|הגדרות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלת כלי טיס בחקלאות“ – הפעלת כלי טיס לשם – {{ח:תתת|(1)}} ריסוס, איבוק ופיזור רעל בחקלאות; {{ח:תתת|(2)}} פיזור כל חומר אחר המיועד לדישון הצומח, להשבחת הקרקע, לזריעה או להדברת מזיקים; {{ח:תתת|(3)}} עיסוק בפעילויות פיזור חומרים הקשורים לשירות בחקלאות, גידולים או הגנת יערות; {{ח:תתת|(4)}} כיבוי שרפות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איזור מאוכלס“ – איזור המאוכלס בצפיפות על ידי בני אדם, שנקבע בפמ״ת על ידי המנהל בהתיעצות עם משרד החקלאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רעל בחקלאות“ – {{ח:תתת|(1)}} חומר או תערובת חומרים המיועדים למניעה, קטילה, דחייה או הפחתה של חרקים, חיות מזיקות, פטריות, תולעי הנימה (nematodes), עשבים שוטים וצורות אחרות של צמחים, חיות או וירוסים, למעט וירוסים על גבי בני אדם או חיות או בתוכם, שמשרד החקלאות קבע כי הם בבחינת מזיקים (pest); {{ח:תתת|(2)}} כל חומר או תערובת חומרים המיועדים לשימוש לבקרת צמחים, להשרת עלים (defoliant) או לייבוש צמחים (desiccant); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד החקלאות“ – שר החקלאות או מי שהסמיך. {{ח:קטע3|פרק 11 סימן ב|סימן ב׳: רישוי}} {{ח:סעיף|202|רישיון הפעלה אווירית בחקלאות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בחקלאות אלא אם כן המנהל נתן לו רישיון הפעלה אווירית בחקלאות כאמור {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}} ולפי תנאי הרישיון. {{ח:סעיף|203|בקשה למתן רשיון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} בקשה למתן רשיון הפעלה אווירית בחקלאות תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע. {{ח:סעיף|204|תיקון רשיון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתקן רשיון הפעלה אווירית בחקלאות – {{ח:תתת|(1)}} ביזמתו, אם מצא לאחר בדיקה כי הדבר חיוני למען בטיחות הטיסה; {{ח:תתת|(2)}} לבקשת מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לתיקון רשיון תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע, לפחות 15 יום לפני המועד שבו רוצה המבקש שהתיקון ייכנס לתוקף, אלא אם המנהל אישר תקופה קצרה יותר. {{ח:תת|(ג)}} סירב המנהל לבקשה לתיקון רשיון, רשאי מחזיק הרשיון להשיג על כך בפני המנהל תוך 30 יום מיום קבלת הודעת הסירוב. {{ח:סעיף|205|תנאים לקבלת רשיון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} אדם זכאי לקבל רשיון הפעלה אווירית בחקלאות אם הוא עונה על דרישות {{ח:פנימי|סעיף 207|תקנות 207}}, {{ח:פנימי|סעיף 208|208}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}. {{ח:סעיף|206|פטור מדרישות מסויימות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} המבקש רשיון הפעלה אווירית בחקלאות שאין בו היתר לפיזור רעל בחקלאות, אינו נדרש לענות על דרישות {{ח:פנימי|סעיף 209|פסקאות (2) עד (4) לתקנה 209(ב)}}. {{ח:סעיף|207|טייסים ובעלי תפקידים|תיקון: תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון להפעלה אווירית בחקלאות יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומדים לרשותו טייסים שהם בעלי רשיון טייס מסחרי או טייס תובלה בנתיבי אויר ובעלי הגדר חקלאי והגדר מתאים לכלי הטיס המיועד לשימוש, שהם תקפים ושניתנו בישראל או שאושרו על ידי רשות בה. {{ח:תת}} המבקש ימציא למנהל את רשימת הטייסים, שתכלול את פרטי הטייס, נסיון טיסתו, רשיונותיו והגדריו, תקופת העסקתו וחלקיות העסקתו. {{ח:תת|(ב)}} המבקש יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומדים לרשותו בתפקיד מלא בעלי התפקידים במספר ובאיכות המספיקים כדי להבטיח את הדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות בהפעלה, לפי הפירוט כדלקמן: {{ח:תתת|(1)}} '''ראש מבצעים''' – לא יעסוק אדם בתפקיד של ממונה על מבצעים ולא יעסיקו מחזיק רשיון בתפקיד זה אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידו והוא: {{ח:תתתת|א.}} בעל רשיון טייס או רשיון קצין מבצעי אויר תקפים עם הגדרים מתאימים; {{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, {{ח:פנימי|פרק 12|פרק 12}} או {{ח:פנימי|פרק 13|פרק 13}}, או בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כממונה על המבצעים אצל בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, {{ח:פנימי|פרק 12|פרק 12}} או {{ח:פנימי|פרק 13|פרק 13}}; {{ח:תתתת|ג.}} עמד בדרישות הידע המקצועי והכשירות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 209|בתקנה 209}}; {{ח:תתת|(2)}} '''טייס ראשי''' – לא יעסוק אדם בתפקיד של טייס ראשי ולא יעסיקו מחזיק רשיון בתפקיד זה, אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו, ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו והוא – {{ח:תתתת|א.}} מחזיק לפחות ברשיון טייס מסחרי עם הגדר חקלאי ורשיון הדרכה מתאים; {{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס שיופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}; {{ח:תתתת|ג.}} בעל נסיון של לפחות 1000 שעות טיסה כטייס מפקד בהפעלת כלי טיס בחקלאות, אשר מהן לפחות 100 שעות בוצעו בשנה האחרונה על כלי הטיס שיופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}; {{ח:תתתת|ד.}} עמד בדרישות הידע המקצועי והכשירות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 209|בתקנה 209}}; {{ח:תתת|(3)}} '''מדריך ראשי''' – שהוא בעל רשיון טייס והגדר הדרכה, אם למפעיל גם רשיון בית ספר להוראת טיסה; {{ח:תתת|(4)}} '''ממונה על התחזוקה והביקורת''' – שהוא בעלי רשיון טכנאי בדק כלי טיס עם הגדר המתאים לסוג הציוד המתוחזק. {{ח:סעיף|208|כלי טיס|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לרשות מבקש רשיון הפעלה אווירית חקלאית יעמדו לפחות שני כלי טיס הכשירים לטיסה והרשומים כדין בישראל, המצויידים לביצוע הפעלה אווירית בחקלאות. {{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בתקנת משנה (א) רשאי מחזיק רשיון להפעיל כלי טיס החכור על ידו, ללא צוות, והרשום במדינה חברה בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית אם – {{ח:תתת|(1)}} מצויה בכלי הטיס תעודת כושר טיסה מתאימה שהוציאה המדינה בה רשום כלי הטיס וכלי הטיס עונה על דרישות הרשיון והסימון של אותה מדינה; {{ח:תתת|(2)}} תכן הסוג של כלי הטיס אושר לפי תעודת סוג שהוצאה בישראל והוא עונה על הדרישות הישימות שהיו חלות על כלי הטיס אילו היה רשום בישראל, לרבות הדרישות הישימות למתן תעודת כושר טיסה בקטגוריה מתאימה בישראל הכוללות התאמה לתכן הסוג, תנאים להפעלה בטוחה ומגבלות הרעש הישימות; אולם לא נדרש מתן תעודת רישום ישראלית ותעודת כושר אוירי ישראלית לכלי הטיס; {{ח:תתת|(3)}} כלי הטיס מוטס בידי אנשי צוות אויר בעלי רשיון טיס שניתן בישראל שמעסיק מחזיק הרשיון; {{ח:תתת|(4)}} מחזיק הרשיון המציא למנהל את עותק הסכם החכירה של כלי הטיס; {{ח:תתת|(5)}} המנהל התיר הפעלה כאמור והיא נעשית בהתאם לתנאי ההיתר; {{ח:תתת|(6)}} המדינה החברה שרשום בה כלי הטיס העבירה למדינה את תפקידיה וחובותיה באשר לתפעולו המבצעי של כלי הטיס, לציוד הרדיו שלו, לאחזקתו ולצוותו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 48א|בתקנה 48א}}. {{ח:סעיף|209|ידע מבצעי וכשירות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המבקש יוכיח להנחת דעתו של המנהל שהוא בעל ידע מקצועי וכשירות המספיקים לשם ביצוע הפעלה אווירית בחקלאות, כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג). אולם מבקש פטור מהוראות תקנה זו אם, בזמן הגשת הבקשה, הוא מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית המתיר לו לבצע הפעלה אווירית בחקלאות, אלא אם קבע המנהל כי ביצוע ההפעלה האווירית בחקלאות על ידו בשנה שקדמה להגשת הבקשה מעורר ספקות באשר לבטיחות ההפעלה או ליכולתו בפיזור חמרי חקלאות, כימיקלים או רעל בחקלאות. {{ח:תת|(ב)}} מבחן הידע המקצועי יכיל את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הצעדים שיש לנקוט בהם לפני תחילת ההפעלה, לרבות בדיקת השטח שבו מיועדת ההפעלה להתבצע; {{ח:תתת|(2)}} החזקה בטוחה של רעלים בחקלאות וטיפול נאות במכלים משומשים שהכילו רעלים אלה; {{ח:תתת|(3)}} ההשפעות הכלליות של רעלים ושל כימיקלים בחקלאות על צמחים, חיות ובני אדם, ובמיוחד של הרעלים והכימיקלים שעומדים להשתמש בהם באיזורים המיועדים להפעלה, אמצעי הזהירות שיש לאחוז בהם בשימוש ברעלים ובכימיקלים בחקלאות; {{ח:תתת|(4)}} סימפטומים של הרעלת בני אדם על ידי רעלים בחקלאות, אמצעי החירום המתאימים שיש לנקוט בהם ומיקום המרכזים שבהם מטפלים בנפגעים בהרעלה כאמור, כגון בתי חולים, מרפאות וכיוצא באלה; {{ח:תתת|(5)}} יכולת הפעולה ומגבלות ההפעלה של כלי הטיס שבו עומדים להשתמש; {{ח:תתת|(6)}} נהלים ותהליכים הקשורים בבטיחות ובהפעלה אווירית בחקלאות; {{ח:תתת|(7)}} ידע כאמור בפסקאות (5) ו־(6) לגבי הפעלה בלילה לשם ביצוע טיסות כאלה. {{ח:תת|(ג)}} מבחן הכשירות יכיל את כל התמרונים המפורטים להלן, אותם יש לבצע בכל אחד מכלי הטיס המנויים {{ח:פנימי|סעיף 208|בתקנה 208}}, ובמשקל המקסימלי המורשה להמראה של כלי הטיס או במשקלו המכסימלי שנקבע למטרת המטען המיוחד, לפי הגבוה שביניהם: {{ח:תתת|(1)}} המראות ממסלול קצר ומסלול רך (מטוסים וג׳רופלנים בלבד); {{ח:תתת|(2)}} גישות לאזורי ההפעלה; {{ח:תתת|(3)}} יציאות מגלישה לכיוון אופקי (flare outs); {{ח:תתת|(4)}} טיסות לאורך שורות מסומנות (swath runs); {{ח:תתת|(5)}} משיכות מצלילה (pull-up) והליכות סביב; {{ח:תתת|(6)}} האטות או עצירות פתאומיות, בהליקופטרים בלבד; {{ח:תתת|(7)}} תמרונים כאמור בפסקאות (1) עד (6) בלילה, לשם ביצוע טיסות כאלה. {{ח:סעיף|210|ספר עזר למבצעים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות כלי טיס בפעולות לפי הרשיון אלא אם ברשותו ספר עזר למבצעים הכולל את כל המידע וההוראות החיוניים על מנת לאפשר לצוות ההפעלה למלא את חובותיו לפי כל דין החל על ההפעלה, לשמור על רמת בטיחות גבוהה וליתן את השירותים המבוקשים. {{ח:תת|(ב)}} העתק ספר העזר למבצעים יומצא למנהל לפני תחילת ההפעלה וכן יומצא למנהל כל תיקון ושינוי בספר, מיד עם הוצאתם. מחזיק הרשיון יבצע כל תיקון ושינוי בספר העזר למבצעים אם יידרש לעשות כן על ידי המנהל, ככל שייראה לו למען בטיחות הטיסה. {{ח:סעיף|211|תקופת תקפו של רשיון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} תקופת תקפו של רשיון הפעלה אווירית בחקלאות היא כתקופת תקפו של רשיון ההפעלה המסחרית שבהסתמך עליו הוא ניתן, אלא אם רשיון ההפעלה האווירית בוטל או הותלה על ידי המנהל. {{ח:תת|(ב)}} התיר מחזיק ברשיון לכלי טיס המופעל על פי הרשיון לעסוק בהובלת סמים בניגוד לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} רשאי המנהל להתלות או לבטל את הרשיון. {{ח:קטע3|פרק 11 סימן ג|סימן ג׳: כללי הפעלה}} {{ח:סעיף|212|תחולה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ג|סימן זה}} יחול על בני אדם וכלי טיס שמשתמשים בהם בהפעלה אווירית בחקלאות. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות רשאי לסטות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני עד הפרק השביעי}}, כקבוע {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}} לגבי פעולות פיזור חמרים, כאשר הוא מבצע הפעלה אווירית, שאינה פיזור חמרים, הקשורה בחקלאות, בגננות או בשימור יערות בהתאם לכללי ההפעלה של {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ג|סימן זה}}. {{ח:סעיף|213|דרישות כלי טיס}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כלי הטיס – {{ח:תת|(1)}} עונה על דרישות {{ח:פנימי|סעיף 208|תקנה 208}}; {{ח:תת|(2)}} מצוייד בחגורת כתף מתאימה ומותקנת כראוי לשימוש כל טייס; {{ח:תת|(3)}} בטיסות לילה – מצוייד בתאורה מיוחדת שאושרה על ידי המנהל. {{ח:סעיף|214|נשיאת רשיון}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם עותק רשיון ההפעלה האווירית בחקלאות שניתן לו נישא בכלי הטיס. הרשיון יוצג לבדיקה בפני המנהל או מפקח לפי דרישתם. {{ח:תת|(ב)}} למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28}}, אין חובה לשאת בכלי הטיס את תעודת הרישום, תעודת כושר הטיסה או הרשאה מיוחדת לטיסה ואת רשיון תחנת הטלגרף האלחוטי של כלי הטיס; אולם כשהם אינם נישאים בכלי הטיס יש להחזיקם בבסיס ממנו מופעל כלי הטיס מוכנים לביקורת. {{ח:סעיף|215|אופן פיזור החמרים}} {{ח:ת}} לא יפיץ אדם חמרים מכלי טיס, ולא יגרום לפיזורם, בצורה ובאופן היוצרים סיכון לבני אדם או לרכוש על פני הקרקע. {{ח:סעיף|216|פיזור רעלים בחקלאות}} {{ח:ת}} לא יפזר אדם מכלי טיס ולא יגרום לפיזור של רעלים בחקלאות שנקבעו ככאלה על ידי משרד החקלאות – {{ח:תת|(1)}} לשימוש שאינו השימוש שנקבע לו על ידי משרד החקלאות; {{ח:תת|(2)}} בניגוד להוראות הבטיחות או מגבלות השימוש המצויינות על תויתו; {{ח:תת|(3)}} בניגוד לכל דין. {{ח:סעיף|217|פיזור רעלים למטרות ניסוי}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 216|תקנה 216}} לא תחול על אדם המפזר רעלים בחקלאות למטרות ניסוי, בהשגחת מי שהוסמך על ידי משרד החקלאות לבצע מחקר על רעלים בחקלאות או לפי אישור שניתן לו על ידי משרד החקלאות לביצוע הניסוי. {{ח:סעיף|218|כח־<wbr>אדם|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון הפעלה אווירית בחקלאות יבטיח כי כל אדם המועסק על ידו בהפעלה האמורה מודע לחובותיו ולאחריותו כמוגדר בספר העזר למיבצעים וכנדרש לביצוע נאות ובטוח של ההפעלה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} לא ישמש אדם כטייס מפקד בכלי טיס אלא אם הוא בעל רשיון טייס והגדרים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 207|בתקנה 207}}, ואלא אם הוכיח להנחת דעתו של הטייס הראשי המועסק על ידי מחזיק הרשיון כי הוא עונה על דרישות הידע המקצועי והכשירות, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 209|בתקנה 209}}. {{ח:תת|(ג)}} תקנת משנה (ב) לא תחול על טייס – {{ח:תתת|(1)}} ששימש כטייס בחקלאות בשירותו של מי שהפעיל כדין הפעלה אווירית בחקלאות לפני כניסת תקנות אלה לתקפן, והגיש בקשה לרשיון הפעלה אווירית בחקלאות כאמור בתקנות אלה; {{ח:תתת|(2)}} ששירותו כטייס בחקלאות כאמור לא עורר בעייה בכל הנוגע בבטיחות טיסתו או ביכולתו בפיזור חמרים או כימיקלים בחקלאות. {{ח:סעיף|219|איזור פיקוח שדה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} פרט לטיסות אל איזורי פיזור חמרים ומהם, לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור פיקוח שדה אלא אם התקבל אישור להפעלה זו ממגדל הפיקוח באותו איזור. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בתנאי מזג אוויר הנחותים ממינימות כטר״מ באיזור שדה, אלא אם התקבל אישור להפעלה זו מיחידת הנת״א המתאימה. {{ח:סעיף|220|אי שמירה על כיווני התנועה האוירית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} למרות האמור {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}}, רשאי טייס מפקד של כלי טיס לסטות מכיווני התנועה האוירית בשדה תעופה, באישור יחידת הנת״א המתאימה, אם – {{ח:תת|(1)}} כלי הטיס מופעל בהפעלה אווירית בחקלאות; {{ח:תת|(2)}} הטייס המפקד מונע בכל עת התקרבות כלי הטיס לכלי הטיס אחרים השומרים על כיווני התנועה האוירית ונותן לאותם כלי טיס זכות קדימה; {{ח:תת|(3)}} פרט למקרי חירום, נחיתות והמראות אינן מתבצעות על רמפות, מסלולי הסעה או שטחים אחרים בשדה התעופה שאינם מיועדים לשימוש זה. {{ח:סעיף|221|הפעלה מעל איזור בלתי מאוכלס}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}}, רשאי טייס מפקד כלי טיס, כאשר הוא מבצע פיזור חמרים בפועל, לרבות גישות, יציאות ופניות הנדרשות באופן סביר להפעלה האמורה, להטיסו מעל איזור בלתי מאוכלס מתחת ל־500 רגל מעל פני הקרקע וקרוב יותר מ־500 רגל לבני אדם, כלי רכב ומיבנים וחפצים אחרים, אם ההפעלה אינה מסכנת בני אדם או רכוש על פני הקרקע, בהתחשב ברוחות, במזג האויר, במרחק בני אדם או רכוש ממקום הריסוס ומכלי הטיס ובגורמים אחרים שיש בהם כדי להשפיע, ואם נקבעו לעניין זה הוראות על ידי המנהל – לפי הוראות המנהל. {{ח:סעיף|222|הפעלה באיזור מאוכלס – כללי}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}}, מותר להפעיל כלי טיס מעל איזור מאוכלס בגבהים הנדרשים לשם ביצועה הנאות של ההפעלה האווירית בחקלאות, אם ההפעלה מתבצעת – {{ח:תת|(1)}} בבטיחות המכסימלית לבני אדם ולרכוש על פני הקרקע, המתאימה להפעלה; {{ח:תת|(2)}} בהתאם לדרישות {{ח:פנימי|סעיף 223|תקנה 223}}. {{ח:סעיף|223|תנאים להפעלה באיזור מאוכלס|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס מעל לאיזור מאוכלס אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} התקבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הרשות המקומית שבתחומה עומדת ההפעלה להתבצע; {{ח:תתת|(2)}} ניתנה הודעה לציבור בדבר ההפעלה המיועדת, באמצעי יעיל לפי הנסיבות, לרבות בעתון, ברדיו או בטלביזיה או בהודעה מדלת לדלת; בהודעה יפורטו, בין השאר, איזורי ההפעלה ואופיה של ההפעלה (כגון ריסוס, איבוק, דישון, פיזור חרקים וכד׳); {{ח:תתת|(3)}} הגיש תכנית לגבי כל הפעלה כאמור למנהל והתכנית אושרה על ידו; התכנית תכלול התייחסות למכשולי טיסה, יכולת נחיתות החירום של כלי הטיס שבהם ישתמשו והתיאום הנדרש עם יחידות הנת״א המתאימות; {{ח:תתת|(4)}} כלי טיס המונעים במנוע אחד מופעלים כלהלן: {{ח:תתתת|א.}} למעט כלי טיס רוטורי, לא ימריא אדם כלי טיס טעון במטען ולא יבצע פניות מעל איזור מאוכלס; {{ח:תתתת|ב.}} לא יפעיל אדם כלי טיס מעל איזור מאוכלס מתחת לגבהים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}} למעט במשך ביצוע פעולות פיזור חמרים בפועל, לרבות הגישות והיציאות הנדרשות לפעולות אלה; {{ח:תתתת|ג.}} לא יפעיל אדם כלי טיס מעל איזור מאוכלס במשך ביצוע פעולות פיזור חמרים בפועל, לרבות הגישות והפניות הנדרשות לפעולות אלה, אלא אם הוא מופעל בנתיב ובגובה שבהם יכול כלי הטיס לנחות, בעת חירום, ללא סיכון לבני אדם או לרכוש על פני הקרקע; {{ח:תתת|(5)}} כלי הטיס הרב־מנועים מופעלים כלהלן: {{ח:תתתת|א.}} לא ימריא אדם מטוס רב־מנועי מעל איזור מאוכלס אלא אם קיימים תנאים המאפשרים לעצור את המטוס עצירה בטוחה במרחק האפקטיבי של המסלול מכל נקודה בריצת ההמראה, עד להשגה של מהירות השווה לגבוהה משתי אלה, כאשר כל המנועים פועלים בעוצמת ההמראה הרגילה: {{ח:תתתתת|1.}} 105 אחוז ממהירות השליטה המינימלית כשהמנוע הקריטי מושבת בתצורת ההמראה; {{ח:תתתתת|2.}} 115 אחוז ממהירות ההזדקרות ללא הספק בתצורת ההמראה, כפי שנקבע בנתוני מרחק עצירת התאוצה; {{ח:תתתת}} ביישום דרישה זו, נתוני ההמראה מבוססים על תנאי אויר שקט, ולא נעשה כל תיקון לגבי שיפוע כלפי מעלה, של אחוז אחד או פחות, כאשר האחוזים נמדדים לפי ההבדל בין הגבהים בנקודות הקיצוניות של המסלול המחולק באורכו של המסלול, לגבי שיפוע כלפי מעלה של יותר מאחוז אחד, אורך ההמראה האפקטיבי של המסלול מופחת ב־20 אחוז לכל אחוז שיפוע; {{ח:תתתת|ב.}} לא יפעיל אדם מטוס רב־מנועי במשקל הגדול מהמשקל אשר, עם מנוע קריטי בלתי פעיל, יאפשר טיפוס של לפחות 50 רגל בדקה בגובה של לפחות אלף רגל מעל לשטח הקרקע או מעל למכשול הגבוהים ביותר בשטח שבו עומדת ההפעלה להתבצע או בגובה של 5000 רגל, לפי הגבוה מביניהם. למטרת פסקה זו הונחה הנחה לפיה המדחף של המנוע הבלתי פעיל הוא במצב של התנגדות מינימלית; המדפים וכן הנסע מצויים במצב העדיף ביותר; והמנוע או המנועים האחרים פועלים בהספק הממושך המכסימלי הניתן להשגה; {{ח:תתתת|ג.}} לא יפעיל אדם כל כלי טיס רב מנועי מעל איזור מאוכלס מתחת לגבהים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}}, למעט במשך ביצוע פעולות פיזור חמרים בפועל, לרבות הגישות, היציאות והפניות הנדרשות לפעולות אלה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|224|הפעלה באיזור מאוכלס: טייסים וכלי טיס}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס מעל איזור מאוכלס אלא בהתאם לכללים הקשורים לטייסים ולכלי הטיס כקבוע בתקנות משנה (ב) ו־(ג). {{ח:תת|(ב)}} לטייס מפקד יהיה נסיון של לפחות – {{ח:תתת|(1)}} 25 שעות של זמן טיסה כטייס מפקד בכלי טיס מאותו ייצור ודגם בסיסי של כלי הטיס, שלפחות 10 שעות מהם נרכשו בתקופת 12 החדשים שקדמו להפעלה; {{ח:תתת|(2)}} 100 שעות טיסה כטייס מפקד בפעולות של פיזור חומרים או כימיקלים בחקלאות. {{ח:תת|(ג)}} כלי הטיס יהיה מצוייד במיתקן המאפשר פליטה של לפחות חצי מהמטען המאושר המכסימלי של החומרים החקלאיים ב־45 שניות. אם כלי הטיס מצוייד במיתקן לשחרור המכל (tank or hopper) כיחידה, צריך כלי הטיס להיות מצוייד באמצעים למניעת שחרור בלתי מבוקר על ידי הטייס או אנשי צוות אחרים. {{ח:סעיף|225|שם מסחרי}} {{ח:ת}} לא יתן אדם שירות תחת שם מסחרי שאינו מופיע ברשיון ההפעלה האווירית בחקלאות שניתן לו. {{ח:סעיף|226|הצגת הרשיון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות יחזיק את הרשיון בבסיס ההפעלה ויציגו לביקורת בפני המנהל, מפקח או שוטר לפי דרישתם. {{ח:סעיף|227|ביקורת|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות יתיר למנהל, למפקח או ביקורת לשוטר לבצע בכל עת ובכל מקום, לרבות ביקורת במקום ובעת ההפעלה, כדי שיוכלו לקבוע אם מחזיק הרשיון עומד בדרישות התקנות ובתנאי הרשיון. {{ח:קטע3|פרק 11 סימן ד|סימן ד׳: רישומים ודיווחים}} {{ח:סעיף|228|רישומים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק ברשיון להפעלה אווירית בחקלאות ינהל רישומים עדכניים ויחזיקם בבסיס ההפעלה שלו, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} שמו וכתובתו של כל אדם שלו ניתן שירות כלי טיס בחקלאות; {{ח:תתת|(2)}} מועד מתן השירות; {{ח:תתת|(3)}} מהותו וכמותו של החומר שפוזר בכל הפעלה; {{ח:תתת|(4)}} שמו, כתובתו ומספר רשיונו של כל טייס שהועסק על ידו בהפעלה אווירית בחקלאות והמועד שבו עמד הטייס בדרישות היידע המקצועי והכשירות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 209|בתקנה 209}}. {{ח:תת|(ב)}} הרישומים הנדרשים לפי תקנת משנה (א) יישמרו לפחות במשך 12 חדשים ויוצגו לביקורת בפני המנהל, מפקח או שוטר לפי דרישתם. {{ח:סעיף|229|שינוי מען והחזרת רשיון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות ידווח למנהל בכתב ומראש על כל שינוי במען משרדו ובמקום בסיס ההפעלה שלו. {{ח:תת|(ב)}} הפסיק מחזיק רשיון הפעלה אווירית בחקלאות את פעולותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, יחזיר מיד את רשיונו למנהל. {{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים־עשר: הפעלת מוניות־אויר}} {{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: כללי}} {{ח:סעיף|230|תחולה|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשס״ו, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} חל על הפעלת מטוסים קטנים ובינוניים בטיסה מסחרית ועל בני אדם המצויים בכלי טיס כאמור (להלן – הפעלת מונית־אויר) כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} הולכת נוסעים והובלת טובין; {{ח:תת|(2)}} טיסות העברה או טיסות אימון; {{ח:תת|(3)}} גרירת כרזות ופרסום מהאויר; {{ח:תת|(4)}} צילום או סקרים מהאויר; {{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(6)}} חיפוש והצלה; {{ח:תת|(7)}} הפעלת כלי טיס רוטורי בעבודות בניה או תיקונים; {{ח:תת|(8)}} סיורים מעל קוי חשמל או צינורות נפט; {{ח:תת|(9)}} הפעלת כלי טיס רוטורי עם מטען חיצוני; {{ח:תת|(10)}} הפעלה למטרה אחרת שקבע המנהל. {{ח:סעיף|231|הגדרות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס בינוני“ – מטוס גדול שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 30 מושבים או פחות ומשקלו המשתלם המירבי הוא 3,400 ק״ג (7,500 פאונד); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל משתלם מרבי“ – {{ח:תתת|(1)}} במקרה של כלי טיס שלגביו נקבע, בגליון הנתונים של תעודת הסוג שלו, או בספר הטיסה שלו, משקל־אפס־דלק מירבי – משקל־אפס דלק, למעט משקל ריק של כלי הטיס, הציוד הנדרש והמטען התפעולי (הכולל את צוות האויר המזערי, מזון ומשקה ואספקה וציוד הקשורים במזון ובמשקה, אך אינו כולל דלק ושמנים הניתנים לשימוש); {{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה אחר – המשקל המרבי המורשה להמראה, למעט משקלו הריק של כלי הטיס, ציוד נדרש בכלי הטיס והמטען התפעולי המרבי (הכולל את מטען הדלק והשמנים המזעריים ואת צוות האויר המזערי), כמפורט להלן: {{ח:תתתת|א.}} צוות – 90 ק״ג לכל איש צוות הנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}; {{ח:תתתת|ב.}} שמנים – 160 ק״ג; {{ח:תתתת|ג.}} דלק – המשקל המזערי של דלק הנדרש לפי תקנות אלה לטיסה בין שתי נקודות המרוחקות 320 ק״מ זו מזו בתנאי כטר״מ, שאינה טיסה ממושכת מעל לים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל ריק של כלי טיס“ – משקלו של גוף כלי הטיס, מנועיו, המדחפים שלו, הרוטורים שלו וציוד המחובר אליו, משקל ריק שאינו כולל את משקל הצוות ואת המשקל המשתלם אך הכולל את משקל הנטל הקבוע, כמויות הדלק והשמנים שאינם ניתנים לשימוש, הכמות הכללית של נוזל קירור המנוע והכמות הכללית של הנוזל ההידראולי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל־אפס־דלק מירבי“ – משקל מירבי מותר של כלי טיס ללא דלק ושמנים הניתנים לשימוש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד נדרש“ – הציוד החיוני להפעלת כלי הטיס, למעט ציוד או נטל שהותקנו במיוחד, באופן זמני או באופן אחר למטרת שינוי המשקל הריק של כלי הטיס, כדי שכלי הטיס יענה על קיבולת המשקל המשתלם המרבי כקבוע בתקנה זו. {{ח:סעיף|232|רשיון להפעלה אווירית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בהפעלת מונית־אויר אלא אם ניתנו לו על ידי המנהל עבור הפעלה זו רשיון להפעלה אווירית של מונית־אויר (להלן – רמ״א) ומפרטי הפעלה מתאימים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, ואלא בהתאם לתנאי הרשיון ולמפרטי ההפעלה. {{ח:סעיף|233|תחולה על מפעיל לא מורשה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} החלות על אדם שהורשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 232|בתקנה 232}} יחולו גם על אדם המבצע הפעלה {{ח:פנימי|פרק 12|שפרק זה}} חל עליה ללא רשיון ומפרטי הפעלה מתאימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 232|בתקנה 232}}. {{ח:סעיף|234|תקופת תקפו של רשיון}} {{ח:תת|(א)}} תקופת תקפו של רמ״א היא כתקופת תקפו של רשיון ההפעלה המסחרית שבהסתמך עליו הוא ניתן, אלא אם רשיון הרמ״א הותלה או בוטל על ידי המנהל. {{ח:תת|(ב)}} התיר מחזיק ברמ״א לכלי טיס המופעל על פי הרשיון לעסוק בהובלת סמים בניגוד לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, רשאי המנהל להתלות או לבטל את רשיונו. {{ח:סעיף|235|בקשה למתן רשיון ומתן רשיון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רמ״א תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון העונה על דרישות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} זכאי לקבל – {{ח:תתת|(1)}} רמ״א ובו ציון השמות המסחריים שהוא רשאי להשתמש בהם והמען של כל משרד מסחרי שבו הוא ישתמש לניהול עסקו; {{ח:תתת|(2)}} מפרטי הפעלה הכוללים את סוג ההפעלה ואיזוריה המאושרים, את מין כלי הטיס שבהם ישתמש בהפעלה האמורה והקטגוריה שלהם, את מספרי הרישום של כלי הטיס המתוחזקים על ידי מחזיק הרשיון, סטיות מאושרות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} ונושאים נוספים שיקבעו על ידי המנהל או שיותרו על ידו כדי לעמוד בנסיבות מסויימות שיווצרו. {{ח:סעיף|236|זכאות לרשיון ולמפרטי הפעלה|תיקון: תשס״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יקבל אדם רמ״א ומפרטי הפעלה מתאימים אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} הוא מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית מתאים; {{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא בעל יכולת לבצע כל אחת מהפעילויות המבוקשות, תוך כדי עמידה בדרישות כל דין החל על הענין. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי שלא ליתן למבקש רשיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אם מצא – {{ח:תתת|(1)}} שרשיון הפעלה אווירית שניתן לו קודם לכן לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}} הותלה או בוטל; {{ח:תתת|(2)}} שאדם שהועסק בתפקיד דומה לתפקיד של מנהל כללי, ממונה על המבצעים, ממונה על התחזוקה, טייס ראשי או מבקר ראשי, על ידי מחזיק רמ״א או מחזיק רשיון הפעלה אווירית אחר שרשיונו הותלה או בוטל בשליטתם, יועסק באחד מאותם תפקידים או בתפקידים דומים על ידי המבקש, או שתהיה לו שליטה או זכות בעלות משמעותית במבקש ושהעסקת אותו אדם או שליטתו תרמו באורח משמעותי לסיבות שהביאו לביטול הרשיון או להתלייתו; {{ח:תתת|(3)}} שהמבקש אינו מסוגל, מסיבות פיננסיות, לבצע הפעלה בטוחה. {{ח:סעיף|237|תיקון רשיון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתקן רמ״א – {{ח:תתת|(1)}} ביזמתו, אם מצא לאחר בדיקה כי הדבר חיוני למען בטיחות הטיסה; {{ח:תתת|(2)}} לבקשת מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לתיקון רשיון תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע, לפחות 15 יום לפני המועד שבו הוא מבקש שהתיקון יכנס לתוקף, אלא אם המנהל אישר תקופה קצרה יותר. {{ח:תת|(ג)}} סרב המנהל להענות לבקשה לתיקון רשיון, רשאי מחזיק הרשיון להשיג על כך בפני המנהל תוך 30 יום מיום קבלת הודעת הסירוב. {{ח:סעיף|238|תיקון מיפרטי הפעלה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתקן כל מיפרט הפעלה שניתן כאמור {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}} – {{ח:תתת|(1)}} אם מצא כי בטיחות הטיסה מחייבת זאת; {{ח:תתת|(2)}} לבקשת מחזיק הרשיון, והמנהל מצא כי בטיחות הטיסה מאפשרת זאת. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לתיקון מיפרטי הפעלה תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע, לפחות 15 יום לפני המועד שבו הוא מבקש שהתיקון יכנס לתוקף, אלא אם המנהל אישר תקופה קצרה יותר. {{ח:תת|(ג)}} סירב המנהל להענות לבקשה לתיקון מיפרטי הפעלה, רשאי המבקש להשיג על כך בפני המנהל תוך 30 יום מיום קבלת הודעת הסירוב. {{ח:תת|(ד)}} עומד המנהל לתקן מיפרטי הפעלה, יודיע על כך בכתב למחזיק הרשיון ויקבע תקופה שלא תפחת משבעה ימים שבה רשאי יהיה מחזיק הרשיון להמציא מידע בכתב, הערות ונימוקים הקשורים בתיקונים המוצעים. לאחר שישקול את כל המידע האמור, יודיע המנהל למחזיק הרשיון בכתב על כל תיקון או על ביטול הודעתו. תחילת תקפו של התיקון תהיה לפחות 30 יום מיום קבלת הודעת התיקון. השיג מחזיק הרשיון בפני המנהל תהיה תחילת תקפו של התיקון ביום החלטתו הסופית. {{ח:תת|(ה)}} מצא המנהל כי קיים מצב חירום המחייב פעולה מיידית בכל הנוגע לבטיחות הטיסה, רשאי הוא להודיע על תיקון מיפרטי הפעלה מבלי ליתן למחזיק הרשיון תקופה של שבעה ימים כאמור, ותחילת תקפו תהיה ביום קבלתו על ידי מחזיק הרשיון. {{ח:סעיף|239|הפעלת חירום}} {{ח:תת|(א)}} במקרה חירום הקשור בבטיחות בני אדם או רכוש, רשאי מחזיק רמ״א לסטות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} הקשורות בכלי טיס, בציוד שבו ובמינימות מזג אויר, ככל שהדבר חיוני לשם עמידה במקרה החירום. {{ח:תת|(ב)}} במקרה חירום בטיסה הקשור בבטיחות בני אדם או רכוש, רשאי הטייס המפקד של כלי הטיס לסטות מכל הוראה {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}, ככל שהדבר חיוני לשם עמידה במקרה החירום. {{ח:תת|(ג)}} סטה אדם מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} כאמור בתקנה זו, ידווח על כך למנהל תוך חמשה ימים ממועד הסטיה בפירוט סוג ההפעלה שהתבצעה, ונסיבות הסטיה וסיבותיה. ארעה הסטיה מחוץ לישראל, ידווח הטייס המפקד תוך חמשה ימים מיום שובו לישראל. {{ח:סעיף|240|ספר עזר למבצעים: כללי|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יכין ויחזיק ספר עזר למבצעים מעודכן לשימושו של כח האדם בטיסה ולהכוונתו, בפעולות הקרקע ובאחזקה. המנהל רשאי לאשר סטיה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן זה}} אם מצא שמפאת ההיקף המצומצם של פעילות מחזיק הרשיון חלקים של ספר העזר למבצעים אינם חיוניים להכוונת כח האדם בטיסה, בפעולות הקרקע או באחזקה. {{ח:תת|(ב)}} כל חלק של ספר העזר למבצעים לא יסתור הוראת כל דין החל בישראל, הוראת כל דין החל מחוץ לישראל בכל הנוגע לפעילות מחזיק הרשיון מחוץ לישראל, את תנאי הרמ״א, את מפרטי ההפעלה, את הוראות ספר הטיסה, חלקים אחרים בספר העזר למבצעים והוראות המנהל. {{ח:תת|(ג)}} עותקי ספר העזר למבצעים או חלקים מתאימים שלו, לרבות תיקוניו ותוספותיו, יועמדו על ידי מחזיק הרשיון לרשות אנשי האחזקה ויסופקו לגורמים המספקים שירותי קרקע ולאנשי הצוות ויומצאו למנהל מיד עם פרסומם. {{ח:תת|(ד)}} כל המחזיק בספר העזר למבצעים מטעם מחזיק הרשיון ידאג לעידכונו השוטף בהתאם לתיקונים ולתוספות שהומצאו לו על ידי מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ה)}} חלקים מתאימים של ספר העזר למבצעים יוחזקו בכלי טיס המצוי הרחק מבסיסו העיקרי. חלקים אלה יועמדו לשימוש אנשי האחזקה, הגורמים המספקים שירותי קרקע או אנשי צוות האוויר. {{ח:תת|(ו)}} כאשר מחזיק הרשיון מסוגל לבצע בדיקות כלי הטיס בתחנות קבועות מראש בהן הוא מחזיק את חלק האחזקה המאושר של ספר העזר למבצעים, או את מערך האחזקה המאושר, הוא אינו חייב לשאת אותו חלק של ספר העזר למבצעים בכלי הטיס בעת טיסתו לאותן תחנות. {{ח:סעיף|241|תכולת ספר עזר למבצעים|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} ספר עזר למבצעים יוחזק באופן שקל יהיה לתקנו ולהחליף את דפיו, ועל גבי כל דף יקבע תאריך התיקון. {{ח:תת|(ב)}} ספר העזר למבצעים יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} זהותו של כל אדם הממלא תפקיד ניהולי והמורשה לפעול בשם מחזיק הרשיון בתחום אחריותו, תוך פירוט סמכויותיו ודרישות הרישוי שלו (כגון טייס ראשי, ראש מבצעים, מדריך טיסה ראשי, ראש בדק, טייס מפקד, טייס משנה, טייס עונתי, טייס שוכר כלי טיס וכו׳); {{ח:תתת|(2)}} נהלים להבטחת עמידה במגבלות משקל ואיזון של כלי הטיס, ובמקרה של כלי טיס רב מנועי – להבטחת עמידה בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 302|תקנה 302}}; {{ח:תתת|(3)}} עותקים של רשיון ההפעלה האווירית ושל מפרטי ההפעלה או ציטוט תכנם, לרבות איזורי ההפעלה המאושרים, מין כלי הטיס המאושרים והקטגוריה שלהם, דרישות איוש אנשי צוות אויר וצוות קרקע וסוגי הפעולות המאושרות (כגון כטר״מ, כט״ר, לילה, יום, נוסעים, מטען, גרירת כרזות, הצנחה וכו׳); {{ח:תתת|(4)}} נוהלים לעמידה בדרישות דיווח על תאונות ותקריות כלי טיס; {{ח:תתת|(5)}} נהלים להבטיח ידיעת הטייס המפקד כי בדיקות כושר הטיסה הדרושות בוצעו וכי כלי הטיס אושר לחזרה לשירות בהתאם לדרישות כושר האוירי הישימות לרבות ידיעתו בדבר מועדי בדיקות ציוד חירום והצלה, כיבוי אש, חמצן, חגורות הצלה, סירות הצלה וכיו״ב; {{ח:תתת|(6)}} נהלים לרישום ולדיווח תקלות שהובאו לידיעת הטייס המפקד במשך הטיסה או ליקויים שאובחנו במשך הבדיקה שלפני הטיסה; {{ח:תתת|(7)}} נהלים בדבר צעדים שעל הטייס המפקד לנקוט בהם כדי להבטיח שאי־סדירויות מכניות או ליקויים שדווח עליהם בטיסות קודמות תוקנו, או שתיקונם נדחה; {{ח:תתת|(8)}} נהלים בדבר צעדים שעל הטייס לנקוט בהם כדי להבטיח אחזקה מונעת ושירות לכלי הטיס במקומות שבהם לא נקבעו לכך הסדרים מוקדמים על ידי המפעיל, כאשר הטייס המפקד מורשה לפעול בעניין זה בשם המפעיל; {{ח:תתת|(9)}} נהלי תדלוק כלי הטיס, מניעת זיהום הדלק, הגנה בפני אש (לרבות הגנה אלקטרוסטטית) וכן פיקוח והגנה על נוסעים בעת התדלוק, מדיניות תדלוק, כמויות דלק ורזרבות דלק; {{ח:תתת|(10)}} נהלים בדבר שיגור טיסה, תדרוך מטאורולוגי, הגשת תכניות טיסה, המראות, מגבלות רוח לרבות רוח אף, רוח צד ורוח גב, מגבלות רעש, מרחקי המראה, ניווט נתיבים ומפות, קשר, דיווחי אויר–אויר ואויר–קרקע, דיווחי חירום, טרנספונדר, מציאת מיקום טיסה, מגבלות מזג אויר, מינימות, נחיתות, מים על המסלול, גזירת רוח, מערבולות אויר בקירבה לכלי טיס אחרים, טיסות על קוליות, טיסות מטען חריג, אוירובטיקה ועוד; {{ח:תתת|(10א)}} נהלים ודרישות אימונים לשימוש במערכת EFB, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בתקנה 35ב}}, אם מערכת כאמור היא בשימוש; {{ח:תתת|(11)}} נוהלים להבטחת עמידה בתהליכי חירום; {{ח:תתת|(12)}} נוהלים להסמכת טייסים בנתיבים, כאשר הדבר ישים; {{ח:תתת|(13)}} מערך האחזקה המאושר של כלי הטיס; {{ח:תתת|(14)}} נהלים והוראות הקשורים בהובלת חמרים מסוכנים או מגנטיים; אם עומדים להוביל חמרים כאלה, לאחסנם או לשנעם, לרבות: {{ח:תתתת|א.}} נהלים בדבר אריזה, סימון, שילוט, מסמכי תובלה, ועמידות החמרים והוראות בדבר הטענתם, אחסנתם ושינועם; {{ח:תתתת|ב.}} נהלי דיווח על תאונות ותקריות הקשורות בחמרים מסוכנים; {{ח:תתתת|ג.}} נהלים והוראות לגבי הדיווח לטייס המפקד כאשר מצויים חמרים מסוכנים בכלי הטיס; {{ח:תתת|(15)}} נהלים להסעת כלי טיס על ידי עובדים שאינם טייסים, להדרכה, להסמכה ולרישום ההסמכה; {{ח:תתת|(16)}} נהלים לטיסות מבחן, טיסות ניסוי, וטיסות העברה; {{ח:תתת|(17)}} נהלים והוראות מדיניות אחרות הקשורים בפעולות מחזיק הרשיון, שנקבעו על ידו; {{ח:תתת|(18)}} נהלים והוראות נוספים, ככל שייראה למנהל כדרושים למען בטיחות הטיסה. {{ח:סעיף|242|דרישות לגבי כלי טיס|תיקון: תשמ״ח, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס רשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל והוא נושא תעודת כושר טיסה מתאימה ותקפה שניתנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}}; {{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס הוא במצב כשיר לטיסה ועונה על דרישות הכושר האוירי הישימות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}}, לרבות הדרישות בדבר זיהוי וציוד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנה משנה (א)(1) רשאי מחזיק רמ״א, בנוסף לכלי הטיס הרשומים על שמו בפנקס רישום כלי הטיס בישראל והעונים על דרישות תקנת משנה (ג), להפעיל כלי טיס החכור על ידו ללא צוות והרשום במדינה חברה בארגון הבינלאומי לתעופה האזרחית אם נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 208|בתקנה 208(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} לרשותו של מחזיק רמ״א צריכים לעמוד לפחות שני כלי טיס העונים על הדרישות של הולכת נוסעים, למעט הצנחת צנחנים, והובלת טובין, אם הוא מבקש אישור סוג הפעלה כאמור, כקבוע במפרטי ההפעלה שלו, שהם בשימושו הבלעדי; בנוסף לאמור לעיל, לכל סוג הפעלה נוסף צריך לעמוד לרשותו לפחות כלי טיס אחד שהוא בשימושו הבלעדי העונה על דרישות של אותו סוג הפעלה, היכול להיות כלי טיס שמוליכים בו נוסעים או שמובילים בו טובין, לפי חוזה בכתב, לרבות הסדרים לביצוע האחזקה הנדרשת; אולם אין באמור לעיל כדי למנוע מהמפעיל להשתמש בכלי הטיס לשימוש שאינו הפעלת מונית־אויר, ואין בה כדי לדרוש ממנו לעשות שימוש בלעדי בכל כלי טיס שעומד לרשותו. {{ח:תת|(ד)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, ”שימוש בלעדי“ – בעלות ויחודיות בחזקה, בשליטה ובשימוש בכלי טיס למטרת טיסה, או ייחודיות בחזקה, בשליטה ובשימוש כאמור בכלי טיס לפי חוזה לתקופה של לפחות ששה חדשים רצופים. {{ח:סעיף|243|משרד עסקים ובסיס הפעלה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} למחזיק רמ״א יהיו משרד עסקים ובסיס הפעלה עיקריים. {{ח:תת|(ב)}} לא יקבע מחזיק רמ״א משרד עסקים ובסיס הפעלה, למעט בסיס הפעלה זמני, ולא ישנה אותם אלא אם הודיע על כך למנהל, ואלא אם המנהל אישר את בסיס ההפעלה או שינוי בו. היה בסיס ההפעלה בשדה תעופה של רשות שדות התעופה, יוכיח מחזיק הרמ״א כי בידו אישור לכך מאת מנהל רשות שדות התעופה. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} אלא אם הוא עונה על הוראות תקנת משנה (ב). {{ח:סעיף|244|שימוש בשם עסקי}} {{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} בשם עסקי אחר מזה הרשום ברשיונו. {{ח:סעיף|245|פרסום}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א לא יפרסם ולא יציע לבצע הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} שאינה מאושרת ברשיונו ובמפרטי ההפעלה שלו. {{ח:סעיף|246|מגבלות הפעלה אזוריות}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור גיאוגרפי שלא אושר במפרטי ההפעלה שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס למדינת חוץ או במדינת חוץ אלא אם הורשה לכך באותה מדינה ואם רשיון ההפעלה המסחרית שלו מתיר לו זאת. {{ח:סעיף|247|הפסקת פעילות}} {{ח:ת}} הפסיק מחזיק רמ״א את ההפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, יחזיר למנהל את רשיונו ואת מפרטי ההפעלה שלו תוך 30 יום ממועד ההפסקה. {{ח:סעיף|248|דרישות כח אדם בהנהלה|תיקון: תשס״ב, תשע״ד, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומד לרשותו כח אדם בתפקידי הנהלה במספר ובאיכות המספיקים כדי להבטיח את הדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות בהפעלה וכי אותו כח אדם מועסק בתפקידים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ממונה על המבצעים; {{ח:תתת|(2)}} טייס ראשי וממונה על אימוני טיס; {{ח:תתת|(3)}} ממונה כשירות אווירית נמשכת. {{ח:תת|(ב)}} לבקשת מחזיק הרשיון רשאי המנהל להתיר העסקת בני אדם בתפקידים שונים מאלה המנויים בתקנת משנה (א), לביצוע הפעלה מסויימת, אם המבקש הוכיח כי הוא מסוגל לבצע את ההפעלה בדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות עם כח אדם ניהולי מצומצם יותר או בתפקידים שונים. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א – {{ח:תתת|(1)}} יפרט את תפקידיהם, סמכויותיהם ואחריותם של המועסקים הנדרשים לפי תקנה זו, בספר העזר למבצעים שלו; {{ח:תתת|(2)}} יציין בספר העזר למבצעים את שמותיהם ומעניהם של בני האדם שמונו על ידו לתפקידים האמורים; {{ח:תתת|(3)}} ימציא למנהל הודעה על כל שינוי במינוי בני האדם המצויינים בספר העזר למבצעים, תוך 10 ימים מיום השינוי. {{ח:סעיף|249|כישורי כוח אדם בתפקידי הנהלה|תיקון: תשנ״ה־2, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ממונה על המבצעים: לא יעסוק אדם בתפקיד של הממונה על המבצעים ולא יעסיקו מחזיק רשיון בתפקיד זה, אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו, והוא – {{ח:תתת|(1)}} במקרה של ממונה על המבצעים המועסק על ידי מחזיק רמ״א המבצע הפעלה שלגביה נדרש הטייס המפקד להחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר – {{ח:תתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר תקף, או החזיק ברשיון כאמור; {{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה־עשר}}, או בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כממונה על המבצעים אצל בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}; {{ח:תתת|(2)}} במקרה של ממונה על המבצעים המועסק על ידי מחזיק רמ״א המבצע הפעלה שלגביה לא נדרש הטייס המפקד להחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר – {{ח:תתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף, או החזיק ברשיון כאמור; {{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, או בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כממונה על המבצעים אצל מחזיק ברשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}. {{ח:תת|(ב)}} טייס ראשי וממונה על אימוני טיס: לא יעסוק אדם בתפקיד של טייס ראשי ולא יעסיקו מחזיק רמ״א בתפקיד זה אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו, ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו, והוא – {{ח:תתת|(1)}} במקרה של טייס ראשי המועסק על ידי מחזיק רמ״א המבצע הפעלה שלגביה נדרש הטייס המפקד להחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר – {{ח:תתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר תקף ובו הגדרים המתאימים לפחות לכלי טיס אחד מאלה המופעלים על ידי מחזיק הרמ״א; {{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס שמופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}; {{ח:תתת|(2)}} במקרה של טייס ראשי המועסק על ידי מחזיק רמ״א המבצע הפעלה שלגביה לא נדרש הטייס המפקד להחזיק רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר – {{ח:תתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף ובו הגדר מכשירים; {{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}. {{ח:תת|(ג)}} ממונה על כשירות אווירית נמשכת: לא יעסוק אדם בתפקיד של ממונה על כשירות אווירית נמשכת ולא יעסיקו מחזיק רמ״א בתפקיד זה, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מכיר ויודע את חלקי התחזוקה בספר העזר למבצעים של מחזיק הרמ״א העומד להעסיקו או המעסיקו, את מערכי האחזקה של כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרמ״א, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת תקנות הטיס הנוגעות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת הישימות להפעלה של מחזיק הרמ״א; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל ניסיון מתאים למילוי תפקידו, של חמש שנים לפחות, שמהן שנתיים לפחות בענף התעופה בתפקיד מתאים; {{ח:תתת|(3)}} התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} הוא מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס תקף ובו הגדר מתאים בשים לב לסוגי כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרמ״א, והוא החזיק בהגדר זה שנה לפחות; {{ח:תתתתת|(ב)}} הוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום הנדסה אווירונאוטית, מכנית, חשמלית, אלקטרונית, הנדסת אוויוניקה או הנדסה בתחום אחר המקובל על המנהל כנוגע לכשירות אווירית נמשכת של כלי טיס; {{ח:תתתתת|(ג)}} התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתתתתת|(1)}} נוסף על הניסיון כאמור בפסקה (2), הוא בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בשילוב מתאים של משימות הקשורות לתחזוקת כלי טיס או לניהול כשירות אווירית נמשכת, או לפיקוח על משימות כאמור; {{ח:תתתתתת|(2)}} הוא עבר קורס היכרות כללית עם מדגם מייצג של סוגי כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרמ״א; {{ח:תתתתתת|(3)}} הוא בעל ידע בנושא מערכת איכות כולל שיטות לביצוע סיקור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}}. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאשר חריגה מהוראות תקנה זו אם מצא להנחת דעתו כי לאותו אדם נסיון תעופתי דומה. {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: כללי הפעלה}} {{ח:סעיף|250|כללי}} {{ח:ת}} הכללים {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|בסימן זה}} חלים על הפעלות לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, בנוסף לכללים {{ח:פנימי|פרק 1|שבפרק הראשון עד הפרק החמישי}}. {{ח:סעיף|251|שמירת רישומים|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יחזיק במשרד העסקים הראשי שלו ויעמיד לביקורת המנהל, מפקח או שוטר את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} את רשיונו; {{ח:תתת|(2)}} את מפרטי ההפעלה שלו; {{ח:תתת|(3)}} רשימה עדכנית של כלי הטיס שבהם הוא משתמש או העומדים לשימושו בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} וההפעלה שלשם ביצועה מצוייד כל אחד מהם; {{ח:תתת|(4)}} רישום אישי של כל טייס המועסק על ידו בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, הכולל – {{ח:תתתת|א.}} שמו המלא של הטייס; {{ח:תתתת|ב.}} רשיון הטייס (סוג ומספר) והגדריו; {{ח:תתתת|ג.}} נסיון הטיסה של הטייס בפירוט שיספיק כדי לקבוע את כישוריו להטיס כלי טיס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}; {{ח:תתתת|ד.}} תפקידי הטייס העדכניים ותאריך מינויו לאותם תפקידים; {{ח:תתתת|ה.}} סוג התעודה הרפואית המוחזקת על ידי הטייס ותאריך פקיעת תקפה; {{ח:תתתת|ו.}} המועד והתוצאה של כל מבחן יכולת ראשוני וחוזר ושל כל מבחן טיסה ראשוני וחוזר בנתיבים ולפי מכשירים הנדרשים על פי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, וסוג כלי הטיס שהוטס בעת עריכת מבחנים ובדיקות אלה; {{ח:תתתת|ז.}} זמן טיסה, זמן תפקיד ומנוחה של כל טייס, בפירוט שיספיק כדי לקבוע עמידה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה)|בתקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), התשל״א–1971}}, לרבות שעות טיסה שבוצעו בכל מסגרת אחרת מחוץ לזו של המחזיק ברמ״א, למעט טיסות כלליות; {{ח:תתתת|ח.}} אישורים ותוצאות של מבחני הסמכה שנערכו לטייס על ידי טייס־בוחן; {{ח:תתתת|ט.}} כל פעולה שננקטה לשחרור הטייס מתעסוקתו או פסילתו הרפואית או המקצועית של הטייס; {{ח:תתתת|י.}} מועד סיום השלב הראשוני וכל שלב נוסף באימון הנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א ישמור על הרישומים כאמור בתקנת משנה (א), פסקאות (3) ו־(4), במשך לפחות שנים־עשר חודשים לאחר הרישום. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א המפעיל כלי טיס רב־מנועי, יכין רשימון מטען המכיל את המידע דלהלן הקשור בהטענת כלי הטיס בעת המראתו: {{ח:תתת|(1)}} מספר הנוסעים; {{ח:תתת|(2)}} המשקל הכללי של כלי הטיס הטעון; {{ח:תתת|(3)}} המשקל המרבי המורשה להמראה של כלי הטיס; {{ח:תתת|(4)}} מרכז הכובד של כלי הטיס הטעון; {{ח:תתת|(5)}} מגבלות מרכז הכובד של כלי הטיס הטעון; {{ח:תתת|(6)}} מספר הרישום של כלי הטיס או מספר הטיסה; {{ח:תתת|(7)}} נקודות המוצא והיעד; {{ח:תתת|(8)}} זהות אנשי הצוות ותפקידם בטיסה. {{ח:תת|(ד)}} טייס מפקד של כלי טיס שעבורו יש להכין רשימון מטען, ישא עותק של הרשימון, שכל הפרטים נרשמו על גביו כאמור בתקנת משנה (ג), ליעדו של כלי הטיס, ומחזיק רמ״א ישמור על עותק הרשימון המלא, לתקופה של לפחות 90 יום, בבסיס ההפעלה העיקרי שלו או במקום אחר שאושר לכך על ידי המנהל. {{ח:סעיף|252|יומן תחזוקה ודיווח על תקלה טכנית}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יספק יומן תחזוקה לכל כלי טיס המופעל על ידו, שיש לשאתו בכל כלי טיס כאמור לשם רישום תקלות טכניות ותיקונן או דחיית תיקונן. {{ח:תת|(ב)}} הטייס המפקד ירשום, או יגרום לרישום, כל תקלה טכנית שהובאה לתשומת לבו בעת הטיסה, ביומן התחזוקה. לפני התחלת כל טיסה, יקבע הטייס המפקד את מעמדה של כל תקלה שנרשמה ביומן התחזוקה בסופה של הטיסה הקודמת, ואשר טרם תוקנה. {{ח:תת|(ג)}} אדם הנוקט בפעולת תיקון תקלה או הדוחה תיקון תקלה, ירשום את הפעולה שננקטה ביומן התחזוקה של כלי הטיס בהתאם לדרישות כושר האוירי הישימות. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רשיון יקבע נהלים לשמירת עותקים של יומן התחזוקה, הנדרש לפי תקנה זו, בכלי הטיס לשימוש כח האדם המתאים ויכלול נהלים אלה בספר העזר למבצעים שלו. {{ח:סעיף|253|דיווח על תנאים מטאורולוגיים מסוכנים ועל תקלות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} נתקל טייס בעת טיסה בתנאים מטאורולוגיים מסוכנים או העלולים להיות מסוכנים או בתקלה במתקני הקשר הקרקעי או במתקני עזרי ניווט, ולדעתו ידיעתם חיונית לבטיחות טיסות אחרות, ידווח הטייס על כך ליחידת הנת״א שבתחום פיקוחה הוא טס מוקדם ככל אפשר ויבקש העברת המידע לאחרים. {{ח:סעיף|254|הגבלת טיסה או השעייתה בעת חרום}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א או טייס מפקד היודע על קיומם של תנאים, לרבות תנאי שדות תעופה או מסלולים, המסוכנים להפעלה בטוחה, יגביל את ההפעלה או ישעה אותה עד שהתנאים האמורים יתוקנו. {{ח:תת|(ב)}} המריא כלי טיס, לא יתיר הטייס המפקד של כלי הטיס המשכת הטיסה לשדה תעופה המיועד לנחיתה, בתנאים כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם לדעתו סביר להניח שהתנאים המסוכנים לבטיחות הטיסה יתוקנו עד המועד המשוער להגעת כלי הטיס, או אלא אם לא תתכן הפעלה בטוחה יותר בדרך אחרת. במקרה האחרון, המשכת הטיסה לאותו שדה תעופה היא מקרה חרום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בתקנה 239}}. {{ח:סעיף|255|בדיקת כושר טיסה}} {{ח:ת}} לא יחל טייס מפקד טיסה אלא לאחר שקבע כי בוצעו בכלי הטיס כל פעולות הביקורות והאחזקה כאמור {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק השביעי}} או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בתקנה 345}}, לפי הישים ביניהם. {{ח:סעיף|256|ביקורת ומבחנים}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א יאפשר למנהל, בכל עת ובכל מקום, לקיים ביקורת או מבחנים, לרבות ביקורת בעת טיסה, כדי לקבוע האם מחזיק רמ״א עומד בדרישות הדין החל על העניין, בתנאי רשיונו ובמפרטי ההפעלה שלו. {{ח:סעיף|257|סמכויות מפקח בעת טיסה}} {{ח:תת|(א)}} הציג מפקח תעודת מפקח, שניתנה לו כדין על ידי המנהל, בפני טייס מפקד של כלי טיס המופעל על ידי מחזיק רמ״א, תנתן למפקח גישה חפשית ובלתי מופרעת לתא הטייס בכלי הטיס. {{ח:תת|(ב)}} לרשותו של מפקח, המבצע פיקוח בטיסה, יועמד מושב משקיף קדמי בתא הטייס, או מושב נוסעים קדמי עם אוזניות או רמקול, להנחת דעתו של המפקח. {{ח:סעיף|258|אחריות תפעולית}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א אחראי לשליטה ולבקרה על ההפעלה. מחזיק הרשיון יציין בספר העזר למבצעים שלו את שמו, ותוארו של כל אדם שהורשה על ידו לבצע שליטה ובקרה על ההפעלה. {{ח:סעיף|259|העברת מידע מבצעי|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א יעביר לכל אדם המועסק על ידו מידע בדבר מפרטי ההפעלה הנוגעים לתפקידיו ואחריותו, ויעמיד לרשות כל טייסיו את המסמכים המפורטים להלן, כשהם מעודכנים: {{ח:תת|(1)}} הוראות תעבורה אוירית וכל הוראות המנהל; {{ח:תת|(2)}} עותק תקנות אלה; {{ח:תת|(3)}} ספרי תיאור ציוד כלי הטיס, או ספר הטיסה (Flight Handbook), ספר טיסה (Flight Manual או Owner's Manual) וספר עזר למבצעים של המחזיק ברמ״א; {{ח:תת|(4)}} להפעלה מחוץ לישראל – את כל הנתונים והמידע הקשורים והדרושים בטיסה בחו״ל (כגון מפות, הליכי הנמכה וכו׳) ומידע הנוגע לדרישות כניסה לאותה מדינה, כמפורט בפמ״ת (A.I.P.‎) של אותה המדינה; {{ח:תת|(5)}} עותק של נספחים 2, 6 ו־11 של האמנה. {{ח:סעיף|260|דרישות מידע להפעלה}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס יספק את החומר דלהלן, כשהוא מעודכן וערוך בצורה מתאימה, בהשג ידו של הטייס בעמדת הטייס בכלי הטיס, והטייס ישתמש בחומר זה: {{ח:תתת|(1)}} רשימת־תיוג תא הטייס; {{ח:תתת|(2)}} במקרה של כלי טיס רב מנועי או כלי טיס עם כן נסע מתקפל, רשימת־תיוג למקרה חירום, המכילה את הנהלים הנדרשים בתקנת משנה (ג); {{ח:תתת|(3)}} מפות אוירונוטיות מתאימות ורשימת תחנות רדיו ותדרים; {{ח:תתת|(4)}} לטיסה לפי כט״מ, מפות ניווט בנתיב, מפות איזורים טרמינליים ומפת גישה והנמכה; {{ח:תתת|(5)}} במקרה של כלי טיס רב מנועי, נתוני ביצוע נסיקה עם מנוע אחד לא בפעולה. {{ח:תת|(ב)}} רשימת־התיוג כאמור בתקנת משנה (א), פסקה (1), תכיל נהלים לגבי כל אחד משלבי הטיסה האלה: {{ח:תתת|(1)}} לפני התנעת המנועים; {{ח:תתת|(2)}} לפני המראה; {{ח:תתת|(3)}} שיוט; {{ח:תתת|(4)}} לפני נחיתה; {{ח:תתת|(5)}} לאחר הנחיתה; {{ח:תתת|(6)}} הפסקת פעולת המנועים. {{ח:תת|(ג)}} רשימת־התיוג למקרה חירום כאמור בתקנת משנה (א), פסקה (2), תכיל נהלים לגבי כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הפעלת חירום של מערכות הדלק, ההידרוליקה והחשמל וכל מערכת אחרת; {{ח:תתת|(2)}} הפעלת חירום של מכשירים ובקרות; {{ח:תתת|(3)}} נהלים ביחס למנוע שאינו בפעולה; {{ח:תתת|(4)}} נהלי חירום אחרים החיוניים לבטיחות הטיסה. {{ח:סעיף|261|הולכת בני אדם ללא עמידה בדרישות}} {{ח:ת}} אלה בני האדם שמותר להוליך בכלי טיס מבלי לעמוד בכל הדרישות הישימות לגבי הולכת נוסעים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}: {{ח:תת|(1)}} איש צוות; {{ח:תת|(2)}} אדם הנוסע למקום הצבת איש צוות או ממנו, כאשר מפעיל כלי הטיס מוצא שאמצעי תחבורה אחרים אינם מעשיים; {{ח:תת|(3)}} אדם שנוכחותו בכלי הטיס חיונית לשם שמירה על חמרים רדיו־אקטיביים המצויים בכלי הטיס; {{ח:תת|(4)}} אדם שנוכחותו בכלי הטיס חיונית לשם שמירה על חיות המצויות בכלי הטיס; {{ח:תת|(5)}} אדם המשמש בתפקיד של איש בטחון או מלווה של מטען, שאושר לכך על ידי קצין הבטחון של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; {{ח:תת|(6)}} חייל צה״ל או אדם מטעמו, המלווה מטען השייך לצה״ל ובאישור הרשויות המוסמכות לכך בצה״ל; {{ח:תת|(7)}} מפקח המבצע פיקוח או ביקורת בטיסה. {{ח:סעיף|262|הובלת מטען וכבודה}} {{ח:ת}} לא יתיר טייס מפקד הובלת מטען וכבודה בכלי טיס אלא בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 156|בתקנה 156}}. {{ח:סעיף|263|שימוש בחמצן}} {{ח:תת|(א)}} טייס של כלי טיס עם תא ללא דיחוס, ישתמש בכל זמן הטיסה בחמצן כאשר כלי הטיס טס – {{ח:תתת|(1)}} בגבהים של מעל 10,000 ועד 12,000 רגל MSL, בכל הנוגע לאותו חלק של הטיסה בגבהים אלה הנמשך יותר משלושים דקות; {{ח:תתת|(2)}} מעל גובה של 12,000 רגל MSL. {{ח:תת|(ב)}} כאשר תא כלי הטיס הוא בעל דיחוס וכלי הטיס מופעל בגובה לחץ תא מעל 10,000 רגל, ימלא אחר הוראות תקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} כאשר כלי הטיס מופעל עם תא בעל דיחוס, בגובה של מעל 25,000 רגל, אלא אם לרשותו של כל טייס מסכת חמצן מסוג חבישה־מהירה – {{ח:תתת|(1)}} לפחות טייס אחד בעמדת טיסה יחבוש מסכת חמצן, כשהיא מהודקת היטב ואטומה, המספקת חמצן בכל עת או מספקת חמצן אוטומטית כאשר גובה לחץ התא עולה על 12,000 רגל MSL; {{ח:תתת|(2)}} בנוסף לאמור בפסקה (1), במשך אותה טיסה לכל טייס אחר בעמדת טיסה תהיה מסכת חמצן מסוג חבישה־מהירה, שניתן לחבוש אותה מיד, להדקה ולאטמה כראוי והיא מספקת חמצן. {{ח:תת|(ד)}} כאשר כלי הטיס מופעל עם תא בעל דיחוס, בגובה של מעל 35,000 רגל MSL לפחות טייס אחד בעמדת טיסה יחבוש מסכת חמצן כשהיא מהודקת ואטומה, כאמור בתקנת משנה (ג)(1). {{ח:תת|(ה)}} עוזב טייס את עמדת הטייס כשכלי הטיס מופעל מעל 25,000 רגל MSL יחבוש הטייס הנותר מסכת חמצן מסוג מאושר עד שובו של הטייס האחר לעמדתו. {{ח:סעיף|264|חמצן לשימוש רפואי על ידי נוסעים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א רשאי להתיר לנוסע לשאת ולהפעיל ציוד לאיחסון, ייצור או הנפקה של חמצן לשימוש רפואי, אם מתמלאים התנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} הציוד עונה על דרישות אלה: {{ח:תתתת|א.}} הציוד סופק על ידי מחזיק הרשיון; {{ח:תתתת|ב.}} הציוד הוא מסוג שאושר על ידי המנהל; {{ח:תתתת|ג.}} הציוד מתוחזק על ידי מחזיק הרשיון לפי מערך אחזקה מאושר; {{ח:תתתת|ד.}} הציוד אינו מכיל חמרי זיהום מתלקחים על כל משטחיו החיצוניים; {{ח:תתתת|ה.}} הציוד מסוגל לספק למשתמש זרימה מינימלית של חמצן בשיעור של ארבעה ליטר לדקה; {{ח:תתתת|ו.}} הציוד בנוי כך שכל השסתומים, המתאמים ומכשירי המדידה מוגנים מפגיעה; {{ח:תתתת|ז.}} הציוד מהודק ומובטח כראוי; {{ח:תתת|(2)}} כאשר החמצן מאוחסן בצורה נוזלית, הציוד היה כלול במערך האחזקה המאושר של מחזיק הרשיון מאז רכישתו כחדש, או מאז עבר מכל האיחסון ניקוי ושטיפה בפעם האחרונה; {{ח:תתת|(3)}} כאשר החמצן מאוחסן בצורת גז דחוס – {{ח:תתתת|א.}} הציוד היה כלול במערך האחזקה המאושר של מחזיק הרשיון מאז רכישתו כחדש, או בדיקת הלחץ ההידרוסטטי האחרונה של מכל האיחסון; {{ח:תתתת|ב.}} הלחץ בכל מכל חמצן אינו עולה על הלחץ הרשום על גבי המכלים; {{ח:תתת|(4)}} לכל אדם המשתמש בציוד החמצן יש אישור החתום על ידי רופא ובו נקבעה כמות החמצן המקסימלית הדרושה כל שעה וקצב הזרימה המקסימלי הדרוש בגובה לחץ המתאים ללחץ בתא הנוסעים של המטוס בתנאי הפעלה רגילים. פסקה זו אינה חלה על הובלת חמצן במטוס שבו כל הנוסעים הם אנשים העשויים להזדקק לחמצן רפואי בעת הטיסה וכן מלווה אחד לכל אחד מאנשים אלה וסגל רפואי; {{ח:תתת|(5)}} כאשר נדרש אישור רפואי כקבוע בפסקה (4), הכמות הכללית של החמצן שווה לכמות המקסימלית של החמצן הנדרשת בכל שעה, כקבוע באישור הרפואי, המוכפלת במספר השעות שהשתמשו בהן לחישוב כמות דלק המטוס כקבוע {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}; {{ח:תתת|(6)}} הודע לטייס המפקד על דבר הציוד המצוי בכלי הטיס ועל מועדי השימוש בו; {{ח:תתת|(7)}} הציוד מסודר, וכל נוסע המשתמש בו יושב, באופן שאינו מגביל את הגישה או את השימוש בפתחי יציאה רגילים או לשעת חירום או במעבר בתא הנוסעים. {{ח:תת|(ב)}} לא יעשן אדם, ולא יתיר מחזיק רמ״א לאדם לעשן, בתחומי שלושה מטר מציוד חמצן שתקנה זו חלה עליו. {{ח:תת|(ג)}} לא יתיר מחזיק רמ״א לכל אדם לחבר או לנתק ציוד הנפקת חמצן למכל חמצן או ממנו בעוד מצוי נוסע כלשהוא בכלי הטיס. {{ח:תת|(ד)}} תקנה זו אינה חלה על הובלת חמצן נוסף או חמצן עזרה ראשונה וציוד נלווה להם, הנדרשים לפי הוראות תקנות אלה. {{ח:סעיף|265|גבהים מזעריים לשימוש במערכת טייס אוטומטי|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”גובה מעל פני השטח“ – {{ח:תתת|(1)}} בעת ההמראה, הטיפוס הראשוני, ביצוע תמרון הליכה סביב או תמרון החטאת גישה – הגובה מעל שדה התעופה הנוגע בדבר; {{ח:תתת|(2)}} בעת הטיפוס, השיוט או ההנמכה – הגובה מעל תכסית פני השטח (terrain); {{ח:תתת|(3)}} בעת הגישה – הגובה מעל אזור הנגיעה, אלא אם כן גובה זה צוין בספר הטיסה או בנוהלי מחזיק הרישיון כמתייחס לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי. {{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת ההמראה או בעת הטיפוס הראשוני מתחת לגובה המפורט להלן, לפי הגבוה מביניהם: {{ח:תתת|(1)}} גובה נמוך מ־500 רגל מעל פני השטח; {{ח:תתת|(2)}} גובה מעל פני השטח הנמוך מפעמיים האיבוד המרבי של גובה, העלול להיגרם עקב תקלה במערכת הטייס האוטומטי, כמצוין בספר הטיסה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אדם להשתמש במערכת טייס אוטומטי בעת ההמראה או בעת הטיפוס הראשוני, בגובה שלא יפחת מאחד מאלה, אם נקבע גובה כאמור, ולפי הגבוה מביניהם: {{ח:תתת|(1)}} גובה מזערי להצמדת טייס אוטומטי שנקבע בספר הטיסה; {{ח:תתת|(2)}} גובה מזערי אחר להצמדת טייס אוטומטי שהמנהל התיר לגבי אותו כלי טיס. {{ח:תת|(ד)}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת השיוט, כולל הטיפוס וההנמכה, מתחת לגובה המפורט להלן, לפי הגבוה מביניהם: {{ח:תתת|(1)}} גובה נמוך מ־500 רגל מעל פני השטח; {{ח:תתת|(2)}} גובה מעל פני השטח הנמוך מפעמיים האיבוד המרבי של גובה, העלול להיגרם עקב תקלה במערכת הטייס האוטומטי בעת השיוט, כמצוין בספר הטיסה; {{ח:תתת|(3)}} גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס. {{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת ביצוע גישת מכשירים, בגובה הנמוך מ־50 רגל מגובה ההחלטה או מגובה ההנמכה המזערי המאושר לאותה גישת מכשירים; ואולם במקרים המפורטים להלן רשאי אדם להשתמש במערכת טייס אוטומטי בעת ביצוע גישת מכשירים, בגובה כאמור לגביהם: {{ח:תתת|(1)}} נעשה שימוש במערכת טייס אוטומטי שלגביה מצוין בספר הטיסה אבדן גובה מרבי בעת ביצוע גישת מכשירים עקב תקלה בה, בגובה שלא יפחת מן הגבוה מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} גובה מעל פני השטח שלא יפחת מפעמיים אבדן הגובה המרבי כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} גובה מעל פני השטח שלא יפחת מאבדן הגובה המרבי כאמור ועוד 50 רגל, כאשר תנאי מזג האוויר המדווחים פחותים מתנאי מזג האוויר הנדרשים לטיסה לפי כטר״מ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}}, נקבעו עצמים חזותיים מתאימים לתהליך גישת המכשירים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 115|בתקנה 115}}, ומערכת הטייס האוטומטי מוצמדת ומקבלת הנחיות לניווט אופקי ואנכי; {{ח:תתתת|(ג)}} גובה מעל פני השטח שלא יפחת מאבדן הגובה המרבי כאמור, או 50 רגל מעל לגובה אזור הנגיעה (Touchdown Zone elevation), כאשר תנאי מזג האוויר המדווחים שווים או טובים לתנאי מזג האוויר הנדרשים לטיסה לפי כטר״מ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}} ובלבד שמערכת הטייס האוטומטי מוצמדת, ומקבלת נתוני ניווט להנחיה אופקית ואנכית; {{ח:תתתת|(ד)}} גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס; {{ח:תת|(2)}} נעשה שימוש במערכת טייס אוטומטי שלגביה מפורטת בספר הטיסה מגבלת גובה מזערי לשימוש בה בעת ביצוע גישת מכשירים, ובגובה שלא יפחת מן הגבוה מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הגובה המזערי המפורט בספר הטיסה המתאים לסוג הגישה; {{ח:תתתת|(ב)}} 50 רגל מעל פני השטח; {{ח:תתתת|(ג)}} גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס; {{ח:תתת|(3)}} נעשה שימוש במערכת טייס אוטומטי שלגביה מפורט בספר הטיסה כי בעת תקלה בה לא יהיה אבדן גובה או שיהיה אבדן גובה זניח, ובגובה שלא יפחת מן הגבוה מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} 50 רגל מעל פני השטח; {{ח:תתתת|(ב)}} גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס; {{ח:תתת|(4)}} מבוצע תהליך הליכה סביב בעת שמערכת הטייס האוטומטי מוצמדת, לפי הוראות תקנת משנה (ו). {{ח:תת|(ו)}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת ביצוע תהליך הליכה סביב אלא בגובה כמפורט בתקנות משנה (ב) ו־(ג); הוראה זו לא תחול אם בעת התחלת ביצוע תהליך ההליכה סביב היתה מערכת הטייס האוטומטי מוצמדת, ובלבד שביצוע התהליך עם מערכת טייס אוטומטי מוצמדת אינה משפיעה לרעה על המרחק המזערי הבטוח ממכשולים. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בתקנת משנה (ה), רשאי המנהל לאשר למחזיק הרישיון שימוש עד לנחיתה במערכת טייס אוטומטי בעלת יכולת נחיתה אוטומטית. {{ח:תת|(ח)}} תקנה זו לא תחול על הפעלה של כלי טיס רוטורי. {{ח:סעיף|266|אנשי צוות אויר: הגבלות שימוש}} {{ח:ת}} לא ישתמש מחזיק ברמ״א בשירותו של אדם כאיש צוות אויר אלא אם אותו אדם מחזיק ברשיון תקף ומתאים והוא מוסמך לבצע את ההפעלה המתאימה. {{ח:סעיף|267|כלי טיס ומיתקנים לשמירת רמה}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א יעמיד כלי טיס ומיתקנים לרשות כל אחד מהטייסים המועסקים על ידיו והמורשים להטיס כלי טיס רב מנועי או להטיס כלי טיס בטיסת כט״מ וכלי טיס כאלה מופעלים על ידי מחזיק הרשיון, כדי לאפשר להם לשמור על יכולתם ולהוכיחה בטיסות כאמור. {{ח:סעיף|268|הרכב צוות־<wbr>האויר|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס עם צוות־אויר שהוא פחות מהמינימום שנקבע במגבלות ההפעלה של כלי הטיס או בספר הטיסה של כלי הטיס והנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} לעניין אותו סוג של הפעלה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס ללא טייס־משנה אם לאותו כלי טיס תצורה של 10 מושבי נוסעים או יותר, פרט למושבי הטייסים. {{ח:סעיף|268א|הפעלת טייס יחיד בכט״מ או בלילה – תובלה אווירית מסחרית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס בתובלה אווירית מסחרית בכט״מ או בלילה בהפעלה עם טייס יחיד, אלא אם כן המנהל אישר את ההפעלה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} המנהל לא יאשר הפעלתו של מטוס עם טייס יחיד בכט״מ או בלילה אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ספר הטיסה של המטוס אינו דורש צוות טיסה של יותר מטייס אחד; {{ח:תתת|(2)}} המטוס מונע במנוע בוכנה או במנוע טורבו־מדחף; {{ח:תתת|(3)}} המספר המרבי המאושר של מושבי הנוסעים במטוס אינו עולה על תשעה; {{ח:תתת|(4)}} המטוס הוא מטוס קטן; {{ח:תתת|(5)}} המטוס מצויד בכל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מערכת טייס אוטומטי שמישה בעלת אפשרויות שמירת גובה (Altitude Hold) ובחירת כיוון (Heading Select) לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} מערכת אוזניות (Headset) עם מיקרופון Boom או מקבילה לה; {{ח:תתתת|(ג)}} אמצעים להצגת מפות המאפשרים את קריאתן בכל תנאי התאורה שמסביב; {{ח:תתת|(6)}} הטייס המפקד עונה על כל הדרישות בדבר ניסיון, אימונים ומבחני רמה כלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} צבר 50 שעות זמן טיסה באותו מין של מטוסים לפחות, מהן 10 שעות כטייס מפקד לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הפעלה בכט״מ, צבר ניסיון בכל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} 25 שעות זמן טיסה בכט״מ באותו מין של מטוסים לפחות; שעות אלה יכולות להוות חלק מהניסיון הנדרש כאמור בפסקת משנה (א); {{ח:תתתתת|(2)}} ניסיון באחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} 5 טיסות בכט״מ לפחות, הכוללות שלוש גישות מכשירים, שבוצעו ב־90 הימים שקדמו לטיסה, במין המטוסים בתפקיד טייס יחיד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} ביצע מבחן רמה בגישת מכשירים בכט״מ במטוס כאמור ב־90 הימים הקודמים לטיסה; {{ח:תתתת|(ג)}} לגבי הפעלה בלילה צבר ניסיון בכל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} 15 שעות זמן טיסה בלילה לפחות, אשר יכולות להוות חלק מהניסיון הנדרש כאמור בפסקת משנה (א); {{ח:תתתתת|(2)}} שלוש המראות ונחיתות בלילה באותו מין של מטוסים בתפקיד טייס יחיד ב־90 הימים הקודמים לטיסה לפחות; {{ח:תתתת|(ד)}} השלים בהצלחה תכנית אימונים הכוללת נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן ז׳ לפרק זה}}, הדרכה ואימון בנושאים אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הנחיות לתדרוך נוסעים לגבי פינוי חירום; {{ח:תתתתת|(2)}} הפעלת טייס אוטומטי; {{ח:תתתתת|(3)}} שימוש בעת הטיסה בבד״ח ובמסמכי טיסה המותאמים להפעלה כאמור. {{ח:סעיף|269|טייס משנה בטיסת כט״מ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בתקנה 271}} לא יפעיל אדם כלי טיס המוליך נוסעים, שאינו מטוס המופעל בתובלה אווירית מסחרית בטיסה לפי כט״מ, אלא אם מצוי טייס משנה בכלי הטיס. {{ח:סעיף|270||תיקון: תשע״ד, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|271|טיסה ללא טייס משנה: שימוש בטייס־<wbr>אוטומטי|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} רשאי אדם להפעיל כלי טיס בלא טייס משנה, אם כלי הטיס מצויד במערכת טייס אוטומטי תקינה ושמישה ואם השימוש במערכת זו מאושר במפרטי ההפעלה המתאימים לפי תקנה זו; הוראה זו לא תחול בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בכל סוג של הפעלה – אם נדרשים שני טייסים להפעלת כלי הטיס בטיסה לפי כטר״מ; {{ח:תתת|(2)}} אם ההפעלה היא בניגוד לדרישות הרכב צוות אוויר מזערי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 268|בתקנה 268}}; {{ח:תתת|(3)}} אם ההפעלה היא של מטוס בתובלה אווירית מסחרית בכט״מ או בלילה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 268א|בתקנה 268א}}; {{ח:תתת|(4)}} כאשר ההפעלה היא בקטגוריה II, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנה 274}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א רשאי לבקש תיקון מפרטי ההפעלה כדי לאשר שימוש במערכת טייס־אוטומטי במקום טייס משנה. הבקשה תכיל את הייצור, הדגם וסימן הרישום של כל מטוס שבו מותקנת מערכת הטייס־האוטומטי ואת הייצור והדגם שלה. {{ח:תת|(ג)}} המנהל יתקן את מפרטי ההפעלה ויתיר שימוש במערכת טייס־אוטומטי במקום טייס משנה, אם – {{ח:תתת|(1)}} המערכת מסוגלת להפעיל את הגאי המטוס כדי לשמור על טיסה ותמרונים בכל שלושת הצירים; {{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרשיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שהפעלת המטוס תוך כדי שימוש במערכת הטייס־האוטומטי יכולה להתבצע בבטיחות ותוך עמידה בדרישות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}. {{ח:תת|(ד)}} תיקון למפרטי ההפעלה כאמור יכלול תנאים ומגבלות על שימוש במערכת הטייס־האוטומטי, ככל שיראה למנהל כנחוץ למען בטיחות הטיסה. {{ח:סעיף|272|דייל}} {{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס שקיבולת הנוסעים שלו היא יותר מ־19, אלא אם מצוי דייל בכלי הטיס. {{ח:סעיף|273|מינוי טייס־<wbr>מפקד וטייס משנה}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק ברמ״א ימנה – {{ח:תתת|(1)}} טייס מפקד לכל טיסה; {{ח:תתת|(2)}} טייס משנה לכל טיסה שלהפעלתה נדרשים שני טייסים. {{ח:תת|(ב)}} טייס מפקד שמונה על ידי מחזיק רשיון ימשיך לשמש כטייס מפקד במשך כל אותה טיסה. {{ח:סעיף|274|טייס משנה בהפעלת קטגוריה II}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה II, אלא אם מצוי טייס משנה בכלי הטיס. {{ח:סעיף|275|שימוש במושב הטייס על ידי נוסע|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס שתעודת הסוג שלו ניתנה אחרי כ״ו בתשרי התשל״ב (15 באוקטובר 1971), שלו תצורה של יותר מ־8 מושבי נוסעים, פרט למושבי הטייסים, אם יושב במושב טייס אדם שאינו טייס מפקד, טייס משנה, טייס בוחן מטעם מחזיק הרשיון או נציג מוסמך של המנהל. {{ח:סעיף|276|אחיזה בהגאים}} {{ח:ת}} לא יתיר טייס מפקד לאדם כלשהוא לאחוז בהגאי כלי הטיס בזמן טיסה המבוצעת לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} ולא יחזיק אדם את ההגאים בזמן אותה טיסה, אלא אם אותו אדם הוא – {{ח:תת|(1)}} טייס המועסק על ידי המחזיק הרמ״א והמורשה להטיס אותו כלי טיס; {{ח:תת|(2)}} נציג מוסמך של המנהל שקיבל לכך הסכמתו של הטייס המפקד, שהורשה להטיס את כלי הטיס והוא מבצע פיקוח על הטיסה או בדיקתה. {{ח:סעיף|277|תדרוך נוסעים לפני טיסה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לפני כל המראה יוודא הטייס המפקד שכל הנוסעים תודרכו בעל פה בכל הנוגע לכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} עישון; {{ח:תתת|(2)}} שימוש בחגורות בטיחות; {{ח:תתת|(3)}} הצבת משענות המושבים במצב זקוף לפני המראה ונחיתה; {{ח:תתת|(4)}} מיקום דלת הכניסה לנוסעים ופתחי החרום ושיטת פתיחתם; {{ח:תתת|(5)}} מיקום ציוד ההצלה; {{ח:תתת|(6)}} אם הטיסה מיועדת להיות טיסה ממושכת מעל לים, נהלי נחיתת אונס על פני הים ושימוש בציוד ציפה; {{ח:תתת|(7)}} אם הטיסה מיועדת לטוס בגובה של מעל 12,000 רגל MSL, שימוש רגיל ושימוש חירום בחמצן; {{ח:תתת|(8)}} מיקום מטפי כיבוי אש והפעלתם. {{ח:תת|(ב)}} לפני המראה יוודא הטייס המפקד שכל אדם העשוי להיות זקוק לסיוע אדם אחר לשם תנועה מהירה לפתח חירום במקרה חירום, וכל אדם המסייע לאותו אדם, תודרכו בכל הנוגע לנהלי פינוי בשעת חירום. תקנת משנה זו אינה חלה על אדם שתודרך כבר בקטע קודם של אותה טיסה. {{ח:תת|(ג)}} תדרוך בעל פה הנדרש לפי תקנת משנה (א) ינתן על ידי הטייס המפקד או איש צוות אחר. בנוסף לתדרוך בעל פה יסופק לכל נוסע כרטיס מודפס המכיל – {{ח:תתת|(1)}} תרשים של פתחי החירום ושיטת הפעלתם; {{ח:תתת|(2)}} הוראות אחרות הדרושות לשימוש בציוד החירום בכלי הטיס. {{ח:תת}} כרטיס מודפס כאמור ימוקם במקום נוח לשימוש של כל נוסע בכלי הטיס ויכיל מידע המתאים לסוג כלי הטיס שבשימוש. {{ח:סעיף|278|משקאות אלכוהוליים}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתה אדם משקה אלכוהולי בכלי טיס אלא אם מחזיק רמ״א המפעיל את כלי הטיס הציע לו משקה כזה. {{ח:תת|(ב)}} לא יציע מחזיק רמ״א משקה אלכוהולי לאדם בכלי טיס המופעל על ידיו, אם אותו אדם נראה שיכור. {{ח:תת|(ג)}} לא יתיר מחזיק רמ״א לאדם להכנס לכלי טיס המופעל על ידיו, אם אותו אדם נראה שיכור. {{ח:סעיף|279|תפקידי חירום ותפקידי פינוי חירום}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יקבע לכל איש צוות הנדרש לכל סוג של כלי טיס את תפקידיו בעת חירום או במצב הדורש פינוי חירום. מחזיק הרמ״א יוודא שניתן לבצע תפקידים אלה הלכה למעשה, ושיש בתפקידים אלה כדי לעמוד בכל מצב חירום חזוי מראש, לרבות מצב של חידלון של כל אחד מאנשי הצוות או חוסר יכולתם להגיע לתא הנוסעים מפאת תזוזת מטען, בכלי טיס שבו מובלים מטען ונוסעים יחדיו. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון יתאר בספר העזר למבצעים שלו את תפקידיהם של אנשי הצוות כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: כלי טיס וציוד}} {{ח:סעיף|280|תחולה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן זה}} יחול על כלי טיס וציוד הנדרשים לביצוע ההפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}. דרישות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן זה}} הן בנוסף לדרישות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרקים הראשון עד השביעי}}, אולם {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}} לא נדרשת כפילות של כל ציוד שנדרש לפי פרק אחר. {{ח:סעיף|281|דרישות כלליות|תיקון: תש״ן}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם כלי הטיס והציוד שבו עונים על הדרישות של התקנות הישימות. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} אלא אם כן מותקן בו טרנספונדר העומד בדרישות ביצוע ותנאי סביבה כמוגדר בנוהל אפ״א – TSO כאמור להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד יום 1 בינואר 1992 אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} דרישות אפ״א C74B או C74C ובלבד שהטרנספונדר יוצר לפני יום 1 בינואר 1990; {{ח:תתתת|(ב)}} דרישות אפ״א C112‏ (MODE-S); {{ח:תתת|(2)}} אחרי יום 1 בינואר 1992 – דרישות אפ״א C112‏ (MODE-S). {{ח:תת|(ג)}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 299|בתקנה 299}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם המכשירים והציוד שבו אושרו והם במצב תקין להפעלה. {{ח:סעיף|282|מבחני הצגת יכולת של כלי טיס|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רמ״א מטוס טורבו־סילוני, או כלי טיס שלהפעלתו בתנאי כטר״מ נדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} שני טייסים, אלא אם הראה, בנוסף למבחני רישוי כלי הטיס, שכלי טיס מאותו ייצור ומתכן דומה הוטס, במבחני הצגת יכולת המקובלים על המנהל, במשך לפחות 25 שעות, על ידי מחזיק הרשיון, לרבות – {{ח:תתת|(1)}} חמש שעות טיסת לילה, אם מבוקש אישור לטיסות לילה; {{ח:תתת|(2)}} חמישה תהליכי גישת מכשירים בתנאי מזג אויר מדומים או ממשיים, אם מבוקש אישור לטיסות כט״מ; {{ח:תתת|(3)}} כניסה למספר שדות תעופה ייצוגיים בנתיב, כפי שנקבע על ידי המנהל. {{ח:תת|(ב)}} לא יוליך מחזיק רשיון נוסעים בכלי טיס בעת ביצוע מבחן הצגת יכולת למעט נוסעים הנדרשים לביצוע המבחן ונוסעים שמונו על ידי המנהל לפקח על המבחן; אולם מותר לבצע אימון של הטייסים בעת מבחני הצגת יכולת של כלי הטיס. {{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו יראו כלי טיס כשונה באופן מהותי בתכן שלו, אם השינויים כוללים – {{ח:תתת|(1)}} התקנת מנועים שאינם מסוג דומה לאלה שעמם הורשה כלי הטיס; או {{ח:תתת|(2)}} שינויים בכלי הטיס או ברכיביו המשפיעים באופן מהותי על איפיוני הטיסה שלו. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאשר חריגות מהוראות תקנה זו אם מצא שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. {{ח:סעיף|283|הגאים כפולים}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בהפעלה שבה נדרשים שני טייסים, אלא אם כלי הטיס מצוייד במערכת הגאים כפולה ותקינה. אולם אם לפי מגבלות ההפעלה בתעודת הסוג של כלי הטיס לא נדרשים שני טייסים, ניתן להשתמש במערכת הגאים יחידה הניתנת להעברה מטייס לטייס (throwover) במקום בשני הגאים. {{ח:סעיף|284|דרישות ציוד: כללי}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם כלי הטיס מצוייד – {{ח:תת|(1)}} בציוד חימום או ציוד להרחקת קרח לכל מאייד, או במקרה של מאייד לחץ, מקור אויר חילופי; {{ח:תת|(2)}} במקרה של כלי טיס המונע במנוע טורבינה, כל ציוד נוסף כפי שיורה המנהל. {{ח:סעיף|285|רשמקול תא הטייס|תיקון: תש״ן, תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה והמורשה לשאת 6 נוסעים או יותר ואשר להפעלתו נדרשים שני טייסים, אלא אם כן הוא מצוייד ברשמקול מאושר לתא טייס והוא – {{ח:תתת|(1)}} מותקן בהתאם לאחת מתקנות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} שלהלן, לפי הענין: {{ח:תתת}} ‎23.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ {{ח:תתת}} ‎25.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ {{ח:תתת}} ‎27.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ {{ח:תתת}} ‎29.1457(a)(1) & (2)(b) to (g);‎ {{ח:תתת|(2)}} מופעל ברציפות מתחילת ביצוע הבד״ח לפני הטיסה ועד השלמת הבד״ח בגמר הטיסה. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה והמורשה לשאת 20 נוסעים או יותר, אלא אם כן הוא מצוייד ברשמקול מאושר לתא הטייס והוא – {{ח:תתת|(1)}} מותקן בהתאם לתקנות 23.1457, 25.1457, 27.1457 או 29.1459 {{ח:הערה|[צ״ל: 29.1457]}} לפ.א.ר, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} מופעל ברציפות מתחילת ביצוע הבד״ח לפני הטיסה ועד השלמת הבד״ח בגמר הטיסה. {{ח:תת|(ג)}} רשמקול תא הטייס המותקן – {{ח:תתת|(1)}} לפי תקנת משנה (א), יהיה בעל תכונת מחיקה המאפשרת, בכל עת בזמן פעולתו, מחיקת כל האינפורמציה האצורה בו למעט זו שהוקלטה ב־15 הדקות האחרונות; {{ח:תתת|(2)}} לפי תקנת משנה (ב), יהיה בעל תכונת מחיקה המאפשרת, בכל עת, מחיקת כל האינפורמציה האצורה בו למעט זו שהוקלטה ב־30 הדקות האחרונות. {{ח:תת|(ד)}} במקרה של תאונה או תקרית, ישמור המחזיק ברשיון ההפעלה את האינפורמציה המוקלטת במשך 60 ימים לפחות, או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לכך בידי המנהל, ועדת חקירה או החוקר, החוקרים את התאונה או התקרית. {{ח:תת|(ה)}} בכלי טיס המצוייד ברשמקול בעל יכולת להקליט אותות קוליים באמצעות מיקרופון boom או המצוייד במיקרופון מסיכה, נדרשים אנשי הצוות להשתמש במיקרופון boom מתחת לגובה של 18,000 רגל מעל פני הים. {{ח:תת|(ו)}} לא יפעיל אדם מטוס גדול המונע בטורבינה ושיוצר אחרי 11 באוקטובר 1991 או מטוס שרשמקול תא הטייס הורכב עליו אחרי המועד האמור, אלא אם כן הוא מסוגל להקליט אותות קוליים באמצעות מיקרופון boom או מיקרופון מסיכה לפי הוראת תקנה ‎25.1457(C)(5)‎ לפ.א.ר. {{ח:סעיף|285א|רשם נתוני טיסה|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של 10 עד 19 מושבים ואשר נרשם בפנקס כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|בתקנות הרישום}} לאחר 11 באוקטובר 1991, אלא אם כן הוא מצוייד ברשם נתוני טיסה דיגיטלי אחד לפחות, שאושר בידי המנהל והוא בעל יכולת הקלטה, שמירה ופליטת נתונים ושמתקיימות בו הדרישות בדבר הפרמטרים, התחום, הדיוק, הרזולוציה, קצב דגימת הפרמטרים ואפיונם המפורטים בנספח B או C לחלק 135 לפ.א.ר., לפי הענין, והמסוגל להכיל הקלטה של 8 שעות לפחות. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס רב מנועי המונע בטורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא 20 עד 30 מושבים, או כלי טיס רוטורי רב־מנועי המונע בטורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו של 20 מושבים או יותר, אלא אם כן כלי הטיס מצוייד ברשם נתוני טיסה דיגיטלי אחד לפחות שאושר בידי המנהל והוא בעל יכולת הקלטה, שמירה ופליטת נתונים ושמתקיימות בו הדרישות בדבר הפרמטרים, התחום, הדיוק, הרזולוציות וקצב דגימת הנתונים המפורטים בנספח D או E לחלק 135 לפ.א.ר., לפי הענין, כאשר – {{ח:תתת|(1)}} בכלי טיס שיוצר עד 11 באוקטובר 1991 יקליט רשם נתוני הטיסה את הפרמטרים בהתאם למפורט בתקנה ‎135.152(b)(1)‎ לפ.א.ר. לכלי טיס שתעודת הסוג שלו ניתנה עד 1 באוקטובר 1969, ובתקנה ‎135.152(b)(2)‎ לפ.א.ר. לכלי טיס שתעודת הסוג שלו ניתנה ביום 1 באוקטובר 1969 או לאחריו; {{ח:תתת|(2)}} בכלי טיס שיוצר לאחר 11 באוקטובר 1991 יקליט רשם נתוני הטיסה את הפרמטרים בהתאם למפורט בנספח D או E לחלק 135 לפ.א.ר., לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנות אלה חייב לפעול ברציפות מרגע שמטוס מתחיל בריצת ההמראה או שכלי טיס רוטורי מתחיל לרחף ועד שהמטוס מסיים את ריצת הנחיתה או שהכלי טיס רוטורי נוחת ביעדו. {{ח:תת|(ד)}} המחזיק ברשיון ההפעלה ישמור את הנתונים – {{ח:תתת|(1)}} בתקנת משנה (א), ובהם 8 שעות לפחות שהוקלטו כמפורט בתקנת משנה (ג); {{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה (ב), עד שהמטוס ישלים הפעלה במשך 25 שעות לפחות או שכלי הטיס הרוטורי ישלים הפעלה של 10 שעות לפחות שהוקלטו בהתאם למפורט בתקנת משנה (ג); {{ח:תתת|(3)}} לצורך בדיקת הרשם או לבדיקת מערכות הקשורות עמו, ניתן למחוק הקלטה של עד שעה אחת מהנתונים האצורים ברשם נתוני הטיסה. {{ח:תת|(ה)}} במקרה של תאונה או תקרית, ישמור מחזיק רשיון ההפעלה את המידע המוקלט במשך 60 ימים לפחות או למשך תקופה ארוכה יותר, אם נדרש לכך בידי המנהל, ועדת חקירה או החוקר, החוקרים את התאונה או את התקרית. {{ח:תת|(ו)}} רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנה זו יותקן בהתאם לדרישות 23.1459, 25.1459, 27.1459 או 29.1459 לפ.א.ר.{{ח:הערה|,}} לפי הענין; ההשוואה הנדרשת לפי סעיף (c) של תקנות 23.1459, 25.1459, 27.1459 או 29.1459 לפ.א.ר. יכולה להתבצע: {{ח:תתת|(1)}} על כלי טיס אחד מתוך מספר כלי טיס מאותו סוג; {{ח:תתת|(2)}} על כלי טיס אחד מתוך מספר כלי טיס בעלי התקנה זהה של רשם נתוני הטיסה. {{ח:תת|(ז)}} כאשר אין הבדלי תכנון או הבדלי התקנה בין מקורות מכשירי הטייס המפקד ובין מקורות רשם נתוני הטיסה, חייבים להישמר בידי מחזיק רשיון ההפעלה טבלאות כיול אחרונות של מכשור הטייס המפקד ונתוני ההשוואה שבוצעה עם רשם נתוני הטיסה. {{ח:תת|(ח)}} בכל רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) חייב להיות אמצעי לסיוע באיתורו מתחת לפני המים. {{ח:סעיף|286|מערכת אזהרה ומודעות לפני השטח|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה־2, תשס״ו, תשע״ד, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של יותר מתשעה מושבים, אלא אם כן המטוס מצויד במערכת אזהרה ומודעות לפני השטח (an approved terrain awarness and warning system) (להלן – מערכת TAWS), שמתקיימות בו דרישות ציוד מסוג class A in TSO – C151; מכשור המטוס חייב לכלול גם תצוגה חזותית מונעת של מצב פני השטח. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של שישה עד תשעה מושבים, אלא אם כן המטוס מצויד במערכת TAWS, שמתקיימות בו, לפחות, דרישות ציוד מסוג class B in {{ח:הערה|<s>(</s>}}TSO{{ח:הערה|<s>)</s>}} – C151. {{ח:תת|(ג)}} ספר טיסה של מטוס יכלול, בכל הנוגע למערכת ה־TAWS, נהלים מתאימים לגבי – {{ח:תתת|(1)}} השימוש במערכת; {{ח:תתת|(2)}} פעולות אנשי צוות האוויר הנדרשות עם קבלת אזהרות קוליות או חזותיות ממערכת ה־TAWS. {{ח:תת|(ג1)}} מפעיל אווירי של מטוס כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) יקבע ויישם, במערך האחזקה של המטוס, נהלים לעניין ניהול בסיס הנתונים של מערכת TAWS, שיבטיחו הפצה ועדכון תכופים (timely) של מידע בדבר פני השטח ומכשולים למערכת ה־TAWS בכל מטוס שהוא מפעיל כאמור. {{ח:תת|(ד)}} תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על טיסה להצנחת צנחנים במרחק שאינו עולה על 30 ק״מ משדה התעופה או מהמנחת שממנו החלה הטיסה, או על טיסות העברה לתחזוקה בארץ, שאישר המנהל. {{ח:סעיף|287|מטפי כיבוי אש בכלי טיס מוליך נוסעים|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־2}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס המוליך נוסעים אלא אם מצויים בכלי הטיס מטפי כיבוי אש ניידים מסוג מאושר לשימוש בתאי הצוות והנוסעים, כדלקמן: {{ח:תת|(1)}} סוגו וכמותו של חומר הכיבוי יהיו מותאמים לסוגי האש הצפויים; {{ח:תת|(2)}} לפחות מטף כיבוי אש אחד יהיה בתא הטייס; {{ח:תת|(3)}} לפחות מטף כיבוי אש אחד יהיה בתא הנוסעים של כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של לפחות 10 מושבים אך פחות מ־31 מושבים, ואולם במטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית – מטף כיבוי אש אחד בכל תא נוסעים המופרד מתא הטייס ואינו נגיש לאנשי צוות האוויר לפחות; {{ח:תת|(4)}} חומר הכיבוי במטף כיבוי אש המותקן בתא השירותים במטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי ד׳ בטבת התשע״ב (30 בדצמבר 2011), וכן חומר הכיבוי במטף כיבוי אש נייד המותקן בכל מקום אחר בכלי טיס כאמור שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), לא יהיה מסוג המפורט בנספח הראשון (Annex A) קבוצה 2 (Group II) במהדורה מס׳ 8 משנת 2009 של פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון (Montreal Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer) המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל. {{ח:סעיף|288|דרישות ציוד חמצן|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} '''כלי טיס ללא דיחוס:''' לא יפעיל אדם כלי טיס בגבהים הקבועים בתקנה זו אלא אם הוא מצוייד במספר מספיק של מסכות חמצן ובכמות חמצן עבור טייסים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 263|בתקנה 263(א)}}, ולספק כאשר הוא טס – {{ח:תתת|(1)}} בגובה של מעל 10,000 רגל ועד 15,000 רגל MSL, חמצן עבור לפחות 10 אחוזים משוכני כלי הטיס בנוסף לטייסים, עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות; {{ח:תתת|(2)}} בגובה של מעל 15,000 רגל MSL, חמצן לכל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים. {{ח:תת|(ב)}} '''כלי טיס עם דיחוס:''' לא יפעיל אדם כלי טיס עם דיחוס – {{ח:תתת|(1)}} בגובה של מעל 25,000 רגל MSL, אלא אם עומדת לרשות כל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים, אספקת חמצן שתספיק ל־10 דקות שימוש כאשר נדרשת ירידה של כלי הטיס מפאת כשל בדיחוס התא; {{ח:תתת|(2)}} זולת אם כלי הטיס מצויין במספיק יחידות להנפקת חמצן כדי לעמוד בדרישות תקנת משנה (א) בכל מקרה שבו גובה לחץ התא עולה על 10,000 רגל וכן אם לחץ התא יורד, כדי לעמוד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 263|תקנה 263(א)}}, או כדי לספק חמצן במשך שעתיים לכל טייס, לפי הגדול שבין השניים, ולספק בטיסה – {{ח:תתתת|א.}} בגובה של מעל 10,000 רגל ועד 15,000 רגל MSL, חמצן עבור לפחות 10 אחוזים משוכני כלי הטיס, בנוסף לטייסים, עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות; {{ח:תתתת|ב.}} בגובה של מעל 15,000 רגל MSL, חמצן לכל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים, במשך שעה, אלא אם, במשך כל זמן הטיסה, כלי הטיס מסוגל לרדת לגובה של 15,000 רגל MSL תוך 4 דקות, ובמקרה זה נדרשת רק אספקה של 30 דקות. {{ח:תת|(ג)}} הציוד הנדרש בתקנה זו צריך לכלול אמצעים כדי – {{ח:תתת|(1)}} לאפשר לטייסים לקבוע, בכל עת, בזמן הטיסה, את כמות החמצן הקיימת בכל מקור הספקה ואת עובדת זרימת החמצן ליחידות ההנפקה; {{ח:תתת|(2)}} במקרה של יחידות הנפקה אישיות, לאפשר לכל משתמש לקבוע בכל עת את כמות החמצן וזרימתו; {{ח:תתת|(3)}} לאפשר לטייסים להשתמש בחמצן בלתי מהול לפי שיקול דעתם בגבהים שמעל 25,000 רגל MSL. {{ח:סעיף|289|דרישות ציוד לטיסת לילה עם נוסעים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס המוליך נוסעים בלילה, אלא אם הוא מצוייד – {{ח:תת|(1)}} במד פנייה ג׳רוסקופי עם מד החלקה; {{ח:תת|(2)}} באופק מלאכותי; {{ח:תת|(3)}} במציין כיוון ג׳רוסקופי; {{ח:תת|(4)}} בגנרטור או בגנרטורים המסוגלים לספק את כל הצירופים הצפויים של העומסים החשמליים הרצופים בטיסה לציוד הנדרש ולטעינת המצבר; וכן {{ח:תת|(5)}} במקרה של טיסת לילה – {{ח:תתת|א.}} במערכת תאורה נגד התנגשות; {{ח:תתת|ב.}} בתאורת מכשירים להאיר את כל המכשירים והמתגים כך שקרני האור הישירות מוסתרות מעיני הטייס; {{ח:תתת|ג.}} בפנס כיס ובו לפחות שתי בטריות בגודל D או דומה לו. {{ח:סעיף|290|ציוד ניווט רדיו: טיסות נוסעים בלילה}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס עם נוסעים בלילה לפי כטר״מ אלא אם מצוי בכלי הטיס ציוד ניווט־רדיו המסוגל לקלוט אותות רדיו ממתקני הקרקע שבהם הוא עומד להשתמש. {{ח:סעיף|291|דרישות ציוד לטיסת כט״מ עם נוסעים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס בטיסת כט״מ עם נוסעים, אלא אם הוא מצוייד, בנוסף לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}} – {{ח:תת|(1)}} במד מהירות שיעור נסיקה (vertical speed indicator); {{ח:תת|(2)}} במקור חילופי של לחץ סטטי עבור מד הגובה, מד המהירות ומד מהירות שיעור הנסיקה; {{ח:תת|(3)}} במיתקן אזהרה בפני נפילת כח או במד ווקום המראה את הכח העומד לרשות מכשירים ג׳רוסקופיים מכל מקור כח; {{ח:תת|(4)}} במקרה של מטוס חד מנועי – בגנרטור או בגנרטורים המסוגלים לספק את כל הצירופים הצפויים של העומסים החשמליים הרצופים בטיסה, לציוד הנדרש ולטעינת המצבר; {{ח:תת|(5)}} במקרה של מטוס רב מנועי – לפחות בשני גנרטורים, שכל אחד מהם מורכב על מנוע נפרד, שכל צירוף של חצי ממספרם הכולל, מספיק לספק את העומסים החשמליים של כל המכשירים והציוד הנדרשים להפעלה בטוחה של המטוס; {{ח:תת|(6)}} בשני מקורות כח בלתי תלויים, עם אמצעי לברור כל אחד מהם, שאחד מהם לפחות הוא משאבה או גנרטור המופעל במנוע, ושכל אחד מהם מסוגל להניע את כל המכשירים הג׳רוסקופיים, והמותקנים כך שכשל של מכשיר או של מקור אחד לא יפריע להספקת כח ליתר המכשירים או למקור הכח האחר, אלא אם, במקרה של כלי טיס חד מנועי, למד הפנייה וההטיה ולאופק המלאכותי יש מקורות כח נפרדים. במקרה של כלי טיס רב מנועי, כל מקור כח המונע על ידי מנוע יהיה מורכב על מנוע אחר. {{ח:סעיף|292|ציוד רדיו וניווט בטיסות כט״מ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס טורבו־סילוני שתצורת המושבים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, או מטוס רב־מנועי המוליך נוסעים, בטיסה לפי כט״מ, או בטיסה ממושכת מעל לים, אלא אם מצוי בו ציוד קשר הרדיו והניווט המפורטים להלן והמתאימים למתקני הקרקע שבשימוש, והמאפשרים שידור וקליטה מכל נקודה שלאורך נתיב הטיסה לפחות למיתקן קרקע אחד: {{ח:תתת|(1)}} שני משדרים; {{ח:תתת|(2)}} שני מיקרופונים; {{ח:תתת|(3)}} שתי מערכות אוזניות או מערכת אוזניות אחת ורמקול אחד; {{ח:תתת|(4)}} מקלט משואת סימון אנכית; {{ח:תתת|(5)}} שני מקלטים נפרדים לצרכי ניווט; {{ח:תתת|(6)}} שני מקלטים נפרדים לצרכי קשר. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, למעט כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א), בטיסה לפי כט״מ, או בטיסה ממושכת מעל לים, אלא אם מצוי בו ציוד קשר הרדיו והניווט המפורטים להלן המתאימים למתקני הקרקע שבשימוש, והמאפשרים שידור וקליטה מכל נקודה שלאורך נתיב הטיסה לפחות למיתקן קרקע אחד: {{ח:תתת|(1)}} משדר; {{ח:תתת|(2)}} שני מיקרופונים; {{ח:תתת|(3)}} שתי מערכות אוזניות או מערכת אוזניות אחת ורמקול אחד; {{ח:תתת|(4)}} מקלט משואת סימון אנכית; {{ח:תתת|(5)}} שני מקלטים נפרדים לצרכי ניווט; {{ח:תתת|(6)}} שני מקלטים נפרדים לצרכי קשר; {{ח:תתת|(7)}} לטיסה ממושכת מעל לים – משדר נוסף. {{ח:תת|(ג)}} למטרת תקנות משנה (א)(5) ו־(6), ו־(ב)(5) ו־(6), יראו מקלט כנפרד אם הפעלת כל חלק שבו אינה תלויה בהפעלת כל חלק של המקלט האחר, אולם מותר להשתמש במקלט המסוגל לקלוט אותות קשר וניווט כאחד, במקום במקלטים נפרדים לקשר ולניווט. {{ח:סעיף|293|ציוד חירום בטיסות מעל לים|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסות ממושכות מעל לים, אלא אם מצוי בו הציוד המפורט להלן, כשהוא ממוקם במקומות המסומנים בבירור והניתנים לגישה קלה ומהירה לכל אדם בכלי הטיס במקרה של ציפת כלי הטיס: {{ח:תתת|(1)}} חגורת הצלה מאושרת עם תאורת מיקום הניצול מאושרת בעלת אמצעי ציפה מאושר, לכל אדם בכלי הטיס. חגורת ההצלה צריכה להיות ניתנת לגישה קלה ומהירה לכל אדם בכלי הטיס. אם משתמשים באמצעי ציפה שאינם חגורת הצלה, עליהם להיות ניתנים להוצאה מיידית מכלי הטיס; {{ח:תתת|(2)}} סירות הצלה במספר מספיק לשאת את כל שוכני כלי הטיס וציוד נוסף לכל סירת הצלה המסומן בבירור לצרכי זיהוי, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|א.}} חופה אחת היכולה לשמש כמפרש, להגנה בפני שמש או גשם; {{ח:תתתת|ב.}} מחזיר מכ״מ אחד, או מיתקן דומה; {{ח:תתתת|ג.}} זווד לתיקון סירת הצלה; {{ח:תתתת|ד.}} מכל אחד להרקת מים; {{ח:תתתת|ה.}} ראי איתות; {{ח:תתתת|ו.}} משרוקית; {{ח:תתתת|ז.}} סכין; {{ח:תתתת|ח.}} בקבוק CO₂ אחד לניפוח חירום; {{ח:תתתת|ט.}} משאבת ניפוח; {{ח:תתתת|י.}} שני משוטים; {{ח:תתתת|יא.}} חבל באורך של לפחות 25 מטר; {{ח:תתתת|יב.}} מסמן צבע; {{ח:תתתת|יג.}} מצפן מגנטי; {{ח:תתתת|יד.}} פנס כיס עם לפחות 2 סוללות מתאימות; {{ח:תתתת|טו.}} מיתקן איתות פירוטכני; {{ח:תתתת|טז.}} מזון חירום המספיק ליומיים והמספק לפחות אלף קלוריות ליום לכל אדם; {{ח:תתתת|יז.}} זווד להמתקת מי ים לכל שני בני אדם או ליטר מי שתיה לכל אדם; {{ח:תתתת|יח.}} זווד לדיג דגים; {{ח:תתתת|יט.}} ספר הצלה אחד המתאים לאיזור שבו מופעל כלי הטיס. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסות ממושכות מעל לים, אלא אם צמודה לסירת הצלה אחת משואת ביות חרום העונה על דרישות נוהל תקן טכני TSO-C91. {{ח:תת}} יש להחליף או להטעין מחדש את הסוללות שמשתמשים בהן באותו משדר, אם המשדר היה בשימוש רצוף של יותר משעה וכן כאשר הסתיימו 50 אחוזים מאורך החיים שלהן, או מאורך הטעינה שלהן, כקבוע בתקנה נוהל תקן טכני TSO-C91; המועד החדש להחלפת הסוללות או להטענתן מחדש, צריך להיות מסומן בבירור על גבי צידו החיצוני של המשדר. דרישות אורך החיים של הסוללות, אורך הטעינה שלהן, אינן ישימות לגבי סוללות שאינן מושפעות מאחסנה. {{ח:סעיף|294|דרישות כושר אוירי נוספות|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס בינוני אלא אם הוא עונה על דרישות הכושר האוירי הנוספות כאמור בתקנות 121.213 עד 121.283, 121.307 ו־121.312 ל־פ.א.ר. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס קטן המונע במנוע בוכנה או במנוע טורבו־מדחף שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, אלא אם ניתנה לאותו מטוס תעודת סוג – {{ח:תתת|(1)}} בקטגוריה ”תובלה“; או {{ח:תתת|(2)}} לפני 1 ביולי 1970, בקטגוריה ”רגיל“, וכלי הטיס עונה על התנאים המיוחדים שנקבעו על ידי המנהל לענין זה; {{ח:תתת|(3)}} לפני 19 ביולי 1970, בקטגוריה ”רגיל“, וכלי הטיס עונה על תקני כושר אוירי הנוספים כאמור ב־SFAR מס׳ 23 לחלק 135 ל־פ.א.ר.; או {{ח:תתת|(4)}} בקטגוריה ”רגיל“, וכלי הטיס עונה על תקני כושר אוירי הנוספים הקבועים בתוספת א׳ לחלק 135 ל־פ.א.ר.; {{ח:תתת|(5)}} בקטגוריה ”רגיל“ והמטוס עונה על דרישות סעיף 1.(A) לתוספת המיוחדת מס׳ 41 של חלק 135 ל־פ.א.ר.; {{ח:תתת|(6)}} בקטגוריה ”רגיל“ והמטוס עונה על הוראות סעיף 1.(B) ל־SFAR 41 של חלק 135 ל־פ.א.ר. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מטוס קטן, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, עם תצורת מושבים גדולה יותר מתצורת המושבים המרבית שהשתמשו בה באותו סוג מטוס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} לפני 19 באוגוסט 1977. {{ח:תת}} תקנה משנה זו אינה חלה על – {{ח:תתת|(1)}} מטוס שניתנה לו תעודת סוג בקטגוריה תובלה; {{ח:תתת|(2)}} מטוס העונה על הוראות תוספת א׳ לחלק 135 ל־פ.א.ר., אם תצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, אינה עולה על 19 מושבים. {{ח:סעיף|294א|חמרי תא פנים המטוס|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס גדול העומד בדרישות תעודת סוג או בתוספת לאותה התעודה שהוצאה לו לפי הוראות SFAR 41, אלא אם כן בתוך שנה מיום שהוצאה תעודת כושר הטיסה הראשונית בהתאם ל־SFAR עומד המטוס בדרישות תא פנים המטוס שנקבעו בתקנה ‎25.853(a)‎ ל־פ.א.ר., שהיתה בתוקף ביום ד׳ באדר ב׳ התשנ״ה (6 במרס 1995). {{ח:סעיף|295|התקנת חגורות כתף בעמדות הצוות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם הוא מצוייד בחגורת כתף מאושרת המותקנת בכל עמדה של איש צוות אויר; המנהל לא יאשר חגורת כתף אלא אם כן היא עומדת בדרישות תקנת פ.א.ר. 23.785, 25.785, 27.785 או 29.785, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} איש צוות אויר המצוי בעמדה שבה מותקנת חגורת כתף, יהדק את חגורת הכתף במשך המראת כלי הטיס ונחיתתו, אולם איש הצוות רשאי להתיר את חגורת הכתף אם הידוקה אינו מאפשר לו לבצע את תפקידיו. {{ח:סעיף|296|דרישות ציוד מגלה סערות רעמים}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס רב־מנועי קטן, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, בהפעלה של הולכת נוסעים, אלא אם מותקן בו ציוד מגלה סערות רעמים מאושר. {{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם טיסה לפי תנאי כט״מ או תנאי כטר״מ בלילה, כאשר לפי דו״חות מזג אויר עדכניים צפויים סערות רעמים או תנאי מזג אויר מסוכנים אחרים, שניתן לגלותם באמצעות ציוד מגלה סערות רעמים, כאמור בתקנת משנה (א), לאורך נתיב הטיסה המיועד, אלא אם ציוד מגלה סערות רעמים הוא במצב פעולה מספק. {{ח:תת|(ג)}} פסקה פעולת ציוד מגלה סערות רעמים בעת טיסה, יופעל כלי הטיס בהתאם לנהלים ולהוראות שייקבעו לאותה מטרה בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ד)}} תקנה זו לא תחול על טיסת אימונים, טיסת ניסוי או טיסת העברה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור במקום אחר {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}, מקור חלופי לכח חשמלי אינו נדרש לציוד מגלה סערות רעמים. {{ח:תת|(ו)}} לעניין תקנה זו עמידה בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 297|תקנה 297}} תחשב כעמידה בהוראות תקנה זו. {{ח:סעיף|297|דרישות ציוד מכ״מ מזג־<wbr>אויר}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בינוני בקטגוריה תובלה המוליך נוסעים, אלא אם מותקן בו ציוד מכ״מ מזג־אויר מאושר. {{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם טיסה לפי תנאי כט״מ או תנאי כטר״מ בלילה, כאשר לפי דו״חות מזג אויר עדכניים צפויים סערות רעמים או תנאי מזג אויר מסוכנים אחרים, שניתן לגלותם באמצעות ציוד מכ״מ מזג־אויר לאורך נתיב הטיסה המיועד, אלא אם ציוד מכ״מ מזג־אויר הוא שמיש. {{ח:תת|(ג)}} פסקה פעולת ציוד מכ״מ מזג־אויר בעת טיסה, יופעל כלי הטיס בהתאם לנהלים ולהוראות שייקבעו לאותה מטרה בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ד)}} תקנה זו לא תחול על טיסת אימונים, טיסת ניסוי או טיסת העברה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור במקום אחר {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}, מקור חלופי לכח חשמלי אינו נדרש לציוד מכ״מ מזג־אויר. {{ח:סעיף|298|דרישות ציוד חרום לכלי טיס של יותר מ־<wbr>19 נוסעים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של יותר מ־19 מושבים, אלא אם מצוי בכלי הטיס ציוד החרום המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} גרזן פריצה הנמצא בהשג יד הצוות אך לא בהשג ידי הנוסעים בשעת טיסה; {{ח:תתת|(3)}} סימונים הנראים על ידי כל הנוסעים והדיילים בכלי הטיס, המודיעים להם מתי העישון אסור ומתי יש לחגור חגורות בטיחות. הסימונים יתוכננו כך שאנשי הצוות יהיו מסוגלים להדליקם ולכבותם. יש להדליקם בכל עת המראה ונחיתה ובכל מקרה אחר שנראה כדרוש על ידי הטייס המפקד; {{ח:תתת|(4)}} במקרה של מטוסים, ציוד חרום נוסף כאמור בתקנה 121.310 ל־פ.א.ר. {{ח:תת|(ב)}} כל פריט של הציוד יבדק באורח סדיר כקבוע במפרטי ההפעלה, כדי להבטיח את אפשרות השימוש בו בכל עת. {{ח:סעיף|299|רשימת ציוד מזערי|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} על רשימת ציוד מזערי של מטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית ועל הכנתה לאישור המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31א|התקנה האמורה}}, הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} מחזיק רישיון יכין רשימת ציוד מזערי לכל סוג של כלי טיס שהוא מפעיל, לגביו קיימת רשימת ציוד מזערי ראשית; {{ח:תת|(2)}} מחזיק רישיון יבסס את רשימת הציוד המזערי על רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג כלי הטיס כאמור; {{ח:תת|(3)}} מחזיק רישיון יבטיח כי רשימת הציוד המזערי תהיה נגישה לטייס המפקד לפני תחילת הטיסה ותאפשר לו לקבוע האם, במקרה שקיימים בכלי הטיס ציוד או מכשירים שאינם שמישים, ניתן לבצע טיסה, או להמשיך טיסה מנקודה שבה בוצעה חניית ביניים; {{ח:תת|(4)}} מחזיק רישיון יכלול בספר העזר למבצעים כל רשימת ציוד מזערי שאושרה בידי המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|תקנה 31א}}. {{ח:סעיף|300|דרישות ביצוע בתנאי כט״מ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם – {{ח:תתת|(1)}} מטוס חד־מנועי המופעל בתובלה אווירית מסחרית – בטיסה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים או בלילה; {{ח:תתת|(2)}} מטוס רב מנועי המוליך נוסעים בטיסה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים, במשקל שלא יאפשר למטוס לטפס, עם מנוע קריטי לא פועל, לפחות 50 רגל לדקה כאשר הוא מוטס בגובה המזערי (MEA) של אותו קטע נתיב שבו הוא טס או בגובה של 5,000 רגל (MSL) לפי הגבוה שביניהם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} אם לפי דו״חות ותחזיות מזג האויר, מזג האויר לאורך הנתיב המתוכנן, לרבות המראה ונחיתה, מאפשר טיסה לפי כטר״מ מתחת לעננים, אם קיימים עננים, ולפי אותה תחזית תנאים אלה ישארו כאלה בכל נקודה בנתיב שלפניו, במשך לפחות שעה אחת לאחר הזמן המשוער של הגעה לאותה נקודה, רשאי אדם להפעיל מטוס כאמור בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים; {{ח:תתת|(2)}} אם לפי דו״חות ותחזיות מזג אויר, מזג האויר לאורך הנתיב המתוכנן מאפשר טיסה בתנאי מזג אויר כטר״מ מתחת לעננים, אם קיימים עננים, החל מנקודה המרוחקת לא יותר מ־25 ק״מ משדה התעופה של ההמראה ועד נקודה בתחומי 25 ק״מ משדה התעופה המיועד לנחיתה – {{ח:תתתת|א.}} רשאי אדם להמריא בטיסה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים ולטוס בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים לנקודה שאינה רחוקה יותר מ־25 ק״מ משדה התעופה ממנו המריא; {{ח:תתתת|ב.}} אם נתקל הטייס בתנאי מזג אויר כטר״מ גבוליים בלתי חזויים תוך כדי טיסה שהחלה ויועדה להתבצע לפי כטר״מ כאמור {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}, למעט הפעלת כט״מ מוגבלת המותרת לפי פסקאות משנה (א) ו־(ג) לפסקה זו, רשאי אותו טייס להטיס מטוס בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים אם לפי דו״חות ותחזיות מזג האויר הוא יוכל לחזור לטיסה לפי כטר״מ לפני הגיעו לנקודה המרוחקת 25 ק״מ משדה התעופה המיועד לנחיתה; {{ח:תתתת|ג.}} רשאי אדם לבצע גישת כט״מ ולנחות בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים בשדה התעופה המיועד, אם תנאי מזג האויר מאפשרים טיסה, והוא טס, מחוץ לעננים, מנקודה בנתיב המרוחקת לפחות 25 ק״מ משדה התעופה המיועד לנחיתה עד הגיעו לגובה הגישה ההתחלתית שנקבע מעל לעזר הניווט לגישה הסופית, או אם הגישה מבוצעת באמצעות מכ״ם כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}}. {{ח:סעיף|300א|דרישות ביצוע – מטוס חד־<wbr>מנועי בתובלה אווירית מסחרית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 300|בתקנה 300(א)(1)}}, המנהל רשאי לאשר הפעלת מטוס חד־מנועי המופעל בתובלה אווירית מסחרית, המונע במנוע טורבינה, בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC) או בלילה, אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שיעור מקרי אבדן כוח מנוע של סוג המטוס שהפעלתו מתבקשת נמוך מ־1 למאה אלף שעות מנוע; לעניין תקנה זו, תקלת אבדן כוח מנוע היא תקלה שבעטייה נגרם אבדן כוח מנוע בשיעור כלשהו, שהגורם לה משויך למנוע תקול, תכן אחד מרכיבי המנוע או התקנת המנוע, כולל תכן והתקנת מערכת הדלק או בקרת המנוע; {{ח:תתת|(2)}} המטוס מצויד במערכת ניטור מנוע (Engine Trend Monitoring System); במטוסים שלהם הוצאה תעודת כושר טיסה ראשונה אחרי כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) תהיה מערכת ניטור מנוע אוטומטית; {{ח:תתת|(3)}} המנוע במטוס צויד, כדי להקטין את האפשרות לכשל מנוע בטיסה, בכל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מערכת הצתה המופעלת באופן אוטומטי, או בעלת יכולת הפעלה ידנית, בעת ההמראה והנחיתה וכן בטיסה בתנאי לחות הנראית לעין; {{ח:תתתת|(ב)}} גלאי שבבים מגנטי או מערכת שוות ערך, המסוגלים לבדוק את מערכת השמן במנוע, בחטיבת האבזרים ובממסרת ההאטה, הכוללים חיווי אזהרה בתא הטייס; {{ח:תתתת|(ג)}} מערכת בקרת מנוע בחירום, המאפשרת המשך התפעול של המנוע בטווח מספק של מצבי כוח לשם השלמתה הבטוחה של הטיסה בכל מקרה של תקלה בעלת היתכנות סבירה בבקר הדלק של המנוע; {{ח:תתת|(4)}} המטוס מצויד במערכות ובציוד המיועדים להבטיח את הפעלתה הבטוחה של הטיסה ולסייע להשגת נחיתת אונס בטוחה לאחר אבדן מנוע, בכל תנאי ההפעלה, כלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} שתי מערכות אספקת כוח חשמלי נפרדות, אשר כל אחת מהן מסוגלת לספק את כל אפשרויות צריכת החשמל התמידיות של המכשירים, הציוד והמערכות במטוס הצפויה בעת הטיסה; {{ח:תתתת|(ב)}} מד גובה רדיו (Radio Altimeter – RA); {{ח:תתתת|(ג)}} מערכת לאספקת כוח חשמלי לחירום בעלת הספק חשמלי ומשך פעולה המספיקים, בעת אבדן של אספקת כל מקור כוח חשמלי, לספק לפחות את אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} יכולת הפעלת כל מכשירי הטיסה, מערכות הקשר והניווט החיוניים בעת הנמכה מגובה הטיסה המרבי שלגביו ניתן הרישיון בתצורת גלישה עד להשלמת הנחיתה; {{ח:תתתתת|(2)}} הורדת המדפים וכן הנסע, אם ישים; {{ח:תתתתת|(3)}} אספקת כוח לחימום צינור פיטו אחד, הנדרש לשמש כמד מהירות אוויר הנראה בבירור לטייס; {{ח:תתתתת|(4)}} אספקת כוח להפעלת אור הנחיתה כאמור בפסקת משנה (י); {{ח:תתתתת|(5)}} אספקת כוח להתנעה חוזרת אחת של המנוע, אם ישים; {{ח:תתתתת|(6)}} אספקת כוח להפעלת מד גובה הרדיו; {{ח:תתתת|(ד)}} שני מדי מצב מטוס (Attitude Indicators), המופעלים באמצעות שני מקורות כוח עצמאיים; {{ח:תתתת|(ה)}} אמצעים למתן יכולת התנעה חוזרת אחת לפחות של המנוע; {{ח:תתתת|(ו)}} מכ״ם מזג אוויר; {{ח:תתתת|(ז)}} מערכת ניווט שאישר המנהל, בעלת יכולת תכנות וזכירת מיקום שדות תעופה ומקומות לנחיתת אונס בטוחה וכן בעלת יכולת לספק מיידית מידע בדבר המרחק והכיוון לאותם מקומות; {{ח:תתתת|(ח)}} מושבי הנוסעים וחיזוקם שהוכחו בניסויים דינמיים מתאימים וחגורות בטיחות המצוידות ברצועות כתף לכל כיסא; {{ח:תתתת|(ט)}} במטוסים מדוחסים – כמות מספקת של חמצן לכל הנמצאים במטוס לזמן ההנמכה בעקבות אבדן מנוע, מגובה השיוט המרבי שלגביו ניתן הרישיון, בתצורת ביצועי גלישה מרביים, עד לגובה שבו לא נדרשת אספקת חמצן; {{ח:תתתת|(י)}} אור נחיתה המותקן בנפרד מכן הנסע ואינו תלוי בו והמסוגל להאיר בצורה נאותה את אזור הנגיעה בעת נחיתת אונס בלילה; {{ח:תתתת|(י״א)}} מערכת אזהרת אש במנוע; {{ח:תתת|(5)}} במבקש ההפעלה מתקיימים כל התנאים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא ציין ברשימת הציוד המזערי (MEL) של המטוס את הציוד הנדרש להפעלה בלילה או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC) ואת הציוד הנדרש להפעלה ביום או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראיה (VMC); {{ח:תתתת|(ב)}} הוא כלל בספר הטיסה של המטוס שלגביו מתבקשת ההפעלה הגבלות, נהלים, אישורים ומידע נוסף החיוניים להפעלת מטוס חד־מנועי המונע במנוע טורבינה בלילה ובתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC); {{ח:תתתת|(ג)}} הוא כלל, בספר העזר למבצעים, נהלים הלוקחים בחשבון, בעת תכנון הטיסה, את כל המידע הנוגע לנתיבי הטיסה ולאזורי ההפעלה המתוכננים, ובכלל זה: {{ח:תתתתת|(1)}} אופי פני השטח שמעליהם תבוצע הטיסה, כולל היכולת לבצע נחיתת אונס בטוחה במקרה של אבדן מנוע או תקלה חמורה אחרת; {{ח:תתתתת|(2)}} מידע בדבר מזג האוויר, כולל תופעות עונתיות ותופעות לוואי מטאורולוגיות אחרות, העלולות להשפיע על הטיסה; {{ח:תתתתת|(3)}} נושאים נוספים והגבלות אחרות כפי שיאפיין המנהל; {{ח:תתתת|(ד)}} הוא זיהה שדות תעופה, או אזורים לביצוע נחיתת אונס בטוחה שיהיה ניתן להשתמש בהם במקרה של אבדן מנוע, ותכנת את מיקומם במערכת הניווט של המטוס; לעניין זה, ”אזורים לביצוע נחיתת אונס בטוחה“ – אזורים שבהם ניתן לצפות כי נחיתת אונס לא תוביל לפציעות חמורות או לאבדן חיים גם אם נגרם נזק משמעותי למטוס; {{ח:תתתת|(ה)}} הוא הוכיח את יכולתו לבצע הפעלות כאמור בתקנה זו; {{ח:תתת|(6)}} הטייס המפקד עונה על הדרישות בדבר ניסיון, אימונים, מבחני רמה וניסיון עדכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 268א|בתקנה 268א(ב)(6)}}, ובפרט אימוני חירום במקרים של אבדן מנוע הכוללים הנמכה וביצוע נחיתת אונס בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC) או בלילה. {{ח:תת|(ב)}} לא תבוצע הפעלה כאמור בתקנת משנה (א) מעל מים, במרחק מאזור מתאים לביצוע נחיתת אונס בטוחה, העולה על מרחק גלישה בלא מנוע. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון שהורשה להפעלה כאמור בתקנת משנה (א), ידווח למנהל על כל כשל משמעותי, תקלה או פגם במהלך ההפעלה. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי, לאחר שקיבל דיווח כאמור בתקנת משנה (ג), לתת למחזיק הרישיון הוראות בדבר נקיטת האמצעים הנדרשים לשמירה על רמת הבטיחות הנדרשת להפעלה מסוג זה. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”נחיתת אונס בטוחה“ – נחיתה בלתי נמנעת, שבה קיימת סבירות הגיונית לכך שלא תיגרם פציעה לאנשים במטוס או על הקרקע. {{ח:סעיף|301|דרישות ביצוע הפעלה מעל לים}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס יבשתי המוליך נוסעים מעל לים, אלא אם – {{ח:תת|(1)}} במקרה של כלי טיס חד מנועי – הוא מופעל בגובה שיאפשר לו להגיע ליבשה במקרה של כשל המנוע; {{ח:תת|(2)}} ההפעלה חיונית לצורך המראה או נחיתה; {{ח:תת|(3)}} הוא כלי טיס רב מנועי המופעל במשקל המאפשר לו לטפס לפחות 50 רגל לדקה, בגובה של 1000 רגל מעל פני השטח, כאשר המנוע הקריטי אינו פועל; {{ח:תת|(4)}} הוא הליקופטר המצוייד במתקני ציפת הליקופטר. {{ח:סעיף|302|משקל ריק ומרכז הכובד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם חושבו משקל כלי הטיס כשהוא ריק ומרכז הכובד שלו העדכניים באמצעות ערכים שנקבעו על בסיס שקילתו הממשית של כלי הטיס בשלוש השנים שקדמו לאותה הפעלה. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול – {{ח:תתת|(1)}} על כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה לראשונה במשך שלוש השנים הקודמות להפעלה; {{ח:תתת|(2)}} על כלי טיס המופעל על פי שיטה של איזון ומשקל המאושרת במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: מגבלות הפעלה ודרישות מזג אויר}} {{ח:סעיף|303|כטר״מ: נקודות התיחסות קרקעיות להליקופטר}} {{ח:ת}} לא יטיס אדם הליקופטר לפי כטר״מ אלא אם נראות לו נקודות התיחסות קרקעיות, או בלילה – נקודות התיחסות קרקעיות מוארות, שיאפשרו לו להטיס את ההליקופטר כראוי. {{ח:סעיף|304|כטר״מ: כמות דלק|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יתחיל טייס טיסה במטוס לפי כטר״מ, אלא אם, בהתחשב בתנאי מזג אוויר ורוח חזויים, מצוי במטוס דלק בכמות המספיקה כדי לטוס לנקודת הנחיתה המיועדת הראשונה ולאחר מכן, בהנחה של צריכת דלק רגילה בשיוט – {{ח:תתת|(1)}} ביום – לטוס לפחות עוד 30 דקות; {{ח:תתת|(2)}} בלילה – לטוס לפחות עוד 45 דקות. {{ח:תת|(ב)}} לא ימריא טייס לטיסת אימונים של המראות ונחיתות במטוס בשדה תעופה אלא אם מצוי במטוס דלק בכמות המספיקה כדי לבצע את האימונים המתוכננים וכמות דלק נוספת לחצי שעת טיסה. {{ח:תת|(ג)}} לא יתחיל טייס טיסה בהליקופטר לפי כטר״מ, אלא אם, בהתחשב בתנאי מזג אויר ורוח חזויים, יש להליקופטר דלק בכמות המספיקה כדי לטוס לנקודת הנחיתה המיועדת הראשונה ולאחר מכן, בהנחה של צריכת דלק רגילה בשיוט, לטוס לפחות עוד 20 דקות. {{ח:סעיף|305|דיווחים ותחזיות מזג אויר|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} ישתמש בדיווחים ובתחזיות של השרות המטאורולוגי או של שרות מטאורולוגי מוסמך אחר. אולם, בטיסת כטר״מ, רשאי הטייס המפקד, במקרה בו דיווחים או תחזיות כאמור אינם בנמצא, להשתמש במידע מזג אויר המבוסס על תצפיותיו או על תצפיות בני אדם אחרים המסוגלים לספק תצפיות מתאימות. {{ח:תת|(ב)}} למטרות תקנת משנה (א), יסופקו תצפיות מזג אויר בשדה תעופה לטייסים לשם ביצוע טיסת כט״מ, שבוצעו בשדה התעופה שבו מבוצעות אותן טיסות כט״מ, אלא אם התיר המנהל במפרטי הפעלה להשתמש בתצפיות מזג אויר שבוצעו מחוץ לשדה תעופה כאמור. המנהל יתיר שימוש כאמור אם נמצא, להנחת דעתם של השרות המטאורולוגי ושל המנהל כי דרישות הבטיחות של אותה הפעלה מאפשרים חריגה מהוראות תקנת משנה זו לביצוע הפעלה מיוחדת שלגביה ניתן הרשיון. {{ח:סעיף|306|כט״מ: מגבלות הפעלה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ משדה תעופה שלא נקבע עבורו בפמ״ת תהליך גישת מכשירים סטנדרטית, או אל שדה תעופה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יאשר במפרטי ההפעלה של מחזיק רמ״א הפעלה לפי כט״מ אם – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק הרשיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי אנשי צוות האויר שלו מסוגלים לנווט את כלי הטיס מעל נתיב מבלי לראות את הקרקע, בלא לסטות יותר מחמש מעלות או 8 ק״מ, לפי הקטן יותר, מאותו נתיב; {{ח:תתת|(2)}} המנהל קבע כי ההפעלה המיועדת יכולה להתבצע בבטיחות. {{ח:תת|(ג)}} אדם רשאי להפעיל כלי טיס בטיסה לפי כט״מ מחוץ למרחב אויר מבוקר, אם ההפעלה אושרה למחזיק הרשיון ואם ההפעלה דרושה לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לביצוע גישת מכשירים לשדה תעופה שבו נמצא בשימוש תהליך גישת מכשירים מאושר, סטנדרטי או מיוחד; {{ח:תתת|(2)}} לנסיקה למרחב אויר מבוקר במשך ביצוע תהליך החטאת גישה מאושר; {{ח:תתת|(3)}} לביצוע המראת כט״מ משדה תעופה שבו נמצא בשימוש תהליך גישת מכשירים מאושר. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להתיר במפרטי הפעלה להמריא משדה תעופה שלא נמצא בו בשימוש תהליך גישת מכשירים מאושר, אם קבע שהמראת כט״מ מאותו שדה תעופה היא חיונית ושההפעלה המיועדת תוכל להתבצע בבטיחות. היתר כאמור אינו מהווה היתר לביצוע גישת כט״מ לאותו שדה תעופה. {{ח:סעיף|307|כט״מ: מגבלות המראה}} {{ח:ת}} לא ימריא אדם כלי טיס לפי כט״מ משדה תעופה שבו תנאי מזג האויר הם מעל למינימות להמראה אולם מתחת למינימות המאושרות לנחיתת כט״מ, אלא אם מצוי שדה משנה במרחק של פחות משעת טיסה אחת, במהירות שיוט רגילה ובאויר יציב (ללא רוח), מאותו שדה תעופה. {{ח:סעיף|308|כט״מ: מגבלות שדה התעופה המיועד}} {{ח:ת}} לא ימריא אדם כלי טיס לפי כט״מ ולא יעבור בעת הטיסה להפעלה לפי כט״מ, אלא אם לפי תחזיות ודיווחי מזג אויר יהיו תנאי מזג האויר שווים למינימות המאושרות לנחיתת כט״מ או מעל לאותן מינימות, בשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה, בזמן המשוער להגעה אליו. {{ח:סעיף|309|כט״מ: מינימות מזג אויר בשדה משנה}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ אלא אם, בזמן התחלת ההפעלה, תנאי מזג האויר, בכל אחד משדות התעופה המשניים שנבחרו על ידו, שווים למינימות הנחיתה המאושרות עבור שדה משנה והמתאימות לאותם שדות תעופה או מעל לאותן מינימות, ולפי דו״חות ותחזיות מזג האויר ישארו מינימות אלה לפחות באותה רמה עד הזמן המשוער של הגעת כלי הטיס לאותו שדה תעופה. {{ח:סעיף|310|כט״מ – דרישות דלק|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ, אלא אם כן מצוי בכלי הטיס דלק בכמות מספיקה, בהתחשב במידע מטאורולוגי עדכני, לביצוע כל אלה: {{ח:תת|(1)}} השלמת הטיסה לשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה; {{ח:תת|(2)}} טיסה מאותו שדה התעופה כאמור בפסקה (1) לשדה משנה; {{ח:תת|(3)}} לאחר ההגעה לשדה המשנה כאמור בפסקה (2), טיסה במשך 45 דקות במהירות שיוט רגילה בגובה השיוט שתוכנן לטיסה לשדה המשנה כאמור. {{ח:סעיף|311|תנאים לאי־<wbr>תחולת {{ח:פנימי|סעיף 310|תקנה 310(2)}}}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 310|פסקה (2) לתקנה 310}} לא תחול אם נקבע בפמ״ת, לשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה, תהליך גישת מכשירים סטנדרטי, ודו״חות ותחזיות מזג האויר מורים כי במשך שעה לפני הזמן המשוער של הגעת כלי הטיס לאותו שדה תעופה ובמשך שעה לאחר מכן – {{ח:תת|(1)}} תקרת העננים תהיה לפחות 1,500 רגל מעל ה־MDA של גישת ההקפה הנמוכה ביותר; או {{ח:תת|(2)}} אם הקפת גישת מכשירים אינה מאושרת לשדה התעופה, תקרת העננים תהיה לפחות 1,500 רגל מעל למינימה הנמוכה ביותר שנקבעה או 2,000 רגל מעל פני שדה התעופה, לפי הגבוה שביניהם; וכן {{ח:תת|(3)}} הראות החזויה לאותו שדה תעופה היא לפחות 5 ק״מ, או 3 ק״מ יותר ממינימות הראות הנמוכות ביותר הישימות, לפי הגבוה שביניהם, לגבי תהליך גישת המכשירים שיש להשתמש בו בשדה התעופה המיועד. {{ח:סעיף|312|כט״מ: מינימות המראה, גישה ונחיתה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יתחיל טייס תהליך גישת מכשירים לשדה תעופה, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} מצוי באותו שדה תעופה מיתקן דיווח מזג אויר המופעל על ידי השרות המטאורולוגי או על ידי מי שהוסמך לכך על ידיו ועל ידי המנהל (להלן – מיתקן דיווח מזג אויר); {{ח:תתת|(2)}} לפי דיווח מזג האויר האחרון של מיתקן דיווח מזג אויר, תנאי מזג האויר בשדה התעופה המיועד לנחיתה הם במינימות נחיתת הכט״מ המאושרות לאותו שדה תעופה או טובים מהן. {{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל טייס את קטע הגישה הסופית של תהליך גישת המכשירים לשדה תעופה, אלא אם לפי דיווח מזג האויר האחרון של מיתקן דיווח מזג האויר, תנאי מזג האויר בשדה התעופה המיועד לנחיתה הם במינימות נחיתת הכט״מ המאושרות לאותו תהליך או טובים מהן. {{ח:תת|(ג)}} הוחל בביצוע הקטע הסופי לגישה של גישת מכשירים לשדה תעופה כאמור בתקנת משנה (ב), והתקבל דיווח מזג אויר נוסף, שלפיו תנאי מזג האויר הם מתחת למינימות המותרות, כאשר כלי הטיס היה – {{ח:תתת|(1)}} מצוי בגישה סופית של ILS ועבר את קבע הגישה הסופית; {{ח:תתת|(2)}} מצוי בגישה סופית של ASR או PAR והועבר לפקח תנועה אוירית האחראי על הגישה הסופית; {{ח:תתת|(3)}} מצוי בגישה סופית תוך שימוש ב־VOR‏, NDB או בתהליך גישה אחר דומה, וכלי הטיס עבר את עזר הניווט המתאים או את קבע הגישה הסופית, או כאשר לא נקבע קבע גישה סופית, סיים את פניית התהליך ומצוי בטיסה בכיוון שדה התעופה במסלול הגישה הסופית בתחומי המרחק שנקבע בתהליך – מותר להמשיך בגישה כאמור ולנחות, אם הטייס, בהגיעו לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המינימלי המאושרים, מוצא כי תנאי מזג האויר בפועל שווים או טובים יותר מהמינימות שנקבעו לאותו תהליך. {{ח:תת|(ד)}} לגבי טייס מפקד של מטוס המונע בטורבינה שהטיס מטוס מדגם זה כטייס מפקד פחות מ־100 שעות, יוגדלו מינימות התקרה והראות לנחיתה שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}} או במפרטי ההפעלה של מחזיק הרמ״א ב־100 רגל תקרה וב־750 מטר ראות, אולם לא יעלו על מינימות התקרה והראות שנקבעו לאותו שדה משנה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ו)}} פרט לאמור בתקנת משנה (ז), לא ימריא טייס כלי טיס לפי כט״מ כאשר תנאי מזג האויר שדווח עליהם על ידי מיתקן דיווח מזג אויר הם פחות מאלה שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}} או במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ז)}} בשדות תעופה שבהם מאושרת גישת מכשירים ישירה, רשאי טייס, אם לא נקבע אחרת, להמריא כלי טיס לפי כט״מ, כאשר תנאי מזג האויר שדווח עליהם על ידי מיתקן דיווח מזג אויר הם שווים או טובים יותר ממינימות הנחיתה הישירה הנמוכות ביותר, אם – {{ח:תתת|(1)}} כיוון הרוח ועצמתה בעת ההמראה הם כאלה שגישת מכשירים ישירה יכולה להתבצע למסלול שעבורו קיימת גישת המכשירים; {{ח:תתת|(2)}} מיתקני הקרקע שעליהם מתבססות מינימות הנחיתה והציוד בכלי הטיס הדרוש לביצוע גישת המכשירים מצויים במצב תקין; {{ח:תתת|(3)}} מחזיק הרשיון הורשה לביצוע הפעולות כאמור. {{ח:סעיף|313|התקרחות: מגבלות הפעלה}} {{ח:ת}} לא ימריא טייס כלי טיס בתנאי התקרחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בתקנה 158}}, אלא בהתאם למגבלות ההפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|באותה תקנה}}, אולם במקום ”במערכות נגד התקרחות מאושרות“ {{ח:פנימי|סעיף 158|בתקנות משנה (ב) ו־(ג) לתקנה 158}}, יראו כאילו נאמר בהן: ”במערכות נגד התקרחות העונות על סעיף 34 לתוספת א׳ לחלק 135 ל־פ.א.ר., או על דרישות תיעוד הסוג למטוס בקטגוריה תובלה“. {{ח:סעיף|314|דרישות שדה תעופה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתמש מחזיק רמ״א בשדה תעופה אלא אם שדה התעופה מתאים לביצוע ההפעלה המיועדת, בהתחשב בגודלו, בפני השטח שלו, במכשולים שבו ובסביבתו, בתאורה וכדומה. {{ח:תת|(ב)}} לא ימריא טייס כלי טיס המוליך נוסעים בלילה ולא ינחת, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} הוא קבע את כיוון הרוח באמצעות מציין כיוון רוח מואר או באלחוט דיבור, או במקרה של המראה, גם לפי תצפיותיו האישיות; {{ח:תתת|(2)}} גבולות השטח שהוא עומד להשתמש בו לנחיתה או להמראה נראים בבירור – {{ח:תתתת|א.}} במקרה של מטוסים, על ידי אורות שולי המסלול או צידיו; {{ח:תתתת|ב.}} במקרה של הליקופטרים, על ידי אורות או חומר מחזיר אור בשולי משטח הנחיתה או בצידיו. {{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנת משנה (ב), אם השטח שבו משתמשים להמראה או לנחיתה מסומן באבוקות או בפנסי־נפט, שימושם צריך להיות מאושר על ידי המנהל. {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ה|סימן ה׳: כשירויות אנשי צוות אוויר|תיקון: תשע״ד}} {{ח:סעיף|315|כישורי טייס מפקד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד בהולכת נוסעים של מטוס טורבו־סילוני, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, או מטוס רב מנועי המופעל בטיסות סדירות שבהן מפרסם מחזיק הרמ״א לוח זמנים של טיסות במועדים ובין נקודות קבועים מראש על ידי מחזיק הרמ״א, אלא אם אותו אדם מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס. {{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור בתקנת משנה (א), לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בטיסות כטר״מ, אלא אם אותו אדם – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל נסיון של לפחות 500 שעות זמן טיסה כטייס, מהן לפחות 100 שעות טיסת מרחק שמהן לפחות 25 שעות בוצעו בלילה; {{ח:תתת|(3)}} במקרה של מטוס, הוא מחזיק גם בהגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר מטוס. {{ח:תת|(ג)}} פרט לאמור בתקנת משנה (א), לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בטיסה לפי כט״מ, אלא אם אותו אדם – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל נסיון של לפחות 1,200 שעות של זמן טיסה כטייס, מהן לפחות 500 שעות של טיסת מרחק, 100 שעות של טיסת לילה ו־75 שעות של זמן טיסת מכשירים ממשית או מדומה, מהן לפחות 50 שעות זמן טיסת מכשירים ממשית; {{ח:תתת|(3)}} במקרה של מטוס, הוא מחזיק בהגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר מטוס; {{ח:תתת|(4)}} במקרה של הליקופטר, הוא מחזיק בהגדר מכשירים להליקופטר, או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס שאינם מוגבלים לטיסות כטר״מ. {{ח:סעיף|316|כישורי טייס משנה}} {{ח:ת}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס משנה של כלי טיס, אלא אם אותו אדם מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס ועם הגדר מכשירים. בטיסות כט״מ יענה אותו אדם על דרישות הנסיון כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}}. {{ח:סעיף|317|כישורי טייס: נסיון לאחרונה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בהולכת נוסעים, אלא אם אותו אדם, בתקופה של 90 יום שקדמה לאותה טיסה – {{ח:תתת|(1)}} ביצע שלוש המראות ושלוש נחיתות כמפעיל יחיד של הגאי כלי טיס מאותם קטגוריה ומין, ואם נדרש הגדר סוג, מאותו סוג של כלי טיס שאותו הוא עומד להטיס; {{ח:תתת|(2)}} לגבי תקופת הזמן המתחילה שעה אחרי שקיעת השמש ומסתיימת שעה לפני זריחתה ביצע שלוש המראות ושלוש נחיתות במשך אותה תקופת זמן כמפעיל יחיד של הגאי כלי טיס כאמור בפסקה (1). {{ח:תת}} אדם העונה על דרישות פסקה (2) אינו נדרש לענות על דרישות פסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} למטרת תקנת משנה (א), אם כלי הטיס הוא מטוס עם גלגל־זנב, כל המראה תבוצע במטוס עם גלגל־זנב וכל נחיתה תבוצע במטוס עם גלגל־זנב עד עצירתו המוחלטת. {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ו|סימן ו׳: דרישות מבחנים לאנשי צוות}} {{ח:סעיף|318|מבחן ראשוני ותקופתי של טייסים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס, אלא אם בתקופה של 12 חדשים קלנדריים שקדמו להעסקה, הוא עבר מבחן בע״פ או בכתב, שניתן לו על ידי המנהל או על ידי טייס־בוחן, לבדיקת ידיעותיו בתחומים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ההוראות המתאימות של {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרקים הראשון עד השביעי}} והוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} וכן מפרטי ההפעלה וספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} לגבי כל סוג ודגם של כלי טיס שיוטס על ידי הטייס – מנועיו של כלי הטיס, רכיביו ומערכותיו העיקריים, אבזריו העיקריים, מגבלותיו וביצועיו, נהלי חירום ונהלים רגילים בהפעלה ותכולת ספר הטיסה של כלי הטיס או ספר אחר דומה לו, בהתאם לעניין; {{ח:תתת|(3)}} לגבי כל סוג ודגם של כלי טיס שיוטס על ידי הטייס – השיטות של קביעת המשקל והאיזון להמראה, לנחיתה ולשיוט ועמידה במגבלותיהם; {{ח:תתת|(4)}} הניווט והשימוש בעזרי ניווט המתאימים לסוג ההפעלה או להרשאת הטייס, לרבות השימוש במתקני גישת מכשירים ובתהליכי גישת מכשירים, אם הדבר ישים; {{ח:תתת|(5)}} נהלי נת״א, וכן נהלי כט״מ, אם הדבר ישים; {{ח:תתת|(6)}} מטאורולוגיה באופן כללי לרבות עקרונות מערכות חזית, התקרחות, ערפל, סערות רעמים ורוחות וכן, אם הדבר מתאים לסוג ההפעלה של מחזיק הרשיון, מזג אויר בגובה רב; {{ח:תתת|(7)}} נהלים להמנעות טיסה בעת סופות רעמים וברד ולטיסה באוויר סוער או בתנאי התקרחות; {{ח:תתת|(8)}} ציוד, נהלים ותהליכים או טכניקות חדשים הישימים. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס בכלי טיס, אלא אם בתקופה של 12 חדשים קלנדריים שקדמו להעסקה הוא עבר מבחן טיסה על ידי המנהל או על ידי טייס־בוחן מאושר באותו סוג של כלי טיס, אם כלי הטיס הוא ממין מטוס חד־מנועי שאינו מונע במנוע סילוני, או מאותו דגם כלי טיס, אם כלי הטיס הוא הליקופטר, או מטוס רב־מנועי או המונע במנוע סילוני, כדי לקבוע את כשירות הטייס להטיס אותו כלי טיס או מין כלי טיס. סוגו של מבחן הטיסה יקבע על ידי המנהל או הטייס־הבוחן המבצע את המבחן. במבחן הטיסה ניתן לכלול כל אחד מהתרגילים והתמרונים הנדרשים לשם מתן רשיון הטיס המתאים להפעלה הנדרשת ולסוגו ומינו של כלי הטיס. למטרת תקנת משנה זו ”סוג כלי טיס“ פירושו קבוצת כלי טיס שהמנהל קבע שיש להם אמצעים דומים של הנעה, יצרן זהה, ואין ביניהם הבדלים משמעותיים בכל הנוגע לאיפיוני טיסתם ולהפעלתם. ”סוג“, בכל הנוגע להליקופטר, פירושו ייצור ודגם בסיסיים. {{ח:תת|(ג)}} מבחן המכשירים החצי שנתי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|תקנה 320}}, יכול לבוא במקום הבחינות הנדרשות לפי תקנה זו לגבי אותו דגם כלי טיס שבו התבצעה הבחינה, אם המבחן כלל תמרוני המראות, נחיתות ותמרוני קרקע. {{ח:תת|(ד)}} למטרת {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, כדי שטייס ייראה ככשיר לבצע תהליך או תמרון, עליו להוכיח בפני הבוחן שליטה מוחלטת בכלי הטיס, כאשר התוצאה המוצלחת של ביצוע כל תהליך או תרגיל אינה מוטלת בספק בכל עת. {{ח:תת|(ה)}} המנהל או הטייס־בוחן יאשרו את כשירותו של הטייס שעבר את בדיקות הידע והטיסה ברישומי מחזיק הרמ״א. {{ח:תת|(ו)}} חלקים של מבחן הטיסה יכולים להתבצע במדמה טיסה או במיתקן מתאים אחר, אם הדבר אושר על ידי המנהל. {{ח:סעיף|319|מבחן ראשוני ותקופתי של דיילים}} {{ח:ת}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם כדייל, אלא אם בתקופה של 12 החדשים הקלנדריים שקדמו להעסקה, קבע מחזיק הרשיון באמצעות בחינות ראשוניות וחוזרות שאותו אדם הינו בעל כישורים וידע המתאימים לתפקידיו ולחובותיו המיועדים בנושאים אלה: {{ח:תת|(1)}} סמכות הטייס המפקד; {{ח:תת|(2)}} טיפול בנוסע, לרבות נהלים למקרה של נוכחות בני אדם בלתי שפויים או בני אדם אחרים שהתנהגותם עלולה לסכן את בטיחותם של הנוסעים האחרים; {{ח:תת|(3)}} משימות אנשי צוות, תפקידיהם וחובותיהם בעת נחיתת אונס על פני המים, פינוי והליכי חירום אחרים; {{ח:תת|(4)}} תדרוך נוסעים; {{ח:תת|(5)}} מיקום והפעלה של מטפי אש ניידים וציוד עזרה ראשונה; {{ח:תת|(6)}} שימוש נכון בציוד תא הנוסעים; {{ח:תת|(7)}} מיקום והפעלה של ציוד החמצן לנוסעים; {{ח:תת|(8)}} מיקום והפעלה של כל הפתחים לשעת חירום, לרבות מגלשות הפינוי, חבלי המילוט, אורות חירום, סירות הצלה וציוד חירום אחר; {{ח:תת|(9)}} מקום ישיבתם של נוסעים העשויים להזדקק לסיועו של אדם אחר לשם תנועה מהירה לפתחי חירום במקרה חירום, כקבוע בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. {{ח:סעיף|320|טייס מפקד: מבחן מכשירים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד בכלי טיס בטיסה לפי כט״מ, אלא אם, בתקופת ששת החדשים הקלנדריים שקדמו לאותה טיסה, הוא עבר מבחן מכשירים והמנהל או הבוחן המוסמך נתנו לו תעודת הסמכה המעידה על כך. {{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש טייס בכל סוג של תהליך גישת מכשירים לפי כט״מ, אלא אם בתקופת ששה החדשים הקלנדריים שקדמו לאותו שימוש הוא הוכיח את יכולתו בביצוע של תהליך גישת מכשירים תוך הסתייעות במיתקן ILS‏, VOR ו־NDB, ואלא אם ניתנה לו תעודת הסמכה המעידה על כך כאמור בתקנת משנה (ח). תהליכי גישות המכשירים האמורים יכללו לפחות גישה ישירה אחת, גישת הקפה אחת תוך התייחסות ל־VOR או ל־NDB וגישת החטאה אחת. כל תהליך גישה כאמור יבוצע עד למינימה שנקבעה לאותו תהליך. {{ח:תת|(ג)}} בחינת המכשירים כאמור בתקנת משנה (א) תכיל בחינה בע״פ או בכתב לגבי ציוד כלי הטיס, ובחינת טיסת המכשירים בתנאים מדומים של טיסת מכשירים. {{ח:תת}} בחינת המכשירים תכלול שאלות בדבר נהלי חירום, פעולת מערכות המנוע, הדלק והשמן, קביעת הספקי מנוע, מהירויות הזדקרות, המהירות הטובה ביותר במצב של הפסקת פעולת מנוע, פעולת המדחף ומדחס גידוש והמערכות ההידראוליות, המכניות והחשמליות ואחרות. {{ח:תת}} מבחן הטיסה יכלול ניווט מכשירים, יציאה ממצבי חירום מדומים ותהליכי גישת מכשירים הקשורים במתקני ניווט שהוא עשוי להעזר בהם במהלך עבודתו. {{ח:תת}} הטייס יוכיח כי הוא עומד ברמת הכשירות הנדרשת {{ח:פנימי|סעיף 318|בתקנה 318(ד)}}. {{ח:תת|(ד)}} מבחן טיסת המכשירים יכלול – {{ח:תתת|(1)}} לגבי טייס מפקד של מטוס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315|בתקנה 315(א)}} – התהליכים והתמרונים הנדרשים לצורך מתן רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר באותו דגם של מטוס; {{ח:תתת|(2)}} לגבי טייס מפקד של מטוס או הליקופטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315|בתקנה 315(ג)}} – התהליכים והתמרונים הנדרשים לצורך מתן רשיון טייס מסחרי עם הגדר מכשירים וכן, אם הדבר נדרש, להגדר הדגם המתאים; {{ח:תת}} מבחן המכשירים יתבצע על ידי טייס־בוחן מוסמך או על ידי המנהל. {{ח:תת|(ה)}} הבחינה בטיסה תיערך בכלי טיס מהדגם שאותו עומד הטייס המפקד להטיס במהלך עבודתו. עומד הטייס להטיס יותר מדגם אחד של כלי טיס, יבצע את הבדיקה בכל אחד מהדגמים האלה, במחזוריות, אולם לא יותר מטיסת בדיקה אחת בכל אחת מהתקופות הקבועות בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ו)}} עומד הטייס המפקד להטיס גם כלי טיס חד מנועי וגם כלי טיס רב מנועי, יבצע את בחינת המכשירים כאמור בתקנת משנה (א) במחזוריות בכלי טיס רב מנועי ולאחר מכן בכלי טיס חד מנועי, אולם לא יותר מטיסת מבחן אחת בכל אחת מהתקופות הקבועות בתקנת משנה (א). {{ח:תת}} חלקים של מבחן הטיסה יכולים להתבצע במדמה טיסה או במיתקן אימון מתאים אחר, אם הדבר אושר על ידי המנהל. {{ח:תת|(ז)}} אם הטייס המפקד מורשה להשתמש במערכת טייס אוטומטי במקום בטייס משנה, יוכיח במשך בחינת המכשירים הנדרשת, את יכולתו, ללא טייס משנה, תוך שימוש בטייס אוטומטי או בלעדיו – {{ח:תתת|(1)}} לבצע כהלכה הפעלת טיסת מכשירים; {{ח:תתת|(2)}} לבצע כהלכה קשר אויר–קרקע ולקיים הוראות מורכבות של נת״א. {{ח:תת}} הנבחן בבחינה כאמור יוכיח כי, תוך כדי שימוש בטייס האוטומטי, כלי הטיס מופעל באותה מידה של יעילות, כאילו היה נוכח בו טייס משנה. {{ח:תת|(ח)}} המנהל או הבוחן המוסמך יתנו כתב הסמכה לטייס שעמד בבחינת המכשירים. כתב ההסמכה יכיל את רשימת סוגי תהליכי גישת המכשירים שהורשו, ואם עבר הטייס בחינת טייס אוטומטי, הרשאה להשתמש במערכת טייס אוטומטי במקום טייס משנה. {{ח:סעיף|321|טייס מפקד: מבחן נתיב|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד בטיסה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם, בתקופת 12 החדשים הקלנדריים שקדמו לאותה טיסה הוא עבר מבחן נתיב בכלי טיס מאחד הסוגים שאותם הוא עומד להטיס. {{ח:תת}} טיס מבחן הנתיב – {{ח:תתת|(1)}} ינתן על ידי בוחן מוסמך או על ידי המנהל; {{ח:תתת|(2)}} יכלול לפחות טיסה רגילה בנתיב אופייני למחזיק הרמ״א שבו מועסק או יועסק הטייס בדרך כלל; {{ח:תתת|(3)}} יכלול המראות ונחיתות בשדה תעופה יציג או בשדות תעופה יציגים; לעניין מבחן נתיב לטייס מפקד של מסוק, ”שדה תעופה“ – לרבות שטח הפעלה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 79ב|בתקנה 79ב}}. בנוסף לדרישות פסקה זו, לגבי טייס המורשה לבצע טיסת כט״מ, יכלול המבחן גם טיסה בפרוזדור אויר או בנתיב שמחוץ לפרוזדור אויר מאושר, או חלקים מהם, שבהם הוא עומד לטוס בשירותו של מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א יקבע בספר העזר למבצעים שלו נוהל שיבטיח שכל טייס שלא טס בפרוזדור אויר, בנתיב או לשדה תעופה בתקופה של 90 יום הקודמים לטיסה המיועדת, יקבל לפני תחילתה של הטיסה את כל המידע הדרוש לביצועה הבטוח. {{ח:סעיף|322|מועדי בחינות או בדיקות|תיקון: תשנ״ה}} {{ח:תת|(א)}} השלים איש צוות בחינה, מבחן באויר או אימון תקופתי שהוא נדרש לבצעם, 30 ימים לפני היום שבו הוא נדרש להשלימם או 30 ימים לאחריו, יראו אותו כאילו השלימם במועד שבו הוא נדרש לכך. {{ח:תת|(ב)}} נכשל טייס בביצוע כל תמרון נדרש בעת מבחן, רשאי הבוחן ליתן לטייס אימון נוסף תוך כדי ביצוע המבחן. הבוחן רשאי לדרוש מהנבחן, בנוסף לחזרה על התמרון שבביצועו הוא נכשל, לבצע כל תמרון אחר החיוני לשם קביעת כשירותו של הנבחן. לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם שלא עבר מבחן כאמור בתפקיד של טייס, עד שישלים את ביצוע המבחן בהצלחה. {{ח:סעיף|323|הסמכת טייס בוחן}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א המבקש שטייס המועסק על ידו יקבל הסמכה מטעם המנהל לשמש כטייס־בוחן של הטייסים המועסקים על ידו, יגיש למנהל בקשה לכך בכתב. המנהל רשאי להסמיך את הטייס כטייס־בוחן לאחר שעבר להנחת דעתו של המנהל בחינות מתאימות בע״פ ובכתב ולאחר שקבע כי הטייס מתאים לשמש כטייס־בוחן, לרבות מבחינת כישוריו ונסיונו וכי קיימת הצדקה להסמכה זו. כתב ההסמכה יציין את המבחנים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 318|בתקנה 318}}, שהטייס־הבוחן מוסמך לבצעם ואת סוג כלי הטיס והדגמים שבהם רשאי הטייס לבצע את אותם מבחנים. {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ז|סימן ז׳: אימונים}} {{ח:סעיף|324|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון ראשוני“ – אימון הנדרש מאנשי צוות שלא הוסמכו ולא שרתו באותו תפקיד בכלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון הסבה“ – האימון הנדרש מאנשי צוות שהוסמכו ושרתו באותו תפקיד בכלי טיס אחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון קידום“ – האימון הנדרש מטייסים, שהוסמכו ושרתו בכלי טיס מדגם מסויים כטייסי משנה, לפני שרותם באותו כלי טיס כטייסים מפקדים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון שינויים“ – האימון הנדרש מאנשי צוות שהוסמכו ושרתו בכלי טיס מדגם מסויים, ולדעת המנהל נדרש אותו אימון לפני תחילת שרותו של איש צוות באותו תפקיד באותו כלי טיס שנעשו בו שינויים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון חוזר“ – האימון הנדרש מאנשי צוות כדי לשמור על כשירותם לגבי כל כלי טיס, עמדת איש צוות וסוג הפעלה שבהם משרת איש הצוות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטיסה“ – התמרונים, התהליכים או התפקידים שיש לבצעם בכלי טיס. {{ח:סעיף|325|תכנית אימונים: כללי}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א הנדרש {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}} לקבוע תכנית אימונים – {{ח:תתת|(1)}} יקבע תכנית אימונים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}} ויגרום לאישורה; תכנית האימונים תבטיח שכל איש צוות, מדריך טיסה, בוחן טיסה וכל אדם שמונה לתפקידים הקשורים בהובלת חמרים מסוכנים יהיה מאומן לביצוע תפקידיו; {{ח:תתת|(2)}} יספק למטרת האימונים מתקני קרקע, מתקני טיסה ומדריכי קרקע מוסמכים; {{ח:תתת|(3)}} יספק חומר אימונים, בחינות, טפסים, הוראות ונהלים עדכניים לשימוש בעת ביצוע אימונים ומבחנים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}; {{ח:תתת|(4)}} יספק מדריכי טיסה, בוחני טיסה ומדריכי מדמה טיסה במספר מספיק לביצוע קורסים של אימוני טיסה, מבחני טיסה ואימוני מדמה טיסה כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} השלים איש צוות אימון חוזר שהוא נדרש לבצעו לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}} בחודש שלפני החודש שהוא נדרש לבצעו או בחודש שלאחריו, יראה איש הצוות כאילו השלים את האימון החוזר בחודש שבו הוא נדרש לבצעו. {{ח:תת|(ג)}} מדריך, מפקח או בוחן טיסה האחראי על נושא אימונים קרקעי מסויים, על חלק של אימון טיסה, של מבחן טיסה או מבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}} יאשר את כשירותו וידיעתו המקצועית של איש הצוות, מדריך הטיסה או בוחן הטיסה לאחר סיום האימון או המבחן האמורים. האישור האמור יהווה חלק מרישומי איש הצוות. כאשר האישור צויין במערכת רישום ממוחשבת, יזוהו המדריך, המפקח או בוחן הטיסה המאשרים יחד עם אותו ציון, אולם חתימתם אינה נדרשת במקרה כזה. {{ח:תת|(ד)}} נושאי האימונים הקשורים ביותר מכלי טיס אחד או עמדת איש צוות אחת ושהושלמו בהצלחה במשך אימון קודם במסגרת שרות אצל אותו מחזיק רשיון לגבי כלי טיס אחר או עמדת איש צוות אחרת, אינם נדרשים לאימון נוסף בעת ביצוע אימון מאוחר יותר שאינו אימון חוזר. {{ח:תת|(ה)}} ניתן להשתמש במדמי טיסה ובמיתקני אימון אחרים במסגרת תכנית האימונים של מחזיק הרשיון, אם אושרו על ידי המנהל. {{ח:סעיף|326|אישור תכנית אימונים}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א המבקש אישור זמני, אישור סופי ואישור שינוי תכנית אימונים, ימציא למנהל – {{ח:תתת|(1)}} עקרונות תכנית האימונים, עם מידע המספיק לשם הערכה ראשונית של תכנית האימונים או של תיקונה; {{ח:תתת|(2)}} מידע נוסף שהמנהל עשוי לדרוש. {{ח:תת|(ב)}} עונה תכנית האימונים המוצעת או התיקון המוצע על הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}}, יאשרה המנהל אישור זמני בכתב, ומחזיק הרשיון רשאי יהיה לבצע את האימונים לפי אותה תכנית. המנהל רשאי לבדוק את התכנית ולהציע למחזיק הרשיון לבצע תיקונים, אם ימצא ליקויים שיש לתקנם. {{ח:תת|(ג)}} המנהל יתן אישור סופי לתכנית אימונים מוצעת או לתיקון מוצע של תכנית אימונים אם מחזיק הרשיון יוכיח, להנחת דעתו, שהאימונים המבוצעים לפי תכנית האימונים שאושרה אישור זמני כאמור בתקנת משנה (ב) מבטיחים שכל אדם המשלים אותם בהצלחה הינו מאומן לביצוע תפקידיו. {{ח:תת|(ד)}} מצא המנהל כי נדרשים תיקונים בתכנית האימונים לשם הבטחת מטרותיה, יבצע מחזיק הרשיון את התיקונים הנדרשים, לאחר שקיבל על כך הודעה מאת המנהל. קיבל מחזיק הרשיון הודעה כאמור מהמנהל, הוא רשאי להגיש בקשה לשיקול דעת מחודש של המנהל תוך 30 יום מקבלת ההודעה. הגשת הבקשה לשיקול מחדש תעכב את ביצוע התיקונים עד קבלת החלטת המנהל, אלא אם קבע המנהל כי נדרש תיקון מיידי מטעמי בטיחות הטיסה. {{ח:סעיף|327|תכנית אימונים: לימודים}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יכין ויחזיק תכנית לימודים מעודכנת לכל דגם של כלי טיס לגבי כל איש צוות הנדרש להפעלת אותו דגם של כלי טיס. תכנית הלימודים תכלול אימוני קרקע ואימוני טיסה הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} תכנית לימודים תכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} רשימת נושאי אימוני הקרקע, לרבות נושאי חירום; {{ח:תתת|(2)}} רשימת מיתקני האימונים ועזרי הלימוד שמחזיק הרשיון ישתמש בהם; {{ח:תתת|(3)}} תאור מפורט או תצוגה צילומית של התמרונים, הנוהלים והתפקידים הרגילים, המיוחדים והתמרונים, הנהלים ותפקידי החירום שישתמשו בהם בכל שלב של אימוני הטיסה או מבחני הטיסה. {{ח:סעיף|328|דרישות אימוני איש צוות}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יכלול בתכנית האימונים את אימוני הקרקע הראשוניים ואת אימוני ההסבה הקרקעיים המפורטים להלן והמתאימים לתפקידו של כל איש צוות: {{ח:תתת|(1)}} אימון קרקע בסיסי לאנשי צוות חדשים הכולל הדרכה בכל הנוגע – {{ח:תתתת|א.}} לתפקידיו ולאחריותו; {{ח:תתתת|ב.}} לחלקים מתאימים של תקנות אלה; {{ח:תתתת|ג.}} לתכולת רשיונו של מחזיק הרמ״א ומפרטי ההפעלה שלו (אינו נדרש לדיילים); {{ח:תתתת|ד.}} לחלקים מתאימים של ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 336|בתקנות 336}} {{ח:פנימי|סעיף 338|ו־338}}, לפי הישים שביניהם; {{ח:תתת|(3)}} אימון חירום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 329|בתקנה 329}}. {{ח:תת|(ב)}} תכנית האימונים תספק אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בתקנה 337}}. {{ח:תת|(ג)}} תכנית האימונים תספק אימון חוזר קרקעי ובטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנה 339}}. {{ח:תת|(ד)}} ניתן לכלול בתכנית אימונים אימון קידום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 336|בתקנות 336}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ו־337}}, לגבי כלי טיס מדגם מסויים. {{ח:תת|(ה)}} בנוסף לאמור בתקנות משנה (א) עד (ד), תספק תכנית האימונים אימון קרקע ואימון בטיסה הדרוש כדי להבטיח שכל איש צוות – {{ח:תתת|(1)}} ימשיך להיות מאומן וכשיר לכל כלי טיס, עמדת איש צוות וסוג הפעלה שבהם הוא ישרת; {{ח:תתת|(2)}} יהיה מאומן בכל הנוגע לציוד, מיתקנים, נהלים וטכניקות חדשים, לרבות שינויים בכלי טיס. {{ח:סעיף|329|אימון חירום|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} תכנית האימונים תספק אימון חירום כאמור בתקנה זו לכל סוג, דגם או תצורה של כלי טיס, לכל איש צוות ולכל סוג הפעלה, המתאימים לכל איש צוות ולמחזיק הרמ״א. {{ח:תת|(ב)}} אימון חירום יכלול – {{ח:תתת|(1)}} הדרכה בתפקידי חירום ובנהלי חירום, לרבות תיאום בין אנשי הצוות ולרבות הדרכה בנושאי בטחון התעופה; {{ח:תתת|(2)}} הדרכה אישית במיקום ציוד חירום, תפקידו והפעלתו, לרבות – {{ח:תתתת|א.}} ציוד שמשתמשים בו לנחיתת ציף (ditching) ולפינוי; {{ח:תתתת|ב.}} ציוד עזרה ראשונה והשימוש הנכון בו; {{ח:תתתת|ג.}} מטפי אש ניידים, תוך הדגשת השימוש השונה בהם לכיבוי סוגי אש שונים; {{ח:תתת|(3)}} הדרכה בטיפול במצבי חירום, לרבות – {{ח:תתתת|א.}} איבוד מהיר של דיחוס; {{ח:תתתת|ב.}} אש בטיסה או על פני הקרקע ונהלי פיקוח על עשן, תוך הדגשת ציוד חשמל ומפסקי זרם המצויים באזורי תאי הנוסעים והצוות; {{ח:תתתת|ג.}} לנחיתת ציף ופינוי; {{ח:תתתת|ד.}} מחלות, פציעות או מצבים מיוחדים אחרים הקשורים בנוסעים או באנשי צוות; {{ח:תתתת|ה.}} חטיפות כלי טיס ופגיעה בהם, ומצבים מיוחדים אחרים; {{ח:תתת|(4)}} סקירה של תאונות ותקריות שארעו לכלי טיס, שהופעלו על ידי מחזיק הרמ״א, הקשורות במצבי חירום. {{ח:תת|(ג)}} איש צוות יבצע לפחות תרגילי חירום אלה, תוך שימוש בציוד חירום ובנהלי חירום מתאימים, אלא אם קבע המנהל, לגבי תרגיל מסויים, כי איש הצוות מסוגל לקבל אימון מספיק על ידי הדגמה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} נחיתת ציף, אם ישים; {{ח:תתת|(2)}} פינוי חירום; {{ח:תתת|(3)}} כיבוי אש ובקרת עשן; {{ח:תתת|(4)}} הפעלת פתחי חירום ושימוש בהם, לרבות פרישת מגלשות ושימוש בהן, אם ישים; {{ח:תתת|(5)}} שימוש בחמצן הנוסעים ואנשי הצוות; {{ח:תתת|(6)}} הוצאת סירות הצלה מכלי הטיס וניפוחן, שימוש בחבלי הצלה והעלאת נוסעים ואנשי צוות על סירות ההצלה, אם ישים; {{ח:תתת|(7)}} פרישה של חגורות הצלה וניפוחן ושימוש במתקני ציפה אישיים אחרים, אם ישים. {{ח:תת|(ד)}} אנשי צוות המועסקים בהפעלה בגובה של מעל 25,000 רגל, יקבלו הדרכה בכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מבנה האטמוספירה; {{ח:תתת|(2)}} מערכת הנשימה ומערכת הדם; {{ח:תתת|(3)}} היפוקציה – צורותיה, סימניה, זיקה לחמצן ושיטות התגברות עליה; {{ח:תתת|(4)}} נשימת יתר (היפרונטילציה) – סימניה ושיטות התגברות עליה; {{ח:תתת|(5)}} מערכות חמצן ומסכות. {{ח:סעיף|330|אימון בטיפול והובלת חמרים מסוכנים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם בתפקיד הכרוך בטיפול בחמרים מסוכנים או בהובלתם, אלא אם אותו אדם השלים, בתקופה של 12 חדשים שקדמו לכך, אימון ראשוני או אימון חוזר הכולל הדרכה לגבי – {{ח:תתת|(1)}} רישויו המתאים של השוגר, האריזה, הסימון, השילוט והתיעוד המבוצעים על ידו בכל הנוגע לחמרים מסוכנים; {{ח:תתת|(2)}} איפיוני הטיפול, ההטענה והאחסנה של חמרים מסוכנים. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון ינהל רישומים של האימונים שהושלמו על ידי אנשי צוות וכל המועסקים מטעמו באחזקה ובמתן שירותי קרקע המבצעים תפקידים הכרוכים בטיפול ובהובלת חמרים מסוכנים. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רשיון שהחליט לא להוביל חמרים מסוכנים, או סוגים מסויימים של חמרים מסוכנים, יבטיח שכל איש צוות יהיה מאומן בזיהוי חמרים אלה. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רמ״א המפעיל כלי טיס בשדה תעופה שאין בו בני אדם מאומנים לטיפול בחמרים מסוכנים, רשאי להעסיק לעניין זה בני אדם שאינם עונים על תקנות משנה (א) ו־(ב), לפריקה, לטעינה או לטיפול אחר בחמרים מסוכנים, אם אותם בני אדם עוסקים בכך בהשגחתו של איש צוות כשיר כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב). {{ח:סעיף|331|אישור מדמי טיסה ומתקני אימון אחרים}} {{ח:תת|(א)}} קורסי אימונים, שמשתמשים בהם במדמי טיסה ובמתקני אימון אחרים יכולים להכלל בתכנית האימונים של מחזיק רמ״א, אם אושרו על ידי המנהל. {{ח:תת|(ב)}} מדמה טיסה או מיתקן אימון אחר, שמשתמשים בהם בקורס אימונים או במבחני טיסה הנדרשים {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}, יענו על דרישות אלה: {{ח:תתת|(1)}} עליהם להיות מאושרים במיוחד עבור – {{ח:תתתת|א.}} מחזיק הרשיון; {{ח:תתתת|ב.}} דגם כלי הטיס שלגביו נערכים האימון או המבחן; {{ח:תתתת|ג.}} התמרון, התהליך או תפקיד איש הצוות המסויימים; {{ח:תתת|(2)}} עליהם לענות על איפיוני הביצוע, התיפקוד והאיפיונים האחרים הנדרשים למתן האישור במשך כל עת השימוש בהם; {{ח:תתת|(3)}} יש לשנותם בהתאמה לכל שינוי בכלי טיס המדומה על ידם, המשנה את איפיוני הביצוע, התיפקוד או איפיונים אחרים הנדרשים למתן האישור. {{ח:תת|(ג)}} בבואו ליתן אישור ראשוני ואישור סופי לתכנית אימונים או לתיקונה, רשאי המנהל לשקול את התאמתם ורמתם של מתקני האימון, שיטות האימונים ונהליהם הנכללים בתכנית הלימודים של מחזיק הרשיון. {{ח:סעיף|332|כישורי בוחן טיסה ומדריך טיסה}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כבוחן טיסה או כמדריך טיסה במסגרת תכנית אימונים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}, אלא אם, בקשר לדגם כלי טיס מסויים, אותו אדם – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון טייס ובהגדרים שיש להחזיקם כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}; {{ח:תתת|(2)}} סיים בהצלחה את כל שלבי האימון המתאימים לאותו כלי טיס, לרבות אימון חוזר, הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}; {{ח:תתת|(3)}} סיים בהצלחה את מבחני הכשירות הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}; {{ח:תתת|(4)}} עמד בהצלחה בדרישות האימונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 333|בתקנה 333}}; {{ח:תתת|(5)}} מחזיק בתעודה רפואית סוג 1 או סוג 2 הנדרשת כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}; {{ח:תתת|(6)}} במקרה של בוחן טיסה, הוא אושר לכך על ידי המנהל; {{ח:תתת|(7)}} במקרה של בוחן טיסה המועסק במדמה טיסה בלבד, הוא מחזיק בתעודה רפואית סוג 3. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כמדריך מדמה טיסה בקורס אימונים הניתן במדמה טיסה לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}}, אלא אם אותו אדם – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק לפחות ברשיון טייס מסחרי; {{ח:תתת|(2)}} השלים בהצלחה, באישור בוחן טיסה, את שני אלה – {{ח:תתתת|א.}} אימון קרקעי ראשוני של טייס ושל מדריך טיסה לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}}; {{ח:תתתת|ב.}} קורס אימונים במדמה טיסה שבו אותו אדם עומד להדריך. {{ח:סעיף|333|אימוני בוחן טיסה ומדריך טיסה}} {{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לבוחן טיסה יכללו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} חובות בוחן טיסה, תפקידיו ואחריותו; {{ח:תתת|(2)}} הוראות מתאימות של תקנות אלה וכן מדיניות מחזיק הרשיון ונוהליו; {{ח:תתת|(3)}} השיטות, הנהלים והטכניקות לביצוע המבחנים; {{ח:תתת|(4)}} הערכה נכונה של ביצועי הטייס, לרבות אבחנה של – {{ח:תתתת|א.}} אימון בלתי נכון ובלתי מספיק; {{ח:תתתת|ב.}} איפיונים אישיים העלולים להשפיע לרעה על בטיחות הטיסה; {{ח:תתת|(5)}} פעולה מתאימה לתיקון מבחנים לא מספיקים; {{ח:תתת|(6)}} שיטות, נהלים ומגבלות מאושרים לביצוע הנהלים הרגילים והמיוחדים ונהלי החירום בכלי טיס. {{ח:תת|(ב)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים למדריך טיסה, למעט למחזיק בהגדר הדרכה תקף, יכללו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} עקרונות בסיסיים של תהליך לימוד ההדרכה; {{ח:תתת|(2)}} שיטות ונוהלי הדרכה; {{ח:תתת|(3)}} יחסי מדריך–מתלמד. {{ח:תת|(ג)}} אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לבוחן טיסה ולמדריך טיסה, יכללו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אימון בטיסה וביצוע מבחני טיסה ממושבי הטייס משמאל ומימין, בביצוע התמרונים הרגילים והמיוחדים ותמרוני החרום, הנדרשים על מנת להבטיח את כשירותו של אותו אדם לבצע מבחני טיסה ואימוני טיסה כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}; {{ח:תתת|(2)}} אמצעי הבטיחות המתאימים שיש לנקוט בהם מכל אחד ממושבי הטייס במצבי חרום העלולים להתפתח בעת האימון; {{ח:תתת|(3)}} התוצאות האפשריות מנקיטת אמצעי בטיחות בלתי מתאימים בעת האימון. {{ח:תת|(ד)}} ניתן לעמוד בדרישות תקנת משנה (ג), פסקאות (2) ו־(3), על ידי ביצוען בטיסה או במדמה טיסה מאושר. {{ח:סעיף|334|תכניות אימונים של טייס ודייל}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יקיים תכנית אימונים לטייסים, ואם הוא מעסיק דיילים, יקיים מחזיק רמ״א גם תכנית אימונים לדיילים, המתאימות להפעלה שכל טייס או דייל אמורים לבצע, ויבטיח שכל אחד מהם יאומן כראוי כדי לעמוד בדרישות הישימות של מבחני הידע המקצועי והביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 318|בתקנות 318 עד 322}}, אולם המנהל רשאי להתיר חריגה מהוראות תקנה זו, אם מצא שהדבר מוצדק מפאת היקפה המוגבל של ההפעלה. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון הנדרש לקיים תכנית אימונים לפי תקנת משנה (א) יכלול בתכנית זו תכניות לימודים לאימוני קרקע ואימונים בטיסה לגבי – {{ח:תתת|(1)}} אימון ראשוני; {{ח:תתת|(2)}} אימון הסבה; {{ח:תתת|(3)}} אימון קידום; {{ח:תתת|(4)}} אימון שינויים; {{ח:תתת|(5)}} אימון חוזר. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק הרמ״א יספק חומר לימודים עדכני ומתאים לשימוש כל טייס ודייל. {{ח:תת|(ד)}} עותקי תכניות האימונים, וכל שינוי או תוספת להם, יומצאו למנהל לפני התחלת השימוש בהם ויאושרו על ידו. משתמש מחזיק הרשיון במתקני אימון של בני אדם אחרים, יומצאו גם עותקי תכניות אימונים של אותם מתקנים למנהל. {{ח:סעיף|335|אנשי צוות: דרישות אימון ראשוני ואימון חוזר}} {{ח:ת}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס או כדייל בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם אותו אדם סיים את שלב האימון הראשוני או שלב האימון החוזר המתאימים לסוג ההפעלה שאותו הוא עומד לבצע, תוך התקופה של 12 חודשים קלנדריים לפני הביצוע. {{ח:סעיף|336|טייסים: אימוני קרקע}} {{ח:ת}} אימון ראשוני, אימון הסבה ואימון קידום קרקעיים לטייסים יכללו הדרכה לפחות בכל אלה, ככל שהדבר מתאים לתפקידיהם: {{ח:תת|(1)}} נושאים כלליים – {{ח:תתת|א.}} נהלי המעקב אחר התקדמות הטיסה של מחזיק הרמ״א; {{ח:תתת|ב.}} עקרונות ושיטות לקביעת משקל ואיזון של כלי הטיס וכן מגבלות מסלולים להמראה ולנחיתה; {{ח:תתת|ג.}} מטאורולוגיה המספיקה להבטיח ידיעה מקצועית מעשית בתופעות מזג אויר, לרבות העקרונות של מערכות־חזית, התקרחות, ערפל, סערות רעמים, גזירת רוח, וכן אם ישים, מצבי מזג אויר בגובה רב; {{ח:תתת|ד.}} מערכות פיקוח על תנועה אוירית, ונוהלי פיקוח ומונחים הקשורים בו; {{ח:תתת|ה.}} ניווט ושימוש בעזרי ניווט, לרבות תהליכי גישת מכשירים; {{ח:תתת|ו.}} נהלי קשר רגילים ובעת חירום; {{ח:תתת|ז.}} סימני עזר חזותיים לפני ירידה מתחת ל־DH או ל־MDA ובמשך הירידה; {{ח:תתת|ח.}} הדרכה נוספת החיונית כדי להבטיח את כשירות הטייס. {{ח:תת|(2)}} לגבי כל דגם של כלי טיס – {{ח:תתת|א.}} תיאור כללי; {{ח:תתת|ב.}} איפיוני ביצוע; {{ח:תתת|ג.}} מנועים ומדחפים; {{ח:תתת|ד.}} רכיבים עיקריים; {{ח:תתת|ה.}} מערכות עיקריות ואחרות, עקרונות הפעלה רגילה, מיוחדת ובעת חרום, נהלים מתאימים ומגבלות; {{ח:תתת|ו.}} נהלים להמנעות ממצבי מזג אויר קשה ולהפעלה בתוך סערות רעמים או בקרבתן (לרבות גבהי החדירה הטובים ביותר), מערבולות אויר, התקרחות, ברד ובתנאים מטאורולוגיים מסוכנים אחרים; {{ח:תתת|ז.}} מגבלות הפעלה; {{ח:תתת|ח.}} צריכת דלק ובקרת שיוט; {{ח:תתת|ט.}} תכנון טיסה; {{ח:תתת|י.}} כל נוהל רגיל ונוהל חירום; {{ח:תתת|יא.}} ספר הטיסה המאושר של כלי הטיס, או ספר דומה. {{ח:סעיף|337|טייסים: אימון טיסה}} {{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני, אימון הסבה, אימון קידום ואימון שינויים לטייסים, יכללו טיסה ונסיון לגבי כל אחד מהתמרונים ומהתהליכים הנכללים בתכנית הלימודים במסגרת תכנית האימונים המאושרת. {{ח:תת|(ב)}} התמרונים והתהליכים הנדרשים כאמור בתקנת משנה (א), יבוצעו בטיסה, אלא אם ניתן לבצע חלק מהם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה, כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ג)}} כוללת תכנית האימונים המאושרת של מחזיק הרשיון קורס אימונים שמשתמשים בו במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה, ישלים כל טייס בהצלחה – {{ח:תתת|(1)}} אימון ונסיון במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה בביצוע תמרונים ותהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}} שניתן לבצעם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה; {{ח:תתת|(2)}} מבחן טיסה בכלי טיס או מבחן במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה ברמת כשירות של טייס מפקד או טייס משנה, לפי הישים ביניהם, לפחות בכל התמרונים והתהליכים שניתן לבצעם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה. {{ח:סעיף|338|דיילים: אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לדיילים יכללו הדרכה לפחות בכל אלה: {{ח:תת|(1)}} נושאים כלליים: {{ח:תתת|א.}} סמכות הטייס המפקד; {{ח:תתת|ב.}} טיפול בנוסע, לרבות נהלים בטיפול בנוסעים בלתי שפויים או באחרים שהתנהגותם עלולה לסכן את בטיחות הטיסה; {{ח:תת|(2)}} לגבי כל דגם של כלי טיס: {{ח:תתת|א.}} תיאור כללי של כלי הטיס תוך הדגשת איפיונים פיזיים שיש להם השלכה על נחיתת ציף (ditching) ופינוי, ונוהלי חרום בעת טיסה, ועל תפקידים אחרים הקשורים בהם; {{ח:תתת|ב.}} השימוש במערכת מסירת הודעות לציבור ובאמצעי תקשורת עם אנשי הצוות האחרים, לרבות אמצעי חרום במקרה של נסיון חטיפת כלי הטיס, פיגוע בו או מצבים בלתי רגילים אחרים; {{ח:תתת|ג.}} שימוש נאות בציוד אלקטרוני המיועד לשימוש הדיילים ובהפעלת מערכות האיורור והחימום של תאי הנוסעים. {{ח:סעיף|339|אימון חוזר}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יבטיח שכל איש צוות יקבל אימון חוזר ושכל איש צוות יהיה מאומן, כשיר ומעודכן בכל הנוגע לדגם כלי הטיס ולעמדת איש הצוות המתאימים. {{ח:תת|(ב)}} אימון קרקע חוזר יכלול לפחות את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בוחן המאפשר לבדוק את ידיעתו המקצועית של איש הצוות בכל הנוגע לכלי הטיס ולעמדתו בו; {{ח:תתת|(2)}} הדרכה הנדרשת לשם רענון ועדכון הידיעה המקצועית, לרבות אימון חירום. {{ח:תת|(ג)}} אימון טיסה חוזר לטייסים יכלול אימון טיסה בתמרונים ובתהליכים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}, אולם השלמת מבחן מוצלח הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 318|תקנה 318}} תוך התקופה הקודמת של 12 חדשים קלנדריים יכולה לבוא במקום אימון טיסה חוזר. {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ח|סימן ח׳: מגבלות הפעלת מטוס}} {{ח:סעיף|340|הגדרות}} {{ח:ת}} למטרת {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ח|סימן זה}} תהיה למונחים ”אורך אפקטיבי של מסלול“ ו”מישור חפשי ממכשולים“ המשמעות שיש למונחים אלה בתקנה 135.361 ל־פ.א.ר. {{ח:סעיף|341|תחולה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנוע בוכנה, יענה על הוראות תקנות 135.365 עד 135.377 ל־פ.א.ר. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנוע טורבינה יענה על הוראות תקנות 135.379 עד 135.387 ל־פ.א.ר., אולם אם מפעיל מחזיק הרשיון מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנוע טורבו־מדחף שהורשה אחרי 29 באוגוסט 1959, אך שניתנה לו לפני כן תעודת סוג עם אותו מספר של מנועי בוכנה, רשאי מחזיק הרשיון לענות על הוראות תקנות 135.365 עד 135.377 ל־פ.א.ר. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס בינוני שאינו בקטגוריה תובלה, יענה על הוראות תקנות 135.389 עד 135.395 ל־פ.א.ר. וכל החלטה בדבר עמידה בדרישות תתבסס על נתוני ביצוע מאושרים. למטרת תקנה זו, מטוס בינוני שאינו מקטגוריה תובלה הוא מטוס שניתנה לו תעודת סוג לפני 1 ביולי 1942. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס קטן מקטגוריה תובלה, יענה על הוראות תקנה 135.397 ל־פ.א.ר. {{ח:תת|(ה)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס קטן שאינו מקטגוריה תובלה, יענה על הוראות תקנה 135.399 ל־פ.א.ר. {{ח:תת|(ו)}} נתוני הביצוע בספר הטיסה של המטוס יחולו בכל הנוגע לקביעת עמידה בהוראות תקנות 135.365 עד 135.387 ל־פ.א.ר.. כאשר התנאים שונים מאלה שעליהם התבססו נתוני הביצוע, תיקבע עמידה בהוראות על ידי אינטרפולציה או על ידי חישוב השפעות השינוי על המשתנים המסויימים, אם תוצאות האינטרפולציה או החישוב הינן מדויקות באורח משמעותי כמו התוצאות של מבחנים ישירים. {{ח:תת|(ז)}} לא ימריא אדם מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנועי בוכנה, במשקל העולה על המשקל המורשה לאותו מסלול שבשימוש (הנקבע לפי מגבלות המראה במסלול הכלולות בהוראות ההפעלה של קטגוריה תובלה {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ח|בסימן זה}}) לאחר שנלקחו בחשבון נתוני תיקוני הטמפרטורה כאמור בספר הטיסה של המטוס. {{ח:תת|(ח)}} המנהל רשאי להתיר במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון חריגות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ח|סימן זה}}, אם עקב קיומן של נסיבות מיוחדות, עמידה מילולית בדרישה מסויימת אינה חיונית לבטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ט)}} ניתן להפחית את הרוחב של 10 מייל, המצויין בתקנות 135.369 עד 135.373 ל־פ.א.ר., ל־5 מילין, באורך שאינו עולה על 20 מייל, כאשר ההפעלה היא לפי כטר״מ או כאשר מתקני הניווט מספקים זיהוי אמין ומדוייק של פני קרקע גבוהים ושל מכשולים, המצויים מחוץ לתחום של 5 מילין, אך בתחום של 10 מייל, מכל צד של הנתיב המיועד. {{ח:תת|(י)}} על אף האמור בתקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} בתקנות משנה (א), (ו) ו־(ט), תקנות 135.365 עד 135.377 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (6) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(2)}} בתקנות משנה (ב) ו־(ו), תקנות 135.379 עד 135.387 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (7) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(3)}} בתקנת משנה (ה), הוראות תקנה 135.399 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (8) בטבלה שבתוספת השנייה}}. {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ט|סימן ט׳: דרישות מיוחדות לאחזקה}} {{ח:סעיף|342|תחולה}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יתחזק את כלי הטיס המופעלים על ידו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} וכן לפי הוראות תקנות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ט|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א המפעיל כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 9 מושבים או פחות, רשאי, אם לא נדרש אחרת על ידי המנהל, לתחזק את כלי הטיס האמורים גם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ט|סימן זה}} החלות על מפעיל כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר. {{ח:סעיף|343|אחריות לכושר אוירי|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א הוא האחראי העיקרי לכושר האוירי של כלי הטיס המופעלים על ידו, לרבות גוף כלי הטיס, מנועיו, המדחפים או הרוטורים שלו, חלקיו ואביזריו. {{ח:סעיף|344|מערך אחזקה|תיקון: תשמ״ד, תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א יוודא קיומו של מערך אחזקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 131|בתקנה 131}}, ויבטיח כי – {{ח:תת|(1)}} האחזקה מבוצעת בהתאם למערך האחזקה; {{ח:תת|(2)}} עומדים לרשותו של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק והמבצע את האחזקה, כח אדם כשיר ומתקנים וציוד מתאימים ומספיקים לביצוע נאות של האחזקה; {{ח:תת|(3)}} לא ישוחרר כלי טיס לטיסה, אלא אם כלי הטיס הוא כשיר לטיסה, ומתוחזק כהלכה למטרת הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}. {{ח:סעיף|345|שינוי במערך האחזקה}} {{ח:תת|(א)}} מצא המנהל כי ביקורות כלי הטיס, המפורטות במערך והנדרשות ומאושרות על פי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}}, אינן מספיקות כדי לעמוד האחזקה בדרישות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, או לבקשת מחזיק רמ״א, רשאי המנהל לשנות את מערך האחזקה, המהווה חלק בלתי נפרד ממפרטי ההפעלה של מחזיק הרמ״א. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א המבקש מהמנהל שינוי מערך האחזקה, יצרף לבקשתו את מערך האחזקה המאושר, ואת נוסח השינוי המבוקש. {{ח:סעיף|346|אישור הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק|תיקון: תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יודיע למנהל מיהו הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק העומד לבצע את אחזקת כלי הטיס המופעלים על ידו, ויבקש את אישורו של המנהל לכך. {{ח:תת|(ב)}} העברת ביצוע האחזקה מגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק, שאושר על ידי המנהל כאמור בתקנת משנה (א), לגוף מוסמך אחר, טעונה אישור המנהל מראש ובכתב. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|347|דרישות ספר עזר למבצעים|תיקון: תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יכלול בספר העזר למבצעים שלו תרשים או תיאור המבנה הארגוני של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק בעבורו, ואת רשימת בני האדם בתפקיד ניהולי או בתפקיד בכיר המבצעים עבורו את האחזקה. {{ח:תת|(ב)}} ספר העזר למבצעים יכלול גם את מערך האחזקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנות 241}} {{ח:פנימי|סעיף 344|ו־344}}. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א יקבע בספר העזר למבצעים שיטה מתאימה לשימור מידע בקשר לתחזוקה שבוצעה ולאפשרות של גישה מהירה למידע ושימוש בו, להנחת דעתו של המנהל והכוללת – {{ח:תתת|(1)}} תאור של העבודה שבוצעה; {{ח:תתת|(2)}} שם האדם שביצע את העבודה; {{ח:תתת|(3)}} שמו או אמצעי זיהוי של האדם שאישר את ביצוע העבודה וחתימתו של אותו אדם. {{ח:סעיף|348|דרישות נוספות למערך אחזקה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יהיה אחראי לכך שמערך האחזקה של כלי הטיס המופעלים על ידו יכלול בנוסף לנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|תקנה 131}}, את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שיטות ביצוע אחזקה שגרתית ולא שגרתית ושינויים, בנוסף לבדיקה השגרתית הנדרשת; {{ח:תתת|(2)}} נהלים שמטרתם לוודא שכל הבדיקות והחלפת החלקים כדרוש מבוצעים בהתאם למערך האחזקה ושכל האפיצויות הדרושות בעת ביצוע הבדיקות ובדיקות הכפל כלולות במערך האחזקה; {{ח:תתת|(3)}} סימון של סעיפי הבדיקה שבהם נדרשת ביקורת על ידי מבקר. ביקורת כאמור תבוצע לפחות על אותם סעיפי המערך הקשורים בפריטי מבנה, מנוע, מדחף וציוד, אשר כשל שלהם, פעולתם הבלתי תקינה או שימוש לא נכון בחלקים ובחמרים בהם, עלולים לגרום לתקלות המסכנות את הפעולה הבטוחה של כלי הטיס; {{ח:תתת|(4)}} סימון של סעיפי ביקורת על ידי מבקר שבהם נדרשת ביקורת כפל; {{ח:תתת|(5)}} נוהלים שמטרתם לוודא שיטת ביצוע הבדיקות, הביקורות וביקורות הכפל הדרושות ואשר יבטיחו שביקורת של עבודה מסויימת לא תעשה בידי אותו אדם שביצע את העבודה ושביקורת הכפל לא תעשה בידי אותו אדם שביצע את הביקורת הראשונה; {{ח:תתת|(6)}} נוהלים שמטרתם להבטיח שהבדיקות, האחזקה והשינויים שלא הסתיימו כתוצאה מהפסקה של העבודה, יושלמו כהלכה לפני שחרור כלי הטיס לטיסה. {{ח:תת|(ב)}} מערך אחזקה של מחזיק ברמ״א המפעיל כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר יכלול, בנוסף לנדרש לפי תקנת משנה (א), נוהלים שמטרתם לוודא הפרדה בין סמכויות מחלקת פיקוח איכות וביקורת של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס, לבין סמכויות מחלקות אחרות של אותו גוף העוסקות בביצוע העבודה, כך שהחלטת מבקר או מפקח איכות הנוגעת לביקורת לא תבוטל אלא על ידי אדם בעל סמכות גבוהה ממנו, במסגרת מחלקת פיקוח איכות וביקורת, או על ידי אדם בעל אחריות כוללת, בדרג הנהלת הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק האחראי על פעילות מחלקת פיקוח וביקורת ועל פעילות מחלקות אחזקה אחרות. {{ח:סעיף|349|דרישות למבקרים|תיקון: תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא ישתמש מחזיק רמ״א באדם לביצוע, ולא יבצע אדם, פעולות ביקורת בכלי טיס של מחזיק הרשיון, אלא אם האדם המבצע ביקורת – {{ח:תת|(1)}} מחזיק רשיון טכנאי לבדק כלי טיס עם הגדר מתאים; {{ח:תת|(2)}} קיבל הדרכה מתאימה והוסמך כמבקר על ידי הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס; {{ח:תת|(3)}} פועל במסגרת מערכת ביקורת או מערכת פיקוח איכות וביקורת של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס. {{ח:סעיף|350|עדכון מערך האחזקה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א אחראי לכך שהגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס המופעלים על ידו – {{ח:תתת|(1)}} מבצע מעקב מתמיד אחר מצב כושר הטיסה של כלי הטיס המתוחזקים וכל חלקיהם וכן אחר פרסומי היצרן, לצורך בדיקת ההתאמה והיעילות של מערך האחזקה, וכדי שתוצאות המעקב ישמשו לשינוי או לעדכון מערך האחזקה; {{ח:תתת|(2)}} מוודא ששינוי או עדכון מערך האחזקה, הסוטים מהדרישות שנקבעו במערך האחזקה, יבוצעו רק לאחר קבלת אישורו של המנהל. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א המפעיל כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס היא של 10 מושבים או יותר, יהיה אחראי לכך כי הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס, מבצע מעקב מתמיד אחר יעילות שיטת פיקוח האיכות והביקורת המשמשת לפיקוח על אחזקת כלי הטיס המופעלים על ידי מחזיק הרמ״א. {{ח:תת|(ג)}} מצא המנהל שמערך האחזקה או שיטת פיקוח האיכות והביקורת, אינם מכילים סעיפי ביקורת, נהלים ותקנים הדרושים כדי לענות על דרישות תקנות אלה רשאי המנהל להורות למחזיק הרמ״א לשנות את מערך האחזקה או את שיטת פיקוח האיכות והביקורת, כדי שיענו על דרישות התקנות. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רמ״א רשאי לערור על החלטת המנהל למנהל תוך 30 יום מיום קבלת הוראת המנהל, כאמור בתקנת משנה (ג). קבע המנהל כי יש לבצע הוראתו ללא דיחוי מטעמי בטיחות הטיסה, יבוצע השינוי מיד; בכל מקרה אחר דוחה הגשת ערר כאמור את ביצוע השינוי עד קבלת החלטתו של המנהל. {{ח:סעיף|351|רמת ביצוע אחזקה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א אחראי לכך שהגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק, המתחזק את כלי הטיס המופעלים על ידו, הכין תכנית הדרכה שמטרתה להבטיח כי כל עובד, המוסמך לקבוע את רמת הביצוע של העבודה, יהיה בעל ידע מעודכן בכל הקשור לנוהלים, לטכניקות, לשינויים בכלי הטיס ולשינויים בציוד הבדיקה ויהיה כשיר לביצוע תפקידיו. {{ח:סעיף|352|דרישות לביצוע אחזקה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם שינוי גדול, שינוי אקוסטי או תיקון גדול בכלי טיס המופעל על ידי מחזיק רמ״א, במנועו, במדחף שלו, ברוטור שלו או בציודו, אלא אם שינוי או תיקון זה בוצע בהתאם לנתונים טכניים שאושרו על ידי המנהל. {{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנת משנה (א), שינוי גדול, שינוי אקוסטי או תיקון גדול שאושרו בעבר על ידי הרשויות המוסמכות לכך במדינת הייצור, נחשב כשינוי או תיקון שנתוניו הטכניים אושרו על ידי המנהל. {{ח:תת|(ג)}} בקשה המכילה את הנתונים הטכניים הדרושים לצורך אישור שינוי גדול, שינוי אקוסטי או תיקון גדול, תוגש באופן ובצורה שיורה המנהל. {{ח:סעיף|353||תיקון: תשס״ו, תשע״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|353א||תיקון: תשס״ח, תשע״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|354||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|355|תעודת אחזקה ושחרור|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רמ״א יוודא כי האישור המציין כי כלי הטיס כשר לטיסה נרשם במסמכי כלי הטיס על ידי הוצאת תעודת אחזקה ושחרור או על ידי רישום ביומן התחזוקה של כלי הטיס בצורה ובאופן שנקבעו על ידי המנהל. {{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה־עשר: הפעלה מסחרית של מטוסים גדולים|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:קטע3|פרק 13 סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|356|הגדרות ומונחים|תיקון: תשמ״ח־4, תש״ן, תשע״ד, תשע״ו}} {{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן הסטה“ (Diversion Time) – טווח המבוטא במונחים של זמן טיסה, מנקודה בנתיב הטיסה עד לשדה משנה לנתיב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן הסטה מרבי“ (Maximum Diversion Time) – זמן ההסטה המרבי בטיסת EDTO, שהתיר המנהל למחזיק רישיון, במסגרת אישור להפעלת טיסות EDTO, לפי {{ח:פנימי|סעיף 403|תקנה 403}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן סף“ – {{ח:תתת|(1)}} למטוס דו־מנועי המונע במנועי טורבינה – 60 דקות במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח; {{ח:תתת|(2)}} למטוס בעל שלושה מנועי טורבינה או יותר – 180 דקות במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת EDTO“ – טיסה של מטוס רב־מנועי המונע במנועי טורבינה שבה זמן ההסטה עולה על זמן הסף; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך EDTO“ – טכנאי לבדק מטוס שהשלים באופן משביע רצון את תכנית ההדרכה של מחזיק הרישיון בנושא אחזקת מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|בפרט (11)(ט) בתוספת הרביעית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב יציאת חירום“ – מושב או שורת מושבים שמהם ניתן להתקדם ישירות לפתח חירום, בלי להיכנס למעבר או להקיף מכשול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק רישיון“ – מפעיל אווירי שבידו רישיון הפעלה אווירית שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס מוביל נוסעים“ או ”הפעלה של הולכת נוסעים“ – הולכת בני אדם שאינם נמנים עם אלה שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 475|בתקנה 475(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת EDTO משמעותית“ – מערכת במטוס אשר כשל או הידרדרות שלה עלולים להשפיע לרעה על בטיחות טיסת EDTO, או שהמשך פעולתה הוא בעל חשיבות ייחודית לטיסה בטוחה ולנחיתה של המטוס בעת הסטה בטיסת EDTO, המפורטת ככזאת בספרות האחזקה שפרסם מחזיק תעודת הסוג של המטוס. {{ח:סעיף|357|תחולה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} חל על מטוסים גדולים בהפעלה מסחרית על ידי מוביל אוירי ישראלי בטיסות סדירות וטיסות שכר ועל כל אדם המועסק על ידיו בהפעלה כאמור וכן על כל אדם המצוי במטוס המופעל בהתאם {{ח:פנימי|פרק 13|לפרק זה}}, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} לא חל על הפעלת מטוס שהוראות {{ח:פנימי|פרק 8|הפרקים השמיני}} {{ח:פנימי|פרק 12|או השנים עשר}} חלים לגביו. {{ח:סעיף|358||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|359||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|360|תחולה על מפעיל לא מורשה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} חלות גם על אדם המבצע הפעלה {{ח:פנימי|פרק 13|שפרק זה}} חל עליה, ללא רשיון ומפרטי הפעלה מתאימים. {{ח:סעיף|361|חכירת מטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס גדול שנחכר על ידי מחזיק הרשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} אלא אם כן המציא למנהל עותק של כל תנאי החכירה (להלן – החוזה) והתקיימו התנאים הנקובים בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ב)}} קיבל המנהל עותק של החוזה יקבע מי מהצדדים לחוזה הוא האחראי להפעלה; קבע המנהל כי מחזיק הרישיון הוא האחראי להפעלה, יוציא תיקון מתאים למפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון, ויורה למחזיק הרישיון לעדכן בספר העזר למבצעים ובספר בקרת האחזקה שלו את שמות הצדדים לחוזה ואת תקופת תוקפו, את סימני הלאומיות והרישום של המטוס, וכן את התפקידים והחובות של הצדדים לחוזה, הישימים להפעלה. {{ח:תת|(ג)}} בקבעו מי מהצדדים לחוזה אחראי להפעלה, יביא המנהל בחשבון על מי מהצדדים מוטלות שליטה ואחריות על כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אנשי הצוות ואימונם; {{ח:תתת|(2)}} כושרו האוירי של המטוס וביצוע התחזוקה; {{ח:תתת|(3)}} המישגרה; {{ח:תתת|(4)}} מתן שירות למטוס; {{ח:תתת|(5)}} קביעת נתיבי הטיסה ולוח הזמנים; {{ח:תתת|(6)}} כל דבר אחר שהמנהל ימצא לנכון לעניין קביעה כאמור. {{ח:סעיף|362|הפעלה ותחזוקה של מטוסים בתצורה של 30 מושבים או פחות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} רשאי להפעיל מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים המרבי, למעט מושבי הטייסים, הוא עד 30 מושבים לכל היותר ומשקלו המשתלם (Payload) המרבי 3400 ק״ג (7500 פאונד) לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}}, אולם {{ח:פנימי|סעיף 232|תקנות 232}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 243|243}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245}} {{ח:פנימי|סעיף 247|ו־247 עד 249}} לא יחולו על הפעלה כאמור והיא תבוצע בהתאם למפרטי ההפעלה המתאימים לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} למעט {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ה|סימנים ה׳ עד י״א לפרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} רשאי לתחזק מטוסים המופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} בהתאם למערך אחזקה כמפורט {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יא|בסימן י״א לפרק זה}} ובהתאם למפרטי הפעלה שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}; מפרטי הפעלה שניתנו לפי תקנה זו יכללו מגבלות ודרישות הפעלה שהמנהל מצא כי הן חיוניות להפעלה בטוחה. {{ח:סעיף|363|תחולת {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק}} מחוץ לישראל|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אדם המפעיל מטוס בהתאם לרשיון שניתן לו לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} מחוץ לישראל, יעמוד בכללי התעבורה האוירית של מדינת החוץ הנוגעת לעניין ובכללי שדות התעופה שלה, אלא אם כן הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} חמורה יותר וניתן לעמוד בדרישותיה מבלי להפר את כללי מדינת החוץ. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יוודא כי בהפעלת מטוסים מחוץ לישראל, כל המועסקים מטעמו ידעו את חובתם לציית לחוקים לתקנות ולנהלים החלים עליהם במדינה שבה מתבצעת ההפעלה. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יבטיח כי הטייסים ושאר אנשי צוות האוויר מכירים את הדינים והנהלים החלים לגבי הפעלת המטוס במרחבי האוויר, בנתיבים ובשדות התעופה שבו הוא יופעל, ולגבי עזרי הניווט המשמשים בהם. {{ח:סעיף|364|הובלה אסורה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} התיר מחזיק ברשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} שהוא בעלים או חוכר של מטוס לאדם להפעיל מטוס בהובלה המהווה הפרה של {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}, רשאי המנהל להשעות או לבטל את רשיונו. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן ב|סימן ב׳: רישוי מוביל אוירי פנים ארצי ומוביל אוירי בינלאומי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:סעיף|365||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|366||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|367||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|368||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק 13 סימן ג|סימן ג׳: רישוי מוביל אוירי בטיסות שכר ובטיסות מיוחדות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:סעיף|369||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|371||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|372||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק 13 סימן ד|סימן ד׳: מתן רישיון הפעלה אווירית|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:סעיף|373|בקשה לרשיון|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון יגיש בקשה באופן ובצורה שהורה המנהל; הבקשה תוגש 60 ימים לפחות לפני התאריך המיועד להתחלת ההפעלה כפי שצויין בבקשה, ובמקרה של בקשה לחידוש הרשיון – 60 ימים לפחות לפני תום תוקפו של הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון תכיל הצהרה בדבר כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מבקש שהוא תאגיד: {{ח:תתתת|(א)}} שמו ומענו של כל בעל עניין בתאגיד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; לענין זה יראו אדם כבעל ענין בתאגיד גם כשהמניות באותו תאגיד הן בבעלות בן זוגו, ילדיו, נכדיו או הוריו, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין שהמניות מוחזקות עבורו ובין אם הן מוחזקות עבור אחד מהמנויים לעיל; {{ח:תתתת|(ב)}} שמו ומענו של כל מנהל ושל כל אדם שיעסוק בתפקיד בהנהלה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 377|בתקנה 377}}; {{ח:תתתת|(ג)}} שמו ומענו של התאגיד, ושל כל בעל שליטה בתאגיד, הקשור במישרין או בעקיפין במבקש או בנשלט על ידו; {{ח:תתת|(2)}} מבקש שאינו תאגיד: {{ח:תתתת|(א)}} שמו ומענו של כל אדם שיש לו ענין כספי בבקשה, טבעו של אותו ענין ומידת הענין; {{ח:תתתת|(ב)}} שמו ומענו של כל אדם שיועסק בתפקיד בהנהלה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 377|בתקנה 377}}. {{ח:סעיף|374|תנאים למתן רישיון|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יתן רשיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ד|סימן זה}} אם הוכיח המבקש למנהל כי הוא – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית; {{ח:תתת|(1א)}} עומדים לרשותו ונמצאים בחזקתו שני מטוסים המתאימים לסוגי הפעילויות המבוקשים לפחות; לעניין זה, ”עומדים לרשותו ונמצאים בחזקתו“ – בין בבעלותו, ובין כחוכר המטוס בחוזה חכירה לטווח ארוך שהמנהל קבע לגביו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 361|תקנה 361}}, כי החוכר הוא האחראי להפעלה; {{ח:תתת|(2)}} אינו פסול מלקבל רשיון כאמור בתקנת משנה (ב); {{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא בעל ארגון הולם, שיטות הולמות לבקרה ולפיקוח על הפעלת טיסות, תכנית הדרכה הולמת, וכן הסדרים הולמים לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של המטוסים שהוא מפעיל ולקבלת שירותי קרקע, התואמים את האופי וההיקף של ההפעלה שבקשר אליה מתבקש הרישיון; {{ח:תתת|(4)}} המבקש הגיש לעיונו של המנהל, לשם ביקורת, ספר עזר למבצעים כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ו|בסימן ו׳}}, הכולל את כל המידע וההוראות החיוניים כדי לאפשר לכל מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי למלא את חובותיו לפי כל דין החל על ההפעלה, לשמור על רמת בטיחות גבוהה ולתת את השירותים המבוקשים, לפי תקנות אלה, וספר העזר כאמור מקובל על המנהל והוא אישר את החלקים ממנו הטעונים אישור לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(5)}} המבקש הגיש לעיונו של המנהל, לשם ביקורת, ספר בקרת אחזקה כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ו|בסימן ו׳}}, הכולל את כל המידע וההוראות החיוניים כדי לאפשר לכל בעל תפקיד תפעולי או כל הממלא תפקיד באחזקה מטעם מחזיק הרישיון, למלא את חובותיו לפי כל דין החל לעניין שמירה על כשירות אווירית נמשכת של המטוסים שהוא מפעיל ולעניין אחזקתם, לשמור על רמת בטיחות גבוהה ולתת את השירותים המבוקשים לפי תקנות אלה, וספר העזר כאמור מקובל על המנהל והוא אישר את החלקים ממנו הטעונים אישור כאמור בתקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי שלא ליתן רשיון להפעלה אווירית למבקש לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ד|סימן זה}}, אם מצא כי – {{ח:תתת|(1)}} רשיון להפעלה אווירית קודם של המבקש הותלה או בוטל; {{ח:תתת|(2)}} אדם שהועסק על ידי מוביל אוירי שרשיון ההפעלה שלו הותלה או בוטל בתפקיד הנהלה הדומה לתפקיד מאלו המנויים {{ח:פנימי|סעיף 377|בתקנה 377}}, או שהיתה לאותו אדם שליטה או זכות בעלות משמעותית במבקש ושהעסקתו או שליטתו תרמו באורח משמעותי לסיבות שהביאו לביטול הרשיון או התלייתו, אמור להיות מועסק באחד מאותם תפקידים או בתפקידים דומים על ידי המבקש; {{ח:תתת|(3)}} המבקש אינו מסוגל לבצע הפעלה בטוחה מסיבות כספיות. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|374א|פרטי הרישיון ומפרטי ההפעלה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} רישיון הפעלה אווירית יינתן בשפות העברית והאנגלית בטופס לפי תבנית הנתונה בסעיף 2 לתוספת 6 (Appendix 6) לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה, ויכיל את הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} מדינת המפעיל והרשות המוסמכת המוציאה את הרישיון; {{ח:תתת|(2)}} מספר הרישיון ומועד פקיעת תוקפו; {{ח:תתת|(3)}} שם מחזיק הרישיון או השם המסחרי שבו הוא רשאי להשתמש; {{ח:תתת|(4)}} המען של מקום העסקים העיקרי של מחזיק הרישיון; {{ח:תתת|(5)}} פירוט המסמך שאותו יש לשאת במטוס והמפרט את אופן יצירת הקשר המיידי עם הנהלת מחזיק הרישיון; {{ח:תתת|(6)}} תאריך הוצאת הרישיון; {{ח:תתת|(7)}} שמו, חתימתו, והגדרת תפקידו של נותן הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן מפרטי הפעלה לכל דגם של מטוסים בצי של מחזיק הרישיון; מפרטי ההפעלה יינתנו בשפה האנגלית בטופס לפי תבנית הנתונה בסעיף 3 לתוספת (Appendix‏) 6 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה, ויכללו את הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר רישיון ההפעלה האווירית שאליו צמודים מפרטי ההפעלה; {{ח:תתת|(2)}} שם מחזיק הרישיון או השם המסחרי שבו הוא רשאי להשתמש; {{ח:תתת|(3)}} תאריך מתן מפרטי ההפעלה; {{ח:תתת|(4)}} דגמי המטוסים שמחזיק הרישיון רשאי להפעיל, כולל יצרן המטוס ומספר הסדרה; המנהל רשאי לציין במפרטי ההפעלה את סימני הלאומיות והרישום של המטוסים שמחזיק הרישיון רשאי להפעיל; {{ח:תתת|(5)}} סוג ההפעלה (נוסעים/מטען, בין־לאומי/פנים ארצי, סדיר/שכר); {{ח:תתת|(6)}} אזורי הפעלה; {{ח:תתת|(7)}} הגבלות מיוחדות על ההפעלה; {{ח:תתת|(8)}} הרשאות מיוחדות להפעלה, כדוגמת נשיאת חומרים מסוכנים, תפעול בתנאי ראות נמוכה, מפרטי ניווט וכיוצא באלה; {{ח:תתת|(9)}} שם ממונה על הכשירות האווירית הנמשכת, והתקנות שלפיהן הוא פועל; {{ח:תתת|(10)}} חריגות מאושרות מהוראות תקנות אלה, ונושאים נוספים כפי שייקבעו על ידי המנהל; {{ח:תתת|(11)}} שמו, חתימתו, והגדרת תפקידו של נותן מפרטי ההפעלה. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתת אותם מפרטי הפעלה לכמה דגמים של מטוסים בצי של מחזיק הרישיון, אם ההגבלות וההרשאות לגביהם, כאמור בתקנת משנה (ב)(7) ו־(8), הן זהות. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לתת מפרטי הפעלה נפרדים למטוסים מאותו דגם בצי של מחזיק הרישיון, אם ההגבלות וההרשאות כאמור לגבי חלק מהמטוסים מאותו דגם הן שונות. {{ח:סעיף|375|תקופת תקפו של רשיון|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של רישיון הפעלה אווירית היא שנתיים מיום נתינתו, אלא אם כן בוטל או הותלה רישיון ההפעלה המסחרית שבהסתמך עליו הוא ניתן או אם המנהל ביטל או התלה את רישיון ההפעלה האווירית. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להתלות רשיון או לבטלו מכל סיבה אשר היתה יכולה לשמש בסיס לסירוב מתן הרשיון. {{ח:תת|(ד)}} התלה המנהל רשיון או ביטלו – יחזירו מחזיק הרשיון למנהל. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|376|פטורים ואישורים לחריגה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, לבקשת מחזיק רשיון ובכפוף לתקנות משנה (ב) או (ג), לפי הענין, לאשר חריגות מדרישות ישימות של {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, בדרך של תיקון מתאים במפרטי ההפעלה (להלן – אישור חריגה) ומחזיק הרשיון יענה על תנאי האישור לחריגה בכל הפעלה כאמור; המנהל רשאי לבטל אישור חריגה בכל עת. {{ח:תת|(ב)}} אישרו הרשויות המוסמכות לכך בצה״ל, שההפעלה היא חיונית לבטחון המדינה ושנדרשת חריגה, רשאי המנהל לתת אישור חריגה להפעלה המבוצעת – {{ח:תתת|(1)}} בהתאם לחוזה שבו צה״ל הוא הצד העיקרי; {{ח:תתת|(2)}} עבור צה״ל לפי חוזה בין צה״ל לבין צד עיקרי לחוזה, שלו חוזה עם מחזיק רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}. {{ח:תת|(ג)}} בתנאי חירום רשאי המנהל לתת אישור חריגה אם ההפעלה חיונית להצלת אדם או רכוש והמנהל מצא כי החריגה חיונית לביצוע מהיר של ההפעלה. {{ח:תת|(ד)}} לא יתן המנהל אישור חריגה אלא לאחר שהביא בחשבון את כל השיקולים הנוגעים לענין. {{ח:סעיף|377|דרישות כח אדם ניהולי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומד לרשותו כח אדם לתפקידי הנהלה במספר ובאיכות המספיקים כדי להבטיח דרגה גבוהה ביותר של בטיחות בהפעלה וכי מבקש הרשיון מעסיק בלעדית את אותו כח אדם במשרה מלאה לפחות בתפקידים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מנהל בעל אחריות כוללת; {{ח:תתת|(2)}} ממונה על המבצעים; {{ח:תתת|(3)}} טייס ראשי; {{ח:תתת|(4)}} ממונה על כשירות אווירית נמשכת; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} מנהל בטיחות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות המנ״ב}}. {{ח:תת|(ב)}} לבקשת מחזיק רשיון, רשאי המנהל להתיר הפעלה מסויימת עם כח אדם במספר ובתפקידים שונים מאלה המנויים בתקנת משנה (א), אם הוכיח כי הוא מסוגל לבצע את ההפעלה בדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות בשל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} סוג ההפעלה המיועד והיקפה; {{ח:תתת|(2)}} מספר המטוסים שיופעלו וסוגם; {{ח:תתת|(3)}} איזור ההפעלה. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), מחזיק רישיון רשאי להעסיק את מנהל הבטיחות גם בתפקיד של טייס, מדריך או בוחן, ובלבד שמתקיימות הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|תקנה 7(ג) ו־(ה) לתקנות המנ״ב}}. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק הרשיון – {{ח:תתת|(1)}} יפרט בחלק הכללי של ספר העזר למבצעים או בספר בקרת האחזקה, לפי תקנות אלה את תפקידם, כפיפותם, סמכויותיהם ואחריותם של המועסקים על ידו לפי תקנה זו; {{ח:תתת|(2)}} יציין בספר העזר למבצעים ובספר העזר לאחזקה את שמם של בני האדם שמינה לתפקידים האמורים, לפי תקנות אלה, ופרטי ההתקשרות עמם; {{ח:תתת|(3)}} ימציא למנהל הודעה על כל שינוי במינוי כאמור בפסקאות (1) ו־(2), תוך 10 ימים מיום השינוי. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, העסקה בלעדית משמעה העסקה על ידי מחזיק הרישיון, במסגרת פעילות מחזיק הרישיון, בתפקידים שבתחום אחריותו של בעל התפקיד האמור או הנוגעים להם, ובלבד שהעיסוק בתפקידים אלה אינו יוצר או עלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כאמור או פוגע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור. {{ח:סעיף|378|כישורי כח אדם ניהולי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־2, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד של הממונה על המבצעים אלא אם כן אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו, את הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} והוא אחד מאלה – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק, או החזיק ברישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר וצבר נסיון של חמש שנים רצופות לפחות כטייס מפקד של מטוס גדול ומהם שלוש שנים לפחות נסיון בשירות בעל רשיון הפעלה של מטוס גדול; {{ח:תתת|(2)}} בעל נסיון של שלוש שנים לפחות בתפקיד בעל אחריות וסמכות הדומים, לדעת המנהל, לממונה על המבצעים במטוסים גדולים. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד של טייס ראשי, אלא אם כן הוא – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון תקף של טייס בנתיבי תובלה באויר ובו הגדר אחד לפחות המתאים לסוג המטוסים המופעלים על ידי בעל הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} בעל נסיון של חמש שנים רצופות לפחות כטייס מפקד של מטוס גדול שהופעל או מופעל על ידי מחזיק הרשיון; המנהל רשאי להתיר חריגה מדרישות פסקה זו אם מצא שלאותו אדם נסיון תעופתי דומה; {{ח:תתת|(3)}} מכיר ויודע בכל עת את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או מעסיקו, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו. {{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד של ממונה על כשירות אווירית נמשכת אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר למטוס גדול המתאים, בשים לב לסוגי המטוסים שמפעיל מחזיק הרישיון, למילוי תפקידו, והוא החזיק בהגדר זה חמש שנים לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל תואר ראשון לפחות בהנדסה אווירונאוטית, מכנית, חשמלית, אלקטרונית, הנדסת אוויוניקה או הנדסה בתחום אחר המקובל על המנהל כנוגע לכשירות אווירית נמשכת של כלי טיס; {{ח:תתתת|(ג)}} התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} נוסף על הניסיון כאמור בפסקה (2), הוא בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בשילוב מתאים של משימות הקשורות לתחזוקת כלי טיס או לניהול כשירות אווירית נמשכת, או לפיקוח על משימות כאמור; {{ח:תתתתת|(2)}} הוא עבר קורס היכרות כללית עם מדגם מייצג של סוגי כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרישיון; {{ח:תתתתת|(3)}} הוא בעל ידע בנושא מערכת איכות כולל שיטות לביצוע סיקור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות המתאים למילוי תפקידו, שמהן שנתיים לפחות בענף התעופה בתפקיד מתאים; {{ח:תתת|(3)}} הוא מכיר ויודע בכל עת את ספר בקרת האחזקה ואת מערכי האחזקה של מחזיק הרישיון העומד להעסיקו או המעסיקו, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת תקנות הטיס הנוגעות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת הישימות להפעלה של מחזיק הרישיון. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|379|הדרכת עובדים בתפקידים תפעוליים ושימוש במפרטי הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יבטיח כי כל מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי, יקבל הדרכה ואימון הולמים לגבי תפקידיו וחובותיו, כפי שהם מפורטים בספר העזר למבצעים ובספר בקרת האחזקה, ולגבי הקשר בין תפקידיו לבין ההפעלה הכוללת. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון יחזיק קובץ נוסף שלם ונפרד של מפרטי ההפעלה שלו ובו יכלול את מפרטי ההפעלה הישימים בספר העזר למבצעים שלו באופן שתישמר זהותם כמפרטי הפעלה. {{ח:סעיף|380|שינוי רשיון ומפרטי הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לשנות תנאי ברשיון שנתן לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} או מפרטי הפעלה שנתן לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} – {{ח:תתת|(1)}} לבקשת מחזיק הרשיון, אם מצא כי הבטיחות בתובלה האוירית וטובת הציבור מאפשרים זאת; {{ח:תתת|(2)}} ביזמתו, אם מצא כי השינוי נדרש מטעמי בטיחות בתובלה האוירית וטובת הציבור. {{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל כי השינוי נדרש מטעמי בטיחות וטובת הציבור, יודיע על כך למחזיק הרשיון ויתיר לו להמציא מידע והערות על כך תוך תקופה שלא תפחת משבעה ימים; לאחר שישקול את המידע וההערות שהומצאו על ידי מחזיק הרשיון, יחליט המנהל אם לבצע את השינוי או לבטל את הודעתו. {{ח:תת|(ג)}} החליט המנהל לערוך את השינוי האמור, יכנס התיקון לתוקף לא פחות מ־10 ימים לאחר שמחזיק הרשיון קיבל הודעה על כך. {{ח:תת|(ד)}} ערר המחזיק בפני המנהל – יכנס השינוי לתוקף במועד שקבע המנהל. {{ח:תת|(ה)}} מצא המנהל כי קיים מצב חירום המחייב פעולה בכל הקשור לבטיחות בתובלה האוירית, רשאי הוא להורות על שינוי מפרטי ההפעלה ללא דיחוי; הוראה כאמור תיכנס לתוקף ביום קבלתה על ידי מחזיק הרשיון; להוראה יצרף המנהל את ממצאיו ונימוקיו. {{ח:תת|(ו)}} המבקש שינוי כאמור בתקנת משנה (א)(1) ימציא למנהל את בקשתו 15 ימים לפחות לפני מועד השינוי המבוקש, אלא אם כן אישר המנהל תקופה קצרה יותר. {{ח:תת|(ז)}} על סירוב לבקשת שינוי רשאי המבקש לערור בפני המנהל תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת הסירוב. {{ח:סעיף|381||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|381א|ממונה על כשירות אווירית נמשכת|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} ממונה על כשירות אווירית נמשכת שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 377|תקנה 377(א)(4)}} אחראי לכשירות האווירית הנמשכת של המטוסים שמפעיל מחזיק הרישיון, ובכלל זה אחראי להבטיח – {{ח:תת|(1)}} כי כל פעולות הבדק במטוסים מבוצעות לפי ספר בקרת האחזקה של מחזיק הרישיון; {{ח:תת|(2)}} את קיום חובות המפעיל האווירי לפי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}}, וחובותיו הנוגעות לכשירות אווירית נמשכת לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}; {{ח:תת|(3)}} כי לא תחל טיסה אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} המטוס נשמר ומתוחזק במצב כשיר לטיסה; {{ח:תתת|(ב)}} הציוד התעופתי לרבות ציוד החירום הנדרש לאותה טיסה הוא במצב שמיש; {{ח:תתת|(ג)}} לא הופרו התנאים שעל בסיסם ניתנה תעודת כושר הטיסה או התנאים הקבועים בה. {{ח:סעיף|382|שינוי מען|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון ידווח למנהל, 30 ימים מראש לפחות, על כל שינוי במען משרדו הראשי, מקום עסקיו הראשי או מקום התחזוקה הראשי שלו. {{ח:סעיף|383|סמכות פיקוח|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון יתיר למפקח או למנהל לבצע בכל מקום ובכל עת בדיקות או ביקורות כדי לקבוע קיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}}, התקנות, הרשיון ומפרטי ההפעלה. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן ה|סימן ה׳: אישור נתיבים למובילים אויריים|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|384|דרישות נתיבים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מוביל אוירי המבקש אישור נתיב יוכיח להנחת דעתו של המנהל כל אלה – {{ח:תתת|(1)}} כי הוא מסוגל לבצע הפעלה סדירה באורח משביע רצון לכל שדה תעופה קבוע, או שדה המשמש לתדלוק באותו נתיב או קטע נתיב; {{ח:תתת|(2)}} כי עומדים לרשותו המתקנים והשירותים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנות 386 עד 390}} והם מספיקים לביצוע ההפעלה המבוקשת. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יאשר נתיב המצוי מחוץ למרחב אויר מבוקר אם קבע כי צפיפות התנועה בנתיב היא כזו שתובטח בו רמה מספקת של בטיחות. {{ח:תת|(ג)}} לא יחוייב מוביל אוירי בביצוע טיסת הדגמה בנתיב או בקטע של הנתיב לפי תקנת משנה (א) אם הוכיח שטיסת ההדגמה אינה חיונית בהתחשב בקיומם של שירותים מספקים של שדות תעופה, תאורה, תחזוקה, תקשורת, עזרי ניווט, מתקני תדלוק וציוד רדיו במטוס ועל פני הקרקע ושל כח האדם שיועסק בהפעלה המוצעת. {{ח:סעיף|385|רוחב נתיבים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} רוחבם של נתיבים וקטעי נתיבים מאושרים מעל פרוזדורי אויר בישראל או מחוצה לה הם כפי שנקבע לאותם נתיבים או קטעי נתיבים בפמ״ת של המדינות שבתחומן הם מצויים. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע רוחבם של נתיבים שאינם קבועים בפמ״ת של ישראל או של מדינה אחרת אם מצא כי הדבר חיוני ולאחר ששקל את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאי פני הקרקע; {{ח:תתת|(2)}} גבהים מזעריים בנתיב; {{ח:תתת|(3)}} עזרי הניווט במטוס ועל פני הקרקע; {{ח:תתת|(4)}} צפיפות התנועה האוירית; {{ח:תתת|(5)}} נהלי נת״א. {{ח:תתת|(ג)}} רוחב הנתיבים שנקבעו כאמור בתקנת משנה (ב) יצויינו בספר העזר למבצעים של המוביל האוירי. {{ח:סעיף|385א|גובה טיסה מזערי בנתיב|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, רשאי לקבוע, בספר העזר למבצעים שלו, גובהי טיסה מזעריים בנתיבי טיסה שלגביהם נקבעו גובהי טיסה מזעריים בידי הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר, בתנאי שגבהים אלה לא יפחתו מהגבהים שקבעה אותה רשות מוסמכת. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, יפרט בספר העזר למבצעים שלו, שיטה להגדרת גובהי טיסה מזעריים, בנתיבים שלגביהם לא נקבעו גובהי טיסה מזעריים בידי הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר; גובהי הטיסה המזעריים כאמור לא יהיו נמוכים מהאמור {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי לתקנות אלה}}. {{ח:תת|(ג)}} בקביעת שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים כאמור בתקנת משנה (ב), מחזיק הרישיון ייקח בחשבון לפחות את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הדיוק והאמינות שבהם ניתן לקבוע את מיקומו של המטוס; {{ח:תתת|(2)}} אי־דיוק של קריאות מדי הגובה שבשימוש; {{ח:תתת|(3)}} מאפייני פני השטח, לדוגמה שינויי גובה חדים; {{ח:תתת|(4)}} הסבירות של היתקלות בתנאי מזג אוויר קשים (למשל מערבולת אוויר חמורה (Severe Turbulence) וזרמי אוויר יורדים); {{ח:תתת|(5)}} אי־דיוק אפשרי במפות תעופתיות; {{ח:תתת|(6)}} מגבלות המרחב האווירי. {{ח:תת|(ד)}} שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים, כאמור בתקנת משנה (ב), טעונה אישור של המנהל מראש. {{ח:סעיף|386|שדות תעופה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל שבכל נתיבי התעופה בהם ביקש לפעול, קיימים שדות תעופה מספיקים המצויידים כיאות והולמים את ביצוע ההפעלה המבוקשת בהתחשב בנתונים כגון: גודל השדה, פני־הקרקע, מכשולים, מתקנים, הגנת הציבור, תאורה, אמצעי ניווט ותקשורת ופיקוח על התעבורה האוירית. {{ח:תת|(ב)}} להבטחת תפעול מבצעי בטוח יוכיח מוביל אוירי כי בידיו שיטה המניחה את דעת המנהל לאסוף, לאחסן ולהפיץ בין כל מי שיש לו ענין בכך מידע תעופתי עדכני על כל אחד משדות התעופה בהם הוא משתמש; המידע יכיל כל אלה – {{ח:תתת|(1)}} לגבי שדות תעופה – {{ח:תתתת|(א)}} מתקנים; {{ח:תתתת|(ב)}} אמצעים להגנת הציבור; {{ח:תתתת|(ג)}} עזרי ניווט, הנמכה ותקשורת; {{ח:תתתת|(ד)}} עבודות בינוי המשפיעות על המראת מטוסים, נחיתתם והפעלתם על הקרקע; {{ח:תתתת|(ה)}} מתקנים לתעבורה אוירית. {{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלולים, שטחי עצירה (Stopways) ושטחים פנויים ממכשולים (Clearways) – {{ח:תתתת|(א)}} מידות; {{ח:תתתת|(ב)}} פני השטח; {{ח:תתתת|(ג)}} שטח סימון ותאורה; {{ח:תתתת|(ד)}} גובה ושיפוע. {{ח:תתת|(3)}} לגבי מפתני מסלול מוסטים (Displaced Threshhold) – {{ח:תתתת|(א)}} מיקומם ומידותיהם; {{ח:תתת|(ב)}} יישומם להמראה ולנחיתה; {{ח:תתתת|(ג)}} מכשולים המשפיעים על חישוב ביצועי המראות ונחיתות בהתאם {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ט|לסימן ט׳ של פרק זה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} מכשולים משמעותיים (Controlling Obstacles). {{ח:תתת|(4)}} לגבי תהליכי טיסת מכשירים – {{ח:תתתת|(א)}} תהליכי יציאה; {{ח:תתתת|(ב)}} תהליכי גישה; {{ח:תתתת|(ג)}} תהליכי הליכה סביב. {{ח:תתת|(5)}} מידע מיוחד – {{ח:תתתת|(א)}} ציוד למדידה של ראות על מסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} רוחות שכיחות בתנאי ראות גרועים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} מצא המנהל כי מתחייב שיפור או שינוי בשיטת איסוף המידע האוירונאוטי האמור, בהפצתו ובשימוש בו, יודיע על כך למחזיק הרשיון. {{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרשיון חייב לשפר או לשנות את שיטותיו, הכל בהתאם לענין, על פי הנדרש על ידי המנהל, בתוך 30 ימים מיום שקיבל את ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק הרשיון רשאי להשיג על הודעה כאמור בתקנת משנה (ג) בפני המנהל, תוך 10 ימים מיום קבלת ההודעה; הוגשה השגה כאמור, יעוכב ביצוע ההחלטה עד שהמנהל יתן החלטתו. {{ח:סעיף|386א|מינימת הפעלה בשדה תעופה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, יכלול בספר העזר למבצעים שלו מינימת הפעלה לשדה תעופה לכל שדה תעופה שבו הוא מבקש להשתמש כשדה יעד או כשדה משנה, ובלבד שמינימת ההפעלה כאמור לא תפחת מזו שקבעה הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר, אלא באישור של אותה רשות מוסמכת. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, יכלול בספר העזר למבצעים שלו שיטה לקביעת מינימת הפעלה לפי פסקת משנה (א), שבה הוא ייקח בחשבון את כל אלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} סוג המטוס, ביצועיו ואיפיוניו; {{ח:תתת|(2)}} הרכב אנשי צוות האוויר, כשירותם וניסיונם; {{ח:תתת|(3)}} ממדי המסלולים שנבחרו לשימוש ומאפיניהם; {{ח:תתת|(4)}} התאמתם של מיתקני העזר לטיסה וביצועיהם; {{ח:תתת|(5)}} הציוד הקיים במטוס למטרת ניווט או שליטה על נתיב הטיסה בעת הגישה לנחיתה ותהליך ההליכה סביב; {{ח:תתת|(6)}} המכשולים באזורי הגישה וההליכה סביב והגובה הנקי ממכשולים לצורך תהליכי גישת המכשירים; {{ח:תתת|(7)}} האמצעים שבהם משתמשים כדי לקבוע תנאי מזג אוויר ולדווח עליהם; {{ח:תתת|(8)}} המכשולים באזורי הנסיקה (climb-out) ומקדמי המרחק ממכשולים נחוצים; {{ח:תתת|(9)}} בקביעת מינימת הפעלה לשדה משנה – תוספת לערכי בסיס הענן והראות. {{ח:תת|(ג)}} שיטה לקביעת מינימת הפעלה לשדה תעופה כאמור בתקנת משנה (ב) טעונה אישור של המנהל מראש. {{ח:סעיף|387|מתקני תקשורת|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל שקיימת מערכת דו־כיוונית של תקשורת רדיו אויר קרקע בנקודות שיבטיחו תקשורת מהירה ואמינה, בתנאים רגילים של הפעלה בכל נתיב, בין כל מטוס לבין המשגרה המאושרת המתאימה ובין כל אחד מהם לבין יחידות נת״א. {{ח:סעיף|388|מידע מטאורולוגי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מוביל אווירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל שקיים ועומד לרשותו מידע מטאורולוגי מספק, החיוני להפעלה, לאורך כל נתיב ובכל שדה תעופה שעומדים להשתמש בו, ובכלל זה מידע מטאורולוגי לגבי תופעות מזג אוויר גרוע העלולות להשפיע על בטיחות הטיסה ובכלל זה ערבול באוויר צח (Clear Air Turbulence), סופות רעמים וגזירות רוח בגובה נמוך. {{ח:תת|(ב)}} מוביל אווירי יעשה שימוש במידע מטאורולוגי עדכני, העומד לרשותו לפי תקנת משנה (א) לשם תכנון הטיסה וניהולה. {{ח:סעיף|389|מתקני ניווט בנתיב|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, לגבי כל נתיב מוצע, כי עזרי הניווט הקרקעיים והאלקטרוניים העומדים לרשותו לניווט מטוס הינם בתחום הדיוק הנדרש לפיקוח על תנועה אוירית, והם ממוקמים כך שיאפשרו ניווט לכל שדה תעופה קבוע, זמני, משני או לתדלוק. {{ח:תת|(ב)}} פרט לעזרי הניווט הנדרשים לניווט לשדות תעופה משניים, יצויינו בספר העזר למבצעים של המוביל האוירי עזרים קרקעיים אלקטרוניים הנדרשים לאישור נתיבים מחוץ למרחב אויר מבוקר. {{ח:תת|(ג)}} עזרי ניווט קרקעיים אלקטרוניים אינם נדרשים לצורך – {{ח:תתת|(1)}} פעולת כט״ר או כטר״מ ביום, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי בשיטת ניווט טיס ובהתייחסות לאפיוני פני הקרקע מסוגלת ההפעלה להתבצע בבטיחות; {{ח:תתת|(2)}} הפעלת כט״ר או כטר״מ בלילה, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי באותם נתיבים מצויות נקודות ציון מוארות המספיקות להפעלה בטוחה; {{ח:תתת|(3)}} הפעלה בקטעי נתיב בהם מתבצעת נווטות שמימית או נווטות באמצעי ניווט מיוחדים אחרים שאישר המנהל. {{ח:סעיף|389א|נוהלי שיגור והפעלה לטיסה בנתיב מרוחק יותר מ־<wbr>60 דקות משדה משנה בנתיב|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, המבקש לבצע טיסה בנתיב שבו יש נקודה המרוחקת יותר מ־60 דקות טיסה משדה משנה לנתיב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח במהירות כמפורט להלן, יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי יש לו נהלים מתאימים לשיגור ולהפעלה של טיסות כאמור, כמפורט בתקנת משנה (ב): {{ח:תתת|(1)}} למטוס דו־מנועי המונע במנועי טורבינה – במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו; {{ח:תתת|(2)}} למטוס בעל יותר משני מנועים המונע במנועי טורבינה – במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו. {{ח:תת|(ב)}} אלה הנהלים הנדרשים לשיגור ולהפעלה של טיסות בנתיב שבו יש נקודה המרוחקת יותר מ־60 דקות טיסה משדה משנה לנתיב כאמור בתקנת משנה (א): {{ח:תתת|(1)}} זיהוי שדות משנה לטיסה בנתיב; {{ח:תתת|(2)}} הבטחת אספקת המידע העדכני ביותר לצוות האוויר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א}}, הן בשיגור והן במהלך הטיסה; {{ח:תתת|(3)}} שיטות להבטחת תקשורת בין המטוס ומרכז המשגרה של מחזיק הרישיון; {{ח:תתת|(4)}} יכולת ניטור התנאים לאורך נתיב הטיסה המתוכנן, לרבות שדות המשנה שזוהו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א}}, והעברת כל מידע העשוי להשפיע על בטיחות הטיסה, לצוות האוויר תוך כדי הטיסה; {{ח:תתת|(5)}} וידוא כי כל הנתיבים שנבחרו אינם חורגים ממגבלות מפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון; {{ח:תתת|(6)}} וידוא שמישות מערכות בבדיקה לפני הטיסה, לרבות מערכות הכלולות ברשימת הציוד המזערי; {{ח:תתת|(7)}} מיתקני תקשורת וניווט ויכולותיהם; {{ח:תתת|(8)}} דרישות דלק; {{ח:תתת|(9)}} זמינות מידע לחישוב ביצועים לשדות המשנה בנתיב שזוהו כאמור. {{ח:סעיף|390|טיס מתקני תחזוקה ושירות|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, כי עומדים לרשותו בנקודות לאורך הנתיב, כח אדם מיומן, מתקנים וציוד מתאימים, חלקי חילוף וחמרים ככל הנדרש למתן שירות נאות, אחזקה ותחזוקה קלה של המטוסים וציוד העזר. {{ח:סעיף|391|מרכזי משגרה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, כי עומדים לרשותו מרכזי משגרה מספיקים והמתאימים לצורך ההפעלה והם ממוקמים בנקודות החיוניות להבטחת שליטה תפעולית מתאימה לגבי כל טיסה. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן ו|סימן ו׳: ספר עזר למבצעים וספר בקרת האחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:סעיף|392||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|393|ספר עזר למבצעים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יחזיק וינהל ספר עזר למבצעים כאמור בתקנת משנה (ב), לשימוש והכוונה של כוח האדם שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי; ספר העזר למבצעים יהיה מקובל על המנהל, למעט חלקים, נהלים או נתונים אלה: {{ח:תתת|(1)}} חלקים או נהלים שבו הטעונים אישור של המנהל לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(2)}} נתונים לגבי אזורים, נתיבים, שדות תעופה, מיתקני עזר לטיסה ובכלל זה מיתקני תקשורת ועזרי ניווט, ותהליכי טיסה ובכלל זה תהליכי הצטרפות, גישה, המראה ועזיבה, הכלולים בחלק ג׳ לספר העזר למבצעים, המתפרסמים במסגרת שירותי מידע תעופתי, ומסופקים למחזיק הרישיון על ידי ספק שהמנהל אישר לצורך כך. {{ח:תת|(ב)}} המבנה והתוכן של ספר העזר למבצעים יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יבטיח כי ספרי תפעול המטוסים הכלולים בחלק ב׳ לספר העזר למבצעים, יביאו בחשבון את עקרונות הגורם האנושי. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יבטיח כי ספר העזר למבצעים לא יסתור – {{ח:תתת|(1)}} את הוראות דיני הטיס החלות לגביו; {{ח:תתת|(2)}} הוראות כל דין ישים לגבי מטוסים המופעלים על פיו מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(3)}} תנאי מתנאי רישיון ההפעלה האווירית או מתנאי מפרטי ההפעלה; {{ח:תתת|(4)}} את הוראות ספר הטיסה; {{ח:תתת|(5)}} חלקים אחרים בספר העזר למבצעים או את ספר בקרת האחזקה; {{ח:תתת|(6)}} את הוראות המנהל. {{ח:תת|(ה)}} מחזיק רישיון יבטיח כי הפעלת המטוסים מתבצעת לפי הוראות ספר העזר למבצעים. {{ח:סעיף|394|ספר בקרת האחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יחזיק וינהל ספר בקרת אחזקה כאמור בתקנת משנה (ב), לשימוש והכוונה של כוח האדם שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי ובתפקיד אחזקה; ספר בקרת האחזקה יהיה מקובל על המנהל, למעט חלקים או נהלים שבו הטעונים אישור של המנהל לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} התוכן של ספר בקרת האחזקה יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יבטיח כי התוכן של ספר בקרת האחזקה יביא בחשבון את עקרונות הגורם האנושי. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יבטיח כי ספר בקרת האחזקה לא יסתור – {{ח:תתת|(1)}} את הוראות דיני הטיס החלות לגביו; {{ח:תתת|(2)}} תנאי מתנאי רישיון ההפעלה האווירית או מתנאי מפרטי ההפעלה; {{ח:תתת|(3)}} את הוראות ספר הטיסה; {{ח:תתת|(4)}} את ספר העזר למבצעים; {{ח:תתת|(5)}} את הוראות המנהל. {{ח:תת|(ה)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי אחזקת המטוסים מתבצעת לפי הוראות ספר בקרת האחזקה. {{ח:סעיף|395|תיקון ועדכון ספר העזר למבצעים וספר בקרת האחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות תקנת משנה (ב), מחזיק רישיון יתקן את ספר העזר למבצעים ואת ספר בקרת האחזקה, כפי הנדרש כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלול בהם. {{ח:תת|(ב)}} על תיקון ספר העזר למבצעים וספר בקרת האחזקה יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תיקון של נוהל, תרשים, רשימה, נתון או כל מידע אחר בספר העזר למבצעים או ספר בקרת האחזקה הטעון אישור מראש מאת המנהל לפי הוראות תקנות אלה, טעון אישור מראש מאת המנהל; {{ח:תתת|(2)}} תיקון של מידע כאמור בספר העזר למבצעים או ספר בקרת האחזקה שאינו כאמור בפסקת משנה (1), ואינו נתונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 393|בתקנה 393(א)(2)}}, יהיה מקובל על המנהל. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יחזיק את ספר העזר למבצעים ואת ספר בקרת האחזקה באופן שקל יהיה לעדכנם ולהחליף את דפיהם, ועל גבי כל דף יצוין תאריך העדכון; לעניין זה, ”דף“ – לרבות דף אלקטרוני. {{ח:סעיף|396|הפצת ספר עזר למבצעים וספר בקרת האחזקה, עדכוניהם ותיקוניהם|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יעמיד עותק מעודכן של ספר העזר למבצעים שלו ושל ספר בקרת האחזקה שלו, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ספר העזר למבצעים – {{ח:תתתת|(א)}} למנהל; {{ח:תתתת|(ב)}} בבסיס האם שלו; {{ח:תתתת|(ג)}} לרשות מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי – את החלקים הנוגעים לתפקידו; {{ח:תתתת|(ד)}} חלקיו הקשורים להפעלת טיסות – בכל מטוס שהוא מפעיל; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ספר בקרת האחזקה – {{ח:תתתת|(א)}} למנהל; {{ח:תתתת|(ב)}} בבסיס האם שלו; {{ח:תתתת|(ג)}} בכל שדה תעופה שבו יש למחזיק הרישיון הסדר קבוע לקבלת שירותי תחזוקת קו־חלקים הנוגעים לתחזוקת הקו; {{ח:תתתת|(ד)}} בכל מטוס המבצע טיסה לשדה תעופה שאין למחזיק הרישיון הסדר קבוע לקבלת שירותי תחזוקת קו בו – חלקים הנוגעים לתחזוקת קו; {{ח:תתתת|(ה)}} לרשות המוסמכת במדינת הרישום של מטוס זר שהוא מפעיל; {{ח:תתתת|(ו)}} לכל מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי או בתפקיד אחזקה – חלקים הנוגעים לתפקידו. {{ח:תת|(ב)}} תיקן מחזיק רישיון את ספר העזר למבצעים שלו או את ספר בקרת האחזקה שלו, ימציא את התיקון, בלא דיחוי, למנהל ולכל מי שהמפעיל האווירי העמיד לרשותו את ספר העזר למבצעים או את ספר בקרת האחזקה, לפי העניין, לפי תקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} המחזיק בספר עזר למבצעים או בספר בקרת האחזקה יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו מחזיק הרישיון כאמור. {{ח:סעיף|396א|הוראה לתיקון או שינוי ספר עזר למבצעים או ספר בקרת האחזקה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בכל עת, להורות למחזיק רישיון לבצע כל תיקון בספר העזר למבצעים או בספר בקרת האחזקה, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה, לפי הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ תיקון כאמור, יודיע על כך למחזיק הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל מחזיק הרישיון את ההודעה. {{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע למחזיק הרישיון על החלטתו. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק הרישיון יבצע תיקון שהורה עליו המנהל, בתוך שישים ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או, אם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) – בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל לפי תקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת הביצוע. {{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי בטיחות הטיסה מחייבת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הכנסת תיקון כאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שייתן למחזיק הרישיון, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור, הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב); מחזיק הרישיון יבצע את הנדרש מיד עם קבלת ההוראה, ואם הומצאו מידע והערות כאמור, יחולו תקנות משנה (ג) ו־(ד) בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|397|ספר טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון יחזיק ספר טיסה מעודכן ומאושר לכל סוג של מטוס בקטגורית תובלה שהוא מפעיל. {{ח:תת|(א1)}} מחזיק רישיון יעדכן את ספר הטיסה לפי הוראות המנהל או לפי כל עדכון שפרסם מחזיק תעודת הסוג, או שפרסמה הרשות המוסמכת במדינת התכן, שאישר המנהל. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק 13 סימן ו1|סימן ו{{ח:הערה|׳}}1: ניהול בטיחות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:סעיף|397א||תיקון: תשע״ד, תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|397ב|ניהול מסמכי הפעלה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} במסגרת מערכת ניהול הבטיחות שלו, מחזיק רישיון יקיים שיטה לניהול מסמכי הפעלה הנוגעים לבטיחות טיסה (בתקנה זו – מסמכי הפעלה), לשימוש כל האנשים המועסקים מטעמו בתפקיד תפעולי ולהנחייתם; שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תמלא אחר הדרישות המפורטות להלן: {{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההפעלה יאורגנו כך שתובטח גישה קלה למידע הנדרש לצורך הטיסות והפעולות הקרקעיות הכלולות בהם, ובאופן המקל על ניהול ההפצה והעדכון שלהם; {{ח:תתת|(2)}} המידע הכלול במסמכי ההפעלה יקובץ ויאורגן לפי החשיבות והשימושיות של המידע, כלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} מידע דחוף וחיוני, ובכלל זה מידע שאם לא יהיה זמין מיידית עלולה בטיחות ההפעלה להיות בסכנה; {{ח:תתתת|(ב)}} מידע דחוף בעל חשיבות גבוהה, ובכלל זה מידע העשוי להשפיע על רמת הבטיחות או לעכב את ההפעלה אם לא יהיה זמין בטווח זמן קצר; {{ח:תתתת|(ג)}} מידע המשמש לעתים תכופות; {{ח:תתתת|(ד)}} מידע להתייחסות כללית, ובכלל זה מידע הנדרש להפעלה אך אינו כלול בפסקאות (ב) או (ג); {{ח:תתתת|(ה)}} מידע שניתן לקבצו לפי שלב ההפעלה שבו נעשה במידע שימוש; {{ח:תתת|(3)}} מידע חיוני יסומן בהבלטה; {{ח:תתת|(4)}} תישמר עקביות במינוח ובשימוש במונחים המקובלים לפעולות ולפריטים משותפים; מסמכי ההפעלה יכללו מילון של מונחים, קיצורים וראשי תיבות וההגדרות שלהם, שיעודכנו לפי הצורך; כל המושגים המשמעותיים, ראשי התיבות והקיצורים הכלולים במסמכי ההפעלה צריכים להיות מוגדרים; {{ח:תתת|(5)}} תובטח אחידות ועקביות בין הסוגים של מסמכי ההפעלה, לרבות בעניין סגנון הכתיבה, המינוח, השימוש בסימנים ובגרפיקה ועיצוב המסמכים, כולל שמירה על מיקום עקבי של סוגים מסוימים של מידע, שימוש עקבי ביחידות מידה ושימוש עקבי בקודים; {{ח:תתת|(6)}} כל מסמך הפעלה יכלול רשימת תוכן עניינים בתחילתו, כדי לאפשר איתור בזמן קצר של המידע הכלול בו; עמודים המכילים מידע בדבר נוהלי חירום או מצבים בלתי רגילים יסומנו במיוחד, לצורך גישה מיידית; {{ח:תתת|(7)}} שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תעמוד בדרישות מערכת אבטחת איכות של מחזיק הרישיון, אם קיימת מערכת אבטחת איכות כאמור; {{ח:תתת|(8)}} שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תכלול יכולות לאיסוף מידע, סקירתו, הפצתו, ניהול העדכונים ועיבוד המידע והנתונים המתקבלים מכל מקורות המידע הנוגעים לסוג ההפעלה, לרבות מידע המתקבל ממדינת המפעיל, ממדינת התכן, ממדינת הרישום, מהיצרנים ומספקי ציוד; נוסף על כך שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תכלול יכולות לאיסוף מידע, סקירתו והפצתו בעקבות שינויים המתבצעים אצל מחזיק הרישיון, ובכלל זה: {{ח:תתתת|(א)}} שינויים הנובעים מהתקנת ציוד חדש; {{ח:תתתת|(ב)}} שינויים בעקבות ניסיון תפעולי; {{ח:תתתת|(ג)}} שינויים במדיניות ובנהלים; {{ח:תתתת|(ד)}} שינויים ברישיון ההפעלה האווירי או במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון; {{ח:תתתת|(ה)}} שינויים לצורך הקניית אחידות בצי המטוסים של מחזיק הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יסקור את מסמכי ההפעלה לשם בדיקת הצורך בעדכונם על בסיס עתי קבוע, אחת לשנה לפחות, וכן בהתקיים כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לאחר שינויים מהותיים בהתאגדות או במבנה הארגוני של מחזיק הרישיון; {{ח:תתת|(2)}} לאחר הכנסת שינויים טכנולוגיים; {{ח:תתת|(3)}} לאחר שינויים בחוקים ובתקנות הנוגעים לבטיחות ההפעלה. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יפתח שיטות להפצת מידע חדש; אופן העברת המידע צריך להיות פועל יוצא של מידת הדחיפות של המידע; השיטות יכללו אמצעים לווידוא שלבעל תפקיד תפעולי יש המידע העדכני ביותר. {{ח:סעיף|397ג|תכנית לניתוח נתוני טיסות|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון המפעיל מטוס שמסתו המורשית להמראה לפי ספר הטיסה שלו עולה על 20,000 ק״ג יקים ויפעיל, כחלק ממערכת ניהול הבטיחות שלו, תכנית ניתוח נתוני טיסות שתאפשר לו לבצע לכל הפחות את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מיפוי סיכונים בהפעלה וקביעת מרווחי בטיחות (Safety margins) מתאימים; {{ח:תתת|(2)}} זיהוי וכימות סיכונים להפעלה באמצעות איתור אירועים של חריגה ממגבלות ספר הטיסה או נוהלי התפעול של מחזיק הרישיון, וכן אירועים חריגים או מסוכנים; {{ח:תתת|(3)}} הערכת סיכוני הבטיחות בהתבסס על ניתוח הנתונים ובכלל אלה תדירות אירועים שאותרו ורמת חומרתם, וקביעה על בסיס המגמות העולות מניתוח הנתונים, אילו סיכונים לבטיחות הם בלתי מקובלים; {{ח:תתת|(4)}} הנהגת נהלים מתאימים לנקיטת פעולות מתקנות בשל סיכוני בטיחות בלתי מקובלים כאמור; {{ח:תתת|(5)}} בדיקת האפקטיביות של פעולות מתקנות שננקטו באמצעות ניטור מתמשך. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון רשאי להפעיל את תכנית ניתוח נתוני הטיסות שלו, כולה או חלקה, על ידי גורם מטעמו, ובלבד שהאחריות הכוללת לקיום ולניהול התכנית תישמר בידי מחזיק הרישיון. {{ח:תת|(ג)}} תכנית ניתוח נתוני הטיסות היא מערכת מידע בטיחותי כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 139|בסעיף 139(א) לחוק}}; נתונים ומידע שנאספו במסגרת התכנית ומידע שהופק באמצעותה ייחשבו מידע בטיחותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 139|באותו סעיף}}. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יקבע נהלים להפעלת התכנית, שיבטיחו כי הפעלת התכנית תהיה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ח|פרק ח׳ לחוק}}. {{ח:תת|(ה)}} בכפוף {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 139|לסעיף 139(ו) לחוק}}, מחזיק רישיון יפרסם לצוותי האוויר שלו מידע בטיחותי שהופק באמצעות התכנית, וישלב אותו במסגרת תכנית האימונים שהוא עורך לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן י״ג}}, ככל הנדרש לשיפור בטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ו)}} לא יראו תקנה זו כתקנה שנקבעה למטרות אחרות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 111|בסעיף 111(א) לחוק}}. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן ז|סימן ז׳: דרישות לגבי מטוס|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|398||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|399|דרישות כלליות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא רשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל ומצויה בו תעודת כושר טיסה מתאימה ותקפה; {{ח:תתת|(2)}} הוא מצוי במצב כשיר לטיסה ועונה על דרישות הכושר האוירי הישימות לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון רשאי להשתמש בשיטה שאישר המנהל לבקרת משקל ואיזון המבוססת על משקל ממוצע משוער לפי הענין, כדי לענות על דרישות כושר אוירי ומגבלות הפעלה ישימות. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאי מחזיק רשיון להפעיל מטוס, החכור על ידו ללא צוות, ובלבד שהוא רשום במדינה חברה בארגון הבינלאומי לתעופה האזרחית, אם נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 208|בתקנה 208(ב)}} בשינוי האמור בתקנת משנה (ד)(2)(ב). {{ח:תת|(ד)}} בהפעלת מטוס כאמור בתקנת משנה (ג), שהוא מטוס זר, יחולו כל אלה, בכפוף להסכם שנחתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|תקנה 48א}} החל לגבי הפעלתו של המטוס: {{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30א|תקנה 30א}} יחולו כאילו המטוס הוא מטוס ישראלי; {{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנות 30א}}, {{ח:פנימי|סעיף 30ב|30ב}} {{ח:פנימי|סעיף 30ג|ו־30ג}} מחזיק הרישיון יקיים את חובות הדיווח שקבעה מדינת הרישום לפי סעיפים ‎4.2.3(f)‎ ו־4.2.4 לחלק II לנספח 8 לאמנה; {{ח:תתת|(3)}} נוסף על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, ספר בקרת האחזקה של מחזיק הרישיון יכלול נהלים לעניין פסקת משנה (2); {{ח:תתת|(4)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי יתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 131|בתקנה 131}}, מערך האחזקה של המטוס מאושר בידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום שלו; {{ח:תתתת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 208|בתקנה 208(ב)(3)}}, אנשי צוות האוויר יהיו גם בעלי רישיונות שהוציאה או הכירה בהם הרשות המוסמכת במדינת הרישום של המטוס ואחד מהם לפחות יהיה בעל רישיון כאמור המסמיך אותו להפעיל את סוג מכשיר הרדיו שבו משתמשים במטוס; {{ח:תתתת|(ג)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 394|בתקנה 394}}, ספר בקרת האחזקה יהיה מקובל על הרשות המוסמכת במדינת הרישום של המטוס; {{ח:תתתת|(ד)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 396|בתקנה 396}}, מחזיק הרישיון יעמיד עותק מעודכן של ספר בקרת האחזקה לרשות המוסמכת במדינת הרישום של המטוס; {{ח:תתתת|(ה)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 397|תקנה 397}}, תיקונים לספר הטיסה של המטוס יהיו באישור הרשות המוסמכת במדינת הרישום ולא באישור המנהל; {{ח:תתתת|(ו)}} אם מגבלות ההפעלה שקבעה מדינת הרישום מחמירות על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 406|תקנה 406}}, המטוס עומד במגבלות ההפעלה שקבעה מדינת הרישום; {{ח:תתתת|(ז)}} אם דרישות המכשירים והציוד שקבעה מדינת הרישום מחמירות על הוראות תקנות אלה, מתקיימות לגבי המטוס דרישות המכשירים והציוד שקבעה מדינת הרישום; {{ח:תתתת|(ח)}} על הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגבי המטוס יחולו דיני מדינת הרישום; {{ח:תתתת|(ט)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 420|בתקנה 420}}, נוהלי מחזיק הרישיון לעניין מעקב אחר פרסומי יצרן המטוס ויצרני הציוד התעופתי המותקן בו, לשם בדיקת היעילות של מערך אחזקה, ולשינוי מערך האחזקה בהתאם לכך, יהיו מקובלים על מדינת הרישום; {{ח:תתתת|(י)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 423|בתקנה 423}}, הנתונים הטכניים לביצוע שינויים או תיקונים במטוס יהיו מקובלים על מדינת הרישום; יראו שינוי או תיקון שהרשות המוסמכת במדינת התכן אישרה בעבר את נתוניו הטכניים כשינוי או תיקון שנתוניו הטכניים מקובלים על מדינת הרישום. {{ח:סעיף|400||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|401|הוראות מיוחדות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס שניתנה לו תעודת סוג לפני 1 ביולי 1942. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס שניתנה לו תעודת סוג אחרי 1 ביולי 1942 אלא אם כן הוא הורשה כמטוס בקטגוריה תובלה והוא עונה גם על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 406|תקנה 406(א), (ב) ו־(ה)}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|402|איסור הפעלת מטוס חד מנועי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס חד מנועי לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}. {{ח:סעיף|403|מגבלות טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ב־5}} {{ח:תת|(א)}} לא יבצע מוביל אוירי כל הפעלה במטוס דו מנועי או תלת מנועי, המונע במנועי בוכנה, בנתיב שמצוייה בו נקודה הרחוקה משדה תעופה מתאים, יותר משעת טיסה באויר יציב, במהירות שיוט רגילה כשמנוע אחד אינו פועל. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס המונע במנועי טורבינה בטיסת EDTO אלא אם כן המנהל אישר הפעלה זאת לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|פרט 2 לתוספת השישית}}, וההפעלה מבוצעת לפי תנאי האישור ולתקנות אלה; באישור להפעלת טיסת EDTO יורה המנהל את זמן ההסטה המרבי המאושר לאותו שילוב מטוס־מנוע לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 3|פרט 3 לתוספת השישית}}; אישור המנהל כאמור יירשם במפרטי הפעלה של מחזיק הרישיון. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה במהירות שיוט או 400 מיילים ימיים (740 ק״מ), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום אלא אם כן הורשה או אושר המטוס כמתאים לנחיתת ציף (ditching) בהתאם להוראות נחיתת הציף בחלק 25 ל־פ.א.ר. {{ח:סעיף|404|מבחני הוכחת מטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון לא יפעיל מטוס שלא הוכח כמתאים לשימוש בהפעלה המיועדת, אלא אם כן מטוס מאותו סוג עבר, להנחת דעתו של המנהל, ובנוסף למבחני רישוי סוג שלו, לפחות 100 שעות מבחני התאמה הכוללת מספר סביר של טיסות לשדות תעופה בנתיב ואשר מהן 10 שעות לפחות של מבחני ההתאמה כאמור, יבוצעו בלילה; המנהל רשאי להפחית את מספר השעות הכולל האמור אם הוכחה להנחת דעתו רמת כשירות המצדיקה את ההפחתה. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון לא יפעיל מטוס מסוג שעבר מבחני התאמה לשימוש לגבי סוג ההפעלה המיועד, אלא אם כן הוכיח שאותו סוג מטוס מתאים לשימוש בהפעלה המיועדת או אם תכן הסוג של אותו מטוס עבר שינוי מהותי; תקנת משנה זו לא תחול אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} המטוס עבר לפחות 50 שעות של מבחני התאמה להנחת דעתו של המנהל, לרבות מספר סביר של טיסות לשדות תעופה בנתיב; {{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר חריגות לגבי המטוס בנסיבות מיוחדות המצדיקות אי מילוי הוראות תקנת משנה זו. {{ח:תת|(ג)}} לענין תקנת משנה (ב) יחשב תכן סוג מטוס כשונה באורח מהותי אם השינויים כוללים – {{ח:תתת|(1)}} התקנת מנועים שאינם מסוג המנועים שאותו סוג המטוס הורשה עימם; {{ח:תתת|(2)}} במטוס או ברכיביו שינויים המשפיעים מהותית על איפיוני הטיסה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} לא יוליך מחזיק רשיון נוסע במטוס בעת ביצוע מבחני התאמה למעט מי שמבצע את המבחנים או מי שמונה לכך על ידי המנהל, אולם רשאי הוא להוביל דואר או מטען שאישר המנהל. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן ח|סימן ח׳: מגבלות הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|405||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|406|כללי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון המפעיל מטוס, המונע במנועי בוכנה, בקטגוריה תובלה, יעמוד בדרישות תקנות 121.175 עד 121.187 לפ.א.ר. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון המפעיל מטוס – {{ח:תתת|(1)}} המונע במנועי טורבינה בקטגוריה תובלה יעמוד בדרישות תקנות 121.189 עד 121.197 לפ.א.ר.; {{ח:תתת|(2)}} המונע במנועי טורבו מדחף בקטגוריה תובלה, שהורשה אחרי 29 באוגוסט 1959 וניתנה לו לפני התאריך האמור תעודת סוג עם אותו מספר של מנועי בוכנה, יעמוד בדרישות תקנות 121.175 עד 121.187 לפ.א.ר. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רשיון המפעיל מטוס גדול שאינו בקטגוריה תובלה יעמוד בדרישות תקנות 121.199 עד 121.205 לפ.א.ר., וכל קביעה כי מטוס גדול כאמור עומד בדרישות התקנות האמורות תתבסס על ביצועים מאושרים בלבד. {{ח:תת|(ד)}} נתוני הביצועים בספר הטיסה של המטוס חלים לגבי בדיקה לקביעת עמידה בדרישות תקנות 121.175 עד 121.197 לפ.א.ר.; כאשר הבדיקה נעשית בתנאים שונים מאלה שעליהם התבססו נתוני הביצועים, תיקבע העמידה בדרישות על ידי שקלול (אינטרפולציה) או על ידי חישוב השפעות השינויים במשתנים המסויימים אם תוצאות השקלול או החישוב הינם מדוייקים באורח מהותי כמו בתוצאות של מבחנים ישירים. {{ח:תת|(ה)}} לא ימריא אדם מטוס, המונע במנועי בוכנה, בקטגוריה תובלה כשמשקלו עולה על המשקל המותר לשימוש באותו מסלול ובתנאי שאותו מסלול נקבע בהתאם למגבלות המראה ממסלול של כללי הפעלה בקטגוריה תובלה כאמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} ולאחר שנלקחו בחשבון תיקוני טמפרטורה כאמור בספר הטיסה הישים של המטוס. {{ח:תת|(ה1)}} בבואו ליישם הוראות תקנה זו לעניין חישוב מגבלות ההמראה של המטוס, מחזיק רישיון יביא בחשבון את רמת הדיוק במפות ובתרשימים הישימים. {{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי להתיר במפרטי ההפעלה חריגות מדרישות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ח|סימן זה}} אם קיומן של נסיבות מיוחדות גורם לכך שעמידה דווקנית בהן אינה חיונית לבטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ז)}} המנהל רשאי לקבוע כי הרוחב של 15 ק״מ שנקבע בתקנות 121.179 עד 121.183 לפ.א.ר. ניתן להצרה בתחום 15 ק״מ מכל צד של הנתיב המתוכנן עד כדי 8 ק״מ בנתיב שארכו לא יעלה על 30 ק״מ וזאת כאשר מפעילים טיסה לפי כטר״מ או כאשר מתקני הניווט מספקים זיהוי אמין ומדוייק של פני הקרקע הגבוהים ושל המכשולים המצויים מחוץ לתחום של 8 ק״מ. {{ח:תת|(ח)}} מחזיק רישיון המפעיל מטוס זר, ימלא אחר מגבלות ההפעלה שקבעה מדינת הרישום של המטוס, אם הן מחמירות על המגבלות הקבועות בתקנה זו. {{ח:תת|(ט)|(1)}} בתקנות משנה (א), (ב)(2), (ד) ו־(ז), תקנות 121.175 עד 121.187 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (9) בטבלה שבתוספת השנייה}}. {{ח:תתת|(2)}} בתקנות משנה (ב)(1) ו־(ד), תקנות 121.189 עד 121.197 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (10) בטבלה שבתוספת השנייה}}. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן ט|סימן ט׳: דרישות כושר אוירי מיוחדות|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|407||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|408|הובלת מטען|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} על הובלת מטען בתאי הנוסעים ובתאי המטען יחולו תקנות 121.285 ו־121.287 לפ.א.ר. {{ח:סעיף|408א|מיקום למיזעור נזק למטוס מחומרי נפץ|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון יבטיח כי בכל מטוס שהוא מפעיל המורשה לשאת מעל 60 נוסעים, ייקבע מיקום שבו ניתן לשים פצצה, מטען חבלה או חומר נפץ שהתגלו במטוס תוך כדי טיסה, כדי למזער את הסיכון למטוס. {{ח:סעיף|409|הדגמת נהלי פינוי חירום|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הוכח שאותו סוג ודגם של מטוס לא ביצע בעת מתן תעודת סוג את האמור בתקנה 25.803 לפ.א.ר. שהיו בתוקף החל מיום 1 בדצמבר 1978, יוכיח מחזיק רשיון של מטוס בעל תפוסה של יותר מ־44 נוסעים והמשמש להולכת נוסעים, להנחת דעתו של המנהל, על ידי הדגמה ממשית כאמור בפיסקה (A) לתוספת D לחלק 121 לפ.א.ר., כי נהלי פינוי החרום מאפשרים פינוי של כל תפוסת המושבים במטוס, לרבות של אנשי הצוות, תוך 90 שניות או פחות. {{ח:תת|(א1)}} בתקנת משנה (א), תקנה 25.803 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרטים (11) ו־(12) בטבלה שבתוספת השנייה}}, והאמור בפסקה (a) לתוספת D לחלק 121 יחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (12) בטבלה שבתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון יבצע להנחת דעתו של המנהל, הדגמה חלקית של נהלי חירום בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג) כל פעם – {{ח:תתת|(1)}} כאשר מוכנס לשירות לראשונה סוג ודגם של מטוס בהפעלה של הולכת נוסעים, אם בעל הרשיון לא ביצע הדגמה על פי האמור בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} כאשר משנים את מספר הדיילים המוצבים במטוס כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 429|בתקנה 429}}, את מיקומם בתא הנוסעים או את נהלי עבודתם של הדיילים בעת פינוי חירום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 431|בתקנה 431}}; {{ח:תתת|(3)}} כאשר מספר פתחי החירום, סוגם, מיקומם או אופן הפעלתם במטוס – שונה. {{ח:תת|(ג)}} בעת ביצועה של הדגמה חלקית, על מחזיק רשיון – {{ח:תתת|(1)}} להגיש בקשה למנהל ולבקש אישורו מראש לפני ביצוע ההדגמה; {{ח:תתת|(2)}} להוכיח את יעילות תכנית ההדרכה שלו לאנשי הצוות בנושאי חירום ונהלי פינוי חירום באמצעות ביצועה של הדגמה חלקית ללא השתתפותם של נוסעים ובפיקוחו של המנהל; דיילים המוצבים באותו דגם וסוג של מטוס חייבים להיות מסוגלים לפתוח, על פי הנהלים של מחזיק הרישיון, 50 אחוזים מפתחי החירום הנמצאים בגובה רצפת תא הנוסעים, 50 אחוזים מפתחי חירום שלא בגובה הרצפה שפתיחתם בידי דייל מוגדרת בידי מחזיק הרישיון כתפקיד שיש לבצעו במקרה המחייב מילוט חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 431|תקנה 431}}, והפעלתן של 50 אחוזים מהמגלשות; פתחי החירום והמגלשות יבחרו על ידי המנהל ויהיו מוכנים לשימוש תוך 15 שניות; {{ח:תתת|(3)}} ההדגמה תבוצע על ידי דיילים שבחר באקראי המנהל מתוך הדיילים המועסקים על ידי מחזיק הרשיון ואשר עברו קורס אימונים מאושר, כולל עמידה במבחנים עיוניים או מעשיים בנושא ציוד ונהלי חירום. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רשיון העומד להפעיל מטוס אחד או יותר בהפעלה ממושכת מעל לים, או שהמטוס נדרש להיות מצוייד בציוד כאמור בתקנה 121.339 לפ.א.ר., יוכיח, להנחת דעתו של המנהל, על ידי תרגול של נחיתת חירום מדומה על המים, כי הוא מסוגל לבצע ביעילות נוהלי נחיתת ציף (ditching). {{ח:תת|(ה)}} עבור סוג ודגם של המטוס אשר לגביו נדרש מחזיק רשיון לבצע לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} הדגמת נחיתת ציף כאמור בתקנת משנה (ד), הדגמת נחיתת הציף תבוצע על ידי הוצאת כל חגורות ההצלה ממקום איחסונן והשלכה למים של סירת הצלה או מגלשה שתיבחר על ידי המנהל וניפוחה; אנשי צוות שהוצבו לסירת הצלה או למגלשה יפעילו תוך מתן הסבר, כל פרט ופרט של ציוד החירום הנדרש. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן י|סימן י׳: דרישות מכשירים וציוד|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|410||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|411|מכשירים וציוד במטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ז־2, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} דרישות המכשירים והציוד, ובכלל זה הפעלתם, השימוש בהם ותחזוקתם כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן י|בסימן זה}} חלות על כל הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} דרישות מכשירים וציוד, הפעלתם, השימוש בהם ותחזוקתם, יהיו כאמור בתקנות 121.305, 121.307 עד 121.316, 121.317(a) עד (d)‏, 121.318 עד 121.351, 121.354, 121.355, 121.356 הנוגעות לטרנספונדר, ו־121.357 עד 121.359 לפ.א.ר.; מכשירים וציוד כאמור יאושרו ויותקנו לפי כללי הכושר האווירי הישימים לאותם מכשירים וציוד. {{ח:תת|(ב1)}} נוסף על הוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.309, חומר הכיבוי במטף כיבוי אש המותקן בתא השירותים במטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לאחר ד׳ בטבת התשע״ב (30 בדצמבר 2011), וכן חומר הכיבוי במטף כיבוי אש נייד המותקן בכל מקום אחר במטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לאחר כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), לא יהיה מסוג המפורט בנספח הראשון (Annex A), קבוצה 2 (Group II) במהדורה מס׳ 8 משנת 2009 של פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון, 2009 (Montreal Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל. {{ח:תת|(ב2)}} נוסף על האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.311, מושבי הדיילים האמורים בפסקה (g) לפ.א.ר. האמור, יפנו לפנים או לאחור בזווית שאינה עולה על 15 מעלות מציר האורך של המטוס. {{ח:תת|(ב3)}} נוסף על האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.313, המטוס יצויד באופן שיאפשר לבקר, מכל אחד ממושבי הטייסים, את כל האזור מחוץ לתא הטייס שליד דלת תא הטייס, באופן שיאפשר לזהות בני אדם המבקשים להיכנס לתא הטייס ולגלות התנהגות חשודה או איום אפשרי. {{ח:תת|(ב4)}} נוסף על האמור בפ.א.ר. 121.323, מטוסים המופעלים בלילה יהיו מצוידים בתאורה בתא הנוסעים. {{ח:תת|(ב5)}} מדי הגובה הנדרשים בהוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.305 ו־121.325 לשם הפעלה לפי כט״מ יהיו מסוג counter drum-pointer או בעלי תצוגה דומה ולא יהיו מסוג drum-pointer או three-pointer. {{ח:תת|(ב6)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב7)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ובהוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.339, הוראות פסקאות (a)‏(2), (3) ו־(4) לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.339 יחולו לגבי מטוס המופעל בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה או 400 מיילים ימיים (740 ק״מ), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום. {{ח:תת|(ב8)}} נוסף על הוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.339, סירות ההצלה הנדרשות על פי הוראות פסקה ‎(a)(2)‎ לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} כאמור יעמדו בנוהל תקן טכני TSO-C69c או TSO-C70a, וערכת ההישרדות האמורה בפסקה (c) לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} כאמור תכלול ציוד הישרדות והצלה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}. {{ח:תת|(ב9)}} על אף האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} ‎121.343(g)‎, בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} ‎121.344(g)‎ ובפ.א.ר{{ח:הערה|.}} ‎121.344a(e)‎ – רשם נתוני טיסה יפעל ברציפות בזמן הטיסה. {{ח:תת|(ב10)}} ציוד התקשורת הנדרש לפי הוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.345, 121.347 ו־121.349, יאפשר תקשורת בתדר החירום התעופתי 121.5 מגהרץ. {{ח:תת|(ב11)}} נוסף על האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.349, מטוס המופעל בטיסת EDTO לזמן הסטה העולה על 180 דקות יצויד במערכת תקשורת העונה על דרישות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.99‎(d)‎. {{ח:תת|(ב11א)}} נוסף על האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.354, מפעיל אווירי של מטוס שיש לציידו במערכת TAWS לפי תקנת משנה (א), יקבע ויישם, במערך האחזקה של המטוס, נהלים לעניין ניהול בסיס הנתונים של מערכת TAWS, שיבטיחו הפצה ועדכון תכופים (timely) של מידע בדבר פני השטח ומכשולים למערכת ה־TAWS בכל מטוס שהוא מפעיל כאמור. {{ח:תת|(ב12)}} על אף האמור בהוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.356, חובות הציוד וההפעלה לעניין טרנספונדר החלות לגבי מטוסים שמסתם המרבית המורשית להמראה עולה על 33,000 ליברות, לפי סודר (a) בטבלה לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} האמור, יחולו לגבי כל מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב13)}} נוסף על האמור בהוראות פ.א.ר. 121.359, רשמקול תא הטייס כאמור באותן הוראות פ.א.ר., לא יהיה מסוג סרט מגנטי או סליל. {{ח:תת|(ב14)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), ונוסף על האמור בתקנות משנה (ב1) עד (ב13), תקנות 121.305, 121.307 עד 121.315, ‎121.317(a)‎ עד (d)‏, 121.318 עד 121.351, 121.354, 121.355, 121.356 הנוגעות לטרנספונדר, ו־121.357 עד 121.359 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}}, יחולו כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} תקנה 121.310 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (13) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(2)}} תקנה 121.311 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (14) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(3)}} תקנה 121.313 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (15) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(4)}} תקנות 121.318 ו־121.319 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (16) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(5)}} תקנות 121.323 ו־121.325 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (17) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(6)}} תקנה 121.335 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (18) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(7)}} תקנה 121.343 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (19) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(8)}} תקנות 121.343, 121.344, 121.344a ו־121.359 יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (20) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(9)}} תקנה 121.344a לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (21) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(10)}} תקנה 121.349 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (22) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(11)}} תקנה 121.351 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (23) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(12)}} תקנה 121.354 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (24) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(13)}} תקנה 121.357 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (25) בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(14)}} תקנה 121.358 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2|בפרט (26) בטבלה שבתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ג)}} מד מהירות אוויר יכוייל ביחידת קשר (Knots) ומגבלת מהירות אויר ומידע הקשור בכך יצויין בספר הטיסה של המטוס והשלטים המתאימים יבוטאו ביחידות קשר (Knots). {{ח:תת|(ד)}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנות 31א}} {{ח:פנימי|סעיף 515|ו־515(ב)}}, מפעיל אווירי לא יפעיל מטוס ולא ימריא אדם מטוס אלא אם כן המכשור והציוד שלהלן מצויים במצב שמיש – {{ח:תתת|(1)}} מכשירים וציוד הדרושים לשם עמידה בכללי הכושר האווירי שלפיה ניתנה למטוס תעודת סוג וכנדרש בתקנות 121.213 עד 121.283 ותקנה 121.289 לפ.א.ר.; {{ח:תתת|(2)}} מכשירים וציוד כאמור בתקנות 121.305 עד 121.321 ותקנה 121.359 לפ.א.ר. לכל ההפעלות, ומכשירים וציוד כאמור בתקנות 121.323 עד 121.351 לפ.א.ר. לסוג ההפעלה המצויין בהן, כאשר מכשירים וציוד אלה אינם נדרשים לפי פיסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|411א|ציוד למטוס ימי|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}, לא יפעיל אדם מטוס ימי, לרבות כלי אמפיבי המופעל כמטוס ימי, אלא אם כן המטוס מצויד בכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} חגורת הצלה אחת או מיתקן ציפה אישי דומה לכל אדם במטוס, המאוחסנים בהישג יד ממושב הנוסע; {{ח:תתת|(2)}} ציוד ליצירת אותות קוליים הנכללים בתקנות הבין־לאומיות למניעת התנגשויות בים משנת 1972 (Convention on the International Regulations for Preventing Collisions at Sea, 1972), העומדות לעיון הציבור באתר האינטרנט בלא תשלום; {{ח:תתת|(3)}} עוגן צף (drogue). {{ח:סעיף|411ב|ציוד למטוס המופעל מעל אזורים שבהם פעולות חיפוש והצלה קשות במיוחד|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}, לא יפעיל אדם מטוס בטיסה מעל אזורים יבשתיים אשר המדינה האחראית על מתן שירותי נת״א שבהם הגדירה כי פעולות חילוץ והצלה בהן הן קשות במיוחד, אלא אם כן המטוס מצויד בכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אמצעי איתות פירוטכני; {{ח:תתת|(2)}} משדר מיקום חירום להישרדות (ELT(S)‎) אחד לפחות; {{ח:תתת|(3)}} 2 ליטרים של מי שתייה לכל קבוצה של 50 אנשים הנמצאים במטוס, או לכל חלק מקבוצה של 50 אנשים, המאוחסנים במכלים עמידים; {{ח:תתת|(4)}} סכין; {{ח:תתת|(5)}} קובץ של סימני איתות קרקע–אוויר. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הציוד המפורט בפסקאות (3), (4) ו־(5) אינו נדרש לגבי מטוס שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נשאר, בכל נקודה בנתיב, במרחק טיסה שאינו עולה על 120 דקות, במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל, למטוס המסוגל להמשיך בטיסה כאשר המנוע הקריטי אינו פועל, מאזור שבו חילוץ והצלה אינם קשים במיוחד, או במרחק שאינו עולה על 30 דקות טיסה, במהירות שיוט, מאזור שבו חילוץ והצלה אינם קשים במיוחד לכל מטוס אחר; {{ח:תתת|(2)}} מטוס שתעודת הסוג שלו ניתנה לפי פרק 25 לפ.א.ר. או שווה ערך לו, כל עוד אינו רחוק למעלה מ־90 דקות טיסה במהירות שיוט מאזור המתאים לנחיתת חירום. {{ח:סעיף|411ג|ציוד למטוס בעל מגבלות מהירות המבוטאות במספר מאך|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}, לא יפעיל אדם מטוס בעל מגבלות מהירות המבוטאות במונחים של מספר מאך, אלא אם כן המטוס מצויד במציין מספר מאך. {{ח:סעיף|411ד|מידע בעניין חיפוש והצלה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}, מחזיק רישיון יבטיח כי בכל טיסה נמצא בתא הטייס, במקום נגיש, כל המידע החיוני בדבר שירותי החיפוש וההצלה באזורים שמעליהם מתוכנן המטוס לטוס. {{ח:סעיף|411ה||תיקון: תשע״ד, תשפ״א־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|411ו|רשימת ציוד מזערי|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} על רשימת ציוד מזערי ועל הכנתה לאישור המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31א|התקנה האמורה}}, הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} מחזיק רישיון יכין רשימת ציוד מזערי לכל סוג של מטוס שהוא מפעיל; {{ח:תת|(2)}} מחזיק רישיון יבסס את רשימת הציוד המזערי על רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג המטוס כאמור; {{ח:תת|(3)}} מחזיק רישיון יבטיח כי רשימת הציוד המזערי תהיה נגישה לטייס המפקד לפני תחילת הטיסה ותאפשר לו לקבוע אם, במקרה שקיימים במטוס ציוד או מכשירים שאינם שמישים, ניתן לבצע טיסה, או להמשיך טיסה מנקודה שבה בוצעה חניית ביניים; {{ח:תת|(4)}} מחזיק רישיון יכלול בספר העזר למבצעים כל רשימת ציוד מזערי שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|תקנה 31א}}. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן יא|סימן י״א: דרישות מיוחדות לאחזקה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|412||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|413|תחזוקת קו מחוץ לישראל|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ב־6}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 172|סעיף 172(4)(א) לחוק}}, מחזיק רישיון רשאי לקבל שירותי תחזוקת קו בשדה תעופה מחוץ לישראל, גם ממי שאינו טכנאי לבדק מטוס הפועל במסגרת מכון בדק שניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}}, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}} הוא רשאי להפעיל מטוס לאחר שבוצעה בו פעולת אחזקה במסגרת תחזוקת קו כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} מחזיק הרישיון התקשר בהסכם לקבלת שירותי תחזוקת הקו עם גוף שמחזיק הרישיון וידא כי מתקיימים לגביו כל אלה (להלן – מכון בדק זר): {{ח:תתת|(א)}} הוא בעל רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק, שניתן מאת רשות מוסמכת במדינה חברה, ובלבד שהמנהל לא הורה לבעל הרישיון לגבי אותה מדינה, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא ניתן להסתמך על דיניה לעניין רישוי והפעלה של מכוני בדק כמספקים רמת בטיחות מקבילה לזאת המושגת באמצעות אמות המידה שבפרק 6 לחלק II לנספח 8 לאמנה; הורה המנהל כאמור, יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט; {{ח:תתת|(ב)}} הוא בעל הגדרים מתאימים ורשימת יכולת מתאימה, לביצוע תחזוקת קו לסוגי המטוסים בשילוב עם סוגי המנועים שמפעיל מחזיק הרישיון באותו שדה תעופה; {{ח:תתת|(ג)}} הוא מעסיק אדם שהתקיימו לגביו התנאים האלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימים לסוג המטוס בשילוב עם סוג המנוע שלגביו נדרשת תחזוקת הקו שנתנה לו הרשות המוסמכת במדינה שלפי דיניה ניתן הרישיון למכון הבדק הזר, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של המטוס; {{ח:תתתת|(2)}} המדינה החברה שלפיה ניתנו הרישיון או ההרשאה כאמור בפסקת משנה (1), אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון לגביה, בהחלטה מנומקת, שלא ניתן להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הורה המנהל כאמור, יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט; {{ח:תתתת|(3)}} הוא קיבל הדרכה לעניין הוראות ספר בקרת האחזקה של מחזיק הרישיון ולעניין המידע התחזוקתי הישים; {{ח:תתתת|(4)}} הוא מסוגל לקרוא, לכתוב, להבין ולתקשר בשפה שבה ערוכים המידע התחזוקתי, הנהלים או הרישומים, לפי תקנות אלה; {{ח:תתתת|(5)}} אם מחזיק הרישיון יפעיל לאותו שדה תעופה מטוס המורשה לבצע טיסות EDTO – הוא נמנה על רשימת מוסמכי ה־EDTO של מכון הבדק הזר בעת ביצוע פעולות EDTO שקבע מחזיק הרישיון; {{ח:תת|(2)}} אדם כאמור בפסקה (1)(ג), שהתקיימו בו כל התנאים המפורטים להלן, אישר את החזרת המטוס לשירות, באמצעות מתן תעודת אחזקה ושחרור למטוס שנחתמה בידו: {{ח:תתת|(א)}} הוא פועל במסגרת זכויותיו לפי הרישיון או ההרשאה האמורים בפסקה (1)(ג)(1); {{ח:תתת|(ב)}} הוא כלול ברשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של מכון הבדק הזר; {{ח:תתת|(ג)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בביצוע אחזקה לסוג המטוס בשילוב עם סוג המנוע, שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע האחזקה; {{ח:תתת|(ד)}} הוא הכין את תעודת האחזקה והשחרור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|תקנה 133(ב)(4)}}, בשינוי זה שבמקום נוהלי היצרן או המפעיל האווירי האמורים {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133(ב)(4)(א)(1)}} יבואו נוהלי מכון הבדק הזר; {{ח:תת|(3)}} שירותי אחזקת הקו ניתנו לפי ההגדרים, ההרשאות והתנאים שנקבעו ברישיון מכון הבדק הזר. {{ח:סעיף|413א|תיקון תקלה מחוץ לישראל בנסיבות בלתי צפויות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 172|סעיף 172(4)(א) לחוק}}, במקרה שבו, בשל נסיבות בלתי צפויות, נמצאה תקלה במטוס בשדה תעופה מחוץ לישראל שבו אין למחזיק הרישיון הסדר לקבלת שירותי תחזוקת קו, והמטוס אינו יכול להמריא בלא תיקון התקלה, מחזיק הרישיון רשאי לקבל שירותי אחזקה למטוס כאמור, גם ממכון בדק שלא ניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}} (להלן – מכון בדק זר), וכן ממי שאינו טכנאי לבדק מטוס הפועל במסגרת מכון בדק שניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}}, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}} הוא רשאי להפעיל את המטוס לאחר שבוצעה בו פעולת אחזקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} התקלה ניתנת לתיקון במסגרת תחזוקת קו; {{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרישיון וידא, לאחר שביצע הערכה כי מתקיימים לגבי מכון הבדק הזר כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק, שניתן מאת הרשות המוסמכת במדינה חברה, ובלבד שדיניה, לעניין רישוי והפעלה של מכוני בדק אינם קובעים דרישות הפחותות מהנדרש לפי אמות המידה שבפרק 6 לחלק II לנספח 8 לאמנה, למעט הוראות הנספח שהמנהל הודיע לגביהן, לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 4|סעיפים 4(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 6|ו־6(ד) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, כי ישראל פועלת באופן שונה, והוראות הדין הישראלי בעניין מקלות לעומת הוראות הנספח, והכול אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת; {{ח:תתתת|(ב)}} סוג המטוס שבו יבוצע התיקון כלול בהגדרים וברשימת היכולת שלו, והתיקון יכול להתבצע לפי מגבלות הקבועות ברשימת היכולת כאמור; {{ח:תתתת|(ג)}} יש לו מערכת איכות, המבטיחה רמה מקצועית טובה בביצוע התיקון, וביצועו לפי קובץ הנהלים שלו (Maintenance Organization's Procedure Manual); {{ח:תתתת|(ד)}} הוא יבצע את התיקון לפי המידע התחזוקתי הישים ולפי נוהלי מחזיק הרישיון; {{ח:תתתת|(ה)}} באדם המיועד לחתום על תעודת האחזקה והשחרור מטעמו של מכון הבדק הזר יתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימים, שניתנו לו לפי דיני המדינה החברה שנתנה את הרישיון למכון הבדק הזר, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט, ובלבד שהמדינה החברה כאמור אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון לגביה, בהחלטה מנומקת, שלא ניתן להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הורה המנהל כאמור, יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט; {{ח:תתתתת|(2)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחזוקת סוג המטוס שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת האחזקה נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג מטוס שלגביו בוצעה פעולת האחזקה; {{ח:תתתתת|(3)}} הוא כלול ברשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של מכון הבדק הזר; {{ח:תתתתת|(4)}} אם התקלה במטוס המתוכנן לבצע טיסת EDTO – הוא כלול ברשימת מוסמכי ה־EDTO של המכון הזר; {{ח:תתת|(3)}} אדם כאמור בפסקה (2)(ה), הפועל במסגרת זכויותיו לפי הרישיון או ההרשאה האמורים בפסקה (2)(ה)(1)(א), אישר את החזרת המטוס לשירות, באמצעות מתן תעודת אחזקה ושחרור למטוס שנחתמה בידו; על החזרה לשירות כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|תקנה 133(ב)(2)}}; {{ח:תתת|(4)}} ההגדרים, ההרשאות והתנאים שנקבעו ברישיון מכון הבדק הזר מאפשרים לו תיקון התקלה; {{ח:תתת|(5)}} בוצע תיאום בין מכון הבדק הזר לבין גופים מוסמכים לביצוע אחזקה הנוגעים לעניין, לפי נוהלי מחזיק הרישיון, ובכלל זה לעניין איתור התקלה, כל מידע הנחוץ לתיקונה, ביצוע רישומי פעולות בדק, תיקון התקלה והעברת מידע לגביהם. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון שהסתייע במכון בדק זר לתיקון תקלה כמפורט בתקנת משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} ידווח על כך למנהל בתוך 3 ימים מהשלמת פעולת הבדק על ידי מכון הבדק הזר; {{ח:תתת|(2)}} יוודא ביצוע בדיקה חוזרת למטוס מיד עם חזרתו לישראל, לשם הבטחת כשירותו האווירית. {{ח:סעיף|414|גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יודיע למנהל על כל גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק שהוא מבקש שיבצע פעולות בדק במטוסים שהוא מפעיל, ובכלל זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 413|בתקנה 413}}, ויקבל את אישורו של המנהל לכך (להלן {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} – גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק). {{ח:תת|(ב)}} העברת ביצוע האחזקה מגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק לגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק אחר, שלא לפי אישור לפי תקנת משנה (א), טעונה את אישור המנהל מראש ובכתב. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 129|בתקנות 129}} {{ח:פנימי|סעיף 133|ו־133}}, מפעיל אווירי לא יקבל שירותי אחזקה מיצרן המטוס המחזיק תעודת סוג למטוס אלא אם כן היצרן כאמור מחזיק ברישיון מכון בדק, או שהוא מכון בדק זר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 413|בתקנות 413}} {{ח:פנימי|סעיף 413א|ו־413א}}. {{ח:סעיף|415||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|416|אחריות לכשירות אווירית נמשכת|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון אחראי לכשירות האווירית הנמשכת של כל מטוס שהוא מפעיל, לרבות גוף המטוס, מנועיו, מדחפיו, וציוד תעופתי שבו, ובכלל זה יבטיח כי לא תבוצע טיסה אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} אחזקת המטוס מבוצעת לפי מערך האחזקה ונוהלי ספר בקרת האחזקה; {{ח:תתת|(2)}} המטוס נשמר ומתוחזק במצב כשיר אווירית. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יוודא כי עומדים לרשותו של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק, כוח אדם כשיר, מיתקנים וציוד, ומערכת איכות המתאימים ומספיקים לביצוע נאות של האחזקה. {{ח:סעיף|417||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|418|דרישות נוספות למערך אחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון יהיה אחראי לכך שמערך האחזקה של המטוסים המופעלים על ידו יכלול, בנוסף לנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|תקנה 131}}, כל אלה – {{ח:תת|(1)}} שיטות ביצוע אחזקה שגרתית; {{ח:תת|(2)}} נהלים שמטרתם לוודא שכל הבדיקות והחלפת החלקים מבוצעים בהתאם למערך האחזקה ושכל האפיצויות (Tolerance) הדרושות בעת ביצוע ביקורת ובדיקת כפל, כלולות במערך האחזקה; {{ח:תת|(3)}} סימון של סעיפי הבדיקה שבהם נדרשת ביקורת על ידי מבקר; ביקורת כאמור תבוצע לפחות על אותם סעיפי המערך הקשורים בפריטי מבנה, מנוע, מדחף וציוד אשר כשל שלהם, פעולתם הבלתי תקינה או שימוש לא נכון בחלקים ובחמרים בהם, עלולים לגרום לתקלות המסכנות את ההפעלה הבטוחה של המטוס; {{ח:תת|(4)}} סימון של סעיפי בדיקה שבהן נדרשת בדיקת כפל בידי טכנאי לבדק מטוס; {{ח:תת|(5)}} נהלים שמטרתם לוודא שיטת ביצוע הבדיקות, הביקורות ובדיקות הכפל הדרושות ואשר יבטיחו שביקורת או בדיקת כפל על פעולת בדק מסוימת לא תיעשה בידי אדם שנטל חלק בביצועה; {{ח:תת|(6)}} נהלים שמטרתם להבטיח שהבדיקות, האחזקה והשינויים שלא הסתיימו כתוצאה מהפסקה של העבודה, יושלמו כהלכה לפני שחרור המטוס לטיסה; {{ח:תת|(7)}} לעניין מערך אחזקה החל על מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO – {{ח:תתת|(א)}} פעולות אחזקה שלפי המידע התחזוקתי שסיפק מחזיק תעודת הסוג, משויכות להפעלת טיסות EDTO, שיושלמו ויאושרו בידי מוסמך EDTO; וכן טופסי אחזקה, תגים ומסמכים משלימים לפעולות אחזקה אלה; {{ח:תתת|(ב)}} תכנית לבקרת אמינות ולדיווח על אמינות של מערכות ההנעה ומערכות ה־EDTO המשמעותיות, שמטרותיה העיקריות הן זיהוי ומניעה מוקדמים של אירועים משמעותיים הנוגעים להפעלת EDTO, וכן הבטחת שמירה על רמת אמינות EDTO מזערית, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 4|בפרטים 4}} {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|ו־5 לתוספת השישית}}. {{ח:סעיף|418א|בדיקת כשירות לפני טיסת EDTO|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון לא יפעיל מטוס דו־מנועי בטיסת EDTO אלא אם כן מוסמך EDTO השלים בדיקת כשירות למטוס בסמוך לפני הטיסה (pre departure service check) ואישר כי המטוס ומערכותיו במצב מתאים להפעלת EDTO; בדיקה כאמור תכלול לכל הפחות: {{ח:תת|(1)}} וידוא מצבן של כל מערכות ה־EDTO המשמעותיות; {{ח:תת|(2)}} בדיקת מצבו הכללי של המטוס באופן שייבדקו בדיקת רישומי פעולות בדק ישימים; {{ח:תת|(3)}} בדיקת כמויות השמן ושיעורי צריכת השמן של המנועים ומנוע העזר. {{ח:סעיף|418ב|בקרת אחזקה מרכזית לטיסות EDTO ומערכת לאימות תיקון תקלות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון המפעיל טיסות EDTO במטוסים דו־מנועיים ימסד ויפעיל מערכת ונהלים לבקרת אחזקה מרכזית (Centralized Maintenance Control) לטיסות EDTO, וכן תכנית לאימות תיקון תקלות (להלן – תכנית האימות), כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|בפרט (11)(ז) ו־(ח) לתוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון לא יפעיל מטוס דו־מנועי בטיסת EDTO אם בטיסה הקודמת אירעו כשל, תקלה או הידרדרות משמעותית במגמות הביצועים של מערכות המטוס (להלן – תקלה), שתיקונם טעון אימות לפי תכנית האימות, אלא אם כן מערכת בקרת אחזקה מרכזית וידאה כי ננקטה פעולה מתקנת מתאימה ובוצע אימות תיקון התקלה לפי תכנית האימות; על אף האמור, ניתן לשגר או לשחרר מטוס לטיסת EDTO אם פעולת האימות לתיקון התקלה תבוצע במהלך הטיסה כאמור, ובלבד שהמטוס לא יופעל מעבר לזמן הסף, אלא אם כן פעולת האימות הושלמה באופן משביע רצון לפני כן. {{ח:סעיף|419|דרישות למבקרים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון יבטיח כי לא יבצע אדם פעולת בדק שלפי מערך האחזקה יש לבצעה בידי מבקר (בתקנה זו – פעולת ביקורת), במטוס שהוא מפעיל אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} התקיימו לגבי העסקתו בביצוע פעולת ביקורת הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 20|תקנה 20 לתקנות מכוני הבדק}}; מבוצעות פעולות הביקורת במסגרת תחזוקת קו לפי {{ח:פנימי|סעיף 413|תקנה 413}} {{ח:פנימי|סעיף 413א|ו־413א}} – התקיימו לגבי העסקתו ההוראות החלות על מכון הבדק הזר לעניין העסקת מבקרים; {{ח:תת|(2)}} הוא עומד לפחות בדרישות כשירות שקבע מחזיק הרישיון לעניין ביצוע פעולת הביקורת, אם קבע. {{ח:סעיף|420|חובות נוספות ביחס למערך האחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בתקנה 132}}, מחזיק רישיון יבצע מעקב מתמיד אחר מצב כושר הטיסה של המטוסים שהוא מפעיל ואחר פרסומי היצרנים, לשם בדיקת היעילות של מערך אחזקה, ויתקן את מערך האחזקה בהתאם לכך; תיקון מערך האחזקה טעון את אישור המנהל מראש. {{ח:סעיף|421|רמת ביצוע אחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון אחראי לכך שגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק, יכין תכנית הדרכה שמטרתה להבטיח כי כל עובד, המוסמך לקבוע את רמת הביצוע של העבודה, יהיה בעל ידע מעודכן בכל הקשור לנהלים, לטכניקות, לשינויים בכלי טיס ולשינויים בציוד הבדיקה ויהיה כשיר לביצוע תפקידיו. {{ח:סעיף|422||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|423|שינויים ותיקונים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יבטיח כי גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק המבצע שינוי או תיקון במטוס שהוא מפעיל, או במנוע, מדחף או ציוד תעופתי שלו, עושה זאת לפי מידע תחזוקתי מלא ועדכני, ולעניין שינוי גדול או תיקון גדול – הוא ממלא אחר {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 34|תקנה 34 לתקנות מכוני הבדק}}. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 4|הפרקים הרביעי}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 5|והחמישי לתקנות התיעוד}}. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן יב|סימן י״ב: עובדי טיס ואנשי צוות|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|424|תחולה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יב|סימן זה}} מפרט את הדרישות הנוגעות לעובדי טיס ואנשי צוות כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}}, הדרושים למחזיק רשיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}. {{ח:סעיף|425|מגבלות העסקה לעובדי טיס ואנשי צוות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון עובד טיס אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה והוא – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון מתאים ותקף שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}; {{ח:תתת|(2)}} בעל תעודה רפואית מתאימה ותקפה אם הוא נדרש לכך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}}; {{ח:תתת|(3)}} בעל כשירויות מתאימות לביצוע ההפעלה שאותה הוא מונה לבצע. {{ח:תת|(א1)}} לא יעסיק מחזיק רישיון איש צוות אלא אם כן הוא בעל כשירויות מתאימות לביצוע התפקידים שאותם ימונה לבצע. {{ח:תת|(ב)}} עובד טיס יציג את רשיונו או את התעודה הרפואית שלו בפני המנהל או מפקח לפי דרישתם בכל עת. {{ח:סעיף|426|הרכב צוות אויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס אלא אם כן מצויים בו אנשי צוות אויר לפחות במספר המזערי הקבוע בתעודת כושר הטיסה או בספר הטיסה של המטוס שאושר לאותו סוג מטוס וכאמור בהוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} אלא אם כן מפעילים אותו שני טייסים לפחות; מחזיק הרשיון ימנה אחד מהם כטייס מפקד ואת השני כטייס משנה. {{ח:תת|(ג)}} בכל מקרה בו נדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} ביצוע שני תפקידים או יותר רק בידי מי שבידו רישיון איש צוות אוויר, לא יבוצעו התפקידים האמורים על ידי איש צוות אחד באותו זמן. {{ח:תת|(ד)}} בכל טיסה שבה נדרש טכנאי טיס, איש צוות אוויר נוסף אחד לפחות חייב להיות כשיר למלא בעת חירום בזמן טיסה את תפקידיו של טכנאי הטיס, לשם השלמתה הבטוחה של הטיסה כאשר טכנאי הטיס אינו יכול למלא את תפקידיו מכל סיבה שהיא; טייס אינו נדרש להחזיק ברשיון טכנאי טיס לביצוע התפקידים האמורים. {{ח:סעיף|427|טכנאי טיס|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס שתעודת הסוג שלו ניתנה עד 1 בינואר 1964 ומשקלו המרבי המורשה להמראה עולה על 36,100 ק״ג (80,000 פאונד), ללא טכנאי טיס המחזיק ברשיון טכנאי טיס תקף; למטוס שניתנה לו תעודת סוג החל ביום 2 בינואר 1964, הדרישה לטכנאי טיס תיקבע לפי דרישות תעודת הסוג כאמור בתקנה 25.123 לפ.א.ר. {{ח:סעיף|428|נווט טיס וציוד ניווט מיוחד|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס מחוץ לישראל כאשר מיקומו אינו יכול להקבע בוודאות במשך למעלה משעה, ללא איש צוות אויר המחזיק ברשיון נווט טיס בר תוקף או אמצעי ניווט מיוחדים המאושרים כאמור בתקנה 121.355 לפ.א.ר. המאפשרים קביעה אמינה של מיקום המטוס על ידי כל טייס מעמדתו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל לדרוש הימצאותם של נווט טיס או אמצעי ניווט מיוחדים או שניהם כאחד כאשר אמצעי ניווט מיוחדים נדרשים גם במשך תקופת זמן של שעה או פחות; בקביעתו האמורה יתחשב המנהל בכל אלה – {{ח:תתת|(1)}} מהירות הטיסה של המטוס; {{ח:תתת|(2)}} תנאי מזג אויר רגילים בנתיב; {{ח:תתת|(3)}} שירותי הפיקוח על התנועה האוירית; {{ח:תתת|(4)}} צפיפות התנועה האוירית; {{ח:תתת|(5)}} איזור כיסוי עזרי ניווט ביעד; {{ח:תתת|(6)}} דרישות הדלק; {{ח:תתת|(7)}} כמות הדלק הנדרשת לחזרה לנקודת היציאה ולשדות התעופה המשניים; {{ח:תתת|(8)}} הערכה לגבי הפעלת הטיסה מעבר לנקודה שאין אפשרות חזרה ממנה; {{ח:תתת|(9)}} כל גורם אחר שיש לו קשר, לדעתו, לבטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ג)}} הפעלות שבהם נדרשים נווט טיס או אמצעי ניווט מיוחדים, או שניהם, כאחד, יפורטו במיפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. {{ח:סעיף|429|דיילים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס המוליך נוסעים אלא אם כן מצויים בו דיילים, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים, למעט מושבי הטייסים, הוא יותר מ־9 מושבים ופחות מ־51 מושבים – דייל אחד; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים, למעט מושבי הטייסים, הוא יותר מ־50 מושבים ופחות מ־101 – שני דיילים; {{ח:תתת|(3)}} לגבי מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים, למעט מושבי הטייסים, הוא יותר מ־100 מושבים – שני דיילים, ועוד דייל אחד לכל קבוצה של 50 מושבי נוסעים או חלק ממנה מעל 100 מושבים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} במקרה שבו השתמש מחזיק הרשיון, בעת ביצוע הדגמת פינוי חרום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 409|בתקנה 409(א)}}, במספר גדול יותר של דיילים מהנדרש על פי תקנת משנה (א) לגבי קיבולת המושבים המרבית של המטוס שהשתמשו בו בעת ההדגמה, לא יפעיל מחזיק הרשיון, לאחר מכן, אותו מטוס – {{ח:תתת|(1)}} בתצורת קיבולת המושבים המרבית שלו עם מספר מועט יותר של דיילים מזה שהשתמשו בו בעת הדגמת פינוי החירום; {{ח:תתת|(2)}} בכל תצורה של קיבולת מושבים מופחתת עם מספר מועט יותר של דיילים מזה הנדרש לפי תקנת משנה (א) לאותה קיבולת מושבים, בתוספת מספר הדיילים שהשתמשו בו בעת הדגמת הפינוי ושהיה גדול יותר ממספר הדיילים הנדרש לפי תקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} מספר הדיילים שאושר כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יצויין בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ד)}} בעת המראות ונחיתות ובכל עת שהטייס המפקד הורה על כך יימצאו הדיילים הנדרשים לפי תקנה זו חגורים בעמדותיהם קרוב ככל האפשר לפתחי היציאה אשר בגובה הרצפה של המטוס לכל אורכו כדי לאפשר פינוי מהיר ככל האפשר של נוסעים וטיפול בהם במקרה של פינוי חירום. {{ח:סעיף|430|משגר כלי טיס|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מוביל אוירי יעסיק קציני מבצעי אויר בכל אחד ממרכזי המשגרה במספר מספיק כדי להבטיח שליטה מבצעית מתאימה בכל טיסה. {{ח:סעיף|431|תפקידי חירום ותפקידי פינוי|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון יקבע, לכל סוג ודגם של מטוס וכל קטגוריה של אנשי צוות נדרשים, את התפקידים שיש לבצעם במקרה חירום או במקרה המחייב מילוט חירום; מחזיק הרשיון יוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי תפקידים אלה הינם מעשיים, ניתנים לביצוע ויענו על כל מצב חירום צפוי, לרבות מצב של אובדן כושר הפיקוד של אנשי צוות או חוסר יכולתם להגיע לתאי הנוסעים. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון יתאר בספר העזר למבצעים שלו את התפקידים של כל קטגוריה של אנשי צוות כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:קטע3|פרק 13 סימן יג|סימן י״ג: אימונים|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|432|הגדרות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון ראשוני“ – האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר שלא הוסמכו ולא שירתו באותו תפקיד במטוס אחר מאותה קבוצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון הסבה“ – האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר שהוסמכו ושירתו באותו תפקיד במטוס אחר מאותה קבוצת מטוסים אצל אותו מפעיל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון קידום“ – האימון הנדרש מאנשי צוות, שהוסמכו ושירתו במטוס מדגם מסויים כטייסי משנה או כטכנאי טיס לפני שיתחילו לשרת באותו מטוס כטייסים מפקדים או כטייסי משנה לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון שינויים“ – האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר שהוסמכו ושירתו במטוס מדגם מסויים, ולדעת המנהל נדרש אותו אימון לפני שאיש הצוות יתחיל לשרת באותו תפקיד באותו מטוס שנעשו בו שינויים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון חוזר“ – האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר כדי לשמור על כשירותם לגבי כל מטוס, עמדתם וסוג ההפעלה שבהם הם משרתים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון אפס שעות טיסה“ (Zero Flight Time Training) – אימון המיועד לאיש צוות אוויר שכל הכשרתו על אותו דגם של מטוס התבצעה במדמה טיסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת מטוסים“ – כל אחת מקבוצות אלה, פרט אם ייאמר אחרת – {{ח:תתת|(1)}} קבוצה 1: מטוסים המונעים במנועים עם מדחף לרבות מנועי בוכנה ומנועי טורבו־מדחף; {{ח:תתת|(2)}} קבוצה 2: מטוסים המונעים במנועי טורבו־סילוניים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות מתוכננות“ – שעות האימונים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}}, שהמנהל רשאי להפחית מהן אם מחזיק הרשיון יוכיח להנחת דעתו שהנסיבות מצדיקות זאת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטיסה“ – לרבות התמרונים, התהליכים או התפקידים שיש לבצעם במטוס. {{ח:סעיף|433|תכנית אימונים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון – {{ח:תתת|(1)}} יקבע ויקיים תכנית אימונים כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}} ובתוספות החמישית והשישית (E & F Appendices) לחלק 121 לפ.א.ר. המאושרת בידי המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}; תכנית האימונים תבטיח שאיש צוות, קצין מבצעי אויר, מדריך טיסה, בוחן טיסה וכן כל אדם שמונה לתפקידים הקשורים בהובלת חמרים מסוכנים יהיה מאומן לביצוע תפקידיו; {{ח:תתת|(2)}} יספק למטרת האימונים מתקני קרקע, מתקני טיסה ומדריכי קרקע מיומנים; {{ח:תתת|(3)}} יספק חומר אימונים, בחינות, טפסים, הוראות ונהלים עדכניים לשימוש, בעת ביצוע אימונים ומבחנים כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}}; {{ח:תתת|(4)}} יספק מדריכי טיסה, בוחני טיסה ומדריכי מדמה טיסה במספר מספיק לביצוע נאות של קורסים לאימוני טיסה, מבחני טיסה ואימוני מדמה טיסה כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} השלים איש צוות או קצין מבצעי אוויר אימון או מבחן שיש לבצעו כל כמה חודשים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, בחודשיים שלפני החודש שבו היה עליו לבצעו או עד לתום החודש שבו היה עליו לבצעו, יראו את איש הצוות או את קצין מבצעי האוויר כאילו השלים את האימון או המבחן כאמור, לפי העניין, במועד שבו היה עליו לבצעו. {{ח:תת|(ג)}} מדריך, מפקח או בוחן טיסה האחראי על נושא אימון קרקעי מסויים, על חלק של אימון טיסה, מבחן טיסה או מבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}, יאשר את כשירותו וידיעותיו המקצועיים של איש הצוות, קצין מבצעי האויר, מדריך הטיסה או בוחן הטיסה בתום סיום האימון או המבחן שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}} (להלן – האישור); האישור יהווה חלק מרישומי איש הצוות או קצין מבצעי אויר; היה האישור מסומן במערכת רישום ממוחשבת, יזוהו בו המדריך, המפקח או בוחן הטיסה שנתנו את האישור. {{ח:תת|(ד)}} באימון איש צוות שאינו אימון חוזר, לא נדרש לכלול נושאים הישימים לגבי יותר ממטוס אחד או עמדה אחת של איש צוות, שנכללו באימון קודם של איש הצוות שהושלם בהצלחה, במסגרת שירותו אצל אותו מחזיק רישיון. {{ח:תת|(ד1)}} המנהל רשאי להורות, במקרים שבהם טייס מטיס כמה דגמים של אותו סוג מטוס או סוגים שונים של מטוסים בעלי אפיונים דומים במונחים של נוהלי הפעלה ומערכות ושליטה, באילו תנאים ניתן לראות בקיום הדרישות לעניין אימון טיסה, מבחן כשירות, צבירת ניסיון בהפעלה או צבירת ניסיון עדכני, כממלא אחר אותן דרישות לגבי דגם אחר או סוג אחר של מטוסים. {{ח:תת|(ה)}} ניתן להשתמש במדמי טיסה ובמתקני אימון אחרים במסגרת תכנית האימונים של מחזיק הרשיון, שאישר המנהל. {{ח:תת|(ו)}} מי שמתקדם בהצלחה בשלבי אימוני הטיסה, השלים בהצלחה את מבחן הטיסה המתאים בפני בוחן טיס או המנהל, ומדריכו או בוחן הטיס שלו נתן לו המלצה, לא יידרש להשלים את שעות טיסות האימון המתוכננות לגבי המטוס, לפי הענין; הוראה זו לא תחול כאשר מצא המנהל ש־20 אחוזים ממבחני הטיסה, שבוצעו בבסיס אימונים מסויים במשך ששה החדשים הקודמים לא הסתיימו בהצלחה, אלא אם כן נוכח המנהל כי אימוני הטיס באותו בסיס השתפרו. {{ח:תת|(ז)}} כאשר מחזיק רשיון משתמש במדמה טיסה באימון לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}} רשאי המנהל להפחית משעות הטיסה הנדרשות, אם מצא שיעילות האימונים השתפרה כאמור בתקנת משנה (ו). {{ח:סעיף|434|תכנית לימודים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון יכין ויחזיק תכנית לימודים מעודכנת לכל דגם של מטוס לגבי כל תפקיד של איש צוות וקצין מבצעי אויר הנדרשים להפעיל את אותו דגם מטוס. {{ח:תת|(ב)}} תכנית הלימודים תכלול אימוני קרקע ואימוני טיסה הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}}, כלהלן – {{ח:תתת|(1)}} רשימת נושאי אימוני הקרקע, לרבות נושאי חירום; {{ח:תתת|(2)}} רשימת מתקני האימונים ועזרי הלימוד שמחזיק הרשיון ישתמש בהם; {{ח:תתת|(3)}} תיאור מפורט או תצוגה צילומית של התמרונים, הנהלים והתפקידים הרגילים והמיוחדים ושל התמרונים, הנהלים והתפקידים בעת חירום שישתמשו בהם לכל שלב משלבי אימוני הטיסה או מבחני הטיסה; {{ח:תתת|(4)}} רשימת מדמי הטיסה או מתקני אימון אחרים שאושרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 436|תקנה 436}} לרבות אותם תמרונים, נהלים או תפקידים שאושרו לגבי אותו מדמה טיסה או מיתקן אימון; {{ח:תתת|(5)}} שעות האימונים המתוכננות לכל שלב משלבי האימונים; {{ח:תתת|(6)}} עותק של כל אישור שנתן המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 435|תקנה 435(ד)}} להפחתת שעות האימונים המתוכננות. {{ח:סעיף|435|אישור תכנית אימונים|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} על מחזיק רשיון לבקש מהמנהל אישור ראשוני לתכנית אימונים, אישור סופי ואישור לתיקון תכנית האימונים ולשם כך ימציא למנהל ראשי פרקים של התוכנית המספקים מידע להערכתה הראשונית או לתיקונה וכל מידע נוסף שידרוש המנהל. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יתן אישור ראשוני בכתב לתכנית האימונים המוצעת או התיקון המוצע אם נתקיימו בהם הוראות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}}; נתן המנהל אישור כאמור, רשאי מחזיק הרשיון לבצע את האימונים לפי אותה תכנית; המנהל רשאי בכל עת לבדוק את התכנית ולהורות, כאמור בתקנת משנה (ה), למחזיק הרשיון לבצע בה תיקונים, אם מצא כי יש בה ליקויים שיש לתקנם. {{ח:תת|(ג)}} המנהל יתן אישור סופי לתכנית אימונים מוצעת או לתיקון מוצע של תכנית אימונים אם מחזיק הרשיון הוכיח להנחת דעתו, שהאימונים בוצעו לפי אותה תכנית אימונים שאושרה אישור ראשוני כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ד)}} במתן אישור ראשוני ואישור סופי לתכניות אימונים או לתיקונן, לרבות הפחתה בשעות המתוכננות כקבוע {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}}, ישקול המנהל את עזרי האימון, מתקני האימון, שיטותיו ונהליו המפורטים בתכנית הלימודים של מחזיק רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 434|בתקנה 434}}; נתן המנהל אישור להפחתת השעות המתוכננות, יכלול האישור את הנימוקים למתן האישור. {{ח:תת|(ה)}} מצא המנהל כי נדרשים תיקונים בתכנית האימונים לשם הבטחת מטרותיה, יבצע מחזיק הרשיון את התיקונים הנדרשים לאחר שקיבל על כך הודעה מאת המנהל; קיבל מחזיק הרשיון הודעה כאמור מהמנהל, רשאי הוא להגיש בקשה לשיקול דעת מחודש של המנהל, תוך 30 ימים מקבלת ההודעה; הגשת הבקשה לשיקול מחדש תעכב את ביצוע התיקונים עד קבלת החלטת המנהל, אלא אם כן קבע המנהל כי על מחזיק הרשיון לבצע את התיקון מיידית מטעמי בטיחות הטיסה. {{ח:סעיף|436|אישור מדמי טיסה ומתקני אימון אחרים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה שימוש במדמה טיסה או מיתקן אימון אחר בקורס אימונים, במבחן טיסה הנדרש {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} או המותר לפי התוספות החמישית והשישית (E & F Appendices) לחלק 121 לפ.א.ר. אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר את השימוש במדמה הטיסה או במיתקן האימונים לגבי כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מחזיק הרשיון; {{ח:תתתת|(ב)}} דגם המטוס שלגביו נערך האימון או המבחן; {{ח:תתתת|(ג)}} התמרון, התהליך או התפקיד של איש הצוות המסויים; {{ח:תתת|(2)}} הוא עונה במשך כל עת השימוש בו על איפיוני הביצוע, התיפקוד והאימונים האחרים שלפיהם ניתן האישור; {{ח:תתת|(3)}} הוא הותאם לכל שינוי של מטוס המדומה על ידו, המשנה איפיוני הביצוע, התיפקוד או איפיונים אחרים שלפיהם ניתן האישור; {{ח:תתת|(4)}} בוצעה בו בדיקה תפעולית יומית לפני תחילת השימוש בו; {{ח:תתת|(5)}} יש לו יומן לרישום ליקויים ותקלות יומיים (daily discrepancy log), שבו רושם מדריך או בוחן הטיסה, כל תיקון או תקלה שאירעה בו. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר כי במדמה טיסה או במיתקן אימון אחר, ישתמש יותר ממחזיק רשיון אחד. {{ח:סעיף|437|קורס אימונים במדמה טיסה לעניין מבחן כשירות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} קורס אימונים במדמה טיסה יאושר לעניין {{ח:פנימי|סעיף 461|תקנה 461}} אם התקיימו בו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} יכלול 4 שעות לפחות של אימון בהפעלת הגאי המטוס במדמה טיסה, וכן תדרוך מתאים לפני האימון ותחקיר מתאים אחריו; {{ח:תת|(2)}} יכלול אימונים בנהלים ובתמרונים המפורטים בנספח F {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת השישית (Appendix F)]}} לחלק 121 לפ.א.ר., לפחות, או יכלול אימון מוכוון טיסה בנתיב (Line-oriented Flight Training – LOFT), אשר – {{ח:תתת|(א)}} מדמה אימון של כל צוות האוויר המזערי הנדרש להפעלת המטוס; {{ח:תתת|(ב)}} כולל תמרונים ותהליכים, כולל תהליכים במצבים בלתי רגילים (Abnormal) ובמצבי חירום, העשויים לקרות בעת טיסה; {{ח:תתת|(ג)}} מייצג קטע טיסה המתאים לסוג ההפעלה שמבצע מחזיק הרישיון; {{ח:תת|(3)}} יודרך בידי בוחן טיסה; {{ח:תת|(4)}} אותו בוחן טיסה שהדריך את קורס האימונים לפי פסקה (3) אישר בכתב כי הקורס הושלם בהצלחה. {{ח:סעיף|438|כישורי בוחן טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כבוחן טיסה או ומדריך טיסה כמדריך טיסה בדגם מטוס מסויים במסגרת תוכנית אימונים כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}} אלא אם כן אותו אדם – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון עובד טיס ובהגדרים שיש להחזיקם כדי לשרת כטייס מפקד, כטכנאי טיס או כנווט טיס, בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}; {{ח:תתת|(2)}} סיים בהצלחה את כל שלבי האימון המתאימים לאותו דגם מטוס לרבות אימון חוזר, הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד, כטכנאי טיס או כנווט טיס, בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}; {{ח:תתת|(3)}} סיים בהצלחה את מבחני הכשירות או מבחני הרמה הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד, כטכנאי טיס או כנווט טיס, בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}; {{ח:תתת|(4)}} עמד בהצלחה בדרישות האימונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 439|בתקנה 439}}; {{ח:תתת|(4א)}} לעניין בוחן טיסה – המנהל אישר אותו לכך; {{ח:תתת|(5)}} בנוסף לאמור בפסקאות (1) עד (4א), בוחן טיסה שאושר לגבי אותו מטוס ולגבי ההפעלות המיועדות, חייב להחזיק לפחות בתעודה רפואית סוג 2; אולם בוחן טיסה המחזיק בתעודה רפואית סוג 2 בלבד, אינו רשאי להמנות עם צוות האויר הנדרש בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כמדריך במדמה טיסה בקורס אימונים הניתן במדמה טיסה לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}} אלא אם כן אותו אדם – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אוויר; {{ח:תתת|(2)}} השלים בהצלחה ובאישור בוחן טיסה או המנהל שני אלה – {{ח:תתתת|(א)}} אימון קרקעי ראשוני של טייס ושל מדריך טיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 439|בתקנה 439}}; {{ח:תתתת|(ב)}} קורס אימונים במדמה טיס שבו אותו אדם עומד להדריך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 437|בתקנה 437(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כמדריך מדמה טיסה בקורס אימונים הניתן במדמה טיסה לטכנאי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}}, אלא אם כן אותו אדם – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון טכנאי טיס; {{ח:תתת|(2)}} השלים בהצלחה ובאישור בוחן טיסה או המנהל את שני אלה – {{ח:תתתת|(א)}} אימון קרקעי ראשוני של טכנאי טיס ושל מדריך טיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 439|בתקנה 439}}; {{ח:תתתת|(ב)}} קורס אימונים במדמה טיסה שבו אותו אדם עומד להדריך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 437|בתקנה 437}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) אדם שמונה כבוחן טיסה, כמדריך טיסה או כמדריך מדמה טיסה ערב תחילתן של תקנות אלה, רשאי להמשיך לעסוק בתפקידו בקשר לאותו דגם מיוחד של המטוס, בתנאי שישלים אל האימונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 439|בתקנה 439}} תוך שנה מיום פרסום תקנות אלה. {{ח:סעיף|439|אימוני בוחן טיסה ומדריך טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לבוחן טיסה יכללו כל אלה – {{ח:תתת|(1)}} חובות בוחן טיסה, תפקידיו ואחריותו; {{ח:תתת|(2)}} הוראות תקנות אלה הנוגעות לענין; {{ח:תתת|(3)}} שיטות, נהלים וטכניקות לביצוע מבחנים; {{ח:תתת|(4)}} הערכה נכונה של ביצועי איש צוות אויר לרבות אבחנה של – {{ח:תתתת|(א)}} אימון בלתי מתאים ובלתי מספיק; {{ח:תתתת|(ב)}} קווי אופי אישיים העלולים להשפיע לרעה על בטיחות הטיסה; {{ח:תתת|(5)}} פעולות תיקון מתאימות במקרה של אי עמידה במבחנים; {{ח:תתת|(6)}} שיטות, כללים ומגבלות שאושרו לביצוע הנהלים הרגילים והמיוחדים ונהלי החירום במטוס. {{ח:תת|(ב)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים למדריך טיסה, למעט למחזיק ברשיון הדרכה תקף, יכללו כל אלה – {{ח:תתת|(1)}} עקרונות בסיסיים של תורת ההדרכה והלמידה; {{ח:תתת|(2)}} שיטות ונהלי הדרכה; {{ח:תתת|(3)}} יחסי מדריך מתלמד. {{ח:תת|(ג)}} אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לבוחן טיסה ולמדריך טיסה יכללו כל אלה – {{ח:תתת|(1)}} אימון בטיסה וביצוע מבחני טיסה מכל אחד ממושבי הטייס – השמאלי והימני, בביצוע התמרונים הרגילים והמיוחדים ותמרוני החירום, הנדרשים על מנת להבטיח את יכולתו של אותו אדם לבצע מבחני טיסה ואימוני טיסה כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}}; {{ח:תתת|(2)}} אמצעי הבטיחות המתאימים שיש לנקוט בהם מכל אחד ממושבי הטייס כאמור, במצבי חירום העלולים להתפתח בעת האימון; {{ח:תתת|(3)}} התוצאות האפשריות מנקיטת אמצעי בטיחות בלתי מתאימים בעת האימון. {{ח:תת|(ד)}} ניתן לעמוד בדרישות האימון כאמור בתקנת משנה (ג), בביצוען בטיסה או במדמה טיסה מאושר. {{ח:תת|(ה)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים ובטיסה לטכנאי טיס ולנווט טיס יהיו כאלה המספיקים להבטיח יכולתם לביצוע תפקידיהם. {{ח:סעיף|440|דרישות אימונים של אנשי צוות וקצין מבצעי אויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} תכנית אימונים לאיש צוות או קצין מבצעי אויר תכלול אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים כלהלן – {{ח:תתת|(1)}} אימון קרקעי ראשוני בסיסי כאמור בפסקה (4) לאנשי צוות או קצין מבצעי אויר, לרבות הדרכה בכל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} חובותיהם ותחום אחריותם; {{ח:תתתת|(ב)}} הוראות תקנות אלה הנוגעות לענין; {{ח:תתתת|(ג)}} הכרת תכולת הרשיון ומפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון, למעט לגבי דיילים; {{ח:תתתת|(ד)}} חלקים מתאימים של ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנות 443 עד 446}} הנוגעות לענין; {{ח:תתת|(3)}} אימון חירום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 441|בתקנה 441}}, למעט לגבי קציני מבצעי אויר; {{ח:תתת|(4)}} אימון קרקעי ראשוני בסיסי יכלול 40 שעות לפחות מתוכננות של הדרכה, אלא אם כן הופחתו לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}. {{ח:תת|(ב)}} תכנית אימונים תכלול אימוני טיסה ראשוניים ואימוני הסבה בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 447|בתקנות 447 עד 449}} הנוגעות לענין. {{ח:תת|(ג)}} תכנית אימונים תכלול אימון חוזר על הקרקע ובטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 450|בתקנה 450}}. {{ח:תת|(ד)}} תכנית אימונים תכלול אימון שינויים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 442|בתקנה 442}} אם מצא המנהל, עקב שינויים בין מטוסים מאותו דגם המופעלים על ידי מחזיק הרשיון, כי אימון נוסף הינו חיוני כדי להבטיח שכל איש צוות וקצין מבצעי אויר מאומנים מספיק לביצוע תפקידיהם. {{ח:תת|(ה)}} לאנשי צוות שהוסמכו והועסקו כטייסי משנה או כטכנאי טיס באותו מטוס, ניתן לכלול אימון קידום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנות 443 עד 447}}. {{ח:תת|(ו)}} באימון הסבה או באימון קידום רשאי המנהל לוותר על נושאים, תמרונים, או נהלים מיוחדים או חלקים מהם, הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנות 443 עד 447}} ולהפחית שעות מתוכננות של הדרכת קרקע או אימון בטיסה, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}. {{ח:תת|(ז)}} בנוסף לאימון ראשוני, אימון הסבה, אימון קידום, אימון חוזר ואימון שינויים, יהיו בכל תכנית אימונים, אימונים קרקעיים ואימונים בטיסה ככל הנדרש כדי להבטיח שכל איש צוות וקצין מבצעי אויר – {{ח:תתת|(1)}} ימשיכו להיות מיומנים וכשירים לכל מטוס, עמדת איש צוות וסוג הפעלה שבהם הם ישרתו; {{ח:תתת|(2)}} יהיו מיומנים בכל הנוגע לציוד, מתקנים, נהלים וטכניקות חדשות, לרבות שינויים במטוסים. {{ח:סעיף|441|אימון חירום|תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אימון חירום יינתן לכל סוג, דגם או תצורה של מטוסים, לכל איש צוות ויכללו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הדרכה בתפקידי חירום ובנוהלי חירום, לרבות תיאום בין אנשי הצוות; {{ח:תתת|(2)}} הדרכה אישית במיקום ציוד חירום, תפקידו והפעלתו, לרבות – {{ח:תתתת|(א)}} ציוד שמשתמשים בו לנחיתת ציף (ditching) ולפינוי; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ג)}} מטפי אש ניידים, תוך הדגשת השימוש השונה בהם לכיבוי סוגי אש שונים; {{ח:תתת|(2א)}} הדרכה כאמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.805 לעניין טיפול במצבים רפואיים בטיסה ובכלל זה לעניין מיקום ציוד רפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בתקנה 33א}}, תפקידו והפעלתו; {{ח:תתת|(3)}} הדרכה בטיפול במצבי חירום, לרבות – {{ח:תתתת|(א)}} איבוד מהיר של דיחוס; {{ח:תתתת|(ב)}} אש בטיסה או על פני הקרקע ונהלי פינוי עשן (smoke control), תוך הדגשת ציוד חשמל ומפסקי זרם המצויים באזורי תאי הנוסעים והצוות; {{ח:תתתת|(ג)}} נחיתת ציף ופינוי; {{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ה)}} חטיפות כלי טיס ופגיעה בהם, ומצבים מיוחדים אחרים; {{ח:תתת|(4)}} סקירה של תאונות ותקריות שארעו למטוסים שהופעלו על ידי מחזיק הרשיון, הקשורות במצבי חירום. {{ח:תת|(ב)}} איש צוות יבצע תרגילי חירום כאמור להלן, תוך שימוש בציוד חירום ובנהלי חירום מתאימים: {{ח:תתת|(1)}} נחיתת ציף; {{ח:תתת|(2)}} פינוי חירום; {{ח:תתת|(3)}} כיבוי אש ובקרת עשן; {{ח:תתת|(4)}} הפעלת פתחי חירום ושימוש בהם, לרבות פריסת מגלשות ושימוש בהן; {{ח:תתת|(5)}} שימוש בחמצן הנוסעים ואנשי הצוות; {{ח:תתת|(6)}} הוצאת סירות הצלה מכלי הטיס וניפוחן, שימוש בחבלי הצלה והעלאת נוסעים ואנשי צוות על סירות ההצלה, לפי הענין; {{ח:תתת|(7)}} פרישה של חגורות הצלה וניפוחן ושימוש במתקני ציפה אישיים אחרים, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע לגבי תרגיל מסויים, כי איש צוות יקבל אימון בדרך של הדגמה בלבד. {{ח:תת|(ד)}} אנשי צוות המועסקים בהפעלה בגובה מעל 10,000 רגל, יקבלו הדרכה בכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מבנה האטמוספירה; {{ח:תתת|(2)}} מערכת הנשימה ומערכת כלי הדם; {{ח:תתת|(3)}} היפוקציה – צורותיה, סימניה, זיקה לחמצן ושיטות התגברות עליה; {{ח:תתת|(4)}} נשימת יתר (היפרונטילציה) סימניה ושיטות התגברות עליה; {{ח:תתת|(5)}} הפעלת מערכת חמצן ושימוש במסכות. {{ח:סעיף|442|אימון שינויים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אימון שינויים לאנשי צוות ולקציני מבצעי אויר ככל שהדבר מתאים לתפקידם ואחריותם, יכלול כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הדרכה בכל נושא או חלק המתאימים והנדרשים לאימון חוזר במטוס, אלא אם כן מצא המנהל שנושאים מסויימים אינם חיוניים; {{ח:תתת|(2)}} אימון בטיסה בכל אחד מהתמרונים או הנהלים הנדרשים לאימון הטיסה במטוס, אלא אם כן מצא המנהל שהתמרון או הנוהל המסויים אינו חיוני; {{ח:תתת|(3)}} מספר השעות המתוכננות של אימון קרקעי ואימון בטיסה כפי שקבע המנהל. {{ח:תת|(ב)}} אימון שינויים לכל הוריאציות של סוג מסויים של מטוס יכולים להיכלל באימון הראשוני, באימון ההסבה, באימון הקידום ובאימון החוזר. {{ח:סעיף|443|טייסים וטכנאי טיס – אימונים קרקעיים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני, אימון הסבה ואימון קידום קרקעיים לטייסים ולטכנאי טיס, ככל שהדבר מתאים לתפקידם, יכללו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} נושאים כלליים – {{ח:תתתת|(א)}} נהלי שיגור טיסה ושחרור טיסה של מחזיק הרשיון; {{ח:תתתת|(ב)}} עקרונות ושיטות לקביעת משקל ואיזון ומגבלות מסלולים להמראה ולנחיתה; {{ח:תתתת|(ג)}} מטאורולוגיה המספיקה להבטיח ידיעה מקצועית מעשית בתופעות מזג אויר, לרבות העקרונות של מערכות – חזית, התקרחות, ערפל, סופות רעמים, גזירות רוח ותנאי מזג אויר בגובה רב; {{ח:תתתת|(ד)}} מערכות פיקוח על תנועה אוירית, ונהלי פיקוח ומונחיו; {{ח:תתתת|(ה)}} ניווט ושימוש בעזרי ניווט, לרבות תהליכי גישת מכשירים; {{ח:תתתת|(ו)}} נהלי קשר רגילים ובשעת חירום; {{ח:תתתת|(ז)}} סימני עזר חזותיים לפני ירידה מתחת ל־DH או ל־MDA; {{ח:תתתת|(ז1)}} אימון ראשוני בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי הצוות (Crew Resource Management – CRM); {{ח:תתתת|(ז2)}} לגבי טייס – אימון מעטפת טיסה מורחבת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 450א|תקנה 450א}}; {{ח:תתתת|(ח)}} כל הדרכה נוספת החיונית להבטחת כשירותו של איש הצוות. {{ח:תתת|(2)}} לגבי כל דגם של מטוס – {{ח:תתתת|(א)}} תיאור כללי; {{ח:תתתת|(ב)}} מאפייני ביצועים; {{ח:תתתת|(ג)}} מנועים ומדחפים; {{ח:תתתת|(ד)}} רכיבים עיקריים; {{ח:תתתת|(ה)}} מערכות עיקריות ואחרות, עקרונות הפעלה רגילה, מיוחדת ובשעת חירום, נהלים מתאימים ומגבלות; {{ח:תתתת|(ו)}} נהלים להמנעות ממצבי מזג אויר קשה ולהפעלה בגזירות־רוח בגובה נמוך בתוך סופות רעמים או בקרבתן, לרבות גבהי החדירה הטובים ביותר, מערבולות אויר, התקרחות, ברד ותנאים מטאורולוגיים מסוכנים אחרים; {{ח:תתתת|(ז)}} מגבלות הפעלה; {{ח:תתתת|(ח)}} צריכת דלק ובקרת שיוט; {{ח:תתתת|(ט)}} תכנון טיסה; {{ח:תתתת|(י)}} כל נוהל רגיל ונוהל חירום; {{ח:תתתת|(יא)}} ספר הטיסה המאושר של המטוס או ספר מקביל לו. {{ח:תת|(ב)}} אימון ראשוני קרקעי לטייסים ולטכנאי טיס בנושאים הנדרשים בתקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 440|ובתקנה 440(א)}}, יכלול את מספר שעות ההדרכה המתוכננות הבאות לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}; {{ח:תתת|(1)}} במטוסים בקבוצה 1 – {{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – 66 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 82 שעות; {{ח:תתת|(2)}} במטוסים בקבוצה 2 – 122 שעות. {{ח:סעיף|444|נווט טיס – אימון קרקעי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לנווט טיס יכללו הדרכה בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנה 443(א)}}, המתאימים לתפקידיו ולאחריותו בקשר לדגם המסויים של המטוס בנושאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מגבלות מהירויות טיפוס, שיוט וירידה; {{ח:תתת|(2)}} כל פריט של ציוד ניווט המותקן במטוס, לרבות ציוד רדיו, מכ״מ וציוד אלקטרוני אחר; {{ח:תתת|(3)}} ביצועי המטוס; {{ח:תתת|(4)}} מכשירי מדידת מהירות האויר, טמפרטורה ולחץ או מערכותיהם; {{ח:תתת|(5)}} מגבלות מצפן ושיטות האיפוס שלו; {{ח:תתת|(6)}} טבלאות ונתוני בקרת שיוט, לרבות שיעורי צריכת הדלק; {{ח:תתת|(7)}} כל הדרכה נוספת החיונית כדי להבטיח כשירותו של נווט הטיס. {{ח:תת|(ב)}} אימון קרקעי ראשוני לנווט טיס בנושאים הקבועים בתקנת משנה (א) יכלול את מספר שעות ההדרכה המתוכננות הבאות לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}; {{ח:תתת|(1)}} מטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – 16 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 32 שעות; {{ח:תתת|(2)}} מטוסים מקבוצה 2 – 32 שעות. {{ח:סעיף|445|דיילים – אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לדיילים – {{ח:תת|(א)}} יכללו הדרכה בנושאים כלליים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} סמכות הטייס המפקד; {{ח:תתת|(2)}} טיפול בנוסע, לרבות נהלים בטיפול בנוסעים בלתי שפויים או באחרים שהתנהגותם עלולה לסכן את בטיחות המטוס, נוסעיו, אנשי הצוות או המטען שבו וביטחונם, או לפגוע בסדר הטוב במטוס או במשמעת בו; {{ח:תתת|(3)}} אימון ראשוני בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי הצוות (Crew Resource Management – CRM). {{ח:תת|(ב)}} יכללו הדרכה לגבי כל דגם של מטוס כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} תיאור כללי של כלי הטיס תוך הדגשת איפיונים פיזיים שיש להם השלכה על נחיתת ציף, פינוי בשעת חירום ונהלי חירום בעת טיסה; {{ח:תתת|(2)}} השימוש במערכת מסירת הודעות לציבור ובאמצעי התקשרות עם אנשי הצוות האחרים, לרבות אמצעי תקשורת חירום במקרה של נסיון חטיפת כלי הטיס, פיגוע בו או במצבים בלתי רגילים; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} יכללו מבחן כשירות שמטרתו להוכיח את ידיעתו המקצועית ויכולתו של הדייל בנושאים המפורטים בתקנות משנה (א) ו־(ב) {{ח:פנימי|סעיף 440|ובתקנה 440(א)}}; המבחן ייערך בידי אדם הכשיר לשמש דייל לפי תקנות אלה, שמחזיק הרישיון הסמיכו לעניין זה. {{ח:תת|(ד)}} יכללו את מספר שעות ההדרכה המתוכננות האלה לפחות, בנושאים הקבועים בתקנות משנה (א) ו־(ב) {{ח:פנימי|סעיף 440|ובתקנה 440(א)}}, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}: {{ח:תתת|(1)}} במטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – 8 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} המונעים במנועי טורבו־מדחף – 8 שעות; {{ח:תתת|(2)}} במטוסים מקבוצה 2 – 16 שעות. {{ח:סעיף|446|קציני מבצעי אויר – אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לקציני מבצעי אויר יכללו הדרכה בכל אלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} נושאים כלליים – {{ח:תתתת|(א)}} שימוש במערכות תקשורת, לרבות איפיונים של אותן מערכות, נהלים רגילים ונהלי חירום מתאימים; {{ח:תתתת|(ב)}} מטאורולוגיה, לרבות סוגים שונים של מידע מטאורולוגי ותחזיות מטאורולוגיות, פירוש נתוני מזג אויר, לרבות תחזית של טמפרטורות בנתיב ובנקודות היעד והמוצא ותנאי מזג אויר אחרים, מערכות תחזית, תנאי רוח ושימוש במפות מזג אויר עכשוויות וחזויות לגבי גבהים שונים; {{ח:תתתת|(ג)}} מערכת הנוטאם; {{ח:תתתת|(ד)}} עזרי ניווט ופרסומי ניווט; {{ח:תתתת|(ה)}} אחריות משותפת של טייס וקצין מבצעי אויר; {{ח:תתתת|(ו)}} תופעות מזג אויר ומקורות מידע מזג אויר; {{ח:תתתת|(ז)}} פיקוח על תנועה אוירית ותהליכי גישת מכשירים; {{ח:תתתת|(ח)}} אימון ראשוני בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי קצין מבצעי אוויר (Dispatcher Resource Management – DRM); {{ח:תתת|(1א)}} כלל הרכיבים של השיטה המאושרת של מחזיק הרישיון לשליטה תפעולית ולבקרה ופיקוח על הפעלת טיסות, והנהלים הנוגעים לתפקידם בספר העזר למבצעים; {{ח:תתת|(2)}} לגבי כל דגם מטוס – {{ח:תתתת|(א)}} תיאור כללי של המטוס המדגיש את איפיוני התפעול והביצוע, ציוד הניווט והאפיונים המיוחדים והמגבלות שלו, ציוד הגישה והתקשורת, ציוד החירום ונהלי החירום ונושאים אחרים הקשורים לחובות קצין מבצעי האויר ולאחריותו; {{ח:תתתת|(ב)}} נהלי טיסה, לרבות נהלים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנה 443(א)(2)(ו)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} חישובי איזון ומשקל; {{ח:תתתת|(ד)}} דרישות שיגור, ביצועים בסיסיים של המטוס ונוהליו; {{ח:תתתת|(ה)}} תכנון טיסה, לרבות בחירת נתיב, ניתוח של זמן טיסה ודרישות דלק; {{ח:תתתת|(ו)}} נהלי חירום; {{ח:תתת|(3)}} הדגשת נהלי החירום, לרבות שיטות אזעקת הרשויות המוסמכות של המדינה, מחזיק הרשיון ורשויות אחרות בשעת חירום כדי לקבל עזרה מרבית למטוס במצוקה. {{ח:תת|(ב)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לקציני מבצעי אויר יכללו מבחן כשירות שמטרתו להוכיח את ידיעתו המקצועית ויכולתו של קצין מבצעי האויר בנושאים המפורטים בתקנת משנה (א); המבחן יערך בידי מי שמינה לענין זה מחזיק הרשיון או מדריך קרקע באישור המנהל. {{ח:תת|(ג)}} אימון קרקע ראשוני לקציני מבצעי אויר בנושאים המפורטים בתקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 440|ובתקנה 440(א)}}, יכללו את שעות ההדרכה המתוכננות כאמור להלן לפחות, אלא אם כן הופחתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 435|תקנה 435}}: {{ח:תתת|(1)}} במטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – 30 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} המונעים בטורבו מדחף – 40 שעות; {{ח:תתת|(2)}} במטוסים מקבוצה 2 – 40 שעות. {{ח:סעיף|447|טייסים – אימוני טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני, אימון הסבה ואימון קידום לטייסים, יכללו אימון טיסה וצבירת ניסיון לגבי כל אחד מהתמרונים ומהתהליכים המפורטים – {{ח:תתת|(1)}} בתוספת E, לחלק 121 לפ.א.ר., לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון בנושא גזירת–רוח בגובה נמוך; {{ח:תתת|(3)}} בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון בנושא אימון מעטפת טיסה מורחבת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 450א|תקנה 450א}}. {{ח:תת|(ב)}} התמרונים והתהליכים הנדרשים כאמור בתקנת משנה (א) יבוצעו בטיסה, אלא אם כן ניתן לבצע חלק מהם במדמה טיסה, במיתקן אימונים מתאים או במטוס נייח, כאמור בתוספת E לחלק 121 לפ.א.ר; על אף האמור, התמרונים והתהליכים המפורטים בתכנית האימונים המאושרת של מחזיק הרישיון בנושא גזירת–רוח בגובה נמוך יבוצעו במדמה טיסה המאושר לדמות תמרונים ותהליכים אלה. {{ח:תת|(ג)}} בקורס הנערך על פי תוכנית אימונים מאושרת הכוללת שימוש במדמה טיסה, ישלים כל טייס בהצלחה – {{ח:תתת|(1)}} ביצועי תמרונים ותהליכים המפורטים בתוספת E לחלק 121 לפ.א.ר. לגבי אימון טיסה ראשוני, וצבירת נסיון שניתן לבצעם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה; {{ח:תתת|(2)}} מבחן טיסה במטוס או מבחן במדמה טיסה ברמת כשירות של טייס מפקד או טייס משנה, לפי הענין; המבחן במדמה טיס יכלול לפחות את כל התמרונים והתהליכים המפורטים בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. שניתן לבצעם במדמה טיסה. {{ח:תת|(ג1)}} מחזיק רישיון הנדרש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 411|תקנה 411}}, לעמוד בדרישות ציוד מערכת זיהוי והתראה מפני גזירת–רוח בגובה נמוך, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 121.358|בתקנה 121.358}} לפ.א.ר., יעשה שימוש בכל אחת מתכניות האימון של הטייסים, במדמה טיסה מאושר לכל סוג מטוס, המספק אימונים לפחות בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון לעניין גזירת–רוח בגובה נמוך. {{ח:תת|(ד)}} אימון טיסה ראשוני במטוס יכלול את מספר שעות אימון הטיסה כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|תקנה 435}}: {{ח:תתת|(1)}} במטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – לטייס מפקד 10 שעות ולטייס משנה 6 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – לטייס מפקד 15 שעות ולטייס משנה 7 שעות; {{ח:תתת|(2)}} במטוסים מקבוצה 2 – לטייס מפקד 20 שעות ולטייס משנה 10 שעות. {{ח:סעיף|448|טכנאי טיס – אימוני טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה לטכנאי טיס יכללו את כל אלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} אימון ונסיון בנהלים הקשורים בביצוע תפקידיו של טכנאי טיס; אימון זה יכול להתבצע בטיסה או במדמה טיסה, או במיתקן אימון דומה אחר; {{ח:תתת|(2)}} מבחן טיסה הכולל – {{ח:תתתת|(א)}} בדיקה שלפני טיסה; {{ח:תתתת|(ב)}} ביצוע תפקידים בעת הטיסה, בעמדת טכנאי הטיס, בעת הסעה, ריצת המראה, המראה, נסיקה, שיוט, ירידה, גישה ונחיתה; {{ח:תתתת|(ג)}} ביצוע תפקידים אחרים, כגון בקרת צריכת דלק והכנת רישומי צריכת הדלק, הפעלה רגילה והפעלת חירום או הפעלה חילופית של כל מערכת הטסת המטוס, המבוצעות בעת הטיסה במדמה הטיסה, או במיתקן אימון דומה אחר. {{ח:תת|(ב)}} אימון הטיסה הראשוני במטוס הנדרש לפי תקנת משנה (א) יכלול אותן מספר שעות אימונים הקבועות לגבי טייס משנה {{ח:פנימי|סעיף 447|בתקנה 447(ד)}} אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}. {{ח:תת|(ג)}} בקורס הנערך על פי תכנית אימונים מאושרת הכוללת שימוש במדמה טיסה או במיתקן אימון דומה אחר, ישלים טכנאי הטיס בהצלחה – {{ח:תתת|(1)}} אימון כל התפקידים הנדרשים בתקנת משנה (א) לפחות; {{ח:תתת|(2)}} מבחן טיסה ברמת כשירות של טכנאי טיס בביצוע תפקידיו ונהלי עבודתו. {{ח:סעיף|449|נווט טיס – אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לנווט טיס יכללו אימון טיסה ומבחן טיסה המספיקים כדי להבטיח את יכולתו בביצוע תפקידיו. {{ח:תת|(ב)}} אימון הטיסה והמבחן האמורים בתקנת משנה (א) יבוצעו – {{ח:תתת|(1)}} בטיסה או במיתקן אימון מתאים; {{ח:תתת|(2)}} בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, בהשגחת נווט טיס מוסמך. {{ח:סעיף|450|אימון חוזר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} איש צוות או קצין מבצעי אויר יקבל אימון חוזר שמטרתו להבטיח שהוא מיומן, כשיר ומעודכן בכל הנוגע לדגם המטוס ולעמדתו במטוס לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} אימון קרקעי חוזר יכלול את אלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} מבחן המאפשר לבדוק את ידיעתו המקצועית של איש הצוות או של קצין מבצעי אויר בכל הנוגע למטוס ולעמדתו בו, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} הדרכה בנושאים הנדרשים לאימון קרקעי ראשוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 440|בתקנה 440(א)}}, לרבות אימון חירום; קצין מבצעי אויר פטור מאימון חירום; {{ח:תתת|(3)}} לגבי דיילים וקציני מבצעי אויר, מבחן כשירות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 445|בתקנות 445(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 446|ו־446(ב)}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} אימון חוזר בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי הצוות (Crew Resource Management – CRM); אימון או חלק מאימון כאמור לאנשי צוות אוויר יכול להתבצע במהלך אימון מוכוון טיסה בנתיב (Line-oriented Flight Training – LOFT) במדמה טיסה. {{ח:תת|(ג)}} אימון קרקעי חוזר לאנשי צוות ולקציני מבצעי אויר יכללו את מספר השעות המתוכננות המפורטות להלן, לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}: {{ח:תתת|(1)}} טייסים וטכנאי טיס – {{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 16.5 שעות; {{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 20.5 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 25.5 שעות; {{ח:תתת|(2)}} נווטי טיס – {{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 12 שעות; {{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 16 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 16 שעות; {{ח:תתת|(3)}} דיילים – {{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 4 שעות; {{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 5 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 12 שעות; {{ח:תתת|(4)}} קציני מבצעי אויר – {{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 8 שעות; {{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 10 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 20 שעות. {{ח:תת|(ד)}} אימון טיסה חוזר לאנשי צוות אויר יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} טייסים – אימון טיסה במדמה טיסה מאושר בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון לעניין גזירת–רוח בגובה נמוך, ולעניין אימון מעטפת טיסה מורחבת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 450א|תקנה 450א}}, וכן אימון טיסה בטיסה או במדמה טיסה מאושר בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר., או בתכנית אימונים שאישר המנהל; ואולם השלמה בהצלחה של מבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 461|בתקנה 461}} יכולה לבוא במקום אימון טיסה חוזר; {{ח:תתת|(2)}} טכנאי טיס – אימון טיסה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 448|בתקנה 448(א)}}, בשינויים הבאים: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ב)}} מבחן הטיסה, למעט בדיקה שלפני הטיסה, יכול להתבצע במדמה טיסה או במתקן אימון אחר; הבדיקה שלפני טיסה יכולה להתבצע במטוס או בשימוש באמצעים חזותיים מאושרים; {{ח:תתת|(3)}} נווטי טיסה – אימון בטיסה ומבחן בטיסה כדי להבטיח כשירותם בהקשר לתהליכים ולציוד ניווט המיועדים לשימוש והכרת מידע ניווט חיוני הקשור בנתיבים של מחזיק הרשיון, הדורשים נווט טיס. {{ח:סעיף|450א|אימון מעטפת טיסה מורחבת|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} אימון מעטפת טיסה מורחבת (Extended envelope training) יכלול תמרונים ותהליכים (maneuvers and procedures) והתנסות מעשית מודרכת (instructor-guided hands on experience) כמפורט בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.423 (להלן – אימון מעטפת טיסה מורחבת) לכל טייס, לגבי כל סוג מטוס שהוא מטיס. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יקיים אימון מעטפת טיסה מורחבת במדמה טיסה שאישר לו המנהל לכך. {{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם, ולא יעסוק אדם, בתפקיד טייס במטוס, אלא אם כן אותו אדם עבר בהצלחה אימון מעטפת טיסה מורחבת לגבי אותו סוג מטוס, בפרקי זמן אלה: {{ח:תתת|(1)}} ב־24 החודשים שקדמו להעסקה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין היחלצות ממצב טיסה שבו המטוס מנתר לאוויר לאחר נחיתה (Recovery from bounced landing) – ב־36 החודשים שקדמו להעסקה כאמור. {{ח:סעיף|451|אימון בטיפול והובלת חמרים מסוכנים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד הכרוך בטיפול בחמרים מסוכנים או בהובלתם, אלא אם כן אותו אדם השלים בתקופה של 24 חדשים שקדמו לכך אימון ראשוני או חוזר הכולל הדרכה בכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} קורס מאושר באשר לשיטות הסגירה, האריזה, הסימון, השילוט והתיעוד המבוצעים על ידו בכל הנוגע לחמרים מסוכנים; {{ח:תתת|(2)}} איפיוני הטיפול, ההטענה והאחסנה של חמרים מסוכנים. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון ינהל רישומים של האימונים שהושלמו על ידי אנשי צוות וכל המועסקים מטעמו באחזקה ובמתן שירותי קרקע המבצעים תפקידים הכרוכים בטיפול ובהובלת חמרים מסוכנים. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רשיון שהחליט לא להוביל חמרים מסוכנים, או סוגים מסויימים של חמרים מסוכנים, יבטיח שכל איש צוות יהיה מיומן בזיהוי חמרים אלה. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יבטיח כי אימון ראשוני או חוזר כאמור בתקנת משנה (א) וכן הדרכה לזיהוי חומרים מסוכנים כאמור בתקנת משנה (ג), יהיו מבוססים על ההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים ויתעדכנו לפיהן. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן יד|סימן י״ד: כישורי אנשי צוות|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|452|העסקת טייס הממלא את מקום הטייס המפקד בעת מנוחתו|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} בהפעלה שבה נדרשים שלושה טייסים או יותר לא יועסק טייס כטייס משנה המוסמך למלא את מקומו של הטייס המפקד בעת מנוחתו בשעת הטיסה, אלא אם כן התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} הוא כשיר ומוסמך לשמש כטייס מפקד באותה הפעלה; יראו אותו כשיר ומוסמך כאמור גם אם לא התמלאו לגביו ההוראות האלה: {{ח:תתת|(א)}} צבירת ניסיון ההפעלה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 456|תקנה 456}} לעניין טייס מפקד, ובלבד שהוא צבר ניסיון הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 456|באותה תקנה}} לעניין טייס משנה; {{ח:תתת|(ב)}} מעבר מבחן הנתיב לפי {{ח:פנימי|סעיף 460|תקנה 460}}; {{ח:תת|(2)}} הוא טייס משנה הכשיר ומוסמך לשמש כטייס משנה באותה הפעלה וכטייס מפקד בשלב השיוט כלהלן: {{ח:תתת|(א)}} הוא מחזיק ברישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 458|בתקנה 458(א)}}; {{ח:תתת|(ב)}} במסגרת האימונים שהשלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 454|בתקנות 454}} {{ח:פנימי|סעיף 455|ו־455}}, נכללו הנושאים, התהליכים והתמרונים הנדרשים לשם מילוי תפקיד טייס מפקד בשלב השיוט; {{ח:תתת|(ג)}} הוא צבר ניסיון הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 456|בתקנה 456}} לעניין טייס משנה; {{ח:תתת|(ד)}} במסגרת מבחן הכשירות שהשלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 461|בתקנה 461}} נכללו תהליכים ותמרונים הנדרשים לשם מילוי תפקיד טייס מפקד בשלב השיוט; {{ח:תתת|(ה)}} הוא ממלא אחר דרישות {{ח:פנימי|סעיף 462|תקנות 462}} {{ח:פנימי|סעיף 463|ו־463}} לעניין כשירות טייס מפקד לנתיבים ולאזורי טיסה. {{ח:סעיף|453|טיס ביצוע מבחנים ואימונים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יבצע מחזיק רשיון מבחן או אימון בעת ביצוע הפעלה אלא לביצוע המבחנים והאימונים המפורטים להלן הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} או בידי מחזיק הרישיון – {{ח:תתת|(1)}} מבחנים בנתיב לטייסים; {{ח:תתת|(2)}} אימוני נווטים המבוצעים בהשגחת מדריך נווטים בטיסה; {{ח:תתת|(3)}} מבחנים בטיסה לנווטים; {{ח:תתת|(4)}} מבחנים בטיסה לטכנאי טיס, למעט בנהלי חירום, אם הנבחן הינו כשיר ומעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 465|בתקנה 465}}; {{ח:תתת|(5)}} אימונים ומבחני כשירות לדיילים. {{ח:תת|(ב)}} פרט למבחנים בנתיב ולאימון חוזר בטיסה לטייסים ומבחנים לטכנאי טיס בטיסה, לא ישמש הנבחן או המתאמן כאיש צוות נדרש. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יבטיח כי בטיסה מסחרית לא יבוצעו תרגילים ותמרונים המדמים מצבי חירום או מצבים בלתי שגרתיים. {{ח:סעיף|454|אימון ראשוני ואימון שינויים נדרשים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כאיש צוות נדרש במטוס, אלא אם כן השלים אותו אדם בהצלחה אימון קרקע ראשוני ואימון טיסה ראשוני לגבי אותו דגם של מטוס ולגבי אותה עמדת איש צוות, לפי תוכנית אימונים מאושרת כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן י״ג בפרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על – {{ח:תתת|(1)}} איש צוות שהוסמך ושירת כאיש צוות במטוס מדגם אחר באותה קבוצה והשלים אימון הסבה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 440|בתקנה 440}}; {{ח:תתת|(2)}} איש צוות שהוסמך ושירת כטייס משנה או טכנאי טיס בדגם מסויים של מטוס והוא רשאי לשמש כטייס מפקד או כטייס משנה, לפי הענין, אם השלים אימון קידום באותו דגם של מטוס כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 440|בתקנה 440}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם, כאיש צוות נדרש במטוס מדגם שעבורו נכלל אימון שינויים בתכנית האימונים המאושרת של מחזיק הרשיון, אלא אם כן השלים אותו אדם בהצלחה, בכל הנוגע לעמדת איש הצוות ולדגם המטוס שבו הוא משרת, אימון ראשוני קרקע, אימון בטיסה, אימון הסבה או אימון שינויים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 440|בתקנה 440}}. {{ח:סעיף|455|אימון חוזר נדרש|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם כאיש צוות נדרש, כמפורט להלן, אלא אם כן בתקופה של 12 חודשים שקדמו להפעלה התקיים בו אחד מאלה לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לגבי איש צוות אוויר – השלים בהצלחה אימון קרקעי חוזר ואימון טיסה חוזר לגבי אותו דגם של מטוס ועמדת איש צוות אוויר; {{ח:תתת|(2)}} לגבי דייל – השלים בהצלחה אימון קרקעי חוזר ומבחן כשירות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) מבחן כשירות המפורט {{ח:פנימי|סעיף 461|בתקנה 461}} יכול לבוא במקום אימון טיסה חוזר, למעט אימון בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון לעניין גזירת–רוח בגובה נמוך. {{ח:סעיף|456|צבירת נסיון הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כאיש צוות נדרש : במטוס, אלא אם כן צבר באותו דגם של מטוס ובאותה עמדת איש צוות נסיון הפעלה כקבוע בתקנה זו, למעט כאמור להלן: {{ח:תתת|(1)}} ניתן להעסיק איש צוות, למעט בתפקיד טייס מפקד, לפי תקנה זו לשם צבירת ניסיון ההפעלה; {{ח:תתת|(2)}} טייס שצבר ניסיון הפעלה כטייס מפקד כקבוע בתקנה זו, אינו נדרש לצבירת ניסיון הפעלה כטייס משנה כקבוע בתקנה זו באותו דגם של מטוס. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לצבירת נסיון ההפעלה המעשי, על איש צוות אויר להחזיק ברשיונות ובהגדרים מתאימים לגבי עמדת איש הצוות ולגבי המטוס וטייס העונה על הדרישות החלות על טייס מפקד יחזיק ברשיונות ובהגדרים של טייס מפקד במטוס; {{ח:תתת|(2)}} צבירת הנסיון תחל לאחר השלמה מוצלחת של אימוני קרקע ואימוני טיסה לגבי המטוס ולגבי עמדת איש הצוות; {{ח:תתת|(3)}} הנסיון ירכש בטיסה לפי המפורט להלן לגבי כל איש צוות בביצוע הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}; לגבי מטוס שמחזיק הרשיון לא השתמש בו לפני כן, יווספו טיסות מבחן או טיסות העברה לנסיון הדרוש לצבירה ולא נדרש נסיון הפעלה נפרד לגבי וריאציות של אותו דגם של מטוס. {{ח:תת|(ג)}} רכישת נסיון מעשי לצורך צבירה לטייסים – {{ח:תתת|(1)|(א)}} טייס מפקד יבצע תפקידים של טייס מפקד בפיקוחו של טייס בוחן; {{ח:תתתת|(ב)}} בעת שטייס מפקד רוכש נסיון הפעלה כאמור בפסקה זו, טייס בוחן המשרת גם כטייס מפקד יאייש את מושב הטייס; בעת שטייס מפקד רוכש נסיון בהסבה, רשאי הטייס הבוחן, המשרת כטייס מפקד, לאייש את מושב המשקיף אם הטייס בהסבה ביצע לפחות שתי המראות ושתי נחיתות באותו דגם של מטוס שבשימוש, והוכיח בהצלחה בפני הטייס הבוחן שהוא כשיר לבצע את תפקידיו של טייס מפקד של אותו דגם של מטוס; {{ח:תתת|(2)}} טייס משנה יבצע את תפקידיו של טייס משנה בפיקוחו של טייס בוחן; {{ח:תתת|(3)}} שעות ניסיון ההפעלה לכל סוגי הטייסים הן כלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 15 שעות; {{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו־מדחף – 20 שעות; {{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 25 שעות. {{ח:תתת|(4)}} לגבי טייס שהוכשר באימון אפס שעות טיסה ייכללו שעות הניסיון כאמור בפסקה (3) ארבע נחיתות וארבע המראות בהפעלת הגאי המטוס לפחות; טייס בוחן המשמש כטייס מפקד יאייש את מושב הטייס. {{ח:תת|(ד)}} טכנאי טיס יבצע את תפקידיו של טכנאי טיס בפיקוחו של טייס בוחן או בפיקוחו של טכנאי טיס מוסמך במספר שעות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} במטוסים מקבוצה 1 – {{ח:תתתת}} המונעים במנועי בוכנה – 8 שעות; {{ח:תתתת}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 10 שעות; {{ח:תתת|(2)}} במטוסים מקבוצה 2 – 12 שעות. {{ח:תת|(ה)}} דייל יבצע תפקידים של דייל בפיקוח אישי של דייל במשך 5 שעות טיסה לפחות; לא נדרש ניסיון הפעלה לגבי דייל שרכש ניסיון קודם במטוס מאותה קבוצת מטוסים המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, ובלבד שמחזיק הרישיון יוכיח שהדייל קיבל אימוני קרקע מספיקים לגבי המטוס שבו הוא עומד להיות מועסק. {{ח:תת|(ו)}} ניתן להפחית את שעות נסיון ההפעלה עד כדי 50 אחוזים ממספר השעות הנדרש בתקנה זו, בהמרת שעת טיסה בהמראה אחת ונחיתה אחת; למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנות 435}} {{ח:פנימי|סעיף 437|ו־437}}, לא יופחתו שעות נסיון ההפעלה אלא כאמור בתקנת משנה זו. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|457||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|458|רשיונות לטייסים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ישמש טייס כטייס מפקד על מטוס, או כטייס משנה של מטוס בהפעלה שבה נדרשים שלושה טייסים או יותר, אלא אם כן הוא מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ובהגדר סוג מתאים לאותו מטוס. {{ח:תת|(ב)}} הפועל כטייס בתפקיד שאינו אחד מאלה המנויים בתקנת משנה (א), יחזיק לפחות ברשיון טייס מסחרי ובהגדר מכשירים. {{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, טייס משנה הינו טייס המוסמך למלא את מקומו של טייס מפקד בעת מנוחתו בשעת הטיסה. {{ח:סעיף|459|טייסים – נסיון עדכני|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כטייס פעיל אלא אם כן ביצע ב־90 הימים שקדמו להעסקתו לפחות 3 המראות ו־3 נחיתות כמפעיל של הגאי המטוס בסוג המטוס אותו הוא נדרש להפעיל; את ההמראות והנחיתות הנדרשות ניתן לבצע במדמה טיסה שהמנהל אישר לכך. {{ח:תת|(ב)}} טייס שאינו עומד בדרישות תקנת משנה (א) יהיה כשיר להיות טייס פעיל לאחר שביצע 3 המראות ו־3 נחיתות בפיקוח בוחן טיסה מוסמך, בטיסה או במדמה טיסה שהמנהל אישר לכך, ובתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ביצוע של המראה אחת לפחות עם הפסקה מדומה של המנוע הקריטי ביותר; {{ח:תתת|(2)}} ביצוע של גישת ILS למינימום המורשה לפחות ונחיתה בתום הגישה; {{ח:תתת|(3)}} ביצוע נחיתה אחת לפחות עם עצירה מוחלטת בסופה. {{ח:תת|(ג)}} כאשר התמרונים הנדרשים בתקנת משנה (ב) מבוצעים במדמה טיסה, על הטייס – {{ח:תתת|(1)}} להיות בעל נסיון של 100 שעות טיסה פעילה לפחות על דגם מטוס בו יועסק, אלא אם כן התמרונים הנדרשים מבוצעים במסגרת אימון אפס שעות טיסה; {{ח:תתת|(2)}} לבצע שתי נחיתותיו הראשונות על הקו בהשגחת בוחן טיסה מוסמך; את שתי הנחיתות יש לבצע במגבלות מזג אויר שלא תהיינה נמוכות מן המצויין במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון ובלבד שלא יהיו נמוכות מהמגבלות לקטגוריה 1; הנחיתות חייבות להתבצע לא יאוחר מ־45 ימים מתום המבחן במדמה טיסה. {{ח:תת|(ד)}} בוחן הנוכח בעת ביצועי המראות ונחיתות כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג)(2), יאשר בחתימת ידו או באמצעי אחר שאישר המנהל כי הנבחן מוסמך וכשיר לבצע תפקידי טיסה פעילים לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד|סימן זה}}; הבוחן רשאי לדרוש ביצוע תמרונים נוספים מתוך רשימת תמרונים מאושרת לפני מתן האישור האמור. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), טייס שאינו עומד בדרישות הניסיון העדכני יכול לשמש כטייס מחליף בשלב השיוט בלבד, אם ב־90 הימים שקדמו להעסקתו התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא שימש טייס באותו סוג מטוס; {{ח:תתת|(2)}} עבר בהצלחה אימון רענון הכולל אימון בנוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי שגרתי (abnormal) ובחירום (emergency) המיוחדים לטיסת שיוט באותו סוג מטוס או במדמה טיסה שאושר למטרה זו, ותרגל נוהלי גישה ונחיתה, הניתנים לביצוע בתור טייס שאינו מטיס את המטוס. {{ח:סעיף|460|מבחן נתיב|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כטייס מפקד של מטוס, אלא אם ב־12 החדשים שקדמו להפעלה אותו אדם עבר מבחן נתיב (Line Check) שבו ביצע בהצלחה את תפקידיו של טייס מפקד באחד מדגמי המטוסים אותם הוא עומד להטיס. {{ח:תת|(ב)}} מבחן נתיב לטייס מפקד – {{ח:תתת|(1)}} יינתן על ידי טייס בוחן הכשיר לגבי המטוס ולגבי הנתיב; {{ח:תתת|(2)}} יכיל לפחות טיסה רגילה בנתיב אופייני של המוביל האוירי שבו מועסק או יועסק הטייס בדרך כלל. {{ח:סעיף|461|מבחני כשירות|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם כטייס כנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, אלא אם כן השלים בהצלחה, בתוך 6 החודשים שקדמו לטיסה, לגבי אותו דגם של מטוס ואותה עמדת איש צוות אוויר, מבחן כשירות לפי תקנה זו; השלמה מוצלחת של קורס אימונים במדמה טיסה שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 437|תקנה 437}} יכולה לבוא במקום השלמה מוצלחת של מבחן כשירות אחד מתוך כל שני מבחני כשירות עוקבים. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס שהשלים בהצלחה מבחן כשירות כחלק מאימון ראשוני, אימון הסבה או אימון קידום, יראו את העסקתו בתור טייס באותו דגם של מטוס ועמדת איש צוות שלגביו השלים את האימון כאמור, כממלאת אחר הוראות תקנת משנה (א) לתקופה של 6 חודשים מהשלמת מבחן הכשירות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד) יתקיימו במבחן דרישות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המבחן יכלול לפחות את התהליכים והתמרונים הקבועים בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. אלא אם כן נקבע באותה תוספת במפורש אחרת; {{ח:תתת|(2)}} את המבחן יקיים המנהל או בוחן טיסה (להלן – בוחן). {{ח:תת|(ג)}} ניתן להשתמש במדמה טיסה או במיתקן אימונים מתאים אחר שהמנהל אישר לכך בעת ביצוע מבחן כשירות כקבוע בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. {{ח:תת|(ד)}} בוחן רשאי לוותר על כל אחד מהתהליכים או מהתמרונים שלגביהם קיימת סמכות ויתור בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. אם – {{ח:תתת|(1)}} המנהל לא דרש ביצוע אותו תהליך או תמרון; {{ח:תתת|(2)}} בעת הבחינה מחזיק הרשיון מעסיק את הטייס הנבחן; {{ח:תתת|(3)}} הטייס הנבחן כשיר להפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} באותו דגם של מטוס ובאותה עמדת איש צוות אוויר. {{ח:תת|(ה)}} נכשל הנבחן בביצוע נאות של אחד התמרונים או התהליכים הנדרשים בעת בחינת הכשירות, רשאי הבוחן לאפשר לטייס ביצוע נוסף בעת מהלך בחינה; כן רשאי הבוחן לדרוש מהנבחן ביצועים חוזרים גם על תמרונים אחרים שלדעתו דרושים לקביעת כשירותו של הטייס; לא הצליח הנבחן להשיג ביצוע נאות כאמור, לא יעסיקו מחזיק הרשיון והוא לא יעסוק בהפעלות לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} עד שיעמוד במבחן כשירות. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|462|טייס מפקד: כישורי אזור הפעלה מאושר, נתיב ושדות תעופה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”אזור הפעלה מאושר“ – אזור הכולל מספר נתיבים בעלי מאפיינים דומים לעניין תקנה זו, שמחזיק הרישיון, באישור המנהל, הגדיר בספר העזר למבצעים שלו; אזור כאמור לא יכלול נתיב ייחודי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 463|בתקנה 463}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון לא יעסיק אדם בתור טייס מפקד בנתיב, ולא יעסוק אדם בתור טייס מפקד אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אימון היכרות ראשוני עם אזור ההפעלה המאושר והנתיב שבו תתבצע הטיסה, ועם כל שדה תעופה שבו הוא עומד להשתמש, הכולל את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הפגנת ידע מספק, להנחת דעתו של מחזיק הרישיון, בכל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הנתיב שבו הוא עומד לטוס ושדות התעופה שבהם הוא עומד להשתמש ובכלל זה שדות משנה, לרבות ידע בדבר – {{ח:תתתתת|(1)}} פני השטח וגובהי בטיחות מזעריים; {{ח:תתתתת|(2)}} תנאי מזג האוויר העונתיים; {{ח:תתתתת|(3)}} המיתקנים, השירותים והנהלים הנוגעים למטאורולוגיה, תקשורת ותעבורה אווירית; {{ח:תתתתת|(4)}} נוהלי החיפוש וההצלה; {{ח:תתתתת|(5)}} תהליכי טיסה בנתיב לרבות נוהלי ניווט לטווח ארוך הקשורים בנתיב שבו הטיסה מיועדת להתבצע, תהליכי גישה ויציאה לאזורי בקרת שדות התעופה, תהליכי ההמתנה ותהליכי גישת מכשירים מאושרים לשדות התעופה; {{ח:תתתת|(ב)}} מינימות ההפעלה הישימות וכן נהלים ישימים לכל המפורטים להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} לנתיבי טיסה מעל אזורים מאוכלסים בצפיפות ובמרחבי אוויר שבהם יש צפיפות גדולה של תעבורה אווירית; {{ח:תתתתת|(2)}} למכשולים ולתבנית הפיזית; {{ח:תתתתת|(3)}} לתאורה; {{ח:תתתתת|(4)}} למיתקני העזר לטיסה, המשמשים לגישה; {{ח:תתתתת|(5)}} לנוהלי ההצטרפות, העזיבה, ההמתנה וגישות המכשירים; {{ח:תתתת|(ג)}} נוסף על האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לגבי נתיב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א}} – ידע לגבי הכנת הטיסה, עקרונות טיסת EDTO והקריטריונים לביצוע הסטה; {{ח:תתת|(2)}} ביצוע בפועל של גישה לכל שדה יעד שבו הוא עומד לנחות בנתיב, כאיש צוות אוויר או כמשקיף בתא הטייס, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} טייס שעבר הכשרה לאותו שדה תעופה לפי הוראות תקנה זו מלווה אותו; {{ח:תתתת|(ב)}} הגישה לשדה התעופה אינה מתבצעת מעל פני קרקע קשים ונוהלי גישת המכשירים ומיתקני העזר לטיסה המשמשים לגישה דומים לאלה המוכרים לטייס, וכן התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} מחזיק הרישיון, באישור המנהל קבע מרווח שהתווסף למינימת ההפעלה הרגילה; {{ח:תתתתת|(2)}} יש למחזיק הרישיון ולטייס יסוד סביר להניח שהגישה והנחיתה יכולות להתבצע בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה; {{ח:תתתת|(ג)}} ההנמכה מהגובה המזערי המוגדר לקבע הגישה ההתחלתית יכולה להיעשות ביום בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה (VMC); {{ח:תתתת|(ד)}} מחזיק הרישיון הכשיר את הטייס המפקד לנחות בשדה התעופה באמצעות הצגה חזותית מספקת (Adequate Pictorial Presentation); {{ח:תתתת|(ה)}} שדה התעופה צמוד לשדה תעופה אחר שבו אותו טייס כשיר לשמש טייס מפקד לפי הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון לא יעסיק אדם טייס מפקד בנתיב, ולא יעסוק אדם כטייס מפקד בנתיב, אלא אם כן ב־12 החודשים שקדמו להפעלה הוא ביצע טיסה כאיש צוות אוויר, כטייס בוחן או כצופה בתא הטייס באותו נתיב, או בנתיב אחר באותו אזור הפעלה מאושר; הוראה זו לא תחול בתקופת זמן של 12 חודשים מהשלמת ההכשרה הראשונית כאמור בתקנה (ב)(2). {{ח:תת|(ד)}} לא ביצע טייס טיסה ב־12 החודשים שקדמו להפעלה כאמור בתקנת משנה (ג) רישה, הוא יהיה כשיר לשמש טייס מפקד בנתיב רק אם עמד בתנאי תקנת משנה (ב). {{ח:סעיף|463|טייס מפקד: כישורי נתיב ייחודי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”נתיב ייחודי“ – נתיב, ובכלל זה שדה תעופה שבו עומדים להשתמש לנחיתה או להמראה, אשר הנהלים הקשורים להפעלת כלי הטיס שבו מחייבים יישום של מיומנות או ידע ייחודיים לאותו נתיב או שדה תעופה. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יגדיר בספר העזר למבצעים שלו נתיבים ייחודיים; המנהל רשאי להורות למחזיק הרישיון להגדיר נתיב מסוים כנתיב ייחודי. {{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 462|בתקנה 462}}, לא יעסיק מחזיק רישיון אדם כטייס מפקד בנתיב ייחודי, ולא יעסוק אדם כטייס מפקד בנתיב ייחודי, אלא אם כן התקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} במסגרת אימון ההיכרות הראשוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 462|בתקנה 462(ב)}}, הוא השלים בהצלחה תכנית אימונים שאישר המנהל לאותו נתיב ייחודי; {{ח:תתת|(2)}} ב־12 החודשים שקדמו להפעלה הוא השלים אימון חוזר שאישר המנהל לאותו נתיב ייחודי, אם הוגדר אימון חוזר לנתיב הייחודי. {{ח:סעיף|464||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|465|כשירות טכנאי טיס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כטכנאי טיס במטוס, אלא אם כן תוך 6 החדשים שקדמו לאותה הפעלה צבר לפחות 50 שעות זמן טיסה כטכנאי טיס באותו דגם של מטוס או אם מחזיק הרשיון או המנהל בחנו אותו באותו דגם מטוס וקבעו כי הוא מכיר את כל המידע ונהלי ההפעלה העדכניים והחיוניים וכשיר לגביהם או עמד בהצלחה במבחן רמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 448|בתקנה 448(א)(2)}}. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן יד1|סימן י״ד1 – מגבלות זמן טיסה ותפקיד ודרישות מנוחה – אנשי צוות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־4}} {{ח:סעיף|465א|מגבלות זמן טיסה וזמן תפקיד טיסתי ודרישות מנוחה – אנשי צוות אוויר|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} חלק 117 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} יחול על מחזיק רישיון, ועל כל איש צוות אוויר שהוא מעסיק מטעמו בהפעלת מטוס לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} ובכלל זה הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 362|תקנה 362}}, וכן בהפעלת מטוס לפי {{ח:פנימי|פרק 8|הפרק השמיני}} אם הפעלה כאמור מהווה קטע טיסה מתוך כמה קטעי טיסה באותה טיסה שחלקם מבוצע לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, הכול בכפוף לשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} תקנה 117.1 לא תחול; {{ח:תת|(2)}} בתקנה 117.3 – {{ח:תתת|(א)}} על אף האמור ברישה, הגדרות המונחים ”flight Operate, with respect to aircraft“‏, ”crew member“ ו־”pilot in command“ בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 1.1 לא יחולו, ויחולו במקומן ההגדרה ”איש צוות אוויר“ וההגדרות ”הפעלה“ לעניין כלי טיס, ו”טייס מפקד“ {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בחוק}}; {{ח:תתת|(ב)}} בהגדרה ”certificate holder“, במקום ”an air carrier certificate or operating certificate issued under part 119 of this chapter“ יבוא ”ברישיון“; {{ח:תת|(3)}} תקנה 117.7 – לא תחול; {{ח:תת|(4)}} בתקנה ‎117.17(e)‎, יראו את ההפניה לתקנה ‎121.543(i)(3)(b)‎ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 452|לתקנה 452}}; {{ח:תת|(5)}} בתקנה ‎117.23(a)‎, המילים ”or 91K Program Manager“ לא יחולו; {{ח:תת|(6)}} בתקנה 117.29 – {{ח:תתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”the US Government“ יבוא ”מדינת ישראל“; {{ח:תתת|(ב)}} בתקנת משנה (a) יראו את ההפניה לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 119.57 כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 376|לתקנה 376(ג)}}. {{ח:סעיף|465ב|מגבלות זמן תפקיד ודרישות מנוחה – דיילים|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} הוראות תקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.467 יחולו על מחזיק רישיון, בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בכל מקום, המילים ”conducting domestic, flag, or supplemental operations“ – לא יחולו; {{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה (a), ההגדרה ”Flight attendant“ לא תחול, ותחול במקומה ההגדרה ”דייל“; {{ח:תתת|(3)}} בתקנת משנה (b)‏(4), (5) ו־(6), בכל מקום, במקום ”under the certificate holder's operations specifications“ יבוא ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 429|תקנה 429}}, והמפורט בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון“; {{ח:תתת|(4)}} בתקנת משנה (b)‏(6), במקום ”the 48 contiguous states and the District of Columbia“ יבוא ”ישראל“; {{ח:תתת|(5)}} בתקנת משנה (b)‏(13), המילים ”and each commercial operator must relieve each flight attendant engaged in air commerce“ – לא יחולו; {{ח:תתת|(6)}} בתקנת משנה (c)‏(1)(iv), במקום ”described or referenced in the certificate holder's operations specifications“ יבוא ”הכלולים בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון“; {{ח:תתת|(7)}} בתקנת משנה (c)‏(2), במקום ”the certificate-holding district office“ יבוא ”המנהל“. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בכפוף להוראות תקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.467‎(c)‎, בשינוי כאמור בתקנת משנה (א)(6) ו־(7), מחזיק רישיון רשאי לפעול לעניין דיילים לפי חלק 117 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} במקום תקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.467, ויחולו עליו ועל כל דייל שהוא מעסיק מטעמו בטיסה מסחרית הוראות {{ח:פנימי|סעיף 465א|תקנה 465א}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן טו|סימן ט״ו: קצין מבצעי אויר – כישורים ומגבלות זמן תפקיד|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|466|כישורי קצין מבצעי אויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם כקצין מבצעי אוויר בשיגור מטוסים לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, אלא אם כן הוא מחזיק ברישיון קצין מבצעי אוויר שניתן או שאושר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} ואלא אם כן התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא השלים בהצלחה, לגבי מטוסים מקבוצת מטוסים שלגביה הוא מוסמך לשמש קצין מבצעי אוויר, אימון ראשוני מטעם מחזיק הרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 446|בתקנה 446}}, ובכלל זה עבר בהצלחה מבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 446|בתקנה 446(ב)}} בנושאים הנוגעים לאותן הפעלות ואותם אזורים שלגביהם הוא יהיה מוסמך לבקרה ופיקוח על הפעלת הטיסות; ואולם אם השלים בהצלחה אימון כאמור לגבי סוג אחר של מטוס באותה קבוצה – ישלים אימון הסבה מתאים; {{ח:תתת|(2)}} הוא השלים בהצלחה, בתקופה של 12 החודשים שקדמו לשיגור, הכרה תפעולית של ההפעלות לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, בהשקפה מתא הטייס, בקטע טיסה אחד לפחות מעל הקטעים שבהם הוא אחראי לשיגור מטוסים; הטיסה תכלול נחיתה בשדות תעופה רבים ככל האפשר; {{ח:תתת|(3)}} הוא השלים בהצלחה אימון קרקעי חוזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 450|בתקנה 450}}, ומבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 446|בתקנה 446(ב)}}, בתקופה של 12 החודשים שקדמו להצבה; {{ח:תתת|(4)}} אם הוא לא מילא בפועל תפקיד של קצין מבצעי אוויר במשך 12 חודשים ברציפות – הוא עמד שוב בפסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} קצין מבצעי אוויר, הכשיר לשגר מטוס דרך קטע אחד של הפעלה, רשאי לשגרו דרך קטע אחר, לאחר תיאום עם קצין מבצעי אוויר של מחזיק הרישיון, הכשיר לשגר מטוס דרך אותו קטע. {{ח:סעיף|467|מגבלות זמן תפקיד|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון יקבע את זמני עבודתו היומית של קצין מבצעי אויר, באופן שעבודתו תחל בזמן שיאפשר לו להכיר ולדעת באורח יסודי את מזג האויר הקיימים והצפויים לאורך הנתיב לפני שיגור כל מטוס; קצין מבצעי האויר ישאר בתפקידו עד שהמטוס שהוא שיגר השלים את טיסתו, או יצא מתחום סמכותו, או עד שהוחלף על ידי קצין מבצעי אויר אחר. {{ח:קטע3|פרק 13 סימן טז|סימן ט״ז: הפעלת טיסות|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|468||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|469|אחריות לשליטה תפעולית|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון אחראי לשליטה התפעולית במטוסים שהוא מפעיל; מחזיק רישיון לא יסמיך אדם מטעמו לאחראי על שליטה תפעולית, אלא את הטייס המפקד של הטיסה, ואת קצין מבצעי האוויר האחראי לגבי אותה טיסה. {{ח:תת|(ב)}} הטייס המפקד וקצין מבצעי האויר המשגר את כלי הטיס אחראים במשותף להכנת הטיסה מבחינה תכנונית לפני הטיסה, איחור ושיחרור הטיסה בהתאם לתקנות אלה ולמפרטי ההפעלה. {{ח:תת|(ג)}} קצין מבצעי האויר אחראי – {{ח:תתת|(1)}} למעקב אחר התקדמותה של כל טיסה; {{ח:תתת|(2)}} למתן הנחיות ומידע הדרושים לבטיחות הטיסה; {{ח:תתת|(3)}} לביטול או לשיגור טיסה מחדש אם לפי שיקול דעתו או חוות דעתו של הטייס המפקד אינה יכולה להתבצע מטעמי בטיחות או להמשיך ולהתבצע כפי שתוכננה או אינה יכולה לקבל שחרור; {{ח:תת|(4)}} לגבי טיסות שנדרשת לגביהן מערכת עקיבה אחרי כלי טיס, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ב|בתקנה 46ב}} – ליידע את יחידת הנת״א המתאימה כאשר אין ביכולתו לקבוע את מיקומו של מטוס באמצעות המערכת האמורה וניסיונותיו ליצור קשר עם המטוס כשלו. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} בעת הטיסה לטייס המפקד השליטה והסמכות המלאות בהפעלת כלי הטיס, ללא הגבלה לגבי אנשי צוות אחרים ותפקידיהם, בין אם הוא מחזיק ברשיונות תקפים המתירים לו לבצע את תפקידיהם של אותם אנשי צוות ובין אם לאו. {{ח:סעיף|470|הודעות הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון יודיע למועסקים על ידו – {{ח:תת|(1)}} על כל שינוי בציוד ובנהלי ההפעלה, ובכלל זה על כל שינוי ידוע בשימוש בעזרי ניווט, בשדות תעופה, בנהלים ובתקנות בדבר פיקוח על תעבורה אוירית, בכללי פיקוח על תעבורה אוירית בשדות תעופה ועל סיכונים ידועים לטיסה; {{ח:תת|(2)}} על התקרחות ותנאים מטאורולוגיים העלולים לסכן את בטיחות הטיסה; {{ח:תת|(3)}} על ליקויים במתקנים קרקעיים ובמתקני עזר לניווט. {{ח:סעיף|471|לוח זמני טיסות|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} בקבעו לוח זמנים לטיסות, יותיר מחזיק רשיון זמן מספיק למתן שירות נאות למטוס בנקודות הביניים ויביא בחשבון את הרוחות המצויות בנתיב ואת מהירות השיוט של כלי הטיס שבשימוש; מהירות השיוט שתובא בחשבון לא תעלה על המהירות המושגת בביצוע השיוט של כלי הטיס. {{ח:סעיף|471א|תדלוק מטוס עם נוסעים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון יבטיח כי לא יתדלק אדם מטוס כאשר נוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו, אלא אם כן מתקיימים שני אלה: {{ח:תת|(1)}} מצוי במטוס כוח אדם שהוכשר לכך, העומד הכן ליזום את פינויו של כלי הטיס באמצעים המעשיים והמהירים ביותר; {{ח:תת|(2)}} במהלך כל התדלוק נשמרת תקשורת דו־כיוונית בין ספק שירותי הקרקע המפקח על התדלוק לבין כוח האדם כאמור בפסקה (1). {{ח:סעיף|471ב|חובת שימוש בבד״ח – אנשי צוות האוויר|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} אנשי צוות האוויר יעשו שימוש בבד״ח הכלול בחלק ב׳ של ספר העזר למבצעים, לפני כל שלב של ההפעלה, במהלכו ולאחריו, לפי העניין, ובמצבי חירום. {{ח:תת|(ב)}} הטייס המפקד יבטיח כי אנשי צוות האוויר ימלאו אחר הבד״ח על כל פרטיו, כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|472|התנהגות אנשי צוות בשלבים קריטיים של הטיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בשלבים הקריטיים של הטיסה לא ידרוש מחזיק רשיון ואנשי צוות אויר לא יבצעו תפקידים אשר אינם חיוניים להפעלה הבטוחה של מטוס, כגון תקשורת עם תחנת קרקע לשם הזמנת אספקה, העברת הודעות לנוסעים להבטחת המשך טיסתם, הודעות פרסומת לנוסעים, הפניית תשומת לבם לאתרי נוף, או מילוי טפסים אשר אינם קשורים לתפעולו הבטוח של המטוס. {{ח:תת|(ב)}} בשלבים הקריטיים של הטיסה לא יעסוק איש צוות אויר ולא ירשה הטייס המפקד לאיש צוות לעסוק בענינים העלולים להסיח דעתו מביצוע תפקידיו החיוניים או העלולים לפגוע בדרך כלשהי בביצוע התקין של תפקידיו החיוניים. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, השלבים הקריטיים של הטיסה כוללים את ההסעה, ההמראה והנחיתה ותפעול המטוס בטיסה מתחת ל־10,000 רגל, למעט טיסה בגובה שיוט. {{ח:סעיף|473|אנשי צוות אוויר בעמדותיהם|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} איש צוות אוויר בתפקיד אינו רשאי לעזוב את עמדתו אלא אם כן התקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} היעדרותו דרושה לשם ביצוע תפקידו הקשור להפעלת המטוס או לצרכיו הפיזיולוגיים; {{ח:תת|(2)}} לגבי טייס מפקד – ההיעדרות היא בשלב השיוט, לשם מנוחה, ואת מקומו ימלא טייס הממלא אחר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 452|תקנה 452}}; {{ח:תת|(3)}} לגבי טייס משנה – ההיעדרות היא בשלב הטיסה בנתיב, לשם מנוחה, ואת מקומו ימלא טייס הכשיר ומוסמך לשמש טייס משנה באותה הפעלה. {{ח:סעיף|474|החזקת הגאים|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה־2}} {{ח:ת}} לא יתיר טייס מפקד לאדם לאחוז בהגאים של המטוס בזמן טיסה המבוצעת לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, ולא יחזיק אדם את ההגאים בזמן הטיסה, אלא אם כן הוא – {{ח:תת|(1)}} טייס המועסק על ידי מחזיק הרשיון והוא מורשה להטיס את אותו מטוס; {{ח:תת|(2)}} נציג מוסמך של המנהל המורשה להטיס את המטוס והמבצע פיקוח או בדיקה על הטיסה וקיבל לכך את הסכמתו של הטייס המפקד; {{ח:תת|(3)}} טייס המועסק על ידי בעל רשיון הפעלה אחר והוא כשיר להטיס את אותו מטוס וקיבל רשות לכך מהטייס המפקד, וממחזיק הרשיון המפעיל את המטוס. {{ח:סעיף|475|כניסה לתא הטייס בעת טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יכנס אדם לתא הטייס בעת הטיסה אלא אם כן הוא – {{ח:תתת|(1)}} איש צוות; {{ח:תתת|(2)}} מפקח המבצע תפקידי פיקוח; {{ח:תתת|(3)}} אדם המועסק בשירות המדינה, בשירות רשות שדות התעופה בישראל, בשירות מחזיק הרשיון או איש תעופה שקיבלו רשות לכך מהטייס המפקד בתוקף תפקידיהם והתרת כניסתם לתא הטייס נדרשת או תורמת להפעלה בטוחה; {{ח:תתת|(4)}} קיבל רשות לכך מהטייס המפקד, ממחזיק הרשיון או מהמנהל. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הטייס המפקד לאסור כניסת כל אדם לתא הטייס למען בטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ג)}} לענין תקנת משנה (א)(3), אדם המועסק בשירות המדינה או בשירות רשות שדות התעופה בישראל העוסקים בנושאים הקשורים בבטיחות הטיסה ואדם המועסק על ידי מחזיק הרשיון, שיעילותם תגבר אם יכירו את תנאי הטיסה, יורשו להיכנס לתא הטייס באישורו של מחזיק הרשיון; אולם מחזיק הרשיון לא יתיר כניסת אדם כאמור, שאינו קשור ישירות לבטיחות הטיסה, אלא אם כן נתקיימו הוראות תקנות משנה (א)(4) ו־(ד). {{ח:תת|(ד)}} לא יתיר איש צוות כניסת אדם אחר לתא הטייס אלא אם מצוי מושב ריק לשימושו בתא הנוסעים, למעט – {{ח:תתת|(1)}} מפקח הבוחן את ההפעלה או המשקיף עליה; {{ח:תתת|(2)}} מפקח תנועה אוירית שהמנהל הרשה אותו להיות משקיף על נוהל נת״א; {{ח:תתת|(3)}} עובד טיס מורשה המועסק על ידי מחזיק רשיון אחר, שתפקידו אצל אותו מוביל אוירי מחייב רשיון עובד טיס וקיבל רשות ממחזיק הרשיון המפעיל את המטוס לטוס בטיסות מסויימות בנתיב; {{ח:תתת|(4)}} אדם המועסק על ידי מחזיק הרשיון המפעיל את המטוס שתפקידו קשור ישירות בביצוע הטיסה או תכנונה, או במעקב אחר ציוד מטוס או על נהלי ההפעלה שלו, אם נוכחותו בתא הטייס חיונית לביצוע תפקידיו והוא הורשה לכך בכתב על ידי מחזיק הרשיון או מי שהסמיכו לכך והמצויין בספר העזר למבצעים; {{ח:תתת|(5)}} הנציג הטכני של יצרן המטוס או של רכיביו שתפקידיו קשורים במישרין במעקב על ציוד בעת טיסת המטוס או על נהלי ההפעלה שלו, אם נוכחותו בתא הטייס חיונית לביצוע תפקידיו והוא קיבל רשות לכך בכתב מהמנהל או ממי שהוסמך לכך על ידי מחזיק הרשיון והמצויין בספר העזר למבצעים; {{ח:תתת|(6)}} בעל כרטיס GR ובעל כרטיס ללא תמורה וכן עובד החברה, בן זוגו או צאצאים רשאים לשהות בתא הטייס גם אם אין מושב ריק לשימושם בתא הנוסעים. {{ח:סעיף|476|מושב משקיף והצגת תעודת מפקח|תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בכל עת שיידרש יעמיד מוביל אוירי לרשותו של מפקח מושב משקיף בתא הטייס, כדי לאפשר לו לפקח על הטיסה; מיקומו של המושב וציודו, וכל הנוגע להתאמתו לשימוש המפקח בעת הטיסה, ייקבע על ידי המנהל. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} מפעיל מטוס שתעודת הסוג שלו הוצאה לפני יום כ״ז בכסלו התשנ״ו (20 בדצמבר 1995) ותצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא 30 מושבים או פחות, ואין בו מושב משקיף בתא הטייס, יעמיד מושב נוסעים קדמי עם אוזניות או רמקול לרשותו של המפקח, לצורך פיקוח כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|477|כניסת איש שירות בטחון ומשטרה לתא הטייס|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} קבע איש שירותי הבטחון של ישראל או איש משטרת ישראל כי נוכחותו בתא הטייס חיונית לביצוע תפקידיו בכלי הטיס, תותר לו, לפי בקשתו ולאחר הצגת תעודה מתאימה בפני הטייס המפקד של כלי הטיס, כניסה לתא הטייס והוא רשאי לשבת במושב המשקיף שבו. {{ח:סעיף|478||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|479|הגבלת ההפעלה או דחייתה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} נודע למחזיק רשיון או לטייס מפקד המועסק על ידו קיומם של תנאים המגבילים את ההפעלה, לרבות תנאים כאמור בשדה התעופה ובמסלולים העלולים להוות סיכון לבטיחות ההפעלה, יגבילו את ההפעלה או ידחו אותה. {{ח:סעיף|480||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|480א|ניהול דלק בטיסה – חובות מחזיק הרישיון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון יקבע, בספר העזר למבצעים שלו, מדיניות ונהלים, שיבטיחו כי במהלך הטיסה מבוצעים ניהול, מעקב וביקורת על כמויות הדלק במטוס ועל תצרוכת הדלק בהשוואה לתכנון הדלק; מדיניות ונהלים כאמור טעונים את אישור המנהל. {{ח:סעיף|480ב|ניהול דלק בטיסה – חובות טייס מפקד|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} טייס מפקד יוודא במשך כל זמן הטיסה כי כמות הדלק הזמין – {{ח:תתת|(1)}} שנשארה במכלי המטוס אינה פחותה מכמות הדלק הנדרשת להמשיך לשדה תעופה שיכולה להתבצע בו נחיתה בטוחה, ולנחות בו כאשר במטוס כמות דלק רזרבית סופית; {{ח:תתת|(2)}} שצפויה להישאר במכלי המטוס בהגיעו לשדה היעד לא תהיה פחותה מכמות הדלק לטיסה לשדה משנה לשדה היעד (Destination alternate fuel) כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 522|בתקנה 522(ג)(4)(א) עד (ד)}} לפי העניין, ונוסף על כך כמות דלק רזרבית סופית. {{ח:תת|(ב)}} ראה הטייס המפקד כי נסיבות בלתי צפויות עלולות להוביל לנחיתה בשדה היעד עם כמות דלק במכלי המטוס הפחותה מכמות הדלק האמורה בתקנת משנה (א)(2) – {{ח:תתת|(1)}} יבקש מיחידת נת״א הנותנת שירותי בקרת תעבורה אווירית (להלן – יחידת בקרת תעבורה אווירית) מידע על עיכובים צפויים בתעבורה האווירית; {{ח:תתת|(2)}} יביא בחשבון מידע לגבי התעבורה האווירית והתנאים המבצעיים הקיימים בשדה היעד ובכל שדה תעופה אחר המתאים לנחיתה בטוחה, בבואו להחליט אם להמשיך לשדה היעד או לבצע הסטה לשדה תעופה אחר; היה יעד הטיסה שדה תעופה שקיים לגביו שדה משנה לשדה היעד לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} – יביא בחשבון גם מידע כאמור לגבי שדה המשנה לשדה היעד. {{ח:תת|(ג)}} הטייס המפקד יודיע ליחידת בקרת תעבורה אווירית, באמצעות הכרזת ”MINIMUM FUEL“, על מצב שקיימת במטוס כמות דלק מזערית, כאשר שדה התעופה שאליו הוא טס נשאר שדה אפשרי יחיד לנחיתה, וכי כל שינוי במירשה הטיסה הקיים עלול להביא למצב שהמטוס ינחת עם כמות דלק הפחותה מכמות הדלק הרזרבית הסופית. {{ח:תת|(ד)}} הטייס המפקד יודיע ליחידת בקרת תעבורה אווירית, על מצב חירום דלק, באמצעות שידור הודעת ”MAYDAY MAYDAY MAYDAY FUEL“, כאשר חישוב כמות הדלק הזמין מראה שכמות זו, בעת נחיתה בשדה התעופה הקרוב ביותר שניתן לבצע בו נחיתה בטוחה, תהיה פחותה מכמות הדלק הרזרבית הסופית. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”כמות דלק רזרבית סופית“ (Final reserve fuel) – כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 522|בתקנה 522(ג)(5)}}. {{ח:סעיף|481|מקרי חירום|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} במקרה חירום ובכלל זה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 76|בסעיף 76(ב) לחוק}}, קצין מבצעי אוויר – {{ח:תתת|(1)}} ייזום תהליכים לפי ספר העזר למבצעים תוך הימנעות מנקיטת פעולה הסותרת הוראות תעבורה אווירית; {{ח:תתת|(2)}} יעביר לטייס המפקד מידע בעל אופי בטיחותי, לרבות כזה שנעשה חיוני במהלך הטיסה, העשוי להיות חיוני לביצוע הטיסה בבטיחות, לרבות מידע הקשור בשינוי תכנית הטיסה; {{ח:תתת|(3)}} יוודא את החלטתו של הטייס המפקד וירשום אותה ביומן המבצעים שלו. {{ח:תת|(ב)}} נודע לקצין מבצעי אוויר על מקרה חירום המסכן את בטיחות המטוס או חיי אדם לפני שהדבר נודע לטייס המפקד, והוא לא הצליח ליצור קשר עם הטייס המפקד, יכריז על מצב חירום, יודיע על כך לרשויות המוסמכות המתאימות ויבקש את סיוען ככל האפשר, וינקוט כל פעולה נוספת שלדעתו חיונית לפי הנסיבות. {{ח:תת|(ג)}} טייס מפקד או קצין מבצעי אוויר שהכריז על מצב חירום ידווח על התקדמות הטיסה ליחידת הנת״א המתאימה; טייס מפקד ידווח גם למרכז המשגרה, אם יצירת הקשר עם מרכז המשגרה אפשרית. {{ח:תת|(ד)}} מי שהכריז על מצב חירום ידווח על כך בכתב באמצעות הממונה על המבצעים של מחזיק הרישיון למנהל, כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} קצין מבצעי אוויר ידווח בתוך 10 ימים לאחר היום שבו הוכרז מצב החירום; {{ח:תתת|(2)}} טייס מפקד ידווח בתוך 10 ימים מיום חזרתו לבסיסו. {{ח:סעיף|482|דיווח על תנאים מטאורולוגיים ועל אי־<wbr>תקינות מיתקן עזר לטיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} טייס של מטוס המצויד במערכת תקשורת נתונים, והמופעל במרחב אווירי שלפי הוראות התעבורה האווירית החלות עליו נדרש בו דיווח על תצפיות מזג אוויר שגרתיות ותקשורת נתונים עם יחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי זמינה, יעביר דיווח כאמור ליחידת הנת״א האמורה, אם דרשה זאת, באמצעות מערכת תקשורת הנתונים. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון המפעיל מטוס כאמור בתקנת משנה (א), המצויד גם במערכת עקיבה אוטומטית תלויה נחקרת (ADS-C – Automatic Dependent Surveillance Contract) או בטרנספונדר Mode-S, ושניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לאחר יום י״ח באדר התשע״ה (9 במרס 2015), יבטיח כי דיווח כאמור בתקנת משנה (א) יוכל להיות מועבר באופן אוטומטי באמצעות מערכות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הדיווח על תצפיות מזג אוויר שגרתיות כנדרש לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) ייעשה במתכונת של דיווח–אוויר שגרתי (Routine Air-Report) כמפורט במסמך 4444. {{ח:תת|(ד)}} נתקל טייס בעת טיסה בתנאים מטאורולוגיים מסוכנים כמפורט להלן, ידווח על כך ליחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, מוקדם ככל האפשר: {{ח:תתת|(1)}} ערבול מתון או חריף; {{ח:תתת|(2)}} התקרחות מתונה או חמורה; {{ח:תתת|(3)}} גלי הרים חמורים (Severe Mountain Waves); {{ח:תתת|(4)}} סופות רעמים, בהעדר ברד או בנוכחותו, מוסתרות (Obscured), מוטמעות בשכבת עננות אחרת (Embedded), נרחבות או מאורגנות בקו תזזית (Squall Line) או חזית; {{ח:תתת|(5)}} סופות חול או אבק כבדות; {{ח:תתת|(6)}} ענן אפר געשי (Volcanic Ash Cloud); {{ח:תתת|(7)}} התפרצות געשית או פעילות הקודמת להתפרצות געשית (Pre-Eruption Volcanic Activity); {{ח:תתת|(8)}} מצב מטאורולוגי אחר, שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (7), דוגמת גזירת רוח, אשר נצפה על ידי הטייס המפקד והעלול לדעתו לסכן את בטיחות הטיסה או לשבש באופן משמעותי את הפעילות האווירית. {{ח:תת|(ה)}} דיווח כאמור בתקנת משנה (ד) יבוצע במתכונת של דיווח–אוויר מיוחד (Special Air-Report) כמפורט במסמך 4444, באמצעות תקשורת נתונים או, כאשר תקשורת נתונים אינה זמינה – באמצעות תקשורת קולית. {{ח:תת|(ו)}} נתקל טייס בעת טיסה באי־תקינות של מיתקן עזר לטיסה, שידיעה עליה חיונית לדעתו לבטיחות טיסות אחרות, ידווח על כך ליחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, מוקדם ככל האפשר. {{ח:תת|(ז)}} יחידת נת״א שקיבלה דיווח על – {{ח:תתת|(1)}} תנאים מטאורולוגיים לפי תקנה זאת, תעבירו בלא דיחוי לשירות המטאורולוגי; אם הדיווח הוא לעניין תנאים מטאורולוגיים מסוכנים לפי תקנת משנה (ד) – תעבירו גם למי שעלול להיתקל בתנאים המטאורולוגיים שעליהם דווח; {{ח:תתת|(2)}} אי־תקינות מיתקן עזר לטיסה כאמור בתקנת משנה (ו), תעבירו לכל המשתמש במיתקן העזר לטיסה שעל אי־תקינותו דווח, ותפעל להעברתו לכל גורם העשוי להשתמש בו. {{ח:תת|(ח)}} בתקנה זו, ”מסמך 4444“ – נהלים לשירותי טיס – ניהול תעבורה אווירית (PANS-ATM) שהוציא ארגון התעופה הבין־לאומי. {{ח:סעיף|483|דיווח על תקלות טכניות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} בסיומה של הטיסה, ירשום הטייס המפקד או יוודא שיירשם כל ליקוי במטוס, הידוע לו או שיש לו חשד לקיומו, ביומן התחזוקה של המטוס. {{ח:תת|(ב)}} לפני התחלת כל טיסה יברר טייס מפקד את המשמעויות התפעוליות של כל תקלה שנרשמה בסופה של הטיסה הקודמת ביומן התחזוקה. {{ח:סעיף|484|מנוע לא פועל או כשל משמעותי אחר – נחיתה ודיווח|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} בכל מקרה שבו מנוע מטוס חדל לפעול או שמנוע ממנועיו הודמם כדי למנוע נזק אפשרי, ינחית הטייס המפקד את המטוס בשדה תעופה מתאים הקרוב ביותר מבחינת זמן טיסה, שבו ניתן לבצע נחיתה בטוחה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), חדל לפעול או הודמם מנוע אחד במטוס בעל שלושה מנועים או יותר, רשאי הטייס המפקד להמשיך לשדה תעופה לפי בחירתו, אם החליט לפי נוהלי מחזיק הרישיון כאמור בתקנת משנה (ב2) שאותו שדה תעופה בטוח לנחיתה באותה מידה כמו שדה התעופה מתאים הקרוב ביותר. {{ח:תת|(ב1)}} בטיסת EDTO, במקרה של כשל, אחד או יותר, במערכת EDTO משמעותית או בכמה מערכות כאמור, ינחית הטייס המפקד את המטוס בשדה משנה לנתיב הזמין הקרוב ביותר שניתן לבצע בו נחיתה בטוחה, אלא אם כן הוא החליט, לפי נוהלי מחזיק הרישיון כאמור בתקנת משנה (ב2), כי המשך הטיסה כמתוכנן לא יגרום לירידה משמעותית בבטיחות. {{ח:תת|(ב2)}} מחזיק רישיון יקבע נהלים לצוות האוויר שיכללו אמות מידה לבחירת דרך הפעולה המתאימה במקרה של תקלה כאמור בתקנה זו, ובכלל אלה שיקולים לעניין בחירת שדה התעופה המתאים, או שדה המשנה הזמין הקרוב ביותר, שבו ניתן לבצע נחיתה בטוחה; בעת קביעת נהלים לפי תקנת משנה זו, מחזיק רישיון יביא בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים להלן ויכלול שיקולים אלה בנהלים כאמור: {{ח:תתת|(1)}} טבעו של הכשל והקשיים הצפויים בהמשך הטיסה; {{ח:תתת|(2)}} תצורת המטוס, משקלו, מצב מערכותיו, והדלק הנותר בו; {{ח:תתת|(3)}} תנאי מזג האוויר בנתיב בגובה ההסטה, הגבהים המזעריים לטיסה בנתיב וצריכת הדלק בנתיב; {{ח:תתת|(4)}} נתוני שדה התעופה והתנאים בו ובקרבתו, ובכלל אלה תנאי מזג האוויר, זמינות מיתקני העזר לטיסה, צפיפות התעבורה האווירית בו, זמינות שירותי ההצלה וכיבוי האש שבו וזמינות השירותים לנוסעים ולאנשי צוות; {{ח:תתת|(5)}} מידת היכרותו של הטייס המפקד עם שדה התעופה, והמידע המסופק לו על ידי מחזיק הרישיון. {{ח:תת|(ג)}} טייס מפקד ידווח על כל מקרה בו מנוע חדל לפעול או הודמם בעת טיסה או שבמטוס אירע כשל אחר לפי תקנה זו ליחידת בקרת התעבורה האווירית המתאימה, מוקדם ככל האפשר, וימשיך לדווח לתחנה המתאימה על התקדמות הטיסה. {{ח:תת|(ד)}} החליט הטייס המפקד לנחות בשדה תעופה שאינו שדה התעופה המתאים הקרוב ביותר, מבחינת זמן טיסה, ידווח על כך בכתב בסיום הטיסה לממונה על המבצעים של מחזיק הרשיון, תוך ציון הנימוקים להחלטתו; הממונה על המבצעים ישלח למנהל עותק מדיווח כאמור תוך 5 ימים מיום שקיבלו בצירוף הערותיו. {{ח:סעיף|484א|רשם נתוני טיסה – שמירה ומסירה של נתונים|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון – {{ח:תתת|(1)}} יבטיח כי אם אירע אירוע בטיחותי חמור במהלך טיסה, כל רשם נתונים המותקן במטוס, יכובה בסוף זמן הטיסה, לא יופעל מחדש ויישמר באופן בטוח עד להפקדת הנתונים הרשומים בו בידי החוקר הראשי, כאמור בפסקה (2); {{ח:תתת|(2)}} יפקיד את הנתונים הרשומים ברשם נתונים כאמור בפסקה (1), או את רשם הנתונים, לפי העניין, בידי החוקר הראשי, אלא אם כן אישר החוקר הראשי שלא להפקידם בידיו; נתונים כאמור יועברו לפי הנחיות החוקר הראשי והוא מוסמך להורות על העברתם באופן אלקטרוני. {{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי חמור“ – תאונת טיס או תקרית חמורה, ובכלל זה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות)|בתקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות), התשע״ד–2014}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החוקר הראשי“, ”תאונת טיס“ ו”תקרית חמורה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשם נתונים“ – כל מכשיר הקלטה המותקן במטוס המיועד לסייע בחקירה בטיחותית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק}}. {{ח:סעיף|485|תהליכי גישת מכשירים ומינימות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם גישת מכשירים לשדה תעופה, אלא בהתאם למינימות מזג אויר כט״מ ולתהליכי גישת מכשירים הקבועים במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יקבע, בספר העזר למבצעים, נוהלי הפעלה שיבטיחו שמטוס שמשתמשים בו כדי לבצע גישה מדויקת ונחיתה יחצה את מפתן המסלול (Threshold) עם מרווח ביטחון, וכאשר המטוס מצוי בתצורת נחיתה ובזווית גישה המתאימה לנחיתה. {{ח:סעיף|486|חילופי ציוד|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס לפי חוזה לחילופי מטוס, אלא אם כן יוכיח למנהל כי – {{ח:תתת|(1)}} הנהלים לחילופי המטוס עונים על דרישות תקנות אלה ועל נהלי הפעלה בטוחה; {{ח:תתת|(2)}} אנשי הצוות וקציני מבצעי האויר הנדרשים עונים על דרישות רישוי ואימונים מאושרים למטוסים ולציוד שבהם ישתמשו וכי הם מכירים ויודעים את נהלי התקשורת והשיגור שבהם ישתמשו; {{ח:תתת|(3)}} אנשי התחזוקה עונים על דרישות הרישוי המאושרות למטוסים ולציוד והם מכירים ויודעים את נהלי התחזוקה שבהם ישתמשו; {{ח:תתת|(4)}} אנשי צוות האויר וקציני מבצעי האויר עונים על תנאי כשירות המתייחסים לנתיבים ולשדות התעופה שבהם ישתמשו. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון יקבע נהלים והוראות מתאימים בדבר חילופי המטוס בספר העזר למבצעים ובספר בקרת האחזקה שלו. {{ח:סעיף|487|תדרוך נוסעים לעניין איסור עישון|תיקון: תשמ״ח־4, תש״ן, תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון המפעיל מטוס המוליך נוסעים יבטיח שכל הנוסעים יתודרכו לפני ההמראה, בעברית ובאנגלית או בשפה אחרת שהתיר המנהל, בכל אלה לפחות: {{ח:תת|(1)}} איסור העישון זולת במקומות שנקבעו לכך; {{ח:תת|(2)}} המחויבות להישמע להוראות אנשי הצוות והשלטים במטוס לעניין העישון; {{ח:תת|(3)}} איסור פגיעה בגלאי עשן המצויים בתאי השירותים של המטוס. {{ח:סעיף|487א|תדרוך בטיחות לנוסעים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יבטיח שהנוסעים במטוס יתודרכו בעברית ובאנגלית, או בשפה אחרת שהתיר המנהל – {{ח:תתת|(1)}} לפני המראה, בנושאים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} שימוש בחגורות המושב או חגורות הכתף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}; {{ח:תתתת|(ב)}} מיקום יציאות חירום; {{ח:תתתת|(ג)}} מיקום ציוד ציפה אישי ובכלל זה חגורות הצלה, אם המטוס חייב להיות מצויד בציוד ציפה כאמור באותה הפעלה, וכן כל ציוד חירום אחר המיועד לשימוש אישי של הנוסעים, ושימוש בציוד כאמור; {{ח:תתתת|(ד)}} מיקום כרטיסי תדרוך נוסעים בחירום כאמור בתקנת משנה (ד); {{ח:תתתת|(ה)}} שימוש בציוד לחלוקת חמצן המותקן במטוס, אם המטוס חייב להיות מצויד בציוד כאמור באותה הפעלה; {{ח:תתתת|(ו)}} מושבי יציאת חירום; תדרוך זה יכלול – {{ח:תתתתת|(1)}} הפניה לכרטיסים המודפסים הנמצאים במושבי יציאת החירום או לאמצעי האחר המקובל על המנהל כאמור בתקנת משנה (ה); {{ח:תתתתת|(2)}} בקשה לאדם להזדהות לפני איש צוות כדי להושיבו מחדש, אם הוא אינו יכול או אינו מסכים לבצע פעולות כמפורט בתקנת משנה (ה); {{ח:תתת|(2)}} אחרי המראה, לפני כיבוי האור המאיר את שלט חגירת חגורות המושב או הכתף או מיד לאחר כיבויו – כי מומלץ לחגור את חגורות המושב או חגורות הכתף כל עוד הם יושבים, גם כאשר השלט של חגירת חגורות המושב אינו מואר; {{ח:תתת|(3)}} בעת מצב חירום בזמן הטיסה – בדבר כל פעולת חירום שבה יש לנקוט, בהתאמה לנסיבותיו של מצב החירום; {{ח:תתת|(4)}} בדבר מיקום ציוד חירום המיועד לשימוש הנוסעים במשותף, ואופן השימוש בו, אם נדרש ציוד כאמור; הוראה זו לא תחול על תדרוך לעניין ציוד חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 488|תקנה 488}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יבטיח כי לפני ההמראה יתדרך איש צוות שמונה לכך באותה טיסה, באופן אישי, כל נוסע הנזקק לסיועו של אחר כדי להגיע במהירות לפתח חירום בשעת חירום; בתדרוך כאמור אותו איש צוות – {{ח:תתת|(1)}} יתדרך את אותו נוסע ואת מי שאמור לסייע לו, אם ישנו, בדבר דרכי הגישה לכל פתח חירום מתאים ובדבר המועד המתאים ביותר להתחיל לנוע לכיוון פתח החירום; {{ח:תתת|(2)}} יברר עם אותו נוסע ועם מי שאמור לסייע לו מהי הדרך הטובה ביותר לסייע. {{ח:תת|(ג)}} דרישות תקנת משנה (ב) לא יחולו לגבי אדם שקיבל תדרוך כאמור בה בקטע קודם של טיסה באותו מטוס, ושבו קיבל מאיש צוות מידע בדבר דרכי הסיוע. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יחזיק במטוס, במקום נוח לשימושו של כל נוסע, כרטיס מודפס המכיל מידע המתאים לסוג ולדגם של אותו מטוס, המשלימים את התדרוך שניתן והכולל – {{ח:תתת|(1)}} דיאגרמה של פתחי החירום ושיטות הפעלתם; {{ח:תתת|(2)}} הוראות אחרות הדרושות לשימוש בציוד החירום. {{ח:תת|(ה)}} מחזיק רישיון יחזיק במטוס, לשימושו של כל נוסע היושב במושב יציאת חירום, כרטיס מודפס, נפרד או יחד עם הכרטיס האמור בתקנת משנה (ד), או אמצעי אחר המקובל על המנהל, המכיל מידע בעברית ובאנגלית, שיוכל לשמש את האדם היושב במושב יציאת חירום לביצוע הפעולות המפורטות להלן במקרה חירום: {{ח:תתת|(1)}} איתור יציאת החירום; {{ח:תתת|(2)}} זיהוי מנגנון פתיחת פתח יציאת החירום; {{ח:תתת|(3)}} תפעול פתח יציאת החירום; {{ח:תתת|(4)}} זיהוי מצבים שבהם אין לפתוח את פתח יציאת החירום, שכן הדבר יגדיל את מידת הסיכון שחשופים לו הנוסעים במצב החירום; {{ח:תתת|(5)}} אחסון, סילוק או אבטחת דלת יציאת החירום כך שלא תעכב את השימוש ביציאת החירום; {{ח:תתת|(6)}} הערכת מצב מגלשת החירום והפעלת המגלשה לאחר פריסתה, לשם סיוע לאחרים לרדת מן המגלשה; {{ח:תתת|(7)}} יציאה מהירה דרך פתח יציאת החירום; {{ח:תתת|(8)}} הערכה לגבי בחירה ושימוש במעבר בטוח להתרחקות מפתח יציאת החירום. {{ח:תת|(ו)}} מחזיק הרישיון יפרט בספר העזר למבצעים שלו נוהל לתדרוך הנוסעים לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ז)}} תקנה זו לא תחול בהפעלת מטוס שאינו מוליך נוסעים. {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|488|תדרוך נוסעים בטיסות ארוכות מעל לים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 487|בתקנה 487}} {{ח:פנימי|סעיף 487א|ו־487א}} יבטיח מחזיק רישיון המפעיל מטוס בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה או 400 מיילים ימיים (740 ק״מ), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום, כי כל הנוסעים יתודרכו בדבר מיקומן של סירות ההצלה ודרכי הפעלתן. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון יפרט בספר העזר למבצעים שלו את הנוהל לתדרוך הנוסעים הקבוע בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} כאשר מטוס אמור לטוס מעל ים מיד אחרי ההמראה, יתבצע התדרוך האמור בתקנת משנה (א) לפני ההמראה. {{ח:תת|(ד)}} כאשר מטוס אינו אמור לטוס מעל ים מיד אחרי ההמראה, אין חובה לתדרך את הנוסעים כאמור לפני ההמראה, אולם כל התדרוך חייב להינתן לפני שהמטוס יגיע לחלק הטיסה המתבצע מעל לים. {{ח:סעיף|489|חמצן לשימוש רפואי על ידי נוסעים|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון רשאי להתיר לנוסע לשאת ולהפעיל ציוד לאיחסון, לייצור או להנפקה של חמצן, אם נתמלאו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 264|בתקנה 264}} בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|490|משקאות אלכוהוליים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתה אדם משקה אלכוהולי במטוס אלא אם כן מחזיק הרשיון המפעיל את המטוס הגיש לו משקה כזה. {{ח:תת|(ב)}} לא יציע מחזיק רשיון ולא יגיש משקה אלכוהולי במטוס המופעל על ידיו – {{ח:תתת|(1)}} לאדם הנראה שיכור; {{ח:תתת|(2)}} לאדם המלווה אחר ולאדם המלווה על ידו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 496|בתקנה 496}}; {{ח:תתת|(3)}} לאדם שברשותו מצוי כלי יריה או חומר נפץ, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)|לחוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יתיר מחזיק רשיון לאדם הנראה שיכור להיכנס למטוס המופעל על ידו. {{ח:סעיף|491|כבדת צוות ופרטי עזר בנחיתה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון ינקוט בכל האמצעים הנחוצים כדי למנוע שפריט עזר לדיילים שאינו נמצא בשימוש ופריט מכבדת הצוות המצוי בתא הנוסעים או בתא הטייס יהווה סכנה, בעת נחיתה. {{ח:סעיף|492|ציוד לשירות מאכל ומשקה בעת המראה ונחיתה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ימריא מחזיק רשיון או טייס מפקד מטוס ולא ינחיתו כאשר מצוי על מושב דבר מאכל, משקה או כלי אוכל, שסופקו על ידי מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} לא ימריא מחזיק רשיון או טייס מפקד מטוס ולא ינחיתו אלא אם כן כל עגלת הגשה, מגש אוכל או משקה ושולחן אוכל מתקפל מאוחסנים בביטחה. {{ח:תת|(ג)}} כל נוסע ימלא אחר ההוראות שיתן לו איש צוות, בהתאם לתקנה זו. {{ח:סעיף|493|גבהים מזעריים לשימוש במערכת טייס אוטומטי במטוס גדול|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 265|תקנה 265}}. {{ח:סעיף|494|ריכוזי אוזון בתא הנוסעים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לענין תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} ”קטע טיסה“ – טיסה המבוצעת בין שני שדות תעופה ללא חניית ביניים; {{ח:תתת|(2)}} ”שווה ערך לגובה פני הים“ – תנאים אטמוספריים השוררים מעל פני הים; טמפרטורה של 25 מעלות צלסיוס ולחץ אטמוספרי של 760 מילימטר כספית; {{ח:תתת|(3)}} ריכוזי האוזון בגבהי טיסה שמתחת לרום טיסה (FL) של 180, מוערכים כאפס. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס מעל לגבהי הטיסה המפורטים להלן אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל שריכוזי האוזון בתא לא עולים על – {{ח:תתת|(1)}} 0.25 חלקים לכל מיליון לפי נפח שווה ערך לגובה פני הים, בכל רגע של טיסה המבוצעת מעל לרום טיסה (FL) של 320; {{ח:תתת|(2)}} 0.1 חלקים למיליון לפי נפח שווה ערך לגובה פני הים לפי ריכוז ממוצע משוקלל לזמן לכל קטע טיסה הנמשך מעל ל־4 שעות טיסה המבוצעת בגבהים שמעל לרום טיסה (FL) של 270. {{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנת משנה (ב), בדיקות או ניסויים המבוססים על נהלים מבצעיים של מטוס ומגבלותיו או על ניסיון ההפעלה של מחזיק הרישיון יוכיחו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הנתונים הסטטיסטיים של רמת האוזון באטמוספרה מראים, ברמת סמך סטטיסטית של 84 אחוזים לפחות, שבגובהי הטיסה ובמקומות שבהם יופעל המטוס ריכוז האוזון בתא לא יחרוג מהמפורט בתקנת משנה (ב); {{ח:תתת|(2)}} מערכת האוורור של המטוס היא בעלת מנגנון לפיקוח על כמויות האוזון ושומרת את ריכוזי האוזון שבתא בתחום שאינו עולה על המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק רישיון יוכל לקבל אישור בכתב מהמנהל לסטיה זמנית מהדרישות המפורטות בתקנת משנה (ב), אם יוכיח להנחת דעתו של המנהל שמסיבות בלתי תלויות בו או בגלל עלות כלכלית בלתי סבירה, לא יוכל לעמוד בדרישות האמורות בפרק זמן נתון וקיימות אצלו תכניות לעמוד בדרישות האמורות תוך פרק זמן סביר להנחת דעתו של המנהל; אישור המנהל יירשם במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ה)|(1)}} מטוס המוליך רק אנשי צוות אויר ואנשים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 495|בתקנה 495}} פטור מהוראות תקנה זו. {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|495|הולכת נוסעים בתנאים מיוחדים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון רשאי להפעיל מטוס ולהוליך בו אנשים כאמור בתקנת משנה (ב), גם אם לא מתקיימות בהפעלה זו הוראות תקנות 121.285, ‎121.309(f)‎‏, 121.310, ‎121.313(f)‎, ו־121.317 לפ.א.ר, {{ח:פנימי|סעיף 409|תקנות 409}}, {{ח:פנימי|סעיף 429|429}}, {{ח:פנימי|סעיף 475|475}}, {{ח:פנימי|סעיף 487|487}}, {{ח:פנימי|סעיף 487א|487א}}, {{ח:פנימי|סעיף 488|488}}, {{ח:פנימי|סעיף 497א|497א}} {{ח:פנימי|סעיף 499|ו־499}}, ודרישות ההפעלה בעת הולכת נוסעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 403|תקנה 403}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} איש צוות. {{ח:תתת|(2)}} עובד של בעל הרשיון, בן־זוגו או ילדיו. {{ח:תתת|(3)}} מפקח המבצע תפקידי פיקוח. {{ח:תתת|(4)}} אדם החיוני – {{ח:תתתת|(א)}} לבטיחות הטיסה ולבטחונה; {{ח:תתתת|(ב)}} לטיפול בבעלי־חיים; {{ח:תתתת|(ג)}} לטיפול בחומרים רדיו־אקטיביים; {{ח:תתתת|(ד)}} לבטחונו של מטען יקר ערך או מטען סודי; {{ח:תתתת|(ה)}} לשימורו של מטען שביר או מטען הניתן להיכלות; {{ח:תתתת|(ו)}} לניסוי מכולות או מתקנים לשינוע מטען; {{ח:תתתת|(ז)}} להפעלת ציוד מיוחד לטעינת מטען או לפריקתו; {{ח:תתתת|(ח)}} להטענתו או לפריקתו של מטען חורג; {{ח:תתתת|(ט)}} לטיפול במטען אחר או לביצוע פעולה אחרת במהלך הטיסה כפי שאישר המנהל. {{ח:תתת|(5)}} אדם כאמור בפסקה (4), גם בעת טיסתו למקום ביצוע תפקידו או ממנו. {{ח:תתת|(6)}} אדם המלווה מטען השייך למדינה או לצה״ל. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס המוליך אדם כמפורט בתקנות משנה (א) ו־(ב), אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} לאותו אדם יש גישה נוחה ממושבו לדלת רגילה או לפתח חירום; {{ח:תתת|(2)}} לרשותו של הטייס המפקד עומדים אמצעים לתדרוך אותו אדם בכל הנוגע לאיסור העישון ולחגירת חגורת המושב; {{ח:תתת|(3)}} מצוי במטוס מושב עם חגורת מושב מאושרים לכל אדם; המושב ימוקם כך שהאדם היושב בו לא יפריע לאנשי צוות האויר בביצוע תפקידיהם. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יבטיח שכל אדם שתקנה זו חלה עליו קיבל, בשפה המובנת לו, תדרוך כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 487|בתקנות 487}}, {{ח:פנימי|סעיף 487א|487א}} {{ח:פנימי|סעיף 488|ו־488}} בידי איש צוות מתאים לכך. {{ח:תת|(ה)}} מחזיק רשיון המוליך בני אדם שתקנה זו חלה עליהם יקבע בספר עזר למבצעים שלו, נהלים בדבר הולכתם הבטוחה. {{ח:תת|(ו)}} הטייס המפקד רשאי להתיר לאדם כמפורט בתקנה זו להיכנס לתא הטייס של המטוס בעת הטיסה. {{ח:סעיף|496|הולכת בני אדם הנתונים במשמורת חוקית|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יוליך מחזיק רשיון אדם המצוי במשמורת חוקית (להלן בתקנה זו – עציר) של שוטר, איש בטחון, חייל צה״ל או עובד מדינה (להלן – המלווה) אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} נמסרה למחזיק הרשיון על ידי הרשות המוסמכת שעה לפני ההמראה לפחות, או במקרה חירום מוקדם ככל האפשר לפני ההמראה הודעה בדבר – {{ח:תתתת|(א)}} זהותו של העציר והטיסה שבה מבקשים להובילו; {{ח:תתתת|(ב)}} דרגת הסיכון של העציר; {{ח:תתת|(2)}} רשות מוסמכת דרשה מהמלווה להחזיק במשמורת את העציר הנמצא על המטוס ולפקח עליו; {{ח:תתת|(3)}} מחזיק הרשיון קיבל אישור מראש מרשות מוסמכת בישראל; {{ח:תתת|(4)}} לעציר בדרגת סיכון גבוהה יתלוו שני מלווים לפחות, שלא ילוו באותה עת נוסע אחר; {{ח:תתת|(5)}} לא ימצא על המטוס יותר מעציר אחד בדרגת סיכון גבוהה; {{ח:תתת|(6)}} לעציר שאינו בדרגת סיכון גבוהה יתלווה מלווה אחד לפחות, ולא יובלו יותר משני עצירים כאמור בליווי מלווה אחד; {{ח:תתת|(7)}} המלווה הוכיח להנחת דעתו של מחזיק הרשיון כי – {{ח:תתתת|(א)}} הוא מצוייד באמצעים מספיקים להגבלת תנועותיו של העציר בעת הצורך; {{ח:תתתת|(ב)}} נערך בעציר חיפוש ולא מצאו על גופו, ברשותו או בכליו דבר היכול לשמש ככלי נשק ממית או מסוכן; {{ח:תתת|(8)}} העציר ישב במושב עליו הורה מחזיק הרשיון ובלבד – {{ח:תתתת|(א)}} שהמושב יהיה האחורי מבין מושבי הנוסעים, ככל הניתן; {{ח:תתתת|(ב)}} שהמושב אינו באיזור המטבח או סמוך לכל פתח במטוס או ממולו; {{ח:תתת|(9)}} המלווה ישב בין העציר לבין מעבר. {{ח:תת|(ב)}} המוליך עציר – {{ח:תתת|(1)}} לא יגיש לעציר מאכל או משקה או כלי אוכל ממתכת אלא באישור המלווה; {{ח:תתת|(2)}} לא יגיש למלווה או לעציר משקה אלכוהולי. {{ח:תת|(ג)}} המלווה ילווה את העציר וישגיח עליו בכל עת המצאותו על המטוס. {{ח:תת|(ד)}} המלווה או העציר לא ישתו משקה אלכוהולי בכל עת המצאותם במטוס. {{ח:סעיף|497|הובלת כלי נשק וחמרי נפץ|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יוביל מוביל אוירי כלי נשק וחומרי נפץ במטוס המופעל על ידו ולא יתיר הובלתם על ידי אדם, אלא לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|497א|הושבת נוסעים|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון יכלול, במסגרת נוהלי פינוי החירום כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בסעיף 2(2)(יא) לתוספת החמישית}}, נהלים שיבטיחו כי הושבת הנוסעים תתבצע כך שבמקרה שבו נדרש פינוי חירום, הנוסעים לא יפריעו לפינוי החירום והם יוכלו לסייע בו, ובכלל זה יבטיחו כי – {{ח:תת|(1)}} נוסע במושב יציאת חירום נחזה להיות כשיר באופן סביר, ובעל כוח ויכולת לסייע בפינוי מהיר של המטוס במקרה חירום לאחר שהצוות יתדרך אותו תדרוך הולם לפי {{ח:פנימי|סעיף 487א|תקנה 487א}}; {{ח:תת|(2)}} נוסע שבשל מצבו עלול לעכב נוסעים אחרים בעת פינוי, או שעלול להוות מכשול לאיש צוות בביצוע תפקידו, לא יושב במושב יציאת חירום, ובכלל זה נוסע שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} נוסע הסובל ממגבלה פיזית או נפשית ברורה, שתקשה עליו לנוע במהירות אם יידרש לכך; {{ח:תתת|(ב)}} נוסע שהוא בעל מוגבלות משמעותית בראייה או בשמיעה, שתמנע ממנו להבין בלא קושי הוראות הניתנות בכתב או בעל פה; {{ח:תתת|(ג)}} נוסע שבשל גיל או מחלה הוא חלש (frail) באופן שיקשה עליו לנוע במהירות; {{ח:תתת|(ד)}} נוסע שבשל ממדי גופו יתקשה לנוע במהירות או להגיע אל פתח יציאת החירום הקרוב ולעבור דרכו; {{ח:תתת|(ה)}} ילד שטרם מלאו לו 12 שנים, בין מלווה ובין לבדו; {{ח:תתת|(ו)}} נוסע שהוא מגורש, מסורב כניסה או עציר במשמורת; {{ח:תתת|(ז)}} נוסע המלווה בבעל חיים הנמצא עמו בתא הנוסעים; {{ח:תת|(3)}} גם במקרה שלא ניתן ליישם את פסקאות (1) ו־(2) בשלב בידוק הנוסעים, הושבת הנוסעים בפועל תתבצע לפי העקרונות באותן פסקאות; {{ח:תת|(4)}} אם נדרש להפנות שאלות לנוסע שמתכוונים להושיבו במושב יציאת חירום, לשם בירור התקיימות האמור בפסקאות (1) ו־(2), לא יהיה בתוכן השאלות ובאופן התשאול כדי לפגוע בפרטיותו של אותו נוסע במידה העולה על הנדרש לשם הבירור האמור. {{ח:סעיף|498|סמכות לסרב הולכת אדם|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יסרב מחזיק רשיון להוליך אדם במטוס המופעל על ידו, בנימוק שהולכתו עלולה לסכן את בטיחות הטיסה משום שהוא עשוי להיזדקק לסיועו של אחר כדי להגיע במהירות לפתח חירום במטוס במקרה חירום, אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} מחזיק הרשיון, באישור המנהל, קבע נהלים, לרבות דרישות למתן הודעה סבירה מראש, בדבר הולכת נוסעים העשויים להיזדקק לסיועו של אדם אחר כדי להגיע במהירות לפתח כאמור; {{ח:תתת|(2)}} התקיים לפחות אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הנוסע לא עמד בדרישות הקבועות בנהלי מחזיק הרשיון בדבר מתן ההודעה מראש; {{ח:תתתת|(ב)}} אין אפשרות להוליך את הנוסע בהתאם לנהלים שנקבעו על ידי מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון ימציא למנהל עותק של כל נוהל שקבע בהתאם לאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|499|סגירת דלת תא הטייס ונעילתה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} טייס מפקד של כלי טיס המוליך נוסעים יבטיח שהדלת המפרידה בין תא הטייס לבין תא הנוסעים סגורה ונעולה בעת הטיסה. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול – {{ח:תתת|(1)}} בעת המראה ונחיתה, אם דלת תא הטייס משמשת אמצעי מעבר לפתח חירום נדרש או לפתח יציאה בגובה פני הרצפה; {{ח:תתת|(2)}} בכל עת שנדרשת גישה לתא הטייס או לתא הנוסעים לאיש צוות בביצוע תפקידו או לאדם שמותרת לו כניסה לתא הטייס לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|500|כבדת יד|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יתיר מחזיק רשיון העלאת כבדת יד הנישאת בידי נוסע למטוס אלא אם כן נבדקה על ידו לגבי ממדיה וכמותה, הכל בהתאם לנוהל העמסת כבדת יד המפורט בספר העזר למבצעים של בעל הרשיון ולא יורשה נוסע לעלות למטוס אם כבדת היד שלו חורגת מהמפורט בנוהל האמור. {{ח:תת|(ב)}} לא יתיר מחזיק רשיון את סגירת דלתות המטוס לשם הסעה או גרירה אלא לאחר שאיש צוות אחד לפחות בדק ומצא שכבדת היד של כל הנוסעים מאוחסנת בהתאם לאמור בתקנה זו ובתקנה ‎121.285(C)‎ לפ.א.ר. {{ח:תת|(ג)}} לא יתיר מחזיק רשיון המראתו או נחיתתו של מטוס אלא אם כן כל פריט מכבדת היד מאוחסן באחד מאלה – {{ח:תתת|(1)}} בארון או בתא מטען המתאימים לאחסון כבדת יד או מטען שעליהם מסומן המשקל המרבי הניתן לאחסון בהם והמצויידים באמצעי אבטחה למניעת תזוזה של כבדת היד או המטען שהוחסנו בהם באופן שלא תיגרם הפרעה כלשהי להפעלתו של ציוד החירום שבמטוס בשעת הצורך; {{ח:תתת|(2)}} כאמור בתקנה ‎121.285(C)‎ לפ.א.ר.; {{ח:תתת|(3)}} מתחת למושב הנוסע; {{ח:תתת|(4)}} מקל עזר גמיש של עיוור – {{ח:תתתת|(א)}} מתחת לשורת המושבים בה הוא יושב ובתנאי שהמקל לא יבלוט אל המעברים; {{ח:תתתת|(ב)}} מתחת לשני חלונות אשר אינם משמשים כפתחים ליציאת חירום; {{ח:תתתת|(ג)}} בין חלון שלא משמש כפתח ליציאת חירום לבין הכסא וגוף המטוס; {{ח:תתתת|(ד)}} בהתאם לכל שיטה אחרת שאישר המנהל. {{ח:תת|(ד)}} כבדת יד, למעט פריטי לבוש בודדים, לא תוחסן בתא מעל מושב נוסע אלא אם כן אותו תא מצוייד בדלת או באמצעי אבטחה שאישר המנהל. {{ח:תת|(ה)}} כל נוסע יציית להוראות הניתנות לו על ידי איש צוות בכל הנוגע לאמור בתקנה זו. {{ח:תת|(ו)}} מקום שמותר לאחסן בו כבדת יד מתחת למושב הנוסע, יצוייד באמצעים למניעת החלקה קדימה ומקום שמותר לאחסן כבדת יד מתחת למושב נוסע שליד המעבר יצוייד גם באמצעים למניעת החלקה לצדדים; האמצעים האמורים יעמדו במקדמי עומס הנוצרים עקב כח ההתמדה העלול להיווצר בעת נחיתת התרסקות שנקבעו בעת רישויו של המטוס. {{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו, ”כבדת יד“ – לרבות מטען הנישא בתא הנוסעים. {{ח:סעיף|501|שימוש בשדות תעופה מורשים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון או טייס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} לא ישתמשו בשדה תעופה בישראל, אלא אם כן המנהל אישרו לכך. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק 13 סימן יז|סימן י״ז: כללי שיגור טיסה ושחרורה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|501א|הגדרות לעניין מינימות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינימת המראה“ – מינימת הפעלה בשדה תעופה, לגבי המראה משדה תעופה, שקבע מחזיק הרישיון בספר העזר למבצעים שלו, ואם לא קבע – המינימה להמראה שנקבעה בהוראות התעבורה האווירית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינימת נחיתה בשדה יעד“ ו”מינימת נחיתה בשדה משנה“ – מינימת הפעלה בשדה תעופה, שקבע מחזיק הרישיון בספר העזר למבצעים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 386א|תקנה 386א(א)}}, לגבי המראה משדה תעופה, לנחיתה בשדה תעופה שפורט בתכנית הטיסה כשדה יעד, או לנחיתה בשדה תעופה שפורט בתכנית הטיסה כשדה משנה, לפי העניין. {{ח:סעיף|502||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|503|סמכות לשיגור טיסה|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יתחיל אדם טיסה בישראל אלא אם כן אישר אותה קצין מבצעי אויר (להלן {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|בסימן זה}} – הקצין); הוראה זו לא תחול על מטוס הנוחת בשדה ביניים שצויין בטופס שיגור הטיסה, ונשאר באותו שדה תעופה למשך לא יותר משעה אחת. {{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם טיסה בינלאומית אלא אם כן אישר אותה הקצין ולא ימשיך המוביל האוירי או הטייס טיסה משדה ביניים ללא שיגור מחודש אם המטוס שהה על הקרקע יותר משש שעות. {{ח:סעיף|504|ידיעת תנאי מזג האויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא ישחרר הקצין טיסה שמפעיל מוביל אוירי אלא אם כן הקצין מכיר ויודע ביסודיות את המידע המטאורולוגי העדכני הנוגע לנתיב הטיסה. {{ח:סעיף|505|מידע מקצין מבצעי אויר לטייס מפקד|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הקצין יספק לטייס המפקד, בטיסה שמפעיל מוביל אוירי, את כל הדו״חות והמידע העדכני שהשיג בדבר מצב שדות התעופה ותקלות במתקני ניווט העלולים להשפיע על בטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ב)}} לפני התחלת הטיסה, יספק הקצין לטייס המפקד את כל המידע המטאורולוגי שהשיג, לרבות מידע בדבר תופעות מזג אויר גרוע, כגון חתחות אויר במזג אויר נאה, סופות רעמים וגזירות רוח בגובה נמוך, לגבי כל נתיב בטיסה ולגבי כל שדה תעופה שבהם הוא אמור להשתמש. {{ח:תת|(ג)}} במהלך הטיסה, יספק הקצין לטייס המפקד כל מידע שיכול שיהיה דרוש לשם הניהול הבטוח של הטיסה, ובכלל זה מידע מטאורולוגי נוסף, כמפורט בתקנת משנה (ב), ובדבר תקלות במתקנים ובשירותים העלולים להשפיע על בטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ד)}} הקצין יספק לטייס מפקד, לפני טיסת EDTO במטוס דו־מנועי ובמהלך טיסה כאמור, את המידע העדכני ביותר בנוגע לשדות המשנה לנתיב, ובכלל זה מצבם המבצעי ותנאי מזג האוויר השוררים בהם. {{ח:סעיף|506|ציוד במטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה, אלא אם כן המטוס כשיר לטיסה ומצויד כקבוע {{ח:פנימי|פרק 13 סימן י|בסימן י׳}}, אלא אם כן התקיים לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}}. {{ח:סעיף|507|מתקני תקשורת וניווט|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה בנתיב או בקטע נתיב מאושרים, אלא אם כן וידא שכל מיתקני העזר לטיסה היבשתיים והימיים הנדרשים ישירות לביצוע הטיסה, לשם הפעלתו הבטוחה של המטוס ולהגנה על הנוסעים, ובכלל זה מיתקני התקשורת והניווט הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 387|בתקנות 387}} {{ח:פנימי|סעיף 389|ו־389}} לשם אישור אותו נתיב או קטע נתיב, תואמים את סוג ההפעלה שבה מתוכננת הטיסה להתבצע וזמינים לטובתה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בגלל סיבות טכניות או סיבות אחרות שאינן בשליטתו של המוביל האוירי, המתקנים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 387|בתקנות 387}} {{ח:פנימי|סעיף 389|ו־389}} אינם ניתנים לשימוש בנתיב או בקטע נתיב מחוץ לישראל, רשאי אדם לשגר מטוס באותו נתיב או קטע נתיב, אם לדעת הטייס המפקד והקצין ניתן להשתמש במתקני תקשורת וניווט אחרים השווים לאלה הנדרשים, והם במצב הפעלה נאות. {{ח:תת|(ג)}} גילה הקצין אי־התאמה או אי־זמינות של מיתקן עזר לטיסה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לרשות המוסמכת האחראית לאותו מיתקן. {{ח:סעיף|508|שיגור טיסה או שחרורה בתנאי כטר״מ|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא ישגר הקצין מטוס ולא ישחררו להפעלת כטר״מ, אלא אם כן תקרת העננים והראות בנתיב, בהתאם למידע מטאורולוגי, הם מעל מינימות הכטר״מ הישימות ולפי המידע שבידו ישארו כאלה עד שהמטוס יגיע לשדה התעופה או לשדות התעופה המצויינים בשיגור הטיסה או בשחרורה. {{ח:סעיף|509|שיגור לפי כט״מ – תנאי מזג אוויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא ישגר הקצין מטוס בהפעלה לפי כט״מ, אלא אם כן, לפי המידע המטאורולוגי שבידו – {{ח:תת|(1)}} תנאי מזג האוויר בשדה ההמראה שווים למינימת ההמראה באותו שדה, במועד ההמראה המשוער לפחות; {{ח:תת|(2)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 513|תקנה 513}}, תנאי מזג האוויר בשדה היעד שווים למנימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, ותנאי מזג האוויר בכל אחד משדות המשנה שנבחרו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן זה}}, שווים למינימת הנחיתה בשדה משנה באותם שדות לפחות, הכול בזמן השימוש המשוער בשדות כאמור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}. {{ח:סעיף|510||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|511|שדה משנה להמראה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה ולא ישחררו מאותו שדה תעופה, אם לפי המידע המטאורולוגי שבידו תנאי מזג האוויר בשדה ההמראה נמוכים ממינימת הנחיתה בשדה יעד לאותו שדה, או כשלא ניתן לחזור לשדה ההמראה מכל סיבה אחרת, אלא אם כן מצוין בשיגור או בשחרור וכן בתכנית הטיסה המבצעית, שדה משנה להמראה הנמצא בתחומי המרחקים, כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מטוס דו־מנועי – מרחק של לא יותר משעת טיסה משדה ההמראה, במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל, הקבועה בספר הטיסה, המחושבת בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח, ובהתחשב במסתו של המטוס בעת ההמראה; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מטוס עם שלושה מנועים או יותר – מרחק של לא יותר משעתיים טיסה משדה ההמראה, במהירות שיוט רגילה, כקבוע בספר הטיסה, המחושבת בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח, ובהתחשב במסתו של המטוס בעת ההמראה; {{ח:תתת|(3)}} לגבי מטוס בטיסת EDTO, אם לא ניתן לבחור שדה משנה במרחק המפורט בפסקה (1) או (2) לעיל – שדה משנה הנמצא במרחק הקצר ביותר, ובלבד שהוא נמצא במסגרת אישור זמן ההסטה שנרשם במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון לאותו מטוס, ובהתחשב במסתו של המטוס בעת ההמראה. {{ח:תת|(ב)}} לא יבחר הקצין שדה תעופה כשדה משנה להמראה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן, לפי המידע המטאורולוגי שבידיו, תנאי מזג האוויר בשדה כאמור, בזמן השימוש המשוער בו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}, יהיו שווים למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה לפחות. {{ח:תת|(ג)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה ולא ישחררו משדה התעופה, אלא אם כן הוא מפרט בשיגור או בשחרור הטיסה כל שדה משנה נדרש. {{ח:סעיף|511א|שיגור טיסה בנתיב טיסה המרוחק למעלה מ־<wbr>60 דקות משדה משנה לנתיב|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} לא ישגר קצין ולא ימריא אדם מטוס המונע במנועי טורבינה, לטיסה בנתיב שבו יש נקודה המרוחקת יותר מ־60 דקות טיסה משדה משנה לנתיב, אלא אם כן מתקיימים שני אלה: {{ח:תת|(1)}} הקצין בדק ומצא כי קיימים שדות משנה לנתיב; {{ח:תת|(2)}} הקצין סיפק לצוות האוויר את המידע העדכני ביותר בנוגע לשדות המשנה לנתיב שזוהו כאמור בפסקה (1), ובכלל זה מצבם המבצעי ותנאי מזג האוויר השוררים בהם; {{ח:ת}} בתקנה זו, יחושב המרחק משדה משנה לנתיב, למטוס דו־מנועי – לפי מהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח, ולמטוס בעל יותר משני מנועים – לפי מהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח. {{ח:סעיף|511ב|שדה משנה לנתיב בטיסת EDTO|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א}} לא ישגר קצין ולא ימריא אדם מטוס המונע במנועי טורבינה, לטיסת EDTO, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הקצין בדק ומצא כי בכל נקודה בנתיב קיים שדה משנה לנתיב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א(1)}} שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא נמצא במרחק מהנתיב שאינו עולה על זמן ההסטה המרבי המאושר לאותו מטוס; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמצא במרחק מהנתיב שאינו עולה על מגבלת הזמן החמורה ביותר, פחות 15 דקות טיסה, של אחת ממערכות ה־EDTO המשמעותיות המוגבלות בזמן – {{ח:תתתתת|(1)}} במטוס דו־מנועי, למעט לעניין מערכת כיבוי האש הנמצאת בתאי המטען או בתאי הכבודה – במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית, ובהתחשב ברוח ובטמפרטורה בנתיב ההסטה; {{ח:תתתתת|(2)}} במטוס דו־מנועי, לעניין מערכת כיבוי האש הנמצאת בתאי המטען או בתאי הכבודה – במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית, ובהתחשב ברוח ובטמפרטורה בנתיב ההסטה; {{ח:תתתתת|(3)}} למטוס בעל שלושה מנועים או יותר – במהירות כאמור בפסקה (2). {{ח:תתתת|(ג)}} מיתקני העזר לטיסה שבו מאפשרים תהליך גישת מכשירים למסלול שצפוי להיות בשימוש, תוך עמידה במינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מטוס דו־מנועי – {{ח:תתתת|(א)}} המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א(2)}} מצביע על כך שבזמן השימוש המשוער בכל שדה משנה לנתיב, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}, שזוהה כאמור בפסקה (1), התנאים המטאורולוגיים שבו יהיו שווים לפחות למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה; {{ח:תתתת|(ב)}} שדות המשנה לנתיב כאמור בפסקה (1) מצוינים בתכנית הטיסה ובתכנית הטיסה המבצעית. {{ח:סעיף|512||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|513|שדה משנה לשדה היעד|תיקון: תשמ״ח־4, תש״ן, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה לפי כט״מ, אלא אם כן מצוין בתכנית הטיסה המבצעית (Operational Flight Plan), בתכנית הטיסה (ATS Flight Plan) ובטופס השיגור, שדה משנה אחד לפחות לכל שדה יעד; על אף האמור, לא יידרש ציון שדה משנה אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} משך הטיסה המתוכנן משדה ההמראה או מנקודת התכנון מחדש בטיסה לשדה היעד לא עולה על 6 שעות ומתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לפי מידע מטאורולוגי, בזמן שבין שעה אחת לפני הזמן המשוער לנחיתה בשדה היעד לבין שעה אחת אחריו: {{ח:תתתתת|(1)}} בסיס הענן הצפוי בשדה היעד יהיה אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} 1,500 רגל לפחות מעל לגובה המזערי של ההקפה, אם נדרשת הקפת גישה (Circle to land) שאושרה לאותו שדה תעופה; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הגבוה מבין שניים אלה: {{ח:תתתתתתת|(1)}} 1,500 רגל לפחות מעל לגובה המזערי לגישת מכשירים; {{ח:תתתתתתת|(2)}} 2,000 רגל לפחות מעל גובה השדה; {{ח:תתתתת|(2)}} הראות בשדה היעד תהיה הגדולה מבין אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} 5 ק״מ לפחות; {{ח:תתתתתת|(ב)}} 3 ק״מ מעל לראות המזערית שנקבעה לגישת מכשירים לאותו שדה; {{ח:תתתת|(ב)}} בשדה היעד נמצאים בשימוש, בזמן השימוש המשוער בו, מסלולים נפרדים, ולפחות לגבי אחד מהמסלולים קיים תהליך גישת מכשירים מבצעי; לעניין תקנה זו, ”מסלולים נפרדים“ – שניים או יותר מסלולים שהמנח שלהם מאפשר, במקרה שבו מסלול אחד נסגר לתנועה, לקיים המראות ונחיתות על המסלולים האחרים; {{ח:תתת|(2)}} הטיסה היא לשדה מבודד, ובלבד שהתקיימו כל האלה: {{ח:תתתת|(א)}} המטוס נושא כמות דלק מספקת לטיסה לשדה מבודד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 522|בתקנה 522(ג)(4)(ד)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} בעת השיגור הוגדרה נקודת אל־חזור. {{ח:תת|(ב)}} בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, לא ישגר הקצין מטוס לטיסה לפי כט״מ, למעט לשדה מבודד שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א)(2), אלא אם כן מצוינים בתכנית הטיסה המבצעית (Operational Flight Plan), בתכנית הטיסה (ATS Flight Plan) ובטופס השיגור שני שדות משנה לשדה היעד: {{ח:תתת|(1)}} לפי המידע המטאורולוגי שבידיו תנאי מזג האוויר הצפויים בשדה היעד בזמן המשוער לנחיתה בו, הם מתחת למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה; {{ח:תתת|(2)}} לא קיים מידע מטאורולוגי לשדה היעד. {{ח:תת|(ג)}} לא יבחר הקצין שדה תעופה כשדה משנה לשדה היעד כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), אלא אם כן, לפי המידע המטאורולוגי שבידיו, תנאי מזג האוויר בשדה כאמור, בזמן השימוש המשוער בו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}, יהיו שווים לפחות למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה. {{ח:סעיף|514|זמן השימוש המשוער בשדה משנה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן זה}}, זמן השימוש המשוער בשדה משנה יהיה כלהלן: {{ח:תת|(1)}} בעת השיגור – משעה אחת לפני המועד המוקדם ביותר להגעה אל השדה עד שעה אחת לאחר המועד המאוחר ביותר להגעה אל השדה; {{ח:תת|(2)}} בעת הטיסה – מהמועד המוקדם ביותר להגעה אל השדה עד המועד המאוחר ביותר להגעה אל השדה. {{ח:סעיף|515|המשכת טיסה בתנאים בלתי בטוחים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאפשר טייס מפקד להמשיך בטיסה לשדה תעופה שאליו שוגרה או שוחררה, אם לדעתו אין אפשרות להשלים את הטיסה בבטחה. {{ח:תת|(א1)}} לא יאשר הקצין את המשך הטיסה לשדה מבודד מעבר לנקודת האל־חזור, ולא יאפשר טייס מפקד להמשיך בטיסה לשדה מבודד מעבר לנקודה זו, אלא אם כן הערכה מעודכנת של התנאים המטאורולוגיים, התעבורה האווירית וכל מידע מבצעי אחר מראים כי ניתן לבצע נחיתה בטוחה בשדה בזמן ההגעה המשוער. {{ח:תת|(ב)}} במקרה בו מכשיר או פריט של ציוד הנדרש לפי תקנות אלה להפעלה מסויימת נעשה בלתי שמיש בעת הטיסה, ינהג הטייס המפקד בהתאם לנהלים המאושרים שנקבעו לגבי המקרה האמור בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|516|הפעלה בתנאי התקרחות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה ולא ישחררה, אם לדעת הטייס המפקד או הקצין צפויים או קיימים תנאי התקרחות העלולים להשפיע לרעה על בטיחות הטיסה; טייס מפקד לא יאפשר להמשיך בטיסה למקום שבו צפויים או קיימים תנאי התקרחות העלולים לסכן את בטיחות הטיסה ולא ינחית מטוס במקום כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לא ימריא אדם מטוס כאשר כפור, קרח או שלג צמודים לכנפיו, למשטחי ההיגוי, למדחפים, לפתחי כונסי המנועים או למשטחים ואזורים חיוניים אחרים, כפי שמגדיר יצרן המטוס (להלן – משטחים או אזורים חיוניים); על אף האמור, המנהל רשאי לאשר למחזיק רישיון המראות של כלי טיס אם קיים כפור מתחת לכנף באזור של מכלי הדלק. {{ח:תת|(ג)}} לא ישגר או ישחרר אדם מטוס לטיסה, ולא ימריא אדם מטוס, בכל עת שבה קיים חשש סביר להיצמדות כפור, קרח או שלג למטוס, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} למחזיק הרישיון קיימת תכנית הפשרה או מניעת התקרחות קרקעיות, שאישר המנהל, ופורטה בספר העזר למבצעים שלו, הממלאת אחר דרישות תקנת משנה (ד) (בתקנה זו – תכנית הפשרה מאושרת) ואלא אם כן השיגור, השחרור וההמראה נעשים לפי תכנית זו; {{ח:תתת|(2)}} בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון כלולה דרישה ולפיה בכל עת שקיימת סבירות להיצמדות כפור, קרח או שלג למטוס, המטוס לא ימריא אלא אם כן עבר בדיקת זיהומי התקרחות לפני המראה כמפורט בספר העזר למבצעים שלו. {{ח:תת|(ד)}} תכנית הפשרה מאושרת כאמור בתקנת משנה (ג)(1) תכלול לפחות את אלה: {{ח:תתת|(1)}} פירוט של – {{ח:תתתת|(א)}} הדרך שבה מחזיק הרישיון קובע מהם תנאים שבהם קיימת סבירות כי כפור, קרח או שלג יצטברו על המטוס וכי יש לפעול לפי נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת; {{ח:תתתת|(ב)}} האחראי מטעם מחזיק הרישיון על ההחלטה ליישם את נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת; {{ח:תתתת|(ג)}} ההליכים ליישום נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת; {{ח:תתתת|(ד)}} התפקידים והאחריותיות המסוימים של כל בעל תפקיד מבצעי או כל קבוצת בעלי תפקיד מבצעי, האחראים להבאת המטוס למצב המראה בטוחה בעת שפועלים לפי נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת. {{ח:תתת|(2)}} תכנית הדרכה ובחינה ראשונית ושנתית חוזרת של אנשי צוות האוויר, ותכנית הסמכה של כל הגורמים הנוספים המעורבים מטעם מחזיק הרישיון בתכנית ההפשרה, ובכלל זה קציני מבצעי אוויר והאנשים המספקים שירותי קרקע, לגבי הדרישות המיוחדות של תכנית ההפשרה המאושרת וכן התפקידים והאחריותיות המסוימים של כל אדם על פי תכנית ההפשרה המאושרת, הכוללות את הנושאים האלה לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} ניצול משך ההמתנה (Holdover Time); {{ח:תתתת|(ב)}} נוהלי ההפשרה או מניעת ההתקרחות למטוס, כולל נהלים ואחריות לביצוע בדיקה וביקורת; {{ח:תתתת|(ג)}} נוהלי תקשורת; {{ח:תתתת|(ד)}} זיהומי התקרחות של משטחי המטוס, זיהוי אזורים חיוניים ואופן פגיעת הזיהומים בביצועי המטוס ובמאפייני הטיסה; {{ח:תתתת|(ה)}} סוגים ומאפיינים של נוזלי הפשרה או מניעת התקרחות; {{ח:תתתת|(ו)}} נהלי בדיקת טרום־טיסה בטמפרטורות נמוכות; {{ח:תתתת|(ז)}} שיטות לזיהוי זיהומי התקרחות על המטוס; {{ח:תתת|(3)}} טבלאות משך ההמתנה (Holdover Timetable) של מחזיק הרישיון, הנהלים לשימוש בטבלאות אלה על ידי בעלי התפקידים לפי תכנית ההפשרה המאושרת, ובכלל זה: {{ח:תתתת|(א)}} נהלים לאנשי צוות האוויר, שלפיהם יוחלט על הארכה או קיצור משך ההמתנה בתנאים משתנים; {{ח:תתתת|(ב)}} נהלים שלפיהם המראה המבוצעת לאחר חריגה ממשך ההמתנה המקסימלי המצוין בטבלאות משכי ההמתנה של מחזיק הרישיון, מותרת רק בהתקיים אחד מהתנאים האלה לפחות: {{ח:תתתתת|(1)}} בבדיקת זיהומי ההתקרחות לפני המראה, נמצא כי הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים אחרים נקיים מכפור, קרח או שלג; {{ח:תתתתת|(2)}} נמצא, בהליך חלופי המאושר על ידי המנהל בהתאם לתכנית ההפשרה המאושרת של מחזיק הרישיון, כי הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים אחרים, נקיים מכפור, קרח או שלג; {{ח:תתתתת|(3)}} הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים נוספים עברו תהליך הפשרה מחדש, ונקבע משך המתנה חדש; {{ח:תתתתת|(4)}} נוהלי ביצוע ואחריות להליכי הפשרה או מניעת התקרחות למטוס, נהלים ואחריות לבדיקה לפני המראה ונהלים ואחריות לבדיקת זיהומי התקרחות לפני המראה. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת זיהומי התקרחות לפני המראה“ (Pre-Takeoff Contamination Check) – בדיקה המיועדת לוודא כי הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים אחרים, נקיים מכפור, קרח ושלג, המתבצעת – {{ח:תתתת|(1)}} בתוך חמש דקות לפני התחלת ההמראה; {{ח:תתתת|(2)}} מחוץ למטוס, ואם מחזיק הרישיון פועל לפי תקנה {{ח:הערה|[צ״ל: תקנת משנה]}} (ג)(1) – אלא אם כן נקבע אחרת בתכנית ההפשרה המאושרת שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה לפני המראה“ (Pre-Takeoff Check) – בדיקה של כנפי המטוס או משטחים מדגמיים להימצאות כפור קרח או שלג, המתבצעת בתוך משך ההמתנה כמוגדר בתכנית ההפשרה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משך המתנה“ (Holdover Time) – הזמן המוערך שבו נוזל ההפשרה או מניעת ההתקרחות ימנע היווצרות כפור או קרח והצטברות של שלג על המשטחים המוגנים של המטוס; משך ההמתנה מתחיל כאשר מתחיל התהליך הסופי של התזת נוזל ההפשרה או מניעת ההתקרחות, ומסתיים כאשר נוזל ההפשרה או מניעת ההתקרחות שהותז על המטוס מאבד את יעילותו; משכי ההמתנה יוגדרו על בסיס נתונים שאישר המנהל. {{ח:סעיף|517|שיגור או שחרור ראשון, שיגור מחדש או תיקונם|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון רשאי לקבוע כל שדה תעופה רגיל, או שדה תדלוק, המאושר לדגם כלי הטיס, שדה יעד למטרת שיגור או שחרור ראשון. {{ח:תת|(ב)}} לא ימשיך טייס טיסה לשדה תעופה שאליו היא שוגרה אלא אם כן, לפי מידע מטאורולוגי עדכני המצוי בידיו, תנאי מזג האוויר החזויים באותו שדה תעופה בזמן השימוש המשוער בו, שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, או תנאי מזג האוויר החזויים לפחות בשדה משנה אחד לשדה היעד שצוין לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן זה}}, אם ישימות, יהיו, בזמן השימוש המשוער באותו שדה משנה, שווים לפחות למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה; ניתן לתקן את פרטי השיגור בעת הטיסה ולכלול בהם כל שדה משנה המצוי בתחומי טווח הדלק של המטוס כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 522|בתקנה 522}}. {{ח:תת|(ב1)}} לא יאשר הקצין למטוס להמשיך מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה, בהפעלה לפי כט״מ, ולא ימשיך טייס בטיסה מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה, בהפעלה לפי כט״מ, אלא אם כן לפי מידע מטאורולוגי עדכני המצוי בידיו תנאי מזג האוויר בשדה היעד שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, ותנאי מזג האוויר בכל אחד משדות המשנה שנבחרו לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן זה}}, שווים למינימת הנחיתה בשדה משנה באותם שדות לפחות, הכול בזמן השימוש המשוער בשדות כאמור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}. {{ח:תת|(ב2)}} לא יאשר קצין להמשיך בטיסת EDTO מעבר לזמן הסף, ולא ימשיך אדם בטיסת EDTO מעבר לזמן הסף, אלא אם כן כל שדה משנה לנתיב שזוהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 511ב|תקנה 511ב(א)(1)}}, נסקר לשם הבטחת זמינותו, ולפי המידע המטאורולוגי העדכני ביותר, תנאי מזג האוויר בו בזמן השימוש המשוער שבו יהיו שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות. {{ח:תת|(ב3)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב1), אם באחד או יותר משדות המשנה כאמור בה, התנאים המטאורולוגיים נמוכים ממינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה, ניתן להמשיך בטיסת EDTO מעבר לזמן הסף, אם הקצין והטייס המפקד זיהו שדה משנה לנתיב אחר הנמצא בטווח זמן ההסטה המרבי, שתנאי מזג אוויר בו שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, ועדכנו בהתאם לכך את טופס שיגור הטיסה, ובמקרה של מטוס דו־מנועי – גם את תכנית הטיסה המבצעית. {{ח:תת|(ג)}} לא ישנה הקצין שדה יעד או שדה משנה המצויינים בטופס השיגור או השחרור לשדה תעופה אחר, כאשר כלי הטיס מצוי בטיסה, אלא אם כן שדה התעופה האחר מאושר לאותו דגם מטוס ונתקיימו הדרישות המתאימות {{ח:פנימי|סעיף 406|בתקנות 406}}, {{ח:פנימי|סעיף 503|503 עד 531}} בעת תיקון השיגור או השחרור. {{ח:תת|(ד)}} הקצין המשנה שיגור או שחרור בעת טיסה, ירשום שינוי זה ברישומיו. {{ח:סעיף|518||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|519||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|520|המראות משדות לא רשומים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ימריא טייס מפקד מטוס משדה תעופה שאינו רשום בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון, אלא אם כן נתמלאו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שדה התעופה ומתקנים הקשורים בו מתאימים להפעלה המיועדת; {{ח:תתת|(2)}} הטייס יכול לעמוד במגבלות הפעלת המטוס; {{ח:תתת|(3)}} המטוס שוגר בהתאם לכללי השיגור המתאימים להפעלה משדה תעופה מאושר; {{ח:תתת|(4)}} לפי המידע המטאורולוגי שבידו תנאי מזג האויר בשדה התעופה שווים או טובים יותר מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} בשדות תעופה בישראל – מינימות מזג האויר להמראה הקבועים בפמ״ת של ישראל ואם לא נקבעו מינימות מזג אויר כאמור, נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} תקרת עננים של 800 רגל וראות של 3 ק״מ; {{ח:תתתתת|(2)}} תקרת עננים של 900 רגל וראות של 2.25 ק״מ; {{ח:תתתתת|(3)}} תקרת עננים של 1,000 רגל וראות של 1.5 ק״מ; {{ח:תתתת|(ב)}} בשדות תעופה מחוץ לישראל – מינימות מזג האויר להמראה שנקבעו על ידי הרשות המוסמכת במדינת החוץ שבה מצוי שדה התעופה או אם לא נקבעו מינימות מזג אויר כאמור – תקרות עננים וראות כאמור בפסקת משנה (א). {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|521||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|522|כמויות דלק נדרשות|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ישגר קצין ולא ימריא אדם מטוס, אלא אם כן מצוי בו דלק זמין (Usable fuel) בכמות המספיקה להשלמתה הבטוחה של הטיסה המתוכננת, וכן לאפשר סטייה מההפעלה המתוכננת, לפי הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי חישוב כמות הדלק הזמין הנדרשת לפי תקנה זו תביא בחשבון, לכל הפחות, את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} נתונים עדכניים על תצרוכת הדלק של המטוס המתקבלים ממערכות ניטור של מחזיק הרישיון, או, אם נתונים כאמור אינם זמינים, נתוני תצרוכת דלק של סוג המטוס שמספק יצרן המטוס; {{ח:תתת|(2)}} נתוני ההפעלה ותנאי ההפעלה הצפויים בטיסה המתוכננת, לרבות – {{ח:תתתת|(א)}} מסתו הצפויה של המטוס; {{ח:תתתת|(ב)}} הודעות המפורסמות כנוטאם; {{ח:תתתת|(ג)}} דוחות מטאורולוגיים עדכניים או צירוף של דוחות עדכניים ותחזיות; {{ח:תתתת|(ד)}} הוראות התעבורה האווירית, הגבלות ואיחורים צפויים; {{ח:תתתת|(ה)}} השפעתם של חריגי התצורה או פעולות אחזקה נדחות (Deferred Maintenance Items). {{ח:תת|(ג)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי חישוב כמות הדלק הזמין יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כמות דלק להסעה (Taxi Fuel), שהיא כמות הדלק שהמטוס צפוי לצרוך עד להמראה; {{ח:תתת|(2)}} כמות הדלק לטיסה (Trip fuel), שהיא כמות הדלק הנדרשת לטיסה משדה ההמראה או מנקודת התכנון מחדש בטיסה, לפי העניין, עד לנחיתה בשדה היעד, תוך הבאה בחשבון של נתוני ההפעלה ותנאיה כאמור בתקנת משנה (ב)(2); {{ח:תתת|(3)}} כמות דלק לשינויים לא צפויים (Contingency Fuel), שהיא כמות הדלק המיועדת לפצות על צריכת דלק נוספת עקב גורמים בלתי צפויים; כמות דלק זו תהיה הגבוהה מבין שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אחת מכמויות הדלק האלה: {{ח:תתתתת|(1)}} חמישה אחוזים מכמות הדלק לטיסה כמפורט בפסקה (2), בהתבסס על נתוני תצרוכת הדלק ששימשו לתכנון כמויות הדלק לטיסה או במקרה של תכנית טיסה הכוללת נקודת תכנון מחדש בטיסה – חמישה אחוזים מכמות הדלק הנדרשת להמשך הטיסה; {{ח:תתתתת|(2)}} כמות דלק שלא תפחת משלושה אחוזים מכמות הדלק לטיסה כמפורט בפסקה (2), בהתבסס על נתוני תצרוכת הדלק ששימשו לתכנון כמויות הדלק לטיסה או במקרה של תכנית טיסה הכוללת נקודת תכנון מחדש בטיסה – שלושה אחוזים מכמות הדלק הנדרשת להמשך הטיסה, ובלבד שקיים שדה משנה לנתיב הממוקם בתחום מעגל שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} מרכזו נמצא על נתיב תכנית הטיסה המתוכננת, במרחק משדה היעד שלא יעלה על 25 אחוזים ממרחק הטיסה הכולל, או 20 אחוזים ממרחק הטיסה הכולל ועוד 50 מייל ימי לפחות, לפי הגבוה מביניהם; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הרדיוס שלו יהיה שווה ל־20 אחוזים ממרחק הטיסה הכולל; {{ח:תתתתתת|(ג)}} כל המרחקים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יחושבו בתנאי אוויר בלא רוח; {{ח:תתתתת|(3)}} כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 20 דקות, בהתבסס על נתוני תצרוכת הדלק ששימשו לתכנון כמויות הדלק לטיסה, ובלבד שלמחזיק הרישיון קיימת תכנית ניטור תצרוכת דלק פרטנית לכל מטוס, והוא עושה שימוש בנתוני תצרוכת דלק תקפים שנקבעו באמצעות תכנית הניטור כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} כמות הדלק הנדרשת לטיסה במשך 5 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1,500 רגל) מעל לשדה היעד בתנאי אטמוספרה סטנדרטית; {{ח:תתת|(4)}} כמות דלק לטיסה לשדה משנה לשדה היעד (Destination Alternate Fuel) שתהיה כלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} אם נדרש שדה משנה לשדה היעד, כמות דלק שתאפשר למטוס – {{ח:תתתתת|(1)}} לבצע תהליך הליכה סביב בשדה היעד; {{ח:תתתתת|(2)}} לטפס לגובה השיוט הצפוי; {{ח:תתתתת|(3)}} לטוס לשדה המשנה כאמור בנתיב המתוכנן; {{ח:תתתתת|(4)}} להנמיך לנקודה שממנה מתחילה הגישה לנחיתה; {{ח:תתתתת|(5)}} לבצע גישה ונחיתה בשדה המשנה כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} אם נדרשים שני שדות משנה לשדה היעד – תחושב כמות הדלק לטיסה לשדה משנה לשדה היעד, כמפורט בפסקת משנה (א), לפי הכמות הגבוהה מבין שני שדות המשנה; {{ח:תתתת|(ג)}} כאשר לא נדרש שדה משנה לשדה היעד לפי {{ח:פנימי|סעיף 513|תקנה 513(א)(1)}} – כמות דלק הנדרשת לטיסה במשך 15 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1,500 רגל) מעל לשדה היעד בתנאי אטמוספרה סטנדרטית; {{ח:תתתת|(ד)}} אם שדה היעד הוא שדה מבודד שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 513|תקנה 513(א)(2)}} – {{ח:תתתתת|(1)}} למטוס המונע במנועי בוכנה, הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 45 דקות וכן כמות דלק נוספת המספיקה לטיסה במשך 15 אחוזים ממשך הזמן שתוכנן לשיוט; אם חושבו דרישות הדלק לפי פסקה זו, אין צורך לחשב גם כמות דלק רזרבית סופית לפי פסקה (5); {{ח:תתתתתת|(ב)}} כמות דלק המספיקה לשעתיים טיסה; {{ח:תתתתת|(2)}} למטוס המונע במנועי טורבינה, כמות הדלק הנדרשת לטיסה במשך שעתיים במהירות שיוט מעל שדה היעד; אם חושבו דרישות הדלק לפי פסקה זו, אין צורך לכלול בחישוב גם כמות דלק רזרבית סופית לפי פסקה (5); {{ח:תתת|(5)}} כמות דלק רזרבית סופית (Final Reserve Fuel), שהיא כמות דלק המבוססת על מסתו של המטוס בהגיעו לשדה המשנה לשדה היעד, או, אם לא נדרש שדה משנה לשדה היעד, בהגיעו לשדה היעד, והכוללת – {{ח:תתתת|(א)}} למטוס המונע במנועי בוכנה, כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 45 דקות בשיוט; {{ח:תתתת|(ב)}} למטוס המונע במנועי טורבינה, כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 30 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1500 רגל) מעל לשדה התעופה בתנאי אטמוספרה סטנדרטית; {{ח:תתת|(6)}} כמות דלק נוספת (Additional Fuel) שהיא כמות דלק משלימה כאשר הדלק שתוכנן לפי פסקאות (2) עד (5) אינו מספיק להבטיח – {{ח:תתתת|(א)}} כי המטוס יוכל להנמיך כנדרש ולהמשיך בטיסה לשדה משנה המתאים לנחיתה, במקרה של כשל מנוע או אבדן דיחוס בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, לפי כמות הדלק הגבוהה ביותר הנדרשת, וכן – {{ח:תתתתת|(1)}} להמשיך בטיסה במשך 15 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1500 רגל) מעל לשדה המשנה המתאים בתנאי אטמוספרה סטנדרטית; {{ח:תתתתת|(2)}} לבצע גישה ונחיתה בשדה כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מטוס המופעל בטיסת (EDTO) – תרחישים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|בפרט 6 בתוספת השישית}}; {{ח:תתתת|(ג)}} עמידה במצבים שלא פורטו בפסקאות משנה (א) ו־(ב); {{ח:תתת|(7)}} כמות דלק נוספת לפי שיקול דעתו של הטייס המפקד (Discretionary Fuel). {{ח:תת|(ד)}} לא יתחיל אדם בטיסה אלא אם כן מצויה במטוס כמות דלק זמין המתאימה לכמויות המפורטות בתקנת משנה (ג)(1) עד (5) ובפסקה (6) אם ישימה. {{ח:תת|(ה)}} לא ימשיך אדם בטיסה מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה ולא יאפשר קצין לטיסה להמשיך מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה, אלא אם כן מצויה במטוס כמות דלק זמין המתאימה לכמויות המפורטות בתקנת משנה (ג)(2) עד (5) ובפסקה (6) אם ישימה. {{ח:סעיף|523||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|524||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|524א|קטגוריית הצלה וכיבוי אש מתאימה|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ח־2, תשע״ט}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון יבטיח כי לא יירשם בתכנית הטיסה המבצעית שדה תעופה שקטגוריית ההצלה וכיבוי האש שלו נמוכה מקטגוריית ההצלה וכיבוי האש של המטוס, אלא אם כן התקיימו שני אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא ביצע, כחלק ממערכת ניהול הבטיחות שלו, הערכה לגבי מידת ההתאמה של ציוד ההצלה וכיבוי האש הזמין באותו שדה תעופה, ומצא כי קטגוריית ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה מתאימה להפעלה של המטוס כאמור, בהתאם לנוהל האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בפרט 2(1)(י) בתוספת החמישית}}, ובלבד שלעניין שדה משנה לנתיב לטיסת EDTO – קטגוריית ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה לא תפחת מקטגוריה 4 בתוך 30 דקות ממתן התראה; קווים מנחים לביצוע הערכה כאמור מצויים בצרופה I‏ (Attachment I) לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה; {{ח:תת|(2)}} הדבר נעשה בתיאום עם מפעיל שדה התעופה. {{ח:סעיף|525|מינימות מזג אויר כטר״מ להמראה ולנחיתה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא ימריא טייס מטוס לפי כטר״מ ולא ינחיתו, על אף כל הרשאה שקיבל מיחידת נת״א, כאשר בסיס העננים או הראות שדווח עליהם קטנים מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בהפעלת יום – 1,000 רגל תקרה ו־1.5 ק״מ ראות; {{ח:תתת|(2)}} בהפעלת לילה – 1,000 רגל תקרה ו־3 ק״מ ראות. {{ח:תת|(ב)}} כאשר קיימת מגבלה מקומית על פני הקרקע, כגון עשן, אבק או סופות חול, ניתן להפחית את הדרישה לגבי הראות האמורה בתקנת משנה (א) ל־750 מטר ביום ובלילה, ובתנאי שקיימת אפשרות לבצע אל כל הפניות לאחר ההמראה ולפני הנחיתה, ואת כל הטיסה מעבר ל־1.5 ק״מ מגבולות שדה התעופה, מעל האיזור שבו קיימת מגבלת הראות המקומית או מחוצה לו. {{ח:סעיף|526|מינימות מזג אוויר כט״מ להמראה ולנחיתה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יתחיל אדם בהמראת מטוס בתנאי כט״מ, על אף כל מירשה טיסה שניתן, אם לפי מידע מטאורולוגי עדכני תנאי מזג האוויר נמוכים ממינימת ההמראה באותו שדה. {{ח:תת|(ב)}} לא ימשיך טייס בתהליכי גישת מכשירים, מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה ולא יתחיל בקטע הגישה הסופית אלא אם כן, לפי מידע מטאורולוגי עדכני, הראות האופקית לאותו שדה, או הראות על מסלול הקובעת, שווה למינימת הנחיתה בשדה יעד באות שדה לפחות. {{ח:תת|(ג)}} החל הטייס בביצוע קטע הגישה הסופית או הנמיך מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה וקיבל דיווח מזג אוויר נוסף המצביע על מזג אוויר, או על ראות על מסלול קובעת, מתחת למינימת הנחיתה לאותו שדה, רשאי הטייס להמשיך בגישה עד לגובה ההחלטה (DA/DH) או לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH). הטייס רשאי להמשיך בגישה ולהנמיך מתחת לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי ולנחות אם בהגיעו לגובה ההחלטה, או בהגיעו לגובה ההנמכה המזערי לפני נקודת ההליכה סביב (MAPt), התמלאו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 115|בתקנה 115(ב)}} להמשך השימוש בתהליכי גישת מכשירים, ונוסף על כך אם המטוס נמצא בגישה ישירה, בתהליך של גישה לא מדויקת המחייבת התייחסות לנקודה חזותית – הוא הגיע לנקודה החזותית, למעט מקרה שבו המטוס אינו ממוכשר כהלכה או שהטייס אינו מסוגל לקבוע את מיקומה של הנקודה החזותית, או אם לא ניתן לבצע את ההנמכה למסלול לפי הנהלים הרגילים ובשיעור ההנמכה הרגיל. {{ח:תת|(ד)}} לעניין תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} קטע גישה סופית מתחיל מעל קבע הגישה הסופית (FAF) או מעל מיתקן עזר לניווט שנקבע לתהליך כט״מ שבשימוש; כאשר לא נקבע קבע הגישה הסופית (FAF) בתהליך הכולל פניות נוהל, יתחיל קטע הגישה הסופית בנקודה שבה מסתיימת פניית הנוהל והמטוס מיוצב בכיוון לגישה הסופית אל מסלול הנחיתה; {{ח:תתת|(2)}} ”ראות על מסלול קובעת“ (controlling RVR) – ראות על מסלול המדווחת בנקודת הנגיעה (Touchdown), אלא אם כן נקבע אחרת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים בדבר. {{ח:סעיף|527|מינימות נחיתה לטייס מפקד חדש|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} טייס מפקד שצבר פחות מ־100 שעות טיסה כטייס מפקד על סוג מטוס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, יוגדלו לגביו ערכי מינימת הנחיתה בשדה יעד או מינימת הנחיתה בשדה משנה, כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מינימת נחיתה בשדה יעד – הגובה המזערי להנמכה או גובה ההחלטה יהיה 300 רגל, או 100 רגל מעל לקבוע כמינימת נחיתה בשדה יעד באותו שדה, לפי הגבוה מביניהם, והראות תהיה 1,500 מטרים או 750 מטרים מעל לקבוע כמינימת נחיתה בשדה יעד באותו שדה, לפי הגבוהה מביניהן; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מינימת נחיתה בשדה משנה – הגובה המזערי להנמכה או גובה ההחלטה יהיה 300 רגל או הקבוע כמינימת נחיתה בשדה משנה באותו שדה, לפי הגבוה מביניהם, והראות תהיה 1,500 מטרים או הקבועה כמינימת נחיתה בשדה משנה לאותו שדה, לפי הגבוהה מביניהן; {{ח:תתת|(3)}} המרות ערכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|תקנה 112}}, או לפי שיטה אחרת שאישר המנהל למחזיק הרישיון לא יחולו לגביו. {{ח:תת|(ב)}} היה לטייס המפקד 100 שעות טיסה לפחות כטייס מפקד בסוג אחר של מטוס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, ניתן להפחית את 100 שעות הנסיון האמורות בתקנת משנה (א) עד 50 אחוזים וזאת בהמרת כל שעת טיסה בנחיתה אחת על אותו סוג מטוס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|528|תחולה של מינימות מזג אויר מדווחות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} בעת ביצוע הפעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 525|תקנות 525 עד 527}}, ערכי בסיס הענן והראות בדיווח מזג האויר האחרון חלים על המראות ונחיתות כטר״מ וכט״מ ועל תהליכי גישת מכשירים במסלולי שדה התעופה; היה דיווח מזג האויר האחרון, לרבות דיווח בעל פה ממגדל הפיקוח, מכיל ערך של ראות המצויין כראות אופקית או ראות על מסלול (RVR) לגבי מסלול מסויים בשדה תעופה, יחול ערך ראות זה על המראות ונחיתות כטר״מ וכט״מ ועל גישות מכשירים ישירות לאותו מסלול. {{ח:סעיף|528א|ערכי ראות על מסלול בגישה ונחיתה בנוהלי טיסת מכשירים|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:ת}} טייס לא יבצע גישה ונחיתה בנוהלי טיסת מכשירים אם מינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה קטנה מ־800 מטר ראות מזערית, אלא אם כן יש לו מידע מטאורולוגי בדבר ראות על מסלול (RVR). {{ח:סעיף|529|כללי גובה טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)|(1)}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנות 93}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}} {{ח:פנימי|סעיף 102|ו־102}} או בכללים מתאימים מחוץ לישראל, לא יפעיל אדם מטוס מתחת לגבהים המזעריים הקבועים בתקנות משנה (ב) ו־(ג), פרט לנדרש לצורך המראה או נחיתה, אלא אם כן קבע המנהל גבהים מזעריים אחרים בהתחשב באופי פני הקרקע, באיכות ובכמות של השירותים המטאורולוגיים, במתקני הניווט הקיימים ובתנאי טיסה אחרים, לגבי כל נתיב או חלק של נתיב, אם מצא שנדרשים גבהים אחרים לביצועה של הטיסה בבטיחות; {{ח:תתת|(2)}} מחוץ לישראל יחולו הגבהים המזעריים הקבועים בתקנה זו, אלא אם כן קבעו מחזיק הרשיון במפרטי ההפעלה או מדינת החוץ שמעליה מופעל המטוס, גבהים מזערים גבוהים יותר. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס לפי כטר״מ ביום, בגובה שיפחת מ־1,000 רגל מכל פני הקרקע או במרחק שיפחת מ־350 מטרים מכל הר, גבעה או מכשול. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מטוס לפי כטר״מ בלילה ולפי כט״מ, בגובה שיפחת מ־1,000 רגל מעל למכשול הגבוה ביותר ובאזורי הרים בגובה שיפחת מ־2,000 רגל מעל למכשול הגבוה ביותר, בתחומי מרחק אופקי של 8 ק״מ ממרכזו של הנתיב המיועד; אדם המפעיל מטוס לפי כטר״מ בלילה באזורי ההרים, רשאי להפעילו בנתיב מואר מאושר בגובה מזערי של 1,000 רגל מעל מכשול כאמור. {{ח:סעיף|530|גובה גישה התחלתית|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} טייס המבצע גישה התחלתית לעבר מתקן ניווט רדיו לפי כט״מ, לא ינמיך את כלי הטיס מתחת לגובה המתאים לגישה התחלתית, כקבוע בתהליך גישת המכשירים לגבי אותו מתקן, עד שיוודא שהמצאותו מעל לאותו מתקן נקבעה ללא כל ספק. {{ח:סעיף|531|אחריות לשיגור|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון יכין טופס שיגור לכל טיסה, המבוסס על מידע שקיבל מקצין מבצעי אויר; הטייס המפקד והקצין יחתמו על טופס השיגור רק אם לדעת שניהם הטיסה יכולה להתבצע בבטיחות; קצין רשאי לאצול סמכותו לחתימה על גבי טופס השיגור, לגבי טיסה מסויימת, אולם אין הוא רשאי לאצול את סמכותו לשגר. {{ח:סעיף|532||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|533||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק 13 סימן יח|סימן י״ח: רישומים ודיווחים|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|534||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|535|רישומי איש צוות וקצין מבצעי אויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון – {{ח:תתת|(1)}} ינהל רישומים עדכניים של כל איש צוות ושל כל קצין מבצעי אוויר, שבהם ירשום את עמידתו בהוראות תקנות אלה, כגון מבחני רמה ונתיב, כשירויות מטוס, אזורי הפעלה מאושרים, נתיבים ושדות תעופה, אימונים, ובדיקות רפואיות נדרשות; {{ח:תתת|(2)}} ינהל רישום של כל פעולה שננקטה לשחרור, לפסילה רפואית או מקצועית של כל איש צוות ושל כל קצין מבצעי אויר, וישמור רישומים אלה לתקופה של 6 חודשים לפחות לאחר ביצוע הרישום; {{ח:תתת|(3)}} ינהל רישומים עדכניים, לגבי כל איש צוות אוויר שהוא מעסיק – של זמן טיסה, זמן תפקיד טיסתי וזמן מנוחה, ולגבי כל דייל שהוא מעסיק – של זמן תפקיד וזמן מנוחה, הכול לפי הדרישות לגבי הזמנים כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד1|סימן י״ד1}}, וישמור רישומים אלה לתקופה של שנתיים לפחות; בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”זמן טיסה“ – כהגדרתו בתקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 1.1; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”זמן תפקיד טיסתי“ ו”זמן מנוחה“, לעניין איש צוות אוויר – כהגדרתם בתקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 117.3; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”זמן תפקיד“ ו”זמן מנוחה“, לעניין דייל – כהגדרתם בתקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.467; {{ח:תתת|(4)}} ינהל רישום עדכני לגבי כל טיסה שבוצעה בגובה מעל 15,000 מטר (49,000 רגל), כך שיהיה ניתן לחשב את סך כל מנת הקרינה הקוסמית שאליה נחשף כל אחד מאנשי הצוות במשך תקופה של 12 חודשים רצופים. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון ינהל את הרישומים לפי תקנת משנה (א) לפי נהלים המקובלים על המנהל, ורשאי הוא לנהל רישומים אלה באמצעות מערכת ממוחשבת, אם המנהל אישר אותה לשימוש. {{ח:סעיף|536|רישומי כלי טיס|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון ינהל רישום עדכני של כל מטוס שהוא מפעיל וימציא עותק ממנו ומכל שינוי בו למנהל. {{ח:סעיף|536א|רשימות ציוד חירום והצלה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון יכין רשימות המכילות מידע בדבר ציוד החירום וההצלה, המצוי בכל אחד מהמטוסים שהוא מפעיל, ויחזיקן זמינות כך שיתאפשר להעבירן באופן מיידי למרכזי תיאום הצלה במקרה הצורך; המידע יכלול, אם ישים, את מספרם, צבעם וסוגם של סירות ההצלה והציוד הפירוטכני, פרטי ציוד החירום הרפואי, מלאי המים וכן סוגו ותדריו של ציוד תקשורת החירום הנייד. {{ח:סעיף|537|טופס שיגור|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} טופס שיגור טיסה יכיל לכל טיסה את המידע דלהלן: {{ח:תת|(1)}} מספר זיהוי של כלי הטיס; {{ח:תת|(2)}} מספר הטיסה; {{ח:תת|(3)}} שדה ההמראה, שדות התעופה בנקודות הביניים, שדות היעד ושדות המשנה; {{ח:תת|(4)}} סוג ההפעלה (כגון: כטר״מ, כט״מ); {{ח:תת|(5)}} כמות דלק הנדרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 522|תקנה 522}}; {{ח:תת|(6)}} לטיסת EDTO – זמן ההסטה שלפיו משוגרת הטיסה; {{ח:תת|(6א)}} מידע מטאורולוגי זמין לשדות היעד, לשדות התעופה בנקודות הביניים ולשדות המשנה; המידע המטאורולוגי יהיה העדכני ביותר שאפשר להשיג בעת חתימת טופס שיגור הטיסה בידי הטייס המפקד וקצין מבצעי אוויר; ניתן לצרף מידע מטאורולוגי לטופס השיגור במקום לכלול אותו בו; {{ח:תת|(7)}} כל מידע נוסף שלדעת טייס המפקד או קצין מבצעי האויר הינם דרושים או רצויים. {{ח:סעיף|538|רשומון העמסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון אחראי להכנת רשומון העמסה מדויק לפני כל המראה; הרשומון יוכן וייחתם, בעבור כל טיסה, בידי מי שמחזיק הרישיון מעסיק בתפקיד של מפקח על הטענת המטוס ועל הכנת טופסי רשומון ההעמסה, או בידי מי שמחזיק הרישיון הסמיכו לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} רשומון העמסה יכיל את כל הפרטים המפורטים להלן בדבר מטען המטוס בעת ההמראה: {{ח:תתת|(1)}} משקל המטוס – לרבות משקל הדלק, השמן, המטען, הכבודה, הנוסעים ואנשי הצוות; {{ח:תתת|(2)}} המשקל המרבי של המטוס, המותר לאותה טיסה; המשקל המרבי כאמור לא יחרוג מכל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} משקל ההמראה המרבי המותר למסלול המיועד להמראה, לרבות תיקונים בעבור גובה, שיפוע, תנאי רוח וטמפרטורה הקיימים בעת ההמראה; {{ח:תתתת|(ב)}} משקל ההמראה המרבי, כאשר מביאים בחשבון את צריכת הדלק והשמן בעת הטיסה, שיאפשר עמידה במגבלות הביצוע לאורך הנתיב; {{ח:תתתת|(ג)}} משקל ההמראה המרבי, כאשר מביאים בחשבון את צריכת הדלק והשמן בעת הטיסה, כך שמשקל המטוס בעת הנחיתה יאפשר עמידה במגבלות משקל מרבי לנחיתה בשדה היעד; {{ח:תתתת|(ד)}} משקל ההמראה המרבי, כאשר מביאים בחשבון את צריכת הדלק והשמן בעת הטיסה, שיאפשר עמידה במגבלות אורך מסלול הנחיתה בשדות היעד ובשדות המשנה; {{ח:תתת|(3)}} המשקל הכללי, המחושב לפי נהלים שאישר המנהל; {{ח:תתת|(4)}} הוכחה שהמטוס הוטען לפי תכנית מאושרת, המבטיחה שמרכז הכובד מצוי בתחומים המאושרים; {{ח:תתת|(5)}} רשימת שמות כל הנוסעים, אלא אם כן רשימה זו נשמרת בידי מחזיק הרישיון בדרך אחרת. {{ח:סעיף|538א|רישומי דלק ושמן|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון ינהל רישום עדכני, לגבי כל מטוס שהוא מפעיל, של כמויות הדלק שחושבו בעבור כל טיסה והוטענו על המטוס לפי {{ח:פנימי|סעיף 522|תקנה 522}}, ושל מעקב הדלק שבוצע במהלך הטיסה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 480א|תקנה 480א}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון ינהל רישום הנוגע לכמויות השמן ולצריכת השמן בכל מטוס שהוא מפעיל, באופן שיאפשר לוודא כי כמויות השמן הקיימות בכל מטוס, אל מול מגמות צריכת השמן שלו, הן כאלה שיאפשרו לאותו מטוס להשלים את טיסתו. {{ח:סעיף|539|שמירת מסמכים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הטייס המפקד של מטוס יחזיק במטוס, עד שיגיע ליעדו – {{ח:תתת|(1)}} עותק של רשומון ההעמסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 538|בתקנה 538}}, למעט פירוט חלוקת המטען והנוסעים; {{ח:תתת|(2)}} עותק של טופס השיגור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 537|בתקנה 537}}; {{ח:תתת|(3)}} עותק של תכנית הטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בתקנה 78}}, חתומה בידו ובידי הקצין, אם אפשרי; {{ח:תתת|(4)}} טופסי הכנת הטיסה שמולאו ונחתמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|תקנה 6א}}; {{ח:תתת|(5)}} עותק של תכנית הטיסה המבצעית החתומה, כפי שהיא מעודכנת במהלך הטיסה, הכול לפי {{ח:פנימי|סעיף 78א|תקנה 78א}}; {{ח:תתת|(6)}} רישומי דלק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 538א|בתקנה 538א(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון ישמור את עותקי המסמכים הנדרשים בתקנת משנה (א) וכן את רישומי השמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 538א|בתקנה 538א(ב)}} במשך שלושה חדשים לפחות מעת ביצוע הטיסה. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון ישמור את רישומי יומן המסע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28א|בתקנה 28א}}, לתקופה של לפחות 6 חודשים לאחר הטיסה שלגביה מתייחסים הרישומים. {{ח:סעיף|540|יומן תחזוקה של כלי טיס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} כל אדם הנוקט פעולה בקשר לתקלה שיש בה כדי לסכן את בטיחות הטיסה, בגוף כלי הטיס, במנוע או בציוד, בין שדווח לו על כך ובין שהתקלה נתגלתה על ידו, ירשום את הפעולה שנקט ביומן התחזוקה של המטוס או יוודא רישומה. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון יקבע נהלים לפיהם העתקים של הרישומים כמפורט בתקנת משנה (א) יישמרו בכלי טיס במקום נוח לגישה לאנשי הצוות ויכלול נהלים אלה בספר העזר למבצעים שלו. {{ח:סעיף|541||תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|542||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|543|תעודת אחזקה ושחרור|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} מחזיק רשיון יוודא כי האישור המציין כי כלי הטיס כשיר לטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}}, נרשם במסמכי כלי הטיס וזאת על ידי הוצאת תעודת אחזקה ושחרור או ברישום ביומן התחזוקה של כלי הטיס, אם מחזיק הרישיון קבע בספר בקרת האחזקה כי ניתן לבצע רישום כאמור ביומן התחזוקה. {{ח:סעיף|544||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הוראות שונות|תיקון: תשמ״ח־4}} {{ח:סעיף|545|עונשין|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ב, תשע״ד}} {{ח:ת}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א|תקנות 11א}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(א)(3)}} לעניין חובת נוסע לשבת במושב שיוחד לו כאשר חגורת המושב או חגורות הכתף, אם אלה מותקנות בכלי הטיס, מהודקות כראוי לגופו בעת ההסעה, ההמראה והנחיתה, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 278|278(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 490|או 490(א) לתקנות אלה}}, דינו – מאסר שישה חודשים. {{ח:סעיף|545א|תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ח־3, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א־4, תשפ״ב, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4}} {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|תקנות 6א}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ב|6ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 28א|28א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31א|31א}}, {{ח:פנימי|סעיף 33א|33א עד 34ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 46א|46א עד 46ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76}}, {{ח:פנימי|סעיף 78א|78א}}, {{ח:פנימי|סעיף 79א|79א}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}}, {{ח:פנימי|סעיף 115ד|115ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}}, {{ח:פנימי|סעיף 268א|268א}}, {{ח:פנימי|סעיף 299|299}}, {{ח:פנימי|סעיף 300א|300א}}, {{ח:פנימי|סעיף 374א|374א}}, {{ח:פנימי|סעיף 381א|381א}}, {{ח:פנימי|סעיף 385א|385א}}, {{ח:פנימי|סעיף 386א|386א}}, {{ח:פנימי|סעיף 388|388}}, {{ח:פנימי|סעיף 389א|389א}}, {{ח:פנימי|סעיף 393|393 עד 396א}}, {{ח:פנימי|סעיף 397א|397א}}, {{ח:פנימי|סעיף 397ג|397ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 408א|408א}}, {{ח:פנימי|סעיף 411א|411א עד 411ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 413|413}}, {{ח:פנימי|סעיף 413א|413א}}, {{ח:פנימי|סעיף 414|414}}, {{ח:פנימי|סעיף 416|416}}, {{ח:פנימי|סעיף 418א|418א}}, {{ח:פנימי|סעיף 418ב|418ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 419|419}}, {{ח:פנימי|סעיף 423|423}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437}}, {{ח:פנימי|סעיף 450א|450א}}, {{ח:פנימי|סעיף 452|452}}, {{ח:פנימי|סעיף 455|455}}, {{ח:פנימי|סעיף 462|462}}, {{ח:פנימי|סעיף 463|463}}, {{ח:פנימי|סעיף 465א|465א}}, {{ח:פנימי|סעיף 465ב|465ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 466|466}}, {{ח:פנימי|סעיף 471ב|471ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 480א|480א}}, {{ח:פנימי|סעיף 481|481}}, {{ח:פנימי|סעיף 484א|484א}}, {{ח:פנימי|סעיף 487א|487א}}, {{ח:פנימי|סעיף 506|506}}, {{ח:פנימי|סעיף 509|509}}, {{ח:פנימי|סעיף 511|511}}, {{ח:פנימי|סעיף 511א|511א}}, {{ח:פנימי|סעיף 511ב|511ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 513|513}}, {{ח:פנימי|סעיף 514|514}}, {{ח:פנימי|סעיף 516|516}}, {{ח:פנימי|סעיף 522|522}}, {{ח:פנימי|סעיף 524א|524א}}, {{ח:פנימי|סעיף 526|526}}, {{ח:פנימי|סעיף 528א|528א}}, {{ח:פנימי|סעיף 536א|536א}}, {{ח:פנימי|סעיף 538|538}}, {{ח:פנימי|סעיף 538א|538א}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספות השלישית עד השביעית}} הותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}. {{ח:תת|(2)}} יראו את {{ח:פנימי|סעיף 25א|תקנות 25א}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}}, {{ח:פנימי|סעיף 102|102}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 108|108}}, {{ח:פנימי|סעיף 115א|115א(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 134|134}}, {{ח:פנימי|סעיף 137|137}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140}}, {{ח:פנימי|סעיף 151|151}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251}}, {{ח:פנימי|סעיף 286|286}}, {{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 295|295}}, {{ח:פנימי|סעיף 300|300}}, {{ח:פנימי|סעיף 321|321}}, {{ח:פנימי|סעיף 361|361}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 374|374}}, {{ח:פנימי|סעיף 375|375}}, {{ח:פנימי|סעיף 377|377}}, {{ח:פנימי|סעיף 378|378}}, {{ח:פנימי|סעיף 379|379}}, {{ח:פנימי|סעיף 385|385}}, {{ח:פנימי|סעיף 389|389}}, {{ח:פנימי|סעיף 397|397}}, {{ח:פנימי|סעיף 399|399}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406}}, {{ח:פנימי|סעיף 411|411}}, {{ח:פנימי|סעיף 418|418}}, {{ח:פנימי|סעיף 420|420}}, {{ח:פנימי|סעיף 429|429}}, {{ח:פנימי|סעיף 433|433}}, {{ח:פנימי|סעיף 436|436}}, {{ח:פנימי|סעיף 438|438}}, {{ח:פנימי|סעיף 439|439}}, {{ח:פנימי|סעיף 441|441}}, {{ח:פנימי|סעיף 443|443}}, {{ח:פנימי|סעיף 445|445}}, {{ח:פנימי|סעיף 446|446}}, {{ח:פנימי|סעיף 447|447}}, {{ח:פנימי|סעיף 450|450}}, {{ח:פנימי|סעיף 451|451}}, {{ח:פנימי|סעיף 453|453}}, {{ח:פנימי|סעיף 456|456}}, {{ח:פנימי|סעיף 459|459}}, {{ח:פנימי|סעיף 461|461}}, {{ח:פנימי|סעיף 469|469}}, {{ח:פנימי|סעיף 485|485}}, {{ח:פנימי|סעיף 486|486}}, {{ח:פנימי|סעיף 488|488}}, {{ח:פנימי|סעיף 495|495}}, {{ח:פנימי|סעיף 500|500}}, {{ח:פנימי|סעיף 505|505}}, {{ח:פנימי|סעיף 507|507}}, {{ח:פנימי|סעיף 517|517}}, {{ח:פנימי|סעיף 535|535}}, {{ח:פנימי|סעיף 539|539}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}} כאילו הותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}. {{ח:סעיף|545ב|תקנות תעופה לא ישראליות חלף הוראות פ.א.ר.|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} המנהל רשאי להורות, לבקשת מפעיל אווירי (להלן – המבקש), כי תקנות תעופה לא־ישראליות, כפי שיגדיר, יבואו לעניין אותו מבקש במקום תקנות פ.א.ר. שתקנות אלה מפנות אליהן, ובלבד שהמבקש הוכיח כי תישמר רמה שוות ערך של בטיחות לזו שהיתה מתקיימת בביצוע תקנות פ.א.ר. שמבוקש להחליפן, והמנהל שוכנע כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה לכך. {{ח:סעיף|545ג|תקנות פ.א.ר. והוראות נספחי האמנה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} שונתה תקנת פ.א.ר. או הוראה בנספחי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהן – {{ח:תתת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה תקנה או הוראה, בציון מספר התקנה או ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל; {{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} נוסחם המעודכן של הוראות נספחי האמנה או מסמכים של ארגון התעופה הבין־לאומי שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות. {{ח:סעיף|545ד|המונח מקובל על המנהל|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המבקש כי מסמך, נתון, שיטה, טכניקה, מערכת, אמצעי או פעולה, או כל שינוי בהם, הצריך לפי תקנות אלה להיות מקובל על המנהל (להלן, בתקנה זו – מסמך), יהיה מקובל על המנהל, ימציא לביקורת המנהל את המסמך או תיאור שלו, לפי העניין, או כל תיקון שלו, 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי שלא לקבל מסמך שהועמד לביקורתו או תיקון שלו, או להורות למבקש לתקנו, לשם קבלתו, או להודיע למבקש, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הועמד לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת של 45 ימים לבחינתו; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת המסמך לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת. {{ח:תת|(ג)}} עברו 45 ימים מן המועד שבו העמיד המבקש לביקורת המנהל מסמך כאמור, והמנהל לא הודיע לו כי המסמך אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקנו, יראו את המסמך כמקובל על המנהל. {{ח:תת|(ד)}} ראה מבקש כי מטעמי בטיחות הטיסה נדרש תיקון של מסמך באופן שאינו מאפשר עמידה בהוראות תקנת משנה (ב), רשאי הוא לתקנו על־אתר; מבקש שתיקן מסמך יודיע על דבר התיקון ועל תוכנו למנהל באופן מיידי. {{ח:תת|(ה)}} תקנה זו לא תחול על קבלת ספר מנ״ב או על קבלת שינוי בו והוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}} יחולו לעניינים אלה. {{ח:סעיף|546|ביטולים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ח־2}} {{ח:ת}} בטלים – {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|תוספות ג׳, ד׳, ו׳, ז׳, ח׳ ו־ט׳ לחוק הטיס, 1927}}; {{ח:תת|(2)}} צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור), התשל״ב–1972; {{ח:תת|(3)}} הפרק החמישי לתקנות הטיס (בטיחות בתעופה האזרחית), התשכ״א–1961; {{ח:תת|(4)}} תקנות 356, 357, 358, משנת התשמ״ב–1981. {{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 74|תקנה 74}})}}}} {{ח:קטע3||אותות (Signals)}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} '''אותות מצוקה (distress) ואותות חירום (urgency)''' {{ח:תת|1.1}} '''אותות מצוקה''' {{ח:תתת|1.1.1}} האותות המפורטים להלן, כולם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שמאיימת סכנה חמורה ומיידית, ושדרושה עזרה מיידית: {{ח:תתת}} 1) אות הניתן על ידי מכשיר רדיו־טלגרף או על ידי כל שיטת איתות אחרת, המורכב מהצירוף ”SOS“ ( · · · – <span style="float: left;">– - <span style="float: left;">· · · בסימון מורס);</span><div style="clear: left;"></div></span><div style="clear: left;"></div> {{ח:תתת}} 2) אות המשוגר על ידי טלפון־רדיו המורכב מהמלה המדוברת ”מיי־דיי“ (MAYDAY) (לפי הביטוי הצרפתי m'aider); {{ח:תתתת|(2א)}} אות המשוגר באמצעות מערכת תקשורת נתונים המכיל את המילה MAYDAY; {{ח:תתת}} 3) רקטות או זיקים אדומים, הנורים בזה אחר זה בהפסקות קצרות; {{ח:תתת}} 4) נור מוצנח המראה אור אדום. {{ח:תת|1.2}} '''אותות חירום''' {{ח:תתת|1.2.1}} האותות המפורטים להלן, שניהם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שכלי הטיס רוצה להודיע על קשיים המאלצים את נחיתתו של כלי הטיס מבלי שתידרש עזרה מיידית: {{ח:תתת}} 1) הדלקה וכיבוי חוזרים של אורות נחיתה; {{ח:תתת}} 2) הדלקה וכיבוי חוזרים של אורות ניווט המבוצעים בצורה השונה מזו של אורות ניווט מנצנצים; {{ח:תתת|1.2.2}} האותות המפורטים להלן, כולם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שלכלי הטיס הודעה דחופה להעברה הקשורה בבטיחות אניה, כלי טיס או כלי אחר, או באדם המצוי בכלי הטיס או בטווח ראיה: {{ח:תתת}} 1) אות המועבר באמצעות טלגרף־רדיו או באמצעות כל שיטת איתות אחרת, המורכב מקבוצות האותיות x x x; {{ח:תתת}} 2) אות המועבר על ידי טלפון־רדיו, המורכב מהמלה המדוברת ”פאן“ (PAN); {{ח:תתתת|(3)}} אות המשוגר באמצעות מערכת תקשורת נתונים המכיל את המילים PAN‏, PAN. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} '''אותות חזותיים לשם אזהרת כלי טיס בלתי מוסמך אשר טס באזור מוגבל, באיזור האסור לטיסה או באיזור מסוכן, או אשר עומד להכנס לאיזור כזה''' {{ח:ת}} ביום או בלילה – רצף של רקטות בהפסקות של 10 שניות, אשר כל אחת מהן מתפרקת לאחר התפוצצות לאורות או לכוכבים אדומים וירוקים, יציין לכלי טיס בלתי מוסמך כי הוא טס באיזור מוגבל, באיזור האסור לטיסה, או באיזור מסוכן, או שהוא עומד להיכנס לאיזור כזה וכי על כלי הטיס לנהוג בהתאם לאזהרה זו ולנקוט בצעדים הדרושים, בהתאם למצב בכל מקרה ומקרה. {{ח:ת}} (הערה: אותות אלו יכול שינתנו בין מהקרקע ובין מכלי טיס). {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} '''אותות לשם תנועה בשטח שדה התעופה''' {{ח:תת|3.1}} '''אותות באמצעות אורות או כדורים פירוטכניים''' {{ח:תתת|3.1.1}} ההוראות ומשמעותן {{ח:תתת}} <table> <tr><th rowspan="2">האור</th><th colspan="2">מיחידת בקרת טיסה אל:</th></tr> <tr><th>כלי טיס באויר</th><th>כלי טיס על הקרקע</th></tr> <tr><td>ירוק קבוע</td><td>רשאי לנחות</td><td>רשאי להמריא</td></tr> <tr><td>ירוק מהבהב</td><td>חזור לנחיתה</td><td>רשאי להסיע על הקרקע</td></tr> <tr><td>אדום קבוע</td><td>”לך סביב“</td><td>עצור</td></tr> <tr><td>אדום מהבהב</td><td>שדה התעופה אינו במצב {{ש}} בטוח – אל תנחת</td><td>רשאי להסיע על הקרקע {{ש}} מחוץ למסלול שבשימוש</td></tr> <tr><td>לבן מהבהב</td><td>נחת בשדה זה והמשך לרחבה</td><td>חזור לנקודת המוצא בשדה התעופה</td></tr> <tr><td>זיקוק אדום</td><td>בלא קשר לכל הוראה קודמת אל תנחת בזמן זה</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(איור הושמט)}} {{ח:תתת|3.1.2}} '''אישור קבלת ההוראה על ידי כלי הטיס''' {{ח:תתת}} בטיסה {{ח:תתתת|א.}} בשעות היום – על ידי נפנוף כנפי כלי הטיס (פרט בסוף שלבי הגישה); {{ח:תתתת|ב.}} בשעות החשיכה – על ידי הדלקת אורות הנחיתה וכיבוים פעמיים, או, כאשר אין אפשרות כזו, על ידי הדלקת אורות הניווט וכיבוים פעמיים. {{ח:תתת}} על הקרקע {{ח:תתתת|א.}} בשעות היום – על ידי נפנוף המאזנות או הגה הכיוון; {{ח:תתתת|ב.}} בשעות החשיכה – על ידי הדלקת אורות הנחיתה וכיבוים פעמיים או, כאשר אין אפשרות כזו, על ידי הדלקת אורות הניווט וכיבוים פעמיים. {{ח:תת|3.2}} '''סימונים חזותיים על הקרקע''' {{ח:תתת|3.2.1}} איסור נחיתה {{ח:תתת}} ריבוע אדום אופקי עם אלכסונים צהובים (ציור 1) באזור הסימונים (Signal area) מציין כי הנחיתה אסורה וכי האיסור עלול להיות ממושך. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:תתת|3.2.2}} ריבוע אדום על הקרקע עם אלכסון צהוב אחד (ציור 2) באזור הסימונים מציין כי יש לנקוט בזהירות מיוחדת בגישה לנחיתה ובנחיתה, בגלל מצבו הגרוע של שטח התמרון, או מכל סיבה אחרת. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:תת}} מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה {{ח:תתת|3.2.3|א.}} סימון המורכב משני עגולים המחוברים בפס (”dumb-bell“) (ציור 3) בצבע לבן באזור הסימונים, מציין כי כלי הטיס נדרש לנחות, להמריא ולנוע על הקרקע רק על גבי מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:תתתת|ב.}} סימון כאמור בא׳ לעיל אך עם פס שחור המאונך לקו המחבר את העיגולים והעובר דרך מרכזי שני העיגולים (ציור 4) מציין כי יש לנחות ולהמריא על מסלולי נחיתה בלבד, אך תמרונים אחרים אינם מוגבלים למסלולי נחיתה ומסלולי הסעה בלבד. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:תתת|3.2.4}} צלב בצבע אחיד, צהוב או לבן (ציור 5) על מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה או על חלק מהם, מציין אזור שאינו כשר לתנועת כלי טיס. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:תת}} כיוון של נחיתה או של המראה {{ח:תתת|3.2.5}} סימון לבן או כתום בצורת ”T“ על הקרקע (ציור 6) מציין כי הכיוון של נחיתה ושל המראה של כלי הטיס הוא במקביל לציר הסימון, לקראת הזרוע הצולבת. כאשר הסימון מיועד לשמש בלילה, הוא יהיה מואר, או מוקף לאורך היקפו באורות לבנים. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:תתת}} סימון של שתי ספרות (ציור 7) במצב מאונך על מגדל הפיקוח או בקרבתו מציין לכלי הטייס באזור התימרון את כיוון ההמראה כשמספר בעל שתי ספרות מציין בעשרות מעלות את הכיוון לפי מצפן מגנטי (מקורב כדי 10 מעלות על המצפן המגנטי). {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:תת}} תנועה מימינה {{ח:תתת|3.2.6}} חץ בכיוון ימינה בצבע בולט (ציור 8) באזור הסימונים או על הקרקע בקצה מסלול הנחיתה שבשימוש מציין כי יש לבצע את פניות כלי הטיס לפני הנחיתה ואחרי ההמראה בכיוון ימינה. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:תת}} קיום טיסות דאונים {{ח:תתת|3.2.7}} צלב אופקי כפול לבן (ציור 9) באיזור הסימונים מציין כי שדה התעופה משמש לטיסת דאונים וכי טיסות דאונים מתבצעות מהשדה. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:תת}} משרד דיווח שירותי תעבורה אווירית {{ח:תתת|3.2.8}} האות האנגלית C מוצגת אנכית בשחור כנגד רקע צהוב מצביעה על מיקום משרד הדיווח של שירותי התעבורה האווירית. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}} {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} '''אותות הכוונה''' {{ח:תת|4.1}} '''אותות להכוונת כלי טיס על הקרקע''' {{ח:תת}} הערות: {{ח:תתת|1.}} הסימונים להלן נועדו לשימוש על ידי המאותת (signalman) כשידיו מוארות כדרוש להקל על הראייה על ידי הטייס, כשהמאותת פונה אל מול כלי הטיס במצב כלהלן: {{ח:תתתת|א.}} למטוס – בחזית מול קצה הכנף השמאלית, בתוך שדה הראייה של הטייס; {{ח:תתתת|ב.}} לכלי טיס רוטורי – במקום בו המאותת נראה על ידי הטייס בצורה הטובה ביותר; {{ח:תתת|2.}} משמעות האיתות אינה משתנית בין אם משתמשים בפנסים, מקלות זוהרים או מוארים או ”מחבטים“ (bats); {{ח:תתת|3.}} מיספור המנועים של כלי הטייס, מנקודת ראות המאותת הפונה כלפי כלי הטיס הוא מימין לשמאל (כלומר, מנוע מס׳ 1 הוא המנוע בקצה הכנף השמאלית); {{ח:תתת|3א.}} במקום השימוש במקלות זוהרים ניתן להשתמש ב”מחבטים“ או בכפפות בעלות תאורה פלואורוסנטית (ביום בלבד); {{ח:תתת|3ב.}} הכוונה {{ח:פנימי|תוספת 1|בפרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}}}} זהה למאותת (signalman) או למכוון התנועה (marshaller); {{ח:תתת|3ג.}} לפני השימוש באותות הבאים, יוודא המאותת שהשטח שאליו מוכוון כלי הטיס נקי ממכשולים שבהם יכול כלי הטיס להיתקל; יש לשים לב שהתכן של רבים מכלי הטיס אינו מאפשר לראות את מעברם של קצות הכנפיים, המנועים וקצוות אחרים מתא הטייסים בעת תמרון כלי הטיס על הקרקע. {{ח:תתת|4.}} ראה ציורים 1 עד 28 ותיאורם {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפסקה 5}}. {{ח:תת|4.2}} '''אותות מטייס כלי טיס אל המאותת על הקרקע''' {{ח:תת}} הערות: {{ח:תתת|1.}} הסימונים להלן נועדו לשימוש הטייס כאשר ידיו נראות ברורות על ידי המאותת על הקרקע ומוארות כדרוש כדי להקל על ראיית המאותת. {{ח:תתת|2.}} מיספור המנועים של כלי הטיס מנקודת ראות המאותת הפונה כלפי כלי הטיס הוא מימין לשמאל (כלומר, מנוע מס׳ 1 הוא המנוע בקצה הכנף השמאלית). {{ח:תתת|4.2.1}} '''בלמים:''' {{ח:תתת}} הערה: הרגע בו האגרוף נקפץ או האצבעות נמתחות מציין, בהתאמה, את הרגע של הפעלת הבלמים או שחרורם. {{ח:תתתת|א.}} הבלמים מופעלים: הרם את הזרוע ואת היד עם האצבעות מתוחות אופקית לפני הפנים, ואז קפוץ את האגרוף. {{ח:תתתת|ב.}} הבלמים משוחררים: הרם את הזרוע עם אגרוף קפוץ, אופקית לפני הפנים ואז מתח את האצבעות. {{ח:תתת|4.2.2}} '''סדים:''' {{ח:תתתת|א.}} הכנס סדים: הזרועות פרושות, כפות הידיים כלפי חוץ; הנע הידיים פנימה, עד לצילובן לפני הפנים. {{ח:תתתת|ב.}} סלק סדים: הזרועות צלובות לפנים, כפות הידיים כלפי חוץ, הנע הידיים כלפי חוץ. {{ח:תתת|4.2.3}} '''מוכן להתניע המנוע(ים):''' {{ח:תתת}} הרם מספר מתאים של אצבעות יד אחת לסמן את מספר המנוע להתנעה. {{ח:תת|4.3}} סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע – {{ח:תתת|4.3.1}} סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע ישמשו רק כאשר תקשורת קולית אינה אפשרית, על פי הסימנים המפורטים בפסקה זו; {{ח:תתת|4.3.2}} המאותת, המשתמש בסימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע, יוודא קבלת אישור מצוות האוויר כי סימני התקשורת התקבלו והובנו; {{ח:תתת|4.3.3}} סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע הם סימני הידיים המקובלים המשמשים לתקשורת עם צוות האוויר בעת תהליך תנועת כלי הטיס. {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} '''שרטוטי אותות הכוונה''' (ראה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|פסקה 4 לעיל}}) {{ח:תת|1.}} '''מלווה קצה כנף/מנחה''' [[Image:Aircraft Marshalling 1 - Wingwalker.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הרם יד ימין מעל גובה הראש כאשר המקל הזוהר מצביע למעלה; הנע את המקל הזוהר שביד שמאל, כשהוא מצביע למטה, לכיוון הגוף. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} הערה: סימן זה מספק אישור ע״י אדם הנמצא ליד קצה כנף של כלי הטיס אל הטייס, המכווין או הדוחף את כלי הטיס לאחור, שתנועת כלי הטיס על משטח החנייה או מחוצה לו לא תהיה מופרעת.{{-}} {{ח:תת|2.}} '''זהה שער''' [[Image:Aircraft Marshalling 2 - Idenify gate.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הרם את הזרועות כשהן פרושות לחלוטין הישר מעל הראש כאשר המקלות הזוהרים מצביעים מעלה.{{-}} {{ח:תת|3.}} '''המשך אל המאותת הבא או לפי הנחיות מגדל הפיקוח או הבקרה הקרקעית''' [[Image:Aircraft Marshalling 3 - Proceed to next.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הרם את הזרועות כלפי מעלה; הנע ופרוש הזרועות כלפי חוץ לצידי הגוף והצבע עם המקלות הזוהרים לכיוון המאותת הבא או לאזור ההסעה.{{-}} {{ח:תת|4.}} '''נוע קדימה''' [[Image:Aircraft Marshalling 4 - Straight ahead.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} כופף המרפקים כאשר הזרועות פרושות והנע את המקלות הזוהרים למעלה ולמטה מגובה החזה אל הראש.{{-}} {{ח:תת|5א.}} '''פנה שמאלה (מנקודת מבטו של הטייס)''' [[Image:Aircraft Marshalling 5a - Turn left.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} זרוע ימין והמקל הזוהר פרושים בזווית של 90 מעלות מהגוף וזרוע שמאל מבצעת תנועת ”המשך לפנים“. מהירות תנועת הזרוע מורה על קצב הפנייה של כלי הטיס.{{-}} {{ח:תת|5ב.}} '''פנה ימינה (מנקודת מבטו של הטייס)''' [[Image:Aircraft Marshalling 5b - Turn right.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} זרוע שמאל והמקל הזוהר פרושים בזווית של 90 מעלות מהגוף וזרוע ימין מבצעת תנועת ”המשך לפנים“. מהירות תנועת הזרוע מורה על קצב הפנייה של כלי הטיס.{{-}} {{ח:תת|6א.}} '''עצירה רגילה''' [[Image:Aircraft Marshalling 6a - Normal stop.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} פרוש במלואן את הזרועות והמקלות הזוהרים בזוויות של 90 מעלות לצדדים והבא אותן באיטיות אל מעל הראש עד אשר המוטות הזוהרים מצטלבים.{{-}} {{ח:תת|6ב.}} '''עצירת חירום''' [[Image:Aircraft Marshalling 6b - Emergency stop.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} פרוש בפתאומיות את הזרועות והמקלות הזוהרים אל מעל הראש עד אשר המוטות הזוהרים מצטלבים.{{-}} {{ח:תת|7א.}} '''הפעל בלמים''' [[Image:Aircraft Marshalling 7a - Set brakes.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הרם היד עם האצבעות פרושות מעט מעל לגובה הכתף, תוך וידוא קשר עין עם צוות האוויר, קפוץ האגרוף; '''אין לזוז''' עד לקבלת אישור בצורת ”בוהן מונפת“ {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} מצוות האוויר.{{-}} {{ח:תת|7ב.}} '''שחרר בלמים''' [[Image:Aircraft Marshalling 7b - Release brakes.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הרם היד עם האצבעות קפוצות מעט מעל לגובה הכתף, תוך וידוא קשר עין עם צוות האוויר, פרוש האצבעות; '''אין לזוז''' עד לקבלת אישור בצורת ”בוהן מונפת“ מצוות האוויר.{{-}} {{ח:תת|8א.}} '''הסדים הוכנסו''' [[Image:Aircraft Marshalling 8a - Chocks inserted.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} כאשר הידיים והמקלות הזוהרים מונפים מעל הראש, הנע את המקלות הזוהרים פנימה בתנועת ”תחיבה“ עד שהמקלות הזוהרים נוגעים זה בזה; ודא קבלת אישור מצוות האוויר.{{-}} {{ח:תת|8ב.}} '''הסדים הוסרו''' [[Image:Aircraft Marshalling 8b - Chocks removed.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} כאשר הידיים והמקלות הזוהרים מונפים מעל הראש, הנע את המקלות הזוהרים החוצה בתנועת ”תחיבה“; אין להסיר את הסדים עד לקבלת אישור מצוות האוויר.{{-}} {{ח:תת|9.}} '''התנע מנוע(ים)''' [[Image:Aircraft Marshalling 9 - Start engine(s).png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הרם זרוע ימין לגובה הראש כאשר המקל הזוהר מצביע מעלה והחל תנועה סיבובית עם היד; באותו הזמן הרם את זרוע שמאל מעל לגובה הראש והצבע אל המנוע אותו יש להתניע.{{-}} {{ח:תת|10.}} '''הפסק המנועים''' [[Image:Aircraft Marshalling 10 - Cut engines.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הרם הזרוע לפני הגוף לגובה השכם; הזז היד והמקל הזוהר לקצה הכתף השמאלית והעבירם לקצה הכתף הימנית בתנועת חיתוך לאורך הצוואר.{{-}} {{ח:תת|11.}} '''האט''' [[Image:Aircraft Marshalling 11 - Slow down.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הזז זרועות פרושות כלפי מטה בתנועות טפיחה, תוך הזזת המוטות הזוהרים למעלה ולמטה מהמתניים אל הברכיים.{{-}} {{ח:תת|12.}} '''האט המנוע(ים) בצד המסומן''' [[Image:Aircraft Marshalling 12 - Slow down on indicated side.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} בעוד הזרועות כלפי מטה והמקלות הזוהרים מצביעים כלפי האדמה, נפנף במקל הזוהר השמאלי או הימני מעלה ומטה וסמן בכך להאט את המנוע(ים) השמאל(ים) או הימני(ים) בהתאמה.{{-}} {{ח:תת|13.}} '''זוז אחורה''' [[Image:Aircraft Marshalling 13 - Move back.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} בעוד הזרועות לפני הגוף בגובה המותניים, סובב הזרועות בתנועה קדמית; בכדי להפסיק את התנועה לאחור יש להשתמש בסימנים 6א או 6ב.{{-}} {{ח:תת|14א.}} '''הסתובב תוך תנועה לאחור (הזנב פונה ימינה)''' [[Image:Aircraft Marshalling 14a - Turns while backing (tail to starboard).png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הצבע בזרוע שמאל עם המקל הזוהר כלפי מטה והבא את זרוע ימין ממצב אנכי מעל הראש למצב אופקי קדמי; חזור על פעולת זרוע ימין.{{-}} {{ח:תת|14ב.}} '''הסתובב תוך תנועה לאחור (הזנב פונה שמאלה)''' [[Image:Aircraft Marshalling 14b - Turns while backing (tail to port).png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הצבע בזרוע ימין עם המקל הזוהר כלפי מטה והבא את זרוע שמאל ממצב אנכי מעל הראש למצב אופקי קדמי; חזור על פעולת זרוע שמאל.{{-}} {{ח:תת|15.}} '''חיובי או הכל נקי''' [[Image:Aircraft Marshalling 15 - Affirmative or all clear.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הרם זרוע ימין לגובה הראש כאשר המקל מצביע כלפי מעלה או הצג היד בתנועת ”בוהן מונפת“; זרוע שמאל צמודה לצד הגוף ליד הברך. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} הערה: סימן זה משמש גם כסימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס.{{-}} {{ח:תת|16.}} '''רחף {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 16 - Hover.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים.{{-}} {{ח:תת|17.}} '''עלה {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 17 - Move upwards.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים, והזז הידיים כלפי מעלה כאשר כפות הידיים מופנות מעלה; מהירות התנועה מורה על קצב העלייה.{{-}} {{ח:תת|18.}} '''רד {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 18 - Move downwards.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים, והזז הידיים כלפי מטה כאשר כפות הידיים מופנות מטה; מהירות התנועה מורה על קצב הירידה.{{-}} {{ח:תת|19א.}} '''נוע אופקית שמאלה (מנקודת מבט הטייס) {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 19a - Move horizontally left.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} פרוש זרוע ימין בזווית של 90 {{ח:הערה|(מעלות)}} לצד ימין של הגוף; הזז את הזרוע השנייה באותו הכיוון בתנועת ניגוב.{{-}} {{ח:תת|19ב.}} '''נוע אופקית ימינה (מנקודת מבט הטייס) {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 19b - Move horizontally right.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} פרוש זרוע שמאל בזווית של 90 {{ח:הערה|(מעלות)}} לצד שמאל של הגוף; הזז את הזרוע השנייה באותו הכיוון בתנועת ניגוב.{{-}} {{ח:תת|20.}} '''נחת {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 20 - Land.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הצלב הזרועות עם המקלות הזוהרים כלפי מטה לפני הגוף.{{-}} {{ח:תת|21.}} '''הישאר במקומך או המתן''' [[Image:Aircraft Marshalling 21 - Hold position or stand by.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים כלפי מטה בזווית של 45 מעלות לצדדים; הישאר במצב זה עד שכלי הטיס מורשה להמשיך בתנועה.{{-}} {{ח:תת|22.}} '''שחרר את כלי הטיס''' [[Image:Aircraft Marshalling 22 - Dispatch aircraft.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הצדע עם יד ימין או עם המקל הזוהר לשחרר את כלי הטיס; שמור על קשר עין עם צוות האוויר עד שכלי הטיס החל בתנועה.{{-}} {{ח:תת|24.}} '''חבר מקור כח קרקעי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 24 - Connect ground power.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} החזק הזרועות פרושות במלואן מעל הראש; פתח את יד שמאל למצב אפקי וקרב קצות אצבעות יד ימין כלפי מעלה עד למגע עם כף יד שמאל ויצירת צורת האות האנגלית ”T“. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה, מקלות זוהרים יכולים לשמש ליצירת האות ”T“ מעל הראש.{{-}} {{ח:תת|25.}} '''נתק מקור כח קרקעי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 25 - Disconnect power.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} החזק הזרועות פרושות במלואן מעל הראש כאשר קצות אצבעות יד ימין נוגעות בכף היד השמאלית הנמצאת במצב אפקי כך שנוצרת האות האנגלית ”T“; הרחק יד ימין מיד שמאל; אל תנתק את מקור הכח עד לקבלת אישור מצוות האוויר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה, מקלות זוהרים יכולים לשמש ליצירת האות ”T“ מעל הראש.{{-}} {{ח:תת|26.}} '''שלילי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 26 - Negative.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} החזק זרוע ימין ישרה בזווית של 90 מעלות החוצה מהכתף והצבע עם המקל הזוהר מטה כלפי הקרקע או הצג היד עם הבוהן מופנה כלפי מטה; יד שמאל נשארת צמודה לצד הגוף ליד הברך.{{-}} {{ח:תת|27.}} '''הקם תקשורת באמצעות קו טלפון פנימי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 27 - Establish communication via interphone.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} פרוש את שתי הזרועות בזווית של 90 מעלות מהגוף והזז הידיים עד שיכסו את שתי האוזניים.{{-}} {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} אותות חירום ידניים תקניים סימני הידיים הנדרשים לתקשורת חירום בין ראש צוות כיבוי והצלה או כבאי ובין הצוות בתא הטייסים או הצוות בתא הנוסעים יהיו המפורטים להלן לפחות; סימני החירום הידניים של אנשי כיבוי והצלה לאנשי צוות אוויר יינתנו מצדו השמאלי הקדמי של כלי הטיס; סימני החירום הידניים של אנשי כיבוי והצלה לאנשי הצוות בתא הנוסעים יכולים להינתן ממקומות אחרים סביב כלי הטיס. {{ח:תת|1.}} '''ממליץ על פינוי''' [[Image:Emergency Hand Signals 1 - Recommend evacuation.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} מומלץ לפנות את כלי הטיס בהסתמך על הערכת מפקד צוות הכיבוי וההצלה את המצב החיצוני; זרוע פרושה לפני הגוף ומוחזקות אופקית כאשר היד מורמת בגובה העיניים; בצע תנועות איתות לאחור עם הזרוע; הזרוע השנייה מוחזקת לצד הגוף. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.{{-}} {{ח:תת|2.}} '''מומלץ לעצור''' [[Image:Emergency Hand Signals 2 - Recommend stop.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} ממליץ לעצור את תהליך הפינוי, ממליץ לעצור את תנועת כלי הטיס או כל פעילות מבוצעת אחרת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} הזרועות לפני הראש מוצלבות בפרקי הידיים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.{{-}} {{ח:תת|3.}} '''מצב החירום נמצא בשליטה''' [[Image:Emergency Hand Signals 3 - Emergency contained.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} אין עדות חיצונית למצב מסוכן או ”הכל נקי“; הזרועות פרושות החוצה ולמטה בזווית של 45 מעלות; הזז הזרועות בו־זמנית פנימה מתחת לקו המתניים עד להצלבת פרקי הידיים, והחזרן החוצה למצב הראשוני. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.{{-}} {{ח:תת|4.}} '''אש''' [[Image:Emergency Hand Signals 4 - Fire.png|שמאל|x150px|link=]] {{ח:תת}} הנע את יד ימין בתנועות ”נפנוף“ מהכתף אל הברך, ובאותו הזמן הצבע עם יד שמאל על איזור השריפה; {{ח:תת}} בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(הגדרת פ.א.ר. {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 34ג|ותקנות 34ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 125|125}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140}}, {{ח:פנימי|סעיף 341|341}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406}}, {{ח:פנימי|סעיף 409|409}} {{ח:פנימי|סעיף 411|ו־411}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} הוראות הפ.א.ר. הנקובות בטור ב׳, המאומצות בתקנות המפורטות בטור א׳, יחולו בשינויים האמורים בטור ג׳ בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|סודר}}</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקנה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הוראת הפ.א.ר.</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} שינויים מחויבים</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 34ג|34ג}}</td><td>פסקאות ‎(2)(b) ו־(3) בחלק 3 (section 3) לתוספת G לחלק 91</td><td>יראו את ההפניה ל־”121 part“ כהפניה {{ח:פנימי|פרק 13|לפרק השלושה עשר}}, ואת ההפניה ל־”135 part“ כהפניה {{ח:פנימי|פרק 12|לפרק השנים עשר}}.</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}</td><td>נספח B לחלק 91</td><td> {{ח:תת|(1)}} תקנת משנה (b) ל־section 1 לא תחול; {{ח:תת|(2)}} המילים ”the Administrator has taken the environmental protective actions specified in section 1(b) of this appendix and“ בתקנת משנה (a) ל־section 2 לא יחולו; {{ח:תת|(3)}} תקנת משנה (b) ל־section 3 לא תחול; {{ח:תת|(4)}} במתן הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47}} המנהל ימלא אחר הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 82|סעיף 82(ג)(2) לחוק}}. </td></tr> <tr><td>(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}, בהגדרה ”אחזקה קלה“</td><td>סעיף C בתוספת הראשונה (Appendix A) לחלק 43</td><td> {{ח:תת|(1)}} בפסקה (28), במקום ”FAA-approved instructions“, יבוא ”הוראות שאושרו בידי המנהל“; {{ח:תת|(2)}} פסקה (30) לא תחול; {{ח:תת|(3)}} בפסקאות (31) ו־(32) יראו את ההפניה ל{{ח:הערה|־}}”91 part“ כהפניה לתקנות אלה. </td></tr> <tr><td>(4)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 140|140(א)}}</td><td>התוספת החמישית לחלק 43</td><td> {{ח:תת|(1)}} ברישה, יראו את ההפניה ל־”‎§91.411 of this chapter“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 140|לתקנה 140(א)}}; {{ח:תת|(2)}} בפסקה (d), יראו את ההפניה ל־”‎§43.9 of this chapter“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 131|לתקנה 131}}. </td></tr> <tr><td>(5)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 140|140(ב)}}</td><td>התוספת השישית לחלק 43</td><td>בפסקה (k), יראו את ההפניה ל־”‎§43.9 of this chapter“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 131|לתקנה 131}}.</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 341|341(א), (ו) ו־(ט)}}</td><td>135.365 עד 135.377</td><td> {{ח:תת|(1)}} בתקנה 135.369, תקנת משנה (b) לא תחול; {{ח:תת|(2)}} בתקנה 135.371 – {{ח:תתת|(א)}} בתקנת משנה (a), המילים ”However, for the purposes of this paragraph the rate of climb for transport category airplanes certificated under part 4a of the Civil Air Regulations is 0.026 Vso2“ לא יחולו; {{ח:תתת|(ב)}} בפסקת משנה (1) לתקנת משנה (c), הסיפה המתחילה במילים ”and by 0.026 Vso2“ לא תחול; {{ח:תתת|(ג)}} בפסקת משנה (6) לתקנת משנה (c), במקום ”in the certificate holder's operations specifications“ יבוא ”בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון“. </td></tr> <tr><td>(7)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 341|341(ב) ו־(ו)}}</td><td>135.379 עד 135.387</td><td> {{ח:תת|(1)}} בתקנה 135.385, בתקנת משנה (f), במקום ”An eligible on demand operator“ יבוא ”מחזיק רישיון“ ובמקום ”on an on-demand flight“ יבוא ”בטיסה“; {{ח:תת|(2)}} בתקנה 135.387, בתקנת משנה (b), במקום ”Eligible on-demand operators“ יבוא ”מחזיק רישיון“. </td></tr> <tr><td>(8)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 341|341(ה)}}</td><td>135.399</td><td> {{ח:תת|(1)}} יראו את ההפניה ל־”‎135.169(b)(2), (3), (4), (5) or (6)‎“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 294|לתקנה 294(ב)(2), (3), (4), (5) או (6)}}; {{ח:תת|(2)}} יראו את ההפניה ל־”‎135.169(b)(4) or (5)‎“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 294|לתקנה 294(ב)(4) או (5)}}; {{ח:תת|(3)}} יראו את ההפניה ל־”‎135.169(b)(6)‎“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 294|לתקנה 294(ב)(6)}}. </td></tr> <tr><td>(9)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 406|406(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406(ז)}}</td><td>121.175 עד 121.187</td><td>ב־‎121.175(f)‎‏, ‎121.177(c)‎‏, ‎121.179(c)‎‏, ‎121.181(d)‎‏, ‎121.185(c)‎‏, ‎121.187(b)‎‏ יראו את ההפניה ל־”‎§121.173(c)‎“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 406|לתקנת משנה 406(ג)}}.</td></tr> <tr><td>(10)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 406|406(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406(ד)}}</td><td>121.189 עד 121.197</td><td>ב־121.197 יראו את ההפניה ל־”‎§121.617“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 511|לתקנה 511}}.</td></tr> <tr><td>(11)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 409|409(א)}}</td><td>ההפניה לתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר</td><td>בפ.א.ר 25.803 יראו את ההפניה בתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר ל{{ח:הערה|־}}”121.291“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 409|לתקנה 409}}.</td></tr> <tr><td>(12)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 409|409(א)}}</td><td>ההפניה לתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר ב־25.803, פסקה (a) לתוספת D לחלק 121</td><td>יראו את ההפניה בתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר ל־”121.571“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 487א|לתקנה 487א}}.</td></tr> <tr><td>(13)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.310</td><td>בפסקה ‎(f)(3)(iv)‎ ו־(v), במקום ”the Manager of the Transport Airplane Directorate, Aircraft Certification Service, Federal Aviation Administration“ יבוא ”המנהל“.</td></tr> <tr><td>(14)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.311</td><td>בפסקה ‎(g)‎(3)‎‎, במקום ”‎§121.391“ יבוא ”{{ח:פנימי|סעיף 429|תקנה 429}}“.</td></tr> <tr><td>(15)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.313</td><td>בפסקה ‎(j)(2)‎ במקום ”Transportation Security Administration (TSA)‎“ יבוא ”אגף הביטחון במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“.</td></tr> <tr><td>(16)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.318, 121.319</td><td>בפסקה (b) יראו את ההפניה ל־”‎§21.305“ כהפניה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 10|לפרקים העשירי}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 14|או הארבעה עשר לתקנות התיעוד}}.</td></tr> <tr><td>(17)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.323, 121.325</td><td>ברישה, יראו את ההפניה ל־”121.803“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 33א|לתקנה 33א}}.</td></tr> <tr><td>(18)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.335</td><td>יראו את ההפניות ל־”section 4b.651 of the Civil Air Regulations“ כהפניות לתקנה 25.1441 לפ.א.ר..</td></tr> <tr><td>(19)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.343</td><td> {{ח:תת|(1)}} בפסקה (d), בסיפה, במקום ”FAA-approved type design data“ יבוא ”הרשות המוסמכת במדינת הייצור“; {{ח:תת|(2)}} פסקה (l) לא תחול. </td></tr> <tr><td>(20)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.343, 121.344, 121.359</td><td>פסקה (i) לתקנה 121.343, פסקה (i) לתקנה 121.344 ההפניה בפסקה ‎121.344a(e)‎ לתקנה ‎121.344(i)‎ ופסקה (h) לתקנה 121.359 לא יחולו, ויחולו במקומן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 484א|תקנה 484א}};</td></tr> <tr><td>(21)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.344a</td><td> {{ח:ת}} בפסקה (a) – {{ח:תת|(1)}} במקום ”that was brought onto the U.S. register after, or was registered outside the United States and added to the operator's U.S. operations specifications after, October 11, 1991,‎“ יבוא ”שנרשמו בפנקס הרישום, או שהפעיל מחזיק רישיון לפי פרק זה, אחרי 10 באוקטובר 1991“; {{ח:תת|(2)}} במקום ”airplanes brought onto the U.S. register after October 11, 1991“ יבוא ”מטוסים שנרשמו בפנקס הרישום אחרי 10 באוקטובר 1991“. </td></tr> <tr><td>(22)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.349</td><td>פסקה (e) לא תחול.</td></tr> <tr><td>(23)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.351</td><td>פסקה (b) לא תחול.</td></tr> <tr><td>(24)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.354</td><td>בסוף פסקה (b), המילים ”‎(Approved by the Office of Management and Budget under control number 2120-0631)‎“ – לא יחולו.</td></tr> <tr><td>(25)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.357</td><td>פסקה (d) – לא תחול.</td></tr> <tr><td>(26)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}</td><td>121.358</td><td>פסקה (c) – לא תחול.</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית – ציוד רפואי}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 33א|תקנה 33א}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 1|חלק ראשון: ערכת עזרה ראשונה בינונית}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק 1 פרט 1}} {{ח:ת}} תכולת תרמיל עזרה ראשונה בינוני תהיה: {{ח:תת|(1)}} תרמיל עזרה ראשונה בינוני (ריק); {{ח:תת|(2)}} מספריים לעזרה ראשונה; {{ח:תת|(3)}} 10 יחידות אגד מדבק (פלסטר); {{ח:תת|(4)}} אספלנית נייר 1″; {{ח:תת|(5)}} 10 יחידות פד לחיטוי עור; {{ח:תת|(6)}} מסכה להנשמה ח״פ בניילון; {{ח:תת|(7)}} שקית ניילון עבה 20×16; {{ח:תת|(8)}} 4 יחידות כפפה כירורגית אלרגית ל״ס M; {{ח:תת|(9)}} חוסם עורקים גומי 200 ס״מ; {{ח:תת|(10)}} 10 יחידות אגד 3″; {{ח:תת|(11)}} 10 יחידות פד גזה סטרילי, 3″×3″; {{ח:תת|(12)}} 4 יחידות תחבושת שדה אישית; {{ח:תת|(13)}} תחבושת שדה בינונית; {{ח:תת|(14)}} 6 יחידות משולש בד עם סיכות בטחון; {{ח:תת|(15)}} מדריך לעזרה ראשונה; {{ח:תת|(16)}} רשימת תכולת הערכה. {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 2|חלק שני: תרמיל עזרה ראשונה גדול}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק 2 פרט 2}} {{ח:ת}} תכולת תרמיל עזרה ראשונה גדול תהיה: {{ח:תת|(1)}} תרמיל עזרה ראשונה גדול (ריק); {{ח:תת|(2)}} מספריים לחבישה; {{ח:תת|(3)}} 10 יחידות אגד מדבק (פלסטר); {{ח:תת|(4)}} אספלנית נייר 1″; {{ח:תת|(5)}} 10 יחידות פד לחיטוי עור; {{ח:תת|(6)}} מסכה להנשמה ח״פ בניילון; {{ח:תת|(7)}} עט כדורי כחול; {{ח:תת|(8)}} שקית ניילון עבה 20×16; {{ח:תת|(9)}} סד פלסטי ליד; {{ח:תת|(10)}} 4 יחידות כפפה אלרגית M; {{ח:תת|(11)}} 2 יחידות חוסם עורקים גומי 200 ס״מ; {{ח:תת|(12)}} 10 יחידות אגד 3″; {{ח:תת|(13)}} 20 יחידות פד גזה סטרילי 3″×3″; {{ח:תת|(14)}} 8 יחידות תחבושת שדה אישית; {{ח:תת|(15)}} 2 יחידות תחבושת שדה בינונית; {{ח:תת|(16)}} 10 יחידות משולש בד עם סיכות בטחון; {{ח:תת|(17)}} מדריך לעזרה ראשונה; {{ח:תת|(18)}} רשימת תכולת הערכה; {{ח:תת|(19)}} טופס רישום אירוע, בעברית. {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 3|חלק שלישי: ערכת עזרה ראשונה למטוס גדול}} {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד־2|עוגן=תוספת 3 חלק 3 פרט 3}} {{ח:ת}} תכולת ערכת עזרה ראשונה למטוס גדול תכלול את הפריטים האלה: {{ח:תת|(1)}} ספוגיות חיטוי, 10 יחידות (Antiseptic swabs (10/pack)‎); {{ח:תת|(2)}} אגד מדבק (Bandage: adhesive strips); {{ח:תת|(3)}} תחבושת ספיגה, 7.5 ס״מ × 4.5 מ׳ (Bandage: gauze 7.5 cm × 4.5 m); {{ח:תת|(4)}} משולש בד עם סיכות ביטחון (Bandage: triangular; safety pins); {{ח:תת|(5)}} תחבושת לטיפול בכוויות, 10 ס״מ × 10 ס״מ (Dressing: burn 10 cm × 10 cm); {{ח:תת|(6)}} תחבושת לחץ סטרילית, 12 ס״מ × 7.5 ס״מ (Dressing: compress, sterile 7.5 cm × 12 cm); {{ח:תת|(7)}} פד ספיגה סטרילי, 10.4 ס״מ × 10.4 ס״מ (Dressing: gauza, sterile 10.4 cm × 10.4 cm); {{ח:תת|(8)}} גליל אגד מדבק (מיקרופור), 2.5 ס״מ (Tape: adhesive 2.5 cm (roll)‎); {{ח:תת|(9)}} סרט מדבק (פלסטר) (Steri-strips (or equivalent adhesive strip)‎); {{ח:תת|(10)}} חומר חיטוי לידיים או מגבוני חיטוי (Hand cleanser or cleansing towelettes); {{ח:תת|(11)}} פד עם מגן, או סרט, לעיניים (Pad with shield, or tape, for eye); {{ח:תת|(12)}} מספריים, 10 ס״מ (Scissors: 10 cm); {{ח:תת|(13)}} אגד מידבק כירורגי (מיקרופור), 1.2 ס״מ × 4.6 מ׳ (Tape: Adhesive, surgical 1.2 cm × 4.6 m); {{ח:תת|(14)}} מלקטת (פינצטה) (Tweezers: splinter); {{ח:תת|(15)}} כפפות חד־פעמיות, מספר זוגות (Disposable gloves (multiple pairs)‎); {{ח:תת|(16)}} מדחום (לא כספית) (Thermometers (non-mercury)‎); {{ח:תת|(17)}} מסכת הנשמה מפה לפה בעלת שסתום חד־כיווני {{ח:הערה|<s>[כיווני]</s>}} (Mouth-to-mouth resuscitation mask with one-way valve); {{ח:תת|(18)}} משככי כאבים, קלים עד מתונים (Mild to moderate analgesic); {{ח:תת|(19)}} תכשיר להקלה על גודש באף (Nasal decongestant); {{ח:תת|(20)}} חומרים נוגדי חומצה (Antacid); {{ח:תת|(21)}} תכולת ערכת העזרה הראשונה, בעברית; {{ח:תת|(22)}} מדריך לשימוש בציוד העזרה הראשונה, בעברית; {{ח:תת|(23)}} טופס רישום אירוע, בעברית. {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 4|חלק רביעי: ערכת זהירות כללית}} {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 חלק 4 פרט 4}} {{ח:ת}} תכולת ערכת זהירות כללית תכלול את הפריטים האלה: {{ח:תת|(1)}} אבקה יבשה המסוגלת להמיר כמות קטנה של שפך נוזלי לג׳ל גרעיני סטרילי (Dry powder that can convert small liquid spill into a sterile granulated gel); {{ח:תת|(2)}} חומר חיטוי אנטי־בקטריאלי לניקוי שטח (Germicidal disinfectant for surface cleaning); {{ח:תת|(3)}} מגבוני ניגוב לעור (Skin wipes); {{ח:תת|(4)}} מסכת פנים ועיניים (נפרדת או משולבת) (Face/eye mask (separate or combined)); {{ח:תת|(5)}} כפפות חד־פעמיות (Gloves (disposable‎)‎); {{ח:תת|(6)}} סינר מגן (Protective apron); {{ח:תת|(7)}} מגבת סופגת גדולה (Large absorbant towel); {{ח:תת|(8)}} יעה (Pick-up scoop with scraper); {{ח:תת|(9)}} שקית לפסולת ביולוגית (Bio-hazard disposal waste bag); {{ח:תת|(10)}} תכולת ערכת הזהירות הכללית, בעברית; {{ח:תת|(11)}} מדריך לשימוש בערכת הזהירות הכללית, בעברית; {{ח:תת|(12)}} טופס רישום אירוע, בעברית. {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 5|חלק חמישי: ערכה רפואית}} {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 חלק 5 פרט 5}} {{ח:ת}} תכולת ערכה רפואית תכלול את הפריטים האלה: {{ח:תת|(1)}} מסכת (Stethoscope); {{ח:תת|(2)}} מד לחץ דם (רצוי אלקטרוני) (Sphygmomanometer (electronic preferred)‎); {{ח:תת|(3)}} מנתב אוויר לועי (בשלושה גדלים שונים) (Airways, oropharyngeal); {{ח:תת|(4)}} מזרקים (בגדלים שונים) (Syringes (appropriate range of sizes)‎); {{ח:תת|(5)}} מחטים (בגדלים שונים) (Needles (appropriate range of sizes)‎); {{ח:תת|(6)}} צנתרים תוך־ורידיים (בגדלים שונים) (Intravenous catheters (appropriate range of sizes)‎); {{ח:תת|(7)}} מגבוני חיטוי (Antiseptic wipes); {{ח:תת|(8)}} כפפות חד־פעמיות (Gloves (disposable)‎); {{ח:תת|(9)}} פח למחטים משומשות (Needle disposal box); {{ח:תת|(10)}} צנתר לשתן (Urinary catheter); {{ח:תת|(11)}} מערכת לעירוי נוזלים (System for delivering intravenous fluids); {{ח:תת|(12)}} חוסם ורידים (Venous tourniquet); {{ח:תת|(13)}} פד ספוגי (Sponge gauze); {{ח:תת|(14)}} אגד מדבק (מיקרופור) (Tape – adhesive); {{ח:תת|(15)}} מסכת פנים (Surgical mask); {{ח:תת|(16)}} צנתר חירום לקנה הנשימה (Emergency tracheal catheter (or large gauge intravenous cannula)‎); {{ח:תת|(17)}} אטבים לחבל הטבור (Umbilical cord clamp); {{ח:תת|(18)}} מדי־חום (בלא כספית) (Thermometers (non-mercury)‎); {{ח:תת|(19)}} כרטיס מעקב נתוני חיות (Basic life support cards); {{ח:תת|(20)}} מסכה עם מפוח (Bag-valve mask); {{ח:תת|(21)}} פנס עם סוללות (Flashlight and batteries); {{ח:תת|(22)}} 1:1000 Epinephrine; {{ח:תת|(23)}} תרופה נגד אלרגיות – בהזרקה (Antihistamine – injectable); {{ח:תת|(24)}} Dextrose 50% (or equivalent) – injectable: 50 ml; {{ח:תת|(25)}} טבליות או תרסיס ניטרו־גליצרין (Nitroglycerin tablets, or spray); {{ח:תת|(26)}} משככי כאבים חזקים (Major analgesic); {{ח:תת|(27)}} תרופה נגד פרכוסים – בהזרקה (Sedative anticonvulsant – injectable); {{ח:תת|(28)}} תרופה נגד בחילות – בהזרקה (Antiemetic – injectable); {{ח:תת|(29)}} מרחיב סימפונות – משאף (Bronchial dilator – inhaler); {{ח:תת|(30)}} אטרופין להזרקה (Atropine – injectable); {{ח:תת|(31)}} Adrenocortical steroid – injectable; {{ח:תת|(32)}} חומר משתן – בהזרקה (Diuretic – injectable); {{ח:תת|(33)}} תרופות נגד דימום לאחר לידה (Medication for postpartum bleeding); {{ח:תת|(34)}} (Sodium chloride 0.9% (minimum 500 ml; {{ח:תת|(35)}} גלולות אספירין (Acetyl salicylic acid (aspirin) for oral use); {{ח:תת|(36)}} Oral beta blocker; {{ח:תת|(37)}} חומרים נוגדי בחילה (Antiemetic); {{ח:תת|(38)}} תרופה נגד אלרגיות (Antihistamine); {{ח:תת|(39)}} אם קיים במטוס מכשיר לניטור לבבי (Cardiac monitor) – {{ח:תתת|(א)}} תרופות למניעת הפרעה בקצב הלב (Anti-Arrhythmic); {{ח:תתת|(ב)}} Epinephrine 1:10,000; {{ח:תת|(40)}} תכולת ערכת הציוד הרפואי, בעברית; {{ח:תת|(41)}} מדריך לשימוש בערכת הציוד הרפואי, בעברית; {{ח:תת|(42)}} טופס רישום אירוע, בעברית. {{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ד־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|{{ח:פנימי|סעיף 180ו|תקנה 180ו(א)(2)(ג)}}}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|טבלת הניסיון המזערי הנדרש לטייס מפקד על מטוס זעיר בעל רישיון טייס פרטי, המבקש להטיס נוסע במטוס זעיר דו־מושבי לפי הניסיון שצבר המבקש בכלי טיס אחרים}} {{ח:ת}} <table> <tr><th rowspan=2">&nbsp;</th><th colspan="6">ניסיון הטיסה בתפקיד טייס מפקד שצבר במטוס או בהליקופטר {{ש}} (בשעות טיסה)</th></tr> <tr><th>20</th><th>100</th><th>150</th><th>200</th><th>250</th><th>500</th></tr> <tr><td>ניסיון מזערי נדרש במטוס זעיר (בשעות טיסה)</td><td>25</td><td>20</td><td>15</td><td>10</td><td>5</td><td>0</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:קטע3||ספר בקרת האחזקה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 356|תקנות 356}}, {{ח:פנימי|סעיף 394|394(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 399|399(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 418ב|ו־418ב}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} ספר בקרת האחזקה יכלול, התייחסות לנושאים אלה לפחות: {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} שמם, תפקידם, תחומי אחריותם והרשאותיהם של מי שמונו מטעם המפעיל האווירי לנהל את הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל ולבצע בקרה על האחזקה, כנדרש לפי תקנות אלה, וכן תרשים ארגוני המפרט את שרשרות האחריות הקשורות לכך; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:ת}} נוהל להדרכה ואימון הולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|תקנה 379}} לכל המועסק מטעמו של מחזיק הרישיון בהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל; {{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 4 פרט 2א}} {{ח:ת}} פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של המפעיל האווירי; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} נהלים המיועדים להבטיח כי נשמרת כשירותו האווירית של כל כלי טיס המופעל על ידי מחזיק הרישיון, כלהלן: {{ח:תת|(א)}} תיאור ההסדרים שבין מחזיק הרישיון לבין כל גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 414|בתקנה 414(א)}} ובכלל זה: {{ח:תתת|(1)}} תיאור כללי של המיתקנים שבהם ניתנים שירותי בדק לכלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון ומיקומם; {{ח:תתת|(2)}} שיטות הפיקוח של מחזיק הרישיון על הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק, כנדרש לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} נוהל ליישום חובות מחזיק הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 416|תקנה 416}}, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} נוהל המיועד לוודא שפעולות בדק ותחזוקה קלה מבוצעות בידי כוח אדם מתאים, מיומן, שקיבל הכשרה מתאימה לביצוע פעולות אלה, ובעל הסמכות והרשאות מתאימות; {{ח:תתתת|(ב)}} נוהל לעניין הכנת תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}}, הנסיבות שבהן ניתן להוציא תעודה כאמור; נוהל כאמור יכול שיכלול דרישות מזעריות לעניין כשירות המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס; {{ח:תתת|(4)}} נוהל ליישום חובות מחזיק הרישיון לעניין המבצעים פעולות ביקורת ובדיקות כפל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 418|בתקנות 418}} {{ח:פנימי|סעיף 419|ו־419}}; {{ח:תתת|(5)}} נוהל ליישום חובת מחזיק הרישיון לעניין תכנית הדרכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 421|בתקנה 421}}; {{ח:תתת|(6)}} נוהל המיועד להבטיח שכל פעולות האחזקה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, מבוצעות בעיתן, ובאופן מבוקר ומשביע רצון; {{ח:תתת|(7)}} נוהל לניהול אישורי שינויים ותיקונים בכלי הטיס, ובכלל זה ליישום חובות מחזיק הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}} לעניין הולכת נוסעים אחרי ביצוע תיקונים או שינויים; {{ח:תתת|(8)}} נוהל המיועד להבטיח כי הפסקות בפעולות בדק או תחזוקה קלה אינן משפיעות לרעה על רמת ביצוע פעולת הבדק; {{ח:תתת|(9)}} נוהל המיועד להבטיח כי כל פעולות הביקורות הושלמו באופן המשביע את רצון מחזיק הרישיון, לפני החזרת כלי טיס לשירות; {{ח:תתת|(10)}} אם אושר למחזיק הרישיון לקבל שירותי בדק מכמה גופים מוסמכים לביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה – נוהל לתיאום בין הגופים כאמור ובכלל זה באמצעות המפעיל האווירי; {{ח:תת|(ב)}} פרטים ונהלים לעניין מערכי אחזקה כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} מערכי האחזקה של כלי הטיס שמחזיק הרישיון מפעיל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 131|בתקנות 131}} {{ח:פנימי|סעיף 418|ו־418}}, או הפניות למערכי האחזקה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} נוהל לזיהוי סעיפי בדיקה הטעונים ביקורת בידי מבקר; {{ח:תתת|(3)}} שיטה להערכה ובקרה נמשכת של ביצועי מערכי האחזקה ויעילותם, במטרה לתקן ליקויים ופגמים בהם; {{ח:תתת|(4)}} נוהל לעניין הערכת פרסומי היצרן ושינוי או תיקון מערך האחזקה בהתאם, כנדרש לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(5)}} נוהל להערכת הוראות והמלצות בנוגע לכשירות האווירית הנמשכת של כל סוג או דגם של כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון, שפרסמו מחזיק תעודת הסוג, מדינת התכן או מדינת הרישום של כלי הטיס, או יצרן ציוד תעופתי המותקן בו, ולשינוי או תיקון מערך האחזקה בהתאם לכך; {{ח:תתת|(6)}} נוהל ליישום פעולות מתקנות הנובעות מהוראות כושר אווירי; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:ת}} נוהל המיועד להבטיח שהמכשירים והציוד ובכלל זה ציוד החירום הנדרשים להפעלה המיועדת לכל טיסה, נמצאים במצב שמיש; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} נוהל המיועד להבטיח שתעודת כושר הטיסה של כל כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון בתוקף; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}} {{ח:ת}} נוהל המיועד להבטיח כי כל אי־שמישות המשפיעה על כושרו האווירי של כלי הטיס, מתועדת ומתוקנת; {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 4 פרט 7}} {{ח:ת}} נוהל המיועד להבטיח כי נתוני מסה ואיזון של כל כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון משקפים את מצבו הנוכחי; {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 4 פרט 8}} {{ח:ת}} נוהל לניטור כשלים, פעולות לקויות, תקלות או פגמים, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנה 30א}}, והפרעות בטיסה כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 30ב|בתקנה 30ב}}, ניתוחם, הערכתם ודיווח עליהם – {{ח:תת|(א)}} למנהל – לפי {{ח:פנימי|סעיף 30א|תקנה 30א}} {{ח:פנימי|סעיף 30ב|ו־30ב}}; {{ח:תת|(ב)}} למחזיק תעודת הסוג – לפי {{ח:פנימי|סעיף 30ג|תקנה 30ג}}; {{ח:תת|(ג)}} בהפעלה של כלי טיס זר – למדינת הרישום; {{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 4 פרט 9}} {{ח:ת}} נהלים ושיטות להשלמה ושמירה של רישומי האחזקה הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|תקנות 136}} {{ח:פנימי|סעיף 138|ו־138}}; {{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 4 פרט 10}} {{ח:ת}} נוהלי תדלוק והורקת דלק מכלי הטיס ובכלל זה: {{ח:תת|(א)}} להגנה מפני שריפה בעת תדלוק והורקת דלק; {{ח:תת|(ב)}} למניעת זיהום דלק ולמניעת שימוש בדלק מזוהם; {{ח:תת|(ג)}} לתדלוק כלי טיס בעת שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו; {{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 4 פרט 11}} {{ח:ת}} נהלים לאחזקת מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO (להלן – אחזקת EDTO), שיכללו: {{ח:תת|(א)}} פירוט מערכות ה־EDTO המשמעותיות; {{ח:תת|(ב)}} הפניה למערכי האחזקה הישימים ובכלל זה לטופסי אחזקה, לתגים ולמסמכים המשלימים וכן לתכנית לבקרת האמינות ודיווח עליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 418|בתקנה 418}}; {{ח:תת|(ג)}} החובות והאחריויות של כל המועסק מטעם מחזיק הרישיון במטלות הנוגעות להבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO ובאחזקת EDTO; {{ח:תת|(ד)}} כל המסמכים, התכניות והנהלים התומכים באחזקת EDTO, הנדרשים לשם יישום חובות מחזיק הרישיון לפי תקנות אלה או רשימה שלהם והפניה למיקומם במערכת הנהלים של מחזיק הרישיון; {{ח:תת|(ה)}} נוהל לעניין מגבלות על אחזקה כפולה, הכולל הוראות למניעת ביצוע אחזקה, מתוכננת או לא מתוכננת, על מערכות EDTO משמעותיות מקבילות או זהות, במהלך אותו פרק זמן אחזקה (maintenance visit), או מניעת ביצוע פעולת אחזקה זהה על כמה מרכיבים זהים באותה מערכת EDTO משמעותית, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} פעולות האחזקה מבוצעות בידי אנשים שונים; {{ח:תתת|(2)}} פעולות האחזקה מבוצעות בידי אותו אדם תחת פיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס אחר; {{ח:תתת|(3)}} בוצעה בדיקה לאימות תיקון התקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 418ב|תקנה 418ב}}, בידי מוסמך EDTO; {{ח:תת|(ו)}} תכנית לבקרת רכיבים (parts control) שתבטיח כי המטוס נשמר בתצורת EDTO, כפי שאישרה מדינת התכן בשלב רישוי כשירותו האווירית ל־EDTO; {{ח:תת|(ז)}} תיאור מערכת ונהלים לבקרת אחזקה מרכזית (Centralized Maintenance Control) לטיסות EDTO; {{ח:תת|(ח)}} תכנית לאימות תיקון תקלות בעקבות כיבוי מנוע, כשל במערכת EDTO משמעותית או במערכת ראשית, או הידרדרות משמעותית במגמות הביצועים של מערכות המטוס, אשר תבטיח את היעילות של פעולות האחזקה שבוצעו; התכנית תכלול, לכל הפחות – {{ח:תתת|(1)}} את מדיניות המפעיל האווירי; {{ח:תתת|(2)}} זיהוי בעיות אפשריות באימות תיקון התקלה; {{ח:תתת|(3)}} נהלים לאימות קרקעי של תיקון תקלה ונהלים לאימות תוך כדי טיסה של תיקון תקלה; נהלים אלה יציינו בבירור מי מוסמך מטעם המפעיל האווירי לבצע את פעולת אימות תיקון התקלה, ומהי פעולת אימות תיקון התקלה הנדרשת; {{ח:תת|(ט)}} תכנית הדרכה לאחזקת EDTO, לכל שילוב מטוס–מנוע, שתכלול הדרכה לגבי משימות, נהלים ותכניות ייחודיים לאחזקת EDTO. תכנית כאמור מיועדת להדרכת כל האנשים המעורבים מטעם המפעיל האווירי באחזקת EDTO, ובכלל זה במסגרת גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק מטעמו; {{ח:תת|(י)}} נוהל המבטיח יישום מהיר של שינויים או ביקורות הנדרשים על ידי הוראות כושר אווירי או באמצעות עדכון הוראות מסמך תצורה, אחזקה ונהלים (CMP), לשם שמירה על רמת אמינות של מערכת ההנעה, ומערכות EDTO משמעותיות; {{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 4 פרט 12}} {{ח:ת}} תיאור הסוגים והדגמים של כלי הטיס שספר בקרת האחזקה חל לגביהם; {{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 4 פרט 13}} {{ח:ת}} לכל סוג ודגם של כלי טיס, יפורטו הנושאים האלה: {{ח:תת|(א)}} נהלים ותקנים לאחזקה, לביקורת ולשירות למערכות המטוס; {{ח:תת|(ב)}} הפניה לרשימת הציוד הנדרש המזערי (MEL) ולרשימת חריגי התצורה (CDL) שבתוקף; {{ח:תת|(ג)}} נהלים ותקנים להנחיית הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק, באילו תנאים ניתן לאשר חלקים ובאילו תנאים נדרש לפסול חלקים; {{ח:תת|(ד)}} נוהל המיועד להבטיח כי מערכות ניווט וציוד ייעודי נוסף, הנדרש להפעלות מיוחדות המותרות במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון, שמישים במלואם לצורך הפעלות אלה; {{ח:תת|(ה)}} נהלים לרכישת חלקי חילוף ולאחזקתם; {{ח:תת|(ו)}} נהלים לשימוש במנוע, מדחף או ציוד תעופתי חכורים; {{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 4 פרט 14}} {{ח:ת}} נוהל לעניין עדכון ספר בקרת האחזקה; {{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 4 פרט 15}} {{ח:ת}} נהלים ליישום {{ח:פנימי|סעיף 399|תקנה 399(ד)}}, לעניין כלי טיס זר שמפעיל מחזיק הרישיון; {{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 4 פרט 16}} {{ח:ת}} נהלים לבקרת החכרה וחכירה של כלי טיס וציוד תעופתי. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:קטע3||ספר עזר למבצעים}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 393|תקנה 393(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 497א|497א}} {{ח:פנימי|סעיף 524א|ו־524א}})}}|תיקון: תשע״ו}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:ת}} מבנה – {{ח:ת}} ספר העזר למבצעים יורכב מארבעה חלקים אלה: {{ח:תת|(1)}} חלק א׳ – כללי; {{ח:תת|(2)}} חלק ב׳ – הפעלת כלי טיס; {{ח:תת|(3)}} חלק ג׳ – אזורים, נתיבים ושדות תעופה; {{ח:תת|(4)}} חלק ד׳ – הדרכה. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־2, תשע״ח־4, תשע״ח־5|עוגן=תוספת 5 פרט 2}} {{ח:ת}} תוכן – {{ח:תת|(1)}} חלק א׳ לספר העזר למבצעים (כללי) יכלול התייחסות לנושאים אלה לפחות: {{ח:תתת|(א)}} תיאור המבנה הארגוני של מחזיק הרישיון הכולל את כל אלה: {{ח:תתתת|(1)}} תרשים מבני הכולל את המבנה הארגוני של מחזיק הרישיון ובכלל זה מבנה אגף המבצעים של מחזיק הרישיון, לרבות קשרי הגומלין שבין אגף המבצעים לשאר האגפים ונוסף על כך כפיפויות ואחריות דיווח בין האגפים והמחלקות השונות הנוגעים לבטיחות ההפעלה והטיסות; {{ח:תתתת|(2)}} את שמו של כל אדם האחראי לניהול המבצעים, הכשירות האווירית הנמשכת, הדרכת אנשי צוות ומבצעי הקרקע, את תיאור תפקידם, ואת פירוט אחריותם וכן את פרטי השגת הקשר עמם; {{ח:תתתת|(3)}} תיאור החובות, האחריויות והסמכויות של כל אדם שמעסיק מחזיק הרישיון או מטעמו בתפקידי ניהול הפעלת טיסות, הנוגעות לבטיחות הפעלת טיסות; {{ח:תתתת|(4)}} תיאור המערכת לבקרה ופיקוח על הפעלת טיסות, כולל מערכת השליטה התפעולית של מחזיק הרישיון, שיטות פיקוח על כשירויות כל אדם המעורב בהפעלת טיסות בהיבטי בטיחות, נהלים להבטחת התאמתם המקצועית של אנשים כאמור לתפקידם, ניתוח ושמירת רשומות טיסה, מסמכי טיסה ונתוני בטיחות; מערכת השליטה התפעולית טעונה אישור מאת המנהל מראש; {{ח:תתתת|(5)}} מערכת הפצת הנחיות ומידע תפעולי, נוסף על המידע הקיים בספר העזר למבצעים, כולל ישימות הנחיות ומידע זה והאחריות להפצתו; {{ח:תתת|(ב)}} מידע ומדיניות לעניין ניהול עייפות אנשי צוות, ובכלל זה כללים שלא יפחתו מהנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד1|סימן י״ד1 לפרק השלושה עשר}} לעניין מגבלות זמן טיסה, זמן תפקיד טיסתי וזמן תפקיד, וכן דרישות מנוחה לאנשי הצוות, ובכלל זה פירוט סוג מיתקן המנוחה הקיים בכל מטוס שמפעיל מחזיק הרישיון; {{ח:תתת|(ג)}} רשימת שדות תעופה שאושרו לשימושו לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ה|סימן ה׳ לפרק השלושה עשר}}, ולגבי כל שדה תעופה – {{ח:תתתת|(1)}} מיקומו; {{ח:תתתת|(2)}} ייעודו – יעד, שדה משנה, שדה לנחיתה טכנית; {{ח:תתתת|(3)}} סוגי המטוסים המאושרים להפעלה בו; {{ח:תתת|(ד)}} רשימת נתיבים ייחודיים שהוגדרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 463|תקנה 463}}; {{ח:תתת|(ה)}} רשימת ציוד ניווט הנדרש להיות בכלי הטיס, לרבות ציוד הנדרש בעת ביצוע ניווט PBN; {{ח:תתת|(ו)}} נהלים לטיסה ארוכת טווח, לטיסה בנתיב טיסה המרוחק למעלה מ־60 דקות משדה משנה לנתיב ולטיסת EDTO, ונוהלי שיגור לטיסות כאמור, נוהלי אבדן מנוע בטיסת EDTO, קביעת שדה משנה לטיסות כאמור, ונהלים לגבי השימוש בו, אם המפעיל האווירי מורשה לבצע הפעלה כזו; {{ח:תתת|(ז)}} נסיבות שבהן נדרשת האזנה רצופה ומיוחדת למערכת הרדיו של כלי הטיס; {{ח:תתת|(ח)}} שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 385א|בתקנה 385א(ב) עד (ד)}}; {{ח:תתת|(ט)}} שיטה לקביעת מינימת הפעלה לשדה תעופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 386א|בתקנה 386א(ב) ו־(ג)}}; {{ח:תתת|(י)}} נוהל לעניין הערכת התאמת קטגוריית כיבוי אש והצלה בשדה תעופה למטוס, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 524א|בתקנה 524א}}; {{ח:תתת|(יא)}} אמצעי הזהירות הננקטים בעת תדלוק אם יש נוסעים בכלי הטיס; {{ח:תתת|(יב)}} נהלים והסדרים בעת מתן שירותי קרקע; {{ח:תתת|(יג)}} נהלים לפעולת הטייס המפקד אם הוא עד לתאונת טיס, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}, לפי נספח 12 לאמנה, כפי עדכונן מעת לעת; {{ח:תתת|(יד)}} הרכב צוות האוויר לכל סוג של הפעלה, לרבות נוהל להבטחת רציפות הפיקוד בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ג)}}; {{ח:תתת|(טו)}} נהלים מפורטים לחישוב כמויות דלק ושמן שיש לשאת, המביאים בחשבון את כל נסיבות ההפעלה, כולל אפשרות אבדן דיחוס ואבדן מנוע אחד או יותר בעת טיסה בנתיב לפי {{ח:פנימי|סעיף 522|תקנה 522}} ונהלים לעניין ניהול דלק בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 480א|בתקנה 480א}}; {{ח:תתת|(טז)}} התנאים המחייבים שימוש בחמצן וכמות החמצן שיש לשאת בכלי הטיס; {{ח:תתת|(יז)}} הוראות לבקרת מסה ואיזון; {{ח:תתת|(יח)}} הוראות לביצוע פעולות קרקעיות, להפשרת קרח או למניעת התקרחות ולפיקוח עליהן, ובכלל זה תכנית הפשרה מאושרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 516|בתקנה 516}}; {{ח:תתת|(יט)}} מפרטים לתכנית טיסה מבצעית, ובכלל זה טופס תכנית הטיסה המבצעית ואופן מילויו, לפני הטיסה, במהלכה ובסיום הטיסה; {{ח:תתת|(כ)}} נוהלי תפעול סטנדרטיים (SOP) לכל שלב בטיסה, ובכלל זה תהליכי עזיבה למניעת מפגעי רעש (Noise abatement departure procedures); {{ח:תתת|(כא)}} נהלים בדבר השימוש בבד״ח רגיל (Normal Checklist); {{ח:תתת|(כב)}} נוהלי חירום בהמראה; {{ח:תתת|(כג)}} הוראות בנושא שמירת המודעות לגובה הטיסה ושימוש במערכות אוטומטיות או בנהלים לשם אזהרת גובה; {{ח:תתת|(כד)}} הוראות שימוש במערכת טייס אוטומטי ובמערכת מצערת אוטומטית (Auto-throttles) בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC); {{ח:תתת|(כה)}} הוראות להבהרה של מירשה טיסה (ATC clearance) ולאישור קבלת מירשה טיסה, בעיקר אם כלולות בו הנחיות הנוגעות לגובה מעל פני השטח; {{ח:תתת|(כו)}} תדריכים לפני המראה ולפני נחיתה; {{ח:תתת|(כז)}} נהלים להיכרות עם אזורים, נתיבים ושדות תעופה; {{ח:תתת|(כח)}} נוהל לגישה מיוצבת; {{ח:תתת|(כט)}} הגבלת שיעורי הנמכה גבוהים בקרבת פני השטח; {{ח:תתת|(ל)}} תנאים הנדרשים להתחלה או להמשך גישת מכשירים; {{ח:תתת|(לא)}} הוראות לביצוע תהליכי גישת מכשירים מדויקת ולא מדויקת; {{ח:תתת|(לב)}} הגדרת תפקידי אנשי צוות האוויר ונוהלי חלוקת עומס התפעול ביניהם בעת ביצוע גישות מכשירים ונחיתות בלילה או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC); {{ח:תתת|(לג)}} הוראות למניעת מקרי טיסה מבוקרת לתוך הקרקע (CFIT) ומדיניות השימוש במערכת אזהרה מפני קרבה לקרקע (GPWS); {{ח:תתת|(לד)}} מדיניות, הוראות, נהלים ודרישות אימונים למניעת התנגשויות והשימוש במערכת המוטסת למניעת התנגשות (ACAS); {{ח:תתת|(לה)}} מידע והנחיות בנושא יירוט כלי טיס אזרחי כמפורט {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק החמישי לתקנות אלה}}, כולל כל אלה: {{ח:תתתת|(1)}} נהלים לטייס מפקד בכלי הטיס המיורט; {{ח:תתתת|(2)}} סימנים ויזואליים מוסכמים לשימוש בכלי הטיס המיירט וכלי הטיס המיורט; {{ח:תתת|(לו)}} למטוסים המיועדים להפעלה מעל לגובה של 15,000 מטר (49,000 רגל) – {{ח:תתתת|(1)}} מידע שיאפשר לטייס המפקד להחליט על דרך הפעולה הטובה ביותר במקרה של חשיפה לקרינה קוסמית; {{ח:תתתת|(2)}} נהלים למקרה של החלטה להנמיך ובכלל זה לעניין הודעה ליחידת נת״א המתאימה על מצב הדברים וקבלת מירשה טיסה להנמכה או נוהלי פעולה במקרה שבו לא ניתן ליצור קשר עם יחידת הנת״א כאמור; {{ח:תתת|(לז)}} פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של המפעיל האווירי; {{ח:תתת|(לח)}} מידע והוראות בדבר נשיאת חומרים מסוכנים, כולל פעולות שיש לבצע במקרה חירום; {{ח:תתת|(לט)}} הנחיות והוראות ביטחון; {{ח:תתת|(מ)}} נוהלי חיפוש במטוס בעת חשד לקיום פצצה, מטען חבלה, חומר נפץ, או כלי נשק חבויים, פעולות לביצוע אם נמצאים פצצה, מטען חבלה או חומר נפץ במטוס וכן מידע בדבר המיקום במטוס שבו ניתן לשים פצצה, חומר נפץ או מטען חבלה שהתגלה במטוס תוך כדי טיסה, כדי למזער את הסיכון למטוס וכן בד״ח לביצוע נוהלי החיפוש כאמור שיהיה על המטוס; {{ח:תתת|(מא)}} הוראות לשימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (Enhanced Vision System); {{ח:תתת|(מא1)}} נהלים לשימוש במערכת EFB, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בתקנה 35ב}}, אם מערכת כאמור היא בשימוש; {{ח:תתת|(מב)}} נהלים להפעלת מטוסים שמחכיר וחוכר מחזיק הרישיון; {{ח:תתת|(מג)}} נהלים לקיום הוראות תקנות אלה בהחכרה וחכירה של מטוסים על ידי מחזיק רישיון. {{ח:תת|(2)}} חלק ב׳ לספר העזר למבצעים (הפעלת כלי טיס) יורכב מספרי תפעול כלי הטיס של כל סוגי כלי הטיס שמחזיק הרישיון מורשה להפעיל, וכן ממידע, הנחיות ונהלים נוספים, ויכלול, לכל הפחות, התייחסות לנושאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} הגבלות רישוי והגבלות על ההפעלה, כולל סוגי כלי הטיס וסימני הרישום של כלי הטיס שאושרו לשימוש; {{ח:תתת|(ב)}} נוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי שגרתי (abnormal) ובחירום (emergency) לשימוש צוות האוויר, והבד״חים הנוגעים לנוהלי התפעול כאמור; {{ח:תתת|(ג)}} הוראות להפעלת מטוס עם כל מנועיו פועלים, ומידע לגבי ביצועי נסיקה (climb) של המטוס עם כל מנועיו פועלים אם יצרן כלי הטיס מספק מידע זה; {{ח:תתת|(ד)}} נתונים לתכנון הטיסה לפני ביצועה ובמהלכה בעבור מצבי דחף או כוח שונים ובמהירויות טיסה שונות; {{ח:תתת|(ה)}} רכיבים מרביים לרוח צולבת ולרוח גב, המותרים לכל סוג מטוס, וההפחתות שיש לבצע מערכים אלה בהתחשב במשבים (Gusts), ראות נמוכה, תנאי המסלול, ניסיון הצוות, שימוש במערכת טייס אוטומטי, נסיבות לא שגרתיות או מצבי חירום או כל משתנה אחר הקשור להפעלה; {{ח:תתת|(ו)}} הוראות ונתונים לחישובי מסה ואיזון; {{ח:תתת|(ז)}} הוראות לטעינת כלי הטיס ואבטחת המטען למקומו; {{ח:תתת|(ח)}} מערכות כלי הטיס, מערכות ההיגוי והשליטה הנלוות וההוראות לשימוש בהן; {{ח:תתת|(ט)}} רשימת הציוד המזערי (MEL) ורשימת חריגי התצורה (CDL) של סוג המטוס, וכן ההפעלות שאושרו לו, כולל דרישות המתייחסות להפעלה בניווט מבוסס ביצועים (PBN); רשימות אלה טעונות אישור מאת המנהל מראש; המנהל לא יאשר את רשימת חריגי התצורה של המטוס אלא אם כן היא אושרה גם בידי הרשות המוסמכת במדינת התכן של כלי הטיס; {{ח:תתת|(י)}} רשימת ציוד חירום וציוד בטיחות וההוראות לשימוש בו; {{ח:תתת|(יא)}} נוהלי פינוי בחירום, כולל נהלים ייחודים לכל דגם של כלי טיס, תיאום בין אנשי הצוות, עמדות ומשימות אנשי הצוות במצבי חירום; {{ח:תתת|(יב)}} נוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי רגיל (abnormal) ובחירום (emergency) לשימוש על ידי צוות הדיילים, נוהלי בד״ח לכל אחד מהמצבים ומידע כנדרש על מערכות כלי הטיס, כולל הנחיה המתייחסת לנוהלי התיאום המתחייבים בין צוות האוויר לצוות הדיילים; נהלים אלה ייכתבו מתוך התחשבות בעקרונות של גורמי אנוש; {{ח:תתת|(יג)}} ציוד הישרדות וחירום לנתיבים שונים ונהלים לבדיקת תקינות הציוד לפני המראה, כולל נהלים לקביעת כמות החמצן הנדרשת והכמות הזמינה; {{ח:תתת|(יד)}} סימוני קרקע אוויר לשימושם של ניצולים, כמפורט בפמ״ת. {{ח:תת|(3)}} חלק ג׳ לספר העזר למבצעים (אזורים, נתיבים ושדות תעופה) יכלול התייחסות לנושאים אלה לפחות: {{ח:תתת|(א)}} מדריך נתיבי טיסה, ובו מידע לצוות האוויר, בכל טיסה, לגבי מיתקני תקשורת, עזרי ניווט, שדות תעופה, תהליכי הצטרפות וגישות מכשירים ותהליכי המראות (SIDs), לפי הישימות להפעלה וכן כל מידע נוסף שהמפעיל האווירי ימצא כנחוץ לניהול נכון של הפעלת הטיסות; {{ח:תתת|(ב)}} הגבהים המזעריים לכל נתיב המשמש בפעילות המפעיל האווירי; {{ח:תתת|(ג)}} מינימות הפעלה לשדה תעופה לכל שדה תעופה המיועד לשמש את מחזיק הרישיון כיעד לנחיתה או כשדה משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 386א|בתקנה 386א}}; {{ח:תתת|(ד)}} הגדלה במינימות בשדות התעופה במקרים של שיבוש בתהליכי הגישה או במיתקני השדה; {{ח:תתת|(ה)}} הוראות לקביעת מינימות הפעלה בשדות תעופה בגישות מכשירים בעת שימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (EVS); {{ח:תתת|(ו)}} מידע הנדרש לעמידה בכל אופייני ההפעלה הנדרשים לפי התקנות, כולל בין השאר: {{ח:תתתת|(1)}} אורכי מסלול הנדרשים להמראה כאשר המסלול יבש, רטוב או מזוהם, לרבות השפעת כשל מערכות על מרחק ההמראה; {{ח:תתתת|(2)}} מגבלות הטיפוס לאחר ההמראה; {{ח:תתתת|(3)}} מגבלות הטיפוס בנתיב; {{ח:תתתת|(4)}} מגבלות הטיפוס בעת הגישה לנחיתה ובעת הנחיתה; {{ח:תתתת|(5)}} אורכי מסלול הנדרשים לנחיתה אם המסלול יבש, רטוב או מזוהם, לרבות השפעת כשל מערכות על מרחק הנחיתה; {{ח:תתתת|(6)}} מידע משלים, כדוגמת מגבלות המהירות של צמיגי כלי הטיס; {{ח:תתת|(ז)}} מידע לגבי קטגוריית כיבוי האש וההצלה בשדות התעופה המשמשים אותו, לרבות שדות משנה. {{ח:תת|(4)}} חלק ד׳ לספר העזר למבצעים (הדרכה), הטעון אישור מאת המנהל מראש, ואשר יכלול, לכל הפחות, התייחסות לנושאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} תכנית ההדרכה לצוות האוויר ובכלל זה הדרכת קרקע, הדרכה בטיסה והדרכה למצבי חירום, ובכלל זה דרישות האימונים – {{ח:תתתת|(1)}} למניעת מקרי טיסה מבוקרת לתוך הקרקע (CFIT) והשימוש במערכת אזהרה מפני קרבה לקרקע (GPWS); {{ח:תתתת|(2)}} למניעת התנגשויות והשימוש במערכת המוטסת למניעת התנגשות (ACAS); {{ח:תתתת|(3)}} לשימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (Enhanced Vision System), אם מערכות כאמור הן בשימוש; {{ח:תתתת|(4)}} לשימוש במערכת EFB, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בתקנה 35ב}}, אם מערכת כאמור היא בשימוש; {{ח:תתת|(ב)}} תכנית ההדרכה לצוות הדיילים לרבות הדרכת קרקע, הדרכה בטיסה והדרכה למצבי חירום; {{ח:תתת|(ג)}} פרטי תכנית ההדרכה לקצין מבצעי אוויר. {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:קטע3||הפעלת מטוסים בטיסות EDTO}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 403|תקנות 403}}, {{ח:פנימי|סעיף 418|418}}, {{ח:פנימי|סעיף 522|522(ג)(6)}})}}}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 6 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך תצורה, אחזקה ונהלים“ (Configuration, Maintenance and Procedures (CMP) document) – מסמך שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי טיס, באישור מדינת התכן, המכיל רשימת דרישות מזעריות של תצורה, הפעלה ותחזוקה, מגבלות אורך חיים לפריטים ואת המגבלות הקבועות ברשימת הציוד המזערי הראשית הנדרשות לשילוב המטוס–מנוע. {{ח:סעיף*|2|תנאים מקדמיים לאישור הפעלת מטוס בטיסת EDTO|עוגן=תוספת 6 פרט 2}} {{ח:ת}} לא ייתן המנהל אישור להפעלת מטוס בטיסת EDTO אלא למחזיק רישיון שהתקיימו לגביו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא בעל ניסיון של 12 חודשים בהפעלת מטוסים רב־מנועיים, המונעים במנועי טורבינה, בטיסות בין־לאומיות לפחות; {{ח:תת|(2)}} תכן הסוג המאושר של המטוסים שאותם מבוקש להפעיל בטיסות EDTO אינו מונע הפעלה מעבר לזמן הסף, ולעניין מטוס דו־מנועי – הוא מאפשר, מפורשות, הפעלה מעבר לזמן הסף; {{ח:תת|(3)}} הוא הקים מערכות, והכין נהלים ותכניות הנדרשים לשם ביצוע הפעלות EDTO בבטחה ובאופן אמין, והוכיח כי הוא יכול ליישם תהליכים אלה בהצלחה בכל שלבי הפעלת ה־EDTO, ובכלל זה: {{ח:תתת|(א)}} הוא הציג למנהל נהלים מספקים ומתאימים, המקובלים על המנהל, לשיגור טיסות EDTO, ולתפעולן; {{ח:תתת|(ב)}} תכניות ההדרכה לאנשי הצוות שלו הנוגעים בדבר, לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן י״ג לפרק השלושה עשר}}, מתאימות להפעלת טיסות EDTO; {{ח:תת|(4)}} נוסף על כך לעניין מחזיק רישיון המבקש להפעיל מטוסים דו־מנועיים בטיסות EDTO – {{ח:תתת|(א)}} המטוס עומד בדרישות מסמך תצורה, אחזקה ונהלים (CMP) שלו; {{ח:תתת|(ב)}} הוא הציג למנהל נהלים ותכניות לאחזקה ולהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת למטוסים המופעלים בטיסות EDTO, המקובלים על המנהל, לשם יישום חובותיו לפי תקנות אלה, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|בפרט (11) בתוספת הרביעית}}. {{ח:סעיף*|3|אישור זמן הסטה מרבי|עוגן=תוספת 6 פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} מבקש אישור להפעלת מטוסים בטיסות EDTO יגיש לאישור המנהל נתוני מהירות כמפורט להלן, שעליהם יתבססו החישובים והנהלים של המבקש לשם ביצוע טיסות EDTO: {{ח:תתת|(1)}} למטוס בעל שלושה מנועים ויותר – מהירות המטוס עם כל מנועיו פועלים (AEO – All Engines Operative), בהתחשב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית בלא רוח; {{ח:תתת|(2)}} למטוס דו־מנועי – מהירות המטוס עם מנוע אחד לא פועל (OEI – ONE Engine Inoperative) בהתחשב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית בלא רוח. {{ח:תת|(ב)}} לא ייתן המנהל אישור להפעלת מטוס בטיסת EDTO לזמן הסטה מרבי העולה על מגבלות זמן הפעולה של מערכת ה־EDTO המשמעותית בעלת מגבלת זמן הפעולה הנמוכה ביותר, בהתאם לספר הטיסה, בניכוי 15 דקות. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתת למחזיק רישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס דו־מנועי – {{ח:תתת|(1)}} לזמן הסטה מרבי של עד 75 דקות, בהתקיים התנאים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} המנהל מצא, בבדיקת השילוב מטוס–מנוע הנוגע לעניין, העדר גורמים שעלולים למנוע פעולה בטוחה; על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|בסעיף 2(ב)}} לעניין תכן הסוג של מטוס דו־מנועי, לא נדרש כי תכן הסוג של השילוב מטוס–מנוע יאפשר מפורשות הפעלה מעבר ל־60 דקות, ובלבד שהשילוב נתמך בניסיון חיובי מספק, כדי להוכיח למנהל רמת אמינות מתאימה ל־75 דקות EDTO; {{ח:תתתת|(ב)}} רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 120 דקות; {{ח:תתת|(2)}} לזמן הסטה מרבי של עד 120 דקות, או עד 180 דקות, בהתקיים התנאים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} תכן הסוג המאושר של שילוב המטוס–מנוע מאפשר ביצוע טיסות EDTO של לפחות 120 דקות, או 180 דקות, לפי העניין; {{ח:תתתת|(ב)}} רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 120 דקות, או של יותר מ־120 דקות, לפי העניין; {{ח:תתת|(3)}} לזמן הסטה מרבי של עד 240 דקות, בנסיבות מיוחדות שבהן שדה משנה לנתיב בטיסת EDTO אינו זמין בתוך 180 דקות, בשל חשש מדיני או צבאי, פעילות געשית, תנאים זמניים בשדה התעופה, מזג אוויר בשדה תעופה מתחת למינימת הפעלה בשדה התעופה של מחזיק הרישיון, או אירועים אחרים הקשורים למזג אוויר; אישור זה יינתן בהיתר מיוחד לביצוע טיסות EDTO חריגות, בהתקיים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} למחזיק הרישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס דו־מנועי לזמן הסטה מרבי של עד 180 דקות באותו שילוב מטוס מנוע, והוא בעל ניסיון של שנה לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} מחזיק הרישיון קבע אמות מידה להחלטה על תנאי מזג אוויר המונעים שימוש בשדה משנה לנתיב, המקובלות על המנהל, וכלל אותן בספר העזר למבצעים שלו לשימוש קציני מבצעי האוויר והטייסים; {{ח:תתתת|(ג)}} תכן הסוג המאושר של שילוב המטוס–מנוע ל־EDTO הוא ליותר מ־180 דקות; {{ח:תתתת|(ד)}} רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 180 דקות. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל מחזיק רישיון טיסת EDTO חריגה עם זמן הסטה מעל 180 דקות לפי היתר מיוחד כאמור בפרט משנה (ג)(3), אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} התקיימו נסיבות מיוחדות כאמור ברישה לפרט משנה (ג)(3); {{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרישיון – {{ח:תתתת|(א)}} עשה כל מאמץ לתכנן את טיסת ה־EDTO עם זמן הסטה מרבי של 180 דקות או פחות; {{ח:תתתת|(ב)}} תכנן את הטיסה בהתחשב בנתיב שיחידות הנת״א הנוגעות בדבר הגדירו מועדף; {{ח:תתתת|(ג)}} יידע את צוות האוויר בדבר מאפייני הטיסה והסביר להם מדוע נבחר תוואי הטיסה המתוכנן; {{ח:תתת|(3)}} המערכות האלה שמישות בזמן השיגור, נוסף על ציוד הנדרש ברשימת הציוד המזערי: {{ח:תתתת|(א)}} מערכת חיווי כמות הדלק; {{ח:תתתת|(ב)}} מנוע העזר (APU) ובכלל זה מערכות החשמל והפנאומטיקה שלו, העומדות בדרישות התכן שלו; {{ח:תתתת|(ג)}} מערכת מצערת אוטומטית (Auto Throttle); {{ח:תתתת|(ד)}} מערכת טייס אוטומטי המאפשרת נחיתה אוטומטית עם מנוע אחד שאינו פועל, אם מערכת זו נלקחה בחשבון בעת תכנון הטיסה. {{ח:תת|(ה)}} מחזיק רישיון ינהל מעקב אחר מספר הפעמים שבהן נעשה שימוש בהיתר מיוחד לטיסת EDTO של יותר מ־180 דקות שנתן המנהל לפי פרט משנה (ג)(3). {{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי להעניק למחזיק רישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס בעל שלושה מנועים או יותר, לזמן הסטה מרבי של עד 240 דקות, אם רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO ולפיהן, לפחות, מערכת חיווי כמות הדלק שמישה. {{ח:סעיף*|4|תכנית לבקרת אמינות|עוגן=תוספת 6 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} מערכות ההנעה ומערכות EDTO תכנית לבקרת משמעותיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 418|בתקנה 418(7)(ב)}} (להלן – תכנית האמינות), אמינות תהיה מבוססת אירועים, ותכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} תכנית לניטור ומעקב אחר אמינות מערכת ההנעה ומערכות EDTO משמעותיות; {{ח:תתת|(2)}} תכנית לניטור ומעקב אחר מצב המנועים, לשם זיהוי הידרדרות בשלבים מוקדמים ונקיטת פעולות מתקנות לפני שבטיחות הטיסה נפגעת; {{ח:תתת|(3)}} תכנית לניטור ומעקב אחר צריכת שמן; {{ח:תתת|(4)}} תכנית אמינות להתנעה ולפעולת מנוע עזר בטיסה לאחר ששרה בקור (cold soak), אם נדרש מנוע עזר לפי תכן הסוג המאושר של המטוס לתצורת EDTO, אך לא נדרשת הפעלת מנוע העזר לפני חציית זמן הסף; {{ח:תתת|(5)}} תכנית דיווח על אמינות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5}}. {{ח:תת|(ב)}} כאשר לפי ממצאי התכנית לניטור ומעקב אחר אמינות מערכת ההנעה כאמור בפרט משנה (א)(1), השיעור הממוצע ל־12 חודשים אחרונים של כיבויי מנוע בטיסה (IFSD – In Flight Shut Down), לסוג מנוע המותקן כחלק משילוב מטוס–מנוע, עולה על הערכים המפורטים להלן, יבצע מחזיק הרישיון בדיקה מקיפה של כלל הטיסות שהוא מפעיל לשם זיהוי גורמים בעלי השפעה משותפת או תקלות מערכתיות, וידווח על תוצאות הבדיקה ועל הפעולה המתקנת שנקט למנהל – {{ח:תתת|(1)}} למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי של עד 120 דקות – שיעור של 0.05 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע; {{ח:תתת|(2)}} למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי של עד 180 דקות – שיעור של 0.03 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע; {{ח:תתת|(3)}} למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי העולה על 180 דקות – שיעור של 0.02 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע. {{ח:תת|(ג)}} תכנית לניטור ומעקב אחר מצב המנועים כאמור בפרט משנה (א)(2) – {{ח:תתת|(1)}} תכלול הוראות לעניין הנתונים והמדדים שבמעקב, שיטת איסופם וניתוחם, והתהליך לביצוע פעולה מתקנת; {{ח:תתת|(2)}} תבטיח שמירת מרווח (margin) ממגבלות מנועים, כדוגמת מהירויות סיבוב וטמפרטורות גזי הפליטה, כך שהסטה ממושכת עקב אבדן מנוע המבוצעת בכל רמת דחף או הספק מאושרת ובכל תנאי הסביבה הצפויים תבוצע בלי לחרוג ממגבלות המנוע. {{ח:תת|(ד)}} תכנית לניטור ולמעקב אחר צריכת שמן המנועים כאמור בפרט משנה (א)(3) – {{ח:תתת|(1)}} תבדוק אם צריכת שמן המנועים תואמת את המלצות היצרן; {{ח:תתת|(2)}} תבצע ניטור מתמשך ותכלול מעקב אחר הוספת שמן בכל שדה שממנו המריא המטוס, והשוואה עם הצריכה הממוצעת בפועל, כדי לזהות מגמת עלייה או גידול פתאומי בתצרוכת השמן; {{ח:תתת|(3)}} תכלול ניטור צריכת השמן של מנוע העזר, במטוסים שבהם נדרש מנוע עזר לפי תכן הסוג המאושר של המטוס לתצורת EDTO. {{ח:סעיף*|5|תכנית דיווח על אמינות|עוגן=תוספת 6 פרט 5}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון המפעיל טיסות EDTO, ידווח למנהל ולגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק של המטוס, על אירועים אלה, שאירעו במהלך טיסת EDTO: {{ח:תתת|(1)}} אירועי כיבוי מנוע תוך כדי טיסה (IFSD); {{ח:תתת|(2)}} הסטת נתיב או חזרה לשדה ההמראה עקב כשלים, תקלות או ליקויים בכל אחת ממערכות המטוס או המנוע; {{ח:תתת|(3)}} שינויים לא נשלטים של דחף או הספק, או הזדקרויות מדחס (Surges); {{ח:תתת|(4)}} חוסר יכולת לשלוט במנוע או להשיג דחף או הספק רצויים; {{ח:תתת|(5)}} אבדן דלק לא מכוון, חוסר אספקת דלק או חוסר איזון דלק חריג בטיסה; {{ח:תתת|(6)}} כשלים, תקלות או ליקויים הקשורים במערכות EDTO משמעותיות; {{ח:תתת|(7)}} כל אירוע שהיה עלול לסכן את בטיחות הטיסה של המטוס בטיסת EDTO. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרישיון ישלח את הדיווח כאמור בפרט משנה (א) בתוך 96 שעות מקרות האירוע; על דיווח כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30א|תקנה 30א(ג) עד (ח)}}. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יכין ויפעיל נהלים לבדיקת כל אירוע כאמור, ולהגשה למנהל של ממצאי בדיקתו ותיאור הפעולה המתקנת שנקט. {{ח:סעיף*|6|דרישות דלק|עוגן=תוספת 6 פרט 6}} {{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 522|תקנה 522(ג)(6)(ב)}}, כמות דלק נוספת שתספיק לכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} לתרחיש שבו נדרשת כמות הדלק הגדולה ביותר, מבין התרחישים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של אבדן דיחוס מהיר בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיה מבוצעת הנמכה לגובה בטוח ובהתאם לכמות החמצן הקיימת במטוס לפי הוראות תקנות אלה; {{ח:תתתת|(ב)}} לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של אבדן דיחוס מהיר וכישלון מנוע בו־זמנית בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיהם מבוצעת הנמכה לגובה בטוח ולפי כמות החמצן הקיימת במטוס לפי הוראות תקנות אלה, ובהנחה שהטיסה מבוצעת – {{ח:תתתתת|(1)}} במטוס דו־מנועי – במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו; {{ח:תתתתת|(2)}} במטוס בעל שלושה מנועים ויותר – במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו. {{ח:תתתת|(ג)}} למטוס דו־מנועי – לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של כישלון מנוע בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיו מבוצעת הנמכה לגובה שיוט באמצעות מנוע אחד, ובהנחה שהטיסה מבוצעת במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו. {{ח:תתת|(2)}} להמתנה של 15 דקות בגובה של 1,500 רגל (450 מטר) מעל שדה המשנה לנתיב, ביצוע גישת מכשירים ונחיתה; {{ח:תתת|(3)}} אם נדרשת הפעלת APU בטיסה כמקור כוח – להפעלת ה־APU בקטע הנדרש בטיסה. {{ח:תת|(ב)}} בחישוב כמויות הדלק לצורך פרט משנה (א)(1), יובאו בחשבון כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שגיאות בהערכת עוצמת הרוח – לשם כך, תוגדל עוצמת רכיב רוח האף או תוקטן עוצמת רכיב רוח הגב ב־5 אחוזים מהתחזית; ואם מחזיק הרישיון אינו משתמש במודל חיזוי עוצמת רוח שאישר המנהל – יש לשאת את כמות הדלק האמורה בפרט משנה (א)(1), בתוספת של 5 אחוזים; {{ח:תתת|(2)}} תנאי התקרחות בעת הסטה לשדה משנה לנתיב – מחזיק הרישיון יוודא כי המטוס נושא כמות דלק שהיא הגדולה מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} תוספת כמות דלק הנדרשת עקב התקרחות המבנה (Airframe Icing) במשך 10 אחוזים מהזמן שבו צפויים תנאי התקרחות; בחישוב זה יש לכלול את כמות הדלק הנוספת, הנצרכת עקב הפעלת המערכת למניעת ההקרחה במנועים ועל הכנפיים במשך זמן זה; {{ח:תתתת|(ב)}} תוספת כמות דלק הנדרשת להפעלת מערכת ההגנה מפני התקרחות של המנוע, ובמידת הצורך גם להפעלת המערכת למניעת ההקרחה על הכנפיים, במשך כל הזמן שבו צפויים תנאי ההתקרחות; {{ח:תתת|(3)}} תצרוכת דלק נוספת הנובעת מהידרדרות בביצועי המנועים – לפי נתונים עדכניים של צריכת הדלק של המנועים במהלך השיוט, שמספקת תכנית למעקב וניטור הידרדרות ביצועי המנועים של מחזיק הרישיון, או, אם למחזיק הרישיון אין נתונים עדכניים כאמור – על המטוס לשאת 5 אחוזים מכמות הדלק המחושבת לכל תרחיש כאמור בפרט משנה (א)(1) בהתחשב בפסקאות (1) ו־(2). {{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:קטע3||ציוד הישרדות והצלה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 411|תקנה 411(ב8)}})}}}} {{ח:סעיף*|1|פרשנות והגדרות|עוגן=תוספת 7 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת זו}} – {{ח:תת|(א)}} ”מאושר“ – ציוד העומד בדרישות הביצועים לציוד כפי שהורה המנהל, רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית, ארגון ה־SAE או ארגוני חיפוש והצלה בין־לאומיים, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} כמויות המפורטות ”לאדם“ בסירת הצלה יחושבו לפי המספר המרבי של בני האדם שאותם מיועדת סירת ההצלה לשאת. {{ח:תת|(ג)}} פריטים מתכתיים שיידרשו יהיו עשויים במלואם מחומרים בעלי התנגדות גבוהה לשיתוך (קורוזיה) במים מלוחים. {{ח:סעיף*|2|סוג ערכת הישרדות לשימוש|עוגן=תוספת 7 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יתאים את תכולות ערכת הישרדות לפרק הזמן הצפוי בין אירוע נחיתת הציף (להלן – האירוע), הסיוע במקום האירוע וחילוץ הניצולים. {{ח:תת|(ב)}} אם זיהוי מיקום הניצולים צפוי בתוך 4 שעות מעת האירוע, והגעת המחלצים הראשונים למקום האירוע צפויה בתוך 12 שעות מעת האירוע, יוודא מחזיק הרישיון כי במטוס נישאים פריטים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 3|בפרט 3}}, בכמויות המפורטות שם. {{ח:תת|(ג)}} אם משכי זמן הזיהוי והחילוץ צפויים לעלות על אלה המפורטים בפרט משנה (ב), יוודא מחזיק הרישיון כי במטוס נישאים גם הפריטים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 4|בפרט 4}}, וכן ישקול את הצורך להגדיל את כמויות הפריטים המופיעים {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 3|בפרט 3}}, ויגדילן, לפי הצורך. {{ח:סעיף*|3|תכולה מזערית של ערכת הישרדות|תיקון: תשע״ד־2|עוגן=תוספת 7 פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} לעניין ערכת הישרדות – {{ח:תתת|(1)}} כלים וציוד רב־תכליתיים יכולים להוות תחליף לאחד או יותר מהפריטים המופיעים בסעיף זה, כל עוד ניתן לבצע בהם את כל השימושים הנדרשים; {{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי ערכת ההישרדות ארוזה כך שתכולתה תהיה מוגנת ויימנע נזק לציוד הציפה; כל פריט העשוי להינזק, בעיקר בעת המגע עם מים, יהיה ארוז וחתום כנדרש; על האריזות להיות ניתנות לפתיחה ביד או שיסופקו, בצמוד להן, האמצעים לפתיחתן; {{ח:תתת|(3)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי, במסגרת אריזת ערכת הישרדות, יובא בחשבון הצורך למנוע אבדן פריטים; כל הפריטים המופיעים להלן יאובטחו באמצעות שרוך העשוי מחומר בלתי שחיק ובלתי נרקב באורך של לפחות 75 ס״מ בעל חוזק לקריעה של לפחות 22 ק״ג. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל מידע כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} ספר עזר להישרדות – שמטרתו לספק מידע לניצולים בדבר תפעול סירת ההצלה ולסייע לניצולים לזהות את המשאבים הזמינים להם, לארגנם ולהשתמש בהם; בספר העזר להישרדות יתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא יהיה עמיד במים; {{ח:תתתת|(ב)}} הוראותיו יביאו בחשבון את מצבם הצפוי, הגופני והנפשי של הניצולים ויהיו ברורות, פשוטות וקצרות; יש לעשות שימוש בתמונות ובסימנים גרפיים כאשר ניתן; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא יספק מידע לגבי כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} פעולות שעל הניצולים לנקוט בשעות הראשונות שלאחר האירוע ולאחריהן; {{ח:תתתתת|(2)}} הישרדות בסביבה הגאוגרפית שבה הספר צפוי להימצא בשימוש; {{ח:תתתתת|(3)}} סירת ההצלה ואופן שמירת ציפה מספקת בהן; {{ח:תתתתת|(4)}} הפעלת הציוד שבערכת ההישרדות, איתות, היחלצות, הישרדות והשגת מים; {{ח:תתתתת|(5)}} חגורות ההצלה, ביגוד עודף, בעיות רפואיות, סניטציה והיגיינה, טיפול בנוסעים מתים וארגון צוות סירת ההצלה; {{ח:תתת|(2)}} לכל פריט ציוד אשר הפעלתו אינה מובנת מאליה – הוראות הפעלה מפורטות; אם המידע והוראות ההפעלה מסופקים כמסמך נפרד, הם יענו על פרט משנה (1)(א) ו־(ב), ויאוגדו יחד עם ספר העזר להישרדות. {{ח:תת|(ג)}} מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל ציוד איתות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} מראת איתות אחת – מראה או מכשיר איתות מאושרים, המסוגל לאותת סימנים חזותיים לצוות חילוץ קרקעי או מוטס, וזאת באמצעות שימוש בקרני השמש או הירח; {{ח:תתת|(2)}} משרוקית אחת – משרוקית מאושרת, חסינת מים, המתאימה לאיתות קולי לצוות חילוץ קרקעי; {{ח:תתת|(3)}} מכשיר איתות מצוקה תעופתי אחד – מקור אור בעל עוצמה גבוהה המסוגל לאותת סימנים חזותיים לצוות חילוץ קרקעי או מוטס בשעות בין הערביים, בחשיכה או בלילה. {{ח:תת|(ד)}} מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל ציוד נוסף כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} סכין רב־שימושית אחת – סכין בעלת להב קבוע או מתקפל, באורך מזערי של 7 ס״מ ובעובי מזערי של 0.25 ס״מ; כאשר הלהב מתקפל, תצויד הסכין במנגנון הנועל את הלהב במצב פתוח, כך שנדרש קיפול ידני של הלהב; בסכין בעלת להב קבוע, יאובטח הלהב בתוך נדן העשוי כולו חומר בעל עמידות גבוהה לשיתוך (קורוזיה) או לריקבון במגע עם מים מלוחים; הנדן יתוכנן כך שקצות הסכין לא יוכלו לחדור דרכו באופן לא מכוון; לסכין ולנדן לא יהיו קצוות חדים העשויים לפגוע באנשים על סירת ההצלה; {{ח:תתת|(2)}} ערכה אחת לתיקון סירת ההצלה – ערכת תיקון בעלת שתי מדבקות בגדלים שונים לפחות; ניתן לעשות שימוש באמצעים מתאימים אחרים לאטימת חורים קטנים וגדולים בתנאי רטיבות; {{ח:תתת|(3)}} מלקחת (פלייר) אחת – מלקחת בעלת קצוות קהים; {{ח:תתת|(4)}} אמצעי ריקון אחד – מכל בנפח של ליטר אחד לפחות או מיתקן אוטומטי לריקון מים מסירת ההצלה; {{ח:תתת|(5)}} זוג אחד של מספריים קהים – מספריים המתאימים לטיפול במקרים רפואיים ולשימושים נוספים; {{ח:תתת|(6)}} פנס מאושר עמיד למים המתאים לתאורה ולאיתות – פנס אחד הכולל 2 סוללות בגודל D או סוללות שוות ערך לפחות, וכן סוללות ונורה חלופיים; {{ח:תתת|(7)}} משאבת ניפוח; {{ח:תתת|(8)}} מסמן צבע. {{ח:סעיף*|4|תכולה מורחבת של ערכת הישרדות|עוגן=תוספת 7 פרט 4}} {{ח:ת}} מחזיק רישיון יוודא כי ערכת הישרדות המיועדת לנסיבות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 2|בפרט 2(ג)}} תכלול, נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 3|בפרט 3}}, גם את הציוד הזה: {{ח:תת|(1)}} מי שתייה בכמות מזערית של 900 סמ״ק, המתאימים לטיפול בפצעים או במקרי חולי; {{ח:תת|(2)}} שני מכלי אחסון למים בקיבולת של 1.5 ליטר, המתאימים לאיסוף, אחסון וחלוקה יעילים של מי גשם או מים מותפלים; {{ח:תת|(3)}} ציוד להתפלת מי ים, בכמות מזערית של 2 ליטר לאדם ליום; {{ח:תת|(4)}} אמצעים להגנה או להקלה מפני מחלת ים, בכמות של אחד לאדם; {{ח:תת|(5)}} אמצעי שידור וקליטת אותות רדיו אחד, המסוגל לספק תקשורת קולית עם צוות חילוץ קרקעי או מוטס; {{ח:תת|(6)}} אמצעי להגנה תרמית, לשמירה על חום הגוף של הנוסעים והצוות; {{ח:תת|(7)}} מזון חירום המספיק ליומיים והמספק אלף קלוריות ליום לפחות לכל אדם. {{ח:קטע2|תוספת 8|התוספת השמינית|תיקון: תשפ״א־2}} {{ח:קטע3||תקשורת רדיו–טלפון בשפה העברית בין כלי טיס ליחידת נת״א}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26א|תקנה 26א}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 8 פרט 1}} {{ח:ת}} '''לעניין מספרים יחולו ההוראות להלן:''' {{ח:תת|(1)}} מספרים ידווחו כמפורט להלן למעט אם יש {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת זו}} הוראה מיוחדת לגביהם: {{ח:תתת|(א)}} הספרה 1 תבוטא בלשון זכר והספרות 2 עד 9 יבוטאו בלשון נקבה; {{ח:תתת|(ב)}} המספרים 10 עד 99 יבוטאו בהקשרים המפורטים להלן כך: {{ח:תתתת|(1)}} לתיאור מרחק וגובה – בלשון זכר (כגון: מטר, ק״מ, רגל, מייל) לדוגמה ”אחד עשר ק״מ“ או ”אחד עשר אלף רגל“; {{ח:תתתת|(2)}} לתיאור מהירות – בלשון זכר (כגון: קשר, קמ״ש, רגל בדקה); {{ח:תתתת|(3)}} לתיאור משקל ונפח – בלשון זכר (כגון: ק״ג, טון, ליברה, ליטר); {{ח:תתתת|(4)}} לתיאור זמן – בלשון נקבה (כגון: שניות, דקות ושעות), לדוגמה ”עשר דקות“; {{ח:תתתת|(5)}} לתיאור מעלות חום – בלשון נקבה, לדוגמה ”עשר מעלות“; {{ח:תתת|(ג)}} בנסמך למילה ”מאות“, הספרות האמורות בפרט משנה (א) יבוטאו בלשון נקבה, לדוגמה ”תשע מאות“, למעט ”מאה“ ו”מאתיים“; {{ח:תתת|(ד)}} בנסמך למילה ”אלפים“, הספרות האמורות בפרט משנה (א) יבוטאו בלשון זכר, לדוגמה ”תשעת אלפים“, למעט ”אלף“ ו”אלפיים“; {{ח:תת|(2)}} בשידור מספרים כאמור בפרט משנה (1)(ב) – יש לציין תמיד את יחידת המדידה; {{ח:תת|(3)}} בשידור מספר – תשודר כל ספרה בנפרד, לדוגמה: 13 ישודר כך: אחד שלוש, למעט – {{ח:תתת|(א)}} במקרה שהמספר הוא כפולה של אלף – השידור יהיה ספרת האלפים ואחריה המילה ”אלפים“, לדוגמה: 1,000 – אלף, 4,000 – ארבעת אלפים; {{ח:תתת|(ב)}} בשידור גובה, דיווח בסיס ענן, ראות ו־RVR – במקרה שהם כפולה של מאה – השידור יהיה ספרת האלפים ואחריה המילה ”אלפים“, לאחר מכן ספרת המאות ואחריה המילה ”מאות“, לדוגמה: 800 – שמונה מאות, 3,400 – שלושת אלפים ארבע מאות (ולא שלושים וארבע מאות); {{ח:תתת|(ג)}} בשידור כיוון יחסי, במונחים של שעון בן 12 שעות, המספרים בעלי שתי ספרות ישודרו בשם המספר ולא כל ספרה בנפרד, לדוגמה: 10 – עשר; 11 – אחת עשרה; 12 – שתים עשרה; {{ח:תת|(4)}} המילה ”נקודה“ תשודר כדי לציין נקודה עשרונית במספר; אין להתחיל שידור ספרות במילה ”נקודה“ בלי לציין ”אפס“ תחילה; אין להשתמש במילה ”פסיק“ במקום המילה ”נקודה“, לדוגמה: 143.3 ישודר כך: אחד ארבע שלוש נקודה שלוש; {{ח:תת|(5)}} המספרים הסידוריים ראשון, שני, שלישי וכד׳ אינם בשימוש בכללי דיבור אחיד בקשר (פרזיולוגיה) בשפה העברית, ובמקומם ישודר תמיד ”מספר אחד“ במקום ראשון, ”מספר שתיים“ במקום שני וכן הלאה. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 8 פרט 2}} {{ח:ת}} '''לעניין דיווח זמן יחולו ההוראות שלהלן:''' {{ח:תת|(1)}} בשידור של זמני התרחשות או מעבר נקודת דיווח וזמני הגעה משוערים, שמתרחשים, שהתרחשו, או שצפויים להתרחש בשעת הדיווח, מספיק לשדר רק את הדקות של השעה, ואולם אם יש חשש לאי־הבנה, יש לשדר את כל ארבע ספרות השעה והדקות לפי שיטת ספירת 24 שעות ביממה, לדוגמה: לגבי השעה 08:12 – אין לשדר ”בשעה שמונה ושתים עשרה דקות“, אלא יש לומר ”אפס שמונה אחת שתיים“ או רק ”אחת שתיים“; {{ח:תת|(2)}} במענה לשאלות שעניינן בירור זמן, לדוגמה: ”בעוד כמה זמן?“ או ”לפני כמה זמן?“, התשובה תיפתח במילה ”בעוד“ או ”לפני“ ותסתיים במילה ”דקות“, לדוגמה: ”בעוד שש עשרה דקות“; או ”לפני ארבע דקות“; {{ח:תת|(3)}} השעה 00:00 מבטאת תחילתו של יום. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 8 פרט 3}} {{ח:ת}} '''לעניין אותות קריאה יחולו ההוראות שלהלן:''' {{ח:תת|(1)}} שידור מספרים יהיה לפי הכללים {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 1|בפרט 1}}; {{ח:תת|(2)}} האיות הפונטי של אותיות רישום כלי הטיס יהיה לפי האמור {{ח:חיצוני|https://www.icao.int/Meetings/anconf12/Document%20Archive/AN10_V2_cons%5B1%5D.pdf|בנספח 10 לאמנה}}; {{ח:תת|(3)}} ספרות המופיעות באותיות הרישום יבוטאו בעברית, לדוגמה: 4XALI, ישודר ”ארבע אקסריי אלפא לימה אינדיה“; {{ח:תת|(4)}} בעת הקמת קשר ראשון, יש להשתמש באות הקריאה המלא של שתי התחנות – כלי הטיס ויחידת הנת״א; לאחר שהוקם קשר משביע רצון ואין חשש שתיגרם אי־הבנה, תחנת הקרקע רשאית להשתמש באות קריאה מקוצר הן ביחס לתחנה והן ביחס לכלי הטיס, כמפורט בפרטי משנה (5) ו־(6); הטייס רשאי לקצר את אותות הקריאה רק לאחר שקיצור כזה נעשה תחילה בידי תחנת הקרקע; אם מתברר למפקח על תנועה אווירית או לטייס שהקשר לא ברור דיו, קיימים אי־הבנה, הפרעות או קשיי שמיעה – אין להשתמש בקיצורים; {{ח:תת|(5)}} אות קריאה מקוצר לתחנה ייצג את שם שדה התעופה או השירות, לדוגמה: ”גישה“ או ”מגדל“ או ”עין־שמר“; {{ח:תת|(6)}} אות קריאה מקוצר לכלי טיס יהיה באחת מן הצורות האלה: {{ח:תתת|(א)}} במקום ”4XDZD“ – ניתן לשדר ”דלתא זולו דלתא“ – לכלי טיס ברישום ישראלי בלבד; {{ח:תתת|(ב)}} במקום ”אצטק 4XXYZ“ – ניתן לשדר ”אצטק ינקי זולו“; {{ח:תת|(7)}} בתכנית הטיסה של טיסות כאמור בטור א׳ שבטבלה שלהלן הוקצה הביטוי הייחודי האמור בטור ב׳ שלצדו וכן לביטוי כאמור יתלווה מספר הטייס או מספר כלי הטיס או מספר הטיסה וכן רישום כלי הטיס: {{ח:תת}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטיסה או הפעילות</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הביטוי הייחודי</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>לטיסת כיול עזרי ניווט</td><td>כיול</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>לטיסה רפואית</td><td>טיסת אמבולנס או חץ אדום</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>לטיסה בדרך לכיבוי שריפה או מילוי חומר המיועד לכיבוי שריפות</td><td>כיבוי או חץ כתום</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>לכלי טיס הגורר דגל או כרזה</td><td>גורר</td></tr> <tr><td>(5)</td><td>לפעילות משטרתית</td><td>משטרה או חץ כחול</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>לטיסה של אדם חשוב מאוד</td><td>VIP – וי איי פי</td></tr> </table> {{ח:תת|(8)}} טייס לא ישנה בשעת טיסה את אות הקריאה שלו; במקרים שלדעת יחידת הנת״א, המנהלת את התנועה, עלולה להיווצר אי־הבנה או טעות מאותות קריאה דומים, מפקח על תנועה אווירית יורה לכלי טיס לשנות זמנית את אות הקריאה שלו ולהגדיר לו אות קריאה זמני חדש; שימוש באות הקריאה הזמני יסתיים עם מעבר קשר ליחידת נת״א אחרת; {{ח:תת|(9)}} אות הקריאה של הטיסה, למעט בקריאה ראשונה, ייאמר לפני שידור הוראה, בקשה או הודעה. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 8 פרט 4}} {{ח:ת}} '''לעניין קריאה ראשונה יחולו ההוראות שלהלן:''' {{ח:תת|(1)}} בקריאה ראשונה של כלי טיס הטייס ישדר באופן ובסדר האלה את המפורט להלן: אות הקריאה המלא של התחנה שלה קוראים; אות הקריאה המלא של התחנה הקוראת; מיקום וגובה (אם באוויר); אות ATIS ‏(AUTOMATIC TERMINAL INFORMATION SERVICE) עדכנית; ומהות הבקשה. לדוגמה: מגדל ראש פינה, 4XALI, בעמדה 7, INFORMATION G, מבקש התנעה; {{ח:תת|(2)}} קריאה ראשונה של טייס מתלמד, בטיסת יחיד, תלווה במילה ”סולו“ אחרי אות הקריאה כאמור בפרט משנה (1). {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 8 פרט 5}} {{ח:ת}} '''לעניין בדיקת קשר יחולו ההוראות שלהלן:''' {{ח:תת|(1)}} המבקש לבצע בדיקת קשר בין יחידת הנת״א לבין כלי הטיס יבצעה באופן ובסדר כלהלן: {{ח:תתת|(א)}} אות הקריאה של הגורם שעמו מתבצעת הבדיקה; {{ח:תתת|(ב)}} אות הקריאה של הגורם הבודק; {{ח:תתת|(ג)}} הביטוי ”בדיקת קשר“; {{ח:תתת|(ד)}} המילה ”על“ והתדר שנבדק; {{ח:תת|(2)}} הגורם המשיב יציין את הספרה התואמת את איכות הקליטה, לפי המפורט להלן (לפי הצורך ניתן להוסיף הסבר לבחירת הדירוג): {{ח:תתת|(א)}} 1 – לא ניתן לקלוט דבר; {{ח:תתת|(ב)}} 2 – קליטה מקוטעת לסירוגין; {{ח:תתת|(ג)}} 3 – קליטה אפשרית אך קשה; {{ח:תתת|(ד)}} 4 – קליטה טובה; {{ח:תתת|(ה)}} 5 – קליטה טובה מאוד או רם וברור. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 8 פרט 6}} {{ח:ת}} '''לעניין מרשה טיסה (ATC Clearance) יחולו ההוראות שלהלן:''' {{ח:תת|(1)}} תוכן מרשה טיסה יכול להיות מפורט בתיאור מסלול הטיסה והגבהים בנקודות מסוימות או מתומצת לכינויו של נוהל מסוים לדוגמה: ”SID1“ ‏(STANDARD INSTRUMENT DEPARTURE); אות קריאה רשאי ל [יעד], ”דרך [פירוט נתיב]“ או ”דרך [שם ה־SID]“ או ”לפי תכנית הטיסה“; טפס ל [גובה], SQUAWK [קוד]; {{ח:תת|(2)}} מפקח על תנועה אווירית יעביר את מרשה הטיסה בקצב דיבור מואט ובצורה ברורה, בידיעה שהטייס אמור לרשום את הפרטים תוך כדי שמיעתם; בדרך זו ניתן לחסוך בבקשות של ”אמור שנית“; {{ח:תת|(3)}} יחידת הנת״א תעביר מרשה טיסה לטייס ככל האפשר לפני הסעה; {{ח:תת|(4)}} מרשה טיסה אינו הרשאה להמריא או להיכנס למסלול בשימוש; {{ח:תת|(5)}} הטייס ישדר בחזרה את מרשה הטיסה במלואו; אות הקריאה יצוין תמיד בסוף המשפט; {{ח:תת|(6)}} הטייס חייב לשדר בחזרה (READBACK) את ההודעות המפורטות להלן במלואן: {{ח:תתת|(א)}} הוראות הסעה למסלול, עצירה לפני מסלול, כניסה למסלול, פינוי מסלול, חציית מסלול, נחיתה, המראה, הליכה סביב, הסעה, הסעה בחזרה או עצירה; {{ח:תתת|(ב)}} מסלול בשימוש; {{ח:תתת|(ג)}} הוראות לגבי גובה; {{ח:תתת|(ד)}} הוראות לגבי כיוון טיסה או רדיאל; {{ח:תתת|(ה)}} הוראות לגבי מהירות; {{ח:תתת|(ו)}} מרשה לנתיב אוויר, לפרוזדור אוויר, לאזור אימונים ולמרחב אווירי מוגדר אחר; {{ח:תתת|(ז)}} מרשה לגישה; {{ח:תתת|(ח)}} שיעור טיפוס או הנמכה, או הוראת הגבלת טיפוס או הנמכה; {{ח:תתת|(ט)}} HOLDING/”360“ (ORBIT)‎; {{ח:תתת|(י)}} הוראות הפעלת טרנספונדר; {{ח:תתת|(יא)}} כיול מד־גובה; {{ח:תתת|(יב)}} דיווחי נתוני תחנת מוצא כיוון (DF); {{ח:תתת|(יג)}} שינויי תדרים; {{ח:תת|(7)}} המילים ”רות“, ”יבוצע“, ”רוג׳ר“, ”WILCO“ לא ישמשו כ־READBACK; {{ח:תת|(8)}} אם משהו בהודעות מפקח על תנועה אווירית אינו ברור די צורכו לטייס, עליו לבקש מהמפקח לומר שנית; {{ח:תת|(9)}} לאחר קבלת READBACK נכון, מפקח על תנועה אווירית יאשר לכלי הטיס ”חזרת נכון“ או ”READBACK נכון“; אם נתון, אחד או יותר, ב־READBACK של מרשה הטיסה או הוראה לכלי הטיס, אינו נכון, המפקח ישדר את המילה ”שלילי“, ואחריה את הנתון הנכון; {{ח:תת|(10)}} מרשה טיסה מסוג אחר שאינו מנוי בפרטי משנה (6)(א) עד (יג) לעיל, ישודר בחזרה על ידי הטייס בצורה שתבהיר שהובן במלואו ושיבוצע הלכה למעשה; {{ח:תת|(11)}} בכל זמן שטייס מוצא שאינו יכול למלא את תנאי מרשה הטיסה או ההוראה, יודיע מיד למפקח על תנועה אווירית על ידי שימוש במילים ”לא מסוגל“ בתוספת הסיבה לאי־יכולתו למלא את התנאים כאמור; {{ח:תת|(12)}} המילה ”להמריא“ תהיה בשימוש רק אם כלי טיס יורשה לבצע המראה; בכל מקרה אחר – יבוצע שימוש במילה ”עזיבה“. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 8 פרט 7}} {{ח:ת}} '''לעניין העברת קשר יחולו ההוראות שלהלן:''' {{ח:תת|(1)}} מפקח על תנועה אווירית המעביר כלי טיס לאחריותה של יחידת פיקוח טיסה אחרת, יפרט בשידור את התדר של אותה היחידה; {{ח:תת|(2)}} היה וכלי הטיס לא קיבל הודעת העברה כאמור בפרט משנה (1) – עליו לבקש אישור מהמפקח על תנועה אווירית לעזוב את התדר הנוכחי ולעבור לתדר הבא, לקבל אישור מהמפקח, ורק אז לעבור תדר; {{ח:תת|(3)}} מפקח על תנועה אווירית רשאי לתת הוראה לכלי הטיס ”להמתין“ על התדר הנוכחי עד לקבלת הודעה נוספת, ויחד עם זאת ”להאזין“ על תדר שני שעליו משודרות הודעות שעשויות לעניין אותו. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 8 פרט 8}} {{ח:ת}} '''לעניין ביטויים ומשמעותם יחולו ההוראות שלהלן:''' {{ח:תת|(1)}} בנספחים {{ח:פנימי|תוספת 8|לתוספת זו}} המסומן בסוגריים עגולים (&emsp;) בעברית הוא ביטוי אפשרי; הרשום בסוגריים מרובעים [&emsp;] בעברית מסמן שיש להשלים את הנתון או הנושא או יחידת המדידה או שם נקודה וכדומה; ביטויים שאינם נכללים בטבלאות אלה יישארו כבמקור בשפה האנגלית, לדוגמה: FIX, HEAVY, WAKE-TURBULENCE, READBACK, BREAK, TRANSITION ALTITUDE, TRANSITION LEVEL, QNH, FLIGHT-LEVEL, AVOIDING ACTION, FINAL, BACKTRACK RVR, VMC, IMC, BRAKING ACTION, ATIS, METAR, LOCAL, FEW/<wbr>SCATTERED/<wbr>BROKEN/<wbr>OVERCAST, MAYDAY, PAN-PAN, SQUAWK, TRANSPONDER, MODE-C, IDENT, FOLLOW-ME, PUSH BACK HOLDING; {{ח:תת|(2)}} מילים וביטויים באנגלית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח א|בטור ב׳ בנספח א׳ לתוספת זו}} שמשמעותם כמפורט לצדם {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח א|בטור ג׳}}, ידווחו בעברית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח א|בטור א׳}}. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 8 פרט 9}} {{ח:ת}} '''הוראות כלליות:''' {{ח:תת|(1)}} הבהרות: {{ח:תתת|(א)}} אם מתקיימות נסיבות שאינן מנויות {{ח:פנימי|תוספת 8|בפרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}}}} – יש לבחור בניסוח שעל פי שיקול דעתו של הטייס או המפקח על תנועה אווירית, לפי העניין, יהיה ניסוח ברור ככל האפשר; {{ח:תתת|(ב)}} אין בדוגמאות המובאות {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת זו}} כדי לגרוע מהחובה להשתמש באות קריאה; {{ח:תתת|(ג)}} כוכבית * – משמעה שידור טיס; {{ח:תת|(2)}} דיווח נסיבות וניסוח – כללי – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ב|בנספח ב׳ לתוספת זו}}; {{ח:תת|(3)}} דיווח נסיבות וניסוח – פיקוח שדה – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ג|בנספח ג׳ לתוספת זו}}; {{ח:תת|(4)}} דיווח נסיבות וניסוח – פיקוח גישה – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ד|בנספח ד׳ לתוספת זו}}; {{ח:תת|(5)}} דיווח נסיבות וניסוח – פיקוח מכ״מ – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ה|בנספח ה׳ לתוספת זו}}; {{ח:תת|(6)}} דיווח נסיבות וניסוח – גרירה – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ו|בנספח ו׳ לתוספת זו}}. {{ח:קטע3|תוספת 8 נספח א|נספח א׳ לתוספת השמינית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 8|פרט 8(2)}} – טבלת מונחים בתרגום מעברית לאנגלית)}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: fit-content;"> <tr><th style="width: 200px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הביטוי</th><th style="width: 200px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקור</th><th style="width: 200px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} המשמעות</th></tr> <tr><td>אומר שנית</td><td>I say again</td><td>אני חוזר שנית על השידור</td></tr> <tr><td>אות קריאה</td><td>Call sign</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>איך שומע?</td><td>How do you read</td><td>איך נשמע השידור?</td></tr> <tr><td>אין רוח</td><td>Wind calm</td><td>רוח בעוצמה נמוכה מ־1 קשר</td></tr> <tr><td>אלחוט–דיבור</td><td>Radiotelephony</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>אמור שנית</td><td>Say again</td><td>חזור על שידורך האחרון</td></tr> <tr><td>בטל</td><td>Cancel</td><td>–</td></tr> <tr><td>גובה (QNH)</td><td>Altitude (QNH)‎</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>גובה מעל פני השטח (מעפ״ש)</td><td>Height (QFE)‎</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>גישה</td><td>Approach</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>גישת ראייה</td><td>Visual Approach</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>דבר לאט</td><td>Speak slower</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>דווח</td><td>Report</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>האזן</td><td>Monitor</td><td>האזן ל. . . . (תחנה) ותדר . . . .</td></tr> <tr><td>הדף מנוע</td><td>Jet Blast</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>הודעה</td><td>Message</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>המשך</td><td>Proceed/Continue</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>המתן/מיד</td><td>Stand-by</td><td>חכה ואני אקרא לך</td></tr> <tr><td>הנמך</td><td>Descend</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>הסעה/תסיע ריחוף</td><td>Air taxi</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>הקפה</td><td>Circuit</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>התעלם</td><td>Disregard</td><td>בטל את התשדורת האחרונה</td></tr> <tr><td>וודא או אשר</td><td>Confirm or Verify</td><td>בדוק או אשר נתונים (כיוון/גובה/גלגלים/קוד וכו׳)</td></tr> <tr><td>זיהוי</td><td>Identification</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>זמן מקומי</td><td>Local time</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>חיובי</td><td>Affirm</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>טפס</td><td>Climb</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>יבוצע</td><td>Wilco</td><td>אני מבצע את הבקשה</td></tr> <tr><td>כיוון</td><td>Heading</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>כל המטוסים</td><td>Attention All A/C</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>כללי טיסת מכשירים (כט״מ)</td><td>IFR</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>כללי טיסת ראיה (כט״ר)</td><td>VFR</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>לא מסוגל</td><td>Unable</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>לגעת או Touch & Go</td><td>Touch & Go</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>מאושר</td><td>Approved</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>מבקש</td><td>Request</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>מודיעין טיס</td><td>AIS</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>מול</td><td>Abeam</td><td>בניצב לנקודת הדיווח או ב־90 מעלות לנקודת הדיווח</td></tr> <tr><td>מים על המסלול</td><td>Standing Water</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>מרשה</td><td>ATC Clearance</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>משבים</td><td>Gusts</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>נכון</td><td>Correct</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>נקודת דיווח</td><td>Reporting Point</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>נתיב</td><td>Route</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>עבור ל...</td><td>Contact</td><td>עבור לקשר עם . . . . (תחנה) ותדר . . . .</td></tr> <tr><td>עובר ל...</td><td>Changing to</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>עורק (ערוץ קשר)</td><td>Channel</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>עזיבה</td><td>Departure</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>עזיבת ראייה</td><td>Visual Departure</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>(צלע) עם הרוח</td><td>Downwind leg</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>פנה</td><td>Turn</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>פניית נוהל</td><td>Procedure turn</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ציר מסלול</td><td>Runway Heading</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>(צלע) בסיס</td><td>Base leg</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>צלע מתה</td><td>Upwind leg</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>(צלע) צולבת</td><td>Crosswind leg</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>קשרים</td><td>Knots</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>רוח משתנית קלה</td><td>Wind variable 2 KT.‎</td><td>רוח בעוצמה 1 עד 2 קשרים</td></tr> <tr><td>רוח XXX‏, YYY קשרים</td><td>Wind xxx deg, yyy KT.‎</td><td>רוח בעוצמה 3 קשרים או יותר</td></tr> <tr><td>רוח ZZZ‏, 10 קשרים, משתנית בין כיוון XXX ל־YYY מעלות</td><td>Wind zzz deg. 10KT variable between, xxx and yyy deg.‎</td><td>כאשר הרוח 3 קשרים או יותר בין כיוונים</td></tr> <tr><td>רות</td><td>Roger</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>רטוב</td><td>Wet</td><td>המסלול</td></tr> <tr><td>רשאי</td><td>Cleared</td><td>רשאי להמשיך על פי התנאים שניתנו, ארבע אפשרויות בלבד: להמראה; לנחיתה; לגישה; ומרשה טיסה.</td></tr> <tr><td>שידור עיוור</td><td>Blind Transmission</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>שלילי</td><td>Negative</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>שמור</td><td>Maintain</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>תדר</td><td>Frequency</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>תיקון (מתקן)</td><td>Correction</td><td>נעשתה שגיאה, הנוסח הנכון הוא . . . .</td></tr> <tr><td>תן זכות קדימה</td><td>Give-Way</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>(מידע) תנועה</td><td>Traffic (info)‎</td><td>מידע על תנועה</td></tr> <tr><td>360°</td><td>Orbit</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ב|נספח ב׳ לתוספת השמינית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(2)}} – נסיבות וניסוח – כללי)}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: fit-content;"> <tr><th style="width: 200px">הנסיבות</th><th style="width: 400px">הביטויים האפשריים בנסיבות</th></tr> <tr><td>לדרוש ביצוע בזמן במקום מסוים</td><td> {{ח:תת|(1)}} מיידית, {{ח:תת|(2)}} לאחר מעבר . . . . [FIX], {{ח:תת|(3)}} בזמן . . . . {{ח:תת|(4)}} כשתהיה מוכן </td></tr> <tr><td>כינויי גבהים</td><td> {{ח:תת|(1)}} FLIGHT LEVEL . . . ., או: {{ח:תת|(2)}} גובה. . . . רגל. </td></tr> <tr><td>גובה, דיווח גובה ושיעורי טיפוס והנמכה; ביטול הגבלת גובה או מהירות</td><td> {{ח:תת|(1)}} שמור . . . . רגל {{ח:תת|(2)}} גובה מזערי/גובה מרבי . . . . רגל {{ח:תת|(3)}} שמור . . . . רגל ל/עד . . . . {{ח:תת|(4)}} תחצה . . . . [FIX] {{ח:תתת|(א)}} ב. . . . רגל {{ח:תתת|(ב)}} מתחת/מעל . . . . {{ח:תתת|(ג)}} מזערי/מרבי . . . . {{ח:תת|(5)}} דווח אם מסוגל לחצות . . . . [FIX] בגובה . . . . {{ח:תת|(6)}} טפס/הנמך עכשיו ל. . . . רגל {{ח:תת|(7)}} טפס/הנמך: {{ח:תתת|(א)}} ל. . . . רגל {{ח:תתת|(ב)}} כדי להגיע/לחצות ל. . . . רגל, בזמן . . . ./נקודה . . . ., {{ח:תתת|(ג)}} ב. . . . . . . רגל בדקה, {{ח:תתת|(ד)}} בלא פחות/יותר מ. . . . . . . . . . רגל לדקה. {{ח:תתת|(ה)}} מיידית . . . . {{ח:תתת|(ו)}} בזמנך. . . . {{ח:תתת|(ז)}} לאחר מעבר . . . . [FIX] {{ח:תתת|(ח)}} . . . . דרך שם ה־SID/STAR {{ח:תת|(8)}} זרז טיפוס או הנמכה עד לגובה [. . . .] {{ח:תת|(9)}} צפה להנמכה/טיפוס בזמן/מקום. . . . {{ח:תת|(10)}} דווח {{ח:תתת|(א)}} גובה, ולא: ”וודא שומר גובה . . . .“ {{ח:תתת|(ב)}} גובה שאושר לך {{ח:תתת|(ג)}} עוזב גובה . . . . {{ח:תתת|(ד)}} שומר גובה . . . . {{ח:תתת|(ה)}} חוצה גובה . . . . {{ח:ת}} (11)* מבקש גובה . . . . {{ח:ת}} (12)* מבקש (המשך) הנמכה או טיפוס {{ח:ת}} (13)* מוכן להנמכה או טיפוס {{ח:תת|(14)}} טפס דרך [שם ה־SID] לגובה . . . ., הגבלת גובה/מהירות מבוטלת {{ח:תת|(15)}} הנמך דרך [שם ה־STAR] לגובה . . . ., הגבלת גובה/מהירות מבוטלת </td></tr> <tr><td>שמירת הפרדה עצמית</td><td>שמור על הפרדה עצמית ב־VMC [מגובה . . . . ועד לגובה . . . .]</td></tr> <tr><td>העברת פיקוח</td><td> {{ח:תת|(1)}} עבור ל. . . . תדר . . . . {{ח:תת|(2)}} מעל / ב / בהגיעך ל. . . . עבור ל. . . . תדר . . . . {{ח:תת|(3)}} כשתהיה מוכן עבור ל. . . . תדר . . . . {{ח:ת}} (4)* עובר ל. . . . תדר . . . . {{ח:תת|(5)}} האזן ל. . . . תדר . . . . {{ח:תת|(6)}} הישאר על התדר שלי והאזן ל. . . . תדר . . . . {{ח:ת}} (7)* מאזין ל. . . . {{ח:ת}} (8)* מבקש לעבור ל. . . . {{ח:תת|(9)}} אם אין קשר חזור לערוץ שלי </td></tr> <tr><td>שינוי אות קריאה</td><td> {{ח:תת|(1)}} שנה אות קריאה ל. . . . {{ח:תת|(2)}} חזור לאות הקריאה . . . . </td></tr> <tr><td>מידע על תנועה</td><td> {{ח:תת|(1)}} תנועה ... [לא מזוהה/נגדית/מקבילה/ משיגה/<wbr>מתכנסת/<wbr>חוצה מימין/חוצה משמאל/איטית/מהירה]; {{ח:תת}} בשעה (רק בסביבת מכ״מ) ... {{ח:תת}} במרחק . . . . (מייל) {{ח:תת}} גובה ... (לא ידוע/מנמיכה/מטפסת) {{ח:תת}} סוג מטוס . . . . {{ח:תת|(2)}} התנועה אינה רלוונטית יותר/נקי מתנועה {{ח:תת|(3)}} לא ידוע על תנועה </td></tr> <tr><td>* אישור מידע על התנועה</td><td> {{ח:ת}} (1)* מחפש {{ח:ת}} (2)* קשר עין עם התנועה {{ח:ת}} (3)* שלילי קשר עין </td></tr> <tr><td>תנאי מזג אוויר</td><td> {{ח:תת|(1)}} רוח . . . . קשרים, {{ח:תת|(2)}} רוח . . . . קשרים, משבים . . . . קשרים {{ח:תת|(3)}} הרוח בגובה . . . . דווחה . . . . קשרים, בזמן . . . . (על ידי . . . .) {{ח:תת|(4)}} אין רוח [פחות מ־1 קשר] {{ח:תת|(5)}} רוח משתנית קלה [רוח בעוצמה 1 עד 2 קשרים] {{ח:תת|(6)}} רוח בין כוון XXX ל־YYY, קלה {{ח:תת|(7)}} רוח ZZZ‏ 10 קשרים, משתנית בין כיוון XXX ל־YYY {{ח:תת|(8)}} ראות . . . . מטר/ק״מ, {{ח:תת|(9)}} ראות בכיוון [צפון/צפון מזרח/<wbr>מזרח/<wbr>דרום מזרח/דרום/דרום מערב/<wbr>מערב/<wbr>צפון מערב], . . . . מטר/ק״מ </td></tr> <tr><td>דיווחים</td><td> {{ח:תת|(1)}} דווח . . . . שם הנקודה, {{ח:תת|(2)}} דווח . . . . DME מ. . . . שם ה־VOR, {{ח:תת|(3)}} דווח חוצה/מיוצב רדיאל . . . . מ/אל שם . . . . ה־VOR </td></tr> <tr><td>מידע על שדה התעופה</td><td> {{ח:תת|(1)}} מסלול/מסלול הסעה . . . . {{ח:תתת|(א)}} סגור {{ח:תתת|(ב)}} ”רטוב“/”מים עומדים“ {{ח:תתת|(ג)}} (סוג המשקע) [. . . . למשל: קרח / שלג / וכו׳] {{ח:תתת|(ד)}} עבודות בנייה/מכשול (במקום) </td></tr> <tr><td>שמישות מבצעית של עזרים (נווט ואחרים)</td><td> {{ח:תת|(1)}} PAPI/ALS/REIL/ וכו׳ מסלול . . . . לא שמיש {{ח:תת|(2)}} תאורת מסלול . . . . [פירוט אי־השמישות], {{ח:תת|(3)}} * מבקש להגביר/להחליש תאורת מסלול/גישה {{ח:תת|(4)}} VOR/<wbr>NDB/<wbr>DME/<wbr>ILS וכו׳ [פירוט אי־השמישות] </td></tr> <tr><td>‎[ORBIT] ”360“ HOLDING</td><td> {{ח:תת|(1)}} HOLDING ב. . . . [שם ה{{ח:הערה|־}}FIX] כמפורסם {{ח:תת|(2)}} HOLDING המתנה מעל . . . . [שם ה־FIX], כיוון כניסה . . . . / רדיאל . . . ., פניות ימניות/שמאליות, זמן בקטע יציאה . . . . דקות. {{ח:תת|(3)}} בצע 360° ימני/שמאלי, מעל/<wbr>צפונית/<wbr>דרומית . . . . [שם הנקודה] {{ח:תת|(4)}} זמן גישה צפוי . . . . {{ח:תת|(5)}} צפה למרשה ב. . . . {{ח:תת|(6)}} לא צפוי עיכוב {{ח:תת|(7)}} זמן גישה לא נקבע {{ח:תת|(8)}} עדכן זמן גישה צפוי ל. . . . </td></tr> <tr><td>מרשה, ראה גם {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 6|סעיף 6}}</td><td> {{ח:תת|(1)}} האם מוכן / דווח מוכן לרשום מרשה, {{ח:תת|(2)}} רשאי ל. . . . [שם היעד], דרך [שם ה־SID] / דרך [שם הנקודה] / לפי תכנית הטיסה / . . . . טפס לגובה . . . . הגבלות, TRANSPONDER . . . . {{ח:תת|(3)}} תחצה נקודה . . . . [שם] בגובה . . . . (או מעל/מתחת) {{ח:תת|(4)}} תחצה נקודה . . . . [שם] ב. . . . [זמן], {{ח:תת|(5)}} טוס ישירות ל. . . . [שם הנקודה] {{ח:תת|(6)}} במעבר נקודה/גובה, טוס ל. . . . [נקודה/רדיאל . . . ./מיקום] {{ח:תת|(7)}} שמור . . . . [גובה] ל. . . . [נקודה] {{ח:תת|(8)}} גובה/נתיב לא פנוי {{ח:תת|(9)}} דווח אם מסוגל לחצות . . . . [נקודה] ב. . . . [גובה/זמן] {{ח:תת|(10)}} שמור מהירות (מספר) {{ח:תת|(11)}} שנה מרשה . . . . (פרטים) {{ח:תת|(12)}} צפה למרשה ב. . . . [זמן] </td></tr> <tr><td>קשר</td><td> {{ח:תת|(1)}} איך שומע? {{ח:תת|(2)}} אמור/שדר שנית </td></tr> <tr><td>ביטול טיסה לפי כללי טיסת מכשירים [ביטול IFR]</td><td> {{ח:תת|(1)}} * אות קריאה מבטל טיסת IFR {{ח:תת|(2)}} טיסת IFR מבוטלת ב. . . . [זמן] </td></tr> <tr><td>חירום</td><td>האם אתה מכריז חירום?</td></tr> <tr><td>שידור הודעה כללית</td><td>שימו לב כל המטוסים . . . .</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ג|נספח ג׳ לתוספת השמינית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(3)}} – נסיבות וניסוח – פיקוח שדה)}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: fit-content;"> <tr><th style="width: 200px">הנסיבות</th><th style="width: 400px">הביטויים האפשריים בנסיבות</th></tr> <tr><td>הקלטת ATIS</td><td>שם התחנה . . . ., אות המידע . . . ., תוקף . . . ., מסלול נחיתה . . . ., סוג הגישה . . . ., מסלול להמראה . . . ., רוח . . . ., ראות . . . ., (RVR . . . .), עננות . . . ., טמפרטורה . . . ., נקודת טל . . . ., QNH . . . ., מידע נוסף . . . .</td></tr> <tr><td>העברת נתוני מזג אוויר</td><td>מסלול נחיתה/המראה . . . ., סוג הגישה . . . ., רוח . . . ., ראות . . . ., (RVR . . . .), עננות . . . ., טמפרטורה . . . ., נקודת טל . . . ., QNH . . . ., מידע נוסף . . . .</td></tr> <tr><td>בקשת התנעה, ראה {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|פרט 4 לתוספת זו}}</td><td>* אות קריאה . . . . של התחנה שלה קוראים, {{ש}} אות קריאה . . . . של התחנה הקוראת, {{ש}} עמדת חניה . . . . {{ש}} אות ATIS, {{ש}} מבקש התנעה</td></tr> <tr><td>אישור התנעה</td><td> {{ח:תת|(1)}} התנעה מאושרת, {{ח:תת|(2)}} התנעה לא מאושרת, סיבה . . . ., {{ח:תת|(3)}} התנעה מאושרת ב. . . . [זמן], {{ח:תת|(4)}} צפה לאישור התנעה ב. . . . [זמן], {{ח:תת|(5)}} צפה לעזיבה ב. . . . [זמן], התנעה לשיקולך </td></tr> <tr><td>PUSH-BACK</td><td> {{ח:ת}} (1)* אות קריאה . . . . . ., מיקום . . . ., מבקש push-back {{ח:תת|(2)}} push-back מאושר, לעמדה . . . . {{ח:תת|(3)}} המתן, {{ח:תת|(4)}} push-back מאושר בזמנך, {{ח:תת|(5)}} צפה ל־push-back ב. . . . [זמן] עיכוב בגלל . . . . </td></tr> <tr><td>הוראות הסעה כלליות</td><td> {{ח:תת|(1)}} תסיע ישר קדימה {{ח:תת|(2)}} תן זכות קדימה [תנועה], {{ח:תת|(3)}} תסיע אחרי . . . . [תיאור המטוס/הרכב/FOLLOW-ME], {{ח:תת|(4)}} תסיע בזהירות, {{ח:תת|(5)}} זרז הסעה (סיבה), {{ח:תת|(6)}} האט הסעה (סיבה), {{ח:תת|(7)}} תחצה מסלול . . . ., (דווח פנוי) {{ח:תת|(8)}} חכה במקום {{ח:תת|(9)}} הפחת כוח (סיבה), {{ח:תת|(10)}} למסוק בלא גלגלים: תסיע בריחוף </td></tr> <tr><td>עצירה</td><td> {{ח:תת|(1)}} עצור. {{ח:תת|(2)}} עצור במקום! {{ח:תת|(3)}} עצור . . . . [כיוון] מ. . . . [מיקום], {{ח:תת|(4)}} עצור לפני . . . . [מסלול/צומת/נקודה/וכו׳], </td></tr> <tr><td>הסעה לעזיבה</td><td> {{ח:ת}} (1)* אות קריאה . . . ., עמדת התנעה/חניה . . . ., מבקש הסעה {{ח:תת|(2)}} תסיע לעמדת המתנה . . . . מסלול . . . ., דרך . . . . {{ח:תת|(3)}} פנה בראשון/בשני שמאלה/ימינה </td></tr> <tr><td>הכנה לעזיבה</td><td> {{ח:תת|(1)}} דווח מוכן לעזיבה, {{ח:תת|(2)}} האם אתה מוכן (לעזיבה)? {{ח:תת|(3)}} האם אתה מוכן לעזיבה מיידית? </td></tr> <tr><td>כניסה למסלול</td><td> {{ח:תת|(1)}} תתיישר מסלול . . . . [מספר], {{ח:תת|(2)}} תתיישר בלבד מסלול . . . . [מספר] {{ח:תת|(3)}} תתיישר מסלול . . . . והתכונן לעזיבה מיידית. </td></tr> <tr><td>המראה</td><td> {{ח:תת|(1)}} מסלול . . . . [מספר] רשאי להמריא, {{ח:תת|(2)}} תמריא מיד או פנה מסלול (. . . . לאן), סיבה . . . . {{ח:תת|(3)}} תמריא מיד או עצור לפני כניסה למסלול . . . ., {{ח:תת|(4)}} אחרי המראה שמור ציר או כיוון מסלול {{ח:תת|(5)}} אחרי המראה פנה ימינה או שמאלה [לכיוון . . . .] {{ח:תת|(6)}} למסוק: . . . . [שם הנקודה] רשאי להמריא </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(א)}} ביטול המראה של כלי טיס שטרם התחיל בריצת המראה {{ח:תת|(ב)}} ביטול המראה של כלי טיס שהתחיל בריצת המראה </td><td> {{ח:תת|(1)}} אות קריאה עצור. בטל המראה, אומר שנית בטל המראה (סיבה) {{ח:תת|(2)}} אות קריאה . . . . . . הפסק המראה! אות קריאה . . . . . . הפסק המראה! (סיבה) </td></tr> <tr><td>הקפה</td><td> {{ח:תת|(1)}} תצטרף ל... [צלע בהקפה] ימנית/שמאלית, מסלול ... גובה ... {{ח:תת|(2)}} תצטרף להקפה ימנית/שמאלית, מסלול . . . . גובה ... {{ח:תת|(3)}} בצע גישה ישירה למסלול {{ח:תת|(4)}} מספר ... לפניך . . . . [סוג מטוס], ב. . . . [מיקום] {{ח:תת|(5)}} לפניך . . . . [סוג מטוס] שם לב ל־WAKE TURBULANCE {{ח:תת|(6)}} הקפה נמוכה מאושרת {{ח:תת|(7)}} תאריך/קצר את עם הרוח {{ח:תת|(8)}} בצע הקפה הדוקה {{ח:תת|(9)}} בצע הקפת סרק בגובה . . . . {{ח:תת|(10)}} בצע 360 ימינה/שמאלה </td></tr> <tr><td>נחיתה</td><td> {{ח:תת|(1)}} המשך בגישה {{ח:תת|(2)}} מסלול ... [מספר] רשאי לנחות {{ח:תת|(3)}} מסלול ... [מספר] רשאי TOUCH&GO/לגעת {{ח:תת|(4)}} בצע עצירה מלאה {{ח:תת|(5)}} מעבר נמוך מסלול . . . . [מספר] מאושר {{ח:תת|(6)}} למסוק: בצע גישה ישירה ל... [שם נקודה] {{ח:תת|(7)}} למסוק: . . . . [שם הנקודה] רשאי לנחות </td></tr> <tr><td>ביטול נחיתה</td><td>אות קריאה לך סביב! (הוראות)</td></tr> <tr><td>אחרי נחיתה</td><td> {{ח:תת|(1)}} פנה מסלול ב... [שם הפינוי] {{ח:תת|(2)}} פנה בסוף/ראשון/שני/ימינה/שמאלה {{ח:תת|(3)}} זרז פינוי ל. . . . {{ח:תת|(4)}} מאה שמונים מאושר {{ח:תת|(5)}} Back Track מאושר {{ח:תת|(6)}} דווח מסלול פנוי {{ח:תת|(7)}} תסיע לעמדת חנייה ... [שם/מספר] </td></tr> <tr><td>תקלת כן נסע</td><td> {{ח:תת|(1)}} כני נסע נראים מקופלים/בחוץ {{ח:תת|(2)}} כן נסע ימין/שמאל/אף – נראה מקופל/בחוץ </td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ד|נספח ד׳ לתוספת השמינית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(4)}} – נסיבות וניסוח – פיקוח גישה)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: fit-content;"> <tr><th style="width: 200px">הנסיבות</th><th style="width: 400px">הביטויים האפשריים בנסיבות</th></tr> <tr><td>מתן מרשה לגישה</td><td> {{ח:תת|(1)}} רשאי גישת [סוג הגישה] למסלול [. . . .], {{ח:תת|(2)}} רשאי גישה ישירה למסלול [. . . .], {{ח:תת|(3)}} רשאי גישת ראייה למסלול [. . . .], {{ח:תת|(4)}} רשאי גישת ראייה מסלול [. . . .], שמור הפרדה עצמית מ. . . . . . . [סוג מטוס ואם רלוונטי: קטגוריית W/T], מיקום, (שם לב ל־W/T) </td></tr> <tr><td>הוראות גישה</td><td> {{ח:תת|(1)}} דווח ב VMC, {{ח:תת|(2)}} דווח קשר עין עם מסלול . . . . [. . . .] {{ח:תת|(3)}} דווח קשר עין עם תאורת מסלול או תאורת גישה {{ח:תת|(4)}} דווח קשר עין עם תנועה, . . . . [סוג מטוס], ב. . . . [מיקום בהקפה] {{ח:תת|(5)}} האם אתה מכיר את נוהל הנמכה [שם]? {{ח:תת|(6)}} זמן גישה צפוי . . . . [שעה/דקות] </td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ה|נספח ה׳ לתוספת השמינית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(5)}} – נסיבות וניסוח – פיקוח מכ״מ)}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: fit-content;"> <tr><th style="width: 200px">הנסיבות</th><th style="width: 400px">הביטויים האפשריים בנסיבות</th></tr> <tr><td>זיהוי מכ״ם</td><td> {{ח:תת|(1)}} דווח כיוון {{ח:תת|(2)}} לזיהוי, פנה שמאלה או ימינה, לכיוון [. . . .] {{ח:תת|(3)}} IDENT/SQUAWK IDENT {{ח:תת|(4)}} הפעל/שנה TRANSPONDER ל. . . . [4 ספרות] {{ח:תת|(5)}} וודא TRANSPONDER‏ . . . . [4 ספרות] {{ח:תת|(6)}} וודא מוד C פועל {{ח:תת|(7)}} הפסק מוד C {{ח:תת|(8)}} מגע מכ״ם (מיקום) {{ח:תת|(9)}} אין מגע מכ״ם (סיבה) {{ח:תת|(10)}} מגע מכ״ם אבד (סיבה) </td></tr> <tr><td>דיווח מיקום</td><td> {{ח:תת|(1)}} הפסק דיווח מיקום [עד . . . .] {{ח:תת|(2)}} הדיווח הבא ב. . . . [נקודת דיווח] {{ח:תת|(3)}} דווח מיקום רק ב. . . . [מקום] {{ח:תת|(4)}} חזור לדיווח מיקום </td></tr> <tr><td>שירות והכוונת מכ״ם</td><td> {{ח:תת|(1)}} שמור/טוס כיוון . . . . [3 ספרות]/נוכחי [סיבה] {{ח:תת|(2)}} פנה (מיד) . . . . [מספר] מעלות ימינה/שמאלה, [סיבה] {{ח:תת|(3)}} פנה (מיד) ימינה/שמאלה לכיוון . . . . [סיבה] {{ח:תת|(4)}} עזוב . . . . [נקודה] בכיוון . . . . [שלוש ספרות]/בזמן . . . . {{ח:תת|(5)}} האם אתה מבקש וקטור? {{ח:תת|(6)}} * מבקש וקטורים {{ח:תת|(7)}} גובה מזערי להכוונת מכ״ם באזור הוא . . . . [רגל] {{ח:תת|(8)}} שירות מכ״ם הסתיים [סיבה] {{ח:תת|(9)}} (מיקום המטוס) חזור או המשך ניווט עצמי ל [. . . .] </td></tr> <tr><td>בקרת מהירות</td><td> {{ח:תת|(1)}} דווח מהירות {{ח:תת|(2{{ח:הערה|)}}}} שמור ... [מספר] קשר/מאך עד ... [נקודה] {{ח:תת|(3)}} שמור ... [מספר] קשר או פחות/יותר {{ח:תת|(4)}} שמור מהירות נוכחית {{ח:תת|(5)}} הגדל/הקטן מהירות ל... [מספר] קשר/מאך {{ח:תת|(6)}} הגדל/הקטן מהירות ב. . . . [מספר] קשר/מאך {{ח:תת|(7)}} חזור למהירות רגילה {{ח:תת|(8)}} האט למהירות מינימלית נקייה {{ח:תת|(9)}} האט למהירות גישה מינימלית {{ח:תת|(10)}} אין הגבלת מהירות </td></tr> <tr><td>גובה</td><td> {{ח:תת|(1)}} וודא מוד C פועל; {{ח:תת|(2)}} וודא QNH; {{ח:תת|(3)}} הפסק שידור מוד C, (מוד C מזייף) </td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ו|נספח ו׳ לתוספת השמינית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(6)}} – נסיבות וניסוח – גרירה)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: fit-content;"> <tr><th style="width: 200px">הנסיבות</th><th style="width: 400px">הביטויים האפשריים בנסיבות</th></tr> <tr><td>גרירה</td><td> {{ח:תת|(1)}} * אות הקריאה של הגורר [שם החברה/מספר] מבקש לגרור (סוג המטוס) מ. . . . ל. . . . . {{ח:תת|(2)}} אות קריאה, הגרירה מאושרת דרך [פירוט נתיב הגרירה] {{ח:תת|(3)}} אות קריאה, עצור במקום {{ח:תת|(4)}} עצור לפני . . . . [מסלול/צומת/נקודה/וכו׳] {{ח:תת|(5)}} אות קריאה, תמתין </td></tr> </table> {{ח:חתימות|י״ט באדר ב׳ התשמ״א (25 במרס 1981)}} * '''חיים לנדאו'''<br>שר התחבורה {{ח:סוגר}} {{ח:קטע3|לוחהשוואה|לוח השוואה בין תקנות הטיס (הפעלת כלי טיסה וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, לבין התקנות המקבילות של הפ.א.ר.*|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה־2, תש״ס־2}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוקטן|* הלוח אינו מהווה חלק מהתקנות אלא משמש אמצעי עזר בלבד.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] pamp1e9fxu3ms2xb1jayk8vgo6njo0p 0 401133 1415660 1296821 2022-07-28T06:37:41Z 77.137.75.255 /* יט* */ wikitext text/x-wiki {{תוכן עניינים שטוח}} ==ליקוטי שושנים== ===א=== איתא במדרש על הפסוק {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} - {{צ|פרמה עשה להם להגן מן המזיקין}}, עכ"ל. והוא תמוה מאד, איך רמוז באלו התציבות שפרמה עשה להם (פרמה הוא לשון מסוה דתרגום על מסוה - פרמה). אבל נראה לדעתי שמלכי מצרים נקראים בשם 'פרעה' דוקא - הסוד הוא על פי מ"ש בזוהר פרשת וירא דמקשה על פסוק {{צ|ויבא אלהים אל אבימלך}} - היאך בא הקב"ה לאותו רשע. ומתרץ ש'אלהים' דאמר הכא היינו השר שלו, כי כל שר של אומה נקרא בשם 'אלהים'. וכן איתא בזהר ויקרא דף ג' ע"ב {{ממ זהר|ג|ג|ב}} על הפסוק {{צ|ויבא אלהים אל בלעם}} עי"ש. ואיתא בתיקוני הזהר תיקון כ"ב, ובזהר חדש ובכתבי האר"י ז"ל מביא שיש ע"ב אומות ובכללן הם ע"א אומות כי שר של מצרים ושר של ישמעאל - שר אחד להם ששמו {{גמט דגש|רה"ב}}. וע"א אומות הוא בסוד {{צ|וזרעו יהיה '''מלא''' הגוים}} - {{גמט דגש|מלא}} גימטריא {{גמט|ע"א}}. גם סנהדרין היו ע"א כמ"ש רז"ל על הפסוק {{צ|הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך}} {{ממ|עמוס|ז|ז}} - מנין {{גמט דגש|אנך}} היו הסנהדרין. והנה נודע '''פרעה''' אותיות '''הערף''' בהיפוך - שהוא העורף של כל הקליפה. והיה כלול בתוכו כל הקליפות, ובסוד {{צ|ראו כי רעה נגד פניכם}} - נגד הפנים הוא העורף. הרי מבואר שיש ע"א שרים וכל אחד נקרא 'אלהים' כנ"ל. והנה לדעתי, בע"א אלהים יש {{גמט דגש|שנ"ה}} אותיות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ה'| אותיות כפול |ע"א}}}} כמנין {{גמט דגש|פרעה}}, לומר שפרעה כולל בתוכו כל השרים ע"א שיש בהם אותיות מנין {{גמט|פרעה}}. ודוק. והנה ידוע שיש {{גמט|ק"ך}} צירופי אלהים. והנה {{גמט דגש|פרעה}} במספר שמו רומז אל {{גמט|ע"א}} כנ"ל, ונשארו {{גמט|מ"ט}} צירופי אלהים שאין לאומות יניקה מהם. ואלו מ"ט הם סוד אותיות השבטים שבהם מ"ט אותיות כידוע. והנה משה רבינו ע"ה שהיה כולל כל הק"ך צירופי אלהים, דלכן היו שנותיו ק"ך שנה בסוד {{צ|ותחסרהו מעט מאלהים}} - {{גמט|מע"ט}} הוא מספר {{גמט|קי"ט}}, והיה לו השגה בקי"ט צירופים ובצירוף האחד לא היה לו השגה. וכן נמי רומז קרא {{צ|ויקרא אל משה וידבר אליו מאהל מועד}} - {{גמט דגש|מוע"ד}} גימטריא {{גמט|ק"ך}} צירופים, אך נחסר ממנו צירוף א' לכך '''א'''' ד{{צ|ויקרא}} זעירא. דוק במגלה עמוקות. ובעומדו משה לפני פרעה היה אז בן {{גמט|פ'}} שנה, ואז החסיר משה מן פרעה שלא יהיה לו יניקה מן {{גמט|י"ו}} צירופי אלהים שבהם {{גמט|פ'}} אותיות. וזהו סוד {{צ|ומשה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרעה}}, ר"ל שהמתיק פ' אותיות מן י"ו צירופי אלהים שבמספר {{גמט דגש|שנה}}, דהיינו בע"א צירופי אלהים יש אותיות מנין {{גמט דגש|שנ"ה}}, ודו"ק. והנה אותן י"ו צירופים שהמתיק משה עם מ"ט צרופי אלהים שאין לאומות יניקה מהם -- בין הכל הוא {{גמט|ס"ה}} - מנין {{גמט דגש|אדנ"י}}. וזהו סוד מה שפירש"י ז"ל על הפסוק {{צ|כי אתם המעט מכל העמים}} - '''ה' מעט''', שכל האומות ע' וישראל רק ס"ה משפחות. וק"ל. וזהו סוד נפלא מ"ש פרעה {{צ|ראו כי רעה נגד פניכם}}, ר"ל אף שלקח משה והחסיר ממנו י"ו צירופים שבהם {{גמט דגש|פ'}} אותיות - על כל פנים עדיין נשאר אותיות {{גמט דגש|רע"ה}} מן {{גמט דגש|פרעה}} - פ' מן פרעה החסיר משה. וזהו סוד מ"ש משה {{צ|ומאז באתי וכו' לדבר בשמך '''הרע''' לעם הזה}} - ר"ל עדיין אותיות {{גמט דגש|רע"ה}}. והקב"ה היפך לטובה, כי מצאתי במקום א' זה לשונו על רש"י ז"ל שפי' שנהפך הגוון לדם דם מילה {{צ|אבל עדיין יש לתמוה שם הכוכב הנקרא 'רעה' היאך נתבטל?}} עכ"ל. ונ"ל דנתבטל במה שנתן הקב"ה התורה לישראל שיש בה {{גמט דגש|רע"ה}} פרשיות וכו'. וזהו לדעתי אמר משה {{צ|מי אנכי כי אלך אל פרעה וכו'}} - רמז משה במילת {{גמט דגש|מי}} ובמילת {{גמט דגש|כי}} שעולה פ', ר"ל אע"פ שהחסרתי פ' אותיות מ{{גמט דגש|פרעה}} - מכל מקום עדיין נשאר מנין {{גמט דגש|רע"ה}}, והם אותיות '''רעה''' מ'''פרעה''', שהם רע"ה אותיות מצירופי אלהים כנ"ל. והשיב לו הקב"ה {{צ|וזה לך האות וכו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה}}, שרומז שיקבלו התורה על ההר ובה {{גמט|רע"ה}} פרשיות וזה יגן עליהם. דו"ק. ::(נלע"ד שזה רמז בס"ת {{צ|האלהי'''ם'' ע'''ל''' הה'''ר''' הז'''ה'''}} עולין כמנין {{גמט|רע"ה}} שיש בה רע"ה פרשיות ש"ך). הדרן למלתין. משה אמר {{צ|הרע לעם הזה}}, כלומר עדיין נשאר אותיות רע"ה מ'''פרעה''' שהם רע"ה אותיות מצירופי אלהים שנשארו. השיב לו הקב"ה {{צ|עתה תראה כי '''ביד''' חזקה ישלחם וכו'}} - {{גמט דגש|ביד}} דייקא שהוא גימטריא {{גמט|י"ו}}, ור"ל באלו י"ו צירופים שהחסרת ממנו (שבו פ' אותיות כנ"ל) - הן הנה גורמים שישלחם ויגרשם. וזהו סוד שאמר משה {{צ|הן בני ישראל לא שמעו אלי}} - ר"ל כי אחר שביטל משה י"ו צירופים - נשאר מע"א צירופים מספר {{גמט דגש|ה"ן}}, וכלומר ה"ן צירופים גורמין שלא שמעו אלי. וק"ל. ::(נלע"ד שזהו שאמר הכתוב בפרשת בא {{צ|והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים}}. יש להקשות תרתי למה לי? כיון שאמר "למען תהיה תורת ה' וכו'" - למה לי טעם אחר "כי ביד חזקה". ואהובי ורעי חיבת עין ימין {{קיצור|החו"ש|החכם ושלם(?)}} כמה"ר יצחק שמאמא הי"ו תירץ דצריכי דטעם א' "למען תהיה" קאי לתפלין של ראש - לזה אמר למען תהיה תורה ה', לכן מניחין תפלין של ראש על המוח לזכרון בין עיניך. וטעם ב' - "כי ביד חזקה" - הוא טעם שמניחין תפלין של יד אתיא זכירה כי ביד חזקה, עכ"ל. ודברי פי חכם חן. ::אבל לענ"ד לפי מ"ש הרב ז"ל א"ש דחד טעמא הוא דטעם התפלין הוא למען תהיה תורת ה' בפיך שיש בה רע"ה פרשיות כמ"ש הרב ז"ל, וכדי של"ת למה איצט' לתורת ה' - לזה אמר {{צ|בי '''ביד''' חזקה}} - ר"ל כי {{גמט דגש|חזקה}} עולה כמנין {{גמט דגש|ק"ך}}, כמנין צרופי אלהים, ומשה רבינו ע"ה לא מיתק אלא י"ו צירופים העולים כמנין {{גמט דגש|בי"ד}}. לזה איצטריכא לתורת ה' שיש בה רע"ה פרשיות להשלים המיתוק. ודוק. הצעיר ש"ך). והנה {{גמט|מ"ט}} צירופי אלהים שאין לאומות יניקה מהם כנ"ל - תצרף עם {{גמט|י"ו}} צירופים שהמתיק משה מ{{גמט|ע"א}} צירופים בעומדו לפני פרעה כשהיה בן {{גמט|פ'}} שנה כנ"ל -- בין הכל יהיה מנין אותיות {{גמט דגש|שכ"ה}}, כי במ"ט צירופים יש {{גמט|רמ"ה}} אותיות, ובי"ו צירופים פ' אותיות. וזה רומז קרא {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} - מלת {{גמט דגש|בי"ד}} רומז מספר י"ו צירופים, מנין {{גמט דגש|רמה}} רומז למ"ט צירופים הו"ל כי אלו הצרופים הן מ"ט צירופים שאין אחיזה ויניקה לאומות, וגם י"ו צירופים שהחסיר משה מפרעה גרם שיצאו בני ישראל. ובא המדרש לתקן מה שרמז במלת {{צ|ביד}} - י"ו צירופים שבו פ' אותיות, ובמלת {{צ|רמ"ה}} לאותיות {{גמט|רמ"ה}} שבמ"ט צירופים. ואמר {{צ|מלמד '''פ'רמה''' עשה להם וכו'}} - כלומר פ' מן י"ו צירופים, רמ"ה מן מ"ט צירופים. וזה להגן מן המזיקין. דוק היטב והוא פלאי. הכל בכתב הדור מנחה שלוחה אלי מש"ב האלוף התורני הרבני המופלא מוהר"ר משה במהר"ר יהושיע העשיל מק"ק המבורג בהיותו בבית הגדול בית תלמוד של הרב ה"ה הנ"ל. ===ב=== '''נשאלתי'''{{הערה|מצאתי כמעט ציטוט מלא של מאמר זה [https://files.daf-yomi.com/files/maamarim/dvar-malchut-shabat-137-143/dvar-malchut-shabat-137-14320.pdf בקישור כאן] המפנה אל הספר "ילקוט גאולה ומשיח (דבר מלכות) של חב"ד - ויקיעורך}} מש"כ הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יהושע נר"ו מושל בגבורתו בק"ק קראקא יצ"ו מה שמצאנו במדרש הנעלם וז"ל המדרש ככתבו וכלשונו: :: {{צ|כד ישראל חייבין אתקיים בהון ובפשעיכם שולחה אמכם ואשתאר אמחץ, דא הוא אמחץ ראש אויביכם. וכד אתהדרו ישראל בתיובתא אתהדר אמכם לאתראה בשעתא דא אשתלימו ח' בגדים דלביש כהנא רבא ביומא דכפורי}}. עכ"ל המדרש הנעלם בזוהר חדש. וקשה להולמו. והגאון מהר"ן מקראקא כתב עליו ז"ל: המדרש הזה הוא חתום וסתום עד ביאת מורה צדק, כי צודו גבורים ממנו, אפילו פירוש המלות עכ"ל מהר"ן בעל מגלה עמוקות. ומי שיש לו שכל שוה יראה ויבין שהמדרש הזה הוא עמוק. וכמה קדושים דרשוני ושאלוני לבאר להם היטיב וכו', מגודל אהבתי דמר בהיותו עצמי ובשרי ואהבת עולם אהבתיו, לא אכחיד אמרי מלבאר המלות ועניינם בקיצור מופלג, ולא הסוד, כי קצרה היריעה מהכיל סודו. והוא דאמרינן בגמרא דסנהדרין {{ממ|סנהדרין|לט|א}} שאל ההוא מינא אלהיכם כהן הוא, כי קבריה למשה במאי טבל וכו'? והקשו בתוספות ולמה לא הקשה היאך טימא את עצמו. ותירצו דישראל נקראו בנים למקום, עכ"ל. והנה פליאה דעת ממני נשגבה בעיני על המבוכה גדולה שקשה על רבותינו הצרפתיים, איך אמרו משום שישראל נקראו בנים, תינח כהן הדיוט, כהן גדול מאי איכא למימר. ואיך יתכן שהקב"ה ית' בכלל כהן הדיוט ח"ו. אמנם כן הוא שיש בזה סוד, אך הנה זה מפורסם בזוהר בכמה מקומות לאין מספר, וכן בכל המקובלים שמגודל חיבתו של ישראל, הקב"ה כביכול עושה את עצמו ככהן הדיוט כדי שיהי' לו כביכול יכולת לילך למקום טומאה מליאה גילולים וכו'. א"כ מתורץ תמיהתי על התוס' דהיאך טימא הקב"ה למשה, - תריץ הקב"ה כביכול מתוך חיבתו עשה עצמו ככהן הדיוט. וידוע מכתבי האר"י ז"ל כאשר ישראל חוטאים אז הקב"ה עושה את עצמו כמו כהן הדיוט המשמש רק בארבעה בגדים. והדבר הזה שנוי ומשולש בכתבי המקובלים גדולים וקטנים איש על מחנהו ואיש על דגלו. הנה ידוע כהן גדול הי' משמש בשמנה בגדים, כהן הדיוט בארבעה. ואלו הבגדים שמשמש בהן כהן גדול - אבנט מצנפת כתונת מכנסים אפוד מעיל חשן ציץ. אבל הדיוט בארבעה בגדים. והנה כשהם חוטאים וחייבים, אז הקב"ה שולח ד' בגדים שהם ר"ת {{גמט דגש|אמכ"ם}} - א'בנט מ'צנפת כ'תונת מ'כנסים. ומשמש רק בד' בגדים היתירים, שהוא ר"ת של {{גמט דגש|אמח"ץ}} - א'יפוד מ'עיל ח'ושן צ'יץ. והנה הסוד במדרש הנעלם הנ"ל - הכי פירושו. כד ישראל חייבין, אתקיים בהון ובפשעיכם שולחה אמכם. ר"ל מכח פשעיכם אנכי שולח ד' בגדים, הרמוזים במלת '''אמכ"ם''', ונשארין ד' בגדים הנרזמים בר"ת '''אמח"ץ'''{{הערה|א'יפוד מ'עיל ח'ושן צ'יץ}}, כמו שכהן הדיוט משמש רק בד' בגדים, כמו כן הוא יתברך משמש בד' בגדים, (אף שבגדיו של השם יתברך הנרמזים במלת אמח"ץ אינם של כהן הדיוט -- מ"מ נשתווה הוא יתברך לענין זה שמשמש רק בד' בגדים. דוק). ומרמז שהקב"ה מוחץ ראש שונאי ישראל - {{צ|מחץ ראש על ארץ רבה}}. {{צ|וכד יתחזרון בתיובתא אז יתחזר אמכ"ם לאתראה}} - פירוש כאשר יחזרו בתשובה, אז ד' בגדים המרומזים במלת '''אמכם''' כנ"ל יוחזר למקומה, וארמון על משפטו ישב. {{צ|אז בשעתא דא אשתלימו שמנה בגדים דלביש כהנא רבא ביומא דכיפורא}}, ר"ל אז בשעה שיהיו ישראל זכאים וצדיקים - ממילא יוחזר ד' בגדים המרומזים במלת אמכ"ם, ויתחברו עם ד' בגדים המרומזים במלת אמח"ץ. והוא פלאי והוא רחום יכפר. {{קיצור|כ"ד ש"ב|כן דעת שואל בשלומו}} ואהובו - שמשון במרנא ורבנא מוהר"ר פסח. ;{{קו תחתי|הגהות בשולי העמוד}} '''{{קטן|הגה"ה}}''': ולי נראה באופן זה, דר"ל בפשעיכם שלחה אמכם, כלומר בגלותא אז דמיון כהן הדיוט לו יתברך שמשמש בארבעה בגדים שסימנים אמכ"ם כנ"ל, ושם נמצא ד' בגדים אלו של כהן הדיוט. והבגדים המרומיים במלת אמח"ץ נשארו ולא יצאו בגלותא. ואח"כ יתהדרו מן גלותא אותיות '''אמכם''' ויתחברו עם אותיות '''אמחץ''', ויהיו כל ח' בגדים ככהן גדול. וק"ל. עד כאן ההג"ה. '''עוד זה מהגה"ה'''. הגה: זה יותר משנה שהמדרש הזה עלה בידי מן ש"ב הנ"ל, ושם היה כתוב {{צ|כד ישראל בגלותא וכו'}} במקום הכתוב כאן בפנים {{צ|כד חייבין וכו'}}. גם אחר כך היה כתוב לשם {{צ|וכד יתהדרון לאתרייהו יתהדר אמכם וכו'}}. וכתב בשם דודי כוונת אמכם אמחץ בקיצור מופלג שהם ראשי תיבות של בגדי כ"ג וכו'. והשמיט כל הכתוב כאן על פי הקדמו' כי היה נעלת ממנו ובקש מאתים שאבאר לו בביאור פסח פי' לפי' של דודי להבינו למה הוא כדין וכתבתי לו בס"ד על פי המצאה שהמצאתי וכבר מצאה ידי הקדמה מופלאה מהזוהר ומשארי ס' המקובלים ז"ל וז"ל שם מבואר בזוהר בכ"מ דאית כהן גדול לעילא ואית כהן דלאו איהו גדול. עיין סבא דמשפטים ובזוהר ויקרא עמוד שכ"א ע"פ גדול ה' ומהולל מאד בעיר וכו'. מפ' אימתי איהו גדול ואמר בעיר דהיינו בארץ ישראל אז הוא יתברך נקרא 'גדול' - עיין שם כוונתו. לפי זה אפשר לומר דכביכול הקב"ה מכונה בשם 'כהן גדול' דוקא בארץ ישראל אבל בר מארעא דישראל אינו מכונה בשם כהן גדול דהא גדול {{צ|בעיר אלהינו}} כתיב דוקא. עוד איתא בזוהר נשא עמור ר"ן הובא גם כן רקנטי תצוה וזה לשונו: סוד ח' בגדי כהן גדול נרמז בזהר מהאי דיקנא אתגלי דיקנא דכהנא רבא עילאה דנחית לדיקנא דכהנא רבה תתאה וכו' מנלן דכתיב שבת אחים גם יחד לרבות כהן גדול שלמטה, שכל זמן שכהן גדול שלמטה משמש בכהונה גדולה כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונה גדולה. עכ"ל. הרי להדיא דברינו הנ"ל. ובהא ר"י ז"ל בפי' הזוהר פינחס כתב כ"ג אבא כהן סגן בחסד כהן הדיוט בנצח. גם המגיד פרשת תצוה כתב בגדי כהן גדול רומזים בחסד, בגדי כהן הדיוט רומזים לנצח וכו'. עכ"ל. ובזה ישבתי קושיית התוס' על הגמרא שאל ההוא מינא אלהיכם כהן הוא וכו'. ועיין בתוספות והק' מהרש"א הלא ית' מכונה לכהן גדול שאסור ליטמא אפילו לבן. ותירץ הוא ז"ל דהוי כמת מצוה. אבל לדברינו הנ"ל מפורש היטב. ולדעתי, זה הוא ביאור המדרש רבה שאמר הקב"ה למשה אם אתה בא לארץ ישראל אתה נקבר על ידי בשר ודם, אבל בחוץ לארץ אתה נקבר על ידי, עכ"ל. ולכאורה הוא תמוה מאד - יציבא בארעא וגיורא בשמי שמייא. אבל ברור לפי הנ"ל דבארץ ישראל מכונה הוא יתברך לכהן גדול - ואז אי אפשר לטמא עצמו כדין כהן גדול שאסור ליטמא אפילו לבן. מה שאין כן בחוץ לארץ דמכונה לכהן שאינו גדול. וק"ל. ומזה מתורץ גם כן מאמר הזהר פרשת אמור על הפסוק {{צ|ולאחותו הבתולה הקרובה אליו וכו' - ר' אבא פתח מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה. זמין קב"ה לאלבשא נוקמא על אדום לסאבא לון בסגיאו דקטולייא דכתיב וכל מלבושי אגאלתו וכ"כ למה דכתיב ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש - דא עשו דכתיב איש שדה, לה יטמא - באינון לבושין דנוקמין דזמין לאסתאבא בון אנון אוכלוסין וכו'}}, עכ"ל המצטרך. ולכאורה איך יטמא הוא יתברך - הלא כהן גדול אסור לטמויי אפילו לקרובים, והאי קרא בכהן הדיוט הוא דכתיב? אלא על כרחינו לומר כנ"ל, דבר מארעא דישראל אין הוא יתברך מכונה בשם 'גדול'. וכזה גם כן מתורץ מ"ש בילקוט ע"פ {{צ|'כטומאת הנדה היתה דרכה לפני' {{ממ|יחזקאל|לו|יז}} - לא טומאת מת, כי במת אין כהן גדול עם מת בבית וכו'. אבל עם נדה הוא בבית וכו' דכתיב השוכן אתם בתוך טומאתם וכו'}}, עכ"ל. הנה מה דדייק המדרש כהן הגדול היינו דסתם כהן מותר לטמא לבנו ואנן בניו של מקום כמאן דאמר בין כך ובין כך קרויים בנים. ואם כן אפילו היה טומאת מת היה רשאי לטמויי הוא יתברך. על זה דייק כהן גדול, דאז אסור אפילו לבנו לטמויי. ולכך הוא יתברך הראה חבתו ואמר טומאת הנדה. הרי להדיא דמכונה הוא יתברך לכהן גדול. והיאך דורש הזהר על הפסוק {{צ|ולאחותו הבתולה וכו'}} על הקב"ה - הרי מקרא זה בכהן הדיוט כתיב? אבל להנ"ל שפיר, כל אחד על מקומו יבא בשלום. דהא קול אומר קרא בית ישראל יושבים על אדמתם וכו' שהיא ארץ ישראל המכונה בה לכהן גדול, על כן אמר כטומאת הנדה מטעם הנ"ל במדרש. מה שאין כן האי קרא {{צ|ולאחותו וכו'}} - רומז אטומאה דעתיד הוא יתברך לעשות באדום כמו שהתחיל {{צ|ר' אבא פתח מי זה בא מאדום וכו'}} - והוא חוץ לארץ, ושם הוא יתברך מכונה לכהן דלאו גדול. וקל להבין. ואחר שעלה על לבי כל הנ"ל בס"ד - כמו אחר שנה - בא אלי בן דודי ה"ה האלוף המרומם התורני הרבני מהר"ר פסח ושאלתי את פיו אולי נמצא בידו מזה מכתבי דודינו מפורש בשום שכל על המדרש הנ"ל. וימצא כתוב שכתב דודי הי"ד בזה הלשון אשר הצגתי בפנים. נשאלתי מש"ב הגאון וכו' {{קיצור|ות"ל|ותהילה לאל}} שכוונתי לדעתו הרמתה. ===ג=== ::{{קטן|'''הגה:''' קטע זה הינו מפורסם בימינו, מכונה בשם [[אגרת רבי שמשון מאוסטרופולי]]. מובא כאן בהקלדת המקור של "ליקוטי שושנים" דפוס ליוורנו - ויקיעורך}} איתא בכתבי האר"י זלה"ה, אודות הסימנים {{גמט דגש|דצ"ך עד"ש באח"ב}}, הנרמזים על הגאולה. אגלה ברמז ויצא כברק חצו לפני, והוא רחום יכפר עון. והנה תדע מ"ש האר"י ז"ל בקונטרס הנקרא "פלאות רבות" בשער הנקרא יציאת מצרים פרק ג' דף מ"ב עמוד א וז"ל: ::{{צ|הנה כבר הודעתיך שפרעה לקה בעשר מכות במצרים באלו ג' אלפין ור"ף מלאכי חבלה הממונים בג' רקיעים של טומאה. {{ש}}האחד נקרא {{גמט דגש|שר"ע}}. {{ש}}והשני נקרא {{גמט דגש|תמו"ך}}. {{ש}}והשלישי נקרא {{גמט דגש|בישהא}}. {{ש}}ועליהם השר הנקרא {{גמט דגש|דלפק"ט}}. {{ש}}ועליהם על כלם השר הנקרא {{גמט דגש|תק"א}}. {{ש}}בראשית חסר מן השלישי עשרה, וחסר מן הרביעי ששה, וחסר מן התשיעי ששה ככתוב.}} ::{{צ|והנה יש עשר מכות במצרים, {{ש}}על הים לקו חמשים מכות {{ש}}בשם {{גמט דגש|שפ"ו}} שהוא דוד בן ישי אמר והכה אותם במצרים עשר מכות ועל הים חמשים מכות. {{ש}}והשם {{גמט דגש|תק"ל}} אמר והכה אותם במצרים ארבעים מכות ועל הים מאתים מכות. {{ש}}והשם {{גמט דגש|אשצ"ה}} אמר והכה אותם ן' מכות ועל הים לקו ר"ן מכות וכו' }} מסיים שם האר"י ז"ל:{{ש}} ::{{צ|ובמה שהקב"ה מכה - בו מרפא הגלות. {{ש}}ומה פשע ומה חטאת ומה המעל הזה אשר מעלו אבותינו להיותם בכור הברזל {{ש}}עד שגאלם ה' בשמות אלו {{גמט דגש|דע"כ דצ"א כשב"ה}}}}, {{ש}}עכ"ל הארי ז"ל. והדברים סתומים וחתומים מאד. ונראה לי כך פירושו. מה שכתב בצחצחות לשונו {{צ|הנה כבר שמעתיך}} כוונתו ידוע כמ"ש בכלי קבלה מעשית שלו שלשת אלפים ור"ף מלאכי חבלה ונתנו סי' על זה להכות באגרוף רשע - {{גמט דגש|באגר"ף}} חסר - ראשי תיבות ג' אלפים ר"ף מלאכי חבלה המכים לרשע הם ממונים להכות הרשעים ולהענישם בגיהנם ולטהר אותם. וע"י נלקו גם המצרים. וזהו סוד נפלא כאשר תחשוב המכות דם צפרדע וכו' במנין ובמספר - כל העשר מכות - יעלו לחשבון ג' אלפים ור"ף מלאכי חבלה ממש. והחשבון מכוון כנ"ל. והיינו מ"ש האר"י ז"ל {{צ|בראשית וכו' ככתוב}} - ר"ל ככתוב בתורה בפרשת וארא ולא כמו שמסודר בהגדה, ושם נאמר ר' יהודה היה נותן בהם סימנים ותיבת '''כנים''' ביו"ד, '''חושך''' מלא בו"ו, '''ערוב''' גם כן מלא בו"ו. אלא צ"ל חסר כמו שכתוב בתורה. ומ"ש האר"י ז"ל {{צ|בראשית חסר עשר' מן השלישי וכו'}} - ר"ל חסר י' מן מכת כנים שהיא מכה ג', וצריך להיות '''כנם'''. {{צ|וחסר ו' מן הרביעית}}, דהיינו מן מכה רביעית שהיא '''ערֹב'''. וגם כן חסר ו' מן התשיעי דהיינו מן מכה תשיעית שהוא '''חשך'''. ומ"ש {{צ|ג' רקיעים אחד נקרא שר"ע וכו'}} נרמזים אלו בראשי תיבות '''{{צ|עשר מכו"ת שהביא}}''', כי הם בהיפוך אותיות דהיינו '''עשר'''- שם הרקיע '''שר"ע'''. '''מכות''' - שם הרקיע '''תמו"ך''', '''שהביא''' - שם הרקיע הנקרא '''בישה"א'''. ומ"ש {{צ|ועליהם השר הנקרא תק"א}} - כוונתו שראשי תיבות של מכות שהם {{גמט דגש|דצך עדש באח"ב}} - גימטריא {{גמט|תק"א}} ממש. וזהו סוד נפלא בפסוק {{צ|למען שתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך וכו' {{גמט דגש|אשר}}}} דייקא שהוא במספר תק"א. וכיוצא בו הרבה רמזים, כבוד אלהים הסתר דבר. ומ"ש {{צ|השם שפ"ו אמר וכו'}} - כוונת פירושו כך הוא, ידוע פלוגתא דר' יוסי הגליגי עם רבי עקיבא ור"א בהגדה. והסוד בזה {{גמט דגש|רבי יוסי הגלילי}} - גימטריא {{גמט דגש|שפ"ו}}. ומ"ש {{צ|דוד בן ישי אחז בזה השם}} - כוונתו ש{{גמט דגש|דוד בן ישי}} הוא גם כן גימטריא {{גמט|שפ"ו}}. והסוד שר' יוסי הגלילי הוא ניצוץ דוד בן ישי. ומ"ש {{צ|השם תק"ל אמר}} - כוונתו שהוא בסוד {{גמט דגש|רבי אליעזר}} העולה בגימטריא {{גמט דגש|תק"ל}}. והשם {{גמט דגש|אשצ"ה}} הוא הנרמז ב{{גמט דגש|רבי עקיבא}}, דתרוויהו בחד חושבנא הוא. והנה תדע * {{גמט דגש|רבי יוסי הגלילי}} גימטריא {{גמט|שפ"ו}} - שם א' מרקיע הנ"ל, * {{גמט דגש|רבי אליעזר}} גימטריא {{גמט|תק"ל}} - שם ב' מרקיע הנ"ל, * {{גמט דגש|רבי עקיבא}} גימטריא {{גמט|אשצ"ה}} - שם ג' מרקיע הנ"ל. והוא סוד נפלא. והוא רחום יכפר עון. ומ"ש האר"י ז"ל {{צ|שהקב"ה גאל אותם בשמות אלו {{גמט|דע"ב צד"א כשב"ח}}}} - * ר"ל {{גמט דגש|דעב}} - אותיות ראשונות של סימנים אלו דצ"ך עד"ש באח"ב. * {{גמט דגש|צד"א}} - אותיות שניות * {{גמט דגש|כשב"ח}} - אותיות שלישיות. הרי נרמזים אלו ג' שמות דע"ב צד"א כשב"ח שגאל אותנו וריפא לישראל ומבוארים דברי האר"י ז"ל. ===ד=== '''רזין עילאין''' אמינא בסוד יציאת נשמתו של רבי עקיבא, ומנין {{גמט דגש|עקיבא}} - {{גמט|קפ"ג}} חד מנייהו. ודע מ"ש בעל הטורים (<small>[[בעל הטורים על התורה/בראשית/לד]]</small>) בפסוק {{צ|לא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב}} {{ממ|בראשית|לד|יט}}, וחסר פה {{צ|את}} - כי צריך לכתוב "לעשות את", והוא אחד מי"ג אתין החסירים וכו'. עיי"ש דברי בעל הטורים. אבל אהובי אדוני אבי מ"ו תקבל ממני קבלה אמתית דאותו 'את' שחסר פה הוא למעלה בפסוק {{צ|הרבו עלי מוהר ומתן וכו' ותנו לי '''את''' הנערה לאשה}} {{ממ|בראשית|לד|יב}} - 'את' שחסר שם כתיב הכא. ורזא דמלה כי בפסוק {{צ|כ'''י''' ראת'''ה''' גוים בא'''ו''' מקדש'''ה'''}}, ששם מרומז שם הוי"ה בסופי תיבות, {{צ|הגוים}} באמצע בעונותינו הרבים, בסוד {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}}, וסוד {{צ|אל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גוים}}, ר"ל מלת 'גוים' המפסקת באמצע כנ"ל. אבל לעתיד אי"ה יקויים {{צ|וידעתם כי בקרב ישראל אני}}. ודע כי בסוד '''גויים''' - לשון רבים - הוא סוד נפלא בפסוק מה שאמר פרעה {{צ|'''י'''הו"ה '''ה'''צדיק ואני '''ו'''עמי '''ה'''רשעים}} - ראשי תיבות הוי"ה, ובאמצען כתוב {{צ|ואני}} שהוא פרעה - הרי לך תרי גויים מפסיקים בינינו לאבינו שבשמים. וזהו {{צ|ותנ'''ו''' ל'''י''' את הנער'''ה''' לאש'''ה'''}} - סופי תיבות גם כן הוי"ה ובאמצע נכתב {{צ|את}}, ואותו 'את' צריך רבי עקיבא לתקן בסוד רבי עקיבא היה דורש כל אתין שבתורה. ואיתא במדרש רבה שלשה אהבות הן - חפיצה, דביקה, אהבה. ויש אומרים דביקה חפיצה דיצה. וכולן למדין משכם שנאמר כי חפץ בבת יעקב. וזהו סוד בגמרא {{צ|יצתה נשמתו '''באחד'''}} - ראשי תיבות א'הבה ח'פיצה ד'ביקה ד'יצה. וכולן למדין משכם כנ"ל לכל למר כדאית ליה. והכל מרומז באחד. גם כבר הודעתיך שרבי עקיבא ע"ה היה ניצוץ משכם בן חמור בסוד מ"ש בגמרא {{צ|כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור}}, בסוד חמור אבי שכם. לכך אמרו לו תלמידיו {{צ|רבי אמור ככלב}} {{ממ|פסחים|מט|ב}}, בסוד {{ממ|בראשית|לה|א}} {{צ|ויאמר אלהים אל '''י'''עקב '''ק'''ום '''ע'''לה '''ב'''ית '''א'''ל}} - ראשי תיבות '''עקיבא''', כי שכם בן חמור היה כלול בתוכו שני טומאות - משמרה ראשונה חמור נוער, ומשמרה שניה כלבים צועקים כמבואר מזה בכתבי האר"י זלה"ה. וזה לדעתי '''חמור שכם'''. * '''חמר''' - ראשי תיבות '''מ'''שמרת '''ר'''אשונה '''ח'''מור, * '''שכם''' - ראשי תיבות '''מ'''שמרה '''ש'''ניה '''כ'''לבים. וזהו לדעתי {{צ|רבי אמור ככלב}}. וזהו סוד נורא ונפלא מה שהשיב לתלמידיו {{צ|זה נושך ושובר עצם וכו'}}. ואיני ראוי להרחיבו ולגלות פה. ===ה=== '''בפסוק {{ממ|הושע|יא|ג}}''' {{צ|ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי וכו' בחבלי אדם אמשכם}}. והנה {{גמט דגש|אדם}} גימטריא {{גמט דגש|ר'}} כזה: {{מכפלת גימטריא|א"ד|פעמים|מ'}}, דהיינו חמשה פעמים מ' - גימטריא {{גמט|ר'}} כמנין {{גמט דגש|זה"ו יעק"ב}}. ויש סוד כי יעקב תקונו דאדם בסוד מ"ש חז"ל שיעקב משופריה דאדם הראשון. ויצא כברק חצו לפני למה היה חיי יעקב דוקא קמ"ז שנה ולא יותר. והנה תדע שאדם הראשון פגם בשם {{גמט|מ"ה}} כמנין {{גמט דגש|אדם}} כמבואר בזהר בראשית עס"א(?). והנה יש פנים ואחור לשם מ"ה, דהיינו: * פני {{גמט דגש|יו"ד}} - {{גמט דגש|כז"ה}} * פני {{גמט דגש|ה"א}} - {{גמט דגש|ו"ב}} * פני {{גמט דגש|וא"ו}} - {{גמט דגש|זב"ז}} * פני {{גמט דגש|ה"א}} - {{גמט דגש|ו"ב}}. הרי גימטריא {{גמט|ס"ד}}. ואחורים של מ"ה - {{גמט דגש|טה"ג ד"א הא"ה ד"א}} - גימטריא {{גמט|ל"ח}}. הרי {{גמט דגש|ל"ח ס"ד}} גימטריא {{גמט דגש|ק"ב}}. ופשוטו של {{גמט דגש|מ"ה}} -- הכל עולין לחושבן {{גמט|קמ"ז}}. ו{{גמט דגש|יעק"ב}} שופריה דאדם הראשון דהוא אדם קדמאה, אדם דייקא - {{גמט|מ"ה ס"ד ל"ח}} כמבואר. ולכן חי יעקב קמ"ז שנה נגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אהי"ה}}, ו{{גמט|יעקב}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|הוי"ה}} בסוד {{צ|וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב}} - {{גמט דגש|עין}} - ה' הויו"ת, {{גמט דגש|יעקב}} - ז' הויות. וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}}, ר"ל משביעית כנ"ל. ויש לך לדעת '''אדם''' בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}} כזה: {{ררר}} {{גמט דגש|אבג"ד , אבגדהוזחטיכלמ}} גימטריא {{גמט|קנ"ו}} במנין {{גמט|יוסף}} דהיינו {{גמט דגש|אבג"ד}} הוא יו"ד, וכן עד מ' הוא {{גמט דגש|קמ"ה}}, והוא מספר הכולל כנודע מחכמת הקבלה של האר"י ז"ל ליודעי חן. והוא פלא. לכן נדרש שפיר על יוסף. ועיין גם במדרש אותו פסוק הנ"ל. ===ו=== '''{{צ|ותבטחי ביופייך ותזני על שמך}} {{ממ|יחזקאל|טז|טו}}''' - כמאמר הגמרא {{צ|כל האומר רחב רחב מיד נקרי}}. וזהו סוד גדול, כי יש קליפה אחת המפתת לבני אדם לזנות ושם הקליפה {{גמט דגש|לר"י}} - סוד לא"ה רח"ל יעקב. כי יעקב ביטל אותה קליפה ופ"ד שנים לא ראה יעקב קרי. וזה הסוד בפסוק {{צ|על שמך}} - ר"ל '''על''' אותיות '''שמך''', דהיינו על שי"ן - רי"ש, ועל מ"ם - למ"ד, ועל ך' - יו"ד. הרי שם הקליפה {{גמט דגש|לר"י}}. והגיד להם הנביא שהקליפה החליקה אמריה בפתוייה שיחטאו בזנות ועל זה הוכיח אותם הנביא. ===ז=== '''רבים וכן שלמים''' שאלו את פי והם תושבי ק"ק לובלין ע"פ כתב מ"ש במדרש הנעלם ע"פ שנים שנים באו אל נח אל התיבה. וזה לשונו:{{ש}} {{צ|אלין אינון יומין דמשלימין בהן הלל הגדול}}, עכ"ל.{{ש}} והמדרש הזה נעלם מאד. וגם הקדוש הרב הגאון בעל מגלה עמוקות לא אמר על זה שום פירוש. וגם המקובל מהר"ר ליב לא פירש על זה כלום. גם שארי קדושים לפי דעתם המדרש הזה מאין פותח. וכתבתי לעניות דעתי החלושה והקלושה, הלא כבר נתנו סי' להשלמת ההלל שסימנו '''בבט"ח''', ר"ל ב' ימים של פסח, ב' ימים של שבועות, ט' ימים של סוכות, ח' ימים של חנוכה. ואמרינן בעלמא כל מלין רמז לנו הקב"ה באורייתא. והיכן רמיזא הנ"ל. ואחשוב שכאן הוא רמוז - {{צ|שנים שנים באו אל נח}}, ר"ל {{צ|שנים שנים}} דכפל קרא רומז לב' ימים דפסח ולב' ימים דשבועות. {{צ|{{גמט|באו}}}} - מספר ט' - רומז לט' ימי הסוכות. {{צ|{{גמט|אל נח}}}} - מספרו ממש {{גמט דגש|חנוכה}}. באלו הימים משלימין הלל. ועוד סוד גדול ונורא בפסוק הזה והוא בכתובים בספרי הגדול בביאורי על הזהר אשר קראתיו בשם "מחנה דן" בס"ד, והאל הקדוש יכפר. ===ח=== '''כתב האר"י ז"ל''' על הפסוק {{צ|והנה איל אחר נאחז בסבך וכו'}} כי מילוי '''אלהים''' גימטריא {{גמט דגש|רו"ח}}{{הערה|{{גמט|ל"ף מ"ד י' ו"ד מ'}}}}. וכתב הוא ז"ל {{צ|וזהו סוד נפלא ורוח אלהים מרחפת}}, ר"ל נעלם של אלהים כמנין {{גמט|רו"ח}}. והוא ז"ל מאריך מאד בספרו "כנפי יונה" כי תדע שיצחק כלו פחד ולכן עקדו אברהם שיהיה חצי דין והיינו חצי {{גמט|רוח}} - מספר {{גמט|ק"ז}}. ב' פעמים ק"ז כמנין רו"ח. {{צ|{{גמט דגש|והנה איל}}}} גם כן מספרו {{גמט|ק"ז}} - חצי רוח. והנה לפי זה הוא לדעתי פירוש הפסוק {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה}}, ר"ל כאשר משברים ומכניעים למדת הדין. והבן זה. ===ט=== '''איתא בפליאה''' מפני מה לא הצליחו מרגלים מפני שהימים ימי בכורי ענבים. ולכן כתיב ותצפנהו שלשה ירחים. ולכן כתיב {{צ|ענבם}} חסר יו"ד. עכ"ל. והנראה, דאיתא '''סמא"ל''' יש לו שליטה בג' חדשים שהם טבת תמוז אב. והנה אמרו רז"ל ששילוח מרגלים היה בט' בסיון, וכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום}}, ובערב ט' באב חזרו והוקבע בכיה לדורות. הרי משך הליכתם לרגל היה בתמוז עד ט' באב, שעיקר שליטת סמא"ל בהם. ולכן איתא ברש"י ז"ל {{צ|כולם אנשים - לשון חשובים ואותה שעה כשרים היו}}, ר"ל דוקא אותה שעה דהיינו בכ"ט בסיון שעדיין לא היה שליטה לסמא"ל, על כן היו כשרים. ומן הוא והלאה שלט בהם. וק"ל. והנה אותיות שקודם '''ענבם''' הוא אותיות '''סמא"ל''', ור"ל שסמא"ל שולט בהם. וז"ש קרא {{צ|והימים ימי בכורי ענבם}} - ר"ל אותיות 'הבכורים' וראשונים לאותיות '''ענבם''' דהיינו אותיות '''סמא"ל''', שאז באלו הימים יש לו שליטה כנ"ל. ולכן כתיב {{צ|ענבם}} חסר י', כדי לרמוז זה. וזה רומז גם כן {{צ|ותצפנהו ג' ירחים}}, כי בג' ירחים הנ"ל יש לו שליטה לסמא"ל. ודו"ק. ===י=== '''הלצה במרוצה''' מה ששלח בלק לבלעם בן בעור {{צ|הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממלי}} {{ממ|במדבר|כב|ה}}, ופירש"י ז"ל {{צ|ממולי - לשון כריתה כמו 'בשם ה' כי אמילם'}}. ואפשר לומר {{צ|ממלי}} הוא זה כי למעלה אמר סוף הסדר של חקת מסיימת {{צ|ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן יריחו}} {{ממ|במדבר|כב|א}} וכתוב בתריה {{צ|וירא בלק וכו'}} ושלח לבלעם הנה עם יצא ממצרים וכו', ואם תרצה לידע חנייתם באיזה מקום חונים מפרש {{צ|ממלי}} - ראשי תיבות '''ממלי''' - מואב מעבר לירדן יריחו. {{צ|והוא יושב}} - ר"ל ישיבה ממש - יושב הוא ממלי. ולכן כתיב חסר ו'. וק"ל. ===יא=== '''איתא בזהר''' {{צ|בא אל פרעה}} רמז למכת ארבה. והוא תמוה, אין לו פירוש. ובשם גלי רזיא שמעתי שפירש '''בא''' - ראשי תיבות '''ב'''מכת '''א'''רבה. ולי הדל נראה כך: כי ידוע שה' מוצאות הפה מתחלפות והם '''אהח"ע בומ"ף'''. והנה אם תחליף ה'''פ'''' של פרעה ב'''ב'''', ו'''ע'''' של פרעה ב'''אל"ף''' -- נעשה מאותיות '''פרעה - ארבה'''. וכל פי' {{צ|בא אל פרעה}} - ר"ל תן אותיות {{צ|'''בא'''}} בחילוף {{צ|אל פרעה}} ותהיה מזה מכת ארבה. כנ"ל. ===יב=== '''ריש לקיש''' היה גלגול נשמה של ישמעאל בן אברהם. וזהו סוד הגמרא שאמר ר' יוחנן לריש לקיש {{צ|ידע ליסטיס בליסטותיה}} {{ממ|בבא מציעא|פד|א}} - רזא דמילתא {{צ|הן יקטלני לו '''איחל'''}} - ראשי תיבות אם יתמהמה חכה לו. ::(וזאת ליהודא, גם ראשי תיבות 'הן 'יקטלני 'לו 'איחל שם רמז לוא"ו של אליהו שלקחה יעקב אבינו למשכון כנודע). ===יג=== '''ביום שני פרשת בשלח''' {{דף ויקיפדיה|ת"ה|ה'ת"ה}} לפ"ק נגלה לי פירוש על מ"ש ז"ל {{צ|גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד}}. והוא מבואר על פי מה שפירשו המפרשים ע"פ {{צ|באר היטב - בשבעים לשון}}. {{גמט דגש|ה' ה"י הי"ט היט"ב}} שהוא פשוט כפל משולש מרובע - והוא בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} כמו שאיתא במזרחי. והנה כדבריו כן הוא כאן. {{גמט דגש|כ', כ"ס, כסא, כסא ה', כסא ה"כ, כסא הכ"ב, כסא הכב"ו , כסא הכבוד}} - גימטריא {{גמט דגש|תשי"ג}} עולה כמנין {{גמט דגש|תשובה}} ממש. וז"ש {{צ|גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד}}. ושאר הסוד יראתי לגשת לפני מ"כ, והאל הקדוש יכפר בעדי. ===יד=== איתא בליקוטי הפליאה {{קיצור|דר"ג קראי|דרב אביגדור קרא(?)}}{{הערה|כנראה שכוונתו על {{דף ויקיפדיה|אביגדור קרא|אביגדור קרא מפראג}}, עיין עליו בויקיפדיה. וכמו כן עיין בדברי החיד"א [[שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/פ#פליאה|בשם הגדולים מערכת ספרים ערך "פליאה"]] - ויקיעורך}} על הפסוק {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}} וז"ל: :: {{צ|עשה למען - עש"ן פר"ח בעדי.}} והדברים סתומים מאד. והגאון מגלה עמוקות ז"ל כתב על זה פירושו כך: {{גמט דגש|פר"ח}} - {{גמט דגש|חר"ף}} - ר"ל {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצות שנפלו בסוד שבירת כלים. '''עש"ן''' - ראשי תיבות עקר"ב שר"ף נח"ש. {{גמט דגש|בעדי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}. ויש לזה כמה פירושים משובשים. ולי השפל קשה לפי הבנתם מאי התפלל {{צ|עשה למען}}? באיזה זכות נתלה דוד? ולדעתי הסוד כך: '''פר"ח עש"ן בעד"י''' - נוטריקון אבותיו של דוד שהם פרץ רם חצרון עמינדב שלמון נחשון בועז עובד דוד ישי, כאשר כתובים בספר רות. ולפי זה האמת יורה דרכו. ומתורץ בזה במ"ש ז"ל {{צ|מגן בעדי - לא בעדי אלא בזכות אבותי}}. ועיין בפסוק בילקוט תהלים ע"פ {{צ|חרף שואפי סלה}} {{ממ|תהלים|נז|ד}}. ויש בזה סודות נפלאים ואין שטחין הדפין מחזיקין כאשר הארכתי בספרי 'עטרת פז'. ===טו=== איתא בלימודי האר"י ז"ל, שמשון בן מנוח היה גלגול נשמת ב' ניצוצות. ניצוץ אחד מיפת שהוא שם בסוד {{צ|ויקח שם}} ולא כתיב "ויקחו" בלשון רבים, כי נשמה אחד היה להם. וניצוץ ב' מעשו הרשע. עיין שם בכתבי האר"י ז"ל. ויש לנו בזה רזין עילאין. * וזהו לדעתי מה שלא הביא עשו לאביו יין גם כן כמו יעקב, לכן גבי שמשון {{צ|נזיר אלהים יהיה הנער}}. * וזהו גם כן הסוד שעשה שמשון נקמה באריה, שהכה אותו ונשך באביו נח כמבואר שהוא יפת בן נח. * והבא הפלשתי{{הערה|כנראה שצריך להגיה משהו כאן כמו "והכה פלשתים" או כדומה - ויקיעורך}} {{צ|שוק על ירך}} {{ממ|שופטים|טו|ח}}, שתיקן סוד '''נח"ש ירכין''' דעשו, כמו שמבואר בתרגום יונתן בן עוזיאל (<small>[[תרגום ירושלמי (יונתן)/ספר בראשית/כה|יוב"ע בראשית כה,כז]]</small>) בפסוק {{צ|איש יודע ציד}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. * והנה עשו ציער לאמו, לכן נזיר אלהים היה הנער מבטן אמו. * עשו גרם לאביו שנעשה סומא - לכן נקרו פלשתים את עיניו. * עשו היה כאדרת שער - לכן היה כחו בשער. * עשו ציער לאמו על ידי נשים בנות חת - לכן רדף שמשון אחר נשים נכריות. ויש רזין עילאין בשלש מאות שועלים - והרימותי ידי לאל עליון. ===טז=== '''בפסוק {{ממ|תהלים|א|ג}}''' {{צ|אשר פריו יתן בעתו}}, ואמרו חכמים ז"ל {{צ|זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת}} - '''בעתו - בעת ו'''', ומבטל כח '''{{גמט|מחלת}} בת ישמעאל''' כמבואר בספרי המקובלים, והוא בסוד של {{גמט דגש|בעתו}}. ומקשים על זה כל העולם, היאך שייך {{גמט דגש|מחלת}} לשימוש המטה. ונ"ל כך, מפני {{גמט דגש|בעתו}} גימטריא {{גמט דגש|מחלת}} אשת עשו שלקח לו לאשה ורימה לאביו איך מעשרין את התבן ואת המלח. והסוד גדול בזה למה באמת רימה לאביו יצחק בזה, אלא משום * דמעשר של ארבעים - ארבעה{{הערה|כוונתו על הביטוי "איך מעשרין '''מלח'''" - ויקיעורך}}. ונשאר {{גמט|ל"ו}}. * ומעשר מן שלשים - שלשה. ונשאר {{גמט|כ"ז}}. הרי {{גמט|ס"ג}}. * {{גמט|ח'}} במקומו עומד - אז הוא {{גמט|ע"א}}. והמעשר של '''תבן''': * מן תי"ו - מגיע ארבעים. ונשאר ש"ס. * ומן נו"ן - חמשה. ונשאר מ"ה. הרי {{גמט דגש|ת"ה}}. * ובי"ת של '''תבן''' במקומו עומד. הרי סך הכל {{גמט דגש|ת"ז}}. הרי ע"א הנשאר מן '''מלח''', ת"ז הנשאר מן '''תבן''' -- הכל {{גמט דגש|תע"ח}} גימטריא {{גמט דגש|מחל"ת}}. וצד בפיו של אביו והטעה אותו, ושאלתו היתה להדביק אביו בקליפת מחלת. ויש בזה סודות גדולות נפלאות באלו הדברים. והאל הקדוש יכפר בעדינו. ===יז=== כתבו המקובלים המשמש מטתו בערב שבת מעורר {{גמט|תתק"ף}} עלמין קדישין, צרור החיים, כמנין {{גמט דגש|וערב שבת}}. וזהו לדעתי {{צ|בעתו}} במלואו כזה: {{גמט דגש|בי"ת עי"ן תי"ו וי"ו}} - גימטריא {{גמט דגש|וערב שבת}} כמנין {{גמט|תתק"ף}} הנ"ל. ומה שכתבו המקובלים שהם מבטלים ד' אומות - בבל אדום פרס יון, וסימנם של מלכיות {{גמט דגש|באפ"י}} - {{צ|אשר פריו יתן בעתו}} - ראשי תיבות '''באפ"י''' - בבל אדום פרס יון. ===יח=== '''בפסוק {{ממ|יחזקאל|יא|יט}}''' {{צ|ורוח חדשה אתן בקרבכם}} - הסוד לפי הענין של המקובלים שהרוח נבואה באה מסוד {{גמט דגש|ח"ד}} של '''אחד''', ו{{גמט דגש|ש'}} של '''שר"י''', ו{{גמט דגש|ה'}} מן '''אהי"ה'''. וזהו פירוש הפסוק {{צ|ורוח חדשה}} - ר"ל '''ח"ד ש"ה'''. וק"ל. ===יט=== '''איתא ברבינו יהודא חייט בספר [[מערכת אלהות]]'''{{הערה|כפי שהבנתי, הכוונה הוא לספר "מנחת יהודה" לר' יהודה חייט שהינו פירוש על הספר "מערכת אלהות" - ויקיעורך}}, שסוד {{גמט דגש|ברכה}} {{גמט דגש|תרועה}} - {{גמט דגש|בר כה, בר כה, בר כה}}. * {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ב"ר}} - גימטריא {{גמט דגש|רות}} * {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|כ"ה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע"ה}} * הרי {{גמט דגש|תרועה}}. וסוד '''תרועה''' - '''תורה ע'''', ע' פנים לתורה. וברכת {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} מקור לכל הברכות. עיין שם. וזהו סוד לדעתי נפלא בתפלת י"ח {{צ|אלהינו וכו' ברכנו בברכה המשולשת בתורה}} - משולשת דייקא כנ"ל. ודע כי {{מכפלת גימטריא|כ"ו|פעמים מנין|הוי"ה}} - גימטריא {{גמט דגש|תרע"ו}}. והוא סוד הפסוק {{צ|רבות '''רעות''' צדיק}} - רעות דייקא. {{צ|ומכולם יצילנו יהו"ה}} - דייקא כ"ו. כ"ו פעמים כ"ו. והדברים עתיקין. ויש בזה רזין עילאין וסתרין. ===כ=== איתא בלימודי האר"י ז"ל: {{גמט דגש|גש"נ פלא י"ה}} הם שמות המרגלא. {{גמט דגש|גש"נ}} - כתר. {{גמט דגש|פל"א}} - חכמה. {{גמט דגש|י"ה}} - בינה. אריך, אבא, ואמא. והשמות הללו מבטלים זדים ואויבים בשמעך, וכאשר האויבים שולטים על האדם השמות בצירוף זה: {{גמט דגש|יש פ"נ הל"א ג'}}. וכאשר יכוין האדם באותיות '''א"י''' של '''אהי"ה''', ובאותיות '''ב"י''' של '''בי"ט''' - אז השמות הגדולים בתכלית הקירוב כזה: {{גמט דגש|גש"נ פל"א י"ה}} כבתחילה. וכאשר האויבים שולטים על האדם - הם בתכלית הריחוק כזה: {{גמט דגש|יש פ"נ הל"א ג'}} ממש. ובכוונת '''ב"י''' של '''בי"ט''' '''א"י''' ד'''אהיה''' - מקרבין להדדי. הטה אלהי אזנך ושמע. עכ"ל האר"י ז"ל. ודבריו סתומים מאד. וכתב אחד מגדולי תלמידיו הקדוש {{דף ויקיפדיה|ישראל סרוק|מהר"ר ישראל סרוג ז"ל}} שמעתי ממורי לשון מבטלים זדים כמעט דעתי הקלושה שמ"ע כ"ז [שמע"כ]{{הערה|המילים משובשים בדפוס, וכנראה שצריך להגיה '''שמע"ך''', כנלע"ד - ויקיעורך}} - ראשי תיבות '''ש'''בירה '''מ'''גירה '''ע'''קירה '''כ'''ניעה, כי אנו מתפללין {{צ|ומלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניעם}} - הרי שבירה מגירה עקירה כניעה - בסוד {{צ|ה' שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. וזהו אומרו {{צ|מבטל זדים בשמעך}}, עכ"ל. ומ"ש שמות גש"נ פל"א י"ה כאשר האויבים שולטים על האדם הם בתכלית הריחוק - ישפ"נ הל"א ג'. וכאשר יכוין ל'''ב"י''' של '''בי"ט''' ול'''א"י''' של '''אהיה''' אז יחזרו לקירוב. לדעתי זהו סוד נפלא וקרא בתהלים ס"ט {{ממ|תהלים|סט|}} {{צ|קרבה אל נפשי גאלה וכו'}} - '''נפש"י''' להיפך '''ישפן'''. '''גאלה''' למפרע - '''אלה"ג'''. וזה {{צ|קרבה אל נפשי גאלה}}, ר"ל אותיות '''נפשי''' ואותיות '''גאלה''', כי יהיו בתכלית הקירוב {{צ|למען '''אויבי''' פדני}}, ר"ל אני מכוין ל'''א"י''' של אהי"ה ל'''ב"י''' של בי"ט - זה '''אויבי'''. והנה הנשאר באהי"ה בהלקח א"י - '''ה"ה'''. ובשם בי"ט - בהלקח ב"י - '''ט''''. הרי אותיות {{צ|'''הטה''' אלהי אזנך}} שכתב האר"י ז"ל והוא פלא. ===כא=== שאלוני על מ"ש בספר [[יסוד שירים]] שהוא הזוהר על מדרש רות ועל המגי' וז"ל דף ט' ע"ב שורה ט': {{צ|לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח - דא אורייתא די להון}}, עכ"ל. דהיינו מתחילה מספר גדולת תורתינו הקדושה - תורת ה' תמימה, ואחר כך מספר בגנות תורת העכו"ם שהוא כמוץ וכו'. ושאלוני היכן רמיזא אורייתא דילהון באותו פסוק, ומאן דכר שמיה. הלא דבר הוא - הגם שאין משיבין על הדרוש. והשבתי להם כי ידוע תורת העכו"ם הוא מ"ש בגמרא דשבת {{הפניה-גמ|שבת|קטז|א}} קרא להון '''און גיליון'''. ואם כן רזא דמלא מרומז בפסוק {{צ|לא כן הרשעים כי אם כמוץ וכו'}} - {{גמט דגש|כמוץ}} גימטריא {{גמט דגש|און גליון}}. ובזה מתורץ קושיה גדולה בתהלים סימן קמ"ד {{ממ|תהלים|קמד|ח}} {{צ|אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר}}, תרגם יונתן בן עוזיאל {{צ|אורייתא דלהון אורייתא דשקרים}} - גם כן קשה - היאך רמיזא. אבל אפשר כי {{גמט דגש|וימינם}} גימטריא {{גמט דגש|און גליון}}, והוא ימין שקר. ויש לנו סתרי תורה בזה, וכתבתי בספרי אשר קראתיו 'נזר אלהים' רזין דרזין. והאל הטוב יכפר. ==תוספת ליקוטי ר' שמשון על ידו של המגיה ר' אייזיק== '''אמר הצעיר''' אייזיק א"ש בהיותי עסוק במלאכת הקדש, אִנה ה' לידי איזה חידושים מהרב המקובל בעל המחבר זלה"ה אשר לא נדפסו בראשונים, לא חסתי על הוני לכבוד קוני ואזרתי כגבר חלצי להוציאם לאור עולם לזכות את הרבים וזכות המחבר יעמוד לנו עד עולם. ===א*=== '''איתא בפליאה {{קיצור|דר"ג קארו|דרב אביגדור קרא(?)}}''':{{ררר}} {{גמט|תת"ן}} חדרים יש בגיהנם כמנין {{גמט דגש|תכל"ת}}, ובאלו חדרים צריך לילך אפילו צדיק גמור לתקן ולהעלות נשמות של רשעים כמבואר בזוהר בכמה מקומות. והנה כאשר בא הצדיק ל{{גמט דגש|תת"ן}} חדרים אינה צריכה לפחוד מן המזיקין כי {{גמט דגש|תק"ף}} חדרים אינם תוקפא דדינא, ממילא הנשארים {{גמט דגש|ר"ע}} חדרים. וכשמם כן הם, שהם רע. ובהם היו הצדיקים הולכים שם בלא שמירה, אזי היה יכול להיות שהיו ניזוקים מגרדיני נימוסין טהירין, אזי הולך מלאך אחד ושמו '''יהושע''' ובידו שעוה, וכתוב על מצחו השם הנקרא '''אתה'''. ואז אפילו הולכים באלו {{גמט|ר"ע}} חדרים אין שטן ואין פגע רע. ולדעתי זהו סוד גילה לנו דוד המלך ע"ה {{צ|גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע}} {{ממ|תהלים|כג|ד}} - רזא דמלתא {{גמט דגש|גיא צלמות}} גימטריא {{גמט דגש|תק"ף}}, ר"ל גם כי אלך בגיא צלמות ב{{גמט|תק"ף}} חדרים מן {{גמט|תת"ן}} - שהם אינם תוקפא דדינא, ממילא הנשארים {{גמט|ר"ע}}. מכל מקום - {{צ|לא אירא '''ר"ע'''}} - מאותן {{גמט|ר"ע}} חדרים, {{צ|כי '''אתה''' עמדי}} - רוצה לומר השם של '''אתה''' עמדי שכתוב על מצח הצדיק. ומי כותבו? אהא מפרש {{צ|'''ע'''מדי '''ש'''בטך '''ו'''משענתך '''ה'''מה}} - ראשי תיבות '''שעו"ה''', ולמפרע ראשי תיבות דהיינו {{צ|'''ע'''מדי '''ש'''בטך '''ו'''משענתך '''ה'''מה '''י'''נחמוני}} - ראשי תיבות '''יהושע''', שהוא כותבם. והענין פלא שהכל מרומז בקרא. והאל יכפר בעדי. ===ב*=== איתא בפליאה הנ"ל: יש ששה פסוקים שהם מקורי' לכל התורה והם: * {{צ|כבד את אביך וכו'}} * {{צ|תמים תהיה וכו'}} * {{צ|יערוף כמטר וכו'}} * {{צ|ואהבת את ה' וכו'}} * {{צ|עלה אל הר העברים וכו'}} * {{צ|מי יתן והיה לבבם זה וכו'}} אלו ו' פסוקים הם מקורים לכל התורה. ור' ז"ס גדול גילה לנו דוד המלך {{צ|ותורתך ב'''תוך מעי'''}} - נוטריקון '''ת'''מים, '''ו'''אהבת, '''כ'''בד, '''מ'''י, '''ע'''לה, '''י'''ערוף. הרי כל התורה נכללה בתוך מעי. והענין פלא גדול. ===ג*=== איתא בלימודי האר"י זלה"ה וז"ל: ::בלעם ועמלק מצד הטומאה, יראה אהבה בטומאה נגד יראה אהבה בקדושה. והנה בקשר אחד תמצאנו. עכ"ל. ופירוש {{צ|והנה בקשר אחד תמצאנו}}, ר"ל בציור כזה: [[File:KESHER ECHAD.PNG|280px|left]] {| class="wikitable" | '''בל''' || '''עמ''' || '''יר''' || '''אה''' |- | '''עמ''' || '''לק''' || '''אה''' || '''בה''' |} ===ד*=== אמרו רז"ל עץ שאכל אדה"ר תאנה היה. איתא בעשרה מאמרות במאמר חיקור דין שתרח עם בניו תקנו חטא אדם הראשון אשר להם הכח והגבורה לתקן ולקלקל. והנה '''תאנה''' נוטריקון - '''ת'''רח '''א'''ברהם '''נ'''חור '''ה'''רן - הרי תרח עם בניו בסוד עץ שאכל אדם הראשון תאנה היה, שנוטריקון של תאנה תקנו. ואיתא בזהר איכה דף ל"ב בסוף ע"א והביאו גאלנטי בהקדמתו דף ד' ע"ד וזה לשונו: {{צ|איכה מאן אמר דא ההוא רוחא עילאה פנימאה עלמא דאתי וע"ד תיבה דא רוחני איהו ולא אית בה שותפא כלל, לא לישן ושניין ולאו שפוון כלל וכו'}}. והסוד לפי חכמי כל המקובלים שאדם הראשון פגם באותיות '''אח"עה גיכ"ק''', כי חמש מוצאות יש כנודע לחכמי הדקדוק וכו', ואדם הראשון פגם באותיות אחה"ע גיכ"ק שהם סוד כתר חכמה כנודע למבינים, והם בסוד אחה"ע וקיצץ בנטיעות והפריד א' מן ח', ה' מן ע', ג' מן י', כ' מן ק'. והנה '''א"ה''' מן אחה"ע, '''כ"י''' מן גיכ"ק -- הרי '''איכה''' באותיות. וזהו סוד {{צ|איכה דא רוחני ולית ביה לישן ושניין ולא שפווון כלל}}, רק חיך וגרון. והנה משה רבינו ע"ה תיקן אותיות '''גיכ"ק''' שפגם אדם הראשון בסוד {{צ|ויקבר אותו בגי}} - הרי '''ג"י''' מן '''גיכ"ק'''. נשארו אותיות {{גמט דגש|ק"ך}} - זהו סוד גדול. {{צ|ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו}} - הרי חי ק"ך שנים. הרי '''גיכ"ק''' מתוקנים. ואותיות '''אחה"ע''' תיקן אברהם אבינו עם אחיו בסוד {{צ|קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש}} - הם סוד אברהם נחור הרן, שכל אחד מהם משולש - * {{גמט דגש|פ"א פ"א פ"א}} - גימטריא {{גמט דגש|אבר"ם}}. * {{מכפלת גימטריא|'''ג'|פעמים|פ"ח'''}} - גימטריא {{גמט דגש|נחור}}. * {{מכפלת גימטריא|'''ג'|פעמים|פ"ה'''}} - גימטריא {{גמט דגש|הר"ן}}. והנה בכל אחד מהן משולש. והסוד אותיות '''אח"ה''' מן אותיות '''אחה"ע''' - נשאר עוד '''ע'''' מן אחה"ע. וזהו סוד {{צ|ויחי תרח שבעים שנה}}. הרי '''ע'''' מן '''אחה"ע'''. ואברהם בעצמו תיקן אותיות אחה"ע כדאיתא כאשר השליכו אברהם לכבשן האש יתצה בת קול ואמרה {{צ|אח לצרה יולד}} - הרי '''א"ח''' מן אחה"ע. ונשארו '''{{גמט|ה"ע}}''' מן אחה"ע. וז"ש {{צ|ואברהם בן חמש וע' שנה בצאתו מחרן}} - הרי ע"ה, ונשלם אחה"ע. ואין לתמוה {{קיצור|מנ"למנא לן}} לעשות ג' פעמים {{גמט|פ"א פ"א פ"א}} - גימטריא {{גמט|אברם}}, {{גמט|פ"ח פ"ח פ"ח}} - גימטריא {{גמט|נחור}}. {{גמט|פ"ה פ"ה פ"ה}} - {{גמט|הר"ן}}. הסוד הגדול בהקדמה מספ' [[פלח הרמון]] כי {{גמט דגש|אדם}} נחלק לג' חלקים, ר"ל {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|י"ה}} - גימטריא {{גמט|אדם}}. אדם במספר ט' - ר"ל {{גמט דגש|אבגדהוזחט}} בכללו גימטריא {{גמט דגש|אדם}}. והנה נחלק לג' פעמים י"ה. וחוה כאשר אכלה מעץ הדעת הוסיפה על כל י"ה - {{גמט דגש|פ'}}, ונעשה {{גמט דגש|פי"ה פי"ה פי"ה}} בסוד גדול שאמרו רז"ל חוה הביאה מר לעולם כי הוסיפה על כל י"ה, פ' - גימטריא {{גמט דגש|מר}}. והוא סוד גדול ונורא כאשר הוסיפה על כל י"ה פ' ונעשית א' פעמים א', ב' פעמים ב', ג' פעמים ג', ד' פעמים ד' -- עד ט' פעמים ט', והוא גימטריא {{גמט דגש|מר}} ממש. {{צ|התאנה חנטה פגיה}}. '''תאנה''' - תרח אברהם נחור הרן. {{גמט דגש|פגי"ה}} - סוד ג' פיה - {{צ|פיה פתחה בחכמה}}. ונודע כי רבקה תיקונה של חוה בסוד {{צ|ויעתר יצחק ליהו"ה לנוכח אשתו}} - סופי תיבות '''חוה''', לפיכך כתיב בה {{צ|נקרא לנערה ונשאלה את פיה}}. ואדם הראשון בא בתיקון יעקב אבינו ע"ה. והנה אדם נחלק לג' חלקים י"ה - מספרם מ"ה. וחוה הוסיפה {{גמט דגש|מ"ר}} על {{גמט מ"ה}}. וזהו סוד נפלא - {{צ|בא אחיך במרמה}} - '''מ"ר מ"ה'''. והנה אדם וחוה גרמו {{גמט|ט"ל}} קללות בעולם, וזה {{גמט דגש|אחיך}} - גימטריא {{גמט דגש|ט"ל}}. וזהו {{צ|ויתן לך...'''מטל'''}}. והנה חוה הביאה {{מכפלת גימטריא|ג'||פיה}} לעולם - על כל '''י"ה''', '''פ''''. וזהו סוד שכל אחד תיקן אלו ג' פיה - אברהם ג' פעמים '''פ"א''', נחור ג' פעמים '''פ"ח''', הרן ג' פעמים '''פ"ה'''. והנה אותיות שניות - '''אח"ה''' נשארו גבי כל אחד ואחד ג' פעמים, שכל אחד תיקן אלו פיהן שהוסיפה חוה על כל י"ה. והנה הרשעים בדורינו זה פוגמים באותיות אחה"ע. והנה האותיות שפוגמין שבין האותיות: * בין '''א'''' ל'''ח'''' - {{גמט דגש|בגדהו"ז}} - {{גמט דגש|ז"ך}}. * ואותיות שבין '''ה'''' ל'''ע'''' - {{גמט דגש|וזחטיכלמנ"ס}} - מספרם {{גמט דגש|מ"ר}}. והנה {{גמט דגש|ז"ך מ"ר}}. וזהו סוד נפלא - {{צ|פני ה' בעושי רע להכרית מארץ '''זכר"ם'''}} - '''ז"ך מ"ר'''. והענין פלא גדול. והאל יכפר בעדי אמן סלה. ===ה*=== איתא בציוני וז"ל קליפה אחת נקרא {{גמט דגש|רי"ב}} ועמה {{גמט דגש|תר"ה}} חיילות כמנין {{גמט דגש|אדר"ת שע"ר}}. וקליפה זו '''ריב''' ממונה להשכיח ולעקור תורתו של ת"ח בשעת חיילותן{{הערה|אולי צריך להגיה כאן 'חולייתו'... - ויקיעורך}} ושוכח תלמודו. והשם הגדול הנקרא {{גמט דגש|כד"ת}} הכתוב על מצחו של משיח בן דוד מבטל אותה קליפת {{גמט דגש|רי"ב}} עם חיילותיה {{גמט|תר"ה}} וכו'. עכ"ל. ולדעתי זהו סוד גדול איתא בגמרא - {{צ|ר' אלעזר חלש, כד אתפח הוה קרי החדש הזה לכם החרש היה לבם}}. וצריך לדעת למה דוקא טעה טעות כזה. וסודו, כי הוא קרא מהדל"ת רי"ש, ומהזי"ן יו"ד, ומכ"ף בי"ת -- הרי אותיות '''רי"ב''', שטעה לרמז שהקליפה הנקרא 'ריב' היא גרמה לשכחה. ויש לדעת {{גמט דגש|החרש היה לבם}} גימטריא {{גמט דגש|תר"ה}}. הרי גם {{גמט|תר"ה}} חיילות מרומזים. ומ"ש השם {{גמט דגש|כד"ת}} שכתוב על מצח בן דוד מבטל כל אלו הקליפות -- לדעתי {{גמט דגש|החדש הזה לכם}} - {{גמט דגש|כד"ת}} - לרמז שאם ביושר הכתוב לא בטעות מבטל הקליפה הנזכר. ויש לדעת {{גמט דגש|כד"ת}} גימטריא {{גמט דגש|משיח בן דוד}}. ואנו מתפללים {{צ|עשה למען '''דתך'''}}. והענין פלא. וה' יכפר בעדי. ===ו*=== איתא בכתבי האר"י ז"ל יש מזיק אחד ששמו {{גמט דגש|בדרגו"ן}}, אם יכה אותו אדם פעם אחד ימות המזיק מיד. ואם יכה אותו ב' פעמים - יחיה המזיק וימות אותו אדם וגם כן יעשה רע לבריות. ויש לאותו מזיק {{גמט|נ'}} ראשים ועליהם {{גמט|ע"ח}} טומאות - סוד '''{{גמט|מלח}} סדומית''' ומסמא את העינים. ויש לו {{גמט|נ"ו}} לבבות ועליהם {{גמט|כ'}} טומאות והוא יונק מכל אותיות אלפ"א ביתא חוץ מאות מ"ם פתוח"ה וסתומ"ה, ותי"ו. וצד ראשון שלו נקרא {{גמט דגש|מטפ"ח}}, וצד ב' נקרא {{גמט דגש|חורב}}. עכ"ל האר"י בספר הכוונות הנכתב. ועיין בספר חסידים. ולדעתי שכל אלו הדברים רמז ישעיה הנביא {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|ה|ו}}: {{צ|על מה תכו עוד תוסיפו סרה כו'}} - ר"ל אתם ישראל יש לכם סגולה כמו המזיק {{גמט דגש|בדרגו"ן}}. כמו שאותו מזיק אם יכהו אדם ב' פעמים יוסיף להזיק - כן אתם בני ישראל - {{צ|על מה תכו עוד}}, ר"ל כאשר אני מכה אתכם עוד פעם אחרת תוסיפו סרה. וגם {{גמט דגש|סרה}} בגימטריא {{גמט דגש|בדרגו"ן}}. {{ש}} ומבאר - {{צ|כל ראש}} - ר"ל שיש לאותו מזיק ראשים כמנין {{גמט דגש|כ"ל}} דהיינו {{גמט|ן'}}. {{צ|{{גמט דגש|לחלי}}}} - ר"ל {{גמט|ע"ח}} טומאות כמנין {{גמט דגש|לחלי}}, {{ש}} {{צ|וכל לבב}} - ר"ל יש לו בבות כמנין {{גמט דגש|וכל}} דהיינו {{גמט|נ"ו}}. ועליהם {{גמט|ך'}} טומאות כמנין {{צ|{{גמט דגש|דוי}}}} שהוא {{גמט|ך'}}. {{ש}} {{צ|מכף {{גמט|רג"ל}} ועד ראש אין בו '''מת"ם'''}} - ר"ל שינק מכל אלפא ביתא חוץ מאותיות '''מת"ם''', דהיינו מ"ם פתוחה מ' סתומה, ותי"ו. {{ש}} וצד ראשון נקרא {{גמט דגש|מטפ"ח}}. זהו שאמר הכתוב {{צ|'''פ'''צע ו'''ח'''בורה '''מ'''כה '''ט'''ריה}} - ראשי תיבות אותיות '''מטפ"ח'''.{{ש}} ומ"ש מצד הב' שלו נקרא {{גמט דגש|חורב}}, זהו שאמר הכתוב {{צ|זרו '''ח'''בשו '''ו'''לא '''ר'''וככה '''ב'''שמן}} - ראשי תיבות אותיות '''חורב'''. והענין פלא. והאל יכפר בעדי. ===ז*=== איתא במקובלים שרבן גמליאל היה מעובר מן ו' נשמות שהם: # נשמות אברהם אבינו ע"ה - מצד שהיה לו הקליפה אודות ישמעאל בנו, # ונשמת נחום האלקושי # ונשמת יהודא בן יעקב # ונשמת רב סחורא # ונשמת רב טביומי # ונשמת רב סימון לכן רחץ רבן גמליאל לעולם כדי לתקן ולכפר נשמות אלו וכו', עכ"ל. ולדעתי שזהו סוד המשנה בברכות פרק ב' {{ממ משנה|ברכות|ב|ו}} {{צ|רחץ רבן גמליאל לילה הראשונה שמתה אשתו, אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר כל אדם - איסטניס אני}}. מלת '''אסטניס''' נוטריקון - אברהם סחורא טביומי נחום יהודא סימון. והענין פלא. ===ח*=== איתא בפליאה {{קיצור|דר"ג קרא|דר' אביגדור קרא(?)}} ז"ל: {{ש}} ::{{גמט|תשי"ו}} עצמות יש לאדם בקדושה וכנגדן בטומאה גם כן כמנין {{גמט דגש|ושתי}} {{גמט דגש|יתוש}}. ויעקב אבינו ע"ה רצה לבטל אלו תשי"ו קליפות, לכן אמר {{צ|הבה את אשתי כי מלאו ימי וכו'}} {{ממ|בראשית|כט|כא}}. והלא קל שבקלים לא יאמר כן כמו שפירש"י בחומש, אבל דע סודו כי יש ד' קליפות - אחימן ששי תלמי ילידי - ראשי תיבות '''אשתי''', ו{{גמט דגש|אשתי}} גימטריא {{גמט דגש|תשי"א}}. וז"ש {{צ|ואבואה אליה}}, ר"ל עוד {{גמט דגש|ה'}} על '''אשתי''' ויהיו {{גמט דגש|תשי"ו}}. ::וגם סגולה מרב פפא למי שנשכוהו כלבים יאמר לפניהם יש בי {{גמט|תשי"ו}} עצמות של קדושה ותשי"ו דקדושה יבטלו תשי"ו של טומאה. ואז אין הכלבים יכולין להזיק לו רק יראו אותו לקבל נהירו דזקיק. ומבואר בזוהר פרשת בלק וכו'. ולדעתי שזהו סוד גילה לנו דוד המלך ע"ה בתהלים כ"ה {{הפניה לפסוקים|תהלים|כב|יז|יח}} {{צ|כי סבבוני כלבים עדת מרעים וכו'}}, ר"ל מה אני עושה כשהכלבים סובבים אותי, {{צ|אספר כל עצמותי}} - ר"ל אני סופר לפניהם כמה עצמות יש בי, {{צ|{{גמט דגש|כל עצמותי המה}}}} - גימטריא {{גמט|תשי"ו}}, מה הם עושים, {{צ|המה יביטו יראו בי}} ואינם יכולים להזיק לי כלל.{{ש}} (ר"ל שזה רמז מ"ש הכתוב {{צ|ויראת שדי יעזוב}}, דרשו רז"ל זה המגדל כלב רע בביתו. בא הרמז בראשי תיבות וסופי יבות {{צ|'''ו'''ירא'''ת''' '''ש'''ד'''י'''}} הם '''תשי"ו'''. {{צ|'''י'''עזו'''ב'''}} - ראשי תיבות וסופי תיבות '''בי''' - ר"ל שיזכיר תשי"ו עצמות שיש בו. ש"ך). ===ט*=== איתא בלימודי האר"י זלה"ה וז"ל: :: ישראל בעשייתם העגל גרמו להתעורר {{גמט דגש|כ"ו}}{{הערה|כאן הגהתי ובדפוס כתוב '''ב"ו''', והדבר רק מעיד על איכות הדפוס אשר ראוי ליתר הגהה לענ"ד - ויקיעורך}} קליפות {{גמט דגש|בוש"ש}} בסוד הכתוב {{צ|וירא העם כי בושש משה}} {{ממ|שמות|לב|א}}. וקליפות {{גמט דגש|טלבי"ו}}. כי במצרים היו בגלות {{גמט|ב"ט}} של '''בי"ט''', {{גמט|י"ו}} של שם '''הויה''', {{גמט|ש'}} של '''שד"י'''{{הערה|אינו מובן לי מה קשור כאן אות הש'? ואולי צריך להגיה לאורך כל המאמר, את השם '''טלבי"ו''' ל'''טשבי"ו''', אבל אז המשך דברי המאמר של מילת 'שבטיו כושל' אינו מובן, וצע"ע - ויקיעורך}}. וישראל שהם חשבו לעשות עגל ולולא חסדי ה' עלינו שעורר ב' שמות קדושים - {{גמט דגש|כס"ה בפ"ז}} - לא יצאנו משם{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'משה' - ויקיעורך}} לעולם. כי עיקר כל שרי אומות העולם למעלה. עכ"ל. ולדעתי צירוף אותיות של שמות הקליפות {{גמט דגש|כ"ו ש"ש ט"ל בי"ו}} - הוא {{גמט דגש|שבטי"ו כוש"ל}}. ומ"ש שתי שמות {{גמט דגש|כס"ה בפ"ז}} - צירוף אותיות {{גמט דגש|כסף זהב}}. וזהו סוד נפלא - {{צ|ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל}} {{ממ|תהלים|קה|לז}}. והענין פלא גדול ואסור לגלות יותר. ===י*=== איתא בלימודי האר"י ז"ל:{{ש}} פרעה פגם באותיות '''מ"י''' של '''אלהים''' העליון שכוונ' בסוד {{צ|'''מי''' ה' אשר אשמע בקולו}} {{ממ|שמות|ה|ב}}, ואחר כך פגם באתיות '''מ"ה''' של '''אלהים''' התחתון באומרו {{צ|'''מה''' זאת עשינו}} {{ממ|שמות|יד|ה}}. עכ"ל. ולדעתי הוא סוד שבתחילה כאשר פגם באותיות '''מי''' נשאר אותיות '''אל"ה''', ואחר כך כשפגם ב'''מ"ה''' של 'אלהים' - נשאר '''אלי'''. וזהו סוד {{צ|וירדו כל עבדיך '''אלה אלי'''}}, ר"ל צריך אתה לתקן מה שפגמת. לכן כאשר נטבע בים סוף כתיב {{צ|וישובו '''המים'''}} - ר"ל 'מי' של 'אלהים' העליון, ו'מה' מאלהים התחתון. וזהו '''המים''' - '''מ"ה מ"י'''. והוא פלא. ===יא*=== איתא בפליאה:{{ש}} ::{{צ|משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע}}. "ונתנה" לא נאמר אלא {{צ|ומסרה}} - אלו הן עיירות הסמוכות שהלכו ישראל לקבל התורה ובאו וקבלו, כי לא קבלו את התורה כל זמן שהיה {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|'''אלהים'''}} בהם {{גמט דגש|שמ"ד}}, ולא קבלו כל זמן שלא קבלו עליהם הארה מן {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''הויה'''}} הרי {{גמט דגש|ק"ל}}, ומן {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|'''אל'''}} - הרי {{גמט דגש|רמ"ח}}, ומן {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אהי"ה'''}} - הרי {{גמט דגש|ר"י}}. תקנו {{גמט|תתק"ל}} שנים של אדם הראשון בסוד ב' שחסירים מן {{גמט דגש|ונושנתם}}. ומשה קבל ה' אלהים כי הוא צדיק יסוד עולם שהוא {{גמט דגש|נפ"ש}}. עכ"ל. לדעתי כתיב {{צ|בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים ויחנו במדבר וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר וכו'}}. ויש לדעת '''מסר"ה''' נוטריקון - מדבר סיני רפידים הר ככתוב בקרא. וז"ש {{צ|ומסרה ליהושע אלו הן העיירות הסמוכות וכו'}}. {{צ|ובאחד קבלו}}{{הערה|כנראה קאי על מה שכתוב למעלה בציטוט "ובאו וקבלו", רק שכאן בדפוס כתוב "ובאחד קבלו", ובכן אינני יודע איזה גירסה היא הנכונה, וצע"ע - ויקיעורך}} - ר"ל בהר סיני. ומ"ש {{צ|כל זמן שהיה ד' פעמים אלהים בהם וכו'}} - סודו, ישראל היו ראויים להיות במצרים {{גמט|ת"ל}} שנה, והיו רק {{גמט|פ"ו}} שנה משנולדה מרים. והנה {{גמט דגש|ת"ל}} גימטריא ה' פעמים אלהים. וישראל היו רק פעם אחת {{גמט|אלהים}} - {{גמט|פ"ו}} שנה. עד שקבלו עליהם {{צ|ה' הויות וח' פעמים א"ל וי' פעמים אהי"ה}} - הסוד הגדול הזה מרומז בקרא הנ"ל {{צ|ויסעו מרפידים}}. דע {{גמט דגש|רפידים}} גימטריא {{גמט דגש|שמ"ד}}, כמנין ד' פעמים אלהים, כי כל זמן שהיה להם אור זה לא היו ראויים לקבלת התורה. ויחנו במדבר סיני - דע {{גמט דגש|סינ"י}} גימטריא {{גמט|ק"ל}} כמנין ה' פעמים הוי"ה. {{גמט דגש|במדבר}} - גימטריא {{גמט|רמ"ח}} כמנין ד' פעמים אל. {{צ|ויחן שם ישראל נגד {{גמט דגש|ההר}}}} - גימטריא י' פעמים אהיה כמנין {{גמט|ר"י}}. והנה יש לדעת {{גמט דגש|רפידים סיני במדבר ההר}} - גימטריא {{גמט דגש|תתק"ל}}, דהיינו {{גמט|תתק"ל}} שנה הם שנותיו של אדם הראשון וב' שנים חסירים מן {{גמט דגש|ונושנתם}}. וז"ש {{צ|כי תקנו תתק"ל שנה}}. {{צ|ומשה קבל ה' אלהים}} - דע כי ה' פעמים אלהים - {{גמט דגש|ת"ל}}. וז"ש {{צ|ומשה עלה אל האלהים}} - סוד אל הויה אלהים. והנה {{גמט|ת"ל}} גימטריא {{גמט דגש|צדיק יסוד עולם}} כמנין {{גמט דגש|נפש}}. והענין פלא גדול והוא רחום יכפר. ===יב*=== איתא בתיקוני זהר, רבי עקיבא דרש ד' קליפות דיחזקאל על ד' שנכנסו לפרדס ז"ל, {{צ|ומתוכם כעין החשמל}} דא עקיבא שנכנס ויצא בשלום. עכ"ל. ואין לו פירוש היכי מדוייק דהחשמל דא עקיבא. ולדעתי דאיתא בלימודי האר"י ז"ל כי רבי עקיבא משמש בא"ל ב"ם, וזה לשונו: שם רבי עקיבא בן יוסף - סוד באלפא ביתא דא"ל ב"ם. וחשמל ונוגה חדא מלתא היא. וסוף הקליפה קשה מאד כי שם הנוקבא הנח"ש. עכ"ל. ופירוש {{צ|רבי עקיבא משמש באלפא ביתא דא"ל ב"ם}} - שהוא עולה ואינו יורד. ויש לדעת '''עקיבא''' בא"ל ב"ם זה '''החשמל''' ממש. לכן נדרש {{גמט דגש|החשמ"ל}} דא {{גמט דגש|עקיב"א}}. והוא פלא. ומה שאמר: {{צ|שסוף הקליפה קשה}} - דע סודו כי ד' קליפות שראה יחזקאל סופן '''הנחש''' כזה: נוג'''ה''' ענ'''ן''' רו'''ח''' א'''ש''' - סוד {{צ|ויסר מעלינו את הנחש}} מ"ט כי שם הנוקבא וסוד גדול איתא בתיקונים ג' קליפות קשות - משחית אף חמה - מסטרא דעון קא אתי ונעשית לו זדונות כזכיות ודעתי והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. ויתרו מסטרא דעון קא אתי ונעשה לו זדונות כזכיות. ודע כיון שיתרו היה נדבק ב'עון', שהיה לו אחיזה קצת באותן ג' קליפות - משחית אף חמה - לכן {{צ|'''מ'''ים '''א'''חרונים '''ח'''ובה}} גם ראשי תיבות '''מא"ח''', ר"ל שהוא גם כן ראשי תיבות '''מ'''שה '''א'''הרן '''ח'''ור עלו לראש הגבעה, לכן אמר יתרו {{צ|ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים}} - ראשי תיבות '''מא"ח'''. '''ע'''' של שרי עשרות - '''עון'''. והנה נודע שהזכר מבטל ראשי הקליפות והנקבה מבטלת סוף הקליפה בסוד {{צ|הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב}}, ר"ל הזכר השופך הראש הקליפה, {{צ|ואתה תשופנו עקב אל האשה אמר}} - סרס ותני 'אל האשה אמר ואתה תשופנו עקב'. והנה משה אהרן חור עלו לבטל {{צ|ראש הגבעה}}, ר"ל ראש הקליפה. וסופי תיבות של משחי'''ת''' א'''ף''' חמ'''ה''' - {{גמט דגש|הת"ף}} - {{צ|ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה}} - ר"ל כי הנוקבא מבטלת סוף הקליפה שהיא סופי תיבות '''הת"ף''' של משחית אף וחמה. והדבר פלא גדול. :(נ"ל מדקאמר הרב שמשה אהרן חור באו להכניע משמע שעמלק בא בכח אותן הקליפות הנזכר, לכן אני אומר שרמוזים בשמו של '''עמלק''', כי ע' ומ' של עמלק הם רומזים לעון ומשחית, והל' וק' של '''עמלק''' הם מתחלפים בא"ל ב"ם - הלמ"ד מתחלף באלף נגד א"ף, והקו"ף מתחלפת בחי"ת נגד חמ"ה. ולכן כתיב {{צ|'''אמחה'''}} - לרמוז ה' אחרונה שבשם מכנעת '''אמ"ח''' - אף משחית חמה. ואם שגיתי אתי תלין וה' יכפר בעדי). ===יג*=== איתא בהתחלת חכמה של האר"י ז"ל דף ג' ע"ב וזה לשונו:{{ש}} ספירת החכמה מתנוצץ ממנה {{גמט|ש"ף}} נהורין מסיטרא דימינא בסוד {{צ|{{גמט|יש"ע}} ימינו}}. ובשמאל {{גמט|שצ"ה}} נהורין כמנין {{גמט דגש|השמי"ם}}. והם ט' נהורין בכללם וכו'. עכ"ל. הדבר תמוה, שמתחלה אמר ש"ף ושצ"ה ואחר כך פירש ט' נהורין בכללם. לדעתי הם {{גמט דגש|ש"ף שצ"ה}} גימטריא ט' והוא {{גמט דגש|תשע"ה}}. והוא פלא. ===יד*=== איתא בזהר פנחס עמוד רנ"ט {{ממ זהר|ג|רנט|א}} וז"ל:{{ש}} אשתארו שאר יומי' אינון גד"ה וסימנו חר"ש - כי שם מבואר באיזה ימים היו מנסכין מים ביומין בו"ז וכו'. עכ"ל. והנה הגאון מהר"ם יפה פי' עד"ז גד"ה הוא דבר סתום, וגורס אגד"ה בהוסיף א', עיין שם. ולדעתי פירושו זו תמוה. רק פירושו כפשוטו גד"ה ממ"ש חר"ש ראשי תיבות חמישי רביעי שלישי, והיינו עצמו גד"ה; ג' - שלישי, ד' - רביעי, ה' - חמישי. והוא נכון. ===טו*=== איתא בזהר וירא ה' אל משה בלבת אש להשלים את השם וכו'. {{ש}} ולדעתי ע"ד הידוע, כי משה גלגול של הבל ושל שת, ובאותיות '''משה''' יש אות אחד מן '''שת''' שהוא ה'''ש'''', ומן אותיות '''הבל''' יש גם כן אות '''ה''''. ואם כן בתיבת '''לבת''' הוא משלים השם של '''הבל''', דהיינו '''ל"ב''' ואצל משה '''ה'''' - הרי '''הבל'''. וגם ה'''ת'''' של '''לבת''' משלים שם '''שת''', כי אצל משה הוא ה'''ש''''. וזהו {{צ|להשלים השם}}. והוא פלא. ===יז*{{הערה|בשים לב שבדפוס מדלגים על סימן ט"ז - ויקיעורך}}=== איתא בזוהר פינחס עמוד רל"ו {{ממ זהר|ג|רלו|ב}}:{{ש}} ע' רברבא של שמע, ד' רברבא של אחד - הרי ע"ד. והנשאר '''שמא"ח''' וצירופם '''אשמח'''. וז"ל ומצרף אתוון למפרע שדי ובמישור חיים. עכ"ל. והוא סתום. ועיין בכנפי יונה חלק ג' ובספר קנה חכמה קנה בינה כמה פירושים על זה. ומגומגמים מאד - כתבו הם בעצמם. אבל לי נראה שטעות סופר הוא נגלה בעין מה שכתוב {{צ|ובמישור חיים}}, וכך צריך להגיה {{צ|ומצרף אתוון למפרע שרי ובמישור סיים}} - פירוש דקשיא ליה שאנו מצרפין '''אשמ"ח''' - א' של אחד וש' של שמע. קודם לאלף של אחד! לזה אמר {{צ|למפרע}} שהיה צ"ל ש' ברישא והדר א' של אחד. אבל {{צ|במישור סיים}} - בסיומא שהוא במישור - '''מ"ח''', אם כן מ' של שמע קודם לח' של אחד. והיינו {{צ|למפרע שרי ובמישור סיים}}. וק"ל. וכן נכון. ===יח*=== איתא בפליאה: {{ררר}} אין מניחין תפילין אלא בשבת וכו'. לדעתי, דאיתא בכנפי יונה חלק ד' אסור להניח תפלין אלא מי שקרא תורה נביאים כתובים - תורה בספר בראשית, נביאים בספר שמואל, כתובים בספר תהלים. וזהו שאמר שאין מניחין תפלין אלא '''בשבת''' - נוטריקון - שמואל בראשית תהלים. וכל מי שאינו קורא בהן אסור להניח תפלין. והענין פלא. ===יט*=== איתא בילקוט לימודים, דהיינו בפליאה דרב אביגדור קרא, זה לשונו: {{ש}} אין ישראל נגאלים אלא בזכות ל"א מצות, דהיינו: {{טורים |רוחב=55 |טורים=2| *א - יחוד השם. *ב - בכורים *ג - אהבה להקב"ה *ד - תשובה *ה - ברכה *ו - עומר *ז - דין *ח - יבום *ט - משנה *י - צדקה *יא - מגילה *יב - חלה *יג - כבוד אב ואם *יד - עשירית האיפה *טו - מעשר| *טז - עירוב *יז - שכר שכיר *יח - נטילת ידים *יט - כלאים *כ - שעטנז *כא - מצות ראיה *כב - ואהבת *כג - ועבדתם *כד - ודוי *כה - דמעות *כו - יראה *כז - ידיעת השם המיוחד *כח - דם נדה *כט - יין נסך *ל - נתינת העני *לא - והיה אם שמוע }} הם ל"א מצות מסוגלים דוקא להוצאת בני ישראל מעבדות לחרות. ואלו ל"א מצוות לא היו בבני ישראל במצרים ונגאלו למען שמו הגדול. עכ"ל. ולדעתי זהו סוד הפסוק הנאמר על ישראל שיצאו ממצרים {{צ|ותבוא"י בעד"י עדיי"ם שדי"ם נכונ"ו ושער"ך צמ"ח ואת עירום ועריה}}.{{ש}} דע נוטריקון של הפסוק הזה: * '''ותבואי''' - וידוי, תשובה, והיה אם שמוע, ברכה, אהבה, יראה * '''בעדי''' - בכורים, עומר, דין, יבום * '''עדיים''' - עשירית איפה, דם, ידיעת השם, יחוד, משנה * '''שדים''' - שכר שכיר, דמעות, יין, מגילה * '''נכֹנו''' - נטילה, כיבוד, נתינת עני, ואהבת * '''ושערך''' - ועבדת, שעטנז, עירוב, ראייה, כלאים * '''צמח''' - צדקה, מעשר, חלה הרי כל הפסוק מרומז עד וא"ו של {{צ|ואת}} ועד בכלל נרמזים אלו ל"א מצוות וישראל היו ערומים מהם{{הערה|הלשון מגומגם אבל כנראה שכוונתו שעצם הנוטריקון נפרש עד למלות "ואת ערום ועריה" - ולא עד בכלל, ויתר המלות "ואת ערום ועריה" הינו מבאר של"א מצוות אלו היו חסרים במצרים - ויקיעורך}}. וז"ש מ"ש רז"ל {{צ|ואת ערום ועריה - בלא מצות}}, ר"ל בלא מצות הנ"ל. והענין פלא ופלא. ===כ*=== איתא בזהר חדש והובא בפליאה:{{ש}} {{גמט דגש|מיכא"ל מלכיא"ל שננדיא"ל}} הם עזרו ליעקב בעת צרתו מעשו בכח רצון העליון ומספרם {{גמט דגש|עזרת}}. ואנו צריכין לכוון באומרינו {{צ|עזרת אבותינו}}. עכ"ל. ולדעתי לסוד זה כתיב {{צ|{{גמט|וישלח יעקב מלאכים}}}} {{ממ|בראשית|לב|ד}} - גימטריא {{גמט דגש|מיכאל שננדיאל מלכיאל}} ממש, במנין {{גמט דגש|עזרת}}. {{ש}} וזה לדעתי סוד נפלא - על פסוק זה פירש"י {{צ|מלאכים ממש}} - מלת '''ממש''' נוטריקון מיכאל מלכיאל שננדיאל. והענין פלא. ===כא*=== איתא ברבינו בחיי דף קמ"א על פסוק {{צ|וחש עתידות למו}} {{ממ|דברים|לב|לה}} יש במלת "למו" רמז לגאולה וכו'. ולדעתי פסוק זה בדניאל - {{צ|כי למועד מועדים וחצי}} {{ממ|דניאל|יב|ז}} - את זה רמוז בראשי תיבות מלת '''למ"ו''' - למועד מועדים וחצי. והוא פלא. ===כב*=== איתא בפליאה: {{גמט דגש|שגבי"אל מיטטרו"ן להציא"ל}} הלכו עם יעקב לשכם וכו'. וכן הוא בפרקי היכלות מרבי ישמעאל. ולדעתי אלו ג' מלאכים גימטריא {{גמט דגש|גוף ממון תורה}} ממש. וזהו סוד {{צ|ויבא יעקב '''שלם'''}} {{ממ|בראשית|לג|יח}} - נוטריקון - {{גמט דגש|שגביא"ל להציא"ל מיטטרו"ן}}. לכן דרשו רז"ל {{צ|שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו}}. והענין פלא. ===כג*=== איתא במורה נבוכים:{{ש}} ז' ככבים שצ"ם חנכ"ל, ד' מהן מורים על הטובה והם: חמה, נוגה, צדק, כוכב. וג' הם מורים על הרעה והם: שבתא"י מאדי"ם לבנה. דהיינו שבתאי מכה האדם בגוף, לבנה בתורה - כי לא איברי סיהרא אלא לגירסא, מאדים מכה האדם בממון. עכ"ל. וזהו סוד {{צ|ויבא יעקב '''שלם'''}} {{ממ|בראשית|לג|יח}} - נוטריקון שבתאי לבנה מאדים - ר"ל נגד שבתאי שמכה האדם בגוף לכן דרשו רז"ל {{צ|שלם בגופו}}. ונגד לבנה - {{צ|שלם בתורתו}}. ונגד מאדים - {{צ|שלם בממונו}}. והענין פלא. ==קטע שנמצא באמתחת מקובל גדול== * {{צ|ויראו אחיו כי '''אותו''' אהב וכו'}} {{ממ|בראשית|לז|ד}}. * {{צ|ויתנכלו '''אותו''' להמיתו}} {{ממ|בראשית|לז|יח}} פירש"י (<small>[[רש"י על בראשית לז יח|רש"י שם, עי"ש]]</small>) {{צ|'אותו' כמו 'עמו' כלומר אליו וכו'}}. * {{צ|ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח '''אותו''' אלהים}} ותרא אותו כי טוב בשביל הליכתו.{{הערה|מילים אלו לא הבנתי כלל איך לערוך אותם מבחינת פיסוק או חיבור אל הדברים מלפני ומלאחרי, וצע"ע - ויקיעורך}} ויהיה בהפך למדתו חנוך מטטרון שלשה שבועים ויהיו כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלוש מאה שנה כמנין ימות השנה שהם שס"ה. מטטרון לשון מטרוניתא, {{צ|אתו}} כמו 'עמו', ר"ל מדתו כמו {{צ|בריתי היתה אתו}} ו'את' כמו 'עמו' כמו שרמז {{צ|ותראהו את הילד בוכה}} {{ממ|שמות|ב|ו}} היה לו לכתוב "ותראה את הילד בוכה" אלא כמו 'עמו', ואחר כך {{צ|נער בוכה}} והכי קאמר: ילד מעיקרא ואחר כך נער בוכה. אני נחמן בר שמואל{{הערה|יכול להיות שכאן הם דברי המוציא לאור של הספר בדפוס ליוורנו - נחמן סעדון, [[ספר קרניים/דף שער|שמופיע בדף שער הדפוס]]. וכאן ניסה להסביר את הקטע הנ"ל שהוא מצא באמתחת מקובל גדול. אולי... - ויקיעורך}} הולך רכיל ומגלה סוד על רש"י ז"ל {{צ|ויתנכלו אותו כמו עמו, כלומר אליו}} - רמז בזה רש"י ז"ל בכל אות למה חנוך נעשה מטטרו"ן, אותו חנוך נעשה מטטרו"ן כמו אתו מי שיודע זה הכוון יודע מה בבית הנער אצל משה רבינו ע"ה, ומי שאומר בכי הזו היתה בלי כוונה אז אתה מעכב תחיית המתים ולא תוכל להמציא לך תרופה אם לא תתן עיניך באות חנוך בן ירד. '''{{מר|תם ונשלם שבח לאל בורא עולם}}''' --------- [[קטגוריה:רבי שמשון מאוסטרופולי]] 683clm15htqvmdgz7y0ulfyl31v4lct 116 456302 1415667 1408717 2022-07-28T07:28:39Z Shahar9261 22508 כניסה לתוקף wikitext text/x-wiki <שם> תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין), התש"ס-2000 (תיקון: תשס"ב) <שם קודם> תקנות הבזק (תשלומים בעד קישור-גומלין), התש"ס-2000 <מקור> ((ק"ת תש"ס, 472|תקנות הבזק (תשלומים בעד קישור-גומלין)|6031)), ((911|תיקון|6056)); ((תשס"ב, 277|תיקון|6143)); ((תשס"ד, 371|תיקון|6305)), ((544|תיקון מס' 2|6316)), ((839|תיקון מס' 3|6331)); ((תשס"ה, 230|תיקון|6353)), ((882|ת"ט|6410)), ((944|תיקון מס' 2|6419)); ((תשס"ו, 917|תיקון|6494)); ((תשס"ז, 931|תיקון|6590)); ((תשס"ח, 987|תיקון|6679)); ((תשס"ט, 938|תיקון|6781)), ((1014|תיקון מס' 2|6783)), ((1154|ת"ט|6797)); ((תש"ע, 988|תיקון|6881)), ((1154|תיקון מס' 2|6895)), ((1452|תיקון מס' 3|6915)), ((1459|תיקון מס' 4|6916)); ((תשע"א, 30|תיקון|6929)), ((36|ת"ט|6930)), ((986|תיקון מס' 2|7003)); ((תשע"ג, 1555|תיקון|7272)); ((תשע"ד, 263|תיקון|7307)); ((תשע"ו, 178|תיקון|7572)); ((תשפ"ב, 1922|תיקון|9974)), ((3290|תיקון מס' 2|10226)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשס"ו, 564|הודעה|6466)); ((תשס"ז, 604|הודעה|6568)); ((תשס"ח, 588|הודעה|6652)); ((תשס"ט, 508|הודעה|6754)); ((תש"ע, 886|הודעה|6870)); ((תשע"א, 222|הודעה|6945)); ((תשע"ב, 318|הודעה|7061)); ((תשע"ג, 320|הודעה|7193)), ((566|ת"ט|7207)); ((תשע"ד, 356|הודעה|7319)); ((תשע"ה, 551|הודעה|7468)); ((תשע"ו, 562|הודעה|760)); ((תשע"ז, 486|הודעה|7757)); ((תשע"ח, 601|הודעה|7911)); ((תשע"ט, 1780|הודעה|8145)); ((תש"ף, 194|הודעה|8304)); ((תשפ"א, 1051|הודעה|9019)); ((תשפ"ב, 1205|הודעה|9817)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#5|סעיפים 15(ב)(2)]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק הבזק, התשמ"ב-1982]] (להלן - החוק) - ולענין [[תקנה 4]], לפי [[סעיף 15(ג) לחוק]] - ובהסכמת שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות (תיקון: תש"ס) == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשס"ט-2, תש"ע, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"ו, תשפ"ב) : בתקנות אלה - :- "אזור חיוג" - (((נמחקה);)) :- "אזורי ההסכם" - האזורים שעליהם חל הסכם הביניים הישראלי–פלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה שנחתם ביום 28 בספטמבר 1995; :- "בעל רשיון בין-לאומי" - (((נמחקה);)) :- "בעל רשיון רט"ן" - (((נמחקה);)) :- "דקת תנועה" - (((נמחקה);)) :- "הודעת מסר קצר" (SMS) - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר מציוד קצה המחובר לרשת בזק ציבורית אחת, אל ציוד קצה המחובר לרשת בזק ציבורית אחרת; :- "המנהל" - המנהל הכללי של משרד התקשורת; :- "התקשרות" - תהליך הקמת קשר בין שתי נקודות לשם קיום שיחה; :- "חברת "בזק"" - "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ; :- "חג" - (((נמחקה);)) :- "מב"ל (מפעיל בין-לאומי)" - מי שנותן שירותי בזק בין-לאומיים מכוח רישיון כללי לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)=|חוק התקשורת]]; :- "מישק" - (((נמחקה);)) :- "מנוי" - מי שקשור בהסכם עם בעל רישיון כללי לקבלת שירותיו; :- "מנוי נקרא" - כל אחד מאלה: :: (1) לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל - מנוי של מפ"א, אשר התקשר עמו בהסכם לקבלת שירות שיחה בחיוב מפוצל והוקצה לו מספר שירות; :: (2) לענין שירות שיחת חינם למתקשר - מנוי של מפ"א או של מפעיל רט"ן, אשר התקשר עמו לקבלת שירות שיחת חינם למתקשר והוקצה לו מספר שירות; :- "מנוי קורא" - מנוי של מפ"א או של מפעיל רט"ן, היוזם שיחה אל מנוי נקרא במסגרת שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר, לפי העניין; :- "מספר שירות" - כמה ספרות אשר הקצו מפ"א או מפעיל רט"ן למנוי נקרא, ואשר חיוגן אחרי קידומת חיוג ארצית שהוקצתה לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחה בחיוג חינם, לפי העניין, מאפשר למנוי קורא לקיים שיחה עם מנוי נקרא; :- "מערכת בזק בין-לאומית" - מערכת של מיתקני בזק המחוברת לרשת בזק ציבורית באמצעות נס"ר בין-לאומי, והמשמשת לשם העברת מסרי בזק בין מתג בין-לאומי המצוי בישראל לבין מיתקן בזק המחובר לרשת בזק ציבורית בארץ היעד באמצעות מתג בין-לאומי המצוי בחוץ לארץ, ולרבות תחנת קרקע לווינית אחת או יותר, ומיתקני בזק אחרים, ולרבות מיתקני תמסורת בין רכיבי המערכת לבין עצמם; :- "מערכת רט"ן (מערכת רדיו טלפון נייד)" - כהגדרתה [[בתקנות התפעול]], ולרבות מיתקן בזק המופעל בידי מפעיל רט"ן ברשת אחרת; :- "מפ"א (מפעיל פנים-ארצי)" - מי שנותן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי [[חוק התקשורת]]; :- "מפ"א ייחודי" - (((נמחקה);)) :- "מפעיל רט"ן" - מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי [[חוק התקשורת]]; :- "מפעיל רט"ן ברשת אחרת" - מי שקיבל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; :- "מקבל שירות" - מי שמתקשר מישראל או מאזורי ההסכם לחוץ לארץ באמצעות מערכת בזק בין-לאומית של מב"ל, בין אם הוא מנוי שלו ובין אם הוא מתקשר מזדמן, או מי שנמצא בישראל או באזורי ההסכם שמתקשרים אליו באמצעות מערכת בזק בין-לאומית כאמור; :- "מתקשר מזדמן" - מי שמתקשר לחוץ לארץ באמצעות קוד נגישות, למעט קוד הנגישות "00", ושאינו מנוי של המב"ל אשר באמצעותו התקשר; :- "נס"ר (נקודת סיום רשת) בין-לאומי" - (((נמחקה);)) :- "ציוד קצה" - (((נמחקה);)) :- "קו נל"ן", "רשת פרטית", "שירותי רדיו טלפון נייד (שירותי רט"ן)" - כהגדרתם [[בתקנות התפעול]]; :- "קוד נגישות" - המספר "00" או מספר אחר המשמש לניתוב שיחה של מנוי מפ"א או מנוי של מפעיל רט"ן או מי שמתקשר מטלפון ציבורי גובה אל מערכת בזק הבין-לאומית של מב"ל; :- "רשת בזק ציבורית" - מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או באזור שירות לפחות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת, ורשת גישה לרבות מערכת רט"ן ומערכת בזק בין-לאומית, ולמעט ציוד קצה; לענין רישיון כללי ייחודי יראו את רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור ברשת בזק ציבורית; :- "רשת מפ"א" - רשת בזק ציבורית של מפ"א, המשמשת או המיועדת לשמש למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, לרבות שירותי בזק הניתנים באזורי ההסכם; :- "שיחה בין-לאומית" - מימוש התקשרות בין מקבל שירות בישראל או באזורי ההסכם לבין אדם הנמצא בחוץ לארץ; :- "שיחת רט"ן" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג בין-עירוני" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג מקומי" - (((נמחקה);)) :- "שיחת רט"ן בין-עירונית" - (((נמחקה);)) :- "שיחת רט"ן מקומית" - (((נמחקה);)) :- "שינוע" - (((נמחקה);)) :- "שירות כרטיס חיוג" - שירות המאפשר קיום שיחה באמצעות קוד זיהוי, שהוא מספר המוקצה למנוי; :- "שירות רסל"ש" (רשת ספרתית לשילוב שירותים) (Integrated Services Digital Network - ISDN) - שירות תקשורת ספרתית המאפשר העברת מגוון יישומים נרחב באותה רשת, כגון טלפוניה בעלת תכונות מוספות רבות, העברת נתונים ותקשורת-חוזי עם תכונות דחיסה, לרבות שירותים הניתנים בקצב של 56/64 קילוסגמנטים לשניה ובקצבים גבוהים יותר; :- "שירות שיחה בחיוב מפוצל" - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, כאשר המנוי הקורא משלם חלק מהתשלום בעד השיחה או את כולו, בהתאם לרשת המנוי הקורא ולמשך זמן השיחה, והמנוי הנקרא משלם את יתרת התשלום בעד השיחה, ככל שקיימת יתרה כאמור; :- "שירות שיחת חינם למתקשר" - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, בלא חיוב המנוי הקורא בתשלום בעד השיחה; :- "שירות רשת פרטית וירטואלית" (Virtual Private Network) - שירות הניתן באמצעות תוכנה מיוחדת המצויה ברשת בזק ציבורית והמעמיד לרשות המשתמש בו תיפקודים ואפשרויות הדומים לתיפקודיה ואפשרויותיה של רשת פרטית; :- "שירותי בזק בין-לאומיים" - שירותי בזק הניתנים באמצעות מערכת בזק בין-לאומית; :- "שירותי בזק פנים-ארציים נייחים" - כהגדרתם [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000]]; :- "תקנות התפעול" - [[=תקנות התפעול|תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה-1985]]. == פרק ב': תשלומים בעד קישור-גומלין לרשת מפ"א (תיקון: תש"ס, תשס"ד-3) == @ 1א. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ד-3, תש"ע-4) : [[בפרק זה]] - :- "דקת תנועה" - כל אחת מאלה: :: (1) לענין מב"ל - משך הזמן בשניות שבו נותן מב"ל, באמצעות מערכת הבזק הבין-לאומית שלו, על ידי טכנולוגיה כלשהי, שירותי העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני והעברה בו-זמנית של מסרי פקסימיליה, לרבות שירותי רסל"ש, שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיסי חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחה בין-לאומית המתחילה או המסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ"א או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (2) לענין מפעיל רט"ן - משך הזמן בשניות שבו נותן מפעיל רט"ן, באמצעות מערכת הרט"ן שלו, שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לרבות באמצעות שירותי רשת פרטית וירטואלית, לפי משך הזמן של כל שיחת רט"ן המתחילה במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ"א או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (3) לענין מפ"א - משך הזמן בשניות שבו נותן מפ"א, באמצעות רשת המפ"א שלו, שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימילה, לרבות שירותי רסל"ש, שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיס חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחת מפ"א המתחילה במיתקן בזק הנמצא ברשת המפ"א שלו או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ"א אחרת או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :- "שיחה בין-לאומית" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג בין-עירוני" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג מקומי" - (((נמחקה);)) :- "שיחת מפ"א" - מימוש התקשרות מאת מינוי של מפ"א אחד אל מנוי של מפ"א אחר; :- "שיחת רט"ן" - מימוש התקשרות מאת מנוי של מפעיל רט"ן אל מנוי של מפ"א; :- "שיחת רט"ן בין-עירונית" - (((נמחקה);)) :- "שיחת רט"ן מקומית" - (((נמחקה);)) :- "שינוע" - :: (1) לענין מב"ל - העברת מסרי בזק אל ומאת מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל דרך רשת מפ"א, לשם מתן שירותי בזק בין-לאומיים בידי המב"ל האמור; :: (2) לענין מפעיל רט"ן - העברת מסרי בזק מאת מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אל רשת מפ"א, לשם מתן שירותי רט"ן בידי מפעיל הרט"ן האמור; :: (3) לענין מפ"א - העברת מסרי בזק מאת רשת מפ"א של מפ"א אל רשת מפ"א אחרת, לשם מתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים בידי המפ"א האמור. @ 2. חובת התשלום בעד קישור-גומלין לרשת מפ"א (תיקון: תש"ס, תשס"ד-3, תשפ"ב-2) : (א) מב"ל ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]]((,)) לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין-לאומית שלו שהן שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, לרבות דקות תנועה שעברו אל מערכת הבזק הבין-לאומית או ממנה באמצעות קו בזק ממותג מסוג כלשהו; ואולם אם נותבה שיחה שהתבצעה באמצעות קוד הנגישות של מב"ל אל מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל אחר, יחויב בעל קוד הנגישות בלבד בתשלומים בעד קישור-גומלין לגבי אותה שיחה. :: (((החל מיום 15.6.2025):)) מב"ל ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 3ז]], לפי העניין((,)) לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין-לאומית שלו שהן שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, לרבות דקות תנועה שעברו אל מערכת הבזק הבין-לאומית או ממנה באמצעות קו בזק ממותג מסוג כלשהו; ואולם אם נותבה שיחה שהתבצעה באמצעות קוד הנגישות של מב"ל אל מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל אחר, יחויב בעל קוד הנגישות בלבד בתשלומים בעד קישור-גומלין לגבי אותה שיחה. : (א1) מב"ל ישלם למפ"א תשלום בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית נכנסת מחוץ לארץ, לפי דרישת המפ"א. : (ב) מפעיל רט"ן ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]]((,)) לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל רשת המפ"א. :: (((החל מיום 15.6.2025):)) מפעיל רט"ן ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 3ז]], לפי העניין((,)) לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל רשת המפ"א. : (ג) מפ"א ישלם למפ"א אחר תשלומים בעד קישור גומלין כמפורט [[בתקנה 3]], לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ"א שלו אל רשת המפ"א של המפ"א האחר. :: (((החל מיום 15.6.2025):)) מפ"א ישלם למפ"א אחר תשלומים בעד קישור גומלין כמפורט [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 3ז]], לפי העניין, לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ"א שלו אל רשת המפ"א של המפ"א האחר. @ 3. תשלום בעד קישור-גומלין לרשת מפ"א (תיקון: תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ט-2, תש"ע, תשע"ג, תשע"ד, [הודעות], תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) התשלום המרבי שמפ"א רשאי לדרוש בעד קישור-גומלין בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט"ן, שיחת מפ"א, או שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, יהיה כמפורט להלן: :: (1) עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) - 0.01 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); :: (2) מיום כ"ו בסיוון התשפ"ג (15 ביוני 2023) עד יום ח' בסיוון התשפ"ד (14 ביוני 2024) - 0.007 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); :: (3) מיום ט' בסיוון התשפ"ד (15 ביוני 2024) עד יום י"ח בסיוון התשפ"ה (14 ביוני 2025) - 0.004 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); :: (4) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 3ז]]. : (א1) על אף האמור [[בתקנה 2(ב) ו-(ג)]] ובתקנת משנה (א), לעניין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחה בחיוב מפוצל, אל רשת מפ"א (בתקנת משנה זו - שיחה), יהיו חובת התשלום המרבי בעד קישור-גומלין והתשלום בעד קישור-גומלין כמפורט להלן: :: (1) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ"א אל מנוי נקרא של מפ"א אחר - ::: (א) בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - ישלם המפ"א למפ"א האחר כמפורט בתקנת משנה (א); ::: (ב) בעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - ישלם המפ"א האחר למפ"א כמפורט בתקנת משנה (א); :: (2) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט"ן אל מנוי נקרא של מפ"א, בעד כל משך זמן השיחה - ישלם מפעיל הרט"ן למפ"א כמפורט בתקנת משנה (א). : (א2) על אף האמור [[בתקנה 2(ב) ו-(ג)]] ובתקנת משנה (א), לענין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחת חינם למתקשר, אל רשת מפ"א (בתקנת משנה זו - שיחה), יהיו חובת התשלום בעד קישור-גומלין והתשלום בעד קישור-גומלין, כמפורט להלן: :: (1) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ"א אל מנוי נקרא של מפ"א אחר - ישלם המפ"א האחר למפ"א כמפורט בתקנת משנה (א); :: (2) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט"ן אל מנוי נקרא של מפ"א - ישלם מפ"א למפעיל רט"ן כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(1)(ד)]]. : (ב) לענין ספירת דקות התנועה לצורך חישוב התשלום בעד קישור-גומלין כמפורט בתקנות משנה (א), (א1) ו-(א2), יראו שיחה כמתחילה ברגע יצירת הקשר בין שתי הנקודות שביניהן מתקיימת השיחה וכמסתיימת ברגע הניתוק. : (ב1) (((בוטלה).)) : (ג) לתשלומים המפורטים בתקנות משנה (א), (א1) ו-(א2) ייווסף מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]] (להלן - מס ערך מוסף). : (ד) על התשלום הנקוב בתקנת משנה (א) (בתקנה זו - התשלום) יחולו הוראות אלה: :: (1) התשלום יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; :: (2) תשלום שעודכן לפי פסקה (1), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאית האגורה וסכום המסתיים בחמש אלפיות האגורה יעוגל כלפי מעלה; :: (3) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את התשלום כפי שעודכן לפי האמור בתקנת משנה זו; :: (4) בתקנת משנה זו - :::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; :::- "המדד היסודי" - מדד חודש יוני 2013; :::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. == פרק ג': תשלומים בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תש"ס) == @ 3א. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד-3, תש"ע, תש"ע-4, תשע"ו) : [[בפרק זה]] - :- "דקת תנועה" - כל אחת מאלה: :: (1) לענין מב"ל - משך הזמן בשניות שבו נותן מב"ל, באמצעות מערכת הבזק הבין-לאומית שלו, על ידי טכנולוגיה כלשהי, שירותי העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני והעברה בו-זמנית של מסרי פקסימיליה, לרבות שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיסי חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחה בין-לאומית המתחילה או המסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (2) לענין מפ"א - משך הזמן בשניות שבו נותן מפ"א, באמצעות רשת המפ"א שלו שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לפי משך הזמן של כל שיחה פנים-ארצית נכנסת המתחילה במיתקן בזק הנמצא ברשת המפ"א או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (3) לענין מפעיל רט"ן - משך הזמן בשניות שבו נותן מפעיל רט"ן באמצעות מערכת הרט"ן שלו, שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לרבות באמצעות שירותי רשת פרטית וירטואלית, לפי משך הזמן של כל שיחת רט"ן נכנסת המתחילה במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן שלו או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אחר או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :- "שיחה בין-לאומית נכנסת" - (((נמחקה);)) :- "שיחה פנים-ארצית נכנסת" - מימוש התקשרות מאת מנוי של מפ"א אל מנוי של מפעיל רט"ן; :- "שיחת רט"ן נכנסת" - מימוש התקשרות מאת מנוי של מפעיל רט"ן אחד אל מנוי של מפעיל רט"ן אחר; :- "שינוע" - כל אחד מאלה: :: (1) לענין מב"ל - העברת מסרי בזק אל ומאת מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל אל מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן, לשם מתן שירותי בזק בין-לאומיים בידי המב"ל האמור; :: (2) לענין מפ"א - העברת מסרי בזק מאת רשת מפ"א אל מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן, לשם מתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים בידי המפ"א האמור; :: (3) לענין מפעיל רט"ן - העברת מסרי בזק מאת מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אחד אל מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אחר, לשם מתן שירותי רט"ן בידי מפעיל הרט"ן האחד; :- "שירות בזק" - (((נמחקה);)) :- "תקנות התשלומים" - [[=תקנות התשלומים|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס"ז-2007]]. @ 3ב. חובת תשלום בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-3, תש"ע-4) : (א) מב"ל ישלם למפעיל רט"ן תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(2)]], לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין-לאומית שלו אל מערכת הרט"ן או ממנה. : (ב) מפ"א ישלם למפעיל רט"ן תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(1)]], לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ"א שלו אל מערכת הרט"ן. : (ג) מפעיל רט"ן ישלם למפעיל רט"ן אחר תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט להלן: :: (1) לענין שיחת רט"ן נכנסת - כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(1)]], לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל מערכת הרט"ן של מפעיל הרט"ן האחר; :: (2) לענין הודעת מסר קצר - כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(3)]], לפי מספר הודעות המסר הקצר שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל ציוד קצה המחובר למערכת הרט"ן של מפעיל הרט"ן האחר. @ 3ג. תשלום מרבי בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תש"ס, תשס"ב, תשס"ד, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט, תש"ע, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"ג, [הודעות], תשפ"ב, תשפ"ב-2) <!-- : (א) (((נוסח עד שנת 2010, כולל):)) :: התשלום המרבי שמפעיל רט"ן רשאי לדרוש בעד קישור-גומלין, יהיה כמפורט להלן: :: (1) מאת מפ"א בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה פנים-ארצית נכנסת, או מאת מפעיל רט"ן אחר בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט"ן נכנסת - ::: (א) מיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום ל' בשבט התשס"ו (28 בפברואר 2006) - 0.32 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005))); ::: (ב) מיום א' באדר התשס"ו (1 במרס 2006) עד יום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007) - 0.29 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2006, 0.2969 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"א באדר התשס"ז (1 במרס 2007) עד יום כ"ג באדר א' התשס"ח (29 בפברואר 2008) - 0.26 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2007, 0.2659 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ד באדר א' התשס"ח (1 במרס 2008) - 0.22 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2008, 0.2327 ש"ח; בשנת 2009, 0.2415 ש"ח; בשנת 2010, 0.2510 ש"ח))); :: (2) מאת מב"ל, בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית - ::: (א) מיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום כ"ג באדר א' התשס"ח (29 בפברואר 2008) - 0.25 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2006, 0.2510 ש"ח; בשנת 2007, 0.2557 ש"ח))); ::: (ב) מיום כ"ד באדר א' התשס"ח (1 במרס 2008) - 0.22 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2008, 0.2327 ש"ח; בשנת 2009, 0.2415 ש"ח; בשנת 2010 0.2510 ש"ח))); :: (3) מאת מפעיל רט"ן אחר, בעד העברת הודעת מסר קצר - ::: (א) מיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום ל' בשבט התשס"ו (28 בפברואר 2006) - 0.05 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005))); ::: (ב) מיום א' באדר א' התשס"ו (1 במרס 2006) - 0.025 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2006, 0.0256 ש"ח; בשנת 2007, 0.0285 ש"ח; בשנת 2008, 0.0264 ש"ח; בשנת 2009, 0.274 ש"ח; בשנת 2010, 0.0285 ש"ח))). --> : (א) התשלום המרבי שמפעיל רט"ן רשאי לדרוש בעד קישור-גומלין יהיה כמפורט להלן: :: (1) מאת מפ"א בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה פנים-ארצית נכנסת, או מאת מפעיל רט"ן אחר בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט"ן נכנסת - ::: (א) מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) - 0.0687 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0715 ש"ח))); ::: (ב) מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 0.0634 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0678 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 0.0591 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0643 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) - 0.0555 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2014, 0.0615 ש"ח; בשנת 2015, 0.0613 ש"ח; בשנת 2016, 0.0609 ש"ח; בשנת 2017 0.0607 ש"ח; בשנת 2018, 0.0609 ש"ח; בשנת 2019, 0.0616 ש"ח; בשנת 2020, 0.0618 ש"ח; בשנת 2021, 0.0613 ש"ח; בשנת 2022, 0.0628 ש"ח))); ::: (ה) מיום כ"ו בסיוון התשפ"ג (15 ביוני 2023) עד יום ח' בסיוון התשפ"ד (14 ביוני 2024) - 0.04 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ו) מיום ט' בסיוון התשפ"ד (15 ביוני 2024) עד יום י"ח בסיוון התשפ"ה (14 ביוני 2025) - 0.02 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ז) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 3ז]]; :: (2) מאת מב"ל בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ - ::: (א) מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) - 0.0687 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0715 ש"ח))); ::: (ב) מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 0.0634 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0678 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 0.0591 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0643 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) - 0.0555 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2014, 0.0615 ש"ח; בשנת 2015, 0.0613 ש"ח; בשנת 2016, 0.0609 ש"ח; בשנת 2017, 0.0607 ש"ח; בשנת 2018, 0.0609 ש"ח; בשנת 2019, 0.0616 ש"ח; בשנת 2020, 0.0618 ש"ח; בשנת 2021, 0.0613 ש"ח; בשנת 2022, 0.0628 ש"ח)))); ::: (ה) מיום כ"ו בסיוון התשפ"ג (15 ביוני 2023) עד יום ח' בסיוון התשפ"ד (14 ביוני 2024) - 0.04 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ו) מיום ט' בסיוון התשפ"ד (15 ביוני 2024) עד יום י"ח בסיוון התשפ"ה (14 ביוני 2025) - 0.02 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ז) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 3ז]]; :: (2א) מאת מב"ל בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית נכנסת מחוץ לארץ - תשלום לפי דרישת מפעיל הרט"ן; :: (3) מאת מפעיל רט"ן אחר בעד העברת הודעת מסר קצר - ::: (א) מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) - 0.0016 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0017 ש"ח))); ::: (ב) מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 0.0015 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0016 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 0.0014 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0015 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) - 0.0013 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2014 עד 2021, 0.0014 ש"ח; בשנת 2022, 0.0015 ש"ח))). : (א1) על אף האמור [[בתקנה 3ב(ב) ו-(ג)(1)]] ובתקנת משנה (א), לענין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחת חינם למתקשר, אל מערכת רט"ן (בתקנת משנה זו - שיחה), יהיו חובת התשלום המרבי בעד קישור-גומלין והתשלום בעד קישור-גומלין כמפורט להלן: :: (1) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ"א אל מנוי נקרא של מפעיל רט"ן - ישלם מפעיל הרט"ן למפ"א לפי אות ההיכר ד [[שבלוח א' בתוספת הראשונה לתקנות התשלומים]]; :: (2) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט"ן אל מנוי נקרא של מפעיל רט"ן אחר - ישלם מפעיל הרט"ן האחר למפעיל רט"ן כמפורט בתקנת משנה (א)(1)(ד). : (ב) לענין ספירת דקות התנועה לצורך חישוב התשלום בעד קישור-גומלין כמפורט בתקנות משנה (א) ו-(א1) יראו שיחה כמתחילה ברגע יצירת הקשר בין שתי הנקודות שביניהן מתקיימת השיחה, וכמסתיימת ברגע הניתוק. : (ג) לתשלומים המפורטים בתקנת משנה (א) ייווספו סכום שהוא מכפלת התשלומים האמורים בשיעור התמלוגים החל על בעל רישיון כללי למתן שירותי רט"ן לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים), התשס"א-2001]], ומס ערך מוסף. : (ד) לתשלומים המפורטים בתקנת משנה (א1) ייווסף מס ערך מוסף. @ 3ד. הצמדת תשלומים בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-2, תשע"א) : (א) התשלומים הנקובים [[בתקנה 3ג(א)]] (בתקנה זו - התשלומים) יעודכנו מדי שנה, החל ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) וב-1 בינואר בכל שנה שלאחר מכן (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי. : (ב) המנהל יפרסם מדי שנה בהודעה ברשומות את התשלומים כפי שעודכנו לפי האמור בתקנת משנה (א). : (ג) בתקנה זו - ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד הממוצע השנתי שפורסם לשנת 2009; ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. @ 3ה. עיגול סכומים (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-3) : התשלומים שעודכנו לפי [[תקנה 3ד]], יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאית האגורה וסכום המסתיים בחמש אלפיות האגורה יעוגל כלפי מעלה. == פרק ד': הוראות שונות (תיקון: תשפ"ב-2) == @ 3ו. שירות פרימיום (תיקון: תשע"ו) : על אף האמור [[בתקנה 2(א)]] [[ובתקנה 3ב(א)]], מב"ל לא ישלם תשלומים בעד קישור-גומלין לפי דקות תנועה בעד שירות פרימיום; בתקנה זו, "שירות פרימיום" - שיחה המתבצעת באמצעות חיוג לאחת מהקידומות המפורטות להלן שהועדו לשם כך מכוח [[סעיף 5א(ב) לחוק]]: 1900, 1901, ו-1902. @ 3ז. נשיאה עצמית בעלויות (תיקון: תשפ"ב-2) : (א) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) מפעיל רט"ן או מפ"א (בתקנה זו - מפעיל תקשורת) לא ישלם למפעיל תקשורת אחר תשלום בעד קישור גומלין בעבור שינוע של דקות שיחה, וכל אחד מהם יישא בעלויותיו, למעט תשלום כאמור לעניין שיחה בחיוב מפוצל ושיחת חינם למתקשר כאמור [[בתקנה 3]] [[ובתקנה 3ג]]. : (ב) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 2(א1)]], מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) מב"ל לא ישלם למפעיל תקשורת תשלום בעד קישור גומלין בעבור שינוע של דקות שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, וכל אחד מהם יישא בעלויותיו. == פרק ד': שונות (תיקון: תש"ס) <עוגן פרק ד1> == : (((מספור פרקים שגוי במקור):)) @ 4. ביטול : תקנות הבזק (תשלומים בעד שירות שינוע), התשנ"ז-1997 - בטלות. @ 5. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ו בניסן התש"ס (1 במאי 2000). == תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשפ"ב) == <פרסום> י"ג בניסן התש"ס (18 באפריל 2000) <חתימה> בנימין (פואד) בן אליעזר שר התקשורת 1gsotjt0xnji4ao7vquzgnkr0ae9qkj 1415670 1415667 2022-07-28T07:32:18Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין), התש"ס-2000 (תיקון: תשס"ב) <שם קודם> תקנות הבזק (תשלומים בעד קישור-גומלין), התש"ס-2000 <מקור> ((ק"ת תש"ס, 472|תקנות הבזק (תשלומים בעד קישור-גומלין)|6031)), ((911|תיקון|6056)); ((תשס"ב, 277|תיקון|6143)); ((תשס"ד, 371|תיקון|6305)), ((544|תיקון מס' 2|6316)), ((839|תיקון מס' 3|6331)); ((תשס"ה, 230|תיקון|6353)), ((882|ת"ט|6410)), ((944|תיקון מס' 2|6419)); ((תשס"ו, 917|תיקון|6494)); ((תשס"ז, 931|תיקון|6590)); ((תשס"ח, 987|תיקון|6679)); ((תשס"ט, 938|תיקון|6781)), ((1014|תיקון מס' 2|6783)), ((1154|ת"ט|6797)); ((תש"ע, 988|תיקון|6881)), ((1154|תיקון מס' 2|6895)), ((1452|תיקון מס' 3|6915)), ((1459|תיקון מס' 4|6916)); ((תשע"א, 30|תיקון|6929)), ((36|ת"ט|6930)), ((986|תיקון מס' 2|7003)); ((תשע"ג, 1555|תיקון|7272)); ((תשע"ד, 263|תיקון|7307)); ((תשע"ו, 178|תיקון|7572)); ((תשפ"ב, 1922|תיקון|9974)), ((3290|תיקון מס' 2|10226)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשס"ו, 564|הודעה|6466)); ((תשס"ז, 604|הודעה|6568)); ((תשס"ח, 588|הודעה|6652)); ((תשס"ט, 508|הודעה|6754)); ((תש"ע, 886|הודעה|6870)); ((תשע"א, 222|הודעה|6945)); ((תשע"ב, 318|הודעה|7061)); ((תשע"ג, 320|הודעה|7193)), ((566|ת"ט|7207)); ((תשע"ד, 356|הודעה|7319)); ((תשע"ה, 551|הודעה|7468)); ((תשע"ו, 562|הודעה|760)); ((תשע"ז, 486|הודעה|7757)); ((תשע"ח, 601|הודעה|7911)); ((תשע"ט, 1780|הודעה|8145)); ((תש"ף, 194|הודעה|8304)); ((תשפ"א, 1051|הודעה|9019)); ((תשפ"ב, 1205|הודעה|9817)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#5|סעיפים 15(ב)(2)]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק הבזק, התשמ"ב-1982]] (להלן - החוק) - ולענין [[תקנה 4]], לפי [[#5|סעיף 15(ג) לחוק]] - ובהסכמת שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות (תיקון: תש"ס) == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשס"ט-2, תש"ע, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"ו, תשפ"ב) : בתקנות אלה - :- "אזור חיוג" - (((נמחקה);)) :- "אזורי ההסכם" - האזורים שעליהם חל הסכם הביניים הישראלי–פלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה שנחתם ביום 28 בספטמבר 1995; :- "בעל רשיון בין-לאומי" - (((נמחקה);)) :- "בעל רשיון רט"ן" - (((נמחקה);)) :- "דקת תנועה" - (((נמחקה);)) :- "הודעת מסר קצר" (SMS) - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר מציוד קצה המחובר לרשת בזק ציבורית אחת, אל ציוד קצה המחובר לרשת בזק ציבורית אחרת; :- "המנהל" - המנהל הכללי של משרד התקשורת; :- "התקשרות" - תהליך הקמת קשר בין שתי נקודות לשם קיום שיחה; :- "חברת "בזק"" - "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ; :- "חג" - (((נמחקה);)) :- "מב"ל (מפעיל בין-לאומי)" - מי שנותן שירותי בזק בין-לאומיים מכוח רישיון כללי לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)=|חוק התקשורת]]; :- "מישק" - (((נמחקה);)) :- "מנוי" - מי שקשור בהסכם עם בעל רישיון כללי לקבלת שירותיו; :- "מנוי נקרא" - כל אחד מאלה: :: (1) לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל - מנוי של מפ"א, אשר התקשר עמו בהסכם לקבלת שירות שיחה בחיוב מפוצל והוקצה לו מספר שירות; :: (2) לענין שירות שיחת חינם למתקשר - מנוי של מפ"א או של מפעיל רט"ן, אשר התקשר עמו לקבלת שירות שיחת חינם למתקשר והוקצה לו מספר שירות; :- "מנוי קורא" - מנוי של מפ"א או של מפעיל רט"ן, היוזם שיחה אל מנוי נקרא במסגרת שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר, לפי העניין; :- "מספר שירות" - כמה ספרות אשר הקצו מפ"א או מפעיל רט"ן למנוי נקרא, ואשר חיוגן אחרי קידומת חיוג ארצית שהוקצתה לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחה בחיוג חינם, לפי העניין, מאפשר למנוי קורא לקיים שיחה עם מנוי נקרא; :- "מערכת בזק בין-לאומית" - מערכת של מיתקני בזק המחוברת לרשת בזק ציבורית באמצעות נס"ר בין-לאומי, והמשמשת לשם העברת מסרי בזק בין מתג בין-לאומי המצוי בישראל לבין מיתקן בזק המחובר לרשת בזק ציבורית בארץ היעד באמצעות מתג בין-לאומי המצוי בחוץ לארץ, ולרבות תחנת קרקע לווינית אחת או יותר, ומיתקני בזק אחרים, ולרבות מיתקני תמסורת בין רכיבי המערכת לבין עצמם; :- "מערכת רט"ן (מערכת רדיו טלפון נייד)" - כהגדרתה [[בתקנות התפעול]], ולרבות מיתקן בזק המופעל בידי מפעיל רט"ן ברשת אחרת; :- "מפ"א (מפעיל פנים-ארצי)" - מי שנותן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי [[חוק התקשורת]]; :- "מפ"א ייחודי" - (((נמחקה);)) :- "מפעיל רט"ן" - מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי [[חוק התקשורת]]; :- "מפעיל רט"ן ברשת אחרת" - מי שקיבל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; :- "מקבל שירות" - מי שמתקשר מישראל או מאזורי ההסכם לחוץ לארץ באמצעות מערכת בזק בין-לאומית של מב"ל, בין אם הוא מנוי שלו ובין אם הוא מתקשר מזדמן, או מי שנמצא בישראל או באזורי ההסכם שמתקשרים אליו באמצעות מערכת בזק בין-לאומית כאמור; :- "מתקשר מזדמן" - מי שמתקשר לחוץ לארץ באמצעות קוד נגישות, למעט קוד הנגישות "00", ושאינו מנוי של המב"ל אשר באמצעותו התקשר; :- "נס"ר (נקודת סיום רשת) בין-לאומי" - (((נמחקה);)) :- "ציוד קצה" - (((נמחקה);)) :- "קו נל"ן", "רשת פרטית", "שירותי רדיו טלפון נייד (שירותי רט"ן)" - כהגדרתם [[בתקנות התפעול]]; :- "קוד נגישות" - המספר "00" או מספר אחר המשמש לניתוב שיחה של מנוי מפ"א או מנוי של מפעיל רט"ן או מי שמתקשר מטלפון ציבורי גובה אל מערכת בזק הבין-לאומית של מב"ל; :- "רשת בזק ציבורית" - מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או באזור שירות לפחות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת, ורשת גישה לרבות מערכת רט"ן ומערכת בזק בין-לאומית, ולמעט ציוד קצה; לענין רישיון כללי ייחודי יראו את רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור ברשת בזק ציבורית; :- "רשת מפ"א" - רשת בזק ציבורית של מפ"א, המשמשת או המיועדת לשמש למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, לרבות שירותי בזק הניתנים באזורי ההסכם; :- "שיחה בין-לאומית" - מימוש התקשרות בין מקבל שירות בישראל או באזורי ההסכם לבין אדם הנמצא בחוץ לארץ; :- "שיחת רט"ן" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג בין-עירוני" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג מקומי" - (((נמחקה);)) :- "שיחת רט"ן בין-עירונית" - (((נמחקה);)) :- "שיחת רט"ן מקומית" - (((נמחקה);)) :- "שינוע" - (((נמחקה);)) :- "שירות כרטיס חיוג" - שירות המאפשר קיום שיחה באמצעות קוד זיהוי, שהוא מספר המוקצה למנוי; :- "שירות רסל"ש" (רשת ספרתית לשילוב שירותים) (Integrated Services Digital Network - ISDN) - שירות תקשורת ספרתית המאפשר העברת מגוון יישומים נרחב באותה רשת, כגון טלפוניה בעלת תכונות מוספות רבות, העברת נתונים ותקשורת-חוזי עם תכונות דחיסה, לרבות שירותים הניתנים בקצב של 56/64 קילוסגמנטים לשניה ובקצבים גבוהים יותר; :- "שירות שיחה בחיוב מפוצל" - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, כאשר המנוי הקורא משלם חלק מהתשלום בעד השיחה או את כולו, בהתאם לרשת המנוי הקורא ולמשך זמן השיחה, והמנוי הנקרא משלם את יתרת התשלום בעד השיחה, ככל שקיימת יתרה כאמור; :- "שירות שיחת חינם למתקשר" - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, בלא חיוב המנוי הקורא בתשלום בעד השיחה; :- "שירות רשת פרטית וירטואלית" (Virtual Private Network) - שירות הניתן באמצעות תוכנה מיוחדת המצויה ברשת בזק ציבורית והמעמיד לרשות המשתמש בו תיפקודים ואפשרויות הדומים לתיפקודיה ואפשרויותיה של רשת פרטית; :- "שירותי בזק בין-לאומיים" - שירותי בזק הניתנים באמצעות מערכת בזק בין-לאומית; :- "שירותי בזק פנים-ארציים נייחים" - כהגדרתם [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000]]; :- "תקנות התפעול" - [[=תקנות התפעול|תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה-1985]]. == פרק ב': תשלומים בעד קישור-גומלין לרשת מפ"א (תיקון: תש"ס, תשס"ד-3) == @ 1א. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ד-3, תש"ע-4) : [[בפרק זה]] - :- "דקת תנועה" - כל אחת מאלה: :: (1) לענין מב"ל - משך הזמן בשניות שבו נותן מב"ל, באמצעות מערכת הבזק הבין-לאומית שלו, על ידי טכנולוגיה כלשהי, שירותי העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני והעברה בו-זמנית של מסרי פקסימיליה, לרבות שירותי רסל"ש, שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיסי חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחה בין-לאומית המתחילה או המסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ"א או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (2) לענין מפעיל רט"ן - משך הזמן בשניות שבו נותן מפעיל רט"ן, באמצעות מערכת הרט"ן שלו, שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לרבות באמצעות שירותי רשת פרטית וירטואלית, לפי משך הזמן של כל שיחת רט"ן המתחילה במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ"א או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (3) לענין מפ"א - משך הזמן בשניות שבו נותן מפ"א, באמצעות רשת המפ"א שלו, שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימילה, לרבות שירותי רסל"ש, שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיס חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחת מפ"א המתחילה במיתקן בזק הנמצא ברשת המפ"א שלו או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ"א אחרת או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :- "שיחה בין-לאומית" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג בין-עירוני" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג מקומי" - (((נמחקה);)) :- "שיחת מפ"א" - מימוש התקשרות מאת מינוי של מפ"א אחד אל מנוי של מפ"א אחר; :- "שיחת רט"ן" - מימוש התקשרות מאת מנוי של מפעיל רט"ן אל מנוי של מפ"א; :- "שיחת רט"ן בין-עירונית" - (((נמחקה);)) :- "שיחת רט"ן מקומית" - (((נמחקה);)) :- "שינוע" - :: (1) לענין מב"ל - העברת מסרי בזק אל ומאת מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל דרך רשת מפ"א, לשם מתן שירותי בזק בין-לאומיים בידי המב"ל האמור; :: (2) לענין מפעיל רט"ן - העברת מסרי בזק מאת מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אל רשת מפ"א, לשם מתן שירותי רט"ן בידי מפעיל הרט"ן האמור; :: (3) לענין מפ"א - העברת מסרי בזק מאת רשת מפ"א של מפ"א אל רשת מפ"א אחרת, לשם מתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים בידי המפ"א האמור. @ 2. חובת התשלום בעד קישור-גומלין לרשת מפ"א (תיקון: תש"ס, תשס"ד-3, תשפ"ב-2) : (א) מב"ל ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]]((,)) לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין-לאומית שלו שהן שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, לרבות דקות תנועה שעברו אל מערכת הבזק הבין-לאומית או ממנה באמצעות קו בזק ממותג מסוג כלשהו; ואולם אם נותבה שיחה שהתבצעה באמצעות קוד הנגישות של מב"ל אל מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל אחר, יחויב בעל קוד הנגישות בלבד בתשלומים בעד קישור-גומלין לגבי אותה שיחה. :: (((החל מיום 15.6.2025):)) מב"ל ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 3ז]], לפי העניין((,)) לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין-לאומית שלו שהן שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, לרבות דקות תנועה שעברו אל מערכת הבזק הבין-לאומית או ממנה באמצעות קו בזק ממותג מסוג כלשהו; ואולם אם נותבה שיחה שהתבצעה באמצעות קוד הנגישות של מב"ל אל מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל אחר, יחויב בעל קוד הנגישות בלבד בתשלומים בעד קישור-גומלין לגבי אותה שיחה. : (א1) מב"ל ישלם למפ"א תשלום בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית נכנסת מחוץ לארץ, לפי דרישת המפ"א. : (ב) מפעיל רט"ן ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]]((,)) לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל רשת המפ"א. :: (((החל מיום 15.6.2025):)) מפעיל רט"ן ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 3ז]], לפי העניין((,)) לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל רשת המפ"א. : (ג) מפ"א ישלם למפ"א אחר תשלומים בעד קישור גומלין כמפורט [[בתקנה 3]], לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ"א שלו אל רשת המפ"א של המפ"א האחר. :: (((החל מיום 15.6.2025):)) מפ"א ישלם למפ"א אחר תשלומים בעד קישור גומלין כמפורט [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 3ז]], לפי העניין, לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ"א שלו אל רשת המפ"א של המפ"א האחר. @ 3. תשלום בעד קישור-גומלין לרשת מפ"א (תיקון: תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ט-2, תש"ע, תשע"ג, תשע"ד, [הודעות], תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) התשלום המרבי שמפ"א רשאי לדרוש בעד קישור-גומלין בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט"ן, שיחת מפ"א, או שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, יהיה כמפורט להלן: :: (1) עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) - 0.01 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); :: (2) מיום כ"ו בסיוון התשפ"ג (15 ביוני 2023) עד יום ח' בסיוון התשפ"ד (14 ביוני 2024) - 0.007 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); :: (3) מיום ט' בסיוון התשפ"ד (15 ביוני 2024) עד יום י"ח בסיוון התשפ"ה (14 ביוני 2025) - 0.004 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); :: (4) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 3ז]]. : (א1) על אף האמור [[בתקנה 2(ב) ו-(ג)]] ובתקנת משנה (א), לעניין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחה בחיוב מפוצל, אל רשת מפ"א (בתקנת משנה זו - שיחה), יהיו חובת התשלום המרבי בעד קישור-גומלין והתשלום בעד קישור-גומלין כמפורט להלן: :: (1) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ"א אל מנוי נקרא של מפ"א אחר - ::: (א) בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - ישלם המפ"א למפ"א האחר כמפורט בתקנת משנה (א); ::: (ב) בעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - ישלם המפ"א האחר למפ"א כמפורט בתקנת משנה (א); :: (2) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט"ן אל מנוי נקרא של מפ"א, בעד כל משך זמן השיחה - ישלם מפעיל הרט"ן למפ"א כמפורט בתקנת משנה (א). : (א2) על אף האמור [[בתקנה 2(ב) ו-(ג)]] ובתקנת משנה (א), לענין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחת חינם למתקשר, אל רשת מפ"א (בתקנת משנה זו - שיחה), יהיו חובת התשלום בעד קישור-גומלין והתשלום בעד קישור-גומלין, כמפורט להלן: :: (1) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ"א אל מנוי נקרא של מפ"א אחר - ישלם המפ"א האחר למפ"א כמפורט בתקנת משנה (א); :: (2) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט"ן אל מנוי נקרא של מפ"א - ישלם מפ"א למפעיל רט"ן כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(1)(ד)]]. : (ב) לענין ספירת דקות התנועה לצורך חישוב התשלום בעד קישור-גומלין כמפורט בתקנות משנה (א), (א1) ו-(א2), יראו שיחה כמתחילה ברגע יצירת הקשר בין שתי הנקודות שביניהן מתקיימת השיחה וכמסתיימת ברגע הניתוק. : (ב1) (((בוטלה).)) : (ג) לתשלומים המפורטים בתקנות משנה (א), (א1) ו-(א2) ייווסף מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]] (להלן - מס ערך מוסף). : (ד) על התשלום הנקוב בתקנת משנה (א) (בתקנה זו - התשלום) יחולו הוראות אלה: :: (1) התשלום יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; :: (2) תשלום שעודכן לפי פסקה (1), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאית האגורה וסכום המסתיים בחמש אלפיות האגורה יעוגל כלפי מעלה; :: (3) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את התשלום כפי שעודכן לפי האמור בתקנת משנה זו; :: (4) בתקנת משנה זו - :::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; :::- "המדד היסודי" - מדד חודש יוני 2013; :::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. == פרק ג': תשלומים בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תש"ס) == @ 3א. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד-3, תש"ע, תש"ע-4, תשע"ו) : [[בפרק זה]] - :- "דקת תנועה" - כל אחת מאלה: :: (1) לענין מב"ל - משך הזמן בשניות שבו נותן מב"ל, באמצעות מערכת הבזק הבין-לאומית שלו, על ידי טכנולוגיה כלשהי, שירותי העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני והעברה בו-זמנית של מסרי פקסימיליה, לרבות שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיסי חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחה בין-לאומית המתחילה או המסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (2) לענין מפ"א - משך הזמן בשניות שבו נותן מפ"א, באמצעות רשת המפ"א שלו שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לפי משך הזמן של כל שיחה פנים-ארצית נכנסת המתחילה במיתקן בזק הנמצא ברשת המפ"א או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (3) לענין מפעיל רט"ן - משך הזמן בשניות שבו נותן מפעיל רט"ן באמצעות מערכת הרט"ן שלו, שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לרבות באמצעות שירותי רשת פרטית וירטואלית, לפי משך הזמן של כל שיחת רט"ן נכנסת המתחילה במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן שלו או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אחר או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :- "שיחה בין-לאומית נכנסת" - (((נמחקה);)) :- "שיחה פנים-ארצית נכנסת" - מימוש התקשרות מאת מנוי של מפ"א אל מנוי של מפעיל רט"ן; :- "שיחת רט"ן נכנסת" - מימוש התקשרות מאת מנוי של מפעיל רט"ן אחד אל מנוי של מפעיל רט"ן אחר; :- "שינוע" - כל אחד מאלה: :: (1) לענין מב"ל - העברת מסרי בזק אל ומאת מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל אל מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן, לשם מתן שירותי בזק בין-לאומיים בידי המב"ל האמור; :: (2) לענין מפ"א - העברת מסרי בזק מאת רשת מפ"א אל מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן, לשם מתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים בידי המפ"א האמור; :: (3) לענין מפעיל רט"ן - העברת מסרי בזק מאת מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אחד אל מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אחר, לשם מתן שירותי רט"ן בידי מפעיל הרט"ן האחד; :- "שירות בזק" - (((נמחקה);)) :- "תקנות התשלומים" - [[=תקנות התשלומים|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס"ז-2007]]. @ 3ב. חובת תשלום בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-3, תש"ע-4) : (א) מב"ל ישלם למפעיל רט"ן תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(2)]], לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין-לאומית שלו אל מערכת הרט"ן או ממנה. : (ב) מפ"א ישלם למפעיל רט"ן תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(1)]], לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ"א שלו אל מערכת הרט"ן. : (ג) מפעיל רט"ן ישלם למפעיל רט"ן אחר תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט להלן: :: (1) לענין שיחת רט"ן נכנסת - כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(1)]], לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל מערכת הרט"ן של מפעיל הרט"ן האחר; :: (2) לענין הודעת מסר קצר - כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(3)]], לפי מספר הודעות המסר הקצר שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל ציוד קצה המחובר למערכת הרט"ן של מפעיל הרט"ן האחר. @ 3ג. תשלום מרבי בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תש"ס, תשס"ב, תשס"ד, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט, תש"ע, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"ג, [הודעות], תשפ"ב, תשפ"ב-2) <!-- : (א) (((נוסח עד שנת 2010, כולל):)) :: התשלום המרבי שמפעיל רט"ן רשאי לדרוש בעד קישור-גומלין, יהיה כמפורט להלן: :: (1) מאת מפ"א בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה פנים-ארצית נכנסת, או מאת מפעיל רט"ן אחר בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט"ן נכנסת - ::: (א) מיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום ל' בשבט התשס"ו (28 בפברואר 2006) - 0.32 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005))); ::: (ב) מיום א' באדר התשס"ו (1 במרס 2006) עד יום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007) - 0.29 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2006, 0.2969 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"א באדר התשס"ז (1 במרס 2007) עד יום כ"ג באדר א' התשס"ח (29 בפברואר 2008) - 0.26 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2007, 0.2659 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ד באדר א' התשס"ח (1 במרס 2008) - 0.22 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2008, 0.2327 ש"ח; בשנת 2009, 0.2415 ש"ח; בשנת 2010, 0.2510 ש"ח))); :: (2) מאת מב"ל, בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית - ::: (א) מיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום כ"ג באדר א' התשס"ח (29 בפברואר 2008) - 0.25 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2006, 0.2510 ש"ח; בשנת 2007, 0.2557 ש"ח))); ::: (ב) מיום כ"ד באדר א' התשס"ח (1 במרס 2008) - 0.22 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2008, 0.2327 ש"ח; בשנת 2009, 0.2415 ש"ח; בשנת 2010 0.2510 ש"ח))); :: (3) מאת מפעיל רט"ן אחר, בעד העברת הודעת מסר קצר - ::: (א) מיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום ל' בשבט התשס"ו (28 בפברואר 2006) - 0.05 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005))); ::: (ב) מיום א' באדר א' התשס"ו (1 במרס 2006) - 0.025 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2006, 0.0256 ש"ח; בשנת 2007, 0.0285 ש"ח; בשנת 2008, 0.0264 ש"ח; בשנת 2009, 0.274 ש"ח; בשנת 2010, 0.0285 ש"ח))). --> : (א) התשלום המרבי שמפעיל רט"ן רשאי לדרוש בעד קישור-גומלין יהיה כמפורט להלן: :: (1) מאת מפ"א בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה פנים-ארצית נכנסת, או מאת מפעיל רט"ן אחר בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט"ן נכנסת - ::: (א) מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) - 0.0687 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0715 ש"ח))); ::: (ב) מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 0.0634 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0678 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 0.0591 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0643 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) - 0.0555 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2014, 0.0615 ש"ח; בשנת 2015, 0.0613 ש"ח; בשנת 2016, 0.0609 ש"ח; בשנת 2017 0.0607 ש"ח; בשנת 2018, 0.0609 ש"ח; בשנת 2019, 0.0616 ש"ח; בשנת 2020, 0.0618 ש"ח; בשנת 2021, 0.0613 ש"ח; בשנת 2022, 0.0628 ש"ח))); ::: (ה) מיום כ"ו בסיוון התשפ"ג (15 ביוני 2023) עד יום ח' בסיוון התשפ"ד (14 ביוני 2024) - 0.04 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ו) מיום ט' בסיוון התשפ"ד (15 ביוני 2024) עד יום י"ח בסיוון התשפ"ה (14 ביוני 2025) - 0.02 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ז) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 3ז]]; :: (2) מאת מב"ל בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ - ::: (א) מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) - 0.0687 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0715 ש"ח))); ::: (ב) מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 0.0634 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0678 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 0.0591 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0643 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) - 0.0555 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2014, 0.0615 ש"ח; בשנת 2015, 0.0613 ש"ח; בשנת 2016, 0.0609 ש"ח; בשנת 2017, 0.0607 ש"ח; בשנת 2018, 0.0609 ש"ח; בשנת 2019, 0.0616 ש"ח; בשנת 2020, 0.0618 ש"ח; בשנת 2021, 0.0613 ש"ח; בשנת 2022, 0.0628 ש"ח)))); ::: (ה) מיום כ"ו בסיוון התשפ"ג (15 ביוני 2023) עד יום ח' בסיוון התשפ"ד (14 ביוני 2024) - 0.04 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ו) מיום ט' בסיוון התשפ"ד (15 ביוני 2024) עד יום י"ח בסיוון התשפ"ה (14 ביוני 2025) - 0.02 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ז) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 3ז]]; :: (2א) מאת מב"ל בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית נכנסת מחוץ לארץ - תשלום לפי דרישת מפעיל הרט"ן; :: (3) מאת מפעיל רט"ן אחר בעד העברת הודעת מסר קצר - ::: (א) מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) - 0.0016 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0017 ש"ח))); ::: (ב) מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 0.0015 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0016 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 0.0014 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0015 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) - 0.0013 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2014 עד 2021, 0.0014 ש"ח; בשנת 2022, 0.0015 ש"ח))). : (א1) על אף האמור [[בתקנה 3ב(ב) ו-(ג)(1)]] ובתקנת משנה (א), לענין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחת חינם למתקשר, אל מערכת רט"ן (בתקנת משנה זו - שיחה), יהיו חובת התשלום המרבי בעד קישור-גומלין והתשלום בעד קישור-גומלין כמפורט להלן: :: (1) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ"א אל מנוי נקרא של מפעיל רט"ן - ישלם מפעיל הרט"ן למפ"א לפי אות ההיכר ד [[שבלוח א' בתוספת הראשונה לתקנות התשלומים]]; :: (2) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט"ן אל מנוי נקרא של מפעיל רט"ן אחר - ישלם מפעיל הרט"ן האחר למפעיל רט"ן כמפורט בתקנת משנה (א)(1)(ד). : (ב) לענין ספירת דקות התנועה לצורך חישוב התשלום בעד קישור-גומלין כמפורט בתקנות משנה (א) ו-(א1) יראו שיחה כמתחילה ברגע יצירת הקשר בין שתי הנקודות שביניהן מתקיימת השיחה, וכמסתיימת ברגע הניתוק. : (ג) לתשלומים המפורטים בתקנת משנה (א) ייווספו סכום שהוא מכפלת התשלומים האמורים בשיעור התמלוגים החל על בעל רישיון כללי למתן שירותי רט"ן לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים), התשס"א-2001]], ומס ערך מוסף. : (ד) לתשלומים המפורטים בתקנת משנה (א1) ייווסף מס ערך מוסף. @ 3ד. הצמדת תשלומים בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-2, תשע"א) : (א) התשלומים הנקובים [[בתקנה 3ג(א)]] (בתקנה זו - התשלומים) יעודכנו מדי שנה, החל ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) וב-1 בינואר בכל שנה שלאחר מכן (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי. : (ב) המנהל יפרסם מדי שנה בהודעה ברשומות את התשלומים כפי שעודכנו לפי האמור בתקנת משנה (א). : (ג) בתקנה זו - ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד הממוצע השנתי שפורסם לשנת 2009; ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. @ 3ה. עיגול סכומים (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-3) : התשלומים שעודכנו לפי [[תקנה 3ד]], יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאית האגורה וסכום המסתיים בחמש אלפיות האגורה יעוגל כלפי מעלה. == פרק ד': הוראות שונות (תיקון: תשפ"ב-2) == @ 3ו. שירות פרימיום (תיקון: תשע"ו) : על אף האמור [[בתקנה 2(א)]] [[ובתקנה 3ב(א)]], מב"ל לא ישלם תשלומים בעד קישור-גומלין לפי דקות תנועה בעד שירות פרימיום; בתקנה זו, "שירות פרימיום" - שיחה המתבצעת באמצעות חיוג לאחת מהקידומות המפורטות להלן שהועדו לשם כך מכוח [[סעיף 5א(ב) לחוק]]: 1900, 1901, ו-1902. @ 3ז. נשיאה עצמית בעלויות (תיקון: תשפ"ב-2) : (א) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) מפעיל רט"ן או מפ"א (בתקנה זו - מפעיל תקשורת) לא ישלם למפעיל תקשורת אחר תשלום בעד קישור גומלין בעבור שינוע של דקות שיחה, וכל אחד מהם יישא בעלויותיו, למעט תשלום כאמור לעניין שיחה בחיוב מפוצל ושיחת חינם למתקשר כאמור [[בתקנה 3]] [[ובתקנה 3ג]]. : (ב) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 2(א1)]], מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) מב"ל לא ישלם למפעיל תקשורת תשלום בעד קישור גומלין בעבור שינוע של דקות שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, וכל אחד מהם יישא בעלויותיו. == פרק ד': שונות (תיקון: תש"ס) <עוגן פרק ד1> == : (((מספור פרקים שגוי במקור):)) @ 4. ביטול : תקנות הבזק (תשלומים בעד שירות שינוע), התשנ"ז-1997 - בטלות. @ 5. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ו בניסן התש"ס (1 במאי 2000). == תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשפ"ב) == <פרסום> י"ג בניסן התש"ס (18 באפריל 2000) <חתימה> בנימין (פואד) בן אליעזר שר התקשורת 8rp0blvb0fffgirml07gu1ft2z1y6o4 1415671 1415670 2022-07-28T07:32:31Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין), התש"ס-2000 (תיקון: תשס"ב) <שם קודם> תקנות הבזק (תשלומים בעד קישור-גומלין), התש"ס-2000 <מקור> ((ק"ת תש"ס, 472|תקנות הבזק (תשלומים בעד קישור-גומלין)|6031)), ((911|תיקון|6056)); ((תשס"ב, 277|תיקון|6143)); ((תשס"ד, 371|תיקון|6305)), ((544|תיקון מס' 2|6316)), ((839|תיקון מס' 3|6331)); ((תשס"ה, 230|תיקון|6353)), ((882|ת"ט|6410)), ((944|תיקון מס' 2|6419)); ((תשס"ו, 917|תיקון|6494)); ((תשס"ז, 931|תיקון|6590)); ((תשס"ח, 987|תיקון|6679)); ((תשס"ט, 938|תיקון|6781)), ((1014|תיקון מס' 2|6783)), ((1154|ת"ט|6797)); ((תש"ע, 988|תיקון|6881)), ((1154|תיקון מס' 2|6895)), ((1452|תיקון מס' 3|6915)), ((1459|תיקון מס' 4|6916)); ((תשע"א, 30|תיקון|6929)), ((36|ת"ט|6930)), ((986|תיקון מס' 2|7003)); ((תשע"ג, 1555|תיקון|7272)); ((תשע"ד, 263|תיקון|7307)); ((תשע"ו, 178|תיקון|7572)); ((תשפ"ב, 1922|תיקון|9974)), ((3290|תיקון מס' 2|10226)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשס"ו, 564|הודעה|6466)); ((תשס"ז, 604|הודעה|6568)); ((תשס"ח, 588|הודעה|6652)); ((תשס"ט, 508|הודעה|6754)); ((תש"ע, 886|הודעה|6870)); ((תשע"א, 222|הודעה|6945)); ((תשע"ב, 318|הודעה|7061)); ((תשע"ג, 320|הודעה|7193)), ((566|ת"ט|7207)); ((תשע"ד, 356|הודעה|7319)); ((תשע"ה, 551|הודעה|7468)); ((תשע"ו, 562|הודעה|760)); ((תשע"ז, 486|הודעה|7757)); ((תשע"ח, 601|הודעה|7911)); ((תשע"ט, 1780|הודעה|8145)); ((תש"ף, 194|הודעה|8304)); ((תשפ"א, 1051|הודעה|9019)); ((תשפ"ב, 1205|הודעה|9817)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#5|סעיפים 15(ב)(2)]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק הבזק, התשמ"ב-1982]] (להלן - החוק) - ולענין [[תקנה 4]], לפי [[סעיף 15(ג) לחוק]] - ובהסכמת שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות (תיקון: תש"ס) == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשס"ט-2, תש"ע, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"ו, תשפ"ב) : בתקנות אלה - :- "אזור חיוג" - (((נמחקה);)) :- "אזורי ההסכם" - האזורים שעליהם חל הסכם הביניים הישראלי–פלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה שנחתם ביום 28 בספטמבר 1995; :- "בעל רשיון בין-לאומי" - (((נמחקה);)) :- "בעל רשיון רט"ן" - (((נמחקה);)) :- "דקת תנועה" - (((נמחקה);)) :- "הודעת מסר קצר" (SMS) - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר מציוד קצה המחובר לרשת בזק ציבורית אחת, אל ציוד קצה המחובר לרשת בזק ציבורית אחרת; :- "המנהל" - המנהל הכללי של משרד התקשורת; :- "התקשרות" - תהליך הקמת קשר בין שתי נקודות לשם קיום שיחה; :- "חברת "בזק"" - "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ; :- "חג" - (((נמחקה);)) :- "מב"ל (מפעיל בין-לאומי)" - מי שנותן שירותי בזק בין-לאומיים מכוח רישיון כללי לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)=|חוק התקשורת]]; :- "מישק" - (((נמחקה);)) :- "מנוי" - מי שקשור בהסכם עם בעל רישיון כללי לקבלת שירותיו; :- "מנוי נקרא" - כל אחד מאלה: :: (1) לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל - מנוי של מפ"א, אשר התקשר עמו בהסכם לקבלת שירות שיחה בחיוב מפוצל והוקצה לו מספר שירות; :: (2) לענין שירות שיחת חינם למתקשר - מנוי של מפ"א או של מפעיל רט"ן, אשר התקשר עמו לקבלת שירות שיחת חינם למתקשר והוקצה לו מספר שירות; :- "מנוי קורא" - מנוי של מפ"א או של מפעיל רט"ן, היוזם שיחה אל מנוי נקרא במסגרת שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר, לפי העניין; :- "מספר שירות" - כמה ספרות אשר הקצו מפ"א או מפעיל רט"ן למנוי נקרא, ואשר חיוגן אחרי קידומת חיוג ארצית שהוקצתה לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחה בחיוג חינם, לפי העניין, מאפשר למנוי קורא לקיים שיחה עם מנוי נקרא; :- "מערכת בזק בין-לאומית" - מערכת של מיתקני בזק המחוברת לרשת בזק ציבורית באמצעות נס"ר בין-לאומי, והמשמשת לשם העברת מסרי בזק בין מתג בין-לאומי המצוי בישראל לבין מיתקן בזק המחובר לרשת בזק ציבורית בארץ היעד באמצעות מתג בין-לאומי המצוי בחוץ לארץ, ולרבות תחנת קרקע לווינית אחת או יותר, ומיתקני בזק אחרים, ולרבות מיתקני תמסורת בין רכיבי המערכת לבין עצמם; :- "מערכת רט"ן (מערכת רדיו טלפון נייד)" - כהגדרתה [[בתקנות התפעול]], ולרבות מיתקן בזק המופעל בידי מפעיל רט"ן ברשת אחרת; :- "מפ"א (מפעיל פנים-ארצי)" - מי שנותן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי [[חוק התקשורת]]; :- "מפ"א ייחודי" - (((נמחקה);)) :- "מפעיל רט"ן" - מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי [[חוק התקשורת]]; :- "מפעיל רט"ן ברשת אחרת" - מי שקיבל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; :- "מקבל שירות" - מי שמתקשר מישראל או מאזורי ההסכם לחוץ לארץ באמצעות מערכת בזק בין-לאומית של מב"ל, בין אם הוא מנוי שלו ובין אם הוא מתקשר מזדמן, או מי שנמצא בישראל או באזורי ההסכם שמתקשרים אליו באמצעות מערכת בזק בין-לאומית כאמור; :- "מתקשר מזדמן" - מי שמתקשר לחוץ לארץ באמצעות קוד נגישות, למעט קוד הנגישות "00", ושאינו מנוי של המב"ל אשר באמצעותו התקשר; :- "נס"ר (נקודת סיום רשת) בין-לאומי" - (((נמחקה);)) :- "ציוד קצה" - (((נמחקה);)) :- "קו נל"ן", "רשת פרטית", "שירותי רדיו טלפון נייד (שירותי רט"ן)" - כהגדרתם [[בתקנות התפעול]]; :- "קוד נגישות" - המספר "00" או מספר אחר המשמש לניתוב שיחה של מנוי מפ"א או מנוי של מפעיל רט"ן או מי שמתקשר מטלפון ציבורי גובה אל מערכת בזק הבין-לאומית של מב"ל; :- "רשת בזק ציבורית" - מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או באזור שירות לפחות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת, ורשת גישה לרבות מערכת רט"ן ומערכת בזק בין-לאומית, ולמעט ציוד קצה; לענין רישיון כללי ייחודי יראו את רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור ברשת בזק ציבורית; :- "רשת מפ"א" - רשת בזק ציבורית של מפ"א, המשמשת או המיועדת לשמש למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, לרבות שירותי בזק הניתנים באזורי ההסכם; :- "שיחה בין-לאומית" - מימוש התקשרות בין מקבל שירות בישראל או באזורי ההסכם לבין אדם הנמצא בחוץ לארץ; :- "שיחת רט"ן" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג בין-עירוני" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג מקומי" - (((נמחקה);)) :- "שיחת רט"ן בין-עירונית" - (((נמחקה);)) :- "שיחת רט"ן מקומית" - (((נמחקה);)) :- "שינוע" - (((נמחקה);)) :- "שירות כרטיס חיוג" - שירות המאפשר קיום שיחה באמצעות קוד זיהוי, שהוא מספר המוקצה למנוי; :- "שירות רסל"ש" (רשת ספרתית לשילוב שירותים) (Integrated Services Digital Network - ISDN) - שירות תקשורת ספרתית המאפשר העברת מגוון יישומים נרחב באותה רשת, כגון טלפוניה בעלת תכונות מוספות רבות, העברת נתונים ותקשורת-חוזי עם תכונות דחיסה, לרבות שירותים הניתנים בקצב של 56/64 קילוסגמנטים לשניה ובקצבים גבוהים יותר; :- "שירות שיחה בחיוב מפוצל" - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, כאשר המנוי הקורא משלם חלק מהתשלום בעד השיחה או את כולו, בהתאם לרשת המנוי הקורא ולמשך זמן השיחה, והמנוי הנקרא משלם את יתרת התשלום בעד השיחה, ככל שקיימת יתרה כאמור; :- "שירות שיחת חינם למתקשר" - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, בלא חיוב המנוי הקורא בתשלום בעד השיחה; :- "שירות רשת פרטית וירטואלית" (Virtual Private Network) - שירות הניתן באמצעות תוכנה מיוחדת המצויה ברשת בזק ציבורית והמעמיד לרשות המשתמש בו תיפקודים ואפשרויות הדומים לתיפקודיה ואפשרויותיה של רשת פרטית; :- "שירותי בזק בין-לאומיים" - שירותי בזק הניתנים באמצעות מערכת בזק בין-לאומית; :- "שירותי בזק פנים-ארציים נייחים" - כהגדרתם [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000]]; :- "תקנות התפעול" - [[=תקנות התפעול|תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה-1985]]. == פרק ב': תשלומים בעד קישור-גומלין לרשת מפ"א (תיקון: תש"ס, תשס"ד-3) == @ 1א. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ד-3, תש"ע-4) : [[בפרק זה]] - :- "דקת תנועה" - כל אחת מאלה: :: (1) לענין מב"ל - משך הזמן בשניות שבו נותן מב"ל, באמצעות מערכת הבזק הבין-לאומית שלו, על ידי טכנולוגיה כלשהי, שירותי העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני והעברה בו-זמנית של מסרי פקסימיליה, לרבות שירותי רסל"ש, שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיסי חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחה בין-לאומית המתחילה או המסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ"א או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (2) לענין מפעיל רט"ן - משך הזמן בשניות שבו נותן מפעיל רט"ן, באמצעות מערכת הרט"ן שלו, שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לרבות באמצעות שירותי רשת פרטית וירטואלית, לפי משך הזמן של כל שיחת רט"ן המתחילה במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ"א או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (3) לענין מפ"א - משך הזמן בשניות שבו נותן מפ"א, באמצעות רשת המפ"א שלו, שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימילה, לרבות שירותי רסל"ש, שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיס חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחת מפ"א המתחילה במיתקן בזק הנמצא ברשת המפ"א שלו או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ"א אחרת או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :- "שיחה בין-לאומית" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג בין-עירוני" - (((נמחקה);)) :- "שיחה בין-לאומית מסוג מקומי" - (((נמחקה);)) :- "שיחת מפ"א" - מימוש התקשרות מאת מינוי של מפ"א אחד אל מנוי של מפ"א אחר; :- "שיחת רט"ן" - מימוש התקשרות מאת מנוי של מפעיל רט"ן אל מנוי של מפ"א; :- "שיחת רט"ן בין-עירונית" - (((נמחקה);)) :- "שיחת רט"ן מקומית" - (((נמחקה);)) :- "שינוע" - :: (1) לענין מב"ל - העברת מסרי בזק אל ומאת מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל דרך רשת מפ"א, לשם מתן שירותי בזק בין-לאומיים בידי המב"ל האמור; :: (2) לענין מפעיל רט"ן - העברת מסרי בזק מאת מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אל רשת מפ"א, לשם מתן שירותי רט"ן בידי מפעיל הרט"ן האמור; :: (3) לענין מפ"א - העברת מסרי בזק מאת רשת מפ"א של מפ"א אל רשת מפ"א אחרת, לשם מתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים בידי המפ"א האמור. @ 2. חובת התשלום בעד קישור-גומלין לרשת מפ"א (תיקון: תש"ס, תשס"ד-3, תשפ"ב-2) : (א) מב"ל ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]]((,)) לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין-לאומית שלו שהן שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, לרבות דקות תנועה שעברו אל מערכת הבזק הבין-לאומית או ממנה באמצעות קו בזק ממותג מסוג כלשהו; ואולם אם נותבה שיחה שהתבצעה באמצעות קוד הנגישות של מב"ל אל מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל אחר, יחויב בעל קוד הנגישות בלבד בתשלומים בעד קישור-גומלין לגבי אותה שיחה. :: (((החל מיום 15.6.2025):)) מב"ל ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 3ז]], לפי העניין((,)) לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין-לאומית שלו שהן שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, לרבות דקות תנועה שעברו אל מערכת הבזק הבין-לאומית או ממנה באמצעות קו בזק ממותג מסוג כלשהו; ואולם אם נותבה שיחה שהתבצעה באמצעות קוד הנגישות של מב"ל אל מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל אחר, יחויב בעל קוד הנגישות בלבד בתשלומים בעד קישור-גומלין לגבי אותה שיחה. : (א1) מב"ל ישלם למפ"א תשלום בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית נכנסת מחוץ לארץ, לפי דרישת המפ"א. : (ב) מפעיל רט"ן ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]]((,)) לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל רשת המפ"א. :: (((החל מיום 15.6.2025):)) מפעיל רט"ן ישלם למפ"א תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 3ז]], לפי העניין((,)) לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל רשת המפ"א. : (ג) מפ"א ישלם למפ"א אחר תשלומים בעד קישור גומלין כמפורט [[בתקנה 3]], לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ"א שלו אל רשת המפ"א של המפ"א האחר. :: (((החל מיום 15.6.2025):)) מפ"א ישלם למפ"א אחר תשלומים בעד קישור גומלין כמפורט [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 3ז]], לפי העניין, לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ"א שלו אל רשת המפ"א של המפ"א האחר. @ 3. תשלום בעד קישור-גומלין לרשת מפ"א (תיקון: תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ט-2, תש"ע, תשע"ג, תשע"ד, [הודעות], תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) התשלום המרבי שמפ"א רשאי לדרוש בעד קישור-גומלין בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט"ן, שיחת מפ"א, או שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, יהיה כמפורט להלן: :: (1) עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) - 0.01 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); :: (2) מיום כ"ו בסיוון התשפ"ג (15 ביוני 2023) עד יום ח' בסיוון התשפ"ד (14 ביוני 2024) - 0.007 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); :: (3) מיום ט' בסיוון התשפ"ד (15 ביוני 2024) עד יום י"ח בסיוון התשפ"ה (14 ביוני 2025) - 0.004 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); :: (4) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 3ז]]. : (א1) על אף האמור [[בתקנה 2(ב) ו-(ג)]] ובתקנת משנה (א), לעניין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחה בחיוב מפוצל, אל רשת מפ"א (בתקנת משנה זו - שיחה), יהיו חובת התשלום המרבי בעד קישור-גומלין והתשלום בעד קישור-גומלין כמפורט להלן: :: (1) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ"א אל מנוי נקרא של מפ"א אחר - ::: (א) בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - ישלם המפ"א למפ"א האחר כמפורט בתקנת משנה (א); ::: (ב) בעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - ישלם המפ"א האחר למפ"א כמפורט בתקנת משנה (א); :: (2) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט"ן אל מנוי נקרא של מפ"א, בעד כל משך זמן השיחה - ישלם מפעיל הרט"ן למפ"א כמפורט בתקנת משנה (א). : (א2) על אף האמור [[בתקנה 2(ב) ו-(ג)]] ובתקנת משנה (א), לענין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחת חינם למתקשר, אל רשת מפ"א (בתקנת משנה זו - שיחה), יהיו חובת התשלום בעד קישור-גומלין והתשלום בעד קישור-גומלין, כמפורט להלן: :: (1) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ"א אל מנוי נקרא של מפ"א אחר - ישלם המפ"א האחר למפ"א כמפורט בתקנת משנה (א); :: (2) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט"ן אל מנוי נקרא של מפ"א - ישלם מפ"א למפעיל רט"ן כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(1)(ד)]]. : (ב) לענין ספירת דקות התנועה לצורך חישוב התשלום בעד קישור-גומלין כמפורט בתקנות משנה (א), (א1) ו-(א2), יראו שיחה כמתחילה ברגע יצירת הקשר בין שתי הנקודות שביניהן מתקיימת השיחה וכמסתיימת ברגע הניתוק. : (ב1) (((בוטלה).)) : (ג) לתשלומים המפורטים בתקנות משנה (א), (א1) ו-(א2) ייווסף מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]] (להלן - מס ערך מוסף). : (ד) על התשלום הנקוב בתקנת משנה (א) (בתקנה זו - התשלום) יחולו הוראות אלה: :: (1) התשלום יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; :: (2) תשלום שעודכן לפי פסקה (1), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאית האגורה וסכום המסתיים בחמש אלפיות האגורה יעוגל כלפי מעלה; :: (3) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את התשלום כפי שעודכן לפי האמור בתקנת משנה זו; :: (4) בתקנת משנה זו - :::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; :::- "המדד היסודי" - מדד חודש יוני 2013; :::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. == פרק ג': תשלומים בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תש"ס) == @ 3א. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד-3, תש"ע, תש"ע-4, תשע"ו) : [[בפרק זה]] - :- "דקת תנועה" - כל אחת מאלה: :: (1) לענין מב"ל - משך הזמן בשניות שבו נותן מב"ל, באמצעות מערכת הבזק הבין-לאומית שלו, על ידי טכנולוגיה כלשהי, שירותי העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני והעברה בו-זמנית של מסרי פקסימיליה, לרבות שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיסי חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחה בין-לאומית המתחילה או המסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (2) לענין מפ"א - משך הזמן בשניות שבו נותן מפ"א, באמצעות רשת המפ"א שלו שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לפי משך הזמן של כל שיחה פנים-ארצית נכנסת המתחילה במיתקן בזק הנמצא ברשת המפ"א או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :: (3) לענין מפעיל רט"ן - משך הזמן בשניות שבו נותן מפעיל רט"ן באמצעות מערכת הרט"ן שלו, שירות העברת דיבור דו-כיווני ובו-זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לרבות באמצעות שירותי רשת פרטית וירטואלית, לפי משך הזמן של כל שיחת רט"ן נכנסת המתחילה במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן שלו או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אחר או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב-60; :- "שיחה בין-לאומית נכנסת" - (((נמחקה);)) :- "שיחה פנים-ארצית נכנסת" - מימוש התקשרות מאת מנוי של מפ"א אל מנוי של מפעיל רט"ן; :- "שיחת רט"ן נכנסת" - מימוש התקשרות מאת מנוי של מפעיל רט"ן אחד אל מנוי של מפעיל רט"ן אחר; :- "שינוע" - כל אחד מאלה: :: (1) לענין מב"ל - העברת מסרי בזק אל ומאת מערכת הבזק הבין-לאומית של מב"ל אל מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן, לשם מתן שירותי בזק בין-לאומיים בידי המב"ל האמור; :: (2) לענין מפ"א - העברת מסרי בזק מאת רשת מפ"א אל מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן, לשם מתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים בידי המפ"א האמור; :: (3) לענין מפעיל רט"ן - העברת מסרי בזק מאת מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אחד אל מערכת הרט"ן של מפעיל רט"ן אחר, לשם מתן שירותי רט"ן בידי מפעיל הרט"ן האחד; :- "שירות בזק" - (((נמחקה);)) :- "תקנות התשלומים" - [[=תקנות התשלומים|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס"ז-2007]]. @ 3ב. חובת תשלום בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-3, תש"ע-4) : (א) מב"ל ישלם למפעיל רט"ן תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(2)]], לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין-לאומית שלו אל מערכת הרט"ן או ממנה. : (ב) מפ"א ישלם למפעיל רט"ן תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(1)]], לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ"א שלו אל מערכת הרט"ן. : (ג) מפעיל רט"ן ישלם למפעיל רט"ן אחר תשלומים בעד קישור-גומלין כמפורט להלן: :: (1) לענין שיחת רט"ן נכנסת - כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(1)]], לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל מערכת הרט"ן של מפעיל הרט"ן האחר; :: (2) לענין הודעת מסר קצר - כמפורט [[בתקנה 3ג(א)(3)]], לפי מספר הודעות המסר הקצר שעברו ממערכת הרט"ן שלו אל ציוד קצה המחובר למערכת הרט"ן של מפעיל הרט"ן האחר. @ 3ג. תשלום מרבי בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תש"ס, תשס"ב, תשס"ד, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט, תש"ע, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"ג, [הודעות], תשפ"ב, תשפ"ב-2) <!-- : (א) (((נוסח עד שנת 2010, כולל):)) :: התשלום המרבי שמפעיל רט"ן רשאי לדרוש בעד קישור-גומלין, יהיה כמפורט להלן: :: (1) מאת מפ"א בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה פנים-ארצית נכנסת, או מאת מפעיל רט"ן אחר בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט"ן נכנסת - ::: (א) מיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום ל' בשבט התשס"ו (28 בפברואר 2006) - 0.32 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005))); ::: (ב) מיום א' באדר התשס"ו (1 במרס 2006) עד יום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007) - 0.29 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2006, 0.2969 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"א באדר התשס"ז (1 במרס 2007) עד יום כ"ג באדר א' התשס"ח (29 בפברואר 2008) - 0.26 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2007, 0.2659 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ד באדר א' התשס"ח (1 במרס 2008) - 0.22 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2008, 0.2327 ש"ח; בשנת 2009, 0.2415 ש"ח; בשנת 2010, 0.2510 ש"ח))); :: (2) מאת מב"ל, בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית - ::: (א) מיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום כ"ג באדר א' התשס"ח (29 בפברואר 2008) - 0.25 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2006, 0.2510 ש"ח; בשנת 2007, 0.2557 ש"ח))); ::: (ב) מיום כ"ד באדר א' התשס"ח (1 במרס 2008) - 0.22 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2008, 0.2327 ש"ח; בשנת 2009, 0.2415 ש"ח; בשנת 2010 0.2510 ש"ח))); :: (3) מאת מפעיל רט"ן אחר, בעד העברת הודעת מסר קצר - ::: (א) מיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום ל' בשבט התשס"ו (28 בפברואר 2006) - 0.05 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005))); ::: (ב) מיום א' באדר א' התשס"ו (1 במרס 2006) - 0.025 שקלים חדשים (((מתואם למרץ 2005; בשנת 2006, 0.0256 ש"ח; בשנת 2007, 0.0285 ש"ח; בשנת 2008, 0.0264 ש"ח; בשנת 2009, 0.274 ש"ח; בשנת 2010, 0.0285 ש"ח))). --> : (א) התשלום המרבי שמפעיל רט"ן רשאי לדרוש בעד קישור-גומלין יהיה כמפורט להלן: :: (1) מאת מפ"א בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה פנים-ארצית נכנסת, או מאת מפעיל רט"ן אחר בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט"ן נכנסת - ::: (א) מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) - 0.0687 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0715 ש"ח))); ::: (ב) מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 0.0634 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0678 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 0.0591 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0643 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) - 0.0555 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2014, 0.0615 ש"ח; בשנת 2015, 0.0613 ש"ח; בשנת 2016, 0.0609 ש"ח; בשנת 2017 0.0607 ש"ח; בשנת 2018, 0.0609 ש"ח; בשנת 2019, 0.0616 ש"ח; בשנת 2020, 0.0618 ש"ח; בשנת 2021, 0.0613 ש"ח; בשנת 2022, 0.0628 ש"ח))); ::: (ה) מיום כ"ו בסיוון התשפ"ג (15 ביוני 2023) עד יום ח' בסיוון התשפ"ד (14 ביוני 2024) - 0.04 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ו) מיום ט' בסיוון התשפ"ד (15 ביוני 2024) עד יום י"ח בסיוון התשפ"ה (14 ביוני 2025) - 0.02 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ז) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 3ז]]; :: (2) מאת מב"ל בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ - ::: (א) מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) - 0.0687 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0715 ש"ח))); ::: (ב) מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 0.0634 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0678 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 0.0591 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0643 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) - 0.0555 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2014, 0.0615 ש"ח; בשנת 2015, 0.0613 ש"ח; בשנת 2016, 0.0609 ש"ח; בשנת 2017, 0.0607 ש"ח; בשנת 2018, 0.0609 ש"ח; בשנת 2019, 0.0616 ש"ח; בשנת 2020, 0.0618 ש"ח; בשנת 2021, 0.0613 ש"ח; בשנת 2022, 0.0628 ש"ח)))); ::: (ה) מיום כ"ו בסיוון התשפ"ג (15 ביוני 2023) עד יום ח' בסיוון התשפ"ד (14 ביוני 2024) - 0.04 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ו) מיום ט' בסיוון התשפ"ד (15 ביוני 2024) עד יום י"ח בסיוון התשפ"ה (14 ביוני 2025) - 0.02 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))); ::: (ז) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 3ז]]; :: (2א) מאת מב"ל בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין-לאומית נכנסת מחוץ לארץ - תשלום לפי דרישת מפעיל הרט"ן; :: (3) מאת מפעיל רט"ן אחר בעד העברת הודעת מסר קצר - ::: (א) מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) - 0.0016 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0017 ש"ח))); ::: (ב) מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 0.0015 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0016 ש"ח))); ::: (ג) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 0.0014 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0015 ש"ח))); ::: (ד) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) - 0.0013 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2014 עד 2021, 0.0014 ש"ח; בשנת 2022, 0.0015 ש"ח))). : (א1) על אף האמור [[בתקנה 3ב(ב) ו-(ג)(1)]] ובתקנת משנה (א), לענין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחת חינם למתקשר, אל מערכת רט"ן (בתקנת משנה זו - שיחה), יהיו חובת התשלום המרבי בעד קישור-גומלין והתשלום בעד קישור-גומלין כמפורט להלן: :: (1) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ"א אל מנוי נקרא של מפעיל רט"ן - ישלם מפעיל הרט"ן למפ"א לפי אות ההיכר ד [[שבלוח א' בתוספת הראשונה לתקנות התשלומים]]; :: (2) בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט"ן אל מנוי נקרא של מפעיל רט"ן אחר - ישלם מפעיל הרט"ן האחר למפעיל רט"ן כמפורט בתקנת משנה (א)(1)(ד). : (ב) לענין ספירת דקות התנועה לצורך חישוב התשלום בעד קישור-גומלין כמפורט בתקנות משנה (א) ו-(א1) יראו שיחה כמתחילה ברגע יצירת הקשר בין שתי הנקודות שביניהן מתקיימת השיחה, וכמסתיימת ברגע הניתוק. : (ג) לתשלומים המפורטים בתקנת משנה (א) ייווספו סכום שהוא מכפלת התשלומים האמורים בשיעור התמלוגים החל על בעל רישיון כללי למתן שירותי רט"ן לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים), התשס"א-2001]], ומס ערך מוסף. : (ד) לתשלומים המפורטים בתקנת משנה (א1) ייווסף מס ערך מוסף. @ 3ד. הצמדת תשלומים בעד קישור-גומלין למערכת רט"ן (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-2, תשע"א) : (א) התשלומים הנקובים [[בתקנה 3ג(א)]] (בתקנה זו - התשלומים) יעודכנו מדי שנה, החל ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) וב-1 בינואר בכל שנה שלאחר מכן (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי. : (ב) המנהל יפרסם מדי שנה בהודעה ברשומות את התשלומים כפי שעודכנו לפי האמור בתקנת משנה (א). : (ג) בתקנה זו - ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד הממוצע השנתי שפורסם לשנת 2009; ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. @ 3ה. עיגול סכומים (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-3) : התשלומים שעודכנו לפי [[תקנה 3ד]], יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאית האגורה וסכום המסתיים בחמש אלפיות האגורה יעוגל כלפי מעלה. == פרק ד': הוראות שונות (תיקון: תשפ"ב-2) == @ 3ו. שירות פרימיום (תיקון: תשע"ו) : על אף האמור [[בתקנה 2(א)]] [[ובתקנה 3ב(א)]], מב"ל לא ישלם תשלומים בעד קישור-גומלין לפי דקות תנועה בעד שירות פרימיום; בתקנה זו, "שירות פרימיום" - שיחה המתבצעת באמצעות חיוג לאחת מהקידומות המפורטות להלן שהועדו לשם כך מכוח [[סעיף 5א(ב) לחוק]]: 1900, 1901, ו-1902. @ 3ז. נשיאה עצמית בעלויות (תיקון: תשפ"ב-2) : (א) מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) מפעיל רט"ן או מפ"א (בתקנה זו - מפעיל תקשורת) לא ישלם למפעיל תקשורת אחר תשלום בעד קישור גומלין בעבור שינוע של דקות שיחה, וכל אחד מהם יישא בעלויותיו, למעט תשלום כאמור לעניין שיחה בחיוב מפוצל ושיחת חינם למתקשר כאמור [[בתקנה 3]] [[ובתקנה 3ג]]. : (ב) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 2(א1)]], מיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) מב"ל לא ישלם למפעיל תקשורת תשלום בעד קישור גומלין בעבור שינוע של דקות שיחה בין-לאומית יוצאת לחוץ לארץ, וכל אחד מהם יישא בעלויותיו. == פרק ד': שונות (תיקון: תש"ס) <עוגן פרק ד1> == : (((מספור פרקים שגוי במקור):)) @ 4. ביטול : תקנות הבזק (תשלומים בעד שירות שינוע), התשנ"ז-1997 - בטלות. @ 5. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ו בניסן התש"ס (1 במאי 2000). == תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשפ"ב) == <פרסום> י"ג בניסן התש"ס (18 באפריל 2000) <חתימה> בנימין (פואד) בן אליעזר שר התקשורת 1gsotjt0xnji4ao7vquzgnkr0ae9qkj 0 456313 1415669 1408725 2022-07-28T07:30:12Z OpenLawBot 8112 [1415667] כניסה לתוקף wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תש״ס, 472|תקנות הבזק (תשלומים בעד קישור־גומלין)}}, {{ח:תיבה|911|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 277|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 371|תיקון}}, {{ח:תיבה|544|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|839|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 230|תיקון}}, {{ח:תיבה|882|ת״ט}}, {{ח:תיבה|944|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 917|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 931|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 987|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 938|תיקון}}, {{ח:תיבה|1014|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1154|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 988|תיקון}}, {{ח:תיבה|1154|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1452|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1459|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 30|תיקון}}, {{ח:תיבה|36|ת״ט}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1555|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 263|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 178|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1922|תיקון}}, {{ח:תיבה|3290|תיקון מס׳ 2}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 564|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 604|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 588|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 508|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 886|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 222|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 318|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 320|הודעה}}, {{ח:תיבה|566|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 356|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 551|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 562|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 486|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 601|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1780|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 194|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1051|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1205|הודעה}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 5|סעיפים 15(ב)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 59|ו־59}} {{ח:חיצוני|חוק הבזק|לחוק הבזק, התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק) – ולענין {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 15|סעיף 15(ג) לחוק}} – ובהסכמת שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תשלומים בעד קישור־גומלין לרשת מפ״א}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תשלומים בעד קישור־גומלין למערכת רט״ן}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות|תיקון: תש״ס}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ט־2, תש״ע, תש״ע־3, תש״ע־4, תשע״ו, תשפ״ב}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חיוג“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזורי ההסכם“ – האזורים שעליהם חל הסכם הביניים הישראלי–פלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה שנחתם ביום 28 בספטמבר 1995; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון בין־לאומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון רט״ן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דקת תנועה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת מסר קצר“ (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר מציוד קצה המחובר לרשת בזק ציבורית אחת, אל ציוד קצה המחובר לרשת בזק ציבורית אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקשרות“ – תהליך הקמת קשר בין שתי נקודות לשם קיום שיחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ”בזק““ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חג“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מב״ל (מפעיל בין־לאומי)“ – מי שנותן שירותי בזק בין־לאומיים מכוח רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שקשור בהסכם עם בעל רישיון כללי לקבלת שירותיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי נקרא“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל – מנוי של מפ״א, אשר התקשר עמו בהסכם לקבלת שירות שיחה בחיוב מפוצל והוקצה לו מספר שירות; {{ח:תתת|(2)}} לענין שירות שיחת חינם למתקשר – מנוי של מפ״א או של מפעיל רט״ן, אשר התקשר עמו לקבלת שירות שיחת חינם למתקשר והוקצה לו מספר שירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי קורא“ – מנוי של מפ״א או של מפעיל רט״ן, היוזם שיחה אל מנוי נקרא במסגרת שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר שירות“ – כמה ספרות אשר הקצו מפ״א או מפעיל רט״ן למנוי נקרא, ואשר חיוגן אחרי קידומת חיוג ארצית שהוקצתה לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחה בחיוג חינם, לפי העניין, מאפשר למנוי קורא לקיים שיחה עם מנוי נקרא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בזק בין־לאומית“ – מערכת של מיתקני בזק המחוברת לרשת בזק ציבורית באמצעות נס״ר בין־לאומי, והמשמשת לשם העברת מסרי בזק בין מתג בין־לאומי המצוי בישראל לבין מיתקן בזק המחובר לרשת בזק ציבורית בארץ היעד באמצעות מתג בין־לאומי המצוי בחוץ לארץ, ולרבות תחנת קרקע לווינית אחת או יותר, ומיתקני בזק אחרים, ולרבות מיתקני תמסורת בין רכיבי המערכת לבין עצמם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת רט״ן (מערכת רדיו טלפון נייד)“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה)|בתקנות התפעול}}, ולרבות מיתקן בזק המופעל בידי מפעיל רט״ן ברשת אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפ״א (מפעיל פנים־ארצי)“ – מי שנותן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפ״א ייחודי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רט״ן“ – מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רט״ן ברשת אחרת“ – מי שקיבל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבל שירות“ – מי שמתקשר מישראל או מאזורי ההסכם לחוץ לארץ באמצעות מערכת בזק בין־לאומית של מב״ל, בין אם הוא מנוי שלו ובין אם הוא מתקשר מזדמן, או מי שנמצא בישראל או באזורי ההסכם שמתקשרים אליו באמצעות מערכת בזק בין־לאומית כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקשר מזדמן“ – מי שמתקשר לחוץ לארץ באמצעות קוד נגישות, למעט קוד הנגישות ”00“, ושאינו מנוי של המב״ל אשר באמצעותו התקשר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נס״ר (נקודת סיום רשת) בין־לאומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו נל״ן“, ”רשת פרטית“, ”שירותי רדיו טלפון נייד (שירותי רט״ן)“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה)|בתקנות התפעול}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קוד נגישות“ – המספר ”00“ או מספר אחר המשמש לניתוב שיחה של מנוי מפ״א או מנוי של מפעיל רט״ן או מי שמתקשר מטלפון ציבורי גובה אל מערכת בזק הבין־לאומית של מב״ל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או באזור שירות לפחות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת, ורשת גישה לרבות מערכת רט״ן ומערכת בזק בין־לאומית, ולמעט ציוד קצה; לענין רישיון כללי ייחודי יראו את רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור ברשת בזק ציבורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מפ״א“ – רשת בזק ציבורית של מפ״א, המשמשת או המיועדת לשמש למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים, לרבות שירותי בזק הניתנים באזורי ההסכם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה בין־לאומית“ – מימוש התקשרות בין מקבל שירות בישראל או באזורי ההסכם לבין אדם הנמצא בחוץ לארץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחת רט״ן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה בין־לאומית מסוג בין־עירוני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה בין־לאומית מסוג מקומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחת רט״ן בין־עירונית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחת רט״ן מקומית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כרטיס חיוג“ – שירות המאפשר קיום שיחה באמצעות קוד זיהוי, שהוא מספר המוקצה למנוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רסל״ש“ (רשת ספרתית לשילוב שירותים) (Integrated Services Digital Network – ISDN) – שירות תקשורת ספרתית המאפשר העברת מגוון יישומים נרחב באותה רשת, כגון טלפוניה בעלת תכונות מוספות רבות, העברת נתונים ותקשורת־חוזי עם תכונות דחיסה, לרבות שירותים הניתנים בקצב של 56/64 קילוסגמנטים לשניה ובקצבים גבוהים יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות שיחה בחיוב מפוצל“ – שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, כאשר המנוי הקורא משלם חלק מהתשלום בעד השיחה או את כולו, בהתאם לרשת המנוי הקורא ולמשך זמן השיחה, והמנוי הנקרא משלם את יתרת התשלום בעד השיחה, ככל שקיימת יתרה כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות שיחת חינם למתקשר“ – שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, בלא חיוב המנוי הקורא בתשלום בעד השיחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רשת פרטית וירטואלית“ (Virtual Private Network) – שירות הניתן באמצעות תוכנה מיוחדת המצויה ברשת בזק ציבורית והמעמיד לרשות המשתמש בו תיפקודים ואפשרויות הדומים לתיפקודיה ואפשרויותיה של רשת פרטית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בזק בין־לאומיים“ – שירותי בזק הניתנים באמצעות מערכת בזק בין־לאומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בזק פנים־ארציים נייחים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התפעול“ – {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה)|תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תשלומים בעד קישור־גומלין לרשת מפ״א|תיקון: תש״ס, תשס״ד־3}} {{ח:סעיף|1א|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ד־3, תש״ע־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דקת תנועה“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לענין מב״ל – משך הזמן בשניות שבו נותן מב״ל, באמצעות מערכת הבזק הבין־לאומית שלו, על ידי טכנולוגיה כלשהי, שירותי העברת דיבור דו־כיווני ובו־זמני והעברה בו־זמנית של מסרי פקסימיליה, לרבות שירותי רסל״ש, שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיסי חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחה בין־לאומית המתחילה או המסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ״א או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב־60; {{ח:תתת|(2)}} לענין מפעיל רט״ן – משך הזמן בשניות שבו נותן מפעיל רט״ן, באמצעות מערכת הרט״ן שלו, שירות העברת דיבור דו־כיווני ובו־זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לרבות באמצעות שירותי רשת פרטית וירטואלית, לפי משך הזמן של כל שיחת רט״ן המתחילה במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט״ן או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ״א או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב־60; {{ח:תתת|(3)}} לענין מפ״א – משך הזמן בשניות שבו נותן מפ״א, באמצעות רשת המפ״א שלו, שירות העברת דיבור דו־כיווני ובו־זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימילה, לרבות שירותי רסל״ש, שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיס חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחת מפ״א המתחילה במיתקן בזק הנמצא ברשת המפ״א שלו או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא ברשת מפ״א אחרת או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב־60; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה בין־לאומית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה בין־לאומית מסוג בין־עירוני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה בין־לאומית מסוג מקומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחת מפ״א“ – מימוש התקשרות מאת מינוי של מפ״א אחד אל מנוי של מפ״א אחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחת רט״ן“ – מימוש התקשרות מאת מנוי של מפעיל רט״ן אל מנוי של מפ״א; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחת רט״ן בין־עירונית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחת רט״ן מקומית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – {{ח:תתת|(1)}} לענין מב״ל – העברת מסרי בזק אל ומאת מערכת הבזק הבין־לאומית של מב״ל דרך רשת מפ״א, לשם מתן שירותי בזק בין־לאומיים בידי המב״ל האמור; {{ח:תתת|(2)}} לענין מפעיל רט״ן – העברת מסרי בזק מאת מערכת הרט״ן של מפעיל רט״ן אל רשת מפ״א, לשם מתן שירותי רט״ן בידי מפעיל הרט״ן האמור; {{ח:תתת|(3)}} לענין מפ״א – העברת מסרי בזק מאת רשת מפ״א של מפ״א אל רשת מפ״א אחרת, לשם מתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים בידי המפ״א האמור. {{ח:סעיף|2|חובת התשלום בעד קישור־<wbr>גומלין לרשת מפ״א|תיקון: תש״ס, תשס״ד־3, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מב״ל ישלם למפ״א תשלומים בעד קישור־גומלין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}{{ח:הערה|,}} לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין־לאומית שלו שהן שיחה בין־לאומית יוצאת לחוץ לארץ, לרבות דקות תנועה שעברו אל מערכת הבזק הבין־לאומית או ממנה באמצעות קו בזק ממותג מסוג כלשהו; ואולם אם נותבה שיחה שהתבצעה באמצעות קוד הנגישות של מב״ל אל מערכת הבזק הבין־לאומית של מב״ל אחר, יחויב בעל קוד הנגישות בלבד בתשלומים בעד קישור־גומלין לגבי אותה שיחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.6.2025):}} מב״ל ישלם למפ״א תשלומים בעד קישור־גומלין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} או {{ח:פנימי|סעיף 3ז|בתקנה 3ז}}, לפי העניין{{ח:הערה|,}} לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין־לאומית שלו שהן שיחה בין־לאומית יוצאת לחוץ לארץ, לרבות דקות תנועה שעברו אל מערכת הבזק הבין־לאומית או ממנה באמצעות קו בזק ממותג מסוג כלשהו; ואולם אם נותבה שיחה שהתבצעה באמצעות קוד הנגישות של מב״ל אל מערכת הבזק הבין־לאומית של מב״ל אחר, יחויב בעל קוד הנגישות בלבד בתשלומים בעד קישור־גומלין לגבי אותה שיחה. {{ח:תת|(א1)}} מב״ל ישלם למפ״א תשלום בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין־לאומית נכנסת מחוץ לארץ, לפי דרישת המפ״א. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל רט״ן ישלם למפ״א תשלומים בעד קישור־גומלין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}{{ח:הערה|,}} לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט״ן שלו אל רשת המפ״א. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.6.2025):}} מפעיל רט״ן ישלם למפ״א תשלומים בעד קישור־גומלין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} או {{ח:פנימי|סעיף 3ז|בתקנה 3ז}}, לפי העניין{{ח:הערה|,}} לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט״ן שלו אל רשת המפ״א. {{ח:תת|(ג)}} מפ״א ישלם למפ״א אחר תשלומים בעד קישור גומלין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ״א שלו אל רשת המפ״א של המפ״א האחר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.6.2025):}} מפ״א ישלם למפ״א אחר תשלומים בעד קישור גומלין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} או {{ח:פנימי|סעיף 3ז|בתקנה 3ז}}, לפי העניין, לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ״א שלו אל רשת המפ״א של המפ״א האחר. {{ח:סעיף|3|תשלום בעד קישור־<wbr>גומלין לרשת מפ״א|תיקון: תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ג, תשע״ד, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי שמפ״א רשאי לדרוש בעד קישור־גומלין בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט״ן, שיחת מפ״א, או שיחה בין־לאומית יוצאת לחוץ לארץ, יהיה כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ג (14 ביוני 2023) – 0.01 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}; {{ח:תתת|(2)}} מיום כ״ו בסיוון התשפ״ג (15 ביוני 2023) עד יום ח׳ בסיוון התשפ״ד (14 ביוני 2024) – 0.007 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}; {{ח:תתת|(3)}} מיום ט׳ בסיוון התשפ״ד (15 ביוני 2024) עד יום י״ח בסיוון התשפ״ה (14 ביוני 2025) – 0.004 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}; {{ח:תתת|(4)}} מיום י״ט בסיוון התשפ״ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ז|תקנה 3ז}}. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(ב) ו־(ג)}} ובתקנת משנה (א), לעניין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחה בחיוב מפוצל, אל רשת מפ״א (בתקנת משנה זו – שיחה), יהיו חובת התשלום המרבי בעד קישור־גומלין והתשלום בעד קישור־גומלין כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ״א אל מנוי נקרא של מפ״א אחר – {{ח:תתתת|(א)}} בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – ישלם המפ״א למפ״א האחר כמפורט בתקנת משנה (א); {{ח:תתתת|(ב)}} בעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – ישלם המפ״א האחר למפ״א כמפורט בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט״ן אל מנוי נקרא של מפ״א, בעד כל משך זמן השיחה – ישלם מפעיל הרט״ן למפ״א כמפורט בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(א2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(ב) ו־(ג)}} ובתקנת משנה (א), לענין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחת חינם למתקשר, אל רשת מפ״א (בתקנת משנה זו – שיחה), יהיו חובת התשלום בעד קישור־גומלין והתשלום בעד קישור־גומלין, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ״א אל מנוי נקרא של מפ״א אחר – ישלם המפ״א האחר למפ״א כמפורט בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט״ן אל מנוי נקרא של מפ״א – ישלם מפ״א למפעיל רט״ן כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3ג|בתקנה 3ג(א)(1)(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין ספירת דקות התנועה לצורך חישוב התשלום בעד קישור־גומלין כמפורט בתקנות משנה (א), (א1) ו־(א2), יראו שיחה כמתחילה ברגע יצירת הקשר בין שתי הנקודות שביניהן מתקיימת השיחה וכמסתיימת ברגע הניתוק. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} לתשלומים המפורטים בתקנות משנה (א), (א1) ו־(א2) ייווסף מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}} (להלן – מס ערך מוסף). {{ח:תת|(ד)}} על התשלום הנקוב בתקנת משנה (א) (בתקנה זו – התשלום) יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התשלום יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; {{ח:תתת|(2)}} תשלום שעודכן לפי פסקה (1), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאית האגורה וסכום המסתיים בחמש אלפיות האגורה יעוגל כלפי מעלה; {{ח:תתת|(3)}} המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את התשלום כפי שעודכן לפי האמור בתקנת משנה זו; {{ח:תתת|(4)}} בתקנת משנה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – מדד חודש יוני 2013; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תשלומים בעד קישור־גומלין למערכת רט״ן|תיקון: תש״ס}} {{ח:סעיף|3א|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ד־3, תש״ע, תש״ע־4, תשע״ו}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דקת תנועה“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לענין מב״ל – משך הזמן בשניות שבו נותן מב״ל, באמצעות מערכת הבזק הבין־לאומית שלו, על ידי טכנולוגיה כלשהי, שירותי העברת דיבור דו־כיווני ובו־זמני והעברה בו־זמנית של מסרי פקסימיליה, לרבות שירותי רשת פרטית וירטואלית ושירותי כרטיסי חיוג, לפי משך הזמן של כל שיחה בין־לאומית המתחילה או המסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט״ן של מפעיל רט״ן או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב־60; {{ח:תתת|(2)}} לענין מפ״א – משך הזמן בשניות שבו נותן מפ״א, באמצעות רשת המפ״א שלו שירות העברת דיבור דו־כיווני ובו־זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לפי משך הזמן של כל שיחה פנים־ארצית נכנסת המתחילה במיתקן בזק הנמצא ברשת המפ״א או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט״ן של מפעיל רט״ן או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב־60; {{ח:תתת|(3)}} לענין מפעיל רט״ן – משך הזמן בשניות שבו נותן מפעיל רט״ן באמצעות מערכת הרט״ן שלו, שירות העברת דיבור דו־כיווני ובו־זמני, והעברה של מסרי דיבור מוקלטים או מסרי פקסימיליה, לרבות באמצעות שירותי רשת פרטית וירטואלית, לפי משך הזמן של כל שיחת רט״ן נכנסת המתחילה במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט״ן שלו או המחובר אליה והמסתיימת במיתקן בזק הנמצא במערכת הרט״ן של מפעיל רט״ן אחר או המחובר אליה, כשהוא מחולק ב־60; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה בין־לאומית נכנסת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה פנים־ארצית נכנסת“ – מימוש התקשרות מאת מנוי של מפ״א אל מנוי של מפעיל רט״ן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחת רט״ן נכנסת“ – מימוש התקשרות מאת מנוי של מפעיל רט״ן אחד אל מנוי של מפעיל רט״ן אחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לענין מב״ל – העברת מסרי בזק אל ומאת מערכת הבזק הבין־לאומית של מב״ל אל מערכת הרט״ן של מפעיל רט״ן, לשם מתן שירותי בזק בין־לאומיים בידי המב״ל האמור; {{ח:תתת|(2)}} לענין מפ״א – העברת מסרי בזק מאת רשת מפ״א אל מערכת הרט״ן של מפעיל רט״ן, לשם מתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים בידי המפ״א האמור; {{ח:תתת|(3)}} לענין מפעיל רט״ן – העברת מסרי בזק מאת מערכת הרט״ן של מפעיל רט״ן אחד אל מערכת הרט״ן של מפעיל רט״ן אחר, לשם מתן שירותי רט״ן בידי מפעיל הרט״ן האחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התשלומים“ – {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס״ז–2007}}. {{ח:סעיף|3ב|חובת תשלום בעד קישור־<wbr>גומלין למערכת רט״ן|תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ד־3, תש״ע־4}} {{ח:תת|(א)}} מב״ל ישלם למפעיל רט״ן תשלומים בעד קישור־גומלין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3ג|בתקנה 3ג(א)(2)}}, לפי דקות התנועה שעברו דרך מערכת הבזק הבין־לאומית שלו אל מערכת הרט״ן או ממנה. {{ח:תת|(ב)}} מפ״א ישלם למפעיל רט״ן תשלומים בעד קישור־גומלין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3ג|בתקנה 3ג(א)(1)}}, לפי דקות התנועה שעברו מרשת המפ״א שלו אל מערכת הרט״ן. {{ח:תת|(ג)}} מפעיל רט״ן ישלם למפעיל רט״ן אחר תשלומים בעד קישור־גומלין כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לענין שיחת רט״ן נכנסת – כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3ג|בתקנה 3ג(א)(1)}}, לפי דקות התנועה שעברו ממערכת הרט״ן שלו אל מערכת הרט״ן של מפעיל הרט״ן האחר; {{ח:תתת|(2)}} לענין הודעת מסר קצר – כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3ג|בתקנה 3ג(א)(3)}}, לפי מספר הודעות המסר הקצר שעברו ממערכת הרט״ן שלו אל ציוד קצה המחובר למערכת הרט״ן של מפעיל הרט״ן האחר. {{ח:סעיף|3ג|תשלום מרבי בעד קישור־<wbr>גומלין למערכת רט״ן|תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ט, תש״ע, תש״ע־4, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי שמפעיל רט״ן רשאי לדרוש בעד קישור־גומלין יהיה כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מאת מפ״א בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה פנים־ארצית נכנסת, או מאת מפעיל רט״ן אחר בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחת רט״ן נכנסת – {{ח:תתתת|(א)}} מיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) – 0.0687 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0715 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} מיום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – 0.0634 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0678 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013) – 0.0591 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0643 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ג (14 ביוני 2023) – 0.0555 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2014, 0.0615 ש״ח; בשנת 2015, 0.0613 ש״ח; בשנת 2016, 0.0609 ש״ח; בשנת 2017 0.0607 ש״ח; בשנת 2018, 0.0609 ש״ח; בשנת 2019, 0.0616 ש״ח; בשנת 2020, 0.0618 ש״ח; בשנת 2021, 0.0613 ש״ח; בשנת 2022, 0.0628 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מיום כ״ו בסיוון התשפ״ג (15 ביוני 2023) עד יום ח׳ בסיוון התשפ״ד (14 ביוני 2024) – 0.04 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}; {{ח:תתתת|(ו)}} מיום ט׳ בסיוון התשפ״ד (15 ביוני 2024) עד יום י״ח בסיוון התשפ״ה (14 ביוני 2025) – 0.02 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}; {{ח:תתתת|(ז)}} מיום י״ט בסיוון התשפ״ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ז|תקנה 3ז}}; {{ח:תתת|(2)}} מאת מב״ל בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין־לאומית יוצאת לחוץ לארץ – {{ח:תתתת|(א)}} מיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) – 0.0687 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0715 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} מיום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – 0.0634 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0678 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013) – 0.0591 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0643 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ג (14 ביוני 2023) – 0.0555 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2014, 0.0615 ש״ח; בשנת 2015, 0.0613 ש״ח; בשנת 2016, 0.0609 ש״ח; בשנת 2017, 0.0607 ש״ח; בשנת 2018, 0.0609 ש״ח; בשנת 2019, 0.0616 ש״ח; בשנת 2020, 0.0618 ש״ח; בשנת 2021, 0.0613 ש״ח; בשנת 2022, 0.0628 ש״ח))}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מיום כ״ו בסיוון התשפ״ג (15 ביוני 2023) עד יום ח׳ בסיוון התשפ״ד (14 ביוני 2024) – 0.04 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}; {{ח:תתתת|(ו)}} מיום ט׳ בסיוון התשפ״ד (15 ביוני 2024) עד יום י״ח בסיוון התשפ״ה (14 ביוני 2025) – 0.02 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}; {{ח:תתתת|(ז)}} מיום י״ט בסיוון התשפ״ה (15 ביוני 2025) יחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ז|תקנה 3ז}}; {{ח:תתת|(2א)}} מאת מב״ל בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בין־לאומית נכנסת מחוץ לארץ – תשלום לפי דרישת מפעיל הרט״ן; {{ח:תתת|(3)}} מאת מפעיל רט״ן אחר בעד העברת הודעת מסר קצר – {{ח:תתתת|(א)}} מיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) – 0.0016 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2011, 0.0017 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} מיום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – 0.0015 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2012, 0.0016 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013) – 0.0014 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2013, 0.0015 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) – 0.0013 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2014 עד 2021, 0.0014 ש״ח; בשנת 2022, 0.0015 ש״ח)}}. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3ב|בתקנה 3ב(ב) ו־(ג)(1)}} ובתקנת משנה (א), לענין שינוע דקת תנועה שהיא שיחה בשירות שיחת חינם למתקשר, אל מערכת רט״ן (בתקנת משנה זו – שיחה), יהיו חובת התשלום המרבי בעד קישור־גומלין והתשלום בעד קישור־גומלין כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפ״א אל מנוי נקרא של מפעיל רט״ן – ישלם מפעיל הרט״ן למפ״א לפי אות ההיכר ד {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)#תוספת 1 לוח א|שבלוח א׳ בתוספת הראשונה לתקנות התשלומים}}; {{ח:תתת|(2)}} בעד שינוע דקת תנועה שהיא שיחה מאת מנוי קורא של מפעיל רט״ן אל מנוי נקרא של מפעיל רט״ן אחר – ישלם מפעיל הרט״ן האחר למפעיל רט״ן כמפורט בתקנת משנה (א)(1)(ד). {{ח:תת|(ב)}} לענין ספירת דקות התנועה לצורך חישוב התשלום בעד קישור־גומלין כמפורט בתקנות משנה (א) ו־(א1) יראו שיחה כמתחילה ברגע יצירת הקשר בין שתי הנקודות שביניהן מתקיימת השיחה, וכמסתיימת ברגע הניתוק. {{ח:תת|(ג)}} לתשלומים המפורטים בתקנת משנה (א) ייווספו סכום שהוא מכפלת התשלומים האמורים בשיעור התמלוגים החל על בעל רישיון כללי למתן שירותי רט״ן לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים), התשס״א–2001}}, ומס ערך מוסף. {{ח:תת|(ד)}} לתשלומים המפורטים בתקנת משנה (א1) ייווסף מס ערך מוסף. {{ח:סעיף|3ד|הצמדת תשלומים בעד קישור־<wbr>גומלין למערכת רט״ן|תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} התשלומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 3ג|בתקנה 3ג(א)}} (בתקנה זו – התשלומים) יעודכנו מדי שנה, החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) וב־1 בינואר בכל שנה שלאחר מכן (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם מדי שנה בהודעה ברשומות את התשלומים כפי שעודכנו לפי האמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד הממוצע השנתי שפורסם לשנת 2009; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:סעיף|3ה|עיגול סכומים|תיקון: תשס״ה, תשס״ה־3}} {{ח:ת}} התשלומים שעודכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|תקנה 3ד}}, יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאית האגורה וסכום המסתיים בחמש אלפיות האגורה יעוגל כלפי מעלה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ב־2}} {{ח:סעיף|3ו|שירות פרימיום|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3ב|ובתקנה 3ב(א)}}, מב״ל לא ישלם תשלומים בעד קישור־גומלין לפי דקות תנועה בעד שירות פרימיום; בתקנה זו, ”שירות פרימיום“ – שיחה המתבצעת באמצעות חיוג לאחת מהקידומות המפורטות להלן שהועדו לשם כך מכוח {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 5א|סעיף 5א(ב) לחוק}}: 1900, 1901, ו־1902. {{ח:סעיף|3ז|נשיאה עצמית בעלויות|תיקון: תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מיום י״ט בסיוון התשפ״ה (15 ביוני 2025) מפעיל רט״ן או מפ״א (בתקנה זו – מפעיל תקשורת) לא ישלם למפעיל תקשורת אחר תשלום בעד קישור גומלין בעבור שינוע של דקות שיחה, וכל אחד מהם יישא בעלויותיו, למעט תשלום כאמור לעניין שיחה בחיוב מפוצל ושיחת חינם למתקשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3ג|ובתקנה 3ג}}. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א1)}}, מיום י״ט בסיוון התשפ״ה (15 ביוני 2025) מב״ל לא ישלם למפעיל תקשורת תשלום בעד קישור גומלין בעבור שינוע של דקות שיחה בין־לאומית יוצאת לחוץ לארץ, וכל אחד מהם יישא בעלויותיו. {{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳: שונות|תיקון: תש״ס}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(מספור פרקים שגוי במקור):}} {{ח:סעיף|4|ביטול}} {{ח:ת}} תקנות הבזק (תשלומים בעד שירות שינוע), התשנ״ז–1997 – בטלות. {{ח:סעיף|5|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ו בניסן התש״ס (1 במאי 2000). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשפ״ב}} {{ח:חתימות|י״ג בניסן התש״ס (18 באפריל 2000)}} * '''בנימין (פואד) בן אליעזר'''<br>שר התקשורת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 4sf14frnpq9e2498mrn1dnosdk3wmys 116 460780 1415654 1341461 2022-07-28T00:00:14Z OpenLawBot 8112 בוט: תיקונים אוטומטיים wikitext text/x-wiki <שם> תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע"ב-2011 <מקור> ((ק"ת תשע"ב, 96|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|7047)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4ח]] [[+|ו-6]] [[=החוק|לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרה : בתקנות אלה, "הוראה" - הוראה מן המפורטות [[בסעיף 4ב(ב) לחוק]] אשר בשל הפרתה מוסמך המפקח על התאגיד הבנקאי (להלן - המפקח) להטיל עיצום כספי. @ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי בידי המפקח : ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי [[סעיף 4ב(ב) לחוק]], והתקיימו אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, יפחית לתאגיד הבנקאי המפר מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, בשיעור הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%: :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>הנסיבות</u>}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>שיעור ההפחתה</u>}}}} }} : (1) {{טורים שווים | בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר את הוראות [[סעיף 4ב(ב) לחוק]] או הוראות [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] | 35 אחוזים }} : (2) {{טורים שווים | המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל מיוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח - | }} :: {{טורים שווים | : (א) לפני פניית המפקח אליו באותו עניין | 50 אחוזים}} :: {{טורים שווים | : (ב) לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין | 25 אחוזים}} : (3) :: {{טורים שווים | קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה | 50 אחוזים }} <פרסום> ב' בחשוון התשע"ב (30 באוקטובר 2011) <חתימה> אריאל אטיאס שר הבינוי והשיכון j8d98rs800fv4oagqjqc16of09lxex6 1415661 1415654 2022-07-28T06:49:11Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע"ב-2011 <מקור> ((ק"ת תשע"ב, 96|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|7047)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4ח]] [[+|ו-6]] [[=החוק|לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרה : בתקנות אלה, "הוראה" - הוראה מן המפורטות [[בסעיף 4ב(ב) לחוק]] אשר בשל הפרתה מוסמך המפקח על התאגיד הבנקאי (להלן - המפקח) להטיל עיצום כספי. @ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי בידי המפקח : ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי [[סעיף 4ב(ב) לחוק]], והתקיימו אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, יפחית לתאגיד הבנקאי המפר מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, בשיעור הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%: :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>הנסיבות</u>}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>שיעור ההפחתה</u>}}}} }} : (1) {{טורים שווים | בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר את הוראות [[סעיף 4ב(ב) לחוק]] או הוראות [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] | 35 אחוזים }} : (2) {{טורים שווים | המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל מיוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח - | }} :: {{טורים שווים | : (א) לפני פניית המפקח אליו באותו עניין | 50 אחוזים}} :: {{טורים שווים | : (ב) לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין | 25 אחוזים}} : (3) {{טורים שווים | קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה | 50 אחוזים }} <פרסום> ב' בחשוון התשע"ב (30 באוקטובר 2011) <חתימה> אריאל אטיאס שר הבינוי והשיכון 2k4k1la3vd60q6gd8iotp2bfjdfsyyh 116 467942 1415683 1405263 2022-07-28T08:28:27Z Shahar9261 22508 תיקון טעות wikitext text/x-wiki <שם> צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשפ״ב–2022 <מקור> ((ק״ת תשפ״ב, 2742|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|10137)), ((2826|ת״ט|10146)), ((3611|ת"ט|10273)).. <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיפים 6]], [[+|7]] [[+|ו־12]] [[=החוק|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]], (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו־13 לחוק]], אנו מצווים לאמור: @ 1. הגדרות : (א) בצו זה – ::- ”אזור 950” – ארצי; ::- ”אמצעי תשלום מתקדם” – יישום אלקטרוני, למעט רב־קו, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף את נסיעתו באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדה באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת; ::- ”הסדר נסיעה” – הסדר שמקנה זכויות נסיעה ברכבת, ברכבת המקומית וברכבל, שניתן להטענה ברב־קו; ::- ”הסדר נסיעה לזכאי” – הסדר נסיעה שניתן בהנחה ממחיר הנסיעה שנקבע [[בתוספת]] למי שזכאי לכך בשל נתוניו האישיים לפי [[סעיף 7]]; ::- ”הסדר נסיעה תקופתי” – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות במהלך פרק זמן מוגדר ובאזור מוגדר; ::- ”הסדר נסיעה חופשי חודשי” – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של חודש ימים ממועד כניסתו לתוקף; ::- ”הסדר נסיעה חופשי יומי” – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של יום אחד התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו בשעה 03:59:59 ביום העוקב; ::- ”הסדר נסיעה ערך צבור” – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען ברב־קו ושניתן לשלם באמצעותו בעד נסיעה, לרבות בעד הסדר נסיעה אחר, עד לתקרת הסכום הכספי שנטען כאמור; ::- ”חודש” – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום 25 בחודש עד יום 24 בחודש העוקב; ::- ”חוק האזרחים הוותיקים” – [[חוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989]]; ::- ”חוק שירות אזרחי” – [[חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017]]; ::- ”חוק שירות ביטחון” – [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986]]; ::- ”חייל” – חייל בשירות סדיר כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], בין בשירות חובה ובין בשירות קבע, בצבא ההגנה לישראל, ושמציג תעודה אחודה כמשמעותה בפקודות הצבא ושוחר שמציג תעודה כאמור; ::- ”חייל מילואים” – מי שמחזיק בצו תקף לשירות מילואים פעיל, כמשמעותו [[בסעיף 5 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008]], במועד הנסיעה, והוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם, הסדר נסיעה לאיש מילואים; ::- ”חייל בשל״ת” – חייל בשירות סדיר כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]] בצבא ההגנה לישראל, כשהוא בשירות ללא תשלום (של״ת), ומציג תעודת של״ת שנתן לו צבא ההגנה לישראל; ::- ”יום” – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 04:00:00 עד שעה 03:59:59 ביום העוקב; ::- ”יישומון סלולרי” – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום; ::- ”הלמ״ס” – הלשכה כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972]]; ::- ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- ”המפקח” – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]]; ::- ”מלש״ב” – מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שהוטענה לו ברב־קו נסיעה חופשית באמצעי התחבורה הציבורית למלש״ב; ::- ”מרחק נסיעה” – מדרגת טווח מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט [[בתוספת]]; ::- ”מתנדב בשירות אזרחי” – מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::- ”פקודת התעבורה” – [[פקודת התעבורה]]; ::- ”פקודת מסילות הברזל” – [[פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]]; ::- ”קו” – קו נסיעה בין תחנת יציאה לבין תחנת יעד; ::- ”רכבל” – רכב בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע, או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים; ::- ”רכבת” – כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל]], למעט רכבת מקומית; ::- ”רכבת מקומית” – כהגדרתה [[בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל]]; ::- ”רב־קו” – כרטיס חכם הכולל שבב מחשב שמיועד לביצוע תיקוף ותשלום בעד שכר הנסיעה ושירותים נלווים שעל פי צו זה; ::- ”ש״ח” – שקלים חדשים; ::- ”תיקוף” – תיאום בין אמצעי תשלום מתקדם או רב־קו או כל אמצעי טכנולוגי אחר לבין התקן שמותקן בשער הכניסה לתחנת רכבת או באמצעי התחבורה הציבורית לשם אישור הנסיעה והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה ידנית או אוטומטית באמצעות התקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון, שעל הנוסע לבצע לצורך נסיעה, לרבות נוסע שפטור מתשלום או נוסע שבידו הסדר נסיעה תקופתי. : (ב) לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת או ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו לפי [[פקודת מסילות הברזל]]. @ 2. מחירי נסיעה : (א) מחירי הנסיעה ברכבת יהיו כנקוב [[בתוספת]], לפי העניין ולפי ההוראות בצו זה. : (ב) מחירי הנסיעה ברכבל הפועל בעיר חיפה יהיו כנקוב [[בתוספת]]. @ 3. עדכון מחירים : (א) מחירי הנסיעה כאמור [[בסעיף 2]] ולפי [[פרטים 1 עד 4 לתוספת]], יעודכנו ב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳ לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳ והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ב־1 ביוני של אותה שנה: :: {| ! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} רכיב !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מדד הלמ״ס !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל בסל (מדד אחרון) !! {{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} נתוני הבסיס – מדדי חודש פברואר 2022 !! {{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} נתוני העדכון |- | שכר || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס || 57.9% || 103.8 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) – ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | דלק || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס || 21.4% || 116.7 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | ביטוח || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כלל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס || 4.9% || 105.3 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | הוצאות אחרות || מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס || 15.8% || 103.81 || מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) המדד הידוע ביום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | סך הכול || || 100.00% || || |} : (ב) המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם יום העדכון לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) לגבי תשלום באמצעי תשלום מתקדם, המחירים המעודכנים ייכנסו לתוקף ביום 25 ביוני באותה שנה. @ 4. עיגול סכומים : בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל החדש הקרוב, למעט הסדר נסיעה חופשי חודשי שמחירו יעוגל לשקל החדש הקרוב; מחיר הסדר נסיעה לזכאי לא יעוגל, למעט הסדר נסיעה המפורט [[בסעיף 7(א)(4)(א)(1)]] שמחירו יעוגל לחצי השקל החדש הקרוב. @ 5. פרסום : המפקח יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספת]] כפי שהותאמה לפי [[סעיפים 3]] [[ו־4]]. @ 6. מס ערך מוסף : המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976]]. @ 7. הסדר נסיעה לזכאי : (א) כל אלה זכאים להסדר נסיעה לזכאי כמפורט להלן: :: (1) תושב ישראל, שמלאו לו לפי הרישום במרשם האוכלוסין 75 שנים, שמציג תעודת זהות, זכאי להנחה של 100% ממחירי הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (2) תושב ישראל, שהוא אזרח ותיק, כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים]], שמציג תעודת זהות או תעודת אזרח ותיק כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק האמור]] זכאי להנחה של 50% ממחירי הנסיעה, והיא תינתן על כל סוגי הסדרי הנסיעה הקיימים באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (3) נוסע שטרם מלאו לו 18 שנים או שמלאו לו 18 שנים אך הוא עדיין תלמיד בכיתה י״ב, וכן תלמיד מוסד חינוכי מיוחד לפי [[חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988]], שטרם מלאו לו 21 או שמלאו לו 21 שנים אך הוא עדיין לומד במוסד חינוכי מיוחד כאמור, שמציג תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; האמור בפסקה זו לא יחול על מי ששוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לישיבת מעבר או אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952]]; :: (4)(א) סטודנט כהגדרתו [[בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007]], שמציג תעודת סטודנט כמשמעותה [[בסעיף 13 לחוק האמור]], לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו [[בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988]], זכאי לאלה: :::: (1) לרכוש הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :::: (2) לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור, בהנחה של 33% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 33% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם; :::: (3) לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 50% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 50% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שבידיו הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי; ::: (ב) תעריף הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי לסטודנט יחושב באופן המפורט להלן: :::: (1) הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר א׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ו־1 במרס בשנה העוקבת; :::: (2) הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר ב׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ו־31 ביולי באותה השנה; :::: (3) הסדר נסיעה תקופתי שנתי – מחיר הסדר נסיעה הוא תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לשנה, בין התאריכים 15 באוקטובר ו־15 באוקטובר בשנה העוקבת; :: (5) נכה שמציג תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו, שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל שמציג תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה שמציג תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם; :: (6) נוסע שמלאו לו 18 שנים ואינו אזרח ותיק כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים]], שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], ושמציג תעודת זכאות מתאימה, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם; :: (7) עיוור שמציג תעודה מתאימה, פטור מכל תשלום הקבוע בצו זה; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה ערך צבור באמצעות רב־קו; :: (8) ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בלווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה, פטור מתשלום; היו עם נוסע כאמור יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר נסיעה בעד אותה נסיעה; :: (9) חייל, חייל בשל״ת, חניך כהגדרתו [[בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה הקדם־צבאית), התש״ע–2009]], או חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית שנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתוכנית טרום שירות צבאי או שירות לאומי או שירות אזרחי לבוגרי כיתה י״ב, ומתנדב בשנת שירות, שמציג תעודה המעידה על כך, פטור מתשלום בעד הנסיעה, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מי מהמנויים בפסקה זו שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; :: (10) חייל מילואים רשאי לנסוע בכל הקווים בכפוף להסדר נסיעה שהוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; :: (11) מתנדב בשירות אזרחי פטור מתשלום בעד נסיעה, ובלבד שהגוף המוכר כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] השתתף במימון דמי הנסיעה שלו כאמור [[בסעיף 9(א)(2) בחוק האמור]], למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מתנדב כאמור, שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו. : (ב) הזכאות להנחה בסעיף זה היא אישית. : (ג) נוסע רשאי לממש זכאות אחת להנחה לפי בחירתו; לא יתאפשר כפל הנחות. @ 8. השבת עודף למשלמים במזומן : השבת עודף או חלק מעודף, עד לסך של 50 אגורות, למשלמים במזומן, תתאפשר באמצעות טעינת הסכום להסדר נסיעה ערך צבור. @ 9. ביטול : [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל) 2008|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשס״ח–2008]] – בטל. @ 10. תחילה ותחולה : (א) תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022), ולעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם – ביום כ״ו בתמוז התשפ״ב (25 ביולי 2022) (להלן – יום התחילה). : (ב) תחילתו של [[סעיף 7(א)(4)(א)(1) ו־(3)]] לעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם, ביום י׳ בתשרי התשפ״ד (25 בספטמבר 2023). @ 11. הוראת מעבר : (א) מיום פרסומו של צו זה לא יימכר הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה; ואולם נוסע שבידו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה, שנקוב בו מועד תום השימוש בו, רשאי להשתמש בו בלא תוספת מחיר עד תום המועד הנקוב בו או עד יום התחילה, לפי המאוחר. : (ב) החל מיום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) לא יימכר הסדר נסיעה מסוג חודשי גמיש והסדר נסיעה מסוג מנוי שבועי. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 2]]))) ==== === מחירי נסיעה ברכבת, באוטובוס, ברכבת מקומית וברכבל === @ 1. (תיקון: תשפ״ב) : מחירי הנסיעה בהסדרי הנסיעה התקפים ברכבת, ברכבת מקומית, ברכבל ובנסיעה משולבת עם אוטובוסים הם כלהלן: : {| ! colspan="2" | מרחק !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בודדת בש״ח !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי יומי בש״ח !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בש״ח |- ! אוטובוס רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל !! רכבל !! רכבת !! אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל !! אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל |- | עד 15 ק״מ || עד 15 ק״מ || 5.50 || 9 || 12.50 || 18.00 || 225.00 || 255.00 |- | 15 ק״מ עד 40 ק״מ || עד 40 ק״מ || || 18 || 24.00 || 28.00 || 225.00 || 255.0 |- | rowspan="2" | 40 ק״מ עד 120 ק״מ || עד 75 ק״מ || || 24 || 32.00 || 37.00 ||rowspan="2" | 225.00 || 410.00 |- | 75 ק״מ עד 120 ק״מ || || 27 || 32.00 || 42.00 || 610.00 |- | 120 ק״מ עד 225 ק״מ || || || 48 || 54.00 || 74.00 || 225.00 || 610.00 |- | אזור 950 לנסיעות - מעל 225 ק״מ || מעל 225 ק״מ || || 48 || 74.00 || || 610.00 || 610.00 |} @ 2. (תיקון: תשפ"ב-2) : סיווג מחיר הנסיעה בין תחנות הרכבת הוא כלהלן: {| | colspan="2" | נהריה |- | עכו || 1.0 || colspan="2" | עכו |- | כרמיאל || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | כרמיאל |- | אחיהוד || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | אחיהוד |- | קריות || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | קריות |- | חוצות המפרץ || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="3" | חוצ׳ המפרץ |- | כפר יהושע || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || || colspan="2" | כפר יהושע |- | כפר ברוך || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | כפר ברוך |- | עפולה || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | עפולה |- | בית שאן || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | בית שאן |- | לב המפרץ || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || colspan="2" | לב המפרץ |- | חיפה || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 1.0 || colspan="2" | חיפה |- | עתלית || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || colspan="2" | עתלית |- | בנימינה/פרדס חנה || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="4" | בנימינה/פרדס חנה |- | חדרה || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | חדרה |- | נתניה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | נתניה |- | בית יהושע || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | בית יהושע |- | הרצליה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | הרצליה |- | בני ברק || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | בני ברק. |- | סגולה–פ״ת || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="3" | סגולה–פ״ת |- | ראש העין || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | ראש העין |- | כפר סבא || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | כפר סבא |- | רעננה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | רעננה |- | תל אביב || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" |תל אביב |- | חולון || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || |- | בת ים || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | נתב״ג || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | מודיעין || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- | כפר חב״ד || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | לוד–רמלה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | באר יעקב/הראשונים|| 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- |ראשל״צ – משה דיין || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | בית שמש || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 |- | ירושלים || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 |- | רחובות || 5.0 || 4.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- |יבנה מזרח || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- | יבנה מערב || 5.0 || 4.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- | אשדוד || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 |- | אשקלון || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 |- | מזכרת בתיה || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- | כפר מנחם || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 |- | קריית גת || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 |- | להבים || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 |- | שדרות || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 |- | נתיבות || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 |- | אופקים || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 |- | באר שבע || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 |- | דימונה || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 |} {| style="font-size: 85%;" | חולון || colspan="2" | חולון |- | בת ים || 1.0 || colspan="2" | בת ים |- | נתב״ג || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | נתב״ג |- | מודיעין || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | מודיעין |- | כפר חב״ד || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || colspan="2" | כפר חב״ד |- | לוד–רמלה || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | לוד–רמלה |- | באר יעקב/הראשונים|| 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | באר יעקב/הראשונים |- |ראשל״צ – משה דיין || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="3" | ראשל״צ – משה דיין |- | בית שמש || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | בית שמש |- | ירושלים || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || colspan="2" | ירושלים |- | רחובות || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | רחובות |- |יבנה מזרח || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 3.0 || 1.0 || colspan="2" | יבנה מזרח |- | יבנה מערב || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 3.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | יבנה מערב |- | אשדוד || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 1.0 || || colspan="2" | אשדוד |- | אשקלון || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | אשקלון |- | מזכרת בתיה || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="3" | מזכרת בתיה |- | כפר מנחם || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | כפר מנחם |- | קריית גת || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | קריית גת |- | להבים || 3.0 || || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || colspan="2" | להבים |- | שדרות || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | דרות |- | נתיבות || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | נתיבות |- | אופקים || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | אופקים |- | באר שבע || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || colspan="2" | באר שבע |- | דימונה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || |} @ 3. (תיקון: תשפ"ב-2) : תעריף הנסיעה ברכבת, בש״ח, בהתאם לסיווג, הוא כלהלן: {| ! סיווג מחיר !! תעריף בש״ח |- | 1 || 9 |- | 2 || 18 |- | 3 || 24 |- | 4 || 27 |- | 5 || 48 |} @ 4. : מחיר הנסיעה, לנסיעה בודדת בתעריף הקבוע למרחק של עד 15 ק״מ כמצוין [[פרט 1|בטבלה שבפרט 1]], כולל נסיעות מעבר במרחק של עד 15 ק״מ ושבוצעו ברציפות במשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, וזאת רק בין אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל, ובתיקוף באמצעות רב־קו או באמצעי תשלום מתקדם. @ 5. : למשלם באמצעי תשלום מתקדם יבוצע חישוב שממצה את מרב היעילות של שילוב הסדרי הנסיעה, תוך התחשבות בנסיעות שביצע בחודש הנוגע לחיוב, ובהתאמה הנדרשת למתכונת התשלום באמצעי התשלום המתקדם. <פרסום> ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022) <חתימות> * מרב מיכאלי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים * אביגדור ליברמן, שר האוצר 1b0l6qf9xli5iflwucdi628vbt100xx 1415686 1415683 2022-07-28T08:31:59Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשפ״ב–2022 <מקור> ((ק״ת תשפ״ב, 2742|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|10137)), ((2826|ת״ט|10146)), ((3611|ת"ט|10273)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיפים 6]], [[+|7]] [[+|ו־12]] [[=החוק|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]], (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו־13 לחוק]], אנו מצווים לאמור: @ 1. הגדרות : (א) בצו זה – ::- ”אזור 950” – ארצי; ::- ”אמצעי תשלום מתקדם” – יישום אלקטרוני, למעט רב־קו, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף את נסיעתו באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדה באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת; ::- ”הסדר נסיעה” – הסדר שמקנה זכויות נסיעה ברכבת, ברכבת המקומית וברכבל, שניתן להטענה ברב־קו; ::- ”הסדר נסיעה לזכאי” – הסדר נסיעה שניתן בהנחה ממחיר הנסיעה שנקבע [[בתוספת]] למי שזכאי לכך בשל נתוניו האישיים לפי [[סעיף 7]]; ::- ”הסדר נסיעה תקופתי” – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות במהלך פרק זמן מוגדר ובאזור מוגדר; ::- ”הסדר נסיעה חופשי חודשי” – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של חודש ימים ממועד כניסתו לתוקף; ::- ”הסדר נסיעה חופשי יומי” – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של יום אחד התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו בשעה 03:59:59 ביום העוקב; ::- ”הסדר נסיעה ערך צבור” – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען ברב־קו ושניתן לשלם באמצעותו בעד נסיעה, לרבות בעד הסדר נסיעה אחר, עד לתקרת הסכום הכספי שנטען כאמור; ::- ”חודש” – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום 25 בחודש עד יום 24 בחודש העוקב; ::- ”חוק האזרחים הוותיקים” – [[חוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989]]; ::- ”חוק שירות אזרחי” – [[חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017]]; ::- ”חוק שירות ביטחון” – [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986]]; ::- ”חייל” – חייל בשירות סדיר כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], בין בשירות חובה ובין בשירות קבע, בצבא ההגנה לישראל, ושמציג תעודה אחודה כמשמעותה בפקודות הצבא ושוחר שמציג תעודה כאמור; ::- ”חייל מילואים” – מי שמחזיק בצו תקף לשירות מילואים פעיל, כמשמעותו [[בסעיף 5 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008]], במועד הנסיעה, והוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם, הסדר נסיעה לאיש מילואים; ::- ”חייל בשל״ת” – חייל בשירות סדיר כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]] בצבא ההגנה לישראל, כשהוא בשירות ללא תשלום (של״ת), ומציג תעודת של״ת שנתן לו צבא ההגנה לישראל; ::- ”יום” – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 04:00:00 עד שעה 03:59:59 ביום העוקב; ::- ”יישומון סלולרי” – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום; ::- ”הלמ״ס” – הלשכה כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972]]; ::- ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- ”המפקח” – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]]; ::- ”מלש״ב” – מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שהוטענה לו ברב־קו נסיעה חופשית באמצעי התחבורה הציבורית למלש״ב; ::- ”מרחק נסיעה” – מדרגת טווח מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט [[בתוספת]]; ::- ”מתנדב בשירות אזרחי” – מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::- ”פקודת התעבורה” – [[פקודת התעבורה]]; ::- ”פקודת מסילות הברזל” – [[פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]]; ::- ”קו” – קו נסיעה בין תחנת יציאה לבין תחנת יעד; ::- ”רכבל” – רכב בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע, או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים; ::- ”רכבת” – כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל]], למעט רכבת מקומית; ::- ”רכבת מקומית” – כהגדרתה [[בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל]]; ::- ”רב־קו” – כרטיס חכם הכולל שבב מחשב שמיועד לביצוע תיקוף ותשלום בעד שכר הנסיעה ושירותים נלווים שעל פי צו זה; ::- ”ש״ח” – שקלים חדשים; ::- ”תיקוף” – תיאום בין אמצעי תשלום מתקדם או רב־קו או כל אמצעי טכנולוגי אחר לבין התקן שמותקן בשער הכניסה לתחנת רכבת או באמצעי התחבורה הציבורית לשם אישור הנסיעה והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה ידנית או אוטומטית באמצעות התקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון, שעל הנוסע לבצע לצורך נסיעה, לרבות נוסע שפטור מתשלום או נוסע שבידו הסדר נסיעה תקופתי. : (ב) לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת או ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו לפי [[פקודת מסילות הברזל]]. @ 2. מחירי נסיעה : (א) מחירי הנסיעה ברכבת יהיו כנקוב [[בתוספת]], לפי העניין ולפי ההוראות בצו זה. : (ב) מחירי הנסיעה ברכבל הפועל בעיר חיפה יהיו כנקוב [[בתוספת]]. @ 3. עדכון מחירים : (א) מחירי הנסיעה כאמור [[בסעיף 2]] ולפי [[פרטים 1 עד 4 לתוספת]], יעודכנו ב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳ לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳ והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ב־1 ביוני של אותה שנה: :: {| ! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} רכיב !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מדד הלמ״ס !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל בסל (מדד אחרון) !! {{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} נתוני הבסיס – מדדי חודש פברואר 2022 !! {{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} נתוני העדכון |- | שכר || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס || 57.9% || 103.8 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) – ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | דלק || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס || 21.4% || 116.7 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | ביטוח || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כלל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס || 4.9% || 105.3 || מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | הוצאות אחרות || מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס || 15.8% || 103.81 || מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) המדד הידוע ביום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס |- | סך הכול || || 100.00% || || |} : (ב) המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם יום העדכון לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) לגבי תשלום באמצעי תשלום מתקדם, המחירים המעודכנים ייכנסו לתוקף ביום 25 ביוני באותה שנה. @ 4. עיגול סכומים : בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל החדש הקרוב, למעט הסדר נסיעה חופשי חודשי שמחירו יעוגל לשקל החדש הקרוב; מחיר הסדר נסיעה לזכאי לא יעוגל, למעט הסדר נסיעה המפורט [[בסעיף 7(א)(4)(א)(1)]] שמחירו יעוגל לחצי השקל החדש הקרוב. @ 5. פרסום : המפקח יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספת]] כפי שהותאמה לפי [[סעיפים 3]] [[ו־4]]. @ 6. מס ערך מוסף : המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976]]. @ 7. הסדר נסיעה לזכאי : (א) כל אלה זכאים להסדר נסיעה לזכאי כמפורט להלן: :: (1) תושב ישראל, שמלאו לו לפי הרישום במרשם האוכלוסין 75 שנים, שמציג תעודת זהות, זכאי להנחה של 100% ממחירי הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (2) תושב ישראל, שהוא אזרח ותיק, כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים]], שמציג תעודת זהות או תעודת אזרח ותיק כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק האמור]] זכאי להנחה של 50% ממחירי הנסיעה, והיא תינתן על כל סוגי הסדרי הנסיעה הקיימים באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :: (3) נוסע שטרם מלאו לו 18 שנים או שמלאו לו 18 שנים אך הוא עדיין תלמיד בכיתה י״ב, וכן תלמיד מוסד חינוכי מיוחד לפי [[חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988]], שטרם מלאו לו 21 או שמלאו לו 21 שנים אך הוא עדיין לומד במוסד חינוכי מיוחד כאמור, שמציג תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; האמור בפסקה זו לא יחול על מי ששוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לישיבת מעבר או אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952]]; :: (4)(א) סטודנט כהגדרתו [[בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007]], שמציג תעודת סטודנט כמשמעותה [[בסעיף 13 לחוק האמור]], לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו [[בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988]], זכאי לאלה: :::: (1) לרכוש הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; :::: (2) לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור, בהנחה של 33% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 33% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם; :::: (3) לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 50% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 50% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שבידיו הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי; ::: (ב) תעריף הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי לסטודנט יחושב באופן המפורט להלן: :::: (1) הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר א׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ו־1 במרס בשנה העוקבת; :::: (2) הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר ב׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ו־31 ביולי באותה השנה; :::: (3) הסדר נסיעה תקופתי שנתי – מחיר הסדר נסיעה הוא תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לשנה, בין התאריכים 15 באוקטובר ו־15 באוקטובר בשנה העוקבת; :: (5) נכה שמציג תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו, שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל שמציג תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה שמציג תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם; :: (6) נוסע שמלאו לו 18 שנים ואינו אזרח ותיק כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים]], שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], ושמציג תעודת זכאות מתאימה, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם; :: (7) עיוור שמציג תעודה מתאימה, פטור מכל תשלום הקבוע בצו זה; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה ערך צבור באמצעות רב־קו; :: (8) ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בלווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה, פטור מתשלום; היו עם נוסע כאמור יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר נסיעה בעד אותה נסיעה; :: (9) חייל, חייל בשל״ת, חניך כהגדרתו [[בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה הקדם־צבאית), התש״ע–2009]], או חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית שנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתוכנית טרום שירות צבאי או שירות לאומי או שירות אזרחי לבוגרי כיתה י״ב, ומתנדב בשנת שירות, שמציג תעודה המעידה על כך, פטור מתשלום בעד הנסיעה, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מי מהמנויים בפסקה זו שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; :: (10) חייל מילואים רשאי לנסוע בכל הקווים בכפוף להסדר נסיעה שהוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; :: (11) מתנדב בשירות אזרחי פטור מתשלום בעד נסיעה, ובלבד שהגוף המוכר כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] השתתף במימון דמי הנסיעה שלו כאמור [[בסעיף 9(א)(2) בחוק האמור]], למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מתנדב כאמור, שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו. : (ב) הזכאות להנחה בסעיף זה היא אישית. : (ג) נוסע רשאי לממש זכאות אחת להנחה לפי בחירתו; לא יתאפשר כפל הנחות. @ 8. השבת עודף למשלמים במזומן : השבת עודף או חלק מעודף, עד לסך של 50 אגורות, למשלמים במזומן, תתאפשר באמצעות טעינת הסכום להסדר נסיעה ערך צבור. @ 9. ביטול : [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל) 2008|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשס״ח–2008]] – בטל. @ 10. תחילה ותחולה : (א) תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022), ולעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם – ביום כ״ו בתמוז התשפ״ב (25 ביולי 2022) (להלן – יום התחילה). : (ב) תחילתו של [[סעיף 7(א)(4)(א)(1) ו־(3)]] לעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם, ביום י׳ בתשרי התשפ״ד (25 בספטמבר 2023). @ 11. הוראת מעבר : (א) מיום פרסומו של צו זה לא יימכר הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה; ואולם נוסע שבידו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה, שנקוב בו מועד תום השימוש בו, רשאי להשתמש בו בלא תוספת מחיר עד תום המועד הנקוב בו או עד יום התחילה, לפי המאוחר. : (ב) החל מיום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) לא יימכר הסדר נסיעה מסוג חודשי גמיש והסדר נסיעה מסוג מנוי שבועי. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 2]]))) ==== === מחירי נסיעה ברכבת, באוטובוס, ברכבת מקומית וברכבל === @ 1. (תיקון: תשפ״ב) : מחירי הנסיעה בהסדרי הנסיעה התקפים ברכבת, ברכבת מקומית, ברכבל ובנסיעה משולבת עם אוטובוסים הם כלהלן: : {| ! colspan="2" | מרחק !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בודדת בש״ח !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי יומי בש״ח !! colspan="2" | מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בש״ח |- ! אוטובוס רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל !! רכבל !! רכבת !! אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל !! אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל !! משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל |- | עד 15 ק״מ || עד 15 ק״מ || 5.50 || 9 || 12.50 || 18.00 || 225.00 || 255.00 |- | 15 ק״מ עד 40 ק״מ || עד 40 ק״מ || || 18 || 24.00 || 28.00 || 225.00 || 255.0 |- | rowspan="2" | 40 ק״מ עד 120 ק״מ || עד 75 ק״מ || || 24 || 32.00 || 37.00 ||rowspan="2" | 225.00 || 410.00 |- | 75 ק״מ עד 120 ק״מ || || 27 || 32.00 || 42.00 || 610.00 |- | 120 ק״מ עד 225 ק״מ || || || 48 || 54.00 || 74.00 || 225.00 || 610.00 |- | אזור 950 לנסיעות - מעל 225 ק״מ || מעל 225 ק״מ || || 48 || 74.00 || || 610.00 || 610.00 |} @ 2. (תיקון: תשפ"ב-2) : סיווג מחיר הנסיעה בין תחנות הרכבת הוא כלהלן: {| | colspan="2" | נהריה |- | עכו || 1.0 || colspan="2" | עכו |- | כרמיאל || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | כרמיאל |- | אחיהוד || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | אחיהוד |- | קריות || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | קריות |- | חוצות המפרץ || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="3" | חוצ׳ המפרץ |- | כפר יהושע || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || || colspan="2" | כפר יהושע |- | כפר ברוך || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | כפר ברוך |- | עפולה || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | עפולה |- | בית שאן || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | בית שאן |- | לב המפרץ || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || colspan="2" | לב המפרץ |- | חיפה || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 1.0 || colspan="2" | חיפה |- | עתלית || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || colspan="2" | עתלית |- | בנימינה/פרדס חנה || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="4" | בנימינה/פרדס חנה |- | חדרה || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | חדרה |- | נתניה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | נתניה |- | בית יהושע || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | בית יהושע |- | הרצליה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | הרצליה |- | בני ברק || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | בני ברק. |- | סגולה–פ״ת || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="3" | סגולה–פ״ת |- | ראש העין || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | ראש העין |- | כפר סבא || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | כפר סבא |- | רעננה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | רעננה |- | תל אביב || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" |תל אביב |- | חולון || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || |- | בת ים || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | נתב״ג || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | מודיעין || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- | כפר חב״ד || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | לוד–רמלה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | באר יעקב/הראשונים|| 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- |ראשל״צ – משה דיין || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 |- | בית שמש || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 |- | ירושלים || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 |- | רחובות || 5.0 || 4.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- |יבנה מזרח || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- | יבנה מערב || 5.0 || 4.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- | אשדוד || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 |- | אשקלון || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 |- | מזכרת בתיה || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 |- | כפר מנחם || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 |- | קריית גת || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 |- | להבים || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 |- | שדרות || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 |- | נתיבות || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 |- | אופקים || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 |- | באר שבע || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 |- | דימונה || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 5.0 || 5.0 || 4.0 |} {| style="font-size: 85%;" | חולון || colspan="2" | חולון |- | בת ים || 1.0 || colspan="2" | בת ים |- | נתב״ג || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | נתב״ג |- | מודיעין || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | מודיעין |- | כפר חב״ד || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || colspan="2" | כפר חב״ד |- | לוד–רמלה || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | לוד–רמלה |- | באר יעקב/הראשונים|| 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | באר יעקב/הראשונים |- |ראשל״צ – משה דיין || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="3" | ראשל״צ – משה דיין |- | בית שמש || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | בית שמש |- | ירושלים || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || colspan="2" | ירושלים |- | רחובות || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | רחובות |- |יבנה מזרח || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 3.0 || 1.0 || colspan="2" | יבנה מזרח |- | יבנה מערב || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 3.0 || 1.0 || 1.0 || colspan="2" | יבנה מערב |- | אשדוד || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 1.0 || || colspan="2" | אשדוד |- | אשקלון || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | אשקלון |- | מזכרת בתיה || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 1.0 || 1.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="3" | מזכרת בתיה |- | כפר מנחם || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | כפר מנחם |- | קריית גת || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | קריית גת |- | להבים || 3.0 || || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || colspan="2" | להבים |- | שדרות || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || colspan="2" | דרות |- | נתיבות || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | נתיבות |- | אופקים || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 2.0 || 2.0 || 1.0 || colspan="2" | אופקים |- | באר שבע || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || 1.0 || 2.0 || colspan="2" | באר שבע |- | דימונה || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 4.0 || 3.0 || 2.0 || 3.0 || 3.0 || 3.0 || 2.0 || |} @ 3. (תיקון: תשפ"ב-2) : תעריף הנסיעה ברכבת, בש״ח, בהתאם לסיווג, הוא כלהלן: {| ! סיווג מחיר !! תעריף בש״ח |- | 1 || 9 |- | 2 || 18 |- | 3 || 24 |- | 4 || 27 |- | 5 || 48 |} @ 4. : מחיר הנסיעה, לנסיעה בודדת בתעריף הקבוע למרחק של עד 15 ק״מ כמצוין [[פרט 1|בטבלה שבפרט 1]], כולל נסיעות מעבר במרחק של עד 15 ק״מ ושבוצעו ברציפות במשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, וזאת רק בין אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל, ובתיקוף באמצעות רב־קו או באמצעי תשלום מתקדם. @ 5. : למשלם באמצעי תשלום מתקדם יבוצע חישוב שממצה את מרב היעילות של שילוב הסדרי הנסיעה, תוך התחשבות בנסיעות שביצע בחודש הנוגע לחיוב, ובהתאמה הנדרשת למתכונת התשלום באמצעי התשלום המתקדם. <פרסום> ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022) <חתימות> * מרב מיכאלי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים * אביגדור ליברמן, שר האוצר mdcacclv6s1iz18zmrhd04mvhddzbx3 0 468054 1415684 1405264 2022-07-28T08:30:12Z OpenLawBot 8112 [1415683] תיקון טעות wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2742|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}, {{ח:תיבה|2826|ת״ט}}, {{ח:תיבה|3611|ת״ט}}.. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותנו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|ו־12}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 13|ו־13 לחוק}}, אנו מצווים לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:תת|(א)}} בצו זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 950“ – ארצי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום מתקדם“ – יישום אלקטרוני, למעט רב־קו, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף את נסיעתו באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדה באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה“ – הסדר שמקנה זכויות נסיעה ברכבת, ברכבת המקומית וברכבל, שניתן להטענה ברב־קו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה לזכאי“ – הסדר נסיעה שניתן בהנחה ממחיר הנסיעה שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} למי שזכאי לכך בשל נתוניו האישיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה תקופתי“ – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות במהלך פרק זמן מוגדר ובאזור מוגדר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה חופשי חודשי“ – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של חודש ימים ממועד כניסתו לתוקף; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה חופשי יומי“ – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של יום אחד התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו בשעה 03:59:59 ביום העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה ערך צבור“ – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען ברב־קו ושניתן לשלם באמצעותו בעד נסיעה, לרבות בעד הסדר נסיעה אחר, עד לתקרת הסכום הכספי שנטען כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש“ – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום 25 בחודש עד יום 24 בחודש העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק האזרחים הוותיקים“ – {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|חוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – חייל בשירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, בין בשירות חובה ובין בשירות קבע, בצבא ההגנה לישראל, ושמציג תעודה אחודה כמשמעותה בפקודות הצבא ושוחר שמציג תעודה כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – מי שמחזיק בצו תקף לשירות מילואים פעיל, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, במועד הנסיעה, והוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם, הסדר נסיעה לאיש מילואים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל בשל״ת“ – חייל בשירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}} בצבא ההגנה לישראל, כשהוא בשירות ללא תשלום (של״ת), ומציג תעודת של״ת שנתן לו צבא ההגנה לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 04:00:00 עד שעה 03:59:59 ביום העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישומון סלולרי“ – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלמ״ס“ – הלשכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלש״ב“ – מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שהוטענה לו ברב־קו נסיעה חופשית באמצעי התחבורה הציבורית למלש״ב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נסיעה“ – מדרגת טווח מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות אזרחי“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק האמור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת התעבורה“ – {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מסילות הברזל“ – {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו“ – קו נסיעה בין תחנת יציאה לבין תחנת יעד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבל“ – רכב בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע, או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל}}, למעט רכבת מקומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רב־קו“ – כרטיס חכם הכולל שבב מחשב שמיועד לביצוע תיקוף ותשלום בעד שכר הנסיעה ושירותים נלווים שעל פי צו זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקוף“ – תיאום בין אמצעי תשלום מתקדם או רב־קו או כל אמצעי טכנולוגי אחר לבין התקן שמותקן בשער הכניסה לתחנת רכבת או באמצעי התחבורה הציבורית לשם אישור הנסיעה והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה ידנית או אוטומטית באמצעות התקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון, שעל הנוסע לבצע לצורך נסיעה, לרבות נוסע שפטור מתשלום או נוסע שבידו הסדר נסיעה תקופתי. {{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת או ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל}}. {{ח:סעיף|2|מחירי נסיעה}} {{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה ברכבת יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לפי העניין ולפי ההוראות בצו זה. {{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה ברכבל הפועל בעיר חיפה יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:סעיף|3|עדכון מחירים}} {{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ולפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|פרטים 1 עד 4 לתוספת}}, יעודכנו ב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳ לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳ והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ב־1 ביוני של אותה שנה: {{ח:תת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} רכיב</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מדד הלמ״ס</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל בסל (מדד אחרון)</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} נתוני הבסיס – מדדי חודש פברואר 2022</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} נתוני העדכון</th></tr> <tr><td>שכר</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס</td><td>57.9%</td><td>103.8</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) – ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>דלק</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס</td><td>21.4%</td><td>116.7</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>ביטוח</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כלל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס</td><td>4.9%</td><td>105.3</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>הוצאות אחרות</td><td>מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס</td><td>15.8%</td><td>103.81</td><td>מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) המדד הידוע ביום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>סך הכול</td><td>&nbsp;</td><td>100.00%</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם יום העדכון לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לגבי תשלום באמצעי תשלום מתקדם, המחירים המעודכנים ייכנסו לתוקף ביום 25 ביוני באותה שנה. {{ח:סעיף|4|עיגול סכומים}} {{ח:ת}} בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל החדש הקרוב, למעט הסדר נסיעה חופשי חודשי שמחירו יעוגל לשקל החדש הקרוב; מחיר הסדר נסיעה לזכאי לא יעוגל, למעט הסדר נסיעה המפורט {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(4)(א)(1)}} שמחירו יעוגל לחצי השקל החדש הקרוב. {{ח:סעיף|5|פרסום}} {{ח:ת}} המפקח יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} כפי שהותאמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}. {{ח:סעיף|6|מס ערך מוסף}} {{ח:ת}} המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף|7|הסדר נסיעה לזכאי}} {{ח:תת|(א)}} כל אלה זכאים להסדר נסיעה לזכאי כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל, שמלאו לו לפי הרישום במרשם האוכלוסין 75 שנים, שמציג תעודת זהות, זכאי להנחה של 100% ממחירי הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל, שהוא אזרח ותיק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים}}, שמציג תעודת זהות או תעודת אזרח ותיק כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האמור}} זכאי להנחה של 50% ממחירי הנסיעה, והיא תינתן על כל סוגי הסדרי הנסיעה הקיימים באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(3)}} נוסע שטרם מלאו לו 18 שנים או שמלאו לו 18 שנים אך הוא עדיין תלמיד בכיתה י״ב, וכן תלמיד מוסד חינוכי מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}}, שטרם מלאו לו 21 או שמלאו לו 21 שנים אך הוא עדיין לומד במוסד חינוכי מיוחד כאמור, שמציג תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; האמור בפסקה זו לא יחול על מי ששוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לישיבת מעבר או אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(4)|(א)}} סטודנט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}}, שמציג תעודת סטודנט כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק האמור}}, לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים)|בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988}}, זכאי לאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} לרכוש הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתתתת|(2)}} לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור, בהנחה של 33% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 33% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתתתת|(3)}} לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 50% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 50% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שבידיו הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי; {{ח:תתתת|(ב)}} תעריף הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי לסטודנט יחושב באופן המפורט להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר א׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ו־1 במרס בשנה העוקבת; {{ח:תתתתת|(2)}} הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר ב׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ו־31 ביולי באותה השנה; {{ח:תתתתת|(3)}} הסדר נסיעה תקופתי שנתי – מחיר הסדר נסיעה הוא תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לשנה, בין התאריכים 15 באוקטובר ו־15 באוקטובר בשנה העוקבת; {{ח:תתת|(5)}} נכה שמציג תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו, שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל שמציג תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה שמציג תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(6)}} נוסע שמלאו לו 18 שנים ואינו אזרח ותיק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים}}, שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ושמציג תעודת זכאות מתאימה, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(7)}} עיוור שמציג תעודה מתאימה, פטור מכל תשלום הקבוע בצו זה; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה ערך צבור באמצעות רב־קו; {{ח:תתת|(8)}} ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בלווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה, פטור מתשלום; היו עם נוסע כאמור יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר נסיעה בעד אותה נסיעה; {{ח:תתת|(9)}} חייל, חייל בשל״ת, חניך כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המכינות הקדם-צבאיות (הכרה במכינה הקדם-צבאית)|בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה הקדם־צבאית), התש״ע–2009}}, או חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית שנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתוכנית טרום שירות צבאי או שירות לאומי או שירות אזרחי לבוגרי כיתה י״ב, ומתנדב בשנת שירות, שמציג תעודה המעידה על כך, פטור מתשלום בעד הנסיעה, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מי מהמנויים בפסקה זו שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; {{ח:תתת|(10)}} חייל מילואים רשאי לנסוע בכל הקווים בכפוף להסדר נסיעה שהוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(11)}} מתנדב בשירות אזרחי פטור מתשלום בעד נסיעה, ובלבד שהגוף המוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} השתתף במימון דמי הנסיעה שלו כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 9|בסעיף 9(א)(2) בחוק האמור}}, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מתנדב כאמור, שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו. {{ח:תת|(ב)}} הזכאות להנחה בסעיף זה היא אישית. {{ח:תת|(ג)}} נוסע רשאי לממש זכאות אחת להנחה לפי בחירתו; לא יתאפשר כפל הנחות. {{ח:סעיף|8|השבת עודף למשלמים במזומן}} {{ח:ת}} השבת עודף או חלק מעודף, עד לסך של 50 אגורות, למשלמים במזומן, תתאפשר באמצעות טעינת הסכום להסדר נסיעה ערך צבור. {{ח:סעיף|9|ביטול}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל) 2008|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשס״ח–2008}} – בטל. {{ח:סעיף|10|תחילה ותחולה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022), ולעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם – ביום כ״ו בתמוז התשפ״ב (25 ביולי 2022) (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(4)(א)(1) ו־(3)}} לעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם, ביום י׳ בתשרי התשפ״ד (25 בספטמבר 2023). {{ח:סעיף|11|הוראת מעבר}} {{ח:תת|(א)}} מיום פרסומו של צו זה לא יימכר הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה; ואולם נוסע שבידו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה, שנקוב בו מועד תום השימוש בו, רשאי להשתמש בו בלא תוספת מחיר עד תום המועד הנקוב בו או עד יום התחילה, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ב)}} החל מיום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) לא יימכר הסדר נסיעה מסוג חודשי גמיש והסדר נסיעה מסוג מנוי שבועי. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}} {{ח:קטע3||מחירי נסיעה ברכבת, באוטובוס, ברכבת מקומית וברכבל}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} מחירי הנסיעה בהסדרי הנסיעה התקפים ברכבת, ברכבת מקומית, ברכבל ובנסיעה משולבת עם אוטובוסים הם כלהלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th colspan="2">מרחק</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בודדת בש״ח</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי יומי בש״ח</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בש״ח</th></tr> <tr><th>אוטובוס רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th><th>רכבל</th><th>רכבת</th><th>אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th><th>אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th></tr> <tr><td>עד 15 ק״מ</td><td>עד 15 ק״מ</td><td>5.50</td><td>9</td><td>12.50</td><td>18.00</td><td>225.00</td><td>255.00</td></tr> <tr><td>15 ק״מ עד 40 ק״מ</td><td>עד 40 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>18</td><td>24.00</td><td>28.00</td><td>225.00</td><td>255.0</td></tr> <tr><td rowspan="2">40 ק״מ עד 120 ק״מ</td><td>עד 75 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>24</td><td>32.00</td><td>37.00</td><td rowspan="2">225.00</td><td>410.00</td></tr> <tr><td>75 ק״מ עד 120 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>27</td><td>32.00</td><td>42.00</td><td>610.00</td></tr> <tr><td>120 ק״מ עד 225 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>48</td><td>54.00</td><td>74.00</td><td>225.00</td><td>610.00</td></tr> <tr><td>אזור 950 לנסיעות – מעל 225 ק״מ</td><td>מעל 225 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>48</td><td>74.00</td><td>&nbsp;</td><td>610.00</td><td>610.00</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} סיווג מחיר הנסיעה בין תחנות הרכבת הוא כלהלן: <table> <tr><td colspan="2">נהריה</td></tr> <tr><td>עכו</td><td>1.0</td><td colspan="2">עכו</td></tr> <tr><td>כרמיאל</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">כרמיאל</td></tr> <tr><td>אחיהוד</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">אחיהוד</td></tr> <tr><td>קריות</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">קריות</td></tr> <tr><td>חוצות המפרץ</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="3">חוצ׳ המפרץ</td></tr> <tr><td>כפר יהושע</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>&nbsp;</td><td colspan="2">כפר יהושע</td></tr> <tr><td>כפר ברוך</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">כפר ברוך</td></tr> <tr><td>עפולה</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">עפולה</td></tr> <tr><td>בית שאן</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">בית שאן</td></tr> <tr><td>לב המפרץ</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>&nbsp;</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td colspan="2">לב המפרץ</td></tr> <tr><td>חיפה</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">חיפה</td></tr> <tr><td>עתלית</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">עתלית</td></tr> <tr><td>בנימינה/פרדס חנה</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="4">בנימינה/פרדס חנה</td></tr> <tr><td>חדרה</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">חדרה</td></tr> <tr><td>נתניה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">נתניה</td></tr> <tr><td>בית יהושע</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">בית יהושע</td></tr> <tr><td>הרצליה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">הרצליה</td></tr> <tr><td>בני ברק</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">בני ברק.</td></tr> <tr><td>סגולה–פ״ת</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="3">סגולה–פ״ת</td></tr> <tr><td>ראש העין</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">ראש העין</td></tr> <tr><td>כפר סבא</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">כפר סבא</td></tr> <tr><td>רעננה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">רעננה</td></tr> <tr><td>תל אביב</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">תל אביב</td></tr> <tr><td>חולון</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>בת ים</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>נתב״ג</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>מודיעין</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>כפר חב״ד</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>לוד–רמלה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>באר יעקב/הראשונים</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>ראשל״צ – משה דיין</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>בית שמש</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>ירושלים</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>רחובות</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>יבנה מזרח</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>יבנה מערב</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>אשדוד</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>אשקלון</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>מזכרת בתיה</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>כפר מנחם</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>קריית גת</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>להבים</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td></tr> <tr><td>שדרות</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>נתיבות</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>אופקים</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td></tr> <tr><td>באר שבע</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td></tr> <tr><td>דימונה</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td></tr> </table> <table style="font-size: 85%;"> <tr><td>חולון</td><td colspan="2">חולון</td></tr> <tr><td>בת ים</td><td>1.0</td><td colspan="2">בת ים</td></tr> <tr><td>נתב״ג</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">נתב״ג</td></tr> <tr><td>מודיעין</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">מודיעין</td></tr> <tr><td>כפר חב״ד</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">כפר חב״ד</td></tr> <tr><td>לוד–רמלה</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">לוד–רמלה</td></tr> <tr><td>באר יעקב/הראשונים</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">באר יעקב/הראשונים</td></tr> <tr><td>ראשל״צ – משה דיין</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="3">ראשל״צ – משה דיין</td></tr> <tr><td>בית שמש</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">בית שמש</td></tr> <tr><td>ירושלים</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">ירושלים</td></tr> <tr><td>רחובות</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">רחובות</td></tr> <tr><td>יבנה מזרח</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">יבנה מזרח</td></tr> <tr><td>יבנה מערב</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">יבנה מערב</td></tr> <tr><td>אשדוד</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>&nbsp;</td><td colspan="2">אשדוד</td></tr> <tr><td>אשקלון</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">אשקלון</td></tr> <tr><td>מזכרת בתיה</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="3">מזכרת בתיה</td></tr> <tr><td>כפר מנחם</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>&nbsp;</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">כפר מנחם</td></tr> <tr><td>קריית גת</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">קריית גת</td></tr> <tr><td>להבים</td><td>3.0</td><td>&nbsp;</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">להבים</td></tr> <tr><td>שדרות</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">דרות</td></tr> <tr><td>נתיבות</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">נתיבות</td></tr> <tr><td>אופקים</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">אופקים</td></tr> <tr><td>באר שבע</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">באר שבע</td></tr> <tr><td>דימונה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} תעריף הנסיעה ברכבת, בש״ח, בהתאם לסיווג, הוא כלהלן: <table> <tr><th>סיווג מחיר</th><th>תעריף בש״ח</th></tr> <tr><td>1</td><td>9</td></tr> <tr><td>2</td><td>18</td></tr> <tr><td>3</td><td>24</td></tr> <tr><td>4</td><td>27</td></tr> <tr><td>5</td><td>48</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} מחיר הנסיעה, לנסיעה בודדת בתעריף הקבוע למרחק של עד 15 ק״מ כמצוין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בטבלה שבפרט 1}}, כולל נסיעות מעבר במרחק של עד 15 ק״מ ושבוצעו ברציפות במשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, וזאת רק בין אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל, ובתיקוף באמצעות רב־קו או באמצעי תשלום מתקדם. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} למשלם באמצעי תשלום מתקדם יבוצע חישוב שממצה את מרב היעילות של שילוב הסדרי הנסיעה, תוך התחשבות בנסיעות שביצע בחודש הנוגע לחיוב, ובהתאמה הנדרשת למתכונת התשלום באמצעי התשלום המתקדם. {{ח:חתימות|ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022)}} * '''מרב מיכאלי'''<br>שרת התחבורה והבטיחות בדרכים * '''אביגדור ליברמן'''<br>שר האוצר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] bj9gceif7hwcdq7iuywa2mev93n1v6s 1415687 1415684 2022-07-28T09:00:14Z OpenLawBot 8112 [1415686] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2742|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}, {{ח:תיבה|2826|ת״ט}}, {{ח:תיבה|3611|ת״ט}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותנו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|ו־12}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 13|ו־13 לחוק}}, אנו מצווים לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:תת|(א)}} בצו זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 950“ – ארצי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום מתקדם“ – יישום אלקטרוני, למעט רב־קו, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף את נסיעתו באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדה באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה“ – הסדר שמקנה זכויות נסיעה ברכבת, ברכבת המקומית וברכבל, שניתן להטענה ברב־קו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה לזכאי“ – הסדר נסיעה שניתן בהנחה ממחיר הנסיעה שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} למי שזכאי לכך בשל נתוניו האישיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה תקופתי“ – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות במהלך פרק זמן מוגדר ובאזור מוגדר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה חופשי חודשי“ – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של חודש ימים ממועד כניסתו לתוקף; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה חופשי יומי“ – הסדר נסיעה תקופתי שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור מוגדר או למרחק נסיעה מוגדר, לתקופה של יום אחד התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו בשעה 03:59:59 ביום העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה ערך צבור“ – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען ברב־קו ושניתן לשלם באמצעותו בעד נסיעה, לרבות בעד הסדר נסיעה אחר, עד לתקרת הסכום הכספי שנטען כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש“ – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום 25 בחודש עד יום 24 בחודש העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק האזרחים הוותיקים“ – {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|חוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – חייל בשירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, בין בשירות חובה ובין בשירות קבע, בצבא ההגנה לישראל, ושמציג תעודה אחודה כמשמעותה בפקודות הצבא ושוחר שמציג תעודה כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – מי שמחזיק בצו תקף לשירות מילואים פעיל, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, במועד הנסיעה, והוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם, הסדר נסיעה לאיש מילואים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל בשל״ת“ – חייל בשירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}} בצבא ההגנה לישראל, כשהוא בשירות ללא תשלום (של״ת), ומציג תעודת של״ת שנתן לו צבא ההגנה לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 04:00:00 עד שעה 03:59:59 ביום העוקב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישומון סלולרי“ – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלמ״ס“ – הלשכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלש״ב“ – מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שהוטענה לו ברב־קו נסיעה חופשית באמצעי התחבורה הציבורית למלש״ב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נסיעה“ – מדרגת טווח מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות אזרחי“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק האמור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת התעבורה“ – {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מסילות הברזל“ – {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו“ – קו נסיעה בין תחנת יציאה לבין תחנת יעד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבל“ – רכב בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע, או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל}}, למעט רכבת מקומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רב־קו“ – כרטיס חכם הכולל שבב מחשב שמיועד לביצוע תיקוף ותשלום בעד שכר הנסיעה ושירותים נלווים שעל פי צו זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקוף“ – תיאום בין אמצעי תשלום מתקדם או רב־קו או כל אמצעי טכנולוגי אחר לבין התקן שמותקן בשער הכניסה לתחנת רכבת או באמצעי התחבורה הציבורית לשם אישור הנסיעה והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה ידנית או אוטומטית באמצעות התקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון, שעל הנוסע לבצע לצורך נסיעה, לרבות נוסע שפטור מתשלום או נוסע שבידו הסדר נסיעה תקופתי. {{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת או ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל}}. {{ח:סעיף|2|מחירי נסיעה}} {{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה ברכבת יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לפי העניין ולפי ההוראות בצו זה. {{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה ברכבל הפועל בעיר חיפה יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:סעיף|3|עדכון מחירים}} {{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ולפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|פרטים 1 עד 4 לתוספת}}, יעודכנו ב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון כפי שמפורטים בטור ה׳ לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ בטבלה שלהלן, של כל רכיב כמפורט בטור א׳ לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצוין בטור ג׳ והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן ועל בסיס המדדים הידועים ב־1 ביוני של אותה שנה: {{ח:תת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} רכיב</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מדד הלמ״ס</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל בסל (מדד אחרון)</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} נתוני הבסיס – מדדי חודש פברואר 2022</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} נתוני העדכון</th></tr> <tr><td>שכר</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס</td><td>57.9%</td><td>103.8</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) – ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>דלק</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס</td><td>21.4%</td><td>116.7</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור (440140), (ינואר 2020 = 100.0), ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>ביטוח</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כלל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס</td><td>4.9%</td><td>105.3</td><td>מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) (ינואר 2020 = 100.0) ממוצע של המדדים הידועים בשלושת החודשים שקדמו ליום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>הוצאות אחרות</td><td>מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס</td><td>15.8%</td><td>103.81</td><td>מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) המדד הידוע ביום 31.06 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס</td></tr> <tr><td>סך הכול</td><td>&nbsp;</td><td>100.00%</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם יום העדכון לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לגבי תשלום באמצעי תשלום מתקדם, המחירים המעודכנים ייכנסו לתוקף ביום 25 ביוני באותה שנה. {{ח:סעיף|4|עיגול סכומים}} {{ח:ת}} בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל החדש הקרוב, למעט הסדר נסיעה חופשי חודשי שמחירו יעוגל לשקל החדש הקרוב; מחיר הסדר נסיעה לזכאי לא יעוגל, למעט הסדר נסיעה המפורט {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(4)(א)(1)}} שמחירו יעוגל לחצי השקל החדש הקרוב. {{ח:סעיף|5|פרסום}} {{ח:ת}} המפקח יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} כפי שהותאמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}. {{ח:סעיף|6|מס ערך מוסף}} {{ח:ת}} המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף|7|הסדר נסיעה לזכאי}} {{ח:תת|(א)}} כל אלה זכאים להסדר נסיעה לזכאי כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל, שמלאו לו לפי הרישום במרשם האוכלוסין 75 שנים, שמציג תעודת זהות, זכאי להנחה של 100% ממחירי הנסיעה באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל, שהוא אזרח ותיק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים}}, שמציג תעודת זהות או תעודת אזרח ותיק כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האמור}} זכאי להנחה של 50% ממחירי הנסיעה, והיא תינתן על כל סוגי הסדרי הנסיעה הקיימים באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(3)}} נוסע שטרם מלאו לו 18 שנים או שמלאו לו 18 שנים אך הוא עדיין תלמיד בכיתה י״ב, וכן תלמיד מוסד חינוכי מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}}, שטרם מלאו לו 21 או שמלאו לו 21 שנים אך הוא עדיין לומד במוסד חינוכי מיוחד כאמור, שמציג תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור או הסדר נסיעה חופשי חודשי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; האמור בפסקה זו לא יחול על מי ששוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לישיבת מעבר או אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(4)|(א)}} סטודנט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}}, שמציג תעודת סטודנט כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק האמור}}, לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים)|בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988}}, זכאי לאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} לרכוש הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי באמצעות רב־קו או אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתתתת|(2)}} לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור, בהנחה של 33% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 33% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתתתת|(3)}} לרכוש הסדר נסיעה ערך צבור בהנחה של 50% ממחירו באמצעות רב־קו או כרטיס לנסיעה בודדת בהנחה של 50% ממחירה באמצעות אמצעי תשלום מתקדם, ובלבד שבידיו הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי; {{ח:תתתת|(ב)}} תעריף הסדר נסיעה תקופתי סמסטריאלי או שנתי לסטודנט יחושב באופן המפורט להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר א׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ו־1 במרס בשנה העוקבת; {{ח:תתתתת|(2)}} הסדר נסיעה תקופתי לסמסטר ב׳ – מחיר הסדר נסיעה חופשי חודשי יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשים ב־0.55 (45% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ו־31 ביולי באותה השנה; {{ח:תתתתת|(3)}} הסדר נסיעה תקופתי שנתי – מחיר הסדר נסיעה הוא תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% הנחה); תוקף הסדר הנסיעה האמור הוא לשנה, בין התאריכים 15 באוקטובר ו־15 באוקטובר בשנה העוקבת; {{ח:תתת|(5)}} נכה שמציג תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו, שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל שמציג תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה שמציג תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה, לפי העניין, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(6)}} נוסע שמלאו לו 18 שנים ואינו אזרח ותיק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים}}, שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ושמציג תעודת זכאות מתאימה, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת ערך צבור באמצעות רב־קו או ממחיר כרטיס לנסיעה בודדת באמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(7)}} עיוור שמציג תעודה מתאימה, פטור מכל תשלום הקבוע בצו זה; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה ברכישת הסדר נסיעה ערך צבור באמצעות רב־קו; {{ח:תתת|(8)}} ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בלווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה, פטור מתשלום; היו עם נוסע כאמור יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר נסיעה בעד אותה נסיעה; {{ח:תתת|(9)}} חייל, חייל בשל״ת, חניך כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המכינות הקדם-צבאיות (הכרה במכינה הקדם-צבאית)|בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה הקדם־צבאית), התש״ע–2009}}, או חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית שנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתוכנית טרום שירות צבאי או שירות לאומי או שירות אזרחי לבוגרי כיתה י״ב, ומתנדב בשנת שירות, שמציג תעודה המעידה על כך, פטור מתשלום בעד הנסיעה, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מי מהמנויים בפסקה זו שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו; {{ח:תתת|(10)}} חייל מילואים רשאי לנסוע בכל הקווים בכפוף להסדר נסיעה שהוטען לו ברב־קו או באמצעי תשלום מתקדם; {{ח:תתת|(11)}} מתנדב בשירות אזרחי פטור מתשלום בעד נסיעה, ובלבד שהגוף המוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} השתתף במימון דמי הנסיעה שלו כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 9|בסעיף 9(א)(2) בחוק האמור}}, למעט נסיעה למרחק של 225 ק״מ ומעלה; הגבלה זו לא תחול על מתנדב כאמור, שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, שמציג תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו. {{ח:תת|(ב)}} הזכאות להנחה בסעיף זה היא אישית. {{ח:תת|(ג)}} נוסע רשאי לממש זכאות אחת להנחה לפי בחירתו; לא יתאפשר כפל הנחות. {{ח:סעיף|8|השבת עודף למשלמים במזומן}} {{ח:ת}} השבת עודף או חלק מעודף, עד לסך של 50 אגורות, למשלמים במזומן, תתאפשר באמצעות טעינת הסכום להסדר נסיעה ערך צבור. {{ח:סעיף|9|ביטול}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל) 2008|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשס״ח–2008}} – בטל. {{ח:סעיף|10|תחילה ותחולה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022), ולעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם – ביום כ״ו בתמוז התשפ״ב (25 ביולי 2022) (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(4)(א)(1) ו־(3)}} לעניין תשלום באמצעי תשלום מתקדם, ביום י׳ בתשרי התשפ״ד (25 בספטמבר 2023). {{ח:סעיף|11|הוראת מעבר}} {{ח:תת|(א)}} מיום פרסומו של צו זה לא יימכר הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה; ואולם נוסע שבידו הסדר נסיעה מסוג כרטיסייה, שנקוב בו מועד תום השימוש בו, רשאי להשתמש בו בלא תוספת מחיר עד תום המועד הנקוב בו או עד יום התחילה, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ב)}} החל מיום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) לא יימכר הסדר נסיעה מסוג חודשי גמיש והסדר נסיעה מסוג מנוי שבועי. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}} {{ח:קטע3||מחירי נסיעה ברכבת, באוטובוס, ברכבת מקומית וברכבל}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} מחירי הנסיעה בהסדרי הנסיעה התקפים ברכבת, ברכבת מקומית, ברכבל ובנסיעה משולבת עם אוטובוסים הם כלהלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th colspan="2">מרחק</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בודדת בש״ח</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי יומי בש״ח</th><th colspan="2">מחיר לנסיעה בהסדר נסיעה חופשי חודשי בש״ח</th></tr> <tr><th>אוטובוס רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th><th>רכבל</th><th>רכבת</th><th>אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th><th>אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל</th><th>משולב: אוטובוס, רכבת, רכבת מקומית ורכבל</th></tr> <tr><td>עד 15 ק״מ</td><td>עד 15 ק״מ</td><td>5.50</td><td>9</td><td>12.50</td><td>18.00</td><td>225.00</td><td>255.00</td></tr> <tr><td>15 ק״מ עד 40 ק״מ</td><td>עד 40 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>18</td><td>24.00</td><td>28.00</td><td>225.00</td><td>255.0</td></tr> <tr><td rowspan="2">40 ק״מ עד 120 ק״מ</td><td>עד 75 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>24</td><td>32.00</td><td>37.00</td><td rowspan="2">225.00</td><td>410.00</td></tr> <tr><td>75 ק״מ עד 120 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>27</td><td>32.00</td><td>42.00</td><td>610.00</td></tr> <tr><td>120 ק״מ עד 225 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>48</td><td>54.00</td><td>74.00</td><td>225.00</td><td>610.00</td></tr> <tr><td>אזור 950 לנסיעות – מעל 225 ק״מ</td><td>מעל 225 ק״מ</td><td>&nbsp;</td><td>48</td><td>74.00</td><td>&nbsp;</td><td>610.00</td><td>610.00</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} סיווג מחיר הנסיעה בין תחנות הרכבת הוא כלהלן: <table> <tr><td colspan="2">נהריה</td></tr> <tr><td>עכו</td><td>1.0</td><td colspan="2">עכו</td></tr> <tr><td>כרמיאל</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">כרמיאל</td></tr> <tr><td>אחיהוד</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">אחיהוד</td></tr> <tr><td>קריות</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">קריות</td></tr> <tr><td>חוצות המפרץ</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="3">חוצ׳ המפרץ</td></tr> <tr><td>כפר יהושע</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>&nbsp;</td><td colspan="2">כפר יהושע</td></tr> <tr><td>כפר ברוך</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">כפר ברוך</td></tr> <tr><td>עפולה</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">עפולה</td></tr> <tr><td>בית שאן</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">בית שאן</td></tr> <tr><td>לב המפרץ</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>&nbsp;</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td colspan="2">לב המפרץ</td></tr> <tr><td>חיפה</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">חיפה</td></tr> <tr><td>עתלית</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">עתלית</td></tr> <tr><td>בנימינה/פרדס חנה</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="4">בנימינה/פרדס חנה</td></tr> <tr><td>חדרה</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">חדרה</td></tr> <tr><td>נתניה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">נתניה</td></tr> <tr><td>בית יהושע</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">בית יהושע</td></tr> <tr><td>הרצליה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">הרצליה</td></tr> <tr><td>בני ברק</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">בני ברק.</td></tr> <tr><td>סגולה–פ״ת</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="3">סגולה–פ״ת</td></tr> <tr><td>ראש העין</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">ראש העין</td></tr> <tr><td>כפר סבא</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">כפר סבא</td></tr> <tr><td>רעננה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">רעננה</td></tr> <tr><td>תל אביב</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">תל אביב</td></tr> <tr><td>חולון</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>בת ים</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>נתב״ג</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>מודיעין</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>כפר חב״ד</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>לוד–רמלה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>באר יעקב/הראשונים</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>ראשל״צ – משה דיין</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>בית שמש</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>ירושלים</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>רחובות</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>יבנה מזרח</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>יבנה מערב</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>אשדוד</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>אשקלון</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>מזכרת בתיה</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>כפר מנחם</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td></tr> <tr><td>קריית גת</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>להבים</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td></tr> <tr><td>שדרות</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>נתיבות</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td></tr> <tr><td>אופקים</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td></tr> <tr><td>באר שבע</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td></tr> <tr><td>דימונה</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>5.0</td><td>5.0</td><td>4.0</td></tr> </table> <table style="font-size: 85%;"> <tr><td>חולון</td><td colspan="2">חולון</td></tr> <tr><td>בת ים</td><td>1.0</td><td colspan="2">בת ים</td></tr> <tr><td>נתב״ג</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">נתב״ג</td></tr> <tr><td>מודיעין</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">מודיעין</td></tr> <tr><td>כפר חב״ד</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">כפר חב״ד</td></tr> <tr><td>לוד–רמלה</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">לוד–רמלה</td></tr> <tr><td>באר יעקב/הראשונים</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">באר יעקב/הראשונים</td></tr> <tr><td>ראשל״צ – משה דיין</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="3">ראשל״צ – משה דיין</td></tr> <tr><td>בית שמש</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">בית שמש</td></tr> <tr><td>ירושלים</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">ירושלים</td></tr> <tr><td>רחובות</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">רחובות</td></tr> <tr><td>יבנה מזרח</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">יבנה מזרח</td></tr> <tr><td>יבנה מערב</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">יבנה מערב</td></tr> <tr><td>אשדוד</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>&nbsp;</td><td colspan="2">אשדוד</td></tr> <tr><td>אשקלון</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">אשקלון</td></tr> <tr><td>מזכרת בתיה</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="3">מזכרת בתיה</td></tr> <tr><td>כפר מנחם</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>&nbsp;</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">כפר מנחם</td></tr> <tr><td>קריית גת</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">קריית גת</td></tr> <tr><td>להבים</td><td>3.0</td><td>&nbsp;</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">להבים</td></tr> <tr><td>שדרות</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">דרות</td></tr> <tr><td>נתיבות</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">נתיבות</td></tr> <tr><td>אופקים</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td colspan="2">אופקים</td></tr> <tr><td>באר שבע</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td>1.0</td><td>2.0</td><td colspan="2">באר שבע</td></tr> <tr><td>דימונה</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>4.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>2.0</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} תעריף הנסיעה ברכבת, בש״ח, בהתאם לסיווג, הוא כלהלן: <table> <tr><th>סיווג מחיר</th><th>תעריף בש״ח</th></tr> <tr><td>1</td><td>9</td></tr> <tr><td>2</td><td>18</td></tr> <tr><td>3</td><td>24</td></tr> <tr><td>4</td><td>27</td></tr> <tr><td>5</td><td>48</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} מחיר הנסיעה, לנסיעה בודדת בתעריף הקבוע למרחק של עד 15 ק״מ כמצוין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בטבלה שבפרט 1}}, כולל נסיעות מעבר במרחק של עד 15 ק״מ ושבוצעו ברציפות במשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, וזאת רק בין אוטובוס, רכבת מקומית ורכבל, ובתיקוף באמצעות רב־קו או באמצעי תשלום מתקדם. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} למשלם באמצעי תשלום מתקדם יבוצע חישוב שממצה את מרב היעילות של שילוב הסדרי הנסיעה, תוך התחשבות בנסיעות שביצע בחודש הנוגע לחיוב, ובהתאמה הנדרשת למתכונת התשלום באמצעי התשלום המתקדם. {{ח:חתימות|ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022)}} * '''מרב מיכאלי'''<br>שרת התחבורה והבטיחות בדרכים * '''אביגדור ליברמן'''<br>שר האוצר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 0on9blko2oem08lgsuy5desnlshn15n 106 469425 1415608 1415585 2022-07-27T13:15:47Z Ahituvrs 4152 /* פרק י */ wikitext text/x-wiki ==דיבורא דנגעים== ===פרק א=== '''על ויקרא יג ב''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז|נגעים ז א-ב:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן, כאשר הנגוע נכנס לגדר מחוייב במצוות הצרעת.}} [א] {{צ|וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו}}, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶהָרות בֶהָרות לבנות}} {{ממ|ויקרא|יג|לח}} אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, ושלא באו לכלל אלא בהרות שבהם מראות נגעים, שהיו בעכו״ם - ונתגייר, בקטן - ונולד, בקמט - ונגלה, בראש ובזקן, בשחין ובמכוה ובקדח {{ב|המורדין|שעדיין לא נרפאו}} חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת. {{הע-שמאל|אם מראה הבהרת נעשה לבן פחות או לבן יותר לאחר שהנגוע נכנס לגדר החיוב – שנויה המחלוקת שלפנינו.}} נשתנו מראיהן - בין להקל בין להחמיר, ר' אלעזר בן עזריה מטהר. ר' אליעזר בן חסמא אומר: להקל - טהור, להחמיר - תראה כתחילה. רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר - תראה כתחלה, לכך נאמר "אדם כי יהיה". {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את הדין מהדרשה הקודמת, ומחילה אותו גם על מי שהיו מצורעים בזמן ההוראה של דיני הצרעת, שהרי מתן תורה היה גיור של העם כולו. הקל וחומר מזבים נדחה, כי זב לאונסו אינו מטמא, ואילו מצורע לאונסו – כן. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|תוספתא פרה ד ג,]] שלדעת ר' יוסי הגלילי גם הפשטת העור וניתוח העולות לא היה נהוג לפני מתן תורה.}} [ב] "כי יהיה" - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בזבים וטימא בנגעים מה זבים, פטר בהן לפני הדיבור - אף נגעים, פטר בהם לפני הדיבור. [ג] קל וחומר! ומה אם זבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם - פטר בהן לפני הדיבור, נגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור? לא! אם אמרת בזבים, שלא טימא בהם אנוסים - תאמר בנגעים, שטימא בהם אנוסים? הואיל וטימא בהם אנוסים - יטמא בהם לפני הדיבור? ת״ל כי "יהיה" - מן הדיבור ואילך. {{הע-שמאל|מרבה בהרות שפרחו בכף היד וכדומה, שאין בהם שיער.}} [ד] "בעור בשרו" מה ת״ל? לפי שנאמר "ושער בנגע הפך לבן" {{ממ|ויקרא|יג|ג}} שיכול אין לי אלא מקום שהוא ראוי לגדל שער לבן; מקום שאינו ראוי לגדל שער לבן מנין? ת״ל "בעור בשרו" - ריבה {{הע-שמאל|דרשה אטימולוגית: אם הנגע נראה עמוק או בולט משאר העור – מדובר בנגע.}} "שאת" - זו שאת. "בהרת" - זו בהרת. "ספחת" - זו שני לשאת. "ומראה הנגע עמוק" - שני לבהרת. מה לשון "שאת"? מוגבהת, כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה. מה לשון "עמוק"? עמוקה, כמראה חמה שהם עמוקים מן הצל. מה לשון "ספחת"? טפילה, שנאמר "ספחיני נא אל אחת הכהונות". {{הע-שמאל|ארבעה מראות הנגעים מצטרפים יחדיו לשיעור גריס לטמא את הנגוע, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|נגעים א ג.]] הנגע הוא צבע שונה יחסית לשאר העור, ולכן לדעת ת"ק צבע מסוים יכול לטמא אדם אחד ולא אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב|נגעים ב א.]] ר' ישמעאל טוען שלכל עם ישראל צבע עור ניטראלי, ולכן הגרמני והכושי אינם מישראל; ר' עקיבא וחכמים מציעים לצבוע מסביב לנגע בצבע ניטראלי כדי שהבדיקה תהיה אחידה; ר' יוסי מסכים איתם רק להקל, כלומר רק בכושי.}} "והיה" - מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר. "בעור בשרו" - בעור בשר של נראה. מכאן אמרו: בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה. [ה] ר׳ ישמעאל אומר: בית ישראל, הריני כפרתן - הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. רבי עקיבא אומר: יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה כבינוני. ר׳ יוסי אומר: כתוב אחד אומר "בעור בשרו" וכתוב אחד אומר "בעור הבשר", {{ממ|ויקרא|יג|ג}} מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר: רואה הגרמני בבשרו להקל - נמצא מקיים "בעור בשרו". והכושי כבינוני להקל - נמצא מקיים "בעור הבשר". וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני. {{הע-שמאל|נגע שאינו מכאיב לבעליו עד שהוא מראה את כאבו לאחרים – אינו נגע. הלכה שאינה מופיעה במשנה או בתוספתא.}} [ו] "והיה בעור בשרו... נגע" - מלמד שהוא מצטער ממנו. ומנין שאף אחרים רואים אותו שהוא מצטער ממנו? ת"ל "לנגע". {{הע-שמאל|נגע מטמא גם כשאינו פושה אם יש בו שיער לבן או מחיה. הטומאה במחיה היא כשהנגע בגודל כגריס, אבל שיעור הנגע בשיער לבן לא פורש, אלא כאן, שנאמר "לנגע צרעת".}} "צרעת" - כגריס. הלא דין הוא! טימא כאן וטימא במחיה, מה מחיה כגריס אף כאן בגריס. [ז] לא! אם אמרת במחיה, שהיא צריכה כעדשה - תאמר בשיער לבן, שאין מקום שיער לבן צריך כלום? ת"ל "צרעת" - כגריס. {{הע-שמאל|כל כהן יכול לראות נגעים, ואפילו אם הכהן הוא בעל מום או שוטה, אבל לא אם הוא חלל. למעשה כל אדם יכול לראות את הנגע, אבל חייב להיות עימו כהן כנ"ל שיבצע את טקסי ההסגר, החילוט או הטיהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]] התפיסה המנמיכה את מעמדו של הכהן משתלבת במגמה הפרושית המכונה "דמוקרטיזציה של הידע", וראו גם [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ח|הוריות ג ח]] וכן [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א,]] סימנים נוספים למאבק של חז"ל מול סמכות הכהנים.}} [ח] "והובא אל אהרן הכהן" - אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר? ת"ל "הכהן". מנין לרבות בעל מום? ת"ל "מבניו". או יכול שאני מרבה חללים? ת"ל "הכהנים" - יצאו חללים. ומנין לרבות כל ישראל? ת"ל "או אל אחד". [ט] אם סופינו לרבות כל ישראל, מה תלמוד לומר "או אל אחד מבניו הכהנים"? אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן. הא כיצד? חכם שבישראל רואה את הנגעים ואומר לכהן, אעפ"י שוטה: "אמור טמא", והוא אומר 'טמא'. "אמור טהור", והוא אומר 'טהור'. {{הע-שמאל|כאן מרבה הדרשה כהנים בעלי מום אבל ממעטת קרובי משפחה, הפסולים לדון; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה,]] כר' מאיר. ההבדל בין בית דין הדן בענייני הריב לבין ראיית הנגעים הוא בכך שלבית דין צריך שלושה ולראיית הנגע מספיק כהן אחד.}} דבר אחר: מה תלמוד לומר "או אל אחד מבניו הכהנים"? לפי שנאמר "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" - הקיש ריבים לנגעים: מה נגעים במום אף ריבים במום, מה ריבים, שלא בקרובים - אף נגעים, שלא בקרובים. אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה? ק"ו: אם ממונו בשלשה אינו דין שיהיה גופו בשלשה? ת"ל "או אל אחד מבניו הכהנים" - מלמד שכהן אחד רואה את הנגעים. }} ===פרק ב=== '''על ויקרא יג ג''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הכהן צריך להתבונן בנגע היטב לפני שהוא פוסק את הדין. כאן דנים את כל הנגעים כנגעים בעור בצבע בינוני – ראו לעיל פרק א ד, דעת ר' עקיבא.}} [א] "וראה הכהן את הנגע" - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה אותו. "בעור הבשר" - הבינוני. {{הע-שמאל|יש לראות את גבולות הנגע ואת נקודת הגבול שבינו לבין העור; ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#י|תוספתא נגעים א י.]] ר' יוסי מסיק מכאן שבהרת הסמוכה למקום שאינה יכולה לפשות אליו – טהורה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|נגעים ו ח,]] שאין פיסיון לראש, לזקן, וכן גם לא לכוויות שלא נרפאו.}} "בעור הבשר" שיהיה רואה כל הבשר עמו כולו כאחד. ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת״ל "בעור הבשר"? שיהא כל החוצה לו סמוך לעור הבשר וראוי לפשיון, שאם היה סמוך לראש ולזקן, ולשחין ולמכוה ולקדח {{ב|המורדים|שעדיין לא נרפאו}} - אינו טמא. {{הע-שמאל|אם צמחו בבהרת שתי שערות לבנות לפחות – הנגע טמא; אבל בתנאי שיצמחו מתול הבהרת ולא על ידה.}} [ב] "ושער": מיעוט שער - שתי שערות. "בנגע" - להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה ושוכב בתוכו. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה י|נגעים ד י-יא.]]}} "בנגע הפך לבן" - לא הקודם. מכאן אמרו: אם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור. ואם ספק - טמא. ר' יהושוע אומר {{ב|כהה.|טימא גם אם היה שיער לבן לפני הבהרת, מתוך ספק.}} {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|תוספתא נגעים ב א.]] ר' מאיר חולק על הדין שהולכים אחרי עיקר השערה, ומטמא אם הלובן הוא בקצה השערה ולא בבסיסה, מחשש מראית עין. לעניין "כשיעור" ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]]}} [ג] "ושער בנגע הפך לבן" - מכאן אמרו: שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין - טהור. עיקרם מלבין וראשם משחיר - טמא. וכמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר: כל שהוא; וחכמים אומרים: כשיעור. רבי מאיר אומר: שלא יהיו בני אדם מדמין שבכולם הם נדונים! אלא חוד שער לבן – מטמא, ושאינו לבן - טהור. {{הע-שמאל|השיער המטמא בבהרת הוא דווקא לבן, למרות שבנתק (צרעת הראש והזקן) - מטמא דווקא שיער צהוב.}} [ד] "לבן" - לא אדום ולא ירוק ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער צהוב? ודין הוא: מה אם שער לבן, שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טומאה בנגע, שער צהוב, שהיא סימן טומאה בנתק - אינו דין שיהא סימן טומאה בנגע? ת״ל "שיער לבן" ולא צהוב. {{הע-שמאל|אם יש שיער לבן – הבהרת טמאה, אפילו אם היא אינה נראית עמוקה מהעור, אבל הטומאה בפיסיון היא דווקא באחד מארבעה מראות הנגעים הנראים עמוקים מהעור, ואין מראה כהה יותר מטמא בפישיון.}} [ה] "ומראה הנגע עמוק" - אין ממשו עמוק. "מראה הנגע עמוק" - אין מראה שער לבן עמוק. "מראה הנגע" - לרבות לו מראה רביעי. "הוא" - אין לו מראה חמישי. {{הע-שמאל|אדם שטמא בצרעת או מוסגר בגללה – אין בודקים לו בהרת במקום אחר בגופו, אלא ממתינים עד שיתרפא ואז בודקים אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א;]] אבל אם עדיין לא נבדק (בלשון המשנה "כתחילה") - יכול הכהן לראות שני נגעים באותו אדם.}} [ו] {{צ|ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא}} מה ת"ל? לפי שנאמר (פס' יא) "וטמאו הכהן לא יסגירנו", למדנו שאין מסגירין את המוחלט. [ז] מנין שאין מחליטין את המוסגר, ואין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט? ת"ל "לא יסגירנו כי טמא" כל שנקרא עליו "טמא" - אין זקוק עליו. [ח] יכול לא יאמר 'הרי את מוסגר בזה ומוחלט בזה, מוחלט בזה ומוסגר בזה, מוחלט בזה ובזה'? ת"ל: {{צ|נגע... וראהו}}, {{צ|צרעת... וראהו}}! {{הע-שמאל|הכהן צריך לראות את כל הבהרת בבת אחת, ולכן אין הבהרת מטמאת בראשי איברים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ה|תוספתא נגעים ב ה.]]}} "וראהו" - כולו כאחת. שאם היה בראש חוטמו שופע הילך והילך, בראש אצבעו שופע הילך והילך - אינו טמא. [ט] מיכן אמרו: עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. ר׳ יהודה אומר: אף של איש. ר״א אומר: היבולות והדלדולים והמסמרות - אינן מטמאים משום מחיה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|תוספתא נגעים ג ד.]] ר' עקיבא מסיק מהדין המוכר, שאם תלש את הסימנים לפני שראה אותו הכהן, הכהן אינו מטמא אותו – שגם אם עבר ועשה כך בימי ההסגר שלו אין הכהן מטמא אותו; אבל מצורע מוחלט שתלש את סימני הצרעת אינו נטהר.}} [י] "וטמא אותו" - אותו הוא מטמא, ואינו מטמא את התולש סימני טומאה מתוך נגעו עד שלא בא אצל הכהן. אמר ר"ע: שאלתי את ר' ישמעאל ואת ר' יהושיע בהולכים לנדבת: תוך הסגירו מהו? אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן - טהור, לאחר חלוטו - טמא. התחלתי להביא להם ראיות: מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור? לא מפני שלא ראה כהן סימני טומאה? אף בתוך הסגרו, טהור עד שיטמאנו הכהן. לישנא אחרינא: א׳ עומד לפני הכהן וא' עומד בתוך הסגרו - טהור, עד שיטמאנו הכהן. אמרו לו: יפה אתה אומר! {{הע-שמאל|אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו - טהור לכל הדעות.}} מאימתי הוא טהרתו? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע א׳ ויטהר ממנו. וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או תתמעט בהרתו מכגריס }} ===פרשה ב=== '''על ויקרא יג ד''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה את השאת וכן את שני מראות הנגעים הבאים מהמילה "ואם".}} [א] "בהרת לבנה" - אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן "שאת לבנה" {{ממ|ויקרא יג י}}. ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל "'''ואם בהרת'''". {{הע-שמאל|השאת הלבנה היא הלבנה ביותר מבין הארבע, למרות שבפס' ב מנויות גם הספחת והבהרת. השאת היא לבנה כשלג.}} [ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? ת״ל "לבנה היא" היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר "והנה מרים מצורעת כשלג". {{הע-שמאל|כל מראה בהיר יותר מהבוהק, המתואר "בהרות '''כהות''' לבנות" הוא טמא, כלומר אפילו לבן כקרום ביצה או כצמר לבן טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א-ב.]] הדרשה עוסקת גם בבהרת האדמדמה (ורודה) ומתארת את כל מראות הנגעים הלבנים והורודים.}} [ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים, ושאר כל המראות יהיו טהורים? ת"ל "בהק הוא טהור הוא" {{ממ|ויקרא|יג|לט}}, ממנו ולמעלה טמא. [ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳ - בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן - דברי ר' מאיר; וחכמים אומרים: השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה. [ה] הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד - כדם המזוג בחלב, דברי ר׳ ישמעאל. ר' עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה, ושל סיד דיהא הימינה! {{הע-שמאל|תנאים שונים מגדילים את מספר מראות הנגעים.}} [ו] ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה. עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]] לדעת ר' עקיבא אין משמעות הלכתית למספר המראות, אלא הגדרותיהם מפגינות את חכמת וכושר ההבחנה של החכם הבודק אותם.}} א"ר יוסי, שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר"ע, א״ל: מפני מה אמרו "מראות נגעים ב׳ שהם ד׳"? אמר לו: אם לא, מה יאמרו? א״ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא, ומצטרפים זה עם זה' אמר לו: מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם - לא יראה את הנגעים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ו|נגעים ד ו,]] בדעת ר' שמעון: אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפישיון, ולכן מטהר; ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא צמח בבהרת; חכמים מטמאים בשני המקרים, כי אינם דורשים את הפסוק כדרישה שהבהרת תקדום לשיער אלא שיהיה שיער לבן בבהרת. בפיסקה ח הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה, אבל אין לטמא אותה ללא פישיון.}} [ז] "ושערה לא הפך לבן" - לא שיער מחיתה. כיצד? בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן בתוך המחיה. הלכה מחיה - טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן - טמאה משום המחיה. ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. אמרו לו: והלא כבר נאמר "ושיער בנגע הפך לבן" - נגע זה בכל מקום. [ח] "ושערה לא הפך לבן" - ולא שער מקצתה. כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת. הלכה המחיה - טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן - טמא משום המחיה . ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס - שהוא טמא. {{הע-שמאל|בהרת כגריס דורשת הסגר, ולמרות שצמח בה שיער שחור – השיער אינו נחשב כמקטין את הבהרת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]] כאן מסופר על הדרך שבה הוכיח זאת ר' יוסי לתלמידיו.}} [ט] "ושערה לא הפך לבן והסגיר" - הא אם יש בה שער שחור - אינו ממעטה. שאלו התלמידים את ר' יוסי: בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? אמר להם: בהרת ובה שיער לבן, חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס? אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהיא סימן טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו סימן טומאה? אמר להם: הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה, אלא שתים? חוששים אנו על {{ב|המותר,|שאר שמונה השערות}} שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס? אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהוא מין טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו מין טומאה? אמר להם: {{ב|אף שיער שחור הופך|אם השיער השחור הופך ללבן}} - והוא מין טומאה! ואומר "ושערה לא הפך לבן והסגיר"; הא יש בה שיער שחור - אינו ממעטה {{הע-שמאל|שני הסגרים; כאן מתואר הראשון ובפס' ה – השני.}} "והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים" - תחלה }} ===פרק ב*=== '''על ויקרא יג ה-ח''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|זמן ראיית הנגעים אינו בשעות האפלה ולא בצהרים, ואין רואים נגעים בבית אלא מחוץ לו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ב|נגעים ב ב-ג.]]}} [א] 'בשביעי' - יכול בין ביום בין בלילה? ת״ל "ביום" ולא בלילה. [ב] יכול כל מראה היום יהיו כשרים? ת״ל "לכל מראה עיני הכהן" {{ממ|ויקרא|יג|יב}}, ומה כהן, פרט לשחשך מאור עיניו - אף היום, פרט לשחשך מאור היום. [ג] מיכן אמרו: אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה. אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע, דברי ר״מ. ר' יהודה אומר: בארבע בחמש בשמונה ובתשע. ר׳ יוסי אומר: בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר: רואה אני את דברי ר' יהודה {{הע-שמאל|טהרת וטומאת המצורע אינן מושפעות משינויים שארעו בין בדיקה לבדיקה והתבטלו, אלא רק מאלו שהתרחשו בבדיקות עצמן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}} [ד] "והנה הנגע עמד בעיניו" - שאם העז וכהה, כהה והעז - כאילו לא כהה. ו"לא פשה" - שאם כנס ופשה, או פשה וכנס - כאילו לא פשה {{הע-שמאל|היום השביעי השני הוא יום 13 לראיית הנגע הראשונה, כי היום השביעי נחשב פעמיים. עדיף שאותו כהן יראה בשלוש הפעמים, אבל אם הכהן מת (או חלה) בזמן ההסגרים – יראה אותו כהן אחר; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#יב|תוספתא נגעים א יב.]]}} "והסגירו הכהן שבעת ימים שנית" - מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו. "וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית" - כהן שרואהו בראשונה רואהו בשניה. ואם מת - רואהו כהן אחר. {{הע-שמאל|בראיה לאחר ההסגר הראשון, אם הנגע שינה את צבעו והוא פחות לבן, אבל עדיין במסגרת ארבעה מראות נגעים – מסגירים אותו שוב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}} [ה] "והנה כהה" - יכול למטה מארבע מראות? ת״ל "הנגע". אי "הנגע" יכול במראיו? ת״ל "והנה כהה". הא כיצד? כהה ממראיו, לא למטה מארבע מראות . {{הע-שמאל|בשבוע ראשון - ראו לעיל פיסקה ד. אותו הדין חל גם בשבוע שני, אבל המסקנה מהראיה היא שונה, כי אם הנגע באותו מקום ולא פשה מבדיקה לבדיקה בשבוע הראשון – האדם מוסגר שנית, ואילו לאחר ההסגר השני הוא טהור. גם בצרעת הבגד יש הבדל בין הבדיקה אחרי השבוע הראשון לזו שאחרי השבוע השני.}} [ו] "והנה כהה" שאם העז וכהה - כאילו לא העז. ״הנגע" שאם כהה והעז - כאילו לא כהה. [ז] "לא פשה" שאם כנס ופשה - כאילו לא כנס. "הנגע" שאם פשה וכנס - כאילו לא פשה . [ח] אם נאמרו בשבוע ראשון, למה נאמרו בשבוע שני? אלא שבבגד, העומד בראשון – מסגיר, ובשני – שורף; ובאדם, העומד בראשון – מסגיר, ובשני - פוטר צריך לומר בשבוע ראשון וצריך לומר בשבוע שני. {{הע-שמאל|אם השתנה מראה הנגע לאחר שבועיים, אבל הוא עדיין במסגרת ארבע המראות, והוא לא פשה – האדם טהור; אבל, בהסתייגות מהאמור לעיל בפיסקאות ד וז, אם בין בדיקה לבדיקה נעלם הנגע לגמרי וחזר – לדעת ר' יהודה מתחילים את כל התהליך מחדש; וחכמים מטהרים.}} [ט] "וטהרו הכהן מספחת" אף על פי שנשתנו מראיה. או יכול אעפ״י שהלכה וחזרה? תלמוד לומר "היא". מה יעשה לה? ר׳ יהודה אומר: תראה כתחלה, וחכמים מטהרים {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה,]] שמצורע מוסגר מטמא יותר מהזב, ומכאן שהוא מטמא משכב ומושב; כשהוא נכנס לבית – הבית ותכולתו טמאים; אבל הטהור מהסגר פטור מפריעת ראשו, מפרימת הבגדים, ומטקסי הטהרה של תגלחת וציפורים.}} [י] "וכבס בגדיו" - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה. "וטהר" מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים {{הע-שמאל|אפילו לאחר שנטהר, כי לא היה פישיון במהלך ההסגרים, אם מאוחר יותר פשתה הבהרת – עליו להבדק שוב והכהן מחליט אותו לטומאה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג,]] "לאחר הפטור". לאחר שהוחלט באחת הבדיקות, אם נעלמו סימני הטומאה ולפני בדיקת הכהן הם חזרו – הוא נשאר מוחלט.}} "וכבס בגדיו" - יכול הרי הוא מסולק? ת״ל "תפשה... טמא." [יא] אין לי אלא במראה, שלא במראה מנין? תלמוד לומר "ואם פשה תפשה המספחת". [יב] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שיער לבן, וכן המחיה והפשיון בתחילה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיתה? תלמוד לומר "תפשה... ואם פשה תפשה" {{הע-שמאל|הסתייגות מהאמור בפיסקה יב, שמנתה את הפישיון בתחילה כגורם להחלט: פישיון אינו נמדד אלא משעה שראה הכהן את הנגוע באופן רשמי, אפילו אם הכהן יודע שהיתה בהרת כגריס ובבדיקה הראשונה (בתחילה) היא גדולה יותר – אין להחליט אלא רק להסגיר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]]}} [יג] יכול יהיה הפשיון מטמא בתחלה? ת״ל "אחרי הראותו אל הכהן לטהרתו". יכול אם ראהו כהן שהוא פושה והולך, יזקק לו? ת״ל "לטהרתו" - אינו נזקק לו, אלא משעה שהוא רואה אותו מטומאה לטהרה. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד. גם לאחר הפטור ממשיך הכהן (אם הוא יכול) ללוות את הנגוע.}} "ונראה שנית אל הכהן" - כהן שהוא רואה בראשונה - רואהו בשנייה, ואם מת - רואהו כהן אחר {{הע-שמאל|המספחת היא אם (אום) הבהרת, כלומר הבהרת הישנה. אם היא פושה, והפישיון הוא אחד מארבעה מראות הנגעים – יש להחליט את הנגוע לצרעת, אפילו אם המראה של הפישיון אינו מראה האום; אבל אם הפישיון אינו אחד מארבעת המראות – אין להחליט את הנגוע, למרות שבשיער לבן אין ארבע מראות, אלא כל לובן נחשב.}} [יד] "וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור" - הרי זה בא ללמד על הפשיון, שלא יטמא אלא בד׳ מראות {{ב|ובהם|באותם}} המראות שהאום מטמא - הפשיון מטמא. [טו] הלא דין הוא: האום מטמא והפשיון מטמא. מה האום, אינו מטמא אלא בד׳ מראות - אף פשיון, אינו מטמא אלא בד׳ מראות. [טז] או כלך לדרך זו: שער לבן סימן טומאה ופשיון סימן טומאה. מה שער לבן, מטמא בכל מראה לובן - אף פשיון, יטמא בכל מראה לובן! [יז] נראה למי דומה: דנים דבר שמטמא בכל נגעים מדבר שמטמא בכל נגעים ואל יוכיח שער לבן, {{ב|שאינו מטמא בכל נגעים.|שהרי שיער לבן מטמא רק אם הוא בבהרת}} או כלך לדרך זו: דנים דבר שהוא סימן טומאה מדבר שהוא סימן טומאה ואל תוכיח האום, {{ב|שאינו סימן טומאה!|שהרי הבהרת שלא פשתה בשני הסגרים אינה מטמאת}} תלמוד לומר "וטמאו הכהן צרעת היא" הרי זה בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות. {{הע-שמאל|הבוהק (ראו פס' לט) אינו באחד מארבעה מראות נגעים, ולכן, כמובן, גם אם הוא פושה אינו מטמא.}} "היא" פרט לספחת הבהק }} ===פרשה ג=== '''על ויקרא יג ט-י''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ב א.}} [א] "נגע צרעת כי תהיה באדם... וראה הכהן" - למדנו לשאת, שהיא מטמא במחיה. {{הע-שמאל|טומאת המחיה בשאת מפורשת בפסוק י. מהשאת לומדים לשאר מראות הנגעים, שנאמר "נגע צרעת". נסיון ללמוד את טומאת שאר המראות במחיה בקל וחומר מטומאתם בשיער לבן נדחה, כי שיער לבן אינו מטמא בקרחת וגבחת, אבל מטמא בשחין ובמכווה, בניגוד למחיה – ולכן אין ביניהם סדר היררכי; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]] השאת, כמו הבהרת, נחשבת "אום" לעניין הפישיון, וכן כל ארבעת מראות הנגעים.}} ומנין לרבות שאר המראות? ודין הוא: אם מצאנו ששוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה ק"ו: אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - שאין שער לבן מטמא בקרחת ובגבחת, לא ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שהמחיה מטמא בקרחת ובגבחת? לא! אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שאין המחיה מטמא בשחין ובמכוה? ת״ל "נגע צרעת"! ומה השאת אום - אף הבהרת אום. ומנין לרבות שאר המראות? הוא הדין והוא התשובה: תלמוד לומר "נגע צרעת" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק א ב. דורש את לשון העתיד.}} [ב] "כי תהיה" - מן הדיבור ואילך {{הע-שמאל|מחיה מטמאת גם את מי שכולו לבן, למרות שהבהרת שלו אינה מטמאת אותו.}} "באדם" - להביא את הבא בכולו לבן, שתהיה המחיה מטמאתו. והלא דין הוא! בהרת קטנה - מחיה מטמאתה, בהרת גדולה לא כל שכן? לא! אם אמרת בבהרת קטנה, שהיא סימן טומאה - תאמר בבהרת גדולה, שאינה סימן טומאה? הואיל ואינה סימן טומאה - לא תהיה מחיה מטמאתה? ת״ל "באדם" - להביא את הבא בכולו לבן, שתהא מחיה מטמאתו {{הע-שמאל|הקריאה לכהן אינה חלק מהטקס של ראיית הנגעים, והכהן רואה את כל הנגעים של הנגוע יחדיו; וראו לעיל פרק ב ח.}} [ג] קראו לו לראות נגע אחד וצמח בו נגע אחר, מנין שהוא זקוק לו? תלמוד לומר "וראה הכהן והנה שאת" {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ג|נגעים ה ג.]] עקביא טימא בהרת שהשיער הלבן שבה נוצר ונשמר מבהרת שנרפאה; ר' עקיבא טימא שיער שנוצר מבהרת שחציה נרפא והיתה קטנה מגריס – וחזרה ופשתה לכגריס; חכמים חולקים על שניהם, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}} "והיא הפכה" - שהפכתו היא, לא שהפכתו חברתה. [ד] זה שער פקידה, שעקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים. אמר ר' עקיבא: מודה אני בזה שהוא טהור, {{ב|ואיזהו שער פקידה|הטמא}}? מי שהיתה בה בהרת ובה שתי שערות, הלך ממנו כחצי גריס, והניח לשיער לבן במקום הבהרת - וחזר. אמרו לו: כשם שבטלו דברי עקביא - אף כך דבריך אינם מקוימים. {{הע-שמאל|החלט הוא רק כאשר יש בהרת בגודל גריס ובה שתי שערות שהלבינו אחרי קיום הבהרת או באותו הזמן; כלומר סדר הופעת הסימנים הוא קריטי.}} [ה] "והיא הפכה" - שהפכתו כולה ולא שהפכתו מקצתה. כיצד? בהרת כחצי גריס, {{ב|ובה ב' שערות|לבנות}}; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. [ו] "והיא הפכה" - שהפך כולה את כולו ולא שהפך כולה את מקצתו. כיצד? בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת; נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. בהרת כחצי גריס ואין בה כלום; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות - הרי זו להחליט מפני שהפכתו הבהרת {{הע-שמאל|גודל המחיה המטמאת הוא מקום של שתי שערות – כעדשה.}} [ז] "ומחית בשר חי" - יכול כל שהוא? ת״ל "שער לבן ומחית" מה שער לבן, מקום ב' שערות - אף מחיה, מקום ב' שערות. {{הע-שמאל|המחיה או שיער לבן מטמאים, ואין צורך בשני הסימנים גם יחד. מכאן לומדים את גודל הבהרת המטמא – שיהיה בתוכה מקום למחיה או לשתי שערות – כגריס.}} [ח] יכול לא תהא בה עד שיהא בה שיער לבן ומחית? ת״ל "צרעת נושנת היא": היא טמאה, ואין צריכה דבר אחר לסעדה. [ט] ואם כן למה נאמר "שיער לבן ומחית בשר חי"? מלמד, שלא תהיה טמאה עד שיהא בה כדי לקבל שער לבן ומחיה. {{הע-שמאל|הבהרת מטמאת במחיה אם המחיה מוקפת מכל צדדיה בבהרת, וכך גם בטומאה בשערות לבנות. וזה שיעור כגריס מרובע - או [[ביאור:משנה נגעים פרק ו|נגעים ו א.]]}} [י] יכול שער לבן מצד זה ומחיה מצד זה? תלמוד לומר "בשאת", שתהא מבוצרת בשאת. [יא] הא כיצד? מקום ב' שערות משמאלה ומימינה, וכן למעלה הימנה וכן למטה הימנה, מרובעות ונמצאו {{ב|ל״ו שערות|6X6 שערות, שבמרכזן מקום למחיה בגודל 2X2 שערות}}; נמצא גופה של בהרת - כגריס הקילקי מרובע {{הע-שמאל|השחין והבוהק אינם בהרת ואינם מחיה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|נגעים א ה.]]}} "בשר חי" - ולא השחין. "בשר חי" - לא בוהק. "בשאת" - לא השחין. "בשאת" - לא בהק }} ===פרק ג=== '''על ויקרא יג יא-יב''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את הגודל המינימלי של הבהרת חישבנו לעיל פרשה ג יא, וכאן מרחיבים את ההגדרה לכל סוגי הבהרת, עם המחיה או עם השיער ועם הפישיון.}} [א] "צרעת" - בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס {{הע-שמאל|הכינוי "נושנת" מלמד שבין אם המחיה קדמה לבהרת, וזו הופיעה מתחילה עם המחיה במרכזה ("שלא הפוכה"), ובין אם הבהרת קדמה ואחר כך נוצרה באמצעה מחיה ("הפוכה") – הצרעת מטמאת; בניגוד לדין השיער הלבן, שמטמא דווקא אם הוא הפוך ע"י הבהרת – שנאמר "נושנת היא": "נושנת" היא ההפוכה, ו"היא" מלמד על שלא הפוכה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]]}} "נושנת" - מלמד שהיא מטמאה שלא הפוכה. הלא דין הוא: שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה. מה שער לבן, אינו מטמא אלא הפוך - אף מחיה, לא תטמא אלא הפוכה! ת"ל "נושנת" - מלמד שהיא מטמא שלא הפוכה. [ב] "היא" - מלמד שהיא מטמא הפוכה. והלא דין הוא: מה אם שער לבן, שאינו מטמא שלא הפוך - מטמא הפוך מחיה, שמטמאה שלא הפוכה - אינו דין שתטמא הפוכה? ת"ל "היא" - מלמד מטמאה שהיא הפוכה {{הע-שמאל|אם הנגוע נמצא בזמן ההסגר או ההחלט של בהרת אחת, ונוצרו בו סימני טומאה אחרים – אין מתחילים לראות ולטפל בנגעים האחרים עד שמסתיים הטיפול בנגעים הישנים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א,]] וכן לעיל פרק ב ו-ז. מועלית הצעה לקרוא "כי" במשמעות "אם", כלומר אם הנגוע טמא מוחלט אין להסגיר אותו, אבל אם הוא מוסגר בלבד – ניתן להחליט אותו על נגע אחר; אבל ההצעה נדחית שנאמר "טמא הוא", ולכן יש לקרוא "כי" במשמעות "שהרי".}} [ג] "וטמאו הכהן לא יסגירנו" - מלמד שאין מסגירין את המוחלט. מנין שאין מחליטין את המוסגר ולא מסגירין את המוסגר? תלמוד לומר "לא יסגירנו כי טמא הוא" - כל שנקרא עליו שם טמא - אין זקוק לו. [ד] או אינו אלא "ולא יסגירנו אם טמא" שלא יסגירנו כהן, אבל מוחלט – יסגירנו? ת"ל "כי טמא הוא" - בנראה דברתי, ולא ברואה {{הע-שמאל|כאן עוסקים במקרה שהבהרת מכסה את כל עורו של הנגוע. הכיסוי אינו פתאומי, ומצורע שהפך ללבן בכמה שלבים – טהור; כך גם סדר ההתפתחות של הבהרת אינו משנה, בין אם תחילה מראשו לרגליו (ראו בלשון פס' יב) בין ההפך. ר' נחמיה מטהר את הכולו לבן דווקא אם היה לפני כן מוסגר או מוחלט לטומאה, ואילו אם פרחה הצרעת בכולו בבת אחת הוא מטמא אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א,]] וכן שם משנה ג, ז-ח - כדעתו.}} [ה] "ואם פרוח תפרח" - אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחות וחוזרת, פורחת וחוזרת מנין? תלמוד לומר "פרוח תפרח". [ו] אין לי אלא מלמטה למעלה. מלמעלה למטה מנין? ת"ל "תפרח ואם פרוח תפרח" [ז] אין לי אלא מטמאה לטהורה, מטהורה לטמאה מנין? ת"ל "תפרח ואם פרוח תפרח". ר' נחמיה אומר: אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה - טהור. מטהורה לטמאה – טמא. }} ===פרק ד=== '''על ויקרא יג יב-יג''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדין של "כולו הפך לבן" תקף לא רק בשאת (כקרום ביצה או כצמר) אלא בכל ארבעת מראות הנגעים; וראו לעיל פרק א ד, פרשה ב א ופרשה ג א.}} [א] "צרעת" - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי פריחה מטהרת אלא בשאת בלבד, מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר הצרעת. {{הע-שמאל|הבהק אינו ממראות הנגעים, ואם חלק מהנגע המכסה את כל עורו של הנגוע הוא בהק – הנגוע חייב בהסגר.}} "וכסתה הצרעת" - לא הבהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טהרה בסוף - תהא סימן טהרה תחלה, תלמוד לומר "וכסתה הצרעת" - לא הבהק {{הע-שמאל|עור שיש בו שחין או מכווה שעדיין לא החלימו – אינו מעכב את ההופך לבן למרות שאין בו צרעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]] אבל בשר חי, אפילו אם שטחו קטן מכגריס – מעכב.}} [ב] "את כל עור הנגע" - עור הראוי לקבל נגע, פרט לשחין המורד ולמכוה המורדת. או אינו אומר "את כל עור הנגע" - עור הראוי לקבל נגע כגריס יעכב, ושאינו ראוי לקבל נגע כגריס לא יעכב? תלמוד לומר "כולו הפך לבן" {{הע-שמאל|"כולו" אינו כולל את הראש והזקן (אם הם שעירים) ואת כפות רגליו של הנגוע, שהרי במקומות אלו אין הצרעת מטמאת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]]}} אי "כולו הפך לבן" יכול תוך ראשו, תוך רגליו? תלמוד לומר "מראשו" - להוציא תוך ראשו, "עד רגליו" - להוציא תוך רגליו {{הע-שמאל|צרעת במקומות שאינם נראים בתנוחות המפורטות כאן אינה מטמאת, ומחיה בהם אינה מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]]}} [ג] "לכל מראה עיני הכהן" - פרט לבית הסתרים. מכאן אמרו: האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים - כעודר - בבית הסתרים, וכמוסק - בבית השחי. האשה - כעורכת וכמניקה את בנה - כעורכת - בבית הסתרים, וכמניקה את בנה - תחת הדד. כאורגות בעומדים - לשחי ליד הימנית. ר' יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. כשם שהוא נראה לנגעו - כך נראה לתגלחתו {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פרק ב ב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ג|נגעים ב ג.]]}} [ד] דבר אחר "לכל מראה עיני הכהן" - פרט לכהן שחשך מאור עיניו והסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו - לא יראה את הנגעים {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה א.}} [ה] "וראה הכהן והנה כסתה הצרעת" - מה תלמוד לומר? שיכול, אין לי פריחה מטהרתו אלא מן השאת בלבד מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר "הצרעת" {{הע-שמאל| ראו לעיל פיסקה ג: התנוחות המתוארות שם אינן מאפשרות לראות בין אצבעות הידיים או הרגליים.}} "את כל בשרו" - להביא בין האצבעות, ידים ורגלים. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ב; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] אם פרחה בכולו חוץ מחצי עדשה, ואז נקרחו הראש והזקן, ואחר כך כיסתה הצרעת גם את חצי העדשה אבל לא את הראש והזקן – הוא חוזר ונטמא.}} דבר אחר: מה תלמוד לומר "את כל בשרו"? מנין אתה אומר: פרחה בכולו אבל לא כחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח. חזר תוך הראש והזקן - ונקרחו, השחין והמכוה והקדח - ונעשו צרבת יכול יהיה טהור? תלמוד לומר "את כל בשרו" - עד שתפרח בכולו! {{הע-שמאל|הרחבת דין "כולו הפך לבן" לכל סוגי ההחלט וההסגר; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]] אבל אם לא היה מוסגר כלל אלא טהור, ולפתע כולו הפך לבן – אין הדין חל עליו, והוא מכונה "פורח מן הטהור", וראו דברי ר' נחמיה לעיל פרק ג ז; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א.]]}} [ו] "וטהר הנגע... טהור" - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי פריחה מטהרת, אלא לאחר חליטת מחיה בתחלה. מנין אחר החלט מחיה; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור לאחר החלט שער לבן; בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור אחר החלט הפשיון; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, ופריחת הסגר? תלמוד לומר "וטיהר את הנגע טהור" לרבות את כולם. [ז] יכול הפורח מן הטהור יהיה טהור? ת״ל "הוא" - הוא טהור, ואין הפורח מן הטהור טהור, אלא טמא! }} ===פרק ה=== '''על ויקרא יג יד-טו''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שצרעת בראשי איברים אינה מטמאת (ראו לעיל פרק ב ח), מחיה בהם מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ג|נגעים ח ג-ד.]] ר' מאיר דורש שגודל המחיה יהיה לפחות כעדשה, שנאמר "בשר חי", ור' יוסי אומר – כלשהו, שהרי ראשי איברים אינם מטמאים בדרך כלל.}} [א] "וביום הראות בו" - בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו שיהיו טמאים. יכול כל שהוא? תלמוד לומר כאן "בשר חי" ולהלן הוא אומר "בשר חי" {{ממ|ויקרא|יג|י}}, מה "בשר חי" נאמר להלן, כעדשה - אף כאן, כעדשה, דברי רבי מאיר. ר' יוסי אומר: וכי משום מחיה הוא מטמא? והלא אין מחיה מטמא בראשי אברים! אלא גזירת מלך הוא, ואפילו כל שהן. אמר רבי מאיר: וכי משום ראשי אברים הוא מטמא? והלא אפילו חזרה לאמצעיתו טמא! אלא נאמר כאן "בשר חי" ולהלן נאמר "בשר חי", מה "בשר חי" האמור להלן, בכעדשה - אף "בשר חי" האמור כאן, בכעדשה {{הע-שמאל|דורש את ו החיבור, שאינו טמא דווקא ביום הראיה אלא ביום אחר; וכן לעניין צרעת הבגד והבית. אם באותם ימים הוא עסוק במצווה, כגון חתן או עולה לרגל – מתחילים את טומאת הצרעת לאחר שקיים את המצווה, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ב|נגעים ג ב.]]}} [ב] "וביום" - מלמד שנותנים ב' ימים: ב' ימים לביתו, ב' ימים לכסותו, דברי ר' יהודה. רבי אומר, הרי הוא אומר: "וצוה הכהן" וכולי - אם ממתינים לו לדבר הרשות, לא ימתינו לו לדבר מצוה? וכמה היא מצותו? נראה בחתן - נותנים לו ז' ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל - נותנים לו כל ימי הרגל. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה:]] למרות שהראש והזקן נקרחו, והשחין וכו' הגלידו, ואין עליהם צרעת – הוא נשאר טהור, כי היה "כולו לבן".}} [ג] "בו" - מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר פרח בכולו, אבל לא בראש ובזקן בשחין ובמכוה ובקדח המורדים, חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, יכול יהא טמא? תלמוד לומר "בו" - בהופך, אם הפך טמא. הא אם חזר לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח - אינו טמא! {{הע-שמאל|כשנטהר מדין כולו לבן, וצמח לו שיער לבן ר' יהושע מטמא, כשם שמחיה מטמאת. ר' עקיבא מטהר, כי אם היתה בו בהרת ואז נוצר בה שיער לבן הוא טמא, ואפילו אז, אם פרחה הצרעת בכולו הוא נטהר, לכן גם אם קדמה הפריחה בכולו לשיער הלבן הוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ב|נגעים ח ב.]]}} [ד] "בשר חי" החוזר טמא, אין שער לבן החוזר טמא. ר' יהושע מטמא שר' יהושע אומר: שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה: מה מחיה {{ב|חוזרת,|נוצרת ל"כולו לבן"}} טמא - אף שער לבן, יחזור ויטמא. אמר לו ר' עקיבא: אימתי יפה כחו של שער לטמא: בזמן ששמש החלט או בזמן שלא שמש החלט? אמר לו: בזמן שלא שמש החלט. אמר לו: מה בזמן ששמש החלט, אינו מעכב את הפריחה, בזמן שלא שימש החלט, אינו דין שלא יעכב את הפריחה? ועוד, שנאמר "בשר חי" - בשר חי החוזר טמא, ואין שער לבן החוזר טמא! {{הע-שמאל|למרות שהבהק אינו מארבעת מראות הנגעים, ולכן אם כיסה חלק מגופו בהק וחלק צרעת אינו נחשב "כולו לבן" - אם נטהר מדין "כולו לבן", '''ואחר כך''' חלק מהצרעת הפך לכהה (בוהק) – אינו נטמא, שנאמר "בשר חי" דווקא. מבחינה זו הבהק אינו בשר חי ואינו צרעת; וראו לעיל פרק ד א.}} [ה] "בשר חי" החוזר טמא ולא הבהק החוזר טמא. הלא דין הוא: בהק מעכב ומחיה מעכבת. מה מחיה, חוזרת ומטמא - אף הבהק, יחזר ויטמא? תלמוד לומר "בשר חי" - בשר חי החוזר טמא, ואין הבהק החוזר טמא! {{הע-שמאל|אם הפך לבן מתוך החלט או מתוך הסגר, ואחר כך התגלו ראשי איברים ונרפאו מהצרעת – הוא טמא, ואין זה משנה כיצד בדיוק הגיע למצב של "כולו לבן"; והשוו לעיל פיסקה א וכן לעיל פרק ד ו}} [ו] "וראה הכהן את הבשר החי וטמאו" - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו, שיהיו טמאים אלא לאחר פריחת החלט מחיה בתחילה. מנין אחר פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור אחר פריחת החלט שיער לבן בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור אחר פריחת החלט הפשיון בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, אחר פריחת הסגר? תלמוד לומר "וראה הכהן את הבשר" הרי "וטמאו" - לרבות את כולם! {{הע-שמאל|הבא בכולו לבן מתוך הפטור - מוסגר (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א;]]) ואם צמח בו שיער לבן הוא טמא מוחלט. המצב הזה מכונה במשנה ([[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ז|נגעים ח ז]]) "בהרת גדולה". אם בזמן ההסגר או לאחריו, שהוחלט לטומאה או נפטר לטהרה, חזרו ראשי האיברים ויש עליהם מחיה, והשיער הלבן השחיר או נשר - הוא נשאר באותו המצב: אם מוסגר, אם מוחלט לטומאה (כאשר יש עליו שיער לבן) – אם פטור וטהור.}} [ז] יכול הבא בכולו לבן, שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור - יהא טמא? ת״ל "הוא". אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור, ולא אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך הסגר? תלמוד לומר "טמא הוא צרעת הוא" - הוא טמא, ואין הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך ההסגר בין מתוך הפטור - טמא, אלא טהור! }} ===פרק ו=== '''על ויקרא יג טז-יח''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראשי איברים במי ש"כולו לבן", אם הם מצורעים – טהור ואם חיים – טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ד|נגעים ח ד.]]}} [א] "או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן" הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים. יכול פעם אחת? ומנין אפילו מאה פעמים, נתכסו טהור, נתגלו טמא? תלמוד לומר "ישוב... או כי ישוב" {{הע-שמאל|לעניין הבהק ראו לעיל פרק ה ה.}} [ב] "ונהפך ללבן" - אפילו למראה בהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טומאה בתחלה, תהא סימן טומאה בסוף! תלמוד לומר "ונהפך ללבן" - למראה בהק {{הע-שמאל|שוב מרחיבים את דין "כולו לבן" לעניין ראשי האיברים שחיו וחזרו והצטרעו, שהוא טהור – לכל המקרים של ההפיכה ללבן; והשוו לעיל פרק ה ו ופרק ד ו.}} [ג] "וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר את הנגע טהור הוא" - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים - אלא אחר חזרת פריחת החלט מחיה בתחלה. מנין אחר חזרת פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת החלט שער לבן בתחלה, בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת החלט הפשיון בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת הסגר? תלמוד לומר "וראהו.. והנה נהפך.. טהור הוא" לרבות את כולם {{הע-שמאל|דין "כולו לבן" אינו חל על מי שבא בתחילה כולו לבן, ופרח מן הטהור.}} [ד] יכול הבא בכולו לבן בתחלה יהא טהור? תלמוד לומר "הוא" - הוא טהור ואין הבא בכולו לבן בתחלה טהור, אלא טמא {{הע-שמאל|הבהרת על השחין נחשבת כזו רק אם השחין התחיל להחלים, אבל אין צורך להמתין לריפוי גמור שלו.}} [ה] "שחין" - יכול מורד? תלמוד לומר "ונרפא". אי "ונרפא" יכול עד שתעשה צלקת? תלמוד לומר "שחין". הא כיצד? נרפא ולא נרפא; וכן הוא אומר למטה "צרבת השחין הוא" - עד שתקרום כקליפת השום {{הע-שמאל|ההגדרה של "שחין" כוללת גם כוויות שאינן מאש, ושפשופי עור מכל מיני סיבות.}} [ו] אין לי אלא שחין שעלה מאליו מנין לקה בעץ, באבן, ובגפת, ובחמי טבריה, ובכל דבר שאינו בא מחמת האש הוא שחין? תלמוד לומר "שחין... שחין" - ריבה {{הע-שמאל|דין השחין חל גם על שחין שהיה לפני מתן תורה, בניגוד לדין הצרעת; ראו לעיל פרק א א-ב ופרשה ג ב; שהרי השחין מביא להקלה בדיני הצרעת יחסית לעור החי.}} אין לי אלא שחין שלאחר הדיבור, שלפני הדיבור מנין? בעכו"ם משנתגייר, עד שלא שנתגייר מנין? בקטן משנולד, עד שלא נולד מנין? תלמוד לומר "שחין... שחין" ריבה {{הע-שמאל|הדין של אדם שכל עורו הוכה בשחין הוא כדין אדם שחלק מעורו נעשה שחין: אם התחיל השחין להתרפא, ואם נוצרה בו בהרת – יש להסגירה למשך שבוע אחד, ואם היא פושה בשאר השחין או צומח בה שיער לבן – מחליטים את הנגוע לטומאה. כך גם הדין של בהרת שכיסתה את כל השחין, וכן גם אם השחין והבהרת כיסו את כל עורו של המנוגע והוא טהור. אם הבהרת כיסתה מחוץ לשחין את כל עורו, והשחין לא התחיל להתרפא ("מורד") – ראו לעיל פרק ד ב, שהוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] דורש "'''בו''' בעורו"}} אין לי אלא שחין שיש לו היכן שיפשה, שחין שאין לו להיכן שיפשה מנין? תלמוד לומר "כי יהיה בו בעורו" - אפילו בכולו. אין לי אלא בזמן שמקצת שחין ומקצת בהרת מקצת שחין וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו שחין. כולו שחין וכולו בהרת מנין? תלמוד לומר "כי יהיה בו בעורו" אפילו בכולו: {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|נגעים ט ג.]] השאלה היא על מקרה שהבהרת מכסה את כל השחין (ולא יכולה לפשות עוד), והם נמצאים בכף ידו של המנוגע, שאין שם שיער. ר' אליעזר לא ידע מה לענות לשואלים, אבל עמד על דעתו שיש להסגיר, והתנה את הרשות שנתן לר' יהושע בן בתירא לדרוש בכך שהמסקנה תהיה כדעתו. ר' יהושע טען שיתכן שיהיה למנוגע שחין בצמידות לשחין הקיים, והבהרת תפשה לתוכו. אמנם מדובר בחשש רחוק, אבל יש להסגיר את הנגע. ר' אליעזר אישר את ההסבר ושיבח את ר' יהושע בן בתירה.}} [ז] שאלו את ר' אליעזר: מי שעלה לתוך ידו בהרת כסלע, ומקומה צרבת השחין - מהו? אמר להם: יסגיר. אמרו לו: למה? לגדל שער לבן - אינה ראויה, לפשיון - אינה פושה, ולמחיה - אינה מטמאה! אמר להם: שמא תכנוס ותפשה. אמרו לו: והרי מקומה כגריס! אמר להם כך שמעתי, "יסגיר"! א״ל ר' יהושע בן בתירה: אלמדנו? אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין. אמר לו: שמא יולד שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. אמר לו חכם אתה, שקיימת את דברי חכמים }} ===פרשה ד=== '''על ויקרא יג יט-כג''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מניסוח דברי ר' יהושע בן בתירא [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|בנגעים ט ג]] עולה שהוא סבר כת"ק, שיש חשיבות לסדר בין השחין והשאת. ראב"י חולק עליהם, וטוען שגם אם היתה בהרת לפני השחין – בתחילה, כל זמן שהשחין "מורד" – היא אינה מטמאת, ולאחר שהתחיל להגליד היא מטמאת.}} [א] "והיה במקום השחין שאת" - שיקדים השחין לשאת, ולא תקדם השאת לשחין. ר' אליעזר בן יעקב אומר: קרוי הוא "במקומו" עד שלא בא לשם. [ב] כיצד? היה בעור הבשר עד שלא נעשה שחין וחיה - ראב"י מטמא וחכמים מטהרים {{הע-שמאל|צבע הבהרת שעל השחין אינו דווקא לבן, וגם צבע ורוד מטמא; וראו לעיל פרשה ב ג. הביטוי "נגע צרעת" כולל את מראות הפתוך (ורוד) בכל ארבעת מראות הנגעים. אם הנגע משנה את צבע העור, בין בהיר יותר בין כהה יותר – הוא מטמא.}} [ג] "שאת לבנה" - מלמד שהיא מטמא חלקה. "בהרת לבנה אדמדמת" - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. יכול השאת תטמא חלקה, והבהרת תטמא בפתוך ומנין ליתן את האמור בשאת בבהרת, ואת האמור בבהרת בשאת? ת"ל "נגע צרעת" [ד] "מראה שפל" - אין לי אלא מראה שפל. מנין לרבות את השוה ואת הגבוה? ת"ל "ושפלה איננה מן העור" {{הע-שמאל|השחין והמכווה אינם פושים זה לזה ולא לעור הבשר, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב,]] כלומר גם אם למעשה פשה נגע מהשחין המתרפא לעור הבשר – הנגע נחשב כנגע חדש. הדרשה מפרשת את התנאי "ואם... " בפס' כג כהנחיה הלכתית.}} "בשחין פרחה" - אבל לא בעור הבשר. יכול לא תפשה בעור הבשר, אבל תפשה בעור המכוה? ת"ל "ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה" - מקום שתחתיה היא פושה ואינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב ח-ט, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז.]] לעניין החוט היוצא מנגע ורחבו המינימלי כדי להחשב כנגע בעצמו ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ה|נגעים ד ה.]]}} [ה] "ואם יראנה" - כולה כאחת "והנה אין בה" - ולא בחוט היוצא ממנה. יכול אפילו יש בו רוחב שתי שערות? ת"ל "והנה אין בבהרת שער לבן" {{הע-שמאל|גם פשיון לאחר הפטור מטמא את הנגע, בשחין כמו בעור הבשר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]] ולעיל פרשה ג ג.}} [ו] "ואם פשה תפשה בעור" - מה ת"ל? לפי שנאמר "וראהו הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה" שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בשביעי בלבד; שמיני, תשיעי, עשירי מנין? ת"ל "תפשה... ואם פשה תפשה" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* יב. כאן חוזרים על הדרשה עבור צרעת בשחין, ולכן אין כאן מחיה ואין שבוע שני; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד.]]}} [ז] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, בתחלה, בסוף שבוע, לאחר הפטור. וכן בפשיון: החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר "תפשה... ואם פשה תפשה" {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ד|נגעים ה ד.]] לדעת חכמים אפילו אם מדובר בשני נגעים באותו אדם, שאחד מהם פשה ולכן אילו היה זוכר איזה נגע פשה היה טמא – כיוון שאינו זוכר - אין הכהן מטמא את הנגוע; וראו [[ביאור:משנה טהרות פרק ה#משנה ג|טהרות ה ג-ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יא|ותוספתא נגעים ג יא.]]}} "וטמא... אותו" - את הודאי הוא מטמא, ואינו מטמא את הספק. כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. בסוף שבוע, בזה כסלע ובזה כסלע, ואינו יודע באיזה מהם פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים - טהור. רבי עקיבא אומר: באיש אחד טמא, בשני אנשים טהור. אמרו לו: והלא נאמר "נגע הוא"! אם כן למה נאמר "וטמא אותו"? את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד.}} [ט] "ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה" - מקום שתחתיה היא פושה, אינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה {{הע-שמאל|הפטור אם לא פשתה הצרעת הוא דווקא לצרבת השחין, כלומר שיש עדיין סימנים לשחין, ולא במקרה שהשחין נרפא לגמרי.}} "צרבת" - שיהא מקומה צרוב, ושיהא מקומה ניכר {{הע-שמאל|הצד השני של פיסקה ח: כשם שאין מטמאים בספק כך אין מטהרים בספק, ולכן אם לאחר שהחליט את שני הנגועים, ובאחד מהם הלך הפישיון, ואין הכהן יודע במי משניהם – אינו מטהר אף אחד מהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ה|נגעים ה ה.]]}} "וטהרו" - את הודאי מטהר, ואינו מטהר את הספק. כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. בסוף שבוע בזה כסלע ועוד, ובזה כסלע ועוד - שניהם טמאים. אעפ"י שחזרו להיות כסלע וכסלע - שניהם טמאים, עד שיחזרו להיות כגריס לכך נאמר "וטהרו" - את הודאי הוא מטהר, ואינו מטהר את הספק }} ===פרק ז=== '''על ויקרא יג כד-כח''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקדשת פרשיות מיוחדות לשחין ולמכווה, למרות שרוב דיניהם שוים, מלמדת שאין מצרפים אותם זה לזה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב.]] השחין והמכווה נראים דומים, ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יב|תוספתא נגעים ג יב,]] אבל הכהן צריך לדעת האם לפניו שחין או מכווה, ואם אינו יודע אינו יכול לטמא את הנגע. גם לעניין שיעור הבהרת אינם מצטרפים זה עם זה ולא לנגע בעור הבשר, אלא אם הגלידו לגמרי.}} [א] "כי יהיה בו בעורו שחין... או בשר כי יהיה בעורו מכות אש" - מלמד שאין שחין ומכוה מצטרפים זה עם זה. [ב] לא שבאו ואיני יודע אם שחין הוא או מכוה היא; אלא אפילו כחצי גריס שחין וכחצי גריס מכוה - אין מצטרפים {{הע-שמאל|מכווה חיה – טהורה, ומכווה שהגלידה לגמרי – כעור הבשר; כאן מדובר על מצב הביניים, שנעשה קרום דק על המכווה; וראו לעיל פרק ו ה.}} [ג] "מכות אש" - יכול מורד? ת"ל "והיתה מחית המכוה", יכול עד שתעשה צלקת? ת"ל "מכות אש". הא כיצד? חייתה ולא חייתה. וכן הוא אומר למטה "צרבת המכוה היא" עד שתקרום כקליפת השום. {{הע-שמאל|מכווה מוגדרת ככוויה מאש או מדבר שחומם באש; וראו לעיל פרק ו ו.}} [ד] אין לי אלא בזמן שנכוה באור, מנין נכוה בגחלת, או ברמץ או בסיד רותח, בגפסים רותח וכל שהוא מחמת האש - זו היא מכוה? ת"ל "מכוה... מכוה" ריבה. {{הע-שמאל|מכווה שהיתה ביהודי לפני המצווה והתחילה להגליד – עלולה להינגע, וראו שם.}} אין לי אלא מכוה שלאחר הדיבור; שלפני הדיבור מנין? בעכו"ם משנתגייר; עד שלא נתגייר מנין? בקטן משנולד. עד שלא נולד מנין? ת"ל "מכוה... מכוה" ריבה. אין לי אלא מכוה שיש לה להיכן שתפשה. מכוה שאין לה להיכן שתפשה מנין? ת"ל "כי יהיה בו" אפילו בכולו. אין לי אלא בזמן שמקצתה מכוה ומקצתה בהרת. מקצת מכוה וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו מכוה, כולו מכוה וכולו בהרת מנין? ת"ל "בעורו... בעורו" ריבה {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ג.}} [ה] "בהרת לבנה אדמדמת" - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. ומנין שמטמא חלקה? ת"ל "לבנה". מנין לרבות שאר המראות? ת"ל "או לבנה" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ה.}} [ו] "ואם יראנה" - כולה כאחת. "והנה אין בבהרת שער לבן" - זה שאמרו לרבות את החוט היוצא ממנו, שיש בו רוחב שתי שערות [ז] "ושפלה איננה מן העור והיא כהה" – זו שאמרנו לרבות את השוה וגבוה {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ו.}} [ח] "וראה הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה בעור" שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בסוף שבוע. מנין אף לאחר הפטור? ת"ל "תפשה... ואם פשה תפשה". {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ז.}} [ט] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן פשיון - בתחלה, ובסוף שבוע, לאחר הפטור. החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר, וכן בשער לבן - בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר "תפשה... ואם פשה תפשה" {{הע-שמאל|הגדרת הנגע כ"צרעת" מאפשרת ללמוד מצרעת העור על צרעת השחין וצרעת המכווה,:כשם שהיא איפשרה לעיל (למשל פרק ד ה) לטעון שדינם של כל ארבעת מראות הנגעים אחיד.}} מה ת"ל צרעת צרעת צרעת ג' פעמים? "צרעת" כגריס. "צרעת" ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת. "צרעת" ליתן את האמור בשחין במכוה ואת האמור במכוה בשחין. {{הע-שמאל|המילה "היא" מצמצמת את הנגע, בניגוד למילה "צרעת", המרחיבה אותו. המילה מוציאה את המחיה שמטמאת נגע בעור הבשר, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]]) וכן היא מצמצמת את המראה לאחד מארבעת מראות הנגעים , ולא בוהק או מראה חמישי, וכן מצמצמת את צירוף הבהרת מהמכווה לבהרת מהשחין (ראו פיסקה א).}} מה ת"ל היא היא היא ג' פעמים? "היא" אינה מטמאה במחיה בתחלה, ובסוף שבוע, ולאחר הפטור. "היא" פרט לפשתה לבהק בסוף שבוע, לאחר הפטור. "היא" אין לה מראה חמישית "היא" אין השחין והמכוה מצטרפין זה עם זה. }} ===פרשה ה=== '''על ויקרא יג כט-ל''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז:]] במצב כזה הנתק החיצוני אמנם אינו מטמא, כי יש בתוכו שיער שחור; אבל הנתק הפנימי מטמא.}} [א] "איש..." - להביא את שניתק נתק בתוך נתק, דברי ר' עקיבא {{הע-שמאל|גם לאשה יש צרעת הזקן. הדרשה כאן אינה עוסקת בעניין זה אלא מרחיבה את הדין גם לאנדרוגינוס ולטומטום.}} איש ואשה - אין לי אלא איש ואשה, מנין לרבות טומטום ואנדרוגניס? תלמוד לומר "או" {{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ז א ופרשה ד ג, דין דומה ליחס בין השחין והמכווה.}} "כי יהיה בו נגע בראש או בזקן" - מלמד שאין הראש והזקן מצטרפין זה עם זה. [ב] יכול לא יצטרפו זה עם זה אבל יפשו זה לזה? תלמוד לומר "צרעת הראש או הזקן" - כשם שאין מצטרפין זה עם זה, כך אין פושין מזה לזה. {{הע-שמאל|נתק בראש אבל לא בזקן מטמא, וכן ההפך.}} [ג] אין לי אלא בזמן שיש לו בראש ובזקן. יש לו בראש אבל לא בזקן, בזקן אבל לא בראש מנין? תלמוד לומר "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש '''או''' בזקן" {{הע-שמאל|בפס' לא מסגיר הכהן את הנתק למרות שמראהו אינו עמוק מן העור, ומכאן שעניין זה אינו חיוני לטומאת הנתק. הדרשה לומדת שהנתק אינו מריטת שערות בידי אדם אלא בידי שמים.}} [ד] "מראהו עמק" - אין לי אלא מראהו עמוק, מנין לרבות את השוה והגבוה? תלמוד לומר "והנה אין מראהו עמק מן העור" {{ממ|ויקרא|יג|לא}}. ואם כן למה נאמר "מראהו עמוק"? יכול אם נתקו אדם יהא טמא? תלמוד לומר "מראהו עמוק" - מה מראהו עמוק בידי שמים, אף אין לי אלא בידי שמים. {{הע-שמאל|השוו לדין שיער לבן, לעיל פרק ב ב-ד. דורש גם צהוב-זהב.}} [ה] "ובו" - להביא את שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה לו ושוכב בתוכו. "ושער" - מיעט שער שתי שערות "צהוב" - לא ירוק, לא אדום, ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער לבן? ודין הוא: ומה אם שער צהוב, שאינו סימן טומאה בנגע, הרי היא סימן טומאה בנתק. שער לבן, שהוא סימן טומאה בנגע, אינו דין שיהא סימן טומאה בנתק? תלמוד לומר "צהוב" - צהוב ולא לבן. ולמה הוא דומה? לתבנית הזהב {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י|נגעים י א:]] ר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי מסכימים שהפרשנות היא כלשון בני אדם, וחולקים בשאלה האם ההקשר בלשון בני אדם קובע, כלומר האם הפרשנות היא לפי 'שיער דק' או לפי 'דק' כשלעצמו.}} "דק" - לקוי קצר, דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר: אפילו ארוך. אמר ר' יוחנן בן נורי: ומה הלשון הוא אומר "דק מקל זה", "דק קנה זה" - דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך? אמר לו ר' עקיבא: עד שאנו למדין מן הקנה - נלמד מן השיער! "דק שערו של פלוני" - דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך! {{הע-שמאל|אין בנתק ארבע מראות נגעים בהכרח, ולכן אינו מכונה "צרעת" סתם. אם צמח שיער צהוב במקום בהרת מחוץ לראש ולזקן אינו מטמא, וראו גם לעיל פרק ב ד. אם נוצרה בראש או בזקן בהרת – אין הבהרת מטמאת, גם אם פשתה.}} [ז] יכול מוסף על ארבע מראות שבעור הבשר? תלמוד לומר "וטמא אותו הכהן נתק הוא". [ח] יכול אינו מוסף על ד' מראות שבעור הבשר, אבל יטמא מקום הבהרת? תלמוד לומר "נתק הוא": הוא אינו מטמא מקום הבהרת. יכול לא יטמא מקום הבהרת, אבל תהא הבהרת מטמאה בראש ובזקן? תלמוד לומר "נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא" - אין לראש ולזקן טומאה, אלא טומאת נתקים בלבד! }} ===פרק ח=== '''על ויקרא יג לא''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות הקושרות את הנתק לנגע: לדעת ר' שמעון אם קדם השיער הצהוב לנגע – אינו מטמא, למרות ששיער צהוב מטמא גם כשהנגע אינו אחד מארבעה מראות נגעים (ראו לעיל פרשה ה ז); בעניין הנגע ראו לעיל פרק ב ב [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה יא|ונגעים ד יא.]] ר' יהודה מסיק מכך שלא נאמר "הפך צהוב", אלא "ובו שיער צהוב" – שהשיער הצהוב מטמא גם אם הוא קדם לנגע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ד|נגעים י ד,]]) וקושר את הנתק לנגע בעניין גודלם (כגריס, ראו לעיל פרשה ג יא) ובעניין הפישיון מבחוץ פנימה, שאינו נחשב פישיון; בעניין הנגע ראו דעת חכמים [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ג|בנגעים ו ג.]] וראו דעות נוספות לקמן בסוף פיסקה ו.}} [א] "וכי יראה הכהן את נגע הנתק" - אמר ר' שמעון מה ת"ל "נגע הנתק"? הקיש נגע לנתק: מה נגע, שיער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף נתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך. [ב] שיער צהב דק קל וחומר: ומה אם שיער לבן, שאין שיער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך שיער צהוב דק, שיש שער אחר מציל - אינו דין שלא יטמא אלא הפוך? לא! אם אמרת בשער לבן, שלא יפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה תאמר בשער צהוב דק, שיפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה? הואיל ויפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה - יטמא הפוך ושלא הפוך! ת"ל "נגע נתק" - הקיש נגע לנתק: מה הנגע, שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף הנתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך! [ג] ר' יהודה אומר: כל מקום שצריך לומר "הפך" אמר "הפך" אבל הנתק שנאמר בו "ושער צהב" - מטמא הפוך ושלא הפוך! [ד] א"כ למה נאמר "נגע נתק"? הקיש נתק לנגע: מה נגע, אינו פחות מכגריס - אף נתק, כגריס! וכשהוא אומר למטה "נגע נתק" הקיש נגע לנתק: מה נתק, שאין פשיון לתוכו - אף נגע, שאין הפשיון לתוכו! {{הע-שמאל|ראו לעניין שיער לבן לעיל פרק ב ב, ושם פיסקה ד. הדרשה על "שחור" מגדירה את השיער המציל מטומאה ככל שיער שאינו צהוב. אבל אם יש שערה אחת צהובה ושערה מצבע אחר – אין לטמא ואין לטהר את הנתק, אלא יש להסגירו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג-ד.]]}} [ה] "ושער" - מיעוט שער - שתי שערות. "שחור" - אין לי אלא שחור, ומנין לרבות את הירוק ואת האדום? ת"ל "שער". א"כ למה נאמר 'שחור'? - שהשחור מציל והצהוב אינו מציל. [ו] איזהו צהוב שאינו מציל? הרי שקדם את הנתק - טמא, דברי ר' יהודה! אלא שהיו בו שתי שערות: אחת צהובה ואחת שחורה, אחת צהובה ואחת לבנה. הייתי אומר הואיל ואינן מצטרפין לטומאה - יצטרפו לטהרה! ת"ל "שחור": השחור מציל והצהוב אינו מציל! ר' אליעזר בן יעקב אומר: שיער צהוב שקדם את הנתק - לא מטמא ולא מציל. ר' שמעון אומר: כל שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טהרה בנתק! {{הע-שמאל|אם בתוך הנתק יש שיער שחור, המוקף בשיער צהוב – הנתק טהור. לכן אם שני נתקים התחברו בשני מקומות ובין שני החיבורים נשאר שיער שחור – הנתק נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ו|נגעים י ו-ז.]]}} [ז] "אין בו" - עד שיהא מבוצר בו. מכאן אמרו: ב' נתקים זה בצד זה, ושיטה של שער מפסקת בינתים. נפרץ ממקום אחד - טמא. משני מקומות - טהור. כמה תהא פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס - טמא, מפני שלא כנס שער שחור לתוכו. [ח] שני נתקים זה לפנים מזה, ושיטה של שער מפסקת ביניהם. נפרץ ממקום אחד- טמא. משני מקומות טהור. כמה תהיה פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס – טהור, מפני שכנס שיער שחור לתוכן. {{הע-שמאל|הבסיס לדין ההצלה בשיער שחור: טהרת הנתק היא או בשיער שחור או באי פיסיון ואי צמיחת שיער צהוב.}} [ט] "ושער שחור אין בו והסגיר" - ואם יש בו, פטור. או אינו אומר אלא "ושער שחור אין בו והסגיר" ואם יש בו טמא? כשהוא אומר "ואם בעיניו עמד הנתק... טהור הוא" הרי זה בא ללמד על שיער שחור, שהוא סימן טהרה בנתק. הא מה אני מקיים "ושער שחור אין בו"? - ואם יש בו, פטור {{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה ב ט.}} "והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים" - תחלה }} ===פרק ט=== '''על ויקרא יג לב-לז''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שאין צורך לבחון אם יש בנתק אחד ממראות נגעים – צריך לראות אותו דווקא ביום; השוו לעיל פרק ב* א.}} [א] "בשביעי" - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר "ביום", ולא בלילה. [ב] יכול עור הבשר, שהוא מטמא בארבע מראות, יהא צריך יום, נתקים, שאין מטמאים בד' מראות, לא יהיו צריכים יום? תלמוד לומר "ביום" - ולא בלילה {{הע-שמאל|לדברי ר' יהודה ראו לעיל פרק ח ג. לדברי ר' יוחנן בן נורי ראו לעיל פרשה ה ה.}} [ג] "והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב" ר' יהודה אומר: אינו אומר "לא הפך בו שיער צהוב" אלא "לא '''היה''' בו שיער צהוב" הא אם קדם את הנתק - טמא. ר' יוחנן בן נורי אומר: אינו אומר "לא היה בו שער שער צהוב '''דק'''" אלא "לא היה בו שער צהוב" - ואפילו ארוך. {{הע-שמאל|הסגר והחלט הנתק אינו תלוי בשאלה האם הוא למעשה עמוק מעור הקרקפת או לא; וראו לעיל פרשה ה ד.}} "ומראה הנתק אין עמק מן העור" - לא ממשו {{הע-שמאל|בגילוח של ההסגר, שנעשה רק למטרת בדיקה, ואינו גילוח טקסי – אין צורך בכהן ובתער, אלא כל אדם יכול לגלח אותו בכל כלי שירצה.}} [ד] "והתגלח" - בכל אדם. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בכהן, יכול אף זו בכהן? תלמוד לומר "והתגלח" - בכל אדם. [ה] "והתגלח" - בכל דבר. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בתער, יכול אף זו בתער? תלמוד לומר "והתגלח" - בכל דבר. {{הע-שמאל|התגלחת – גם זו שנועדה לבדוק את הנתק - דוחה את הנזירות; וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|תוספתא נזיר ד ג.]] אפילו נזיר שסיים את נזירותו, וחייב לגלח את כל שערו, ויש בו נתק החשוד (בספק) כמטמא (אם יפשה) – אינו רשאי לגלח את הנתק; כלומר הוא חייב להשאיר סביב הנתק שתי שערות סמוכות כדי לבדוק את הנתק פושה; אבלל ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח ב,]] שחולקת על כך.}} [ו] "והתגלח" - אעפ"י שהוא נזיר. לפי שנאמר "תער לא יעבור על ראשו", יכול אף על פי מנוגע? תלמוד לומר "והתגלח" - אעפ"י נזיר [ז] יכול כשם שתגלחת הנגע דוחה לתגלחת הנזיר בזמן שהוא ודאי כך תהא תגלחת הנזיר דוחה לתגלחת הנתק בזמן שהוא ספק? תלמוד לומר "ואת הנתק לא יגלח" וכי מה יש בו? ואם כן למה נאמר "ואת הנתק לא יגלח"? אלא סמוך לנתק לא יגלח. הא כיצד? מגלח חוצה, ומניח שתי שערות סמוך לו, כדי שיהא ניכר אם פשה. {{הע-שמאל|אם תלש סימני טומאה מהנגע או מהנתק (שיער לבן או צהוב בהתאמה) עבר בלא תעשה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד.]]}} ומנין לתולש סימני טומאה מתוך נגעו, עובר בלא תעשה? תלמוד לומר ואת הנתק לא יגלח {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ה|נגעים ג ה:]] כל זמן שהנתק קיים ומוסגר - האדם מטמא משכב ומושב, וכן את כלי הבית שבא אליו.}} [ח] "וכבס בגדיו" - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה, "וטהר" - מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים. "וכבס בגדיו" - וטבל. יכול הרי הוא מסולק? תלמוד לומר "ואם פשה יפשה... טמא" [ט] "אחרי טהרתו" - אין לי אלא לאחר הפטור, ומנין אף בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני? תלמוד לומר "יפשה... ואם פשה יפשה" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, פרשה ד ז, פרק ז ט [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ה|ונגעים י ה.]] אם סיבת ההחלט נעלמה וחזרה – דינו עדיין מוחלט, כי רק בבדיקה של הכהן עשוי הסטאטוס של הנגוע להשתנות. הכהן אינו צריך לבדוק ("לבקר") מתי צמח השיער הצהוב אלא הוא מטמא את הנגוע; אם יש פישיון הוא אינו צריך בכלל שיער צהוב כדי לטמא את הנגוע; הלכה שלישית הנלמדת מאותו הפסוק היא שאין מסגירים את המוסגר וכו', ראו לעיל פרק ב ז.}} [י] החליטו בשער צהוב והלך שער צהוב וחזר, וכן בפשיון - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה? לכך נאמר "יפשה... ואם פשה יפשה". החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון, וכן שער צהוב - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה! (תלמוד לומר "יפשה... ואם פשה יפשה") [יא] ומנין לשער צהוב החוזר לאחר הפטור? תלמוד לומר "לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא" [יב] ומנין לשער צהוב שיטמא שלא בפשיון, ומנין לפשיון שיטמא שלא בשער צהוב? תלמוד לומר "לא יבקר לשער הצהוב טמא הוא" [יג] ומנין שאין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט, ואין מסגירין את המוחלט, ואין מחליטין את המוסגר בנתקים? תלמוד לומר "לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא" {{הע-שמאל|דורש "בעיניו" לא על הנגע אלא על הכהן, בנו ותלמידו המסייעים לו לבחון את הנגע; עיניו ולא עינו.}} [יד] "ואם בעיניו" - אין לי אלא בעיני עצמו. בעיני בנו, בעיני תלמידו מנין? תלמוד לומר "ואם בעיניו עמד הנתק" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ח ה. לעניין השער שצמח אחרי הסגר ("הצומח") – הוא מטהר אפילו אם צמח בקצה הנגע ("שאינו מבוצר"), ושער שחור ישן מטהר אפילו אם הנגע פשה והקיף אותו ("בסוף"); וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג.]]}} "ושער" - מיעוט שער שתי שערות. "שחור" - אין לי אלא שחור. מנין לרבות את הירוק ואת האדום? תלמוד לומר "ושער שחור". "צמח בו" – אף על פי שאין מבוצר בו. אין לי אלא הצומח בסוף והמשואר בתחלה. מנין הצומח בתחלה והמשואר בסוף? - תלמוד לומר שער שער, ריבה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ח||נגעים י ח;]] שתי מסורות על דברי ר' שמעון.}} [טו] מי שהיה בו נתק ובו שער צהוב - טמא. נולד לו שער שחור - טהור. אעפ"י שהלך לו שער שחור - טהור. ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש: כל נתק שטהור שעה אחת - אין לו טומאה לעולם. ר"ש אומר: כל שער צהוב שטהר שעה אחת - אין לו טומאה לעולם {{הע-שמאל|אם צמח שיער שחור בנתק, אבל בתוך השיער השחור נוצר נתק פנימי חדש – הנגוע לא נרפא ואינו נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז,]] המצב בתחילה, וראו גם לעיל פרשה ה א.}} [טז] "נרפא הנתק" - ולא שניתק נתק בתוך נתק. ר' עקיבא אומר לא טהרתי אלא הרפוי {{הע-שמאל|אין די בהלכה שהנגוע אמור להיטהר, אלא הדבר תלוי בטקס הטיהור ע"י כהן, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]] יתכן לומר שהלל עלה מבבל לא"י כי בא"י היה מקדש, שבו עורכים טקסים. הלל הבין את חשיבות הטקסים, ולכן עלה; לא משום שלא ידע את ההלכה!}} "טהור הוא" - יכול יפטר וילך לו? תלמוד לומר "וטהרו הכהן". אי "וטהרו הכהן", יכול אם אמר כהן על טמא "טהור", יהא טהור? תלמוד לומר "טהור... וטהרו הכהן". על הדבר הזה עלה הלל מבבל }} ===פרק י=== '''על ויקרא יג לט-מב''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הבהק כהה יותר מארבעה מראות נגעים, והוא טהור, ואינו מטמא כאום או כפישיון; אבל אינו נחשב בשר חי, לעניין טומאת המחיה ולעניין טומאת ה'כולו לבן'; ואם היה הנגע כולו לבן, אבל חלקים מהנגע היו בוהק ולא נגע ממשי – המנוגע טמא.}} [א] "בהק... טהור" - מלמד שבהק טהור. יכול לא יטמא משום אום, אבל יטמא משום פשיון? תלמוד לומר "פרח... טהור". יכול יטהר את הבהרת שיצאת ממנו? תלמוד לומר "הוא". יכול לא יטהר את הבהרת שיצאת ממנו, אבל יטהר את הבהרת שנסמך לה? תלמוד לומר "בהק הוא טהור הוא" - הוא טהור, ואין בהרת שיצאת ממנו ושנסמך לה טהורה - אלא טמאה! {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את דין "כולו לבן" גם למקרה שכל הראש נגוע בנתק, למרות ששאר העור חי; אכן ר' שמעון דורש שגם כל הזקן יהיה נתק, אבל אז גם לדעתו המנוגע טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ט|נגעים י ט.]] הדרשן מזהה את "כי ימרט ראשו" עם נתק בכל הראש. גם כאן על המנוגע לבוא ממצב של טומאה לטהרה, ולא להופיע מראש כשכולו לבן. לפיסקה ד ראו לעיל פרשה ה א. כאמור לדעת ר' יהודה נטהר אם היה נתק בראש או בזקן, ואילו לדעת ר' שמעון דווקא אם היה נתק בשניהם גם יחד – המנוגע טהור.}} [ב] מנין אתה אומר היה בו נתק כגריס וניתק כל ראשו טהור? תלמוד לומר "ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא". יכול יהא הזקן מעכבו? ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש {{ב|דבר אחר|עור הזקן}} מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם - אינו דין שיעכבו זה את זה? תלמוד לומר "ראשו" - ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו. [ג] או אינו אלא ניתק ראשו - טהור, ניתק זקנו - לא יהא טהור? תלמוד לומר "ואיש" - להביא את הזקן [ד] או אינו אומר "איש", אלא להוציא את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר "הצרוע" - בין איש בין אשה בין קטן. [ה] אם כן למה נאמר "איש"? להביא את הזקן. אם כן למה נאמר "ראשו"? ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו, דברי ר' יהודה. ר"ש אומר: ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה? {{הע-שמאל|בבהרת אינו נחשב "כולו הפך לבן" אלא אם אין לבהרת עוד לאן לפשות. ר' שמעון טוען שכך גם בנתק: למרות שהראש והזקן אינם פושים זה לזה, הרי שניהם מטמאין בנתק ולכן רק אם הנתק מכסה את שניהם המנוגע טהור.}} דבר אחר: מצאנו בכל הראוי ליטמא בנגע הבהרת - מעכב את פריחת הבהרת אף כל הראוי ליטמא בנגע הנתק - יעכב את פריחת הנתק! תלמוד לומר "ראשו... טהור", והזקן מעכבו! {{הע-שמאל|הנשם שנאכל או שהוסך גורם לנשירת השיער, אבל התהליך הוא הפיך, והקרחת שנוצרת עשויה עדיין להצמיח שיער. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י]], שאם אכל או סך נשם - הקרחת נחשבת קרחת; אבל אם גילח את ראשו אינו נחשב קרח, כי זה לא בידי שמים.}} [ו] יכול אפילו נמרט ראשו {{ב|מחמת חולי,|ולא מהנתק}} יהא טמא? תלמוד לומר "קרחת" ו"גבחת"; מה קרחת בידי שמים - אף גבחת בידי שמים. אי מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער - אף גבחת, שאינה ראויה לגדל שער מנין אכל נשם, סך נשם? תלמוד לומר "קרחת... קרחת", ריבה! {{הע-שמאל|הצדעים (הפיאות) הם חלק מהגבחת, החלק האחורי של איזור השיער נקרא קרחת.}} [ז] "ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא". "פאת פניו" - אין לי אלא פאת פניו; מנין לרבות הצדעין מכאן ומכאן? תלמוד לומר "'''ואם''' מפאת פניו". איזהו קרחת ואיזהו גבחת? מהקדקד שופע לאחריו - זו הוא קרחת; מהקדקד שופע לפניו - זו הוא גבחת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י:]] ההבחנה בין הקרחת לגבחת דומה להבחנה בין הראש לזקן. במשנה נוספה דעתו של ר' יהודה, שמסתייג מהחלוקה בין הקרחת לגבחת.}} [ח] "וכי יהיה בקרחת או בגבחת" - מלמד שאין קרחת וגבחת מצטרפין זה עם זה. יכול לא יצטרפו זה עם זה, אבל יפשו מזו לזו? תלמוד לומר "צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו" כשם שאין מצטרפין זה עם זה כך אין פושות מזו לזו! }} ===פרק יא=== '''על ויקרא יג מב-מג''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הבהרת של צרעת הקרחת והגבחת היא גם בהרת ורודה, בדומה לצרעת הראש והזקן.}} [א] "נגע לבן אדמדם" - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. {{הע-שמאל|הכינוי "צרעת" מלמד שמחיה בנגע מטמאת את הנגוע. אין היררכיה בין צרעת השחין והמכווה לצרעת הקרחת והגבחת, ולכן אי אפשר ללמוד קל וחומר מזו על זו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ו|נגעים ג ו,]] והשוו למשנה ד שם.}} "צרעת" מלמד שהיא מטמאה במחיה. הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שהם מטמאים בשער לבן - אין מטמאים במחיה, קרחת וגבחת, שאינן מיטמאות בשער לבן - אינו דין שלא יטמאו במחיה? תלמוד לומר "צרעת" - מלמד שהוא מטמא במחיה! {{הע-שמאל|מפרש "פורחת" – מתקדמת, נעה. במקרה של הצרעת – פושה.}} [ב] "פורחת" - מלמד שהיא מטמאה בפשיון! {{הע-שמאל|צידו השני של הקל וחומר מפיסקה א. יתכן לומר בפשטות שעל הקרחת והגבחת אין שערות ולכן למעשה לא צומח בהן שיער לבן, אבל הדרשה מעדיפה ללמוד את הדין מפסוק.}} "הוא" - אינה מטמאה בשיער לבן. הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שאינם מטמאים במחיה - מיטמאין בשער לבן, קרחת וגבחת, שהם מיטמאים במחיה - אינו דין שיטמאו בשיער לבן? תלמוד לומר "הוא" - היא אינה מטמאה בשער לבן! {{הע-שמאל|גם שאר מראות הנגעים מטמאים את הקרחת והגבחת בפתוך, וראו לעיל פרשה ב א, וכן לעיל פרק ד א ופרק ז ה.}} [ג] "וראה אותו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת" - למדנו לשאת שהיא מטמאה בפתוך. ומנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר "נגע לבן אדמדם" {{הע-שמאל|שני הסגרים בצרעת הקרחת והגבחת, בדומה לצרעת עור הבשר, ושלא כמו צרעת השחין, למרות שמספר סימני הטומאה הוא שנים ואילו בעור הבשר יש שלושה סימנים. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג-ו.]] בנוסף לומדים מהקשר בין צרעת הקרחת לצרעת עור הבשר שצבע הבהרת בשתי הצרעות אינו בהכרח לבן, אלא גם ורוד (פתוך); ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ב|נגעים א ב.]]}} "כמראה צרעת עור בשר" - בשני שבועות. [ד] הלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר. מה עור הבשר, בשני שבועות - אף כאן, בשני שבועות. [ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, בשבוע אחד - אף כאן, בשבוע אחד! [ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא במחיה - מדבר שהוא מטמא במחיה ואל יוכיחו שחין ומכוה, שאינם מיטמאין במחיה. או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בשני סימנים - מדבר שהוא מטמא בשני סימנים ואל יוכיח עור הבשר, שהוא מטמא בשלושה סימנים! תלמוד לומר "כמראה צרעת עור בשר" - בשני שבועות. הרי עור הבשר כזו: מה זו מטמאה בפתוך -אף עור הבשר מטמאה בפתוך! רבי אומר: הרי הוא כעור הבשר: מה עור הבשר {{ב|מטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה – {{ב|אף זו תטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה. {{הע-שמאל|המילה "צרעת" מלמדת שגודל הבהרת הוא לפחות כגריס, בדומה לצרעת עור הבשר, ולצרעת המכוה והשחין; למרות שצרעת הקרחת והגבחת קלה משתיהן: מצרעת השחין והמכוה – כי אחד מסימני הטומאה הוא מחיה, המגדילה את הבהרת כדי לכלול בתוכה מחיה כעדשה, ומצרעת עור הבשר – כי יש בה רק שני סימני טומאה.}} "צרעת" - כגריס. הלא דין הוא: טימא כאן, וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, כגריס - אף כאן, כגריס. [ז] לא! אם אמרת בשחין ובמכוה, שהם מיטמאים בשער לבן, ואין מקום שער לבן צריך כלום תאמר בקרחת ובגבחת, שהם מיטמאים במחיה - ומחיה צריכה כעדשה? עור הבשר יוכיח! שהוא מיטמא במחיה ומיטמא כגריס! [ח] לא! אם אמרת בעור הבשר, שהוא מיטמא בג' סימנים - תאמר בקרחת ובגבחת, שאין מיטמא אלא בשנים? הואיל ואין מיטמא אלא בשנים לא יהיה כגריס! תלמוד לומר "צרעת" - כגריס }} qk0tfji5ci9nx7svdwswx4z9j2c7lvk 1415609 1415608 2022-07-27T13:22:21Z Ahituvrs 4152 /* פרק יא */ wikitext text/x-wiki ==דיבורא דנגעים== ===פרק א=== '''על ויקרא יג ב''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז|נגעים ז א-ב:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן, כאשר הנגוע נכנס לגדר מחוייב במצוות הצרעת.}} [א] {{צ|וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו}}, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶהָרות בֶהָרות לבנות}} {{ממ|ויקרא|יג|לח}} אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, ושלא באו לכלל אלא בהרות שבהם מראות נגעים, שהיו בעכו״ם - ונתגייר, בקטן - ונולד, בקמט - ונגלה, בראש ובזקן, בשחין ובמכוה ובקדח {{ב|המורדין|שעדיין לא נרפאו}} חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת. {{הע-שמאל|אם מראה הבהרת נעשה לבן פחות או לבן יותר לאחר שהנגוע נכנס לגדר החיוב – שנויה המחלוקת שלפנינו.}} נשתנו מראיהן - בין להקל בין להחמיר, ר' אלעזר בן עזריה מטהר. ר' אליעזר בן חסמא אומר: להקל - טהור, להחמיר - תראה כתחילה. רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר - תראה כתחלה, לכך נאמר "אדם כי יהיה". {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את הדין מהדרשה הקודמת, ומחילה אותו גם על מי שהיו מצורעים בזמן ההוראה של דיני הצרעת, שהרי מתן תורה היה גיור של העם כולו. הקל וחומר מזבים נדחה, כי זב לאונסו אינו מטמא, ואילו מצורע לאונסו – כן. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|תוספתא פרה ד ג,]] שלדעת ר' יוסי הגלילי גם הפשטת העור וניתוח העולות לא היה נהוג לפני מתן תורה.}} [ב] "כי יהיה" - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בזבים וטימא בנגעים מה זבים, פטר בהן לפני הדיבור - אף נגעים, פטר בהם לפני הדיבור. [ג] קל וחומר! ומה אם זבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם - פטר בהן לפני הדיבור, נגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור? לא! אם אמרת בזבים, שלא טימא בהם אנוסים - תאמר בנגעים, שטימא בהם אנוסים? הואיל וטימא בהם אנוסים - יטמא בהם לפני הדיבור? ת״ל כי "יהיה" - מן הדיבור ואילך. {{הע-שמאל|מרבה בהרות שפרחו בכף היד וכדומה, שאין בהם שיער.}} [ד] "בעור בשרו" מה ת״ל? לפי שנאמר "ושער בנגע הפך לבן" {{ממ|ויקרא|יג|ג}} שיכול אין לי אלא מקום שהוא ראוי לגדל שער לבן; מקום שאינו ראוי לגדל שער לבן מנין? ת״ל "בעור בשרו" - ריבה {{הע-שמאל|דרשה אטימולוגית: אם הנגע נראה עמוק או בולט משאר העור – מדובר בנגע.}} "שאת" - זו שאת. "בהרת" - זו בהרת. "ספחת" - זו שני לשאת. "ומראה הנגע עמוק" - שני לבהרת. מה לשון "שאת"? מוגבהת, כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה. מה לשון "עמוק"? עמוקה, כמראה חמה שהם עמוקים מן הצל. מה לשון "ספחת"? טפילה, שנאמר "ספחיני נא אל אחת הכהונות". {{הע-שמאל|ארבעה מראות הנגעים מצטרפים יחדיו לשיעור גריס לטמא את הנגוע, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|נגעים א ג.]] הנגע הוא צבע שונה יחסית לשאר העור, ולכן לדעת ת"ק צבע מסוים יכול לטמא אדם אחד ולא אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב|נגעים ב א.]] ר' ישמעאל טוען שלכל עם ישראל צבע עור ניטראלי, ולכן הגרמני והכושי אינם מישראל; ר' עקיבא וחכמים מציעים לצבוע מסביב לנגע בצבע ניטראלי כדי שהבדיקה תהיה אחידה; ר' יוסי מסכים איתם רק להקל, כלומר רק בכושי.}} "והיה" - מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר. "בעור בשרו" - בעור בשר של נראה. מכאן אמרו: בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה. [ה] ר׳ ישמעאל אומר: בית ישראל, הריני כפרתן - הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. רבי עקיבא אומר: יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה כבינוני. ר׳ יוסי אומר: כתוב אחד אומר "בעור בשרו" וכתוב אחד אומר "בעור הבשר", {{ממ|ויקרא|יג|ג}} מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר: רואה הגרמני בבשרו להקל - נמצא מקיים "בעור בשרו". והכושי כבינוני להקל - נמצא מקיים "בעור הבשר". וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני. {{הע-שמאל|נגע שאינו מכאיב לבעליו עד שהוא מראה את כאבו לאחרים – אינו נגע. הלכה שאינה מופיעה במשנה או בתוספתא.}} [ו] "והיה בעור בשרו... נגע" - מלמד שהוא מצטער ממנו. ומנין שאף אחרים רואים אותו שהוא מצטער ממנו? ת"ל "לנגע". {{הע-שמאל|נגע מטמא גם כשאינו פושה אם יש בו שיער לבן או מחיה. הטומאה במחיה היא כשהנגע בגודל כגריס, אבל שיעור הנגע בשיער לבן לא פורש, אלא כאן, שנאמר "לנגע צרעת".}} "צרעת" - כגריס. הלא דין הוא! טימא כאן וטימא במחיה, מה מחיה כגריס אף כאן בגריס. [ז] לא! אם אמרת במחיה, שהיא צריכה כעדשה - תאמר בשיער לבן, שאין מקום שיער לבן צריך כלום? ת"ל "צרעת" - כגריס. {{הע-שמאל|כל כהן יכול לראות נגעים, ואפילו אם הכהן הוא בעל מום או שוטה, אבל לא אם הוא חלל. למעשה כל אדם יכול לראות את הנגע, אבל חייב להיות עימו כהן כנ"ל שיבצע את טקסי ההסגר, החילוט או הטיהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]] התפיסה המנמיכה את מעמדו של הכהן משתלבת במגמה הפרושית המכונה "דמוקרטיזציה של הידע", וראו גם [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ח|הוריות ג ח]] וכן [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א,]] סימנים נוספים למאבק של חז"ל מול סמכות הכהנים.}} [ח] "והובא אל אהרן הכהן" - אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר? ת"ל "הכהן". מנין לרבות בעל מום? ת"ל "מבניו". או יכול שאני מרבה חללים? ת"ל "הכהנים" - יצאו חללים. ומנין לרבות כל ישראל? ת"ל "או אל אחד". [ט] אם סופינו לרבות כל ישראל, מה תלמוד לומר "או אל אחד מבניו הכהנים"? אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן. הא כיצד? חכם שבישראל רואה את הנגעים ואומר לכהן, אעפ"י שוטה: "אמור טמא", והוא אומר 'טמא'. "אמור טהור", והוא אומר 'טהור'. {{הע-שמאל|כאן מרבה הדרשה כהנים בעלי מום אבל ממעטת קרובי משפחה, הפסולים לדון; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה,]] כר' מאיר. ההבדל בין בית דין הדן בענייני הריב לבין ראיית הנגעים הוא בכך שלבית דין צריך שלושה ולראיית הנגע מספיק כהן אחד.}} דבר אחר: מה תלמוד לומר "או אל אחד מבניו הכהנים"? לפי שנאמר "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" - הקיש ריבים לנגעים: מה נגעים במום אף ריבים במום, מה ריבים, שלא בקרובים - אף נגעים, שלא בקרובים. אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה? ק"ו: אם ממונו בשלשה אינו דין שיהיה גופו בשלשה? ת"ל "או אל אחד מבניו הכהנים" - מלמד שכהן אחד רואה את הנגעים. }} ===פרק ב=== '''על ויקרא יג ג''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הכהן צריך להתבונן בנגע היטב לפני שהוא פוסק את הדין. כאן דנים את כל הנגעים כנגעים בעור בצבע בינוני – ראו לעיל פרק א ד, דעת ר' עקיבא.}} [א] "וראה הכהן את הנגע" - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה אותו. "בעור הבשר" - הבינוני. {{הע-שמאל|יש לראות את גבולות הנגע ואת נקודת הגבול שבינו לבין העור; ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#י|תוספתא נגעים א י.]] ר' יוסי מסיק מכאן שבהרת הסמוכה למקום שאינה יכולה לפשות אליו – טהורה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|נגעים ו ח,]] שאין פיסיון לראש, לזקן, וכן גם לא לכוויות שלא נרפאו.}} "בעור הבשר" שיהיה רואה כל הבשר עמו כולו כאחד. ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת״ל "בעור הבשר"? שיהא כל החוצה לו סמוך לעור הבשר וראוי לפשיון, שאם היה סמוך לראש ולזקן, ולשחין ולמכוה ולקדח {{ב|המורדים|שעדיין לא נרפאו}} - אינו טמא. {{הע-שמאל|אם צמחו בבהרת שתי שערות לבנות לפחות – הנגע טמא; אבל בתנאי שיצמחו מתול הבהרת ולא על ידה.}} [ב] "ושער": מיעוט שער - שתי שערות. "בנגע" - להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה ושוכב בתוכו. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה י|נגעים ד י-יא.]]}} "בנגע הפך לבן" - לא הקודם. מכאן אמרו: אם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור. ואם ספק - טמא. ר' יהושוע אומר {{ב|כהה.|טימא גם אם היה שיער לבן לפני הבהרת, מתוך ספק.}} {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|תוספתא נגעים ב א.]] ר' מאיר חולק על הדין שהולכים אחרי עיקר השערה, ומטמא אם הלובן הוא בקצה השערה ולא בבסיסה, מחשש מראית עין. לעניין "כשיעור" ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]]}} [ג] "ושער בנגע הפך לבן" - מכאן אמרו: שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין - טהור. עיקרם מלבין וראשם משחיר - טמא. וכמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר: כל שהוא; וחכמים אומרים: כשיעור. רבי מאיר אומר: שלא יהיו בני אדם מדמין שבכולם הם נדונים! אלא חוד שער לבן – מטמא, ושאינו לבן - טהור. {{הע-שמאל|השיער המטמא בבהרת הוא דווקא לבן, למרות שבנתק (צרעת הראש והזקן) - מטמא דווקא שיער צהוב.}} [ד] "לבן" - לא אדום ולא ירוק ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער צהוב? ודין הוא: מה אם שער לבן, שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טומאה בנגע, שער צהוב, שהיא סימן טומאה בנתק - אינו דין שיהא סימן טומאה בנגע? ת״ל "שיער לבן" ולא צהוב. {{הע-שמאל|אם יש שיער לבן – הבהרת טמאה, אפילו אם היא אינה נראית עמוקה מהעור, אבל הטומאה בפיסיון היא דווקא באחד מארבעה מראות הנגעים הנראים עמוקים מהעור, ואין מראה כהה יותר מטמא בפישיון.}} [ה] "ומראה הנגע עמוק" - אין ממשו עמוק. "מראה הנגע עמוק" - אין מראה שער לבן עמוק. "מראה הנגע" - לרבות לו מראה רביעי. "הוא" - אין לו מראה חמישי. {{הע-שמאל|אדם שטמא בצרעת או מוסגר בגללה – אין בודקים לו בהרת במקום אחר בגופו, אלא ממתינים עד שיתרפא ואז בודקים אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א;]] אבל אם עדיין לא נבדק (בלשון המשנה "כתחילה") - יכול הכהן לראות שני נגעים באותו אדם.}} [ו] {{צ|ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא}} מה ת"ל? לפי שנאמר (פס' יא) "וטמאו הכהן לא יסגירנו", למדנו שאין מסגירין את המוחלט. [ז] מנין שאין מחליטין את המוסגר, ואין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט? ת"ל "לא יסגירנו כי טמא" כל שנקרא עליו "טמא" - אין זקוק עליו. [ח] יכול לא יאמר 'הרי את מוסגר בזה ומוחלט בזה, מוחלט בזה ומוסגר בזה, מוחלט בזה ובזה'? ת"ל: {{צ|נגע... וראהו}}, {{צ|צרעת... וראהו}}! {{הע-שמאל|הכהן צריך לראות את כל הבהרת בבת אחת, ולכן אין הבהרת מטמאת בראשי איברים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ה|תוספתא נגעים ב ה.]]}} "וראהו" - כולו כאחת. שאם היה בראש חוטמו שופע הילך והילך, בראש אצבעו שופע הילך והילך - אינו טמא. [ט] מיכן אמרו: עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. ר׳ יהודה אומר: אף של איש. ר״א אומר: היבולות והדלדולים והמסמרות - אינן מטמאים משום מחיה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|תוספתא נגעים ג ד.]] ר' עקיבא מסיק מהדין המוכר, שאם תלש את הסימנים לפני שראה אותו הכהן, הכהן אינו מטמא אותו – שגם אם עבר ועשה כך בימי ההסגר שלו אין הכהן מטמא אותו; אבל מצורע מוחלט שתלש את סימני הצרעת אינו נטהר.}} [י] "וטמא אותו" - אותו הוא מטמא, ואינו מטמא את התולש סימני טומאה מתוך נגעו עד שלא בא אצל הכהן. אמר ר"ע: שאלתי את ר' ישמעאל ואת ר' יהושיע בהולכים לנדבת: תוך הסגירו מהו? אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן - טהור, לאחר חלוטו - טמא. התחלתי להביא להם ראיות: מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור? לא מפני שלא ראה כהן סימני טומאה? אף בתוך הסגרו, טהור עד שיטמאנו הכהן. לישנא אחרינא: א׳ עומד לפני הכהן וא' עומד בתוך הסגרו - טהור, עד שיטמאנו הכהן. אמרו לו: יפה אתה אומר! {{הע-שמאל|אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו - טהור לכל הדעות.}} מאימתי הוא טהרתו? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע א׳ ויטהר ממנו. וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או תתמעט בהרתו מכגריס }} ===פרשה ב=== '''על ויקרא יג ד''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה את השאת וכן את שני מראות הנגעים הבאים מהמילה "ואם".}} [א] "בהרת לבנה" - אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן "שאת לבנה" {{ממ|ויקרא יג י}}. ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל "'''ואם בהרת'''". {{הע-שמאל|השאת הלבנה היא הלבנה ביותר מבין הארבע, למרות שבפס' ב מנויות גם הספחת והבהרת. השאת היא לבנה כשלג.}} [ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? ת״ל "לבנה היא" היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר "והנה מרים מצורעת כשלג". {{הע-שמאל|כל מראה בהיר יותר מהבוהק, המתואר "בהרות '''כהות''' לבנות" הוא טמא, כלומר אפילו לבן כקרום ביצה או כצמר לבן טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א-ב.]] הדרשה עוסקת גם בבהרת האדמדמה (ורודה) ומתארת את כל מראות הנגעים הלבנים והורודים.}} [ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים, ושאר כל המראות יהיו טהורים? ת"ל "בהק הוא טהור הוא" {{ממ|ויקרא|יג|לט}}, ממנו ולמעלה טמא. [ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳ - בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן - דברי ר' מאיר; וחכמים אומרים: השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה. [ה] הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד - כדם המזוג בחלב, דברי ר׳ ישמעאל. ר' עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה, ושל סיד דיהא הימינה! {{הע-שמאל|תנאים שונים מגדילים את מספר מראות הנגעים.}} [ו] ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה. עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]] לדעת ר' עקיבא אין משמעות הלכתית למספר המראות, אלא הגדרותיהם מפגינות את חכמת וכושר ההבחנה של החכם הבודק אותם.}} א"ר יוסי, שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר"ע, א״ל: מפני מה אמרו "מראות נגעים ב׳ שהם ד׳"? אמר לו: אם לא, מה יאמרו? א״ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא, ומצטרפים זה עם זה' אמר לו: מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם - לא יראה את הנגעים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ו|נגעים ד ו,]] בדעת ר' שמעון: אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפישיון, ולכן מטהר; ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא צמח בבהרת; חכמים מטמאים בשני המקרים, כי אינם דורשים את הפסוק כדרישה שהבהרת תקדום לשיער אלא שיהיה שיער לבן בבהרת. בפיסקה ח הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה, אבל אין לטמא אותה ללא פישיון.}} [ז] "ושערה לא הפך לבן" - לא שיער מחיתה. כיצד? בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן בתוך המחיה. הלכה מחיה - טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן - טמאה משום המחיה. ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. אמרו לו: והלא כבר נאמר "ושיער בנגע הפך לבן" - נגע זה בכל מקום. [ח] "ושערה לא הפך לבן" - ולא שער מקצתה. כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת. הלכה המחיה - טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן - טמא משום המחיה . ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס - שהוא טמא. {{הע-שמאל|בהרת כגריס דורשת הסגר, ולמרות שצמח בה שיער שחור – השיער אינו נחשב כמקטין את הבהרת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]] כאן מסופר על הדרך שבה הוכיח זאת ר' יוסי לתלמידיו.}} [ט] "ושערה לא הפך לבן והסגיר" - הא אם יש בה שער שחור - אינו ממעטה. שאלו התלמידים את ר' יוסי: בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? אמר להם: בהרת ובה שיער לבן, חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס? אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהיא סימן טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו סימן טומאה? אמר להם: הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה, אלא שתים? חוששים אנו על {{ב|המותר,|שאר שמונה השערות}} שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס? אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהוא מין טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו מין טומאה? אמר להם: {{ב|אף שיער שחור הופך|אם השיער השחור הופך ללבן}} - והוא מין טומאה! ואומר "ושערה לא הפך לבן והסגיר"; הא יש בה שיער שחור - אינו ממעטה {{הע-שמאל|שני הסגרים; כאן מתואר הראשון ובפס' ה – השני.}} "והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים" - תחלה }} ===פרק ב*=== '''על ויקרא יג ה-ח''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|זמן ראיית הנגעים אינו בשעות האפלה ולא בצהרים, ואין רואים נגעים בבית אלא מחוץ לו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ב|נגעים ב ב-ג.]]}} [א] 'בשביעי' - יכול בין ביום בין בלילה? ת״ל "ביום" ולא בלילה. [ב] יכול כל מראה היום יהיו כשרים? ת״ל "לכל מראה עיני הכהן" {{ממ|ויקרא|יג|יב}}, ומה כהן, פרט לשחשך מאור עיניו - אף היום, פרט לשחשך מאור היום. [ג] מיכן אמרו: אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה. אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע, דברי ר״מ. ר' יהודה אומר: בארבע בחמש בשמונה ובתשע. ר׳ יוסי אומר: בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר: רואה אני את דברי ר' יהודה {{הע-שמאל|טהרת וטומאת המצורע אינן מושפעות משינויים שארעו בין בדיקה לבדיקה והתבטלו, אלא רק מאלו שהתרחשו בבדיקות עצמן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}} [ד] "והנה הנגע עמד בעיניו" - שאם העז וכהה, כהה והעז - כאילו לא כהה. ו"לא פשה" - שאם כנס ופשה, או פשה וכנס - כאילו לא פשה {{הע-שמאל|היום השביעי השני הוא יום 13 לראיית הנגע הראשונה, כי היום השביעי נחשב פעמיים. עדיף שאותו כהן יראה בשלוש הפעמים, אבל אם הכהן מת (או חלה) בזמן ההסגרים – יראה אותו כהן אחר; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#יב|תוספתא נגעים א יב.]]}} "והסגירו הכהן שבעת ימים שנית" - מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו. "וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית" - כהן שרואהו בראשונה רואהו בשניה. ואם מת - רואהו כהן אחר. {{הע-שמאל|בראיה לאחר ההסגר הראשון, אם הנגע שינה את צבעו והוא פחות לבן, אבל עדיין במסגרת ארבעה מראות נגעים – מסגירים אותו שוב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}} [ה] "והנה כהה" - יכול למטה מארבע מראות? ת״ל "הנגע". אי "הנגע" יכול במראיו? ת״ל "והנה כהה". הא כיצד? כהה ממראיו, לא למטה מארבע מראות . {{הע-שמאל|בשבוע ראשון - ראו לעיל פיסקה ד. אותו הדין חל גם בשבוע שני, אבל המסקנה מהראיה היא שונה, כי אם הנגע באותו מקום ולא פשה מבדיקה לבדיקה בשבוע הראשון – האדם מוסגר שנית, ואילו לאחר ההסגר השני הוא טהור. גם בצרעת הבגד יש הבדל בין הבדיקה אחרי השבוע הראשון לזו שאחרי השבוע השני.}} [ו] "והנה כהה" שאם העז וכהה - כאילו לא העז. ״הנגע" שאם כהה והעז - כאילו לא כהה. [ז] "לא פשה" שאם כנס ופשה - כאילו לא כנס. "הנגע" שאם פשה וכנס - כאילו לא פשה . [ח] אם נאמרו בשבוע ראשון, למה נאמרו בשבוע שני? אלא שבבגד, העומד בראשון – מסגיר, ובשני – שורף; ובאדם, העומד בראשון – מסגיר, ובשני - פוטר צריך לומר בשבוע ראשון וצריך לומר בשבוע שני. {{הע-שמאל|אם השתנה מראה הנגע לאחר שבועיים, אבל הוא עדיין במסגרת ארבע המראות, והוא לא פשה – האדם טהור; אבל, בהסתייגות מהאמור לעיל בפיסקאות ד וז, אם בין בדיקה לבדיקה נעלם הנגע לגמרי וחזר – לדעת ר' יהודה מתחילים את כל התהליך מחדש; וחכמים מטהרים.}} [ט] "וטהרו הכהן מספחת" אף על פי שנשתנו מראיה. או יכול אעפ״י שהלכה וחזרה? תלמוד לומר "היא". מה יעשה לה? ר׳ יהודה אומר: תראה כתחלה, וחכמים מטהרים {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה,]] שמצורע מוסגר מטמא יותר מהזב, ומכאן שהוא מטמא משכב ומושב; כשהוא נכנס לבית – הבית ותכולתו טמאים; אבל הטהור מהסגר פטור מפריעת ראשו, מפרימת הבגדים, ומטקסי הטהרה של תגלחת וציפורים.}} [י] "וכבס בגדיו" - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה. "וטהר" מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים {{הע-שמאל|אפילו לאחר שנטהר, כי לא היה פישיון במהלך ההסגרים, אם מאוחר יותר פשתה הבהרת – עליו להבדק שוב והכהן מחליט אותו לטומאה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג,]] "לאחר הפטור". לאחר שהוחלט באחת הבדיקות, אם נעלמו סימני הטומאה ולפני בדיקת הכהן הם חזרו – הוא נשאר מוחלט.}} "וכבס בגדיו" - יכול הרי הוא מסולק? ת״ל "תפשה... טמא." [יא] אין לי אלא במראה, שלא במראה מנין? תלמוד לומר "ואם פשה תפשה המספחת". [יב] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שיער לבן, וכן המחיה והפשיון בתחילה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיתה? תלמוד לומר "תפשה... ואם פשה תפשה" {{הע-שמאל|הסתייגות מהאמור בפיסקה יב, שמנתה את הפישיון בתחילה כגורם להחלט: פישיון אינו נמדד אלא משעה שראה הכהן את הנגוע באופן רשמי, אפילו אם הכהן יודע שהיתה בהרת כגריס ובבדיקה הראשונה (בתחילה) היא גדולה יותר – אין להחליט אלא רק להסגיר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]]}} [יג] יכול יהיה הפשיון מטמא בתחלה? ת״ל "אחרי הראותו אל הכהן לטהרתו". יכול אם ראהו כהן שהוא פושה והולך, יזקק לו? ת״ל "לטהרתו" - אינו נזקק לו, אלא משעה שהוא רואה אותו מטומאה לטהרה. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד. גם לאחר הפטור ממשיך הכהן (אם הוא יכול) ללוות את הנגוע.}} "ונראה שנית אל הכהן" - כהן שהוא רואה בראשונה - רואהו בשנייה, ואם מת - רואהו כהן אחר {{הע-שמאל|המספחת היא אם (אום) הבהרת, כלומר הבהרת הישנה. אם היא פושה, והפישיון הוא אחד מארבעה מראות הנגעים – יש להחליט את הנגוע לצרעת, אפילו אם המראה של הפישיון אינו מראה האום; אבל אם הפישיון אינו אחד מארבעת המראות – אין להחליט את הנגוע, למרות שבשיער לבן אין ארבע מראות, אלא כל לובן נחשב.}} [יד] "וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור" - הרי זה בא ללמד על הפשיון, שלא יטמא אלא בד׳ מראות {{ב|ובהם|באותם}} המראות שהאום מטמא - הפשיון מטמא. [טו] הלא דין הוא: האום מטמא והפשיון מטמא. מה האום, אינו מטמא אלא בד׳ מראות - אף פשיון, אינו מטמא אלא בד׳ מראות. [טז] או כלך לדרך זו: שער לבן סימן טומאה ופשיון סימן טומאה. מה שער לבן, מטמא בכל מראה לובן - אף פשיון, יטמא בכל מראה לובן! [יז] נראה למי דומה: דנים דבר שמטמא בכל נגעים מדבר שמטמא בכל נגעים ואל יוכיח שער לבן, {{ב|שאינו מטמא בכל נגעים.|שהרי שיער לבן מטמא רק אם הוא בבהרת}} או כלך לדרך זו: דנים דבר שהוא סימן טומאה מדבר שהוא סימן טומאה ואל תוכיח האום, {{ב|שאינו סימן טומאה!|שהרי הבהרת שלא פשתה בשני הסגרים אינה מטמאת}} תלמוד לומר "וטמאו הכהן צרעת היא" הרי זה בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות. {{הע-שמאל|הבוהק (ראו פס' לט) אינו באחד מארבעה מראות נגעים, ולכן, כמובן, גם אם הוא פושה אינו מטמא.}} "היא" פרט לספחת הבהק }} ===פרשה ג=== '''על ויקרא יג ט-י''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ב א.}} [א] "נגע צרעת כי תהיה באדם... וראה הכהן" - למדנו לשאת, שהיא מטמא במחיה. {{הע-שמאל|טומאת המחיה בשאת מפורשת בפסוק י. מהשאת לומדים לשאר מראות הנגעים, שנאמר "נגע צרעת". נסיון ללמוד את טומאת שאר המראות במחיה בקל וחומר מטומאתם בשיער לבן נדחה, כי שיער לבן אינו מטמא בקרחת וגבחת, אבל מטמא בשחין ובמכווה, בניגוד למחיה – ולכן אין ביניהם סדר היררכי; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]] השאת, כמו הבהרת, נחשבת "אום" לעניין הפישיון, וכן כל ארבעת מראות הנגעים.}} ומנין לרבות שאר המראות? ודין הוא: אם מצאנו ששוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה ק"ו: אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - שאין שער לבן מטמא בקרחת ובגבחת, לא ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שהמחיה מטמא בקרחת ובגבחת? לא! אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שאין המחיה מטמא בשחין ובמכוה? ת״ל "נגע צרעת"! ומה השאת אום - אף הבהרת אום. ומנין לרבות שאר המראות? הוא הדין והוא התשובה: תלמוד לומר "נגע צרעת" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק א ב. דורש את לשון העתיד.}} [ב] "כי תהיה" - מן הדיבור ואילך {{הע-שמאל|מחיה מטמאת גם את מי שכולו לבן, למרות שהבהרת שלו אינה מטמאת אותו.}} "באדם" - להביא את הבא בכולו לבן, שתהיה המחיה מטמאתו. והלא דין הוא! בהרת קטנה - מחיה מטמאתה, בהרת גדולה לא כל שכן? לא! אם אמרת בבהרת קטנה, שהיא סימן טומאה - תאמר בבהרת גדולה, שאינה סימן טומאה? הואיל ואינה סימן טומאה - לא תהיה מחיה מטמאתה? ת״ל "באדם" - להביא את הבא בכולו לבן, שתהא מחיה מטמאתו {{הע-שמאל|הקריאה לכהן אינה חלק מהטקס של ראיית הנגעים, והכהן רואה את כל הנגעים של הנגוע יחדיו; וראו לעיל פרק ב ח.}} [ג] קראו לו לראות נגע אחד וצמח בו נגע אחר, מנין שהוא זקוק לו? תלמוד לומר "וראה הכהן והנה שאת" {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ג|נגעים ה ג.]] עקביא טימא בהרת שהשיער הלבן שבה נוצר ונשמר מבהרת שנרפאה; ר' עקיבא טימא שיער שנוצר מבהרת שחציה נרפא והיתה קטנה מגריס – וחזרה ופשתה לכגריס; חכמים חולקים על שניהם, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}} "והיא הפכה" - שהפכתו היא, לא שהפכתו חברתה. [ד] זה שער פקידה, שעקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים. אמר ר' עקיבא: מודה אני בזה שהוא טהור, {{ב|ואיזהו שער פקידה|הטמא}}? מי שהיתה בה בהרת ובה שתי שערות, הלך ממנו כחצי גריס, והניח לשיער לבן במקום הבהרת - וחזר. אמרו לו: כשם שבטלו דברי עקביא - אף כך דבריך אינם מקוימים. {{הע-שמאל|החלט הוא רק כאשר יש בהרת בגודל גריס ובה שתי שערות שהלבינו אחרי קיום הבהרת או באותו הזמן; כלומר סדר הופעת הסימנים הוא קריטי.}} [ה] "והיא הפכה" - שהפכתו כולה ולא שהפכתו מקצתה. כיצד? בהרת כחצי גריס, {{ב|ובה ב' שערות|לבנות}}; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. [ו] "והיא הפכה" - שהפך כולה את כולו ולא שהפך כולה את מקצתו. כיצד? בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת; נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. בהרת כחצי גריס ואין בה כלום; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות - הרי זו להחליט מפני שהפכתו הבהרת {{הע-שמאל|גודל המחיה המטמאת הוא מקום של שתי שערות – כעדשה.}} [ז] "ומחית בשר חי" - יכול כל שהוא? ת״ל "שער לבן ומחית" מה שער לבן, מקום ב' שערות - אף מחיה, מקום ב' שערות. {{הע-שמאל|המחיה או שיער לבן מטמאים, ואין צורך בשני הסימנים גם יחד. מכאן לומדים את גודל הבהרת המטמא – שיהיה בתוכה מקום למחיה או לשתי שערות – כגריס.}} [ח] יכול לא תהא בה עד שיהא בה שיער לבן ומחית? ת״ל "צרעת נושנת היא": היא טמאה, ואין צריכה דבר אחר לסעדה. [ט] ואם כן למה נאמר "שיער לבן ומחית בשר חי"? מלמד, שלא תהיה טמאה עד שיהא בה כדי לקבל שער לבן ומחיה. {{הע-שמאל|הבהרת מטמאת במחיה אם המחיה מוקפת מכל צדדיה בבהרת, וכך גם בטומאה בשערות לבנות. וזה שיעור כגריס מרובע - או [[ביאור:משנה נגעים פרק ו|נגעים ו א.]]}} [י] יכול שער לבן מצד זה ומחיה מצד זה? תלמוד לומר "בשאת", שתהא מבוצרת בשאת. [יא] הא כיצד? מקום ב' שערות משמאלה ומימינה, וכן למעלה הימנה וכן למטה הימנה, מרובעות ונמצאו {{ב|ל״ו שערות|6X6 שערות, שבמרכזן מקום למחיה בגודל 2X2 שערות}}; נמצא גופה של בהרת - כגריס הקילקי מרובע {{הע-שמאל|השחין והבוהק אינם בהרת ואינם מחיה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|נגעים א ה.]]}} "בשר חי" - ולא השחין. "בשר חי" - לא בוהק. "בשאת" - לא השחין. "בשאת" - לא בהק }} ===פרק ג=== '''על ויקרא יג יא-יב''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את הגודל המינימלי של הבהרת חישבנו לעיל פרשה ג יא, וכאן מרחיבים את ההגדרה לכל סוגי הבהרת, עם המחיה או עם השיער ועם הפישיון.}} [א] "צרעת" - בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס {{הע-שמאל|הכינוי "נושנת" מלמד שבין אם המחיה קדמה לבהרת, וזו הופיעה מתחילה עם המחיה במרכזה ("שלא הפוכה"), ובין אם הבהרת קדמה ואחר כך נוצרה באמצעה מחיה ("הפוכה") – הצרעת מטמאת; בניגוד לדין השיער הלבן, שמטמא דווקא אם הוא הפוך ע"י הבהרת – שנאמר "נושנת היא": "נושנת" היא ההפוכה, ו"היא" מלמד על שלא הפוכה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]]}} "נושנת" - מלמד שהיא מטמאה שלא הפוכה. הלא דין הוא: שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה. מה שער לבן, אינו מטמא אלא הפוך - אף מחיה, לא תטמא אלא הפוכה! ת"ל "נושנת" - מלמד שהיא מטמא שלא הפוכה. [ב] "היא" - מלמד שהיא מטמא הפוכה. והלא דין הוא: מה אם שער לבן, שאינו מטמא שלא הפוך - מטמא הפוך מחיה, שמטמאה שלא הפוכה - אינו דין שתטמא הפוכה? ת"ל "היא" - מלמד מטמאה שהיא הפוכה {{הע-שמאל|אם הנגוע נמצא בזמן ההסגר או ההחלט של בהרת אחת, ונוצרו בו סימני טומאה אחרים – אין מתחילים לראות ולטפל בנגעים האחרים עד שמסתיים הטיפול בנגעים הישנים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א,]] וכן לעיל פרק ב ו-ז. מועלית הצעה לקרוא "כי" במשמעות "אם", כלומר אם הנגוע טמא מוחלט אין להסגיר אותו, אבל אם הוא מוסגר בלבד – ניתן להחליט אותו על נגע אחר; אבל ההצעה נדחית שנאמר "טמא הוא", ולכן יש לקרוא "כי" במשמעות "שהרי".}} [ג] "וטמאו הכהן לא יסגירנו" - מלמד שאין מסגירין את המוחלט. מנין שאין מחליטין את המוסגר ולא מסגירין את המוסגר? תלמוד לומר "לא יסגירנו כי טמא הוא" - כל שנקרא עליו שם טמא - אין זקוק לו. [ד] או אינו אלא "ולא יסגירנו אם טמא" שלא יסגירנו כהן, אבל מוחלט – יסגירנו? ת"ל "כי טמא הוא" - בנראה דברתי, ולא ברואה {{הע-שמאל|כאן עוסקים במקרה שהבהרת מכסה את כל עורו של הנגוע. הכיסוי אינו פתאומי, ומצורע שהפך ללבן בכמה שלבים – טהור; כך גם סדר ההתפתחות של הבהרת אינו משנה, בין אם תחילה מראשו לרגליו (ראו בלשון פס' יב) בין ההפך. ר' נחמיה מטהר את הכולו לבן דווקא אם היה לפני כן מוסגר או מוחלט לטומאה, ואילו אם פרחה הצרעת בכולו בבת אחת הוא מטמא אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א,]] וכן שם משנה ג, ז-ח - כדעתו.}} [ה] "ואם פרוח תפרח" - אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחות וחוזרת, פורחת וחוזרת מנין? תלמוד לומר "פרוח תפרח". [ו] אין לי אלא מלמטה למעלה. מלמעלה למטה מנין? ת"ל "תפרח ואם פרוח תפרח" [ז] אין לי אלא מטמאה לטהורה, מטהורה לטמאה מנין? ת"ל "תפרח ואם פרוח תפרח". ר' נחמיה אומר: אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה - טהור. מטהורה לטמאה – טמא. }} ===פרק ד=== '''על ויקרא יג יב-יג''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדין של "כולו הפך לבן" תקף לא רק בשאת (כקרום ביצה או כצמר) אלא בכל ארבעת מראות הנגעים; וראו לעיל פרק א ד, פרשה ב א ופרשה ג א.}} [א] "צרעת" - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי פריחה מטהרת אלא בשאת בלבד, מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר הצרעת. {{הע-שמאל|הבהק אינו ממראות הנגעים, ואם חלק מהנגע המכסה את כל עורו של הנגוע הוא בהק – הנגוע חייב בהסגר.}} "וכסתה הצרעת" - לא הבהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טהרה בסוף - תהא סימן טהרה תחלה, תלמוד לומר "וכסתה הצרעת" - לא הבהק {{הע-שמאל|עור שיש בו שחין או מכווה שעדיין לא החלימו – אינו מעכב את ההופך לבן למרות שאין בו צרעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]] אבל בשר חי, אפילו אם שטחו קטן מכגריס – מעכב.}} [ב] "את כל עור הנגע" - עור הראוי לקבל נגע, פרט לשחין המורד ולמכוה המורדת. או אינו אומר "את כל עור הנגע" - עור הראוי לקבל נגע כגריס יעכב, ושאינו ראוי לקבל נגע כגריס לא יעכב? תלמוד לומר "כולו הפך לבן" {{הע-שמאל|"כולו" אינו כולל את הראש והזקן (אם הם שעירים) ואת כפות רגליו של הנגוע, שהרי במקומות אלו אין הצרעת מטמאת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]]}} אי "כולו הפך לבן" יכול תוך ראשו, תוך רגליו? תלמוד לומר "מראשו" - להוציא תוך ראשו, "עד רגליו" - להוציא תוך רגליו {{הע-שמאל|צרעת במקומות שאינם נראים בתנוחות המפורטות כאן אינה מטמאת, ומחיה בהם אינה מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]]}} [ג] "לכל מראה עיני הכהן" - פרט לבית הסתרים. מכאן אמרו: האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים - כעודר - בבית הסתרים, וכמוסק - בבית השחי. האשה - כעורכת וכמניקה את בנה - כעורכת - בבית הסתרים, וכמניקה את בנה - תחת הדד. כאורגות בעומדים - לשחי ליד הימנית. ר' יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. כשם שהוא נראה לנגעו - כך נראה לתגלחתו {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פרק ב ב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ג|נגעים ב ג.]]}} [ד] דבר אחר "לכל מראה עיני הכהן" - פרט לכהן שחשך מאור עיניו והסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו - לא יראה את הנגעים {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה א.}} [ה] "וראה הכהן והנה כסתה הצרעת" - מה תלמוד לומר? שיכול, אין לי פריחה מטהרתו אלא מן השאת בלבד מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר "הצרעת" {{הע-שמאל| ראו לעיל פיסקה ג: התנוחות המתוארות שם אינן מאפשרות לראות בין אצבעות הידיים או הרגליים.}} "את כל בשרו" - להביא בין האצבעות, ידים ורגלים. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ב; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] אם פרחה בכולו חוץ מחצי עדשה, ואז נקרחו הראש והזקן, ואחר כך כיסתה הצרעת גם את חצי העדשה אבל לא את הראש והזקן – הוא חוזר ונטמא.}} דבר אחר: מה תלמוד לומר "את כל בשרו"? מנין אתה אומר: פרחה בכולו אבל לא כחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח. חזר תוך הראש והזקן - ונקרחו, השחין והמכוה והקדח - ונעשו צרבת יכול יהיה טהור? תלמוד לומר "את כל בשרו" - עד שתפרח בכולו! {{הע-שמאל|הרחבת דין "כולו הפך לבן" לכל סוגי ההחלט וההסגר; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]] אבל אם לא היה מוסגר כלל אלא טהור, ולפתע כולו הפך לבן – אין הדין חל עליו, והוא מכונה "פורח מן הטהור", וראו דברי ר' נחמיה לעיל פרק ג ז; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א.]]}} [ו] "וטהר הנגע... טהור" - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי פריחה מטהרת, אלא לאחר חליטת מחיה בתחלה. מנין אחר החלט מחיה; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור לאחר החלט שער לבן; בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור אחר החלט הפשיון; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, ופריחת הסגר? תלמוד לומר "וטיהר את הנגע טהור" לרבות את כולם. [ז] יכול הפורח מן הטהור יהיה טהור? ת״ל "הוא" - הוא טהור, ואין הפורח מן הטהור טהור, אלא טמא! }} ===פרק ה=== '''על ויקרא יג יד-טו''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שצרעת בראשי איברים אינה מטמאת (ראו לעיל פרק ב ח), מחיה בהם מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ג|נגעים ח ג-ד.]] ר' מאיר דורש שגודל המחיה יהיה לפחות כעדשה, שנאמר "בשר חי", ור' יוסי אומר – כלשהו, שהרי ראשי איברים אינם מטמאים בדרך כלל.}} [א] "וביום הראות בו" - בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו שיהיו טמאים. יכול כל שהוא? תלמוד לומר כאן "בשר חי" ולהלן הוא אומר "בשר חי" {{ממ|ויקרא|יג|י}}, מה "בשר חי" נאמר להלן, כעדשה - אף כאן, כעדשה, דברי רבי מאיר. ר' יוסי אומר: וכי משום מחיה הוא מטמא? והלא אין מחיה מטמא בראשי אברים! אלא גזירת מלך הוא, ואפילו כל שהן. אמר רבי מאיר: וכי משום ראשי אברים הוא מטמא? והלא אפילו חזרה לאמצעיתו טמא! אלא נאמר כאן "בשר חי" ולהלן נאמר "בשר חי", מה "בשר חי" האמור להלן, בכעדשה - אף "בשר חי" האמור כאן, בכעדשה {{הע-שמאל|דורש את ו החיבור, שאינו טמא דווקא ביום הראיה אלא ביום אחר; וכן לעניין צרעת הבגד והבית. אם באותם ימים הוא עסוק במצווה, כגון חתן או עולה לרגל – מתחילים את טומאת הצרעת לאחר שקיים את המצווה, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ב|נגעים ג ב.]]}} [ב] "וביום" - מלמד שנותנים ב' ימים: ב' ימים לביתו, ב' ימים לכסותו, דברי ר' יהודה. רבי אומר, הרי הוא אומר: "וצוה הכהן" וכולי - אם ממתינים לו לדבר הרשות, לא ימתינו לו לדבר מצוה? וכמה היא מצותו? נראה בחתן - נותנים לו ז' ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל - נותנים לו כל ימי הרגל. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה:]] למרות שהראש והזקן נקרחו, והשחין וכו' הגלידו, ואין עליהם צרעת – הוא נשאר טהור, כי היה "כולו לבן".}} [ג] "בו" - מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר פרח בכולו, אבל לא בראש ובזקן בשחין ובמכוה ובקדח המורדים, חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, יכול יהא טמא? תלמוד לומר "בו" - בהופך, אם הפך טמא. הא אם חזר לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח - אינו טמא! {{הע-שמאל|כשנטהר מדין כולו לבן, וצמח לו שיער לבן ר' יהושע מטמא, כשם שמחיה מטמאת. ר' עקיבא מטהר, כי אם היתה בו בהרת ואז נוצר בה שיער לבן הוא טמא, ואפילו אז, אם פרחה הצרעת בכולו הוא נטהר, לכן גם אם קדמה הפריחה בכולו לשיער הלבן הוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ב|נגעים ח ב.]]}} [ד] "בשר חי" החוזר טמא, אין שער לבן החוזר טמא. ר' יהושע מטמא שר' יהושע אומר: שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה: מה מחיה {{ב|חוזרת,|נוצרת ל"כולו לבן"}} טמא - אף שער לבן, יחזור ויטמא. אמר לו ר' עקיבא: אימתי יפה כחו של שער לטמא: בזמן ששמש החלט או בזמן שלא שמש החלט? אמר לו: בזמן שלא שמש החלט. אמר לו: מה בזמן ששמש החלט, אינו מעכב את הפריחה, בזמן שלא שימש החלט, אינו דין שלא יעכב את הפריחה? ועוד, שנאמר "בשר חי" - בשר חי החוזר טמא, ואין שער לבן החוזר טמא! {{הע-שמאל|למרות שהבהק אינו מארבעת מראות הנגעים, ולכן אם כיסה חלק מגופו בהק וחלק צרעת אינו נחשב "כולו לבן" - אם נטהר מדין "כולו לבן", '''ואחר כך''' חלק מהצרעת הפך לכהה (בוהק) – אינו נטמא, שנאמר "בשר חי" דווקא. מבחינה זו הבהק אינו בשר חי ואינו צרעת; וראו לעיל פרק ד א.}} [ה] "בשר חי" החוזר טמא ולא הבהק החוזר טמא. הלא דין הוא: בהק מעכב ומחיה מעכבת. מה מחיה, חוזרת ומטמא - אף הבהק, יחזר ויטמא? תלמוד לומר "בשר חי" - בשר חי החוזר טמא, ואין הבהק החוזר טמא! {{הע-שמאל|אם הפך לבן מתוך החלט או מתוך הסגר, ואחר כך התגלו ראשי איברים ונרפאו מהצרעת – הוא טמא, ואין זה משנה כיצד בדיוק הגיע למצב של "כולו לבן"; והשוו לעיל פיסקה א וכן לעיל פרק ד ו}} [ו] "וראה הכהן את הבשר החי וטמאו" - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו, שיהיו טמאים אלא לאחר פריחת החלט מחיה בתחילה. מנין אחר פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור אחר פריחת החלט שיער לבן בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור אחר פריחת החלט הפשיון בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, אחר פריחת הסגר? תלמוד לומר "וראה הכהן את הבשר" הרי "וטמאו" - לרבות את כולם! {{הע-שמאל|הבא בכולו לבן מתוך הפטור - מוסגר (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א;]]) ואם צמח בו שיער לבן הוא טמא מוחלט. המצב הזה מכונה במשנה ([[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ז|נגעים ח ז]]) "בהרת גדולה". אם בזמן ההסגר או לאחריו, שהוחלט לטומאה או נפטר לטהרה, חזרו ראשי האיברים ויש עליהם מחיה, והשיער הלבן השחיר או נשר - הוא נשאר באותו המצב: אם מוסגר, אם מוחלט לטומאה (כאשר יש עליו שיער לבן) – אם פטור וטהור.}} [ז] יכול הבא בכולו לבן, שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור - יהא טמא? ת״ל "הוא". אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור, ולא אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך הסגר? תלמוד לומר "טמא הוא צרעת הוא" - הוא טמא, ואין הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך ההסגר בין מתוך הפטור - טמא, אלא טהור! }} ===פרק ו=== '''על ויקרא יג טז-יח''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראשי איברים במי ש"כולו לבן", אם הם מצורעים – טהור ואם חיים – טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ד|נגעים ח ד.]]}} [א] "או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן" הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים. יכול פעם אחת? ומנין אפילו מאה פעמים, נתכסו טהור, נתגלו טמא? תלמוד לומר "ישוב... או כי ישוב" {{הע-שמאל|לעניין הבהק ראו לעיל פרק ה ה.}} [ב] "ונהפך ללבן" - אפילו למראה בהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טומאה בתחלה, תהא סימן טומאה בסוף! תלמוד לומר "ונהפך ללבן" - למראה בהק {{הע-שמאל|שוב מרחיבים את דין "כולו לבן" לעניין ראשי האיברים שחיו וחזרו והצטרעו, שהוא טהור – לכל המקרים של ההפיכה ללבן; והשוו לעיל פרק ה ו ופרק ד ו.}} [ג] "וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר את הנגע טהור הוא" - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים - אלא אחר חזרת פריחת החלט מחיה בתחלה. מנין אחר חזרת פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת החלט שער לבן בתחלה, בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת החלט הפשיון בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת הסגר? תלמוד לומר "וראהו.. והנה נהפך.. טהור הוא" לרבות את כולם {{הע-שמאל|דין "כולו לבן" אינו חל על מי שבא בתחילה כולו לבן, ופרח מן הטהור.}} [ד] יכול הבא בכולו לבן בתחלה יהא טהור? תלמוד לומר "הוא" - הוא טהור ואין הבא בכולו לבן בתחלה טהור, אלא טמא {{הע-שמאל|הבהרת על השחין נחשבת כזו רק אם השחין התחיל להחלים, אבל אין צורך להמתין לריפוי גמור שלו.}} [ה] "שחין" - יכול מורד? תלמוד לומר "ונרפא". אי "ונרפא" יכול עד שתעשה צלקת? תלמוד לומר "שחין". הא כיצד? נרפא ולא נרפא; וכן הוא אומר למטה "צרבת השחין הוא" - עד שתקרום כקליפת השום {{הע-שמאל|ההגדרה של "שחין" כוללת גם כוויות שאינן מאש, ושפשופי עור מכל מיני סיבות.}} [ו] אין לי אלא שחין שעלה מאליו מנין לקה בעץ, באבן, ובגפת, ובחמי טבריה, ובכל דבר שאינו בא מחמת האש הוא שחין? תלמוד לומר "שחין... שחין" - ריבה {{הע-שמאל|דין השחין חל גם על שחין שהיה לפני מתן תורה, בניגוד לדין הצרעת; ראו לעיל פרק א א-ב ופרשה ג ב; שהרי השחין מביא להקלה בדיני הצרעת יחסית לעור החי.}} אין לי אלא שחין שלאחר הדיבור, שלפני הדיבור מנין? בעכו"ם משנתגייר, עד שלא שנתגייר מנין? בקטן משנולד, עד שלא נולד מנין? תלמוד לומר "שחין... שחין" ריבה {{הע-שמאל|הדין של אדם שכל עורו הוכה בשחין הוא כדין אדם שחלק מעורו נעשה שחין: אם התחיל השחין להתרפא, ואם נוצרה בו בהרת – יש להסגירה למשך שבוע אחד, ואם היא פושה בשאר השחין או צומח בה שיער לבן – מחליטים את הנגוע לטומאה. כך גם הדין של בהרת שכיסתה את כל השחין, וכן גם אם השחין והבהרת כיסו את כל עורו של המנוגע והוא טהור. אם הבהרת כיסתה מחוץ לשחין את כל עורו, והשחין לא התחיל להתרפא ("מורד") – ראו לעיל פרק ד ב, שהוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] דורש "'''בו''' בעורו"}} אין לי אלא שחין שיש לו היכן שיפשה, שחין שאין לו להיכן שיפשה מנין? תלמוד לומר "כי יהיה בו בעורו" - אפילו בכולו. אין לי אלא בזמן שמקצת שחין ומקצת בהרת מקצת שחין וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו שחין. כולו שחין וכולו בהרת מנין? תלמוד לומר "כי יהיה בו בעורו" אפילו בכולו: {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|נגעים ט ג.]] השאלה היא על מקרה שהבהרת מכסה את כל השחין (ולא יכולה לפשות עוד), והם נמצאים בכף ידו של המנוגע, שאין שם שיער. ר' אליעזר לא ידע מה לענות לשואלים, אבל עמד על דעתו שיש להסגיר, והתנה את הרשות שנתן לר' יהושע בן בתירא לדרוש בכך שהמסקנה תהיה כדעתו. ר' יהושע טען שיתכן שיהיה למנוגע שחין בצמידות לשחין הקיים, והבהרת תפשה לתוכו. אמנם מדובר בחשש רחוק, אבל יש להסגיר את הנגע. ר' אליעזר אישר את ההסבר ושיבח את ר' יהושע בן בתירה.}} [ז] שאלו את ר' אליעזר: מי שעלה לתוך ידו בהרת כסלע, ומקומה צרבת השחין - מהו? אמר להם: יסגיר. אמרו לו: למה? לגדל שער לבן - אינה ראויה, לפשיון - אינה פושה, ולמחיה - אינה מטמאה! אמר להם: שמא תכנוס ותפשה. אמרו לו: והרי מקומה כגריס! אמר להם כך שמעתי, "יסגיר"! א״ל ר' יהושע בן בתירה: אלמדנו? אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין. אמר לו: שמא יולד שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. אמר לו חכם אתה, שקיימת את דברי חכמים }} ===פרשה ד=== '''על ויקרא יג יט-כג''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מניסוח דברי ר' יהושע בן בתירא [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|בנגעים ט ג]] עולה שהוא סבר כת"ק, שיש חשיבות לסדר בין השחין והשאת. ראב"י חולק עליהם, וטוען שגם אם היתה בהרת לפני השחין – בתחילה, כל זמן שהשחין "מורד" – היא אינה מטמאת, ולאחר שהתחיל להגליד היא מטמאת.}} [א] "והיה במקום השחין שאת" - שיקדים השחין לשאת, ולא תקדם השאת לשחין. ר' אליעזר בן יעקב אומר: קרוי הוא "במקומו" עד שלא בא לשם. [ב] כיצד? היה בעור הבשר עד שלא נעשה שחין וחיה - ראב"י מטמא וחכמים מטהרים {{הע-שמאל|צבע הבהרת שעל השחין אינו דווקא לבן, וגם צבע ורוד מטמא; וראו לעיל פרשה ב ג. הביטוי "נגע צרעת" כולל את מראות הפתוך (ורוד) בכל ארבעת מראות הנגעים. אם הנגע משנה את צבע העור, בין בהיר יותר בין כהה יותר – הוא מטמא.}} [ג] "שאת לבנה" - מלמד שהיא מטמא חלקה. "בהרת לבנה אדמדמת" - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. יכול השאת תטמא חלקה, והבהרת תטמא בפתוך ומנין ליתן את האמור בשאת בבהרת, ואת האמור בבהרת בשאת? ת"ל "נגע צרעת" [ד] "מראה שפל" - אין לי אלא מראה שפל. מנין לרבות את השוה ואת הגבוה? ת"ל "ושפלה איננה מן העור" {{הע-שמאל|השחין והמכווה אינם פושים זה לזה ולא לעור הבשר, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב,]] כלומר גם אם למעשה פשה נגע מהשחין המתרפא לעור הבשר – הנגע נחשב כנגע חדש. הדרשה מפרשת את התנאי "ואם... " בפס' כג כהנחיה הלכתית.}} "בשחין פרחה" - אבל לא בעור הבשר. יכול לא תפשה בעור הבשר, אבל תפשה בעור המכוה? ת"ל "ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה" - מקום שתחתיה היא פושה ואינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב ח-ט, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז.]] לעניין החוט היוצא מנגע ורחבו המינימלי כדי להחשב כנגע בעצמו ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ה|נגעים ד ה.]]}} [ה] "ואם יראנה" - כולה כאחת "והנה אין בה" - ולא בחוט היוצא ממנה. יכול אפילו יש בו רוחב שתי שערות? ת"ל "והנה אין בבהרת שער לבן" {{הע-שמאל|גם פשיון לאחר הפטור מטמא את הנגע, בשחין כמו בעור הבשר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]] ולעיל פרשה ג ג.}} [ו] "ואם פשה תפשה בעור" - מה ת"ל? לפי שנאמר "וראהו הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה" שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בשביעי בלבד; שמיני, תשיעי, עשירי מנין? ת"ל "תפשה... ואם פשה תפשה" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* יב. כאן חוזרים על הדרשה עבור צרעת בשחין, ולכן אין כאן מחיה ואין שבוע שני; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד.]]}} [ז] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, בתחלה, בסוף שבוע, לאחר הפטור. וכן בפשיון: החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר "תפשה... ואם פשה תפשה" {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ד|נגעים ה ד.]] לדעת חכמים אפילו אם מדובר בשני נגעים באותו אדם, שאחד מהם פשה ולכן אילו היה זוכר איזה נגע פשה היה טמא – כיוון שאינו זוכר - אין הכהן מטמא את הנגוע; וראו [[ביאור:משנה טהרות פרק ה#משנה ג|טהרות ה ג-ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יא|ותוספתא נגעים ג יא.]]}} "וטמא... אותו" - את הודאי הוא מטמא, ואינו מטמא את הספק. כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. בסוף שבוע, בזה כסלע ובזה כסלע, ואינו יודע באיזה מהם פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים - טהור. רבי עקיבא אומר: באיש אחד טמא, בשני אנשים טהור. אמרו לו: והלא נאמר "נגע הוא"! אם כן למה נאמר "וטמא אותו"? את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד.}} [ט] "ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה" - מקום שתחתיה היא פושה, אינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה {{הע-שמאל|הפטור אם לא פשתה הצרעת הוא דווקא לצרבת השחין, כלומר שיש עדיין סימנים לשחין, ולא במקרה שהשחין נרפא לגמרי.}} "צרבת" - שיהא מקומה צרוב, ושיהא מקומה ניכר {{הע-שמאל|הצד השני של פיסקה ח: כשם שאין מטמאים בספק כך אין מטהרים בספק, ולכן אם לאחר שהחליט את שני הנגועים, ובאחד מהם הלך הפישיון, ואין הכהן יודע במי משניהם – אינו מטהר אף אחד מהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ה|נגעים ה ה.]]}} "וטהרו" - את הודאי מטהר, ואינו מטהר את הספק. כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. בסוף שבוע בזה כסלע ועוד, ובזה כסלע ועוד - שניהם טמאים. אעפ"י שחזרו להיות כסלע וכסלע - שניהם טמאים, עד שיחזרו להיות כגריס לכך נאמר "וטהרו" - את הודאי הוא מטהר, ואינו מטהר את הספק }} ===פרק ז=== '''על ויקרא יג כד-כח''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקדשת פרשיות מיוחדות לשחין ולמכווה, למרות שרוב דיניהם שוים, מלמדת שאין מצרפים אותם זה לזה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב.]] השחין והמכווה נראים דומים, ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יב|תוספתא נגעים ג יב,]] אבל הכהן צריך לדעת האם לפניו שחין או מכווה, ואם אינו יודע אינו יכול לטמא את הנגע. גם לעניין שיעור הבהרת אינם מצטרפים זה עם זה ולא לנגע בעור הבשר, אלא אם הגלידו לגמרי.}} [א] "כי יהיה בו בעורו שחין... או בשר כי יהיה בעורו מכות אש" - מלמד שאין שחין ומכוה מצטרפים זה עם זה. [ב] לא שבאו ואיני יודע אם שחין הוא או מכוה היא; אלא אפילו כחצי גריס שחין וכחצי גריס מכוה - אין מצטרפים {{הע-שמאל|מכווה חיה – טהורה, ומכווה שהגלידה לגמרי – כעור הבשר; כאן מדובר על מצב הביניים, שנעשה קרום דק על המכווה; וראו לעיל פרק ו ה.}} [ג] "מכות אש" - יכול מורד? ת"ל "והיתה מחית המכוה", יכול עד שתעשה צלקת? ת"ל "מכות אש". הא כיצד? חייתה ולא חייתה. וכן הוא אומר למטה "צרבת המכוה היא" עד שתקרום כקליפת השום. {{הע-שמאל|מכווה מוגדרת ככוויה מאש או מדבר שחומם באש; וראו לעיל פרק ו ו.}} [ד] אין לי אלא בזמן שנכוה באור, מנין נכוה בגחלת, או ברמץ או בסיד רותח, בגפסים רותח וכל שהוא מחמת האש - זו היא מכוה? ת"ל "מכוה... מכוה" ריבה. {{הע-שמאל|מכווה שהיתה ביהודי לפני המצווה והתחילה להגליד – עלולה להינגע, וראו שם.}} אין לי אלא מכוה שלאחר הדיבור; שלפני הדיבור מנין? בעכו"ם משנתגייר; עד שלא נתגייר מנין? בקטן משנולד. עד שלא נולד מנין? ת"ל "מכוה... מכוה" ריבה. אין לי אלא מכוה שיש לה להיכן שתפשה. מכוה שאין לה להיכן שתפשה מנין? ת"ל "כי יהיה בו" אפילו בכולו. אין לי אלא בזמן שמקצתה מכוה ומקצתה בהרת. מקצת מכוה וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו מכוה, כולו מכוה וכולו בהרת מנין? ת"ל "בעורו... בעורו" ריבה {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ג.}} [ה] "בהרת לבנה אדמדמת" - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. ומנין שמטמא חלקה? ת"ל "לבנה". מנין לרבות שאר המראות? ת"ל "או לבנה" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ה.}} [ו] "ואם יראנה" - כולה כאחת. "והנה אין בבהרת שער לבן" - זה שאמרו לרבות את החוט היוצא ממנו, שיש בו רוחב שתי שערות [ז] "ושפלה איננה מן העור והיא כהה" – זו שאמרנו לרבות את השוה וגבוה {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ו.}} [ח] "וראה הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה בעור" שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בסוף שבוע. מנין אף לאחר הפטור? ת"ל "תפשה... ואם פשה תפשה". {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ז.}} [ט] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן פשיון - בתחלה, ובסוף שבוע, לאחר הפטור. החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר, וכן בשער לבן - בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר "תפשה... ואם פשה תפשה" {{הע-שמאל|הגדרת הנגע כ"צרעת" מאפשרת ללמוד מצרעת העור על צרעת השחין וצרעת המכווה,:כשם שהיא איפשרה לעיל (למשל פרק ד ה) לטעון שדינם של כל ארבעת מראות הנגעים אחיד.}} מה ת"ל צרעת צרעת צרעת ג' פעמים? "צרעת" כגריס. "צרעת" ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת. "צרעת" ליתן את האמור בשחין במכוה ואת האמור במכוה בשחין. {{הע-שמאל|המילה "היא" מצמצמת את הנגע, בניגוד למילה "צרעת", המרחיבה אותו. המילה מוציאה את המחיה שמטמאת נגע בעור הבשר, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]]) וכן היא מצמצמת את המראה לאחד מארבעת מראות הנגעים , ולא בוהק או מראה חמישי, וכן מצמצמת את צירוף הבהרת מהמכווה לבהרת מהשחין (ראו פיסקה א).}} מה ת"ל היא היא היא ג' פעמים? "היא" אינה מטמאה במחיה בתחלה, ובסוף שבוע, ולאחר הפטור. "היא" פרט לפשתה לבהק בסוף שבוע, לאחר הפטור. "היא" אין לה מראה חמישית "היא" אין השחין והמכוה מצטרפין זה עם זה. }} ===פרשה ה=== '''על ויקרא יג כט-ל''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז:]] במצב כזה הנתק החיצוני אמנם אינו מטמא, כי יש בתוכו שיער שחור; אבל הנתק הפנימי מטמא.}} [א] "איש..." - להביא את שניתק נתק בתוך נתק, דברי ר' עקיבא {{הע-שמאל|גם לאשה יש צרעת הזקן. הדרשה כאן אינה עוסקת בעניין זה אלא מרחיבה את הדין גם לאנדרוגינוס ולטומטום.}} איש ואשה - אין לי אלא איש ואשה, מנין לרבות טומטום ואנדרוגניס? תלמוד לומר "או" {{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ז א ופרשה ד ג, דין דומה ליחס בין השחין והמכווה.}} "כי יהיה בו נגע בראש או בזקן" - מלמד שאין הראש והזקן מצטרפין זה עם זה. [ב] יכול לא יצטרפו זה עם זה אבל יפשו זה לזה? תלמוד לומר "צרעת הראש או הזקן" - כשם שאין מצטרפין זה עם זה, כך אין פושין מזה לזה. {{הע-שמאל|נתק בראש אבל לא בזקן מטמא, וכן ההפך.}} [ג] אין לי אלא בזמן שיש לו בראש ובזקן. יש לו בראש אבל לא בזקן, בזקן אבל לא בראש מנין? תלמוד לומר "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש '''או''' בזקן" {{הע-שמאל|בפס' לא מסגיר הכהן את הנתק למרות שמראהו אינו עמוק מן העור, ומכאן שעניין זה אינו חיוני לטומאת הנתק. הדרשה לומדת שהנתק אינו מריטת שערות בידי אדם אלא בידי שמים.}} [ד] "מראהו עמק" - אין לי אלא מראהו עמוק, מנין לרבות את השוה והגבוה? תלמוד לומר "והנה אין מראהו עמק מן העור" {{ממ|ויקרא|יג|לא}}. ואם כן למה נאמר "מראהו עמוק"? יכול אם נתקו אדם יהא טמא? תלמוד לומר "מראהו עמוק" - מה מראהו עמוק בידי שמים, אף אין לי אלא בידי שמים. {{הע-שמאל|השוו לדין שיער לבן, לעיל פרק ב ב-ד. דורש גם צהוב-זהב.}} [ה] "ובו" - להביא את שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה לו ושוכב בתוכו. "ושער" - מיעט שער שתי שערות "צהוב" - לא ירוק, לא אדום, ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער לבן? ודין הוא: ומה אם שער צהוב, שאינו סימן טומאה בנגע, הרי היא סימן טומאה בנתק. שער לבן, שהוא סימן טומאה בנגע, אינו דין שיהא סימן טומאה בנתק? תלמוד לומר "צהוב" - צהוב ולא לבן. ולמה הוא דומה? לתבנית הזהב {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י|נגעים י א:]] ר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי מסכימים שהפרשנות היא כלשון בני אדם, וחולקים בשאלה האם ההקשר בלשון בני אדם קובע, כלומר האם הפרשנות היא לפי 'שיער דק' או לפי 'דק' כשלעצמו.}} "דק" - לקוי קצר, דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר: אפילו ארוך. אמר ר' יוחנן בן נורי: ומה הלשון הוא אומר "דק מקל זה", "דק קנה זה" - דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך? אמר לו ר' עקיבא: עד שאנו למדין מן הקנה - נלמד מן השיער! "דק שערו של פלוני" - דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך! {{הע-שמאל|אין בנתק ארבע מראות נגעים בהכרח, ולכן אינו מכונה "צרעת" סתם. אם צמח שיער צהוב במקום בהרת מחוץ לראש ולזקן אינו מטמא, וראו גם לעיל פרק ב ד. אם נוצרה בראש או בזקן בהרת – אין הבהרת מטמאת, גם אם פשתה.}} [ז] יכול מוסף על ארבע מראות שבעור הבשר? תלמוד לומר "וטמא אותו הכהן נתק הוא". [ח] יכול אינו מוסף על ד' מראות שבעור הבשר, אבל יטמא מקום הבהרת? תלמוד לומר "נתק הוא": הוא אינו מטמא מקום הבהרת. יכול לא יטמא מקום הבהרת, אבל תהא הבהרת מטמאה בראש ובזקן? תלמוד לומר "נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא" - אין לראש ולזקן טומאה, אלא טומאת נתקים בלבד! }} ===פרק ח=== '''על ויקרא יג לא''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות הקושרות את הנתק לנגע: לדעת ר' שמעון אם קדם השיער הצהוב לנגע – אינו מטמא, למרות ששיער צהוב מטמא גם כשהנגע אינו אחד מארבעה מראות נגעים (ראו לעיל פרשה ה ז); בעניין הנגע ראו לעיל פרק ב ב [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה יא|ונגעים ד יא.]] ר' יהודה מסיק מכך שלא נאמר "הפך צהוב", אלא "ובו שיער צהוב" – שהשיער הצהוב מטמא גם אם הוא קדם לנגע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ד|נגעים י ד,]]) וקושר את הנתק לנגע בעניין גודלם (כגריס, ראו לעיל פרשה ג יא) ובעניין הפישיון מבחוץ פנימה, שאינו נחשב פישיון; בעניין הנגע ראו דעת חכמים [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ג|בנגעים ו ג.]] וראו דעות נוספות לקמן בסוף פיסקה ו.}} [א] "וכי יראה הכהן את נגע הנתק" - אמר ר' שמעון מה ת"ל "נגע הנתק"? הקיש נגע לנתק: מה נגע, שיער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף נתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך. [ב] שיער צהב דק קל וחומר: ומה אם שיער לבן, שאין שיער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך שיער צהוב דק, שיש שער אחר מציל - אינו דין שלא יטמא אלא הפוך? לא! אם אמרת בשער לבן, שלא יפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה תאמר בשער צהוב דק, שיפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה? הואיל ויפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה - יטמא הפוך ושלא הפוך! ת"ל "נגע נתק" - הקיש נגע לנתק: מה הנגע, שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף הנתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך! [ג] ר' יהודה אומר: כל מקום שצריך לומר "הפך" אמר "הפך" אבל הנתק שנאמר בו "ושער צהב" - מטמא הפוך ושלא הפוך! [ד] א"כ למה נאמר "נגע נתק"? הקיש נתק לנגע: מה נגע, אינו פחות מכגריס - אף נתק, כגריס! וכשהוא אומר למטה "נגע נתק" הקיש נגע לנתק: מה נתק, שאין פשיון לתוכו - אף נגע, שאין הפשיון לתוכו! {{הע-שמאל|ראו לעניין שיער לבן לעיל פרק ב ב, ושם פיסקה ד. הדרשה על "שחור" מגדירה את השיער המציל מטומאה ככל שיער שאינו צהוב. אבל אם יש שערה אחת צהובה ושערה מצבע אחר – אין לטמא ואין לטהר את הנתק, אלא יש להסגירו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג-ד.]]}} [ה] "ושער" - מיעוט שער - שתי שערות. "שחור" - אין לי אלא שחור, ומנין לרבות את הירוק ואת האדום? ת"ל "שער". א"כ למה נאמר 'שחור'? - שהשחור מציל והצהוב אינו מציל. [ו] איזהו צהוב שאינו מציל? הרי שקדם את הנתק - טמא, דברי ר' יהודה! אלא שהיו בו שתי שערות: אחת צהובה ואחת שחורה, אחת צהובה ואחת לבנה. הייתי אומר הואיל ואינן מצטרפין לטומאה - יצטרפו לטהרה! ת"ל "שחור": השחור מציל והצהוב אינו מציל! ר' אליעזר בן יעקב אומר: שיער צהוב שקדם את הנתק - לא מטמא ולא מציל. ר' שמעון אומר: כל שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טהרה בנתק! {{הע-שמאל|אם בתוך הנתק יש שיער שחור, המוקף בשיער צהוב – הנתק טהור. לכן אם שני נתקים התחברו בשני מקומות ובין שני החיבורים נשאר שיער שחור – הנתק נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ו|נגעים י ו-ז.]]}} [ז] "אין בו" - עד שיהא מבוצר בו. מכאן אמרו: ב' נתקים זה בצד זה, ושיטה של שער מפסקת בינתים. נפרץ ממקום אחד - טמא. משני מקומות - טהור. כמה תהא פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס - טמא, מפני שלא כנס שער שחור לתוכו. [ח] שני נתקים זה לפנים מזה, ושיטה של שער מפסקת ביניהם. נפרץ ממקום אחד- טמא. משני מקומות טהור. כמה תהיה פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס – טהור, מפני שכנס שיער שחור לתוכן. {{הע-שמאל|הבסיס לדין ההצלה בשיער שחור: טהרת הנתק היא או בשיער שחור או באי פיסיון ואי צמיחת שיער צהוב.}} [ט] "ושער שחור אין בו והסגיר" - ואם יש בו, פטור. או אינו אומר אלא "ושער שחור אין בו והסגיר" ואם יש בו טמא? כשהוא אומר "ואם בעיניו עמד הנתק... טהור הוא" הרי זה בא ללמד על שיער שחור, שהוא סימן טהרה בנתק. הא מה אני מקיים "ושער שחור אין בו"? - ואם יש בו, פטור {{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה ב ט.}} "והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים" - תחלה }} ===פרק ט=== '''על ויקרא יג לב-לז''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שאין צורך לבחון אם יש בנתק אחד ממראות נגעים – צריך לראות אותו דווקא ביום; השוו לעיל פרק ב* א.}} [א] "בשביעי" - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר "ביום", ולא בלילה. [ב] יכול עור הבשר, שהוא מטמא בארבע מראות, יהא צריך יום, נתקים, שאין מטמאים בד' מראות, לא יהיו צריכים יום? תלמוד לומר "ביום" - ולא בלילה {{הע-שמאל|לדברי ר' יהודה ראו לעיל פרק ח ג. לדברי ר' יוחנן בן נורי ראו לעיל פרשה ה ה.}} [ג] "והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב" ר' יהודה אומר: אינו אומר "לא הפך בו שיער צהוב" אלא "לא '''היה''' בו שיער צהוב" הא אם קדם את הנתק - טמא. ר' יוחנן בן נורי אומר: אינו אומר "לא היה בו שער שער צהוב '''דק'''" אלא "לא היה בו שער צהוב" - ואפילו ארוך. {{הע-שמאל|הסגר והחלט הנתק אינו תלוי בשאלה האם הוא למעשה עמוק מעור הקרקפת או לא; וראו לעיל פרשה ה ד.}} "ומראה הנתק אין עמק מן העור" - לא ממשו {{הע-שמאל|בגילוח של ההסגר, שנעשה רק למטרת בדיקה, ואינו גילוח טקסי – אין צורך בכהן ובתער, אלא כל אדם יכול לגלח אותו בכל כלי שירצה.}} [ד] "והתגלח" - בכל אדם. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בכהן, יכול אף זו בכהן? תלמוד לומר "והתגלח" - בכל אדם. [ה] "והתגלח" - בכל דבר. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בתער, יכול אף זו בתער? תלמוד לומר "והתגלח" - בכל דבר. {{הע-שמאל|התגלחת – גם זו שנועדה לבדוק את הנתק - דוחה את הנזירות; וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|תוספתא נזיר ד ג.]] אפילו נזיר שסיים את נזירותו, וחייב לגלח את כל שערו, ויש בו נתק החשוד (בספק) כמטמא (אם יפשה) – אינו רשאי לגלח את הנתק; כלומר הוא חייב להשאיר סביב הנתק שתי שערות סמוכות כדי לבדוק את הנתק פושה; אבלל ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח ב,]] שחולקת על כך.}} [ו] "והתגלח" - אעפ"י שהוא נזיר. לפי שנאמר "תער לא יעבור על ראשו", יכול אף על פי מנוגע? תלמוד לומר "והתגלח" - אעפ"י נזיר [ז] יכול כשם שתגלחת הנגע דוחה לתגלחת הנזיר בזמן שהוא ודאי כך תהא תגלחת הנזיר דוחה לתגלחת הנתק בזמן שהוא ספק? תלמוד לומר "ואת הנתק לא יגלח" וכי מה יש בו? ואם כן למה נאמר "ואת הנתק לא יגלח"? אלא סמוך לנתק לא יגלח. הא כיצד? מגלח חוצה, ומניח שתי שערות סמוך לו, כדי שיהא ניכר אם פשה. {{הע-שמאל|אם תלש סימני טומאה מהנגע או מהנתק (שיער לבן או צהוב בהתאמה) עבר בלא תעשה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד.]]}} ומנין לתולש סימני טומאה מתוך נגעו, עובר בלא תעשה? תלמוד לומר ואת הנתק לא יגלח {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ה|נגעים ג ה:]] כל זמן שהנתק קיים ומוסגר - האדם מטמא משכב ומושב, וכן את כלי הבית שבא אליו.}} [ח] "וכבס בגדיו" - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה, "וטהר" - מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים. "וכבס בגדיו" - וטבל. יכול הרי הוא מסולק? תלמוד לומר "ואם פשה יפשה... טמא" [ט] "אחרי טהרתו" - אין לי אלא לאחר הפטור, ומנין אף בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני? תלמוד לומר "יפשה... ואם פשה יפשה" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, פרשה ד ז, פרק ז ט [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ה|ונגעים י ה.]] אם סיבת ההחלט נעלמה וחזרה – דינו עדיין מוחלט, כי רק בבדיקה של הכהן עשוי הסטאטוס של הנגוע להשתנות. הכהן אינו צריך לבדוק ("לבקר") מתי צמח השיער הצהוב אלא הוא מטמא את הנגוע; אם יש פישיון הוא אינו צריך בכלל שיער צהוב כדי לטמא את הנגוע; הלכה שלישית הנלמדת מאותו הפסוק היא שאין מסגירים את המוסגר וכו', ראו לעיל פרק ב ז.}} [י] החליטו בשער צהוב והלך שער צהוב וחזר, וכן בפשיון - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה? לכך נאמר "יפשה... ואם פשה יפשה". החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון, וכן שער צהוב - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה! (תלמוד לומר "יפשה... ואם פשה יפשה") [יא] ומנין לשער צהוב החוזר לאחר הפטור? תלמוד לומר "לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא" [יב] ומנין לשער צהוב שיטמא שלא בפשיון, ומנין לפשיון שיטמא שלא בשער צהוב? תלמוד לומר "לא יבקר לשער הצהוב טמא הוא" [יג] ומנין שאין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט, ואין מסגירין את המוחלט, ואין מחליטין את המוסגר בנתקים? תלמוד לומר "לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא" {{הע-שמאל|דורש "בעיניו" לא על הנגע אלא על הכהן, בנו ותלמידו המסייעים לו לבחון את הנגע; עיניו ולא עינו.}} [יד] "ואם בעיניו" - אין לי אלא בעיני עצמו. בעיני בנו, בעיני תלמידו מנין? תלמוד לומר "ואם בעיניו עמד הנתק" {{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ח ה. לעניין השער שצמח אחרי הסגר ("הצומח") – הוא מטהר אפילו אם צמח בקצה הנגע ("שאינו מבוצר"), ושער שחור ישן מטהר אפילו אם הנגע פשה והקיף אותו ("בסוף"); וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג.]]}} "ושער" - מיעוט שער שתי שערות. "שחור" - אין לי אלא שחור. מנין לרבות את הירוק ואת האדום? תלמוד לומר "ושער שחור". "צמח בו" – אף על פי שאין מבוצר בו. אין לי אלא הצומח בסוף והמשואר בתחלה. מנין הצומח בתחלה והמשואר בסוף? - תלמוד לומר שער שער, ריבה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ח||נגעים י ח;]] שתי מסורות על דברי ר' שמעון.}} [טו] מי שהיה בו נתק ובו שער צהוב - טמא. נולד לו שער שחור - טהור. אעפ"י שהלך לו שער שחור - טהור. ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש: כל נתק שטהור שעה אחת - אין לו טומאה לעולם. ר"ש אומר: כל שער צהוב שטהר שעה אחת - אין לו טומאה לעולם {{הע-שמאל|אם צמח שיער שחור בנתק, אבל בתוך השיער השחור נוצר נתק פנימי חדש – הנגוע לא נרפא ואינו נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז,]] המצב בתחילה, וראו גם לעיל פרשה ה א.}} [טז] "נרפא הנתק" - ולא שניתק נתק בתוך נתק. ר' עקיבא אומר לא טהרתי אלא הרפוי {{הע-שמאל|אין די בהלכה שהנגוע אמור להיטהר, אלא הדבר תלוי בטקס הטיהור ע"י כהן, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]] יתכן לומר שהלל עלה מבבל לא"י כי בא"י היה מקדש, שבו עורכים טקסים. הלל הבין את חשיבות הטקסים, ולכן עלה; לא משום שלא ידע את ההלכה!}} "טהור הוא" - יכול יפטר וילך לו? תלמוד לומר "וטהרו הכהן". אי "וטהרו הכהן", יכול אם אמר כהן על טמא "טהור", יהא טהור? תלמוד לומר "טהור... וטהרו הכהן". על הדבר הזה עלה הלל מבבל }} ===פרק י=== '''על ויקרא יג לט-מב''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הבהק כהה יותר מארבעה מראות נגעים, והוא טהור, ואינו מטמא כאום או כפישיון; אבל אינו נחשב בשר חי, לעניין טומאת המחיה ולעניין טומאת ה'כולו לבן'; ואם היה הנגע כולו לבן, אבל חלקים מהנגע היו בוהק ולא נגע ממשי – המנוגע טמא.}} [א] "בהק... טהור" - מלמד שבהק טהור. יכול לא יטמא משום אום, אבל יטמא משום פשיון? תלמוד לומר "פרח... טהור". יכול יטהר את הבהרת שיצאת ממנו? תלמוד לומר "הוא". יכול לא יטהר את הבהרת שיצאת ממנו, אבל יטהר את הבהרת שנסמך לה? תלמוד לומר "בהק הוא טהור הוא" - הוא טהור, ואין בהרת שיצאת ממנו ושנסמך לה טהורה - אלא טמאה! {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את דין "כולו לבן" גם למקרה שכל הראש נגוע בנתק, למרות ששאר העור חי; אכן ר' שמעון דורש שגם כל הזקן יהיה נתק, אבל אז גם לדעתו המנוגע טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ט|נגעים י ט.]] הדרשן מזהה את "כי ימרט ראשו" עם נתק בכל הראש. גם כאן על המנוגע לבוא ממצב של טומאה לטהרה, ולא להופיע מראש כשכולו לבן. לפיסקה ד ראו לעיל פרשה ה א. כאמור לדעת ר' יהודה נטהר אם היה נתק בראש או בזקן, ואילו לדעת ר' שמעון דווקא אם היה נתק בשניהם גם יחד – המנוגע טהור.}} [ב] מנין אתה אומר היה בו נתק כגריס וניתק כל ראשו טהור? תלמוד לומר "ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא". יכול יהא הזקן מעכבו? ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש {{ב|דבר אחר|עור הזקן}} מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם - אינו דין שיעכבו זה את זה? תלמוד לומר "ראשו" - ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו. [ג] או אינו אלא ניתק ראשו - טהור, ניתק זקנו - לא יהא טהור? תלמוד לומר "ואיש" - להביא את הזקן [ד] או אינו אומר "איש", אלא להוציא את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר "הצרוע" - בין איש בין אשה בין קטן. [ה] אם כן למה נאמר "איש"? להביא את הזקן. אם כן למה נאמר "ראשו"? ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו, דברי ר' יהודה. ר"ש אומר: ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה? {{הע-שמאל|בבהרת אינו נחשב "כולו הפך לבן" אלא אם אין לבהרת עוד לאן לפשות. ר' שמעון טוען שכך גם בנתק: למרות שהראש והזקן אינם פושים זה לזה, הרי שניהם מטמאין בנתק ולכן רק אם הנתק מכסה את שניהם המנוגע טהור.}} דבר אחר: מצאנו בכל הראוי ליטמא בנגע הבהרת - מעכב את פריחת הבהרת אף כל הראוי ליטמא בנגע הנתק - יעכב את פריחת הנתק! תלמוד לומר "ראשו... טהור", והזקן מעכבו! {{הע-שמאל|הנשם שנאכל או שהוסך גורם לנשירת השיער, אבל התהליך הוא הפיך, והקרחת שנוצרת עשויה עדיין להצמיח שיער. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י]], שאם אכל או סך נשם - הקרחת נחשבת קרחת; אבל אם גילח את ראשו אינו נחשב קרח, כי זה לא בידי שמים.}} [ו] יכול אפילו נמרט ראשו {{ב|מחמת חולי,|ולא מהנתק}} יהא טמא? תלמוד לומר "קרחת" ו"גבחת"; מה קרחת בידי שמים - אף גבחת בידי שמים. אי מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער - אף גבחת, שאינה ראויה לגדל שער מנין אכל נשם, סך נשם? תלמוד לומר "קרחת... קרחת", ריבה! {{הע-שמאל|הצדעים (הפיאות) הם חלק מהגבחת, החלק האחורי של איזור השיער נקרא קרחת.}} [ז] "ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא". "פאת פניו" - אין לי אלא פאת פניו; מנין לרבות הצדעין מכאן ומכאן? תלמוד לומר "'''ואם''' מפאת פניו". איזהו קרחת ואיזהו גבחת? מהקדקד שופע לאחריו - זו הוא קרחת; מהקדקד שופע לפניו - זו הוא גבחת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י:]] ההבחנה בין הקרחת לגבחת דומה להבחנה בין הראש לזקן. במשנה נוספה דעתו של ר' יהודה, שמסתייג מהחלוקה בין הקרחת לגבחת.}} [ח] "וכי יהיה בקרחת או בגבחת" - מלמד שאין קרחת וגבחת מצטרפין זה עם זה. יכול לא יצטרפו זה עם זה, אבל יפשו מזו לזו? תלמוד לומר "צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו" כשם שאין מצטרפין זה עם זה כך אין פושות מזו לזו! }} ===פרק יא=== '''על ויקרא יג מב-מג''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הבהרת של צרעת הקרחת והגבחת היא גם בהרת ורודה, בדומה לצרעת הראש והזקן.}} [א] "נגע לבן אדמדם" - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. {{הע-שמאל|הכינוי "צרעת" מלמד שמחיה בנגע מטמאת את הנגוע. אין היררכיה בין צרעת השחין והמכווה לצרעת הקרחת והגבחת, ולכן אי אפשר ללמוד קל וחומר מזו על זו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ו|נגעים ג ו,]] והשוו למשנה ד שם.}} "צרעת" מלמד שהיא מטמאה במחיה. הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שהם מטמאים בשער לבן - אין מטמאים במחיה, קרחת וגבחת, שאינן מיטמאות בשער לבן - אינו דין שלא יטמאו במחיה? תלמוד לומר "צרעת" - מלמד שהוא מטמא במחיה! {{הע-שמאל|מפרש "פורחת" – מתקדמת, נעה. במקרה של הצרעת – פושה.}} [ב] "פורחת" - מלמד שהיא מטמאה בפשיון! {{הע-שמאל|צידו השני של הקל וחומר מפיסקה א. יתכן לומר בפשטות שעל הקרחת והגבחת אין שערות ולכן למעשה לא צומח בהן שיער לבן, אבל הדרשה מעדיפה ללמוד את הדין מפסוק.}} "הוא" - אינה מטמאה בשיער לבן. הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שאינם מטמאים במחיה - מיטמאין בשער לבן, קרחת וגבחת, שהם מיטמאים במחיה - אינו דין שיטמאו בשיער לבן? תלמוד לומר "הוא" - היא אינה מטמאה בשער לבן! {{הע-שמאל|גם שאר מראות הנגעים מטמאים את הקרחת והגבחת בפתוך, וראו לעיל פרשה ב א, וכן לעיל פרק ד א ופרק ז ה.}} [ג] "וראה אותו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת" - למדנו לשאת שהיא מטמאה בפתוך. ומנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר "נגע לבן אדמדם" {{הע-שמאל|שני הסגרים בצרעת הקרחת והגבחת, בדומה לצרעת עור הבשר, ושלא כמו צרעת השחין, למרות שמספר סימני הטומאה הוא שנים (מחיה ופישיון) - ואילו בעור הבשר יש שלושה סימנים (הנ"ל וגם שיער לבן). וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג-ו.]] בנוסף לומדים מהקשר בין צרעת הקרחת לצרעת עור הבשר שצבע הבהרת בשתיהן אינו בהכרח לבן, אלא גם ורוד (פתוך); ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ב|נגעים א ב.]]}} "כמראה צרעת עור בשר" - בשני שבועות. [ד] הלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר. מה עור הבשר, בשני שבועות - אף כאן, בשני שבועות. [ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, בשבוע אחד - אף כאן, בשבוע אחד! [ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא במחיה - מדבר שהוא מטמא במחיה ואל יוכיחו שחין ומכוה, שאינם מיטמאין במחיה. או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בשני סימנים - מדבר שהוא מטמא בשני סימנים ואל יוכיח עור הבשר, שהוא מטמא בשלושה סימנים! תלמוד לומר "כמראה צרעת עור בשר" - בשני שבועות. הרי עור הבשר כזו: מה זו מטמאה בפתוך -אף עור הבשר מטמאה בפתוך! רבי אומר: הרי הוא כעור הבשר: מה {{ב|עור הבשר מטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה – {{ב|אף זו תטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה. {{הע-שמאל|המילה "צרעת" מלמדת שגודל הבהרת הוא לפחות כגריס, בדומה לצרעת עור הבשר, ולצרעת המכוה והשחין; למרות שצרעת הקרחת והגבחת קלה משתיהן: מצרעת השחין והמכוה – כי אחד מסימני הטומאה הוא מחיה, והיה מקום להגדיל את הבהרת כדי לכלול בתוכה מחיה כעדשה, ומצרעת עור הבשר – כי יש בה רק שני סימני טומאה.}} "צרעת" - כגריס. הלא דין הוא: טימא כאן, וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, כגריס - אף כאן, כגריס. [ז] לא! אם אמרת בשחין ובמכוה, שהם מיטמאים בשער לבן, ואין מקום שער לבן צריך כלום תאמר בקרחת ובגבחת, שהם מיטמאים במחיה - ומחיה צריכה כעדשה? עור הבשר יוכיח! שהוא מיטמא במחיה ומיטמא כגריס! [ח] לא! אם אמרת בעור הבשר, שהוא מיטמא בג' סימנים - תאמר בקרחת ובגבחת, שאין מיטמא אלא בשנים? הואיל ואין מיטמא אלא בשנים לא יהיה כגריס! תלמוד לומר "צרעת" - כגריס }} 4pry8ly89an8wlooarxypjlmmpqrhci 0 469506 1415648 1414851 2022-07-27T20:45:29Z Nahum 68 מש' ה-ז wikitext text/x-wiki :<noinclude>{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=8|כריתות|ד|ה|ו}}</noinclude> {{המשנה|א|ה|כריתות}} <קטע התחלה=ניקוד א/>דַּם שְׁחִיטָה בַּבְּהֵמָה, בַּחַיָּה, וּבָעוֹפוֹת, :::בֵּין טְמֵאִים וּבֵין טְהוֹרִים, ::דַּם נְחִירָה, וְדַם עִקּוּר, ::וְדַם הַקָּזָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ, :::חַיָּבִים עָלָיו. :דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, ::דַּם בֵּיצִים, ::דַּם דָּגִים, דַּם חֲגָבִים, ::דַּם הַתַּמְצִית, :::אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן. ::רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּדַם הַתַּמְצִית:<קטע סוף=ניקוד א/> {{המשנה|ב|ה|כריתות}} <קטע התחלה=ניקוד ב/>רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב עַל סְפֵק מְעִילוֹת אָשָׁם תָּלוּי, ::וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. :וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, ::שֶׁאֵין מֵבִיא אֶת מְעִילָתוֹ, ::עַד שֶׁתִּתְוַדַּע לוֹ, וְיָבִיא עִמָּהּ אָשָׁם וַדַּאי. :אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: ::מַה לָּזֶה מֵבִיא שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת? :אֶלָּא יָבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, :וְיָבִיא אָשָׁם בִּשְׁנֵי סְלָעִים, :וְיֹאמַר: ::אִם וַדַּאי מָעַלְתִּי, :::זוֹ מְעִילָתִי וְזֶה אֲשָׁמִי; ::וְאִם סָפֵק, :::הַמָּעוֹת נְדָבָה, וְאָשָׁם תָּלוּי; :שֶׁמִּמִּין שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הוֹדַע, ::מֵבִיא עַל לֹא הוֹדַע:<קטע סוף=ניקוד ב/> {{המשנה|ג|ה|כריתות}} <קטע התחלה=ניקוד ג/>אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: ::נִרְאִים דְּבָרֶיךָ בִּמְעִילָה מְעֻטָּה; :הֲרֵי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה, ::לֹא יָפֶה לוֹ שֶׁיָּבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, ::וְאַל יָבִיא סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה? :הָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי טַרְפוֹן בִּמְעִילָה מֻעֶטֶת. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף סָפֵק, ::אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי, :::תַּעֲשֶׂנָּה וַדַּאי; ::שֶׁמִּמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע, :::מְבִיאָה עַל הוֹדַע:<קטע סוף=ניקוד ג/> {{המשנה|ד|ה|כריתות}} <קטע התחלה=ניקוד ד/>חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל קֹדֶשׁ, ::אָכַל אַחַת מֵהֶן ::וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, :::פָּטוּר; :::רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב בְּאָשָׁם תָּלוּי. :אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, ::מֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי. :אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, ::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, ::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי ::וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, :::דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. :רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, :::שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד; ::רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: :::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד:<קטע סוף=ניקוד ד/> {{המשנה|ה|ה|כריתות}} <קטע התחלה=ניקוד ה/>חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב, ::אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, :::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי; ::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, :::מֵבִיא חַטָּאת. :אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, :::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, ::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, :::(דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא) {{ק|(ס"א ל"ג)}}. :רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ::שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אַחַת. :רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים חַטָּאת אַחַת:<קטע סוף=ניקוד ה/> {{המשנה|ו|ה|כריתות}} <קטע התחלה=ניקוד ו/>חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל קֹדֶשׁ, ::אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, :::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי; ::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, :::מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי. :אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, :::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, ::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, :::וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. :רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ::שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת וְאָשָׁם. :רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים חַטָּאת וְאָשָׁם:<קטע סוף=ניקוד ו/> {{המשנה|ז|ה|כריתות}} <קטע התחלה=ניקוד ז/>חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב קֹדֶשׁ, ::אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, :::מֵבִיא חַטָּאת. ::רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: :::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. ::אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, :::מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת וְאָשָׁם וַדַּאי. :אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, ::וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, :::זֶה מֵבִיא חַטָּאת, וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת. ::רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: :::זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. ::רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: :::זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת, :::וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד. ::רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: :::אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד:<קטע סוף=ניקוד ז/> {{המשנה|ח|ה|כריתות}} <קטע התחלה=ניקוד ח/> 0g5ntzh4l62dwpi4wcphto08d5pzrf4 0 469523 1415633 1415508 2022-07-27T18:33:17Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}} ;סימן תצ"ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י"ז סעיפים ;* אין צדין דגים מן הביברים. ;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו. ;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו. ;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא. ;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין. ;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון. ;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר "הבא מצודה ונצודנו" - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. ;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה. ;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים. ;* כיצד הוא הזימון? אומר "זה וזה אני נוטל למחר". ואין צריך לנענעם. אבל באומר "מכאן אני נוטל למחר" לא סגי. ;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל. ;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן. ;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים. ;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים. והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה. ;* עכו"ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים. ;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. ;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו"ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון. ==טור ברקת== הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ"ש הסבא דמשפטים דף צ"ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב"ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ"ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור). עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ"ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע"ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז"ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר. ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר. '''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז"ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א"ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז"ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}. הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר"א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו. '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. '''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר"ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז"ל. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע"ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע"ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה. ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ"ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. '''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ"ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ"ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. והיינו מ"ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור. '''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב. אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע"ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא מת מחיים כמו שאמרו חז"ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ"ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ"ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב. אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא "ספק מוכן" זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז"ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה. ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ"ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''. או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ"ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ"ל. וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ"ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז"ל. והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם. '''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו. '''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק. עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב. וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''. והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ"ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}. הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום. '''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה מ"ש בזוהר פרשת קרח מ"ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו"ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ"ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו "דגים ועופות וחיה", הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ"ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}. וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה. ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''. ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע"ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל. '''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. והיינו מה שאמר רבי שמעון ע"ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע"ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז"ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ"ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד"א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ"ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב"ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז"ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים. ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ"ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז"ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ"ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם. אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}. '''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה. '''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו"ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה. '''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ"ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר. ==טור ברקת בהמשך שהקלדתי ראשון בטעות== {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו"ע (ט' - יז')]'''}} הנה ביארנו למעלה אלו כי כל הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז"ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר {{להשלים}} h0c8itv5ion69f84dkjukbouqoqrzq5 1415643 1415633 2022-07-27T19:14:34Z Roxette5 5159 /* טור ברקת בהמשך שהקלדתי ראשון בטעות */ wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}} ;סימן תצ"ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י"ז סעיפים ;* אין צדין דגים מן הביברים. ;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו. ;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו. ;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא. ;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין. ;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון. ;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר "הבא מצודה ונצודנו" - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. ;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה. ;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים. ;* כיצד הוא הזימון? אומר "זה וזה אני נוטל למחר". ואין צריך לנענעם. אבל באומר "מכאן אני נוטל למחר" לא סגי. ;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל. ;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן. ;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים. ;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים. והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה. ;* עכו"ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים. ;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. ;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו"ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון. ==טור ברקת== הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ"ש הסבא דמשפטים דף צ"ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב"ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ"ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור). עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ"ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע"ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז"ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר. ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר. '''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז"ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א"ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז"ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}. הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר"א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו. '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. '''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר"ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז"ל. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע"ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע"ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה. ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ"ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. '''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ"ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ"ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. והיינו מ"ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור. '''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב. אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע"ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא מת מחיים כמו שאמרו חז"ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ"ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ"ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב. אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא "ספק מוכן" זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז"ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה. ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ"ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''. או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ"ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ"ל. וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ"ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז"ל. והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם. '''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו. '''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק. עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב. וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''. והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ"ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}. הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום. '''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה מ"ש בזוהר פרשת קרח מ"ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו"ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ"ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו "דגים ועופות וחיה", הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ"ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}. וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה. ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''. ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע"ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל. '''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. והיינו מה שאמר רבי שמעון ע"ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע"ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז"ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ"ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד"א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ"ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב"ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז"ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים. ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ"ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז"ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ"ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם. אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}. '''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה. '''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו"ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה. '''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ"ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר. ==טור ברקת בהמשך שהקלדתי ראשון בטעות== {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו"ע (ט' - יז')]'''}} הנה ביארנו למעלה כי כל אלו הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז"ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך - אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר בהקדמת התיקונים וזה לשונו: {{צ|דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא גם צפור מצאה בית תמן וכו' דלית סוכלתנו למנדע לקדוש ברוך הוא כאלין מארי קבלה ואלין עבדין לה דירה ולקדוש ברוך הוא ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחות דילה. אבל אפרוחי לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון וכו'}}. ולכן יאמר נא '''{{צ|הני מילי בגדולים}}''' שיש להם כח לפרוח ולעלות מפני שיש להם מעשים. אבל בקטנים לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון. ואלו '''{{צ|מותר לצודן}}''' מפני מעשה התחתונים. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' להעלות אותם למעלה שמזמין אותם לעלות על ידי הכרוז כאמור בפסוק {{צ|על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}}. ואם כה נאמר כי {{צ|טפיחין}} הללו הם מדורות של גהינם בתוך סטרא אחרא. והכי קאמר: '''{{צ|יוני שובך ויוני עליייה}}''' שהם נשמות שונות זו מזו כנזכר לעיל, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - הוא הנזכר אצלי בפסוק {{צ|עוברי בעמק הבכא}} {{ממ|תהלים|פד|}}, הם הצדיקים שעוברים בגיהנם כדי להעלות משם רשעים שהרהרו תשובה ולא עשו כדאיתא בזוהר. ועל עיקר זה יאמר יונים אלו נשמות הצדיקים הנקרא יוני שובך, {{צ|ויוני עלייה וצפרים}} נמי {{צ|שקננו בטפיחים}} ואין יושבים שם בדרך קבע אלא שקננו בלבד. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - שלא תאמר מאחר שנכנסו לגהינם צדין אותם שם סטרא אחרא זמן מה עד שיצאו, מאחר שהם הלכו לשם להוציא נשמות רשעים אלו - דע לך כי אסור לצודן סטרא אחרא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' - משתמע לתרי אנפי. רוצה לומר כי הנה הרשעים הללו אין זימון מועיל בהם לומר אולי בהיותם בעולם הזה לא היה מי שמוכיח אותם, ולכן לא עשו תשובה. דע כי אלו מאותם כי אין זימון מועיל בהם - הוא ענין התראה. ולכן מתו ולא עשו תשובה. ושמא תאמר ולמה יהיה צריך הצדיק להכנס בגהינם כדי להוציא אותם ויהיה להם התעוררות לעלות משם. ולכן יאמר כי {{צ|אין זימון זה מועיל בם}} וצריך כח מן הצדיק העובר דרך שם כדי להוציא אותם משם. וגם משמע על הצדיק העובר דרך שם כי אסור לצוד אותו. ואף על גב כי סטרא אחרא הוא מכמין לו - אין זימון זה מועיל בהם. '''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' הצדיקים. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' הצדיקים שהם בלתי שלמים בכל עניינם, '''{{צ|שאינם מפריחין מותר לצודן}}''' - הוא מה שאמר ההוא צורבא מרבנן לאליה זכר לברכה {{צ|הראיני רבנן כד סלקין למתיבתא דרקיעא. א"ל בכולהו מסתכל חוץ מגוהרקא דרבי חייא. א"ל מאי סימניה? א"ל כולהו מלאכי השרת מעלים אותם וגוהרקא דרבי חייא הוא מעצמה עולה}}. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' לפי שהם קטנים - הוא מה שאמר בזוהר פרשת ויקהל {{צ|וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}} - הוא אותו הכרוז המכריז על נשמת הצדיק לעלות למעלה ולא סגי בלאו הכי. '''{{צ|וכיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו כי מחשבה מועלת לדברי תורה. והענין כי הנה כאשר יחשוב האדם בדעתו "אני לומד למחר כך וכך" - אין יכולת בידו עוד לקיים כונתו לפי כי היצר מקטרג אותו. אמנם שנינו {{צ|האומר פרק זה אשנה למחר - הרי זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל}} - משמע כי הדיבור מועיל לקיים דברו. ולכן יאמר עצה טובה לאדם: '''{{צ|כיצד הוא הזימון}}''' להועיל לאדם. יאמר כי צריך שיאמר מפיו '''{{צ|זה וזה אני נוטל למחר}}''' - היינו להורות את בני ישראל כי הנה הדיבור מועיל. ודווקא שיאמר מהו שעתיד ללמוד למחר. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' במעשה. '''{{צ|אבל באומר מכאן אני נוטל למחר}}''' בענין לימוד הותרה - לא סגי עד שיאמר כך וכך פרקים אני לומד. '''{{צ|אם זימן כל השובך והוא אינו צריך אלא זוג אחד}}''' - היינו כי אדם זה אמר ללמוד תורה הרבה והוא אינו צריך לזווג אחר{{הערה|אולי יש להגיה כאן '''והוא אינו צריך אלא לזווג אחד''', וצע"ע - ויקיעורך}}, שאינו למוד ללמוד הרבה. '''{{צ|אינו מועיל}}''' זה הזימון ופשיטא הוא כי לא יכול להשלים מה שאמר שהרי המחשבה מועלת לדברי תורה. '''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה}}''' - הלא זה דברי בפסוק {{צ|טוב אשר לא תידור וכו'}} כי יאמר החכם פעמים האדם יעשה כדי לזרז עצמו בלימוד ואומר "הנה אני לומד בכל יום ה' פרקים ולכן רצוני לידור ללמוד עשרה", שאם תמצא לומר שלא אשלים העשרה לא אפחות מהחמשה ראשונים. ולכן יאמר טוב שלא תדור ביותר משתידור ולא תשלם. ולכן יאמר אם זימן עצמו ללמוד ב' פרקים ומצאה ידו ללמוד שלשה. או '''{{צ|אם זימן שחורים ולבנים}}''' הם דיני טומאה וטהרה, '''{{צ|בקינים המובדלים במחיצה}}''' - היינו מה ששנינו {{צ|קינים ופתחי נדה הם הם גופי הלכות}}, והם מובדלים זה מזה במחיצה בדיני חציצה נמי. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים}}''' - נתחלף לו בענין הלימוד דהיינו שלמד טומאה במקום טהרה או למד טהרה במקום טומאה. '''{{צ|אסורין אלא אם כן}}''', כלומר אסור לעשות כן אלא אם כן '''{{צ|מכירן}}''' - ויש לו קביעות באיזה מהם שלא יהיה רגיל בנדרים כדבר האמור. זימן ללמוד שלשה דפים או שלשה פרקים ומצאה ידו ללמוד שנים - מותרים. מפני כי על ידי כך ימנע מלידור כאמור. '''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - להיות אשר חז"ל הגידו אצל {{צ|נשכימה לכרמים - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}, הלא הם מקום הלומדים תורה. ולכן יאמר '''{{צ|זימן}}''' אדם זה '''{{צ|בתוך הקן}}''' - הוא בית המדרש. '''{{צ|ומצאה}}''' ידו ללמוד '''{{צ|חוץ לקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר}}''' - היינו בית המדרש אחר, '''{{צ|הרי אלו מותרים}}'''. '''{{צ|והני מילי במדדין}}''' שמקיימין משחז"ל {{צ|השותל עצמו מחבורה לחבורה}} ע"פ שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}, והיינו שמדדה ממקום למקום. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''' כלומר כי כאשר הם מדדים והולכים מחבורה קרוב הוא להשלים את חוקם. ונוסף עוד ככל היוצא מפיהם יעשו. אבל מפריחים שהם חלק השלימים כדאיתא בתיקונים {{צ|אפרוחין לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון דאינון פקודין דעשה}}. נמצא כי מפריחים הם חלק אותם דגדפין דילהון שלמים לפרחא בהון. ובענין שאמרנו בגוהרקא דר' חייא שהיתה פורחת ועולה מאליה למתיבתא דרקיעא וכדאיתא פרשת שלח לך דף קס"ז {{ממ זהר|ג|קסז|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר טול דא ועיין ביה עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו וכו'}}. ולכן אסורים אלא צריך להשלים מה שנדר ללמוד באותו מקום קבוע. ואפילו יש קן אחר - היינו בית המדרש אחר בתוך חמשים אמה קרוב לו, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראות מבית המדרש זה, היינו קן זה, כיון שאין מפריחים אלא מדדים והולכים מחיל אל חיל משום דכל היכא דמדדה והולך ללמוד ולא הדר חזי לקוניה בית המדרש קבוע שלומד שם לא הדר. '''{{צ|עכו"ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וכו'}} כמו שאמרו חז"ל {{להשלים}} k1ahe928zycc070403ieqxnt11czmtw 1415644 1415643 2022-07-27T19:16:45Z Roxette5 5159 עמוד 200 טור השני wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}} ;סימן תצ"ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י"ז סעיפים ;* אין צדין דגים מן הביברים. ;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו. ;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו. ;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא. ;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין. ;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון. ;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר "הבא מצודה ונצודנו" - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. ;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה. ;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים. ;* כיצד הוא הזימון? אומר "זה וזה אני נוטל למחר". ואין צריך לנענעם. אבל באומר "מכאן אני נוטל למחר" לא סגי. ;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל. ;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן. ;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים. ;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים. והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה. ;* עכו"ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים. ;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. ;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו"ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון. ==טור ברקת== הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ"ש הסבא דמשפטים דף צ"ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב"ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ"ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור). עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ"ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע"ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז"ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר. ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר. '''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז"ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א"ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז"ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}. הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר"א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו. '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. '''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר"ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז"ל. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע"ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע"ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה. ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ"ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. '''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ"ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ"ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. והיינו מ"ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור. '''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב. אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע"ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא מת מחיים כמו שאמרו חז"ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ"ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ"ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב. אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא "ספק מוכן" זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז"ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה. ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ"ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''. או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ"ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ"ל. וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ"ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז"ל. והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם. '''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו. '''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק. עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב. וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''. והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ"ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}. הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום. '''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה מ"ש בזוהר פרשת קרח מ"ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו"ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ"ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו "דגים ועופות וחיה", הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ"ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}. וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה. ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''. ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע"ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל. '''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. והיינו מה שאמר רבי שמעון ע"ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע"ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז"ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ"ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד"א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ"ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב"ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז"ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים. ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ"ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז"ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ"ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם. אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}. '''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה. '''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו"ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה. '''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ"ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר. {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו"ע (ט' - יז')]'''}} הנה ביארנו למעלה כי כל אלו הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז"ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך - אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר בהקדמת התיקונים וזה לשונו: {{צ|דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא גם צפור מצאה בית תמן וכו' דלית סוכלתנו למנדע לקדוש ברוך הוא כאלין מארי קבלה ואלין עבדין לה דירה ולקדוש ברוך הוא ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחות דילה. אבל אפרוחי לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון וכו'}}. ולכן יאמר נא '''{{צ|הני מילי בגדולים}}''' שיש להם כח לפרוח ולעלות מפני שיש להם מעשים. אבל בקטנים לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון. ואלו '''{{צ|מותר לצודן}}''' מפני מעשה התחתונים. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' להעלות אותם למעלה שמזמין אותם לעלות על ידי הכרוז כאמור בפסוק {{צ|על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}}. ואם כה נאמר כי {{צ|טפיחין}} הללו הם מדורות של גהינם בתוך סטרא אחרא. והכי קאמר: '''{{צ|יוני שובך ויוני עליייה}}''' שהם נשמות שונות זו מזו כנזכר לעיל, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - הוא הנזכר אצלי בפסוק {{צ|עוברי בעמק הבכא}} {{ממ|תהלים|פד|}}, הם הצדיקים שעוברים בגיהנם כדי להעלות משם רשעים שהרהרו תשובה ולא עשו כדאיתא בזוהר. ועל עיקר זה יאמר יונים אלו נשמות הצדיקים הנקרא יוני שובך, {{צ|ויוני עלייה וצפרים}} נמי {{צ|שקננו בטפיחים}} ואין יושבים שם בדרך קבע אלא שקננו בלבד. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - שלא תאמר מאחר שנכנסו לגהינם צדין אותם שם סטרא אחרא זמן מה עד שיצאו, מאחר שהם הלכו לשם להוציא נשמות רשעים אלו - דע לך כי אסור לצודן סטרא אחרא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' - משתמע לתרי אנפי. רוצה לומר כי הנה הרשעים הללו אין זימון מועיל בהם לומר אולי בהיותם בעולם הזה לא היה מי שמוכיח אותם, ולכן לא עשו תשובה. דע כי אלו מאותם כי אין זימון מועיל בהם - הוא ענין התראה. ולכן מתו ולא עשו תשובה. ושמא תאמר ולמה יהיה צריך הצדיק להכנס בגהינם כדי להוציא אותם ויהיה להם התעוררות לעלות משם. ולכן יאמר כי {{צ|אין זימון זה מועיל בם}} וצריך כח מן הצדיק העובר דרך שם כדי להוציא אותם משם. וגם משמע על הצדיק העובר דרך שם כי אסור לצוד אותו. ואף על גב כי סטרא אחרא הוא מכמין לו - אין זימון זה מועיל בהם. '''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' הצדיקים. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' הצדיקים שהם בלתי שלמים בכל עניינם, '''{{צ|שאינם מפריחין מותר לצודן}}''' - הוא מה שאמר ההוא צורבא מרבנן לאליה זכר לברכה {{צ|הראיני רבנן כד סלקין למתיבתא דרקיעא. א"ל בכולהו מסתכל חוץ מגוהרקא דרבי חייא. א"ל מאי סימניה? א"ל כולהו מלאכי השרת מעלים אותם וגוהרקא דרבי חייא הוא מעצמה עולה}}. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' לפי שהם קטנים - הוא מה שאמר בזוהר פרשת ויקהל {{צ|וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}} - הוא אותו הכרוז המכריז על נשמת הצדיק לעלות למעלה ולא סגי בלאו הכי. '''{{צ|וכיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו כי מחשבה מועלת לדברי תורה. והענין כי הנה כאשר יחשוב האדם בדעתו "אני לומד למחר כך וכך" - אין יכולת בידו עוד לקיים כונתו לפי כי היצר מקטרג אותו. אמנם שנינו {{צ|האומר פרק זה אשנה למחר - הרי זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל}} - משמע כי הדיבור מועיל לקיים דברו. ולכן יאמר עצה טובה לאדם: '''{{צ|כיצד הוא הזימון}}''' להועיל לאדם. יאמר כי צריך שיאמר מפיו '''{{צ|זה וזה אני נוטל למחר}}''' - היינו להורות את בני ישראל כי הנה הדיבור מועיל. ודווקא שיאמר מהו שעתיד ללמוד למחר. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' במעשה. '''{{צ|אבל באומר מכאן אני נוטל למחר}}''' בענין לימוד הותרה - לא סגי עד שיאמר כך וכך פרקים אני לומד. '''{{צ|אם זימן כל השובך והוא אינו צריך אלא זוג אחד}}''' - היינו כי אדם זה אמר ללמוד תורה הרבה והוא אינו צריך לזווג אחר{{הערה|אולי יש להגיה כאן '''והוא אינו צריך אלא לזווג אחד''', וצע"ע - ויקיעורך}}, שאינו למוד ללמוד הרבה. '''{{צ|אינו מועיל}}''' זה הזימון ופשיטא הוא כי לא יכול להשלים מה שאמר שהרי המחשבה מועלת לדברי תורה. '''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה}}''' - הלא זה דברי בפסוק {{צ|טוב אשר לא תידור וכו'}} כי יאמר החכם פעמים האדם יעשה כדי לזרז עצמו בלימוד ואומר "הנה אני לומד בכל יום ה' פרקים ולכן רצוני לידור ללמוד עשרה", שאם תמצא לומר שלא אשלים העשרה לא אפחות מהחמשה ראשונים. ולכן יאמר טוב שלא תדור ביותר משתידור ולא תשלם. ולכן יאמר אם זימן עצמו ללמוד ב' פרקים ומצאה ידו ללמוד שלשה. או '''{{צ|אם זימן שחורים ולבנים}}''' הם דיני טומאה וטהרה, '''{{צ|בקינים המובדלים במחיצה}}''' - היינו מה ששנינו {{צ|קינים ופתחי נדה הם הם גופי הלכות}}, והם מובדלים זה מזה במחיצה בדיני חציצה נמי. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים}}''' - נתחלף לו בענין הלימוד דהיינו שלמד טומאה במקום טהרה או למד טהרה במקום טומאה. '''{{צ|אסורין אלא אם כן}}''', כלומר אסור לעשות כן אלא אם כן '''{{צ|מכירן}}''' - ויש לו קביעות באיזה מהם שלא יהיה רגיל בנדרים כדבר האמור. זימן ללמוד שלשה דפים או שלשה פרקים ומצאה ידו ללמוד שנים - מותרים. מפני כי על ידי כך ימנע מלידור כאמור. '''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - להיות אשר חז"ל הגידו אצל {{צ|נשכימה לכרמים - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}, הלא הם מקום הלומדים תורה. ולכן יאמר '''{{צ|זימן}}''' אדם זה '''{{צ|בתוך הקן}}''' - הוא בית המדרש. '''{{צ|ומצאה}}''' ידו ללמוד '''{{צ|חוץ לקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר}}''' - היינו בית המדרש אחר, '''{{צ|הרי אלו מותרים}}'''. '''{{צ|והני מילי במדדין}}''' שמקיימין משחז"ל {{צ|השותל עצמו מחבורה לחבורה}} ע"פ שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}, והיינו שמדדה ממקום למקום. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''' כלומר כי כאשר הם מדדים והולכים מחבורה קרוב הוא להשלים את חוקם. ונוסף עוד ככל היוצא מפיהם יעשו. אבל מפריחים שהם חלק השלימים כדאיתא בתיקונים {{צ|אפרוחין לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון דאינון פקודין דעשה}}. נמצא כי מפריחים הם חלק אותם דגדפין דילהון שלמים לפרחא בהון. ובענין שאמרנו בגוהרקא דר' חייא שהיתה פורחת ועולה מאליה למתיבתא דרקיעא וכדאיתא פרשת שלח לך דף קס"ז {{ממ זהר|ג|קסז|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר טול דא ועיין ביה עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו וכו'}}. ולכן אסורים אלא צריך להשלים מה שנדר ללמוד באותו מקום קבוע. ואפילו יש קן אחר - היינו בית המדרש אחר בתוך חמשים אמה קרוב לו, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראות מבית המדרש זה, היינו קן זה, כיון שאין מפריחים אלא מדדים והולכים מחיל אל חיל משום דכל היכא דמדדה והולך ללמוד ולא הדר חזי לקוניה בית המדרש קבוע שלומד שם לא הדר. ==קטע זמני== '''{{צ|עכו"ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וכו'}} כמו שאמרו חז"ל {{להשלים}} mv4nkbv38b99cshgszp5i5i6m1kleau 1415649 1415644 2022-07-27T20:49:34Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 202 ריש טור השני wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}} ;סימן תצ"ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י"ז סעיפים ;* אין צדין דגים מן הביברים. ;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו. ;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו. ;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא. ;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין. ;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון. ;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר "הבא מצודה ונצודנו" - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. ;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה. ;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים. ;* כיצד הוא הזימון? אומר "זה וזה אני נוטל למחר". ואין צריך לנענעם. אבל באומר "מכאן אני נוטל למחר" לא סגי. ;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל. ;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן. ;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים. ;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים. והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה. ;* עכו"ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים. ;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. ;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו"ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון. ==טור ברקת== הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ"ש הסבא דמשפטים דף צ"ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב"ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ"ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור). עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ"ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע"ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז"ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר. ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר. '''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז"ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א"ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז"ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}. הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר"א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו. '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. '''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר"ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז"ל. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע"ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע"ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה. ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ"ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. '''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ"ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ"ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. והיינו מ"ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור. '''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב. אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע"ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא מת מחיים כמו שאמרו חז"ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ"ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ"ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב. אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא "ספק מוכן" זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז"ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה. ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ"ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''. או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ"ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ"ל. וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ"ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז"ל. והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם. '''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו. '''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק. עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב. וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''. והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ"ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}. הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום. '''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה מ"ש בזוהר פרשת קרח מ"ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו"ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ"ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו "דגים ועופות וחיה", הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ"ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}. וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה. ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''. ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע"ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל. '''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. והיינו מה שאמר רבי שמעון ע"ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע"ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז"ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ"ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד"א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ"ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב"ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז"ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים. ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ"ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז"ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ"ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם. אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}. '''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה. '''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו"ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה. '''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ"ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר. {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו"ע (ט' - יז')]'''}} הנה ביארנו למעלה כי כל אלו הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז"ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך - אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר בהקדמת התיקונים וזה לשונו: {{צ|דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא גם צפור מצאה בית תמן וכו' דלית סוכלתנו למנדע לקדוש ברוך הוא כאלין מארי קבלה ואלין עבדין לה דירה ולקדוש ברוך הוא ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחות דילה. אבל אפרוחי לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון וכו'}}. ולכן יאמר נא '''{{צ|הני מילי בגדולים}}''' שיש להם כח לפרוח ולעלות מפני שיש להם מעשים. אבל בקטנים לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון. ואלו '''{{צ|מותר לצודן}}''' מפני מעשה התחתונים. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' להעלות אותם למעלה שמזמין אותם לעלות על ידי הכרוז כאמור בפסוק {{צ|על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}}. ואם כה נאמר כי {{צ|טפיחין}} הללו הם מדורות של גהינם בתוך סטרא אחרא. והכי קאמר: '''{{צ|יוני שובך ויוני עליייה}}''' שהם נשמות שונות זו מזו כנזכר לעיל, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - הוא הנזכר אצלי בפסוק {{צ|עוברי בעמק הבכא}} {{ממ|תהלים|פד|}}, הם הצדיקים שעוברים בגיהנם כדי להעלות משם רשעים שהרהרו תשובה ולא עשו כדאיתא בזוהר. ועל עיקר זה יאמר יונים אלו נשמות הצדיקים הנקרא יוני שובך, {{צ|ויוני עלייה וצפרים}} נמי {{צ|שקננו בטפיחים}} ואין יושבים שם בדרך קבע אלא שקננו בלבד. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - שלא תאמר מאחר שנכנסו לגהינם צדין אותם שם סטרא אחרא זמן מה עד שיצאו, מאחר שהם הלכו לשם להוציא נשמות רשעים אלו - דע לך כי אסור לצודן סטרא אחרא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' - משתמע לתרי אנפי. רוצה לומר כי הנה הרשעים הללו אין זימון מועיל בהם לומר אולי בהיותם בעולם הזה לא היה מי שמוכיח אותם, ולכן לא עשו תשובה. דע כי אלו מאותם כי אין זימון מועיל בהם - הוא ענין התראה. ולכן מתו ולא עשו תשובה. ושמא תאמר ולמה יהיה צריך הצדיק להכנס בגהינם כדי להוציא אותם ויהיה להם התעוררות לעלות משם. ולכן יאמר כי {{צ|אין זימון זה מועיל בם}} וצריך כח מן הצדיק העובר דרך שם כדי להוציא אותם משם. וגם משמע על הצדיק העובר דרך שם כי אסור לצוד אותו. ואף על גב כי סטרא אחרא הוא מכמין לו - אין זימון זה מועיל בהם. '''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' הצדיקים. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' הצדיקים שהם בלתי שלמים בכל עניינם, '''{{צ|שאינם מפריחין מותר לצודן}}''' - הוא מה שאמר ההוא צורבא מרבנן לאליה זכר לברכה {{צ|הראיני רבנן כד סלקין למתיבתא דרקיעא. א"ל בכולהו מסתכל חוץ מגוהרקא דרבי חייא. א"ל מאי סימניה? א"ל כולהו מלאכי השרת מעלים אותם וגוהרקא דרבי חייא הוא מעצמה עולה}}. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' לפי שהם קטנים - הוא מה שאמר בזוהר פרשת ויקהל {{צ|וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}} - הוא אותו הכרוז המכריז על נשמת הצדיק לעלות למעלה ולא סגי בלאו הכי. '''{{צ|וכיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו כי מחשבה מועלת לדברי תורה. והענין כי הנה כאשר יחשוב האדם בדעתו "אני לומד למחר כך וכך" - אין יכולת בידו עוד לקיים כונתו לפי כי היצר מקטרג אותו. אמנם שנינו {{צ|האומר פרק זה אשנה למחר - הרי זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל}} - משמע כי הדיבור מועיל לקיים דברו. ולכן יאמר עצה טובה לאדם: '''{{צ|כיצד הוא הזימון}}''' להועיל לאדם. יאמר כי צריך שיאמר מפיו '''{{צ|זה וזה אני נוטל למחר}}''' - היינו להורות את בני ישראל כי הנה הדיבור מועיל. ודווקא שיאמר מהו שעתיד ללמוד למחר. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' במעשה. '''{{צ|אבל באומר מכאן אני נוטל למחר}}''' בענין לימוד הותרה - לא סגי עד שיאמר כך וכך פרקים אני לומד. '''{{צ|אם זימן כל השובך והוא אינו צריך אלא זוג אחד}}''' - היינו כי אדם זה אמר ללמוד תורה הרבה והוא אינו צריך לזווג אחר{{הערה|אולי יש להגיה כאן '''והוא אינו צריך אלא לזווג אחד''', וצע"ע - ויקיעורך}}, שאינו למוד ללמוד הרבה. '''{{צ|אינו מועיל}}''' זה הזימון ופשיטא הוא כי לא יכול להשלים מה שאמר שהרי המחשבה מועלת לדברי תורה. '''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה}}''' - הלא זה דברי בפסוק {{צ|טוב אשר לא תידור וכו'}} כי יאמר החכם פעמים האדם יעשה כדי לזרז עצמו בלימוד ואומר "הנה אני לומד בכל יום ה' פרקים ולכן רצוני לידור ללמוד עשרה", שאם תמצא לומר שלא אשלים העשרה לא אפחות מהחמשה ראשונים. ולכן יאמר טוב שלא תדור ביותר משתידור ולא תשלם. ולכן יאמר אם זימן עצמו ללמוד ב' פרקים ומצאה ידו ללמוד שלשה. או '''{{צ|אם זימן שחורים ולבנים}}''' הם דיני טומאה וטהרה, '''{{צ|בקינים המובדלים במחיצה}}''' - היינו מה ששנינו {{צ|קינים ופתחי נדה הם הם גופי הלכות}}, והם מובדלים זה מזה במחיצה בדיני חציצה נמי. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים}}''' - נתחלף לו בענין הלימוד דהיינו שלמד טומאה במקום טהרה או למד טהרה במקום טומאה. '''{{צ|אסורין אלא אם כן}}''', כלומר אסור לעשות כן אלא אם כן '''{{צ|מכירן}}''' - ויש לו קביעות באיזה מהם שלא יהיה רגיל בנדרים כדבר האמור. זימן ללמוד שלשה דפים או שלשה פרקים ומצאה ידו ללמוד שנים - מותרים. מפני כי על ידי כך ימנע מלידור כאמור. '''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - להיות אשר חז"ל הגידו אצל {{צ|נשכימה לכרמים - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}, הלא הם מקום הלומדים תורה. ולכן יאמר '''{{צ|זימן}}''' אדם זה '''{{צ|בתוך הקן}}''' - הוא בית המדרש. '''{{צ|ומצאה}}''' ידו ללמוד '''{{צ|חוץ לקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר}}''' - היינו בית המדרש אחר, '''{{צ|הרי אלו מותרים}}'''. '''{{צ|והני מילי במדדין}}''' שמקיימין משחז"ל {{צ|השותל עצמו מחבורה לחבורה}} ע"פ שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}, והיינו שמדדה ממקום למקום. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''' כלומר כי כאשר הם מדדים והולכים מחבורה קרוב הוא להשלים את חוקם. ונוסף עוד ככל היוצא מפיהם יעשו. אבל מפריחים שהם חלק השלימים כדאיתא בתיקונים {{צ|אפרוחין לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון דאינון פקודין דעשה}}. נמצא כי מפריחים הם חלק אותם דגדפין דילהון שלמים לפרחא בהון. ובענין שאמרנו בגוהרקא דר' חייא שהיתה פורחת ועולה מאליה למתיבתא דרקיעא וכדאיתא פרשת שלח לך דף קס"ז {{ממ זהר|ג|קסז|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר טול דא ועיין ביה עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו וכו'}}. ולכן אסורים אלא צריך להשלים מה שנדר ללמוד באותו מקום קבוע. ואפילו יש קן אחר - היינו בית המדרש אחר בתוך חמשים אמה קרוב לו, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראות מבית המדרש זה, היינו קן זה, כיון שאין מפריחים אלא מדדים והולכים מחיל אל חיל משום דכל היכא דמדדה והולך ללמוד ולא הדר חזי לקוניה בית המדרש קבוע שלומד שם לא הדר. ==קטע זמני== '''{{צ|עכו"ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וכו'}} כמו שאמרו חז"ל עתידים להביא דורון למלך המשיח וכו', ונאמר {{צ|והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך}}. והענין מ"ש בזוהר פרשת משפטים הובא למעלה עת אשר שלט האדם בליעל באדם דקדושה אלו ישראל (<small>וכדאיתא בתוספות {{צ|האדם}} - הם עכו"ם. {{צ|אדם}} אלו ישראל שנאמר {{צ|אדם אתם}}</small>), הוא {{צ|לרע לו}}. וסימן לדבר מה שמשה(?) הארון בשדה פלשתים וסוף שלחו אותו בכבוד ונתנו לו מתנות - כך עת אשר שלט האדם בליעל ולוקח אותם הנשמות - סוף כי מחזירים אותם ומוציאים עמהם מן הבירורים אשר שם {{צ|ומביאים מנחה לה'}} - היינו מ"ש {{צ|ההוא עמא דארעא כל מה שנתן יעקב לעשו עתידים להחזיר אותם למלך המשיח שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. יביאו לא נאמר אלא ישיבו}}. דקשה שהרי הדורונות אלו נתן אותם יעקב לעשו. מה טעם למלכי תרשיש ואיים ימצא להשיבם? והם לא לקחו כלום משל יעקב? אמנם הענין הוא סמך דקא סמך על פסוק זה. אמנם סוד הדבר כי אותם דורונות ששלח יעקב (סטרא דקדושה) לעשו (היינו סטרא אחרא), היינו לתת לו מקום ליינק מן הקדושה כדי שלא יקטרג. הוא מ"ש הרשב"י ע"ה דהיינו אפילו בגו קדושה דילן, הם התפילין, מוציאין אותם שתי שערות לחוץ לתת לקליפה מקום לינק. ותדע כונת שני שערות הללו הם סוד {{צ|שני גדיי עיזים}} שאמרה רבקה ליעקב לעשות ליצחק כדי שיתרצה, והם שני שעירי יום הכפורים. ולכן לעתיד שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} מחזירים דורונות הללו סטרא אחרא למלך המשיח, סטרא דמהימנותא, עם היהודים שמביאים (שהם הנשמות שהלכו בגלות בסטרא אחרא). ולכן בא הדין בגשמי בענין יום טוב שהוא רמז לזמן הגאולה, על יום טוב באנו הסעודה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק וחוזרים כל הנשמות - אז חוזר על הסעודה שאכל יצחק השני גדיים. ולכן '''{{צ|עכו"ם שהביא דורון לישראל}}''' - ירצה לכלול שני דברים הבאים כאחד. כי עכו"ם הם מביאים יהודי דורון הוא עצמו. ודורון אחר נמי עמו כאמור הביא '''{{צ|בני יונה}}''' נשמות שהם בנים לאותה יונת אלם רחוקי' מלכות שמים שנעשית יונה אלמת מפני שהיא רחוקה בגלות כמעשה בריב"ק ששמע בת קול מנהמת כיונה ואומרת {{צ|אוי שחרבתי את ביתי וכו' והגלתי את בני לבין האומות}}. והם '''{{צ|קטנים}}''' - מקטני אמנה. לא גלו מארצם עד שאבדה מהם האמנה שנאמר {{צ|שוטטו בחוצות ירושלים וכו' אם יש איש מבקש אמונה ואסלח לה}}. ואלו הם שמביא '''{{צ|משובכות שלו שיש לו בעיר}}''' - הם המדורות והמקומות של סטרא אחרא בכל עולם ועולם. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - שהרי מעצמו מביאים אותם. '''{{צ|מותרים}}''' לאכול אותם ביום טוב. והדוגמא שלהם נמצא נמי ביום טוב בזמן הזה דיש בני יונה (הנשמות שהם בנים של השכינה כאמור) והם קטנים ויוצאים מגהינם. ועכו"ם מביאים אותם כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל מאי גהינם, כי מלאכי חבלה מביאים הנשמות מגהינם לפתח גן עדן ואומרים להם הנם. והיינו מ"ש שמביאים אותם לישראל דורון. וזה שמביאים משובכות הם המדורות של גהינם שהם קרוב לעיר של הקדושה - הוא גן עדן. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' שהרי הם עצמם מביאים אותם - '''{{צ|מותרים}}'''. '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - הנה אמרו חז"ל {{צ|אדם כי יקריב וכו' - אלו תלמידי חכמים. מן הבהמה - אלו עמי הארץ}}. והטעם לפי שעושה מעשה בהמה. והנה לכן הוא נשחט כבהמה כההיא דאמר השטן לריב"ל {{צ|אלמלא חיישנא ליקרא רב דברייתא פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. והנה נתבאר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}} הוא חרב {{קיצור|מ"ה|מלאך המות(?)}} לפי כי {{צ|כי חמה עונות חרב}}, ר"ל פעמים השוחט הוא המשחית הנקרא 'חמה'. דאף על גב שנאמר {{צ|חמה אין לי}} - שהרג אותו משה רבינו ע"ה - הרי אמרו חז"ל תרי חמה הוו. ולמה יפחד האדם יותר מזה {{צ|למען תדעון שדון}} מלשון {{צ|שריוה לביבר}} כי הנשחט על ידי חמה עליו נאמר {{צ|ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו}}. ולכן אותו המאכיל טרפות לישראל אמר החכם ארפוניה דיכלון יתיה כלביא, כי אז טוב לו ולא יאכלו נפש הכלבים הרוחניים הקליפה שנאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}} לאדם. ולכן אינו אומר {{צ|אותה}}. ולכן אמר {{צ|לכלב}} בניקוד הוא שנ' בו {{צ|מיד כלב יחידתי}}. ולכן בא בגשמי שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טרפה לא יהא רשאי להפשיטה. וכן נמי טוב שלא לבדוק מעשיו של אדם זה. דמאחר כי כך אמרו חז"ל {{צ|אחרי מות קדושים אמור}}, ובזה תלוי ואזנך תשמענה דבר מאחריך כי זהו בן העולם הבא. לכן טוב לו שלא לפרש מעשיו. שאם ימצא אז טרפה לא יהיה רשאי להפשיטה כי הנה אז מלבישים את הנשמה בגדים הצואים כדאיתא פרשת שלך לך, ומורידים את הנשמה לגהינם. ולכן לא יבדוק מעשיו כלל כיון שמת לא יעיר כל חמתו. '''{{צ|אם נמצאת טרפה אסור לטלטלה}}''' - לפי שנאמר {{צ|ואת נפש אויביך יקלענה}}, ומורידין אותה לגהינם. אמנם לא כן יעשה לו אם מת ביום טוב. ולכן '''{{צ|אסור לטלטלה}}. '''{{צ|אבל מותר למכרה לעכו"ם}}''' - שהרי נתבאר בזוהר פרשת משפטים {{צ|לעם נכרי לא ימשול למכרה}} לנשמה כאשר האדם עשה תשובה. אבל בזה שמת ולא עשה תשובה - ולכן היה טרפה, שכך הוא טרפה מחיים. ולכן מוכרה לעכו"ם שהוא עם נכרי הנזכר. אמנם יהיה '''{{צ|בדרך שהתירו מכירה לישראל}} הצדיק כדלקמן, '''{{צ|שלא ישקול}} מעשיו, '''{{צ|ולא יזכור לו סכום דמים}} ממעשיו, לא במדה ולא במשקל. אבל '''{{צ|אם אינו מאמינו}}''' לעכו"ם שהרי אין בהם סטרא דמהימנותא - לכן '''{{צ|לוקח ממנו משכון}}''' מן הטוב והמובחר הנמצא בו דלא סגי בלאו הכי דכתיב {{צ|ואתה מחיה את כולם}}. כי כאשר לוקח המשכון הוא נותן דמיו לאלתר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם שנאמר {{צ|עת אשר שלט האדם באדם לרע לו}} ודאי כדלעיל. חזרנו לענין ראשון, לבאר הדינים האלו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה. והכי קאמר:{{ש}} '''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - כי הנה כל מין העוף הוא מכונה למלאכי השרת כמו שאמרו חז"ל בפסוק {{צ|ועוף יעופף על הארץ - אלו המלאכים שנבראו בשני}}. ולכן יהיה {{צ|יוני שובך}} הם המלאכים שהם בעולמות, {{צ|ויוני עלייה}} הם אותם שמעלים הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף קל"ח {{ממ זהר|ב|קלח|א}} וזה לשונו: {{צ|בשעתא דאינון חיות נטלי כרסייא לארמא ליה לעילא אינון אמרי תושבחתא דא וכו'}}. והם סוד תורים ובני יונה כדאיתא בזוהר. והיינו {{צ|יוני עלייה}}. '''{{צ|וצפרים שקננו בטפיחים}}''' בהיכלות שבעולמות שנאמר {{צ|ודרור קן לה}}. '''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי נתבאר למעלה בענין מה שאמר הכתוב {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} שלכן הם דוחים סטרא אחרא למטה כדי שלא להתערב ערלה. ולכן בגשמי נמי אסור לצודן. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}''' - היא הזמנה הנ"ל מפרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב}}, כי כשם דקדש עילאה זמינת לכל אינון כתרין עלאין וכו' כך קדש תתאה זמינת לכל חילהא. אמנם פרטים אלו יוני שובך ויוני עליה וצפרים - אף על גב שקננו למטה - אין צריכים זימון. שהרי בלאו הכי אינון חילהא. והיינו מ"ש '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}'''. '''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' - הם חילהא הנזכר. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מלאכיו רוחות, לפי שהם מסטרא דההוא נער שנאמר {{צ|ונער קטון נוהג בם}} - הם נקראים 'קטנים'. ואלו '''{{צ|אין מפריחין}}''' את הכסא למעלה. אבל הגדולים מפריחים אותו. אמנם הקטנים הנזכר '''{{צ|מותר לצודן}}''' סטרא אחרא. ולכן '''{{צ|צריכים זימון}}''' כנזכר. '''{{צ|כיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - כי כן נמי כאשר קדש תתאה זמין לכל חילהא מבערב הוא מזמין אותם בגין לאעטרא להו. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' ממקומם. אך האומר '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' בלבד - לא סגי כאמור. '''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' - כל אותם {{צ|קיצור|מ"ה|מלאכי השרת}}, '''{{צ|ואינו צריך אלא שנים מהם}}''' - הם העיקר המעלים את הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת צו דף צ"ו {{ממ זהר|ג|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי מכל אינון עופין לא מקרבין אלא מן התורים או בני יונה. אלא רזא דאמה דאתכשר בדא פסול בדא, דא ימינא ודא שמאלא וכו' עוף לימינא ודא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל. דא לימינא ודא לשמאלא. ובגין כך מקרבין תרין אלין לסלקא רוח קדשא וכו' ואתקשרת אתתא בבעלה למהוי חד וכו'}}. למדנו כי העיקר הם זוג אחד שנמצא בהם צורך. ולכן '''{{צ|אינו מועיל זה הזימון}}'''. '''{{צ|אם זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים}}''' מצד הדין ולבנים מצד החסד. כי כן צריך כמ"ש במאמר {{צ|דא ימינא ודא שמאלא}}. '''{{צ|והם נבדלים בקינים במחיצה}}''' - כי כן ההיכלות נבדלים זה מזה. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורים}}''' - דחיישנן שנתחלפו בכחות החיצונים, כי גם זה לעומת זה עשה ה'. '''{{צ|אלא אם כן מכירן}}''' - והיינו בגשמי. אבל למעלה - לא כן הוא. כי הקדוש ברוך הוא לא נעלם ממנו דבר. '''{{צ|זימן שלשה ומצא שנים מותרים}}''' - כי כך המדה למעלה בשנים שהם זוג אחד סגי. '''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - כבר נתבאר כי הקן הוא כינוי להיכל שהם בתוכו. ולכן {{להשלים}} --------------- bucdq6bq6u0widjje1dv6wvdelko0ts 1415650 1415649 2022-07-27T20:50:39Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 202 ריש טור השני wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תצו|תצז|תצח}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצז|}} ;סימן תצ"ז - דיני הכנה ביום טוב - ובו י"ז סעיפים ;* אין צדין דגים מן הביברים. ;* דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל שאסור לאוכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו. ;* אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מצא בהם - אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו. ;* ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא. ;* אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב - מותר ליקח מהם דגים ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדין. ;* אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה - מותר לצודן ואין צריכים זימון. ;* שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר "הבא מצודה ונצודנו" - אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות. וכן שאין מחוסרים צידה מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות. ;* איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עופרים ועדיים הם קטנים שאין צריכים צידה - מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה. ;* יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחים אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים. ;* כיצד הוא הזימון? אומר "זה וזה אני נוטל למחר". ואין צריך לנענעם. אבל באומר "מכאן אני נוטל למחר" לא סגי. ;* אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל. ;* זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים - אסורים אלא אם כן מכירן. ;* זימן שלשה ומצא שנים מותרים. ;* זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים. והני מילי במדדין אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך חמשים אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה, לא מדדה. ;* עכו"ם שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה מותרים. ;* והשוחט בהמה ביום טוב - טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה. ;* אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למכרה לעכו"ם כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכור סכום דמים. ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון. ==טור ברקת== הנה ענין המוקצה שנאסר ביום טוב שהרי נאמר {{צ|והכינו אשר יביאו - חול מכין לשבת ויום טוב ואין יום טוב מכיר לשבת, ולא שבת מכין ליום טוב}}. והנה בא הרמז בזה לצורך האדם שיכין צידה לדרכו מפני כי לא ידע האדם את עתו, וכענין שאמר החכם {{צ|ארחא רחיקא וזודין קלילין}}, וכמו שאומרים שם לאדם העולם שיצאת ממנו דומה לערב שבת ועולם הזה דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ואם לא טרח - מה יאכל בשבת. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב}}'''. ובא הרמז בזה לצורך האדם להזהיר על עצמו, כי צריך הכנה כדי שיהיה לו מה יאכל בשבת. ואם לא הכין אינו יכול לצוד שם ביום טוב שהוא הרמז לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים שהוא יום טוב ודאי. ועוד יהיה זה רמז למ"ש הסבא דמשפטים דף צ"ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} זה לשונו: {{צ|אם אחרת יקח לו וכו' מאי אם אחרת? וכי נשמתא אחרא זמין קב"ה לאתבא לצדיקיייא בהאי עלמא וכו'. תא חזי רוחא דבר נש זכאה אתעטר בדיוקנא בגן עדן דלתתא, ובכל שבתי ומועדי וריש ירחי מתעטרן רוחין ומתפשט וסלקין לעילא}}. ולכן הוא אומר '''{{צ|אין צדין דגים}}''' - הם נשמות הצדיקים הנקראים 'דגים', '''{{צ|ביום טוב}}''' כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף מ"ב {{ממ זהר|ג|מב|א}} וזה לשונו: {{צ|** דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אסיפתן היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין צריכים שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא *** חיותן בימ' אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא וכו'. תנינא דמתניתין דבה אתרבו בנוני ימא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הדגים הם כינוי לתלמידי חכמים מפני כי הם מתגדלים במים של תורה. וכדי להעיר לב האדם על מעלה זו שנשמת הצדיק היא עולה ביום טוב למעלה במעלות רמות - לכן יאמר כי אין יכולת לצוד אותם הנשמות שלא יעלו למעלה. ואם אמרנו כי זה יהיה ערה לאדם שישתדל לעשות הכנה מערב יום טוב ממצות(?) ולימוד כדי שיהיה לו תוספת נשמה או רוח, דהא אין צדין ביום טוב דגים (הם נשמות) מן הביברים שלהם (הם העולמות העליונים כדבר האמור). עוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברים}}''' למ"ש בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|אלא אתר חד איהו בגהינם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן וכו'. האי אינון נשמתין דהא אתלבנו כדין עאלין לההיא *** בגנתא דעדן דתמן אינון שליחן(?) ואמרי לון הנם וכו'}}. הנה מבואר כי הנשמות יוצאים מגיהנם והולכים לגן עדן הארץ. אמנם זה יהיה בחול בע"ש שנאמר {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}}. ומועד אצטריכא ליה כמשחז"ל בפסוק {{צ|מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דחדש ושבת צריך למיזל}}. אמנם חג אצטריך לנו. ואיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|אלין עאלין ואחרנין נפקין ולא אשתאר' גנתא בריקנייא כגוונא דלחם הפנים}} כי אינו חסר אפילו רגע אחד. ולכן יאמר כי אף על גב שאתה רואה אלו הנשמות עולים ואחרים יורדים לעולם הזה לגבי בני האדם - זה יהיה מבערב. אך ביום טוב עצמו יהיה בסגנון אחר. ולכן '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הם הנשמות, '''{{צ|מן הביברין}}''' של מדורות גהינם, '''{{צ|ביום טוב}}''' כנזכר. '''{{צ|דגים ועופות וחיה וכו'}}''' - ירצה על מינים שונים מן הנשמות הנמצאים בבני האדם. {{צ|דגים}} הא דאמרן רמז לצדיקים. {{צ|עוף}} - הוא רמז לעוסק בתורה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}} כמו שאמרו חז"ל {{צ|לא עמדו פילוסופין לאומות העולם כבלעם הרשע וכאבנימוס. א"ל יכולי' אנו לאומה זו. אמרו להם כל זמן שקולן מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין אתם יכולים להם שנאמר הקול קול יעקב וכו'}}. ו{{צ|חיה}} - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|חייתך ישבה בה - אם אין אדם עושה עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ומסרחת ואוכלת אין תלמודו מתקיים בידו}}. ולכן יאמר '''{{צ|דגים ועופות וחיה}}''' - שלשה מינים הללו הנמצאים בבני האדם שהם מוקצה מן הפרושי' כמשחז"ל בפסוק {{צ|את השם תירא ואותו תעבוד - אם אתה פורש עסקי העולם ואין לך עבודה אחרת אלא מפנה לבך לתורה וכו'}}. הללו '''{{צ|אין משקים אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' כי הנה נחלקו ר"א ור' יהושוע, חד אמר כולו לה' וחד אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכן יאמר כי השלמים אלו '''{{צ|אין משקין אותם}}''' לפי שנאמר {{צ|ושמחת בחגך - אין שמחה אלא בבשר ויין}}. ועכשיו כי אין שלמים רק יין - אין מכריחין אות(*) לא ביין ולא לאכילה לומר חלקהו אלא כל אחד יאחז צדיק דרכו. '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}''' אולי ילמד מדרכיהם ללמוד תורה אז טוב לו. '''{{צ|וכל שאסור לאכלו וכו'}}''' - היינו ענין אחר כדרך שאסור להתחבר עם רע עין אסור לאכלו שנאמר {{צ|אל תלחם את לחם רע עין}}, '''{{צ|להשתמש בו}}''' ר"ל ליהנות ממנו '''{{צ|מפני שהוא מוקצה}}''' מדברי קבלה שעובר על שני לאוין {{צ|אל תלחם}} ו{{צ|אל תתאו}}. ו'''{{צ|אסור לטלטלן}}''' שהנה הוא בכלל מגע עם הארץ ואסור להתלוות עמו בדרך כמשחז"ל. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור}}''' מן הטעם האמור לעיל. '''{{צ|כגון מצודות דגים חיה ועופות}}''' - הענין הוא כאשר כבר נתבאר למעלה כי חיה ועופות דגים הם מיני נשמות של בני אדם. ואל תתמה על זה לפי כי אין זה בדרך משל בעלמא אלא כי כך הוא האמת. והוא בשני פנים. אם לענין של הגלגול כי יש בני אדם הצדיקים שהם מתגלגלים בדגים. ויש מתגלגלים בחיה ויש מתגלגל בעוף. וכל אלו הם מין בשר, והבהמה בכלל. אמנם הרשעים הם מתגלגלים בטמאים ופעמים בדומם. ואין זה מקומו. גם ידוע תדע כי גם כאשר הולכים הנשמות לגן עדן - שם מתלבשים גם כן בדגים בהמות וחיות ועופות. ואעידה לי שני עדים גדולים וטובים. האחד הוא רב המנונא סבא כדאיתא פרשת בראשית שאמר לר' אלעזר ע"ה {{צ|בר נונא רבא ויקירא אנא}}. ושמו מוכיח עליו. והעד השני ר' אליא ע"ה פרשת שלח לך {{צ|הא נשרא רברבא וכו'}}. ולכן אל תתמה על דברי - כולם הם באמת וצדק. לולי כי לאהבת הקיצור במקום שאמרו להאריך אני מקצר ועולה. ולכן יאמר נא '''{{צ|מצודות חיה ודגים ועופות}}''' שהוא הקליפה הנקרא {{צ|מצודה פרוסה על החיים}} במשנה לפי כי אין מי שיוכל להנצל ממנה. וכגון מ"ש בזוהר פרשת משפטים {{צ|ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין}}. '''{{צ|שהיו פרושות מערב יום טוב}}''' - לאו דווקא אלא כלומר תמיד. '''{{צ|ולמחר מצא בהם ביום טוב אסורים}}''' - כי בו ביום אין יוצאים משם נשמות רק שהם נידוחות. אבל ערב שבת ויום טוב הוא גלגול הנשמות כדאיתא בזוהר {{צ|האי יומא גלגולא דנשמתין}}. ולכן בגשמי אסורים '''{{צ|אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}'''. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' לפי כי כן הנשמות הם מקלקלים המצודות של הקליפה אשר צדו אותם בשעה שיוצאים משם - הוא מ"ש בזוהר פרשת משפטים וזה לשונו דף צ"ה {{ממ זהר|ב|צה|א}}: {{צ|בעמודא דקיימא לטקלין גו אוירא דנשב' אית טיקלא חדא בהאי סטרא וטיקלא אחרא בהאי סטרא. בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה. והאי טיקלא לא שכיך לעלמין. ונשמתין עאלין ותבין. אית נשתמין עשיקין כד שלטא אדם באדם דכתיב "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" - לרע לו ודאי וכו'. וכד אתנהגן בני עלמא בסטרא דרע אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא הוא עשיק לון ונטיל לון. אבל לרע לו - דאינון נשמתין כפיין לכל מה דאשכחן מסטרא בישא ושצאן לון. וסימנא דא ארון בשדה פלשתים דאתעשק ושליטו ביה - לרע לון. אוף הני נשמתין דאתעשקן מסטרא אחרא - לרע לון וכו'}}. והיינו מ"ש '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' כי כן המצודות של סטרא אחרא מתקלקלות כאשר צדים אחת מן הנשמות העשוקות כאמור. '''{{צ|ספק מוכן ביום טוב שני מותר}}''' - אף על גב כי האיש הנלבב צריך להיות מוכן תמיד בקדושה כמו שאמר הכתוב {{צ|החכם עיניו בראשו}} תמיד, מכל מקום יש עת מזומנת לטובה וצריך הכנה יותר, והיינו ערב שבת ויום טוב צריך להיות זהיר בתפילת המנחה בפרט, ומשם ואילך כדי לזכות לתוספות קדושה כי אינה שורה אלא במזומנים לה. ולכן מי שאינו מוכן מערב יום טוב נאסר עליו התוספת זה ביום טוב. אמנם ביום טוב שני אם הוא ספק מוכן ולא היה פנוי להכין עצמו לקבל ההארה עליונה - מכל מקום ביום טוב שני הוי ספק ספקא ומותר. ומה גם יעיר לבו האדם להיות מוכן בעולם הזה להכין צידה לדרכו, שהרי אם לא טרח מערב יום טוב מה יאכל ביום טוב? והרי הוא מוקצה לדעת. אמנם ספק מוכן, דהיינו שלא הכין כל צורכו כראוי או שלא עשה תשובה מתחילה כראוי. '''{{צ|הוי ספק ספיקא}}''' ביום טוב שני, דהיינו כי יום טוב ראשון היינו יום המיתה כדאמרינן בהילולא דרבי שמעון ע"ה. והנה כבר נתבאר למעלה כי מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו גוים{{הערה|בדפוס תיבה זו נמחק וכתוב עליו משהו שאינו קריא לי - ויקיעורך}}. והסוד הוא על מי שלא עשה תשובה, שהרי נקרא מת מחיים כמו שאמרו חז"ל {{צ|רשעים בחייהם קרויים מתים}}. והיינו בכח מכל מכ"ש כאשר מת בפועל אז אין לו תקנה להכנס במחיצת הצדיקים בגן עדן. והוא על ידי ישראל. וממנו נלמד כי גם המיתה שלו הוא כל ידי גוים{{הערה|כנ"ל}} ומלאך אכזרי ישולח בו. ואחר כך מתעסקים בו הקליפות ומוליכים אותו קבורת חמור יקבר. ומוליכים אותו להנקם ממנו בגהינם שאין כבה האש שלו ביום טוב. אמנם מת ביום טוב שני שמורה היות אדם זה שלא היה מוכן כל כך - אז כאשר יהיה יום טוב שני שלו שהוא נידון פעם שנית להכניסו במחיצת הצדיקים נקרא "ספק מוכן" זה ביום טוב שני מותר להכנס משום דהוי ספק ספיקא. ראשונה כאשר לא עשה תשובה גמורה, כי לא הכין אל אל לבו, ספק הוא אם יהיה לו תקנה. ואחר כך ספק אחר אם מכניסים אותו במחיצת הצדיק כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי"א {{ממ זהר|ב|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא אזלא נשמתא ועאלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם וכו' זמנא תניינא לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא וכו' כד סלקין לה לעילא וכו' אעברו לה בההוא נהר דינור כדין נשמתא אתלבנת מכל וכל}}. ולכן יאמר כי הוי ספק ספקא מותר ומכניסין אותו למחיצת הצדיקים. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה}}''' - הנה אמת המים הוא דוגמא לעסק התורה שנמשלה למים שנאמר {{צ|הוי כל צמא לכו למים}}. גם נמשלה לתשובה שנאמר {{צ|וישאבו מים וישפכו}} ואמרו חכמים ז"ל {{צ|וכי מים שפכו אלא שפכו לבם בתשובה שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה'}}. וכאשר זה האדם {{צ|סכר אמת המים}} וסגר לבו מן הלימוד, ומה גם לא עשה תשובה כך עשה בכניסה וביציאה מן העולם הזה, והיינו ערב יום טוב שלו כאמור, כי יום טוב נקרא יום המיתה. ולכן '''{{צ|מותר ליקח מהם דגים ביום טוב}}''' להיות כי האדם על ידי מעשיו הוא תקלה לעצמו וגורם לזולת נמי כמו שהובא במאמר למעלה {{צ|כד עלמא אתנהגן בסטרא דרע אז ההיא טיקלא עשיקת נשמתין דבני נשא}}. ולכן זה האדם הוא תקלה לאחרים כי סטרא אחרא הוא הצד ציד מן הדגים הנאחזים במצודה רעה זו ביום טוב משום דהוי להו '''{{צ|כניצודים ועומדים}}''' בסיבת העון. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים}}''' שהם כינויים לנשמות בני האדם כדבר האמור, '''{{צ|שבבית או שבחצר}}''' והם העומדים בגן עדן לפי שהם צדיקים שנאמר בהם {{צ|אשרי יושבי ביתך}} או בחצר שנאמר {{צ|נכספה גם כלתה נפשי לחצרות בית ה'}}. ואלו הם '''{{צ|העומדים לאכילה}}''' בעולם הזה בסוד העיבור. '''{{צ|מותר האדם לצודן וליקח מהם}}''' אם יזכה על ידי מעשיו, '''{{צ|ואין צריכים זימון}}''' מערב יום טוב לפי כי בדבר קל של מצוה הם מתעברים באדם לפי שהם מוכנים בעצמן לכך. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף וכו'}}''' - והם נשמות שהם מחוסרים צידה, הנה בזה יש פנים לכאן ולכאן. כי הנה נתבאר למעלה על ההיא טיקלא דעשיקת נשמתין. אמנם לא כל הנשמות היא יכולה לעשוק אותם, רק אותם הנשמות שהם נתונים באותה שעה בתוך מאזני צדק. ולפי שחטאו התחתונים הטיקלא עושקת אותם. אמנם יש נשמות שלא באו עדין במאזנים לעלות, שלכן היה איוב אומר הלואי {{צ|ישקלני במאזני צדק}} {{ממ|איוב|לא|}} הקדוש ברוך הוא וידע אלוה תומתי, דאף על גב כי שם נמצא ספק שמתעסקת לפעמים הנשמה אשר שם, לא כן אני. ולכן יאמר '''{{צ|שאר כל חיה ועוף}}''' מן הנשמות הטהורות, '''{{צ|שהם מחוסרים צידה}}''' כי לא נכנסו בסוג הנשמות שמתעסקות שם '''{{צ|שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' לפי כי לא נכנס במקום שיכול הטיקלא לצוד אותו כמדומה להם להביא מצודה רעה אחרת גדולה לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - אין להם יכולת לצוד אותם סטרא אחרא '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' מן הטעם הנ"ל שמא יבא ליקח מהם. וכן בהפך - אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' אלא כבר נכנסו במאזני צדק, '''{{צ|מותר לצודן וליתן לפניהם מזונות}}'''. או יהיה הרצון בהפך מזה. כי שאר חיה ועוף מן הנשמות הקדושות '''{{צ|המחוסרים צידה}}''', כלומר המחוסרים הכנה מן האדם לצוד אותם. וזה הפירוש סמוך למאי דסליק מיניה הם הנשמות המוכנות לצידה כנ"ל. אבל אלו הם מחוסרים צידה מהעדר ההכנה והזכות הנמצא בתחתונים כל אחד כפי מעשיו '''{{צ|עד שצריך לומר הבא מצודה}}''' באיזה זכות וניצודנו, '''{{צ|אסור לצודן}}''' ביום טוב וליתן לפניהם מזונות שאוכלים הצדיקים כנ"ל. וההפך מזה - '''{{צ|שאינם מחוסרים צידה}}''' והם מוכנים על ידי מעשה הטוב. '''{{צ|מותר לצודן}}''' בעולם הזה על ידי העיבור. וכן נמי לעתיד. '''{{צ|ונותנים לפניהם מזונות}}''' - תורה ומצוה בעולם הזה ולעתיד יהיה מתעדן באותו אכילה ומזון הרוחני שזוכים בו הנשמות שנאמר בו {{צ|והאכלתיך נחלת יעקב אביך}} כדבר האמור. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וכו'}}''' - זהו סוד מה שאמר בזוהר פרשת וישב דף קפ"ז {{ממ זהר|א|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין אתתיה בעיא ליבומי או לא? אי תימא בעיא ליבומי בריקניא איהו דהא אתריה ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי איהו שלים בעובדוי אם לאו. והיא לא אתייבמת לא הוי בריקנייא דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ולא הוה ליה פרוקא בעלמא כיון דמית האי זכאה שלים ואתתיה אתייבמת ואיהו אתריה ירית. אתא ההוא בר נש ואשתלים הכא וכו'. פתח ואמר כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול {{ממ|דברים|לה|}} - דא הוא דתנינן בנין זמינין אינון לצדיקייא במיתתהון בחייהון לא זכו ובמיתתהון זכו וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הצדיקים אחרי מותם והם יושבים בגן עדן מולידים בנים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|איל וצבי}}''' שהם צדיקים גמורים שקיימו בעצמם {{צ|הוי רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים}}, {{צ|והיה כאיל תערוג על אפיקי מים}} להמציא טובה בכל העולם כדרך האיל אשר תערוג להקדוש ברוך הוא וקורע התהום ויוצאים מים ושותים כל החיות הנמצאים כמו שאמרו חכמים ז"ל. והללו '''{{צ|קננו בפרדס}}''' - הוא גן עדן על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}, כי אחר שהיו הם הולידו בנים כאמור. '''{{צ|ועדיין הם קטנים}}''' אותם הנשמות שאין צריכים צידה, '''{{צ|מותר ליקח מהם}}''' ביום טוב בלא זימון לפי כי זכות אבותם שבגן עדן מסייעתם לבא בעולם. ולכך הצד מהם הוא המוליד - אין צריך הכנה לפי כי אלו הם עצורים ועומדים לבא בעולם. '''{{צ|ודווקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - זה שאמר שהצדיק אחר שהוא בגן עדן מוליד בנים, היינו בתוך אותו הזמן שהוא שרוי בגן עדן למטה, היינו {{צ|סמוך לעיר}} העולם הזה. אבל לא יעשה כן אחר שעולה למעלה כי הנשמה עולה ואינה יורדת עוד. ולכן כאשר הוא סמוך לעיר בעולם הזה אז דעתיה עלויה, כי עדיין לא פירש מענייני העולם הזה לפי שהוא סמוך לעיר '''{{צ|בתוך שבעים אמה}}''' - הם ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ולפי שעדיין דעתיה עלויה מענייני העולם הזה מוליד אלו הבנים עופרים הנזכרים. אבל לאחר שעולה למעלה לא שת לבו גם לזאת כי אז הוא עולה באותו עמוד הנקרא 'מכון הר ציון' כדאיתא בזוהר פרשת ויחי, והוא משתעשע עם הקדוש ברוך הוא והיתה נפשו צרורה בצרור החיים עם בוראו. '''{{צ|אבל האם}}''' המולידה עופר זה - אין לה לצוד אותה בעולם הזה לפי דאפילו זימון שיעשה האדם הכנה אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה כי האשה אין לה גלגול ואין זה מקומו. ומכל שכן כי הנה הולידה עופר זה בן צדיק. עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר '''{{צ|אין צדין דגים מן הביברין}}''' - איתא בזוהר {{צ|וזה תנינייא אזלין תחות האי ספינה שנאמר שם אניות יהלכון לוייתן זה וכו' וכד רוחא עילאה אזיל בהו אז נאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. והללו אין צדין אותם ביום טוב. וכאשר נאמר כי דגים הללו הם בסוד יוסף ובנימן כי הם מכונים לדגים כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא נונא דהוה על כיף ימא}}, ובזוהר פרשת בראשית דף ו' {{ממ זהר|א|ו|א}} {{צ|ההוא אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא}}. ולכן יאמר אין צדין דגים הללו מן הביברין שלהם, הם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אוהב ה' שערי ציון}} {{ממ|תהלים|פז|}} אוהב שני שערים המצויינים בהלכה מבתי כנסיות ובתי מדרשות - מכלל כי גם אוהב בתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא כי אותם שערים אוהב אותם ביותר. והנה להיות כי הקדוש ברוך הוא נמצא שם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסוק {{צ|דרשו ה' בהמצאו - היכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות}}, ולכן '''{{צ|אין צדין אותם ביום טוב}}'''. והענין הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף קצ"ו {{ממ זהר|ג|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|אשר הלך חשכים ואין נוגה לו {{ממ|ישעיה|נו|}} וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים? אלא אוקמוה אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עילאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטרא אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל וכו' כדין פתיחין כוי נהורין עילאין ונפקי ושראן על בתי כנסיות בראשיהון דצלאן צלותין ומתפלגין נהורין על רישייהו וכו'}}. הנה מבואר מן המאמר כי אור העליון הוא מתפשט ויורד למטה שלשה פעמים ביום ומאיר שם לכל הבאים להתפלל. אמנם בשאר שעות שביום לא כן מפני כי סטרא אחרא היא סוגרת ומונעת האור. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אין צדין דגים}}''' הללו ואין מונעים אותם '''{{צ|מן הביברין}}''' שלהם - אותם שערי ציון לפי כי על ידי ןכ יורד האור עליון ושורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם הביברים של עולם זה התחתון ושורה על רישיהון דאינון דצלאן צלותין - הצדיקים הנמשלים לדגים כאמור למעלה. וזה הענין הוא כל היום. ולא יהיה כמו בכל יום ויום מימות החול אלא כל היום הקדושה נמצאת שם. ולכן בגשמי נמי אין צדין דגים מן הביברין כל היום. '''{{צ|דגים וחיה ועופות וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה מ"ש בזוהר פרשת קרח מ"ש ר' שמעון {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר יו"ד}} - להודיע כי כמו אשר קדש עילאה (היינו חכמה עליונה) זמין לכל אינון כתרי מלכא דשמא קדישא אתאחיד בהו. כמו כן קדש תתאה, חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא וכו'. ולכן יאמר '''{{צ|חיה דגים ועופות}}''' שהם בחינת מלאכים שבעולמות המזומנים להודיעך כי מ"ש {{צ|קדש תתאה זמינת לכל חילהא}} - אין הרצון לומר כי היא מזמנת לכל המחנות והמרכבות של כל עולם ועולם הכל יחדיו - אין הענין כן. כי אין מזמנת אלא לאותם שהם {{צ|חילהא}} דווקא, כלומר אותם שהם מסטרא דקדושה. אך אינה מזמנת לאותם הקליפות דסטרא אחרא. דאף על גב שהם נמצאים בכל העולמות - אמנם אינם נקראים {{צ|חילהא}} באמת. ולכן אותם שהם מחנות מלאכים מסטרא דימינא הם הנקראים בשמות הללו "דגים ועופות וחיה", הם מה שאנו אומרים בשבת {{צ|אל אדון על כל המעשים וכו' שרפים ואופנים וחיות הקדש}}. וכנגד חלק הדגים אמר הכתוב {{צ|זה הים גדול שם רמש ואין מספר וכו'}}. וכנגד העופות נתבאר בזוהר פרשת צו דף כ"ז {{ממ זהר|ג|כז|א}} וזה לשונו: {{צ|עוף יעופף על הארץ - הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו תסתלק רוח הקדש לסלקא לעילא דאינון תרי, חד מימינא וחד לשמאלא. עוף לימינא - דא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל וכו'}}. וכן איתא בבראשית רבה {{צ|בחמישי נבראו המלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכו'}}. וכנגד החיה והיינו חיות הקדש כמו שאמר הכתוב {{צ|שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. וכל מינים הללו הם הקרואים והולכים לתומם לעומת קדש תתאה כאמור. ולכן יאמר '''{{צ|חיה ועופות ודגים}}''' שהם מוקצה, היינו אותם שאינם מזומנים, דאילו אותם המזומנים מקדש תתאה הם כולם טהורים קדושים. אמנם יש חיה ועופות ודגים טמאים שאלו הם מוקצה ואין נכנסים למעלה עם קדש תתאה אלא בדד יושבים למטה. ולכן '''{{צ|אין משקים אותם ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' מאותה הזמנה שהזמין אותם 'קדש תתאה' לפי כי כל אותו האוכל קדוש הוא ממה שנתבשל ביום טוב. ולכן אין מזמנים עליו גוים כדלקמן שמא ירבה בשבילו. חיישינן '''{{צ|שמא יבא ליקח מהם}}'''. ועוד הנני מודיעך כלל גדול והוא '''{{צ|כל שאסור לאכלו}}''' בסוד {{צ|אכלתי יערי}} {{צ|אכלה ומחתה פיה}}, '''{{צ|וכל שאסור להשתמש בו}}''' היינו לעורר ענין התשמיש מפני שהוא מוקצה כמו שנתבאר שהם חלק מהטמאים שאין צודק בהם הזמנה כי הזמנה כי מחוץ למחנה שכינה מושבו. '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - כלומר דאע"ג כי כל אותם המחנות ומרכבות של סטרא דקדושה הם מטלטלים מעולם לעולם ועולים למעלה -- הללו שהם מסטרא אחרא אסור לטלטל אותם ולא להעלותם למעלה עם אותם הקדושים כנזכר. '''{{צ|אפילו ספק צידה אסור וכו'}}''' - כבר נתבאר למעלה הצידה נאסרה ביום טוב לפי כי לא יתכן למנוע אותם הארות העליונים שלא יאירו למטה בביברין - בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמנם לא מבעיא צידה ודאי אלא אפילו ספק צידה אסור ביום טוב כגון '''{{צ|מצודות חיה ועופות ודגים}}''' - הם כללות העולמות אשר נמצא בהם כל מינים הללו שנאמר {{צ|שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות}}. ומצודות הללו הם '''{{צ|פרושות מערב יום טוב}}''' כי הנה העולמות אינם זזים ממקומם. ולמחר מצא בהם מינים הללו כל אחד במקומו. '''{{צ|אסור ליקח מהם ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב}}''' לפי כי כן נמי כל אותם המחנות והצבאות הם ניצודים ועומדים מערב יום טוב, כנזכר לעיל שהם קריאי מועד, כי קדש תתאה זמינת לכל חילהא מבערב יום טוב ודאי. והרי הם כבר ניצודים ומוכנים לה. '''{{צ|ואם מצא המצודות מקולקלות}}''' - הם ההיכלות שבכל עולם ועולם, כי אז הם מתקלקלים, כלומר נעים ונדים ממקומם ונכללים זה בזה כנודע למעלה, '''{{צ|מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו}}''' גם אותם חיה ועוף ודגים כולם עולים למעלה כאמור לעיל. '''{{צ|ספק מוכן מותר ביום טוב שני וכו'}}''' כאשר כבר נתבאר ענין ההכנעה ביום טוב, היינו אותה הזמנה אשר קדש תתאה זמינת לכל חילהא לאעטרא להו וכו'. והנה מהם יש שהם ודאי מוכנים ועומדים לעלות ולראות, והיינו הטעם של הראיה אשר צוה ה' {{צ|שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'}} (מצות ראייה), כי כדרך מה שנעשה למעלה כך צריך לעשות למטה. והיינו מה שאמר רבי שמעון ע"ה בתחילת המאמר {{צ|מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא}} דקשה - מה ענין זה כאן ללא דבר? ומה בא ללמדנו בסיפור זה שאין לו שייכות עם הדרשה של {{צ|קריאי מועד}}? אמנם כפי דרכי דבר גדול דבר הנביא ע"ה. רצה להודיענו טעם למצות ראיה מדי דברו. ולכן פתח ואמר {{צ|מלכותא דארעא}} היינו אשר צוה ה' ג' פעמים יראה כל זכורך, וזכר בזה ענין 'אדנות' - {{צ|את פני האדון}} להודיעך כי מלכותא דארעא הוא האדון המושל בעולם התחתון זה אשר צוה הוא כעין מלכותא דרקיעא - מדת המלכות שבשלש רגלים זמינת לכל חילהא לאעטרא להו, והיינו להיות עטרה בראש כל אחד מאור השכינה. וכן נמי בארעא - הוא אשר חז"ל אמרו {{צ|יראה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות}} ולהקביל פני שכינה (מאמר). והנה אז כד מועד שרייא בעלמא אזמינת כל חילהא שהם מסטרא דימינא. ויש קצת שהם מוקצה ואינם מזומנים, היינו סטרא אחרא. אמנם יש '''{{צ|ספק מוכן}}''' - הוא מ"ש פרשת בהעלותך הכרוז שאומר {{צ|מאן דלא יכל למחמי למטרוניתא ייתי וייחמי עד לא ינעלון תרעי כד"א צאינה וראיה בנות ציון במלך שלמה}}. ואלו אין הזימון שלהם בגין לאעטרא להו זולת למחמי למטרוניתא. ולכן מאחר דאיכא ספק מוכן - לכן גם בגשמי ספק ביום טוב שני מותר, והוי ספק ספיקא. הספק הראשון אם מזומנים אותם לפי שהם סטרא אחרא. וספק שני אם יבואו לראות וסוף שאינם באים לראות דלא ניחא להו למחמי כדאיתא שם במאמר. ולכן הוא '''{{צ|מותר ביום טוב שני}}''' משום דשוויוה רבנן כחול לגבי מת - היא הקליפה הנקרא 'מת' כדאיתא בזוהר {{צ|על פני שנים עדים יומת המת - דא סטרא אחרא}}. מת מעיקרו. ומיום טוב שני מתחיל ענין זה הכרוז להכריז צאינה וראינה וכו' ולכן הוי מותר. '''{{צ|אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב וכו'}}''' - הנה דין אמת המים העוברת ממקום למקום. והענין הוא מ"ש בזוהר פרשת פנחס בפסוק {{צ|מעין גנים - חמש גנים אית ליה לקוב"ה דהא משתעשע בהו. ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי להו}}. וזהו סוד מאמר חז"ל פרשת וישלח {{צ|מעין נרפס ומקור משחת - כשם שאי אפשר למעין להרפס כך צדיק מט לפני רשע}} (מאמר). כי בא הסוד במעין זה כי לא יתכן להרפס דכתיב {{צ|מעין חתום}}. ולכן אין הצדיק מט לפני עשו הרשע אף על גב דכתיב {{צ|ויבא עשו מן השדה והוא עיף}} ושם נאמר {{צ|כי בשדה מצאה}} שבא על נערה המאורסה. אף על גב כי אין זו נערה - נער כתיב - מכל מקום בשדה מצאה. אבל מעין זה הוא חתום. והוא משקה לאותם הגנים. ולכן יאמר '''{{צ|אם סכר אמת המים}}''' - זו הבחינה, '''{{צ|בכניסה וביציאה}}''' דהיינו שאין נכנס שם הנהר העליון וביציאה כאשר הוא משקה לאותם גנים עד שנעשה סוד '''ם''' סתומה. '''{{צ|מערב יום טוב}} בשעה שקדש היום, '''{{צ|מותר ליקח דגים מהם ביום טוב דהוי להו ניצודין ועומדים}}''' כי כאשר סכר עליהם מוכרחים לעלות לקבל הארה עליונה, והרי הם ניצודים ועומדים. '''{{צ|אווזים ותרנגולים ויונים שבבית}}''' - הנה נתבאר למעלה כי כל אלו הם ברמז מחנות מלאכים המזויינים למעלה מקדש תתאה בזמן המועד בגין לאעטרא להו. ולכן כל מחנות הללו הם נמצאים בכל עולם ועולם. ולכן אם נמצאים {{צ|בבית}} שהוא רמז לעולם הבריאה, '''{{צ|או נמצאים בחצר}}''' היינו בעולם היצירה שהם '''{{צ|עומדים לאכילה}}''' כי הם מסטרא דימינא. ואותה בהמה הרבוצה על אלף הרים אוכלת אותם בכל יום כדאיתא פרשת פנחס. '''{{צ|מותר לצודן ביום טוב ואין צריכין זימון}}''' מקדש תתאה בסוד מקראי קדש כנ"ל, לפי שהם מסטרא דקדושה והם מוכנים לכך להיות נכללים בקדש תתאה כאמור. '''{{צ|שאר כל חיה ועוף המחוסרים צידה}}''' - הוא משחז"ל יש כת מלאכים נבראים בכל יום שנאמר בהם {{צ|חדשים לבקרים}}, ויש שאינם מתחלפים כי כנגדם אנו אומרים {{צ|יוצר משרתים ואשר משרתיו}}. והנה אותם הנבראים החדשים מוכנים הם ואינם מחוסרים צידה. אבל אותם שאינם מתחלפים - אלו הם '''{{צ|מחוסרים צידה}}'''. ועוד יש ניצוד ומחוסר צידה באופן אחר, והוא כמ"ש בזוהר פרשת תרומה בפסוק {{צ|עושה מלאכיו רוחות וכו'}} כי הנה המלאכים שהם מרוח הם דוחים רוח הטומאה למטה כדי שלא יתערבו עמהם. אבל אותם משרתיו אש לוהט - לא איכפת להו, לפי שהם אש. והיינו {{צ|הניצודים}} - הם מצד הרוח, {{צ|והמחוסרים צידה}} - הם אש לוהט. לכן '''{{צ|המחוסר צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו}}''' - היא מצודת ציון עיר דוד, כי באופן אחר אין מי שיכול לצוד אותם. '''{{צ|אסור לצודן ביום טוב}}''' שהרי הם משרתיו ועומדים לעבדו, '''{{צ|ואין נותנים לפניהם מזונות}}''' שהרי אין מחסור כל דבר להם. אבל אותם '''{{צ|שאין מחוסרים צידה}}''' - שהם מלאכיו רוחות, '''{{צ|מותר לצודן}}''' לצד אחר להפריש אותם מרוח הטומאה '''{{צ|וליתן לפניהם מזונות}}''' - לחם אבירים מה שאוכלים מלאכי השרת. '''{{צ|איל וצבי שקננו בפרדס וילדו וכו'}}''' - כאשר נאמר כי שבע חיות טהורות שהם {{צ|איל וצבי ויחמור [וכו']}} הם נרמזים בחיה העליונה שנאמר {{צ|היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל}} {{ממ|יחזקאל|י}}. והנה איל וצבי אלו שקננו בפרדס עליון שנאמר בו {{צ|שלחיך פרדס רמונים}} - רוצה לומר כאשר היא בסוד {{צ|אילה שלוחה}} נכנס בפרדס ללדת שם. ואז הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס {{צ|שבעין קלין דראמת ההיא אילתא שנאמר כאיל תערוג}}. '''{{צ|וילדה בו עפרים ועדיין הם קטנים}}''' שנאמר {{צ|עפרים תאומי צביה}}, '''{{צ|שאין צריכים צידה}}''' מאותה מדה הנקרא {{צ|מצודת ציון}}. '''{{צ|מותרים בלא זימון}}''' כי אלו הקדושים אין צורך להזמין אותם קדש תתאה כי הם בחינות הבאים שלה. '''{{צ|ודוקא בפרדס הסמוך לעיר}}''' - הוא הפרדס עליון הסמוך למדה הנקרא {{צ|עיר יהו"ה}}, '''{{צ|והוא בתוך שבעים אמה}}''' - הם שבע מדות עליונות שנאמר בהם {{צ|שש מעלות לכסא}} והכסא עצמו - הרי שבע. הם שבעים אמה. '''{{צ|דדעתיה עלויה}} - כי הם בניה. '''{{צ|והאם - אפילו זימון אין מועיל לה}}''' - כי הרי הזימון הוא ממנה שהוא קדש תתאה, חכמת שלמה, ולכן אין מועיל זימון לה. '''{{צ|כיון שמחוסרים צידה}}''' - כי כן נמי בה יש צידה שנאמר {{צ|צוד צדוני כצפור}} ואיתא בתיקונים {{צ|כציפור - דא שכינתא}}. ויש נמי צידה מלמעלה הוא מה שאמר בזוהר פרשת פנחס דף רכ"ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא וכו' ואחדין בה וכו'}}. והרי מבואר מדברי המאמר כי זהו כחן של ישראל. דאף על גב כי {{צ|אין מועיל לה זימון והיא מחוסרת צידה}} - הנה הם על ידי מה שעושים מתקני פתורא וכו' כנזכר לקמן ועושים לה הזמנה. לכן הם צדים אותה כמדובר. {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס המשך סעיפי שו"ע (ט' - יז')]'''}} הנה ביארנו למעלה כי כל אלו הם רמז למיני נשמות שיש במין האדם בגשמיים. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' הם שני מיני נשמות, כי ישראל נמשלו ליונה כמו שאומרים חכמים ז"ל בפסוק {{צ|יונתי בחגוי הסלע}} {{ממ|שיר|ג|}}. והנה יוני שובך שהם מחוץ לעיר היינו דוגמא לאותם העושים מצוה בחוץ. ויוני עלייה הם דוגמא לעושים מצוה בבית, על דרך מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|ברוך אתה בעיר - במצות שבבית, וברוך אתה בשדה - הם מצות שעושה בשדה}}. אלו ואלו '''{{צ|וצפורים}}''' הם המצפצפים בקולן בבתי כנסיות, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' הם המקומות שמקננים שם היונים. והדוגמא שלהם לנשמות הם ההיכלות אשר יושבים שם כנזכר בזוהר ובפרשת פקודי. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - דאף על גב שידענו כי הטיקלא עשיקת נשמתין כדאיתא פרשת משפטים שלוקחת אותם מתוך מאזני צדק, אמנם באלו הנשמות שקננו באותם ההיכלות אסור לצודן סטרא אחרא. ולכן נמי בגשמי כך הוא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' דהיינו שאף על גב שהוא מכמין להם סטרא אחרא מאתמול על דרך {{צ|צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו}} - אין זימון זה מועיל להם. אף על גב כי ביום טוב נוסעים ממקומם ועולים למעלה וסטרא אחרא שם לו בדרך - אינו מועיל שהרי אסור לצודן כאמור. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחין מותר לצודן - הוא מה שאמר בהקדמת התיקונים וזה לשונו: {{צ|דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא גם צפור מצאה בית תמן וכו' דלית סוכלתנו למנדע לקדוש ברוך הוא כאלין מארי קבלה ואלין עבדין לה דירה ולקדוש ברוך הוא ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחות דילה. אבל אפרוחי לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון וכו'}}. ולכן יאמר נא '''{{צ|הני מילי בגדולים}}''' שיש להם כח לפרוח ולעלות מפני שיש להם מעשים. אבל בקטנים לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון. ואלו '''{{צ|מותר לצודן}}''' מפני מעשה התחתונים. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' להעלות אותם למעלה שמזמין אותם לעלות על ידי הכרוז כאמור בפסוק {{צ|על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}}. ואם כה נאמר כי {{צ|טפיחין}} הללו הם מדורות של גהינם בתוך סטרא אחרא. והכי קאמר: '''{{צ|יוני שובך ויוני עליייה}}''' שהם נשמות שונות זו מזו כנזכר לעיל, '''{{צ|שקננו בטפיחים}}''' - הוא הנזכר אצלי בפסוק {{צ|עוברי בעמק הבכא}} {{ממ|תהלים|פד|}}, הם הצדיקים שעוברים בגיהנם כדי להעלות משם רשעים שהרהרו תשובה ולא עשו כדאיתא בזוהר. ועל עיקר זה יאמר יונים אלו נשמות הצדיקים הנקרא יוני שובך, {{צ|ויוני עלייה וצפרים}} נמי {{צ|שקננו בטפיחים}} ואין יושבים שם בדרך קבע אלא שקננו בלבד. '''{{צ|אסור לצודן}}''' - שלא תאמר מאחר שנכנסו לגהינם צדין אותם שם סטרא אחרא זמן מה עד שיצאו, מאחר שהם הלכו לשם להוציא נשמות רשעים אלו - דע לך כי אסור לצודן סטרא אחרא. לפיכך '''{{צ|אין זימון מועיל בהם}}''' - משתמע לתרי אנפי. רוצה לומר כי הנה הרשעים הללו אין זימון מועיל בהם לומר אולי בהיותם בעולם הזה לא היה מי שמוכיח אותם, ולכן לא עשו תשובה. דע כי אלו מאותם כי אין זימון מועיל בהם - הוא ענין התראה. ולכן מתו ולא עשו תשובה. ושמא תאמר ולמה יהיה צריך הצדיק להכנס בגהינם כדי להוציא אותם ויהיה להם התעוררות לעלות משם. ולכן יאמר כי {{צ|אין זימון זה מועיל בם}} וצריך כח מן הצדיק העובר דרך שם כדי להוציא אותם משם. וגם משמע על הצדיק העובר דרך שם כי אסור לצוד אותו. ואף על גב כי סטרא אחרא הוא מכמין לו - אין זימון זה מועיל בהם. '''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' הצדיקים. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' הצדיקים שהם בלתי שלמים בכל עניינם, '''{{צ|שאינם מפריחין מותר לצודן}}''' - הוא מה שאמר ההוא צורבא מרבנן לאליה זכר לברכה {{צ|הראיני רבנן כד סלקין למתיבתא דרקיעא. א"ל בכולהו מסתכל חוץ מגוהרקא דרבי חייא. א"ל מאי סימניה? א"ל כולהו מלאכי השרת מעלים אותם וגוהרקא דרבי חייא הוא מעצמה עולה}}. '''{{צ|אבל זימון צריכים}}''' לפי שהם קטנים - הוא מה שאמר בזוהר פרשת ויקהל {{צ|וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה}} {{ממ|ישעיה|ד}} - הוא אותו הכרוז המכריז על נשמת הצדיק לעלות למעלה ולא סגי בלאו הכי. '''{{צ|וכיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו כי מחשבה מועלת לדברי תורה. והענין כי הנה כאשר יחשוב האדם בדעתו "אני לומד למחר כך וכך" - אין יכולת בידו עוד לקיים כונתו לפי כי היצר מקטרג אותו. אמנם שנינו {{צ|האומר פרק זה אשנה למחר - הרי זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל}} - משמע כי הדיבור מועיל לקיים דברו. ולכן יאמר עצה טובה לאדם: '''{{צ|כיצד הוא הזימון}}''' להועיל לאדם. יאמר כי צריך שיאמר מפיו '''{{צ|זה וזה אני נוטל למחר}}''' - היינו להורות את בני ישראל כי הנה הדיבור מועיל. ודווקא שיאמר מהו שעתיד ללמוד למחר. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' במעשה. '''{{צ|אבל באומר מכאן אני נוטל למחר}}''' בענין לימוד הותרה - לא סגי עד שיאמר כך וכך פרקים אני לומד. '''{{צ|אם זימן כל השובך והוא אינו צריך אלא זוג אחד}}''' - היינו כי אדם זה אמר ללמוד תורה הרבה והוא אינו צריך לזווג אחר{{הערה|אולי יש להגיה כאן '''והוא אינו צריך אלא לזווג אחד''', וצע"ע - ויקיעורך}}, שאינו למוד ללמוד הרבה. '''{{צ|אינו מועיל}}''' זה הזימון ופשיטא הוא כי לא יכול להשלים מה שאמר שהרי המחשבה מועלת לדברי תורה. '''{{צ|זימן שנים ומצא שלשה}}''' - הלא זה דברי בפסוק {{צ|טוב אשר לא תידור וכו'}} כי יאמר החכם פעמים האדם יעשה כדי לזרז עצמו בלימוד ואומר "הנה אני לומד בכל יום ה' פרקים ולכן רצוני לידור ללמוד עשרה", שאם תמצא לומר שלא אשלים העשרה לא אפחות מהחמשה ראשונים. ולכן יאמר טוב שלא תדור ביותר משתידור ולא תשלם. ולכן יאמר אם זימן עצמו ללמוד ב' פרקים ומצאה ידו ללמוד שלשה. או '''{{צ|אם זימן שחורים ולבנים}}''' הם דיני טומאה וטהרה, '''{{צ|בקינים המובדלים במחיצה}}''' - היינו מה ששנינו {{צ|קינים ופתחי נדה הם הם גופי הלכות}}, והם מובדלים זה מזה במחיצה בדיני חציצה נמי. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים}}''' - נתחלף לו בענין הלימוד דהיינו שלמד טומאה במקום טהרה או למד טהרה במקום טומאה. '''{{צ|אסורין אלא אם כן}}''', כלומר אסור לעשות כן אלא אם כן '''{{צ|מכירן}}''' - ויש לו קביעות באיזה מהם שלא יהיה רגיל בנדרים כדבר האמור. זימן ללמוד שלשה דפים או שלשה פרקים ומצאה ידו ללמוד שנים - מותרים. מפני כי על ידי כך ימנע מלידור כאמור. '''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - להיות אשר חז"ל הגידו אצל {{צ|נשכימה לכרמים - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}, הלא הם מקום הלומדים תורה. ולכן יאמר '''{{צ|זימן}}''' אדם זה '''{{צ|בתוך הקן}}''' - הוא בית המדרש. '''{{צ|ומצאה}}''' ידו ללמוד '''{{צ|חוץ לקן אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר}}''' - היינו בית המדרש אחר, '''{{צ|הרי אלו מותרים}}'''. '''{{צ|והני מילי במדדין}}''' שמקיימין משחז"ל {{צ|השותל עצמו מחבורה לחבורה}} ע"פ שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}, והיינו שמדדה ממקום למקום. '''{{צ|אבל אם הם מפריחין אסורים}}''' כלומר כי כאשר הם מדדים והולכים מחבורה קרוב הוא להשלים את חוקם. ונוסף עוד ככל היוצא מפיהם יעשו. אבל מפריחים שהם חלק השלימים כדאיתא בתיקונים {{צ|אפרוחין לית גדפין דילהון שלמין דפרחין בהון דאינון פקודין דעשה}}. נמצא כי מפריחים הם חלק אותם דגדפין דילהון שלמים לפרחא בהון. ובענין שאמרנו בגוהרקא דר' חייא שהיתה פורחת ועולה מאליה למתיבתא דרקיעא וכדאיתא פרשת שלח לך דף קס"ז {{ממ זהר|ג|קסז|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר טול דא ועיין ביה עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו וכו'}}. ולכן אסורים אלא צריך להשלים מה שנדר ללמוד באותו מקום קבוע. ואפילו יש קן אחר - היינו בית המדרש אחר בתוך חמשים אמה קרוב לו, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראות מבית המדרש זה, היינו קן זה, כיון שאין מפריחים אלא מדדים והולכים מחיל אל חיל משום דכל היכא דמדדה והולך ללמוד ולא הדר חזי לקוניה בית המדרש קבוע שלומד שם לא הדר. ==קטע זמני== '''{{צ|עכו"ם שהביא דורון לישראל וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וכו'}} כמו שאמרו חז"ל עתידים להביא דורון למלך המשיח וכו', ונאמר {{צ|והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך}}. והענין מ"ש בזוהר פרשת משפטים הובא למעלה עת אשר שלט האדם בליעל באדם דקדושה אלו ישראל (<small>וכדאיתא בתוספות {{צ|האדם}} - הם עכו"ם. {{צ|אדם}} אלו ישראל שנאמר {{צ|אדם אתם}}</small>), הוא {{צ|לרע לו}}. וסימן לדבר מה שמשה(?) הארון בשדה פלשתים וסוף שלחו אותו בכבוד ונתנו לו מתנות - כך עת אשר שלט האדם בליעל ולוקח אותם הנשמות - סוף כי מחזירים אותם ומוציאים עמהם מן הבירורים אשר שם {{צ|ומביאים מנחה לה'}} - היינו מ"ש {{צ|ההוא עמא דארעא כל מה שנתן יעקב לעשו עתידים להחזיר אותם למלך המשיח שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. יביאו לא נאמר אלא ישיבו}}. דקשה שהרי הדורונות אלו נתן אותם יעקב לעשו. מה טעם למלכי תרשיש ואיים ימצא להשיבם? והם לא לקחו כלום משל יעקב? אמנם הענין הוא סמך דקא סמך על פסוק זה. אמנם סוד הדבר כי אותם דורונות ששלח יעקב (סטרא דקדושה) לעשו (היינו סטרא אחרא), היינו לתת לו מקום ליינק מן הקדושה כדי שלא יקטרג. הוא מ"ש הרשב"י ע"ה דהיינו אפילו בגו קדושה דילן, הם התפילין, מוציאין אותם שתי שערות לחוץ לתת לקליפה מקום לינק. ותדע כונת שני שערות הללו הם סוד {{צ|שני גדיי עיזים}} שאמרה רבקה ליעקב לעשות ליצחק כדי שיתרצה, והם שני שעירי יום הכפורים. ולכן לעתיד שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} מחזירים דורונות הללו סטרא אחרא למלך המשיח, סטרא דמהימנותא, עם היהודים שמביאים (שהם הנשמות שהלכו בגלות בסטרא אחרא). ולכן בא הדין בגשמי בענין יום טוב שהוא רמז לזמן הגאולה, על יום טוב באנו הסעודה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק וחוזרים כל הנשמות - אז חוזר על הסעודה שאכל יצחק השני גדיים. ולכן '''{{צ|עכו"ם שהביא דורון לישראל}}''' - ירצה לכלול שני דברים הבאים כאחד. כי עכו"ם הם מביאים יהודי דורון הוא עצמו. ודורון אחר נמי עמו כאמור הביא '''{{צ|בני יונה}}''' נשמות שהם בנים לאותה יונת אלם רחוקי' מלכות שמים שנעשית יונה אלמת מפני שהיא רחוקה בגלות כמעשה בריב"ק ששמע בת קול מנהמת כיונה ואומרת {{צ|אוי שחרבתי את ביתי וכו' והגלתי את בני לבין האומות}}. והם '''{{צ|קטנים}}''' - מקטני אמנה. לא גלו מארצם עד שאבדה מהם האמנה שנאמר {{צ|שוטטו בחוצות ירושלים וכו' אם יש איש מבקש אמונה ואסלח לה}}. ואלו הם שמביא '''{{צ|משובכות שלו שיש לו בעיר}}''' - הם המדורות והמקומות של סטרא אחרא בכל עולם ועולם. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' - שהרי מעצמו מביאים אותם. '''{{צ|מותרים}}''' לאכול אותם ביום טוב. והדוגמא שלהם נמצא נמי ביום טוב בזמן הזה דיש בני יונה (הנשמות שהם בנים של השכינה כאמור) והם קטנים ויוצאים מגהינם. ועכו"ם מביאים אותם כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל מאי גהינם, כי מלאכי חבלה מביאים הנשמות מגהינם לפתח גן עדן ואומרים להם הנם. והיינו מ"ש שמביאים אותם לישראל דורון. וזה שמביאים משובכות הם המדורות של גהינם שהם קרוב לעיר של הקדושה - הוא גן עדן. '''{{צ|כיון שאין צריכים צידה}}''' שהרי הם עצמם מביאים אותם - '''{{צ|מותרים}}'''. '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - הנה אמרו חז"ל {{צ|אדם כי יקריב וכו' - אלו תלמידי חכמים. מן הבהמה - אלו עמי הארץ}}. והטעם לפי שעושה מעשה בהמה. והנה לכן הוא נשחט כבהמה כההיא דאמר השטן לריב"ל {{צ|אלמלא חיישנא ליקרא רב דברייתא פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. והנה נתבאר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}} הוא חרב {{קיצור|מ"ה|מלאך המות(?)}} לפי כי {{צ|כי חמה עונות חרב}}, ר"ל פעמים השוחט הוא המשחית הנקרא 'חמה'. דאף על גב שנאמר {{צ|חמה אין לי}} - שהרג אותו משה רבינו ע"ה - הרי אמרו חז"ל תרי חמה הוו. ולמה יפחד האדם יותר מזה {{צ|למען תדעון שדון}} מלשון {{צ|שריוה לביבר}} כי הנשחט על ידי חמה עליו נאמר {{צ|ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו}}. ולכן אותו המאכיל טרפות לישראל אמר החכם ארפוניה דיכלון יתיה כלביא, כי אז טוב לו ולא יאכלו נפש הכלבים הרוחניים הקליפה שנאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}} לאדם. ולכן אינו אומר {{צ|אותה}}. ולכן אמר {{צ|לכלב}} בניקוד הוא שנ' בו {{צ|מיד כלב יחידתי}}. ולכן בא בגשמי שלא יבדוק עד שיפשיט. שאם תמצא טרפה לא יהא רשאי להפשיטה. וכן נמי טוב שלא לבדוק מעשיו של אדם זה. דמאחר כי כך אמרו חז"ל {{צ|אחרי מות קדושים אמור}}, ובזה תלוי ואזנך תשמענה דבר מאחריך כי זהו בן העולם הבא. לכן טוב לו שלא לפרש מעשיו. שאם ימצא אז טרפה לא יהיה רשאי להפשיטה כי הנה אז מלבישים את הנשמה בגדים הצואים כדאיתא פרשת שלך לך, ומורידים את הנשמה לגהינם. ולכן לא יבדוק מעשיו כלל כיון שמת לא יעיר כל חמתו. '''{{צ|אם נמצאת טרפה אסור לטלטלה}}''' - לפי שנאמר {{צ|ואת נפש אויביך יקלענה}}, ומורידין אותה לגהינם. אמנם לא כן יעשה לו אם מת ביום טוב. ולכן '''{{צ|אסור לטלטלה}}'''. '''{{צ|אבל מותר למכרה לעכו"ם}}''' - שהרי נתבאר בזוהר פרשת משפטים {{צ|לעם נכרי לא ימשול למכרה}} לנשמה כאשר האדם עשה תשובה. אבל בזה שמת ולא עשה תשובה - ולכן היה טרפה, שכך הוא טרפה מחיים. ולכן מוכרה לעכו"ם שהוא עם נכרי הנזכר. אמנם יהיה '''{{צ|בדרך שהתירו מכירה לישראל}}''' הצדיק כדלקמן, '''{{צ|שלא ישקול}} מעשיו, '''{{צ|ולא יזכור לו סכום דמים}} ממעשיו, לא במדה ולא במשקל. אבל '''{{צ|אם אינו מאמינו}}''' לעכו"ם שהרי אין בהם סטרא דמהימנותא - לכן '''{{צ|לוקח ממנו משכון}}''' מן הטוב והמובחר הנמצא בו דלא סגי בלאו הכי דכתיב {{צ|ואתה מחיה את כולם}}. כי כאשר לוקח המשכון הוא נותן דמיו לאלתר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם שנאמר {{צ|עת אשר שלט האדם באדם לרע לו}} ודאי כדלעיל. חזרנו לענין ראשון, לבאר הדינים האלו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה. והכי קאמר:{{ש}} '''{{צ|יוני שובך ויוני עלייה}}''' - כי הנה כל מין העוף הוא מכונה למלאכי השרת כמו שאמרו חז"ל בפסוק {{צ|ועוף יעופף על הארץ - אלו המלאכים שנבראו בשני}}. ולכן יהיה {{צ|יוני שובך}} הם המלאכים שהם בעולמות, {{צ|ויוני עלייה}} הם אותם שמעלים הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף קל"ח {{ממ זהר|ב|קלח|א}} וזה לשונו: {{צ|בשעתא דאינון חיות נטלי כרסייא לארמא ליה לעילא אינון אמרי תושבחתא דא וכו'}}. והם סוד תורים ובני יונה כדאיתא בזוהר. והיינו {{צ|יוני עלייה}}. '''{{צ|וצפרים שקננו בטפיחים}}''' בהיכלות שבעולמות שנאמר {{צ|ודרור קן לה}}. '''{{צ|אסור לצודן}}''' שהרי נתבאר למעלה בענין מה שאמר הכתוב {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} שלכן הם דוחים סטרא אחרא למטה כדי שלא להתערב ערלה. ולכן בגשמי נמי אסור לצודן. '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}''' - היא הזמנה הנ"ל מפרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב}}, כי כשם דקדש עילאה זמינת לכל אינון כתרין עלאין וכו' כך קדש תתאה זמינת לכל חילהא. אמנם פרטים אלו יוני שובך ויוני עליה וצפרים - אף על גב שקננו למטה - אין צריכים זימון. שהרי בלאו הכי אינון חילהא. והיינו מ"ש '''{{צ|לפיכך אין זימון מועיל להם}}'''. '''{{צ|והני מילי בגדולים}}''' - הם חילהא הנזכר. '''{{צ|אבל בקטנים}}''' שהם מלאכיו רוחות, לפי שהם מסטרא דההוא נער שנאמר {{צ|ונער קטון נוהג בם}} - הם נקראים 'קטנים'. ואלו '''{{צ|אין מפריחין}}''' את הכסא למעלה. אבל הגדולים מפריחים אותו. אמנם הקטנים הנזכר '''{{צ|מותר לצודן}}''' סטרא אחרא. ולכן '''{{צ|צריכים זימון}}''' כנזכר. '''{{צ|כיצד הוא הזימון? אומר זה וזה אני נוטל למחר}}''' - כי כן נמי כאשר קדש תתאה זמין לכל חילהא מבערב הוא מזמין אותם בגין לאעטרא להו. '''{{צ|ואין צריך לנענעם}}''' ממקומם. אך האומר '''{{צ|מכאן אני נוטל למחר}}''' בלבד - לא סגי כאמור. '''{{צ|אם זימן כל השובך}}''' - כל אותם {{צ|קיצור|מ"ה|מלאכי השרת}}, '''{{צ|ואינו צריך אלא שנים מהם}}''' - הם העיקר המעלים את הכסא למעלה כדאיתא בזוהר פרשת צו דף צ"ו {{ממ זהר|ג|צו|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי מכל אינון עופין לא מקרבין אלא מן התורים או בני יונה. אלא רזא דאמה דאתכשר בדא פסול בדא, דא ימינא ודא שמאלא וכו' עוף לימינא ודא מיכאל. יעופף לשמאלא ודא גבריאל. דא לימינא ודא לשמאלא. ובגין כך מקרבין תרין אלין לסלקא רוח קדשא וכו' ואתקשרת אתתא בבעלה למהוי חד וכו'}}. למדנו כי העיקר הם זוג אחד שנמצא בהם צורך. ולכן '''{{צ|אינו מועיל זה הזימון}}'''. '''{{צ|אם זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים}}''' מצד הדין ולבנים מצד החסד. כי כן צריך כמ"ש במאמר {{צ|דא ימינא ודא שמאלא}}. '''{{צ|והם נבדלים בקינים במחיצה}}''' - כי כן ההיכלות נבדלים זה מזה. '''{{צ|ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורים}}''' - דחיישנן שנתחלפו בכחות החיצונים, כי גם זה לעומת זה עשה ה'. '''{{צ|אלא אם כן מכירן}}''' - והיינו בגשמי. אבל למעלה - לא כן הוא. כי הקדוש ברוך הוא לא נעלם ממנו דבר. '''{{צ|זימן שלשה ומצא שנים מותרים}}''' - כי כך המדה למעלה בשנים שהם זוג אחד סגי. '''{{צ|זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן}}''' - כבר נתבאר כי הקן הוא כינוי להיכל שהם בתוכו. ולכן {{להשלים}} --------------- hhrr9xkwtu19tuyv5ta7nq9ub5162w6 116 469605 1415672 1415140 2022-07-28T07:33:15Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ"ב-2022 <מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 3572|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|10271)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]] (להלן - החוק), ולפי [[+|סעיפים 20ז(א)]] [[+|ו-27(ג)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]] (להלן - חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן - הנציבות) ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אגף השיקום" - אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו [[בתקנה 2 לתקנות הנכים]]; :- "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק]]; :- "אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים" - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה; :- "אפוטרופוס" - אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי [[פרק ג' לחוק הכשרות]] לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים; :- "גורם אחראי להפעלת מרכז" - מי שהוסמך להפעיל מרכז ארעי לטיפול, לפי דין או החלטת ממשלה; :- "הג"א" - כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]]; :- "חוק ביטוח בריאות" - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק הכשרות" - [[=חוק הכשרות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]; :- "חוק הנכים" - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]]; :- "חוק שיקום נכי נפש" - [[=חוק שיקום נכי נפש|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000]]; :- "חיית שירות" - כהגדרתה [[בתקנות נגישות לשירות]]; :- "יום התחילה" - כמשמעותו [[בתקנה 35(א)]]; :- "מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול; :- "מורשה נגישות" - מורשה לנגישות השירות או מורשה לנגישות מתו"ס; :- "מורשה לנגישות השירות" - מורשה לנגישות השירות כמשמעותו [[בסעיף 19מא1 לחוק]]; :- "מורשה לנגישות מתו"ס" - מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו [[בסעיף 19מא לחוק]]; :- "מיופה כוח" - כמשמעותו [[בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות]], לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים; :- "מחלה מידבקת מסוכנת" - מחלה שהוכרזה לפי [[סעיף 20 לפקודת בריאות העם]]; :- "המנכ"ל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות; :- "מסגרת", "מסגרת לשירותי יום" ו"מסגרת לשהות ממושכת" - כהגדרתן [[בתקנות המסגרות]]; :- "מסגרת דיור" - מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן: :: (1) לעניין שירותים בתחום הבריאות - שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי [[#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש]]; :: (2) לעניין שירותים בתחום הרווחה - מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]], ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]]; :- "מענה רפואי אחוד" - מתן שירותי בריאות במרפאה של קופת חולים, לכל אדם, ובכלל זה לחברי קופת חולים אחרת, לפי הוראת שר הבריאות או המנכ"ל לפי דין או לפי הוראת הרשות העליונה לבריאות; :- "מפעל" - מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם [[בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]; :- "מצב חירום" - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]], לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית]], או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה [[באותו חוק]], או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש"ל-1971]], ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת; :- "מרחב מוגן" - מרחב מוגן שהוא אחד מאלה: :: (1) מרחב מוגן כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990]]; :: (2) אם אין בנמצא מרחב כאמור בפסקה (1) - מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג"א; :- "מרחב מוגן חלופי נגיש" - מרחב מוגן כמשמעותו [[בתקנה 3(ג)]]; :- "מרכז ארעי לטיפול" - מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום, כדי לספק טיפול רפואי ייחודי לרבות בדיקות, כגון: טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או לטיפול במחלה מידבקת מסוכנת; :- "מרכז נגיש" - מרכז ארעי לטיפול לפי [[תקנה 11]]; :- "מרפאה" - כהגדרתה [[בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם]] שמחזיקים ומפעילים משרד הבריאות, או קופת חולים, לרבות מרפאה לבריאות הנפש ותחנה לבריאות המשפחה, שניתן בה שירות לפי [[חוק ביטוח בריאות]]; :- "מרפאה אחודה" - מרפאה של קופת חולים שמספקת מענה רפואי אחוד; :- "משרד הרווחה" - משרד הרווחה והביטחון החברתי; :- "עמדת טיפול" - עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות; :- "עמדת שירות" - כהגדרתה בת"י 1918 חלק 3.2 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה; :- "פקודת בריאות העם" - [[פקודת בריאות העם, 1940]]; :- "קופת חולים" - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות]]; :- "רשות ציבורית" - כהגדרתה [[בסעיף 19א לחוק]]; :- "הרשות העליונה לבריאות" - גוף שבראשו המנכ"ל וחברים בו קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל והמנהל הכללי של קופת החולים שבה מבוטח המספר הגדול ביותר של מבוטחים לפי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]; :- "שירותי בריאות" - לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שנותנים במצב חירום משרד הבריאות, קופות החולים או נותני שירותים כמשמעותם [[בסעיף 23 לחוק]] ביטוח בריאות, וכן שירותי בריאות שניתנים לציבור עקב מצב החירום, לצורך התמודדות איתו או במהלכו; :- "שפה פשוטה" - לפי ת"י 1918 חלק 4; :- "תומך בקבלת החלטות" - כמשמעותו [[בסעיף 67ב לחוק הכשרות]]; :- "ת"י 1918 חלק 1" - ת"י 1918 חלק 1 - נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; :- "ת"י 1918 חלק 4" - ת"י 1918 חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת; :- "תקנות המסגרות" - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ"א-2021]]; :- "תקנות הנכים" - [[=תקנות הנכים|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954]]; :- "תקנות לפינוי ולקליטה בחירום" - [[=תקנות לפינוי ולקליטה בחירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ"ב-2022]]; :- "תקנות נגישות בניין חדש" - [[=תקנות נגישות בניין חדש|חלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970]]; :- "תקנות נגישות למקום ציבורי" - כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) [[#חלק ח'1 בתוספת השנייה|תקנות נגישות בניין חדש]]; :: (2) [[תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990]]; :: (3) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע"א-2011]]; :: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011]]; :: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע"ד-2013]]; :: (6) [[תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע"ו-2016]]; :: (7) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע"ח-2018]]; :: (8) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ט-2018]]; :: (9) [[תקנות נגישות לשירותי בריאות]]; :- "תקנות נגישות לשירות" - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013]]; :- "תקנות נגישות לשירותי בריאות" - [[=תקנות נגישות לשירותי בריאות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו-2016]]. @ 2. נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים במצב חירום : (א) לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור לפי תקנות אלה; לעניין זה, "שירותים נלווים" - שירותים שנועדו לאפשר את קבלת שירותי הבריאות, לרבות קביעת תורים, קבלת הפניות וקבלת אישורים מינהליים לביצוע פעולות רפואיות. : (ב) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל האפשר בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עימה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי. : (ג) אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (ב), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות ובייחוד למי שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות - אם יהיה בכך צורך, במקום - טיפול מותאם לאנשים עם מוגבלויות שונות, לפי צורכיהם הבריאותיים. : (ד) מי שמספק שירותי בריאות במצב חירום, ימשיך ויספק לאדם עם מוגבלות את התאמות הנגישות שהוא חייב בהן לפי [[+|סעיפים 19יז]] [[ו-19כ לחוק]], ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום; אם לא ניתן לספק את אותן התאמות נגישות, יעשה ככל יכולתו להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות חלופיות לצורך השגת אותן מטרות הנגשה; ספק כאמור ייערך בעת שאינה מצב חירום כדי שיוכל לקיים תקנה זו. @ 3. מרחב מוגן במרפאה : (א) בתקנה זו, "שטח הרצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה" - שטח פנוי שממדיו 1.0 מטר על 1.5 מטר. : (ב) במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן; נוסף על כך, בכניסה למרחב המוגן יותקן שלט לזיהויו; בשלטי ההכוונה והזיהוי יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה. : (ג) במרפאה שמתקיימות בה תקנות הנגישות למקום ציבורי, למעט קיומה של דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יאתר מי שאחראי להפעלת המרפאה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר, לפי הקיים במרפאה, שמובילה לתוכו דרך נגישה (בתקנה זו - מרחב מוגן חלופי נגיש); אם יש במרפאה יותר ממפלס אחד שבו ניתנים שירותי בריאות לציבור, יאותר מרחב מוגן חלופי נגיש בכל מפלס. : (ד) ממדי הרצפה של המרחב המוגן החלופי הנגיש יכילו ככל האפשר שלוש פעמים שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה, ולא פחות מפעמיים שטח רצפה כאמור; ככל האפשר שטחי הרצפה האמורים יהיו צמודים זה לזה. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא הצליח האחראי להפעלת המרפאה לאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו כאמור באותה תקנת משנה, גם לאחר שבחן את האפשרות ששטחי הרצפה לא יהיו צמודים זה לזה, יתעד את הסיבות לכך, ויאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו לפחות שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה. : (ו) בכל מפלס שבו אותר מרחב מוגן חלופי נגיש יהיה שלט הכוונה אחד או יותר, שמכוון את מי שנמצא באותו מפלס למרחב המוגן החלופי הנגיש במפלס זה; במרחב המוגן החלופי הנגיש יותקן שלט זיהוי שרשום בו: "מרחב מוגן חלופי נגיש" בליווי סמל הנגישות הבין-לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6). : (ז) במצב חירום בעת שיש לעבור למרחב מוגן או למרחב מוגן חלופי נגיש, יסייע איש צוות המרפאה ככל האפשר בנסיבות מצב החירום לאדם עם מוגבלות שביקש זאת או שנראה לאיש הצוות שהוא נזקק לסיוע כאמור, להגיע למרחב מוגן כאמור; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת; לעניין זה, "פעולה נדרשת" - מעבר למרחב מוגן, או כל פעולה אחרת להצלת חיים. : (ח) סייע איש צוות המרפאה לאדם עם מוגבלות לעבור למרחב מוגן חלופי נגיש כאמור בתקנת משנה (ז), יעבור איש הצוות למרחב המוגן הקיים במרפאה, אלא אם כן נשקפת לאיש הצוות סכנה גדולה יותר בעת המעבר; עם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב מוגן, יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש, כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במקרה הצורך. @ 4. תקשורת נגישה עם קופת החולים ומשרד הבריאות : (א) במצב חירום ימשיכו לעמוד לרשות אנשים עם מוגבלות דרכי התקשורת הנגישות שמתקיימות בעת שאינה מצב חירום ליצירת קשר עם משרד הבריאות וקופת החולים, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום. : (ב) במצב חירום שבו חדל אחד מהאמצעים שבהם חברי קופת חולים יוצרים איתה קשר, לפעול או להיות זמין לשימוש הציבור, וכל עוד לא חזר להיות זמין, תפרסם קופת החולים הודעה על כך לפי [[תקנה 23]]. @ 5. מידע לציבור לעניין נגישות מרפאות : (א) מידע לציבור במצב חירום שמפרסמים קופות החולים או משרד הבריאות, לגבי מרפאותיהם בציון המרפאות הפתוחות לציבור בנסיבות מצב החירום, יכלול נוסף על מידע בדבר התאמות הנגישות שחובה לפרסמן לפי [[+|סעיף 19יז]] [[ו-19כ לחוק]], גם מידע אם כל אחד מהמפורטים להלן קיים או שאינו קיים לגבי כל מרפאה כאמור: :: (1) מקום חניה נגיש, ואם קיים - אם כולל מקום חניה לרכב גבוה; :: (2) דרך נגישה שמובילה אל הכניסה למרפאה מחניה נגישה וממדרכה ציבורית סמוכה; :: (3) אם קיימת דרך נגישה לפי פסקה (2) - אם השימוש בדרך נגישה זו מחייב שימוש במעלית או במעלון; :: (4) דרך נגישה מהכניסה למרפאה למקומות קבלת שירותי הבריאות במרפאה; :: (5) בית שימוש נגיש; :: (6) דרך נגישה מכניסה למרפאה לתוך מרחב מוגן המשרת את אותה מרפאה; אם במרפאה אין דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יצוין אם אותר מרחב מוגן חלופי נגיש לפי [[תקנה 3]] וכן יצוין אם רמת המיגון שלו נמוכה מרמת המיגון של המרחב המוגן העיקרי של המרפאה. : (ב) אי-קיומם של אחד או יותר מהרכיבים המנויים בתקנת משנה (א), לא ימנע את הפעלתה של מרפאה במצב חירום, ואולם לפי בקשת אדם עם מוגבלות שעקב אי-קיומו של רכיב מהרכיבים האמורים נמנע ממנו במצב החירום לקבל שירות בריאות במרפאה, יפעלו משרד הבריאות או קופת החולים, לפי העניין, לספק לו שירות בריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום, או במקום אחר, לרבות בביתו או במסגרת הדיור שלו. : (ג) במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה, או מעבדה לביצוע בדיקות, ובייחוד מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור. : (ד) המידע לפי תקנה זו יפורסם לפי [[תקנה 23]]. @ 6. נגישות למידע לציבור לגבי שירותי בריאות במצב חירום : (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור במצב חירום או בעת שאינה מצב חירום, לפי העניין; לעניין תקנה זו - ::- "נגישות למידע" - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם במצב חירום; ::- "מידע חיוני בתחום הבריאות" - הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לבריאותם של אנשים במצב חירום, שנועדו להציל חיים או למנוע פגיעה בגוף, כגון הוראה לציבור להגיע למרכז ארעי לטיפול, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או נבחרי ציבור. : (ב) כחלק מפרסום מידע לציבור בקשר לשירותי בריאות במצב חירום, משרד הבריאות יפרסם, לפי [[תקנה 23]], המלצות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בדבר הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע כדי לייעל במצב חירום את קבלת השירות; ההמלצות יכללו בין השאר את אלה: :: (1) מסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עימו למקום קבלת שירות הבריאות, ובכלל זה את האבחנות (הדיאגנוזה) של מצבו הרפואי של האדם, בדיקות רפואיות וטיפולים משמרי חיים שהוא עובר דרך קבע, התרופות שהוא צורך, מינון נתינתן ורגישות לתרופות, ומכשירים רפואיים שהוא עושה בהם שימוש והנחיות רפואיות מקדימות שנתן למיופה כוח לפי [[חוק הכשרות המשפטית]] או לפי [[חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005]]; ההמלצות והאפוטרופסות יפרטו כיצד אדם עם מוגבלות יוכל לאתר מסמכים אלה ולהפיק העתק מהם; :: (2) מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עימו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת; :: (3) מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיו המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עימו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות, כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה. : (ג) משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב), אחת לשלוש שנים לפחות, לאחר היוועצות במשרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום. : (ד) רשות ציבורית המוסרת לציבור, במצב חירום, מידע חיוני בתחום הבריאות, תמסור לציבור בה בעת את אותו מידע גם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני [[בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו-(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]]. @ 7. מרפאה אחודה : (א) במצב חירום שבו הורו שר הבריאות או המנכ"ל לפי דין, או הורתה הרשות העליונה לבריאות כי תפעל מרפאה אחודה, יחולו הוראות אלה: :: (1) בעת שמרפאה שפתוחה לשירות הציבור פועלת כמרפאה אחודה, יסייע אחד מאנשי צוות המרפאה במתן השירות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות בריאות והזדהה כאדם עם מוגבלות, או שנראה לאיש הצוות שאותו אדם עם מוגבלות זקוק לסיוע; איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ובמקום בולט לעין ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור יימצא שלט; בשניהם יהיה רשום: "סיוע לאדם עם מוגבלות"; בשלט יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); :: (2) במקרה שאיש הצוות אינו מצליח במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו כאמור בפסקה (1) ובייחוד אם הוא חבר בקופת חולים אחרת, יפנה איש הצוות לקופת החולים של אותו אדם כדי שתסייע לאיש הצוות לספק שירות בריאות לאותו אדם; קופת החולים של אותו אדם תפעל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות לאותו אדם באותה מרפאה, או שתדאג לכך שיקבל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום את שירות הבריאות במוסד רפואי אחר או באופן אחר; :: (3) פרסום שמפרסמים משרד הבריאות או קופת חולים לציבור לגבי המרפאה האחודה יכלול, נוסף על הפרטים [[שבתקנה 5(א)]], גם את כל אלה, בשפה פשוטה: ציון העובדה שכל אדם וחברי כל קופות החולים יכולים לקבל שירות במרפאה, פירוט שירותי הבריאות הניתנים לציבור באותה מרפאה, כתובת המרפאה ופירוט דרכי ההגעה אליה בתחבורה ציבורית; המידע בפסקה זו ייכלל בפרסום לפי [[תקנה 5(א)]]; :: (4) קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3); משרד הבריאות יערוך את המידע האמור בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות שפועלות במתכונת של מרפאה אחודה, לפי יישובים, ולגבי כל מרפאה את המידע שבפסקה (3), בציון קופת החולים שמפעילה את אותה המרפאה; משרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים; משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי [[תקנה 23]]; :: (5) הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שהמרפאה שתיפתח במתכונת האמורה תהיה מרפאה שהיא נגישה לפי תקנות נגישות למקום ציבורי. : (ב) קופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהן לפי תקנה (א)(1) ו-(2). : (ג) משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו. @ 8. מרכז לתקשורת מרחוק : (א) כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור, ימשיכו להינתן במצב חירום, לשימוש אנשים עם מוגבלות, גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר במצב חירום עם ספקים של שירותי בריאות ועם גורמי סיוע, וכדי שספקים וגורמי סיוע כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע: :: (1) תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות; :: (2) תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנת משנה (ד); :: (3) תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: מסרון, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור. : (ב) שירותי התקשורת האמורים בתקנת משנה (א) יפעלו בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהן שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים, ויתקיימו לגביהם הוראות אלה: :: (1) התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, יועברו בזמן אמת; :: (2) ההיערכות להפעלת שירותי התקשורת תביא בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום, וייבחנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת; :: (3) שירותי התקשורת יינתנו באמצעות אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הדרכה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם. : (ג) לצורך הפעלת שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובייחוד לפי פסקה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע למצבי חירום שונים כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; המסרים יהיו לפי הוראות אלה: :: (1) הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן, מתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; :: (2) המידע יהיה בשפה פשוטה. : (ד) שירות תרגום לשפת סימנים יינתן במרכז לתקשורת מרחוק לפי הוראות אלה: :: (1) דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד; :: (2) לבוש המתורגמן יהיה בגוון מנוגד לרקע; :: (3) פלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך; אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן; :: (4) על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר. @ 9. נגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון במצב חירום : (א) בתקנה זו - ::- "הסדר" - כמשמעותו [[בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות]]; ::- "מזון ייעודי" ו"תוסף מזון" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]; ::- "מערכת המרשמים" - המערכת הממוחשבת של קופת חולים כמשמעותה [[בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות]]; ::- "סם מסוכן" - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]; ::- "שליח" - כל אחד מאלה: ::: (1) מי שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק; ::: (2) מי שקופת החולים, רוקח אחראי בבית מרקחת או בעל בית מרקחת, התקשר עימו למסירת תרופות למטופל; ::- "תכשיר" - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]]; ::- "תרופה פסיכוטרופית" - תכשיר המכיל אחד מן החומרים הפסיכוטרופים המופיעים [[בתוספת הרביעית לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם), התשל"ג-1973]]. : (ב) קופת חולים תיערך כדי שלאדם עם מוגבלות יתאפשר במצב חירום לקבל תכשיר; האמור יחול לרבות בקשר לבתי מרקחת שהיא מפעילה בעצמה או שפועלים עימה בהסדר; ההיערכות תהיה לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, ולפי כוח האדם שיעמוד לרשותה במצב חירום. : (ג) ההיערכות לפי תקנת משנה (ב) תכלול גם את אלה: :: (1) סידורים שיבטיחו ככל האפשר במצב חירום נגישות לביצוע בדיקת דם או בדיקה אחרת, שהיא תנאי לקבלת מרשם לתכשיר לאדם עם מוגבלות; :: (2) סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות, לרבות באמצעות תומך בקבלת החלטות שלו או שליח, להעביר לרופא בקופת החולים שבה הוא חבר, בקשה למרשם לתכשיר או בקשה להפניה לבדיקה שנדרשת לצורך רישום מרשם לתכשיר, באמצעי זמין שנגיש לאותו אדם ושפעיל במצב החירום, מבין כל האמצעים שבהם קופת חולים מתקשרת עם מבוטחיה כגון טלפון, יישומון, מסרון, דואר אלקטרוני, אתר האינטרנט של קופת החולים, ופקסימיליה, וכן באמצעות שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי [[תקנה 8]]. : (ד) אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, לרבות העדר גישה כמשמעותה [[בסעיף 21ד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], של בתי מרקחת למערכת המרשמים, רשאי המנכ"ל לאשר לקופת חולים מסוימת לפרק זמן מוגבל עד שיהיה ניתן לשוב ולעשות שימוש במערכת המרשמים, ולא יותר מ-10 ימים, לפעול כאמור בתקנת משנה (ה); אישור המנכ"ל האמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות בדף המיועד לענייני מצבי חירום ובאתר האינטרנט של הקופה שקיבלה את האישור האמור. : (ה) אישור כאמור בתקנת משנה (ד) יכול שיכלול את אלה: :: (1) אישור להעביר מרשם של אדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, לבתי מרקחת באמצעות אמצעי דיגיטלי נפוץ שבשימוש הציבור, ובכלל זה דואר אלקטרוני, או אמצעי לשיחוח (live-chat); :: (2) אישור להעביר את המרשם או את העתק המרשם גם באמצעות האדם עם המוגבלות או שליח; :: (3) אישור להחיל את האישור לפי פסקאות (1) ו-(2) לגבי מרשם לסם מסוכן; במקרה שלא יחול אישור לפי פסקה זו, יציין באישור המנכ"ל מהן החלופות שלפיהן תנפק קופת חולים סם מסוכן לאדם עם מוגבלות. : (ו) המנכ"ל רשאי לשוב ולהאריך את תוקפו של האישור לפי תקנת משנה (ד) לפרק זמן מוגבל שלא יעלה על עשרה ימים אם ממשיכות להתקיים הנסיבות האמורות בתקנת משנה (ד). : (ז) בתקופה שבה חל אישור לפי תקנות משנה (ד) עד (ו), יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור: :: (1) מי שמוסמך לפי דין לרשום מרשם רשאי להעביר לבית מרקחת את המרשם שרשם לאדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (ה); :: (2) בית מרקחת רשאי לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות לפי מרשם אף אם הוא העתק מרשם, לרבות תכשיר שהוא תרופה פסיכוטרופית, ובכפוף לתקנת משנה (ה)(3) - גם סם מסוכן. : (ח) נוסף על האמור בתקנה זו, תבצע קופת חולים את כל אלה כדי להיערך למצב חירום, ובייחוד למצב שבו אישר המנכ"ל לפעול כאמור בתקנות משנה (ד) ו-(ה): :: (1) סידורים שיאפשרו במצב חירום לכל רופא שפועל מטעם קופת חולים לרשום לאדם עם מוגבלות גם מרשם שאינו מרשם אלקטרוני שיוכל לשמש לניפוק תכשיר; :: (2) סידורים שיאפשרו לבית מרקחת של קופת חולים או שבהסדר עימה, לנפק לחבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות תכשיר לפי מרשם שניתן כדין, אף אם אינו מרשם אלקטרוני, או שהוא העתק מרשם; :: (3) מתן הוראות באילו בתי מרקחת בפריסה ארצית יהיה ניתן לנפק סם מסוכן לפי העתק מרשם; :: (4) סידורים כדי למזער את פרק הזמן שיידרש לקופת חולים לאשר זכאות לתכשיר שנדרש לאדם עם מוגבלות לפי מרשם, אם נדרש אישור כאמור; :: (5) סידורים כאמור בפסקה (4) למקרה שבו הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה ועקב כך חברי קופת החולים יופנו לרכוש תכשירים בבית מרקחת שמפעילה קופת חולים אחרת או שבהסדר עם קופת החולים האחרת, לפי סכומי השתתפות עצמית לחברי קופת החולים האחרת. : (ט) במצב חירום רשאי בית מרקחת לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות גם באמצעות שליח. : (י) האמור בתקנות משנה (ב) עד (ט) יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון, שהקופה מספקת לאדם עם מוגבלות. : (יא) קופת חולים תבצע הכנות לצורך בניית יכולת לרציפות טיפול בתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון באדם עם מוגבלות, ובכלל זה - :: (1) לגבי מסגרות דיור - ::: (א) צמצום ככל האפשר במצב חירום של דרישה להתייצבות דיירי מסגרת דיור במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון; ::: (ב) היערכות במצב חירום לאספקה שוטפת של תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, למסגרת דיור, לרבות באמצעות הגדלת כמויות מוצרים אלה שמנופקות למסגרת בעת שאינה מצב חירום, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי במצב חירום; :: (2) סידורים הנדרשים כדי לאפשר הובלת תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, לרבות סמים מסוכנים או תכשירים הדורשים הובלה בקירור, מהמקום שבו קופות חולים מאחסנות אותם או מבית מרקחת, למקום שבו שוהה האדם עם המוגבלות במצב חירום, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום. : (יב) לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום שבו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה: :: (1) לפי האמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה; :: (2) באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (יא)(2); :: (3) אם יתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו-(2) בנסיבות מצב החירום. : (יג) שליח שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לפי פסקה (1) להגדרה "שליח", יוכל לפעול לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק אם בידו תעודת חברות בקופת חולים של האדם עם המוגבלות או תעודת זהות שלו, או שמתבצע זיהוי בדרך אחרת שמפעילה קופת חולים, ולעניין מסירת תכשיר שהוא סם מסוכן - אם התקיים גם האמור [[בתקנה 14(ב)(3) לתקנות הסמים המסוכנים, התש"ם-1979]]. : (יד) לצורך יישום תקנה זו רשאית קופת חולים ובית מרקחת לדרוש כי אדם עם מוגבלות, אפוטרופוס שלו, מיופה כוח מתמשך שלו או שליח, לפי העניין, יציג לפניהם תעודה המעידה שהאדם שלו מיועד השירות לפי תקנה זו הוא אדם עם מוגבלות; בתקנת משנה זו - ::- "יציג" - לרבות באמצעות משלוח העתק תעודה באחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (ג)(2); ::- "תעודה" - לרבות תעודה שהנפיקה רשות ציבורית כגון תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה, תעודת נכה לפי [[תקנה 7 לתקנות הנכים]]; וכן אישור שהנפיקו שירותי הרווחה ברשות מקומית, אישור שהנפיקה קופת חולים, אישור שהנפיקו כל אחד מבין אלה: ועדה המוסמכת לקבוע נכות רפואית לפי דין, רופא, בעל מקצוע בריאות, או מסגרת דיור וכיוצא באלה. : (טו) קופת חולים תפרסם לפי [[תקנה 23]] את הסידורים שביצעה לפי תקנה זו. : (טז) קופת חולים תיערך כדי שגם במצב חירום יוכל חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות, לקבל מידע באילו מבתי המרקחת שלה שפועלים יוכל לרכוש תכשירים, ובייחוד תרופות פסיכוטרופיות, סמים מסוכנים, מזון ייעודי או תוסף מזון; מידע כאמור יימצא באחד מאלה לפחות: באתר האינטרנט של קופת החולים בדף המיועד להיערכות למצבי חירום, במוקד המידע הטלפוני של הקופה, ביישומון, או בתקשורת כתובה עם מוקד המידע של הקופה, והכול אם אמצעים אלה פועלים במצב החירום. : (יז) בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים שקיבל כאמור את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי [[תקנה 23]]. : (יח) מוסד רפואי ששחרר אדם עם מוגבלות במצב חירום מאשפוז שבמהלכו נרשם לו מרשם לתכשיר או למזון ייעודי או לתוסף מזון, שלא צרך לפני האשפוז, ינפק לאותו אדם מוצר כאמור למשך שלושה ימי עבודה לפחות שלאחר יום השחרור מאשפוז, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ"ל לפי דין, ולתקופה שיורה. : (יט) קופות החולים יגבשו נוהל ליישום אחריותן לפי תקנה זו. : (כ) משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה לעניין יישום האמור בתקנה זו. : (כא) הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם נכה בשל נכותו המוכרת לפי [[חוק הנכים]]. @ 10. שירותי בריאות לדיירים של מסגרות דיור : (א) מסגרת דיור - :: (1) תביא לידיעת דייריה, לרבות אפוטרופסיהם או מיופי כוח שלהם, את המלצות משרד הבריאות לפי [[תקנה 6(ב)]] להכנת מידע, תסביר להם את חשיבותן ותציע להם עזרה ביישום המלצות אלה; אופן מסירת המידע והתקשורת של המסגרת עם דייריה יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות [[בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות]]; :: (2) ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו, סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1), יחול אחד מאלה, לפי העניין: ::: (א) מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1); ::: (ב) מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע; :: (3) מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מהדיירים שביקש או שהסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות; :: (4) מסגרת תעדכן את המידע בעבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות. : (ב) מי שמספק שירותים בתחום הדיור לפי [[פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש]], יביא לידיעת דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופי כוח שלו, את המלצות משרד הבריאות לפי [[תקנה 6(ב)]], ויסביר לו את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות [[בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות]]; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות. : (ג) מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה בעת שאינה מצב חירום, תיערך כדי שלדייר שהוא אדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות במצב חירום לפי [[תקנה 2]]; ההיערכות למצב חירום תהיה לכל אלה לפחות: :: (1) לאחר תיאום עם קופות החולים - מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלת מסגרת הדיור, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה מצב חירום; :: (2) קבלת שירותי בריאות שלא ניתן לספקם במסגרת לפי פסקה (1), במרפאות הפתוחות לציבור במצב חירום, או במרכז ארעי לטיפול; :: (3) הפניית דייר לקבלת שירותי בריאות בבית חולים, כשאין לו אפשרות לקבל שירות בריאות שהוא זקוק לו כאמור בפסקאות (1) או (2). : (ד) על מסגרת דיור שהיא אחת מאלה יחולו, לגבי דייריה, גם תקנות משנה (ה) עד (ו): :: (1) מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה; :: (2) מסגרת שלפי רישיון או אישור לפי דין או לפי תנאי התקשרות, באחריותה לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, "התקשרות" - התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו [[בתקנות המסגרות]], ולעניין בית דיור מוגן - גם התקשרות של המסגרת עם הדייר. : (ה) במצב חירום שבו נזקק דייר שהוא אדם עם מוגבלות לשירות בריאות, תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי תקנת משנה (א), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת. : (ו) טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של מסגרת, תערוך מסגרת הדיור הכנות בשיתוף הדייר, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, בקשר למידע שבו צויד כאמור בתקנת משנה (ה), כדי להקל עליו ועל מי שייתן לו את שירות הבריאות. : (ז) מסגרת לדיור תגבש נוהל לגבי חובתה להיערך בנושאים המפורטים בתקנה זו; הנוהל יותאם למאפיינים של המסגרת והאנשים עם מוגבלות המתגוררים בה; המסגרת תפרסם את הנוהל לדיירי המסגרת במקום בולט לעין, ותביא לידיעתם את קיומו בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א)(1). : (ח) משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו כל אחד נוהל לדוגמה למסגרות הדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי. @ 11. מרכז ארעי נגיש לטיפול : מרכז ארעי לטיפול יהיה מרכז נגיש אם מתקיימים כל אלה: : (1) ממדרכה ציבורית או משביל ציבורי הגובלים במגרש שבו המרכז, ממקום חניה נגישה וממקום חניית רכבי החירום וההצלה, שמשרתים את המרכז, תוביל דרך נגישה לכניסה נגישה אליו; : (2) מכניסה למרכז הארעי לטיפול, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם, אם הם נדרשים במרכז: :: (א) לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום כאמור [[בתקנה 13(2)]]; :: (ב) למקום המתנה לקבלת שירות הבריאות; :: (ג) לעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג שבה אדם מקבל שירות בריאות במרכז כאמור [[בתקנה 13(3)]]; :: (ד) לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3); :: (ה) לחדר או חלל מופרד, כאמור [[בתקנה 13(6)]]; :: (ו) למלתחה נגישה כאמור בפסקה (4); :: (ז) למקלחת נגישה כאמור בפסקה (5); :: (ח) למרחב מוגן נגיש כאמור בפסקה (6); : (3) אם יש בו בית שימוש לשירות הציבור - יימצא גם בית שימוש נגיש; : (4) אם כחלק משירות הבריאות במרכז נדרשת פשיטת בגדים ועומדת לרשות הציבור מלתחה, תימצא במקום מלתחה נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות; : (5) אם כחלק משירות הבריאות במרכז מקבל השירות נדרש להישטף, ועומדת לרשות הציבור מקלחת, תימצא במקום מקלחת נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות; : (6) אם נדרש במרכז מרחב מוגן, ויש בו מרחב מוגן לשימוש הציבור - יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש; בפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו "מרחב מוגן נגיש"; : (7) בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש, במלתחה נגישה, במקלחת נגישה ובמרחב מוגן נגיש, יתקיימו תקנות הנגישות למקום ציבורי. @ 12. התאמות נגישות חלופיות במרכז ארעי לטיפול : (א) במרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו [[תקנה 11(1), (2), או (7)]] לגבי דרך נגישה, יימצאו אמצעים להעברה של אדם עם מוגבלות, כדוגמת אלונקה, שניתן לעשות בהם שימוש מיידי כדי לאפשר לו להיכנס למרכז ולקבל בו את שירות הבריאות. : (ב) מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו אחת או יותר מפסקאות [[תקנה 11(3) עד (7)]], יכלול התאמות נגישות חלופיות כלהלן, שימוקמו ככל האפשר כך שדרך נגישה תוביל אליהן מעמדת הטיפול: :: (1) אם יש במרכז בית שימוש לשימוש הציבור, אך אין בו בית שימוש נגיש - יימצא כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות; :: (2) אם לא קיימת במרכז מלתחה נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות [[בתקנה 11(4)]], תימצא עמדת הלבשה שכוללת משטח יציב, לצידו שטח פנוי שמאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים להגיע בצמוד לצלע הגדולה של המשטח ולעבור אליו, בצורה בטוחה, ולפשוט וכן ללבוש את בגדיו; :: (3) אם לא קיימת במרכז מקלחת נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות [[בתקנה 11(5)]], יימצאו במרכז סידורים לפי הוראות [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]], שיאפשרו לאדם עם מוגבלות לשטוף את עצמו; המעבר מעמדת הלבשה נגישה למקום השטיפה יהיה בפרטיות גם כלפי אנשי צוות המרכז; :: (4) אם נדרש קיומו של מרחב מוגן, ואין במרכז מרחב מוגן שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה, יאותר במרכז מרחב מוגן חלופי נגיש ותחול [[תקנה 3]] בשינויים המחויבים. : (ג) בכל אחד מהסידורים בתקנות משנה (ב)(1) עד (3) יימצאו סידורים לשמירה על פרטיות האדם שעושה בהם שימוש, גם כלפי צוות המרכז, כגון פרגוד או מחיצה. @ 13. הוראות לעניין מרכז ארעי לטיפול : בכל מרכז ארעי לטיפול יתקיימו הוראות אלה: : (1) בכניסות וביציאות של מרכז ארעי לטיפול יוצבו, בעת שהוא פתוח לציבור במצב חירום, שלטי זיהוי ובהם המילים: "כניסה" או "יציאה", לפי העניין; בשלטים יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); : (2) אם יש בו עמדת שירות - תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או עם אמצעי עזר בניידות אחר, נגישות לקבל שירות בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות תהיה נגישה לפי [[+|תקנה 18(א)]] [[או 19(ב) לתקנות נגישות לשירות]], לפי העניין; : (3) בעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג יתקיימו הוראות אלה: :: (א) לצד עמדת הטיפול יימצא שטח פנוי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת"י 1918 חלק 1 (סעיף 2.7.4); :: (ב) אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או נעזר באמצעי עזר לניידות יוכל לקבל את הטיפול כשהוא יושב בכיסא הגלגלים או נעזר באמצעי העזר, באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, לפי העניין; אם לא מתאפשר לאדם עם המוגבלות כאמור לקבל כך את הטיפול, יימצא במרכז, לפי מטרות הטיפול והאופן שבו הוא ניתן לציבור, אחד מהסידורים האלה, שיאפשר לאדם עם המוגבלות לקבל את הטיפול בדומה לכלל הציבור ובצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום: ::: (1) צוות שיסייע לאדם לעבור לעמדת טיפול לפי רצונו וצרכיו של האדם; ::: (2) כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות; ::: (3) משטח בעמדת הטיפול כגון אלונקת רחצה; :: (ג) אם הציבור מקבל את הטיפול בעמדת הטיפול תוך שמירה על פרטיותו, יימצאו בה אמצעים שישמרו גם על פרטיותו של אדם עם מוגבלות המקבל את הטיפול; :: (ד) בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), אם במרכז ארעי לטיפול יש עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד ועצמאי - לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות (בפסקת משנה זו - עמדת טיפול נגישה), ויתקיימו כל אלה: ::: (1) תכנון וייצור עמדת הטיפול יתבססו על הוראות לפי [[החוק]] שחלות על העניין, ולפי העניין גם על הוראות ת"י 1918 על חלקיו השונים; ::: (2) מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד משלבי תכנון העמדה וייצורה, כי עמדת הטיפול היא עמדת טיפול נגישה; ואולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון העמדה ובייצורה, או עקב נסיבות מצב החירום, מצא המורשה כי העמדה אינה עמדת טיפול נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם העמדה אינה נגישה וכיצד יש להתאים את אופן מתן השירות כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור, ומתן השירות יותאם כאמור; : (4) צוות המרכז יעזור לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו או אם ראה כי סיוע כאמור נדרש בכל הנוגע לקבלת שירות הבריאות, ובכלל זה, בין השאר, העברתו לעמדת טיפול, העברתו לכיסא שירותים, פשיטת בגדיו ולבישתם, העברתו למשטח בעמדת הטיפול, שטיפתו, והעברתו חזרה לאמצעי עזר לניידות; : (5) לבקשת אדם עם מוגבלות, צוות המרכז ילווה אותו במהלך שהייתו במרכז ארעי לטיפול, לרבות לצורך התמצאות והשגחה, יסייע לו לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, הקראת מסמכים וכיוצא באלה, ויסייע בתקשורת עימו ככל הנדרש, תוך שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי [[תקנה 8]], ובאמצעים לפי [[תקנה 17]]; : (6) אם במרכז פועל מתחם שמשמש למענה לנפגעי דחק או אם המרכז כולל חלל שמתקהלים בו אנשים כגון אזור המתנה, יהיה במתחם או במרכז כאמור, לפי העניין, חדר שבפתחו דלת או חלל מופרד מסביבתו כגון באמצעות פרגוד, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו; בחדר או בחלל כאמור יתקיימו הוראות אלה: :: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות; :: (ב) לצד החדר או החלל האמור יימצא שלט שעליו רשום: "מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות" ויופיע לצידו סמל הנגישות הבין-לאומי; :: (ג) החדר או החלל האמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן לשימוש הציבור אם קיים במרכז; : (7) במרכז ארעי לטיפול יימצאו שני כיסאות גלגלים לפחות לשימוש אנשים עם מוגבלות שיגיעו למרכז; פסקה זו לא תחול לגבי מרכז ארעי לטיפול שמשמש לבדיקה או לטיפול במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת. @ 14. אחריות לנגישות של מרכז ארעי לטיפול : (א) מרכז ארעי לטיפול שיאושר לאחר יום התחילה יהיה מרכז נגיש שמתקיימים בו תנאי [[תקנה 11]], אלא אם כן אף על פי שהגורם האחראי עשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש כאמור שעומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ"ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך. : (ב) הגורם האחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול יבחן לגבי כל מרכז שאיתר עד ערב יום התחילה, את העמידה בתנאי [[תקנה 11]] באחת מאלה: :: (1) לפי מסמכים שסיפק החייב בהנגשת המקום הציבורי שאותר לשמש כמרכז ארעי לטיפול, שמשמשים חייב כאמור לצורך חובותיו לפי תקנות הנגישות למקום ציבורי או לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]; :: (2) לפי אישור מורשה נגישות. : (ג) מצא הגורם האחראי להפעלת מרכז, לאחר בחינה כאמור בתקנת משנה (ב), כי המרכז אינו נגיש - יחליף אותו במקום שמתקיימת בו [[תקנה 11]], אלא אם כן אף על פי שעשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש שגם עומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ"ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך. : (ד) הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שאושרו מיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא מרכז נגיש לפי [[תקנה 11]] או לא, וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו. @ 15. התאמת נהלים להפעלת מרכז ארעי לטיפול : גורם אחראי להפעלת מרכז יתאים את נהליו לאיתור, אישור והפעלה של מרכז ארעי לטיפול לצורך יישום תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת תוצאות אלה בהליך מתן שירות הבריאות לציבור: : (1) זיהוי מוקדם, אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של צרכים וקשיים של אדם עם מוגבלות שהגיע למרכז ארעי לטיפול, בייחוד אם אינו מרכז נגיש, כדי שצוות המרכז יוכל להתאים בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, את שירות הבריאות שיינתן לו; : (2) זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של ציוד עזר אישי חיוני שהגיע עם אותו אדם, ועלול להיפגע עקב שירות הבריאות שיעבור אותו אדם, תיעודו לצורך מציאת חלופות לאחר קבלת שירות הבריאות אם ייפגע או יאבד, ואפסונו באופן זמני עד שאותו אדם יסיים את קבלת שירות הבריאות; : (3) זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של חיית שירות כדי לאפשר לה לשהות בסמוך לאדם ששוהה במרכז, אם אפשר בנסיבות מצב החירום; : (4) בחינת חלופות שקיימות בנסיבות מצב החירום, להתאמת שירות הבריאות כדי להימנע מפגיעה בחיית שירות ומגרימת נזק לציוד עזר אישי כאמור. @ 16. העברה ממרכז ארעי לטיפול : גורם אחראי להפעלת מרכז אחראי להעברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאין אפשרות לספק לו שירות בריאות במרכז ארעי לטיפול, למקום אחר שבו יהיה ניתן לספק לו את שירות הבריאות בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, ובלבד שהסכים לכך, והכול בהתחשב בדחיפות במתן שירות הבריאות לאותו אדם; בתקנה זו - :- "אין אפשרות לספק" - העדר אפשרות לספק את שירות הבריאות על אף ביצוע התאמות נגישות באופן מתן שירות הבריאות כדי להתאימו למוגבלותו של אדם עם מוגבלות; :- "הסכים לכך" - האדם, אפוטרופסו או מיופה כוחו, לפי העניין, ואם לא היה ניתן לאתרם באופן מיידי - לפי החלטת הגורם האחראי על הפעלת המרכז הארעי לטיפול. @ 17. מידע נגיש לציבור ששוהה במרכז ארעי לטיפול : (א) בלי לגרוע [[מתקנה 6]], גורם אחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול ידאג כי במרכז ארעי לטיפול יימצא מידע גם בעניינים אלה: :: (1) מידע על המרכז והשירות שיינתן בו באופן שמבהיר בצורה ברורה ותמציתית את השלבים בתהליך קבלת שירות הבריאות, לפי סדר הפעולות של קבלתו, בליווי תמונות, מה על אדם שמקבל שירות בריאות במרכז לבצע, היכן ומתי, וציון השלבים שעלולים להיות מלווים בכאב או באי-נוחות; הכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; מידע לפי פסקה זו יהיה זמין גם במרכז עם פתיחתו; :: (2) התאמות הנגישות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות שיש במרכז; :: (3) מידע על ההיערכות הנדרשת שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר לו לקבל שירות בריאות במרכז בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; :: (4) צעדים שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה באמצעי עזר אישי ובחיית שירות שעלולה להתרחש עקב שירות הבריאות שיינתן במרכז, כגון עקב שטיפה. : (ב) מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מרכז ארעי לטיפול, יהיה גם בשפה פשוטה. : (ג) במרכז ארעי לטיפול יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות כמפורט להלן: :: (1) אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות לשימוש על משטח קשיח שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו; :: (2) נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב; :: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמרכז, לרבות מידע בשלט אלקטרוני; :: (4) נמסר מידע לציבור ששוהה במרכז באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית. @ 18. סייג לעניין הפעלת מרכז ארעי לטיפול : האמור [[בתקנות 11 עד 17]] לא ימנע את הפעלתו של מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימות בו הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום. @ 19. מלווה וחיית שירות, ציוד עזר : (א) אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי [[סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק]]. : (ב) [[תקנות 13(5) ו-(6)]] [[ו-17]] יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר. @ 20. רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו : (א) קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, "בית" - לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה. : (ב) היערכות זו תכלול גם את כל אלה: :: (1) ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיהם וכוח האדם שיעמוד לרשותם בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, "שירות בריאות בבית" - לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות; :: (2) הסידורים האמורים בפסקה (1) יעסקו גם באפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבמצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יעסקו גם בהדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק; :: (3) ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תעסוק גם בחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן במצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות בכוחות הצלה, ברשות המקומית ובמשרד הבריאות. : (ג) קופת חולים ומי שהתקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו - ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם המוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה: :: (1) יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בייחוד למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות; :: (2) קופת החולים תורה על סדר הקדימויות ליצירת קשר עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו במצב חירום. : (ד) במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו. : (ה) קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל. : (ו) ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל. : (ז) ספק שירות בבית שעימו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו - ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עימו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש. : (ח) קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו. : (ט) הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי [[חוק הנכים]], שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור. @ 21. היערכות לטיפול מרחוק : (א) ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, "בית" - לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה. : (ב) במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום: :: (1) הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך; :: (2) טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת; :: (3) טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו; :: (4) מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה. : (ג) משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום. : (ד) ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ"ל לפי דין ולתקופה שיורה. : (ה) בתקנה זו - ::- "מעון יום שיקומי" - כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000]]; ::- "מקצוע בריאות" - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008]]; ::- "ספק מקצוע בריאות" - כל אחד מאלה: :: (1) מי שלפי [[חוק ביטוח בריאות]] מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד; :: (2) מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי. @ 22. היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום : (א) משרד הבריאות יגבש נוהל בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם [[בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], במצב חירום (בתקנה זו - מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי [[החוק האמור]], והזקוקים להם, בייחוד לנוכח מצב החירום. : (ב) בנוהל יפורטו אלה לפחות, והדרכים לביצועם: :: (1) בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת פעילות מיוחדת לאספקת המכשיר, במצב חירום; :: (2) אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו; :: (3) אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם; :: (4) דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום. : (ג) משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו - ספק מכשירי שיקום). : (ד) הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח [[תקנות הנכים]] זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי [[חוק הנכים]], ולעניין ספקי מכשירי השיקום. @ 23. פרסום ומידע נגיש - כללי : (א) על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שמוסרת לציבור רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה מצב חירום, יחולו [[+|תקנות 29]], [[+|32]], [[+|33(1)]] [[ו-35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]]. : (ב) מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה במצב חירום, יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמפעיל מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים במצב חירום. @ 24. אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח : (א) בתקנה זו, "אדם" ו"אפוטרופוס מקצועי" - כהגדרתם [[בתקנה 17 לתקנות המסגרות]]. : (ב) אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן: :: (1) אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת [[תקנה 10(א) עד (ז)]]; על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה; :: (2) אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי [[תקנה 10(א), (ד) עד (ו)]], ולגבי אפוטרופוס מקצועי - גם [[10(ז)]]; לעניין [[תקנה 10]] יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי [[תקנה 10(ד)(2)]]. : (ג) האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי [[תקנה 28(ג)]] - :: (1) דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1); :: (2) נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו. : (ד) אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה. @ 25. חומרי הדרכה ולימוד עצמי : משרד הרווחה ומשרד הבריאות יכינו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למי שמספקים שירותי בריאות במוסד רפואי, במצבי חירום, לעניין אספקת שירות יעיל, בטיחותי ומכובד בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאלה מהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שמי שמספק שירות בריאות יוכל לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור, כהכנה למצב חירום ובמהלכו, באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, קצרים ותמציתיים; כל אחד מהמשרדים יפיץ עם תחילתו של מצב חירום, ואם אפשר עוד בטרם החל, את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מי שמספקים שירותי בריאות שונים במוסד רפואי; כל אחד מהמשרדים האמורים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום. @ 26. הדרכה : (א) במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה - ::- "מענה תומך" - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות; ::- "צוות המרפאה" - לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום. : (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה: :: (1) הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים; :: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות; :: (3) אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום; :: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות; :: (5) הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי [[תקנה 25]]. : (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום. @ 27. תרגול : תרגילים שמבצעים משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי [[תקנה 24]] וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום, יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת, ישולבו, לפי היקף התרגיל, אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצורכיהם, ובלבד שבכל תרגיל ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות מאלה שבתרגיל שקדם לו; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו ככל האפשר אנשים עם מוגבלות. @ 28. פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם : (א) מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה. : (ב) משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה. : (ג) מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה, יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ונוסף על כך נהלים אלה יהיו זמינים במשרדו בעת שהוא פתוח לציבור; הפרסום ייעשה בדרכים אלה: :: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן; :: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]]; :: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש מפרסם הנוהל; :: (4) באמצעות אתר האינטרנט של מפרסם הנוהל, אם קיים. : (ד) מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנה זו יהיה נגיש על פי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]] החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם. @ 29. פעולה לפי נוהל במצב חירום : מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל. @ 30. ביצוע לפי תקן : אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי [[חוק התקנים]], שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; יראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, "מועד ביצוע התאמת הנגישות" - לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק. @ 31. עיגול תוצאות חישוב : מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה. @ 32. זמינות והצגת מסמכים : (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב לשמור העתק עדכני שלהם שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום. : (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך. @ 33. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית : (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ואף על פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן. : (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית. @ 34. שמירת דינים : האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו. @ 35. תחילה ותחולה : (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) עד (ו), שלושה חודשים מיום פרסומן. : (ב) תחילתן של [[תקנות 6(ב) ו-(ג)]], [[9(יז) ו-(יח)]], [[10(א), (ב) ו-(ג)]], [[24(ב)(2)]], [[26]], [[27]] - שישה חודשים מיום התחילה. : (ג) תחילתן של [[תקנות 5(א)]], [[6(א) ו-(ד)]], [[7(א)]], [[8]], [[9(ד) עד (ז) ו-(יב)]], [[12]], [[13]], [[16]], [[17]], [[21(ד)]], [[24(ב)(1)]] - 12 חודשים מיום התחילה. : (ד) תחילתן של [[תקנות 10(ד) עד (ו)]] - 18 חודשים מיום התחילה. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג), תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] לעניין תחולת [[תקנה 5(ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום]], על רשות ציבורית המוסרת לציבור במצב חירום מידע חיוני בתחום הבריאות, החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם. : (ו) תחילתה של [[תקנה 23(א)]] לגבי החלת כל אחת מתקנות נגישות לשירות הנזכרות בה, החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה להנגשה בדרך הקבועה באותן תקנות בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה כאמור על הרשות הציבורית, לפי המוקדם, ולא לפני יום התחילה. @ 36. הוראות מעבר : (א) המלצות לפי [[תקנה 6(ב)]] יפורסמו לראשונה לפי [[תקנה 6(ג)]] לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות במשרד הרווחה. : (ב) המועד להשלמת ביצוע [[תקנה 3(ב) עד (ו)]] יהיה כלהלן: :: (1) לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה [[בתקנות נגישות לשירותי בריאות]] - המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי [[סעיף 19כ(ו) לחוק]]; :: (2) לגבי מרפאה חדשה - שנה מיום התחילה; לעניין זה, "מרפאה חדשה" - מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי [[#חלק ח'1 בתוספת השנייה|תקנות נגישות בניין חדש]]. : (ג) לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם: :: (1) משרד הבריאות - [[תקנות 7(ג)]], [[9(כ)]], [[21(ג)]], [[22(א) עד (ב)]]; :: (2) קופת חולים - [[תקנה 20(ה) ו-(ח)]]; :: (3) משרד הרווחה ומשרד הבריאות - [[תקנה 10(ח)]]; :: (4) האפוטרופוס הכללי - [[תקנה 24(ג)]]. : (ד) לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם: :: (1) קופות החולים - [[תקנות 7(ב)]], [[9(ב), (ג), (ח), (י), (יא), (יד), (טו), (טז), (יט)]], [[20(א) עד (ד) ו-(ה)]]; :: (2) משרד הבריאות ומשרד הרווחה - [[תקנה 25]]; :: (3) מסגרת דיור - [[תקנה 10(ז)]]; :: (4) גורם אחראי להפעלת מרכז - [[תקנה 15]]; :: (5) ספק שירות בבית - [[תקנה 20(ו)]]; :: (6) ספק מקצוע בריאות - [[תקנה 21(א) ו-(ב)]]; :: (7) אפוטרופוס מקצועי - [[תקנה 10(ז)]] כפי שהוחלה עליו [[בתקנה 24(ב)(2)]]. : (ה) לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם: :: (1) מסגרת דיור - [[תקנה 10(א) ו-(ב)]] - השלמת הכנת המידע לראשונה; :: (2) אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת - [[תקנה 24(ב)(2)]]. : (ו) לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות [[בתקנה 24(ב)(1)]]. : (ז) אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי [[תקנות 9]], [[20]] [[ו-22]] באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי תקנות אלה חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו. : (ח) מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה כאמור [[בתקנה 28(א)]], ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה. : (ט) גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצידם: :: (1) בתוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי [[תקנה 14(ד)]], ולא פחות ממרכז אחד; :: (2) בתוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי [[תקנה 14(ד)]]; :: (3) מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שכלל לא ייוותר ברשימות שלפי [[תקנה 14(ד)]] מרכז שאינו מרכז נגיש: ::: (א) לבצע את [[תקנה 14(א)]] לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש; ::: (ב) לבצע את [[תקנה 14(ב) עד (ד)]] לגבי יתרת המרכזים הלא-נגישים שברשימה לפי [[תקנה 14(ד)]]. : (י) ספק שירות בבית לפי [[תקנה 20]] שלקופת חולים הייתה התקשרות עימו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה - לא תחודש ההתקשרות עימו לאחר תום התקופה האמורה. <פרסום> ט"ו בתמוז התשפ"ב (14 ביולי 2022) <חתימה> בנימין גנץ שר הביטחון oou2km2b91vrapbwxiibuxxpbm1dqjy 0 469606 1415679 1415141 2022-07-28T08:00:51Z OpenLawBot 8112 [1415672] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3572|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|סעיף 19מ(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – החוק), ולפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 20ז|סעיפים 20ז(א)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 27|ו־27(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן – הנציבות) ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סז|סעיף 19סז לחוק}}, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף השיקום“ – אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הנכים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפוטרופוס“ – אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק הכשרות}} לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם אחראי להפעלת מרכז“ – מי שהוסמך להפעיל מרכז ארעי לטיפול, לפי דין או החלטת ממשלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הג״א“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכשרות“ – {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שיקום נכי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנה 35(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – בית חולים, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה נגישות“ – מורשה לנגישות השירות או מורשה לנגישות מתו״ס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות השירות“ – מורשה לנגישות השירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא1|בסעיף 19מא1 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מתו״ס“ – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא|בסעיף 19מא לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיופה כוח“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 32ב|בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות}}, לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה מידבקת מסוכנת“ – מחלה שהוכרזה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 20|סעיף 20 לפקודת בריאות העם}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנכ״ל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת“, ”מסגרת לשירותי יום“ ו”מסגרת לשהות ממושכת“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת דיור“ – מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לעניין שירותים בתחום הבריאות – שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין שירותים בתחום הרווחה – מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה רפואי אחוד“ – מתן שירותי בריאות במרפאה של קופת חולים, לכל אדם, ובכלל זה לחברי קופת חולים אחרת, לפי הוראת שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין או לפי הוראת הרשות העליונה לבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|בסעיף 19מ(א) לחוק}}, לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|באותו חוק}}, או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש״ל–1971}}, ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן“ – מרחב מוגן שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מרחב מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}}; {{ח:תתת|(2)}} אם אין בנמצא מרחב כאמור בפסקה (1) – מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג״א; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן חלופי נגיש“ – מרחב מוגן כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז ארעי לטיפול“ – מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום, כדי לספק טיפול רפואי ייחודי לרבות בדיקות, כגון: טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או לטיפול במחלה מידבקת מסוכנת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז נגיש“ – מרכז ארעי לטיפול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם}} שמחזיקים ומפעילים משרד הבריאות, או קופת חולים, לרבות מרפאה לבריאות הנפש ותחנה לבריאות המשפחה, שניתן בה שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה אחודה“ – מרפאה של קופת חולים שמספקת מענה רפואי אחוד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טיפול“ – עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת שירות“ – כהגדרתה בת״י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות העליונה לבריאות“ – גוף שבראשו המנכ״ל וחברים בו קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל והמנהל הכללי של קופת החולים שבה מבוטח המספר הגדול ביותר של מבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בריאות“ – לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שנותנים במצב חירום משרד הבריאות, קופות החולים או נותני שירותים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}} ביטוח בריאות, וכן שירותי בריאות שניתנים לציבור עקב מצב החירום, לצורך התמודדות איתו או במהלכו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפה פשוטה“ – לפי ת״י 1918 חלק 4; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תומך בקבלת החלטות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 67ב|בסעיף 67ב לחוק הכשרות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 1“ – ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – ת״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המסגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנכים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות לפינוי ולקליטה בחירום“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות בניין חדש“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות למקום ציבורי“ – כל אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות בניין חדש}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011}}; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013}}; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016}}; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018}}; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש)|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018}}; {{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|תקנות נגישות לשירותי בריאות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירותי בריאות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע״ו–2016}}. {{ח:סעיף|2|נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים במצב חירום}} {{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור לפי תקנות אלה; לעניין זה, ”שירותים נלווים“ – שירותים שנועדו לאפשר את קבלת שירותי הבריאות, לרבות קביעת תורים, קבלת הפניות וקבלת אישורים מינהליים לביצוע פעולות רפואיות. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל האפשר בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עימה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי. {{ח:תת|(ג)}} אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (ב), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות ובייחוד למי שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות – אם יהיה בכך צורך, במקום – טיפול מותאם לאנשים עם מוגבלויות שונות, לפי צורכיהם הבריאותיים. {{ח:תת|(ד)}} מי שמספק שירותי בריאות במצב חירום, ימשיך ויספק לאדם עם מוגבלות את התאמות הנגישות שהוא חייב בהן לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יז|סעיפים 19יז}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|ו־19כ לחוק}}, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום; אם לא ניתן לספק את אותן התאמות נגישות, יעשה ככל יכולתו להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות חלופיות לצורך השגת אותן מטרות הנגשה; ספק כאמור ייערך בעת שאינה מצב חירום כדי שיוכל לקיים תקנה זו. {{ח:סעיף|3|מרחב מוגן במרפאה}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”שטח הרצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה“ – שטח פנוי שממדיו 1.0 מטר על 1.5 מטר. {{ח:תת|(ב)}} במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן; נוסף על כך, בכניסה למרחב המוגן יותקן שלט לזיהויו; בשלטי ההכוונה והזיהוי יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} במרפאה שמתקיימות בה תקנות הנגישות למקום ציבורי, למעט קיומה של דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יאתר מי שאחראי להפעלת המרפאה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר, לפי הקיים במרפאה, שמובילה לתוכו דרך נגישה (בתקנה זו – מרחב מוגן חלופי נגיש); אם יש במרפאה יותר ממפלס אחד שבו ניתנים שירותי בריאות לציבור, יאותר מרחב מוגן חלופי נגיש בכל מפלס. {{ח:תת|(ד)}} ממדי הרצפה של המרחב המוגן החלופי הנגיש יכילו ככל האפשר שלוש פעמים שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה, ולא פחות מפעמיים שטח רצפה כאמור; ככל האפשר שטחי הרצפה האמורים יהיו צמודים זה לזה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא הצליח האחראי להפעלת המרפאה לאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו כאמור באותה תקנת משנה, גם לאחר שבחן את האפשרות ששטחי הרצפה לא יהיו צמודים זה לזה, יתעד את הסיבות לכך, ויאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו לפחות שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה. {{ח:תת|(ו)}} בכל מפלס שבו אותר מרחב מוגן חלופי נגיש יהיה שלט הכוונה אחד או יותר, שמכוון את מי שנמצא באותו מפלס למרחב המוגן החלופי הנגיש במפלס זה; במרחב המוגן החלופי הנגיש יותקן שלט זיהוי שרשום בו: ”מרחב מוגן חלופי נגיש“ בליווי סמל הנגישות הבין־לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6). {{ח:תת|(ז)}} במצב חירום בעת שיש לעבור למרחב מוגן או למרחב מוגן חלופי נגיש, יסייע איש צוות המרפאה ככל האפשר בנסיבות מצב החירום לאדם עם מוגבלות שביקש זאת או שנראה לאיש הצוות שהוא נזקק לסיוע כאמור, להגיע למרחב מוגן כאמור; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת; לעניין זה, ”פעולה נדרשת“ – מעבר למרחב מוגן, או כל פעולה אחרת להצלת חיים. {{ח:תת|(ח)}} סייע איש צוות המרפאה לאדם עם מוגבלות לעבור למרחב מוגן חלופי נגיש כאמור בתקנת משנה (ז), יעבור איש הצוות למרחב המוגן הקיים במרפאה, אלא אם כן נשקפת לאיש הצוות סכנה גדולה יותר בעת המעבר; עם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב מוגן, יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש, כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במקרה הצורך. {{ח:סעיף|4|תקשורת נגישה עם קופת החולים ומשרד הבריאות}} {{ח:תת|(א)}} במצב חירום ימשיכו לעמוד לרשות אנשים עם מוגבלות דרכי התקשורת הנגישות שמתקיימות בעת שאינה מצב חירום ליצירת קשר עם משרד הבריאות וקופת החולים, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום. {{ח:תת|(ב)}} במצב חירום שבו חדל אחד מהאמצעים שבהם חברי קופת חולים יוצרים איתה קשר, לפעול או להיות זמין לשימוש הציבור, וכל עוד לא חזר להיות זמין, תפרסם קופת החולים הודעה על כך לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}. {{ח:סעיף|5|מידע לציבור לעניין נגישות מרפאות}} {{ח:תת|(א)}} מידע לציבור במצב חירום שמפרסמים קופות החולים או משרד הבריאות, לגבי מרפאותיהם בציון המרפאות הפתוחות לציבור בנסיבות מצב החירום, יכלול נוסף על מידע בדבר התאמות הנגישות שחובה לפרסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יז|סעיף 19יז}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|ו־19כ לחוק}}, גם מידע אם כל אחד מהמפורטים להלן קיים או שאינו קיים לגבי כל מרפאה כאמור: {{ח:תתת|(1)}} מקום חניה נגיש, ואם קיים – אם כולל מקום חניה לרכב גבוה; {{ח:תתת|(2)}} דרך נגישה שמובילה אל הכניסה למרפאה מחניה נגישה וממדרכה ציבורית סמוכה; {{ח:תתת|(3)}} אם קיימת דרך נגישה לפי פסקה (2) – אם השימוש בדרך נגישה זו מחייב שימוש במעלית או במעלון; {{ח:תתת|(4)}} דרך נגישה מהכניסה למרפאה למקומות קבלת שירותי הבריאות במרפאה; {{ח:תתת|(5)}} בית שימוש נגיש; {{ח:תתת|(6)}} דרך נגישה מכניסה למרפאה לתוך מרחב מוגן המשרת את אותה מרפאה; אם במרפאה אין דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יצוין אם אותר מרחב מוגן חלופי נגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} וכן יצוין אם רמת המיגון שלו נמוכה מרמת המיגון של המרחב המוגן העיקרי של המרפאה. {{ח:תת|(ב)}} אי־קיומם של אחד או יותר מהרכיבים המנויים בתקנת משנה (א), לא ימנע את הפעלתה של מרפאה במצב חירום, ואולם לפי בקשת אדם עם מוגבלות שעקב אי־קיומו של רכיב מהרכיבים האמורים נמנע ממנו במצב החירום לקבל שירות בריאות במרפאה, יפעלו משרד הבריאות או קופת החולים, לפי העניין, לספק לו שירות בריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום, או במקום אחר, לרבות בביתו או במסגרת הדיור שלו. {{ח:תת|(ג)}} במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה, או מעבדה לביצוע בדיקות, ובייחוד מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור. {{ח:תת|(ד)}} המידע לפי תקנה זו יפורסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}. {{ח:סעיף|6|נגישות למידע לציבור לגבי שירותי בריאות במצב חירום}} {{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור במצב חירום או בעת שאינה מצב חירום, לפי העניין; לעניין תקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם במצב חירום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע חיוני בתחום הבריאות“ – הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לבריאותם של אנשים במצב חירום, שנועדו להציל חיים או למנוע פגיעה בגוף, כגון הוראה לציבור להגיע למרכז ארעי לטיפול, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או נבחרי ציבור. {{ח:תת|(ב)}} כחלק מפרסום מידע לציבור בקשר לשירותי בריאות במצב חירום, משרד הבריאות יפרסם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}, המלצות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בדבר הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע כדי לייעל במצב חירום את קבלת השירות; ההמלצות יכללו בין השאר את אלה: {{ח:תתת|(1)}} מסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עימו למקום קבלת שירות הבריאות, ובכלל זה את האבחנות (הדיאגנוזה) של מצבו הרפואי של האדם, בדיקות רפואיות וטיפולים משמרי חיים שהוא עובר דרך קבע, התרופות שהוא צורך, מינון נתינתן ורגישות לתרופות, ומכשירים רפואיים שהוא עושה בהם שימוש והנחיות רפואיות מקדימות שנתן למיופה כוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית|חוק הכשרות המשפטית}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק החולה הנוטה למות|חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005}}; ההמלצות והאפוטרופסות יפרטו כיצד אדם עם מוגבלות יוכל לאתר מסמכים אלה ולהפיק העתק מהם; {{ח:תתת|(2)}} מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עימו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת; {{ח:תתת|(3)}} מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיו המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עימו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות, כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה. {{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב), אחת לשלוש שנים לפחות, לאחר היוועצות במשרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום. {{ח:תת|(ד)}} רשות ציבורית המוסרת לציבור, במצב חירום, מידע חיוני בתחום הבריאות, תמסור לציבור בה בעת את אותו מידע גם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו־(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}. {{ח:סעיף|7|מרפאה אחודה}} {{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הורו שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, או הורתה הרשות העליונה לבריאות כי תפעל מרפאה אחודה, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעת שמרפאה שפתוחה לשירות הציבור פועלת כמרפאה אחודה, יסייע אחד מאנשי צוות המרפאה במתן השירות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות בריאות והזדהה כאדם עם מוגבלות, או שנראה לאיש הצוות שאותו אדם עם מוגבלות זקוק לסיוע; איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ובמקום בולט לעין ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור יימצא שלט; בשניהם יהיה רשום: ”סיוע לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); {{ח:תתת|(2)}} במקרה שאיש הצוות אינו מצליח במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו כאמור בפסקה (1) ובייחוד אם הוא חבר בקופת חולים אחרת, יפנה איש הצוות לקופת החולים של אותו אדם כדי שתסייע לאיש הצוות לספק שירות בריאות לאותו אדם; קופת החולים של אותו אדם תפעל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות לאותו אדם באותה מרפאה, או שתדאג לכך שיקבל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום את שירות הבריאות במוסד רפואי אחר או באופן אחר; {{ח:תתת|(3)}} פרסום שמפרסמים משרד הבריאות או קופת חולים לציבור לגבי המרפאה האחודה יכלול, נוסף על הפרטים {{ח:פנימי|סעיף 5|שבתקנה 5(א)}}, גם את כל אלה, בשפה פשוטה: ציון העובדה שכל אדם וחברי כל קופות החולים יכולים לקבל שירות במרפאה, פירוט שירותי הבריאות הניתנים לציבור באותה מרפאה, כתובת המרפאה ופירוט דרכי ההגעה אליה בתחבורה ציבורית; המידע בפסקה זו ייכלל בפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}}; {{ח:תתת|(4)}} קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3); משרד הבריאות יערוך את המידע האמור בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות שפועלות במתכונת של מרפאה אחודה, לפי יישובים, ולגבי כל מרפאה את המידע שבפסקה (3), בציון קופת החולים שמפעילה את אותה המרפאה; משרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים; משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}; {{ח:תתת|(5)}} הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שהמרפאה שתיפתח במתכונת האמורה תהיה מרפאה שהיא נגישה לפי תקנות נגישות למקום ציבורי. {{ח:תת|(ב)}} קופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהן לפי תקנה (א)(1) ו־(2). {{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו. {{ח:סעיף|8|מרכז לתקשורת מרחוק}} {{ח:תת|(א)}} כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור, ימשיכו להינתן במצב חירום, לשימוש אנשים עם מוגבלות, גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר במצב חירום עם ספקים של שירותי בריאות ועם גורמי סיוע, וכדי שספקים וגורמי סיוע כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע: {{ח:תתת|(1)}} תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות; {{ח:תתת|(2)}} תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנת משנה (ד); {{ח:תתת|(3)}} תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: מסרון, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור. {{ח:תת|(ב)}} שירותי התקשורת האמורים בתקנת משנה (א) יפעלו בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהן שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים, ויתקיימו לגביהם הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, יועברו בזמן אמת; {{ח:תתת|(2)}} ההיערכות להפעלת שירותי התקשורת תביא בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום, וייבחנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת; {{ח:תתת|(3)}} שירותי התקשורת יינתנו באמצעות אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הדרכה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם. {{ח:תת|(ג)}} לצורך הפעלת שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובייחוד לפי פסקה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע למצבי חירום שונים כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; המסרים יהיו לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן, מתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; {{ח:תתת|(2)}} המידע יהיה בשפה פשוטה. {{ח:תת|(ד)}} שירות תרגום לשפת סימנים יינתן במרכז לתקשורת מרחוק לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד; {{ח:תתת|(2)}} לבוש המתורגמן יהיה בגוון מנוגד לרקע; {{ח:תתת|(3)}} פלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך; אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן; {{ח:תתת|(4)}} על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר. {{ח:סעיף|9|נגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון במצב חירום}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייעודי“ ו”תוסף מזון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת המרשמים“ – המערכת הממוחשבת של קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סם מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליח“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מי שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק; {{ח:תתתת|(2)}} מי שקופת החולים, רוקח אחראי בבית מרקחת או בעל בית מרקחת, התקשר עימו למסירת תרופות למטופל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרופה פסיכוטרופית“ – תכשיר המכיל אחד מן החומרים הפסיכוטרופים המופיעים {{ח:חיצוני|צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם)#תוספת 4|בתוספת הרביעית לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם), התשל״ג–1973}}. {{ח:תת|(ב)}} קופת חולים תיערך כדי שלאדם עם מוגבלות יתאפשר במצב חירום לקבל תכשיר; האמור יחול לרבות בקשר לבתי מרקחת שהיא מפעילה בעצמה או שפועלים עימה בהסדר; ההיערכות תהיה לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, ולפי כוח האדם שיעמוד לרשותה במצב חירום. {{ח:תת|(ג)}} ההיערכות לפי תקנת משנה (ב) תכלול גם את אלה: {{ח:תתת|(1)}} סידורים שיבטיחו ככל האפשר במצב חירום נגישות לביצוע בדיקת דם או בדיקה אחרת, שהיא תנאי לקבלת מרשם לתכשיר לאדם עם מוגבלות; {{ח:תתת|(2)}} סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות, לרבות באמצעות תומך בקבלת החלטות שלו או שליח, להעביר לרופא בקופת החולים שבה הוא חבר, בקשה למרשם לתכשיר או בקשה להפניה לבדיקה שנדרשת לצורך רישום מרשם לתכשיר, באמצעי זמין שנגיש לאותו אדם ושפעיל במצב החירום, מבין כל האמצעים שבהם קופת חולים מתקשרת עם מבוטחיה כגון טלפון, יישומון, מסרון, דואר אלקטרוני, אתר האינטרנט של קופת החולים, ופקסימיליה, וכן באמצעות שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}. {{ח:תת|(ד)}} אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, לרבות העדר גישה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ד|בסעיף 21ד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, של בתי מרקחת למערכת המרשמים, רשאי המנכ״ל לאשר לקופת חולים מסוימת לפרק זמן מוגבל עד שיהיה ניתן לשוב ולעשות שימוש במערכת המרשמים, ולא יותר מ־10 ימים, לפעול כאמור בתקנת משנה (ה); אישור המנכ״ל האמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות בדף המיועד לענייני מצבי חירום ובאתר האינטרנט של הקופה שקיבלה את האישור האמור. {{ח:תת|(ה)}} אישור כאמור בתקנת משנה (ד) יכול שיכלול את אלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור להעביר מרשם של אדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, לבתי מרקחת באמצעות אמצעי דיגיטלי נפוץ שבשימוש הציבור, ובכלל זה דואר אלקטרוני, או אמצעי לשיחוח (live-chat); {{ח:תתת|(2)}} אישור להעביר את המרשם או את העתק המרשם גם באמצעות האדם עם המוגבלות או שליח; {{ח:תתת|(3)}} אישור להחיל את האישור לפי פסקאות (1) ו־(2) לגבי מרשם לסם מסוכן; במקרה שלא יחול אישור לפי פסקה זו, יציין באישור המנכ״ל מהן החלופות שלפיהן תנפק קופת חולים סם מסוכן לאדם עם מוגבלות. {{ח:תת|(ו)}} המנכ״ל רשאי לשוב ולהאריך את תוקפו של האישור לפי תקנת משנה (ד) לפרק זמן מוגבל שלא יעלה על עשרה ימים אם ממשיכות להתקיים הנסיבות האמורות בתקנת משנה (ד). {{ח:תת|(ז)}} בתקופה שבה חל אישור לפי תקנות משנה (ד) עד (ו), יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור: {{ח:תתת|(1)}} מי שמוסמך לפי דין לרשום מרשם רשאי להעביר לבית מרקחת את המרשם שרשם לאדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (ה); {{ח:תתת|(2)}} בית מרקחת רשאי לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות לפי מרשם אף אם הוא העתק מרשם, לרבות תכשיר שהוא תרופה פסיכוטרופית, ובכפוף לתקנת משנה (ה)(3) – גם סם מסוכן. {{ח:תת|(ח)}} נוסף על האמור בתקנה זו, תבצע קופת חולים את כל אלה כדי להיערך למצב חירום, ובייחוד למצב שבו אישר המנכ״ל לפעול כאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה): {{ח:תתת|(1)}} סידורים שיאפשרו במצב חירום לכל רופא שפועל מטעם קופת חולים לרשום לאדם עם מוגבלות גם מרשם שאינו מרשם אלקטרוני שיוכל לשמש לניפוק תכשיר; {{ח:תתת|(2)}} סידורים שיאפשרו לבית מרקחת של קופת חולים או שבהסדר עימה, לנפק לחבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות תכשיר לפי מרשם שניתן כדין, אף אם אינו מרשם אלקטרוני, או שהוא העתק מרשם; {{ח:תתת|(3)}} מתן הוראות באילו בתי מרקחת בפריסה ארצית יהיה ניתן לנפק סם מסוכן לפי העתק מרשם; {{ח:תתת|(4)}} סידורים כדי למזער את פרק הזמן שיידרש לקופת חולים לאשר זכאות לתכשיר שנדרש לאדם עם מוגבלות לפי מרשם, אם נדרש אישור כאמור; {{ח:תתת|(5)}} סידורים כאמור בפסקה (4) למקרה שבו הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה ועקב כך חברי קופת החולים יופנו לרכוש תכשירים בבית מרקחת שמפעילה קופת חולים אחרת או שבהסדר עם קופת החולים האחרת, לפי סכומי השתתפות עצמית לחברי קופת החולים האחרת. {{ח:תת|(ט)}} במצב חירום רשאי בית מרקחת לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות גם באמצעות שליח. {{ח:תת|(י)}} האמור בתקנות משנה (ב) עד (ט) יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון, שהקופה מספקת לאדם עם מוגבלות. {{ח:תת|(יא)}} קופת חולים תבצע הכנות לצורך בניית יכולת לרציפות טיפול בתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון באדם עם מוגבלות, ובכלל זה – {{ח:תתת|(1)}} לגבי מסגרות דיור – {{ח:תתתת|(א)}} צמצום ככל האפשר במצב חירום של דרישה להתייצבות דיירי מסגרת דיור במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון; {{ח:תתתת|(ב)}} היערכות במצב חירום לאספקה שוטפת של תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, למסגרת דיור, לרבות באמצעות הגדלת כמויות מוצרים אלה שמנופקות למסגרת בעת שאינה מצב חירום, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי במצב חירום; {{ח:תתת|(2)}} סידורים הנדרשים כדי לאפשר הובלת תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, לרבות סמים מסוכנים או תכשירים הדורשים הובלה בקירור, מהמקום שבו קופות חולים מאחסנות אותם או מבית מרקחת, למקום שבו שוהה האדם עם המוגבלות במצב חירום, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום. {{ח:תת|(יב)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום שבו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} לפי האמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה; {{ח:תתת|(2)}} באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (יא)(2); {{ח:תתת|(3)}} אם יתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו־(2) בנסיבות מצב החירום. {{ח:תת|(יג)}} שליח שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לפי פסקה (1) להגדרה ”שליח“, יוכל לפעול לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק אם בידו תעודת חברות בקופת חולים של האדם עם המוגבלות או תעודת זהות שלו, או שמתבצע זיהוי בדרך אחרת שמפעילה קופת חולים, ולעניין מסירת תכשיר שהוא סם מסוכן – אם התקיים גם האמור {{ח:חיצוני|תקנות הסמים המסוכנים#סעיף 14|בתקנה 14(ב)(3) לתקנות הסמים המסוכנים, התש״ם–1979}}. {{ח:תת|(יד)}} לצורך יישום תקנה זו רשאית קופת חולים ובית מרקחת לדרוש כי אדם עם מוגבלות, אפוטרופוס שלו, מיופה כוח מתמשך שלו או שליח, לפי העניין, יציג לפניהם תעודה המעידה שהאדם שלו מיועד השירות לפי תקנה זו הוא אדם עם מוגבלות; בתקנת משנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יציג“ – לרבות באמצעות משלוח העתק תעודה באחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (ג)(2); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – לרבות תעודה שהנפיקה רשות ציבורית כגון תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה, תעודת נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הנכים}}; וכן אישור שהנפיקו שירותי הרווחה ברשות מקומית, אישור שהנפיקה קופת חולים, אישור שהנפיקו כל אחד מבין אלה: ועדה המוסמכת לקבוע נכות רפואית לפי דין, רופא, בעל מקצוע בריאות, או מסגרת דיור וכיוצא באלה. {{ח:תת|(טו)}} קופת חולים תפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} את הסידורים שביצעה לפי תקנה זו. {{ח:תת|(טז)}} קופת חולים תיערך כדי שגם במצב חירום יוכל חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות, לקבל מידע באילו מבתי המרקחת שלה שפועלים יוכל לרכוש תכשירים, ובייחוד תרופות פסיכוטרופיות, סמים מסוכנים, מזון ייעודי או תוסף מזון; מידע כאמור יימצא באחד מאלה לפחות: באתר האינטרנט של קופת החולים בדף המיועד להיערכות למצבי חירום, במוקד המידע הטלפוני של הקופה, ביישומון, או בתקשורת כתובה עם מוקד המידע של הקופה, והכול אם אמצעים אלה פועלים במצב החירום. {{ח:תת|(יז)}} בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים שקיבל כאמור את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}. {{ח:תת|(יח)}} מוסד רפואי ששחרר אדם עם מוגבלות במצב חירום מאשפוז שבמהלכו נרשם לו מרשם לתכשיר או למזון ייעודי או לתוסף מזון, שלא צרך לפני האשפוז, ינפק לאותו אדם מוצר כאמור למשך שלושה ימי עבודה לפחות שלאחר יום השחרור מאשפוז, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין, ולתקופה שיורה. {{ח:תת|(יט)}} קופות החולים יגבשו נוהל ליישום אחריותן לפי תקנה זו. {{ח:תת|(כ)}} משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה לעניין יישום האמור בתקנה זו. {{ח:תת|(כא)}} הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם נכה בשל נכותו המוכרת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}. {{ח:סעיף|10|שירותי בריאות לדיירים של מסגרות דיור}} {{ח:תת|(א)}} מסגרת דיור – {{ח:תתת|(1)}} תביא לידיעת דייריה, לרבות אפוטרופסיהם או מיופי כוח שלהם, את המלצות משרד הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}} להכנת מידע, תסביר להם את חשיבותן ותציע להם עזרה ביישום המלצות אלה; אופן מסירת המידע והתקשורת של המסגרת עם דייריה יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות}}; {{ח:תתת|(2)}} ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו, סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1), יחול אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1); {{ח:תתתת|(ב)}} מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע; {{ח:תתת|(3)}} מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מהדיירים שביקש או שהסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות; {{ח:תתת|(4)}} מסגרת תעדכן את המידע בעבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות. {{ח:תת|(ב)}} מי שמספק שירותים בתחום הדיור לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש}}, יביא לידיעת דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופי כוח שלו, את המלצות משרד הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}}, ויסביר לו את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות}}; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות. {{ח:תת|(ג)}} מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה בעת שאינה מצב חירום, תיערך כדי שלדייר שהוא אדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות במצב חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}; ההיערכות למצב חירום תהיה לכל אלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} לאחר תיאום עם קופות החולים – מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלת מסגרת הדיור, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה מצב חירום; {{ח:תתת|(2)}} קבלת שירותי בריאות שלא ניתן לספקם במסגרת לפי פסקה (1), במרפאות הפתוחות לציבור במצב חירום, או במרכז ארעי לטיפול; {{ח:תתת|(3)}} הפניית דייר לקבלת שירותי בריאות בבית חולים, כשאין לו אפשרות לקבל שירות בריאות שהוא זקוק לו כאמור בפסקאות (1) או (2). {{ח:תת|(ד)}} על מסגרת דיור שהיא אחת מאלה יחולו, לגבי דייריה, גם תקנות משנה (ה) עד (ו): {{ח:תתת|(1)}} מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה; {{ח:תתת|(2)}} מסגרת שלפי רישיון או אישור לפי דין או לפי תנאי התקשרות, באחריותה לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, ”התקשרות“ – התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}}, ולעניין בית דיור מוגן – גם התקשרות של המסגרת עם הדייר. {{ח:תת|(ה)}} במצב חירום שבו נזקק דייר שהוא אדם עם מוגבלות לשירות בריאות, תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי תקנת משנה (א), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת. {{ח:תת|(ו)}} טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של מסגרת, תערוך מסגרת הדיור הכנות בשיתוף הדייר, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, בקשר למידע שבו צויד כאמור בתקנת משנה (ה), כדי להקל עליו ועל מי שייתן לו את שירות הבריאות. {{ח:תת|(ז)}} מסגרת לדיור תגבש נוהל לגבי חובתה להיערך בנושאים המפורטים בתקנה זו; הנוהל יותאם למאפיינים של המסגרת והאנשים עם מוגבלות המתגוררים בה; המסגרת תפרסם את הנוהל לדיירי המסגרת במקום בולט לעין, ותביא לידיעתם את קיומו בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א)(1). {{ח:תת|(ח)}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו כל אחד נוהל לדוגמה למסגרות הדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי. {{ח:סעיף|11|מרכז ארעי נגיש לטיפול}} {{ח:ת}} מרכז ארעי לטיפול יהיה מרכז נגיש אם מתקיימים כל אלה: {{ח:תת|(1)}} ממדרכה ציבורית או משביל ציבורי הגובלים במגרש שבו המרכז, ממקום חניה נגישה וממקום חניית רכבי החירום וההצלה, שמשרתים את המרכז, תוביל דרך נגישה לכניסה נגישה אליו; {{ח:תת|(2)}} מכניסה למרכז הארעי לטיפול, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם, אם הם נדרשים במרכז: {{ח:תתת|(א)}} לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(2)}}; {{ח:תתת|(ב)}} למקום המתנה לקבלת שירות הבריאות; {{ח:תתת|(ג)}} לעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג שבה אדם מקבל שירות בריאות במרכז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(3)}}; {{ח:תתת|(ד)}} לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3); {{ח:תתת|(ה)}} לחדר או חלל מופרד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(6)}}; {{ח:תתת|(ו)}} למלתחה נגישה כאמור בפסקה (4); {{ח:תתת|(ז)}} למקלחת נגישה כאמור בפסקה (5); {{ח:תתת|(ח)}} למרחב מוגן נגיש כאמור בפסקה (6); {{ח:תת|(3)}} אם יש בו בית שימוש לשירות הציבור – יימצא גם בית שימוש נגיש; {{ח:תת|(4)}} אם כחלק משירות הבריאות במרכז נדרשת פשיטת בגדים ועומדת לרשות הציבור מלתחה, תימצא במקום מלתחה נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות; {{ח:תת|(5)}} אם כחלק משירות הבריאות במרכז מקבל השירות נדרש להישטף, ועומדת לרשות הציבור מקלחת, תימצא במקום מקלחת נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות; {{ח:תת|(6)}} אם נדרש במרכז מרחב מוגן, ויש בו מרחב מוגן לשימוש הציבור – יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש; בפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו ”מרחב מוגן נגיש“; {{ח:תת|(7)}} בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש, במלתחה נגישה, במקלחת נגישה ובמרחב מוגן נגיש, יתקיימו תקנות הנגישות למקום ציבורי. {{ח:סעיף|12|התאמות נגישות חלופיות במרכז ארעי לטיפול}} {{ח:תת|(א)}} במרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(1), (2), או (7)}} לגבי דרך נגישה, יימצאו אמצעים להעברה של אדם עם מוגבלות, כדוגמת אלונקה, שניתן לעשות בהם שימוש מיידי כדי לאפשר לו להיכנס למרכז ולקבל בו את שירות הבריאות. {{ח:תת|(ב)}} מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו אחת או יותר מפסקאות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(3) עד (7)}}, יכלול התאמות נגישות חלופיות כלהלן, שימוקמו ככל האפשר כך שדרך נגישה תוביל אליהן מעמדת הטיפול: {{ח:תתת|(1)}} אם יש במרכז בית שימוש לשימוש הציבור, אך אין בו בית שימוש נגיש – יימצא כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות; {{ח:תתת|(2)}} אם לא קיימת במרכז מלתחה נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(4)}}, תימצא עמדת הלבשה שכוללת משטח יציב, לצידו שטח פנוי שמאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים להגיע בצמוד לצלע הגדולה של המשטח ולעבור אליו, בצורה בטוחה, ולפשוט וכן ללבוש את בגדיו; {{ח:תתת|(3)}} אם לא קיימת במרכז מקלחת נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(5)}}, יימצאו במרכז סידורים לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 10|תקנה 10(ב)(2) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}, שיאפשרו לאדם עם מוגבלות לשטוף את עצמו; המעבר מעמדת הלבשה נגישה למקום השטיפה יהיה בפרטיות גם כלפי אנשי צוות המרכז; {{ח:תתת|(4)}} אם נדרש קיומו של מרחב מוגן, ואין במרכז מרחב מוגן שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה, יאותר במרכז מרחב מוגן חלופי נגיש ותחול {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} בכל אחד מהסידורים בתקנות משנה (ב)(1) עד (3) יימצאו סידורים לשמירה על פרטיות האדם שעושה בהם שימוש, גם כלפי צוות המרכז, כגון פרגוד או מחיצה. {{ח:סעיף|13|הוראות לעניין מרכז ארעי לטיפול}} {{ח:ת}} בכל מרכז ארעי לטיפול יתקיימו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} בכניסות וביציאות של מרכז ארעי לטיפול יוצבו, בעת שהוא פתוח לציבור במצב חירום, שלטי זיהוי ובהם המילים: ”כניסה“ או ”יציאה“, לפי העניין; בשלטים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); {{ח:תת|(2)}} אם יש בו עמדת שירות – תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או עם אמצעי עזר בניידות אחר, נגישות לקבל שירות בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות תהיה נגישה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 18|תקנה 18(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 19|או 19(ב) לתקנות נגישות לשירות}}, לפי העניין; {{ח:תת|(3)}} בעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג יתקיימו הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} לצד עמדת הטיפול יימצא שטח פנוי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת״י 1918 חלק 1 (סעיף 2.7.4); {{ח:תתת|(ב)}} אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או נעזר באמצעי עזר לניידות יוכל לקבל את הטיפול כשהוא יושב בכיסא הגלגלים או נעזר באמצעי העזר, באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, לפי העניין; אם לא מתאפשר לאדם עם המוגבלות כאמור לקבל כך את הטיפול, יימצא במרכז, לפי מטרות הטיפול והאופן שבו הוא ניתן לציבור, אחד מהסידורים האלה, שיאפשר לאדם עם המוגבלות לקבל את הטיפול בדומה לכלל הציבור ובצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום: {{ח:תתתת|(1)}} צוות שיסייע לאדם לעבור לעמדת טיפול לפי רצונו וצרכיו של האדם; {{ח:תתתת|(2)}} כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות; {{ח:תתתת|(3)}} משטח בעמדת הטיפול כגון אלונקת רחצה; {{ח:תתת|(ג)}} אם הציבור מקבל את הטיפול בעמדת הטיפול תוך שמירה על פרטיותו, יימצאו בה אמצעים שישמרו גם על פרטיותו של אדם עם מוגבלות המקבל את הטיפול; {{ח:תתת|(ד)}} בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), אם במרכז ארעי לטיפול יש עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד ועצמאי – לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות (בפסקת משנה זו – עמדת טיפול נגישה), ויתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(1)}} תכנון וייצור עמדת הטיפול יתבססו על הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}} שחלות על העניין, ולפי העניין גם על הוראות ת״י 1918 על חלקיו השונים; {{ח:תתתת|(2)}} מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד משלבי תכנון העמדה וייצורה, כי עמדת הטיפול היא עמדת טיפול נגישה; ואולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון העמדה ובייצורה, או עקב נסיבות מצב החירום, מצא המורשה כי העמדה אינה עמדת טיפול נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם העמדה אינה נגישה וכיצד יש להתאים את אופן מתן השירות כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור, ומתן השירות יותאם כאמור; {{ח:תת|(4)}} צוות המרכז יעזור לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו או אם ראה כי סיוע כאמור נדרש בכל הנוגע לקבלת שירות הבריאות, ובכלל זה, בין השאר, העברתו לעמדת טיפול, העברתו לכיסא שירותים, פשיטת בגדיו ולבישתם, העברתו למשטח בעמדת הטיפול, שטיפתו, והעברתו חזרה לאמצעי עזר לניידות; {{ח:תת|(5)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, צוות המרכז ילווה אותו במהלך שהייתו במרכז ארעי לטיפול, לרבות לצורך התמצאות והשגחה, יסייע לו לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, הקראת מסמכים וכיוצא באלה, ויסייע בתקשורת עימו ככל הנדרש, תוך שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, ובאמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}; {{ח:תת|(6)}} אם במרכז פועל מתחם שמשמש למענה לנפגעי דחק או אם המרכז כולל חלל שמתקהלים בו אנשים כגון אזור המתנה, יהיה במתחם או במרכז כאמור, לפי העניין, חדר שבפתחו דלת או חלל מופרד מסביבתו כגון באמצעות פרגוד, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו; בחדר או בחלל כאמור יתקיימו הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות; {{ח:תתת|(ב)}} לצד החדר או החלל האמור יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות“ ויופיע לצידו סמל הנגישות הבין־לאומי; {{ח:תתת|(ג)}} החדר או החלל האמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן לשימוש הציבור אם קיים במרכז; {{ח:תת|(7)}} במרכז ארעי לטיפול יימצאו שני כיסאות גלגלים לפחות לשימוש אנשים עם מוגבלות שיגיעו למרכז; פסקה זו לא תחול לגבי מרכז ארעי לטיפול שמשמש לבדיקה או לטיפול במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת. {{ח:סעיף|14|אחריות לנגישות של מרכז ארעי לטיפול}} {{ח:תת|(א)}} מרכז ארעי לטיפול שיאושר לאחר יום התחילה יהיה מרכז נגיש שמתקיימים בו תנאי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, אלא אם כן אף על פי שהגורם האחראי עשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש כאמור שעומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך. {{ח:תת|(ב)}} הגורם האחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול יבחן לגבי כל מרכז שאיתר עד ערב יום התחילה, את העמידה בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לפי מסמכים שסיפק החייב בהנגשת המקום הציבורי שאותר לשמש כמרכז ארעי לטיפול, שמשמשים חייב כאמור לצורך חובותיו לפי תקנות הנגישות למקום ציבורי או לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתת|(2)}} לפי אישור מורשה נגישות. {{ח:תת|(ג)}} מצא הגורם האחראי להפעלת מרכז, לאחר בחינה כאמור בתקנת משנה (ב), כי המרכז אינו נגיש – יחליף אותו במקום שמתקיימת בו {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, אלא אם כן אף על פי שעשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש שגם עומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך. {{ח:תת|(ד)}} הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שאושרו מיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא מרכז נגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} או לא, וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו. {{ח:סעיף|15|התאמת נהלים להפעלת מרכז ארעי לטיפול}} {{ח:ת}} גורם אחראי להפעלת מרכז יתאים את נהליו לאיתור, אישור והפעלה של מרכז ארעי לטיפול לצורך יישום תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת תוצאות אלה בהליך מתן שירות הבריאות לציבור: {{ח:תת|(1)}} זיהוי מוקדם, אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של צרכים וקשיים של אדם עם מוגבלות שהגיע למרכז ארעי לטיפול, בייחוד אם אינו מרכז נגיש, כדי שצוות המרכז יוכל להתאים בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, את שירות הבריאות שיינתן לו; {{ח:תת|(2)}} זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של ציוד עזר אישי חיוני שהגיע עם אותו אדם, ועלול להיפגע עקב שירות הבריאות שיעבור אותו אדם, תיעודו לצורך מציאת חלופות לאחר קבלת שירות הבריאות אם ייפגע או יאבד, ואפסונו באופן זמני עד שאותו אדם יסיים את קבלת שירות הבריאות; {{ח:תת|(3)}} זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של חיית שירות כדי לאפשר לה לשהות בסמוך לאדם ששוהה במרכז, אם אפשר בנסיבות מצב החירום; {{ח:תת|(4)}} בחינת חלופות שקיימות בנסיבות מצב החירום, להתאמת שירות הבריאות כדי להימנע מפגיעה בחיית שירות ומגרימת נזק לציוד עזר אישי כאמור. {{ח:סעיף|16|העברה ממרכז ארעי לטיפול}} {{ח:ת}} גורם אחראי להפעלת מרכז אחראי להעברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאין אפשרות לספק לו שירות בריאות במרכז ארעי לטיפול, למקום אחר שבו יהיה ניתן לספק לו את שירות הבריאות בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, ובלבד שהסכים לכך, והכול בהתחשב בדחיפות במתן שירות הבריאות לאותו אדם; בתקנה זו – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אין אפשרות לספק“ – העדר אפשרות לספק את שירות הבריאות על אף ביצוע התאמות נגישות באופן מתן שירות הבריאות כדי להתאימו למוגבלותו של אדם עם מוגבלות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכים לכך“ – האדם, אפוטרופסו או מיופה כוחו, לפי העניין, ואם לא היה ניתן לאתרם באופן מיידי – לפי החלטת הגורם האחראי על הפעלת המרכז הארעי לטיפול. {{ח:סעיף|17|מידע נגיש לציבור ששוהה במרכז ארעי לטיפול}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 6|מתקנה 6}}, גורם אחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול ידאג כי במרכז ארעי לטיפול יימצא מידע גם בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מידע על המרכז והשירות שיינתן בו באופן שמבהיר בצורה ברורה ותמציתית את השלבים בתהליך קבלת שירות הבריאות, לפי סדר הפעולות של קבלתו, בליווי תמונות, מה על אדם שמקבל שירות בריאות במרכז לבצע, היכן ומתי, וציון השלבים שעלולים להיות מלווים בכאב או באי־נוחות; הכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; מידע לפי פסקה זו יהיה זמין גם במרכז עם פתיחתו; {{ח:תתת|(2)}} התאמות הנגישות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות שיש במרכז; {{ח:תתת|(3)}} מידע על ההיערכות הנדרשת שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר לו לקבל שירות בריאות במרכז בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; {{ח:תתת|(4)}} צעדים שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה באמצעי עזר אישי ובחיית שירות שעלולה להתרחש עקב שירות הבריאות שיינתן במרכז, כגון עקב שטיפה. {{ח:תת|(ב)}} מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מרכז ארעי לטיפול, יהיה גם בשפה פשוטה. {{ח:תת|(ג)}} במרכז ארעי לטיפול יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות לשימוש על משטח קשיח שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו; {{ח:תתת|(2)}} נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב; {{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמרכז, לרבות מידע בשלט אלקטרוני; {{ח:תתת|(4)}} נמסר מידע לציבור ששוהה במרכז באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית. {{ח:סעיף|18|סייג לעניין הפעלת מרכז ארעי לטיפול}} {{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11 עד 17}} לא ימנע את הפעלתו של מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימות בו הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום. {{ח:סעיף|19|מלווה וחיית שירות, ציוד עזר}} {{ח:תת|(א)}} אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13(5) ו־(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר. {{ח:סעיף|20|רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו}} {{ח:תת|(א)}} קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה. {{ח:תת|(ב)}} היערכות זו תכלול גם את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיהם וכוח האדם שיעמוד לרשותם בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, ”שירות בריאות בבית“ – לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות; {{ח:תתת|(2)}} הסידורים האמורים בפסקה (1) יעסקו גם באפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבמצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יעסקו גם בהדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק; {{ח:תתת|(3)}} ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תעסוק גם בחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן במצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות בכוחות הצלה, ברשות המקומית ובמשרד הבריאות. {{ח:תת|(ג)}} קופת חולים ומי שהתקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו – ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם המוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בייחוד למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות; {{ח:תתת|(2)}} קופת החולים תורה על סדר הקדימויות ליצירת קשר עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו במצב חירום. {{ח:תת|(ד)}} במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו. {{ח:תת|(ה)}} קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל. {{ח:תת|(ו)}} ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל. {{ח:תת|(ז)}} ספק שירות בבית שעימו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו – ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עימו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש. {{ח:תת|(ח)}} קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ט)}} הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור. {{ח:סעיף|21|היערכות לטיפול מרחוק}} {{ח:תת|(א)}} ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה. {{ח:תת|(ב)}} במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום: {{ח:תתת|(1)}} הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך; {{ח:תתת|(2)}} טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת; {{ח:תתת|(3)}} טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו; {{ח:תתת|(4)}} מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה. {{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום. {{ח:תת|(ד)}} ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין ולתקופה שיורה. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקצוע בריאות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שלפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות}} מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד; {{ח:תתת|(2)}} מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי. {{ח:סעיף|22|היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום}} {{ח:תת|(א)}} משרד הבריאות יגבש נוהל בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 3 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, במצב חירום (בתקנה זו – מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק האמור}}, והזקוקים להם, בייחוד לנוכח מצב החירום. {{ח:תת|(ב)}} בנוהל יפורטו אלה לפחות, והדרכים לביצועם: {{ח:תתת|(1)}} בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת פעילות מיוחדת לאספקת המכשיר, במצב חירום; {{ח:תתת|(2)}} אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו; {{ח:תתת|(3)}} אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם; {{ח:תתת|(4)}} דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום. {{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו – ספק מכשירי שיקום). {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים}} זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, ולעניין ספקי מכשירי השיקום. {{ח:סעיף|23|פרסום ומידע נגיש – כללי}} {{ח:תת|(א)}} על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שמוסרת לציבור רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה מצב חירום, יחולו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|תקנות 29}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 33|33(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|ו־35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}. {{ח:תת|(ב)}} מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה במצב חירום, יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמפעיל מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים במצב חירום. {{ח:סעיף|24|אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”אדם“ ו”אפוטרופוס מקצועי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)#סעיף 17|בתקנה 17 לתקנות המסגרות}}. {{ח:תת|(ב)}} אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א) עד (ז)}}; על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה; {{ח:תתת|(2)}} אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א), (ד) עד (ו)}}, ולגבי אפוטרופוס מקצועי – גם {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ז)}}; לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}} יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ד)(2)}}. {{ח:תת|(ג)}} האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ג)}} – {{ח:תתת|(1)}} דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1); {{ח:תתת|(2)}} נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|25|חומרי הדרכה ולימוד עצמי}} {{ח:ת}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות יכינו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למי שמספקים שירותי בריאות במוסד רפואי, במצבי חירום, לעניין אספקת שירות יעיל, בטיחותי ומכובד בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאלה מהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שמי שמספק שירות בריאות יוכל לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור, כהכנה למצב חירום ובמהלכו, באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, קצרים ותמציתיים; כל אחד מהמשרדים יפיץ עם תחילתו של מצב חירום, ואם אפשר עוד בטרם החל, את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מי שמספקים שירותי בריאות שונים במוסד רפואי; כל אחד מהמשרדים האמורים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום. {{ח:סעיף|26|הדרכה}} {{ח:תת|(א)}} במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות המרפאה“ – לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום. {{ח:תת|(ב)}} הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים; {{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות; {{ח:תתת|(3)}} אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום; {{ח:תתת|(4)}} הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות; {{ח:תתת|(5)}} הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}}. {{ח:תת|(ג)}} ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום. {{ח:סעיף|27|תרגול}} {{ח:ת}} תרגילים שמבצעים משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24}} וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום, יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת, ישולבו, לפי היקף התרגיל, אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצורכיהם, ובלבד שבכל תרגיל ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות מאלה שבתרגיל שקדם לו; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו ככל האפשר אנשים עם מוגבלות. {{ח:סעיף|28|פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם}} {{ח:תת|(א)}} מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה. {{ח:תת|(ג)}} מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה, יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ונוסף על כך נהלים אלה יהיו זמינים במשרדו בעת שהוא פתוח לציבור; הפרסום ייעשה בדרכים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן; {{ח:תתת|(2)}} בהתאמות הנגישות למידע כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות}}; {{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש מפרסם הנוהל; {{ח:תתת|(4)}} באמצעות אתר האינטרנט של מפרסם הנוהל, אם קיים. {{ח:תת|(ד)}} מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנה זו יהיה נגיש על פי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}} החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם. {{ח:סעיף|29|פעולה לפי נוהל במצב חירום}} {{ח:ת}} מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל. {{ח:סעיף|30|ביצוע לפי תקן}} {{ח:ת}} אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}}, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; יראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, ”מועד ביצוע התאמת הנגישות“ – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק. {{ח:סעיף|31|עיגול תוצאות חישוב}} {{ח:ת}} מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה. {{ח:סעיף|32|זמינות והצגת מסמכים}} {{ח:תת|(א)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב לשמור העתק עדכני שלהם שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום. {{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך. {{ח:סעיף|33|תחזוקה ונגישות זמנית חלופית}} {{ח:תת|(א)}} מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ואף על פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן. {{ח:תת|(ב)}} לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית. {{ח:סעיף|34|שמירת דינים}} {{ח:ת}} האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו. {{ח:סעיף|35|תחילה ותחולה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) עד (ו), שלושה חודשים מיום פרסומן. {{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(יז) ו־(יח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א), (ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} – שישה חודשים מיום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ד) עד (ז) ו־(יב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)(1)}} – 12 חודשים מיום התחילה. {{ח:תת|(ד)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנות 10(ד) עד (ו)}} – 18 חודשים מיום התחילה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}} לעניין תחולת {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|תקנה 5(ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום}}, על רשות ציבורית המוסרת לציבור במצב חירום מידע חיוני בתחום הבריאות, החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ו)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23(א)}} לגבי החלת כל אחת מתקנות נגישות לשירות הנזכרות בה, החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה להנגשה בדרך הקבועה באותן תקנות בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה כאמור על הרשות הציבורית, לפי המוקדם, ולא לפני יום התחילה. {{ח:סעיף|36|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} המלצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ב)}} יפורסמו לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}} לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות במשרד הרווחה. {{ח:תת|(ב)}} המועד להשלמת ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב) עד (ו)}} יהיה כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)|בתקנות נגישות לשירותי בריאות}} – המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כ|סעיף 19כ(ו) לחוק}}; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מרפאה חדשה – שנה מיום התחילה; לעניין זה, ”מרפאה חדשה“ – מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות בניין חדש}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם: {{ח:תתת|(1)}} משרד הבריאות – {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(כ)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א) עד (ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} קופת חולים – {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ה) ו־(ח)}}; {{ח:תתת|(3)}} משרד הרווחה ומשרד הבריאות – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ח)}}; {{ח:תתת|(4)}} האפוטרופוס הכללי – {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24(ג)}}. {{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם: {{ח:תתת|(1)}} קופות החולים – {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב), (ג), (ח), (י), (יא), (יד), (טו), (טז), (יט)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20(א) עד (ד) ו־(ה)}}; {{ח:תתת|(2)}} משרד הבריאות ומשרד הרווחה – {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}}; {{ח:תתת|(3)}} מסגרת דיור – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ז)}}; {{ח:תתת|(4)}} גורם אחראי להפעלת מרכז – {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}; {{ח:תתת|(5)}} ספק שירות בבית – {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ו)}}; {{ח:תתת|(6)}} ספק מקצוע בריאות – {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(א) ו־(ב)}}; {{ח:תתת|(7)}} אפוטרופוס מקצועי – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ז)}} כפי שהוחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)(2)}}. {{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם: {{ח:תתת|(1)}} מסגרת דיור – {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א) ו־(ב)}} – השלמת הכנת המידע לראשונה; {{ח:תתת|(2)}} אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת – {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24(ב)(2)}}. {{ח:תת|(ו)}} לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)(1)}}. {{ח:תת|(ז)}} אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי תקנות אלה חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ח)}} מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28(א)}}, ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה. {{ח:תת|(ט)}} גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצידם: {{ח:תתת|(1)}} בתוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}}, ולא פחות ממרכז אחד; {{ח:תתת|(2)}} בתוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}}; {{ח:תתת|(3)}} מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שכלל לא ייוותר ברשימות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}} מרכז שאינו מרכז נגיש: {{ח:תתתת|(א)}} לבצע את {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(א)}} לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש; {{ח:תתתת|(ב)}} לבצע את {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב) עד (ד)}} לגבי יתרת המרכזים הלא־נגישים שברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד)}}. {{ח:תת|(י)}} ספק שירות בבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}} שלקופת חולים הייתה התקשרות עימו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה – לא תחודש ההתקשרות עימו לאחר תום התקופה האמורה. {{ח:חתימות|ט״ו בתמוז התשפ״ב (14 ביולי 2022)}} * '''בנימין גנץ'''<br>שר הביטחון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] si5f87lm3goctytfmm2y5w3khpxcfz0 3 469627 1415607 2022-07-27T12:54:23Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{תודה}}__~~~~~" wikitext text/x-wiki {{תודה}}__15:54, 27 ביולי 2022 (IDT) s0bgeyc5o3s8myrmvbsv1drmhcvij36 116 469628 1415610 2022-07-27T13:35:34Z Fuzzy 29 תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004 <מקור> ((ק"ת תשס"ד, 929|תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)|6335)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשע"ג, 1536|הודעה|7269)); ((תשע"ו, 899|הודעה|7636)); ((תשע"ח, 1758|הודעה|7981)); ((תשפ"א, 1508|הודעה|9084)); ((תשפ"ב, 1918|הודעה|9972)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 4טז]] [[=החוק|לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]] (להלן - החוק), בהתאם [[לסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הוראות כלליות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אישור זכויות" - אישור מאת המינהל המעיד על זכויות בקשר למקרקעי ישראל, המבוסס על תיק הזכויות המתנהל במינהל, שזכויות החכירה לגביהם אינן רשומות בפנקסי המקרקעין; :- "גוף ציבורי" - כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; :- "המינהל" ו"מנהל המינהל" - כמשמעותם [[בסעיף 2 לחוק]]; :- "מאגר המידע" - כמשמעותו [[בסעיף 4טו לחוק]]; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "מידע מוקדם" - מידע הניתן למבקש בדבר גובה תשלום דמי הסכמה, דמי היתר, או דמי היוון שיידרשו לביצוע עסקה עם המינהל; :- "מקרקעי ישראל" - כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]]; :- "עסקה פטורה ממכרז" - התקשרות עם המינהל לביצוע עסקה במקרקעי ישראל הפטורה מחובת מכרז לפי [[תקנות חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]; :- "פלט מחשב" - פלט מחשב שהופק ממאגר המידע על פי בקשה לפי [[תקנה 3(ב) לתקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), התשס"ד-2004]]; :- "פנקסי המקרקעין" - הפנקסים המנוהלים לפי [[סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]] (להלן - חוק המקרקעין). @ 2. אגרות : בעד השירותים המפורטים [[בתוספת]] ישולמו האגרות הנקובות לצדם, עם הגשת הבקשה לקבלת השירות במשרדי המינהל. @ 3. עדכון סכומים : (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בשיעור עליית המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה הקודמת. : (ב) סכום מעודכן כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. : (ג) מנהל המינהל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[התוספת]], כפי שעודכן לפי תקנה זו. @ 4. קיזוז תשלומים : בעסקה בין מי שביקש מידע מוקדם, כאמור [[$ תוספת|בפרטים 1]] [[ו-2 לתוספת]], ובין המינהל, לגבי הנכס נושא המידע המוקדם, יהווה סכום האגרה ששולם, מקדמה על חשבון העסקה ויקוזז מיתרת התשלום בעד העסקה, ובלבד שהעסקה נעשתה בתוך שנה ממועד הבקשה לקבלת המידע המוקדם. @ 5. החזר תשלומים : נקבע בערעור על קביעת ערך קרקע, כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], שערך הקרקע יפחת בשיעור של למעלה מעשרה אחוזים מערך הקרקע הראשוני, יוחזר לעורר סכום האגרה ששולם. == פרק ב': פטורים == @ 6. מוסדות לאומיים : קרן קיימת לישראל וחברת הימנותא בע"מ פטורות מאגרות אישור זכויות ופלט מחשב. @ 7. מדינות חוץ : מנהל המינהל רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרות, כולן או מקצתן, מדינת חוץ, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחר התנאים האלה: : (1) המקרקעין משמשים או מיועדים לשמש מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה; : (2) המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצורכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי. @ 8. תחילה : תחילתן של תקנות אלה 120 ימים מיום פרסומן. == תוספת == ==== ((([[תקנות 2]], [[3(א)]] [[ו-5]]))) ==== @ : האגרה בעד (((הסכומים מתואמים לשנת 2004; הסכומים בסוגריים החל משנת 2022))) - [---] {{מוקטן|<u>בשקלים חדשים</u>}} @ 1. : (א) מידע מוקדם - מידע בדבר יחידת דיור אחת, ייעוד קרקע למגורים [---] 500 (((638))) : (ב) מידע מוקדם - כל מידע מוקדם שאינו אמור [[בפריט 1]] [---] 2,500 (((3,196))) @ 2. : בקשה לביצוע עסקה פטורה ממכרז (פיצול מגרש, שינוי ייעוד וניצול, הקצאה חדשה) [---] 2,500 (((3,196))) @ 3. : (א) ערעור על קביעת ערך קרקע - ייעוד קרקע למגורים, ליחידת דיור אחת [---] 750 (((960))) : (ב) ערעור על קביעת ערך קרקע - ייעוד קרקע למגורים((,)) הליכי פיצול מגרש, שינוי ייעוד וניצול והקצאה חדשה וכן בכל ייעוד קרקע אחר [---] 2,500 (((3,196))) @ 4. : אישור זכויות לנכס [---] 59 (((75))) @ 5. : פלט מחשב בדבר זכויות אשר רישום פרטיהן מתנהל במינהל [---] 10 (((12))) @ 6. : מידע בקובץ ממוחשב לגוף ציבורי: : (א) הפקת דוח מקובץ "בעלות" - מספר החלקות כפול 7 שקלים חדשים אך לא פחות מ-54 (((69))) שקלים חדשים : (ב) הפקת דוח מקובץ "עסקות, כספים וארכיבים" המופק מתכנית מחשב קיימת [---] 500 (((638))) : (ג) הכנת תכנית מחשב - לפי שעות עבודה בפועל למתכנת של חברה חיצונית, בתעריפים שקבע החשב הכללי של משרד האוצר לשירותי תכנות. :: בעד הפקת הדוחות תשולם אגרה נוספת בהתאם לפריטים א' ו-ב' לעיל. <פרסום> י"א באב התשס"ד (29 ביולי 2004) <חתימות> * אהוד אולמרט, שר התעשיה המסחר והתעסוקה * בנימין נתניהו, שר האוצר 7qy4vu89l3zj56lujgrchcfgcnvot5a 1415659 1415610 2022-07-28T05:21:49Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004 <מקור> ((ק"ת תשס"ד, 929|תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)|6335)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשע"ג, 1536|הודעה|7269)); ((תשע"ו, 899|הודעה|7636)); ((תשע"ח, 1758|הודעה|7981)); ((תשפ"א, 1508|הודעה|9084)); ((תשפ"ב, 1918|הודעה|9972)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 4טז]] [[=החוק|לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]] (להלן - החוק), בהתאם [[לסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הוראות כלליות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אישור זכויות" - אישור מאת המינהל המעיד על זכויות בקשר למקרקעי ישראל, המבוסס על תיק הזכויות המתנהל במינהל, שזכויות החכירה לגביהם אינן רשומות בפנקסי המקרקעין; :- "גוף ציבורי" - כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; :- "המינהל" ו"מנהל המינהל" - כמשמעותם [[בסעיף 2 לחוק]]; :- "מאגר המידע" - כמשמעותו [[בסעיף 4טו לחוק]]; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "מידע מוקדם" - מידע הניתן למבקש בדבר גובה תשלום דמי הסכמה, דמי היתר, או דמי היוון שיידרשו לביצוע עסקה עם המינהל; :- "מקרקעי ישראל" - כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]]; :- "עסקה פטורה ממכרז" - התקשרות עם המינהל לביצוע עסקה במקרקעי ישראל הפטורה מחובת מכרז לפי [[תקנות חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]; :- "פלט מחשב" - פלט מחשב שהופק ממאגר המידע על פי בקשה לפי [[תקנה 3(ב) לתקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), התשס"ד-2004]]; :- "פנקסי המקרקעין" - הפנקסים המנוהלים לפי [[סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]] (להלן - חוק המקרקעין). @ 2. אגרות : בעד השירותים המפורטים [[בתוספת]] ישולמו האגרות הנקובות לצדם, עם הגשת הבקשה לקבלת השירות במשרדי המינהל. @ 3. עדכון סכומים : (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בשיעור עליית המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה הקודמת. : (ב) סכום מעודכן כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. : (ג) מנהל המינהל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[התוספת]], כפי שעודכן לפי תקנה זו. @ 4. קיזוז תשלומים : בעסקה בין מי שביקש מידע מוקדם, כאמור [[$ תוספת|בפרטים 1]] [[ו-2 לתוספת]], ובין המינהל, לגבי הנכס נושא המידע המוקדם, יהווה סכום האגרה ששולם, מקדמה על חשבון העסקה ויקוזז מיתרת התשלום בעד העסקה, ובלבד שהעסקה נעשתה בתוך שנה ממועד הבקשה לקבלת המידע המוקדם. @ 5. החזר תשלומים : נקבע בערעור על קביעת ערך קרקע, כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], שערך הקרקע יפחת בשיעור של למעלה מעשרה אחוזים מערך הקרקע הראשוני, יוחזר לעורר סכום האגרה ששולם. == פרק ב': פטורים == @ 6. מוסדות לאומיים : קרן קיימת לישראל וחברת הימנותא בע"מ פטורות מאגרות אישור זכויות ופלט מחשב. @ 7. מדינות חוץ : מנהל המינהל רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרות, כולן או מקצתן, מדינת חוץ, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחר התנאים האלה: : (1) המקרקעין משמשים או מיועדים לשמש מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה; : (2) המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצורכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי. @ 8. תחילה : תחילתן של תקנות אלה 120 ימים מיום פרסומן. == תוספת == ==== ((([[תקנות 2]], [[3(א)]] [[ו-5]]))) ==== @ : האגרה בעד (((הסכומים מתואמים לשנת 2004; הסכומים בסוגריים החל משנת 2022))) - [---] {{מוקטן|<u>בשקלים חדשים</u>}} @ 1. : (א) מידע מוקדם - מידע בדבר יחידת דיור אחת, ייעוד קרקע למגורים [---] 500 (((638))) : (ב) מידע מוקדם - כל מידע מוקדם שאינו אמור [[בפריט 1]] [---] 2,500 (((3,196))) @ 2. : בקשה לביצוע עסקה פטורה ממכרז (פיצול מגרש, שינוי ייעוד וניצול, הקצאה חדשה) [---] 2,500 (((3,196))) @ 3. : (א) ערעור על קביעת ערך קרקע - ייעוד קרקע למגורים, ליחידת דיור אחת [---] 750 (((960))) : (ב) ערעור על קביעת ערך קרקע - ייעוד קרקע למגורים((,)) הליכי פיצול מגרש, שינוי ייעוד וניצול והקצאה חדשה וכן בכל ייעוד קרקע אחר [---] 2,500 (((3,196))) @ 4. : אישור זכויות לנכס [---] 59 (((75))) @ 5. : פלט מחשב בדבר זכויות אשר רישום פרטיהן מתנהל במינהל [---] 10 (((12))) @ 6. : מידע בקובץ ממוחשב לגוף ציבורי: : (א) הפקת דוח מקובץ "בעלות" - מספר החלקות כפול 7 שקלים חדשים אך לא פחות מ-54 (((69))) שקלים חדשים : (ב) הפקת דוח מקובץ "עסקות, כספים וארכיבים" המופק מתכנית מחשב קיימת [---] 500 (((638))) : (ג) הכנת תכנית מחשב - לפי שעות עבודה בפועל למתכנת של חברה חיצונית, בתעריפים שקבע החשב הכללי של משרד האוצר לשירותי תכנות. :: בעד הפקת הדוחות תשולם אגרה נוספת בהתאם לפריטים ((())א'(())) ו-((())ב'(())) לעיל. <פרסום> י"א באב התשס"ד (29 ביולי 2004) <חתימות> * אהוד אולמרט, שר התעשיה המסחר והתעסוקה * בנימין נתניהו, שר האוצר l95hwjglied4orqce2pmc914q4t1fg7 116 469629 1415612 2022-07-27T13:43:20Z Fuzzy 29 תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), התשס"ד-2004 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), התשס"ד-2004 <מקור> ((ק"ת תשס"ד, 931|תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)|6335)); ((תשס"ח, 549|תיקון|6650)), ((1232|תיקון מס' 2|6702)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 4טו(ג)(1)]] [[=החוק|לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים, ולענין [[תקנה 2]] - באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "בעל זכות" - בעל זכות על פי חוזה לגבי דירה; :- "דירה" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, למעט בנחלה ובמשק עזר כמשמעם בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל; :- "דמי חכירה מהוונים" - דמי חכירה שנתיים משולמים מראש בעד תקופת החכירה או יתרתה; :- "דמי חכירה ראשוניים" - סכום חד-פעמי השווה לחלק מערך הקרקע שעליה בנויה הדירה, ששילם בעל זכות על פי חוזה חכירה למינהל, או שנזקף לזכותו, בעת רכישת הזכות; :- "דמי חכירה שנתיים" - התשלום שמשלם בעל זכות על פי חוזה חכירה למינהל מדי שנה בגין שימוש בקרקע שעליה בנויה הדירה, בהתאם למטרת ההקצאה; :- "המינהל" - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק]]; :- "חוזה" - חוזה פיתוח, חוזה חכירה, חוזה חכירת משנה או חוזה מכר שבין המינהל ובין בעל זכות לגבי דירה; :- "מאגר המידע" - כמשמעותו [[בסעיף 4טו לחוק]]; :- "מנהל מאגר" - כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; :- "מקרקעין" - מקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], שייעודם על פי החוזה הוא למגורים, שזכויות החכירה בהם אינן רשומות בפנקסי המקרקעין; :- "נותן שירות" - אדם אשר מנהל אצלו, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות בקשר למקרקעין או שחתם חוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם מינהל מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין והתחייב בו לטפל ברישום זכויות בקשר למקרקעין בפנקסי המקרקעין; :- "פנקסי המקרקעין" - הפנקסים המנוהלים לפי [[סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]] (להלן - חוק המקרקעין); :- "נתונים מזהים" - נתונים מזהים במינהל של דירה, לפי גוש, חלקה, תת-חלקה, כסימונם בעבר ובהווה. @ 2. מאגר המידע : (א) מאגר המידע אשר המינהל ינהל, יכלול פרטים לגבי דירות במקרקעין, ככל שאלה נקלטו במערכת הממוכנת של המינהל, כמפורט להלן: :: (1) נתונים מזהים; :: (2) שם משפחה, שם פרטי, מספר תעודת זהות של בעלי הזכות; :: (3) שיעור חלקו של כל בעל זכות; :: (4) מספר תיק במינהל; :: (5) סוג החוזה; :: (6) סיווג דמי החכירה על פי החוזה כדמי חכירה מהוונים או כדמי חכירה שנתיים; :: (7) מועד רכישת הזכות, תקופתה ושיעור דמי החכירה הראשוניים; :: (8) שטח המגרש על פי החוזה וסך כל השטח הבנוי שאישר המינהל; :: (9) הודעות שהומצאו למינהל בדבר משכון שנרשם, על פי דין, על זכויות לגבי הדירה; :: (10) התחייבות של המינהל לרישום משכנתה בנוגע לדירה בעת רישומה בפנקסי המקרקעין; תאריך נתינתה, מי שלטובתו ניתנה, סכום ההתחייבות במועד ההתחייבות ודרגת המשכנתה; :: (11) הודעות שהומצאו למינהל בדבר פסקי דין, החלטות וצווים שנתנו בית המשפט או רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, הנוגעים לזכויות לגבי הדירה; :: (12) בקשות שהוגשו להעברת זכויות לגבי הדירה; :: (13) תאריך אחרון של עדכון מאגר המידע. : (ב) מאגר המידע יוצג באינטרט באתר www.mmi.gov.il או באתר אחר שכתובתו תפורסם בהודעה ברשומות. : (ג) לא ייכללו במאגר המידע תיקים שמנהל המאגר טרם וידא כי נתוניהם מהימנים. @ 3. התנאים למסירת מידע ממאגר המידע : (א) שאילתה לקבלת מידע ממאגר המידע תוצג לפי נתונים מזהים, שעליהם ייווספו, במידת הצורך, גם שם משפחה, שם פרטי ומספר תעודת זהות של בעל זכות. : (ב) המבקש לקבל במשרדי המינהל פלט מחשב שיופק ממאגר המידע, יגיש בקשה על כך למשרד המחוז שבו מנוהלים המקרקעין שבהם הדירה נושא המידע. : (ג) המידע שבמאגר המידע - :: (1) (((פקעה);)) <!-- אינו מהווה "אישור זכויות" כמשמעו [[בתקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004]]; --> :: (2) אינו מהווה תחליף לעיון בכל מרשם המתנהל על פי דין או לרישומים המתנהלים אצל נותן שירות; אזהרה לענינים אלה תופיע במאגר המידע ובכל פלט מחשב שיופק ממנו. @ 4. תחילה ותוקף (תיקון: תשס"ח, תשס"ח-2) : (א) תחילתן של תקנות אלה 120 ימים מיום פרסומן או מיום פרסום [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004]], לפי המאוחר. : (ב) [[תקנה 3(ג)(1)]] תעמוד בתוקפה עד יום כ"ג בסיוון התשס"ט (15 ביוני 2009). <פרסום> י"א באב התשס"ד (29 ביולי 2004) <חתימה> אהוד אולמרט שר התעשיה המסחר והתעסוקה 0x0qt1ai1c4xhimnaw6jl2orpduwgi5 1415668 1415612 2022-07-28T07:29:34Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), התשס"ד-2004 <מקור> ((ק"ת תשס"ד, 931|תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)|6335)); ((תשס"ח, 549|תיקון|6650)), ((1232|תיקון מס' 2|6702)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 4טו(ג)(1)]] [[=החוק|לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים, ולענין [[תקנה 2]] - באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "בעל זכות" - בעל זכות על פי חוזה לגבי דירה; :- "דירה" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, למעט בנחלה ובמשק עזר כמשמעם בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל; :- "דמי חכירה מהוונים" - דמי חכירה שנתיים משולמים מראש בעד תקופת החכירה או יתרתה; :- "דמי חכירה ראשוניים" - סכום חד-פעמי השווה לחלק מערך הקרקע שעליה בנויה הדירה, ששילם בעל זכות על פי חוזה חכירה למינהל, או שנזקף לזכותו, בעת רכישת הזכות; :- "דמי חכירה שנתיים" - התשלום שמשלם בעל זכות על פי חוזה חכירה למינהל מדי שנה בגין שימוש בקרקע שעליה בנויה הדירה, בהתאם למטרת ההקצאה; :- "המינהל" - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק]]; :- "חוזה" - חוזה פיתוח, חוזה חכירה, חוזה חכירת משנה או חוזה מכר שבין המינהל ובין בעל זכות לגבי דירה; :- "מאגר המידע" - כמשמעותו [[בסעיף 4טו לחוק]]; :- "מנהל מאגר" - כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; :- "מקרקעין" - מקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], שייעודם על פי החוזה הוא למגורים, שזכויות החכירה בהם אינן רשומות בפנקסי המקרקעין; :- "נותן שירות" - אדם אשר מנהל אצלו, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות בקשר למקרקעין או שחתם חוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם מינהל מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין והתחייב בו לטפל ברישום זכויות בקשר למקרקעין בפנקסי המקרקעין; :- "פנקסי המקרקעין" - הפנקסים המנוהלים לפי [[סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]] (להלן - חוק המקרקעין); :- "נתונים מזהים" - נתונים מזהים במינהל של דירה, לפי גוש, חלקה, תת-חלקה, כסימונם בעבר ובהווה. @ 2. מאגר המידע : (א) מאגר המידע אשר המינהל ינהל, יכלול פרטים לגבי דירות במקרקעין, ככל שאלה נקלטו במערכת הממוכנת של המינהל, כמפורט להלן: :: (1) נתונים מזהים; :: (2) שם משפחה, שם פרטי, מספר תעודת זהות של בעלי הזכות; :: (3) שיעור חלקו של כל בעל זכות; :: (4) מספר תיק במינהל; :: (5) סוג החוזה; :: (6) סיווג דמי החכירה על פי החוזה כדמי חכירה מהוונים או כדמי חכירה שנתיים; :: (7) מועד רכישת הזכות, תקופתה ושיעור דמי החכירה הראשוניים; :: (8) שטח המגרש על פי החוזה וסך כל השטח הבנוי שאישר המינהל; :: (9) הודעות שהומצאו למינהל בדבר משכון שנרשם, על פי דין, על זכויות לגבי הדירה; :: (10) התחייבות של המינהל לרישום משכנתה בנוגע לדירה בעת רישומה בפנקסי המקרקעין; תאריך נתינתה, מי שלטובתו ניתנה, סכום ההתחייבות במועד ההתחייבות ודרגת המשכנתה; :: (11) הודעות שהומצאו למינהל בדבר פסקי דין, החלטות וצווים שנתנו בית המשפט או רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, הנוגעים לזכויות לגבי הדירה; :: (12) בקשות שהוגשו להעברת זכויות לגבי הדירה; :: (13) תאריך אחרון של עדכון מאגר המידע. : (ב) מאגר המידע יוצג באינטרט באתר www.mmi.gov.il או באתר אחר שכתובתו תפורסם בהודעה ברשומות. : (ג) לא ייכללו במאגר המידע תיקים שמנהל המאגר טרם וידא כי נתוניהם מהימנים. @ 3. התנאים למסירת מידע ממאגר המידע : (א) שאילתה לקבלת מידע ממאגר המידע תוצג לפי נתונים מזהים, שעליהם ייווספו, במידת הצורך, גם שם משפחה, שם פרטי ומספר תעודת זהות של בעל זכות. : (ב) המבקש לקבל במשרדי המינהל פלט מחשב שיופק ממאגר המידע, יגיש בקשה על כך למשרד המחוז שבו מנוהלים המקרקעין שבהם הדירה נושא המידע. : (ג) המידע שבמאגר המידע - :: (1) (((פקעה ביום 15.6.2009):)) אינו מהווה "אישור זכויות" כמשמעו [[בתקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004]]; :: (2) אינו מהווה תחליף לעיון בכל מרשם המתנהל על פי דין או לרישומים המתנהלים אצל נותן שירות; :: אזהרה לענינים אלה תופיע במאגר המידע ובכל פלט מחשב שיופק ממנו. @ 4. תחילה ותוקף (תיקון: תשס"ח, תשס"ח-2) : (א) תחילתן של תקנות אלה 120 ימים מיום פרסומן או מיום פרסום [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004]], לפי המאוחר. : (ב) [[תקנה 3(ג)(1)]] תעמוד בתוקפה עד יום כ"ג בסיוון התשס"ט (15 ביוני 2009). <פרסום> י"א באב התשס"ד (29 ביולי 2004) <חתימה> אהוד אולמרט שר התעשיה המסחר והתעסוקה h06jid20wh5oz6pp4h86rrqjdpa21wt 116 469630 1415614 2022-07-27T15:26:27Z Fuzzy 29 תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית), התשס"ז-2007 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית), התשס"ז-2007 <מקור> ((ק"ת תשס"ז, 608|תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)|6569)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 34(ה)]] [[+|ו-38(א)]] [[=החוק|לחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד-2004]] (להלן - החוק), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "הודעת הקרן" - כל הודעה שניתנה למנהל מאת מנהל הקרן הבין-לאומית, המפרטת את גובה היטל ההשתתפות השנתי, כולו או חלקו, החל בגין קבלת שמן משתתף בישראל; :- "היטל השתתפות" - היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית החל על מקבל חייב לפי [[סעיף 34(ב) לחוק]]; :- "המנהל" - כהגדרתו [[בחוק]]; :- "יום עסקים בנקאי" - כמשמעותו [[בהוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב-1992]]; :- "מועד התשלום" - המועד לתשלום היטל השתתפות לפי [[תקנה 7(1)]]; :- "מקבל" - בעל מטען או יבואן המקבל בישראל שמן משתתף, לרבות באמצעות חברה בת, חברה מסונפת או חברה קשורה, כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]], ולגבי חברה מסונפת וחברה קשורה כאמור, ובלבד שהיא בשליטה של אותו בעל מטען או יבואן; :- "מקבל חייב" - מקבל אשר קיבל בשנת כספים יותר מ-150,000 טון שמן משתתף; :- "רבעון" - תקופה של שלושה חודשים שתחילתה באחד בינואר, באחד באפריל, באחד ביולי ובאחד באוקטובר, לפי הענין; :- "שמן משתתף" - כהגדרתו [[בסעיף 34(א) לחוק]], ובלבד שהוא "שמן משתתף" כהגדרתו בפסקה (3) בסעיף 1 לאמנת הקרן, שנוסחה העברי נתון [[בתוספת הראשונה]], ועל פי הנחיות הקרן הבין-לאומית לענין זה, כפי עדכונן מזמן לזמן, המופקדות לעיון הציבור במשרדי המנהל בחיפה. @ 2. דיווח על כמויות שמן : עד סוף החודש הראשון של כל רבעון ידווח מקבל למנהל, לפי טופס שהוא הורה עליו, על כמות השמן המשתתף שקיבל כמפורט להלן: : (1) כמות השמן המשתתף שקיבל ברבעון הקודם (להלן - כמות רבעונית); : (2) הכמות המצטברת של שמן משתתף שקיבל מתחילת אותה שנת כספים עד תום הרבעון הקודם (להלן - כמות מצטברת), למעט ברבעון שתחילתו בחודש ינואר שבו ידווח על כמות השמן המשתתף השנתית שקיבל בשנת הכספים הקודמת (להלן - כמות שנתית). @ 3. קביעת כמות שמן משתתף : (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי הנתונים שמקבל דיווח עליהם ביחס לכמות רבעונית, כמות מצטברת או כמות שנתית של שמן משתתף שקיבל, אינם נכונים, יחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל יודיע למקבל על אי-נכונות הנתונים כאמור בתוך 10 ימים מיום שנודע לו עליה; :: (2) המנהל יערוך בירור בנוכחות המקבל הנוגע בדבר, לקביעת כמות השמן המשתתף שהוא קיבל; :: (3) המנהל רשאי לדרוש מהמקבל להציג כל מידע או מסמך לאימות הנתונים שעליהם דיווח; המסמכים והמידע כאמור יוצגו למנהל במסגרת הבירור או עוד קודם לכך, לפי הוראתו; :: (4) בירור ייערך בתוך 30 ימים מיום שהודיע המנהל למקבל כאמור בפסקה (1), על האי-התאמה, ואולם בירור לענין כמות שנתית ייערך לא יאוחר מיום שלושים במרס של שנת הכספים שלאחר שנת הכספים שלגביה מתקיים הבירור; :: (5) המנהל יודיע למקבל על החלטתו בבירור לגבי כמות השמן המשתתף שהוא קיבל, בתוך עשרה ימים מעריכת הבירור; החלטתו של המנהל בבירור לגבי כמות שנתית היא סופית. : (ב) לא היה למנהל יסוד סביר להניח כי הנתונים שדיווח עליהם מקבל אינם נכונים, תחושב כמות השמן המשתתף לפי דיווחי אותו מקבל. @ 4. הודעה למקבל החב בהיטל השתתפות : (א) המנהל יודיע לכל מקבל חייב, מהי הכמות השנתית של שמן משתתף שקיבל ואשר בשלה הוא חב בהיטל השתתפות (בתקנה זו - הודעת המנהל) לפי הנתונים שדיווח עליהם אותו מקבל חייב לפי [[תקנה 2]] או לפי הכרעת המנהל בבירור לפי [[תקנה 3]], לפי הענין. : (ב) מקבל חייב יאשר בחתימתו ובחותמתו את הודעת המנהל ויחזירה למנהל כשהיא חתומה כאמור בתוך 14 ימים מיום קבלתה; לא החזיר מקבל חייב את הודעת המנהל כשהיא חתומה במועד כאמור, לא יהיה בכך כדי לגרוע מסמכותו של המנהל לכלול בהודעתו לקרן הבין-לאומית לפי [[תקנה 5]], את כמות השמן המשתתף שקיבל אותו מקבל חייב לפי הודעת המנהל. @ 5. הודעה לקרן : (א) המנהל יודיע לקרן הבין-לאומית על הכמות הכוללת של שמן משתתף שנתקבלה בידי כלל המקבלים החייבים בישראל בשנת כספים מסוימת, עד יום שלושים באפריל של שנת הכספים הבאה אחריה. : (ב) אין בפתיחת הליך משפטי או הליך אחר נגד פעולות המנהל לפי [[תקנה 3]] [[או 4]], כולן או מקצתן, כדי למנוע או לעכב מסירת הודעה לקרן הבין-לאומית לפי תקנת משנה (א). @ 6. חישוב היטל ההשתתפות : המנהל יחשב את שיעור היטל ההשתתפות השנתי, כולו או חלקו, החל על מקבל חייב, כמכפלה של היטל ההשתתפות השנתי, כולו או חלקו, החל על כלל מקבלי השמן המשתתף בישראל לפי הודעת הקרן, בכמות השמן המשתתף שקיבל אותו מקבל חייב בשנת הכספים הקודמת להודעת הקרן, כשהיא מחולקת בכמות השמן המשתתף הכוללת שקיבלו כלל המקבלים החייבים בישראל בשנת הכספים הקודמת להודעת הקרן, ויודיע על כך למקבל החייב בהודעת תשלום לפי הטופס [[שבתוספת השניה]] (להלן - הודעת התשלום). @ 7. תשלום היטל השתתפות : היטל ההשתתפות ישולם למנהל במועד, בדרך ובתנאים אלה: : (1) בתוך 30 ימים לאחר המצאת הודעת התשלום למקבל החב בהיטל השתתפות, או בתוך תקופה קצרה ממנה אשר לא תפחת מ-20 ימים, שהורה עליה המנהל בהודעת התשלום ביום עסקים בנקאי, עד שעה 10:00 בבוקר של יום העסקים הבנקאי האחרון לתשלום כאמור; : (2) באמצעות העברה בנקאית בלבד לחשבון הבנק שצוין בהודעת התשלום; : (3) בשקלים חדשים לפי שער העברות גבוה או במטבע חוץ שצוין בהודעת התשלום. @ 8. היטל השתתפות שלא שולם במועד : (א) לא שילם מקבל חייב היטל השתתפות החל עליו או כל חלק ממנו, במועד התשלום, תיווסף להיטל או לכל חלק ממנו שלא שולם ריבית פיגורים חודשית בשיעור שקובע החשב הכללי במשרד האוצר מזמן לזמן, לכל חודש החל ביום שלאחר מועד התשלום, שתחושב נוסף על ריבית הפיגורים שלפי הוראות אמנת הקרן. : (ב) סכום ששולם או שנגבה על חשבון היטל השתתפות שנוספה עליו ריבית נוספת לפי תקנת משנה (א), ייזקף תחילה על חשבון ריבית כאמור. @ 9. העברת היטל ההשתתפות לקרן הבין-לאומית : (א) שולם היטל ההשתתפות במועד התשלום, כולו או חלקו, יעביר המנהל כל סכום ששולם כאמור לקרן הבין-לאומית עד יום אחד במרס שלאחר מועד התשלום. : (ב) לא שולם היטל ההשתתפות במועד התשלום, כולו או חלקו, יעביר המנהל לקרן הבין-לאומית כל סכום ששולם באיחור, לרבות ריבית החלה עליו כאמור [[בסעיף 34(ג) לחוק]], בהקדם האפשרי לאחר תשלומו. @ 10. החזרים למקבל : שלח מנהל הקרן הבין-לאומית למנהל החזר כספי בשל תשלומי היטל השתתפות, יחזירו המנהל, בתוך 14 ימים מיום שקיבל את ההחזר כאמור, למקבלים שנגבה מהם היטל ההשתתפות באותה שנת כספים שלגביה מתייחס ההחזר כאמור, לפי יחס כמויות השמן המשתתף שקבלו אותם מקבלים בשנת הכספים הקודמת לשנה האמורה. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 1]]))) ==== === תרגום נוסח פסקה (3) של ההגדרה שמן משתתף באמנת הקרן === : שמן משתתף פירושו שמן גולמי ושמן לדלק כמוגדר בתת-סעיף (א) ו-(ב) להלן: : (א) "שמן גולמי" - פירושו כל תערובת פחמימנית נוזלית הנוצרת באופן טבעי באדמה, בין אם עברה טיפול כדי להפוך אותה למתאימה להובלה ובין אם לאו. המונח כולל גם סוגי שמן גולמי שתזקיקים מסוימים הוצאו מהם (מכונים לעתים גולמיים מוספים) או כאלה שתזקיקים מסוימים נוספו להם (מכונים לעתים גולמיים מהולים או משוחזרים); : (ב) "שמן לדלק" - פירושו תזקיקים או משקעים כבדים משמן גולמי או מתערובות של חומרים כאמור, המיועדים לשימוש כדלק לייצור חימום או חשמל מאיכות המקבילה למפרט האיגוד האמריקני לניסוי ולחומרים לדלק מס' ארבע (ציון D396-69), או כבד יותר. == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 6]]))) ==== === הודעת תשלום === : {{שמאל|תאריך: ............................}} : אל: {{ש}} שם החברה: .................................................. {{ש}} מספר חברה (ח"פ): ........................................ @ : {{ממורכז|'''הנדון: הודעת תשלום - מספר .......................'''}} @ : (1) בהתאם לכמות השמן המשתתף שקיבלה חברתכם בשנת ....................., אתם נדרשים בזה לשלם למנהל, היטל השתתפות לקרן הבין-לאומית, בשל קבלת שמן משתתף באותה שנה, בסכום של .................. לירות שטרלינג* או לשלם את שווי הסכום האמור בשקלים חדשים, לפי שער העברות גבוה של בנק .................. ליום העברה; : (2) אתם נדרשים לשלם למנהל את הסכום האמור בפסקה (1), בתוך 30 ימים מיום המצאת הודעת תשלום זו/בתוך ....................... ימים מיום המצאת הודעת תשלום זו {{מוקטן|(תקופה קצרה ממנה שלא תפחת מ-20)}}**, ביום עסקים בנקאי כמשמעותו [[בהוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב-1992]]. : (3) התשלום יתבצע בהעברה בנקאית, עד שעה 10:00 בבוקר של המועד האחרון לתשלום כאמור בפסקה (2), לבנק ..............., חשבון מס' ..............., בסניף ..............; : (4) להלן הנתונים שלפיהם חושב שיעור היטל ההשתתפות: :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שנה !! כמות שמן משתתף !! תעריף היטל השתתפות לטון בלירות סטרלינג* !! סך הכל לתשלום בלירות סטרלינג* |- | || || || |} : (5) נא להודיע דבר ביצוע התשלום עד השעה 10:00 בבוקר של יום ההעברה ל..................; את ההודעה יש לשלוח בפקסימילה למספר ..................; כמו כן יש לוודא קבלת שדר הפקסימילה בטלפון מס' ...................; : (6) '''היטל השתתפות שלא שולם במועד:''' :: לידיעתכם, לפי [[חוק האחריות לפיצויי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד-2004]], אי-תשלום ההיטל במועדו, יגרור ריבית פיגורים חודשית בשיעור שקובע החשב הכללי במשרד האוצר מזמן לזמן, החל ביום שלאחר מועד התשלום, נוסף על ריבית הפיגורים שלפי הוראות אמנת הקרן. @ : {{מוקטן|* או מטבע חוץ אחר, לפי הודעת הקרן הבין-לאומית.}} : {{מוקטן|** מחק את המיותר.}} <פרסום> ל' בשבט התשס"ז (18 בפברואר 2007) <חתימה> שאול מופז שר התחבורה והבטיחות בדרכים 8ua8c92fulhw8khdt5528hqxui1glbb 116 469631 1415616 2022-07-27T15:30:31Z Fuzzy 29 תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים), התשס"ז-2007 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים), התשס"ז-2007 <מקור> ((ק"ת תשס"ז, 603|תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)|6568)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 8א(ג)(5)]] [[=החוק|לחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983]] (להלן - החוק), ובאישור עם השר לביטחון הפנים, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. תכנית הכשרה מתאימה : (א) הכשרה מתאימה למועמד לשמש סדרן ממונה בבית חולים לפי [[סעיף 8א לחוק]] תהיה לפי תכנית הכוללת את אלה: :: (1) הסברים על מטרות [[החוק]]; :: (2) הסברים בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון פסיבי; :: (3) סמכויות סדרן ממונה לפי [[החוק]]; :: (4) אופן אכיפת איסור עישון בבית חולים. : (ב) משך ההכשרה יהיה כיום עבודה. : (ג) את ההכשרה יקיים משרד הבריאות בהתייעצות עם משטרת ישראל. <פרסום> ט' בכסלו התשס"ז (30 בנובמבר 2006) <חתימה> יעקב בן יזרי שר הבריאות kfop6k007rqmltm27hb0su6jnx21r47 116 469632 1415618 2022-07-27T15:49:19Z Fuzzy 29 תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי), התשס"ז-2006 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי), התשס"ז-2006 <מקור> ((ק"ת תשס"ז, 402|תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)|6547)). <מבוא> מכוח סמכותי לפי [[+|סעיף 95(ב)]] [[=החוק|לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. נוסח ההודעה : נוסח ההודעה לפי [[סעיף 95(ב) לחוק]] יהיה כדלקמן: @ : {{ממורכז|"'''הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי'''}} @ : 1. מובא בזה לידיעתך, כי הנך מוזמנ/ת להקראת כתב האישום במועד הנקוב בהזמנה המצורפת בזה. במועד זה תתבקש/י לתת את תשובתך לכתב האישום. :: בית המשפט יהיה רשאי לשאול אותך שאלות לשם הבהרת תשובתך לכתב האישום. : 2. במסגרת הדיון יהיה בית המשפט רשאי לקיים הליך נוסף הקרוי דיון מקדמי, שתכליתו לברר את עמדתך לענין הודאה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, לבחון את האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה, ולברר האם ניתן לוותר על הצורך בשמיעת ראיות. :: בהליך זה, יהיה בית המשפט רשאי לסיים את הדיון בתיק בהתאם לבירורים המפורטים לעיל או להעביר את התיק לשופט אחר לצורך שמיעת עדויות, בנושאים שנותרו במחלוקת. :: הדיון המקדמי יתקיים רק בהסכמתך, ורק אם תהיה/י מיוצג/ת על ידי סניגור פרטי או ציבורי, לפי בחירתך. : 3. אם ברצונך לקבל ייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית, עליך ליצור קשר עם משרד הסנגוריה הקרוב למקום מגוריך, לפי רשימת הכתובות שלהלן או להיעזר בסניגור הציבורי, אשר יימצא בבית המשפט ביום הדיון. :: כתובות הסניגוריה הציבורית: :: מחוז הדרום: .......................................................................... :: מחוז חיפה: ........................................................................... :: מחוז ירושלים: ...................................................................... :: מחוז הצפון: ........................................................................... :: מחוז תל-אביב–מרכז: ........................................................... @ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|........................................|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|...................................|חתימה"}} }} @ 2. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007). <פרסום> ד' בטבת התשס"ז (25 בדצמבר 2006) <חתימה> ציפי לבני שרת המשפטים 5folfm0p92dlch301r8ybc555rhefgh 0 469633 1415622 2022-07-27T16:00:13Z OpenLawBot 8112 [1341459] תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה), התשע"א-2011 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה), התשע״א–2011}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1204|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}, {{ח:תיבה|1315|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ח|סעיפים 4ח}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 6|ו־6}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}} (להלן – החוק), ובהסכמת שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בתקנות אלה, ”הוראה“ – הוראה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|בסעיף 4ב(א) לחוק}} אשר בשל הפרתה מוסמך הממונה להטיל עיצום כספי. {{ח:סעיף|2|הפחתת סכומי העיצום הכספי}} {{ח:ת}} מצא הממונה כי התקיימו נסיבות שלפיהן ניתן להטיל על אדם עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב לחוק}}, בשל הפרה שביצע, והתקיימו אחת או יותר מן הנסיבות המנויות להלן, יפחית לאותו אדם מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה את השיעור הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן: {{ח:תת|(1)}} המפר לא הפר בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה את אותה הוראה – 50%; {{ח:תת|(2)}} המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 25%; {{ח:תת|(3)}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – 25%. {{ח:סעיף|3|הפחתה בשל הפרה שבוצעה בתקופת מעבר}} {{ח:ת}} מצא הממונה כי הופרה הוראת {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(א)(1) לחוק}} בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|הסעיף האמור}}, רשאי הוא להפחית למפר אותה הוראה את סכום העיצום הכספי בשיעור של 50%. {{ח:חתימות|כ״ח בסיוון התשע״א (30 ביוני 2011)}} * '''אריאל אטיאס'''<br>שר הבינוי והשיכון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 0298o50sgc83ttmhhsxc9oxyf4h4ndu 117 469634 1415623 2022-07-27T16:00:14Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] 5vv0u995jrcbhtlwb32v0z5z1ljr1zu 1 469635 1415624 2022-07-27T16:00:15Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 469636 1415651 2022-07-28T00:00:12Z OpenLawBot 8112 [1341461] תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע"ב-2011 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע״ב–2011}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 96|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ח|סעיפים 4ח}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 6|ו־6}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}} (להלן – החוק), ובהסכמת שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בתקנות אלה, ”הוראה“ – הוראה מן המפורטות {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|בסעיף 4ב(ב) לחוק}} אשר בשל הפרתה מוסמך המפקח על התאגיד הבנקאי (להלן – המפקח) להטיל עיצום כספי. {{ח:סעיף|2|הפחתת סכומי העיצום הכספי בידי המפקח}} {{ח:ת}} ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק}}, והתקיימו אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, יפחית לתאגיד הבנקאי המפר מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, בשיעור הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%: {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>הנסיבות</u>}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>שיעור ההפחתה</u>}}}} }} {{ח:תת|(1)}} {{טורים שווים | בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר את הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק}} או הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} | 35 אחוזים }} {{ח:תת|(2)}} {{טורים שווים | המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל מיוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח – | }} {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|(א)}} לפני פניית המפקח אליו באותו עניין | 50 אחוזים}} {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|(ב)}} לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין | 25 אחוזים}} {{ח:תת|(3)}} :: {{טורים שווים | קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה | 50 אחוזים }} {{ח:חתימות|ב׳ בחשוון התשע״ב (30 באוקטובר 2011)}} * '''אריאל אטיאס'''<br>שר הבינוי והשיכון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] qyeyjlpcj3tf4apbrhw4fko4esnci0e 1415658 1415651 2022-07-28T00:30:10Z OpenLawBot 8112 [1415654] בוט: תיקונים אוטומטיים wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע״ב–2011}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 96|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ח|סעיפים 4ח}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 6|ו־6}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}} (להלן – החוק), ובהסכמת שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בתקנות אלה, ”הוראה“ – הוראה מן המפורטות {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|בסעיף 4ב(ב) לחוק}} אשר בשל הפרתה מוסמך המפקח על התאגיד הבנקאי (להלן – המפקח) להטיל עיצום כספי. {{ח:סעיף|2|הפחתת סכומי העיצום הכספי בידי המפקח}} {{ח:ת}} ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק}}, והתקיימו אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, יפחית לתאגיד הבנקאי המפר מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, בשיעור הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%: {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>הנסיבות</u>}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>שיעור ההפחתה</u>}}}} }} {{ח:תת|(1)}} {{טורים שווים | בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר את הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק}} או הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} | 35 אחוזים }} {{ח:תת|(2)}} {{טורים שווים | המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל מיוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח – | }} {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|(א)}} לפני פניית המפקח אליו באותו עניין | 50 אחוזים}} {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|(ב)}} לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין | 25 אחוזים}} {{ח:תת|(3)}} :: {{טורים שווים | קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה | 50 אחוזים }} {{ח:חתימות|ב׳ בחשוון התשע״ב (30 באוקטובר 2011)}} * '''אריאל אטיאס'''<br>שר הבינוי והשיכון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 1f7ny7kc7mhmztj6qrupnqw1gtbb2tc 1415665 1415658 2022-07-28T07:00:16Z OpenLawBot 8112 [1415661] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע״ב–2011}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 96|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ח|סעיפים 4ח}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 6|ו־6}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}} (להלן – החוק), ובהסכמת שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בתקנות אלה, ”הוראה“ – הוראה מן המפורטות {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|בסעיף 4ב(ב) לחוק}} אשר בשל הפרתה מוסמך המפקח על התאגיד הבנקאי (להלן – המפקח) להטיל עיצום כספי. {{ח:סעיף|2|הפחתת סכומי העיצום הכספי בידי המפקח}} {{ח:ת}} ראה המפקח כי יש להטיל על תאגיד בנקאי עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק}}, והתקיימו אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, יפחית לתאגיד הבנקאי המפר מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, בשיעור הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%: {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>הנסיבות</u>}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|<u>שיעור ההפחתה</u>}}}} }} {{ח:תת|(1)}} {{טורים שווים | בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר את הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק}} או הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} | 35 אחוזים }} {{ח:תת|(2)}} {{טורים שווים | המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל מיוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח – | }} {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|(א)}} לפני פניית המפקח אליו באותו עניין | 50 אחוזים}} {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|(ב)}} לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין | 25 אחוזים}} {{ח:תת|(3)}} {{טורים שווים | קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה | 50 אחוזים }} {{ח:חתימות|ב׳ בחשוון התשע״ב (30 באוקטובר 2011)}} * '''אריאל אטיאס'''<br>שר הבינוי והשיכון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 5yw5xdmip0a6srctmm2r9hloqc6wsle 117 469637 1415652 2022-07-28T00:00:13Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] s5041mslo56feswuvpprws2p5blq7ja 1 469638 1415653 2022-07-28T00:00:14Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 469639 1415674 2022-07-28T08:00:11Z OpenLawBot 8112 [1342377] כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי) wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי), התשע״א–2011}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1101|כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני קובע כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הפחתת סכומי הקנס האזרחי}} {{ח:ת}} ראה המפקח כי יש להטיל על אדם קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 50ב|סעיף 50ב(א) לחוק}}, בשל הפרה שביצע, והתקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, הוא רשאי להפחית לאותו אדם מסכום הקנס האזרחי הקבוע בשל אותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 85%: {{ח:ת}} <table> <tr><th>הנסיבות</th><th>שיעור הפחתה מרבי</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר הוראה מההוראות לפי חוקי הבנקאות, {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005}}, או הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}; לעניין זה, ”חוקי הבנקאות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}} </td><td>35 אחוזים;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח – </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|(א)}} לפני פניית המפקח אליו באותו עניין </td><td>50 אחוזים;</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|(ב)}} לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין </td><td>25 אחוזים;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה </td><td>50 אחוזים.</td></tr> </table> {{ח:חתימות|כ״ו באייר התשע״א (30 במאי 2011)}} * '''סטנלי פישר'''<br>נגיד בנק ישראל {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 4gye60y79uozewku562603k15tmm5c6 117 469640 1415675 2022-07-28T08:00:13Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] 5on1wtnyy2pqrgzz33omzlutkmq3fah 1 469641 1415676 2022-07-28T08:00:13Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 2 469642 1415688 2022-07-28T09:59:31Z אור אביטל א 11799 יצירת דף עם התוכן "{{ספר_שמור | setting-papersize = a4 | setting-toc = auto | setting-columns = 1 }} == מכילתא == === מסכתא דנזיקין === :[[ביאור:מכילתא/נזיקין]] [[קטגוריה:ספרים|מכילתא מסכתא דנזיקין]]" wikitext text/x-wiki {{ספר_שמור | setting-papersize = a4 | setting-toc = auto | setting-columns = 1 }} == מכילתא == === מסכתא דנזיקין === :[[ביאור:מכילתא/נזיקין]] [[קטגוריה:ספרים|מכילתא מסכתא דנזיקין]] 67a9tm59xn63lm8uicgesqmxoykjam0 0 469643 1415689 2022-07-28T11:17:13Z Fuzzy 29 הפניה לדף [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)]] wikitext text/x-wiki #הפניה [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)]] guoi58hk47w9pscfzh3p0po39l7y9h9 116 469644 1415691 2022-07-28T11:25:39Z Fuzzy 29 תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ז-2006 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ז-2006 <מקור> ((ק"ת תשס"ז, 139|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)|6525)); ((תשע"ז, 122|תיקון|7726)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 119ו(ב)]] [[+|ו-265]] [[=החוק|לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), [[+|וסעיף 26(ב)]] [[=חוק הגז הטבעי|לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]] (להלן - חוק הגז הטבעי), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ז) : בתקנות אלה - :- "אחראי לביקורת" - אחראי לביקורת על ביצוע העבודה; :- "אחראי להקמת מיתקן גז" - מי שבעל הרישיון או צרכן גז טבעי מינה לאחראי להקמת מיתקן הגז; :- "בעל היתר" - מי שעל שמו הוצא היתר; :- "בעל נכס" - בעל זכות במקרקעין כמשמעותו [[בתקנה 36(ו) לתקנות רישוי בנייה]]; :- "בקשה להיתר" - בקשה להיתר להקמת מיתקן גז הערוכה לפי תקנות אלה, לרבות נספחיה; :- "גז טבעי" - כהגדרתו [[בחוק משק הגז הטבעי]]; :- "המבקש" - כמשמעותו [[בתקנה 3(א)]]; :- "היתר" - היתר לפי [[סעיף 145 לחוק התכנון והבניה]]; :- "מהנדס" - מהנדס הוועדה המקומית כמשמעו [[בסעיף 20 לחוק התכנון והבניה]]; :- "חוק הגז בטיחות ורישוי" - [[=חוק הגז בטיחות ורישוי|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989]]; :- "מיתקן גז" - מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד כמשמעותו [[בסעיף 26 לחוק הגז הטבעי]] ועד מונה הצרכן; :- "מיתקן גז לצריכה עצמית" - מיתקן גז לצריכה של צרכן הגז המחבר בין מונה כמשמעו [[בסעיף 37(א) לחוק הגז הטבעי]] לבין מיתקנים בחצריו של הצרכן; :- "מנהל עבודה" - (((נמחקה);)) :- "מפה מצבית" - (((נמחקה);)) :- "מפת איתור עבודה" - כמשמעה [[בתקנה 7]]; :- "מיתקני תשתית" - דרכים ומסילות ברזל לסוגיהן, קווי תשתית ובכלל זה קווי חשמל, קווי גז פחמימני מעובה, כימיקלים ודלק לסוגיהם, חומרים מסוכנים, קווי תקשורת, קווי מים, קווי ביוב וניקוז ומיתקנים המשרתים אותם; :- "מפת מדידה" - מפת מדידה להיתר כמשמעותה [[בתקנות רישוי בנייה]]; :- "מפרט" - (((נמחקה);)) :- "מתכנן מחוז" - (((נמחקה);)) :- "מתכנן מיתקן גז" - (((נמחקה);)) :- "נכס" - הנכס שלגביו, מבוקש או ניתן היתר; :- "עבודה" - עבודה בנכס או השימוש בו הטעונים היתר; :- "עורך הבקשה" - מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות אלה [[ובטופס 1 לתוספת]]; :- "צרכן גז טבעי" - כמשמעותו [[בחוק משק הגז הטבעי]]; :- "רשות הרישוי" - רשות הרישוי המקומית כמשמעותה [[בסעיף 30 לחוק התכנון והבניה]]; :- "שירות התגוננות אזרחית" - כמשמעה [[בסעיף 2 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; :- "תכנית" - כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה]] וכן תכנית עבודה כהגדרתה [[בסעיף 25(א) לחוק הגז הטבעי]]; :- "תכנית בניה" - כמשמעותה [[בתקנה 8]]; :- "תכנית הנדסית" - (((נמחקה);)) :- "תקנות בקשה להיתר" - [[=תקנות בקשה להיתר|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970]]; :- "תקנות המהנדסים" - [[=תקנות המהנדסים|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967]]; :- "תקנות רישוי בנייה" - [[=תקנות רישוי בנייה|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016]]. @ 2. תחולת [[תקנות רישוי בנייה]] (תיקון: תשע"ז) : (א) [[תקנות רישוי בניי]]ה לא יחולו על הקמה של מיתקן גז, אלא אם כן הוחלו במפורש בתקנות אלה. : (ב) לכל מונח שלא הוגדר בתקנות אלה, תהיה המשמעות שיש לו [[בתקנות רישוי בנייה]] זולת אם משתמע אחרת. @ 3. הגשת הבקשה להיתר (תיקון: תשע"ז) : (א) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי בידי אחד מאלה: :: (1) מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לצורך זה; :: (2) בעל רישיון כהגדרתו [[בחוק הגז הטבעי]]; :: (3) צרכן גז טבעי לגבי מיתקן גז לצריכה עצמית. : (ב) בקשה להיתר תוגש לפי [[טופס 1 בתוספת]]. : (ג) על הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (ב) יחתמו אלה: :: (1) המבקש; :: (2) עורך הבקשה; :: (3) מתכנן מיתקן גז; :: (3א) מתכנן שלד הבניין, אם ישנו, למעט לעניין קו גז תת-קרקעי; :: (4) האחראי להקמת מיתקן גז; :: (5) בעל הנכס, אלא אם כן נשלחה הודעה כאמור [[בתקנה 3א(א)]]; :: (6) האחראי לביקורת. : (ד) חתימותיהם של האחראי להקמת מיתקן גז ושל האחראי לביקורת כאמור בתקנת משנה (ג)(4) ו-(6), יכול שיימסרו לרשות הרישוי לאחר הגשת בקשה להיתר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה נושא ההיתר. @ 3א. בקשה להיתר שלא נחתמה (תיקון: תשע"ז) : (א) על בקשה להיתר שלא נחתמה בידי בעל נכס יחולו הוראות אלה: :: (1) מבקש ההיתר ימציא הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר לבעלי הנכס, ויגיש לרשות הרישוי הוכחות על המצאת ההודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר לבעלי הנכס; :: (2) בהודעה בדבר הגשת בקשה להיתר, יצוינו התכנית שמכוחה הוגשה הבקשה ומשרדי רשות הרישוי שבהם ניתן לעיין בבקשה, ויצורף לה צילום אוויר בקנה מידה 1:1,000 של אותו הנכס, אשר סומנו עליו מיקומו של מיתקן גז, רצועת צינור ותחום המגבלות הנובעות מהם; :: (3) בהעדר מענו של בעל נכס, על המבקש לצרף תצהיר שיפרט בו כי מענו של בעל הנכס אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; המבקש יפרסם את דבר הגשת הבקשה להיתר בעיתון יומי לפי הוראות [[סעיף 1א לחוק]] ויצרף את עותק הפרסום לבקשה להיתר. : (ב) בתקנה זו, "בעל נכס" - לרבות בעל מיתקן תשתית, אם מיתקן התשתית מצוי בתחום הבקשה, ומיקום המיתקן סומן במפרט שאושר לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]]. @ 3ב. התנגדות לבקשה (תיקון: תשע"ז) : (א) מי שקיבל הודעה לפי [[תקנה 3א(א)]] רשאי להגיש לרשות הרישוי התנגדות לבקשה להיתר בתוך 20 ימים מיום שהומצאה לו הודעה על הגשתה או מיום הפרסום האמור [[בתקנה 3א(א)(3)]], לפי המאוחר. : (ב) החלטת רשות הרישוי בהתנגדות תתקבל על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות [[החוק]], התקנות שלפיו והתכניות החלות על הנכס. : (ג) רשות הרישוי תשלח למתנגד ולמבקש הודעה בדבר החלטתה. : (ד) החליטה רשות הרישוי לדחות את ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א), לא תיתן את ההיתר אלא לאחר שחלפו 30 ימים מיום משלוח ההודעה למתנגד ולמבקש, כאמור בתקנת משנה (ג). @ 3ג. סייג לעניין מועד מתן ההיתר (תיקון: תשע"ז) : לא יינתן היתר שחלה עליו [[תקנה 3א]] אלא לאחר תום 25 ימים מיום שהומצאה הודעה בדבר הגשת הבקשה כאמור בתקנה האמורה. @ 4. עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה (תיקון: תשע"ז) : עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה יהיו כאמור [[+|בתקנות 27]] [[+|ו-28]] [[וחלק י"א לתקנות רישוי בנייה]], [[והתקנות האמורות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הבקשה להיתר. @ 5. נספחים לבקשת היתר (תיקון: תשע"ז) : (א) לבקשה להיתר יצורפו נספחים אלה: :: (1) מפת מדידה; :: (2) מפת איתור העבודה; :: (3) תשריט סכמתי של מיתקן הגז; :: (4) תכניות בניה; :: (5) לבקשה להיתר, למעט היתר למיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו [[בסעיף 8ב לחוק הגז בטיחות ורישוי]] - מפרט שאושר לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]]. : (ב) הנספחים האמורים בתקנת משנה (א) ייחתמו בידי המבקש, עורך הבקשה ומתכנן מיתקן גז. : (ג) במיתקן גז שלא סומן בתכנית עבודה יכלול המפרט לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]] סימון מפורט של מיקום מיתקן הגז. @ 6. (תיקון: תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 7. מפת איתור (תיקון: תשע"ז) : (א) מפת האיתור תיערך בקנה המידה של מפת המדידה ויצוינו בה הפרטים המפורטים להלן, בין הנמצאים בנכס ובין שמבקשים להקימם במסגרת הבקשה: :: (1) בניינים ודרכי הגישה אליהם; :: (2) מיתקן גז לרבות המגבלות הנובעות ממנו; :: (3) דרכי הגישה למיתקן הגז; :: (4) כניסות ויציאות של מיתקן גז; :: (5) חצרות, מקומות חניה ומפלסיהם; :: (6) קווי אספקת מים, קידוחי מים ואזורי מגן כהגדרתם [[בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ"ה-1995]]; :: (7) כל מיתקני התשתית הנמצאים בתחום הבקשה, לרבות מיתקני תשתית שטרם הוקמו אך אושרו בתכנית לפי [[החוק]]; :: (8) ארובה וגובהה; :: (9) גדרות; :: (10) תיאור התנאים הפיסיים של השטח שבתחום הבקשה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(7), פנה עורך הבקשה לבעל מיתקן תשתית בבקשה לקבל מידע לפי תקנת המשנה האמורה לעניין מיתקני תשתית שאין לגביהם פרטים בתכנית, ולא קיבל את תגובתו, לא תחול עליו החובה לציין מידע כאמור במפת איתור העבודה, ובלבד שפנייה כאמור תהיה לכתובת הגוף הרשומה אצל רשם החברות, ולעניין גוף שאינו נדרש לפי דין לרישום ברשם החברות - למשרדיו הראשיים; עורך הבקשה יציין בבקשה כי פנה לבעלי מיתקני תשתית כאמור ולא קיבל את תגובתם. @ 8. תכניות בניה : תכניות בניה ייערכו בקנה מידה 1:250 ויכללו את תכניות התנוחה והחתכים של מיתקן הגז. @ 9. חזית לצד הרחוב (תיקון: תשע"ז) : לבקשת המהנדס רשאית רשות הרישוי לדרוש כי תכנית בנייה של חזית בניין לצד הרחוב שלאורכו מוקם מיתקן הגז, תיערך כאמור [[בפרט 2(ג) לתוספת לתקנות רישוי בנייה]], והוראות [[הפרט האמור]] יחולו על הבקשה להיתר, בשינויים המחויבים. @ 10. אופן הגשת נספחים (תיקון: תשע"ז) : הגשת הנספחים לבקשה להיתר, תיעשה לפי [[התוספת לתקנות רישוי בנייה]], [[והתוספת האמורה]] תחול על הבקשה להיתר, בשינויים ובהתאמות המחויבים לצורך תכנון מיתקן גז, כפי שיורה המהנדס. @ 11. נספחים שונים להבהרת הבקשה : המבקש יגיש לרשות הרישוי, לפי בקשתה בכתב, נספחים נוספים הדרושים, לדעתה, להבהרת הבקשה להיתר או לבדיקתה. @ 12. נספחים במספר ובקנה מידה שונים (תיקון: תשע"ז) : ראה מהנדס הוועדה כי תנאי השטח או מיתקן הגז מחייבים זאת, רשאי הוא, ((<s>ו</s>))מנימוקים מיוחדים שיירשמו - : (1) להתיר הגשת נספחים לבקשה במספר ובקנה מידה שונים מהקבוע בתקנות אלה; : (2) להוסיף או לגרוע מהפרטים הנדרשים בכל אחד מהנספחים וכן מהנספחים עצמם. @ 13. (תיקון: תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 14. מתן היתר ותנאיו (תיקון: תשע"ז) : רשות רישוי רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטל מתן היתר עקב מתן פרטים בלתי נכונים, וכן להתנות בו תנאים לצורך המיתקן או להקמתו, בין השאר, בענינים אלה: : (1) חומרי בניה לביצוע העבודה ודליקותם של חומרים אלה; : (2) מראהו החיצוני של מיתקן הגז המוצע והתאמתו לסביבתו; : (3) מילויים וחפירות; : (4) התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב הנוף והסביבה; : (5) עבודות פיתוח מסביב למיתקן הגז המוצע הנדרשות לצורך המיתקן או להקמתו, כמפורט להלן: :: (א) סלילת מדרכות ושבילים, בניית קירות תומכים וגדרות; :: (ב) נטיעת עצים וצמחים מסוימים ושמירה על עצים וצמחים מסוימים שבנמצא; : (6) הריסתו של בנין, כולו או חלקו, שיש לו קשר עם העבודה המבוצעת; : (7) מערכות תאורה, ביוב וניקוז, אספקת מים, צנרת חומרים מסוכנים, טלפון, חשמל, גז, מיתקנים לאצירת אשפה ואמצעי בטיחות אש והצלה כהגדרתם [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]]; : (8) (((נמחקה);)) : (9) נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור הרחב ולהגנת העובדים במיתקן הגז במהלך הבניה ולאחריה; : (10) מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית; : (11) נקיטת אמצעים למניעת הנחת חומרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית במהלך העבודה ולסילוקם מסביבת הנכס לאחר השלמתה, וכן תנאים לפינוי פסולת בנין במהלך העבודה ובסיומה והשבת השטח לקדמותו. @ 14א. הודעה מגוף בודק (תיקון: תשע"ז) : לא יינתן היתר לפי תקנות אלה להקמת מיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו [[בסעיף 8ב בחוק הגז בטיחות ורישוי]], אלא אם כן הוגשה לרשות הרישוי הודעה בכתב מאת גוף בודק כמשמעותו [[בחוק הגז בטיחות ורישוי]], כי המיתקן המתואר בבקשה להיתר תואם את הנדרש על פי תקן כהגדרתו [[בסעיף האמור]], לשלב התכנון. @ 15. היתר ועותקיו (תיקון: תשע"ז) : (א) היתר ייערך לפי [[טופס 2 שבתוספת]] וייחתם בידי רשות הרישוי. : (ב) להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי רשות הרישוי. : (ג) עותקים של ההיתר יישמרו במשרדי הוועדה המקומית ויהיו פתוחים לעיון הציבור; עותק נוסף של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג לאדם שהרשה לכך מתכנן המחוז, המהנדס, רשות הבריאות, שירות ההתגוננות האזרחית, שוטר, או כבאי, לפי בקשתו. : (ד) (((בוטלה).)) @ 16. תחולת [[התוספת השניה לתקנות בקשה להיתר]] : (א) היתר להקמת מיתקן גז יינתן בהתאם להוראות המפורטות [[בתוספת שניה לתקנות בקשה להיתר]] וכל היתר להקמת מיתקן גז כאמור יותנה בכך שהעבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות, בשינויים המחויבים, כפי שיאשר המהנדס, לאחר שמצא כי השינוי דרוש להקמת מיתקן הגז ואין בו פגיעה בבטיחות. : (ב) מתן היתר להקמת מיתקן גז לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך הבקשה, ממתכנן מיתקן גז, מהאחראי להקמת מיתקן גז ומהאחראי לביקורת, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי-קיום ההוראות המפורטות [[בתוספת השניה לתקנות בקשה להיתר]], בשינויים שאישר המהנדס, לפי תקנת משנה (א). @ 17. אגרות : בעד מתן היתר להקמת מיתקן גז ישולמו לרשות הרישוי האגרות המפורטות [[בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]]. @ 18. תוקפו של היתר (תיקון: תשע"ז) : (א) תוקפו של היתר להקמת מיתקן גז הוא שלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לחמש שנים, אם שוכנעה כי היקפו או מורכבותו של ההיתר מחייבים זאת. : (ב) החלטת רשות הרישוי בענין היתר תיחשב כבטלה בתום שנתיים מהיום שבו נמסרה למבקש הודעה על אישור הבקשה אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר. : (ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם העבודה הופסקה לתקופה העולה על שנה. : (ד) הוחל בעבודה לפי ההיתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של ההיתר, תחדש רשות הרישוי את ההיתר על פי בקשת בעל היתר, מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לענין זה, בתנאי שאין מניעה בדין לחדשו. : (ה) לא הוחל בעבודה בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר - בטל ההיתר, אך רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה, ולפי בקשת בעל ההיתר, המדינה או מי מטעמה, לחדשו. : (ו) תוקפו של היתר מחודש לפי תקנת משנה (ד) או (ה) הוא לשנה. : (ז) לא יחודש היתר יותר מפעמיים אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי שאופייה המיוחד של הבניה מחייב חידוש נוסף להיתר. @ 19. תעודת גמר (תיקון: תשע"ז) : [[חלק ט' לתקנות רישוי בנייה]] יחול על בקשה להיתר, בשינויים המחויבים; בקשה לתעודת גמר ותעודת גמר ייערכו לפי [[$ תוספת|טפסים 3]] [[טופס 4 תוספת|ו-4 שבתוספת]], בהתאמה. == תוספת == @ <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' בקשה להיתר להקמת מיתקן גז ((([[תקנה 3(ב)]]))) @ <עוגן טופס 2> (תיקון: תשע"ז) : '''טופס 2:''' היתר ((([[תקנה 15(א)]]))) @ <עוגן טופס 3> : '''טופס 3:''' בקשה לתעודת גמר ((([[תקנה 19]]))) @ <עוגן טופס 4> : '''טופס 4:''' תעודת גמר ((([[תקנה 19]]))) <פרסום> י"ט באב התשס"ו (13 באוגוסט 2006) <חתימה> רוני בר-און שר הפנים 5phdi969obdpdwab2uw2wh878315hh4 1415694 1415691 2022-07-28T11:36:38Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ז-2006 <שם אחר> תקנות התכנון והבנייה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ז-2006 <מקור> ((ק"ת תשס"ז, 139|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)|6525)); ((תשע"ז, 122|תיקון|7726)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 119ו(ב)]] [[+|ו-265]] [[=החוק|לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), [[+|וסעיף 26(ב)]] [[=חוק הגז הטבעי|לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]] (להלן - חוק הגז הטבעי), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ז) : בתקנות אלה - :- "אחראי לביקורת" - אחראי לביקורת על ביצוע העבודה; :- "אחראי להקמת מיתקן גז" - מי שבעל הרישיון או צרכן גז טבעי מינה לאחראי להקמת מיתקן הגז; :- "בעל היתר" - מי שעל שמו הוצא היתר; :- "בעל נכס" - בעל זכות במקרקעין כמשמעותו [[בתקנה 36(ו) לתקנות רישוי בנייה]]; :- "בקשה להיתר" - בקשה להיתר להקמת מיתקן גז הערוכה לפי תקנות אלה, לרבות נספחיה; :- "גז טבעי" - כהגדרתו [[בחוק משק הגז הטבעי]]; :- "המבקש" - כמשמעותו [[בתקנה 3(א)]]; :- "היתר" - היתר לפי [[סעיף 145 לחוק התכנון והבניה]]; :- "מהנדס" - מהנדס הוועדה המקומית כמשמעו [[בסעיף 20 לחוק התכנון והבניה]]; :- "חוק הגז בטיחות ורישוי" - [[=חוק הגז בטיחות ורישוי|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989]]; :- "מיתקן גז" - מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד כמשמעותו [[בסעיף 26 לחוק הגז הטבעי]] ועד מונה הצרכן; :- "מיתקן גז לצריכה עצמית" - מיתקן גז לצריכה של צרכן הגז המחבר בין מונה כמשמעו [[בסעיף 37(א) לחוק הגז הטבעי]] לבין מיתקנים בחצריו של הצרכן; :- "מנהל עבודה" - (((נמחקה);)) :- "מפה מצבית" - (((נמחקה);)) :- "מפת איתור עבודה" - כמשמעה [[בתקנה 7]]; :- "מיתקני תשתית" - דרכים ומסילות ברזל לסוגיהן, קווי תשתית ובכלל זה קווי חשמל, קווי גז פחמימני מעובה, כימיקלים ודלק לסוגיהם, חומרים מסוכנים, קווי תקשורת, קווי מים, קווי ביוב וניקוז ומיתקנים המשרתים אותם; :- "מפת מדידה" - מפת מדידה להיתר כמשמעותה [[בתקנות רישוי בנייה]]; :- "מפרט" - (((נמחקה);)) :- "מתכנן מחוז" - (((נמחקה);)) :- "מתכנן מיתקן גז" - (((נמחקה);)) :- "נכס" - הנכס שלגביו, מבוקש או ניתן היתר; :- "עבודה" - עבודה בנכס או השימוש בו הטעונים היתר; :- "עורך הבקשה" - מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות אלה [[ובטופס 1 לתוספת]]; :- "צרכן גז טבעי" - כמשמעותו [[בחוק משק הגז הטבעי]]; :- "רשות הרישוי" - רשות הרישוי המקומית כמשמעותה [[בסעיף 30 לחוק התכנון והבניה]]; :- "שירות התגוננות אזרחית" - כמשמעה [[בסעיף 2 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; :- "תכנית" - כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה]] וכן תכנית עבודה כהגדרתה [[בסעיף 25(א) לחוק הגז הטבעי]]; :- "תכנית בניה" - כמשמעותה [[בתקנה 8]]; :- "תכנית הנדסית" - (((נמחקה);)) :- "תקנות בקשה להיתר" - [[=תקנות בקשה להיתר|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970]]; :- "תקנות המהנדסים" - [[=תקנות המהנדסים|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967]]; :- "תקנות רישוי בנייה" - [[=תקנות רישוי בנייה|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016]]. @ 2. תחולת [[תקנות רישוי בנייה]] (תיקון: תשע"ז) : (א) [[תקנות רישוי בניי]]ה לא יחולו על הקמה של מיתקן גז, אלא אם כן הוחלו במפורש בתקנות אלה. : (ב) לכל מונח שלא הוגדר בתקנות אלה, תהיה המשמעות שיש לו [[בתקנות רישוי בנייה]] זולת אם משתמע אחרת. @ 3. הגשת הבקשה להיתר (תיקון: תשע"ז) : (א) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי בידי אחד מאלה: :: (1) מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לצורך זה; :: (2) בעל רישיון כהגדרתו [[בחוק הגז הטבעי]]; :: (3) צרכן גז טבעי לגבי מיתקן גז לצריכה עצמית. : (ב) בקשה להיתר תוגש לפי [[טופס 1 בתוספת]]. : (ג) על הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (ב) יחתמו אלה: :: (1) המבקש; :: (2) עורך הבקשה; :: (3) מתכנן מיתקן גז; :: (3א) מתכנן שלד הבניין, אם ישנו, למעט לעניין קו גז תת-קרקעי; :: (4) האחראי להקמת מיתקן גז; :: (5) בעל הנכס, אלא אם כן נשלחה הודעה כאמור [[בתקנה 3א(א)]]; :: (6) האחראי לביקורת. : (ד) חתימותיהם של האחראי להקמת מיתקן גז ושל האחראי לביקורת כאמור בתקנת משנה (ג)(4) ו-(6), יכול שיימסרו לרשות הרישוי לאחר הגשת בקשה להיתר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה נושא ההיתר. @ 3א. בקשה להיתר שלא נחתמה (תיקון: תשע"ז) : (א) על בקשה להיתר שלא נחתמה בידי בעל נכס יחולו הוראות אלה: :: (1) מבקש ההיתר ימציא הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר לבעלי הנכס, ויגיש לרשות הרישוי הוכחות על המצאת ההודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר לבעלי הנכס; :: (2) בהודעה בדבר הגשת בקשה להיתר, יצוינו התכנית שמכוחה הוגשה הבקשה ומשרדי רשות הרישוי שבהם ניתן לעיין בבקשה, ויצורף לה צילום אוויר בקנה מידה 1:1,000 של אותו הנכס, אשר סומנו עליו מיקומו של מיתקן גז, רצועת צינור ותחום המגבלות הנובעות מהם; :: (3) בהעדר מענו של בעל נכס, על המבקש לצרף תצהיר שיפרט בו כי מענו של בעל הנכס אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; המבקש יפרסם את דבר הגשת הבקשה להיתר בעיתון יומי לפי הוראות [[סעיף 1א לחוק]] ויצרף את עותק הפרסום לבקשה להיתר. : (ב) בתקנה זו, "בעל נכס" - לרבות בעל מיתקן תשתית, אם מיתקן התשתית מצוי בתחום הבקשה, ומיקום המיתקן סומן במפרט שאושר לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]]. @ 3ב. התנגדות לבקשה (תיקון: תשע"ז) : (א) מי שקיבל הודעה לפי [[תקנה 3א(א)]] רשאי להגיש לרשות הרישוי התנגדות לבקשה להיתר בתוך 20 ימים מיום שהומצאה לו הודעה על הגשתה או מיום הפרסום האמור [[בתקנה 3א(א)(3)]], לפי המאוחר. : (ב) החלטת רשות הרישוי בהתנגדות תתקבל על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות [[החוק]], התקנות שלפיו והתכניות החלות על הנכס. : (ג) רשות הרישוי תשלח למתנגד ולמבקש הודעה בדבר החלטתה. : (ד) החליטה רשות הרישוי לדחות את ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א), לא תיתן את ההיתר אלא לאחר שחלפו 30 ימים מיום משלוח ההודעה למתנגד ולמבקש, כאמור בתקנת משנה (ג). @ 3ג. סייג לעניין מועד מתן ההיתר (תיקון: תשע"ז) : לא יינתן היתר שחלה עליו [[תקנה 3א]] אלא לאחר תום 25 ימים מיום שהומצאה הודעה בדבר הגשת הבקשה כאמור בתקנה האמורה. @ 4. עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה (תיקון: תשע"ז) : עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה יהיו כאמור [[+|בתקנות 27]] [[+|ו-28]] [[#פרק יא|וחלק י"א לתקנות רישוי בנייה]], [[והתקנות האמורות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הבקשה להיתר. @ 5. נספחים לבקשת היתר (תיקון: תשע"ז) : (א) לבקשה להיתר יצורפו נספחים אלה: :: (1) מפת מדידה; :: (2) מפת איתור העבודה; :: (3) תשריט סכמתי של מיתקן הגז; :: (4) תכניות בניה; :: (5) לבקשה להיתר, למעט היתר למיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו [[בסעיף 8ב לחוק הגז בטיחות ורישוי]] - מפרט שאושר לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]]. : (ב) הנספחים האמורים בתקנת משנה (א) ייחתמו בידי המבקש, עורך הבקשה ומתכנן מיתקן גז. : (ג) במיתקן גז שלא סומן בתכנית עבודה יכלול המפרט לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]] סימון מפורט של מיקום מיתקן הגז. @ 6. (תיקון: תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 7. מפת איתור (תיקון: תשע"ז) : (א) מפת האיתור תיערך בקנה המידה של מפת המדידה ויצוינו בה הפרטים המפורטים להלן, בין הנמצאים בנכס ובין שמבקשים להקימם במסגרת הבקשה: :: (1) בניינים ודרכי הגישה אליהם; :: (2) מיתקן גז לרבות המגבלות הנובעות ממנו; :: (3) דרכי הגישה למיתקן הגז; :: (4) כניסות ויציאות של מיתקן גז; :: (5) חצרות, מקומות חניה ומפלסיהם; :: (6) קווי אספקת מים, קידוחי מים ואזורי מגן כהגדרתם [[בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ"ה-1995]]; :: (7) כל מיתקני התשתית הנמצאים בתחום הבקשה, לרבות מיתקני תשתית שטרם הוקמו אך אושרו בתכנית לפי [[החוק]]; :: (8) ארובה וגובהה; :: (9) גדרות; :: (10) תיאור התנאים הפיסיים של השטח שבתחום הבקשה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(7), פנה עורך הבקשה לבעל מיתקן תשתית בבקשה לקבל מידע לפי תקנת המשנה האמורה לעניין מיתקני תשתית שאין לגביהם פרטים בתכנית, ולא קיבל את תגובתו, לא תחול עליו החובה לציין מידע כאמור במפת איתור העבודה, ובלבד שפנייה כאמור תהיה לכתובת הגוף הרשומה אצל רשם החברות, ולעניין גוף שאינו נדרש לפי דין לרישום ברשם החברות - למשרדיו הראשיים; עורך הבקשה יציין בבקשה כי פנה לבעלי מיתקני תשתית כאמור ולא קיבל את תגובתם. @ 8. תכניות בניה : תכניות בניה ייערכו בקנה מידה 1:250 ויכללו את תכניות התנוחה והחתכים של מיתקן הגז. @ 9. חזית לצד הרחוב (תיקון: תשע"ז) : לבקשת המהנדס רשאית רשות הרישוי לדרוש כי תכנית בנייה של חזית בניין לצד הרחוב שלאורכו מוקם מיתקן הגז, תיערך כאמור [[בפרט 2(ג) לתוספת לתקנות רישוי בנייה]], והוראות [[הפרט האמור]] יחולו על הבקשה להיתר, בשינויים המחויבים. @ 10. אופן הגשת נספחים (תיקון: תשע"ז) : הגשת הנספחים לבקשה להיתר, תיעשה לפי [[התוספת לתקנות רישוי בנייה]], [[והתוספת האמורה]] תחול על הבקשה להיתר, בשינויים ובהתאמות המחויבים לצורך תכנון מיתקן גז, כפי שיורה המהנדס. @ 11. נספחים שונים להבהרת הבקשה : המבקש יגיש לרשות הרישוי, לפי בקשתה בכתב, נספחים נוספים הדרושים, לדעתה, להבהרת הבקשה להיתר או לבדיקתה. @ 12. נספחים במספר ובקנה מידה שונים (תיקון: תשע"ז) : ראה מהנדס הוועדה כי תנאי השטח או מיתקן הגז מחייבים זאת, רשאי הוא, ((<s>ו</s>))מנימוקים מיוחדים שיירשמו - : (1) להתיר הגשת נספחים לבקשה במספר ובקנה מידה שונים מהקבוע בתקנות אלה; : (2) להוסיף או לגרוע מהפרטים הנדרשים בכל אחד מהנספחים וכן מהנספחים עצמם. @ 13. (תיקון: תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 14. מתן היתר ותנאיו (תיקון: תשע"ז) : רשות רישוי רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטל מתן היתר עקב מתן פרטים בלתי נכונים, וכן להתנות בו תנאים לצורך המיתקן או להקמתו, בין השאר, בענינים אלה: : (1) חומרי בניה לביצוע העבודה ודליקותם של חומרים אלה; : (2) מראהו החיצוני של מיתקן הגז המוצע והתאמתו לסביבתו; : (3) מילויים וחפירות; : (4) התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב הנוף והסביבה; : (5) עבודות פיתוח מסביב למיתקן הגז המוצע הנדרשות לצורך המיתקן או להקמתו, כמפורט להלן: :: (א) סלילת מדרכות ושבילים, בניית קירות תומכים וגדרות; :: (ב) נטיעת עצים וצמחים מסוימים ושמירה על עצים וצמחים מסוימים שבנמצא; : (6) הריסתו של בנין, כולו או חלקו, שיש לו קשר עם העבודה המבוצעת; : (7) מערכות תאורה, ביוב וניקוז, אספקת מים, צנרת חומרים מסוכנים, טלפון, חשמל, גז, מיתקנים לאצירת אשפה ואמצעי בטיחות אש והצלה כהגדרתם [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]]; : (8) (((נמחקה);)) : (9) נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור הרחב ולהגנת העובדים במיתקן הגז במהלך הבניה ולאחריה; : (10) מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית; : (11) נקיטת אמצעים למניעת הנחת חומרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית במהלך העבודה ולסילוקם מסביבת הנכס לאחר השלמתה, וכן תנאים לפינוי פסולת בנין במהלך העבודה ובסיומה והשבת השטח לקדמותו. @ 14א. הודעה מגוף בודק (תיקון: תשע"ז) : לא יינתן היתר לפי תקנות אלה להקמת מיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו [[בסעיף 8ב בחוק הגז בטיחות ורישוי]], אלא אם כן הוגשה לרשות הרישוי הודעה בכתב מאת גוף בודק כמשמעותו [[בחוק הגז בטיחות ורישוי]], כי המיתקן המתואר בבקשה להיתר תואם את הנדרש על פי תקן כהגדרתו [[בסעיף האמור]], לשלב התכנון. @ 15. היתר ועותקיו (תיקון: תשע"ז) : (א) היתר ייערך לפי [[טופס 2 שבתוספת]] וייחתם בידי רשות הרישוי. : (ב) להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי רשות הרישוי. : (ג) עותקים של ההיתר יישמרו במשרדי הוועדה המקומית ויהיו פתוחים לעיון הציבור; עותק נוסף של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג לאדם שהרשה לכך מתכנן המחוז, המהנדס, רשות הבריאות, שירות ההתגוננות האזרחית, שוטר, או כבאי, לפי בקשתו. : (ד) (((בוטלה).)) @ 16. תחולת [[התוספת השניה לתקנות בקשה להיתר]] : (א) היתר להקמת מיתקן גז יינתן בהתאם להוראות המפורטות [[בתוספת שניה לתקנות בקשה להיתר]] וכל היתר להקמת מיתקן גז כאמור יותנה בכך שהעבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות, בשינויים המחויבים, כפי שיאשר המהנדס, לאחר שמצא כי השינוי דרוש להקמת מיתקן הגז ואין בו פגיעה בבטיחות. : (ב) מתן היתר להקמת מיתקן גז לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך הבקשה, ממתכנן מיתקן גז, מהאחראי להקמת מיתקן גז ומהאחראי לביקורת, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי-קיום ההוראות המפורטות [[בתוספת השניה לתקנות בקשה להיתר]], בשינויים שאישר המהנדס, לפי תקנת משנה (א). @ 17. אגרות : בעד מתן היתר להקמת מיתקן גז ישולמו לרשות הרישוי האגרות המפורטות [[בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]]. @ 18. תוקפו של היתר (תיקון: תשע"ז) : (א) תוקפו של היתר להקמת מיתקן גז הוא שלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לחמש שנים, אם שוכנעה כי היקפו או מורכבותו של ההיתר מחייבים זאת. : (ב) החלטת רשות הרישוי בענין היתר תיחשב כבטלה בתום שנתיים מהיום שבו נמסרה למבקש הודעה על אישור הבקשה אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר. : (ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם העבודה הופסקה לתקופה העולה על שנה. : (ד) הוחל בעבודה לפי ההיתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של ההיתר, תחדש רשות הרישוי את ההיתר על פי בקשת בעל היתר, מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לענין זה, בתנאי שאין מניעה בדין לחדשו. : (ה) לא הוחל בעבודה בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר - בטל ההיתר, אך רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה, ולפי בקשת בעל ההיתר, המדינה או מי מטעמה, לחדשו. : (ו) תוקפו של היתר מחודש לפי תקנת משנה (ד) או (ה) הוא לשנה. : (ז) לא יחודש היתר יותר מפעמיים אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי שאופייה המיוחד של הבניה מחייב חידוש נוסף להיתר. @ 19. תעודת גמר (תיקון: תשע"ז) : [[#פרק ט|חלק ט' לתקנות רישוי בנייה]] יחול על בקשה להיתר, בשינויים המחויבים; בקשה לתעודת גמר ותעודת גמר ייערכו לפי [[$ תוספת|טפסים 3]] [[טופס 4 תוספת|ו-4 שבתוספת]], בהתאמה. == תוספת == @ <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' בקשה להיתר להקמת מיתקן גז ((([[תקנה 3(ב)]]))) @ <עוגן טופס 2> (תיקון: תשע"ז) : '''טופס 2:''' היתר ((([[תקנה 15(א)]]))) @ <עוגן טופס 3> : '''טופס 3:''' בקשה לתעודת גמר ((([[תקנה 19]]))) @ <עוגן טופס 4> : '''טופס 4:''' תעודת גמר ((([[תקנה 19]]))) <פרסום> י"ט באב התשס"ו (13 באוגוסט 2006) <חתימה> רוני בר-און שר הפנים ktmcr2bsuolpa3m4ejkr9i5i42y2tzr