משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.21</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1413921</id>
      <parentid>1413867</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T17:57:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12325" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[שיחת ביאור:ביאור המושג אין סוף]]--23:42, 29 ביוני 2022 (IDT)--נמחק--05:59, 7 ביולי 2022 (IDT)

[[ויקיטקסט:מזנון#מאמרים במרחב &quot;ביאור&quot;]]--10.07.22

[[שיחת ביאור:לבישת פאה נכרית]]--00:05, 15 ביולי 2022 (IDT)

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנג]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 191
:'''[[איכה רבה פתיחתא כה]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' אמצע ע&quot;א

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה כריתות ד ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לב]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: שעת ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]]; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 2 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.27.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>9jsu16mdtgq77emessyldm86fh4drg6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413957</id>
      <parentid>1413921</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T20:27:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפים במעקב: */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12334" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[שיחת ביאור:ביאור המושג אין סוף]]--23:42, 29 ביוני 2022 (IDT)--נמחק--05:59, 7 ביולי 2022 (IDT)

[[ויקיטקסט:מזנון#מאמרים במרחב &quot;ביאור&quot;]]--10.07.22

[[שיחת ביאור:לבישת פאה נכרית]] נמחק--00:05, 15 ביולי 2022 (IDT)

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנג]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 191
:'''[[איכה רבה פתיחתא כה]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' אמצע ע&quot;א

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה כריתות ד ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לב]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: שעת ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]]; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 2 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.27.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>8s999555tahutvki01zbnlu53s9da4a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר הפיות הכחול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2828</id>
    <revision>
      <id>1413967</id>
      <parentid>1286909</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T04:17:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוכן עניינים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3738" xml:space="preserve">זהו תרגום המבוסס על ספר אגדות לילדים מאת [https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Lang אנדרו לאנג] (1844-1912). 
הסיפורים כאן תורגמו על ידי:
* עופר ולדמן (כולל שמות כל הסיפורים)
* נחום ונגרוב

ניתן למצוא את הטקסט האנגלי בפרוייקט גוטנברג:[http://www.gutenberg.org/etext/503 טקסט 503] או בויקיטקסט האנגלי: [[s:en:The Blue Fairy Book]].

חלק מהסיפורים עברו שינוי במהלך התרגום כדי להתאימם לקהל ישראלי או כדי לרכך נושאים שנחשבו לגיטימיים בעבר ואינם עוד (לדוגמה: התעללות בבעלי חיים). במידה ונעשו שינויים הם מפורטים בהערה בסוף הסיפור.&lt;br&gt;
שימו לב, השינויים שנעשים הם בפרטים ולא בעלילה! לפיכך סיפור שנגמר שלא בסוף שמח לא יקבל סוף שמח בתרגום. לפיכך רצוי לקרוא את הסיפור לפני שמקריאים אותו לילד כדי לבדוק היכן יש להתאים את הסיפור לילד הספציפי.

==תוכן עניינים ==
#[[טבעת הארד]] ([http://www.sefer-li.net/ring.pdf תרגום נוסף באתר sefer-li])
#[[הנסיך יקינתון והנסיכה הקטנה]] ([http://www.sefer-li.net/hyac1.pdf תרגום נוסף באתר sefer-li])
#[[ממזרח לשמש וממערב לירח]] ([http://www.sefer-li.net/east.pdf  תרגום נוסף באתר sefer-li])
#[[הגמד הצהוב]] ([http://www.sefer-li.net/yellow.pdf תרגום נוסף באתר sefer-li])
#[[כיפה אדומה]]
#[[היפהפיה הנרדמת ביער]]
#[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]]
#[[אלאדין והמנורה המופלאה]]
#[[סיפורו של הנער שיצא ללמוד מהו פחד]]
#[[עוץ-לי-גוץ-לי (ראמפלסטילצקין)]]
#[[היפה והחיה]] (ע&quot;י [[משתמש:Nahum]])
#[[אדונית המשרתות]]
#[http://www.sefer-li.net/melah.pdf מדוע הים מלוח] (התרגום באתר sefer-li)
#[[החתול המומחה, או חתול במגפיים]] ([http://www.sefer-li.net/chatx.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])
#[http://www.sefer-li.net/felicia.pdf פליסיה וכד הציפורנים] (התרגום באתר sefer-li)
#[[החתול הלבן]] ([http://www.sefer-li.net/hatul2.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])
#[[חבצלת המים. טוות הזהב]]
#[[הראש הנורא]]
#[[הסיפור של זהבה היפה]]
#[[ההסטוריה של וויטינגטון]]
#[[הכבשה המופלאה]]
#[[אצבעוני הקטן]]
#[[ארבעים הגנבים]]
#[[הנזל וגרטל]]
#[[שלגיה ושושנית]]
#[[נערה-אווזה]]
#[[קרפדות ויהלומים]] ([http://www.sefer-li.net/perly.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])
#[[נסיך החלומות]]
#[[כחול הזקן]]
#[[ג'ון הישר]]
#[[החייט הקטן והאמיץ]]
#[[מסע לליליפוט]]
#[[הנסיכה על גבעת הזכוכית]]
#[[הסיפור על הנסיך אחמד והפיה פאריבאנו]]
#[http://www.sefer-li.net/jack2.pdf ההסטוריה של ג'ק קוטל הענקים] (התרגום באתר sefer-li)
# [[הפר השחור של נורווי]] ([http://www.sefer-li.net/bull.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])
#[[האטין האדום]] ([http://www.sefer-li.net/etin.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])

[[קטגוריה:ספר הפיות הכחול|*]]
[[קטגוריה:ויקיעורכים מתרגמים]]
[[en:The Blue Fairy Book]]</text>
      <sha1>9j2uivyxdtzw4zcrp9elreb2ppfzwhj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413968</id>
      <parentid>1413967</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T04:22:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוכן עניינים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3709" xml:space="preserve">זהו תרגום המבוסס על ספר אגדות לילדים מאת [https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Lang אנדרו לאנג] (1844-1912). 
הסיפורים כאן תורגמו על ידי:
* עופר ולדמן (כולל שמות כל הסיפורים)
* נחום ונגרוב

ניתן למצוא את הטקסט האנגלי בפרוייקט גוטנברג:[http://www.gutenberg.org/etext/503 טקסט 503] או בויקיטקסט האנגלי: [[s:en:The Blue Fairy Book]].

חלק מהסיפורים עברו שינוי במהלך התרגום כדי להתאימם לקהל ישראלי או כדי לרכך נושאים שנחשבו לגיטימיים בעבר ואינם עוד (לדוגמה: התעללות בבעלי חיים). במידה ונעשו שינויים הם מפורטים בהערה בסוף הסיפור.&lt;br&gt;
שימו לב, השינויים שנעשים הם בפרטים ולא בעלילה! לפיכך סיפור שנגמר שלא בסוף שמח לא יקבל סוף שמח בתרגום. לפיכך רצוי לקרוא את הסיפור לפני שמקריאים אותו לילד כדי לבדוק היכן יש להתאים את הסיפור לילד הספציפי.

==תוכן עניינים ==
#[[טבעת הארד]] ([http://www.sefer-li.net/ring.pdf תרגום נוסף באתר sefer-li])
#[[הנסיך יקינתון והנסיכה הקטנה]] ([http://www.sefer-li.net/hyac1.pdf תרגום נוסף באתר sefer-li])
#[[ממזרח לשמש וממערב לירח]] ([http://www.sefer-li.net/east.pdf  תרגום נוסף באתר sefer-li])
#[[הגמד הצהוב]] ([http://www.sefer-li.net/yellow.pdf תרגום נוסף באתר sefer-li])
#[[כיפה אדומה]]
#[[היפהפיה הנרדמת ביער]]
#[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]]
#[[אלאדין והמנורה המופלאה]]
#[[סיפורו של הנער שיצא ללמוד מהו פחד]]
#[[עוץ-לי-גוץ-לי (ראמפלסטילצקין)]]
#[[היפה והחיה]]
#[[אדונית המשרתות]]
#[http://www.sefer-li.net/melah.pdf מדוע הים מלוח] (התרגום באתר sefer-li)
#[[החתול המומחה, או חתול במגפיים]] ([http://www.sefer-li.net/chatx.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])
#[http://www.sefer-li.net/felicia.pdf פליסיה וכד הציפורנים] (התרגום באתר sefer-li)
#[[החתול הלבן]] ([http://www.sefer-li.net/hatul2.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])
#[[חבצלת המים. טוות הזהב]]
#[[הראש הנורא]]
#[[הסיפור של זהבה היפה]]
#[[ההסטוריה של וויטינגטון]]
#[[הכבשה המופלאה]]
#[[אצבעוני הקטן]]
#[[ארבעים הגנבים]]
#[[הנזל וגרטל]]
#[[שלגיה ושושנית]]
#[[נערה-אווזה]]
#[[קרפדות ויהלומים]] ([http://www.sefer-li.net/perly.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])
#[[נסיך החלומות]]
#[[כחול הזקן]]
#[[ג'ון הישר]]
#[[החייט הקטן והאמיץ]]
#[[מסע לליליפוט]]
#[[הנסיכה על גבעת הזכוכית]]
#[[הסיפור על הנסיך אחמד והפיה פאריבאנו]]
#[http://www.sefer-li.net/jack2.pdf ההסטוריה של ג'ק קוטל הענקים] (התרגום באתר sefer-li)
# [[הפר השחור של נורווי]] ([http://www.sefer-li.net/bull.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])
#[[האטין האדום]] ([http://www.sefer-li.net/etin.pdf תרגום ממקור אחר באתר sefer-li])

[[קטגוריה:ספר הפיות הכחול|*]]
[[קטגוריה:ויקיעורכים מתרגמים]]
[[en:The Blue Fairy Book]]</text>
      <sha1>jtg69uf5ska5qayyfkyxukbnzxl6ca0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק פיצויי פיטורים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>6713</id>
    <revision>
      <id>1414017</id>
      <parentid>1342648</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:51:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37702" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק פיצויי פיטורים, תשכ&quot;ג-1963

&lt;מאגר 2001162 תיקון 2064706&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;ג, 136|חוק פיצויי פיטורים|5:209275)); ((תשכ&quot;ד, 37|ת&quot;ט|ec:5:317751)), ((167|תיקון|5:209273)); ((תשכ&quot;ה, 215|תיקון מס' 2|5:209272)); ((תשל&quot;ג, 222|תיקון מס' 3|7:209271)), ((258|תיקון מס' 4|7:209270)); ((תשל&quot;ו, 96|תיקון מס' 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|8:209575)); ((תשל&quot;ז, 27|תיקון מס' 6|8:209269)), ((27|תיקון מס' 7|8:209267)), ((87|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((115|תיקון מס' 9|8:209265)), ((153|תיקון מס' 10|8:209263)); ((תש&quot;ם, 135|תיקון מס' 8 לחוק בית הדין לעבודה|9:208109)); ((תשמ&quot;ו, 148|תיקון מס' 12|11:210469)); ((תשמ&quot;ח, 41|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)), ((101|חוק ערי ואזורי פיתוח|11:210602)); ((תש&quot;ן, 40|הוראת שעה|12:210767)); ((תשנ&quot;א, 157|תיקון מס' 15|12:210852));  ((תשנ&quot;ד, 50|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 178|תיקון מס' 16|13:211158)); ((תשנ&quot;ו, 20|תיקון מס' 17|13:211322)), ((27|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((תשנ&quot;ח, 322|תיקון מס' 18|14:211550)); ((תשנ&quot;ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19 לחוק עבודת נשים|15:300239)); ((תשס&quot;ד, 51|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס&quot;ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 100|תיקון מס' 8 לחוק ערי ואזורי פיתוח|17:300664)), ((514|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((646|ת&quot;ט|17:300897)); ((תשס&quot;ט, 84|תיקון מס' 9 לחוק ערי ואזורי פיתוח|17:300935)), ((88|חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה)|17:300931)), ((263|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 298|תיקון מס' 25|18:301016)); ((תשע&quot;א, 967|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 177|תיקון מס' 27|18:301398)); ((תשע&quot;ד, 390|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)); ((תשע&quot;ז, 665|חוק שירות אזרחי|20:382429)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)); ((תשע&quot;ט, 11|תיקון מס' 33|20:518870)).

@ 1. הזכות לפיצויי פיטורים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים.
::- &quot;עונה&quot; לענין חוק זה - שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.
: (ב) עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעסיק ונתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים כאמור; קיבל המעסיק החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם כאמור, יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

@ 2. רציפות בעבודה (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2)
: לענין [[סעיף 1]] יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת -
: (1) שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם [[בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש&quot;ט-1949]], למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים [[בסעיף 1(ד) לחוק האמור]], וכן שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] (בחוק זה - חוק שירות המילואים);
: (2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;
: (3) חופשה שנתית;
: (4) חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
: (5) חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
: (6) שביתה או השבתה;
: (7) תאונה או מחלה;
: (8) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
: (9) הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים;
: (10) אימון לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ&quot;ז-1967]].

@ 3. אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות
: פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.

@ 4. מעסיק שנפטר (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעסיקו, ובתאגיד - פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

@ 5. עובד שנפטר (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשע&quot;ד-2)
: (א) נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
::- &quot;שאירים&quot; לענין זה - בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי [[#פרק ה|פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], ובאין בן-זוג או ילדים כאמור - ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
: (ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
: (ג) פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון.

@ 6. התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי
: התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.
: בסעיף זה &quot;בן-משפחה&quot; - בן-משפחה שנקבע [[סעיף 11 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|בתקנות]] באישור ועדת העבודה של הכנסת.

@ 7. התפטרות של הורה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-2, תשע״ו)
: (א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים, והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:
:: (1) קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעסיקה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו;
:: (2) קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]], ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;
:: (3) קיבלה לביתה, כאומן כהגדרתו [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מנחה האומנה כהגדרתו [[בחוק האמור]] כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה;
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;
:: (3) בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.
: (ג) התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.
: (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)|בתקנות]], באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)|תקנות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 5).))
: (ה) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר הגדרת עובדת עצמאית לענין סעיף קטן (ב)(3) וכן כללים בדבר הוכחת עיסוקה כעובדת עצמאית ודרכי הוכחה בענין אי הפסקת עיסוקה, כאמור באותו סעיף קטן.

@ 7א. התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות (תיקון: תש&quot;ס, תשע״ח)
: התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי מחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות; לענין סעיף זה, &quot;אישור&quot;, &quot;מחלקה לשירותים חברתיים&quot; ו&quot;מקלט לנשים מוכות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954]].

@ 8. התפטרות לרגל העתקת מגורים (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-3)
: לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו -
: (1) לרגל נישואיו - לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו [[סעיף 12 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|בתקנות]] באישור ועדת העבודה של הכנסת;
: (2) לישוב חקלאי - מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו [[סעיף 12 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|בתקנות]] באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו &quot;ישוב חקלאי&quot; או &quot;ישוב באזור פיתוח&quot; - ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו [[סעיף 12 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|בתקנות]] באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;
: (3) מחמת סיבות אחרות שנקבעו [[סעיף 12 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|בתקנות]], באישור ועדת העבודה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות בדבר חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים]] (ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 632).))

@ 9. אי חידוש חוזה עבודה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) היה עובד מועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לענין חוק זה, כאילו התפטר.
: (ב) הצעת המעסיק לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.

@ 9א. זכאות לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה (תיקון: תשע״ט)
: (א) בסעיף זה -
::- ״מזמין זירות״ - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות;
::- ״מעסיק בפועל״, ״קבלן כוח אדם״ ו״קבלן שירות״ - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו-1996]];
::- ״קבלן״ - קבלן כוח אדם או קבלן שירות, לפי העניין.
: (ב) הסתיימה ההתקשרות בין קבלן ובין מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, ועבר עובדו של הקבלן להיות מועסק על ידי קבלן אחר שהתקשר עם אותו מעסיק בפועל או אותו מזמין שירות, יהיה העובד שצבר תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים זכאי לפיצויי פיטורים מהקבלן שההתקשרות עמו הסתיימה כאילו פוטר, אף אם אותו קבלן הציע לו עבודה חלופית.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות -
:: (1) [[סעיף 1]] לגבי עובד כאמור בסעיף קטן (ב) שלא צבר במועד מסוים ההתקשורת תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים;
:: (2) [[סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו-1996]].

@ 10. (תיקון: תשל&quot;ז-2) : (((בוטל).))

@ 11. התפטרות אחרת שדינה כפיטורים (תיקון: תשל&quot;ז-4, תשל&quot;ז-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ז)
: (א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.
: (ב) התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה - רואים אותו כאילו פוטר.
: (ג) עובד שהתפטר סמוך לפני שהתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים:
:: (1) הוא התגייס לשירות סדיר כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]];
:: (2) הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]], ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הוא התנדב לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית כאמור בפסקה (4) להגדרה &quot;ילד&quot; האמורה בפסקה (2), ועקב כך נדחה שירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], ובלבד ששירת בשירות בהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות;
:: (5) (((עד פקיעתו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]]):))
::: הוא החל לשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד-2014]], ובלבד ששירת בשירות לאומי–אזרחי שישה חודשים לפחות.
: (ד) עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; הוראה זו לא תחול אם המעסיק הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.
: (ה) התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה [[סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה]], עקב תשלומי המעסיק לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים [[בסעיפים 14]] [[או 20]].

@ 11א. פיצויים למתגייס למשטרה (תיקון: תשל&quot;ג-2)
: המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על מנת להתגייס כאמור, יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים אם נתקיימה בו אחת מאלה:
: (1) הוא שירת במשטרה או בשירות בתי הסוהר ששה חדשים לפחות;
: (2) שירותו כאמור נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויי פיטורים לפי חוק זה;
: (3) שירותו כאמור נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובלבד שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי הסוהר, הכל לפי הענין.

@ 12. שיעור הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשע&quot;ד-2)
: (א) שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי - חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה, &quot;עובד במשכורת&quot; - עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; &quot;עובד-בשכר&quot; - עובד שאינו עובד במשכורת.
: (ב) שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה.
:: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר)|תקנות בדבר שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1731).))

@ 13. חישוב שכר עבודה (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3)
: שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע [[סעיף 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|בתקנות]], דרך כלל או לסוגים, את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, את שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים ואת ההפסקות שחלו בעבודה בנסיבות האמורות [[סעיף 2|בפסקאות (1)]] - למעט שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים]] - [[סעיף 2|(5), (7) או (9) לסעיף 2]] שלא יבואו במנין לקביעת סכום הפיצויים; בהתקנת תקנות אלה יתחשב שר העבודה בהוראות לענין זה שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהתקנות נוגעות להם.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות בדבר חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים]] (ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 632).))

@ 13א. חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית (תיקון: תשמ&quot;ו)
: נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסוימת בלבד שנקבעה בו, לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן, יראו לענין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם חל עליו, כאילו שכרו לא הופחת; לענין זה, &quot;הסכם קיבוצי&quot; - לרבות הסדר קיבוצי.

@ 13ב. חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום (תיקון: תשנ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 13]], לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ&quot;ז-1987]], לפי היקף המשרה.

@ 14. פיצויים ותגמולים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.

@ 15. פיצויים וגימלת פרישה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: היה עובד או שאירו זכאי על פי חיקוק לגימלה מן המעסיק עקב פרישת העובד מהעבודה או מסיבה אחרת, תבוא הגימלה במקום זכותו לפיצויי פיטורים לפי חוק זה.

@ 16. פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד - ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף - מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.

@ 17. פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין (תיקון: תש&quot;ם)
: בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

@ 18. אישור (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: אישור של שר העבודה, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעסיק ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף או על המספר הגדול ביותר של עובדים, הכל לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין [[הסעיפים 16]] [[ו-17]].

@ 19. זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: פוטר עובד עקב צמצום בהיקף העבודה במפעל והובטחה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, יחולו בכל הנוגע לפיצויי פיטורים ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על העובד והמעסיק - ובאין הסכם קיבוצי לאותו ענין, ההוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי - ובלבד שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים.

@ 20. הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי
: מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם.

@ 21. צו הפקדה (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-2)
: שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעסיקים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]] (להלן - קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעסיקים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן - צו הפקדה).

@ 22. סוגי מעסיקים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעסיקים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או אזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו.

@ 23. תקנות בדבר הכספים שהופקדו
: שר העבודה, רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בענינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת, בכללים שהותקנו על פי [[סעיף 22 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה]]:
: (1) אופן השקעת הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה;
: (2) אופן תשלום פיצויי הפיטורים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;
: (3) ייעוד הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על פי [[סעיף 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה]], תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;
: (4) הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה, במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.

@ 24. גביה
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]] - להוציא [[-|סעיף 12 שבה]] - חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]].
: (ב) שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לענין [[הפקודה האמורה]] והוא ימלא לענין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי [[הפקודה האמורה]].

@ 25. מועד ההפקדה
: סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה, יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

@ 26. סכומים משוריינים (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ד-2)
: (א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי [[סעיף 14]], או שהופקדו לפי [[סעיף 20]] או לפי [[סעיף 21]], או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה -
:: (1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
:: (2) אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.

@ 27. זכות בכורה
: לענין גביית חובות, אשר לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936]], או לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות]] סילוקם קודם לכל יתר החובות - רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי [[חוק העמותות|החוק העותומני]].

@ 28. שכר הכולל פיצויי פיטורים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: הסכם בין מעסיק לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים.

@ 29. פשרה והודאת סילוק
: פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים.

@ 30. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) לענין חוק זה דין המדינה בתור מעסיק כדין כל מעסיק אחר.
: (ב) לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי הסוהר, לרבות סוהר נוסף זמני -
:: (1) לא יחולו [[סעיפים 2(6)]], [[8]] [[ו-17]];
:: (2) [[סעיף 3]] לא יחול על פיטורים לפי [[#12|סעיף 9 לפקודת המשטרה]] ולפי [[#82|סעיף 16 לפקודת בתי הסוהר, 1946]];
:: (3) אין רואים שינוי בתנאי עבודה כהרעה מוחשית בתנאי עבודה כאמור [[בסעיף 11]] אם השינוי נעשה מכוח סמכות לפי [[פקודת המשטרה]], [[פקודת בתי הסוהר, 1946]], תקנות לפיהן, כללי השירות במשטרה או כללי השירות בבתי הסוהר;
:: (4) במקום הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד שמדובר בו [[בסעיף 16]], רואים כאילו מדובר בו בכללי השירות במשטרה או בכללי השירות בבתי הסוהר, לפי הענין.

@ 31. שמירת זכויות (תיקון: תשע״ט)
: (א) חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולענין [[סעיף 12]] גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה.
: (ב) אין בזכאות לפיצויי פיטורים לפי חוק זה כדי לגרוע מזכויות העובד התלויות בוותק.

@ 32. חובת התייעצות
: לא יתקין שר העבודה תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 33. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות בדבר חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים]] (ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 632).))

@ 34. תחילה
: תחילתו של חוק זה הוא ביום ט&quot;ז בטבת תשכ&quot;ד (1 בינואר 1964).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ט&quot;ז באב תשכ&quot;ג (6 באוגוסט 1963).

&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* יגאל אלון, שר העבודה
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001162}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>mdcsvnkxitnlnv5ejff9ivczh8khxmr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות חמץ ומצה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8876</id>
    <revision>
      <id>1413946</id>
      <parentid>966390</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T19:15:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ו הלכה ה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42134" xml:space="preserve">__TOC__
==פרק א הלכה ג==
{{ממ רמב&quot;ם|א|חמץ ומצה|ג}} '''אינו לוקה משום לא יראה ולא ימצא אלא אם כן קנה חמץ בפסח או חמצו כדי שיעשה בו מעשה, אבל אם היה לו חמץ קודם הפסח ובא הפסח ולא ביערו אלא הניחו ברשותו אע&quot;פ שעבר על שני לאוין אינו לוקה מן התורה מפני שלא עשה בה מעשה כלל עכ&quot;ל'''


וכבר הקשו דאיך לוקה כלל על לאוי דלא יראה ולא ימצא, והרי בפסחים [[פסחים צה א|(דף צ&quot;ה.)]] מבואר להדיא דלאוי דלא יראה ולא ימצא הויין לאו הניתק לעשה דתשביתו, וקשה על הרמב&quot;ם שפסק דבקונה חמץ בפסח דהוי מעשה לוקה, וצ&quot;ע.

ונראה בזה, דהנה הגרע&quot;א הקשה על הטור שכתב דלר' יהודה דחמץ מצוותו בשריפה אפרו מותר כדין כל הנשרפין דאפרן מותר, ולרבנן דהשבתתו בכל דבר אפרו אסור כדין הנקברין - והקשה על זה הגרע&quot;א דלפי מה שכתבו התוס' דהא דנשרפין אפרן מותר ונקברין אפרן אסור הוא משום דנשרפין איכא מצווה בשריפתן וע&quot;כ הוי נעשית מצוותן, משא&quot;כ נקברים דליכא שום מצוה בקבורתן ורק משום תקלה ולא הוי נעשה מצוותן, וא&quot;כ בחמץ דגם אם השבתתו בכל דבר הלא איכא מצווה דתשביתו א&quot;כ הא צריך להיות לכו&quot;ע אפרן מותר. ונראה דלא דמי המצווה של תשביתו דהשבתתו בכל דבר למצוות שריפה, דמצוות תשביתו בשארי השבתות הוי עיקר המצווה שלא יהא לבעלים חמץ, משא&quot;כ אם מצוותו בשריפה הוי מצווה שחייל בהחפצא של החמץ דחלה בו דין שריפה, ולעניין היתר דנעשית לו מצוותו בעינן דווקא שיהא נעשית מצוותו בהחפצא אז ניתר החפץ, ולא כשהבעלים קיימו מצווה דרמיא עלייהו יהא ניתר בזה החפצא, וע&quot;כ שפיר מחלק הטור בין השבתתו בכל דבר ובין שריפה, דאם השבתתו בכל דבר רק הבעלים קיימו מצווה שאין להם חמץ, וע&quot;כ לא הותר האפר, משא&quot;כ אם מצוותו בשריפה דנעשה המצווה בחפצא והוי נעשית מצוותו ע&quot;כ הותר האפר.

ולפ&quot;ז הרי מיושבים היטב דברי הרמב&quot;ם דלוקין על לאוי דלא יראה ולא ימצא, דהטעם דלא חשוב לאו הניתק לעשה צ&quot;ל דהוא משום דס&quot;ל דהך תשביתו עיקרו הוא איסור עשה שלא יהא לו חמץ והוי כמו כל דברים האסורין בעשה ולא תעשה דלא הוי ניתק לעשה, וא&quot;כ לא שייך זאת אלא אם נימא דהשבתתו בכל דבר, וכמו שנתבאר דלמ&quot;ד השבתתו בכל דבר עיקר הקרא דתשביתו הוא שלא יהא להם חמץ, משא&quot;כ אם נימא דמצוותו בשריפה א&quot;כ הויא מצווה הנעשית בגוף החפץ, ואז פשיטא דהוי ניתק לעשה כמו שריפת נותר וכדומה. ואפילו אם נימא דגם לדידיה נכלל בהך דתשביתו איסורא שלא יהא להם חמץ, אבל חיוב השריפה שבחמץ הא פשיטא דהוי מצוות עשה כשארי דברים הטעונים שריפה, וכיוון שגם זה נכלל בהקרא א&quot;כ פשיטא דמיחשב על ידי זה ניתק לעשה. ולפ&quot;ז ניחא דעת הרמב&quot;ם, דסוגית הגמ' בפסחים דף צ&quot;ה שהבאנו הא קיימא אליבא דר' יהודה וכמבואר בסוגיא שם, ולר&quot;א דס&quot;ל דמצוותו בשריפה פשיטא דהוי ניתק לעשה, משא&quot;כ הרמב&quot;ם דפסק בפ&quot;ג מהל' חמץ ומצה דהשבתתו בכל דבר, וא&quot;כ ליכא בהך דתשביתו רק איסור עשה לחוד שלא יהא להם חמץ, ע&quot;כ שפיר פסק דלא הוי ניתק לעשה ולוקין עליו וכמו שנתבאר.


==פרק ו הלכה ה==

'''העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן יוצא בה ידי חובתו עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״נ&quot;ל והוא שיש בה דגן כזית בכדי אכילת פרס ויאכלנו״ עכ&quot;ל. וכן בפ&quot;ו מהל' בכורים הי&quot;א כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל: ״המערב קמח חטים וקמח אורז ועשה מהן עיסה אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה״ עכ&quot;ל, ובהשגות שם ז&quot;ל: ״א&quot;א נראה מן הירושלמי דבעינן שיהא בה דגן כשיעור כרשב&quot;ג דהכי פסיק הלכה כוותיה מיהו לא בעינן רוב דגן״ עכ&quot;ל. ביאור הדברים, דהנה ב[[משנה חלה ג ז|פ&quot;ג דחלה מ&quot;ז]] תנן העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח, ובירושלמי שם מתניתא דלא כרשב&quot;ג דרשב&quot;ג אומר לעולם אינה חייבת עד שיהא בה דגן כשיעור, ריב&quot;א בשם רשב&quot;ל הלכה כרשב&quot;ג, וזהו שהשיג הראב&quot;ד על הרמב&quot;ם שפסק בסתמא דאם יש בה טעם דגן חייבת בחלה וכן לענין מצה דאדם יוצא בה ידי חובתו ולא הזכיר דבעינן דגן כשיעור כפסק הירושלמי, ועיין במגיד משנה בהל' חמץ ומצה שם שהוכיח מהא דנקט הרמב&quot;ם דוקא הנך תרי מיני חטים ואורז ש&quot;מ דטעמא הוא משום דהאורז נגרר אחר החטים וכמבואר הך טעמא להדיא בירושלמי פ&quot;ק דחלה, ומועיל הך דינא דגרירה גם לענין השלמת שיעורא, ומשום הכי הוא דסובר הרמב&quot;ם דלא בעינן דגן כשיעור לא לענין חלה ולא לענין מצה.

  והנה ביסוד הך דינא דהעושה עיסה מן החטים ומן האורז דתנן דאם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, דמבואר ב[[זבחים עח א|זבחים דף ע&quot;ח ע&quot;א]] דהוא משום דטעם כעיקר דאורייתא, ובירושלמי פ&quot;ק דחלה מבואר דהוא משום דין גרירה דהאורז נגרר אחר החטים, וכבר עמד בזה בהלכות חלה להרמב&quot;ן דלמה לנו לתרתי טעמי. ואשר יראה לומר בזה, דהנה בהא דבעינן במצה וחלה דוקא שיהא מחמשת המינים הבאין לידי חימוץ, וכמבואר הך טעמא ב[[פסחים לה א|פסחים דף ל&quot;ה ע&quot;א]] וב[[מנחות ע ב|מנחות דף ע' ע&quot;ב]], הרי אין זה דין מינים לחוד דבעינן דוקא מאותן המינים ולא ממין אחר, כי אם דנכלל בזה גם הך דינא דכל שהוא מחמשת המינין אית ביה דין לחם ושם לחם בהחפצא, וכל שאינו מחמשת המינים אין בהחפצא דין ושם לחם האמור בחלה ומצה. ולפ&quot;ז נראה דלהכי הוא דצריכינן לשני הטעמים, דנראה דהגזירת הכתוב דטעם כעיקר נהי דדיניה הוא דחשוב כעיקר לכל מילי, ומועיל גם לזה שהוא בדיניה שהוא מחמשת המינים וממין הבא לידי חימוץ ושיוצאין בו ידי חובת מצה ושהוא ממין הטובל לחלה אבל כ&quot;ז הוא רק בעיקר דיניה, אבל בזה דחשוב לחם בזה לא מצאנו מאין למילפיה שיועיל הדין של טעם כעיקר בחלות שם לחם, דהוא זה דין בפ&quot;ע התלוי רק בעיקרו ולא בטעמו, ואע&quot;ג דדין חמשת המינים ודין לחם, תרווייהו חד דינא הויין, דכל שהוא מחמשת המינים ממילא אית ביה דין לחם, אבל מ&quot;מ שני שמות הם, ודין לחם הוא חלות שם בפ&quot;ע, וכל שהוא בתערובות מין אחר דאתינן עליה מגזירת הכתוב דטעם כעיקר לא חייל בו שם לחם, כיון דהגזירת הכתוב של טעם כעיקר אינו מועיל לזה השם, אשר לזה הוא דבאה ההלכה דגרירה, דהויא דין מסויים בדין לחם, שהאורז נגרר אחר החטים לדין לחם, וממילא חל בהטעם כעיקר שבו דין לחם, ונמצא דתרווייהו צריכן, יסוד הדין שהוא מחמשת המינים ע&quot;י הגזירת הכתוב של טעם כעיקר, וההלכה דגרירה למיחל עליה שם לחם דצריכינן בחלה ומצה.

  ונראה דהכי מתבאר מהסוגיא ד[[מנחות כג ב|מנחות דף כ&quot;ג ע&quot;ב]] דאיתא שם ת&quot;ש תבלה בקצח בשומשמין ובכל מיני תבלין כשרה, מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת, קס&quot;ד דאפיש לה תבלין טפי ממצה בשלמא למ&quot;ד בתר בטל אזלינן בטל הוי כמבטל דלכי מיעפשא הוה ליה כתבלין אלא למ&quot;ד בתר מבטל אזלינן תבלין מי קא הוו מצה, הכא במאי עסקינן דלא אפיש לה תבלין דרובה מצה היא ולא בטלה, ועיין בתוס' שם שהקשו דהרי גם אם חשוב מין בשאינו מינו מ&quot;מ הרי אינו מתבטל משום דינא דטעם כעיקר וכדתנן דהעושה עיסה מן החטים ומן האורז דאם יש בה טעם דגן אדם יוצא בה ידי חובת מצה. אכן לפי המבואר הרי ניחא, דנראה דלא דמי דין מין במינו לא בטל מהך דינא דטעם כעיקר, דהך דמין במינו לא בטל יסוד הדין הוא דלא חל על עצם החפצא עיקר דין בטול כלל, וע&quot;כ ממילא דהדבר חשוב איתיה בעיניה כמו שהוא בכל דיניו כיון דפקע מעיקרו דין ביטול, וע&quot;כ ממילא דמהניא זאת גם לענין שיהא חשוב לחם, דאותו המקצת דגן שתוכו חשוב גם לחם, כיון דלא מתבטל כלל ובדיניה קאי, משא&quot;כ הך דינא דטעם כעיקר, עיקרו לא נאמר על הפקעת דין בטול מגוף הדבר שנתערב, ואך דהוי זאת גזירת הכתוב בפני עצמו של חלות דין ואיסור דטעם כעיקר, והוא המחדש שעצם הדבר ג&quot;כ אינו מתבטל ע&quot;י חלות הדין של טעם כעיקר, וא&quot;כ ממילא דדין בטולו מתחלק, דלמאי דלא מהניא הדין של טעם כעיקר הדר דינא דהרי הוא בבטולו, ועל כן שפיר אמרינן דמאחר דלענין למיחל עליה שם לחם לא מהניא הדין דטעם כעיקר א&quot;כ ממילא דהרי הוא לענין זה בבטולו ואין בו דין לחם, והא דתנן דהעושה עיסה מן החטים ומן האורז דחייבת בחלה ויוצא בה ידי חובת מצה ביש בה טעם דגן, היינו רק משום דהתם הא איירינן בחטים ואורז דיש בהן דין גרירה, וע&quot;כ מועיל זאת לאחולי ביה דין לחם, אבל הכא דאיירינן בתבלה בתבלין דלית בזה דין גרירה משום הכי הוא דאצטריך הגמ' דוקא לטעמא דמין במינו לא בטיל או לרובה דגן כיון דמשום טעמא דטעם כעיקר אין בה דין לחם וכמו שנתבאר.

  והנה בהך דתבלה בתבלין כשרה נחלקו בזה הרמב&quot;ם והראב&quot;ד, דדעת הרמב&quot;ם בפ&quot;ה מה' חמץ ומצה ובפי&quot;ב מה' מעשה הקרבנות כדעת רש&quot;י במנחות שם דקיימא דתבל התבלין בעיקר מעשה העיסה ומ&quot;מ תניא דכשרה, והראב&quot;ד בה' מעשה הקרבנות שם השיג ע&quot;ז וז&quot;ל: ״א&quot;א נראה לי במצה האפויה נשנית שמותר לאכול שיריה בתבלין ואין חוששין לבטול טעם מצה אבל למנחת הסולת ללוש את שיריה בתבלין אסור משום חימוץ״ עכ&quot;ל, וכן כתב בפ&quot;ו מה' חמץ ומצה ה&quot;ו בהשגתו שם, ולפ&quot;ז לפ&quot;ד הראב&quot;ד שמפרש דתבלה לאחר אפיה, א&quot;כ לא שייך כלל מה שכתבנו דלהכי צריכינן לטעמא דמין במינו לא בטל משום דאכתי חסר בה דין לחם, כיון דכבר היא לחם א&quot;כ הא הוי טעם כעיקר של לחם, ופשיטא דדין לחם בה גם בתערובתה בשאר מינים. אלא דלדעת הראב&quot;ד הלא בלאו הכי ניחא קושית התוס', דהא עיקר הדין ששנוי כאן לדעת הראב&quot;ד הוא, דאע&quot;ג דהתבלין מבטלין את הטעם מצה ואין בה עוד טעם דגן מ&quot;מ כשרה משום דמצה היא וכדקי&quot;ל דבלע מצה יצא ולא בעינן טעם מצה, וכמבואר כן להדיא בדברי הראב&quot;ד שהבאנו, ולפ&quot;ז הא ליכא הכא טעם כעיקר, ובעל כרחך צריכינן הכא לטעמא דבתר בטל אזלינן כי היכי דליחשב כמין במינו ולא ליחול ביה דין ביטול, וכל קושית התוס' היא רק לשיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם דאיירי בתבלה בעודה עיסה, וקמ&quot;ל דמותר לתבלה בתבלין, אבל אה&quot;נ דיש בה טעם מצה, וע&quot;ז הוא שהקשו התוס' דא&quot;כ הא שפיר מצה היא משום דינא דטעם כעיקר דאורייתא, ובזה מיושב שפיר כמו שכתבנו, דכיון דבעינן למיחל עלה שם לחם, ע&quot;כ אין מועיל בזה דינא דטעם כעיקר, אם לא משום דינא דמין במינו לא בטל, וכמו שנתבאר.

  ואין לומר דלדעת רש&quot;י והרמב&quot;ם דמפרשי להך דתבלה בקצח ותבלין דהוא בעודה עיסה קודם אפיה א&quot;כ נימא ג&quot;כ דאיירי בשאין בה טעם דגן, דזה אינו, מהא דאיתא בירושלמי דחלה שם א&quot;ר הילא בין כרבנין דהכא בין כרבנין דהתם אמרין עד שיהא רובה דגן וטעמה דגן רב הונא אמר טעמה דגן אע&quot;פ שאין רובה דגן, מתניתא פליגא על רב הונא עירב בה שאר המינים עד שיהא בה רובה דגן וטעמה דגן, פתר לה במינים אחרים, וקשה מהא דאיתא בירושלמי פ&quot;ב ופ&quot;ג דפסחים יוצאין במצה מתובלת אע&quot;פ שאין בה טעם דגן והוא שיהא רובה דגן, הרי להדיא דברובה דגן לא בעינן כלל טעמה דגן, ואיך אמרינן הכא דבמינים אחרים בעינן רובה דגן וטעמה דגן. אכן נראה דבזה חלוק בין היכא דכבר חייל עלה דין לחם ובין היכא דלא נעשית עדיין לחם, ומשום דהנה עיקר הדין מה דמבואר בירושלמי דבמינים אחרים בעינן גם טעמה דגן ולא סגי ברובה דגן לחוד, הא נראה דהוא משום דלמיחל עלה דין לחם בעינן דוקא טעם לחם ובלאו הכי אינה נעשית לחם, וא&quot;כ ממילא הרי לא שייך זאת רק היכא דלא נעשית עדיין לחם, וצריכינן דוקא שיחול עליה עתה דין לחם, ובזה הוא דהוי דינא דבאין בה טעם לחם לא חייל עלה דין לחם, משא&quot;כ היכא דכבר חל עלה דין לחם, א&quot;כ לא איכפת לנו מה דהתבלין גורמין שלא יהא בה טעם לחם, כיון דכבר היא לחם, ובעיקר דין מצה הרי קי&quot;ל דבלע מצה יצא ולא בעינן כלל טעם מצה, וע&quot;כ כל דיש כאן רובה דגן דלא נתבטל שפיר יוצאין בה ידי חובת מצה, וניחא דברי הירושלמי, דהך דבעי טעמה דגן איירי דתבלה קודם שנעשית לחם, וע&quot;כ בעינן גם טעמה דגן, והך דלא בעי טעמה דגן איירי לאחר אפיה וכמו שנתבאר. ולפ&quot;ז דוקא לדעת הראב&quot;ד דמוקי להך דתבלה בתבלין לאחר אפיה שפיר מצי איירי גם באין בה טעם דגן, אבל לפ&quot;ד הרמב&quot;ם ורש&quot;י דאיירי קודם שנעשית לחם א&quot;כ אם אין בה טעם לחם לא חייל עלה שם לחם כלל, ובעל כרחך דאיירי ביש בה כדי נותן טעם, ומדמבואר בסוגיא דאינה חשובה מצה כי אם משום דינא דמין במינו לא בטיל ש&quot;מ דטעם כעיקר לא מהניא לאשוויי לחם כ&quot;א בצירוף ההלכה דגרירה וכמו שכתבנו.

  ובירושלמי פ&quot;ג דחלה שם ז&quot;ל א&quot;ר הילא בין כרבנין דהכא בין כרבנין דהתם אמרין עד שיהא רובה דגן וטעמה דגן, רב הונא אמר טעמה דגן אעפ&quot;י שאין רובה דגן מתניתא פליגא על רב הונא עירב בה שאר המינים עד שיהא בה רובה דגן וטעמה דגן, פתר לה במינים אחרים, הרי להדיא דלרב הונא דאמר טעמה דגן אעפ&quot;י שאין רובה דגן דודאי ס&quot;ל טעם כעיקר ד&quot;ת, ומ&quot;מ ס&quot;ל דבשארי מינים אינו יוצא ידי חובת מצה ואינה חייבת בחלה כי אם ברובה דגן, וזה להדיא דאף אם טעם כעיקר דאורייתא מ&quot;מ לא מהניא זאת לחלה ומצה, ובעל כרחו כמו שכתבנו משום דלא חשוב לחם, ודוקא באורז הוא דמהניא משום טעמא דגרירה, וכן לקמן שם פליגי אמוראי אליבא דר' יוחנן אם בעינן רובה דגן אם לא, וקשה דר&quot;י הא ס&quot;ל ב[[עבודה זרה סז א|ע&quot;ז דף ס&quot;ז ע&quot;א]] וב[[ירושלמי ערלה ב ה|ירושלמי ערלה פ&quot;ב הל&quot;ה]] וב[[ירושלמי נזיר ו א|ירושלמי נזיר פ&quot;ו הל&quot;א]] דטעמו וממשו לוקין עליו בכזית בכדי אכילת פרס, הרי דטעם כעיקר דאורייתא, וא&quot;כ ל&quot;ל לרובה דגן, אלא ודאי כמו שכתבנו דטעם כעיקר לא מהני לאשוויי לחם, אם לא משום גרירה, וזהו דפליגי אמוראי אליבא דר&quot;י אם אית ליה גרירה אם לא, דלמ&quot;ד דבעי רובה דגן היינו משום דלית ליה גרירה.

  ולפי מה שנתבאר הרי הך טעמא דגרירה קאי גם לרשב&quot;ג ומשום דבלאו הכי פקע דין לחם גם מהדגן עצמו שבתערובות, וכדמוכח כן מהסוגיא דמנחות והירושלמי שהבאנו דבתבלה במינים אחרים צריכינן דוקא לטעמא דמין במינו לא בטל או דבעינן דוקא לרובה דגן, והרי התם פשיטא דאין התבלין מצטרפין להשלמת שיעורא ואיירינן רק לענין הדגן שבו, ומ&quot;מ לא מהניא טעם כעיקר לענין להחשב מצה משום דחסר טעמא דגרירה לאשוויי לחם. ולפ&quot;ז הרי צ&quot;ע דברי המגיד משנה במה דתלי לה לפלוגתת הרמב&quot;ם והראב&quot;ד בהך דינא דגרירה, והא כבר הבאנו דטעמא דגרירה הוא לכו&quot;ע גם לרשב&quot;ג, ופלוגתת רשב&quot;ג ורבנן הוא ענין בפני עצמו אם הך דגרירה מועיל גם לענין שיצטרף האורז לשיעורא אם לא. וע&quot;כ נראה דגם דעת המגיד משנה כמש&quot;כ דעיקר הדין בגרירה הוא לכו&quot;ע, ופלוגתת הרמב&quot;ם והראב&quot;ד היא אם הלכה כחכמים או כרשב&quot;ג, אלא דהרי עיקר טעמא דחכמים דהאורז מצטרף לשיעורא בעל כרחך הוא משום דינא דגרירה, דהרי בכל טעם כעיקר דעלמא הרי פסק הרמב&quot;ם בפט&quot;ו מה' מאכלות אסורות דאין מין השני מצטרף לו, וכדפסק שם דבאיסורין אינו לוקה אלא אם כן אכל כזית מהאיסור עצמו לבד, ובעל כרחך דהא דהכא מצטרף האורז להשלמת שיעורא הוא רק משום דינא דגרירה, וע&quot;כ זהו שהביא זאת המגיד משנה כיון דזהו יסוד הטעם מה דהאורז מצטרף.

  ולפי המבואר י&quot;ל, דבאמת גם דעת הרמב&quot;ם כדעת הראב&quot;ד דבעינן דוקא דגן כשיעור, והא דכתב בסתמא דאם יש בה טעם דגן יוצאין בה ידי חובת מצה, היינו משום דהכא איירי הרמב&quot;ם רק בעיקר הדין לחם דלא בטיל ע&quot;י תערובתו עם האורז, וזה באמת תלוי רק ביש בה טעם דגן לחוד, דבהכי חייל בה שם לחם, וממילא דנכלל אח&quot;כ בדין כל טעם כעיקר דעלמא דפסק הרמב&quot;ם דבעינן שיעורא מגוף הדבר שנתערב בעצמו ואין מין השני מצטרף לו, וה&quot;נ הכא דכוותה. ובאמת דלחכמים דפליגי על רשב&quot;ג וס&quot;ל דלא בעינן דגן כשיעור, ומשום דגם האורז מצטרף להשלמת השיעור, צ&quot;ע אם הוא זה רק בחלה, אבל במצה מודין לרשב&quot;ג דאין האורז משלים לשיעור, או דפליגי גם במצה, והחילוק ביניהם פשוט, די&quot;ל דגם בחלה דהאורז משלים לשיעור, מ&quot;מ אינו מועיל השלמת שיעורו רק שהדגן שבו יהא בו שם עיסה ויתחייב בחלה ויהיה בו דין טבל של חלה, אבל האורז עצמו י&quot;ל דהוא בפטורו ואין בו דין טבל ואינו חייב בחלה, [ולא תקשי דאיך מצטרף האורז להשלים לשיעור כיון דהוא בעצמו פטור, דה&quot;נ אשכחן ב[[ירושלמי חלה ד ב|ירושלמי פ&quot;ד דחלה ה&quot;ב]] חצי קב חטים וחצי קב שעורים וחצי קב כוסמין נוטל מן הכוסמין לפי מה שהן, ומצטרפין החטים והשעורים לחייב את הכוסמין אף שהן בעצמן פטורין], ולפ&quot;ז הרי לא שייך זאת רק בחלה, דיש דין שיעור עיסה בהחפצא, וביש בו השיעור מתחייב כל מקצת בפני עצמו בחלה, ע&quot;כ שפיר שייך בו הך דינא דהאורז משלים לשיעורא אע&quot;ג דהוא בעצמו אינו מתחייב בזה, משא&quot;כ לגבי מצה אם אך האורז עצמו לא חייל ביה דין חמשת המינים ממילא אינו יוצא בו ידי חובת מצה, וכמו דאין האורז עצמו נעשה טבול לחלה כמו&quot;כ אינו יוצא בו ידי חובת מצה ג&quot;כ, ודין גרירה שבו אינו מועיל רק שיחול דין לחם על הדגן בעצמו, אבל לא שיצטרף האורז להשלים שיעורא שיהיו יוצאין בו ידי חובת מצה.

  ויסוד לזה מהא דפסק הרמב&quot;ם בפ&quot;א מה' חמץ ומצה דאין לוקין על תערובות חמץ אלא א&quot;כ יש בהחמץ שבתערובות כזית בכדי אכילת פרס, ולא חלק בין תערובות של חטים ואורז לשארי תערובות, ואם נימא דגרירה דאורז מועיל לענין כל דין חמשת המינים ולענין בא לידי חימוץ, א&quot;כ הוה ליה לחלק דבתערובות חטים ואורז לא בעינן כזית בכדי אכילת פרס וחייב על כזית מהתערובות לבד, וכדין מצה כן היה צריך להיות גם לענין חיובא דחמץ כיון דתרווייהו חד דינא להו, אלא ודאי דאף ע&quot;י גרירה אינו בא לידי חימוץ ואינו מחמשת המינים, וההילכתא דגרירה הוא רק לענין הדין לחם, ולהכי גבי חמץ דתלוי רק בחימוץ ובחמשת המינים לא שייך כלל הך דגרירה, ואורז ושארי מינים שוין גביה. ולפ&quot;ז הרי ממילא מבואר, דהא דס&quot;ל לרבנן דהאורז מצטרף להשלים שיעורא, הוא דוקא רק לחייב הדגן שבו בחלה, אבל לא שיתחייב האורז עצמו בחלה, ולא שישלים השיעור כזית במצה, דכיון דלא מהניא הגרירה לענין דין חמשת המינים ובא לידי חימוץ, א&quot;כ הרי ממילא דאין בגוף האורז דין לחם, דאין לחם כי אם מחמשת המינים, ובעל כרחך דהא דמצטרף להשלים שיעורא הוא רק לענין שהדגן יחשב עיסה ולא לגבי האורז עצמו. ונראה דהכי משמע לשון הראב&quot;ד שכתב בהל' חמץ ומצה ז&quot;ל והוא שיהא בה דגן כזית בכדי אכילת פרס ויאכלנו, ולא הזכיר מפלוגתא דרשב&quot;ג ורבנן כמו שהזכיר גבי חלה, משום דס&quot;ל דלגבי מצה לא פליגי רבנן כלל על רשב&quot;ג, ולכו&quot;ע אין האורז מצטרף להשלים שיעורא דמצה. ולפי מה שנתבאר י&quot;ל דגם דעת הרמב&quot;ם כן, ולא בא הכא בהל' חמץ ומצה רק להורות עיקר הדין דיש בהדגן דין לחם, שזה תלוי בחטים ואורז וטעם דגן, אבל לענין שיעורא דכזית סמך על מה שפסק בהל' מאכלות אסורות בכל טעם כעיקר דבעינן כזית מהאיסור עצמו, והוא הדין הכא גבי מצה בעינן כזית בכדי אכילת פרס מהדגן עצמו, וכמו שנתבאר.

  והנה מדברי התוס' במנחות שהבאנו, שכתבו דלפי מה דתנן דהעושה עיסה מן החטים ומן האורז דאם יש בה טעם דגן אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, א&quot;כ הוא הדין בתבלין ג&quot;כ מהני טעם דגן לצאת בה ידי חובת מצה, ואע&quot;ג דבתבלין ליכא גרירה, א&quot;כ הא ש&quot;מ דכל טעמא דגרירה הוא רק לענין צירוף האורז, אבל לענין לצאת בהדגן בעצמו שבהתערובות ידי חובת מצה סגי בדינא דטעם כעיקר לחוד, וזהו להדיא היפוך מה שכתבנו דטעמא דגרירה הוא גם לענין הדגן בעצמו. אכן י&quot;ל דהתוס' אזלי הכא בשיטת הר&quot;ת בפסחים דף ל&quot;ו בהא דאמרינן שם לחם עוני פרט לחלוט, ועיין בתוס' שם שהקשו מהא דאמרינן ב[[יבמות מ א|יבמות דף מ' ע&quot;א]] דאע&quot;ג דחלטיה מעיקרא כיון דהדר אפייה בתנור לחם עוני קרינא ביה, ותירצו ע&quot;ז וי&quot;ל ואומר ר&quot;ת דהתם נמי מיירי בבלילתו רכה דקודם אפיה לאו לחם הוא כלל ואחר אפייתו הוא דחשיב לחם וחשיב נמי לחם עוני כיון שבלילתו רכה עכ&quot;ל, הרי דשיטת הר&quot;ת דבבלילתו עבה משעת עיסה הוא דאית ביה דין לחם, וכן עיין ברא&quot;ש שם דלשיטת ר&quot;ת גם לענין חלה וברכת המוציא דין לחם ביה משעה שנעשה עיסה. ולפ&quot;ז גם לענין עירוב שארי מינים הכל תלוי בתר גמר עיסה, דאע&quot;ג דהך דינא דטעם כעיקר לחוד לא מהניא למיחל עליה שם לחם, מ&quot;מ כל זה הוא אם נתערב קודם שנגמר מעשה העיסה, דעדיין אין בו דין לחם, וצריכינן שיחול עליו עוד דין לחם בתערובתו, ובזה שפיר אמרינן דלא מהניא לזה הך דטעם כעיקר, משא&quot;כ היכא שנתערב לאחר שנגמר מעשה העיסה דכבר הוא לחם לשיטת הר&quot;ת, א&quot;כ הרי יש כאן טעם כעיקר של לחם, וע&quot;כ לא פקע מיניה דין לחם גם בתערובתו בשארי מינים, וכמו שכתבנו למעלה בשיטת הראב&quot;ד, וזהו שכתבו התוס' דא&quot;כ גם בהך דתבלה בתבלין דאיירי בתבלה לאחר שנעשית עיסה ג&quot;כ מועיל להחשב מצה ע&quot;י הך דינא דטעם כעיקר כיון דכבר היא לחם, משא&quot;כ בהעושה עיסה מן החטים ומן האורז, דאיירי בשהיה התערובות עוד מתחלה קודם שנעשית עיסה, בזה צריכינן דוקא לטעמא דגרירה גם לענין הדגן בעצמו, ומשום דבלאו הכי לא הוי לחם, ודוקא שם הוא דבעינן אורז דוקא.

  והנה שיטת הר&quot;ת דטעם כעיקר דין תורה ולוקין עליו על כל כזית, והוכיח כן מהא דהעושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן יוצא בה ידי חובתו בפסח, אלמא דכיון דיש בה טעם דגן אזלינן בתר טעמא, ואם אכל כזית מן העיסה יוצא ידי מצה כאילו היתה כולה של חטים, הובא ברא&quot;ש פ' גיד הנשה, ולפ&quot;ז הא מבואר בדעת ר&quot;ת דהך דגרירה לאו לענין צירוף נאמרה, דהרי הר&quot;ת הוכיח מזה דבכל טעם כעיקר ההיתר מצטרף ואף דלא שייך שם גרירה, וא&quot;כ ממילא מסתבר לפרושי דברי התוס' כמו שכתבנו כי היכי דתיקום בשיטת ר&quot;ת וכמו שנתבאר.

'''  שם. עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה יוצא בה ידי חובתו, אין הרועים אוכלים ממנה אין יוצאין בה שאין זו משומרת לשם מצה עכ&quot;ל.'''

  והוא במשנה [[משנה חלה א ח|חלה פ&quot;א מ&quot;ח]] עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונעשית ביו&quot;ט ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח, אם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביו&quot;ט ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, וזהו שפסק כן הרמב&quot;ם הכא לענין מצה, וכן פסק גם בפ&quot;ו מהל' בכורים לענין חלה, וכמתניתין. אלא דצ&quot;ע הא דכתב הרמב&quot;ם הכא לגבי מצה טעמא לפי שאינה משומרת לשם מצה, והרי מהא דפטורה גם מן החלה מבואר דכל לאכילת כלבים אין בה שם לחם כלל, וכן הא דאין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה כולהו משום לתא דלחם נינהו, וא&quot;כ הלא האי טעמא גופיה מועיל גם לענין הא דאינו יוצא בה ידי חובתו בפסח, דהרי גם מצה יסוד דינה תלוי בלחם, ולמה הוצרך הרמב&quot;ם לטעמא דאינה משומרת, וצ&quot;ע.

  והנה הר&quot;ש שם הביא דרשת הספרי זוטא עריסותיכם שלכם חייבת ושל כלב אינה חייבת, וא&quot;כ י&quot;ל דגם בזמן שאין הרועים אוכלין ממנה לא פקע מינה שם לחם, והא דפטורה מן החלה הוא רק משום גזירת הכתוב דעריסותיכם דבעינן שתהא עומדת לאכילת אדם, ומהא דאין מברכין ואין מזמנין ואין מערבין ואין משתתפין אין להוכיח כלל, כיון דהויין מילי דרבנן, וע&quot;כ בעינן בהו דוקא מיוחד למאכל אדם, ואי לאו הכי לא חשוב אוכל כלל. והכי מוכרח מהא דאין משתתפין בה, והרי גבי שיתוף לא בעינן כלל לחם, ורק דכל שהוא אוכל משתתפין בו, ובעל כרחך דהוא זה משום דשיתוף דרבנן וע&quot;כ לא חשיב לענין זה אוכל כלל, ולהכי באמת בעינן גבי חלה טעמא אחרינא מקרא דעריסותיכם פרט לעיסת כלבים, משום דמדין תורה לא פקע מינה שם לחם. אשר לפ&quot;ז הרי ניחא הא דהוסיף הרמב&quot;ם גבי מצה טעמא דאינה משומרת לשם מצה, כיון דבאמת הוא חשוב לחם גמור, והגזירת הכתוב דגבי חלה דבעינן שיעשהו לאכילת אדם לא מצינו גבי מצה, ומשום הכי הוא דהוצרך הרמב&quot;ם גבי מצה לטעמא דאינה משומרת לשם מצה.

  אכן עדיין צ&quot;ע, דמלבד דנראה דהגזירת הכתוב דעריסותיכם דבעינן עומד לאכילת אדם הוא תנאי בדין לחם, דלא מיקרי לחם עד שיחשב עליה לאכילת אדם, הנה אף אם נימא דאין זה שייך לדין לחם, כי אם דהוי גזירת הכתוב בפני עצמו בחלה, דאינה חייבת בחלה עד שיחשב עליה לאכילת אדם, ג&quot;כ קשה דברי הרמב&quot;ם מהא דאיתא ב[[פסחים לז ב|פסחים דף ל&quot;ז ע&quot;ב]] עיסה של מעשר שני לדברי ר&quot;מ פטורה מן החלה וכו' מצות של מעשר שני לדברי ר&quot;מ אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, ומפרש שם בסוגיא דהוא משום דאתיא לחם לחם כתיב הכא לחם עוני וכתיב התם והיה באכלכם מלחם הארץ מה להלן משלכם אף כאן משלכם, הרי דמצה ילפא מחלה לכל דבר, וא&quot;כ ה&quot;נ נילף מצה מחלה גם לענין הך דינא דבעינן שיהא מוכן לאכילת אדם, ואכתי קשה למה הוצרך הרמב&quot;ם להוסיף טעמא דאינה משומרת, כיון דבלאו הכי אין אדם יוצא בה ידי חובתו משום דבעינן עומדת לאכילת אדם כחלה, וצ&quot;ע.

  ונראה לומר בדעת הרמב&quot;ם, דהנה בעיקר הפירוש דעיסת הכלבים, יעו&quot;ש בירושלמי פ&quot;א דחלה איזהו עיסת הכלבים רשב&quot;ל אמר כל שעירב בה מורסן וכו', ר&quot;י אמר כל שעשה כעבין וכו' ר' בא בשם שמואל ר&quot;א בשם ר&quot;ח רובא אפילו עשאה קלוסקין, והתנינן אם אין הרועים אוכלין ממנה, תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה ע&quot;כ, והיינו דפליגי בפירושא דמתני' דעיסת הכלבים בזמן שאין הרועים אוכלין ממנה, דרשב&quot;ל ור&quot;י סברי דהיינו שעצם העיסה עשויה באופן שהיא רק לאכילת כלבים, ור' בא סובר דאף עיסה כראוי אם אך עשאה מתחלה על דעת כך שלא יאכלו ממנה רק כלבים הרי היא בכלל עיסת הכלבים המבוארת במשנה, והנה ברמב&quot;ם בפ&quot;ו מה' בכורים ה&quot;ח ז&quot;ל: ״העושה עיסה להאכיל הפת שלה לבהמה או לחיה פטורה, עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה״ עכ&quot;ל, ועיין בכ&quot;מ שם שדקדק דהרמב&quot;ם פסק כר' בא בשם שמואל דירושלמי, דאף עיסה גמורה כל שעשאה על דעת שלא יאכלו ממנה רק כלבים פטורה, הרי דכל יסוד הדין של עיסת הכלבים והפקעת דין חיוב חלה שלה הוא רק משום מחשבתו שחשב עליה שלא להאכילה לאדם, ואפילו לאינך אמוראי דאמרי דכל שאין הרועים אוכלין ממנה היינו שעירב בה מורסן או שעשאה כלמודין, הוי ג&quot;כ עיקר ההפקעה משום שחישב עליה שלא להאכיל לאדם, ורק דס&quot;ל דבעינן מעשיה מוכיחין עליה, דהא באמת אף אם עירב בה מורסן ועשאה כלמודים ג&quot;כ חזיא לאכילת אדם, וכדתנן דמטמאה טומאת אוכלין. אשר לפ&quot;ז צ&quot;ע בחזר וחשב עליה למאכל אדם, אם נימא דבזה נשלם דין לחם שבה וחוזרת להיות חייבת בחלה, ונכלל זאת בהא דתנן בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, או דכבר היא נפקעת לעולם מדין לחם שבה.

  ונראה דדעת הרמב&quot;ם היא, דכל שחזר וחשב עליה אח&quot;כ להאכילה לאדם חוזר להיות בה דין לחם, וגם פקע מינה הגריעותא מה שאינה עומדת לאכילת אדם, כיון דעכשיו מיהא קיימא לאכילת אדם, והויא לחם גמור, וגם מפרש להמשנה דבזמן שאין הרועים אוכלין ממנה פטורה מן החלה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, דהוא זה לעולם, ולא מהניא מה שחשב אח&quot;כ לאכילת אדם, ובחלה הטעם פשוט, דהכל הולך בתר שעת חיובה וכדתנן הקדישתה עד שלא גלגלה וגלגלה הגזבר ואח&quot;כ פדאתה פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה, וה&quot;נ דכוותה כיון דבשעת גלגול עיסה אינה עומדת לאכילת אדם ולא חייל בה שם לחם, ממילא הרי היא פטורה לעולם, אבל במצה הא קשה למה אין יוצאין בה ידי חובת מצה בחזר וחשב עליה לאכילת אדם, ולהכי הוא שהוסיף הרמב&quot;ם טעמא דאינה משומרת לשם מצה, ור&quot;ל דכיון דבשעת עשית העיסה אינה משומרת לשם מצה, ע&quot;כ ממילא אין יוצאין בה ידי חובת מצה לעולם.

  אכן יש לדקדק עוד בדברי הרמב&quot;ם, במה שכתב הטעם לפי שאינה משומרת לשם מצה, וא&quot;כ הא נמצא דהא דפטורה מן החלה והא דאין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, שני דינים נפרדים ושני טעמים חלוקים הם, ואילו בפירוש המשניות כתב דהא דאינו יוצא בה ידי חובתו הוא משום דכל שאינו חייב בחלה אינו יוצא בה ידי חובתו, וצ&quot;ע. והנראה לומר בזה, דהנה בעיקר הדין דמשומרת לשם מצה תרי דיני יש בזה, חדא עצם מעשה השימור שצריך לשמרה מחימוץ, שזהו עיקר מצות שימור, ועוד יש בה דין בהחפצא שיחול בה שם משומרת לשם מצה, וכדאיתא ב[[פסחים לח ב|פסחים דף ל&quot;ח ע&quot;ב]] יכול יצא ידי חובתו בחלות תודה ורקיקי נזיר ת&quot;ל ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצתה זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשום זבח, הרי דאף דיש כאן מעשה שימור גמור שיוכל להועיל גם לענין מצה, אבל מ&quot;מ כיון דמשתמרת לשם דבר אחר אינה בכלל משומרת לשם מצה, ובעל כרחך דהוי דין בהחפצא שיחול בה שם משומרת לשם מצה, וע&quot;כ כל שנעשה לשם דבר אחר לא חלה בה שם דמשומרת לשם מצה.

  ולפ&quot;ז נראה דגם בעיסת הכלבים דכוותה, אם באנו לדון משום עצם מעשה השימור באמת לית בזה שום גריעותא במה שנעשית על דעת אכילת כלבים, דמ&quot;מ כל שנשמרת כראוי מחימוץ שפיר היה חשוב זה לשימור גמור והיתה בכלל משומרת, ואך דכיון דהוי דינא דכל לאכילת כלבים לית בה שם מצה, ע&quot;כ משום זה הוא דחזר דינא דכל שנעשית לשם אכילת כלבים לא מועיל בה השימור שהיה בה אז למיחל בה בהחפצא שם משומרת לשם מצה, ומועיל זאת לפסלה לעולם אף כשחל בה אח&quot;כ שם מצה ע&quot;י מחשבתו לאכילה, כיון דשם משומרת לשם מצה שצריך לחול בה בשעת עשיה לית בה. ולפ&quot;ז הא נמצא דהא דעיסת הכלבים בזמן שאין הרועים אוכלים ממנה הויא אינה משתמרת לשם מצה, יסודה הוא מפני שבשעת עשיתה לא חלה עליה שם מצה, זהו שגורם לה שלא יחול עליה גם דין שימור של מצה, וא&quot;כ הא נמצא דשני הטעמים צריכין להדדי, דטעמא דמצה איתקש לחלה הוא לעיקר פסולה הפוסלה בין מדין מצה ובין מדין שימור, וטעמא דאינה משומרת לשם מצה הוא לפסלה לעולם ולא יועיל מה שחזר וחשב אח&quot;כ לאכילת אדם, ומתאימים דבריו בפירוש המשניות עם דבריו בהל' חמץ ומצה, כיון דתרווייהו צריכין להדדי, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>krjjalqtrfo0690e6gxke346i44qgvy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יעקב אבינו לא מת</title>
    <ns>106</ns>
    <id>68821</id>
    <revision>
      <id>1413908</id>
      <parentid>935719</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T16:08:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A043:175D:8799:D015:1937:5350</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3039" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{צת|בראשית|מט|לג}}

במסכת תענית (ה ע&quot;ב) רבי יצחק אומר בשם רבי יוחנן: &quot;יעקב אבינו לא מת&quot;.

רב נחמן מתפלא: &quot;וכי לחינם ספדו הסופדים&quot;?

מצטט לו רבי יצחק מירמיה (ל,י) &quot;ואתה אל תירא עבדי יעקב... ואל תחת ישראל... ואת זרעך&quot; - מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים.

בפשט הכתוב &quot;יעקב&quot; ו&quot;ישראל&quot; לא מכוונים ליעקב אבינו, אלא לעם ישראל. רבי יצחק נצמד למשמעות המילולית, ויעקב הוא יעקב אבינו שלווה את זרעו העתיד להוושע.

האם באמת רצה רבי יצחק שנבין את הדרשה כך שיעקב אבינו פיזית לא מת?

:נפענח ע&quot;י מאמרו של רשב&quot;י בבבראשית רבה (מט, ד): &quot;כל מי שיש לו בן יגע בתורה, כאילו לא מת&quot;
:הוא מבסס זאת על הפסוק &quot;כי ידעתיו... ושמרו דרך ה'... למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו&quot;
: - אברהם לא רק מנבא את הגאולה (דיבר אליו), הוא גם ישתתף בה (דיבר עליו)

מעשה שלא היה כך היה:
:חלמאי נסע לורשה. לא מצא אכסניה פנויה, ובחלקן היה שלט &quot;הכניסה לחלמאים ולכלבים אסורה&quot;.
:באכסניה אחת אמרו לו שיש מיטה פנויה בעליית גג, אך במיטה השניה ישן קצין פולני.
:הציע החלמאי שיעירו אותו לפנות בוקר והקצין לא ידע. אכן כך היה.
:פתאום הופתע החלמאי לראות שנותנים לו לעקוף את התור לרכבת, ילדי הרחוב לא צוחקים עליו (הוא לבש בחושך את בגדי הקצין).
:בתחנת רכבת היה ראי, והחלמאי ראה את המדים. אמר: כמה טיפש האכסנאי - במקום להעיר אותי, העירו את הקצין.

הפילוסוף קורט לוין הבחין בין Identity ל Genidentity (זהות שמעבר לזמן): האם אני זהה לאני שלפני כמה שנים?

השאלה מתחדדת כשמדברים על עם: האם נלך לפי קריטריון גיאוגרפי או פוליטי? האם המצרים של ימינו הם המשכם של מצריים העתיקה?

רשב&quot;י קובע שעם לא מת כל עוד יש המשך לרוחניות.

הפסוק הזה נלקח רבות לוויכוחים בחב''ד האם הרבי הסתלק או שמא הוא חי וקיים, כשהצד המרכזי, שטוען שהסתלק, מביא את הפס' כהוכחה.

יע יע
==מקורות==
שלום רוזנברג במעריב, תשס&quot;ו

==ראו גם==
* [[מדבר שור כו]]

[[קטגוריה:בראשית מט לג|יעקב אבינו לא מת]]
[[קטגוריה:תענית ה ב]]
[[קטגוריה:ירמיהו ל י]]</text>
      <sha1>0865ixxmc7obxi7mnkgkwq2m7fsrsx2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שיר של יום</title>
    <ns>1</ns>
    <id>90188</id>
    <revision>
      <id>1413951</id>
      <parentid>1413680</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T19:45:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרטי הדיווח */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3417" xml:space="preserve">הנוסח שאומרים לפני השיר עצמו (&quot;היום יום פלוני בשבת&quot; וכו') המצוי כאן תואם את נוסח אשכנז וספרד, אך לא את נוסח עדות המזרח. לטיפולכם. 

נוסח עדות המזרח:

ביום ראשון: &quot;היום יום אחד בשבת קדש&quot; (במקום &quot;ראשון&quot;), &quot;השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן:&quot;

וכן על זה הדרך בשאר הימים. כך על פי מאגר המידע התורני המצוי בידי (אין לי סידור מודפס בנוסח זה להשוות). -- [[משתמש:נחום|נחום]] 06:05, 12 בדצמבר 2007 (IST)

:תיקנתי. בדף רואים את כל הנוסחים, אבל ניתן ליצור דפים שבהם יראו רק נוסח אחד, למשל:

&lt;nowiki&gt;{{:שיר של יום|נוסח=תימן}}&lt;/nowiki&gt;

והתוצאה:

{{:שיר של יום|נוסח=תימן}}

__NOTOC__

== שיר  של יום בימים טובים ==

שלום,
יעויין ב
[http://ramban.org.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9F/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9C-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D/ קישור לטבלה] (קישור שבור)

הגאון מווילנא תיקן וכך גם תלמידיו לאמור שירים של יום בכל הימים טובים.
לא כולם מובאים בדף

== יום רביעי ==

{{א|Erel Segal}}, לפי איזה נוסח מתחילים ביום רביעי גם את הפרק הבא? בנוסח עדות המזרח זה בוודאות לא כך, וגם מהאשכנזים שאני מכיר זכור לי שהם מסיימים ב&quot;יצמיתם ה' אלוקינו&quot;. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ב בחשוון ה'תשפ&quot;ב • 12:53, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
::{{א|shalomori123}}, כל האשכנזים מוסיפים את 3 הפסוקים הראשונים של הפרק הבא. לגבי עדות המזרח, אני סומך על ידיעתך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:07, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
:::היה זכור לי שחזנים אשכנזים מקריאים בקול את &quot;יצמיתם ה' אלוקינו&quot;, אבל אם אתה אומר... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ב בחשוון ה'תשפ&quot;ב • 13:09, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

== דיווח על טעות ==

&lt;קטע התחלה=&quot;1658127095262&quot; /&gt;
{{מצב|הצעה לשיפור}}
=== פרטי הדיווח ===
צריך לציין שבראש חודש ה&quot;ברכי נפשי&quot; הוא בנוסף לשיר של יום הרגיל ולא במקום. דווח על ידי:  [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2C8:7B70|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2C8:7B70]] 09:51, 18 ביולי 2022 (IDT)

:לא לפי מנהג הגר&quot;א. אבל אכן כדאי לציין זאת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:21, 18 ביולי 2022 (IDT)


&lt;!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --&gt;
&lt;קטע סוף=&quot;1658127095262&quot; /&gt;</text>
      <sha1>5vwowshm9bq3sat776m9kh9ma8zwjsm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מצודות על תהלים טז ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>155171</id>
    <revision>
      <id>1413910</id>
      <parentid>1278077</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T16:58:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yoczor</username>
        <id>33822</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="481" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|מצודות|תהלים|טז|ח}}&lt;/noinclude&gt;
{{מצודות
|דוד=
{{צ|כי מימיני}} - כי בעבור זה יעמוד מימיני לעזור לי ולא אהיה נוטה לנפול

{{צ|שויתי ה'}} - תמיד אזכור שה' עומד נגדי ורואה מעשי
|ציון=
{{צ|שויתי}} - שמתי כמו משוה רגלי (לקמן י&quot;ח) 

}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים טז ח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>g9wxo2xrw46b4enwa7fgvf0y818vlv0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413914</id>
      <parentid>1413910</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T17:35:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שחזור נוסח פירושו של המצודות</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="486" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|מצודות|תהלים|טז|ח}}&lt;/noinclude&gt;
{{מצודות
|דוד=
{{צ|כי מימיני}} - כי בעבור זה יעמוד מימיני לעזור לי ולא אהיה נוטה לנפול

{{צ|שויתי ה'}} - תמיד אחשב כאלו ה' עומד נגדי ורואה מעשי
|ציון=
{{צ|שויתי}} - שמתי כמו משוה רגלי (לקמן י&quot;ח) 

}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים טז ח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>asge2ox0iczm910reagz1idd7466biu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה נגעים פרק ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172384</id>
    <revision>
      <id>1413978</id>
      <parentid>1413879</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T07:16:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: בהרת ושיער לבן */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14363" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נגעים|ד}}
==טומאה בבהרת==
===חטיבה I: סימני הטומאה בבהרת===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  
{{הע-שמאל|כמובן הפשיון אינו מטמא בתחילה, מעצם הגדרתו. והוא מחוץ לנגע האם.

שיער לבן כשלעצמו אינו מטהר אם הופיע בכל הגוף, אבל אם הפישיון כסה את כל הגוף – טהור.

בשיער לבן אין מבחינים ברמת הלובן. הוא אינו קיים אלא בעור ובשחין ובמכווה.}} 
:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא כַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, וְאֵין בּוֹ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) יֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּה פִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה.  
{{הע-שמאל|המחיה צריכה להיות כגריס, והיא קיימת רק בעור: בקרחת ובגבחת. צבעה הוא כצבע העור החי, לאו דווקא לבן, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#ב|תוספתא א, ב.]]}}
:שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא כַּתְּחִלָּה, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, וְאֵין בָּהּ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמִּחְיָה. 
&lt;קטע סוף=ב/&gt; 

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|ראו השלמת ההשוואות [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]] שם דנים גם בשיער צהוב.

בעניין ההפוכה ראו מחלוקת ר' עקיבא ור' יהושע [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ח|בתוספתא ג, ח.]]}}
(ג) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה, וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  

:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה, בִּמְכֻנָּס וּבִמְפֻזָּר, וּבִמְבֻצָּר {{ב|וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר.|גם בקצה הנגע}}  

:וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה, שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַּקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת, הֲפוּכָה {{ב|וְשֶׁלֹּא הֲפוּכָה,|גם אם קדמה המחיה לבהרת}} 

:וּמְעַכֶּבֶת אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: בהרת ושיער לבן===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין - [טָהוֹר.]  
{{הע-שמאל|המינימום בשיער לבן: דווקא אם החלק התחתון של השערות לבן – הן מטמאות (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב, ה;]]) ודווקא אם הן שתים מהשורש.

מידת הלובן אינה משפיעה, אבל ר' שמעון דורש שאורך השערה הלבנה יהיה כך שניתן לחתכה במספרים, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|לעיל א, ג,]] &quot;והקצירו&quot;, וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ו#משנה יב|נידה ו, יב.]]

לגבי &quot;אין חוששין...&quot; השוו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|ספרא נגעים פרשה ב.]] דעת ר' יוסי מופיעה גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]]}}
:עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר - טָמֵא.  

::כַּמָּה יְהֵא בַּלִּבְלוֹנִית? 

::רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּדֵי לִקְרֹץ בַּזּוֹג.  

:הָיְתָה אַחַת מִלְּמַטָּן, וְנֶחְלְקָה מִלְמַעְלָן, וְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם - טָהוֹר.  

בַּהֶרֶת, וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן וְשֵׂעָר שָׁחוֹר - טָמֵא. 
 
:אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֵּא מִעֵט מְקוֹם שֵׂעָר שָׁחוֹר אֶת הַבַּהֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וְחוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה, 
{{הע-שמאל|המינימום בגודל הבהרת: החוט היוצא מהבהרת נחשב כחלק ממנה רק אם יש בו רוחב שתי שערות. במקרה כזה, אם יש בו שערות לבנות או אם פשה – מטמא; ואם הוא מחבר שתי בהרות שבכל אחת כחצי גריס – הן מחוברות.

מחיה בחוט מטמאת רק אם רוחב החוט כגריס.

וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ב|תוספתא ב, ב,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ד#ב|תוספתא ד, ב,]] שר' אלעזר בר' שמעון חולק, ודורש שרוחב החוט יהיה כגריס גם לענייני הפסיון והשיער הלבן.}}
:אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - זֻקָּקָה לְשֵׂעָר לָבָן וּלְפִסָּיוֹן, אֲבָל לֹא לְמִחְיָה.  

שְׁתֵּי בֶהָרוֹת, וְחוּט יוֹצֵא מִזּוֹ לָזוֹ, אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - מְצָרְפָן; 

:וְאִם לָאו - אֵין מְצָרְפָן. 
&lt;קטע סוף=ה/&gt; 

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) בַּהֶרֶת {{ב|כַּגָּרִיס|בעצמה, בלי המחיה.}} וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, 
{{הע-שמאל|הקשר בין השיער הלבן לבהרת: במצב המתואר, אם הבהרת, המחיה והשער נשארים במקומם – גם ר' שמעון מטמא מפני המחיה, אבל אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפסיון, ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן – הוא מטהר כי השיער הלבן לא נגרם מהבהרת.

במקרה השני הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה. וראו משנה יא, [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|וספרא נגעים פרשה ב.]]

אבל כמובן, אם הבהרת עצמה היא כגריס, והשיער צמח בה – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

::רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת.  

בַּהֶרֶת - הִיא וּמִחְיָתָהּ כַּגָּרִיס, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, 

:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. 

:רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס.  

:וּמוֹדֶה, שֶׁאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם שֵׂעָר לָבָן כַּגָּרִיס - שֶׁהוּא טָמֵא. 
&lt;קטע סוף=ו/&gt; 

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) בַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִסָּיוֹן, 
{{הע-שמאל|אם בסוף השבוע הראשון יש שני סימני טומאה, כגון מחיה ופשיון או שיער ופשיון – טמא, וגם אם בהמשך מתבטל אחד מהם – טמא.

אבל אם הסימנים מופיעים ונעלמים באמצע השבוע – אין מתחשבים בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|לעיל א, ה-ו.]]

ר' עקיבא מוציא מהכלל האחרון את הפשיון, וטוען שאם היה פשיון באמצע השבוע, גם אם נעלם בסופו – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי הַפִּסָּיוֹן; 

:הָלַךְ הַפִּסָּיוֹן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסָּיוֹן.  

:הָלְכָה וְחָזְרָה בְסוֹף שָׁבוּעַ - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת. 
 
:לְאַחַר הַפְּטוּר - תֵּרָאֶה כַתְחִלָּה.  

הָיְתָה עַזָּה וְנֶעֱשֵׂית כֵּהָה, כֵּהָה וְנֶעֱשֵׂית עַזָּה - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיָתָה, 

:וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת.  

כָּנְסָה אוֹ פָסְתָה, [פָּסְתָה] וְכָנְסָה - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

===חטיבה III: הבהרת והפשיון===
{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
(ח) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|הגריס נשאר אבל זז. לדעת חכמים, בזמן שהוקטן האום (הבהרת המקורית) מכגודל גריס – יש לטהר אותו. לדעת ר' עקיבא יש להתחיל הכל מהתחלה, ולהסגיר אותו.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ח/&gt; 

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
(ט) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס וָעוֹד, הָלְכָה לָהּ הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|כעת בסך הכל יש בהרת גדולה מזו שהיתה. לכן מטמא ר' עקיבא; אבל חכמים רואים אותה כבהרת חדשה, כי האום קטנה מגריס.

ר' עקיבא מודד את סך הבהרת החדשה, וחכמים מתחשבים גם במקומה.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.  

בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס וָעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 

:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. 
&lt;קטע סוף=ט/&gt; 

{{עוגן|משנה י}}&lt;קטע התחלה=י/&gt;
(י) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס, וְנוֹלַד לַפִּסָּיוֹן מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 
{{הע-שמאל|חכמים ור' עקיבא לשיטותיהם.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.  
===חטיבה IV: שיער לבן אינו מטמא ב&quot;שלא הפוכה&quot; (משנה ג)===
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר.  
{{הע-שמאל|לדעת הכל: רק אם יש בהרות שמצטרפות לגריס ואז מופיעות שתי שערות לבנות – מחליטים, ואם השערות לא היו בזמן שיש גריס שלם – אינן מחליטות לטומאה.

וראו משנה ג ומשנה ו.}}
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. 
&lt;קטע סוף=י/&gt; 

{{עוגן|משנה יא}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
(יא) בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - הֲרֵי זוֹ לְהַחֲלִיט.  
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ד|תוספתא ב, ד,]] שבספק מטהרים כי ספק נגעים להקל.}}
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ: אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן - טָמֵא, 

:וְאִם שֵׂעָר לָבָן קָדַם לַבַּהֶרֶת - טָהוֹר. וְאִם סָפֵק - טָמֵא.  

::רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ {{ב|קֵהֵא.|לא היה בטוח אם מחליטים במקרה כזה או שרק מסגירים.}}
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נגעים|ד}}</text>
      <sha1>m580rntkemjraul0lb01bt3ux2ow5y9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413979</id>
      <parentid>1413978</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T07:33:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: בהרת ושיער לבן */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14376" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נגעים|ד}}
==טומאה בבהרת==
===חטיבה I: סימני הטומאה בבהרת===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  
{{הע-שמאל|כמובן הפשיון אינו מטמא בתחילה, מעצם הגדרתו. והוא מחוץ לנגע האם.

שיער לבן כשלעצמו אינו מטהר אם הופיע בכל הגוף, אבל אם הפישיון כסה את כל הגוף – טהור.

בשיער לבן אין מבחינים ברמת הלובן. הוא אינו קיים אלא בעור ובשחין ובמכווה.}} 
:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא כַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, וְאֵין בּוֹ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) יֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּה פִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה.  
{{הע-שמאל|המחיה צריכה להיות כגריס, והיא קיימת רק בעור: בקרחת ובגבחת. צבעה הוא כצבע העור החי, לאו דווקא לבן, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#ב|תוספתא א, ב.]]}}
:שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא כַּתְּחִלָּה, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, וְאֵין בָּהּ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמִּחְיָה. 
&lt;קטע סוף=ב/&gt; 

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|ראו השלמת ההשוואות [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]] שם דנים גם בשיער צהוב.

בעניין ההפוכה ראו מחלוקת ר' עקיבא ור' יהושע [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ח|בתוספתא ג, ח.]]}}
(ג) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה, וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  

:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה, בִּמְכֻנָּס וּבִמְפֻזָּר, וּבִמְבֻצָּר {{ב|וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר.|גם בקצה הנגע}}  

:וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה, שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַּקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת, הֲפוּכָה {{ב|וְשֶׁלֹּא הֲפוּכָה,|גם אם קדמה המחיה לבהרת}} 

:וּמְעַכֶּבֶת אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: בהרת ושיער לבן===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין - [טָהוֹר.]  
{{הע-שמאל|המינימום בשיער לבן: דווקא אם החלק התחתון של השערות לבן – הן מטמאות (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב, ה;]]) ודווקא אם הן שתים מהשורש.

מידת הלובן אינה משפיעה, אבל ר' שמעון דורש שאורך השערה הלבנה יהיה כך שניתן לחתכה במספרים, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|לעיל א, ג,]] &quot;והקצירו&quot;, וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ו#משנה יב|נידה ו, יב.]]

לגבי &quot;אין חוששין...&quot; השוו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|ספרא נגעים פרשה ב.]] דעת ר' יוסי מופיעה גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]]}}
:עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר - טָמֵא.  

::כַּמָּה יְהֵא בַּלִּבְלוֹנִית? 

::רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּדֵי לִקְרֹץ בַּזּוֹג.  

:הָיְתָה אַחַת מִלְּמַטָּן, וְנֶחְלְקָה מִלְמַעְלָן, וְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם - טָהוֹר.  

בַּהֶרֶת, וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן וְשֵׂעָר שָׁחוֹר - טָמֵא. 
 
:אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֵּא מִעֵט מְקוֹם שֵׂעָר שָׁחוֹר אֶת הַבַּהֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וְחוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה, 
{{הע-שמאל|המינימום בגודל הבהרת: החוט היוצא מהבהרת נחשב כחלק ממנה רק אם יש בו רוחב שתי שערות. במקרה כזה, אם יש בו שערות לבנות או אם פשה – מטמא; ואם הוא מחבר שתי בהרות שבכל אחת כחצי גריס – הן מחוברות.

מחיה בחוט מטמאת רק אם רוחב החוט כגריס.

וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ב|תוספתא ב, ב,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ד#ב|תוספתא ד, ב,]] שר' אלעזר בר' שמעון חולק, ודורש שרוחב החוט יהיה כגריס גם לענייני הפסיון והשיער הלבן.}}
:אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - זֻקָּקָה לְשֵׂעָר לָבָן וּלְפִסָּיוֹן, אֲבָל לֹא לְמִחְיָה.  

שְׁתֵּי בֶהָרוֹת, וְחוּט יוֹצֵא מִזּוֹ לָזוֹ, אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - מְצָרְפָן; 

:וְאִם לָאו - אֵין מְצָרְפָן. 
&lt;קטע סוף=ה/&gt; 

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) בַּהֶרֶת {{ב|כַּגָּרִיס|בעצמה, בלי המחיה.}} וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, 
{{הע-שמאל|הקשר בין השיער הלבן לבהרת: במצב המתואר, אם הבהרת, המחיה והשער נשארים במקומם – גם ר' שמעון מטמא מפני המחיה, אבל אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפסיון, ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן – הוא מטהר כי השיער הלבן לא נגרם מהבהרת.

במקרה השני הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה. וראו משנה יא - כדעתו, [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|וספרא נגעים פרשה ב.]]

אבל כמובן, אם הבהרת עצמה היא כגריס, והשיער צמח בה – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

::רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת.  

בַּהֶרֶת - הִיא וּמִחְיָתָהּ כַּגָּרִיס, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, 

:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. 

:רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס.  

:וּמוֹדֶה, שֶׁאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם שֵׂעָר לָבָן כַּגָּרִיס - שֶׁהוּא טָמֵא. 
&lt;קטע סוף=ו/&gt; 

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) בַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִסָּיוֹן, 
{{הע-שמאל|אם בסוף השבוע הראשון יש שני סימני טומאה, כגון מחיה ופשיון או שיער ופשיון – טמא, וגם אם בהמשך מתבטל אחד מהם – טמא.

אבל אם הסימנים מופיעים ונעלמים באמצע השבוע – אין מתחשבים בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|לעיל א, ה-ו.]]

ר' עקיבא מוציא מהכלל האחרון את הפשיון, וטוען שאם היה פשיון באמצע השבוע, גם אם נעלם בסופו – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי הַפִּסָּיוֹן; 

:הָלַךְ הַפִּסָּיוֹן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסָּיוֹן.  

:הָלְכָה וְחָזְרָה בְסוֹף שָׁבוּעַ - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת. 
 
:לְאַחַר הַפְּטוּר - תֵּרָאֶה כַתְחִלָּה.  

הָיְתָה עַזָּה וְנֶעֱשֵׂית כֵּהָה, כֵּהָה וְנֶעֱשֵׂית עַזָּה - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיָתָה, 

:וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת.  

כָּנְסָה אוֹ פָסְתָה, [פָּסְתָה] וְכָנְסָה - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

===חטיבה III: הבהרת והפשיון===
{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
(ח) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|הגריס נשאר אבל זז. לדעת חכמים, בזמן שהוקטן האום (הבהרת המקורית) מכגודל גריס – יש לטהר אותו. לדעת ר' עקיבא יש להתחיל הכל מהתחלה, ולהסגיר אותו.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ח/&gt; 

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
(ט) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס וָעוֹד, הָלְכָה לָהּ הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|כעת בסך הכל יש בהרת גדולה מזו שהיתה. לכן מטמא ר' עקיבא; אבל חכמים רואים אותה כבהרת חדשה, כי האום קטנה מגריס.

ר' עקיבא מודד את סך הבהרת החדשה, וחכמים מתחשבים גם במקומה.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.  

בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס וָעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 

:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. 
&lt;קטע סוף=ט/&gt; 

{{עוגן|משנה י}}&lt;קטע התחלה=י/&gt;
(י) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס, וְנוֹלַד לַפִּסָּיוֹן מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 
{{הע-שמאל|חכמים ור' עקיבא לשיטותיהם.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.  
===חטיבה IV: שיער לבן אינו מטמא ב&quot;שלא הפוכה&quot; (משנה ג)===
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר.  
{{הע-שמאל|לדעת הכל: רק אם יש בהרות שמצטרפות לגריס ואז מופיעות שתי שערות לבנות – מחליטים, ואם השערות לא היו בזמן שיש גריס שלם – אינן מחליטות לטומאה.

וראו משנה ג ומשנה ו.}}
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. 
&lt;קטע סוף=י/&gt; 

{{עוגן|משנה יא}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
(יא) בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - הֲרֵי זוֹ לְהַחֲלִיט.  
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ד|תוספתא ב, ד,]] שבספק מטהרים כי ספק נגעים להקל.}}
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ: אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן - טָמֵא, 

:וְאִם שֵׂעָר לָבָן קָדַם לַבַּהֶרֶת - טָהוֹר. וְאִם סָפֵק - טָמֵא.  

::רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ {{ב|קֵהֵא.|לא היה בטוח אם מחליטים במקרה כזה או שרק מסגירים.}}
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נגעים|ד}}</text>
      <sha1>483ynsu3iy1awv90hr1gf9g19oxn7ym</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413994</id>
      <parentid>1413979</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T09:15:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: בהרת ושיער לבן */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14424" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נגעים|ד}}
==טומאה בבהרת==
===חטיבה I: סימני הטומאה בבהרת===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  
{{הע-שמאל|כמובן הפשיון אינו מטמא בתחילה, מעצם הגדרתו. והוא מחוץ לנגע האם.

שיער לבן כשלעצמו אינו מטהר אם הופיע בכל הגוף, אבל אם הפישיון כסה את כל הגוף – טהור.

בשיער לבן אין מבחינים ברמת הלובן. הוא אינו קיים אלא בעור ובשחין ובמכווה.}} 
:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא כַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, וְאֵין בּוֹ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) יֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּה פִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה.  
{{הע-שמאל|המחיה צריכה להיות כגריס, והיא קיימת רק בעור: בקרחת ובגבחת. צבעה הוא כצבע העור החי, לאו דווקא לבן, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#ב|תוספתא א, ב.]]}}
:שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא כַּתְּחִלָּה, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, וְאֵין בָּהּ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמִּחְיָה. 
&lt;קטע סוף=ב/&gt; 

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|ראו השלמת ההשוואות [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]] שם דנים גם בשיער צהוב.

בעניין ההפוכה ראו מחלוקת ר' עקיבא ור' יהושע [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ח|בתוספתא ג, ח.]]}}
(ג) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה, וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  

:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה, בִּמְכֻנָּס וּבִמְפֻזָּר, וּבִמְבֻצָּר {{ב|וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר.|גם בקצה הנגע}}  

:וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה, שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַּקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת, הֲפוּכָה {{ב|וְשֶׁלֹּא הֲפוּכָה,|גם אם קדמה המחיה לבהרת}} 

:וּמְעַכֶּבֶת אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: בהרת ושיער לבן===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין - [טָהוֹר.]  
{{הע-שמאל|המינימום בשיער לבן: דווקא אם החלק התחתון של השערות לבן – הן מטמאות (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב, ה;]]) ודווקא אם הן שתים מהשורש.

מידת הלובן אינה משפיעה, אבל ר' שמעון דורש שאורך השערה הלבנה יהיה כך שניתן לחתכה במספרים, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|לעיל א, ג,]] &quot;והקצירו&quot;, וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ו#משנה יב|נידה ו, יב.]]

לגבי &quot;אין חוששין...&quot; השוו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|ספרא נגעים פרשה ב.]] דעת ר' יוסי מופיעה גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]]}}
:עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר - טָמֵא.  

::כַּמָּה יְהֵא בַּלִּבְלוֹנִית? 

::רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּדֵי לִקְרֹץ בַּזּוֹג.  

:הָיְתָה אַחַת מִלְּמַטָּן, וְנֶחְלְקָה מִלְמַעְלָן, וְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם - טָהוֹר.  

בַּהֶרֶת, וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן וְשֵׂעָר שָׁחוֹר - טָמֵא. 
 
:אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֵּא מִעֵט מְקוֹם שֵׂעָר שָׁחוֹר אֶת הַבַּהֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וְחוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה, 
{{הע-שמאל|המינימום בגודל הבהרת: החוט היוצא מהבהרת נחשב כחלק ממנה רק אם יש בו רוחב שתי שערות. במקרה כזה, אם יש בו שערות לבנות או אם פשה – מטמא; ואם הוא מחבר שתי בהרות שבכל אחת כחצי גריס – הן מחוברות.

מחיה בחוט מטמאת רק אם רוחב החוט כגריס.

וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ב|תוספתא ב, ב,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ד#ב|תוספתא ד, ב,]] שר' אלעזר בר' שמעון חולק, ודורש שרוחב החוט יהיה כגריס גם לענייני הפסיון והשיער הלבן.}}
:אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - זֻקָּקָה לְשֵׂעָר לָבָן וּלְפִסָּיוֹן, אֲבָל לֹא לְמִחְיָה.  

שְׁתֵּי בֶהָרוֹת, וְחוּט יוֹצֵא מִזּוֹ לָזוֹ, אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - מְצָרְפָן; 

:וְאִם לָאו - אֵין מְצָרְפָן. 
&lt;קטע סוף=ה/&gt; 

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) בַּהֶרֶת {{ב|כַּגָּרִיס|בעצמה, בלי המחיה.}} וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, 
{{הע-שמאל|הקשר בין השיער הלבן לבהרת: במצב המתואר, אם הבהרת, המחיה והשער נשארים במקומם – גם ר' שמעון מטמא מפני המחיה, אבל אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפסיון, ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא נגרם מהבהרת.

במקרה השני הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה. וראו משנה יא - כדעתו, [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|וספרא נגעים פרשה ב.]]

אבל כמובן, אם הבהרת עצמה היא כגריס, והשיער צמח בה – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

::רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת.  

בַּהֶרֶת - הִיא וּמִחְיָתָהּ כַּגָּרִיס, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, 

:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. 

:רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס.  

:וּמוֹדֶה, שֶׁאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם שֵׂעָר לָבָן כַּגָּרִיס - שֶׁהוּא טָמֵא. 
&lt;קטע סוף=ו/&gt; 

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) בַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִסָּיוֹן, 
{{הע-שמאל|אם בסוף השבוע הראשון יש שני סימני טומאה, כגון מחיה ופשיון או שיער ופשיון – טמא, וגם אם בהמשך מתבטל אחד מהם – טמא.

אבל אם הסימנים מופיעים ונעלמים באמצע השבוע – אין מתחשבים בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|לעיל א, ה-ו.]]

ר' עקיבא מוציא מהכלל האחרון את הפשיון, וטוען שאם היה פשיון באמצע השבוע, גם אם נעלם בסופו – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי הַפִּסָּיוֹן; 

:הָלַךְ הַפִּסָּיוֹן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסָּיוֹן.  

:הָלְכָה וְחָזְרָה בְסוֹף שָׁבוּעַ - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת. 
 
:לְאַחַר הַפְּטוּר - תֵּרָאֶה כַתְחִלָּה.  

הָיְתָה עַזָּה וְנֶעֱשֵׂית כֵּהָה, כֵּהָה וְנֶעֱשֵׂית עַזָּה - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיָתָה, 

:וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת.  

כָּנְסָה אוֹ פָסְתָה, [פָּסְתָה] וְכָנְסָה - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

===חטיבה III: הבהרת והפשיון===
{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
(ח) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|הגריס נשאר אבל זז. לדעת חכמים, בזמן שהוקטן האום (הבהרת המקורית) מכגודל גריס – יש לטהר אותו. לדעת ר' עקיבא יש להתחיל הכל מהתחלה, ולהסגיר אותו.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ח/&gt; 

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
(ט) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס וָעוֹד, הָלְכָה לָהּ הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|כעת בסך הכל יש בהרת גדולה מזו שהיתה. לכן מטמא ר' עקיבא; אבל חכמים רואים אותה כבהרת חדשה, כי האום קטנה מגריס.

ר' עקיבא מודד את סך הבהרת החדשה, וחכמים מתחשבים גם במקומה.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.  

בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס וָעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 

:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. 
&lt;קטע סוף=ט/&gt; 

{{עוגן|משנה י}}&lt;קטע התחלה=י/&gt;
(י) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס, וְנוֹלַד לַפִּסָּיוֹן מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 
{{הע-שמאל|חכמים ור' עקיבא לשיטותיהם.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.  
===חטיבה IV: שיער לבן אינו מטמא ב&quot;שלא הפוכה&quot; (משנה ג)===
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר.  
{{הע-שמאל|לדעת הכל: רק אם יש בהרות שמצטרפות לגריס ואז מופיעות שתי שערות לבנות – מחליטים, ואם השערות לא היו בזמן שיש גריס שלם – אינן מחליטות לטומאה.

וראו משנה ג ומשנה ו.}}
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. 
&lt;קטע סוף=י/&gt; 

{{עוגן|משנה יא}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
(יא) בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - הֲרֵי זוֹ לְהַחֲלִיט.  
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ד|תוספתא ב, ד,]] שבספק מטהרים כי ספק נגעים להקל.}}
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ: אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן - טָמֵא, 

:וְאִם שֵׂעָר לָבָן קָדַם לַבַּהֶרֶת - טָהוֹר. וְאִם סָפֵק - טָמֵא.  

::רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ {{ב|קֵהֵא.|לא היה בטוח אם מחליטים במקרה כזה או שרק מסגירים.}}
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נגעים|ד}}</text>
      <sha1>inzhve0w4jxgalq0ysmiiay95jfpj63</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1414004</id>
      <parentid>1413994</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T10:39:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה IV: שיער לבן אינו מטמא ב&quot;שלא הפוכה&quot; (משנה ג) */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14464" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נגעים|ד}}
==טומאה בבהרת==
===חטיבה I: סימני הטומאה בבהרת===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  
{{הע-שמאל|כמובן הפשיון אינו מטמא בתחילה, מעצם הגדרתו. והוא מחוץ לנגע האם.

שיער לבן כשלעצמו אינו מטהר אם הופיע בכל הגוף, אבל אם הפישיון כסה את כל הגוף – טהור.

בשיער לבן אין מבחינים ברמת הלובן. הוא אינו קיים אלא בעור ובשחין ובמכווה.}} 
:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא כַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, וְאֵין בּוֹ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) יֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּה פִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה.  
{{הע-שמאל|המחיה צריכה להיות כגריס, והיא קיימת רק בעור: בקרחת ובגבחת. צבעה הוא כצבע העור החי, לאו דווקא לבן, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#ב|תוספתא א, ב.]]}}
:שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא כַּתְּחִלָּה, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, וְאֵין בָּהּ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמִּחְיָה. 
&lt;קטע סוף=ב/&gt; 

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|ראו השלמת ההשוואות [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]] שם דנים גם בשיער צהוב.

בעניין ההפוכה ראו מחלוקת ר' עקיבא ור' יהושע [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ח|בתוספתא ג, ח.]]}}
(ג) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה, וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  

:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה, בִּמְכֻנָּס וּבִמְפֻזָּר, וּבִמְבֻצָּר {{ב|וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר.|גם בקצה הנגע}}  

:וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה, שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַּקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת, הֲפוּכָה {{ב|וְשֶׁלֹּא הֲפוּכָה,|גם אם קדמה המחיה לבהרת}} 

:וּמְעַכֶּבֶת אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: בהרת ושיער לבן===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין - [טָהוֹר.]  
{{הע-שמאל|המינימום בשיער לבן: דווקא אם החלק התחתון של השערות לבן – הן מטמאות (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב, ה;]]) ודווקא אם הן שתים מהשורש.

מידת הלובן אינה משפיעה, אבל ר' שמעון דורש שאורך השערה הלבנה יהיה כך שניתן לחתכה במספרים, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|לעיל א, ג,]] &quot;והקצירו&quot;, וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ו#משנה יב|נידה ו, יב.]]

לגבי &quot;אין חוששין...&quot; השוו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|ספרא נגעים פרשה ב.]] דעת ר' יוסי מופיעה גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]]}}
:עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר - טָמֵא.  

::כַּמָּה יְהֵא בַּלִּבְלוֹנִית? 

::רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּדֵי לִקְרֹץ בַּזּוֹג.  

:הָיְתָה אַחַת מִלְּמַטָּן, וְנֶחְלְקָה מִלְמַעְלָן, וְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם - טָהוֹר.  

בַּהֶרֶת, וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן וְשֵׂעָר שָׁחוֹר - טָמֵא. 
 
:אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֵּא מִעֵט מְקוֹם שֵׂעָר שָׁחוֹר אֶת הַבַּהֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וְחוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה, 
{{הע-שמאל|המינימום בגודל הבהרת: החוט היוצא מהבהרת נחשב כחלק ממנה רק אם יש בו רוחב שתי שערות. במקרה כזה, אם יש בו שערות לבנות או אם פשה – מטמא; ואם הוא מחבר שתי בהרות שבכל אחת כחצי גריס – הן מחוברות.

מחיה בחוט מטמאת רק אם רוחב החוט כגריס.

וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ב|תוספתא ב, ב,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ד#ב|תוספתא ד, ב,]] שר' אלעזר בר' שמעון חולק, ודורש שרוחב החוט יהיה כגריס גם לענייני הפסיון והשיער הלבן.}}
:אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - זֻקָּקָה לְשֵׂעָר לָבָן וּלְפִסָּיוֹן, אֲבָל לֹא לְמִחְיָה.  

שְׁתֵּי בֶהָרוֹת, וְחוּט יוֹצֵא מִזּוֹ לָזוֹ, אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - מְצָרְפָן; 

:וְאִם לָאו - אֵין מְצָרְפָן. 
&lt;קטע סוף=ה/&gt; 

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) בַּהֶרֶת {{ב|כַּגָּרִיס|בעצמה, בלי המחיה.}} וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, 
{{הע-שמאל|הקשר בין השיער הלבן לבהרת: במצב המתואר, אם הבהרת, המחיה והשער נשארים במקומם – גם ר' שמעון מטמא מפני המחיה, אבל אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפסיון, ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא נגרם מהבהרת.

במקרה השני הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה. וראו משנה יא - כדעתו, [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|וספרא נגעים פרשה ב.]]

אבל כמובן, אם הבהרת עצמה היא כגריס, והשיער צמח בה – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

::רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת.  

בַּהֶרֶת - הִיא וּמִחְיָתָהּ כַּגָּרִיס, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, 

:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. 

:רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס.  

:וּמוֹדֶה, שֶׁאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם שֵׂעָר לָבָן כַּגָּרִיס - שֶׁהוּא טָמֵא. 
&lt;קטע סוף=ו/&gt; 

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) בַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִסָּיוֹן, 
{{הע-שמאל|אם בסוף השבוע הראשון יש שני סימני טומאה, כגון מחיה ופשיון או שיער ופשיון – טמא, וגם אם בהמשך מתבטל אחד מהם – טמא.

אבל אם הסימנים מופיעים ונעלמים באמצע השבוע – אין מתחשבים בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|לעיל א, ה-ו.]]

ר' עקיבא מוציא מהכלל האחרון את הפשיון, וטוען שאם היה פשיון באמצע השבוע, גם אם נעלם בסופו – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי הַפִּסָּיוֹן; 

:הָלַךְ הַפִּסָּיוֹן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסָּיוֹן.  

:הָלְכָה וְחָזְרָה בְסוֹף שָׁבוּעַ - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת. 
 
:לְאַחַר הַפְּטוּר - תֵּרָאֶה כַתְחִלָּה.  

הָיְתָה עַזָּה וְנֶעֱשֵׂית כֵּהָה, כֵּהָה וְנֶעֱשֵׂית עַזָּה - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיָתָה, 

:וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת.  

כָּנְסָה אוֹ פָסְתָה, [פָּסְתָה] וְכָנְסָה - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

===חטיבה III: הבהרת והפשיון===
{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
(ח) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|הגריס נשאר אבל זז. לדעת חכמים, בזמן שהוקטן האום (הבהרת המקורית) מכגודל גריס – יש לטהר אותו. לדעת ר' עקיבא יש להתחיל הכל מהתחלה, ולהסגיר אותו.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ח/&gt; 

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
(ט) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס וָעוֹד, הָלְכָה לָהּ הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|כעת בסך הכל יש בהרת גדולה מזו שהיתה. לכן מטמא ר' עקיבא; אבל חכמים רואים אותה כבהרת חדשה, כי האום קטנה מגריס.

ר' עקיבא מודד את סך הבהרת החדשה, וחכמים מתחשבים גם במקומה.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.  

בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס וָעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 

:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. 
&lt;קטע סוף=ט/&gt; 

{{עוגן|משנה י}}&lt;קטע התחלה=י/&gt;
(י) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס, וְנוֹלַד לַפִּסָּיוֹן מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 
{{הע-שמאל|חכמים ור' עקיבא לשיטותיהם.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.  
===חטיבה IV: שיער לבן אינו מטמא ב&quot;שלא הפוכה&quot; (משנה ג)===
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר.  
{{הע-שמאל|המשנה כדעת ר' שמעון לעיל משנה ו: רק אם יש בהרות שמצטרפות לגריס ואז מופיעות שתי שערות לבנות – מחליטים, ואם השערות לא היו בזמן שיש גריס שלם – אינן מחליטות לטומאה.

וראו משנה ג ומשנה ו.}}
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. 
&lt;קטע סוף=י/&gt; 

{{עוגן|משנה יא}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
(יא) בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - הֲרֵי זוֹ לְהַחֲלִיט.  
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ד|תוספתא ב, ד,]] שבספק מטהרים כי ספק נגעים להקל.}}
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ: אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן - טָמֵא, 

:וְאִם שֵׂעָר לָבָן קָדַם לַבַּהֶרֶת - טָהוֹר. וְאִם סָפֵק - טָמֵא.  

::רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ {{ב|קֵהֵא.|לא היה בטוח אם מחליטים במקרה כזה או שרק מסגירים.}}
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נגעים|ד}}</text>
      <sha1>56nxnqhh0vsn643k1uz2w0sedibmmzq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1414006</id>
      <parentid>1414004</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T10:47:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: בהרת ושיער לבן */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14552" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נגעים|ד}}
==טומאה בבהרת==
===חטיבה I: סימני הטומאה בבהרת===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  
{{הע-שמאל|כמובן הפשיון אינו מטמא בתחילה, מעצם הגדרתו. והוא מחוץ לנגע האם.

שיער לבן כשלעצמו אינו מטהר אם הופיע בכל הגוף, אבל אם הפישיון כסה את כל הגוף – טהור.

בשיער לבן אין מבחינים ברמת הלובן. הוא אינו קיים אלא בעור ובשחין ובמכווה.}} 
:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא כַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, וְאֵין בּוֹ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) יֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, וְיֵשׁ בַּה פִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה.  
{{הע-שמאל|המחיה צריכה להיות כגריס, והיא קיימת רק בעור: בקרחת ובגבחת. צבעה הוא כצבע העור החי, לאו דווקא לבן, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#ב|תוספתא א, ב.]]}}
:שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא כַּתְּחִלָּה, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, וְאֵין בָּהּ סִימָן טַהֲרָה.  

:וְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן - שֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמִּחְיָה. 
&lt;קטע סוף=ב/&gt; 

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|ראו השלמת ההשוואות [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]] שם דנים גם בשיער צהוב.

בעניין ההפוכה ראו מחלוקת ר' עקיבא ור' יהושע [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ח|בתוספתא ג, ח.]]}}
(ג) יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה, וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן.  

:שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה, בִּמְכֻנָּס וּבִמְפֻזָּר, וּבִמְבֻצָּר {{ב|וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר.|גם בקצה הנגע}}  

:וְיֵשׁ בַּמִּחְיָה, שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַּקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת, הֲפוּכָה {{ב|וְשֶׁלֹּא הֲפוּכָה,|גם אם קדמה המחיה לבהרת}} 

:וּמְעַכֶּבֶת אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, 

::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: בהרת ושיער לבן===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין - [טָהוֹר.]  
{{הע-שמאל|המינימום בשיער לבן: דווקא אם החלק התחתון של השערות לבן – הן מטמאות (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב, ה;]]) ודווקא אם הן שתים מהשורש.

מידת הלובן אינה משפיעה, אבל ר' שמעון דורש שאורך השערה הלבנה יהיה כך שניתן לחתכה במספרים, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|לעיל א, ג,]] &quot;והקצירו&quot;, וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ו#משנה יב|נידה ו, יב.]]

לגבי &quot;אין חוששין...&quot; השוו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|ספרא נגעים פרשה ב.]] דעת ר' יוסי מופיעה גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|בתוספתא ב, א.]]}}
:עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר - טָמֵא.  

::כַּמָּה יְהֵא בַּלִּבְלוֹנִית? 

::רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּדֵי לִקְרֹץ בַּזּוֹג.  

:הָיְתָה אַחַת מִלְּמַטָּן, וְנֶחְלְקָה מִלְמַעְלָן, וְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם - טָהוֹר.  

בַּהֶרֶת, וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן וְשֵׂעָר שָׁחוֹר - טָמֵא. 
 
:אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֵּא מִעֵט מְקוֹם שֵׂעָר שָׁחוֹר אֶת הַבַּהֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וְחוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה, 
{{הע-שמאל|המינימום בגודל הבהרת: החוט היוצא מהבהרת נחשב כחלק ממנה רק אם יש בו רוחב שתי שערות. במקרה כזה, אם יש בו שערות לבנות או אם פשה – מטמא; ואם הוא מחבר שתי בהרות שבכל אחת כחצי גריס – הן מחוברות.

מחיה בחוט מטמאת רק אם רוחב החוט כגריס.

וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ב|תוספתא ב, ב,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ד#ב|תוספתא ד, ב,]] שר' אלעזר בר' שמעון חולק, ודורש שרוחב החוט יהיה כגריס גם לענייני הפסיון והשיער הלבן.}}
:אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - זֻקָּקָה לְשֵׂעָר לָבָן וּלְפִסָּיוֹן, אֲבָל לֹא לְמִחְיָה.  

שְׁתֵּי בֶהָרוֹת, וְחוּט יוֹצֵא מִזּוֹ לָזוֹ, אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - מְצָרְפָן; 

:וְאִם לָאו - אֵין מְצָרְפָן. 
&lt;קטע סוף=ה/&gt; 

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) בַּהֶרֶת {{ב|כַּגָּרִיס|בעצמה, בלי המחיה.}} וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, 
{{הע-שמאל|הקשר בין השיער הלבן לבהרת: במצב המתואר, אם הבהרת, המחיה והשער נשארים במקומם – גם ר' שמעון מטמא מפני המחיה, אבל אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפסיון, ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא נגרם מהבהרת.

במקרה השני הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה. וראו משנה יא - כדעתו, [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|וספרא נגעים פרשה ב.]]

אבל כמובן, אם הבהרת עצמה היא כגריס, והשיער צמח בה – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

::רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת.  

בַּהֶרֶת - הִיא וּמִחְיָתָהּ כַּגָּרִיס, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, 

:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; 

:הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. 

:רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס.  

:וּמוֹדֶה, שֶׁאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם שֵׂעָר לָבָן כַּגָּרִיס - שֶׁהוּא טָמֵא. 
&lt;קטע סוף=ו/&gt; 

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) בַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִסָּיוֹן, 
{{הע-שמאל|אם בסוף השבוע הראשון יש שני סימני טומאה, כגון מחיה ופשיון או שיער ופשיון – טמא, וגם אם בהמשך מתבטל אחד מהם – טמא.

אבל אם הסימנים מופיעים ונעלמים באמצע השבוע – אין מתחשבים בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|לעיל א, ה-ו,]] וכן [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|ספרא נגעים פרק ב* ד.]]

ר' עקיבא מוציא מהכלל האחרון את הפשיון, וטוען שאם היה פשיון באמצע השבוע, גם אם נעלם בסופו – טמא.}}
:הָלְכָה הַמִּחְיָה - טְמֵאָה מִפְּנֵי הַפִּסָּיוֹן; 

:הָלַךְ הַפִּסָּיוֹן - טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.  

וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסָּיוֹן.  

:הָלְכָה וְחָזְרָה בְסוֹף שָׁבוּעַ - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת. 
 
:לְאַחַר הַפְּטוּר - תֵּרָאֶה כַתְחִלָּה.  

הָיְתָה עַזָּה וְנֶעֱשֵׂית כֵּהָה, כֵּהָה וְנֶעֱשֵׂית עַזָּה - הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיָתָה, 

:וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת.  

כָּנְסָה אוֹ פָסְתָה, [פָּסְתָה] וְכָנְסָה - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

===חטיבה III: הבהרת והפשיון===
{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
(ח) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|הגריס נשאר אבל זז. לדעת חכמים, בזמן שהוקטן האום (הבהרת המקורית) מכגודל גריס – יש לטהר אותו. לדעת ר' עקיבא יש להתחיל הכל מהתחלה, ולהסגיר אותו.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=ח/&gt; 

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
(ט) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס וָעוֹד, הָלְכָה לָהּ הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, 
{{הע-שמאל|כעת בסך הכל יש בהרת גדולה מזו שהיתה. לכן מטמא ר' עקיבא; אבל חכמים רואים אותה כבהרת חדשה, כי האום קטנה מגריס.

ר' עקיבא מודד את סך הבהרת החדשה, וחכמים מתחשבים גם במקומה.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.  

בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס וָעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 

:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. 
&lt;קטע סוף=ט/&gt; 

{{עוגן|משנה י}}&lt;קטע התחלה=י/&gt;
(י) בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס, וְנוֹלַד לַפִּסָּיוֹן מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, 
{{הע-שמאל|חכמים ור' עקיבא לשיטותיהם.}}
:רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.  
===חטיבה IV: שיער לבן אינו מטמא ב&quot;שלא הפוכה&quot; (משנה ג)===
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר.  
{{הע-שמאל|המשנה כדעת ר' שמעון לעיל משנה ו: רק אם יש בהרות שמצטרפות לגריס ואז מופיעות שתי שערות לבנות – מחליטים, ואם השערות לא היו בזמן שיש גריס שלם – אינן מחליטות לטומאה.

וראו משנה ג ומשנה ו.}}
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת - הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. 
&lt;קטע סוף=י/&gt; 

{{עוגן|משנה יא}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
(יא) בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס, וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - הֲרֵי זוֹ לְהַחֲלִיט.  
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ד|תוספתא ב, ד,]] שבספק מטהרים כי ספק נגעים להקל.}}
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ: אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן - טָמֵא, 

:וְאִם שֵׂעָר לָבָן קָדַם לַבַּהֶרֶת - טָהוֹר. וְאִם סָפֵק - טָמֵא.  

::רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ {{ב|קֵהֵא.|לא היה בטוח אם מחליטים במקרה כזה או שרק מסגירים.}}
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נגעים|ד}}</text>
      <sha1>46xla3c5uf9dlsc8mou05wizy9gt2df</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה נגעים פרק ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172387</id>
    <revision>
      <id>1413998</id>
      <parentid>1413714</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T09:37:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: סימני טומאה בזמן הראיה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8800" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נגעים|ז}}
{{הע-שמאל|קיום בהרת וסימני טומאה אינו מטמא את המצורע אלא אם הכהן טימא אותו. בחטיבה I דנים במצורע טהור, בחטיבה II במצורע שמשתנה מול עיני הכהן, ובחטיבה III – במצורע שאין בו סימנים כי תלש אותם.}}
==הכהן, הטומאה והבהרת==
===חטיבה I: בהרות שהיו טהורות מתחילתן===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) אֵלּוּ בֶהָרוֹת טְהוֹרוֹת: 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק א|ספרא נגעים פרק א:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן. 

לגבי הקמט וכו' – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|לעיל ו, ח.]]

המחלוקת בסוף המשנה היא על נגעים שבשלב מסוים היו טהורים, ועבר השלב הזה. חכמים מטהרים – כנראה מתוך מגמה להקל.}}
:שֶׁהָיוּ בוֹ קֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה, בַּגּוֹי וְנִתְגַּיַּר, בַּקָּטָן וְנוֹלַד, 

:בַּקֶּמֶט וְנִגְלָה, בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וּבַקֶּדַח הַמּוֹדְרִין. 

חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרָחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנֶעֱשׁוּ צָרְבָה - טְהוֹרִין.  

:הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, 

הֶעֱלוּ שֵׂעָר - וְנִקְרָחוּ. הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח עַד שֶׁלֹּא נֶעֱשׂוּ צָרְבָה, נֶעֱשׂוּ צָרֶבֶת - וְחָיוּ, 

:רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן טָמֵא, וַחֲכָמִין מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) {{ב|נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן|לאחר הגיור וכו'}} - בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר; 
{{הע-שמאל|לפי ר' אלעזר חסמא זו התוצאה ההלכתית היחידה של ההבחנה בין מראות הנגעים, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא א, א.]]}}
:כֵּיצַד לְהָקֵל? - הָיְתָה כַשֶּׁלֶג, וְנֶעֱשֵׂית כְּסִיד הַהֵיכָל, כְּצֶמֶר לָבָן, וְכִקְרוּם בֵּיצָה, 

::וְנֶעֱשֵׁית מִסְפַּחַת שְׂאֵת, אוֹ מִסְפַּחַת עַזָּה.  

:כֵּיצַד לְהַחֲמִיר? - הָיְתָה כִקְרוּם בֵּיצָה, וְנֶעֱשֵׂית כְּצֶמֶר לָבָן, כְּסִיד הַהֵיכָל, וְכַשֶּׁלֶג, 

רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר, 

רְבִּי אֶלְעָזָר חֲסָמָה אוֹמֵר: לְהָקֵל - טָהוֹר, וּלְהַחְמִיר - תֵּרָאֶה כַּתְּחִלָּה. 

(רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בֵּין לְהָקֵל, בֵּין לְהַחֲמִיר - תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.) 
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===חטיבה II: סימני טומאה בזמן הראיה===
{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם; כַּתְּחִלָּה, {{ב|בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן|או בסוף שבוע ראשון של הסגר}} - מַסְגִּיר; 
{{הע-שמאל|סימני הטומאה הנוצרים או הנעלמים תוך כדי הראיה – כאילו נוצרו בעבר, או לא היו כלל; קל וחומר שאם במשך תקופת ההסגר השתנו הנגעים, אבל חזרו למצבם הקודם - כאילו לא השתנו; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|ספרא נגעים ב*.]]}} 
:בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר - יִפְטֹר; 

::עוֹדֵהוּ מַסְגִּיר וּפוֹטְרוֹ, וְנוֹלְדוּ לוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה - יַחְלִיט.  

בַּהֶרֶת וּבָהּ סִימָנֵי טֻמְאָה - יַחְלִיט. 

:עוֹדֵהוּ מַחֲלִיטוֹ, וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה; כַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן - יַסְגִּיר; 

::בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר - יִפְטֹר. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה III: איסור תלישת סימני טומאה ודין התולש===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) {{ב|הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה,|עם עורו}} וְהִכְוָה אֶת הַמִּחְיָה – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'.  
{{הע-שמאל|התולש עובר על &quot;השמר בנגע הצרעת&quot; [[דברים כד ח]], וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעד|ספרי דברים רעד.]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג|בתוספתא ג, א]] הניסוח הוא &quot;לוקה את הארבעים&quot;. אבל לעיתים התלישה משתלמת.

ר' עקיבא הוכיח לרבותיו שאפילו אם תלש את הסימנים בזמן שעומד לפני הכהן, ובודאי אם הוא בימי ההסגר או לפניהם – טהור, אלא אם החליט אותו הכהן לטומאה.

אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו טהור לכל הדעות.

[[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|בתוספתא ג, ד,]] השיחה בין ר' עקיבא לרבותיו מסתיימת באישור שלהם לדבריו.}}
וּלְטַהֲרָה; עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן - טָהוֹר, לְאַחַר חֲלֵטוֹ - טָמֵא.  

:אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּהוֹלְכִים לַמֵּדְבַת: 

::בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ מַה הוּא? 

:אָמְרוּ לִי: לֹא שָׁמַעְנוּ, אֲבָל שָׁמַעְנוּ: עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן - טָהוֹר, לְאַחַר חֲלִיטוֹ - טָמֵא. 
 
:הִתְחַלְתִּי מֵבִיא לָהֶם רְאָיוֹת.  

אֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן, וְאֶחָד בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ - טָהוֹר, עַד שֶׁיְּטַמֶּנּוּ הַכֹּהֵן.  

:מֵאֵמָתַי הִיא טַהֲרָתוֹ? - רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לִכְשֶׁיִּוָּלֵד בּוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטָּהֵר מִמֶּנּוּ.  

::וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ, אוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהֶרְתּוֹ מִכַּגָּרִיס. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וְנִקְצָצָה - טְהוֹרָה.  
{{הע-שמאל|נקצצה בלי כוונה – כאילו נרפאה.

קצצה במתכוון – ראו משנה ד.

לעניין מילת הבהרת ראו דברי ר' נחמיה [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|בנדרים ג, יא,]] וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|לעיל ו, ז.]]

וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ו|תוספתא ג, ו,]] בשאלת חובת הקרבן של המצורע שמל.}}
:קְצָצָהּ מִתְכַּוֵּן, רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לִכְשֶׁיִּוָּלֵד בּוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטָּהֵר מִמֶּנּוּ. 
 
:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ.  

הָיְתָה בְרֹאשׁ הָעָרְלָה - יִמּוֹל.
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נגעים|ז}}</text>
      <sha1>0w5qezvl5rg7xgl1ynpn2u4s2561qfm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1414005</id>
      <parentid>1413998</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T10:44:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: סימני טומאה בזמן הראיה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8813" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נגעים|ז}}
{{הע-שמאל|קיום בהרת וסימני טומאה אינו מטמא את המצורע אלא אם הכהן טימא אותו. בחטיבה I דנים במצורע טהור, בחטיבה II במצורע שמשתנה מול עיני הכהן, ובחטיבה III – במצורע שאין בו סימנים כי תלש אותם.}}
==הכהן, הטומאה והבהרת==
===חטיבה I: בהרות שהיו טהורות מתחילתן===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) אֵלּוּ בֶהָרוֹת טְהוֹרוֹת: 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק א|ספרא נגעים פרק א:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן. 

לגבי הקמט וכו' – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|לעיל ו, ח.]]

המחלוקת בסוף המשנה היא על נגעים שבשלב מסוים היו טהורים, ועבר השלב הזה. חכמים מטהרים – כנראה מתוך מגמה להקל.}}
:שֶׁהָיוּ בוֹ קֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה, בַּגּוֹי וְנִתְגַּיַּר, בַּקָּטָן וְנוֹלַד, 

:בַּקֶּמֶט וְנִגְלָה, בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וּבַקֶּדַח הַמּוֹדְרִין. 

חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרָחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנֶעֱשׁוּ צָרְבָה - טְהוֹרִין.  

:הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, 

הֶעֱלוּ שֵׂעָר - וְנִקְרָחוּ. הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח עַד שֶׁלֹּא נֶעֱשׂוּ צָרְבָה, נֶעֱשׂוּ צָרֶבֶת - וְחָיוּ, 

:רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן טָמֵא, וַחֲכָמִין מְטַהֲרִין. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) {{ב|נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן|לאחר הגיור וכו'}} - בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר; 
{{הע-שמאל|לפי ר' אלעזר חסמא זו התוצאה ההלכתית היחידה של ההבחנה בין מראות הנגעים, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא א, א.]]}}
:כֵּיצַד לְהָקֵל? - הָיְתָה כַשֶּׁלֶג, וְנֶעֱשֵׂית כְּסִיד הַהֵיכָל, כְּצֶמֶר לָבָן, וְכִקְרוּם בֵּיצָה, 

::וְנֶעֱשֵׁית מִסְפַּחַת שְׂאֵת, אוֹ מִסְפַּחַת עַזָּה.  

:כֵּיצַד לְהַחֲמִיר? - הָיְתָה כִקְרוּם בֵּיצָה, וְנֶעֱשֵׂית כְּצֶמֶר לָבָן, כְּסִיד הַהֵיכָל, וְכַשֶּׁלֶג, 

רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר, 

רְבִּי אֶלְעָזָר חֲסָמָה אוֹמֵר: לְהָקֵל - טָהוֹר, וּלְהַחְמִיר - תֵּרָאֶה כַּתְּחִלָּה. 

(רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בֵּין לְהָקֵל, בֵּין לְהַחֲמִיר - תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.) 
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===חטיבה II: סימני טומאה בזמן הראיה===
{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם; כַּתְּחִלָּה, {{ב|בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן|או בסוף שבוע ראשון של הסגר}} - מַסְגִּיר; 
{{הע-שמאל|סימני הטומאה הנוצרים או הנעלמים תוך כדי הראיה – כאילו נוצרו בעבר, או לא היו כלל; הרחבה של הדין שהופיע [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|לעיל ד ז:]] אם במשך תקופת ההסגר השתנו הנגעים, אבל חזרו למצבם הקודם - כאילו לא השתנו.}} 
:בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר - יִפְטֹר; 

::עוֹדֵהוּ מַסְגִּיר וּפוֹטְרוֹ, וְנוֹלְדוּ לוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה - יַחְלִיט.  

בַּהֶרֶת וּבָהּ סִימָנֵי טֻמְאָה - יַחְלִיט. 

:עוֹדֵהוּ מַחֲלִיטוֹ, וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה; כַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן - יַסְגִּיר; 

::בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר - יִפְטֹר. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה III: איסור תלישת סימני טומאה ודין התולש===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) {{ב|הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה,|עם עורו}} וְהִכְוָה אֶת הַמִּחְיָה – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'.  
{{הע-שמאל|התולש עובר על &quot;השמר בנגע הצרעת&quot; [[דברים כד ח]], וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעד|ספרי דברים רעד.]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג|בתוספתא ג, א]] הניסוח הוא &quot;לוקה את הארבעים&quot;. אבל לעיתים התלישה משתלמת.

ר' עקיבא הוכיח לרבותיו שאפילו אם תלש את הסימנים בזמן שעומד לפני הכהן, ובודאי אם הוא בימי ההסגר או לפניהם – טהור, אלא אם החליט אותו הכהן לטומאה.

אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו טהור לכל הדעות.

[[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|בתוספתא ג, ד,]] השיחה בין ר' עקיבא לרבותיו מסתיימת באישור שלהם לדבריו.}}
וּלְטַהֲרָה; עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן - טָהוֹר, לְאַחַר חֲלֵטוֹ - טָמֵא.  

:אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּהוֹלְכִים לַמֵּדְבַת: 

::בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ מַה הוּא? 

:אָמְרוּ לִי: לֹא שָׁמַעְנוּ, אֲבָל שָׁמַעְנוּ: עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן - טָהוֹר, לְאַחַר חֲלִיטוֹ - טָמֵא. 
 
:הִתְחַלְתִּי מֵבִיא לָהֶם רְאָיוֹת.  

אֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן, וְאֶחָד בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ - טָהוֹר, עַד שֶׁיְּטַמֶּנּוּ הַכֹּהֵן.  

:מֵאֵמָתַי הִיא טַהֲרָתוֹ? - רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לִכְשֶׁיִּוָּלֵד בּוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטָּהֵר מִמֶּנּוּ.  

::וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ, אוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהֶרְתּוֹ מִכַּגָּרִיס. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וְנִקְצָצָה - טְהוֹרָה.  
{{הע-שמאל|נקצצה בלי כוונה – כאילו נרפאה.

קצצה במתכוון – ראו משנה ד.

לעניין מילת הבהרת ראו דברי ר' נחמיה [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|בנדרים ג, יא,]] וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|לעיל ו, ז.]]

וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ו|תוספתא ג, ו,]] בשאלת חובת הקרבן של המצורע שמל.}}
:קְצָצָהּ מִתְכַּוֵּן, רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לִכְשֶׁיִּוָּלֵד בּוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטָּהֵר מִמֶּנּוּ. 
 
:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ.  

הָיְתָה בְרֹאשׁ הָעָרְלָה - יִמּוֹל.
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נגעים|ז}}</text>
      <sha1>2t9f6kacun2mvm82te1emlfbd09jsg6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המילים של שבי&quot;ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>180445</id>
    <revision>
      <id>1413887</id>
      <parentid>1356010</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T12:10:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תבנית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3662" xml:space="preserve">{{ספר
 |שם=
 |תמונה=
 |כיתוב=
 |מחבר=
 |מתרגם=
 |מיוחס ל=
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=
 |סוגה=
 |נושא=
 |מספר כרכים=
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |מקום ההוצאה=
 |דפוס ראשון=
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מהדורות חדשות=
 |ספר סרוק=
 |קבצים סרוקים=
 |היברו=
 |ספריא=
 |לאומית=
 |מסת&quot;ב=
 |הקלטות=
 |כתבי יד=
 |פרשנים=
 |מקורות=
 |ויקיפדיה=
 |אנצ דעת=
}}


מתוך [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/konkor1.htm אתר דעת]:
&lt;blockquote&gt;
קונקורדנציה קטנה שהיה בה חידוש רב בשעתה, יצאה לאור בשנת תרל&quot;ז (1877) וזכתה לתפוצה רבה ביותר, הלא הוא &quot;ספר המילים&quot; מאת [[מחבר:שבי&quot;ל|שבי&quot;ל]]. בשער הספר נרשם:

:&quot;ספר המלים הוא קונקורדנציה החדש האוצר כל השמות והפעלים גם מלות הבאים בספרי קדש בכל נטיותיהם למיניהם איש איש על דגלו ושרשו, ומראה כל מקומות המצאם בתנ&quot;ך עם פתרון הוראותיהם בכלל ובפרט&quot;. 

בסוף הקדמתו הקצרה כתב המחבר שבי&quot;ל, הוא '''שלמה גלבלום''':

:&quot;והנה ספר המלים הזה אשר ערכתי בעזה&quot;י, אל ידמה הרואה אותו בתחילה כי הוא רק העתק מספר קונקורדאנציא הגדול, ומי אשר לו הקונקורדאנציא לא יצטרך אליו עוד, אמנם לא כן הוא, ערך הספר הזה תועלותיו בו מאד, מלבד הוראות השורשים כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן (אשר) לא העמיקו בהן בעלי השורשים האחרונים, וביאורי הכתובים לפיהן הצפונים בו כאשר יראה הקורא בעיניים פקוחות&quot;. 

בקונקורדנציה זו בת 755 עמודים בתבנית מוקטנת כינס המחבר את מרבית שורשי המקרא והשמות הנגזרים מהם (כנראה, לפי הקונקורדנציות של בוקסטורף-בער ופירסט) ונתן להם מראי מקומות בלבד, ללא כל הבאות פסוקים. בסוף ספרו נתן גם רשימה קצרה של מילות שימוש (בלא מראי מקומות) וכמה הערות &quot;להקל לדורש ומבקש המלים מעל הספר&quot; - והכל בצמצום רב ובקצרה.

&quot;ספר המילים&quot; של שבי&quot;ל, עם כל מגרעותיו (העדר פסוקים, השמטות מרובות, טעויות במראי מקום ועוד), זכה, כאמור, לתפוצה רבה ביותר, שכן היה שווה לכל נפש במחירו, ואף ענה באופן חלקי על דרישות המעיין הרגיל בחיפושי מילים במקרא.

לא בכדי זכה למהדורות מרובות מאז הופעתו (תרמ&quot;ג, תרנ&quot;ג, תרס&quot;ח ועוד), ואף בימינו הופיעו כמה מהדורות מצולמות ממנו בארצות הברית (תרצ&quot;ו) ובישראל (תרצ&quot;ח).
&lt;/blockquote&gt;
----
בימינו, בשנת ה'תש&quot;מ, יצאה [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=31077 מהדורה חדשה של &quot;ספר המילים&quot; של שבי&quot;ל בהוצאת 'סיני'].

[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:תנ&quot;ך]]

[[קטגוריה:שבי&quot;ל]]
[[קטגוריה:ספר המילים של שבי&quot;ל|*]]</text>
      <sha1>478rjr6pxr5e2uuhyr0mb4idf1d1z06</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413888</id>
      <parentid>1413887</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T12:22:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1211" xml:space="preserve">{{ספר
 |שם=
 |תמונה=
 |כיתוב=
 |מחבר=
 |מתרגם=
 |מיוחס ל=
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=
 |סוגה=
 |נושא=
 |מספר כרכים=
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |מקום ההוצאה=
 |דפוס ראשון=
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מהדורות חדשות=
 |ספר סרוק=
 |קבצים סרוקים=
 |היברו=
 |ספריא=
 |לאומית=
 |מסת&quot;ב=
 |הקלטות=
 |כתבי יד=
 |פרשנים=
 |מקורות=
 |ויקיפדיה=
 |אנצ דעת=
}}


{{כו|ספר המילים{{ש}}{{קטן|הוא}}{{ש}}קונקורדאנציא החדש{{ש}}{{קטן|האוצר}}|כל השמות והפעלים גם מלות הבאים בספרי קדש בכל נטיותיהם למיניהם איש איש על דגלו ושרשו ומראה כל מקומות המצאם בתנ&quot;ך עם פתרון הוראותיהם בכלל ובפרט

מאת '''{{קישור למחבר|שבי&quot;ל}}'''
}}
[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:תנ&quot;ך]]

[[קטגוריה:ספר המילים של שבי&quot;ל|*]]</text>
      <sha1>7uiph0bhwrjix4tm334c28622wboueh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413889</id>
      <parentid>1413888</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T12:43:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1686" xml:space="preserve">{{ספר
 |שם=
 |תמונה=
 |כיתוב=
 |מחבר=
 |מתרגם=
 |מיוחס ל=
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=
 |סוגה=
 |נושא=
 |מספר כרכים=
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |מקום ההוצאה=
 |דפוס ראשון=
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מהדורות חדשות=
 |ספר סרוק=
 |קבצים סרוקים=
 |היברו=
 |ספריא=
 |לאומית=
 |מסת&quot;ב=
 |הקלטות=
 |כתבי יד=
 |פרשנים=
 |מקורות=
 |ויקיפדיה=
 |אנצ דעת=
}}


{{כו|ספר המילים{{ש}}{{קטן|הוא}}{{ש}}קונקורדאנציא החדש{{ש}}{{קטן|האוצר}}|כל השמות והפעלים גם מלות הבאים בספרי קדש בכל נטיותיהם למיניהם איש איש על דגלו ושרשו ומראה כל מקומות המצאם בתנ&quot;ך עם פתרון הוראותיהם בכלל ובפרט

מאת '''{{קישור למחבר|שבי&quot;ל}}'''
}}


'''ספר המילים של שבי&quot;ל''' הוא אחד הקונקורדנציות הקדומות ביותר לתנ&quot;ך. הוא יצא לאור לראשונה בשנת  תרל&quot;ז (1877). הספר כולל את רוב השורשים בתנ&quot;ך עם הפניה בלבד למקומם, ללא הבאת הפסוק, וכן הגדרה קצרה של משמעות השורש.

== תוכן עניינים ==
* [[/הקדמה/]]
* [[/א|אות האל&quot;ף]]
* [[/ב|אות הבי&quot;ת]]
...

[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:תנ&quot;ך]]

[[קטגוריה:ספר המילים של שבי&quot;ל|*]]</text>
      <sha1>ke8bsnj2kgry9h87y7aiy3zz550d84c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערוך השולחן אורח חיים שיג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>183727</id>
    <revision>
      <id>1414002</id>
      <parentid>1413763</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T10:28:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אוריאל כ</username>
        <id>30622</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47732" xml:space="preserve">{{קיצור דרך|AHS:OH313}}
{{ערוך השולחן|אורח חיים|שיב|שיג|שיד|דיני אבות מלאכות של בונה, וסותר, ומכה בפטיש; ודיני טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת|שלושים ושלוש סעיפים}}
[[#סימן שיג סעיף א|א]] | [[#סימן שיג סעיף ב|ב]] | [[#סימן שיג סעיף ג|ג]] | [[#סימן שיג סעיף ד|ד]] | [[#סימן שיג סעיף ה|ה]] | [[#סימן שיג סעיף ו|ו]] | [[#סימן שיג סעיף ז|ז]] | [[#סימן שיג סעיף ח|ח]] | [[#סימן שיג סעיף ט|ט]] | [[#סימן שיג סעיף י|י]] | [[#סימן שיג סעיף יא|יא]] | [[#סימן שיג סעיף יב|יב]] | [[#סימן שיג סעיף יג|יג]] | [[#סימן שיג סעיף יד|יד]] | [[#סימן שיג סעיף טו|טו]] | [[#סימן שיג סעיף טז|טז]] | [[#סימן שיג סעיף יז|יז]] | [[#סימן שיג סעיף יח|יח]] | [[#סימן שיג סעיף יט|יט]] | [[#סימן שיג סעיף כ|כ]] | [[#סימן שיג סעיף כא|כא]] | [[#סימן שיג סעיף כב|כב]] | [[#סימן שיג סעיף כג|כג]] | [[#סימן שיג סעיף כד|כד]] | [[#סימן שיג סעיף כה|כה]] | [[#סימן שיג סעיף כו|כו]] | [[#סימן שיג סעיף כז|כז]] | [[#סימן שיג סעיף כח|כח]] | [[#סימן שיג סעיף כט|כט]] | [[#סימן שיג סעיף ל|ל]] | [[#סימן שיג סעיף לא|לא]] | [[#סימן שיג סעיף לב|לב]] | [[#סימן שיג סעיף לג|לג]] 

&lt;/big&gt;
&lt;/center&gt;

===סימן שיג סעיף א===

הבונה הוא מאבות מלאכות, ואיתא בירושלמי פרק כלל גדול ([[ירושלמי שבת פרק ז הלכה ב|פרק ז' סוף הלכה ב']]): מה בנין היה במשכן, שהיו נותנים קרשים על גבי אדנים. ופריך, ולא לשעה היתה, כלומר שהרי לא עמדו בקביעות, שהיו חונין ונוסעין חונין ונוסעין. ומסיק הדא אמרה בנין לשעה - הוי בנין, בנין מן הצד - הוי בנין, ופירשו המפרשים: אף דלא הוי בנין גמור. 

ולי נראה דהכי פירושו: דסתם בנין הוא דפנות עם גג, ובכאן שמענו דאף בלא גג הוי בנין, שהרי על הקרשים לא היה גג אלא יריעות פרוסות, והרי אהל לשיטת רש&quot;י ([[שבת קכה ב#רש&quot;י|קכ&quot;ה:]]) לא הוי אלא בגג, ואפילו להחולקים עליו גם כן אינו אלא במחיצה המתרת, כמו שיתבאר בריש [[ערוך השולחן אורח חיים שטו|סימן שט&quot;ו]], ואהל הוי גררא דבנין, כמו שיתבאר שם, ולכן משמיענו הירושלמי דבנין גם מן הצד - הוי בנין. 

עוד [[ירושלמי שבת פרק ז הלכה ב|אומר שם]]: הדא אמרה אפילו נתון על גבי דבר אחר. כלומר שלא תאמר דבנין הוי דוקא כשחיבר הבנין בקרקע, דהא הכא האדנים מחוברים לקרקע, והקרשים על גבי האדנים. ועוד רצה להוכיח דגם בנין על גבי כלים הוי בנין, דהיה סבור שהאדנים הוויין ככלים, ודחו לה דהאדנים כקרקע הם ולא ככלים ע&quot;ש. 

ולדינא נראה לי בבנין על גבי כלים דבנין גמור הוה בנין, שהרי גם בכלים עצמן דקיימא לן אין בנין בכלים, מכל מקום בנין גמור הוי בנין, כמו שיתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיד|סימן שי&quot;ד]], וכל שכן בבנין שעל גבי כלים. אך שלא בבנין גמור - לא הוי בנין, ועיין ב[[#סימן שיג סעיף ב|סעיף ב']].

===סימן שיג סעיף ב===

שנו חכמים במשנה ([[שבת קב ב|ק&quot;ב:]]): הבונה כמה יבנה ויהא חייב הבונה - כל שהוא, כלומר שאין לזה שיעור. והטעם: שכן בעל הבית שיש לו נקב בבירה נאה שלו, ומקפיד על חור קטן שבה וסותמו, וכן במשכן כשנפלה בה תולעת ועשה נקב קטן, מטיף לתוכה אבר וסותמו (גמרא). ולפיכך המצדד את האבן – חייב, כלומר שמושיב האבן ומצדדו עד שמתיישב בקרקעית יסוד הבנין ומושיבה בארץ, ואף על פי שלא נתן טיט - הוה בונה כל שהוא וחייב ([[שבת קב ב#רש&quot;י|רש&quot;י]]). 

ותמיהני שלא מצאתי ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|רמב&quot;ם פרק י']] דין זה. ונראה לי דהרמב&quot;ם היה מפרש בגמרא דלא כרש&quot;י, דאמרינן שם: אמר שמואל: המצדד את האבן – חייב, ומקשה עליו ומסיק: תלתא בנייני הוה - תתא מציעא ועילא. תתא בעי צדודי ועפרא, מציעא בעי נמי טיני, עילאי בהנחה בעלמא. ו[[שבת קב ב#רש&quot;י|פירש רש&quot;י]] דמימרא דשמואל כדקאי קאי, דבצידוד חייב, וזה שאומר: 'צדודי ועפרא' פירש רש&quot;י - העפר שסביב לה לתומכו, והיינו צדודי ע&quot;ש. 

אבל הרמב&quot;ם מפרש דמדחה לדשמואל, ובצידוד בלבד לא מיחייב עד שישים עליו עפר ומוטמן בתוך העפר, והוא בנין גמור ואין צריך להזכירו. ולכן כתב שם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|דין י&quot;ב]]: 
:&quot;אחד נתן את האבן ואחד נתן את הטיט - הנותן הטיט חייב (וזהו במציעא), ובנדבך העליון, אפילו העלה את האבן והניח על גבי הטיט - חייב וכו'” 
עכ&quot;ל (וזהו עילאה). 

וכתב עוד דהבונה על גבי כלים פטור ע&quot;ש, וזהו מירושלמי שהבאנו. וכבר בארנו דלאו בבנין גמור הוא, ואף על פי שכתב סתם, מכל מקום בהכרח לומר כן כמ&quot;ש, דלא גריעא מכלים עצמן. (וגם הרמב&quot;ם שכתב ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|פרק כ&quot;ב הלכה כ&quot;ו]] דאין בנין בכלים, סבירא ליה ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י']] דיש בנין בכלים, והחילוק כמ&quot;ש בין בנין גמור לאינו גמור, וכמ&quot;ש המ&quot;מ שם הלכה י&quot;ג, ושכן כתבו הגאונים ע&quot;ש, וכן כתבו התוספות ריש הבונה ע&quot;ש ודו&quot;ק), ועיין ב[[#סימן שיג סעיף י|סעיף י']].

===סימן שיג סעיף ג===

תולדות בונה, כתב הרמב&quot;ם [[רמב&quot;ם הלכות שבת י|שם דין י&quot;ב]] וזה לשונו: 
:&quot;הבונה כל שהוא – חייב, המשוה פני הקרקע בבית, כגון שהשפיל תל או גיא - הרי זה בונה וחייב... תולדות בונה: העושה אהל קבוע, וכן העושה כלי אדמה כגון תנור וחבית קודם שישרפו - הרי זה תולדת בונה וחייב. 

:וכן המגבן את הגבינה - הרי זה תולדת בונה, ואינו חייב עד שיגבן כגרוגרות&quot; 
עכ&quot;ל, ויש אומרים דזהו רק מדרבנן (מ&quot;מ שם). ואיזה דמיון הוא מגבן לבונה, מפני שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד, הרי זה תולדת בונה ([[רמב&quot;ם הלכות שבת ז|רמב&quot;ם פרק ז' הלכה ו']]).

===סימן שיג סעיף ד===

וכן המכניס יד הקרדום בתוך העץ שלו - הרי זה תולדת בונה, וכן כל היוצא בו. וכן התוקע עץ בעץ, בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד - הרי זה תולדת בונה וחייב. וכן העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להם האורה - חייב משום בונה, ואף על גב דקיימא לן דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח ([[שבת קמו ב|גמרא קמ&quot;ו:]]), האמנם לול של תרנגולים כן הוא, דעשוי להכניס אור ואויר ולהוציא הבל הסרחון (שם). 

וכן המחזיר דלת של בור ושל דות ושל יציע - חייב משום בונה ([[ערובין קב א|עירובין ק&quot;ב.]]), וכן של בית. אבל לא של שידה תיבה ומגדל, כמו שיתבאר ב[[#סימן שיג סעיף כז|סעיף כ&quot;ז]].

===סימן שיג סעיף ה===

בירושלמי שם אמרו: הגודל כלי צורה, שצייר צורה בכלי, והנופח בכלי זכוכית והעושה כלי בדפוס - כולהו משום בונה. אבל בש&quot;ס שלנו ([[שבת עה ב|ע&quot;ה:]]) אמרינן: הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית - חייב משום מכה בפטיש, דסבירא ליה דשם בנין לא שייך על זה. 

והלכה כש&quot;ס דילן, לפיכך אם התרו בו על אלו השנים משום בונה - אינו חייב.

===סימן שיג סעיף ו===

סותר הוי אב מלאכה, ודוקא בסותר על מנת לבנות. אבל בסותר דרך השחתה - אינו אלא מקלקל ופטור. וסותר היה במשכן, דכיון דהוא היפך הבנין, ממילא כיון שהיה בנין היה סתירה, דלא ימלט שלא קלקלו באיזה בנין וסתרוהו על מנת לבנותו. 

ודע דבגמרא ([[שבת לא ב|ל&quot;א:]]) אמרינן דלרבי יוסי סותר על מנת לבנות במקומו הוי סותר, ואם שלא במקומו לא הוי סותר. ואין הלכה כרבי יוסי, ולפיכך לא הזכיר זה הרמב&quot;ם ז&quot;ל. 

ויש בזה שאלה, לרוב הפוסקים דקיימא לן כרבי שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור, ולכן במכבה על מנת להבעיר אינו חייב אלא אם כן דעל ידי הכיבוי נתקן יותר ההבערה מא(י)לו לא היה כיבוי, כגון המכבה לעשות פחמין וכמ&quot;ש ב[[ערוך השולחן אורח חיים רעח|סימן רע&quot;ח]], ואם כן בסותר על מנת לבנות נמי לא נחייב אלא אם כן נתקן בהסתירה הבנין יותר מא(י)לו לא היה כאן סתירה, ודבר זה לא יצויר לעולם. ולהרמב&quot;ם אתי שפיר, דאיהו פסק כרבי יהודה דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב, כמ&quot;ש ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת א|פרק א']]. 

והתשובה בזה: כיון דכל המלאכות ילפינן ממשכן, ולכן במכבה דמצינו שהיה במשכן ת(י)קון על ידי הכיבוי יותר, שהרי היו צריכין לעשות פחמין להתיך הזהב והכסף, ולכן גם אצלינו צריך כן. מה שאין כן בסותר, דגם במשכן לא היה אפשר להיות כן, לכן מחייבינן בכל גווני ([[שבת לא ב#תוספות|תוספות ל&quot;א: ד&quot;ה 'וסותר']]). 

ותולדות דסותר הוא פשוט, דכל תולדות של בונה בסתירתם הוי תולדות של סותר, ואם הם על מנת לבנות - חייב (וכן הוא במתיר וקורע).

===סימן שיג סעיף ז===

מכה בפטיש הוא גמר כל מלאכה, שכן אומן מכה בקורנס על הסדין להחליקו בגמר מלאכה ([[שבת עג א#רש&quot;י|רש&quot;י ע&quot;ג.]]). וכל מידי דאית ביה גמר מלאכה - חייב משום מכה בפטיש ([[שבת עה ב|ע&quot;ה:]]), והן הן תולדות של מכה בפטיש. 

ואיתא בירושלמי פרק כלל גדול (ריש הלכה ב'), דכל מלאכה שלא מצאו לה חכמים סמך לאיזה אב מלאכה, סמכוה למכה בפטיש ע&quot;ש.

===סימן שיג סעיף ח===

וזה לשון ה[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|רמב&quot;ם שם]]: 
:&quot;המכה בפטיש הכאה אחת – חייב, וכל העושה דבר שהוא גמר מלאכה - הרי זה תולדת מכה בפטיש וחייב. כיצד: המנפח בכלי זכוכית והצר בכלי צורה אפילו מקצת הצורה, והמגרר כל שהוא והעושה נקב כל שהוא בין בעץ בין במתכת בין בבנין בין בכלים - הרי זה תולדת מכה בפטיש וחייב, וכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא - אין חייבין על עשייתו&quot; 
עכ&quot;ל. 

והנה זה שכתב: 'המגרר כל שהוא' זהו ברייתא שם ([[שבת קג ב|ק&quot;ג:]]) ו[[שבת קג ב#רש&quot;י|פירש רש&quot;י]]: &quot;המגרר כלונסות או קלפים - חייב משום ממחק&quot; עכ&quot;ל, והרמב&quot;ם מפרש משום מכה בפטיש. וצריך לומר שמפרש 'מגרר' היינו שבגמר המלאכה מגרר הכלי לנקותה. 

וגם מה שכתב דבעושה נקב חייב משום מכה בפטיש, תמיהני דהא פסק בעצמו בעושה נקב בלול של תרנגולים דחייב משום בונה כמ&quot;ש ב[[#סימן שיג סעיף ד|סעיף ד']], והרי בגמרא שם ([[שבת קב ב|ק&quot;ב:]] ו[[שבת קג א|ק&quot;ג.]]) מדמה זה לזה. ועוד דלמאן דסבירא ליה בגמרא דנקב הוי משום מכה בפטיש, אוקמוה בגמרא שם דבזעיה ברמצא דפרזלא ושבקיה בגויה, דהוה ליה גמר מלאכה ע&quot;ש, ולמה לא ביאר זה וצע&quot;ג.

===סימן שיג סעיף ט===

[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|עוד כתב]]: 
:&quot;המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה כדרך שהרופאים עושים - הרי זה חייב משום מכה בפטיש, שזהו מלאכת הרופא. ואם הפיסה להוציא ממנה הליחה שבה - הרי זה מותר&quot; 
עכ&quot;ל. 

ורש&quot;י פירש משום בונה, ולהרמב&quot;ם לא נראה כן, דאין זה בגדר בנין, אלא שזהו גמר מלאכת הרופא. אבל כשפותחה לליחה, עושה הרבה פעמים ואינה גמר מלאכה. 

(וכתב המ&quot;מ דאף על גב דיש שמוקי לה בריש פרק שמונה שרצים כרבי שמעון, ואיהו פסק כרבי יהודה, לא סבירא ליה כהך לישנא אלא כלישנא קמא דאצידה קאי ע&quot;ש. והטעם נראה לי משום דשמואל אמר בריש שבת בהני תלת דפטור ומותר, ומורסא חד מינייהו, ושמואל הא סבירא ליה כרבי יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה, כדאמרינן בכירה [[שבת מב א|מ&quot;ב.]] ע&quot;ש)

===סימן שיג סעיף י===

[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|עוד כתב]]: 
:&quot;המסתת את האבן כל שהוא - חייב משום מכה בפטיש. המצדד את האבן ביסוד הבנין ותקנה בידו והושיבה במקום הראוי לה - חייב משום מכה בפטיש&quot; 
עכ&quot;ל. 

ונראה שזה הוא מה שאמר שמואל ריש פרק הבונה: 'המצדד את האבן – חייב', ומסיק דזהו האבן התחתון של היסוד שהבאנו ב[[#סימן שיג סעיף ב|סעיף ב']]. ותמיהני האיך אפשר לפרשו משום מכה בפטיש, הא הש&quot;ס חשבם ביחד: עילא מציעא ותתאי, והשנים הראשונים הם מאיסור בונה וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם עצמו והבאנו שם דבריו, והשמיט התחתון, ומטעם זה רצינו לומר שם שדחאו מהלכה, ואיך אפשר לומר דזה הוא משום מכה בפטיש. 

ועוד הא מכה בפטיש הוי גמר מלאכה, ומצדד הוא תחלת הבנין. בשלמא מסתת אינו עוסק עדיין בבנין, אלא מסתת אבנים מן ההר, אבל במצדדו בהבנין מה שייך לגמר מלאכה. ואף אם נאמר דיסוד הבנין נחשב בפני עצמו, הלא בהיסוד עצמו גם כן נצרך הרבה אבנים כמובן, ואין באבן אחד גמר מלאכה וצע&quot;ג. 

(והכ&quot;מ בשם הרמ&quot;ך הקשה עליו למה לא פירש שישים בפניה עפר כדאיתא בגמרא ע&quot;ש, ולכן נראה לי ברור דלא כיון הרמב&quot;ם כלל לזה, ובזה צריך לומר כמ&quot;ש ב[[#סימן שיג סעיף ב|סעיף ב']] שדחאו מהלכה, ובכאן נתכוין למה דאיתא ב[[ירושלמי שבת פרק ז הלכה ב|ירושלמי פרק כלל גדול סוף הלכה ב']]: 'הבנאי שיישב את האבן בראש הדימוס – חייב', ופירש הפני משה: בראש הדימוס של הבנין להשלימו ע&quot;ש, ונראה שהוא למעלה האבן הפינה שהוא הגמר ודו&quot;ק)

===סימן שיג סעיף יא===

[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|עוד כתב]]: 
:&quot;הלוקט יבולת שעל גבי בגדים, כגון אלו היבולת שבכלי צמר - חייב משום מכה בפטיש, והוא שיקפיד עליהן. אבל אם הסירן דרך עסק - הרי זה פטור. 

:המנעיר טלית חדשה שחורה כדי לנאותה ולהסיר הצמר הלבן הנתלה בה כדרך שהאומנין עושין - הרי זה חייב חטאת, ואם אינו מקפיד - מותר&quot; 
עכ&quot;ל, וכבר הבאנו זה ב[[ערוך השולחן אורח חיים שב|סימן ש&quot;ב]] ושם נתבאר ע&quot;ש. 

והפותח בית הצואר בשבת - חייב משום מכה בפטיש ([[שבת מח א#רש&quot;י|מ&quot;ח. לרש&quot;י]] ע&quot;ש), וכן הגומר מלאכת התנורים, דלאחר שצרפן בכבשן טח עליו טפילה והיא גמר מלאכה, וחייב משום מכה בפטיש ([[שבת עד ב|ע&quot;ד:]]), וכן העושה כוורת של קנים וחותך הקנים הבולטים לאחר שגומרו חייב משום מכה בפטיש, דזהו גמר מלאכתו (שם), ועוד יש דברים שחשבנו ב[[ערוך השולחן אורח חיים שב|סימן ש&quot;ב]] שיש בהם מכה בפטיש.

===סימן שיג סעיף יב===

ודע דבעיקר פירושו דמכה בפטיש במשנה דאבות מלאכות פירש רש&quot;י וזה לשונו: 
:&quot;הוא גמר כל מלאכה, שכן אומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה&quot; 
עכ&quot;ל, ובריש הבונה פירש רש&quot;י וזה לשונו: 
:&quot;שמפוצץ בו את האבן מן הסלע לאחר שחצב את האבן סביב ומבדילו מן ההר קצת הוא מכה בפטיש מכה גדולה והיא מתפרקת ונופלת, וזהו גמר מלאכה של חוצבי אבן. וכל הגומר מלאכה בשבת - תולדת מכה בפטיש היא&quot; 
עכ&quot;ל, וזהו עיקרא דמכה בפטיש. 

אך במשנה דאבות מלאכות שינה פירושו, משום דבמשכן לא היה מלאכת אבנים, ואנן צריכין בכל מלאכה למצא אותה במשכן. לפיכך פירש: שכן אומן מכה בקורנס וכו', וזה היה במשכן (תוי&quot;ט).

===סימן שיג סעיף יג===

והנה מלשון רש&quot;י משמע קצת דבכל מלאכה שבעולם כשגומרה בשבת חייב משום מכה בפטיש, ולפירושו צריך לומר מה שאמרו באיזה מקומות דחייב על מכה בפטיש, וקשה מאי רבותא, אמנם הרבותא הוא אף שהגמר הוא דבר שאין בזה מלאכה כלל, כגון ליטול אקופי מגלימא וכיוצא בזה. 

וכן מבואר מלשון הר&quot;ן שהביא פירוש רבינו חננאל וזה לשונו: 
:&quot;מכה בפטיש - שהאומן מכה בפטיש על הכלי להשוות עקמימותו... וכהאי גוונא אף על גב דלא הוי מלאכה מצד עצמה, מיחייב בה משום גמר מלאכה&quot; 
עכ&quot;ל.

===סימן שיג סעיף יד===

אבל אם כן אינו מובן מה שאמרו בגמרא ([[שבת עה ב|ע&quot;ה:]]): &quot;רבה ורב זירא דאמרי תרווייהו: כל מידי דאית ביה גמר מלאכה - חייב משום מכה בפטיש&quot;. וקשה, הא בכל מלאכה יש גמר מלאכה, ומהו זה 'כל מידי וכו', דמשמע שיש מלאכות שאין בהם גמר מלאכה. ואם נאמר דהכונה אף על גב דאין בזה מלאכה כלל, אבל באמת יש מכה בפטיש בכל המלאכות, דאם כן לא הוה ליה לומר בזה הלשון, והכי הוה ליה לומר: 'כל גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש, אף בדבר שאין בזה מלאכה'. אבל מלשון 'כל מידי וכו' משמע להדיא שיש מלאכות שיש בהם גמר מלאכה, ויש שאין בהם.

===סימן שיג סעיף טו===

ובאמת נראה לעניות דעתי שכן הוא והכי פירושו: שכל מלאכה שאין בגמר מלאכתה פעולה נפרדת מהקודם לה - לא שייך בזה גמר מלאכה, דכל המלאכה אחת היא ואין הגמר נחלק מהקודם. אבל במלאכות שהגמר שלהם הוא אחר גמר עיקר המלאכה, כמו החייט שנוטל אקופי מגלימי או העוקר את האבן מההר, שאחרי שגמר מלאכתו מכה עליו מכה גדולה, או מכה בקורנס על הסדין להחליקו, או הלוקט יבולת שעל הבגדים אחר האריגה או שמסיר הצמר הלבן כדי לנאותה - זהו מכה בפטיש. 

וראיה ברורה יש לי לזה מפירוש המשניות להרמב&quot;ם וזה לשונו: 
:&quot;ומכה בפטיש... ולפיכך כל תקון מלאכה והשלמתה כמו המירוט והחיכוך ומיני היפוי - כולם תולדות מכה בפטיש, והוא אמרם: 'כל מידי דאית ביה גמר מלאכה - חייב משום מכה בפטיש&quot; 
עכ&quot;ל, וזהו כדברינו. 

(ועל עיקר מכה בפטיש כתב וזה לשונו: 
:&quot;ומכה בפטיש אפילו בשעת גמר מלאכה, כאשר עושין המכין בפטישין, כי מנהגם להכות הכאות על עצם הסדן בשעת ההכאה&quot; 
עכ&quot;ל, וצ&quot;ע לשון 'אפילו וכו', והא אינו אלא בגמר מלאכה, ויש ליישב ודו&quot;ק)

===סימן שיג סעיף טז===

העושה אהל קבוע - חייב משום בונה, לפיכך אין עושין אהל עראי לכתחלה ולא סותרין אהל עראי, גזירה שמא יעשה או יסתור אהל קבוע, ואם עשה או סתר אהל עראי – פטור. 

ומותר להוסיף על אהל עראי בשבת ([[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|רמב&quot;ם פרק כ&quot;ב הלכה כ&quot;ז]]), לפיכך פקק החלון, דהיינו לוח או שאר כל דבר שסותמים בו החלון - יכולים לסתמו אפילו אם אינו קשור בחלון, דמיחזי כדבר בפני עצמו. ואין זה אהל עראי דאסור לכתחלה, אלא זה מקרי תוספת על אהל עראי ושרי, ואפילו בארובה שבגג שרי מטעם זה (מג&quot;א סק&quot;א). 

וביאור הדבר: דלא אמרינן דזהו כתוספת על הבנין ולא גרע מאהל עראי, דאינו כן, דאין זה הוספה, ודמי למוסיף על אהל עראי דמותר. והנה אם כבר סתמו בו אין רבותא בזה, אלא אפילו עדיין לא סתמו בו - יכולים לסתום בו אם חשב עליו מערב שבת לסותמו, כמו כל הדברים שמועיל מחשבה, כמ&quot;ש ב[[ערוך השולחן אורח חיים שח#סימן שח סעיף מ|סימן ש&quot;ח סעיף מ']].

===סימן שיג סעיף יז===

ויש אשר מחשבה לבד אינו מועיל, ואף על גב דלהכנת המוקצה מועיל מחשבה, מכל מקום מפני שזה נוגע לאיסור בנין - לא תועיל מחשבה אלא אם כן עשה בו איזה מעשה. כגון קנה שהתקינו להיות נועל בו, והיינו שתוחבו אצל הדלת בכותל, וזה נראה יותר בנין מפקק החלון שאינו אצל הקרקע, והקנה הוא אצל הקרקע, לכן צריך מעשה מבעוד יום, ולא סגי במחשבה שיחשוב עליו מאתמול, וצריך שיתקננו לכך. 

וגם בזה יש מחלוקת, דלרש&quot;י ([[שבת קכב ב#רש&quot;י|קכ&quot;ו:]]) אינו די במה שיתקננו לתשמיש זה דנעילת הבית, אלא שיהא ראוי גם לתשמיש אחר, דאז יש עליו תורת כלי ואינו כמוסיף על הבנין, כגון קנה שיהא ראוי להפוך בו זיתים וכיוצא בזה. ולר&quot;ת די בשהתקינו לתשמיש זה של נעילת הבית. 

ובדברי הרמב&quot;ם אין הכרע, שכתב שצריך להיות עליו תורת כלי כלשון הגמרא, מיהו אם נשתמשו בו מבעוד יום לנעילת הבית – סגי, דכל שכבר נשתמש בו היינו תורת כלי (ר&quot;ן שם). ומטעם זה יש מי שאומר דגם בפקק החלון אינו די במחשבה בלבד וצריך תקון מעשה, אלא משום דפקק החלון מסתמא פקקו בו מבעוד יום וקנה לא פקקו בו (שם), מיהו ה[[טור אורח חיים שיג|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיג|ש&quot;ע]] לא זכרו כלל דיעה זו. 

ובפלוגתא דרש&quot;י ור&quot;ת נראה כיון דמילתא דרבנן היא יכולין לסמוך על שיטת ר&quot;ת להקל, והיינו שאין צריך שיהיה ראוי לדבר אחר, אלא כיון שתקנו ועשה בו מעשה והכינו לכך – סגי. ולפי זה מקרי זה כלי שמלאכתו להיתר, דהא לנעול הדלת מותר בשבת. אבל לשיטת רש&quot;י דבעינן שיהא ראוי לדבר אחר, אם אותו דבר הוי דבר האסור בשבת כמו קנה למסוק בו זיתים - מקרי מלאכתו לאיסור, אלא שמותר לנעול בו כדין כלי שמלאכתו לאיסור, דמותר לצורך גופו ומקומו כמ&quot;ש ב[[ערוך השולחן אורח חיים שח|סימן ש&quot;ח]].

===סימן שיג סעיף יח===

והנה אף על פי שהחמרנו בקנה, מכל מקום לא החמרנו רק שיהיה עליו תורת כלי, אבל לא הוצרכנו שיהא קשור בהדלת. 

ויש דבר שאנו מצריכים בו שיהא דוקא קשור בהדלת מבעוד יום, אבל בלאו הכי אפילו חישב וגם עשה בו מעשה מבעוד יום ותקנו לתשמיש זה, או אפילו לתשמיש אחר - ואינו מועיל, מפני שדבר זה נכנס לתוך האסקופה ונראה יותר בבנין. לפיכך נגר, שהוא יתד שנועלים בו ותוחבין אותו באסקופה למטה, ודומה טפי לבנין - לא סגי בהכי, ואין נועלים בו אלא אם כן יהא קשור מבעוד יום.

===סימן שיג סעיף יט===

וכיצד יהיה הקשירה: אם יש בראשו גלוסטרא, דהיינו שהוא עב באחד מהראשים וראוי לכתוש בו, שדומה לכלי, הקלנו בו שאפילו אם הוא קשור בחבל דק שאינו ראוי להיות ניטל בו, דאם יטלנו עם החבל תפסק, דמכל מקום היכר הוא. ואפילו אם אינו קשור בדלת עצמו אלא בבריח הדלת, ואפילו אם החבל ארוך ואינו תלוי כלל באויר, דליהוי מיחזי שהוא כלי השייך לנעילת הדלת אלא הוא נגרר בארץ, ואפילו כולו מונח בארץ. 

ובלא קשירה כלל - לא מהני גלוסטרא אף שדומה לכלי, מכל מקום כיון דנתחב בארץ - דומה לבנין.

===סימן שיג סעיף כ===

ואם אין בראשו גלוסטרא: אם קשור בדלת עצמה - סגי אפילו בחבל דק שאינו ראוי לינטל בו, ואפילו כולו מונח בארץ. 

ואם אינו קשור בדלת אלא בבריח הדלת, צריך שיהא הקשר אמיץ שיהא ראוי להנטל בו. ואפילו הכי אין צריך שיהיה תלוי, אלא אפילו כולו מונח בארץ מותר, שאין איסור אלא כששומטו ומניחו בקרן זוית. ויראה לי דאם הוא תלוי - מותר אפילו בחבל דק, דודאי יש יותר היכר בתלוי בחבל דק ממונח בארץ ובחבל חזק.

===סימן שיג סעיף כא===

וכתבו ה[[טור אורח חיים שיג|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיג|ש&quot;ע סעיף ב']] דכל נגר שאמרנו מיירי שהאסקופה גבוהה, וכשנועץ אותו במפתן אינו נוקב בארץ. אבל אם נפחתה האסקופה בענין שכשמכניס הנגר נוקב תחתיו בארץ - הוי בנין ואסור לנעול בו עכ&quot;ל. ואם עשה לו בית יד ודומה למקבת - מוכח דכלי הוא ושרי (מג&quot;א סק&quot;ה). 

ודע דאין הכונה כשנעשה מתחלה לינקב בארץ, דודאי אם מתחלה עשו כן ועשו חלל בהקרקע עד כדי תחיבת הנגר, כדרך הנהוג אצלינו בבתים קטנים - ודאי מותר כנגר שנתחב בתוך האסקופה, שהרי גם האסקופה מחוברת להקרקע. והאיסור אינו אלא כשנעשה מתחלה להתחב בתוך האסקופה, ובתוך הקרקע לא עשו חלל כלל, ועתה נתקלקלה האסקופה וממילא דתחיבתה היא בתוך הקרקע, שנוקב הקרקע - בזה הוה ודאי כבנין (זהו כונת הט&quot;ז סק&quot;ב). ונראה לי דבכהני גווני אסור אפילו בבית יד. 

מיהו על כל פנים אצלינו שהנגרים דבוקים להדלת במסמירות ועולה ויורד על ידי חוליא ונתחב בשבת במקום שנתחב בחול - מותר להגביהו ולהשפילו בשבת, וכן המנהג פשוט, וכל שכן בנגרות שבחלונות, ואין בזה שום פקפוק כלל.

===סימן שיג סעיף כב===

ודע דבשלהי שבת ([[שבת קנז א|קנ&quot;ז.]]) אמרו: מעשה שפקקו את החלון בשבת מפני הטומאה שלא תכנס להבית, שהיה מת בהבית האחר ע&quot;ש. ויש מי שאומר שאין היתר זה אלא לסתום קודם שימות, אבל לאחר מיתה כיון דעושה תועלת שלא תכנס הטומאה - הוי כמתקן (מג&quot;א סק&quot;א בשם ר&quot;י הלוי). 

ויש חולקין עליו, שהרי הכלים שהיו כבר נטמאו, ואין התועלת אלא להכלים שיבואו אחר כך, ואין זה תקון אלא גרמא להציל מן הטומאה (שם). ואמת ש[[שבת קנז א#רש&quot;י|רש&quot;י פירש שם]] שפקקו קודם המיתה, וזהו מפני שאחר כך לא תהיה תועלת להכלים שבבית, שהרי מיד תכנס הטומאה (שם).

===סימן שיג סעיף כג===

ויש דברים שאינו מועיל לא מחשבה ולא מעשה ולא קשירה, אלא אם כן שיהיו גבוהים מן הארץ, ובלאו הכי הוי כמוסיף על הבנין. וזהו ששנינו בעירובין ([[ערובין קא א|ק&quot;א.]]): &quot;הדלת שבמוקצה וחדקים שבפרצה ומחצלות - אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהין מן הארץ&quot;. 

כלומר דודאי פתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר - נועלים בו אפילו לא היה בו ציר מעולם והוא נגרר בארץ, אבל דלת שבמוקצה, שהיא רחבה שאחורי הבתים שאין משתמשין בה תדיר, ואין הבעל הבית חושש לעשות לה דלת כראוי ושתהא קבועה, אלא זוקפה כנגד הפתח וכשהוא פותח מטילה לארץ, ויש שתלויות אבל נגררות לארץ ([[ערובין קא א#רש&quot;י|רש&quot;י]]). וכן חדקים שבפרצה, והיינו קוצים שעשאן חבילות והתקינם לסתום בהם פרצה, ופעמים שהוא פותחה, ומחצלת של קנים (שם) שסותם בה פרצה ולפעמים פותחה, וכיון דכל אלו אינן פתחים בקביעות ולא מיחזי עלייהו כולי האי צורת פתח - ולכן אין נועלים בהם בשבת, משום דעביד בנין. ואפילו חישב ועשה מעשה, שהיא קשורה אך נגררת על הארץ כשמגביהה על המשקוף - מיחזי כבונה (שם). 

ופירשו ב[[ערובין קא א|גמרא שם]] דזהו כשאין להם ציר, והיינו דבר שהדלת תחוב בו והדלת סובב עליו, שקורין אצלינו קרוקע&quot;ס, דא(י)לו יש להם ציר הרי נראה לכל שזהו דלת, ודי בקשירה ותלייה אפילו נגררין בארץ. ולא עוד אלא אפילו אין להם ציר עתה אלא שהיה להן ציר - גם כן מותר, דאף על גב דנאבד הציר, מכל מקום יש איזה היכר מזה שהוא דלת. 

אך מה שהצרכנו תלוים - זהו כשלא היה להם ציר מעולם, והטעם שהחמרנו בהם יותר מכנגר, משום דנגר הוה מילתא זוטרתי, וכן קנה ופקק החלון. אבל דלתות אלו שגדולות בכמות ומיחזי הרבה כבנין - ולכן החמרנו בהם עד שיהו גבוהים מן הארץ. ואינם דומים לשארי פתחים שמשתמשין בהם תדיר, אבל אלו אין תשמישן תדיר, וכשסותמן הוי לזמן ארוך, וממילא דמיחזי כבנין לפי גודל כמותן.

===סימן שיג סעיף כד===

והנה לפי מה שנתבאר היכר ציר עדיפא מכולהו. ומכל מקום יש מין פתח שגם היכר ציר אינו מועיל לו, וזהו ש[[ערובין קא א|אמרו שם]]: 'דלת אלמנה הנגררת - אין נועלין בה'. 

ומהו דלת אלמנה, שהדלת עשוי מלוח אחד שאין לה זוג, או אפילו עשויה מכמה קרשים אך שאין לה אסקופה התחתונה, וכשפותחין שומטין אותה ומניחין אותה על הארץ - ואינו מועיל אפילו יש לה ציר, דכיון דאין לה צורת הפתח כשארי פתחים וגם שומטין אותה על הארץ - מיחזי שפיר כבנין, וגריעא מכל הדברים שנתבארו, מפני גודל כמותה ומטעם ששומטין אותה על הארץ, וחמורה מכל מה שנתבאר (עיין ט&quot;ז סק&quot;ד ומג&quot;א סק&quot;ח שטרחו בהטעם ולפי מ&quot;ש אתי שפיר ודו&quot;ק). 

אבל דלת העשויה מקרשים הרבה - מותר אף על פי ששומטים אותה כשפותחה אם יש לה אסקופה, והוא הדין במקום שנועלים בקרשים הרבה ויש חקיקה למעלה ולמטה במקום שמכניסים בהם הקרשים - שדינם כדלת הואיל שאינם לוח אחד ככל הדלת. ויש מי שמתיר אפילו בלוח אחד אם עשוי לכניסה ויציאה תדיר (ב&quot;ח ומג&quot;א סק&quot;ח), ויש לסמוך על זה, דהא להרמב&quot;ם יותר קיל כמו שיתבאר.

===סימן שיג סעיף כה===

ולפי מה שנתבאר לא מהני בדלת מלוח אחד אפילו כשיש לה אסקופה התחתונה, וכשאין לה אסקופה לא מהני אפילו חוברה מכמה לוחות. 

אבל לדעת הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כו|פרק כ&quot;ו דין ט']] אין האיסור אלא אם כן היא של לוח אחד ואין לה אסקופה, אבל בחד מינייהו סגי. וזה לשון הרמב&quot;ם: 
:&quot;דלת שהיה לה לוח אחד ששומטין אותה ונועלין בה: אם לא היה לה למטה כן כמו אסקופה שמוכיח עליה שהיא כלי מוכן לנעילה - אין נועלין בה, ואם יש לה אסקופה - נועלים בה&quot; 
עכ&quot;ל.

===סימן שיג סעיף כו===

ועוד מתבאר לי מדברי הרמב&quot;ם שלא כדברי ה[[טור אורח חיים שיג|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיג|ש&quot;ע]], שסברו שכל דינים אלו איסורם מטעם בנין, וזהו שיטת רש&quot;י. אבל מהרמב&quot;ם נראה להדיא דרק פקק החלון הוי מטעם תוספת בנין, וכתבה ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|פרק כ&quot;ב]] שבשם מיירי מזה. אבל קנה ונגר ואלו הדלתות שנתבארו אינם מטעם בנין, שהכל רואים שהם עשוים לפתח, אלא האיסורים הוי מטעם מוקצה, דבלא ההכנה כל אחד לפי מדתו הוה מוקצה, ולכן כתבן ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כו|פרק כ&quot;ו]], דשם כולא פרקא בדין מוקצה הוא ע&quot;ש. 

והענין הוא דאף על גב דבכל דבר מוקצה מחשבה מועלת, כמ&quot;ש ב[[ערוך השולחן אורח חיים שה#סימן שה סעיף מ|סימן ש&quot;ה סעיף מ']] -  זהו לסתם תשמישין, אבל לתשמישי מחובר - בעינן תורת כלי לכל אחד ואחד כפי עניינו. 

ועוד יראה לי מדקדוק לשונו דכל אלו הדברים הם כשבא להשתמש בהם עתה בפעם הראשון, אבל אם כבר השתמשו בהם להדלתות - הרי אין בהן מוקצה והן מוכנין ועומדין. מה שאין כן להטור והש&quot;ע שהם על פי שיטת רש&quot;י, אין הפרש. ולפי זה יש נפקא מינה רבתא לדינא, והפוסקים לא כתבו בזה כלום וצ&quot;ע, כי כן נראה לעניות דעתי ברור מדברי הרמב&quot;ם ומסידורו ע&quot;ש.

===סימן שיג סעיף כז===

כבר נתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים שח|סימן ש&quot;ח]] דדלתות הבית ושל בור ודות וכל שמחובר לקרקע - אסורין בין ליטלן מהצירין שלהם ובין להחזירן על הצירין, משום בנין וסתירה. אבל דלתות הכלים, כגון של שידה תיבה ומגדל - מותר ליטלן, לפי שאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים, אבל להחזירן אסור, מטעם דגזרינן שמא יתקע אותם בחוזק והוי בנין גמור, ובבנין גמור יש בנין גם בכלים. 

ונתבאר שם דפתחי חלונות של בתים והדלתות אסורים בין ליטול בין להחזיר, ויש מההמון שאין יודעים מאיסור זה, וצריך להודיעם. ואף על ידי אינו יהודי אסור, דבבנין המחובר לקרקע הוי איסור גמור, ואמירה לאינו יהודי שבות (ט&quot;ז סק&quot;ה).

===סימן שיג סעיף כח===

והנה סתם שידה תיבה ומגדל פתחיהן למעלה, וממילא דאין חילוק בין ציר העליון לציר התחתון. אבל אותן שפתחיהן מן הצד כדלתות הבית, ויש להם שני צירים אחד למעלה ואחד למטה, ועיקר התלייה הוא על העליון, דכשינטל מהעליון בעל כורחנו יפול, אבל כשינטל מהתחתון יעמוד על העליון בלבד. וכיון שנתבאר דלהחזירן אסור מטעם שמא יתקע, ולכן אם יצא אפילו התחתון כולו ממקומו - אסור להחזירו מטעם שמא יתקע, אבל אם יצא מקצתו - דוחקו עד שמחזירו למקומו. דכיון דהעליון נשאר במקומו, בקל יכול להחזיר התחתון. אבל כשיצא העליון מקצתו - אסור לדוחקו ולהחזירו למקומו, דכיון שהוא העיקר חיישינן אפילו במקצתו שמא יתקע. 

וכן כשהציר באמצע – אסור, גזירה באמצע אטו מן הצד. ואף על גב דביום טוב לא גזרינן, כמ&quot;ש ב[[ערוך השולחן אורח חיים תקיט|סימן תקי&quot;ט]], זהו מפני שמחת יום טוב כמבואר שם, אבל בשבת גזרינן.

===סימן שיג סעיף כט===

והנה זהו הכל בצירים שלהם שהיו של עץ, והצירים היה מעצם העץ של הדלתות, בליטה אחת למעלה בקצה העליון ובליטה שנייה למטה בקצה התחתון, וכנגדן היה חור למעלה במשקוף שהעליונה נתון לתוכה, וחור בהאסקופה כנגד הציר של מטה והיה נתון בתוכה. 

והנה צירים שלנו שהם של ברזל, והברזלים דבוקים במסמרות בהפתחים, וכנגדם ברזילים עבים שקורין קרוקע&quot;ס שעשוי בחלל והברזלים נתונין בתוכן, ובשל כלים גם כן בכעין זה קטנים והכל של ברזל - ובזה נראה דלא שייך שמא יתקע, שהרי החור רחב וקשה והדחיקה לא תועיל מאומה, וזה יתבאר בס&quot;ד ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיד#סימן שיד סעיף יז|סימן שי&quot;ד סעיף י&quot;ז]].

===סימן שיג סעיף ל===

מטה של פרקים, והיינו שעשויה פרקים פרקים, והולכי דרכים נושאים אותה וכשבאים ללון מעמידים אותה ומחברים כל הפרקים על פי חוליותיהן, ומשים כל חוליא על פרק שלה עד שנמתחה וראויה לשכיבה - ואסור להקימה ולהדקה, דזה דומה לבנין, ובהידוקה יש מכה בפטיש, ואם תקע בחוזק - חייב חטאת. ונראה דההידוק בלחוד אינו אלא איסור דרבנן, אך אם תקעו ביתידות - בזה חייב חטאת (כן כתב הר&quot;ן סוף פרק ג'). ואם היא דרכה להיות רפויה, שאין מקפידין אם אינה תקועה בחוזק כל כך והוא קצת קרוב לניענוע - מותר (עיין מג&quot;א סקי&quot;א ולדעתי הראב&quot;ד והסמ&quot;ג לא נחלקו וכונתם כמ&quot;ש ודו&quot;ק). 

ואין דין זה שייכות למטות של ברזל שלנו שבלילה פושטין אותה ובבוקר נכפלת, דזהו היתר גמור, שהרי היא תמיד בשלימות ואין פורקין כל פרק בפני עצמו, ולא גריעא מדלת המוכפלת מכמה חתיכות ועשויה על חוליות, וכשפותחין אותה נקפלת וכשסוגרין מתפשטת, והכי נמי כן הוא, וכן מנהג העולם ולית מאן דחש לה.

===סימן שיג סעיף לא===

וכוס של פרקים - מותר לפורקו ולהחזירו בשבת, לפי שאין דרך להדקו כל כך ([[טור אורח חיים שיג|טור]]), ולפי זה כשעשוים חוליות ומהדקין אותן - ודאי אסור (מג&quot;א סקי&quot;ב). ויש אומרים שדין הכוס כמו המטה, ואם דרכו להיות מהודק, אף על גב שעכשיו רפוי – אסור, אלא אם כן דרכו להיות רפוי. וכן הדין בשטענדע&quot;ר של בית הכנסת אם הוא על חוליות, וכן כל הכלים. 

מיהו כלי סעודה העשוים פרקים פרקים, כמו שיש אצלינו כף ומזלג וסכין כלי אחת רק שבעת האוכל מפרקים אותם ואחר כך מחברין אותן וכן כלי שתיה - בכהני גווני מותר לפרקן ולהחזירן, דדוקא כוס וכהני גווני שאינו זקוק לפרקו בכל פעם והוי כעשוים לקיום ושייך בהם שם בנין וסתירה, מה שאין כן כלי סעודה וכלי שתייה שדרך תשמישן כך הוא, אינן בגדר בנין כלל ואין זה אלא כמפתח בעלמא (כן מפורש בט&quot;ז סק&quot;ז ובמג&quot;א סקי&quot;ב).

===סימן שיג סעיף לב===

קורה שנשברה מותר לסמכה בארוכות המטה, שהם כלי וכיוצא בהם. אבל אם אינו כלי אלא עץ בעלמא, אף על פי שהוכן לכך מבעוד יום ואינו מוקצה - מכל מקום אין לסמוך בו, דמיחזי כבונה (מג&quot;א סקי&quot;ד). מיהו אם סמכו בו מבעוד יום ונפל בשבת, נראה לי דמותר להחזירו. 

וכשסומך בארוכות המטה, לא יסמוך בחוזק כל כך עד שתעלה הקורה למעלה קצת, דודאי זהו כבונה, אלא הסמיכה תהיה רק שלא תוסיף לנפול יותר. וגם צריך שיהיו רפוים קצת באופן שיכול ליטלה משם, דאם לא כן אסור משום מבטל כלי מהיכנו, ולכן יזהר שלא יהדקו שם. וכבר נתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים שח|סימן ש&quot;ח]] דספסל שנשבר אם נשמט אחד מרגליו - אסור להחזירו למקומו. ולהניח אותו צד השמוט על ספסל אחר, יש מי שמחמיר לאסור, ובנשבר - מותר, כמ&quot;ש שם ב[[ערוך השולחן אורח חיים שח#סימן שח סעיף לז|סעיף ל&quot;ז]].

===סימן שיג סעיף לג===

חצר שנתקלקלה במימי גשמים - יכול לזרות בה תבן, ולא חשיב כמוסיף על הבנין, משום דאין כונתו לבטלו להארץ אלא ליטלם משם אחר כך למאכל בהמה או לטיט. אבל אם באמת כונתו להניחו בארץ - הוי איסור גמור, דמוסיף בנין על הארץ, והרי אפילו אשוויי גומות איכא איסור תורה, וכל שכן בכהני גווני. 

ואפילו כשכונתו ליטלם משם לא יעשה כדרך שהוא עושה בחול, אלא יעשה שינוי, והיינו שלא יזרה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי הקופה שיהפכנה ויביא התבן על שוליה, דהיינו על ידי שינוי. אבל ביד – אסור, ועל ידי אינו יהודי - מותר (ט&quot;ז סק&quot;י), וטוב למנוע מזה בשבת, ואצלינו אין דרך כלל לעשות כן גם בחול. 

ולכסות רוק או צואה - מותר בתבן שאינו מוקצה. וכבר בארנו בשם הרמב&quot;ם דהתוקע עץ בעץ, בין מסמר בין בעץ עצמו עד שנתאחד - הרי זה תולדת בונה וחייב חטאת, וכן התוקע העץ בתוך הקרדום והמפרק אותה מהקרדום הוה סותר, ועיין ב[[#סימן שיג סעיף ד|סעיף ד']].</text>
      <sha1>fiobwdxrh6y4ephnsctis9srqzed6ih</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספרא (מלבי&quot;ם)/פרשת תזריע נגעים/פרשה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250088</id>
    <revision>
      <id>1413970</id>
      <parentid>650691</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T06:02:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4682" xml:space="preserve">{{פרק ספרא|מלבי&quot;ם|תזריע|נגעים|פרשה ב|קודם=תזריע נגעים/פרק ב|הבא=תזריע נגעים/פרק ב*}}
&lt;קטע התחלה=ויקרא יג ד/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן נו/&gt;[א] &quot;בהרת לבנה&quot;-- אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן &quot;שאת לבנה&quot;. ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל &quot;ואם בהרת&quot;.

[ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? ת״ל &quot;לבנה היא&quot;-- היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר &quot;והנה מרים מצורעת כשלג&quot;.

[ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים ושאר כל המראות יהיו טהורים? ת&quot;ל &quot;בהק הוא טהור הוא&quot;, ממנו ולמעלה טמא.

[ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳-- בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן דברי ר״מ וחכ&quot;א השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה.

[ה] הפתוך שבשלג-- כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד-- כדם המזוג בחלב דברי ר׳ ישמעאל. רע״א אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים אלא של שלג עזה ושל סיד דיהא הימינה

[ו]  ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר שלשים וששה. עקביא בן מהללאל אומר שבעים ושנים

&lt;small&gt;[הגה&quot;ה מדניאל מוכתר, נלע&quot;ד דכל זה מיותר מטעות הדפוס--  '''א&quot;ר יוסי שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר&quot;ע א״ל מפני מה אמרו מראות נגעים ב׳ שהם ד׳? א״ל אם לא מה יאמרו? א״ל יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפים זע״ז.''']
&lt;/small&gt;

א״ר יוסי שאל ר״י בנו של ר״ע את ר&quot;ע א״ל מפני מה אמרו מראות נגעים ב׳ שהם ד׳? א&quot;ל אם לאו מה יאמרו? א״ל יאמרו &quot;מקרום ביצה ולמעלה&quot;. א&quot;ל לומר לך שמצטרפין זה עם זה. א&quot;ל ויאמרו &quot;כל שהוא מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה&quot;. א&quot;ל מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם לא יראה את הנגעים &lt;קטע סוף=סימן נו/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן נז/&gt;[ז] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot;-- לא שיער מחיתה. כיצד? בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה ושיער לבן בתוך המחיה. הלכה מחיה-- טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן-- טמאה משום המחיה. ר״ש מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. א״ל והלא כבר נאמר &quot;ושיער בנגע הפך לבן&quot;-- נגע זה בכל מקום.

[ח] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot;-- ולא שער מקצתה. כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס ושער לבן בתוך הבהרת. הלכה המחיה-- טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן-- טמא משום המחיה . ר״ש מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס שהוא טמא &lt;קטע סוף=סימן נז/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן נח/&gt;[ט] &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot;-- הא אם יש בה שער שחור אינו ממעטה.

שאלו התלמידים את ר' יוסי בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? אמר להם בהרת ובה שיער לבן חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס?! אמרו לו, לא אם אמרת בשיער לבן שהיא סימן טומאה תאמר בשיער שחור שאינו סימן טומאה?... אמר להם הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה אלא שתים?! חוששים אנו על המותר שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס?! אמרו לו לא א״א בשיער לבן שהוא מין טומאה תאמר בשיער שחור שאינו מין טומאה. אמר להם אף שיער שחור הופך והוא מין טומאה ואומר &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot; הא יש בה שיער שחור אינו ממעטה &lt;קטע סוף=סימן נח/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן נט/&gt;&quot;והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים&quot;-- תחלה &lt;קטע סוף=סימן נט/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא יג ד/&gt;</text>
      <sha1>ombrhmw1tg65r6i0tzza0fz6zdlwsqq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספרא (מלבי&quot;ם)/פרשת תזריע נגעים/פרק ב*</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250089</id>
    <revision>
      <id>1413991</id>
      <parentid>650694</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T08:24:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5599" xml:space="preserve">{{פרק ספרא|מלבי&quot;ם|תזריע|נגעים|פרק ב*|קודם=תזריע נגעים/פרשה ב|הבא=תזריע נגעים/פרשה ג}}
&lt;קטע התחלה=ויקרא יג ה/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן ס/&gt;[א] &quot;בשביעי&quot;-- יכול בין ביום בין בלילה? ת״ל &quot;ביום&quot; ולא בלילה.{{ססס}}[ב] יכול כל מראה היום יהיו כשרים? ת״ל &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot;, ומה כהן פרט לשחשך מאור עיניו אף היום פרט לשחשך מאור היום. [ג] מיכן אמרו אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה.

אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע דברי ר״מ. ר' יהודה אומר בארבע בחמש בשמונה ובתשע. ר׳ יוסי אומר בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר רואה אני את דברי ר' יהודה &lt;קטע סוף=סימן ס/&gt; 

&lt;קטע התחלה=סימן סא/&gt;[ד] &quot;והנה הנגע עמד בעיניו&quot;-- שאם העז וכהה, כהה והעז-- כאילו לא כהה. ו&quot;לא פשה&quot; שאם כנס ופשה או פשה וכנס-- כאילו לא פשה &lt;קטע סוף=סימן סא/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן סב/&gt;&quot;והסגירו הכהן שבעת ימים שנית&quot;-- מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין בין מלפניו, בין מלאחריו &lt;קטע סוף=סימן סב/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא יג ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויקרא יג ו/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן סג/&gt;&quot;וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית&quot;-- כהן שרואהו בראשונה רואהו בשניה. ואם מת, רואהו כהן אחר &lt;קטע סוף=סימן סג/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן סד/&gt;[ה] &quot;והנה כהה&quot;-- יכול למטה מארבע מראות? ת״ל &quot;הנגע&quot;. אי &quot;הנגע&quot; יכול במראיו? ת״ל &quot;והנה כהה&quot;. הא כיצד? כהה ממראיו, לא למטה מארבע מראות .

[ו] &quot;והנה כהה&quot; שאם העז וכהה כאילו לא העז. ״הנגע&quot; שאם כהה והעז כאילו לא כהה.

[ז] &quot;לא פשה&quot; שאם כנס ופשה כאילו לא כנס. &quot;הנגע&quot; שאם פשה וכנס כאילו  לא פשה .

[ח] אם נאמרו בשבוע ראשון למה נאמרו בשבוע שני? אלא שבבגד העומד בראשון מסגיר ובשני שורף ובאדם העומד בראשון מסגיר ובשני פוטר צ״ל בשבוע ראשון וצ״ל בשבוע שני.

[ט] &quot;וטהרו הכהן מספחת&quot; אעפ״י שנשתנו מראיה. או יכול אעפ״י שהלכה וחזרה?... ת״ל &quot;היא&quot;. מה יעשה לה? ר׳ יהודה אומר תראה כתחלה וחכמים מטהרים &lt;קטע סוף=סימן סד/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן סה/&gt;[י] &quot;וכבס בגדיו&quot;-- מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה. &quot;וטהר&quot; מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים &lt;קטע סוף=סימן סה/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא יג ו/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא יג ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויקרא יג ז/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן סו/&gt;&quot;וכבס בגדיו&quot;-- יכול הרי הוא מסולק? ת״ל תפשה טמא. [יא] אין לי אלא במראה, שלא במראה מנין? ת&quot;ל &quot;ואם פשה תפשה [המספחת]&quot; .[יב] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שיער לבן, וכן המחיה והפשיון-- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור-- הרי הוא כמות שהיתה ת&quot;ל תפשה ואם פשה תפשה &lt;קטע סוף=סימן סו/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן סז/&gt;[יג] יכול יהיה הפשיון מטמא בתחלה? ת״ל &quot;אחרי הראותו אל הכהן לטהרתו&quot;. יכול אם ראהו כהן שהוא פושה והולך יזקק לו? ת״ל &quot;לטהרתו&quot;-- אינו נזקק לו אלא משעה שהוא רואה אותו מטומאה לטהרה.

&quot;ונראה שנית אל הכהן&quot;-- כהן שהוא רואה בראשונה רואהו בשנייה, ואם מת, רואהו כהן אחר &lt;קטע סוף=סימן סז/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא יג ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויקרא יג ח/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן סח/&gt;[יד] &quot;וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור&quot;-- הרי זה בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות, ובהם המראות שהאום מטמא הפשיון מטמא.   [טו] הלא דין הוא: האום מטמא והפשיון מטמא. מה האום אינו מטמא אלא בד׳ מראות אף פשיון אינו מטמא אלא בד׳ מראות. [טז] או כלך לדרך זו: שער לבן סימן טומאה ופשיון סימן טומאה. מה שער לבן מטמא בכל מראה לובן אף פשיון יטמא בכל מראה לובן. [יז] נראה למי דומה דנים דבר שמטמא בכל נגעים מדבר שמטמא בכל נגעים ואל יוכיח שער לבן שאינו מטמא בכל נגעים. או כלך לדרך זו: דנים דבר שהוא סימן טומאה מדבר שהוא סימן טומאה ואל תוכיח האום שאינו סימן טומאה ת״ל &quot;וטמאו הכהן צרעת היא&quot; ה״ז בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות.

&quot;היא&quot; פרט לספחת הבהק &lt;קטע סוף=סימן סח/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא יג ח/&gt;</text>
      <sha1>tec4lifqmahif4605qve2hxc5csborz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק סדר הדין הפלילי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>273375</id>
    <revision>
      <id>1414009</id>
      <parentid>1412607</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:49:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="302956" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר 2001122 תיקון 2165292&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח קודם:''' ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 161|חוק סדר הדין הפלילי|5:211740)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317754)); ((תשכ&quot;ו, 10|חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות|6:208305)); ((תשכ&quot;ט, 194|תיקון|6:209303)); ((תשל&quot;ג, 224|תיקון מס' 2|7:209302)); ((תשל&quot;ד, 86|תיקון מס' 3|8:209301)); ((תשל&quot;ה, 6|תיקון מס' 4|8:209300)), ((76|תיקון מס' 2 לחוק הסעד (טיפול במפגרים)|8:209019)), ((130|תיקון לפקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות|8:208413)), ((218|תיקון מס' 7|8:209299)); ((תשל&quot;ו, 7|ת&quot;ט|ec:8:317779)), ((244|תיקון מס' 8|8:209298)); ((תשל&quot;ז, 313|תיקון מס' 9|9:209296)); ((תשל&quot;ח, 162|תיקון מס' 11 לחוק השיפוט הצבאי|9:209640)); ((תש&quot;ם, 61|תיקון מס' 9 לחוק העונשין|9:209184)), ((138|תיקון מס' 12|9:209295)); ((תשמ&quot;א, 134|חוק הגנת הפרטיות|9:208332)), ((144|תיקון מס' 14|9:209294)), ((192|תיקון מס' 15|9:209293)); ((תשמ&quot;ב, 20|ת&quot;ט|ec:10:317465)), ((43|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]|10:311020)), ((96|תיקון מס' 14 (תיקון)|10:209292)), ((172|תיקון מס' 14 לחוק העונשין|10:209180)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ב, 43|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]|10:311020)), ((96|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 14) (תיקון)|10:209292)), ((170|ת&quot;ט|ec:10:317817)), ((176|ת&quot;ט|ec:10:317466)), ((195|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|10:208130)); ((תשמ&quot;ג, 130|תיקון מס' 18 לחוק העונשין|10:209749)), ((145|תיקון לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|10:209747)); ((תשמ&quot;ד, 145|חוק שמירת הניקיון|10:210225)); ((תשמ&quot;ה, 14|ת&quot;ט|ec:11:317467)), ((140|תיקון לחוק בתי המשפט|11:210420)); ((תשמ&quot;ז, 112|תיקון מס' 7|11:210430)); ((תשמ&quot;ח, 66|תיקון מס' 23 לחוק העונשין|11:210563)), ((121|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|11:210642)), ((184|תיקון מס' 9|11:210567)); ((תש&quot;ן, 110|תיקון מס' 11|12:210772)); ((תשנ&quot;א, 140|חוק למניעת אלימות במשפחה|12:211805)), ((182|תיקון מס' 7 לחוק המים|12:210868)); ((תשנ&quot;ב, 70|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|12:211794)); ((תשנ&quot;ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|13:210815)); ((תשנ&quot;ד, 49|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((59|חוק צער בעלי חיים|13:210735)); ((תשנ&quot;ה, 152|תיקון מס' 2 לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)|13:211148)), ((164|תיקון מס' 19|13:211601)), ((198|תיקון מס' 36 לפקודת התעבורה|13:211168)), ((374|תיקון מס' 42 לחוק העונשין|13:211203)); ((תשנ&quot;ו, 12|חוק הסניגוריה הציבורית|13:211274)), ((240|תיקון מס' 23|13:211285)), ((350|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)); ((תשנ&quot;ז, 125|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|14:211402)), ((149|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|14:211405)); ((תש&quot;ס, 213|תיקון מס' 26 והוראת שעה|15:300224)), ((220|תיקון מס' 23 לחוק הבזק|15:300604)), ((242|תיקון מס' 28|15:300236)); ((תשס&quot;א, 188|חוק זכויות נפגעי עבירה|15:300412)), ((222|תיקון מס' 2 לחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון|15:300361)), ((389|תיקון מס' 7 לחוק ההסגרה|15:300371)), ((448|תיקון מס' 32|15:300393)), ((452|תיקון מס' 28 (תיקון)|15:300396)), ((499|תיקון מס' 33 (הוראת שעה)|15:300403)), ((561|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 15|תיקון מס' 35 (ערר בעבירות אלימות בתוך המשפחה)|15:300425)), ((173|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((445|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)), ((448|תיקון מס' 36|15:300506)); ((תשס&quot;ג, 2|תיקון מס' 37|15:300557)), ((4|תיקון מס' 8 לפקודת זכות יוצרים|15:300559)), ((395|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((534|תיקון מס' 26 והוראת שעה (תיקון)|16:299794)), ((536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|16:299946)); ((תשס&quot;ד, 328|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|16:299863)), ((329|תיקון מס' 41|16:299635)), ((432|תיקון מס' 33 (הוראת שעה) (תיקון)|16:299601)), ((490|תיקון מס' 33 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299798)), ((519|תיקון מס' 42|16:299778)); ((תשס&quot;ה, 92|תיקון מס' 43|16:299851)), ((104|תיקון מס' 84 לחוק העונשין|16:299749)), ((332|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((462|תיקון מס' 33 והוראת שעה (תיקון מס' 3)|16:299968)); ((תשס&quot;ו, 10|תיקון מס' 46|16:299997)), ((51|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)), ((390|תיקון מס' 48|17:299929)), ((391|תיקון מס' 49|17:299942)); ((תשס&quot;ז, 5|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((30|הוראת שעה|17:300669)), ((308|תיקון מס' 51|17:300083)), ((456|תיקון מס' 52|17:300041)); ((תשס&quot;ח, 34|תיקון מס' 53|17:300154)), ((47|חוק זכות יוצרים|17:300007)), ((415|תיקון מס' 55|17:300682)), ((662|תיקון מס' 99 לחוק העונשין|17:300911)), ((665|תיקון מס' 51 לחוק בתי המשפט|17:300110)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)); ((תש&quot;ע, 284|תיקון מס' 59|18:300974)), ((308|תיקון מס' 60|18:301109)), ((652|תיקון מס' 60 לחוק בתי המשפט|18:300929)); ((תשע&quot;א, 30|תיקון מס' 62 - הוראת שעה|18:301286)), ((1169|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)); ((תשע&quot;ב, 3|תיקון מס' 101 לפקודת התעבורה|18:301173)), ((486|תיקון מס' 15 לחוק עובדים זרים|18:301168)), ((599|תיקון מס' 66|18:300937)); ((תשע&quot;ד, 38|תיקון מס' 62 - הוראת שעה (תיקון)|19:301608)), ((60|תיקון מס' 6 לחוק גיל הנישואין|19:301240)), ((582|תיקון מס' 68|19:303811)); ((תשע&quot;ה, 30|תיקון מס' 62 - הוראת שעה (תיקון מס' 2)|19:306580)), ((114|תיקון מס' 69|19:306613)), ((134|תיקון מס' 8 לחוק טיפול בחולי נפש|19:306617)), ((240|תיקון מס' 113 לפקודת התעבורה|20:313647)); ((תשע&quot;ו, 176|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((309|תיקון מס' 62 - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|20:318972)), ((358|תיקון מס' 82 לחוק בתי המשפט|20:320777)), ((635|תיקון מס' 26 לחוק הכניסה לישראל|20:323699)), ((1141|תיקון מס' 75|20:348255)); ((תשע&quot;ז, 324|תיקון מס' 62 - הוראת שעה (תיקון מס' 4)|20:366880)), ((330|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((338|תיקון מס' 77|20:367047)), ((500|תיקון מס' 78|20:382381)), ((921|תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה|20:382860)), ((1200|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע&quot;ח, 92|תיקון מס׳ 81|20:457654)), ((192|תיקון מס׳ 82|20:491147)), ((908|תיקון מס' 83|20:504227)), ((916|חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה)|20:504270)); ((תשע&quot;ט, 223|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((238|תיקון מס' 87|20:528391)), ((250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)), ((319|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ״ב, 88|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)), ((462|תיקון מס' 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:612736)), ((721|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((1016|תיקון מס' 92 - הוראת שעה|24:646007)).

''שינוי תארים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 142|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 254|שינוי התוספת השלישית לחוק)); ((תש&quot;ע, 877|שינוי התוספת השלישית לחוק)); ((תשע&quot;א, 484|שינוי התוספת השלישית לחוק)); ((תשע&quot;ח, 2262|העברת תיקים לטיפול התביעה המשטרתית)); ((תשע&quot;ט, 1350|תיקון התוספת השלישית והרביעית)). ''עדכון קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2))); ((תשמ&quot;ה, 999|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ו, 299|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ג, 486|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ו, 994|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); תשס&quot;ב, 138, 668; ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''הארכת הוראת שעה:'' ((י&quot;פ תשס&quot;ו, 492|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה)); ((תשס&quot;ז, 546|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה)); ((תשס&quot;ח, 3490|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה)); ((תשס&quot;ט, 4281|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה)); ((תש&quot;ע, 1374|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)).

&lt;מבוא&gt; הנוסח המשולב בא במקום חוק סדר הדין הפלילי, התשכ&quot;ה-1965 (להלן - החוק המוחלף) ובמקום חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות, התשכ&quot;ו-1966. המספרים המופיעים בסוגריים ליד כותרת השוליים של כל סעיף, מציינים את מספר הסעיף של החוק המוחלף.

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות [218] (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: בחוק זה -
:- &quot;חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות&quot; - [[=חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו-2005]];
:- &quot;מעשה&quot; - לרבות נסיון ומחדל;
:- &quot;אזהרה&quot; - אזהרה בדרך הקבועה [[בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש&quot;ם-1980]].

@ 2. תחולה [1]
: סדר הדין הפלילי יהיה לפי חוק זה, זולת אם נקבע בחוק אחר או על פיו סדר דין שונה לענין הנדון.

@ 3. סדר דין באין הוראות [210]
: בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.

@ 4. אי צירוף תביעה אזרחית [208]
: אין מצרפים תביעה אזרחית למשפט פלילי.

@ 5. אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד [2, 218]
: אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה; &quot;הרשעה&quot;, לענין סעיף זה - לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה.

@ 6. סמכות מקומית [3, 4] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשנ&quot;ד, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-4)
: (א) דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם.
: (ב) בעבירות מן המנויות בתוספת הראשונה שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו שווק או נמכר המצרך מוסמך לדון את הנאשם, ואם הוא היצרן - גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו מתגורר המתלונן.
: (ב1) בעבירת חוץ כהגדרתה [[בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי [[-|סעיפים 13]] [[ו-14 לחוק האמור]], אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.
: (ג) אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]] ובעבירה לפי [[+|פרק ב']] או לפי [[סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע&quot;ד-2014]], יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.
:: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת בית משפט לעניין חוק התחרות הכלכלית), התשנ״ד–1994]], לפיו בית המשפט יהיה בית המשפט המחוזי מרכז–לוד.))
: (ד) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחליף את [[התוספת הראשונה]] או להוסיף עליה או לגרוע ממנה.

@ 7. סמכות בצירוף אישומים או נאשמים [5] (תיקון: תשמ&quot;ב)
: צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי [[סעיף 6]], באחת העבירות או על אחד הנאשמים.

@ 8. סמכות באין אחיזה בשום מקום [6] (תיקון: תשמ&quot;ב, תשס&quot;ח)
: קבע היועץ המשפטי לממשלה במקרה פלוני כי לפי [[סעיפים 6]] [[ו-7]] אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.

@ 9. התיישנות עבירות [7] (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב, תשע&quot;ט-3)
: (א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה -
:: (1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם - שלושים שנים;
:: (1א) בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה ב']] - 15 שנים;
:: (2) בפשע אחר - עשר שנים;
:: (3) בעוון - חמש שנים;
:: (4) בחטא - שנה אחת.
: (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להעמיד אדם לדין בשל עבירה כאמור בפסקה (1א) של אותו סעיף קטן, אם בחלוף 15 שנים מיום ביצוע העבירה טרם אותר החשוד ובידי הרשות החוקרת יש ראיה המהווה אמצעי זיהוי ביומטרי המפורט [[בתוספת הראשונה ד']], שיש יסוד סביר להניח שיש בה כדי להוכיח את זהות החשוד או את הקשר בין החשוד לביצוע העבירה - ובלבד שלא עברו 23 שנים מיום ביצוע העבירה; בסעיף קטן זה, &quot;ביומטרי&quot; - מאפיין אנושי פיזיולוגי ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת.
:: (2) הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) עד (4) יחולו על התקופה האמורה בפסקה (1).
: (ב) בעבירות לפי [[החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש&quot;י-1950]], ולפי [[החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש&quot;י-1950]] - אין התיישנות.
: (ב1)(1) בעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות לפי [[+|סעיפים 300]] [[ו-301א לחוק העונשין]] - אין התיישנות.
:: (2) בעבירת ניסיון לרצח לפי [[סעיף 305 לחוק העונשין]], ובעבירה של קשר לפי [[סעיף 499 לחוק האמור]] לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (1), שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה - אין התיישנות.
: (ג)(1) בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה - התקופה הנוספת):
::: (א) בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם - חמש שנים;
::: (ב) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה [[בתוספת הראשונה א']] או [[בתוספת הראשונה ג']] - שלוש שנים;
::: (ג) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה [[בתוספת הראשונה א']] [[ובתוספת הראשונה ג']] - שנתיים.
:: (2) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה - ראש אגף החקירות) או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו.
:: (3) פרקליט מחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות תביעה אחרת, ראש ענף חקירות במחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקה (2), אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף הנדרש לשם השלמת חקירה, הוצאת תעודת חיסיון, השלמת הליך שימוע, קבלת החלטה בעניין ערר שהוגש לפי [[סעיף 64]] או לשם המתנה להחלטת המחלקה לחקירת שוטרים בעניין תלונה שהוגשה אליה על ביצוע עבירה הקשורה לאותה פרשה; תקופת ההארכה הנוספת לפי פסקה זו לא תעלה במצטבר על -
::: (א) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה [[בתוספת הראשונה א']] או [[בתוספת הראשונה ג']] - שנתיים;
::: (ב) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה [[בתוספת הראשונה א']] [[ובתוספת הראשונה ג']] - שנה.
:: (4) היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת פרקליט מחוז, ראש רשות תביעה אחרת, ראש אגף חקירות או ראש רשות חוקרת אחרת, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקאות (2) ו-(3), אם סבר כי בשל קיומן של נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים אינטרס ציבורי להאריך תקופה זו, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת, ובלבד שכל תקופת הארכה כאמור לא תעלה על המפורט להלן, לפי העניין, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה [[בתוספת הראשונה א']] או [[בתוספת הראשונה ג']] - כל תקופת הארכה לא תעלה על שנה, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על חמש שנים;
::: (ב) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה [[בתוספת הראשונה א']] [[ובתוספת הראשונה ג']] - כל תקופת הארכה לא תעלה על שישה חודשים, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על שלוש שנים.
:: (5) התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה מהן.
: (ג1) בעבירה מסוג פשע או עוון אשר בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, או בתוך התקופה הנוספת, הוגש לגביהן כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ביום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.
: (ג2) במניין התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:
:: (1) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בהתאמה, בשל אחד מאלה, ובלבד שהרשויות פעלו בשקידה סבירה להשלמת ההליכים בדרכים אחרות:
::: (א) החשוד נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו;
::: (ב) החשוד מתחמק מהליכי החקירה או ההעמדה לדין;
::: (ג) מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או של עד מרכזי אינו מאפשר לקיים הליכי חקירה או העמדה לדין;
::: (ד) עד מרכזי נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו, ומתקיים אחד מאלה:
:::: (1) יש יסוד להניח שהדבר נובע מפעולות שנקט החשוד או מי מטעמו;
:::: (2) הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בעבירה המנויה [[תוספת ראשונה ב פרט 2|בפרטים (2)]] [[או (3) בתוספת הראשונה ב']];
:::: (3) הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, ובלבד שפרק הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקת משנה זו לא יעלה על שלוש שנים;
:: (2) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הגשת בקשה לעזרה משפטית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך הליכי החקירה או ההעמדה לדין, לפי [[חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ&quot;ח-1998]], או לפי דין אחר; פרק הזמן לפי פסקה זו לא יעלה על התקופה שממועד הגשת הבקשה ועד לביצועה או דחייתה בידי המדינה האחרת;
:: (3) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הליכים משפטיים שנוקט החשוד;
:: (4) פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב אישום, בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;
:: (5) פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי [[סימן א'1 לפרק ד']] עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור [[באותו סימן]] או עד לאי-קיום תנאי מתנאי ההסדר על ידי החשוד או עד שהתגלה כי ההסדר הושג במרמה, והכול בכפוף להוראות [[סעיף 67ז]].
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ג2) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותם סעיפים קטנים, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.
: (ה) נחקר אדם בשל עבירות שונות המהוות פרשה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה יום ביצוע העבירה החמורה מהן.
: (ו) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה ב']], [[התוספת הראשונה ג']] [[והתוספת הראשונה ד']].

@ 10. התיישנות ענשים [8] (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו -
:: (1) בפשע - עשרים שנים;
:: (2) בעוון - עשר שנים;
:: (3) בחטא - שלוש שנים.
: (ב) אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור [[בסעיף 9(ב) ו-(ב1)]].
: (ג) במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו.

== פרק ב': בעלי הדין וייצוגם ==

@ 11. המאשים - המדינה [9]
: המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה.

@ 12. התובעים [10] (תיקון: ק&quot;ת תשמ&quot;ה, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז)
: (א) ואלה התובעים:
:: (1) היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:
::: (א) פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות;
::: (ב) מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;
:: (2) שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.
: (ב) תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות [[סעיף 60]]; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר.
: (ג) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את סמכותו להסמיך תובע כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב).
: (ד) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ב) או סעיף קטן (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן.

@ 13. העמדת סניגור [11]
: לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך כדין והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי [[סעיף 15]].

@ 14. סייג לבחירת סניגור [12] (תיקון: [תשל&quot;ח])
: אישר שר הבטחון בכתב כי בטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג - אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט - אלא בידי אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפי [[סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].

@ 15. מינוי סניגור מטעם בית המשפט [13] (תיקון: [תשל&quot;ה], [תשמ&quot;א], תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו-4)
: (א) נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי [[סעיף 117]] ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;
:: (2) לא מלאו לו שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;
:: (3) הוא אילם, עיוור או חרש או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;
:: (4) הוא הואשם בעבירה שנקבע לגביה כי בית משפט יטיל עונש מאסר בפועל, או כי יטיל עונש מאסר שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי;
:: (5) התובע מסר הודעה כאמור [[בסעיף 15א(א) או (ב)]] לגבי הנאשם, בדבר האפשרות שהתובע יבקש מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל אם יורשע;
:: (6) התובע לא מסר הודעה כאמור [[בסעיף 15א(א) או (ב)]] לגבי הנאשם, ובית המשפט סבר, לאחר שהורשע, כי קיימת אפשרות שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.
: (ב) בית המשפט שלערעור רשאי לא למנות סניגור אם הנאשם ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי צדק אם לא ייצגנו סניגור.
: (ג) נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי [[חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ&quot;ו-1995]] ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט - לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא - למנות לו סניגור.
: (ד) חשוד או עצור שאין חובה למנות לו סניגור ונתקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(1) עד (3) או (ג), רשאי בית המשפט - לבקשת אותו אדם, לבקשת תובע או מיוזמתו הוא - למנות לו סניגור.
: (ה) בית המשפט רשאי למנות סניגור לצורך דיון בבית המשפט בבקשה לדיון נוסף או למשפט חוזר, וכן לצורך הדיון הנוסף או המשפט החוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), או (ג).
: (ו) מינוי סניגור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג), במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית, יהיה לפי הוראות [[חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ&quot;ו-1995]].
: (ז) ראה בית המשפט במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית שיש למנות סניגור לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), יפנה את החשוד או העצור ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז כדי שימונה לו סניגור; סבר בית המשפט שיש למנות סניגור משום שהחשוד או העצור מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות לסניגור הציבורי המחוזי לבדוק את זכאותו.

@ 15א. הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (תיקון: תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ז-2)
: (א)(1) סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.
:: (2) מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
: (ג) מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.
: (ד) לענין סעיף זה [[וסעיפים 15(א)(4) עד (6)]] [[ו-15ב]], &quot;מאסר בפועל&quot; - למעט כל אחד מאלה:
:: (1) מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות [[סעיף 45 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בסעיף זה - חוק העונשין);
:: (2) מאסר במקום קנס כאמור [[בסעיף 71 לחוק העונשין]];
:: (3) מאסר על אי-מתן התחייבות לפי [[סעיף 74 לחוק העונשין]].

@ 15ב. איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות [[סעיף 17]].

@ 16. תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט [14]
: סניגור שמינהו בית המשפט ייצג את הנאשם בכל הליך לפני שופט או בית משפט, לרבות בערעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

@ 17. הפסקת ייצוג של סניגור [15, 16]
: (א) סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור [[בסעיף 15]], לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל.

@ 18. חילוף סניגורים [17]
: העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.

@ 19. הוצאות ההגנה [18] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: (א) מינה בית המשפט סניגור, יחולו על המדינה הוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים, כפי שייקבע בתקנות.
: (ב) שוכנע בית המשפט שהנאשם מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות שהוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של עדי הנאשם יחולו על המדינה, גם אם לא נתמנה לנאשם סניגור.

@ 20. איסור קבלת שכר [19]
: סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים.

== פרק ג': מעצר הנאשם ושחרורו ==
=== סימן א': מעצר ===

@ 21. [20] (תיקון: [תשל&quot;ד], תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 21א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 21ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 21ג. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 22. [21] (תיקון: [תשל&quot;ד], תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 23. [22] (תיקון: [תשל&quot;ד], תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 24. [23] (תיקון: תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 25. [24] (תיקון: [תשל&quot;ד], תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

@ 26. [25] (תיקון: [תשל&quot;ד])
: המבצע צו מעצר רשאי, כשהצו או האישור לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#|סעיף 25]] בידו -
: (1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;
: (2) להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.

@ 27. [26] (תיקון: [תשל&quot;ד], תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 28. [27] (תיקון: [תשל&quot;ה], [תשמ&quot;א], תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 29. [27א] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 30. [28] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 31. [29] (תיקון: תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 32. [29א] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ב': שחרור בערובה ===

@ 33. [30] (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 34. [31] (תיקון: תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35. [31א] (תיקון: [תשל&quot;ד], [תשל&quot;ז], תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 36. [32] (תיקון: [תשל&quot;ו], תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 37. [33] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 38. [34] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 39. [35] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 40. [35א] (תיקון: [תשל&quot;ד], [תש&quot;ם], תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 41. [36] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 42. [37] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 43. [38] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 44. [39] (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 44א. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 45. [40] (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 46. [41] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 47. [42] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 48. [43] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 49. [44] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 50. [45] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': שחרור מלא ===

@ 51. [46] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 52. [47] (תיקון: [תשל&quot;ו], תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 53. [48] (תיקון: [תשל&quot;ו], תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 54. [49] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 55. [49א] (תיקון: [תשכ&quot;ט], תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 56. [50] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 57. [51] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

== פרק ד': הליכים שלפני המשפט ==

=== סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין ===

@ 57א. משך הליכי חקירה והעמדה לדין (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על שיעור המקרים שבהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור בסעיף קטן (א) ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום; הדיווח יימסר אחת לשנתיים לגבי השנתיים שקדמו למועד הדיווח.

@ 58. תלונה [52]
: כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.

@ 59. חקירת המשטרה [53] (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.

@ 59א. החלטה שלא לחקור בעבירות מין או באלימות כלפי בן זוג (תיקון: תשס&quot;ב, תשע״ח-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בן זוג&quot; - מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;
::- &quot;המרכז&quot; - המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה שברשות המקומית שבה הוגשה התלונה, ואם לא היה ברשות המקומית מרכז כאמור - המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית האמורה;
::- &quot;המתלונן&quot; - בן הזוג המתלונן;
::- &quot;עבירת מין או אלימות&quot; - עבירה מסוג עוון לפי [[+|סעיפים 192]], [[+|334]], [[+|336]] שלא בנסיבות מחמירות, [[+|337]], [[+|346(ב)]], [[+|347(א1)]], [[+|348(ג) ו-(ה)]], [[+|376]], [[+|377]] שלא בנסיבות מחמירות, [[+|379]], [[+|380]] [[ו-381(א) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי [[סעיף 59]] שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.
: (ג) ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור [[בסעיף 59]], ההוראות האלה:
:: (1) ההחלטה שלא לחקור תהיה באישור קצין משטרה המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי (בסעיף זה - קצין אגף חקירות מרחבי);
:: (2) בטרם יקבל קצין כאמור [[בסעיף 59]] החלטה שלא לחקור או בטרם יאשר קצין אגף חקירות מרחבי את ההחלטה רשאי כל אחד מהם להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמתו של כל אחד מהם, לפי הענין, למרכז;
:: (3) פנה המתלונן או בן זוגו, או פנו שניהם למרכז, יעביר המרכז דיווח לקצין המשטרה שהפנה אותם למרכז; הדיווח יתייחס למסוכנות בן זוגו של המתלונן כלפי המתלונן, ויתבסס על המידע שבידי המרכז;
:: (4) לא פנו הן המתלונן והן בן זוגו למרכז, יחליט קצין המשטרה כאמור בפסקה (2) בענין פתיחה בחקירה גם בלא דיווח כאמור בפסקה (3);
:: (5) קצין המשטרה שהפנה מתלונן או בן זוגו או שניהם למרכז כאמור בפסקה (2), יודיע למרכז על ההפניה של כל אחד שהסכים שפרטיו האישיים יימסרו למרכז, לצורך מעקב אם פנה אחד מהם או פנו שניהם למרכז, ואם להמתין לדיווח כאמור בפסקה (3) לפני מתן ההחלטה;
:: (6) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי [[סעיף 59]].

@ 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי [54] (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע״ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;פרקליט&quot; - פרקליט כאמור [[בסעיף 12(א)(1)(א)]];
::- &quot;ראש יחידת תביעות&quot; - קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה;
::- &quot;תובע משטרתי&quot; - שוטר שהתמנה כאמור [[בסעיף 12(א)(2)]].
: (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), או בעבירת עוון המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה א']], תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.
: (ג)(1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה [[בחלק א' לתוספת ראשונה א']], תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;
:: (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה [[בחלק ב' לתוספת ראשונה א']], תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
: (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה [[בחלק ג' לתוספת ראשונה א']], תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
: (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) -
:: (1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור - יועבר לטיפולו של פרקליט;
:: (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
: (ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי-צדק.
: (ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי [[סעיף 12(א)(1)(ב)]], לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים [[שבחלק ד' לתוספת ראשונה א']]; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.
: (ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה א']], ובלבד שלא יקבע [[תוספת ראשונה א חלק ב|בחלק ב' שבה]] עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.
: (ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי [[סעיף 12(א)(1)(ב)]].
: (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
:: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים [[בחלק ג' לתוספת ראשונה א']] ולפי מחוזות;
:: (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי [[+|סעיף 273]] [[או 274 לחוק העונשין]], בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;
:: (3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי [[+|סעיף 273]] [[או 274 לחוק העונשין]], בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.
: (יא)(1) העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה לעניין הגשת כתב אישום.
:: (2) המשטרה תצרף לחומר שהעבירה כאמור בפסקה (1) את עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה, אלא אם כן נימקה בכתב מדוע אין באפשרותה לעשות כן.
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), ניהלה המשטרה חקירה בליווי פרקליט מלווה והעבירה את החומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה; ואולם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה רשאי לבקש כי המשטרה תעביר את עמדתה כאמור אם ראה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק; בסעיף זה, ”פרקליט מלווה” – פרקליט שהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה קבע כי ילווה את החקירה.
:: (4) על אף האמור בפסקה (1), ניהלה המשטרה חקירה בלא פרקליט מלווה וסברה כי יש לסגור את תיק החקירה, רשאית היא להעביר לפרקליט מחוז את עמדתה בכתב בדבר סגירת התיק.
:: (5) הוראות [[סעיף 117 לחוק העונשין]] יחולו על עובד הציבור שמסר, בלא סמכות כדין, עמדה בכתב לעניין הגשת כתב אישום או לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד חשודים בחקירה, כאמור בסעיף קטן זה, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.

@ 60א. יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-3)
: (א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
: (ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
: (ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
: (ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
: (ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות [[סעיף 74]].
: (ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
: (ח) הוראות [[החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי&quot;ט-1958]], לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
: (ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק), התשס&quot;ה-2005]], לפיהן הוראות [[סעיף 60א(א)]] לא יחולו על תקיפה כלפי בן משפחה לפי [[סעיף 382(ב) לחוק העונשין]] וגרימת חבלה של ממש כלפי בן זוגו לפי [[סעיף 382(ג) לחוק העונשין]], ועל כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירה מהעבירות הללו.))

@ 61. המשך החקירה [55] (תיקון: תשס&quot;א)
: הועבר חומר החקירה כאמור [[בסעיף 60]], רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.

@ 62. העמדה לדין וסגירת תיק [56] (תיקון: תשס״א–6, תשס״ד–3, תשס״ד–4, תשס״ה, תשע״א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע״ח–2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
:: (1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות שהן פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי [[סעיף 60]];
:: (2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי [[סעיף 60]], וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי [[סעיף 60]];
:: (3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי [[סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], או [[פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965]].
: (ב)(1) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]], תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.
:: (3) בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח [[שבחלק א' לתוספת השביעית]].
:: (4) החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יוסר רישומו מהמרשם המשטרתי כהגדרתו [[בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]].

@ 62א. סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ז, תשע״ח, תשע&quot;ט-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בן זוג&quot;, &quot;המרכז&quot;, &quot;המתלונן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 59א(א)]];
::- &quot;עבירת מין או אלימות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 59א(א)]] וכן עבירה מסוג פשע לפי [[+|סעיפים 203]], [[+|305]], [[+|327]], [[+|329]], [[+|330]], [[+|332]], [[+|333]], [[+|335]], [[+|336]] בנסיבות מחמירות, [[+|345]], [[+|346(א)]], [[+|347(א) ו-(ג)]], [[+|348(א), (ב) ו-(ד)]], [[+|368ב]], [[+|368ג]], [[+|369]], [[+|370]], [[+|371]], [[+|372]], [[+|373]], [[+|374]], [[+|375]], [[+|377]] בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי [[+|סעיף 377א(א)(5)]], [[+|381(א)]], [[+|382(ב)]] בצירוף [[+|ל-379]], [[+|382(ג)]] בצירוף [[+|ל-380]], [[+|402]], [[+|404]], [[+|427]], [[+|428]], [[לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי [[סעיף 62(א)]] שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
: (ג) ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור [[בסעיף 62(א)]], להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות [[סעיף 59א(ג)(3) עד (5)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות תובע להחליט לפי [[סעיף 62(א)]].

@ 63. הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין [57] (תיקון: תשע״ח-2, תשע&quot;ח-3)
: (א)(1) על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק.
:: (2) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה; במקרים חריגים, שבהם לא ניתן לקבל את העילה לסגירת התיק כאמור בכל תחנת משטרה, המתלונן יהיה רשאי לברר אותה באחת הדרכים שפורטו בהודעה בלבד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]], תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.
: (ג) בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר העילה לפי הנוסח [[שבחלק ב' בתוספת השביעית]], לפי העניין.

@ 64. ערר [58] (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תש&quot;ע, תשע״ח-2)
: (א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
:: (1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור [[בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2)]] - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים, או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
:: (2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;
:: (3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין למעט החלטה בערר לפי פסקה (2) וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין למעט החלטה בערר לפי פסקה (1)- לפני היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחות מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

@ 65. מועד לערר [59] (תיקון: תשס״א, תשע״ח–3)
: הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי [[סעיף 63]], אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור [[בסעיף 64]] להאריך את המועד להגשת הערר.

@ 65א. מתן החלטה בערר (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ח)
: החלטה בערר לפי [[סעיף 64]], תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל סמכות להחליט בערך; החלטה כאמור. לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, &quot;עבירת מין או אלימות&quot; - כהגדרתה [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]].

@ 65ב. הודעה על החלטה בערר (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א)(1) בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי [[סעיף 64]] בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
:: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות [[סעיף 60א(ט)]], וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.
: (ב) התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בעקבות הגשת ערר לפי [[סעיף 64]], תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות [[סעיף 60א]] או לגרוע מהן.

@ 66. [60] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשס&quot;א) : (((בוטל).))

@ 67. כתב אישום [61]
: אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.

=== סימן א'1: סגירת תיק בהסדר (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 67א. סגירת תיק בהסדר (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע״ח-2)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;תובע&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) פרקליט כאמור [[בסעיף 12(א)(1)(א)]];
::: (2) תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה ([[בסימן זה]] - תובע משטרתי);
::: (3) תובע אחר המנוי [[בתוספת הרביעית]];
::- &quot;תובע בכיר&quot; -
::: (1) בתיק המנוהל על ידי פרקליט - היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;
::: (2) בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי - תובע משטרתי;
::: (3) בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה &quot;תובע&quot; - תובע שהוא עובד המדינה ומנוי [[בתוספת הרביעית]].
: (ב) ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור [[בסעיף 62(א)]], שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר ([[בסימן זה]] - הסדר), אם ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.
: (ג) לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה [[בתוספת השישית]], שאינה אחת מאלה:
:: (1) עבירה המנויה [[בסעיף 240 לחוק זה]];
:: (2) עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;
:: (3) עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.
: (ד) תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
:: (1) העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות [[סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין]], אינו כולל מאסר בפועל;
:: (2) אין פרט רישום כהגדרתו [[=חוק המרשם הפלילי|בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]] ([[בסימן זה]] - חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.
: (ה) תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות [[סימן זה]] או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.
: (ו) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]].

@ 67ב. הוראות לעניין עריכת הסדר (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ח-2)
: (א) התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.
: (ב) לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר -
:: (1) יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום ([[בסימן זה]] - טיוטת כתב אישום);
:: (2) יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי־העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ג) טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.

@ 67ג. תנאי ההסדר (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז-5)
: (א) תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
:: (1) תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;
:: (2) תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי [[סעיף 67ו]];
:: (3) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;
:: (4) עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו [[בסעיף 71א(1) לחוק העונשין]], והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן - שלא תעלה על 18 חודשים;
:: (5) נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט [[בתוספת החמישית]] - לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
: (ב) לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים [[בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין]].
: (ג) בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
: (ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה [[בפרק י' לחוק האמור]], ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין.

@ 67ד. עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר (תיקון: תשע&quot;ב)
: בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.

@ 67ה. תוכן ההסדר (תיקון: תשע&quot;ב)
: הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את -
: (1) תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;
: (2) הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;
: (3) התנאים שעל החשוד למלא;
: (4) התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;
: (5) הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי [[חוק המרשם הפלילי]].

@ 67ו. עילת סגירת תיק בהסדר (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) התובע יסגור את התיק בעילה של &quot;סגירה בהסדר&quot; לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 63]] [[ו-64]] לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.

@ 67ז. סירוב להסדר או הפרת תנאיו (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ח-2)
: (א) לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
: (ב) התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.
: (ג)(1) נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;
:: (2) לעניין [[סעיף 67ג(א)(3)]], יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.
: (ד) הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי [[פסקה (1) שבסעיף 67ג(א)]], יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.
: (ה) הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש לש מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.
: (ו) הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.

@ 67ח. פרסום בדבר הסדרים (תיקון: תשע&quot;ב)
: הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:
: (1) דבר סגירת תיק בהסדר;
: (2) מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;
: (3) תנאי ההסדר.

@ 67ט. הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד)
: תנאי לפי [[סעיף 67ג(א)(4)]], לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו [[בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.

@ 67י. הנחיות לעניין תחולה (תיקון: תשע&quot;ב)
: רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות [[סימן זה]] לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.

@ 67יא. שינוי [[התוספת הרביעית]], [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע&quot;ב)
: שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת הרביעית]] ואת [[התוספת החמישית]], ובהסכמת השר לביטחון הפנים - את [[התוספת השישית]].

@ 67יב. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ב)
: מדי שנה, ב-1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:
: (1) מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;
: (2) מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.

=== סימן ב': קובלנה ===

@ 68. קובלנה [62] (תיקון: תשמ&quot;ב)
: על אף האמור [[בסעיף 11]], רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות [[בתוספת השניה]] על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

@ 69. קובלנות על עובדי המדינה [63]
: לא תוגש קובלנה לפי [[סימן זה]] על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 70. דין קובלנה [64]
: הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

@ 71. התביעה בקובלנה [65] (תיקון: תשמ&quot;ב)
: הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור [[בסעיף 11]], בידי הקובל או בא-כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.

@ 72. החלפת קובלנה בכתב אישום [66]
: הוגשה הודעה כאמור [[בסעיף 71]], תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע.

@ 73. העמדת הדיון בקובלנה [66א] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור [[בסעיף 133]].

=== סימן ג': עיון בראיות התביעה ===

@ 74. עיון בחומר החקירה [67] (תיקון: תשנ״ה–2, תש״ע–2, תשע״ו–5, תשע&quot;ט-4)
: (א)(1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, ”רשימת כל החומר” – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;
:: (2) לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –
:::- ”חומר מודיעין” – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;
:::- ”רשות מודיעין” – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא הגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות התחרות.
: (א1) תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודע שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.
: (ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.
: (ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום; ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.
: (ד) בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.
: (ד1) על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות [[סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], בשינויים המחויבים.
: (ה) על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.
: (ו) אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות [[פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]].

@ 75. דרכי העיון וההעתקה [68]
: עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.

@ 76. עונשין [69]
: המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי [[סעיף 75]] במילוי תפקידו, דינו - מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו - מאסר שנה.

@ 77. סייג להבאת ראיות [70] (תיקון: [תשל&quot;ד])
: (א) לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.
: (ב) הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו - זמן סביר מראש - את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.

@ 78. חומר סודי [71]
: הוראות [[סעיף 74]] אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות [[סעיף 77]] חלות עליו.

@ 79. המצאת ראיות שבידי קובל [72]
: לא יגיש קובל לבית המשפט ראיה שבכתב שהיתה בידיו, אלא אם המציא לנאשם העתק ממנה.

@ 80. סייג לזכות העיון בחומר הראיות [73]
: הוראות [[סימן זה]] אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת העדרו של עד או לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.

@ 81. שמירת דין [74]
: הוראות [[סימן זה]] אינן גורעות מהוראות [[סעיף 128 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

=== סימן ד': עיון בעדויות מומחים של ההגנה (תיקון: [תשל&quot;ו]) ===

@ 82. הגדרות [74א] (תיקון: [תשל&quot;ו])
: [[בסימן זה]], &quot;חוות דעת&quot; ו&quot;תעודת רופא&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 83. עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה [74ב] (תיקון: [תשל&quot;ו])
: (א) בית המשפט שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי - לפי בקשת התובע - לצוות על הנאשם או על סניגורו -
:: (1) לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית המשפט כראיה;
:: (2) לערוך בכתב את עיקר תכנה של עדות מומחה, שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;
:: (3) לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור.
: (ב) העיון יהיה במעמד אדם שהנאשם או סניגורו ימנה לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית המשפט.
: (ג) מועד העיון ומקומו יהיו כפי שיקבע בית המשפט, ובלבד שמועד העיון יהיה לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו - לפי בקשתם - האפשרות לעיין בחומר החקירה לפי [[סימן ג']].

@ 84. סייג להבאת ראיות [74ג] (תיקון: [תשל&quot;ו])
: לא יגיש נאשם לבית המשפט חוות דעת בכתב או תעודת רופא ולא ישמיע עדות מומחה שלא קויים לגביהן צו שניתן לפי [[סעיף 83]], אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט.

=== סימן ה': אישום ===

@ 85. תוכן כתב האישום [75]
: כתב אישום יכיל -
: (1) שם בית המשפט שאליו הוא מוגש;
: (2) ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו;
: (3) שם הנאשם ומענו;
: (4) תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם;
: (5) ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;
: (6) שמות עדי התביעה.

@ 86. צירוף אישומים [76]
: מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע.

@ 87. צירוף נאשמים [77]
: מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.

@ 88. הפרדת המשפט [78]
: בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.

@ 89. כתב אישום חדש בהפרדת המשפט [79]
: ניתן צו להפרדת המשפט, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהמשפט עליו הופרד או נגד הנאשם שמשפטו הופרד; ורשאי בית המשפט, אם הוא סבור שלא ייגרם על-ידי כך עיוות-דין, להמשיך במשפט שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.

@ 90. איחוד משפטים [80]
: בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות [[סעיפים 86]] [[או 87]] ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.

@ 91. תיקון כתב אישום בידי התובע [81]
: תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

@ 92. תיקון כתב אישום בידי בית המשפט [82] (תיקון: [תשל&quot;ו])
: (א) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.
: (ב) בית המשפט רשאי לתקן כתב אישום אף אם העבירה שלפי התיקון היא בגדר הסמכות של בית משפט אחר או של הרכב אחר, ואם עשה כן יעביר את הענין לאותו בית משפט או הרכב, אולם אם העבירה היא בסמכותו של בית משפט בעל סמכות שיפוט מצומצמת יותר, רשאי בית המשפט גם להמשיך לדון בה.
: (ג) בית משפט שהועבר אליו ענין לפי סעיף קטן (ב) רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו הוא עצמו גבה אותן, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

@ 93. חזרה מאישום [83]
: תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או יותר; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם, בין בכתב על-פי [[סעיף 123]] ובין בתשובתו לאישום, בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט.

@ 94. תוצאות חזרה מאישום [84] (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.
: (ב) בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.
: (ג) אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.

@ 94א. התליית הליכים (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.
: (ב) הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 9]] ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות [[בסעיף 9]]; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.

=== סימן ו': זימון למשפט ===

@ 95. הזמנה למשפט [85] (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: (א) משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.
: (ב) סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות [[סעיף 143א]], תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור [[בסעיף 143א(ב)]], ותנאיו כאמור [[בסעיף 143א(ג)]].

@ 96. תוכן ההזמנה [86]
: הזמנה למשפט תכיל -
: (1) שם בית המשפט;
: (2) ציון המאשים;
: (3) שם הנאשם ומענו;
: (4) תמצית האישום נגדו;
: (5) המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;
: (6) תמצית הוראות [[סעיפים 123]] [[ו-128]].

@ 97. הודעה על דחיית מועד [87]
: נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית המשפט בכתב לתובע על המועד שקבע, וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו, אם לא הודיע להם על כך בעל-פה בשעת דיון.

@ 98. צורת ההזמנה [88] (תיקון: תשנ&quot;ה)
: הודעה בכתב והזמנה לפי [[סימן זה]] תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו [[בסעיף 12(א)(2)]], יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.

@ 99. צו הבאה [89]
: בית המשפט רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד הנאשם, אם ראה שיש צורך בכך כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע.

@ 100. תחולת סעיפים אחרים [90]
: על צו הבאה יחולו הוראות [[סעיפים 22 עד 26]], בשינויים לפי הענין.

@ 101. מסירה עם מעצר [91]
: העוצר אדם לפי צו הבאה ימסור לו עם העתק הצו גם הזמנה, או הודעה לפי [[סעיף 97]], או העתק מהן.

@ 102. שחרור בערובה [92]
: בצו הבאה רשאי בית המשפט להורות לקצין משטרה לשחרר את הנאשם בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט שנתן את הצו; על הערובה יחולו הוראות [[סעיפים 43 עד 49]] בשינויים לפי הענין.

@ 103. הבאה לבית המשפט [93]
: מי שנעצר על-פי צו הבאה ולא שוחרר לפי [[סעיף 102]], יובא בלא דיחוי לפני בית המשפט, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

@ 104. תפיסת נכסי נאשם שנמלט [94]
: (א) נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט, לבקשת פרקליט מפרקליטות המדינה, ואם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתקפו.
: (ב) צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים.
: (ג) ניתן צו זה לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לשנותו.

=== סימן ז': הזמנת עדים והמצאת מסמכים ===

@ 105. פירושים [98 סוגריים]
: [[בסימן זה]]((,)) &quot;מסמכים&quot; - לרבות מוצגים אחרים.

@ 106. הזמנת עד [95, 96]
: (א) בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו.
: (ב) הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל-פה לעד על ידי בית המשפט בשעת דיון.

@ 107. צורת ההזמנה ותכנה [97] (תיקון: תשנ&quot;ה)
: הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל -
: (1) שם בית המשפט;
: (2) ציון בעלי הדין;
: (3) שם המוזמן ומענו;
: (4) המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;
: (5) (((בוטלה).))

@ 108. צו להמצאת מסמכים ומוצגים [98]
: בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.

@ 109. הזמנת עד על אתר [99]
: בית המשפט רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; ודין אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים.

@ 110. עד שנבצר ממנו לבוא לבית המשפט [100]
: נוכח בית המשפט כי נבצר מעד לבוא לבית המשפט, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.

@ 111. מומחה מטעם בית המשפט [101] (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מיוזמתו מומחה בענין שבחשבונאות או בנושא אחר הדורש בדיקה טכנית או חישוב, לצורך הבהרת חומר הראיות שבפניו.
: (ב) מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יעיין בחומר הראיות שהפנה אליו בית המשפט ויערוך את ממצאיו על פי שאלות שהוצגו לו על ידי בית המשפט; המומחה יגיש חוות דעתו בכתב וייחקר עליה בבית המשפט לבקשת מי מבעלי הדין; הוגשה חוות דעת לפי סעיף זה, רשאים בעלי הדין, להביא ראיות לסתור אותה.

@ 112. [102] (תיקון: תשמ&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 113. [103] (תיקון: תשמ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 114. [104] (תיקון: תשמ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 115. [105] (תיקון: תשמ&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ח': שמירת ראיות ===

@ 116. הגדרות [112] (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גביית עדות&quot; - לרבות קבלת מסמכים ומוצגים אחרים;
:- &quot;עדות מוקדמת&quot; - עדות כאמור [[בסעיף 117]] או [[בסעיף 117א]];
:- &quot;תיעוד חזותי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס&quot;ב-2002]].

@ 117. גביה מוקדמת של עדות [106] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשס&quot;ג, תשס&quot;ז)
: (א) הוגש כתב אישום לבית משפט, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם מצא שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט; נפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום, רשאי לעשות כן בית משפט השלום או בית משפט מחוזי לבקשת תובע או לבקשת אדם העשוי להיות נאשם בעבירה.
: (ב) הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי [[סעיף 377א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], יחליט בית המשפט בבקשה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה; העדות תיגבה בתוך חודשיים מיום ההחלטה, אלא אם כן האריך בית המשפט את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 117א. גביה מוקדמת של עדות של ילד (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ד-5)
: (א) הוגש כתב אישום לבית משפט או נפתחה חקירה בעבירה מן העבירות המנויות [[=חוק הגנת ילדים|בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו-1955]] (להלן - חוק הגנת ילדים), רשאי בית המשפט לגבות לאלתר עדותו של ילד כמשמעותו [[בחוק האמור]], על פי בקשתו של תובע או מי שעשוי להיות נאשם בעבירה, ובהרשאתו של חוקר ילדים.
: (ב) על עדות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סימן זה]], בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות [[+|סעיפים 2(ב), (ג)]], [[+|2א]] [[ו-10 לחוק הגנת ילדים]].

@ 117ב. עדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: (א) הוגש כתב אישום לבית משפט בעבירה שבה מתלונן או עד הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם [[בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות]], רשאי בית המשפט לגבות לאלתר את עדותו של אותו אדם, על פי בקשתו של התובע או של הנאשם.
: (ב) גביית עדות לאלתר כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בהתאם להוראות [[סעיף 10 לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות]].

@ 118. נוכחות בעלי דין [107] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשנ&quot;ה, תשס&quot;ד-5)
: עדות מוקדמת תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, זולת אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם או של מי שעשוי להיות נאשם; החליט בית המשפט כאמור תתועד העדות בתיעוד חזותי והוראות [[סעיף 120א(ב) ו-(ג)]] יחולו לענין זה.

@ 119. סדרי גביית העדות [108]
: (א) בהזמנת עדים ובסדרי גביית העדויות ינהגו ככל האפשר כדרך שנוהגים במהלך המשפט, ועל הפרוטוקול יחולו הוראות [[סעיפים 135 עד 139]], בשינויים לפי הענין.
: (ב) התנגדות לשאלה וטענות אחרות שהושמעו בשעת גביית העדות יירשמו בפרוטוקול, ויחליט בהן בית המשפט שהעדות מוגשת לו כראיה.

@ 120. חתימת הפרוטוקול [109] (תיקון: תשנ&quot;ה)
: הפרוטוקול בהליכי גביית העדות ייקרא באזני העד, ולאחר שיאשרנו יחתום עליו וכן יחתום עליו השופט; סירב העד לאשר או לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול. הוראות סעיף זה לא יחולו על עדות שהוקלטה במלואה.

@ 120א. תיעוד חזותי של עדות מוקדמת (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: (א)(1) עדות מוקדמת תתועד בתיעוד חזותי.
:: (2) נקבע המותב שידון במשפט שבו תוגש העדות כראיה והעדות המוקדמת נגבית בפני כל שופטי המותב, רשאי בית המשפט להורות כי העדות המוקדמת לא תתועד בתיעוד חזותי; שינוי במותב לאחר גביית העדות לא יהיה בו כדי לפסול את העדות.
:: (3) בסעיף זה, &quot;מותב&quot; - לרבות דן יחיד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) בית משפט הגובה עדות מוקדמת רשאי להורות כי העדות תיגבה, כולה או חלקה, בלא תיעוד חזותי, אם השתכנע כי ננקטו אמצעים סבירים לקיים את התיעוד, אך ביצוע התיעוד החזותי יעכב את גביית העדות והעיכוב עלול לסכל את גבייתה; החליט בית המשפט כאמור, לא יהיה בהעדר תיעוד חזותי כדי לפסול את העדות המוקדמת.
: (ג) בית משפט רשאי לקבל כראיה עדות מוקדמת שאין לה תיעוד חזותי אם השתכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לכך הצדקה בנסיבות הענין.

@ 121. העדות כראיה במשפט [110] (תיקון: [תשל&quot;ד], [תשמ&quot;א], תשנ&quot;ה, תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ו-2)
: (א) עדות מוקדמת דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה -
:: (1) לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;
:: (2) לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;
:: (3) בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.
: (ב) ילד שנתן עדות מוקדמת לפי [[סעיפים 117א]] [[או 117ב]] לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות [[סימן זה]], בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות [[+|סעיפים 2(ב), (ג)]], [[+|2א]] [[ו-10 לחוק הגנת ילדים]]; לא אישר חוקר הילדים את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.

@ 122. עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין [111]
: נתקבלה עדות שנגבתה לפי [[סימן זה]] ולא היתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.

=== סימן ט': הודיה בכתב ===

@ 123. הודיה בכתב [113]
: עד לתחילת המשפט רשאי הנאשם, בהודעה בכתב לבית המשפט, להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, וכן לטעון עובדות נוספות; העתק מכתב ההודיה יומצא על ידי בית המשפט לתובע.

@ 124. הודיה בכתב אינה מונעת מקדמיות [114]
: הודיעה שבכתב אינה מונעת את הנאשם מטעון טענות מקדמיות או מהודות בעובדות או מטעון עובדות נוספות במהלך המשפט.

== פרק ה': הליכי המשפט ==
=== סימן א': מועד המשפט ===

@ 125. רציפות המשפט [115]
: כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.

=== סימן ב': נוכחות בעלי הדין ===

@ 126. נוכחות הנאשם [116]
: באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו.

@ 127. נוכחות מורשים של תאגיד [117]
: הואשם תאגיד או חבר בני-אדם, לא ינוהל המשפט אלא בפני אדם המורשה כדין לייצג את התאגיד או חבר בני-האדם; אולם מותר לדון תאגיד או חבר בני-אדם שלא בפני מורשה אם נתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 128]]; מורשה כאמור דינו לענין [[סעיפים 99]], [[140]], [[161]], [[189]] [[ו-192]] כדין נאשם, והמצאת מסמך לתאגיד או לחבר בני-אדם - היא המצאה למורשה.

@ 128. שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט [118] (תיקון: [תשל&quot;ד])
: נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדונו לא בפניו -
: (1) אם הוא נאשם בחטא או בעוון והודה בהודיה שבכתב בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, ולא טען בה עובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט;
: (2) אם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו והוא מיוצג בו על ידי סניגור, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם,
: אולם רשאי בית המשפט, בכל שלב של המשפט, לצוות על התייצבות הנאשם.

@ 129. אין לגזור מאסר לא בפני הנאשם [119] (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ו)
: נידון נאשם לא בפניו על פי [[סעיף 128(1)]], לא יגזור עליו בית המשפט עונש מאסר - אלא אם ניתנה לו תחילה הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש בהתאם [[לסעיף 192]]. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות [[סעיף 129א(ג)]].

@ 129א. דרכי הטלת מאסר במקום קנס (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ו)
: (א) לא הוטל מאסר במקום קנס כאמור [[בסעיף 71 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], בעת מתן גזר הדין, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות [[סימן ג' לפרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.
: (ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.
: (ג) צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות [[+|סעיפים 66]] [[ו-69 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], [[+|וסעיפים 5ב]] [[ו-5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], לפי הענין; דרכי ההמצאה הקבועות [[בסעיף 237(ד)]] לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה.
: (ד) הוטל על נידון מאסר במקום קנס, בצו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הצו האמור, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנידון הצו המיוחד, ואולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע; הוראות [[סעיף 130(ט)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן זה.

@ 130. שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט [119א] (תיקון: [תשל&quot;ד], תשנ&quot;ה, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ו)
: (א) נאשם שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדונו שלא בפניו אם ההזמנה למועד ההמשך נמסרה לו בהודעה של בית המשפט בשעת דיון, ובית המשפט הזהירו במהלך המשפט שיהיה רשאי לדונו שלא בפניו אם לא התייצב, או אם הזמנה בכתב הומצאה לו, שלא באמצעות סניגורו, וכן לסניגורו, אם יש לו סניגור, וצויינה בה האזהרה האמורה.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול על נאשם בפשע רק אם הדיון במשפטו מתקיים בבית משפט שלום והוא היה מיוצג על ידי סניגור באותה ישיבה.
: (ג) הורשע נאשם שלא בפניו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לגזור את דינו שלא בפניו ובלבד שבית המשפט לא יטיל עליו עונש מאסר; בהזמנה לדיון בגזר הדין יפורט דבר הרשעתו שלא בפניו, מועדה ומועד הדיון בגזר הדין; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה לדיון צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות [[סעיף 129א(ג)]].
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יגזור בית המשפט את דינו של נאשם בפשע אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש, כאמור [[בסעיף 192]].
: (ד) בית המשפט לא ידון נאשם ולא יגזור את דינו שלא בפניו אם שוכנע, כי נבצר מן הנאשם להתייצב מסיבה מוצדקת או אם הוא סבור כי ייגרם לו בכך עיוות דין.
: (ה) התנהל דיון שלא בפני הנאשם ושלא בפני סניגורו, לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט, על-פי בקשת הנאשם, אף בשעת הדיון, לבטל את הדיון שנערך בהעדרם, לרבות הכרעת הדין, כל עוד לא ניתן גזר הדין, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
: (ו) התנהל דיון לפי סעיף זה שלא בפני הנאשם, אך בנוכחות סניגורו, רשאי בית המשפט, על-פי בקשת הנאשם, לצוות על שמיעתו מחדש של עד אשר העיד בדיון כאמור, וכן רשאי הוא לצוות על ביטול הכרעת הדין כל עוד לא נגזר הדין, אם שוכנע כי בשל העדרות הנאשם באותו דיון לא מוצתה חקירת העד, לא ניתן היה לנהל את הגנתו כראוי או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
: (ז) משהתייצב הנאשם למשפט, יסביר לו בית המשפט את זכותו לפי סעיפים קטנים (ה) ו-(ו); התייצב לאחר הכרעת הדין, יקרא בית המשפט לנאשם את הכרעת הדין לפני שיסביר לו את זכותו.
: (ח) נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
: (ט) בית המשפט שנעתר לבקשת נאשם או נידון לפי סעיפים קטנים (ה), (ו) או (ח) רשאי להטיל על הנאשם או על הנידון תשלום ההוצאות בפועל שנגרמו בשל אי התייצבותם.

@ 131. הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו [120] (תיקון: [תשל&quot;ד])
: אין בהוראות [[סעיפים 126 עד 130]] כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להרחיק מאולם בית המשפט נאשם המפריע לדיוני בית המשפט, אולם ההליכים שהתנהלו לא בפניו יובאו לידיעתו בדרך שיקבע בית המשפט.

@ 132. שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאות [120א] (תיקון: [תשל&quot;ו])
: (א) בית המשפט מוסמך להורות שהדיון, כולו או מקצתו, יהיה לא בפני נאשם, אם ביקש זאת סניגורו של הנאשם ובית המשפט סבור שהדיון בפני הנאשם עלול להזיק לבריאות גופו או נפשו.
: (ב) דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקיימו לא בפני הנאשם ורשאי הוא לקיימו בדלתיים סגורות.

@ 133. העדר תובע [121]
: לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור [[בסעיף 94]] כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו.

=== סימן ב'1: היוועדות חזותית - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 133א. השתתפות עצור או אסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;היוועדות חזותית&quot; - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 126]], לבקשת עצור או אסיר רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט, ובלבד שהעצור או האסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו.
: (ג) בקשת עצור או אסיר להשתתפות בדיון בדרך של היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה באחת מהדרכים האלה:
:: (1) בעל פה, באמצעות סניגורו, במעמד דיון שמתקיים בעניינו לגבי דיון אחר שנקבע בעניינו;
:: (2) בכתב, לבית המשפט, באמצעות סניגורו, והעתק מהבקשה יימסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ-72 שעות לפני מועד הדיון.
: (ד) ביקש העצור או האסיר להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, רשאי התובע להגיש לבית המשפט את התנגדותו לכך במעמד הדיון או בהקדם האפשרי לאחר הדיון או הגשת הבקשה, לפי העניין, ובית המשפט ייתן את החלטתו לא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד הדיון.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג)(2) ו-(ד), בית משפט רשאי, מטעמים חריגים, ולאחר שהתקבלה עמדת התובע, להיעתר לבקשה להשתתפות העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית בחלוף התקופות האמורות באותם סעיפים קטנים, ובלבד שההחלטה תינתן לא יאוחר מהשעה 20:00 ערב מועד הדיון.
: (ו) היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית רק אם ניתן לקיימו תוך עריכת התאמות נגישות ככל שהן נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו-2005]], או לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 133ב. דיונים שאין לקיימם בדרך של היוועדות חזותית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על אף האמור [[בסעיף 133א]], הדיונים שלהלן יתקיימו בנוכחות העצור או האסיר, ולא בדרך של היוועדות חזותית:
: (1) דיון שבו העצור או האסיר מודה בעובדות כתב האישום בעניינו;
: (2) דיון שבו מוצג הסדר טיעון;
: (3) דיון שנשמעת בו הכרעת דין לפי [[סעיף 182]];
: (4) דיון שנשמעות בו טענות לעניין העונש לפי [[סעיף 192]];
: (5) דיון שנשמע בו גזר דין לפי [[סעיף 193]];
: (6) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי [[סימן ה' לפרק ה']];
: (7) דיון שנשמעת בו עדות לפי [[סימן ה' לפרק ה']]; ואולם, בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון כאמור בדרך של השתתפות העצור או האסיר בהיוועדות חזותית בהתקיים התנאים [[בסעיף 133א]], מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהתובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו; הודעת התובע על אי-הסכמה לקיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:
:: (א) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז;
:: (ב) תובע שהוא קצין בדרגת רב-פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או סגנו שהתמנה לתובע לפי [[סעיף 12(א)(1)(ב)]].

@ 133ג. אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי [[סימן זה]] יתקיים באולם בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך מטעם מנהל בתי המשפט ונציב שירות בתי הסוהר, לפי העניין, כפי שייקבע בתקנות כאמור [[בסעיף 133ד]], ובדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:
: (1) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו דרושה לדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט;
: (2) תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו לפני הדיון, במהלכו ואחריו, שתתקיים ביחידות ובאופן שיבטיח את סודיותה; הוראות [[סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]], לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;
: (3) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר.

@ 133ד. תקנות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת יקבע הוראות לביצוע [[סימן זה]], ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים הנדרשים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין התנאים לקיום דיון בהיוועדות חזותית כאמור [[בסעיף 133ג]].
: (ב) תקנות ראשונות לפי סעיף זה יובאו לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לא יאוחר מיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022).
: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]].))

@ 133ה. דיווח לכנסת - קיום דיונים בדרך של היוועדות חזותית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הגופים המנויים להלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, בכתב, אחת לשישה חודשים, על קיום דיונים לפי ההוראות בעניין היוועדות חזותית, בפילוח לפי מחוזות, מקומות מעצר ובתי סוהר, לפי העניין, לגבי ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, כמפורט להלן:
:: (1) מנהל בתי המשפט - מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בפילוח לפי סוג הדיון;
:: (2) נציב בתי הסוהר -
::: (א) מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחה טלפונית ומספר כלל העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט;
::: (ב) דיווח כאמור בפסקה זו יימסר גם לשר לביטחון הפנים;
:: (3) המזכיר הראשי, כמשמעותו [[בסעיף 34 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]] - על העניינים שלהלן בנוגע לדיונים בוועדות השחרורים, בפילוח לפי מחוזות ובתי סוהר:
::: (א) מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית;
::: (ב) מספר הדיונים שהתקיימו בנוכחות אסירים.
: (ב) [[בסימן זה]], &quot;ההוראות בעניין היוועדות חזותית&quot; - כל אלה: הוראות [[סימן זה]], [[סעיפים 16ב עד 16ה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], [[+|סעיפים 16א]] [[ו-25א לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]], [[וסעיף 62א1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]].

@ 133ו. תוקף (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-3)
: (א) הוראות [[סימן זה]] יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום ל' בשבט התשפ&quot;ב (1 בפברואר 2022) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023) (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה); שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך בצו את תקופת הוראת השעה לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים.
: (ב) לשם בחינת יישומן והשפעתן של ההוראות בעניין היוועדות חזותית כנוסחן בתקופת הוראת ((ה))שעה, יערכו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים מחקר, וממצאיו יוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בצירוף המלצות לעניין הארכת תוקפה של הוראת השעה כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה המלצות של הסנגוריה הציבורית.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סימן זה]] לא יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה כהגדרתן [[בחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף קורונה החדש (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]].

=== סימן ג': פרוטוקול ותרגום ===

@ 134. ניהול פרוטוקול [122] (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בדיון מקדמי רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטקול.
: (ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטקול.

@ 135. רישום הפרוטוקול [123]
: הפרוטוקול יירשם ביד השופט, ביד רושם שקבע בית המשפט, במכשיר הקלטה, באמצעי מיכני אחר או ביד עובד בית המשפט אשר נשיאו או שופט ראשי של בית משפט שלום, לפי הענין, אישרו כקצרן - הכל כפי שיקבע בית המשפט; ורשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להרשות רישום הפרוטוקול ביד קצרן אחר.

@ 136. צירוף מסמכים לפרוטוקול [124]
: כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.

@ 137. תיקון פרוטוקול [125]
: בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.

@ 138. רישום תיקון [126]
: בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט.

@ 139. הפרוטוקול - ראיה לכאורה [127]
: פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט שלערעור.

@ 140. מתרגם לנאשם [128]
: הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.

@ 141. ראיה שלא בעברית [129]
: ראיה הנמסרת ברשות בית המשפט לא בעברית, או לא בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, מתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.

@ 142. שכרו של מתרגם [130]
: שכרו של מתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

=== סימן ד': פתיחת המשפט ===

@ 143. תחילת המשפט [131] (תיקון: [תשל&quot;ד])
: בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.

@ 143א. דיון מקדמי (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק זכויות נפגעי עבירה&quot; - [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;סיום הדיון&quot; - לרבות מתן פסק דין;
::- &quot;עבירת מין או אלימות חמורה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 143]], רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:
:: (1) בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;
:: (2) בחינת האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה;
:: (3) ייתור הצורך בשמיעת ראיות;
:: (4) סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי.
: (ג) בית המשפט ינהל דיון מקדמי לפי סעיף זה, רק אם התקיימו כל אלה:
:: (1) הנאשם קיבל הודעה לפי [[סעיף 95(ב)]] בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובית המשפט נוכח כי הנאשם הבין את מהות הדיון המקדמי והביע את הסכמתו לניהולו;
:: (2) הנאשם מיוצג בידי סניגור;
:: (3) התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.
: (ד) בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
: (ה) לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות [[סימנים ה' עד ז' לפרק זה]].
: (ו) פרוטוקול הדיון המקדמי -
:: (1) לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);
:: (2) לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר, למעט בערעור על פסק הדין שניתן בדיון המקדמי, אלא בהסכמת בעלי הדין.
: (ז) בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לענין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בענין הסדר טיעון עם הנאשם.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על דיון בכל אחת מאלה:
:: (1) עבירה שהיא בסמכותו של בית המשפט המחוזי בדונו בהרכב;
:: (2) עבירה מהעבירות המפורטות [[בסעיף 240(א) רישה]].

@ 144. הסכמה בדבר עובדות וראיות [131א] (תיקון: [תשמ&quot;א])
: לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון, רשאי בית המשפט - אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור - לזמן את הנאשם וסניגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם לא באמצעות עדים.

@ 145. הסברת זכויות הנאשם להגנתו [132]
: במהלך המשפט יסביר בית המשפט לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.

@ 146. מועד לטענת פסלות [132א] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשנ&quot;ב, תשס&quot;ד)
: (א) לאחר תחילת המשפט, ובערעור - בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי [[סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט); הוחלף שופט כאמור [[בסעיף 233]], רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

@ 147. ערעור על החלטה בטענת פסלות [132ב] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשנ&quot;ב, תשס&quot;ד)
: (א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי [[סעיף 77א לחוק בתי המשפט]] יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב - אב-בית-הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט.
: (ב) הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט.
: (ג) הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט העליון או השופט שדן בערעור, ובמותב - אב-בית-הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.
: (ד) מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.

@ 148. סייג לטענת פסלות [132ג] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות [[סעיפים 146]] [[ו-147]].

@ 149. טענות מקדמיות [133] (תיקון: תשס&quot;ז)
: לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן -
: (1) חוסר סמכות מקומית;
: (2) חוסר סמכות ענינית;
: (3) פגם או פסול בכתב האישום;
: (4) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
: (5) זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
: (6) משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
: (7) חסינות;
: (8) התיישנות;
: (9) חנינה.
: (10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

@ 150. דיון בטענה מקדמית [134] (תיקון: תשס&quot;ד)
: נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות - להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור [[בסעיף 79 לחוק בתי המשפט]].

@ 151. טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט [135]
: לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות [[בפסקאות (1) ו-(3) לסעיף 149]] אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט.

@ 152. תשובת הנאשם לאישום [136] (תיקון: [תשל&quot;ד], [תשל&quot;ו], תשמ&quot;ה)
: (א) לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית המשפט לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
: (ב) הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
: (ג) בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת &quot;במקום אחר הייתי&quot; - כטענה יחידה או בנוסף לאחרות - עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה.
: (ד) משלא טען הנאשם מיד &quot;במקום אחר הייתי&quot;, או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית המשפט.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי [[סעיף 153]] לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.

@ 153. חזרה מהודיה [137] (תיקון: [תשל&quot;ו])
: (א) הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.

@ 154. דין עובדה שהודו בה [138]
: עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם ראה בית המשפט שלא לקבל את ההודיה כראיה או שהנאשם חזר בו מן ההודיה לפי [[סעיף 153]].

@ 155. פסק דין של נאשם שהודה [139] (תיקון: [תש&quot;ם])
: (א) נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ומהם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם ומהם שלא הודו בכך, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים שלא הודו; ואולם -
:: (1) נאשם שהודה כך, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו;
:: (2) בנסיבות מיוחדות שירשום בית המשפט רשאי הוא לגזור את דינו של הנאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים.
: (ב) לענין סעיף זה, גזירת דין - לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה.

=== סימן ה': בירור האשמה ===

@ 156. פרשת התביעה [140]
: לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית המשפט לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה, ורשאית היא להקדים להן דברי פתיחה.

@ 157. סיום פרשת התביעה [141]
: בגמר ראיותיו יודיע התובע שפרשת התביעה הסתיימה.

@ 158. זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה [142]
: נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות [[סעיפים 182]] [[ו-183]] יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה.

@ 159. פרשת ההגנה [143]
: לא זוכה הנאשם לפי [[סעיף 158]], רשאי הוא להביא לפני בית המשפט את ראיות ההגנה ורשאי הוא להקדים להן דברי פתיחה.

@ 160. סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים [144]
: נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ישאו תחילה את דברי פתיחתם, לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ולאחר מכן יביאו ראיותיהם, לפי אותו סדר, והכל אם לא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.

@ 161. דבר הנאשם [145] (תיקון: [תשל&quot;ו])
: (א) הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:
:: (1) להעיד כעד ההגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
:: (2) להימנע מהעיד.
: (ב) בית המשפט יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) ואת תוצאות הימנעותו מהעיד כאמור [[בסעיף 162]].
: (ג) נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.

@ 162. שתיקת הנאשם [145א] (תיקון: [תשל&quot;ו], תשס&quot;ו-2)
: (א) הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך [[סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו-1955]] או לצורך [[סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות]].
: (ב) הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם [[בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות]], ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.

@ 163. סייג לחקירת נאשם [146]
: נאשם שבחר להעיד, לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בענין הנוגע להרשעותיו הקודמות, מלבד אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.

@ 164. סיום פרשת ההגנה [147]
: בגמר ראיותיו יודיע הנאשם שפרשת ההגנה הסתיימה.

@ 165. ראיות נוספות מטעם התובע [148]
: בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.

@ 166. סתירת ראיות נוספות [149]
: הביא התובע ראיות נוספות, רשאי שהנאשם להביא ראיות לסתור אותן.

@ 167. ראיות מטעם בית המשפט [150]
: סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד - ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט - ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט.

@ 168. סתירת ראיות מטעם בית-המשפט [151]
: הובאו ראיות לפי [[סעיף 167]], רשאים בעלי הדין, ברשות בית המשפט, להביא ראיות לסתור אותן.

@ 169. סיכומים לענין האשמה [152]
: בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.

@ 170. נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין [152א(א-ג)] (תיקון: [תשל&quot;ה], [תשל&quot;ה], תשע&quot;ז-2)
: (א) קבע בית המשפט, לפי [[סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש|סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], או לפי [[סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]], שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם - שלא מחמת היותו חולה נפש לאו-בר-עונשין - יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.
: (ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.

@ 171. נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדין [152א(ד)] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: הועמד נאשם לדין לפי [[סעיף 21 לחוק טיפול בחולי נפש|סעיף 17(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], רשאי בית המשפט לקבל עדות שניתנה בבירור לפי [[סעיף 170]] בלי לשמוע אותה שנית, אולם בעל דין רשאי לחקור עד חקירה נגדית או חקירה נגדית נוספת והנאשם רשאי לדרוש שעדיו יישמעו שנית; לא ניתן הדבר להיעשות, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.

=== סימן ו': סדר חקירת עדים ===

@ 172. עדים יעידו זה שלא בפני זה [153]
: עד שטרם העיד - פרט לנאשם - לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדותו של עד אחר, אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.

@ 173. אזהרת עד [154]
: בית המשפט יזהיר את העד לפני גביית עדותו, [[+|וסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש&quot;ם-1980]], יחולו.

@ 174. חקירת עד בידי בעלי הדין [156]
: עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; בית המשפט רשאי להרשות לבעל הדין להציג לעד שאלה נוספת גם בתום חקירתו כאמור.

@ 175. חקירה בידי בית המשפט [157]
: סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית המשפט לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה.

@ 176. חקירה נוספת בידי בעלי הדין [158]
: חקר בית המשפט עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית המשפט.

@ 177. עדים במשפט של נאשמים אחדים [159]
: נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ולא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר, יהא סדר חקירת העדים כזה:
: (1) היה העד עד תביעה - יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום;
: (2) היה העד עד סניגוריה - יחקרוהו חקירה ראשית תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך יתר הנאשמים לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת - בהיפוך הסדר האמור.

@ 178. עד תביעה שלא נקרא להעיד [160]
: לא קרא התובע לעד שצויין כעד התביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית המשפט להרשות לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.

@ 179. עד עויין [161]
: קבע בית המשפט כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין - בין מפני שמסר בבית המשפט עדות הסותרת את עדותו בחקירת המשטרה ובין מטעם אחר - רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.

@ 180. זכות חקירה שנגד במקרים מסויימים [162]
: היה לבית המשפט יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.

@ 181. עדות מטעם בית המשפט [163]
: נקרא עד להעיד מיזמת בית המשפט לפי [[סעיף 167]] יתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.

@ 181א. מועד למתן עריכת דין (תיקון: תשס&quot;ג)
: בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת דין; המועד יהיה בתוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לענין האשמה או מיום הגשתם; נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על הארכה כאמור ידווח נשיא או סגן נשיא של בית המשפט לנשיא בית המשפט העליון.

=== סימן ז': פסק הדין ===

@ 182. הכרעת הדין [164] (תיקון: [תשל&quot;ד], [תשמ&quot;א])
: בתוך בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן - הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה; בית המשפט רשאי - במקום לקרוא את הכרעת הדין - למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה; זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה.

@ 183. נימוקים בזיכוי [165] (תיקון: [תשל&quot;ד])
: על אף האמור [[בסעיף 182]], אם הודיע בית המשפט על זיכוי הנאשם, רשאי הוא -
: (1) לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום ההודעה;
: (2) לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

@ 184. הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום [166]
: בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.

@ 185. הרשעה בעבירה שאינה בתחום הסמכות [167]
: לענין [[סעיף 184]] אין נפקא מינה שהעבירה שנתגלתה אינה בתחום סמכותו הענינית של בית המשפט, אולם אם נתגלתה עבירה שהיא פשע בבית משפט שאינו מוסמך לדון בו, יעביר את הענין לבית משפט מחוזי, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

@ 186. הרשעה בעבירות אחדות [168]
: בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.

@ 187. ראיות לקביעת העונש [169] (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה, תש&quot;ס, תשס&quot;ז, תשע&quot;ט-2)
: (א) הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.
: (ב) הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר העבודה והרווחה, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן - הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה.
: (ב1) הרשיע בית משפט נאשם בעבירת אלימות שגרמה למותו של אדם, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לעניין זה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר; תסקיר כאמור יתייחס למצבו של אחד או יותר מבני משפחתו של מי שהעבירה גרמה למותו ולנזק שנגרם לו כתוצאה מן העבירה, או למצבה של משפחתו כיחידה ולנזק שנגרם לה כתוצאה מן העבירה, הכל לפי שיקול דעתו של עובד הציבור.
: (ג) תסקיר לפי סעיף זה ייערך רק אם עורך התסקיר קיבל את הסכמתו של הנפגע לעריכתו.
: (ד) הסכמתם של נפגע שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים ושל פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו, אינן טעונות אישור של אפוטרופסם.
: (ה) בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים או בפסול דין שאינו מסוגל לתת את הסכמתו, ההסכמה לעריכת התסקיר תהיה של אפוטרופסם; היה האפוטרופוס הנאשם או בן זוגו של הנאשם, או סירב האפוטרופוס לתת את הסכמתו וסבר בית המשפט שהסירוב נבע מטעמים שאינם מטובת הקטין או פסול הדין, רשאי בית המשפט לאשר את עריכת התסקיר.
: (ו) שר העבודה והרווחה ימנה לענין סעיף זה, עובד ציבור המיומן לערוך תסקיר כאמור בסעיף קטן (א); בתקופת המינוי לא יערוך עובד הציבור תסקיר לפי [[+|סעיפים 37]] [[ו-38 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;עבירת אלימות&quot; - עבירה לפי [[+|סעיפים 201]], [[+|202]], [[+|203]], [[+|203ב]], [[+|214(ב1)]], [[+|305]], [[+|327]], [[+|329]], [[+|333]], [[+|335]], [[+|336 סיפה]], [[+|367]], [[+|368ב]], [[+|368ג]], [[+|369]], [[+|370]], [[+|371]], [[+|372]], [[+|374]], [[+|374א]], [[+|375א]], [[+|376]], [[+|376ב]], [[+|377א]], [[+|382(א)]], [[+|402]], [[+|403]], [[+|404]], [[427 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בסעיף זה - חוק העונשין);
::- &quot;עבירת אלימות שגרמה למותו של אדם&quot; - עבירה לפי [[+|סעיפים 300]], [[+|301א]], [[+|301ב]], [[+|301ג]] [[ו-302 לחוק העונשין]];
::- &quot;עבירת מין&quot; - עבירה לפי [[סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין]], למעט עבירה לפי [[-|סעיף 352]];
::- &quot;עובד ציבור&quot; - עובד מדינה או עובד רשות מקומית.

@ 188. דרכי הוכחה [170] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תש&quot;ס)
: (א) מותר לקבל כראיה לענין [[סעיף 187]], בנוסף לכל דרך אחרת של הוכחה כדין, העתק מהמרשם הפלילי המתנהל בידי המשטרה על החלטות של בית משפט או בית דין הדן בפלילים הנוגעות לנאשם, למעט זיכוי -
:: (1) כשהדיון מתנהל בפני הנאשם - אם העתק המרשם הפלילי הוגש לבית המשפט והנאשם לא הכחיש את תכנו;
:: (2) כשהדיון מתנהל שלא בפני הנאשם - אם נתקיימו שני אלה:
::: (א) לנאשם או לסניגורו ניתנה הזדמנות סבירה לפני מועד הדיון לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו;
::: (ב) בהזמנה למשפט צוין כי אם לא יתייצב הנאשם למשפט, ניתן יהיה לנהוג כאמור בסעיף זה, וכן צוין בהזמנה כי הנאשם וסניגורו זכאים לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו וצוינו המקום והמועדים לעיון;
:: על העיון במרשם הפלילי לפי סעיף זה לא יחולו הוראות [[סימן ב' לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;ו-1986]].
: (ב) בעבירות מהמנויות [[בתוספת הראשונה]], מותר לקבל כראיה, בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), גם העתק מרשימה המתנהלת במשרדו של השר הממונה על ביצוע החוק הקובע את העבירה.
: (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע שינויים [[בתוספת הראשונה]].

@ 189. דברי הנאשם וראיותיו [171] (תיקון: [תשל&quot;ו])
: סיים התובע הבאת ראיותיו לענין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם לנהוג, לענין העונש, כאמור [[בסעיף 161]] או למסור הודעה בלי להיחקר, וכן רשאי הוא להביא ראיות להקלת העונש.

@ 190. ראיות נוספות לקביעת העונש [172]
: לפני מתן גזר הדין רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו בענין, לצוות על בדיקת הנאשם בידי רופא או מומחה אחר; ורשאי בית המשפט לצוות על חקירות אחרות הנראות לו מועילות לקביעת העונש.

@ 191. גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות [173]
: העתק התסקיר של קצין מבחן שנתקבל לפי [[+|סעיפים 37]] [[ו-38 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ושל תוצאות הבדיקות והחקירות האחרות יימסרו לתובע ולסניגורו של הנאשם, אם יש לו סניגור, ובית המשפט ישמע כל טענה לכתוב בהם; אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המבחן או על פי יזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תכנם, כולו או מקצתו, לבעלי הדין.

@ 191א. גילוי תסקיר לפי [[סעיף 187(ב)]] (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) העתק של תסקיר לפי [[סעיף 187]] יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו. בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, ובלבד שהנאשם קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בתסקיר, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההגנה.
: (ב) בית המשפט רשאי לבקש, ממי שערך את התסקיר, הסבר או השלמה לאמור בו; נוכח בית המשפט שיש מחלוקת על עובדות שבתסקיר, רשאי הוא להרשות לבעלי הדין להציג שאלות למי שערך את התסקיר, לשם הבהרת העובדה שבמחלוקת.
: (ג) נפגע, שלגביו הוכן תסקיר לפי [[סעיף 187(ב)]], לא ייקרא להעיד בקשר אליו.
: (ד) המגלה מידע מתסקיר שנערך לפי [[סעיף 187(ב)]], או המגלה מידע שהגיע אליו עקב עריכת תסקיר כאמור שלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוא נמסר, או בניגוד להחלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (א), דינו - מאסר ששה חודשים.

@ 192. סיכומים לענין העונש [174]
: נסתיימו ההליכים האמורים [[בסעיפים 187 עד 191]], רשאים התובע ואחריו הסניגור והנאשם להשמיע את טענותיהם לענין העונש.

@ 192א. ביטול הרשעה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ה-2)
: הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור [[בסעיף 72(ב) לחוק העונשין]], בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור.

@ 193. גזר הדין [175]
: בתום הטענות לענין העונש יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם; בית המשפט יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו ויסמנו בתאריך קריאתו.

@ 194. שמירת דינים [176]
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי למעט מהוראות כל דין המתיר שלא להרשיע נאשם אף אם הוכחה אשמתו, או שלא להטיל עליו עונש אף אם הורשע.

@ 195. פסק הדין [177]
: הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין.

@ 196. הסברה על זכות ערעור [178]
: בתום קריאת גזר הדין יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.

== פרק ו': ערעור ==

@ 197. פירושים [201]
:- [[בפרק זה]], לגבי ערעור נוסף, &quot;הערכאה הקודמת&quot; - לרבות הערכאה שעליה היה הערעור הראשון.

@ 198. הגשת ערעור [179] (תיקון: תשמ&quot;ז)
: ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים ([[בפרק זה]] - בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור.

@ 199. תקופת ערעור [180]
: התקופה להגשת הערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים - מיום מתן הנימוקים; היתה דרושה רשות לערער, תוגש בקשת הרשות תוך אותה תקופה, והודעת הערעור תוגש תוך שלושים יום מיום מתן הרשות.

@ 200. תקופת ערעור כשפסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם [181]
: ניתנו פסק הדין, נימוקיו או הרשות לערעור לא בפני הנאשם, יתחילו התקופות האמורות [[בסעיף 199]] לגבי הנאשם, מיום שהומצאו לו.

@ 201. הארכת מועדים [182] (תיקון: תשנ&quot;ה)
: בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות [[בסעיפים 199]] [[ו-200]].

@ 202. ערעור אוטומטי [183]
: פסק דין המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור אף אם הנאשם לא ערער עליו.

@ 203. נימוקי ערעור (תיקון: תשמ&quot;ז)
: הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

@ 204. תיקון הודעת ערעור ונימוקיו [185]
: המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית המשפט, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיו.

@ 205. דיון לפי בקשת רשות [186]
: בית המשפט רשאי לדון בבקשת רשות לערער כאילו היתה הודעת ערעור.

@ 206. חזרה מערעור [187]
: מערער רשאי לחזור בו מערעורו, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית המשפט.

@ 207. איחוד ערעורים [188]
: ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית המשפט לדון בהם בנפרד.

@ 208. דיון בפני בעלי הדין [189] (תיקון: תשמ&quot;ז)
: הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או אם המערער הוא שלא התייצב - לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

@ 208א. ביטול דחיית הערעור (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה)
: (א) נדחה ערעורו של נאשם בשל אי-התייצבותו יבטל בית המשפט את ההחלטה על דחיית הערעור וישמע את הערעור אם נוכח, על פי בקשת המערער, כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
: (ב) בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהחלטת הדחיה הודעה למערער או תוך מועד מאוחר יותר שהסכים לו בית המשפט.

@ 209. טענת פסלות שופט בערעור [189א] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל הדין לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין; הוראות [[סעיפים 146 עד 148]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על טענת פסלות לפי סעיף זה.

@ 210. סדר הטענות בערעור [190]
: (א) בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.
: (ב) באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת; באיחוד ערעוריהם של נאשמים אחדים יקבע בית המשפט את סדר הטענות ביניהם.
: (ג) יכול בית המשפט להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר.
: (ד) נתבקש בית המשפט להחליט בענין ענשו של נאשם, רשאים לעולם סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונה לפני סיום הדיון.

@ 211. גביית ראיות [191]
: בית המשפט רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.

@ 212. שינוי במסקנות [192]
: בית המשפט רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.

@ 213. סמכות בית המשפט שלערעור [193] (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: בית המשפט רשאי, בפסק דינו, לעשות אחת מאלה:
: (1) לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבל בית המשפט את הערעור כאמור, רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו;
: (2) לדחות את הערעור;
: (3) ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת לתתה.

@ 214. ראיות במשפט שהוחזר [194]
: הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא, בכפוף להוראות בית המשפט שלערעור, להיזקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן שנית.

@ 215. דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה [195]
: בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

@ 216. הרשעה בעבירה שונה [196]
: בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה בערכאה הקודמת, ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.

@ 217. תנאי להגדלת העונש [197]
: בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש.

@ 218. קריאת פסק דין בערעור [198] (תיקון: [תשל&quot;ד], [תשמ&quot;א], תשמ&quot;ב)
: בית המשפט יקרא את פסק הדין על נימוקיו בפומבי, יחתום עליו ויסמן תאריך קריאתו; בית המשפט רשאי, במקום לקרוא את פסק הדין, למסור לנאשם העתק ממנו ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנו; זיכה בית המשפט את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא -
: (1) לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו;
: (2) לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

@ 219. הסברת זכות הערעור [199]
: בתום קריאת פסק דין בערעור שיש עליו ערעור נוסף, יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערעור הנוסף ויודיע לו על המועדים הקבועים לכך.

@ 220. מתן הוראות אחרות [200]
: נוסף על האמור [[בפרק זה]] רשאי בית המשפט לתת כל הוראה שהערכאה הקודמת מוסמכת לתתה על פי כל דין, בתיאומים לפי הענין.

== פרק ו'1: בתי משפט קהילתיים - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ==

=== סימן א': מטרה והגדרות (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ===

@ 220א. מטרה - [[פרק ו'1]] (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: מטרת ההליך בבית המשפט הקהילתי היא להביא לשיקום הנאשם בקהילה ולסייע בטיפול בבעיות שברקע ביצוע העבירה בפיקוח הדוק של בית משפט קהילתי כתחליף למאסר בפועל, אם הנאשם סיים בהצלחה את ההליך, ובשיתוף פעולה של בעלי התפקידים בהליך הפלילי והקהילה.

@ 220ב. הגדרות - [[פרק ו'1]] (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בית משפט קהילתי&quot; - בית משפט שהוסמך לפי [[סעיף 220יד]];
:- &quot;ועדת ההיגוי&quot; - ועדת ההיגוי הארצית שהוקמה לפי [[סעיף 220יז]];
:- &quot;חוק המעצרים&quot; - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;מחוז שיפוט&quot; - כפי שנקבע לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט]];
:- &quot;קצין מבחן&quot; ו&quot;קצין מבחן ראשי למבוגרים&quot; - קצין מבחן למבוגרים וקצין מבחן ראשי למבוגרים כמשמעותם לפי [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;שופט קהילתי&quot; - שופט שמונה לפי הוראות [[סעיף 220טו]];
:- &quot;תסקיר התאמה&quot; - כאמור [[בסעיף 220ה]];
:- &quot;תסקיר לעונש&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 37 לחוק העונשין]];
:- &quot;תסקיר מעצר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 21א לחוק המעצרים]];
:- &quot;תסקיר קהילתי&quot; - כאמור [[בסעיף 220ט]].

=== סימן ב': העברה לדיון בבית משפט קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ===

@ 220ג. העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, להורות כי עניינו של נאשם בעבירה כאמור [[בסעיף 220ז]] יהיה נידון בבית משפט קהילתי שהוסמך באותו בית משפט ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 49 לחוק בתי המשפט]], שופט בית משפט שלום רשאי להורות כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט שלום אחר באותו מחוז שיפוט שהוסמך כבית משפט קהילתי ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו, ובלבד שקיבל לכך את אישורו של נשיא בית משפט השלום שבאותו מחוז או של סגן נשיא בית משפט השלום שהוא הסמיך לכך.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 49 לחוק בתי המשפט]], בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 220ד(א)(4)]], נשיא בתי המשפט הקהילתיים רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי באותו מחוז אף אם מקום מגוריו של הנאשם אינו באזור שיפוטו או בסמוך אליו.
: (ד) שופט רשאי להורות כאמור בסעיף זה בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן.

@ 220ד. תנאים להעברת דיון (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) לא יורה שופט בית משפט שלום כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי ([[בפרק זה]] - העברת דיון), אלא אם כן מצא, לאחר שקיים דיון על כך בנוכחות בעלי הדין ולאחר שעיין בתסקיר ההתאמה שהורה על הגשתו, כי מתקיימים תנאים אלה וכי עניינו של הנאשם מתאים להידון בבית משפט קהילתי:
:: (1) הנאשם בגיר;
:: (2) הנאשם מיוצג בידי סניגור;
:: (3) הנאשם מכיר במעורבותו באירוע, מבין את מהות ההליך הקהילתי, לרבות האמור [[בסעיף 220ז(ג)]], ומסכים להשתתף בו;
:: (4) הוסמך בית משפט קהילתי באזור השיפוט שמקום מגוריו של הנאשם נמצא בו כאמור בצו לפי [[סעיף 220יד]]; הוראה זו תעמוד בתוקפה עד יום ו' באב התשפ&quot;ה (31 ביולי 2025);
:: (5) יש סיכון שהנאשם יבצע עבירות נוספות, בשים לב לבעיות שברקע ביצוע העבירה;
:: (6) התובע הודיע כי העונש המתאים לנאשם לפי הוראות [[סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין]], אם יורשע ואם לא ישתתף בתוכנית שיקום, כולל מאסר בפועל ואינו כולל עונש מאסר שירוצה בעבודת שירות, שניתן להניח כי לו יוטל על הנאשם, הוא יימצא מתאים לו בחוות דעת מטעם הממונה לפי [[סעיף 51ב(ב)(1) לחוק העונשין]];
:: (7) לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור אשמה;
:: (8) התובע הודיע כי אם הנאשם יעמוד בהצלחה בתוכנית השיקום, הוא לא יבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם, אם יורשע, עונש של מאסר בפועל;
:: (9) התובע לא הודיע כי יש מניעה להעברת הדיון בעניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי מטעמים של שלום הציבור וביטחונו או בשל אישומים אחרים המתנהלים נגד הנאשם או צפויים להתנהל נגדו; בית המשפט רשאי לקבל הסברים בעניין זה מהתובע בהיעדר הנאשם וסניגורו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט בית משפט שלום רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי, אף אם לא התקיים תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (א)(5) עד (9); לא התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א)(8) ו-(9) - יובא עניינו של הנאשם גם לפני שופט קהילתי שידון בדבר התאמת העניין לדיון בבית משפט קהילתי.

@ 220ה. תסקיר התאמה (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן, ובשים לב לתנאים [[שבסעיף 220ד(א)(1) עד (7)]] להורות לקצין מבחן להגיש תסקיר לבדיקת התאמתו של נאשם בעבירה לדיון בבית משפט קהילתי.
: (ב) הורה בית משפט על הגשת תסקיר התאמה לנאשם שניתנה לגביו גם הוראה להגשת תסקיר מעצר או תסקיר לעונש, יגיש קצין המבחן את המלצתו בנוגע להתאמה, במסגרת תסקיר המעצר או תסקיר העונש, לפי העניין; קצין מבחן רשאי להתייחס בתסקיר מעצר או בתסקיר לעונש להתאמת נאשם להליך בבית משפט קהילתי אף מיוזמתו.

=== סימן ג': ההליך בבית משפט קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ===

@ 220ו. תחולת הוראות החוק על הליך המתנהל בבית משפט קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: הליך פלילי בבית משפט קהילתי יתנהל בהתאם להוראות חוק זה, בכפוף להוראות [[פרק זה]].

@ 220ז. סמכות הדיון בבית משפט קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) בית משפט קהילתי ידון בעבירות לפי [[סעיף 51(א)(1) לחוק בתי המשפט]], שהדיון בהן הועבר אליו לפי הוראות [[סעיף 220ג]]. 
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי לא ידון בעבירות המנויות [[בתוספת השמינית]] אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם ועדת ההיגוי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השמינית]].
: (ג) בית משפט קהילתי לא ידון בטענות מקדמיות לפי [[סעיף 149]] ולא יקיים דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה לפי [[סימן ה' לפרק ה']].

@ 220ח. דיון בבקשה למעצר (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות [[סעיף 220ג]], ידון בית משפט קהילתי, במידת האפשר, גם בבקשה המוגשת לפי [[חוק המעצרים]] למעצרו או לשחרורו של נאשם, לרבות בקשה לעיון חוזר, ובלבד שהבקשה הוגשה לגבי אותו כתב אישום שנדון לפני בית המשפט הקהילתי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי רשאי לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם הוגשה לגבי כתבי אישום שאינם נדונים לפני בית המשפט הקהילתי, ובלבד שהצדדים הסכימו לכך.

@ 220ט. תסקיר קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות [[סעיף 220ג]], יורה שופט קהילתי לקצין מבחן על הכנת תסקיר קהילתי שיתייחס, בין השאר, לבעיות שברקע ביצוע העבירה וכן לגיבוש תוכנית שיקום לנאשם.

@ 220י. גילוי תסקירים (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: על תסקירים המוגשים בהליך בבית משפט קהילתי יחולו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.

@ 220יא. ישיבת הכנה (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: בית משפט קהילתי מוסמך לקיים ישיבת הכנה לקראת דיון לפניו, בלא נוכחות הנאשם, ובלבד שסניגורו הוזמן לישיבה ובית המשפט יידע את הנאשם על סמכותו לקיים ישיבות הכנה כאמור טרם הדיונים לפניו.

@ 220יב. ההליך לפני בית המשפט הקהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) הדיון לפני בית משפט קהילתי יחל עם העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי ויסתיים במועד מתן גזר הדין או העברת עניינו של הנאשם לדיון בבית משפט השלום בהתאם להוראות [[סעיף 220יג]].
: (ב) ההליך בבית המשפט הקהילתי יכלול דיוני מעקב שבמסגרתם תגובש תוכנית שיקום לנאשם, ויתקיימו בבית המשפט ליווי ופיקוח הדוק על התקדמותה.

@ 220יג. העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) שופט קהילתי יעביר את עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, למותב שלא דן בהליך הקהילתי בעניינו של הנאשם, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) השופט מצא כי יש טעמים שבשלהם אין להמשיך לדון בעניינו של הנאשם בבית המשפט הקהילתי וטרם הוגש תסקיר קהילתי;
:: (2) הנאשם לא הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום בחלוף 60 ימים ממועד קבלת תסקיר קהילתי; ואולם, מצא השופט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שלא להעביר את הדיון כאמור, רשאי הוא להאריך את המועד למתן ההודאה;
:: (3) השופט מצא כי יש לקיים דיון בטענות מקדמיות לפי [[סעיף 149]] או דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה לפי [[סימן ה' לפרק ה']].
: (ב) הועבר הדיון לבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, לא יועברו אליו -
:: (1) פרוטוקול הדיון שהתנהל בבית המשפט הקהילתי, והוא לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר;
:: (2) תסקירים שהוגשו לבית המשפט הקהילתי, והם לא ישמשו תסקיר לעונש או תסקיר מעצר.
: (ג) מצא שופט קהילתי כי אין להמשיך לדון בעניינו של נאשם בבית המשפט קהילתי לאחר שהוגש תסקיר קהילתי והנאשם הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום, ייתן השופט הקהילתי הכרעת דין בעניינו של הנאשם ויגזור את דינו.

=== סימן ד': הסמכת בתי משפט קהילתיים ומינוי שופטים קהילתיים (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ===

@ 220יד. הסמכה וקביעת מקום מושב ואזור שיפוט
: שר המשפטים רשאי, בצו, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט קהילתי ולקבוע את מקום מושבו ואזור שיפוטו.

@ 220טו. מינוי שופט קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי למנות שופטים מקרב שופטי בית משפט השלום שידונו בבית משפט קהילתי, ובלבד ששופטים כאמור יעברו הכשרה מתאימה לשמש כשופטים קהילתיים.
: (ב) כשיר להתמנות לשופט קהילתי מי שהוא בעל ידע וניסיון מתאימים.

@ 220טז. נשיא בתי המשפט הקהילתיים (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: על אף האמור [[בסעיף 9 לחוק בתי המשפט]], נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט מקרב שופטי בתי משפט השלום, לרבות מי שכיהן כנשיא בתי משפט השלום, לנשיא בתי המשפט הקהילתיים, לתקופה של שבע שנים מיום המינוי.

=== סימן ה': ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי ===

@ 220יז. ועדת היגוי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) מוקמת בזה ועדת היגוי ארצית לעניין בתי המשפט הקהילתיים, ואלו חבריה:
:: (1) נשיא בתי המשפט הקהילתיים, והוא יהיה יושב הראש;
:: (2) הסניגור הציבורי הארצי או מי מטעמו;
:: (3) משנה לפרקליט המדינה או מי מטעמו;
:: (4) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו;
:: (5) ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל או מי מטעמו;
:: (6) קצין מבחן ראשי למבוגרים או מי מטעמו;
:: (7) מנהל בתי המשפט או מי מטעמו;
:: (8) ראש מינהל במשרד הרווחה והביטחון החברתי או מי מטעמו;
:: (9) ראש לשכת עורכי הדין או מי מטעמו;
:: (10) נציג ארגון העוסק במחקר ופיתוח שימנה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, לתקופה שיקבע.
: (ב) תפקידי ועדת ההיגוי הם:
:: (1) ללוות את פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים ולסייע בתיאום בין בעלי התפקידים המשתתפים בהליך הקהילתי ([[בסימן זה]] - צוות בית המשפט הקהילתי);
:: (2) לסייע בגיבוש מדיניות משותפת בתחום הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים והטמעתה.
: (ג) ועדת ההיגוי תתכנס אחת לרבעון לכל הפחות, ותדווח לנשיא בית המשפט העליון ולשר המשפטים אחת לשנה על פעילותה.

@ 220יח. רכז בית משפט קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) לכל מחוז שיפוט ימונה רכז בית משפט קהילתי, אחד או יותר, שיהיה עורך דין ועובד המדינה, ותפקידו יהיה, בין השאר, לרכז, לתאם ולפתח את העבודה המשותפת של צוות בית המשפט הקהילתי, ולמסד ולקיים את הקשר בין בית המשפט הקהילתי ובין הקהילה.
: (ב) רכז בית משפט קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות [[פרק זה]] לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.

@ 220יט. עובד סוציאלי קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (א) צוות בית משפט קהילתי יכלול עובד סוציאלי קהילתי, אחד או יותר, ותפקידו יהיה, בין השאר, לקדם ולסייע במתן המענים בשירותי הרווחה הקהילתיים לנאשמים המשתתפים בתוכנית השיקום של בית המשפט הקהילתי, ובכלל זה בהיבטים של התנדבות, תעסוקה, תרבות פנאי ומיצוי זכויות.
: (ב) עובד סוציאלי קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות [[פרק זה]] לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.

=== סימן ו': תוקף ומעקב אחר יישום הוראות ===

@ 220כ. תוקף - [[פרק ו'1]] (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: הוראות [[פרק זה]] יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום ד' באב התשפ&quot;ב (1 באוגוסט 2022) ([[בפרק זה]] - תקופת הוראת השעה).

@ 220כא. דיווח לכנסת ומחקר מלווה (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: לשם בחינת יישומן והשפעתן של הוראות [[פרק זה]], תערוך הנהלת בתי המשפט מחקר, שממצאיו יוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בחודש ינואר 2025 ובתום תקופת הוראת השעה על יישום הוראות [[פרק זה]] ועל ממצאי המחקר האמור, פריסת בתי המשפט הקהילתיים, מספר הנאשמים שהחלו בהליך בבית המשפט הקהילתי ומספר הנאשמים שסיימו בהצלחה את ההליך בבית המשפט הקהילתי.

== פרק ז': סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס (תיקון: [תשל&quot;ה]) ==

@ 221. קביעת עבירות קנס [201א] (תיקון: [תשל&quot;ה], [תש&quot;ם], תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג, תש&quot;ע)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע; היתה העבירה קבועה בחוק, או על פי חוק, ששר אחר ממונה על ביצועו, תהיה קביעת שר המשפטים טעונה הסכמת אותו שר (להלן - השר הממונה).
: (ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,400 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.
: (ב1) אין בקביעת עבירה כעבירת קנס או בקביעת גובה הקנס על עבירה כאמור, כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור [[בסעיף 24 לחוק העונשין]].
: (ג) הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים והסמכויות הנתונות לשר המשפטים לקבוע תנאים וסייגים כאמור בסעיף קטן (א), ושיעורי קנס שונים כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו נתונות לאותו שר.
: (ד) קביעת עבירה כעבירת קנס וכן קביעת תנאים וסייגים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש), התש״ס–2000]].))
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים), התשס״א–2001]].))
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פיקדון על מכלי משקה), התשס״ב–2002]].))
: ((פורסם [[צו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002]].))
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש), התשס״ז–2006]].))
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת העישון במקומות ציבוריים), התשס״ח–2007]].))
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומיחזור צמיגים), התשס״ח–2008]].))
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב), התש&quot;ף-2020]].))

@ 222. [201ב] (תיקון: [תשל&quot;ה], ק&quot;ת תשמ&quot;ה, תשע&quot;ז-4) : (((בוטל).))

@ 222א. עבירת קנס נמשכת (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז-4)
: נקבע לעבירת קנס, קנס בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להודעת תשלום הקנס לפי [[סעיף 228]], התראה שלפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס הצפוי בשל העבירה הנמשכת; לא יוטל קנס בשל עבירת קנס נמשכת, אלא בשל תקופה המאוחרת למועד הקבוע בהתראה.

@ 223. [201ג] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשע&quot;ז-4) : (((בוטל).))
@ 224. [201ד] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשע&quot;ז-4) : (((בוטל).))
@ 225. [201ה] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשמ&quot;ז, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-4) : (((בוטל).))

@ 225א. מועדי המצאה בעבירות קנס (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תש&quot;ע, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ז-4)
: (א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי [[סעיף 228(ב)]]; ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה [[בפקודת התעבורה]], ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי [[סעיף 27ב לפקודה האמורה]], ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
: (א1) היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה [[בפקודת התעבורה]], שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור [[+|בסעיף 27א]] [[או 27א1 לפקודה האמורה]], לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:
:: (1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);
:: (2) שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (א2) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי [[סעיף 27ב לפקודת התעבורה]], ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה או הודעת תשלום קנס אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
: (א3) בסעיף זה,
::- &quot;רכב חדש&quot; - רכב שרישיון הרכב ניתן עליו לראשונה בידי מי שרשות הרישוי, כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]], הסמיכה אותו לכך, ולא חלפו 30 ימים ממועד ביצוע עסקה המחייבת לרשום את הרכב ואת פרטי בעליו ברשות הרישוי;
::- &quot;בעל הרכב&quot; - לרבות מחזיק כמשמעותו [[בסעיף 27ב לפקודת התעבורה]].
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי [[סעיף 229]], אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).

@ 226. אי תחולת [[+|חוק הנוער]] [201ו] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: בהליכים לפי [[פרק זה]] לא יחול [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]], למעט [[-|פרק ה' שבו]].

@ 227. תחולה [201ז] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה)
: הסמכות לפי [[סעיף 221(א)]] לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם שאר הוראות [[פרק ז']] יחולו על עבירות כאלה.

@ 228. ברירת משפט [201ח(א-ב,ז,ח)] (תיקון: [תשמ&quot;א], ק&quot;ת תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשע&quot;ז-4)
: (א) עבירת קנס היא עבירה של ברירת משפט ויחולו עליה הוראות סעיף זה [[וסעיפים 229 עד 230]].
: (ב) היה לשוטר או למי שהשר לביטחון הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך, או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך, לפי העניין, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע לה.
: (ג) היה למי שרשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב) יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט, לא ימסור הודעת תשלום קנס, אלא הזמנה למשפט.
:: היתה העבירה עבירת תעבורה והיה למי שהוסמך למסור הודעת תשלום קנס יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 29 לפקודת התעבורה]], לא ימסור הודעת תשלום קנס אלא הזמנה למשפט.
: (ד) קביעת עבירה כעבירת קנס, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).

@ 229. תשלום הקנס [210ח(ג-ה)] (תיקון: [תשמ&quot;א], תש&quot;ן, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א, תש&quot;ע, תשע״ח-2)
: (א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:
:: (1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור [[בסעיף 27ב לפקודת התעבורה]] - אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;
:: (2) הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.
:: מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.
: (ב) לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, תיווסף על הקנס; תוספת פיגור בשיעור האמור [[בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]; גביית הקנס תיעשה כאמור [[+|בסעיפים 68]] [[ו-70 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], [[וסעיף 69 לאותו חוק]] לא יחול.
: (ג) תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, &quot;תובע&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 12]], אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.
: (ד) החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.
: (ה) תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.
: (ו) מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום תוספת הפיגור כאמור בסעיף קטן (ב), כולה או מקצתה, אם נוכח התובע שהעילה לאי-התשלום במועד היא אחת מאלה:
:: (1) (((בוטלה);))
:: (2) נבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו;
:: (3) הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה.
: (ז) בקשה לפי סעיף קטן (ו), תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. התובע רשאי להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד והחלטתו אינה ניתנת לערעור.
: (ח) שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור [[בסעיף 230]].
: (ח1) בוטלה הודעת תשלום קנס לאחר שהקנס שולם, יוחזר סכום הקנס ששולם.
: (ח2) לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור [[בסעיף 230]].
: (ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

@ 229א. ייעוד קנסות לרשות מקומית (תיקון: תש&quot;ע)
: קנס בשל עבירת קנס, שהטיל מפקח שהוא עובד רשות מקומית או שהוטל בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט אחר עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות המקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.

@ 230. הזמנה למשפט [201ח(ו)] (תיקון: תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תש&quot;ע)
: הודיע אדם לפי [[סעיף 229(א)]] שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 229(ה)]], בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו; הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.

== פרק ז'1: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס מיוחדות - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ח-4) ==

@ 230א. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))
@ 230ב. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))
@ 230ג. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))
@ 230ד. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))
@ 230ה. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))
@ 230ו. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))
@ 230ז. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))
@ 230ח. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))
@ 230ט. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))
@ 230י. (תיקון: תשע&quot;ח-4) : (((פקע).))

&lt;!--
: ((([[פרק זה]] יחול כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים החל מיום 1.4.2019).))

@ 230א. הגדרות - [[פרק ז'1]] (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בקשה לביטול קנס&quot; - בקשה לביטול הודעת תשלום קנס לפי הוראות [[סעיף 230ד]];
:- &quot;חוק המרכז לגביית קנסות&quot; - [[=חוק המרכז לגביית קנסות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק המרשם הפלילי&quot; - [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;הנקנס&quot; - מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס לפי הוראות [[סעיף 230ג]];
:- &quot;סם מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים]], מסוג קנבוס או שרף של קנבוס, כמשמעותם [[+#פרט 1 סימן א חלק א תוספת ראשונה|בפרטים 1]] [[ו-2 בסימן א' בחלק א' לתוספת הראשונה לאותה פקודה]];
:- &quot;עבירת קנס מיוחדת&quot; - עבירה שרואים אותה כעבירת קנס מיוחדת כאמור [[בסעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים]];
:- &quot;פקודת הסמים המסוכנים&quot; - [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].

@ 230ב. תחולה - עבירת קנס מיוחדת (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: על אף ההוראות לפי [[פרק ז']], על עבירת קנס מיוחדת יחולו סדרי הדין הקבועים [[בפרק זה]].

@ 230ג. הודעת תשלום קנס בעבירת קנס מיוחדת (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס מיוחדת והוא תפס את הסם, רשאי הוא למסור לאותו אדם הודעת תשלום קנס.
: (ב) בהודעת תשלום קנס יפורטו שם האדם ומענו, תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה, ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה במידה שאפשר לבררם, ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה, ושיעור הקנס שנקבע לעבירת הקנס המיוחדת.
: (ג) הנקנס ישלם, בתוך 60 ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצוין בה, אלא אם כן הודיע לתובע, לפי הוראות [[סעיף 230ה]], שברצונו להישפט על העבירה.
: (ד) שילם הנקנס את הקנס, רואים אותו כאילו הודה באשמה לפני בית המשפט, הורשע, הסכים להשמדת הסם המסוכן שלגביו נעברה העבירה, ונשא את עונשו; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על נקנס ששילם את הקנס והתקיים אחד מאלה:
:: (1) תובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי הוראות [[סעיף 230ד(ג)]];
:: (2) הנקנס הגיש במועד בקשה להישפט לפי הוראות [[סעיף 230ד(ד)]] [[או 230ה(א)]], לפי העניין.
: (ה) שילם הנקנס את הקנס, יחולט הסם המסוכן שלגביו נעברה העבירה ויושמד, אלא אם כן ביקשה המשטרה מבית המשפט שייעשה בו שימוש בדרך אחרת; הסם המסוכן לא יושמד לפני תום התקופה להגשת בקשה להישפט לפי הוראות [[סעיף 230ד(ד)]] [[או 230ה(א)]]; הוראות [[סעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים]] לא יחולו על חילוט והשמדת סם מסוכן לפי הוראות סעיף קטן זה.

@ 230ד. בקשה לביטול קנס (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) הנקנס רשאי להגיש לתובע, בתוך 30 ימים מיום ההמצאה של הודעת תשלום קנס, בקשה לביטול קנס בנימוק שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין.
: (ב) הגשת בקשה לביטול קנס אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס.
: (ג) תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין; תובע לא יבטל הודעת תשלום קנס אם הבקשה לביטול הקנס הוגשה בנימוק שלא נעברה עבירה או שהעבירה נעברה שלא בידי הנקנס, אלא אם כן שוכנע שאפשר לבטל את ההודעה בלא חקירה בנסיבות העניין.
: (ד) הוגשה בקשה לביטול קנס ודחה התובע את הבקשה, רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט, בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו החלטת התובע, או עד תום התקופה להגשת בקשה להישפט כאמור [[בסעיף 230ה(א)]], לפי המאוחר, אף אם שילם את הקנס לפני שהומצאה לו החלטת התובע, ובלבד שלא יודיע כאמור לפני שהומצאה לו אותה החלטה; על בקשה להישפט לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 230ה(ג) עד (ו)]].
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), תובע רשאי לדון בבקשה לביטול קנס שהוגשה בחלוף המועד להגשתה כאמור באותו סעיף קטן, אם שוכנע כי הבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות בנקנס ושמנעו ממנו להגישה במועד, וכי היא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה; ואולם לא ידון תובע בבקשה לביטול קנס שהוגשה באיחור כאמור הכוללת טענה שבירורה דורש ביצוע פעולות חקירה, לרבות בדיקת הסם המסוכן או שמירתו.

@ 230ה. בקשה להישפט (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) נקנס רשאי להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, במקום לשלם את הקנס ([[בפרק זה]] - בקשה להישפט); בקשה להישפט תוגש לתובע, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לנקנס הודעת תשלום הקנס, ויפורטו בה נימוקי הבקשה.
: (ב) נקנס שהגיש בקשה להישפט לפי סעיף זה לא יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול קנס.
: (ג) הגיש נקנס בקשה להישפט, תמשיך המשטרה בחקירה פלילית לגבי העבירה שעבר הנקנס; ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה בעבירת קנס מיוחדת, שהראיות מספיקות לאישום, יעמיד לדין את הנקנס, אלא אם כן החליט על ביטול הודעת תשלום הקנס בשל כך שהיה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
: (ד) על הליך של העמדה לדין לפי סעיף זה יחולו הוראות לפי [[סעיפים 239]] [[ו-240]], בשינויים המחויבים.
: (ה) הגיש נקנס בקשה להישפט ובית המשפט הרשיעו בעבירת קנס מיוחדת, יטיל עליו בית המשפט קנס בסכום שלא יפחת מפי שלושה מסכום הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ולא יחולו הוראות [[סעיף 35א לחוק העונשין]]; לעניין זה, &quot;הורשע&quot; - לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.
: (ו) הגיש נקנס בקשה להישפט לאחר ששילם את הקנס, ובית המשפט זיכה אותו מהעבירה, ייתן בית המשפט הוראות לעניין החזרת סכום הקנס ששולם, לנקנס, לפי הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות]].

@ 230ו. החלטה על השמדת סם מסוכן לאחר ביטול הודעת תשלום קנס (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: בוטלה הודעת תשלום קנס לפי הוראות [[סעיף 230ד(ג)]] [[או 230ה(ג)]], רשאי קצין משטרה להורות על השמדת הסם המסוכן שנתפס.

@ 230ז. תוצאות אי-תשלום קנס (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: לא שילם הנקנס את הקנס ולא הגיש בקשה להישפט, וחלף המועד לתשלום הקנס כאמור [[בסעיף 230ג(ג)]] והמועד להגשת בקשה להישפט כאמור [[בסעיף 230ד(ד)]] [[או 230ה(א)]], יחולו ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן הודעת תשלום הקנס בוטלה לפי הוראות [[סעיף 230ד(ג)]]:
: (1) יראו את הנקנס כאילו הורשע בבית המשפט, ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס;
: (2) המשטרה תהיה רשאית לחלט ולהשמיד את הסם המסוכן, לא יהיה ניתן עוד לטעון כל טענה הדורשת חקירה או את בדיקת הסם או שמירתו והוראות [[סעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים]] לא יחולו;
: (3) תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור האמור [[בסעיף 67 לחוק העונשין]]; גביית הקנס והתוספת האמורה תיעשה לפי הוראות [[+|סעיפים 68]] [[ו-70 לחוק האמור]] והוראות [[סעיף 69 לאותו חוק]] לא יחולו.

@ 230ח. גביית הקנס או החזרתו (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) על גביית קנסות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות]].
: (ב) שולם הקנס ולאחר מכן בוטלה הודעת תשלום הקנס או נסגר תיק החקירה לאחר שהנקנס הגיש בקשה להישפט, יוחזר לנקנס סכום הקנס ששולם, בהתאם להוראות לפי [[חוק המרכז לגביית קנסות]].

@ 230ט. הוצאות משפט (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: נקנס שניהל את הליכי המשפט בעניינו לפי [[פרק זה]] בחוסר תום לב או תוך הכבדה שלא לצורך על ההליכים בבית המשפט, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות העדים, בסכום שקבע בית המשפט, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 79 סיפה לחוק העונשין]], בשינויים המחויבים.

@ 230י. מרשם משטרתי מיוחד של עבירות קנס מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) לשם יישום הוראות [[פרק זה]], תנהל משטרת ישראל מאגר מידע שיכלול רישומים כמפורט בסעיף קטן (ב) לגבי כל נקנס בגיר שעבר עבירת קנס מיוחדת, למעט אם התיק נסגר מחוסר אשמה (בסעיף זה - מרשם משטרתי מיוחד).
: (ב) המרשם המשטרתי המיוחד יכלול פרטי מידע בדבר קנס, הרשעה או החלטה אחרת כאמור [[בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי]], לגבי כל עבירת קנס מיוחדת, ובכלל זה -
:: (1) תיאור העבירה ומועד ביצועהּ;
:: (2) סכום הקנס שהוטל והמועד לתשלומו;
:: (3) פרטים מזהים על הנקנס וכן מידע נוסף על ההליכים הנוגעים לעבירה, ובכלל זה מועדי קבלת החלטות שיפוטיות והחלטות אחרות על פי דין.
: (ג)(1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), במרשם המשטרתי המיוחד ייכללו רישומים לגבי קטין שעבר עבירה של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית כהגדרתה [[בסעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים]]; הכללת רישומים כאמור תיעשה רק בהתקיים תנאים ונסיבות שיקבעו משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים, בנוהל שיפורסם באתר משטרת ישראל.
:: (2) פרטי המידע במרשם המשטרתי המיוחד לגבי קטין כאמור בפסקה (1) יכללו מידע כמפורט בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3), וכן פרטי רישום כאמור [[בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי]], ובכלל זה מידע בדבר החלטות בית משפט לנוער לפי [[סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]], וצווים שנתן בית משפט לנוער לפי [[סעיף 26 לחוק האמור]].
: (ד) מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לא ייכלל במרשם הפלילי לפי [[חוק המרשם הפלילי]].
: (ה) המרשם המשטרתי המיוחד יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו, אלא אם כן מסירתו מותרת לפי הוראות סעיף קטן (ו).
: (ו) על אף הוראות [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], והוראות [[חוק המרשם הפלילי]], משטרת ישראל לא תגלה מידע מהמרשם המשטרתי המיוחד אלא בנסיבות המפורטות להלן ובמידה הנדרשת:
:: (1) המידע מועבר לגופים המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי]];
:: (2) העברת המידע נדרשת לשם ניהול הליכים לפי [[פרק זה]], לרבות בהליכים שעניינם תחולת הוראות [[פרק זה]] או בהליכים שיזם הנקנס לעניין החלטות שניתנו לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שגילוי המידע מהותי לנושא הנדון באותם הליכים;
:: (3) המידע מועבר לבית המשפט בהליך פלילי אחר מהאמור בפסקה (2), ובלבד שגילוי המידע מהותי לנושא הנדון באותו הליך;
:: (4) המידע מועמד לעיונו של מי שהמידע עליו נמצא במרשם המשטרתי המיוחד, ואולם הוא יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם רק בדרך של עיון בתחנת המשטרה.
: (ז) מי שנמסר לו מידע מהמרשם המשטרתי המיוחד לפי הוראות סעיף זה רואים אותו כמי שנמסר לו המידע בתנאי מפורש שעליו לשומרו בסוד ויחולו עליו הוראות [[סעיף 119 לחוק העונשין]].
--&gt;

== פרק ח': הוראות שונות ==

@ 231. עיכוב הליכים [202] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשס&quot;א, תשס&quot;ד-2)
: (א) בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט.
: (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לעכב הליכי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, כמפורט להלן:
:: (1) למשנה ליועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים להלן, למעט באישום שהוגש בידי תובע כאמור [[בסעיף 12(א)(1)(א)]]:
::: (א) פרקליט המדינה או משנה לפרקליט המדינה;
::: (ב) פרקליט שמונה כמנהל התחום לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה - באישום בעבירת עוון או חטא;
::: (ג) פרקליט שמונה כמנהל היחידה האחראית על אכיפת דיני התכנון, הבניה והמקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בדרגת ממונה לפחות - באישום בעבירה בתחום דיני התכנון, הבניה והמקרקעין;
::: (ד) מנהל המחלקה הפיסיקלית בפרקליטות המדינה - באישום בעבירת מס, לרבות אישום בעבירה הנלווית לעבירת מס; לענין זה -
::::- &quot;עבירת מס&quot; - עבירה לפי [[פקודת המכס]]; [[פקודת מס הכנסה]]; [[חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי&quot;ב-1952]]; [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]]; [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]]; [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]]; [[חוק היטלי סחר, התשנ&quot;א-1991]];
::::- &quot;עבירה נלווית&quot; - עבירה מסוג חטא או עוון, שנעברה במהלך ביצוע עבירת המס או בקשר אליה.
:: ((פורסמה הודעה על אצילת סמכויות לפי [[סעיף 231(ב)]] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 46; תשס&quot;ג, 70).))

@ 232. חידוש הליכים [203]
: עוכבו הליכים לפי [[סעיף 231]] רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע - חמש שנים, ובעוון - שנה; הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו עוד.

@ 233. המשך משפט בפני שופט אחר [204] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: כל עוד לא הוחל בגביית ראיות רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

@ 234. שינוי בהרכב חבר השופטים [205] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: הוראות [[סעיף 233]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשהורכב בית המשפט משלושה שופטים או יותר.

@ 235. סמכות שופט ואב בית דין [206] (תיקון: [תשל&quot;ו], תש&quot;ע)
: מקום שבית המשפט דן בשלושה שופטים או יותר, כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לבית המשפט - לרבות סמכות לעשות פעולה שבית המשפט נדרש לעשותה - תהיה, כל עוד לא הורכב בית המשפט, בידי כל שופט של אותו בית משפט, ומשהורכב, או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך; פעולה לפי [[סעיפים 15]], [[83]], [[105(א)]], [[135]], [[140]], [[143]], [[145]], [[196]] [[ו-219]] תיעשה בידי אב בית הדין גם כשבית המשפט יושב בדין.

@ 236. מות הנאשם [207]
: נפטר אדם ייפסק כל הליך פלילי נגדו.

@ 237. המצאת מסמכים [209]
: (א) מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:
:: (1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
:: (2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
: (ב) מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.
: (ג) נוכח בית המשפט כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.
: (ד) נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה:
:: (1) בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין בבנין בית המשפט, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה;
:: (2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי;
:: (3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.

@ 238. פגמים שאינם פוגמים בדין [211]
: ליקוי טכני בעריכתו של מסמך הנערך לפי חוק זה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית המשפט כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.

@ 239. סדרי הזמנה בעבירות קלות [213] (תיקון: [תשמ&quot;א], תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ז)
: בעבירות לפי [[פקודת התעבורה]] או [[תקנות התעבורה|התקנות לפיה]], [[פקודת העיריות]] [[ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]], בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, או לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים אף בסטיה מהוראות חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), תשכ&quot;ו-1966]].))

@ 239א. מסירת הודעה בעבירות תעבורה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ה)
: (א) עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי [[פקודת התעבורה]] או לפי [[תקנות התעבורה|התקנות לפיה]], או לפי [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]], שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי [[תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל&quot;ד-1974]], אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי [[סעיף 27ב לפקודת התעבורה]], ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
: (ב) היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור [[בסעיף 27א לפקודת התעבורה]], לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט [[בסעיף 225א(א1)(1) או (2)]] או התקיים האמור [[225א(א2)|בסעיף קטן (א2)]].

@ 239ב. חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה (תיקון: תש&quot;ע)
: לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי [[סעיף 67 לפקודת התעבורה]], נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה אילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי [[-|סעיף 67 האמור]] גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור [[בסעיף 237]], אף אם לא התקיימו הוראות [[סעיף 237(ג)]], זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ואם התקיימו כל אלה:
: (1) חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה;
: (2) הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי [[סעיף 237]] או בעל-פה לפי [[סעיף 97]];
: (3) ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל-פה, לפי העניין, שבמועד הדיון עשויה להתקבל החלטה בדבר פסילה, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה אם הנאשם לא יתייצב לדיון;
: (4) הדיון בעניין כאמור בפסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון שונה לבקשת הנאשם;
: (5) בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה או הטעם לאי-ביצוע המסירה.

@ 240. סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות [214] (תיקון: [תשל&quot;ד], [תשל&quot;ה], תשנ&quot;ה, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב)
: (א) בעבירות לפי [[פקודת התעבורה]], או לפי [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]], שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:
:: (1) על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות [[סעיף 123]], אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;
:: (2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;
:: (3) בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר.
:: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), תשכ&quot;ו-1966]].))
: (ב) על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיף 130(ח) ו-(ט)]].

@ 241. חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחר [215] (תיקון: תשע״ח)
: (א) הוראות חוק זה אינן גורעות מסמכותו של אדם המוסמך על-פי חיקוק אחר לחקור בעבירה או לנהל את התביעה.
: (ב) חוקר כאמור יעביר את חומר החקירה לפרקליט המחוז; אולם אם נקבע בחיקוק אדם אחר המוסמך לנהל את התביעה באותה עבירה, יעביר את חומר החקירה לאדם כאמור.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לעניין חומר חקירה המועבר לפרקליט מחוז יחולו בכפוף להוראות [[סעיף 60(יא)]], ובכל מקום, במקום ”המשטרה” יקראו ”רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה”; לעניין סעיף קטן זה, ”רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה” – למעט שירות הביטחון הכללי.

@ 242. סמכות פרקליט מחוז (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;ד-2)
: כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לפרקליט מחוז, רשאי להשתמש בה פרקליט המדינה או משנהו וכן רשאי פרקליט המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להעניק סמכות כאמור, למעט סמכות שנאצלה לפרקליט מחוז לפי כל דין, לפרקליט אחר מפרקליטות המדינה.

@ 242א. אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים [[בטור א' בתוספת השלישית]], דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את הסמכויות הנתונות לו לפי הוראות החוקים כמפורט לצדם [[תוספת שלישית|בטור ב' בתוספת האמורה]], כולן או מקצתן.
: (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא יוסיף הוראות חוק אלא בענין הליכים פליליים.

@ 243. שמירת דינים [216]
: הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות [[#פרק ב|חוק בתי-המשפט, התשי&quot;ז-1957]], זולת אם נאמר כן במפורש.

@ 244. ביצוע ותקנות [227] (תיקון: ק&quot;ת תשמ&quot;ה)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: (ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר המשטרה, רשאי לקבוע כללים לתיאום פעולות פרקליטות המדינה והמשטרה.

@ 245. תחילה (תיקון: תשמ&quot;ב)
: תחילתו של נוסח זה ביום י' בתמוז התשמ&quot;ב (1 ביולי 1982), אולם תחילתם של [[סעיפים 228 עד 230]] ביום ט&quot;ז בטבת התשמ&quot;ג (1 בינואר 1983).

== תוספת ראשונה (תיקון: [תשמ&quot;א], תשמ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיפים 6(ב)]] [[ו-188(ב)]]))) ====

@ (1) : עבירות לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], שנעברו במצרכי מזון;
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו) : [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
@ (3) : עבירות לפי [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], שנעברו במצרכי מזון.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 60]]))) ====

=== חלק א': עבירות עוון בטיפול הפרקליטות ===
@ (1) : ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים לפי [[=חוק|פרק ז' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] ([[בתוספת זו]] - החוק);
@ (2) : פרסומי המרדה לפי [[סעיף 134(ג) לחוק]];
@ (3) : אימונים צבאיים אסורים לפי [[סעיף 143(ב) לחוק]];
@ (4) : עבירות בנשק לפי [[סעיף 144(ב3) סיפה לחוק]];
@ (5) : הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור לפי [[סימן א'1 בפרק ח' לחוק]];
@ (6) : מטיף להתאגדות אסורה לפי [[סעיף 146 לחוק]];
@ (7) : חבר להתאגדות אסורה לפי [[סעיף 147 לחוק]];
@ (8) : תרומות להתאגדות אסורה לפי [[סעיף 148 לחוק]];
@ (9) : פרסומי התאגדות אסורה לפי [[סעיף 149 לחוק]];
@ (9א) (תיקון: תשע&quot;ה) : התקהלות אסורה לפי [[סעיף 151 לחוק]];
@ (9ב) (תיקון: תשע&quot;ה) : התפרעות לפי [[סעיף 152 לחוק]];
@ (9ג) (תיקון: תשע&quot;ה) : מניעת הוראת התפזרות לפי [[סעיף 156 לחוק]];
@ (9ד) (תיקון: תשע&quot;ה) : מתפרעים הפוגעים בכלי שיט לפי [[סעיף 158 לחוק]];
@ (10) : הפרעות ביחסי עבודה לפי [[סעיף 160 לחוק]];
@ (11) : עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים לפי [[סעיף 161 לחוק]];
@ (12) : הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית לפי [[סעיף 166 לחוק]];
@ (13) : פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית לפי [[סעיף 167 לחוק]];
@ (14) : חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ לפי [[סעיף 168 לחוק]];
@ (15) : פגיעה ברגשי דת ומסורת לפי [[סימן ז' בפרק ח' לחוק]];
@ (16) : ריבוי נישואין לפי [[סימן ח' בפרק ח' לחוק]];
@ (17) : זנות ותועבה לפי [[סימן י' בפרק ח' לחוק]];
@ (18) : מעשה העלול להפיץ מחלה לפי [[סעיף 218 רישה לחוק]];
@ (19) : מכירת מזון מפוגל לפי [[סעיף 219 לחוק]];
@ (20) : החזקת מזון לא נקי לפי [[סעיף 220 לחוק]];
@ (21) : זיהום מים לפי [[סעיף 221 לחוק]];
@ (22) : זיהום אוויר לפי [[סעיף 222 לחוק]];
@ (23) : מלאכות פוגעות לפי [[סעיף 223 לחוק]];
@ (24) : מסייע לאחר מעשה לפי [[סעיף 261 לחוק]] (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
@ (25) : אי-מניעת פשע לפי [[סעיף 262 לחוק]];
@ (26) : העלמת עבירה לפי [[סימן ב' בפרק ט' לחוק]];
@ (27) : תקיפת שוטר הקשורה למילוי תפקידו לפי [[סעיף 273 לחוק]];
@ (28) : לחץ של עובד הציבור לפי [[סעיף 277 לחוק]];
@ (29) : עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית לפי [[סעיף 278 לחוק]];
@ (30) : שימוש לרעה בכוח המשרה לפי [[סעיף 280 לחוק]];
@ (31) : מרמה והפרת אמונים לפי [[סעיף 284 לחוק]];
@ (32) : הפרת חובה חקיקה לפי [[סעיף 286 לחוק]];
@ (33) : עבירות שוחד לפי [[סימן ה' בפרק ט' לחוק]];
@ (34) : גרימת מוות ברשלנות לפי [[סעיף 304 לחוק]];
@ (35) : העלמת לידה לפי [[סעיף 311 לחוק]];
@ (36) : שימוש ברעל מסוכן לפי [[סעיף 336 רישה לחוק]];
@ (37) : הפרת חובה של הורה או אחראי לפי [[סעיף 337 לחוק]];
@ (38) (תיקון: תשע&quot;ה) : מעשי פזיזות ורשלנות לפי [[סעיף 338(א)(3) עד (5) ו-(7) עד (9) לחוק]];
@ (39) : חבלה ברשלנות לפי [[סעיף 341 לחוק]];
@ (40) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז) : עבירות מין [[בפרק י' לחוק]];
@ (41) : עבירות כלפי קטינים ונכים לפי [[סימן ו' בפרק י' לחוק]];
@ (42) : פגיעה בקטינים ובחסרי ישע לפי [[סימן ו'1 בפרק י' לחוק]];
@ (43) : עבירות מעין גניבה לפי [[סימן ב' בפרק י&quot;א לחוק]];
@ (44) : קבלת דבר במרמה לפי [[סעיף 415 רישה לחוק]];
@ (45) : תחבולה לפי [[סעיף 416 לחוק]];
@ (46) : כישוף לפי [[סעיף 417 לחוק]];
@ (47) : זיוף לפי [[סעיף 418 לחוק]], למעט הסיפה;
@ (48) : זיוף המשפיע על עסקאות לפי [[סעיף 419 לחוק]];
@ (49) : עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי [[סעיף 424(2) לחוק]];
@ (50) : אי-גילוי מידע או פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד לפי [[סעיף 424א לחוק]];
@ (51) : מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי [[סעיף 425 לחוק]];
@ (52) : העלמה במרמה לפי [[סעיף 426 לחוק]];
@ (53) : עושק לפי [[סעיף 431 לחוק]];
@ (54) : הונאה לפי [[סימן ז' בפרק י&quot;א לחוק]], למעט [[-|סעיף 441 רישה]];
@ (55) : גרימת שריפה ברשלנות לפי [[סעיף 449 לחוק]];
@ (56) : זיוף כספים ובולים לפי [[פרק י&quot;ב לחוק]];
@ (57) : הכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי [[סעיף 497 לחוק]];
@ (58) : מתן אמצעים לביצוע פשע לפי [[סעיף 498 לחוק]] (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
@ (59) : קשר לעוון לפי [[סעיף 499(א)(2) לחוק]] (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
@ (60) : [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]];
@ (61) : [[חוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]];
@ (62) : [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
@ (63) : [[חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (64) : [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (65) : [[חוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
@ (66) (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((נמחק);))
@ (67) : [[פקודת מניעת טרור, התש&quot;ח-1948]];
@ (68) : [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ&quot;ד-1984]];
@ (69) : [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
@ (70) : [[חוק זכות יוצרים, התשס&quot;ח-2007]];
@ (71) (תיקון: תשע&quot;ב) : גרימת מוות בנהיגה רשלנית - [[סעיף 64 לפקודת התעבורה]] והפקרה אחרי פגיעה לפי [[סעיף 64א(א) לאותה פקודה]];
@ (72) (תיקון: תשע&quot;א) : הפרת צו פיקוח לפי [[סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]];
@ (73) (תיקון: תשע&quot;ד) : עבירות לפי [[חוק גיל הנישואין, התש&quot;י-1950]].

=== חלק ב': עבירות פשע שיועברו לטיפול התביעה המשטרתית ===
@ (1) : סחר, ייצור וייבוא סכין לפי [[סעיף 185 לחוק]];
@ (2) : איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין לפי [[סעיף 185א(א) לחוק]];
@ (3) : החזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי [[סעיף 186(א) לחוק]];
@ (4) : הפרת הוראה חוקית לפי [[סעיף 287(ב) לחוק]];
@ (5) : חבלה חמורה לפי [[סעיף 333 לחוק]], למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;
@ (6) : פציעה לפי [[סעיף 334 לחוק]], בנסיבות מחמירות לפי [[סעיף 335 לחוק]], למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;
@ (7) : הסעה בכלי תחבורה מסוכן לפי [[סעיף 343 סיפה לחוק]];
@ (8) : תקיפת זקן לפי [[סעיף 368ו לחוק]], למעט עבירה כאמור בנעברה בחסר ישע כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק]];
@ (9) : כליאת שווא לפי [[סעיף 377 לחוק]];
@ (10) : תקיפות בנסיבות מחמירות לפי [[סעיף 382(א), (ב)(1) ו-(ג) לחוק]];
@ (10א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : תקיפת עובד ציבור לפי [[סעיף 382א(ב), (ג) ו-(ד) לחוק]];
@ (11) : גניבה בנסיבות מיוחדות לפי [[סעיף 384א לחוק]];
@ (12) : גניבה בידי עובד לפי [[סעיף 391 לחוק]], כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
@ (13) : גניבה בידי מורשה לפי [[סעיף 393 לחוק]], כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
@ (14) : דרישת נכס באיומים לפי [[סעיף 404 לחוק]];
@ (15) : פריצה והתפרצות לפי [[סימן ד' בפרק י&quot;א לחוק]], למעט [[סעיף 408 לחוק]];
@ (16) : קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי [[סעיף 411 לחוק]];
@ (17) : עבירות בקשר לרכב לפי [[סימן ה'1 בפרק י&quot;א לחוק]], למעט [[סעיף 413יא לחוק]];
@ (18) : הסגת גבול כדי לעבור עבירה לפי [[סעיף 447 לחוק]];
@ (19) : היזקים מיוחדים לפי [[סעיף 453 לחוק]];
@ (20) : קשר לפשע לפי [[סעיף 499(א)(1) לחוק]], כאשר עבירת הפשע בטיפול תובע משטרתי לפי האמור [[בתוספת זו]];
@ (21) (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף) : הונאה באמצעי תשלום, בנסיבות מחמירות, לפי [[סעיף 40(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
@ (22) (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז) : עבירות לפי [[+#פרק ג סימן א|סימנים א']] [[=פקודת הסמים#פרק ג סימן ב|ו-ב' בפרק ג' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]] (בפרט זה - פקודת הסמים), שעונשן אינו עולה על שבע שנים, וכן עבירות לפי [[סימן א פרק ג לפקודת הסמים|הסימנים האמורים]] לגבי כמות סם שאינה עולה, בכל עבירה בנפרד, על כמות הסם המצוינת להלן:
: (א) הרואין, קוקאין - 20 גרם;
: (ב) שרף של קנבוס (חשיש), קנבוס, אופיום - 25 ק&quot;ג;
: (ג) [[-|פריט 1 בסימן ב' בחלק א' לתוספת הראשונה]] אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:
:: (1) תמיסה או נוזל - 60 מ&quot;ל;
:: (2) בתצורה אחרת - 100 יחידות צריכה;
: (ד) [[-|פריטים 13ב עד 13ח בסימן ב' בחלק א' לתוספת הראשונה]] וכן החומרים המפורטים [[-|בסימן ב' בחלק ב' לתוספת הראשונה]] - 100 יחידות צריכה, ובלבד שמשקלן אינו עולה על 100 גרם;
: (ה) חומרים המצוינים [[בתוספת הראשונה לפקודת הסמים]], שאינם מפורטים בפרטי משנה (א) עד (ד), אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:
:: (1) אבקה - 20 גרם;
:: (2) חומר צמחי - 10 ק&quot;ג;
:: (3) תמיסה או נוזל - 200 מ&quot;ל;
:: (4) בתצורה שאינה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) - 100 יחידות צריכה;
@ (23) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה לפי [[סעיף 12א(ג6) לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]] (להלן - חוק הכניסה לישראל);
@ (23א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הסעה בנסיבות מחמירות לפי [[סעיף 12א(ג)(1א) לחוק הכניסה לישראל]];
@ (24) : פגיעה בפרטיות לפי [[סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], כאשר העבירה נעברה בין בני זוג;
@ (25) (תיקון: תשע&quot;ב) : עבירות לפי [[פקודת התעבורה]] שעונשן אינו עולה על שבע שנים, למעט עבירה של הפקרה אחר פגיעה לפי [[סעיף 64א לפקודת התעבורה]] ועבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה לפי [[סעיף 64א1 לאותה פקודה]];
@ (26) : עבירות לפי [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]], למעט עבירות לפי [[-|סעיפים 117(א)]] [[-|ו-122]];
@ (27) : עבירות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]], למעט עבירות לפי [[-|סעיפים 85]] [[-|ו-88]];
@ (28) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : עבירות לפי [[סעיף 12ב2 לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], בנסיבות מחמירות לפי [[סעיף 12ב3 לחוק האמור]].

=== חלק ג': עבירות שפרקליט מחוז רשאי להעבירן לטיפולו של תובע משטרתי בשל העדר חומרה יתירה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות (תיקון: תשע&quot;ד) ===
@ (1) : עבירות בנשק לפי [[סעיף 144(א) רישה לחוק]];
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ה) : (((נמחק);))
@ (3) (תיקון: תשע&quot;ה) : (((נמחק);))
@ (4) : עבירה אחרת שבטיפול פרקליט ואינה בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי, שנחקרה יחד עם עבירה שבטיפול תובע משטרתי והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול התובע המשטרתי היא העבירה המרכזית.

=== חלק ד': עניינים שבהם רשאי תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי [[סעיף 12(א)(1)(ב)]], לטפל גם בבית המשפט המחוזי ===
@ (1) : בקשות ועררים בעניין מעצר, חיפושים ושחרור בערובה;
@ (2) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : עיון חוזר על החלטות בית משפט שלום או שופט תעבורה לפי [[סעיף 49 לפקודת התעבורה]], או ערעור לפי [[+|סעיף 57ה]] [[או 60 לאותה פקודה]];
@ (3) : ערר על החלטת בית משפט שלום לפי [[סעיף 74(ה)]], בהתייחס לחומר חקירה הנוגע לכתב אישום המוגש בידי תובע משטרתי;
@ (4) : השגה על החלטה בעניין בקשה להישפט באיחור לפי [[סעיף 230]];
@ (5) : תיקים שנדרשת בהם מומחיות מקצועית טכנית מיוחדת בענייני תעבורה.

== תוספת ראשונה ב' (תיקון: תשע&quot;ט-3) ==
==== ((([[סעיף 9(א) ו-(א1)]]))) ====

@ (1) : עבירות לפי [[חוק העונשין]] כמפורט להלן:
: (א) עבירות המתה לפי [[+|סעיפים 301ב]], [[+|301ג]] [[ו-305 לחוק העונשין]], עבירות ניסיון, סיוע או שידול לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות לפי [[+|סעיפים 300]] [[ו-301א לחוק העונשין]], ועבירה של קשר לפי [[סעיף 499 לחוק האמור]] לעבור עבירה לפי [[+|סעיפים 300]] [[ו-301א לחוק העונשין]];
: (ב) עבירות ביטחון לפי [[פרק ז' לחוק העונשין]]: עבירות לפי [[+|סעיפים 98 רישה]], [[+|100]], [[+|101]], [[+|106]], [[+|108(ג) ו-(ד)]], [[+|109(ד)]], [[+|111]], [[+|112]], [[+|113(ג) סיפה]], [[+|113א]], [[+|114]] [[+|ו-115(א) סיפה לחוק העונשין]];
: (ג) עבירות חמורות כלפי קטינים: עבירות לפי [[+|סעיפים 203ב(א)(2) עד (4) ו-(ב)]], [[+|214(ב2)]] - לעניין עבירה שנעברה לפי [[+|סעיף קטן (ב1) של סעיף 214]], [[+|368ב(ב) סיפה]], [[+|368ג סיפה]], [[+|375א(ב)]], [[+|376ב(ב)]] [[ו-377א(ב) לחוק העונשין]];
: (ד) עבירות מין: עבירות לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|347(ב)]], [[+|348(ב)]] [[+|ו-351(א), (ב) ו-(ג)(1) ו-(2) לחוק העונשין]];
: (ה) עבירות הפוגעות בחירות: עבירות לפי [[+|סעיפים 370]], [[+|371]], [[+|372]], [[+|373(א)]], [[+|374]], [[+|374א]], [[+|375א]] [[ו-377א לחוק העונשין]];
@ (2) : עבירות בקשר עם ארגון פשיעה לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]];
@ (3) : עבירות טרור: עבירות לפי [[+|סעיפים 20 רישה]], [[+|21]], [[+|22(ב) ו-(ג)]], [[+|27]], [[+|28]], [[+|29]], [[+|30]], [[+|31]], [[+|32]], [[+|37]] [[ו-38 לחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]], ועבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו [[בחוק האמור]], שדינה עשר שנות מאסר ומעלה לאחר החמרת הענישה לפי [[סעיף 37 לאותו חוק]].

== תוספת ראשונה ג' (תיקון: תשע&quot;ט-3) ==
==== ((([[סעיף 9(ג)]]))) ====

@ (1) : עבירות לפי [[חוק העונשין]]: עבירות לפי [[+|סעיפים 279]], [[+|420]], [[421 לחוק העונשין]], עבירות לפי [[+|סעיפים 384]] [[ו-452 לחוק העונשין]] - אם הדבר הנגנב או ההיזק, לפי העניין, הוא בשווי העולה על 10,000 שקלים חדשים, וכן שיבוש מהלכי משפט לפי [[סעיף 244 לחוק העונשין]] בעבירות מסוג פשע או בעבירות המנויות [[בתוספת זו]] או [[בתוספת הראשונה א']], או סיוע או קשירת קשר לביצוע עבירות כאמור, לפי [[+|סעיפים 31]] [[או 499 לחוק העונשין]];
@ (2) : עבירות לפי [[חוק התחרות הכלכלית|סעיף 47(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1988 (([צ&quot;ל: לחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]))]], וכן עבירה לפי [[סעיף 48 לחוק האמור]] שנעברה בקשר לעבירה לפי [[סעיף 47(א) לאותו חוק]];
@ (3) : עבירות לפי [[+|סעיפים 52ג]], [[+|52ד]], [[+|53(א) ו-(ב)]] [[ו-54 לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
@ (4) : עבירות לפי [[סעיף 39(א) ו-(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
@ (5) : עבירות לפי [[סעיף 124 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
@ (6) : עבירות לפי [[+|סעיפים 211(א)]] [[ו-212(א) לפקודת המכס]];
@ (7) : עבירה לפי [[סעיף 217 לפקודת מס הכנסה]];
@ (8) : עבירות לפי [[סעיף 98(ג) ו-(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]].

== תוספת ראשונה ד' (תיקון: תשע&quot;ט-3) ==
==== ((([[סעיף 9(א1)]]))) ====

@ (1) : טביעת אצבעות;
@ (2) : דגימה ביולוגית שהופק ממנה DNA של אדם;
@ (3) : תצלום פנים.

== תוספת שניה (תיקון: [תשמ&quot;א]) ==
==== ((([[סעיף 68]]))) ====

@ (1) (תיקון: [תשל&quot;ה], תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ב) : עבירות לפי [[+|סעיפים 189]], [[+|190]], [[+|192]], [[+|194]], [[+|196]], [[+|223]], [[+|334]], [[+|336 רישה]], [[+|379]], [[+|380]], [[+|447]] זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, [[+|452]], [[+|494]] [[ו-496 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לענין זה, &quot;בן משפחה&quot; - כהגדרתו [[בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]].
@ (2) (תיקון: תשנ&quot;ז-2) : עבירות לפי [[חוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]], בסייגים האמורים [[בסעיף 11ה לחוק האמור]];
@ (2א) (תיקון: תשס&quot;ח) : עבירות לפי [[סעיף 63 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], בסייגים האמורים [[בסעיף 70 לחוק האמור]];
@ (3) (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח) : עבירות לפי [[סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס&quot;ח-2007]];
@ (4) : עבירות לפי [[סעיף 3 לפקודת סימני סחורות]];
@ (5) : עבירה לפי [[סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], מחמת הפרה של [[+|סעיפים 17]] [[או 18 לחוק האמור]] או של צו שניתן לפי [[-|סעיף 17 האמור]];
@ (6) : עבירות לפי [[סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
@ (7) : עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי [[סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]];
@ (8) : עבירות לפי [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
@ (9) : עבירות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]];
@ (10) : עבירות לפי [[חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי&quot;ד-1954]];
@ (11) (תיקון: [תשל&quot;ה]) : עבירות לפי [[פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות]];
@ (12) (תיקון: [תשמ&quot;א]) : עבירות לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
@ (13) (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ז-2) : עבירות לפי [[חוק שמירת הנקיון, התשמ&quot;ד-1984]], בסייגים האמורים [[בסעיף 21א לחוק האמור]];
@ (14) (תיקון: תשמ&quot;ח) : עבירה לפי [[סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]] בסייגים האמורים [[בסעיף 8 לחוק האמור]];
@ (15) (תיקון: תשנ&quot;א) : עבירה לפי [[סימן א1 ((לפרק שני)) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
@ (16) (תיקון: תשנ&quot;ג) : עבירה לפי [[חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ&quot;ג-1993]], שנעברה ברשות היחיד של הקובל;
@ (17) (תיקון: תשנ&quot;ד) : [[חוק צער בעלי חיים, התשנ&quot;ד-1993]], בסייגים האמורים [[בסעיף 15 לחוק האמור]];
@ (18) (תיקון: תשנ&quot;ז-2) : [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], בסייגים האמורים [[בסעיף 15ב לחוק האמור]];
@ (19) (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ז-5) : עבירה לפי [[סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה [[בפרק ב'2 סימן ב' לחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]], ובסייגים האמורים [[סעיף 266ב לחוק התכנון והבניה|בסעיף 266ב]];
@ (20) (תיקון: תשס&quot;א) : עבירה לפי [[חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ&quot;ג-1983]], בסייגים האמורים [[-|בסעיף 11א]];
@ (20) (תיקון: תשס&quot;ב, תשע&quot;ז-5) : (((ספרור שגוי במקור))) עבירה לפי [[סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בנוגע למיתקן גישה אלחוטית כמשמעותו [[בפרק ו' סימן ה' לחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]], ובסייגים האמורים [[בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 242א]]))) ====

@ (1) (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3) : פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה -
: א. [[סעיפים 94(ג)]] [[ו-94א(ג) לחוק זה]].
: ב. [[+|סעיפים 21]] [[ו-21א לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]].
: ג. [[=חוק הנוער|סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]] ([[בתוספת זו]] - חוק הנוער).
: ד. [[+|סעיפים 124(א)]], [[+|291א(ב)]] [[ו-354(א) או (ג) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] ([[בתוספת זו]] - חוק העונשין).
: ה. [[+|סעיפים 17(ב)]] [[=חוק המעצרים|ו-35(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]] ([[בתוספת זו]] - חוק המעצרים).
: ו. [[+|סעיפים 14]] [[ו-15 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].

@ (2) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ט) : בעלי התפקידים המנויים [[בפרט (1)]] וכן פרקליט מחוז -
: א. [[סעיפים 69]] [[ו-229(ג) לחוק זה]].
: ב. [[סעיף 4(א) לחוק הנוער]].
: ג. (((נמחק).))
: ד. [[סעיף 38(ד) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].
: ה. [[סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]] (להלן - חוק העבירות המינהליות).
: ו. [[+|סעיפים 9(ב)]] [[ו-123 לחוק העונשין]].
: ז. [[סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]].

@ (3) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח) : פרקליט המדינה, מנהל המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה -
: א. [[סעיף 10(א) לחוק העונשין]].
: ב. [[סעיף 20 לחוק ההסגרה, התשי&quot;ד-1954]].
: ג. [[סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ&quot;ז-1996]].

@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח) : בעלי התפקידים המנויים [[בפרט (2)]] וכן מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה -
: א. [[סעיף 58(ב) לחוק המעצרים]].

@ (5) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ט) : פרקליט המדינה ומשנה לפרקליט המדינה -
: א. [[8|סעיף 8 לחוק]].
: ב. [[סעיף 270 לחוק העונשין]].

@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשע&quot;ט) : משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם הואצלה לו הסמכות כאמור [[בסעיף 12(ג)]] -
: א. [[12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק]], לעניין הסמכת תובעים.
: ב. [[סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות]].
: ג. [[סעיף 229(ג) לחוק]].

@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ט) : מנהל המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם נאצלה לו הסמכות כאמור [[בסעיף 12(ג)]] -
: (א) [[12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק]], לעניין הסמכת תובעים לעניין עבירת מס ועבירה נלווית לעבירת מס, כהגדרתן [[231|בסעיף 231(ב)(2)(ד) לחוק]] ועבירות לפי החיקוקים הבאים ועבירות נלוות להם:
:: (1) [[חוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1964]];
:: (2) [[פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש]]];
:: (3) [[פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש]]];
:: (4) [[פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:: (5) [[פקודת הטבק [נוסח חדש]]];
:: (6) [[חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש&quot;ט-1949]];
:: (7) [[חוק הבלו על דלק, התשי&quot;ח-1958]];
:: (8) [[חוק העבירות המינהליות]];
:: (9) [[פקודת זכות יוצרים, 1924]];
:: (10) [[חוק זכות יוצרים, התשס&quot;ח-2007]];
:: (11) [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:: (12) [[פקודת סימני סחורות]];
:: (13) [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]];
:: (14) כל התקנות או הצווים שהותקנו לפי הפקודות או החוקים הנזכרים בפרט זה;
: (ב) [[סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות]].

@ (8) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ט) : המפקח הכללי של משטרת ישראל -
: [[12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק]], לעניין הסמכת מתמחים בחטיבת התביעות במשטרת ישראל.

@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ט) : פרקליטי מחוז -
: [[12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק]], לעניין הסמכת מתמחים בפרקליטות המדינה.

@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ט) : המשנה לפרקליט המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם נאצלה לו הסמכות כאמור [[בסעיף 12(ג)]] -
: [[12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק]], לעניין הסמכת תובעים ביחידת להב 433 במשטרת ישראל.

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 67א(א)]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ז-5, ק&quot;ת תשע&quot;ט) : תובע לפי פסקה (3) להגדרה &quot;תובע&quot;
: 1. מי שהוסמך לפי [[סעיף 12(א)(1)(ב)]] להגיש כתב אישום בעבירה לפי [[חוק התכנון והבנייה]] והוא מפוקח בידי המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה.
: 2. מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי [[סעיף 12]], להגיש כתב אישום לפי חיקוק מהחיקוקים ששר הכלכלה ממונה על ביצועם.

@ : תובע בכיר לפי פסקה (3) להגדרה &quot;תובע בכיר&quot;
: 1. מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר שהוא הסמיך לכך.
: 2. התובע הראשי במשרד הכלכלה או תובע בכיר במשרד הכלכלה שהוא הסמיך לכך.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 67ג(א)(5)]]))) ====

@ 1. : פסילת רישיון נהיגה; הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.
@ 2. : הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו או למקום עסקיו; הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי הירייה שהפקיד.
@ 3. : התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים.
@ 4. : כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.
@ 5. : הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.
@ 6. (תיקון: תשע&quot;ד) : השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.
@ 7. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז-5) : לעניין עבירות לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי [[תוספת 4|בפרט 1 בתוספת הרביעית]] -
: (1) הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;
: (2) הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את שלום הציבור או את בטיחותו אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;
: (3) הפסקת עבודה במקרקעין הנעשית בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, או הפסקת שימוש במקרקעין הנעשה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר או הנעשה בניגוד לתכנית;
: (4) התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, להיתר או לתכנית; פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.
@ 8. (תיקון: תשע&quot;ד) : הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים, בהליך משמעתי על פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור על הסכום האמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]; תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.
@ 9. (תיקון: תשע&quot;ד) : התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
@ 10. (תיקון: תשע&quot;ד) : אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות; התובע יאשר נהלים כאמור לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.
@ 11. (תיקון: תשע&quot;ד) : בעסק הפועל לפי רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]] ([[בתוספת זו]] - חוק רישוי עסקים) -
: (1) התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של הפסקת העיסוק על 30 ימים;
: (2) התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;
: לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים מיום גילוי העבירה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]].
@ 12. (תיקון: תשע&quot;ד) : התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם [[בחוק רישוי עסקים]], או בניגוד לתנאי הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]].
@ 13. (תיקון: תשע&quot;ד) : פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
@ 14. (תיקון: תשע&quot;ד) : לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי [[תוספת 4|בפרט 2 בתוספת הרביעית]] -
: (1) תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה;
: (2) היה החשוד תאגיד או ארגון - נקיטת הליכים משמעתיים על פי דין כלפי נושא משרה שהיה אחראי לביצוע העבירות;
: (3) התחייבות להעביר ליחידת האכיפה המופקדת על התחום במשרד הכלכלה, באופן ובמועדים שתורה היחידה, דיווח בהתאם לסמכויות משרד הכלכלה באשר למילוי אחר הוראות החוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו, והמצאת אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר עמידה בתנאי החוק;
: (4) החזקה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

== תוספת שישית (תיקון: תשע&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 67א(ג)]]))) ====

== תוספת שביעית (תיקון: תשע״ח–2) __NOSUB__ ==
=== הודעה בדבר סגירת תיק משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין ===

=== חלק א׳: הודעה לחשוד ===
==== ((([[סעיף 62(ב)]]))) ====
@ : לאחר החקירה הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדתך לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

=== חלק ב׳: הודעה למתלונן ===
==== ((([[סעיף 63]]))) ====

@
: הודעה לעניין אי־פתיחה בחקירה: לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכם מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.
: הודעה לעניין אי־העמדה לדין: לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

== תוספת שמינית (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ==
==== ((([[סעיף 220ז(ב)]]))) ====
=== עבירות שלא יידונו בבית משפט קהילתי ===

@ 1. : עבירות מין, זנות ותועבה
: (1) [[בחוק העונשין]] - [[-|סעיפים 199]], [[-|201]], [[-|202]], [[-|203ב(א)(1)]], [[-|203ג]], [[-|204 עד 208]], [[-|214]], [[-|346 עד 350]], [[-|351(ג)(3) עד 352]];
: (2) [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] - [[-|סעיף 5]];
: (3) [[בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]] - [[-|סעיף 5]];
@ 2. : שחיתות שלטונית ותאגידית
: (1) [[בחוק העונשין]] - [[-|סעיפים 277 עד 282]], [[-|284 עד 287]] [[-|ו-289]], [[-|291 עד 292]], [[-|384א(א)]], [[-|384א(ב)]], [[-|392]] [[-|ו-393]];
: (2) [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] - [[-|סעיפים 342נא]], [[-|349]] [[-|ו-351(ג)]];
: (3) [[בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]] - [[-|סעיפים 117 עד 127]];
: (4) [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]] - [[-|סעיפים 85 עד 93]];
@ 3. : עבירות סחר בבני אדם
: (1) [[בחוק העונשין]] - [[-|סעיפים 376]] [[-|ו-376א]];
@ 4. עבירות בנשק חם
: (1) [[בחוק העונשין]] - [[-|סעיפים 144]], [[-|340א]] [[-|ו-497]];
@ 5. פגיעה במדיניות החוץ
: (1) [[בחוק העונשין]] - [[-|סעיפים 95]], [[-|102(ב)]], [[-|103]], [[-|108(א) ו-(ב)]], [[-|109(א) עד (ג)]], [[-|110]], [[-|111]], [[-|113(ג)]], [[-|115(א)]], [[-|116 עד 122]];
@ 6. : עבירות נגד ביטחון המדינה
: (1) [[בחוק העונשין]] - [[-|סעיפים 133 עד 143]], [[-|145 עד 150]], [[-|166 עד 168]];
: (2) [[בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]] - [[-|סעיפים 2 עד 3]] [[-|ו-6 עד 7]];
: (3) [[בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]] - [[-|סעיפים 22 עד 26]], [[-|27]] [[-|ו-32]];
@ 7. : עבירות רשלנות
: (1) [[בחוק העונשין]] - [[-|סעיפים 304]], [[-|338]] [[-|ו-341]];
@ 8. : עבירות כלכליות ועבירות מס
: (1) [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] - [[-|סעיפים 53]] [[-|ו-54]];
: (2) [[בחוק הפיקוח על המטבע, התשל&quot;ח-1978]] - [[-|סעיף 17]];
: (3) [[בפקודת מס הכנסה]] - [[-|סעיפים 141א]], [[-|215 עד 220]];
: (4) [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]] - [[-|סעיף 98]];
: (5) [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] - [[-|סעיפים 117(א) עד (ב2)]], [[-|117א]] [[-|ו-118]];
: (6) [[בפקודת המכס]] - [[-|סעיפים 207 עד 215]];
: (7) [[בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי&quot;ב-1952]] - [[-|סעיף 22]];
: (8) [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]] - [[-|סעיפים 57]] [[-|ו-57א]];
: (9) [[בחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]] - [[-|סעיפים 3(ב)]], [[-|4]] [[-|ו-10]];
: (10) [[בחוק הבלו על דלק, התשי&quot;ח-1958]] - [[-|סעיף 26]];
@ 9. : עבירות לפי [[חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]];
@ 10. : עבירות לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
@ 11. : עבירה לפי [[סעיף 38(3) לפקודת התעבורה]].

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט ביום ט' בשבט התשמ&quot;ב (2 בפברואר 1982).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי עונשין|בכנסת=2001122}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>m2s8qffj6zi4vl522kqlnnbzol8el56</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1413906</id>
      <parentid>1413852</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T16:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1561" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]] {{*}}
[[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי הבזק (שירותי החברה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת נצבים|רש&quot;י מנוקד על פרשת נצבים]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|ועל פרשת וילך]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>58ns6305rpy82x0m066ld522609gpiy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413965</id>
      <parentid>1413906</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T00:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1588" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]] {{*}}
[[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת נצבים|רש&quot;י מנוקד על פרשת נצבים]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|ועל פרשת וילך]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>3ffm3vpukppcvr4gldjfahqpccvb3ue</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413987</id>
      <parentid>1413965</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T08:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1568" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]] {{*}}
[[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת נצבים|רש&quot;י מנוקד על פרשת נצבים]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|ועל פרשת וילך]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>c5mhsax365wvajhzmlw9u6o9iixvw46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מרשם האוכלוסין</title>
    <ns>116</ns>
    <id>279682</id>
    <revision>
      <id>1414016</id>
      <parentid>1408608</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:51:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52055" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מרשם האוכלוסין, תשכ&quot;ה-1965

&lt;מאגר 2001094 תיקון 2162976&gt;

&lt;מקור&gt;
'''תקנות-שעת-חירום (רישום תושבים):''' ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' ב', 77|תקנות-שעת-חירום (רישום תושבים))); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 37|פקודת הארכת תוקף של תקנות-שעת-חרום (רישום תושבים))). '''פקודת מרשם התושבים:''' &lt;!-- 2001324 --&gt; ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 164|פקודת מרשם התושבים|0:312739)).
'''חוק מרשם אוכלוסין:''' &lt;!-- 2001094 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 270|חוק מרשם האוכלוסין|5:208943)); ((תשכ&quot;ז, 145|תיקון|6:208944)); ((תשכ&quot;ח, 28|תיקון מס' 2|6:208945)); ((תש&quot;ל, 34|תיקון מס' 2 לחוק השבות|7:203729)), ((62|תיקון מס' 4|7:208946)); ((תש&quot;ם, 10|תיקון מס' 6 לפקודת בריאות העם|9:208094)); ((תשמ&quot;ג, 20|חוק החזקת תעודת זהות והצגתה|10:210028)); ((תשנ&quot;ה, 398|חוק בית המשפט לענייני משפחה|13:211216)); ((תשנ&quot;ו, 180|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשס&quot;ה, 998|חוק עדכון כתובת|16:299903)); ((תשס&quot;ו, 106|תיקון מס' 9|16:299955)); ((תשס&quot;ז, 297|תיקון מס' 11|17:300010)); ((תשס&quot;ח, 27|תיקון מס' 12|17:300097)), ((644|תיקון מס' 37 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)|17:300814)); ((תש&quot;ע, 269|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|18:300928)), ((434|חוק ברית הזוגיות לחסרי דת|18:301092)); ((תשע&quot;ב, 142|חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה)|18:301222)), ((202|תיקון מס' 17|18:301334)); ((תשע&quot;ו, 832|תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|20:340801)); ((תשע&quot;ז, 434|תיקון והוראת שעה לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|20:370949)); ((תשע&quot;ח, 214|תיקון מס' 3 לחוק חתימה אלקטרונית|20:491449)); ((תשפ&quot;ב, 881|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)).

__TOC__

== פרק א': המרשם ==

@ 1. פרשנות ותחולה (תיקון: תשכ&quot;ח, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים&quot; - (((החל מיום 27.1.2023):)) [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
::- &quot;יום לפי הלוח העברי&quot; - תקופה שתחילתה עשרים דקות לאחר שקיעת החמה וסופה בתום עשרים דקות לאחר שקיעת החמה למחרת;
::- &quot;מען דיגיטלי&quot; - (((החל מיום 27.1.2023):)) כל אחד מאלה:
::: (1) מספר טלפון נייד אשר נמצא בחזקתו של תושב והתושב עושה בו שימוש לקבלת מסרים;
::: (2) כתובת דואר אלקטרוני של תושב שהתושב עושה בה שימוש לקבלת מסרים;
::- &quot;צו מחייב&quot; - (((החל מיום 27.1.2023):)) צו שנקבע לפי [[24:628378|סעיף 20 לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]];
::- &quot;תאריך לידה&quot; - יום הלידה הן לפי הלוח העברי והן לפי הלוח הגריגוריאני;
::- &quot;תאריך פטירה&quot; - יום הפטירה הן לפי הלוח העברי והן לפי הלוח הגריגוריאני;
::- &quot;תושב&quot; - מי שנמצא בישראל כאזרח ישראלי או על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי רשיון לישיבת קבע.
: (ב) לעניין חוק זה יראו כתושב גם אדם אחר הנמצא כחוק בישראל, אך לא יראו כתושב את מי שנמצא בה על פי רשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור או על פי דרכון-חוץ דיפלומטי.
: (ג) הוראות חוק זה המקנות זכויות לתושב או המטילות עליו חובות או הנוגעות לתושב יחולו גם על אזרח ישראלי שאיננו תושב.

@ 2. המרשם ופרטי הרישום (תיקון: תשס&quot;ה, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) במרשם האוכלוסין יירשמו הפרטים הבאים הנוגעים לתושב וכל שינוי בהם:
:: (1) שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים;
:: (2) שמות ההורים;
:: (3) תאריך הלידה ומקומה;
:: (4) המין;
:: (5) הלאום;
:: (6) הדת;
:: (7) המצב האישי (רווק, נשוי, גרוש או אלמן);
:: (8) שם בן-הזוג;
:: (9) שמות הילדים, תאריכי לידתם ומינם;
:: (10) אזרחות או אזרחויות, של עכשיו ושקדמו;
:: (11) המען;
:: (11א) כתובת למשלוח דואר כמשמעותה [[בחוק עדכון כתובת, התשס&quot;ה-2005]], ככל שנמסרה על כך הודעה;
:: (11ב) כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין, לפי הוראות [[סעיף 2א לחוק עדכון כתובת, התשס&quot;ה-2005]];
:: (11ג) (((החל מיום 27.1.2023):)) המען הדיגיטלי;
:: (12) תאריך הכניסה לישראל;
:: (13) התאריך שבו נהיה לתושב כאמור [[בסעיף 1(א)]].
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) תושב הרשום במרשם הזוגיות כהגדרתו [[בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש&quot;ע-2010]] (בסעיף קטן זה - מרשם הזוגיות), יירשם בפרט הרישום האמור בסעיף קטן (א)(7) הנוגע למצבו האישי (בסעיף קטן זה - פרט המצב האישי), כבן זוג בברית הזוגיות;
:: (2) תושב שנמחק רישומו ממרשם הזוגיות, יירשם בפרט המצב האישי כפנוי;
:: (3) תושב שבן זוגו נפטר בעת שהיה רשום כבן זוגו במרשם הזוגיות, יירשם בפרט המצב האישי כאלמן.
: (ב) תושב שנרשם לראשונה ייקבע לרישומו מספר זהות.

@ 3. המרשם ראיה לכאורה
: הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום המפורטים [[בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) עד (13) לסעיף 2]].

@ 3א. סמכות רישום והגדרה (תיקון: תש&quot;ל, תשע&quot;ב)
: (א) לא יירשם אדם כיהודי לפי לאומו או דתו אם הודעה לפי חוק זה או רישום אחר שבמרשם או תעודה ציבורית מראים כי הוא אינו יהודי, כל עוד לא נסתרו ההודעה, הרישום או התעודה האמורים להנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל עוד לא נקבע אחרת בפסק-דין הצהרתי של בית דין רבני בתובענה של בעל דין שהוא תושב בענייני נישואין וגירושין לפי [[סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי&quot;ג-1953]], או של בית משפט, ובלבד שהוא אינו בן דת אחרת.
: (ב) לעניין חוק זה וכל רישום או תעודה לפיו, &quot;יהודי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 4ב לחוק השבות, תש&quot;י-1950]].
: (א1) סבר פקיד הרישום הראשי כי לא היו בפני בית הדין הרבני או בפני בית המשפט שקבע כאמור בסעיף קטן (א) ההודעה, הרישום או התעודה הציבורית האמורים באותו סעיף קטן, רשאי הוא לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט, לפי העניין, ולהביאם בפניו, וכן רשאי הוא לעכב את הרישום, את תיקונו או את שינויו עד למתן החלטה של בית הדין הרבני או בית המשפט.
: (ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מרישום שנעשה לפני תחילתו.

@ 4. פקידי רישום
: שר הפנים ימנה פקיד רישום ראשי ופקידי רישום לניהול המרשם לפי הוראות חוק זה.

== פרק ב': מסירת הודעות ==

@ 5. חובה להודיע פרטי רישום
: כל תושב חייב למסור לפקיד רישום תוך שלושים יום מיום כניסתו לישראל לראשונה, ואם היה לתושב לאחר כניסתו לישראל - מיום שהיה לתושב, הודעה על פרטי הרישום שלו לפי [[סעיף 2]]; ואם נכנס או היה לתושב כשבחסותו קטין או בגיר שאינו מסוגל למלא חובתו לפי סעיף זה, ימסור גם הודעה על פרטי הרישום שלהם.

@ 5א. הודעה על מען דיגיטלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 27.1.2023):))
: (א)(1) תושב שמלאו לו 16 שנים או תושב המבקש להנפיק תעודת זהות לראשונה - בעת הנפקת התעודה, לפי המוקדם, רשאי למסור, ואם נקבע צו מחייב - מסור, לפקיד הרישום הודעה בדבר כל אחד מסוגי המען הדיגיטלי שלו (בסעיף זה - הודעה על מען דיגיטלי); ההודעה תימסר לגבי מען דיגיטלי אחד מכל סוג.
:: (2) תושב שמסר לפקיד הרישום הודעה על מען דיגיטלי, ימסור לפקיד הרישום הודעה בדבר כל שינוי בפרטי המען הדיגיטלי שמסר.
: (ב) בעת מסירת הודעה על מען דיגיטלי -
:: (1) רשאי התושב, לאחר שפקיד הרישום הודיע לו כאמור [[בסעיף 3ב(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]], להודיע לפקיד הרישום כי הוא מסרב, ואם נקבע צו מחייב - הוא מעוניין, לקבל למענו הדיגיטלי מסרים מגופים ציבוריים לפי הוראות [[סעיף 3ג לחוק האמור]];
:: (2) פקיד הרישום יבדוק כי לתושב יש גישה למען הדיגיטלי שצוין בהודעה וכי הוא יודע כיצד לעשות בו שימוש לעניין חוק זה (בסעיף זה - בדיקת מיומנות דיגיטלית).
: (ג) תושב שמסר הודעה על מען דיגיטלי ומלאו לו 70 שנים יבצע בדיקת מיומנות דיגיטלית אחת לחמש שנים, ואם מלאו לו 80 שנים - אחת לשנתיים.
: (ד) לא עמד תושב בבדיקת מיומנות דיגיטלית לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2) או (ג), או לא ביצע התושב בדיקה שהוא נדרש לבצע לפי אותם סעיפים קטנים בתוך פרק זמן שקבע המנהל - יימחקו פרטי המען הדיגיטלי של התושב מהמרשם או לא יירשמו בו, לפי העניין.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע צו מחייב והודיע התושב כי יצא להשתקע בחוץ-לארץ לפי [[סעיף 14]], לא תחול עליו החובה להודיע על מענו הדיגיטלי אלא הוא יהיה רשאי לעשות כן.
: (ו)(1) שר הפנים, בהסכמת שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע הוראות בדבר בדיקת מיומנות לעניין מסר אזהרה ובדבר בדיקות חוזרות של בדיקה כאמור לתושבים שמלאו להם 70 או 80 שנים.
:: (2) לא עמד תושב בבדיקת מיומנות דיגיטלית לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2) או (ג), אך עמד בבדיקת המיומנות לעניין מסר אזהרה, לא יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ד), וניתן יהיה לעשות שימוש במען הדיגיטלי שלו לעניין שליחת מסר אזהרה או לשם שיחה בעניין  מסר כאמור.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;בדיקת מיומנות לעניין מסר אזהרה&quot; - בדיקת מיומנות לשם מסירת מען דיגיטלי מסוג טלפון נייד לעניין מסר אזהרה;
:::- &quot;המנהל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29א(יא)]];
:::- &quot;מסר אזהרה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 3א לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]].

@ 6. הודעה על לידה בישראל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הודעה על לידה שאירעה בישראל תימסר לפקיד רישום תוך עשרה ימים; ההודעה תימסר על ידי האחראי על המוסד שבו אירעה הלידה, או - על ידי הורי הילוד, הרופא והמיילדת שטיפלו בלידה - אם אירעה במקום אחר; ההודעה תכלול את פרטי הרישום של הילוד ופרטים אחרים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הפנים של הכנסת.
: (ב) אירעה לידה במקום שאינו מוסד וטיפלו בה רופא או מיילדת, יצורפו להודעה כאמור בסעיף קטן (א) תעודת רופא או תצהיר מטעם המיילדת, לפי העניין, בדבר היותה של אם היילוד אמו הטבעית.
: (ג)(1) אירעה לידה במקום שאינו מוסד ולא טיפלו בה רופא או מיילדת, יצורפו להודעה כאמור בסעיף קטן (א) כל אלה:
::: (א) תצהירים מטעם הורי היילוד בדבר היותה של אם היילוד אמו הטבעית;
::: (ב) אישור רפואי, שניתן בידי רופא מוסמך על מעקב אחר הריון, שנערך החל מהשבוע ה-28 להריון;
::: (ג) אישור רפואי, שניתן בידי רופא מוסמך אשר בדק את אם היילוד בתוך 48 שעות מהלידה.
:: (2) בהעדר אישור רפואי כאמור בפסקה (1)(ב) או (ג), יצורפו להודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוצאות בדיקה גנטית להורות שנערכה בהתאם להוראת [[סעיף 3(ד) לחוק מידע גנטי, התשס&quot;א-2000]], לשם קביעת היותה של אם היילוד אמו הטבעית.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;מיילדת&quot; - מי שמורשית לעסוק ביילוד לפי [[פקודת המיילדות]];
::- &quot;רופא מוסמך&quot; - רופא שהוא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה שניתן לו לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]], או רופא מוסמך המתמחה, לשם קבלת אותו תואר, במוסד רפואי מוכר בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.

@ 7. הודעה על פטירה בישראל (תיקון: תש&quot;ם)
: הודעה על פטירה בישראל תימסר תוך 48 שעות למי שהוסמך להוציא את רשיון הקבורה לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], ואם לא נדרש רשיון קבורה - לפקיד רישום; ההודעה תימסר על ידי האחראי על המוסד שבו אירעה הפטירה, על ידי הרופא שקבע את דבר המוות, ובאין רופא - על ידי מי שהיה נוכח בזמן הפטירה; ההודעה תכלול את פרטי הרישום של הנפטר ופרטים אחרים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הפנים של הכנסת.

@ 8. הגדרת &quot;מוסד&quot;
:- &quot;מוסד&quot;, לענין [[סעיפים 6]] [[ו-7]] - לרבות בית-חולים, בית-סוהר, מוסד ציבורי או דתי, מוסד צדקה, מעון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ&quot;ה-1965]], ובית מלון; ודינם של כלי רכב, כלי שיט או של כלי טיס ציבוריים, כדין מוסד.

@ 9. אסופי
: תינוק שנמצא עזוב, כל אדם שהתינוק הגיע לרשותו לראשונה חייב למסור לפקיד רישום, תוך עשרה ימים הודעה על פרטי הרישום של התינוק הידועים לו וכל ידיעה שברשותו בענין לידתו של התינוק.

@ 10. מציאת חלל
: קיבלה המשטרה הודעה על מציאת חלל, לפי [[סעיף 21 לחוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות), תשי&quot;ח-1958]], תמסור לפקיד רישום כל ידיעה שבידה בענין פרטי הרישום של החלל.

@ 11. לידה בחוץ-לארץ
: תושב שנולד לו ילד בחוץ-לארץ חייב למסור לפקיד רישום תוך שלושים יום הודעה על פרטי הרישום של ילדו.

@ 12. פטירה בחוץ-לארץ
: תושב שנפטר בחוץ-לארץ, חייבים בן-זוגו, בניו והוריו, שהם תושבים, למסור הודעה על כך לפקיד רישום תוך שלושים יום מהיום שבו נודע להם דבר הפטירה.

@ 13. אימוץ בחוץ-לארץ
: תושב שאימץ ילד בחוץ-לארץ חייב למסור לפקיד רישום תוך שלושים יום הודעה על פרטי הרישום של הילד ולהמציא לפקיד הרישום את האסמכתה לאימוץ; והוא הדין אם בוטל אימוץ של ילד בחוץ-לארץ.

@ 14. עזיבת הארץ
: תושב בגיר היוצא את הארץ כדי להשתקע בחוץ-לארץ יודיע על כך לפקיד רישום; ההודעה תכלול גם את ילדיו הקטינים היוצאים עמו.

@ 15. מסירת מסמכים על פעולות רשמיות (תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ע-2)
: בפעולות המנויות להלן תמסור הרשות הנוגעת בדבר לפקיד רישום תוך 14 יום מיום הפעולה, העתק המסמך המעיד עליה, בצירוף פרטים שיפורטו בתקנות הדרושים לזיהוי הנוגע בדבר; ואלה הפעולות:
: (1) שינוי שם, בחירת שם או קביעת שם לפי [[חוק השמות, תשט&quot;ז-1956]];
: (2) נישואין שנרשמו לפי [[פקודת הנישואין והגירושין (רישום)]];
: (2א) רישום בני זוג במרשם הזוגיות או מחיקתם מהמרשם האמור, לפי הוראות [[חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש&quot;ע-2010]];
: (3) המרת דת שנרשמה לפי [[פקודת העדה הדתית (המרה)]];
: (4) התאזרחות או ויתור על האזרחות לפי [[חוק האזרחות, תשי&quot;ב-1952]];
: (5) (((בוטלה).))

@ 16. מסירת העתקים של פסקי דין והצהרות
: נתן בית משפט או בית דין דתי החלטה המצהירה על שינוי בפרטי הרישום של אדם או החלטה שיש בה שינוי כאמור, ימסור בית המשפט או בית הדין הדתי העתק מהחלטתו לפקיד הרישום הראשי; וכן ייעשה בהעתק של צו אימוץ, תעודת גירושין והצהרת מוות.

@ 17. חובה להודיע על שינויים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: חל שינוי שלא כאמור [[בסעיפים 15]] [[ו-16]] בפרטי הרישום של תושב, חייב הוא למסור לפקיד רישום הודעה על השינוי תוך שלושים יום; ואם היה בחסותו קטין או בגיר שאינו מסוגל למלא חובתו לפי סעיף זה - ימסור גם הודעה על שינוי פרטי הרישום שלהם.
: (((החל מיום 27.1.2023):)) חל שינוי שלא כאמור [[בסעיפים 5א]], [[15]] [[ו-16]] בפרטי הרישום של תושב, חייב הוא למסור לפקיד רישום הודעה על השינוי תוך שלושים יום; ואם היה בחסותו קטין או בגיר שאינו מסוגל למלא חובתו לפי סעיף זה - ימסור גם הודעה על שינוי פרטי הרישום שלהם.

@ 18. שחרור מחובת הודעה
: (א) מסירת הודעה לפי סעיף מסעיפי [[פרק זה]] על ידי אחד החייבים במסירתה פוטר את השאר.
: (ב) מסירת הודעה לפי [[סעיף 7]] שיש בה פרטים על בן-זוגו של הנפטר פוטר את בן-הזוג מחובת מסירת הודעה על התאלמנותו.

== פרק ג': סמכויות פקיד רישום ==

@ 19. דרישת ידיעות והצהרות
: פקיד רישום רשאי לדרוש ממי שמסר הודעה לפי [[פרק ב']] ומכל אדם אחר שהיה חייב במסירתה, אף אם הוא פטור מכוח [[סעיף 18]] או שעברה התקופה הקבועה למסירת ההודעה
: (1) למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום שאליו מתייחסת ההודעה, זולת אם היה בידיעה או במסמך כדי להפלילו;
: (2) לתת הצהרה בכתב או בעל-פה על אמיתות ידיעה או מסמך שמסר.

@ 19א. הגדרה (תיקון: תשכ&quot;ז)
: [[בסעיפים 19ב עד 19ה]], &quot;תעודה ציבורית&quot; - כמשמעותה [[פקודת הראיות|בפקודת העדות]].

@ 19ב. רישום ראשון (תיקון: תשכ&quot;ז)
: (א) פרט רישום של תושב הנרשם לראשונה יירשם על פי תעודה ציבורית שהוצגה לפקיד הרישום, ובאין תעודה כזאת - על פי הודעה שנמסרה לפי [[הסעיפים 5 עד 14]].
: (ב) נתבקש פקיד הרישום לרשום פרט רישום על פי הודעה בלבד, ואחרי שהפעיל סמכויותיו לפי [[סעיף 19]] היה לו יסוד סביר להניח שההודעה אינה נכונה, יסרב לרשום על פיה; אולם לגבי המצב האישי לא יסרב כאמור אלא אם עמדה ההודעה בסתירה לרישום אחר שבמרשם או לתעודה ציבורית המעידה על הפרט הנדון.

@ 19ג. רישום שינויים (תיקון: תשכ&quot;ז, תשס&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: (א) שינוי בפרט רישום של תושב יירשם על פי מסמך שנמסר לפי [[הסעיפים 15]] [[או 16]] או על פי הודעה לפי [[סעיף 17]] שהציגו יחד אתה תעודה ציבורית המעידה על השינוי; ואולם שינוי של מען יירשם גם על פי הודעה בלבד.
:: (((החל מיום 27.1.2023):))  שינוי בפרט רישום של תושב יירשם על פי מסמך שנמסר לפי [[הסעיפים 15]] [[או 16]] או על פי הודעה לפי [[סעיף 17]] שהציגו יחד אתה תעודה ציבורית המעידה על השינוי; ואולם שינוי של מען או מען דיגיטלי יירשם גם על פי הודעה בלבד; ולעניין מען דיגיטלי - על פי הודעה שהתקיים לגביה האמור [[בסעיף 5א(ב)(2)]]. 
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מסר אדם הודעה על שינוי מען, ושב ומסר הודעה כאמור בתוך 12 חודשים ממועד מסירת ההודעה הראשונה, ידרוש ממנו פקיד הרישום הצהרה בכתב על אמיתות ההודעה ועל נסיבות שינוי המען וכן ידיעות ומסמכים נוספים הנוגעים להודעה והמאמתים את נכונותה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות פקיד הרישום לפי [[סעיף 19]] לעניין כל הודעה על שינוי מען.

@ 19ד. תיקון רישום (תיקון: תשכ&quot;ז)
: מבלי לפגוע באמור [[בסעיף 19ה]] או [[בסעיף 23]], לא יתוקן רישום במרשם אלא לבקשת התושב שהרישום מתייחס אליו ועל פי תעודה ציבורית המעידה שהרישום לא היה נכון.

@ 19ה. רישום על פי יזמת פקיד הרישום הראשי (תיקון: תשכ&quot;ז, תשנ&quot;ה)
: (א) נוכח פקיד הרישום הראשי כי פרט או שינוי של פרט החייב רישום לא נרשם או שרישומו או תיקון רישומו אינו שלם או עומד בסתירה לרישום אחר שבמרשם או לתעודה ציבורית, רשאי הוא, מיזמתו ולאחר שברר את הדבר ונתן לכל מי שהפרט מתייחס אליו הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו - לרשום את הפרט או את שינוי הפרט או להשלים או לתקן את הרישום ובלבד שרישום שנעשה על פי תעודה ציבורית לא ישונה, לא יושלם ולא יתוקן לפי סעיף קטן זה אלא על פי תעודה ציבורית המעידה על אותו פרט.
: (ב) לגבי הלאום, הדת או המצב האישי לא יעשה פקיד הרישום הראשי כאמור בסעיף קטן (א) אלא בהסכמת מי שהפרט מתייחס אליו, או על פי פסק דין הצהרתי של בית המשפט לעניני משפחה שניתן לבקשתו של פקיד הרישום הראשי; הבקשה תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבתחום שיפוטו נמצא מען האדם שהפרט מתייחס אליו; היא תוגש ותתברר בבקשה בדרך המרצה, וכל מי שהפרט מתייחס אליו יהיה משיב.
: (ג) פקיד הרישום הראשי או פקיד רישום רשאי, אם ראה צורך דחוף לעשות כן, לרשום מיזמתו מענו של תושב, לשנותו או לתקנו, על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לתושב הודעה מוקדמת של שבעה ימים.

@ 19ו. ציון אסמכתה (תיקון: תשכ&quot;ז)
: במרשם תצויין האסמכתה לכל רישום של המצב האישי ושל פרט רישום אחר שנקבע בתקנות.

@ 20. רישום אימוץ
: אומץ ילד, יירשמו במרשם ובכל תעודה לפי חוק זה מאמציו כהוריו והמאומץ כילדם של מאמציו, ובשם שנקבע לו בצו האימוץ.

@ 20א. רישום ילד על פי הסכם לנשיאת עוברים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) ניתן צו לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]], יירשמו במרשם פרטי הרישום הקבועים בצו.
: (ב) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות בתקנות לגבי הליכי הרישום לרבות רישום זמני עד למתן צו על ידי בית המשפט.

@ 21. שם האב כשהאישה פנויה
: שם אביו של ילד שנולד לאישה פנויה יירשם על פי הודעת האב והאם כאחד, או על-פי פסק-דין של בית-משפט או בית-דין מוסמך.

@ 22. שם האב כשהאישה נשואה
: לא יירשם אדם כאביו של ילד שנולד לאישה שהייתה נשואה לאדם זולתו בתוך 300 יום שלפני יום הלידה, אלא על-פי פסק-דין של בית-משפט או בית-דין מוסמך.

@ 23. תיקון טעויות סופר
: פקיד רישום ראשי רשאי להורות על תיקון טעות סופר והשמטת סופר שחלו במרשם או בכל תעודה שניתנה לפי חוק זה.

== פרק ד': תעודות זהות ==

@ 23א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע)
:- [[בפרק זה]] -
:- &quot;אמצעי זיהוי אלקטרוני&quot; - מידע המאפשר זיהוי ייחודי ובלעדי של תושב, בעל מאפיינים שקבעו שר הפנים ושר המשפטים לפי [[סעיף 25(ג)]];
:- &quot;חוק חתימה אלקטרונית&quot; - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;מידע&quot; ו&quot;חומר מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;תעודה אלקטרונית לאימות&quot; - מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, שהנפיק שר הפנים בהתאם להוראות שקבע יחד עם שר המשפטים לפי [[סעיף 25(ג)]], המאשר כי אמצעי זיהוי אלקטרוני מסוים הוא של אדם מסוים.

@ 24. זכות לקבל תעודת זהות (תיקון: תשמ&quot;ג)
: תושב הנמצא בישראל שמלאו לו 16 שנה חייב לקבל תעודת זהות; לא מלאו לו 16 שנה רשאי הוא לקבלה בהסכמת נציגו כמשמעותו [[בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ&quot;ב-1962]], או באישור פקיד הרישום הראשי.

@ 25. תכנה של תעודת זהות וחומר מחשב הכלול בה (תיקון: תש״ל, תש״ע, תשע״ז, תשע&quot;ח)
: (א) תעודת זהות תכיל את פרטי הרישום שיקבע שר הפנים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ופרטים נוספים שייקבעו ויאושרו כאמור; שמות הילדים יירשמו הן בתעודת הזהות של אביהם והן בתעודת הזהות של אמם; על גבי כל תעודה תופיע תמונת תווי הפנים של בעל התעודה; תעודת הזהות תיחתם בחתימת ידו של בעל התעודה או בטביעת אצבעו.
: (ב) תעודת הזהות תכלול שבב שבו ייכלל חומר מחשב כמפורט להלן:
:: (1) אמצעי זיהוי ביומטריים או נתוני זיהוי ביומטריים, כהגדרתם [[בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009]]; אמצעים או נתונים ביומטריים כאמור יישמרו בשבב באופן שתתאפשר גישה אליהם בהתאם להוראות [[החוק האמור]], בלבד;
:: (2) תעודה אלקטרונית לאימות ואמצעי זיהוי אלקטרוני; תעודה ואמצעי כאמור יישמרו בשבב באופן שתתאפשר גישה אליהם בידי בעל התעודה בלבד או בהרשאתו;
:: (3) לפי בקשתו של בעל התעודה – אמצעי חתימה, אמצעי לאימות חתימה ותעודה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]]; אמצעים ותעודה כאמור יישמרו בשבב באופן שתתאפשר גישה אליהם בידי בעל התעודה בלבד או בהרשאתו;
:: (4) פרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות; בתקנות לפי פסקה זו יקבע שר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, את אופן שמירת הפרטים שקבע, בשבב.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תעודת זהות שתוקפה הוגבל לפי [[סעיף 26]] לתקופה שאינה עולה על שנה, תונפק בלא שבב.
: (ג) שר הפנים ושר המשפטים יקבעו הוראות לעניין אופן הנפקת תעודות אלקטרוניות לאימות והמאפיינים של אמצעי זיהוי אלקטרוניים, שייכללו בשבב לפי סעיף זה, ודרכי אבטחתם ואבטחת חומר מחשב אחר הכלול בשבב האמור.
: ((פורסמו [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות), התש&quot;ן-1990]].))
: ((פורסמו [[תקנות מרשם האוכלוסין (תעודה אלקטרונית לאימות), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 26. תקופת תקפן של תעודות זהות (תיקון: תש״ל, תשע״ז)
: שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות את תקופת תקפן של תעודות זהות ומועדים לעדכונן, להחלפתן ולפקיעת תקפן, והוא רשאי לעשות כן דרך כלל, או לסוגים לפי מועד הוצאתן של תעודות או גילם של בעליהן, או לפי מבחן אחר שיאושר על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, והכל בכפוף להוראות [[סעיף 5א לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009]].
: ((פורסמו [[תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 27. איסור רישום בתעודת זהות
: לא יירשם דבר בתעודת זהות אלא על פי הוראה שבחוק או בתקנות שהותקנו על ידי שר הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות), התש&quot;ן-1990]].))

@ 28. סמכות ליטול תעודת זהות
: (א) פקיד רישום רשאי לדרוש מבעל תעודת זהות שימציא אותה לו לשם ציון של שינוי בפרט רישום, או כשהתעודה נתבלתה או פקע תקפה, או כשהתצלום שוב אינו מתאר כנכון את בעל התעודה.
: (ב) היה פקיד רישום סבור, אגב טיפול בתעודת זהות, שנעשה בה שינוי, תיקון, הוספה או מחיקה שלא כדין, רשאי הוא לעכבה תחת ידו עד לגמר הבדיקה.

@ 28א. חובות בעל תעודת זהות (תיקון: תש&quot;ע)
: תושב שהונפקה לו תעודת זהות חייב -
: (1) לנקוט אמצעים סבירים לשם שמירה על תעודת הזהות שהונפקה לו ולשם מניעת שימוש לרעה בתעודה האלקטרונית לאימות ובאמצעי הזיהוי האלקטרוני הכלולים בשבב שבתעודת הזהות;
: (2) להודיע לפקיד רישום או למי שקבע שר הפנים, בדרך שקבע, מיד כשנודע לו כי נפגעה שליטתו בתעודת הזהות או במידע השמור בה.

@ 28ב. אחריות לשימוש בתעודת זהות (תיקון: תש&quot;ע)
: תושב שהונפקה לו תעודת זהות לא יהיה אחראי לנזק שנגרם בשל הסתמכות על פעולה שבוצעה באמצעות אמצעי הזיהוי האלקטרוני שבשבב, בלא הרשאתו, אלא אם כן הסכים אחרת, בכתב; ואולם תושב לא יהיה אחראי לנזק כאמור אם מסר הודעה לפי הוראות [[סעיף 28א(2)]].

== פרק ה': קבלת ידיעות ==

@ 29. ידיעות
: (א) כל אדם רשאי לקבל ידיעה בנוגע לרישום לגביו במרשם וכן העתק או תמצית מן הרישום.
: (ב) כל אדם רשאי לקבל ידיעה על שמו ומענו של כל אדם אחר הרשום במרשם.
: (ג) אדם שיש לו לכאורה עניין בדבר רשאי לקבל ידיעה על תאריך לידתו של אדם הרשום במרשם ועל פרטי רישום אחרים שייקבעו בתקנות.

@ 29א. מסירת פרטי רישום לגוף הפועל מכוח חיקוק (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 29]], ובלי לגרוע מהן, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, לבקשת גוף כמפורט להלן, למסור לו פרטי רישום כאמור [[בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור]], למעט מקום הלידה והלאום, וכן תאריך פטירה (בסעיף זה - פרטי רישום), הדרושים לאותו גוף לצורך מילוי חובתו או תפקידו כאמור בפסקאות (1) או (2) לפי העניין, ביחס לכל אדם שפרטי רישומו התבקשו כאמור, ובלבד שאותו גוף התחייב כי לא יעשה שימוש בפרטי הרישום שיימסרו לו אלא למטרה שלשמה נמסרו:
:: (1) גוף שמוטלת עליו חובה בחיקוק לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם;
:: (2) גוף שהוטל עליו תפקיד בחיקוק, ושביצוע תפקידו כאמור מצריך אותו לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם.
: (א1) (((החל מיום 27.1.2023):)) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, לבקשת גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים כהגדרתו [[בחוק לתקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] ולשם יישום ההוראות לפי [[החוק האמור]], למסור מידע שהוא מען דיגיטלי בהתאם להוראות [[אותו חוק]] לגבי כל תושב שפרטי רישומו התבקשו כאמור, ובלבד שאותו גוף לא יהיה רשאי לעשות שימוש בפרטי הרישום שנמסרו לו אלא למטרה שלשמה נמסרו.
: (ב) מסירת פרטי רישום לגוף כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתיעשה במתן הרשאה לאותו גוף, לגישה ישירה למרשם בדרך של שאילתה ביחס לאדם מסוים.
: (ג) המנהל הכללי של משרד הפנים ימנה אדם בעל הכשרה מתאימה, שיהיה ממונה על אבטחת מידע כמשמעותו [[בסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות]]; כן ימונה אדם כאמור בכל גוף שנמסרים לו פרטי רישום לפי סעיף זה.
: (ד) שימוש בפרטי הרישום שנמסרו לפי סעיף זה שלא למטרה שלשמה נמסרו יהא עוולה לפי [[חוק הגנת הפרטיות]].
: (ה) שימוש בפרטי הרישום שנמסרו לפי סעיף זה שלא למטרה שלשמה נמסרו, או מסירתם בניגוד להוראות סעיף זה, יהיו עבירה לפי [[חוק הגנת הפרטיות]].
: (ו) שר הפנים רשאי להורות על הפסקת מסירתם של פרטי רישום לגוף לפי סעיף זה, אם נוכח כי אותו גוף השתמש בפרטי הרישום שלא למטרה שלשמה נמסרו לו, הפר את התחייבותו לפי סעיף קטן (א) או לא מילא תנאי מהתנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ובלבד שנתן לגוף האמור הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ז) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר אופן המסירה של פרטי רישום ותנאיה, לרבות דרכי אבטחת המידע והבקרה על השימוש בו, ובדבר העברת מידע לידי אדם על מסירת פרטי הרישום לגביו לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות מרשם האוכלוסין (מסירת פרטי רישום לגוף הפועל מכוח חיקוק), התשס&quot;ט-2009]].))
: (ח) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך ינהל רשימה שתכלול את כל אלה, ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים:
:: (1) גופים שנמסרו להם פרטי רישום לפי סעיף זה והחיקוק ים שלפיהם נמסרו להם פרטי הרישום;
:: (2) גופים שהורשעו בעבירה לפי סעיף קטן (ה);
:: (3) גופים ששר הפנים הורה, לפי סעיף קטן (ו), להפסיק למסור להם פרטי רישום.
: (ט) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך יערוך רישום של מסירת פרטי רישום לפי סעיף זה.
: (י) על אף הוראות סעיף זה, מסירת מידע מהמרשם לגוף ציבורי כהגדרתו [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]], תיעשה לפי הוראות [[הפרק האמור]]; (((החל מיום 27.1.2023):)) ואולם מסירת מידע שהוא מען דיגיטלי מהמרשם תיעשה רק לשם קיום הוראות לפי [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]].
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים.

@ 30. תעודות לידה ופטירה
: (א) מי שנולד בישראל והוא רשום במרשם, רשאי לקבל תעודת לידה.
: (ב) מי שיש לו לכאורה עניין בדבר רשאי לקבל תעודת לידה או תעודת פטירה של זולתו הרשום במרשם, אם הלידה או הפטירה אירעה בישראל.

@ 30א. בחירת לוח השנה לרישום תאריך הלידה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו)
: על אף האמור ביתר הוראות חוק זה, רשאי אדם לבקש כי תאריך לידתו יירשם בתעודת לידה, בתעודת זהות או בכל תעודה, ידיעה, וכן העתק או תמצית מהרישום, לפי הלוח הגריגוריאני בלבד; היה אדם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, רשאי לבקש כאמור נציגו של אותו אדם, כהגדרתו [[בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]].

@ 31. עיון במרשם (תיקון: תש&quot;ע-2)
: המרשם והמסמכים שבו לא יהיו פתוחים לעיון אלא למפורטים להלן ולצורך מילוי תפקידם:
: (1) שר הפנים או מי שהשר הסמיכו לכך;
: (2) שר הביטחון או מי שהשר הסמיכו לכך;
: (3) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;
: (4) המפקח הכללי של המשטרה או מי שהמפקח הסמיכו לכך;
: (5) מי שבית משפט או בית דין דתי הסמיכו לכך לעניין פלוני העומד ותלוי לפניהם;
: (6) רושם נישואין או מי שהרושם הסמיכו לכך;
: (7) רשם הזוגיות כהגדרתו [[בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש&quot;ע-2010]].

@ 32. ידיעות על אימוץ
: אין [[בסעיפים 29 עד 31]] כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 27 לחוק אימוץ ילדים, תש&quot;ך-1960]], ופרטים העשויים להביא לזיהויו של מאמץ, של מאומץ או של הוריו וקרוביו האחרים לא ייגלו אלא לאנשים הנקובים [[באותו סעיף]]; שר הפנים יתן הוראות שמטרתן לאפשר לרושם נישואין, או לאדם פלוני שידיעת אותן הוראות דרושה לו למילוי תפקידו ברישום נישואין, להיוודע אם מועמד-לנישואין פלוני הוא מאומץ.

== פרק ו': עבירות ==

@ 33. שימוש פלילי בתעודת זהות (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) החודר שלא כדין לחומר המחשב הכלול בשבב שבתעודת הזהות, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) העושה מעשה כאמור בסעיף קטן (א) לצורך זיוף תעודת זהות, ובכלל זה לצורך זיוף חומר מחשב הכלול בה כאמור [[בסעיף 25(ב)]], דינו - מאסר שבע שנים; לעניין זה, &quot;זיוף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ג) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:
:: (1) מסר את תעודת הזהות שלו או חלק ממנה לאדם אחר למטרה בלתי חוקית;
:: (2) שינה, תיקן, הוסיף או מחק שלא כדין רישום בתעודת זהות;
:: (3) השמיד במזיד תעודת זהות או חלק ממנה.

@ 34. החזקת תעודת זהות שנעשה בה שינוי
: המחזיק תעודת זהות שלו לאחר שנעשו בה שינוי, תיקון, הוספה או מחיקה שלא כדין, ולא הוכיח כי ההחזקה היתה בתום לב, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 35. עבירות שונות (תיקון: תשמ&quot;ג, תשפ&quot;ב)
: (א) מי שגילה תכנן של הוראות שר הפנים, כאמור [[בסעיף 32]], לאדם שאינו רושם נישואין, או אדם שידיעת אותן הוראות דרושה לו למילוי תפקידו ברישום נישואין, דינו - אם הוא עובד ציבור - מאסר שלוש שנים ואם הוא איננו עובד ציבור - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שלושה חדשים:
:: (1) הציג לזיהויו תעודת זהות של אדם אחר כאילו היתה שלו;
:: (2) מסר לעניין חוק זה ידיעה, מסמך או הודעה ביודעין שאינם נכונים;
:: (3) סירב שלא כדין לדרישת פקיד רישום לפי [[סעיף 19]];
:: (4) נדרש על ידי פקיד רישום להמציא לו תעודת הזהות שלו לפי [[סעיף 28(א)]], ולא עשה כן במועד שנקבע לכך בדרישה;
:: (5) לא קיבל תעודת זהות לפי [[סעיף 24]].
: (ג) מי שלא מסר, במועד שנקבע לכך, הודעה שהיה חייב למסרה לפי [[הסעיפים 5–7]], [[9]], [[11–13]] [[ו-17]], דינו - מאסר שבועיים או קנס 100 לירות.
:: (((החל מיום 27.1.2023):)) מי שלא מסר, במועד שנקבע לכך, הודעה שהיה חייב למסרה לפי [[הסעיפים 5]], [[6]], [[7]], [[9]], [[11–13]] [[ו-17]], דינו - מאסר שבועיים או קנס 100 לירות.

@ 36. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ), תשט&quot;ז-1955]].))

== פרק ז': שונות ==

@ 37. חידוש רישומים שאבדו
: שר הפנים רשאי להתקין תקנות בדבר חידוש רישומים במרשם, בפנקס לידות או בפנקס פטירות שאבדו או נשמדו; לצורך חידוש כאמור תינתן ככל האפשר הזדמנות לכל הנוגע בדבר להשמיע טענותיו.

@ 38. הטלת תפקידים על רשות מקומית
: שר הפנים רשאי, בצו, להסמיך רשות מקומית פלונית לבצע תפקיד לפי חוק זה.

@ 39. תקנות בענין רישום לידות ופטירות
: (א) שר הפנים רשאי, בהסכמת שר הבריאות, להתקין תקנות בכל הנוגע לרישום לידות ופטירות, לרבות תקנות בדבר -
:: (1) הטפסים להודעת לידה או פטירה;
:: (2) צורתם של פנקסי הלידות והפטירות;
:: (3) צורתן של תעודות לידה ופטירה;
:: (4) רישום מאוחר של לידות ופטירות, לרבות לידות של תושבים שנולדו בקפריסין או במאוריציוס ועלו לישראל עד יום כ&quot;ט באלול תש&quot;ט (23 בספטמבר 1949).
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) בדבר לידות ופטירות שאירעו בכלי שיט או בכלי טיס רשומים בישראל יותקנו גם בהסכמת שר התחבורה; תקנות בדבר רישום פטירות של חיילים יותקנו גם בהסכמת שר הבטחון.

@ 40. שמירת דינים
: רישום לפי חוק זה אינו פוגע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין.

@ 41. פטור
: שר הפנים רשאי לפטור סוגי בני אדם מקיום הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, במידה והדבר נראה לו דרוש לשם ביצוע אמנות בין-לאומיות שישראל צד להן.

@ 42. : ((הנוסח שולב [[בפקודת בריאות העם, 1940]].))

@ 43. ביטול
: פקודת מרשם התושבים, תש&quot;ט-1949 - בטלה.

@ 44. הוראות מעבר (תיקון: תש&quot;ל)
: (א) רישום התושבים שהתנהל לפי פקודת מרשם התושבים, תש&quot;ט-1949, יהיה מתחילת תקפו של חוק זה חלק מן המרשם לפי חוק זה.
: (ב) בהוראת כל דין שמדובר בה על רישום לפי פקודת מרשם התושבים, תש&quot;ט-1949, קרי: לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ&quot;ה-1965, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
: (ג) פנקס זיהוי שניתן לפי תקנות-שעת-חירום (רישום תושבים), תש&quot;ח-1948, תעודת זהות וכל תעודה אחרת שניתנו לפי פקודת מרשם התושבים, תש&quot;ט-1949, או [[פקודת בריאות העם, 1940]], יראו אותם כתעודות שניתנו לפי חוק זה.

@ 45. הוראת שעה
: בתעודות הזהות שיוצאו במשך ששת חדשים מיום תחילתו של חוק זה, אך לא יאוחר מיום תחילתן של התקנות לפי [[סעיף 25]], יירשמו הפרטים שהיו נוהגים לרשום בתעודות זהות ערב תחילתו של חוק זה.

@ 46. רישום אזרחים ישראליים בחוץ לארץ
: שר הפנים יקבע בתקנות סדר רישומם של אזרחים ישראליים שביום תחילתו של חוק זה לא היו רשומים לפי פקודת מרשם התושבים, תש&quot;ט-1949.

@ 47. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח, תש&quot;ע)
: (א) שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר -
:: (1) דרכי ההודעה על פרטי רישום ושינויים בהם בלשכות המרשם או בנציגויות ישראל בחוץ לארץ;
:: (2) המקומות למסירת הודעות לפי חוק זה;
:: (3) הסדרים למתן תעודות, תמציות, העתקים וידיעות;
:: (4) אגרות בעד מתן שירותים ותעודות לפי חוק זה;
:: (5) רישום פטירתו של אדם שנפטר בחוץ לארץ, שפטירתו לא נרשמה והוא נקבר בישראל;
:: (6) תיקון טעויות סופר והשמטות סופר כאמור [[בסעיף 23]];
:: (7) השימוש בתעודת זהות לצורך הזדהות בתקשורת אלקטרונית וביצוע חתימה אלקטרונית כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]]; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר.
: (ב) תקנות לפי חוק זה, למעט תקנות לפי [[הסעיפים 6]] [[או 7]], טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות מרשם האוכלוסין (מחיקת מען לתושבים המוחזקים כלא פעילים), התשס&quot;ח-2008]].))

@ 48. תחילה
: תחילתו של חוק זה כעבור שנה מיום פרסומו ברשומות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ב בתמוז תשכ&quot;ה (22 ביולי 1965).
&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* חיים משה שפירא, שר הפנים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה</text>
      <sha1>5zate90pvu1dghibv2bamamvmsoixep</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות סדר הדין האזרחי הישנות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>283837</id>
    <revision>
      <id>1414010</id>
      <parentid>1353618</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:49:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="471564" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ&quot;ד-1984
&lt;שם אחר&gt; תקנות סדר הדין האזרחי (תובענות בענייני משפחה ואכיפת פסקי-חוץ), התשמ&quot;ד-1984 (תיקון: תשע&quot;ט)
&lt;שם אחר&gt; תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי-חוץ), התשמ&quot;ד-1984 (תיקון: תשפ&quot;א)

&lt;מקור&gt;
((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 2220|תקנות סדר הדין האזרחי)), ((2388|תיקון)); ((תשמ&quot;ה, 342|תיקון)), ((1181|תיקון מס' 2)); ((תשמ&quot;ו, 403|תיקון מס' 3)), ((994|תיקון מס' 4)); ((תשמ&quot;ז, 230|תיקון מס' 5)), ((962|תיקון מס' 6)), ((963|תיקון מס' 7)); ((תשמ&quot;ח, 238|תיקון מס' 7)); ((תשמ&quot;ט, 34|תיקון מס' 8)), ((522|תיקון מס' 9)), ((586|תיקון מס' 10)), ((798|תיקון מס' 11)); ((תש&quot;ן, 598|תיקון)); ((תשנ&quot;א, 386|ת&quot;ט)), ((624|תיקון)), ((1228|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;ב, 238|ת&quot;ט)), ((991|תיקון)), ((1147|תיקון מס' 2)), ((1180|ת&quot;ט)); ((תשנ&quot;ה, 1369|תיקון)), ((1495|תיקון מס' 2)), ((1560|ת&quot;ט)), ((1688|ת&quot;ט)), ((1946|תיקון מס' 3)); ((תשנ&quot;ו, 2|תיקון)), ((932|תיקון מס' 2)), ((989|תיקון מס' 3)), ((1442|ת&quot;ט)); ((תשנ&quot;ז, 136|תיקון)), ((286|ת&quot;ט)), ((1262|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;ח, 34|תיקון)), ((1024|תיקון מס' 2)), ((1130|ת&quot;ט)), ((1290|תיקון מס' 3)); ((תשנ&quot;ט, 568|תיקון)), ((1000|תיקון מס' 2)); ((תשס&quot;א, 130|תיקון)), ((189|תיקון מס' 2)), ((242|תיקון מס' 3)), ((475|תיקון מס' 4)), ((820|תיקון מס' 5)), ((976|תיקון מס' 6)), ((987|תיקון מס' 7)); ((תשס&quot;ב, 780|תיקון)); ((תשס&quot;ג, 868|תיקון)); ((תשס&quot;ד, 936|תיקון)); ((תשס&quot;ה, 3|תיקון)), ((202|תיקון מס' 2)), ((658|תיקון מס' 3)); ((תשס&quot;ו, 80|תיקון)), ((448|תיקון מס' 2)), ((834|תיקון מס' 3)), ((1020|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ח, 86|הוראת שעה)), ((103|תיקון)), ((104|תיקון מס' 2)), ((238|הוראת שעה (מס' 2))), ((850|הוראת שעה (תיקון))), ((1302|תיקון מס' 3)), ((1616|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ט, 86|תיקון)), ((179|תיקון מס' 2)), ((242|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל 3])); ((תש&quot;ע, 42|תיקון)), ((598|תיקון מס' 2)), ((874|הוראת שעה)), ((876|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון))), ((964|תיקון מס' 3)), ((1290|תיקון מס' 4)), ((1458|הוראת שעה [תש&quot;ע] (תיקון) (מס' 2))), ((1458|תיקון מס' 5)); ((תשע&quot;א, 62|תיקון)), ((109|תיקון מס' 2)), ((467|הוראת שעה)), ((538|ת&quot;ט)), ((704|הוראת שעה [תש&quot;ע] (תיקון))), ((934|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון) (מס' 2))), ((934|תיקון מס' 3)); ((תשע&quot;ב, 21|תיקון)), ((160|תיקון מס' 2)), ((1040|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון))), ((1318|תיקון מס' 3)), ((1398|ת&quot;ט)), ((1560|תיקון מס' 4)), ((1648|תיקון מס' 5)), ((1672|תיקון מס' 6)), ((1692|תיקון מס' 7)), ((1693|תיקון מס' 8)), ((1704|תיקון מס' 9)); ((תשע&quot;ג, 868|תיקון)), ((1120|הוראת שעה [תשע&quot;א] (תיקון))); ((תשע&quot;ד, 250|תיקון)), ((454|הוראת שעה [תשע&quot;א] (תיקון))), ((1084|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון))), ((1178|ת&quot;ט)), ((1188|תיקון מס' 2)), ((1668|תיקון מס' 3)), ((1668|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון מס' 2))); ((תשע&quot;ה, 1290|תיקון)), ((1330|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון))), ((1810, 1810|הוראת שעה)), ((1811|תיקון מס' 2)); ((תשע&quot;ו, 718|תיקון)), ((1072|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון))), ((1154|תיקון מס' 2)), ((1154|תיקון מס' 3)), ((1632|הוראת שעה)), ((2262|תיקון מס' 4)); ((תשע&quot;ז, 717|תיקון)), ((780|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון))); ((תשע&quot;ח, 170|תיקון)), ((250|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון))); ((תשע&quot;ט, 470|תיקון)), ((1364|ת&quot;ט)), ((1482|תיקון מס' 2)), ((1796|תיקון מס' 3)), ((2940|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון))); ((תש&quot;ף, 962|הוראת שעה)), ((1554|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון))), ((2084|הוראת שעה מס' 2)), ((2564|הוראת שעה [תשס&quot;ח] (תיקון מס' 2))); ((תשפ&quot;א, 1056|תיקון [תשע&quot;ט] (תיקון)|9021)).

הודעות: ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 464|עדכון התוספת השנייה)); ((תשס&quot;ג, 403|עדכון התוספת השנייה)); ((תשס&quot;ו, 244|עדכון התוספת השנייה)), ((524|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ח, 234|עדכון התוספת השנייה)); ((תשס&quot;ט, 363|עדכון התוספת השנייה)); ((תש&quot;ע, 599|עדכון התוספת השנייה)); ((תשע&quot;א, 277|עדכון התוספת השנייה)); ((תשע&quot;ב, 533|עדכון התוספת השנייה)); ((תשע&quot;ג, 582|עדכון התוספת השנייה)); ((תשע&quot;ד, 515|עדכון התוספת השנייה)); ((תשע&quot;ז, 487|עדכון התוספת השנייה)); ((תשע&quot;ח, 777|עדכון התוספת השנייה)); ((תשע&quot;ט, 1839|עדכון התוספת השנייה)); ((תש&quot;ף, 225|עדכון התוספת השנייה)); ((תשפ&quot;א, 1565|עדכון התוספת השנייה)); ((תשפ&quot;ב, 1406|עדכון התוספת השנייה|9848)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#108|סעיפים 46]] [[+#109|ו-47]] [[=החוק|לחוק בתי המשפט, התשי&quot;ז-1957]], [[+|סעיף 160]] [[לחוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]], ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, ולענין [[פרק כב|פרק כ&quot;ב להלן]] - לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה, אני מתקין תקנות סדרי דין אלה:
----
'''החל מיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) יחולו [[=התקנות החדשות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]]''' (להלן - התקנות החדשות); ואולם על הליכים שנפתחו לפני יום תחילתן של [[התקנות החדשות]], ימשיכו לחול תקנות אלו אם לא חלות לגביהן [[התקנות החדשות]] לפי [[תקנה 180(ג) לתקנות החדשות]]; עם זאת, [[פרק כ&quot;ז]] [[והתוספות הראשונה]] [[תוספת 2|והשנייה לתקנות אלה]] לא בוטלו וימשיכו לחול על הליכים בלי קשר למועד פתיחתם.

__TOC__

= חלק א': מבוא =

== פרק א': פרשנות ותחולה ==

@ 1. הגדרות [1] (תיקון: תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-3, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ב-8, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ו-3)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אמצעי אלקטרוני&quot; - תקשורת בין מחשבים, דיסקט מגנטי או אופטי או התקן אחר, שבאמצעותו ניתן להעביר כתב בי דין אל מערכת ממוכנת או ממנה;
:- &quot;בית משפט&quot; ו&quot;רשם&quot; - כמשמעותם [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - חוק בתי המשפט);
:- &quot;החלטה&quot; - פסק דין וכל החלטה אחרת של בית משפט;
:- &quot;הליך משפטי או הליך&quot; - בירור תובענה בפני בית משפט, מעת שהוגשה לבית המשפט;
:- &quot;התחייבות עצמית&quot; - התחייבות בכתב של החייב לקיום חיוב קיים או עתידי, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב;
:- &quot;חתימה אלקטרונית&quot; - חתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]] (להלן - חוק חתימה אלקטרונית);
:- &quot;חתימה אלקטרונית מאובטחת&quot; ו&quot;מסר אלקטרוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- &quot;טופס&quot; - שנוסחו ניתן [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;יעד הגשה אלקטרוני&quot; - יעד שאליו משגרים כתבי בי-דין אלקטרוניים אל המערכת הממוכנת, כפי שיפרסם מנהל בתי המשפט בהודעה ברשומות;
:- &quot;כתב בי-דין&quot; - כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה, פסיקתה, הודעה, דרישה והזמנת בעל דין או עד;
:- &quot;כתב בי-דין אלקטרוני&quot; - כתב בי-דין שהוא מסר אלקטרוני, הניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- &quot;מזכיר ראשי&quot; של בית משפט - לרבות סגנו;
:- &quot;מספר זהות&quot; -
:: (1) לגבי חברה הרשומה בישראל - מספר הרישום;
:: (2) לגבי חברה רשומה הרשומה מחוץ לישראל - המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום;
:: (3) לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על פי דין - מספר הרישום שלו;
:: (4) לגבי יחיד תושב ישראל - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
:: (5) לגבי יחיד שאינו תושב ישראל - המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון;
:: (6) לגבי יחיד תושב האזור - מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו [[בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;מען&quot;, לעניין המצאת כתב בי-דין - כתובת לפי [[סעיפים 2(א)(11) ו-(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], לרבות מספרי הטלפון והפקסימיליה באותו מען וכן כתובת דואר אלקטרוני, אם ישנם; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית - סימן זיהוי אחר;
:- &quot;מערכת ממוכנת&quot; - מערכת מחשבים שבאמצעותה פועלים בתי המשפט ומתנהלים הליכים;
:- &quot;נכסים&quot; - לרבות כל חוב, בין אם הגיע מועד פרעונו ובין אם לאו, וכל זכות, בין אם הגיע מועד מימושה ובין אם לאו;
:- &quot;סעד זמני&quot; - סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין, לרבות צו עשה, צו לא תעשה, עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בנכס, תפיסת נכסים, כינוס נכסים זמני, וכל סעד אחר שבית המשפט יתן, בנסיבות העניין, לפי הוראות [[פרק כ&quot;ח]];
:- &quot;עירבון&quot; - ערובה חפצית לקיום חיוב קיים או עתידי, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי-קצוב, לרבות ערבות בנקאית;
:- &quot;ערבות&quot; - כמשמעותה [[בחוק הערבות, התשכ&quot;ז-1967]], לרבות ערבות בנקאית;
:- &quot;פסול-דין&quot; - לרבות &quot;קטין&quot; וכמשמעותם [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
:- &quot;תובענה&quot; - תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך;
:- &quot;תצהיר&quot; - תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה:
:: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל;
:: (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור;
:: (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ;
:: (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה [[בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל&quot;ז-1977]], אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.

@ 2. תחולה [2]
: סדר הדין בכל ענין אזרחי המובא לפני בית משפט, וכן בדיון בבית הדין המיוחד לפי [[סעיף 55 לדברי המלך במועצה על ארץ ישראל|סעיף 55 לדבר המלך במועצה על א&quot;י, 1922–1947]], או בדיון בבקשות לפי [[אותו סעיף]] - יהיה לפי תקנות אלה; אולם במידה שבענין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר - לא ינהגו לפי תקנות אלה.

= חלק ב': הליכי המשפט =

== פרק ב': מקום השיפוט ==

@ 3. תובענה שאינה במקרקעין [3] (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ו-3)
: (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:
:: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
:: (2) מקום יצירת ההתחייבות;
:: (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
:: (4) מקום המסירה של הנכס;
:: (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.
: (א2) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע, בלבד, ויחול האמור בתקנת משנה (א1).
: (ב) היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים.

@ 4. תובענה שבמקרקעין [4]
: תובענה שבמקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו הם מצויים.

@ 5. הסכם שיפוט [4א]
: היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי [[תקנות 3]] [[או 4]].

@ 6. מקום שיפוט במקרים אחרים [4ב]
: תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית משפט בירושלים שבסמכותו הענינית לדון בה, אולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות הוראה אחרת, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית משפט אחר נוח יותר לבעלי הדין.

@ 6א. בקשה להעברת ענין לבית משפט אחר (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: בקשה להעברת ענין לבית משפט אחר לפי [[+|סעיפים 49]] [[או 78 לחוק בתי המשפט]] תוגש כמפורט להלן:
: (1) הבקשה תוגש בכתב; בבקשה יפורטו כל נימוקיה, ויצורף לה תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא נסמכת והעתק של כל מסמך שעליו היא מבוססת; הבקשה תוגש במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל בעלי הדין;
: (2) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, תומצא הבקשה לבעלי הדין האחרים; כל בעל דין רשאי להשיב לבקשה; תשובת בעל הדין תוגש תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, במספר עותקים מספיק לבית המשפט ולבעלי הדין האחרים; לתשובה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות שעליהן היא נסמכת, והעתק מכל מסמך שעליו היא מבוססת;
: (3) לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו;
: (4) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן, לבקשת בעל דין, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל-פה.

@ 7. תובענות בנושא אחד בבתי משפט אחדים [5] (תיקון: תשמ&quot;ט-3, תשע&quot;ה)
: הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות, יקבע נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך למי מבתי משפט אלה השיפוט ולאותו בית משפט יהיה לפי זה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד.

== פרק ג': פתיחת תובענה ==

=== סימן א': פתיחת הליך (תיקון: תשנ&quot;ב-3) ===

@ 7א. פתיחת הליך (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ב-8, תשע&quot;ה-5)
: (א) הליך בבית משפט ייפתח בהגשת תובענה.
: (ב) הליך ייפתח לפי [[תוספת ראשונה טופס 1|טופס 1]] (להלן - טופס פתיחת הליך אזרחי), שיהיה, לכל ענין, חלק בלתי נפרד מכתבי התובענה; לענין זה, &quot;תובענה&quot; - לרבות ענין שהועבר לבית המשפט וערעור.
: (ג) לא תקובל תובענה ללא [[תוספת ראשונה טופס 1|טופס פתיחת הליך אזרחי]] כשהוא ממולא כהלכה, על כל חלקיו, לפי הפרטים הנדרשים בו כמפורט ברשימות שפרסם מנהל בתי המשפט ברשומות.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר רשימה למילוי טופס פתיחת הליך אזרחי]] (י&quot;פ תשע&quot;ח, 9213).))
: (ד) (((נמחק).))
: (ה) לא יקובל כתב בי-דין לרישום אם לא צוין בראשו מספר זהותו של מגיש כתב בי-הדין.
: (ו) על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו-(ה), לא היה לבעל דין מספר זהות, יציין זאת [[תוספת ראשונה טופס 1|בטופס פתיחת הליך אזרחי]] ובראש כתב בי-הדין ויפרט את הטעמים לכך; ראה מזכיר ראשי או מי שהוא הסמיכו כי אין לבעל דין מספר זהות, יאשר את קבלת כתב בי-הדין לרישום.
: (ז) הרואה את עצמו נפגע מאי-קבלתו לרישום של כתב בי-דין, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-הקבלה לרישום, לבקש כי העניין יועבר לעיוני ולהכרעתו של שופט או רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי-קבלת כתב בי-הדין לרישום.

@ 7ב. (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 7ג. תובענה אלקטרונית (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-3)
: (א) הליך בבית המשפט שלגביו ניתנה הודעה מטעם מנהל בתי המשפט לפי [[תקנה 215ו(א)]] יכול שייפתח בהגשת תובענה בדרך של הגשת כתב בי-דין אלקטרוני לפי [[פרק ט&quot;ז]]; לענין זה, &quot;תובענה&quot; - לרבות ענין שהועבר לבית המשפט וערעור.
: (ב) הוראות [[תקנה 7א(ב) עד (ד)]] לא יחולו על הליך שנפתח לפי תקנת משנה (א).

=== סימן ב': כתב תביעה (תיקון: תשנ&quot;ב-3) ===

@ 8. מסירת כתב תביעה [6 רישה]
: תובענה שאין לגביה בתקנות אלה הוראה אחרת לענין זה תיפתח במסירת כתב תביעה לבית המשפט.

@ 9. פרטי כתב תביעה [7] (תיקון: תשע&quot;ב-7, תשנ&quot;א-3)
: ואלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:
: (1) שם בית המשפט שהתובענה מוגשת לו;
: (2) שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין;
: (3) שמו של הנתבע, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם;
: (4) העובדה שהתובע או הנתבע הוא תאגיד או הוא פסול-דין או הוא קטין, אם הדבר הוא כך, ואם הוא תאגיד - הצורה שבה התאגד;
: (5) העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה;
: (6) העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה;
: (7) הסעד המבוקש;
: (8) הסכום שהתובע הסכים לקזזו או ויתר עליו;
: (9) שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו.

@ 10. מען להמצאה [8]
: (א) המען להמצאה האמור [[בתקנה 9]] יהא -
:: (1) מקום מגוריו של התובע - אם הוא טוען לעצמו;
:: (2) משרד עורך דינו של התובע - אם עורך דין מייצג אותו;
:: (3) מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי [[תקנה 478]], אלא שאם אחד המקומות האמורים אינו בתחומה של המדינה, יצוין כמען להמצאה מקום בתחום המדינה.
: (ב) לא צויין מען כאמור בתקנת משנה (א), לא יקובל כתב התביעה, אולם לפי דרישת התובע יחליט בית המשפט שלפניו מובאת התובענה, או הרשם, אם כתב התביעה הוא בהתאם להוראה בדבר המען ואם לאו.

@ 11. בעלי דין נציגים [10]
: מקום שהתובע תובע בחזקת נציג או שהנתבע נתבע בחזקת נציג, צריך שכתב התביעה יראה בחזקת מי הוא תובע או נתבע.

@ 12. תובע נציג [11]
: כתב התביעה של התובע בחזקת נציג צריך שיראה לא רק שיש לתובע ענין ממשי קיים בנושא התובענה, אלא גם שעשה את כל הדרוש כדי שיוכל להגיש תובענה באותו נושא.

@ 13. יש להראות ענינו של הנתבע [12]
: כתב התביעה צריך שיראה כי הנתבע יש לו, או טוען שיש לו, ענין בנושא התובענה ושיש מקום לחייב את הנתבע להשיב עליה.

@ 14. הסעד המבוקש [13, 47] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: (א) בכתב התביעה רשאי התובע לבקש כל סעד שמוסמך בית המשפט לתיתו, לרבות צו לתשלום סכום כסף, צו אכיפה, צו עשה, צו לא תעשה וצו הצהרתי.
: (ב) כתב התביעה יפרש את הסעד הנתבע, אם לחלוטין ואם לחלופין; אך אין צורך לבקש סעד כללי לרבות הפרשי הצמדה, ריבית, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט שבית המשפט מוסמך ליתן אותו בכל מקרה לפי שיקול דעתו כאילו נתבקש על כך.

@ 15. סעד לתביעות שונות [14]
: מקום שהתובע מבקש סעד בשל תביעות שונות או עילות המבוססות על נימוקים שונים, יצויינו התביעות או העילות, עד כמה שאפשר, בנפרד ובמובחן.

@ 16. הסכום שיש לפרשו [9] (תיקון: תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ו-2)
: (א) היתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדוייק.
: (ב) היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער.
: (ג) הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, או תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, אין חובה, על אף האמור בתקנת משנה (א), לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע בעד נזק כללי, [[ותקנה 9(9)]] לא תחול עליו.
: (ד) (((נמחקה).))

@ 17. תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3)
: (א) תביעה אזרחית כאמור [[בסעיף 77 לחוק בתי המשפט]], תוגש לבית המשפט כאמור [[באותו סעיף]], תוכתר במלים &quot;תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים&quot;, ובנוסף לאמור [[בתקנה 9]] יפרט כתב התביעה את מספר תיק בית המשפט שבו הורשע הנתבע; התובע יצרף לכתב התביעה העתק מפסק הדין שלפיו הורשע הנתבע והעתק מכתב האישום.
: (ב) כתב התביעה יוגש לבית המשפט תוך תשעים ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט.
: (ג) תביעה אזרחית שהוגשה כאמור תידון כאילו היתה תובענה.

=== סימן ג': הזמנה לדיון (תיקון: תשנ&quot;ב-3) ===

@ 18. טופס הזמנה (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ב-3)
: בהגשת תובענה שאינה בסדר דין מקוצר, ימסור התובע עם כתב התביעה מספר הזמנות לדין, כפול ממספר הנתבעים; הזמנה לדין תהא ערוכה לפי [[תוספת ראשונה טופס 2|טופס 2]].

@ 19. תוכן ההזמנה (תיקון: תש&quot;ן, תשע&quot;ט-3)
: בהזמנה לדין יידרש הנתבע להגיש כתב הגנה תוך שישים ימים לאחר המצאת ההזמנה, או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע בית המשפט או הרשם.

@ 20. המצאת הזמנה וכתב תביעה [18] (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: הזמנה לדין חתומה ביד פקיד של בית המשפט תומצא בתכוף לאחר הגשתו של כתב התביעה לכל נתבע יחד עם עותק ממנו.

== פרק ד': בעלי הדין וייצוגם ==

=== סימן א': צירופים ושינויים ===

@ 21. צירוף תובעים [19]
: מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.

@ 22. צירוף נתבעים [20, 22, 23]
: (א) מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.
: (ב) היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין.
: (ג) אין צורך שכל נתבע יהא לו ענין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה.

@ 23. סייג לצירוף [21]
: ראה בית המשפט או הרשם שהצירוף עלול לסבך או להשהות את הדיון, רשאי הוא להורות על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת.

@ 24. מחיקת בעלי דין והוספתם [24]
: בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

@ 25. בקשה לשינוי בעל דין [25] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: בקשה להוסיף או למחוק או להחליף בעל דין אפשר שתוגש לבית המשפט או לרשם בכתב.

@ 26. הנוהל בשינוי בעל דין [26] (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) הוסף או הוחלף בעל דין, יתוקן כתב התביעה לפי הצורך, אם לא הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; העתק כתב התביעה המתוקן יומצא לכל בעלי הדין.
: (ב) הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לענין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן.

@ 27. פסק דין לטובת מקצת בעלי דין [27]
: לא תיפגע תובענה בשל כך בלבד שבעלי דין צורפו בה שלא כדין או שלא צורפו, אלא רשאי בית המשפט או הרשם לדון בענין ככל שהוא נוגע לבעלי הדין שלפניו למעשה, ומותר ליתן פסק דין, ללא תיקונים, לטובת מקצתם של התובעים שנמצאו זכאים לסעד ולפי זכותם, או כנגד מקצתם של הנתבעים שנמצאו חבים ולפי חבותם.

=== סימן ב': ייצוג בעלי דין ===

@ 28. תובע או נתבע בשם תובע או נתבע אחר [28]
: (א) מקום שיש מספר תובעים יכול שאחד או אחדים מהם יהיו מורשים בידי אחד או אחדים מן השאר להתייצב, לטעון או לפעול בכל הליך במקומם; הוא הדין לגבי הרשאת נתבע בידי נתבע אחר.
: (ב) ההרשאה תהא בכתב חתום ביד בעל הדין המרשה ותצורף לתיק.

@ 29. אחד מטעם כל המעונינים [29]
: (א) היה מספר המעונינים בתובענה אחת גדול, יכולים מקצתם - לבקשת תובע אם הם תובעים, או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים, וברשות בית המשפט או הרשם - לייצג באותה תובענה את כל המעונינים; לא ידעו המעונינים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית המשפט או הרשם על הגשתה בהמצאה אישית, או במודעה פומבית אם ההמצאה האישית אינה מעשית מכל סיבה שתיראה לבית המשפט או לרשם, ככל שיורה בית המשפט או הרשם בכל מקרה ומקרה.
: (ב) כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לעשותו בעל דין בה.

@ 30. ייצוג של תאגיד [30]
: בעל דין שהוא תאגיד, רשאי מנהל התאגיד או פקיד מפקידיו, שהורשו לכך כראוי, לעשות מטעם התאגיד כל מה שהתאגיד עצמו יכול היה לעשות אילו היה יחיד.

@ 31. ייצוג על ידי היועץ המשפטי לממשלה [31]
: מקום שהיועץ המשפטי לממשלה או נציגיו רשאים על פי כל דין לייצג אדם בבית המשפט בענין מסויים, רשאים הם באותו ענין, על אף האמור בכל תקנת סדרי דין, לפתוח בשמו כל הליך, ולהגיש בשמו של המיוצג כל בקשה לבית המשפט, ככל שהמיוצג עצמו היה רשאי להם או חייב בהם על פי כל דין.

=== סימן ג': פסולי-דין ===

@ 32. אפוטרופוס וידיד קרוב [32, 34]
: (א) פסול-דין רשאי לתבוע לדין על ידי אפוטרופסו או ידידו הקרוב; כן רשאי הוא להתגונן בדין על ידי אפוטרופוס.
: (ב) בית המשפט או הרשם המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס-לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט.

@ 33. אין לצרף תובע פסול-דין [33]
: אין לצרף פסול-דין בחזקת תובע אלא אם כן יש לו אפוטרופוס לאותה תובענה, ואין לצרף אדם כאפוטרופוס לתובענה בשם תובע פסול-דין אלא בהסכמתו של האפוטרופוס בכתב.

@ 34. הפסקת תובענה באין אפוטרופוס לנתבע פסול-דין [35]
: היה הנתבע פסול-דין, ואין לו אפוטרופוס או שאפוטרופסו נעדר מן המדינה, יבקש התובע מאת בית המשפט או הרשם, מיד לאחר פתיחת התובענה, למנות לנתבע אפוטרופוס-לדין, ואם הוא מציע אדם פלוני כאפוטרופוס-לדין, יצרף לבקשה הסכמת אותו פלוני בכתב; התובע לא יהיה רשאי להמשיך בתובענה עד שנתמנה אפוטרופוס כאמור.

@ 35. סידור, פשרה ותשלום בתביעת פסול-דין [237]
: פסול-דין או אדם אחר מטעמו, התובע לבדו או ביחד עם בעלי דין אחרים - שום סידור, פשרה או קבלת כסף ששולם לקופת בית המשפט, בין לפני הדיון בתובענה, בין בשעת הדיון ובין לאחריו, לא יהא כוחם יפה בכל הנוגע לתביעותיו אלא באישור בית המשפט, ושום כסף שנגבה או שנפסק לגבי תביעותיו, אם על פי פסק דין ואם בדרך סידור, פשרה, תשלום לקופת בית המשפט או בדרך אחרת, לפני הדיון, בשעת הדיון או לאחריו, לא ישולם לנציגו של התובע אלא אם כן בית המשפט הורה כך.

=== סימן ד': חילופי בעל דין ===

@ 36. אין תפוגה כשיש עילה או נגמר הדיון [36]
: לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; ואם מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק דין.

@ 37. חילופי בעלים [37]
: לא תיפגע תובענה על שום שתוך כדי הדיון הועבר או נסב נכס, או הועברה, נוצרה או נסבה זכות קנין או כל טובת הנאה, וברשות בית המשפט או הרשם אפשר שהמשפט יימשך בידי האדם שהנכס או הזכות הגיעו אליו או נגד אותו אדם.

@ 38. צו בית המשפט להמשיך [38]
: מת בעל דין או שפשט את הרגל או שנכס שלו נסב מכוח דין, רשאי בית המשפט או הרשם להורות - אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר - כי מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו.

@ 39. צו להמשיך יכול שיינתן על פי צד אחד [39]
: נראה צורך לצרף בעל דין חדש או לשנות מעמדו של בעל דין - אם מן הטעמים האמורים [[בתקנות 36 עד 38]] ואם מחמת שאדם מעונין נתגלה אחרי תחילת המשפט - יכול שהצו על המשך המשפט בין בעלי הדין, הממשיכים או החדשים, יינתן על פי צד אחד שהגיש בקשה לבית המשפט או לרשם על יסוד הטענה שטובת ההנאה או החבות נשתנתה או נסבה או שאדם מעונין נתגלה כאמור.

@ 40. המצאת צו שניתן על פי צד אחד [40]
: צו שניתן לפי [[תקנה 39]] יש להמציאו - אם אין הוראה אחרת מבית המשפט או מהרשם - לבעלי הדין הממשיכים וכן לכל בעל דין חדש, בצירוף הודעה לפי [[תוספת ראשונה טופס 3|טופס 3]], זולת אם המבקש עצמו הוא בעל הדין החדש היחיד, ומשעת המצאה כאמור יחייב הצו את האנשים שלהם הומצא, בכפוף [[לתקנות 42]] [[ו-43]].

@ 41. כתב טענות של בעל דין חדש או נוסף [41]
: (א) מנהל עזבונו או יורשו של נפטר שנעשה בעל דין לפי [[תקנה 39]], רשאי להגיש כתב טענות נוסף הנובע מהעברת הזכויות אליו.
: (ב) הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת רגל שנעשה בעל דין לפי [[תקנה 39]], רשאי להגיש כתב טענות חדש, בין אם הוא נובע מהעברת זכויות פושט הרגל אליו ובין אם לאו.
: (ג) כתב הטענות החדש שהוגש כאמור בתקנת משנה (ב) יבוא במקום כתב הטענות המקורי; לא הוגש כתב טענות חדש, יעמוד כתב הטענות המקורי בעינו.
: (ד) כתב טענות לפי תקנה זו יש להגיש תוך שלושים ימים מהיום שבו ניתן הצו, אם ניתן לפי בקשת בעל הדין החדש, או תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו הצו, אם ניתן שלא לפי בקשתו.

@ 42. זכות לבקש ביטול הצו [42]
: מי שהומצא לו צו שניתן לפי [[תקנה 39]] רשאי הוא או אפוטרופסו, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, לבקש מבית המשפט, או מהרשם - אם הצו ניתן בידו, ביטול הצו או שינויו, ואם היה פסול-דין שאין לו אפוטרופוס רשאי הוא לעשות כן תוך שלושים ימים מיום שנתמנה לו אפוטרופוס-לדין, ועד שלא חלפה תקופת שלושים הימים לא יהא לצו תוקף כלפי אותו אדם.

@ 43. זכאי שאינו ממשיך [43]
: מת בעל דין ועילת התובענה בעינה עומדת, אך מי שזכאי להמשיך בתובענה אינו עושה כן, רשאי הנתבע או בעל הדין שנגדו אפשר היה להמשיך, לבקש מבית המשפט או מהרשם שיחייב את הזכאי להמשיך בתובענה תוך זמן שיקבע; לא המשיך, מותר ליתן פסק דין לזכות הנתבע או בעל הדין שנגדו אפשר היה להמשיך.

== פרק ה': עילות, תביעות ואיחודן ==

@ 44. תובענה תכיל מלוא הסעד [44, 45]
: (א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.
: (ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה.

@ 45. מי שלא תבע סעד אחד מרבים [46]
: מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו.

@ 46. איחוד עילות תובענה [48]
: (א) תובע רשאי לאחד לתובענה אחת כמה עילות, בין נגד נתבע אחד ובין נגד כמה נתבעים יחד, תובעים אחדים רשאים לאחד לתובענה אחת כמה עילות שהם מעונינים בהן יחד, בין נגד נתבע אחד ובין נגד כמה נתבעים יחד; והכל כשאין הוראה אחרת בענין זה.
: (ב) תביעותיהם של תובעים יחד מותר לאחד בתובענה אחת עם תביעותיהם הנפרדות של אותם תובעים, כולם או מקצתם, נגד אותו נתבע.
: (ג) אוחדו עילות, יהא שיפוטו של בית המשפט באותה תובענה תלוי בסכום או בשווי של כלל נושאי התובענה ביום שהוגשה.

@ 47. תביעות של חליף או נגדו [49, 50]
: (א) תביעה של אדם או נגדו בחזקת מנהל עזבון, נאמן או חליף אחר - אין לצרף אליה תביעה אישית שלו או נגדו, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על תביעה של מנהל עזבון או נגדו אם התביעות האחרות נתעוררו לענין אותו עזבון שלגביו הוא תובע או נתבע כאמור, או שהן תביעות שהוא זכאי להן או חב בהן יחד עם המנוח שאת עזבונו הוא מנהל.

@ 48. הפרדת הדיון [51, 52]
: ראה בית המשפט או הרשם מיזמתו או על פי בקשת נתבע, כי אין דרך נוחה לדון יחד או לפסוק יחד בעילות שאוחדו בתובענה אחת, רשאי הוא להורות על צמצום התובענה לאותן עילות שאפשר לדון או לפסוק בהן בדרך נוחה או על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת שתיראה לו וכן להורות על התיקונים הכרוכים בכך.

== פרק ו': כתב הגנה וכתבי טענות אחרים ==

=== סימן א': כתב הגנה ===

@ 49. הגשת כתב הגנה [53]
: נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה יגיש אותו תוך המועד הנקוב בהזמנה לדין.

@ 50. מען להמצאה [54] (תיקון: תשמ&quot;ט-3)
: בכתב ההגנה יציין הנתבע את מספר זהותו וכן מען להמצאת כתבי בי-דין, שיהא -
: (1) מקום מגוריו של הנתבע - אם הוא טוען לעצמו;
: (2) משרד עורך דינו של הנתבע - אם עורך דין מייצג אותו;
: (3) מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי [[תקנה 478]].

@ 51. הגנת מחזיק בתובענה שבמקרקעין [55]
: בתובענה שבמקרקעין יהא אדם המגיש תצהיר שהוא מחזיק באותם מקרקעין, בין בעצמו ובין על ידי שוכרים, רשאי, ברשות בית המשפט או הרשם, להתייצב ולהתגונן, אף אם לא צויין בתובענה כנתבע ולא הומצאה לו הזמנה; קיבל רשות להתייצב ולהתגונן, יגיש כתב הגנה בתשובה לתביעת התובע, ובכל ההליכים שלאחר מכן יצויין כנתבע.

=== סימן ב': קיזוז ותביעה שכנגד ===

@ 52. רשות הנתבע לקיזוז ולתביעה שכנגד [59]
: נתבע רשאי לקזז כל זכות ותביעה שלו כנגד תביעתו של התובע, או להגיש אותן בתביעה שכנגד, בין שהן על נזק ממון ובין אם לאו; כוחם של הקיזוז או התביעה שכנגד ככוח תובענה שכנגד, ובית המשפט יכול ליתן בהם פסק דין סופי הן על התביעה המקורית והן על התביעה שכנגד.

@ 53. תביעה שכנגד, הגנה שכנגד ותשובה שכנגד [60] (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-4)
: (א) נתבע המסתייע בנימוק שיש בו כדי לבסס תביעה שכנגד, יגיש, נוסף על כתב ההגנה, כתב תביעה שייקרא כתב תביעה שכנגד; בכתב תביעה שכנגד יצוין מספר ההליך בתביעה המקורית שהוגשה נגדו.
: (ב) תביעה שכנגד תתברר במסגרת התביעה המקורית, ואולם רשאי בית המשפט או הרשם, ביוזמתו או לבקשת בעל דין, להורות על הפרדת הדיון אם ראה שאין זה מן הראוי לפסוק בתביעה שכנגד במאוחד עם התביעה המקורית.
: (ג) על כתב תביעה שכנגד, על כתב הגנה שכנגד המוגש לפי [[תקנה 56]] ועל כתב תשובה שכנגד המוגש לפי [[תקנה 62]], יחולו ההוראות החלות על כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה, לפי הענין.

@ 54. נתבעים חדשים בתביעה שכנגד [61] (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: (א) העלה הנתבע בכתב התביעה שכנגד שאלות בינו לבין התובע יחד עם אחרים, ינקוב בכותרת כתב התביעה שכנגד את שמותיהם של כל הנתבעים בתביעה שכנגד וימסור את כתב התביעה שכנגד לבית המשפט כדי להמציאם לאלה מהם שעדיין אינם בעלי דין בתביעה המקורית, בתוך המועד שבו הוא נדרש להגיש את כתב הגנתו בתביעה המקורית.
: (ב) תובע שכנגד שבכתב התביעה שכנגד הפנה לנימוקים שפורטו בכתב הגנתו, ימסור לבית המשפט עותקים גם מכתב ההגנה כדי להמציאם לבעלי הדין שאינם בעלי דין בתביעה המקורית.

@ 55. המצאת העתק לנתבע שכנגד [62] (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: תובע שהוגשה נגדו תביעה שכנגד וכל אדם אחר ששמו צוין בכתב תביעה שכנגד, יוזמנו להגיש כתב הגנה שכנגד על ידי שיומצא להם העתק מכתב ההגנה ומכתב התביעה שכנגד בצירוף הזמנה; דין כתב תביעה שכנגד כדין כתב תביעה שבו נפתחת תובענה.

@ 56. נתבע שכנגד יגיש כתב הגנה שכנגד [63] (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-4)
: תובע שהוגשה נגדו תביעה שכנגד וכל אדם שהומצא לו כתב תביעה שכנגד יגיש, במועדים האמורים [[בתקנה 19]], כתב הגנה שייקרא כתב הגנה שכנגד, ואם אינו מגיש כתב הגנה שכנגד, דינו כדין נתבע שלא הגיש כתב הגנה.

@ 57. תביעה שכנגד בתובענה שהופסקה [64]
: העלה נתבע תביעה שכנגד, מותר לדון בה אף אם עוכבה תובענת התובע, הופסקה, נמחקה או נדחתה.

@ 58. תביעה נגד תובע שצורף שלא כדין [65]
: צורף אדם כתובע שלא כדין או שלא לצורך, ונתבע העלה תביעה שכנגד, רשאי הנתבע לקיים את התביעה שכנגד כלפי שאר בעלי הדין, חוץ מאותו תובע, על אף הצירוף שלא כדין ועל אף כל הליך שבא בעקבותיו.

@ 59. [66] (תיקון: תשס&quot;ו-3) : (((בוטלה).))

@ 60. פסק דין על היתרה [67]
: הוכחה תביעה שכנגד ונמצאה יתרה לזכות הנתבע, רשאי בית המשפט לפסוק לנתבע את היתרה או להעניק לו סעד אחר שהוא זכאי לו.

=== סימן ג': כתב תשובה וכתבי טענות נוספים ===

@ 61. כתב תשובה לכתב הגנה [68] (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: רשאי תובע להגיש כתב תשובה לכתב הגנה; המועד להגשת כתב התשובה הוא, אם לא האריך אותו בית המשפט או הרשם - תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה, או האחרון שבכתבי ההגנה כשיש נתבעים אחדים; לא הגיש התובע כתב תשובה - יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת.

@ 62. כתב תשובה שכנגד [69] (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: תובע שכנגד רשאי להגיש כתב תשובה שכנגד לכתב הגנה שכנגד, ויחולו הוראות [[תקנה 61]].

@ 63. כתבי טענות נוספים [70]
: לאחר כתב תשובה לא יוגש שום כתב טענות אלא ברשות בית המשפט או הרשם ובתנאים שייראו לו.

@ 64. נימוקים וטענות חדשים [71]
: אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין.

@ 65. הוספת פרטים על פי דרישת בית המשפט (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו.

@ 66. מתן זמן לאחר פרטים נוספים [73]
: בעל דין שעל פי בקשתו נמסרו פרטים, יינתן לו זמן להגיש כתב טענות לאחר מסירת הפרטים כזמן שעמד לרשותו בשעה שהגיש בקשתו לפרטים, זולת אם יש בצו בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; חוץ מן האמור בתקנה זו, אין בצו למסירת פרטים כדי לעכב הליכים או ליתן ארכה, אלא אם כן יש בו הוראה אחרת.

== פרק ז': כתבי טענות - הוראות כלליות ==

=== סימן א': צורה ותוכן ===

@ 67. הגשת כתב טענות [74, 6 סיפה]
: הגשתו של כתב טענות תהיה במסירה לבית המשפט כדי לצרפו לתיק התובענה, ויש למסור מספר מספיק של עתקים בשביל בית המשפט ולשם המצאה לכל אחד מבעלי הדין שכנגד, והם יומצאו לפי מענו להמצאת כתבי בי-דין; אין צורך להמציא עותק לבעל דין שהרשה בעל דין אחר לתבוע או להגן מטעמו.

@ 68. צורת כתב טענות [75] (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע)
: (א) כתב טענות יהיה מודפס או כתוב במכונת כתיבה, על גבי גליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 21 × 29.7 ס&quot;מ (A4) על צד אחד בלבד של הגליון, ויש להניח שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות בימינו, ובהם שני נקבים, במרכז הגליון, המרוחקים שמונה סנטימטרים זה מזה.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט לפרסם ברשומות הוראות טכניות בדבר מספר עותקים של כתב טענות שיש להגיש, אופן הגשתם, צורת כתב טענות, מצורפיו ומבנהו, לרבות בדבר גודל וסוגי הגופנים, גודל העמוד ומיקום הכיתוב על פני העמוד.
:: ((פורסמו [[הוראות בדבר הגשת כתב בי-דין]] (י&quot;פ תש&quot;ע, 1570); פורסמו [[הוראות בדבר הגשת כתב טענות]] (י&quot;פ תשע&quot;א, 3886); פורסמו [[הוראות בדבר הגשת כתב בי-דין אלקטרוני]] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 3926).))

@ 69. התנגדות טכנית [76]
: אין לעורר התנגדות טכנית לכתב טענות על יסוד פגם שבצורה.

@ 70. סימון כתב טענות [77]
: כתב טענות יוכתר בשמו המתאים, יסומן במספר התיק של התובענה ובתאריך הגשתו, ויהא חתום ביד בעל הדין המגישו, ואם נערך בידי עורך דין - ביד עורך הדין.

@ 71. כתב טענות יפרש עובדות מהותיות בלבד ולא ראיות [78] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: (א) כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן.
: (ב) כתב טענות יחולק, לפי הצורך, לסעיפים מסומנים במספרים; את התאריכים, הסכומים והמספרים יש לבטא בספרות.

@ 72. הסתמכות על עובדות שונות [79] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: (א) בעל דין המסתמך בכתב טענותיו על נימוקים שונים זה מזה ומבוססים על עובדות נפרדות ושונות, יפרש אותם, עד כמה שאפשר, בנפרד ובמובחן.
: (ב) בכתב טענות אין לטעון כנגד אותו בעל דין טענות עובדתיות חלופיות, אלא אם כן הצהיר הטוען כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו; אין באמור בתקנה זו כדי למנוע טענות משפטיות חלופיות.

@ 73. נימוק הגנה חדש [80] (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: נימוק הגנה שנולד לנתבע לאחר הגשת התובענה או לתובע לאחר הגשת כתב הגנה המכיל תביעה שכנגד, מותר להסתמך עליו בכתב ההגנה או בכתב ההגנה שכנגד, הכל לפי הענין.

@ 74. הוראת דין [81] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: (א) הועלתה בכתב טענות טענה של הפרת חובה חקוקה, יצויין החיקוק אשר הפרתו מהווה עילה לתובענה.
: (ב) מותר להביא בכתב טענות כל הוראת דין שהטוען מתכוון להסתמך עליה, אך אין בעל דין מנוע מהסתמך על הוראת דין כאמור מחמת שלא הביא אותה בכתב טענותיו.

@ 75. צירוף מסמכים [15, 82] (תיקון: תשע&quot;ד)
: בעל דין יצרף לכתב טענותיו העתק של כל מסמך הנזכר בו, זולת אם אינו מצוי ברשותו או בשליטתו.

@ 76. טענת הודעה מהותית [89]
: הטוען שנמסרה הודעה לאדם על עובדה פלונית או על ענין פלוני, והטענה היא מהותית במשפט, די לטוען שיטען אותה בחזקת עובדה; אך אם ניתנה ההודעה בכתב, יש לפרש את נוסח ההודעה בכתב הטענות או לצרפו אליו.

@ 77. טענת כוונה או ידיעה [88]
: הטוען כוונה רעה, כוונת מרמה, ידיעה, וכיוצא באלה שבלבו של אדם, והטענה היא מהותית במשפט, די לטוען שיטען אותה בחזקת עובדה, ואין עליו לפרש את הנסיבות שמהן ניתן להסיקה.

@ 78. טענה המצריכה פרטים [87]
: כל מקום שבעל דין טוען טענת מצג-שווא, תרמית, זדון או השפעה בלתי הוגנת, ובכל מקרה אחר המזקיק לפרטים, יפורשו הפרטים ותאריכיהם בכתב הטענות.

@ 79. טענת קיום חוזה או קשר [93]
: כל אימת שיש להסיק על קיום חוזה או קשר בין בעלי דין מתוך סדרת מכתבים או שיחות או מנסיבות אחרות, די לו לטוען שיטען קיום חוזה או קשר בחזקת עובדה ויסתמך על המכתבים, השיחות או הנסיבות הסתמכות כללית, בלי לפרטם; רצה הטוען להסתמך לחלופין על כמה חוזים או קשרים המשתמעים מנסיבות אלה, רשאי הוא לעשות כן.

@ 80. תנאי מוקדם [94]
: אין בעל דין חייב לפרש בכתב הטענות שתנאי מוקדם פלוני הדרוש לענינו נתקיים; בעל הדין הרוצה לטעון שתנאי כאמור לא נתקיים חייב להעלות טענה זו במפורש בכתב טענותיו הוא, שאם לא כן יהא זה דבר המשתמע מאליו מתוך כל כתב טענות, שכל התנאים המוקדמים הדרושים לענינו נתקיימו.

@ 81. חזקה שבדין [95]
: אין בעל דין חייב לטעון בכתב טענותיו ענין עובדתי שחזקה מן הדין שהוא לזכותו, או שחובת הראיה בו היא על בעל הדין שכנגד, אלא אם כן אותו ענין עובדתי הוכחש תחילה במפורש; לדוגמה - קיומה של תמורה בשטר חליפין, כשהתובע בא מכוח השטר בלבד ואינו מעמיד את התמורה כנימוק יסודי לתביעה.

@ 82. זיהוי מקרקעין [83, 84]
: (א) בתובענה שבמקרקעין יכיל כתב התביעה תיאור המקרקעין כדי אפשרות לזהותם וככל האפשר - לפי גבולות או לפי מספרים שבפנקס מקרקעין או במפה, ואם היתה בה תביעה - מכל צד שהוא - לרשום טובת הנאה במקרקעין, יש לצרף לכתב התביעה מפת המקרקעין מאושרת בידי מחלקת המדידות; היה המדובר בחלקת קרקע רשומה, רשאי בית המשפט או הרשם לפטור מהגשת מפה ולהורות על הגשת העתק מאושר מן הרישום בפנקס המקרקעין, או כל אמצעי זיהוי אחר של אותה חלקה.
: (ב) הוגשה מפת מקרקעין מאושרת, יומצא העתק ממנה לבעל הדין המתנגד לרישום המקרקעין, כולם או מקצתם, ובית המשפט או הרשם רשאי להורות בדבר ההוצאות הכרוכות בהכנת המפה, באישורה ובהמצאתה, ככל שנראה לו.

@ 83. שתיקה כהודיה [56] (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: כל טענת עובדה שלא הוכחשה בכתב הגנה או בכתב הגנה שכנגד במפורש או מכללא, או שלא נאמר עליה כי אין מודים בה, רואים אותה כטענה שמודים בה, זולת אם היא נטענת נגד פסול-דין, אך בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לדרוש שעובדות כאמור יוכחו שלא על דרך ההודיה האמורה.

@ 84. אין צורך בהכחשה לענין דמי נזק [57] (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: על אף האמור [[בתקנה 83]] אין צורך בהכחשה לענין שיעור דמי הנזק, ולעולם יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הודו בו במפורש, בין אם הוגש כתב הגנה או כתב הגנה שכנגד ובין אם לאו.

@ 85. הכחשה מפורשת [90]
: לא די בהכחשה כללית אלא חייב בעל דין לדון במפורש בכל טענה שבעובדה שאין הוא מודה באמיתותה, חוץ מטענה לדמי נזק.

@ 86. הכחשה מלאה [91]
: בעל דין המכחיש בכתב טענותיו עובדה שבעל הדין שכנגד טוען לה בכתב טענותיו הוא, לא יעשה זאת על דרך ההתחמקות, אלא ישיב לגופו של ענין; לדוגמה - אם הטענה היא שקיבל סכום כסף פלוני, לא די שיכחיש קבלת אותו סכום, אלא צריך שיכחיש כי קיבל אותו סכום או כל חלק ממנו, או שיציין כמה קיבל; נטענה עובדה אגב תיאור נסיבותיה, לא די שיכחיש אותה לגבי אותן נסיבות בלבד.

@ 87. הכחשת זכות בעל דין בחזקת נציג [86]
: בעל דין הרוצה להכחיש את זכותו של בעל דין אחר לתבוע בחזקת נציג, אם בפשיטת רגל ואם בענין אחר, או הרוצה להכחיש קיומה של שותפות, או זכות השותף לתבוע בשמה, יכחיש דברים אלה במפורש.

@ 88. הכחשת חוזה [92]
: היתה בכתב הטענות טענת חוזה - הכחשת סתם של החוזה בידי בעל הדין שכנגד, היא בלבד, פירושה הכחשת קיומו של חוזה מפורש או הכחשת העובדות שמכללן אפשר שישתמע קיומו, אך אין פירושה הכחשת חוקיותו של החוזה או דיותו מבחינה חוקית.

@ 89. יש לפרש כל טענה לסתור וכל טענה מפתיעה [85]
: הנתבע או התובע, לפי הענין, חייב להעלות בכתב טענותיו כל דבר הבא להראות שהתובענה או התביעה שכנגד אין לה על מה שתסמוך, או שהעסקה בטלה או ניתנת לביטול מבחינה חוקית, וכן כל נימוק של הגנה או של תשובה, שיש בו - אם לא הועלה בכתב הטענות - כדי להפתיע את בעל הדין שכנגד או לעורר שאלות שבעובדה שאינן עולות מתוך כתבי הטענות הקודמים, כגון תרמית, התיישנות, שחרור, תשלום, ביצוע או עובדות המגלות מעשה לא חוקי.

@ 90. אי-הודיה במקום שחובה להודות [58]
: היה בית המשפט סבור כי טענת עובדה שהוכחשה או שלא הודו בה, מן הראוי היה שיודו בה, רשאי הוא ליתן כל צו שייראה לו צודק בענין הוצאות יתרות שנגרמו עקב ההכחשה או אי-ההודיה.

=== סימן ב': תיקון כתב טענות ===

@ 91. הוראה לתקן [96] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להורות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קויימו לגביו הוראות תקנות אלה.
: (ב) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את הענין או את כתב הטענות.

@ 92. רשות לתקן [97] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

@ 93. הגשת כתב טענות מתוקן [98]
: כתב טענות מתוקן יוגש תוך חמישה עשר ימים, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר.

@ 94. תשובה לכתב טענות מתוקן [99] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

@ 95. באין תשובה לתיקון [100]
: הגיש בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו לפני שהומצא לו התיקון, ואינו משיב לתיקון או אינו מתקן את כתב טענותיו תוך הזמן האמור, רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון.

@ 96. כשאין מתקנים לאחר צו [101]
: בעל דין שהשיג צו המתיר תיקון ולא תיקן לפיו תוך המועד שנקבע לכך, לא יתירו לו לתקן לאחר תום המועד האמור אלא אם כן בית המשפט או הרשם האריך את המועד.

=== סימן ג': פסק דין בהעדר הגנה ===

@ 97. נתבע שלא הגיש כתב הגנה [102]
: (א) נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין; היתה התביעה לפני הרשם והיה הרשם סבור כי אין ליתן פסק דין ללא שמיעת עדות - יעביר את התביעה לבית המשפט.
: (ב) הנתבע לא יוזמן לדיון, אף אם נדרש התובע להביא הוכחה, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך מטעם מיוחד שרשם.

@ 98. מקצת נתבעים הגישו ומקצתם לא הגישו [103]
: פסק דין שלא בפני בעל דין כאמור [[בתקנה 97]] ניתן להוצאה לפועל בלא שתיפגע זכותו של התובע להמשיך בתובענה נגד הנתבעים שהגישו כתב הגנה.

@ 99. [104] (תיקון: תשס&quot;ו-3) : (((בוטלה).))

== פרק ז'1: פגישת מהו&quot;ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תיקון: תשס&quot;ח) ==
@ (תיקון: תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-4, תשע&quot;א-7, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4) : (((תוקפו של [[פרק זה]] מיום 30.4.2008 ועד יום 31.12.2020):))

@ 99א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גישור&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 79ג לחוק]];
:- &quot;המרכז הארצי&quot; - המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים;
:- &quot;מגשר&quot; - מגשר כהגדרתו [[בסעיף 79ג(א) לחוק]];
:- &quot;ממונה&quot; - שופט, רשם או עוזר משפטי בבית המשפט שנשיא בית המשפט הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא פגישת מהו&quot;ת;
:- &quot;פגישת מהו&quot;ת&quot; - פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור בהתאם להוראות [[פרק זה]];
:- &quot;תובענה&quot; - למעט בקשה לסעד זמני, ערעור או בקשת רשות ערעור;
:- &quot;תקנות הגישור&quot; - [[=תקנות הגישור|תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ&quot;ג-1993]].

@ 99ב. פגישת מהו&quot;ת (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) הסתיימה הגשת כתבי הטענות, לא ידון בית המשפט או רשם בתובענה, לרבות בדרך של ניהול קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו&quot;ת.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט, מיוזמתו או לפי בקשת בעל דין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בתובענה גם בלא שנתקיימה קודם לכן פגישת מהו&quot;ת, אם מצא כי יש לדון בתובענה באופן מיידי.
: (ג) בתובענה שבה לא התקיימה פגישת מהו&quot;ת כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, להורות על קיומה של פגישת מהו&quot;ת, ויחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות החלות על גישור לפי [[סעיף 79ג(ג) ו-(ד) לחוק]] וכן תקנות לעניינן יחולו על פגישת מהו&quot;ת; פגישת המהו&quot;ת תתנהל על פי כללים שפרסם המרכז הארצי ברשומות.
: (ה) פגישת מהו&quot;ת תתקיים עם מגשר שנכלל ברשימה של מגשרים אשר הוכיחו את מיומנותם והתאמתם לקיים פגישת מהו&quot;ת, שנערכה על ידי המרכז הארצי (להלן - רשימת מגשרי מהו&quot;ת).

@ 99ג. הזמנה לפגישת מהו&quot;ת (תיקון: תשס&quot;ח)
: הסתיימה הגשת כתבי הטענות, תומצא לבעלי הדין בתוך שבעה ימים הזמנה לפגישת מהו&quot;ת לפי [[תוספת ראשונה טופס 3א|טופס 3א שבתוספת]] (להלן - הזמנה לפגישת מהו&quot;ת); דינה של הזמנה לפגישת מהו&quot;ת כדין הזמנה לבית המשפט.

@ 99ד. מועד, משך ומקום פגישת מהו&quot;ת (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) פגישת מהו&quot;ת תתקיים לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום המצאת ההזמנה לפי [[תקנה 99ג]], ומשכה ייקבע על ידי המגשר.
: (ב) בהסכמת בעלי הדין, רשאי המגשר לשנות את מקום פגישת המהו&quot;ת או את מועדה כפי שצוינו בהזמנה, ובלבד שפגישת המהו&quot;ת תתקיים לא יאוחר מתום התקופה האמורה בתקנת משנה (א); בהעדר הסכמה, יודיע על כך המגשר לממונה ותומצא לבעלי הדין בתוך שבעה ימים הזמנה חדשה לפגישת מהו&quot;ת.

@ 99ה. החלפת מגשר (תיקון: תשס&quot;ח)
: נוכח המגשר, כי אין הוא רשאי לקיים את פגישת המהו&quot;ת לפי [[תקנה 5(ב) לתקנות הגישור]], יודיע על כך בהקדם האפשרי לממונה, ותומצא לבעלי הדין בתוך שבעה ימים הזמנה חדשה לפגישת מהו&quot;ת.

@ 99ו. פניה לממונה (תיקון: תשס&quot;ח)
: בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו&quot;ת, מקומה או זהות המגשר, שנתגלעה לגביו מחלוקת, רשאי המגשר או בעל דין להביא את העניין להכרעת הממונה שהוא רשם או שופט.

@ 99ז. התייצבות לפגישת מהו&quot;ת (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-3)
: (א) לפגישת מהו&quot;ת יתייצבו בעלי הדין עצמם, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; בעל דין המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת המהו&quot;ת מיופה כוחו.
: (ב) היה בעל דין המדינה או תאגיד, יתייצב לפגישת מהו&quot;ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי התובענה ומוסמך להחליט בדבר העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם פרקליט מטעם בעל הדין.
: (ג) לא התייצב בעל דין לפגישת מהו&quot;ת, רשאי בית המשפט לחייבו בהוצאות המגשר ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה, וכן רשאי הוא להביא עניין זה בחשבון לעניין הוצאות ההליך בסופו.

@ 99ח. תוכן פגישת המהו&quot;ת (תיקון: תשס&quot;ח)
: בפגישת המהו&quot;ת יסביר המגשר לבעלי הדין את עקרונות פגישת המהו&quot;ת, את הליך הגישור ואת היתרונות הגלומים ביישוב התובענה בגישור, ויבחן עם בעלי הדין את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את התובענה בגישור.

@ 99ט. פניה לגישור (תיקון: תשס&quot;ח)
: בעלי הדין יודיעו במשותף לממונה בתוך עשרה ימים מיום פגישת המהו&quot;ת אם הם מסכימים להעביר את התובענה לגישור או מבקשים להמשיך לדון בה בבית המשפט; העתק ההודעה יומצא למגשר שקיים את פגישת המהו&quot;ת.

@ 99י. תחולה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-3)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על תובענות אזרחיות שסכומן או שווי נושאן עולה על 75,000 שקלים חדשים, למעט תובענות בסדר דין מקוצר שלא הוגשה בהן בקשת רשות להתגונן במועד שנקבע [[בתקנה 206]] ותובענות שעילתן [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מנהל בתי המשפט רשאי להורות על הגבלת מספר התובענות שיופנו לפגישת מהו&quot;ת בשים לב, בין השאר, למספר המגשרים ולתחומי התמחותם, ובלבד שהתובענות שיופנו כאמור ייבחרו באופן מדגמי; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות.

@ 99י1. הודעה על בתי משפט (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם בהודעה ברשומות את בתי המשפט שבהם תתקיים פגישת מהו&quot;ת לפי [[פרק זה]].
: ((פורסמו הודעות בדבר בתי המשפט שבהם תתקיים פגישת מהו&quot;ת (י&quot;פ תשס&quot;ח, 778; י&quot;פ תש&quot;ע, 1243, 3409).))

@ 99יא. מועדים (תיקון: תשס&quot;ח)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מכל מועד או זמן שנקבע בתקנות אלה או על ידי בית המשפט.

== פרק ח': סילוק על הסף ==

@ 100. מחיקה על הסף [105]
: בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
: (1) אין הכתב מראה עילת תביעה;
: (2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
: (3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
: (4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.

@ 101. דחיה על הסף [106] (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
:: (1) מעשה בית דין;
:: (2) חוסר סמכות;
:: (3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
: (ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי [[סעיף 79 לחוק בתי המשפט]].

== פרק ט': הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים ==

=== סימן א': הודיות ===

@ 102. הודעה על הודיה [107]
: בעל דין רשאי למסור הודעה, אם בכתב טענותיו ואם בכתב אחר, כי הוא מודה באמיתות טענותיו של בעל דין אחר, כולן או מקצתן.

@ 103. דרישה להודות בעובדה או במסמך [108–110]
: (א) בעל דין רשאי, בכתב ערוך לפי [[תוספת ראשונה טופס 4|טופס 4]] [[תוספת ראשונה טופס 5|או 5]], לדרוש מבעל הדין שכנגד להודות בעובדה פלונית או במסמך פלוני, תוך שמירה על הסתייגויות צודקות; ההודיה תהיה לטובת בעל הדין שמסר את הדרישה ולענין אותה תובענה בלבד.
: (ב) הודיה בעובדות תהא ערוכה לפי [[תוספת ראשונה טופס 6|טופס 6]].
: (ג) סירב בעל דין להודות בעובדה או לא הודה בה תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו הדרישה, או תוך זמן נוסף שהתיר לו בית המשפט או הרשם, או סירב להודות או לא הודה במסמך תוך ארבעים ושמונה שעות מהזמן שניתן לו לעיין בו, או תוך זמן נוסף כאמור, ישלם את ההוצאות הכרוכות בהוכחת העובדה או המסמך, יהיו תוצאות המשפט אשר יהיו, זולת אם בית המשפט או הרשם הורה אחרת.
: (ד) לא באה דרישה להודות במסמך, לא יפסוק בית המשפט לשלם את ההוצאות שהוצאו להוכחת המסמך, אלא אם כן ראה בית המשפט שהיה בהימנעות מן הדרישה משום חסכון בהוצאות.

@ 104. רשות לתקן הודיה [111]
: בית המשפט רשאי, בכל עת ולפי תנאים שייראו לו צודקים, להתיר לבעל דין שיתקן כל הודיה שלו בעובדה או שיחזור בו ממנה.

=== סימן ב': שאלונים ===

@ 105. גילוי על ידי שאלות [115, 118] (תיקון: תש&quot;ן)
: בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי [[תוספת ראשונה טופס 7|טופס 7]], המרשה לו למסור לבעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, שאלון ערוך לפי [[תוספת 1 טופס 8|טופס 8]], ובלבד שיפרש בשולי השאלון מי מבעלי הדין האחרים נדרש להשיב עליו ועל איזו מן השאלות.

@ 106. הזמן להמצאת השאלות [116]
: עותק של השאלון והודעה בדבר בקשת הרשות יומצאו לנשאלים שבעה ימים לפחות לפני היום שנקבע לבירור הבקשה, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם לוותר על דרישה זו.

@ 107. סייג לשאלות [117]
: בית המשפט או הרשם, בהחליטו בדבר בקשת הרשות, ישקול כל הצעה שתבוא מצד הנשאל למסור לו פרטים או להודות בעובדות או להראות מסמכים הנוגעים לדברים הנדונים, כולם או מקצתם, והרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה.

@ 108. תאגידים והמדינה [119, 131(ב) רישה]
: היה הנשאל תאגיד, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי בקשת השואל, להרשות מסירת שאלון לחבר או לפקיד של התאגיד; נדרשה המדינה להשיב על שאלות - יורה הצו איזה עובד ציבור ישיב עליהן.

@ 109. תשובה בתצהיר [120, 131(ב) סיפה]
: (א) התשובה על שאלון תינתן בתצהיר לפי [[תוספת 1 טופס 9|טופס 9]], ויש להגישו תוך שבעה ימים מיום מסירת השאלון או תוך מועד אחר שהרשה בית המשפט או הרשם.
: (ב) התנגדות למתן תשובה על שאלה פלונית, תירשם בתצהיר הנערך בתשובה על השאלות.

@ 110. צו להשיב או להוסיף ולהשיב [121]
: לא השיב הנשאל, או לא השיב תשובה מספקת, רשאי השואל לבקש מבית המשפט או מן הרשם צו המחייב את הנשאל להשיב, או להוסיף ולהשיב, לפי הענין, ומותר בצו כאמור לחייב במתן תשובה בין בתצהיר ובין בחקירה שבעל פה, ככל שיורה בית המשפט או הרשם.

@ 111. השימוש בתשובה לשאלות [122]
: בשעת הדיון רשאי כל בעל דין להשתמש לראיה במקצת מתשובותיו של בעל דינו על שאלות, ולא להגיש שאר תשובותיו; אך אם היה בית המשפט סבור שיש קשר בין תשובות אחרות לבין התשובות שהוגשו כראיה עד שאין להשתמש באלה בלעדי אלה, רשאי הוא להורות שיוגשו גם התשובות האחרות.

=== סימן ג': גילוי מסמכים ===

@ 112. צו גילוי מסמכים [123, 131(א)]
: בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי [[תוספת 1 טופס 10|טופס 10]], המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי [[תוספת 1 טופס 11|טופס 11]], מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

@ 113. צו גילוי מסמך פלוני [124]
: בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי [[תוספת 1 טופס 12|טופס 12]], המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו.

@ 114. דרישת עיון במסמכים שנזכרו [125] (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א-3)
: מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי [[תוספת 1 טופס 13|טופס 13]], שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה.

@ 114א. תנאים לקבלת ראיה (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשע&quot;ז)
: בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי [[תקנה 112]] [[או 113]] או שאינו נענה לדרישה לפי [[תקנה 114]], לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים.

@ 115. תשובה לדרישת עיון במסמכים שנזכרו [126, 129 סיפה]
: (א) בעל הדין שנמסרה לו דרישה לפי [[תקנה 114]] ישיב למוסרה, תוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה, תשובה לדרישה, לפי [[תוספת 1 טופס 14|טופס 14]], המציינת באיזה זמן - תוך שבעה ימים מתאריך מסירת התשובה - אפשר יהיה לעיין במסמכים שהוא מסכים להראותם, או להעתיקם, אם במשרד עורך דינו או במקום אחר, ומפרשת את המסמכים שהוא מתנגד להראותם וטעמי ההתנגדות.
: (ב) מי שנמסרה לו דרישה לפי [[תקנה 114]] לעיין בפנקסי בנק או בפנקסי עסקים, רשאי, במקום להרשות למוסר הדרישה את העיון בפנקסים עצמם, לספק לו העתק מהרישום בפנקסים, מאושר בידי מנהל הבנק או העסק או מנהל הסניף שלהם שבו שמורים הפנקסים; מתן העתק כאמור אינו מונע את בית המשפט או את הרשם מהורות כי מי שבדק את ההעתק והשווה אותו למקור יאמת את האישור בתצהיר ויציין בו אם יש בפנקס המקורי מחיקות, תוספות או שינויים ואם אין, ואינו מונע אותו מהורות על עיון בפנקס גופו.

@ 116. צו לעיון במסמכים [127] (תיקון: תש&quot;ן)
: לא ציית בעל דין לדרישה שנמסרה לו לפי [[תקנה 114]], רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת בעל הדין שמסר את הדרישה, ליתן צו לעיון במסמכים ולהעתקתם במקום ובדרך שייראו לו.

@ 117. בקשה לעיון במסמכים שלא נזכרו (תיקון: תש&quot;ן)
: בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקתם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין מה הם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו.

@ 118. העתקים מאומתים [129 רישה]
: היתה הבקשה לפי [[תקנה 116]] [[או 117]] לעיין בפנקסי הבנק או בפנקסי עסקים, רשאי בית המשפט או הרשם לא לצוות על עיון אלא על מתן העתק מהרישום בפנקסים, כאמור [[בתקנה 115(ב)]].

=== סימן ד': הוראות כלליות ===

@ 119. טענת חסיון [130]
: הוגשה בקשה למתן צו למסירת שאלון, או לעיון במסמכים, ונטענה טענת חסיון לגבי שאלה פלונית או מסמך פלוני, רשאי בית המשפט או הרשם שלא להעתר לבקשה לענין אותה שאלה או אותו מסמך, ולשם כך רשאי הוא לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו; אין האמור בזה בא לגרוע מזכותה של המדינה לסרב להראות מסמך.

@ 120. תנאי למתן צו [135]
: (א) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב להשיב בתצהיר על השאלון או לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה.
: (ב) בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל הדין לפי תקנת משנה (א).
: (ג) מתן צו לפי תקנה זו אינו עילה לעיכוב הדיון בבית המשפט.

@ 121. תחולה על פסולי-דין [137]
: בית המשפט או הרשם רשאי ליתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים נגד בעל דין שהוא פסול-דין או נציגו.

@ 122. הפרת צו [136] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ו-2)
: בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי [[תקנה 65]], הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו.

== פרק י': חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים ==

@ 123. הוראה בדבר חקירות או חשבונות [138, 139]
: (א) בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, להורות על עריכת חקירה או חשבון, אף אם נראה שמבוקש סעד מיוחד או סעד נוסף, או שיש לדון בפלוגתה מיוחדת, ולגביהם ראוי היה להמשיך בענין בדרך הרגילה; נתן בית המשפט צו כאמור, רשאי הוא להורות הוראות ולמנות אנשים לעריכת החקירה או החשבון, ככל שייראה לו.
: (ב) בהוראה על עריכת חשבון, או בכל צו שיבוא אחריה, רשאי בית המשפט להורות הוראות מיוחדות בדבר אופן עריכת החשבון או ביקורתו, ובמיוחד רשאי הוא להורות שבעריכת החשבון ישמשו הפנקסים, שבהם יתנהלו החשבונות הנדונים, ראיה לכאורה לאמיתות הענינים הכלולים בהם, אגב מתן אפשרות לבעלי הדין המעונינים להתנגד להם ככל אשר יראו לנכון.

@ 124. בדיקת נכס מטעם בעל דין [139א]
: בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, ובתנאים שקבע, לצוות על בעל דין להרשות לבעל דין שכנגד, לרבות מומחה מטעמו, לבדוק כל נכס או חפץ שנתעוררה לגביהם שאלה בתובענה; לא קיים בעל הדין את הצו, יחולו הוראות [[תקנה 122]], בשינויים המחוייבים.

== פרק י&quot;א: מומחים ==

@ 125. הגדרות [168]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מומחה&quot; - רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע;
:- &quot;מומחה רפואי&quot; - רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי [[תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל&quot;ג-1973]].

@ 126. מומחה שיעץ עצה [169]
: מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בענין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו ענין כשאותו אדם צד בו.

@ 127. חוות דעת רפואית [170]
: רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי [[סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 128. בדיקה רפואית והגשת חוות דעת מטעם בעל דין אחר [171]
: (א) הגיש בעל דין חוות דעת בענין שברפואה, רשאי בעל דין אחר לשלוח לו, תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה רפואי מטעמו, ובלבד שהודיע לבעל הדין שהגיש את חוות הדעת שימציא לו, לפי דרישתו, העתק חוות דעת של הרופא או המומחה הרפואי מטעמו תוך זמן סביר לאחר הבדיקה.
: (ב) רצה בעל דין לחלוק על טענת בעל דינו, יגיש לבית המשפט, תוך ששים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם, חוות דעת מטעמו, במספר עתקים כמספר עתקי כתב טענותיו; אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 129. חוות דעת מומחה מטעם בעל דין בענין שאינו רפואי [171א] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות - תוגש חוות הדעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת.
: (ב) רצה בעל דין, שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (א), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו ענין - יגישה לבית המשפט לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות - תוגש חוות הדעת לא יאוחר משלושים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת.
: (ג) חוות דעת מומחה, זולת חוות הדעת לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), לא יוגשו מטעם בעלי הדין, אלא באישור בית המשפט.
: (ד) הגיש בעל דין לבית המשפט חוות דעת בהתאם לתקנה זו, ימציא באותו מועד העתקים ממנה לכל שאר בעלי הדין.
: (ה) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של שופט בקדם משפט לפי [[תקנה 143]].

@ 130. מומחה מטעם בית המשפט [172] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ה-3)
: (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט).
: (ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי [[תקנות 127 עד 129]] (להלן - מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי [[תקנה 130א]]; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.
: (ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:
:: (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
:: (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה.
: (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו; הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת שלפניו.

@ 130א. הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות דעת (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או בתוך שבעה ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

@ 131. שכרו והוצאותיו של מומחה [173(ג), (ד)]
: (א) בית המשפט רשאי לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ובכפוף לאמור [[בתקנה 187(ב)]] - להטילם על בעלי הדין או על חלק מהם ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם.
: (ב) בית המשפט או הרשם רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד סכומי כסף שייראו לבית המשפט או לרשם, לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי ישא בשכר ובהוצאות אלה; לא נענה בעל דין להוראה לפי תקנת משנה זו, רשאי בית המשפט או הרשם למחוק את כתבי טענותיו או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור.
: (ג) בדיון על החזקת קטין או אימוצו רשאי בית המשפט לקבוע ששכר מומחה והוצאותיו ישולמו מאוצר המדינה.

@ 132. סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו [174]
: מומחה רפואי שמינהו בית המשפט או הרשם רשאי לדרוש מבעל דין שיעמיד לבדיקה מי שטעון בדיקה לביסוס כתבי טענותיו; הוא רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד, לעיון ולהעתקה, את הרשומות הרפואיות הנוגעות למי שטעון בדיקה כאמור, והוא חייב לערוך בדיקה ולשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי כאמור, אם ביקש כך בעל דין, וכן לעיין ברשומות כאמור, אם הוגשו לו מטעם בעל דין.

@ 133. בקשת הוראות [175]
: מומחה שמינהו בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לבקש מבית המשפט או הרשם, בכתב או בעל פה, הוראות לענין מילוי תפקידו.

@ 134. חוות דעת מומחה שמינה בית המשפט [176]
: (א) מומחה שמינהו בית המשפט או הרשם יגיש לו את חוות דעתו תוך שלושים ימים מיום מינויו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת.
: (ב) חוות הדעת תוגש במספר עתקים שיורה בית המשפט או הרשם ובית המשפט ימציא אותם לבעלי הדין.
: (ג) בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו.

@ 134א. צירוף אסמכתאות לחוות דעת מומחה (תיקון: תשס&quot;ב)
: חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין או שמינה בית המשפט תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות אשר המומחה הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות אשר לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.

@ 135. בדיקה רפואית נוספת [177]
: בית המשפט או הרשם רשאי להורות למומחה רפואי לבדוק בדיקה נוספת מי שטעון בדיקה לפי [[סימן זה]] ולהגיש חוות דעת נוספת; כן הוא רשאי להורות לבעל דין שיעמיד מי שטעון בדיקה כאמור לבדיקה נוספת בידי מומחה רפואי אחר.

@ 136. תיקון כתבי הטענות [178] (תיקון: תשע&quot;ז)
: בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום.

@ 137. אי קיום התקנות [179]
: (א) בעל דין שלא עשה כאמור [[בתקנה 127]] [[או בתקנה 128(ב)]] ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון.
: (ב) בעל דין שלא נענה לדרישה לפי [[תקנה 128(א)]] [[או 132]], או להוראה של בית המשפט או הרשם לפי [[תקנה 135]], או שלא נענה במידה מספקת, ואי ההיענות היתה ללא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון.
: (ג) בעל דין שלא עשה כאמור [[בתקנה 129]], לא ישמע בית המשפט עדות של מומחה מטעם בעל הדין, אלא אם כן ראה לנכון לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

== פרק י&quot;ב: פלוגתות ==

@ 138. פלוגתה והסכם [113]
: בעלי דין שהסכימו ביניהם מהו הענין, שבעובדה או שבחוק, שבו הם מפולגים והוא עומד להכרעה בדין, רשאים, בכל עת לפני תחילת הדיון, לנסח אותו ולהסכים בכתב, כי לאחר שבית המשפט יכריע בפלוגתה זו לחיוב או לשלילה יחול אחד מאלה:
: (1) אחד מהם ישלם לחברו סכום כסף, שפורש בהסכם או שייקבע בידי בית המשפט או בדרך שיורה בית המשפט;
: (2) אחד מהם יוכר כזכאי לזכות פלונית או כחב בחבות פלונית, כמפורש בהסכם;
: (3) אחד מהם ימסור לחברו, או לפי הוראות חברו, נכס פלוני המפורש בהסכם ושנוי במחלוקת בתובענה;
: (4) אחד מהם יעשה, או לא יעשה, מעשה פלוני המפורש בהסכם והנוגע לענין שבמחלוקת בתובענה.

@ 139. רישום הפלוגתה והדיון בה [114]
: נוכח בית המשפט, לאחר שחקר בדבר כפי שנראה לו, כי נתקיימו שלושה אלה:
: (1) ההסכם הנזכר [[בתקנה 138]] נחתם כהלכה בידי בעלי הדין;
: (2) לבעלי הדין יש ענין של ממש בהכרעת השאלה כאמור;
: (3) השאלה ראויה שידונו ויכריעו בה,
: יעמיד את הפלוגתה לדיון ויתן פסק דין בהתאם לתנאי ההסכם.

== פרק י&quot;ג: קדם-משפט ==

@ 140. סכמות להורות על קדם-משפט [140] (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: ראה שופט כי בתובענה פלונית שהוא עומד לדון בה, או ראה נשיא או סגן נשיא של בית משפט כי בסוג פלוני של תובענות, מן הראוי להקדים למשפט בירור של נושא הריב ודרכי הדיון בו, במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין - רשאי הוא להורות על קיום קדם-משפט בפני שופט או בפני רשם שהוא שופט (להלן - שופט בקדם-משפט).

@ 141. המועד [141]
: קדם-משפט לא יתקיים לפני שעבר הזמן להגשת האחרון שבכתבי ההגנה.

@ 142. הודעה לבעלי הדין [142]
: הודעה על קיום קדם-משפט ועל תאריך הדיון בו תומצא לבעלי הדין לפחות חמישה עשר ימים מראש.

@ 143. סמכותו של שופט בקדם-משפט [143] (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו-2)
: בקדם-משפט או לצרכי קדם-משפט מוסמך שופט -
: (1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין, להתיר את תיקונם או להורות על כך, למחוק כל דבר שאינו דרוש לענין, לברר מה הן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות;
: (2) להחליט בדבר צירוף בעלי דין ומחיקתם, הודעות לצד שלישי ומתן הוראות לבירור תובענה שהוגשה על דרך הודעה לצד שלישי;
: (3) להחליט בדבר מתן פרטים נוספים, הודיות בעובדות ובמסמכים, הצגת שאלונים, גילוי מסמכים והעיון בהם, עריכת חקירות וחשבונות, בדיקת נכסים ומינוי מומחים;
: (4) ליתן סעד זמני;
: (5) להורות לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו או שעובדה שבמחלוקת תוכח על ידי תצהיר, בין אם הוגשו כבר תצהירים אחרים בענין זה ובין אם לאו, וכן רשאי הוא להורות כי בעלי הדין יגישו תצהירים במועד אחד, על אף האמור [[בתקנה 158]]; לא הגיש בעל הדין תצהיר כאמור, יחולו הוראות [[תקנה 168(ב)]];
: (6) לקבוע, אחרי בירור עם בעלי הדין, את דרכי הוכחת הטענות ואת כשרותן של הראיות, לרבות הוראות בדבר מתן עדות בתעודה של עובד הציבור, תעודה ציבורית, חוות דעת של מומחה או תעודת רופא כמשמעותם [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], במקום עדות בעל פה וכן להורות על גביית עדות מחוץ לתחום השיפוט של בית המשפט העתיד לדון בענין או מחוץ לתחום המדינה;
: (7) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט, וכן את הענינים שיתבררו בנפרד;
: (8) לסלק תביעה על הסף על יסוד אחד הנימוקים המנויים [[בתקנות 100]] [[ו-101]];
: (9) ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני התביעה;
: (10) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה לפשט את הדיון או להקל עליו.

@ 144. הסמכות לפי התקנות [144]
: בענינים האמורים [[בתקנה 143]] יהיו לשופט בקדם-משפט כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי כל דין והוא רשאי להחליט בהם ללא צורך בבקשת בעל דין.

@ 145. בקשות תלויות ועומדות [145]
: היו בקשות תלויות ועומדות לפני בית המשפט והן נוגעות לאחד הענינים המנויים [[בתקנה 143]], יהא שופט בקדם-משפט רשאי לדון ולהחליט בהן.

@ 146. עדות בעלי הדין [146]
: שופט בקדם-משפט רשאי, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין, להורות שבעלי הדין, או מי שהוזמן להתייצב לפי [[תקנה 147]], יעידו בפניו בשאלות השנויות במחלוקת ביניהם, או בחלק מהן.

@ 147. התייצבות [147]
: (א) שופט בקדם-משפט רשאי להורות שבעל דין פלוני יתייצב בעצמו, ואם היה תאגיד - מנהלו, מנהל עסקיו או אדם אחר הממלא בו תפקיד, הכל לפי ראות עיני השופט; כן רשאי הוא להורות שבעל דין פלוני שנוכחותו אינה דרושה לבירור, יהא פטור מהתייצב.
: (ב) דין אי-התייצבות לקדם-משפט כדין אי-התייצבות למשפט.

@ 148. עדות, הודעה והחלטה בקדם-משפט [148]
: עדותו והודעתו של בעל דין שנרשמו בקדם-משפט והחלטות השופט בקדם-משפט דינן כדין עדות, הודעה והחלטה במשפט.

@ 149. תוצאיו של קדם-משפט [149]
: (א) ענין שהוחלט בו בקדם-משפט אין לפתוח שנית במשפט, והמשפט יתנהל על פי ההכרעות בקדם-משפט, זולת אם ראה בית המשפט הדן בתובענה לשנות מהן, מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
: (ב) לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

@ 150. תאריך לדיון [150]
: נסתיים הקדם-משפט, ייקבע תאריך לדיון.

== פרק י&quot;ד: הדיון ==

=== סימן א': המועד לדיון ===

@ 151. קביעת תאריך לדיון באין קדם-משפט [151]
: (א) תאריך לדיון כשלא נתקיים קדם-משפט ייקבע כעבור שלושים ימים מהיום שנקבע למסירת כתב ההגנה או האחרון שבכתבי ההגנה, ואולם בית המשפט או הרשם רשאי לקבוע תאריך לדיון אף אם לא עברו שלושים הימים כאמור.
: (ב) התאריך שנקבע יוצג על לוח המודעות של בית המשפט או יפורסם בדרך אחרת כפי שיורה שר המשפטים; הודעה על התאריך תישלח לבעלי הדין לפחות חמישה עשר ימים לפני התאריך, זולת אם היה המקרה דחוף.

@ 152. דחיה למועד [152] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) בית המשפט רשאי לדחות את הדיון למועד, למקום ובתנאים שייראו לו, אם היה סבור כי למען הצדק מן הראוי לעשות כן; אך אם התחיל בשמיעת ראיות ימשיך בה ברציפות יום יום, עד גמר חקירתם של כל העדים, זולת אם ראה צורך בדחיה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) נדחה הדיון דחיה למועד, יקבע בית המשפט או הרשם תאריך להמשך ורשאי הוא ליתן צו שייראה לו בדבר ההוצאות שנגרמו מחמת הדחיה.

@ 153. דחיה ללא מועד [153]
: (א) בית המשפט או הרשם רשאי לדחות את הדיון דחיה ללא מועד, ואם עשה כן יהא כל בעל דין רשאי לבקש החזרת המשפט לרשימת המשפטים התלויים ועומדים.
: (ב) נדחה הדיון דחיה ללא מועד ולא נתבקשה החזרת המשפט תוך ששה חדשים מיום הדחיה האחרונה, רשאי בית המשפט או הרשם ליתן הודעה לבעלי הדין לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה; לא ניתן טעם להנחת דעתו של בית המשפט או של הרשם, תימחק התובענה.

=== סימן ב': הפסקת תובענה וחידושה ===

@ 154. הפסקת תובענה [154, 156]
: (א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.
: (ב) בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט.
: (ג) סירב בית המשפט לבקשה והתובע, או הנתבע שהגיש תביעה שכנגד, לא המשיך בתובענה, רשאי בית המשפט לדחותה.

@ 155. תובענה חדשה [155]
: הופסקה תובענה, והוגשה תובענה חדשה בשל אותה עילה או בשל עילה דומה לה, לפני תשלום ההוצאות על התובענה שהופסקה, רשאי בית המשפט, אם נראה לו הדבר, לצוות על עיכוב התובענה החדשה עד לאחר תשלום ההוצאות כאמור.

@ 156. מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש [489(א)] (תיקון: תשס&quot;ב, תשע&quot;ב-7)
: (א) נבצר מבית המשפט לדון בתובענה או להמשיך את הדיון בה מחמת חוסר מעש מצד בעל דין, רשאי בית המשפט או הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט על דעת עצמו, ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שבית המשפט הורה ובדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה.
: (ב) לא ניתן כל טעם, בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, יראו את התובענה כתובענה שנמחקה.
: (ג) בית המשפט או הרשם רשאי למחוק את התובענה אם הטעם שניתן אינו מניח את דעתו.
: (ד) המצאת ההודעה לפי תקנת משנה (א) יכול שתיעשה באמצעות הדואר, לפי המען הרשום במסמך שהוגש לבית המשפט או לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין, ויראו אותה כהודעה שהומצאה כדין ביום העשירי שלאחר המשלוח.

=== סימן ג': התייצבות וטיעון ===

@ 157. אי-התייצבות לדיון [157] (תיקון: תש&quot;ן)
: בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך:
: (1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית המשפט, בכפוף לתקנות אלה, לדחות את הדיון למועד אחר, או למחוק את התובענה;
: (2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר;
: (3) התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה; הגיש הנתבע תביעה שכנגד, רשאי הוא להוכיח אותה עד כמה שנטל ההוכחה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר.

@ 158. סדר הטיעון באין הודיה בעובדות [159] (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:
:: (1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;
:: (2) בתום הבאת הראיות זכאי התובע לסכם את טענותיו, ואחריו זכאי הנתבע לסכם את טענותיו, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סדר סיכומים אחר;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) היו תובעים או נתבעים אחדים, יקבע בית המשפט את סדר הסיכומים בינם לבין עצמם;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) בית המשפט רשאי להרשות לבעל דין שסיכם את טענותיו תחילה להשיב לסיכומו של בעל דינו, אם ראה שהדבר דרוש להבהרת טיעון שהושמע בפניו.
: (ב) בית המשפט רשאי, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין, להורות שבעלי הדין יעידו בפניו לפני שיעידו שאר העדים במשפט.

@ 159. סדר הטיעון כשיש הודיה בעובדות [160]
: הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין, או מחמת עובדות שטען להן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש - יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור [[בתקנה 158]].

@ 160. דרך סיכום טענות [161] (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה, בהקדם ככל האפשר לאחר סיום הבאת הראיות; אולם רשאי בית המשפט לצוות שיסכמו טענותיהם בכתב, על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שקבע, בין בנוסף על הסיכום שבעל פה ובין במקומו.
: (ב) צו כאמור יקבע את סדר סיכומי הטענות, כאמור [[בתקנות 158]] [[ו-159]], הן שבעל פה והן שבכתב, וכל יתר הדברים הטעונים, לדעת בית המשפט, הסדר בשל צו כזה.
: (ג) ניתן צו כאמור, יסכם בעל הדין שעליו לסכם ראשונה את טענותיו תוך פרק זמן שקבע בית המשפט מיום שקיבל את הצו, והצד השני יסכם טענותיו תוך פרק זמן שקבע בית המשפט מיום שקיבל את סיכומי הצד שכנגד.
: (ד) דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

@ 161. פסק דין מוסכם [162]
: (א) הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי בית המשפט או הרשם ליתן פסק דין כאמור.
: (ב) הוראת תקנת משנה (א) תחול אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט; במקרה כזה ישום בית המשפט או הרשם את ההוצאות ויקבעם בפסק הדין.

=== סימן ד': עדות ===

@ 162. אזהרת עד [182]
: (א) בית המשפט או הרשם יזהיר את העד לפני גביית עדותו, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; העד ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן.
: (ב) היה לבית המשפט או לרשם יסוד להניח כי השבעת העד עשויה לסייע לגילוי האמת, רשאי בית המשפט, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין, להשביעו, אולם רשאי העד, מהשהודיע שהוא עושה כן מטעמי דת או מצפון, שלא להישבע אלא להצהיר בהן צדק, זולת אם היה בית המשפט משוכנע שטעמי העד ניתנו שלא בתום לב.

@ 163. השבעת כהן דת וחבר למסדר דתי [192]
: כהן דת או חבר למסדר דתי המתנגד להשבעתו לפי [[תקנה 162(ב)]] שלא בידי הבישוף או ראש המסדר הדתי שלו, יגש אל הבישוף או אל ראש המסדר הדתי שלו, כדי שישביעהו לענות באמת ובתמים על כל השאלות שיוצגו לפניו ברשות בית המשפט, וישוב כשבידו תעודה מאת הרשות שהשביעתו המאשרת שהושבע כאמור, ודינו יהיה כדין מי שנשבע בפני בית המשפט.

@ 164. חקירה ראשית, חקירה שכנגד וחקירה חוזרת [183]
: בעל הדין הקורא עד יחקור אותו תחילה חקירה ראשית; לאחר מכן רשאים בעלי הדין האחרים לחקור אותו חקירה שכנגד, ובעל הדין הקורא את העד רשאי לחזור ולחקור אותו חקירה חוזרת בענינים הנובעים מהחקירה שכנגד.

@ 165. התנגדות לשאלות [184]
: היתה התנגדות לשאלה שהוצגה לעד, יציין המתנגד את נימוקי התנגדותו ובעל הדין המבקש להציג את השאלה ישיב להתנגדות; בית המשפט יחליט בדבר קבילותה של השאלה והוא רשאי על דעתו עצמו, וחייב אם ביקש זאת אחד מבעלי הדין, לרשום את השאלה ואת ההחלטה וכן את נימוקיהם של בעלי הדין בענין זה.

@ 166. סמכות בית המשפט בחקירת עד [186]
: בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט להציג לעד כל שאלה שתיראה לו, ורשאי הוא בכל עת לשוב ולקרוא עד שכבר נחקר.

@ 167. סמכות להעיד כל נוכח [185]
: כל אדם הנוכח בבית המשפט רשאי בית המשפט לדרוש ממנו להעיד או להראות מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו באותו מעמד.

@ 168. סמכות לצוות על הוכחת עובדות על ידי תצהיר [471] (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ו-2)
: (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו או שעובדה פלונית תוכח על ידי תצהיר, בין אם הוגשו כבר תצהירים אחרים בענין זה ובין אם לאו, ורשאי הוא להורות, על אף האמור [[בתקנה 158]], כי בעלי הדין יגישו תצהירים במועד אחד.
: (ב) לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי [[תקנה 143]], לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.

@ 169. עדות בתצהיר [472] (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ב-3)
: (א) מותר למסור עדות על ידי תצהיר גם בדיון שלא לפי כתב תביעה.
: (ב) תצהירו של עד שהוגש לבית המשפט יבוא במקום חקירה ראשית, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, להחליט שהעד יעיד בחקירה ראשית גם בעל פה בנושאים שיקבע בית המשפט.

@ 170. דרישה מבעל דין להציג מסמכים [112]
: בעל דין רשאי בכל עת, בכתב ערוך לפי [[תוספת 1 טופס 15|טופס 15]], לדרוש מבעל דין אחר להציג בשעת הדיון מסמכים שברשותו או בשליטתו.

@ 171. זכות לחקור עד מיד [208]
: (א) עד העומד לצאת מישראל, או שניתן להנחת דעתו של בית המשפט או של הרשם טעם מספיק אחר לגבות עדותו מיד, רשאי בית המשפט או הרשם לבקשת אחד מבעלי הדין או לבקשת העד, בכל עת לאחר הגשת התובענה, לגבות את העדות או להורות שתיגבה בידי פקיד בית המשפט או אדם אחר שימונה לכך.
: (ב) על התאריך שנקבע לגביית העדות תינתן לבעלי הדין הודעה בדרך שבית המשפט או הרשם יראה כמספקת.
: (ג) העדות תיגבה בדרך שגובים עדות בבית המשפט; היא תיקרא לפני העד, ואם הודה בנכונותה - יחתום עליה, וכן יחתום עליה השופט, הרשם, הפקיד או האדם האחר כאמור; לאחר מכן תצורף העדות לפרוטוקול בית המשפט ודינה לכל דבר כדין עדות שנגבתה בבית המשפט.
: (ד) אם בשעת גביית עדות כאמור הובעה התנגדות לשאלה מסויימת יש לרשום את השאלה, ההתנגדות, הנימוקים בעד ונגד והתשובה; בשעת הדיון יכריע בית המשפט אם יש לקבל את התשובה או לנהוג בה בדרך אחרת.

@ 172. ראשי דת [193]
: עדות מפי ראש קהילה דתית כשהיא נחוצה לבירור תובענה, גובים אותה במקום מגוריו או במקום אחר הנראה נוח יותר, או בלשכת השופט, בפני שופט או בפני אדם מתאים אחר שימנה לכך בית המשפט, כדרך שגובים עדותו של עד העומד לצאת מישראל; על עדות כאמור יחולו הוראות [[תקנה 171(ב) עד (ד)]].

@ 173. סמכות בדיקה [187]
: בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט לבדוק כל נכס או חפץ שנתעוררה לגביהם שאלה.

@ 173א. הגשת מוצג וידאו כראיה (תיקון: תשע&quot;ב-7)
: (א) בעל דין המבקש להציג כראיה לפני בית המשפט מוצג וידאו, יודיע לבית המשפט על כוונתו לעשות כן לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הדיון.
: (ב) מוצג וידאו יוגש בפורמט שיקבע מנהל בתי המשפט בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט.
:: ((פורסמה [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת מוצג וידאו כראיה]] (י&quot;פ תשע&quot;ג, 240), לפיה בעל דין המבקש להציג כראיה לפני בית המשפט מוצג וידאו, יגישו באחד מהפורמטים האלו: DiviX (הכוונה לפורמט DivX)‏; (2) MPEG4 או AVI.))

@ 173ב. הגשת העתק מסמך (תיקון: תשע&quot;ד-5)
: (א) בעל דין לא יצרף לכתב בי-דין או לתצהיר ולא ימסור לבית המשפט מסמך מקורי אלא את העתקו, זולת אם הורה בית המשפט אחרת; הגיש בעל דין מסמך מקורי בהתאם להחלטת בית המשפט, יודיע על כך למזכירות בית המשפט בהודעה בכתב שתוכתר במילים &quot;הודעה בדבר הגשת מסמך מקורי&quot;.
: (ב) אין באמור כדי לגרוע מהחובה להציג מסמך מקורי מקום שבו קיימת חובה כזו.

@ 174. [188] (תיקון: תשמ&quot;ז-3, תשס&quot;ט-2) : (((בוטלה).))
@ 175. [190] (תיקון: תשס&quot;ט-2) : (((בוטלה).))
@ 176. [189] (תיקון: תשס&quot;ט-2) : (((בוטלה).))

@ 177. רציפות הדיון [191] (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

=== סימן ה': הזמנת עדים ===

@ 178. הזמנה לעדים [194] (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז)
: (א) נקבע תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים; ההזמנה תפרש את הזמן ואת המקום שבהם נדרש המוזמן להתייצב ולשם מה הוא נדרש; ואם נדרש להציג מסמך יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר ויפורש בה שהמוזמן רשאי להביא לידי הצגת המסמך בלי שיבוא להציגו בעצמו. ההזמנה תומצא באחת הדרכים האמורות [[בתקנה 475]].
: (א1) לא תישלח הזמנה לעובד ציבור לתת עדות בעל פה, אם ניתן לקבל עדותו באמצעות תעודה של עובד הציבור או תעודה ציבורית כמשמעותן [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]]; היתה העדות כזו שאי אפשר לתיתה בתעודה כאמור, יגיש בעל הדין בקשה לבית המשפט לשלוח הזמנה לעובד הציבור לתת עדות בעל פה.
: (ב) בעל דין שביקש הזמנת עד והעד לא נשמע בתאריך הקבוע בהזמנה, יחזור ויבקש מבית המשפט הזמנתו של העד לתאריך שאליו נדחה המשך המשפט, ואם לא עשה כן, רשאי בית המשפט שלא להמציא לעד הזמנה חדשה ושלא לדחות את בירור המשפט לשם הזמנת העד.
: (ג) נשלחה ההזמנה לפי תקנת משנה (א) שלא בידי בעל דין ולא ניתן להמציא לעד את ההזמנה, יודיע בית המשפט לבעל הדין שאי אפשר להמציא לעד את ההזמנה מפני חוסר פרטים או אי דיוקם, ובעל הדין ימסור לבית המשפט, ללא שיהוי, את כל הפרטים הדרושים לביצוע ההמצאה; לא עשה כן, רשאי בית המשפט שלא לדחות את בירור המשפט לשם הזמנת העד.

@ 179. ערובה להוצאות העדים [195]
: בעל דין המבקש הזמנה לעד ישלם לבית המשפט, לפני משלוח ההזמנה ותוך הזמן שייקבע, סכום כסף, או יתן ערובה אחרת, להנחת דעתו של הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט, לכיסוי הוצאותיו של המוזמן בדרכו לבית המשפט ובשובו ממנו ובעד יום אחד של שהייה, ועל פי הוראת הרשם גם סכום כסף או ערובה אחרת בעד ימי שהייה נוספים ככל שיידרשו; לא שולם הסכום, או לא ניתנה הערובה, לא תישלח ההזמנה.

@ 180. תשלום סכום ההוצאות או הודעה על הפקדתו [196]
: מקום שניתן להמציא את ההזמנה באופן אישי יש להגיש עמה למוזמן, אם אפשר, שובר על הסכום ששולם לבית המשפט כאמור, ולפי הוראת הרשם אפשר רק להודיע למוזמן שהסכום שולם לבית המשפט ויסולק לו לכשיתייצב.

@ 181. עדים המוזמנים לפי בקשת אסיר [197]
: בעל דין אסיר המבקש הזמנה לעד ולשכת סעד מעידה בכתב שאין ביכלתו אותה שעה להבטיח כיסוי הוצאות העד, רשאי בית המשפט או הרשם לדחות את התשלום הנדרש ושכר העדים והמומחים והוצאותיהם ישולמו מאוצר המדינה; סכומים ששולמו כאמור יראו אותם כאילו היו אגרת בית משפט שנדחה תשלומה [[ותקנות בית המשפט (אגרות), התשל&quot;ו-1976]], יחולו עליהם בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 182. הזמן להמצאת הזמנה [199]
: (א) ההזמנה תומצא זמן מספיק לפני המועד הנקוב בה להתייצבותו של המוזמן או להצגת המסמך, כדי ליתן לו שהות מספקת להתכונן ולהגיע למקום הנדרש או להציג את המסמך.
: (ב) דרש בעל דין הזמנת עד במועד שהוא פחות מחמישה עשר ימים לפני התאריך שנקבע לבירור המשפט, רשאי בית המשפט או הרשם לסרב להוציא את ההזמנה; הוצאה הזמנה, לא תשמש אי הענותו של העד להזמנה עילה לדחיית בירור המשפט, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 183. הזמנה להציג מסמך [200]
: מי שהוזמן להציג מסמך בלבד רואים אותו כאילו נענה להזמנה אם הביא לידי הצגת המסמך, אף אם לא בא בעצמו להציגו.

@ 184. קנס או מעצר בשל אי-ציות [202, 203] (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: מי שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 73 לחוק בתי המשפט]].

@ 185. התייצבות עד גמר הדיון [204, 205, 206]
: (א) מי שהוזמן והתייצב חייב לבוא לכל ישיבה עד גמר הדיון בתובענה, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.
: (ב) לבקשת כל אחד מבעלי הדין, ולאחר ששולמו באמצעות בית המשפט כל ההוצאות הדרושות, רשאי בית המשפט לדרוש מאת מי שהוזמן והתייצב שיתן ערובה סבירה להבטיח התייצבותו בישיבה הבאה או בכל ישיבה אחרת עד גמר הדיון בתובענה; לא נתן ערובה כאמור, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו.
: (ג) ההוראות החלות לענין [[תקנה 184]] יחולו, ככל שאפשר להחילן, גם על מי שהתייצב לפי ההזמנה ולאחר מכן חדל מהתייצב ללא הצדק חוקי בניגוד לתקנת משנה (א).

@ 186. שחרור עד בהעדר בעלי הדין [207]
: נעצר אדם לפי האמור [[בתקנה 184]] והובא לפני בית המשפט או הרשם בהיותו עצור, ומחמת העדר בעלי הדין, כולם או מקצתם, לא יכול להעיד או להציג מסמך בהתאם להזמנה, רשאי בית המשפט או הרשם לשחררו בערובה מספקת המבטיחה את התייצבותו במועד ובמקום שייראו לבית המשפט או לרשם.

@ 187. שכר עדים והוצאותיהם [210, 211] (תיקון: תשס&quot;א-4)
: (א) נענה אדם להזמנה להעיד בבית משפט, רשאי בית המשפט או הרשם לצוות כי ישולמו לו דמי נסיעתו ממקומו למקום מושב בית המשפט וחזרה, וכן שכר בטלה ודמי לינה שלא יעלו על השיעורים הנקובים [[בתוספת השניה]].
: (ב) הוזמן האדם להעיד כמומחה, ישולם לו, נוסף על דמי הנסיעה והלינה, שכר כפי שייראה לבית המשפט או לרשם; אוצר המדינה לא יחויב לשלם, על פי תקנת משנה זו, שכר והוצאות העולים על השיעורים הנקובים [[בתוספת השניה]].

@ 187א. הצמדה למדד (תיקון: תשס&quot;א-4)
: (א) בתקנה זו, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) הסכומים הנקובים [[בתוספת השניה]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפניו, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם.
: (ג) סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה.
: (ד) מנהל בתי המשפט יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[התוספת השניה]] כפי שהשתנתה לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג).

@ 188. מניעת כפל תשלומים [212]
: לפני מתן צו בדבר תשלום דמי נסיעה, שכר בטלה ודמי לינה לעד, יברר בית המשפט או הרשם אם ניתנו צווים בדבר תשלומים כאמור בשל משפט אחר שחל אותו יום או שנדחה לאותו יום מהיום שקדם לו, בין באותו בית משפט ובין בבית משפט אחר שישב בדין באותו מקום מושב; העד לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם הם נפסקו לו בשל משפט אחר כאמור.

@ 189. בעל דין שנדרש להעיד [209]
: ההוראות בדבר עדים יחולו, במידה שאפשר להתאימן, על בעל דין שנדרש להעיד או להציג מסמך.

== פרק ט&quot;ו: פסק דין ופסיקתה ==

@ 190. מתן פסק דין או החלטה אחרת [213]
: (א) כתום הדיון בכל הליך, או לאחר מכן, בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, יתן בית המשפט פסק דין או החלטה אחרת, לפי הענין; ההחלטה תהיה בכתב ותיחתם בידי השופטים שישבו לדין.
: (ב) החלטת בית המשפט תהיה על פי דעת רוב השופטים שישבו לדין, אך כל אחד מהם רשאי לרשום דעה חולקת וליתן את נימוקיו לכך; אם אין רוב לדעה אחת - תכריע דעת אב-בית-הדין.
: (ג) תאריך השימוע ייחשב לתאריך ההחלטה.
: (ד) בית המשפט הדן בערכאה ראשונה יתן החלטתו לא יאוחר משלושים ימים לאחר תום הדיון; לא נתן החלטתו במועד האמור, יתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

@ 191. פסק דין חלקי [214]
: בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להוציא פסק דין באחת התביעות שבתובענה או בחלק מתביעה, וליתן את הסעד הנתבע, כולו או מקצתו, לאותה תביעה או לחלקה, או לסרב לתיתו, כל אימת שנראה לבית המשפט שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה לענין התביעה או הסעד כאמור.

@ 192. תוכן פסק הדין [215]
: פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה.

@ 193. שימוע החלטה [218]
: בשימוע החלטת בית המשפט לא יושמע אלא אותו חלק המפרט את הסעד או את ההכרעה שניתנו בענין הנדון.

@ 194. שימוע החלטה של אחר [216]
: שופט או רשם רשאי להשמיע החלטה שנכתבה ונחתמה בידי שופט אחר או רשם אחר של אותו בית משפט אך לא הושמעה.

@ 195. חתימה על החלטה של אחר [217]
: שופט או רשם שחדל מכהונתו לאחר שהשמיע את ההחלטה ולפני שחתם עליה, או שנמנע ממנו לחתום עליה מסיבה אחרת, רשאי הבא אחריו לחתום במקומו.

@ 196. רשות לערער [219]
: (א) בית משפט הנותן פסק דין שיש עליו ערעור ברשות אותו בית משפט, יכריע בפסק הדין אם הוא מרשה לערער או לא; לא הכריע כאמור, ייראה הדבר כאילו סירב להרשות ערעור.
: (ב) נתן בית המשפט רשות לערער בתכוף לשימוע פסק הדין, יראו כאילו ניתנה הרשות בגוף פסק הדין.

@ 197. פסק דין לענין מסמך סחיר שמקורו קיים [273(ב)]
: (א) בתובענה שעילתה מסמך סחיר שמקורו קיים או שמסמך סחיר כאמור משמש בה ראיה, לא יינתן פסק דין אלא לאחר שהוגש המסמך המקורי לבית המשפט.
: (ב) בית המשפט או הרשם רשאי להחזיר לתובע את המסמך המקורי אחרי שצויין בו, בהטבעת חותמת, שם בית המשפט שבו הוגשה התובענה ומספר התיק של התובענה.

@ 198. פסיקתה [220, 221, 226] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, מועד ההחלטה, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו והוצאות המשפט שנפסקו; הפסיקתה יכול שתהיה ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 16|טופס 16]].
: (א1) בעל הדין ישלח העתק של הבקשה למתן פסיקתה כאמור בתקנת משנה (א), לבעל הדין שכנגד, זולת אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד.
: (א2) בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לבקשה בתוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט.
: (א3) השופט או הרשם החותם על הפסיקתה יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה.
: (ב) הומצאה פסיקתה לבעל דין, רואים כאילו הומצאה לו ההחלטה גופה.

@ 199. פסק בנוגע למקרקעין [222, 223]
: (א) בתובענה שנושאה מקרקעין יכילו ההחלטה והפסיקתה תיאור המקרקעין במידה מספקת לזיהוים; ואם ניתן לזהות את המקרקעין לפי גבולות או לפי מספרים שבפנקס מקרקעין או שבמפת מדידה ממשלתית, יפורטו הגבולות או המספרים.
: (ב) הורה בית המשפט על רישום בפנקס מקרקעין, יפרש אם על פעולת הרישום חל [[סעיף 12 לפקודת המסים (גביה)]], ואם לאו; לא פירש כאמור, רואים את פעולת הרישום כאילו חל עליה [[-|סעיף 12 האמור]], אם לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 200. פסיקת ריבית [224]
: חייב בית משפט או הרשם בעל דין בתשלום ריבית, יקבע את שיעורה; לא קבע את שיעור הריבית, או פסק שיש לשלם את הריבית החוקית - ישולם השיעור המרבי המותר לפי הדין.

@ 201. ביטול החלטה על פי צד אחד [227, 281] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.

= חלק ג': ענינים מיוחדים =

== פרק ט&quot;ז: סדר דין מקוצר __NOSUB__ ==

=== סימן א': תובענה רגילה (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א-5) ===

@ 202. תביעות לפי סדר דין מקוצר [269]
: ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות -
:: (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
:: (ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;
: (2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;
: (3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

@ 203. דרך ההגשה [270, 271]
: כתב תביעה כאמור [[בתקנה 202]] יוכתר במלים &quot;סדר דין מקוצר&quot;, יצורף לו העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה ויומצא לנתבע יחד עם הזמנה ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 17|טופס 17]].

@ 204. בקשת רשות להתגונן [271]
: הוגש כתב תביעה כאמור [[בתקנה 203]], לא יתגונן הנתבע אלא אם כן ביקש וקיבל רשות מאת בית המשפט או מאת הרשם.

@ 205. הגשת בקשת רשות להתגונן והחלטה בה (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ה-3)
: (א) בקשת רשות להתגונן תכלול את טיעוניו של המבקש ואת האסמכתאות לענינם, והיא תהא נתמכת בתצהיר המבקש, שיפורש בו אם מתכוון המבקש לטעון נגד תביעת התובע כולה או חלקה בלבד, ואם נגד חלקה - איזה חלק; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט או הרשם.
: (ב) הוגשה בקשת רשות להתגונן, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר.
: (ג) בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד.

@ 206. באין התגוננות יינתן פסק דין לטובת התובע [273(א)] (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: לא ביקש הנתבע או אחד הנתבעים רשות להתגונן תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לו ההזמנה או תוך זמן ארוך יותר שקבע בהזמנה בית המשפט או הרשם, או שביקש רשות להתגונן ובית המשפט או הרשם סירב לתיתה, זכאי התובע לקבל פסק דין נגד הנתבע כאמור [[בתקנה 97]]; היה המסמך המובא לראיה לפי [[תקנה 203]] מסמך סחיר, יחולו הוראות [[תקנה 197]].

@ 207. צו עיקול [274] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) הוגשה בקשת רשות להתגונן, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי בקשת התובע, להורות על פי צד אחד על עיקול נכסי הנתבע, כולם או מקצתם, ורשאי הוא לפטור את התובע ממתן ערובה; הבקשה יכול שתהיה בעל פה.
: (ב) הוראות [[סימן א' בפרק כ&quot;ח]] יחולו על עיקול לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 208. פסק דין על חלק מהתביעה [275]
: חלה הגנת הנתבע רק על חלק מתביעת התובע, או שהנתבע מודה בחלק מתביעת התובע, זכאי התובע לקבל מיד פסק דין בנוגע לחלק שאיננו שנוי במחלוקת, בכפוף לכל הוראה שבית המשפט או הרשם יראה ליתן בדבר השהיית ההוצאה לפועל, בדבר חובה לשלם לקופת בית המשפט סכום כסף שנגבה דרך עיקול, בדבר הוצאות או בענין אחר, ולנתבע יכול שתינתן רשות להתגונן בנוגע ליתרת תביעת התובע.

@ 209. פסק דין נגד מקצת מהנתבעים [276]
: מותר ליתן רשות להתגונן למקצת מן הנתבעים וליתן פסק דין לפי [[פרק זה]] נגד האחרים; פסק הדין יהא ניתן להוצאה לפועל בלי לפגוע בזכות התובע להמשיך בתובענה נגד כל נתבע שקיבל רשות להתגונן.

@ 210. רשות להתגונן יכולה להיות מותנית [277]
: רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם.

@ 211. תצהיר - כתב הגנה [278]
: ניתנה רשות להתגונן, יראו את התצהיר לפי [[תקנה 205]] ככתב הגנה שהוגש, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת.

@ 212. דיון מקוצר לפי הסכמה [279]
: בשעת בירור בקשת הרשות להתגונן רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקיים באותו מעמד את הדיון בתביעה גופה.

@ 213. המשך התובענה [280]
: ניתנה רשות להתגונן, אם בתנאי ואם ללא תנאי, יהא בית המשפט או הרשם מוסמך ליתן כל הוראה בדבר כתבי-טענות, פלוגתות והליכים נוספים שייראו סבירים או נחוצים, וכן מוסמך בית המשפט, או רשם שהוא שופט, להורות על קיום קדם-משפט לפניו, ואם עשה כן יהיו לו כל הסמכויות של שופט בקדם-משפט.

@ 213א. תחולת הוראות [[מפרק ט&quot;ז4]] (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: ניתנה רשות להתגונן בתביעה לפינוי מושכר שאין [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], חל עליו, לפי [[תקנה 202(3)]] יחולו הוראות [[תקנות 215ז(ב)]], [[215יא]] [[ו-215יג]].

@ 214. ביטול פסק הדין [281, 282] (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א-5)
: (א) ניתן פסק דין לפי [[פרק זה]] באין בקשת רשות להתגונן, או בשל החלטה לדחות בקשת רשות להתגונן שניתנה על פי צד אחד או שניתנה בשל אי התייצבות מצהיר, והגיש בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצא לו פסק הדין, רשאי בית המשפט או הרשם לבטל את פסק הדין לפי הוראות [[תקנה 201]].
: (ב) ביטל בית המשפט או הרשם פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא ליתן לנתבע רשות להתגונן בתנאים שייראו לו.

== פרק ט&quot;ז1: תובענות בסדר דין מהיר (תיקון: תשס&quot;א-5) ==

@ 214א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;א-7)
: [[בפרק זה]], &quot;בית משפט&quot; - שופט של בית משפט שלום וכן רשם של בית משפט שלום לענין סמכויות הנתונות לו לפי כל דין, כשאין הענין מחייב אחרת.

@ 214ב. תחולת הוראות (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;א-7, תשס&quot;ב, תש&quot;ע, תש&quot;ע-6)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל תובענה בבית משפט השלום, שנפתחה בהגשת כתב תביעה לפי [[תקנה 8]], לרבות תביעה שהועברה לבית משפט שלום מבית משפט לתביעות קטנות, ולמעט תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית ותובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים (להלן - תובענה בסדר דין מהיר).
: (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת כל בעלי הדין, לקבוע כי תובענה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תובענה בסדר דין מהיר, תידון כתובענה בסדר דין מהיר, אם סבר כי היא מתאימה לכך, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים [[בתקנה 214יב(ב)]]. קבע בית המשפט כאמור, יורה לבעלי הדין, במידת הצורך, לפעול בהתאם להוראות [[תקנה 214ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה, יחולו על תובענות בסדר דין מהיר ככל שאינן סותרות [[פרק זה]], ובשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 214ב1. תובענות בסדר דין מקוצר ותובענות ממוכנות (תיקון: תשס&quot;א-7, תשס&quot;ב, תש&quot;ע)
: תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה רשות להתגונן או שהוגש בה כתב הגנה ומתקיימות בה הוראות [[תקנה 214ב(א)]], תידון כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות [[פרק זה]]; על תובענה כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן:
: (1) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי [[תקנות 214ג]] [[ו-214ח]], בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות להתגונן או ממועד המצאת כתב ההגנה, לפי הענין; המצאת מסמכים לפי פסקה זו יראו כהמצאת כתב תביעה, לצורך מנין המועדים הקבועים [[בפרק זה]];
: (2) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם [[לתקנות 214ג]] [[ו-214ח]] או כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות, בתוך המועד הקבוע להגשת כתב הגנה לפי [[פרק זה]].

@ 214ג. עריכת כתבי טענות (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;ב)
: בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי [[תוספת 1 טופס 17א|טופס 17א]], לשם אימות העובדות שבכתב הטענות, וכן חוות דעת מומחה ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר.

@ 214ד. כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה (תיקון: תשס&quot;א-5)
: (א) כתב תביעה בתובענה בסדר דין מהיר יומצא לנתבע יחד עם הזמנה לדין ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 17ב|טופס 17ב]].
: (ב) כתב הגנה בתובענה בסדר דין מהיר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה.
: (ג) תובע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי להגיש כתב תשובה, בתוך חמישה עשר ימים ממועד המצאת כתב ההגנה האחרון.

@ 214ה. תביעה שכנגד (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;ו-3)
: (א) נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש תביעה-שכנגד, שאינה כוללת בעלי דין שאינם עדיין בעלי דין בתובענה המקורית, ואשר נתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא מהווה תובענה בסדר דין מהיר;
:: (2) נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה סכום התביעה-שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה.
: (ב) על תביעה שכנגד המוגשת לפי תקנה זו יחולו הוראות [[פרק זה]], [[ותקנות 54 עד 56]] [[ו-59]] לא יחולו עליה.
: (ג) לא יהיה בהגשת תביעה שכנגד כדי לשנות את מועד הדיון בתובענה או מועדים אחרים הקבועים [[בפרק זה]], אלא אם כן הדבר הכרחי בנסיבות הענין.

@ 214ו. הודעה לצד שלישי (תיקון: תשס&quot;א-5)
: (א) נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים [[בתקנה 216]]; לבקשת הרשות תצורף ההודעה לצד שלישי ערוכה בהתאם לתקנות אלה.
: (ב) בית המשפט יכריע בבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה או בישיבה המקדמית, לפי המאוחר; בהחלטתו, רשאי בית המשפט להורות, בין השאר, כי נושא ההודעה יידון לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בה, או ליתן כל הוראה אחרת או נוספת ככל המתחייב ממהות העניין.
: (ג) נעתר בית המשפט לבקשה יודיע על כך למבקש בהקדם האפשרי, והוא ימציא את ההודעה לצד השלישי, בצירוף הזמנה ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 17ג|טופס 17ג]] והעתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו לו קודם לכן; המבקש ימציא את ההודעה לצד שלישי גם לשאר בעלי הדין בתובענה.
: (ד) לא הגיש הצד השלישי כתב הגנה, יראו אותו כאילו הודה בתוקפו של פסק הדין שיינתן לטובת התובע נגד הנתבע, אם יינתן, בין שנתקבל בהסכמה ובין באופן אחר, ושל פסק הדין שיינתן לטובת הנתבע נגדו.
: (ה) דין הודעת צד שלישי המוגשת לפי תקנה זו, כדין תובענה בסדר דין מהיר ויחולו עליה הוראות [[פרק זה]]; [[תקנות 217]] [[ו-219 עד 222]] לא יחולו על הודעה כאמור.
: (ו) לא יהיה בהגשת הודעת צד שלישי כדי לשנות את מועד הדיון בתובענה או מועדים אחרים הקבועים [[בפרק זה]], אלא אם כן הדבר הכרחי בנסיבות הענין.

@ 214ז. תיקון כתב תביעה (תיקון: תשס&quot;א-5)
: תובע בתובענה בסדר דין מהיר לא יהיה רשאי לבקש לתקן את כתב התביעה באופן שסכום התביעה יעלה על הסכום האמור [[בתקנה 214ב(א)]], אלא אם כן התובענה אושרה כתובענה בסדר דין מהיר לפי [[תקנה 214ב(ב)]].

@ 214ח. גילוי מסמכים מוקדם (תיקון: תשס&quot;א-5)
: (א) לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
: (ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
: (ג) הוראות [[פרק ט']] לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט [[תקנות 102]], [[103]] [[ו-119]], בשינויים המחויבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול לגביו [[תקנה 114א]], בשינויים המחויבים.

@ 214ט. תצהיר עדות ראשית של העדים (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים; הוגשה תביעה שכנגד, רשאי בית המשפט להורות כי תצהירי העדות הראשית בתובענה ובתביעה שכנגד יוגשו באותו מועד.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעלי הדין לא יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים בתובענה בסדר דין מהיר שעניינה תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב תאונת דרכים כהגדרתה [[בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ב) לתצהירי העדות יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בתצהירו; לא היה המסמך מצוי ברשות המצהיר, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
: (ג) תצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 214י. קביעת מועד דיון (תיקון: תשס&quot;א-5)
: הוגש כתב ההגנה האחרון יקבע בית המשפט מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשתו; נקבעה ישיבה מקדמית כאמור [[בתקנה 214יא]] רשאי בית המשפט לקבוע את מועד הדיון במהלך הישיבה המקדמית.

@ 214יא. ישיבה מקדמית (תיקון: תשס&quot;א-5)
: (א) בית המשפט רשאי לקיים ישיבה מקדמית אחת, אם ראה שיש צורך בכך כדי לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו וכדי לברר את הדרך המתאימה ביותר לבירור התובענה.
: (ב) מועד הישיבה המקדמית יהיה, ככל הניתן, לא מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
: (ג) השופט או הרשם הדן בישיבה המקדמית לא יהיה, במידת האפשר, השופט או הרשם הדן בתובענה.
: (ד) בישיבה מקדמית רשאי בית המשפט, בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) לבדוק את התאמת התובענה לסדר דין מהיר, ולהעביר תובענה או תביעה שכנגד למסלול דיון רגיל;
:: (2) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין ואם צורפו אליהם תצהירים מטעם בעלי הדין והמסמכים שיש לצרף כאמור [[בתקנה 214ח]];
:: (3) לברר מהן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות;
:: (4) לדון בבקשות ביניים, ובבקשת רשות ליתן הודעת צד שלישי, וליתן בהן החלטה;
:: (5) למנות מומחה מוסכם או מומחה מטעם בית המשפט;
:: (6) לקבוע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית על ידי העדים;
:: (7) לקבוע את רשימת העדים שיתייצבו לדיון;
:: (8) להציע לבעלי הדין הסדר פשרה, לפסוק בתובענה בדרך של פשרה כאמור [[בסעיף 79א לחוק בתי המשפט]], או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם;
:: (9) להפנות תובענה לבוררות כאמור [[בסעיף 79ב לחוק בתי המשפט]] או לפישור כאמור [[בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט]], בהסכמת בעלי הדין;
:: (10) להטיל הוצאות על בעל דין, לטובת בעל דין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, בשיעור שיראה לנכון בנסיבות הענין, אם ראה כי בשל אי קיום הוראה מהוראות [[תקנות 214ג]], [[214ד]] [[או 214ח]], הדיון מתעכב שלא לצורך.
: (ה) בעלי הדין יתייצבו לישיבה המקדמית, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; היה בעל הדין המדינה או תאגיד יהיה הוא פטור מהתייצבות לישיבה מקדמית, ובלבד שהגיש לבית המשפט, לא מאוחר משבעה ימים לפני הישיבה המקדמית, התחייבות בכתב, כי נציג מטעמו הבקיא בפרטי התובענה ומוסמך להחליט בענינה, יהיה זמין בטלפון בזמן הישיבה המקדמית (להלן - התחייבות בעל דין).
: (ו) דין אי-התייצבות לישיבה מקדמית או הפרת התחייבות בעל דין - כדין אי-התייצבות למשפט על פי [[תקנה 157]].
: (ז) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכויות בית משפט הדן בקדם-משפט בתובענה שאינה בסדר דין מהיר לפי [[תקנה 143]].

@ 214יב. העברה למסלול דיון רגיל (תיקון: תשס&quot;א-5)
: (א) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.
: (ב) בעת מתן הוראה לפי תקנת משנה (א) יובאו בחשבון, בין השאר, ענינים אלה:
:: (1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין;
:: (2) מספר בעלי הדין;
:: (3) התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחד עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך;
:: (4) היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש;
:: (5) היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש;
:: (6) השפעת תוצאות התובענה על הציבור;
:: (7) חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין.

@ 214יג. בקשות ביניים (תיקון: תשס&quot;א-5)
: (א) בקשת ביניים תוגש בהתאם [[לתקנה 241(א)]] בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה.
: (ב) הבקשה תועבר תחילה לבית המשפט, והוא רשאי -
:: (1) לדחות את הבקשה על אתר, אם שוכנע כי אינה מחייבת תשובה או שהיתה השהיה בלתי מוצדקת בהגשתה או שהיא קנטרנית;
:: (2) להורות למבקש להמציא את העתק הבקשה לבעלי הדין האחרים, אם מצא כי הבקשה מחייבת תשובה;
:: (3) להורות כי הבקשה תידון בעל פה במועד הישיבה המקדמית או במועד הדיון בתובענה או במועד קרוב אחר שייקבע.
: (ג) הומצא העתק הבקשה למשיב, רשאי הוא להגיש תשובה מנומקת בכתב, בתוך שבעה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט; לא יוגש לענין הבקשה כתב טענות נוסף, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ד) החלטה בבקשת ביניים תינתן בתוך שבעה ימים ממועד הדיון בה או ממועד הגשת תשובת המשיב לבית המשפט, לפי הענין.
: (ה) בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובה בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
: (ו) נדחתה בקשת ביניים ובעל דין הגיש מחדש אותה בקשה או בקשה דומה, יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת.

@ 214יד. הדיון בתובענה (תיקון: תשס&quot;א-5)
: (א) הדיון בתובענה בסדר דין מהיר יסתיים בתוך יום אחד; ראה בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע ימי דיונים נוספים, ככל הניתן ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתובענה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו.
: (ב) במועד שנקבע לדיון יתייצבו המצהירים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, לא יוכל להעיד אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) בית המשפט רשאי להגביל משך חקירת עד, אם נראה לו כי החקירה אינה נוגעת לענין, אינה הוגנת או שהיא מכבידה ומסרבלת את הדיון יותר משהיא מועילה לו.

@ 214טו. הגשת עיקרי טיעון וסיכום טענות (תיקון: תשס&quot;א-5)
: בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות.

@ 214טז. מתן פסק דין (תיקון: תשס&quot;א-5)
: (א) עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין.
: (ב) פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 215. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-5) : (((התקנה מוספרה מחדש [[כתקנה 214(ב)]]).))

== פרק ט&quot;ז2: תובענה ממוכנת (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א-5, תש&quot;ע) ==

@ 215א. (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215ב. (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ב, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215ג. (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215ד. (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

== פרק ט&quot;ז3: כתב בי-דין אלקטרוני (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-3) ==

@ 215ה. כללים להגשת כתב בי-דין אלקטרוני (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-3)
: (א) כתב בי-דין אלקטרוני, שנדרשת לגביו חתימה, וכן תצהיר המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן - תצהיר אלקטרוני) ייחתמו, כל אחד, על צרופותיהם, בחתימה אלקטרונית. אין באמור בתקנה זו לפטור מחובת האזהרה והזיהוי לפי כל דין.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן באמצעי אלקטרוני להגיש לבית המשפט -
:: (1) תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר ושל מקבל התצהיר, ובלבד שהוצמדה לו חתימה אלקטרונית של בעל הדין המגיש אותו;
:: (2) תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר וחתימה אלקטרונית של מקבל התצהיר.
: (ד) כתב בי-דין אלקטרוני שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה או הוראות מנהל בתי המשפט לפי [[פרק זה]], או שמסיבה אחרת נתקבל בלתי שלם או פגום, לא יקובל לרישום במזכירות בית המשפט, והודעה על כך תישלח למגישו באופן שיורה מנהל בתי המשפט.
: (ה) הרואה עצמו נפגע מאי-קבלתו לרישום של כתב בי-דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-הקבלה לרישום, כאמור בתקנת משנה (ד), לבקש כי הענין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט או רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי-קבלת כתב בי-הדין האלקטרוני לרישום.

@ 215ו. הוראות שונות (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) מנהל בתי המשפט יפרסם בהודעה ברשומות את בתי המשפט שניתן להגיש להם או לקבל מהם כתבי בי-דין אלקטרוניים מסוג או סוגי ההליכים שיפורטו בהודעתו.
: (ב) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם בהודעה ברשומות הוראות בדבר אופן הגשה וניהול של תובענות באמצעים אלקטרוניים ובין השאר בדבר מאפייני כתבי בי-דין אלקטרוניים ומצורפיהם, דרישות חומרה ותוכנה, דרישות צורניות, וכן בדבר אופן תשלום אגרת בית משפט או כל תשלום שיש לשלם לבית המשפט, והכל לצורכי [[פרק זה]].
: ((פורסמו [[הודעה בדבר הגשת כתבי בי-דין אלקטרוניים בבתי המשפט|הודעות בדבר הגשת כתבי בי-דין אלקטרוניים בבתי המשפט]] [[הודעה בדבר הגשת כתבי בי-דין אלקטרוניים בבתי משפט לתביעות קטנות|ובבתי המשפט לתביעות קטנות]] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 1303, 1750, 2769, 2770, 2998, 2998, 3770, 3771, 3912, 3912; תשס&quot;ח, 50, 3172, 3486; תשס&quot;ט, 318, 5812; תש&quot;ע, 415, 2436), [[הודעה בדבר הגשת כתבי בי-דין אלקטרוניים בבתי הדין לעבודה|בבתי הדין לעבודה]] (י&quot;פ תשע&quot;ג, 3460) [[הודעה בדבר הגשת כתבי בי-דין אלקטרוניים בבית המשפט העליון|ובבית המשפט העליון]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 9122).))

== פרק ט&quot;ז4: תביעה לפינוי מושכר (תיקון: תשס&quot;ט-3) ==

@ 215ז. תביעה לפינוי מושכר (תיקון: תשס״ט–3)
: (א) תובע רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר שאין [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972]], חל עליו לפי [[פרק זה]] (להלן – תביעה לפינוי מושכר), וסדרי הדין בעניינה יהיו לפי [[פרק זה]].
: (ב) תביעה לפינוי מושכר לפי [[פרק זה]] לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים, בשל אותה עילה, בהליך נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט.
: (ג) אין באמור [[בפרק זה]] כדי לגרוע מהזכות לתבוע פינוי מושכר בסדר דין מקוצר לפי הוראות [[פרק ט״ז]].

@ 215ח. דרך ההגשה (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: כתב תביעה לפינוי מושכר יוכתר במילים &quot;תביעה לפינוי מושכר&quot;.

@ 215ט. עריכת כתבי טענות (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: (א) בכתב תביעה לפינוי מושכר יפרט התובע את טיעוניו ויצרף לו תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, ואת המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של התובע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
: (ב) בכתב ההגנה יפרט הנתבע את טיעוניו ויצרף לו תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, ואת המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של הנתבע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.

@ 215י. המצאה (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: (א) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב התביעה והמסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי [[תקנה 215ט(א)]].
: (ב) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב ההגנה והמסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה לפי [[תקנה 215ט(ב)]], בתוך מועד שלא יאוחר משלושים ימים מהמועד שהומצא לו כתב התביעה.

@ 215יא. קביעת מועד דיון (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: בית המשפט יקבע מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר משלושים ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק.

@ 215יב. תחולת הוראות [[פרק ט&quot;ז1]] ואחרות (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: (א) הוראות [[תקנות 214יב עד 214טז]] יחולו בהתאמה על תובענה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענה לפי [[פרק זה]], ככל שאינן סותרות הוראות [[פרק זה]] ובשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 215יג. תביעה שכנגד והודעה לצד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: נתבע בתביעה לפינוי מושכר לא יהא רשאי להגיש תביעה שכנגד, או הודעה לצד שלישי.

== פרק י&quot;ז: צד שלישי ==

@ 216. הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות [283]
: בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:
: (1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;
: (2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;
: (3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי.

@ 217. הודעה לצד שלישי בתובענות אחרות [284]
: (א) בתובענה שלא כאמור [[בתקנה 216]] רשאי בעל דין, תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לו כתב התביעה, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם, לבקש מבית המשפט או הרשם רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים [[בתקנה האמורה]], כאילו היה נתבע.
: (ב) בית המשפט או הרשם רשאי להיעתר לבקשה, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין לומר את דברם, או לדחותה, וכן הוא רשאי להורות על החלפת כתבי טענות או לתת כל הוראה אחרת או נוספת, ככל המתחייב ממהותו של הענין.

@ 218. הודעה לצד שלישי כשהחיוב סולק (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: בתובענה לפי [[תקנות 216]] [[ו-217]] רשאי בעל דין להמשיך בהודעה לצד שלישי שניתנה קודם לכן, וכן רשאי הוא - בתובענה לפי [[תקנה 217]] - לבקש מבית המשפט רשות ליתן הודעה כאמור, גם כאשר התובע קיבל פסק דין לטובתו נגד חלק מן הנתבעים או כשהחיוב לגביו כבר סולק על ידם, אך טרם ניתן פסק דין לגבי שאר הנתבעים ולא הוכרעה שאלת ההשתתפות או השיפוי.

@ 219. הודעה מאת צד שלישי [285]
: הוראות [[תקנות 216]] [[ו-217]], לפי הענין, יחולו גם על מי שהומצאה לו הודעה לצד שלישי מאת בעלי דין או מאת צד שלישי, כאילו היה נתבע; הוא הדין לגבי מי שהומצאה לו הודעת צד שלישי לפי תקנה זו.

@ 220. תוכן ההודעה והמצאתה [286]
: (א) הודעה לצד שלישי תהא ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 18|טופס 18]], תפרש את מהות התובענה של בעל הדין נגד הצד השלישי ונימוקיה, ותומצא לצד השלישי; להודעה יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה אם לא הומצאו לו קודם לכן; עותק מההודעה יימסר לבית המשפט ויומצא לשאר בעלי הדין בתובענה.
: (ב) ההודעה לצד השלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר - במקרה האמור [[בתקנה 216]], או תוך הזמן שקבע בית המשפט או הרשם בהחלטתו - במקרה האמור [[בתקנה 217]].

@ 221. הגנת צד שלישי [287] (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: רצה צד שלישי לחלוק על התובענה שהוגשה נגד בעל הדין שנתן את ההודעה, או על תוכן ההודעה כלפיו, יגיש כתב הגנה תוך שישים ימים מהיום שההודעה הומצאה לו, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם; לא הגיש כתב הגנה, רואים אותו כאילו הודה בתקפו של פסק הדין נגד בעל הדין, בין שנתקבל בהסכמה ובין באופן אחר, ושל פסק הדין לזכות בעל הדין נגדו.

@ 222. הוראות בדבר הדיון בתובענה ובהודעה [289]
: בית המשפט או הרשם, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין, ימחק את ההודעה לצד שלישי, אם ראה שניתנה שלא באחד המקרים המנויים [[בתקנה 216]], והוא רשאי להורות שנושא ההודעה יידון בשעת הדיון בתובענה או אם הוא סבור שהדיון בו עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך - לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בה, ולשם כך רשאי הוא לתת הוראות בדבר סדרי הדיון בתובענה ובהודעה, כפי שימצא לנכון.

@ 223. פסק דין על תנאי בהודעה [288]
: (א) בית המשפט או הרשם, לפי הענין, רשאי לתת פסק דין נגד הצד השלישי בשעת הדיון בתובענה, לאחר סיומו או לאחר מתן פסק דין בתובענה; אולם בעל הדין שנתן את ההודעה רשאי לבקש שיידחה מתן פסק דין נגד הצד השלישי עד לאחר שיקיים את פסק הדין נגדו באותה תובענה.
: (ב) בכל מקרה לא יוצא פסק דין לפועל נגד הצד השלישי אלא ברשות בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, ולאחר שבעל הדין שנתן את ההודעה קיים את פסק הדין נגדו באותה תובענה.
: (ג) לא הגיש הצד השלישי כתב הגנה וניתן פסק דין נגדו שלא בפניו, יחולו הוראות [[תקנה 201]].

== פרק י&quot;ח: טען-ביניים ==

@ 224. בקשת סעד בדרך טען-ביניים [293]
: אדם שהוא נתבע, או צפוי להיות נתבע, בידי אנשים אחדים (להלן - טוענים) שתביעותיהם מכחישות זו את זו, זכאי לבקש מבית המשפט סעד בדרך של טען-ביניים.

@ 225. בית המשפט המוסמך [294]
: הבקשה תוגש לבית המשפט שלפניו נתבע המבקש, או לבית המשפט שלפניו הוא עלול להיתבע אם עדיין לא נתבע.

@ 226. תצהיר [295]
: (א) המבקש יגיש לבית המשפט תצהיר המציין כי -
:: (1) אין הוא תובע שום טובת הנאה בנושא התביעות השנוי במחלוקת מלבד כיסוי תשלומי חובה ששילם או הוצאות שהוציא;
:: (2) אין הוא בקנוניה עם אחד הטוענים;
:: (3) הוא מוכן להעביר את נושא הבקשה לבית המשפט או לטפל בו כפי שיורה בית המשפט.
: (ב) היה המבקש נתבע, יוגש התצהיר תוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו ההזמנה למשפט.

@ 227. הוצאת הזמנה כשהמבקש הוא נתבע [296]
: הוגש תצהיר בידי מבקש נתבע, ינהג בית המשפט או הרשם כך:
: (1) ידחה את הדיון בתובענה, אם יש צורך בכך;
: (2) ימציא לטוען הזמנת טען-ביניים לפי [[תוספת 1 טופס 19|טופס 19]], ובה יוזמן להתייצב ביום שנקבע לדיון בתובענה; ההזמנה תומצא בצירוף העתק מכתב התביעה שבתובענה ומהתצהיר;
: (3) ימציא לתובע הודעה לפי [[תוספת 1 טופס 20|טופס 20]], בצירוף העתק מן התצהיר, ואילו לנתבע ימציא הודעה לפי [[תוספת 1 טופס 21|טופס 21]].

@ 228. הוצאת הזמנה כשהמבקש איננו נתבע [297]
: הוגש התצהיר בידי מבקש שאיננו נתבע, ינהג בית המשפט או הרשם כך:
: (1) יקבע תאריך לטען-הביניים וימציא לטוענים הזמנות לפי [[תוספת 1 טופס 22|טופס 22]] בצירוף העתקים מן התצהיר;
: (2) ימציא למבקש הודעה לפי [[תוספת 1 טופס 23|טופס 23]].

@ 229. הבאת נושא הבקשה לבית המשפט [298]
: הרשם רשאי, בין לפני הוצאת ההזמנה לטען-הביניים ובין לאחר מכן, להורות למבקש להביא את נושא הבקשה לבית המשפט או לעשות בו בדרך שתיראה לרשם דרושה לקיום החלטת בית המשפט.

@ 230. המצאת הזמנה [299]
: הזמנה לטען-ביניים תומצא לא פחות מחמישה עשר ימים לפני התאריך שנקבע לבירור.

@ 231. הודעת הסתלקות או הודעת פרטים [300]
: (א) טוען יגיש לבית המשפט, תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו ההזמנה, אחת משתי אלה:
:: (1) הודעה במספר עתקים מספיק בשביל בית המשפט ולשם המצאה לכל בעלי הדין, ובה יציין שאין הוא תובע דבר לגבי נושא הבקשה;
:: (2) הודעת פרטים במספר עתקים כאמור המפרטת את נימוקי תביעתו לגבי נושא הבקשה.
: (ב) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לדון בענין אף אם לא הוגשה הודעת פרטים.

@ 232. הדיון [301]
: בתאריך שנקבע לדיון ינהגו כך:
: (1) היה המבקש נתבע, הרי אם -
:: (א) לא התייצב התובע, ידחה בית המשפט את התובענה, לרבות טען-הביניים, או יחליט החלטה אחרת שתיראה לו;
:: (ב) התייצב התובע ולא התייצב הטוען, ידון בית המשפט בתובענה שבין התובע ובין הנתבע ויפסוק בה, ורשאי הוא ליתן צו הגודר בעד תביעתו של הטוען;
:: (ג) התייצבו הן התובע והן הטוען, ידון בית המשפט בין אם התייצב הנתבע ובין אם לאו, ויתן פסק דין הקובע זכויותיהם ותביעותיהם של כל בעלי הדין;
: (2) לא היה המבקש נתבע, הרי אם -
:: (א) לא התייצב אחד הטוענים, יפסוק בית המשפט בטענה שבין כל טוען שהתייצב ובין המבקש, ורשאי הוא ליתן צו הגודר בעד תביעתו של טוען נעדר;
:: (ב) התייצבו כל הטוענים, ידון בית המשפט בין אם התייצב המבקש ובין אם לאו, ויתן פסק דין הקובע זכויותיהם ותביעותיהם של כל בעלי הדין.

@ 233. צו גודר [302]
: (א) צו הגודר בעד תביעתו של טוען שלא הגיש הודעת הסתלקות, יצהיר שהטוען וכל הבא מכוחו לא יוכלו לעולם לתבוע מהנתבע או מהמבקש ולא מכל הטוען מכוחם; אך אין הצו פוגע בזכויותיהם של אותו טוען ושל התובע ושל כל טוען אחר בינם לבין עצמם.
: (ב) צו הגודר בעד תביעתו של טוען שהגיש הודעת הסתלקות, יצהיר שהטוען וכל הבא מכוחו ולא יוכלו לעולם לתבוע לא רק מן הנתבע או מהמבקש אלא גם מן התובע ומכל טוען אחר או מכל הבא מכוחם.

== פרק י&quot;ט: אבעיות ==

@ 234. אבעיה בשאלה משפטית [320]
: מקום שנקבע בכל דין כי אדם חייב או רשאי להביא לחוות דעתו של בית המשפט שאלה משפטית המתעוררת במשפט או בהליך, יש להרצותה בצורת אבעיה.

@ 235. צורת אבעיה [321]
: אבעיה תהא ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 24|טופס 24]], תחולק לסעיפים מסומנים במספרים סידוריים, תכיל בצורה תמציתית את העובדות ותפרט את המסמכים שיהא צורך בהם, כדי לאפשר לבית המשפט להחליט בשאלות המתעוררות בה.

@ 236. חתימה [322]
: כל אבעיה תיחתם בידי בעלי הדין או עורכי דינם או נציגיהם המורשים האחרים, ותוגש לבית המשפט בשלושה עתקים.

@ 237. השמעת טענות [323]
: בשעת הדיון באבעיה רשאים בית המשפט ובעלי הדין להסתמך על תכנם של המסמכים שפורטו לפי [[תקנה 235]], ובית המשפט רשאי להסיק מן העובדות והמסמכים כל מסקנה, עובדתית או משפטית, שאפשר היה להסיק מהם אילו הוכחו אגב דיון בתובענה.

@ 238. כשבעל דין הוא פסול-דין [324] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: אבעיה שפסול-דין הוא בעל דין בה לא תובא לדיון בלא רשות מאת בית המשפט; בקשת הרשות תוגש בכתב ותהא נתמכת בראיות מספיקות, המוכיחות את אמיתות האמור באבעיה בנוגע לענינו של הפסול-דין.

@ 239. תאריך הדיון [325]
: ראה בית המשפט צורך לשמוע טענות יודיע לבעלי הדין על התאריך שנקבע לדיון.

== פרק כ': בקשות בכתב (תיקון: תשנ&quot;ז-3) ==

=== סימן א': בקשה בכתב (תיקון: תשנ&quot;ז-3) ===

@ 240. בקשה תהא בכתב [303] (תיקון: תשנ&quot;ח)
: כל בקשה תוגש בכתב אם אין הוראה מפורשת אחרת בתקנות אלה או בכל דין אחר.

@ 241. הגשת בקשה בכתב והדיון בה [304 רישא, 305] (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ז)
: (א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר יחד עם הודעה ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 25|טופס 25]].
: (ג) המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם (להלן - התשובה); בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.
: (ג1) המבקש רשאי להגיב על תשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שעליו הורה בית המשפט או הרשם (להלן - התגובה לתשובה) ויחולו על התגובה לתשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג).
: (ד) בית המשפט או הרשם רשאי להחליט על יסוד הבקשה התשובה והתגובה לתשובה לפי תקנות משנה (ג) ו-(ג1) בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
: (ה) נדחתה או נמחקה בקשה בכתב ובעל דין הגיש מחדש אותה בקשה או בקשה דומה, יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת.

@ 242. דחיית בקשה כשלא ניתנה הודעה מספקת [306] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: ראה בית המשפט או הרשם, בשעה שהוא דן בבקשה בכתב, כי לא ניתנה הודעה מספקת או לא ניתנה הודעה לאדם שצריך היה לקבלה, רשאי הוא לדחות את הבקשה או לדחות את הדיון בה על מנת שתינתן הודעה כאמור לפי הוראות שייראו לו.

@ 243. דחיית הדיון [307] (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח)
: בית המשפט או הרשם רשאי לדחות מזמן לזמן את הדיון בבקשה בכתב מטעמים מיוחדים שיירשמו ולפי תנאים שייראו לו.

@ 244. צו על פי צד אחד [304]
: (א) נוכח בית המשפט או הרשם, שהשהייה הכרוכה בדיון בדרך הרגילה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא, בלי שניתנה הודעה למשיב, ליתן צו על פי צד אחד, עם הוראות בענין הוצאות ובענינים אחרים לרבות ערובה לשיפוי המשיב, ככל שייראה לו.
: (ב) בעל דין שנפגע על ידי הצו רשאי לבקש ביטולו תוך שלושים ימים מיום שהומצאו לו עותק הבקשה והצו.

@ 245. סדר הדין [308] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: בדיון בבקשה בכתב תהא למבקש הזכות להתחיל, ובכפוף לכך יהא סדר הדין כסדרי הדין הנוהגים בדיון בתובענה, ובשינויים המחוייבים לפי הענין; אולם אין לשמוע עדים שתצהיריהם לא צורפו לפי [[תקנה 241]] אלא אם כן בית המשפט או הרשם הורה על כך מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 246. הסתמכות על ראיות שבהליך ביניים [308א]
: (א) ראיה שהובאה בהליך ביניים רשאי בעל דין להסתמך עליה במהלך הבאת ראיותיו בכל הליך אחר שבתובענה.
: (ב) בעל הדין שכנגד רשאי להתנגד להבאת הראיה מטעם שבדין, ואם הובאה הראיה בדרך של עדות, בעל-פה או בתצהיר, רשאי הוא גם לדרוש חקירת העד, והכל בין אם עשה כן בשעת הבאת הראיה בהליך הביניים ובין אם לאו.
: (ג) בית המשפט רשאי שלא להרשות חקירה נוספת של עד בנושא שכבר נחקר עליו, אם ראה בכך משום הארכת הדיון שלא לצורך.

@ 247. [309] (תיקון: תשנ&quot;ז-3) : (((בוטלה).))

=== סימן ב': המרצת פתיחה ===

@ 248. הזכאים לבקש בהמרצת פתיחה [310]
: האנשים המנויים להלן זכאים לבקש מבית המשפט בהמרצת פתיחה החלטה באחת השאלות המנויות [[בתקנה 249]]:
: (1) מנהלי עזבונו של נפטר, כולם או מקצתם;
: (2) נאמנים על פי שטר קנין או מסמך, כולם או מקצתם;
: (3) אדם הטוען שהוא מעונין בסעד המבוקש בחזקת נושה או יורש, או נהנה על פי תנאי שטר קנין או מסמך, או בחזקת תובע על פי העברה או בדרך אחרת מכוחו של נושה או של אדם אחר כאמור;
: (4) אפוטרופסים שנתמנו לפסולי-דין, ואם הפסול-דין הוא קטין - גם הוריו.

@ 249. שאלות שניתן לבקש בהן בהמרצת פתיחה [311]
: ואלה השאלות שבהן ניתן לבקש בהמרצת פתיחה:
: (1) שאלה הנוגעת בזכות או בטובת הנאה של הטוען שהוא נושה, יורש או נהנה;
: (2) קביעת סוגם של נושים, של יורשים או של אנשים אחרים;
: (3) חיובם של מנהלי עזבון או נאמנים להגיש חשבונות מסויימים ואימות חשבונות אלה בשעת הצורך;
: (4) חיובם של מנהלי עזבון או נאמנים לשלם לקופת בית המשפט כספים שבידיהם;
: (5) מתן הוראות למנהלי עזבון או לנאמנים לעשות או להימנע מעשות מעשה מסויים בתפקידם כאחד מאלה;
: (6) הכרעה בכל שאלה הנובעת במישרין מתוך הנהלת העזבון או הנאמנות;
: (7) הכרעה בכל שאלה הנוגעת לעניני פסול-דין;
: (8) אישור מכירה, קניה, פשרה או עיסקה אחרת.

@ 250. המרצת פתיחה מטעם מוכר או קונה של מקרקעין [312]
: מוכר או קונה של מקרקעין זכאי בכל עת לבקש, בהמרצת פתיחה, החלטה בכל שאלה המתעוררת עקב דרישה או התנגדות או תביעת פיצויים, או בכל שאלה אחרת הנובעת מתוך חוזה המכר או הכרוכה בו ואינה נוגעת לקיומו או לתקפו של החוזה.

@ 251. המרצת פתיחה מטעם שותף בשותפות [313]
: מקום שקיומה של שותפות, או הזכות לשותפות, או העובדה שהשותפות מתפרקת, אינם שנויים במחלוקת, זכאי כל שותף בה או יורשו לבקש בהמרצת פתיחה את פירוק השותפות, עריכת חשבונותיה וחיסולה.

@ 252. המרצת פתיחה מטעם מעונין [314]
: כל הטוען שהוא מעונין על פי שטר קנין, צוואה או מסמך אחר, זכאי לבקש מבית המשפט, בהמרצת פתיחה, החלטה בשאלה של פירוש הנובעת מתוך המסמך והצהרה על זכויות המעונינים.

@ 253. תובענה לסעד הצהרתי [317]
: תובענה לסעד הצהרתי גרידא מותר להגיש בדרך המרצת פתיחה.

@ 254. סייג [315]
: אין להביא בדרך המרצת פתיחה בקשה בדבר מינוי מנהל עזבון, נאמן או אפוטרופוס.

@ 255. הגשת המרצת פתיחה [316] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2)
: המרצת פתיחה תוגש כדרך שמגישים בקשה בכתב, ויחולו עליה הוראות [[תקנה 241(א)]]; הבקשה תוכתר במילים &quot;המרצת פתיחה&quot; ותומצא למשיב יחד עם הזמנה ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 26|טופס 26]].

@ 256. הגשת תשובה [317א] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-3)
: משיב בהמרצת פתיחה הרוצה להגיש תשובה להמרצת הפתיחה, יגישה לבית המשפט וימסור עותק ממנה למבקש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת המרצת הפתיחה או עד ארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון בה, לפי המוקדם, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

@ 256א. החלטה בהעדר תשובה ובקשה לקיום דיון (תיקון: תשע&quot;ג)
: לא הגיש משיב תשובה כאמור [[בתקנה 256]] ולא ביקש לקיים דיון עד תום המועד להגשת תשובה, רשאי בית המשפט ליתן החלטה על יסוד המרצת הפתיחה בלבד אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

@ 257. ראיות [318] (תיקון: תשנ&quot;ח)
: בית המשפט בדונו בהמרצת פתיחה רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות בתמיכה להמרצת הפתיחה, ככל שיראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים, ורשאי הוא להורות בדבר בירור הפלוגתות המתעוררות בה ככל שייראה לו.

@ 258. ביטול ההמרצה [319] (תיקון: תשנ&quot;ח)
: בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות.

= חלק ג'1: תובענות בעניני משפחה (תיקון: תשנ&quot;ה-5) =

== פרק כ'1: בית המשפט לענייני משפחה (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ז) ==

@ 258א. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ז)
: למונחים [[בפרק זה]] תהיה אותה משמעות שיש להם [[=החוק|בחוק בית המשפט לענייני משפחה]] ([[בפרק זה]] - החוק).

@ 258ב. תחולת הוראות (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על תובענות שנדונות בבית המשפט לעניני משפחה ועל תובענות בעניני משפחה שעל פי [[החוק]] נדונות בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה (להלן שניהם כאחד - בית המשפט); וזאת על אף האמור [[בתקנות 260(ב)]], [[268(ב)]] [[ו-297(ב)]].
: (ב) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענות בעניני משפחה ככל שאינן סותרות חלק זה, ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ג) בית המשפט רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות אלה למעט [[פרק כ&quot;ב1]], ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפי [[חוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]], שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.

@ 258ג. מקום השיפוט (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א)
: (א) תובענה בעניני משפחה שהצדדים לה הם בני-זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף - מקום מגוריהם המשותף האחרון; ואולם היתה התובענה בענין מזונות של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו [[בתקנה 258ד]], לבית משפט אחר.
: (ב) תובענה אחרת בעניני משפחה, לרבות תובענה שלא נקבע לה מקום שיפוט כאמור בתקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע.
: (ב1) היה מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#|בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל&quot;ח-1977]], יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים.
: (ג) תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי [[פרק זה]], תוגש לבית המשפט המוסמך בתל-אביב.
: (ד) תובענה חדשה נוספת בעניני משפחה תוגש כאמור [[בסעיף 6(ד) לחוק]]; ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בענינם, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו.
: (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו [[בתקנה 258ד]] לבית משפט אחר, אם כל הצדדים מתגוררים מחוץ לאזור השיפוט.
: (ו) בכתב התביעה יפרט בעל הדין את העובדות המראות כי לבית המשפט יש סמכות מקומית לדון בתביעה.
: (ז) הוראות [[פרק ב']] לא יחולו על תובענות בעניני משפחה.
: (ח) הוראות תקנה זו לא יחולו על תובענה בעניני אימוץ ילדים, ירושה, קביעת גיל או לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]].

@ 258ד. פתיחת תיק (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשס&quot;א-2)
: (א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה.
: (ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור.
: (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת.
: (ד) תביעה ראשונה, למעט בעניני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין.
: (ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן הענינים המפורטים [[בתקנה 258ז]], בפסקה (1) או תובענה באחד מן הענינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן הענינים המפורטים בהן, או בפסקה (9), תצורף הרצאת פרטים לפי [[תוספת 1 טופס 26א|טופס 26א]]; לא תקובל תובענה בבית המשפט אלא אם כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה.
: (ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק משנה נפרד.

@ 258ה. כתב תביעה (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ט-4)
: (א) תובענה, למעט בקשת ביניים, תיפתח במסירת כתב תביעה לבית המשפט; היתה התובענה בין בני זוג באחד מן העניינים המפורטים [[בפסקה (2) או (3) שבתקנה 258ז]], בעניין ילדם הקטין, תוגש התובענה לפי [[תוספת 1 טופס 26א1|טופס 26א1]].
: (ב) הוראות [[פרק ט&quot;ז]] [[וסימן ב' בפרק כ']] לא יחולו על תובענות בעניני משפחה.
: (ג) קטין רשאי להגיש תביעה בעצמו כאמור [[בסעיף 3(ד) לחוק]].
: (ד) עם כתב התביעה ימסור התובע הזמנות לדין ויחול [[סימן ג' בפרק ג']], בכפוף לתקנת משנה (ה).
: (ה) בהזמנה לדין יידרש הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים לאחר המצאת ההזמנה, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהורה עליה בית המשפט או הרשם; נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה יגיש אותו בתוך המועד הנקוב בהזמנה לדין.

@ 258ו. בקשת ביניים (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ח)
: (א) כל בקשת ביניים, למעט בקשה להזמנת עדים או לשינוי מועד דיון, תוגש בכתב ותאומת בתצהיר כאמור [[בתקנה 258ח]], ויצויין בה סוג התובענה, כמפורט [[בתקנה 258ז]], שבמסגרתו הוגשה.
: (ב) משיב הרוצה להגיש תצהיר תשובה לבקשה בכתב יגישו לבית המשפט וימסור עותק ממנו למבקש, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו הבקשה; נקבע מועד מוקדם יותר לדיון בבקשה יוגש התצהיר, לכל המאוחר, יומיים לפני הדיון בבקשה אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד אחר.

@ 258ז. סעדים בשל תביעות שונות (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;א-2)
: תובענה בשל כל אחד מהענינים המפורטים להלן, תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו ענין אשר יהיה:
: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד על פי [[חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]];
: (2) תובענה למזונות ולמדור;
: (3) תובענה בענין קטין שנושאה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו ויציאת קטין מהארץ;
: (4) תובענה אחרת לפי [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
: (5) תובענה לאבהות או אמהות;
: (6) תובענה להחזרת קטין חטוף;
: (7) תובענה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]];
: (8) תובענה בענין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ;
: (9) תובענה בענין התרת נישואין;
: (9א) תובענה לפי [[+|סעיפים 2(7)]] [[ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש&quot;ע-2010]];
: (10) תובענה בענין גיל הנישואין;
: (11) תובענה בענין קביעת גיל;
: (12) תובענה לשינוי שם;
: (12א) תובענה בענייני משפחה לפי [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]];
: (12ב) תובענה לפי [[סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: (12ג) תובענה לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
: (13) תובענה לאכיפת פסק חוץ בעניני משפחה;
: (14) ערעור על החלטת רשם;
: (15) ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל;
: (16) (((נמחקה);))
: (17) תובענה אחרת בעניני משפחה.

@ 258ח. אימות כתב טענות בתצהיר (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) לכתב תביעה, לכתב הגנה, לכתב תשובה לתביעה שכנגד, להודעה לצד שלישי ולכתב הגנה לה, יצורף תצהיר של בעל הדין שבו יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו האישית; [[תקנה 521]] לא תחול על תצהיר זה.
: (ב) היה בעל דין פסול דין, יתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב.
: (ג) ראה בית המשפט שנבצר מבעל דין לתת תצהיר או להיחקר על תצהירו, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות לאדם אחר לתת תצהיר במקומו, ובלבד שאותו אדם יודע מתוך ידיעתו-שלו את הפרטים הנוגעים לתובענה.
: (ד) תצהיר שהוגש כאמור בתקנת משנה (א), תחול עליו הוראת [[תקנה 169(ב)]].

@ 258ט. גילוי מסמכים מוקדם (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) לכתב טענות יצרף בעל דין רשימת מסמכים שעליה נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.
: (ב) מסמך כאמור בתקנת משנה (א) המצוי ברשותו של מגיש כתב הטענות, יצורף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות, ואם אין הוא מצוי ברשותו, יציין בתצהיר המאמת את כתב הטענות בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
: (ג) לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול [[תקנה 114א]].
: (ד) הוראות [[פרק ט']] בענין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בעניני משפחה.

@ 258י. כתבי טענות נוספים (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשע&quot;ט-4)
: (א) לאחר הגשת כתב הגנה לא יוגש כתב טענות נוסף אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) ניתנה רשות בית משפט להגשת כתב תביעה שכנגד, יחולו [[פרק ו סימן ב|סימנים ב']] [[פרק ו סימן ג|ו-ג' בפרק ו']], ואולם כתב הגנה שכנגד יוגש בתוך 30 ימים או בתוך תקופה ארוכה יותר שהורה עליה בית המשפט או הרשם.
: (ג) ניתנה רשות בית משפט להגשת הודעת צד שלישי, יחול [[פרק י&quot;ז]], ואולם צד שלישי יגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מהיום שההודעה הומצאה לו, או בתוך זמן ארוך יותר שהורה עליו בית המשפט או הרשם.

@ 258יא. התייצבות בעלי הדין (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: בתובענה יתייצבו בעלי הדין בקדם-המשפט, למעט בעל דין שהוא פסול דין זולת אם בית המשפט קבע אחרת; דין אי-התייצבות של בעל דין כדין אי-התייצבות על פי [[תקנה 157]].

@ 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-6)
: (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה [[=צו ההקמה|בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה.
: (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו.
: (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי [[הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור [[בסעיף 4(ה) לצו ההקמה]].
: (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות.
: (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה.
: (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו.
: (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי [[סעיף 8(ג) לחוק בתי המשפט]].
: (ח) תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.

@ 258יב1. שכר טרחה של מומחה (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) שכרו לשעה של מומחה שמינה בית המשפט יהיה השכר המצוין ברשימת המומחים לצד שמו.
: (ב) השכר שיפסוק בית המשפט למומחה לא יעלה על שכרו לשעה, כאמור בתקנת משנה (א) כפול במספר השעות המרבי שנקבע בצו ההקמה, ולענין פסיכיאטר ורופא אחר - השכר הכולל בעד חוות דעת המצוין ברשימת המומחים לצד שמו.
: (ג) בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ועל פי בקשה בכתב ומראש של המומחה, לקבוע לו שכר העולה על האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ובלבד שלא יעלה על 150% של השכר האמור בתקנת משנה (ב), אלא בהסכמת הצדדים.
: (ד) שכר בעד חוות דעת מיוחדת של מומחה, שאיננה מצוינת בצו ההקמה, ייקבע בידי בית המשפט בהסכמת המומחה מראש.

@ 258יג. הזמנת עד מטעם בית המשפט (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) בית המשפט רשאי להזמין עד מטעמו אם הוא סבור שעדותו דרושה לצורך בירור המשפט.
: (ב) בית המשפט רשאי לחייב את בעלי הדין או מי מהם לשאת בתשלום הוצאותיו של עד שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א).

@ 258יד. קבלת עדות (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) בית המשפט רשאי לקבל כראיה כל עדות שהובאה בפניו, אף אם אינה קבילה בבית משפט אחר.
: (ב) בית המשפט יקבע את ממצאיו לפי הראיות המסתברות יותר.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על תובענה לפי [[חוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]], שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.

@ 258טו. מינוי כונס נכסים (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) מונה כונס נכסים בתביעה בעניני משפחה, לא תחול עליו [[תקנה 390]].
: (ב) כונס הנכסים ירשום הערת אזהרה בדבר מינויו על כל נכס שלגביו מתנהל פנקס על פי דין.

@ 258טז. שכרו של כונס נכסים (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ח-4)
: בית המשפט יקבע את שכרו של כונס נכסים; השכר שיקבע לא יעלה על 4 אחוזים מתקבולי מימוש בדרך של מכירה, ולגבי ניהול נכס אחר, שאינו כרוך במכירה, לא יעלה על 2 אחוזים מתקבולי הכנסה.

@ 258יז. צו עיקול בתביעת מזונות (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ט-2)
: (א) צו עיקול בתביעת מזונות לא יעלה על סכום מזונות הנתבע לתקופה של שנתיים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) ניתן צו עיקול בתביעת מזונות וזכה התובע בתביעתו, יפקע הצו בתום חמש שנים מיום מתן פסק הדין.
: (ג) צו עיקול שאושר בפסק דין למזונות לפני שבית משפט לעניני משפחה הוסמך לדון בתביעה באותו מקום, יפקע כאמור בתקנת משנה (ב) או תוך ששה חודשים מיום שהוסמך כאמור בית משפט באותו מקום, לפי המאוחר.

@ 258יח. צו עיכוב יציאה מהארץ (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) עם מתן החלטה על צו עיכוב יציאה מן הארץ יקבע בית המשפט, בצו, את תאריך פקיעתו.
: (ב) ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד קטין, יעמוד הצו בתוקפו עד מלאת לקטין שמונה עשרה שנים, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

@ 258יט. הפניה ליחידת סיוע (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ו-5)
: (א) בית המשפט רשאי להפנות את בעלי הדין ליחידת הסיוע, כדי שתתן להם, בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי אבחון, ייעוץ או טיפול בעניני משפחה (להלן - ייעוץ).
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) הפנה בית המשפט את בעלי הדין ליחידת הסיוע, יעכב את ההליכים לתקופה של שלושים ימים.

@ 258יט1. חיסיון ביחידות הסיוע (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו ליחידת הסיוע יראו אותם כדברים שנאמרו בבית משפט שדן בדלתיים סגורות ויחולו עליהם כללי חיסיון עדויות וכללי ראיות חסויות, וכי הדיון ביחידת הסיוע או הפסקתו לא ישפיעו על הדיון בבית המשפט.
: (ב) הפנה בית המשפט ליחידת הסיוע לשם מתן חוות דעת על בעלי הדין או מי מהם, יסביר להם כי לא יחול חיסיון כלפי בית המשפט, על דברים שיימסרו ליחידת הסיוע, לצורך מתן חוות הדעת.

@ 258כ. בקשה ליישוב סכסוך (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ו-5)
: (((בוטלה, למעט לעניין בקשה ליישוב סכסוך בין הורי הורה לבין הורה [[לפי תקנה 258כא1]]).))
: (א) בן זוג רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך עם בן זוגו ולהפניה ליחידת הסיוע (להלן - בקשה ליישוב סכסוך).
: (ב) בקשה ליישוב סכסוך תוגש לפי [[תוספת 1 טופס 26ב|טופס 26ב]], ויצורף לה [[תוספת 1 טופס 26א|טופס 26א]] מאומת בתצהיר.
: (ב1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, רשאי בית המשפט להפנות את בני הזוג ליחידת הסיוע כאמור [[בתקנה 258יט]] או להפנותם, בהסכמתם, לייעוץ או לפישור.
: (ג) הגשת בקשה ליישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל הענינים המפורטים [[בתקנה 258ז(1) עד (3)]], ובלבד שהענין נובע מהקשר שביניהם כבני זוג.
: (ד) בן זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא יגיש נגד בן זוגו בקשה נוספת ליישוב סכסוך בתוך שנה מיום הגשת הבקשה הקודמת.

@ 258כא. התנגדות להפניה (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-5)
: (((בוטלה, למעט לעניין בקשה ליישוב סכסוך בין הורי הורה לבין הורה [[לפי תקנה 258כא1]]).))
: (א) סירב בן הזוג האחר להופיע בפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי [[סעיף 5(ג) לחוק]] או פגה תקופת עיכוב ההליכים, לפי [[תקנה 258יט(ג)]], יורה בית המשפט על חידוש ההליכים בפניו; היתה ההפניה ליחידת הסיוע על פי בקשה ליישוב סכסוך, יורה בית המשפט לבן הזוג שהגיש את הבקשה להגיש כתב תביעה כאמור [[בתקנה 258ז]], בתוך שלושים ימים.
: (ב) הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך; לא הוגש כתב תביעה - תימחק הבקשה.

@ 258כא1. בקשה ליישוב סכסוך בין הורי הורה לבין הורה (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א) הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובתו של הקטין, לפי [[סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ה-1965]]; הבקשה תוגש לפי [[תוספת 1 טופס 26ג|טופס 26ג]] ותחול עליה [[תקנה 258 כ(ב1) ו-(ד)]], בשינויים המחויבים.
: (ב) הודיעה יחידת הסיוע שאליה הופנתה בקשה לפי תקנת משנה (א), לבית המשפט כי הצדדים לא הגיעו ליישוב הסכסוך בהסכמה, רשאי מגיש הבקשה להגיש תובענה בעניין.

@ 258כב. העברת ענין לייעוץ או לפישור (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשע&quot;ו-5)
: (((בוטלה, למעט לעניין בקשה ליישוב סכסוך בין הורי הורה לבין הורה [[לפי תקנה 258כא1]]).))
: הסכימו בעלי הדין, על פי הצעת יחידת הסיוע, לפנות לייעוץ או לפישור כמשמעותו [[בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט]], תודיע על כך יחידת הסיוע לבית המשפט, והוא יורה על עיכוב ההליכים שבפניו לתקופה שיקבע.

@ 258כג. הפסקת הייעוץ או הפישור (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשע&quot;ו-5)
: (((בוטלה, למעט לעניין בקשה ליישוב סכסוך בין הורי הורה לבין הורה [[לפי תקנה 258כא1]]).))
: הפסיק בעל דין את הייעוץ או הפישור כאמור [[בתקנה 258כ(ב1)]] [[או 258כב]], ונמסרה על כך הודעה בכתב לבית המשפט או לרשם, יחולו הוראות [[תקנה 258כא]] בשינויים המחויבים.

@ 258כד. הסדר הסכסוך (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-5)
: (((בוטלה, למעט לעניין בקשה ליישוב סכסוך בין הורי הורה לבין הורה [[לפי תקנה 258כא1]]).))
: (א) הגיעו בעלי הדין להסכם בדבר הסדר הסכסוך, רשאי בית המשפט לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין.
: (ב) הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בפישור, ונקבעו בהסכם תניות בענינו של קטין או פסול דין, יודיע המפשר ליחידת הסיוע אם תניות אלה אינן מנוגדות לטובת הקטין או פסול הדין.

@ 258כה. בקשה לסעד זמני בעת עיכוב ההליכים (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשע&quot;ו-5)
: (((בוטלה, למעט לעניין בקשה ליישוב סכסוך בין הורי הורה לבין הורה [[לפי תקנה 258כא1]]).))
: בן זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא יגיש בקשה לסעד זמני נגד בן זוגו בקשר לענינים המפורטים [[בתקנה 258כ]] עד תום התקופה שההליכים מעוכבים, למעט צו מניעה לשמירת המצב הקיים או צו עיכוב יציאה מן הארץ.

@ 258כו. אישור הסכם בענייני משפחה (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ע-5, תש&quot;ע-8)
: הוגשה תובענה לאישור הסכם או לשינוי הסכם בענייני משפחה לפי [[סעיף 3(ג) לחוק]], יסביר בית המשפט לבעלי הדין, לפני אישור ההסכם, את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית, ואולם ראה בית המשפט כי נבצר מבעל דין להתייצב לפניו, רשאי הוא לערוך את הבירור האמור באמצעות בא כוחו או בדרך אחרת, זולת לגבי בירור לפי [[סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]], שעריכתו באמצעות בא כוח או בדרך אחרת תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 258כז. פשרה בבית המשפט (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) בית המשפט רשאי, במסגרת קדם המשפט, לקיים ישיבה להצעת הסדר פשרה, לפי [[סעיף 79א(ב) לחוק בתי המשפט]].
: (ב) ישיבה כאמור בתקנת משנה (א) יכול שתתקיים אף לפני קדם המשפט, במסגרת דיון בבקשה ליישוב סכסוך או בבקשת ביניים.

@ 258כח. המועד להגשת ערעור (תיקון: תשנ&quot;ז)
: ערעור כאמור [[בתקנה 258ז(14) ו-(15)]] יוגש לבית המשפט תוך חמישה עשר ימים מיום שההחלטה נושא הערעור הומצאה למערער.

@ 258כט. ערעור שכנגד (תיקון: תשנ&quot;ז)
: הוראות [[סימן ה' בפרק ל']] לא יחולו על ערעורים בבית המשפט לענייני משפחה.

@ 258ל. מצורפי כתב הערעור (תיקון: תשנ&quot;ז)
: לכתב הערעור יצורפו עיקרי טיעון ותיק מוצגים.

@ 258לא. הגשת עיקרי טיעון ומוצגים על ידי המשיב (תיקון: תשנ&quot;ז)
: המשיב בערעור יגיש את עיקרי טיעונו ותיק מוצגים תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת כתב הערעור.

@ 258לב. ערובה לערעור (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) לא יישלח כתב ערעור למשיב אלא לאחר שהמערער הפקיד במזכירות בית המשפט ערובה, להנחת דעתו של בית המשפט ובמועד שקבע להפקדה, לשם הבטחת הוצאות המשיב, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ב) לא הפקיד המערער ערובה במועד שנקבע, יירשם הערעור לדחיה לפני בית המשפט; הודעה על כך תומצא לבעלי הדין.

@ 258לג. הדיון בערעור (תיקון: תשנ&quot;ז)
: בעת הדיון בערעור רשאי כל צד להשלים את טיעוניו בעל פה.

== פרק כ'2: השתתפות ילדים (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2) ==

@ 258לג1. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: (א) [[בפרק זה]], &quot;עובד יחידת הסיוע&quot; - עובד סוציאלי או פסיכולוג מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, אשר עבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט.
: (ב) הוראות [[תקנה 258א]] יחולו גם על [[פרק זה]].

@ 258לג2. זכות הילד להישמע (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: בית משפט הדן בתובענה כאמור [[בתקנה 258ז(3), (6), (10) או (12)]] הנוגעת לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו (להלן - שמיעת הילד) וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.

@ 258לג3. החלטה על שמיעת הילד (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: (א) בית המשפט יורה בקדם המשפט על שמיעת הילד ויפנה את הוריו ליחידת הסיוע [[בטופס 26ד שבתוספת הראשונה]], אלא אם כן החליט כאמור [[בתקנה 258לג2]] כי הילד לא יישמע; לטופס יצורפו דברי הסבר המיועדים לילד ולהוריו על הליך שמיעת הילד ומטרתו.
: (ב) בלי לגרוע מהוראת תקנת משנה (א), רשאי בית המשפט להחליט על שמיעת הילד בכל שלב של הדיון.

@ 258לג4. אופן שמיעת הילד וגילו (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: (א) הילד ישמיע את דבריו לפני השופט הדן בעניין או עובד יחידת הסיוע בהתאם להוראות תקנות אלה.
: (ב) בית המשפט ישמע ילד שגילו שש שנים לפחות, וכן ילד שטרם מלאו לו שש שנים אם ראה בית המשפט לנכון לעשות כן, במקרה שבו אחיו הגדולים של הילד הוזמנו להשמיע את דברם או מטעם אחר.
: (ג) ילד יישמע בלא נוכחות הוריו או באי כוחם.
: (ד) ילד יישמע ככל הניתן בנפרד מאחיו, ורשאי בית המשפט או עובד יחידת הסיוע, לפי העניין, להחליט על שמיעת כמה אחים יחדיו.

@ 258לג5. פגישת הילד ביחידת הסיוע (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: בפגישה עם עובד יחידת הסיוע יסביר העובד לילד, באופן המותאם לגילו ולמידת בגרותו, על זכותו להישמע לפני השופט הדן בתיק או לפני עובד יחידת הסיוע לפי בחירתו של הילד, על מטרת השמיעה, אופן התנהלותה ועל כללי החיסיון והגילוי שיחולו על הפגישה ועל השמיעה, לרבות לפי [[תקנה 258לג9]]; כן יסביר העובד לילד כי הוא רשאי לוותר על זכותו להישמע או לבחור להעביר את דבריו לשופט בכתב או באופן אחר באמצעות עובד יחידת הסיוע.

@ 258לג6. שמיעת הילד על ידי שופט (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: בחר הילד להשמיע את דבריו לפני שופט, רשאי השופט להחליט לשמוע את הילד בנוכחות עובד יחידת הסיוע או עובד אחר של בית המשפט; בית המשפט יערוך תרשומת של עיקרי דבריו של הילד.

@ 258לג7. שמיעת הילד על ידי עובד יחידת הסיוע (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: בחר הילד להשמיע את דבריו לפני עובד יחידת הסיוע, יעביר העובד לבית המשפט תרשומת של הדברים שהילד ביקש למסור לבית המשפט, בצירוף התרשמותו המקצועית של העובד לגבי התנהגותו ומצבו של הילד בעת השמעת הדברים.

@ 258לג8. חיסיון דברי הילד (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: התרשומת של בית המשפט או של עובד יחידת הסיוע וכן דברים שהילד מסר יישמרו בכספת בית המשפט ויהיו חסויים בפני כל אדם, למעט בית המשפט שלערעור; בית המשפט ששמע את הילד לא יפרט בהחלטתו את דברי הילד, אלא אם כן הסכים הילד לגילוי הדברים, כולם או חלקם, ובית המשפט מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הילד.

@ 258לג9. מתן ההחלטה בנוגע לילד (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: השופט ימסור את עיקרי ההחלטה הנוגעים לילד ליחידת הסיוע והיא תמסור אותם לילד, באופן המותאם לגילו ולמידת בגרותו, לרבות על ידי זימון הילד והוריו ליחידת הסיוע.

@ 258לג10. בחינת טובת הילד ושמיעתו באישור הסכם (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: (א) הוגשה לבית המשפט תובענה לאישור הסכם בעניינים האמורים [[בתקנה 258ז(3) ו-(6)]], תשלח מזכירות בית המשפט להורי הילד דברי הסבר על חשיבות שמיעת הילד בעניינים שבהסכם הנוגעים אליו, לפני הבאת ההסכם לאישורו של בית המשפט; היו ההורים מיוצגים על ידי עורך דין, יישלחו דברי ההסבר לעורך הדין וזה יעבירם להורי הילד.
: (ב) במעמד אישור ההסכם, יברר בית המשפט אם נשמע הילד, ואם ראה בית המשפט כי יש צורך בשמיעת הילד, רשאי בית המשפט להפנות את הורי הילד ליחידת הסיוע כדי שתיתן להורים מידע והדרכה לגבי שמיעת הילד והדרכים לממשה, לרבות על ידי הזמנת הילד ליחידת הסיוע.

@ 258לג11. שמיעת הילד בבקשה ליישוב סכסוך או בהפניה ליחידת סיוע (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו-5)
: הפנה בית המשפט את בעלי הדין ליחידת הסיוע מיוזמתו לפי [[תקנה 258יט]] או [[תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע&quot;ו-2016]], רשאית יחידת הסיוע בהסכמת שני הוריו של הילד להזמין אותו להישמע לפניה; על דברי הילד יחולו הוראות החיסיון החלות על דברים הנאמרים ביחידת הסיוע, בכפוף לאמור [[בתקנה 258יט1(ב)]] [[ובסעיף 3א לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ&quot;ו-1996]].

@ 258לג12. שמיעת ילדים בהליכים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-2)
: אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשמוע ילדים בכל הליך אחר המתנהל לפניהם, לפי כל דין.

@ 258לג13. (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-3) : (((פקעה).))

== פרק כ&quot;א: מזונות ==

@ 259. הגדרה [363ט]
: [[בפרק זה]], &quot;תביעה למזונות&quot; - תביעה לפי [[חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי&quot;ט-1959]], לרבות תביעה לפי [[-|סעיפים 2(א)]] [[-|או 3(א) שבו]].

@ 260. חלותן של התקנות [363י]
: (א) תביעה למזונות תוגש, והדיון בה יתנהל, לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) ההוראות האחרות שבתקנות אלה יחולו בתביעה למזונות במידה שאינן סותרות הוראות [[פרק זה]] ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 261. כתב התביעה [363יא] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) לכתב התביעה תצורף הרצאת פרטים לפי [[תוספת 1 טופס 27|טופס 27]], ככל שהדבר מתאים לענין (להלן [[בפרק זה]] - הרצאת פרטים).
: (ב) הגיש הורה תביעה למזונות קטין, יצרף ההורה להרצאת הפרטים פירוט של הכנסותיו בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה.
: (ג) היתה תביעה למזונות בעד מספר תובעים, יפורטו בכתב התביעה צרכיו של כל תובע בנפרד.

@ 262. הזמנה וכתב הגנה [363יב]
: (א) הוגש כתב תביעה, תומצא לנתבע הזמנה ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 28|טופס 28]] [[תוספת 1 טופס 29|או טופס 29]], לפי הענין, ובה יוזמן להגיש כתב הגנה לתביעה תוך חמישה עשר ימים לאחר המצאת ההזמנה, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם.
: (ב) לכתב ההגנה תצורף הרצאת פרטים.

@ 263. אישור כתב טענות בתצהיר [363יג] (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) כתב טענות, על צירופיו, יאומת ביד בעל הדין עצמו בתצהיר; התצהיר יצורף לכתב הטענות או יירשם בסופו [[ותקנה 521]] לא תחול.
: (ב) היה בעל הדין פסול-דין, יתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב, לפי הענין.
: (ג) ראה בית המשפט שנבצר מבעל דין לתת תצהיר באופן אישי או להיחקר על תצהירו, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות לאדם אחר לתת תצהיר במקומו, ובלבד שאותו אדם יודע ידיעה אישית את הפרטים העיקריים הנוגעים לתביעה.

@ 264. הרצאת הפרטים [363יד]
: (א) בעל דין שלא מסר פרט בהרצאת הפרטים והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, יראוהו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד בענין הנדון, ולענין זה לא די בהכחשה סתמית.
: (ב) בעל דין שלא צירף להרצאת הפרטים מסמך שהיה עליו לצרפו, יראוהו כמי שלא מסר פרטים הנוגעים לתוכן המסמך, ולא יורשה להביא ראיות לפרטים אלה אלא אם כן בית המשפט התיר לו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לצרף את המסמך לאחר הגשת כתבי טענותיו.
: (ג) פרטים שאינם בתחום ידיעתו האישית של בעל דין, יצהיר עליהם שהם נכונים לפי מיטב אמונתו, בציון היסוד לאמונתו, ואם אין בידו לעשות כן - יציין את הסיבה לכך.
: (ד) על אף האמור בתקנה זו, רשאי בית המשפט, אם ראה שבעל דין אינו מקיים הוראה מהוראות [[פרק זה]], למחוק את כתב הטענות שלו או לצוות עליו לקיים את ההוראה בתוך זמן שקבע.

@ 265. פסיקת מזונות (תיקון: תשנ&quot;ז, תשע&quot;ב-11, תשע&quot;ו-5)
: (א) בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים (להלן - הבקשה); בבקשה יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.
: (ב) בקשה למזונות זמניים תוגש כבקשה לסעד ביניים כאמור [[בתקנה 258ד(ד)]].
: (ג) המשיב יגיש את תשובתו לבקשה בצירוף הרצאת פרטים (להלן - התשובה) בתוך עשרה ימים מיום שהבקשה הומצאה לו; בתשובה יפרט המשיב את טיעוניו ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.
: (ד) (((נמחקה).))
: (ה) (((נמחקה).))
: (ו) לא הגיש המשיב תשובה במועד כאמור בתקנת משנה (ג), רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה ובלבד שנוכח בית המשפט שהיתה המצאה כדין של הבקשה למשיב.

@ 266. דיון בבקשה לפסיקת מזונות זמניים (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז, תשע&quot;ב-11)
: (א) בית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
: (ב) ראה בית המשפט צורך לקיים דיון בבקשה כאמור בתקנת משנה (א), יקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה.
: (ג) החלטת בית המשפט בבקשה תינתן מוקדם ככל האפשר.

== פרק כ&quot;ב: אימוץ ילדים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 267. הגדרות [338] (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק האימוץ&quot; - [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, תשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;ילד&quot;, &quot;מאומץ&quot; - מאומץ או מועמד להיות מאומץ, לפי הענין;
:- &quot;מאמץ&quot; - מאמץ או מועמד להיות מאמץ, לפי הענין;
:- &quot;עמותה מוכרת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 28ג לחוק האימוץ]];
:- &quot;פקיד סעד&quot; - מי ששר העבודה והרווחה הסמיכו להיות פקיד סעד ראשי או פקיד סעד לענין [[חוק האימוץ]];
:- &quot;רשות מוסמכת של מדינת חוץ&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 28יא לחוק האימוץ]];
:- &quot;רשות מרכזית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 28ב לחוק האימוץ]].

@ 268. חלותן של התקנות [339]
: (א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ובקשה למתן צו אימוץ יוגשו, והדיון בהן יתנהל, לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) ההוראות האחרות שבתקנות אלה יחולו בעניני אימוץ במידה שאינן סותרות הוראות [[פרק זה]] ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 269. תיקים [340] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) כתבי בי-דין ומסמכים לענין הסכמת הורה לאימוץ או הכרזת ילד כבר-אימוץ יתוייקו בתיק אחד, ולענין הבקשה למתן צו אימוץ - בתיק שני; שני התיקים יהיו נפרדים וכל אחד מהם ישא מספר רישום נפרד, כאשר היחס ביניהם יסומן בפנקס האימוצים בידי הרשם האמור [[בסעיף 29 לחוק האימוץ]]; לא יעיין צד באחד התיקים האמורים אלא אם כן קיבל רשות על כך מבית המשפט.
: (ב) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות שהדיון בשני התיקים יאוחד.

@ 270. חקירה ותסקיר [341] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בית המשפט רשאי להורות לפקיד סעד לערוך חקירה בכל נושא הנוגע לאימוץ ילדים שייראה לבית המשפט ולהגיש לו תסקיר בדבר ממצאי החקירה.
: (ב) לא יתן בית משפט צו לפי [[חוק האימוץ]] או החלטה בערעור על צו כאמור, אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת פקיד סעד.

@ 271. שמיעת המאומץ [341א]
: החליט בית המשפט לשמוע את המאומץ, רשאי הוא שלא להרשות נוכחותו של בעל דין בעת השמיעה.

@ 271א. תקופת פגרה תובא במנין (תיקון: תשס&quot;א-2)
: בהליכים המתנהלים לפי [[פרק זה]], תובא גם תקופת פגרה של בית המשפט במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה, או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת.

@ 271ב. מינוי מומחה (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: (א) מינוי מומחה לפי [[תקנה 258יב(א)]] ייעשה בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה על מינוי המומחה, בין אם הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי המומחה ובין אם לאו.
: (ב) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת חוות דעת מומחה כאמור [[בסעיף 258יב(ג)]] לתקופה שלא תעלה על חמישה עשר ימים.

=== סימן ב': הסכמת הורה ===

@ 272. [342] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 273. [343] (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 274. [344] (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': הכרזת בר-אימוץ ===

@ 275. מקום השיפוט [345] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי הילד או מקום מגוריהם של הוריו, אולם אם קיים חשש שבנסיבות הענין עלולה הגשה כאמור להביא לגילוי פרט שאסור לגלותו לפי [[סעיף 34 לחוק האימוץ]], יכול שהבקשה תוגש לבית המשפט לעניני משפחה בירושלים.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו גם על כל בקשה אחרת לפי [[חוק האימוץ]] עד להגשת בקשה למתן צו אימוץ.

@ 276. הגשת בקשה ותסקיר [346] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ תוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, במספר עתקים מספיק בשביל בית המשפט ולשם המצאה למשיבים.
: (ב) בבקשה יפורשו שמו של הילד, שמם ומענם של הוריו - במידת האפשר, הנימוקים להכרזת הקטין כבר אימוץ וכן נימוקים בדבר צמצום או אי צמצום תוצאי האימוץ.
: (ג) לבקשה יצורף תסקיר מאת פקיד סעד הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לענין הפרטים הנקובים [[תוספת 1 טופס 31|בטופס 31]] והמראות כי נתמלאו התנאים הדרושים להכרזה; כמו כן יצורפו לבקשה המסמכים הדרושים לשם הוכחת העובדות המצויינות בתסקיר; אין צורך לצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות האמורות.

@ 277. המשיבים [347]
: (א) כל הורה שלא הסכים לאימוץ יהיה משיב לבקשה.
: (ב) הורה שנפטר או שאין אפשרות סבירה לזהותו או למצאו, אין צורך לציינו בכתב הבקשה כמשיב, ורשאי בית המשפט לקבוע, לפי בקשת המבקש, אם יהיה משיב במקום ההורה האמור ומי יהיה משיב זה.

@ 277א. המצאה אל מחוץ לתחום המדינה (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: (א) התיר בית המשפט להמציא אל מחוץ לתחום המדינה בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או החלטה בבקשה כאמור, תומצא למשיב הודעה, בצירוף תרגומה לשפת המשיב, על דבר הגשת הבקשה או ההחלטה, לפי העניין, ויצוין בהודעה מען שבו יכול המשיב לקבל העתק של הבקשה או ההחלטה לפי העניין עם תרגומה לשפת המשיב, והכל אלא אם כן הורה בית המשפט על תחליף המצאה.
: (ב) התיר בית המשפט להמציא החלטה על הכרזת ילד כבר-אימוץ רשאי בית המשפט לקבוע כי אין בכך כדי לעכב את ביצועה.

@ 278. סייג לפרסום הודעה ברבים [348]
: לא תפורסם הודעה ברבים הנוגעת לבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ אלא אם כן הורה על כך בית המשפט, ולא יורה בית המשפט על פרסום כאמור אלא אם כן ראה שיש צורך בכך כדי לגלות עקבותיו של הורה או כדי לתת הזדמנות להורה להביע דעתו בדבר האימוץ; בהודעה כאמור לא יפורש שמו של הילד אלא אם כן הורה על כך בית המשפט.

@ 279. קביעת מועדי דיון ומתן החלטות [349] (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: (א) עם הגשת בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ייקבע מועד לשמיעתה שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
: (ב) עם הגשת ערעור על החלטה בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או על החלטה בערעור, ייקבע מועד לשמיעתו שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתו; הוגשה בקשת רשות לערער על החלטה בערעור, תינתן החלטה או ייקבע מועד לשמיעתה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
: (ג) בתום הדיון בערעור על החלטה בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או על ההחלטה בערעור ייתן בית המשפט את החלטתו; לא החליט בית המשפט בתום הדיון כאמור תינתן החלטתו בהקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום הגשת הערעור.
: (ד) בית המשפט רשאי לדחות מועדים לפי תקנה זו ולחזור ולדחותם ובלבד שתקופת הדחייה לא תעלה על שבעה ימים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

@ 280. שמיעת אפוטרופסים והורי הורים [350]
: (א) היה לילד או להורהו אפוטרופוס - לא יכריז בית המשפט על הילד כבר-אימוץ אלא לאחר שנתן לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו.
: (ב) נפטר אחד מהורי הילד או שניהם, יזמין בית המשפט את הורי הנפטר כדי לשמוע את דעתם לענין האימוץ.
: (ג) היה הורה הילד פסול-דין או נעדר - רשאי בית המשפט להזמין לדיון את האפוטרופוס הכללי.

@ 280א. דיון בצמצום תוצאי האימוץ (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, או המשיב ידון בית המשפט בשאלה אם טובת הקטין, בנסיבות המקרה, מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ, ויקבע בצו להכרזתו של הקטין כבר אימוץ אם טובת הקטין מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ אם לאו, ואם כן - באילו דרכים.
: (ב) לא ייתן בית המשפט צו כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה ולאפוטרופוס לדין אם נתמנה, הזדמנות להביע את דעתם על הצמצום ולא יורה על המשך קיומה של חובה, זכות או סמכות בין הקטין לבין הורו או קרובו, אלא לאחר שנתן להורה או לקרוב הזדמנות להביע את דעתו על כך.

@ 281. שכר עורך דין ממונה ועדים [350א]
: לענין שכר והוצאות של עורך דין שמונה לפי [[סעיף 24(ב) לחוק האימוץ]] ושל עדים, יחולו הוראות [[+|התוספות הראשונה]] [[והשניה לתקנות הסיוע המשפטי, התשל&quot;ג-1973]].

=== סימן ד': מסירת ילד ===

@ 282. בקשה לאישור פעולה דחופה [351]
: (א) בקשה למתן צו המאשר פעולת פקיד סעד לפי [[סעיף 12(ג) לחוק האימוץ]] יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או בידי פקיד סעד.
: (ב) בבקשה יפורשו שמו של הילד ופרטי הנסיבות שחייבו את הפעולה, ויצורף לה תצהיר מאת פקיד סעד לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

=== סימן ה': צו אימוץ ===

@ 283. מקום השיפוט [352] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: בקשה למתן צו אימוץ תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של המאמץ.

@ 284. בקשה למתן צו אימוץ [353]
: (א) בקשה למתן צו אימוץ תוגש בידי המאמץ לפי [[תוספת 1 טופס 32|טופס 32]] או בדומה לו, כשהיא חתומה ביד המאמץ ומאושרת בתצהיר.
: (ב) הבקשה תוגש בשלושה עתקים ורשאי בית המשפט לצוות על המאמץ להגיש עתקים נוספים.
: (ג) לבקשה תצורף תעודה מאת פקיד סעד המעידה כי ניתנה הסכמתם של הורי המאמץ או כי בית המשפט הכריז על הילד בר-אימוץ.

@ 285. המשיב [354]
: היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב לבקשת צו אימוץ.

@ 286. למי יומצאו עתקי הבקשה [355]
: בית המשפט ימציא עתקי הבקשה -
: (1) ליועץ המשפטי לממשלה;
: (2) לפקיד סעד שמונה לפקיד סעד מחוזי באזור שיפוטו של בית המשפט.

@ 287. תסקיר פקיד סעד כתשובה לבקשה [356]
: הומצאה לפקיד סעד בקשה לפי [[תקנה 286]], ימסור פקיד הסעד לבית המשפט תסקיר הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לענין הפרטים הנקובים [[תוספת 1 טופס 33|בטופס 33]], ורשאי פקיד הסעד לכלול בו גם פרטים נוספים אם נראה לו שיש בהם ענין לאימוץ.

@ 288. תסקיר נוסף [357]
: בית המשפט רשאי להורות לפקיד סעד לחקור חקירה נוספת, בין ביחס לפרטים הנקובים [[תוספת 1 טופס 33|בטופס 33]] ובין בנוסף להם, ולהגיש תסקיר נוסף תוך המועד שיקבע.

@ 289. מסירת העתק תסקיר [358]
: העתק תסקיר שהוגש לפי [[תקנות 287]] [[ו-288]] יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו ולפקיד סעד ראשי.

@ 290. סייג לגילוי זהותו של מאמץ [359] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: לא יורה בית המשפט על גילוי זהותו של המאמץ להורו, לאפוטרופסו או לקרובו של המאומץ ולא יורה על הפגשתם, אלא בהסכמת המאמץ או מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 291. חזרה מבקשת אימוץ [360]
: בית המשפט רשאי להרשות למאמץ לחזור בו מבקשתו לצו אימוץ, כל עוד לא ניתן הצו, בתנאים שיקבע בית המשפט.

@ 292. הוראה בדבר משמורתו של המאומץ [361] (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: חזר בו המאמץ מבקשתו או נדחתה הבקשה או בוטל צו האימוץ, צו המסירה או צו הביניים, יורה בית המשפט שהמבקש ימסור את המאומץ למשמורתם של רשות, מוסד או אדם הנקובים בהחלטתו.

@ 293. חקירת המאומץ [362]
: מלאו למאומץ תשע שנים או שטרם מלאו לו תשע שנים אך נראה לבית המשפט שהמאומץ מסוגל לכאורה להבין בדבר האימוץ, לא יתן בית המשפט צו אימוץ אלא אם כן נתמלאו הוראות [[סעיף 7 לחוק האימוץ]].

@ 294. צמצום תוצאי האימוץ (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) לא יצמצם בית המשפט את תוצאי האימוץ אלא אם כן קבע בית המשפט בצו להכרזת הקטין כבר אימוץ, כאמור [[בתקנה 280א]], כי לטובת הקטין יש לצמצם את תוצאי האימוץ בדרכים שקבע בצו.
: (ב) קבע בית המשפט בצו להכרזתו של הקטין כבר אימוץ כי לטובת הקטין יש לצמצם את תוצאי האימוץ, רשאי בית המשפט הדן בצו האימוץ לדון מחדש בצמצום תוצאי האימוץ ובדרכים לביצועו, אם ראה, בעצמו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי בשל נסיבות חריגות שיירשמו, טובת הקטין מחייבת לעשות זאת.
: (ג) לא ייתן בית המשפט החלטה בדיון מחדש לפי תקנת משנה (ב) ולא יורה על המשך קיומה או על ביטולה של חובה, זכות או סמכות, בין הקטין לבין הורו או קרובו, אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה, למאמץ, לאפוטרופוס לדין, אם נתמנה, להורה או לקרוב, הזדמנות להביע את דעתם על כך.

@ 294א. נוסח צו האימוץ [363א] (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: צו האימוץ ייערך לפי [[תוספת 1 טופס 34|טופס 34]] או בדומה לו ככל האפשר; אולם אם ראה בית המשפט לצמצם את תוצאי האימוץ או להורות על המשך קיומה של חובה, זכות או סמכות בין המאומץ לבין הורו או קרובו, יווספו לנוסח [[תוספת 1 טופס 34|שבטופס]] הוראות בית המשפט לענינים האמורים.

=== סימן ו': אימוץ בין-ארצי (תיקון: תשנ&quot;ח-2) ===

@ 294ב. בקשה למתן צו אימוץ (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) בקשה למתן צו לאימוץ של ילד ממדינת חוץ (להלן [[בסימן זה]] - צו אימוץ) תוגש בידי מאמץ לבית המשפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של המאמץ, כשהיא ערוכה לפי [[תוספת 1 טופס 34א|טופס 34א]], חתומה בידי המאמץ ונתמכת בתצהיר.
: (ב) הבקשה תוגש בארבעה עותקים, ורשאי בית המשפט לצוות על המאמץ להגיש עותקים נוספים.

@ 294ג. המשיב (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ הבין-ארצי (להלן - העמותה המוכרת) והיועץ המשפטי לממשלה יהיו המשיבים לבקשה.

@ 294ד. למי יומצאו עותקי הבקשה (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: עותקי הבקשה יומצאו -
: (1) ליועץ המשפטי לממשלה;
: (2) לעמותה המוכרת;
: (3) לפקיד סעד ארצי.

@ 294ה. תסקיר וחוות דעת כתשובה לבקשה (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-3)
: (א) הומצאה לעמותה מוכרת בקשה לפי [[תקנה 294ד(2)]], תמסור העמותה לבית המשפט:
:: (1) חוות הדעת שהוכנו מטעמה לפי [[+|סעיפים 28יא]] [[ו-28יד לחוק האימוץ]], בצירוף אישורה כי נתמלאו כל הדרישות לפי [[סעיף 28יב(א) לחוק האמור]] וכן המסמכים המנויים [[באותו סעיף]], כשהם מאומתים בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת החוץ בישראל ומתורגמים לעברית כשהתרגום מאושר בידי נוטריון;
:: (2) חוות דעת על קליטת הילד בבית, שבה ייקבע אם אימוצו בידי המאמץ אינו נוגד את טובת הילד.
: (ב) הומצאה לפקיד סעד בקשה לפי [[תקנה 294ד(3)]], ימסור פקיד הסעד לבית המשפט תסקיר שבו חוות דעת על קליטת הילד בבית המאמץ, ויקבע אם אימוצו של הילד בידי המאמץ אינו נוגד את טובת הילד.

@ 294ו. תסקיר נוסף (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: בית המשפט רשאי להורות לפקיד סעד לחקור חקירה נוספת ביחס לפרטים המנויים [[בתקנה 294ה]] ולהגיש תסקיר נוסף תוך מועד שיקבע.

@ 294ז. מסירת העתק תסקיר וחוות דעת (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) העתק תסקיר לפי [[תקנה 294ה(ב)]] ולפי [[תקנה 294ו]] והעתקים של חוות הדעת לפי [[תקנה 294ה(א)]] יימסרו ליועץ המשפטי לממשלה או לבא-כוחו.
: (ב) העתק תסקיר לפי [[תקנה 294ה(ב)]] ולפי [[תקנה 294ו]] יימסר לפקיד סעד ראשי.

@ 294ח. סייג למתן צו אימוץ (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: לא יתן בית המשפט צו אימוץ אלא לאחר שראה כי הילד סמוך על שולחן המאמץ שישה חודשים לפחות לפני מתן הצו; מנין תקופה זו יחל ביום שהמאמץ קיבל את הילד לביתו.

@ 294ט. פקיעת אפוטרופסות (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: נתן בית המשפט צו אימוץ, יורה על פקיעת האפוטרופסות של העמותה המוכרת על הילד, אלא אם כן החליט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 294י. נוסח צו האימוץ (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: צו האימוץ ייערך לפי [[תוספת 1 טופס 34|טופס 34]] או בדומה לו ככל האפשר.

@ 294יא. אמצעים להגנה על שלום הילד (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) בקשה למתן צו המאשר לרשות המרכזית לפעול לפי [[סעיף 28כא(א) לחוק האימוץ]], יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או בידי פקיד סעד.
: (ב) בבקשה יפורטו שמו של הילד ופרטי הנסיבות שחייבו את הפעולה, ויצורף לה תצהיר של פקיד סעד לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
: (ג) לא תוגש בקשה לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת.

@ 295. אימוץ בין-ארצי קודם (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) בקשה לאימוץ ילד ממדינת חוץ לפי [[סעיף 28לט לחוק האימוץ]], תוגש לבית המשפט האמור [[בתקנה 294ב(א)]] בצירוף מסמכים אלה:
:: (1) אישור של מדינת החוץ על מסירת הילד למגיש הבקשה למטרת אימוץ על ידו;
:: (2) אישור של פקיד סעד כי הילד סמוך על שולחן מגיש הבקשה בישראל חצי שנה לפחות וחוות דעת כי האימוץ אינו נוגד את טובת הילד;
:: (3) אישור של משרד הפנים כי הילד נכנס לישראל לישיבת קבע שישה חודשים לפחות לפני הגשת הבקשה, ולענין [[-|סעיף 28לט(3)]] - חמש שנים לפחות לפני תחילתו של [[13:211332|חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 2), התשנ&quot;ו-1996]];
:: (4) הוגשה בקשה לפי [[פסקאות (1) ו-(2) בסעיף 28לט לחוק האימוץ]], יוגשו גם המסמכים המנויים בפסקאות האמורות כשהם מאומתים בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת החוץ בישראל ומתורגמים לעברית, כשהתרגום מאושר בידי נוטריון.
: (ב) הורה בית המשפט על הגשת תסקיר פקיד סעד, יחולו הוראות [[תקנות 287 עד 289]].

== פרק כ&quot;ב1: החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ (תיקון: תשנ&quot;ו) ==

@ 295א. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) ההגדרות וההוראות [[שבפרק כ'1]] יחולו על [[פרק זה]] במידה שאינן סותרות את הוראותיו, ובשינויים המחוייבים.
: (ב) לשאר המונחים [[בפרק זה]] תהא המשמעות שנודעת להם [[=החוק|בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ&quot;א-1991]] (להלן - החוק).

@ 295ב. בית המשפט שאליו תוגש התובענה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: תובענה להחזרת ילד לחוץ לארץ לפי האמנה תוגש במסירת כתב תביעה (להלן - התביעה) לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי הילד; לא היה המקום ידוע לתובע יחולו הוראות [[תקנה 258ג]].

@ 295ב1. המצאה למדינה (תיקון: תשס&quot;ט)
: המען להמצאת כתבי בי-דין לפי [[פרק זה]] לרשות המרכזית יהיה משרד פרקליטות המדינה.

@ 295ג. כתב התביעה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2)
: (א) התביעה תוגש בתצהיר לפי [[טופס 34ב שבתוספת הראשונה]].
: (ב) לתביעה יצורפו:
:: (1) החלטה או הסכם מאומתים בדבר זכותו של התובע שהילד יהיה במשמורתו או העתק מאומת שלהם;
:: (2) כל מסמך אחר לביסוס התביעה לרבות תעודה בדבר הדין הנוהג במקום מגוריו הרגיל של הילד;
:: (3) תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת התובע.
: (ג) הוראות [[תקנה 258ח]] יחולו על תצהיר שיוגש לפי תקנה זו.
: (ד) לא הגיש התובע איזה מן המסמכים האמורים בתקנת משנה (ב), לרבות העדר אימות כאמור, ידון בית המשפט בתביעה ואולם רשאי הוא ליתן לכך משקל בהחלטתו.

@ 295ד. המשיב לתביעה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: בכתב התביעה יצוין כמשיב לתביעה מי שלדעתו של התובע מחזיק בילד ומי שהוא צד מעונין (להלן כולם - המשיב).

@ 295ה. בקשה לסעד ביניים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט)
: (א) עם הגשת התביעה יכול התובע להגיש כל בקשה לסעד ביניים.
: (ב) בית המשפט יחליט בבקשה לסעד ביניים עם הגשתה על פי צד אחד, בענינים המפורטים להלן:
:: (1) צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הילד או נגד מי שמחזיק בו;
:: (2) צו האוסר על יציאתו של הילד ממקום המפורט בצו;
:: (3) צו להפקדת כל דרכון ותעודת מעבר על שם הילד או שהילד רשום בו;
:: (4) צו המורה למשטרת ישראל לחקור את נסיבות החטיפה, לאתר את מקום הימצאו של הילד ולסייע לפקיד סעד להביא את הילד לפני בית המשפט;
:: (5) צו המופנה לרשויות שיפוטיות או מינהליות אחרות שלא לדון בענינו של הילד לפי [[סעיף 16 בתוספת לחוק]];
:: (6) כל צו שלדעתו ימנע פגיעה נוספת בילד או בזכויות של צדדים מעוניינים או אשר יבטיח החזרתו מרצון של הילד או למען יישוב מחלוקות בדרכי שלום.
: (ג) העתק צו לפי סעיף (ב)(4) יומצא על ידי המבקש ליועץ המשפטי לממשלה.

@ 295ו. המצאת כתב התביעה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: הודעה על מועד הדיון בתביעה, והעתק מן התביעה ומצורפיה, וכן כל צו שבית המשפט נתן יומצאו למשיב בסמוך, ככל האפשר, לקביעת מועד הדיון בתביעה, על ידי פקיד בית המשפט, על ידי מי שהוסמך בכתב בידי בית המשפט באופן אחר, הכל כפי שיקבע בית המשפט.

@ 295ז. תשובת המשיב (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט)
: (א) תשובת המשיב תוגש בתוך שלושה עשר ימים מיום שהומצאה למשיב הודעה על מועד הדיון בתביעה ולא יאוחר מיומיים לפני מועד הדיון בתביעה, לפי המוקדם; המשיב יצרף לתשובה תצהיר לפי [[תקנה 258ח]] וכל מסמך אשר בא לבסס את תשובתו, וכן תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת המשיב; הוראות [[תקנה 258ח]] יחולו על תצהיר שיוגש לפי תקנה זו.
: (ב) תשובת המשיב תוגש לבית המשפט והעתק ממנה ומצורפיה יומצאו, בו ביום, במישרין לבעלי הדין האחרים.

@ 295ח. מועד הדיון בתביעה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: הדיון בתביעה יתקיים לא יאוחר מחמישה עשר ימים ממועד הגשת התביעה.

@ 295ט. הזמנת עדים וחקירתם (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) ביקש בעל דין לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, או לזמן עדים מטעמו שלטענתו לא ניתן היה להגיש את עדותם בתצהירים, רשאי בית המשפט שלא להתיר את החקירה או את מתן העדות אם לא ראה צורך בכך לשם בירור העובדות והזמנתם אינה ניתנת להיעשות באופן מיידי.
: (ב) בית המשפט רשאי לדרוש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שבעל דין יתייצב לחקירה או לקבוע דרך אחרת לחקירה.
: (ג) חקירת העדים ומתן העדות לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) יתקיימו לא יאוחר מחמישה ימים לאחר הדיון הראשון.
: (ד) לא התייצב לחקירה מצהיר, לרבות בעל דין שהצהיר, לא ידחה בית המשפט את התביעה וידון בה לגופה, ורשאי הוא ליתן לכך משקל בפסק הדין.
: (ה) היה הילד בגיל וברמת בגרות שמן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו, לא יחליט בית המשפט בתביעה לפני שישמע אותו, אלא אם כן לא ראה בית המשפט צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 295י. הדיון בתביעה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) במועד הדיון רשאי בית המשפט לתת צו להחזרת הילד לאלתר למקום מגוריו הרגיל, ואף לפי צד אחד, ובלבד שההזמנה לדיון הומצאה למשיב או לבא כוחו; לא התייצב התובע לדיון והמשיב התייצב, לא ידחה בית המשפט את התביעה וידון בה לגופה.
: (ב) עם מתן הצו לפי תקנת משנה (א) יתן בית המשפט הוראות לאופן ביצוע החזרת הילד, לרבות מתן הוראות לפקיד סעד ולמשטרת ישראל.
: (ג) הדיון בתביעה לא יעוכב אף אם מתנהל דיון בענין הנוגע לילד בפני רשות שיפוטית אחרת, והוראות [[תקנה 295יב]] יחולו על תקנה זו.

@ 295יא. ראיות נוספות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: (א) לפני מתן פסק הדין, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע להמציא לו החלטה או קביעה מרשויות המדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד, כי הרחקתו או אי החזרתו נעשתה שלא כדין כאמור [[בסעיף 3 בתוספת לחוק]].
: (ב) טען המשיב כי החזרת הילד תחשוף אותו לנזק כאמור [[בסעיף 13(ב) בתוספת לחוק]] או כי החזרת הילד פוגעת בעקרונות המפורטים [[בסעיף 20 בתוספת לחוק]], יביא ראיות ברורות ומשכנעות לביסוס טענתו, ורשאי בית המשפט לדרוש ממנו להביא ראיות נוספות לשם כך.

@ 295יב. צו שנתנה רשות שיפוטית אחרת (תיקון: תשנ&quot;ו)
: ניתנו צו או החלטה בנוגע לילד בידי רשות שיפוטית אחרת כאמור [[בסעיף 17 בתוספת לחוק]], לא יביא בית המשפט בחשבון את עצם עובדת מתן הצו או ההחלטה, אולם רשאי הוא להתחשב בנימוקים להחלטה או לצו בשיקוליו בענין החזרת הילד.

@ 295יג. החלטת בית המשפט בתביעה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט)
: (א) בית המשפט יתן פסק דין מנומק בתביעה לא יאוחר מששה שבועות מהיום שבו הוגשה התביעה; בית המשפט רשאי ליתן את פסק הדין שלא בנוכחות מי מבעלי הדין, אם ראה כי הצד שלא הופיע הוזמן כדין לשמיעת פסק הדין.
: (א1) חלפו שישה שבועות מיום הגשת התביעה וטרם נתן בית המשפט פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), ייתן על כך הודעה מנומקת לסגן נשיא בית המשפט והוא יודיע לנשיא בית המשפט העליון; מנהל בתי המשפט יעביר לרשות המרכזית, לפי בקשתה, מידע על סיבות העיכובים במתן פסקי דין לפי [[החוק]].
: (ב) החליט בית המשפט להחזיר את הילד למקום מגוריו הרגיל, והתקיימו או עשויים להתקיים הליכים בענינו של הילד בפני רשות שיפוטית אחרת, יורה בית המשפט בהחלטתו בענין אותם הליכים כאמור [[בסעיף 16 לתוספת לחוק]].

@ 295יד. ערעור (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט)
: (א) ערעור על פסק דין בתביעה או בערעור (להלן - ערעור על פסק דין) ועל החלטה אחרת יוגש לא יאוחר משבעה ימים מיום המצאת פסק הדין או ההחלטה לידי המערער; כתב הערעור יימסר בידי המערער במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתו לבית המשפט.
: (ב) המועד שייקבע לדיון בערעור על פסק הדין יהא לא יאוחר מעשרה ימים מהיום שבו הוגש הערעור, ועל החלטה אחרת - לא יאוחר משבעה ימים; עיקרי טיעון מטעם בעלי הדין יוגשו לבית המשפט לא יאוחר מיומיים לפני הדיון בערעור והעתק מהם יימסר במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתם לבית המשפט.
: (ג) בית המשפט שלערעור יתן החלטה בערעור על פסק דין לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור, ובערעור על החלטה אחרת - תוך עשרה ימים.
: (ד) ערעור על החלטה אחרת לא יעכב את הדיון בתביעה.
: (ה) [[תקנה 201]] לענין ביטול פסק הדין שניתן על פי צד אחד לא תחול על פסק דין לפי [[פרק זה]].

@ 295טו. פטור מערובה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: רשות שיפוטית לא תדרוש ערובה, התחייבות עצמית או ערבות של צד ג' לתשלום הוצאות הכרוכות בהליכים על פי האמנה, לרבות בקשות ביניים במסגרת התביעה והליכים לפי [[תקנה 295יד]].

@ 295טז. הוצאות התובע (תיקון: תשנ&quot;ו)
: נתן בית המשפט פסק דין להחזרת הילד, רשאי הוא להטיל על המשיב את הוצאותיו של התובע, לרבות הוצאות נסיעה, הוצאות הכרוכות באיתור הילד, שכר טרחת עורך דין והוצאות הכרוכות בהחזרת הילד.

@ 295יז. שפת המסמכים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט)
: מסמכים שהוגשו לבית המשפט שאינם בעברית ילוו בתרגום מאושר לעברית, ואולם רשאי בית המשפט לפטור בעל דין מתרגום מסמך משפה אחרת לעברית; אין באמור כדי לפגוע בזכותו של בעל דין אחר לקבל, לפי בקשתו, תרגום של המסמך לעברית.

@ 295יח. אין צורך באימות מסמכים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: מבלי לגרוע מהאמור [[בתקנות 295ג]] [[ו-295יז]], כל מסמך אחר שיוגש לבית המשפט, אין לדרוש לגביו אימות נוטריוני, דיפלומטי או קונסולרי.

@ 295יט. הכרה בהחלטות חוץ (תיקון: תשנ&quot;ו)
: בית המשפט רשאי בפסק הדין להביא בחשבון בשיקוליו, החלטה שיפוטית או מינהלית שניתנה במדינה שבה נמצא מקום מגוריו הקבוע של הילד, גם אם לא נתמלאו התנאים לכך לפי [[סעיף 11 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי&quot;ח-1958]].

@ 295כ. הארכת מועדים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: על אף האמור [[בתקנה 528]] לא יאריך בית המשפט מועד שנקבע [[בפרק זה]] מטעמים מיוחדים שיירשמו, אלא באישור נשיא בית המשפט שדן בתביעה או בערעור.

@ 295כא. בקשה לאכיפת זכות ביקור בישראל (תיקון: תשנ&quot;ו)
: על תביעה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד הנמצא בישראל יחולו ההוראות החלות על תביעה להחזרת ילד, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 295כב. בקשה לקבלת החלטה בדבר הרחקה שלא כדין (תיקון: תשס&quot;ט)
: בקשה לקבלת החלטה בדבר הרחקה או אי-החזרה שלא כדין, לפי [[סעיף 15 לתוספת לחוק]], תוגש על ידי הטוען כי ילד הורחק ממנו או לא הוחזר אליו שלא כדין, בין אם היתה דרישה של הרשות המרכזית במדינת החוץ אליה הורחק הילד ובין אם לאו.

== פרק כ&quot;ג: ירושה (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ח-4)  __NOSUB__ ==
@ : ((([[הפרק]] בוטל, ראו [[תקנות הירושה, התשנ&quot;ח-1998]]).))

=== סימן א': פרשנות ותחולה (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ח-4) __NOTOC__ ===

@ 296. [יר/1] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 297. [יר/3] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))

=== סימן ב': צו ירושה וצו קיום צוואה (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ח-4) __NOTOC__ ===

@ 298. [יר/4] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 299. [יר/4א] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 300. [יר/5] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 301. [יר/6] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 302. [יר/7] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 303. [יר/8] (תיקון: תשמ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 304. [יר/13] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 305. [יר/15] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 306. [יר/9] (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 307. [יר/10] (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 308. [יר/14, 17, 16, 14א] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 309. [יר/10 סיפא, 11] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 310. [יר/12, 13 אמצע] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 311. [יר/14] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 312. [יר/19] (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 313. [יר/20] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 314. [יר/18] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 315. [יר/21] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 316. [יר/52] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': מזונות מן העזבון (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ח-4) __NOTOC__ ===

@ 317. [יר/22] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 318. [יר/23] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 319. [יר/24] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 320. [יר/25] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))

=== סימן ד': הנהלת העיזבון (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ח-4) __NOTOC__ ===

@ 321. [יר/26] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 322. [יר/27] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 323. [יר/28] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 324. [יר/29] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 325. [יר/30] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 326. [יר/31] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 327. [יר/32] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 328. [יר/33] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 329. [יר/34–37] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 330. [יר/38] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 331. [יר/39] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 332. [יר/40] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 332א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 333. [יר/41] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 333א. (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))

=== סימן ה': הפקדה, עריכה ומסירה של צוואות (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ח-4) __NOTOC__ ===

@ 334. [יר/42, 43, 47] (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 335. [יר/46] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 336. [יר/44] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 337. [יר/45] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 338. [יר/48] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))

=== סימן ו': שונות (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ח-4) __NOTOC__ ===

@ 339. [יר/50] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 340. [יר/53] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 341. [יר/54] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))
@ 342. [יר/55] (תיקון: תשנ&quot;ח-4) : (((בוטלה).))

== פרק כ&quot;ד: היתר נישואין ==

@ 343. בקשה להיתר נישואין
: בבקשה להיתר נישואין לפי [[סעיף 5א לחוק גיל הנישואין, התש&quot;י-1950]], יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק כ&quot;ד1: התרת נישואין במקרים מיוחדים (תיקון: תשנ&quot;ה-2) ==

@ 343א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;החוק&quot; - [[=חוק|חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;התרת נישואין&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 6 לחוק]].

@ 343ב. תחולת הוראות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על הגשת תובענה להתרת נישואין ([[בפרק זה]] - תובענה) לבית משפט ועל הדיון בה.
: (ב) הוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו בתובענה ככל שאינן סותרות [[פרק זה]] ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 343ג. צורת התובענה ותוכנה (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ו)
: (א) הוגשה לבית המשפט תובענה בידי בן זוג, יהיה בן הזוג האחר הנתבע בה; הוגשה התובענה בידי שני בני הזוג - לא יצויין בה נתבע.
: (ב) התובענה תוגש בשלושה עותקים ותכיל פרטים אלה:
:: (1) שמו של כל אחד מבני הזוג, דתו, ואם הוא נוצרי - העדה הדתית שאליה הוא משתייך, אזרחותו או אזרחויותיו, מספר הזהות או מספר הדרכון שלו, מקום מושבו ומענו; היו לבני הזוג ילדים קטינים משותפים - יכללו בתובענה פרטים כאמור גם לגביהם;
:: (2) מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;
:: (3) תאריך טקס או טקסי הנישואין של בני הזוג, מקום עריכתם והדין שלפיהם נערכו;
:: (4) הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התובענה;
:: (5) היתה התובענה נסמכת על דין חוץ, תצורף לה חוות דעת של מומחה לדין החוץ, המבססת את העילה להתרת הנישואין.

@ 343ד. צירוף מסמכים (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ו)
: לתובענה יצורפו מסמכים אלה:
: (1) [[טופס 43א שבתוספת הראשונה]], כשהוא ממולא בידי התובע, בצירוף מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג;
: (2) תצהיר לאימות העובדות הכלולות בתובענה, ואם הוגשה בידי שני בני הזוג - תצהיר של שניהם; היתה התובענה להכריז על ביטול הנישואין מעיקרם, יצורף לה תצהיר של אדם אחר לאימות העובדות שעליהן היא מתבססת;
: (3) תעודות הנישואין של בני הזוג, אם הן מצויות בידי התובע או העתק צילומי מאומת שלהן, או תמצית רישום מאושרת של הנישואין ממדינת החוץ שבה נערכו;
: (4) העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], לגבי התובע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום ושאינם שינויי מען;
: (5) (((נמחקה);))
: (6) תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

@ 343ה. המצאה (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ו)
: הוגשה התובענה בידי אחד מבני הזוג בלבד, רשאי בית המשפט להתיר את המצאת כתב התביעה, על מצורפיו, לנתבע אל מחוץ לתחום השיפוט לפי [[תקנה 500(9)]], בהתקיים אחת הזיקות המנויות [[בסעיף 2 לחוק]]; התיר בית המשפט את המצאת כתב התביעה כאמור, יצרף התובע לכתב התביעה, על מצורפיו, תרגום מאושר שלהם לשפת הארץ שאליה יומצאו.

@ 343ו. כתב הגנה (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ו)
: (א) כתב הגנה יוגש בשלושה עותקים, ואם הנתבע מתנגד לתובענה יפרט בו את נימוקיו.
: (ב) הנתבע יצרף לכתב ההגנה -
:: (1) [[תוספת 1 טופס 43ב|טופס 43ב]] שמילא ומסמכים המעידים על דתו, ככל שלא צורפו בידי התובע;
:: (2) תצהיר לאימות העובדות הכלולות בו;
:: (3) העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], לגבי הנתבע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום, שאינם שינויי מען;
:: (4) חוות דעת של מומחה אחר לדין החוץ, אם רצה הנתבע לחלוק על פרטים הכלולים בחוות הדעת של המומחה לדין החוץ שהגיש התובע כאמור [[בתקנה 343ג(ב)(5)]];
:: (5) כל מסמך אחר שבידו לביסוס טענותיו, ככל שלא צורף בידי התובע;
:: (6) תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.
: (ג) עותק מכתב ההגנה ומצורפיו יומצא לתובע.

@ 343ז. פניה לבית דין דתי (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ו)
: (א) בית המשפט יפנה לראש בית הדין הדתי הנוגע בדבר כאמור [[בסעיף 3(א) לחוק]] (להלן - בית הדין הדתי), על יסוד כתבי הטענות, או אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
: (ב) פניה כאמור בתקנת משנה (א) תישלח לפי [[טופס 43ג שבתוספת הראשונה]], בצירוף המסמכים האמורים בו; הודעה על הפניה תישלח לצדדים.
: (ג) מצא בית המשפט כי לא התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 3(א) לחוק]] לצורך פניה לבית הדין הדתי, או כי נתקיימו התנאים לדיון בבית המשפט לפי [[סעיף 3(ד) לחוק]], ישלח הודעה על כך לצדדים, בצירוף קביעת בית הדין הדתי לפי [[סעיף 3(ד) לחוק]], אם היתה, ויקבע מועד לדיון.

@ 343ז1. הודעה על העברת תובענה לבית דין דתי (תיקון: תשס&quot;ו)
: הועברה התובענה לבית דין דתי בהתאם [[לסעיף 3(ג) לחוק]], ישלח בית המשפט הודעה על כך לצדדים וליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף הקביעה של בית הדין הדתי לפי [[הסעיף האמור]].

@ 343ח. הדיון בתובענה (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ו)
: (א) הוגש לבית המשפט הסכם גירושין, יברר בית המשפט אם הוא נעשה מרצון חופשי, יבדוק את ההסכם על פי הדין החל עליו, ורשאי הוא לאשר את ההסכם.
: (ב) לא הוגש לבית המשפט הסכם גירושין יחליט בית המשפט בענייני התרת הנישואין על פי הדין החל לפי [[החוק]].
: (ג) (((נמחקה).))

@ 343ט. פסק דין להתרת נישואין (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: בתיתו פסק דין לענין התרת נישואין רשאי בית המשפט לקבוע מהו המועד שבו רואים את בני הזוג כפנויים לענין עבירת ריבוי נישואין; לא עשה כן - רואים את בני הזוג כפנויים רק משעה שפסק הדין הוא חלוט.

@ 343י. בקשה לנשיא בית המשפט העליון (תיקון: תשס&quot;ו)

: (א) בקשת בן זוג או שני בני הזוג מנשיא בית המשפט העליון לקבוע סמכות שיפוט לפי [[סעיף 3(ה) לחוק]] ([[בפרק זה]] - הבקשה), תהא בכתב ותוגש לפי הוראות [[תקנה 241(א)]]; הבקשה תוגש בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה לפי [[תקנה 343ז1]], ויצורפו לה העתקים מכתבי הטענות בתובענה ומהודעות בית המשפט, על מצורפיהם.
: (ב) החליט נשיא בית המשפט העליון, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד.
: (ג) החליט נשיא בית המשפט העליון שהבקשה מצריכה תשובה -
:: (1) ימציא המבקש עותק מן הבקשה לבן זוגו וליועץ המשפטי לממשלה, ויחולו הוראות [[סימן א' בפרק כ']], בשינויים המחויבים;
:: (2) תומצא הודעה על הגשת הבקשה לבית הדין הדתי שאליו הועברה התובענה לפי [[סעיף 3(ג) לחוק]], ורשאי הנשיא להורות לבית הדין לעכב את המשך הדיון בה עד להחלטתו בענין סמכות השיפוט; החלטה כאמור תומצא גם לבני הזוג.
: (ד) בקשת היועץ המשפטי לממשלה לקבוע את סמכות השיפוט לפי [[סעיף 3(ה) לחוק]] תהא בכתב, ויחולו עליה הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

== פרק כ&quot;ד2: ברית זוגיות (תיקון: תשע&quot;א-2) ==

@ 343יא. תחולה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: על בקשות המוגשות לבית המשפט לפי [[=חוק ברית הזוגיות|חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש&quot;ע-2010]] ([[בפרק זה]] - חוק ברית הזוגיות) ועל הדיון בהן, יחולו תקנות אלה, ככל שאין בהן סתירה לאמור [[בחוק ברית הזוגיות]] ובכפוף להוראות [[פרק זה]].

@ 343יב. בקשה ליישוב סכסוך להתרת ברית זוגיות (תיקון: תשע&quot;א-2)
: בקשה ליישוב סכסוך לפי [[סעיף 11(א) לחוק ברית הזוגיות]] תוגש לפי [[טופס 43ד שבתוספת הראשונה]], ותצורף לה הרצאת פרטים לפי [[טופס 26א תוספת ראשונה|טופס 26א בתוספת האמורה]] מאומת בתצהיר, אלא שבכל מקום [[טופס 26א תוספת ראשונה|בטופס 26א]] שבו נאמר &quot;נישואין&quot; יבוא &quot;נישואין/רישומי ברית זוגיות&quot;.

@ 343יג. בקשה בעניינו של פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס (תיקון: תשע&quot;א-2)
: בקשה בעניינו של פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס לאישור כי הוא מסוגל לתת הסכמה מדעת לבוא בברית הזוגיות לפי [[סעיף 2(7) לחוק ברית הזוגיות]] ובקשה בעניינו של אדם כאמור להתיר את ברית הזוגיות לפי [[סעיף 10(א) לחוק ברית הזוגיות]], יומצאו -
: (1) לפסול הדין או למי שמונה לו אפוטרופוס;
: (2) לאפוטרופוס שמונה לו;
: (3) ליועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
: (4) למי שבית המשפט הורה על כך.

== פרק כ&quot;ה: שינוי שם ==

@ 344. בקשה לשינוי שמו של קטין או פסול-דין [363ח]
: (א) בבקשה לשינוי שמו של קטין או של פסול-דין לפי [[+|סעיפים 13]] [[חוק השמות#|או 14 לחוק השמות, התשט&quot;ז-1955 (([צ&quot;ל: חוק השמות, התשט&quot;ז-1956]))]], יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה; הורה של קטין שאיננו מבקש בבקשה יצורף אליה כמשיב אם הוא בחיים.
: (ב) בית המשפט הבא לאשר שינוי שם של קטין לפי תקנת משנה (א), כשאחד מהוריו או שניהם נפטרו, יזמין, אם אפשר, את הורי הנפטר ויתן להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לענין שינוי השם; אולם רשאי בית המשפט שלא להזמינם אם נראה הדבר מוצדק בנסיבות הענין.

== פרק כ&quot;ו: קביעת גיל ==

@ 345. הגדרה [363ב]
: [[בפרק זה]], &quot;הבקשה&quot; - בקשה לקביעת גילו של אדם, לרבות גיל מזערי, גיל מרבי ומתח גילים - או לשינויה.

@ 346. מקום השיפוט והגשת הבקשה [363ג] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;א-2)
: (א) הבקשה תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של מי שמבקשים את קביעת גילו; באין לו מקום מגורים בישראל, תוגש הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו.
: (ב) הבקשה תוגש במספר עתקים מספיק בשביל בית המשפט ולשם המצאה לכל המשיבים, ובלבד שיהיו שני עתקים בשביל היועץ המשפטי לממשלה.

@ 347. המשיבים [363ד (א)-(ד)]
: (א) בבקשת אדם המבקש קביעת גילו יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) בבקשת אדם המבקש קביעת גילו של אדם אחר יהיו המשיבים האדם שמבקשים קביעת גילו והיועץ המשפטי לממשלה.
: (ג) בבקשת היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב האדם שמבקשים קביעת גילו.
: (ד) אדם העלול להיפגע על ידי החלטת בית המשפט יצויין בבקשה כמשיב.

@ 348. המשיבים בבקשת יוצא צבא [363ד (ה)-(ז)]
: הוראת [[סעיף 7 לחוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], תחול על הבקשה לכלול אדם באחת מקבוצות הגילים 17 עד 39 שנים ועד בכלל בגבר ו-17 עד 26 שנים ועד בכלל באשה, להוציאו מקבוצת גיל כאמור או לשנות מקומו בה, וינהגו כך:
: (1) היה המבקש יוצא צבא כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון, התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], המשרת בשירות סדיר או הנמנה עם כוחות המילואים, תומצא הבקשה לשליש הראשי של צבא-הגנה לישראל;
: (2) היה המבקש מיועד לשירות בטחון כמשמעותו [[בחוק האמור]], תומצא הבקשה לראש מרכז גיוס באגף כוח אדם של צבא-הגנה לישראל.

@ 349. צירוף משיבים אחרים [363ה]
: בית המשפט רשאי לצוות על צירוף משיבים נוספים.

@ 350. בקשות קודמות לקביעת גיל [363ו]
: בבקשה יציין המבקש את מטרת הבקשה, ואם הוגשו לבית משפט בקשות לקביעת גילו לפני שהוגשה הבקשה הנדונה יפרט אותן ואת ההחלטות שניתנו בהן.

@ 351. צירוף תצהיר ומסמכים [363ז]
: (א) המבקש קביעת גילו יצרף לבקשתו תצהיר לפי [[תוספת 1 טופס 44|טופס 44]] וכן תעודות אלה או תצלומים מהן:
:: (1) תעודת לידה של המבקש או העתק מתוך ספרי הנפוס של הרישום המתייחס אליו, לפי הענין, וכן דרכון, תעודה או פנקס שרשום בהם תאריך לידתו;
:: (2) תעודת נישואין או תעודת גירושין שלו, לפי הענין;
:: (3) תעודות לידה של ילדיו;
:: (4) כל מסמך אחר שברשותו אשר ניתן ללמוד ממנו מהו גילו;
:: (5) לגבי מבקש שנולד בארץ - אישור מלשכת מרשם התושבים שבה מוחזק תיק המרשם שלו, שאין בפנקס הלידות רישום לידה שלו בשנה הרשומה בתיק המרשם כשנת לידתו.
: (ב) אם אין בידי המבקש להמציא את התעודות המתאימות המפורטות בתקנת משנה (א)(1) עד (3) - יתן הסבר לכך.
: (ג) בקשה שלא צורף אליה תצהיר כאמור בתקנה זו, לא תקובל במשרד הרישום של בית המשפט.
: (ד) בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת לדרוש מהמבקש שיתן בתצהיר פרטים נוספים ומפורטים יותר.

== פרק כ&quot;ו1: אבהות או אימהות (תיקון: תשס&quot;ה) ==

@ 351א. המצאה ליועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשס&quot;ה)
: העתק של כתב תביעה לאבהות או לאימהות ושל כל כתב הגנה בתובענה כאמור, יומצא ליועץ המשפטי לממשלה.

= חלק ג'2: ענינים מיוחדים נוספים (תיקון: תשנ&quot;ה-5) =

== פרק כ&quot;ז: אכיפת פסקי-חוץ ==

@ 352. הגדרה [330]
: [[בפרק זה]], &quot;החוק&quot; - [[=חוק|חוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי&quot;ח-1958]].

@ 353. צורת הבקשה [331, 332] (תיקון: תשנ&quot;ח)
: בקשה להכריז על פסק-חוץ - לרבות פסק-חוץ זמני וצו ביניים בעניני מזונות - כפסק אכיף, תוגש בכתב ויפורשו בה שמו ומענו של בית המשפט שנתן את פסק-החוץ ותאריך הפסק.

@ 354. צירוף העתק פסק-החוץ ותצהיר [333]
: לבקשה יצורפו -
: (1) העתק מפסק-החוץ שאישרה רשות מוסמכת של המדינה שבה ניתן;
: (2) תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מהתנאים הנקובים [[בסעיף 3 לחוק]].

@ 355. תרגום פסק-החוץ [334]
: המבקש יגיש לבית המשפט, לפי דרישתו, תרגום פסק-החוץ לשפה העברית שאישרו נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המשמש בתפקידו במדינת הפסק, או של מדינת הפסק המשמש בתפקידו בישראל, או שאושר בדרך אחרת להנחת דעתו של בית המשפט או הרשם.

@ 356. התנגדות המשיב [335]
: (א) רצה המשיב להתנגד לבקשה, יגיש לבית המשפט תשובה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו העתק הבקשה או תוך זמן ארוך מזה שקבע בית המשפט או הרשם.
: (ב) משיב הכופר בקיומו של אחד התנאים הנקובים [[בסעיף 3 לחוק]], יצרף לתשובתו תצהיר על כך.
: (ג) לא הגיש המשיב תשובה כאמור לא יורשה להתנגד לבקשה.

@ 357. הגבלה לנימוקים [336]
: בית המשפט בדונו בבקשה לא ייזקק לנימוק שלא הוזכר בבקשה או בתשובת המשיב, אלא אם כן ראה ששמיעת הנימוק הנוסף דרושה למען הצדק.

@ 358. חזרת המבקש מבקשתו [337]
: עד להכרזת פסק-החוץ כפסק אכיף רשאי המבקש לחזור בו מבקשתו על ידי הגשת הודעה בכתב לבית המשפט ומסירת העתק ממנה למשיב; משעשה כן - בטלה הבקשה.

@ 359. שער החליפין [337א]
: לענין [[סעיף 10(ב) לחוק]], יהא שער החליפין ביום התשלום - השער היציג שפרסם בנק ישראל לאחרונה לפני יום התשלום לאותו מטבע חוץ שבתשלומו חוייב החייב.

@ 359א. אישור החלטה לצורך אכיפתה במדינה זרה (תיקון: תשס&quot;א-3)
: (א) החלטה של בית משפט בישראל שהזוכה מבקש לאכפה במדינה זרה (בתקנה זו - ההחלטה), רשאי רשם בית המשפט שבו ניתנה ההחלטה, ליתן אישור כי אינה ניתנת עוד לערעור, כי היא סופית וכי ניתן לאכפה בישראל על פי בקשת הזוכה; האישור יכול שיתייחס לענינים האמורים, כולם או מקצתם.
: (ב) בקשה לקבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א) תוגש בכתב, ויצורפו אליה כל אלה:
:: (1) העתק מאומת של ההחלטה;
:: (2) הוגש ערעור על ההחלטה - העתק מאומת של כל החלטה שניתנה בערעור;
:: (3) לא הוגש ערעור על ההחלטה - אישור מזכירות בית המשפט, כי לא הוגש ערעור על ההחלטה עד תום המועד שבו ניתן היה לערער עליה.

== פרק כ&quot;ח: סעד זמני ==

=== סימן א': כללי (תיקון: תשס&quot;א-6) ===

@ 360. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז, תשס&quot;א-6)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בית משפט&quot; - לרבות רשם שהוא שופט;
:- &quot;הפסקת תובענה&quot; - לרבות דחיה ומחיקה של תובענה;
:- &quot;מחזיק&quot; - אדם, זולת המשיב בבקשה לסעד זמני, אשר ברשותו מצויים נכסים שלגביהם נתבקש או ניתן סעד זמני.

@ 361. תחולת הוראות (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-6)
: הוראות פרקים אחרים בתקנות אלה יחולו ככל שאינן סותרות [[פרק זה]], ובשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 362. בקשה לסעד זמני (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות [[בפרק זה]], הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
: (ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
:: (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

@ 363. סעד זמני לפני הגשת תובענה ולאחר מתן פסק דין (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-6)
: (א) בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני בטרם הוגשה תובענה, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין, ובלבד שתוקפו של הצו יהיה מותנה בהגשת התובענה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בתוך מועד אחר, שקבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו, ואין צורך, לשם כך, בהמצאת התחייבות או במתן ערובה לפי [[תקנות 364]] [[ו-365(ב)]]; הבקשה לסעד הזמני יכול שתהיה בעל-פה.

@ 364. ערבות ועירבון (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז, תשס&quot;א-6)
: (א) בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור [[בתקנה 365(ב)]], וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות הענין; בית המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות הענין צודק וראוי לפטור מהפקדת העירבון.
: (ג) סכום העירבון לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר מוצדק מטעמים מיוחדים שיירשמו, להגדיל את סכום העירבון מעבר לסכום האמור או להתנות את מתן הצו במתן עירבון אחר.
: (ד) הסכום הנקוב בתקנת משנה (ג) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו; סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה.

@ 365. הגשת בקשה לסעד זמני (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור [[בסימן א' של פרק כ']], ובכפוף להוראות [[פרק זה]].
: (א1) בלי לגרוע [[מתקנה 241(ה)]], בעל דין יציין בפתח הבקשה אם הגיש אותה בקשה או בקשה דומה באופן העניין; אם הגיש בקשה כאמור - יציין את פרטי הבקשה הקודמת.
: (ב) לבקשה תצורף התחייבות של המבקש לפיצוי מי שאליו מופנה הצו, בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת.
: (ג) בתצהיר המצורף לבקשה יפרט המבקש את כל העובדות הנוגעות לבקשה.
: (ד) בבקשה למתן צו הנוגע לנכסים שברשות מחזיק, יפורשו גם שמו ומענו של המחזיק.
: (ה) בבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ יפרש המבקש בבקשתו את שמו ושם משפחתו של המשיב, גם באותיות לטיניות, וכן מענו, מספר הזהות שלו, ואם אינו ידוע למבקש - פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית המשפט או הרשם, כדי לזהותו; בית המשפט רשאי לבקש פרטים נוספים כדי למנוע טעות בזיהוי.
: (ו) בבקשה לסעד זמני לפי [[סימן ב'1]] יציין המבקש גם את תיאורם ומקום הימצאם של הנכסים, וכן יציע מועמד לשמש תופס נכסים או כונס נכסים זמני, לפי הענין, בכפוף לאמור [[בתקנה 387ג]], ויצרף את הסכמת המועמד בכתב למינוי.

@ 366. הדיון בבקשה (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט ליתן צו על פי צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהיה שבקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקש נזק חמור.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יידונו בקשות לצו עיקול זמני, צו הגבלת שימוש בנכס וצו תפיסת נכסים במעמד צד אחד, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי אין בקיום דיון במעמד הצדדים כדי לסכל את מתן הצו.
: (ג) הוגשה הבקשה לסעד זמני לאחר שהוחל בשמיעת ראיות בתובענה, תידון הבקשה, במידת האפשר, לפני השופט הדן בתובענה.

@ 367. צו במעמד צד אחד (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-6, תשע&quot;ז)
: (א) ניתן צו, למעט צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הצו; לבקשת בעל דין, ובמידת האפשר, יקבע בית המשפט את הדיון במועד מוקדם יותר; בית המשפט רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר לדיון, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הודעה על מועד הדיון תומצא למשיב ולמחזיק, אם ישנו, עם המצאת הצו.
: (ב) העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו; לבקשת המחזיק יורה בית המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה.
: (ג) ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; מחזיק, אם ישנו, רשאי לבקש את ביטול הצו בהתאם [[לתקנה 376]]; הוגשה בקשה לביטול הצו יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה; בית המשפט רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר לדיון מטעמים מיוחדים שיירשמו; הודעה על מועד הדיון תומצא לצדדים במסירה אישית בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה ימים ממועד הגשת בקשת הביטול, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ד) נקבע דיון על פי תקנה זו, רשאי המשיב לבקשה למתן הסעד הזמני להגיש תמצית מתשובתו לבקשה עד יומיים לפני מועד הדיון.
: (ה) דיון על פי תקנה זו יסתיים בתוך יום שיפוט אחד; ראה בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע ימי דיון נוספים, ככל הניתן ברציפות; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה לאחר סיום הבאת הראיות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ו) ההוראות הנוגעות לדיון בבקשה לסעד זמני יחולו על דיון שנקבע לפי תקנה זו, ככל שאינן סותרות את האמור בתקנה זו.

@ 368. עיון מחדש (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-6)
: (א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו.
: (ב) בעיון מחדש רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, את ההחלטה נושא העיון, או לתת החלטה אחרת במקומה; בין השאר, רשאי בית המשפט להורות כי אם יפקיד המשיב סכום מסוים כעירבון או ימציא ערובה מספקת אחרת להבטחת ביצוע פסק הדין, יפקע הצו הזמני.
: (ג) בקשה לעיון מחדש תוגש ותתנהל כאמור [[בסימן א' של פרק כ']].

@ 369. שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-6)
: נשיא בית המשפט או שופט שנשיא בית המשפט מינה לכך, רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, במקום קיום הדיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד הזמני, אם ראה כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון ולחסוך מזמנו של בית המשפט ומזמנם של הצדדים; ניתן בתובענה צו במעמד צד אחד, ייתן בית המשפט הוראות בענין הצו, ככל שימצא לנכון בנסיבות הענין.

@ 370. פקיעת הסעד הזמני (תיקון: תשס&quot;א-6)
: סעד זמני יפקע -
: (1) עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם;
: (2) אם הצו הזמני ניתן לפני הגשת התובענה והמבקש לא הגיש לבית המשפט את התובענה במועד, כאמור [[בתקנה 363(א)]];
: (3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור [[בתקנה 367(ב)]], זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
: (4) עם ביטולו על ידי בית המשפט.

@ 371. חילוט עירבון; החזרת ערבות ועירבון (תיקון: תשס&quot;א-6, תשע&quot;ז)
: (א) פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם.
: (ב) חילוט העירבון אינו גורע מזכותו של מי שהעירבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין, ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר.
: (ג) לא הוגשה לבית המשפט תובענה או בקשה לפיצויים בגין נזק עקב מתן הצו הזמני, בתוך שישה חודשים מהמועד שפקע הצו הזמני, יוחזר למבקש כתב הערבות; בית המשפט רשאי לקבוע מועד אחר אם ראה שהדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ד) הופקד עירבון ולא חולט או חולט מקצתו - תוחזר יתרת העירבון למבקש בתוך שישים ימים מהמועד שפקע הצו הזמני או בתוך 60 ימים ממועד המצאת ההחלטה לנתבע ולמחזיק - אם ישנו; הוגשה בתוך שישים הימים בקשה לחילוט העירבון, רשאי בית המשפט לעכב את החזרת העירבון עד למתן החלטה בבקשה.

@ 372. סמכות רשם (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א-6)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו גם על רשם במסגרת סמכויותיו ליתן סעד זמני על פי דין.

@ 373. החלטה בבקשה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז, תשס&quot;א-6)
: בית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן את החלטתו עם תום הדיון בבקשה, ולכל המאוחר חמישה עשר ימים לאחר תום הדיון; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט או לסגנו.

=== סימן א'1: עיקול זמני (תיקון: תשס&quot;א-6) ===

@ 374. צו עיקול זמני (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) לא יינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף; ואולם בתובענה לדבר שבעין רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע.
: (ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות [[סימן א']], ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
: (ג) אין לעקל נכס הפטור מעיקול אותה שעה.
: (ד) הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב, יחולו על הערובה הוראות [[סימן זה]].

@ 375. רישום בפנקסי מקרקעין (תיקון: תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ב)
: ניתן צו עיקול על מקרקעין, יורה בית המשפט או הרשם על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין.

@ 376. הודעה למחזיק (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;א-6)
: (א) ניתן צו עיקול על נכסי המשיב שבידי מחזיק, יודיע בית המשפט או הרשם למחזיק, עם הטלת העיקול, כי עליו להשיב בכתב, בתוך המועד שנקבע בהודעה, אם נכסי המשיב מצויים בידו וכן אם בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול כאמור [[בתקנה 367]]; בהודעה למחזיק יצוינו פרטי המבקש ובא כוחו; תשובתו של המחזיק תוגש לבית המשפט והעתק ממנה ימציא המחזיק, במישרין, למבקש.
: (ב) הודיע המחזיק כי בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול, ימציא לו המבקש, בתוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו התשובה כאמור בתקנת משנה (א), העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
: (ג) המחזיק רשאי, בתוך שלושים ימים מיום שהומצא לו העתק מבקשת העיקול והתצהיר, להגיש בקשה לביטול צו העיקול.

@ 377. מחזיק שהודה (תיקון: תשס&quot;א-6, תשס&quot;ב)
: הודה מחזיק בתשובתו כי מצויים בידו נכסי המשיב, לא יחזור בו מהודאתו אלא אם כן נתן לו בית המשפט או הרשם רשות לכך, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 378. מחזיק שלא הודה (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-6)
: (א) לא הודה המחזיק כי נכסי המשיב מצויים בידו, או התנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול או לא השיב כלל בתוך המועד שנקבע לו, יהא המבקש רשאי בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו תשובת המחזיק או בתוך חמישה עשר ימים מתום המועד האמור, הכל לפי נסיבות הענין, להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול.
: (ב) דינה של בקשה כאמור כדין כתב תביעה ויחולו עליה הוראות [[תקנה 19]]; דינו של מחזיק לענין אישור העיקול כדינו של נתבע, בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 379. הדיון בבקשה (תיקון: תשס&quot;א-6, תשס&quot;ב)
: הדיון בבקשה לפי [[תקנה 378]] יכול שיהיה בכל שלב של הדיון בתובענה, ואף לאחר שניתן פסק דין בה, כפי שבית המשפט או הרשם יורה, והוא הדין בדיון בסדר דין מקוצר בין אם ניתנה רשות להתגונן ובין אם לאו.

@ 380. מבקש שלא דרש את אישור העיקול (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-6)
: לא ביקש המבקש אישור העיקול כאמור [[בתקנה 378]] יהא העיקול בטל לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו.

@ 381. עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעתו (תיקון: תשס&quot;א-6)
: זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע; בפסק הדין רשאי בית המשפט או הרשם לחייב את הנתבע בהוצאות העיקול הזמני.

@ 382. החלת [[חוק ההוצאה לפועל]] (תיקון: תשס&quot;א-6)
: הוראות [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], יחולו על ביצוע עיקול זמני לפי [[סימן זה]], ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי [[אותו חוק]].

@ 383. הגבלת שימוש בנכס (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות [[סימן א']], להורות למשיב להימנע, בעצמו או באמצעות אדם מטעמו, מלהוציא נכסים מרשותו או מרשות מחזיק, למכרם, לשעבדם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
: (ב) בתקנה זו, &quot;נכסים&quot; - לרבות נכסים המצויים מחוץ לתחום המדינה.

@ 383א. המצאה למדינה (תיקון: תשס&quot;א-6)
: המצאה למדינה של צו לפי [[סימן זה]] תהא בהמצאתו לחשב המשרד שבידיו נמצא הנכס אשר אליו הצו מתייחס.

=== סימן ב': עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשס&quot;א-6) ===

@ 384. צו עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות [[סימן א']], ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) ניתן צו על פי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט או הרשם להורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו.
: (ג) לא יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא אם כן עלה שווי התובענה על חמישים אלף שקלים חדשים, זולת אם התובענה היא למזונות; בית המשפט או הרשם רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בתובענה ששוויה פחות מן הסכום האמור, אם שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
: (ד) בלי לגרוע מן האמור [[בתקנה 370]], צו עיכוב יציאה מן הארץ יפקע בתום שנה מיום נתינתו; ואולם, בית המשפט או הרשם רשאי להאריך את עיכוב היציאה מן הארץ על ידי מתן צו חדש.

@ 385. ערבות ועירבון של המבקש (תיקון: תשס&quot;א-6, תשס&quot;ב)
: (א) ערבות כאמור [[בתקנה 364]], שימציא המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, תהא לפיצוי כל נזק שייגרם גם לאדם שאיננו המשיב בעיכוב יציאתו על סמך הצו, משום שהמבקש מסר פרטים לא נכונים או לא מספיקים לזיהוי המשיב.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 364(ב)]], יהיה המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד בתביעה למזונות, פטור מהפקדת עירבון.

@ 386. עירבון של המשיב (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-6)
: בית המשפט או הרשם יורה, בצו, שאם יופקד בקופת בית המשפט או בקופת המשטרה סכום מסוים כעירבון לתביעה - יפקע צו עיכוב היציאה מן הארץ; חזר המשיב לפני מתן פסק הדין, או לאחר שפקע הצו, יוחזר לו העירבון לפי דרישתו; לא חזר עד שניתן פסק דין לזכות המבקש ישמש העירבון לסיפוק התביעה, והעודף על הסכום שבפסק הדין ועל הוצאות הוצאה לפועל יוחזר למשיב לפי דרישתו.

@ 387. צו עיכוב וצו גירוש או צו הסגרה (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) ניתן על אדם צו עיכוב יציאה, וכן צו גירוש לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], או צו הסגרה לפי [[חוק ההסגרה, התשי&quot;ד-1954]], יבטל בית המשפט או הרשם את צו העיכוב, אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה כאמור בתקנת משנה (א), ימציא הודעה מספקת על כך לצד אשר לפי בקשתו ניתן צו עיכוב היציאה.

=== סימן ב'1: תפיסת נכסים וכינוס נכסים זמני (תיקון: תשס&quot;א-6) ===

@ 387א. תפיסת נכסים (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות [[סימן א']], למנות אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים המצויים בחצרים (להלן - תופס נכסים) אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לתופס נכסים כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן - צו כניסה לחצרים).
: (ג) מונה תופס נכסים לפי תקנה זו, יחולו הוראות [[תקנות 389]], [[391]] [[ו-392]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בתקנה זו, &quot;נכסים&quot; - נכסים המהווים ראיות או הדרושים לשם בירור התובענה.

@ 387ב. כינוס נכסים זמני (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות [[סימן א']], למנות כונס נכסים זמני (להלן - כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן - צו כניסה לחצרים).
: (ג) בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:
:: (1) להיכנס לחצרים לשם חיפוש או תפיסה של הנכסים;
:: (2) לחפש את הנכסים;
:: (3) לצלם או להעתיק את הנכסים;
:: (4) לתפוס את הנכסים;
:: (5) להחזיק בנכסים;
:: (6) לשמור או לבטח את הנכסים;
:: (7) לנהל את הנכסים;
:: (8) להפעיל את סמכויות בעל הנכסים, כולן או מקצתן.
: (ד) מונה כונס לפי תקנה זו, יחולו הוראות [[תקנות 389]], [[390]], [[391]] [[ו-392]].

@ 387ג. סייגים למינוי תופס נכסים או כונס (תיקון: תשס&quot;א-6)
: בית המשפט לא ימנה אדם כתופס נכסים או ככונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 387ד. כניסה לחצרים חיפוש ותפיסה (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) בטרם כניסתו לחצרים ימסור תופס הנכסים או הכונס את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו לפי [[טופס 44א שבתוספת הראשונה]], לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם בגיר אחר האחראי על החצרים מטעמו (להלן - האחראי על החצרים), ויידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך דין, במידת האפשר, וזכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו תופס הנכסים או הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה ביזיון בית משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי.
: (ב) כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים על פי [[סימן זה]] ייעשו בידי תופס הנכסים או הכונס בנוכחות האחראי על החצרים, ובנוכחות שני עדים, אלא אם כן אישר האחראי על החצרים בכתב, כי אינו מעוניין בנוכחות עדים או אם הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; לא ישמש עד, לצורך תקנה זו, מי שיש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי - זולת אם הסכים לכך בעל הדין שכנגד.

@ 387ה. חיפוש בחומר מחשב (תיקון: תשס&quot;א-6)
: חיפוש ותפיסה של מחשב, חומר מחשב או פלט כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], לא ייערכו אלא בהתקיים תנאים אלה:
: (1) בית המשפט כלל בצו היתר מפורש לחיפוש ותפיסה כאמור;
: (2) בית המשפט מינה בעל תפקיד מיומן לביצוע החיפוש, זולת אם האחראי על החצרים הסכים לבצע את החיפוש בעצמו;
: (3) מבצע החיפוש יוודא תחילה כי במהלך החיפוש לא תתאפשר קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, זולת אם מבצע את החיפוש האחראי על החצרים.

@ 387ו. מתן דין וחשבון (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) תופס הנכסים או הכונס יגיש לבית המשפט דין וחשבון על ביצוע הפעולות, חתום בידי הנוכחים בביצוע, בתוך שבעה ימים ממועד הביצוע, וימציא העתק ממנו למי שאליו מופנה צו הכניסה לחצרים ולבעלי הדין.
: (ב) הדין וחשבון יכלול, בין השאר, רשימה של הנכסים שנתפסו בעת החיפוש, והערות של האחראי על החצרים שנכח בעת ביצוע הצו.

@ 387ז. שמירת סודיות (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) תופס הנכסים או הכונס לא יעשה שימוש בנכסים, במידע או במסמכים שהגיעו אליו עקב תפקידו, ולא יגלה מידע או מסמכים כאמור לאחר, עד לקיום דיון במעמד הצדדים שבו יכריע בית המשפט מה ייעשה בנכסים או במסמכים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) תופס הנכסים או הכונס ינקוט אמצעים, ככל הדרוש, כדי להבטיח שהעובדים בשירותו והנוכחים בעת ביצוע הפעולות, ישמרו על סודיות כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) נטענה טענת חיסיון לגבי נכסים או מסמכים מסוימים, יכניס תופס הנכסים או הכונס את הנכסים או המסמכים, לפי הענין, לחבילה בלי שיעיין בהם, יסגור את החבילה, יסמן אותה באופן הניתן לזיהוי, וימסור אותה לבית המשפט, בהקדם האפשרי; בתוך שבעה ימים ממועד מסירת החבילה רשאי הטוען להגיש לבית המשפט בקשה להחליט בטענת החיסיון, ולפרט בה את טענותיו; בית המשפט יחליט בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולצורך כך הוא רשאי לעיין בנכס או במסמך; הדיון בבקשה לפי תקנת משנה זו יהיה בדלתיים סגורות; בתקנה זו, &quot;חבילה&quot; - מעטפה או כלי קיבול אחר.

@ 387ח. הוראות בדבר הנכסים התפוסים (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת תופס הנכסים, הכונס, בעל הנכסים או בעל דין, להורות מה ייעשה בנכסים התפוסים, לרבות החזרתם לחצרים שמהם נלקחו או לבעליהם, לתת צו למכירתם של נכסים העלולים להתקלקל, להשמדה או להעברה של נכסים או להורות כל הוראה אחרת המוצדקת וראויה בנסיבות הענין.
: (ב) הסתיים הדיון בתובענה, יורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים תפוסים, שהוראה כאמור טרם ניתנה לגביהם.
: (ג) פקע צו תפיסת נכסים או צו כינוס נכסים זמני שניתן לפי [[סימן זה]], ולא הורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים התפוסים, יוחזרו הנכסים אל החצרים שמהם נלקחו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד פקיעת הצו.

@ 387ט. זכויות מחזיק וצד שלישי (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) ניתן צו על פי [[סימן זה]] המתייחס לנכסים שבידי מחזיק, רשאי המחזיק להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד ההמצאה; הודעה על כך תימסר למחזיק עם מסירת הצו או המצאתו.
: (ב) טוען צד שלישי לזכויות בנכסים שנתפסו לפי [[סימן זה]], רשאי הוא להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים מיום שנודע לו על תפיסתם.
: (ג) התברר לבית המשפט במהלך דיון כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכסים שנתפסו לפי [[פרק זה]], יודיע לו בית המשפט על זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד המצאת ההודעה.
: (ד) הוגשה הודעת הצטרפות על ידי מחזיק או צד שלישי, יקיים בית המשפט דיון במעמד המצטרף בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת הודעת ההצטרפות.

@ 387י. הודעת הצטרפות (תיקון: תשס&quot;א-6)
: (א) הודעת הצטרפות תוגש לבית המשפט בכתב, במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל בעלי הדין.
: (ב) דין המצטרף כדין משיב בבקשה לסעד הזמני, ודין הודעת ההצטרפות כדין תשובה לבקשה בכתב, בשינויים המחויבים.
: (ג) הודעת ההצטרפות והודעה בדבר מועד הדיון יומצאו לכל בעלי הדין בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מיום החלטת בית המשפט בדבר מועד הדיון.

=== סימן ג': מינוי כונס נכסים ===

@ 388. מינוי כונס נכסים [264]
: (א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי [[תוספת 1 טופס 45|טופס 45]], את הדברים האלה:
:: (1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו;
:: (2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו;
:: (3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;
:: (4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים.
: (ב) בית המשפט או הרשם הדן בבקשה יביא בחשבון את סכום החוב שהמבקש תובע, את הסכום שכונס הנכסים יוכל להשיג לפי המשוער ואת ההוצאות המשוערות הכרוכות במינויו, ורשאי הוא, אם נראה לו הדבר, להורות על עריכת חקירה בענינים אלה או בענינים אחרים לפני המינוי.

@ 389. שכר [265]
: (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי לקבוע, בצו כללי או מיוחד, את שכר שירותיו של כונס הנכסים וכיצד ועל מי לשלמו.
: (ב) מינה בית המשפט או הרשם עובד המדינה לשמש כונס נכסים, ישולם שכרו לאוצר המדינה, אך באישור נציב שירות המדינה רשאי הוא לקבל שכר מיוחד בעד טרחתו.

@ 390. חובת פרסום [266] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: ניתן צו למינוי כונס נכסים, יורה בית המשפט או הרשם לפרסם ברשומות או בעתון יומי את שם האדם שנגדו ניתן הצו, מקום עסקו או מענו הרשום, שמו ומענו של כונס הנכסים שנתמנה וכן מקום מושבו של בית המשפט ומספר התיק; בית המשפט או הרשם רשאי שלא להורות על הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 391. חובותיו של כונס נכסים [267]
: כונס נכסים שנתמנה כאמור -
: (1) יתן כל ערובה שתיראה לבית המשפט או לרשם להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם ולכל אשר יגיע לידו בקשר לנכסים; הערובה תהא בכתב ערבות ערוך לפי [[תוספת 1 טופס 46|טופס 46]];
: (2) יגיש את חשבונותיו בפרקי זמן ובצורה שיורה עליהם בית המשפט או הרשם;
: (3) ישלם את הסכום המגיע ממנו ככל שיורה בית המשפט או הרשם;
: (4) יהא אחראי לכל הפסד שגרם לרכוש מתוך זדון או רשלנות.

@ 392. אכיפת תשלום [268]
: כונס נכסים שלא הגיש חשבונותיו או לא שילם את הסכום המגיע ממנו, או שגרם הפסד לרכוש מתוך זדון או רשלנות, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסיו, למכרם ולהשתמש בדמי המכר לסילוק כל סכום המגיע מכונס הנכסים או לכיסוי כל הפסד שגרם ואת היתרה ישלם לכונס הנכסים.

== פרק כ&quot;ט: סדר הדין בבית הדין המיוחד ==

@ 393. מה יובא לפני בית הדין המיוחד [364]
: היה ספק בענין פלוני אם אין הוא ענין של מעמד אישי שבתחום שיפוטו הייחודי של בית דין דתי, יביאו בעלי הדין הנוגעים בדבר, או בית המשפט שבו נתעורר הספק, את השאלה לפני בית הדין המיוחד כאמור [[בסעיף 9 לפקודת בתי המשפט, 1940]], על ידי תזכיר שיישלח לרשם בית המשפט העליון.

@ 394. צורת התזכיר [365]
: התזכיר יחולק לסעיפים מסומנים במספרים סידוריים ויציין בצורה תמציתית:
: (1) העובדות החשובות שבעלי הדין הסכימו עליהן;
: (2) העובדות המהותיות השנויות במחלוקת;
: (3) טענותיהם החולקות של בעלי הדין.

@ 395. הדיון [366]
: משנתקבל התזכיר, יזמין הרשם את בעלי הדין להתייצב לפני בית הדין המיוחד בתאריך שיקבע; לבית הדין יהיו לענין זה כל הסמכויות הנתונות לפי תקנות אלה לבית משפט מחוזי בערכאה ראשונה, והוא ינהג, במידה שהדבר רצוי באותן נסיבות, לפי סדרי הדין והנוהג המקובלים בבתי המשפט כאמור [[בתקנה 2]].

@ 396. פסק הדין [367]
: הכריע בית הדין בשאלה שהובאה לפניו, ינסח את ממצאו בצורת פסק דין כדרך שמנסח בית משפט, וכיוצא בזה יערך פסק דין בצורת פסיקתה.

= חלק ד': הערעור =

== פרק ל': סדר הדין בערעור ==

=== סימן א': המועדים ===

@ 397. המועד להגשת ערעור בזכות [368]
: מועד להגשת ערעור בזכות על החלטה של בית משפט הוא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן ההחלטה, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד להגשת ערעור.

@ 398. המועד להגשת ערעור ברשות [369, 370] (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: המועד להגשת ערעור ברשות על החלטה, הוא שלושים ימים מהיום שבו ניתנה הרשות לערער.

@ 398א. המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ז-3)
: (א) המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה במעמד צד אחד או בהעדר כתבי טענות מהצד השני (בתקנה זו - ההחלטה הראשונה), שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי [[תקנה 201]] או [[תקנה 214]], יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (בתקנה זו - ההחלטה השניה).
: (ב) מנין המועדים להגשת הערעור או בקשת רשות הערעור, לפי הענין, על ההחלטה הראשונה או ההחלטה השניה יהיה לפי הוראות [[סימן זה]].

@ 399. המועד לבקשת רשות לערער [371] (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: נקבעה בחיקוק הוראה בדבר בקשת רשות לערער על החלטה ולא נקבע במפורש המועד להגשת הבקשה, תוגש הבקשה בתוך שלושים ימים מיום שניתנה ההחלטה.

@ 400. ערעור על החלטת רשם (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט-2)
: ערעור על החלטת רשם לפי [[סעיף 96 לחוק בתי המשפט]], לרבות החלטה לגבי בקשה לבטל החלטה על פי צד אחד או בהעדר כתבי טענות של הצד השני, יהיה עשרים ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה, והוראות [[פרק זה]], למעט [[סימן ד']], יחולו על הערעור האמור בשינויים המחוייבים.

@ 401. ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית [372ב]
: הוראות [[פרק זה]] יחולו אף לגבי ערעור על פסק דין בתביעה אזרחית כאמור [[בתקנה 17]].

@ 402. מנין הימים [372ג]
: מנין הימים שנקבעו [[בסימן זה]] יתחיל בין אם ניתנה ההחלטה בפני המערער או המבקש ובין אם ניתנה שלא בפניו, ובלבד שהוזמן כדין לשמוע את ההחלטה; ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער או המבקש בלי שהוזמן כאמור, יראו כיום מתן ההחלטה את היום שבו הומצא לו העתק ממנה.

=== סימן ב': רשות לערער ===

@ 403. הגשת בקשת רשות לערער לבית המשפט שלערעור [370, 377א(א), 389(ב)] (תיקון: תשנ&quot;ב-3)
: (א) בקשת רשות לערער לבית משפט שלערעור תוגש בכתב, תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו ותציין את האסמכתאות הנוגעות לענין; הבקשה תוגש במסירת ארבעה עתקים של כתב הבקשה לבית המשפט שלערעור, בצירוף מספר עתקים מספיק לשם המצאה למשיבים.
: (ב) רשות לערער על פסק דין של בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים על החלטה של בית משפט שלום יכול שתינתן בגוף פסק הדין או על פי בקשה לבית המשפט שלערעור.
: (ג) כל העתקים של הבקשה ושל המסמכים המצורפים אליה יהיו מודפסים במכונת כתיבה, או מצולמים, בצורה נוחה לקריאה.

@ 404. ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות ערעור (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) עם הגשת בקשה לרשות ערעור, יפקיד המבקש ערבון או יתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור, ויצרף את המסמכים המפורטים [[בתקנה 419]], אך רשאי בית המשפט לדון בבקשה אף אם לא צורפו העתקים מהחלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין.
: (ב) על הפקדת ערבון או מתן ערובה בבקשה לרשות ערעור יחולו הוראות [[תקנות 427 עד 433]], בשינויים המחוייבים.

@ 405. ערובה להוצאות בערעור ברשות (תיקון: תש&quot;ן)
: הפקדת ערבון או מתן ערובה כנדרש [[בתקנה 404]], פוטרת את המבקש שקיבל רשות ערעור ממתן ערובה עם הגשת הערעור.

@ 406. תשובת המשיב בעל פה או בכתב [377א(ב), 377ב(א)(3)] (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ב-3)
: (א) החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה לפי [[תקנה 403]], שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד.
: (ב) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל פה או על תשובה בכתב; עשה כן, תומצא הבקשה למשיב, ובלבד שהמבקש קיים את ההוראות בדבר מתן ערובה להוצאות המשיב; הורה בית המשפט על תשובה בכתב, על המשיב להגישה תוך חמישה עשר ימים מיום ההמצאה או במועד אחר שקבע בית המשפט; התשובה תיכתב בצורה תמציתית, ויצוינו בה האסמכתאות שהמשיב מסתמך עליהן.
: (ג) נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל פה או בכתב.

@ 406א. רשות ערעור על החלטה בענין סעד זמני (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז)
: בקשת רשות ערעור או ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה על פי צד אחד ושלא נדחתה לפי [[תקנה 406(א)]], תידון במעמד צד אחד, אלא אם כן הורה בית המשפט על הזמנת בעל הדין האחר.

@ 407. החלטת בית המשפט והמצאתה [377ב]
: (א) בתום ההליכים שנתקיימו לפי [[תקנה 406(ב) ו-(ג)]] או בתום התקופה שנקבעה לקיומם, יחליט בית המשפט אחת מאלה:
:: (1) לדחות את הבקשה;
:: (2) ליתן רשות לערער, אם דרך כלל ואם לגבי בעיה מסויימת כאמור [[בתקנה 408]].
: (ב) דן בבקשה שופט יחיד יכול הוא להעביר את הבקשה לדיון לפני הרכב רחב יותר.
: (ג) החלטת בית המשפט תומצא לבעלי הדין ואין צורך להשמיעה, אלא אם כן הורה על כך בית המשפט.

@ 407א. החלטה בבקשת רשות ערעור לאחר שתי ערכאות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: החליט בית המשפט העליון לדחות בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים, רשאי בית המשפט לכלול בהחלטתו רק את קביעתו בדבר דחיית בקשת רשות הערעור, ובלבד שלדעתו מתקיימים שני אלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
: (1) הקביעות בהחלטה אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים;
: (2) מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

@ 408. הרשות לערער מסוייגת [373]
: בית משפט הנותן רשות לערער רשאי לפרש את הבעיה שעליה ניתנת הרשות לערער, ומשעשה כן לא יטען המערער בבעיה שלא פורשה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט שלערעור לפי [[התקנות 415]] [[ו-462]].

@ 409. אין ערעור על רשות לערער [374]
: החלטה המרשה לערער אינה ניתנת לערעור.

@ 410. הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור [375] (תיקון: תש&quot;ן)
: הוגשה בקשת רשות לערער לבית משפט שלערעור, רשאי בית המשפט לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, אם הסכימו לכך בעלי הדין לערעור, ואף ללא הסכמת בעל דין לאחר שניתנה לו ההזדמנות להביע התנגדותו ונראה לבית המשפט שלא תיפגע זכותו כבעל דין; החליט בית המשפט כאמור, תחול [[תקנה 407(ג)]] ולא יחולו [[תקנות 412]], [[419 עד 421]] [[ו-427 עד 433]].

@ 410א. הפיכת בקשה לכתב ערעור (תיקון: תש&quot;ן)
: הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית משפט שלערעור וראה בית המשפט כי הבקשה הוגשה בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור, רשאי בית המשפט להחליט לדון בבקשה כבכתב ערעור, בתנאים שיקבע; ההחלטה לא תינתן אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להביע התנגדותו לכך; החליט בית המשפט כאמור, לא יחולו [[תקנות 412]], [[419 עד 421]] [[ו-427 עד 433]].

@ 411. השגה על החלטות שאינן פסק דין [376] (תיקון: תש&quot;ן)
: לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט. האמור בתקנה זו לא יחול על החלטה לפי [[סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]].

=== סימן ג': ערעור ===

@ 412. הגשת ערעור [378(א), 389(ב), 392]
: (א) ערעור יוגש במסירת שלושה עתקים של כתב ערעור לבית המשפט שלערעור בצירוף מספר עתקים מספיק לשם המצאה למשיבים.
: (ב) לפי דרישת המערער רשאי שופט בית המשפט שלערעור או הרשם, על פי צד אחד, לוותר על המצאת כתב הערעור למשיב שאינו נוגע בדבר במישרין.
: (ג) כל העתקים של כתב הערעור ושל המסמכים המצורפים אליו יהיו מודפסים במכונת כתיבה או מצולמים, בצורה נוחה לקריאה.

@ 413. תוכן כתב הערעור [384] (תיקון: תשמ&quot;ט-3, תשס&quot;ט-2)
: ואלה הדברים שיכיל כתב הערעור:
: (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המערער;
: (2) שמו של כל משיב וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם;
: (3) שם הערכאה הקודמת, תאריך ההחלטה שעליה מערערים ומספר התיק של התובענה שבה ניתנה;
: (4) מען להמצאה בתחומה של המדינה;
: (5) אם ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער - התאריך שבו הומצאה לו, אם הומצאה, או ציון שההחלטה לא הומצאה;
: (6) נימוקי הערעור;
: (7) אם הערעור הוא על פסק דין של בית משפט שלום - סכום התביעה או שווי נושאה, ביום הגשת התובענה לבית משפט השלום;
: (8) אם הערעור הוא על פסק דין של בית משפט שלום בתביעה לפי [[סעיף 37(ב)(9)(א), (ב) או (ג), לחוק בתי המשפט]] - סוג התביעה בהתאם לאחת מפסקאות המשנה האמורות, לפי העניין;
: (9) אם הערעור מוגש לבית משפט מחוזי - אם ידון בו דן יחיד או הרכב כאמור [[בסעיף 37 לחוק בתי המשפט]].

@ 414. נימוקי הערעור [385]
: כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי.

@ 415. נימוקים שלא פורשו [386]
: המערער לא יטען ולא יקבלו מפיו נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור אלא ברשות בית המשפט, והיא לא תינתן אלא אם כן הראה טעם מספיק לכך; אולם בית המשפט בבואו להחליט בערעור לא יהיה מוגבל לנימוקי ההתנגדות שפורשו בכתב הערעור או שנטענו בבית המשפט לפי תקנה זו.

@ 416. פטור מנימוקי ערעור [378(ב) רישה, 378(ג)]
: (א) נתן בית המשפט רשות לערער כאמור [[בתקנה 407]], יהיה המערער פטור מלכלול בכתב הערעור את נימוקי הערעור והאמור [[בתקנה 446]] לא יחול על הערעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
: (ב) בכפוף לאמור [[בתקנה 408]] יראו את נימוקי הבקשה לרשות לערער כנימוקי הערעור.

@ 417. מחיקת נימוקים ותיקונם [387]
: כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו.

@ 418. פרטים נוספים [388]
: בית המשפט רשאי בכל עת להורות למערער להמציא לו פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל נימוק שבערעור, בתנאים שייראו לבית המשפט, לרבות תשלום הוצאות.

@ 419. מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור [389(א)] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע)
: אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור:
: (1) העתקים או תצלומי העתקים של החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין, כשהם מאושרים בידי הרשם או המזכיר הראשי של אחת מאותן הערכאות או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
: (2) הצעת ערובה במקום ערבון, אם רצה בכך המערער;
: (3) טופס של הודעה על הפקדת הערבון או על מתן הערובה; תורפה של ההודעה, המפרשת את סכום הערבון או הערובה, ימולא בידי מזכירות בית המשפט.

@ 420. מסמכים שיש להמציאם למשיבים [390]
: ואלה המסמכים שיש להמציא למשיבים:
: (1) עותק של כתב הערעור;
: (2) העתק ההחלטה שעליה מערערים;
: (3) הודעה על הפקדת ערבון או ערובה או הודעת הרשם על החלטתו לפטור ממתן ערבון, אם ניתנה שלא בפני המשיב, בהתאם [[לתקנה 432(ב)]].

@ 421. ערעור שאינו בהתאם להוראות [393]
: ערעור שאינו ממלא אחרי הוראות [[פרק זה]] לא יקובל לרישום, אלא שהמערער יכול לדרוש ששופט משופטי בית המשפט שלערעור יחליט בשאלה אם הערעור ממלא או אינו ממלא אחרי הוראות [[פרק זה]], והחלטתו תהא סופית ומכרעת.

@ 422. איחוד בעלי דין [380]
: בעלי דין אחדים בתובענה אחת רשאים להצטרף יחד בערעור אחד.

@ 423. ערעור של תובענות שאוחדו [379]
: תובענות שאוחדו וניתנה בתובענה המאוחדת החלטה אחת, רשאי כל בעל דין לערער על ההחלטה, ואין צורך להגיש ערעור נפרד לכל אחת מן התובענות שאוחדו.

@ 424. מיהו המשיב [381]
: כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור.

@ 425. צירוף משיב בידי בית המשפט [382]
: בית המשפט שלערעור או הרשם רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין ולהמציא לו כתב ערעור מתוקן, ורשאי הוא לדחות בינתיים את הדיון בערעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית המשפט ליתן פסק דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין מלכתחילה.

@ 426. תחולת [[התקנות 36 עד 43]] [383]
: הוראות [[תקנות 36 עד 43]] יחולו על ערעורים, ולענין זה כל מקום שנאמר באותן הוראות &quot;תובע&quot; - לרבות מערער, &quot;נתבע&quot; - לרבות משיב ו&quot;תובענה&quot; - לרבות ערעור.

=== סימן ד': ערובה להוצאות ===

@ 427. הוצאות הערעור [394]
: המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה [[בסימן זה]].

@ 428. ערבון [395]
: משהוגש כתב הערעור, יקבע הרשם של בית המשפט שלערעור את סכום הערבון שעל המערער להפקיד בבית המשפט להבטחת הוצאותיו של כל משיב ואת המועד להפקדתו וימציא למערער הודעה על כך; לענין [[סימן זה]] דין כתב ערבות בנקאית כדין ערבון.

@ 429. ערובה במקום ערבון [396]
: רצה המערער ליתן ערובה אחרת במקום הערבון, יצרף הודעה מתאימה לכתב הערעור והרשם רשאי, על פי צד אחד, להרשות לו מתן ערובה סבירה אחרת להנחת דעתו במקום הערבון במועד שקבע לכך, וימציא לו הודעה על כך; לא הרשה מתן ערובה אחרת, יקבע את סכום הערבון שעל המערער להפקיד ואת המועד.

@ 430. קביעת ערובה [396א] (תיקון: תשנ&quot;א-2)
: הפעולות לפי [[תקנות 428]] [[ו-429]] יכול שיעשה המזכיר הראשי של בית המשפט, אך לפי בקשת אחד הצדדים יובא הדבר שנית לפני הרשם לעיון ולהכרעה.

@ 431. דחיית ערעור מהעדר ערובה [397]
: לא קיים המערער הוראה בדבר הערבון או הערובה, יירשם הערעור לדחיה לפני בית המשפט או הרשם ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין.

@ 432. פטור מחובת ערבון [398, 399]
: (א) החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך.
: (ב) הודיע הרשם שלא בפני המשיב על החלטתו לפטור את המערער מחובת ערבון, תומצא הודעה על כך למשיב; החליט שלא לפטרו, יקבע את סכום הערבון והמועד לתשלומו או ירשה לו מתן ערובה במקום הערבון.

@ 433. שינוי החלטה בענין ערבון [400]
: בכל שלב משלבי הדיון רשאי הרשם להגדיל את סכום הערבון של המערער, וכן לחזור ולחייב מערער שנפטר מערובה להגישה, אם נוכח שהמערער נעשה בינתיים בעל יכולת לשלם.

=== סימן ה': ערעור שכנגד ===

@ 434. ערעור שכנגד טעון הודעה [401]
: היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית המשפט בערכאה הקודמת טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית המשפט בפירוט נימוקים, תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור לפי [[תקנה 420]] או ניתנה החלטת הפטור לפי [[תקנה 432(א)]] אם ניתנה במעמד המשיב, או נמסרה ההודעה לפי [[תקנה 432(ב)]] אם ניתנה שלא במעמד המשיב, אולם לא יאוחר משבעה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו.

@ 435. הודעה כשהמערער פטור מערובה [403]
: היה המערער פטור על פי חוק ממתן ערובה, יתחיל המועד של שלושים ימים שבו חייב המשיב להגיש את ההודעה לבית המשפט, כאמור [[בתקנה 434]], מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור.

@ 436. אי הגשת הודעה [402]
: אי הגשת הודעה אין בה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לבית המשפט שלערעור לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, אך יכולה היא לשמש סיבה, לפי שיקול דעתו של בית המשפט, לדחיית הדיון בערעור או לצו מיוחד להוצאות.

=== סימן ו': תיק מוצגים ===

@ 437. הגשת העתקי מוצגים בידי המערער [393א]
: (א) מערער המבקש להסתמך בשעת הדיון בערעור על מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות (להלן - המוצגים), יגיש לבית המשפט שלערעור העתקים מהם מודפסים במכונת כתיבה בצורה נוחה לקריאה, או בצילום.
: (ב) נוכח הרשם שצילום של מסמך אינו נוח לקריאה, רשאי הוא לצוות על בעל הדין שהגישו להגיש לבית המשפט, תוך מועד שיקבע, העתק אחר של אותו מסמך, בצורה נוחה לקריאה.

@ 438. הזמן להגשה [393ב]
: העתקי המוצגים יוגשו -
: (1) אם הורה בית המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה - תוך חמישה עשר ימים מהיום שנמסרה למערער הודעה על השמיעה;
: (2) אם לא הורה בית המשפט כאמור - יחד עם הגשת הסיכומים שבכתב.

@ 439. תיק המוצגים [393ג]
: (א) העתקי המוצגים יהיו מסומנים במספר הסידורי שניתן למוצגים בבית המשפט שבו הוגשו, ויתוייקו בתיק מיוחד (להלן - תיק המוצגים) לפי מספר סידורי, מוצגי התובע תחילה ומוצגי הנתבע לאחריהם.
: (ב) על גבי תיק המוצגים יירשמו שמות בעלי הדין כאמור [[בתקנה 413(1) ו-(2)]], מספר הערעור והערה &quot;מוצגי המערער&quot;; בעטיפה הפנימית, או בגליון שיתוייק לפני ההעתקים, ירשום המערער את ההעתקים שנכללו בתיק לפי מספרם הסידורי.

@ 440. המצאת תיק המוצגים [393ד]
: תיק המוצגים, יחד עם רשימה של המוצגים הכלולים בו, יוגש לבית המשפט במספר עתקים מספיק לשם המצאה למשיבים ובעוד עותק נוסף עבור בית המשפט, ואם הורה בית המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה - בעוד שלושה עתקים נוספים עבור בית המשפט.

@ 441. הגשת מוצגים בידי המשיב [393ה]
: (א) רצה המשיב, לרבות משיב שהגיש ערעור שכנגד, להסתמך על מוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים של המערער, יגיש לבית המשפט העתקים של המוצגים שלא נכללו תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצא לו תיק המוצגים של המערער - אם הורה בית המשפט על שמיעת טענות שבעל פה, או יחד עם הגשת סיכומיו שבכתב - אם לא הורה בית המשפט כאמור.
: (ב) [[תקנות 437 עד 440]] יחולו על תיק המוצגים של המשיב, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 442. הגשת תיק מוצגים נוסף בידי המערער [393ו]
: הגיש המשיב ערעור שכנגד, רשאי המערער, תוך שבעה ימים מיום שהומצא לו תיק המוצגים של המשיב, להגיש תיק מוצגים נוסף; [[תקנות 437 עד 440]] יחולו על תיק המוצגים הנוסף.

@ 443. הגשת תיק מוצגים לאחר שעבר המועד [393ז]
: הרשם רשאי על פי צד אחד להתיר לבעל דין לפי בקשתו הגשת תיק מוצגים לאחר שעבר המועד לכך, ולהתיר לו הגשת תיק מוצגים נוסף, ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת לכך, והדבר לא יגרום לדחיית מועד הדיון.

@ 444. הסתמכות על מוצגים [393ח] (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: בשעת הדיון בערעור לא יהיה בעל דין רשאי להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים של בעל דין, אלא ברשות בית המשפט שתינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

=== סימן ז': הדיון בערעור ===

@ 445. דיון מקדמי בערעור [404] (תיקון: תשמ&quot;ט-3, תשנ&quot;ו-2)
: (א) נשיא בית המשפט העליון, או נשיא בית משפט מחוזי, לפי הענין, רשאי למנות שופט של אותו בית משפט שינהל דיון מקדמי לצורך הכנת הערעור, במגמה לייעל את הדיון בערעור, לפשטו, לקצרו ולהחישו וכן כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין; עשה כן, תומצא לבעלי הדין הודעה על קיום הדיון המקדמי ועל תאריך הדיון בו לפחות שבעה ימים מראש.
: (ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), מוסמך שופט בדיון מקדמי -
:: (1) לבדוק אם כתב ערעור ערוך כדין ומפורט כראוי, ולהורות על הבהרתו, פירוטו או תיקונו;
:: (2) לברר מה הן השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בערעור, לתחום אותן ולערוך את רשימת הפלוגתות;
:: (3) להורות כי יימחק או יתוקן כל נימוק בכתב הערעור שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן, לסבכו או להשהותו;
:: (4) לתת סעד זמני;
:: (5) להגדיר בעל דין כצד פורמלי או להגביל, בהסכמתו של בעל דין, את היקף השתתפותו בטיעונים שיושמעו בערעור;
:: (6) להורות לבעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב, כאמור [[בתקנה 448]], ולהגביל את היקף הסיכומים;
:: (7) לקבוע את אופן הדיון בערעור ואת הסדר שבו יתברר, ולקצוב זמן לטיעוני הצדדים;
:: (8) לתת תוקף של פסק דין להסדר פשרה.
: (ג) שופט בדיון מקדמי רשאי להורות שבעלי הדין ובאי כוחם יתייצבו בעצמם לדיון המקדמי, והוראות [[תקנה 147]] יחולו בשינויים המחוייבים; לא התייצב בעל דין או בא כוחו כאמור, רשאי השופט, בנוסף לכל צו אחר שהוא מוסמך לתתו לפי תקנות אלה, להורות בדבר תשלום הוצאות.
: (ד) לא מינה נשיא בית המשפט שופט כאמור בתקנת משנה (א), או אם נסתיים הדיון המקדמי, יקבע בית המשפט או הרשם תאריך לדיון בערעור, יודיע עליו לבעלי הדין ורשאי הוא לקצוב זמן לטיעוניהם.

@ 446. עיקרי טיעון [404א] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;א-3)
: (א) נקבע מועד לדיון בערעור, יגיש המערער לבית המשפט את עיקרי טיעונו, וימציא עותק למשיבים, ארבעה עשר ימים לפחות לפני מועד הדיון; המשיב יגיש לבית המשפט את עיקרי טיעונו, וימציא עותק לבעלי הדין האחרים, שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון, והכל אם לא הורה בית המשפט אחרת.
: (ב) עיקרי טיעון יכללו בצורה תמציתית את טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על פי תקנות אלה, ואת האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן, ליד כל טענה בנפרד. היתה האסמכתא פסק דין שלא פורסם בדפוס בפרסום רשמי, יצרף הצד לעיקרי הטיעון צילום מפסק הדין.
: (ג) ביום הקבוע לדיון יהיה כל צד רשאי לטעון בפני בית המשפט על סמך עיקרי הטיעון, ואם רצה להוסיף טענה נוספת או להביא אסמכתא נוספת יוכל לעשות זאת רק ברשות בית המשפט, זולת אם היתה זו תשובת המערער לעיקרי הטיעון של המשיב.
: (ד) בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

@ 447. הדיון בערעור [405] (תיקון: תשמ&quot;ט-3)
: (א) בתאריך שנקבע לדיון או בתאריך נדחה ישמיע המערער את טענותיו לביסוס הערעור; לא דחה בית המשפט את הערעור מיד, ישמע את טענות המשיב נגד הערעור ובמקרה זה זכאי המערער להשיב.
: (ב) היו כמה משיבים, יחליט בית המשפט על סדר הטענות ביניהם.
: (ג) הוגבל היקפם של סיכומים או נקצב זמן לטיעונים לפי [[תקנה 445]], רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל דין, לשנות הגבלה או קציבה כאמור.
: (ד) ראה בית המשפט כי בעל דין מאריך בטיעונו ללא צורך, רשאי הוא להורות לבעל הדין לסיים את טיעונו בתוך זמן שיקבע.

@ 448. סיכום טענות בכתב [406] (תיקון: תשמ&quot;ט-3, תשנ&quot;ח-4)
: (א) נשיא בית המשפט שלערעור או שופט שהוא מינה לכך, רשאי להורות לבעלי הדין, לפני תחילת הדיון בערעור, לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שקבע, בין בנוסף על טענות שבעל פה, כולן או מקצתן, ובין במקומן, ורשאי הוא להגביל את היקפם של סיכומים אלה; בית המשפט היושב לדין בערעור רשאי להורות לבעלי הדין כאמור גם אם התחילו כבר בטענות שבעל פה.
: (א1) רשם של בית המשפט העליון אשר נשיא בית המשפט העליון מינה לכך, רשאי לתת לבעלי הדין הוראות כאמור בתקנת משנה (א), לפני תחילת הדיון בערעור בבית המשפט העליון.
: (ב) צו כאמור יקבע את סדרי הטענות הן שבעל פה והן שבכתב וכל יתר הדברים הטעונים, לדעת בית המשפט, הסדר בשל צו כזה.
: (ג) בעל דין שלא הגיש סיכום טענותיו במועד, כהוראת בית המשפט, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

@ 449. טענת פגם או אי קיום תנאי [407]
: (א) אין שומעים בערעור טענה שקיים פגם בצורת כתב הערעור, או שלא נתמלא תנאי קודם לדיון בערעור, אלא אם כן הומצאה הודעה בכתב על כך למערער לפחות שבעה ימים לפני הדיון בערעור והמערער לא תיקן את הפגם או לא מילא אחר התנאי.
: (ב) הומצאה הודעה לפי תקנת משנה (א) והמערער לא תיקן את הפגם או לא מילא אחר התנאי, רשאי בית המשפט, אם ראה טעם מספיק לכך, להתיר את תיקון הפגם או מילוי התנאי לפני הדיון בערעור, ולקבוע תנאים שייראו לו צודקים בדבר תשלום הוצאות או בענינים אחרים.

@ 450. אי התייצבות בערעור [408]
: לענין ההתייצבות בתאריך שנקבע לדיון בערעור או לדיון נדחה ינהגו כך:
: (1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר או למחוק את הערעור;
: (2) התייצב המערער, ואילו המשיב לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יידחה למועד אחר, כפי שיחליט בית המשפט;
: (3) התייצב המשיב, ואילו המערער לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יימחק או יידחה למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית המשפט.

@ 451. ביטול החלטה על פי צד אחד [409] (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: ניתנה החלטה על פי צד אחד לפי [[תקנה 450]], והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, ואם היתה ההחלטה על מחיקת ערעור - גם הרשם, לבטל את ההחלטה לפי הוראות [[תקנה 201]].

@ 452. [410] (תיקון: תשנ&quot;ט-2) : (((בוטלה).))

@ 453. היסוד להכרעה בערעור [411]
: בכפוף להוראות [[פרק זה]] בדבר קבלת ראיות נוספות, יפסוק בית המשפט בערעור על יסוד כתבי הטענות של בעלי הדין, ההודיות שהודו, והראיות שהביאו לפני בית המשפט בערכאה הקודמת כפי שאלה מתגלים מפרוטוקול המשפט.

@ 454. הכרעה על יסוד נימוק שונה [412]
: היה בראיות שבתיק המשפט כדי לאפשר לבית המשפט שלערעור ליתן פסק דין, רשאי הוא לפסוק סופית בתובענה אף אם בית המשפט בערכאה הקודמת הסתמך בפסק דינו על נימוק שונה מהנימוק שעליו מסתמך בית המשפט שלערעור.

@ 455. החזרת הדיון לבית המשפט בערכאה הקודמת [413]
: לא הכריע בית המשפט בערכאה הקודמת בפלוגתה פלונית או בשאלה של עובדה, והיא נראית לבית המשפט שלערעור כמהותית למתן החלטה נכונה במשפט לגופו של ענין, רשאי בית המשפט שלערעור לנסח פלוגתות או שאלות ולהעבירן לדיון לבית המשפט בערכאה הקודמת, ובמקרה זה יורה לאותו בית משפט לקבל את הראיות הנוספות הדרושות; בית המשפט בערכאה הקודמת ידון בפלוגתות או בשאלות ויחזיר את חומר הראיות, בצירוף ממצאיו ונימוקיהם, לבית המשפט שלערעור.

@ 456. התנגדות לממצאי בית המשפט בערכאה הקודמת [414]
: הראיות הנוספות והממצאים של בית המשפט בערכאה הקודמת יהיו חלק מתיק התובענה; תוך מועד שיקבע בית המשפט שלערעור רשאי כל בעל דין להגיש התנגדות לכל ממצא; לאחר תום המועד שנקבע יפסוק בית המשפט בערעור.

@ 457. ראיות נוספות בערעור [415, 417]
: (א) בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, ואולם אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן, או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות.
: (ב) התיר בית המשפט שלערעור הבאת ראיות נוספות, ירשום את הטעמים לכך ויפרש את הענינים שבהם יש לצמצם את הראיות.

@ 458. כיצד גובים עדות נוספת [416]
: התיר בית המשפט שלערעור הבאת עדויות נוספות, יכול הוא עצמו לגבותן, אם בעל פה, אם בתצהיר ואם בדרך אחרת, או להורות לבית משפט אחר לגבותן ולשלחן אליו.

=== סימן ח': פסק הדין בערעור ===

@ 459. מתן פסק דין בערעור [418, 419 רישה, 420, 424]
: (א) בית המשפט שלערעור יתן פסק דין או החלטה אחרת כתום הדיון או בתאריך אחר שעליו יודיע לבעלי הדין; ההחלטה תהיה בכתב, תחתם בידי בית המשפט בשעת נתינתה ויירשם בה תאריך נתינתה.
: (ב) פסק דינו של בית המשפט שלערעור יהיה על פי החלטת רוב השופטים שישבו לדין, אך כל אחד מהם רשאי לרשום דעה חולקת וליתן את נימוקיו לכך; אם אין רוב לדעה אחת - תכריע דעת אב-בית-הדין.

@ 460. תוכן פסק הדין [419] (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) פסק דינו של בית המשפט שלערעור יכיל את אלה:
:: (1) השאלות הטעונות הכרעה;
:: (2) ההכרעה;
:: (3) נימוקי ההכרעה;
:: (4) הסעד שהמערער זכאי לו, אם ההחלטה שעליה ערער בוטלה או שונתה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3), בית המשפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בפסק דינו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, ובלבד שלדעתו מתקיימים כל אלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
:: (1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;
:: (2) הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;
:: (3) אין לגלות בה טעות שבחוק.
: (ג) ניתן פסק דין כאמור בתקנת משנה (ב), יראו לענין הליכים נוספים בבית משפט את תוכן ההחלטה שעליה ערערו כחלק מפסק הדין של בית המשפט שלערעור.

@ 461. פסק דין מוסכם [421, 422]
: (א) פסק הדין יכול לאשר, לשנות או לבטל את ההחלטה שעליה מערערים, אך אם הגיעו בעלי הדין שבערעור לידי הסכם על צורת פסק הדין בערעור, רשאי בית המשפט שלערעור ליתן פסק דין לפי ההסכם.
: (ב) הסכימו בעלי הדין בערעור למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי בית המשפט שלערעור או הרשם, על פי בקשת בעל דין בכתב או בעל פה, ליתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של הענין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובית המשפט שלערעור או הרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.

@ 462. סמכותו של בית המשפט בערעור [423]
: בית המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה, או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש, או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב הענין; בית המשפט רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור מתייחס רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד.

@ 463. שימוע החלטה [426]
: בשימוע החלטה לא ייקרא אלא אותו חלק המפרט את הסעד או את ההכרעה שניתנו בערעור.

@ 464. החלטה תיערך בצורת פסיקתה [425]
: על סמך החלטה של בית המשפט שלערעור מותר לערוך פסיקתה כדרך שעורכים אותה בערכאה ראשונה, ויצויין בה התאריך שבו ניתנה ההחלטה.

=== סימן ט': בקשות ביניים בערעור ===

@ 465. בקשה להחלטת ביניים (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) בקשה להחלטת ביניים שבערעור תוגש בכתב במספר עתקים מספיק לבית המשפט ולשם המצאה למשיבים, תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו, תציין את האסמכתאות הנוגעות לענין ויצורף אליה העתק של כל מסמך הנוגע לענין; אין לצרף לבקשה תצהיר אלא לשם אימות עובדות המשמשות יסוד לבקשה.
: (ב) החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד.
: (ג) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל פה או על תשובה בכתב; עשה כן, תומצא הבקשה למשיב; הורה בית המשפט על תשובה בכתב, על המשיב להגישה תוך חמישה עשר ימים מיום ההמצאה או במועד אחר שקבע בית המשפט, בצורה תמציתית, ויציין את האסמכתאות שהוא מסתמך עליהן.
: (ד) נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל פה.
: (ה) בתום ההליכים שנתקיימו לפי תקנות משנה (ג) ו-(ד), או בתום התקופה שנקבעה לקיומם, יחליט בית המשפט אם לקבל את הבקשה או לדחותה; החלטת בית המשפט תומצא לבעלי הדין ואין צורך להשמיעה, אלא אם כן הורה על כך בית המשפט.
: (ו) הוראות [[תקנה 244]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בקשה לפי תקנה זו.
: (ז) (((נמחקה).))

=== סימן י': עיכוב ביצוע וסעד זמני ===

@ 466. הביצוע לא יעוכב [427]
: הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.

@ 467. עיכוב ביצוע וסעד זמני [428] (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: (א) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער במועד הגשת הבקשה לסעד זמני או לעיכוב ביצוע; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה.
: (ב) הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו.
: (ג) הוראות [[תקנה 364(א) עד (ד)]] יחולו על בקשה למתן סעד או עיכוב ביצוע שיוגשו לפי תקנה זו, בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 468. [429] (תיקון: תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))
@ 469. [430] (תיקון: תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))

@ 470. עיכוב ביצוע מהו? [431]
: עיכוב ביצוע, לענין [[סימן זה]] הוא:
: (1) עיכוב הוצאה לפועל לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
: (2) עיכוב ביצוע בכל דרך אחרת;
: (3) התליית פעולתה של החלטה.

@ 471. [432] (תיקון: תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))

= חלק ה': הוראות כלליות =

== פרק ל&quot;א: טענת פסלות לישב בדין (תיקון: תשנ&quot;ב-2) ==

@ 471א. סייג לתחולתן של התקנות (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: (א) בקשה ששופט יפסול עצמו מלישב בדין לפי [[סעיף 77א לחוק בתי המשפט]] (להלן - טענת פסלות), וערעור על החלטה בבקשה כאמור, או בבקשה להיתר ייצוג לפי [[אותו סעיף]], לא יוגשו אלא בהתאם להוראות [[פרק זה]], על אף כל הוראה אחרת בענין הגשת בקשות או ערעורים בתקנות אלה.
: (ב) הוראות אחרות בתקנות אלה יחולו לענין טענת פסלות במידה שאינן סותרות הוראות [[סימן זה]] ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 471ב. מועד לטענת פסלות (תיקון: תשנ&quot;ב-2)
: בתחילת הדיון בתובענה או בערעור, ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות; לא היה באפשרותו לטעון טענת פסלות בשלב האמור, רשאי הוא לטענה לאחר מכן, ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

@ 471ג. ערעור על החלטה (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;א-8, תשע&quot;ז)
: (א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט בעניין טענת פסלות או בעניין היתר ייצוג יודיע על כך לבית המשפט ומשהודיע כך, יימשך המשפט, זולת אם החליט השופט או המותב, לפי העניין, מנימוקים שיירשמו, שיש להפסיקו.
: (ב) הערעור יוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הודעה לבעל הדין החלטת השופט; בערעור יפורטו כל נימוקי ההתנגדות להחלטה ויצורפו לו תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, ההחלטה נושא הערעור, הבקשה לפי [[תקנה 471ב]], התשובה לבקשה, ופרוטוקול הדיון בבקשה; בו ביום ימציא המערער עותק מהערעור על מצורפיו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך דין אחד, די בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור.
: (ג) נשיא בית המשפט העליון או מי שדן בערעור רשאי להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.
: (ד) כל בעל דין אחר רשאי להשיב לערעור; תשובת בעל דין תוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, יפורטו בה כל נימוקיו ויצורף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים כאמור, רשאי בית המשפט להחליט בערעור לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו.
: (ה) מי שדן בערעור רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן, לבקשת בעלי דין בכתב הערעור או בכתב התשובה, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל פה, וכן לבקש מהשופט אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.
: (ו) הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר, רשאי הוא לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות הענין.

== פרק ל&quot;א1: עורכי דין (תיקון: תשנ&quot;ב-2) ==

@ 472. ייפוי כוח לעורך דין [433] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-3)
: כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור [[בתקנה 472א]] ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי הכוח לכל בעל דין או לבית המשפט.

@ 472א. רשימת עורכי דין (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-3)
: (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם; המצאה כאמור, כמוה כהודעה של משרד עורכי הדין, כי בעל הדין ייפה את כוחו של עורך הדין כאמור [[בתקנה 472]].
: (ב) במועד מסירת רשימה לפי תקנת משנה (א), ימסור המשרד גם את שם עורך הדין במשרד אשר יורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה.
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) הוראות תקנה זו יחולו בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות.
: (ה) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

@ 472ב. הודעה על הרשאה לעיין בתיק בית המשפט (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: בעל דין, בעצמו או באמצעות עורך דינו, יודיע לבית המשפט מי מטעמו רשאי לעיין בתיק בית המשפט; מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

@ 473. בעל דין רשאי להחליף עורך דינו [434]
: (א) בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי להחליף את עורך דינו בכל תובענה או ענין, או לסלקו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין; כל עוד לא נעשה כן, ייחשב עורך הדין הקודם כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה בערכאה שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו ביפוי הכוח שניתן לו.
: (ב) בלא חילופין בדרך האמורה, אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת.

@ 474. התייצבות בעל דין [435]
: על אף האמור [[בתקנה 472]] חייב בעל דין להתייצב בעצמו אם בית המשפט הורה כך.

== פרק ל&quot;ב: המצאת כתבי בי-דין ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 475. דרכי המצאת כתב בי-דין [436] (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-2)
: כתב בי-דין יומצא באחת הדרכים האלה:
: (1) במסירה אישית על ידי פקיד בית המשפט, על ידי עורך דין, פקידו או שליח מטעמו, או על ידי אדם אחר שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך בכתב, או על ידי שליח מטעמו של אדם שהוסמך כאמור (לכל אחד מאלה ייקרא שליח בי-דין);
: (2) על ידי מוסד כאמור [[בסימן ב']];
: (3) בדואר כאמור [[בסימן ג']];
: (4) בפקסימילה כאמור [[בסימן ג'1]];
: (5) באמצעי אלקטרוני כאמור [[בסימן ג'2]].

@ 475א. המצאה על ידי בעל דין (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ז)
: (א) היה בעל דין מיוצג על ידי עורך-דין, יומצא כתב בי-הדין באחת מן הדרכים המפורטות להלן:
:: (1) הורה בית המשפט להמציא את כתב בי-הדין במסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין באמצעות עורך דינו, פקידו או שליח מטעמו, בהקדם האפשרי, זולת אם קבע בית המשפט מועד מסירה;
:: (2) לא הורה בית המשפט על מסירה אישית, ישלח בעל הדין את כתב בי-הדין בדואר רשום עם אישור מסירה, לא יאוחר מחמישה ימים מיום שהוגש הכתב לבית המשפט או מיום שניתנה ההחלטה שלפיה על בעל דין להמציא כתב בי דין.
: (ב) בעל הדין ישמור ברשותו את אישור המסירה והעתק ממנו יוגש לבית המשפט כאשר בעל הדין מגיש בקשה לסעד כלשהו נגד בעל דין אחר.

@ 476. המצאה כיצד? [437]
: המצאתו של כתב בי-דין היא במסירתו או בהושטתו של עותק או העתק הימנו, לפי הענין, חתומים כדין, והוא כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה.

@ 477. המצאה היא לנמען גופו או למורשהו [439]
: ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

@ 478. מורשה לקבלת כתבי בי-דין [440]
: (א) כל הגר בתחומה של המדינה יכול שיתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין.
: (ב) מינוי כאמור יכול שיהיה מיוחד או כללי וצריך שיהא בכתב חתום ביד המרשה; הכתב, או העתק מאושר ממנו אם היה המינוי כללי, יוגש לבית המשפט.

@ 479. המצאה לבעלי דין אחדים [438, 391]
: (א) כתב בי-דין שיש להמציאו לבעלי דין אחדים יומצא לכל אחד מהם, אם אין הוראה אחרת.
: (ב) היו בעלי דין אחדים מיוצגים על ידי עורך דין אחד, די בהמצאת כתב בי-דין אחד לעורך הדין בשביל כל בעלי הדין האמורים.

@ 480. מקום שניתן מען [442]
: בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי.

@ 481. המצאה לבן משפחה או למזכיר ישוב [445]
: באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים, ואם היה הנמען תושב קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים או מושב שיתופי (להלן [[בפרק זה]] - ישוב), די בהמצאת הכתב לידי חבר הועד או המזכיר של הישוב.

@ 482. המצאה למורשה בהנהלת עסקים [443] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט.
: (ב) לענין תקנה זו, רואים קברניט של אניה כמורשהו של בעל האניה או של שוכרה.

@ 483. המצאה בענין מקרקעין [444, 451]
: (א) היתה התובענה בענין מקרקעין, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו לנמען גופו, די בהמצאתו למורשהו הממונה על המקרקעין.
: (ב) היתה התובענה להחזרת מקרקעין פנויים, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו בדרך אחרת, די בהדבקת העתק ממנו על דלת בית המגורים או על מקום אחר נראה לעין שבמקרקעין.

@ 484. המצאה לתאגיד [449] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום - תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים.

@ 485. המצאה למדינה [441] (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו-2)
: המען להמצאת כתב בי-דין למדינה יהיה משרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט הדן בתובענה; היה בית המשפט הדן בתובענה בית המשפט העליון - משרד פרקליטות המדינה.

@ 486. המצאה לרשות מקומית [448]
: המצאת כתב בי-דין לרשות מקומית יכול שתהא בהמצאת הכתב לראש הרשות, לסגן ראש הרשות, למזכיר או לפקיד ראשי אחר של הרשות, או בהנחתו במשרד הראשי של הרשות.

@ 487. המצאה לפסול-דין [450]
: המצאת כתב בי-דין לפסול-דין תהא בהמצאתו לאחד מהוריו או לאפוטרופסו, ובאין לו הורים או אפוטרופוס - בהמצאה למי שהפסול-דין גר עמו או נתון להשגחתו, והכל אם לא הורה בית המשפט אחרת; בית המשפט רשאי להורות כי מסירת הכתב לפסול-דין עצמו תהא המצאה כדין.

@ 488. אישור קבלה [446 רישה]
: מי שהומצא לו כתב בי-דין לפי תקנות אלה יידרש לאשר את הקבלה בכתב.

@ 489. הנמען לא נמצא או מסרב לקבל המצאה [447]
: שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק.

@ 490. רישום זמן ההמצאה ודרכה [452]
: שליח בי-דין שהמציא כתב לפי תקנות אלה ירשום על גבי עותק של הכתב או יצרף אליו, סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, הודעה המציינת את זמן ההמצאה ודרכה, ואם היה שם מי שזיהה את האדם שהכתב הומצא לו או את הבית שבו הודבק הכתב, וראה שהכתב נמסר, הושם או הודבק - יציין גם שמו ומענו של המזהה ויבקשו לחתום.

@ 491. חקירת שליח בי-דין [453, 446 סיפה, 447 סיפה, 201]
: הוחזר כתב בי-דין לפי תקנה מתקנות אלה ודבר ההמצאה לא אומת בהודעה מאת השליח, חייב בית המשפט או הרשם, ואם אומת כאמור - רשאי הוא, לחקור את השליח בדבר פעולותיו, או להביא לידי חקירתו כאמור בידי בית משפט אחר, ורשאי הוא להצהיר שהכתב הומצא כראוי או להורות על דרך המצאה הנראית לו.

=== סימן ב': המצאה על ידי מוסד ===

@ 492. המצאה על ידי מוסד [454 עד 460] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ו-2)
: בית המשפט רשאי לשלוח שני עתקים של כתב בי-דין לאנשים במוסדות המנויים להלן לשם המצאת אחד מהם לנמען:
: (1) לנמען שהוא עובד הציבור - לראש המשרד שבו הוא עובד;
: (2) לנמען שהוא עובד של תאגיד - למנהל התאגיד או לאדם אחר הממונה על המען הרשום של התאגיד;
: (3) לנמען שהוא תושב ישוב - לחבר הועד או למזכיר של הישוב;
: (4) לנמען שהוא כהן דת או חבר מסדר דתי - לראש המסדר הדתי שלו בישראל;
: (5) לנמען שהוא חייל המשרת שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל - לקצין המבצעים של מוקד מפקדת המשטרה הצבאית הראשית;
: (6) לנמען הכלוא בבית סוהר - למחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר.

@ 493. חובת מי שנשלח לו כתב בי-דין [461]
: (א) נשלח כתב בי-דין לאדם במוסד כאמור [[בתקנה 492]] לשם המצאה לנמען, ימציאו, ככל האפשר, ויחזיר עותק אחד בחתימתו ובחתימת הנמען ובציון מועד ההמצאה; חתימת האדם כאמור תהיה ראיה להמצאה ולזמנה ויראו את הכתב כאילו הומצא כדין.
: (ב) לא היתה ההמצאה אפשרית מכל סיבה שהיא, יוחזר הכתב לבית המשפט עם הודעה מפורשת על אותה סיבה ועל הצעדים שננקטו לביצוע ההמצאה.

@ 494. המצאה לאנשי הסגל הדיפלומטי [462]
: היה הנמען מדינת חוץ או מחלקה, נציגות או סוכנות של מדינת חוץ, או עובד בהן שהוא בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית, ישלח בית המשפט או הרשם שני עתקים של הכתב למשרד החוץ לשם המצאת אחד מהם לנמען; תעודת משרד החוץ בדבר ההמצאה וזמנה תהא ראיה לכך ויראו את הכתב כאילו הומצא כדין.

=== סימן ג': המצאה בדואר ===

@ 495. המצאה בדואר על ידי בית-משפט [463] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) המצאת כתבי בי-דין בדואר תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה.
: (ב) פקיד בית המשפט ישלח את הכתב חתום בחותם בית המשפט וירשום בתיק התובענה, או בתעודה שתצורף לתיק, מהו כתב בי-הדין, אופן המשלוח ותאריכו.
: (ג) אישור המסירה יצורף לתיק התובענה.

@ 496. המצאה בדואר בידי עורך דין למשנהו [463א] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) עורך דין הממציא כתב בי-דין לעורך דין אחר יכול להמציאו גם בדואר רשום עם אישור מסירה; הכתב יישלח במעטפה סגורה, חתום בחותם עורך הדין.
: (ב) עורך הדין יאשר על גבי עותק הכתב שימציא לבית המשפט, או בהודעה שיצרף לו, את מסירת הכתב לדואר ואת תאריך המסירה, ויגישו לבית המשפט כאמור [[בתקנה 475א(ב)]].
: (ג) בית המשפט רשאי לדרוש מעורך הדין לאשר בתצהיר את משלוח הכתב בדואר.

@ 497. תקנות שלא יחולו [464]
: הוראות [[תקנות 490]] [[ו-491]] לא יחולו על כתב בי-דין שהומצא בדואר רשום עם אישור מסירה, ורשאי בית המשפט לראות את הכתב כאילו הומצא כדין ואת התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך ההמצאה.

=== סימן ג'1: המצאה בפקסמילה (תיקון: תשנ&quot;ז-3) ===

@ 497א. המצאה לעורך דין (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע)
: (א) בית משפט או עורך-דין (להלן - השולח) רשאי להמציא כתב בי-דין בפקסמילה לעורך דין המייצג בעל דין (להלן - הנמען), ויראו אותו ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, ובלבד שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) כתב בי-הדין נשלח בין השעות 08.30 ו-13.30 בימים א' עד ה' בשבוע, שאינם ימי מנוחה כמשמעותם [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], או ימי מנוחה שנקבעו בחיקוק; כתב בי-דין שנשלח ביום ו', ביום מנוחה או לאחר השעה 13.30, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו;
:: (2) מספר הפקסמילה של הנמען מופיע בכתב בי-הדין שהוגש לבית המשפט באותה תובענה או בנייר המכתבים המשרדי של עורך הדין;
:: (3) מספר העמודים של כתב בי-הדין אינו עולה על עשרה, ובסיום הכתוב בכל עמוד מופיעה חתימת השולח;
:: (4) לכתב בי-הדין צורף &quot;דף משלוח בפקסמילה&quot;, שבו צוינו פרטי התיק, פרטי השולח כולל כתובתו, מספר הטלפון ומספר הפקסמילה שלו, ומספר העמודים שנשלחו;
:: (5) עורך הדין השולח כתב בי-דין בפקסמילה יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסמילה את כתב בי-דין וכי העתק ממנו מצוי במזכירות בית המשפט, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי כתב בי-הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה;
:: (6) היה השולח בית משפט - ישמור בית המשפט אישור משלוח של כתב בי-הדין בפקסימילה.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היה השולח בית משפט והוא לא ערך תרשומת על הודעה טלפונית כאמור בתקנת משנה (א)(5), לא יראו את כתב בי-הדין ששלח ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש עורך הדין הנמען תצהיר בדבר אי-קבלת כתב בי-הדין בפקסימילה.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על כתב בי-הדין הראשון בתיק בין אותם בעלי דין, לרבות על בקשה בכתב שהוגשה לפני הגשת כתב תביעה או ערעור.

@ 497ב. המצאה לבית המשפט (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח-4)
: עורך דין המייצג בעל דין רשאי להמציא לבית המשפט באמצעות פקסימילה, כתב בי דין שהיקפו אינו עולה על חמישה עמודים ולמעט כתב הגנה, כתב תביעה, כתב תשובה, סיכומים בכתב, תצהירים והמרצות פתיחה; על המצאת כתבי בי דין כאמור יחולו הוראות [[תקנה 497א]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג'2: המצאת כתב בי-דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני (תיקון: תשס&quot;ה-2) ===

@ 497ב1. הגדרות (תיקון: תשס״ו–3, תשע״ה–3, תשע״ו, תשע״ח)
: [[בסימן זה]] –
:- ”כתובת דואר אלקטרוני” – כתובת במערכת דואר אלקטרוני שאינה מערכת מאובטחת של דואר אלקטרוני ושהנמען מפעיל בה אמצעים סבירים לצורך הגנה על תיבת הדואר שלו מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגום במהימנות המידע שבה;
:- ”כתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני” – כתובת במערכת מאובטחת של דואר אלקטרוני;
:- ”מנגנון הזדהות מאובטח” – מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- ”מערכת מאובטחת של דואר אלקטרוני” – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח, ומתעדת גישה כאמור;
:: (3) המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה.

@ 497ג. המצאת כתב בי־דין אלקטרוני (תיקון: תשס״ה–2, תשס״ו–3, תשע״ג, תשע״ה–3, תשע״ח)
: (א) ניתן להמציא כתב בי־דין אלקטרוני לנמען שאינו בית המשפט, אל תיבת הדואר שבכתובת המאובטחת של הדואר האלקטרוני של הנמען, ובלבד שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו כאמור לבית המשפט לצורך ביצוע הוראות [[סימן זה]] וציין בסמוך לה כי מדובר בכתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני; ואולם הוראה זו לא תחול על כתב בי־הדין הראשון בתיק.
: (ב) כתב בי־דין אלקטרוני שנשלח אל כתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (א), יראוהו ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעה שצוינו באישור המסירה האלקטרוני, אם לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ג) להמצאה כאמור בתקנת משנה (א) תצורף הזמנה לדין, אם נדרשת לפי תקנות אלה, ערוכה לפי הטופס המתאים [[תוספת ראשונה|בתוספת]], והוראות [[תקנה 20]] לא יחולו.
: (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לשלוח לתיבת הדואר שבכתובת דואר אלקטרוני או בכתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני שנמסרה לבית המשפט לפי תקנות משנה (א) או (ד), הודעה בדבר קיומו של כתב בי־דין במערכת הממוכנת הכוללת קישור לכתב בי־הדין, שפתיחתו תתאפשר באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח (להלן – ההודעה); שלח בית המשפט הודעה כאמור, יראו את כתב בי־הדין ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעת השליחה כפי שמופיעים בשעון פנימי שבמערכת המחשוב של בתי המשפט המכויל על פי כללים מקובלים.
: (ג2) על אף האמור בתקנת משנה (ג1), לא יראו את כתב בי־הדין ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי־הגעת ההודעה אל כתובת הדואר האלקטרוני שמסר.
: (ד) המבקש להמציא לבית המשפט כתב בי־דין אלקטרוני, ימסור לבית המשפט כתובת דואר אלקטרוני או כתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני לצורך קבלת כתבי בי־דין אלקטרוניים מאת בית המשפט כאמור בתקנת משנה (ג1); כתב בי־דין אלקטרוני המיועד לבית המשפט, יומצא אל יעד ההגשה האלקטרוני.
: (ה) כתב בי־דין אלקטרוני שנשלח אל יעד ההגשה האלקטרוני כאמור בתקנת משנה (ד), יראוהו ככתב שהומצא במסירה אישית לבית המשפט ביום ובשעה שצוינו באישור אלקטרוני של מערכת בתי המשפט.
: (ו) כתב בי־דין שנשלח לפי תקנה זאת אחרי השעה 17:00 בימים א׳ עד ה׳ בשבוע או ביום ו׳ או ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]], או שנקבע בחיקוק, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו.

@ 497ג1. הוראות לביצוע (תיקון: תשס״ו–3)
: מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות לאופן ביצוע [[סימן זה]], לרבות בדבר מסירת כתובות דואר אלקטרוניות, עדכונן או ביטולן ובדבר דרישות נוספות לגבי מערכת דואר אלקטרוני או השימוש בה.

@ 497ד. החלת הוראות [[הסימן]] (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו על כתב בי-דין אלקטרוני שניתנה לגביו הודעה כאמור [[בתקנה 215ו(א)]], בבתי המשפט ובסוגי הליכים שנקבעו בהודעה כאמור.

@ 497ה. (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 497ה1. הוראת שעה (תיקון: תש&quot;ף, תש&quot;ף-3)
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2020):))
: (א) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 497ג]], בעל דין או עורך דין המייצג בעל דין (להלן בתקנה זו - השולח) רשאי להמציא כתב בי-דין בתובענה מסוימת לבעל דין אחר או עורך דין המייצג אותו באותה תובענה (להלן בתקנה זו - הנמען), באמצעות שליחתו לכתובת דואר אלקטרוני שהיא אחת מאלה:
:: (1) הכתובת שבכתב בי-הדין שהגיש הנמען לבית המשפט באותה תובענה;
:: (2) הכתובת שבנייר המכתבים המשרדי של הנמען;
:: (3) הכתובת שבאתר האינטרנט של הנמען;
:: (4) הכתובת שמסר לו הנמען.
: (ב) יראו כתב בי-הדין שהומצא לפי תקנת משנה (א) כאילו הומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, ובלבד שהנמען אישר את קבלת המסמך בכתב או בהודעה טלפונית; אישר הנמען את קבלת המסמך בהודעה טלפונית, יערוך השולח תרשומת של ההודעה הטלפונית שתכלול את פרטי כתב בי-הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שמסר את האישור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) המצאת כתב בי-דין למדינה, לכל פרקליטות או מחלקה המפורטים [[בטור א' בתוספת השלישית]] תהיה רק לכתובת דואר אלקטרוני שיועדה לשם כך, כאמור [[התוספת האמורה|בטור ב' לצדה]], ואישור קבלת כתב בי-דין יהיה באמצעות פרטי הקשר כאמור [[התוספת האמורה|בטור ג' לצדם]].
: (ד) המבקש להמציא כתב בי-דין בדואר אלקטרוני לפי תקנה זו, יציין בכתב בי-הדין את כתובת הדואר האלקטרוני שבאמצעותה ניתן להמציא כתב בי-דין אליו.
: (ה) לעניין מועד המצאת כתב בי-דין לפי תקנה זו, תחול [[תקנה 497ג(ו)]].
: (ו) תקנה זו לא תחול על כתב בי-הדין הראשון בתיק, זולת אם היתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען.
: (ז) תקנה זו לא תחול על מסמך הכולל מידע שאינו על דף בגודל A4.

=== סימן ד': תחליף המצאה ===

@ 497ו. הגדרה [[לסימן ד']] (תיקון: תשע&quot;ב-9)
: [[בסימן זה]], &quot;מען חלקי&quot; - מען שמציין רחוב או שכונה או עיר או אזור או חבר בני אדם שאיננו תאגיד, בלא פירוט מדויק יותר או סימן מזהה אחר.

@ 498. תחליף המצאה [465] (תיקון: תשע&quot;ב-9)
: (א) נוכח בית המשפט או הרשם שאי אפשר להמציא כתב בי-דין למענו של נמען בדרך שנקבעה או שלנמען אין מען או שמענו חלקי, רשאי הוא להורות על המצאת הכתב בדרכים אלה, כולן או מקצתן:
:: (1) בהדבקת עותק שלו במקום שלפי הידוע גר בו או עסק בו הנמען לאחרונה או מקום נראה לעין הסמוך לאותו מקום;
:: (2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי;
:: (3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.
: (ב) תחליף המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו.
: (ג) בית המשפט או הרשם המורה על תחליף המצאה יקבע מועד להגשת כתב טענות, בהתאם לנסיבות.

@ 499. בקשה לתחליף המצאה (תיקון: תשע&quot;ב-9)
: (א) בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה וכן יחולו על המבקש ההוראות שלהלן:
:: (1) אם מדובר בנמען תושב ישראל שאין לו מען או שיש לו מען חלקי, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר, ויצרף תדפיס של הנמען ממרשם האוכלוסין;
:: (2) אם הנמען איננו תושב ישראל, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את כתב בי הדין;
:: (3) אם לנמען יש מען אך לא היה אפשר להמציא לו את כתב בי הדין, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין, וכן יציין בתצהיר את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את כתב בי הדין.
: (ב) המבקש לא יהיה חייב להתייצב לדיון בבקשה אלא אם כן בית המשפט או הרשם הזמין אותו להתייצב.

=== סימן ה': המצאה אל מחוץ לתחום המדינה ===

@ 500. המצאה מחוץ לתחום השיפוט [467] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ט-3)
: רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
: (1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה;
: (2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
: (3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה;
: (4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
:: (א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
:: (ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
:: (ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
: (5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
: (6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
: (7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
: (7א) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, &quot;אדם קשור&quot; - אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה:
:: (1) אדם השולט בתאגיד;
:: (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
:: (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2);
: (8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו [[בחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי&quot;ח-1958]], או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו [[בחוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]];
: (8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו [[בחוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]], שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק;
: (9) מגישים תובענה על פי [[חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ&quot;ט-1969]];
: (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.

@ 501. הבקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט [468]
: (א) לבקשת רשות להמציא כתב בי-דין לנתבע מחוץ לתחום המדינה יצורף תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנמצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה.
: (ב) בית המשפט או הרשם רשאי שלא להיעתר לבקשה לפי תקנת משנה (א) אם ראה מנסיבות הענין שהבקשה הוגשה באיחור בלתי סביר; לא נעתר בית המשפט לבקשה, רשאי הוא למחוק את התביעה נגד בעל הדין שלא הומצא לידו כתב בי-דין.

@ 502. בקשה לבטל צו המצאה מחוץ לתחום השיפוט [469]
: (א) בית משפט או רשם המתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה יקבע את המועד להגשת כתבי הטענות, בהתאם לנסיבות, וימסור העתק ההיתר לנמען.
: (ב) הומצא לבעל דין כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לבקש את ביטול הצו המתיר את ההמצאה או לכפור בכתב הטענות בסמכות בית המשפט לדון בתובענה, והכל לא יאוחר מהיום שבו הוא טוען לראשונה לגופה של התובענה.

@ 503. המצאת שאר מסמכים מחוץ לתחום השיפוט [470]
: (א) התיר בית המשפט או הרשם להמציא אל מחוץ לתחום המדינה כתב בי-דין שבו נפתח הדיון, יחול היתר זה גם על המצאת שאר המסמכים של אותו משפט, לרבות המסמכים בערעור בו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת.
: (ב) רשאי בית המשפט שלערעור או הרשם להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום המדינה של כתבי בי-דין בקשר לערעור, כאמור [[בתקנה 500]].

@ 503א. המצאה לנתבע שכפר בסמכות (תיקון: תשע&quot;ד)
: כפר הנתבע בסמכותו הבין-לאומית של בית המשפט או ביקש לבטל המצאה שנעשתה על פי [[סימן זה]] או מינה עורך דין בישראל לשם כך, לא יהיה ניתן לבצע את ההמצאה לנתבע במסירה אישית, אם הגיע לישראל והוא שוהה בה לצורך התובענה, ולא יהיה ניתן לבצע את ההמצאה לעורך הדין המייצג אותו, ולא יראו בכל פעולה שלו או של עורך דינו ויתור על הכפירה בסמכותו הבין-לאומית של בית המשפט, זאת עד למתן החלטה בטענות הנתבע בעניין זה.

== פרק ל&quot;ג: תשלום לקופת בית המשפט וממנה ==

@ 504. תשלום כסף לקופת בית המשפט מאת הנתבע [228, 229]
: (א) הוגשה תובענה על סכום כסף רשאי כל נתבע, בכל עת, עם מסירת הודעה על כך לשם המצאתה לתובע לפי [[תוספת 1 טופס 47|טופס 47]], לשלם לקופת בית המשפט סכום כסף לסילוק התביעה או לסיפוק חלק מעילות התובענה, אם היו עילות אחדות מצורפות בתובענה אחת.
: (ב) שולם הכסף לקופת בית המשפט לסיפוק חלק מעילות התובענה, תפרט ההודעה את העילות שהתשלום מתייחס אליהן ואת הסכום ששולם ביחס לכל אחת מהן, זולת אם הורה בית-המשפט או הרשם הוראה אחרת.

@ 505. תשלום לתובע [230, 231]
: (א) שולם כסף לקופת בית המשפט לפי [[תקנה 504]], רשאי התובע תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על התשלום, להסכים לקבלת הסכום לסילוק התביעה או לסיפוק חלק מעילות התובענה או לקבלת חלק מהסכום לסיפוק העילות שלגביהן מתייחס אותו חלק; הסכים התובע כאמור, ימסור לנתבע הודעה לפי [[תוספת 1 טופס 48|טופס 48]] והעתק ממנה לבית המשפט, ומשעשה כן זכאי הוא לקבל את הסכום שהסכים לו כאמור; עם קבלת הסכום יופסקו כל ההליכים בתובענה או ביחס לעילות המפורטות בהודעה, הכל לפי הענין.
: (ב) קיבל התובע את הכסף כאמור בתקנת משנה (א) והודיע שהוא מסתלק מהתביעה או משאר עילות התובענה, לפי הענין, רשאי הוא, באין הוראה אחרת של בית המשפט, לבקש מבית המשפט שיפסוק בענין ההוצאות שעד לזמן התשלום לקופת בית המשפט.

@ 506. כסף שנשאר בקופת בית המשפט [232]
: לא לקח התובע את כל סכום הכסף שבקופת בית המשפט לפי [[תקנה 505(א)]], יוחזר הסכום שנשאר בקופת בית המשפט לנתבע על פי בקשתו.

@ 507. נתבעים אחדים [233]
: נתבעים אחדים שנתבעו ביחד או לחלופין, רשאים, כולם או מקצתם, לשלם כסף לקופת בית המשפט לפי [[תקנה 504]], אגב הודעה על כך לשאר בעלי הדין, ויחולו הוראות [[תקנות 505]] [[ו-506]], בשינויים המחוייבים.

@ 508. התשלום בתביעה שכנגד [234]
: מי שנעשה נתבע על ידי תביעה שכנגד, יכול לשלם כסף לקופת בית המשפט לפי [[תקנות 504 עד 507]], בשינויים המחוייבים על פי הענין.

@ 509. השפעת התשלום [235]
: בית המשפט או הרשם כשהוא בא להשתמש בשיקול דעתו בדבר הוצאות, יביא בחשבון הן את העובדה ששולם כסף לקופת בית המשפט והן את הסכום ששולם.

@ 510. כסף ששולם לפי צו [236]
: כסף ששולם לקופת בית המשפט על פי צו בית המשפט, לא ישולם ממנה אלא על פי צו מאתו, ובלבד שנתבע ששילם כאמור לפני הגשת כתב הגנה רשאי, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת, ליחד בכתב טענותיו את הכסף, כולו או מקצתו, וכן כל סכום נוסף במידת הצורך, לתביעת התובע כולה או לחלק מסויים שבה, ואם הוא טוען שהציע את הכסף בהילך, רשאי הוא ליחד את הכסף, כולו או מקצתו, כתשלום לסכום שהוצע לפי דבריו בהילך; כסף שנתייחד כאמור רואים אותו ככסף ששולם לקופת בית המשפט בהתאם להוראות [[פרק זה]] ובכפוף להן.

== פרק ל&quot;ד: הוצאות המשפט וערובה לתשלומן ==

@ 511. הטלת הוצאות [475(א), 476(א) רישה, 476(ד), 478, 479] (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן - הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.
: (ב) החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור [[בתקנה 512]].
: (ג) בדיון המתקיים בערכאה ראשונה, תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.
: (ד) ניתן צו להוצאות בהליך פלוני, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון.

@ 512. קביעת סכום ההוצאות [476(א) סיפה, 476(ג), 475(ב)] (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-10, תשע&quot;ו-4)
: (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל&quot;ז-1977 (להלן - התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.
: (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.
: (ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.
: (ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן - ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה:
:: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי [[תקנה 475א]], שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;
:: (2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.

@ 513. [476(ב)] (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 514. הארכת דיון שלא לצורך [475(ג)]
: ראה בית המשפט או הרשם כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך או המשפט בשיעור שימצא לנכון בנסיבות הענין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם.

@ 515. אכיפת צו הוצאות [477] (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: צו לתשלום הוצאות שסכומן נקבע בידי בית המשפט או הרשם, ניתן להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט.

@ 516. בעל דין הטוען לעצמו [480] (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) בעל דין שטוען לעצמו, יראו אותו, לענין הוצאות המשפט, כעד שהוזמן מטעמו בכל יום שהופיע למשפטו.
: (ב) היה בעל הדין עורך דין והוא טוען לעצמו, הוא גופו או באמצעות משרדו, זכאי הוא לשכר טרחת עורך דין ולשאר הוצאות המשפט שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין.

@ 517. תיאום ההוצאות בין בעלי הדין [481]
: כשבעל דין הזכאי לקבל הוצאות חייב גם לשלם הוצאות, רשאי הרשם לשום את ההוצאות שאותו בעל דין חייב בתשלומן ולהורות על תשלום היתרה.

@ 518. [482] (תיקון: תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 519. ערובה לתשלום הוצאות [483]
: (א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
: (ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות.

== פרק ל&quot;ה: שונות ==

@ 520. איחוד ענינים מטעם בית המשפט [484] (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו.

@ 520א. מידע על אודות קטין (תיקון: תשע&quot;ב-7)
: היה בעל דין או עד קטין שטרם מלאו לו 18 שנה, יציין מגיש כתב בי-הדין את עובדת היותו קטין בראש כתב בי-הדין בסמוך לשם הקטין; כלל כתב בי-דין שהוגש לבית המשפט מידע על אודות מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של הקטין או שיש חשש שפרסומו אסור לפי דין, לרבות מידע לפי [[סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]], יגיש בעל הדין הודעה על כך לבית המשפט.

@ 521. עריכת תצהיר [474]
: תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא, אלא שבבקשות ביניים רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך.

@ 522. חקירת מצהיר [473] (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-4, תשס&quot;ב)
: (א) מצהיר בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר.
: (ב) רצה בעל דין לחקור חקירה שכנגד מצהיר שאיננו בעל דין בהליך ביניים, יודיע על כך לבעל הדין שהגיש את התצהיר וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון; ההודעה תומצא בעוד מועד כדי ליתן למצהיר שהות מספקת להתכונן ולנסוע למקום המשפט.
: (ג) לא התייצב המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת מאת בית המשפט או הרשם.
: (ד) בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר לשם חקירה.

@ 522א. כתב בי-דין שהופק במערכת ממוכנת (תיקון: תשנ&quot;ב-3)
: כתב בי-דין שהופק במערכת ממוכנת והוא טעון לפי תקנות אלה חתימת יד פקיד בית משפט, יראוהו ככתב בי-דין חתום כנדרש, אם הודפסו בו שמו ותפקידו של הפקיד, והדבר ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו.

@ 523. עריכת טופס [485] (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: מסמך שיש לערכו לפי אחד הטפסים [[שבתוספת הראשונה]] יהא ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהא העתק מילולי ממנו; היתה בטופס דרישה להמצאת פרטים, רשאי בית המשפט או הרשם, לצורך הדיון שלפניו, לצוות על מתן פרטים נוספים כפי שיצויין בצו.

@ 524. סמכות כללית לתקן פגם בהליך [487]
: בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; והוא הדין לגבי הרשם לענין פגם או טעות בהליך שלפניו.

@ 525. תיקון טעויות [486] (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: בענין תיקון טעות בפסיקתה או בהחלטה ינהג בית המשפט כאמור [[בסעיף 81 לחוק בתי המשפט]]; והוא הדין לגבי הרשם לענין פסיקתה או החלטה שנחתמו בידו.

@ 526. אי קיום התקנות [491]
: אי קיום תקנות אלה או כל נוהג הקיים אותה שעה אינו פוסל שום הליך, אלא אם כן הורה כך בית המשפט; אך מותר לבטל הליך, כולו או מקצתו, כהליך שאינו ראוי, או לתקנו, או לנהוג בו בדרך אחרת, כפי שיראה בית המשפט; והוא הדין לגבי הרשם בהליכים שלפניו.

@ 527. מחיקה אינה מעשה בית דין [490]
: מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא לעצמה, כדי למנוע את התובע מהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה.

@ 528. הארכת מועדים [488]
: מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 529. תקופת פגרה לא תובא במנין [488א]
: תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת.

@ 530. ביטול
: בטלות -
: (1) תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ&quot;ג-1963;
: (2) תקנות סדר הדין בעניני ירושה, התשכ&quot;ו-1965.

@ 531. הוראת מעבר
: תקנות אלה יחולו על ענינים התלויים ועומדים ביום תחילתן לפני בית המשפט או הרשם.

@ 532. תחילה (תיקון: תשמ&quot;ד)
: תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בתשרי התשמ&quot;ה (1 באוקטובר 1984).

== תוספת ראשונה ==
@ (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה, תשס&quot;א-7, תשס&quot;ב, תשע&quot;ה-5, תשע&quot;ו-6) &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1''': פתיחת הליך אזרחי ((([[תקנה 7א(ב)]])))
@ (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-3) &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2''': הזמנה לדין ((([[תקנה 18]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3''': הודעה לאדם שצורף כבעל דין ((([[תקנה 40]])))
@ (תיקון: תשס&quot;ח) &lt;עוגן טופס 3א&gt; : '''טופס 3א''': הזמנה לפגישת מהו&quot;ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור ((([[תקנה 99ג]])))
@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : '''טופס 4''': דרישה להודות בעובדות ((([[תקנה 103(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 5&gt; : '''טופס 5''': דרישה להודות במסמכים ((([[תקנה 103(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 6&gt; : '''טופס 6''': הודיה בעובדות ((([[תקנה 103(ב)]])))
@ &lt;עוגן טופס 7&gt; : '''טופס 7''': צו למסירת שאלון ((([[תקנה 105]])))
@ &lt;עוגן טופס 8&gt; : '''טופס 8''': שאלון ((([[תקנה 105]])))
@ &lt;עוגן טופס 9&gt; : '''טופס 9''': תשובה לשאלון ((([[תקנה 109]])))
@ &lt;עוגן טופס 10&gt; : '''טופס 10''': צו לגילוי מסמכים ((([[תקנה 112]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ה-2) &lt;עוגן טופס 11&gt; : '''טופס 11''': תשובה לצו לגילוי מסמכים ((([[תקנה 112]])))
@ &lt;עוגן טופס 12&gt; : '''טופס 12''': צו לגילוי מסמך פלוני ((([[תקנה 113]])))
@ &lt;עוגן טופס 13&gt; : '''טופס 13''': דרישה לעיון במסמך ולהעתקתו ((([[תקנה 114]])))
@ &lt;עוגן טופס 14&gt; : '''טופס 14''': תשובה לדרישת עיון במסמך ולהעתקתו ((([[תקנה 115]])))
@ &lt;עוגן טופס 15&gt; : '''טופס 15''': דרישה להציג מסמכים ((([[תקנה 170]])))
@ &lt;עוגן טופס 16&gt; : '''טופס 16''': פסיקתה ((([[תקנה 198]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ז-3) &lt;עוגן טופס 17&gt; : '''טופס 17''': הזמנה בסדר דין מקוצר ((([[תקנה 203]])))
@ (תיקון: תשס&quot;א-5) &lt;עוגן טופס 17א&gt; : '''טופס 17א''': תצהיר (כתב תביעה / כתב הגנה / הודעת צד שלישי - בסדר דין מהיר) ((([[תקנה 214ג]])))
@ (תיקון: תשס&quot;א-5) &lt;עוגן טופס 17ב&gt; : '''טופס 17ב''': הזמנה לדין (תובענה בסדר דין מהיר) ((([[תקנה 214ד]])))
@ (תיקון: תשס&quot;א-5) &lt;עוגן טופס 17ג&gt; : '''טופס 17ג''': הזמנה לדין (הודעה לצד שלישי בתובענה בסדר דין מהיר) ((([[תקנה 214ו]])))
@ &lt;עוגן טופס 18&gt; : '''טופס 18''': הודעה לצד שלישי ((([[תקנה 220]])))
@ &lt;עוגן טופס 19&gt; : '''טופס 19''': הזמנת טען-ביניים לטוען ((([[תקנה 227(2)]])))
@ &lt;עוגן טופס 20&gt; : '''טופס 20''': הודעת טען-ביניים לתובע ((([[תקנה 227(3)]])))
@ &lt;עוגן טופס 21&gt; : '''טופס 21''': הודעת טען-ביניים לנתבע ((([[תקנה 227(3)]])))
@ &lt;עוגן טופס 22&gt; : '''טופס 22''': הזמנת טען-ביניים לטוענים ((([[תקנה 228(1)]])))
@ &lt;עוגן טופס 23&gt; : '''טופס 23''': הודעת טען-ביניים למבקש ((([[תקנה 228(2)]])))
@ &lt;עוגן טופס 24&gt; : '''טופס 24''': אבעיה ((([[תקנה 235]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ז-3) &lt;עוגן טופס 25&gt; : '''טופס 25''': הודעה על בקשה בכתב ((([[תקנה 241(ב)]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-3, תשע&quot;ג) &lt;עוגן טופס 26&gt; : '''טופס 26''': הזמנה בהמרצת פתיחה ((([[תקנה 255]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-2) &lt;עוגן טופס 26א&gt; : '''טופס 26א''': הרצאת פרטים בתיק עיקרי ((([[תקנה 258ד(ה)]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ד-6) &lt;עוגן טופס 26א1&gt; : '''טופס 26א1''': ((תובענה בין בני זוג בעניין ילדם הקטין)) ((([[תקנה 258ה(א)]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ו-5) &lt;עוגן טופס 26ב&gt; : '''טופס 26ב''': (((נמחק)))
@ (תיקון: תשס&quot;ח-2) &lt;עוגן טופס 26ג&gt; : '''טופס 26ג''': בקשה ליישוב סכסוך בעניין קביעת דרכי קשר עם קטין ((([[תקנה 258כא1]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ב-2) &lt;עוגן טופס 26ד&gt; : '''טופס 26ד''': הפניית הורים ליחידת הסיוע לשם שמיעת הילד ((([[תקנה 258לג3]])))
@ &lt;עוגן טופס 27&gt; : '''טופס 27''': הרצאת פרטים בתביעה למזונות ((([[תקנה 261]])))
@ &lt;עוגן טופס 28&gt; : '''טופס 28''': הזמנה בתביעה למזונות ((([[תקנה 262]])))
@ &lt;עוגן טופס 29&gt; : '''טופס 29''': הזמנה בתביעה למזונות ולסעדים נוספים ((([[תקנה 262]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ב) &lt;עוגן טופס 30&gt; : '''טופס 30''': (((בוטל)))
@ &lt;עוגן טופס 31&gt; : '''טופס 31''': פרטים לתסקיר בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ((([[תקנה 276(ג)]])))
@ &lt;עוגן טופס 32&gt; : '''טופס 32''': בקשה למתן צו אימוץ ((([[תקנה 284]])))
@ &lt;עוגן טופס 33&gt; : '''טופס 33''': פרטים לתסקיר פקיד הסעד כתשובה לבקשה למתן צו אימוץ ((([[תקנה 287]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ח-2) &lt;עוגן טופס 34&gt; : '''טופס 34''': צו אימוץ ((([[תקנות 294א]] [[ו-294י]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ח-2) &lt;עוגן טופס 34א&gt; : '''טופס 34א''': בקשה למתן צו לאימוץ ילד ממדינת חוץ ((([[תקנה 294ב(א)]])))
@ (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2) &lt;עוגן טופס 34ב&gt; : '''טופס 34ב''': תביעה להחזרת ילד חטוף או לאכיפת זכויות ביקור ((([[תקנה 295ג]])))
@ (תיקון: תשמ&quot;ו-2) &lt;עוגן טופס 35&gt; : '''טופס 35''': בקשת צו ירושה (((לא בתוקף)))
@ (תיקון: תשמ&quot;ו-2) &lt;עוגן טופס 36&gt; : '''טופס 36''': בקשת צו קיום צוואה (((לא בתוקף)))
@ &lt;עוגן טופס 37&gt; : '''טופס 37''': הודעה ליורש על פי הצוואה (((לא בתוקף)))
@ (תיקון: תשמ&quot;ו-2) &lt;עוגן טופס 38&gt; : '''טופס 38''': צו ירושה (((לא בתוקף)))
@ (תיקון: תשמ&quot;ו-2) &lt;עוגן טופס 39&gt; : '''טופס 39''': צו קיום צוואה (((לא בתוקף)))
@ &lt;עוגן טופס 40&gt; : '''טופס 40''': צו ירושה וקיום צוואה (((לא בתוקף)))
@ &lt;עוגן טופס 41&gt; : '''טופס 41''': בקשה למינוי מנהל עזבון (((לא בתוקף)))
@ (תיקון: תשמ&quot;ט) &lt;עוגן טופס 41א&gt; : '''טופס 41א''': צו למינוי מנהל עזבון/מנהל עזבון זמני (((לא בתוקף)))
@ (תיקון: תשמ&quot;ט) &lt;עוגן טופס 41ב&gt; : '''טופס 41ב''': הודעת האפוטרופוס הכללי (((לא בתוקף)))
@ &lt;עוגן טופס 42&gt; : '''טופס 42''': כתב ערובה בדבר הנהלת עזבון (((לא בתוקף)))
@ &lt;עוגן טופס 43&gt; : '''טופס 43''': פרטת עזבון (((לא בתוקף)))
@ (תיקון: תשס&quot;ו) &lt;עוגן טופס 43א&gt; : '''טופס 43א''': תצהיר (תובע) ((([[תקנה 343ד(1)]])))
@ (תיקון: תשס&quot;ו) &lt;עוגן טופס 43ב&gt; : '''טופס 43ב''': תצהיר (נתבע) ((([[תקנה 343ו(ב)(1)]])))
@ (תיקון: תשס&quot;ו) &lt;עוגן טופס 43ג&gt; : '''טופס 43ג''': פנייה לבית דין דתי ((([[תקנה 343ז(ב)]])))
@ (תיקון: תשע&quot;א-2) &lt;עוגן טופס 43ד&gt; : '''טופס 43ד''': בקשה ליישוב סכסוך להתרת ברית הזוגיות ((([[תקנה 343יב]])))
@ &lt;עוגן טופס 44&gt; : '''טופס 44''': תצהיר בבקשה לקביעת גיל ((([[תקנה 351]])))
@ (תיקון: תשס&quot;א-6) &lt;עוגן טופס 44א&gt; : '''טופס 44א''': הודעה בדבר צו כניסה לחצרים ((([[תקנה 387ד]])))
@ &lt;עוגן טופס 45&gt; : '''טופס 45''': מינוי כונס נכסים ((([[תקנה 388]])))
@ &lt;עוגן טופס 46&gt; : '''טופס 46''': ערובה של כונס נכסים ((([[תקנה 391]])))
@ &lt;עוגן טופס 47&gt; : '''טופס 47''': הודעת נתבע על תשלום לבית המשפט ((([[תקנה 504]])))
@ &lt;עוגן טופס 48&gt; : '''טופס 48''': הסכמת תובע לקבלת סכום ששולם לבית המשפט ((([[תקנה 505]])))

== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנה 187(ב)]]))) ====

@ (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ה-2, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;א-4, [הודעות])
: שיעור התשלומים לעדים: – [---] הסכומים בשקלים חדשים
@ (1) : שכר בטלה -
: (א) להתייצבות של עד 4 שעות – [---] עד 103
: (ב) ליום התייצבות (מעל 4 שעות) – [---] עד 205
@ (2) (תיקון: תש&quot;ע-2) : דמי לינה לכל לילה שעל העד ללון מחוץ לביתו -
: (א) אם המציא קבלה – [---] עד 134
: (ב) (((בוטל)))
@ (3) : שכרו של מומחה מאוצר המדינה -
: (א) כשהעדות לא הצריכה עשיית עבודת מומחה לצורך המשפט – [---] עד 45
:: ואולם אם מקום עבודתו הקבוע של המומחה מרוחק יותר משלושים ק&quot;מ מבית המשפט והיה עליו לבוא לבית המשפט לצורך מתן העדות בלבד, ייווספו לשכר האמור – [---] עד 12
: (ב) כשהעדות הצריכה עשיית עבודת מומחה לצורך המשפט – [---] עד 103
@ (4) : (א) שכרו של רופא כשהעדות הצריכה -
:: (1) בדיקה או ניתוח של גוויה – [---] עד 81
:: (2) בדיקה או ניתוח של גוויה שהוצאה מקברה – [---] עד 134
:: (3) תעודה רפואית שאינה מצריכה בדיקה – [---] עד 32
:: (4) חוות דעת רפואית בכתב – [---] עד 103
:: (5) בדיקת גופו של אדם – [---] עד 86
: (ב) בית המשפט רשאי להוסיף על הסכום הנקוב בפסקת משנה (א)(3) או (4), סכום שלא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים למאה ממנו, בשים לב למידת הטורח, להיקף או להעמקה שהיו כרוכים במתן השירות.
: (ג) רופא שהעיד בבית המשפט על חוות דעת רפואית שנתן בכתב, יהא זכאי גם לשכר כמומחה לפי הרישה של [[פרט 3|פסקה (3)(א)]] ובית המשפט רשאי לפסוק לו שכר נוסף בשל נסיעות, לפי [[פרט 3|הסיפה של אותה פסקה]] וכן דמי לינה לפי [[פרט 2|פסקה (2)]].
@ (5) : שכר של מומחה רפואי בעד חוות דעת בכתב, כולל מתן עדות לענין חוות הדעת בישיבה אחרת של בית המשפט – [---] 163 עד 678

== תוספת שלישית (תיקון: תש&quot;ף, תש&quot;ף-3) ==
==== ((([[תקנה 497ה1]]))) ====
@ : (((הוראת שעה עד יום 31.12.2020):))
@ : ((&lt;u&gt;הערה:&lt;/u&gt; בטבלה זו נוספו מספרי טלפון שהופיעו בהוראת השעה הקודמת.))
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} המחלקה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} כתובת הדואר האלקטרוני !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} פרטי קשר לאישור קבלה
|-
| פרקליטות מחוז דרום אזרחי || Maz_EZ_BSHf@justice.gov.il {{ש}} (([צ&quot;ל: Maz_EZ_BSH@justice.gov.il])) || 073-3922419 {{ש}} 073-3922421 || ((לימור כהן: 050-6217698 {{ש}} סימה ברבי: 050-7061315))
|-
| פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי || Ez_tel-aviv@justice.gov.il || 073-3924996 {{ש}} 073-3924802 || ((יפה רודה: 050-6216235 {{ש}} בועז פנחס: 050-6217451))
|-
| פרקליטות מחוז מרכז אזרחי || Mazkirut-merkaz-ezrahi@justice.gov.il {{ש}} (([צ&quot;ל: Mazkirut-merkaz-ezra@justice.gov.il])) || 073-3924971 || ((ניבה לוי: 058-6853355 {{ש}} מירב רוזנקוביץ: 050-6217459))
|-
| פרקליטות מחוז חיפה אזרחי || Ez_haifa@justice.gov.il || 073-3921429 {{ש}} 073-3921404 || ((נינה שטיין: 050-6217668 {{ש}} שני אוחנה: 050-6217790))
|-
| פרקליטות מחוז צפון אזרחי || Mazkirut-NZ-Ezrachi@justice.gov.il || 073-3922839 {{ש}} 073-3922841 || ((בלאל מוסא: 050-6204420))
|-
| פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי || Ez-jer@justice.gov.il || 073-3928032 {{ש}} 073-3928012 || ((דורה אוחיון: 050-6217040 {{ש}} רונית משיח: 050-6217571))
|-
| המחלקה למשפט העבודה || Avoda-prak-medina@justice.gov.il || 073-3928128 {{ש}} 073-3928129 || ((עדינה אייבס: 050-6217817))
|-
| המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה || Civil-dep@justice.gov.il || 073-3929611 {{ש}} 073-3929612 || ((שלמה ניזרי: 050-6216503 {{ש}} יער ביבי: 052-6124881))
|-
| מחלקת הבג&quot;צים פרקליטות המדינה || HCJ-dep@justice.gov.il || 073-3925590 || ((מיטל כ&quot;ץ: 050-7061717))
|-
| המחלקה הפיסקאלית || Fiscal-dep@justice.gov.il || 073-3925602 || ((הדס בר: 050-6216956 {{ש}} יעל שבתאי: 050-6217767))
|-
| היחידה לאכיפה אזרחית || Maz_achifa_ez@justice.gov.il || 073-3928131 || ((אהובה כהן: 050-6217078 {{ש}} פאולה יונייב: 050-7061667))
|}

&lt;פרסום&gt; ג' בתמוז התשמ&quot;ד (3 ביולי 1984).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים</text>
      <sha1>jap1c7dh03zi35f29hqvs4m815q80js</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק השמות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>286342</id>
    <revision>
      <id>1414014</id>
      <parentid>980878</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:50:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14226" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק השמות, תשט&quot;ז-1956

&lt;מאגר 2000598 תיקון 562559&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשט&quot;ז, 94|חוק השמות|3:209704)); ((תשל&quot;ה, 148|תיקון|8:209703)); ((תש&quot;ן, 146|תיקון מס' 2|12:210771)); ((תשנ&quot;ו, 84|תיקון מס' 3|13:211257)); ((תשנ&quot;ט, 77|תיקון מס' 4|14:211611)); ((תשס&quot;ח, 203|תיקון מס' 5|17:300140)); ((תשע&quot;ד, 745|תיקון מס' 6|19:303852)); ((תשע&quot;ו, 832|תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|20:340801)); ((תשע&quot;ט, 142|תיקון מס' 8|20:528243)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בגיר&quot; - אדם שמלאו לו 18 שנה;
:- &quot;קטין&quot; - אדם שטרם מלאו לו 18 שנה;
:- &quot;הורה&quot; - לרבות מאמץ;
:- &quot;ילד&quot; - לרבות ילד מאומץ;
:- &quot;השר&quot; - שר הפנים.

@ 2. שם משפחה ושם פרטי
: (א) לכל אדם יהא שם משפחה ושם פרטי.
: (ב) שם המשפחה יכול שיהיה כפול, ויכול שיהיו לאדם יותר משם פרטי אחד.

@ 3. שם משפחה מלידה (תיקון: תשל&quot;ה, תש&quot;ן)
: ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם.

@ 4. מתן שם פרטי לנולד (תיקון: תשע&quot;ד)
: שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי אחד.

@ 5. שם מאימוץ (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) קטין שאומץ מקבל שם משפחת מאמצו אך אינו מקבל שם פרטי חדש, זולת אם קבע בית המשפט בצו האימוץ קביעה אחרת.
: (ב) קטין שאומץ על פי הוראות [[=חוק האימוץ|סעיף 3(1) ו-(2) לחוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]] (להלן - חוק האימוץ), יישא נוסף על שם משפחת מאמצו את שם משפחת הוריו מולידיו, וכן יירשם כשם הורהו בפרט הרישום במרשם האוכלוסין, שם הורהו מולידו, זולת אם ביקש המאמץ אחרת או הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים של טובת הילד; סעיף קטן זה לא יחול אם ניתן צו האימוץ על פי הוראות [[סעיף 25(2) לחוק האימוץ]].

@ 6. שם המשפחה אחרי הנישואין (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) מי שנישא רשאי בכל עת -
:: (1) להמשיך לשאת או לשוב לשאת שם משפחה קודם;
:: (2) לבחור בשם המשפחה של בן זוגו;
:: (3) לצרף לשם משפחתו את שם המשפחה של בן זוגו;
:: (4) לבחור שם משפחה זהה לשם המשפחה שבחר בן זוגו גם אם שם זה שונה משמות המשפחה הקודמים של בני הזוג;
:: (5) לצרף לשם משפחתו שם משפחה שבן זוגו בחר לצרף לשם משפחתו.
: (ב) עובר לנישואיו יודיע אדם לרושם הנישואין מהו שם המשפחה שבחר לשאת לאחר נישואיו; החליט לשנות את שמו, ייכנס השינוי לתוקפו עם הנישואין.
: (ג) השר, בהתייעצות עם השר לענייני דתות, יקבע את דרכי ההודעה לפי סעיף קטן (ב).

@ 7. שם משפחה אחרי פקיעת הנישואין (תיקון: תשנ&quot;ו)
: פקעו הנישואין, רשאי כל בן זוג לשוב ולשאת שם משפחה קודם.

@ 8. חובת בחירת שם
: מי שאין לו שם משפחה או שם פרטי, או ששמותיו אינם ידועים, או שאינו ידוע איזה שם משמותיו הוא שם המשפחה ואיזה הוא שם פרטי, יבחר לעצמו - ואם הוא קטין או פסול-דין, יבחרו לו הוריו או אפוטרופסו - שם משפחה או שם פרטי, הכל לפי הענין, לא יאוחר מששה חדשים לאחר תחילת חוק זה או לאחר קבלת דרישה לכך מאת השר.

@ 9. קביעת שם על-ידי השר
: (א) מי שלא בחר לעצמו שם או לא נבחר לו שם כאמור [[בסעיף 8]], רשאי השר לקבוע לו שם; בקביעת השם יתחשב השר בשמות הוריו והורי הוריו של אותו אדם, ואם הוא נשוי - גם בשם בן-זוגו.
: (ב) השר יודיע לאותו אדם את השם שקבע, וזה יהיה שמו של אותו אדם, זולת אם בחר לו שם אחר תוך חדשיים לאחר קבלת הודעת השר.
: (ג) היה אותו אדם קטין או פסול-דין, תינתן הודעת השר לידי הוריו או אפוטרופסו, והם רשאים לבחור לו שם אחר כאמור.

@ 9א. קביעת שם פרטי של אב (תיקון: תשל&quot;ה, תשס&quot;ח)
: (א) אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטת אמו, ורשאית האם שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין.
: (ב) אדם שמלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, או שהוחלט שלא לקבוע שם כאמור, לפי הוראות סעיף קטן (א), ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטתו, ורשאי הוא שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין.
: (ג) נקבע שם פרטי של אב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי אדם שמלאו לו 16 שנים לבטל את השם האמור.

@ 10. שינוי שם של בגיר
: בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי.

@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 12. שם משפחה של קטין שהוריו שינו שמם (תיקון: תשל&quot;ה)
: קטין שהוריו שינו שם משפחתם, מקבל על ידי כך את שם משפחתם החדש, וקטין שאחד מהוריו שינה את שם משפחתו לשם משפחתו של ההורה האחר יקבל על ידי כך את שם המשפחה המשותף.

@ 13. שינוי שם של קטין (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) הוריו של קטין שטרם מלאו לו עשר שנים רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובלבד שנתנו לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין, ונתנו להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; מלאו לקטין עשר שנים, לא ישונה שמו הפרטי אלא אם כן נתן את הסכמתו בפני פקיד רישום, כמשמעותו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], ולעניין הוספת שם על השם הקיים - אלא אם כן נתן את הסכמתו להוספה מראש בכתב; לא נתן קטין כאמור את הסכמתו לשינוי, לא ישונה שמו אלא באישור בית המשפט.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו נסיבות רפואיות שבשלהן לא ניתן לקבל את הסכמת הקטין, רשאים ההורים להוסיף לו שם על שמו הקיים, אף אם לא נתן את הסכמתו מראש בכתב.
: (ג) קטין רשאי לשנות את שמו הפרטי בהסכמת הוריו; לא נתנו ההורים את הסכמתם לשינוי, רשאי הוא להגיש תובענה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ד) הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

@ 14. שינוי שם על ידי אפוטרופוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: אפוטרופוס של קטין או של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס, והוא אף אם עדיין לא הוברר אם התקיימו התנאים למינוי רשאי, באישור בית המשפט, לשנות את שמו הפרטי ואת שם משפחתו בלבד שניתנה לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין או במידת הבנתו של האדם, לפי העניין.

@ 15. הודעה על בחירת שם ושינוי שם (תיקון: תשנ&quot;ו)
: בחירת שם או שינוי שם לפי [[סעיפים 6 עד 10]], [[13]] [[או 14]] טעונים הודעה בכתב לשר.

@ 16. פסילת בחירה או שינוי (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע״ט)
: (א) השר רשאי לפסול בחירת שם לפי [[הסעיפים 8]], [[9]] [[ו-9א]] ושינוי שם לפי [[סעיפים 10]], [[13]] אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לא ישונה שמו של מי שהורשע בביצוע עבירת מין כהגדרתה [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], שבוצעה בהיותו בגיר, לפי [[סעיף 10]], אלא אם כן שוכנע השר שאין בשינוי השם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בתקנת הציבור.

@ 17. תעודה ותחילת תוקף (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) בחירת שם ושינוי שם שניתנה עליהם הודעה ולא נפסלו, יתן השר, תוך חודש מקבלת ההודעה, תעודה המעידה עליהם, ותקפם מתאריך ההודעה.
: (ב) מי שהשתמש בשם החדש לפני תחילתו של חוק זה ואותו שם היה רשום בתעודה ציבורית כמשמעותה [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], רשאי שר הפנים לקבוע שתקפו של שינוי השם תחילתו מהיום שבו החל להשתמש באותו שם.

@ 18. שינויי-שם שאושרו על ידי בית המשפט
: הוראות [[הסעיפים 16]] [[ו-17]] לא יחולו על שינוי שם שאושר על ידי בית המשפט.

@ 19. פנקס שינויי-שם (תיקון: תשל&quot;ה)
: בחירת שם ושינוי שם לפי [[סעיפים 6 עד 14]] יירשמו בפנקס שינויי שם שיהיה פתוח לעיון הציבור.

@ 20. סייג לשינוי של שם (תיקון: תשנ&quot;ו)
: מי ששינה שמו כאמור [[בסעיף 10]], אם לפני תחילת חוק זה ואם לאחריה, לא ישוב וישנה שמו לפי [[10|אותם סעיפים (([צ&quot;ל: אותו סעיף]))]] תוך שבע שנים מיום תחילת תקפו של השינוי הקודם, אלא באישור השר.

@ 21. הגדרת &quot;הורים&quot;
: לענין [[הסעיפים 8]], [[9]], [[12]], [[13]], &quot;הורים&quot; - שני ההורים, ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד - אותו הורה.

@ 22. שמירת זכויות
: קבלת שם, מתן שם, בחירת שם ושינוי שם לפי חוק זה, אין בהם כדי ליצור או לבטל זכויות או חובות של בעל השם או של זולתו, להוסיף על זכויות כאלה או לגרוע מהן.

@ 23. העברת סמכויות
: השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות; הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.

@ 24. פניה לשר
: מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה לפי [[הסעיפים 6]], [[9]], [[11]], [[16]] [[או 20]] שניתנה על פי העברת סמכות מן השר, רשאי לפנות אל השר לקבלת הכרעתו הסופית.

@ 25. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;ה)
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה -
: (1) ניהולו של פנקס שינויי שם והעיון בו;
: (2) תיקון רישומו של שם שנרשם לא כהלכה או שחל בו שינוי, ונקיבת שם קודם, שם חדש ושם הורים בפנקסים רשמיים ובתעודות אישיות;
: (3) אגרות בעד שירותים לפי חוק זה ופטור מהן.
:: ((פרסמו [[תקנות השמות, תשל&quot;ה-1975]].))

@ 26. ביטול
: ההודעה מיום 15 במרס 1921 בדבר שינוי שמות - בטלה.

@ 27. תחולה (תיקון: תשל&quot;ה)
: חוק זה יחול רק על מי שרשום במרשם האוכלוסין לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, תשכ&quot;ה-1965]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ז באב תשט&quot;ז (25 ביולי 1956).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* ישראל בר-יהודה, שר הפנים
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>b3qam4ugk5pmdcgven6j7udxma62q1z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286737</id>
    <revision>
      <id>1413953</id>
      <parentid>1409692</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T20:12:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף יד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55074" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קנד|סדר הגט|קנה|סדר הגט ובו דיני העדים והבעל והסופר והאשה, וכל פרטיו|101|סוג סימן=סדר}}
{{בעבודה}}

*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''


:: (אמר המגיה: כל הכתוב בסדר זה משם הסדרים, סתם, הוי יודע שהוא מסדר מהר&quot;י מרגליות ז&quot;ל) 

{{רמ&quot;א|הגה:''' בימי חכמי התלמוד היו נוהגין למנות חכם בקי על הגטין, וכן נמצא בדברי הקדמונים שהיו נוהגין שלא לתן גט רק לפני גדולי הדור ([[תשובות ריב&quot;ש/שפט|ריב&quot;ש סימן שפ&quot;ט]]). ועל כן לא ישתדל אדם בנתינה, רק הבקי בהם. וכל מי שאינו בקי בטיב גטין וקדושין, לא יהא לו עסק עמהם. ואם אחד עבר ונתן גטין או חליצות בלא נטילת רשות, עיין ביורה דעה [[שולחן ערוך יורה דעה רמב#סעיף יד|סי' רמ&quot;ב סעיף י&quot;ד]]. גט שסדרו אותו הדיוטות, יש לפסלו כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף ל|סימן קמ&quot;א סעיף ל']] ו[[שולחן ערוך אבן העזר קמב#סעיף ט|סימן קמ&quot;ב סעיף ט']]}}: 


==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
יש נזהרים מלסדר הגט בערב שבת:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
יזמין סופר ושני עדים כשרים שאינם קרובים זה לזה ולא לאשה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף כה|סי' קמ&quot;א סעיף כ&quot;ה]]. לכתחלה לוקחים עדים שאין להם שום קורבה אפילו רביעי ברביעי (בשם מהרי&quot;ל) או מצד חתונים, גם שלא יצא עליהן קול שחשודים על עריות (כן משמע בפ' זה בורר) או שאר דברים הפוסלים, גם אין לוקחים עד שהוא בעל מום. גם מדקדקים שלא יהיו העדים והסופר קרובים אל הרב המסדר הגט; ובשעת הדחק אין לדקדק בסופר אם הוא הגון. יש אומרים דהרב אומר לעדים שיהרהרו תשובה בלבם על עברות שעשו, אפילו מוחזקים לצדיקים גמורים, שמא עברו עברה שנפסלים בה (בסדר מהר&quot;ם יפה והר&quot;י מינץ). ולוקחים עדים המבינים הגט, ואם לא יודעים לקרות מלמדין אותן ומפרשין להם ולסופר ולבעל מהו גט ומהו לשמו ולשמה (מ&quot;כ). ועיין לקמן בסמוך [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]] עוד מדין סופר}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יזהר שלא יהיה הסופר אחד מהעדים.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
אם הסופר או החכם המסדר הגט נוטלים שכר הרבה יותר מכדי בטלה, יש אומרים שצריך שלא יהיו העדים קרובים להם. והר&quot;ר עובדיה בפרוש המשנה בפרק ד' דבכורות קרא תגר על הרבנים מסדרי הגט הנוטלים יותר מכדי שכר בטלה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ולא נהגו כמותו. גם טעמו אינו כלום, כי הוא מדמה דבר זה למה שאמרו הנוטל שכר לדון דיניו בטלין; ואינו ראיה, כי סדור הגט אינו דין, אלא למוד בעלמא. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]] הטעם שהעדים לוקחים שכר. ויש לבעל להשוות עצמו עם הסופר והרב והעדים קודם שמתחילין לכתוב (מ&quot;כ בשם מהר&quot;ן ז&quot;ל)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
צריך שיכירו שזה הוא פלוני וזו היא אשתו פלונית, אלא אם כן הוא שעת הסכנה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אם יש בעיר אחד ששמו כשמו, ושם אשתו כשם אשתו, אינו יכול לגרש אלא בפני חברו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אם המגרש הוא שכיב מרע, צריך לדקדק בו שיהיה שפוי בשעת כתיבה ובשעת נתינה.  {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכא|סימן קכ&quot;א]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
אם רוצה לגרש על תנאי, לא יזכיר שום תנאי, אלא אומר לסופר לכתב גט ולעדים לחתם בו, ולא יזכר שום תנאי עד שעת מסירה  {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמז|סימן קמ&quot;ז]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
הכל כשרים לכתב גט, חוץ מחרש שוטה וקטן, ועבד ונכרי, וישראל מומר או מחלל שבת בפרהסיא:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
הבעל עצמו לא יכתב הגט, היכא דאפשר:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
וכן לא יאמר הבעל לסופר: כתב כן או לא תכתב:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
לא יהיה הסופר קרוב לא לאשה ולא לאיש, היכא דאפשר:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
יביא הסופר הקלף והדיו והקולמוס {{רמ&quot;א|וכל שאר כלי הכתיבה}}, וישאל הרב לסופר בפני עדים אם הכל שלו, וכשיאמר: הן, אחר כך יתנם במתנה לבעל והבעל יגביהם לקנותם. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' יש אומרים דקדם שיתן לו הסופר דברים אלו יבטל הבעל מודעות (טור בשם הרא&quot;ש). וחוקרין אותו כמו שיתבאר [[#סעיף יד|סעיף י&quot;ד]] ו[[#סעיף כ|סעיף כ']], ואחר כך מקבל הדברים הנזכרים מן הסופר, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
ישאל החכם לבעל המגרש: אתה נותן גט זה מרצונך בלא שום אונס, כלום עשית שום אסור או נדר או שבועה שמכריחך לתנו תאמר לנו ונתיר לך. והבעל המגרש משיב: לא נדרתי ולא נשבעתי ואין לי שום אונס אלא מרצוני אני נותן גט זה בלב שלם בלי שום אונס ותנאי. ואם אומר שנשבע או נדר או תקע כף לתנו, יתירו לו קודם, כדי שלא יהא דומה לאונס; אך ערבון יתן, אם ירצה, שאין זה דומה לאונס  
: {{רמ&quot;א|ועיין לקמן סימן זה סעיף כ&quot;ג וכ&quot;ד השיכים הנה}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
יושיט הבעל הקלף {{רמ&quot;א|ושאר כלי כתיבה}} והקולמוס והדיו לסופר בפני עדים, ואומר לו בפניהם: כתב לי גט לשם גרושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתת, ואני נותן לך רשות לכתב מגט אחד עד מאה עד שיהיה אחד כשר בלי שום פקפוק בין בכתיבה בין בחתימה לדעת החכם הרב רבי פלוני.  
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' או לכל מי שמראה אותו. ויאמר הסופר: כן אעשה (כ&quot;ז בסדרים). ולא מהני זה אלא בדיעבד; ולכן נוהגין גם כן לכתחלה שהסופר מקנה לו הרבה קלף ודיו דאולי יכתב גטין רבים כמו שצוה לו דכשר בדיעבד, אבל לכתחלה אם כתב גט פסול נוהגין שחוזר ומקנה לו הסופר הכל, והבעל חוזר ומצוה לו לכתב, ומבטל מודעות כסדר שעשה בראשונה. ועיין לקמן [[#סעיף נד|סעיף נ&quot;ד]]. וכשהבעל נותן הדברים לסופר, יתנם לו לכתחלה על ידי עצמו ולא על ידי שליח (מ&quot;כ בתקון ישן)}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
ואתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הזה  {{רמ&quot;א|שכותב סופר פלוני בן פלוני לשמי}} ולשם גרושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתת. ואני נותן לכם רשות לחתם מגט אחד עד מאה גטין עד שיהיה אחד כשר לדעת החכם הרב רבי פלוני {{רמ&quot;א|או לכל מי שמראה אותו}} בלי שום פקפוק בין כתיבה בין בחתימה.  
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויכול לומר כל דברים אלו בכל לשון שירצה (מהרי&quot;ו סי' ק&quot;צ). ויאמרו העדים: כן נעשה (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
אם צריכים לכתב שני גטין, מפני ספק שיש בשמות, כגון גרשון גרשם, וכיוצא בזה, צריך שיאמר הבעל המגרש לסופר שאם יחפץ החכם הרב רבי פלוני לסדר גטין הרבה מחמת ספק כדי שינתנו כלם ביד האשה, שהוא נותן לו רשות לכתבם. וכן יאמר לעדים שהוא נותן להם רשות לחתמם:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
לא יכתב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמעו מפי הבעל שצוה לסופר לכתב ולעדים לחתם, ולא מפי שליח; אפילו אמר לשלשה: אמרו לפלוני שיכתב ולפלוני ופלוני שיחתמו, לא יכתבו ויחתמו, מאחר שלא שמעו מפיו:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
הבעל נותן שכר הסופר; ואם נתנה האשה, כשר:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יאמר הבעל בפני העדים: הנני מבטל לפניכם כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי דמודעי שמסרתי על גט זה. וכל דברים שמסרתי שהם כשיתקימו גורמים לבטל הגט, הרי הם בטלין. וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיפסל מחמתו, והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבטל גט זה שיורע כחו מחמתו. 
: {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד#סעיף ג|סי' קל&quot;ד סעיף ג']]}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
צריך שהעדים שאמר הבעל לפניהם לסופר לכתב גט לאשתו, שלהם עצמם יצוה לחתמו, וצריך שיעמדו בשעת כתיבת שיטה [שבה] שם האיש והאשה והזמן, וישמעו שכתבו לשמו ולשמה:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
צריך שיכירו שזהו הגט שכתב סופר לשמו ולשמה. לפיכך, אם רוצים לצאת לחוץ אחר שכתב שם האיש והאשה והזמן, צריכים לעשות שום סימן בגט, כדי שיכירוהו, או שתהיה להם טביעות עין בו:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
טוב שיהיה הבעל אצל הסופר והעדים עד שיכתב הגט ויחתם וינתן, כדי שלא ימסר מודעא. {{רמ&quot;א|גם שלא ידבר מעניני הגט עד אחר הנתינה, כדי שלא ידבר דברים המביאים לידי בטול הגט (בסדר)}}:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
אם רוצה לשלח הגט לאשה על ידי שליח, צריך שיעמד שם השליח בשעת כתיבת שיטה שבה שם האיש והאשה והזמן, וישמע שיתחיל לכתב לשמה, וגם צריך לעמד שם בשעת חתימת שני העדים, וישמע שחותמים לשמה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויש אומרים דהשליח יהיה גם כן אצל צווי הבעל לסופר ולעדים, וכן נוהגין. וטוב להגיד לשליח קודם כל דבר, שאסור לישא המגורשת, שלא יוכל לומר אחר כך: אלו ידעתי לא הייתי שליח (מ&quot;כ בשם מהרי&quot;ל). גם יאמר לו החכם המסדר שיקח השליח סימן מבהק בגט, אלו יוציאנו מתחת ידו, שיכירנו. אבל יזהר שלא להוציא מתחת ידו כלל, כל מאי דאפשר}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
וצריך שקדם כתיבה יודיענו שהוא יהיה השליח. {{רמ&quot;א|גם קודם שיצוה לסופר לכתוב, או שיעשה שום דבר, ימנה השליח. ועיין לקמן [[#סעיף צז|סי' צ&quot;ז]] כיצד ידבר}}. והחכם יאמר, שישמע איך הגט הוא נכתב ונחתם לשמה, כדי שיוכל להעיד כן:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
כששולח גט ביד שליח, טוב הוא שישביעו הבעל בשבועת התורה שלא ימסר מודעא ושלא יבטל הגט. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואם הוא משמד, שאינו מקפיד, משביעין אותו על חלקו לעולם הבא, וכך כותבין בהרשאה. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף נט|סי' קמ&quot;א סעיף נ&quot;ט]]. ונוהגין להקנות מן הבעל שעושה השליח. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף כו|סימן קמ&quot;א סעיף כ&quot;ו]]:}}
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
צריך לדקדק שיהיו השליח והמשלח גדולים, לפי שאין שליחות לקטן ואין קטן עושה שליח. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' גם צריך לעשותו שליח בפני עדים כשרים. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סי' קמ&quot;א]] סעיף י&quot;א וכ&quot;ד כיצד נוהגין בעדי השליחות}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
צריך שלא יהיה השליח חרש שוטה וקטן, או עבד או נכרי, או סומא, או פסול לעברה מן התורה {{רמ&quot;א|וע&quot;ל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף לג|סי' קמ&quot;א סעיף ל&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
טוב לזהר שלא לגרש על ידי שליח, כשהבעל והאשה שניהם בעיר {{רמ&quot;א|וע&quot;ל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף נה|סי' קמ&quot;א סעיף נ&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
אם הבעל נחפז ללכת ואינו יכול להמתין עד שיכתב הגט ויחתם, אומר לסופר: כתב גט לאשתי וכו', כדלעיל, ואומר לעדים: אתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הנזכר וכו', כדלעיל, והריני ממנה את פלוני בן פלוני שליח להוליך הגט הנזכר לאשתי פלונית בת פלוני בכל מקום שימצאנה ותהא ידו כידי ופיו כפי {{רמ&quot;א|ודבורו כדבורי}} ועשיתו כעשיתי, ונתינתו כנתינתי, ונותן אני לו רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפילו בלא אנס עד שיגיע הגט לידה או ליד שלוחה, ותכף שיגיע הגט הנזכר לידה או ליד שלוחה מיד פלוני שלוחי או מיד שלוחו או מיד שליח שלוחו כאמור תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. {{רמ&quot;א|ושאר דיני השליחות והרשאה, עיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סימן קמ&quot;א]]}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
וכבר נתבאר שאין להזכיר שום תנאי קודם כתיבת הגט; ואם כן כל מי שמצוה לגרש בענין זה, אינו יכול לגרש על תנאי:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
ואם אינו רוצה לגרש אלא לזמן, והוא נחפז ללכת, ואי אפשר לכתבו קודם שילך, יאמר לשליח שיתן הגט לאשתו, ולא תתגרש בו אלא לאחר זמן פלוני:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
אין צריך שהשליח יהא עומד בפני המגרש, אלא אפילו שלא בפניו יכול למנותו, והעדים כותבים שמנה לפלוני שליח. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכל זה כשהבעל נחפז ללכת ואינו מוסרו הגט לשליח והוא שעת הדחק, אבל בלאו הכי אין עושין שליח בכי האי גונא, אלא מוסר ליד השליח. ועיין לקמן סימן זה [[#סעיף צז|מסעיף צ&quot;ז ואילך]]}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
כבר כתבתי לעיל מי הם הפסולים להיות שלוחים:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
וגם כבר נתבאר שצריך השליח לעמד בשעת כתיבת תורף הגט וחתימת שני העדים, ושישמע שנכתב ונחתם לשמה:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
כשיבא הסופר לכתוב הגט, קודם שיתחיל לכתוב, יש לשאול למגרש מה שמו ומה שם אביו, ואם יש לו או לאביו שני שמות כגון על ידי חולי, ואם יש לו או לאביו כינוי או שום חניכא {{רמ&quot;א|או אם הם כהנים או לוים}}:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
וכן יש לשאול לאשה ולאביה, כמו לאיש. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכיצד נוהגין לכתוב השמות, עיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכח|סימן קכ&quot;ח]] ו[[שולחן ערוך אבן העזר קכט|סימן קכ&quot;ט]] בדיני שמות המקום. וישאל זה לפני העדים:}}
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
צריך שהסופר והעדים יעמדו במקום אחד. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויש אומרים שקודם שיחתך הסופר הקלף ידבר בפני העדים שרוצה לכתוב לשמה, כדרך שיתבאר לקמן [[#סעיף נה|סעיף נ&quot;ה]]. וכן נוהגין במדינות אלו}}:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
יחתוך הקלף למדת הגט, שלא יצטרך לחתוך ממנו שום דבר אחר כתיבת הגט:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
אם טעה הסופר לאחר שכתב קצתו, ומתחיל {{רמ&quot;א|[באחר]}} באותו הקלף, יחתוך תחלה המועט שכתב:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
צריך הקלף להיות ארכו יותר על רחבו. ונקרא ארכו דרך קריאתו מתחלתו לסופו. {{רמ&quot;א|ויניח למטה גליון כדי תפיסת יד או יותר. ובדיעבד, אין לחוש}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
ישרטטו בו שלשה עשר שיטין. ושורה אחרונה יחלקנה לשתי שורות קצרות, שבה יחתמו העדים זה תחת זה. 
: {{רמ&quot;א|ויעשה בו השרטוטין וכל תקוני הכתיבה לשמו ולשמה ולשם גרושין (כ&quot;כ בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
יש מי שאומר, שיכתב במקום בשר ולא במקום שער:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
לא ישרטט באבר, ולא ישרטט מבפנים אלא מבחוץ. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וישרטט שני שרטוטין בצדי הגט, אחד מימין ואחד משמאל, כדי לישר הכתב (בסדר הגט). ויכון שיהא הכתב בצד השרטוט ולא על השרטוטין עצמן}}:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
יש מי שאומר, שאין כותבין הגט בקולמוס של כנף:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
לא יהא הכתב מעקם ולא מבלבל, שמא תדמה אות לאות נמצא הענין משתנה:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
נהגו להחמיר לעשות האותיות מקפת גויל. ואם יש בו אותיות דבוקות, יכול לגרר הדיו שביניהם, להבדילם. {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכה#סעיף ו|סימן קכ&quot;ה סעיף ו']]}}:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
וצריך לדקדק שלא יכנסו האותיות זו בזו, כגון ראשה של למ&quot;ד שבשטה תחתונה לא תכנס בתוך חללה של ה&quot;א או חי&quot;ת של שטה העליונה, וכן כל כיוצא בזה:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
לא יהיו האותיות עוברות מהשיטין בימין ובשמאל לתוך הגליון. ויש להחמיר אפילו מאות אחת:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
נפלה טפת דיו לתוך האות, ואינה נכרת, אינו יכול להעביר הדיו לתקן האות, דהוה לה חק תוכות. {{רמ&quot;א|(עין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכה#סעיף ח|סימן קכ&quot;ה סעיף ח']])}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
ואף אם רוצה לעשות מ&quot;ם פתוחה, ונמשכה ידו ונסתמה, אינו יכול לגרר הדבקות לפתחה, דהוה לה חק תוכות. {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכה#סעיף ט|סימן קכ&quot;ה סעיף ט']]}}:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
לא יהא בו טשטוש ולא יכתבנו על המחק:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
צריך לזהר בטפס הגט לכתבו כמשפט:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
ואם נמצא פסול בגט, וצריך לכתב גט אחר, אם הבעל בפנינו, צריך לחזור ולצוות כבתחלה לסופר שיכתב גט לאשתו, ולעדים שיחתמו בו:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
כשיבא הסופר לכתב הגט יאמר בפני עדים: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' שמעו אלי אתם עדים פלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני (הגהות מרדכי)}}, הנני כותב גט זה לשם פלוני בן פלוני ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני שיגרשנה בו לשמו ולשמה לשם כריתת. ויכתב הגט מיד, {{רמ&quot;א|ולא יכתבנו בסרוגין. והסופר יקח סימן מובהק בגט קודם שיוציאנו מידו}}:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
צריך שיתיבש הגט קודם שיחתמו העדים:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נז|סעיף נז]]==
&lt;קטע התחלה=נז/&gt;
אחר שיתיבש הגט, יחתמו העדים זה תחת זה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויקראו אותו קודם שיחתמו, שידעו על מה יחתמו (בסדר מהר&quot;ן). ויראו תחלה אחר סימן שלקחו, כמו שנתבאר לעיל [[#סעיף כב|סעיף כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=נז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נח|סעיף נח]]==
&lt;קטע התחלה=נח/&gt;
צריכין העדים לחתם זה בפני זה:
&lt;קטע סוף=נח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נט|סעיף נט]]==
&lt;קטע התחלה=נט/&gt;
יאמר כל אחד מהעדים קודם שיחתום: אני חותם גט זה לשם פלוני בן פלוני לגרש בו אשתו פלונית בת פלוני לשמו ולשמה לשם גרושין, ויחתום מיד. {{רמ&quot;א|ויראה העד השני כשחותם חברו (סדרים)}}:
&lt;קטע סוף=נט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ס|סעיף ס]]==
&lt;קטע התחלה=ס/&gt;
יתחילו לחתום בראש השיטה, שלא יניחו חלק בגליון מימין לפני החתימה:
&lt;קטע סוף=ס/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סא|סעיף סא]]==
&lt;קטע התחלה=סא/&gt;
לא יניחו כדי אויר שני שיטין בין חתימתו לשיטה אחרונה. {{רמ&quot;א|ויחתמו גם כן בקולמוס ובדיו של הבעל (סדרים)}}:
&lt;קטע סוף=סא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סב|סעיף סב]]==
&lt;קטע התחלה=סב/&gt;
צריך כל אחד מהעדים לפרש שמו ושם אביו, שיחתם: פלוני בן פלוני עד. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואין צריכין לחתם כנויין. אבל אם הם כהנים או לוים, חותמין; פלוני בן פלוני הכהן או הלוי עד, אבל אינו כותב: בן מהר&quot;ר או בן החבר (בסדרים), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=סב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סג|סעיף סג]]==
&lt;קטע התחלה=סג/&gt;
כתיבת העדים תהיה תמה ונכרת, שלא יהיו דבוקים האותיות, כמו בגט עצמו:
&lt;קטע סוף=סג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סד|סעיף סד]]==
&lt;קטע התחלה=סד/&gt;
לא יחתם הסופר בגט.
&lt;קטע סוף=סד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סה|סעיף סה]]==
&lt;קטע התחלה=סה/&gt;
צריך ליבש החתימות.
&lt;קטע סוף=סה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סו|סעיף סו]]==
&lt;קטע התחלה=סו/&gt;
החכם והעדים קוראים הגט וגם חתימות העדים. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ומדקדקים בו אם לא דלג בו תבה, גם בחסרות ויתרות ובכל תקוני הגט. וטוב לקרותו נגד גט אחר, שאז אם יש בו טעות ירגיש בו מיד (בסדר מהרי&quot;ו); גם לשלחו אל שאר החשובים שבעיר לדקדק בו אם נכתב כהגן, ויזהירו שלא יטשטשו אותו בשליחתו. ואחר כך חוזר הבעל ונותן הקלף שנשאר לסופר, והדיו וכל כלי הכתיבה, לסופר, במתנה, כדי שיוכל לכתב בו גטין לאחרים (בסדרים). ונהגו לקח עשרה אצל נתינת הגט, כדי לפרסומי מלתא (ר&quot;י מינץ), וקרובים יכולים להיות מן המנין. ולוקחים שני עדים כשרים לעדי מסירה. ונהגו לקח הב' עדי חתימה לעדי מסירה. גם כן ונהגו שהחכם המסדר הגט עומד באמצע, וב' עדי מסירה אחד מימינו ואחד משמאלו, והסופר לפניו, גם הבעל והאשה לפניו, עומדים כלם ולא יושבים (בתקון ישן ובא&quot;ז פרק זה בורר). יש אומרים (שיש) לזהר שלא לתן גט בבית החכם המסדרו; ולא ראיתי נזהרים בזה (שם בתקון מפי הקבלה)}}. 

ואחרי קראו ישאל החכם לסופר: זהו גט שכתבת, {{רמ&quot;א|(נתן לך כל כלי הכתיבה והקלף והדיו)}}, כתבת אותו בצווי בעל לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני, והוא אומר: הן. {{רמ&quot;א|אמר לך הדברים לפני העדים}}. שואל לאחד מהעדים: שמעת שצוה הבעל לסופר לכתב לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואם היה אצל הסופר עד שכתב קצת הגט כמו שכתוב לעיל סעיף כ&quot;א, ואם ראו שהבעל נתן לו הקלף וכו'}}:
&lt;קטע סוף=סו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סז|סעיף סז]]==
&lt;קטע התחלה=סז/&gt;
אתה מכיר שהוא גט זה.
&lt;קטע סוף=סז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סח|סעיף סח]]==
&lt;קטע התחלה=סח/&gt;
אתה חתמת בצווי הבעל {{רמ&quot;א|שצוה אותך לחתמו לשמו ולשמה וכו'}}:
&lt;קטע סוף=סח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סט|סעיף סט]]==
&lt;קטע התחלה=סט/&gt;
חתמת לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית:
&lt;קטע סוף=סט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ע|סעיף ע]]==
&lt;קטע התחלה=ע/&gt;
אתה מכיר חתימתך.
&lt;קטע סוף=ע/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עא|סעיף עא]]==
&lt;קטע התחלה=עא/&gt;
חתמת בפני חברך.
&lt;קטע סוף=עא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עב|סעיף עב]]==
&lt;קטע התחלה=עב/&gt;
אתה מכיר חתימתו. {{רמ&quot;א|שמעת שצוה לו הבעל לחתם}}:
&lt;קטע סוף=עב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עג|סעיף עג]]==
&lt;קטע התחלה=עג/&gt;
והוא משיב: הן, על כל שאלה. וגם העד השני כמשפט הזה יעשה לו. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' גם שואל לסופר ולעדים אם אמרו בפרוש, כשהתחילו לכתב, שכותבין לשמו ולשמה לשם גרושין. ואם שמע כל אחד מה שאמר חברו, ואומרים: הן; אומרים לו בפרוש כיצד אמרו (בסדרים). ויזהיר החכם לבעל ולסופר ולעדים שלא יאמרו: הן הן, או לאו לאו, בתשובתם, אלא פעם אחת הן או לאו (בסדר מהר&quot;ם יפה)}}:
&lt;קטע סוף=עג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עד|סעיף עד]]==
&lt;קטע התחלה=עד/&gt;
אחר כך יתן הגט לבעל, ואז ישוב לשאל לו אם נותן גט זה מדעתו ורצונו, כנזכר לעיל. {{רמ&quot;א|'''הגה:''' [[#סעיף יד|סעיף י&quot;ד]]. ויש סדורי גטין שכתוב בהן בטול מודעות אלו קודם שהחכם קורא הגט, ושואל לסופר ולעדים, כמו שנתבאר, קודם שקורא הגט, וכן נוהגין במדינות אלו, אבל אין חילוק בדבר. וכשהחכם קורא הגט, יקראנו בדקדוק, ולא יקראנו בדרך המשתמע ללשון אחר}}:
&lt;קטע סוף=עד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עה|סעיף עה]]==
&lt;קטע התחלה=עה/&gt;
וגם יבטל המודעות פעם שנית, וגם יפסל עדים כדלעיל. {{רמ&quot;א|'''הגה:''' [[#סעיף כ|סעיף כ']]}}. וישאל לעדים אם היו כשהבעל בטל מודעות קודם הנתינה, כמו שנתבאר לעיל סעיף כ':
&lt;קטע סוף=עה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עו|סעיף עו]]==
&lt;קטע התחלה=עו/&gt;
ואם יצא הבעל מלפניו בין כתיבה לנתינה, ישביענו החכם המסדר, בשבועה, שלא בטל הגט בשום ענין, ושלא מסר שום מודעה, ולא אמר שום דבר שיגרם בטול הגט:
&lt;קטע סוף=עו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עז|סעיף עז]]==
&lt;קטע התחלה=עז/&gt;
יקבץ מנין, כדי לתת הגט בעשרה.
&lt;קטע סוף=עז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עח|סעיף עח]]==
&lt;קטע התחלה=עח/&gt;
יאמר החכם לכל העומדים טרם יתן הגט: אם יש שום אדם שיודע שום פסול נגד הגט וירצה לערער בו דבר, יאמר אותו קודם שינתן, {{רמ&quot;א|וכל מי שיודע דבר צריך לאמרו}}, כי אחר הנתינה יושם חרם שלא להוציא לעז על הגט. {{רמ&quot;א|ועיין לעיל סימן זה [[#סעיף כב|סעיף כ&quot;ב]] ששיך הנה}}:
&lt;קטע סוף=עח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עט|סעיף עט]]==
&lt;קטע התחלה=עט/&gt;
יאמר החכם: שמעו כל הכשרים להעיד:
&lt;קטע סוף=עט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פ|סעיף פ]]==
&lt;קטע התחלה=פ/&gt;
טוב שיהיה שם עדים החתומים על הגט:
&lt;קטע סוף=פ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פא|סעיף פא]]==
&lt;קטע התחלה=פא/&gt;
יצוה לאשה שתסיר הטבעות שבידיה, ושאחר כך תוציא שתי ידיה ותפתחם ותקרב אותם יחד, כדי לקבל הגט, ולא יהיו ידיה כמדרון שיוכל הגט לפל. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' נהגו לכסות פני האשה עד שעה שהחכם מדבר עמה וכשמקבלת הגט, משום צניעות. וישאל אותה אם מקבלת הגט ברצונה, ותאמר: הן. ויש מחמירין לומר אם נשבעה או נדרה שיתירו לה. ויאמר לה החכם המסדר הגט: דעי שבגט זה תהי מגורשת מבעלך (בסדרים). וישאל הרב אחר הכתבה, ושתחזיר לבעל הכתבה או תמחל לו, כדי שלא יבאו אחר כך לידי קטטה מחמת הכתבה ושיאמר הבעל על מנת כן לא גרשה (הטעם מ&quot;כ בסדר מהר&quot;י מינץ)}}:
&lt;קטע סוף=פא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פב|סעיף פב]]==
&lt;קטע התחלה=פב/&gt;
יזהר שלא תסיע לה חברתה ולא שום אדם. {{רמ&quot;א|ושלא יגיע סרבלה ולא שום דבר לידה בשעת קבלה (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=פב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פג|סעיף פג]]==
&lt;קטע התחלה=פג/&gt;
תזהר שלא תקפץ ידיה עד שיאמר לה, {{רמ&quot;א|ושלא יהיו ידיה תוך שלשה טפחים סמוכין לארץ (שם)}}:
&lt;קטע סוף=פג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פד|סעיף פד]]==
&lt;קטע התחלה=פד/&gt;
יתן הבעל הגט בידה וכה יאמר לה כשיתננו בידה: &quot;הרי זה גטך {{רמ&quot;א|והתקבלי גטך זה}} והרי את מגורשת בו ממני {{רמ&quot;א|מעכשיו}} ומותרת לכל אדם&quot;. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וקדם שיתננו לה, יאמר החכם לעדי מסירה שיראו מסירת הגט. ויודיע לבעל תחלה פרוש המלות שאומר (בסררים). יש נוהגין לכפל הגט כאגרת בשעה שמוסרו לה, וכן נוהגין. ויש שכתבו שלא לכפלו, רק לתנו לה כך והכתב מבחוץ, שיראו הכל שהוא גט (כך משמע בסדר מהר&quot;י מינץ)}}:
&lt;קטע סוף=פד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פה|סעיף פה]]==
&lt;קטע התחלה=פה/&gt;
אחר שהניח הגט בידה וסלק ידו מכל וכל, אז תקפץ ידה ותחזיק בגט ותגביה שתי ידיה למעלה, ואחר כך יקח החכם הגט מידה ויקראנו שנית בפני העדים. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שחוזרין ושואלין לסופר ולעדים כל השאלות ששאלו בראשונה (כ&quot;ז בסדרים)}}. ויחרים על כל מי שיוציא לעז על גט זה:
&lt;קטע סוף=פה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פו|סעיף פו]]==
&lt;קטע התחלה=פו/&gt;
ויקרענו שתי וערב. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ונהגו מעכשו שהרב המסדר הגט גונזו אצלו ואינו נותנו ביד האשה, ואין לשנות. וכל גט שלא נתן, אין לקרעו שתי וערב, שלא יטעו בו שנתן (מ&quot;כ)}}:
&lt;קטע סוף=פו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פז|סעיף פז]]==
&lt;קטע התחלה=פז/&gt;
יזהיר החכם לאשה שלא תתארס עד צ' יום, חוץ מאותו יום {{רמ&quot;א|ומלבד יום שתתארס בו}}:
&lt;קטע סוף=פז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פח|סעיף פח]]==
&lt;קטע התחלה=פח/&gt;
נתינת הגט, יש מי שאומר שצריך להיות ביום ולא בלילה {{רמ&quot;א|ועיין לעיל סוף [[שולחן ערוך אבן העזר קכג|סימן קכ&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=פח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פט|סעיף פט]]==
&lt;קטע התחלה=פט/&gt;
וכן אם התפללו הקהל ערבית, אף על פי שהיה עדין יום, אין לתן גט אז, מפני שכבר חשוב לילה, אם לא בשעת הדחק שאז אפילו בלילה ממש יכתב וינתן. צריך שינתן הגט בו ביום שנכתב, אלא אם כן שולחו לעיר אחרת דאז אי אפשר לתנו לה ביום שנכתב:
&lt;קטע סוף=פט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צ|סעיף צ]]==
&lt;קטע התחלה=צ/&gt;
צריך שלא יתיחד הבעל עמה בין כתיבה לנתינה. ואם נתיחד עמה הוי גט ישן, ולא יגרש בו {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמט|סימן קמ&quot;ט]]}}:
&lt;קטע סוף=צ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צא|סעיף צא]]==
&lt;קטע התחלה=צא/&gt;
שליח המביא גט, נותנו לה בפני שנים. ואם השליח קרוב או פסול, נותנו לה בפני שלשה. ואומר לה בשעת נתינה: הרי זה גטך ששלח ליך בעלך {{רמ&quot;א|פלוני בן פלוני המכנה פלוני}} והרי את מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכן גט ארוסה, יאמר לה השליח: זה גטך ששלח ליך בעלך (בסדר ר&quot;י מינץ). וכן כותבין בהרשאה שם בעל. אבל בשאלות ששואל הרב לשליח יזכיר שם ארוס, כגון ששואל אם זהו גט ששלח פלוני הארוס. והבית דין שנותנים הגט לפניהם קוראין הגט קודם הנתינה, ואם יש תנאי בגט אומר השליח בשעת נתינה: על תנאי כך וכך. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמב|סימן קמ&quot;ב]] עוד מסדר נתינה מיד השליח ליד האשה, ולעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמ#סעיף ב|סימן ק&quot;מ סעיף ב']]. יש סדורי גטין, וכן נוהגין, שאותן שיושבים שואלים לשליח מהו רוצה, והוא אומר: אני שליח פלוני בן פלוני לגרש אשתו פלונית וכו', וישאלו אותו אם לא קבע לו הבעל זמן לגרש, או אם לא התנה שאר תנאי, והוא אומר להם. ואחר כך ישאלו לאשה אם רצונה לקבל גט. ואחר כך שואלין אחר ההרשאה, וקורין אותה אם היא כתקונה ואם היא מקימת כראוי. ואחר כך שואלין לשליח אם היה הבעל בריא כשעשאו שליח, ואם לא שמע שמת או בטל השליחות, והוא משיב להם על הכל. גם שואלין לאשה אם לא בא הבעל אליה או לא שלח שליח לבטל הגט, והיא משיבה להם. ואחר כך חוזרין ושואלין לשליח אם הוא עצמו לא בטל השליחות, או אם לא עשה שליח אחר, או אם עושה שליחות זה באנס או מכח נדר או שבועה, או אם מסר מודעא על השליחות, והוא משיב להם על לאו לאו, ועל הן הן. ואחר כך שואלין אותו אם מכיר האשה אשת המגרש, ואם אינו מכירה צריכין להיות עדים המכירין אותה. ויקרא החכם המסדר הגט עם עדי מסירה וישאל לשליח אם ראה שהבעל נתן הקלף והדיו לסופר לכתב, ואם שמע שצוה לו לכתב לשמו ולשם אשתו לשם גרושין, וכן אם שמע שצוה לעדים לחתם לשמו ולשמה ולשם גרושין, ואם מכיר שזה הגט ההוא. ושואלין אותו אם היה אצל הכתיבה וחתימה כדרך שנתבאר לעיל סעיף כ&quot;ד וכ&quot;ה, ואם שמע מן הסופר שאמר בפרוש שכותב לשמו ולשמה ולשם גרושין, וכן אם אמרו העדים כשחתמו, וכן אם היו זה בפני זה כשחתמו, ואם היה הגט יבש כשנתנו לשליח. והשליח יעמד כשמוסרו לאשה ולא ישען כלל (בסדר ר&quot;י מינץ בשם מהרי&quot;ל). ואחר כך מקבלת האשה הגט מן השליח כדרך שמקבלת אותו מבעלה, כדרך שנתבאר לעיל, והוא מוסרו לידה כמו הבעל המוסר גט לאשתו, רק שמשנה בדבורו ואומר לה: &quot;הרי זה גטך ששלח ליך בעלך&quot; וכו'. ואחר כך לוקח החכם הגט מן האשה וחוזר וקורא אותו, ושואל לשליח כל השאלות ששאל לו בראשונה. ואחר כך קורעין הגט שתי וערב, ומחרימין על הלעז, ומזהירין על האשה שלא תנשא תוך צ' יום, כמו שנתבאר לעיל סעיף פ&quot;ז (בסדרים). ונראה לי שהחמיר בזה הרבה בשאלות, מקצתן ללא צרך; ולכתחלה נוהגין כך, אבל בדיעבד כבר נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סימן קמ&quot;א]] [[שולחן ערוך אבן העזר קמב|וקמ&quot;ב]] איזה דברים מעכבים:}}
&lt;קטע סוף=צא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צב|סעיף צב]]==
&lt;קטע התחלה=צב/&gt;
אם המתגרשת היא נערה, בין ארוסה בין נשואה, מתגרשת בקבלת הגט היא עצמה. ואם קבלו אביה, אם היתה ארוסה, מאחר שעדין לא בגרה, הרי זו מגורשת. אבל אם בגרה, אף על פי שאינה אלא ארוסה, או אם נשאת אף על פי שהיא נערה, אינה מתגרשת בקבלת אביה:
&lt;קטע סוף=צב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צג|סעיף צג]]==
&lt;קטע התחלה=צג/&gt;
ואם היא קטנה, ונשאת, אינה מתגרשת בקבלת אביה:
&lt;קטע סוף=צג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צד|סעיף צד]]==
&lt;קטע התחלה=צד/&gt;
ואם היא קטנה ארוסה, לדברי הכל מתגרשת על ידי אביה. ואכא פלגתא אם מתגרשת על ידי עצמה, וראוי להחמיר שלא תקבלנו אלא על ידי אביה:
&lt;קטע סוף=צד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צה|סעיף צה]]==
&lt;קטע התחלה=צה/&gt;
והא דקטנה מתגרשת, דוקא כשמבחנת בין גטה לדבר אחר, דהינו שנותנים לה צרור וזורקתו, אגוז ונוטלתו, או שהגיעה לעונת הפעוטות, דהינו כבר שית וכבר שבע, כל חד לפום חרפה. אבל פחות מכאן, אינה מתגרשת, לדעת רש&quot;י ז&quot;ל אפילו על ידי אביה; ולדעת רבנו תם דוקא על ידי עצמה, אבל על ידי אביה מתגרשת, ולזה הסכים הרא&quot;ש ז&quot;ל:
&lt;קטע סוף=צה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צו|סעיף צו]]==
&lt;קטע התחלה=צו/&gt;
קטנה המתגרשת על ידי אביה, יש להחמיר לכתב שני גטין ולתנם לה; האחד כנסח שאר גטין, והאחר יכתב בו: בתך פלונית דהות אנתתי וכו'. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואם מוסר הגט ליד קטנה מדעת אביה, אין צריך רק גט אחד, כשאר גטין. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סימן קמ&quot;א]] [[שולחן ערוך אבן העזר לז|וסימן ל&quot;ז]]}}:
&lt;קטע סוף=צו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צז|סעיף צז]]==
&lt;קטע התחלה=צז/&gt;
אם הוא מוסר גט לשליח להוליכו לאשתו, ימנה אותו בפני שני עדים, ויקראנו החכם לפני העדים, ואחר כך ישאל לסופר: זה הוא הגט שכתבת וכו', כדלעיל, עוד טוב שיהיו שם עדים החתומים על הגט. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכן יאמר: הנני פלוני בר פלוני המכנה פלוני ממנה אותך פלוני בר פלוני להיות שלוחי להוליך גט לאשתי פלונית בת פלוני המכנה פלונית אתה או שלוחך או שליח שלוחך עד מאה שלוחים ותהא ידך כידי וכו', כמו שנתבאר לעיל סעיף ל'. ואחר כך מצוה לסופר לכתב ולעדים לחתם, ומבטלין מודעות ושבועות קודם הכתיבה, כאילו היתה האשה עצמה אצלו (הכל בסדרים), וכמו שנתבאר לעיל}}:
&lt;קטע סוף=צז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צח|סעיף צח]]==
&lt;קטע התחלה=צח/&gt;
ואחר כך מחזיר החכם הגט לבעל, והבעל ימסר הגט לשליח, ויאמר: {{רמ&quot;א|אתה פלוני בן פלוני המכנה פלוני}} הולך גט זה לאשתי פלונית {{רמ&quot;א|בת פלוני}} בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי {{רמ&quot;א|ודבורך כדבורי}} ועשיתך כעשיתי ונתינתך כנתינתי, ונותן אני לך רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפילו בלא אנס עד שיגיע הגט {{רמ&quot;א|(זה)}} לידה או ליד שלוחה, ותכף שיגיע גט זה לידה או ליד שלוחה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך כנזכר לעיל תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויקבל השליח הגט כמו האשה בעצמה. ואחר כך חוזר החכם וקורא הגט וישאל כל השאלות ויחרים על המוציא לעז, כדלעיל סעיף פ&quot;ה. וכופלו כאגרת ונותנו לשליח. ואחר כך כותבין ההרשאה ולא קודם לכן, דהרי כותבין בהרשאה בפנינו מסר וכו' כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף ל|סימן קמ&quot;א סעיף ל']]. דין שליח שני, עיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף מ|סימן קמ&quot;א סעיף מ']] ו[[שולחן ערוך אבן העזר קמב#סעיף ט|סימן קמ&quot;ב סעיף ט']]. וסדר ההרשאה תמצא בסדר גטין. אבל אין הלשון מעכב, כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף ל|סימן קמ&quot;א סעיף ל']]. וכשהשליח ראשון עושה שליח שני, נראה לי שיש לשואלו כל השאלות ששואלים אותו כשנותנו הוא בעצמו ליד האשה, שהרי השליח השני אינו אומר אחר כך כלום, רק שאומר: שליח בית דין אני. ולכן יש לבית דין הראשון לחקר הדברים היטב, וכדרך שנתבאר לעיל [[#סעיף צא|סעיף צ&quot;א]]}}:
&lt;קטע סוף=צח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צט|סעיף צט]]==
&lt;קטע התחלה=צט/&gt;
אם נותנו לה על תנאי, יאמר לה בשעת נתינה: הרי זה גטך והרי את מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם, על מנת שאם לא באתי מהיום עד י&quot;ב חדש יהא גט מעכשיו, ואם אבא בתוך הזמן הנזכר ואראה בפני פלוני ופלוני לא יהא גט, ותהא היא נאמנת עלי לומר שלא באתי ושלא פיסתיה:
&lt;קטע סוף=צט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ק|סעיף ק]]==
&lt;קטע התחלה=ק/&gt;
אם המגרש שכיב מרע, אומר לה בשעת נתינה: הרי זה גטך והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם על מנת שאם לא אמות עד יום פלוני והוא בכלל לא יהא גט ואם אמות קודם יום פלוני יהא גט מעכשו ואם לא אמות עד יום פלוני והוא מכלל לא יהא גט. {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמה#סעיף ה|סימן קמ&quot;ה סעיף ה']]}}. 

ואחר כך לא תתיחד עמו אלא אם כן יש אחד עמהם, אפילו עבד אפילו שפחה, חוץ משפחתה ובנה הקטן ([[טור אבן העזר קמח|טור סימן קמ&quot;ח]]):
&lt;קטע סוף=ק/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט קא|סעיף קא]]==
&lt;קטע התחלה=קא/&gt;
מאד יש לזהר לאדם שלא להשתדל בענין גטין, אם לא שיהא בקי בהלכות גטין, כי רבו בהם הדקדוקים ובנקל יכול אדם לטעות בהם והוא פסול ממזרות; וצור ישראל יצילנו משגיאות, אמן: 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכבר נתבאר ריש סימן זה נוסח גט שנהגו בו במדינות אלו, ובפרט בעיר הזאת. וזה לשונו: בשלישי בשבת, בשלשה ימים לירח סיון, שנת חמשת אלפים ושלש מאות וארבעים לבריאת עולם, למנין שאנו מנין כאן בקאזמר, דמתקריא קאזימירז, מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעינות, אנא פלוני המכנה פלוני בן פלוני המכנה פלוני, העומד היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעינות צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא, ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פלונית המכנה פלונית בת פלוני המכנה פלוני, העומדת היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעינות, דהוית אנתתי מן קדמת דנא, וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי, דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין, ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דנן ולעלם, והרי את מותרת לכל אדם, ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין, כדת משה וישראל. פלוני בן פלוני עד, פלוני בן פלוני עד}}:
&lt;קטע סוף=קא/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>36yzmvy1ugdmj4oc9d1v7x7hamli7bl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413955</id>
      <parentid>1413953</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T20:13:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף טו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55077" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קנד|סדר הגט|קנה|סדר הגט ובו דיני העדים והבעל והסופר והאשה, וכל פרטיו|101|סוג סימן=סדר}}
{{בעבודה}}

*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''


:: (אמר המגיה: כל הכתוב בסדר זה משם הסדרים, סתם, הוי יודע שהוא מסדר מהר&quot;י מרגליות ז&quot;ל) 

{{רמ&quot;א|הגה:''' בימי חכמי התלמוד היו נוהגין למנות חכם בקי על הגטין, וכן נמצא בדברי הקדמונים שהיו נוהגין שלא לתן גט רק לפני גדולי הדור ([[תשובות ריב&quot;ש/שפט|ריב&quot;ש סימן שפ&quot;ט]]). ועל כן לא ישתדל אדם בנתינה, רק הבקי בהם. וכל מי שאינו בקי בטיב גטין וקדושין, לא יהא לו עסק עמהם. ואם אחד עבר ונתן גטין או חליצות בלא נטילת רשות, עיין ביורה דעה [[שולחן ערוך יורה דעה רמב#סעיף יד|סי' רמ&quot;ב סעיף י&quot;ד]]. גט שסדרו אותו הדיוטות, יש לפסלו כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף ל|סימן קמ&quot;א סעיף ל']] ו[[שולחן ערוך אבן העזר קמב#סעיף ט|סימן קמ&quot;ב סעיף ט']]}}: 


==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
יש נזהרים מלסדר הגט בערב שבת:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
יזמין סופר ושני עדים כשרים שאינם קרובים זה לזה ולא לאשה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף כה|סי' קמ&quot;א סעיף כ&quot;ה]]. לכתחלה לוקחים עדים שאין להם שום קורבה אפילו רביעי ברביעי (בשם מהרי&quot;ל) או מצד חתונים, גם שלא יצא עליהן קול שחשודים על עריות (כן משמע בפ' זה בורר) או שאר דברים הפוסלים, גם אין לוקחים עד שהוא בעל מום. גם מדקדקים שלא יהיו העדים והסופר קרובים אל הרב המסדר הגט; ובשעת הדחק אין לדקדק בסופר אם הוא הגון. יש אומרים דהרב אומר לעדים שיהרהרו תשובה בלבם על עברות שעשו, אפילו מוחזקים לצדיקים גמורים, שמא עברו עברה שנפסלים בה (בסדר מהר&quot;ם יפה והר&quot;י מינץ). ולוקחים עדים המבינים הגט, ואם לא יודעים לקרות מלמדין אותן ומפרשין להם ולסופר ולבעל מהו גט ומהו לשמו ולשמה (מ&quot;כ). ועיין לקמן בסמוך [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]] עוד מדין סופר}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יזהר שלא יהיה הסופר אחד מהעדים.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
אם הסופר או החכם המסדר הגט נוטלים שכר הרבה יותר מכדי בטלה, יש אומרים שצריך שלא יהיו העדים קרובים להם. והר&quot;ר עובדיה בפרוש המשנה בפרק ד' דבכורות קרא תגר על הרבנים מסדרי הגט הנוטלים יותר מכדי שכר בטלה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ולא נהגו כמותו. גם טעמו אינו כלום, כי הוא מדמה דבר זה למה שאמרו הנוטל שכר לדון דיניו בטלין; ואינו ראיה, כי סדור הגט אינו דין, אלא למוד בעלמא. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]] הטעם שהעדים לוקחים שכר. ויש לבעל להשוות עצמו עם הסופר והרב והעדים קודם שמתחילין לכתוב (מ&quot;כ בשם מהר&quot;ן ז&quot;ל)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
צריך שיכירו שזה הוא פלוני וזו היא אשתו פלונית, אלא אם כן הוא שעת הסכנה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אם יש בעיר אחד ששמו כשמו, ושם אשתו כשם אשתו, אינו יכול לגרש אלא בפני חברו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אם המגרש הוא שכיב מרע, צריך לדקדק בו שיהיה שפוי בשעת כתיבה ובשעת נתינה.  {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכא|סימן קכ&quot;א]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
אם רוצה לגרש על תנאי, לא יזכיר שום תנאי, אלא אומר לסופר לכתב גט ולעדים לחתם בו, ולא יזכר שום תנאי עד שעת מסירה  {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמז|סימן קמ&quot;ז]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
הכל כשרים לכתב גט, חוץ מחרש שוטה וקטן, ועבד ונכרי, וישראל מומר או מחלל שבת בפרהסיא:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
הבעל עצמו לא יכתב הגט, היכא דאפשר:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
וכן לא יאמר הבעל לסופר: כתב כן או לא תכתב:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
לא יהיה הסופר קרוב לא לאשה ולא לאיש, היכא דאפשר:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
יביא הסופר הקלף והדיו והקולמוס {{רמ&quot;א|וכל שאר כלי הכתיבה}}, וישאל הרב לסופר בפני עדים אם הכל שלו, וכשיאמר: הן, אחר כך יתנם במתנה לבעל והבעל יגביהם לקנותם. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' יש אומרים דקדם שיתן לו הסופר דברים אלו יבטל הבעל מודעות (טור בשם הרא&quot;ש). וחוקרין אותו כמו שיתבאר [[#סעיף יד|סעיף י&quot;ד]] ו[[#סעיף כ|סעיף כ']], ואחר כך מקבל הדברים הנזכרים מן הסופר, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
ישאל החכם לבעל המגרש: אתה נותן גט זה מרצונך בלא שום אונס, כלום עשית שום אסור או נדר או שבועה שמכריחך לתנו תאמר לנו ונתיר לך. והבעל המגרש משיב: לא נדרתי ולא נשבעתי ואין לי שום אונס אלא מרצוני אני נותן גט זה בלב שלם בלי שום אונס ותנאי. ואם אומר שנשבע או נדר או תקע כף לתנו, יתירו לו קודם, כדי שלא יהא דומה לאונס; אך ערבון יתן, אם ירצה, שאין זה דומה לאונס  
: {{רמ&quot;א|ועיין לקמן סימן זה סעיף כ&quot;ג וכ&quot;ד השיכים הנה}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
יושיט הבעל הקלף {{רמ&quot;א|ושאר כלי כתיבה}} והקולמוס והדיו לסופר בפני עדים, ואומר לו בפניהם: כתב לי גט לשם גרושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתות, ואני נותן לך רשות לכתב מגט אחד עד מאה עד שיהיה אחד כשר בלי שום פקפוק בין בכתיבה בין בחתימה לדעת החכם הרב רבי פלוני.  
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' או לכל מי שמראה אותו. ויאמר הסופר: כן אעשה (כ&quot;ז בסדרים). ולא מהני זה אלא בדיעבד; ולכן נוהגין גם כן לכתחלה שהסופר מקנה לו הרבה קלף ודיו דאולי יכתב גטין רבים כמו שצוה לו דכשר בדיעבד, אבל לכתחלה אם כתב גט פסול נוהגין שחוזר ומקנה לו הסופר הכל, והבעל חוזר ומצוה לו לכתב, ומבטל מודעות כסדר שעשה בראשונה. ועיין לקמן [[#סעיף נד|סעיף נ&quot;ד]]. וכשהבעל נותן הדברים לסופר, יתנם לו לכתחלה על ידי עצמו ולא על ידי שליח (מ&quot;כ בתקון ישן)}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
ואתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הזה  {{רמ&quot;א|שכותב סופר פלוני בן פלוני לשמי}} ולשם גרושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתת. ואני נותן לכם רשות לחתם מגט אחד עד מאה גטין עד שיהיה אחד כשר לדעת החכם הרב רבי פלוני {{רמ&quot;א|או לכל מי שמראה אותו}} בלי שום פקפוק בין כתיבה בין בחתימה.  
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויכול לומר כל דברים אלו בכל לשון שירצה (מהרי&quot;ו סי' ק&quot;צ). ויאמרו העדים: כן נעשה (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
אם צריכים לכתב שני גטין, מפני ספק שיש בשמות, כגון גרשון גרשם, וכיוצא בזה, צריך שיאמר הבעל המגרש לסופר שאם יחפץ החכם הרב רבי פלוני לסדר גטין הרבה מחמת ספק כדי שינתנו כלם ביד האשה, שהוא נותן לו רשות לכתבם. וכן יאמר לעדים שהוא נותן להם רשות לחתמם:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
לא יכתב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמעו מפי הבעל שצוה לסופר לכתב ולעדים לחתם, ולא מפי שליח; אפילו אמר לשלשה: אמרו לפלוני שיכתב ולפלוני ופלוני שיחתמו, לא יכתבו ויחתמו, מאחר שלא שמעו מפיו:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
הבעל נותן שכר הסופר; ואם נתנה האשה, כשר:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יאמר הבעל בפני העדים: הנני מבטל לפניכם כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי דמודעי שמסרתי על גט זה. וכל דברים שמסרתי שהם כשיתקימו גורמים לבטל הגט, הרי הם בטלין. וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיפסל מחמתו, והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבטל גט זה שיורע כחו מחמתו. 
: {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד#סעיף ג|סי' קל&quot;ד סעיף ג']]}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
צריך שהעדים שאמר הבעל לפניהם לסופר לכתב גט לאשתו, שלהם עצמם יצוה לחתמו, וצריך שיעמדו בשעת כתיבת שיטה [שבה] שם האיש והאשה והזמן, וישמעו שכתבו לשמו ולשמה:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
צריך שיכירו שזהו הגט שכתב סופר לשמו ולשמה. לפיכך, אם רוצים לצאת לחוץ אחר שכתב שם האיש והאשה והזמן, צריכים לעשות שום סימן בגט, כדי שיכירוהו, או שתהיה להם טביעות עין בו:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
טוב שיהיה הבעל אצל הסופר והעדים עד שיכתב הגט ויחתם וינתן, כדי שלא ימסר מודעא. {{רמ&quot;א|גם שלא ידבר מעניני הגט עד אחר הנתינה, כדי שלא ידבר דברים המביאים לידי בטול הגט (בסדר)}}:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
אם רוצה לשלח הגט לאשה על ידי שליח, צריך שיעמד שם השליח בשעת כתיבת שיטה שבה שם האיש והאשה והזמן, וישמע שיתחיל לכתב לשמה, וגם צריך לעמד שם בשעת חתימת שני העדים, וישמע שחותמים לשמה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויש אומרים דהשליח יהיה גם כן אצל צווי הבעל לסופר ולעדים, וכן נוהגין. וטוב להגיד לשליח קודם כל דבר, שאסור לישא המגורשת, שלא יוכל לומר אחר כך: אלו ידעתי לא הייתי שליח (מ&quot;כ בשם מהרי&quot;ל). גם יאמר לו החכם המסדר שיקח השליח סימן מבהק בגט, אלו יוציאנו מתחת ידו, שיכירנו. אבל יזהר שלא להוציא מתחת ידו כלל, כל מאי דאפשר}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
וצריך שקדם כתיבה יודיענו שהוא יהיה השליח. {{רמ&quot;א|גם קודם שיצוה לסופר לכתוב, או שיעשה שום דבר, ימנה השליח. ועיין לקמן [[#סעיף צז|סי' צ&quot;ז]] כיצד ידבר}}. והחכם יאמר, שישמע איך הגט הוא נכתב ונחתם לשמה, כדי שיוכל להעיד כן:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
כששולח גט ביד שליח, טוב הוא שישביעו הבעל בשבועת התורה שלא ימסר מודעא ושלא יבטל הגט. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואם הוא משמד, שאינו מקפיד, משביעין אותו על חלקו לעולם הבא, וכך כותבין בהרשאה. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף נט|סי' קמ&quot;א סעיף נ&quot;ט]]. ונוהגין להקנות מן הבעל שעושה השליח. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף כו|סימן קמ&quot;א סעיף כ&quot;ו]]:}}
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
צריך לדקדק שיהיו השליח והמשלח גדולים, לפי שאין שליחות לקטן ואין קטן עושה שליח. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' גם צריך לעשותו שליח בפני עדים כשרים. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סי' קמ&quot;א]] סעיף י&quot;א וכ&quot;ד כיצד נוהגין בעדי השליחות}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
צריך שלא יהיה השליח חרש שוטה וקטן, או עבד או נכרי, או סומא, או פסול לעברה מן התורה {{רמ&quot;א|וע&quot;ל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף לג|סי' קמ&quot;א סעיף ל&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
טוב לזהר שלא לגרש על ידי שליח, כשהבעל והאשה שניהם בעיר {{רמ&quot;א|וע&quot;ל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף נה|סי' קמ&quot;א סעיף נ&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
אם הבעל נחפז ללכת ואינו יכול להמתין עד שיכתב הגט ויחתם, אומר לסופר: כתב גט לאשתי וכו', כדלעיל, ואומר לעדים: אתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הנזכר וכו', כדלעיל, והריני ממנה את פלוני בן פלוני שליח להוליך הגט הנזכר לאשתי פלונית בת פלוני בכל מקום שימצאנה ותהא ידו כידי ופיו כפי {{רמ&quot;א|ודבורו כדבורי}} ועשיתו כעשיתי, ונתינתו כנתינתי, ונותן אני לו רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפילו בלא אנס עד שיגיע הגט לידה או ליד שלוחה, ותכף שיגיע הגט הנזכר לידה או ליד שלוחה מיד פלוני שלוחי או מיד שלוחו או מיד שליח שלוחו כאמור תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. {{רמ&quot;א|ושאר דיני השליחות והרשאה, עיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סימן קמ&quot;א]]}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
וכבר נתבאר שאין להזכיר שום תנאי קודם כתיבת הגט; ואם כן כל מי שמצוה לגרש בענין זה, אינו יכול לגרש על תנאי:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
ואם אינו רוצה לגרש אלא לזמן, והוא נחפז ללכת, ואי אפשר לכתבו קודם שילך, יאמר לשליח שיתן הגט לאשתו, ולא תתגרש בו אלא לאחר זמן פלוני:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
אין צריך שהשליח יהא עומד בפני המגרש, אלא אפילו שלא בפניו יכול למנותו, והעדים כותבים שמנה לפלוני שליח. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכל זה כשהבעל נחפז ללכת ואינו מוסרו הגט לשליח והוא שעת הדחק, אבל בלאו הכי אין עושין שליח בכי האי גונא, אלא מוסר ליד השליח. ועיין לקמן סימן זה [[#סעיף צז|מסעיף צ&quot;ז ואילך]]}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
כבר כתבתי לעיל מי הם הפסולים להיות שלוחים:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
וגם כבר נתבאר שצריך השליח לעמד בשעת כתיבת תורף הגט וחתימת שני העדים, ושישמע שנכתב ונחתם לשמה:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
כשיבא הסופר לכתוב הגט, קודם שיתחיל לכתוב, יש לשאול למגרש מה שמו ומה שם אביו, ואם יש לו או לאביו שני שמות כגון על ידי חולי, ואם יש לו או לאביו כינוי או שום חניכא {{רמ&quot;א|או אם הם כהנים או לוים}}:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
וכן יש לשאול לאשה ולאביה, כמו לאיש. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכיצד נוהגין לכתוב השמות, עיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכח|סימן קכ&quot;ח]] ו[[שולחן ערוך אבן העזר קכט|סימן קכ&quot;ט]] בדיני שמות המקום. וישאל זה לפני העדים:}}
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
צריך שהסופר והעדים יעמדו במקום אחד. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויש אומרים שקודם שיחתך הסופר הקלף ידבר בפני העדים שרוצה לכתוב לשמה, כדרך שיתבאר לקמן [[#סעיף נה|סעיף נ&quot;ה]]. וכן נוהגין במדינות אלו}}:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
יחתוך הקלף למדת הגט, שלא יצטרך לחתוך ממנו שום דבר אחר כתיבת הגט:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
אם טעה הסופר לאחר שכתב קצתו, ומתחיל {{רמ&quot;א|[באחר]}} באותו הקלף, יחתוך תחלה המועט שכתב:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
צריך הקלף להיות ארכו יותר על רחבו. ונקרא ארכו דרך קריאתו מתחלתו לסופו. {{רמ&quot;א|ויניח למטה גליון כדי תפיסת יד או יותר. ובדיעבד, אין לחוש}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
ישרטטו בו שלשה עשר שיטין. ושורה אחרונה יחלקנה לשתי שורות קצרות, שבה יחתמו העדים זה תחת זה. 
: {{רמ&quot;א|ויעשה בו השרטוטין וכל תקוני הכתיבה לשמו ולשמה ולשם גרושין (כ&quot;כ בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
יש מי שאומר, שיכתב במקום בשר ולא במקום שער:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
לא ישרטט באבר, ולא ישרטט מבפנים אלא מבחוץ. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וישרטט שני שרטוטין בצדי הגט, אחד מימין ואחד משמאל, כדי לישר הכתב (בסדר הגט). ויכון שיהא הכתב בצד השרטוט ולא על השרטוטין עצמן}}:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
יש מי שאומר, שאין כותבין הגט בקולמוס של כנף:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
לא יהא הכתב מעקם ולא מבלבל, שמא תדמה אות לאות נמצא הענין משתנה:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
נהגו להחמיר לעשות האותיות מקפת גויל. ואם יש בו אותיות דבוקות, יכול לגרר הדיו שביניהם, להבדילם. {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכה#סעיף ו|סימן קכ&quot;ה סעיף ו']]}}:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
וצריך לדקדק שלא יכנסו האותיות זו בזו, כגון ראשה של למ&quot;ד שבשטה תחתונה לא תכנס בתוך חללה של ה&quot;א או חי&quot;ת של שטה העליונה, וכן כל כיוצא בזה:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
לא יהיו האותיות עוברות מהשיטין בימין ובשמאל לתוך הגליון. ויש להחמיר אפילו מאות אחת:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
נפלה טפת דיו לתוך האות, ואינה נכרת, אינו יכול להעביר הדיו לתקן האות, דהוה לה חק תוכות. {{רמ&quot;א|(עין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכה#סעיף ח|סימן קכ&quot;ה סעיף ח']])}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
ואף אם רוצה לעשות מ&quot;ם פתוחה, ונמשכה ידו ונסתמה, אינו יכול לגרר הדבקות לפתחה, דהוה לה חק תוכות. {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכה#סעיף ט|סימן קכ&quot;ה סעיף ט']]}}:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
לא יהא בו טשטוש ולא יכתבנו על המחק:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
צריך לזהר בטפס הגט לכתבו כמשפט:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
ואם נמצא פסול בגט, וצריך לכתב גט אחר, אם הבעל בפנינו, צריך לחזור ולצוות כבתחלה לסופר שיכתב גט לאשתו, ולעדים שיחתמו בו:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
כשיבא הסופר לכתב הגט יאמר בפני עדים: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' שמעו אלי אתם עדים פלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני (הגהות מרדכי)}}, הנני כותב גט זה לשם פלוני בן פלוני ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני שיגרשנה בו לשמו ולשמה לשם כריתת. ויכתב הגט מיד, {{רמ&quot;א|ולא יכתבנו בסרוגין. והסופר יקח סימן מובהק בגט קודם שיוציאנו מידו}}:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
צריך שיתיבש הגט קודם שיחתמו העדים:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נז|סעיף נז]]==
&lt;קטע התחלה=נז/&gt;
אחר שיתיבש הגט, יחתמו העדים זה תחת זה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויקראו אותו קודם שיחתמו, שידעו על מה יחתמו (בסדר מהר&quot;ן). ויראו תחלה אחר סימן שלקחו, כמו שנתבאר לעיל [[#סעיף כב|סעיף כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=נז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נח|סעיף נח]]==
&lt;קטע התחלה=נח/&gt;
צריכין העדים לחתם זה בפני זה:
&lt;קטע סוף=נח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נט|סעיף נט]]==
&lt;קטע התחלה=נט/&gt;
יאמר כל אחד מהעדים קודם שיחתום: אני חותם גט זה לשם פלוני בן פלוני לגרש בו אשתו פלונית בת פלוני לשמו ולשמה לשם גרושין, ויחתום מיד. {{רמ&quot;א|ויראה העד השני כשחותם חברו (סדרים)}}:
&lt;קטע סוף=נט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ס|סעיף ס]]==
&lt;קטע התחלה=ס/&gt;
יתחילו לחתום בראש השיטה, שלא יניחו חלק בגליון מימין לפני החתימה:
&lt;קטע סוף=ס/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סא|סעיף סא]]==
&lt;קטע התחלה=סא/&gt;
לא יניחו כדי אויר שני שיטין בין חתימתו לשיטה אחרונה. {{רמ&quot;א|ויחתמו גם כן בקולמוס ובדיו של הבעל (סדרים)}}:
&lt;קטע סוף=סא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סב|סעיף סב]]==
&lt;קטע התחלה=סב/&gt;
צריך כל אחד מהעדים לפרש שמו ושם אביו, שיחתם: פלוני בן פלוני עד. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואין צריכין לחתם כנויין. אבל אם הם כהנים או לוים, חותמין; פלוני בן פלוני הכהן או הלוי עד, אבל אינו כותב: בן מהר&quot;ר או בן החבר (בסדרים), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=סב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סג|סעיף סג]]==
&lt;קטע התחלה=סג/&gt;
כתיבת העדים תהיה תמה ונכרת, שלא יהיו דבוקים האותיות, כמו בגט עצמו:
&lt;קטע סוף=סג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סד|סעיף סד]]==
&lt;קטע התחלה=סד/&gt;
לא יחתם הסופר בגט.
&lt;קטע סוף=סד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סה|סעיף סה]]==
&lt;קטע התחלה=סה/&gt;
צריך ליבש החתימות.
&lt;קטע סוף=סה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סו|סעיף סו]]==
&lt;קטע התחלה=סו/&gt;
החכם והעדים קוראים הגט וגם חתימות העדים. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ומדקדקים בו אם לא דלג בו תבה, גם בחסרות ויתרות ובכל תקוני הגט. וטוב לקרותו נגד גט אחר, שאז אם יש בו טעות ירגיש בו מיד (בסדר מהרי&quot;ו); גם לשלחו אל שאר החשובים שבעיר לדקדק בו אם נכתב כהגן, ויזהירו שלא יטשטשו אותו בשליחתו. ואחר כך חוזר הבעל ונותן הקלף שנשאר לסופר, והדיו וכל כלי הכתיבה, לסופר, במתנה, כדי שיוכל לכתב בו גטין לאחרים (בסדרים). ונהגו לקח עשרה אצל נתינת הגט, כדי לפרסומי מלתא (ר&quot;י מינץ), וקרובים יכולים להיות מן המנין. ולוקחים שני עדים כשרים לעדי מסירה. ונהגו לקח הב' עדי חתימה לעדי מסירה. גם כן ונהגו שהחכם המסדר הגט עומד באמצע, וב' עדי מסירה אחד מימינו ואחד משמאלו, והסופר לפניו, גם הבעל והאשה לפניו, עומדים כלם ולא יושבים (בתקון ישן ובא&quot;ז פרק זה בורר). יש אומרים (שיש) לזהר שלא לתן גט בבית החכם המסדרו; ולא ראיתי נזהרים בזה (שם בתקון מפי הקבלה)}}. 

ואחרי קראו ישאל החכם לסופר: זהו גט שכתבת, {{רמ&quot;א|(נתן לך כל כלי הכתיבה והקלף והדיו)}}, כתבת אותו בצווי בעל לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני, והוא אומר: הן. {{רמ&quot;א|אמר לך הדברים לפני העדים}}. שואל לאחד מהעדים: שמעת שצוה הבעל לסופר לכתב לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואם היה אצל הסופר עד שכתב קצת הגט כמו שכתוב לעיל סעיף כ&quot;א, ואם ראו שהבעל נתן לו הקלף וכו'}}:
&lt;קטע סוף=סו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סז|סעיף סז]]==
&lt;קטע התחלה=סז/&gt;
אתה מכיר שהוא גט זה.
&lt;קטע סוף=סז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סח|סעיף סח]]==
&lt;קטע התחלה=סח/&gt;
אתה חתמת בצווי הבעל {{רמ&quot;א|שצוה אותך לחתמו לשמו ולשמה וכו'}}:
&lt;קטע סוף=סח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סט|סעיף סט]]==
&lt;קטע התחלה=סט/&gt;
חתמת לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית:
&lt;קטע סוף=סט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ע|סעיף ע]]==
&lt;קטע התחלה=ע/&gt;
אתה מכיר חתימתך.
&lt;קטע סוף=ע/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עא|סעיף עא]]==
&lt;קטע התחלה=עא/&gt;
חתמת בפני חברך.
&lt;קטע סוף=עא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עב|סעיף עב]]==
&lt;קטע התחלה=עב/&gt;
אתה מכיר חתימתו. {{רמ&quot;א|שמעת שצוה לו הבעל לחתם}}:
&lt;קטע סוף=עב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עג|סעיף עג]]==
&lt;קטע התחלה=עג/&gt;
והוא משיב: הן, על כל שאלה. וגם העד השני כמשפט הזה יעשה לו. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' גם שואל לסופר ולעדים אם אמרו בפרוש, כשהתחילו לכתב, שכותבין לשמו ולשמה לשם גרושין. ואם שמע כל אחד מה שאמר חברו, ואומרים: הן; אומרים לו בפרוש כיצד אמרו (בסדרים). ויזהיר החכם לבעל ולסופר ולעדים שלא יאמרו: הן הן, או לאו לאו, בתשובתם, אלא פעם אחת הן או לאו (בסדר מהר&quot;ם יפה)}}:
&lt;קטע סוף=עג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עד|סעיף עד]]==
&lt;קטע התחלה=עד/&gt;
אחר כך יתן הגט לבעל, ואז ישוב לשאל לו אם נותן גט זה מדעתו ורצונו, כנזכר לעיל. {{רמ&quot;א|'''הגה:''' [[#סעיף יד|סעיף י&quot;ד]]. ויש סדורי גטין שכתוב בהן בטול מודעות אלו קודם שהחכם קורא הגט, ושואל לסופר ולעדים, כמו שנתבאר, קודם שקורא הגט, וכן נוהגין במדינות אלו, אבל אין חילוק בדבר. וכשהחכם קורא הגט, יקראנו בדקדוק, ולא יקראנו בדרך המשתמע ללשון אחר}}:
&lt;קטע סוף=עד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עה|סעיף עה]]==
&lt;קטע התחלה=עה/&gt;
וגם יבטל המודעות פעם שנית, וגם יפסל עדים כדלעיל. {{רמ&quot;א|'''הגה:''' [[#סעיף כ|סעיף כ']]}}. וישאל לעדים אם היו כשהבעל בטל מודעות קודם הנתינה, כמו שנתבאר לעיל סעיף כ':
&lt;קטע סוף=עה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עו|סעיף עו]]==
&lt;קטע התחלה=עו/&gt;
ואם יצא הבעל מלפניו בין כתיבה לנתינה, ישביענו החכם המסדר, בשבועה, שלא בטל הגט בשום ענין, ושלא מסר שום מודעה, ולא אמר שום דבר שיגרם בטול הגט:
&lt;קטע סוף=עו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עז|סעיף עז]]==
&lt;קטע התחלה=עז/&gt;
יקבץ מנין, כדי לתת הגט בעשרה.
&lt;קטע סוף=עז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עח|סעיף עח]]==
&lt;קטע התחלה=עח/&gt;
יאמר החכם לכל העומדים טרם יתן הגט: אם יש שום אדם שיודע שום פסול נגד הגט וירצה לערער בו דבר, יאמר אותו קודם שינתן, {{רמ&quot;א|וכל מי שיודע דבר צריך לאמרו}}, כי אחר הנתינה יושם חרם שלא להוציא לעז על הגט. {{רמ&quot;א|ועיין לעיל סימן זה [[#סעיף כב|סעיף כ&quot;ב]] ששיך הנה}}:
&lt;קטע סוף=עח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עט|סעיף עט]]==
&lt;קטע התחלה=עט/&gt;
יאמר החכם: שמעו כל הכשרים להעיד:
&lt;קטע סוף=עט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פ|סעיף פ]]==
&lt;קטע התחלה=פ/&gt;
טוב שיהיה שם עדים החתומים על הגט:
&lt;קטע סוף=פ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פא|סעיף פא]]==
&lt;קטע התחלה=פא/&gt;
יצוה לאשה שתסיר הטבעות שבידיה, ושאחר כך תוציא שתי ידיה ותפתחם ותקרב אותם יחד, כדי לקבל הגט, ולא יהיו ידיה כמדרון שיוכל הגט לפל. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' נהגו לכסות פני האשה עד שעה שהחכם מדבר עמה וכשמקבלת הגט, משום צניעות. וישאל אותה אם מקבלת הגט ברצונה, ותאמר: הן. ויש מחמירין לומר אם נשבעה או נדרה שיתירו לה. ויאמר לה החכם המסדר הגט: דעי שבגט זה תהי מגורשת מבעלך (בסדרים). וישאל הרב אחר הכתבה, ושתחזיר לבעל הכתבה או תמחל לו, כדי שלא יבאו אחר כך לידי קטטה מחמת הכתבה ושיאמר הבעל על מנת כן לא גרשה (הטעם מ&quot;כ בסדר מהר&quot;י מינץ)}}:
&lt;קטע סוף=פא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פב|סעיף פב]]==
&lt;קטע התחלה=פב/&gt;
יזהר שלא תסיע לה חברתה ולא שום אדם. {{רמ&quot;א|ושלא יגיע סרבלה ולא שום דבר לידה בשעת קבלה (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=פב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פג|סעיף פג]]==
&lt;קטע התחלה=פג/&gt;
תזהר שלא תקפץ ידיה עד שיאמר לה, {{רמ&quot;א|ושלא יהיו ידיה תוך שלשה טפחים סמוכין לארץ (שם)}}:
&lt;קטע סוף=פג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פד|סעיף פד]]==
&lt;קטע התחלה=פד/&gt;
יתן הבעל הגט בידה וכה יאמר לה כשיתננו בידה: &quot;הרי זה גטך {{רמ&quot;א|והתקבלי גטך זה}} והרי את מגורשת בו ממני {{רמ&quot;א|מעכשיו}} ומותרת לכל אדם&quot;. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וקדם שיתננו לה, יאמר החכם לעדי מסירה שיראו מסירת הגט. ויודיע לבעל תחלה פרוש המלות שאומר (בסררים). יש נוהגין לכפל הגט כאגרת בשעה שמוסרו לה, וכן נוהגין. ויש שכתבו שלא לכפלו, רק לתנו לה כך והכתב מבחוץ, שיראו הכל שהוא גט (כך משמע בסדר מהר&quot;י מינץ)}}:
&lt;קטע סוף=פד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פה|סעיף פה]]==
&lt;קטע התחלה=פה/&gt;
אחר שהניח הגט בידה וסלק ידו מכל וכל, אז תקפץ ידה ותחזיק בגט ותגביה שתי ידיה למעלה, ואחר כך יקח החכם הגט מידה ויקראנו שנית בפני העדים. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שחוזרין ושואלין לסופר ולעדים כל השאלות ששאלו בראשונה (כ&quot;ז בסדרים)}}. ויחרים על כל מי שיוציא לעז על גט זה:
&lt;קטע סוף=פה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פו|סעיף פו]]==
&lt;קטע התחלה=פו/&gt;
ויקרענו שתי וערב. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ונהגו מעכשו שהרב המסדר הגט גונזו אצלו ואינו נותנו ביד האשה, ואין לשנות. וכל גט שלא נתן, אין לקרעו שתי וערב, שלא יטעו בו שנתן (מ&quot;כ)}}:
&lt;קטע סוף=פו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פז|סעיף פז]]==
&lt;קטע התחלה=פז/&gt;
יזהיר החכם לאשה שלא תתארס עד צ' יום, חוץ מאותו יום {{רמ&quot;א|ומלבד יום שתתארס בו}}:
&lt;קטע סוף=פז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פח|סעיף פח]]==
&lt;קטע התחלה=פח/&gt;
נתינת הגט, יש מי שאומר שצריך להיות ביום ולא בלילה {{רמ&quot;א|ועיין לעיל סוף [[שולחן ערוך אבן העזר קכג|סימן קכ&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=פח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פט|סעיף פט]]==
&lt;קטע התחלה=פט/&gt;
וכן אם התפללו הקהל ערבית, אף על פי שהיה עדין יום, אין לתן גט אז, מפני שכבר חשוב לילה, אם לא בשעת הדחק שאז אפילו בלילה ממש יכתב וינתן. צריך שינתן הגט בו ביום שנכתב, אלא אם כן שולחו לעיר אחרת דאז אי אפשר לתנו לה ביום שנכתב:
&lt;קטע סוף=פט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צ|סעיף צ]]==
&lt;קטע התחלה=צ/&gt;
צריך שלא יתיחד הבעל עמה בין כתיבה לנתינה. ואם נתיחד עמה הוי גט ישן, ולא יגרש בו {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמט|סימן קמ&quot;ט]]}}:
&lt;קטע סוף=צ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צא|סעיף צא]]==
&lt;קטע התחלה=צא/&gt;
שליח המביא גט, נותנו לה בפני שנים. ואם השליח קרוב או פסול, נותנו לה בפני שלשה. ואומר לה בשעת נתינה: הרי זה גטך ששלח ליך בעלך {{רמ&quot;א|פלוני בן פלוני המכנה פלוני}} והרי את מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכן גט ארוסה, יאמר לה השליח: זה גטך ששלח ליך בעלך (בסדר ר&quot;י מינץ). וכן כותבין בהרשאה שם בעל. אבל בשאלות ששואל הרב לשליח יזכיר שם ארוס, כגון ששואל אם זהו גט ששלח פלוני הארוס. והבית דין שנותנים הגט לפניהם קוראין הגט קודם הנתינה, ואם יש תנאי בגט אומר השליח בשעת נתינה: על תנאי כך וכך. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמב|סימן קמ&quot;ב]] עוד מסדר נתינה מיד השליח ליד האשה, ולעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמ#סעיף ב|סימן ק&quot;מ סעיף ב']]. יש סדורי גטין, וכן נוהגין, שאותן שיושבים שואלים לשליח מהו רוצה, והוא אומר: אני שליח פלוני בן פלוני לגרש אשתו פלונית וכו', וישאלו אותו אם לא קבע לו הבעל זמן לגרש, או אם לא התנה שאר תנאי, והוא אומר להם. ואחר כך ישאלו לאשה אם רצונה לקבל גט. ואחר כך שואלין אחר ההרשאה, וקורין אותה אם היא כתקונה ואם היא מקימת כראוי. ואחר כך שואלין לשליח אם היה הבעל בריא כשעשאו שליח, ואם לא שמע שמת או בטל השליחות, והוא משיב להם על הכל. גם שואלין לאשה אם לא בא הבעל אליה או לא שלח שליח לבטל הגט, והיא משיבה להם. ואחר כך חוזרין ושואלין לשליח אם הוא עצמו לא בטל השליחות, או אם לא עשה שליח אחר, או אם עושה שליחות זה באנס או מכח נדר או שבועה, או אם מסר מודעא על השליחות, והוא משיב להם על לאו לאו, ועל הן הן. ואחר כך שואלין אותו אם מכיר האשה אשת המגרש, ואם אינו מכירה צריכין להיות עדים המכירין אותה. ויקרא החכם המסדר הגט עם עדי מסירה וישאל לשליח אם ראה שהבעל נתן הקלף והדיו לסופר לכתב, ואם שמע שצוה לו לכתב לשמו ולשם אשתו לשם גרושין, וכן אם שמע שצוה לעדים לחתם לשמו ולשמה ולשם גרושין, ואם מכיר שזה הגט ההוא. ושואלין אותו אם היה אצל הכתיבה וחתימה כדרך שנתבאר לעיל סעיף כ&quot;ד וכ&quot;ה, ואם שמע מן הסופר שאמר בפרוש שכותב לשמו ולשמה ולשם גרושין, וכן אם אמרו העדים כשחתמו, וכן אם היו זה בפני זה כשחתמו, ואם היה הגט יבש כשנתנו לשליח. והשליח יעמד כשמוסרו לאשה ולא ישען כלל (בסדר ר&quot;י מינץ בשם מהרי&quot;ל). ואחר כך מקבלת האשה הגט מן השליח כדרך שמקבלת אותו מבעלה, כדרך שנתבאר לעיל, והוא מוסרו לידה כמו הבעל המוסר גט לאשתו, רק שמשנה בדבורו ואומר לה: &quot;הרי זה גטך ששלח ליך בעלך&quot; וכו'. ואחר כך לוקח החכם הגט מן האשה וחוזר וקורא אותו, ושואל לשליח כל השאלות ששאל לו בראשונה. ואחר כך קורעין הגט שתי וערב, ומחרימין על הלעז, ומזהירין על האשה שלא תנשא תוך צ' יום, כמו שנתבאר לעיל סעיף פ&quot;ז (בסדרים). ונראה לי שהחמיר בזה הרבה בשאלות, מקצתן ללא צרך; ולכתחלה נוהגין כך, אבל בדיעבד כבר נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סימן קמ&quot;א]] [[שולחן ערוך אבן העזר קמב|וקמ&quot;ב]] איזה דברים מעכבים:}}
&lt;קטע סוף=צא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צב|סעיף צב]]==
&lt;קטע התחלה=צב/&gt;
אם המתגרשת היא נערה, בין ארוסה בין נשואה, מתגרשת בקבלת הגט היא עצמה. ואם קבלו אביה, אם היתה ארוסה, מאחר שעדין לא בגרה, הרי זו מגורשת. אבל אם בגרה, אף על פי שאינה אלא ארוסה, או אם נשאת אף על פי שהיא נערה, אינה מתגרשת בקבלת אביה:
&lt;קטע סוף=צב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צג|סעיף צג]]==
&lt;קטע התחלה=צג/&gt;
ואם היא קטנה, ונשאת, אינה מתגרשת בקבלת אביה:
&lt;קטע סוף=צג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צד|סעיף צד]]==
&lt;קטע התחלה=צד/&gt;
ואם היא קטנה ארוסה, לדברי הכל מתגרשת על ידי אביה. ואכא פלגתא אם מתגרשת על ידי עצמה, וראוי להחמיר שלא תקבלנו אלא על ידי אביה:
&lt;קטע סוף=צד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צה|סעיף צה]]==
&lt;קטע התחלה=צה/&gt;
והא דקטנה מתגרשת, דוקא כשמבחנת בין גטה לדבר אחר, דהינו שנותנים לה צרור וזורקתו, אגוז ונוטלתו, או שהגיעה לעונת הפעוטות, דהינו כבר שית וכבר שבע, כל חד לפום חרפה. אבל פחות מכאן, אינה מתגרשת, לדעת רש&quot;י ז&quot;ל אפילו על ידי אביה; ולדעת רבנו תם דוקא על ידי עצמה, אבל על ידי אביה מתגרשת, ולזה הסכים הרא&quot;ש ז&quot;ל:
&lt;קטע סוף=צה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צו|סעיף צו]]==
&lt;קטע התחלה=צו/&gt;
קטנה המתגרשת על ידי אביה, יש להחמיר לכתב שני גטין ולתנם לה; האחד כנסח שאר גטין, והאחר יכתב בו: בתך פלונית דהות אנתתי וכו'. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואם מוסר הגט ליד קטנה מדעת אביה, אין צריך רק גט אחד, כשאר גטין. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סימן קמ&quot;א]] [[שולחן ערוך אבן העזר לז|וסימן ל&quot;ז]]}}:
&lt;קטע סוף=צו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צז|סעיף צז]]==
&lt;קטע התחלה=צז/&gt;
אם הוא מוסר גט לשליח להוליכו לאשתו, ימנה אותו בפני שני עדים, ויקראנו החכם לפני העדים, ואחר כך ישאל לסופר: זה הוא הגט שכתבת וכו', כדלעיל, עוד טוב שיהיו שם עדים החתומים על הגט. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכן יאמר: הנני פלוני בר פלוני המכנה פלוני ממנה אותך פלוני בר פלוני להיות שלוחי להוליך גט לאשתי פלונית בת פלוני המכנה פלונית אתה או שלוחך או שליח שלוחך עד מאה שלוחים ותהא ידך כידי וכו', כמו שנתבאר לעיל סעיף ל'. ואחר כך מצוה לסופר לכתב ולעדים לחתם, ומבטלין מודעות ושבועות קודם הכתיבה, כאילו היתה האשה עצמה אצלו (הכל בסדרים), וכמו שנתבאר לעיל}}:
&lt;קטע סוף=צז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צח|סעיף צח]]==
&lt;קטע התחלה=צח/&gt;
ואחר כך מחזיר החכם הגט לבעל, והבעל ימסר הגט לשליח, ויאמר: {{רמ&quot;א|אתה פלוני בן פלוני המכנה פלוני}} הולך גט זה לאשתי פלונית {{רמ&quot;א|בת פלוני}} בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי {{רמ&quot;א|ודבורך כדבורי}} ועשיתך כעשיתי ונתינתך כנתינתי, ונותן אני לך רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפילו בלא אנס עד שיגיע הגט {{רמ&quot;א|(זה)}} לידה או ליד שלוחה, ותכף שיגיע גט זה לידה או ליד שלוחה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך כנזכר לעיל תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויקבל השליח הגט כמו האשה בעצמה. ואחר כך חוזר החכם וקורא הגט וישאל כל השאלות ויחרים על המוציא לעז, כדלעיל סעיף פ&quot;ה. וכופלו כאגרת ונותנו לשליח. ואחר כך כותבין ההרשאה ולא קודם לכן, דהרי כותבין בהרשאה בפנינו מסר וכו' כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף ל|סימן קמ&quot;א סעיף ל']]. דין שליח שני, עיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף מ|סימן קמ&quot;א סעיף מ']] ו[[שולחן ערוך אבן העזר קמב#סעיף ט|סימן קמ&quot;ב סעיף ט']]. וסדר ההרשאה תמצא בסדר גטין. אבל אין הלשון מעכב, כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף ל|סימן קמ&quot;א סעיף ל']]. וכשהשליח ראשון עושה שליח שני, נראה לי שיש לשואלו כל השאלות ששואלים אותו כשנותנו הוא בעצמו ליד האשה, שהרי השליח השני אינו אומר אחר כך כלום, רק שאומר: שליח בית דין אני. ולכן יש לבית דין הראשון לחקר הדברים היטב, וכדרך שנתבאר לעיל [[#סעיף צא|סעיף צ&quot;א]]}}:
&lt;קטע סוף=צח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צט|סעיף צט]]==
&lt;קטע התחלה=צט/&gt;
אם נותנו לה על תנאי, יאמר לה בשעת נתינה: הרי זה גטך והרי את מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם, על מנת שאם לא באתי מהיום עד י&quot;ב חדש יהא גט מעכשיו, ואם אבא בתוך הזמן הנזכר ואראה בפני פלוני ופלוני לא יהא גט, ותהא היא נאמנת עלי לומר שלא באתי ושלא פיסתיה:
&lt;קטע סוף=צט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ק|סעיף ק]]==
&lt;קטע התחלה=ק/&gt;
אם המגרש שכיב מרע, אומר לה בשעת נתינה: הרי זה גטך והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם על מנת שאם לא אמות עד יום פלוני והוא בכלל לא יהא גט ואם אמות קודם יום פלוני יהא גט מעכשו ואם לא אמות עד יום פלוני והוא מכלל לא יהא גט. {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמה#סעיף ה|סימן קמ&quot;ה סעיף ה']]}}. 

ואחר כך לא תתיחד עמו אלא אם כן יש אחד עמהם, אפילו עבד אפילו שפחה, חוץ משפחתה ובנה הקטן ([[טור אבן העזר קמח|טור סימן קמ&quot;ח]]):
&lt;קטע סוף=ק/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט קא|סעיף קא]]==
&lt;קטע התחלה=קא/&gt;
מאד יש לזהר לאדם שלא להשתדל בענין גטין, אם לא שיהא בקי בהלכות גטין, כי רבו בהם הדקדוקים ובנקל יכול אדם לטעות בהם והוא פסול ממזרות; וצור ישראל יצילנו משגיאות, אמן: 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכבר נתבאר ריש סימן זה נוסח גט שנהגו בו במדינות אלו, ובפרט בעיר הזאת. וזה לשונו: בשלישי בשבת, בשלשה ימים לירח סיון, שנת חמשת אלפים ושלש מאות וארבעים לבריאת עולם, למנין שאנו מנין כאן בקאזמר, דמתקריא קאזימירז, מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעינות, אנא פלוני המכנה פלוני בן פלוני המכנה פלוני, העומד היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעינות צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא, ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פלונית המכנה פלונית בת פלוני המכנה פלוני, העומדת היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעינות, דהוית אנתתי מן קדמת דנא, וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי, דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין, ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דנן ולעלם, והרי את מותרת לכל אדם, ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין, כדת משה וישראל. פלוני בן פלוני עד, פלוני בן פלוני עד}}:
&lt;קטע סוף=קא/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>jwjdyhh3b1qbmfr1auok59nn3irhnhm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413956</id>
      <parentid>1413955</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T20:13:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף טז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55080" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קנד|סדר הגט|קנה|סדר הגט ובו דיני העדים והבעל והסופר והאשה, וכל פרטיו|101|סוג סימן=סדר}}
{{בעבודה}}

*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''


:: (אמר המגיה: כל הכתוב בסדר זה משם הסדרים, סתם, הוי יודע שהוא מסדר מהר&quot;י מרגליות ז&quot;ל) 

{{רמ&quot;א|הגה:''' בימי חכמי התלמוד היו נוהגין למנות חכם בקי על הגטין, וכן נמצא בדברי הקדמונים שהיו נוהגין שלא לתן גט רק לפני גדולי הדור ([[תשובות ריב&quot;ש/שפט|ריב&quot;ש סימן שפ&quot;ט]]). ועל כן לא ישתדל אדם בנתינה, רק הבקי בהם. וכל מי שאינו בקי בטיב גטין וקדושין, לא יהא לו עסק עמהם. ואם אחד עבר ונתן גטין או חליצות בלא נטילת רשות, עיין ביורה דעה [[שולחן ערוך יורה דעה רמב#סעיף יד|סי' רמ&quot;ב סעיף י&quot;ד]]. גט שסדרו אותו הדיוטות, יש לפסלו כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף ל|סימן קמ&quot;א סעיף ל']] ו[[שולחן ערוך אבן העזר קמב#סעיף ט|סימן קמ&quot;ב סעיף ט']]}}: 


==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
יש נזהרים מלסדר הגט בערב שבת:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
יזמין סופר ושני עדים כשרים שאינם קרובים זה לזה ולא לאשה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף כה|סי' קמ&quot;א סעיף כ&quot;ה]]. לכתחלה לוקחים עדים שאין להם שום קורבה אפילו רביעי ברביעי (בשם מהרי&quot;ל) או מצד חתונים, גם שלא יצא עליהן קול שחשודים על עריות (כן משמע בפ' זה בורר) או שאר דברים הפוסלים, גם אין לוקחים עד שהוא בעל מום. גם מדקדקים שלא יהיו העדים והסופר קרובים אל הרב המסדר הגט; ובשעת הדחק אין לדקדק בסופר אם הוא הגון. יש אומרים דהרב אומר לעדים שיהרהרו תשובה בלבם על עברות שעשו, אפילו מוחזקים לצדיקים גמורים, שמא עברו עברה שנפסלים בה (בסדר מהר&quot;ם יפה והר&quot;י מינץ). ולוקחים עדים המבינים הגט, ואם לא יודעים לקרות מלמדין אותן ומפרשין להם ולסופר ולבעל מהו גט ומהו לשמו ולשמה (מ&quot;כ). ועיין לקמן בסמוך [[#סעיף יב|סעיף י&quot;ב]] עוד מדין סופר}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יזהר שלא יהיה הסופר אחד מהעדים.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
אם הסופר או החכם המסדר הגט נוטלים שכר הרבה יותר מכדי בטלה, יש אומרים שצריך שלא יהיו העדים קרובים להם. והר&quot;ר עובדיה בפרוש המשנה בפרק ד' דבכורות קרא תגר על הרבנים מסדרי הגט הנוטלים יותר מכדי שכר בטלה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ולא נהגו כמותו. גם טעמו אינו כלום, כי הוא מדמה דבר זה למה שאמרו הנוטל שכר לדון דיניו בטלין; ואינו ראיה, כי סדור הגט אינו דין, אלא למוד בעלמא. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]] הטעם שהעדים לוקחים שכר. ויש לבעל להשוות עצמו עם הסופר והרב והעדים קודם שמתחילין לכתוב (מ&quot;כ בשם מהר&quot;ן ז&quot;ל)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
צריך שיכירו שזה הוא פלוני וזו היא אשתו פלונית, אלא אם כן הוא שעת הסכנה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אם יש בעיר אחד ששמו כשמו, ושם אשתו כשם אשתו, אינו יכול לגרש אלא בפני חברו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אם המגרש הוא שכיב מרע, צריך לדקדק בו שיהיה שפוי בשעת כתיבה ובשעת נתינה.  {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכא|סימן קכ&quot;א]]}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
אם רוצה לגרש על תנאי, לא יזכיר שום תנאי, אלא אומר לסופר לכתב גט ולעדים לחתם בו, ולא יזכר שום תנאי עד שעת מסירה  {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמז|סימן קמ&quot;ז]]}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
הכל כשרים לכתב גט, חוץ מחרש שוטה וקטן, ועבד ונכרי, וישראל מומר או מחלל שבת בפרהסיא:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
הבעל עצמו לא יכתב הגט, היכא דאפשר:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
וכן לא יאמר הבעל לסופר: כתב כן או לא תכתב:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
לא יהיה הסופר קרוב לא לאשה ולא לאיש, היכא דאפשר:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
יביא הסופר הקלף והדיו והקולמוס {{רמ&quot;א|וכל שאר כלי הכתיבה}}, וישאל הרב לסופר בפני עדים אם הכל שלו, וכשיאמר: הן, אחר כך יתנם במתנה לבעל והבעל יגביהם לקנותם. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' יש אומרים דקדם שיתן לו הסופר דברים אלו יבטל הבעל מודעות (טור בשם הרא&quot;ש). וחוקרין אותו כמו שיתבאר [[#סעיף יד|סעיף י&quot;ד]] ו[[#סעיף כ|סעיף כ']], ואחר כך מקבל הדברים הנזכרים מן הסופר, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
ישאל החכם לבעל המגרש: אתה נותן גט זה מרצונך בלא שום אונס, כלום עשית שום אסור או נדר או שבועה שמכריחך לתנו תאמר לנו ונתיר לך. והבעל המגרש משיב: לא נדרתי ולא נשבעתי ואין לי שום אונס אלא מרצוני אני נותן גט זה בלב שלם בלי שום אונס ותנאי. ואם אומר שנשבע או נדר או תקע כף לתנו, יתירו לו קודם, כדי שלא יהא דומה לאונס; אך ערבון יתן, אם ירצה, שאין זה דומה לאונס  
: {{רמ&quot;א|ועיין לקמן סימן זה סעיף כ&quot;ג וכ&quot;ד השיכים הנה}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
יושיט הבעל הקלף {{רמ&quot;א|ושאר כלי כתיבה}} והקולמוס והדיו לסופר בפני עדים, ואומר לו בפניהם: כתב לי גט לשם גרושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתות, ואני נותן לך רשות לכתב מגט אחד עד מאה עד שיהיה אחד כשר בלי שום פקפוק בין בכתיבה בין בחתימה לדעת החכם הרב רבי פלוני.  
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' או לכל מי שמראה אותו. ויאמר הסופר: כן אעשה (כ&quot;ז בסדרים). ולא מהני זה אלא בדיעבד; ולכן נוהגין גם כן לכתחלה שהסופר מקנה לו הרבה קלף ודיו דאולי יכתב גטין רבים כמו שצוה לו דכשר בדיעבד, אבל לכתחלה אם כתב גט פסול נוהגין שחוזר ומקנה לו הסופר הכל, והבעל חוזר ומצוה לו לכתב, ומבטל מודעות כסדר שעשה בראשונה. ועיין לקמן [[#סעיף נד|סעיף נ&quot;ד]]. וכשהבעל נותן הדברים לסופר, יתנם לו לכתחלה על ידי עצמו ולא על ידי שליח (מ&quot;כ בתקון ישן)}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
ואתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הזה  {{רמ&quot;א|שכותב סופר פלוני בן פלוני לשמי}} ולשם גרושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתות. ואני נותן לכם רשות לחתם מגט אחד עד מאה גטין עד שיהיה אחד כשר לדעת החכם הרב רבי פלוני {{רמ&quot;א|או לכל מי שמראה אותו}} בלי שום פקפוק בין כתיבה בין בחתימה.  
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויכול לומר כל דברים אלו בכל לשון שירצה (מהרי&quot;ו סי' ק&quot;צ). ויאמרו העדים: כן נעשה (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
אם צריכים לכתב שני גטין, מפני ספק שיש בשמות, כגון גרשון גרשם, וכיוצא בזה, צריך שיאמר הבעל המגרש לסופר שאם יחפץ החכם הרב רבי פלוני לסדר גטין הרבה מחמת ספק כדי שינתנו כלם ביד האשה, שהוא נותן לו רשות לכתבם. וכן יאמר לעדים שהוא נותן להם רשות לחתמם:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
לא יכתב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמעו מפי הבעל שצוה לסופר לכתב ולעדים לחתם, ולא מפי שליח; אפילו אמר לשלשה: אמרו לפלוני שיכתב ולפלוני ופלוני שיחתמו, לא יכתבו ויחתמו, מאחר שלא שמעו מפיו:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
הבעל נותן שכר הסופר; ואם נתנה האשה, כשר:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יאמר הבעל בפני העדים: הנני מבטל לפניכם כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי דמודעי שמסרתי על גט זה. וכל דברים שמסרתי שהם כשיתקימו גורמים לבטל הגט, הרי הם בטלין. וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיפסל מחמתו, והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבטל גט זה שיורע כחו מחמתו. 
: {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד#סעיף ג|סי' קל&quot;ד סעיף ג']]}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
צריך שהעדים שאמר הבעל לפניהם לסופר לכתב גט לאשתו, שלהם עצמם יצוה לחתמו, וצריך שיעמדו בשעת כתיבת שיטה [שבה] שם האיש והאשה והזמן, וישמעו שכתבו לשמו ולשמה:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
צריך שיכירו שזהו הגט שכתב סופר לשמו ולשמה. לפיכך, אם רוצים לצאת לחוץ אחר שכתב שם האיש והאשה והזמן, צריכים לעשות שום סימן בגט, כדי שיכירוהו, או שתהיה להם טביעות עין בו:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
טוב שיהיה הבעל אצל הסופר והעדים עד שיכתב הגט ויחתם וינתן, כדי שלא ימסר מודעא. {{רמ&quot;א|גם שלא ידבר מעניני הגט עד אחר הנתינה, כדי שלא ידבר דברים המביאים לידי בטול הגט (בסדר)}}:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
אם רוצה לשלח הגט לאשה על ידי שליח, צריך שיעמד שם השליח בשעת כתיבת שיטה שבה שם האיש והאשה והזמן, וישמע שיתחיל לכתב לשמה, וגם צריך לעמד שם בשעת חתימת שני העדים, וישמע שחותמים לשמה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויש אומרים דהשליח יהיה גם כן אצל צווי הבעל לסופר ולעדים, וכן נוהגין. וטוב להגיד לשליח קודם כל דבר, שאסור לישא המגורשת, שלא יוכל לומר אחר כך: אלו ידעתי לא הייתי שליח (מ&quot;כ בשם מהרי&quot;ל). גם יאמר לו החכם המסדר שיקח השליח סימן מבהק בגט, אלו יוציאנו מתחת ידו, שיכירנו. אבל יזהר שלא להוציא מתחת ידו כלל, כל מאי דאפשר}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
וצריך שקדם כתיבה יודיענו שהוא יהיה השליח. {{רמ&quot;א|גם קודם שיצוה לסופר לכתוב, או שיעשה שום דבר, ימנה השליח. ועיין לקמן [[#סעיף צז|סי' צ&quot;ז]] כיצד ידבר}}. והחכם יאמר, שישמע איך הגט הוא נכתב ונחתם לשמה, כדי שיוכל להעיד כן:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
כששולח גט ביד שליח, טוב הוא שישביעו הבעל בשבועת התורה שלא ימסר מודעא ושלא יבטל הגט. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואם הוא משמד, שאינו מקפיד, משביעין אותו על חלקו לעולם הבא, וכך כותבין בהרשאה. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף נט|סי' קמ&quot;א סעיף נ&quot;ט]]. ונוהגין להקנות מן הבעל שעושה השליח. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף כו|סימן קמ&quot;א סעיף כ&quot;ו]]:}}
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
צריך לדקדק שיהיו השליח והמשלח גדולים, לפי שאין שליחות לקטן ואין קטן עושה שליח. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' גם צריך לעשותו שליח בפני עדים כשרים. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סי' קמ&quot;א]] סעיף י&quot;א וכ&quot;ד כיצד נוהגין בעדי השליחות}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
צריך שלא יהיה השליח חרש שוטה וקטן, או עבד או נכרי, או סומא, או פסול לעברה מן התורה {{רמ&quot;א|וע&quot;ל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף לג|סי' קמ&quot;א סעיף ל&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
טוב לזהר שלא לגרש על ידי שליח, כשהבעל והאשה שניהם בעיר {{רמ&quot;א|וע&quot;ל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף נה|סי' קמ&quot;א סעיף נ&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
אם הבעל נחפז ללכת ואינו יכול להמתין עד שיכתב הגט ויחתם, אומר לסופר: כתב גט לאשתי וכו', כדלעיל, ואומר לעדים: אתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הנזכר וכו', כדלעיל, והריני ממנה את פלוני בן פלוני שליח להוליך הגט הנזכר לאשתי פלונית בת פלוני בכל מקום שימצאנה ותהא ידו כידי ופיו כפי {{רמ&quot;א|ודבורו כדבורי}} ועשיתו כעשיתי, ונתינתו כנתינתי, ונותן אני לו רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפילו בלא אנס עד שיגיע הגט לידה או ליד שלוחה, ותכף שיגיע הגט הנזכר לידה או ליד שלוחה מיד פלוני שלוחי או מיד שלוחו או מיד שליח שלוחו כאמור תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. {{רמ&quot;א|ושאר דיני השליחות והרשאה, עיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סימן קמ&quot;א]]}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
וכבר נתבאר שאין להזכיר שום תנאי קודם כתיבת הגט; ואם כן כל מי שמצוה לגרש בענין זה, אינו יכול לגרש על תנאי:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
ואם אינו רוצה לגרש אלא לזמן, והוא נחפז ללכת, ואי אפשר לכתבו קודם שילך, יאמר לשליח שיתן הגט לאשתו, ולא תתגרש בו אלא לאחר זמן פלוני:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
אין צריך שהשליח יהא עומד בפני המגרש, אלא אפילו שלא בפניו יכול למנותו, והעדים כותבים שמנה לפלוני שליח. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכל זה כשהבעל נחפז ללכת ואינו מוסרו הגט לשליח והוא שעת הדחק, אבל בלאו הכי אין עושין שליח בכי האי גונא, אלא מוסר ליד השליח. ועיין לקמן סימן זה [[#סעיף צז|מסעיף צ&quot;ז ואילך]]}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
כבר כתבתי לעיל מי הם הפסולים להיות שלוחים:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
וגם כבר נתבאר שצריך השליח לעמד בשעת כתיבת תורף הגט וחתימת שני העדים, ושישמע שנכתב ונחתם לשמה:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
כשיבא הסופר לכתוב הגט, קודם שיתחיל לכתוב, יש לשאול למגרש מה שמו ומה שם אביו, ואם יש לו או לאביו שני שמות כגון על ידי חולי, ואם יש לו או לאביו כינוי או שום חניכא {{רמ&quot;א|או אם הם כהנים או לוים}}:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
וכן יש לשאול לאשה ולאביה, כמו לאיש. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכיצד נוהגין לכתוב השמות, עיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכח|סימן קכ&quot;ח]] ו[[שולחן ערוך אבן העזר קכט|סימן קכ&quot;ט]] בדיני שמות המקום. וישאל זה לפני העדים:}}
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
צריך שהסופר והעדים יעמדו במקום אחד. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויש אומרים שקודם שיחתך הסופר הקלף ידבר בפני העדים שרוצה לכתוב לשמה, כדרך שיתבאר לקמן [[#סעיף נה|סעיף נ&quot;ה]]. וכן נוהגין במדינות אלו}}:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
יחתוך הקלף למדת הגט, שלא יצטרך לחתוך ממנו שום דבר אחר כתיבת הגט:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
אם טעה הסופר לאחר שכתב קצתו, ומתחיל {{רמ&quot;א|[באחר]}} באותו הקלף, יחתוך תחלה המועט שכתב:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
צריך הקלף להיות ארכו יותר על רחבו. ונקרא ארכו דרך קריאתו מתחלתו לסופו. {{רמ&quot;א|ויניח למטה גליון כדי תפיסת יד או יותר. ובדיעבד, אין לחוש}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
ישרטטו בו שלשה עשר שיטין. ושורה אחרונה יחלקנה לשתי שורות קצרות, שבה יחתמו העדים זה תחת זה. 
: {{רמ&quot;א|ויעשה בו השרטוטין וכל תקוני הכתיבה לשמו ולשמה ולשם גרושין (כ&quot;כ בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
יש מי שאומר, שיכתב במקום בשר ולא במקום שער:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
לא ישרטט באבר, ולא ישרטט מבפנים אלא מבחוץ. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וישרטט שני שרטוטין בצדי הגט, אחד מימין ואחד משמאל, כדי לישר הכתב (בסדר הגט). ויכון שיהא הכתב בצד השרטוט ולא על השרטוטין עצמן}}:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
יש מי שאומר, שאין כותבין הגט בקולמוס של כנף:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
לא יהא הכתב מעקם ולא מבלבל, שמא תדמה אות לאות נמצא הענין משתנה:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
נהגו להחמיר לעשות האותיות מקפת גויל. ואם יש בו אותיות דבוקות, יכול לגרר הדיו שביניהם, להבדילם. {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכה#סעיף ו|סימן קכ&quot;ה סעיף ו']]}}:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
וצריך לדקדק שלא יכנסו האותיות זו בזו, כגון ראשה של למ&quot;ד שבשטה תחתונה לא תכנס בתוך חללה של ה&quot;א או חי&quot;ת של שטה העליונה, וכן כל כיוצא בזה:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
לא יהיו האותיות עוברות מהשיטין בימין ובשמאל לתוך הגליון. ויש להחמיר אפילו מאות אחת:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
נפלה טפת דיו לתוך האות, ואינה נכרת, אינו יכול להעביר הדיו לתקן האות, דהוה לה חק תוכות. {{רמ&quot;א|(עין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכה#סעיף ח|סימן קכ&quot;ה סעיף ח']])}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
ואף אם רוצה לעשות מ&quot;ם פתוחה, ונמשכה ידו ונסתמה, אינו יכול לגרר הדבקות לפתחה, דהוה לה חק תוכות. {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קכה#סעיף ט|סימן קכ&quot;ה סעיף ט']]}}:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
לא יהא בו טשטוש ולא יכתבנו על המחק:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
צריך לזהר בטפס הגט לכתבו כמשפט:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
ואם נמצא פסול בגט, וצריך לכתב גט אחר, אם הבעל בפנינו, צריך לחזור ולצוות כבתחלה לסופר שיכתב גט לאשתו, ולעדים שיחתמו בו:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
כשיבא הסופר לכתב הגט יאמר בפני עדים: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' שמעו אלי אתם עדים פלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני (הגהות מרדכי)}}, הנני כותב גט זה לשם פלוני בן פלוני ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני שיגרשנה בו לשמו ולשמה לשם כריתת. ויכתב הגט מיד, {{רמ&quot;א|ולא יכתבנו בסרוגין. והסופר יקח סימן מובהק בגט קודם שיוציאנו מידו}}:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
צריך שיתיבש הגט קודם שיחתמו העדים:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נז|סעיף נז]]==
&lt;קטע התחלה=נז/&gt;
אחר שיתיבש הגט, יחתמו העדים זה תחת זה. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויקראו אותו קודם שיחתמו, שידעו על מה יחתמו (בסדר מהר&quot;ן). ויראו תחלה אחר סימן שלקחו, כמו שנתבאר לעיל [[#סעיף כב|סעיף כ&quot;ב]]}}:
&lt;קטע סוף=נז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נח|סעיף נח]]==
&lt;קטע התחלה=נח/&gt;
צריכין העדים לחתם זה בפני זה:
&lt;קטע סוף=נח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט נט|סעיף נט]]==
&lt;קטע התחלה=נט/&gt;
יאמר כל אחד מהעדים קודם שיחתום: אני חותם גט זה לשם פלוני בן פלוני לגרש בו אשתו פלונית בת פלוני לשמו ולשמה לשם גרושין, ויחתום מיד. {{רמ&quot;א|ויראה העד השני כשחותם חברו (סדרים)}}:
&lt;קטע סוף=נט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ס|סעיף ס]]==
&lt;קטע התחלה=ס/&gt;
יתחילו לחתום בראש השיטה, שלא יניחו חלק בגליון מימין לפני החתימה:
&lt;קטע סוף=ס/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סא|סעיף סא]]==
&lt;קטע התחלה=סא/&gt;
לא יניחו כדי אויר שני שיטין בין חתימתו לשיטה אחרונה. {{רמ&quot;א|ויחתמו גם כן בקולמוס ובדיו של הבעל (סדרים)}}:
&lt;קטע סוף=סא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סב|סעיף סב]]==
&lt;קטע התחלה=סב/&gt;
צריך כל אחד מהעדים לפרש שמו ושם אביו, שיחתם: פלוני בן פלוני עד. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואין צריכין לחתם כנויין. אבל אם הם כהנים או לוים, חותמין; פלוני בן פלוני הכהן או הלוי עד, אבל אינו כותב: בן מהר&quot;ר או בן החבר (בסדרים), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=סב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סג|סעיף סג]]==
&lt;קטע התחלה=סג/&gt;
כתיבת העדים תהיה תמה ונכרת, שלא יהיו דבוקים האותיות, כמו בגט עצמו:
&lt;קטע סוף=סג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סד|סעיף סד]]==
&lt;קטע התחלה=סד/&gt;
לא יחתם הסופר בגט.
&lt;קטע סוף=סד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סה|סעיף סה]]==
&lt;קטע התחלה=סה/&gt;
צריך ליבש החתימות.
&lt;קטע סוף=סה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סו|סעיף סו]]==
&lt;קטע התחלה=סו/&gt;
החכם והעדים קוראים הגט וגם חתימות העדים. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ומדקדקים בו אם לא דלג בו תבה, גם בחסרות ויתרות ובכל תקוני הגט. וטוב לקרותו נגד גט אחר, שאז אם יש בו טעות ירגיש בו מיד (בסדר מהרי&quot;ו); גם לשלחו אל שאר החשובים שבעיר לדקדק בו אם נכתב כהגן, ויזהירו שלא יטשטשו אותו בשליחתו. ואחר כך חוזר הבעל ונותן הקלף שנשאר לסופר, והדיו וכל כלי הכתיבה, לסופר, במתנה, כדי שיוכל לכתב בו גטין לאחרים (בסדרים). ונהגו לקח עשרה אצל נתינת הגט, כדי לפרסומי מלתא (ר&quot;י מינץ), וקרובים יכולים להיות מן המנין. ולוקחים שני עדים כשרים לעדי מסירה. ונהגו לקח הב' עדי חתימה לעדי מסירה. גם כן ונהגו שהחכם המסדר הגט עומד באמצע, וב' עדי מסירה אחד מימינו ואחד משמאלו, והסופר לפניו, גם הבעל והאשה לפניו, עומדים כלם ולא יושבים (בתקון ישן ובא&quot;ז פרק זה בורר). יש אומרים (שיש) לזהר שלא לתן גט בבית החכם המסדרו; ולא ראיתי נזהרים בזה (שם בתקון מפי הקבלה)}}. 

ואחרי קראו ישאל החכם לסופר: זהו גט שכתבת, {{רמ&quot;א|(נתן לך כל כלי הכתיבה והקלף והדיו)}}, כתבת אותו בצווי בעל לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני, והוא אומר: הן. {{רמ&quot;א|אמר לך הדברים לפני העדים}}. שואל לאחד מהעדים: שמעת שצוה הבעל לסופר לכתב לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואם היה אצל הסופר עד שכתב קצת הגט כמו שכתוב לעיל סעיף כ&quot;א, ואם ראו שהבעל נתן לו הקלף וכו'}}:
&lt;קטע סוף=סו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סז|סעיף סז]]==
&lt;קטע התחלה=סז/&gt;
אתה מכיר שהוא גט זה.
&lt;קטע סוף=סז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סח|סעיף סח]]==
&lt;קטע התחלה=סח/&gt;
אתה חתמת בצווי הבעל {{רמ&quot;א|שצוה אותך לחתמו לשמו ולשמה וכו'}}:
&lt;קטע סוף=סח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סט|סעיף סט]]==
&lt;קטע התחלה=סט/&gt;
חתמת לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית:
&lt;קטע סוף=סט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ע|סעיף ע]]==
&lt;קטע התחלה=ע/&gt;
אתה מכיר חתימתך.
&lt;קטע סוף=ע/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עא|סעיף עא]]==
&lt;קטע התחלה=עא/&gt;
חתמת בפני חברך.
&lt;קטע סוף=עא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עב|סעיף עב]]==
&lt;קטע התחלה=עב/&gt;
אתה מכיר חתימתו. {{רמ&quot;א|שמעת שצוה לו הבעל לחתם}}:
&lt;קטע סוף=עב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עג|סעיף עג]]==
&lt;קטע התחלה=עג/&gt;
והוא משיב: הן, על כל שאלה. וגם העד השני כמשפט הזה יעשה לו. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' גם שואל לסופר ולעדים אם אמרו בפרוש, כשהתחילו לכתב, שכותבין לשמו ולשמה לשם גרושין. ואם שמע כל אחד מה שאמר חברו, ואומרים: הן; אומרים לו בפרוש כיצד אמרו (בסדרים). ויזהיר החכם לבעל ולסופר ולעדים שלא יאמרו: הן הן, או לאו לאו, בתשובתם, אלא פעם אחת הן או לאו (בסדר מהר&quot;ם יפה)}}:
&lt;קטע סוף=עג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עד|סעיף עד]]==
&lt;קטע התחלה=עד/&gt;
אחר כך יתן הגט לבעל, ואז ישוב לשאל לו אם נותן גט זה מדעתו ורצונו, כנזכר לעיל. {{רמ&quot;א|'''הגה:''' [[#סעיף יד|סעיף י&quot;ד]]. ויש סדורי גטין שכתוב בהן בטול מודעות אלו קודם שהחכם קורא הגט, ושואל לסופר ולעדים, כמו שנתבאר, קודם שקורא הגט, וכן נוהגין במדינות אלו, אבל אין חילוק בדבר. וכשהחכם קורא הגט, יקראנו בדקדוק, ולא יקראנו בדרך המשתמע ללשון אחר}}:
&lt;קטע סוף=עד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עה|סעיף עה]]==
&lt;קטע התחלה=עה/&gt;
וגם יבטל המודעות פעם שנית, וגם יפסל עדים כדלעיל. {{רמ&quot;א|'''הגה:''' [[#סעיף כ|סעיף כ']]}}. וישאל לעדים אם היו כשהבעל בטל מודעות קודם הנתינה, כמו שנתבאר לעיל סעיף כ':
&lt;קטע סוף=עה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עו|סעיף עו]]==
&lt;קטע התחלה=עו/&gt;
ואם יצא הבעל מלפניו בין כתיבה לנתינה, ישביענו החכם המסדר, בשבועה, שלא בטל הגט בשום ענין, ושלא מסר שום מודעה, ולא אמר שום דבר שיגרם בטול הגט:
&lt;קטע סוף=עו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עז|סעיף עז]]==
&lt;קטע התחלה=עז/&gt;
יקבץ מנין, כדי לתת הגט בעשרה.
&lt;קטע סוף=עז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עח|סעיף עח]]==
&lt;קטע התחלה=עח/&gt;
יאמר החכם לכל העומדים טרם יתן הגט: אם יש שום אדם שיודע שום פסול נגד הגט וירצה לערער בו דבר, יאמר אותו קודם שינתן, {{רמ&quot;א|וכל מי שיודע דבר צריך לאמרו}}, כי אחר הנתינה יושם חרם שלא להוציא לעז על הגט. {{רמ&quot;א|ועיין לעיל סימן זה [[#סעיף כב|סעיף כ&quot;ב]] ששיך הנה}}:
&lt;קטע סוף=עח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט עט|סעיף עט]]==
&lt;קטע התחלה=עט/&gt;
יאמר החכם: שמעו כל הכשרים להעיד:
&lt;קטע סוף=עט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פ|סעיף פ]]==
&lt;קטע התחלה=פ/&gt;
טוב שיהיה שם עדים החתומים על הגט:
&lt;קטע סוף=פ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פא|סעיף פא]]==
&lt;קטע התחלה=פא/&gt;
יצוה לאשה שתסיר הטבעות שבידיה, ושאחר כך תוציא שתי ידיה ותפתחם ותקרב אותם יחד, כדי לקבל הגט, ולא יהיו ידיה כמדרון שיוכל הגט לפל. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' נהגו לכסות פני האשה עד שעה שהחכם מדבר עמה וכשמקבלת הגט, משום צניעות. וישאל אותה אם מקבלת הגט ברצונה, ותאמר: הן. ויש מחמירין לומר אם נשבעה או נדרה שיתירו לה. ויאמר לה החכם המסדר הגט: דעי שבגט זה תהי מגורשת מבעלך (בסדרים). וישאל הרב אחר הכתבה, ושתחזיר לבעל הכתבה או תמחל לו, כדי שלא יבאו אחר כך לידי קטטה מחמת הכתבה ושיאמר הבעל על מנת כן לא גרשה (הטעם מ&quot;כ בסדר מהר&quot;י מינץ)}}:
&lt;קטע סוף=פא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פב|סעיף פב]]==
&lt;קטע התחלה=פב/&gt;
יזהר שלא תסיע לה חברתה ולא שום אדם. {{רמ&quot;א|ושלא יגיע סרבלה ולא שום דבר לידה בשעת קבלה (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=פב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פג|סעיף פג]]==
&lt;קטע התחלה=פג/&gt;
תזהר שלא תקפץ ידיה עד שיאמר לה, {{רמ&quot;א|ושלא יהיו ידיה תוך שלשה טפחים סמוכין לארץ (שם)}}:
&lt;קטע סוף=פג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פד|סעיף פד]]==
&lt;קטע התחלה=פד/&gt;
יתן הבעל הגט בידה וכה יאמר לה כשיתננו בידה: &quot;הרי זה גטך {{רמ&quot;א|והתקבלי גטך זה}} והרי את מגורשת בו ממני {{רמ&quot;א|מעכשיו}} ומותרת לכל אדם&quot;. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וקדם שיתננו לה, יאמר החכם לעדי מסירה שיראו מסירת הגט. ויודיע לבעל תחלה פרוש המלות שאומר (בסררים). יש נוהגין לכפל הגט כאגרת בשעה שמוסרו לה, וכן נוהגין. ויש שכתבו שלא לכפלו, רק לתנו לה כך והכתב מבחוץ, שיראו הכל שהוא גט (כך משמע בסדר מהר&quot;י מינץ)}}:
&lt;קטע סוף=פד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פה|סעיף פה]]==
&lt;קטע התחלה=פה/&gt;
אחר שהניח הגט בידה וסלק ידו מכל וכל, אז תקפץ ידה ותחזיק בגט ותגביה שתי ידיה למעלה, ואחר כך יקח החכם הגט מידה ויקראנו שנית בפני העדים. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שחוזרין ושואלין לסופר ולעדים כל השאלות ששאלו בראשונה (כ&quot;ז בסדרים)}}. ויחרים על כל מי שיוציא לעז על גט זה:
&lt;קטע סוף=פה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פו|סעיף פו]]==
&lt;קטע התחלה=פו/&gt;
ויקרענו שתי וערב. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ונהגו מעכשו שהרב המסדר הגט גונזו אצלו ואינו נותנו ביד האשה, ואין לשנות. וכל גט שלא נתן, אין לקרעו שתי וערב, שלא יטעו בו שנתן (מ&quot;כ)}}:
&lt;קטע סוף=פו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פז|סעיף פז]]==
&lt;קטע התחלה=פז/&gt;
יזהיר החכם לאשה שלא תתארס עד צ' יום, חוץ מאותו יום {{רמ&quot;א|ומלבד יום שתתארס בו}}:
&lt;קטע סוף=פז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פח|סעיף פח]]==
&lt;קטע התחלה=פח/&gt;
נתינת הגט, יש מי שאומר שצריך להיות ביום ולא בלילה {{רמ&quot;א|ועיין לעיל סוף [[שולחן ערוך אבן העזר קכג|סימן קכ&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=פח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט פט|סעיף פט]]==
&lt;קטע התחלה=פט/&gt;
וכן אם התפללו הקהל ערבית, אף על פי שהיה עדין יום, אין לתן גט אז, מפני שכבר חשוב לילה, אם לא בשעת הדחק שאז אפילו בלילה ממש יכתב וינתן. צריך שינתן הגט בו ביום שנכתב, אלא אם כן שולחו לעיר אחרת דאז אי אפשר לתנו לה ביום שנכתב:
&lt;קטע סוף=פט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צ|סעיף צ]]==
&lt;קטע התחלה=צ/&gt;
צריך שלא יתיחד הבעל עמה בין כתיבה לנתינה. ואם נתיחד עמה הוי גט ישן, ולא יגרש בו {{רמ&quot;א|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמט|סימן קמ&quot;ט]]}}:
&lt;קטע סוף=צ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צא|סעיף צא]]==
&lt;קטע התחלה=צא/&gt;
שליח המביא גט, נותנו לה בפני שנים. ואם השליח קרוב או פסול, נותנו לה בפני שלשה. ואומר לה בשעת נתינה: הרי זה גטך ששלח ליך בעלך {{רמ&quot;א|פלוני בן פלוני המכנה פלוני}} והרי את מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכן גט ארוסה, יאמר לה השליח: זה גטך ששלח ליך בעלך (בסדר ר&quot;י מינץ). וכן כותבין בהרשאה שם בעל. אבל בשאלות ששואל הרב לשליח יזכיר שם ארוס, כגון ששואל אם זהו גט ששלח פלוני הארוס. והבית דין שנותנים הגט לפניהם קוראין הגט קודם הנתינה, ואם יש תנאי בגט אומר השליח בשעת נתינה: על תנאי כך וכך. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמב|סימן קמ&quot;ב]] עוד מסדר נתינה מיד השליח ליד האשה, ולעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמ#סעיף ב|סימן ק&quot;מ סעיף ב']]. יש סדורי גטין, וכן נוהגין, שאותן שיושבים שואלים לשליח מהו רוצה, והוא אומר: אני שליח פלוני בן פלוני לגרש אשתו פלונית וכו', וישאלו אותו אם לא קבע לו הבעל זמן לגרש, או אם לא התנה שאר תנאי, והוא אומר להם. ואחר כך ישאלו לאשה אם רצונה לקבל גט. ואחר כך שואלין אחר ההרשאה, וקורין אותה אם היא כתקונה ואם היא מקימת כראוי. ואחר כך שואלין לשליח אם היה הבעל בריא כשעשאו שליח, ואם לא שמע שמת או בטל השליחות, והוא משיב להם על הכל. גם שואלין לאשה אם לא בא הבעל אליה או לא שלח שליח לבטל הגט, והיא משיבה להם. ואחר כך חוזרין ושואלין לשליח אם הוא עצמו לא בטל השליחות, או אם לא עשה שליח אחר, או אם עושה שליחות זה באנס או מכח נדר או שבועה, או אם מסר מודעא על השליחות, והוא משיב להם על לאו לאו, ועל הן הן. ואחר כך שואלין אותו אם מכיר האשה אשת המגרש, ואם אינו מכירה צריכין להיות עדים המכירין אותה. ויקרא החכם המסדר הגט עם עדי מסירה וישאל לשליח אם ראה שהבעל נתן הקלף והדיו לסופר לכתב, ואם שמע שצוה לו לכתב לשמו ולשם אשתו לשם גרושין, וכן אם שמע שצוה לעדים לחתם לשמו ולשמה ולשם גרושין, ואם מכיר שזה הגט ההוא. ושואלין אותו אם היה אצל הכתיבה וחתימה כדרך שנתבאר לעיל סעיף כ&quot;ד וכ&quot;ה, ואם שמע מן הסופר שאמר בפרוש שכותב לשמו ולשמה ולשם גרושין, וכן אם אמרו העדים כשחתמו, וכן אם היו זה בפני זה כשחתמו, ואם היה הגט יבש כשנתנו לשליח. והשליח יעמד כשמוסרו לאשה ולא ישען כלל (בסדר ר&quot;י מינץ בשם מהרי&quot;ל). ואחר כך מקבלת האשה הגט מן השליח כדרך שמקבלת אותו מבעלה, כדרך שנתבאר לעיל, והוא מוסרו לידה כמו הבעל המוסר גט לאשתו, רק שמשנה בדבורו ואומר לה: &quot;הרי זה גטך ששלח ליך בעלך&quot; וכו'. ואחר כך לוקח החכם הגט מן האשה וחוזר וקורא אותו, ושואל לשליח כל השאלות ששאל לו בראשונה. ואחר כך קורעין הגט שתי וערב, ומחרימין על הלעז, ומזהירין על האשה שלא תנשא תוך צ' יום, כמו שנתבאר לעיל סעיף פ&quot;ז (בסדרים). ונראה לי שהחמיר בזה הרבה בשאלות, מקצתן ללא צרך; ולכתחלה נוהגין כך, אבל בדיעבד כבר נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סימן קמ&quot;א]] [[שולחן ערוך אבן העזר קמב|וקמ&quot;ב]] איזה דברים מעכבים:}}
&lt;קטע סוף=צא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צב|סעיף צב]]==
&lt;קטע התחלה=צב/&gt;
אם המתגרשת היא נערה, בין ארוסה בין נשואה, מתגרשת בקבלת הגט היא עצמה. ואם קבלו אביה, אם היתה ארוסה, מאחר שעדין לא בגרה, הרי זו מגורשת. אבל אם בגרה, אף על פי שאינה אלא ארוסה, או אם נשאת אף על פי שהיא נערה, אינה מתגרשת בקבלת אביה:
&lt;קטע סוף=צב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צג|סעיף צג]]==
&lt;קטע התחלה=צג/&gt;
ואם היא קטנה, ונשאת, אינה מתגרשת בקבלת אביה:
&lt;קטע סוף=צג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צד|סעיף צד]]==
&lt;קטע התחלה=צד/&gt;
ואם היא קטנה ארוסה, לדברי הכל מתגרשת על ידי אביה. ואכא פלגתא אם מתגרשת על ידי עצמה, וראוי להחמיר שלא תקבלנו אלא על ידי אביה:
&lt;קטע סוף=צד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צה|סעיף צה]]==
&lt;קטע התחלה=צה/&gt;
והא דקטנה מתגרשת, דוקא כשמבחנת בין גטה לדבר אחר, דהינו שנותנים לה צרור וזורקתו, אגוז ונוטלתו, או שהגיעה לעונת הפעוטות, דהינו כבר שית וכבר שבע, כל חד לפום חרפה. אבל פחות מכאן, אינה מתגרשת, לדעת רש&quot;י ז&quot;ל אפילו על ידי אביה; ולדעת רבנו תם דוקא על ידי עצמה, אבל על ידי אביה מתגרשת, ולזה הסכים הרא&quot;ש ז&quot;ל:
&lt;קטע סוף=צה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צו|סעיף צו]]==
&lt;קטע התחלה=צו/&gt;
קטנה המתגרשת על ידי אביה, יש להחמיר לכתב שני גטין ולתנם לה; האחד כנסח שאר גטין, והאחר יכתב בו: בתך פלונית דהות אנתתי וכו'. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ואם מוסר הגט ליד קטנה מדעת אביה, אין צריך רק גט אחד, כשאר גטין. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא|סימן קמ&quot;א]] [[שולחן ערוך אבן העזר לז|וסימן ל&quot;ז]]}}:
&lt;קטע סוף=צו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צז|סעיף צז]]==
&lt;קטע התחלה=צז/&gt;
אם הוא מוסר גט לשליח להוליכו לאשתו, ימנה אותו בפני שני עדים, ויקראנו החכם לפני העדים, ואחר כך ישאל לסופר: זה הוא הגט שכתבת וכו', כדלעיל, עוד טוב שיהיו שם עדים החתומים על הגט. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכן יאמר: הנני פלוני בר פלוני המכנה פלוני ממנה אותך פלוני בר פלוני להיות שלוחי להוליך גט לאשתי פלונית בת פלוני המכנה פלונית אתה או שלוחך או שליח שלוחך עד מאה שלוחים ותהא ידך כידי וכו', כמו שנתבאר לעיל סעיף ל'. ואחר כך מצוה לסופר לכתב ולעדים לחתם, ומבטלין מודעות ושבועות קודם הכתיבה, כאילו היתה האשה עצמה אצלו (הכל בסדרים), וכמו שנתבאר לעיל}}:
&lt;קטע סוף=צז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צח|סעיף צח]]==
&lt;קטע התחלה=צח/&gt;
ואחר כך מחזיר החכם הגט לבעל, והבעל ימסר הגט לשליח, ויאמר: {{רמ&quot;א|אתה פלוני בן פלוני המכנה פלוני}} הולך גט זה לאשתי פלונית {{רמ&quot;א|בת פלוני}} בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי {{רמ&quot;א|ודבורך כדבורי}} ועשיתך כעשיתי ונתינתך כנתינתי, ונותן אני לך רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפילו בלא אנס עד שיגיע הגט {{רמ&quot;א|(זה)}} לידה או ליד שלוחה, ותכף שיגיע גט זה לידה או ליד שלוחה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך כנזכר לעיל תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ויקבל השליח הגט כמו האשה בעצמה. ואחר כך חוזר החכם וקורא הגט וישאל כל השאלות ויחרים על המוציא לעז, כדלעיל סעיף פ&quot;ה. וכופלו כאגרת ונותנו לשליח. ואחר כך כותבין ההרשאה ולא קודם לכן, דהרי כותבין בהרשאה בפנינו מסר וכו' כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף ל|סימן קמ&quot;א סעיף ל']]. דין שליח שני, עיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף מ|סימן קמ&quot;א סעיף מ']] ו[[שולחן ערוך אבן העזר קמב#סעיף ט|סימן קמ&quot;ב סעיף ט']]. וסדר ההרשאה תמצא בסדר גטין. אבל אין הלשון מעכב, כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמא#סעיף ל|סימן קמ&quot;א סעיף ל']]. וכשהשליח ראשון עושה שליח שני, נראה לי שיש לשואלו כל השאלות ששואלים אותו כשנותנו הוא בעצמו ליד האשה, שהרי השליח השני אינו אומר אחר כך כלום, רק שאומר: שליח בית דין אני. ולכן יש לבית דין הראשון לחקר הדברים היטב, וכדרך שנתבאר לעיל [[#סעיף צא|סעיף צ&quot;א]]}}:
&lt;קטע סוף=צח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט צט|סעיף צט]]==
&lt;קטע התחלה=צט/&gt;
אם נותנו לה על תנאי, יאמר לה בשעת נתינה: הרי זה גטך והרי את מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם, על מנת שאם לא באתי מהיום עד י&quot;ב חדש יהא גט מעכשיו, ואם אבא בתוך הזמן הנזכר ואראה בפני פלוני ופלוני לא יהא גט, ותהא היא נאמנת עלי לומר שלא באתי ושלא פיסתיה:
&lt;קטע סוף=צט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ק|סעיף ק]]==
&lt;קטע התחלה=ק/&gt;
אם המגרש שכיב מרע, אומר לה בשעת נתינה: הרי זה גטך והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם על מנת שאם לא אמות עד יום פלוני והוא בכלל לא יהא גט ואם אמות קודם יום פלוני יהא גט מעכשו ואם לא אמות עד יום פלוני והוא מכלל לא יהא גט. {{רמ&quot;א|'''הגה:''' ועיין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קמה#סעיף ה|סימן קמ&quot;ה סעיף ה']]}}. 

ואחר כך לא תתיחד עמו אלא אם כן יש אחד עמהם, אפילו עבד אפילו שפחה, חוץ משפחתה ובנה הקטן ([[טור אבן העזר קמח|טור סימן קמ&quot;ח]]):
&lt;קטע סוף=ק/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט קא|סעיף קא]]==
&lt;קטע התחלה=קא/&gt;
מאד יש לזהר לאדם שלא להשתדל בענין גטין, אם לא שיהא בקי בהלכות גטין, כי רבו בהם הדקדוקים ובנקל יכול אדם לטעות בהם והוא פסול ממזרות; וצור ישראל יצילנו משגיאות, אמן: 
: {{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכבר נתבאר ריש סימן זה נוסח גט שנהגו בו במדינות אלו, ובפרט בעיר הזאת. וזה לשונו: בשלישי בשבת, בשלשה ימים לירח סיון, שנת חמשת אלפים ושלש מאות וארבעים לבריאת עולם, למנין שאנו מנין כאן בקאזמר, דמתקריא קאזימירז, מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעינות, אנא פלוני המכנה פלוני בן פלוני המכנה פלוני, העומד היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעינות צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא, ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פלונית המכנה פלונית בת פלוני המכנה פלוני, העומדת היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעינות, דהוית אנתתי מן קדמת דנא, וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי, דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין, ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דנן ולעלם, והרי את מותרת לכל אדם, ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין, כדת משה וישראל. פלוני בן פלוני עד, פלוני בן פלוני עד}}:
&lt;קטע סוף=קא/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>1vnc9b7z6yy0efans4nmdyqnwwus154</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התקשורת (בזק ושידורים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>287232</id>
    <revision>
      <id>1413993</id>
      <parentid>1413846</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T09:11:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="457460" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982 (תיקון: תשס&quot;א-2)
&lt;שם קודם&gt; חוק הבֶּזֶק, התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר 2000002 תיקון 2158478&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ&quot;ג, 4|תיקון|10:208166)); ((תשמ&quot;ד, 38|ת&quot;ט|ec:10:317262)), ((167|תיקון מס' 2|10:210218)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((224|תיקון מס' 4|11:210520)); ((תשמ&quot;ח, 174|תיקון מס' 5|11:210565)); ((תשמ&quot;ט, 104|תיקון מס' 6|12:210682)); ((תש&quot;ן, 14|ת&quot;ט|ec:12:317263)), ((33|ת&quot;ט|ec:12:317264)), ((142|תיקון מס' 7|12:210810)); ((תשנ&quot;ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((187|תיקון מס' 9|13:210950)); ((תשנ&quot;ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|13:211159)); ((תשנ&quot;ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211266)), ((258|תיקון מס' 12|13:211281)), ((302|תיקון מס' 13|13:211334)), ((309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|13:211335)); ((תשנ&quot;ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|14:211376)), ((102|תיקון מס' 15|14:211401)), ((183|תיקון מס' 16|14:211434)), ((214|תיקון מס' 17|14:211428)); ((תשנ&quot;ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 41|ת&quot;ט|ec:14:317265)), ((113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211619)); ((תש&quot;ס, 2|תיקון מס' 21|15:300167)), ((76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((218|תיקון מס' 23|15:300604)); ((תשס&quot;א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((530|תיקון מס' 25|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((483|תיקון מס' 27|15:300520)); ((תשס&quot;ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 65|תיקון מס' 31|16:299709)), ((395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ז, 20|תיקון מס' 34|17:300000)), ((26|תיקון מס' 35|17:300090)), ((60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((309|ת&quot;ט)), ((457|תיקון מס' 37|17:300739)); ((תשס&quot;ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|17:300736)), ((429|תיקון מס' 39|17:300105)), ((518|תיקון מס' 40|17:299991)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תשס&quot;ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|17:300902)), ((153|תיקון מס' 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301082)), ((198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 554|תיקון מס' 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301230)), ((642|תיקון מס' 44|18:301020)); ((תשע&quot;א, 90|תיקון מס' 45|18:300661)), ((138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((334, 346|תיקון מס' 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|18:301253)), ((759|תיקון מס' 49|18:301943)), ((1014|תיקון מס' 50|18:301367)), ((1016|תיקון מס' 51|18:301293)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((38|תיקון מס' 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301364)), ((231|תיקון מס' 52|18:301349)), ((319|תיקון מס' 53|18:301386)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((618|תיקון מס' 55|18:301463)); ((תשע&quot;ג, 48|תיקון מס' 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301513)), ((131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ד, 282|תיקון מס' 58|19:301602)), ((294|תיקון מס' 59 והוראת שעה|19:301615)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:315215)), ((654, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס' 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|20:348528)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)), ((1209|תיקון מס' 63|20:348674)); ((תשע&quot;ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((982|תיקון מס' 65|20:387451)); ((תשע&quot;ח, 139|תיקון מס' 66|20:489232)), ((158|תיקון מס׳ 67|20:489236)), ((206|תיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:491148)), ((253|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)), ((489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((670|תיקון מס' 72|20:501326)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;א, 212|תיקון מס' 74|23:593573)); ((תשפ&quot;ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)). &lt;!-- , ((934|תיקון מס' 76|24:644019)). --&gt;

''הודעה על תחילה:'' ((י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417|הודעה על תחילת החוק)). ''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 1141|שינוי התוספת לחוק)); ((תשנ&quot;ו, 130|שינוי התוספת לחוק)); ((תשנ&quot;ז, 896|שינוי התוספת לחוק)); ((תש&quot;ס, 478|שינוי התוספת לחוק)); ((תשס&quot;ג, 55|שינוי התוספת לחוק)); ((תשע&quot;ח, 1987|שינוי התוספת לחוק)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק))), ((1330| צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2))). ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 300|שינוי שעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ז, 358|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ג, 487|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ו, 995|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ז, 94|שינוי שיעורי קנסות)); ((תש&quot;ע, 948|שינוי שיעורי קנסות)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים)), ((3864|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תש&quot;ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים)).

&lt;מבוא&gt; בנוסח זה שולבו מתוך תיקון מס׳ 76 רק הוראות שנכנסו לתוקף, לצפיה בנוסח המלא שיכנס לתוקף ביום התחילה (2.10.2022) של התיקון האמור ראו [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76]].

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ב-6)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור שירות&quot; - תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רישיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
:- &quot;אישור סוג&quot; - אישור שניתן לפי חוק זה לדגם של ציוד קצה לשם חיבורו לרשת הבזק של בעל רשיון כללי, לרבות אישור כאמור המעיד על כך שציוד הקצה שלגביו ניתן האישור תואם במאפייניו העיקריים דגם של ציוד קצה שלגביו ניתן אישור סוג קודם;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
:- &quot;בזק&quot; - שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
:- &quot;בעל רשיון&quot; - מי שקיבל רשיון כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
:- &quot;בעל רישיון לשידורי כבלים&quot; - מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי [[פרק ב'1]];
:- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[פרק ב'2]];
:- &quot;דרך&quot; - לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
:- &quot;החברה&quot; - &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ;
:- &quot;החזקה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
:- &quot;היתר כללי&quot; - היתר שניתן לפי [[סעיף 4א1]] לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;מוקד שידור&quot; - מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
:- &quot;מישק&quot; - המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות, לרבות באמצעי אופטי או אלחוטי;
:- &quot;מיתקן בזק&quot; - מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין [[פרקים ז']] [[ו-ח']] - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק, והכל לרבות ציוד קצה;
:- &quot;מסר בזק&quot; - מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
:- &quot;מעבדה חיצונית&quot; - מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכסי הרישיון&quot; - הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בהתאם לרשיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו;
:- &quot;נס&quot;ר (נקודת סיום רשת)&quot; - מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
:- &quot;פעולת בזק&quot; - הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
:- &quot;ציוד קצה&quot; - ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק ציבורית באמצעות המישק המיועד לכך, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית, ולביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים באמצעותה;
:- &quot;רישיון כללי ייחודי&quot; - רישיון כללי לפי [[סעיף 4(א1)]], למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ, או אף שלא לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשיון מיוחד&quot; - רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
:- &quot;רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת&quot; - רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד;
:- &quot;רשת בזק ציבורית&quot; - מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין-לאומית, ולמעט ציוד קצה;
:- &quot;רשת גישה&quot; - מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס&quot;ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב-ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים;
:- &quot;שירות בזק&quot; - ביצוע פעולות בזק למען הזולת;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
:: בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
:- &quot;תיקון 25&quot; - [[15:300411|חוק הבזק (תיקון מס' 25), התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת.

== פרק ב': פעולות בזק ושירותי בזק - רישוי (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 2. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק.
: (ב) לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רשיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך.

@ 3. סייגים לתחולה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: הוראות [[סעיף 2(ב)]] לא יחולו על -
: (1) פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח;
: (2) ייצור מיתקן בזק או חלק ממנו;
: (3) פעולה שמבצע אדם על פי רישיון לפי [[הפקודה]], ופעולת בזק [[שהפקודה]] פוטרת אותה מהצורך ברשיון;
: (4) הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים;
: (5) פעולת בזק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רשיון, ובלבד שבעל הרשיון רשאי על פי הרשיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה;
: (6) עיבוד נתונים אלקטרוני;
: (7) מי שקיים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, ויראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי [[#סעיף 4א|סעיף 5(א) לפקודה]], וכמי שקיבל זיכיון לפי [[סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]];
: (8) פעולות בזק או שירותי בזק, פנים-ארציים או בין-לאומיים, מסוג מסוים, שהשר קבע לגביהם, בצו, פטור מרישיון לפי [[סעיף 4]] ומהיתר כללי, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים, ונוכח כי אין מקום להסדרה של ביצוע הפעולות האמורות או מתן השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה, ובלבד שלא יקבע השר פטור לפי הוראות פסקה זו אלא אם כן -
:: (א) מתקיים לגבי פעולות הבזק או שירותי הבזק האמורים תנאי מהתנאים המפורטים [[בסעיף 4א1(א)]];
:: (ב) לענין שירותי הבזק - קיימת במתן שירותים מהסוג האמור תחרות בהיקף משמעותי.

@ 4. הענקת רשיון, שינויו ושלילתו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרשיון יוענק בדרך של מכרז; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי.
: (א1)(1) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), החל ביום ט&quot;ו באלול התשס&quot;ד (1 בספטמבר 2004) (בסעיף זה - המועד הקובע), רשאי השר להעניק רישיון כללי ייחודי, לרבות למי שהיה לפני המועד הקובע בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק שאינם שירותי בזק פנים ארציים נייחים; העניק השר רישיון כאמור, יראו את הרישיון הכללי הייחודי כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל הרישיון כאמור כרשת בזק ציבורית, לכל דבר וענין.
:: (2) אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 6יב2]] או מכל דין אחר, וכן מהחובות לפי רישיון כללי שניתן לפני המועד הקובע לתת את השירותים לפי אותו רישיון לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שרות, לפי הענין; לענין פסקה זו, &quot;רישיון כללי&quot; - אף אם הרישיון או השליטה בבעל הרישיון הועברו לאחר.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), ניתן רישיון כללי ייחודי לפי אותה פסקה ובעל הרישיון היה למפעיל מהותי במגזר פעילות של שירותי בזק פנים ארציים נייחים, רשאי השר להורות ברישיונו כי שירותיו יינתנו באזור שירות אחד לפחות; לענין זה, &quot;מפעל מהותי (([צ&quot;ל: מפעיל מהותי]))&quot; - כפי שקבע השר.
:: (4) רישיון לפי סעיף קטן זה יינתן על אף האמור בהגדרות &quot;רישיון כללי&quot; ו&quot;רשת בזק ציבורית&quot;.
: (א2)(1) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), רשאי השר להעניק רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
:: (2) השר יקבע את התנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י&quot;ג בתשרי התש&quot;ע (1 באוקטובר 2009).
:: (3) העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יראו את הרישיון האמור כרשיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור, כרשת בזק ציבורית, לכל דבר ועניין.
:: (4) העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יקבע, על פי סמכותו לפי [[סעיף 5]], כי בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בפסקה זו ובפסקה (5) - בעל הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ואת המחיר והתנאים לשימוש כאמור, בהתקיים שניים אלה:
::: (א) בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי השימוש, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;
::: (ב) השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור.
:: (5) הוראות השר בדבר שימוש כאמור בפסקה (4) יינתנו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה (4)(א), או בתוך 90 ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.
:: (6) בסעיף קטן זה, &quot;שימוש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]].
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010]].))
: (ב) במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
:: (1א) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (2) התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון;
:: (3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
: (ג) בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה; לענין רשיון מיוחד הכולל ציוד קצה, רשאי הוא גם להתנות שיינתן תחילה אישור סוג לציוד.
: (ד1) רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ד2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ה) או [[סעיף 59]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; נתן השר רישיון למוקד שידור למי שהוא בעל רישיון לפי חוק זה, יקיים בעל הרישיון מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו באופן שיורה השר;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ד3) הורה השר כי רשיון יוענק בדרך של מכרז כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
: (ו) השר רשאי, בהודעה ברשומות,
:: (1) להעניק לבעל רשיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות [[בפרקים ו']], [[ו-ט']], כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
:: (2) להעניק סמכויות כאמור בפסקה (1) לבעל רישיון מיוחד, אם מצא כי יש חשיבות מיוחדת במתן השירות שלגביו ניתן הרישיון ואין חלופות אחרות.
:: ((פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: &quot;בזק&quot; - החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417); חברת סלקום ישראל בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4190; תשנ&quot;ה, 169, 1696, 2276, 3003, 3313, 3759; תשנ&quot;ו, 26, 958, 1213, 2381; תשנ&quot;ז, 165, 1632, 2780, 4045; תשס&quot;ב, 3677, 3678; תשס&quot;ד, 3242; תשס&quot;ו, 3593); חברת פלא-פון תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836); חברת בזק בין-לאומי בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950); חברת פרטנר תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ט, 1627; תשס&quot;ז, 2268); חברת מירס תקשורת [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1521); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע&quot;מ&lt;/s&gt; [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1590; תשס&quot;ד, 2203; תשס&quot;ז, 2268); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259); לחברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259); חברת עמת טלקום ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259; תשס&quot;ד, 1579); חברת אקספון 018 בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ה, 4188); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ו, 3593; תשע&quot;ח, 4138); חברת 012 סמייל טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 811; תשע&quot;ג, 1496); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3370, תשע&quot;ז, 8580); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 4299); חברת נטוויז'ן 013 ברק בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2927); חברת סטורם תקשורת בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ט, 4477); חברת בי.איי.פי פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י&quot;פ תש&quot;ע, 1803); חברת טמרס טלקום בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;א, 6238); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 3511); חברת הום סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 4268); חברת אלון סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5095); חברת גולן טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5829; תשע&quot;ג, 1018); חברת סלקט תשקורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 1990); חברת אי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 3684, 3759; תשע&quot;ה, 32; תשע&quot;ט, 13482); חברת בזק בינלאומי בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7383); חברת בינת עסקים בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858); לחברת לב אנאטל בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858).))

@ 4א. הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2)
: (א) השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1א)]], לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מוסמכת).
: (א1) השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1ב)]], הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מורשית).
: (א2) מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
: (א3) הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (א4) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או [[סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)]], החלות עליה.
: (ב) אדם, המבקש לחבר לרשת הבזק של בעל רשיון כללי ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי [[סעיף 53א(א) או (ג)]] בתקנות.
: (ג) לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
:: (1) ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רשיון כללי;
:: (2) רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
: (ד) מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]].
: (ד1) לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי [[סעיף 53א]], ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
: (ד2) ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
: (ד3) ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה, כפי שיקבע.
: (ד4) השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל הכללי של משרד התקשורת ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ה) (((בוטל).))

@ 4א1. היתר כללי (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) נוכח השר כי אין מקום להסדרה של ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, מסוג מסוים, באמצעות רישיון לפי [[סעיף 4]], רשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5]], ליתן היתר כללי לביצוע הפעולות האמורות או למתן השירותים האמורים, ולקבוע בו תנאים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) ביצוע הפעולות או מתן השירותים מבוסס ברובו על פעולות בזק המבוצעות בידי בעל רישיון או על שירותי בזק הניתנים על ידו;
:: (2) השירותים ניתנים לבעל רישיון בלבד;
:: (3) השירותים ניתנים באמצעות מיתקן בזק המופעל בידי בעל רישיון;
:: (4) ביצוע הפעולות או מתן השירותים כרוך בהפעלה או בתחזוקה של ציוד קצה בלבד, שניתן לגביו אישור סוג;
:: (5) ניתן לגבי השירותים מספר רב של רישיונות מיוחדים, במתכונת אחידה;
:: (6) הפעולות או השירותים הם קלי ערך לאור טיבם ונסיבות ביצועם.
: (ב) במתן היתר כללי ובקביעת התנאים בו יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) ההיתר הכללי יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לבצע פעולות בזק או לתת שירותי בזק, מכוחו.
: (ד) ההיתר הכללי יפורסם ברשומות.
: (ה) על היתר כללי ועל מי שפועל מכוח היתר כללי יחולו ההוראות כמפורט להלן, החלות לגבי רישיון מיוחד ומי שקיבל רישיון מיוחד, לרבות סמכויות השר המוקנות לפי ההוראות האמורות לגבי רישיון ובעל רישיון כאמור, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) הוראות [[פרק ב']] למעט [[4|סעיף 4(ו)(2) שבו]], וכן [[סעיף 6יא1]] [[שבפרק ב'1]], [[ופרקים ד']], [[ה']] [[ו-י&quot;א]];
:: (2) הוראות כל חוק אחר ותקנות שהותקנו מכוחו.
: (ו) השר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) אגרה בעד רישום כאמור בסעיף קטן (ג) או בעד חידושו;
:: (2) דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך.

@ 4א2. מעמד בעל רישיון לאחר מתן היתר כללי או פטור (תיקון: תשס&quot;ה)
: נתן השר היתר כללי, או קבע פטור לפי הוראות [[סעיף 3(8)]], לגבי פעולות בזק או שירותי בזק, מסוג מסוים, שניתן לגביהם קודם לכן רישיון לפי הוראות [[סעיף 4]], יקבע בהיתר או בצו שבו נקבע הפטור, לפי הענין, הוראות לגבי מעמדם של הרישיון ושל בעל הרישיון לאחר מתן ההיתר או קביעת הפטור.

@ 4ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 4ג. אגרות לרשיונות ותנאיהם (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) אגרה בעד מתן רשיון;
:: (2) אגרה שנתית שעל בעל רשיון לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי [[סעיף 54]];
:: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאותיה.
: (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.

@ 4ג1. סמכות לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג-3)
: השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק, במתן שירותי בזק או בביצוע שידורים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען; בסעיף זה, &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי ומי שקיבל אישור סוג.

@ 4ד. שירות חיוני (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ב-5)
: (א)(1) ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן - שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
::: (א) כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
::: (ב) כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
:: (2) בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות בזק הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לבעל הרשיון הנותן את השירות האמור (להלן - נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (א1) לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן - מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
:: (2) המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
:: (2) תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
: (ג) ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
:: (1) קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן - מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן - מגבלת הישראליות);
:: (3) קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
:: (4) קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
:: (5) קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי; לענין זה, &quot;נושא משרה&quot; - (((נמחקה);))
:: (6) קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]], כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
:: (7) קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
:: (8) קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
:: (9) קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
: (ד) הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
:: (2) רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
:: (3) רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
:: (3א) ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ-10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
: (ה) הוראות סעיף זה, לרבות הוראות צו מכוחו יהיה חלק מהרישיון.
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;החזקה&quot; - לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע [[מההגדרה &quot;החזקה&quot; בסעיף 1]];
::- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, &quot;תאגיד בנקאי ישראלי&quot; - תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], שקיבל רישיון לפי [[פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור]]; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (1) יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
::: (2) חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
::- &quot;פירוק מרצון&quot; - כמשמעותו [[פרק ג לחלק 8א לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות);
::- &quot;הסדר&quot; - כמשמעותו [[בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]];
::- &quot;מיזוג&quot; ו&quot;פיצול&quot; - כמשמעותם [[בפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;שליטה&quot; - (((נמחקה).))

@ 4ה. הפעלת שירות חיוני בידי הממונה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ג)
: (א) חדל בעל רשיון לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]], או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי בעל רשיון יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לבעל הרשיון לספק את השירות לפי הרשיון, לתקופה ובתנאים שיורו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן - הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
: (ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
: (ד) הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו או הגבלתו, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי בעל הרשיון, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
: (ה) מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בעל הרשיון לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על-פי רשיונו, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

@ 4ה1. מינוי משקיף (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בצו לפי [[סעיף 4ד]], שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה - המשקיף).
: (ב) המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי [[פרק ג' לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ג) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
: (ד) זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
: (ה) ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]], או בניגוד להוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
: (ו) הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ז) הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי [[סעיף 13]] או את הוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי]], לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות]], וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

@ 4ה2. חשיפת מידע סודי (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) הוצא צו לפי [[סעיף 4ד]], רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
:: (1) לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
:: (2) תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
: (ב) קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

@ 4ה3. הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
: (ב) לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
: (ג) אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
: (ד) בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

@ 4ה4. הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוצא צו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי [[פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות]], בשל אותן עילות או עילות דומות.

@ 4ו. שירות לכלל הציבור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ג)
: (א) השר רשאי לקבוע רשימת שירותי בזק בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן - סל שירותים לכלל הציבור).
: (ב)(1) קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לבעל רשיון כללי ליתן שירות על פי רשיונו, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
:: (2) השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
::: (א) לתחרות בתחום הבזק;
::: (ב) לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
::: (ג) להיקף מתן השירותים בידי בעל הרשיון ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
:: (3) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג)(1) השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
::: (א) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
::: (ב) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי בעל רשיון כללי אחד או שניים;
::: (ג) עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו בעל רשיון כללי האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
::: רשאי הוא לקבוע כי על בעל רשיון אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
:: (2) קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
:: (3) קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מבקש רשיון כללי, בשינויים המחויבים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של בעל רשיון כללי, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רשיונו או לפי כל דין.

@ 4ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירותי בזק או שידורים.

@ 4ח. הזכות לרכוש תיול פנימי (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;ציוד קצה לווייני&quot;, &quot;צלחת קליטה&quot; - כהגדרתם [[בפרק ב'2]];
::- &quot;תיול פנימי&quot; - החלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של בעל רישיון, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
: (ג) רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו בעל רישיון אחר או בעל רישיון לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לבעל הרישיון שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
: (ד) רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות בעל רישיון אחר, או בעל רישיון לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך בעל הרישיון האחר, או בעל הרישיון לשידורים האחר, לבעל הרישיון שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
: (ה) התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
:: (1) בבית משותף - 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב-12 תשלומים שווים;
:: (2) בחצרים שאינם בית משותף - בסכום שקבע השר באישור הועדה;
:: (3) השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה בלוויין.

@ 4ט. אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט (תיקון: תשע&quot;א-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אתר פוגעני&quot; - אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
::- &quot;תוכן פוגעני&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) הצגת חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה -
:::: (א) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:::: (ב) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:::: (ג) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:::: והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
::: (2) הסתה גזענית או לאומנית;
::: (3) הימורים;
::: (4) משחקים הכוללים מעשי אלימות;
::- &quot;ספק גישה לאינטרנט&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה או מי שפועל מכוח היתר כללי לפיו הנותן שירות גישה לאינטרנט, לרבות בעל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, הנותנים שירות כאמור באמצעות ציוד קצה נייד.
: (ב) השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר -
:: (1) אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
:: (2) סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ג) ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
:: (1) ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
:: (2) יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
:: (3) יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
:: (4) ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
: (ד) ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.

@ 5. קישור־גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר (תיקון: תש&quot;ן-3, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בעל זיכיון” – (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון” – כהגדרתו [[בסעיף 1]], ואולם לענין סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו־(ט), למעט מי שקיבל רישיון מיוחד;
::- ”בעל רישיון אחר” – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), בעל רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- ”קישור־גומלין” – חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרשיון, או מתן שירותים בידי בעל רשיון אחד למנוייו של בעל רשיון אחר;
::- ”רשת בזק ציבורית” – (((נמחקה);))
::- ”שימוש” – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
::: (1) מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם;
::: (2) מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של בעל רישיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רישיון אחר.
: (ב) השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר –
:: (1) לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
:: (2) לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000]].))
: (ב1) קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
:: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
:: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
:: ((פורסמה הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1) (י&quot;פ תש&quot;ף, 4468).))
: (ג) לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ד) נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רשיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור-גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור-הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר” – לרבות מי שהשר הסמיכו.
: (ד1) לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור-גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
: (ה) מחיר סביר אשר רשאי בעל רשיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה.
: (ו) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”.
: (ז) היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
:: (1) במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו” יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם”;
:: (2) במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”;
:: בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים” – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ח) בלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 4ח]] ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי בעלי רישיונות שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף”.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 6לד]], השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של בעל רישיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לבעל רישיון כאמור, לחבר לרשת הבזק הציבורית שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
: (י)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), מפעיל פנים־ארצי ייתן למפעיל פנים־ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים־ארצי האחר או להקים בה מיתקני בזק של המפעיל הפנים־ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים־ארצי האחר; על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1).
:: (3) עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המרביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע&quot;ה-2014]], כנוסחן ערב יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]].
:: (4) קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1) לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2), ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה המתחילה במועד תחילת השימוש של המפעיל הפנים ארצי האמור, בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1), ולעניין שימוש כאמור שנעשה לאחר יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]].
:: (5) היתה התשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
:: (6) התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
::: (א) הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
::: (ב) אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים־ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
:: (7) בסעיף קטן זה –
:::- ”בעל רישיון מפ״א תשתית” – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
:::- ”גורם ביטחון” – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:::- ”מפעיל פנים־ארצי” – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
:::- ”תשתית פסיבית” – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

@ 5א. מספור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הועדה&quot; - ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
::- &quot;הקצאה&quot; - אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רשיון אחד לאחר;
::- &quot;מספר טלפון&quot; - קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
::- &quot;ניידות מספרים&quot; - האפשרות הניתנת למנוי של בעל רשיון לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רשיון אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
::- &quot;תכנית מספור&quot; - תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
: (ב) לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר -
:: (1) להורות לבעל רשיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
:: (2) להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לבעל רשיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
: (ג) השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לבעל רשיון, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון שניתן לפי חוק זה רשאי השר להורות כי כל בעל רשיון יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לבעלי הרשיון הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן בעלי הרשיון באופן שיורה.
: (ה)(1) השר יכין תכנית מספור לענין ניידות מספרים לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים וכן לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה - תכנית המספור), ויורה לבעלי רישיונות כלליים בדבר יישומה והפעלתה של תכנית המספור עד יום ח' באלול התשס&quot;ו (1 בספטמבר 2006); מבנה התשלומים לענין זה ייקבע עד המועד האמור בידי השר ושר האוצר, באופן שיבטיח שקיפות מלאה ומניעת כל אפליה.
:: (2) נוכחו השר ושר האוצר כי נוצר צורך ממשי בכך, ומטעמים מיוחדים, רשאים הם לדחות בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את יישומה והפעלתה של תכנית המספור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
:: (3) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על תכנית המספור שהכין.
: (ו) בעל רישיון כללי יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מבעל רישיון אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

@ 5ב. חסימת שירותי מסרון (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בעל רישיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
: (ב) ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום בעל הרישיון קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
: (ג) נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור בעל רישיון הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
: (ד) בעל רישיון לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
: (ה) השר רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בדבר בעל הרישיון שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
:: (2) להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד, ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
::- &quot;מסרון&quot; (SMS) - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;שירותי מסרון&quot; - שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

@ 5ג. שירותי נדידה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון חדש&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שקיבל לראשונה רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ&quot;ב באלול התש&quot;ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
::: (2) מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י&quot;ז באייר התשס&quot;ט (1 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
::- &quot;בעל רישיון קיים&quot; - מי שקיבל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ&quot;ב באלול התש&quot;ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה &quot;בעל רישיון חדש&quot;;
::- &quot;שימוש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]];
::- &quot;שירותי נדידה&quot; - אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
::- &quot;תשלום מרבי לקישור-גומלין&quot; - התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור-גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 5(ב)(2)]], ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט - מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
: (ב) כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
:: (2) השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה - אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
: (ג) בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי [[סעיף 13]].
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
: (ה) השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
: (ו) השר יקבע ברשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כמו כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012).
: (ז) עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה - המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור-גומלין בעד שירותי הנדידה.
: (ח) גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
: (ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי [[סעיף 5]], ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.

@ 6. ביטול רשיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז)
: השר רשאי בכל עת לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
: (1) בעל הרשיון ביקש את ביטול רשיונו;
: (2) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
: (2א) בעל הרשיון הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], [[13]] [[או 13א]];
: (2ב) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון שאינו תנאי מהותי, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
: (3) בעל הרשיון לא החל במתן שירות או חדל לתתו;
: (4) בעל הרשיון הוכרז פושט רגל;
: (5) בעל הרשיון החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
: (6) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל הרשיון אינם עומדים בתקנים וברמה נאותים של פעולה או שירות דומים, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה;
: (7) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון.

== פרק ב'1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
:- &quot;הפקה מקומית עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב-10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות כמשמעותה [[בסעיף 6יב1]], של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
:: (1) הפקה מקומית עצמית;
:: (2) הפקה של מוסד ממשלתי;
:: (3) הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
:- &quot;זמן שידור בסיסי&quot; - הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
:- &quot;שידור ראשוני&quot; - שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
:- &quot;מפיק ערוץ&quot; - מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
:- &quot;מוקד תפעול&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו;
:- &quot;משדר ערוץ ייעודי&quot; - מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6לד1]], לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
:- &quot;ערוץ ייעודי&quot; - ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
:- &quot;ציוד מישק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון לשידורים לפי דרישה&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר שידורים לפי דרישה;
:- &quot;רישיון לשידורי כבלים&quot; - רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון מיוחד לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
:- &quot;רשת כבלים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורי כבלים&quot; - שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
:- &quot;שידורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים לפי דרישה&quot; - שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - (((נמחקה).))

=== סימן ב': המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6ב. מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
: (ב) במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
:: (1) ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
: (ג) יושב-ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
: (ד) השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
: (ה) המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה), התשמ״ז–1987]].))

@ 6ג. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב-ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

@ 6ד. החלת דינים על חברי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (4) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 6ה. תפקידי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-3)
: ואלה תפקידי המועצה:
: (1) לקבוע את המדיניות לגבי -
:: (א) סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
:: (ב) קיום שידורים קהילתיים;
:: (ג) עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
:: (ד) פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]], וכן לפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ה) תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
:: (ו) אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
: (2) לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
: (3) לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
: (4) (((נמחקה);))
: (5) לקבוע כללים -
:: (א) בענינים המנויים בפסקה (1);
:: (ב) בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
: (6) ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ח]];
: (7) לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

@ 6ה1. הפקות מקומיות (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4)
: (א)(1) 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
:: (2) 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ-8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
: (א2) המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
: (א3) המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
: (ב)(1) המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) בלי לגרוע מכלליות הוראות [[סעיף 6ה]], רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות -
:: (1) לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
:: (2) לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
:: (3) לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
: (ד) הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי [[סעיף 37ב1]], בשל אותה ההפרה.

@ 6ו. פיזור המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי [[פרק זה]], יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב-ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ב) פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה [[בסעיף 6ב]]; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו [[בפרק זה]].

@ 6ו1. העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

@ 6ו2. השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-6)
: (א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה - הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה - כספי תמיכה).
: (ב) המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
: (ג) הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים [[בהגדרה &quot;מוסד ציבור&quot; שבסעיף האמור]].
: (ד) בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
:: (1) מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
:: (2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
:: (3) מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
:: (4) הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
:: (5) הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
::- &quot;בן העדה האתיופית&quot; - מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
::- &quot;רוב&quot; - 75 אחוזים לפחות.

=== סימן ג': רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6ז. חובת רישיון (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2)
: (א) לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקים אדם, לא יקיים ולא יפעיל מוקד שידור לצורך קיום שידורים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאיו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 6ח. מתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
: (ב1) הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
: (ג) המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
: (ד) הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
: (ו) השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
:: (1) הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
:: (2) האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
: (ז) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 6ח1. שיקולים במתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
: (4) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

@ 6ח2. כשירות לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי [[סעיף 6ט(א)(5)]]; בפסקה זו -
::- &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תושב&quot; - כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: (2) המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6ח3. סייגים למתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
: (1) מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
: (2) מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
: (3) המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
: (4) המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

@ 6ח4. בעלויות צולבות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
:: (1) הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]], או בעל רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק ב׳2]] או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]] (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
:: (2) הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
:: (3) הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
:: (4)(א) החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
::: (ב) החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
:: (5) הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור [[בסעיף 6יב2(1)]], יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - כמשמעותו [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב [[15:300411|תיקון 25]] ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

@ 6ט. תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
:: (1) ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
:: (3) ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
:: (4) תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
:: (5) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור [[בסעיף 4(ד2)]], בשינויים המחויבים;
:: (6) הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
:: (7) תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
:: (8) תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (9) חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים.
: (ב) לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6ט1. ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

@ 6י. איסור העברה, שעבוד או עיקול (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א)(1) רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים [[בסעיף 6ח1]], להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
:: (2) העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], אינו טעון אישור כאמור.
:: (3) שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
: (ב) ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן -
:: (1) לשעבוד או לעיקול;
:: (2) להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
: (ג) ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6ט(א)(3)]] [[או 6ט(ב)]] לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

@ 6יא. ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
:: (2) בעל הרישיון לא קיים הוראות [[פרק זה]] או תקנות או כללים לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
:: (3א) בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
:: (4) בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
:: (5) חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
:: (6) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד - מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
:: (7) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (8) לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
: (ב) לענין סעיף זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6יא1. סמכויות נוספות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לבעל רישיון לענין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

@ 6יא2. חבילת יסוד (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה - חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
: (ד) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה - תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
: (ה) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

@ 6יב. קיום רצף בשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות [[בסעיף 6יא]] או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

=== סימן ג'1: מעבר מזיכיון לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 6יב1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל זיכיון&quot;, &quot;זיכיון&quot;, &quot;תחנת שידור&quot; ו&quot;רשת כבלים&quot; - כמשמעותם [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]];
:- &quot;חברה&quot; - לרבות תאגיד אחר;
:- &quot;חברה בעלת זיקה&quot; - חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש - בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין - הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- &quot;חברות אחיות&quot; - חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
:- &quot;חברה אם&quot; - חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
:- &quot;חברה בת&quot; - חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.

@ 6יב2. תנאים למתן רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן - המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן - הרישיון), לפי הוראות [[סעיף 4]] ובכפוף לתנאים אלה:
: (1) בתוך 60 ימים ממועד תחילת [[15:300411|תיקון 25]] הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי - לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים - לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; במסגרת בקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
: (2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרישיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור [[בסעיף 6יא(ב)]] ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]];
: (3)(א) היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
:: (ב) היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.

@ 6יב3. מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי [[סעיף 6יב2(1)]]; עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 6יב]].
: (ב) קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי [[סעיף 6יב2(1)]], רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 6יב]].
: (ג) לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד שהשר לא ייתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
: (ד) לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.

@ 6יב4. מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר או המועצה, לפי הענין, ייתנו את החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות [[סעיף 6יב2(1)]] בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תיענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.

@ 6יב5. תקנות וכללים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 6יב6. זיכיון הנותר בעינו (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2)
: (א) לא ניתן רישיון כללי כאמור [[בסימן זה]], או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], לרבות העבירות לפי [[פרק ז']] ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
:: (1) במקום [[סעיף 6יא(ב)]] כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]] יבוא:
::: &quot;(ב) בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצורכי רישיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה - יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה.&quot;;
:: (2) יחולו על בעל הזיכיון הוראות [[סעיפים 4ח]] [[ו-5 לחוק]], הוראות [[סעיף 6כה]] [[ופרק ז'1]] לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
:: (3) במקום [[סעיף 6ה(1)(ד)]] כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]] יבוא: &quot;פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]]&quot;.
: (ב) ניתן רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6יב3]], רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).

@ 6יב7. שיתוף פעולה - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן - תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
: (ב) אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
: (ג) השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן - התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
: (ד) בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], והוראות [[סעיף 6ח4(א)(4)(ב)]] לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות [[בסעיף 6ח4]]; בסעיף קטן זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ה) ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד האחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של התאגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ו) השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
: (ז) לענין סעיף זה, &quot;בעל זיכיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4]].

@ 6יב8. נתח שוק - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ט)
: בתום התקופה הקבועה [[בסעיף 6ח4(ב)]], יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן - בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות [[סעיפים 6ח4(א)(3)]] [[ו-6ח4(א)(4)]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
: (1) מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
: (2) קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
: אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על התחרות, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.

=== סימן ד': מכרזים (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יד. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 6יט1. שירות נלווה לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

@ 6יט2. תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ב) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה - אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
: (ג) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

@ 6כ. תוכן שידורי הכבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ג) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן - מישדרים בעניני האזור).
: (ד) המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
: (ה) המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
: (ו) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
: (ו1) (((פקע).))
: (ו2) (((פקע).))
: (ו3) (((פקע).))
: (ו4) (((פקע).))
: (ו5) (((פקע).))
: (ז) בסעיף זה, &quot;אזור&quot; - שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

@ 6כ1. אישור ערוצים משותפים (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-2)
: (א) בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים [[בסעיף 6יט2(א)]], כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
:: (1) ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
:: (2) ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
::- &quot;הפקה&quot; - לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
::- &quot;ערוץ עצמי&quot; - ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות [[סעיף 6כא(א)]], ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
::- &quot;ערוץ משותף&quot; - ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

@ 6כ2. שידורי חדשות שאינם אזוריים (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א)(1) בסעיף זה –
:::- ”בעל ענין” ו”החזקה” – (((נמחקו);))
:::- ”מפיק חדשות עצמאי” – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
:::- ”משדר ערוץ חדשות” – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי [[סעיף 6לד1]], לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
:::- ”שליטה” – (((נמחקה).))
:: (2) (((בוטלה).))
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 6סב1(א)]] ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
:: (1) שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
:: (2)(א) התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
::: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
::: (ג) המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי [[סעיף 6ב(ב)(2)]], ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
:: (3) מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
:: (4) מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
:: (5) התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
: (ג) המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
:: (1) הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
:: (2) מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
:: (3) רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
:: (4) מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
:: (5) מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
::: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
::: (ב) בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
::: (ב1) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
::: (ג)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[=חוק הרשות השניה|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
:::: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בבעל רשיון כללי לפי חוק זה;
::: (ד)(1) עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
::: (ה)(1) מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
:: (6) המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי [[סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה]];
:: (7) השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
: (ד)(1) לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
::: (א) מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
::: (ב) מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
::: (ג) המבקש הוא אחד מאלה:
:::: (1) מפלגה, כמשמעותה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:::: (2) נציג או שלוח של מפלגה;
:::: (3) גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]];
:::: (4) גוף אחר הקשור למפלגה;
:::: (5) גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
:::: והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
:: (2) המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
: (ה) מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
:: (1) הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
:: (2) חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
:: (3) חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
: (ז) הוראות [[סעיפים 6ח(ב)(5)]], [[6י(א) ו-(ג)]], [[6יא(א)]], [[6כד]], [[6כה]] [[ו־6מב]] יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
: (ח) אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
: (ט)(1) על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות [[סעיף 6כד]]; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
:: (2) המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

@ 6כ3. שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - משדר ערוץ חדשות בין-לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
::- &quot;משדר ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור - שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 6כ(א)]] [[ו-6כ2]], המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; ובמקום &quot;מפיק החדשות העצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין-לאומי&quot;.
: (ג) המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:: (2) התקיימו בו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו-(6)]], בשינויים המחויבים;
:: (3) מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
: (ד) לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 6כ2(ד)(1)]], בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 6כ2(ד)(2)]].
: (ה) על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי יחולו הוראות [[סעיף 6כ2(ה) ו-(ז)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot;.
: (ו) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי אחר.
: (ז) המועצה תקבע כללים כדי להבטיח -
:: (1) שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין-לאומי אינן לישראל;
:: (2) את קיום הוראות [[סעיף 6כ2(ה)]] על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)]].
: (ח) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018]].))

@ 6כא. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
: (ג) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

@ 6כא1. אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו-22 (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ו-5, תשע״ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אפיק קיים&quot; - כהגדרתו [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו=|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;ערוץ 2&quot;, &quot;הערוץ השלישי&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - יום תחילתו של [[18:301253|תיקון מס' 33]];
::- &quot;המועצות&quot; - המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
::- &quot;מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו&quot; - כמשמעותה [[בחוק הרשות השנייה]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
:: (1) שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי [[חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע [[החוק האמור]];
:: (2) שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס&quot;ד-2003]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
:: (3) שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
:: (4) (((בוטל);))
:: (5) שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ג) בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
:: (1) לעניין אפיק 10 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]] - בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
:: (2) לעניין אפיק 22 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
: (ה) חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
: (ו)(1) השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה - רשימת האפיקים הראשונה).
:: (2) העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
:: (3) המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו-(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
:: (4) לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
:: (5) באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
::: (א) אפיק 22 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::: (ב) אפיק 10 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]].
: (ז)(1) האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט [[בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה]], מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
:: (2) הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות [[סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]], תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
: (ח) על אף האמור בסעיף זה -
:: (1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של [[20:491148=|החוק המתקן]], את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
:: (2) שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון זעיר&quot;, &quot;בעל רישיון זעיר ייעודי&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6כב. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג&quot;א.

=== סימן ו': שידורי טלויזיה באמצעות לווין (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6כג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))

=== סימן ז': סייגים לשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6כד. איסור פרסומת (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
: (ב) בתום חמש שנים מיום תחילתו של [[פרק זה]], רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

@ 6כד1. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-4, תשע״ח-3)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6לד1(ז)(3)]], לרבות קדימון צולב כהגדרתו [[באותו סעיף]].

@ 6כה. שידורים אסורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים -
: (1) שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה [[בפקודת סרטי הראינוע]], לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
: (2) שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
:: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:: והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) שהם תעמולה מפלגתית;
: (4) שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
: (5) שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

=== סימן ח': הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין (((הכותרת נמחקה))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6כו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 17א]]).))
@ 6כז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6כח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21א]]).))
@ 6כט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ב]]).))
@ 6ל. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ג]]).))
@ 6לא. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לב. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ט': העברת שידורים וערוצים ייעודיים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) ===

@ 6לד. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ד, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע״ח-3)
: (א) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) (((בוטל).))
: (ב)(1) בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות [[סעיף 5]] בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
: הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות [[סעיף 5]].

@ 6לד1. רישיון למשדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשע״ח-2, תשע״ח-3)
: (א) (((בוטל).))
: (א1) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
: (ב) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור [[בסעיף 6לד(א3)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
: (ה)(1) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
:: (2) מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
: (ז) המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
:: (1) הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
:: (2) איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
:: (3) זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
:::- ”קדימון” – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
:::- ”קדימון צולב” – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
:: (4) הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
:: (5) שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
:: (6) מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
:: (7) עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
:: (8) סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
:: (9) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
:: (10) סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
:: (11) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
:: (12) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
:: (13) סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
:: (14) סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה &quot;הפקה מקומית&quot;;
:: (15) סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
:: (16) קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
: (ח) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
: (ט) הוראות [[סעיפים 6יא]] [[ו־6יב]] יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
: (י) השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

@ 6לד2. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לד3. (תיקון: תשס״א–2, תשע״א–3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח–2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לה. (תיקון: תשמ&quot;ו–2, תשס״א–2) : (((בוטל).))

=== סימן י': שונות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6לו. השימוש בהכנסות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
: (ב) דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות [[פרק זה]], לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 6ה]] [[ו-6ה1]]; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

@ 6לז. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראות [[סעיפים 6ז]], [[6כה(1), (2), (3) ו-(4)]] [[או 6מד]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 6ג]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) המפריע לבעל רישיון לשידורי כבלים או לשלוחיו, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בבדיקתו או בתיקונו של מוקד שידור, הנעשים כדין, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובהפרעה נמשכת - קנס נוסף בשיעור המרבי הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק האמור]], לכל יום שבו היא נמשכת.
: (ה) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם ביצע את אחת הפעולות המנויות [[בסעיף 6ז(א) או (ב)]] בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ו) האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
: (ז) מבלי לגרוע מהוראות [[פרק ד' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן - &quot;מוקד שידור אסור&quot; או &quot;שידורים אסורים&quot;, לפי הענין).
: (ח) לענין סעיף קטן (ז), &quot;סיוע&quot; -
:: (1) השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
:: (2) הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
:: (3) הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים או למוקד שידור אסור, הזמנתם או תשלום בעדם;
:: (4) ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
:: (5) מימון פעולות ושידורים במוקד שידור אסור;
:: (6) עזרה טכנית למוקד שידור אסור, להפעלתה ולקיום שידורים אסורים;
:: (7) תיווך בין מפעיל שידורים אסורים, הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור, לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
:: (8) העסקת אדם בצוות של מוקד שידור אסור;
:: (9) ייצוג או תיווך של מפעיל מוקד שידור אסור, בעליו או מחזיקו לפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (8);
:: (10) הרשאה לשימוש בחצרים לשידורי מוקד שידור אסור.
: (ט) נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
:: (2) התשדיר שודר שלא בידיעתו.
: (י) לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), &quot;תשדיר פרסומת&quot;, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
: (יא) לענין סעיף זה, &quot;מוקד שידור&quot; - לרבות מיתקן שידור לוויני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]].

@ 6לח. תקנות וכללים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) תקנות לפי [[פרק זה]], טעונות אישור הועדה.
: (ב) השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

@ 6לח1. חיוב מכוח החלטת המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

@ 6לט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מ. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2) : (((פקע).))
@ 6מא. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מב. (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ב'2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין (תיקון: תשנ&quot;ח) ==

=== סימן א': רישוי (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6מג. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot; ו&quot;מפיק ערוץ&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 6א]];
:- &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - מי שקיבל רשיון לפי [[פרק זה]] לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;מיתקן שידור לוויני&quot; - מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
:- &quot;מפיק ערוץ עצמאי&quot; - מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות [[סעיף 6נב]], לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
:- &quot;ציוד קצה לוויני&quot; - האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו-כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
:- &quot;שידורים ארציים&quot; - שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
:- &quot;שידור לוויני&quot; - הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
:- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו-כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

@ 6מד. חובת רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) לענין סעיף זה, &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מג]] ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
: (ב) לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
: (ג) אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, &quot;אזרח ישראלי&quot; - לרבות תאגיד הרשום בישראל.
: (ד) לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לוויני, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מאת השר לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאיו.
: (ה) הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רשיון לפי [[פרק זה]].

@ 6מה. שידורים המיועדים בעיקרם לישראל (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לענין [[6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו-(ג)]] -
: (1) שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
: (2) שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

@ 6מו. רשיון ומכרז (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6מח(א)]], ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
: (ב) לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

@ 6מז. כשירות לרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל - אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור [[בסעיף 6מח(ג)]], מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6מח. הליכים ותנאים למתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-3)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
:: (1) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור - תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רשיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (4) מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
:: (5) הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
:: (6) היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה [[בפרק ב'1]];
:: (7) הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 6מט. תנאי הרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז, תשע״ח-3)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים [[בסעיף 6מח]] ובענינים אלה:
:: (1) תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
:: (2) מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
:: (3) מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
:: (4) הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרשיונו כאמור;
:: (5) חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
:: (6) חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
:: (7) המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
:: (8) ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
: (ב) בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה,&quot;בעל רישיון זעיר&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6מט1. העברת שידורים ארציים על פי חובה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע״ח-3)
: (א) הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור [[בסעיף 6מט(4)]], לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
: (ב) לענין סעיף זה ולענין [[סעיף 6מט(4)]], ”שידורים ארציים” – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות [[סימן ט' בפרק ד' לחוק הרשות השנייה]].

@ 6נ. שיקולים במתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
: (4) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

@ 6נ1. שידורים לפי דרישה (תיקון: תשס&quot;ז-4)
: השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים [[בסעיף 6נ]], להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;שידורים לפי דרישה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א]].

@ 6נא. זכויותיו של בעל זכיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג' בטבת התשנ&quot;ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
: (ב) מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה -
:: (1) התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
:: (2) מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
:: (4) יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
:: (5) היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
: (ג) הוראת [[סעיף 6ט(א)(1)]] לא תחול לענין סעיף זה.

@ 6נא1. שידורי חדשות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, &quot;שידורי חדשות&quot; - חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות [[סעיף 6כ2]] [[או 6כ3]], לפי העניין, בשינויים המחויבים.

@ 6נב. החלת כללים על בעל רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות [[פרק ב1 סימן ב|סימנים ב']] [[פרק ב1 סימן ה|ו-ה' לפרק ב'1]], כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים [[בסעיף 6ה(1)]], בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

@ 6נג. החלת כללים על מפיק ערוץ (תיקון: תשנ&quot;ח)
: התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

@ 6נד. העברת שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3)
: (א) בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי [[סעיף 6מט(4)]], לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

@ 6נה. שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תש&quot;ע-2, תשע״ח-3)
: (א) לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
: (ב)(1) על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו [[בסעיף 6א]].
: (ג) המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי [[סעיפים 6נב]] [[ו-6נג]], ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות [[סעיף 6מט(א)(5)]] וסעיף זה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון זעיר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;שידורים ארציים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מט1(ב)]].

@ 6נו. תמלוגים ודמי רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק זה]].
: (ב) קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.

@ 6נז. שמירת דינים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-2)
: הוראות [[סעיפים 6ה]], [[6ח(ג)]], [[6ט1]], [[6י]], [[6יא]], [[6יט2]], [[6כ1]], [[6כב]], [[6כד]], [[6כד1]], [[6כה]], [[6לו(ב)]], [[6לח(ב)]], יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות [[סעיפים 6ה1]], [[6יא1]], [[6יא2]], [[6כא1]] [[ו-6לח1]] יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה [[בסעיף 6כד(ב)]] לא תחול לענין שידורים לפי [[פרק זה]].

=== סימן ב': צלחות קליטה (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6נח. הגדרות ופרשנות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;צלחת קליטה&quot; - אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
::- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 6נט. התקנת צלחת קליטה - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי [[סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].

@ 6ס. התקנת צלחת קליטה בבית משותף (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
:: (1) בעל דירה בבית המשותף (להלן - מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
:: (2) מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
:: (3) מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
: (ב) המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

@ 6סא. החלת הוראות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב]], [[21ג]] [[ו-22]] יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;בעל רישיון&quot; יבוא &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot;; לענין סעיף זה, &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
:: (2) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (3) במקום &quot;רשת כבלים&quot; יבוא &quot;ציוד קצה לווייני&quot;;
:: (4) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 12 לחוק המקרקעין]], לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
: (ג) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי [[סימן זה]].

@ 6סב. איסור אספקת שידורים (תיקון: תש&quot;ס-3)
: בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות [[+|סעיפים 145]] [[או 266א לחוק התכנון והבניה]], ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

== פרק ב'3: חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==

@ 6סב1. חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה - בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה - חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
: (ב) לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
: (ג) המועצה, כהגדרתה [[בסעיף 6א]], תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של [[19:301615|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 59 והוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
: (ד) החדשות המקומיות לפי [[פרק זה]] ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ&quot;ב בניסן התשע&quot;ד (22 באפריל 2014).

== פרק ג': מועצה מייעצת (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 7. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ד': פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון ==

@ 11. חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) בעל רשיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרשיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

@ 11א. מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 11(ב)]], ראה השר כי בשל פעולת בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 11(ב)]] (בסעיף זה - הליך השימוע).
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל מידע ומסמך שדרש.
: (ג) מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי [[סעיף 11(ב)]], רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי [[סעיף 11(ב)]].

@ 12. ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
: (א1)(1) בעל רישיון שניתק שירות של מנוי בשל אי-פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) -
::: (א) כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
::: (ב) כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים;
:::- &quot;ניתוק שירות&quot; - הפסקה זמנית של שירות בזק;
:::- &quot;שיחה אל מוקד חירום&quot; - שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
: (ב) בכפוף לאמור [[בפרק ה']], רשאי השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות בדבר -
:: (1) אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים, קביעת אזורי שירות ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים;
:: (2) הפעלת שירותי בזק וניהולם, וכן בדבר רמת השירותים ואיכותם;
:: (3) דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם;
:: (4) סמכותו של בעל רשיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך;
:: (5) חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ&quot;א-2020]].))
: (ג) (((בוטל).))

@ 12א. שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: (א) שיחה מאת מנוי של בעל רישיון למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
: (ב) דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
: (ג) בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל רישיון.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5ב(ו)]];
::- &quot;מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
::: (1) מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע&quot;ר);
::: (2) סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
::: (3) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - חיפה והצפון (ע&quot;ר);
::: (4) מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - השרון (ע&quot;ר);
::: (5) מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל-אביב (ע&quot;ר);
::: (6) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - ירושלים ע&quot;ש לינדה פלדמן;
::: (7) תאיר - מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע&quot;ר);
::: (8) מסל&quot;ן - מרכז סיוע לנשים - נגב;
::: (9) מרכז הסיוע לנשים דתיות;
::: (10) &quot;אלסואר&quot; - תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע&quot;ר);
::: (11) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
::- &quot;מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
::: (1) ער&quot;ן - עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע&quot;ר);
::: (2) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

@ 13. שירותי בזק לכוחות הביטחון (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ז)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]], וכן בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;בעל רשיון לשידורי לווין&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
::- &quot;נציג כוחות הביטחון&quot; - מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
::- &quot;הפקודה&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]] ולהשפעת ההוראה על בעל הרשיון ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לבעל הרשיון, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
:: (1) מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
:: (2) התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי בעל הרשיון או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע בעל הרשיון, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
:: (3) קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל בעל הרשיון; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות [[סעיף 4ד]] וצווים לפיו.
: (ג) התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין בעל הרשיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
: (ד) מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
: (ה) במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא בעל רשיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.

@ 13א. הוראות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ז, תשע״ח-4)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 13ב]] -
::- &quot;אירוע חירום אזרחי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]];
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]], וכן מי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;החלטה על שעת חירום&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (2) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה]], או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]];
::: (3) החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח;
::: (4) מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;מערכת בזק&quot; - מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק;
::- &quot;משבר תקשורת&quot; - העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;החלטה על שעת חירום&quot;;
::- &quot;נציג המשטרה&quot; - מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;נציג מערכת הביטחון&quot; - מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;פקודת המשטרה&quot; - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::- &quot;תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח&quot; - תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1716 מיום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס' 1080 מיום ז' באדר א' התש&quot;ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
::- &quot;השר&quot; - לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
: (ב)(1) נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לבעל רישיון כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה - הודעה בדבר משבר תקשורת).
:: (2) הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לבעל הרישיון כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
:: (3) השר רשאי, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה - תקופת ההארכה).
:: (4) הממשלה רשאית, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת - בתקופות ארוכות יותר.
: (ג) ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים אלה:
:: (1) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
:: (2) הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
:: (3) העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושו של בעל רישיון אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של בעל רישיון אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
:: (4) העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח.
: (ד)(1) הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
:: (2) נעשתה העברת תפקיד כמשמעה [[בסעיף 90יב לפקודת המשטרה]], יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
: (ה)(1) הוראה שניתנה לבעל רישיון לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
:: (2) הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
: (ו) בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לבעל הרישיון הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
: (ז)(1) הודעה או הוראה לבעל רישיון לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לבעל הרישיון גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
:: (2) הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
: (ח) על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה - ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 13(ג)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
: (ט) בעל רישיון שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור [[בסעיף 34יג לחוק העונשין]], וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל הרישיון, עובדיו או הבאים מטעמו.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

@ 13ב. הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי [[סעיף 13א]] ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים, לרבות בשל אי-קיום קישור-גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים [[בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)]], ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
: (ב) הוראות [[סעיף 13א(ו) עד (י)]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;קישור-גומלין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]], לרבות שימוש כהגדרתו [[בסעיף האמור]];
::- &quot;שידורים&quot; - שידורי כבלים כהגדרתם [[בסעיף 6א]] ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;שירותי בזק בסיסיים&quot; - כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים-ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין-לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו.

@ 14. כללים
: (א) בעל רשיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט [[בסעיף 12]] הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בזק שהוא נותן.
:: ((פורסמו [[כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986]].))
: (ב) לא קבע בעל רשיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין; לא מילא בעל הרשיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו.
: (ג) השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או מקצתם, יפורסמו באופן ובמקום שיקבע.
:: ((פורסמו [[הוראת הבזק (פרסום כללים), התשמ״ו–1986]], לפיהן כללים שקבעה החברה לפי סעיף 14(א) לחוק, יפורסמו ברשומות.))

== פרק ד'1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 14א. הגדרות - [[פרק ד'1]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור יהודה והשומרון&quot; - אזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
:- &quot;אזור סטטיסטי&quot; - יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי [[סעיף 14ו]];
:- &quot;אזורי הפריסה של החברה&quot; - האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי [[סעיפים 14ב(ב)]] [[ו-14ה(ג)]];
:- &quot;אזור תמרוץ&quot; - אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
:- &quot;בעל זיקה שיווקית&quot; - מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
:: (1) הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
:: (2) הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
::: (א) שירות בזק;
::: (ב) אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
::: (ג) מכירה או אספקה של ציוד קצה;
:- &quot;בעל זיקה תשתיתית&quot; - בעל רישיון שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
:: (1) אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
:: (2) מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן בעל הרישיון;
:- &quot;גוף חייב&quot; - בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הכנסה חייבת&quot; - ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם [[בסעיף 5(א)]];
:- &quot;הכנסה שנתית אחרונה&quot; - סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021);
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- &quot;רישיון מפ&quot;א כללי&quot; - רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים שלפיו חלה במועד הקובע חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשת גישה מתכתית&quot; - רשת כבלים מתכתית שבעל רישיון מפ&quot;א כללי מספק על גביה שירותי בזק;
:- &quot;רשת מתקדמת&quot; - רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס&quot;ר בדירה של משתמש קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, &quot;דירה&quot; - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
:- &quot;שירות בזיקה לתשתית&quot; - שירות בזק שהוא אחד מאלה:
:: (1) שירות הניתן בהתאם לרישיון מפ&quot;א כללי או לרישיון כללי ייחודי;
:: (2) שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
:: (3) שירות תמסורת; לעניין זה, &quot;שירות תמסורת&quot; - העברה של אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
:: (4) שירות תשתית; לעניין זה, &quot;שירות תשתית&quot; - מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית לבעל רישיון אחר או למי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו [[בסעיף 6א]], לשם מתן שירותים על ידם;
:: (5) שירות גישה לאינטרנט;
:- &quot;שירות גישה לאינטרנט&quot; - שירות המאפשר קישור לנקודות הקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
:- &quot;תאגיד בעל זיקה לחברה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (2) תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
:: (3) תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (4) תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

@ 14ב. פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי בעל רישיון מפ&quot;א כללי אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה - הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
: (ב)(1) נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
:: (2) החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
::: (א) המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
::: (ב) מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל-ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
:: (2) החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה -
:: (1) רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
:: (2) רשאי בעל רישיון מפ&quot;א כללי שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיף 4]] לקבוע ברישיון של בעל רישיון כאמור תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי בעל הרישיון.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של בעל רישיון מפ&quot;א כללי אחר כי החברה או אותו בעל רישיון יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
: (ו) אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו-(ה) כדי להביא לכך שרישיון מפ&quot;א כללי ייחשב רישיון שאינו רישיון כללי או כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל בעל רישיון כאמור תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

@ 14ג. קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]], ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל-0.5% מהכנסתו החייבת ([[בפרק זה]] - תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ([[בפרק זה]] - קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
: (ב) כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות [[סעיף 14ד]], ולמטרה זו בלבד.
: (ג) המנהל הכללי של משרד התקשורת יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה - הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]] רשאי המנהל הכללי למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
: (ד) גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה - המועד האחרון לתשלום).
: (ה) לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו ריבית פיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו.
: (ו) חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]], אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
: (ז) הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
:: (1) נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד - בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
:: (2) נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת - בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4ג1]], השר או המנהל הכללי של משרד התקשורת רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

@ 14ד. הקצאת כספי קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה - ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי [[סעיף 14ג(ג)]], מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
: (ג) בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות בעל רישיון וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
: (ד) אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
: (ה)(1) במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי [[סעיף 14ג]], רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
::: (א) המצב הביטחוני באותו תחום;
::: (ב) היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
::: (ג) צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
::: (ד) מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
::: (ה) הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
:: (2) הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
: (ו) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי [[סעיף 4]], יקבע השר ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור.
: (ז) השר רשאי לקבוע את אזור השירות כאמור בסעיף קטן (ו) ברישיון הזוכה במכרז גם אם בידו רישיון כללי ייחודי, ואין בקביעת אזור שירות ברישיון כשלעצמה כדי שיראו את הרישיון כרישיון כללי או את הרשת המתקדמת שיפרוס בעל הרישיון כרשת בזק ציבורית; לעניין בעל רישיון מפ&quot;א כללי שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור [[בסעיף 14ב(ד)(2)]].
: (ח) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
: (ט) בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי [[סעיף 5(ב) ו-(ב1)]] רשאי השר לקבוע תעריף מופחת -
:: (1) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, &quot;תשתית פסיבית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 5(י)]], ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
:: (2) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

@ 14ה. הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב)(1) החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי [[סעיף 14ד]], ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי [[סעיף 14ב(א)]].
:: (2) השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה - אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי [[סעיף 14ד(ב)]] ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי [[סעיף 14ב(ב)]], ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
:: (3) לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה [[בסעיף 14ב(ב)]], לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
: (ג) התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור [[בסעיף 14ב(ב)]]; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
: (ד) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק למנוי עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות למנוי עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מנוי עסקי&quot; - לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
::: (1) תאגיד;
::: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
::: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], למעט עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (4) גוף שהוקם לפי חוק.

@ 14ו. אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין [[פרק זה]] לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה - פרסומי הלמ&quot;ס), ובאזור יהודה והשומרון - בהתבסס על פרסומי הלמ&quot;ס.
: (ב) נקבעה ברישיונו של בעל רישיון חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי [[סעיפים 14ב(ב)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]], ולפי פרסומי הלמ&quot;ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיונו של בעל הרישיון.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ&quot;ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ&quot;ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונותיהם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט [[בסעיף 14ג(ב)]]:
:: (1) הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
:: (2) שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
:: (3) השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
: (ד) האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 14ז. תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], תיול פנימי כהגדרתו [[בסעיף 4ח(א)]] שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
: (ב) בעל רישיון רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.

@ 14ח. שמירת זכויות ודינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מאלה:
: (1) האפשרות של בעל רישיון שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
: (2) סמכות השר לפי [[סעיף 5(ב), (ב1) ו-(ו)]] ותחולת ההוראות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]] לעניין רשת מתקדמת;
: (3) תחולת ההוראות לפי [[סעיף 12(א)]] לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

@ 14ט. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות [[פרק זה]] בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
:: (1) חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי [[סעיפים 14ב]] [[ו-14ד]], החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי [[סעיף 14ה]] והתקדמות בעלי הרישיונות לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
:: (2) סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור [[בסעיף 14ג]], פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור [[בסעיף 14ד(ה)]].
: (ב) דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) - עד יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023).

== פרק ה': תשלומים בעד שירותי בזק ==

@ 15. סמכות לקביעת תשלום (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי בעל רשיון; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה - תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
::: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
::: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
:::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
:::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
:::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
:: (2) דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
: (ה) (((בוטל).))

@ 15א. סל תשלומים חלופי (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) נקבעו תשלומים לפי [[סעיף 15(א)(1)]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
:: (1) בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה - מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
:: (2) חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
:: (3) חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
: (ב) חיוב מנוי של בעל רשיון לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
: (ג) תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של בעל הרישיון.
: (ד) נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע, באופן בלתי מפלה, לכל בעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
:: (1) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
:: (2) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]].
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א)(2) ו-(3), בכל מקום, במקום &quot;30 ימים&quot; יקראו &quot;14 ימי עבודה&quot; ובמקום &quot;15 ימים&quot; יקראו &quot;7 ימי עבודה&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים &quot;בארבעה עיתונים יומיים&quot; יקראו &quot;במקום ובאופן שיורה השר&quot;.

@ 16. פיגורים (תיקון: תשמ&quot;ג)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה), התשמ״ז–1987]].))

@ 17. שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי בעל רשיון לדרוש בעדו תשלום סביר.
: (ב) השר רשאי להורות לבעל רישיון לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
: (ג) ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות בכל אחד מאלה:
:: (1) בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
:: (2) בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
:: (3) בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
: (ד)(1) בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
::: ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
:: (2) הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
::- &quot;שירות בזק&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור [[בסעיף 5]];
::: (2) לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו-(2) ו-(ד) - מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

== פרק ו': סמכויות הקשורות למקרקעין ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 17א. &lt;!-- קודם 6כו --&gt; הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;בית משותף&quot; - כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]], לרבות בית כמשמעותו [[בפרק ו'1 לחוק האמור]];
:- &quot;בעל דירה&quot; - כהגדרתו [[+|בסעיף 52]] [[או 77א לחוק המקרקעין]];
:- &quot;מפקח&quot; - כהגדרתו [[בחוק המקרקעין]];
:- &quot;מקרקעין פרטיים&quot; - מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
:- &quot;קרקע ציבורית&quot; - קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כמשמעותו [[+|בפרקים ו']] [[ו-ו'1 לחוק המקרקעין]], למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
:- &quot;רשת&quot; - רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

=== סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 18. הנחת רשת בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי [[סעיף 4(ו)]] (להלן [[בפרק זה]] – בעל רישיון) לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]]:
:: (1) לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
:: (2) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
:: (3) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
:: (4) לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
:: (5) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרישיון את הדרך למצבה הקודם.
:: ((ראו גם [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984]].))
: (ב) לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת [[15:300411|תיקון 25]], וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]], כרשת שהונחה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ג) כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה]], טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

@ 19. הודעה למחזיק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רשיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי [[סעיף 18(א)(1)]] כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי [[סעיף 18(א)(2), (3) או (5)]], ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
: (ב) לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרשיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין), התשמ״ד–1984]].))

@ 20. ערעור
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 21]] -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 19]];
::- &quot;בית המשפט&quot; - בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
: (ב) בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 18]], רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרשיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

@ 21. סדרי הערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי - ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
: (ד) יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרשיון שמסר או פרסם את ההודעה.

@ 21א. &lt;!-- קודם 6כח --&gt; (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': פעולות במקרקעין פרטיים (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 21ב. &lt;!-- קודם 6כט --&gt; הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]] (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו [[בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]] (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
: (ב) היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון; בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת” – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לבעל רישיון בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
:: (2) 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל בעל רישיון בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
:: (3) נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
::: (א) לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
::: (ב) לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
:: (4) בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
:: (5) המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של בעל רישיון למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
::: (א) נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש ובעל הרישיון הסכימו לתנאים האמורים;
::: (ב) לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
:: (6)(א) המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
::: (ב) הוראות [[סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
::: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
: (ב2)(1) בסעיף זה, &quot;רשת מתקדמת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]].
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), בעל רישיון רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה - המבקש), פנה לבעל הרישיון בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה - הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח בעל הרישיון או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
::: (ב) הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה - יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, &quot;פרטי בעל הדירה&quot; - שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
::: (ג) המבקש או בעל הרישיון בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה - הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
:::: (1) שם בעל הרישיון ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
:::: (2) המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
:::: (3) מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
:::: (4) יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
::: (ד) חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
:: (3) בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
:: (4) הודיע בעל דירה לבעל רישיון שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר בעל הרישיון את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
:: (5) הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את בעל הרישיון בדבר הגשתה.
:: (6) הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
: (ב3) בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) בעל הרישיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף - עם המורשה של בעלי הדירות כאמור [[בסעיף 6ל(א)]]; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם בעל הרישיון את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
: (ה) אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
: (ו) הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מבעל הרישיון הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על בעל הרישיון.
: (ז) על אף הוראות סעיף זה בעל רישיון רשאי –
:: (1) להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות [[סעיף 4(ו)]], את הסמכות;
:: (2) לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
: (ח) הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לבעל רישיון ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות [[סימן ח׳ לפרק ב׳1]] או רשת שהונחה בהתאם להוראות [[פרק ו׳]], כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה

@ 21ג. &lt;!-- קודם 6ל --&gt; מורשה של בעלי הדירות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2)
: (א) נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
: (ב) בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות [[סעיף 21ב(ב1)]], יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) - המבקש כמשמעותו [[בסעיף 21ב(ב1)]], אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.

=== סימן ד': שונות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 22. תשלום פיצויים ותיקון נזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי [[סעיף 18]] או בהרשאה לפי [[סעיף 21ב]], יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
: (ב) נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק.
: (ג) החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 23. אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים
: מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

@ 24. מיתקני בעל רשיון המחוברים למקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין]], מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

@ 25. הודעה על סלילת דרך
: (א)(1) הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לבעל הרשיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרשיון.
:: (2) המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרשיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרשיון.
: (ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרשיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
: (ג) ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין החייב במתן ההודעה.

@ 26. שינויים במקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הציב בעל רשיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה - בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרשיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרשיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
: (ב) לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרשיון.
: (ג) סירב בעל הרשיון לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הרשיון.
: (ד) בעל רשיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין בעל הרשיון לבין מבקש השינוי.

@ 27. מיתקני בזק בבנינים
: בעל רשיון רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות [[שבחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ובתקנות שלפיו.

=== סימן ה': מיתקן גישה אלחוטי (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 27א. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot; - מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס&quot;מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו [[בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה]];
::- &quot;מיתקן עגינה&quot; - מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 27ב. התקנת מיתקן גישה אלחוטית - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי [[סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה]], פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].
: (ג) לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

@ 27ג. התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) ביקש בעל דירה בבית משותף ([[בסימן זה]] - המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
:: (1) המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן - בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
:: (2) המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
:: (3) המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
:: (4) המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]];
:: (5) מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
: (ב)(1) פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
:: (2) המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

@ 27ד. החלת הוראות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב עד 22]], יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (2) במקום &quot;רשת&quot; יבוא &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot;;
:: (3) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא &quot;ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ד) בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
:::: &quot;(ד) בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]].&quot;.
: (ב) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי [[סימן זה]].

== פרק ז': עבירות ==

@ 28. ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בלא רישיון או היתר (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ה, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 2(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]], יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 28א. סמכות כניסה ותפיסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה)
: (א) מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה - הממונה), רשאי -
:: (1) להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה, המהווה עבירה לפי הוראות [[סעיף 36א(א)]] או שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 53א]] שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות [[הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה - חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
: (ב) חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה - יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
: (ג) נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
: (ד) המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
: (ה) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

@ 28ב. הפרת צו או הוראות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות [[סעיף 4ד(א1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי [[סעיף 4ד]] והצווים מכוחו;
:: (2) מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי [[סעיף 4ה]] לענין המשך מתן שירות חיוני;
:: (3) מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי [[סעיף 4ה2]].
: (ג) המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה:
:: (1) מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (2) מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(2)]];
:: (3) מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(3)]];
:: (4) אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(4)]];
:: (5) מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(5)]];
:: (6) מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(6)]];
:: (7) מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(7)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (8) אינו מקיים הוראות לפי [[סעיף 4ד(ג)(9)]];
:: (9) אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי [[סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)]];
:: (10) אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי [[סעיף 4ה1]].
: (ד) המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(8)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 28ג. הפרת הוראות לפי [[סעיף 13]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: המפר הוראות שניתנו בכתב לפי [[סעיף 13]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו - גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 28ד. אחריות נושאי משרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיפים 28ב]] [[ו-28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו - קנס פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בנותן שירות חיוני&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל((,)) או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 28ב]] [[או 28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 29. פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
: (2) מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
: (ד) (((ספרור שגוי במקור):)) המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות [[סעיף 27ב(ג)]].

@ 30. הטרדה
: המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 30א. שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-7)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דבר פרסומת&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
::: (2) מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
::: (3) מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
::- &quot;הודעה אלקטרונית&quot; - מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
::- &quot;הודעת מסר קצר&quot; - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;המדינה ומוסדותיה&quot; - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מערכת חיוג אוטומטי&quot; - מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
::- &quot;מפרסם&quot; - מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
::- &quot;תעמולה&quot; - הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
::- &quot;תרומה&quot; - למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי [[חוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
: (ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
:: (2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
:: (3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
: (ד)(1) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה - הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
:: (2) בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
: (ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
::: (א) היותו דבר פרסומת; המילים &quot;פרסומת&quot;, &quot;בקשת תרומה&quot; או &quot;תעמולה&quot;, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - בכותרת ההודעה;
::: (ב) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
::: (ג)(1) זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
:::: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
: (ו)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
:: (2) מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ז) בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
: (ח) מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה - נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ט) הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (י)(1) שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
:: (2) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
:: (3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
::: (א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
::: (ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
::: (ג) היקף ההפרה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
:: (5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
::: (א) שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
::: (ב) המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
::: (ג) דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
: (יא) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין -
:: (1) אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
:: (3) אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
:: (4) אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
:: (5) פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
: (יב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
: (יג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 31. מרמה ותחבולה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
:: (1) משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, &quot;מיתקן בזק&quot; - לרבות התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
:: (2) משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
:: (3) מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
: (ב) הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
: (ג) (((בוטל).))

@ 32. חובת שמירת סודיות (תיקון: תשס&quot;ה)
: עובד של בעל רשיון, מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 33. הפרעה בעבודה (תיקון: תשס&quot;ה)
: המפריע שלא כדין לבעל רשיון, למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו - קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 34. צמחיה המפריעה למיתקן בזק
: (א) לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי [[סעיף 18(א)(5)]], דינו - קנס.

@ 35. פגיעה חמורה במיתקן בזק ברשלנות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;א-2, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק, דינו - קנס 40,800 שקלים חדשים.

@ 36. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 36א. ציוד קצה שלא אושר (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) לא ייבא אדם, לא יחזיק, לא יפיץ, לא ימכור, לא יתחזק ולא יחבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) העובר על הוראות תקנות לפי [[סעיף 53א]] שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו - קנס.

@ 37. צו איסור וצו עשה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 28]], [[28א]], [[31]], [[33]], [[35]] [[או 36א]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

== פרק ז'1: עיצומים כספיים (תיקון: תש&quot;ס-2) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל הרשיון&quot; - לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי;
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי [[סעיף 37א1]];
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של בעל הרישיון בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;המועצה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 6א]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לעניין בעל רישיון שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח)));
:: (2) לעניין בעל רישיון אחר -
::: (א) אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש&quot;ח))) - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))) בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
::: (ב) אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש&quot;ח))) - 1,600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 1,667,940 ש&quot;ח))) בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
:- &quot;יושב ראש המועצה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6ב]].

@ 37א1. הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
: (ב)(1) הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
:: (2) שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
:: (3) השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
:: (4) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ג) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
: (ד) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ו) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
: (ז) המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
: (ח) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
: (ט) בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (י) המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי [[סעיף 37א8]], בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה - פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור.
: (יא) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
: (יב) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
:: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]], לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

@ 37א2. עיצום כספי על בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות], תשפ&quot;א)
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט [[בתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
:: (1) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק א' של התוספת]] - עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ב' של התוספת]] - עד 25% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ג' של התוספת]] - עד 50% מהסכום הבסיסי;
:: (4) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד' של התוספת]] - עד גובה הסכום הבסיסי;
:: (4א) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד'1 של התוספת]] - עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
:: (5) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ה' של התוספת]] - עד 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 26,070 ש&quot;ח))).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 37א3. עיצום כספי על מי שקיבל אישור סוג (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: הפר מי שקיבל אישור סוג, תנאי מתנאי אישור הסוג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בסכום של עד 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,260 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4. עיצום כספי על מי שפועל בלא רישיון, היתר או אישור (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בלא רישיון או היתר כללי, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
: (2) שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות [[סעיפים 6ז(א)]] [[או 6מד(ב)]];
: (3) ייבא, החזיק, הפיץ, מכר, תיחזק או חיבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 36א(א)]].

@ 37א4א. עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת (תיקון: תשע&quot;ד, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4ב. עיצום כספי על אי-מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי [[סעיף 14ג(ט)]] (בסעיף זה - גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו בעל רישיון יחולו הוראות אלה:
:: (1) בכפוף להוראות פסקאות (2) ו-(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
:: (2) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]] והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה [[37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
:: (3) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]], ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות [[סעיף 37א5]], בשינויים המחויבים.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה שנתית&quot;, לעניין גוף מפר שאינו בעל רישיון - סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
::- &quot;הסכום הבסיסי הגבוה&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
::- &quot;הסכום הבסיסי הנמוך&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(א) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

@ 37א4ג. עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו רישיון (תיקון: תשפ״ב–2)
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 4ד]] כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים (((במקור לשנת 2022))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) הפר את הוראת [[סעיף 4ד(א1)]] או הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]], לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי [[סעיף 4ד(א1)( או (ג)(1)]];
: (2) לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]] בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

@ 37א5. סכום מרבי של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ב–6, תשע״ד, תשפ״ב–2)
: סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות [[סעיפים 37א2 עד 37א4א]] [[ו־37א4ג]] לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב [[37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי”]].

@ 37א6. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
:: (1) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
:: (2) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
:: (3) שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
:: (4) משך ההפרה;
:: (5) היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
:: (6) הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
:: (7) מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
:: (8) הפרות קודמות של המפר;
:: (9) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
:: (10) לגבי מפר שהוא יחיד - יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
:: (11) לגבי מפר שהוא תאגיד - קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
: (ב) המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 37א7. הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ([[בסימן זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סימן זה]], ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
:: (4) השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
:: (5) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות [[סעיף 37א8]].

@ 37א8. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 37א7]], רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

@ 37א9. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א)
: (א)(1) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 37א8]], ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות [[תוספת חלק ג|בחלקים ג']], [[תוספת חלק ד|ד']] [[תוספת חלק ד1|ו-ד'1 של התוספת]], אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
:: (2) החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה [[בסעיף 37א8(א) או (ב)]], לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב-90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 37א8(א)]] בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 37א8(ב)]], אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 37א10. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 37א8]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 37א15]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) הסכומים הקבועים [[בהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]] וסכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 37א11. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 37א9]].

@ 37א12. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.

@ 37א13. גבייה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון לפי הוראות [[סעיפים 4(ד)]] [[או 4א1]], כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 37א14. מניעת כפל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 37א15. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) אין בהגשת עתירה לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[סימן זה]], יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 37א16. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
:: (4) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (5) שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
: (ד) הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

@ 37א17. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה - יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 37א18. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 37א2]] בשל הפרת הוראה המפורטת [[תוספת חלק א|בחלקים א']], [[תוספת חלק ב|ב']] [[תוספת חלק ה|או ה' של התוספת]] ולפי [[סעיפים 37א3 עד 37א4ג]].

@ 37ב. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37ב1. עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 5]] [[או 6יב]], או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
:: (2) הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי [[סעיף 6ט(א)]];
:: (3) הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיפים 6ט1(ב)]], [[6כב]], [[6לד(א)]] [[או 13]];
:: (4) הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (5) לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
:: (6) הפר הוראה שניתנה לו מכוח [[סעיף 4ג1]];
:: (7) גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]].
: (ב) היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה לפי [[סעיפים 6ה1]], [[6יא2(ג) או (ד)]], [[6כא]], [[6כד]];
:: (2) הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי [[סעיף 6כ1]] או כלל שנקבע לפי [[אותו סעיף]];
:: (3) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 6כה]];
:: (4) הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי [[סעיפים 6ה(5)]], [[6כ(ו)]], [[6כד1]] [[או 6נב]];
:: (5) הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (6) הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ט1(ב)]];
:: (7) לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
:: (8) הפר הוראה לפי [[סעיף 6סב1]].

@ 37ב2. (תיקון: תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 37ג. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6)
: (א) בהפרה כאמור [[בסעיף 37ב1]] ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרה נוספת לפי [[סעיף 37ב1]], אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

@ 37ד. דרישת העיצום הכספי ותשלומו (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

@ 37ה. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תש&quot;ס-2)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.

@ 37ו. גביה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

@ 37ז. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תש&quot;ס-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
: (ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

@ 37ח. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3) : (((בוטל).))

@ 37ט. דרכי מסירה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לענין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה - הוראה), תיעשה לפי הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

== פרק ז'2: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ב-6) ==

@ 37י. הגדרות - [[פרק ז'2]] (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי ובעל רישיון לשידורים;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה לפי הוראות [[סעיף 37יא]].

@ 37יא. מינוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 37יב. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל הרישיון לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, &quot;חצריו של בעל רישיון&quot; - לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
: (4) לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד בזק הנמצאים בחצריו של בעל רישיון כהגדרתם בפסקה (3) או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

@ 37יג. בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2]] [[או 37ב1(א)]], רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות [[בסעיף 37יב]], לזמן נושא משרה בבעל הרישיון, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

@ 37יד. זיהוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק ח': עוולות ==

@ 38. פיצויים על פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה, ”ציוד הנדסי” – כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]].
: (ב) מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רשיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
: (ג) השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
: (ד) הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
: (ה) פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] יחולו עליה.
: (ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] ולא לגרוע מהן.

== פרק ט': חסינויות ==

@ 39. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 40. הגבלת אחריות בנזיקין
: בכפוף לאמור [[בסעיף 41]], בעל רשיון שהוענקה לו על פי [[סעיף 4(ו)]] חסינות לענין סעיף זה ([[בפרק זה]] - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא -
: (1) לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
: (2) לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

@ 41. פטור מאחריות בנזיקין
: בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם -
: (1) עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
: (2) עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

@ 42. שמירת תניות אחידות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: שום דבר האמור [[בפרק זה]] לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
: (1) הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
: (2) הן אושרו בידי בית הדין לפי [[חוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]];
: (3) הן פורסמו ברשומות.

@ 43. תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט
: השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רשיון לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

@ 44. סייגים
: הוראות [[סעיף 43]] לא יחולו באחת מאלה:
: (1) שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרשיון על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
: (2) בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

@ 45. תעתיק מסר בזק ישמש ראיה
: השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רשיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק י': החברה ==

@ 46. רשיון כללי לחברה
: השר יעניק רשיון כללי לחברה.

@ 47. הסכם העברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ח)
: (א) [[בפרק זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדינה בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בזק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בפרק זה]] &quot;הסכם להעברת נכסים&quot;.
: (ג) שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה -
:: (1) מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם;
:: (2) מתשלום מס בולים, כולו או מקצתו, בשל דו&quot;ח על הקצאת מניות כאמור [[סעיף 145 לחוק החברות|בסעיף 93 לפקודת החברות]].
: (ד) על אף האמור [[+|בסעיפים 24]] [[ו-95 לפקודת מס הכנסה]], המחיר המקורי של הנכסים שהזכויות בהם הוקנו לחברה בהסכם להעברת נכסים, יהיה שווים כפי שנקבע בהסכם להעברת נכסים, ויראו את יום תחילת ההסכם האמור כיום הרכישה שלהם.

@ 48. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא החברה במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 49. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 47(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה, כי החברה תבוא במקום המדינה.

@ 50. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 51. סייגים לרשיון מיוחד
: (א) לא יינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת (להלן - ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו.
: (ב) לא יינתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את ענין החברה בביצוע הפעולה או במתן השירות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרשיון למי שביקש אותו.

== פרק י'1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד) ==

@ 51א. איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 51ב]] -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
::- &quot;תקופת התחייבות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ב]], וחובות שצבר המנוי; לעניין זה -
::- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו [[בסעיף 51ד(א)]];
::- &quot;סכום התקרה&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ב. עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4)
: (א) הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
: (ב) בעל רישיון לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

@ 51ג. איסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;סחר&quot; - ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
::- &quot;סחר בציוד תקשורת&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;ציוד תקשורת&quot; - ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון.
: (ב) בעל רישיון, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה - ציוד קצה רט&quot;ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
:: (1) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
:: (2) התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
:: (3) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בסעיף זה - רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
:: (2) הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
::: (ב) השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים [[בסעיף 4(ב)]], ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
::: (ג) ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

@ 51ד. הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
::- &quot;בעל רישיון רדיו טלפון נייד&quot; - בעל רישיון כהגדרתו [[בסעיף 51א(א)]];
::- &quot;הסכם התקשרות&quot; - הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב;
::- &quot;הסכם התקשרות עם בעל רישיון&quot; - הסכם עם בעל רישיון לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של בעלי רישיון אחרים;
::- &quot;הסכם התקשרות משולב&quot; - הסכם עם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לרכישת שירותים של בעל רישיון, אחד או יותר, ושירותים של בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
::- &quot;ממוצע החשבונות החודשיים&quot; - ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי בעל רישיון הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם בעל רישיון או שירותי בעל רישיון ושירותי בעל רישיון רדיו טלפון נייד הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
::- &quot;מנוי&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::: (2) מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ה]], וחובות שצבר המנוי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ה. עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות (תיקון: תשע&quot;א-6)
: הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, &quot;בעל רישיון&quot;, &quot;בעל רישיון רדיו טלפון נייד&quot; ו&quot;הסכם התקשרות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 51ד(א)]].

== פרק י&quot;א: הוראות שונות ==

@ 52. מתן שירותים למדינה
: בכפוף להוראות [[סעיף 13]], השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בזק למדינה מאת בעל רשיון.

@ 52א. רשיון מיוחד לחברת דואר ישראל בע&quot;מ (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד-2)
: לצורך קיום התברוקה לפי [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], יעניק השר לחברה כהגדרתה [[בחוק האמור]] רשיון מיוחד ויחייב את בעל הרשיון שברשותו מיתקני בזק הדרושים לקיום התברוקה לאפשר לה את השימוש במיתקניו; על השימוש במיתקנים כאמור יחולו הוראות [[סעיף 5]].

@ 53. תחולה על המדינה
: (א) הוראות [[פרק ו']] יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
: (ב) הוראות [[פרקים ו']] [[ו-ט']] יחולו על המדינה כשהיא מבצעת פעולות בזק או נותנת שירותי בזק מכוח זכותה לפי [[סעיף 2(א)]], כאילו היתה בעלת רשיון לפי חוק זה.

@ 53א. פיקוח על ציוד קצה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר -
:: (1) הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
:: (1א) תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
:: (1ב) תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
:: (2) תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
:: (3) יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
:: (4) חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו-(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
: (ד) בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
:: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (3) קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.

@ 53ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 53ג. תקנים ומפרטים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד)
: השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו [[בסעיף 51ג]], לרבות ציוד קצה ונס&quot;ר ודרכי פרסומם.

@ 54. תמלוגים (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס-2)
: (א) בעל רשיון ישלם תמלוגים למדינה.
: (ב) התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרשיון ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
:: ((בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ&quot;ד-1994 (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל-8% מן ההכנסות האמורות.))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם בעל רשיון במועד שנקבע לכך.

@ 54א. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשפ&quot;א)
: על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;אגרות&quot;, &quot;דמי רישיון&quot;, &quot;תמלוגים&quot; או &quot;תשלומי חובה&quot; - אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם [[בסעיף 14ג]], שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 55. (תיקון: תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))

@ 55א. תחולת [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים, ועל מי שקיבל אישור סוג לפי חוק זה.

@ 55ב. פטור מרישוי לפי [[חוק החשמל]] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: [[סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]], לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק ציבורית, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

@ 56. (תיקון: תשס&quot;א-2) : ((הנוסח שולב [[חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל&quot;ז-1976]].))
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 58. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))

@ 59. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 59א. אישור ועדה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: תקנות, תשלומים ואגרות לפי [[סעיפים 4א]], [[4א1(ו)]], [[4ג]] [[ו-53א]] ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 60. תחילה
: חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר -
: (1) הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
: (2) הסכם כאמור [[בסעיף 47]];
: ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
: ((פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ&quot;ט בשבט התשמ&quot;ד (1 בפברואר 1984) (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417).))

== פרק י&quot;ב: הוראות מעבר ==

@ 61. תקנות לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ח-2)
: תקנות שהותקנו מכוח [[חוק הדואר|הפקודה]] לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 62. תעריפי פתיחה
: (א) התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
: (ב) הוראות [[סעיף 15(ד)]] יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

@ 63. תחולת תניות על מקבלי שירות
: (א) השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור [[בסעיף 42]] יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
: (ב) צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

@ 64. רשיונות קיימים
: רשיון שניתן לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרשיון מיוחד שניתן לפי חוק זה.

@ 65. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-6) ==
==== ((([[סעיף 37א2]]))) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) ====
@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון שניתן לפי [[סעיף 4]] וכן היתר כללי שניתן לפי [[סעיף 4א1]];
:- &quot;הוראת רישיון&quot; - תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון לפי חוק זה.

=== חלק א' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : התנה שירות בשירות בניגוד להוראות [[סעיף 4ז]] או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) : הפר את הוראת [[סעיף 5א(ו)]] לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון לעניין זה;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ב]] לעניין חסימת שירותי מסרון;
@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (4א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (4ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 16]] לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;
@ (5) : גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51א]] [[או 51ד]];
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51ב(א)]] [[או 51ה]];
@ (6א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד [[לסעיף 51ב(ב)]];
@ (7) : הפר הוראת רישיון לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;
@ (8) : הפר הוראת רישיון לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;
@ (10) : הפר הוראת רישיון האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון.

=== חלק ב' __NOTOC__ ===
@ (1) : לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות [[סעיפים 4ג1]] [[או 37יב(2)]], לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי [[סעיף 12(ב)(5)]], או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון;
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4ט]] לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;
@ (1ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א)]] או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה או הפר הוראת רישיון לעניין ניתוק שירות למנוי;
@ (2) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות שיחות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות [[סעיף 12(א1)]] או הפר הוראת רישיון לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;
@ (2א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (2ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : לא פרסם תשלומים בניגוד [[לסעיף 15א(ג)]] או הפר הוראת רישיון לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;
@ (3) : גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 51ג]];
@ (4) : הפר הוראת רישיון לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;
@ (5) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי בעל הרישיון ובין אם ניתן באמצעות אחר;
@ (5א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;
@ (7) : הפר הוראת רישיון לעניין נגישות מנויים לשירותים בין-לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין-לאומיים;
@ (8) : הפר הוראת רישיון לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;
@ (9) : הפר הוראת רישיון לעניין סל שירותים משותף;
@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם בעל רישיון אחר;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראות רישיון לעניין נדידה בין-לאומית.

=== חלק ג' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)]] או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;
@ (2) : לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי [[סעיף 5א]];
@ (3) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 12(ב)(1) עד (4)]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק;
@ (4) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 15]] [[ו-17(ב) או (ג)]] לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי [[סעיף 15א]];
@ (5) : הפר הוראת רישיון לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;
@ (6) : הפר הוראת רישיון לעניין מניעת הפרעות למערכות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;
@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בבעל הרישיון, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של בעל הרישיון, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;
@ (7א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע או אי-גילוי מידע מסווג;
@ (8) : הפר הוראת רישיון או הוראה שניתנה מכוחו לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק ציבורית והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;
@ (9) : הפר הוראת רישיון לעניין ערבות או ביטוח;
@ (10) : השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;
@ (12) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);
@ (13) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;
@ (14) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין נקודת גישה.

=== חלק ד' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]] או בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(1)]], לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(2) או (3)]], לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל הרישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;
@ (4) : הפר הוראת צו שניתן בעניין שירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]];
@ (5) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5]] לעניין קישור גומלין או שימוש;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ג]] לעניין מתן שירותי נדידה בתוך הארץ;
@ (7) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11א]] לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;
@ (8) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 13]] לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 13א]] [[או 13ב]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון לעניין דיווח בעניינים אלה;
@ (8א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;א) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 4]] [[ו-12]] שעניינה החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, או הפר הוראת רישיון בעניינים האמורים או הפר את החלטת השר שניתנה לפי [[סעיף 12(א) ו-(ב)]], ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי [[תוספת חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד'1]];
@ (9א) (תיקון: תשפ&quot;א) : פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
@ (10) : הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם בעל רישיון אחר, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

=== חלק ד'1 (תיקון: תשפ&quot;א) __NOTOC__ ===
@ (1) : הפר הוראת רישיון לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי [[סעיפים 14ב(ב) או (ה)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]].

=== חלק ה' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ&quot;א) : הפר הוראת רישיון שאינה מפורטת [[תוספת חלק א|בחלקים א' עד ד'1]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ז' באב התשמ&quot;ב (27 ביולי 1982).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* מרדכי ציפורי, שר התקשורת
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>557jsb3kdpasomgot0g8t53m01cj0x1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התקשורת (בזק ושידורים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>287233</id>
    <revision>
      <id>1413996</id>
      <parentid>1413851</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T09:30:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1413993]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="531765" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000002}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ב, 218|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 4|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208166.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 38|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317262.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 100|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 174|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 104|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210682.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317263.pdf}}, {{ח:תיבה|33|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317264.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210810.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211266.pdf}}, {{ח:תיבה|258|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211281.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211334.pdf}}, {{ח:תיבה|309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211376.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211401.pdf}}, {{ח:תיבה|183|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211434.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 41|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317265.pdf}}, {{ח:תיבה|113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211619.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 2|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300167.pdf}}, {{ח:תיבה|76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300324.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300460.pdf}}, {{ח:תיבה|483|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 65|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299709.pdf}}, {{ח:תיבה|395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 20|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300000.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300090.pdf}}, {{ח:תיבה|60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|309|ת״ט}}, {{ח:תיבה|457|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300739.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300736.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300105.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf}}, {{ח:תיבה|620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300902.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301082.pdf}}, {{ח:תיבה|198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 554|תיקון מס׳ 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301230.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 90|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300661.pdf}}, {{ח:תיבה|138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|334, 346|תיקון מס׳ 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}, {{ח:תיבה|759|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301943.pdf}}, {{ח:תיבה|1014|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301367.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301293.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301364.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301349.pdf}}, {{ח:תיבה|319|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301386.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 48|תיקון מס׳ 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301513.pdf}}, {{ח:תיבה|131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 282|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301602.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 59 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 7|תיקון מס׳ 33 (תיקון מס׳ 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315215.pdf}}, {{ח:תיבה|654, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348528.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}, {{ח:תיבה|1209|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348674.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|982|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 139|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489232.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489236.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}, {{ח:תיבה|489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 212|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}.

''הודעה על תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשמ״ד, 1417|הודעה על תחילת החוק}}. ''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 1141|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 130|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 896|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 478|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 55|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1987|שינוי התוספת לחוק}}. ''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)}}. ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 300|שינוי שעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 995|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 94|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|שינוי שיעורי קנסות}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים}}, {{ח:תיבה|3864|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בנוסח זה שולבו מתוך תיקון מס׳ 76 רק הוראות שנכנסו לתוקף, לצפיה בנוסח המלא שיכנס לתוקף ביום התחילה (2.10.2022) של התיקון האמור ראו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76|חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: פעולות בזק ושירותי בזק – רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(הכותרת נמחקה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: החברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז־3, תשס״ז־4, תשס״ט־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שירות“ – תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רישיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סוג“ – אישור שניתן לפי חוק זה לדגם של ציוד קצה לשם חיבורו לרשת הבזק של בעל רשיון כללי, לרבות אישור כאמור המעיד על כך שציוד הקצה שלגביו ניתן האישור תואם במאפייניו העיקריים דגם של ציוד קצה שלגביו ניתן אישור סוג קודם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בזק“ – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“ – מי שקיבל רשיון כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי“ – היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}} לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד שידור“ – מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישק“ – המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות, לרבות באמצעי אופטי או אלחוטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בזק“ – מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק, והכל לרבות ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר בזק“ – מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה חיצונית“ – מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הרישיון“ – הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בהתאם לרשיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת בזק“ – הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה“ – ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק ציבורית באמצעות המישק המיועד לכך, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית, ולביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים באמצעותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי ייחודי“ – רישיון כללי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א1)}}, למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ, או אף שלא לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון מיוחד“ – רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת“ – רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין־לאומית, ולמעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה“ – מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס״ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב־ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו־כיווניים והידודיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – ביצוע פעולות בזק למען הזולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
{{ח:תת}} בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 25“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|חוק הבזק (תיקון מס׳ 25), התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: פעולות בזק ושירותי בזק – רישוי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|2|זכות המדינה וחובת רישוי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רשיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך.

{{ח:סעיף|3|סייגים לתחולה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}} לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח;
{{ח:תת|(2)}} ייצור מיתקן בזק או חלק ממנו;
{{ח:תת|(3)}} פעולה שמבצע אדם על פי רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, ופעולת בזק {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|שהפקודה}} פוטרת אותה מהצורך ברשיון;
{{ח:תת|(4)}} הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים;
{{ח:תת|(5)}} פעולת בזק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רשיון, ובלבד שבעל הרשיון רשאי על פי הרשיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה;
{{ח:תת|(6)}} עיבוד נתונים אלקטרוני;
{{ח:תת|(7)}} מי שקיים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, ויראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#סעיף 4א|סעיף 5(א) לפקודה}}, וכמי שקיבל זיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 32|סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}};
{{ח:תת|(8)}} פעולות בזק או שירותי בזק, פנים־ארציים או בין־לאומיים, מסוג מסוים, שהשר קבע לגביהם, בצו, פטור מרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ומהיתר כללי, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים, ונוכח כי אין מקום להסדרה של ביצוע הפעולות האמורות או מתן השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה, ובלבד שלא יקבע השר פטור לפי הוראות פסקה זו אלא אם כן –
{{ח:תתת|(א)}} מתקיים לגבי פעולות הבזק או שירותי הבזק האמורים תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א1|בסעיף 4א1(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לענין שירותי הבזק – קיימת במתן שירותים מהסוג האמור תחרות בהיקף משמעותי.

{{ח:סעיף|4|הענקת רשיון, שינויו ושלילתו|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ט־3, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרשיון יוענק בדרך של מכרז; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), החל ביום ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי השר להעניק רישיון כללי ייחודי, לרבות למי שהיה לפני המועד הקובע בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק שאינם שירותי בזק פנים ארציים נייחים; העניק השר רישיון כאמור, יראו את הרישיון הכללי הייחודי כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל הרישיון כאמור כרשת בזק ציבורית, לכל דבר וענין.
{{ח:תתת|(2)}} אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}} או מכל דין אחר, וכן מהחובות לפי רישיון כללי שניתן לפני המועד הקובע לתת את השירותים לפי אותו רישיון לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שרות, לפי הענין; לענין פסקה זו, ”רישיון כללי“ – אף אם הרישיון או השליטה בבעל הרישיון הועברו לאחר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), ניתן רישיון כללי ייחודי לפי אותה פסקה ובעל הרישיון היה למפעיל מהותי במגזר פעילות של שירותי בזק פנים ארציים נייחים, רשאי השר להורות ברישיונו כי שירותיו יינתנו באזור שירות אחד לפחות; לענין זה, ”מפעל מהותי {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל מהותי]}}“ – כפי שקבע השר.
{{ח:תתת|(4)}} רישיון לפי סעיף קטן זה יינתן על אף האמור בהגדרות ”רישיון כללי“ ו”רשת בזק ציבורית“.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), רשאי השר להעניק רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע את התנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009).
{{ח:תתת|(3)}} העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יראו את הרישיון האמור כרשיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור, כרשת בזק ציבורית, לכל דבר ועניין.
{{ח:תתת|(4)}} העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יקבע, על פי סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, כי בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בפסקה זו ובפסקה (5) – בעל הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ואת המחיר והתנאים לשימוש כאמור, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי השימוש, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות השר בדבר שימוש כאמור בפסקה (4) יינתנו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה (4)(א), או בתוך 90 ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(6)}} בסעיף קטן זה, ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
{{ח:תתת|(1א)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון;
{{ח:תתת|(3)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה; לענין רשיון מיוחד הכולל ציוד קצה, רשאי הוא גם להתנות שיינתן תחילה אישור סוג לציוד.
{{ח:תת|(ד1)}} רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תת|(ד2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
{{ח:תתת|(2)}} קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; נתן השר רישיון למוקד שידור למי שהוא בעל רישיון לפי חוק זה, יקיים בעל הרישיון מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו באופן שיורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
{{ח:תת|(ד3)}} הורה השר כי רשיון יוענק בדרך של מכרז כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהודעה ברשומות,
{{ח:תתת|(1)}} להעניק לבעל רשיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות {{ח:פנימי|פרק ו|בפרקים ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} להעניק סמכויות כאמור בפסקה (1) לבעל רישיון מיוחד, אם מצא כי יש חשיבות מיוחדת במתן השירות שלגביו ניתן הרישיון ואין חלופות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: ”בזק“ – החברה הישראלית לתקשורת בע״מ [סח] (י״פ תשמ״ד, 1417); חברת סלקום ישראל בע״מ [סח] (י״פ תשנ״ד, 4190; תשנ״ה, 169, 1696, 2276, 3003, 3313, 3759; תשנ״ו, 26, 958, 1213, 2381; תשנ״ז, 165, 1632, 2780, 4045; תשס״ב, 3677, 3678; תשס״ד, 3242; תשס״ו, 3593); חברת פלא־פון תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); חברת בזק בין־לאומי בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); חברת פרטנר תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ט, 1627; תשס״ז, 2268); חברת מירס תקשורת [ח] (י״פ תשס״ב, 1521); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע״מ&lt;/s&gt; [ס] (י״פ תשס״ב, 1590; תשס״ד, 2203; תשס״ז, 2268); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); לחברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); חברת עמת טלקום ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ג, 1259; תשס״ד, 1579); חברת אקספון 018 בע״מ [ח] (י״פ תשס״ה, 4188); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ו, 3593; תשע״ח, 4138); חברת 012 סמייל טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשס״ז, 811; תשע״ג, 1496); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 3370, תשע״ז, 8580); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 4299); חברת נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ [ח] (י״פ תשס״ח, 2927); חברת סטורם תקשורת בע״מ [ס] (י״פ תשס״ט, 4477); חברת בי.איי.פי פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י״פ תש״ע, 1803); חברת טמרס טלקום בע״מ [ס] (י״פ תשע״א, 6238); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 3511); חברת הום סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 4268); חברת אלון סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5095); חברת גולן טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5829; תשע״ג, 1018); חברת סלקט תשקורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ד, 1990); חברת אי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע״מ [סח] (י״פ תשע״ד, 3684, 3759; תשע״ה, 32; תשע״ט, 13482); חברת בזק בינלאומי בע״מ [ס] (י״פ תשע״ד, 7383); חברת בינת עסקים בע״מ [סח] (י״פ תשע״ט, 9858); לחברת לב אנאטל בע״מ [ח] (י״פ תשע״ט, 9858).}}

{{ח:סעיף|4א|הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1א)}}, לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מוסמכת).
{{ח:תת|(א1)}} השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1ב)}}, הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מורשית).
{{ח:תת|(א2)}} מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
{{ח:תת|(א3)}} הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(א4)}} השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)}}, החלות עליה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם, המבקש לחבר לרשת הבזק של בעל רשיון כללי ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א) או (ג)}} בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רשיון כללי;
{{ח:תתת|(2)}} רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
{{ח:תת|(ד)}} מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ד1)}} לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד2)}} ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד3)}} ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה, כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ד4)}} השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל הכללי של משרד התקשורת ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4א1|היתר כללי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר כי אין מקום להסדרה של ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, מסוג מסוים, באמצעות רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, רשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ליתן היתר כללי לביצוע הפעולות האמורות או למתן השירותים האמורים, ולקבוע בו תנאים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע הפעולות או מתן השירותים מבוסס ברובו על פעולות בזק המבוצעות בידי בעל רישיון או על שירותי בזק הניתנים על ידו;
{{ח:תתת|(2)}} השירותים ניתנים לבעל רישיון בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} השירותים ניתנים באמצעות מיתקן בזק המופעל בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע הפעולות או מתן השירותים כרוך בהפעלה או בתחזוקה של ציוד קצה בלבד, שניתן לגביו אישור סוג;
{{ח:תתת|(5)}} ניתן לגבי השירותים מספר רב של רישיונות מיוחדים, במתכונת אחידה;
{{ח:תתת|(6)}} הפעולות או השירותים הם קלי ערך לאור טיבם ונסיבות ביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} במתן היתר כללי ובקביעת התנאים בו יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} ההיתר הכללי יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לבצע פעולות בזק או לתת שירותי בזק, מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} ההיתר הכללי יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} על היתר כללי ועל מי שפועל מכוח היתר כללי יחולו ההוראות כמפורט להלן, החלות לגבי רישיון מיוחד ומי שקיבל רישיון מיוחד, לרבות סמכויות השר המוקנות לפי ההוראות האמורות לגבי רישיון ובעל רישיון כאמור, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)(2) שבו}}, וכן {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|סעיף 6יא1}} {{ח:פנימי|פרק ב1|שבפרק ב׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ופרקים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כל חוק אחר ותקנות שהותקנו מכוחו.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד רישום כאמור בסעיף קטן (ג) או בעד חידושו;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|4א2|מעמד בעל רישיון לאחר מתן היתר כללי או פטור|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} נתן השר היתר כללי, או קבע פטור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(8)}}, לגבי פעולות בזק או שירותי בזק, מסוג מסוים, שניתן לגביהם קודם לכן רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יקבע בהיתר או בצו שבו נקבע הפטור, לפי הענין, הוראות לגבי מעמדם של הרישיון ושל בעל הרישיון לאחר מתן ההיתר או קביעת הפטור.

{{ח:סעיף|4ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ג|אגרות לרשיונות ותנאיהם|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד מתן רשיון;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית שעל בעל רשיון לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(3)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאותיה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.

{{ח:סעיף|4ג1|סמכות לדרוש מידע|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק, במתן שירותי בזק או בביצוע שידורים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען; בסעיף זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי ומי שקיבל אישור סוג.

{{ח:סעיף|4ד|שירות חיוני|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן – שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות בזק הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לבעל הרשיון הנותן את השירות האמור (להלן – נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(א1)}} לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן – מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
{{ח:תתת|(2)}} תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
{{ח:תת|(ג)}} ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן – מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן – מגבלת הישראליות);
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי; לענין זה, ”נושא משרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}}, כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
{{ח:תתת|(7)}} קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
{{ח:תתת|(8)}} קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(9)}} קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
{{ח:תת|(ד)}} הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
{{ח:תתת|(2)}} רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(3)}} רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
{{ח:תתת|(3א)}} ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ־10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה, לרבות הוראות צו מכוחו יהיה חלק מהרישיון.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 1|מההגדרה ”החזקה“ בסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, ”תאגיד בנקאי ישראלי“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 4|פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור}}; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(1)}} יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(2)}} חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פירוק מרצון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א פרק ג|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} (להלן – פקודת החברות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג“ ו”פיצול“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|4ה|הפעלת שירות חיוני בידי הממונה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} חדל בעל רשיון לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי בעל רשיון יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לבעל הרשיון לספק את השירות לפי הרשיון, לתקופה ובתנאים שיורו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
{{ח:תת|(ד)}} הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו או הגבלתו, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי בעל הרשיון, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בעל הרשיון לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

{{ח:סעיף|4ה1|מינוי משקיף|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (להלן – חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה – המשקיף).
{{ח:תת|(ב)}} המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
{{ח:תת|(ד)}} זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
{{ח:תת|(ו)}} הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או את הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי}}, לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|4ה2|חשיפת מידע סודי|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
{{ח:תתת|(1)}} לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

{{ח:סעיף|4ה3|הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
{{ח:תת|(ג)}} אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

{{ח:סעיף|4ה4|הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח2|פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות}}, בשל אותן עילות או עילות דומות.

{{ח:סעיף|4ו|שירות לכלל הציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע רשימת שירותי בזק בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן – סל שירותים לכלל הציבור).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לבעל רשיון כללי ליתן שירות על פי רשיונו, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
{{ח:תתת|(2)}} השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לתחרות בתחום הבזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} להיקף מתן השירותים בידי בעל הרשיון ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
{{ח:תתת|(3)}} הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי בעל רשיון כללי אחד או שניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו בעל רשיון כללי האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
{{ח:תתת}} רשאי הוא לקבוע כי על בעל רשיון אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מבקש רשיון כללי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של בעל רשיון כללי, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רשיונו או לפי כל דין.

{{ח:סעיף|4ז|התניית שירות בשירות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירותי בזק או שידורים.

{{ח:סעיף|4ח|הזכות לרכוש תיול פנימי|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לווייני“, ”צלחת קליטה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק ב׳2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיול פנימי“ – החלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של בעל רישיון, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו בעל רישיון אחר או בעל רישיון לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לבעל הרישיון שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
{{ח:תת|(ד)}} רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות בעל רישיון אחר, או בעל רישיון לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך בעל הרישיון האחר, או בעל הרישיון לשידורים האחר, לבעל הרישיון שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
{{ח:תת|(ה)}} התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בבית משותף – 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב־12 תשלומים שווים;
{{ח:תתת|(2)}} בחצרים שאינם בית משותף – בסכום שקבע השר באישור הועדה;
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה בלוויין.

{{ח:סעיף|4ט|אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר פוגעני“ – אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכן פוגעני“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגת חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתתת}} והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
{{ח:תתתת|(2)}} הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תתתת|(3)}} הימורים;
{{ח:תתתת|(4)}} משחקים הכוללים מעשי אלימות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גישה לאינטרנט“ – מי שקיבל רישיון לפי חוק זה או מי שפועל מכוח היתר כללי לפיו הנותן שירות גישה לאינטרנט, לרבות בעל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, הנותנים שירות כאמור באמצעות ציוד קצה נייד.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
{{ח:תתת|(3)}} יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
{{ח:תתת|(4)}} ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.

{{ח:סעיף|5|קישור־&lt;wbr&gt;גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר|תיקון: תש״ן־3, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ג־3, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, ואולם לענין סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו־(ט), למעט מי שקיבל רישיון מיוחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון אחר“ – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), בעל רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרשיון, או מתן שירותים בידי בעל רשיון אחד למנוייו של בעל רשיון אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם;
{{ח:תתתת|(2)}} מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של בעל רישיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רישיון אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1) (י״פ תש״ף, 4468).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רשיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור־גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור־הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו.
{{ח:תת|(ד1)}} לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור־גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} מחיר סביר אשר רשאי בעל רשיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“.
{{ח:תת|(ז)}} היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו“ יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח}} ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי בעלי רישיונות שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף“.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6לד|סעיף 6לד}}, השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של בעל רישיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לבעל רישיון כאמור, לחבר לרשת הבזק הציבורית שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), מפעיל פנים־ארצי ייתן למפעיל פנים־ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים־ארצי האחר או להקים בה מיתקני בזק של המפעיל הפנים־ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים־ארצי האחר; על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המרביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע״ה–2014}}, כנוסחן ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.
{{ח:תתת|(4)}} קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1) לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2), ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה המתחילה במועד תחילת השימוש של המפעיל הפנים ארצי האמור, בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1), ולעניין שימוש כאמור שנעשה לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.
{{ח:תתת|(5)}} היתה התשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(6)}} התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
{{ח:תתתת|(א)}} הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים־ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
{{ח:תתת|(7)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון מפ״א תשתית“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גורם ביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל פנים־ארצי“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשתית פסיבית“ – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

{{ח:סעיף|5א|מספור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“ – אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רשיון אחד לאחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר טלפון“ – קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניידות מספרים“ – האפשרות הניתנת למנוי של בעל רשיון לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רשיון אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מספור“ – תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעל רשיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
{{ח:תתת|(2)}} להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לבעל רשיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לבעל רשיון, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון שניתן לפי חוק זה רשאי השר להורות כי כל בעל רשיון יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לבעלי הרשיון הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן בעלי הרשיון באופן שיורה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} השר יכין תכנית מספור לענין ניידות מספרים לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים וכן לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה – תכנית המספור), ויורה לבעלי רישיונות כלליים בדבר יישומה והפעלתה של תכנית המספור עד יום ח׳ באלול התשס״ו (1 בספטמבר 2006); מבנה התשלומים לענין זה ייקבע עד המועד האמור בידי השר ושר האוצר, באופן שיבטיח שקיפות מלאה ומניעת כל אפליה.
{{ח:תתת|(2)}} נוכחו השר ושר האוצר כי נוצר צורך ממשי בכך, ומטעמים מיוחדים, רשאים הם לדחות בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את יישומה והפעלתה של תכנית המספור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
{{ח:תתת|(3)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על תכנית המספור שהכין.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מבעל רישיון אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|5ב|חסימת שירותי מסרון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום בעל הרישיון קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
{{ח:תת|(ג)}} נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור בעל רישיון הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר בעל הרישיון שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
{{ח:תתת|(2)}} להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד, ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסרון“ (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מסרון“ – שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

{{ח:סעיף|5ג|שירותי נדידה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון חדש“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שקיבל לראשונה רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י״ז באייר התשס״ט (1 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון קיים“ – מי שקיבל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה ”בעל רישיון חדש“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי נדידה“ – אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום מרבי לקישור־גומלין“ – התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור־גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)(2)}}, ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט – מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
{{ח:תת|(ב)}} כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה – אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
{{ח:תת|(ה)}} השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע ברשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כמו כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012).
{{ח:תת|(ז)}} עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור־גומלין בעד שירותי הנדידה.
{{ח:תת|(ח)}} גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6|ביטול רשיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי בכל עת לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
{{ח:תת|(1)}} בעל הרשיון ביקש את ביטול רשיונו;
{{ח:תת|(2)}} בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
{{ח:תת|(2א)}} בעל הרשיון הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|או 13א}};
{{ח:תת|(2ב)}} בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון שאינו תנאי מהותי, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
{{ח:תת|(3)}} בעל הרשיון לא החל במתן שירות או חדל לתתו;
{{ח:תת|(4)}} בעל הרשיון הוכרז פושט רגל;
{{ח:תת|(5)}} בעל הרשיון החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
{{ח:תת|(6)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל הרשיון אינם עומדים בתקנים וברמה נאותים של פעולה או שירות דומים, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תת|(7)}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״א־2, תשנ״ו־4, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשס״ז, תשס״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב־10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6יב1|בסעיף 6יב1}}, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה מקומית עצמית;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה של מוסד ממשלתי;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן שידור בסיסי“ – הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ“ – מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד תפעול“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ ייעודי“ – מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ ייעודי“ – ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מישק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורים לפי דרישה“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר שידורים לפי דרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי כבלים“ – רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מיוחד לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי כבלים“ – שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים לפי דרישה“ – שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת שידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6ב|מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
{{ח:תתת|(1)}} ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב־ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)|תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:סעיף|6ג|חובת גילוי ואיסור התקשרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב־ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

{{ח:סעיף|6ד|החלת דינים על חברי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|6ה|תפקידי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ו־3, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידי המועצה:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את המדיניות לגבי –
{{ח:תתת|(א)}} סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
{{ח:תתת|(ב)}} קיום שידורים קהילתיים;
{{ח:תתת|(ג)}} עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
{{ח:תתת|(ד)}} פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}, וכן לפקח על ביצוע חובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
{{ח:תתת|(ו)}} אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(3)}} לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} לקבוע כללים –
{{ח:תתת|(א)}} בענינים המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
{{ח:תת|(6)}} ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח}};
{{ח:תת|(7)}} לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|6ה1|הפקות מקומיות|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
{{ח:תתת|(2)}} 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ־8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
{{ח:תת|(א2)}} המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
{{ח:תת|(א3)}} המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה}}, רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
{{ח:תתת|(2)}} לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
{{ח:תתת|(3)}} לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, בשל אותה ההפרה.

{{ח:סעיף|6ו|פיזור המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב־ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|6ו1|העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

{{ח:סעיף|6ו2|השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית|תיקון: תשע״א־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה – כספי תמיכה).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
{{ח:תתת|(4)}} הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6ז|חובת רישיון|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים אדם, לא יקיים ולא יפעיל מוקד שידור לצורך קיום שידורים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ח|מתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
{{ח:תת|(ב1)}} הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|6ח1|שיקולים במתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6ח2|כשירות לרישיון|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(5)}}; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(2)}} המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6ח3|סייגים למתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תת|(2)}} מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
{{ח:תת|(3)}} המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
{{ח:תת|(4)}} המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

{{ח:סעיף|6ח4|בעלויות צולבות|תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, או בעל רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}} או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}} (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|בסעיף 6יב2(1)}}, יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

{{ח:סעיף|6ט|תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
{{ח:תתת|(3)}} ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
{{ח:תתת|(7)}} תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
{{ח:תתת|(8)}} תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(9)}} חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6ט1|ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

{{ח:סעיף|6י|איסור העברה, שעבוד או עיקול|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6ח1|בסעיף 6ח1}}, להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תתת|(2)}} העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אינו טעון אישור כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן –
{{ח:תתת|(1)}} לשעבוד או לעיקול;
{{ח:תתת|(2)}} להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ט|או 6ט(ב)}} לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

{{ח:סעיף|6יא|ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון לא קיים הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} או תקנות או כללים לפיו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3א)}} בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
{{ח:תתת|(5)}} חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(6)}} בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד – מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(7)}} בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
{{ח:תתת|(8)}} לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6יא1|סמכויות נוספות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לבעל רישיון לענין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

{{ח:סעיף|6יא2|חבילת יסוד|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה – חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה – תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

{{ח:סעיף|6יב|קיום רצף בשידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא}} או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יב1|הגדרות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“, ”זיכיון“, ”תחנת שידור“ ו”רשת כבלים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – לרבות תאגיד אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בעלת זיקה“ – חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש – בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין – הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברות אחיות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אם“ – חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בת“ – חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.

{{ח:סעיף|6יב2|תנאים למתן רישיון כללי|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן – המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן – הרישיון), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובכפוף לתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך 60 ימים ממועד תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי – לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים – לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; במסגרת בקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
{{ח:תת|(2)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרישיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא(ב)}} ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}};
{{ח:תת|(3)|(א)}} היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
{{ח:תתת|(ב)}} היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.

{{ח:סעיף|6יב3|מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}}; עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב|סעיף 6יב}}.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}}, רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב|סעיף 6יב}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד שהשר לא ייתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.

{{ח:סעיף|6יב4|מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר או המועצה, לפי הענין, ייתנו את החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}} בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תיענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.

{{ח:סעיף|6יב5|תקנות וכללים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6יב6|זיכיון הנותר בעינו|תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתן רישיון כללי כאמור {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|בסימן זה}}, או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, לרבות העבירות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיף 6יא(ב)}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} יבוא:
{{ח:תתתת|”(ב)}} בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצורכי רישיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה – יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה.“;
{{ח:תתת|(2)}} יחולו על בעל הזיכיון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ח|סעיפים 4ח}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5 לחוק}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}} {{ח:פנימי|פרק ז1|ופרק ז׳1}} לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה(1)(ד)}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} יבוא: ”פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}“.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב3|סעיף 6יב3}}, רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|6יב7|שיתוף פעולה – הוראת שעה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן – תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן – התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|סעיף 6ח4(א)(4)(ב)}} לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4}}; בסעיף קטן זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד האחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של התאגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ו)}} השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} לענין סעיף זה, ”בעל זיכיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4}}.

{{ח:סעיף|6יב8|נתח שוק – הוראת שעה|תיקון: תשס״א־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בתום התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ב)}}, יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן – בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|סעיפים 6ח4(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|ו־6ח4(א)(4)}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(2)}} קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
{{ח:ת}} אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על התחרות, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יג||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יד||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טו||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יט1|שירות נלווה לשידורים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

{{ח:סעיף|6יט2|תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה – אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6כ|תוכן שידורי הכבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ג)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן – מישדרים בעניני האזור).
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
{{ח:תת|(ו)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ו1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו4)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו5)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”אזור“ – שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

{{ח:סעיף|6כ1|אישור ערוצים משותפים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״א־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|בסעיף 6יט2(א)}}, כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
{{ח:תתת|(1)}} ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה“ – לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ עצמי“ – ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כא|סעיף 6כא(א)}}, ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ משותף“ – ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

{{ח:סעיף|6כ2|שידורי חדשות שאינם אזוריים|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ ו”החזקה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפיק חדשות עצמאי“ – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות“ – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1(א)}} ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
{{ח:תתתת|(ג)}} המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(2)}}, ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
{{ח:תתת|(3)}} מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
{{ח:תתת|(4)}} מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
{{ח:תתת|(3)}} רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
{{ח:תתת|(5)}} מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}, והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בבעל רשיון כללי לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתת|(6)}} המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 41|סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה}};
{{ח:תתת|(7)}} השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מפלגה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתתת|(2)}} נציג או שלוח של מפלגה;
{{ח:תתתתת|(3)}} גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתתתת|(4)}} גוף אחר הקשור למפלגה;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
{{ח:תתתת}} והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
{{ח:תת|(ה)}} מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיפים 6ח(ב)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}} {{ח:פנימי|סעיף 6מב|ו־6מב}} יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כד|סעיף 6כד}}; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

{{ח:סעיף|6כ3|שידורי חדשות בין־&lt;wbr&gt;לאומיים שמקורם בישראל|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ – משדר ערוץ חדשות בין־לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות בין־לאומי“ – מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור – שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6כ|בסעיפים 6כ(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|ו־6כ2}}, המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ ובמקום ”מפיק החדשות העצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין־לאומי“.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו־(6)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ד)(1)}}, בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה) ו־(ז)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי אחר.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה תקבע כללים כדי להבטיח –
{{ח:תתת|(1)}} שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין־לאומי אינן לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} את קיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה)}} על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(ח)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|6כא|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

{{ח:סעיף|6כא1|אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו־&lt;wbr&gt;22|תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק קיים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“, ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“, ”ערוץ 2“, ”הערוץ השלישי“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצות“ – המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(5)}} שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין אפיק 10 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}} – בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין אפיק 22 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
{{ח:תת|(ה)}} חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – רשימת האפיקים הראשונה).
{{ח:תתת|(2)}} העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
{{ח:תתת|(3)}} המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו־(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
{{ח:תתת|(4)}} לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
{{ח:תתת|(5)}} באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אפיק 22 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיק 10 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה}}, מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}}, תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“, ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6כב|שידורים במקרי חירום|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג״א.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6כג||תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6כד|איסור פרסומת|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
{{ח:תת|(ב)}} בתום חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

{{ח:סעיף|6כד1|עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים|תיקון: תשס״ח־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|בסעיף 6לד1(ז)(3)}}, לרבות קדימון צולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|6כה|שידורים אסורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים –
{{ח:תת|(1)}} שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת סרטי הראינוע|בפקודת סרטי הראינוע}}, לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
{{ח:תת|(2)}} שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתת|(2)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתת|(3)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תת}} והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} שהם תעמולה מפלגתית;
{{ח:תת|(4)}} שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תת|(5)}} שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(הכותרת נמחקה)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6כו||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 17א|כסעיף 17א}}).}}

{{ח:סעיף|6כז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6כח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21א|כסעיף 21א}}).}}

{{ח:סעיף|6כט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ב|כסעיף 21ב}}).}}

{{ח:סעיף|6ל||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ג|כסעיף 21ג}}).}}

{{ח:סעיף|6לא||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לב||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לג||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף|6לד|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד, תש״ע־2, תשע״ג־3, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
{{ח:ת}} הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|6לד1|רישיון למשדר ערוץ ייעודי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ז, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א1)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6לד|בסעיף 6לד(א3)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
{{ח:תתת|(2)}} מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
{{ח:תתת|(2)}} איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון צולב“ – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
{{ח:תתת|(5)}} שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
{{ח:תתת|(6)}} מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
{{ח:תתת|(7)}} עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
{{ח:תתת|(8)}} סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(9)}} סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
{{ח:תתת|(10)}} סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(11)}} סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
{{ח:תתת|(12)}} סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
{{ח:תתת|(13)}} סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
{{ח:תתת|(14)}} סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה ”הפקה מקומית“;
{{ח:תתת|(15)}} סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
{{ח:תתת|(16)}} קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיפים 6יא}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|ו־6יב}} יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(י)}} השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

{{ח:סעיף|6לד2||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לד3||תיקון: תשס״א־2, תשע״א־3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לה||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6לו|השימוש בהכנסות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}} {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|ו־6ה1}}; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|6לז|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ב־2, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה(1), (2), (3) ו־(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המפריע לבעל רישיון לשידורי כבלים או לשלוחיו, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בבדיקתו או בתיקונו של מוקד שידור, הנעשים כדין, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור המרבי הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק האמור}}, לכל יום שבו היא נמשכת.
{{ח:תת|(ה)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם ביצע את אחת הפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|בסעיף 6ז(א) או (ב)}} בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ז)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ד|פרק ד׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”מוקד שידור אסור“ או ”שידורים אסורים“, לפי הענין).
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף קטן (ז), ”סיוע“ –
{{ח:תתת|(1)}} השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים או למוקד שידור אסור, הזמנתם או תשלום בעדם;
{{ח:תתת|(4)}} ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} מימון פעולות ושידורים במוקד שידור אסור;
{{ח:תתת|(6)}} עזרה טכנית למוקד שידור אסור, להפעלתה ולקיום שידורים אסורים;
{{ח:תתת|(7)}} תיווך בין מפעיל שידורים אסורים, הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור, לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
{{ח:תתת|(8)}} העסקת אדם בצוות של מוקד שידור אסור;
{{ח:תתת|(9)}} ייצוג או תיווך של מפעיל מוקד שידור אסור, בעליו או מחזיקו לפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (8);
{{ח:תתת|(10)}} הרשאה לשימוש בחצרים לשידורי מוקד שידור אסור.
{{ח:תת|(ט)}} נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
{{ח:תתת|(2)}} התשדיר שודר שלא בידיעתו.
{{ח:תת|(י)}} לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), ”תשדיר פרסומת“, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
{{ח:תת|(יא)}} לענין סעיף זה, ”מוקד שידור“ – לרבות מיתקן שידור לוויני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}}.

{{ח:סעיף|6לח|תקנות וכללים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, טעונות אישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

{{ח:סעיף|6לח1|חיוב מכוח החלטת המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

{{ח:סעיף|6לט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מ||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|6מא||תיקון: תשמ״ט, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מב||תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין|תיקון: תשנ״ח}}

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6מג|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“ ו”מפיק ערוץ“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – מי שקיבל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לוויני“ – מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ עצמאי“ – מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיף 6נב}}, לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לוויני“ – האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו־כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור לוויני“ – הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו־כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

{{ח:סעיף|6מד|חובת רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}} ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, ”אזרח ישראלי“ – לרבות תאגיד הרשום בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לוויני, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|6מה|שידורים המיועדים בעיקרם לישראל|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו־(ג)}} –
{{ח:תת|(1)}} שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
{{ח:תת|(2)}} שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

{{ח:סעיף|6מו|רשיון ומכרז|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מח|סעיף 6מח(א)}}, ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
{{ח:תת|(ב)}} לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

{{ח:סעיף|6מז|כשירות לרשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל – אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח(ג)}}, מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6מח|הליכים ותנאים למתן רשיון|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור – תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רשיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(4)}} מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}};
{{ח:תתת|(7)}} הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|6מט|תנאי הרשיון|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח}} ובענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
{{ח:תתת|(2)}} מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
{{ח:תתת|(3)}} מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
{{ח:תתת|(4)}} הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרשיונו כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
{{ח:תתת|(6)}} חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
{{ח:תתת|(7)}} המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
{{ח:תתת|(8)}} ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה,”בעל רישיון זעיר“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6מט1|העברת שידורים ארציים על פי חובה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מט|בסעיף 6מט(4)}}, לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה ולענין {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, ”שידורים ארציים“ – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#פרק ד סימן ט|סימן ט׳ בפרק ד׳ לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6נ|שיקולים במתן רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6נ1|שידורים לפי דרישה|תיקון: תשס״ז־4}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6נ|בסעיף 6נ}}, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”שידורים לפי דרישה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.

{{ח:סעיף|6נא|זכויותיו של בעל זכיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה –
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
{{ח:תתת|(4)}} יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
{{ח:תתת|(5)}} היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(1)}} לא תחול לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6נא1|שידורי חדשות|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, ”שידורי חדשות“ – חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ3|או 6כ3}}, לפי העניין, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|6נב|החלת כללים על בעל רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|ו־ה׳ לפרק ב׳1}}, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6ה|בסעיף 6ה(1)}}, בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

{{ח:סעיף|6נג|החלת כללים על מפיק ערוץ|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|6נד|העברת שידורי רדיו|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

{{ח:סעיף|6נה|שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תש״ע־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיפים 6נב}} {{ח:פנימי|סעיף 6נג|ו־6נג}}, ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(א)(5)}} וסעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מט1|בסעיף 6מט1(ב)}}.

{{ח:סעיף|6נו|תמלוגים ודמי רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.

{{ח:סעיף|6נז|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ג־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ח|6ח(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|6ט1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|6יט2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|6כ1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לו|6לו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לח|6לח(ב)}}, יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|6יא1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא1|6כא1}} {{ח:פנימי|סעיף 6לח1|ו־6לח1}} יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 6כד|בסעיף 6כד(ב)}} לא תחול לענין שידורים לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6נח|הגדרות ופרשנות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|6נט|התקנת צלחת קליטה – הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|6ס|התקנת צלחת קליטה בבית משותף|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל דירה בבית המשותף (להלן – מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6סא|החלת הוראות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ג|21ג}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בעל רישיון“ יבוא ”בעל רשיון לשידורי לוויין“; לענין סעיף זה, ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(3)}} במקום ”רשת כבלים“ יבוא ”ציוד קצה לווייני“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המקרקעין}}, לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|6סב|איסור אספקת שידורים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיפים 145}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|או 266א לחוק התכנון והבניה}}, ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

{{ח:קטע2|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|6סב1|חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה – בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה – חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 59 והוראת שעה), התשע״ד–2014}}, הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
{{ח:תת|(ד)}} החדשות המקומיות לפי {{ח:פנימי|פרק ב3|פרק זה}} ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ״ב בניסן התשע״ד (22 באפריל 2014).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון}}

{{ח:סעיף|11|חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרשיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

{{ח:סעיף|11א|מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב)}}, ראה השר כי בשל פעולת בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}} (בסעיף זה – הליך השימוע).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל מידע ומסמך שדרש.
{{ח:תת|(ג)}} מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בעל רישיון שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שיחה אל מוקד חירום“ – שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, רשאי השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים, קביעת אזורי שירות ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת שירותי בזק וניהולם, וכן בדבר רמת השירותים ואיכותם;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם;
{{ח:תתת|(4)}} סמכותו של בעל רשיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך;
{{ח:תתת|(5)}} חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12א|שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית|תיקון: תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} שיחה מאת מנוי של בעל רישיון למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ו)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
{{ח:תתתת|(3)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – חיפה והצפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(4)}} מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(5)}} מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל־אביב (ע״ר);
{{ח:תתתת|(6)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – ירושלים ע״ש לינדה פלדמן;
{{ח:תתתת|(7)}} תאיר – מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(8)}} מסל״ן – מרכז סיוע לנשים – נגב;
{{ח:תתתת|(9)}} מרכז הסיוע לנשים דתיות;
{{ח:תתתת|(10)}} ”אלסואר“ – תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(11)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ער״ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

{{ח:סעיף|13|שירותי בזק לכוחות הביטחון|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וכן בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לווין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג כוחות הביטחון“ – מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}} ולהשפעת ההוראה על בעל הרשיון ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לבעל הרשיון, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי בעל הרשיון או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע בעל הרשיון, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל בעל הרשיון; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} וצווים לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין בעל הרשיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
{{ח:תת|(ד)}} מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
{{ח:תת|(ה)}} במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא בעל רשיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.

{{ח:סעיף|13א|הוראות בשעת חירום|תיקון: תשס״ז, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ב|ובסעיף 13ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום אזרחי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וכן מי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(2)}} הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה}}, או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}};
{{ח:תתתת|(3)}} החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל״ח;
{{ח:תתתת|(4)}} מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בזק“ – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משבר תקשורת“ – העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”החלטה על שעת חירום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג המשטרה“ – מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג מערכת הביטחון“ – מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפעלת מערך מל״ח“ – תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 1716 מיום כ״ט בסיון התשמ״ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס׳ 1080 מיום ז׳ באדר א׳ התש״ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לבעל רישיון כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה – הודעה בדבר משבר תקשורת).
{{ח:תתת|(2)}} הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לבעל הרישיון כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תתת|(4)}} הממשלה רשאית, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – בתקופות ארוכות יותר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
{{ח:תתת|(3)}} העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושו של בעל רישיון אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של בעל רישיון אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
{{ח:תתת|(4)}} העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל״ח.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
{{ח:תתת|(2)}} נעשתה העברת תפקיד כמשמעה {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90יב|בסעיף 90יב לפקודת המשטרה}}, יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראה שניתנה לבעל רישיון לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל״ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל״ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
{{ח:תת|(ו)}} בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לבעל הרישיון הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הודעה או הוראה לבעל רישיון לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לבעל הרישיון גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
{{ח:תת|(ח)}} על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה – ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ט)}} בעל רישיון שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34יג|בסעיף 34יג לחוק העונשין}}, וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל הרישיון, עובדיו או הבאים מטעמו.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

{{ח:סעיף|13ב|הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים, לרבות בשל אי־קיום קישור־גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)}}, ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ו) עד (י)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}, לרבות שימוש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי כבלים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}} ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בזק בסיסיים“ – כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים־ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין־לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו.

{{ח:סעיף|14|כללים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בזק שהוא נותן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבזק (שירותי החברה)|כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע בעל רשיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין; לא מילא בעל הרשיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולם או מקצתם, יפורסמו באופן ובמקום שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראת הבזק (פרסום כללים)|הוראת הבזק (פרסום כללים), התשמ״ו–1986}}, לפיהן כללים שקבעה החברה לפי סעיף 14(א) לחוק, יפורסמו ברשומות.}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|14א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור יהודה והשומרון“ – אזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזורי הפריסה של החברה“ – האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תמרוץ“ – אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה שיווקית“ – מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
{{ח:תתתת|(א)}} שירות בזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכירה או אספקה של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה תשתיתית“ – בעל רישיון שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף חייב“ – בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית אחרונה“ – סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מפ״א כללי“ – רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים שלפיו חלה במועד הקובע חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה מתכתית“ – רשת כבלים מתכתית שבעל רישיון מפ״א כללי מספק על גביה שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתקדמת“ – רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס״ר בדירה של משתמש קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזיקה לתשתית“ – שירות בזק שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות הניתן בהתאם לרישיון מפ״א כללי או לרישיון כללי ייחודי;
{{ח:תתת|(2)}} שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} שירות תמסורת; לעניין זה, ”שירות תמסורת“ – העברה של אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
{{ח:תתת|(4)}} שירות תשתית; לעניין זה, ”שירות תשתית“ – מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית לבעל רישיון אחר או למי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, לשם מתן שירותים על ידם;
{{ח:תתת|(5)}} שירות גישה לאינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות המאפשר קישור לנקודות הקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בעל זיקה לחברה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

{{ח:סעיף|14ב|פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי בעל רישיון מפ״א כללי אחר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה – הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל־ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי בעל רישיון מפ״א כללי שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} לקבוע ברישיון של בעל רישיון כאמור תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של בעל רישיון מפ״א כללי אחר כי החברה או אותו בעל רישיון יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו־(ה) כדי להביא לכך שרישיון מפ״א כללי ייחשב רישיון שאינו רישיון כללי או כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל בעל רישיון כאמור תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

{{ח:סעיף|14ג|קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}, ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל־0.5% מהכנסתו החייבת ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
{{ח:תת|(ב)}} כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ולמטרה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה – הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}} רשאי המנהל הכללי למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)}} גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה – המועד האחרון לתשלום).
{{ח:תת|(ה)}} לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו ריבית פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו.
{{ח:תת|(ו)}} חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}, אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
{{ח:תת|(ז)}} הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד – בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת – בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}}, השר או המנהל הכללי של משרד התקשורת רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

{{ח:סעיף|14ד|הקצאת כספי קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה – ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}}, מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות בעל רישיון וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ד)}} אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}}, רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המצב הביטחוני באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ב)}} היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
{{ח:תת|(ו)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יקבע השר ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע את אזור השירות כאמור בסעיף קטן (ו) ברישיון הזוכה במכרז גם אם בידו רישיון כללי ייחודי, ואין בקביעת אזור שירות ברישיון כשלעצמה כדי שיראו את הרישיון כרישיון כללי או את הרשת המתקדמת שיפרוס בעל הרישיון כרשת בזק ציבורית; לעניין בעל רישיון מפ״א כללי שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ח)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) ו־(ב1)}} רשאי השר לקבוע תעריף מופחת –
{{ח:תתת|(1)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, ”תשתית פסיבית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(י)}}, ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
{{ח:תתת|(2)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

{{ח:סעיף|14ה|הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה – אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד(ב)}} ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(ב)}}, ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(3)}} לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}, לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק למנוי עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות למנוי עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי עסקי“ – לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד;
{{ח:תתתת|(2)}} משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
{{ח:תתתת|(3)}} עוסק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שהוקם לפי חוק.

{{ח:סעיף|14ו|אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה – פרסומי הלמ״ס), ובאזור יהודה והשומרון – בהתבסס על פרסומי הלמ״ס.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה ברישיונו של בעל רישיון חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}, ולפי פרסומי הלמ״ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיונו של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ״ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ״ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונותיהם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
{{ח:תתת|(3)}} השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
{{ח:תת|(ד)}} האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|14ז|תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, תיול פנימי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח(א)}} שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14ח|שמירת זכויות ודינים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} כדי לגרוע מאלה:
{{ח:תת|(1)}} האפשרות של בעל רישיון שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
{{ח:תת|(2)}} סמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב), (ב1) ו־(ו)}} ותחולת ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיף האמור}} לעניין רשת מתקדמת;
{{ח:תת|(3)}} תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

{{ח:סעיף|14ט|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ד|ו־14ד}}, החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}} והתקדמות בעלי הרישיונות לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
{{ח:תתת|(2)}} סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) – עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023).

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}

{{ח:סעיף|15|סמכות לקביעת תשלום|תיקון: תשמ״ג, תש״ן־3, תשנ״ז־3, תשס״א־2, תשס״ה־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי בעל רשיון; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה – תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15א|סל תשלומים חלופי|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה־2, תשע״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה – מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב מנוי של בעל רשיון לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע, באופן בלתי מפלה, לכל בעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), בכל מקום, במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימי עבודה“ ובמקום ”15 ימים“ יקראו ”7 ימי עבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים ”בארבעה עיתונים יומיים“ יקראו ”במקום ובאופן שיורה השר“.

{{ח:סעיף|16|פיגורים|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)|תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:סעיף|17|שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי בעל רשיון לדרוש בעדו תשלום סביר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
{{ח:תתת|(2)}} בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
{{ח:תתת}} ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו־(2) ו־(ד) – מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|17א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, לרבות בית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|בפרק ו׳1 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 77א|או 77א לחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע ציבורית“ – קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו|בפרקים ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|ו־ו׳1 לחוק המקרקעין}}, למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת“ – רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|18|הנחת רשת בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – בעל רישיון) לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
{{ח:תתת|(2)}} לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
{{ח:תתת|(4)}} לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרישיון את הדרך למצבה הקודם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}, כרשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 159|בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה}}, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

{{ח:סעיף|19|הודעה למחזיק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(1)}} כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2), (3) או (5)}}, ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרשיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)|תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|20|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 21|ובסעיף 21}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרשיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

{{ח:סעיף|21|סדרי הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)}} יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרשיון שמסר או פרסם את ההודעה.

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|21ב|הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}} (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון; בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת“ – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לבעל רישיון בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל בעל רישיון בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
{{ח:תתת|(3)}} נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
{{ח:תתת|(4)}} בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
{{ח:תתת|(5)}} המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של בעל רישיון למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
{{ח:תתתת|(א)}} נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש ובעל הרישיון הסכימו לתנאים האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
{{ח:תתת|(6)|(א)}} המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} בסעיף זה, ”רשת מתקדמת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), בעל רישיון רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה – המבקש), פנה לבעל הרישיון בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה – הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח בעל הרישיון או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה – יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, ”פרטי בעל הדירה“ – שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש או בעל הרישיון בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה – הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שם בעל הרישיון ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
{{ח:תתתתת|(3)}} מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
{{ח:תתתתת|(4)}} יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
{{ח:תתת|(3)}} בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע בעל דירה לבעל רישיון שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר בעל הרישיון את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
{{ח:תתת|(5)}} הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את בעל הרישיון בדבר הגשתה.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב3)}} בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף – עם המורשה של בעלי הדירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ל|בסעיף 6ל(א)}}; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם בעל הרישיון את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
{{ח:תת|(ה)}} אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
{{ח:תת|(ו)}} הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מבעל הרישיון הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיף זה בעל רישיון רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}}, את הסמכות;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
{{ח:תת|(ח)}} הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לבעל רישיון ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳ לפרק ב׳1}} או רשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה

{{ח:סעיף|21ג|מורשה של בעלי הדירות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1)}}, יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) – המבקש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב(ב1)}}, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|22|תשלום פיצויים ותיקון נזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או בהרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|23|אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים}}
{{ח:ת}} מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

{{ח:סעיף|24|מיתקני בעל רשיון המחוברים למקרקעין|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק המקרקעין}}, מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

{{ח:סעיף|25|הודעה על סלילת דרך}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לבעל הרשיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרשיון.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרשיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרשיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין החייב במתן ההודעה.

{{ח:סעיף|26|שינויים במקרקעין|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הציב בעל רשיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה – בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרשיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרשיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ג)}} סירב בעל הרשיון לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רשיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין בעל הרשיון לבין מבקש השינוי.

{{ח:סעיף|27|מיתקני בזק בבנינים}}
{{ח:ת}} בעל רשיון רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|שבחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ובתקנות שלפיו.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|27א|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גישה אלחוטית“ – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס״מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ג2|בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|27ב|התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ג|סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה}}, פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|27ג|התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דירה בבית משותף ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|27ד|החלת הוראות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב עד 22}}, יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”רשת“ יבוא ”מיתקן גישה אלחוטית“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא ”ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
{{ח:תתתתת|”(ד)}} בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}}.“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}

{{ח:סעיף|28|ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בלא רישיון או היתר|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־6, תשס״ה, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|28א|סמכות כניסה ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה – הממונה), רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה, המהווה עבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}} או שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה – חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|28ב|הפרת צו או הוראות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(2)}} מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה}} לענין המשך מתן שירות חיוני;
{{ח:תתת|(3)}} מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה2|סעיף 4ה2}}.
{{ח:תת|(ג)}} המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכת העבירה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(4)}};
{{ח:תתת|(5)}} מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(5)}};
{{ח:תתת|(6)}} מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(6)}};
{{ח:תתת|(7)}} מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(7)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} אינו מקיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(9)}};
{{ח:תתת|(9)}} אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)}};
{{ח:תתת|(10)}} אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה1|סעיף 4ה1}}.
{{ח:תת|(ד)}} המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(8)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|28ג|הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} המפר הוראות שניתנו בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו – גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|28ד|אחריות נושאי משרה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|ו־28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בנותן שירות חיוני“ – דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל{{ח:הערה|,}} או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|או 28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|29|פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
{{ח:תת|(2)}} מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ב|סעיף 27ב(ג)}}.

{{ח:סעיף|30|הטרדה}}
{{ח:ת}} המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|30א|שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה, תשס״ח־3, תשע״ו־6, תשע״ח, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר פרסומת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
{{ח:תתתת|(3)}} מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה אלקטרונית“ – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת מסר קצר“ – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת חיוג אוטומטי“ – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם“ – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעמולה“ – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד־פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
{{ח:תתת|(3)}} דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
{{ח:תתתת|(א)}} היותו דבר פרסומת; המילים ”פרסומת“, ”בקשת תרומה“ או ”תעמולה“, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ז)}} בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
{{ח:תת|(ח)}} מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ט)}} הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(י)|(1)}} שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תתת|(3)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} היקף ההפרה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
{{ח:תתת|(5)}} חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
{{ח:תתתת|(ג)}} דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(יא)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(3)}} אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(4)}} אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(יב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
{{ח:תת|(יג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|31|מרמה ותחבולה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תתת|(1)}} משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק“ – לרבות התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
{{ח:תתת|(2)}} משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|חובת שמירת סודיות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} עובד של בעל רשיון, מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|33|הפרעה בעבודה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} המפריע שלא כדין לבעל רשיון, למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו – קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

{{ח:סעיף|34|צמחיה המפריעה למיתקן בזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(5)}}, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|35|פגיעה חמורה במיתקן בזק ברשלנות|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־3, תשנ״ו־6, תשס״א־2, ק״ת תש״ע}}
{{ח:ת}} מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36א|ציוד קצה שלא אושר|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם, לא יחזיק, לא יפיץ, לא ימכור, לא יתחזק ולא יחבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|37|צו איסור וצו עשה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 28א|28א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|או 36א}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים|תיקון: תש״ס־2}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37א|הגדרות|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרשיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של בעל הרישיון בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון אחר –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש״ח)}} – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}} בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש״ח)}} – 1,600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 1,667,940 ש״ח)}} בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש המועצה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}.

{{ח:סעיף|37א1|הוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
{{ח:תתת|(2)}} שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
{{ח:תתת|(3)}} השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
{{ח:תתת|(4)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
{{ח:תת|(ד)}} חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ו)}} חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ז)}} המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ט)}} בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(י)}} המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור.
{{ח:תת|(יא)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(יב)}} חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

{{ח:סעיף|37א2|עיצום כספי על בעל רישיון|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות], תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלק א׳ של התוספת}} – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת}} – עד 25% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת}} – עד 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת}} – עד גובה הסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4א)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1|בחלק ד׳1 של התוספת}} – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(5)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|בחלק ה׳ של התוספת}} – עד 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 26,070 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|37א3|עיצום כספי על מי שקיבל אישור סוג|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} הפר מי שקיבל אישור סוג, תנאי מתנאי אישור הסוג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} בסכום של עד 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,260 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4|עיצום כספי על מי שפועל בלא רישיון, היתר או אישור|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בלא רישיון או היתר כללי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} ייבא, החזיק, הפיץ, מכר, תיחזק או חיבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}}.

{{ח:סעיף|37א4א|עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת|תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4ב|עיצום כספי על אי־&lt;wbr&gt;מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ט)}} (בסעיף זה – גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו בעל רישיון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקאות (2) ו־(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
{{ח:תתת|(2)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}} והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א5|סעיף 37א5}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“, לעניין גוף מפר שאינו בעל רישיון – סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הגבוה“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הנמוך“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(א) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

{{ח:סעיף|37א4ג|עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו רישיון|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(במקור לשנת 2022)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)( או (ג)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

{{ח:סעיף|37א5|סכום מרבי של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיפים 37א2 עד 37א4א}} {{ח:פנימי|סעיף 37א4ג|ו־37א4ג}} לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף|37א6|שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
{{ח:תתת|(2)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} משך ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(6)}} הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(7)}} מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(8)}} הפרות קודמות של המפר;
{{ח:תתת|(9)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תתת|(10)}} לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
{{ח:תתת|(11)}} לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|37א7|הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(4)}} השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(5)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}.

{{ח:סעיף|37א8|זכות טיעון|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א7|סעיף 37א7}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל־פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

{{ח:סעיף|37א9|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת חלק ג|בחלקים ג׳}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1|ו־ד׳1 של התוספת}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8(א) או (ב)}}, לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב־90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(א)}} בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(ב)}}, אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|37א10|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א15|סעיף 37א15}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א|בהגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}} וסכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|37א11|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א9|בסעיף 37א9}}.

{{ח:סעיף|37א12|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|37א13|גבייה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 4א1|או 4א1}}, כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

{{ח:סעיף|37א14|מניעת כפל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|37א15|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|37א16|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|37א17|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|37א18|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}} בשל הפרת הוראה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלקים א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|או ה׳ של התוספת}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 37א3|סעיפים 37א3 עד 37א4ג}}.

{{ח:סעיף|37ב||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37ב1|עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|או 6יב}}, או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיפים 6ט1(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לד|6לד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה לו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}};
{{ח:תתת|(7)}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2(ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא|6כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|סעיף 6כ1}} או כלל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ|6כ(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}} {{ח:פנימי|סעיף 6נב|או 6נב}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיף 6ט1(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1}}.

{{ח:סעיף|37ב2||תיקון: תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ג|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|בסעיף 37ב1}} ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

{{ח:סעיף|37ד|דרישת העיצום הכספי ותשלומו|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|37ה|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|37ו|גביה|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|37ז|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תש״ס־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|37ח||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ט|דרכי מסירה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לענין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה – הוראה), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37י|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי ובעל רישיון לשידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37יא|סעיף 37יא}}.

{{ח:סעיף|37יא|מינוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|37יב|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל הרישיון לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, ”חצריו של בעל רישיון“ – לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
{{ח:תת|(4)}} לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד בזק הנמצאים בחצריו של בעל רישיון כהגדרתם בפסקה (3) או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|37יג|בירור מינהלי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2}} {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|או 37ב1(א)}}, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 37יב|בסעיף 37יב}}, לזמן נושא משרה בבעל הרישיון, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

{{ח:סעיף|37יד|זיהוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}

{{ח:סעיף|38|פיצויים על פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ציוד הנדסי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רשיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
{{ח:תת|(ד)}} הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
{{ח:תת|(ה)}} פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} יחולו עליה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40|הגבלת אחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, בעל רשיון שהוענקה לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} חסינות לענין סעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא –
{{ח:תת|(1)}} לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
{{ח:תת|(2)}} לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

{{ח:סעיף|41|פטור מאחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם –
{{ח:תת|(1)}} עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
{{ח:תת|(2)}} עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

{{ח:סעיף|42|שמירת תניות אחידות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הן אושרו בידי בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}};
{{ח:תת|(3)}} הן פורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|43|תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רשיון לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

{{ח:סעיף|44|סייגים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} לא יחולו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרשיון על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|45|תעתיק מסר בזק ישמש ראיה}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רשיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: החברה}}

{{ח:סעיף|46|רשיון כללי לחברה}}
{{ח:ת}} השר יעניק רשיון כללי לחברה.

{{ח:סעיף|47|הסכם העברת נכסים|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}}, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדינה בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בזק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} ”הסכם להעברת נכסים“.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה –
{{ח:תתת|(1)}} מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(2)}} מתשלום מס בולים, כולו או מקצתו, בשל דו״ח על הקצאת מניות כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 145|בסעיף 93 לפקודת החברות}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 24|בסעיפים 24}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 95|ו־95 לפקודת מס הכנסה}}, המחיר המקורי של הנכסים שהזכויות בהם הוקנו לחברה בהסכם להעברת נכסים, יהיה שווים כפי שנקבע בהסכם להעברת נכסים, ויראו את יום תחילת ההסכם האמור כיום הרכישה שלהם.

{{ח:סעיף|48|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות}}
{{ח:ת}} משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא החברה במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

{{ח:סעיף|49|תביעות תלויות ועומדות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(ב)}}, וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה, כי החברה תבוא במקום המדינה.

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51|סייגים לרשיון מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת (להלן – ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את ענין החברה בביצוע הפעולה או במתן השירות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרשיון למי שביקש אותו.

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|51א|איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 51ב|ובסעיף 51ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התחייבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב}}, וחובות שצבר המנוי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התקרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ב|עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

{{ח:סעיף|51ג|איסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר בציוד תקשורת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד תקשורת“ – ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה – ציוד קצה רט״ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
{{ח:תתת|(1)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בסעיף זה – רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
{{ח:תתתת|(ב)}} השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

{{ח:סעיף|51ד|הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ – בעל רישיון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51א|בסעיף 51א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות“ – הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות עם בעל רישיון“ – הסכם עם בעל רישיון לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של בעלי רישיון אחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות משולב“ – הסכם עם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לרכישת שירותים של בעל רישיון, אחד או יותר, ושירותים של בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממוצע החשבונות החודשיים“ – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי בעל רישיון הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם בעל רישיון או שירותי בעל רישיון ושירותי בעל רישיון רדיו טלפון נייד הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ה|בסעיף 51ה}}, וחובות שצבר המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ה|עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:ת}} הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”בעל רישיון“, ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ ו”הסכם התקשרות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|52|מתן שירותים למדינה}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בזק למדינה מאת בעל רשיון.

{{ח:סעיף|52א|רשיון מיוחד לחברת דואר ישראל בע״מ|תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} לצורך קיום התברוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, יעניק השר לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק האמור}} רשיון מיוחד ויחייב את בעל הרשיון שברשותו מיתקני בזק הדרושים לקיום התברוקה לאפשר לה את השימוש במיתקניו; על השימוש במיתקנים כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|53|תחולה על המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}} יחולו על המדינה כשהיא מבצעת פעולות בזק או נותנת שירותי בזק מכוח זכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, כאילו היתה בעלת רשיון לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|53א|פיקוח על ציוד קצה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(1ב)}} תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
{{ח:תתת|(4)}} חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
{{ח:תתת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.

{{ח:סעיף|53ב||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53ג|תקנים ומפרטים|תיקון: תשס״א־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}}, לרבות ציוד קצה ונס״ר ודרכי פרסומם.

{{ח:סעיף|54|תמלוגים|תיקון: ק״ת תשנ״ד, תשנ״ו, תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון ישלם תמלוגים למדינה.
{{ח:תת|(ב)}} התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרשיון ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל־8% מן ההכנסות האמורות.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם בעל רשיון במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|54א|החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}; לעניין זה, ”אגרות“, ”דמי רישיון“, ”תמלוגים“ או ”תשלומי חובה“ – אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

{{ח:סעיף|55||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55א|תחולת {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים, ועל מי שקיבל אישור סוג לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|55ב|פטור מרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}, לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק ציבורית, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|58|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|59|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|59א|אישור ועדה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} תקנות, תשלומים ואגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיפים 4א}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א1|4א1(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4ג|4ג}} {{ח:פנימי|סעיף 53א|ו־53א}} ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|60|תחילה}}
{{ח:ת}} חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר –
{{ח:תת|(1)}} הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
{{ח:תת|(2)}} הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת}} ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ״ט בשבט התשמ״ד (1 בפברואר 1984) (י״פ תשמ״ד, 1417).}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|61|תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}}|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|62|תעריפי פתיחה}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}} יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|63|תחולת תניות על מקבלי שירות}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}} יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

{{ח:סעיף|64|רשיונות קיימים}}
{{ח:ת}} רשיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרשיון מיוחד שניתן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|65|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ח}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} וכן היתר כללי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת רישיון“ – תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 1א}}
{{ח:ת}} התנה שירות בשירות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ז|סעיף 4ז}} או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ו)}} לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון לעניין זה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} לעניין חסימת שירותי מסרון;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4א}}
{{ח:ת}} גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיפים 51א}} {{ח:פנימי|סעיף 51ד|או 51ד}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיפים 51ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 51ה|או 51ה}};

{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 6א}}
{{ח:ת}} קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 51ב|לסעיף 51ב(ב)}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיפים 4ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 37יב|או 37יב(2)}}, לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(5)}}, או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון;

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ט|סעיף 4ט}} לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;

{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1ב}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה או הפר הוראת רישיון לעניין ניתוק שירות למנוי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות שיחות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א1)}} או הפר הוראת רישיון לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;

{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 2א}}
{{ח:ת}} ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(2ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 2ב}}
{{ח:ת}} לא פרסם תשלומים בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 15א|לסעיף 15א(ג)}} או הפר הוראת רישיון לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי בעל הרישיון ובין אם ניתן באמצעות אחר;

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 5א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין נגישות מנויים לשירותים בין־לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין־לאומיים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין סל שירותים משותף;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם בעל רישיון אחר;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראות רישיון לעניין נדידה בין־לאומית.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)}} או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(1) עד (4)}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב) או (ג)}} לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין מניעת הפרעות למערכות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בבעל הרישיון, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של בעל הרישיון, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;

{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 7א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע או אי־גילוי מידע מסווג;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון או הוראה שניתנה מכוחו לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק ציבורית והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין ערבות או ביטוח;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;

{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין נקודת גישה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד|חלק ד׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}} או בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(1)}}, לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(2) או (3)}}, לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל הרישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת צו שניתן בעניין שירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לעניין קישור גומלין או שימוש;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}} לעניין מתן שירותי נדידה בתוך הארץ;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}} לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|סעיף 13ב|או 13ב}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון לעניין דיווח בעניינים אלה;

{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 8א}}
{{ח:ת}} נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ד פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}} שעניינה החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, או הפר הוראת רישיון בעניינים האמורים או הפר את החלטת השר שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א) ו־(ב)}}, ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד׳1}};

{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ד פרט 9א}}
{{ח:ת}} פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם בעל רישיון אחר, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד1|חלק ד׳1|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת חלק ד1 פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב) או (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ה|חלק ה׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ה פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון שאינה מפורטת {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלקים א׳ עד ד׳1}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ב (27 ביולי 1982).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''מרדכי ציפורי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pz8hidj3wc5lnaatvidnz3d3b7ce65k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור יורה דעה צה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>288792</id>
    <revision>
      <id>1413969</id>
      <parentid>943918</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T05:56:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* בית יוסף */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45112" xml:space="preserve">{{טור|יורה דעה|צד|צה|צו|}}
==טור==
דגים רותחין מיד לאחר שסלקן מן האש, שנתנן בקערה צוננת של בשר, או שהדגים צוננין והקערה רותחת - מותר לאכלם בחלב. 

אבל אם נתבשלו בקדירה של בשר, יש אוסרין לאוכלם בחלב. ורש&quot;י מתיר אפילו שנתבשלו בקדירה של בשר, אלא א&quot;כ נתבשלו עם הבשר בעצמו. ובעל התרומות מתיר כשנתבשלו ואוסר בנצלו, שכיון שנצלו בלא מים קבלו טעם בשר מעיקר הכלי ואסור לאוכלם בחלב, ולזה הסכים אדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל וכתב: ירקות או דגים שנתבשלו בקדירה של בשר, מותר לאוכלם בחלב, רק שהיתה הקדירה רחוצה יפה שלא היה שום שומן דבוק בה, אבל אם נצלו בכלי של בשר אסור לאוכלם בחלב. וכן התיר הרמב&quot;ם כשנתבשלה, שכתב: קערה שאכלו בה בשר ובשלו בה דגים, מותר לאוכלם בחלב. דגים שצלויין עם הבשר, אסור לאוכלן עם החלב. ואיני מבין למה כתב שצלויין עם הבשר אסור לאוכלן בחלב, דה&quot;ה נמי מבושלין עמו, שהרי לא התיר אלא כשנתבשל בקערה של בשר, ואם בא להחמיר בצלי א&quot;כ למה כתב עם הבשר, אפילו בלא בשר נמי בכלי של בשר אסור. 

קערות של בשר שרחצו אותם ביורה חולבת והיא על האש, או אפילו אינה על האש והמים חמין שהיד נכוית בהן, כתב בספר התרומות: אם הקערות והיורה שניהן בני יומן הכל אסור, אפילו היו הקערות מקונחות יפות שאין שום שומן דבוק בהן, אבל אם אין היורה בת יומא מותר, ובלבד שיהו הקערות מקונחות יפות שאין שומן דבוקה בהן. ואדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל מתיר אפילו הן שניהן בת יומן, וכתב: אמנם יש לחוש, לפי שכשמדיחים קערות נשאר השומן ממה שאכלו בהן דבוק בהן ונוגע ביורה ונאסר היורה מממשות הבשר שנכנס בה והכל אסור, הלכך אין להתיר עד שיאמרו ברי לי שלא היה שום שומן דבוק בה. 

אין מניחין כלי שיש בו כותח אצל כלי שיש בו מלח, אבל מותר להניחו אצל כלי שיש בו חומץ.

מותר להניח כלי שיש בו חלב אצל כלי שיש בו בשר.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
דגים רותחין מיד לאחר שסלקן מן האש שנתנן בקערה וכו' מסקנא דגמרא בפרק כ&quot;ה (קיא:) דגים שעלו בקערה של בשר מותר לאכלן בכותח משום דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט הבשר בקערה והקערה בדגים ואיכא תרי נתינת טעם קודם שיבא לכלל איסור וכתבוהו התוס' והרא&quot;ש דגים שעלו פירוש שעלו מן הצלי או צוננים בקערה רותחת ומתוך לשון רש&quot;י משמע דאין חילוק בין עלו לנתבשלו וריב&quot;ן חתנו כתב משמו עלו אין נתבשלו לא ואע&quot;ג דבעלו נמי קבלו כדי קליפת טעם מן הבשר בבליעה מועטת התירו נ&quot;ט בר נ&quot;ט אבל נתבשלו ונבלע כל טעם הבשר שהיה בלוע בקדרה אסור לאוכלו בכותח וכתב הרא&quot;ש עוד ובסה&quot;ת התיר ירקות וקטנית שנתבשלו בקדרה בת יומא חולבת רק שתהא נקייה מחלב לאוכלן בתבשיל של בשר ואפילו אם נאמר עלו אין נצלו לא כשנתבשלו שרי משום דאיכא ג' נ&quot;ט החלב בקדרה והקדרה במים והמים בירק ועודנו היתר וגמגם בדבר שיש לחוש לפי שהירק והקטנית נוגעים בקדרה ובולעים מן הקדרה עצמה ואעפ&quot;כ הכריע להתיר דכיון דאיכא מים בכלי רוב הטעם מתפשט במים וגם הירק אינו בולע מדופני הקדרה אלא ע&quot;י רתיחת המים וכן מסתבר דנתבשלו איכא טעם ג' ושרי אבל נצלו אסור עכ&quot;ל וכן דעת סמ&quot;ק וסמ&quot;ג דדגים שעלו פירוש דגים רותחים שעלו מן הצלי לתוך הקערה שאכלו בה בשר רותח מותר לאכלם בכותח לפי שנ&quot;ט בר נ&quot;ט הוא וכ&quot;ש נתבשלו במחבת אפס דגים שצלאן בשפוד שצלו בו בשר שמא יש להחמיר בהם יותר מדגים שעלו בקערה וגם הרשב&quot;א והר&quot;ן הסכימו דבנתבשלו שרי אלא שנראה מדבריהם שאינם מחלקים בין נצלו לנתבשלו וכ&quot;נ מדברי ראבי&quot;ה וזקנו שכתב המרדכי וכ&quot;נ ממ&quot;ש בהג&quot;א לר&quot;י נראה הלכה למעשה דאין חילוק בין עלו לנתבשלו והכל שרי וכן קבל מר&quot;ת שהורה כן הלכה למעשה עכ&quot;ל ואם היו מחלקים בין צלייה לבישול לא הו&quot;ל למישתק מיניה וכ&quot;נ שהוא דעת הרמב&quot;ם שכתב בפ&quot;ט מהמ&quot;א קערה שאכלו בה בשר ובשלו בה דגים אותם דגים מותר לאוכלן בכותח ולא חילק בין צלייה לבישול כלל שמ&quot;ש דגים שצלאן עם הבשר אסור לאוכלן בחלב לא בצלאן מחוברים ממש לבשר מיירי כדקס&quot;ד דרבינו עד שמפני כך כתב עליו שאינו מבין דבריו אלא בצלאן בתנור אחד נפרדין מן הבשר מיירי דס&quot;ל דריחא מילתא היא לענין בשר בחלב כמ&quot;ש בסימן צ&quot;ז ונקט לישנא דגמרא דאיירי בדג שצלאו עם הבשר דגרסינן פ' כיצד צולין (עו:) ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא אסרה רבא מפרזיקיא למיכלא בכותחא ופירש&quot;י בהדי בישרא. בתנור אחד אסרה רבא למיכלא בכותחא שיש בו חלב משום דקסבר ריחא מילתא היא ומתוך לשונו של הרמב&quot;ם עצמו משמע כן שכתב כלשון הזה פת שאפאה עם הצלי ודגים שצלאן עם הבשר אסור לאוכלן בחלב ומה פת שאפאה עם הצלי בתנור אחד משמע ואף על פי שאינם מחוברים יחד כיון שהם בתנור אחד אפאה עם הצלי קרי ליה אף דגים שצלאן עם הבשר דקאמר בצלאן בתנור אחד מיירי ואף על פי שהם נפרדים מן הבשר ובלא&quot;ה כיון דבגמרא אשכחן ההיא דדגים שצלאן עם הבשר לענין ריחא מילתא היא ולא אשכחן לה בענין צלאן מחוברים ממש לבשר ועוד דמילתא דפשיטא דאסורים ולא ניתן ליכתב ע&quot;כ לומר דהא דדגים שצלאן עם הבשר נמי לענין ריחא מילתא היא איירי ואינו ענין לנדון שלפנינו כלל וכן פירש בעל הגהות מיי': 

ולענין הלכה כיון דהרמב&quot;ם והרשב&quot;א והר&quot;ן ואבי&quot;ה וזקנו ור&quot;י אין מחלקין בין נצלו לנתבשלו דבכל גוונא שרי וגם מדברי רש&quot;י משמע כן הכי נקטינן: 

&lt;small&gt;(ב&quot;ה) כתב רבינו ירוחם תבשיל שנתבשל בקדרת בשר מותר לאכול גבינה אחריו אפילו בלא קנוח ואם אינה בת יומא מותר לאכול אותו תבשיל עם גבינה עכ&quot;ל ואין דבריו נכונים אלא אפילו היא ב&quot;י מותר לאוכלו עם גבינה דהוה נ&quot;ט בנ&quot;ט כמו שנתבאר וכתב עוד ירקות וקטנית שנתבשלו בקדרה חולבת אפילו היא ב&quot;י מותר לאכול בתבשיל של בשר&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; ונראה דוקא בדיעבד אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול עם בשר עכ&quot;ל ואין דבריו נראים אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול עם בשר כנ&quot;ל:&lt;/small&gt; מ&quot;כ דגים שעלו בקערה וכו' דוקא שאחד מהם חם אבל שניהם חמין לא אפילו דיעבד כן משמע ביורה דעה ע&quot;כ ונראה מדבריו דדייק לה מדכתב רבינו בתחלת הדיבור דגים רותחים שנתנן בקערה צוננת או שהדגים צוננים והקערה רותחת מותר לאוכלן בחלב משמע דוקא משום דחד מינייהו צונן הא אם שניהם חמין אסור ונראה דהיינו בשאין שם רוטב משום דהוי כנצלו בקערה אבל כשיש שם רוטב פשיטא דשרי דלא גרע מנתבשלו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם תאמר בדברי האוסרים נצלו בקערה רותחת ודגים צוננים הוה ליה למיסר דהא קי&quot;ל דתתאה גבר והוי כאילו שניהם חמין. ונ&quot;ל דאע&quot;ג דקי&quot;ל תתאה גבר מ&quot;מ אין נתינת טעם שלו כ&quot;כ כמו כששניהם חמין הילכך לא מחמירין ביה טפי מבנתבשלו ולפי מה שפסקתי דבין נצלו ובין נתבשלו אפילו בשניהם חמין שרי. ורבינו ירוחם בדגים חמין שעלו בקערה צוננת או שהקערה רותחת ודגים צוננים כתב שצריך לקלוף מן הדגים מה שנגע בקערה ולא משמע לי הכי כלל דאם כן אמאי איצריכין לטעמא דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהיתרא כיון שאנו מסירים עד מקום שמתפשט הטעם ועוד מ&quot;ט דמאן דאסר בגמרא דגים שעלו בקערה ואין לדחות ולומר דאע&quot;ג דבקערה צוננת סגי בקליפה בקערה חמה לא סגי בקליפה דתתאה גבר דהא בגמרא לא אידכר קליפה כי היכי דנימא הכי ועוד דהא אפילו בקערה רותחת אינו אוסר אלא כדי נטילת מקום בלבד כמבואר בסימן ק&quot;ה ואם כדבריך לא נחלקו אלא בקערה רותחת ובמה שבין קליפה לנטילת מקום ואין זה במשמע דבריהם כלל אלא ודאי אפילו בקערה רותחת לא בעי קליפה כמו שכתבתי ורבינו ירוחם לישנא דתוס' והרא&quot;ש אטעייה שכתבו אם הקערה והדגים צוננים לא איצטריך לפסוק אלא כשהאחד מהם חם דבין עילאה גבר בין תתאה גבר קליפה מיהא בעי ע&quot;כ ועלה בדעתו דלמימרא דה&quot;נ בעי קליפה ואין הדבר כן כמו שהוכחתי אלא ה&quot;ק דקליפה מיהא בעי היכא דהוי נ&quot;ט גופיה אבל הכא דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט שרי בלא קליפה כלל וזה נ&quot;ל ברור: 

כתב סמ&quot;ק אפילו נצלו או נתבשלו דווקא בדיעבד אבל לכתחלה אסור להעלותם או לבשלם בכלי של בשר כדי לאוכלם בכותח וכ&quot;כ גם בסימן קצ&quot;ט ודייק לה מדקאמר דגים שעלו בקערה בלשון דיעבד. וכ&quot;כ הגה&quot;מ בפ&quot;ט מהמ&quot;א וכ&quot;כ ג&quot;כ רבינו ירוחם אבל בעל התרומה כתב במפתחות דקטניות שבשל בקדרה חולבת מותר לכתחלה לערותן בקדרה של בשר ואפילו הקדרה בת יומא כמו דגים שעלו בקערה &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכו' כתב הרשב&quot;א בת&quot;ה לא הדיח את הקדרה יפה יפה קודם שבישל בה את הדגים אם יש בממשות שע&quot;פ הקדרה יותר מאחד בס' בדגים אסור לאוכלן בכותח: 

כתב הר&quot;ן דלא שרי נ&quot;ט בר נ&quot;ט אלא בשל היתר כבשר בחלב דכיון דטעם שני אכתי היתרא הוא כיון דאקליש כולי האי לא חשיב למיסר אבל במידי דאיסורא כל היכא דאיכא טעמו כלל אוסר עד סוף כל העולם עכ&quot;ל. וכן כתב הרשב&quot;א בתשובה סימן תקי&quot;ו ונראה שדעת כל הפוסקים שוה לזה וכ&quot;כ בפירוש בשערי דורא דלא שרי דגים שעלו בקערה לאוכלם בכותח אלא משום דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהיתרא אבל במחבת או יורה של נכרי שיש בהן נותן טעם של איסור ונכנס טעמו של איסור במים אסור לכתחלה ללוש במים שנתחממו בהם אף ע&quot;ג דסתם כלים של נכרים אינן בני יומן מ&quot;מ אסור ללוש בבתינו מן המים שחממו בהן דאין להתיר נ&quot;ט לפגם לכתחלה אבל לאכול מפת של נכרי דמותר היינו דיעבד עכ&quot;ל וכתוב בהגהות דאין להתיר נ&quot;ט לפגם לכתחלה שעדיין לא התחילה הנאתן שהרי לא הוחמו לשתייה אלא לאפייה ולענין זה הוי לכתחלה עכ&quot;ל: כתוב בתשובות הרשב&quot;א שם ביצה שנתבשלה במים בקדרה חולבת מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחלה דהא נ&quot;ט בר נ&quot;ט הוא כדגים שעלו בקערה אבל ביצים שנתבשלו בקדרה עם בשר ואפי' בקליפה אסור לאוכלן בכותח שקליפת הביצה בבירור מנוקבת היא וכשאדם מבשלה תוך יורה של צבעים תמצא הביצה עצמה צבועה מאותה צבע ולכן אסרו חכמים ביצת אפרוח והתירו ביצה אסורה שזו פולטת ציר של אפרוח וזו אינה פולטת אלא זיעה בעלמא:

קערות של בשר שרחצו אותם ביורה חולבת וכו' כתב בסה&quot;ת אם הקערות והיורה שניהם בני יומן הכל אסור וכו' וכ&quot;כ סמ&quot;ג וסמ&quot;ק ושערי דורא והוא מדברי התוספות בשמעתא דדגים שעלו בקערה ונתנו טעם משום דלא דמי לדגים שעלו בקערה דשאני הכא שהקערות נוגעות במחבת ונפלט טעם מזה לזה והוי טעם שני באיסור ועוד דהא כשהטעם שני של בשר ושל חלב נכנס במים מיד נאסרו המים וחוזרין ואוסרין הקערות והמחבת וכ' הר&quot;ן שהרמב&quot;ן חלק על דברי בעל התרומות וכתב דהיינו דגים שעלו בקערה דיורה היינו קערה מים רותחים שפלט בהם היינו דגים מחבת חולבת היינו כותח כשם שהדגים מותר לאוכלן בכותח כך המים הללו מותר ליתן אותם בין בכותח בין בפליטת חלב שבמחבת ואף ע&quot;פ שהסכמנו לפרש דג' נותני טעמים בעינן כאן נמי ג' נותני טעמים הם הבשר בקערות קערות במים מים בחלב ולא אמרינן חלב שבמים נתערב עם טעם שני של בשר שבהן כשם שאין אומרין בדגים דטעם החלב שבכותח נבלע בדגים ויהא אוסרין וכן בדין לפי שאין בשר שבדגים או במים אוסרין עד שיתערבו עם החלב ויתנו טעם זה בזה שאין בשר בחלב אוסר לעולם אלא בנ&quot;ט הילכך הוה ליה טעם ג' והכל מותר ע&quot;כ ונמשכו לדעתו הבאים אחריו הרשב&quot;א ואחרים ז&quot;ל. ותמהני עליהם שאני רואה דברי בעל התרומה נכונים והעלה דמסתברא כדברי בעל התרומה ז&quot;ל: 

והרא&quot;ש כתב וקערות שנשתמשו בהן בשר שהודחו ביורה חולבת ושניהם בני יומן הוה ליה נ&quot;ט בר נ&quot;ט והכל חותר: &lt;small&gt;(ב&quot;ה) ולענין הלכה כיון שהאחרונים מסיימים להתיר ומסתבר טעמייהו הכי נקטינן:&lt;/small&gt;

ומ&quot;ש רבינו בשמו אמנם יש לחוש וכו' ג&quot;ז בפרק הנזכר ונראה דהאי הכל אסור לא לגמרי קאמר אלא היינו לומר שאם אין במים ס' כנגד ממשות שעל פני הקדרה אסור אבל אם יש בהם ס' כנגדו מותר וכמ&quot;ש בסמוך בשם הרשב&quot;א בענין דגים שעלו בקערה: 

והיכא דאחד מהן אינו בן יומו נתבאר יפה בדברי ש&quot;ד וז&quot;ל קערות שאכלו בהם רוטב של בשר רותח היום והודחו במים רותחים שהידים סולדו' בהם במחבת חולבת שאינה בת יומא הקערות פשיטא שמותרות שלא קלטו רק טעם חלב מכלים שאינן בני יומן וגם המחבת מותר לבשל בה חלב עוד משום דיש בה ג' נותן טעם בר נ&quot;ט מן הבשר בקערה ומשם במים ומשם במחבת ואכתי היתר גמור הוא כיון שאינו ב&quot;י ודוקא כשהקערות מקונחות שאין מלוכלכות מן המרק של בשר קודם שהודחו אבל אם האחת מלא שמנונית או שאר מאכל של בשר או של חלב במחבת או בקערות (הכל אסור) דטעם ראשון הוא וכן הדין אם הוא איפכא קערה חולבת בת יומא והדיחו במחבת של בשר שלא היתה בת יומא ע&quot;כ: 

&lt;small&gt;(ב&quot;ה) ומה שאסר במלוכלכת מהמרק של בשר אינו נ&quot;ל דלא אסרו אלא בממשות בשר אבל במרק לא ומיהו אם שומן מדובק בקערות היינו ממשות הבשר:&lt;/small&gt; 

וכתוב בהגש&quot;ד על לשון זה יראה דהכל אסור לאו דוקא דאם אותה שאינה בת יומא מקונחת לא תאסרה חבירתה כלל דלעולם טעם הנפלט ממנה פגום הוא אלא לצדדים קאמר דהכל אסור היכא שאותה שאינה בת יומא אינה מקונחת &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt;: ומ&quot;ש רבינו שרחצו אותה ביורה חולבת והיא על האש או אפילו אינה על האש והמים חמין שהיד נכוית בהם היינו דאם אין היד סולדת בהם אין שם רותח עליהם ונראה שאע&quot;פ שהיא על האש נמי אם אין היד סולדת בהם שרי ואם עירה המים בכלי ב' חולבת ואח&quot;כ נתן שם קערות של בשר לדעת האומרים שאין מפליט אלא חום של כלי ראשון מישרא שרי אע&quot;פ שהיד סולדת בו אבל להרשב&quot;א דחום דכלי שני מבליע ומפליט ואפי' אין היד סולדת בו כמ&quot;ש רבינו בסי' ק&quot;ה משמע דה&quot;נ נאסר &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; ומצאתי בהגש&quot;ד מהרי&quot;ח פסק דכלי שני מבליע בכלי חרס לפיכך יראה דיש לדקדק כשמדיחין קדרות יחד ולפעמים נמצאת אחת של חלב תוך האחרות של בשר או איפכא וזו היא מלוכלכת בשיירי מאכל אוסרת האחרות אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו אבל אם הם נקיות כולן אין לחוש דנהי נמי דכלי שני מבליע בכלי חרס מ&quot;מ אינו מפליט ממנו וק&quot;ל ע&quot;כ:

אין מניחין כלי שיש בו כותח אצל כלי שיש בו מלח אבל מותר להניחו אצל כלי שיש בו חומץ וכו' בפ' כ&quot;ה (קיב.) בעא מיניה רב דימי מר&quot;נ מהו לאנוחי כדא דמילחא גבי כדא דכמכא א&quot;ל אסור דחלא מאי א&quot;ל שרי ומ&quot;ש האי איתיה לאיסורא בעיניה והאי ליתיה לאיסורא בעיניה. ופירש&quot;י דמיבעיא ליה אי חיישינן שמא יפול מן הכותח במלח והוא לא ידע וימלח ממנו בשר או יתן ממנו לתוך הקדרה: האי. כותח הנופל במלח נראה וניכר מפני שהוא עב ולא בטיל אבל כותח הנופל בחומץ ליתיה בעיניה ובטל בס' וכתבו התוס' והרא&quot;ש אין ליזהר מטעם זה לתת בתוך תיבה אחת כד של בשר אצל כד של חלב דמזהר זהירי שלא יפול מזה לזה אבל הכא לא מסקי אדעתייהו שלא יפול מן הכותח במלח ויתן ממנו לתבשיל ואע&quot;פ שכתוב בהג&quot;ה שיש להחמיר שלא להניח שני תבשילין של בשר וחלב סמוך זה לזה בתיבה אחת אם לא שיכסנו בטוב כ&quot;כ בשם מהרא&quot;י ז&quot;ל דליתא לההיא הג&quot;ה מקמי התוס' &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; והרמב&quot;ם נראה שהוא מפרש דלאנוחי כדא דכמכא גבי כדא דמילחא בסמוך ממש קאמר משום דמשאיב שאיב ליה מילחא לכותחא אבל חלא שרי משום דלא שאיב שכתב בפ&quot;ט מהמ&quot;א אין מניחין כד של מלח בצד כד של כמך מפני ששואב ממנו ונמצא מבשל הבשר במלח זה שיש בו טעם החלב אבל מניח כד החומץ בצד כד הכמך שאין החומץ שואב ממנו וכתב הר&quot;ן שכן פר&quot;ח ובודאי דלהאי פירושא לא שייך מאי דאמרינן האי איתיה לאיסורא בעיניה אלא שגירסא אחרת היתה להם. דין מלח הנתון בקערה של בשר מותר ליתנו בחלב סימן ק&quot;ה. דין גבינות שנעשו בדפוסי הנכרים בסימן הנזכר.

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
דגים רותחין וכו' לכאורה משמע דוקא שאחד מהם חם אבל שניהם חמין לא אפילו דיעבד דכשאין שם רוטב הו&quot;ל כנצלו וכ&quot;כ ב&quot;י שכך מצא כתוב ע&quot;ש. ולפעד&quot;נ דרבינו לא נקט אחד חם לדיוקא אלא לרבותא דל&quot;מ בשניהם חמין דמתפשט טעם הבשר שבקערה בכל הדגים וכיון דהוי נ&quot;ט בנ&quot;ט כבר נחלש ונקלש טעם הבשר השני בהתפשטותו בכל הדגים אלא אפילו אחד לבדו חם והשני צונן דלא נתפשט טעם הבשר בכל הדגים אלא עד קליפה בדגים וסד&quot;א דאותו טעם לא נחלש ונקלש אלא ממשות יש באותו טעם בשר השני כיון דלא נתפשט בכולי דגים קמ&quot;ל דאפ&quot;ה מותר לאכלם בחלב דאין כאן ממשות אלא נ&quot;ט בר נ&quot;ט ובהכי מתיישבין גם דברי הרבינו ירוחם שפסק דבאחד חם צריך לקלוף מן הדגים מה שנגע בקערה דהשיב עליו ב&quot;י תשובות רבות ואמר דלשון התוס' והרא&quot;ש אטעייה ולפעד&quot;נ איפכא דלפי דהתוספות והרא&quot;ש כתבו במסקנתם דאפי' נתבשלו בקדרה של בשר שרי חשש הרב לחומרא ואמר דשמא לא התיר שמואל אלא דוקא בשניהם חמין דומיא דנתבשלו דכיון דנתפשט טעם השני בכל הדגים הו&quot;ל נ&quot;ט בנ&quot;ט אבל באחד חם דאינו מתפשט אלא עד קליפה הו&quot;ל ממשו של בשר ולפיכך הצריכו קליפה ורב ושמואל לא פליגי בגמרא אלא בשניהם חמין אבל באחד חם ד&quot;ה צריך קליפה כנ&quot;ל ליישב דברי הרבי' ירוחם מיהו דעת הפוסקים אינו כך אלא כמ&quot;ש רבינו דאין חילוק בין שניהם חמין ובין אחד חם הכל שרי:

ומ&quot;ש ובעל התרומות מתיר כשנתבשלו וכו' ולזה הסכים א&quot;א הרא&quot;ש וכתב וכו' ואע&quot;ג דבפכ&quot;ה תנן צורר אדם בשר וגבינה וכו' אלמא דאפילו צונן בצונן דלא בלעי מהדדי וסגי בהדחה בעלמא אפ&quot;ה אסור לכתחלה ליגע בו וכאן מתיר אפי' שניהם חמין לא דמי דהתם בגוף בשר וגבינה חיישינן שמא ישאר דבוק קצת גבינה בבשר בעין או בשר בגבינה וחיישינן דילמא משתלי ולא ידיח אבל הכא אינו אלא פליטת טעם דנחלש והילכך שרי אפילו לכתחלה ובספר התרומה ע&quot;ש ר&quot;י כתב דמיני קטנית שנתבשלו בקדרה חולבת ב&quot;י מותר לערותו לכתחלה בקערה של בשר דאיכא ג' נ&quot;ט ע&quot;ש סימן ס&quot;א וכך נהגו היתר זה לכתחלה בנתבשלו אבל לא נהגו כך להקל לכתחלה לאכול עם הבשר עצמו ופורץ גדר וכו' והיינו משום דחוששין לכתחלה למאן דמפרש עלו אין אבל נתבשלו לא:

ואיני מבין וכו' פי' קשיא ליה לרבינו מה נפשך אם דעת הרמב&quot;ם באיסור זה משום דהוי דגים עם בשר עצמו למה כתב שצלויין וכו' אפי' מבושלין עמו נמי אסור ואם איסור זה משום צלי למה הזכיר בשר עצמו אפי' כלי של בשר נמי אסור ותימה למה לא פי' רבינו דברי הרמב&quot;ם דמיירי בצלויין בתנור אחד כל אחד בכלי בפני עצמו ואסור מטעמא דריחא מילתא היא וכדאיתא פ' כיצד צולין ההיא ביניתא דאיטויא בהדא בישרא אסרה רבא מפרזקיא למיכלא בכותחא וכדפי' בהגהת מיימונית ומביאו ב&quot;י ואפשר דמדכתב הרמב&quot;ם וז&quot;ל פת שאפאה עם הצלי ודגים שצלאן עם הבשר אסור לאכלן בחלב קשיא ליה לרבי' דהא הרמב&quot;ם פסק כלוי דאפילו צלה נבלה שמנה עם שחוטה בתנור אחד מותר בדיעבד וכאן פסק דאסור ואף ע&quot;ג דהרי&quot;ף בפג&quot;ה ג&quot;כ פסק כך וקאמר דהא דתני רב כהנא פת שאפאה עם הצלי אסורה וההיא ביניתא וכו' לאו כרב אסרה בלחוד אלא אפי' כלוי דלא שרי לוי אלא גבי נבלה דא&quot;א לאוכלה אבל בפת ודג שצלה עם בשר בתנור אחד דאפשר לאוכלה בלא כותח אסור ועוד דהו&quot;ל כדבר שיש לו מתירין דאפילו באלף לא בטל וכל דבר שהוא אחד מאלף כריחא בעלמא הוא ואפ&quot;ה לא בטיל כיון שיש לו מתירין והאי פת ודג נמי הכי הוא מ&quot;מ רבינו נמשך אחר דעת הרא&quot;ש בפרק בתרא דע&quot;ז דמסיק ע&quot;ש ר&quot;ת דהך דתני רב כהנא כוותיה דרב אתיא וכדמוכח נמי מדברי הרשב&quot;א שהביא רבינו בסימן צ&quot;ו ולהכי הוה קשיא ליה דברי הרמב&quot;ם אהדדי ולפיכך היה מפרש דברי הרמב&quot;ם דמיירי בפת ודג שצלו עם בשר בכלי אחד ומשום דבלע ממשו של בשר לפיכך אסרן לאכול &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; אלא דהוה קשיא ליה למה נקט צלי אפילו בישלו עם בשר נמי כנ&quot;ל דעת רבינו אבל דעת הרמב&quot;ם נכון כדפרי' וכמ&quot;ש הגהות מיימוני:

קערות של בשר וכו' עד והכל אסור כתב בהגהת ש&quot;ד סימן נ&quot;ז ע&quot;ש מהרא&quot;י דהכל אסור דכתב הרא&quot;ש לאו דוקא דאם אותה שאינה ב&quot;י מקונחת לא תאסור חבירתה כלל דלעולם טעם הנפלט ממנו פגום הוא אלא לצדדים קאמר דהכל אסור ר&quot;ל היכא דאותה שאינה ב&quot;י אינה מקונחת ופשוט הוא: כתב סמ&quot;ק בסימן קצ&quot;ח וז&quot;ל וגם נראה דנ&quot;ט בנ&quot;ט גופיה דשרי היינו דוקא דיעבד אבל לכתחלה אסור לגרום מדקאמר דגים שעלו בקערה וכו' משמע דוקא עלו דיעבד אבל לכתחלה אסור להעלות בקערה של בשר כדי לאכלם בכותח וכ&quot;כ עוד בסימן רי&quot;ג ולפ&quot;ז התיישב מה שהקשו התוס' בפרק כל שעה (דף ל') ופכ&quot;ה (דף קי&quot;ב) ופרק השוכר את הפועלים (דף צ&quot;א) אהא דתניא אין טשין את התנור באליה ואם טש כל הפת כולה אסורה עד שיסיק את התנור דלמה לי עד שיסיק בקינוח סגי דתו לא הוי אלא כנ&quot;ט בנ&quot;ט ושרי כדגים שעלו בקערה דמותר לאכלן בכותח ונדחק ר&quot;ת לתרץ דשומן שעל החרס אינו יכול ליקנח יפה ותימא א&quot;כ היאך כתב הרא&quot;ש בסתם דאין להתיר עד שיאמר ברי לי שלא היה שומן דבוק בה הוה ליה לפרש דבכלי חרס לא מהני אפי' אומר ברי לי לפי שאינו יכול ליקנח יפה וכך הוא דעת הר&quot;ן בפ' כל שעה ופ' כל הבשר דהחרס נמי מתקנח יפה אבל למה שכתב הסמ&quot;ק ניחא דפשיטא דאע&quot;ג דבקנוח נמי לא הוי טעם בשר ראשון בפת אלא נ&quot;ט בר נ&quot;ט אפ&quot;ה לכתחלה ודאי אסור לאפות הפת בתנור שאינו הוסק אלא נתקנח בלבד כדי להתיר הפת משום נ&quot;ט בנ&quot;ט והא דתני כל הפת כולה אסורה לא דבאפה פת כבר קאמר דאסורה אפילו דיעבד אלא תנא תקנתא אתא לאשמועינן דשרי לאפות בה לכתחלה כשיוסק התנור נ&quot;ל ומה שכתב ב&quot;י דבספר התרומה חולק על הסמ&quot;ק שכתב דקטנית שבשל בקדרה חולבת מותר לכתחלה לערותן בקערה של בשר ואפי' הקדרה ב&quot;י כמו דגים שעלו בקערה דמותר לאכלן בכותח לא דק דהלא לא כתב סה&quot;ת שיכול לבשל לכתחלה קטנית בקדרה חולבת כדי לערותן בקערה של בשר אלא אם בשלן כבר קאמר דהיינו דיעבד דיכול אח&quot;כ לערותן בקערה של בשר ואין כאן מחלוקת ועוד דדוקא כדי לאכול עם החלב והבשר בעצמו הוא דאסור לכתחלה אבל כדי לערותן וליתנן בכלי של חלב ובשר מותר אף לכתחלה וכן פסק או&quot;ה ומביאו בהגה&quot;ת ש&quot;ע והכי נקטינן כדפסק סמ&quot;ק וכדמוכח מברייתא דאין טשין וכו' וכדפרי': ומ&quot;ש רבינו לעיל ורש&quot;י מתיר אפי' שנתבשלו בקדרה של בשר אא&quot;כ נתבשלו עם הבשר בעצמו עכ&quot;ל אין לדקדק מלשון זה דמותר לאכול הדגים כשנתבשל עם בשר בקדרה אחת דהא ודאי אסורין הדגים והבשר כשנתבשלו יחד דחמירא סכנתא מאיסורא והכי נהוג ומהרי&quot;ל אסר קדרה של בשר שנפל בה שלפוחית של דג ולא בא רש&quot;י אלא לפרש הא דאמר דדגים שעלו בקערה דמותר לאכלן בכותח דבשנתבשלו נמי שרי בחלב אא&quot;כ בנתבשלו עם בשר עצמו דאז אסורים משום בשר בחלב אבל מודה גם רש&quot;י דבלאו הכי אסורין הדגים בלבדן משום סכנתא אלא דעם חלב איכא נמי איסור בשר בחלב וכ&quot;כ מהרש&quot;ל בא&quot;ו שלו סימן ל&quot;ה ובספרו בפג&quot;ה סימן ט&quot;ו והאריך ע&quot;ש:

אין מניחין וכו' בפכ&quot;ה גרסי ר&quot;ח והרמב&quot;ם דגבי כדא דכמכא אסור משום דמשאיב שאיב ליה מילחא לכותחא וקשה לי דלעיל בסוף סימן צ' כתב רבינו ע&quot;ש הרא&quot;ש שמותר למלוח כחל עם בשר שהמלח אינו מפליט החלב שבו וכי גרע הכחל מכלי שיש בו כותח דהמלח שואב החלב דרך דופני הכלי וכ&quot;ש שיהא שואב דרך בשר הכחל וצ&quot;ע: כתב מהרש&quot;ל בא&quot;ו שלו אע&quot;ג דרוב פוסקים מתירין בנתבשלו מ&quot;מ העולם נוהגין איסור כשנתבשלו וחלילה להקל בפניהם ובפרט מאחר שהתוס' אשר מימיהם אנו שותים פסקו לאיסור בנתבשלו ומאחר שהעולם תפסו לאיסור בשנתבשלו בכלי ב&quot;י ה&quot;ה כשנתבשלו בכלי שאינו ב&quot;י נמי אסור לכתחלה דכל נט&quot;ל אסור לכתחלה עכ&quot;ל אבל או&quot;ה כתב דאם היה הכלי שנתבשלו בו או נצלו בו אינו ב&quot;י מותר לכתחלה לאכלן בחלב הואיל והוא נט&quot;ל גם נ&quot;ט בנ&quot;ט עכ&quot;ל וכן פסק בת&quot;ח ובהגהת ש&quot;ע והכי מסתברא מיהו תבלין שנדוכו במדוכה של בשר אפי' המדוכה אינה ב&quot;י אסור לאכלם בחלב דכיון דהוי דבר חריף מוציא עיקר הטעם והוי נמי לשבח ואינו מועיל לומר כאן דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט וגם נ&quot;ט לפגם בדברים החריפים וכ&quot;כ ב&quot;י בסימן צ&quot;ו והכי משמע בתשובת הרשב&quot;א סימן תמ&quot;ט שכתב דמשום מעט תבלין שבו לא מקרי דבר חריף ע&quot;ש: כתב באו&quot;ה אם עירה מים מכ&quot;ר של בשר ב&quot;י רותחין לתוך כלי ואח&quot;כ הניחו בו קערות של חלב אינן נאסרין אפי' היד סולדת בהן דכ&quot;ש אינו אוסר ואפי' אם הניח הכלים תחלה ואח&quot;כ עירה רותחין עליהן אם המים אינן לא של בשר ולא של חלב ועירן על כלים של בשר ושל חלב ביחד הכל שרי אפי' שומן דבוק בהם דאין עירוי ככלי ראשון ממש שיעשה שהכלים שמערה עליהם יבלעו זה מזה אבל אם עירה מכלי של בשר המלוכלך על כלי חלב או איפכא נאסר ודוקא אותו כלי שבא קילוח העירוי עליו הוא לבדו נאסר ולא שאר כלים שאצלו שלא הגיע עליהם העירוי כלל ואם לא היה הכלי שמערן ממנו מלוכלך מותר דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט: וכתב עוד שם דאם הכלים של בשר ושל חלב שניהם ב&quot;י אפי' אינן מלוכלכין כלל והודחו ביחד ביורה שעל האש אוסרין זה את זה ואפי' הדיח קערות עם קערות וכפות עם כפות וטעלי&quot;ר עם טעלי&quot;ר ולא אמרינן דמה שתשמישו בכלי שני אינו אוסר וכתב עליו בת&quot;ח דדוקא מן הסתם דחיישינן שמא השתמש בכף או בטעלי&quot;ר בכ&quot;ר כדחיישינן גבי הגעלה שצריך להגעיל הכל בכ&quot;ר אבל אם ברי לו שלא השתמש בכף וטעלי&quot;ר בכ&quot;ר כלל תוך מעת לעת אינו אוסר בדיעבד והכי נהוג עכ&quot;ל ולפעד&quot;נ דמן הגעלה אין ראייה כלל דלכתחלה ודאי חיישינן שמא השתמש בו ופעמים בכ&quot;ר ותו דאי אפשר שלא השתמש בכ&quot;ר כל משך שנה תמימה ולכך צריך להגעילו לכתחלה בכ&quot;ר אבל הכא דיעבד אין לאסרו מן הסתם ולומר שהשתמשו בו בכ&quot;ר תוך מע&quot;ל דלא שכיח כלל אבל באו&quot;ה כתב טעם אחר בקערות לפי שמערין עליה כמה פעמים ונשאר בה הבליעה כל פעם והולך ובולע מידי יום ויום בעונה דדוקא בעירוי של פעם אחד אמרינן שאינו בולע אלא לכדי קליפה אבל בכה&quot;ג ודאי בולע בכולו וכן הטעלי&quot;ר דרך ליתן עליה בשר רותח וע&quot;י שהמאכל עירוי והעירוי מבליע כדי קליפה א&quot;כ ע&quot;י עיראות הרבה בלע האיסור בכולו כ&quot;ש הכפות שרגילין לתוחבן בכ&quot;ר עכ&quot;ל. וזה הטעם חשוב כעיקר: כתב או&quot;ה היכא שאין הכלים מלוכלכים והאחד ב&quot;י והשני אינו ב&quot;י והודחו יחד ברותחין שניהם מותרין דשאינו ב&quot;י אינו אוסר דנט&quot;ל הוא ושהוא ב&quot;י אינו אוסר דנ&quot;ט בנ&quot;ט דהיתירא היא וכיון שהשני נט&quot;ל דמן התורה מותר. מיהו המים שהודחו בהם אסורין הואיל ובלועים מאיסור פגום חשוב כמו לכתחלה וכן אם המאכל קטניות או ירקות או דגים והקדרה ב&quot;י ותחבו בו כף שאינו ב&quot;י או איפכא ואין בו ששים אף ע&quot;ג דהמאכל אינו נאסר מ&quot;מ אין לאוכלו לא עם בשר ולא עם חלב דהואיל ויכול לאוכלו בלא זה חשוב כלכתחלה אבל לשומו בכלי של אחד מהן אין להקפיד כל זה כתב בת&quot;ח כלל נ&quot;ח אבל נלע&quot;ד דאם הקדרה ב&quot;י פשיטא דמחזיקים המאכל כמו הקדרה אם בשר בשר אם חלב חלב אלא אפילו הקדרה אינה ב&quot;י נמי דין המאכל כמו הקדרה אם בשר בשר ואם חלב חלב ואף ע&quot;פ שתחב בו כף ב&quot;י לית לן בה דאקראי בעלמא הוא ודבר מועט ואינו אלא נ&quot;ט בר נ&quot;ט וכך הוא דעת מהרש&quot;ל אמנם כתב דראה מורי הוראה דלא שרי לתת שומן בתוך המאכל לכתחלה אם הקדרה חולבת ואינו ב&quot;י או איפכא מפני שהוא דבר תמוה לתת שומן ובשר במאכל שנתבשל בקדרה חולבת או לתת חמאה וחלב במאכל שנתבשל בקדרה של בשר ואף לערות אותו חמין לתוך קערה של בשר או של חלב אסור אלא בקדרה חדשה או לאכול מן הקדרה שנתבשל בה ובכף חדשה או ללפת בלחם עכ&quot;ל והכי נקטינן:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} כתב באו&quot;ה הא דנוהגין לאסור לכתחלה בבישול וצלייה היינו לאכול עם חלב עצמו אבל ליתן בכלי חולבת שרי וכן אם לא היה הקדרה שנתבשלה בה ב&quot;י אף לכתחלה שרי דהואיל והוא נט&quot;ל וגם נ&quot;ט בר נ&quot;ט עכ&quot;ל ועיין באו&quot;ה סימן תנ&quot;ב מדין זה עוד כתב כלל כ&quot;ד ותבלין שדכו במדוך של בשר ואח&quot;כ נתנוהו בחלב צריך לשער נגד כל התבלין אפי' לא היה המדוך ב&quot;י עכ&quot;ל ונ&quot;ל טעמו דס&quot;ל דבדבר חריף אינו מועיל נ&quot;ט בנ&quot;ט כמו שאינו מועיל בו נט&quot;ל כמו שיתבאר לקמן סימן קכ&quot;ב וכתשובת הרשב&quot;א סימן תמ&quot;ט משמע כדברי שכתב שם במעשה שדכו ביצים עם תבלין במדוך חולבת שאינו ב&quot;י ושמו בתרנגולת ופסק דשרי דמשום מעט תבלין שבו לא מקרי דבר חריף וא&quot;כ הוי נ&quot;ט בנ&quot;ט ובטלה עכ&quot;ל משמע הא אי הוי דבר חריף אסור וכ&quot;כ ב&quot;י&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; בשם ספר התרומות: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ&quot;ק לא אמר אלא לכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאם לא כן מ&quot;ש בשם הסמ&quot;ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ&quot;ק לחלק בין צלייה לבישול וע&quot;כ לומר דהא דאינו מחלק בין צלי לבישול היינו לענין לכתחלה אסור לעשות ע&quot;מ לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צליי דאסור לפי סברת הסמ&quot;ק וכ&quot;ה בהדיא בהגהות סמ&quot;ק ואם כן מאי אבל בעל התרומה דכתכ וכבר כתבתי לעיל סימן צ&quot;ד דאע&quot;ג דדעת הסמ&quot;ג להתיר בנתבשלו מ&quot;מ מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכ&quot;פ באו&quot;ה כלל ל&quot;ד דלכתחלה יש להחמיר אפי' בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפי' בצלי ונ&quot;ל דמ&quot;מ בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאוכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאי דפליג: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} במרדכי דף תשל&quot;ה ע&quot;ג כתב פרק כ&quot;ח וכן הסכים הר&quot;ן דף תשי&quot;ט ע&quot;ב וכ&quot;פ מהרא&quot;י בפסקיו סימן צ&quot;ז דאנו נוהגין בס&quot;ה וב&quot;פ בארוך כלל ל&quot;ד וכתב שם דה&quot;ה אם הדידז קערות של בשר ושל חלב בכלי ראשון דאסור ודוקא שהדיחן בפ&quot;א אבל בזו אחר זו אם היו יפים בלא שומן שרי דהוי נ&quot;ט בנ&quot;ט דבדיעבד שרי עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} וכל זה הוא ג&quot;כ באו&quot;ה כלל ל&quot;ד: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} ואני כתבתי למעלה סימן ס&quot;ח דאנו נוהגין היתר בכ&quot;ש בדיעבד וכ&quot;פ בהגש&quot;ד דבכ&quot;ש יש להתיר וכתב דלכן טוב ליזהר תמיד שלא יתן הקערות תחלה באותן כלים שרוחץ אותן מתוכן אלא בנותן המים תחלה ואח&quot;כ נותן הקערות לתוכן דהוי כ&quot;ש עכ&quot;ל ועוד כתב שם דאם עירה על קערות של בשר ושל חלב נאסרו דאנן ס&quot;ל עירוי ככ&quot;ר אמנם באו&quot;ה כלל ל&quot;ד כתב דאף ע&quot;י עירוי שרי דודאי עירוי ככ&quot;ש אלא שאנו מחמירין בו להחשיבו ככ&quot;ר ודוקא כ&quot;ק בדין תתאה גבר ודוקא קילוח הראשון שיורד מן כ&quot;ר אבל לאחר שהורידו על הכלי לומר שפליטת אותם המים יוצא מכלי אחד ויבליע בכלי אחר זהו לא אמרינן דמיד שנחו המים על הכלי הוי כ&quot;ש ושוב אין מבליע ולא מפליט ואין להחמיר אלא בדבר שנהגו עלמא איסור ולכן אפי' כל הכלים מלוכלכים בכה&quot;ג שרי עכ&quot;ל עוד כתב בארוך שם דאין חילוק בין הדיח קערות עם קערות או כפות עם כפות ולא אמרינן דכפית אין תשמישן אלא בכ&quot;ש ולא בלעי דחיישינן דילמא השתמש עלייהו בכ&quot;ר וכן מה שקורין בל&quot;א טעלר עכ&quot;ל ומיהו נ&quot;ל שאם ברי לו שלא השתמש עם הכלי תוך מע&quot;ל אלא בכ&quot;ש דאינו אוסר כנ&quot;ל והוא פשוט עוד שם דאע&quot;ג דהיורה אינה ב&quot;י והקערות ב&quot;י נוהגין שלא להשתמש באותן מים כלום דהואיל ואינו מאכל אלא מים גרידא הוי לכתחלה ואסרינן הואיל ובלוע מאיסור פגום עכ&quot;ל כתב בהגש&quot;ד אם נמצאת קערה של איסור או של בשר תוך קערות של חלב ולא ידעינן אי הודחה בהן או לא יש להתירן דלא מחזקינן איסורא דילמא הודח בהן בב&quot;ר עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ו)}} ובארוך כתב דכן נוהגין אפי' אם אינו ב&quot;י אין אנו מתירין עד שיאמר ברי לי שלא היה מלוכלך עדיין עכ&quot;ל ונראה דדוקא אם הדיחן בכ&quot;ר עצמו אבל אם עירו עליהן אין לחוש דהא יותר מזו מתיר בארוך בעירוי כמ&quot;ש לעיל: 

{{ד&quot;מ|(ז)}} ובהגש&quot;ד מיהו בדיעבד שרי דלא מחזקינן איסור עכ&quot;ל מהרא&quot;י ז&quot;ל וכ&quot;ה בארוך כלל מ' ושם דוקא כותח שהוא עבה וניכר אם נתזו ניצוצות במלח אבל חלב צלול שרי לכתחלה ואפילו בכותח אינו אסור אא&quot;כ הכלים מגולים עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ח)}} ובארוך ובשערים דמהרא&quot;י ז&quot;ל כתב בשם א&quot;ז דאפי' בבשר בחלב יש להחמיר לכתחלה עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ט)}} וצ&quot;ע הואיל ומהרא&quot;י מביא דברי א&quot;ז בשעריו משמע דס&quot;ל דהכי נקטינן לכתחלה:</text>
      <sha1>img5xhv6i0nodvdaeitc3httdz4mysv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור יורה דעה צו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>288793</id>
    <revision>
      <id>1413958</id>
      <parentid>753312</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T21:35:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* בית יוסף */ שייך לסימן הקודם!</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33914" xml:space="preserve">{{טור|יורה דעה|צה|צו|צז|}}
==טור==
צנון או שלקות שחתכום בסכין של בשר, אסור לאכלם בחלב עד שיקלוף מקום החתך, או עד דטעים ליה שלא יהא בו טעם בשר. והרשב&quot;א כתב שכולו אסור. ואדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל לא כתב כן. וכתב בספר התרומות דאפילו אין הסכין בן יומו אסור. 

וכן הדין בשומין ובצלים וכרשים שחתכום בסכין של בשר, שאין לאוכלן בחלב, שגם הן חריפין כמו צנון. 

ואם עבר ובישלום בחלב, צריך ששים לבטלם. ומיהו אין צריך ששים כדי כל הצנון, רק ששים כדי הבלוע בו, היינו כדי כל הסכין. אבל אם חתכו בסכין של נכרי, צריך ששים כנגד כל הצנון. 

וה&quot;ר מאיר מרוטנבורג התיר בין בצנון בין בשומין ובצלים, אלא א&quot;כ היה הסכין בן יומו, ולא רצה להורות הלכה למעשה, וכתב: שאע&quot;פ שאני מורה כספר התרומות לאסור, איני מוחה בידי הנוהגין היתר. 

ואם חתך קישואים בסכין של בשר, מותר לאוכלן בחלב בלא קליפה, רק שיגרד מקום החתך. 

ואם חתך בו לפת, אפילו גרירה אין צריך רק הדחה בעלמא. ולא עוד אלא אפילו צנון שחתך אחרי הלפת, שרי בהדחה כמו הלפת. ופירש רש&quot;י לפי שטעם הלפת משונה ומבטל טעם הנפלט מהסכין. 

וכתב בספר התרומות: דווקא לפת, אבל חתך בו לחם או ירק או פרי אחר, אסור לחתוך בו אח&quot;כ צנון או פרי או ירק חריף שרוצה לאכול עם חלב.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
צנון או שלקות שחתכום בסכין של בשר אסור לאכלם בחלב וכו' בפ' כ&quot;ה (קיא:) אמר חזקיה הלכתא דגים שעלו בקערה מותר לאכלם בכותח צנון שחתכו בסכין שחתך בה בשר אסור לאוכלו בכותח וה&quot;מ צנון דאגב חורפיה בלע אבל קושית גריד לבי פיסקי ואכיל קילחי דליפתא שרי דסילקא אסירי ואי פתך בהו בליפתא ש&quot;ד ופירש&quot;י ואף ע&quot;ג דקי&quot;ל דנ&quot;ט בר נ&quot;ט מותר שאני סכין דפעמים שהשמנונית קרוש עליו ואינו ניכר וכשחותך הצנון הוי נ&quot;ט הבא מן הממש ועוד דמשום חורפיה בלע טפי מדגים הרותחים ואגב דוחקא דסכינא פלט סכינא ובלע צנון:

ומ&quot;ש רבינו או שלקות הוא ממ&quot;ש דסילקא אסירי ונ&quot;ל דצריך לגרוס בדברי רבינו סלקות בסמ&quot;ך:

ומ&quot;ש רבינו עד שיקלוף מקום החתך כ&quot;כ שם הרא&quot;ש וז&quot;ל חורפיה דצנון מבליע השמנונית בתוכו ואוסר עד כדי קליפה ולא דמי לקורט של חלתית שאסרו כולו משום שחותכין אותו בסכין של נכרים דשאני התם שהקרטים קטנים ואין יכול לידע באיזה מקום חתכוהו לפיכך אסרו כולו והרשב&quot;א כתב בת&quot;ה ראיתי להראב&quot;ד שכתב דבקליפה לא סגי ליה דא&quot;כ לימא הכי בהדיא אלא מדקאמר אסור סתם איסור גדול קאמר דהיינו כדי נטילת מקום מ&quot;מ בכדי נטילת מקום סגי ליה ולולי שכבר אמרה הרב ז&quot;ל הייתי אומר דאסור לגמרי קאמר דמתוך חריפתו הרבה הוא מושך ומפעפע בכולו ותדע לך דדברים החריפים טפי בלעי מדאסרו קורט של חלתית משום דמחתכי ליה בסכין דארמאה ולגמרי אסרו ליה ולא שרו ליה בנטילת מקום אלמא משום שחריפות מבליע בכולו גזרו עליו לאסרו לעולם לגמרי כנ&quot;ל עכ&quot;ל ומתוך דבריו נראה שאף ע&quot;פ שהיה נ&quot;ל לומר כן הוא מבטל דעתו מפני דעת הראב&quot;ד אלא שממה שכתב בת&quot;ה הקצר איסור זה של צנון וסילקא יש מי שאומר שהוא עד כדי נטילת מקום והשאר מותר ויראה לי שהכל אסור כי הרבה הם בולעים ע&quot;כ נראה שהוא פוסק הלכה כדברי עצמו ודברי סמ&quot;ג שאכתוב בסימן זה כדברי הראב&quot;ד והר&quot;ן כתב בפרק כ&quot;ה סברת הראב&quot;ד וסברת הרשב&quot;א וכתב שהרא&quot;ה סובר כדברי הראב&quot;ד ומ&quot;מ הר&quot;ן נראה שדעתו נוטה לדעת הרשב&quot;א ז&quot;ל ועכ&quot;ז מאחר שאותה ראיה של קורט של חלתית יישבה הרא&quot;ש בטוב טעם ודעת נראה שיש לסמוך על דברי סמ&quot;ג והראב&quot;ד והרא&quot;ה ז&quot;ל להתיר בנטילת מקום &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש רבינו או עד דטעים ליה אם יש בו טעם בשר כ&quot;כ שם הרא&quot;ש והוא מפורש שם בגמרא (שם) דאמרינן התם קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה כותח צנון שחתכו בסכין מותר לאכלו בכותח ואסיקנא טעמא משום דהאי אפשר למטעמיה והאי א&quot;א למטעמיה ופירש&quot;י האי צנון אפשר לו לישראל לטועמו קודם שיתננו בכותח והאי מותר דקאמר כגון שטעמו בתחלה ולא היה בו טעם שמנונית וכ&quot;כ הרשב&quot;א אלא שהצריך הדחה וז&quot;ל בת&quot;ה הקצר צנון שחתכו בסכין שחתכו בו בשר אסור לאוכלו בכותח שהצנון חריף ובולע מן השמנונית שנקרש על הסכין בד&quot;א בשלא טעמו קודם שיאכלנו עם הכותח אבל אם טעמו היטב ולא הרגיש בו טעם בשר מותר לאוכלו עם הכותח לאחר שידיח היטב מקום החתך דכיון דאין טעם בשר נרגש בו בידוע שלא בלע ממנו כלום ע&quot;כ:

וכתב בס&quot;ה דאפי' אין הסכין בן יומו אסור ז&quot;ל ס&quot;ה ויכול להיות שאין חילוק בסכין אלא אפילו אינו בן יומו חשוב כבן יומו דאגב חורפיה דצנון או ירק מחליא והוי לשבח כדאמרינן גבי קורט של חלתית של נכרים בפרק אין מעמידין (לט.) ע&quot;כ והוא מדברי התוספות שכתבו פרק כ&quot;ה צ&quot;ע אם הסכין מקונח ואין ב&quot;י אי חורפיה דידהו מחליא לשבח כדאמרינן גבי חלתית פרק אין מעמידין וכתב עוד בסה&quot;ת סימן נ&quot;ג דתבלין שנדוכו במדוכה של בשר ליכא למישרי בחלב משום נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהא תבלין חזק וחריף והוי מדוך כמו בית שאור וגם פלפלין חריפים הוי כמו צנון שחתכו בסכין דלא שרי מחמת נ&quot;ט בר נ&quot;ט ואסור משום טעם ממש הנבלע שם. והרשב&quot;א כתב בתשובה סימן תמ&quot;ט על ביצים שנכתשו במכתשת בכלי חולבת שאינו ב&quot;י וחזרו וכתשו בו ביום ביצים עם מרק בשר והביצים הראשונים שמו בתרנגולת והתיר הכל הראשונים לפי שהם נ&quot;ט בר נ&quot;ט אפילו היה בן יומו והשניים שעם המרק לפי שהמכתשת לא היה בן יומו ולא אסרה משום תבלין שמשימין בביצים וכמו שאמרו חורפא דחלתית מחלי' ליה דשאני הכא דתבלין שנתערבו עם הביצים דבר מועט הוא ואין כ&quot;כ חריפות בהם להחזיר לשבח פליטת המכתשת עכ&quot;ל וסמ&quot;ק כתב פי' ר&quot;ב דאפילו הסכין אינו בן יומו ולפ&quot;ז משמע אפילו בלא שמנונית בעין וכו' ועוד פי' ר&quot;ב דשומין ובצלים וכרישים יש לה דין צנון וחלתית ומיהו רבינו יחיאל אומר אין לך אלא מה שאמרו חכמים דוקא צנון וחלתית וסמ&quot;ג כתב אף לפי דברי בה&quot;ת בד&quot;א שחתכו הבצלים דק דק כדרך שעושין לקדרה אבל לא חתכו כי אם מצד אחד אף ע&quot;פ שאין די בגריד לבי פיסקי מ&quot;מ יחתוך מקומו בעומק ודיו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; ע&quot;כ: וכתוב בהגש&quot;ד בשם מהרא&quot;י העולם נהגו איסור בתמכא שקורין קרי&quot;ן אם נחתך ראשו בסכין של נכרי אמנם כמדומה פעמים ניכר בו שנעקר כך מן הארץ במרא וחצינא ואז נוהגין בו היתר ויראה שאם יש לתלות במרא וחצינא אע&quot;פ שהוא ספק אין להחמיר כי סברות והוכחות גדולות כתב מהר&quot;ם דדוקא בקורט של חלתית אמרינן דחורפיה משוי ליה לשבח ולא משום ד&quot;א חריף כלל ורבינו יחיאל והרבה גדולים שוים להתיר &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; עכ&quot;ל:

&lt;כאן חסר ויש להשלים&gt; הבלוע בירק. כתב בא&quot;ח דפירות חמוצים כגון תפוחים הוי דבר חריף כמו שומים ובצלים:

והר&quot;מ התיר בין בצנון בין בשומין ובצלים אא&quot;כ היה הסכין בן יומו וכו' עד איני מוחה ביד הנוהגים היתר כל זה כתב הרא&quot;ש בפסקיו ס&quot;פ אין מעמידין: כתוב בשבלי הלקט בשם ה&quot;ר ישעיה לימוניש של נכרים מן הדין לאסרם שחותכים בסכין שלהם ואגב חורפייהו בלעי אלא מפני שחותכים רבים בסכין אחד וממלאים מהם חביות יש לומר שבטל טעם הסכין בהם ובודאי ראשון ושני היה ראוי לאסרם אלא מפני שאין ניכרים הם בטלים ברוב הילכך שרו וה&quot;ה לחביות של טונינ&quot;א שרוב החתיכות מבטלות טעם הסכין &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; עכ&quot;ל:

ואם חתך קישואין בסכין של בשר מותר לאוכלן בחלב בלא קליפה רק שיגרד מקום החתך כבר כתבתי לשון הגמ' וכתב הר&quot;ן דהא דלא סגי להו בהדחה מפני שמתוך לחותן אי אפשר להדיח אותם דאדרבה ע&quot;י הדחה היה נסרך יותר ולפיכך גורר אותם ודיו והגרידה פחותה מן הקליפה שהקליפה צריכה שתהא גסה קצת כדי שתוכל להנטל כולה כאחד מה שאין צריך כן בגרירה &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש ואם חתך בו לפת אפילו גרירה אין צריך רק הדחה בעלמא ולא עוד אלא אפילו צנון שחתך אחר הלפת שרי בהדחה כמו הלפת גם בזה כתבתי לשון הגמרא ואף ע&quot;פ שלא נזכר שם דבעי הדחה וגם הר&quot;ן כתב קילחי דליפתא שרו לפי שהלפת אינו חריף אלא מתוק ואין טעם שומן ניכר בו ומשמע לי דכיון דאמרינן שרי סתמא דלא צריכינן מידי לא גרירה ולא הדחה וכן מטין דברי רש&quot;י ז&quot;ל ע&quot;כ מ&quot;מ הרשב&quot;א כתב דקילחי דליפתא דשרי לאו לגמרי קאמר דהדחה מיהא בעי ומשום דלא אסירי כצנון ולא בעי גרירה בבי פיסקי כקישות ואבטיח קאמר קילחי דליפתא שרי דהדחה לא חשיב ליה למימני דפשיטא דכל שנחתך בו ואפילו צנון מתוק מידי הדחה לא נפיק עד כאן והיה נראה לי דכיון שחתך בו לפת פעם אחד נתבטל טעם הסכין ואפילו יחתוך בו כמה פעמים צנון וכיוצא בו שרי בהדחה אלא שמצאתי לסמ&quot;ג שכתב ועוד מיקל אם חתך חתך אחד של לפת וחתך אחד של תרדים וכן תמיד לפי שמתיקות הלפת מבטל טעם השמנונית מן הסכין ע&quot;כ ובאמת דלישנא דאי פתיך בהו הכי דייק שאל&quot;כ הכי הל&quot;ל ואי חתיך ביה ליפתא ברישא ש&quot;ד ומדברי הרשב&quot;א נראה קצת דלא מהני פתיך בהו ליפתא אלא להתיר סילקא אבל לא להתיר צנון שהרי כתב חתך בו סילקא אסור כצנון אף ע&quot;פ שאינה חריפה כצנון משיכה יש לה בטיבעה ואם עירב בחתיכה לפתות אינה צריכה רק הדחה כלפתות לפי שהלפתות מתוקים הרבה ומונעים במתיקותם כח המשכה מן הסילקא ולפיכך מדיח ודיו עכ&quot;ל נראה מדבריו שאין הלפת מבטל אלא כח משיכת הסילקא אבל לא חריפות הצנון ויש הוכחה לזה בגמרא דלא קאמר אי פתיך בו ליפתא ש&quot;ד אלא גבי דסילקא אבל סה&quot;ת ושערי דורא ורבינו מתירים בהדיא לחתוך אפילו צנון: כתב הרשב&quot;א הרי&quot;ף ז&quot;ל לא כתב בהלכות הא דקילחי דליפתא ולא הא דסילקא ולא הא דאמרינן ואי פתיך בהו ליפתא שרי וגם הרמב&quot;ם ז&quot;ל השמיטן ולא ידעתי למה השמיטום עכ&quot;ל ואני אומר שהרמב&quot;ם אף ע&quot;פ שלא כתבם בהדיא מ&quot;מ בכלל דבריו הם לפי פירושו בגמרא שהרי כתב סכין שחתך בשר צלי וחזר וחתך בה צנון וכיוצא בו מדברים חריפין אסור לאוכלן בכותח אבל חתך בה קישות או אבטיח גורר מקום שחתך ואוכל השאר בחלב עכ&quot;ל נראה שהוא מפרש דצנון לאו דוקא אלא דה&quot;ה לכל הדברים החריפין וגם נראה שהוא מפרש דפתיך בהו ליפתא לאו דווקא אלא דה&quot;ה לחתוך בו לחם או ירק או פרי אחר שטעם שאסור לחתוך בו צנון אינו אלא מפני השומן הנקרש על פניו שהוא נדבק ביותר בדבר החריף וכשהוא חותך בו לחם או איזה דבר הרי הסכין מתקנח בו ולא נשאר שום שומן על פניו. ולפיכך מותר לחתוך בו צנון והשתא הכל מבואר בדבריו דמדכתב סכין שחתך בה בשר צלי וחזר וחתך בה צנון משמע שאחר שחתך בה הבשר חזר וחתך בה הצנון בלי הפסק חתיכת דבר אחר בנתיים הוא דאסור הא אם הפסיק חתיכת שום ד&quot;א בנתיים שרי ולא הוצרך שוב לכתוב דאי פתיך בהו ליפתא ש&quot;ד ומ&quot;ש שחתך בשר צלי לאו דוקא צלי דה&quot;ה למבושל והוא רותח והא דלא נקט בשר סתם לאשמועינן דבחתך בשר רותח הוא דאמרינן הכי אבל בבשר צונן אין השומן נקרש על פניו כ&quot;כ שיאסור לחתוך בו צנון ולא הוצרך לכתוב הא דסילקא דבכלל מ&quot;ש וכיוצא בו מדברים חריפים הוא ומן הטעם הזה לא הוצרך לכתוב דקילחי דליפתא שרי דדבר ברור הוא דלפת לאו מכלל דברים החריפים הוא ולהרי&quot;ף נמי איכא למימר מן הסתם משמע דצנון לאו דוקא אלא ה&quot;ה לכל הדברים החריפים כסילקא וכיוצא בה ומדנקט צנון דחריף ממילא נתמעטו כל הדברים שאינם חריפים כלפת וכיוצא בו ולפיכך לא הוצרך לכתוב דליפתא שרי ולא דסילקא אסור וצ&quot;ל דמשמע ליה ז&quot;ל דממילא משמע דבסכין שלא הפסיק חתיכת ד&quot;א בין חתיכת בשר לחתיכת צנון מיירי הא אם הפסיק ביניהם בחתיכת שום דבר שרי מפני שכבר נתקנח יפה השומן הנקרש ע&quot;פ חתיכת אותו דבר שהפסיק ביניהם ומפני כך לא הוצרך לכתוב אי פתיך בהו ליפתא דשרי כנ&quot;ל לדחוק ליישב דבריהם אם היתה גירסא שלהם בגמ' גירסא שלנו אבל כבר איפשר שלא היו כתובים דברים הללו בגירסתם בגמרא:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
צנון או שלקות וכו' אע&quot;ג דנ&quot;ט בר נ&quot;ט דהיתירא הוא פירש&quot;י פכ&quot;ה שאני סכין דפעמים שהשמנונית קרוש עליו ואינו ניכר וכשחותך הצנון הוי נ&quot;ט הבא מן הממש ולפ&quot;ז אי הוי ידוע שלא היה עליו שמנונית כלל לא צריך אפילו קליפה אבל רש&quot;י כתב ועוד משום חורפיה בלע טפי מדגים הרותחים ואגב דוחקא דסכינא פליט סכינא ובלע צנון עכ&quot;ל כלומר מפליט עיקר טעם הבשר ואינו נ&quot;ט בר נ&quot;ט א&quot;כ אפילו היה הסכין מקונח היטב נמי צריך קליפה אם הוא ב&quot;י או עד דטעים ליה וכו' ומ&quot;ש לדעת הרשב&quot;א דכולו אסור טעמו שהצנון חריף ובולע מן השמנונית שנקרש על הסכין כדכתב בת&quot;ה הקצר העתיקו ב&quot;י אלא דתימה הוא דבסוף סימן צ&quot;ד בחתך בשר רותח בסכין שאינו ב&quot;י לא צריך אלא קליפה משום דבלע שמנונית שנקרש על הסכין ובצנון החמיר יותר לאסור כולו אע&quot;ג דלא בלע נמי אלא שמנונית שעל הסכין ודוחק לומר דלא ס&quot;ל להרשב&quot;א הא דסוף סימן צ&quot;ד דא&quot;כ לא ה&quot;ל לרבינו לכתבו בסתם בסימן צ&quot;ד ונראה דבסכין שחתך כבר בשר רותח דנאסר הלכך לא החמירו להצריכו יותר מקליפה אבל בצנון שהוא כולו היתר ואפשר לאכלו עם בשר לא הקילו לאכלו כלל עם חלב ועוד נראה דבסימן צ&quot;ד שהסכין אינו ב&quot;י ואין איסורו אלא משהו סגי ליה בקליפה כדאיתא בפ' כ&quot;צ וכדפרישית לשם אבל הכא מיירי שהסכין ב&quot;י בכולהו סכין משערינן ולפיכך כולו אסור. ומ&quot;ש הרשב&quot;א ובולע מן השמנונית שנקרש על הסכין לאו דוקא שעל הסכין אלא גם השמנונית שנבלע בסכין חשיב כשמנונית שעל הסכין כיון שהוא ב&quot;י ובולעו אגב שמנונית שעל הסכין. ולענין הלכה פסק ב&quot;י כהראב&quot;ד דצריך נטילה דהיינו כעובי אצבע ולא סגי ליה בקליפה מיהו אנן נהגינן כהרשב&quot;א שלא לאכלו כלל בחלב לכתחלה אבל בדיעבד סגי ליה בנטילה ואין לחלק בין שהוא ב&quot;י לאינו ב&quot;י ובין מקונח לאינו מקונח בכל ענין אוסר וכסה&quot;ת דבסמוך והכי נהוג:

וכתב בספר התרומות דאפילו אין הסכין ב&quot;י וכו' טעמו דמדמי ליה לקורט של חלתית דאמר בפרק אין מעמידין חורפיה מחליא ליה ומשויא ליה טעם לשבח וכן הדין בשומין וכו' דאין לחלק בדברים החריפים בין זה לזה:

ומ&quot;ש היינו כדי כל הסכין הן דברי רבינו שכתב לפרש דברי סה&quot;ת ומיירי היכא דלא ידעינן כמה בלע אבל בסכין חדש שחתך בו כזית בשר א&quot;צ ס' אלא כנגד הכזית וצ&quot;ל נמי דהצנון הוא גדול יותר מן הסכין דאם הסכין גדול והצנון קטן ממנו א&quot;צ ס' אלא כנגד הצנון והא דמצריך ס' כנגד כל הסכין ולא סגי כנגד חלק הסכין שחתך בו היינו משום דמסתמא הוליך והביא בכולו ולא ידיע חלק הסכין שחתך בו ומ&quot;מ קשה דבס' כנגד הקליפה הוי סגי וי&quot;ל דמיירי דחתך הצנון דק דק וכ&quot;כ ב&quot;י ע&quot;ש הסמ&quot;ג אבל אם לא חתך דק דק צריך ס' כנגד הנטילה כהראב&quot;ד וכדפרישית בסמוך:

ומ&quot;ש אבל אם חתך בסכין של נכרי צריך ס' כנגד כל הצנון ג&quot;ז מדברי בעל התרומות ומיירי נמי בחתך דק דק דאל&quot;כ לא היה צריך לשער אלא כנגד מה שבלע דהיינו כדי נטילה א&quot;נ ס&quot;ל לסה&quot;ת כסברת הרשב&quot;א דהבליעה מתפשט בכולו וצ&quot;ל נמי דסה&quot;ת אזיל לטעמיה דס&quot;ל כר&quot;ת ור&quot;י דהצנון נ&quot;נ דבשאר איסורין נמי אמרינן חתיכה עצמה נ&quot;נ אבל לרבינו אפרים א&quot;צ ס' אלא כנגד הבלוע אף בסכין של נכרים ואין זה דוחק שכתב רבינו דין זה בסתם דלא כהכרעת הרא&quot;ש בסי' צ&quot;ב דהלא לא כתב רבינו כך מסברתו אלא העתיק דברי סה&quot;ת וכך העתיק דברי סה&quot;ת בסימן צ&quot;ב נבי בצלים בלועים באיסור וכן בסימן ק&quot;ז גבי דגים העתיק דברי סה&quot;מ והכל לדעת ר&quot;ת ור&quot;י דבכל איסורין קי&quot;ל חתיכה עצמה נ&quot;נ וכך נהגו אבל אין לפרש דס&quot;ל לרבינו גבי סכין של נכרים כיון דמסתמא הוא בלוע מבשר וחלב אף לר&quot;א הוי הצנון חתיכה נ&quot;נ דמן הסתם ודאי אין לנו לומר דבלוע הוא מבשר וחלב תוך מעת לעת והצנון שחתכו בו נ&quot;נ כיון דאיכא הכא ספיקי טובא אלא ודאי כל סכין של נכרים לא הוי אלא בליעת איסור ולהר&quot;ר אפרים לא אמרינן ביה חנ&quot;נ:

ומ&quot;ש והרמ&quot;מ התיר וכו' טעמו דלא אשכחן בתלמודא דחורפיה מחליא ליה ומשוי ליה טעם לשבח אלא גבי קורט חלתית ולא בשאר דברים: אסיקנא בפ' כ&quot;ה אלא אמר רבא האי אפשר למטעמיה והאי לא אפשר למטעמיה ופירש&quot;י האי צנון אפשר לו לישראל לטועמו קודם שיתננו בכותח וכו' והאי דם הקערה לא אפשר למטעמיה לפי שאיסור הוא הלכך אין לו תקנת היתר עכ&quot;ל וכתב מהרש&quot;ל מכאן יש ללמוד פעמים שקונין בשר מן הטבחים ואין ידוע אם מלוח הוא אם לאו אסור לטעום בו בלשונו עכ&quot;ל וכבר פסק כך הריב&quot;ש בתשובה סימן רפ&quot;ח דאסור לטעום דבר איסור אף אם אינו אוכלו דלא גרע מריחא מילתא עכ&quot;ל והא דקאמר תלמודא בפרק האשה רבה (דף פ&quot;ט) התם שוגג קרוב למזיד הוא דאי בעי ליה למטעמיה כבר פירשו התוספות לשם דה&quot;פ דה&quot;ל להפריש כל שהו מיניה וביה כדי שיטעום ותו לא עכ&quot;ל התוס' וע&quot;ש: כתב ב&quot;י ע&quot;ש שבולי הלקט לימוני&quot;ש של נכרים שחותכין אותם בסכין שלהם ואגב חורפייהו בלעי ראשון ושני אסור אלא דבטלי ברוב ע&quot;כ וצ&quot;ל דס&quot;ל כסברת הרמ&quot;מ דלא אמרינן חורפייהו מחליא להו אלא בקורט של חלתית וכיון דסתם כלים ש&quot;ג אינן ב&quot;י אין שם איסור אלא מפני השמנונית הנקרש בדופני הסכין ונתקנח בראשון ושני ואח&quot;כ אין בו שמנונית כלל הלכך כל האחרים מותרין וראשון ושני בטלי ברוב וא&quot;כ לדידן דנהגינן כסה&quot;ת דבחתך צנון אפילו בסכין שאינו ב&quot;י דינו כב&quot;י דדמי לקורט של חלתית וה&quot;ה כרישין בצלים וכל דבר חריף א&quot;כ הני לימוני&quot;ש כולם אסורים דכל חדא וחדא נאסרת ונעשה נבלה למאי דקי&quot;ל כר&quot;ת ור&quot;י דבשאר איסורים נמי אמרינן חנ&quot;נ וכ&quot;כ רבינו בא&quot;ח בה' פסח סימן תמ&quot;ז דלדעת סה&quot;ת זיתים שכבשן ונחתכו קודם פסח בסכין של חמץ שאינו ב&quot;י דחזרו הזיתים כולן חמץ ודכוותה בנחתכו בסכין של נכרים דכולן אסורים לדעת סה&quot;ת וה&quot;ה בלימוני&quot;ש ודלא כהגהת ש&quot;ע שכתב להתיר בלימוני&quot;ש כשיבולי הלקט דליתא לדידן ולפ&quot;ז גם הכרוב שקורין קומפש&quot;ט שהם כבושין שלמים או חתוכים לשנים ושלש ואח&quot;כ כשהוא כבוש חותכין אותם הנכרים דק דק אסורים דאז חמוצים וחריפים הם לאחר שנכבשו וחזר הכל איסור גמור אבל הכרוב הפרום בידי נכרים מקמי שנעשה כבוש אין בו איסור דהכרוב אינו דבר חריף כלל ודינו כמו קישואין ולפת ומה שנהגו במקצת מקומות שלא לאכול הפרום כמ&quot;ש מהרי&quot;ו בתשובה סימן מ&quot;ט נראה דלפי שאותו כרוב הפרום בידי נכרים לאחר שנכבש הוא איסור גמור דבאותה שעה הוא חריף לכך אין אוכלין אף הפרום בידי נכרים מקמי שנכבש דגזור הא אטו הא אבל הכרוב השלם אוכלין אותו והכי נהוג בקראקא: וכתב מהרש&quot;ל בא&quot;ו שלו בסי' מ&quot;ח וז&quot;ל הגה&quot;ה שאלתי למהר&quot;ש על מה שחתכתי אגסים בסכין שלי והיה בפרי תולע וחלקתי התולע בסכין באמצעיתו וא&quot;ל שאין חשש איסור בדבר והיתר גמור הוא עכ&quot;ה. ומ&quot;ש נ&quot;ל שאם אירע מעשה כה&quot;ג בצנון שחריף ובלע שפיר אגב דוחקא דסכינא א&quot;כ לפי מ&quot;ש הרא&quot;ש גבי צנון שחתכו בסכין ש&quot;ג סגי בקליפה ג&quot;כ בכאן אסור הצנון בקליפה סביב חתך התולע ובודאי בסכין אין בו שום חשש איסור עכ&quot;ל מהרש&quot;ל אבל בת&quot;ח סוף כלל נ&quot;א כתב דלאותן דמקילין בזבוב לפי שהוא מדברים המאוסים לפ&quot;ז אין להחמיר כולי האי אם חתך פרי והיה בו תולע וחתך התולע עם הפרי ואמרינן דלא נאסר הפרי מן הסכין דצונן הוא ולא נאסר הסכין ואע&quot;ג דצונן בעי הדחה מ&quot;מ כה&quot;ג לא אסרינן הפרי כיון דאין טעם בתולע לאסור ומ&quot;מ יקלוף הפרי מעט במקום שחתך דילמא נשאר שם ממשות מן התולע עצמו והשאר הכל שרי אפי' בצנון שהוא חריף דאין לחוש לטעם התולע שנבלע בצנון ודלא כמ&quot;ש מהר&quot;ש בא&quot;ו שלו להצריך לקלוף הצנון ובשאר פירות התיר לגמרי ואינו נכון דאם בצנון אסור משום שהוא חריף מ&quot;מ בשאר דבר היה צריך הדחה או קליפה קצת ובמהרי&quot;ל בדיני א&quot;ו שלו כתב שהסכין שחתך בו התולע צריך נעיצה עשר פעמים בקרקע קשה ולא ראיתי נוהגים כן אלא מקנחו היטיב ודיו עכ&quot;ל ולא ידעתי למה לנו להקל שלא לנעצו לסכין בקרקע קשה דודאי נראה דלא גרע מבית השחיטה דהוי רותח ואע&quot;ג דאין היד סולדת בו אפ&quot;ה מפליט מעצמו ונדבק בקושי בסכין וה&quot;נ התולע בהדי דוחקא דסכינא וחורפיה דצנון שנאסר מן התולע נדבק בסכין ולכן נ&quot;ל להורות שהסכין צריך נעיצה כמהרי&quot;ל והצנון או הפרי צריך קליפה:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} כתב באו&quot;ח הא דנוהגין לאסור לכתחלה בבישול וצלייה היינו לאכול עם חלב עצמו אבל ליתן בכלי חולבת שרי וכן אם לא היה הקדרה שנתבשלה בה ב&quot;י אף לכתחלה שרי דהואיל והוא נט&quot;ל וגם נ&quot;ט בר נ&quot;ט עכ&quot;ל ועיין באו&quot;ה סימן תנ&quot;ב מדין זה עוד כתב כלל כ&quot;ד ותבלין שדכו במדוך של בשר ואח&quot;כ נתנוהו בחלב צריך לשער נגד ואפשר להחמיר החמירו אבל בתמכא שקורין קרי&quot;ן שרובו חתוך לא חששו להחמיר ואוקמוה אדינא כנ&quot;ל עוד כתב הארוך ודוקא בדבר שהוא חריף ולח קצת אבל בדבר יבש דגמרי אפי' חריף מותר בהדחה ומטעם זה מתיר בסמ&quot;ג הזנגביל שעשאו נכרי בסכין שלהם מטעם דסתם כלי של נכרים אינו ב&quot;י עכ&quot;ל וצ&quot;ע דהרי קורט של חלתית אין בהם לחלוחית יותר מזנגביל ואפ&quot;ה אסור ע&quot;כ נראה דמאן דמתיר זנגביל מטעם דסתם כלים של נכרים אינן ב&quot;י ס&quot;ל דדוקא קורט של חלתית ולא שאר דברים חריפים כסברת מהר&quot;ם ושאר גדולים אבל לדברי ס&quot;ה דמדמי כל דברים חריפים להדדי אין חילוק ג&quot;כ בין בדבר שיש בו לחלוח לאין לו וע&quot;ל סימן קכ&quot;ב בטור ובמרדכי פ' כיצד מברכין הטעם שאוכלין זנגביל מרוקח משום שיש להם כלים מיוחדים לכך או מטעם שסתם כלים של נכרים אינם ב&quot;י ובודאי לא נחתך בסכין של נכרי אלא נתלש כך דלא גרע מקורט של חלתית עכ&quot;ל משמע בהדיא כדברי דאם נחתך בו אסור רק שתלינן שנתלש ומה שהוצרך לטעם דסתם כלים אינן ב&quot;י היינו באותן שמבשלים בהן המרקחת אבל זו לא מהני לענין אם נחתך בסכין של נכרים ואפשר שגם דעת הסמ&quot;ג כן ולא כמו שהביא בעל הארוך כן נ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} וכתב בארוך כלל ל&quot;ח ומה שאנו אוכלין שומין ובצלים ודומיהן שנחתכו זנבותיהן בסכין של נכרים לפי שהזנבות אינם חריפין ולא בלעי מהסכין כ&quot;א קצת ובקליפה סגי וכן צנון שנחתך בסכין של נכרי רק למעלה בירק שלו שהוא רק קצת חריף אם נשאר בירק על הצנון אפי' כרוחב קש חטין זורק הירק והצנון עצמו מותר עכ&quot;ל משמע מדבריו דאם נחתך הצנון או הבצלים עצמן שנאסר כולו ואפשר דהוא לטעמיה אזיל דפ' בצנון שחתכו בסכין של בשר שכולו אסור לאכלו בכותח ולכן גם כאן כולו אסור אבל לדברי ב&quot;י שכתב לעיל דסומכים להתיר בנטילת מקום גם כאן די בנ&quot;מ אמנם חמנחג שראיתי הוא לאסור כולו ועוד כתב בהגהת או&quot;ה וז&quot;ל ולפעמים מביאים הנכרים לשוק צנונות שנראין חתוכות אף למעלה מזנבותיהן ואומרים שחותכין בברזילי המרה וחצינא כשחופרין אחריהן ומוציאין אותן מן הקרקע ונראה שכל החתיכות שהן לצד הזנב אפי' אינו בזנב עצמו אלא אף למעלה ממנו עד שליש או מחצה בצנון ואפי' בצדדין עד מחצה תלינן בברזל כשחופרין דדרכן לחותכן בהא אבל למעלה מזו לא תלינן עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכן כתב בארוך דדגים מלוחים שחותכים הנכרים בסכינים לאחר המליחה צריך קליפה מיהו אם הם הרבה חתיכות הראשונים בטילים ברוב כתב מהרי&quot;ו בתשובה סימן מ&quot;ט וכל הכרוב דפרמי נכרים הוא אסור והנכרים אינן נאמנים לומר דיש לחם סכינים מיוחדים לכך דלהשביח מקחו אומר וכרוב שלם דשלקו נכרי במקומות הנוהגים בו היתר צריך לחתך או למגרר בי פסקי ובניר&quot;ן בער&quot;ג נוהגין לאכלו היכא דשלקו שלם אבל דפרמי נכרים נוהגין בו איסור עכ&quot;ל וכן המנהג במקומות וראיתי במקצת מקומות שנוהגין בו היתר אף באותו הפרום ואפשר דסמכינן על דברי ש&quot;ל וארוך דס&quot;ל דהראשונות שבלעו איסור בטילים ברוב כנ&quot;ל אמנם בכלבו בשם הראב&quot;ד כתב כדברי מהרי&quot;ו וז&quot;ל פת שחתכו בסכין של נכרי צריך לגרר מקום החתך ואם חתך בו בשר דק אסור דלא יוכל להדיחו או לגררו יפה עכ&quot;ל מיהו יש ליישב דברי הראב&quot;ד דמיירי שלא חתך כ&quot;כ הרבה דהאיסור בטל בהיתר כנ&quot;ל וע&quot;ל סימן קי&quot;ד מדינים אלו: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} וכתב בארוך דאנו נוהגים לאכול תפוחים יבישים מחותכין בסכין של נכרי אפי' בלא הדחה דהואיל ואינם חריפין מותרין כולם ואפי' הראשון והשני דבעי הדחה בטל ברוב המותרים:</text>
      <sha1>5tpy6guqckpo03vb5blwp0gdxxc72l9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413971</id>
      <parentid>1413958</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T06:03:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>חלק מהטקסט שנמחק (לקראת הסוף) לא מופיע בסימן הקודם. לכן אני משחזר עד אשר נברר מה כן ולא למחוק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36081" xml:space="preserve">{{טור|יורה דעה|צה|צו|צז|}}
==טור==
צנון או שלקות שחתכום בסכין של בשר, אסור לאכלם בחלב עד שיקלוף מקום החתך, או עד דטעים ליה שלא יהא בו טעם בשר. והרשב&quot;א כתב שכולו אסור. ואדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל לא כתב כן. וכתב בספר התרומות דאפילו אין הסכין בן יומו אסור. 

וכן הדין בשומין ובצלים וכרשים שחתכום בסכין של בשר, שאין לאוכלן בחלב, שגם הן חריפין כמו צנון. 

ואם עבר ובישלום בחלב, צריך ששים לבטלם. ומיהו אין צריך ששים כדי כל הצנון, רק ששים כדי הבלוע בו, היינו כדי כל הסכין. אבל אם חתכו בסכין של נכרי, צריך ששים כנגד כל הצנון. 

וה&quot;ר מאיר מרוטנבורג התיר בין בצנון בין בשומין ובצלים, אלא א&quot;כ היה הסכין בן יומו, ולא רצה להורות הלכה למעשה, וכתב: שאע&quot;פ שאני מורה כספר התרומות לאסור, איני מוחה בידי הנוהגין היתר. 

ואם חתך קישואים בסכין של בשר, מותר לאוכלן בחלב בלא קליפה, רק שיגרד מקום החתך. 

ואם חתך בו לפת, אפילו גרירה אין צריך רק הדחה בעלמא. ולא עוד אלא אפילו צנון שחתך אחרי הלפת, שרי בהדחה כמו הלפת. ופירש רש&quot;י לפי שטעם הלפת משונה ומבטל טעם הנפלט מהסכין. 

וכתב בספר התרומות: דווקא לפת, אבל חתך בו לחם או ירק או פרי אחר, אסור לחתוך בו אח&quot;כ צנון או פרי או ירק חריף שרוצה לאכול עם חלב.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
צנון או שלקות שחתכום בסכין של בשר אסור לאכלם בחלב וכו' בפ' כ&quot;ה (קיא:) אמר חזקיה הלכתא דגים שעלו בקערה מותר לאכלם בכותח צנון שחתכו בסכין שחתך בה בשר אסור לאוכלו בכותח וה&quot;מ צנון דאגב חורפיה בלע אבל קושית גריד לבי פיסקי ואכיל קילחי דליפתא שרי דסילקא אסירי ואי פתך בהו בליפתא ש&quot;ד ופירש&quot;י ואף ע&quot;ג דקי&quot;ל דנ&quot;ט בר נ&quot;ט מותר שאני סכין דפעמים שהשמנונית קרוש עליו ואינו ניכר וכשחותך הצנון הוי נ&quot;ט הבא מן הממש ועוד דמשום חורפיה בלע טפי מדגים הרותחים ואגב דוחקא דסכינא פלט סכינא ובלע צנון:

ומ&quot;ש רבינו או שלקות הוא ממ&quot;ש דסילקא אסירי ונ&quot;ל דצריך לגרוס בדברי רבינו סלקות בסמ&quot;ך:

ומ&quot;ש רבינו עד שיקלוף מקום החתך כ&quot;כ שם הרא&quot;ש וז&quot;ל חורפיה דצנון מבליע השמנונית בתוכו ואוסר עד כדי קליפה ולא דמי לקורט של חלתית שאסרו כולו משום שחותכין אותו בסכין של נכרים דשאני התם שהקרטים קטנים ואין יכול לידע באיזה מקום חתכוהו לפיכך אסרו כולו והרשב&quot;א כתב בת&quot;ה ראיתי להראב&quot;ד שכתב דבקליפה לא סגי ליה דא&quot;כ לימא הכי בהדיא אלא מדקאמר אסור סתם איסור גדול קאמר דהיינו כדי נטילת מקום מ&quot;מ בכדי נטילת מקום סגי ליה ולולי שכבר אמרה הרב ז&quot;ל הייתי אומר דאסור לגמרי קאמר דמתוך חריפתו הרבה הוא מושך ומפעפע בכולו ותדע לך דדברים החריפים טפי בלעי מדאסרו קורט של חלתית משום דמחתכי ליה בסכין דארמאה ולגמרי אסרו ליה ולא שרו ליה בנטילת מקום אלמא משום שחריפות מבליע בכולו גזרו עליו לאסרו לעולם לגמרי כנ&quot;ל עכ&quot;ל ומתוך דבריו נראה שאף ע&quot;פ שהיה נ&quot;ל לומר כן הוא מבטל דעתו מפני דעת הראב&quot;ד אלא שממה שכתב בת&quot;ה הקצר איסור זה של צנון וסילקא יש מי שאומר שהוא עד כדי נטילת מקום והשאר מותר ויראה לי שהכל אסור כי הרבה הם בולעים ע&quot;כ נראה שהוא פוסק הלכה כדברי עצמו ודברי סמ&quot;ג שאכתוב בסימן זה כדברי הראב&quot;ד והר&quot;ן כתב בפרק כ&quot;ה סברת הראב&quot;ד וסברת הרשב&quot;א וכתב שהרא&quot;ה סובר כדברי הראב&quot;ד ומ&quot;מ הר&quot;ן נראה שדעתו נוטה לדעת הרשב&quot;א ז&quot;ל ועכ&quot;ז מאחר שאותה ראיה של קורט של חלתית יישבה הרא&quot;ש בטוב טעם ודעת נראה שיש לסמוך על דברי סמ&quot;ג והראב&quot;ד והרא&quot;ה ז&quot;ל להתיר בנטילת מקום &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש רבינו או עד דטעים ליה אם יש בו טעם בשר כ&quot;כ שם הרא&quot;ש והוא מפורש שם בגמרא (שם) דאמרינן התם קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה כותח צנון שחתכו בסכין מותר לאכלו בכותח ואסיקנא טעמא משום דהאי אפשר למטעמיה והאי א&quot;א למטעמיה ופירש&quot;י האי צנון אפשר לו לישראל לטועמו קודם שיתננו בכותח והאי מותר דקאמר כגון שטעמו בתחלה ולא היה בו טעם שמנונית וכ&quot;כ הרשב&quot;א אלא שהצריך הדחה וז&quot;ל בת&quot;ה הקצר צנון שחתכו בסכין שחתכו בו בשר אסור לאוכלו בכותח שהצנון חריף ובולע מן השמנונית שנקרש על הסכין בד&quot;א בשלא טעמו קודם שיאכלנו עם הכותח אבל אם טעמו היטב ולא הרגיש בו טעם בשר מותר לאוכלו עם הכותח לאחר שידיח היטב מקום החתך דכיון דאין טעם בשר נרגש בו בידוע שלא בלע ממנו כלום ע&quot;כ:

וכתב בס&quot;ה דאפי' אין הסכין בן יומו אסור ז&quot;ל ס&quot;ה ויכול להיות שאין חילוק בסכין אלא אפילו אינו בן יומו חשוב כבן יומו דאגב חורפיה דצנון או ירק מחליא והוי לשבח כדאמרינן גבי קורט של חלתית של נכרים בפרק אין מעמידין (לט.) ע&quot;כ והוא מדברי התוספות שכתבו פרק כ&quot;ה צ&quot;ע אם הסכין מקונח ואין ב&quot;י אי חורפיה דידהו מחליא לשבח כדאמרינן גבי חלתית פרק אין מעמידין וכתב עוד בסה&quot;ת סימן נ&quot;ג דתבלין שנדוכו במדוכה של בשר ליכא למישרי בחלב משום נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהא תבלין חזק וחריף והוי מדוך כמו בית שאור וגם פלפלין חריפים הוי כמו צנון שחתכו בסכין דלא שרי מחמת נ&quot;ט בר נ&quot;ט ואסור משום טעם ממש הנבלע שם. והרשב&quot;א כתב בתשובה סימן תמ&quot;ט על ביצים שנכתשו במכתשת בכלי חולבת שאינו ב&quot;י וחזרו וכתשו בו ביום ביצים עם מרק בשר והביצים הראשונים שמו בתרנגולת והתיר הכל הראשונים לפי שהם נ&quot;ט בר נ&quot;ט אפילו היה בן יומו והשניים שעם המרק לפי שהמכתשת לא היה בן יומו ולא אסרה משום תבלין שמשימין בביצים וכמו שאמרו חורפא דחלתית מחלי' ליה דשאני הכא דתבלין שנתערבו עם הביצים דבר מועט הוא ואין כ&quot;כ חריפות בהם להחזיר לשבח פליטת המכתשת עכ&quot;ל וסמ&quot;ק כתב פי' ר&quot;ב דאפילו הסכין אינו בן יומו ולפ&quot;ז משמע אפילו בלא שמנונית בעין וכו' ועוד פי' ר&quot;ב דשומין ובצלים וכרישים יש לה דין צנון וחלתית ומיהו רבינו יחיאל אומר אין לך אלא מה שאמרו חכמים דוקא צנון וחלתית וסמ&quot;ג כתב אף לפי דברי בה&quot;ת בד&quot;א שחתכו הבצלים דק דק כדרך שעושין לקדרה אבל לא חתכו כי אם מצד אחד אף ע&quot;פ שאין די בגריד לבי פיסקי מ&quot;מ יחתוך מקומו בעומק ודיו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; ע&quot;כ: וכתוב בהגש&quot;ד בשם מהרא&quot;י העולם נהגו איסור בתמכא שקורין קרי&quot;ן אם נחתך ראשו בסכין של נכרי אמנם כמדומה פעמים ניכר בו שנעקר כך מן הארץ במרא וחצינא ואז נוהגין בו היתר ויראה שאם יש לתלות במרא וחצינא אע&quot;פ שהוא ספק אין להחמיר כי סברות והוכחות גדולות כתב מהר&quot;ם דדוקא בקורט של חלתית אמרינן דחורפיה משוי ליה לשבח ולא משום ד&quot;א חריף כלל ורבינו יחיאל והרבה גדולים שוים להתיר &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; עכ&quot;ל: מ&quot;כ דגים שעלו בקערה וכו' דוקא שאחד מהם חם אבל שניהם חמין לא אפילו דיעבד כן משמע ביורה דעה ע&quot;כ ונראה מדבריו דדייק לה מדכתב רבינו בתחלת הדיבור דגים רותחים שנתנן בקערה צוננת או שהדגים צוננים והקערה רותחת מותר לאוכלן בחלב משמע דוקא משום דחד מינייהו צונן הא אם שניהם חמין אסור ונראה דהיינו בשאין שם רוטב משום דהוי כנצלו בקערה אבל כשיש שם רוטב פשיטא דשרי דלא גרע מנתבשלו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם תאמר בדברי האוסרים נצלו בקערה רותחת ודגים צוננים הוה ליה למיסר דהא קי&quot;ל דתתאה גבר והוי כאילו שניהם חמין. ונ&quot;ל דאע&quot;ג דקי&quot;ל תתאה גבר מ&quot;מ אין נתינת טעם שלו כ&quot;כ כמו כששניהם חמין הילכך לא מחמירין ביה טפי מבנתבשלו ולפי מה שפסקתי דבין נצלו ובין נתבשלו אפילו בשניהם חמין שרי. ורבינו ירוחם בדגים חמין שעלו בקערה צוננת או שהקערה רותחת ודגים צוננים כתב שצריך לקלוף מן הדגים מה שנגע בקערה ולא משמע לי הכי כלל דאם כן אמאי איצטריכין לטעמא דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהיתרא כיון שאנו מסירים עד מקום שמתפשט הטעם ועוד מ&quot;ט דמאן דאסר בגמרא דגים שעלו בקערה ואין לדחות ולומר דאע&quot;ג דבקערה צוננת סגי בקליפה בקערה חמה לא סגי בקליפה דתתאה גבר דהא בגמרא לא אידכר קליפה כי היכי דנימא הכי ועוד דהא אפילו בקערה רותחת אינו אוסר אלא כדי נטילת מקום בלבד כמבואר בסימן ק&quot;ה ואם כדבריך לא נחלקו אלא בקערה רותחת ובמה שבין קליפה לנטילה מקום ואין זה במשמע דבריהם כלל אלא ודאי אפילו הבלוע בירק. כתב בא&quot;ח דפירות חמוצים כגון תפוחים הוי דבר חריף כמו שומים ובצלים:

והר&quot;מ התיר בין בצנון בין בשומין ובצלים אא&quot;כ היה הסכין בן יומו וכו' עד איני מוחה ביד הנוהגים היתר כל זה כתב הרא&quot;ש בפסקיו ס&quot;פ אין מעמידין: כתוב בשבלי הלקט בשם ה&quot;ר ישעיה לימוניש של נכרים מן הדין לאסרם שחותכים בסכין שלהם ואגב חורפייהו בלעי אלא מפני שחותכים רבים בסכין אחד וממלאים מהם חביות יש לומר שבטל טעם הסכין בהם ובודאי ראשון ושני היה ראוי לאסרם אלא מפני שאין ניכרים הם בטלים ברוב הילכך שרו וה&quot;ה לחביות של טונינ&quot;א שרוב החתיכות מבטלות טעם הסכין &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; עכ&quot;ל:

ואם חתך קישואין בסכין של בשר מותר לאוכלן בחלב בלא קליפה רק שיגרד מקום החתך כבר כתבתי לשון הגמ' וכתב הר&quot;ן דהא דלא סגי להו בהדחה מפני שמתוך לחותן אי אפשר להדיח אותם דאדרבה ע&quot;י הדחה היה נסרך יותר ולפיכך גורר אותם ודיו והגרידה פחותה מן הקליפה שהקליפה צריכה שתהא גסה קצת כדי שתוכל להנטל כולה כאחד מה שאין צריך כן בגרירה &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש ואם חתך בו לפת אפילו גרירה אין צריך רק הדחה בעלמא ולא עוד אלא אפילו צנון שחתך אחר הלפת שרי בהדחה כמו הלפת גם בזה כתבתי לשון הגמרא ואף ע&quot;פ שלא נזכר שם דבעי הדחה וגם הר&quot;ן כתב קילחי דליפתא שרו לפי שהלפת אינו חריף אלא מתוק ואין טעם שומן ניכר בו ומשמע לי דכיון דאמרינן שרי סתמא דלא צריכינן מידי לא גרירה ולא הדחה וכן מטין דברי רש&quot;י ז&quot;ל ע&quot;כ מ&quot;מ הרשב&quot;א כתב דקילחי דליפתא דשרי לאו לגמרי קאמר דהדחה מיהא בעי ומשום דלא אסירי כצנון ולא בעי גרירה בבי פיסקי כקישות ואבטיח קאמר קילחי דליפתא שרי דהדחה לא חשיב ליה למימני דפשיטא דכל שנחתך בו ואפילו צנון מתוק מידי הדחה לא נפיק עד כאן והיה נראה לי דכיון שחתך בו לפת פעם אחד נתבטל טעם הסכין ואפילו יחתוך בו כמה פעמים צנון וכיוצא בו שרי בהדחה אלא שמצאתי לסמ&quot;ג שכתב ועוד מיקל אם חתך חתך אחד של לפת וחתך אחד של תרדים וכן תמיד לפי שמתיקות הלפת מבטל טעם השמנונית מן הסכין ע&quot;כ ובאמת דלישנא דאי פתיך בהו הכי דייק שאל&quot;כ הכי הל&quot;ל ואי חתיך ביה ליפתא ברישא ש&quot;ד ומדברי הרשב&quot;א נראה קצת דלא מהני פתיך בהו ליפתא אלא להתיר סילקא אבל לא להתיר צנון שהרי כתב חתך בו סילקא אסור כצנון אף ע&quot;פ שאינה חריפה כצנון משיכה יש לה בטיבעה ואם עירב בחתיכה לפתות אינה צריכה רק הדחה כלפתות לפי שהלפתות מתוקים הרבה ומונעים במתיקותם כח המשכה מן הסילקא ולפיכך מדיח ודיו עכ&quot;ל נראה מדבריו שאין הלפת מבטל אלא כח משיכת הסילקא אבל לא חריפות הצנון ויש הוכחה לזה בגמרא דלא קאמר אי פתיך בו ליפתא ש&quot;ד אלא גבי דסילקא אבל סה&quot;ת ושערי דורא ורבינו מתירים בהדיא לחתוך אפילו צנון: כתב הרשב&quot;א הרי&quot;ף ז&quot;ל לא כתב בהלכות הא דקילחי דליפתא ולא הא דסילקא ולא הא דאמרינן ואי פתיך בהו ליפתא שרי וגם הרמב&quot;ם ז&quot;ל השמיטן ולא ידעתי למה השמיטום עכ&quot;ל ואני אומר שהרמב&quot;ם אף ע&quot;פ שלא כתבם בהדיא מ&quot;מ בכלל דבריו הם לפי פירושו בגמרא שהרי כתב סכין שחתך בשר צלי וחזר וחתך בה צנון וכיוצא בו מדברים חריפין אסור לאוכלן בכותח אבל חתך בה קישות או אבטיח גורר מקום שחתך ואוכל השאר בחלב עכ&quot;ל נראה שהוא מפרש דצנון לאו דוקא אלא דה&quot;ה לכל הדברים החריפין וגם נראה שהוא מפרש דפתיך בהו ליפתא לאו דווקא אלא דה&quot;ה לחתוך בו לחם או ירק או פרי אחר שטעם שאסור לחתוך בו צנון אינו אלא מפני השומן הנקרש על פניו שהוא נדבק ביותר בדבר החריף וכשהוא חותך בו לחם או איזה דבר הרי הסכין מתקנח בו ולא נשאר שום שומן על פניו. ולפיכך מותר לחתוך בו צנון והשתא הכל מבואר בדבריו דמדכתב סכין שחתך בה בשר צלי וחזר וחתך בה צנון משמע שאחר שחתך בה הבשר חזר וחתך בה הצנון בלי הפסק חתיכת דבר אחר בנתיים הוא דאסור הא אם הפסיק חתיכת שום ד&quot;א בנתיים שרי ולא הוצרך שוב לכתוב דאי פתיך בהו ליפתא ש&quot;ד ומ&quot;ש שחתך בשר צלי לאו דוקא צלי דה&quot;ה למבושל והוא רותח והא דלא נקט בשר סתם לאשמועינן דבחתך בשר רותח הוא דאמרינן הכי אבל בבשר צונן אין השומן נקרש על פניו כ&quot;כ שיאסור לחתוך בו צנון ולא הוצרך לכתוב הא דסילקא דבכלל מ&quot;ש וכיוצא בו מדברים חריפים הוא ומן הטעם הזה לא הוצרך לכתוב דקילחי דליפתא שרי דדבר ברור הוא דלפת לאו מכלל דברים החריפים הוא ולהרי&quot;ף נמי איכא למימר מן הסתם משמע דצנון לאו דוקא אלא ה&quot;ה לכל הדברים החריפים כסילקא וכיוצא בה ומדנקט צנון דחריף ממילא נתמעטו כל הדברים שאינם חריפים כלפת וכיוצא בו ולפיכך לא הוצרך לכתוב דליפתא שרי ולא דסילקא אסור וצ&quot;ל דמשמע ליה ז&quot;ל דממילא משמע דבסכין שלא הפסיק חתיכת ד&quot;א בין חתיכת בשר לחתיכת צנון מיירי הא אם הפסיק ביניהם בחתיכת שום דבר שרי מפני שכבר נתקנח יפה השומן הנקרש ע&quot;פ חתיכת אותו דבר שהפסיק ביניהם ומפני כך לא הוצרך לכתוב אי פתיך בהו ליפתא דשרי כנ&quot;ל לדחוק ליישב דבריהם אם היתה גירסא שלהם בגמ' גירסא שלנו אבל כבר איפשר שלא היו כתובים דברים הללו בגירסתם בגמרא:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
צנון או שלקות וכו' אע&quot;ג דנ&quot;ט בר נ&quot;ט דהיתירא הוא פירש&quot;י פכ&quot;ה שאני סכין דפעמים שהשמנונית קרוש עליו ואינו ניכר וכשחותך הצנון הוי נ&quot;ט הבא מן הממש ולפ&quot;ז אי הוי ידוע שלא היה עליו שמנונית כלל לא צריך אפילו קליפה אבל רש&quot;י כתב ועוד משום חורפיה בלע טפי מדגים הרותחים ואגב דוחקא דסכינא פליט סכינא ובלע צנון עכ&quot;ל כלומר מפליט עיקר טעם הבשר ואינו נ&quot;ט בר נ&quot;ט א&quot;כ אפילו היה הסכין מקונח היטב נמי צריך קליפה אם הוא ב&quot;י או עד דטעים ליה וכו' ומ&quot;ש לדעת הרשב&quot;א דכולו אסור טעמו שהצנון חריף ובולע מן השמנונית שנקרש על הסכין כדכתב בת&quot;ה הקצר העתיקו ב&quot;י אלא דתימה הוא דבסוף סימן צ&quot;ד בחתך בשר רותח בסכין שאינו ב&quot;י לא צריך אלא קליפה משום דבלע שמנונית שנקרש על הסכין ובצנון החמיר יותר לאסור כולו אע&quot;ג דלא בלע נמי אלא שמנונית שעל הסכין ודוחק לומר דלא ס&quot;ל להרשב&quot;א הא דסוף סימן צ&quot;ד דא&quot;כ לא ה&quot;ל לרבינו לכתבו בסתם בסימן צ&quot;ד ונראה דבסכין שחתך כבר בשר רותח דנאסר הלכך לא החמירו להצריכו יותר מקליפה אבל בצנון שהוא כולו היתר ואפשר לאכלו עם בשר לא הקילו לאכלו כלל עם חלב ועוד נראה דבסימן צ&quot;ד שהסכין אינו ב&quot;י ואין איסורו אלא משהו סגי ליה בקליפה כדאיתא בפ' כ&quot;צ וכדפרישית לשם אבל הכא מיירי שהסכין ב&quot;י בכולהו סכין משערינן ולפיכך כולו אסור. ומ&quot;ש הרשב&quot;א ובולע מן השמנונית שנקרש על הסכין לאו דוקא שעל הסכין אלא גם השמנונית שנבלע בסכין חשיב כשמנונית שעל הסכין כיון שהוא ב&quot;י ובולעו אגב שמנונית שעל הסכין. ולענין הלכה פסק ב&quot;י כהראב&quot;ד דצריך נטילה דהיינו כעובי אצבע ולא סגי ליה בקליפה מיהו אנן נהגינן כהרשב&quot;א שלא לאכלו כלל בחלב לכתחלה אבל בדיעבד סגי ליה בנטילה ואין לחלק בין שהוא ב&quot;י לאינו ב&quot;י ובין מקונח לאינו מקונח בכל ענין אוסר וכסה&quot;ת דבסמוך והכי נהוג:

וכתב בספר התרומות דאפילו אין הסכין ב&quot;י וכו' טעמו דמדמי ליה לקורט של חלתית דאמר בפרק אין מעמידין חורפיה מחליא ליה ומשויא ליה טעם לשבח וכן הדין בשומין וכו' דאין לחלק בדברים החריפים בין זה לזה:

ומ&quot;ש היינו כדי כל הסכין הן דברי רבינו שכתב לפרש דברי סה&quot;ת ומיירי היכא דלא ידעינן כמה בלע אבל בסכין חדש שחתך בו כזית בשר א&quot;צ ס' אלא כנגד הכזית וצ&quot;ל נמי דהצנון הוא גדול יותר מן הסכין דאם הסכין גדול והצנון קטן ממנו א&quot;צ ס' אלא כנגד הצנון והא דמצריך ס' כנגד כל הסכין ולא סגי כנגד חלק הסכין שחתך בו היינו משום דמסתמא הוליך והביא בכולו ולא ידיע חלק הסכין שחתך בו ומ&quot;מ קשה דבס' כנגד הקליפה הוי סגי וי&quot;ל דמיירי דחתך הצנון דק דק וכ&quot;כ ב&quot;י ע&quot;ש הסמ&quot;ג אבל אם לא חתך דק דק צריך ס' כנגד הנטילה כהראב&quot;ד וכדפרישית בסמוך:

ומ&quot;ש אבל אם חתך בסכין של נכרי צריך ס' כנגד כל הצנון ג&quot;ז מדברי בעל התרומות ומיירי נמי בחתך דק דק דאל&quot;כ לא היה צריך לשער אלא כנגד מה שבלע דהיינו כדי נטילה א&quot;נ ס&quot;ל לסה&quot;ת כסברת הרשב&quot;א דהבליעה מתפשט בכולו וצ&quot;ל נמי דסה&quot;ת אזיל לטעמיה דס&quot;ל כר&quot;ת ור&quot;י דהצנון נ&quot;נ דבשאר איסורין נמי אמרינן חתיכה עצמה נ&quot;נ אבל לרבינו אפרים א&quot;צ ס' אלא כנגד הבלוע אף בסכין של נכרים ואין זה דוחק שכתב רבינו דין זה בסתם דלא כהכרעת הרא&quot;ש בסי' צ&quot;ב דהלא לא כתב רבינו כך מסברתו אלא העתיק דברי סה&quot;ת וכך העתיק דברי סה&quot;ת בסימן צ&quot;ב נבי בצלים בלועים באיסור וכן בסימן ק&quot;ז גבי דגים העתיק דברי סה&quot;מ והכל לדעת ר&quot;ת ור&quot;י דבכל איסורין קי&quot;ל חתיכה עצמה נ&quot;נ וכך נהגו אבל אין לפרש דס&quot;ל לרבינו גבי סכין של נכרים כיון דמסתמא הוא בלוע מבשר וחלב אף לר&quot;א הוי הצנון חתיכה נ&quot;נ דמן הסתם ודאי אין לנו לומר דבלוע הוא מבשר וחלב תוך מעת לעת והצנון שחתכו בו נ&quot;נ כיון דאיכא הכא ספיקי טובא אלא ודאי כל סכין של נכרים לא הוי אלא בליעת איסור ולהר&quot;ר אפרים לא אמרינן ביה חנ&quot;נ:

ומ&quot;ש והרמ&quot;מ התיר וכו' טעמו דלא אשכחן בתלמודא דחורפיה מחליא ליה ומשוי ליה טעם לשבח אלא גבי קורט חלתית ולא בשאר דברים: אסיקנא בפ' כ&quot;ה אלא אמר רבא האי אפשר למטעמיה והאי לא אפשר למטעמיה ופירש&quot;י האי צנון אפשר לו לישראל לטועמו קודם שיתננו בכותח וכו' והאי דם הקערה לא אפשר למטעמיה לפי שאיסור הוא הלכך אין לו תקנת היתר עכ&quot;ל וכתב מהרש&quot;ל מכאן יש ללמוד פעמים שקונין בשר מן הטבחים ואין ידוע אם מלוח הוא אם לאו אסור לטעום בו בלשונו עכ&quot;ל וכבר פסק כך הריב&quot;ש בתשובה סימן רפ&quot;ח דאסור לטעום דבר איסור אף אם אינו אוכלו דלא גרע מריחא מילתא עכ&quot;ל והא דקאמר תלמודא בפרק האשה רבה (דף פ&quot;ט) התם שוגג קרוב למזיד הוא דאי בעי ליה למטעמיה כבר פירשו התוספות לשם דה&quot;פ דה&quot;ל להפריש כל שהו מיניה וביה כדי שיטעום ותו לא עכ&quot;ל התוס' וע&quot;ש: כתב ב&quot;י ע&quot;ש שבולי הלקט לימוני&quot;ש של נכרים שחותכין אותם בסכין שלהם ואגב חורפייהו בלעי ראשון ושני אסור אלא דבטלי ברוב ע&quot;כ וצ&quot;ל דס&quot;ל כסברת הרמ&quot;מ דלא אמרינן חורפייהו מחליא להו אלא בקורט של חלתית וכיון דסתם כלים ש&quot;ג אינן ב&quot;י אין שם איסור אלא מפני השמנונית הנקרש בדופני הסכין ונתקנח בראשון ושני ואח&quot;כ אין בו שמנונית כלל הלכך כל האחרים מותרין וראשון ושני בטלי ברוב וא&quot;כ לדידן דנהגינן כסה&quot;ת דבחתך צנון אפילו בסכין שאינו ב&quot;י דינו כב&quot;י דדמי לקורט של חלתית וה&quot;ה כרישין בצלים וכל דבר חריף א&quot;כ הני לימוני&quot;ש כולם אסורים דכל חדא וחדא נאסרת ונעשה נבלה למאי דקי&quot;ל כר&quot;ת ור&quot;י דבשאר איסורים נמי אמרינן חנ&quot;נ וכ&quot;כ רבינו בא&quot;ח בה' פסח סימן תמ&quot;ז דלדעת סה&quot;ת זיתים שכבשן ונחתכו קודם פסח בסכין של חמץ שאינו ב&quot;י דחזרו הזיתים כולן חמץ ודכוותה בנחתכו בסכין של נכרים דכולן אסורים לדעת סה&quot;ת וה&quot;ה בלימוני&quot;ש ודלא כהגהת ש&quot;ע שכתב להתיר בלימוני&quot;ש כשיבולי הלקט דליתא לדידן ולפ&quot;ז גם הכרוב שקורין קומפש&quot;ט שהם כבושין שלמים או חתוכים לשנים ושלש ואח&quot;כ כשהוא כבוש חותכין אותם הנכרים דק דק אסורים דאז חמוצים וחריפים הם לאחר שנכבשו וחזר הכל איסור גמור אבל הכרוב הפרום בידי נכרים מקמי שנעשה כבוש אין בו איסור דהכרוב אינו דבר חריף כלל ודינו כמו קישואין ולפת ומה שנהגו במקצת מקומות שלא לאכול הפרום כמ&quot;ש מהרי&quot;ו בתשובה סימן מ&quot;ט נראה דלפי שאותו כרוב הפרום בידי נכרים לאחר שנכבש הוא איסור גמור דבאותה שעה הוא חריף לכך אין אוכלין אף הפרום בידי נכרים מקמי שנכבש דגזור הא אטו הא אבל הכרוב השלם אוכלין אותו והכי נהוג בקראקא: וכתב מהרש&quot;ל בא&quot;ו שלו בסי' מ&quot;ח וז&quot;ל הגה&quot;ה שאלתי למהר&quot;ש על מה שחתכתי אגסים בסכין שלי והיה בפרי תולע וחלקתי התולע בסכין באמצעיתו וא&quot;ל שאין חשש איסור בדבר והיתר גמור הוא עכ&quot;ה. ומ&quot;ש נ&quot;ל שאם אירע מעשה כה&quot;ג בצנון שחריף ובלע שפיר אגב דוחקא דסכינא א&quot;כ לפי מ&quot;ש הרא&quot;ש גבי צנון שחתכו בסכין ש&quot;ג סגי בקליפה ג&quot;כ בכאן אסור הצנון בקליפה סביב חתך התולע ובודאי בסכין אין בו שום חשש איסור עכ&quot;ל מהרש&quot;ל אבל בת&quot;ח סוף כלל נ&quot;א כתב דלאותן דמקילין בזבוב לפי שהוא מדברים המאוסים לפ&quot;ז אין להחמיר כולי האי אם חתך פרי והיה בו תולע וחתך התולע עם הפרי ואמרינן דלא נאסר הפרי מן הסכין דצונן הוא ולא נאסר הסכין ואע&quot;ג דצונן בעי הדחה מ&quot;מ כה&quot;ג לא אסרינן הפרי כיון דאין טעם בתולע לאסור ומ&quot;מ יקלוף הפרי מעט במקום שחתך דילמא נשאר שם ממשות מן התולע עצמו והשאר הכל שרי אפי' בצנון שהוא חריף דאין לחוש לטעם התולע שנבלע בצנון ודלא כמ&quot;ש מהר&quot;ש בא&quot;ו שלו להצריך לקלוף הצנון ובשאר פירות התיר לגמרי ואינו נכון דאם בצנון אסור משום שהוא חריף מ&quot;מ בשאר דבר היה צריך הדחה או קליפה קצת ובמהרי&quot;ל בדיני א&quot;ו שלו כתב שהסכין שחתך בו התולע צריך נעיצה עשר פעמים בקרקע קשה ולא ראיתי נוהגים כן אלא מקנחו היטיב ודיו עכ&quot;ל ולא ידעתי למה לנו להקל שלא לנעצו לסכין בקרקע קשה דודאי נראה דלא גרע מבית השחיטה דהוי רותח ואע&quot;ג דאין היד סולדת בו אפ&quot;ה מפליט מעצמו ונדבק בקושי בסכין וה&quot;נ התולע בהדי דוחקא דסכינא וחורפיה דצנון שנאסר מן התולע נדבק בסכין ולכן נ&quot;ל להורות שהסכין צריך נעיצה כמהרי&quot;ל והצנון או הפרי צריך קליפה:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} כתב באו&quot;ח הא דנוהגין לאסור לכתחלה בבישול וצלייה היינו לאכול עם חלב עצמו אבל ליתן בכלי חולבת שרי וכן אם לא היה הקדרה שנתבשלה בה ב&quot;י אף לכתחלה שרי דהואיל והוא נט&quot;ל וגם נ&quot;ט בר נ&quot;ט עכ&quot;ל ועיין באו&quot;ה סימן תנ&quot;ב מדין זה עוד כתב כלל כ&quot;ד ותבלין שדכו במדוך של בשר ואח&quot;כ נתנוהו בחלב צריך לשער נגד ואפשר להחמיר החמירו אבל בתמכא שקורין קרי&quot;ן שרובו חתוך לא חששו להחמיר ואוקמוה אדינא כנ&quot;ל עוד כתב הארוך ודוקא בדבר שהוא חריף ולח קצת אבל בדבר יבש דגמרי אפי' חריף מותר בהדחה ומטעם זה מתיר בסמ&quot;ג הזנגביל שעשאו נכרי בסכין שלהם מטעם דסתם כלי של נכרים אינו ב&quot;י עכ&quot;ל וצ&quot;ע דהרי קורט של חלתית אין בהם לחלוחית יותר מזנגביל ואפ&quot;ה אסור ע&quot;כ נראה דמאן דמתיר זנגביל מטעם דסתם כלים של נכרים אינן ב&quot;י ס&quot;ל דדוקא קורט של חלתית ולא שאר דברים חריפים כסברת מהר&quot;ם ושאר גדולים אבל לדברי ס&quot;ה דמדמי כל דברים חריפים להדדי אין חילוק ג&quot;כ בין בדבר שיש בו לחלוח לאין לו וע&quot;ל סימן קכ&quot;ב בטור ובמרדכי פ' כיצד מברכין הטעם שאוכלין זנגביל מרוקח משום שיש להם כלים מיוחדים לכך או מטעם שסתם כלים של נכרים אינם ב&quot;י ובודאי לא נחתך בסכין של נכרי אלא נתלש כך דלא גרע מקורט של חלתית עכ&quot;ל משמע בהדיא כדברי דאם נחתך בו אסור רק שתלינן שנתלש ומה שהוצרך לטעם דסתם כלים אינן ב&quot;י היינו באותן שמבשלים בהן המרקחת אבל זו לא מהני לענין אם נחתך בסכין של נכרים ואפשר שגם דעת הסמ&quot;ג כן ולא כמו שהביא בעל הארוך כן נ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} וכתב בארוך כלל ל&quot;ח ומה שאנו אוכלין שומין ובצלים ודומיהן שנחתכו זנבותיהן בסכין של נכרים לפי שהזנבות אינם חריפין ולא בלעי מהסכין כ&quot;א קצת ובקליפה סגי וכן צנון שנחתך בסכין של נכרי רק למעלה בירק שלו שהוא רק קצת חריף אם נשאר בירק על הצנון אפי' כרוחב קש חטין זורק הירק והצנון עצמו מותר עכ&quot;ל משמע מדבריו דאם נחתך הצנון או הבצלים עצמן שנאסר כולו ואפשר דהוא לטעמיה אזיל דפ' בצנון שחתכו בסכין של בשר שכולו אסור לאכלו בכותח ולכן גם כאן כולו אסור אבל לדברי ב&quot;י שכתב לעיל דסומכים להתיר בנטילת מקום גם כאן די בנ&quot;מ אמנם חמנחג שראיתי הוא לאסור כולו ועוד כתב בהגהת או&quot;ה וז&quot;ל ולפעמים מביאים הנכרים לשוק צנונות שנראין חתוכות אף למעלה מזנבותיהן ואומרים שחותכין בברזילי המרה וחצינא כשחופרין אחריהן ומוציאין אותן מן הקרקע ונראה שכל החתיכות שהן לצד הזנב אפי' אינו בזנב עצמו אלא אף למעלה ממנו עד שליש או מחצה בצנון ואפי' בצדדין עד מחצה תלינן בברזל כשחופרין דדרכן לחותכן בהא אבל למעלה מזו לא תלינן עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכן כתב בארוך דדגים מלוחים שחותכים הנכרים בסכינים לאחר המליחה צריך קליפה מיהו אם הם הרבה חתיכות הראשונים בטילים ברוב כתב מהרי&quot;ו בתשובה סימן מ&quot;ט וכל הכרוב דפרמי נכרים הוא אסור והנכרים אינן נאמנים לומר דיש לחם סכינים מיוחדים לכך דלהשביח מקחו אומר וכרוב שלם דשלקו נכרי במקומות הנוהגים בו היתר צריך לחתך או למגרר בי פסקי ובניר&quot;ן בער&quot;ג נוהגין לאכלו היכא דשלקו שלם אבל דפרמי נכרים נוהגין בו איסור עכ&quot;ל וכן המנהג במקומות וראיתי במקצת מקומות שנוהגין בו היתר אף באותו הפרום ואפשר דסמכינן על דברי ש&quot;ל וארוך דס&quot;ל דהראשונות שבלעו איסור בטילים ברוב כנ&quot;ל אמנם בכלבו בשם הראב&quot;ד כתב כדברי מהרי&quot;ו וז&quot;ל פת שחתכו בסכין של נכרי צריך לגרר מקום החתך ואם חתך בו בשר דק אסור דלא יוכל להדיחו או לגררו יפה עכ&quot;ל מיהו יש ליישב דברי הראב&quot;ד דמיירי שלא חתך כ&quot;כ הרבה דהאיסור בטל בהיתר כנ&quot;ל וע&quot;ל סימן קי&quot;ד מדינים אלו: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} וכתב בארוך דאנו נוהגים לאכול תפוחים יבישים מחותכין בסכין של נכרי אפי' בלא הדחה דהואיל ואינם חריפין מותרין כולם ואפי' הראשון והשני דבעי הדחה בטל ברוב המותרים:</text>
      <sha1>t3rfivft96dyamfyxk4gniy40yvsv13</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413989</id>
      <parentid>1413971</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T08:02:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>לא שמתי לב שהשאיר מילים בסוף הקטע. טעות שלי. סליחה.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33914" xml:space="preserve">{{טור|יורה דעה|צה|צו|צז|}}
==טור==
צנון או שלקות שחתכום בסכין של בשר, אסור לאכלם בחלב עד שיקלוף מקום החתך, או עד דטעים ליה שלא יהא בו טעם בשר. והרשב&quot;א כתב שכולו אסור. ואדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל לא כתב כן. וכתב בספר התרומות דאפילו אין הסכין בן יומו אסור. 

וכן הדין בשומין ובצלים וכרשים שחתכום בסכין של בשר, שאין לאוכלן בחלב, שגם הן חריפין כמו צנון. 

ואם עבר ובישלום בחלב, צריך ששים לבטלם. ומיהו אין צריך ששים כדי כל הצנון, רק ששים כדי הבלוע בו, היינו כדי כל הסכין. אבל אם חתכו בסכין של נכרי, צריך ששים כנגד כל הצנון. 

וה&quot;ר מאיר מרוטנבורג התיר בין בצנון בין בשומין ובצלים, אלא א&quot;כ היה הסכין בן יומו, ולא רצה להורות הלכה למעשה, וכתב: שאע&quot;פ שאני מורה כספר התרומות לאסור, איני מוחה בידי הנוהגין היתר. 

ואם חתך קישואים בסכין של בשר, מותר לאוכלן בחלב בלא קליפה, רק שיגרד מקום החתך. 

ואם חתך בו לפת, אפילו גרירה אין צריך רק הדחה בעלמא. ולא עוד אלא אפילו צנון שחתך אחרי הלפת, שרי בהדחה כמו הלפת. ופירש רש&quot;י לפי שטעם הלפת משונה ומבטל טעם הנפלט מהסכין. 

וכתב בספר התרומות: דווקא לפת, אבל חתך בו לחם או ירק או פרי אחר, אסור לחתוך בו אח&quot;כ צנון או פרי או ירק חריף שרוצה לאכול עם חלב.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
צנון או שלקות שחתכום בסכין של בשר אסור לאכלם בחלב וכו' בפ' כ&quot;ה (קיא:) אמר חזקיה הלכתא דגים שעלו בקערה מותר לאכלם בכותח צנון שחתכו בסכין שחתך בה בשר אסור לאוכלו בכותח וה&quot;מ צנון דאגב חורפיה בלע אבל קושית גריד לבי פיסקי ואכיל קילחי דליפתא שרי דסילקא אסירי ואי פתך בהו בליפתא ש&quot;ד ופירש&quot;י ואף ע&quot;ג דקי&quot;ל דנ&quot;ט בר נ&quot;ט מותר שאני סכין דפעמים שהשמנונית קרוש עליו ואינו ניכר וכשחותך הצנון הוי נ&quot;ט הבא מן הממש ועוד דמשום חורפיה בלע טפי מדגים הרותחים ואגב דוחקא דסכינא פלט סכינא ובלע צנון:

ומ&quot;ש רבינו או שלקות הוא ממ&quot;ש דסילקא אסירי ונ&quot;ל דצריך לגרוס בדברי רבינו סלקות בסמ&quot;ך:

ומ&quot;ש רבינו עד שיקלוף מקום החתך כ&quot;כ שם הרא&quot;ש וז&quot;ל חורפיה דצנון מבליע השמנונית בתוכו ואוסר עד כדי קליפה ולא דמי לקורט של חלתית שאסרו כולו משום שחותכין אותו בסכין של נכרים דשאני התם שהקרטים קטנים ואין יכול לידע באיזה מקום חתכוהו לפיכך אסרו כולו והרשב&quot;א כתב בת&quot;ה ראיתי להראב&quot;ד שכתב דבקליפה לא סגי ליה דא&quot;כ לימא הכי בהדיא אלא מדקאמר אסור סתם איסור גדול קאמר דהיינו כדי נטילת מקום מ&quot;מ בכדי נטילת מקום סגי ליה ולולי שכבר אמרה הרב ז&quot;ל הייתי אומר דאסור לגמרי קאמר דמתוך חריפתו הרבה הוא מושך ומפעפע בכולו ותדע לך דדברים החריפים טפי בלעי מדאסרו קורט של חלתית משום דמחתכי ליה בסכין דארמאה ולגמרי אסרו ליה ולא שרו ליה בנטילת מקום אלמא משום שחריפות מבליע בכולו גזרו עליו לאסרו לעולם לגמרי כנ&quot;ל עכ&quot;ל ומתוך דבריו נראה שאף ע&quot;פ שהיה נ&quot;ל לומר כן הוא מבטל דעתו מפני דעת הראב&quot;ד אלא שממה שכתב בת&quot;ה הקצר איסור זה של צנון וסילקא יש מי שאומר שהוא עד כדי נטילת מקום והשאר מותר ויראה לי שהכל אסור כי הרבה הם בולעים ע&quot;כ נראה שהוא פוסק הלכה כדברי עצמו ודברי סמ&quot;ג שאכתוב בסימן זה כדברי הראב&quot;ד והר&quot;ן כתב בפרק כ&quot;ה סברת הראב&quot;ד וסברת הרשב&quot;א וכתב שהרא&quot;ה סובר כדברי הראב&quot;ד ומ&quot;מ הר&quot;ן נראה שדעתו נוטה לדעת הרשב&quot;א ז&quot;ל ועכ&quot;ז מאחר שאותה ראיה של קורט של חלתית יישבה הרא&quot;ש בטוב טעם ודעת נראה שיש לסמוך על דברי סמ&quot;ג והראב&quot;ד והרא&quot;ה ז&quot;ל להתיר בנטילת מקום &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש רבינו או עד דטעים ליה אם יש בו טעם בשר כ&quot;כ שם הרא&quot;ש והוא מפורש שם בגמרא (שם) דאמרינן התם קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה כותח צנון שחתכו בסכין מותר לאכלו בכותח ואסיקנא טעמא משום דהאי אפשר למטעמיה והאי א&quot;א למטעמיה ופירש&quot;י האי צנון אפשר לו לישראל לטועמו קודם שיתננו בכותח והאי מותר דקאמר כגון שטעמו בתחלה ולא היה בו טעם שמנונית וכ&quot;כ הרשב&quot;א אלא שהצריך הדחה וז&quot;ל בת&quot;ה הקצר צנון שחתכו בסכין שחתכו בו בשר אסור לאוכלו בכותח שהצנון חריף ובולע מן השמנונית שנקרש על הסכין בד&quot;א בשלא טעמו קודם שיאכלנו עם הכותח אבל אם טעמו היטב ולא הרגיש בו טעם בשר מותר לאוכלו עם הכותח לאחר שידיח היטב מקום החתך דכיון דאין טעם בשר נרגש בו בידוע שלא בלע ממנו כלום ע&quot;כ:

וכתב בס&quot;ה דאפי' אין הסכין בן יומו אסור ז&quot;ל ס&quot;ה ויכול להיות שאין חילוק בסכין אלא אפילו אינו בן יומו חשוב כבן יומו דאגב חורפיה דצנון או ירק מחליא והוי לשבח כדאמרינן גבי קורט של חלתית של נכרים בפרק אין מעמידין (לט.) ע&quot;כ והוא מדברי התוספות שכתבו פרק כ&quot;ה צ&quot;ע אם הסכין מקונח ואין ב&quot;י אי חורפיה דידהו מחליא לשבח כדאמרינן גבי חלתית פרק אין מעמידין וכתב עוד בסה&quot;ת סימן נ&quot;ג דתבלין שנדוכו במדוכה של בשר ליכא למישרי בחלב משום נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהא תבלין חזק וחריף והוי מדוך כמו בית שאור וגם פלפלין חריפים הוי כמו צנון שחתכו בסכין דלא שרי מחמת נ&quot;ט בר נ&quot;ט ואסור משום טעם ממש הנבלע שם. והרשב&quot;א כתב בתשובה סימן תמ&quot;ט על ביצים שנכתשו במכתשת בכלי חולבת שאינו ב&quot;י וחזרו וכתשו בו ביום ביצים עם מרק בשר והביצים הראשונים שמו בתרנגולת והתיר הכל הראשונים לפי שהם נ&quot;ט בר נ&quot;ט אפילו היה בן יומו והשניים שעם המרק לפי שהמכתשת לא היה בן יומו ולא אסרה משום תבלין שמשימין בביצים וכמו שאמרו חורפא דחלתית מחלי' ליה דשאני הכא דתבלין שנתערבו עם הביצים דבר מועט הוא ואין כ&quot;כ חריפות בהם להחזיר לשבח פליטת המכתשת עכ&quot;ל וסמ&quot;ק כתב פי' ר&quot;ב דאפילו הסכין אינו בן יומו ולפ&quot;ז משמע אפילו בלא שמנונית בעין וכו' ועוד פי' ר&quot;ב דשומין ובצלים וכרישים יש לה דין צנון וחלתית ומיהו רבינו יחיאל אומר אין לך אלא מה שאמרו חכמים דוקא צנון וחלתית וסמ&quot;ג כתב אף לפי דברי בה&quot;ת בד&quot;א שחתכו הבצלים דק דק כדרך שעושין לקדרה אבל לא חתכו כי אם מצד אחד אף ע&quot;פ שאין די בגריד לבי פיסקי מ&quot;מ יחתוך מקומו בעומק ודיו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; ע&quot;כ: וכתוב בהגש&quot;ד בשם מהרא&quot;י העולם נהגו איסור בתמכא שקורין קרי&quot;ן אם נחתך ראשו בסכין של נכרי אמנם כמדומה פעמים ניכר בו שנעקר כך מן הארץ במרא וחצינא ואז נוהגין בו היתר ויראה שאם יש לתלות במרא וחצינא אע&quot;פ שהוא ספק אין להחמיר כי סברות והוכחות גדולות כתב מהר&quot;ם דדוקא בקורט של חלתית אמרינן דחורפיה משוי ליה לשבח ולא משום ד&quot;א חריף כלל ורבינו יחיאל והרבה גדולים שוים להתיר &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; עכ&quot;ל:

&lt;כאן חסר ויש להשלים&gt; הבלוע בירק. כתב בא&quot;ח דפירות חמוצים כגון תפוחים הוי דבר חריף כמו שומים ובצלים:

והר&quot;מ התיר בין בצנון בין בשומין ובצלים אא&quot;כ היה הסכין בן יומו וכו' עד איני מוחה ביד הנוהגים היתר כל זה כתב הרא&quot;ש בפסקיו ס&quot;פ אין מעמידין: כתוב בשבלי הלקט בשם ה&quot;ר ישעיה לימוניש של נכרים מן הדין לאסרם שחותכים בסכין שלהם ואגב חורפייהו בלעי אלא מפני שחותכים רבים בסכין אחד וממלאים מהם חביות יש לומר שבטל טעם הסכין בהם ובודאי ראשון ושני היה ראוי לאסרם אלא מפני שאין ניכרים הם בטלים ברוב הילכך שרו וה&quot;ה לחביות של טונינ&quot;א שרוב החתיכות מבטלות טעם הסכין &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt; עכ&quot;ל:

ואם חתך קישואין בסכין של בשר מותר לאוכלן בחלב בלא קליפה רק שיגרד מקום החתך כבר כתבתי לשון הגמ' וכתב הר&quot;ן דהא דלא סגי להו בהדחה מפני שמתוך לחותן אי אפשר להדיח אותם דאדרבה ע&quot;י הדחה היה נסרך יותר ולפיכך גורר אותם ודיו והגרידה פחותה מן הקליפה שהקליפה צריכה שתהא גסה קצת כדי שתוכל להנטל כולה כאחד מה שאין צריך כן בגרירה &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש ואם חתך בו לפת אפילו גרירה אין צריך רק הדחה בעלמא ולא עוד אלא אפילו צנון שחתך אחר הלפת שרי בהדחה כמו הלפת גם בזה כתבתי לשון הגמרא ואף ע&quot;פ שלא נזכר שם דבעי הדחה וגם הר&quot;ן כתב קילחי דליפתא שרו לפי שהלפת אינו חריף אלא מתוק ואין טעם שומן ניכר בו ומשמע לי דכיון דאמרינן שרי סתמא דלא צריכינן מידי לא גרירה ולא הדחה וכן מטין דברי רש&quot;י ז&quot;ל ע&quot;כ מ&quot;מ הרשב&quot;א כתב דקילחי דליפתא דשרי לאו לגמרי קאמר דהדחה מיהא בעי ומשום דלא אסירי כצנון ולא בעי גרירה בבי פיסקי כקישות ואבטיח קאמר קילחי דליפתא שרי דהדחה לא חשיב ליה למימני דפשיטא דכל שנחתך בו ואפילו צנון מתוק מידי הדחה לא נפיק עד כאן והיה נראה לי דכיון שחתך בו לפת פעם אחד נתבטל טעם הסכין ואפילו יחתוך בו כמה פעמים צנון וכיוצא בו שרי בהדחה אלא שמצאתי לסמ&quot;ג שכתב ועוד מיקל אם חתך חתך אחד של לפת וחתך אחד של תרדים וכן תמיד לפי שמתיקות הלפת מבטל טעם השמנונית מן הסכין ע&quot;כ ובאמת דלישנא דאי פתיך בהו הכי דייק שאל&quot;כ הכי הל&quot;ל ואי חתיך ביה ליפתא ברישא ש&quot;ד ומדברי הרשב&quot;א נראה קצת דלא מהני פתיך בהו ליפתא אלא להתיר סילקא אבל לא להתיר צנון שהרי כתב חתך בו סילקא אסור כצנון אף ע&quot;פ שאינה חריפה כצנון משיכה יש לה בטיבעה ואם עירב בחתיכה לפתות אינה צריכה רק הדחה כלפתות לפי שהלפתות מתוקים הרבה ומונעים במתיקותם כח המשכה מן הסילקא ולפיכך מדיח ודיו עכ&quot;ל נראה מדבריו שאין הלפת מבטל אלא כח משיכת הסילקא אבל לא חריפות הצנון ויש הוכחה לזה בגמרא דלא קאמר אי פתיך בו ליפתא ש&quot;ד אלא גבי דסילקא אבל סה&quot;ת ושערי דורא ורבינו מתירים בהדיא לחתוך אפילו צנון: כתב הרשב&quot;א הרי&quot;ף ז&quot;ל לא כתב בהלכות הא דקילחי דליפתא ולא הא דסילקא ולא הא דאמרינן ואי פתיך בהו ליפתא שרי וגם הרמב&quot;ם ז&quot;ל השמיטן ולא ידעתי למה השמיטום עכ&quot;ל ואני אומר שהרמב&quot;ם אף ע&quot;פ שלא כתבם בהדיא מ&quot;מ בכלל דבריו הם לפי פירושו בגמרא שהרי כתב סכין שחתך בשר צלי וחזר וחתך בה צנון וכיוצא בו מדברים חריפין אסור לאוכלן בכותח אבל חתך בה קישות או אבטיח גורר מקום שחתך ואוכל השאר בחלב עכ&quot;ל נראה שהוא מפרש דצנון לאו דוקא אלא דה&quot;ה לכל הדברים החריפין וגם נראה שהוא מפרש דפתיך בהו ליפתא לאו דווקא אלא דה&quot;ה לחתוך בו לחם או ירק או פרי אחר שטעם שאסור לחתוך בו צנון אינו אלא מפני השומן הנקרש על פניו שהוא נדבק ביותר בדבר החריף וכשהוא חותך בו לחם או איזה דבר הרי הסכין מתקנח בו ולא נשאר שום שומן על פניו. ולפיכך מותר לחתוך בו צנון והשתא הכל מבואר בדבריו דמדכתב סכין שחתך בה בשר צלי וחזר וחתך בה צנון משמע שאחר שחתך בה הבשר חזר וחתך בה הצנון בלי הפסק חתיכת דבר אחר בנתיים הוא דאסור הא אם הפסיק חתיכת שום ד&quot;א בנתיים שרי ולא הוצרך שוב לכתוב דאי פתיך בהו ליפתא ש&quot;ד ומ&quot;ש שחתך בשר צלי לאו דוקא צלי דה&quot;ה למבושל והוא רותח והא דלא נקט בשר סתם לאשמועינן דבחתך בשר רותח הוא דאמרינן הכי אבל בבשר צונן אין השומן נקרש על פניו כ&quot;כ שיאסור לחתוך בו צנון ולא הוצרך לכתוב הא דסילקא דבכלל מ&quot;ש וכיוצא בו מדברים חריפים הוא ומן הטעם הזה לא הוצרך לכתוב דקילחי דליפתא שרי דדבר ברור הוא דלפת לאו מכלל דברים החריפים הוא ולהרי&quot;ף נמי איכא למימר מן הסתם משמע דצנון לאו דוקא אלא ה&quot;ה לכל הדברים החריפים כסילקא וכיוצא בה ומדנקט צנון דחריף ממילא נתמעטו כל הדברים שאינם חריפים כלפת וכיוצא בו ולפיכך לא הוצרך לכתוב דליפתא שרי ולא דסילקא אסור וצ&quot;ל דמשמע ליה ז&quot;ל דממילא משמע דבסכין שלא הפסיק חתיכת ד&quot;א בין חתיכת בשר לחתיכת צנון מיירי הא אם הפסיק ביניהם בחתיכת שום דבר שרי מפני שכבר נתקנח יפה השומן הנקרש ע&quot;פ חתיכת אותו דבר שהפסיק ביניהם ומפני כך לא הוצרך לכתוב אי פתיך בהו ליפתא דשרי כנ&quot;ל לדחוק ליישב דבריהם אם היתה גירסא שלהם בגמ' גירסא שלנו אבל כבר איפשר שלא היו כתובים דברים הללו בגירסתם בגמרא:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
צנון או שלקות וכו' אע&quot;ג דנ&quot;ט בר נ&quot;ט דהיתירא הוא פירש&quot;י פכ&quot;ה שאני סכין דפעמים שהשמנונית קרוש עליו ואינו ניכר וכשחותך הצנון הוי נ&quot;ט הבא מן הממש ולפ&quot;ז אי הוי ידוע שלא היה עליו שמנונית כלל לא צריך אפילו קליפה אבל רש&quot;י כתב ועוד משום חורפיה בלע טפי מדגים הרותחים ואגב דוחקא דסכינא פליט סכינא ובלע צנון עכ&quot;ל כלומר מפליט עיקר טעם הבשר ואינו נ&quot;ט בר נ&quot;ט א&quot;כ אפילו היה הסכין מקונח היטב נמי צריך קליפה אם הוא ב&quot;י או עד דטעים ליה וכו' ומ&quot;ש לדעת הרשב&quot;א דכולו אסור טעמו שהצנון חריף ובולע מן השמנונית שנקרש על הסכין כדכתב בת&quot;ה הקצר העתיקו ב&quot;י אלא דתימה הוא דבסוף סימן צ&quot;ד בחתך בשר רותח בסכין שאינו ב&quot;י לא צריך אלא קליפה משום דבלע שמנונית שנקרש על הסכין ובצנון החמיר יותר לאסור כולו אע&quot;ג דלא בלע נמי אלא שמנונית שעל הסכין ודוחק לומר דלא ס&quot;ל להרשב&quot;א הא דסוף סימן צ&quot;ד דא&quot;כ לא ה&quot;ל לרבינו לכתבו בסתם בסימן צ&quot;ד ונראה דבסכין שחתך כבר בשר רותח דנאסר הלכך לא החמירו להצריכו יותר מקליפה אבל בצנון שהוא כולו היתר ואפשר לאכלו עם בשר לא הקילו לאכלו כלל עם חלב ועוד נראה דבסימן צ&quot;ד שהסכין אינו ב&quot;י ואין איסורו אלא משהו סגי ליה בקליפה כדאיתא בפ' כ&quot;צ וכדפרישית לשם אבל הכא מיירי שהסכין ב&quot;י בכולהו סכין משערינן ולפיכך כולו אסור. ומ&quot;ש הרשב&quot;א ובולע מן השמנונית שנקרש על הסכין לאו דוקא שעל הסכין אלא גם השמנונית שנבלע בסכין חשיב כשמנונית שעל הסכין כיון שהוא ב&quot;י ובולעו אגב שמנונית שעל הסכין. ולענין הלכה פסק ב&quot;י כהראב&quot;ד דצריך נטילה דהיינו כעובי אצבע ולא סגי ליה בקליפה מיהו אנן נהגינן כהרשב&quot;א שלא לאכלו כלל בחלב לכתחלה אבל בדיעבד סגי ליה בנטילה ואין לחלק בין שהוא ב&quot;י לאינו ב&quot;י ובין מקונח לאינו מקונח בכל ענין אוסר וכסה&quot;ת דבסמוך והכי נהוג:

וכתב בספר התרומות דאפילו אין הסכין ב&quot;י וכו' טעמו דמדמי ליה לקורט של חלתית דאמר בפרק אין מעמידין חורפיה מחליא ליה ומשויא ליה טעם לשבח וכן הדין בשומין וכו' דאין לחלק בדברים החריפים בין זה לזה:

ומ&quot;ש היינו כדי כל הסכין הן דברי רבינו שכתב לפרש דברי סה&quot;ת ומיירי היכא דלא ידעינן כמה בלע אבל בסכין חדש שחתך בו כזית בשר א&quot;צ ס' אלא כנגד הכזית וצ&quot;ל נמי דהצנון הוא גדול יותר מן הסכין דאם הסכין גדול והצנון קטן ממנו א&quot;צ ס' אלא כנגד הצנון והא דמצריך ס' כנגד כל הסכין ולא סגי כנגד חלק הסכין שחתך בו היינו משום דמסתמא הוליך והביא בכולו ולא ידיע חלק הסכין שחתך בו ומ&quot;מ קשה דבס' כנגד הקליפה הוי סגי וי&quot;ל דמיירי דחתך הצנון דק דק וכ&quot;כ ב&quot;י ע&quot;ש הסמ&quot;ג אבל אם לא חתך דק דק צריך ס' כנגד הנטילה כהראב&quot;ד וכדפרישית בסמוך:

ומ&quot;ש אבל אם חתך בסכין של נכרי צריך ס' כנגד כל הצנון ג&quot;ז מדברי בעל התרומות ומיירי נמי בחתך דק דק דאל&quot;כ לא היה צריך לשער אלא כנגד מה שבלע דהיינו כדי נטילה א&quot;נ ס&quot;ל לסה&quot;ת כסברת הרשב&quot;א דהבליעה מתפשט בכולו וצ&quot;ל נמי דסה&quot;ת אזיל לטעמיה דס&quot;ל כר&quot;ת ור&quot;י דהצנון נ&quot;נ דבשאר איסורין נמי אמרינן חתיכה עצמה נ&quot;נ אבל לרבינו אפרים א&quot;צ ס' אלא כנגד הבלוע אף בסכין של נכרים ואין זה דוחק שכתב רבינו דין זה בסתם דלא כהכרעת הרא&quot;ש בסי' צ&quot;ב דהלא לא כתב רבינו כך מסברתו אלא העתיק דברי סה&quot;ת וכך העתיק דברי סה&quot;ת בסימן צ&quot;ב נבי בצלים בלועים באיסור וכן בסימן ק&quot;ז גבי דגים העתיק דברי סה&quot;מ והכל לדעת ר&quot;ת ור&quot;י דבכל איסורין קי&quot;ל חתיכה עצמה נ&quot;נ וכך נהגו אבל אין לפרש דס&quot;ל לרבינו גבי סכין של נכרים כיון דמסתמא הוא בלוע מבשר וחלב אף לר&quot;א הוי הצנון חתיכה נ&quot;נ דמן הסתם ודאי אין לנו לומר דבלוע הוא מבשר וחלב תוך מעת לעת והצנון שחתכו בו נ&quot;נ כיון דאיכא הכא ספיקי טובא אלא ודאי כל סכין של נכרים לא הוי אלא בליעת איסור ולהר&quot;ר אפרים לא אמרינן ביה חנ&quot;נ:

ומ&quot;ש והרמ&quot;מ התיר וכו' טעמו דלא אשכחן בתלמודא דחורפיה מחליא ליה ומשוי ליה טעם לשבח אלא גבי קורט חלתית ולא בשאר דברים: אסיקנא בפ' כ&quot;ה אלא אמר רבא האי אפשר למטעמיה והאי לא אפשר למטעמיה ופירש&quot;י האי צנון אפשר לו לישראל לטועמו קודם שיתננו בכותח וכו' והאי דם הקערה לא אפשר למטעמיה לפי שאיסור הוא הלכך אין לו תקנת היתר עכ&quot;ל וכתב מהרש&quot;ל מכאן יש ללמוד פעמים שקונין בשר מן הטבחים ואין ידוע אם מלוח הוא אם לאו אסור לטעום בו בלשונו עכ&quot;ל וכבר פסק כך הריב&quot;ש בתשובה סימן רפ&quot;ח דאסור לטעום דבר איסור אף אם אינו אוכלו דלא גרע מריחא מילתא עכ&quot;ל והא דקאמר תלמודא בפרק האשה רבה (דף פ&quot;ט) התם שוגג קרוב למזיד הוא דאי בעי ליה למטעמיה כבר פירשו התוספות לשם דה&quot;פ דה&quot;ל להפריש כל שהו מיניה וביה כדי שיטעום ותו לא עכ&quot;ל התוס' וע&quot;ש: כתב ב&quot;י ע&quot;ש שבולי הלקט לימוני&quot;ש של נכרים שחותכין אותם בסכין שלהם ואגב חורפייהו בלעי ראשון ושני אסור אלא דבטלי ברוב ע&quot;כ וצ&quot;ל דס&quot;ל כסברת הרמ&quot;מ דלא אמרינן חורפייהו מחליא להו אלא בקורט של חלתית וכיון דסתם כלים ש&quot;ג אינן ב&quot;י אין שם איסור אלא מפני השמנונית הנקרש בדופני הסכין ונתקנח בראשון ושני ואח&quot;כ אין בו שמנונית כלל הלכך כל האחרים מותרין וראשון ושני בטלי ברוב וא&quot;כ לדידן דנהגינן כסה&quot;ת דבחתך צנון אפילו בסכין שאינו ב&quot;י דינו כב&quot;י דדמי לקורט של חלתית וה&quot;ה כרישין בצלים וכל דבר חריף א&quot;כ הני לימוני&quot;ש כולם אסורים דכל חדא וחדא נאסרת ונעשה נבלה למאי דקי&quot;ל כר&quot;ת ור&quot;י דבשאר איסורים נמי אמרינן חנ&quot;נ וכ&quot;כ רבינו בא&quot;ח בה' פסח סימן תמ&quot;ז דלדעת סה&quot;ת זיתים שכבשן ונחתכו קודם פסח בסכין של חמץ שאינו ב&quot;י דחזרו הזיתים כולן חמץ ודכוותה בנחתכו בסכין של נכרים דכולן אסורים לדעת סה&quot;ת וה&quot;ה בלימוני&quot;ש ודלא כהגהת ש&quot;ע שכתב להתיר בלימוני&quot;ש כשיבולי הלקט דליתא לדידן ולפ&quot;ז גם הכרוב שקורין קומפש&quot;ט שהם כבושין שלמים או חתוכים לשנים ושלש ואח&quot;כ כשהוא כבוש חותכין אותם הנכרים דק דק אסורים דאז חמוצים וחריפים הם לאחר שנכבשו וחזר הכל איסור גמור אבל הכרוב הפרום בידי נכרים מקמי שנעשה כבוש אין בו איסור דהכרוב אינו דבר חריף כלל ודינו כמו קישואין ולפת ומה שנהגו במקצת מקומות שלא לאכול הפרום כמ&quot;ש מהרי&quot;ו בתשובה סימן מ&quot;ט נראה דלפי שאותו כרוב הפרום בידי נכרים לאחר שנכבש הוא איסור גמור דבאותה שעה הוא חריף לכך אין אוכלין אף הפרום בידי נכרים מקמי שנכבש דגזור הא אטו הא אבל הכרוב השלם אוכלין אותו והכי נהוג בקראקא: וכתב מהרש&quot;ל בא&quot;ו שלו בסי' מ&quot;ח וז&quot;ל הגה&quot;ה שאלתי למהר&quot;ש על מה שחתכתי אגסים בסכין שלי והיה בפרי תולע וחלקתי התולע בסכין באמצעיתו וא&quot;ל שאין חשש איסור בדבר והיתר גמור הוא עכ&quot;ה. ומ&quot;ש נ&quot;ל שאם אירע מעשה כה&quot;ג בצנון שחריף ובלע שפיר אגב דוחקא דסכינא א&quot;כ לפי מ&quot;ש הרא&quot;ש גבי צנון שחתכו בסכין ש&quot;ג סגי בקליפה ג&quot;כ בכאן אסור הצנון בקליפה סביב חתך התולע ובודאי בסכין אין בו שום חשש איסור עכ&quot;ל מהרש&quot;ל אבל בת&quot;ח סוף כלל נ&quot;א כתב דלאותן דמקילין בזבוב לפי שהוא מדברים המאוסים לפ&quot;ז אין להחמיר כולי האי אם חתך פרי והיה בו תולע וחתך התולע עם הפרי ואמרינן דלא נאסר הפרי מן הסכין דצונן הוא ולא נאסר הסכין ואע&quot;ג דצונן בעי הדחה מ&quot;מ כה&quot;ג לא אסרינן הפרי כיון דאין טעם בתולע לאסור ומ&quot;מ יקלוף הפרי מעט במקום שחתך דילמא נשאר שם ממשות מן התולע עצמו והשאר הכל שרי אפי' בצנון שהוא חריף דאין לחוש לטעם התולע שנבלע בצנון ודלא כמ&quot;ש מהר&quot;ש בא&quot;ו שלו להצריך לקלוף הצנון ובשאר פירות התיר לגמרי ואינו נכון דאם בצנון אסור משום שהוא חריף מ&quot;מ בשאר דבר היה צריך הדחה או קליפה קצת ובמהרי&quot;ל בדיני א&quot;ו שלו כתב שהסכין שחתך בו התולע צריך נעיצה עשר פעמים בקרקע קשה ולא ראיתי נוהגים כן אלא מקנחו היטיב ודיו עכ&quot;ל ולא ידעתי למה לנו להקל שלא לנעצו לסכין בקרקע קשה דודאי נראה דלא גרע מבית השחיטה דהוי רותח ואע&quot;ג דאין היד סולדת בו אפ&quot;ה מפליט מעצמו ונדבק בקושי בסכין וה&quot;נ התולע בהדי דוחקא דסכינא וחורפיה דצנון שנאסר מן התולע נדבק בסכין ולכן נ&quot;ל להורות שהסכין צריך נעיצה כמהרי&quot;ל והצנון או הפרי צריך קליפה:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} כתב באו&quot;ח הא דנוהגין לאסור לכתחלה בבישול וצלייה היינו לאכול עם חלב עצמו אבל ליתן בכלי חולבת שרי וכן אם לא היה הקדרה שנתבשלה בה ב&quot;י אף לכתחלה שרי דהואיל והוא נט&quot;ל וגם נ&quot;ט בר נ&quot;ט עכ&quot;ל ועיין באו&quot;ה סימן תנ&quot;ב מדין זה עוד כתב כלל כ&quot;ד ותבלין שדכו במדוך של בשר ואח&quot;כ נתנוהו בחלב צריך לשער נגד ואפשר להחמיר החמירו אבל בתמכא שקורין קרי&quot;ן שרובו חתוך לא חששו להחמיר ואוקמוה אדינא כנ&quot;ל עוד כתב הארוך ודוקא בדבר שהוא חריף ולח קצת אבל בדבר יבש דגמרי אפי' חריף מותר בהדחה ומטעם זה מתיר בסמ&quot;ג הזנגביל שעשאו נכרי בסכין שלהם מטעם דסתם כלי של נכרים אינו ב&quot;י עכ&quot;ל וצ&quot;ע דהרי קורט של חלתית אין בהם לחלוחית יותר מזנגביל ואפ&quot;ה אסור ע&quot;כ נראה דמאן דמתיר זנגביל מטעם דסתם כלים של נכרים אינן ב&quot;י ס&quot;ל דדוקא קורט של חלתית ולא שאר דברים חריפים כסברת מהר&quot;ם ושאר גדולים אבל לדברי ס&quot;ה דמדמי כל דברים חריפים להדדי אין חילוק ג&quot;כ בין בדבר שיש בו לחלוח לאין לו וע&quot;ל סימן קכ&quot;ב בטור ובמרדכי פ' כיצד מברכין הטעם שאוכלין זנגביל מרוקח משום שיש להם כלים מיוחדים לכך או מטעם שסתם כלים של נכרים אינם ב&quot;י ובודאי לא נחתך בסכין של נכרי אלא נתלש כך דלא גרע מקורט של חלתית עכ&quot;ל משמע בהדיא כדברי דאם נחתך בו אסור רק שתלינן שנתלש ומה שהוצרך לטעם דסתם כלים אינן ב&quot;י היינו באותן שמבשלים בהן המרקחת אבל זו לא מהני לענין אם נחתך בסכין של נכרים ואפשר שגם דעת הסמ&quot;ג כן ולא כמו שהביא בעל הארוך כן נ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} וכתב בארוך כלל ל&quot;ח ומה שאנו אוכלין שומין ובצלים ודומיהן שנחתכו זנבותיהן בסכין של נכרים לפי שהזנבות אינם חריפין ולא בלעי מהסכין כ&quot;א קצת ובקליפה סגי וכן צנון שנחתך בסכין של נכרי רק למעלה בירק שלו שהוא רק קצת חריף אם נשאר בירק על הצנון אפי' כרוחב קש חטין זורק הירק והצנון עצמו מותר עכ&quot;ל משמע מדבריו דאם נחתך הצנון או הבצלים עצמן שנאסר כולו ואפשר דהוא לטעמיה אזיל דפ' בצנון שחתכו בסכין של בשר שכולו אסור לאכלו בכותח ולכן גם כאן כולו אסור אבל לדברי ב&quot;י שכתב לעיל דסומכים להתיר בנטילת מקום גם כאן די בנ&quot;מ אמנם חמנחג שראיתי הוא לאסור כולו ועוד כתב בהגהת או&quot;ה וז&quot;ל ולפעמים מביאים הנכרים לשוק צנונות שנראין חתוכות אף למעלה מזנבותיהן ואומרים שחותכין בברזילי המרה וחצינא כשחופרין אחריהן ומוציאין אותן מן הקרקע ונראה שכל החתיכות שהן לצד הזנב אפי' אינו בזנב עצמו אלא אף למעלה ממנו עד שליש או מחצה בצנון ואפי' בצדדין עד מחצה תלינן בברזל כשחופרין דדרכן לחותכן בהא אבל למעלה מזו לא תלינן עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכן כתב בארוך דדגים מלוחים שחותכים הנכרים בסכינים לאחר המליחה צריך קליפה מיהו אם הם הרבה חתיכות הראשונים בטילים ברוב כתב מהרי&quot;ו בתשובה סימן מ&quot;ט וכל הכרוב דפרמי נכרים הוא אסור והנכרים אינן נאמנים לומר דיש לחם סכינים מיוחדים לכך דלהשביח מקחו אומר וכרוב שלם דשלקו נכרי במקומות הנוהגים בו היתר צריך לחתך או למגרר בי פסקי ובניר&quot;ן בער&quot;ג נוהגין לאכלו היכא דשלקו שלם אבל דפרמי נכרים נוהגין בו איסור עכ&quot;ל וכן המנהג במקומות וראיתי במקצת מקומות שנוהגין בו היתר אף באותו הפרום ואפשר דסמכינן על דברי ש&quot;ל וארוך דס&quot;ל דהראשונות שבלעו איסור בטילים ברוב כנ&quot;ל אמנם בכלבו בשם הראב&quot;ד כתב כדברי מהרי&quot;ו וז&quot;ל פת שחתכו בסכין של נכרי צריך לגרר מקום החתך ואם חתך בו בשר דק אסור דלא יוכל להדיחו או לגררו יפה עכ&quot;ל מיהו יש ליישב דברי הראב&quot;ד דמיירי שלא חתך כ&quot;כ הרבה דהאיסור בטל בהיתר כנ&quot;ל וע&quot;ל סימן קי&quot;ד מדינים אלו: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} וכתב בארוך דאנו נוהגים לאכול תפוחים יבישים מחותכין בסכין של נכרי אפי' בלא הדחה דהואיל ואינם חריפין מותרין כולם ואפי' הראשון והשני דבעי הדחה בטל ברוב המותרים:</text>
      <sha1>5tpy6guqckpo03vb5blwp0gdxxc72l9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1413907</id>
      <parentid>1413853</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T16:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2848" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)|תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין {{מוקטן|(יחידת פיקוח)}}]]
* [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)|צו החברות הממשלתיות {{מוקטן|(הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)}}]]
* [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
* [[כללי הבזק (שירותי החברה)|כללי הבזק {{מוקטן|(שירותי החברה)}}]]
* [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)|כללי ההוצאה לפועל {{מוקטן|(נקיטת הליכים במסלול מזונות)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)|צו החברות הממשלתיות {{מוקטן|(הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)}}]]
* [[הוראת הבזק (פרסום כללים)|הוראת הבזק {{מוקטן|(פרסום כללים)}}]]
* [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)|כללי ההוצאה לפועל {{מוקטן|(הוראות לתשלום חובות פסוקים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)}}]]
* [[תקנות הצלילה הספורטיבית (שירותי צלילה)|תקנות הצלילה הספורטיבית {{מוקטן|(שירותי צלילה)}}]]
* [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)|צו רשות הספנות והנמלים {{מוקטן|(הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)}}]]
* [[תקנות הבזק (מכרזים)|תקנות הבזק {{מוקטן|(מכרזים)}}]]
* [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)|תקנות הבזק {{מוקטן|(כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)}}]]
* [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)|תקנות הבזק {{מוקטן|(ריבית פיגורים והוצאות גביה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>90zkwrz9imu35ur30gbh2t8wasbmcng</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413966</id>
      <parentid>1413907</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T00:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2846" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|תקנות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(אגרות, שכר והוצאות)}}]]
* [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)|תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין {{מוקטן|(יחידת פיקוח)}}]]
* [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)|צו החברות הממשלתיות {{מוקטן|(הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)}}]]
* [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
* [[כללי הבזק (שירותי החברה)|כללי הבזק {{מוקטן|(שירותי החברה)}}]]
* [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)|כללי ההוצאה לפועל {{מוקטן|(נקיטת הליכים במסלול מזונות)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)|צו החברות הממשלתיות {{מוקטן|(הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)}}]]
* [[הוראת הבזק (פרסום כללים)|הוראת הבזק {{מוקטן|(פרסום כללים)}}]]
* [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)|כללי ההוצאה לפועל {{מוקטן|(הוראות לתשלום חובות פסוקים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)}}]]
* [[תקנות הצלילה הספורטיבית (שירותי צלילה)|תקנות הצלילה הספורטיבית {{מוקטן|(שירותי צלילה)}}]]
* [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)|צו רשות הספנות והנמלים {{מוקטן|(הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)}}]]
* [[תקנות הבזק (מכרזים)|תקנות הבזק {{מוקטן|(מכרזים)}}]]
* [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)|תקנות הבזק {{מוקטן|(כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>i91sz4l83ca4qiswtivke0n7fuikn4s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413988</id>
      <parentid>1413966</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T08:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2806" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)|כללי הבזק {{מוקטן|(כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)}}]]
* [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|תקנות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(אגרות, שכר והוצאות)}}]]
* [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)|תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין {{מוקטן|(יחידת פיקוח)}}]]
* [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)|צו החברות הממשלתיות {{מוקטן|(הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)}}]]
* [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
* [[כללי הבזק (שירותי החברה)|כללי הבזק {{מוקטן|(שירותי החברה)}}]]
* [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)|כללי ההוצאה לפועל {{מוקטן|(נקיטת הליכים במסלול מזונות)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)|צו החברות הממשלתיות {{מוקטן|(הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)}}]]
* [[הוראת הבזק (פרסום כללים)|הוראת הבזק {{מוקטן|(פרסום כללים)}}]]
* [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)|כללי ההוצאה לפועל {{מוקטן|(הוראות לתשלום חובות פסוקים)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)}}]]
* [[תקנות הצלילה הספורטיבית (שירותי צלילה)|תקנות הצלילה הספורטיבית {{מוקטן|(שירותי צלילה)}}]]
* [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)|צו רשות הספנות והנמלים {{מוקטן|(הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)}}]]
* [[תקנות הבזק (מכרזים)|תקנות הבזק {{מוקטן|(מכרזים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>7xpxx2oeck6i9prq2f6pcztcudfeeu4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1413905</id>
      <parentid>1413883</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T16:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34854" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת]]
* {{v}} נוצר [[פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת (בחירות בין חיילים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקביעת יום הבחירות לכנסת השניה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סמכויות שעת חירום (מעצרים) (הגבלת זכות הייצוג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (מסירת עתקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (קשר של קטין עצור עם בני משפחתו מדרגה ראשונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המשטרה (חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (עמלות הפצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אגרה שנתית לחברה מנהלת)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים מקופת גמל) (סכומים נמוכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הגנה ממשלתית על החיסכון הפנסיוני) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התקנים (חובת תו תקן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההמרה לאירו]]
* {{v}} נוצר [[חוק ביטול עונש מלקות]]
* {{v}} נוצר [[חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית]]
* {{v}} נוצר [[צו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (קביעת שנת הבסיס לחישוב תקרות הקאפ לשירותי האשפוז הפסיכיאטריים לשנים 2018 ו-2019) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו המשקולות והמידות (שימוש במכשירים לצרכי מסחר)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת המשקלות והמידות (אישורי דגם מסוימים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עזר לגנים לאומיים ושמורות טבע]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בזיון בית משפט (סדרי דין בשיקול נוסף)]]
* {{v}} נוצר [[צו איגודי ערים (אשכול רשויות מישור החוף)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (אגרות כניסה לגנים, לשמורות ולאתרים לאומיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר הגנה על עדים (יהודה ושומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (דמי הפצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (סדרי דין בערעור לפי החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההתיישבות החקלאית (סדרי דין בין המתקשר והמחזיק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור על הטלת קנס מינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדרי דין (עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים]]
* {{v}} נוצר [[צו המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (קביעת גוף ציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות השידור הציבורי הישראלי (הסדרה של השימושים בהפקות מקומיות קנויות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ועדות חקירה (סדרי דין)]]
* {{v}} נוצר [[צו ועדות חקירה (היתר עיון בחומרי ועדת חקירה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספורט (הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (כללים להחזר תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על המטבע (הגדרת תושב חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022)]]
* {{v}} נוצר [[צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תחנות מיון לביצי מאכל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים בתחנות דלק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (קיום ביקורת בעסקים מורכבים לעניין שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים או מטרדים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]</text>
      <sha1>c8p4dltkmelfdhlmz4rvvzdre91b8kn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413964</id>
      <parentid>1413905</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T00:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34869" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת]]
* {{v}} נוצר [[פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת (בחירות בין חיילים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקביעת יום הבחירות לכנסת השניה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סמכויות שעת חירום (מעצרים) (הגבלת זכות הייצוג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (מסירת עתקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (קשר של קטין עצור עם בני משפחתו מדרגה ראשונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המשטרה (חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (עמלות הפצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אגרה שנתית לחברה מנהלת)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים מקופת גמל) (סכומים נמוכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הגנה ממשלתית על החיסכון הפנסיוני) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התקנים (חובת תו תקן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההמרה לאירו]]
* {{v}} נוצר [[חוק ביטול עונש מלקות]]
* {{v}} נוצר [[חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית]]
* {{v}} נוצר [[צו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (קביעת שנת הבסיס לחישוב תקרות הקאפ לשירותי האשפוז הפסיכיאטריים לשנים 2018 ו-2019) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו המשקולות והמידות (שימוש במכשירים לצרכי מסחר)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת המשקלות והמידות (אישורי דגם מסוימים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עזר לגנים לאומיים ושמורות טבע]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בזיון בית משפט (סדרי דין בשיקול נוסף)]]
* {{v}} נוצר [[צו איגודי ערים (אשכול רשויות מישור החוף)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (אגרות כניסה לגנים, לשמורות ולאתרים לאומיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר הגנה על עדים (יהודה ושומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (דמי הפצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (סדרי דין בערעור לפי החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההתיישבות החקלאית (סדרי דין בין המתקשר והמחזיק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור על הטלת קנס מינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדרי דין (עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים]]
* {{v}} נוצר [[צו המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (קביעת גוף ציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות השידור הציבורי הישראלי (הסדרה של השימושים בהפקות מקומיות קנויות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ועדות חקירה (סדרי דין)]]
* {{v}} נוצר [[צו ועדות חקירה (היתר עיון בחומרי ועדת חקירה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספורט (הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (כללים להחזר תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על המטבע (הגדרת תושב חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022)]]
* {{v}} נוצר [[צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תחנות מיון לביצי מאכל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים בתחנות דלק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (קיום ביקורת בעסקים מורכבים לעניין שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים או מטרדים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]</text>
      <sha1>o05qxkzz3v0187hd99n40e5vibxh5z4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413986</id>
      <parentid>1413964</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34884" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת]]
* {{v}} נוצר [[פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת (בחירות בין חיילים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקביעת יום הבחירות לכנסת השניה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סמכויות שעת חירום (מעצרים) (הגבלת זכות הייצוג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (מסירת עתקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (קשר של קטין עצור עם בני משפחתו מדרגה ראשונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המשטרה (חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (עמלות הפצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אגרה שנתית לחברה מנהלת)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים מקופת גמל) (סכומים נמוכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הגנה ממשלתית על החיסכון הפנסיוני) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התקנים (חובת תו תקן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההמרה לאירו]]
* {{v}} נוצר [[חוק ביטול עונש מלקות]]
* {{v}} נוצר [[חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית]]
* {{v}} נוצר [[צו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (קביעת שנת הבסיס לחישוב תקרות הקאפ לשירותי האשפוז הפסיכיאטריים לשנים 2018 ו-2019) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו המשקולות והמידות (שימוש במכשירים לצרכי מסחר)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת המשקלות והמידות (אישורי דגם מסוימים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עזר לגנים לאומיים ושמורות טבע]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בזיון בית משפט (סדרי דין בשיקול נוסף)]]
* {{v}} נוצר [[צו איגודי ערים (אשכול רשויות מישור החוף)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (אגרות כניסה לגנים, לשמורות ולאתרים לאומיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר הגנה על עדים (יהודה ושומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (דמי הפצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (סדרי דין בערעור לפי החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההתיישבות החקלאית (סדרי דין בין המתקשר והמחזיק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור על הטלת קנס מינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדרי דין (עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים]]
* {{v}} נוצר [[צו המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (קביעת גוף ציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות השידור הציבורי הישראלי (הסדרה של השימושים בהפקות מקומיות קנויות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ועדות חקירה (סדרי דין)]]
* {{v}} נוצר [[צו ועדות חקירה (היתר עיון בחומרי ועדת חקירה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספורט (הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (כללים להחזר תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על המטבע (הגדרת תושב חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022)]]
* {{v}} נוצר [[צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תחנות מיון לביצי מאכל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים בתחנות דלק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (קיום ביקורת בעסקים מורכבים לעניין שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים או מטרדים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]</text>
      <sha1>my8ai3luv8fer02gud7bvz2gm4b1bzh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413997</id>
      <parentid>1413986</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T09:35:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34884" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת]]
* {{v}} נוצר [[פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת (בחירות בין חיילים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקביעת יום הבחירות לכנסת השניה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סמכויות שעת חירום (מעצרים) (הגבלת זכות הייצוג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (מסירת עתקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (קשר של קטין עצור עם בני משפחתו מדרגה ראשונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המשטרה (חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (עמלות הפצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אגרה שנתית לחברה מנהלת)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים מקופת גמל) (סכומים נמוכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הגנה ממשלתית על החיסכון הפנסיוני) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התקנים (חובת תו תקן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההמרה לאירו]]
* {{v}} נוצר [[חוק ביטול עונש מלקות]]
* {{v}} נוצר [[חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית]]
* {{v}} נוצר [[צו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (קביעת שנת הבסיס לחישוב תקרות הקאפ לשירותי האשפוז הפסיכיאטריים לשנים 2018 ו-2019) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו המשקולות והמידות (שימוש במכשירים לצרכי מסחר)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת המשקלות והמידות (אישורי דגם מסוימים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עזר לגנים לאומיים ושמורות טבע]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בזיון בית משפט (סדרי דין בשיקול נוסף)]]
* {{v}} נוצר [[צו איגודי ערים (אשכול רשויות מישור החוף)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (אגרות כניסה לגנים, לשמורות ולאתרים לאומיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר הגנה על עדים (יהודה ושומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (דמי הפצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (סדרי דין בערעור לפי החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההתיישבות החקלאית (סדרי דין בין המתקשר והמחזיק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור על הטלת קנס מינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדרי דין (עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים]]
* {{v}} נוצר [[צו המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (קביעת גוף ציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות השידור הציבורי הישראלי (הסדרה של השימושים בהפקות מקומיות קנויות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ועדות חקירה (סדרי דין)]]
* {{v}} נוצר [[צו ועדות חקירה (היתר עיון בחומרי ועדת חקירה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספורט (הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (כללים להחזר תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על המטבע (הגדרת תושב חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022)]]
* {{v}} נוצר [[צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תחנות מיון לביצי מאכל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים בתחנות דלק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (קיום ביקורת בעסקים מורכבים לעניין שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים או מטרדים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]</text>
      <sha1>lyvrhch211200imipfn4ihjb7lrxgqb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות, בתפילין ובמזוזות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294731</id>
    <revision>
      <id>1414031</id>
      <parentid>852267</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:54:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1810" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות, בתפילין ובמזוזות, תשל&quot;ה-1974 (תיקון: תשס&quot;ה)
&lt;שם קודם&gt; חוק למניעת הונאה בתפילין ובמזוזות, תשל&quot;ה-1974

&lt;מאגר 2000757 תיקון 22345&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ה, 15|חוק למניעת הונאה בתפילין ובמזוזות|8:209752)); ((תשס&quot;ה, 48|תיקון|16:299638)).

@ 1. איסור (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) לא ימכור אדם ולא יפיץ ספרי תורה או מגילות תוך הצגתם ככשרים אלא אם כן הם כשרים לפי דין תורה.
: (ב) לא ימכור אדם ולא יפיץ תפילין או מזוזות אם לא אישרה הרבנות הראשית או רבנות מקומית את כשרותם.

@ 2. עונשין (תיקון: תשס&quot;ה)
: העובר על הוראות חוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ואולם לענין [[סעיף 1(ב)]] תהיה זאת הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתפילין או המזוזות היו כשרים.

@ 3. ביצוע ותקנות
: שר הדתות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בדבר הסימון של אישור הרבנות על תפילין ומזוזות או במצורף אליהם.
: ((פורסמו [[תקנות למניעת הונאה בתפילין ובמזוזות (סימון), תשל&quot;ה-1975]].))

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ה' בכסלו תשל&quot;ה (19 בנובמבר 1974).

&lt;חתימות&gt;
* אפרים קציר, נשיא המדינה
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* יצחק רפאל, שר הדתות</text>
      <sha1>c6p9l0l4otue07x39en7j4h7paefyku</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק עבודת נשים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294914</id>
    <revision>
      <id>1414015</id>
      <parentid>1393771</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:51:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99822" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954

&lt;מאגר 2001135 תיקון 2163460&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 154|חוק עבודת נשים|2:209034)); ((תשכ&quot;ג, 133|תיקון|5:209033)); ((תשכ&quot;ד, 166|תיקון מס' 2|5:209032)); ((תשל&quot;ב, 119|תיקון מס' 3|7:209031)); ((תשל&quot;ג, 260|תיקון מס' 4|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 78|ת&quot;ט|ec:8:317773)), ((80|ת&quot;ט|ec:8:317774)); ((תשל&quot;ו, 254|תיקון מס' 5|8:209029)); ((תשמ&quot;ו, 67|תיקון מס' 58 לחוק הביטוח הלאומי|11:210463)), ((141|תיקון מס' 7|11:210482)); ((תשמ&quot;ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תש&quot;ן, 173|תיקון מס' 9|12:210787)), ((178|תיקון מס' 10|12:210754)), ((188|תיקון מס' 11|12:210788)); ((תשנ&quot;א, 20|ת&quot;ט|ec:12:317470)); ((תשנ&quot;ב, 116|תיקון מס' 12|12:210885)); ((תשנ&quot;ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשנ&quot;ז, 219|תיקון מס' 14 (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 114|תיקון מס' 15|14:211508)), ((136|תיקון מס' 16|14:211475)), ((235|תיקון מס' 17|14:211490)); ((תשנ&quot;ט, 79|תיקון מס' 18|14:211614)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19|15:300239)), ((290|תיקון מס' 20|15:300266)); ((תשס&quot;א, 219|תיקון מס' 21|15:300356)), ((516|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)); ((תשס&quot;ב, 30|תיקון מס' 22|15:300431)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23|15:300585)); ((תשס&quot;ד, 344|תיקון מס' 24|16:299821)), ((345|תיקון מס' 25|16:299786)), ((380|תיקון מס' 26|16:299834)), ((425|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)); ((תשס&quot;ה, 265|תיקון מס' 27|16:299906)), ((464|תיקון מס' 28|16:299673)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 53|תיקון מס' 30|16:299965)), ((231|תיקון מס' 31|16:299907)); ((תשס&quot;ז, 26|תיקון מס' 32|17:299818)), ((124|תיקון מס' 33|17:300130)), ((140|תיקון מס' 34|17:300075)), ((140|תיקון מס' 35|17:300129)), ((154|תיקון מס' 36|17:300079)), ((306|תיקון מס' 37|17:300133)), ((360|תיקון מס' 38|17:300741)), ((436|תיקון מס' 39|17:300029)), ((445|תיקון מס' 40|17:299817)); ((תשס&quot;ח, 4|תיקון מס' 41|17:300714)), ((172|תיקון מס' 42|17:300043)), ((206|תיקון מס' 43|17:300793)), ((386|תיקון מס' 44|17:300737)); ((תש&quot;ע, 326|תיקון מס' 45|18:300946)), ((440|תיקון מס' 46|18:301054)); ((תשע&quot;א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((960|תיקון מס' 48|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 173|תיקון מס' 49|18:301129)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50|19:301537)), ((330|תיקון מס' 51|19:301584)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((950|תיקון מס' 54|20:344829)), ((1090|תיקון מס' 55|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 533|תיקון מס' 56|20:382391)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((1008|תיקון מס' 58|20:389356)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)), ((680|תיקון מס' 60|20:501308)); ((תשע&quot;ט, 142|תיקון מס' 61|20:528244)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|8461)), ((1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|8493)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;א, 236|תיקון מס' 62|23:593575)), ((358|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ&quot;ב, 758|תיקון מס' 63|24:622710)).

@ 1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) &quot;לילה&quot; - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
: (ג) לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
:: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
:: (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
:: (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
:: (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]];
:: (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
:: (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
:: (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
:: (8) בשירותי תעופה וים;
:: (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
: (ד) (((נמחק).))

@ 3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות [[סעיף 2(ג)]].
: (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

@ 4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

@ 4א. תחולה על הורה עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 2(ג)]], [[3]] [[ו-4]] החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 6. תקופת לידה והורות (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ז-7, תשס&quot;ז-8, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2)
: (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
: (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
:: (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן - הארכות).
:: (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
:: (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
:: (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
: (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, &quot;אשפוז&quot; - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
: (ג)(1) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) [[וסעיף 7(ג3)]] ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים - מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
: (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
: (ד1) (((בוטל).))
: (ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1) ו־(ד)(1) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]], או שהיא אם נושאת כמשמעותה [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
: (ו) שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
: (ז) (((בוטל).))
: (ז1)(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
::: (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
::: (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
:: (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
:: (3) יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
:: (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
: (ח)(1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - היא זכאית לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
:: (1א) תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
::: (א) הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
:: (1ב)(א) עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[+|סעיפים 50]] [[ו-51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ג) אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
::: (ד) אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), [[סעיף 7(ג3)]] [[וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
:: (3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
: (ט) היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

@ 6א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע”ז-3, תשע״ח, תשע&quot;ט)
: (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
: (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
: (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
:: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי [[סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
:: (1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
::: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
::: (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות [[סעיף 1]];
::: (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
::: (4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
::: היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
:: (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה.
:: (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 7ב]].
:: (4) (א) בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור.
::: (ב) בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור.
::: (ג) היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה.
:: (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
:::- ”אישור” – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
:::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]];
:::- ”מקלט לנשים מוכות” – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
::: לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה.
:: (6)(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
:::: (1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
:::: (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
:::: (3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
:::: (4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור.
::: (ב) עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת.
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.
::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, &quot;רשות ביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה.
::: (ה) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודה.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
: (ג2)(1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
::: (א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות [[סעיף 6(ב1)(2)]] - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
::: (ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]] - למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות [[הסעיף האמור]].
:: (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
:: (3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
:: (4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
:: (ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
::: (1) לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
::: (2) לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו–1976]], יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]]; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס–2000]].
: (ד)(1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי [[סעיף 6(ב)(1)]], על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
:: (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
:: (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
: (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
: (ד2) נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
: (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
: (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
: (ה) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, &quot;רופא נשים&quot; - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי [[=הפקודה|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי [[הפקודה]], בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
:: (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
:: (3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות -
::: (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
::: (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
::: (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

@ 7א. הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי [[החוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, &quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.

@ 7ב. התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור [[בסעיף 7(ג)(3)]], בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
:: (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
:: (2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי [[תוספת ראשונה|הטופס שבתוספת הראשונה]] שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה - הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר - יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
:: (3) בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
:: (4)(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
::: (ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות - חודש מראש;
:: (5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים [[בתוספת השנייה]] רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
:: (2) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;עבודה במשמרות&quot; - עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
: (ג) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין -
:: (1) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
:: (2) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
:: (3) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

@ 8. איסור העסקה בתקופת לידה והורות (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

@ 9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ&quot;ד, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2)
: (א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
: (ב) היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, &quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב1)(1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
::: (ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אן כן הוכיח אחרת;
::: (ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
:: (2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג)(1) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
:: (1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
::: (א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
::: (ב) עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]]; לעניין זה, &quot;חדל לפעול&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ב]].
:: (2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
:: (2א) (((פקעה).))
:: (3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
: (ד) לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]] או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
: (ה) (1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים - גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
:: (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
:: (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
: (ו) לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]] ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ז) בסעיף זה, &quot;פיטורים&quot; - לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
:: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
:: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

@ 9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2)
: (א) לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;פגיעה&quot;, בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
::- &quot;פגיעה&quot;, בהכנסה, למעט -
:: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
:: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
:: (3) (((בוטלה).))

@ 9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי [[סעיף 9(א)]] או [[סעיף 9א]] לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
: (1) המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, &quot;יום הפיטורים&quot;, &quot;יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה&quot; - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 9א]];
: (2) המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
: (3) המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
: (4) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
: (5) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
: לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), &quot;חדל לפעול&quot; - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

@ 9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; ו&quot;הורה מיועד&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9ה(א)]];
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ו(א)]];
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ד(א)]].
: (ב) ההוראות לפי [[סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)]], [[7(ג)(3) ו־(ד)]], [[7א]], [[8]], [[9(א) עד (ג) ו־(ז)]], [[9א]] [[ו־9ב]], יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים [[בסעיפים 9ד עד 9ו]], וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
: (ג) (1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]], והזכות להיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)]], אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
:: (2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

@ 9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים]] (בחוק זה - אימוץ בין־ארצי) - על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות [[חוק אימוץ ילדים]];
::- &quot;חוק אימוץ ילדים&quot; - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ&quot; - יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] בהתאם להוראות [[סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים]] או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות [[סעיף 28טז לחוק האמור]];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]]&quot; ו&quot;עמותה מוכרת&quot; - כמשמעותם [[בחוק אימוץ ילדים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (3) (א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
::: (ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
::: (ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
::: (ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
::: (ה) על אף הוראות [[סעיף 9ג(ג)]], נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (5) (א) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot;, לפי המוקדם;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה [[בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים]] כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:: (6) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]]&quot; - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין,&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; - כהגדרתה [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הודעה על היריונה של אם נושאת&quot; - הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
::- &quot;הורה מיועד&quot; - עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות [[סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הסכם לנשיאת עוברים&quot; - הסכם שאושר לפי [[סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד&quot; - יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות [[סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (5) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]] - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי [[סעיף 7(ד)]], לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה]] -
::: (א) מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
::: (ב) תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot;, לפי המוקדם.

@ 9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
: (1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה [[בסעיף 9ד(א)]], ולעניין אימוץ בין־ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
: (2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה [[בסעיף 9ה(א)]];
: (3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בסעיף 9ו(א)]].

@ 10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]]; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
: (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי [[סעיף 2(ג)]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;עבודת לילה&quot; - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

@ 11. פנקס העובדות (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
:: (1) השם ושם המשפחה;
:: (2) הכתובת;
:: (3) תיאור עבודתה;
:: (4) תאריך תחילת העבודה;
:: (5) תקופת הלידה וההורות;
:: (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי [[סעיף 7]];
:: (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
: (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.

@ 12. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מעסיק [[שסעיף 11]] חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.

@ 13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
: (ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
:: (2) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; - כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].

@ 13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי -
:: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
:: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].
: (ב) (1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות [[סעיף 9]], יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות [[סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], ותקנות לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה המזכה&quot; - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
::: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
::: (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי [[סעיף 9]] - יום תחילת תוקפו של ההיתר;
::: (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה.

@ 13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי -
: (1) העובד או העובדת;
: (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
: (3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

@ 13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור [[בסעיף 13ב(2) או (3)]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 13ד. ערעור (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

@ 14. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין):
:: (1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי [[סעיף 1]];
:: (2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי [[סעיף 2(א)]];
:: (3) סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]];
:: (4) העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 6]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 8]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב1)]], או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (7) פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]], או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ד)(1)]] או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]], או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(1)]], או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(3)]];
:: (12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
:: (13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]], או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]].
:: (15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ג)]].
: (ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 16. ראיות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

@ 17. (תיקון: תשל&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: לענין [[הסעיפים 1]], [[6]], [[7]] [[ו־7א]] רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

@ 19. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

@ 20. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))

@ 21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: שר העבודה לא יתקין תקנות על פי [[הסעיפים 1]] [[ו־2]] ולא יפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 22. העברת סמכויות
: (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
:: (1) פרסום באמצעי התקשורת;
:: (2) הפצת עלוני מידע;
:: (3) הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
:: (4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
: (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

@ 23. שמירת זכויות
: חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) לענין [[#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953]], רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
: (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 1]], לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

@ 25. ביטול
: פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין [[חוק זה|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]]'''}}

@ : אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים ............ בשבוע (סה&quot;כ ........... ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.
@ : {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
: אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים .............. בשבוע (סה&quot;כ ................ ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

@ : {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|...........................|תאריך}}|{{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 1}}|{{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 2}}}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ 1. : ענף התעשייה.
@ 2. : ענף המלונאות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג' באב תשי&quot;ד (2 באוגוסט 1954).

&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה
&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>ncpkqd60t0v8my9f6ih3xifbsgqsqbk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שירות המדינה (מינויים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>295013</id>
    <revision>
      <id>1414012</id>
      <parentid>1353219</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:50:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91404" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2001393 תיקון 2024871&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 86|חוק שירות המדינה (מינויים)|3:209624)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517978)); ((תש&quot;ך, 99|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ&quot;ב, 25|תיקון מס' 2|5:209623)); ((תשכ&quot;ג, 110|תיקון מס' 3|5:209622)); ((תשמ&quot;ג, 34|תיקון מס' 7 לחוק שירות המדינה (משמעת)|10:209616)), ((46|ת&quot;ט|ec:10:317496)); ((תשנ&quot;א, 55|תיקון מס' 5|12:210791)); ((תשנ&quot;ד, 66|תיקון מס' 6|13:211113)); ((תשנ&quot;ה, 500|תיקון מס' 7|13:211674)); ((תשנ&quot;ו, 188|תיקון מס' 8|13:211306)), ((222|חוק משק החשמל|13:211303)); ((תשנ&quot;ח, 157|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|14:211600)); ((תשס&quot;א, 78|תיקון מס' 11|15:300299)); ((תשס&quot;ב, 96|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס&quot;ה, 718|תיקון מס' 13|16:299711)); ((תשס&quot;ט, 87|תיקון מס' 14|17:300832)); ((תשע&quot;א, 7|תיקון מס' 15|18:300910)); ((תשע&quot;ה, 105|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|19:306609)); ((תשע&quot;ו, 1200|תיקון מס' 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:348672)); ((תשע&quot;ז, 6|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|20:362655)), ((42|חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|20:365888)); ((תשע&quot;ח, 56|ת&quot;ט|fr:20:396001)).

''תיקון התוספת:'' ((י&quot;פ תש&quot;ל 458|הודעה על הוספת משרה בתוספת|1575)), ((1710|הודעה על שינוי ברשימת המשרות בתוספת|1616)), ((2272|הודעה על הוספת משרה בתוספת|1635)); ((תשל&quot;ב, 2368|הודעה על הוספת משרה בתוספת|1851)); ((תשל&quot;ג, 1628|הודעה על הוספת משרה בתוספת|1916)); ((תשל&quot;ד, 1340|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2005)); ((תשל&quot;ו, 1314|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2199)); ((תשל&quot;ז, 170|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2267)), ((744|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2293)), ((1336|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2320)); ((תשל&quot;ח, 1616|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2431)); ((תשל&quot;ט, 357|הודעה על הוספת משרות בתוספת|2487)); ((תש&quot;ם 1482|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|2623)), ((1842|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|2634)); ((תשמ&quot;ב, 2|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|2754)), ((1398|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|2797)), ((1736|הודעה על תוספת משרה בתוספת|2814)); ((תשמ&quot;ד, 2730|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|3066)); &lt;!-- החלפה --&gt; ((תשמ&quot;ט, 178|הודעה בדבר שינוי רשימת המשרות שבתוספת|3589)); ((תש&quot;ן, 2786|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|3766)); ((תשנ&quot;א, 814|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|3825)); ((תשנ&quot;ב, 2412|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|3983)), ((3376|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|4011)); ((3696|הודעה על הוספת משרה בתוספת|4019)); ((תשנ&quot;ג, 590|הודעה על הוספת משרת מנהל לשכת העתונות הממשלתית|4065)), ((807|הודעה על הוספת משרת המשנה למנהל הכללי למשרד ראש הממשלה|4069)), ((1690|הודעה על הוספת משרת הציר־יועץ הכלכלי בבריסל|4084)); ((תשנ&quot;ה, 2|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת|4245)), ((2166|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|4285)); ((3759|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת ומחיקת משרה מרשימת המשרות שבתוספת|4315)); ((תשנ&quot;ח, 716|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|4591)); ((תש&quot;ס, 1460|הודעה על גריעת משרות מן התוספת|4826)); ((תשס&quot;ב, 3284|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5094)); ((תשס&quot;ג, 403|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת|5126)); ((תשס&quot;ד, 1322|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5256)), ((1554|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת|5263)), ((1870|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5272)); ((תשס&quot;ה, 82|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5332)), ((915|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5354)), ((1179|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5361)), ((1179|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5361)), ((2641|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5397)), ((4028|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5434)); ((תשס&quot;ו, 1238|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5481)); ((תשס&quot;ז, 135|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5584)), ((1571|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5628)), ((2804|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5666)), ((3553|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5692)); ((תשס&quot;ח, 96|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5724)), ((1322|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5759)), ((1540|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5766)), ((2556|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5790)), ((2890|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5798)), ((3050|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5805)), ((3050|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5805)), &lt;!-- החלפה --&gt; ((3520|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|5822)), ((3978|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5833)), ((4532|ת&quot;ט|5844)); ((תשס&quot;ט, 2965|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5932)); ((תש&quot;ע, 128|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6005)), ((3230|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6094)), ((3254|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6095)), ((3254|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6095)), ((4270|הודעה בדבר גריעת משרה מרשימת המשרות המנויות בתוספת לחוק|6117)); ((תשע&quot;א, 1270|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6164)), ((2402|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6198)), ((4240|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6238)), ((4832|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6251)), ((5165|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6256)), ((5852|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6276)), ((6314|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6289)), ((6466|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6292)); ((תשע&quot;ב, 1970|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6361)), ((3925|ת&quot;ט|6414)), ((3952|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6416)), ((5650|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6456)); ((תשע&quot;ג, 750|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6492)); ((תשע&quot;ד, 5784|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6809)), ((6698|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6835)); ((תשע&quot;ה, 2|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6887)), ((646|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6907)), ((3042|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6974)), ((3042|הודעה על תיקון שם בעל תפקיד ברשימת המשרות שבתוספת לחוק|6974)), ((5988|הודעה על תיקון שם בעל תפקיד ברשימת המשרות שבתוספת לחוק|7044)), ((6456|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|7059)), ((6484|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7060)), ((7136|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|7072)), ((7940|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7092)), ((8156|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7097)), ((8644|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7111)); ((תשע&quot;ו, 2856|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7191)), ((4333|הודעה בדבר תיקון התוספת לחוק|7226)), ((4572|הודעה בדבר תיקון התוספת לחוק|7233)), ((7110|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7282)), ((10320|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7353)); ((תשע&quot;ז, 2436|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7426)), ((2436|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7426)), ((3490|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7448)), ((3490|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7448)), &lt;!-- החלפה --&gt; ((3986|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7459)), ((4708|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7475)), ((5672|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7499)); ((תשע&quot;ח, 1754|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7630)), ((1754|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7630)), ((4340|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|7675)), ((4664|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7688)), ((6164|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7726)); ((תשע&quot;ט, 11368|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|8266)); ((תש&quot;ף, 6620|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|8921)), ((6620|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|8921)), ((6764|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|8934)), ((7862|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9025)), ((8716|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9092)); ((תשפ&quot;א, 920|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9197)), ((9794|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9769)), ((10473|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9835)), ((10716|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9850)); ((תשפ&quot;ב, 1254|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9978)), ((3470|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|10188)), ((3660|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|10210)).

''הודעות פטור:'' ((י&quot;פ תשכ&quot;א, 386|הודעה בדבר פטור ממכרז|0807)); ((תשכ&quot;ג, 422|הודעה בדבר פטור ממכרז|0983)); ((תשכ&quot;ד, 2|הודעה בדבר פטור ממכרז|1038)), ((89|הודעה בדבר פטור ממכרז בכנסת|1042)), ((1651|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה בלשכת נשיא המדינה|1096)); ((תשכ&quot;ה, 966|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|1146)), ((2666|הודעה בדבר פטור ממכרז|1213)); ((תשכ&quot;ו, 1320|הודעה בדבר היתרים למינוי למשרה בלי מכרז|1263)); ((תשכ&quot;ז, 290|הודעה בדבר פטור ממכרז|1315)), ((1502|הודעה בדבר פטור ממכרז|1359)), ((1890|הודעה בדבר פטור ממכרז|1378)), ((2322|הודעה בדבר פטור ממכרז|1396)); ((תשכ&quot;ח, 510|הודעה בדבר פטור ממכרז|1418)), ((1054|הודעה בדבר פטור ממכרז|1437)), ((1414|הודעה בדבר פטור ממכרז|1450)); ((תשכ&quot;ט, 1081|הודעה בדבר פטור ממכרז|1514)); ((תש&quot;ל, 69|הודעה בדבר היתרים למינוי למשרה במשרד מבקר המדינה בלי מכרז|1556)), ((69|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|1556)), ((1302|הודעה בדבר פטור ממכרז|1602)), ((1622|הודעה בדבר פטור ממכרז|1612)), ((1710|הודעה בדבר פטור ממכרז|1616)), ((1950|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|1624)), ((2386|הודעה בדבר פטור ממכרז|1640)); ((תשל&quot;א, 270|הודעה בדבר פטור ממכרז|1673)), ((270|הודעה בדבר פטור ממכרז|1673)), ((1886|הודעה בדבר פטור ממכרז|1727)), ((1886|הודעה בדבר פטור ממכרז|1727)); ((תשל&quot;ב, 206|הודעה בדבר פטור ממכרז|1772)), ((1030|הודעה בדבר פטור ממכרז|1802)), ((1806|הודעה בדבר פטור ממכרז|1829)); ((תשל&quot;ג, 450|הודעה בדבר פטור ממכרז|1875)), ((530|הודעה בדבר פטור ממכרז|1878)), ((1268|הודעה בדבר פטור ממכרז|1903)); ((תשל&quot;ד, 62|הודעה בדבר פטור ממכרז|1951)), ((1340|הודעה בדבר פטור ממכרז|2005)); ((תשל&quot;ה, 1054|הודעה בדבר פטור ממכרז|2088)); ((תשל&quot;ו, 1056|הודעה בדבר פטור ממכרז|2187)); ((תשל&quot;ז, 296|הודעה בדבר פטור ממכרז|2272)), ((1126|הודעה בדבר פטור ממכרז|2310)), ((1912|הודעה בדבר פטור ממכרז|2345)); ((תשל&quot;ח, 624|הודעה בדבר פטור ממכרז לעולים חדשים|2395)), ((1320|הודעה בדבר פטור ממכרז|2418)), ((2220|הודעות בדבר פטור ממכרז|2453)); ((תש&quot;ם 1482|הודעה בדבר פטור ממכרז|2623)); ((תשמ&quot;ט, 1796|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|3626)), ((2826| הודעה בדבר פטור ממכרז|3655)), ((4013|הודעה בדבר היתרים למינוי למשרה בלי מכרז|3693)); ((תשנ&quot;א, 1102|הודעה על פטור ממכרז|3835)); ((תשנ&quot;ב, 50|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז|3923)); ((תשנ&quot;ד, 1994|הודעה בדבר פטור ממכרז|4189)), ((3514|הודעה בדבר פטור ממכרז|4218)), ((3514|הודעה בדבר פטור ממכרז|4218)); ((תשנ&quot;ה, 3759|הודעה בדבר פטור ממכרז|4315)); ((תשנ&quot;ז, 5392|הודעה בדבר החלת ייצוג הולם על רשויות מקומיות|4563)), ((5392|הודעה בדבר פטור ממכרז פומבי לעוזרים משפטיים לשופטי בית המשפט העליון ולעוזרים למנהלים הכלליים של משרדי הממשלה|4563)), ((5392|הודעה בדבר פטור ממכרז פומבי למשרות בדרוגים שונים|4563)); ((תשנ&quot;ח, 2898|הודעה על פטור ממכרז למשרות שהוקצו לשילוב עולי אתיופיה בשירות המדינה (פרויקט תלת שנתי 1997–1999)|4628)); ((תשנ&quot;ט, 402|הודעה בדבר פטור ממכרז לעוזרים משפטיים לנשיא בית הדין לעבודה ולנשיאי בתי משפט מחוזיים|4696)), ((2696|ת&quot;ט|4737)), ((3444|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות מסוימות|4760)), ((3444|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרות מסוימות במועצה לבטחון לאומי|4760)), ((3444|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרת נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|4760)), ((3445|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרות דיפלומטיות מסוימות|4760)); ((תש&quot;ס, 1458|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|4826)), ((1459|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|4826)), ((1459|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|4826)), ((2414|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז|4847)), ((4895|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|4922)); ((תשס&quot;א, 1402|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|4955)), ((1402|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|4955)), ((1712|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז|4964)), ((1876|הודעה בדבר פטור ממכרז|4968)), ((3176|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|4999)), ((3312|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5003)), ((3440|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5006)), ((3440|תיקון הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5006)); ((תשס&quot;ב, 3432|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז למשרות דיפלומטיות מסוימות|5098)); ((תשס&quot;ג, 400|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|5126)), ((400|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד המשפטים שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((401|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד החינוך שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((401|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד הפנים שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((402|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד הבינוי והשיכון שלא תחול עליה חובת מכרז|5126)), ((402|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד התעשיה והמסחר שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((402|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((403|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5126)), ((403|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((712|תיקון הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|5137)), ((1758|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד הפנים שלא תחול עליה חובת מכרז|5164)), ((1758|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד התחבורה שלא תחול עליה חובת מכרז|5164)), ((1758|תיקון הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|5164)); ((תשס&quot;ד, 1322|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד לביטחון הפנים שלא תחול עליה חובת מכרז|5256)), ((1354|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5257)), ((1870|הודעה על קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5272)), ((2386|הודעה ולפיה על משרת פרקליט המדינה לא תחול חובת מכרז|5284)), ((3168|הודעה על קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5306)), ((3352|תיקון זמני להודעה ולפיה על משרת פרקליט המדינה לא תחול חובת מכרז|5313)), ((3432|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5315)), ((3496|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5317)); ((תשס&quot;ה, 298|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5338)), ((915|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5354)), ((1090|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5359)), ((1179|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5361)), ((2056|ביטול הודעה בדבר פטור ממכרז|5381)), ((2523|הודעה בדבר פטור ממכרז|5394)), ((2641|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5397)), ((4028|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5434)); ((תשס&quot;ו, 1238|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5481)), ((1884|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5495)), ((1884|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5495)), ((1885|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5495)), ((2088|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5501)), ((2514|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5518)); ((תשס&quot;ז, 134|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5584)), ((134|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5584)), ((434|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5593)), ((1330|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5621)), ((1571|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5628)), ((2074|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5643)), ((2170|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5646)), ((2495|הודעה בדבר משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5655)), ((2495|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5655)), ((2804|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5666)), ((2805|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5666)), ((3552|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5692)), ((3553|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5692)); ((תשס&quot;ח, 96|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5724)), ((1322|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5759)), ((1322|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5759)), ((1540|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5766)), ((2508|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5789)), ((2556|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5790)), ((2556|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5790)), ((2556|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5790)), ((3186|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5811)), ((3186|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5811)), ((3978|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5833)); ((תשס&quot;ט, 107|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5858)), ((1613|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5897)), ((1613|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5897)), ((1613|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5897)), ((2965|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5932)), ((2965|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5932)), ((4376|הודעות בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5965)), ((5254|הודעות בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5986)); ((תש&quot;ע, 128|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6005)), ((1714|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6057)), ((2217|הודעה בדבר קביעת תנאי לפטור ממכרז|6069)), ((3230|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6094)), ((3254|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6095)); ((תשע&quot;א, 794|הודעה על פטור מחובת מכרז למשרות במינהלת &quot;תנופה&quot;|6153)), ((1158|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6162)), ((2402|תיקון הודעה בדבר קביעת משרות במשרד הפנים שלא תחול עליהן חובת מכרז|6198)), ((4240|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6238)), ((5540|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6268)), ((5804|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6275)), ((5852|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6276)), ((6234|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6288)), ((6602|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6294)); ((תשע&quot;ב, 470|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6317)), ((1970|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6361)), ((2810|הודעה על פטור מחובת מכרז|6383)), ((4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4748|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4748|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4748|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((5650|תיקון הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6456)); ((תשע&quot;ג, 282|הודעות על פטור חד-פעמי מחובת מכרז|6483)), ((558|הודעה על פטור מחובת מכרז|6489)), ((1494|הודעות על פטור מחובת מכרז|6511)), ((1594|הודעה על פטור מחובת מכרז|6515)), ((1662|הודעה על פטור מחובת מכרז|3517)), ((3456|הודעה על פטור מחובת מכרז|6563)), ((3588|הודעה על פטור מחובת מכרז|6565)); ((תשע&quot;ד 692|הודעה על פטור מחובת מכרז|6676)), ((1096|הודעה על פטור מחובת מכרז|6689)), ((3074|הודעה על פטור מחובת מכרז|6734)), ((3478|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|6746)), ((1096|הודעה על פטור מחובת מכרז|6689)), ((3074|הודעה על פטור מחובת מכרז|6734)), ((6398|הודעה על פטור מחובת מכרז|6826)); ((תשע&quot;ה, 26|הודעה על פטור מחובת מכרז|6888)), ((1726|הודעה על פטור מחובת מכרז|6938)), ((6400|הודעה על פטור מחובת מכרז|7056)), ((7136|הודעה על פטור מחובת מכרז|7072)), ((7940|הודעה על פטור מחובת מכרז|7092)), ((8156|הודעה על פטור מחובת מכרז|7097)); ((תשע&quot;ו, 1400|הודעה על פטור מחובת מכרז|7155)), ((2760|הודעה על פטור מחובת מכרז|7188)), ((3764|הודעה על פטור מחובת מכרז|7212)), ((4012|הודעה על פטור מחובת מכרז|7221)), ((4333|הודעה על הרחבת הפטור ממכרז למשרות ביטחוניות במשרד המודיעין|7226)), ((4348|הודעה על פטור מחובת מכרז|7227)), ((4572|הודעה על פטור מחובת מכרז|7233)), ((7710|הודעה על ביוטל פטור ממכרז פומבי|7282)), ((7770|הודעה על פטור מחובת מכרז|7284)), ((10192|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|7349)); ((תשע&quot;ז, 244|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|7365)), ((244|הודעה על פטור מחובת מכרז|7365)), ((1568|הודעה על פטור מחובת מכרז|7402)), ((1568|הודעה על פטור מחובת מכרז|7402)), ((1568|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|7402)), ((1569|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|7402)), ((1388|עדכון הודעה על פטור מחובת מכרז|7416)), ((1388|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|7416)), ((1433|הודעה בדבר קביעת הליך מינוי מדענים ראשיים במשרדי הממשלה|7417)), ((2344|הודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז|7423)), ((2345|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|7423)), ((3204|הודעה על קביעת תנאים למתן פטור מחובת מכרז למשרות בוועדה לאנרגיה אטומית|7440)), ((3902|הודעה על פטור מחובת מכרז|7457)), ((5084|הודעה על פטור מחובת מכרז|7485)), ((5084|הודעה על פטור ממכרז|7485)), ((5084|הודעה על פטור מחובת מכרז|7485)), ((5084|הודעה על פטור מחובת מכרז|7485)), ((5084|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|7485)), ((5085|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|7485)), ((8488|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|7566)); ((תשע&quot;ח, 1575|הודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז|7626)), ((1575|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|7626)), ((1754|הודעה על פטור מחובת מכרז|7630)), ((1754|הודעה על פטור מחובת מכרז|7630)), ((1938|הודעה על פטור חד-פעמי מחובת מכרז|7633)), ((4348|הודעה על פטור מחובת מכרז|7676)), ((4383|הודעה על פטור ממכרז להעברת חיילים, שוטרים וסוהרים לשירות המדינה|7677)), ((4664|הודעה על הארכת הפטור ממכרז פומבי|7688)), ((6806|הודעה על פטור מחובת מכרז|7758)), ((6806|הודעה על פטור מחובת מכרז|7758)), ((7558|הודעה על שינוי הרכבי ועדות איתור למשרות הפטורות ממכרז|7791)), ((7561|הודעה על שינוי הרכבי ועדות לאיתור מועמדים למשרות הפטורות ממכרז|7791)), ((10084|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|7892)), ((10370|תיקון הודעה על שינוי הרכבי ועדות לאיתור מועמדים למשרות הפטורות ממכרז|7899)); ((תשע&quot;ח, 2690|הודעה על הארכת הפטור ממכרז פומבי|7989)), ((4068|הודעה על תיקון פטור מחובת מכרז|8026)), ((4164|הודעה על פטור מחובת מכרז|8033)), ((6224|הודעה על פטור מחובת מכרז|8077)), ((6385|הודעה בדבר ביטול פטור ממכרז|8082)), ((11796|הודעה על פטור מחובת מכרז|8286)), ((12192|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|8307)), ((12670|הודעה על מתן פטור מחובת מכרז פומבי|8335)), ((15126|הודעה על מתן פטור חד-פעמי ממכרז|8457)); ((תש&quot;ף, 6136|הודעה על פטור מחובת מכרז|8880)), ((6496|הודעה על פטור לתקופה קצוב ממכרז|8909)), ((8534|הודעה על פטור מחובת מכרז|9074)), ((8534|הודעה על פטור מחובת מכרז|9074)), ((8716|הודעה על פטור מחובת מכרז|9092)); ((תשפ&quot;א, 438|חידוש הפטור ממכרז לתקופה קצובה|9152)), ((474|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|9157)), ((2650|הודעה על פטור חד-פעמי מחובת מכרז|9338)), ((2650|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|9338)); ((תשפ&quot;ב, 438|חידוש הפטור ממכרז לתקופה קצובה|9152)), ((474|הודעה על פטור חד–פעמי ממכרז|9157)), ((796|הודעה על פטור מחובת מכרז|9947)), ((796|הודעה על פטור מחובת מכרז|9947)).

''פטור מתחולת החוק:'' ((י&quot;פ תשי&quot;ט, 1617|הודעה על פטור מתחולת החוק|0689)); ((תשכ&quot;א, 984|הודעות על פטור מתחולת החוק|0831)), ((1586|הודעה על פטור מתחולת החוק|0857)); ((תשכ&quot;ז, 1502|הודעה על פטור מתחולת החוק|1359)); ((תשל&quot;ו, 1640|הודעה על פטור מתחולת החוק|2213)); ((תשל&quot;ח, 2116|הודעה על פטור מתחולת החוק|2449)); ((תשמ&quot;ד, 554|תיקון הודעה על פטור מתחולה|2985)); ((תשנ&quot;ב, 3376|הודעה על פטור מתחולת החוק|4011)); ((תשנ&quot;ט, 2696|הודעה על פטור מתחולת החוק|4737)); ((תשס&quot;ט, 2966|הודעה על פטור מתחולת החוק|5932)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה)
: בחוק זה -
:- &quot;שר&quot; - לרבות ראש הממשלה;
:- &quot;משרד&quot; - יחידה בשירות המדינה שבראשה עומד שר, לרבות לשכת נשיא המדינה, משרדי הכנסת, הלשכה של מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת;
:- &quot;נציגות עובדי המדינה&quot; - ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה.

@ 2. תחולה (תיקון: תשכ&quot;ג)
: חוק זה אינו חל על קבלת אדם לשירות המדינה ועל שירותו בה -
: (1) במשרה שחוק הסמיך את הכנסת או ועדת מועדותיה לקבוע לה, בהחלטה, את המשכורת הצמודה לה, או שהמשכורת הצמודה לה נקבעה בחוק;
: (2) במשרה של חבר בית דין שרעי או של בית דין דתי נוצרי;
: (3) כחייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]];
: (4) בחיל המשטרה או בשירות בתי הסוהר;
: (5) כעובד בשירות צבא־הגנה לישראל;
: (6) במפעלים המשרתים את מערכת הבטחון אם תנאי עבודתו של אותו אדם נקבעו בהסכם קיבוצי החל על אותם המפעלים בלבד;
: (7) כעובד בשכר יומי, בעבודה שלפי טיבה אינה צמיתה.

@ 3. החלת החוק
: הממשלה רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, להורות כי הוראות חוק זה או מקצתן יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על רשות מקומית.

@ 4. פטור מתחולת החוק
: הממשלה רשאית, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע שירותים, מפעלים או יחידות שעל עובדיהם או על סוגי עובדיהם לא יחולו הוראות חוק זה או מקצתן.

@ 5. היועץ המשפטי לממשלה
: הממשלה רשאית לקבוע את הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה ובמידה שלא קבעתם, יחולו על מינויו הוראות חוק זה.
: ((פורסמה [[הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה]] (י&quot;פ תש&quot;ס, 4894).))

@ 6. נציב שירות המדינה
: הממשלה תמנה נציב שירות המדינה (להלן - נציב השירות); על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי [[סעיף 19]] והודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 7. ועדת שירות המדינה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) הממשלה תמנה ועדת של אחד עשר לועדת שירות המדינה (להלן - ועדת השירות); יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות, חמישה מחבריה יהיו מנהלים כלליים של משרדים, וחמישה מחבריה יהיו אנשי ציבור שאינם עובדי המדינה, הודעה על מינוי הועדה והרכבה, תפורסם ברשומות.
: (ב) ועדת השירות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדת משנה בת חמישה חברים או יותר, ובלבד שמספר החברים בה יהיה בלתי זוגי; יושב ראש ועדת משנה יהיה נציב השירות, ויתר חבריה יהיו - מחציתם מנהלים כלליים של משרדים ומחציתם אנשי ציבור שאינם עובדי המדינה.

@ 8. חילופי גברי
: כעבור שנתיים מיום מינוי ועדת השירות יפרשו בכל שנה שנים מחבריה, מנהל כללי אחד ואיש ציבור אחד, לפי סדר שתקבע הממשלה, והיא תמנה במקומם מנהל כללי אחר ואיש ציבור אחר.

@ 9. מילוי מקום שנתפנה
: מת אחד מחברי ועדת השירות או התפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, תמנה הממשלה חבר אחר במקומו; ואולם רשאית ועדת השירות לפעול אף אם פחת מספר חבריה, ובלבד שלא פחת ביותר משני חברים.

@ 10. סדרי עבודת הועדה
: ועדת השירות תקבע בעצמה סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.

@ 11. החלטות הועדה (תיקון: תשי&quot;ט)
: החלטות ועדת השירות לפי חוק זה יובאו לפני הממשלה, והיא רשאית, תוך 60 יום מיום שהובאו לפניה, לשנותן או לבטלן, ובלבד שלא ישונו ולא יבוטלו למפרע; ואולם כל עוד לא שונו או בוטלו על ידי הממשלה או על ידי ועדת השירות, יבצע אותן נציב השירות.

@ 12. מנהלים כלליים (תיקון: תשכ&quot;ג, תשע&quot;א)
: הממשלה תמנה, בכפוף להוראות חוק זה ובתנאים שתקבע, לכל משרד מנהל כללי על פי הצעת השר הממונה על אותו משרד, ועל המינוי לא תחול חובת מכרז לפי [[סעיף 19]].

@ 13. תקן
: השר או מי שהוסמך לכך על ידיו יציע לנציב השירות, בדרכים שייקבעו בתקנות, רשימת משרות בשירות המדינה ועל הדרגות הצמודות להן, רשימה רשימה לכל יחידה מיחידות משרדו (להלן - תקן).
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצעת תקן), תש&quot;ך-1959]].))

@ 14. אישור תקן (תיקון: תשכ&quot;ג)
: תקן טעון אישור נציב השירות; לא אישר נציב השירות תקן שהוצא כאמור [[בסעיף 13]], יביאו אותו לפני ועדת השירות אשר תשמע את נציב השירות, את הממונה על התקציבים או את נציגיהם, את נציג השר שהציע את התקן ואת נציגות עובדי המדינה; החליטה ועדת השירות שלא לאשר את התקן כפי שהוצע, רשאי השר שהציעו להגיש ערר לממשלה.

@ 15. מינוי למשרה
: לא יתמנה אדם עובד מדינה אלא למשרה פנויה בתקן.

@ 15א. ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה (תיקון: תשנ״ה, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ה, תשע״ו, תשע״ז–2, תשע״ח)
: (א) בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה (בחוק זה – ייצוג הולם), של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים.
: (א1)(1) לעניין אנשים עם מוגבלות, לא יראו ייצוג הולם כאמור בסעיף קטן (א), במשרד או ביחידת סמך המעסיקים 100 עובדים לפחות (בסעיף זה – משרד גדול), אלא אם כן 5% לפחות מקרב העובדים במשרד או ביחידה הם עובדים עם מוגבלות משמעותית;
:: (2) יעדים שתקבע הממשלה לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו, לעניין אנשים עם מוגבלות, בכפוף להוראות פסקה (1);
:: (3) לעניין פסקה (1), הוראות [[סעיף 9ד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] החלות לעניין מעסיק ציבורי גדול יחולו לעניין משרד גדול, ובמקום ”הנציבות” יקראו ”נציב שירות המדינה”; ואולם ההוראות האמורות לא יחולו לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה ומטעמים של ביטחון המדינה זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין; עמידתם של גופים כאמור בהוראות פסקה (1) תיבחן בדרך אחרת שעליה יורה הנציב.
: (ב) הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע, ולשם כך, בין השאר –
:: (1) המשרד או יחידות הסמך הנוגעים בדבר, וכן נציב שירות המדינה, כל אחד בתחומו, ינקטו אמצעים הנדרשים בנסיבות הענין, אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות ביצוע התאמות כמשמעותן [[בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
:: (2) הממשלה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד, מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם, כפי שתקבע הממשלה;
:: (3) הממשלה רשאית להורות, לענין משרה או קבוצת משרות או לענין דרגה או קבוצת דרגות, שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתקבע בה, על מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, ולענין מתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות, רשאית הממשלה לקבוע כי הוראות לפי פסקה זו יחולו על אנשים עם מוגבלות מסוימת או בדרגת חומרה מסוימת; ובלבד שאם קבעה כן, תינתן עדיפות כאמור גם למועמדים עם מוגבלות משמעותית.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה לפי חוק זה, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.
: (ד) נציב שירות המדינה, לאחר התייעצות עם הרשות לקידום מעמד האישה, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ועם ארגונים שלדעת נציב שירות המדינה עוסקים בקידום זכויותיהן של קבוצות הזכאיות לייצוג הולם לפי סעיף קטן (א), יגיש לממשלה, אחת לשנה, המלצות בדבר היעדים שעל הממשלה לקבוע לפי סעיף קטן (ב).
: (ה) נציב שירות המדינה רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ולענין מתן עדיפות למועמדים כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר הערכת הכישורים של המועמדים.
: (ו) כל משרד וכל יחידת סמך יגישו לנציב שירות המדינה, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע הוראות סעיף זה ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים, במשרד או ביחידת הסמך.
: (ז) נציב שירות המדינה יגיש לממשלה ולועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בשירות המדינה.
: (ח) הוראות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ח1) לשם הבטחת עמידה ביעדי ייצוג הולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה לנקוט אמצעי אכיפה, לרבות בתחומי התקן, הגיוס וניהול כוח האדם, או להורות על אמצעים אחרים שיקבע.
: (ח2) לעניין יישום יעדי הייצוג ההולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה להורות כי לא יובאו במניין עובדים בתפקידים מסוימים במשרד, ביחידת סמך או בדירוג, שעליהם יורה, בשל מאפיינים ייחודיים שבאופיו ומהותו של התפקיד, הנכללים בתיאור העיסוק של התפקיד; הוראות כאמור לעניין אנשים עם מוגבלות טעונות אישור של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, למעט לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה ומטעמים של ביטחון המדינה זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין.
: (ח3) בכל משרד ויחידת סמך ימונה ממונה על ייצוג הולם לפי סעיף זה, ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים שהוא ממלא; הממונה -
:: (1) יקבל פניות של עובדים ושל המשרד או יחידת הסמך בנושא ייצוג הולם;
:: (2) ייזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו בקרב הממונים והעובדים, בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר;
:: (3) ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובות המשרד או יחידת הסמך לפי סעיף זה;
:: (4) ימלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו נציב שירות המדינה בקשר ליישום סעיף זה.
: (ח4) ראש הממשלה, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לעדכן את [[התוספת הראשונה]].
: (ט) בסעיף זה –
::- ”אנשים עם מוגבלות”, ו”נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות” – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
::- ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות” – [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]];
::- ”עובד” או ”מועמד” עם מוגבלות משמעותית – כהגדרתו [[בסעיף 9ב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
::- ”הרשות לקידום מעמד האישה” – כמשמעותה [[בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ״ח–1998]];
::- ”בן האוכלוסייה החרדית” – מי שמשתייך לאוכלוסייה החרדית ושהוא, ילדו או בן זוגו לומד באחד ממוסדות החינוך החרדיים המנויים [[בתוספת הראשונה]] או למד במוסד כאמור;
::- ”עולה חדש” – מי שעלה לישראל בהיותו בגיר וטרם עברו 12 שנים מיום עלייתו.

@ 16. אזרחות או תושבות קבע (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) לא יתמנה אדם עובד המדינה אם איננו אזרח ישראל או תושב קבע בישראל; חדל עובד המדינה מהיות אזרח ישראל או תושב קבע בישראל יראוהו כמתפטר משירות המדינה; ועדת השירות רשאית, על אף האמור בכל דין אחר, לקבוע לו פיצויים או גימלה בשיעור שייראה בעיניה; בסעיף קטן זה, &quot;תושב קבע בישראל&quot; - מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].
: (ב) לא יתמנה אדם למשרה שהמינוי לה הוא בידי הממשלה או טעון אישור הממשלה, וכן למשרה או לסוג משרות שקבעה הממשלה על פי הצעת נציב השירות ובהודעה שפורסמה ברשומות, אלא אם כן הוא אזרח ישראל.
: (ג) לא יתמנה אדם עובד המדינה ברשות ביטחון אלא אם כן הוא אזרח ישראל; לענין זה, &quot;רשות ביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, המועצה לביטחון לאומי, וכן גוף או יחידה אחרים שעיקר פעילותם ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה שקבעה הממשלה בהודעה שפורסמה ברשומות על פי הצעת ראש הממשלה, שר הביטחון או שר החוץ.

@ 17. דרך המינוי
: מינוי עובד המדינה יהיה בכתב חתום בידי נציב השירות והוא יחתום גם על כתבי המינוי של המתמנים על ידי הממשלה לפי חוק זה; על כתב המינוי של נציב השירות יחתום ראש הממשלה.

@ 18. כתב המינוי
: כתב המינוי לפי [[סעיף 17]] ישמש ראיה לכך שעובד המדינה נתמנה במועד ובדרגה שפורטו בו.

@ 19. מכרז
: לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שנציב השירות הכריז על המשרה בפומבי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, בין שנתפנתה המשרה ובין שהיא עשויה להתפנות.

@ 20. כללי המכרז (תיקון: תשכ&quot;ג)
: ועדת השירות רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגים של משרות לרבות כללים בדבר השתתפות עובדי המדינה במכרז.
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961]].))
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (משרד מבקר המדינה), תשכ&quot;ב-1962 ]].))

@ 21. פטור ממכרז (תיקון: תשכ&quot;ג)
: הממשלה רשאית על פי הצעת ועדת השירות ובהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע משרות וסוגים של משרות שעליהם לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז באמורה [[בסעיף 19]], [[והסעיף 11]] לא יחול על הצעת ועדת השירות; וועדת השירות רשאית, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים, להתיר, בתנאים שתקבע, או ללא תנאי, מינוי למשרה בלי שהוכרז עליה כאמור, אם המועמד עובד לשירות המדינה לפי חוק זה עקב אחת מאלה:
: (1) העברת משרתו או יחידתו של המועמד ממוסד מוכר כמשמעותו [[#83|בסעיף 61 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט&quot;ו-1955]] - לשירות המדינה;
: (2) העברת משרתו או יחידתו של המועמד מארגון ציבורי כמשמעותו [[#פרק ו|בפרק החמישי לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט&quot;ו-1955]] - לשירות המדינה, אם על העברת המועמד חל הסכם כללי או מיוחד לפי [[#86|סעיף 62א לאותו חוק]];
: (3) העברה ממשרה בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו.

@ 22. לשכות העבודה
: לא תחול חובת מכרז לפי [[סעיף 19]] על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכות עבודה לפי [[חוק שירות התעסוקה, תשי&quot;ט-1959]].

@ 23. מינוי באישור הממשלה (תיקון: תשכ״ג, תשע״א, תשע״ז–2)
: למשרה מן המשרות המפורטות [[בתוספת השנייה לחוק זה]] לא יתמנה אדם אלא באישור הממשלה ובתנאים שתקבע; הממשלה רשאית להוסיף על רשימת המשרות [[שבתוספת השנייה]] ולגרוע ממנה.

@ 23א. הטלת תפקיד באופן זמני (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מי שנתמנה לפי [[סעיפים 12]] [[או 23]], או עובד מדינה שנתונה לו סמכות על פי חוק, שעליו להפעילה בעצמו.
: (ב) נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה - השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
: (ג) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת הטלת התפקיד באופן זמני לא תעלה על שישה חודשים; ואולם רשאי השר, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה, להודיע לממשלה על הארכת תקופת הטלת התפקיד באופן זמני מעבר לשישה חודשים כאמור, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכל עוד מתקיימות נסיבות מיוחדות כאמור.
: (ד) היה נושא משרה מנוע מלעסוק בעניין מסוים במסגרת תפקידו, רשאי השר, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד באותו עניין עד שתוסר המניעה.

@ 24. בחינות
: מועמד למשרה שהוכרז עליה כאמור [[בסעיף 19]], חייב לעמוד בבחינות ובמבחנים להוכחת כשירותו וסגולותיו; נמצאו בבחינה כשירים למשרה, יתמנה לה הכשיר שבין הכשירים.

@ 25. היקף הבחינות
: ועדת השירות תקבע, לאחר התייעצות עם השרים הנוגעים בדבר או עם מי שהוסמך לכך על ידיהם, את היקף הבחינות והמבחנים האמורים [[בסעיף 24]], לכל המשרות לסוגיהן, ובמידה שלא קבעה כאמור, רשאית ועדת השירות לאצול מסמכותה זו לנציב.
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961]].))
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים וסדריהם) (משרד מבקר המדינה), תשכ&quot;ב-1962]].))

@ 26. ניהול בחינות
: נציב השירות ימנה את הבוחנים בבחינות לפי [[סעיף 24]] מתוך רשימה שאושרה מראש מתוך רשימה שאושרה מראש על ידי ועדת השירות, ויקבע את סדרי הבחינות והמבחנים במידה שלא נקבעו על ידי ועדת השירות; ובלבד שבין הבוחנים בכל בחינה יהיה לפחות נציג אחד של המשרד הנוגע בדבר.
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961]].))
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים וסדריהם) (משרד מבקר המדינה), תשכ&quot;ב-1962]].))

@ 27. תעודות השכלה או הכשרה (תיקון: תשכ&quot;ג)
: ועדת השירות רשאית לקבוע, לענין הכשרה או השכלה פלונית, כי בעלי תעודות ממוסדות שהועדה תכיר בהם לענין זה וכן תעודות הכשרה או השכלה מסוג מסויים יפטרו, בתנאים שתקבע הועדה, את בעלי אותן התעודות מבחינות או ממבחנים, כולם או מקצתם.

@ 28. בחינות ללא מכרז
: ועדת השירות רשאית לקבוע, בדרך כלל או למקרה מסויים, בחינה ומבחן גם למועמד למשרה הפטורה מחובת המכרז לפי [[הסעיפים 21]] [[ו־22]], או שהופטרה מחובת המכרז לפי [[סעיף 37]].
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961]].))
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים למשרות פטורות מחובת מכרז) (משרד מבקר המדינה), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 29. כושר רפואי (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שרופא ממשלתי כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]], או ועדה של רופאים, שמינה שר הבריאות או מי שהוסמך לכך על ידיו, קבעו שהוא כשיר מבחינה רפואית לשרת במשרה הנדונה; והמועמד למשרה כאמור חייב למסור לרופא או לועדה, לפי דרישתם, כל ידיעות או תעודות בדבר מצב בריאותו בעבר או בהווה;
: (ב) ועדת השירות רשאית, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים, לפטור, בתנאים שתקבע או ללא תנאי מקיום תנאי סעיף קטן (א) את מי שעובר לשירות המדינה בנסיבות המתוארות [[בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף 21]], וכן את מי שעובר לשירות לפי חוק זה משירות במדינה שחוק זה אינו חל עליו ושבו קיים הסדר המבטיח בדיקה רפואית של עובד בשעת קבלתו לשירות, אם העובד נבדק למעשה בשעת קבלתו כאמור.
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לקביעת כשירות רפואית), התשס&quot;ט-2009]].))
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ&quot;ב-1962]].))

@ 30. שמירת זכויות נכים
: שום דבר האמור [[בסעיף 29]] אינו בא לגרוע מזכויות נכים להעסקה על פי כל דין.

@ 31. חיוב בבדיקה רפואית
: ועדת השירות רשאית להטיל, בדרך כלל או למקרה מסויים, חובת בדיקה רפואית ומסירת ידיעות ותעודות בדבר מצב הבריאות על אדם שהוראות [[סעיף 29]] אינן חלות עליו.
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה), התשפ״א–2021]].))

@ 31א. ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאות (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ד)
: (א) ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותו, שנתן מועמד לשירות המדינה, יהיה תקף רק לצורך ביצועם וקיום הוראותיהם של [[סעיפים 29]], [[31]] [[ו־32 של חוק זה]], או [[סעיפים +|15]], [[+|94]] [[ו־98 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]].
: (ב) נדרש עובד למסור ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותו, לא יהיה תוקף לויתור אלא לענין מסויים ולגבי מידע הנוגע למועד מסירת כתב הויתור, או לתקופה שקדמה לו.
: (ג) לא ייעשה שימוש בויתור שניתן על־פי הוראות סעיף זה אלא בידי אדם שחלה עליו על פי חוק, חובת השמירה על סודיות המידע הרפואי.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על נושאי משרות או ממלאי תפקידים שסווגו בסיווג בטחוני ואשר הויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותם דרוש מטעמי בטחון המדינה, ועל מועמדים למשרות או לתפקידים כאמור, והכל לענין העסקתם והתאמתם למשרתם או לתפקידם, וכל עוד הם מועסקים במשרות או בתפקידים כאמור; הודעה על כך תימסר לכל נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור.
: (ה) נציב שירות המדינה יביא את העקרונות של סיווג המשרות והתפקידים כאמור בסעיף קטן (ד), לידיעת ועדה משותפת לועדת החוקה חוק ומשפט ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת; עקרונות אלה אינם טעונים פרסום ברשומות.

@ 32. מבחנים רפואיים (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) ועדת השירות, בהתייעצות עם מי שהוסמך לכך על ידי שר הבריאות, רשאית לקבוע מבחנים לכושר רפואי לדרגותיו לענין [[סעיף 29]], הן בדרך כלל, הן לסוגי משרות והן למשרות בודדות, וכן רשאית היא לקבוע כללים ונוהל לבדיקות רפואיות לפי חוק זה.
: (ב) מבחנים לפי סעיף זה לא יחייבו בבדיקת כשרו הרפואי של מי שעובר ממשרה בשירות המדינה בחוק זה אינו חל עליה ושנתקבל אליה לפני יום כ&quot;ה באלול תשט&quot;ז (1 בספטמבר 1956) בלי שנבדק כשרו הרפואי בשעת קבלתו או בסמוך לה.
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לקביעת כשירות רפואית), התשס&quot;ט-2009]].))
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה), התשפ״א–2021]].))

@ 33. קירבה משפחתית
: ועדת השירות תקבע סייגים למינויו של אדם למשרה ביחידה מינהלית שבמשרד כשקיימים יחסי קרבה משפחתית קרובה בינו לבין עובד באותה יחידה, והוא הדין לגבי מינויו של עובד למשרה במשרד כשקיימים יחסי קירבה כאמור בינו לבין עובד באותו משרד והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם; את מידת הקירבה המשפחתית תקבע ועדת השירות בכללים.
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007]].))
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי משרד מבקר המדינה), תש&quot;ל-1969 ]].))

@ 34. הצהרת אמונים
: עובד המדינה חייב לפני שיימסר לו כתב מינוי לפי [[סעיף 17]] או כתב הרשאה לפי [[סעיף 37]] להצהיר הצהרה זו:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא ביושר ובאמונה כל חובה המוטלת עלי כעובד המדינה&quot;
: ההצהרה תהיה בפני שר או עובד המדינה שהוסמך לכך בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים), התשמ&quot;א-1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי משרד מבקר המדינה), תש&quot;ל-1969]].))

@ 35. הצהרה על רכוש (תיקון: תשנ&quot;א)
: עובד המדינה הנמנה עם נושאי משרות או בעלי דרגות שקבעה לענין זה הממשלה על־פי הצעת נציב שירות המדינה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת חייב להצהיר על נכסיו ועל חובותיו, שלו ושל בן־זוגו החי אתו ושל ילדיו הסמוכים על שולחנו, ועל מקורות הכנסתם בעבר במידה שהם עשויים להיות גם מקורות הכנסתם בעתיד; דרכי ההצהרה, טפסיה ומועדי הגשתה ייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש), התשע&quot;ט-2019]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי משרד מבקר המדינה), התש&quot;ע-2010]].))

@ 35א. דין משמעתי (תיקון: תשע&quot;ז)
: עובד המדינה המפר את חובתו לפי [[סעיף 35]] עובר עבירת משמעת.

@ 35ב. שמירת סודיות של הצהרה על רכוש (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיכו לכך ישמור בסוד את ההצהרות על רכוש, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של עובד המדינה ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך ההצהרה על הרכוש אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;
:: (2) אב בית הדין למשמעת לפי [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]], רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך ההצהרה על הרכוש, בהליך משמעתי לפי [[סעיף 35א]] ולצורך אותו הליך.

@ 36. סודיות
: מי שהגיעה אליו ידיעה שנמסרה בהצהרה לפי [[סעיף 35]] חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא למי שהוסמך לכך כדין; העובר על הוראת סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 37. עובדים זמניים
: נציב השירות רשאי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, להרשות העסקת עובד זמני לתקופה שלא תעלה על תקופות כהונתם של עובדים זמניים לסוגיהם כפי שנקבעו בתקנות, או עד לגמר עבודה פלונית שבה הוא מועסק ושלפי טיבה אינה צמיתה, ולא יועסק עובד זמני לפי סעיף זה אלא לאחר שניתן לו כתב הרשאה של נציב השירות; ועדת השירות רשאית לקבוע כי הוראות [[הסעיפים 15]], [[16]], [[19]], [[29]] [[ו־35]] לא יחולו על סוגי עובדים זמניים שיועסקו לפי סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים), תש&quot;ך-1960]].))

@ 38. העסקה לשעה
: ביקש אדם להתקבל לשירות המדינה וטרם נקבע כשרו הרפואי, ונציב השירות היה סבור כי מחמת דחיפות השירות הנדון אין לדחות קבלתו עד לקביעת כשרו הרפואי רשאי נציב השירות, אם נתמלאו יתר התנאים המוקדמים למינוי לפי חוק זה, להרשות את העסקתו לשעה לתקופה שיקבע; והוא הדין כשמועמד מתקבל באמצעות לשכת עבודה וחייב לעמוד בבחינה או במבחן, ותוצאות הבחינות או המבחן טרם נודעו.

@ 39. סיום העסקה לשעה
: תקופת שירותו של המועסק לפי [[סעיף 38]] תסתיים לא יאוחר מאשר 30 יום לאחר יום קביעת כשרו הרפואי או קבלת תוצאות הבחינה או המבחן, אם לא ניתן לו קודם לכן כתב מינוי או כתב הרשאה לפי [[סעיף 37]].

@ 39א. העסקה בתקופת הנסיון (תיקון: תשכ&quot;ג)
: מי שנתמלאו בו כל התנאים להעסקתו בשירות המדינה פרט להוצאת כתב המינוי, רשאי נציב השירות להרשות את העסקתו עד לגמר תקופת הנסיון.

@ 40. חוזה מיוחד
: שום דבר האמור בחוק זה אינו בא למנוע את הממשלה לעשות חוזה מיוחד עם אדם שיועסק בשירות המדינה במקרים ולפי תנאים שייקבעו בתקנות על פי המלצת ועדת השירות ובהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת; בעשיית חוזה מיוחד כאמור תיוצג הממשלה על ידי נציב השירות; הוראות חוק זה לא יחולו על אדם המועסק לפי חוזה מיוחד אלא במידה שנקבע כך בחוזה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), תש&quot;ך-1960]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ&quot;ב-1962]].))

@ 41. עובדי לשכת הנשיא, הכנסת, מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי הכנסת ועובדי לשכת מבקר המדינה נתונות הסמכויות של הממשלה ושל ועדת השירות לפי חוק זה, בידי ועדת הכספים של הכנסת, וסמכויותיהם של שר, מנהל כללי ונציב השירות לפי חוק זה נתונות -
:: (1) לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה - בידי מנהל הלשכה;
:: (2) לגבי עובדי הכנסת - בידי יושב ראש הכנסת או מי שיתמנה לכך על ידיו;
:: (3) לגבי עובדי לשכת מבקר המדינה - בידי מבקר המדינה או מי שיתמנה לכך על ידיו.
: (ב) לגבי עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, נתונות הסמכויות של הממשלה, של ועדת השירות, של שר, של נציב השירות ושל מנהל כללי לפי חוק זה, בידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או עובד בכיר של ועדת הבחירות המרכזית שיתמנה לכך על ידיו; ואולם -
:: (1) סמכות היושב ראש לפי [[סעיפים 4]], [[20]], [[21]], [[25]], [[26]] למעט הסמכות למנות בוחנים, [[27 עד 33]], [[35]] [[ו־40]] טעונה גם התייעצות עם נציב השירות;
:: (2) [[סעיף 12]] לא יחול; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ימנה מנהל כללי לוועדה, לפי המלצת ועדת איתור שימנה ועל המינוי לא תחול חובת המכרז לפי [[סעיף 19]].

@ 42. דינים אחרים
: לא ינהגו עוד לפי הוראות כל דין אחר בדבר קבלת אדם לשירות המדינה, פרט לחוק זה; אולם הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות [[חוק שירות התעסוקה, תשי&quot;ט-1959]].

@ 43. הטלת סמכויות על פי חיקוקים
: הוענקה סמכות או תפקיד לענין חיקוק פלוני לאדם שלא נתמנה עובד המדינה לפי חוק זה, אין בהענקה זו בלבד כדי להעניק לבעל הסמכות או התפקיד זכות, או להטיל עליו חובה, כעובד המדינה.

@ 44. עובד שנתקבל בניגוד לחוק
: שולם שכר מאוצר המדינה לאדם שנתקבל לשירות המדינה בניגוד להוראות חוק זה או לתקנות, חייב מי שקיבלו לעבודה להחזיר לאוצר המדינה כל סכום ששולם.

@ 45. קבלת משרה שלא כחוק
: המשיג או המנסה להשיג משרה בשירות המדינה, לעצמו או לאחר, במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעות לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים, דינו - מאסר שנה אחת או קנס - 2,500 לירות.

@ 46. סמכות למנוע מינויים מסויימים (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2)
: (א) על אף האמור בחוק זה, רשאי נציב השירות שלא למנות אדם עובד המדינה, בכל אחד מאלה:
:: (1) האדם עבר עבירה על חוק זה כדי להשיג את המינוי או שהוא בעל עבר פלילי;
:: (ב) האדם פוטר על פי החלטה בהליך משמעתי שנערך לפי חיקוק;
:: ואם מינה אדם כאמור, רשאי הוא לבטל את המינוי.
: (ב) החלטת נציב השירות לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת השירות.

@ 46א. פיטורים בשל אי־התאמה (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים למלא את תפקידו שלא מחמת עבירת משמעת אלא מחמת אי־התאמה, רשאי הוא, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפטרו או להפסיק את עבודתו.
: (ב) נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א), דרך כלל או לעניינים מסוימים, לעובד המדינה, בהודעה שתפורסם ברשומות.
: (ג) עובד המדינה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפטרו או להפסיק את עבודתו אשר ניתנה בידי מי שנאצלה לו הסמכות לפי סעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני נציב השירות, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

@ 47. חובת התייעצות
: על אף האמור בחוק זה ובתקנות יהיו ועדת השירות ונציב השירות חייבים בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם נציגות עובדי המדינה בכל ענין לפי חוק זה אשר בו חייבים או נוהגים להיוועץ עמם לפני תחילת חוק זה; חובת התייעצות כאמור תחול גם על כל הבאים במקום ועדת השירות ונציב השירות לענין [[סעיף 41]].

@ 48. אצילת סמכויות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ג)
: נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות, לאצול לאחר מסמכותו לפי [[הסעיפים 17]], [[19]], [[25]], [[37]], [[38]], [[39א]] [[או 50]] ומסמכותו למנות בוחן לפי [[סעיף 26]], אם בדרך כלל ואם לענינים מסויימים, וכן רשאי הוא, באישור ועדת השירות, לאצול מסמכותו לייצג את הממשלה בעשיית חוזים מיוחדים לפי [[סעיף 40]]; בעלי התפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו לפי [[סעיף 40]] ייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בתנאים שתראה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי התפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו לפי סעיף 40 לחוק), תשכ&quot;ז-1967]].))

@ 49. שמירת תקפו לשעה של הנוהג הקיים
: כל עוד לא נעשתה תקנה לפי חוק זה בענין פלוני ינהגו בו לפי הנוהג שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, במידה שאין סתירה בין אותו נוהג לבין כל דין, סעיף זה יעמוד בתקפו עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.

@ 50. אישור מינויים קיימים
: העובד בשירות המדינה ביום ה־30 שלאחר תחילת חוק זה ויש בידיו כתב מינוי מטעם מחלקת המנגנון או נציבות המנגנון או נציבות שירות המדינה שניתן לו לפני תחילת חוק זה, רואים אותו כאילו נתמנה לפי חוק זה; ומי שהיה עובד קבוע בשירות המדינה ביום פרסום חוק זה ברשומות ואין בידו כתב מינוי כאמור, יתן לו נציב השירות כתב מינוי, ומשנתן רואים את העובד כאילו נתמנה לפי חוק זה.

@ 51. (תיקון: תשנ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 52. הצהרת אמונים במינוי קיים
: מי שרואים אותו כאילו נתמנה עובד המדינה לפי [[סעיף 50]], חייב להצהיר הצהרה לפי [[סעיף 34]] במועד שייקבע לכך בתקנות, לא עשה כן יראוהו כמתפטר משירות המדינה במועד האמור, ולא תהיה לו זכות לפיצויים או לגימלה.

@ 53. חובת האזרחות במינוי קיים
: מי שרואים אותו כאילו נתמנה עובד המדינה לפי [[סעיף 50]] ואינו ארח ישראל, יראוהו כמתפטר משירות המדינה כתום שנה אחת מיום תחילת חוק זה אם לא רכש בינתיים את אזרחות ישראל; ועדת השירות רשאית, על אך האמור בכל דין אחר, לקבוע לו פיצויים או גמלה בשיעור שייראה בעיניה.

@ 54. פטור עובדים זמניים
: ועדת השירות רשאית לפטור עובדים זמניים מתחולת הוראות [[הסעיפים 51–53]], כולן או מקצתן.

@ 55. ביצוע ותקנות
: ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות תקנות בדבר אגרות, דמי הרשמה לבחינות ושכר לאנשי הציבור מבין חברי ועדת השירות.

@ 56. תחילה
: תחילת חוק זה היא בתום שלושה חדשים לאחר פרסומות ברשומות.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע״ז–2) ==
==== ((([[סעיף 15א]]))) ====

@ : מוסד חרדי שהוא אחד מאלה:
@ 1. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]] (להלן – חוק לימוד חובה), המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד;
@ 2. : מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה]], המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד;
@ 3. : מוסד חינוך שניתנה בעניינו הוראת פטור לפי [[סעיף 5(א) לחוק לימוד חובה]], המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד;
@ 4. : מוסד חינוך תרבותי ייחודי שניתנו לו הכרה ורישיון מכוח [[חוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים, התשס״ח–2008]], המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד;
@ 5. : מוסד שנקבע [[בצו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע״ה–2014]].

== תוספת שנייה (תיקון: תשכ״ג, י&quot;פ תשמ&quot;ט, י&quot;פ תשס&quot;ח-8, תשע״ז–2, י&quot;פ תשע&quot;ז-5) ==
==== ((([[סעיף 23]]))) ====

==== משרד האוצר ====
@ 1. : החשב הכללי
@ 2. : הממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה
@ 3. : הממונה על השכר והסכמי עבודה
@ 4. : הממונה על התקציבים
@ 5. : הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון
@ 6. : מנהל רשות המסים
@ 7. : ציר כלכלי בוושינגטון((,)) בריסל ולונדון
@ 8. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף-4, י&quot;פ תש&quot;ף-5) : יושב ראש מטה תשתיות לאומיות
@ 9. : ראש הרשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה
@ 10. : יושב ראש מטה הדיור
@ 11. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף-4) : (((נגרע)))
@ 11א. (תיקון: י&quot;פ תשע&quot;ח-2) : מנהל שירות עיבודים ממוחשבים (שע&quot;מ) ברשות המסים

==== משרד הביטחון ====
@ 12. : מבקר מערכת הביטחון
@ 13. : מנהל רשות החירום הלאומית (רח&quot;ל)
@ 14. : ראש האגף הביטחוני מדיני
@ 15. : ראש אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ&quot;ב)

==== המשרד לביטחון הפנים ====
@ 16. : מבקר המשרד לביטחון פנים
@ 17. : מנהל הרשות להגנת עדים
@ 18. : נציב כבאות והצלה
@ 19. : מנהל מינהלת השיטור העירוני
@ 19א. (תיקון: י&quot;פ תשע&quot;ח) : מנהל הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול

==== משרד הבינוי והשיכון ====
@ 20. : מנהל המרכז למיפוי ישראל
@ 21. : רשם הקבלנים

==== משרד הבריאות ====
@ 22. : נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים

==== משרד הדיגיטל הלאומי (((כותרת נמחקה))) (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף-3, י&quot;פ תשפ&quot;א-3) ====
@ 22א. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף-3, י&quot;פ תשפ&quot;א-3) : (((נמחק)))

==== משרד החוץ ====
@ 23. : שגריר, ציר וקונסול כללי, אם יכהן כראש נציגות

==== משרד החינוך ====
@ 24. : יושב ראש המזכירות הפדגוגית
@ 25. : מנהל האגף לחינוך ממלכתי–דתי
@ 26. : מנהל המינהל הפדגוגי
@ 27. : מנהל הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ&quot;ה)
@ 28. (תיקון: י&quot;פ תשע&quot;ח-5) : (((נמחק)))
@ 29. : מנהל הטלוויזיה החינוכית

==== משרד החקלאות ופיתוח הכפר ====
@ 30. : מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
@ 31. : מנהל השירותים להגנת הצומח והביקורת
@ 32. : ראש מינהל המחקר החקלאי
@ 33. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף-3) : (((נגרע)))
@ 34. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף) : (((נמחק)))

==== משרד הכלכלה והתעשייה ====
@ 35. (תיקון: י״פ תשע״ח–4, י&quot;פ תשפ&quot;א-4) : הממונה על זרוע עבודה
@ 36. : מנהל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (הרשפ&quot;ת)
@ 37. (תיקון: י&quot;פ תשפ&quot;ב-2) : מנהל מינהל אזורי תעשייה
@ 37א. (תיקון: י״פ תש״ף–3, י״פ תשפ״א–2, י&quot;פ תשפ&quot;א-3) : ראש רשות התקשוב הממשלתי
@ 37ב. (תיקון: י״פ תשפ&quot;ב) : ראש מערך הדיגיטל הלאומי

==== משרד המדע הטכנולוגיה והחלל ====
@ 38. : מנהל אגף בכיר (חלל)

==== משרד המשפטים ====
@ 39. : היועץ המשפטי לממשלה
@ 40. : השמאי הממשלתי הראשי
@ 41. : מנהל הסיוע המשפטי
@ 42. : מנהל מערכות ההוצאה לפועל
@ 43. : משנה ליועץ המשפטי לממשלה
@ 44. : סגן נציב תלונות הציבור על שופטים
@ 45. : פרקליט המדינה
@ 46. : ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע
@ 47. : רשם התאגידים
@ 48. : נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות 

==== משרד הפנים ====
@ 49. : ממונה על המחוז
@ 50. : ראש רשות האוכלוסין וההגירה
@ 51. : מנהל מינהל השלטון המקומי
@ 52. : ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי
@ 52א. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף-4) : יושב ראש ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה
@ 52ב. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף-4) : מנהל מינהל התכנון
@ 52ג. (תיקון: י&quot;פ תשפ&quot;א) : ראש מטה התכנון

==== משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ====
@ 53. : מנהל התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון
@ 53א. (תיקון: י״פ תשע״ח–4, י&quot;פ תשפ&quot;א-4) : (((נגרע)))
@ 53ב. (תיקון: י״פ תשפ״א–2) : מנהל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב

==== משרד ראש הממשלה ====
@ 54. : ראש המטה לביטחון לאומי
@ 55. : מנהל התכנית לפיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה
@ 56. : ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה
@ 57. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף-3) : (((נגרע)))
@ 58. : חבר בית הדין המיוחד לגיור
@ 59. : ראש הוועדה לאנרגיה אטומית
@ 60. : ראש היחידה לרישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית
@ 61. : המשנה לראש המטה לביטחון לאומי
@ 62. : ראש לשכת הקשר &quot;נתיב&quot;
@ 63. : ראש מערך ההסברה הלאומי
@ 64. : ראש מערך הגיור
@ 65. : מנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה
@ 66. (תיקון: י&quot;פ תשפ&quot;ב-3) : (((נגרע)))
@ 67. (תיקון: י&quot;פ תשע&quot;ח-3) : ראש מערך הסייבר הלאומי
@ 67א. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף-2) : מנהל לשכת הפרסום הממשלתית

==== המשרד לשוויון חברתי ====
@ 68. : מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים
@ 68א. (תיקון: י&quot;פ תשפ&quot;ב) : מנהל הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי

==== המשרד לשירותי דת ====
@ 69. : מנהל הרבנות הראשית

==== משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ====
@ 70. : מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית
@ 71. : מנהל השירות המטאורולוגי

==== משרד התרבות והספורט ====
@ 72. : מנהל מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט
@ 73. : מנהל מינהל הספורט
@ 73א. (תיקון: י&quot;פ תשע&quot;ז-6, י&quot;פ תשע&quot;ז-7, י&quot;פ תש&quot;ף-2) : (((נמחק)))

==== משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ====
@ 74. : מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה והים
@ 74א. (תיקון: י&quot;פ תשע&quot;ט) : מנהל המכון הגיאולוגי

==== כללי ====
@ 75. : מדען ראשי במשרד ממשלתי
@ 76. : כל משרה שלגביה נקבע בחיקוק שנושאה יתמנה על ידי הממשלה, כל עוד לא הועברה סמכות המינוי לאחר לפי כל דין
@ 77. : משרת מנהל ביחידות מסווגות ומשרת עוזר שר במשרד הביטחון שלגביהן נקבע בהחלטת ממשלה שנושאן יתמנה בידי הממשלה וששמותיהן שמורים במזכירות הממשלה

==== משרד ההתיישבות (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף) ====
@ 78. (תיקון: י&quot;פ תש&quot;ף) : מנהל הרשות לשירות אזרחי


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז אדר ב' תשי&quot;ט (6 באפריל 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן־גוריון, ראש הממשלה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>cz0ii6exse7v7777uzbazc3vf6btxcu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק כלי היריה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>311994</id>
    <revision>
      <id>1414036</id>
      <parentid>1392762</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:58:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65266" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק כלי היריה, תש&quot;ט-1949

&lt;מאגר 2000706 תיקון 2161465&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2069892 --&gt; ((חא&quot;י כרך א' פרק נ&quot;ח, עמ' 674|פקודת כלי היריה|0:563351)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1934, תוס' 1, 130|תקון|0:560829)), ((198|פקודת תיקון חוקי הארץ|0:560895)); ((1935, תוס' 1, 142|תקון|0:561026)); ((1936, תוס' 1, 108|תיקון|0:563833)), ((221|תקון מס' 2|0:563968)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 65|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1938, תוס' 1, 38|תקון|0:561305)); ((1941, תוס' 1, 36|תקון|0:561728)); ((1948, תוס' 1, 19 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000706 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 143|חוק כלי היריה|1:208469)); ((תשי&quot;ד, 149|תיקון|2:203723)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517957)); ((תשט&quot;ו, 229|חוק השיפוט הצבאי|2:209650)); ((תשכ&quot;ב, 68|תיקון מס' 3|5:208470)); ((תשל&quot;א, 170|תיקון מס' 4|7:208471)); ((תשל&quot;ב, 138|תיקון מס' 34 לפקודת החוק הפלילי|7:209282)); ((תשל&quot;ח, 124|תיקון מס' 6|9:208472)); ((תשל&quot;ט, 109|ת&quot;ט|ec:9:317806)); ((תשנ&quot;א, 84|תיקון מס' 7|12:210750)), ((177|תיקון מס' 33 לחוק העונשין|12:211744)); ((תשנ&quot;ה, 201|תיקון מס' 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|13:211169)), ((380|תיקון מס' 10|13:211209)); ((תשנ&quot;ח, 17|תיקון מס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה|14:211454)); ((תשס&quot;א, 131|תיקון מס' 12|15:300325)); ((תשס&quot;ד, 397|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 244|תיקון מס' 15|17:300841)); ((תש&quot;ע, 397|תיקון מס' 16|18:301028)); ((תשע&quot;ד, 642|תיקון מס' 17|19:303826)); ((תשע&quot;ו, 688|תיקון מס׳ 18|20:338727)), ((1151|תיקון מס׳ 19|20:348518)), ((1152|תיקון מס׳ 20|20:348519)); ((תשע&quot;ח, 193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)); ((תשפ&quot;ב, 6|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 821|שינוי התוספת השניה לחוק|7487)).

@ 1. פירושים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;א, תשנ&quot;א-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;כלי יריה&quot; - פירושו כלי בעל קנה העשוי לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אביזר ותחמושת של כלי כזה, וכן כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע;
:- &quot;כלי יריה צבאי&quot; - פירושו כלי יריה מסוג ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה צבאיים;
:- &quot;מועמד לשירות&quot; - אדם המבקש לשרת או המשרת, בתפקיד המחייב נשיאת כלי יריה, באחד מהגופים המנויים [[בסעיף 5ב(א)]] למעט בצבא הגנה לישראל;
:- &quot;מטווח קליעה&quot; - מיתקן שנועד לקליעה למטרה מכלי יריה;
:- &quot;מכל גז מדמיע&quot; - מכל המיועד להגנה עצמית, שמשקל תכולתו הוא כפי שנקבע [[בתוספת הראשונה]] והוא מכיל או סוגל להכיל או לפלוט חומר שסוגו וריכוזו קבועים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שמנגנון ההפעלה שלו אינו כולל תרכובות של חמרי בערה או נפץ;
:- &quot;מנהל משרד הבריאות&quot; - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך;
:- &quot;מנהל משרד העבודה והרווחה&quot; - המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה או מי שהוא הסמיכו לכך;
:- &quot;עובד סוציאלי&quot; - כהגדרתו [[בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - פקודות הצבא ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;פקיד רישוי&quot; - פירושו אדם שנתמנה על ידי השר, במינוי שפורסם ברשומות, להיות פקיד רישוי לצורך חוק זה; מינוי כזה יכול להיות כללי או מסוייג;
:- &quot;קצין בריאות הנפש&quot; - כמשמעותו בפקודות הצבא;
:- &quot;שעת חירום&quot; - (((נמחקה).))
:- &quot;השר&quot; - השר לביטחון הפנים.

@ 2. ייצור, יבוא ויצוא של כלי יריה (תיקון: תשי&quot;ד)
: (א) לא יעשה אדם כלי יריה אלא על פי רשיון ובהזמנת הממשלה או על פי אישור הממשלה.
: (ב) לא יביא אדם כלי יריה צבאי למדינה ולא יוציא אדם כלי יריה צבאי מן המדינה אלא על פי אישור הממשלה.
: (ג) לא יביא אדם למדינה כלי יריה שאינו כלי יריה צבאי, ולא יוציא אדם מן המדינה כלי יריה שאינו כלי יריה צבאי, אלא על פי רשיון.

@ 3. עשיית עסק בכלי יריה
: (א) לא יעשה אדם עסק בכלי יריה אלא על פי רשיון.
: (ב) לצורך סעיף זה רואים אדם כעושה עסק בכלי יריה, אם הוא עושה בהם מיקח וממכר או עוסק בהחסנתם או בתיקונם.
: (ג) בעל רשיון לפי סעיף זה לא יקבל כלי יריה להחסנה או לתיקון אלא מאת אדם אחר שהוא בעל רשיון כזה או מאת אדם המחזיק אותו כלי יריה בהיתר על פי חוק זה.

@ 4. נשיאה והובלה של כלי יריה (תיקון: תשי&quot;ד, תשל&quot;א, תשס&quot;ח)
: לא ישא ולא יוביל אדם כלי יריה, אלא על פי רשיון, או על פי תעודת הרשאה לפי [[הסעיפים 9]], [[10]], [[10א]] [[או 10ג]] או לפי רשות על פי [[סעיף 10ב(ג)]].

@ 5. החזקת כלי יריה (תיקון: תשי&quot;ד, תשל&quot;א, תשס&quot;ח)
: (א) לא יחזיק אדם כלי יריה, אלא על פי רשיון.
: (ב) הוראות סעיף זה אינן חלות -
:: (1) על המביא כלי יריה למדינה על פי רשיון לפי [[סעיף 2]] - במשך שלושים יום מיום הבאת כלי היריה למדינה כאמור;
:: (2) על העושה עסק בכלי יריה על פי רשיון לפי [[סעיף 3]] - לגבי כלי היריה שהוא מחזיק לרגל עסקו;
:: (3) על בעל רשיון על פי [[סעיף 4]] - לגבי כלי היריה שעליו ניתן לו אותו הרשיון;
:: (4) על בעל רשיון מיוחד או על בעל תעודת הרשאה לפי [[הסעיפים 9]], [[10]], [[10א]] [[או 10ג]] או על בר־רשות לפי [[סעיף 10ב(ג)]];
:: (5) על יורש או מנהל עזבון של אדם שנפטר, המחזיק כלי יריה שהנפטר החזיקו בהיתר על פי חוק זה - במשך שלושים יום מיום הפטירה.

@ 5א. בדיקה מוקדמת למתן רשיון (תיקון: תשי&quot;ד, תשכ&quot;ב, תשע&quot;ד)
: (א) לא יינתן רשיון להחזקת כלי יריה, למעט כלי יריה המוחזק מטעם המשטרה על פי [[הסעיפים 9]] [[או 10]], אלא לאחר שאדם המחזיק ברשיון למכור כלי יריה בדרך כלל (להלן - סוחר מורשה) או אדם שהשר ימנה לענין סעיף זה, אישר בתעודה כי בדק את כלי היריה ומצאוהו ראוי לשימוש.
: (ב) סוחר מורשה ומי שהשר מינהו כאמור בסעיף קטן (א) חייבים, לפי בקשה ובתשלום, לבדוק כלי יריה, ואם מצאוהו ראוי לשימוש - לאשר זאת בתעודה כאמור; שיעור התשלום בעד הבדיקה ייקבע על ידי השר בצו; היה בודק כלי היריה עובד המדינה, יהיה התשלום לידי אוצר המדינה.
: (ג) השר רשאי לפטור סוגים של כלי יריה מחובת הבדיקה לפי סעיף זה.

@ 5ב. תחולת [[הסעיפים 4]] [[ו־5]] (תיקון: תשי&quot;ד, תשכ&quot;ב, תשל&quot;א, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ד, תשע&quot;ד)
: (א) הוראות [[הסעיפים 4]] [[ו־5]] יחולו גם על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם המדינה בקשר לתפקידו, למעט כלי יריה שבידי צבא־הגנה לישראל או משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, או בידי איש משמר הכנסת כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) הוראות [[הסעיפים 4]] [[ו־5]] לא יחולו על כלי יריה שנמסר מטעם צבא־הגנה לישראל או משטרת ישראל, או בהסכמת אחד מהם -
:: (1) לצרכי אימונו של מי שמלאו לו 14 שנה והוא נמנה עם יחידה שהודיע עליה שר הבטחון ברשומות שהיא יחידת אימון לענין סעיף זה, והכלי נמצא בידי אותו אדם בשעת אימון או הדרכה של צבא־הגנה לישראל או מטעמו, או בשעת אימון או הדרכה המנוהלים על פי הוראות קבע של שר החינוך והתרבות, שהותקנו בשים לב להוראות צבא־הגנה לישראל לגבי יחידות אימון דומות שבפיקוחו, והמדריך באימונים אלה אושר על ידי שר הבטחון בהמלצת שר החינוך והתרבות;
:: (2) למדריך כאמור לשם אימון והדרכה בשעת מילוי תפקידו.
: (ג) הוראות [[סעיפים 4]] [[ו־5]] לא יחולו על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם צבא־הגנה לישראל על פי תעודת הרשאה בהתאם להוראות המחייבות בצבא בנדון זה או על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם משטרת ישראל על פי תעודת הרשאה בהתאם להוראות המחייבות במשטרה וכלי היריה הוא בידי אותו אדם בהתאם לתנאי התעודה.
: (ג1) שר הבטחון רשאי, בהודעה בכתב לשר, לפטור מפעלים ושלוחות אחרות של מערכת הבטחון מלקיים הוראות [[הסעיפים 4]] [[ו־5]], בכלי יריה שבידיהם שלא לצרכי הגנתם; התנאים להובלת כלי יריה אלה ייקבעו בתעודת הרשאה שתימסר להם על ידי מי ששר הבטחון הסמיך לכך.
: (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל פטור לקבלת רשיון הניתן לפי [[סעיף 5(ב)]].
: (ה) סמכויות שר הבטחון ושר החינוך והתרבות לפי סעיף זה, בענין אישור מדריכים ומתן המלצה על האישור ומתן הוראות, ניתנות לאצילה.
: (ו) הוראות שר החינוך והתרבות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.

@ 5ג. הכשרה מוקדמת למתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יינתן רשיון להחזקה ולנשיאה של כלי יריה, אלא לאחר שמקבל הרשיון עבר הכשרה מתאימה ללימוד השימוש בכלי יריה מסוג הכלי שהוא מבקש לרכוש, והפעיל במטווח־קליעה כלי יריה מסוג הכלי שהוא מבקש לרכוש.
: (ב) השר יתקין תקנות בדבר תכנית ההכשרה הנדרשת לפי סעיף קטן (א) והוא רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מחובה זו.
: (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת ההכשרה הנדרשת לחידושו של רשיון כלי יריה והתנאים לפטור מחובה זו.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
:: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-24):)) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת.

@ 5ד. רישיון מדריך ירי (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ד)
: (א) לא יכשיר אדם, לא ידריך ולא יאמן, אדם אחר, בשימוש בכלי יריה, אלא על פי רישיון, במטווח קליעה שניתן לגביו רישיון לפי [[סעיף 7]] או במקום אחר שנקבע ברישיונו, והכל בכפוף להוראות [[סעיף 7ח]] ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) השר רשאי, לקבוע סוגים שונים של רישיונות לפי סעיף זה, לסוגים שונים של הכשרה, הדרכה או אימון.

@ 6. קניה, מכירה או מסירה של כלי יריה (תיקון: תשל&quot;א, תשנ&quot;א-2)
: (א) לא יקנה אדם כלי יריה ולא ירכשנו בדרך אחרת אלא אם יש בידו רשיון לאותו כלי יריה.
: (ב) לא ימכור אדם כלי יריה, לא יעבירנו לאחר בדרך אחרת ולא ימסור כלי יריה לאחר אלא לאחר שנוכח כי יש בידי הקונה או המקבל רשיון לאותו כלי יריה, או שמותר לו להחזיק בכלי היריה לפי הוראות חוק זה.

@ 7. רשיון למטווח קליעה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא יוקם מטווח קליעה ולא ינוהל אלא על פי רשיון.

@ 7א. איסור כניסה למטווח (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא ייכנס אדם אל מטווח קליעה, ולא ישהה בו, אלא בהתאם להוראות של מנהל המטווח או של מי שמינה לכך, ולא יפעיל במטווח כלי יריה אלא בפיקוחו של מפקח.

@ 7א1. הגבלת גיל לאימון במטווח קליעה (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אימון&quot; - לרבות אימון בלא ירי;
::- &quot;אגודת ספורט&quot;, &quot;איגוד&quot;, &quot;התאחדות&quot;, &quot;מאמן&quot;, &quot;מדריך ספורט&quot;, &quot;מועדון ספורט&quot; ו&quot;תעודת הסמכה&quot;, לעניין ענף ספורט הקליעה - כמשמעותם [[בחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]];
::- &quot;מועמד לרישום&quot; - מי שמנהל ספורט אישר לו לבצע שני אימוני התנסות לשם בחינת מועמדותו לרישום כספורטאי בהתאחדות או באיגוד לעניין ענף ספורט הקליעה; לעניין זה, &quot;מנהל ספורט&quot; - מנהל אגודת ספורט, מנהל מועדון ספורט, או מאמן או מדריך ספורט שיש בידו תעודת הסמכה, שמנהל אגודת ספורט או מנהל מועדון ספורט הסמיכו לכך, והכל בענף ספורט הקליעה.
: (ב) מנהל מטווח קליעה לא יתיר ולא יאפשר לאדם להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח שבניהולו, אלא אם כן מתקיים באותו אדם תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5) שלהלן, והוא המציא למנהל מטווח הקליעה מסמך או הסכמה כאמור בסעיף קטן (ג):
:: (1) מלאו לו 18 שנים;
:: (2) מלאו לו 16 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים, בסוגי פעילויות שקבע השר;
:: (3) מלאו לו 14 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים והוא נמנה עם יחידת אימון כאמור [[בסעיף 5ב(ב)(1)]] ובמסגרת אימון של יחידה כאמור;
:: (4) מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים והוא ספורטאי רשום בהתאחדות או באיגוד לעניין ענף ספורט הקליעה או שהוא מועמד לרישום כאמור, ובלבד שמועמד כאמור לא יבצע יותר משני אימוני התנסות;
:: (5) מלאו לו 10 שנים אך טרם מלאו לו 12 שנים והוא ספורטאי רשום או שהוא מועמד לרישום, כאמור בפסקה (4), ושר התרבות והספורט או המנהל הכללי של משרדו, התיר לו, בהיתר חתום בידו, לאחר שקיבל המלצה מאת ראש התאחדות או ראש איגוד לעניין ענף ספורט הקליעה, להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח קליעה, ובלבד שמועמד כאמור לא יבצע יותר משני אימוני התנסות.
: (ג) אדם המבקש להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח קליעה ימציא למנהל מטווח הקליעה מסמך המעיד על קיום תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (ב), ולעניין האמור בפסקאות (2) עד (5) שבאותו סעיף קטן - גם הסכמה בכתב של הורהו או של אפוטרופסו להפעלת כלי הירייה או לאימון בכלי הירייה במטווח הקליעה על ידיו.
: (ד) מנהל מטווח קליעה רשאי לדרוש מאדם המבקש להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח הקליעה שבניהולו להציג לפניו תעודה מזהה שבה ניתן לוודא את גילו.
: (ה) במטווח קליעה תוצג, במקום בולט, הודעה המפרטת את הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד).
: (ו) ביצוע הוראות סעיף זה הוא תנאי ברישיון למטווח קליעה.

@ 7ב. ציות להוראות במטווח (תיקון: תשכ״ב, תשע״ו–2)
: (א) הרשות המוסמכת תקבע הוראות קבע לעניין מטווח קליעה (בסעיף זה – הוראות קבע), לרבות בעניינים המפורטים להלן:
:: (1) תנאים לכניסה למטווח;
:: (2) סוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש במטווח;
:: (3) חובותיהם של בעלי תפקידים במטווח, לרבות לעניין ניהול המטווח, פיקוח על המתאמנים במטווח והדרכתם;
:: (4) אופן השימוש בכלי הירייה במטווח;
:: (5) בטיחות והגנה, לרבות אמצעי בטיחות נדרשים;
:: (6) טיפול בפגיעות בגוף שאירעו בשטח המטווח;
:: (7) מבנה המטווח;
:: (8) חובות תיעוד ורישום בעניינים אלה:
::: (א) המתאמנים במטווח וכלי הירייה שהשתמשו בהם;
::: (ב) תקינות המטווח ואמצעי הבטיחות בו, וכן ליקויים בתקינותם;
::: (ג) אירועי בטיחות במטווח ופגיעות בגוף.
: (ב) בהוראות הקבע רשאית הרשות המוסמכת, לשם שמירה על הבטיחות במטווח, לקבוע הוראות שונות בכל הנוגע לתנאים לכניסה למטווח, לסוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש בו ולתיעוד ולרישום של אימון במטווח, לעניין המנויים להלן:
:: (1) בעל רישיון או הרשאה להחזקת כלי ירייה לפי חוק זה או מבקש רישיון או הרשאה כאמור;
:: (2) מי שאינו בעל רישיון או הרשאה להחזקת כלי ירייה לפי חוק זה;
:: (3) תייר חוץ, כהגדרתו [[בחוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976]];
:: (4) ספורטאי רשום בהתאחדות או באיגוד כמשמעותם [[בחוק הספורט, התשמ״ח–1988]], לעניין ענף ספורט הקליעה.
: (ג) הנמצא במטווח קליעה יקיים בו את הוראות הקבע ואת ההוראות שניתנו על פיהן.
: (ד) הוראות הקבע יוצגו בכניסה למטווח במקום הנראה לעין, ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, במטווחי הקליעה של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל ינהג כל הנמצא בהם לפי הפקודות שהוציאו הצבא או המשטרה לעניין זה ושהוצגו בכניסה למטווח במקום הנראה לעין, ולפי ההוראות שניתנו על פיהן.

@ 7ג. רשיון מפקח (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא ישמש אדם מפקח מטווח קליעה אלא על פי רשיון.

@ 7ד. עונש על העדר רשיון למטווח (תיקון: תשכ&quot;ב)
: הקמת מטווח קליעה ללא רשיון לפי חוק זה או שלא בהתאם לתנאי הרשיון, דינה, לכל דבר, כדין הקמתו בלי הרשיון הדרוש לפי [[חוק התכנון והבניה|פקודת בנין ערים, 1936]], או שלא בהתאם לתנאי רשיון לפי [[אותה פקודה]].

@ 7ה. תחולה על המדינה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;א, תשע&quot;ד)
: הוראות [[הסעיפים 7 - 7ד]] מחייבות גם את המדינה, להוציא את צבא־הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת; ושר הבטחון רשאי, בהודעה בכתב לשר, לפטור מהוראות אלה מפעל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון במטווחי הקליעה שלהם.

@ 7ו. פטור מחובת הרשיונות במטווח ובאימון ללא ירי (תיקון: תשכ&quot;ב)
: הוראות [[הסעיפים 4]] [[ו־5]] לא יחולו על כלי יריה שבידי אדם הנמצא במטווח קליעה ברשותו של מנהל המטווח או של מי שהסמיך לכך, וכן על נשיאתם, החזקתם והובלתם של כלי יריה, בתנאים שנקבעו בתקנות לשם העברתם של כלי היריה למטווח או לשם החזרתם ממנו או לשם אימון בהם ללא ירי.

@ 7ז. חובת מנהל המטווח לקבל רשיון החזקה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: מנהל המטווח חייב לקבל רשיון החזקה לפי [[סעיף 5]] על כלי היריה שברצונו להחזיקם לצורך המטווח.

@ 7ח. הגבלת השימוש (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא יתאמן אדם בירי מכלי יריה מחוץ למטווח קליעה.

@ 8. משלוח כלי יריה
: לא ישלח אדם כלי יריה בדואר, ברכבת או בכל דרך אחרת, אלא על פי רשיון.

@ 9. כלי יריה להגנת כפרים (תיקון: תשי&quot;ד, תשל&quot;ח, תשע&quot;ד)
: (א) רשות מוסמכת רשאית לתת לממונה של ישוב רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה להגנת הנפש והרכוש של הישוב והתחבורה עם הישוב.
: (ב) ממונה של ישוב שניתן לו רשיון מיוחד כאמור, רשאי, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, להגנת הנפש והרכוש של הישוב או התחבורה עם הישוב, להרשות אדם, מתושבי הישוב או מהנמצאים בו, שאושר לכך על ידי מפקח המשטרה המחוזי או נציגו, הן ברשימה הכוללת את שמו והן באופן אישי והן בכל דרך אחרת, לשאת בתחום שהוגדר ברשיון את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות לאותה הרשאה.
: (ג) הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן על ידי תעודה בחתימת יד הממונה.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;ישוב&quot; - פירושו מקום ישוב שהשר, על פי המלצת שר הבטחון, אישר אותו כישוב לצורך סעיף זה.
::- &quot;ממונה&quot; - פירושו הממונה על השמירה כמשמעותו [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ&quot;א-1961]], או תושב אחר שנתמנה על ידי פקיד רישוי להיות ממונה לצורך סעיף זה.

@ 10. כלי יריה להגנת מפעלים (תיקון: תשי&quot;ד, תשכ&quot;ב, תשל&quot;ח, תשע&quot;ד)
: (א) רשות מוסמכת רשאית לתת לבעל של מפעל ראוי, או למנהלו או למי שהבעל או המנהל מינה להיות אחראי לבטחון במפעל, רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה להגנת המפעל ועובדיו והתחבורה עם המפעל וכן לאימונים הקשורים בהשגת מטרות אלה.
: (ב) בעל רשיון מיוחד כאמור רשאי, אם היה הדבר דרוש לפי דעתו להגנת הנפש או רכוש המפעל או התחבורה עם המפעל, להרשות, בתנאים ובהגבלות שיראה לקבוע, אדם מעובדי המפעל לשאת בתחום שהוגדר ברשיון, או בשעת אימונים שיתקיימו במקום ובתנאים שקבעה הרשות המוסמכת מטעמי בטיחות, את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; ובלבד שהאדם האמור אושר לכך תחילה על ידי מפקח המשטרה המחוזי או נציגו ברשימה הכוללת את שמו או באופן אישי או בכל דרך אחרת.
: (ג) הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן על ידי תעודה בחתימת יד בעל הרשיון המיוחד.
: (ד) &quot;מפעל ראוי&quot; - פירושו, בסעיף זה, מפעל או מוסד שהשר, על פי המלצת שר הבטחון, אישר אותו כמפעל ראוי לצורך סעיף זה.

@ 10א. נשיאת כלי יריה מטעם המדינה (תיקון: תשי&quot;ד, תשי&quot;ד-2, תשל&quot;ח)
: (א) שר רשאי למנות מתוך עובדי משרדו עובד שראוי לקבל רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה שנועדו לצרכי בטחון בקשר לתפקידיהם של עובדי משרד השר (להלן - עובד אחראי), ומשעשה כן, רשאית רשות מוסמכת לתת לעובד האחראי רשיון מיוחד כאמור.
: (ב) ניתן לעובד אחראי רשיון מיוחד על פי סעיף קטן (א), רשאי הוא, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, לצרכי בטחון בקשר לתפקידיהם של עובדי משרד השר, להרשות עובד אחר מעובדי משרד השר לשאת בתחום שהוגדר ברשיון את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; העובד האחראי רשאי לקבוע תנאים והגבלות לאותה הרשאה.
: (ג) לא תינתן תעודת הרשאה לעובד לפי סעיף קטן (ב), אלא אם העביר העובד האחראי לפקיד הרישוי פרטים המזהים את העובד, ונתמלאו לגביו ההוראות האמורות [[בסעיף 11ב]] בשינויים המחוייבים.
: (ד) הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן בתעודה חתומה בידי העובד האחראי.
: (ה) בסעיף זה &quot;עובד משרד השר&quot; - עובד המדינה שהשר נעזר בו לשימוש בסמכויותיו או במילוי תפקידיו.

@ 10ב. כלי יריה לסרטים, הצגות והופעות (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ד)
: (א) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם האחראי על הפקתו של סרט או של הצגת מחזה או הופעת בידור אחרת שהשר אישר אותו לענין סעיף זה, רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה לצורך אותם סרט, הצגה או הופעה.
: (ב) רשות מוסמכת רשאית להתנות את מתן הרשיון לפי סעיף קטן (א) בכך שהאחראי ימנה אדם, באישורה, להיות ממונה על הבטחון.
: (ג) ניתן לאחראי רשיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להרשות אדם ממשתתפי הסרט, ההצגה או ההופעה לשאת כלי יריה שעליו ניתן הרשיון בזמן צילום הסרט או בזמן ההצגה או ההופעה או החזרות להם.
: (ד) הממונה על הבטחון, ואם לא נתמנה - האחראי, יפקח על השימוש בכלי היריה לשם שמירה על חיי אדם ובריאותו ויבטיח נטילתו לאחר השימוש בו לצורך הסרט, ההצגה או ההופעה.
: (ה) סמכותה של רשות מוסמכת לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכותה לפי [[סעיף 12]].

@ 10ג. רשיונות לכלי יריה לשירותי שמירה (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) רשות מוסמכת רשאית לתת לבעל רשיון לפי [[סעיף 18(א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל&quot;ב-1972]], רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה בתנאים שייקבעו ברשיון המיוחד, לשימוש המועסקים בשירותי השמירה שלו על פי [[סעיף 19 לאותו חוק]], במסגרת עיסוקם כאמור.
: (ב) בעל הרשיון המיוחד רשאי להרשות בתעודת הרשאה לבעל רישיון לפי סעיף קטן (ג) המועסק בשירותו כאמור בסעיף קטן (א) לשאת ולהחזיק בכלי יריה שניתן לו עליו הרשיון המיוחד, ובלבד שתעודת הרשאה כאמור תוגבל למקום ולפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה.
: (ג) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לשאת ולהחזיק כלי יריה על פי תעודת הרשאה שייתן לו בעל רישיון מיוחד כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתמלאו לגביו ההוראות האמורות [[בסעיף 11ב]], בשינויים המחויבים.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, הרשות המוסמכת רשאית לקבוע הוראות בעניין נטילת כלי הירייה לצורך ביצוע השמירה מהמקום שבו מאוחסנים דרך קבע כלי הירייה שעליהם ניתן הרישיון המיוחד והחזרתו לאותו מקום.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי להורות, מטעמים של שמירה על שלום הציבור וביטחונו, כי נשיאה והחזקה של כלי ירייה שניתן עליו הרישיון המיוחד, בידי מועסקים בשירותי שמירה, כולם או חלקם, יותרו גם שלא במקום או בפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה; הוראת השר תהיה לתקופה שיקבע ויכול שתחול במדינה כולה או בשטח מסוים.
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה בלבד כדי להתיר נשיאה והחזקה כאמור בפסקה (1), בידי מי שיש רישום הנוגע לו ברישומי המשטרה לרבות בשל עבירת אלימות, ובכלל זה אלימות במשפחה, לפי [[סעיף 11 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]], או בדבר תיק שנסגר משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, וכן בידי מי שיש לגביו מניעה אחרת לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו.

@ 10ד. רשיונות למלווי טיולים ומחנות (תיקון: תשל&quot;ח)
: רשות מוסמכת רשאית לתת למלווה של טיול או מחנה רשיון לנשיאה ולהחזקה של כלי יריה, ובלבד שהוגשה על כך בקשה מראש כפי שקבעה הרשות המוסמכת.

@ 11. רשויות מוסמכות (תיקון: תשי&quot;ד, תשל&quot;א, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד)
: רשות מוסמכת לענין רשיונות לפי חוק זה היא -
: (1) לצורך [[סעיף 2]] -
:: (א) לגבי כלי יריה שנועד לצבא־הגנה לישראל - שר הבטחון;
:: (ב) בכל מקרה אחר - השר על פי המלצת שר הבטחון.
: (2) לצורך [[סעיפים 3 עד 10ד]] - פקיד רישוי על פי המלצת קצין משטרה בכיר, כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה.

@ 11א. חובת דיווח (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ח, תשס&quot;א, תשע&quot;ד)
: (א) רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש או עובד סוציאלי במערכת הבריאות, המטפל באדם והסבור כי אם האדם יחזיק בכלי יריה יהיה בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות, שיהא רשאי להעביר את הידיעה לצבא הגנה לישראל.
: (ב)(1) רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש או עובד סוציאלי במערכת הבריאות, המטפל באדם ושנודע לו כי האדם מחזיק בכלי יריה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות, שיהא רשאי להעביר את הידיעה לפקיד הרישוי וגם לצבא הגנה לישראל, וכן לגוף המנוי [[בסעיף 5ב(א)]] לגבי מועמד לשירות שגוף כאמור מסר לגביו הודעה למנהל משרד הבריאות.
:: (2) עובד סוציאלי המטפל באדם, למעט עובד סוציאלי שחלות עליו הוראות פסקה (1), שנודע לו כי האדם מחזיק בכלי יריה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד העבודה והרווחה, שיעביר את הידיעה לפקיד הרישוי, ויהיה רשאי גם להעבירה לצבא הגנה לישראל, וכן לגוף המנוי [[בסעיף 5ב(א)]] לגבי מועמד לשירות שגוף כאמור מסר לגביו הודעה למנהל משרד העבודה והרווחה.
:: (3) שר העבודה והרווחה ימנה ממונה להערכת מסוכנות אשר ייעץ למנהל משרד העבודה והרווחה לענין העברת ידיעות כאמור בפסקה (2).
: (ג) קיבל אחד מהגופים המנויים [[בסעיף 5ב(א)]] ידיעה לפי סעיף זה רשאי הוא לפנות למנהל משרד הבריאות או למנהל משרד העבודה והרווחה לשם קבלת תוכן הידיעה ורשאים הם למסור לו את תוכנה.
: (ד) על מסירת מידע לצבא הגנה לישראל לפי סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 44 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]]; המידע האמור יימסר לגורם מקצועי מתחום בריאות הנפש שייקבע על ידי צבא הגנה לישראל.

@ 11ב. הודעה על אשפוז או סכנה על ידי משרד הבריאות (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;א, תשס&quot;ח)
: (א) פקיד רישוי שקיבל בקשה לרישיון לפי חוק זה או פרטים לצורך מסירת כלי יריה לידי אדם פלוני או גוף המנוי [[בסעיף 5ב(א)]] שקיבל בקשה כאמור של מועמד לשירות, יעבירום למנהל משרד הבריאות, ורשאים, פקיד הרישוי או גוף כאמור, להעביר פרטים למנהל משרד הבריאות גם לגבי מי שכבר ניתן לו רישיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה לפי הענין, או לגבי מי שכבר משרת באחד הגופים המנויים [[בסעיף 5ב(א)]] למעט צבא הגנה לישראל.
: (ב) מצא מנהל משרד הבריאות כי מבקש רשיון או מי שנמסרו לגביו פרטים כאמור בסעיף קטן (א) אושפז עקב מחלת נפש או חשש למחלת נפש, רשאי הוא להודיע לפקיד הרישוי או לגוף המנוי [[בסעיף 5ב(א)]] כאמור בסעיף קטן (א), פרטים על האשפוז; מצא מנהל משרד הבריאות כי על מבקש רשיון או מי שנמסרו לגביו פרטים כאמור בסעיף קטן (א) נמסרה הודעה לפי [[סעיף 11א]], יודיע זאת לפקיד הרישוי או לגוף המנוי [[בסעיף 5ב(א)]] כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לצורך ההודעה כאמור רשאי מנהל משרד הבריאות להשתמש בידיעות על טיפול בחולי־נפש המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה בדין האוסרת מסירת ידיעה על חולה־נפש לא תחול על מסירת ידיעה לפי סעיף זה.

@ 11ב1. כשירות נפשית (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יינתן רישיון, כמפורט [[בתוספת השנייה]], להחזקה ולנשיאה של כלי ירייה אלא לאחר שמבקש הרישיון קיבל אישור בדבר כשירותו הנפשית לשאת כלי ירייה מאת פסיכולוג מומחה קליני, רפואי, שיקומי או תעסוקתי, שאישר השר, בהתאם לאמות מידה שהורה עליהן לאחר התייעצות עם שר הבריאות; תוקף אישור כאמור יהיה לתקופה שלא תעלה על שש שנים.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות -
:: (1) יקבע את הסכום המרבי שאפשר לגבות בעד בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף זה;
:: (2) רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף זה, לרבות לעניין השפה שבה תיערך הבדיקה.
: (ג) מעסיק של מאבטח יישא לפחות במחצית עלות בדיקת כשירותו הנפשית של המאבטח לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, &quot;מאבטח&quot; - מי שניתנה לו תעודת הרשאה לפי [[סעיף 10ג(ג)]].
: (ד) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי רישיונות וסוגי בעלי רישיונות שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם וכן רשאי הוא כאמור לשנות את [[התוספת השנייה]].
:: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-24):)) השר, באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי רישיונות וסוגי בעלי רישיונות שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם וכן רשאי הוא כאמור לשנות את [[התוספת השנייה]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;רישיון&quot; - לרבות רישיון מיוחד או תעודת הרשאה.

@ 11ג. הגבלת גיל למתן רישיונות לכלי ירייה (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ד, תשע״ו–3, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יינתן רישיון או רישיון מיוחד או תעודת הרשאה לפי חוק זה לאדם שטרם מלאו לו 21 שנים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע סוגי פעילויות או נסיבות שבהן תהא הרשות המוסמכת רשאית ליתן רישוי כאמור בסעיף קטן (א) לאדם שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים; בלי לגרוע מהאמור, יראו סיום שירות סדיר כנסיבה שבה רשאית הרשות המוסמכת ליתן רישוי כאמור; לעניין זה, ”שירות סדיר” – כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986]], למשך התקופה האמורה [[-|בסעיף 15]] [[-|או 16 בו]], לפי העניין.
:: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-24):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי, באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, לקבוע סוגי פעילויות או נסיבות שבהן תהא הרשות המוסמכת רשאית ליתן רישוי כאמור בסעיף קטן (א) לאדם שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים; בלי לגרוע מהאמור, יראו סיום שירות סדיר כנסיבה שבה רשאית הרשות המוסמכת ליתן רישוי כאמור; לעניין זה, ”שירות סדיר” – כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986]], למשך התקופה האמורה [[-|בסעיף 15]] [[-|או 16 בו]], לפי העניין.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 12]], ובלבד שלא יינתן רישוי כאמור בסעיף קטן (א) למי שלא הגיע לגיל שנקבע לפי סעיף זה.

@ 12. הוראות כלליות בנוגע לרשיונות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;א, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד)
: (א) המוסמך לתת רשיון לפי חוק זה רשאי, לפי שיקול דעתו -
:: (1) לתת רשיון או לסרב לתתו;
:: (2) לתת רשיון בתנאים ובהגבלות ולהטיל תנאים והגבלות על רשיון שניתן;
:: (3) לבטל רשיון תוך תקופת תקפו.
: (ב) פקיד רישוי רשאי לדרוש שמבקש רשיון יתייצב לפניו לשם בירור פרטי בקשתו.
: (ג) פקיד רישוי רשאי לדרוש שמבקש רשיון ייבדק אצל רופא שקבעו מנהל משרד הבריאות לבדיקת כושרו הרפואי לשאת כלי יריה; תוצאות הבדיקה יועברו לפקיד הרישוי.
: (ג1)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת כמשמעותה [[בסעיף 11(2)]] (להלן - ההחלטה), רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני מי שהשר ימנה לענין זה (להלן - הממונה);
:: (2) התקבלה ההחלטה על פי המלצת קצין משטרה, יעביר הממונה את הערר לתגובתו של קצין משטרה בכיר שימונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל; התקבלה ההחלטה על פי הודעת מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד העבודה והרווחה, כאמור [[בסעיפים 11א]] [[או 11ב]], יעביר הממונה את הערר לתגובתו של מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד העבודה והרווחה, לפי הענין, בכפוף להוראות סעיף זה; התקבלה ההחלטה על פי בדיקת כשירות נפשית לפי [[סעיף 11ב1]], יעביר הממונה את הערר ואת ממצאי הבדיקה לתגובתה של ועדה שימנה השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, שתינתן בתוך 30 ימים;
:: (3) הממונה יחליט בערר תוך 45 ימים מהמועד שבו הגיע הערר לידיו.
: (ד) תקפו של הרשיון לפי חוק זה יהיה לתקופה שתיקבע בתקנות, בדרך כלל או לכל סוג של רשיונות במיוחד, אלא אם נקבעה ברשיון תקופה קצרה יותר, ובלבד שתוקפה של בדיקת כשירות נפשית לפי הוראות [[סעיף 11ב1]] לא יעלה על שש שנים.
: (ה) רשיון על פי חוק זה הוא אישי ואינו ניתן להעברה.
: (ו) לענין סעיף זה, &quot;מבקש רשיון&quot; - לרבות מי שקיבל או יקבל לידיו כלי יריה מכוח תעודת הרשאה לפי חוק זה.

@ 12א. שמירת סוד (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ח, תשס&quot;א, תשע&quot;ד)
: מי שהגיעה אליו, על פי [[סעיפים 10א(ג)]], [[10ג]], [[11א]], [[11ב]], [[11ב1]] [[או 12(ג)]], ידיעה על אדם, ישמרנה בסוד ולא יגלה אותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות על פיו; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 13. סמכויות המשטרה
: (א) הנושא או המוביל כלי יריה בהיתר לפי חוק זה - חייב לשאת את הרשיון או את תעודת ההרשאה לכך.
: (ב) בעל רשיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה חייב להראות את הרשיון או את תעודת ההרשאה לכל שוטר הדורש זאת ממנו.
: (ג) כשיש לשוטר יסוד לחשוב שבכלי יריה מסויים נעברה עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא לתפוס אותו כלי יריה; והמשטרה רשאית להחזיק ברשותה כלי יריה שנתפס כך, עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו.

@ 14. הפקדת כלי יריה בידי המשטרה
: אדם שהחזיק כלי יריה בהיתר לפי חוק זה, ופקע היתרו, אם משום שתם תקפו של הרשיון שניתן לו לפי חוק זה ואם משום סיבה אחרת, חייב למסור את כלי היריה למשמרת לתחנת המשטרה של מקום מגוריו או של מקום עסקיו, ויקבל אישור קבלה על כלי היריה שמסר.

@ 14א. כלי יריה שבידי המשטרה (תיקון: תשי&quot;ד, תשל&quot;א, תשל&quot;ח)
: (א) כלי יריה שהגיע למשטרה שלא עקב עבירה שנעברה בו או לגביו - רשאית היא אם דרש זאת בעל כלי היריה, למסרו לידי סוחר מורשה בתום שלושה חדשים מיום שהגיע לידיה, וכלי יריה שהגיע למשטרה עקב עבירה והוחלט שאין להביא שום אדם לדין בשל העבירה - רשאית היא אם דרש זאת בעל כלי היריה, למסרו לידי סוחר מורשה כתום שלושה חדשים מיום ההחלטה, והכל אם לא עשה בעל כלי היריה אחת מאלה תוך שלושת החדשים האמורים:
:: (1) השיג רשיון להחזקת כלי היריה;
:: (2) הוכיח, להנחת דעתו של קצין המשטרה האחראי לשמירת אותו כלי היריה, שהוא בעל הכלי ורשאי להחזיק בו על פי חוק זה;
:: (3) מכר את כלי היריה או העביר בדרך אחרת את הזכות להחזיק בו למי שרשאי להחזיק בו על פי חוק זה;
:: (4) הגיש תובענה לבית המשפט למתן פסק דין כי הוא בעל כלי היריה ותובענה כזו תלויה ועומדת;
:: (5) השיג מבית משפט מוסמך פסק דין האומר כי הוא בעל כלי היריה ורשאי להחזיק בו על פי חוק זה.
: (ב) הגיע כלי יריה לידי המשטרה בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), ולא נדרשה למסרו לידי סוחר מורשה כאמור בסעיף קטן (א), תחזיק בכלי היריה משך זמן של שמונה עשר חדשים, ובתום התקופה האמורה רשאית היא לחלט את כלי היריה או להשמידו, והכל אם לא עשה בעל כלי היריה אחד הדברים האמורים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א) תוך שמונה עשר החדשים האמורים, והודיע על כך לקצין המשטרה האחראי לשמירת אותו כלי יריה.
: (ג) הגיע כלי יריה לידי המשטרה בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א) אולם בעלו אינו ידוע, תפעל המשטרה בשקידה סבירה לגילוי הבעל, ואם לא נמצא תוך שלושה חדשים רשאית היא לחלטו לטובת המדינה או להשמידו.
: (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות המשטרה לפי [[פקודת המשטרה]] ולא לגרוע מהן.

@ 14ב. מכירה על־ידי סוחר מורשה (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ד)
: (א) סוחר מורשה חייב לקבל לידיו כלי יריה שהמשטרה מסרה לו לפי [[סעיף 14א]], והוא רשאי למכרו, אולם ארבעה עשר יום לפחות לפני המכירה עליו להודיע לבעל כלי היריה, במכתב בדואר רשום, על כוונתו למכור את כלי היריה ואת המחיר שבדעתו לדרוש בעדו.
: (ב) בעל כלי יריה שקיבל הודעה כאמור רשאי תוך התקופה האמורה להציג לסוחר המורשה רשיון בר־תוקף לכלי היריה ולקבלו, או להציע לסוחר המורשה אדם המוכן לקנות את כלי היריה במחיר שנקב הסוחר או גבוה ממנו, והסוחר ימכור לפי זה את כלי היריה, ובלבד שיש בידי הקונה רשיון להחזקת כלי היריה.
: (ג) מכר סוחר מורשה כלי יריה שמסרה לו המשטרה, ישלם את פדיון המכר לבעל כלי היריה לאחר ניכוי דמי עמילות בשיעור שקבע השר בצו, ויודיע על המכירה למשטרה.
: (ד) סוחר מורשה רשאי להחזיר למשטרה כעבור שנה כלי יריה שהיא מסרה לו, והמשטרה רשאית לחלט את כלי היריה לטובת המדינה או להשמידו.

@ 14ג. מסירת כלי יריה למשמורת (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ד)
: (א) בעל כלי יריה רשאי למסור את כלי היריה למשמורת אצל סוחר מורשה לכל תקופה קצובה שיודיע עליה, ובלבד שיש לו עליו רשיון; הסוחר המורשה רשאי לדרוש שדמי המשמורת, בשיעור שקבע השר בצו, ישולמו מראש, או שיובטח תשלומם.
: (ב) פקע תקפו של הרשיון לכלי היריה בהיותו במשמורת אצל סוחר מורשה, לא יוחזר כלי היריה לבעליו אלא אם הציג לסוחר רשיון להחזקתו.
: (ג) חלפה שנה מתום תקופת המשמורת ובעל כלי היריה לא תבעו בחזרה או לא היה זכאי לקבלו בחזרה, רשאי הסוחר המורשה למכור את כלי היריה ולשלם לבעליו את פדיון המכר לאחר ניכוי דמי המשמורת עד ליום המכירה ודמי עמילות בשיעור שקבע השר בצו, או למסור את כלי היריה למשטרה והיא תהיה רשאית לחלטו לטובת המדינה או להשמידו; אולם ארבעה עשר יום לפחות לפני המכירה עליו להודיע לבעל כלי היריה, במכתב בדואר רשום, על כוונתו למכרו.
: (ד) על קבלת כלי יריה למשמורת והחזרתו יודיע הסוחר המורשה לפקיד הרישוי.

@ 14ד. השמדת כלי יריה על־ידי סוחר מורשה (תיקון: תשל&quot;א)
: סוחר מורשה רשאי, באישור פקיד רישוי ובפיקוח המשטרה, להשמיד כלי יריה שהוא בעליו.

@ 15. אבידות (תיקון: תשי&quot;ד)
: (א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות לאחר האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:
:: (1) הודיע על אבידת כלי היריה תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;
:: (2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין.
: (ב) בעל רשיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רשיונו - חייב להודיע על כך לפקיד רישוי.

@ 16. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א-2)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) עובר על הוראות [[סעיפים 4]] [[או 5]] בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק זה או התקנות על פיו;
: (2) עובר על הוראה מהוראות חוק זה או על תנאי או הגבלה שנקבעו ברשיון או בתעודת הרשאה שניתנו לפי חוק זה, ועבירתו אינה עבירה לפי חיקוק אחר.

@ 17. החמרת ענשים (תיקון: תשס&quot;ח)
: העובר עבירה על פי חוק זה בכלי יריה צבאי, או בכלי יריה שאינו ניתן למשא אדם, או בכלי יריה אחדים - יהיה צפוי לעונש גדול פי שנים מן העונש שהוא צפוי לו על אותה עבירה על פי [[סעיף 16]].

@ 18. החרמת כלי יריה
: (א) בצאת אדם חייב בדין על עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לצוות שכלי היריה שבו נעברה העבירה יוחרם לטובת המדינה.
: (ב) כשיש לפקיד הדואר או הרכבת יסוד לחשוב שחבילה שנשלחה בדואר או ברכבת מכילה כלי יריה שנשלח שלא על פי רשיון לפי [[סעיף 8]], רשאי הוא לפתוח את החבילה, בנוכחות קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, ומשנמצא בה כלי יריה, ובעלו אינו ידוע, יוחרם כלי היריה לטובת המדינה.

@ 18א. ביטול רשיון בגזר דין (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) הורשע אדם בעבירת אלימות, רשאי בית המשפט לבקשת תובע, לכלול בגזר הדין -
:: (1) הוראה לפקיד הרישוי, לבטל למורשע רשיון לכלי יריה, ולא לתת לו רשיון חדש במשך תקופה שיקבע בית המשפט;
:: (2) הוראה למורשע להפקיד למשמרת כלי יריה המוחזק על ידו, בתחנת המשטרה של מקום מגוריו או מקום עסקיו.
: (ב) הורשע אדם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה, יתן בית המשפט, לבקשת תובע, הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), אלא אם כן החליט, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בגזר הדין, לדחות את הבקשה; לעניין סעיף זה, &quot;בן משפחה&quot; - כהגדרתו [[בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]].
: (ג) נתן בית המשפט הוראה לפי סעיף זה, תוודא המשטרה שכלי היריה הופקד בהתאם להוראות חוק זה.

@ 19. רשיונות לפי חוקים אחרים
: האמור בחוק זה אינו פוטר אדם מן החובה לקבל רשיון כדרוש על פי חוק אחר.

@ 20. ראיות
: (א) נמצא כלי יריה במקום מסויים, רואים את האדם שהמקום בחזקתו כמחזיק כלי היריה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ב) בתביעה פלילית לפי אחד מסעיפי חוק זה האוסר עשיית דבר שלא על פי רשיון, אין על התביעה להוכיח אלא שהנאשם עשה אותו דבר, ומשהוכיחה זאת, על הנאשם הראיה שהיה לו רשיון לכך.
: (ג) תעודה שנראה מתוכה שהיא חתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, המאשרת שכלי מסויים הוא כלי יריה או כלי יריה צבאי, תשמש בתביעה פלילית ראיה לכך, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. ואולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב, ואם עשה זאת הנאשם, לא תשמש התעודה ראיה כאמור אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; ובית המשפט חייב, מיד לאחר שהוגשה לו תעודה כאמור, להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב כאמור.

@ 20א. (תיקון: תשי&quot;ד, תשט&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 21. ביצוע ותקנות (תיקון: תשי&quot;ד, תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה.
: (ב) השר רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבטחון, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה.
: (ב1) השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים כמפורט להלן, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של רישיונות או תעודות הרשאה לפי חוק זה, לפי העניין:
:: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-24):)) השר רשאי, באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים כמפורט להלן, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של רישיונות או תעודות הרשאה לפי חוק זה, לפי העניין:
:: (1) תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממבקש רישיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה או מהמבקש את חידושם (בפסקה זו - המבקש), לרבות הגבלת גיל ובחינות מקצועיות שעל המבקש לעמוד בהן, וכן תנאים למתן פטור מתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו כאמור;
:: (2) חובות שיוטלו על בעלי רישיונות ותעודות הרשאה לפי חוק זה;
:: (3) חובות דיווח לרשות מוסמכת, שיוטלו על בעלי רישיונות לפי חוק זה בעניינים שיקבע השר, ואופן הדיווח כאמור.
: (ג) השר רשאי, לאחר התיעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אגרות בעד מתן רשיון לפי חוק זה ובעד הגשת ערר על החלטת רשות מוסמכת לפי [[סעיף 12(ג1)]]; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].
:: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-24):)) השר רשאי, לאחר התיעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הביטחון הפנים של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אגרות בעד מתן רשיון לפי חוק זה ובעד הגשת ערר על החלטת רשות מוסמכת לפי [[סעיף 12(ג1)]]; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].
: (ד) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: ((פורסמו [[תקנות כלי היריה (רישיון ממוחשב), התשס״ט–2008]].))

@ 21א. העברת סמכויות (תיקון: תשי&quot;ד, תשל&quot;א, תשע&quot;ד)
: סמכויותיו של השר למנות פקידי רישוי וכן סמכויותיו של שר לפי [[הסעיפים 5א(א)]], [[9]], [[10]], [[10א]], [[10ב]] [[ו־11]] ניתנות, כולן או מקצתן, להעברה כללית או מסוייגת.

@ 22. הוראות מעבר
: (א) על אף האמור בחוק זה, אדם שהחזיק כלי יריה ערב היכנס חוק זה לתקפו שלא על פי רשיון לפי פקודת כלי היריה, תהיה אשר תהיה הדרך בה הגיע כלי היריה לרשותו, לא ישא בשל כך באחריות פלילית לפי חוק זה אם תוך ששים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו -
:: (1) קיבל רשיון על פי חוק זה שלפיו מותר לו להחזיק אותו כלי יריה; או
:: (2) מסר את כלי היריה למשמרת לתחנת המשטרה של מקום מגוריו או של מקום עסקיו.
: (ב) אדם שמסר כלי יריה כאמור, יקבל אישור קבלה על כלי היריה שמסר.

@ 23. ביטול
: (א) פקודת כלי היריה - בטלה.
: (ב) רשיון שניתן על פי פקודת כלי היריה ושעמד בתקפו ערב היכנס חוק זה לתקפו, כוחו יפה למשך ששים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו, כאילו היה זה רשיון שניתן על פי ההוראה המקבילה שבחוק זה, ותקפו ייתם בתום מועד זה.

@ 24. מלכודות חקלאיות (תיקון: תשי&quot;ד, תשע&quot;ד)
: (א) הוראות חוק זה לא יחולו על מלכודות חקלאיות ועל מכשירי עבודה.
: (ב) &quot;מלכודת חקלאית&quot; - פירושה, בסעיף זה, כלי יריה מסוג שהשר על פי הצעת שר החקלאות, הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה המיועד לפי מבנהו לשמש מלכודת למטרות חקלאיות בלבד.
: (ג) &quot;מכשיר עבודה&quot; בסעיף זה - כלי יריה מסוג שהשר, על פי הצעת שר העבודה, הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה המיועד, לפי מבנהו ודרכי הפעלתו, לשימוש בתהליכי עבודה בלבד.

@ 25. תחילת תוקף
: תקפו של חוק זה הוא מיום ו' באב תש&quot;ט (1 באוגוסט 1949).

== תוספת ראשונה (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשע&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====

: {|
! colspan=&quot;2&quot; | סוג החומר !! ריכוז החומר{{ש}}הפעיל במכל !! המשקל הנקי המרבי{{ש}}של תכולת המכל
|-
| 1. || &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;&quot;CS&quot; (ortho-chlorobenzal-malononitrilc)&lt;/span&gt; || 2% || 30 גרם
|-
| 2. || Capsaicin || 2% || 30 גרם
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 11ב1]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) : רישיון מיוחד לפי [[סעיף 10]], למעט רישיון כאמור להחזקת כלי הירייה האלה:
: (א) אקדח זעיר או רובה זעיר, שניהם בקליבר ‎22″LR,‏ ‎22″Long או ‎22″Short בירי בודד;
: (ב) רובה כדוריות לירי בצלחות חרס;
: (ג) רובה אוויר;
: (ד) אקדח אוויר;
: והכול בכלי ירייה המשמשים לספורט הקליעה, במועדון קליעה ספורטיבית, שמפעילה אגודת ספורט כהגדרתה [[בחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], הפועלת במסגרת התאחדות כהגדרתה [[באותו החוק]];
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) : רישיון מיוחד לפי [[סעיף 10א]], למעט לעניין מבקש רישיון שהוא אחד מאלה:
: (א) ממונה ביטחון כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1988]];
: (ב) עובד משרד הביטחון או יחידות הסמך שלו שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, יחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה או הרשות להגנה על עדים;
@ 3. : רישיון מיוחד או תעודת הרשאה לפי [[סעיף 10ג]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ו' באב תש&quot;ט (1 באוגוסט 1949).

&lt;חתימות&gt;
* ד. בן־גוריון, ראש הממשלה
* מ. שפירא, שר הפנים
* יוסף שפרינצק, יו&quot;ר הכנסת ומ&quot;מ נשיא המדינה</text>
      <sha1>asiin0o8cv51iq7gv9p9h6suqe5octo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>312581</id>
    <revision>
      <id>1414011</id>
      <parentid>1382299</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:49:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20017" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל&quot;ב-1972

&lt;מאגר 2000659 תיקון 569596&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ב, 90|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|7:203737)), ((127|ת&quot;ט|ec:7:317760)); ((תשל&quot;ג, 19|ת&quot;ט|ec:7:317762)); ((תשס&quot;ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)), ((116|חוק שירות נתוני אשראי|15:300453)); ((תשס&quot;ח, 217|תיקון מס' 3|17:300868)), ((245|תיקון מס' 15 לחוק כלי היריה|17:300841)); ((תשע&quot;ו, 867|חוק נתוני אשראי|20:340802)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|6292)); ((תשע&quot;ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)).
__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ב-2, ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ט)
: בחוק זה -
:- &quot;חוקר פרטי&quot; - מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכי אחרים ודרך שירות לכל, ושלא לצרכי מחקר מדעי, סקר דעת קהל או פרסום ברבים או לצורך מסירת ידיעות ללשכת מידע על עוסקים לפי [[חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;שירותי שמירה&quot; - שירותי שמירה על בטחונו שלאדם או על רכוש, לרבות שירותי התקנה והחזקה של מערכות אזעקה ומיתקני אבטחה אחרים.

@ 2. ועדת רישוי (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) שר המשפטים ימנה ועדת רישוי לפי חוק זה (להלן - הועדה).
: (ב) בועדה יהיו שבעה חברים, בהם אדם הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי והוא יהיה היושב ראש - ועוד ששה חברים, שמהם לפחות שלושה שאינם עובדי המדינה, אחד שהמליץ עליו ראש הממשלה, אחד שהמליץ עליו שר הבטחון ואחד שהמליץ עליו שר המשטרה.

== פרק ב': חוקרים פרטיים ==

@ 3. איסור התעסקות
: לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה ובמשרד המיועד לחקירות פרטיות.

@ 4. כשירות לחקירות פרטיות (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) לא יינתן לאדם לעסוק כחוקר פרטי אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:: (2) הוא בגיר;
:: (3) הוא סיים שתים עשרה כיתות במוסד חינוך מוכר, או שלדעת הועדה הוא בעל השכלה שוות ערך לכך;
:: (4) בתוך שש השנים שקדמו לבקשה הוא התאמן שלוש שנים לפחות, ברציפות או לסירוגין, בעריכת חקירות -
::: (א) במשרד לחקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד, או
::: (ב) במקום ובתנאים שהועדה הכירה בהם ושר המשפטים פרסם על כך הודעה ברשומות;
:: (5) הוא עמד בבחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית, בהתאם לכללים ולתכנית שקבע שר המשפטים;
:: (6) לדעת הועדה אין מניעה - מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש - להענקת הרשיון.
: (ב) במקרים מיוחדים רשאית הועדה לוותר על התנאי האמור בפסקה (4) לסעיף קטן (א), כולו או מקצתו.

@ 5. ההליכים במתן רשיון
: (א) שמו של מי שמבקש רשיון לפי חוק זה יפורסם בדרך שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שנקבעה בהם רשאי כל אדם להגיש לועדה התנגדות למתן רשיון למבקש.
: (ב) הועדה בדונה לפי חוק זה תתן הזדמנות למבקש וכן ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו לטעון טענותיהם ולהגיש ראיותיהם, ורשאית הועדה, לפי שיקול דעתה, לתת הזדמנות לאנשים אחרים להשמיע דברם.
: (ג) הועדה מוסמכת לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכותה על פי חוק זה.

@ 6. חובת נאמנות
: חוקר פרטי יפעל כלפי לקוחו בנאמנות ודין היחסים ביניהם כדין היחסים בין שליח לשולחו.

@ 7. גילוי ידיעות והפסקת חקירה
: (א) חוקר פרטי ימסור לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה, לידיו או לידי מי שהסמיך לכך, ידיעות שגילה בדבר ביצוע עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא ימסור חוקר פרטי ידיעות שנמסרו לו מאת לקוחו אגב השירות המקצועי שנתן ללקוחו ושיש בהם כדי להפליל את לקוחו, אלא אם הסכים לקוחו לכך.
: (ג) שוכנע היועץ המשפטי לממשלה שהמשך חקירתו של חוקר פרטי עלולה להפריע לחקירת המשטרה בעבירה, רשאי הוא לדרוש מהחוקר הפרטי להפסיק את חקירתו; נסתיימה חקירת המשטרה - יודיע על כך היועץ המשפטי לממשלה לחוקר והוא יהיה רשאי להמשיך בחקירתו.

@ 8. פיקוח
: חוקר פרטי ימסור, לפי דרישתו של היועץ המשפטי לממשלה, או של מי שהסמיך לכך, כל ידיעה הדרושה לביצוע חוק זה או התקנות לפיו, או לפיקוח על השיטות והאמצעים שבהם הוא נוהג להשתמש בהשגת ידיעות ואיסופן.

== פרק ג': משרד לחקירות פרטיות ==

@ 9. קיום משרד ללא רשיון
: לא יקיים אדם משרד לחקירות פרטיות אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.

@ 10. כשרות לקיום משרד (תיקון: תשס&quot;ב)
: לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לחקירות פרטיות אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
: (1) הוא חוקר פרטי רשוי;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) הוא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי.

@ 11. העסקה בחקירות פרטיות
: בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד.

@ 12. פיקוח על מועסקים
: בעל משרד לחקירות פרטיות ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם הראויה של המועסקים במשרדו.

== פרק ד': תאגידי חוקרים ==

@ 13. תאגידים של חוקרים פרטיים
: (א) תאגיד לא יהיה כשיר לפתוח משרד לחקירות פרטיות או סניף של משרד כזה או לנהל חקירות פרטיות, אלא אם בידו רשיון לכך מאת הועדה.
: (ב) לא יינתן רשיון לתאגיד אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) התאגיד רשום בישראל כדין ואין לו כל הגבלה על ערבות חבריו;
:: (2) כל חבריו ומנהליו הם חוקרים פרטיים, אלא אם אישרה הועדה השתתפותו של מי שאינו חוקר פרטי, בהתאם לכללים שקבעה הועדה;
:: (3) מטרתו כפי שפורטה בתזכיר ההתאגדות היא עיסוק באלה בלבד: חקירות פרטיות, ארגון שירותי שמירה ופעולות הלואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי [[סעיף 6 לפקודת החברות]] אינו חל עליו.

@ 14. איסור השתתפות ברווחים
: (א) מי שאינו חבר בתאגיד של חוקרים פרטיים לא יהא זכאי, על אף כל הוראה אחרת בתזכיר החברה ובתקנותיה או בכל מסמך אחר המגדיר תנאי התאגדותו, לכל חלק מרווחי החברה, אלא אם הוא אחד מיורשיו של מי שהיה חבר בתאגיד ושנפטר בעודו חבר התאגיד, וכל עוד לא נרכש חלקו של החבר בתאגיד.
: (ב) חלקו של חבר בתאגיד ניתן להעברה למי שכשיר להיות חבר לפי [[סעיף 13(ב)(2)]], והוא אם לא נקבע אחרת במסמכי ההתאגדות של התאגיד.
: (ג) נפטר חבר או נשלל ממנו רשיונו ולא הועבר חלקו כאמור בסעיף קטן (ב), ירכשוהו חברי התאגיד תוך תקופה שנקבעה; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בדבר הדרכים והמועד לרכישת חלקו של חבר תאגיד שנפטר או שנשלל רשיונו.

@ 15. אחריות משמעתית של חברי תאגיד
: עשה תאגיד של חוקרים פרטיים מעשה אשר אילו עשה אותו חוקר פרטי היו רואים אותו כעבירת משמעת, רואים כל חבר מחבריו כמי שעבר אותה עבירת משמעת אם לא הוכיח אחד משני אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצוע העבירה.

@ 16. שמירת אחריות
: אין בקיומו של התאגיד כדי לגרוע מאחריותם המשמעתית של חבריו.

@ 17. אחריות בנזיקין
: בכפוף להוראת [[סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] רואים תאגיד של חוקרים פרטיים כאחראי אחריות שלוחית בנזיקין על כל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריו כחוקרים פרטיים.

== פרק ה': ארגון שירותי שמירה ==

@ 18. איסור ארגון ללא רשיון
: (א) לא יקיים אדם משרד לשירותי שמירה ולא יארגן שירותי שמירה, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
: (ב) לא יעסוק אדם כשומר בסוגי שמירה שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.

@ 19. סייג למתן רשיון (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א) לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה, לארגן שירותי שמירה או לעסוק כשומר בסוגי שמירה שנקבעו לפי [[סעיף 18(ב)]], אם ראתה הועדה שאין לתתו מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו או התנהגותו של המבקש.
: (א1) לא יינתן רישיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה, אלא אם כן הפקיד ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת (בסעיף זה - ערובה), או ביטח את עצמו ואת השומרים המועסקים על ידיו אצל מבטח, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו או של שומרים כאמור בשירותי שמירה; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המפקח, יקבע הוראות לעניין ערובה, לרבות סוג הערובה, תנאיה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט וכן הוראות לעניין ביטוח, לרבות סכומי הביטוח המזערים ופרטי הביטוח, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות לסוגי שמירה שונים; בסעיף קטן זה, &quot;מבטח&quot;, &quot;מפקח&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) בעל משרד לשירותי שמירה או המארגן שירותים כאמור לא יעסיק שומר שאינו בעל רשיון לפי [[סעיף 18(ב)]], אלא אם קיבל אישור מאת המשטרה שאין לה לגבי העסקת אותו אדם התנגדות מהטעמים האמורים בסעיף קטן (א).

@ 20. איסור חקירה אגב שירותי שמירה
: אדם או מוסד המקיימים שירותי שמירה במשרד או מפעל, לא יקבלו על עצמם, במישרין או בעקיפין, לנהל חקירה פרטית הנוגעת לאותו משרד או מפעל, ולא ישתמשו לצורך כל חקירה שהיא במסמכים המצויים באותו משרד או מפעל.

== פרק ו': שיפוט משמעת ==

@ 21. אתיקה מקצועית
: (א) שר המשפטים, לאחר התייעצות בועדה, יקבע בתקנות כללים בדבר אתיקה מקצועית של חוקר פרטי.
: (ב) שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות עיסוקים שבהם לא יעסוק חוקר פרטי בנוסף לעיסוקו כחוקר.
: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל״ג–1972]].))

@ 22. ועדת משמעת
: (א) שר המשפטים ימנה שופט שיהיה יושב ראש ועדת משמעת; יושב ראש הועדה ימנה את שאר חבריה אחד אחד מתוך רשימה של חוקרים פרטיים ומתוך רשימה של אנשים שאינם חוקרים פרטיים, שערך אותן שר המשפטים.
: (ב) על ועדת המשמעת יחולו [[סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]].

@ 23. מינוי בודק
: היועץ המשפטי לממשלה רשאי למנות בודק לבדוק ענין הנוגע להתנהגותו של חוקר פרטי; לבודק כאמור יהיו הסמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח האמורות [[בסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ודין עדות שניתנה בפניו כדין עדות הנמסרת על פי [[הפקודה האמורה]].

@ 24. קובלנה על חוקר פרטי
: קובלנה על חוקר פרטי תוגש לועדת המשמעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם הועדה, בין מיזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם - דרך כלל או לענין מסויים - לייצגו ולטעון בשמו בפני ועדת המשמעת.

@ 25. עונש משמעת
: (א) הוגשה קובלנה על חוקר פרטי ומצאה ועדת המשמעת - לאחר שנתנה לו הזדמנות להתגונן - כי הפר הוראה מהוראות חוק זה או כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי [[סעיף 21]], או שהוא אשם בהתנהגות אחרת שאינה הולמת את המקצוע, רשאית היא להחליט על אחת מאלה:
:: (1) להתרות בו;
:: (2) לנזוף בו;
:: (3) להתלות את רשיונו לתקופה קצובה שלא תעלה על שלוש שנים;
:: (4) לשלול ממנו את רשיונו ולפסלו מקבלת רשיון חדש לתקופה קצובה או לצמיתות.
: (ב) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א) רשאית ועדת המשמעת:
:: (1) לחייב את החוקר הפרטי בתשלום הוצאות ההליכים; אם שוכנעה שנקט באמצעי הגנה טרדניים או קנטרניים;
:: (2) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה ולחוקר הפרטי או לחייב קובל בתשלום הוצאות ההליכים לחוקר הפרטי בסכום שתקבע, אם החוקר הפרטי זוכה והועדה מצאה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קנטור או ללא יסוד.

@ 26. דין משמעתי ודין פלילי
: (א) דיון משמעתי לפי חוק זה, אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.
: (ב) הואשם חוקר פרטי בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק סופי בפלילים.

@ 27. התליית רשיון
: הוגשה לועדת משמעת קובלנה נגד חוקר פרטי, רשאית היא, אם ראתה שחומרת הענין וטובת הציבור מחייבות זאת, להתלות רשיונו עד לסיום הדיון; לא נסתיים הדיון תוך שלושה חדשים מיום התליית הרשיון - בטלה ההתליה, אלא אם האריכה בית המשפט המחוזי.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 28. תקפו של רשיון
: תקפו של רשיון לפי חוק זה הוא לשנה והוא יחודש מדי שנה עם תשלום האגרה השנתית, אלא אם מצאה הועדה שלא נתקיים עוד במבקש תנאי מהתנאים לקבלת הרשיון.

@ 29. ערעור (תיקון: תשל&quot;ג)
: (א) סירוב הועדה לתת או לחדש רשיון לפי חוק זה, וכן החלטה של ועדת משמעת בקובלנה לפי חוק זה, ניתנים לערעור מטעם הנאשם והקובל לפני בית המשפט המחוזי; סדרי הדין בערעור ייקבעו בתקנות.
: (ב) החלטת ועדת משמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי [[סעיף 25(ב)(2)]] ניתנת לערעור מטעם המתלונן לפני בית המשפט.

@ 30. עבירות
: העובר על הוראות [[סעיפים 3]], [[7]], [[9]], [[11]], [[13(א)]], [[18]], [[19(ב)]] [[או 20]], דינו - מאסר שנה אחת או קנס עשרת אלפים לירות.

@ 31. הוראות מעבר (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שביום י&quot;ד בטבת תשל&quot;ב (1 בינואר 1972) עסק כחוקר פרטי או קיים משרד לחקירות פרטיות, וביום פרסום חוק זה ברשומות עדיין עסק בכך - לא יחולו על בקשתו לרשיון התנאים האמורים [[בסעיפים 4(א)(2)]] [[או 10(2)]], לפי הענין, ורשאית הועדה לוותר לגביו על התנאים האמורים [[בסעיפים 4(א)(3) עד (5)]] [[ו־10(3)]].

@ 32. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר -
: (1) אגרות רישוי;
: (2) דרכי התמחות;
: (3) סדרי הדין של ועדת המשמעת;
: (4) תעריף מקסימלי לשכר שירותי שמירה.

@ 33. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ' בתמוז תשל&quot;ב (2 ביולי 1972).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ח' בניסן תשל&quot;ב (23 במרס 1972).

&lt;חתימות&gt;
* גולדה מאיר, ראש הממשלה
* יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה</text>
      <sha1>nkirlitd5rnwfjpzrte848n7c70xzsv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חפץ חיים על ספרא/תזריע נגעים/פרשה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313638</id>
    <revision>
      <id>1413976</id>
      <parentid>975647</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T06:52:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשתא ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10157" xml:space="preserve">{{מפרשים על ספרא|חפץ חיים|תזריע נגעים|פרשה ב|}}

==פרשתא ב==
{{דה מפרש|( א ) מנין לרבות השאת}} שהיא לבנה.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר למטן}} היינו בפרשה שלמטה.{{ש}}
{{דה מפרש|שאר המראות}} שהם לבנות.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר ואם בהרת}} &quot;ואם&quot; ריבויא הוא.


{{דה מפרש|( ב ) שהוא שלישי לכתוב}} שאת או ספחת או בהרת.


{{דה מפרש|( ג ) ושאר כל המראות יהיו טהורים}} דאף דרבינן לעיל עוד תולדה לבהרת ותולדה לשאת, הוה אמינא דוקא שיהיו כולן קרוב למראה שלג.{{ש}}
{{דה מפרש|בהק טהור}} ושאר כל המראות ממנו ולמעלה טמאות. פי' בהק הוא בהרות כהות לבנות כלומר הכהות הם טהורות אבל כל הלבנות שאינם כהות טמאות וכל הטמאות הללו אפילו אותם שהיא כקרום ביצה לבנות הם במזגן ואינן כהות.


{{דה מפרש|( ד ) השאת כקרום ביצה שניה לה כצמר לבן}} אף על גב דבלובן הצמר לבן עזה לבנוניתה יותר מקרום ביצה אפשר דקרא ר&quot;מ לקרום ביצה בגדר אב משום דתניא [[שבועות ו א|בשבועות דף ו']] {{צ|שאת, אין שאת אלא גבוה, וכן הוא אומר על הגבעות הנישאות}}, וכיון שהוא גבוה כמראה הצל שהוא גבוה מן החמה משמע שבלבנינותה היא נמוכה מכולן [ר&quot;ש].{{ש}}
הכי גרסינן {{דה מפרש|השאת כצמר לבן}} שהוא לבן יותר מקרום ביצה תולדתה.


{{דה מפרש|( ה ) הפתוך}} הוא מעורב לובן עם אודם והוא מה שכתוב בתורה &quot;בהרת לבנה אדמדמת&quot; והוא גם כן ממראה נגעים.{{ש}}
{{דה מפרש|שבשלג}} המעורב בלובן ואודם שבבהרת העזרה כשלג נראה.{{ש}}
{{דה מפרש|כיין המזוג בשלג}} שלבנוניתו מרובה ואמומית שבו מועט.{{ש}}
{{דה מפרש|והפתוך שבסיד}} והמעורב שבנגע שהוא כסיד ההיכל נראה.{{ש}}
{{דה מפרש|כדם המזוג בחלב}} שאדמימות שבו מרובה ואף על גב דלא תני פתוך אלא בבהרת ותולדתו -- הוא הדין דיש פתוך נמי בשאת ותולדתו כדלקמן פ&quot;ז משנה ה'.{{ש}}
{{דה מפרש|שבזה ושבזה}} שבשלג ושבסיד.{{ש}}
{{דה מפרש|כיין המזוג במים}} שסביבותיו לבן אבל דם בחלב מראהו לא אדום ולא לבן.{{ש}}
{{דה מפרש|דיהה הימנה}} חסרה מן הלובן שאינה צחה בלבנינות כמותה. וכן בשאת ותולדתו כל שאינו לובן כל כך ניכר האדמימות בו יותר והליבון אינה צחה כל כך.


{{דה מפרש|( ו ) מראות נגעים ששה עשר}} ארבעה מראות חלוקות וארבע מראות פתוחות דעור ובשר וכנגדן בשחין ומכוה ששחין ומכוה אחד הן ולא חלקן הכתוב אלא לומר לך שאין מצטרפין.{{ש}}
{{דה מפרש|שלשים וששה}} ששה עשר דהנ&quot;ל והוסיף עוד כנגדן בנתקים -- הרי כ&quot;ד. וכנגדן בקרחת וגבחת עוד שמנה, שקרחת וגבחת אחד הן -- הרי ל&quot;ב מראות. וירקרק ואדמדם דנגעי בגדים וירקרק ואדמדם דנגעי בתים -- הרי שלשים וששה.{{ש}}
{{דה מפרש|שבעים ושנים}} הנ&quot;ל ל&quot;ו הנ&quot;ל בתחלה כשהובא אל הכהן ול&quot;ו אחריני כנגדן בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני של הסגר או בסוף שבוע ג' לנגעי בתים להבחין בין מראה שלכתחלה למראה שבסוף -- הרי ע&quot;ב. ועיין בתוספות יום טוב פ&quot;א דנגעים משנה ד'.{{ש}}
'''אמר ר' יוסי שאל וכו' עד אמר ר' יוסי השני''' -- כולה יתר [הגר&quot;א וכן בילקוט אינו  וכ&quot;כ ש&quot;א].{{ש}}
{{דה מפרש|ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא}} פי' למה הוצרכו לומר שיש אבות ותולדות.{{ש}}
{{דה מפרש|לומר לך שמצטרפין זה עם זה}} כלומר כיון שלמדנו שהם אבות ותולדות למדנו שהאב והתולדה מצטרפין לשיעור נגע שהוא כגריס שאלמלא כך הייתי אומר דכל מראה שהוא מקרום ביצה ולמעלה בעינן כגריס שלם דוקא.{{ש}}
{{דה מפרש|ויאמרו כל שהוא וכו' ומצטרפין זה עם זה}} וקשה אי אמר הכי הוי משמע דכולהו מצטרפי בהדי הדדי ואנן סבירא לן דתולדה דהאי לא מצטרף בהדי אב דהאיך ולא בהדי תולדה דאידך וי&quot;ל משום דאכתי הוי מצי לאקשויי ליה ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה שלג וסיד וצמר וקרום ביצה ולמה הוצרכו לומר מי הוא אב ומי הוא תולדה שלו [הראב&quot;ד].{{ש}}
{{דה מפרש|כל כהן שאינו בקי בהם ובשמותיהם}} לידע מאיזה נגע הוא מטמאה לא יראה את הנגעים ואם לא ידע האב ותולדתו לא ידע אם בהרת מטמאתו או בשאת.


{{דה מפרש|( ז ) לא שער מחייתה}} ר' שמעון הוא דדריש לה כדמפרש ואזיל.{{ש}}
{{דה מפרש|בהרת כגריס}} בלא מקום מחיה דהיינו תשע עדשות בהרת ועדשה אחת מחיה והוא עשר עדשות בין הכל דגריס הן תשעה עדשות ומחיה אין פחות מכעדשה.{{ש}}
{{דה מפרש|הלכה המחיה}} שהוסרה המחיה ונתפשט נגע הבהרת על מקומה ונמצא שכעת שער לבן הוא בתוך הבהרת טמאה מפני שער לבן.{{ש}}
{{דה מפרש|הלך שער לבן}} שנשר או נהפך לשחור.{{ש}}
{{דה מפרש|טמאה מפני המחיה}} וכידוע דכל אחד הוא סימן טומאה.{{ש}}
{{דה מפרש|שלא הפכתו הבהרת}} ששער לבן קדם לבהרת של אותו מקום המחיה וזהו שדקדק מתחלה ושערה דהיינו שער של בהרת צריך להתהפך ללבן ולא מה שהמחיה הפכתה ללבן.{{ש}}
{{דה מפרש|והלא כבר נאמר ושער בנגע הפך לבן}} והאי &quot;בנגע&quot; יתר הוא אלא דאתי להורות באיזה מקום שהוא אם הנגע הפכתה ללבן מועיל זה לטמאותה אף שהוסרה הנגע כיון שהיא עתה בתוך הבהרת.


{{דה מפרש|( ח ) ולא שער מקצתה}} גם זה ר' שמעון דריש לה ד&quot;ושערה&quot; בכינוי משמע שער הבהרת האמור שהוא כגריס אבל אם בשעת ההיפוך לא היה בה כגריס -- שהיה בה מחיה שהיא ממעטת אותו -- אין השער מטמא דנמצא שאין כל שער הבהרת הפכתה.{{ש}}
{{דה מפרש|ר' שמעון מטהר}} בהלכה המחיה שאינו טמא משום שער לבן.{{ש}}
{{דה מפרש|שלא הפכתו בהרת כגריס}} שהשער קדם לבהרת כגריס שבשעה שנהפך השער המחיה מיעטה הבהרת מכגריס.{{ש}}
{{דה מפרש|שאם יש במקום שער לבן כגריס}} היינו לבד המחיה.{{ש}}
{{דה מפרש|שהוא טמא}} הוא מלתא דפשיטא, ועיין בתוספות יום טוב דקמ&quot;ל אף על גב דלא ידעינן אם קדם הבהרת או השער וכתנא קמא דר' יהושע לעיל בפ&quot;ב משנה ב'.


{{דה מפרש|( ט ) ושערה לא הפך לבן}} משמע שהיה שם שער אלא שלא הפך לבן עדיין, ואמר &quot;ושערה&quot; בכינוי דהדר לבהרת הנזכר שהוא כגריס ואמר שעם היות בה שער שחור והסגיר למדנו דשער שחור אינו ממעט את שיעור הבהרת דאילו היה ממעט אותו לא הי בעי הסגר.{{ש}}
{{דה מפרש|בהרת ובשער לבן חיישינן וכו'}} בתמיה, כלומר וכי אם היה בהרת כגריס ובה שער לבן מי אמרינן שהשער לבן מיעט את הגריס ונטהרנו וכשם דלא ימעט השער לבן כך לא ימעט השחור.{{ש}}
{{דה מפרש|שהוא סימן טומאה}} וצריך להחמיר לחשוב שמקום השער  הוא בכלל הנגע מה שאין כן בשחור שעדיין אינו מוחזק לטמא.{{ש}}
{{דה מפרש|אלא שתים}} ופשו לה עוד שמנה שאינם סימן טומאה וכי אנו חוששין שממעטין את הבהרת וכשם שאין אנו חוששין לאלו כך אין אנו חוששין לשחור.{{ש}}
{{דה מפרש|שהוא מין טומאה}} ואף על גב שאין אנו צריכין אליהם לטמא זה הנגע -- עם כל זה חלק מהטומאה הם.{{ש}}
{{דה מפרש|אף שער שחור וכו'}} כלומר שחור נמי מתהפך ללבן דהוי מין טומאה.{{ש}}
{{דה מפרש|ואומר ושערה וכו'}} כלומר ואם לא יספיק זה לכם להשיב אתכם הרי קרא אמר זה בהדיא וכמו שמסיים.{{ש}}
{{דה מפרש|תחלה}} כלומר זה ההתחלה למה שיעשה אחר כך [קרבן אהרן], ועיין בראב&quot;ד מה שמבאר כפשוטו דהיינו רק בתחלה צריך הסגר פעם אחת או שני פעמים אבל לאחר שהחליטו בשער לבן או בפשיון והלך השער לבן והפשיון וחזר -- אין צריך עוד הסגר שני וכך צריך לפרש לקמן פרשתא ה' סוף פ&quot;ח.

[[קטגוריה:חפץ חיים על ספרא]]</text>
      <sha1>3yj9mr2uqqsybdrwxtwrk6er7045gfo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>314923</id>
    <revision>
      <id>1414037</id>
      <parentid>1410972</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:58:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104265" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013

&lt;מאגר 2001377 תיקון 2158478&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ד, 92|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)); ((תשע&quot;ו, 1264|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 124|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((696|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((982|תיקון מס' 65 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|20:387451)); ((תשע&quot;ט, 253|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;א, 176|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)); ((תשפ&quot;ב, 963|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ה, 4076|הודעה)); ((תשע&quot;ו, 3766|הודעה)); ((תשע&quot;ז, 2661|הודעות)), ((2661|הודעות)); ((תשע&quot;ח, 4194|הודעה)), ((4459|הודעה)); ((תשע&quot;ט, 6385|הודעה)), ((7045|הודעה)); ((תש&quot;ף, 2986|הודעה)), ((3550|הודעה)); ((תשפ&quot;א, 3161|הודעה)); ((תשפ&quot;ב, 3811|הודעה)).

__TOC__

== פרק א׳: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: בחוק זה –
:- ”הוועדה לצמצום הריכוזיות” – הוועדה שהוקמה לפי [[סעיף 40]];
:- ”חוק הבנקאות (רישוי)” – [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]];
:- ”חוק התחרות הכלכלית” – [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]];
:- ”חוק הסדרת העיסוק” – [[=חוק הסדרת העיסוק|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995]];
:- ”חוק החברות” – [[חוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”חוק החברות הממשלתיות” – [[חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]];
:- ”חוק חופש המידע” – [[חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק ניירות ערך” – [[חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”חוק התקשורת” – [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]];
:- ”הממונה על התחרות” – כמשמעותו [[בחוק התחרות הכלכלית]];
:- ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים” – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי [[סעיף 29]];
:- ”רשימת הגורמים הריכוזיים” – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי [[סעיף 4]];
:- ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים” – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי [[סעיף 30]].

== פרק ב׳: שקילת שיקולי ריכוזיות כלל־משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות ==

=== סימן א׳: הגדרות ===

@ 2. הגדרות – [[פרק ב׳]]
: [[בפרק זה]] –
:- ”אמצעי שליטה”, ”החזקה” ו”שליטה” – כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך]];
:- ”החזקה בשיעור משמעותי” – כל אחד מאלה:
:: (1) שליטה בתאגיד, שבידי המדינה, או אמצעי שליטה בתאגיד, שבהחזקת המדינה, אשר העברתם לאחר טעונה הליך לפי [[חוק החברות הממשלתיות]]; לעניין פסקה זו, ”אמצעי שליטה” – בשיעור של 20% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, ואם נדרש לפי דין או הסכם אישור מאת המדינה או מי מטעמה כתנאי להעברת אמצעי שליטה שבהחזקת המדינה לאחר – בשיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
:: (2) אישור הנדרש מאת המדינה או מי מטעמה, לפי דין או הסכם, להעברת שליטה בתאגיד או להעברת אמצעי שליטה בתאגיד כמשמעותם בפסקה (1), מהמחזיק בהם לאחר, גם אם השליטה או אמצעי השליטה אינם בידי המדינה או בהחזקתה, ובלבד שהתאגיד היה במועד כלשהוא בעבר חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, או תאגיד אחר שחלות עליו הוראות [[חוק החברות הממשלתיות]], לפי [[סעיף 60 לחוק האמור]];
:- ”הקצאה”, של זכות – כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) מתן רישיון או מתן אישור כאמור בהגדרה ”רישיון”;
:: (2) התקשרות בחוזה או מתן אישור כאמור בהגדרה ”חוזה”;
:: (3) העברת החזקה בשיעור משמעותי או מתן אישור כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי”;
:: לעניין הגדרה זו, שיעור אמצעי השליטה יחושב על פי השיעור המצטבר של החזקות שיהיו בידי אדם לאחר העברת ההחזקה;
:- ”זכות” – רישיון, חוזה או החזקה בשיעור משמעותי;
:- ”חברה ממשלתית”, ”חברת בת ממשלתית”, ”חברה מעורבת” ו”רשות החברות הממשלתית” – כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות]];
:- ”חוזה” – התקשרות לביצוע הפעילות שהיא תחום מתחומי תשתית חיונית הנערכת בהליך לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], לרבות אישור הנדרש לפי התקשרות כאמור להעברתה לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה במתקשר או במחזיק בו לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, שנוקט אחד מאלה:
:: (1) המדינה;
:: (2) חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, ובלבד שהממשלה לא קבעה פטור לגביהם בהחלטתה לפי [[סעיף 17]] ובכפוף לתנאי ההחלטה;
:- ”מאסדר” – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות הקצאה של זכות, לרבות שר משרי הממשלה ומי ששר אצל לו את סמכותו כאמור, ולעניין חוזה – אחד מאלה:
:: (1) ועדת המכרזים העורכת או המאשרת את ההליך לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], שבמסגרתו נערכת ההתקשרות, בין במכרז ובין בהליך אחר, אף אם ההליך או חלק ממנו טעון אישור של גורם אחר;
:: (2) גורם אחר שאינו ועדת המכרזים, אם הוסמך לערוך הליך לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], במקום ועדת המכרזים;
:- ”נושא תשתית חיונית” – נושא המנוי [[בטור א׳ לתוספת]], הכולל תחום תשתית חיונית אחד או יותר;
:- ”רישיון” – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר, שתחום הפעילות שלגביו היא נדרשת הוא תחום תשתית חיונית, וכן אישור הנדרש לפי דין או הסכם להעברת הרשאה כאמור לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש כאמור לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל ההרשאה, לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
:- ”שיקולי ריכוזיות כלל־משקית” – כמשמעותם [[בסעיף 5(ד)]];
:- ”תחום תשתית חיונית” – תחום פעילות שבו נעשה שימוש בתשתית חיונית או במשאב ציבורי או שבמסגרתו מוענק שירות חיוני לציבור, המנוי [[בטור ב׳ לתוספת]].

=== סימן ב׳: שיקולי ריכוזיות כלל־משקית בהקצאת זכויות ===

@ 3. הגדרות – [[סימן ב׳]]
: [[בסימן זה]] –
:- ”גורם ריכוזי” – גורם המנוי ברשימת הגורמים הריכוזיים;
:- ”הקצאת זכות”, לגורם ריכוזי – הקצאה של זכות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לגורם ריכוזי כאמור [[בסעיף 4(א)(1) או (3)]] – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית;
:: (2) לגורם ריכוזי כאמור [[בסעיף 4(א)(2)]] ואשר לא מתקיים בו תנאי אחר לפי [[סעיף 4(א)]] – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית נוסף על התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום, ובלבד שהתחום הנוסף כלול בנושא תשתית חיונית שונה מנושא התשתית החיונית שבה כלול התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על השיעור האמור;
:: (3) לכל גורם ריכוזי – הקצאת החזקה בשיעור משמעותי.
:: לעניין הגדרה זו, אם נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, [[בטור ג׳ לתוספת]], היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין הקצאה, יראו כהקצאת זכות באותו תחום, לעניין פסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, רק הקצאה של זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו [[בטור ג׳ לתוספת]], לפי העניין.

@ 4. רשימת הגורמים הריכוזיים (תיקון: תשע״ז, תשע״ז-3, תשע&quot;ט)
: (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/gormim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת הגורמים הריכוזיים שתכלול את מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) אחד מבין שני אלה:
::: (א) הוא אחד מאלה:
:::: (1) גוף פיננסי משמעותי;
:::: (2) תאגיד ריאלי משמעותי;
:::: (3) גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה;
::: (ב) הוא משתייך לקבוצת מחזיקים, ובלבד שהיא כוללת לפחות אחד מהמנויים בפסקת משנה (א);
:: (2) היקף הפעילות המצטבר שלו או של קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך, בתחום תשתית חיונית, עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום;
:: (3) הוא או קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך בעלי זכות בלפחות ארבעה תחומי תשתית חיונית, באמצעות לפחות עשרה רישיונות או חוזים.
: (ב) נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, [[בטור ג׳ לתוספת]], היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין בעל הזכות באותו תחום תשתית חיונית, יראו כבעל זכות באותו תחום, לעניין סעיף זה, רק את מי שבבעלותו זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו [[בטור ג׳ לתוספת]], לפי העניין.
: (ג) רשימת הגורמים הריכוזיים לא תכלול את המדינה, תאגיד שהוקם בחוק או רשות מקומית, ולעניין קבוצת מחזיקים – לא יראו במדינה בעלת שליטה.
: (ד) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגורמים הריכוזיים בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הממונה על התחרות יקבע את הגורמים הריכוזיים, בין השאר על פי מידע שימסרו לו המאסדרים;
:: (2) המאסדרים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעת הגורמים הריכוזיים ואת המידע הנדרש לשם בחינת קביעתו לפי פסקה (3);
:: (3) הממונה על התחרות יבחן את קביעתו לפי פסקה (1), אחת לשנה;
:: (4) הממונה על התחרות ימסור את רשימת הגורמים הריכוזיים שקבע לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ה) רשימת הגורמים הריכוזיים תכלול את שם הגורם הריכוזי, התנאי לפי סעיף קטן (א) שבשלו הוא כלול ברשימה, תחום התשתית החיונית הנוגע לעניין, וכל פרט נוסף שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הממשלה, ובלבד שהרשימה לא תכלול מידע שאין למסרו לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], ורשאית הוועדה לצמצום הריכוזיות שלא לכלול ברשימה האמורה מידע שאין חובה למסרו לפי [[סעיף 9(ב) לאותו חוק]].
: (ו) בסעיף זה –
::- ”גוף פיננסי משמעותי” – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- ”גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה” – אחד מהמנויים להלן:
::: (1) עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור;
::: (2) בעל זיכיון לשידורים או בעל רישיון לשידורים לפי [[=חוק הרשות השנייה|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]] ([[בפרק זה]] – חוק הרשות השנייה);
::: (3) משדר ערוץ ייעודי כהגדרתו [[בסעיף 6א לחוק התקשורת]], המשדר שידורי חדשות או תכניות בענייני היום;
::: (4) מפיק חדשות עצמאי כהגדרתו [[בסעיף 6כ2(א)(1) לחוק התקשורת]];
::: (5) משדר ערוץ נושאי בנושא חדשות לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק הפצת שידורים]];
::: (6) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[פרק ב׳1 לחוק התקשורת]];
::: (7) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[פרק ב׳2 לחוק התקשורת]];
::: (8) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים]];
::: (9) בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 6כ3(א) לחוק התקשורת]];
::- ”חוק הפצת שידורים” – [[=חוק הפצת שידורים|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]];
::- ”קבוצת מחזיקים” – תאגיד, השולט בתאגיד או תאגיד בשליטת מי מהם;
::- ”תאגיד ריאלי משמעותי” – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים.
:: ((רשימת הגורמים הריכוזיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״א מס׳ 9562, עמ׳ 5176.))

@ 5. שיקולי ריכוזיות בהקצאת זכות לגורם ריכוזי
: (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מאסדר רשאי שלא להקצות זכות לגורם ריכוזי, לאחר שמצא כי סביר שלא תיגרם פגיעה של ממש לתחום שבו מוקצית הזכות ולהסדרת התחום האמור בשל אי־ההקצאה.
: (ב) מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי לא יעשה כן, ובכלל זה לא יאפשר לגורם ריכוזי להשתתף בהליך ההקצאה של זכות כאמור ולא יקבע תנאים המאפשרים את הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, אלא לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ג)(1) מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, לקבוע בכללים שיבטאו שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, ובכלל זה לאסור הקצאה כאמור.
:: (2) נקבעו כללים לפי פסקה (1), רשאי המאסדר להקצות זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהתאם לכללים, אף בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; הקצה המאסדר זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהסתמך על הכללים, בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, ידווח לה על כך.
:: (3) מצאה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי הקצאה כאמור בסעיף קטן (ב), שנערכה בלא התייעצות עמה, מצדיקה בחינה חוזרת של הכללים לפי סעיף קטן זה מטעמים של צמצום הריכוזיות, תודיע על כך למאסדר, ותקוים היוועצות חוזרת בעניין הכללים.
:: (4) תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה לא תעלה על שלוש שנים או על תקופה קצרה יותר שתיקבע בהם בהתאם להוראת הוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ד) המאסדר, מי שמוסמך לקבוע כללים כאמור בסעיף קטן (ג), גם אם אינו המאסדר, וכן הוועדה לצמצום הריכוזיות, ישקלו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), נוסף על כל שיקול אחר שעליהם לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של מניעת הרחבת הפעילות של גורם ריכוזי, בשים לב לתחומי הפעילות הנוגעים לעניין ובהתחשב בזיקה ביניהם.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין, ובלבד שהפעלת הסמכות לפיהן תיעשה באופן שיבטיח כי לא תיגרם פגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים.

@ 6. פנייה לוועדה לצמצום הריכוזיות לקבלת חוות דעתה
: (א) מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי, יפנה לוועדה לצמצום הריכוזיות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי [[סעיף 5(ב)]], בעת גיבוש התנאים המאפשרים את ההקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר.
: (ב) פנה המאסדר לוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף קטן (א), תודיע לו הוועדה, בכתב, בתוך 20 ימים, אם בכוונתה לייעץ לו בעניין ההקצאה נושא פנייתו.
: (ג) הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות למאסדר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), כי בכוונתה לייעץ לו, תמסור לו את חוות דעתה בעניין אותה הקצאה, בכתב, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום 60 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור; חוות דעת הוועדה תכלול מסקנות מנומקות של בדיקותיה וכן המלצות מנומקות.
: (ד) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם את חוות דעתה לפי סעיף זה [[http://www.mof.gov.il/Committees/Pages/CentralizationDecreaseCommittee.aspx|באתר האינטרנט של משרד האוצר]], ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], ורשאית הוועדה שלא לכלול בפרסום כאמור מידע שאין חובה למסרו לפי [[סעיף 9(ב) לאותו חוק]].
: (ה) לא הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות על כוונתה לייעץ למאסדר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) או הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור, או לא מסרה למאסדר את חוות דעתה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), ימשיך המאסדר לקיים את הליכי ההקצאה של הזכות ולפעול בהתאם להוראות [[סעיף 5(ב)]], גם בלא התייעצות עם הוועדה, או לפעול בהתאם להוראות [[סעיף 5(א)]], אלא אם כן מצא המאסדר, מנימוקים מיוחדים, אחרת.
: (ו) קבע הדין החל על ההקצאה מועדים להליך ההקצאה, לא יבואו ימי ההמתנה של המאסדר להודעתה או לחוות דעתה של הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף זה במניין הימים הקבוע בדין כאמור.

@ 7. גיבוש חוות דעת הוועדה לצמצום הריכוזיות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את חוות דעתה לעניין [[סעיף 5]], לאחר ששקלה את נימוקי המאסדר לעניין זה, ורשאית היא לבקש את עמדותיהם של מאסדרים נוספים, ככל שהעניין נוגע לתחום אחריותם; היתה חוות הדעת בעניינו של גורם ריכוזי שהוא תאגיד שחל עליו [[חוק החברות הממשלתיות]], תבקש הוועדה גם את עמדתה של רשות החברות הממשלתיות.
: (ב) הוועדה לצמצום הריכוזיות רשאית לבקש ממאסדרים מידע הדרוש לה לצורך תפקידה לפי [[סימן זה]], נוסף על רשימת הגורמים הריכוזיים שמסר לה הממונה על התחרות לפי [[סעיף 4(ד)(4)]]; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לחייב את הממונה על התחרות למסור לוועדה כל מידע נוסף.

@ 8. שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי [[חוק החברות הממשלתיות]]
: (א) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש הרשות את חוות דעתה לממשלה לפי [[סעיף 11(ב) לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין הצעה לאשר החלטה של חברה ממשלתית הכלולה ברשימת הגורמים הריכוזיים, שבלעדיה לא תוכל החברה הממשלתית לפעול בתחום תשתית חיונית נוסף.
: (ב) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין האפשרות להקצות זכות לגורם ריכוזי במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]] שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות [[סעיף 5]].
: (ג) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את עמדתה לפי [[סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני” [[שבאותו סעיף]], ואולם אם כללה חוות דעתה של הוועדה לפי סעיף קטן (ב) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.
: (ד) נקבע בצו לפי הוראות [[סעיף 59ח לחוק החברות הממשלתיות]], כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בסעיף קטן (ג), לא יאשרו השרים העברת שליטה לפי [[סעיף 59ט לחוק האמור]] או העברת אמצעי שליטה לפי [[סעיף 59י(א)(1) לאותו חוק]], אלא לאחר התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; בסעיף זה, ”השרים” – כהגדרתם [[בסעיף 59ז לחוק האמור]].
: (ה) בהפעלת סמכויותיהם לפי סעיף זה ישקלו רשות החברות הממשלתיות, השרים והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות [[סעיפים 5(ה)]], [[6]] [[ו־7]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

@ 9. שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי [[חוק תאגידי מים וביוב]]
: (א) מועצת הרשות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות דעתה לפי [[+|סעיפים 74]] [[ו־75(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]], לעניין האפשרות להעביר שליטה או אמצעי שליטה בחברה לגורם ריכוזי ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת של מועצת הרשות, ויראו באישור הממשלה לפי [[-#74|הסעיפים האמורים]], שהתקבל בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כאישור שהתקבל לפי הוראות [[סעיף 5]]; בסעיף זה ”מועצת הרשות” ו”חברה” – כהגדרתן [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]].
: (ב) בהפעלת סמכויותיהן לפי סעיף זה ישקלו מועצת הרשות והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות [[סעיפים 5(ה)]], [[6]] [[ו־7]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

=== סימן ג׳: שיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות ===

@ 10. הגדרות – [[סימן ג׳]] (תיקון: תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] –
:- ”זכות” – כהגדרתה [[בסעיף 2]], לרבות רישיון הנדרש לתחום פעילות שאינו תחום תשתית חיונית, ובלבד שמחמת טבעה של הזכות, ערכה הכלכלי או הדין החל עליה, מספר הפועלים בענף שלגביו היא מוקצית מוגבל;
:- ”רשימת הזכויות” – רשימת הזכויות שפרסם הממונה על התחרות לפי [[סעיף 13]].

@ 11. שיקולי תחרותיות בהקצאת זכות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) בהקצאת זכות ובקביעת התנאים באותה זכות יביא המאסדר בחשבון, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית.
: (ב) היתה הזכות האמורה בסעיף קטן (א) כלולה ברשימת הזכויות, לא יקצה מאסדר את הזכות האמורה אלא לאחר ששקל שיקולים של קידום התחרותיות הענפית כאמור בסעיף קטן (א), בהתייעצות עם הממונה על התחרות.
: (ג)(1) מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי תחרותיות ענפית כאמור בסעיף קטן (א), לקבוע, בכללים, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות שיש בהם כדי לקדם את התחרותיות הענפית.
:: (2) היתה הזכות האמורה בפסקה (1) רישיון המנוי ברשימת הזכויות, אשר מחמת טבעו, ערכו הכלכלי או הדין החל עליו, מוענק לחמישה מבקשים שונים לפחות, מדי שנה בשנה, ונקבעו הכללים לפי אותה פסקה בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי המאסדר להקצות את הזכות, אף בלא התייעצות עם הממונה לפי סעיף קטן (ב).
:: (3) תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה תיקבע בהם בהתאם להוראת הממונה על התחרות, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין.

@ 12. פנייה לממונה על התחרות לקבלת חוות דעתו ועבודת הממונה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מאסדר המבקש להקצות זכות הכלולה ברשימת הזכויות, יפנה לממונה על התחרות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי [[סעיף 11(ב)]], בעת גיבוש התנאים להקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר; על פנייה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 6(ב) עד (ו)]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)]] – התקופה שבה יודיע הממונה על התחרות אם בכוונתו לייעץ למאסדר תהיה 30 ימים;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ג)]] – התקופה למתן חוות דעתו של הממונה על התחרות לא תעלה על 90 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בפסקה (1).
: (ב) על עבודת הממונה על התחרות יחולו הוראות [[סעיף 7]], בשינויים המחויבים.

@ 13. רשימת הזכויות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) סבר הממונה על התחרות כי להקצאת זכות עשויה להיות השפעה משמעותית על התחרות, רשאי הוא לכלול את הזכות ברשימת הזכויות החייבות בהתייעצות עמו לפי [[סעיף 11(ב)]]; הממונה על התחרות לא יכלול זכות ברשימה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שהודיע, בכתב, למאסדר הממונה לפי דין על הקצאת הזכות כאמור, על כוונתו לעשות כן, כדי לאפשר למאסדר להמציא את עמדתו בכתב, בתוך 30 ימים, אם ביקש זאת המאסדר.
: (ב) רשימת הזכויות לפי סעיף קטן (א) וכל עדכון שלה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות התחרות.

@ 14. שיקולי תחרותיות ענפית בהליכים לפי [[חוק החברות הממשלתיות]] (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) רשות החברות הממשלתיות תשקול, נוסף על כל שיקול אחר שעליה לשקול לפי דין, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין האפשרות להקצות זכות במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; היתה הזכות כלולה ברשימת הזכויות, תתייעץ רשות החברות הממשלתיות עם הממונה על התחרות לעניין השיקולים האמורים; חוות דעתו של הממונה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]] שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הממונה על הגבלים עסקיים, לעניין שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את עמדתה לפי [[סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני” [[שבאותו סעיף]], לגבי הקצאה של זכות הכלולה ברשימה הזכויות; ואולם אם כללה חוות דעתו של הממונה לפי סעיף קטן (א) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.

=== סימן ד׳: הוראות שונות ===

@ 15. דיווח שנתי לממשלה ולכנסת
: הוועדה לצמצום הריכוזיות תדווח לממשלה, אחת לשנה, על הליכים שהתקיימו לפי [[סימן ב׳]] בהתייעצות עמה וכן על שיקולים ששקלה לשם גיבוש חוות דעתה באותה תקופה (בסעיף זה – הדיווח השנתי), ותעביר את הדיווח השנתי, לאחר הגשתו לממשלה, לוועדת הכספים של הכנסת.

@ 16. שינוי [[התוספת]]
: הוועדה לצמצום הריכוזיות תביא לפני הממשלה, אחת לשנתיים, את חוות דעתה והמלצתה בדבר הצורך בתיקון [[התוספת]]; הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעתה והמלצתה של הוועדה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת]].

@ 17. החלטת הממשלה לעניין ההגדרה ”חוזה” (תיקון: תשע&quot;ט)
: הממשלה רשאית לפטור, בהחלטה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, חברות ממשלתיות או תאגידים שהוקמו בחוק, מתחולת [[סעיף 2|פסקה (2) להגדרה ”חוזה” שבסעיף 2]]; החלטה כאמור יכול שתהיה לעניין חברות ממשלתיות מסוימות או תאגידים מסוימים שהוקמו בחוק או סוג של חברות או תאגידים כאמור, ויכול שתהיה לעניין התקשרות, דרך כלל, או לעניין התקשרות מסוימת או סוג של התקשרויות; החלטת הממשלה לפי סעיף זה החלה לעניין חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, תתקבל לאחר שהונחה לפני הממשלה חוות דעתם של רשות החברות הממשלתיות וכן של הממונה על התחרות ושל הוועדה לצמצום הריכוזיות בעניין האמור; החלטת הממשלה תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 18. דין הארכת תוקפה של זכות
: (א) בסעיף זה, ”הארכת תוקפה”, של זכות – הארכת תוקף רישיון או חוזה, או חידושם, או כל הליך אחר אף אם כינויו שונה, המאפשרים למחזיק בזכות לפעול תקופה נוספת על פיהם.
: (ב) דין הארכת תוקפה של זכות כדין הקצאת זכות, ויחולו עליה הוראות [[סימן ב לפרק זה|סימן ב׳]] או [[סימן ג׳ לפרק זה]], לפי העניין, בהתקיים שני אלה:
:: (1) המחזיק בזכות שלגביה מבוקשת הארכת התוקף מחזיק בה תקופה העולה על עשר שנים, בין שנקבעה בהקצאה בודדת ובין שנצברה בכמה הקצאות;
:: (2) הקצאת הזכות או הארכה קודמת של תוקפה לא נבחנו לפי הוראות [[פרק זה]], בעשר השנים שקדמו להארכת התוקף המבוקשת.
: (ג) מאסדר הדן בבקשה להארכת תוקפה של זכות ישקול, בין מכלול השיקולים, את מאפייני ההליך להארכת תוקפה של הזכות הנדונה ונסיבותיו.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על הארכת תוקפה של זכות שבהחזקת גורם ריכוזי הכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים בשל כך שמתקיימת בו הוראת [[סעיף 4(א)(2)]], ובלבד שמתקיימת בו הוראת [[סעיף 4(א)(2)]] בנושא תשתית חיונית אחד בלבד, ולא מתקיים בו תנאי אחר לפי [[סעיף 4(א)]].
: (ה) לעניין [[פרק זה]] יראו החלטה של מאסדר בבקשתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השנייה]], לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות [[+|סעיף 71ד]] [[או 71ה לחוק האמור]], כהארכת תוקפה של זכותו של בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה.

@ 19. [[פרק ב׳]] – תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של [[פרק זה]] שנה מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על הליכי הקצאה של זכות שיחלו ביום התחילה ואילך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[פרק זה]] לעניין שיקולי ריכוזיות כלל־משקית כאמור [[בסימן ב׳]] יחולו על הליכי הקצאה של זכות בחברה שהופרטה, שהחלו ביום פרסומו של חוק זה; בסעיף קטן זה, ”הקצאה של זכות בחברה שהופרטה” – מתן אישור להעברת שליטה או אמצעי שליטה, כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי” או [[בסעיף 8(ד)]], והכל גם אם הצו לפי [[סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות]], שבו נקבע כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני” [[שבאותו סעיף]], הוצא לפני יום פרסומו של חוק זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[פרק זה]] יחולו על הליכי הארכת תוקפה של זכות החל מתום שלוש שנים מיום התחילה.

== פרק ג׳: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי ==

@ 20. פרשנות [[לפרק ג׳]]
: (א) [[בפרק זה]] –
::- ”חברת שכבה” – חברה או חברת חוץ שהן תאגיד מדווח, למעט חברה או חברת חוץ שאין אינטרס ציבורי לסווג אותה כחברת שכבה והיא מסוג שקבעו שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה יראו חברת איגרות חוב שהיא תאגיד מדווח כחברת שכבה;
::- ”חברת שכבה ראשונה” – חברת שכבה הנשלטת בידי אחד מאלה:
::: (1) בעל שליטה שאינו חברת שכבה;
::: (2) בעל שליטה שהוא חברת שכבה שאינה נשלטת בידי בעל שליטה;
::- ”חברת שכבה שנייה” – חברת שכבה הנשלטת בידי חברת שכבה ראשונה;
::- ”הכונס הרשמי” – כהגדרתו [[+#חלק 8א|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983]];
::- ”שליטה” – כהגדרתה [[בחוק החברות]]; לעניין [[פרק זה]], לחברת שכבה המחזיקה אמצעי שליטה בחברת שכבה אחרת ייוחסו גם החזקות באמצעי שליטה בחברת השכבה האחרת בידי מי שהוא בעל השליטה הן בחברת השכבה המחזיקה והן בחברת השכבה האחרת, והכול בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23]], ככל שנקבעו.
: (ב) לכל מונח אחר [[בפרק זה]] תהיה המשמעות הנודעת לו [[בחוק החברות]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

@ 21. איסור על חברת שכבה שנייה לשלוט בחברת שכבה אחרת
: לא תשלוט חברת שכבה שנייה בחברת שכבה אחרת.

@ 22. סמכות לגבי חברת שכבה השולטת שליטה אסורה בחברת שכבה אחרת
: (א) שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות [[פרק זה]], ימנה בית המשפט המחוזי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), נאמן מטעם בית המשפט, אשר יוקנו לו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בניגוד להוראות [[פרק זה]] לצורך מכירתם.
: (ב) בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הכונס הרשמי, ויכול שתוגש בידי בעל מניה או נושא משרה בחברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות [[פרק זה]]; הוגשה הבקשה בידי בעל מניה או נושא משרה כאמור, יהיה הכונס הרשמי צד להליך; בפעולותיו לפי סעיף קטן זה יפעל הכונס הרשמי בהתייעצות עם רשות ניירות ערך.
: (ג) בית המשפט ימנה לנאמן לפי סעיף זה עורך דין או רואה חשבון, ואולם הוא רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לנאמן אדם בעל הכשרה מקצועית אחרת, הדרושה, לדעת בית המשפט, למילוי התפקיד.
: (ד) לא ימנה בית המשפט לנאמן אדם שקשריו עם אחת מחברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א), מעמדו בחברה כאמור או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי תפקידו כנאמן.
: (ה) נאמן שמונה לפי סעיף זה יפעל בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט, ולא יהיה רשאי לקבל הוראות בעניין זה ממי שהחזיק באמצעי השליטה בניגוד להוראות [[פרק זה]] או מכל גורם אחר; הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט להורות, בין השאר –
:: (1) כי הצבעה מכוח אמצעי השליטה שהוחזקו בניגוד להוראות [[פרק זה]], שנערכה לפני מינוי הנאמן, לא תובא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (2) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אדם שהחזיק באמצעי השליטה האמורים;
:: (3) על ביטול עסקה או התקשרות של חברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות [[פרק זה]], עם בעל השליטה בה או עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, אם ביצוע העסקה או ההתקשרות טרם הושלם בידי שני הצדדים, והכול בתנאים שיקבע בית המשפט;
:: (4) על ביטול של חלוקת דיבידנד שנערכה לפני מינוי הנאמן אם נעשתה שלא לטובת החברה, והכל בתנאים שיקבע בית המשפט.
: (ו) בית המשפט יקבע את תפקידי הנאמן וסמכויותיו, ככל שלא נקבעו לפי סעיף זה, וכן חובות דיווח של הנאמן לבית המשפט, אחת לשנה לכל הפחות, לגבי פעילותו כאמור בסעיף קטן (ה).
: (ז) חברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א) ונושאי משרה בהן יסייעו לנאמן ככל הנדרש לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף זה.
: (ח) בית המשפט יקבע את שכרו של הנאמן, שישולם מתוך תמורת המכירה של אמצעי השליטה או בדרך אחרת שיקבע בית המשפט.
: (ט) מצא בית המשפט, מנימוקים שיירשמו, כי מינוי נאמן לפי סעיף זה אינו אפשרי או אינו מתאים בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי אמצעי השליטה המוחזקים בניגוד להוראות [[פרק זה]] לא יקנו זכויות כלשהן (בסעיף קטן זה – אמצעי שליטה רדומים), כל עוד אמצעי השליטה הרדומים מוחזקים כאמור.
: (י) שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות [[פרק זה]], וכל עוד לא מינה בית המשפט נאמן לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) או החליט כאמור בסעיף קטן (ט), לא יקנו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בידיה זכויות הצבעה כלשהן באסיפה הכללית של חברת השכבה האחרת.
: (יא) בתום ארבע שנים ממועד מינוי הנאמן לפי סעיף זה, יגיש הנאמן לבית המשפט דיווח המפרט את כלל פעילותו בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט; בית המשפט רשאי לקבוע הוראות נוספות ומועדים בכל הנוגע למכירת אמצעי השליטה, לרבות לעניין זהות הנאמן.

@ 23. תקנות לעניין ההגדרה ”שליטה”
: שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, לעניין ההגדרה ”שליטה” [[שבסעיף 20(א)]], הוראות בדבר ייחוס החזקות באמצעי שליטה בחברת שכבה, ובכלל זה הוראות בדבר אופן ייחוס ההחזקות.
: ((פורסמו [[תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה), התשע״ד–2014]].))

@ 24. : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]].))

@ 25. [[פרק ג׳]] – תחילה, הוראות מעבר והחלה על שותפויות
: (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ט), תחילתו של [[פרק זה]] ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
: (ב) תחילתו של [[סעיף 24 לחוק זה]] 30 ימים מיום הפרסום.
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 21]] –
:: (1) חברה שהיתה ביום הפרסום חברת שכבה שנייה, וכל עוד היא חברה כאמור, רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה אחרת עד תום שש שנים מיום הפרסום, אם שלטה בה לפני יום הפרסום (בסעיף זה – חברת שכבה אחרת);
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), חברת שכבה אחרת רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה נוספת רק עד תום ארבע שנים מיום הפרסום אם שלטה בה לפני יום הפרסום.
: (ד) בתקופה שתחילתה שישה חודשים מיום הפרסום (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), יחולו על חברת שכבה אחרת הוראות אלה:
:: (1) רוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) מספר הדירקטורים החיצוניים המזערי יהיה מחצית ממספר חברי הדירקטוריון, לאחר שהופחת ממנה אחד, בעיגול כלפי מעלה, ולא פחות משניים; על מינוי הדירקטורים החיצוניים יחולו הוראות [[פרט 7 לתוספת הראשונה בחוק החברות]]; שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מספר דירקטורים חיצוניים מזערי נמוך יותר לעניין סוגי חברות שכבה אחרת, ובלבד שלא יפחת משליש ממספר חברי הדירקטוריון;
::: ((פורסמו [[תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (הקלות לעניין מספר הדירקטורים החיצוניים), התשע&quot;ד-2014]].))
:: (3) דירקטורים חיצוניים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן זה ימונו בחברה ציבורית על ידי אסיפה כללית שתכונס לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם דירקטור חיצוני שכיהן ערב יום התחילה ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו, והוא יבוא במניין הדירקטורים שמינוים נדרש לפי הוראות פסקה (2), ובלבד שעל מינויו לתקופה נוספת יחולו הוראות סעיף קטן זה;
:: (4) חדלה חברה להיות חברת שכבה אחרת, ימשיכו הדירקטורים החיצוניים המכהנים בה לפי הוראות פסקה (2) לכהן עד תום תקופת כהונתם לפי [[סעיף 245 לחוק החברות]].
: (ה)(1) הפרה חברת שכבה אחרת את החובה למנות דירקטורים חיצוניים או דירקטורים בלתי תלויים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן (ד) במשך למעלה מתשעים ימים, ולעניין דירקטורים חיצוניים ראשונים כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – במשך למעלה מתשעים ימים מהמועד האחרון לכינוס אסיפה כללית לפי אותו סעיף קטן, רשאית רשות ניירות ערך להטיל עליה עיצום כספי בסכום הבסיסי, והכול אלא אם כן ההפרה נובעת מהעדר הרוב הדרוש למינוי באסיפה הכללית; לעניין זה, ”הסכום הבסיסי” – הסכום הקבוע לגבי אותה חברה [[בפרט 1 לתוספת השישית לחוק ניירות ערך]].
:: (2) על עיצום כספי לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 363ב]] [[ו־363ג לחוק החברות]].
: (ו) בתקופה שתחילתה שלושים ימים מיום הפרסום ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), לפי העניין, הסדר שחברת שכבה עשתה לקיום הוראות [[פרק זה]], יחייב את החברה ואת כל בעלי המניות או בעלי ניירות הערך הניתנים להמרה או למימוש למניות או את כל מחזיקי אגרות החוב, לפי העניין, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור [[בסעיף 350(ט) לחוק החברות]], ובלבד שמתקיים האמור בסעיף קטן (ז) או (ח); הוראות סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ז) ו־(ח) יחולו על אף הוראות [[סעיף 350(ט) לחוק החברות]].
: (ז)(1) הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו הצעה לרכישת כלל המניות בחברת שכבה, שאינן מוחזקות בידי בעל השליטה, בהתקיים כל אלה:
::: (א) דירקטוריון החברה שאת מניותיה מוצע לרכוש יחווה את דעתו בדבר הוגנות ההסדר המוצע; הדירקטוריון יגלה גם כל עניין אישי שיש לכל אחד מהדירקטורים בהסדר המוצע או הנובע ממנו;
::: (ב) בעלי מניות המחזיקים יותר מחמישים אחוזים מהמניות שאינן מוחזקות בידי מי שיש לו עניין אישי בקבלת ההצעה הסכימו להסדר;
::: (ג) בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע, בין השאר על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לבעלי מניות שלא הסכימו לו, ובכלל זה כי התמורה שהוצעה בעבור המניות משקפת את שווין ההוגן.
:: (2) בחברה שניירות ערך שלה הניתנים להמרה או למימוש למניות של אותה חברה רשומים למסחר בבורסה, לא יאושר הסדר כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוא כולל רכישה של כלל ניירות הערך כאמור שאינם מוחזקים בידי בעל השליטה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.
: (ח) הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו פדיון מוקדם של כלל איגרות החוב מסדרה או מסדרות שהנפיקה החברה, אם בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לכל סוג איגרות חוב, ובכלל זה שהתמורה בעבור איגרות החוב משקפת את שווין ההוגן; לעניין זה, ”שווי הוגן” – הגבוה מבין אלה:
:: (1) שווי השוק של יתרת איגרות החוב שבידי הציבור, על פי מחיר הנעילה הממוצע של איגרות החוב בשלושים ימי המסחר שקדמו למועד קבלת החלטת הדירקטוריון בדבר הפדיון המוקדם;
:: (2) הערך המתואם של איגרות החוב, שייקבע לפי סכום הערך הנקוב של איגרות החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו עד ליום התשלום בפועל בהתאם לתנאי איגרות החוב;
:: ואולם בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שווי גבוה יותר לאחר ששוכנע, בין השאר וככל הנדרש על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי התקיימו נסיבות מיוחדות שבשלן השווי כאמור אינו משקף את שווי איגרות החוב.
: (ט) שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע כי הוראות [[פרק זה]] החלות לעניין חברת שכבה, יחולו גם לעניין שותפות המציעה יחידת השתתפות לציבור כפי שיקבעו, ותחילתו של [[פרק זה]] לעניין שותפויות תהיה ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן זה.

@ 26. הוראות לעניין מגבלות אשראי
: (א) שר האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין זה ונגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה יקבעו הוראות לעניין מגבלות על אשראי שיינתן לתאגיד או לקבוצה עסקית בידי גופים פיננסיים, במצטבר, בהתחשב בין השאר בחבות של כל תאגיד או בסך החבות של הקבוצה העסקית, לפי העניין; בסעיף זה –
::- ”קבוצה עסקית” – בעל שליטה והחברות בשליטתו;
::- ”גוף פיננסי” – גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]], תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וסולק כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]].
: (ב) שר האוצר ונגיד בנק ישראל רשאים לקבוע כי הוראות לפי סעיף קטן (א) יחולו גם על קבוצות לווים ועל חברות קשורות שמתקיימים בהם תנאים כפי שיקבעו.

@ 27. הוראות ראשונות לעניין מגבלות אשראי
: (א)(1) הוראות ראשונות לפי [[סעיף 26]] ייקבעו בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
:: (2) שר האוצר ונגיד בנק ישראל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים להאריך את התקופה לקביעת הוראות ראשונות בתקופה אחת נוספת של שנה.
: (ב) מיום פרסומו של חוק זה ועד למועד קביעת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), ידווחו שר האוצר ונגיד בנק ישראל לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשלושה חודשים, על ההתקדמות בגיבושן.

== פרק ד׳: הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים ==

@ 28. הגדרות – [[פרק ד׳]] (תיקון: תשע״ו)
: [[בפרק זה]] –
:- ”אמצעי שליטה” ו”שליטה” – כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- ”גוף פיננסי” – כל אחד מאלה:
:: (1) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]];
:: (2) חברה שייעודה הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק]];
:: (3) מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994]];
:: (4) מנהל תיקים כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק]];
:: (5) סולק כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (6) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (7) גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
::: ((פורסמו תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי), התשפ&quot;א-2020, לפיהן תאגיד הרשום במרשם החתמים כמשמעותו [[בתקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס&quot;ז-2007]], הוא גוף פיננסי.))
:- ”הממונה על שוק ההון” – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]];
:- ”תאגיד ריאלי” – תאגיד שאינו גוף פיננסי.

@ 29. רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/finance.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים שמתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) שווי כלל נכסיו של הגוף הפיננסי עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2021, 39,878,266,581 ש&quot;ח))); לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו לא יראו במדינה בעלת שליטה;
:: (2) הגוף הפיננסי הוא סולק בעל היקף פעילות רחב כהגדרתו [[בסעיף 36יב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)]].
: (ב) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
:: (1) קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1) תיעשה בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך;
:: (2) קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) תיעשה בידי המפקח על הבנקים;
:: (3) הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך ימסרו את רשימת הגופים הפיננסיים שקבעו לפי פסקאות (1) או (2), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ג) רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים תכלול את שם הגוף הפיננסי והשולט בו.
: (ד) בסעיף זה, ”שווי כלל הנכסים”, של גוף פיננסי – שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי והנכסים המנוהלים על ידו, לרבות הנכסים המנוהלים על ידו בעבור גופים פיננסיים אחרים, ולגבי תאגיד בנקאי – שווי כלל הנכסים כפי שמופיע במאזן התאגיד הבנקאי בדוח הכספי האחרון שנערך על בסיס מאוחד, ובלבד שבכלל הנכסים כאמור של גוף פיננסי מסוים לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת; לעניין זה שווי כלל הנכסים לעניין גוף פיננסי מסוים יחושב לפי הוראות שהורה הגורם המפקח לפי דין על פעילותו של אותו גוף פיננסי.
: ((רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״א מס׳ 9562, עמ׳ 5480.))

@ 30. רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים (תיקון: תשע&quot;ט [י&quot;פ הודעות])
: (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/taagidim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, שתכלול תאגידים ריאליים שמתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) מחזור המכירות הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2021, 5,981,739,987 ש&quot;ח))), או על 2 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2020, 1,993,913,329 ש&quot;ח))) בשוקי מונופולין; לעניין זה מחזור המכירות של תאגיד ריאלי יחושב כסך מחזור המכירות שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס כל מחזור המכירות כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; בפסקה זו, ”שוק מונופולין” – שוק שבו התאגיד הריאלי, השולט בו או תאגיד ריאלי שבשליטתו או שבשליטת השולט בו הוכרז כבעל מונופולין לפי [[סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית]], ובלבד שמחזור המכירות של מי שהוכרז כבעל מונופולין כאמור באותו שוק עולה על 300 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2021, 299,086,999 ש&quot;ח)));
:: (2) האשראי הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2021, 5,981,739,987 ש&quot;ח))); לעניין זה האשראי הקובע של תאגיד ריאלי יחושב כסך האשראי הקובע שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס סך האשראי הקובע כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א) לא יראו במדינה בעלת שליטה.
: (ג) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
:: (1)(א) קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1), תיעשה בידי הממונה על התחרות, בין השאר, על פי מידע שימסרו לו הגופים המפקחים לפי דין על תחום פעילותם של התאגידים הריאליים, ככל שישנם, ועל פי מידע שיימסר לו לפי הוראות [[סעיף 42]]; הגופים המפקחים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעה כאמור.
::: (ב) מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין, יודיע על כך לממונה על התחרות.
::: (ג) הממונה על התחרות ימסור את רשימת התאגידים שקבע כאמור וכל עדכון שלה לוועדה לצמצום הריכוזיות.
:: (2) קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) תיעשה באחת מאלה:
::: (א) בידי הוועדה לצמצום הריכוזיות – בדרך כמפורט להלן:
:::: (1) היה לוועדה לצמצום הריכוזיות יסוד סביר להניח כי בתאגיד ריאלי מסוים עשוי להתקיים התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תפנה לתאגיד הריאלי או לשולט בו בדרישה לקבל תצהיר לעניין התקיימות התנאי האמור;
:::: (2) פנתה הוועדה לצמצום הריכוזיות כאמור בפסקת משנה (1), ימסור לה התאגיד הריאלי או השולט בו, לפי העניין, תצהיר שבו יציין אם מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), בצירוף אישור מאת רואה חשבון;
:::: (3) הצהיר התאגיד הריאלי או השולט בו כי מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תקבע אותו הוועדה לצמצום הריכוזיות כתאגיד ריאלי משמעותי;
::: (ב) בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך – אם מצא כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין; מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי מתקיים התנאי כאמור, יודיע על כך לוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ד) רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים תכלול את שם התאגיד הריאלי והשולט בו.
: (ה) בסעיף זה –
::- ”אשראי” – אשראי שקיבל אדם מגוף פיננסי בישראל או מתאגיד בישראל שבשליטת גוף פיננסי כאמור וכן איגרות חוב שהנפיק אדם בישראל לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, למעט אשראי שקיבל או איגרות חוב שהנפיק לצורך אחד מאלה:
::: (1) רכישת שליטה בגוף פיננסי, או רכישת אמצעי שליטה נוספים בגוף הפיננסי לאחר רכישת השליטה בו;
::: (2) רכישת פעילות של גוף פיננסי;
::: (3) מימון מיזם ציבורי בשיתוף המגזר הפרטי, המבוצע בישראל, שלהסכם המימון שלו ניתן אישור הגורם הציבורי האחראי על המיזם; לעניין זה, ”גורם ציבורי” – הממשלה או חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות]], המשמשת זרוע לביצוע המיזם הציבורי על פי החלטת הממשלה;
::- ”אשראי קובע” – יתרת האשראי שאדם חב בו בסוף שנת הכספים הקודמת בהתאם לדרך החישוב שתורה הוועדה לצמצום הריכוזיות, ולגבי תאגיד שערך דוח כספי שנתי לגבי אותה שנת כספים – יתרת האשראי נטו המופיעה במאזן שבאותו דוח, ולעניין זה יראו אשראי נטו כאשראי המופיע במאזן בניכוי מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בתאגידים בנקאיים; ואולם אם שוכנעה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי יתרת האשראי בשנת הכספים הקודמת אינה מייצגת את פעילותו של אותו אדם – יתרת האשראי כאמור בסוף אחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע יתרות האשראי כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הוועדה;
::- ”מחזור מכירות קובע” – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בישראל בשנת הכספים הקודמת, בהתאם לדוח הכספי השנתי שנערך לגבי אותה שנה, ואם לא נערך דוח כאמור – בהתאם לדרך החישוב שיורה הממונה על התחרות; ואולם אם שוכנע הממונה על התחרות כי סכום התקבולים שהתקבל כאמור בשנת הכספים הקודמת אינו מייצג את פעילות מקבל התקבולים – סכום התקבולים כאמור שהתקבל באחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע סכומי התקבולים כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הממונה;
::- ”שולט”, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר.
: ((רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״א מס׳ 9562, עמ׳ 5492.))

@ 31. עדכון סכומים
: הסכומים הקבועים [[בסעיפים 29(א)]] [[ו־30(א)]] יעודכנו ב־16 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב־16 בינואר של השנה הקודמת; הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.

@ 32. : ((הנוסח שולב [[=חוק הפיקוח על הביטוח|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]].))

@ 33. : ((הנוסח שולב [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005]].))

@ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]].))

@ 35. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]].))

@ 36. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].))

@ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994]].))

@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995]].))

@ 39. [[פרק ד׳]] – תחילה והוראות מעבר (תיקון: תשע״ו, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה –
::- ”הוראות איסור שליטה” – [[סעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח]], [[סעיף 35ב לחוק הבנקאות (רישוי)]], [[סעיף 23ב2 לחוק השקעות משותפות בנאמנות]] [[וסעיף 4א לחוק הסדרת העיסוק]], כנוסחם [[בסעיפים 32(4)]], [[35(5)]], [[37(3)]] [[ו־38(1) לחוק זה]], בהתאמה;
::- ”הוראות איסור החזקה” – [[סעיף 36(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח]], [[סעיף 26 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], [[סעיף 24א לחוק הבנקאות (רישוי)]], [[וסעיף 62(ב1) לחוק השקעות משותפות בנאמנות]], כנוסחם [[בסעיפים 32(7)]], [[33(3)]], [[35(2)]] [[ו־37(4) לחוק זה]], בהתאמה;
::- ”הוראות מניעת ניגוד עניינים” – [[סעיף 41ט(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]], [[סעיף 11א1 לפקודת הבנקאות]], [[סעיף 16(א2) לחוק השקעות משותפות בנאמנות]], [[וסעיף 24ב1 לחוק הסדרת העיסוק]], כנוסחם [[בסעיפים 32(9)]], [[36(1)]], [[37(2)]] [[ו־38(2) לחוק זה]], בהתאמה;
::- ”חברה מנהלת” – כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- ”מבטח” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- ”מנהל קרן” – מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות]];
::- ”תאגיד החזקה בנקאי” – כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
::- ”יום הפרסום” – יום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 31]] ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
: (ג) תחילתם של [[סעיפים 32(ב3) לחוק הפיקוח על הביטוח]] [[ו־9(ב1) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כנוסחם [[בסעיפים 32(3)]] [[ו־33(1) לחוק זה]], בהתאמה, תשעה חודשים מיום הפרסום; ואולם מי שערב יום התחילה של הסעיפים האמורים היה בעל יותר מהיתר אחד, שניתן לו כדין, לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]] או בחברה מנהלת, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט בהתאם לאותם היתרים, במשך 15 חודשים מיום התחילה האמור.
: (ד) על אף האמור בהוראות איסור שליטה [[ובסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי כאמור בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור עד תום שש שנים מיום הפרסום, ובלבד שאם מחזור המכירות הקובע או האשראי הקובע של התאגיד הריאלי או שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי גדלו מעבר למחזור, לאשראי או לשווי, לפי העניין, שהיו ערב יום הפרסום, הגידול כאמור לא נבע מרכישה של תאגיד ריאלי או גוף פיננסי אחר, ממיזוג עם תאגיד או גוף כאמור או מרכישת פעילות של תאגיד או גוף כאמור; לעניין סעיף קטן זה –
::- ”גוף פיננסי משמעותי” – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות גוף פיננסי שהפך לגוף פיננסי משמעותי לאחר יום הפרסום;
::- ”שולט” – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין;
::- ”תאגיד ריאלי משמעותי” – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות תאגיד ריאלי משמעותי שהפך לתאגיד ריאלי משמעותי לאחר יום הפרסום.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, יהיה רשאי לרכוש תאגיד ריאלי אחר, להתמזג עם תאגיד ריאלי אחר או לרכוש פעילות של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שאם פעל כאמור יהיה רשאי להמשיך ולהחזיק אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]] או לשלוט בגוף פיננסי משמעותי עד תום ארבע שנים מיום הפרסום; לעניין סעיף קטן זה, ”גוף פיננסי משמעותי”, ”שולט” ו”תאגיד ריאלי משמעותי” – כהגדרתם בסעיף קטן (ד).
: (ו) לא היה תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ה), יחולו הוראות [[סעיף 22]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) הסמכויות המוקנות לכונס הרשמי יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין;
:: (2) אמצעי השליטה שיוקנו לנאמן יהיו בתאגיד הריאלי המשמעותי, בגוף הפיננסי המשמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי, לפי בחירת השולט בתאגיד הריאלי המשמעותי;
:: (3) במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
::: ”(ב) בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין.”
: (ז) על אף האמור בהוראות איסור החזקה, ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), מבטח, חברה מנהלת, תאגיד בנקאי או מנהל קרן אשר ערב יום הפרסום החזיקו כדין אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח, לפי העניין, בשיעור העולה על הקבוע בהוראות איסור ההחזקה, רשאים להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה עד תום שש שנים מיום הפרסום.
: (ח)(1) על אף האמור בהוראות מניעת ניגוד עניינים, אדם המכהן כדין ערב יום הפרסום כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי, ובמועד האמור הוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי, רשאי להמשיך בכהונתו עד תום שנתיים מיום הפרסום.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי שמכהן כאמור באותה פסקה כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי והוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי המחזיק אמצעי שליטה או השולט בגוף הפיננסי המשמעותי כדין לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד הריאלי המשמעותי, רשאי לכהן כדירקטור בגוף הפיננסי המשמעותי, מעבר לשנתיים האמורות בפסקה (1), כל עוד התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק או לשלוט בגוף הפיננסי לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה).
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, ”אדם הקשור לשולט”, ”גוף פיננסי משמעותי”, ”שולט”, בתאגיד ריאלי משמעותי ו”תאגיד ריאלי משמעותי” – כהגדרתם בכל אחת מהוראות מניעת ניגוד עניינים.
: (ט) חבר ועדה מכהן שמונה לפי [[סעיף 36ג(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)]], לפני יום הפרסום, יכהן עד לאחר האסיפה השנתית שלאחר האסיפה השנתית הבאה, ובלבד שתקופת כהונתו לא תעלה על שנתיים.
: (י)(1) בתום שש שנים מיום הפרסום יוקם צוות לבחינת יישום הוראות [[פרק זה]], והשפעתו של [[פרק זה]] על מידת הריכוזיות במשק.
:: (2) חברי הצוות יהיו ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, יושב ראש רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים, הממונה על התחרות, המנהל הכללי של משרד האוצר והממונה על שוק ההון.
:: (3) הצוות יגיש את מסקנותיו והמלצותיו לוועדת הכספים של הכנסת.

== פרק ה׳: הוראות כלליות ==

@ 40. הוועדה לצמצום הריכוזיות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מוקמת בזה ועדה לצמצום הריכוזיות, ואלה חבריה:
:: (1) הממונה על התחרות, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) המנהל הכללי של משרד האוצר או ראש אגף במשרד האוצר הממלא תפקיד של ראש אגף כלכלה אם שר האוצר מינה אותו כחבר הוועדה;
:: (3) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, או אחד מסגניו אם ראש הממשלה מינה אותו כחבר הוועדה.
: (ב) הוועדה לצמצום הריכוזיות תקבע את סדרי עבודתה, ואולם קיומה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה או פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 41. בקשה לתיקון או להשלמת מידע ברשימות
: אדם שעיין במידע שעליו ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים או ברשימת הגורמים הריכוזיים, ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות לוועדה לצמצום הריכוזיות בבקשה לתקן את המידע השגוי או למחקו; סברה הוועדה כי יש להיעתר לבקשה, תעדכן את הרשימה בהתאם; סברה הוועדה כי יש לדחות את הבקשה, תודיע על כך למבקש התיקון; היה גורם אחר אחראי על קביעת המידע נושא הפנייה, לפי [[סעיפים 4(ד)]], [[29(ב)]] [[או 30(ג)]], תפנה הוועדה לאותו גורם לשם קבלת עמדתו בבקשה, ותחליט בה בהתאם לעמדה כאמור.

@ 42. חובת מסירת מידע לממונה על התחרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: כל אדם חייב, לפי דרישת הממונה על התחרות או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך” – כהגדרתו [[בסעיף 45(ג) לחוק התחרות הכלכלית]].

@ 43. הפרה של חובת מסירת מידע – עונשין ועיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ט, [י&quot;פ הודעות])
: (א) אדם שלא מסר ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, בהתאם לדרישה לפי [[סעיף 42]], דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], וקנס נוסף שהוא פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לאותו חוק]], לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי העניין.
: (ב) הפר אדם דרישה למסור ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, שניתנה לפי [[סעיף 42]], רשאי הממונה על התחרות להטיל עליו עיצום כספי, בסכום של עד 300,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 305,680 ש&quot;ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 3% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 8,151,490 ש&quot;ח))); לעניין זה, ”מחזור מכירות” – כמשמעותו לפי [[סעיף 17 לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים.
: (ג) על עיצום כספי לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות [[סעיפים 50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים.

@ 44. ביצוע ותקנות
: (א) שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, למעט [[פרק ג׳]].
: (ב) שר המשפטים ממונה על ביצועו של [[פרק ג׳]].
: (ג) תקנות לעניין [[פרק ב׳]], למעט כללים לפי [[סעיפים 5]] [[ו־11]], טעונות את אישור הממשלה ואת אישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 45. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2|ההגדרות ”נושא תשתית חיונית” ו”תחום תשתית חיונית” שבסעיף 2]], [[סעיף 3|ההגדרה ”הקצאת זכות” לגורם ריכוזי שבסעיף 3]], [[וסעיף 4(א)(1)]]))) ====
{|
! {{מוקטן|טור א׳}} !! {{מוקטן|טור ב׳}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ג׳}}
|-
! נושא תשתית חיונית !! תחום תשתית חיונית !! היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין ההגדרה ”הקצאת זכות”, לגורם ריכוזי [[שבסעיף 3]] !! היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין קביעת בעל זכות כגורם ריכוזי לפי [[סעיף 4(א)(1)]]
|-
| 1. שירותי בזק פנים־ארציים ושירותי רדיו טלפון נייד  {{ש}} (((החל מיום 2.10.2022):)) שירותי בזק (((תיקון: תשפ&quot;ב))) || 1.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים לפי [[חוק התקשורת]], למעט תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי ייחודי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים. {{ש}} (((החל מיום 2.10.2022):)) תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפי [[סעיף 4 לחוק התקשורת]], למתן שירות בזק באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, שמספר המשתמשים בה עולה על הקבוע לפי [[סעיף 2(ב)(2) לחוק האמור]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|- || 1.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי משולב למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט״ן) לפי [[חוק התקשורת]] ולפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 2. דואר || 2.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי לפי [[סעיף 5א לחוק הדואר, התשמ״ו–1986]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 3. שידורים (((תיקון: תשע״ז, תשפ&quot;ב))) || 3.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 3.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מרישיונות אלה: {{ש}} (1) רישיון כללי לשידורי כבלים, לפי [[פרק ב׳1 לחוק התקשורת]]; {{ש}} (2) רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[פרק ב׳2 לחוק התקשורת]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 3.3 (((פרט משנה זה ימחק ביום 1.7.2021):)) תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון מיוחד למשדר ערוץ ייעודי, לפי [[סעיף 6לד1 לחוק התקשורת]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 3.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) רישיון לשידורו של ערוץ נושאי לפי [[=חוק הפצת שידורים|סעיף 13 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]] ([[בתוספת זו]] – חוק הפצת שידורים); {{ש}} (2) היתר להפעלת תחנות שידור ספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים]]; {{ש}} (3) מינוי לגורם מפעיל פרטי לפי [[חוק הפצת שידורים]]; {{ש}} (4) רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 4. הפקת מים || 4.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959]] ([[בתוספת זו]] – חוק המים), לעניין התפלת מי־ים. || colspan=&quot;2&quot; | התפלת מי־ים בשיעור מזערי המהווה 15% לפחות מסך הכמויות המרביות השנתיות שקבועות בהסכמים להתפלת מי־ים בין כלל בעלי הרישיונות למדינה.
|-
| || 4.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים]], לעניין הפקת מים שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין. || colspan=&quot;2&quot; | הפקת מים, שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין, בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית שאינה מי־ים מותפלים או מי־קולחין.
|-
| || 4.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים]], לעניין מי־קולחין. || colspan=&quot;2&quot; | הפקת מי־קולחין בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית של מי קולחין.
|-
| 5. תאגיד מים וביוב || 5.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לעסוק בפעילות חיונית לפי [[סעיף 14 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]]. || colspan=&quot;2&quot; | עיסוק בפעילות חיונית לגבי מי־ביוב המהווים 15% לפחות מסך כמות מי־הביוב המטופלים על ידי תאגידי מים וביוב.
|-
| 6. משק החשמל || 6.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לניהול המערכת לפי [[חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996]] ([[בתוספת זו]] – חוק משק החשמל). || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 6.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי [[חוק משק החשמל]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 6.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי [[חוק משק החשמל]]. || colspan=&quot;2&quot; | רישיון החלוקה עניינו בהקמה, בהחזקה או בהפעלה של 1% לפחות מרשת החלוקה של כלל בעלי רישיונות החלוקה או במתן שירותי חלוקה ל־1% לפחות ממספר צרכני החשמל.
|-
| || 6.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון ייצור לפי [[חוק משק החשמל]]. || colspan=&quot;2&quot; | רישיון הייצור עניינו בהקמה ובהפעלה של תחנת כוח לייצור חשמל בהיקף העולה על 175 מגה וואט, המתחברת לרשת החשמל של בעל רישיון הולכה לפי [[חוק משק החשמל]].
|-
| 7. נפט || 7.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק אחד מאלה, לפי [[חוק הנפט, התשי״ב–1952]] ([[בתוספת זו]] – חוק הנפט): {{ש}} (1) זכות נפט כהגדרתה [[בחוק הנפט]]; {{ש}} (2) היתר מוקדם, ובלבד שניתנת עמו זכות קדימה לפי [[סעיף 7א לחוק הנפט]]. || colspan=&quot;2&quot; | הקצאת זכות הנפט היא למי שבמועד ההקצאה אין לו זכות נפט אחרת לגבי אותו שטח.
|-
| 8. מחצב מסוג מסוים || 8.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק לגבי המחצב מאותו סוג, אחד מאלה לפי [[פקודת המכרות]]: {{ש}} (1) רישיון חיפוש או זכות כרייה, כמשמעותם לפי [[פקודת המכרות]]; {{ש}} (2) זכות יחיד או זכות בכורה להשיג רישיון לחיפוש לפי [[סעיף 17 לפקודת המכרות]]. || colspan=&quot;2&quot; | הקצאת רישיון החיפוש, זכות הכרייה, ההיתר לחיפוש או ההיתר לחקירה היא למי שבמועד ההקצאה אין לו רישיון, זכות או היתר כאמור באותו שטח.
|-
| 9. חציבה של סוג מחצב מסוים || 9.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק רישיון חיצוב, לגבי אותו סוג מחצב, לפי [[סעיף 109 לפקודת המכרות]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 10. משק הדלק || 10.1 תחום הפעילות של חברת דלק הרשומה במרשם חברות הדלק לפי [[סעיף 12 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001]] ([[בתוספת זו]] – חוק ההסדרים לשנת 2001). || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 10.2 זיקוק של דלק כהגדרתו [[-|בסעיף 9 לחוק ההסדרים לשנת 2001]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 11. גז פחמימני מעובה (((תיקון: תשפ&quot;א))) || 11.1 תחום הפעילות שלגביו נדרשרישיון ספק גז לפי [[=חוק הגפ&quot;מ|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]] ([[בתוספת זו]] - חוק הגפ&quot;מ), ובלבד שפעילות שיווק נכללת בתחום הפעילות על פי הרישיון.  || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 11.2 פעילות הקמה או הפעלה של מיתקן גז טעון היתר המשמש לאחסון גז שלגביה נדרש רישיון ספק גז לפי [[חוק הגפ&quot;מ]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 11.3 (((נמחק).)) || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 12. משק הגז הטבעי || 12.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי [[חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]] ([[בתוספת זו]] – חוק משק הגז הטבעי). || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 12.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 12.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון למיתקן גט״ן לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 12.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון אחסון לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 12.5 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון שיווק לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 13. זיכיון ים המלח || 13.1 תחום הפעילות שעליו חל [[חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 14. משאב טבע אחר || 14.1 שימוש וניצול של משאב טבע שאינו מנוי בפרט אחר [[בתוספת זו]] – לגבי כל סוג של משאב טבע בנפרד. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 15. שדות תעופה || 15.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק הטיס, התשע״א–2011]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 16. קווי שירות באוטובוסים || 16.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון קו להפעלת קו שירות באוטובוסים, לפי [[פרק שני בחלק ה׳ לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961]]. || colspan=&quot;2&quot; | אורכם הכולל בקילומטרים של קווי השירות שלגביהם חל רישיון הקו הוא 5% לפחות מאורך כלל קווי השירות באוטובוסים שלגביהם ניתנו רישיונות קו.
|-
| 17. מסילות ברזל מקומיות || 17.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 46א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשס״א–2001]] ([[בתוספת זו]] – פקודת מסילות הברזל). || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 18. מסילות ברזל שאינן מסילות ברזל מקומיות || 18.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) אישור הפעלה או ניהול של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית, לפי [[סעיף 48 לפקודת מסילות הברזל]]; {{ש}} (2) צו לפי [[סעיף 48א לפקודת מסילות הברזל]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 19. ספנות ונמלים || 19.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש כתב הסמכה להיות חברת נמל או תאגיד מורשה לפי [[סעיף 10 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 20. כבישים || 20.1 תחום הפעילות הנוגע להחזקת כביש ומתן שירות בו או להפעלת כביש ומתן שירות בו, לרבות – {{ש}} (1) תחום הפעילות שלגביו חל [[חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995]]; {{ש}} (2) תחום הפעילות שלגביו חל [[חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995]]; {{ש}} (3) תחום הפעילות שלגביו חל [[חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 21. מחסני מסוף מטענים אווירי || 21.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון מחסן מסוף מטענים אווירי לפי [[תקנות המכס, התשכ״ו–1965]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 22. מערכות סליקה פנסיוניות מרכזיות || 22.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 23. מערכת למסחר בניירות ערך (((תיקון: תשע&quot;ז-2))) || 23.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה וניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45 לחוק ניירות ערך]] || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 24. מערכת לסליקת עסקאות בניירות ערך (((תיקון: תשע&quot;ז-2))) || 24.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א לחוק ניירות ערך]] || colspan=&quot;2&quot; | --
|}


&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ו׳ בטבת התשע״ד (9 בדצמבר 2013).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* יאיר לפיד, שר האוצר
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>jtl4d9knxyagoehkpscew0j5kq8tv9a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שירות המדינה (גמלאות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>315376</id>
    <revision>
      <id>1414035</id>
      <parentid>1413095</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:57:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="356162" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש&quot;ל-1970

&lt;מאגר 2001392 תיקון 2076129&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2001390 --&gt; ((ס&quot;ח תשט&quot;ו, 135|חוק שירות המדינה (גמלאות)|2:209615)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:3:517968)); ((תשכ&quot;א, 51|תיקון|4:209614)), ((173|תיקון מס' 2|4:211829)); ((תשכ&quot;ג, 59|תיקון מס' 3|5:209613)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517985)); ((תשכ&quot;ד, 64|תיקון מס' 4|5:209612)); ((תשכ&quot;ה, 120|תיקון מס' 5|5:209611)), ((290|תיקון מס' 6|5:209610)); ((תשכ&quot;ז, 176|תיקון מס' 7|6:209609)), ((201|ת&quot;ט)); ((תשכ&quot;ח, 30|תיקון מס' 8|6:209608)); ((תשכ&quot;ט, 77|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((120|תיקון מס' 10|7:209607)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 65|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]|7:311010)), ((120|תיקון מס' 10 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|7:209607)); ((תשל&quot;א, 107|הוראות מעבר|7:209625)); ((תשל&quot;ג, 78|תיקון מס' 3|7:209606)), ((80|תיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209759)), ((82|תיקון מס' 5|7:209605)), ((200|תיקון מס' 6|7:209604)), ((255|תיקון מס' 7|7:209603)); ((תשל&quot;ד, 80|ת&quot;ט|ec:8:317775)); ((תשל&quot;ה, 128|תיקון מס' 8|8:209602)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)); ((תשל&quot;ו, 10|תיקון מס' 10|8:209601)), ((10|תיקון מס' 11 והוראות מעבר|8:209599)), ((18|תיקון מס' 12|8:209598)), ((97|תיקון מס' 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|8:209575)), ((163|תיקון מס' 14|8:209597)), ((249|תיקון מס' 10 (תיקון)|8:209600)), ((273|תיקון מס' 15|8:209596)); ((תשל&quot;ז, 82|תיקון מס' 16|8:209595)), ((100|תיקון מס' 17|8:209594)), ((106|תיקון מס' 18|8:209593)); ((תשל&quot;ח, 152|תיקון מס' 19|9:209592)); ((תשל&quot;ט, 26|תיקון מס' 20|9:209591)), ((124|תיקון מס' 21|9:209590)); ((תש&quot;ם, 102|תיקון מס' 22|9:209589)); ((תשמ&quot;א, 139|תיקון מס' 22 (תיקון)|9:209588)), ((171|תיקון מס' 23|9:209587)); ((תשמ&quot;ו, 184|תיקון מס' 24|11:210477)); ((תשמ&quot;ז, 124|תיקון מס' 25|11:210560)); ((תשמ&quot;ח, 44|תיקון מס' 26|11:210624)), ((55|תיקון מס' 27|11:210595)); ((תשמ&quot;ט, 12|תיקון מס' 28|12:210645)), ((14|הוראת שעה|12:210698)), ((99|הוראת שעה (תיקון)|12:210761)), ((99|חוק הגמלאות (השלמה לתוספת היוקר)|12:210760)); ((תש&quot;ן, 20|תיקון מס' 29|12:210731)), ((189|תיקון מס' 30|12:210775)), ((190|תיקון מס' 31|12:210736)); ((תשנ&quot;א, 142|הוראת שעה [תשמ&quot;ט] (תיקון מס' 2)|12:211721)); ((תשנ&quot;ב, 63|תיקון מס' 32|12:210849)), ((64|תיקון מס' 33|12:210883)), ((117|תיקון מס' 34|12:210892)), ((162|תיקון מס' 35|12:211673)); ((תשנ&quot;ד, 85|תיקון מס' 9 לחוק שירות המדינה (משמעת)|13:211017)); ((תשנ&quot;ו, 33|תיקון מס' 37|13:211343)); ((תשנ&quot;ז, 86|הגדלת קיצבה לגמלאי משרד התקשורת|14:211387)), ((183|תיקון מס' 27 (תיקון)|14:211433)), ((211|תיקון מס' 38|14:211425)); ((תשנ&quot;ח, 80|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 120|תיקון מס' 40|14:211622)); ((תשס&quot;א, 495|תוספת לקצבה - פיצוי מיוחד (הוראת שעה)|15:300401)); ((תשס&quot;ב, 150|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((510|תוספת לקצבה - פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר|15:300547)), ((602|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ג, 83|תיקון מס' 42|15:300591)); ((תשס&quot;ד, 51|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((130|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 126|חוק השבת קצבה לבן זוג שנישא בשנית ונישואיו השניים פקעו (תיקוני חקיקה)|16:299625)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 152|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)); ((תשס&quot;ח, 447|תיקון מס' 48|17:300849)), ((515|חוק שירות המילואים|17:300745)); ((תשס&quot;ט, 180|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תשע&quot;א, 1004|תיקון מס' 51|18:301391)); ((תשע&quot;ב, 266|תיקון מס' 52|18:301462)), ((742|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ד, 210|תיקון מס' 54|19:301617)), ((604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((703|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו|19:303844)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((738|תיקון מס' 58|20:340612)), ((1143|תיקון מס' 59|20:348256)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)); ((תשע&quot;ז, 242|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((928|תיקון מס' 7 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:382861)); ((תשע&quot;ט, 66|תיקון מס' 62|20:525593)), ((135|תיקון מס' 63|20:528240)).

&lt;מבוא&gt; ((לפי [[סעיף 107א(א)]], הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]] ביום הקובע לפי [[סעיף 107א(ג)]] או לאחריו, למעט בסייגים הקבועים בסעיפים [[107ב]] [[ו-107ג]]; לפי [[סעיפים 108ב]] [[ו-108ג]], הוראות חוק זה לא יחולו על סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון שגויס אחרי יום 31.12.2003.))

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2)
: בחוק זה -
:- &quot;בני זוג&quot; -
:: (1) עובד או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;
:: (2) עובדת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;
:- &quot;בן זוג לשעבר&quot;, של עובד או עובדת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה - אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לעובד או לעובדת שפרשו משירות:
:: (1) מי שהיתה אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;
:: (2) מי שהיה בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;
:: (3) פרוד של קבע;
:- &quot;גיל פרישת חובה&quot; - כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;גמלה&quot; - קצבּה או מענק;
:- &quot;הטבות פרישה&quot; - גמלה, פיצויי פיטורים וכיוצא באלה;
:- &quot;היום הקובע&quot; - יום שקבע שר האוצר לפי הוראות [[סעיף 107א(ג)]];
:- &quot;התרת נישואין&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון]];
:- &quot;ועדה רפואית&quot; - הועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות המדינה;
:- &quot;ועדת השירות&quot; - ועדת שירות המדינה שנתמנתה על פי [[חוק המינויים]];
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק החיילים המשוחררים&quot; - [[=חוק החיילים המשוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;חוק המינויים&quot; - [[=חוק המינויים|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק המשמעת&quot; - [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני&quot; - [[=חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;חוק יחסי ממון&quot; - [[=חוק יחסי ממון|חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]];
:- &quot;חוק משפחות החיילים&quot; - [[=חוק משפחות החיילים|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק נכי המלחמה בנאצים&quot; - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק שירות בטחון&quot; - [[=חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;מועד ההעברה&quot; - 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה בהתאם להוראות [[סעיף 42ב(ג)]];
:- &quot;מועד הפירוד&quot; - המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין עובד או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;
:- &quot;מענק&quot; - תשלום חד-פעמי;
:- &quot;נכה&quot; - אדם שנפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, ואין זו פגיעת כושר ארעית;
:- &quot;נציב השירות&quot; - מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי [[חוק המינויים]];
:- &quot;נציגות עובדי המדינה&quot; - ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;
:- &quot;סוהר&quot; - מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי [[פקודת בתי הסוהר, 1946]], לרבות סוהר מוסף זמני ולמעט סוהר חדש כהגדרתו [[בסעיף 108ב]];
:- &quot;עובד המדינה&quot; או &quot;עובד&quot; - מי שנתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו [[בסעיף 107א]], וכן למעט - על אף האמור [[בסעיף 108]] - מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ-לארץ במעמד עובד מקומי;
:- &quot;עומד ברשות עצמו&quot; - מי שהגיע לגיל 18, ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ - מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]] - מי שהגיע לגיל 21, והכל פרט למי שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
:- &quot;פירוד&quot; - אחד מאלה:
:: (1) התרת נישואין;
:: (2) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי [[סעיף 5א לחוק יחסי ממון]], או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
:- &quot;פסק דין לאיזון&quot; - פסק דין לפי [[סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון]], בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה;
:- &quot;פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני&quot; - פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לעובד שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;
:- &quot;פרוד של קבע&quot;, של עובד או של זכאי לקצבת פרישה - כל אחד מאלה:
:: (1) אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין העובד או הזכאי כאמור פרידה של קבע;
:: (2) בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין העובדת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;
:- &quot;פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון&quot; - פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לעובד שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;
:- &quot;פרידה של קבע&quot; - מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:
:: (1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:
::: (א) הליך להתרת נישואין;
::: (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
::: (ג) תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
::: (ד) בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי [[סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון]] או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
::: (ה) בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי [[סעיף 11 לחוק יחסי ממון]];
:: (2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;
:- &quot;פרישה משירות&quot; - יציאה לקצבה, מוות או פיטורים;
:- &quot;קצבּה&quot; - קצבת פרישה או קצבת שאיר;
:- &quot;קצבת פרישה&quot; - סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו;
:- &quot;קצבת שאיר&quot; - סכום המשתלם מדי חודש לשאיריו של עובד או של עובד שפרש משירותו;
:- &quot;שוטר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;השיעור להעברה&quot; - השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;
:- &quot;השיעור המשותף&quot; - השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;
:- &quot;שירות&quot; - שירות כעובד;
:- &quot;התקופה המשותפת&quot; - תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר;
:- &quot;תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר&quot; - תוספת המגיעה לפי חיקוק אחר, לקצבה כהגדרתה בסעיף זה;
:- &quot;תקופת שירות&quot; - תקופת שירות רצופה.

@ 2. הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות
: כדי להסיר ספק נאמר בזה:
: (1) רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור [[בסעיף 10(4)]];
: (2) התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.

@ 3. תקופות שאינן מפסיקות רציפות (תיקון: תשל&quot;ו-4)
: רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל אחד מאלה:
: (1) פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;
: (2) שביתה;
: (3) תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה;
: (4) שירות צבאי כמשמעותו [[בחוק החיילים המשוחררים]], וכל העדר שלאחריו אם הוא חל בתקופה שדינה כדין שירות לפי [[סעיף 12 לאותו חוק]];
: (5) שירות חלקי כמשמעותו [[בחוק החיילים המשוחררים]];
: (6) שירות מילואים כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]];
: (7) אימון לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ&quot;ז-1967]];
: (8) כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.

@ 4. שאירים (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד-3)
: (א) אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:
:: (1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן - אלמנה);
:: (2) מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן - אלמן);
:: (2א) בן זוגו לשעבר;
:: (2ב) פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;
:: (3) ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן - יתום);
:: (4) הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו, ודינו יהא כדין תלוי כאמור בפסקה (5);
:: (5) בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים - בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן - תלוי).
: (ב) לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן &quot;בן-זוג&quot;.

@ 5. ממונה על תשלום גמלאות
: שר האוצר ימנה אדם אחד או יותר להיות ממונה על תשלום הגמלאות (להלן - ממונה); הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.

@ 6. סמכויות עזר
: על ממונה יחולו הוראות [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], בשינויים המחוייבים.

@ 7. ועדה רפואית לעררים
: (א) שר הבריאות ימנה ועדה רפואית לעררים.
: (ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את דרכי מינויה של הועדה הרפואית לעררים ואת דרכי הרכבתה לכל ערר.
: (ג) הודעה על מינוי ועדה רפואית לעררים ועל מענה תפורסם ברשומות.

== פרק ב': גמלאות ושיעורן ==

@ 8. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מועד המעבר&quot; - יום י' באב התשס&quot;ט (31 ביולי 2009);
:- &quot;ממוצע משוקלל&quot; של שיעורי חלקיות משרה - השבר היוצא מחיבור המכפלות של כל אחד מהשיעורים האמורים במספר החדשים שבהם שירת העובד לפי אותם שיעורים, וחלוקת סך הכל במספר כל החדשים שבהם שירת;
:- &quot;משכורת קובעת&quot;, לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהוא מעודכן לפי הוראות [[סעיף 9]]:
:: (1) לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו כאמור;
:: (2) לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע במועד המעבר, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;
:: (3) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), הורד פלוני בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תחושב משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שלפני ההורדה;
:- &quot;משכורת שנתית&quot;, לגבי עובד שפרש משירותו - משכורתו הקובעת במועד פרישתו כפול שנים עשר;
:- &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; - רשימת הדירוגים [[שבחלק א' לתוספת השלישית]];
:- &quot;תוספת קבועה&quot; - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוּכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה.
:: ((פורסמו הודעות על הכרה בתוספות קבועות להלן: תוספת השכלה ישימה ותוספת השכלה ישימה למהנדס, תוספת מקצועית ותוספת צבירת שיעור תמריץ (י&quot;פ תשע&quot;ו, 3144); תוספת פריפריה ותוספת גמול מומחיות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 3144).))

@ 9. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2)
: (א) המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה - חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בתוספת שלישית א']] ופרש בתקופות כמפורט [[באותה תוספת]], תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ&quot;ט באדר א' התשע&quot;ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט [[בתוספת האמורה]] ואילך.
: (ב) בסעיף זה [[ובסעיף 9א]] -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הקודם&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון -
:: (1) לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) - מדד חודש דצמבר 2008;
:: (2) לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) - מדד החודש שבו פרש מהשירות;
::- &quot;העדכון הנוסף&quot;, לגבי אדם פלוני - עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם ערב פרישתו:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (5)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 6|(6)]] למעט סניגורים ציבוריים, [[תוספת 3 חלק א פרט 8|(8)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 9|(9)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 12|(12) עד (14)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 16| ו-(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] וכן בדירוג מעברי הגבול בדירוג קלדניות שופטים או בדירוג ביקורת המדינה - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק א פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::: (2) לגבי מי שערב פרישתו היה עובד כבאות בפנסיה תקציבית כהגדרתו [[בסעיף 107ג(ב)]] ודורג בדירוג הכבאים או בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד) - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום כ&quot;ח בשבט התשע&quot;ג (8 בפברואר 2013) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (3) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[תוספת 3 חלק א פרט 7|בפסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית]], וכן מי שערב פרישתו שירת כסניגור ציבורי - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ב' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק א פרט 7|פסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::: (4) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א פרט 10|בפסקאות (10)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 11|(11)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 15|או (15) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ג' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (5) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ד' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (6) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש&quot;ע (14 ביולי 2010) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ה' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (7) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[תוספת 3 חלק א פרט 16|בפסקה (16) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] - עדכון כמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (א) אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - תיווסף למשכורתו הקובעת תוספת בסכומים הקבועים לגביו [[בחלק ו' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
:::: (ב) אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011), וערב פרישתו שירת במשרד הבריאות - תעודכן משכורתו הקובעת, לאחר עדכונה כאמור בפסקת משנה (א), בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ז' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
:::: (ג) עדכון כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
::: (8) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות שירת כעובד מינהל ומשק בבית חולים, ודורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (4) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ח' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו ולדרגה שבה דורג באותו מועד; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
::: (9) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג כאמור [[תוספת 3 חלק א פרט 19|בפסקה (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] בדרג מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר-יועץ, ציר או שגריר - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ט' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו ולדרג שבו דורג כאמור; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
::: (10) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג המשפטנים או בדירוג הפרקליטים ומשכורתו הקובעת חושבה באותו מועד לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק י' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו.

@ 9א. תוספות לקצבה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
:- &quot;המדד לשנת 2008&quot; - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד חודש דצמבר 2007;
:- &quot;קצבת הבסיס&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
:: (2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
:: (3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף התוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו.
: (ב) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] או דורג בדירוג עובדי הוראה, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת שחיקה):
:: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעור של 5% מקצבת הבסיס.
: (ג) מי שפרש מהשירות לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], בדירוג עובדי הוראה או בדירוג אחר שקבע לגביו שר האוצר שיעור בצו לפי פסקה (1)(ג), תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2009 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת בשל המדד לשנת 2008):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד לשנת 2008 לבין אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
::: (ב) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - שיעור של 0.25 נקודת האחוז;
::: (ג) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג אחר - שיעור שקבע שר האוצר בצו, ובלבד שלא יעלה על השיעור בנקודות האחוז המפורט [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שפרש מהשירות בתקופה שמיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) - בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.
: (ד) מי שפרש מהשירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], או בדירוג עובדי הוראה, או מי שפרש מהשירות עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים, תשולם לו או לשאירו, תוספת בעד הקצבאות המפורטות [[תוספת רביעית חלק ג|בחלק ג']], [[תוספת רביעית חלק ד|בחלק ד']] או [[בחלק ה' בתוספת הרביעית]], בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו [[תוספת 4 חלק ג|בחלקים האמורים]], הכל לפי העניין ובהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי תוספת שחיקה תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) או לשאירו או כי תוספת בשל הסכמי שכר תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) או לשאירו, הכל לפי העניין, גם אם ערב הפרישה לא דורג מי שפרש מהשירות כאמור בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], בדירוג עובדי הוראה או בדירוג הרופאים; בצו לפי סעיף קטן זה יקבע שר האוצר את שיעור תוספת השחיקה או התוספת בשל הסכמי שכר, שתשולם למי שפרש מהשירות כאמור או לשאירו, בהתאם למועד הפרישה, וכן את הקצבאות שבעדן תשולם התוספת, ואופן חישובה.
: (ו) לא קבע שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ג)(1)(ג) או לפי סעיף קטן (ה), לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג שאינו מפורט [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], ואינו דירוג עובדי הוראה או דירוג הרופאים (בסעיף זה - דירוג אחר), עד ליום כ' באב התש&quot;ע (31 ביולי 2010), יראו את הדירוג האחר כאילו נמנה עם רשימת הדירוגים הבסיסית לעניין התוספות לקצבה לפי סעיף זה, ואולם -
:: (1) ניתנה לאחר יום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) תוספת למשכורת הנכללת במשכורת הקובעת, שלפיה מחושבת קצבתו של מי שפרש משירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) או של שאירו, יופחת מסך התוספות לקצבה לפי סעיף זה סכום הקצבה שנוסף בשל התוספת למשכורת הקובעת;
:: (2) תוספת המגיעה לפי סעיף קטן זה למי שפרש משירות או לשאירו, שהיא תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, תוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010 ותוספת בשל הסכמי שכר בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, לפי סעיף קטן זה, תשולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש ספטמבר 2010.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי [[סעיף 28]], ויחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]] לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.

@ 9ב. דין תוספות לקצבה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-3)
: תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי [[סעיף 9א]], וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין [[סעיפים 15(4) ו-(5)]], [[24(א)]], [[25(1)]], [[26(ב)(1)]], [[31]], [[32(א) ו-(ה)]], [[33]], [[34]], [[35]], [[36(א)]], [[37]], [[46 עד 48(א)]], [[52]], [[56 עד 58]], [[61]] [[ו-62(ב)]], וכחלק מהקצבה [[בהגדרה &quot;גמלה&quot; שבסעיף 1]] לעניין [[סעיפים 5]], [[19(ג)]], [[40]], [[42]], [[45]], [[48(ב)]], [[49]], [[50]], [[51]], [[52(ב)]], [[53]], [[54]], [[55]], [[57]], [[59]], [[60]], [[62]] [[ו-105]].

@ 10. חישוב תקופת השירות
: בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:
: (1) תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר יום - תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה עשר יום - לא תחושב כלל;
: (2) תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;
: (3) אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;
: (4) עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות;
: (5) תקופה שבה היה העובד מושעה לפי [[חוק המשמעת]], בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה;
: (6) עובד שהושעה לפי [[חוק המשמעת]] ופוטר תוך תקופת ההשעיה שלא מאחת הסיבות שהביאו לידי ההשעיה, יחליט בית הדין למשמעת שהוקם לפי [[החוק האמור]] (להלן - בית הדין למשמעת), על פי בקשתם של נציב השירות או של העובד, אם ובאיזו מידה יראו את תקופת ההשעיה כתקופת שירות; בהכרעתו יביא בית הדין בחשבון אם ובאיזו מידה הוּכחה האשמה שגרמה להשעיית העובד.

@ 11. תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור [[בסעיף 10(3)]], אם היא אחת מאלה:
: (1) תקופה שדינה כדין שירות לפי [[סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים]];
: (2) תקופת שירות חלקי לפי [[חוק החיילים המשוחררים]], או תקופת שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
: (3) תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי [[חוק הביטוח הלאומי]];
: (4) תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.

@ 12. כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ו-5)
: (א) בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שהועסק בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית יחולו הוראות מיוחדות אלה:
:: (1) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו - תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה;
:: (2) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה - תהא משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה המלאה, והוא כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו; הוא הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;
:: (3) עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מאשר החישוב לפי פסקה (2), יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור חלקיות המשרה ב-420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קצבת פרישה המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור [[בסעיף 20(א)]];
:: (4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מן החישוב לפי פסקאות (2) ו-(3):
::: (א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נפטר העובד או פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
::: (ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - בכל מקרה אחר;
:: (5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה; תקופת המינימום היא ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה אחר - מאה ועשרים חודש;
:: (6) תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב כתקופה שבה הועסק במשרה מלאה או במשרה שחלקיותה גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על ידי העובד או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של העובד במשרתו החלקית לבין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין;
:: (7) שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן ⅘ לפחות בתקופה שהן אמהות לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה את חלקיות משרתה בתקופה האמורה כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד ששיעור החלקיות של המשרה לא יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.
: (ב) בחישוב המשכורת הקובעת של מי שפרש מהשירות לפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) ייקראו פסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א) כאילו נאמר בהן כך:
:: &quot;(4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבּה לפי [[סעיף 20(ב)]], לפי שיעור חלקיות המשרה בחמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מהחישוב לפי פסקאות (2) ו-(3);
:: (5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי [[סעיף 20(ב)]], לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שבתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה;&quot;.

@ 13. משרה חלקית ששיעורה פחות משליש
: (א) שירותו של עובד שחלקיות משרתו אינה מגיעה כדי שליש לא יובא בחשבון גמלתו של זכאי לגמלה, לצורך חישוב תקופת השירות ולצורך חישוב המשכורת הקובעת, זולת לענין -
:: (1) קצבת שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
:: (2) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר - לאחר ששירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
:: (3) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי, אם פרש מסיבת מצב בריאות לקוי ופסקה (2) אינה חלה עליו - לאחר ששירת עשר שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
:: (4) שירותו של עובד עד י&quot;ב באב תשכ&quot;ז (18 באוגוסט 1967).
: (ב) תקופת שירות חלקי לא תפסיק את רציפות השירות, אף אם אין היא מובאת בחשבון כאמור בסעיף זה.

@ 14. שירות ביותר ממשרה אחת
: (א) הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד.
: (ב) הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר.

@ 15. זכות לקצבת פרישה (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: אלה זכאים לקצבת פרישה:
: (1) מי שיצא לקצבה לפי [[סעיפים 17]], [[17א]] [[או 18]];
: (2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
: (3) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2) אינה חלה עליו;
: (4) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק א' בתוספת השניה]], או יותר ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית-הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית-הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] (בפסקה זו - הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]], אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים;
: (5) על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.

@ 16. דין מתגייס לשירות קבע
: על אף האמור [[בסעיף 43 לחוק החיילים המשוחררים]] - עובד שהתגייס לשירות קבע לא ייחשב, לצורך קביעת זכויותיו לגמלה, כעובד שפוטר.

@ 17. יציאה לקצבה לפי רצון העובד (תיקון: תשל&quot;ג, תשס&quot;ד)
: עובד רשאי לצאת לקצבה -
: (1) לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]];
: (2) לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;
: (3) לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא.

@ 17א. יציאה מוקדמת לקצבה (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-3)
: (א) עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו [[סעיף 46(ג)]]; אולם אם נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, או החליט בית הדין, אף בלי שפסל אותו לשירות, שלא תשולם לו קצבת פרישה, כולה או מקצתה, תפקע או תצומצם תחולתו של הסעיף, לפי הענין.
: (ב) סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגמלאות עקב שירותו נשמרו על פי [[סעיפים 86]] [[או 92]] או על פי חוק אחר; ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב(א)]], תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.
: (ג) לעניין [[ההגדרה &quot;המשכורת הקובעת&quot; שבסעיף 8]], ולעניין [[סעיפים 9 עד 9ב]], יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

@ 18. יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד)
: (א) עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]] (בסעיף זה - גיל פרישת חובה); אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.
: (ב)(1) עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות להחליט גם על יציאתו לקצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד לגיל פרישת חובה והוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו - יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך העסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פסקה זו טעונה הסכמת העובד.
:: (2) קצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקצבה; לא הגיע חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין [[סעיף 13]] - תחושב כלל קצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור [[בסעיף 46(א)]], כאילו הוצא לקצבה מלאה במועד שבו הוצא לקצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67), תשכ״ט–1968]].))
: (ד) עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי הוצאתו לקצבה לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.

@ 19. מתן הודעה מוקדמת
: (א) עובד היוצא לקצבה לפי [[סעיף 17]] יתן הודעה מוקדמת על רצונו לצאת לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
: (ב) נציב השירות יתן לעובד הודעה מוקדמת על החלטתו להוציאו לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
: (ג) פרש העובד בלי שניתנה הודעה מוקדמת כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רואים אותו, לענין הזכויות לגמלה, כאילו פרש בתום התקופה שנקבעה למתן ההודעה ותחילתה ביום הפרישה בפועל, או ביום מתן אותה הודעה - אם ניתנה למועד שלפני תום התקופה שנקבעה; לענין הזכויות למשכורת בעד התקופה האמורה ופיצוי על אי-מתן ההודעה, יהא דין יציאה או הוצאה לקצבה בלא הודעה מוקדמת כאמור כדין התפטרות או פיטורים ללא הודעה מוקדמת.

@ 20. שיעור קצבת הפרישה (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ב-3, תשס&quot;ד)
: (א) הזכאי לקצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית, יכולה הקצבּה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.
: (ב) אדם שועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.
: (ג) מי שנתקבל לשירות כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.
: (ד) מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בתוספת השניה]], לא תפחת קיצבתו מ-35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו הקובעת בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.
: (ה) עובד כאמור בסעיף קטן (ד) והזכאי להגדלת תקופת שירותו מכוח [[סעיף 100(ב)]] בגלל אחד מאלה:
:: (1) שירות מחתרתי בחוץ לארץ;
:: (2) היותו אסיר ציון;
:: (3) היותו ניצול רדיפות הנאצים;
:: (4) היותו הורה שכול או אלמנה כמשמעותם [[בחוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:: (5) טעמים רפואיים ומשפחתיים;
:: (6) שירות סדיר כחייל של מי שגוייס בחוץ לארץ לפני עלייתו לארץ, ושירת בתקופת מלחמת העולם השניה בשירות הצבא הבריטי או בצבאות בנות הברית, כשהשירות האמור איננו מובא בחשבון כשירות &lt;!-- ((במקור: כשירו])) --&gt; לצורך הגימלאות;
:: (7) היותו בעל עיטור על&quot;ה שהוענק בעד פעילות שאיננה חופפת פעילות אחרת המזכה בהכרת שירות על פי החוק, -
:: יהיה זכאי לשתי ההגדלות, ובלבד שתקופת השירות של העובד כפי שהוגדלה כך לא תעלה על פי שניים משנות שירותו בפועל.

@ 21. מתי לא תובא נכות בחשבון (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: (א) אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו, כל נכות שבעדה קיבל או היה זכאי לקבל פיצויים או הטבות אחרות מאוצר המדינה [[וסעיף 60]] אינו חל עליה, לא תובא בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו, אלא אם הוחזר לאוצר המדינה אותו חלק מהפיצויים או ההטבות שקיבל הבא לפצותו על תקופת נכות שהוא זכאי בה גם לקצבה, או אם ויתר על החלק האמור, הכל לפי הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי קצבה של מי שבחר בקצבה לפי [[סעיף 34(ג)]], למעט מי [[שסעיף 78]] חל עליו.
: (ב) מי שנתמלאו בו אלה:
:: (1) דרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו;
:: (2) [[סעיף 60]] אינו חל על אותה נכות;
:: (3) קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, פרט לקצבה לפי [[#פרק ט|פרק ו'2 לחוק הביטוח הלאומי]];
:: לא תבוא בחשבון - לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו לפי חוק זה - כל נכות שבעדה קיבל פיצויים, מענק או קצבה כאמור.
: (ג) נגרמה לעובד על ידי צד שלישי נכות העשויה לקבוע את שיעור קצבתו, [[וסעיף 60]] אינו חל עליה, חייב הוא להודיע על כך לממונה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות ולעשות כל פעולה סבירה שהממונה ידרוש ממנו כדי לקבל פיצויים מהצד השלישי; למטרה זו רשאי הממונה לדרוש מהעובד למסור למי שיורה יפוי-כח להגיש נגד הצד השלישי על חשבון אוצר המדינה תביעה לפיצוי מלא או חלקי על הנכות, הכל כפי שיורה הממונה; לא עשה העובד את המוטל עליו לפי סעיף קטן זה, לא תובא הנכות בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו.
: (ד) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חישוב חלק הפיצויים או המענק שיש להחזירו או לשלמו לאוצר המדינה לפי סעיף זה, בדבר אופן החזרתו ובכל ענין אחר הנוגע לביצוע סעיף זה; בין השאר רשאי הוא לקבוע בתקנות אלה כי תשלומי פיצויים או מענק בעד נכות יובאו בחשבון לענין חישוב הגמלאות לפי סעיף זה רק אם נתקבלו על ידי העובד תוך תקופה מסויימת לפני פרישתו, שנקבעה באותן תקנות.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שפרש מהשירות לפני י&quot;ב באב תשכ&quot;ז (18 באוגוסט 1967) ועל שאיריו.

@ 21א. הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב]], ומתקיימות הוראות [[סעיף 58א]] לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה - הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, [[בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני]] (בסעיף זה - סכום ההפחתה);
:: (2) לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות [[סעיף 58א]] ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, &quot;הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה&quot; - ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי [[סעיף 58א(א)(1)]];
:: (3) לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי [[סעיף 58א]], יחולו הוראות אלה:
::: (א) הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני - החודש האמור, והכול לפי המאוחר;
::: (ב) ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (4) נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
:: (2) הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי [[סעיף 42א]] הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל העובד לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

@ 22. מענק נוסף לקצבה (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשמ&quot;ו)
: (א) מי שפוטר מהשירות לפני שהגיע לגיל 60 והוא זכאי לקצבת פרישה לפי [[סעיפים 15(2), (3) או (4)]] [[או 78]] - ישולם לו, נוסף על הקצבּה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על הסכום הקטן משני אלה:
:: (1) משכורתו השנתית;
:: (2) הסכום היוצא מהיווּן קצבה, ששיעורה כהפרש שבין הקצבּה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו ובין הקצבּה שהיתה מגיעה לו, אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60 ובהגיעו לגיל 60 היה זכאי לתוספת משפחה בגלל אותם בני משפחה שבגללם היה זכאי לתוספת משפחה בשעת פרישתו.
: (ב) היה הזכאי לקצבת פרישה כאמור עובד במשרה חלקית, תחושב הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60, לפי חלקיות המשרה שלפיה מחושבת הקצבּה של אותו עובד בזמן פיטוריו.
: (ג) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.
: (ד) (((בוטל).))

@ 22א. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 23. מענק לבעל דרגת נכות נמוכה מ-25%
: עובד - למעט שוטר וסוהר - שפוטר אחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו נמוכה מ-25% והוא זכאי עקב פיטורים אלה לפיצויי פיטורים, ישולם לו נוסף לפיצויים אלה מענק בשיעור של אחוז אחד מסכום הפיצויים לכל אחוז מאותה דרגת נכות.

@ 24. ברירת זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות
: (א) זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות יהיה רשאי להודיע בכתב, כי במקום זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.
: (ב) הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר תוך שנים-עשר חדשים מהמאוחר מאלה:
:: (1) יום סיום תקופת הנסיון בשירות החוזר, ואם לא חלה בו תקופת נסיון - יום שחזר העובד לשירות;
:: (2) יום שמי שנקבע בתקנות הודיע לעובד על זכותו לפי סעיף קטן (א);
:: אולם לא לאחר שפרש העובד מהשירות החוזר.

@ 25. דין עובד שצירף תקופות שירות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ז)
: הודיע עובד כאמור [[בסעיף 24]], יחולו הוראות אלה:
: (1) זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקצבּה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;
: (2) תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;
: (3) קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי [[סעיף 22]] [[או 63ב]], יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות, חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;
: (4) על אף האמור בפסקה (3) רשאי העובד, במקום להחזיר חלק מן המענק כאמור באותה פסקה, לדרוש כי, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, יראו את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית בלבד, ואם היתה המשרה חלקית - כמשרה ששיעור חלקיותה קטן ממה שהיה למעשה, הכל לפי שיעורים, כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; אולם פסקה זו לא תחול אם כתוצאה מאותו חישוב תרד חלקיות המשרה בשירות הקודם מתחת לשיעור המובא בחשבון לענין [[סעיף 13]];
: (5) היוון העובד חלק מקצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית ששיעור חלקיותה כיחס שבין החלק הבלתי מהוּון &lt;!-- (([במקור: מהווּן])) --&gt; של הקצבּה בעד השירות הקודם לבין קצבה מלאה לפני ההיווּן;
: (6) הוּון חלק מקצבה כאמור בפסקה (5) בעד תקופה מסויימת בלבד, תשולם הקצבּה לפי האמור בפסקה (5) אחרי הפרישה מהשירות החוזר, רק במשך פרק הזמן שבו עולה התקופה שבעדה הוּונה הקצבּה על התקופה שבה הגיעה לזכאי קצבה מוקטנת עקב ההיוון לפני תחילתו של השירות החוזר; תם אותו פרק זמן, תשולם הקצבּה כאילו לא הוּון חלק מהקצבּה בעד השירות הקודם;
: (7) המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של העובד בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, הכל לפי הדרגה הגבוהה יותר.

@ 26. קצבה לשאיריו של עובד (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו, תשע&quot;ד-3)
: (א) עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים - תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם -
:: (1) לבן זוג, כל עוד לא נישא -
::: (א) באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה - ארבעים אחוזים;
::: (ב) אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) -
:::: (1) עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה - החודש הקובע) - ארבעים אחוזים;
:::: (2) החל בחודש שלאחר החודש הקובע - ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
:: (1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע - מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
:: (2) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן זוג הזכאי לקצבה - עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
:: (3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן זוג הזכאי לקצבה - חמישה עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
:: (4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם - עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה - חמישה עשר אחוז לכל אחד.
: (א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
: (ב)(1) מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי [[סעיף 30(א)]], רשאי להוון את הקצבה האמורה כולה.
:: (2) הוראה זו אינה חלה -
::: (א) על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
::: (ב) אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 40]].

@ 27. מענק לשאירים באין קצבה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשמ&quot;ו, תשע&quot;ד-3)
: (א) עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות משלוש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה - המענק).
: (ב) ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכורתו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;שאיר&quot; - למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

@ 28. קצבה לשאיריו של זכאי לקצבת פרישה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: (א) זכאי לקצבת פרישה שנפטר - תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות [[סעיף 109(ב)(2)]], קצבה באחוזים מהקצבּה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם -
:: (1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד -
::: (א) באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג - שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
::: (ב) אם הותיר אחריו הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג - ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי [[סעיף 21א(א)]], אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
:: (1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב)]], וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע - מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]];
:: (2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום;
:: (3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
:: (4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקצבה - עשרים אחוז לכל אחד.
: (א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
: (ב) קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - כאמור ברישה לסעיף קטן (א) - היא הקצבּה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות [[סעיפים 32]], [[33]], [[35]] [[ו-46(ב) או (ד)]], בצירוף תוספות לפי [[סעיף 9א]], ככל שהיה זכאי להן.
: (ג) הופחתה או נשללה קצבתו של זכאי לפי [[סעיפים 53]] [[או 61]], יראו כקצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקצבּה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי [[סעיף 17א]] ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור [[בסעיף 46(ג)]], ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -
:: (1) לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי [[סעיף 17א]] ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור [[בסעיף 46(ג)]], והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה - החודש הקובע) - שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
::: (ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע - ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
:: (2) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]], אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

@ 29. (תיקון: תשל&quot;ג-5) : (((בוטל).))

@ 30. קצבת שאיר ששיעורה נקבע על ידי הממונה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-3)
: (א) היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד - תשולם לשאיריו, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו [[בסעיפים 26]] [[או 28]], קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד -
:: (1) ששיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;
:: (2) שסך כל הקצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.
: (א1) לעניין סעיף קטן (א), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור באותו סעיף קטן לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד, או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
: (ב) השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד, ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה - תשעים אחוזים מקצבתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

@ 31. מענק לבן זוג שנישא (תיקון: תשל&quot;ו-7, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-3)
: (א) בן זוג שהוא זכאי לקצבה ונישא - ישולם לו מענק כסכום הקצבה שהיה זכאי לה, לולא נישא, כמפורט בסעיף קטן (ג) כפול שלושים ושש, ובבן זוג שבגלל האמור [[בסעיפים 30]] [[או 36]] משלמים לו קצבה בשיעור מופחת או אין משלמים לו קצבה, תיחשב כקצבה לענין זה הקצבה שהיה זכאי לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.
: (ב) מענק ששולם לבן זוג לפי [[סעיף 37]] ינוכה מהמענק המשתלם לפי סעיף קטן (א).
: (ג) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם (([במקור: ישולם])) לבן זוג עם הגשת בקשתו לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיה זכאי לה לאחרונה לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לו בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה לולא נישא.
: (ד) פקעו הנישואין השניים, תשולם לבן הזוג מיום הפקעת הנישואין אותה קצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא, אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה בשום חודש מעל למחציתה.
: (ה) פקעה זכותו של בן הזוג לקצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ד) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.
: (ו) לענין סעיף זה, &quot;פקיעה&quot; - לרבות במות בן הזוג.
: (ז) לעניין סעיף זה יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

@ 32. הגבלת גמלאות כפל (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-3, תש&quot;ן-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, ”גמלאות כפל” – שתי קצבאות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי חוק זה בצירוף אחת או יותר מגמלאות אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) פיצויים שבועיים לפי [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]];
:: (3) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קצבה או תשלום כאמור, למעט גמלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם [[בסעיף 34]];
:: (4) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.
: (ב) היה אדם זכאי לגמלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבּה לפי חוק זה או אחת משתי הקצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גמלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ־ישראל.
: (ג) על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקצבה לפי חוק זה זכאי לקצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קצבה לפי חוק זה, תהיה ההפחתה של כל קצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב) כיחס של כל קצבה וקצבה אל סכומן הכולל של הקצבאות לפני ההפחתה.
: (ד) המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגמלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגמלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; בסעיף קטן זה –
::- ”משכורת קובעת משוקללת” – כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי [[סעיף 9א]] – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;
::: (2) לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי [[סעיף 9א]] – המשכורת הקובעת;
::: לעניין הגדרה זו, חל [[סעיף 12]] על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;
::- ”תוספות לקצבה” – התוספות לקצבה כאמור [[בסעיף 9ב]] המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו.
: (ה) שירת עובד בעת אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה, וסך כל הקצבאות והגמלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבּה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) – תופחת הקצבּה לפי חוק זה בעודף כאמור.
: (ו) סעיף זה אינו גורע מהאמור [[בסעיף 21]].
: (ז) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:
:: (1) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה;
:: (2) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי [[חוק הביטוח הלאומי]].

@ 33. סייגים [[לסעיף 32]]
: (א) [[סעיף 32]] אינו חל על קצבה לפי חוק זה של מי שלפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) (להלן בסעיף זה - יום התיקון) היה זכאי לה ולגמלה מן המפורטות [[בסעיף 32(א)]] למעט קצבה שניה לפי חוק זה וקצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי [[חוק הביטוח הלאומי]] (להלן בסעיף זה - קצבת פגיעה בעבודה).
: (ב) מי שהיה לפני יום התיקון זכאי לשתי קצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן, זכאי לקבל את שתי הקצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור [[בסעיף 32]]; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן השירות שהיתה מזכה אותו בקצבה אילו [[סעיף 32]] עמד בתוקף אותה שעה, לא תבוא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שולמו הפיצויים.
: (ג) מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את שאיריו, לפי בחירתם, בקצבה לפי חוק זה או בקצבת פגיעה בעבודה, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
:: (1) בחר הזכאי לקצבה כאמור בקצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקצבה לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור [[בסעיף 32]], אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקצבּה לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים;
:: (2) בחר הזכאי בקצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקצבת פגיעה בעבודה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור [[בסעיף 32]], ובלבד שהתביעה לקצבת פגיעה בעבודה הוגשה על ידיו תוך שנים עשר חדשים מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקצבת פגיעה בעבודה לולא בחר בקצבה לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור באותה פסקה.

@ 34. גמלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-4, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות החיילים]], [[חוק נכי המלחמה בנאצים]], [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], וכל חוק אחר ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, קבע בצו כחוק שיקום לענין חוק זה;
::- &quot;גמלה לפי חוקי השיקום&quot; - תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי השיקום.
: (ב) הזכאי עקב מאורע אחד לקצבה לפי [[פרק זה]] ולגמלה לפי חוקי השיקום - הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגמלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגמלאות לפי חוק זה.
: (ג) בחר בקצבה לפי [[פרק זה]], יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגמלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.
: (ד)(1) הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגמלה לפי חוק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.
:: (2) סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ&quot;ז בתשרי תשכ&quot;ח (31 באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו הטבות אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
:: (3) (((נמחקה).))
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]], שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי [[חוק הנכים]], יהיה זכאי לקיצבה לפי [[סעיף 20(א)]] וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו לפי [[חוק הנכים]].
: (ו)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שנפטר בזמן שירותו ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]] (להלן - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה), וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו שאיריו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום; ואולם כל עוד בן הזוג או היתומים זכאים לתגמולים לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], תנוכה מקצבתם לפי חוק זה מחצית מסכום התגמולים או מחצית מסכום הקצבה, לפי הסכום הנמוך, והתגמולים וההטבות לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] ישולמו במלואם.
:: (2) היה סך כל הקצבאות המגיעות לבן הזוג וליתומים לפי חוק זה בצירוף התגמולים המגיעים להם לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת של העובד שנפטר, ינוכה הסכום העודף מקצבתם לפי חוק זה, והתגמולים וההטבות לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] ישולמו במלואם; לעניין זה, &quot;משכורת קובעת משוקללת&quot; - משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה [[בסעיף 32(ד)]], ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים &quot;לעניין הגדרה זו&quot; - לא תחול.
:: (3) לעניין פסקה (2), לא תובא בחשבון התגמולים התוספת לפי [[סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים]], ובזכאי לתגמולים לפי [[סעיף 9(ב) לאותו חוק]] - לא יובא בחשבון ההפרש שבין אותם תגמולים לבין התגמולים לפי [[סעיף 9(א) לאותו חוק]].

@ 35. קצבה ומשכורת (תיקון: תש&quot;ל, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-3)
: (א) זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות במשרד ממשלתי, ביחידת סמך או בגוף אחר שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו או הוחלו עליו שמהם פרש, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה בעד החודש שבו מגיעה הקצבּה.
: (ג) חל [[סעיף 12]] על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.
: (ד) זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:
:: (1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;
:: (2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);
:: משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.
: (ה) זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבּה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה, ינוכה ממנה חלק הקצבּה שהיוון.
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א]], שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השנייה]].
: (ז) בסעיף זה –
::- ”הכנסה כוללת” – המשכוקת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;
::- ”משכורת קובעת” – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה [[בסעיף 32(ד)]], ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים ”לעניין הגדרה זו” – לא תחול;
::- ”המשכורת הקיימת” – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;
::- ”קצבה רגילה” – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה.

@ 36. קצבה לבן זוג שהגיע לגיל 45 (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד-3)
: (א) על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לבן זוג העומד ברשות עצמו רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר ילד שנתמלאו בו שנים אלה:
:: (1) הוא אינו עומד ברשות עצמו;
:: (2) הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.
: (ב) ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.
: (ג) אלמנתו של מי שנפטר לפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).
: (ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

@ 37. מענק לבן זוג כשאין קצבה (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד-3)
: (א) בן זוג שאיננו מקבל קצבת שאיר בגלל האמור [[בסעיף 36]] או [[בסעיף 28(א)(1)]] לגבי תקופת הנישואין - ישולם לו מענק כקצבה שהיה זכאי לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים עשר; אולם בן זוג [[שסעיף 36]] חל עליו ושהגיע במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל 45.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום &quot;תקופת הנישואין&quot; יקראו &quot;התקופה המשותפת&quot;.

@ 38. (תיקון: תשע&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 39. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגמלה לפי חוק זה, פרט למענק לפי [[סעיפים 23]] [[או 27]], לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה לפיצויי פיטורים המשתלמים לעובד או לשאיריו, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.
: (ב) שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגמלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.
: (ג) מי שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי [[סעיף 34]] ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.
: (ד) מי שחל עליו [[סעיף 33(ג)]] ובחר בקצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו [[באותו סעיף]], ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקצבה בגלל בחירתו לפי [[סעיף 34]].
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות [[שבסעיפים 15(4)]], [[17א]], [[35]], [[36]], [[46]], [[50]], [[54]], [[55]], [[56]], [[60(ב)]], [[60(ג)]] [[או 61]].
: (ו) עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:
:: (1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
:: (2) תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;
:: (3) הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המְרַבּי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
:: יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.
: (ז) עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:
:: (1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
:: (2) הוא זכאי לגמלאות כפל לפי [[סעיף 32(א)(3) או (4)]], או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן [[סעיפים 85]] [[או 86]], או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;
:: (3) תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי [[סעיף 85]], ותקופת עבודתו אצל מעסיק אחר שחל עליה [[סעיף 86]], וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור [[בסעיף 32(א)(3) או (4)]], מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;
:: (4) הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבּי בשל הקבוע [[בסעיפים 85]] [[או 86]] או על פיהם, או בשל האמור [[בסעיף 32(ב)]], או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
:: יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבּי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן - תקופת השירות העודפת).
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעסיק קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבּי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;שיעור מרַבּי&quot; - השיעור המרבּי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;
::- &quot;פיצויי פיטורים&quot; - כמשמעותם [[בחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
::- &quot;תקופת שירות בפועל&quot; - לרבות -
::: (1) תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי [[סעיף 83]], או לפי [[#36|סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי&quot;ד-1954]];
::: (2) תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור [[בסעיף 11(4)]], או [[#7|בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי&quot;ד-1954]].

@ 40. מענק לשאירים במקום גמלאות אחרות (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו)
: עובד שנפטר לאחר שלוש שנות שירות רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:
: (1) פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור [[בסעיף 39(א)]];
: (2) המענק שהיה משתלם להם לפי [[סעיף 27]] אילו שירת העובד פחות משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור [[בסעיף 39(א)]] - בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול שלוש, הכל לפי הקטן יותר;
: שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

@ 41. (תיקון: תשל&quot;ז-3) : (((בוטל).))

== פרק ג': תביעות ותשלומים ==

@ 42. תביעות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) התובע גמלה יגיש את תביעתו לממונה.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:
:: (1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;
:: (2) נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב]] או שהתקיימו נסיבות כאמור [[בסעיף 42א(ב)]].
: (ב) הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי [[סעיף 43]].
: (ג) הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.
: (ד)(1) הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על גמלת ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגמלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי [[סעיף 43]].
:: (2) סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.

@ 42א. בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:
:: (1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;
:: (2) נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
: (ב) נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי [[סעיף 42]] גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה - גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

@ 42ב. רישום הערה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים [[בסעיף 42א(א)]], ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה - הערה):
:: (1) הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;
:: (2) השיעור להעברה;
:: (3) אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
:: (4) אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור [[בסעיף 17א(ב)]], ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו;
:: (5) אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]] [[או 17א]], תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור [[בסעיף 58א(ב)(2)(ב)]], ואילך.
: (ב) נוסף על האמור [[בסעיפים 17א(ב)]] [[ו-58א(ג)(1)]] ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה, לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים בלא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
: (ג) הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן לזוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 42ג]].
: (ד) לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין [[סעיף 43]].

@ 42ג. תקנות לעניין רישום הערה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי [[סעיף 42א]], פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי [[סעיף 42ב]];
: (2) אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);
: (3) הודעה על רישום הערה לפי [[סעיף 42ב]], דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;
: (4) דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]] והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם [[לסעיף 58א]].

@ 43. ערעור
: (א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או החלטת ביניים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.
: (ג) בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

@ 44. החלטות חדשות
: הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין, בין ביזמתו ובין לפי בקשת אדם הזכאי לגמלה, אף אם כבר הוחלט בה סופית לפי [[סעיף 43]], אם נוכח על סמך ראיות חדשות, שלא היו לפני המחליט הקודם, כי אותה החלטה בטעות יסודה; דין ההחלטה החדשה יהיה לכל דבר, לרבות זכות הערעור, כדין כל החלטה אחרת, אולם לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת הערעור עליה לפי [[סעיף 43]], ואם הוגש הערעור - עד שבית הדין האזורי יורה לבצעה, בין בהחלטתו הסופית ובין בהחלטת ביניים.

@ 45. גמלאות מאוצר המדינה
: הגמלאות ישולמו מאוצר המדינה.

@ 46. מאימתי משלמים קצבה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ט)
: (א) קצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, אולם מי שביום כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) היה זכאי לקצבה והיא השתלמה לו בפועל, תשולם לו קצבה, ולפי הענין - לשאיריו, בראש כל חודש.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור [[בסעיף 9]], ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.
: (ב) עובד שיצא לקצבה לפי [[סעיף 17(1) או (3)]] לפני שהגיע לגיל 60 - תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקצבּה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור.
: (ג) עובד שבחר בזכויות לגמלאות לפי [[סעיף 17א]], תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]] (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה); אולם -
:: (1) אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;
:: (2) אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;
:: (3) אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך קבעה הועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו וכל עוד נמשך אי-כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי האמור [[#163|בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי]].

@ 47. שינוי שיעור קצבה - מאימתי (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: אירע מקרה בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבּה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבּה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

@ 48. תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה
: (א) לא תשולם קצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.
: (ב) הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגמלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגמלה ביום הגשת התובענה, ובלבד שהתביעה לגמלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחדשיים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - מיום תום תקופת הערעור.

@ 49. תשלום גמלה שלא לידי הזכאי
: (א) גמלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גמלה המגיעה לאדם נתון לאפוטרופסות - תשולם לאפוטרופוס.
: (ב) נוכח הממונה, כי מתן גמלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגמלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגמלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.
: (ג) החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי [[סעיף 43]], יפקע תקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי - אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האפוטרופוס הקודם על ידי בית משפט מוסמך או משנתמנה אחר במקומו - אם היה לזכאי אפוטרופוס.

@ 50. התיישנות זכות התביעה
: הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר מתיישנת בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן.

@ 51. איסור צבירת תשלום
: זכאי שלא גבה כספי גמלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו - רשאי הממונה להחליט על פקיעת זכותו לקבלם.

@ 52. דין גמלאות המגיעות לזכאי לגמלה שנפטר (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: (א) זכאי לקצבה שנפטר ולא גבה את הקצבאות המגיעות לו בעד החודש שבו נפטר והחדשיים שקדמו לאותו חודש או חלק מהן - ישולמו קצבאות אלה לידי בן-זוגו, הורו או ילדו של הזכאי, אם לפני פטירתו הורה הזכאי לשלמן כן; לא הורה הזכאי, והיה לו בן-זוג - ישולמו הקצבאות האמורות לידיו; אם גם לא היה בן-זוג, ינהגו בקצבאות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב)(1) זכאי לגמלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גמלה המגיעה לו, תשולם הגמלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקצבאות המשתלמות לשאירים; לענין זה יראו בן זוג כזכאי לקצבה אף אם אינו זכאי לקצבת שאיר.
:: (2) לא הוגשה כל תביעה של שאיר - תחולק הגמלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקצבה - רשאי הוא לעכב את תשלום הגמלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגמלה על ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה, להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגמלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקצבה.

@ 53. מעשה מרמה
: הוכח כי ניסה אדם להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב-25 אחוזים.

@ 54. הפסקת השירות עקב מעשה מרמה
: (א) היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של גמלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.
: (ב) על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אם ראה סיבות המצדיקות את הדבר.
: (ג) תקופת ההתיישנות [[שבסעיף 66 לחוק המשמעת]] לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.
: (ד) מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגמלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.
: (ה) החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.

@ 55. שאיר שגרם למות המזכה
: שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת - לא תשולם לו גמלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.

@ 56. קצבה לאדם במאסר
: נמצא אדם במאסר על פי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר - לא תשולם לו כל קצבה בעד הזמן שהוא במאסר.

@ 57. תשלום קצבה במקרה של פסילה מוגבלת (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: מי שנפסל לשירות המדינה לתקופה מוגבלת לפי החלטת בית דין למשמעת, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
: (1) לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]], אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות;
: (2) בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבּה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבּה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;
: (3) נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבּה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.

@ 58. העברת זכות לקצבה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-3)
: (א) חלק הקצבּה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין [[סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר, תשי&quot;ח-1958]], או מחצית הקצבּה - הכל לפי הסכום הגבוה יותר, לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.
: (ב) &quot;הקצבּה&quot;, לענין סעיף קטן (א) - הקצבּה שהיתה מגיעה אילולא הוראות [[סעיפים 32]], [[33]] [[ו-35]].

@ 58א. העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 49]] [[ו-58]], ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ונרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב]], יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה - זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה - הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]], ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור [[בסעיף 21א(ב)]] - סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה - הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);
:: (2) ביקש זכאי להוון לסכום חד-פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות [[סעיף 109(ב)(4)]], יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;
:: (2) לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]] [[או 17א]] סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך -
::: (א) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;
::: (ב) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין -
:::: (1) לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה - מגיל הפרישה לגננת; לעניין זה, &quot;גיל הפרישה לגננת&quot; ו&quot;גננת ותיקה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 64]];
:::: (2) לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי [[סעיף 17(4)]], כפי שהוא נקרא [[בסעיף 72א]], ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]] [[או 17א]] - מגיל הפרישה לשוטר; לעניין זה, &quot;גיל הפרישה לשוטר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 69א]];
:: (3) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;
:: (4) נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה - על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;
:: (5) נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר, ויחולו הוראות [[סעיף 21א(א)(4)]].
: (ג)(1) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.
:: (2) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.
:: (3) יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כקצבה לעניין [[סעיף 58(ב)]].

@ 59. הגבלה על קיזוז
: אוצר המדינה אינו רשאי לקזז גמלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגמלה, חוץ מחובות אלה:
: (1) מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גמלאות;
: (2) מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;
: (3) סכומים ששולמו לזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גמלאותיו או פיצויי פיטורים;
: (4) סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור [[בסעיף 60]];
: (5) הוצאות שחויב בהם הזכאי לפי [[סעיף 97]].

@ 60. תביעות נגד צד שלישי (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ז-3)
: (א) היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] (להלן - פקודת הנזיקין) או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל&quot;ה-1975]], רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
: (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
: (ג)(1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.
:: (2) הגיש הזכאי תובענה לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל&quot;ה-1975]] נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - עד לאחר תום תקופת הערעור.
: (ד) לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

@ 61. דין נכה הנוהג שלא כראוי
: קצבתו של זכאי ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו, רשאי הממונה להפחית, להתלות או לשלול ממנה אותו חלק שבו היא עודפת על הקצבּה שהיתה מגיעה לולא הנכות, אם אותו זכאי -
: (1) גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;
: (2) הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;
: (3) נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;
: (4) נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

@ 62. תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: (א) מקום שנשללה גמלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם, ולעניין קצבת פרישה - גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות [[סעיף 58א]] אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה; אולם אם נשללה גמלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
: (ב) נפטר האדם תוך תקופת השלילה, רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקצבּה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגמלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
: (ג) החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.

@ 63. הוראה לצורך קביעת זכות לגמלה של בני משפחה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2)
: מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות [[שבסעיפים 31]], [[32]], [[33]], [[34]], [[36]], [[40]], [[48]], [[50]], [[51]], [[55]], [[56]], [[60(ב)]] [[או 60(ג)]] ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.

== פרק ג'1: הוראות מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון (תיקון: תשמ&quot;ז) ==

@ 63א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;שירותי הבטחון&quot; - שירות הבטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;עובד שירותי הבטחון&quot; - עובד המדינה בשירותי הבטחון, למעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 108ב]];
:- &quot;שירות בשירותי הבטחון&quot; - שירות של עובד שירותי הבטחון בשירותי הבטחון.

@ 63א1. מועד המעבר, המשכורת הקובעת ורשימת הדירוגים הבסיסית (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: (א) [[ההגדרה &quot;מועד המעבר&quot; שבסעיף 8]] תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כך:
::- &quot;&quot;מועד המעבר&quot; - יום כ&quot;ב בניסן התשע&quot;ו (30 באפריל 2016);&quot;.
: (ב) [[ההגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]] תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו בסופה נאמר:
:: &quot;(4) על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה, לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של פלוני בעד התקופה שלפני מועד המעבר, שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ושנכרת לאחר המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.&quot;
: (ג) [[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; שבסעיף 8]] תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו במקום הסיפה החל במילה &quot;שבחלק&quot; נאמר &quot;[[שבחלק ד' לתוספת השלישית]]&quot;.

@ 63א2. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: (א) [[סעיף 9]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
:: (1) בסעיף קטן (א1), במקום &quot;כ&quot;ט באדר א' התשע&quot;ד (1 במרס 2014)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ג בניסן התשע&quot;ו (1 במאי 2016)&quot;;
:: (2) אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
::: &quot;(א2) העדכון הנוסף בעד קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 ישולם בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן ובמועדים כמפורט בהן:
:::: (1) סכום השווה ל-50% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור [[בסעיף 9א(ט)(1)]] המובא [[בסעיף 63א3]];
:::: (2) סכום השווה ל-52% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור [[בסעיף 9א(ט)(2)]] המובא [[בסעיף 63א3]].
::: (א3) על אף הוראות סעיף קטן (א2), נפטר מי שזכאי לעדכון הנוסף כאמור באותו סעיף קטן, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותו סעיף קטן שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור הריבית כאמור [[בסעיף 9א(י)(2)]] המובא [[בסעיף 63א3]].
::: (א4) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לגבי מי שפרש משירות לפני מועד המעבר ומשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית, ושיעור היתרה לניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 בלא הפחתת היתרה לניכוי, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בעד השנים 2016 ו-2017; לעניין זה, &quot;היתרה לניכוי&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 9א(א)]] המובא [[בסעיף 63א3]].&quot;
: (ב) [[סעיף 9(ב)]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
:: (1) בהגדרה &quot;המדד הקודם&quot; -
::: (א) בפסקה (1), במקום &quot;ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013&quot; ובמקום &quot;חודש דצמבר 2008&quot; נאמר &quot;חודש דצמבר 2013&quot;;
::: (ב) בפסקה (2), במקום &quot;ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013), למעט מי שפרש בחודש נובמבר 2013&quot;;
:: (2) במקום ההגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; נאמר:
:::- &quot;&quot;העדכון הנוסף&quot;, לגבי עובד של שירותי הביטחון פלוני - עדכון בשיעור ממשכורתו הקובעת השווה להפרש שבין השיעור האמור בפסקה (1) לבין השיעור האמור בפסקה (2), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, ולעניין קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 - עדכון כאמור כשהוא מוכפל ב-0.395:
:::: (1) שיעור כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו עובד או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
::::: (א) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - השיעור הקבוע לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק ד פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית]], כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::::: (ב) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - השיעור הקבוע לגביו [[בחלק י' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
:::: (2) שיעור הניכוי כהגדרתו [[בסעיף 9א(א)]] המובא [[בסעיף 63א3]], החל לגבי העובד.&quot;

@ 63א3. תוספות לקצבה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: [[סעיף 9א]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו נאמר בו:
: &quot;(א) [[9א|בסעיף זה]] -
::- &quot;היתרה לניכוי&quot; - ההפרש שבין שיעור הניכוי לבין השיעור האמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], המובא [[בסעיף 63א2]], ואם ההפרש הוא שלילי - 0;
::- &quot;מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה&quot; - שיעור עליית מדד חודש דצמבר של השנה שבה פרש העובד משירות לעומת מדד החודש שבו פרש;
::- &quot;המדד השנתי&quot;, לשנה מסוימת - שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
::- &quot;מוקבל לנושא משרה שיפוטית&quot; - מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
::- &quot;מכפלת המדדים השנתיים&quot;, לגבי שנים מסוימות - מכפלת המדד השנתי לשנה הראשונה שבאותן שנים בכל אחד מהמדדים השנתיים של שאר השנים האמורות;
::- &quot;מקדם החלוקה&quot;, לגבי קצבה מסוימת - שיעור הניכוי בעד אותה קצבה, ככל שקיים, בתוספת 100%, ואם לא קיים שיעור ניכוי - 100%;
::- &quot;קצבת הבסיס&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו כשהיא מחולקת במקדם החלוקה, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש משירות כאמור, או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (4) לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::- &quot;קצבת הבסיס לצורך ניכויים&quot; - קצבת הבסיס לפי פסקה (1) להגדרה &quot;קצבת הבסיס&quot;;
::- &quot;שיעור הניכוי&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] -
:::: (א) אם פרש עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2012 - 2.25%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 - 4.4643%;
::::: (3) לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך - 5.4643%;
:::: (ב) אם פרש במהלך השנים 2011 ו-2012 -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 - 2.1655%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך - 3.1435%;
:::: (ג) אם פרש מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013), לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך - 0.9572%;
::: (2) לגבי מוקבל לנושאי משרה שיפוטית -
:::: (א) אם פרש עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2010 עד חודש דצמבר 2010 - 0.61%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 - 4.52%;
::::: (3) לגבי קצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 - 8.51%;
::::: (4) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 - 11.33%;
::::: (5) לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 - 14.28%;
::::: (6) לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך - 16.42%;
:::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2012 -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 - 2.38%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 - 5.091%;
::::: (3) לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך - 7.073%.
: (ב) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת שחיקה).
: (ג) מי שפרש משירות לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, והכול לפי העניין ([[פרק ב|בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנת 2008):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 - בשיעור מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה.
: (ד) מי שפרש משירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], למעט הדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק ד פרט 4|בפרטים (4) עד (6) לרשימה]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).
: (ה) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) או בחודש נובמבר 2013, תשולם לו או לשאירו, לפני העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכול בהתאם למועד פרישתו ([[פרק ב|בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - ההפרש שבין מכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2009 עד 2013 כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס, לבין שיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (2) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (3) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (4) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו-2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (5) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2012 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (6) לגבי מי שפרש מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים.
: (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, מתוך קצבת הבסיס, בתוספת השיעור האמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], המובא [[בסעיף 63א2]], לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ-5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2016 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שממנה הופחת שיעור הניכוי וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2017 ישולמו בהתאם להוראות אלה:
:: (1) במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2016 - ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
:: (2) במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2017 עד חודש דצמבר 2017 - ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
:: (3) ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2019 עד 2021, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.
: (ח) מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין -
:: (1) לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה - תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה [[בחלק א' שבתוספת הרביעית]];
:: (2) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 - תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395;
:: (3) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר - תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395;
:: (4) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהיא מוכפלת ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (5) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (6) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (4) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 עד קצבת חודש דצמבר 2012 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו-2011 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו-2011 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2011 ובקצבת הבסיס;
::: (ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (7) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (5) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2013 עד קצבת חודש דצמבר 2013 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 ו-2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ה) אם פרש במהלך שנת 2012 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (8) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (6) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2014 עד קצבת חודש דצמבר 2015 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו-2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ה) אם פרש במהלך שנת 2012 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ו) אם פרש מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) או שפרש בחודש נובמבר 2013 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
: (ט) התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
:: (1) סכום השווה ל-50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2015;
:: (2) סכום השווה ל-52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
: (י) על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ז)(3) - 0.64%;
:: (2) לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט) - 2.8%.
: (יא) הוראות [[9א|סעיף זה]] לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי [[סעיף 28]], ויחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]] לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור [[9א|בסעיף זה]].&quot;

@ 63א4. דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[סעיף 9ב]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
: (1) האמור בו מסומן &quot;(א)&quot; ובו, במקום &quot;[[ו-62(ב)]]&quot; נאמר &quot;[[62(ב)]], [[63ב]] [[ו-63ה]]&quot;;
: (2) אחרי סעיף קטן (א) בא:
:: &quot;(ב) לעניין סעיף קטן (א) -
::: (1) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 63א3]], יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין [[סעיפים 31]] [[ו-37]], כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
::: (2) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 63א3]], יראו אותן לעניין [[סעיפים 31]] [[ו-37]] כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;

@ 63ב. מענק נוסף לקצבה לעובד שירותי הבטחון (תיקון: תשמ&quot;ז)
: (א) לזכאי לקצבת פרישה לפי [[סעיף 15(2), (3) או (4)]], לפי [[סעיף 17(1)]] או לפי [[סעיף 18]], שהיה עובד שירותי הבטחון בתכוף לפני פרישתו המזכה אותו לקצבה, ישולם, בנוסף לקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית [[וסעיף 22]] לא יחול.
: (ב) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

@ 63ג. דין שירות חובה (תיקון: תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ט-2)
: (א) מי שפרש מהשירות כעובד שירותי הביטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000);
:: (2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
: (ב) בסעיף זה, &quot;שירות ביטחוני מזכה&quot; ו&quot;שירות חובה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 79א(ב)]].
: (ג) מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף קטן (א) והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור [[בסעיף 20(א)]], קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.
: (ד) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום ו' בתמוז התשל&quot;ט (1 ביולי 1979), ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

@ 63ד. שיעור קצבת הפרישה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב-4)
: [[סעיף 20]] ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו -
: (1) בסעיף קטן (ג), אחרי &quot;כשהוא נכה&quot; בא &quot;בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו [[בחוק הנכים]]&quot;;
: (2) בסופו בא:
:: &quot;(ד) עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה [[בחוק הנכים]], שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:
::: (1) קצבה לפי סעיף קטן (א), ועל אף האמור [[בסעיף 34(ב) ו-(ג)]] - גם מלוא התגמולים והזכויות לפי [[חוק הנכים]];
::: (2) קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת;
::: ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי [[חוק הנכים]] לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת.&quot;

@ 63ד1. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו–2, תשע&quot;ו–3) : (((בוטל).))

@ 63ד2. קצבה ומשכורת (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו–2, תשע&quot;ו–3)
: [[סעיף 35]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
: (1) במקום סעיף קטן (א) בא:
:: &quot;(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא עובד שירותי הביטחון, שחזר לשירות בשירותי הביטחון, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.&quot;;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) (((נמחקה);))
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 63ה. גמלה ותגמול (תיקון: תשמ&quot;ז)
: [[סעיף 34(ג)]] ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו בסופו בא:
: &quot;אולם מי שבחר בקצבה לפי [[סעיף 20(ד)(2)]] או שהוא זכאי לקצבה לפי [[=חוק שירות הקבע בצה&quot;ל|סעיף 23 לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]] (להלן - חוק שירות הקבע בצה&quot;ל), יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים בנוסף לקצבה לפי סעיפים אלה ואין רואים קצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום&quot;.

@ 63ו. דין נכות (תיקון: תשמ&quot;ז)
: [[סעיף 61]] ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו ברישה, אחרי &quot;דרגת נכותו&quot; בא &quot;לרבות נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]]&quot;.

@ 63ז. דין נכה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז)
: (א) [[חוק הנכים]] יחול על עובד שירותי הבטחון, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות [[פרק זה]].
: (ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום [[בחוק הנכים]] שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

@ 63ח. דין משפחת נספה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז)
: (א) [[חוק משפחות החיילים]] יחול על עובד שירותי הבטחון שנפטר ועל בני משפחתו של עובד שירותי הבטחון שנפטר, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות [[פרק זה]].
: (ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום [[בחוק משפחות החיילים]] שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

@ 63ט. אזכורים (תיקון: תשמ&quot;ז)
: כל חיקוק שבו מדובר [[בחוק הנכים]] או [[בחוק משפחות החיילים]] ייקרא כאילו מדובר בו גם [[בסעיפים 63ז]] [[ו-63ח]].

@ 63ט1. תחולה על עובדים זמניים (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 63ז]] [[ו-63ח]] יחולו גם על מי שמועסק בשירותי הביטחון במסגרת יחסי עבודה ולא התמנה לפי [[חוק המינויים]], ובלבד שהוא מועסק כאמור בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כמשמעותם [[בסעיף 108ח(2א)(2)]], או בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בסעיף 40 לחוק המינויים]], ואולם לעניין פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום כהגדרתה [[בסעיף 295א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], יחולו עליו הוראות [[פרק ה' לחוק האמור]], וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות [[+|סעיפים 295א(ה) עד (ח)]] [[ו-295ב לאותו חוק]].

@ 63י. זכויות יתר (תיקון: תשמ&quot;ז)
: כל חיקוק המעניק או הנותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לחייל נכה כמשמעותו [[בחוק הנכים]] או לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו [[בחוק משפחות החיילים]], רואים אותו כמעניק או כנותן סמכות להעניק אותם גם לעובד שירותי הבטחון שהוא נכה או לבן משפחה של עובד שירותי הבטחון שנספה.

@ 63יא. עובד שנעדר (תיקון: תשמ&quot;ז)
: לענין [[סעיף 3 לחוק משפחות החיילים]], הרשות הצבאית המוסמכת, לגבי עובד שירותי הבטחון שנעדר תהיה מי ששר האוצר מינהו לענין סעיף זה.

@ 63יב. קצבה לשאירים (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ט)
: עובד שירותי הבטחון שנפטר בזמן שירותו בשירותי הבטחון, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]] או לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], יחולו על השאירים הוראות [[+|סעיפים 23]], [[+|23א]], [[+|26]], [[+|27]], [[+|28]], [[+|29]] [[ו-32(ה) לחוק שירות הקבע בצה&quot;ל]], בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

== פרק ג'2: הוראות מיוחדות בעניין עובד רשות מקרקעי ישראל (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 63יג. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
:- &quot;המדד הקודם&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - מדד החודש שקדם לחודש שבו חל מועד תחילת השירות ברשות;
:- &quot;הסכם סיום העבודה במינהל&quot; - הסכם קיבוצי מיוחד בדבר סיום עבודה במינהל מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י&quot;ד באייר התשע&quot;א (18 במאי 2011);
:- &quot;חודש העדכון&quot; - חודש ינואר של כל שנה, ולגבי שנת הפרישה - גם החודש שבו חל מועד הפרישה; ואולם לגבי מי ששנת הפרישה שלו חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות - החודש שבו חל מועד הפרישה;
:- &quot;מועד המעבר לרשות&quot; - כהגדרתו בהסכם קיבוצי מיוחד בדבר תנאי עבודה ברשות מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י&quot;ד באייר התשע&quot;א (18 במאי 2011);
:- &quot;מועד תחילת השירות ברשות&quot; - מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות;
:- &quot;עובד הרשות&quot; - עובד המדינה, שהתמנה למשרה בתקן ברשות;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי [[סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
:- &quot;שנת פרישה&quot; - השנה שבה חל מועד פרישתו מהשירות של עובד הרשות;
:- &quot;תוספות נוספות&quot; - כל אחת מהתוספות המפורטות להלן, המשתלמת לעובד הרשות:
:: (1) גמול השתלמות א';
:: (2) גמול השתלמות ב';
:: (3) גמול מינהל;
:: (4) תוספת הערבה;
:: (5) תוספת אחרת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד הרשות, אשר הוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין תקרת המשכורת;
:- &quot;תקרת משכורת&quot; - שיעור משכורתו של עובד הרשות בעד חודש העדכון, בצירוף התוספות הנוספות המשתלמות בעד החודש האמור.

@ 63יד. משכורת קובעת של עובד הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף [[ההגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]], משכורתו הקובעת של עובד הרשות לעניין [[פרק ב']], תהיה המשכורת הבסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהיא מעודכנת עד ערב פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י) וכפי שהיא מעודכנת לאחר פרישתו מהשירות לפי הוראות [[סעיפים 9]] [[ו-63יז]].
: (ב) משכורתו הבסיסית של עובד הרשות תהיה שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב מועד תחילת שירותו של העובד ברשות, לעובד אחר שדרגתו כדרגה שהיתה לו באותו מועד; לעניין זה, &quot;תוספות קבועות&quot; - למעט קצובת הבראה וקצובת ביגוד.
: (ג) המשכורת הבסיסית תעודכן בהתאם למפורט להלן:
:: (1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה - תעודכן המשכורת הבסיסית, אחת לשנה בחודש העדכון (בסעיף קטן זה - עדכון שנתי), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת הבסיסית לאחר העדכון השנתי (בסעיף זה - המשכורת המעודכנת) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
::: (א) שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת שתי נקודות האחוז, ולעניין העדכון הראשון - שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת ¹⁄₆ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו ממועד תחילת שירותו ברשות עד יום 31 בדצמבר של השנה שבה חל המועד האמור (בסעיף קטן זה - מספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות);
::: (ב) נקודת האחוז, ולעניין העדכון הראשון - ¹⁄₁₂ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות;
:: (2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו - תעודכן, ערב מועד פרישתו, המשכורת המעודכנת, לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת המעודכנת לאחר עדכונה לפי פסקה זו (בסעיף זה - המשכורת ערב הפרישה) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
::: (א) שיעור שינוי מדד החודש שבו חל מועד פרישתו של עובד הרשות מהשירות לעומת המדד הקודם, בתוספת ¹⁄₆ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו מיום 1 בינואר של שנת הפרישה או ממועד תחילת השירות ברשות, לפי המאוחר, עד מועד פרישתו (בפסקה זו - מספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות);
::: (ב) ¹⁄₁₂ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות.
: (ד) האמור [[בסעיף 10(1)]] יחול לעניין חישוב חודשי השירות לפי סעיף קטן (ג).
: (ה) על אף הוראות פסקאות (1)(א) ו-(2)(א) של סעיף קטן (ג), לעניין עובד הרשות שפרש מהשירות לפי הסכם סיום העבודה במינהל בתקופה של שלוש שנים שתחילתה במועד המעבר לרשות, יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (1)(א), במקום &quot;שתי נקודות האחוז&quot; יקראו &quot;נקודת האחוז&quot;, ובמקום &quot;¹⁄₆ נקודת האחוז&quot; יקראו &quot;¹⁄₁₂ נקודת האחוז&quot;;
:: (2) בפסקה (2)(א), במקום &quot;¹⁄₆ נקודת האחוז&quot; יקראו &quot;¹⁄₁₂ נקודת האחוז&quot;.
: (ו) מתקיימים לגבי עובד הרשות, לראשונה, התנאים לתשלום אחת או יותר מהתוספות המנויות בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;תוספות נוספות&quot;, בתקופה של חמש שנים שתחילתה במועד תחילת שירותו ברשות, או עד ערב פרישתו מהשירות, לפי המוקדם, יראו לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(י) את המשכורת הבסיסית של אותו עובד כאילו כללה, ערב מועד תחילת שירותו ברשות, את אותה תוספת בהתאם לשיעורה במועד האמור; ואולם לעניין ניכוי תשלומים ממשכורתו הקובעת של העובד לפי [[סעיף 89(א)(2) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס&quot;ג-2003]], יחול האמור בסעיף קטן זה רק בעד התקופה שמהמועד הראשון שבו התקיימו התנאים לתשלום אותה תוספת.
: (ז) חל מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות עד יום כ&quot;ג בתמוז התשע&quot;ג (1 ביולי 2013), תעודכן משכורתו המעודכנת או משכורתו ערב הפרישה, לפי העניין, גם במועדים המפורטים [[בתוספת החמישית]], בשיעורים החלים לגביו בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, ובלבד שהמשכורת המעודכנת או המשכורת ערב הפרישה לא תעלה, לאחר העדכון לפי סעיף קטן זה, על תקרת משכורתו של העובד.
: (ח) למשכורתו המעודכנת או למשכורתו ערב הפרישה, של עובד הרשות, ייווסף במועד שבו משתלמת לו קצובת הבראה או קצובת ביגוד, סכום בגובה הקצובה כאמור, עד מועד פרישתו מהשירות.
: (ט) מתקיימים לגבי עובד הרשות, ערב פרישתו מהשירות, תנאי זכאות להעלאה בדרגה, אחת או יותר (בפסקה זו - דרגה נוספת) ייווסף למשכורתו ערב הפרישה גם סכום בגובה ההפרש שבין המשכורת ערב הפרישה אילו המשכורת הבסיסית חושבה לפי הדרגה הנוספת לבין המשכורת ערב הפרישה; לעניין חישוב ההפרש האמור לא תובא בחשבון תקרת המשכורת.
: (י) לעניין סעיף זה, משכורת בעדכון מצטבר היא המשכורת הבסיסית כמשמעותה בסעיף קטן (ב) כשהיא מעודכנת באופן כמפורט להלן:
:: (1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה - המשכורת הבסיסית כשהיא מעודכנת אחת לשנה, בחודש העדכון, לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(1)(א);
:: (2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו - המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) כשהיא מעודכנת ערב מועד הפרישה לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(2)(א);
:: (3) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), לעניין עובד הרשות שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים האמורים בסעיף קטן (ה)(1) או (2), לפי העניין;
:: (4) התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ז), תעודכן המשכורת הבסיסית גם במועדים המפורטים באותו סעיף קטן ובשיעורים החלים לגבי העובד בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות.

@ 63טו. משכורת קובעת של עובד הרשות שהורד בדרגה (תיקון: תשע&quot;א)
: על אף הוראות [[סעיף 63יד]], הורד עובד הרשות בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, יחליט בית הדין למשמעת אם לעניין חישוב המשכורת הקובעת לפי [[הסעיף האמור]] יורד העובד בדרגה לעומת הדרגה שהיתה לו ערב תחילת שירותו ברשות, ואם החליט בית הדין למשמעת כי לעניין חישוב המשכורת הקובעת יורד העובד בדרגה כאמור, תחושב משכורתו הקובעת לפי [[סעיף 63יד]], במשך כל תקופת ההורדה, לפי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]] על פי הדרגה שלפני ההורדה.

@ 63טז. משכורת קובעת של עובד עובר (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מועד המעבר&quot; - המועד שבו עבר עובד עובר מהרשות למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות;
::- &quot;עובד עובר&quot; - מי שהיה עובד הרשות ועבר למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות, אשר הוראות חוק זה חלות עליו גם לאחר המעבר.
: (ב) משכורתו הקובעת של עובד עובר תהיה כאמור [[בהגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]], ואולם על אף ההגדרה האמורה אם ערב מועד המעבר עלתה משכורתו הקובעת של העובד העובר אילו היתה מחושבת לפי [[סעיף 63יד]], על משכורתו הקובעת במועד המעבר כשהיא מחושבת לפי [[סעיף 8]], תכלול משכורתו הקובעת תוספת בגובה ההפרש שבין שתי המשכורות הקובעות כאמור, ובלבד שניתן לכך אישור מאת נציב השירות בהתאם לכללים הקיימים לעניין תוספות שכר לעובד מועבר בשירות המדינה ובכפוף לתנאי האישור.

@ 63יז. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשע&quot;א)
: [[סעיף 9]] ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו אחרי סעיף קטן (א) בא:
: &quot;(א1) פרש עובד הרשות מהשירות עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013), תעודכן משכורתו הקובעת במועדים המפורטים [[בתוספת החמישית]] החלים לאחר מועד פרישתו, בשיעורים החלים לגביו [[בתוספת האמורה]] בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, נוסף על עדכונים לפי [[9|סעיף קטן (א)]].&quot;.

@ 63יח. תקופות בלא משכורת שמביאים אותן בחשבון (תיקון: תשע&quot;א)
: [[סעיף 11(4)]] ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו במקום &quot;המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר&quot; בא &quot;המשכורות הקובעות שלפיהן היתה משולמת לעובד קצבה אילולא נעדר מהשירות והיה פורש מהשירות באותו מועד&quot;.

@ 63יט. הגדלת תקופת השירות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לצורך קביעת זכויותיו לפי חוק זה, של עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, תחושב תקופת שירותו כתקופה גדולה משהיתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, תשס&quot;ד-2004]], לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכל בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי [[סעיף 100]]:
:: (1) מתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא פרש מהשירות בתקופה שבין יום ל' באב התש&quot;ע (10 באוגוסט 2010) לבין מועד כניסתו לתוקף של הסכם סיום העבודה במינהל, בהתאם לתכנית פרישה שאושרה בידי נציב השירות וערב פרישתו שירת במינהל מקרקעי ישראל, ולא מתקיים בו סייג מהסייגים לתחולת הסכם סיום העבודה במינהל;
::: (ב) הוא פרש מהשירות בהתאם להסכם סיום העבודה;
:: (2) בחודש שבו פרש מהשירות טרם הגיע לגיל 65;
:: (3) הוא פרש מהשירות בנסיבות כאמור [[בסעיף 15(4)]] או בנסיבות כאמור [[בסעיף 17(2)]];
:: (4) לגבי מי ששולם לו מענק לפי [[סעיף 22(א)]] שחושב בהתאם להוראות [[פסקה (2) של הסעיף האמור]], ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין [[22|אותה פסקה]] לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה - הוא השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף הקטן האמור ולפי [[סעיף 100]] לא יעלה על תקופת שירותו בפועל של העובד.

== פרק ד': הוראות מיוחדות בענין גננות ומורים (תיקון: תשל&quot;ז-3) ==

@ 64. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גיל הפרישה לגננת&quot; - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בתוספת השניה]];
:- &quot;גננת&quot; - עובדת המועסקת כגננת;
:- &quot;גננת ותיקה&quot; - גננת ששירתה עשר שנים כגננת.

@ 65. זכות לפרישה מוקדמת (תיקון: תשס&quot;ד)
: גננת ותיקה רשאית, נוסף לאמור [[בסעיף 17]], לצאת לקצבה אם הגיעה לגיל הפרישה לגננת.

@ 66. יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד)
: (א) מקום [[שבסעיף 18]] מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 18]] רשאי נציב השירות לדחות את הוצאתו לקצבה של עובד הוראה לפי [[אותו סעיף]] עד יום 31 באוגוסט הסמוך שלאחר היום שבו הגיע עובד ההוראה לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]].

@ 67. מענק נוסף לקצבה (תיקון: תשס&quot;ד)
: מקום [[שבסעיף 22]] מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של פרישת גננת.

@ 67א. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ד)
: [[בסעיף 39]], סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) ייקראו לגבי גננת ותיקה כאילו במקום &quot;לגיל 60&quot; בא &quot;לגיל הפרישה לגננת&quot;.

@ 68. תחילת תשלום קצבה (תיקון: תשס&quot;ד)
: מקום [[שבסעיף 46(ב)]] מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.

@ 69. סייג להגבלה מחמת בריאות (תיקון: תשס&quot;ד)
: מקום [[שסעיף 94]] חל על גננת והיא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] בטרם שירתה חמש עשרה שנה, ייקרא [[94|הסעיף]] כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים &quot;על אף המותנה&quot; - &quot;אם היא גננת ותיקה והגיעה לגיל הפרישה לגננת&quot;.

== פרק ה': תחולת החוק על שוטרים וסוהרים ==

@ 69א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גיל פרישה מוקדמת לשוטר&quot; - הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בתוספת השניה]];
:- &quot;גיל הפרישה לשוטר&quot; - הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]].

@ 70. תיאומים (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב)
: (א) חוק זה יחול על כל שוטר בתיאומים ובתוספות האחרות שנקבעו [[בפרק זה]].
: (ב) לגבי שוטר או שאיריו -
:: (1) כל מקום שמדובר ב&quot;נציב השירות&quot; ייקרא כאילו המדובר ב&quot;מפקח הכללי של המשטרה&quot;;
:: (2) [[סעיפים 103]] [[ו-104]] לא יחולו לגבי כללים, תנאים, הוראות או המלצות הנוגעים לשוטרים או לשאיריהם של שוטרים;
:: (3) [[סעיף 46(ב)]] לא יחול;
:: (4) במקום [[סעיפים 86 עד 93]] יחולו [[#סעיפים 38 עד 42|הסעיפים 52ב עד 52ו לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות), תשי&quot;ד-1954]], בשינויים ותיאומים אלה:
::: (א) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בשירות הקבע ייקרא כאילו מדובר בו בשירות המדינה שחוק זה חל עליו;
::: (ב) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בגימלאות לפי [[אותו חוק]] ייקרא כאילו מדובר בו בגימלאות לפי חוק זה;
::: (ג) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בשר הבטחון ייקרא כאילו מדובר בשר האוצר;
::: (ד) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בארגונים ציבוריים לענין [[אותו חוק]] ייקרא כאילו מדובר בארגונים ציבוריים שאישרה הממשלה לענין חוק זה.

@ 71. רציפות שירותו של שוטר
: [[פסקאות (1) ו-(2) לסעיף 3]] לא יחולו על שוטר, אולם רציפות בשירותו אין רואים כנפסקת מחמת העדרו משירות לרגל חופשה או מנוחה שניתנה לפי כללי השירות במשטרה.

@ 71א. מועד המעבר, המשכורת הקובעת ורשימת הדירוגים הבסיסית (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) [[ההגדרה &quot;מועד המעבר&quot; שבסעיף 8]] תיקרא, למעט לעניין חישוב תוספות ההפרשים לפי [[סעיף 9א(ח)]] המובא [[בסעיף 71א2]], כך:
:: &quot;&quot;מועד המעבר&quot; - יום ח' באייר התשע&quot;ב (30 באפריל 2012)&quot;.
: (ב) [[ההגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]] תיקרא כאילו בסופה נאמר:
:: &quot;(4) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), פלוני שתכוף לפני פרישתו מהשירות היה לו מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, והמינוי היה לתקופה העולה על שישה חודשים, תחושב משכורתו הקובעת, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;
:: (5) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), שולמה לאחר יום ח' באייר התשע&quot;ב (30 באפריל 2012), תוספת שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר המועד האמור על משכורתו של שוטר, בעד התקופה שלפני המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו&quot;.
: (ג) [[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; שבסעיף 8]] תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה &quot;שבחלק&quot; נאמר &quot;[[שבחלק ב' לתוספת השלישית]]&quot;.

@ 71א1. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד)
: (א) [[סעיף 9]] ייקרא כאילו אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
:: &quot;(א2) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לגבי מי שערב פרישתו משירות דורג בדירוג הרופאים ופרש משירות לפני יום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי, בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בעד שנת 2012; לעניין זה, &quot;שיעור הניכוי&quot; - לפי [[פסקה (3) להגדרה &quot;שיעור הניכוי&quot; שבסעיף 9א]] המובא [[בסעיף 71א2]].&quot;
: (ב) [[ההגדרה &quot;המדד הקודם&quot; שבסעיף 9(ב)]] תיקרא כאילו בכל מקום, במקום &quot;ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011)&quot; ובמקום &quot;חודש דצמבר 2008&quot; נאמר &quot;חודש דצמבר 2011&quot;.
: (ג) [[ההגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]] תיקרא כך:
::- &quot;&quot;העדכון הנוסף&quot;, לגבי שוטר פלוני - עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו שוטר או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק ב פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::: (2) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש&quot;ע (14 ביולי 2010) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ה' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (3) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק י' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו.&quot;

@ 71א2. תוספות לקצבה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד)
: [[סעיף 9א]] ייקרא כאילו נאמר בו:
: &quot;(א) [[9א|בסעיף זה]] -
::- &quot;המדד השנתי&quot;, לשנה מסוימת - שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
::- &quot;מוקבל לנושא משרה שיפוטית&quot; - מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
::- &quot;קצבת הבסיס&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (4) לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::- &quot;שיעור הניכוי&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - שיעור של 2.25%;
::: (2) לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית - שיעור של 8.5%;
::: (3) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים -
:::: (א) אם פרש עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:
::::: (1) לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 - השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;
::::: (2) לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך - הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
:::: (ב) אם פרש מיום א' באב התשע&quot;א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז' בשבט התשע&quot;ב (31 בינואר 2012) - השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
::- &quot;השיעור הקובע&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת שחיקה).
: (ג) מי שפרש משירות לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין ([[פרק ב|בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנת 2008):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 - בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות.
: (ד) מי שפרש משירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], למעט הדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק ב פרט 3|בפרטים (3)]], [[תוספת 3 חלק ב פרט 4|(4)]] [[תוספת 3 חלק ב פרט 6|ו-(6) לרשימה]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).
: (ה) מי שפרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, או לשיעור כמפורט בפסקה (4), והכל בהתאם למועד פרישתו ([[בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
:: (2) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
:: (3) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
:: (4) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי, ובלבד שהוא הפרש חיובי.
: (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ-5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), הסכום הכולל של כל התוספות המגיעות לפי אותם סעיפים קטנים למי שפרש משירות או לכל שאיריו בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 (בסעיף קטן זה - הסכום החודשי הכולל) ישולם בהתאם להוראות אלה:
:: (1) במועד תשלום הקצבה שבעדה משולם הסכום החודשי הכולל, ישולם הסכום האמור או 940 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
:: (2) עלה הסכום החודשי הכולל על סכום של 940 שקלים חדשים, ישולם ההפרש שביניהם, בתשלומים כמפורט להלן, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2012:
::: (א) במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר 2014 ישולם מההפרש סכום השווה למחצית ההפרש או ליתרת ההפרש שאינה עולה על 300 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;
::: (ב) יתרת ההפרש, ככל שתיוותר, תשולם במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים 2015 ו-2016, כך שבכל שנה ישולמו 50% מיתרת ההפרש.
: (ח) מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה - תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה [[בחלק א' שבתוספת הרביעית]];
:: (2) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 - תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;
:: (3) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר - תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;
:: (4) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל-0.61% מקצבת הבסיס:
::: (א) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
::: (ב) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (5) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהסכום האמור סכום השווה לשיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור סכום השווה ל-4.51% מקצבת הבסיס:
::: (א) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
: (ט) התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
:: (1) סכום השווה ל-50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש אפריל 2012;
:: (2) סכום השווה ל-52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
: (י) על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית של 0.64%.
: (יא) הוראות [[9א|סעיף זה]] לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי [[סעיף 28]], ויחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]] לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור [[9א|בסעיף זה]].&quot;

@ 72. דין תוספות לקצבה (תיקון: תשע&quot;ב)
: [[סעיף 9ב]] ייקרא כאילו -
: (1) האמור בו מסומן &quot;(א)&quot; ובו, במקום &quot;[[ו-62(ב)]]&quot; נאמר &quot;[[62(ב)]] [[ו-78]]&quot;;
: (2) אחרי סעיף קטן (א) בא:
:: &quot;(ב) לעניין סעיף קטן (א) -
::: (1) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיפים קטנים (ז) או (ט) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 71א2]], יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין [[סעיפים 31]] [[ו-37]], כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
::: (2) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיף קטן (ז) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 71א2]], יראו אותן לעניין [[סעיפים 31]] [[ו-37]] כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף אם שולמו, כולן או חלקן, לפי הוראות אותו סעיף קטן, לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;.

@ 72א. יציאה לקצבה מרצון (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשס&quot;ד)
: [[סעיף 17]] ייקרא כאילו בסופו בא:
: &quot;(4) אם הוא שוטר - לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ואם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר והמפקח הכללי של המשטרה הסכים לפרישתו.&quot;

@ 72ב. יציאה מוקדמת (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: בחירתו של שוטר לפי [[סעיף 17א]] תהא מותנית בהסכמת המפקח הכללי של המשטרה לסיום שירותו.

@ 73. יציאה לקצבה לפי הוראה (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[סעיף 18]] לא יחול על שוטר, אולם שוטר ששירת עשר שנים לפחות, רשאי המפקח הכללי של המשטרה להורות על יציאתו לקצבה, אם הגיע השוטר לגיל הפרישה לשוטר.

@ 74. תוצאות השעיה
: (א) [[פסקאות (5) ו-(6) לסעיף 10]] ייקראו כאילו במקום &quot;לפי [[חוק המשמעת]]&quot; בא &quot;לפי כל חוק הדן בהשעיית שוטרים מהשירות&quot;.
: (ב) [[פסקה (6) לסעיף 10]] תיקרא כאילו במקום &quot;בית הדין למשמעת שהוקם לפי [[החוק האמור]] (להלן - בית הדין למשמעת)&quot; ו-&quot;בית הדין&quot; בא &quot;המפקח הכללי של המשטרה&quot;.

@ 75. חישוב המשכורת הקובעת במשרה חלקית
: [[סעיף 12(א)]] ייקרא כאילו במקום פרטים (א) ו-(ב) שבפסקה (4) בא:
: &quot;(א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נסתיים השירות מסיבת מוות או אם פוטר העובד מסיבת מצב בריאות לקוי;
: (ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם העובד יצא לקצבה לאחר שועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אינו מסוגל לעבוד בשירות המדינה;&quot;.

@ 76. שלילת גמלה בגלל עבירה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשס&quot;ד)
: (א) [[סעיף 15]] ייקרא כאילו במקום פסקאות (2) עד (4) בא:
:: &quot;(2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי וכן מי שפוטר מסיבה אחרת לאחר עשר שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק א' בתוספת השניה]], או יותר ולא נשללה ממנו זכות לגמלה לפי החלטה של המפקח הכללי של המשטרה&quot;.
: (ב) המפקח הכללי של המשטרה לא יתן החלטה כאמור [[בסעיף 15(2)]] אלא באישור שר המשטרה ואם פוטר השוטר לרגל עבירה, לרבות עבירה משמעתית, שעבר בתקופת שירותו, ובנסיבות הענין יש בעבירה משום קלון או משום פגיעה חמורה בחובותיו כשוטר.

@ 77. מענק נוסף לקצבה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד)
: [[סעיף 22]] ייקרא כאילו נאמר בו:
: &quot;22. (א) (()) שוטר שפוטר מהשירות והוא זכאי עקב פיטוריו לקצבה לפי חוק זה, וכן שוטר שהמפקח הכללי של המשטרה הורה על יציאתו לקצבה לפי [[סעיף 73]], ישולם לו, נוסף על הקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.
: (ב) פוטר שוטר בנסיבות שבהן ניתן היה לשלול ממנו את זכותו לגימלה מכוח [[סעיף 76(ב)]], אך לא השתמשו בסמכות זו, רשאי המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, להחליט שלא ישולם לו המענק לפי סעיף זה, כולו או מקצתו.
: (ג) שוטר שיצא לקצבה בנסיבות המתוארות [[בסעיף 17(4)]], ישולם לו נוסף לקצבה מענק, באחוזים כאמור להלן מהסכום השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו או למשכורתו השנתית, הכל לפי הקטן יותר:
:: (1) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנה או יותר אך לא ביותר משנתיים [---] - 15%
:: (2) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנתיים או יותר אך לא ביותר משלוש שנים [---] - 30%
:: (3) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשלוש שנים או יותר אך לא ביותר מארבע שנים [---] - 50%
:: (4) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בארבע שנים או יותר אך לא ביותר מחמש שנים [---] - 75%
:: (5) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר בחמש שנים או יותר [---] - 100%.
: (ד) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ובזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
:: (1) הקצבה על פי [[סעיף 26]];
:: (2) הקצבה על פי [[סעיף 28]] שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק על פי סעיף קטן (ג) לסעיף זה שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
: (ה) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת חמש עשרה שנים לפחות במשטרה, הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]], הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
:: (1) קצבה לפי [[סעיף 78(ג)]];
:: (2) הקצבה לפי [[סעיף 78(ט)]] שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו ובחר בקצבה לפי [[סעיף 78(ב)(1)]], בתוספת אחוז מהמענק על פי סעיף קטן (א) בשיעורים הבאים:
::: (א) אם בזמן פטירתו טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיה שיעור המענק באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו, כמפורט להלן:
:::: {{טורים שווים | {{מוקטן|&lt;u&gt;שנות שירות&lt;/u&gt;}} | {{מוקטן|&lt;u&gt;אחוזים&lt;/u&gt;}}}}
:::: {{טורים שווים | עשרים ואחת | 15}}
:::: {{טורים שווים | עשרים ושתיים | 30}}
:::: {{טורים שווים | עשרים ושלוש | 50}}
:::: {{טורים שווים | עשרים וארבע | 75}}
:::: {{טורים שווים | עשרים וחמש ויותר | 100;}}
::: (ב) אם בזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיו שאיריו זכאים ל-100% מהמענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
: (ו) השאיר הנפטר אחריו יותר מבן זוג אחד, או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, תיעשה הבחירה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) בידי הממונה, ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.
: (ז) לא השאיר שוטר כאמור בסעיף קטן (ד) אחריו שאירים, יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיף קטן (ג) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.&quot;

@ 77א. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 77ב. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו–3) : (((בוטל).))

@ 78. קצבה בנוסף לתגמולים (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-4, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תגמולים לפי [[חוק הנכים]]&quot;, &quot;תגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]]&quot; - תגמולים כאמור המגיעים לשוטר או לשאיריו, הכל לפי הענין, מכוח [[חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;השיעור הקיצוני&quot;, לצורך חישוב שיעור הקצבה על פי סעיף זה - כמשמעותו [[בסעיף 30(ב)]]; ואולם אם כלולה בחשבון, בתקופת שירותו, תקופת שירות חובה, ייתוסף לו השיעור המגיע בשל תקופת שירות החובה כהגדרתו [[בסעיף 79א(ב)]], אף אם לא שירת במשטרה עשר שנים לפחות כאמור [[בסעיף 79א(א)]].
: (ב) פוטר שוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] שלקה בה באותו שירות ושדרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי [[חוק הנכים]], הברירה בידו, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור [[בסעיפים 15]] [[ו-34]], לבחור באחת מאלה, ולא ייגרע בכך מזכויותיו האחרות לפי [[חוק הנכים]]:
:: (1) קצבה על פי [[סעיף 20(א)]] וכן מלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו על-פי [[חוק הנכים]];
:: (2) קצבה של 25% ממשכורתו הקובעת ומלוא התגמולים המגיעים לו על-פי [[חוק הנכים]], ובלבד שקצבתו של שוטר כאמור שדרגת נכותו היא 60% או יותר, ביחד עם התגמולים המגיעים לו על פי [[חוק הנכים]], לא יפחתו מ-50% ממשכורתו הקובעת.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), זכאי לקצבה אשר לפני יום כ&quot;א באדר ב' תשכ&quot;ה (25 במרס 1965) בחר בקצבה לפי סעיף 17(ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט&quot;ו-1955, תשולם לו קצבה לפי [[סעיף 20(ב)]] וכן 25% מהתגמולים המגיעים לו לפי [[חוק הנכים]] אם חישוב זה יותר נוח לו.
: (ג) נפטר שוטר בזמן שירותו, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]] או לתגמולים לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], יהיו שאיריו זכאים, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור [[בסעיפים 26]] [[ו-34]], לקצבה כמפורט להלן:
:: (1) בן זוג כל עוד לא נישא ויתומים כל עוד לא הגיעו לגיל 21, או מי שהגיע לגיל 21 אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל את עצמו, זכאים לקצבה על פי [[סעיף 26]];
:: (2) כל עוד בן הזוג או היתומים זכאים לתגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]] או לתגמולים לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], תנוכה מקצבתם מחצית התגמולים או מחצית הקצבה, לפי הסכום הקטן ביניהם;
:: (3) היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על משכורתו הקובעת של הנפטר - ינוכה הסכום העודף מקצבתם;
:: (4) נישא בן זוגו של שוטר הזכאי לקצבה לפי סעיף זה - ינוכה מקצבת כל יתום של אותו שוטר, כל עוד אינו עומד ברשות עצמו, שליש קצבתו או מחצית התגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]] או לתגמולים לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], הכל לפי הסכום הקטן יותר, על אף האמור בפסקה (2);
:: (5) תלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם זכאים לקצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של הנפטר לכל תלוי;
:: (6) על אף הוראות [[סעיף 36]], בן זוג שאין עמו יתום תשולם לו קצבת שאירים החל בהגיעו לגיל 35;
:: (7) בן זוג שאין עמו יתום וטרם הגיע לגיל 35 יהיה זכאי למענק שסכומו הוא כסכום הקצבה שלה היה זכאי כפול שלושים; אולם אם הגיע בן הזוג, במות הנפטר, לגיל 32 וששה חודשים יהיה זכאי למענק בגובה מכפלת הקצבה במספר החודשים שנותרו עד שיגיע לגיל 35.
: (ד) בחישוב התגמולים לענין פסקה (3) לסעיף קטן (ג) לא יובאו בחשבון -
:: (1) בזכאי לתגמול לפי [[סעיף 9(ב) לחוק משפחות החיילים]] - ההפרש בין אותו תגמול לבין התגמול לפי [[סעיף 9(א) לאותו חוק]];
:: (2) בזכאי לתגמול לפי [[סעיף 11 לחוק משפחות החיילים]] - ההפרש בין אותו תגמול לבין התגמול לפי [[סעיף 10 לאותו חוק]] שהיה מגיע לאותו זכאי;
:: (3) התוספת לפי [[סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים]].
: (ה) בכל אחד מן המקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של שוטר שנפטר, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ג) עד (ה), קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ו); ואלה המקרים:
:: (1) סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני;
:: (2) השיעור הקיצוני בצירוף התגמולים המגיעים לפי סעיף זה עולה על 90% ממשכורתו הקובעת של הנפטר והסכום העודף נוכה מקצבתם של השאירים בהתאם לסעיף זה;
:: (3) הנפטר השאיר אחריו יותר מבן זוג אחד, או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.
: (ו) שיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני לפי סעיף קטן (ה) לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף קטן (ה), וסך כל הקצבאות שיקבע הממונה כאמור לא יעלה על השיעור הקיצוני או על סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף קטן (ה), הכל לפי הסכום הקטן יותר.
: (ז) קצבה לשאיר לפי סעיף זה תשולם כל עוד לא חדל השאיר להיות זכאי לתגמולים.
: (ח) אין רואים קצבה לפי סעיף זה כהכנסה לענין [[+|סעיפים 10]] [[ו-22 לחוק משפחות החיילים]].
: (ט) נפטר זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (ב) ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]] ובחרו בתגמולים כאמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) ישולם להם, על אף האמור [[בסעיף 34]], חלק מהקצבה לפי [[סעיף 28]] שהיו זכאים לה לולא בחירתם, בשיעור שהוא מחצית אם בחר הנפטר בזכויות לפי סעיף קטן (ב)(2), ורבע אם בחר בזכויות לפי סעיף קטן (ב)(1) או אם חל עליו סעיף קטן (ב1);
:: (2) היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאירים בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על 90% מהמשכורת הקובעת של הנפטר - ינוכה העודף מקצבתם;
:: (3) על השאירים יחול סעיף קטן (ה); אולם בכל מקום שמדובר שם בשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (ג), יבואו במקומם השיעורים שנקבעו בסעיף קטן זה.
: (י) המיר אדם את זכותו לתגמולים לפי [[סעיף 30 לחוק משפחות החיילים]], רואים אותו, לענין זכותו לקצבה לפי סעיף זה, כאילו זכאי הוא לתגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]] במשך תקופה שיחסה לחודש ימים כיחס הסכום שבו הומרה הזכות לתגמולים לתגמולו החדשי של האדם בשעת ההמרה.

@ 78א. קצבה ומשכורת (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו–3)
: [[סעיף 35]] ייקרא כך:
: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
:: ”(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא שוטר, שחזר לשירות במשטרה או החל לשרת בשירות בתי הסוהר, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, הכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.”;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) (((נמחקה);))
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 78ב. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ד)
: [[בסעיף 39]], סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) ייקראו כאילו במקום &quot;לגיל 60&quot; בא &quot;לגיל הפרישה לשוטר&quot;.

@ 78ג. &lt;!-- לשעבר סעיף 78ב --&gt; דחיית התחלה של תשלום הקצבה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ד)
: [[סעיף 46]] ייקרא כאילו בסופו בא:
: &quot;(ד) עובד שיצא לקצבה לפי [[סעיף 17(4)]] לפני שהגיע לגיל הפרישה לשוטר, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל הפרישה לשוטר; אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור.&quot;

@ 79. הכרה בשירות בטחוני (תיקון: תשל&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות בטחוני&quot; -
:: (1) שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית כמשמעותן [[בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש&quot;י-1950]], בתקופה שתחילתה ביום י&quot;ז באלול תרצ&quot;ט (1 בספטמבר 1939) וסופה ביום ו' בתשרי תש&quot;ז (1 באוקטובר 1946);
:: (2) שירות מלא ביחידותיו המגוייסות של ארגון ההגנה בארץ-ישראל;
:: (3) שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל;
:: (4) שירות פעיל כשוטר של ממשלת ארץ-ישראל;
:: (5) שירות מלא בנוטרות ממשלת ארץ-ישראל.
: (ב) מי שנתקבל לשירות במשטרת ישראל לפני י&quot;א באייר תשי&quot;ח (1 במאי 1958) ושירת בה, בתפקיד שהכיר בו המפקח הכללי של המשטרה כתפקיד משטרתי, חמש שנים לפחות, יוסיפו על תקופת שירותו במדינה לענין חוק זה את תקופת שירותו הבטחוני, ובלבד שהגיש בקשה להכיר בשירותו הבטחוני, בליווי הוכחות בכתב, למפקח הכללי של המשטרה או למי שמינה לכך, עד למועד שנקבע לכך בתקנות.

@ 79א. דין שירות חובה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג, תשע&quot;ט-2)
: (א) מי שפרש מהשירות כשוטר, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000);
:: (2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;שירות ביטחוני מזכה&quot; - שירות בשירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א]], שירות במשטרת ישראל, שירות בשירות בתי הסוהר או שירות בשירות קבע כהגדרתו [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;שירות חובה&quot; - שירות בצבא-הגנה לישראל שלא על פי התחייבות לשירות קבע ושלא לפי [[חוק שירות המילואים#|הפרק הרביעי לחוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
::- &quot;שירות קבע&quot; - שירות בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע.
: (ג) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום א' בניסן התשל&quot;ו (1 באפריל 1976); ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

@ 79ב. קצבה מוגדלת (תיקון: תשל&quot;ו-3)
: מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור [[בסעיף 79א]] והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור [[בסעיף 20(א)]], קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

@ 80. סייג להגבלה מחמת בריאות או גיל (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד)
: (א) [[סעיף 94(א)]] ייקרא כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים &quot;על אף המותנה&quot; - &quot;אם הגיע לגיל הפרישה לשוטר אחרי עשר שנות שירות, וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות&quot;.
: (ב) קבלה לשירות לפי [[סעיף 94]], אין קבלה כשוטר מוסף זמני במשמע.
: (ג) [[סעיף 95]] ייקרא כאילו במקום &quot;בגיל 50&quot; בא &quot;בגיל 45&quot; ובמקום &quot;טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]]&quot; בא &quot;טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר&quot;.

@ 81. תחולה לגבי סוהרים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: הוראות [[סעיפים 70 עד 80]] יחולו על כל סוהר בשינויים ותיקונים אלה:
: (1) בכל מקום שמדובר ב&quot;שוטר&quot; קרי &quot;סוהר&quot;, ומקום שמדובר ב&quot;שוטר מוסף זמני&quot; קרי &quot;סוהר מוסף זמני&quot;;
: (2) בכל מקום שמדובר ב&quot;משטרה&quot; או ב&quot;משטרת ישראל&quot; קרי &quot;שירות בתי הסוהר&quot;, למעט [[בהגדרה &quot;שירות ביטחוני מזכה&quot; שבסעיף 79א(ב)]];
: (3) בכל מקום שמדובר ב&quot;מפקח הכללי של המשטרה&quot; קרי &quot;נציב בתי הסוהר&quot;;
: (4) בכל מקום שמדובר ב&quot;תפקיד משטרתי&quot; קרי &quot;תפקיד פעיל כסוהר&quot;;
: (5) בכל מקום שמדובר ב&quot;[[חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט&quot;ו-1955]]&quot; קרי &quot;[[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש&quot;ך-1960]]&quot;;
: (5א) [[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; שבסעיף 8]] תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה &quot;שבחלק&quot; נאמר &quot;[[שבחלק ג' לתוספת השלישית]]&quot;;
: (6) [[הסיפה לסעיף 76(ב)]] המתחילה במלים &quot;והוא נידון עליה למאסר של שלושה חדשים לפחות&quot; לא תחול;
: (7) [[בסעיף 78א(1)]], בסעיף קטן (א) המובא בו, במקום הרישה עד המילים &quot;בשירות בתי הסוהר&quot; יבוא &quot;זכאי לקצבת פרישה שהוא סוהר, שחזר לשירות בשירות בתי הסוהר או החל לשרת במשטרה&quot;.

== פרק ו': עובדים שעברו אל השירות או ממנו ==

@ 82. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ארגון ציבורי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מוסד מוּכר&quot; - מוסד או ארגון שהממשלה אישרה אותו כמוסד מוּכר לענין [[פרק זה]], באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה, ולרבות חלק מגוף כאמור;
:- &quot;שירות צבאי&quot; - שירות כמשמעותו [[בחוק הנכים]], למעט שירות חלקי כמשמעותו [[בחוק החיילים המשוחררים]].

@ 83. דין עבודה במוסד מוכר
: (א) אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת עבודתו בשירות המדינה, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
: (ב) אדם שפרש מעבודתו במוסד מוּכר וחזר לעבוד בו או במוסד מוּכר אחר תצורף, לענין סעיף קטן (א), תקופת עבודתו הקודמת לתקופת עבודתו החוזרת, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

@ 84. דין שירותו הצבאי של העובר ממוסד מוכר לשירות המדינה
: (א) אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין [[סעיף 83]], ובין פרישתו מהמוסד המוכר לבין תחילת עבודתו בשירות המדינה חלה הפסקה עקב שירות צבאי - ייחשב אותו חלק מתקופת השירות הצבאי שלפני יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948) כתקופת עבודה במוסד המוכר, ואילו לגבי אותו חלק מתקופת השירות הצבאי החל מיום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948) יחולו הוראות אלה:
:: (1) קיבל העובד מהמוסד המוּכר משכורת - תחושב התקופה שבעדה קיבל משכורת כתקופת עבודה במוסד המוכר;
:: (2) לא קיבל משכורת כאמור - תחושב התקופה כשירות המדינה.
: (ב) אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין [[סעיף 83]] ואחרי שעבר חלה הפסקה בשירותו במדינה עקב שירות צבאי, ותקופת עבודתו במוסד המוכר בצירוף שירותו במדינה לפני הפסקתו על ידי השירות הצבאי היתה ששה חדשים או יותר, רואים לענין חוק זה את תקופת שירותו הצבאי האמור כתקופה שדינה כדין שירות לפי [[סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים]]; הוראה זו לא תחול על שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע אלא אם קדמה לו ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות כאמור ותקופת שירות הקבע בין על פי התחייבות אחת בין על פי התחייבויות רצופות אחדות לא עלתה על שנתיים.

@ 85. העברה מסוג שירות למשנהו (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ד)
: (א) מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד שחוק זה חל עליו - ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו כעובד, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; במידה שצורפה תקופת שירותו הקודם - בטלה זכותו לקצבה שלא מכוח חוק זה.
: (ב) מי שהיה בשירות מטעם המדינה שחוק זה אינו חל עליו (להלן בסעיף זה - שירות קודם), ובזמן שירותו האמור שילם אוצר המדינה בעדו תשלומים לקרן פנסיה או קרן תגמולים (להלן - בסעיף זה - הקרן), ועבר ללא הפסקה לשרת את המדינה כעובד בשירות שחוק זה חל עליו, הרי, על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) אם התקשר שר האוצר עם הקרן בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של אדם העובר כאמור, לרבות השירות הקודם, תבוא בחשבון, כולה או מקצתה, לענין זכויותיו לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע;
:: (2) לא התקשר שר האוצר בהסכם כאמור בפסקה (1) - ייחשב שירותו הקודם של העובד שלא חלה בו הפסקה כשירות לענין חוק זה, ותקופת השירות האמור תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, ובלבד שכל זכויותיו של העובד בקרן המתייחסות לתקופת שירותו הקודם הועברו לאוצר המדינה במועד שנקבע בתקנות;
:: (3) [[סעיף 3]] יחול, בשינויים המחוייבים, לענין הפסקת הרציפות בין השירות שחוק זה אינו חל עליו ובין השירות שחוק זה חל עליו, וכן לענין הפסקת הרציפות של תקופת השירות הקודם כאמור בפסקה (2).
: (ג) עבר אדם לשרת את המדינה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) ולא חל עליו הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), הרי על אף האמור בסעיף קטן (ב) ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, הכל בתנאים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
: (ד) מי שהיה בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, הרי אם שר האוצר התקשר עם קרן שהעובד קשור בה או המשרתת עובדים בתפקיד כאמור, בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של העובד בשירות שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות או לתשלומים כיוצאים באלה, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

@ 86. הסכם עם מעסיק (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: (א) שר האוצר רשאי להתקשר עם מעסיק בהסכם - כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם - שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות המדינה לעבודה אצל המעסיק או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעסיק שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או עם קרן תגמולים, שעובדי המעסיק קשורים בה או המשרתת את עובדי המעסיק - כדין הסכם עם המעסיק.
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופת עבודה&quot; - תקופת שירות בשירות המדינה או תקופת עבודה אצל מעסיק אחר.

@ 87. זכויות העובד על פי הסכם (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: (א) הסכם לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]], דינו, לענין זכויותיו של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גמלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה - כדין גמלאות לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - אדם שפרש משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לעבוד אצל מעסיק אחר, או בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גמלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגמלה זו בלבד; אולם -
:: (1) אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;
:: (2) אם הביא נציב השירות את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

@ 88. תנאי הסכם מיוחד (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: לא יתקשר שר האוצר בהסכם מיוחד לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]] אלא בהסכמת העובד שההסכם חל עליו, והוא יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנה על הסכמת העובד.

@ 89. אצילת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]], או בהסכם לפי [[סעיף 92]].

@ 90. המלצת ועדת השירות (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: הסכם כללי לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]] טעון המלצת ועדת השירות ויפורסם ברשומות.

@ 91. הקנית זכויות לגמלה שלא על פי הסכם (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: עבר אדם מעבודה אצל מעסיק אחר לשירות המדינה ולא חל על העברתו זו הסכם לפי [[סעיף 86]], יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

@ 92. הסכם עם העובד הפורש (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: עבר אדם משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו לעבודה אצל מעסיק אחר או לתפקיד בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו, ולא חל על העברתו הסכם לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]], רשאי שר האוצר להתקשר אתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גמלאות בעד תקופת שירותו במדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.

@ 93. איסור גמלאות כפל (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: על אף האמור [[בסעיפים 85 עד 92]], לא יהא אדם זכאי לגמלה בקשר לתקופה אחת, גם מן המדינה לפי חוק זה וגם מן המעסיק האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.

== פרק ז': סייגי בריאות, גיל ונכות ==

@ 94. עובד שנתקבל בהגבלה מחמת מצב בריאותו (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשע&quot;ד-2)
: (א) עובד אשר הועדה הרפואית, או רופא בשירות המדינה ששר הבריאות מינהו לכך, קבעו בשעת קבלתו לשירות או לאחר מכן, אך לא יאוחר משנה מיום קבלתו לשירות, כי ביום קבלתו לשירות היה מצב בריאותו לקוי, ובגלל זה הותנה כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות (להלן - הגבלת זכות הגמלה) - יחול חוק זה עליו, על אף המותנה, אם שירת חמש עשרה שנה, יהא גילו אשר יהא, או אם הגיע לגיל 60 אחרי עשר שנות שירות; וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות.
: (ב) &quot;קבלה לשירות&quot;, לענין סעיף זה - למעט קבלה על פי הרשאת העסקה לפי [[סעיף 38 לחוק המינויים]].
: (ג) קביעת ועדה רפואית או רופא לפי סעיף זה, כי מצב בריאותו של עובד לקוי, יכול שתהא כללית או לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד; היתה הקביעה לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד, לא תותנה הגבלת זכות הגמלה של העובד אלא למקרה של פרישה עקב הליקוי או הפגם האמור.

@ 95. עובד שנתקבל בהסתייגות מחמת גיל (תיקון: תשס&quot;ד)
: עובד שבשעת קבלתו לשירות הוא בגיל 50 או למעלה מזה יהא מותר להתנות בעת קבלתו לשירות כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות; אולם עובד שבשעת קבלתו לשירות טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] ושירת עשר שנים לפחות, יחול חוק זה עליו ועל שאיריו על אף המותנה.

@ 96. קביעת נכות
: (א) בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם המתקבל לשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה - קביעתם של ועדה רפואית או של רופא בשירות המדינה, שנעשתה בשעת קבלתו של אותו אדם לשירות או תוך שנה לאחר יום קבלתו לשירות, כמשמעותה [[בסעיף 94]].
: (ב) בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם הפורש מהשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה - קביעתה של ועדה רפואית, לרבות הועדה הרפואית לעררים, שנעשתה סמוך לפני הפרישה או לאחר מכן.

@ 97. ערר לועדה הרפואית לעררים
: הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת ועדה רפואית, למעט החלטה לפי [[סעיף 94]], רשאי לערור עליה בפני הועדה הרפואית לעררים בתנאים ובדרך שקבע שר האוצר בתקנות, ומותר לקבוע בתקנות אלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, את התנאים שבהם רשאית הועדה הרפואית לעררים לחייב את העורר בהוצאות הערר.

@ 98. בדיקה רפואית של נכים (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: (א) מי שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו רשאים הוא או הממונה לדרוש שייבדק שנית על ידי הועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.
: (ב) בבואה לקבוע דרגת נכות מחדש, לא תביא הועדה הרפואית בחשבון אלא את הנכות הנובעת מהפגיעה או מהפגיעות שבגללן נקבעה לנבדק לראשונה דרגת נכות לפי חוק זה.

@ 99. צמצום וביטול של התניות
: כדי להסיר ספק נאמר בזה שהתניה ששירותו של אדם פלוני לא ישא זכותו לגמלאות ניתנת לצמצום או לביטול על-ידי מי שהתנה אותה ובדרך שהתנה.

== פרק ח': שונות ==

@ 100. הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) עובד המועסק בתנאי עבודה שקבעה הממשלה כתנאים מיוחדים לענין סעיף זה, רשאי נציב השירות להורות בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, כי לצורך קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, ובשיעור שקבעה הממשלה.
: (ב) לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, כי לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה.

@ 100א. שירות בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי (תיקון: תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ה)
: מי שבתקופה שבין י&quot;ז באלול תרצ&quot;ט (1 בספטמבר 1939) לבין ו' בתשרי תש&quot;ז (1 באוקטובר 1946) התגייס בארץ ישראל לשירות פעיל בבריגדה היהודית או ביחידה אחרת שבצבא הבריטי על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל בתקופה האמורה, כאילו היו תקופות שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות בקשה להכיר בשירות פעיל זה, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות.

@ 100ב. שירות בטחוני אחר לפני הקמת המדינה (תיקון: תשל&quot;ה)
: מי שהתגייס בארץ-ישראל לפני יום ה' באייר תש&quot;ח (14 במאי 1948) לשירות פעיל ומלא בנוטרות של ממשלת ארץ-ישראל או ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל, אף אם שירותו הוא ביחידה זו או מקצתו היה בחוץ לארץ, ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל והמלא כאמור כאילו היתה תקופת שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות, בקשה להכיר בשירות פעיל ומלא זה.

@ 101. דין החלטה של נציב השירות
: לענין [[סעיפים 43]] [[ו-44]] יהיה דין החלטת נציב השירות לפי חוק זה כדין החלטת הממונה, וכל האמור [[43|בסעיפים אלה]] לגבי הממונה ייקרא, במקרה זה, כאילו המדובר הוא בנציב השירות.

@ 102. אצילת סמכויות (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-3)
: (א) הממונה רשאי, באישור שר האוצר, לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה למעט סמכויותיו לפי [[סעיפים 30(א)]], [[44]], [[48]], [[49(ב)]], [[50]], [[51]], [[60(ב)]], [[61]] [[ו-62]].
: (ב) נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי [[סעיפים 10(4)]], [[11(4)]], [[63טז(ב)]] [[ו-66(ב)]] וכן לפי [[סעיף 18]] לגבי עובדים שהגיעו לגיל 65.

@ 103. הוראות ועדת השירות ונציב השירות לאחר משא ומתן עם העובדים
: (א) כל כלל, תנאי או הוראה כללית אחרת הנקבעים לפי חוק זה על ידי נציב השירות או ועדת השירות ייקבעו אחרי משא ומתן עם נציגות עובדי המדינה ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה.
: (ב) נתגלעו חילוקי דעות בין ועדת השירות או נציב השירות ובין נציגות עובדי המדינה בענין שסעיף קטן (א) חל עליו, רשאית נציגות עובדי המדינה להביא את השאלה שבמחלוקת בפני ועדת תיווך.
: (ג) ועדת התיווך תהיה של שלושה חברים שיתמנו על ידי שר העבודה; חבר אחד יתמנה לפי המלצת ועדת השירות, חבר שני לפי המלצת נציגות עובדי המדינה והחבר השלישי ישמש כיושב ראש; עובד המדינה לא יתמנה כחבר ועדת התיווך.

@ 104. הוראות הממשלה ושר האוצר לפי המלצת ועדת השירות לאחר משא ומתן עם העובדים
: כל כלל, תנאי או הוראה אחרת שנקבעים לפי חוק זה על ידי הממשלה או על ידי שר האוצר, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, ייקבעו לפי המלצת ועדת השירות; ועל מתן המלצה לכלל, לתנאי או להוראה כללית אחרת יחולו חובת המשא ומתן וזכות התיווך כאמור [[בסעיף 103]].

@ 105. גמלאות לעובדי תאגידים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-3)
: (א) בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב השירות לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד.
: (ב) הגמלאות לעובדי התאגיד ישולמו מקופת התאגיד.
: (ג) על אף האמור בכל דין או הסכם החל ביום כינון הרשות תשולם לגמלאי איגוד לכבאות, ולגמלאי רשות מקומית, מאוצר המדינה, קצבה שלה הוא זכאי בהתאם להוראות הסדר פנסיה תקציבית קיים, אשר יחולו עליה הוראות חוק זה, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה.
: (ג1) על אף האמור [[בסעיף 24(ב) לחוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]] כנוסחו ערב ביטולו [[בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]] (בסעיף קטן זה - חוק רשות השידור), הוראות [[סעיף 9(א1)]] לא יחולו על עובדי רשות השידור שפרשו משירותם, שחוק זה חל לגביהם מכוח [[סעיף 24 לחוק רשות השידור]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, והכול במועד שקבע ובשינויים שקבע.
: (ג2) על אף האמור בכל דין או הסכם, מיום ביטולו של [[חוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]], [[בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]], תשולם לגמלאי רשות השידור, מאוצר המדינה, קצבה שלה הם זכאים לפי הסדר פנסיה תקציבית, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה; לעניין זה -
::- &quot;גמלאי רשות השידור&quot; - מי שפרש לקצבה מרשות השידור וזכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית;
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית&quot; - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות השידור מדי חודש בחודשו באופן רציף, מרשות השידור לפי חוק זה או לפי הסכם במשך כל חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות כהגדרתן [[בסעיף 107ג]].
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;גמלאי איגוד לכבאות&quot; - מי שפרש לקצבה מאיגוד ערים לכבאות לפני יום כינון הרשות, והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת האיגוד;
::- &quot;גמלאי רשות מקומית&quot; - מי שפרש לקצבה מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות, לפני יום כינון הרשות, ערב פרישתו הועסק במחלקה האמורה והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת הרשות המקומית;
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית קיים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 107ג(ב)]], ולעניין אופן חישוב המשכורת הקובעת תחול פסקה (2) להגדרה &quot;תוספת קבועה&quot; כאמור [[בסעיף 107ג(א)(1)]];
::- &quot;יום כינון הרשות&quot; ו&quot;רשות מקומית שיש לה מחלקת כבאות&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 2]] [[=חוק רשות הכבאות וההצלה|ו-97 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], בהתאמה.

@ 106. עונשין
: (א) מי שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות.
: (ב) מי שגרם במרמה, או ביודעין על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, למתן גמלה או להגדלתה, בין לידיו ובין לידי הזולת, דינו - מאסר שנה או קנס 1000 לירות.
: (ג) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.

== פרק ט' - אי-תחולה (תיקון: תשס&quot;ד-2) ==

=== סימן א': עובדי המדינה (תיקון: תשס&quot;ד-2) ===

@ 107. אי-תחולה
: (א) הוראות חוק זה לא יחולו -
:: (1) על עובד המדינה אשר הזכויות הקשורות במותו או ביציאתו לקצבה נקבעות בחיקוק אחר;
:: (2) על עובד המדינה המועסק כדין על פי חוזה יחידי, אם כך נקבע באותו חוזה ובמידה שנקבע;
:: (3) על עובד בשירות, במפעל או במוסד אשר ערב כ' באב תשט&quot;ו (8 באוגוסט 1955) שילם אוצר המדינה בעד עובדיהם תשלומים לקרן פנסיה או לקרן תגמולים, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת בהחלטה שפורסמה ברשומות.
: (ב) הממשלה תחליט לפי פסקה (3) לסעיף קטן (א) לאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת; עובד שהחלטה לפי אותה פסקה חלה עליו, יחול לגביו חוק זה כתום 30 יום מיום פרסום ההחלטה.

@ 107א. עובד חדש (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2)
: (א) הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי [[חוק המינויים]] ביום הקובע החל לגביו או לאחריו (להלן - עובד חדש).
: (ב) עובד חדש יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה, בתנאים שייקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו; לא חל על עובד חדש הסכם קיבוצי, יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה בתנאים שייקבעו בחוזה העבודה החל עליו; לא חל עליו הסכם או חוזה כאמור, יבוטח העובד באותם תנאים שבהם מבוטחים רוב העובדים החדשים בקופת גמל לקצבה על פי בחירתו.
: (ג)(1) שר האוצר יקבע את היום הקובע בהודעה ברשומות, ובלבד שהיום הקובע יהיה בתוך תקופה של 6 חודשים שתחילתה ביום י&quot;ז באדר התשס&quot;ב (1 במרס 2002).
:: (2)(א) שר האוצר רשאי לקבוע יום קובע שונה לסוגי עובדים שונים.
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), לגבי עובדים במקום עבודה מהמפורטים [[בתוספת הראשונה]], יקבע שר האוצר, בהתאם להוראות פסקה (1), יום קובע אחיד לכלל העובדים באותו מקום עבודה (בסעיף זה - יום קובע אחיד); ואולם רשאים הצדדים להסכם קיבוצי להסכים ביניהם לגבי סוג עובדים במקום עבודה מהמפורטים [[בתוספת הראשונה]], כי לא יחול עליו התנאי בדבר יום קובע אחיד; הוסכם כאמור, יהיה היום הקובע שיקבע שר האוצר לגבי אותו סוג עובדים בתוך תקופה של שני חודשים שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר היום שבו הודיעו על כך לשר האוצר, ובלבד שבכל מקרה יהיה היום הקובע בתוך התקופה האמורה בפסקה (1).
:: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].

@ 107ב. סייג לתחולת [[סעיף 107א]] (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ד-2)
: על אף הוראות [[סעיף 107א]], הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
: (1) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי [[תקנה 1(5) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש&quot;ך-1960]], או לפי [[תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשכ&quot;ב-1962]], או לפי [[תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), התשכ&quot;ד-1963]], ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי לפי [[סעיף 17 לחוק המינויים]] (להלן - כתב מינוי) ביום הקובע או לאחריו, ובלבד שמועד תחילת מינויו קדם ליום הקובע;
: (2) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים להלן, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו:
:: (א) כתב הרשאה שניתן לפי [[סעיף 37 לחוק המינויים]];
:: (ב) הרשאה להעסקה לשעה שניתנה בכתב לפי [[סעיף 38 לחוק המינויים]];
:: (ג) הרשאה להעסקה שניתנה בכתב לפי [[סעיף 39א לחוק המינויים]];
: (3) מי שערב היום הקובע לעובדים מסוגו היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי [[סעיף 86]], והוראות הסכם זה חלו לגביו ביום הקובע כאמור, ואשר נתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו;
: (4) מי שנתמנה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו וערב היום הקובע היה שוטר או סוהר, ובלבד שאותו אדם לא יצא לקצבה עקב שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לפי הענין, ושלא היתה הפסקה בין שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר לבין תחילת שירותו בשירות המדינה בתפקיד שלו התמנה בכתב מינוי;
: (5) עובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א]].

@ 107ג. עובד איגוד כבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 107א]] והאמור בכל דין או הסכם, הוראות חוק זה יחולו על עובד כבאות בפנסיה תקציבית שהתמנה לפי [[חוק המינויים]] ביום כינון הרשות (בסעיף זה - עובד קיים), בשינויים אלה:
:: (1) ההגדרה &quot;תוספת קבועה&quot; לעניין [[פרק ב']] תיקרא כך:
:::- &quot;&quot;תוספת קבועה&quot; - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד המתקיים בה אחד משני אלה:
:::: (1) תוספת שהוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין חוק זה;
:::: (2) תוספת שהיתה נכללת במשכורתו הקובעת של עובד לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, אילו המשיך לעבוד באיגוד ערים לכבאות או במחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית עד למועד פרישתו משירות, והכל בכפוף להוראות מגבילות;&quot;;
:: (2) תקופות עבודתו של עובד קיים באיגוד ערים לכבאות או ברשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות שאלמלא הוראות [[חוק רשות הכבאות וההצלה]] היו נושאות זכות לגמלאות לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, יראו אותן כתקופת שירות לעניין חוק זה, ולא יחולו לגבי תקופות העבודה האמורות הוראות הסדר הפנסיה התקציבית הקיים.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית קיים&quot; - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מאיגוד ערים לכבאות או מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת האיגוד או הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכל בכפוף להוראות מגבילות;
::- &quot;הוראות מגבילות&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (2) הוראות [[10:562702|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ&quot;ב-1982]];
::: (3) הוראות [[10:562704|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ&quot;ג-1983]];
::: (4) הוראות [[10:546515|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ&quot;ד-1984]];
::- &quot;חוק רשות הכבאות וההצלה&quot; - [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
::- &quot;יום כינון הרשות&quot;, &quot;עובד עובר&quot; ו&quot;רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 2]] [[ו-97 לחוק רשות הכבאות וההצלה]];
::- &quot;עובד כבאות בפנסיה תקציבית&quot; - עובד עובר, שהסדר הפנסיה החל לגביו ערב יום כינון הרשות הוא הסדר פנסיה תקציבית קיים.

@ 108. אי תחולה על יחידות מסויימות
: קבעה הממשלה, על פי [[סעיף 4 לחוק המינויים]], שירות, מפעל או יחידה שעל עובדיהם או על סוג של עובדיהם לא יחולו הוראות [[חוק המינויים]] או מקצתן, רשאית היא, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה ברשומות, לקבוע כי על אותם עובדים לא יחול חוק זה או כל חלק ממנו, אולם כל עוד לא עשתה כן יהיה דינם של עובדים אלה, לענין חוק כזה, כדין עובדי המדינה לכל דבר.

@ 108א. הסכם לביטוח מיוחד (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-2)
: (א) ביטוח זכויות פנסיה של עובד המדינה בשל רכיבי משכורת שאינם חלק מהמשכורת הקובעת, כהגדרתה [[בסעיף 8]], מקצתם או כולם, בקופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], ייעשה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אחר, שיאושרו על ידי שר האוצר.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי ליצור לעובד או לאדם אחר שהוראות חוק זה חלות עליו מכוח חוק או הסכם אף אחת מזכויות אלה:
:: (1) זכות לגמלאות בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) זכות לביטוח זכויות פנסיה בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א), בלי שנעשה לגביו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ב': סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון (תיקון: תשס&quot;ד-2) ===

@ 108ב. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;המועד הקובע&quot; - יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003);
:- &quot;סוהר חדש&quot; - מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי [[פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]], לרבות סוהר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, ולמעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים [[שבסעיף 108ח]];
:- &quot;עובד שירותי הביטחון&quot; ו&quot;שירותי הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 63א]];
:- &quot;עובד חדש בשירותי הביטחון&quot; - עובד המדינה בשירותי הביטחון, שהתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים [[שבסעיף 108ח]];
:- &quot;עובד ביטחון חדש&quot; - סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון;
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - קופת גמל לקצבה, שהיא קופת ביטוח כהגדרתה [[בתקנות קופות הגמל]];
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot;, &quot;קרן ותיקה&quot;, &quot;קרן חדשה מקיפה&quot; ו&quot;קרן חדשה כללית&quot; - כהגדרתן [[בתקנות קופות הגמל]];
:- &quot;קרן חדשה&quot; - קרן חדשה מקיפה וקרן חדשה כללית;
:- &quot;קרן פנסיה&quot; - קרן ותיקה או קרן חדשה;
:- &quot;שוטר חדש&quot; - מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים [[שבסעיף 108ח]];
:- &quot;תקנות קופות הגמל&quot; - [[=תקנות קופות הגמל|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]].

@ 108ג. עובד ביטחון חדש (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון חדש, ואולם -
: (1) הוראות [[סעיפים 63ז עד 63יב]] יחולו על עובד חדש בשירותי הביטחון, אלא אם כן נקבעו הוראות אחרות בענינים האמורים באותם סעיפים בתקנות לפי [[סעיף 108ז]];
: (2) יחולו עליו הוראות [[סימן זה]].

@ 108ד. ביטוח לעובד ביטחון חדש (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: עובד ביטחון חדש יהיה מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח או בשתיהן, בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 108ה. הפרשות לקרן פנסיה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) בשל משכורתו של עובד ביטחון חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש ינואר 2004, לקרן פנסיה או לקופת ביטוח כאמור בסעיף קטן (ב) סכומים כמפורט להלן:
:: (1) מאוצר המדינה - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור [[בסעיף 107א]] שלא חל עליו הסכם או חוזה;
:: (2) ממשכורתו של עובד הביטחון החדש - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין אם ביקש זאת עובד הביטחון החדש.
: (ב) קרן הפנסיה או קופת הביטוח, שהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישולמו לה תהיה -
:: (1) לגבי עובד ביטחון חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין - קרן ותיקה כאמור אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש, זאת - קרן פנסיה או קופת ביטוח כאמור בפסקה (2);
:: (2) לגבי עובד ביטחון חדש שפסקה (1) אינה חלה עליו - קרן חדשה או קופת ביטוח, ובלבד ששיעורי ההפרשה מאוצר המדינה לא יעלו על האמור בסעיף קטן (א)(1).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;המשכורת המבוטחת&quot; -
::: (1) לגבי שוטר חדש וסוהר חדש - הרכיבים המשולמים לשוטר החדש או לסוהר החדש, שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לשוטר או לסוהר שחוק זה חל עליהם, בתוספת רכיבים שקבעה הממשלה;
::: (2) לגבי עובד חדש בשירותי הביטחון - רכיבים המשולמים לעובד החדש בשירותי הביטחון שקבעה הממשלה;
::- &quot;משכורת קובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 8]].

@ 108ו. קביעת קרן הפנסיה או תכנית הביטוח של עובד הביטחון החדש (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) קרן הפנסיה או תכנית הביטוח כאמור [[בסעיף 108ה(ב)(2)]] תיקבע בידי עובד הביטחון החדש על פי שיקול דעתו הבלעדי.
: (ב) לא יאוחר מ-30 ימים לפני תחילת עבודתו, תימסר לעובד הביטחון החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:
:: (1) זכותו לבחור בקרן חדשה או בקופת ביטוח לפי שיקול דעתו;
:: (2) פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קרן הפנסיה או קופת הביטוח שנבחרו כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (3) ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קרן פנסיה או קופת ביטוח, כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) משרד ראש הממשלה או המשרד לביטחון הפנים, לפי הענין, בהסכמת שר האוצר, יקבעו קרן פנסיה או קופת ביטוח שבה יהיו מבוטחים -
:: (1) עובד ביטחון חדש שבחר להיות מבוטח בה;
:: (2) עובד ביטחון חדש שלא בחר בקרן או בקופת ביטוח, אחרות, עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור [[בסעיף 108ה]].

@ 108ז. תקנות (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע, בשים לב לצרכים המיוחדים של המשטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוראות בענינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, לרבות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]]; תקנות כאמור לענין עובדים חדשים בשירות הביטחון ייקבעו בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 108ח. סייג לתחולת [[סימן זה]] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ט-2)
: על אף הוראות [[סימן זה]], הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (6), ולא יראו כל אחד מהם כסוהר חדש, כעובד חדש בשירותי הביטחון או כשוטר חדש, לפי הענין:
: (1) עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים [[בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 107ב(2)]], ונתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] לאחר המועד הקובע;
: (2) עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי [[סעיף 40 לחוק המינויים]] ונתמנה לשירות המדינה לפי [[החוק האמור]] לאחר המועד הקובע, ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לענין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
: (2א) עובד שירות הביטחון הכללי שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי [[סעיף 40 לחוק המינויים]] והתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נתמנה לשירות המדינה לפי [[החוק האמור]] לאחר המועד הקובע;
:: (2) עבר להיות מועסק בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, והכל כפי שקבע ראש הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, לפי [[+|סעיפים 2(ג)]] [[ו-21 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], ונתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] לאחר המועד הקובע;
:: ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לעניין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
: (3) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (א) במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי [[סעיף 86]] (בפסקה זו - המעסיק הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד הקובע;
:: (ב) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
:: (ג) לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעסיק הקודם לבין תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
:: (ד) הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעסיק הקודם;
: (4) מי שהיה שוטר וחזר להיות שוטר חדש, מי שהיה סוהר וחזר להיות סוהר חדש, או מי שהיה עובד שירותי הביטחון, וחזר להיות עובד חדש בשירותי הביטחון, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו תקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;
: (5) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (א) במועד הקובע הוא היה עובד המדינה, שוטר, סוהר או חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע, או שלאחר המועד הקובע היה חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע ואינו חייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:: (ב) הוראות חוק זה או הוראות [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]], למעט [[-|פרק ד'1 שבו]], לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;
:: (ג) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
:: (ד) לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כעובד ביטחון חדש; לענין זה יראו גם את המועד שבו החל עובד חדש בשירותי הביטחון לעבוד בחוזה לפי [[סעיף 40 לחוק המינויים]] או לעבוד בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כאמור בפסקה (2א)(2), כמועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
:: (ה) הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);
: (6) עובד ביטחון חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]], [[23]], [[26]], [[27]], [[28]], [[77(ה)]] [[או 78]], לפני שהותקנו תקנות לפי [[סעיף 108ז]].

@ 108ט. הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לעובד ביטחון (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון שנתקיימו בו התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2), ויראו אותו כעובד ביטחון חדש:
: (1) הוא הגיש בקשה להיות עובד ביטחון חדש לפי הוראות [[סימן זה]], ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;
: (2) בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות קודמות למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה; תקנות כאמור ייקבעו, לענין עובדים בשירות הביטחון - בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

== פרק י': הוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ד-2) ==

@ 109. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובענינים אלה:
:: (1) שיטת ההיווּן של קצבאות כשזה דרוש לענין [[סעיפים 22]], [[26(ב)]] [[או 60]];
:: (2) התנאים שבהם יהיה מותר היווּנה של כל קצבה אחרת ושיטת היוונה, לרבות היווּן קצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה בתוקף האמור [[בסעיף 46(ב)]];
:: (3) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית, וכן הדרכים להגשת דרישה לקביעת דרגת נכות מחדש לענין [[סעיף 98]];
:: (4) דינים וחשבונות, הצהרות ותעודות שתובע גמלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;
:: (5) סדרי הגשת תביעות לגמלאות;
:: (6) מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) תקנות לפי פסקה (2) לסעיף קטן (א) -
:: (1) לא יורשה בהן היווּן של יותר מעשרים וחמישה אחוזים מהקצבאות;
:: (2) ההיווּן של קצבת פרישה לא יביא לפיהן, בחישוב קצבת שאיריו של הזכאי לפי [[סעיף 28(א) רישה]], לידי הפחתת קצבת השאירים;
:: (3) לא תהוון לפיהן קצבה שתגיע לזכאי כעבור שש שנים ממועד ההיוון;
:: (4) לא יורשה בהן היוון של שיעור מהסכום המועבר לבן זוג לשעבר כאמור [[בסעיף 58א]], אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבת פרישה להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, ובעד אותה תקופה, וניתנה לכך את הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.

@ 110. שירות מלפני תחילת הנוסח הקודם
: בתנאים שנקבעו על ידי הממשלה מותר לשלם גמלה לרגל פרישתו של עובד אף אם פרש לפני כ' באב תשט&quot;ו (8 באוגוסט 1955); לענין קביעת זכות כלשהי לפי חוק זה תבוא בחשבון כל תקופת שירות שחלה לפני היום האמור.

@ 111. תחילה
: תחילתו של נוסח משולב זה ביום כ&quot;ח בתמוז תש&quot;ל (1 באוגוסט 1970).

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 107א(ג)(2)(ב)]]))) ====
@ : בתי חולים ממשלתיים;
@ : ממ&quot;ג - מרכז למחקר גרעיני;
@ : רפא&quot;ל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ד) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15(4)]], [[17(1)]], [[18]], [[20(ד)]], [[35]], [[46(ג)]], [[57(1)]], [[64]], [[66(ב)]], [[69]], [[69א]], [[76(א)]], [[80]], [[95]], [[105(א)]]))) ====
=== חלק א' ===
==== ((([[סעיפים 15(4)]], [[76(א)]]))) ====
{|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1964 || 40
|-
| אפריל עד אוגוסט 1964 || 40 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1964 עד אפריל 1965 || 40 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1965 || 41
|-
| ינואר עד אוגוסט 1966 || 41 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1966 עד אפריל 1967 || 41 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1967 ואילך || 42
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[סעיפים 15(4)]], [[17(1)]], [[35]], [[57(1)]], [[69]], [[69א]], [[80]], [[95]]))) ====
{|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1949 || 55
|-
| אפריל עד אוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1950 || 56
|-
| ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1951 עד אפריל 952 || 56 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1952 ואילך || 57
|}

=== חלק ג' ===
==== ((([[סעיפים 20(ד)]], [[69(א)]]))) ====
{|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1954 || 50
|-
| אפריל עד אוגוסט 1954 || 50 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1954 עד אפריל 1955 || 50 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1955 || 51
|-
| ינואר עד אוגוסט 1956 || 51 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1956 עד אפריל 1957 || 51 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1957 ואילך || 52
|}

=== חלק ד' ===
==== ((([[סעיף 64]]))) ====
{|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1947 || 57
|-
| אפריל עד אוגוסט 1947 || 57 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 57 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1948 || 58
|-
| ינואר עד אוגוסט 1949 || 58 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 58 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1950 ואילך || 59
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOSUB__ ==
=== חלק א' (תיקון: תשע&quot;ב) ===
==== ((([[סעיף 8, ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot;]]))) ====
@ (1) : הדירוג המינהלי;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המהנדסים;
@ (4) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (5) : דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;
@ (6) : דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (8) : דירוג הפסיכולוגים;
@ (9) : דירוג הרוקחים;
@ (10) : דירוג הפיזיותרפיסטים;
@ (11) : דירוג המרפאים בעיסוק;
@ (12) : דירוג האחים והאחיות;
@ (13) : דירוג הביוכימאים והמיקרוביולוגים;
@ (14) : דירוג טכנאי הרנטגן;
@ (15) : דירוג הפארה–רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת);
@ (16) : דירוג העובדים הסוציאליים;
@ (17) : דירוג מקצ&quot;ט;
@ (18) : דירוג המפקחים הימיים;
@ (19) : דירוג שירות החוץ.

=== חלק ב' (תיקון: תשע&quot;ב) ===
==== ((([[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים&quot; שבסעיף 8]], כפי שהוחלה לגבי שוטרים [[בסעיף 71א(ג)]]))) ====
@ (1) : הדירוג האחיד;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המהנדסים;
@ (4) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (5) : דירוג המח&quot;ר המועדף;
@ (6) : דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג משטרתי מיוחד;
@ (8) : דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;
@ (9) : דירוג הקצינים הטכניים;
@ (10) : דירוג הקצינים המקצועיים.

=== חלק ג' (תיקון: תשע&quot;ב) ===
==== ((([[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים&quot; שבסעיף 8]], כפי שהוחלה לגבי סוהרים [[בסעיף 81(5א)]]))) ====
@ (1) : הדירוג האחיד;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המהנדסים;
@ (4) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (5) : דירוג המח&quot;ר המועדף;
@ (6) : דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג הרוקחים;
@ (8) : דירוג האחים והאחיות;
@ (9) : דירוג טכנאי הרנטגן;
@ (10) : דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;
@ (11) : דירוג הקצינים הטכניים;
@ (12) : דירוג הקצינים המקצועיים.

=== חלק ד' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===
==== ((([[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים&quot; שבסעיף 8]], כפי שהוחלה לגבי עובדי שירותי הביטחון [[בסעיף 63א1]]))) ====
@ (1) : הדירוג המינהלי;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המח&quot;ר המיוחד;
@ (4) : דירוג המהנדסים;
@ (5) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (6) : דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג הקצינים הטכניים.

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשע&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיפים 9(ב)]], [[63א2(ב)(2)]] [[ו-71א1(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====

=== חלק א' ===
==== ((([[פסקאות (1) ו-(2) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], [[פסקה (1)(א) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 63א2(ב)(2)]] [[ופסקה (1) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 71א1(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
{|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| מינואר 2009 עד מרס 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.1488 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 2.25 || 0.1281 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 2.25 || 0.2736 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 2.25 || 0.4191 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 2.25 || 0.5647 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 2.25 || 0.7102 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 2.25 || 0.8557 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 2.25 || 1.0013 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 2.25 || 1.1468 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 2.25 || 1.2924 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.4379 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.5834 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.7115 || 0.0172 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 1.7115 || 0.1603 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.3033 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 1.7115 || 0.4464 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.5895 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 1.7115 || 0.7326 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 0.8757 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.0188 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.1619 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.3049 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 1.4480 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 1.5911 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 1.7342 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 1.8773 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 2.0204 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.1569
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.3137
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.4706
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.6275
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.7843
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.9412
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0.9412
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[פסקה (3) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;6&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אפריל 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| ינואר 2009 || 0.3502 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.6108 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.9167 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 1.2229 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 1.5295 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 1.8365 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 2.1437 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 2.4513 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 2.7592 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 3.0675 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 3.3761 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 3.6851 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 3.9944 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 4.3040 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 4.6140 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 4.9243 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 5.2349 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 5.5459 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 5.8572 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 6.1689 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 6.2500 || 0.2173 || 0 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 6.2500 || 0.5113 || 0 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 6.2500 || 0.8056 || 0 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 6.2500 || 1.0000 || 0.0992 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.0000 || 0.3912 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.0000 || 0.6835 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.0000 || 0.9761 || 0 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0 || 1.2691 || 0 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 0 || 1.5623 || 0 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 0 || 1.8559 || 0 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 0 || 2.1498 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 0 || 2.4440 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 0 || 2.7385 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 0 || 2.9051 || 0.1247 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 0 || 2.9051 || 0.4115 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 0 || 2.9051 || 0.698 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 0 || 0.9861 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 0 || 1.2738 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 0 || 1.5619 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 0 || 1.8502 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 0 || 2.1389 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 0 || 2.4279 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 0 || 2.7338 || 0
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.0401 || 0
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.0149
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.3120
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.6093
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.9070
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0 || 0.9070
|}
=== חלק ג' ===
==== ((([[פסקה (4) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| מינואר 2009 עד מרס 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.2679 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 4.0500 || 0.2265 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 4.0500 || 0.4840 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 4.0500 || 0.7414 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 4.0500 || 0.9988 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 4.0500 || 1.2563 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 4.0500 || 1.5137 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 4.0500 || 1.7711 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 4.0500 || 2.0286 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 4.0500 || 2.2860 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 2.5434 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 2.8009 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 3.0583 || 0 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 3.2196 || 0.0931 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 3.2196 || 0.3425 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 3.2196 || 0.5919 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 3.2196 || 0.8413 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 3.2196 || 1.0907 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 3.2196 || 1.3401 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 3.2196 || 1.5895 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 3.2196 || 1.8389 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 3.2196 || 2.0883 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 2.3377 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 2.5871 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 2.8365 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 3.0859 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 3.3353 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.1498
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.2996
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.4494
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.5993
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.7491
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.8989
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0.8989
|}
=== חלק ד' ===
==== ((([[פסקה (5) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ד-3)
{|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אפריל 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| מינואר 2009 עד מרס 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.1488 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 2.2500 || 0.1281 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 2.2500 || 0.2736 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 2.2500 || 0.4191 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 2.2500 || 0.5647 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 2.2500 || 0.7102 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 2.2500 || 0.8557 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 2.2500 || 1.0013 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 2.2500 || 1.1468 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 2.2500 || 1.2924 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.4379 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.5834 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.7115 || 0.0172 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 1.7115 || 0.1603 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.3033 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 1.7115 || 0.4464 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.5895 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 1.7115 || 0.7326 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 0.8757 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.0188 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.1619 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.3049 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 1.4480 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 1.5911 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 1.7342 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 1.8773 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 2.0204 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.1569
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.3137
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.4706
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.6275
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.7843
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.9412
|-
| מינואר 2013 עד מרס 2013 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.9412
|-
| מאפריל 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0.9412
|}

=== חלק ה' ===
==== ((([[פסקה (6) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]] [[ופסקה (2) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 71א1(ג)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! מועד הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2011
|-
| מיום ג' באב התש&quot;ע (14 ביולי 2010) עד יום ג' באלול התש&quot;ע (13 באוגוסט 2010) || 0.191
|-
| מיום ד' באלול התש&quot;ע (14 באוגוסט 2010) עד יום ה' בתשרי התשע&quot;א (13 בספטמבר 2010) || 0.382
|-
| מיום ו' בתשרי התשע&quot;א (14 בספטמבר 2010) עד יום ה' בחשון התשע&quot;א (13 באוקטובר 2010) || 0.573
|-
| מיום ו' בחשוון התשע&quot;א (14 באוקטובר 2010) עד יום ו' בכסלו התשע&quot;א (13 בנובמבר 2010) || 0.764
|-
| מיום ז' בכסלו התשע&quot;א (14 בנובמבר 2010) עד יום ו' בטבת התשע&quot;א (13 בדצמבר 2010) || 0.955
|-
| מיום ז' בטבת התשע&quot;א (14 בדצמבר 2010) עד יום ח' בשבט התשע&quot;א (13 בינואר 2011) || 1.146
|-
| מיום ט' בשבט התשע&quot;א (14 בינואר 2011) עד יום ט' באדר א' התשע&quot;א (13 בפברואר 2011) || 1.337
|-
| מיום י' באדר א' התשע&quot;א (14 בפברואר 2011) עד יום ז' באדר ב' התשע&quot;א (13 במרס 2011) || 1.528
|-
| מיום ח' באדר ב' התשע&quot;א (14 במרס 2011) עד יום ט' בניסן התשע&quot;א (13 באפריל 2011) || 1.719
|-
| מיום י' בניסן התשע&quot;א (14 באפריל 2011) עד יום ט' באייר התשע&quot;א (13 במאי 2011) || 1.910
|-
| מיום י' באייר התשע&quot;א (14 במאי 2011) עד יום י&quot;א בסיוון התשע&quot;א (13 ביוני 2011) || 2.101
|-
| מיום י&quot;ב בסיוון התשע&quot;א (14 ביוני 2011) עד יום י&quot;א בתמוז התשע&quot;א (13 ביולי 2011) || 2.292
|-
| מיום י&quot;ב בתמוז התשע&quot;א (14 ביולי 2011) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) || 2.483
|}

=== חלק ו' ===
==== ((([[פסקה (7)(א) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | תוספת (סכום בשקלים חדשים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| ינואר 2009 || 20.80 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 41.54 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 62.22 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 82.84 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 103.40 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 123.89 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 144.33 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 164.71 || 0 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 185.02 || 0 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 205.28 || 0 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 225.48 || 0 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 245.61 || 0 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 265.69 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 285.71 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 305.68 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 325.58 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 345.43 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 365.22 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 384.95 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 388.44 || 16.18 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 387.88 || 36.36 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 387.32 || 56.48 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 386.76 || 76.55 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 386.21 || 96.55 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 102.15 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 121.49 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 140.77 || 0 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 160.00 || 0 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 179.17 || 0 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 198.29 || 0 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 217.35 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 236.36 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 255.32 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 266.29 || 7.93 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 265.35 || 27.72 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 264.41 || 47.46 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 30.61 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 49.30 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 67.93 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 86.52 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 101.12 || 3.93
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 100.00 || 23.53
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 98.75 || 43.07
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 97.50 || 62.55
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 96.25 || 81.97
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 95.01 || 101.33
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 93.77 || 120.62
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 92.54 || 139.86
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 82.40
|}
=== חלק ז' ===
==== ((([[פסקה (7)(ב) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012
|-
| ינואר 2009 || 0.044 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.087 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.131 || 0
|-
| אפריל 2009 || 0.175 || 0
|-
| מאי 2009 || 0.218 || 0
|-
| יוני 2009 || 0.262 || 0
|-
| יולי 2009 || 0.306 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 0.350 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 0.393 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 0.437 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 0.481 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 0.524 || 0
|-
| ינואר 2010 || 0.568 || 0
|-
| פברואר 2010 || 0.612 || 0
|-
| מרס 2010 || 0.655 || 0
|-
| אפריל 2010 || 0.699 || 0
|-
| מאי 2010 || 0.743 || 0
|-
| יוני 2010 || 0.786 || 0
|-
| יולי 2010 || 0.830 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 0.874 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 0.917 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 0.961 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 1.005 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 1.049 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 0.043
|-
| פברואר 2011 || 0 || 0.086
|-
| מרס 2011 || 0 || 0.129
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0.172
|-
| מאי 2011 || 0 || 0.215
|-
| יוני 2011 || 0 || 0.258
|-
| יולי 2011 || 0 || 0.301
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 0.345
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 0.388
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 0.431
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 0.474
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 0.517
|}

=== חלק ח' ===
==== ((([[פסקה (8) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה שאינה עולה על דרגה 17+ או בדירוג המח&quot;ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה שאינה עולה על דרגה 38+
|-
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2010 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2011
|-
| מינואר 2009 עד יולי 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.3684 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 0 || 0.234
|-
| ספטמבר 2010 || 0 || 0.467
|-
| אוקטובר 2010 || 0 || 0.701
|-
| נובמבר 2010 || 0 || 0.935
|-
| דצמבר 2010 || 0 || 1.168
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.402
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.636
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.869
|-
| אפריל 2011 || 0 || 2.103
|-
| מאי 2011 || 0 || 2.336
|-
| יוני 2011 || 0 || 2.570
|-
| יולי 2011 || 0 || 2.804
|}
@
{|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה 18 ומעלה או בדירוג המח&quot;ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה 39 ומעלה
|-
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2010 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2011
|-
| מינואר 2009 עד יולי 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.2631 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 0 || 0.238
|-
| ספטמבר 2010 || 0 || 0.48
|-
| אוקטובר 2010 || 0 || 0.71
|-
| נובמבר 2010 || 0 || 0.95
|-
| דצמבר 2010 || 0 || 1.19
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.43
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.67
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.90
|-
| אפריל 2011 || 0 || 2.14
|-
| מאי 2011 || 0 || 2.38
|-
| יוני 2011 || 0 || 2.62
|-
| יולי 2011 || 0 || 2.86
|}

=== חלק ט' ===
==== ((([[פסקה (9) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | דרג מזכיר שני, מזכיר ראשון או יועץ
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013
|-
| ינואר 2009 || 0.0749 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.1496 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.2240 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 0.2982 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 0.3722 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 0.4460 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 0.5196 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 0.5929 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 0.6661 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 0.7390 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 0.8117 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 0.8842 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 0.9565 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 1.0286 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 1.1004 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 1.1721 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 1.2435 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 1.3148 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 1.3858 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 1.4566 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 1.5273 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 1.5977 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 1.6679 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 1.7379 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 0.1264 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 0.2524 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 0.3780 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0.5033 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 0.6282 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 0.7528 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 0.8771 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 1.0010 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 1.1245 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.2477 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.3706 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.4931 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 0.1224
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 0.2445
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 0.3663
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 0.4877
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 0.6088
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 0.7296
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 0.8499
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 0.9698
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 1.0894
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 1.2086
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 1.3275
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 1.4460
|}
@
{|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | דרג ציר-יועץ, ציר או שגריר
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013
|-
| ינואר 2009 || 0.0599 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.1196 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.1792 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 0.2386 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 0.2978 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 0.3568 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 0.4157 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 0.4744 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 0.5329 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 0.5912 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 0.6494 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 0.7074 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 0.7652 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 0.8229 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 0.8803 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 0.9377 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 0.9948 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 1.0518 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 1.1087 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 1.1653 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 1.2218 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 1.2782 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 1.3343 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 1.3903 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 0.1585 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 0.2026 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 0.3034 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0.4040 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 0.5043 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 0.6043 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 0.7040 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 0.8035 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 0.9027 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.0016 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.1002 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.1985 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 0.0986
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 0.1968
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 0.2949
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 0.3926
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 0.4901
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 0.5873
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 0.6842
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 0.7807
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 0.8770
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 0.9729
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 1.0686
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 1.1640
|}

=== חלק י' ===
==== ((([[פסקה (10) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], [[פסקה (1)(ב) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 63א2(ב)(2)]] {{ש}} [[ופסקה (3) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 71א1(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
{|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2010 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013
|-
| מינואר 2009 עד דצמבר 2009 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.0511 || 0 || 0 || 0
|-
| מינואר 2010 עד דצמבר 2010 || 0 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2010 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.3234 || 0 || 0
|-
| מינואר 2011 עד דצמבר 2011 || 0 || 0 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2011 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.3185 || 0
|-
| מינואר 2012 עד דצמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2012 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.2166
|}
: לעניין [[תוספת חלק י|חלק זה]], בחישוב חודשי השירות יחול האמור [[בסעיף 10(1)]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOSUB__ ==
=== חלק א' ===
==== ((([[סעיפים 9א(ב)]], [[63א3(ב)]] [[ו-71א2(ב)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | מועד פרישה !! colspan=&quot;3&quot; | שיעור תוספת השחיקה באחוזים מקצבת הבסיס
|-
! width=&quot;150px&quot; | בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש מרס 2009 !! width=&quot;150px&quot; | בעד קצבת חודש אפריל 2009 עד קצבת חודש מרס 2010 !! width=&quot;150px&quot; | בעד קצבת חודש אפריל 2010 ואילך
|-
| עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000) || 5 || 9 || 12
|-
| מיום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001) עד יום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) || 5 || 9 || 11
|-
| מיום י&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (1 בינואר 2002) עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002) || 5 || 9 || 10
|-
| מיום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) || 5 || 9 || 9
|-
| מיום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) עד יום י&quot;ט בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) || 5 || 8 || 8
|-
| מיום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) עד יום ל' בכסלו התשס&quot;ו (31 בדצמבר 2005) || 5 || 8 || 8
|-
| מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) עד יום י' בטבת התשס&quot;ז (31 בדצמבר 2006) || 5 || 6 || 6
|-
| מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007) || 5 || 5 || 5
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[סעיפים 9א(ג)]], [[63א3(ג)]] [[ו-71א2(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
{|
! מועד הפרישה !! width=&quot;150px&quot; | שיעור הניכוי מהמדד לשנת 2008 בנקודות האחוז
|-
| עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000) || 0.6
|-
| מיום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001) עד יום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) || 0.55
|-
| מיום י&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (1 בינואר 2002) עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002) || 0.5
|-
| מיום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) || 0.45
|-
| מיום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) עד יום י&quot;ט בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) || 0.4
|-
| מיום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) עד יום ל' בכסלו התשס&quot;ו (31 בדצמבר 2005) || 0.35
|-
| מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) עד יום י' בטבת התשס&quot;ז (31 בדצמבר 2006) || 0.3
|-
| מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007) || 0.25
|}
=== חלק ג' ===
==== ((([[סעיף 9א(ד)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | לגבי דירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית
|-
! מועד פרישה !! width=&quot;150px&quot; | שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך
|-
| עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) || 5
|}
=== חלק ד' ===
==== ((([[סעיף 9א(ד)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | לגבי דירוג עובדי הוראה
|-
! מועד פרישה !! width=&quot;150px&quot; | שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך
|-
| עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) || 1.95
|}
=== חלק ה' ===
==== ((([[סעיף 9א(ד)]]))) ====
{|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | לגבי דירוג הרופאים
|-
! rowspan=&quot;2&quot; | מועד פרישה !! colspan=&quot;3&quot; | שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים
|-
! width=&quot;150px&quot; | בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש מאי 2010 !! width=&quot;150px&quot; | בעד קצבת חודש יוני 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 !! width=&quot;150px&quot; | בעד קצבת חודש ינואר 2011 ואילך
|-
| עד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009) || 3.964 || 7.927 || 11.891
|-
| מיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) עד יום י&quot;ח בסיוון התש&quot;ע (31 במאי 2010) || 0 || 3.813 || 7.625
|-
| מיום י&quot;ט בסיוון התש&quot;ע (1 ביוני 2010) עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) || 0 || 0 || 3.672
|}
== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 63יד(ז)]] [[ו-63יז]]))) ====
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | מועד תחילת שירות ברשות !! colspan=&quot;3&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;100px&quot; | בחודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | בחודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | בחודש יולי 2013
|-
| מיום א' באב התשע&quot;א (1 באוגוסט 2011) עד יום א' באלול התשע&quot;א (31 באוגוסט 2011) || 1.7115 || 0.7326 || 0
|-
| מיום ב' באלול התשע&quot;א (1 בספטמבר 2011) עד יום ב' בתשרי התשע&quot;ב (30 בספטמבר 2011) || 1.7115 || 0.8757 || 0
|-
| מיום ג' בתשרי התשע&quot;ב (1 באוקטובר 2011) עד יום ג' בחשוון התשע&quot;ב (31 באוקטובר 2011) || 1.7115 || 0.0188 || 0
|-
| מיום ד' בחשוון התשע&quot;ב (1 בנובמבר 2011) עד יום ד' בכסלו התשע&quot;ב (30 בנובמבר 2011) || 1.7115 || 0.1619 || 0
|-
| מיום ה' בכסלו התשע&quot;ב (1 בדצמבר 2011) עד יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) || 1.7115 || 1.3049 || 0
|-
| מיום ז' בטבת התשע&quot;ב (2 בינואר 2012) עד יום ז' בשבט התשע&quot;ב (31 בינואר 2012) || 0 || 1.4480 || 0
|-
| מיום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012) עד יום ו' באדר התשע&quot;ב (29 בפברואר 2012) || 0 || 1.5911 || 0
|-
| מיום ז' באדר התשע&quot;ב (1 במרס 2012) עד יום ח' בניסן התשע&quot;ב (31 במרס 2012) || 0 || 1.7342 || 0
|-
| מיום ט' בניסן התשע&quot;ב (1 באפריל 2012) עד יום ח' באייר התשע&quot;ב (30 באפריל 2012) || 0 || 1.8773 || 0
|-
| מיום ט' באייר התשע&quot;ב (1 במאי 2012) עד יום י' בסיוון התשע&quot;ב (31 במאי 2012) || 0 || 2.0204 || 0
|-
| מיום י&quot;א בסיוון התשע&quot;ב (1 ביוני 2012) עד יום י' בתמוז התשע&quot;ב (30 ביוני 2012) || 0 || 2.1635 || 0
|-
| מיום י&quot;א בתמוז התשע&quot;ב (1 ביולי 2012) עד יום י&quot;ב באב התשע&quot;ב (31 ביולי 2012) || 0 || 2.1635 || 0.157
|-
| מיום י&quot;ג באב התשע&quot;ב (1 באוגוסט 2012) עד יום י&quot;ג באלול התשע&quot;ב (31 באוגוסט 2012) || 0 || 2.1635 || 0.314
|-
| מיום י&quot;ד באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2012) עד יום י&quot;ד בתשרי התשע&quot;ג (30 בספטמבר 2012) || 0 || 2.1635 || 0.471
|-
| מיום ט&quot;ו בתשרי התשע&quot;ג (1 באוקטובר 2012) עד יום ט&quot;ו בחשוון התשע&quot;ג (31 באוקטובר 2012) || 0 || 2.1635 || 0.627
|-
| מיום ט&quot;ז בחשוון התשע&quot;ג (1 בנובמבר 2012) עד יום ט&quot;ז בכסלו התשע&quot;ג (30 בנובמבר 2011) || 0 || 2.1635 || 0.784
|-
| מיום י&quot;ז בכסלו התשע&quot;ג (1 בדצמבר 2012) עד יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) || 0 || 2.1635 || 0.941
|-
| מיום כ' בטבת התשע&quot;ג (2 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ג בתמוז התשע&quot;ג (1 ביולי 2013) || 0 || 0 || 0.941
|}

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ב' בניסן תש&quot;ל (8 באפריל 1970).
&lt;חתימות&gt; שלמה הלל, שר המשטרה, ממלא מקום שר המשפטים</text>
      <sha1>by4370hu08x0koxpe51pt1erc1vx1bg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל) 2008</title>
    <ns>116</ns>
    <id>317941</id>
    <revision>
      <id>1414019</id>
      <parentid>1413545</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:51:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55049" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשס״ח–2008 (תיקון: תשפ&quot;ב)
&lt;שם קודם&gt; צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת), התשס״ח–2008

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 433|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת)|6644)), ((1123|תיקון)); ((תשס&quot;ט, 3|תיקון)), ((1180|תיקון מס' 2)); ((תש&quot;ע, 590|תיקון)); ((תשע&quot;א, 620|תיקון)), ((728|תיקון מס' 2)), ((1142|תיקון מס' 3)); ((תשע&quot;ב, 6|תיקון)), ((234|תיקון מס' 2)), ((512|תיקון מס' 3)), ((1220|ת&quot;ט)), ((1360|תיקון מס' 4)); ((תשע&quot;ד, 73|תיקון)), ((410|תיקון מס' 2 [במקור: תיקון])), ((1000|תיקון מס' 3)), ((1002|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ה, 971|תיקון)); ((תשע&quot;ו, 206|תיקון)), ((358|תיקון מס' 2)), ((642|תיקון (תיקון))), ((643|תיקון מס' 3)), ((644|תיקון מס' 4)), ((736|תיקון (תיקון מס' 2))), ((852|תיקון מס' 5)), ((910|תיקון מס' 6)); ((תשע״ז, 26|תיקון)), ((714|תיקון מס' 2)), ((1750|תיקון [תשע&quot;ו] (תיקון))), ((1764|תיקון מס' 3)); ((תשע״ח, 1716|תיקון)), ((1720|ת&quot;ט)), ((2270|תיקון מס' 2)); ((תשע״ט, 2|תיקון)), ((619|ת״ט)), ((1364|ת״ט)), ((1500|הוראת שעה)), ((1700|הוראת שעה (תיקון))), ((1700|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])), ((3274|תיקון מס׳ 3)); ((תש״ף, 1392|תיקון|8556)), ((1498|תיקון מס' 2 [צ״ל: תיקון (תיקון)]|8588)), ((1508|ת״ט|8590)), ((1725|תיקון (תיקון מס' 2)|8637)); ((תשפ״א, 98|תיקון [תש״ף] (תיקון)|8806)), ((443|תיקון [תש&quot;ף] (תיקון מס' 2)|8898)), ((1902|תיקון|9167)); ((תשפ&quot;ב, 2560|תיקון|10090)), ((2747|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|10137)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;א, 1802|הודעה|9141)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6]], [[+|7]] [[+|ו־12]] [[=החוק|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]] (להלן – החוק), בהתאם [[לסעיף 62 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס״ה–2005]], ובהמלצת ועדת המחירים לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו־13 לחוק]], אנו מצווים לאמור:
----
((לעניין הוראות מיוחדות לתושבי אילת וחבל אילות ראו [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת) (הוראת שעה), התש״ף–2020]].))
----
((צו זה יבוטל ביום 1.8.2022 ויוחלף [[בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשפ&quot;ב-2022]].))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א–3, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו–2, תשפ&quot;ב)
: בצו זה –
:- ”אזורי נסיעה” – כהגדרתם [[בתקנות דמי נסיעה]];
:- &quot;אמצעי תשלום מתקדם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות דמי נסיעה]];
:- ”אזור 1” – (((נמחקה);))
:- ”אזור 21” – (((נמחקה);))
:- ”אזור 22” – (((נמחקה);))
:- ”כרטיס תקופתי חודשי” – (((נמחקה);))
:- ”כרטיס תקופתי ל־30 ימים” – כהגדרתו [[בתקנות דמי נסיעה]];
:- ”ערך צבור” – כהגדרתו [[בתקנות דמי נסיעה]];
:- ”קו שירות” – קו נסיעה בין תחנות יציאה לבין תחנת יעד המופעל על ידי בעל רישיון קו שניתן לו על פי [[תקנות התעבורה, התשכ״א–1971]];
:- &quot;צו האוטובוסים&quot; - [[=צו האוטובוסים|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ודמי נסיעה ברכבת מקומית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;רכבל חיפה&quot; - כהגדרתו [[בצו האוטובוסים]];
:- ”רכבת” ו”רכבת מקומית” – כהגדרתן [[בתקנות דמי נסיעה]];
:- ”שירותי הסעת נוסעים ברכבת” – השירותים שנקבעו [[בתקנות דמי נסיעה]];
:- ”תקנות דמי נסיעה” – [[=תקנות דמי נסיעה|תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004]].

@ 2. החלפת [[התוספת]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: [[החוק]] יחול על שירותי הסעת נוסעים ברכבת וברכבל חיפה.

@ 3. רמת פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: רמת הפיקוח על שירותי הסעת נוסעים ברכבת וברכבל חיפה תהיה קביעת מחירים לפי [[פרק ה' לחוק]].

@ 4. קביעת מחירים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המחיר לשירותי הסעת נוסעים ברכבת וברכבל חיפה יהיה דמי הנסיעה והתוספות לדמי הנסיעה שנקבעו [[בתקנות דמי נסיעה]], בשינויים המפורטים [[בתוספת]].

@ 5. עדכון מחירים (תיקון: תשס״ט–2, תשע״ב–5, תשע״ו–2, תשע״ו–4, תש״ף, תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ&quot;א-2)
: (א) דמי הנסיעה לפי [[סעיף 4]] ותקרות החיוב וההנחה לפי [[$ לתוספת|פרטים 5]] [[ו־6 לתוספת]], בהתאמה, יעודכנו בדומה לעדכון דמי הנסיעה לפי [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)=|תקנה 2 לתקנות דמי הנסיעה]] והתוספת לדמי הנסיעה לפי [[תקנה 4 לתקנות האמורות]], בהתאם למנגנון ולמועדים הקבועים [[-|בתקנה 6 לאותן תקנות]].
: (ב) בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל הקרוב.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע״ו–2) : (((בוטל).))

@ 1א. (תיקון: תשע״א–2) : בעד נסיעה בין תחנות באר שבע, בין תחנות חיפה, בין תחנות כפר סבא, בין תחנות לוד רמלה, בין תחנות מודיעין, בין תחנות פתח תקווה או בין תחנות קריות כהגדרתן [[בתקנות דמי נסיעה]] ישולם תעריף על פי קוד 3 [[שבפרט 4 לתוספת זו]], ובעד נסיעה בין תחנות תל אביב, בין תחנות חולון או בין תחנות בת ים כהגדרתן [[בתקנות האמורות]] ישולם תעריף על פי קוד 5 לפי [[פרט 4 לתוספת זו]].

@ 1א1. (תיקון: תשע״ב–5, תשע״ו–2) : חייל בשירות ללא תשלום כמשמעותו בפקודות הצבא, חניך במכינה קדם־צבאית כמשמעותו [[בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה הקדם צבאית), התש״ע–2009]], חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית הנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך, וכן מתנדב בשירות לאומי ומתנדב בשנת שירות כהגדרתם [[בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ״ח–1998]] או משרת בשירות לאומי אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי אזרחי, התשע״ד–2014]], אשר הציג תעודה כאמור בטור ב' [[לתקנה 7 לתקנות דמי נסיעה]], זכאי לפטור מדמי הנסיעה.

@ 1א2. (תיקון: תשע״ה) : מלווה לעיוור כאמור [[בתקנה 8(2) לתקנות דמי נסיעה]], זכאי להנחה של 50% בדמי נסיעה לפי צו זה, ובלבד שהציג תעודה כאמור בטור ג' [[בתקנה האמורה]].

@ 1א3. (תיקון: תשע״ו) : נוסע תושב ישראל מגיל 5 עד גיל 18, או מעל גיל 18 אך עדיין תלמיד בבית ספר תיכון עד כיתה י״ב וכן תלמיד מוסד חינוך מיוחד לפי [[חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988]], שטרם מלאו לו 21, זכאי להנחה של 50% ברכישת כרטיס בערך צבור או בכרטיסייה לאחר שהציג תעודה כאמור בטור ג' [[בפסקה (8) בתקנה 8 לתקנות דמי נסיעה]] ובכפוף לאמור בטור ד'.

@ 1א4. (תיקון: תשע״ו) : נכה, לרבות נכה צה״ל ונכה פעולות איבה לפי תעודה כאמור בטור ג', וכן מי שמלאו לו 18 שנה וטרם מלאו לו בגבר 65 שנה ובאישה 60 שנה שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם קצבת שאירים והשלמת הכנסה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], לאחר שהציגו אישור או תעודה כאמור בטור ג' [[בפסקה (9) בתקנה 8 לתקנות דמי נסיעה]] ובכפוף לאמור בטור ד'.

@ 1ב. (תיקון: תשע״א–2) : בעד כרטיס תקופתי ל־30 ימים כמפורט בטור ג', לצד פסקה (3), בטבלה [[שבתקנה 9(א) לתקנות דמי נסיעה]], בקו כמפורט בטור א' לצדו, ישולמו דמי הנסיעה המפורטים [[בתוספת זו]] לגבי נסיעה בודדת באותו קו, כשהם מוכפלים ב־23.

@ 1ג. (תיקון: תשע״א–2, תשע״ו–5) : (((בוטל).))
@ 1ד. (תיקון: תשע״א–3, תשע״ו–2, תשע״ו–5) : (((בוטל).))

@ 1ה. (תיקון: תשע״ב–2, תשע&quot;ב-4, תשע״ד–3, תשע״ו–2, תשע״ז, תשפ&quot;ב) : כרטיסי הנחה לסטודנט – סטודנט, כהגדרתו [[בתקנות דמי נסיעה]], ישלם בעד כרטיסי הנחה, בכל הקווים, דמי נסיעה כמפורט להלן:
: (1) סטודנט שבידיו כרטיס תקופתי שנתי או כרטיס תקופתי סמסטריאלי, כהגדרתם [[בתקנות דמי נסיעה]], ישלם בעד כרטיס לכיוון אחד, כאמור בטור ג' לצד פסקה (5) בטבלה [[שבתקנה 9(א) לתקנות דמי נסיעה]] – 50% מדמי הנסיעה המפורטים [[בסעיף 2 לתוספת זו]] לגבי נסיעה בודדת באותו קו;
: (2) סטודנט שבידיו כרטיס תקופתי שנתי או כרטיס תקופתי סמסטריאלי, כהגדרתם [[בתקנות דמי נסיעה]], ישלם בעד כרטיסייה או קבוצת כרטיסים של 12 נסיעות באותו קו, בין תחנות יציאה לתחנת יעד שצוינו עליהם, כאמור בטור ג' לצד פסקה (6) בטבלה [[שבתקנה 9(א) לתקנות דמי נסיעה]] – דמי הנסיעה המפורטים [[בסעיף 2 לתוספת זו]] לגבי נסיעה בודדת באותו קו, כשהם מוכפלים ב־6 או מחיר נסיעה בודדת לפי פרט 1ה(1) באותו קו, כשהוא מוכפל ב־12, לפי הנמוך מביניהם;
: (3) סטודנט ישלם בעד כרטיסייה או קבוצת כרטיסים של 12 נסיעות באותו קו, בין תחנת יציאה לתחנת יעד שצוינו עליהם, כאמור בטור ג' לצד פסקה (7) בטבלה [[שבתקנה 9(א) לתקנות דמי נסיעה]] – דמי הנסיעה המפורטים [[בתוספת זו]] לגבי נסיעה בודדת באותו קו, כשהם מוכפלים ב־8;
: (4) סטודנט ישלם בעד כרטיס נסיעה הלוך וחזור באותו קו, בין תחנת יציאה לתחנת יעד שצוינו עליו, כאמור בטור ג' לצד פסקה (8) בטבלה [[שבתקנה 9(א) לתקנות דמי נסיעה]] – כפל דמי הנסיעה המפורטים [[בתוספת זו]] לאותו קו בניכוי של 33%, כשהם מעוגלים כלפי מעלה לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חצי שקל חדש;
: (5) דמי הנסיעה בעד כרטיס תקופתי סמסטריאלי לסטודנט המשלב נסיעה באוטובוס, ברכבת מקומית או ברכבל חיפה –
:: (א) לסמסטר א' יחושב כמכפלה של 55% ממחיר כרטיס תקופתי ל־30 ימים כהגדרתו [[בתקנות דמי נסיעה]] בארבעה חודשים וחצי;
:: (ב) לסמסטר ב' יחושב כמכפלה של 55% ממחיר כרטיס תקופתי ל־30 ימים כהגדרתו [[בתקנות דמי נסיעה]] בחמישה חודשים;
: (6) דמי נסיעה בעד כרטיס תקופתי שנתי לסטודנט המשלב נסיעה באוטובוס, ברכבת מקומית או ברכבל חיפה - יחושבו כמכפלה של 50% ממחיר כרטיס תקופתי ל־30 ימים כהגדרתו בתקנות דמי נסיעה בשנים עשר חודשים.
: (7) דמי הנסיעה המחושבים לפי פסקאות (5) ו־(6) יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.

@ 1ו. (תיקון: תשע״ו) : אחוזי ההנחה בעד כרטיס נסיעה הלוך וחזור כאמור [[בתקנה 9(א)(9) לתקנות דמי נסיעה]] יחושבו לפי כפל דמי הנסיעה המפורטים [[בתוספת זו]] לגבי אותו קו בניכוי האחוזים האמורים, מעוגלים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חצי שקל חדש; 25 אגורות או 75 אגורות, לפי העניין יעוגלו כלפי מטה.

@ 1ז. (תיקון: תשע״ו) : אחוזי ההנחה בעד כרטיס בערך צבור כאמור [[בתקנה 9(א)(10) לתקנות דמי נסיעה]] יחושבו לפי הסכום ששולם בעד הערך הצבור בניכוי האחוזים האמורים; אחוזי ההנחה בעד כרטיסייה כאמור [[בתקנה 9(א)(10) לתקנות דמי נסיעה]] יחושבו לפי מכפלת דמי הנסיעה המפורטים [[בתוספת זו]] לגבי נסיעה בודדת באותו קו במספר הנסיעות שבכרטיסייה ובניכוי האחוזים האמורים; הסכומים לאחר הניכוי כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חצי שקל חדש; 25 אגורות או 75 אגורות, לפי העניין יעוגלו כלפי מטה.

@ 1ח. (תיקון: תשע״ו) : בכל מקום [[בתוספת זו]] שבו ניתנה הנחה בכרטיסייה, היא תינתן גם בכרטיס בערך צבור.

@ 1ט. (תיקון: תשפ&quot;ב) : על אף האמור [[בסעיף 4 לצו]], [[+|תקנות 4]], [[+|5]] [[ו-8(7) לתקנות דמי נסיעה]], לא יחולו על נסיעה ברכבל חיפה.


=== פרק א׳: הסדרי נסיעה אזוריים (תיקון: תש״ף) ===

@ 2. (תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט–2, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ב–3, תשע״ד, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–2, תשע״ו–5, תשע״ז, תשע״ז–2, תשע״ז–4, תשע״ח–3, תשע״ט, תשע״ט–7, תשפ&quot;א–3, [הודעות])
: '''דמי הנסיעה בשקלים חדשים:'''
{| style=&quot;font-size: 85%;&quot;
| ||colspan=&quot;2&quot; | נהריה
|-
| עכו || 7.5 || colspan=&quot;2&quot; | עכו
|-
| כרמיאל || 17.5 || 16.5 || colspan=&quot;2&quot; | כרמיאל
|-
| אחיהוד || 16.5 || 15.5 || 7.5 || colspan=&quot;2&quot; | אחיהוד
|-
| קריות || 13.0 || 9.0 || 13.0 || 9.0 ||colspan=&quot;2&quot; | קריות
|-
| חוצות המפרץ || 13.0 || 9.0 || 13.0 || 9.0 || 5.5 ||colspan=&quot;2&quot; | חוצ׳ המפרץ
|-
| כפר יהושע || 17.5 || 12.5 || 17.5 || 12.5 || 10.0 || 10.0 || colspan=&quot;2&quot; | כפר יהושע
|-
| כפר ברוך || 17.5 || 17.5 || 17.5 || 17.5 || 17.5 || 17.5 || 10.0 || colspan=&quot;2&quot; | כפר ברוך
|-
| עפולה || 24.5 || 22.5 || 24.5 || 22.5 || 19.5 || 19.5 || 17.5 || 10.0 || colspan=&quot;2&quot; | עפולה
|-
| בית שאן || 24.5 || 22.5 || 24.5 || 22.5 || 19.5 || 19.5 || 17.5 || 17.5 || 10.0 || colspan=&quot;2&quot; | בית שאן
|-
| לב המפרץ || 13.0 || 13.0 || 13.0 || 13.0 || 7.5 || 7.5 || 10.0 || 17.5 || 17.5 || 17.5 || colspan=&quot;2&quot; | לב המפרץ
|-
| חיפה || 17.0 || 13.0 || 17.0 || 13.0 || 11.0 || 11.0 || 10.0 || 17.5 || 19.5 || 19.5 || 7.5 || colspan=&quot;2&quot; | חיפה
|-
| עתלית || 25.0 || 19.5 || 25.0 || 19.5 || 19.5 || 19.5 || 13.0 || 18.5 || 22.5 || 25.0 || 20.0 || 13.0 || colspan=&quot;2&quot; | עתלית
|-
| בנימינה/ {{ש}} פרדס חנה || 32.0 || 32.0 || 32.0 || 32.0 || 25.0 || 25.0 || 20.0 || 20.0 || 30.0 || 32.0 || 25.0 || 20.0 || 13.0 || colspan=&quot;2&quot; | בנימינה/ {{ש}} פרדס חנה
|-
| חדרה || 32.0 || 32.0 || 32.0 || 32.0 || 25.0 || 25.0 || 20.0 || 20.0 || 30.0 || 32.0 || 25.0 || 20.0 || 20.0 || 7.5 || חדרה
|-
| נתניה || 37.5 || 34.0 || 37.5 || 34.0 || 32.0 || 32.0 || 23.5 || 23.5 || 31.0 || 35.5 || 25.0 || 23.5 || 23.5 || 20.0 || 13.0
|-
| בית יהושע || 37.5 || 34.0 || 37.5 || 34.0 || 32.0 || 32.0 || 23.5 || 23.5 || 31.0 || 35.5 || 25.0 || 23.5 || 23.5 || 20.0 || 13.0
|-
| הרצליה || 38.5 || 34.0 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 34.0 || 25.0 || 25.0 || 34.0 || 37.5 || 32.0 || 25.0 || 23.5 || 21.5 || 20.0
|-
| בני ברק || 42.5 || 38.5 || 42.5 || 38.5 || 38.5 || 36.0 || 30.5 || 30.5 || 40.0 || 42.5 || 34.0 || 30.5 || 30.5 || 26.5 || 25.0
|-
| סגולה-פ״ת || 44.5 || 40.5 || 44.5 || 40.5 || 40.5 || 36.0 || 32.0 || 32.0 || 41.5 || 44.5 || 36.0 || 32.0 || 32.0 || 30.5 || 25.0
|-
| ראש העין || 47.0 || 42.5 || 47.0 || 42.5 || 42.5 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 44.0 || 47.0 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 32.0 || 26.5
|-
| כפר סבא || 47.0 || 42.5 || 47.0 || 42.5 || 42.5 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 44.0 || 47.0 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 32.0 || 26.5
|-
| רעננה || 44.5 || 44.5 || 44.5 || 40.5 || 40.5 || 36.0 || 32.0 || 32.0 || 41.5 || 44.5 || 36.0 || 32.0 || 32.0 || 30.5 || 25.0
|-
| תל אביב || 38.5 || 34.5 || 38.5 || 34.5 || 34.5 || 34.0 || 27.0 || 27.0 || 36.5 || 38.5 || 32.0 || 27.0 || 27.0 || 21.5 || 20.0
|-
| חולון || 42.0 || 38.5 || 42.0 || 38.5 || 36.0 || 36.0 || 29.5 || 29.5 || 39.0 || 42.0 || 32.5 || 29.5 || 27.5 || 26.5 || 24.5
|-
| בת ים || 42.5 || 39.0 || 42.5 || 39.0 || 36.5 || 36.5 || 30.0 || 30.0 || 39.5 || 42.5 || 33.5 || 30.0 || 27.5 || 27.0 || 24.5
|-
| נתב״ג || 47.5 || 43.0 || 47.5 || 43.0 || 39.0 || 39.0 || 34.5 || 34.5 || 44.5 || 47.5 || 39.0 || 34.5 || 34.5 || 32.5 || 25.5
|-
| מודיעין || 47.5 || 43.5 || 47.5 || 43.5 || 39.5 || 39.5 || 35.0 || 35.0 || 45.0 || 47.5 || 39.5 || 35.0 || 35.0 || 33.5 || 26.5
|-
| כפר חב״ד || 47.0 || 42.5 || 47.0 || 42.5 || 38.5 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 44.0 || 47.0 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 32.0 || 25.0
|-
| לוד–רמלה || 47.0 || 42.5 || 47.0 || 42.5 || 38.5 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 44.0 || 47.0 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 32.0 || 25.0
|-
| באר יעקב/ראשונים || 47.0 || 46.0 || 47.0 || 46.0 || 38.5 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 44.0 || 47.0 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 34.0 || 32.0
|-
| ראשל״צ משה דיין || 47.0 || 46.0 || 47.0 || 46.0 || 38.5 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 44.0 || 47.0 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 34.0 || 31.5
|-
| בית שמש || 52.0 || 47.0 || 52.0 || 47.0 || 47.0 || 47.0 || 38.5 || 38.5 || 48.0 || 51.5 || 40.5 || 38.5 || 38.5 || 38.5 || 34.0
|-
| ירושלים || 53.5 || 50.0 || 53.5 || 50.0 || 48.5 || 48.5 || 42.0 || 42.0 || 52.0 || 53.5 || 43.0 || 42.0 || 42.0 || 38.5 || 36.0
|-
| ירושלים – יצחק נבון || 53.5 || 50.0 || 53.5 || 50.0 || 48.5 || 48.5 || 42.0 || 42.0 || 52.0 || 53.5 || 43.0 || 42.0 || 42.0 || 38.5 || 36.0
|-
| רחובות || 52.0 || 47.0 || 52.0 || 47.0 || 46.0 || 46.0 || 38.5 || 38.5 || 48.0 || 51.5 || 38.5 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 32.0
|-
| יבנה || 52.0 || 47.0 || 52.0 || 47.0 || 46.0 || 46.0 || 38.5 || 38.5 || 48.0 || 51.5 || 38.5 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 32.0
|-
| יבנה מערב || 52.0 || 47.0 || 52.0 || 47.0 || 46.0 || 46.0 || 38.5 || 38.5 || 48.0 || 51.5 || 38.5 || 38.5 || 34.0 || 34.0 || 32.0
|-
| אשדוד || 52.0 || 47.0 || 52.0 || 47.0 || 46.0 || 46.0 || 38.5 || 38.5 || 48.0 || 51.5 || 38.5 || 38.5 || 38.5 || 34.0 || 32.0
|-
| אשקלון || 56.5 || 50.5 || 56.5 || 50.5 || 50.0 || 50.0 || 43.0 || 43.0 || 52.5 || 56.0 || 43.0 || 43.0 || 43.0 || 39.5 || 37.0
|-
| מזכרת בתיה || 52.5 || 47.0 || 52.5 || 47.0 || 44.5 || 44.5 || 40.0 || 40.0 || 50.0 || 52.5 || 45.0 || 40.0 || 40.0 || 34.5 || 31.5
|-
| כפר מנחם || 55.0 || 49.0 || 55.0 || 49.0 || 47.5 || 47.5 || 43.0 || 43.0 || 53.0 || 55.0 || 48.0 || 43.0 || 43.0 || 36.0 || 34.0
|-
| קריית גת || 58.5 || 52.0 || 58.5 || 52.0 || 52.0 || 52.0 || 47.0 || 47.0 || 57.0 || 58.5 || 52.0 || 47.0 || 47.0 || 38.5 || 38.5
|-
| להבים || 62.0 || 56.5 || 62.0 || 56.5 || 56.5 || 56.5 || 49.0 || 49.0 || 58.0 || 61.5 || 52.5 || 49.0 || 49.0 || 44.5 || 44.5
|-
| שדרות || 57.0 || 52.0 || 57.0 || 52.0 || 51.0 || 51.0 || 44.5 || 44.5 || 54.5 || 57.0 || 44.5 || 44.5 || 44.5 || 41.0 || 38.5
|-
| נתיבות || 58.0 || 53.0 || 58.0 || 53.0 || 52.0 || 52.0 || 45.0 || 45.0 || 54.5 || 57.5 || 45.0 || 45.0 || 45.0 || 41.5 || 39.0
|-
| אופקים || 64.0 || 58.5 || 64.0 || 58.5 || 58.5 || 58.5 || 51.5 || 51.5 || 61.0 || 64.0 || 52.5 || 51.5 || 50.5 || 46.5 || 45.0
|-
| באר שבע || 64.5 || 59.0 || 64.5 || 59.0 || 59.0 || 59.0 || 52.0 || 52.0 || 61.5 || 64.5 || 53.0 || 52.0 || 51.0 || 47.0 || 45.5
|-
| דימונה || 68.0 || 63.0 || 68.0 || 63.0 || 63.0 || 63.0 || 56.0 || 56.0 || 65.5 || 68.0 || 62.5 || 56.0 || 56.0 || 50.5 || 50.5
|}
{| style=&quot;font-size: 85%;&quot;
| נתניה || colspan=&quot;2&quot;| נתניה
|-
| בית יהושע || 9.0 || colspan=&quot;2&quot;| בית יהושע
|-
| הרצליה || 11.0 || 11.0 || colspan=&quot;2&quot;| הרצליה
|-
| בני ברק || 18.5 || 18.5 || 9.0 || colspan=&quot;2&quot;| בני ברק
|-
| סגולה–פ״ת || 21.0 || 21.0 || 12.5 || 6.5 || colspan=&quot;2&quot;| סגולה-פ״ת
|-
| ראש העין || 23.5 || 23.5 || 14.0 || 9.0 || 6.0 || colspan=&quot;2&quot;| ראש העין
|-
| כפר סבא || 23.5 || 23.5 || 12.5 || 11.5 || 11.5 || 11.0 || colspan=&quot;2&quot;| כפר סבא
|-
| רעננה || 21.0 || 21.0 || 11.0 || 12.5 || 12.5 || 11.5 || 9.0 || colspan=&quot;2&quot;| רעננה
|-
| תל אביב || 13.0 || 13.0 || 8.5 || 7.0 || 11.0 || 13.0 || 13.0 || 20|| colspan=&quot;2&quot;| תל אביב
|-
| חולון || 17.0 || 17.0 || 12.5 || 11.0 || 15.5 || 17.0 || 17.0 || 17.0 || 8.0 || חולון
|-
| בת ים || 17.5 || 17.5 || 13.0 || 16 || 15.5 || 17.5 || 17.5 || 17.5 || 10.5 || 7.5 || colspan=&quot;2&quot;| בת ים
|-
| נתב״ג || 24.0 || 24.0 || 17.5 || 17.5 || 19.5 || 20.5 || 20.5 || 20.5 || 13.0 || 13.0 || 14.0 || colspan=&quot;2&quot;| נתב״ג
|-
| מודיעין || 24.5 || 24.5 || 18.0 || 18.0 || 20.0 || 21.0 || 21.0 || 21.0 || 14.5 || 14.5 || 15.0 || 9.0 || colspan=&quot;2&quot;| מודיעין
|-
| כפר חב״ד || 23.5 || 23.5 || 17.0 || 16.0 || 19.0 || 20.0 || 20.0 || 20.0 || 11.0 || 11.5 || 12.5 || 13.0 || 14.5 || colspan=&quot;2&quot; | כפר חב״ד
|-
| לוד–רמלה || 23.5 || 23.5 || 17.0 || 16.0 || 19.0 || 20.0 || 20.0 || 20.0 || 11.0 || 11.5 || 12.5 || 13.0 || 14.5 || 7.5
|-
| באר יעקב/ראשונים || 25.0 || 25.0 || 20.0 || 18.0 || 23.5 || 25.0 || 25.0 || 25.0 || 12.5 || 14.0 || 14.5 || 14.5 || 15.5 || 12.5
|-
| ראשל״צ משה דיין || 24.5 || 24.5 || 20.0 || 18.0 || 23.5 || 24.5 || 24.5 || 24.5 || 12.5 || 7.5 || 7.5 || 14.5 || 15.5 || 13.0
|-
| בית שמש || 30.5 || 30.5 || 25.0 || 22.0 || 25.5 || 29.0 || 29.0 || 29.0 || 18.5 || 19.0 || 19.5 || 18.5 || 19.0 || 18.5
|-
| ירושלים || 32.0 || 32.0 || 27.5 || 25.0 || 29.0 || 31.0 || 31.0 || 31.0 || 19.5 || 20.0 || 20.5 || 19.5 || 20.0 || 19.5
|-
| ירושלים – יצחק נבון || 32.0 || 32.0 || 27.5 || 25.0 || 29.0 || 31.0 || 31.0 || 31.0 || 21.5 || 22.0 || 22.5 || 16.5 || 17.5 || 22.0
|-
| רחובות || 25.0 || 25.0 || 20.0 || 18.5 || 23.5 || 25.0 || 25.0 || 25.0 || 13.0 || 14.0 || 14.5 || 14.5 || 15.5 || 13.0
|-
| יבנה || 25.0 || 25.0 || 20.0 || 18.5 || 23.5 || 25.0 || 25.0 || 25.0 || 14.0 || 17.0 || 17.0 || 15.5 || 16.0 || 14.0
|-
| יבנה מערב || 25.0 || 25.0 || 20.0 || 18.5 || 23.5 || 25.0 || 25.0 || 25.0 || 14.0 || 11.0 || 10.5 || 15.5 || 16.0 || 14.0
|-
| אשדוד || 25.0 || 25.0 || 23.5 || 20.0 || 23.5 || 25.0 || 25.0 || 25.0 || 17.0 || 17.0 || 17.0 || 17.0 || 17.5 || 14.0
|-
| אשקלון || 30.5 || 30.5 || 28.5 || 25.5 || 29.0 || 30.5 || 30.5 || 30.5 || 21.5 || 21.5 || 21.5 || 21.5 || 22.0 || 18.5
|-
| מזכרת בתיה || 27.0 || 27.0 || 21.5 || 20.5 || 24.0 || 25.5 || 25.5 || 25.5 || 21.0 || 16.5 || 17.0 || 17.0 || 18.5 || 13.5
|-
| כפר מנחם || 29.0 || 29.0 || 23.5 || 23.5 || 26.5 || 28.0 || 28.0 || 28.0 || 18.5 || 19.0 || 19.5 || 19.0 || 20.5 || 16.5
|-
| קריית גת || 32.0 || 32.0 || 26.5 || 26.5 || 30.5 || 32.0 || 32.0 || 32.0 || 22.0 || 22.5 || 23.5 || 22.0 || 23.5 || 21.5
|-
| להבים || 36.0 || 36.0 || 31.5 || 30.0 || 34.0 || 36.0 || 36.0 || 36.0 || 24.5 || 25.0 || 25.5 || 24.5 || 25.0 || 24.0
|-
| שדרות || 31.5 || 31.5 || 30.0 || 27.0 || 30.5 || 31.5 || 31.5 || 31.5 || 22.5 || 22.5 || 22.5 || 22.5 || 23.5 || 20.0
|-
| נתיבות || 32.5 || 32.5 || 30.5 || 27.5 || 31.0 || 32.5 || 32.5 || 32.5 || 23.5 || 23.5 || 23.5 || 23.5 || 24.5 || 21.0
|-
| אופקים || 38.5 || 38.5 || 33.0 || 30.5 || 35.5 || 38.5 || 38.5 || 38.5 || 26.0 || 26.0 || 26.0 || 26.0 || 26.5 || 25.5
|-
| באר שבע || 38.5 || 38.5 || 33.5 || 31.0 || 36.0 || 38.5 || 38.5 || 38.5 || 26.5 || 26.5 || 26.5 || 26.5 || 27.0 || 26.0
|-
| דימונה || 43.5 || 43.5 || 37.5 || 36.0 || 40.5 || 43.5 || 43.5 || 44.5 || 31.0 || 31.0 || 31.5 || 31.0 || 31.0 || 30.5
|}

{| style=&quot;font-size: 85%;&quot;
| לוד–רמלה || colspan=&quot;2&quot; | לוד–רמלה
|-
| באר יעקב/ראשונים || 7.5 || colspan=&quot;2&quot; | באר יעקב/הראשונים
|-
| ראשל״צ משה דיין || 14.0 || 15.0 || colspan=&quot;2&quot; | ראשל״צ משה דיין
|-
| בית שמש || 13.0 || 20.0 || 20.0 || colspan=&quot;2&quot; | בית שמש
|-
| ירושלים || 17.5 || 23.5 || 23.5 || 7.0 || colspan=&quot;2&quot; | ירושלים
|-
| ירושלים – יצחק נבון || 22.5 || 23.5 || 23.5 || 24.5 || 29.5 || colspan=&quot;2&quot; | ירושלים – יצחק נבון
|-
| רחובות || 7.5 || 7.5 || 15.0 || 20.0 || 23.5 || 23.5 || colspan=&quot;2&quot; | רחובות
|-
| יבנה || 12.5 || 12.5 || 15.5 || 20.0 || 23.5 || 23.5 || 7.5 || colspan=&quot;2&quot; | יבנה
|-
| יבנה מערב || 14.5 || 15.5 || 10.0 || 20.0 || 23.5 || 23.5 || 15.5 || 15.5 || colspan=&quot;2&quot; | יבנה מערב
|-
| אשדוד || 13.0 || 13.0 || 13.0 || 23.5 || 25.5 || 25.5 || 13.0 || 13.0 || 13.0 || colspan=&quot;2&quot; | אשדוד
|-
| אשקלון || 18.5 || 18.5 || 18.5 || 24.0 || 27.5 || 27.5 || 18.5 || 18.5 || 18.5 || 9.0 || colspan=&quot;2&quot; | אשקלון
|-
| מזכרת בתיה || 13.0 || 13.5 || 18.0 || 16.0 || 20.5 || 18.0 || 16.0 || 18.0 || 18.5 || 19.5 || 21.5 || מזכרת בתיה
|-
| כפר מנחם || 14.5 || 15.0 || 20.0 || 19.0 || 23.5 || 23.5 || 17.5 || 19.5 || 20.5 || 21.5 || 22.5 || 10.0 || colspan=&quot;2&quot; | כפר מנחם
|-
| קריית גת || 21.5 || 23.5 || 23.5 || 25.0 || 29.0 || 29.0 || 23.5 || 24.5 || 24.5 || 24.5 || 24.0 || 13.5 || 10.0 || colspan=&quot;2&quot; | קריית גת
|-
| להבים || 23.5 || 26.0 || 26.0 || 29.0 || 33.5 || 33.5 || 26.0 || 25.5 || 25.5 || 22.5 || 21.5 || 22.5 || 20.5 || 18.5 || colspan=&quot;2&quot; | להבים
|-
| שדרות || 20.0 || 20.0 || 20.0 || 25.0 || 29.0 || 29.0 || 20.0 || 20.0 || 20.0 || 12.5 || 11.5 || 26.0 || 23.5 || 21.5 || 16.5 || colspan=&quot;2&quot; | שדרות
|-
| נתיבות || 21.0 || 21.0 || 21.0 || 26.0 || 30.0 || 30.0 || 21.0 || 21.0 || 21.0 || 13.0 || 12.5 || 25.5 || 23.5 || 21.0 || 16.5 || 9.0 || colspan=&quot;2&quot; | נתיבות
|-
| אופקים || 25.0 || 26.0 || 26.0 || 30.5 || 34.0 || 34.0 || 26.0 || 21.5 || 21.5 || 20.5 || 19.5 || 25.0 || 22.5 || 20.5 || 11.0 || 11.0 || 11.0 || colspan=&quot;2&quot; | אופקים
|-
| באר שבע || 25.5 || 26.5 || 26.5 || 30.5 || 34.0 || 34.0 || 26.5 || 21.5 || 21.5 || 21.0 || 20.0 || 24.5 || 22.0 || 20.0 || 11.0 || 13.0 || 13.0 || 11.0 || colspan=&quot;2&quot; | באר שבע
|-
| דימונה || 30.5 || 32.0 || 32.0 || 34.5 || 39.0 || 39.0 || 32.0 || 27.5 || 27.5 || 27.0 || 26.0 || 30.5 || 27.5 || 24.5 || 11.0 || 20.0 || 20.0 || 16.5 || 11.0
|}


@ 2א. (תיקון: תשע״ו–2, תשע״ו–4, תשע״ו–8, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ח-2, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: דמי נסיעה בכרטיסים תקופתיים לנסיעה משולבת ברכבת, ברכבל חיפה ובאוטובוס במטרופולין חיפה, בשקלים חדשים:
{|
! אזורי נסיעה !! כרטיס תקופתי יומי !! כרטיס תקופתי ל־7 ימים !! כרטיס תקופתי ל־30 ימים
|-
| 310 || 13.00 || 62.50 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 310, 321, 322 || 21.00 || 92.00 || 238.00
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 310, 321, 331, 332 || 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 310, 322, 333, 334 || 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 321, 331, 332 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 322, 333, 334 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 321, 322, 332, 333 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 310, 321, 322, 331, 332, 333, 334, 501, 502 || 36.50 || 159.00 || 414.00
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 310, 321, 322, 331, 332, 333, 334, 601, 602, 701, 702 || 36.50 || 159.00 || 414.00
|-
| בנסיעה בכל אחד מאזורי הנסיעה בנפרד 321, 322, 331, 332, 333, 334 || 13.00 || 56.50 || 146.00
|}

@ 2ב. (תיקון: תשע״ו–2, תשע״ו–4, תשע״ו–8, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ח-2, [הודעות])
: דמי נסיעה בכרטיסים תקופתיים לנסיעה משולבת ברכבת ובאוטובוס במטרופולין גוש דן, בשקלים חדשים:
{|
! אזורי נסיעה !! כרטיס תקופתי יומי !! כרטיס תקופתי ל־7 ימים !! כרטיס תקופתי ל־30 ימים
|-
| 210 || 13.00 || 62.50 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 210, 221, 222, 223 || 21.00 || 92.00 || 238.00
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 210, 221, 222, 231, 234 || 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 210, 222, 223, 232, 233, 234 || 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 221, 231, 234 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 222, 232, 234 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 210, 221, 222, 223, 231, 232, 233, 234, 801, 802 || 36.50 || 159.00 || 414.00
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 210, 221, 222, 223, 231, 232, 233, 234, 701, 702 || 36.50 || 159.00 || 414.00
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה בנפרד 221, 222, 223, 231, 232, 233, 234 || 13.00 || 56.50 || 146.00
|}

@ 2ג. (תיקון: תשע״ו–2, תשע״ו–4, תשע״ו–8,, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ח-2, [הודעות])
: דמי נסיעה בכרטיסים תקופתיים לנסיעה משולבת ברכבת, באוטובוס וברכבת המקומית במטרופולין ירושלים, בשקלים חדשים:
{|
! אזורי נסיעה !! כרטיס תקופתי יומי !! כרטיס תקופתי ל־7 ימים !! כרטיס תקופתי ל־30 ימים
|-
| 110 || 13.00 || 62.50 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 110, 121, 122, 123 || 21.00 || 92.00 || 238.00
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 110, 121, 131, 232, 135 || 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 110, 122, 123, 133, 134, 135 || 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 121, 131, 132 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 122, 123, 133, 134 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 110, 121, 122, 123, 131, 132, 133, 134, 135 || 36.50 || 159.00 || 414.00
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה בנפרד 121, 122, 123, 131, 232, 133, 134, 135 || 13.00 || 56.50 || 146.00
|}

@ 2ד. (תיקון: תשע״ו–2, תשע״ו–4, תשע״ו–6, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ח-2, [הודעות])
: דמי נסיעה בכרטיסים תקופתיים לנסיעה משולבת ברכבת ובאוטובוס במטרופולין באר שבע, בשקלים חדשים:
{|
! אזורי נסיעה !! כרטיס תקופתי יומי !! כרטיס תקופתי ל־7 ימים !! כרטיס תקופתי ל־30 ימים
|-
| 410 || 9.50 || 41.50 || 146.00
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 410, 421, 422, 423 || 17.50 || 75.50 || 195.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 410, 421, 422, 431, 432 || 23.50 || 100.50 || 258.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 410, 421, 423, 432, 433, 434 || 23.50 || 100.50 || 258.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 421, 422, 431, 432 || 17.50 || 75.50 || 195.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 421, 422, 432, 433, 434 || 17.50 || 75.50 || 195.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 410, 421, 422, 423, 431, 432, 433, 434, 801, 802 || 36.50 || 134.00 || 346.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 410, 421, 422, 423, 431, 432, 433, 434, 903 || 36.50 || 134.00 || 346.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 410, 422, 423, 432, 433, 901, 902, 903 || 36.50 || 134.00 || 346.50
|-
| בנסיעה בכל אחד מאזורי הנסיעה בנפרד: 421, 422, 423, 431, 432, 433, 434 || 13.00 || 38.50 || 133.00
|}

@ 2ה. (תיקון: תשע״ו–7, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ח-2, [הודעות])
: דמי נסיעה בכרטיסים תקופתיים לנסיעה משולבת ברכבת ובאוטובוס באזורי נסיעה כמפורט להלן, בשקלים חדשים:
{|
! אזורי נסיעה !! כרטיס תקופתי יומי !! כרטיס תקופתי ל־7 ימים !! כרטיס תקופתי ל־30 ימים
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 501, 502 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 601, 602 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 701, 702 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אזורי הנסיעה יחד: 801, 802 || 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בנסיעה בכל אחד מאזורי הנסיעה בנפרד: 501, 502, 601, 602, 701, 702, 801, 802 || 13.00 || 56.50 || 146.00
|}

@ 2ו. (תיקון: תשע״ו–8, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, [הודעות])
: (א) דמי נסיעה בשקלים חדשים בעד כרטיסים תקופתיים ל־30 ימים לנסיעה משולבת ברכבת, באוטובוס וברכבת המקומית באזורי הנסיעה המפורטים בפסקאות משנה (א) להלן, וכן לנסיעה ברכבת בלבד בין אזורי הנסיעה המפורטים בפסקת משנה (ב) להלן:
{|
! !! אזורי נסיעה !! כרטיס תקופתי ל־30 ימים
|-
| נסיעה משולבת בתוך אזורי הנסיעה 221 ו־231 ובינהם ובתוך אזור ארצי 702 || rowspan=&quot;2&quot; | 355.00
|-
| נסיעה ברכבת בין אזור ארצי 702 לבין אזורי הנסיעה 221 ו־231
|-
| נסיעה משולבת באזורי הנסיעה 310, 322, 333 ו־334 שבמטרופולין חיפה אשר יכלול לעניין זה גם את אזורים ארציים 701 ו־702 ובין כל האזורים האמורים וכן בתוך אזור נסיעה 231; || rowspan=&quot;2&quot; | 502.00
|-
| נסיעה ברכבת בין אזורי הנסיעה 310, 322, 333 ו־334 שבמטרופולין חיפה אשר יכלול לעניין זה גם את אזורים ארציים 701 ו־702 לבין אזור נסיעה 231
|}
: (ב) (((נמחק).))

@ 2ז. (תיקון: תשע״ח, [הודעות])
: (א) דמי נסיעה, בשקלים חדשים, בעד כרטיס תקופתי חד־יומי או ל־30 ימים, לנסיעה משולבת ברכבת, באוטובוס וברכבת המקומית במטרופולינים ובאזורי הנסיעה המפורטים להלן:
::: {|
| אזורי נסיעה || כרטיס תקופתי יומי אוטובוס רכבת || כרטיס תקופתי ל־30 ימים אוטובוס+רכבת
|-
|נסיעה משולבת בתוך מטרופולין באר שבע ובתוך מטרופולין גוש דן ובין מטרופולין באר שבע למטרופולין גוש דן ואלה יכללו לעניין זה את אזורים ארציים 801 ו־802
| 036.5 || 610.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך מטרופולין באר שבע ובתוך מטרופולין ירושלים ובין מטרופולין באר שבע למטרופולין ירושלים, ואלה יכללו לעניין זה את אזורים ארציים 801 ו־802
| 39.00 || 669.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך מטרופולין גוש דן ובתוך מטרופולין ירושלים, ובין מטרופולין גוש דן למטרופולין ירושלים
| 32.00 || 528.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך מטרופולין גוש דן ובתוך מטרופולין חיפה ובין מטרופולין גוש דן למטרופולין חיפה, ואלה יכללו לעניין זה את אזורים ארציים 701 ו־702
| 39.00 || 669.50
|}
: (ב) דמי נסיעה, בשקלים חדשים, בעד כרטיס תקופתי חד־יומי או ל־30 ימים, לנסיעה משולבת ברכבת, באוטובוס וברכבת מקומית באזורי הנסיעה המפורטים להלן:
::: {|
| אזורי נסיעה || כרטיס תקופתי יומי || כרטיס תקופתי ל־30 ימים
|-
| כל האזורים – בתוך המטרופולינים וביניהם, לא כולל הערבה ואילת
| 58.5 || 880.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך האזורים עפולה – בית שאן ובתוך דרום רמת הגולן וסובב כנרת ובין האזורים עפולה – בית שאן, דרום רמת הגולן וסובב כנרת
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך האזורים עפולה – בית שאן ובתוך ואדי ערה – חדרה ובין האזורים עפולה – בית שאן לבין ואדי ערה – חדרה
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך האזורים עפולה – בית שאן ובתוך האזורים 332, 333, 334 במטרופולין חיפה ובין האזורים עפולה – בית שאן לבין האזורים 332, 333, 334 במטרופולין חיפה
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך גליל מזרחי דרום רמת הגולן וסובב כנרת ובתוך האזורים 331, 332, 333 במטרופולין חיפה ובין האזורים גליל מזרחי דרום רמת הגולן וסובב כנרת לבין האזורים 331, 332, 333 במטרופולין חיפה
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך האזורים ואדי ערה – חדרה ובתוך האזורים 333, 334 במטרופולין חיפה ובין האזורים ואדי ערה – חדרה לבין האזורים 333, 334 במטרופולין חיפה
| 21.00 || 208.50
|-
|נסיעה משולבת בתוך אזור אשקלון ובתוך האזור 431 במטרופולין באר שבע ובין אזור אשקלון לבין האזור 431 במטרופולין באר שבע
| 17.50|| 195.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך אזור קריית גת ובתוך האזורים 431, 434 במטרופולין באר שבע ובין אזור קרית גת לבין האזורים 431, 434 במטרופולין באר שבע
| 17.50|| 195.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך אזור אשקלון קריית גת ובתוך האזור 233 במטרופולין גוש דן ובין אשקלון קריית גת לבין האזור 233 במטרופולין גוש דן
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בתוך אזור קריית גת ובתוך האזור 131 במטרופולין ירושלים ובין קריית גת לבין האזור 131 במטרופולין ירושלים
| 21.00 || 208.50
|}

@ 2ח. (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) דמי נסיעה בודדת ברכבל חיפה הם 6 שקלים חדשים.
: (ב) מחיר הנסיעה ברכבל חיפה, כולל מעברים במשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון כאמור [[בפרט 17(7)(א) לתוספת הראשונה בצו האוטובוסים]], בעד נסיעות שמחירן זהה למחיר המפורט בפרט משנה (א), למעט נסיעה ברכבת.

@ 3. (תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט–2, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ב–3, תשע״ד, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–2, תשע״ו–5, תשע״ז, תשע״ז–2, תשע״ז–4, תשע״ח–3, תשע״ט, תשע״ט–7, תשפ&quot;א–3, [הודעות])
: '''קוד תעריף הנסיעה'''
{| style=&quot;font-size: 80%;&quot;
| ||colspan=&quot;2&quot; | נהריה
|-
| עכו || 8 || colspan=&quot;2&quot; | עכו
|-
| כרמיאל || 29 || 27 || colspan=&quot;2&quot; | כרמיאל
|-
| אחיהוד || 27 || 25 || 8 || colspan=&quot;2&quot; | אחיהוד
|-
| קריות || 20 || 11 || 20 || 11 ||colspan=&quot;2&quot; | קריות
|-
| חוצות המפרץ || 20 || 11 || 20 || 11 || 4 ||colspan=&quot;2&quot; | חוצ׳ המפרץ
|-
| כפר יהושע || 29 || 19 || 29 || 19 || 13 || 13 || colspan=&quot;2&quot; | כפר יהושע
|-
| כפר ברוך || 29 || 29 || 29 || 29 || 29 || 29 || 13 || colspan=&quot;2&quot; | כפר ברוך
|-
| עפולה || 43 || 39 || 43 || 39 || 33 || 33 || 29 || 13 || colspan=&quot;2&quot; | עפולה
|-
| בית שאן || 43 || 39 || 43 || 39 || 33 || 33 || 29 || 29 || 13 || colspan=&quot;2&quot; | בית שאן
|-
| לב המפרץ || 20 || 20 || 20 || 20 || 8 || 8 || 13 || 29 || 29 || 29 || colspan=&quot;2&quot; | לב המפרץ
|-
| חיפה || 28 || 20 || 28 || 20 || 15 || 15 || 13 || 29 || 33 || 33 || 8 || colspan=&quot;2&quot; | חיפה
|-
| עתלית || 44 || 33 || 44 || 33 || 33 || 33 || 20 || 31 || 39 || 44 || 34 || 20 || colspan=&quot;2&quot; | עתלית
|-
| בנימינה/ {{ש}} פרדס חנה || 58 || 58 || 58 || 58 || 44 || 44 || 34 || 34 || 54 || 58 || 44 || 34 || 20 || colspan=&quot;2&quot; | בנימינה/ {{ש}} פרדס חנה
|-
| חדרה || 58 || 58 || 58 || 58 || 44 || 44 || 34 || 34 || 54 || 58 || 44 || 34 || 34 || 8 || חדרה
|-
| נתניה || 70 || 63 || 70 || 63 || 58 || 58 || 40 || 40 || 56 || 66 || 44 || 40 || 40 || 34 || 20
|-
| בית יהושע || 70 || 63 || 70 || 63 || 58 || 58 || 40 || 40 || 56 || 66 || 44 || 40 || 40 || 34 || 20
|-
| הרצליה || 72 || 63 || 72 || 63 || 63 || 63 || 44 || 44 || 62 || 70 || 58 || 44 || 40 || 37 || 34
|-
| בני ברק || 80 || 72 || 80 || 72 || 72 || 67 || 55 || 55 || 75 || 80 || 63 || 55 || 55 || 47 || 44
|-
| סגולה-פ״ת || 84 || 76 || 84 || 76 || 76 || 67 || 58 || 58 || 78 || 84 || 67 || 58 || 58 || 55 || 44
|-
| ראש העין || 89 || 80 || 89 || 80 || 80 || 72 || 63 || 63 || 83 || 89 || 72 || 63 || 63 || 58 || 47
|-
| כפר סבא || 89 || 80 || 89 || 80 || 80 || 72 || 63 || 63 || 83 || 89 || 72 || 63 || 63 || 58 || 47
|-
| רעננה || 84 || 84 || 84 || 76 || 76 || 67 || 58 || 58 || 78 || 84 || 67 || 58 || 58 || 55 || 44
|-
| תל אביב || 72 || 64 || 72 || 64 || 64 || 63 || 48 || 48 || 68 || 72 || 58 || 48 || 48 || 37 || 34
|-
| חולון || 79 || 72 || 79 || 72 || 67 || 67 || 53 || 53 || 73 || 79 || 59 || 53 || 49 || 47 || 43
|-
| בת ים || 80 || 73 || 80 || 73 || 68 || 68 || 54 || 54 || 74 || 80 || 61 || 54 || 49 || 48 || 43
|-
| נתב״ג || 90 || 81 || 90 || 81 || 73 || 73 || 64 || 64 || 84 || 90 || 73 || 64 || 64 || 59 || 45
|-
| מודיעין || 90 || 82 || 90 || 82 || 74 || 74 || 65 || 65 || 85 || 90 || 74 || 65 || 65 || 61 || 47
|-
| כפר חב״ד || 89 || 80 || 89 || 80 || 72 || 72 || 63 || 63 || 83 || 89 || 72 || 63 || 63 || 58 || 44
|-
| לוד–רמלה || 89 || 80 || 89 || 80 || 72 || 72 || 63 || 63 || 83 || 89 || 72 || 63 || 63 || 58 || 44
|-
| באר יעקב/ראשונים || 89 || 87 || 89 || 87 || 72 || 72 || 63 || 63 || 83 || 89 || 72 || 63 || 63 || 63 || 58
|-
| ראשל״צ משה דיין || 89 || 87 || 89 || 87 || 72 || 72 || 63 || 63 || 83 || 89 || 72 || 63 || 63 || 62 || 57
|-
| בית שמש || 99 || 89 || 99 || 89 || 89 || 89 || 72 || 72 || 91 || 98 || 76 || 72 || 72 || 72 || 63
|-
| ירושלים || 102 || 95 || 102 || 95 || 92 || 92 || 79 || 79 || 99 || 102 || 81 || 79 || 79 || 72 || 67
|-
| ירושלים – יצחק נבון || 102 || 95 || 102 || 95 || 92 || 92 || 79 || 79 || 99 || 102 || 81 || 79 || 79 || 72 || 67
|-
| רחובות || 99 || 89 || 99 || 89 || 87 || 87 || 72 || 72 || 91 || 98 || 72 || 72 || 63 || 63 || 58
|-
| יבנה || 99 || 89 || 99 || 89 || 87 || 87 || 72 || 72 || 91 || 98 || 72 || 72 || 63 || 63 || 58
|-
| יבנה מערב || 99 || 89 || 99 || 89 || 87 || 87 || 72 || 72 || 91 || 98 || 72 || 72 || 63 || 63 || 58
|-
| אשדוד || 99 || 89 || 99 || 89 || 87 || 87 || 72 || 72 || 91 || 98 || 72 || 72 || 72 || 63 || 58
|-
| אשקלון || 108 || 96 || 108 || 96 || 95 || 95 || 81 || 81 || 100 || 107 || 81 || 81 || 81 || 74 || 69
|-
| מזכרת בתיה || 100 || 89 || 100 || 89 || 84 || 84 || 75 || 75 || 95 || 100 || 85 || 75 || 75 || 64 || 57
|-
| כפר מנחם || 105 || 93 || 105 || 93 || 90 || 90 || 81 || 81 || 101 || 105 || 91 || 81 || 81 || 67 || 63
|-
| קריית גת || 113 || 99 || 113 || 99 || 99 || 99 || 89 || 89 || 109 || 113 || 99 || 89 || 89 || 72 || 72
|-
| להבים || 120 || 108 || 120 || 108 || 108 || 108 || 93 || 93 || 112 || 119 || 100 || 93 || 93 || 84 || 84
|-
| שדרות || 110 || 99 || 110 || 99 || 97 || 97 || 84 || 84 || 104 || 110 || 84 || 84 || 84 || 77 || 72
|-
| נתיבות || 112 || 101 || 112 || 101 || 99 || 99 || 85 || 85 || 104 || 111 || 85 || 85 || 85 || 78 || 73
|-
| אופקים || 124 || 113 || 124 || 113 || 113 || 113 || 98 || 98 || 118 || 124 || 100 || 98 || 96 || 88 || 85
|-
| באר שבע || 125 || 114 || 125 || 114 || 114 || 114 || 99 || 99 || 119 || 125 || 101 || 99 || 97 || 89 || 86
|-
| דימונה || 132 || 122 || 132 || 122 || 122 || 122 || 107 || 107 || 127 || 132 || 121 || 107 || 107 || 96 || 96
|}
{| style=&quot;font-size: 80%;&quot;
| נתניה || colspan=&quot;2&quot;| נתניה
|-
| בית יהושע || 11 || colspan=&quot;2&quot;| בית יהושע
|-
| הרצליה || 15 || 15 || colspan=&quot;2&quot;| הרצליה
|-
| בני ברק || 31 || 31 || 11 || colspan=&quot;2&quot;| בני ברק
|-
| סגולה–פ״ת || 36 || 36 || 19 || 6 || colspan=&quot;2&quot;| סגולה-פ״ת
|-
| ראש העין || 40 || 40 || 22 || 11 || 5 || colspan=&quot;2&quot;| ראש העין
|-
| כפר סבא || 40 || 40 || 19 || 17 || 17 || 15 || colspan=&quot;2&quot;| כפר סבא
|-
| רעננה || 36 || 36 || 15 || 19 || 19 || 17 || 11 || colspan=&quot;2&quot;| רעננה
|-
| תל אביב || 20 || 20 || 10 || 7 || 15 || 20 || 20 || 20|| colspan=&quot;2&quot;| תל אביב
|-
| חולון || 28 || 28 || 19 || 15 || 25 || 28 || 28 || 28 || 9 || חולון
|-
| בת ים || 29 || 29 || 20 || 16 || 25 || 29 || 29 || 29 || 14 || 8 || colspan=&quot;2&quot;| בת ים
|-
| נתב״ג || 42 || 42 || 29 || 29 || 33 || 35 || 35 || 35 || 20 || 20 || 22 || colspan=&quot;2&quot;| נתב״ג
|-
| מודיעין || 43 || 43 || 30 || 30 || 34 || 36 || 36 || 36 || 23 || 23 || 24 || 11 || colspan=&quot;2&quot;| מודיעין
|-
| כפר חב״ד || 40 || 40 || 28 || 26 || 32 || 34 || 34 || 34 || 15 || 17 || 19 || 20 || 23 || colspan=&quot;2&quot; | כפר חב״ד
|-
| לוד–רמלה || 40 || 40 || 28 || 26 || 32 || 34 || 34 || 34 || 15 || 17 || 19 || 20 || 23 || 8
|-
| באר יעקב/ראשונים || 44 || 44 || 34 || 30 || 40 || 44 || 44 || 44 || 19 || 22 || 23 || 23 || 25 || 19
|-
| ראשל״צ משה דיין || 43 || 43 || 34 || 30 || 40 || 43 || 43 || 43 || 19 || 8 || 8 || 23 || 25 || 20
|-
| בית שמש || 55 || 55 || 44 || 38 || 45 || 52 || 52 || 52 || 31 || 32 || 33 || 31 || 32 || 31
|-
| ירושלים || 58 || 58 || 49 || 44 || 52 || 56 || 56 || 56 || 33 || 34 || 35 || 33 || 34 || 33
|-
| ירושלים – יצחק נבון || 58 || 58 || 49 || 44 || 52 || 56 || 56 || 56 || 37 || 38 || 39 || 27 || 29 || 38
|-
| רחובות || 44 || 44 || 34 || 31 || 40 || 44 || 44 || 44 || 20 || 22 || 23 || 23 || 25 || 20
|-
| יבנה || 44 || 44 || 34 || 31 || 40 || 44 || 44 || 44 || 22 || 28 || 28 || 25 || 26 || 22
|-
| יבנה מערב || 44 || 44 || 34 || 31 || 40 || 44 || 44 || 44 || 22 || 15 || 14 || 25 || 26 || 22
|-
| אשדוד || 44 || 44 || 40 || 34 || 40 || 44 || 44 || 44 || 28 || 28 || 28 || 28 || 29 || 22
|-
| אשקלון || 55 || 55 || 51 || 45 || 52 || 55 || 55 || 55 || 37 || 37 || 37 || 37 || 38 || 31
|-
| מזכרת בתיה || 48 || 48 || 37 || 35 || 42 || 45 || 45 || 45 || 36 || 27 || 28 || 28 || 31 || 21
|-
| כפר מנחם || 52 || 52 || 41 || 40 || 47 || 50 || 50 || 50 || 31 || 32 || 33 || 32 || 35 || 27
|-
| קריית גת || 58 || 58 || 47 || 47 || 55 || 58 || 58 || 58 || 38 || 39 || 40 || 38 || 40 || 37
|-
| להבים || 67 || 67 || 57 || 54 || 63 || 67 || 67 || 67 || 43 || 44 || 45 || 43 || 44 || 42
|-
| שדרות || 57 || 57 || 54 || 48 || 55 || 57 || 57 || 57 || 39 || 39 || 39 || 39 || 41 || 34
|-
| נתיבות || 59 || 59 || 55 || 49 || 56 || 59 || 59 || 59 || 41 || 41 || 41 || 41 || 43 || 36
|-
| אופקים || 72 || 72 || 60 || 55 || 66 || 72 || 72 || 72 || 46 || 46 || 46 || 46 || 47 || 45
|-
| באר שבע || 72 || 72 || 61 || 56 || 67 || 72 || 72 || 72 || 47 || 47 || 47 || 47 || 48 || 46
|-
| דימונה || 82 || 82 || 70 || 67 || 76 || 82 || 82 || 84 || 56 || 56 || 57 || 56 || 56 || 55
|}

{| style=&quot;font-size: 80%;&quot;
| לוד–רמלה || colspan=&quot;2&quot; | לוד–רמלה
|-
| באר יעקב/ראשונים || 8 || colspan=&quot;2&quot; | באר יעקב/הראשונים
|-
| ראשל״צ משה דיין || 22 || 24 || colspan=&quot;2&quot; | ראשל״צ משה דיין
|-
| בית שמש || 20 || 34 || 34 || colspan=&quot;2&quot; | בית שמש
|-
| ירושלים || 29 || 40 || 40 || 7 || colspan=&quot;2&quot; | ירושלים
|-
| ירושלים – יצחק נבון || 39 || 40 || 40 || 43 || 53 || colspan=&quot;2&quot; | ירושלים – יצחק נבון
|-
| רחובות || 8 || 8 || 24 || 34 || 40 || 40 || colspan=&quot;2&quot; | רחובות
|-
| יבנה || 19 || 19 || 25 || 34 || 40 || 40 || 8 || colspan=&quot;2&quot; | יבנה
|-
| יבנה מערב || 23 || 25 || 13 || 34 || 40 || 40 || 25 || 25 || colspan=&quot;2&quot; | יבנה מערב
|-
| אשדוד || 20 || 20 || 20 || 40 || 45 || 45 || 20 || 20 || 20 || colspan=&quot;2&quot; | אשדוד
|-
| אשקלון || 31 || 31 || 31 || 42 || 49 || 49 || 31 || 31 || 31 || 11 || colspan=&quot;2&quot; | אשקלון
|-
| מזכרת בתיה || 20 || 21 || 30 || 26 || 35 || 30 || 26 || 30 || 31 || 33 || 37 || מזכרת בתיה
|-
| כפר מנחם || 23 || 24 || 34 || 32 || 41 || 41 || 29 || 33 || 35 || 37 || 39 || 13 || colspan=&quot;2&quot; | כפר מנחם
|-
| קריית גת || 37 || 41 || 41 || 44 || 52 || 52 || 41 || 43 || 43 || 43 || 42 || 21 || 13 || colspan=&quot;2&quot; | קריית גת
|-
| להבים || 41 || 46 || 46 || 52 || 61 || 61 || 46 || 45 || 45 || 39 || 37 || 39 || 35 || 31 || colspan=&quot;2&quot; | להבים
|-
| שדרות || 34 || 34 || 34 || 44 || 52 || 52 || 34 || 34 || 34 || 19 || 17 || 46 || 41 || 37 || 27 || colspan=&quot;2&quot; | שדרות
|-
| נתיבות || 36 || 36 || 36 || 46 || 54 || 54 || 36 || 36 || 36 || 20 || 19 || 45 || 40 || 36 || 27 || 11 || colspan=&quot;2&quot; | נתיבות
|-
| אופקים || 44 || 46 || 46 || 55 || 62 || 62 || 46 || 37 || 37 || 35 || 33 || 44 || 39 || 35 || 15 || 15 || 15 || colspan=&quot;2&quot; | אופקים
|-
| באר שבע || 45 || 47 || 47 || 55 || 63 || 63 || 47 || 37 || 37 || 36 || 34 || 43 || 38 || 34 || 15 || 20 || 20 || 15 || colspan=&quot;2&quot; | באר שבע
|-
| דימונה || 55 || 58 || 58 || 64 || 73 || 73 || 58 || 49 || 49 || 48 || 46 || 55 || 49 || 43 || 15 || 34 || 34 || 27 || 15
|}

@ 3א. (תיקון: תשפ&quot;ב) : קוד תעריף הנסיעה ברכבל חיפה הוא 5.

@ 4. (תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט–2, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ב–3, תשע״ד, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–2, תשע״ו–5, תשע&quot;ז-4, תשע״ח–3, תשע״ט, תשע״ט–7, תשפ״א–3, [הודעות])
: '''סמל קוד ותעריף הנסיעה'''
: (((הושמט);))

=== פרק ב׳: אמצעי תשלום מתקדמים (תיקון: תש״ף, תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ&quot;א-2) ===

@ 5. (תיקון: תש״ף, תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ&quot;א-2, [הודעות])
: תקרת חיוב יומית, בנסיעה ברכבת ובנסיעה משולבת ברכבת ובאוטובוסים, בתשלום באמצעי תשלום מתקדם:
{|
! {{מוקטן|מדרגת מרחק הנסיעה}}
! {{מוקטן|טווח אווירי בקילומטרים}}
! {{מוקטן|תקרת חיוב יומית בנסיעה ברכבת ובנסיעה משולבת רכבת ואוטובוס בשקלים חדשים}}
|-
| 1 || 15.00 || 15.50
|-
| 2 || 25.00 || 24.50
|-
| 3 || 55.00 || 34.00
|-
| 4 || 100.00 || 49.00
|-
| 5 || 250.00 || 58.50
|-
| 6 || מעל 250.00 || 293.50
|}

@ 6. (תיקון: תש״ף, תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ&quot;א-2, [הודעות])
: תקרת סכום מדרגות ההנחה בחיוב חודשי בנסיעה ברכבת ובנסיעה משולבת ברכבת ובאוטובוסים בתשלום באמצעי תשלום מתקדם:
{|
! {{מוקטן|מדרגת ההנחה}}
! {{מוקטן|סכום החיוב היומיים בשקלים חדשים}}
! {{מוקטן|שיעור ההנחה}}
! {{מוקטן|תקרת סכום ההנחה לפי מדרגות (מצטבר) בשקלים חדשים}}
|-
| 1 || 0 עד 200.00 || 0% ||
|-
| 2 || 200.01 עד 400.00 || 75% || 147.00
|-
| 3 || 400.01 עד 1,000 || 50% || 440.50
|-
| 4 || מעל 1,000 || 25% ||
|}

@ 7. (תיקון: תשפ&quot;ב) : למשלמים ברכבל חיפה באמצעי תשלום מתקדם, דמי הנסיעה לנסיעה בודדת הם לפי הקבוע [[בפרט 36 בתוספת ((הראשונה)) לצו האוטובוסים]].


&lt;פרסום&gt; ט״ז בשבט התשס״ח (23 בינואר 2008)
&lt;חתימות&gt;
* שאול מופז, שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* רוני בר-און, שר האוצר</text>
      <sha1>dqtwa1g8agjlcgnp8ymb9mq9bmwebjv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין</title>
    <ns>116</ns>
    <id>321398</id>
    <revision>
      <id>1413939</id>
      <parentid>1412610</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T18:55:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109031" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006
&lt;שם קודם&gt; חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס&quot;ו-2006 (תיקון: תשע&quot;א-3)

&lt;מאגר 2000217 תיקון 2006758&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 234|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|16:299947)); ((תשע&quot;א, 86|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((949|תיקון מס' 2|18:301157)), ((1144|תיקון מס' 3|18:301156)); ((תשע&quot;ג, 50|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)); ((תשע&quot;ח, 893|תיקון מס' 17 - הוראת שעה לחוק שחרור על-תנאי ממאסר|20:504208)); ((תשע&quot;ט, 319|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 2|תיקון מס' 17 - הוראת שעה (תיקון) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר|24:608394)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)).

__TOC__

== פרק א': כללי ==

@ 1. מטרת החוק (תיקון: תשע&quot;א-3)
: מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין על ידי ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי, וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע״ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אשפוז&quot; - אשפוז בבית חולים לפי [[סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש]];
:- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין צבאי;
:- &quot;בית סוהר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 20ז]];
:- &quot;בן משפחה&quot;, של אדם - בן זוגו וילדו, הורהו, בן זוג של הורהו וילדו, ילדו, אחיו או אחותו ובני זוגם, וכן בן משפחה אחר המתגורר עמו;
:- &quot;גורם מקצועי מתאם&quot; - אחד מאלה, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה:
:: (1) לגבי עבריין מין שלא נידון למאסר בפועל - קצין מבחן;
:: (2) לגבי עבריין מין שהשתחרר או שעומד להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז - נציג הרשות לשיקום האסיר;
:- &quot;גזר דין&quot; - לרבות מתן צו מבחן בלא הרשעה, צו שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה, או צו לפי [[סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש]];
:- &quot;הורשע&quot; - לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי [[סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש]];
:- &quot;הערכת מסוכנות&quot; - הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאדם לביצוע עבירת מין נוספת, למעט עבירה לפי [[סעיף 214(ב3) לחוק העונשין]] על ידו, ולפי הענין, גם המלצות לענין פיקוח ומעקב ולעניין שיקום מונע;
:- &quot;ועדה לעיון בעונש&quot; - כמשמעותה [[בפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי]];
:- &quot;ועדת החוקה&quot; - ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- &quot;ועדת שחרורים&quot; - כהגדרתה [[בחוק שחרור על־תנאי ממאסר]];
:- &quot;חוק המידע הפלילי&quot; - [[=חוק המידע הפלילי|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק השיפוט הצבאי&quot; - [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;חוק טיפול בחולי נפש&quot; - [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]];
:- &quot;חוק שחרור על־תנאי ממאסר&quot; - [[חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;טיפול ייעודי&quot; - טיפול שכל תכליתו להביא למניעת ביצועם של מעשים בעלי אופי מיני המהווים עבירה לפי כל דין או להפסקתם, למעט טיפול תרופתי;
:- &quot;טיפול תרופתי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 20ג]];
:- &quot;יחידת פיקוח&quot; - יחידת פיקוח ומעקב שהוקמה לפי חוק זה;
:- &quot;מאסר בפועל&quot; - לרבות מאסר על־תנאי שהופעל ולמעט מאסר בפועל אשר בית המשפט החליט שעבריין המין יישא את כולו בעבודת שירות;
:- &quot;מעריך מסוכנות&quot; - מי שמונה והוכשר לערוך הערכות מסוכנות לפי חוק זה;
:- &quot;מערך השיקום בבתי הסוהר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 20ז(ב)]];
:- &quot;מרכז לשיקום מונע&quot; - גוף המבצע תכניות לשיקום מונע בקהילה המנוי [[בסעיף 20ב]];
:- &quot;מרשם&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 19]];
:- &quot;נציג היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין;
:- &quot;עבודת שירות&quot; - עבודת שירות לפי [[סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין]], או עבודה צבאית לפי [[סעיף 541(3) לחוק השיפוט הצבאי]];
:- &quot;עבריין מין&quot; - מי שהורשע בעבירת מין ומתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;
:: (2) ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין וביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 19 שנים;
:: (3) ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין ונידון למאסר בפועל ובמועד שחרורו מלאו לו 19 שנים;
:- &quot;עבירת מין&quot; -
:: (1)(א) עבירה לפי [[סעיף 214(ב) עד (ב3) לחוק העונשין]];
::: (ב) עבירה המנויה [[בסימן ה', בפרק י' לחוק העונשין]], למעט עבירה לפי [[-|סעיף 352 שבו]];
::: (ג) עבירה של התעללות מינית בקטין או בחסר ישע לפי [[סעיף 368ג לחוק האמור]];
::: (ד) עבירה של חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם לפי [[סעיף 374א לחוק האמור]], למטרת ביצוע עבירת מין כאמור [[בסעיף 377א(א)(7) לאותו חוק]];
:: (2) עבירה לפי [[סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי]];
:- &quot;פלט&quot;, &quot;חומר מחשב&quot; &quot;מחשב&quot; ו&quot;חדירה לחומר מחשב&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 1]] [[ו־4 לחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;פקודת המבחן&quot; - [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;צו אשפוז&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש]];
:- &quot;קצין פיקוח&quot; - מי שמונה והוכשר לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין לפי חוק זה;
:- &quot;הרשות לשיקום האסיר&quot; - כמשמעותה [[בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;שחרור&quot; - לרבות שחרור על־תנאי;
:- &quot;שיקום מונע&quot; - שיקום לעבריין מין באמצעות תכנית שמטרתה להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, הכוללת טיפול ייעודי, הניתן לבד או עם טיפולים אחרים;
:- &quot;שיקום מונע במסגרת פיקוח&quot; - שיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח;
:- &quot;שיקום מונע בקהילה&quot; - שיקום מונע לעבריין מין שאינו בבית סוהר, לפי [[סעיף 20א]].

@ 3. קבלה ומסירה של מידע (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע״ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גורם מתאם בבית סוהר&quot; - מי שנמנה עם מערך השיקום בבתי הסוהר כאמור [[בסעיף 20ז]], המתאם טיפול בעברייני מין, שקיבל הכשרה מתאימה לכך;
::- &quot;חוק סדר הדין הפלילי&quot; - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::- &quot;מטפל ייעודי בבית סוהר&quot; - מטפל המבצע טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בבית סוהר לפי [[סימן ב' בפרק ג'1]];
::- &quot;מטפל ייעודי בקהילה&quot; - מטפל המבצע טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה לפי [[סימן א' פרק ג'1]];
::- &quot;מרכז מורשה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 20יא]];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי חוק&quot; - עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]], עובד סוציאלי לעניין סדרי דין כהגדרתו [[בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט&quot;ו-1955]], עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]], ועובד סוציאלי לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיף קטן זה, הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן מוסמכים לקבל את המידע האמור באותן פסקאות, ככל שהמידע הוא בקשר לעבריין מין ונדרש לצורך עבודתם עמו, ומי שברשותו מידע כאמור, למעט סניגורו של עבריין המין, חייב למסרו על פי דרישתם:
:: (1) מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית סוהר, מטפל ייעודי בקהילה, מטפל ייעודי בבית סוהר, קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו:
::: (א) מידע כאמור [[+|בסעיפים 8]], [[+|30]] [[ו-31 לחוק המידע הפלילי]], ואולם מטפל ייעודי בקהילה במרכז מורשה לא יקבל מידע כאמור בפסקת משנה זו, למעט מידע הנכלל בהערכת המסוכנות;
::: (ב) כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי עבירות מין המיוחסות לעבריין המין, לרבות פרוטוקולים מהליכים לפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש, וכן בקשות, פרוטוקולים והחלטות מהליכים לפי חוק זה;
::: (ג) הערכות המסוכנות העדכניות ביותר;
::: (ד) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, מרכז לשיקום מונע לגבי עבריין מין בתכנית לשיקום מונע או יחידת הפיקוח - בכפוף לאמור בפסקאות משנה (א), (ה) ו־(ו);
::: (ה) תסקירים מקצין מבחן, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע העבירה כאמור [[בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי]], ואולם הגורמים המנויים להלן יקבלו חוות דעת הכוללת את המידע הנדרש לצורך עבודתם בלבד: גורם מקצועי מתאם שהוא נציג הרשות לשיקום האסיר, מטפל ייעודי בקהילה שאינו קצין מבחן, קצין פיקוח וכן בעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו;
::: (ו) דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקירים מעובד סוציאלי לפי חוק וכל מידע בעניינים סוציאליים אחרים, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע העבירה כאמור [[בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי]], ואולם לעניין תסקירים מעובד סוציאלי לפי חוק, הגורמים המנויים להלן יקבלו חוות דעת הכוללת את המידע הנדרש לצורך עבודתם בלבד: גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה, מטפל ייעודי בבית סוהר, קצין פיקוח וכן בעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו;
::: (ז) סיכום של מידע רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:: (2)(א) מטפל המבצע טיפול שאינו טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה - מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח, ככל שהגורם המקצועי המתאם סבר שהדבר נדרש לצורך עבודתו של המטפל עם עבריין המין;
::: (ב) מטפל המבצע טיפול שאינו טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בבית סוהר - מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה, ככל שהממונה על תחום הטיפול בעברייני מין בשירות בתי הסוהר סבר שהדבר נדרש לצורך עבודתו של המטפל עם עבריין המין.
: (ג)(1) קצין מבחן מוסמך לקבל הערכות מסוכנות, מידע המצוי בידי מרכז לשיקום מונע לגבי עבריין מין בתכנית לשיקום מונע ומידע המצוי בידי יחידת הפיקוח, לצורך הכנת תסקיר מבחן לפי [[סעיף 37 לחוק העונשין]].
:: (2) מפקח מחוזי של השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ונציג שירות בתי הסוהר שהוא עובד סוציאלי החברים בצוות המקצועי כמשמעותו [[בסעיף 11(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר]] מוסמכים לקבל הערכת מסוכנות לצורך מילוי תפקידם על פי דין; חבר אחר בצוות המקצועי האמור מוסמך לקבל מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח.
:: (3) עובד סוציאלי לפי חוק מוסמך לקבל מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה, וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח והמעקב והתכנית לשיקום מונע שפורטו בצו הפיקוח, ככל שהמידע נדרש לצורך מילוי תפקידו על פי דין בקשר לטיפול בעבריין המין או בבן משפחתו או להגנה עליהם או למטרה אחרת כפי שיקבע בית משפט בצו.
:: (4) מנהל מחלקה פסיכיאטרית שבה מבוצע צו אשפוז של עבריין מין מוסמך לקבל הערכת מסוכנות שהוכנה לפי [[סעיף 6(א)(7)]].
: (ג1) (((הוראת שעה למשך חמש שנים מיום 15.10.2018):)) היחידה לשחרור ממאסרים קצרים כהגדרתה [[בחוק שחרור על-תנאי ממאסר]] מוסמכת לקבל, לשם החלטה בבקשה לשחרור על-תנאי, הערכת מסוכנות שהוכנה לצורך מתן גזר הדין או לצורך הוצאת צו פיקוח לפי [[סעיף 12]].
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יחידת הפיקוח רשאית למסור לגורמים המנויים להלן מידע בדבר תנאי הפיקוח והמעקב והתכנית לשיקום מונע שפורטו בצו הפיקוח, וכן מידע בדבר רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ככל שיש בכך כדי לסייע לה או שהוא נדרש למקבל המידע לצורך מילוי תפקידו:
:: (1) מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מטופל עבריין המין או בן משפחתו, או עובד ציבור אחר באותה מחלקה המטפל בעבריין המין או בבן משפחתו; בפסקה זו, &quot;בן משפחה&quot; - לרבות אחיין או אחיינית;
:: (2) מנהל המוסד הטיפולי שבו שוהה עבריין המין.
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יחידת הפיקוח תודיע לראש המטה הכללי או לראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או למי שהם הסמיכו לכך שעבריין מין המצוי בפיקוחה משרת בצבא.
:: (2) חזקה על עבריין מין המצוי בפיקוח כי הוא משרת בצבא, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
::: (א) עבריין המין הציג לפני יחידת הפיקוח תעודת פטור משירות ביטחון או אישור שהוא לא נקרא לשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
::: (ב) עבריין המין הצהיר כי אינו משרת בצבא או מתנדב בשירות כאמור;
::: (ג) אין למפקד יחידת הפיקוח יסוד סביר לחשד כי התעודה, האישור או ההצהרה שמסר עבריין המין אינם נכונים.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;משרת בצבא&quot; - מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או מערך המילואים, לרבות חייל המשרת שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע או אזרח העובד בשירות הצבא.
: (ו) מוסר מידע לפי סעיף זה יתעד בכתב את מסירתו.

@ 4. סודיות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: מי שהגיע אליו מידע לפי חוק זה ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט, ובלבד שלא תועבר הערכת מסוכנות או מידע ממנה אלא למי שמוסמך לקבלן בהתאם להוראות [[סעיף 3]] או לפי הסמכה מפורשת בחיקוק אחר ולצורך המטרה שנקבעה [[בסעיף 3]] או באותו חיקוק.

== פרק ב': הערכת מסוכנות ==

@ 5. מינוי מעריכי מסוכנות והכשרתם (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) שר הבריאות ושר הרווחה (בסעיף זה - השרים) ימנו מעריכי מסוכנות שתפקידם לערוך הערכות מסוכנות, ויפקחו עליהם הכל כפי שיקבעו השרים.
: (ב) מעריך מסוכנות יהיה אחד מאלה:
:: (1) רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר;
:: (2) פסיכולוג;
:: (3) עובד סוציאלי;
:: (4) קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול.
: (ג) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אלא אם כן הוא בעל הכשרה וכישורים באבחון ובטיפול בתחום עבריינות המין, הכל כפי שיקבעו השרים.
: (ד)(1) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אם התקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
::: (ב) הוא הורשע בעבירה משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
::: (ג) קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות.
:: (2) היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בפסקה (1)(א) או (ב), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו.
: (ה) אדם המבקש להתמנות מעריך מסוכנות, שהוא או בן משפחתו עוסק בטיפול ייעודי במרכז מורשה או שהוא בעלים או מנהל של מרכז מורשה יצהיר על כך בעת הגשת הבקשה למינוי; מונה אדם כמעריך מסוכנות וחל שינוי בנסיבות כאמור, יצהיר על כך סמוך למועד השינוי; בסעיף קטן זה, &quot;מרכז מורשה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 20יא]].
: (ו)(1) השרים רשאים לבטל מינוי של מעריך מסוכנות אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי או שהתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(1).
:: (2) היו תלויים ועומדים נגד מעריך מסוכנות הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (ד)(1)(א) או (ב), רשאים השרים להתלות את מינויו עד לסיום ההליכים נגדו.
:: (3) החלטת השרים בעניין ביטול או התליה של מינוי לא תינתן אלא לאחר שניתנה למעריך המסוכנות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניהם.
: (ז) בסעיף זה, &quot;הליכים&quot; - החל בחקירה על פי דין.

@ 6. הערכת מסוכנות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) הגופים המנויים בסעיף קטן זה, לא יחליטו בנוגע לעברייני מין בענינים המפורטים להלן אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית:
:: (1) בית משפט, לעניין מתן אחד מאלה:
::: (א) גזר דין למעט עונש מאסר בפועל, ולעניין בית דין צבאי - גם לגבי מתן גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל; ואולם בית המשפט רשאי לבקש הערכת מסוכנות עדכנית לפני מתן גזר דין או לפני מתן החלטה בערעור על גזר דין, גם לגבי גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל, אם סבר שהדבר דרוש לעשיית הצדק; בסעיף זה, &quot;גזר דין&quot; - למעט צו לפי [[סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש]];
::: (ב) צו פיקוח ומעקב לפי [[פרק ג']];
::: (ג) (((נמחקה);))
::: (ד) צו לטיפול מרפאתי לפי [[סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש]];
::: (ה) החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (א) עד (ד);
:: (2) נשיא המדינה - לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש כאמור [[בסעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה]];
:: (3) ועדת שחרורים - לגבי שחרור על־תנאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[+|סעיפים 11]] [[ו־12 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר]];
:: (4) ועדה לעיון בעונש - לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי [[סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי]] של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[הפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי]];
:: (5) השר לביטחון הפנים או מי שהוא אצל לו את סמכותו - לגבי חופשה מיוחדת לפי [[סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]];
:: (6) מפקד בית סוהר צבאי - לגבי חופשה מיוחדת לפי [[תקנה 84 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ&quot;ז-1987]];
:: (7) ועדה פסיכיאטרית שמונתה לפי [[חוק טיפול בחולי נפש]] - לגבי מתן חופשה או שחרור מאשפוז;
:: (8) ועדת מומחים שמונתה לפי [[סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס&quot;א-2001]] - לגבי מתן פטור מאיסור עיסוק כאמור [[באותו חוק]];
:: (9) יחידת פיקוח - בעת מתן המלצה על־תנאי הפיקוח והמעקב לפי [[סעיף 13]].
: (ב) בית משפט, המקבל החלטה בהתחשב בהערכת מסוכנות לפי סעיף קטן (א)(1), ימסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין ויאפשר לו לטעון לגביה; בית המשפט רשאי לבקש השלמות והבהרות ממי שערך את הערכת המסוכנות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.
: (ד) החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו־(2) יחולו:
:: (1) בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
:: (2) בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר.

@ 7. עדותו של מעריך מסוכנות
: קיבל בית משפט הערכת מסוכנות כאמור [[בסעיף 6(א)(1)]], יחולו הוראות [[סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 8. סודיות ידיעות
: על אף האמור [[בסעיף 4(ב)]], ובכפוף להוראות [[סעיף 368ד לחוק העונשין]], מידע על עבירה נוספת שביצע עבריין המין, העולה מתוך הערכת מסוכנות, לא יתקבל כראיה, לא ייעשה שימוש בתוכנו, ולא ייקרא מעריך מסוכנות להשלימו או להבהירו במסגרת כל הליך פלילי, לרבות במסגרת חקירה; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 3]].

@ 9. ניגוד ענינים (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) לא ייתן מעריך מסוכנות הערכת מסוכנות לגבי עבריין מין, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) חשש שמעריך המסוכנות לא יוכל למלא את חובתו כמעריך מסוכנות בשל ניגוד ענינים בין חובתו כאמור לבין עניין אישי שלו או עיסוקיו האחרים;
:: (2) קשר טיפולי, בין מעריך המסוכנות לבין עבריין המין, במהלך שלוש השנים שקדמו לביצוע הערכת המסוכנות בעניינו.
: (ב)(1) לא ייתן מעריך מסוכנות לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו טיפול במסגרת פרטית, למעט טיפול במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה, במשך שנה לאחר מתן הערכת המסוכנות.
:: (2) הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין מתן טיפול בידי מטפל אחר אם מעריך המסוכנות או בן משפחתו הוא מבעליו או ממנהליו של המקום שהטיפול ניתן בו.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של גורם מקצועי מתאם למנוע ממעריך מסוכנות מתן טיפול לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו אם הטיפול ניתן כחלק מתכנית לשיקום מונע בקהילה.
: (ג) מעריך מסוכנות שהוא או בן משפחתו עוסק בטיפול ייעודי במרכז מורשה או שהוא מבעליו או ממנהליו של מרכז מורשה, כהגדרתו [[סעיף 20יא]], יצהיר על כך בהערכת המסוכנות.
: (ד) שר הבריאות, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע מגבלות נוספות שיחולו על מעריכי מסוכנות בשל חשש לניגוד עניינים במילוי תפקידם.

== פרק ג': פיקוח ומעקב ==

@ 10. חובת פיקוח ומעקב
: עבריין מין יהיה מצוי בפיקוח ובמעקב בהתאם להוראות [[פרק זה]], במטרה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על ידי עבריין המין ובמידה הנדרשת כדי למלא אחר מטרה זו.

@ 11. הקמת יחידת הפיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: השר לביטחון הפנים יקים יחידת פיקוח, ואלה תפקידיה:
: (1) לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין, בהתאם להוראות [[פרק זה]];
: (2) להמליץ לפני בית המשפט, על פי הערכת מסוכנות, על־תנאי פיקוח ומעקב לעבריין מין;
: (3) להתעדכן בדבר פרטיהם של עברייני מין שיש עליהם חובת התייצבות לפי חוק זה ולשמש מקום להתייצבותם;
: (4) לקיים קשר שוטף ותדיר עם עברייני מין המצויים בפיקוח ובמעקב;
: (5) לנהל מרשם.

@ 12. צו פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להוציא לגבי עבריין מין צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם סבר, לאחר שקיים דיון בענין, שרמת הסיכון כי עבריין המין יבצע עבירת מין נוספת אינה נמוכה (בחוק זה - צו פיקוח).
: (ב) בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה בכל אחד מאלה:
:: (1) מיזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) אם הורשע עבריין המין בעבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין.
: (ג) נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל דיון לפי סעיף זה.
: (ד) דיון לפי סעיף זה יתקיים סמוך לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון למאסר בפועל, או שבית משפט ציווה על אשפוזו - לפני שחרורו מן המאסר או מן האשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז, לפי הענין; ואולם רשאי בית המשפט לדון לפי סעיף זה גם לאחר המועדים האמורים, אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ה) הוציא בית המשפט צו פיקוח, יודיע לעבריין המין כי הוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ויסביר לעבריין המין את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לשתף פעולה עם קצין פיקוח.
: (ו) זיכה בית המשפט אדם מעבירת מין שבקשר אליה ניתן לגביו צו פיקוח כאמור, בטל הצו ובית המשפט יורה על ביטולו.

@ 13. תנאי הפיקוח והמעקב (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) החליט בית המשפט להוציא צו פיקוח לגבי עבריין מין, יקבע בצו את התנאים האלה:
:: (1) חובת התייצבות והודעה לפי [[סעיף 20(א) ו־(ב)]];
:: (2) חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת;
:: (3) חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח ובכלל זה חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישתו;
:: (4) חובת קיום תנאים הקבועים בצו הפיקוח.
: (ב) בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור עבריין המין, רשאי לכלול בצו הפיקוח את התנאים הבאים, אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת; בסעיף קטן זה, &quot;מגבלה&quot; - לרבות איסור:
:: (1) מגבלה על צריכת משקאות משכרים, או שימוש בסמים מסוכנים כהגדרתם [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]] (בחוק זה - סמים מסוכנים);
:: (2) מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית;
:: (3) מגבלה על נהיגה בכלי רכב או על נהיגה בכלי רכב בלא נוכחות אחר;
:: (4) מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות;
:: (5) מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;
:: (6) מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין;
:: (7) מגבלה על התחברות עם קטינים;
:: (8) מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (9) מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו;
:: (10) מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
:: (11) מגבלה לענין מקום מגורים או עבודה;
:: (12) מגבלה לענין שימוש בשירותי אינטרנט.
: (ג) בית המשפט יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ואם החליט בית המשפט להחיל על עבריין המין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח בהתאם להוראות [[סעיף 20ד]] - יקבע את תנאי הפיקוח בהתחשב בהתקדמות תכנית כאמור; ואולם לא יורה בית המשפט על הכללתו של תנאי מסוים בצו הפיקוח אם ניתן להשיג את מטרת הפיקוח והמעקב באמצעות תנאי אחר שפגיעתו בעבריין המין פחותה.

@ 14. תקופת הפיקוח והמעקב (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע״ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) תוקפו של צו פיקוח לפי [[פרק זה]] לא יעלה על חמש שנים (בסעיף זה - התקופה המרבית).
: (ב) הוציא בית המשפט צו פיקוח לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, רשאי הוא, בתוך התקופה המרבית, להאריך את הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות, במצטבר, על התקופה המרבית, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת, אינה נמוכה, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את הצו גם לא בתוך תקופת הפיקוח אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שההארכה האמורה בוצעה במסגרת התקופה המרבית.
: (ג) בתום התקופה המרבית, רשאי בית המשפט להוציא צו פיקוח חדש לגבי עבריין מין, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת היא גבוהה; הוראות [[פרק זה]] יחולו על דיון כאמור בשינוים המחויבים.
: (ד) לא יוציא בית המשפט צו פיקוח ולא יימצא עבריין מין בפיקוח ובמעקב, לאחר שחלפה התקופה הבאה, לפי המוקדם:
:: (1) 17 שנים, נוסף על תקופת עונש המאסר שנגזרה עליו, אם חלפה תקופת המחיקה לגבי עבירת המין שבה הורשע לפי [[חוק המידע הפלילי]];
:: (2) עשרים שנים מיום שחרורו ממאסר בפועל או מאשפוז, או מיום מתן גזר דינו, לפי הענין.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הורשע עבריין המין בעבירת מין נוספת או בהפרת צו הפיקוח כאמור [[בסעיף 22(א)]], בטרם חלפה התקופה כאמור [[22|באותו סעיף קטן]], יחל מנין התקופה כאמור במועד שחרורו של עבריין המין ממאסר בפועל או מאשפוז בשל עבירת המין הנוספת או הפרת צו הפיקוח, או ביום מתן גזר דינו בקשר לעבירה כאמור.

@ 15. הפרת תנאי הפיקוח והמעקב (תיקון: תשע&quot;א-3)
: קצין פיקוח ידווח לנציג היועץ המשפטי לממשלה על הפרת צו פיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בו, אלא אם כן מצא כי ההפרה קלת ערך.

@ 16. המידע שבפני בית המשפט
: בהחלטה לפי [[סעיף 12]], [[13]], [[14]] [[או 23]] יהיה בפני בית המשפט המידע המפורט [[בסעיף 3(א)]], ככל שהוא דרוש לצורך קבלת החלטה כאמור; ואולם רשאי בית המשפט לתת החלטה לפי סעיף מהסעיפים האמורים גם בלא מידע כאמור, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה האמורה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 17. מינוי קציני פיקוח והכשרתם
: יחידת פיקוח תמנה קציני פיקוח מקרב עובדי המדינה, שהתקיימו בהם כל אלה:
: (1) משטרת ישראל הודיעה כי אין מניעה למנותם מטעמים של ביטחון הציבור;
: (2) הם קיבלו הכשרה מתאימה כפי שקבע השר לביטחון הפנים.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח), התשס״ז–2006]].))

@ 18. סמכויות קציני פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) לקצין פיקוח יהיו הסמכויות המפורטות להלן לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה, ככל שקבע אותן בית המשפט בצו פיקוח, כדי למנוע ביצוע עבירת מין נוספת:
:: (1) לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו;
:: (2) לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו הבגירים מידע, וכן למסור מידע לבני משפחה אלה;
:: (2א) לדרוש מעבריין המין למסור לו פלט הנמצא בהחזקתו או בשליטתו;
:: (3) לבקש מכל אדם, שאינו אדם כאמור בפסקת משנה (2), למסור לו מידע, ובלבד שאין באופן בקשת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב לפי חוק זה;
:: (3א) לבקש ממעסיק של עבריין המין למסור לו פלט, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין ובכפוף להסכמת המעסיק למסירת הפלט כאמור;
:: (4) להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו;
:: (5) לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב; בפסקה זו, &quot;חיפוש על גופו&quot; - חיפוש על פני גופו של עבריין המין, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]];
:: (6) לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו והכל בנוכחותו;
:: (6א) לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של עבריין המין ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור או להעתיקו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) בצו הפיקוח נקבעו המטרות לביצוע הפעולות כאמור והתנאים לביצוען, באופן שלא תיפגע פרטיותו של עבריין המין או של אדם אחר מעבר לנדרש;
::: (ב) הפעולות יבוצעו בידי אדם המיומן לכך;
::: (ג) חדירה כאמור תיעשה בנוכחותו של עבריין המין;
::: (ד) חדירה כאמור לחומר מחשב במקום עבודתו של עבריין המין תיעשה בהסכמת המעסיק, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין;
:: (7) לתפוס חפץ כמשמעותו [[=הפקודה|בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (בסעיף זה - הפקודה) אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב; על תפיסת חפץ כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 27]], [[28 סיפה]] [[ו־32 עד 42 לפקודה]], בשינויים המחויבים;
:: (8) לתת באישור מפקד יחידת הפיקוח אישור לעבריין המין בענין העסקתו, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
:: (9) לדרוש מעבריין המין לתת דגימת נשיפה כהגדרתה [[בסעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה]], או דגימת שתן לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו, לאחר שמסר לו את מטרת נטילת הדגימה כאמור וביקש את הסכמתו לכך ולאחר שהסביר לו כי סירוב לתת דגימה כאמור ייחשב הפרה של צו הפיקוח; נטילה של דגימה לפי הוראות פסקה זו, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על בריאותו של עבריין המין, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה ואי־נוחות;
:: (10) לבקש מאדם או למסור לאדם, באישור מפקד יחידת הפיקוח, מידע הנדרש כדי למלא אחר תנאי הפיקוח והמעקב או הנוגע לתנאי הפיקוח והמעקב של עבריין המין, אף אם יש בכך כדי לגלות שאדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בנסיבות העניין לא ניתן להשיג מידע או למסור מידע כאמור בדרך שלא תגלה את הפרטים האמורים;
::: (ב) הדבר דרוש כדי למנוע סכנה מיידית לשלומו של אדם.
: (א1) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חדירה למחשב והפקת פלט לפי סעיף קטן (א)(6א), לא תיחשב כהאזנת סתר לפי [[חוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]].
: (ב) קצין פיקוח יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה במידה הדרושה כדי למלא אחרי תנאי הפיקוח והמעקב, ותוך הגנה מרבית על פרטיותו של עבריין המין.
: (ג) קצין פיקוח יתעד בכתב ביצוע כל פעולה המנויה בסעיף קטן (א).

@ 19. מרשם (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע״ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) יחידת הפיקוח תנהל מרשם ארצי שיכלול מידע כמפורט להלן, לגבי עברייני מין שהוצאו לגביהם צווי פיקוח:
:: (1) פרטים לגבי עבריין המין, כאמור [[בסעיף 20]];
:: (2) מידע כאמור [[בסעיף 8 לחוק המידע הפלילי]], לגבי עבריין המין;
:: (3) העתק מגזר הדין שבשלו הוצא צו פיקוח לגבי עבריין המין והעתקים מגזרי דין מאוחרים יותר שניתנו לגביו בעבירות מין;
:: (4) התנאים שנקבעו בצווי פיקוח שהוצאו לגבי עבריין המין, לרבות תנאי תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח שפורטו בצווים כאמור.
: (א1) המרשם ינוהל בידי עובד יחידת הפיקוח שהשר לביטחון הפנים הסמיכו לכך; הסמכה כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב) המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה; אדם שהגיע לידיו, במהלך מילוי תפקידיו, מידע מן המרשם, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך מילוי תפקידיו.
: (ג) המרשם יהיה פתוח לפני הגורמים כמפורט להלן:
:: (1) קצין פיקוח ובעל תפקיד אחר ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים, בצו - בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי תפקידיהם לפי חוק זה ובהיקף הנדרש לשם כך;
:: (2) המשטרה לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות משטרת ישראל - בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך, והכל לצורך אכיפת צווי פיקוח, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, או גילוי עבריינים והעמדתם לדין; לעניין זה, &quot;פקודות משטרת ישראל&quot; - כהגדרתן [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (3)(א) המשטרה הצבאית, לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות המטה הכללי כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי]] (בסעיף זה - פקודות המטה הכללי) - בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך, והכל לצורך אכיפת צווי פיקוח, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, או גילוי עבריינים והעמדתם לדין, לעניין עבריינים ועבירות שהמשטרה הצבאית מוסמכת לחקור.
::: (ב) המשטרה הצבאית תהיה רשאית למסור מידע שקיבלה מהמרשם לגורמים המנויים בסעיף קטן (ג1)(2) בהתאם לפקודות המטה הכללי שנקבעו לפי אותו סעיף קטן.
: (ג1) הגורמים המנויים להלן יהיו רשאים לקבל מידע מהמרשם כמפורט בפסקאות (1) ו־(2), בדרך של בקשה למידע ביחס לאדם מסוים, שתכלול את פרטי זהותו של המבקש והמטרה שלשמה נדרש המידע:
:: (1) מעריך מסוכנות וגורם מקצועי מתאם - בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי תפקידיהם לפי חוק זה ובהיקף הנדרש לשם כך;
:: (2) ראש המטה הכללי, ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל, או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות המטה הכללי - בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי תפקידיהם ובהיקף הנדרש לשם כך.
: (ד)(1) יחידת הפיקוח תמחק את פרטיו של עבריין המין מהמרשם בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם, ובהתאם לתקנות שיקבע השר לביטחון הפנים -
::: (א) לגבי אדם שזוכה מביצוע עבירת המין שבקשר אליה מסר פרטים למרשם - בלא דיחוי לאחר המצאת פסק הדין המזכה כאמור [[בסעיף 20(ג)]];
::: (ב) בתום עשר שנים מסיום תקופת הפיקוח שהוטלה על עבריין המין כאמור [[בפרק זה]].
:: (2) קמה, בקשר לעבריין המין, עילה חדשה למסירת פרטים כאמור [[בסעיף 20]] בטרם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן זה, לפי הענין, לא יימחקו פרטי עבריין המין מן המרשם, ויחל מנין התקופה כאמור בסעיף קטן זה במועד שבו קמה העילה החדשה.

@ 20. חובת מסירת פרטים (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח כאמור [[בפרק זה]], חייב להתייצב ביחידת הפיקוח או במקום אחר כפי שיורה לו קצין הפיקוח בתוך שבעה ימים מיום הוצאת צו הפיקוח, ואם צו הפיקוח הוצא לפני שחרורו ממאסר או מאשפוז - בתוך שבעה ימים מיום שחרורו כאמור, ולמסור פרטים אלה:
:: (1) שמו וכינויין אחרים שלו;
:: (2) מספר תעודת הזהות או מספר הדרכון שלו;
:: (3) תצלומו העדכני;
:: (4) מקום מגוריו וכן כתובת שבה הוא שוהה באופן קבוע;
:: (5) מקום עבודתו.
:: (6) מספר הרישוי של רכב שבשימושו;
:: (7) מספרי טלפון שבשימושו ודרכי התקשרות אחרות עמו;
:: (8) כתובת שבה הוא שוהה או עתיד לשהות לפחות שבעה ימים ברציפות.
: (ב) חל שינוי בפרטים שבסעיף קטן (א), יודיע עבריין המין ליחידת הפיקוח על השינוי בתוך שבעה ימים מיום השינוי.
: (ב1)(1) עבריין מין שפרטיו רשומים במרשם ואינו מצוי בפיקוח, ואשר על פי הערכת המסוכנות האחרונה שניתנה לגביו, רמת הסיכון כי יבצע עבירת מין נוספת היא לכל הפחות בינונית, יודיע ליחידת הפיקוח אחת לשנה, ממועד סיום תקופת הפיקוח ועד למועד מחיקת פרטיו מהמרשם (בסעיף זה - תקופת הדיווח), אם חל שינוי בפרטים כאמור בפסקאות (1) עד (7) של סעיף קטן (א), או אם לאו, וימסור את הפרטים המעודכנים, לרבות מסירת תצלומו העדכני אם חל שינוי משמעותי במראהו.
:: (2) יחידת הפיקוח תיידע בכתב את עבריין המין כאמור בפסקה (1), עם סיום תקופת הפיקוח, על חובתו למסור פרטים כאמור באותה פסקה ועל משמעות הפרתה, ותציין בפניו את המועדים והדרך שבהם עליו למסור את הפרטים ואת מועד סיום תקופת הדיווח.
: (ג) זיכה בית המשפט אדם מביצוע עבירת המין שבשלה היה חייב במסירת פרטים כאמור בסעיף זה, ימציא התובע ליחידת הפיקוח, בלא דיחוי, העתק מפסק הדין שבו מזוכה האדם כאמור, באופן ובדרך שיקבע שר המשפטים.
: (ד) הפרת חובותיו של עבריין המין המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כמוה כהפרת צו הפיקוח.

== פרק ג'1: שיקום מונע (תיקון: תשע&quot;א-3) ==

=== סימן א': שיקום מונע בקהילה (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 20א. הדרכים למתן שיקום מונע בקהילה (תיקון: תשע&quot;א-3)
: שיקום מונע בקהילה יינתן על פי תכנית שגובשה בהתאם להוראות [[סעיף 20ב]] ובכפוף להוראות [[סעיף 20ג]], באחת מהדרכים המפורטות להלן:
: (1) כתנאי מתנאי צו מבחן - בהתאם [[לסעיף 5(2) לפקודת המבחן]] או בהתאם [[לסעיף 33א לחוק השיפוט הצבאי]];
: (2) כתנאי מתנאי שחרור על־תנאי ממאסר - בהתאם [[לסעיף 13(ג) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר]] או בהתאם [[לסעיף 510(ד) לחוק השיפוט הצבאי]];
: (3) במסגרת צו פיקוח - בהתאם להוראות [[סעיף 20ד]].

@ 20ב. תכנית לשיקום מונע בקהילה (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) שיקום מונע בקהילה יינתן באחד הגופים המנויים להלן (בחוק זה - מרכז לשיקום מונע):
:: (1) מרכז מורשה כהגדרתו [[בסעיף 20יא]] [[לפרק ג'2]];
:: (2) שירות המבחן למבוגרים ושירות המבחן לנוער כמשמעותם לפי [[פקודת המבחן]];
:: (3) הרשות לשיקום האסיר;
:: (4) יחידה אחרת במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או במשרד הבריאות שהוכרה לפי [[סעיף 20ח]].
: (ב) טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע יינתן על ידי מטפל שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 20טז(ג)(1) או (2)]].
: (ג) שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר הבריאות, לפי העניין, יפרסמו נהלים לעניין ביצוע תכניות לשיקום מונע במרכזים לשיקום מונע לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4).
: (ד) גורם מקצועי מתאם יגבש לגבי עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה, אם יש בשיקום המונע כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, בהתאם להערכת מסוכנות שניתנה לגביו.
: (ה) תכנית לשיקום מונע בקהילה תבוצע במרכז לשיקום מונע שאליו הופנה עבריין המין בידי הגורם המקצועי המתאם; כללה התכנית גם טיפול שאינו טיפול ייעודי, רשאי הגורם המקצועי המתאם להפנות את עבריין המין לביצוע טיפול כאמור שלא במרכז לשיקום מונע.

@ 20ג. טיפול תרופתי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;טיפול תרופתי&quot; - תרופות הורמונליות להפחתת הדחף המיני;
::- &quot;טיפול נלווה&quot;, לטיפול תרופתי - בדיקה ואבחון על ידי רופאים מומחים, אבחון פסיכולוגי או קרימינוגני, בדיקות מעבדה ובדיקות עזר רפואיות אחרות לפני או במהלך הטיפול, מעקב רפואי וטיפול רפואי בתופעות לוואי הנגרמות עקב השימוש בטיפול התרופתי;
::- &quot;מבוטח&quot;, &quot;קופת חולים&quot; ו&quot;סל שירותי הבריאות&quot; - כהגדרתם [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ב) טיפול תרופתי יינתן לעבריין מין כחלק מתכנית לשיקום מונע בקהילה אם התקיימו כל אלה:
:: (1) רופא בעל התמחות מתאימה, לפי אמות המידה שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות, מצא כי עבריין המין מתאים לקבל טיפול וכי יש בטיפול כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת;
:: (2) ההמלצה למתן הטיפול וכן הטיפול והמעקב אחריו נעשים בהתאם לאמות מידה מקצועיות שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:: (3) הטיפול ניתן בשילוב טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע; על אף האמור בפסקה זו, טיפול תרופתי יכול שיינתן גם לא בשילוב טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע, במקרים חריגים ובתנאים שיפורסמו באמות המידה על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:: (4) עבריין המין נתן הסכמה מדעת, כמשמעותה [[בפרק ד' לחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]], לקבלת הטיפול התרופתי, ואם אינו כשיר לתת הסכמה ואפוטרופסו הסכים לטיפול - בית המשפט אישר את מתן הטיפול לאחר ששמע את עמדת הגורמים המקצועיים ואת עמדת האפוטרופוס.
: (ג) טיפול תרופתי הניתן לפי הוראות סעיף קטן (ב), וטיפול נלווה לו יינתנו לעבריין המין כמפורט להלן:
:: (1) לעבריין מין המבוטח בקופת חולים - במסגרת קופת החולים שבה הוא חבר, על פי סל שירותי הבריאות וההסדרים הנהוגים באותה קופה, ובלבד שהמבוטח לא יחויב בדמי השתתפות עצמית, ואם הטיפול הנדרש אינו כלול בסל שירותי הבריאות - על חשבון המדינה ובהתאם לנהלים שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:: (2) לעבריין מין שאינו מבוטח בקופת חולים - על חשבון המדינה ובהתאם לנהלים שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות.

@ 20ד. שיקום מונע במסגרת פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) המלצת גורם מקצועי מתאם להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח תובא לפני בית המשפט הדן בבקשה להוציא צו פיקוח, אם היא ניתנת ליישום ועבריין המין הסכים להשתתף בה; המלצה כאמור תובא לבקשת בית המשפט, ביוזמתו של הגורם המקצועי המתאם או לבקשת עבריין המין.
: (ב) בתכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח יפורטו כל אלה:
:: (1) תקופת השיקום המונע ומועד תחילתה, שיהיה סמוך ככל הניתן למועד תחילת הפיקוח;
:: (2) מרכז השיקום המונע האחראי לביצוע התכנית בכל שלב משלביה, והאופן שבו היא תבוצע מבין האופנים האלה:
::: (א) שהייה במרכז לשיקום מונע בכל שעות היממה או בחלק מהן;
::: (ב) שהייה במרכז לשיקום מונע לצורך קבלת טיפול ייעודי בלבד;
:: (3) סוגי הטיפולים שיינתנו במסגרת התכנית לשיקום מונע מחוץ למרכז לשיקום מונע, ככל שטיפולים כאמור נכללים בתכנית;
:: (4) מתן טיפול תרופתי כחלק מהתכנית לשיקום מונע, ככל שישנה המלצה לטיפול כאמור ובכפוף להוראות [[סעיף 20ג]];
:: (5) הגורם האחראי לתיאום ולמעקב אחר אופן ביצוע התכנית לשיקום מונע.
: (ג) הובאה לפני בית המשפט המלצה להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח, וסבר בית המשפט כי יש בתכנית כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, יפרט בצו הפיקוח את פרטי התכנית, לאחר שהסביר לעבריין המין את משמעות התכנית ואת תנאיה ווידא את נכונותו לעמוד בתנאים אלה.

@ 20ה. חזרת עבריין מין מהסכמתו לתכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח
: (א) עבריין מין שנתן את הסכמתו להשתתף בתכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח, רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לתכנית כולה או לתנאי מתנאיה; ואולם יראו בחזרה מהסכמה כאמור הפרה של צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התכנית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) עבריין המין התייצב בפני מפקד יחידת הפיקוח והודיע בכתב על חזרתו מהסכמתו לתכנית, ולעניין חזרה מהסכמה לתנאי של טיפול תרופתי כאמור [[בסעיף 20ד(ב)(4)]] - התייצב בפני מפקד יחידת הפיקוח והודיע בכתב שחדל למלא את התנאי, לא יאוחר מ־48 שעות לאחר שחדל למלא את התנאי;
:: (2) עבריין המין המשיך למלא אחר תנאי התכנית, למעט תנאי של טיפול תרופתי כאמור [[בסעיף 20ד(ב)(4)]], במשך 30 ימים מיום שהודיע כאמור בפסקה (1) או, לפי העניין, עד להחלטת בית המשפט בבקשה שהוגשה לפי [[סעיף 20ו]], והכל לפי המוקדם.
: (ב) הודיע עבריין המין על חזרתו מהסכמה, כאמור בסעיף קטן (א), ידווח מפקד יחידת הפיקוח לנציג היועץ המשפטי לממשלה על הודעתו.

@ 20ו. בקשה לשינוי מוסכם בתנאי השיקום (תיקון: תשע&quot;א-3)
: על אף האמור [[בסעיף 23]], ביקש נציג היועץ המשפטי לממשלה לשנות תנאי מתנאי תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח, לבקשת עבריין המין או בהסכמתו, ואין בשינוי כאמור משום החמרה בתנאי השיקום המונע וכן אין בו כדי להשפיע על תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור [[בסעיף 13]], יגיש בקשה לשינוי הצו כאמור לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח, ובית המשפט שנמסרה לו בקשה כאמור רשאי לאשר את השינוי בלי לקיים דיון בבקשה.

=== סימן ב': שיקום מונע בבית סוהר (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 20ז. שיקום מונע בבית סוהר (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אסיר&quot; - אסיר שפוט כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]];
::- &quot;בית סוהר&quot; - מקום שהשר לביטחון הפנים הכריז עליו כבית סוהר לפי [[סעיף 69 לפקודה האמורה]];
::- &quot;יחידה של משרד הבריאות&quot; - יחידה של משרד הבריאות שהוכרה כמרכז לשיקום מונע לפי [[סימן ג']], הפועלת בבית סוהר.
: (ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקים מערך בשירות בתי הסוהר שתפקידו לגבש תכניות לשיקום מונע בבתי סוהר לאסירים עברייני מין ולבצען ([[בפרק זה]] - מערך השיקום בבתי הסוהר) תכניות כאמור יגובשו בתיאום עם היחידה של משרד הבריאות.
: (ג) השר לביטחון הפנים ושר הבריאות, יפרסמו, כל אחד בהתייעצות עם השר האחר, נהלים לעניין ביצוע תכניות כאמור בתחומי אחריותם.
: (ד) שיקום מונע בבית סוהר יינתן בהתאם לתכנית שגובשה על ידי מערך השיקום בבתי הסוהר, ובלבד שלפי הערכת מסוכנות שנערכה לגבי עבריין המין, יש בשיקום המונע כדי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, ועבריין המין הסכים להשתתף בתכנית כאמור; ואולם מערך השיקום בבתי הסוהר רשאי לקבוע תנאים מקדמיים לביצוע תכנית לשיקום מונע ואת המועד לתחילתה, בהתאם לצרכיו הטיפוליים של האסיר.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), שוכנע ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר, כי יש בתכנית לשיקום מונע שגובשה לגבי עבריין מין כדי לפגוע פגיעה שאינה זניחה בהסדרים בבית הסוהר הנוגעים לביטחון ולמשמעת של אסירים, וכי אין אפשרות לשנות את תנאי התכנית כך שלא תפגע בהסדרים כאמור, רשאי הוא שלא לאפשר לאסיר להשתתף בתכנית לשיקום מונע, ובלבד שהחלטתו כאמור תיבחן מחדש אחת לשישה חודשים.
: (ו) הוראות [[סעיף 20ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן טיפול תרופתי כחלק מתכנית לשיקום מונע בבית סוהר.
: (ז) טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע בבית הסוהר יינתן על ידי מטפל שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 20טז(ג)(1) או (2)]].

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 20ח. הכרה במרכזים לשיקום מונע (תיקון: תשע&quot;א-3)
: שר הרווחה והשירותים החברתיים או שר הבריאות, לפי העניין, רשאי להכיר ביחידה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או ביחידה במשרד הבריאות, לפי העניין, כמרכז לשיקום מונע.

@ 20ט. הקמת מרכזים נוספים לשיקום מונע (תיקון: תשע&quot;א-3)
: מצא שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי אין די במרכזים לשיקום מונע הקיימים כדי לקיים את ההוראות לפי [[פרק זה]], יקים מרכזים נוספים לשיקום מונע.

@ 20י. אמות מידה לטיפול ייעודי (תיקון: תשע&quot;א-3)
: המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים יחד עם המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאים לפרסם אמות מידה מקצועיות לטיפול ייעודי לפי חוק זה.

== פרק ג'2: חובות רישוי וסמכויות אכיפה ופיקוח במרכזים מורשים ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 20יא. הגדרות - [[פרק ג'2]] (תיקון: תשע&quot;א-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעלים&quot;, של מרכז מורשה - מי שמפעיל מרכז מורשה או מי שמבקש להפעיל מרכז כאמור, לפי העניין;
:- &quot;בקשה בעניין צו&quot; - בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 20כד(ו)]], בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 20כו]], או בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 20כז]];
:- &quot;הליכים&quot; - החל בחקירה על פי דין;
:- &quot;העסקה&quot; - בתמורה או שלא בתמורה, לרבות התקשרות לשם מתן שירותים;
:- &quot;מנהל&quot;, של מרכז מורשה - מי שבידיו הסמכויות או האחריות לניהול המרכז;
:- &quot;ממונה&quot; - הממונה על הרישוי שמונה לפי [[סעיף 20יב]];
:- &quot;מרכז מורשה&quot; - מרכז לשיקום מונע שקיבל רישיון לפי [[סעיף 20יג]];
:- &quot;רישיון הפעלה&quot;, &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת מרכז מורשה שניתן לפי הוראות [[סימן ב']];
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;השר&quot; - שר הרווחה והשירותים החברתיים.

=== סימן ב': רישיון להפעלת מרכז מורשה (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 20יב. ממונה על הרישוי (תיקון: תשע&quot;א-3)
: השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה על הרישוי שתפקידיו יהיו לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 20יג. בקשה לרישיון או לחידושו (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) המבקש לקבל רישיון או לחדשו להפעלת מרכז מורשה לשיקום מונע, יגיש לממונה בקשה לרישיון.
: (ב) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין בקשה לרישיון, לרבות הפרטים שתכלול והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ג) בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון; הוגשה בקשה כאמור, יעמוד הרישיון הקיים בתוקפו עד למתן החלטת הממונה בבקשה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי [[פרק זה]].
: (ד) השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים רשימה של מרכזים מורשים.

@ 20יד. הודעה על שינוי פרטים (תיקון: תשע&quot;א-3)
: בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה לרישיון לפי [[סעיף 20יג]], בתוך 30 ימים מיום השינוי.

@ 20טו. תנאים למתן רישיון או לחידושו (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) הממונה ייתן רישיון הפעלה או יחדשו, אם מצא כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) מבקש הרישיון והמנהל של המרכז שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם המבקש כאמור הוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד ומנהלו, לא הורשעו בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי כי יהיו בעלים או מנהל, לפי העניין, של מרכז מורשה;
:: (2) מבקש הרישיון או חידושו הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפעילותו של מרכז מורשה לפי [[סעיף 20טז]] או כי הוא ערוך לעמוד בהם במועד שיקבע הממונה;
:: (3) מבקש הרישיון או חידושו לא הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוכרז פושט רגל - ניתן לו הפטר כאמור [[סעיף 174 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], אשר לפי תנאיו אינו אוסר עליו להיות בעל רישיון, ואם הוא תאגיד - הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
:: (4) מתן הרישיון למבקש הרישיון או חידושו אינו נוגד את טובת הציבור או את טובת המטופלים.
: (ב) היו תלויים ועומדים נגד מבקש הרישיון או המנהל, כאמור בסעיף קטן (א)(1), הליכים בעבירות כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה לדחות את החלטתו בעניין מתן הרישיון עד לסיום ההליכים כאמור.
: (ג) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או חידושו, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים בו, אם מצא שתנאים אלה נדרשים להפעלתו התקינה של המרכז המורשה, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון.
: (ד) הממונה יסרב ליתן רישיון הפעלה או לחדשו, אם לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א) או (ג), מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.

@ 20טז. תנאים לפעילותו של מרכז לטיפול ייעודי (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) במרכז מורשה לא יועסק מטפל ייעודי או עובד אחר שנמצא בקשר ישיר ומתמשך עם המטופלים במרכז במסגרת תכנית לשיקום מונע, אלא אם כן הציג אישור מאת הממונה כי לא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שיועסק במרכז, וכן כי לא קיימות נסיבות אחרות שבשלהן העסקתו תהיה מנוגדת לטובת הציבור או לטובת המטופלים; סעיף קטן זה לא יחול לעניין בעל הרישיון ומנהל המרכז.
: (ב) היו תלויים ועומדים נגד המועמד להעסקה הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה לדחות את החלטתו בעניין מתן האישור עד לסיום ההליכים נגדו.
: (ג) טיפול ייעודי במרכז מורשה יינתן על ידי מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן:
:: (1)(א) הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול;
::: (ב) הוא בעל ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות בתחום עבריינות המין, כפי שקבע השר בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת החוקה;
:: (2) הוא נמצא בשלבי ההכשרה להיות אחד מהמנויים בפסקה (1) ועומד בתנאים שקבע השר, באישור ועדת החוקה.
: (ד) לא ישהו ולא יטופלו, באותה עת, במרכז מורשה, קטינים ובגירים יחד, למעט לצורך טיפול משפחתי; לעניין זה, &quot;בגיר&quot; - למעט מי שטרם מלאו לו 20 שנים והוא שוהה או מטופל במרכז מאז היותו קטין.
: (ה) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לפעילות מרכז מורשה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפעילות זו, בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים:
:: (1) תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של המרכז, לרבות תנאים פיזיים, סביבתיים, בטיחותיים ותברואתיים;
:: (2) תנאים לעניין סדר היום במרכז, לרבות חלוקת הזמן בין סוגי הפעילויות הניתנות בו, וכן תנאים לעניין תכנית הטיפול הניתנת למטופלים במרכז;
:: (3) תקן המועסקים במרכז, לרבות היחס בין מספרם לבין מספר המטופלים במרכז;
:: (4) תנאי כשירות, ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות, הנדרשים מהצוות הטיפולי-מקצועי המועסק במרכז וממנהל המרכז;
:: (5) הסתייעות במומחים או במטפלים אחרים בנוגע לסוגים מסוימים של טיפולים הניתנים במרכז;
:: (6) תנאים לעניין ניהול תיקים, וכן שמירה, תיעוד, איסוף וביעור של מידע לגבי המטופלים במרכז;
: (ו) תקנות לפי סעיף קטן (ה)(1) עד (3) ו־(6) יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות, ולעניין תקנות לפי סעיף קטן (ה)(6) לגבי שמירה, תיעוד, איסוף וביעור של מידע - גם בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה; תקנות לפי סעיף קטן (ה)(4) ו־(5) יותקנו בהסכמת שר הבריאות.

@ 20יז. תנאים ברישיון (תיקון: תשע&quot;א-3)
: הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לקבוע ברישיון הפעלה תנאים בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים בו, שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בעניינים המפורטים [[בסעיף 20טז]], וכן רשאי הוא, בכל עת, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, לגרוע מתנאי הרישיון או לשנותם.

@ 20יח. תקופת תוקפו של רישיון (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) תוקפו של רישיון הפעלה ראשון שניתן יהיה לשנה; רישיון יחודש לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת, אם יתקיימו התנאים המפורטים [[בסעיפים 20טו עד 20יז]].
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הממונה רשאי לתת רישיון הפעלה או לחדשו, לפי העניין, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותו סעיף קטן, אם סבר כי מבקש הרישיון לא יעמוד בתנאי הרישיון שנקבעו, או אם השתנו הנסיבות לקבלת הרישיון, לאחר שהודיע למבקש הרישיון בכתב את נימוקיו ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.

@ 20יט. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו -
:: (1) לבטל את הרישיון או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
::: (ב) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 20טו]];
::: (ג) הופר תנאי מתנאי הרישיון או הופרה הוראה מההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות תנאי מהתנאים לפעילותו של מרכז מורשה לפי [[סעיפים 20טז]] [[ו־20יז]];
:: (2) להתלות את הרישיון לתקופה שיקבע אם נפתחו נגד בעל הרישיון הליכים בעבירות כאמור [[בסעיף 20טו(א)(1)]].
: (ב) הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(1)(ב) או (ג), אלא לאחר שדרש, בכתב, מבעל הרישיון לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו, כאמור באותו סעיף קטן, באופן שהורה במועד סביר בנסיבות העניין, ובעל הרישיון לא עשה כן; ביטול רישיון ההפעלה או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור, אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה כאמור.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 20כד]] או צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 20כז]].

@ 20כ. הגבלה על העברת רישיון (תיקון: תשע&quot;א-3)
: רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע; העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מהממונה, ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה רישיון חדש; אישור כאמור לא יינתן אלא אם כן שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה.

@ 20כא. אגרה בעד רישיון או חידושו (תיקון: תשע&quot;א-3)
: השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה או חידושו.

=== סימן ג': סמכויות אכיפה ופיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 20כב. הסמכת מפקחים וסמכויותיהם (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) השר יסמיך מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יוסמך למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פניית השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה, לרבות בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 20כג. סמכויות מפקח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ב) -
:: (1) להיכנס למרכז מורשה ולדרוש ממטפל, מעובד או ממי שנחזה לאחד מאלה - למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) להיכנס למרכז מורשה ולדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי [[פרק זה]]; לעניין זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות תיקים של מטופלים במסגרת תכנית לשיקום מונע, דוחות, תעודות ופלטים הנוגעים למטופלים כאמור;
: (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (2) יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 20כד. צו הגבלה מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון הפעלה לפי [[סעיף 20טו]] או הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי [[סימן זה]], וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם של מטופלים במרכז מורשה, או שישנו יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהבעלים או מהמנהל של המרכז לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו ([[בסימן זה]] - התראה מינהלית), באופן ובמועד שנקבעו בהתראה.
: (ב) ניתנה התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי הממונה להורות, בצו, לאחר שהתייעץ עם הגורם המקצועי המתאם, על הגבלת הטיפול שניתן במקום במסגרת תכנית לשיקום מונע, לרבות הוראה כי לא יינתן במקום טיפול כאמור או כי הוא יינתן במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו ([[בפרק זה]] - צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילותו של המרכז המורשה יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של המטופלים במרכז מורשה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי כאמור בסעיף קטן (ב), בלי שנתן קודם לכן התראה מינהלית.
: (ד) לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה לבעלים של המרכז המורשה שלגביו ניתן הצו, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו לפני הממונה; לא ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל המרכז, ככל שאפשר לאתרו בשקידה סבירה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד), מצא הממונה כי יש חשש לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של המטופלים במרכז מורשה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: (ו) צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 45 ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי [[סעיף 22(ג)]] רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות בסעיפים קטנים (א), (ג) או (ה); ואולם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 20כז]].
: (ז) לשם קיום הוראות צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס למרכז מורשה שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים לצורך ביצועו.

@ 20כה. עיון חוזר (תיקון: תשע&quot;א-3)
: הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי להגיש, לאחר תיקון ההפרה או לאחר שפסקה עילת המניעה לפעילות המרכז המורשה, בקשה לעיון חוזר; הוגשה בקשה כאמור ומצא הממונה כי ההפרה תוקנה או כי אין עוד מניעה לפעילותו של המרכז המורשה, יבטל את צו ההגבלה המינהלי.

@ 20כו. בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי [[סעיף 22(ג)]] בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנות תנאי מתנאיו.

@ 20כז. צו הגבלה שיפוטי (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי [[סעיף 22(ג)]] או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות [[בסעיף 20כד(א), (ג) או (ה)]], לצוות על הגבלת הטיפול שניתן במקום במסגרת תכנית לשיקום מונע, לרבות הוראה כי לא יינתן במקום טיפול כאמור או כי הוא יינתן במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו עד לסיום ההליכים המשפטיים או לתקופה אחרת שיקבע ([[בפרק זה]] - צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו הגבלה שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.
: (ב) הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

@ 20כח. קבילות ראיות במתן החלטה בעניין צו (תיקון: תשע&quot;א-3)
: לצורך החלטה בבקשה בעניין צו לפי [[סעיפים 20כד(ו)]] [[או 20כו]] ועד להגשת כתב אישום, רשאי בית המשפט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

@ 20כט. סדרי דין בהחלטה בבקשה בעניין צו באין הוראות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר ינהג בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

@ 20ל. עיון חוזר בהחלטה בבקשה בעניין צו (תיקון: תשע&quot;א-3)
: בית משפט שנתן החלטה בבקשה בעניין צו רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מההחלטה אשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו או אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה.

@ 20לא. ערעור על החלטה בבקשה בעניין צו (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) על החלטה בבקשה בעניין צו ניתן לערער לבית משפט שלערעור.
: (ב) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי שניתן לפי [[סעיף 20כז(ב)]] רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 21. הסמכות הענינית
: (א) הסמכות הענינית לדון לפי [[פרק ג']] תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין; ואולם אם בית המשפט שדן בעבירת המין היה בית דין צבאי, והמועד לקיום דיון לפי [[פרק ג']] הוא ערב שחרור עבריין המין ממאסר או מאשפוז או לאחר שחרור כאמור, או שמתקיים דיון לפי [[סעיף 14(ב) או (ג)]], לפי הענין, ומועד זה חל לאחר גמר השירות הצבאי שבתקופתו עבר את עבירת המין, תהיה הסמכות הענינית לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בעבירת המין אם לא היה דן בה בית דין צבאי.
: (ב) על אף הוראות [[+|סעיפים 201]] [[ו־202 לחוק השיפוט הצבאי]], היה בית המשפט המוסמך לפי סעיף קטן (א) בית דין צבאי, יתקיים הדיון בבקשה לפי הוראות [[פרק ג']] לפני שופט צבאי-משפטאי אחד, אלא אם כן המועד שבו מתקיים הדיון הוא מיד לאחר מתן גזר הדין.

@ 22. עונשין (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) המפר את צו הפיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו, דינו - מאסר שנתיים; לעניין זה יראו סירוב לדרישת קצין פיקוח לתת דגימת נשיפה או דגימת שתן לפי [[סעיף 18(א)(9)]], כהפרה של צו הפיקוח.
: (א1) המפר את חובת הדיווח הקבועה [[בסעיף 20(ב1)(1)]], דינו - מאסר שלושה חודשים.
: (ב) המוסר או מגלה מידע שקיבל לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 4]], [[6(ד)(2)]] [[או 19(ב)]] דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ג) המפעיל או מנהל מרכז מורשה שלא בהתאם לתנאי הרישיון, דינו - מאסר שנה.
: (ד) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

@ 22א. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי [[סעיף 22(ב) ו־(ג)]], בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 22(ב) או (ג)]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

@ 23. עיון חוזר וערר (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג)
: עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח לפי [[פרק ג']], או נציג היועץ המשפטי לממשלה, רשאי -
: (1) לפנות לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח בבקשה לעיון חוזר בצו ובכלל זה בתנאי מתנאי תכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות; ואולם רשאי בית המשפט לדחות בקשה כאמור על הסף, אם שוכנע שעל פניה הבקשה אינה מגלה עילה, או שהיא טורדנית או קנטרנית;
: (2) להגיש ערר לבית משפט שלערעור על כל אחת מהחלטות אלה:
:: (א) החלטה לפי [[סעיף 12]], [[13]], [[14]] [[או 18]];
:: (ב) החלטה בעיון חוזר.

@ 24. מינוי סניגור
: בית המשפט ימנה לעבריין המין סניגור, אם שוכנע כי אין לו אמצעים לשכור סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי [[פרק ג']].

@ 24א. שיתוף פעולה בין מרכז לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם ויחידת הפיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) מרכז לשיקום מונע, בקשר לעבריין מין המטופל במסגרת תכנית לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם ויחידת הפיקוח, ישתפו פעולה ביניהם בכל הנוגע לביצוע תפקידם לפי חוק זה, ובכלל זה יעבירו ביניהם מידע בדבר הפרת צו פיקוח או שינוי של תנאי מתנאיו, אי-קיום תנאי מתנאיה של תכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו פיקוח, וכל מידע אחר שיש בו כדי להשפיע על תהליך פיקוח ומעקב או שיקום מונע שמתבצעים לפי חוק זה.
: (ב) שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לביטחון הפנים יפרסמו נהלים לעניין שיתוף הפעולה והעברת מידע לפי סעיף זה.

@ 25. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג)
: (א) השר לביטחון הפנים ידווח לוועדת החוקה, אחת לשנה, ב־1 במרס על כל אלה:
:: (1) מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח כאמור [[בסעיף 12]], ותקופת הפיקוח שנקבעה לגביהם;
:: (2) סוגי תנאי הפיקוח והמעקב שנקבעו בצווי הפיקוח כאמור [[בסעיף 13]];
:: (3) מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח והורשעו בביצוע עבירת מין נוספת, בין במהלך תקופת הפיקוח ובין לאחריה.
: (ב) שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, אחת בשנה, על כל אלה:
:: (1) מספר האנשים שהורשעו בביצוע עבירות מין;
:: (2) מספר עברייני המין שבית המשפט מינה להם סניגור לפי [[סעיף 6(ד)(1)]] או לפי [[סעיף 24]].
: (ג) דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, יימסר לוועדת החוקה בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.
: (ד) סעיפים קטנים (א) עד (ג) יעמדו בתוקפם עד תום עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה.
: (ה) השר לביטחון הפנים ושר הבריאות, לפי העניין, ידווחו לוועדת החוקה, אחת לשנה, ב־1 במרס, על כל אלה:
: (1) מספר האסירים שהם עברייני מין, וכן מספר האסירים כאמור המשתתפים בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר לפי [[סימן ב' בפרק ג'1]], תקופת השיקום המונע שנקבעה לגבי כל אחד מהם והאופן שבו מבוצע השיקום המונע;
:: (2) מספר האסירים שהם עברייני מין, שלא התאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר והסיבות שבשלהן לא התאפשר להם להשתתף בתכנית, לרבות משום שהתכנית אינה בשפה המובנת להם, והשפות המובנות לאותם אסירים;
:: (3) מספר האסירים שהם עברייני מין, שראש ענף טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר החליט שלא לאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר בהתאם להוראות [[סעיף 20ז(ה)]], הנימוקים למתן ההחלטה כאמור ומשך הזמן שבו לא ניתן שיקום מונע בשל אותה החלטה;
:: (4) מספר האסירים שהם עברייני מין, שהשלימו בשנה שקדמה למועד הדיווח תכנית לשיקום מונע בבית סוהר והערכות המסוכנות שלהם בתחילת התכנית ובסיומה.
: (ו) שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדת החוקה, אחת לשנה, ב־1 במרס, על כל אלה:
:: (1) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה, וכן ידווח לגבי כל אחד מעברייני המין כאמור פרטים אלה:
::: (א) הדרך שבה ניתן לו השיקום המונע, מבין הדרכים המפורטות [[בסעיף 20א]];
::: (ב) תקופת השיקום המונע שנקבעה לגביו;
::: (ג) המרכז לשיקום מונע האחראי לביצוע התכנית לשיקום מונע החלה לגביו, ואופן ביצוע התכנית;
:: (2) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה כתנאי מתנאי צו מבחן לפי [[סעיף 20א(1)]] או במסגרת תנאי שחרור ממאסר לפי [[סעיף 20א(2)]] ושהוטל עליהם, נוסף על צו המבחן כאמור או על תנאי השחרור ממאסר, לפי העניין, גם צו פיקוח;
:: (3) מספר עברייני המין שנקבע לגביהם טיפול תרופתי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה, משך הזמן שנקבע למתן הטיפול התרופתי כאמור וטיפול אחר שניתן להם במהלך אותה תקופה;
:: (4) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה שהורשעו בביצוע עבירת מין נוספת במהלך תקופת השיקום המונע כאמור;
:: (5) מספר עברייני המין שהומלצה או נקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה שלא התאפשר להם להשתתף בתכנית והסיבות שבשלהן לא התאפשר להם להשתתף בתכנית;
:: (6) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה ולא השלימו את התכנית שנקבעה להם, והסיבות לכך.
: (ז) שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה, אחת לשנה, ב־1 במרס, על מספר החיילים שהורשעו בעבירת מין, ולא התאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע משום שהם כלואים בבית סוהר צבאי.
: (ח) סעיפים קטנים (ה) עד (ז) יעמדו בתוקפם עד תום עשר שנים מיום תחילתו של [[18:301156|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון מס' 3), התשע&quot;א-2011]].

@ 26. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט [[פרק ב']], [[פרק ג1 סימן א|סימנים א]] [[פרק ג1 סימן ג|ו־ג בפרק ג'1]] [[ופרק ג'2]], והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
:: (1) תנאי הכשרה לקציני פיקוח;
:: (2) ניהול המרשם - בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה;
:: (3) גישה למרשם, אופן העברת המידע מהמרשם, שמירת המידע ותיעוד קבלתו, בהסכמת שר המשפטים והשר הממונה על הגוף שהמרשם פתוח בפניו או על הגוף שרשאי לקבל ממנו מידע, וכן באישור ועדת החוקה.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח), התשס״ז–2006]].))
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
:: (1) סדרי דין לענין הגשת בקשה להוצאת צו פיקוח כאמור [[בסעיף 12]], לרבות בקשות לפי [[סעיפים 14]] [[ו־23]] - לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים; ואולם סדרי דין כאמור בדיון לפני בית דין צבאי ייקבעו על ידי שר הביטחון בהסכמת שר המשפטים;
:: (2) אופן ודרך המצאת העתק מפסק דין המזכה אדם כאמור [[בסעיף 20(ג)]].
: (ג) שר הבריאות ממונה על ביצוע [[פרק ב']], והוא רשאי, בהסכמת שר הרווחה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
:: (1) תנאי הכשרה למעריכי מסוכנות;
:: (2) פיקוח על מעריכי מסוכנות.
: (ד) שר הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע [[פרק ג1 סימן א|סימנים א']] [[פרק ג1 סימן ג|ו־ג' בפרק ג'1]] ועל ביצוע [[פרק ג'2]], והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועם.

@ 27. שמירת דינים (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק המידע הפלילי]] לענין מסירת מידע למי שזכאי לקבלו, ואולם אין בהוראות [[חוק המידע הפלילי]] כדי לפגוע בהוראות [[סעיפים 3]], [[4]], [[6]] [[ו־16]].
: (ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס&quot;א-2001]], או מהוראות [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס&quot;ה-2004]].
: (ג) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות קצין מבחן על פי דין.

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].))
@ 29. : ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל&quot;ב-1971]].))
@ 30. : ((הנוסח שולב [[בחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ&quot;ו-1995]].))
@ 31. : ((הנוסח שולב [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס&quot;א-2001]].))
@ 32. : ((הנוסח שולב [[בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, תשס&quot;א-2001]].))
@ 33. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס&quot;א-2001]].))

@ 34. תחילה, תחולה והחלה הדרגתית
: (א) תחילתו של חוק זה ביום ט' בתשרי תשס&quot;ז (1 באוקטובר 2006) (בחוק זה - יום התחילה).
: (ב) הוראות חוק זה יוחלו בהדרגה, במועדים שייקבעו בצווים שיוציא השר לביטחון הפנים לאחר התייעצות עם שר הרווחה ועם שר המשפטים, ובלבד -
:: (1) שביום התחילה יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שנידון למאסר בפועל, ריצה את מלוא תקופת המאסר שהוטל עליו, ולא שוחרר על־תנאי;
:: (2) שעד יום י&quot;ט בתשרי התשס&quot;ח (1 באוקטובר 2007) יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שהורשע בביצוע עבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין;
:: (3) שעד יום ב' בתשרי התשס&quot;ט (1 באוקטובר 2008) יחולו הוראות חוק זה על כל עבריין מין שנידון למאסר בפועל אף אם לא סיים לרצות את מלוא תקופת המאסר שהוטלה עליו;
:: (4) שעד יום ד' בתשרי התשע&quot;ב (2 באוקטובר 2011) יחולו הוראות חוק זה על כלל עברייני המין.
: (ג) חוק זה יחול, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
:: (1) טרם ניתנה הכרעת דין בענינו;
:: (2) הורשע וטרם נגזר דינו;
:: (3) נידון לעונש מאסר בפועל ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר ממאסר;
:: (4) בית משפט הורה על אשפוזו ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר מאשפוז.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ' בכסלו התשס&quot;ו (21 בדצמבר 2005).

&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* גדעון עזרא, השר לביטחון הפנים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>i0bt8xooh1smix0zr1c7rtzmc33l6k9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>321399</id>
    <revision>
      <id>1413941</id>
      <parentid>1412618</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T19:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1413939]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128117" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000217}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ו, 234|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 86|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|949|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301157.pdf}}, {{ח:תיבה|1144|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 50|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 893|תיקון מס׳ 17 – הוראת שעה לחוק שחרור על־תנאי ממאסר|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504208.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 319|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2|תיקון מס׳ 17 – הוראת שעה (תיקון) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_608394.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הערכת מסוכנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פיקוח ומעקב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: שיקום מונע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1 סימן א|סימן א׳: שיקום מונע בקהילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ב|סימן ב׳: שיקום מונע בבית סוהר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2: חובות רישוי וסמכויות אכיפה ופיקוח במרכזים מורשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג2 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג2 סימן ב|סימן ב׳: רישיון להפעלת מרכז מורשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג2 סימן ג|סימן ג׳: סמכויות אכיפה ופיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין על ידי ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי, וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשפוז“ – אשפוז בבית חולים לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין צבאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20ז|בסעיף 20ז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, של אדם – בן זוגו וילדו, הורהו, בן זוג של הורהו וילדו, ילדו, אחיו או אחותו ובני זוגם, וכן בן משפחה אחר המתגורר עמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מקצועי מתאם“ – אחד מאלה, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עבריין מין שלא נידון למאסר בפועל – קצין מבחן;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עבריין מין שהשתחרר או שעומד להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז – נציג הרשות לשיקום האסיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזר דין“ – לרבות מתן צו מבחן בלא הרשעה, צו שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה, או צו לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורשע“ – לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הערכת מסוכנות“ – הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאדם לביצוע עבירת מין נוספת, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|סעיף 214(ב3) לחוק העונשין}} על ידו, ולפי הענין, גם המלצות לענין פיקוח ומעקב ולעניין שיקום מונע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה לעיון בעונש“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#חלק ח פרק 2|בפרק השני בחלק ח׳ לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שחרורים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|בחוק שחרור על־תנאי ממאסר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המידע הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השיפוט הצבאי“ – {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק טיפול בחולי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שחרור על־תנאי ממאסר“ – {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול ייעודי“ – טיפול שכל תכליתו להביא למניעת ביצועם של מעשים בעלי אופי מיני המהווים עבירה לפי כל דין או להפסקתם, למעט טיפול תרופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול תרופתי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20ג|בסעיף 20ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת פיקוח“ – יחידת פיקוח ומעקב שהוקמה לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסר בפועל“ – לרבות מאסר על־תנאי שהופעל ולמעט מאסר בפועל אשר בית המשפט החליט שעבריין המין יישא את כולו בעבודת שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעריך מסוכנות“ – מי שמונה והוכשר לערוך הערכות מסוכנות לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך השיקום בבתי הסוהר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20ז|בסעיף 20ז(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז לשיקום מונע“ – גוף המבצע תכניות לשיקום מונע בקהילה המנוי {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת שירות“ – עבודת שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימן ב׳1 בפרק ו׳ לחוק העונשין}}, או עבודה צבאית לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 541|סעיף 541(3) לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבריין מין“ – מי שהורשע בעבירת מין ומתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;
{{ח:תתת|(2)}} ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין וביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 19 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין ונידון למאסר בפועל ובמועד שחרורו מלאו לו 19 שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין“ –
{{ח:תתת|(1)|(א)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|סעיף 214(ב) עד (ב3) לחוק העונשין}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳, בפרק י׳ לחוק העונשין}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|סעיף 352 שבו}};
{{ח:תתתת|(ג)}} עבירה של התעללות מינית בקטין או בחסר ישע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|סעיף 368ג לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ד)}} עבירה של חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|סעיף 374א לחוק האמור}}, למטרת ביצוע עבירת מין כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|בסעיף 377א(א)(7) לאותו חוק}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 75|סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פלט“, ”חומר מחשב“ ”מחשב“ ו”חדירה לחומר מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק המחשבים#סעיף 4|ו־4 לחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המבחן“ – {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו אשפוז“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין פיקוח“ – מי שמונה והוכשר לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות לשיקום האסיר“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות לשיקום האסיר|בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שחרור“ – לרבות שחרור על־תנאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקום מונע“ – שיקום לעבריין מין באמצעות תכנית שמטרתה להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, הכוללת טיפול ייעודי, הניתן לבד או עם טיפולים אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקום מונע במסגרת פיקוח“ – שיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקום מונע בקהילה“ – שיקום מונע לעבריין מין שאינו בבית סוהר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}.

{{ח:סעיף|3|קבלה ומסירה של מידע|תיקון: תשע״א, תשע״א־3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ב, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מתאם בבית סוהר“ – מי שנמנה עם מערך השיקום בבתי הסוהר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ז|בסעיף 20ז}}, המתאם טיפול בעברייני מין, שקיבל הכשרה מתאימה לכך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל ייעודי בבית סוהר“ – מטפל המבצע טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בבית סוהר לפי {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל ייעודי בקהילה“ – מטפל המבצע טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה לפי {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן א|סימן א׳ פרק ג׳1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרכז מורשה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20יא|בסעיף 20יא}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי חוק“ – עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, עובד סוציאלי לעניין סדרי דין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955}}, עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, ועובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיף קטן זה, הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן מוסמכים לקבל את המידע האמור באותן פסקאות, ככל שהמידע הוא בקשר לעבריין מין ונדרש לצורך עבודתם עמו, ומי שברשותו מידע כאמור, למעט סניגורו של עבריין המין, חייב למסרו על פי דרישתם:
{{ח:תתת|(1)}} מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית סוהר, מטפל ייעודי בקהילה, מטפל ייעודי בבית סוהר, קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע כאמור {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 8|בסעיפים 8}}, {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 30|30}} {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 31|ו־31 לחוק המידע הפלילי}}, ואולם מטפל ייעודי בקהילה במרכז מורשה לא יקבל מידע כאמור בפסקת משנה זו, למעט מידע הנכלל בהערכת המסוכנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי עבירות מין המיוחסות לעבריין המין, לרבות פרוטוקולים מהליכים לפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש, וכן בקשות, פרוטוקולים והחלטות מהליכים לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הערכות המסוכנות העדכניות ביותר;
{{ח:תתתת|(ד)}} מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, מרכז לשיקום מונע לגבי עבריין מין בתכנית לשיקום מונע או יחידת הפיקוח – בכפוף לאמור בפסקאות משנה (א), (ה) ו־(ו);
{{ח:תתתת|(ה)}} תסקירים מקצין מבחן, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע העבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 187|בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי}}, ואולם הגורמים המנויים להלן יקבלו חוות דעת הכוללת את המידע הנדרש לצורך עבודתם בלבד: גורם מקצועי מתאם שהוא נציג הרשות לשיקום האסיר, מטפל ייעודי בקהילה שאינו קצין מבחן, קצין פיקוח וכן בעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו;
{{ח:תתתת|(ו)}} דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקירים מעובד סוציאלי לפי חוק וכל מידע בעניינים סוציאליים אחרים, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע העבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 187|בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי}}, ואולם לעניין תסקירים מעובד סוציאלי לפי חוק, הגורמים המנויים להלן יקבלו חוות דעת הכוללת את המידע הנדרש לצורך עבודתם בלבד: גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה, מטפל ייעודי בבית סוהר, קצין פיקוח וכן בעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו;
{{ח:תתתת|(ז)}} סיכום של מידע רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(2)|(א)}} מטפל המבצע טיפול שאינו טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה – מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח, ככל שהגורם המקצועי המתאם סבר שהדבר נדרש לצורך עבודתו של המטפל עם עבריין המין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מטפל המבצע טיפול שאינו טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בבית סוהר – מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה, ככל שהממונה על תחום הטיפול בעברייני מין בשירות בתי הסוהר סבר שהדבר נדרש לצורך עבודתו של המטפל עם עבריין המין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} קצין מבחן מוסמך לקבל הערכות מסוכנות, מידע המצוי בידי מרכז לשיקום מונע לגבי עבריין מין בתכנית לשיקום מונע ומידע המצוי בידי יחידת הפיקוח, לצורך הכנת תסקיר מבחן לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|סעיף 37 לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} מפקח מחוזי של השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ונציג שירות בתי הסוהר שהוא עובד סוציאלי החברים בצוות המקצועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 11|בסעיף 11(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}} מוסמכים לקבל הערכת מסוכנות לצורך מילוי תפקידם על פי דין; חבר אחר בצוות המקצועי האמור מוסמך לקבל מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח.
{{ח:תתת|(3)}} עובד סוציאלי לפי חוק מוסמך לקבל מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה, וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח והמעקב והתכנית לשיקום מונע שפורטו בצו הפיקוח, ככל שהמידע נדרש לצורך מילוי תפקידו על פי דין בקשר לטיפול בעבריין המין או בבן משפחתו או להגנה עליהם או למטרה אחרת כפי שיקבע בית משפט בצו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל מחלקה פסיכיאטרית שבה מבוצע צו אשפוז של עבריין מין מוסמך לקבל הערכת מסוכנות שהוכנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(7)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה למשך חמש שנים מיום 15.10.2018):}} היחידה לשחרור ממאסרים קצרים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|בחוק שחרור על־תנאי ממאסר}} מוסמכת לקבל, לשם החלטה בבקשה לשחרור על־תנאי, הערכת מסוכנות שהוכנה לצורך מתן גזר הדין או לצורך הוצאת צו פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יחידת הפיקוח רשאית למסור לגורמים המנויים להלן מידע בדבר תנאי הפיקוח והמעקב והתכנית לשיקום מונע שפורטו בצו הפיקוח, וכן מידע בדבר רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ככל שיש בכך כדי לסייע לה או שהוא נדרש למקבל המידע לצורך מילוי תפקידו:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מטופל עבריין המין או בן משפחתו, או עובד ציבור אחר באותה מחלקה המטפל בעבריין המין או בבן משפחתו; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – לרבות אחיין או אחיינית;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המוסד הטיפולי שבו שוהה עבריין המין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יחידת הפיקוח תודיע לראש המטה הכללי או לראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או למי שהם הסמיכו לכך שעבריין מין המצוי בפיקוחה משרת בצבא.
{{ח:תתת|(2)}} חזקה על עבריין מין המצוי בפיקוח כי הוא משרת בצבא, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עבריין המין הציג לפני יחידת הפיקוח תעודת פטור משירות ביטחון או אישור שהוא לא נקרא לשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עבריין המין הצהיר כי אינו משרת בצבא או מתנדב בשירות כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין למפקד יחידת הפיקוח יסוד סביר לחשד כי התעודה, האישור או ההצהרה שמסר עבריין המין אינם נכונים.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”משרת בצבא“ – מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או מערך המילואים, לרבות חייל המשרת שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע או אזרח העובד בשירות הצבא.
{{ח:תת|(ו)}} מוסר מידע לפי סעיף זה יתעד בכתב את מסירתו.

{{ח:סעיף|4|סודיות|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} מי שהגיע אליו מידע לפי חוק זה ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט, ובלבד שלא תועבר הערכת מסוכנות או מידע ממנה אלא למי שמוסמך לקבלן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} או לפי הסמכה מפורשת בחיקוק אחר ולצורך המטרה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} או באותו חיקוק.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הערכת מסוכנות}}

{{ח:סעיף|5|מינוי מעריכי מסוכנות והכשרתם|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות ושר הרווחה (בסעיף זה – השרים) ימנו מעריכי מסוכנות שתפקידם לערוך הערכות מסוכנות, ויפקחו עליהם הכל כפי שיקבעו השרים.
{{ח:תת|(ב)}} מעריך מסוכנות יהיה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר;
{{ח:תתת|(2)}} פסיכולוג;
{{ח:תתת|(3)}} עובד סוציאלי;
{{ח:תתת|(4)}} קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אלא אם כן הוא בעל הכשרה וכישורים באבחון ובטיפול בתחום עבריינות המין, הכל כפי שיקבעו השרים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אם התקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הורשע בעבירה משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות.
{{ח:תתת|(2)}} היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בפסקה (1)(א) או (ב), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו.
{{ח:תת|(ה)}} אדם המבקש להתמנות מעריך מסוכנות, שהוא או בן משפחתו עוסק בטיפול ייעודי במרכז מורשה או שהוא בעלים או מנהל של מרכז מורשה יצהיר על כך בעת הגשת הבקשה למינוי; מונה אדם כמעריך מסוכנות וחל שינוי בנסיבות כאמור, יצהיר על כך סמוך למועד השינוי; בסעיף קטן זה, ”מרכז מורשה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20יא|בסעיף 20יא}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} השרים רשאים לבטל מינוי של מעריך מסוכנות אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי או שהתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(1).
{{ח:תתת|(2)}} היו תלויים ועומדים נגד מעריך מסוכנות הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (ד)(1)(א) או (ב), רשאים השרים להתלות את מינויו עד לסיום ההליכים נגדו.
{{ח:תתת|(3)}} החלטת השרים בעניין ביטול או התליה של מינוי לא תינתן אלא לאחר שניתנה למעריך המסוכנות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניהם.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”הליכים“ – החל בחקירה על פי דין.

{{ח:סעיף|6|הערכת מסוכנות|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגופים המנויים בסעיף קטן זה, לא יחליטו בנוגע לעברייני מין בענינים המפורטים להלן אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית:
{{ח:תתת|(1)}} בית משפט, לעניין מתן אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גזר דין למעט עונש מאסר בפועל, ולעניין בית דין צבאי – גם לגבי מתן גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל; ואולם בית המשפט רשאי לבקש הערכת מסוכנות עדכנית לפני מתן גזר דין או לפני מתן החלטה בערעור על גזר דין, גם לגבי גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל, אם סבר שהדבר דרוש לעשיית הצדק; בסעיף זה, ”גזר דין“ – למעט צו לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:תתתת|(ב)}} צו פיקוח ומעקב לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ד)}} צו לטיפול מרפאתי לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:תתתת|(ה)}} החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (א) עד (ד);
{{ח:תתת|(2)}} נשיא המדינה – לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה#סעיף 11|בסעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדת שחרורים – לגבי שחרור על־תנאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 12|ו־12 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה לעיון בעונש – לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 510|סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי}} של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#חלק ח פרק 2|הפרק השני בחלק ח׳ לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תתת|(5)}} השר לביטחון הפנים או מי שהוא אצל לו את סמכותו – לגבי חופשה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 36|סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}};
{{ח:תתת|(6)}} מפקד בית סוהר צבאי – לגבי חופשה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)#סעיף 84|תקנה 84 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תתת|(7)}} ועדה פסיכיאטרית שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש}} – לגבי מתן חופשה או שחרור מאשפוז;
{{ח:תתת|(8)}} ועדת מומחים שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים#סעיף 4|סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001}} – לגבי מתן פטור מאיסור עיסוק כאמור {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים|באותו חוק}};
{{ח:תתת|(9)}} יחידת פיקוח – בעת מתן המלצה על־תנאי הפיקוח והמעקב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט, המקבל החלטה בהתחשב בהערכת מסוכנות לפי סעיף קטן (א)(1), ימסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין ויאפשר לו לטעון לגביה; בית המשפט רשאי לבקש השלמות והבהרות ממי שערך את הערכת המסוכנות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.
{{ח:תת|(ד)}} החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו־(2) יחולו:
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר.

{{ח:סעיף|7|עדותו של מעריך מסוכנות}}
{{ח:ת}} קיבל בית משפט הערכת מסוכנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1)}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 26|סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|8|סודיות ידיעות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ד|סעיף 368ד לחוק העונשין}}, מידע על עבירה נוספת שביצע עבריין המין, העולה מתוך הערכת מסוכנות, לא יתקבל כראיה, לא ייעשה שימוש בתוכנו, ולא ייקרא מעריך מסוכנות להשלימו או להבהירו במסגרת כל הליך פלילי, לרבות במסגרת חקירה; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף|9|ניגוד ענינים|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן מעריך מסוכנות הערכת מסוכנות לגבי עבריין מין, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חשש שמעריך המסוכנות לא יוכל למלא את חובתו כמעריך מסוכנות בשל ניגוד ענינים בין חובתו כאמור לבין עניין אישי שלו או עיסוקיו האחרים;
{{ח:תתת|(2)}} קשר טיפולי, בין מעריך המסוכנות לבין עבריין המין, במהלך שלוש השנים שקדמו לביצוע הערכת המסוכנות בעניינו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא ייתן מעריך מסוכנות לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו טיפול במסגרת פרטית, למעט טיפול במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה, במשך שנה לאחר מתן הערכת המסוכנות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין מתן טיפול בידי מטפל אחר אם מעריך המסוכנות או בן משפחתו הוא מבעליו או ממנהליו של המקום שהטיפול ניתן בו.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של גורם מקצועי מתאם למנוע ממעריך מסוכנות מתן טיפול לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו אם הטיפול ניתן כחלק מתכנית לשיקום מונע בקהילה.
{{ח:תת|(ג)}} מעריך מסוכנות שהוא או בן משפחתו עוסק בטיפול ייעודי במרכז מורשה או שהוא מבעליו או ממנהליו של מרכז מורשה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20יא|סעיף 20יא}}, יצהיר על כך בהערכת המסוכנות.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבריאות, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע מגבלות נוספות שיחולו על מעריכי מסוכנות בשל חשש לניגוד עניינים במילוי תפקידם.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פיקוח ומעקב}}

{{ח:סעיף|10|חובת פיקוח ומעקב}}
{{ח:ת}} עבריין מין יהיה מצוי בפיקוח ובמעקב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, במטרה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על ידי עבריין המין ובמידה הנדרשת כדי למלא אחר מטרה זו.

{{ח:סעיף|11|הקמת יחידת הפיקוח|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} השר לביטחון הפנים יקים יחידת פיקוח, ואלה תפקידיה:
{{ח:תת|(1)}} לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} להמליץ לפני בית המשפט, על פי הערכת מסוכנות, על־תנאי פיקוח ומעקב לעבריין מין;
{{ח:תת|(3)}} להתעדכן בדבר פרטיהם של עברייני מין שיש עליהם חובת התייצבות לפי חוק זה ולשמש מקום להתייצבותם;
{{ח:תת|(4)}} לקיים קשר שוטף ותדיר עם עברייני מין המצויים בפיקוח ובמעקב;
{{ח:תת|(5)}} לנהל מרשם.

{{ח:סעיף|12|צו פיקוח|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להוציא לגבי עבריין מין צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם סבר, לאחר שקיים דיון בענין, שרמת הסיכון כי עבריין המין יבצע עבירת מין נוספת אינה נמוכה (בחוק זה – צו פיקוח).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הורשע עבריין המין בעבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין.
{{ח:תת|(ג)}} נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל דיון לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} דיון לפי סעיף זה יתקיים סמוך לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון למאסר בפועל, או שבית משפט ציווה על אשפוזו – לפני שחרורו מן המאסר או מן האשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז, לפי הענין; ואולם רשאי בית המשפט לדון לפי סעיף זה גם לאחר המועדים האמורים, אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ה)}} הוציא בית המשפט צו פיקוח, יודיע לעבריין המין כי הוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ויסביר לעבריין המין את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לשתף פעולה עם קצין פיקוח.
{{ח:תת|(ו)}} זיכה בית המשפט אדם מעבירת מין שבקשר אליה ניתן לגביו צו פיקוח כאמור, בטל הצו ובית המשפט יורה על ביטולו.

{{ח:סעיף|13|תנאי הפיקוח והמעקב|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} החליט בית המשפט להוציא צו פיקוח לגבי עבריין מין, יקבע בצו את התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובת התייצבות והודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת;
{{ח:תתת|(3)}} חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח ובכלל זה חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישתו;
{{ח:תתת|(4)}} חובת קיום תנאים הקבועים בצו הפיקוח.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור עבריין המין, רשאי לכלול בצו הפיקוח את התנאים הבאים, אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת; בסעיף קטן זה, ”מגבלה“ – לרבות איסור:
{{ח:תתת|(1)}} מגבלה על צריכת משקאות משכרים, או שימוש בסמים מסוכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}} (בחוק זה – סמים מסוכנים);
{{ח:תתת|(2)}} מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית;
{{ח:תתת|(3)}} מגבלה על נהיגה בכלי רכב או על נהיגה בכלי רכב בלא נוכחות אחר;
{{ח:תתת|(4)}} מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות;
{{ח:תתת|(5)}} מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;
{{ח:תתת|(6)}} מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין;
{{ח:תתת|(7)}} מגבלה על התחברות עם קטינים;
{{ח:תתת|(8)}} מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(9)}} מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו;
{{ח:תתת|(10)}} מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
{{ח:תתת|(11)}} מגבלה לענין מקום מגורים או עבודה;
{{ח:תתת|(12)}} מגבלה לענין שימוש בשירותי אינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ואם החליט בית המשפט להחיל על עבריין המין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד}} – יקבע את תנאי הפיקוח בהתחשב בהתקדמות תכנית כאמור; ואולם לא יורה בית המשפט על הכללתו של תנאי מסוים בצו הפיקוח אם ניתן להשיג את מטרת הפיקוח והמעקב באמצעות תנאי אחר שפגיעתו בעבריין המין פחותה.

{{ח:סעיף|14|תקופת הפיקוח והמעקב|תיקון: תשע״א־3, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של צו פיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לא יעלה על חמש שנים (בסעיף זה – התקופה המרבית).
{{ח:תת|(ב)}} הוציא בית המשפט צו פיקוח לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, רשאי הוא, בתוך התקופה המרבית, להאריך את הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות, במצטבר, על התקופה המרבית, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת, אינה נמוכה, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את הצו גם לא בתוך תקופת הפיקוח אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שההארכה האמורה בוצעה במסגרת התקופה המרבית.
{{ח:תת|(ג)}} בתום התקופה המרבית, רשאי בית המשפט להוציא צו פיקוח חדש לגבי עבריין מין, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת היא גבוהה; הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על דיון כאמור בשינוים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא יוציא בית המשפט צו פיקוח ולא יימצא עבריין מין בפיקוח ובמעקב, לאחר שחלפה התקופה הבאה, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} 17 שנים, נוסף על תקופת עונש המאסר שנגזרה עליו, אם חלפה תקופת המחיקה לגבי עבירת המין שבה הורשע לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי}};
{{ח:תתת|(2)}} עשרים שנים מיום שחרורו ממאסר בפועל או מאשפוז, או מיום מתן גזר דינו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), הורשע עבריין המין בעבירת מין נוספת או בהפרת צו הפיקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}}, בטרם חלפה התקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|באותו סעיף קטן}}, יחל מנין התקופה כאמור במועד שחרורו של עבריין המין ממאסר בפועל או מאשפוז בשל עבירת המין הנוספת או הפרת צו הפיקוח, או ביום מתן גזר דינו בקשר לעבירה כאמור.

{{ח:סעיף|15|הפרת תנאי הפיקוח והמעקב|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} קצין פיקוח ידווח לנציג היועץ המשפטי לממשלה על הפרת צו פיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בו, אלא אם כן מצא כי ההפרה קלת ערך.

{{ח:סעיף|16|המידע שבפני בית המשפט}}
{{ח:ת}} בהחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}} יהיה בפני בית המשפט המידע המפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, ככל שהוא דרוש לצורך קבלת החלטה כאמור; ואולם רשאי בית המשפט לתת החלטה לפי סעיף מהסעיפים האמורים גם בלא מידע כאמור, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה האמורה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|17|מינוי קציני פיקוח והכשרתם}}
{{ח:ת}} יחידת פיקוח תמנה קציני פיקוח מקרב עובדי המדינה, שהתקיימו בהם כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה כי אין מניעה למנותם מטעמים של ביטחון הציבור;
{{ח:תת|(2)}} הם קיבלו הכשרה מתאימה כפי שקבע השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)|תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח), התשס״ז–2006}}.}}

{{ח:סעיף|18|סמכויות קציני פיקוח|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} לקצין פיקוח יהיו הסמכויות המפורטות להלן לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה, ככל שקבע אותן בית המשפט בצו פיקוח, כדי למנוע ביצוע עבירת מין נוספת:
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו הבגירים מידע, וכן למסור מידע לבני משפחה אלה;
{{ח:תתת|(2א)}} לדרוש מעבריין המין למסור לו פלט הנמצא בהחזקתו או בשליטתו;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מכל אדם, שאינו אדם כאמור בפסקת משנה (2), למסור לו מידע, ובלבד שאין באופן בקשת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3א)}} לבקש ממעסיק של עבריין המין למסור לו פלט, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין ובכפוף להסכמת המעסיק למסירת הפלט כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו;
{{ח:תתת|(5)}} לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב; בפסקה זו, ”חיפוש על גופו“ – חיפוש על פני גופו של עבריין המין, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(6)}} לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו והכל בנוכחותו;
{{ח:תתת|(6א)}} לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של עבריין המין ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור או להעתיקו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בצו הפיקוח נקבעו המטרות לביצוע הפעולות כאמור והתנאים לביצוען, באופן שלא תיפגע פרטיותו של עבריין המין או של אדם אחר מעבר לנדרש;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעולות יבוצעו בידי אדם המיומן לכך;
{{ח:תתתת|(ג)}} חדירה כאמור תיעשה בנוכחותו של עבריין המין;
{{ח:תתתת|(ד)}} חדירה כאמור לחומר מחשב במקום עבודתו של עבריין המין תיעשה בהסכמת המעסיק, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין;
{{ח:תתת|(7)}} לתפוס חפץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – הפקודה) אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב; על תפיסת חפץ כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28 סיפה}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|ו־32 עד 42 לפקודה}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(8)}} לתת באישור מפקד יחידת הפיקוח אישור לעבריין המין בענין העסקתו, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
{{ח:תתת|(9)}} לדרוש מעבריין המין לתת דגימת נשיפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ב|בסעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה}}, או דגימת שתן לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו, לאחר שמסר לו את מטרת נטילת הדגימה כאמור וביקש את הסכמתו לכך ולאחר שהסביר לו כי סירוב לתת דגימה כאמור ייחשב הפרה של צו הפיקוח; נטילה של דגימה לפי הוראות פסקה זו, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על בריאותו של עבריין המין, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה ואי־נוחות;
{{ח:תתת|(10)}} לבקש מאדם או למסור לאדם, באישור מפקד יחידת הפיקוח, מידע הנדרש כדי למלא אחר תנאי הפיקוח והמעקב או הנוגע לתנאי הפיקוח והמעקב של עבריין המין, אף אם יש בכך כדי לגלות שאדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בנסיבות העניין לא ניתן להשיג מידע או למסור מידע כאמור בדרך שלא תגלה את הפרטים האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הדבר דרוש כדי למנוע סכנה מיידית לשלומו של אדם.
{{ח:תת|(א1)}} קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חדירה למחשב והפקת פלט לפי סעיף קטן (א)(6א), לא תיחשב כהאזנת סתר לפי {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}.
{{ח:תת|(ב)}} קצין פיקוח יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה במידה הדרושה כדי למלא אחרי תנאי הפיקוח והמעקב, ותוך הגנה מרבית על פרטיותו של עבריין המין.
{{ח:תת|(ג)}} קצין פיקוח יתעד בכתב ביצוע כל פעולה המנויה בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|19|מרשם|תיקון: תשע״א־3, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יחידת הפיקוח תנהל מרשם ארצי שיכלול מידע כמפורט להלן, לגבי עברייני מין שהוצאו לגביהם צווי פיקוח:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים לגבי עבריין המין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}};
{{ח:תתת|(2)}} מידע כאמור {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק המידע הפלילי}}, לגבי עבריין המין;
{{ח:תתת|(3)}} העתק מגזר הדין שבשלו הוצא צו פיקוח לגבי עבריין המין והעתקים מגזרי דין מאוחרים יותר שניתנו לגביו בעבירות מין;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים שנקבעו בצווי פיקוח שהוצאו לגבי עבריין המין, לרבות תנאי תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח שפורטו בצווים כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} המרשם ינוהל בידי עובד יחידת הפיקוח שהשר לביטחון הפנים הסמיכו לכך; הסמכה כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה; אדם שהגיע לידיו, במהלך מילוי תפקידיו, מידע מן המרשם, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך מילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} המרשם יהיה פתוח לפני הגורמים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קצין פיקוח ובעל תפקיד אחר ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים, בצו – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי תפקידיהם לפי חוק זה ובהיקף הנדרש לשם כך;
{{ח:תתת|(2)}} המשטרה לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות משטרת ישראל – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך, והכל לצורך אכיפת צווי פיקוח, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, או גילוי עבריינים והעמדתם לדין; לעניין זה, ”פקודות משטרת ישראל“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(3)|(א)}} המשטרה הצבאית, לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות המטה הכללי כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי}} (בסעיף זה – פקודות המטה הכללי) – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך, והכל לצורך אכיפת צווי פיקוח, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, או גילוי עבריינים והעמדתם לדין, לעניין עבריינים ועבירות שהמשטרה הצבאית מוסמכת לחקור.
{{ח:תתתת|(ב)}} המשטרה הצבאית תהיה רשאית למסור מידע שקיבלה מהמרשם לגורמים המנויים בסעיף קטן (ג1)(2) בהתאם לפקודות המטה הכללי שנקבעו לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג1)}} הגורמים המנויים להלן יהיו רשאים לקבל מידע מהמרשם כמפורט בפסקאות (1) ו־(2), בדרך של בקשה למידע ביחס לאדם מסוים, שתכלול את פרטי זהותו של המבקש והמטרה שלשמה נדרש המידע:
{{ח:תתת|(1)}} מעריך מסוכנות וגורם מקצועי מתאם – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי תפקידיהם לפי חוק זה ובהיקף הנדרש לשם כך;
{{ח:תתת|(2)}} ראש המטה הכללי, ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל, או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות המטה הכללי – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי תפקידיהם ובהיקף הנדרש לשם כך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} יחידת הפיקוח תמחק את פרטיו של עבריין המין מהמרשם בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם, ובהתאם לתקנות שיקבע השר לביטחון הפנים –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי אדם שזוכה מביצוע עבירת המין שבקשר אליה מסר פרטים למרשם – בלא דיחוי לאחר המצאת פסק הדין המזכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בתום עשר שנים מסיום תקופת הפיקוח שהוטלה על עבריין המין כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} קמה, בקשר לעבריין המין, עילה חדשה למסירת פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}} בטרם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן זה, לפי הענין, לא יימחקו פרטי עבריין המין מן המרשם, ויחל מנין התקופה כאמור בסעיף קטן זה במועד שבו קמה העילה החדשה.

{{ח:סעיף|20|חובת מסירת פרטים|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, חייב להתייצב ביחידת הפיקוח או במקום אחר כפי שיורה לו קצין הפיקוח בתוך שבעה ימים מיום הוצאת צו הפיקוח, ואם צו הפיקוח הוצא לפני שחרורו ממאסר או מאשפוז – בתוך שבעה ימים מיום שחרורו כאמור, ולמסור פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו וכינויין אחרים שלו;
{{ח:תתת|(2)}} מספר תעודת הזהות או מספר הדרכון שלו;
{{ח:תתת|(3)}} תצלומו העדכני;
{{ח:תתת|(4)}} מקום מגוריו וכן כתובת שבה הוא שוהה באופן קבוע;
{{ח:תתת|(5)}} מקום עבודתו.
{{ח:תתת|(6)}} מספר הרישוי של רכב שבשימושו;
{{ח:תתת|(7)}} מספרי טלפון שבשימושו ודרכי התקשרות אחרות עמו;
{{ח:תתת|(8)}} כתובת שבה הוא שוהה או עתיד לשהות לפחות שבעה ימים ברציפות.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בפרטים שבסעיף קטן (א), יודיע עבריין המין ליחידת הפיקוח על השינוי בתוך שבעה ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} עבריין מין שפרטיו רשומים במרשם ואינו מצוי בפיקוח, ואשר על פי הערכת המסוכנות האחרונה שניתנה לגביו, רמת הסיכון כי יבצע עבירת מין נוספת היא לכל הפחות בינונית, יודיע ליחידת הפיקוח אחת לשנה, ממועד סיום תקופת הפיקוח ועד למועד מחיקת פרטיו מהמרשם (בסעיף זה – תקופת הדיווח), אם חל שינוי בפרטים כאמור בפסקאות (1) עד (7) של סעיף קטן (א), או אם לאו, וימסור את הפרטים המעודכנים, לרבות מסירת תצלומו העדכני אם חל שינוי משמעותי במראהו.
{{ח:תתת|(2)}} יחידת הפיקוח תיידע בכתב את עבריין המין כאמור בפסקה (1), עם סיום תקופת הפיקוח, על חובתו למסור פרטים כאמור באותה פסקה ועל משמעות הפרתה, ותציין בפניו את המועדים והדרך שבהם עליו למסור את הפרטים ואת מועד סיום תקופת הדיווח.
{{ח:תת|(ג)}} זיכה בית המשפט אדם מביצוע עבירת המין שבשלה היה חייב במסירת פרטים כאמור בסעיף זה, ימציא התובע ליחידת הפיקוח, בלא דיחוי, העתק מפסק הדין שבו מזוכה האדם כאמור, באופן ובדרך שיקבע שר המשפטים.
{{ח:תת|(ד)}} הפרת חובותיו של עבריין המין המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כמוה כהפרת צו הפיקוח.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: שיקום מונע|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן א|סימן א׳: שיקום מונע בקהילה|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|20א|הדרכים למתן שיקום מונע בקהילה|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} שיקום מונע בקהילה יינתן על פי תכנית שגובשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}} ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}, באחת מהדרכים המפורטות להלן:
{{ח:תת|(1)}} כתנאי מתנאי צו מבחן – בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 5|לסעיף 5(2) לפקודת המבחן}} או בהתאם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 33א|לסעיף 33א לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תת|(2)}} כתנאי מתנאי שחרור על־תנאי ממאסר – בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 13|לסעיף 13(ג) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}} או בהתאם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 510|לסעיף 510(ד) לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תת|(3)}} במסגרת צו פיקוח – בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד}}.

{{ח:סעיף|20ב|תכנית לשיקום מונע בקהילה|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} שיקום מונע בקהילה יינתן באחד הגופים המנויים להלן (בחוק זה – מרכז לשיקום מונע):
{{ח:תתת|(1)}} מרכז מורשה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20יא|בסעיף 20יא}} {{ח:פנימי|פרק ג2|לפרק ג׳2}};
{{ח:תתת|(2)}} שירות המבחן למבוגרים ושירות המבחן לנוער כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן}};
{{ח:תתת|(3)}} הרשות לשיקום האסיר;
{{ח:תתת|(4)}} יחידה אחרת במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או במשרד הבריאות שהוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ח|סעיף 20ח}}.
{{ח:תת|(ב)}} טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע יינתן על ידי מטפל שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 20טז|בסעיף 20טז(ג)(1) או (2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר הבריאות, לפי העניין, יפרסמו נהלים לעניין ביצוע תכניות לשיקום מונע במרכזים לשיקום מונע לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4).
{{ח:תת|(ד)}} גורם מקצועי מתאם יגבש לגבי עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה, אם יש בשיקום המונע כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, בהתאם להערכת מסוכנות שניתנה לגביו.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית לשיקום מונע בקהילה תבוצע במרכז לשיקום מונע שאליו הופנה עבריין המין בידי הגורם המקצועי המתאם; כללה התכנית גם טיפול שאינו טיפול ייעודי, רשאי הגורם המקצועי המתאם להפנות את עבריין המין לביצוע טיפול כאמור שלא במרכז לשיקום מונע.

{{ח:סעיף|20ג|טיפול תרופתי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול תרופתי“ – תרופות הורמונליות להפחתת הדחף המיני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול נלווה“, לטיפול תרופתי – בדיקה ואבחון על ידי רופאים מומחים, אבחון פסיכולוגי או קרימינוגני, בדיקות מעבדה ובדיקות עזר רפואיות אחרות לפני או במהלך הטיפול, מעקב רפואי וטיפול רפואי בתופעות לוואי הנגרמות עקב השימוש בטיפול התרופתי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“, ”קופת חולים“ ו”סל שירותי הבריאות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ב)}} טיפול תרופתי יינתן לעבריין מין כחלק מתכנית לשיקום מונע בקהילה אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא בעל התמחות מתאימה, לפי אמות המידה שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות, מצא כי עבריין המין מתאים לקבל טיפול וכי יש בטיפול כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת;
{{ח:תתת|(2)}} ההמלצה למתן הטיפול וכן הטיפול והמעקב אחריו נעשים בהתאם לאמות מידה מקצועיות שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} הטיפול ניתן בשילוב טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע; על אף האמור בפסקה זו, טיפול תרופתי יכול שיינתן גם לא בשילוב טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע, במקרים חריגים ובתנאים שיפורסמו באמות המידה על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} עבריין המין נתן הסכמה מדעת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#פרק ד|בפרק ד׳ לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, לקבלת הטיפול התרופתי, ואם אינו כשיר לתת הסכמה ואפוטרופסו הסכים לטיפול – בית המשפט אישר את מתן הטיפול לאחר ששמע את עמדת הגורמים המקצועיים ואת עמדת האפוטרופוס.
{{ח:תת|(ג)}} טיפול תרופתי הניתן לפי הוראות סעיף קטן (ב), וטיפול נלווה לו יינתנו לעבריין המין כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעבריין מין המבוטח בקופת חולים – במסגרת קופת החולים שבה הוא חבר, על פי סל שירותי הבריאות וההסדרים הנהוגים באותה קופה, ובלבד שהמבוטח לא יחויב בדמי השתתפות עצמית, ואם הטיפול הנדרש אינו כלול בסל שירותי הבריאות – על חשבון המדינה ובהתאם לנהלים שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} לעבריין מין שאינו מבוטח בקופת חולים – על חשבון המדינה ובהתאם לנהלים שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות.

{{ח:סעיף|20ד|שיקום מונע במסגרת פיקוח|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} המלצת גורם מקצועי מתאם להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח תובא לפני בית המשפט הדן בבקשה להוציא צו פיקוח, אם היא ניתנת ליישום ועבריין המין הסכים להשתתף בה; המלצה כאמור תובא לבקשת בית המשפט, ביוזמתו של הגורם המקצועי המתאם או לבקשת עבריין המין.
{{ח:תת|(ב)}} בתכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח יפורטו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת השיקום המונע ומועד תחילתה, שיהיה סמוך ככל הניתן למועד תחילת הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} מרכז השיקום המונע האחראי לביצוע התכנית בכל שלב משלביה, והאופן שבו היא תבוצע מבין האופנים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שהייה במרכז לשיקום מונע בכל שעות היממה או בחלק מהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} שהייה במרכז לשיקום מונע לצורך קבלת טיפול ייעודי בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי הטיפולים שיינתנו במסגרת התכנית לשיקום מונע מחוץ למרכז לשיקום מונע, ככל שטיפולים כאמור נכללים בתכנית;
{{ח:תתת|(4)}} מתן טיפול תרופתי כחלק מהתכנית לשיקום מונע, ככל שישנה המלצה לטיפול כאמור ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}};
{{ח:תתת|(5)}} הגורם האחראי לתיאום ולמעקב אחר אופן ביצוע התכנית לשיקום מונע.
{{ח:תת|(ג)}} הובאה לפני בית המשפט המלצה להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח, וסבר בית המשפט כי יש בתכנית כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, יפרט בצו הפיקוח את פרטי התכנית, לאחר שהסביר לעבריין המין את משמעות התכנית ואת תנאיה ווידא את נכונותו לעמוד בתנאים אלה.

{{ח:סעיף|20ה|חזרת עבריין מין מהסכמתו לתכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} עבריין מין שנתן את הסכמתו להשתתף בתכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח, רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לתכנית כולה או לתנאי מתנאיה; ואולם יראו בחזרה מהסכמה כאמור הפרה של צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התכנית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבריין המין התייצב בפני מפקד יחידת הפיקוח והודיע בכתב על חזרתו מהסכמתו לתכנית, ולעניין חזרה מהסכמה לתנאי של טיפול תרופתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ד|בסעיף 20ד(ב)(4)}} – התייצב בפני מפקד יחידת הפיקוח והודיע בכתב שחדל למלא את התנאי, לא יאוחר מ־48 שעות לאחר שחדל למלא את התנאי;
{{ח:תתת|(2)}} עבריין המין המשיך למלא אחר תנאי התכנית, למעט תנאי של טיפול תרופתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ד|בסעיף 20ד(ב)(4)}}, במשך 30 ימים מיום שהודיע כאמור בפסקה (1) או, לפי העניין, עד להחלטת בית המשפט בבקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ו|סעיף 20ו}}, והכל לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע עבריין המין על חזרתו מהסכמה, כאמור בסעיף קטן (א), ידווח מפקד יחידת הפיקוח לנציג היועץ המשפטי לממשלה על הודעתו.

{{ח:סעיף|20ו|בקשה לשינוי מוסכם בתנאי השיקום|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, ביקש נציג היועץ המשפטי לממשלה לשנות תנאי מתנאי תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח, לבקשת עבריין המין או בהסכמתו, ואין בשינוי כאמור משום החמרה בתנאי השיקום המונע וכן אין בו כדי להשפיע על תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, יגיש בקשה לשינוי הצו כאמור לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח, ובית המשפט שנמסרה לו בקשה כאמור רשאי לאשר את השינוי בלי לקיים דיון בבקשה.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ב|סימן ב׳: שיקום מונע בבית סוהר|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|20ז|שיקום מונע בבית סוהר|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אסיר“ – אסיר שפוט כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ – מקום שהשר לביטחון הפנים הכריז עליו כבית סוהר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 69|סעיף 69 לפקודה האמורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידה של משרד הבריאות“ – יחידה של משרד הבריאות שהוכרה כמרכז לשיקום מונע לפי {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ג|סימן ג׳}}, הפועלת בבית סוהר.
{{ח:תת|(ב)}} השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקים מערך בשירות בתי הסוהר שתפקידו לגבש תכניות לשיקום מונע בבתי סוהר לאסירים עברייני מין ולבצען ({{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – מערך השיקום בבתי הסוהר) תכניות כאמור יגובשו בתיאום עם היחידה של משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} השר לביטחון הפנים ושר הבריאות, יפרסמו, כל אחד בהתייעצות עם השר האחר, נהלים לעניין ביצוע תכניות כאמור בתחומי אחריותם.
{{ח:תת|(ד)}} שיקום מונע בבית סוהר יינתן בהתאם לתכנית שגובשה על ידי מערך השיקום בבתי הסוהר, ובלבד שלפי הערכת מסוכנות שנערכה לגבי עבריין המין, יש בשיקום המונע כדי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, ועבריין המין הסכים להשתתף בתכנית כאמור; ואולם מערך השיקום בבתי הסוהר רשאי לקבוע תנאים מקדמיים לביצוע תכנית לשיקום מונע ואת המועד לתחילתה, בהתאם לצרכיו הטיפוליים של האסיר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), שוכנע ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר, כי יש בתכנית לשיקום מונע שגובשה לגבי עבריין מין כדי לפגוע פגיעה שאינה זניחה בהסדרים בבית הסוהר הנוגעים לביטחון ולמשמעת של אסירים, וכי אין אפשרות לשנות את תנאי התכנית כך שלא תפגע בהסדרים כאמור, רשאי הוא שלא לאפשר לאסיר להשתתף בתכנית לשיקום מונע, ובלבד שהחלטתו כאמור תיבחן מחדש אחת לשישה חודשים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן טיפול תרופתי כחלק מתכנית לשיקום מונע בבית סוהר.
{{ח:תת|(ז)}} טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע בבית הסוהר יינתן על ידי מטפל שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 20טז|בסעיף 20טז(ג)(1) או (2)}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|20ח|הכרה במרכזים לשיקום מונע|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} שר הרווחה והשירותים החברתיים או שר הבריאות, לפי העניין, רשאי להכיר ביחידה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או ביחידה במשרד הבריאות, לפי העניין, כמרכז לשיקום מונע.

{{ח:סעיף|20ט|הקמת מרכזים נוספים לשיקום מונע|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} מצא שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי אין די במרכזים לשיקום מונע הקיימים כדי לקיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, יקים מרכזים נוספים לשיקום מונע.

{{ח:סעיף|20י|אמות מידה לטיפול ייעודי|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים יחד עם המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאים לפרסם אמות מידה מקצועיות לטיפול ייעודי לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ג2|פרק ג׳2: חובות רישוי וסמכויות אכיפה ופיקוח במרכזים מורשים}}

{{ח:קטע3|פרק ג2 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|20יא|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2}}|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים“, של מרכז מורשה – מי שמפעיל מרכז מורשה או מי שמבקש להפעיל מרכז כאמור, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה בעניין צו“ – בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כד|סעיף 20כד(ו)}}, בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כו|סעיף 20כו}}, או בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כז|סעיף 20כז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – החל בחקירה על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העסקה“ – בתמורה או שלא בתמורה, לרבות התקשרות לשם מתן שירותים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“, של מרכז מורשה – מי שבידיו הסמכויות או האחריות לניהול המרכז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – הממונה על הרישוי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20יב|סעיף 20יב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז מורשה“ – מרכז לשיקום מונע שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 20יג|סעיף 20יג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה“, ”רישיון“ – רישיון להפעלת מרכז מורשה שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג2 סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הרווחה והשירותים החברתיים.

{{ח:קטע3|פרק ג2 סימן ב|סימן ב׳: רישיון להפעלת מרכז מורשה|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|20יב|ממונה על הרישוי|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה על הרישוי שתפקידיו יהיו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|20יג|בקשה לרישיון או לחידושו|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל רישיון או לחדשו להפעלת מרכז מורשה לשיקום מונע, יגיש לממונה בקשה לרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין בקשה לרישיון, לרבות הפרטים שתכלול והמסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון; הוגשה בקשה כאמור, יעמוד הרישיון הקיים בתוקפו עד למתן החלטת הממונה בבקשה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים רשימה של מרכזים מורשים.

{{ח:סעיף|20יד|הודעה על שינוי פרטים|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה לרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 20יג|סעיף 20יג}}, בתוך 30 ימים מיום השינוי.

{{ח:סעיף|20טו|תנאים למתן רישיון או לחידושו|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ייתן רישיון הפעלה או יחדשו, אם מצא כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון והמנהל של המרכז שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם המבקש כאמור הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד ומנהלו, לא הורשעו בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי כי יהיו בעלים או מנהל, לפי העניין, של מרכז מורשה;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הרישיון או חידושו הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפעילותו של מרכז מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20טז|סעיף 20טז}} או כי הוא ערוך לעמוד בהם במועד שיקבע הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש הרישיון או חידושו לא הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוכרז פושט רגל – ניתן לו הפטר כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 174|בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, אשר לפי תנאיו אינו אוסר עליו להיות בעל רישיון, ואם הוא תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
{{ח:תתת|(4)}} מתן הרישיון למבקש הרישיון או חידושו אינו נוגד את טובת הציבור או את טובת המטופלים.
{{ח:תת|(ב)}} היו תלויים ועומדים נגד מבקש הרישיון או המנהל, כאמור בסעיף קטן (א)(1), הליכים בעבירות כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה לדחות את החלטתו בעניין מתן הרישיון עד לסיום ההליכים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או חידושו, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים בו, אם מצא שתנאים אלה נדרשים להפעלתו התקינה של המרכז המורשה, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יסרב ליתן רישיון הפעלה או לחדשו, אם לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א) או (ג), מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.

{{ח:סעיף|20טז|תנאים לפעילותו של מרכז לטיפול ייעודי|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} במרכז מורשה לא יועסק מטפל ייעודי או עובד אחר שנמצא בקשר ישיר ומתמשך עם המטופלים במרכז במסגרת תכנית לשיקום מונע, אלא אם כן הציג אישור מאת הממונה כי לא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שיועסק במרכז, וכן כי לא קיימות נסיבות אחרות שבשלהן העסקתו תהיה מנוגדת לטובת הציבור או לטובת המטופלים; סעיף קטן זה לא יחול לעניין בעל הרישיון ומנהל המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} היו תלויים ועומדים נגד המועמד להעסקה הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה לדחות את החלטתו בעניין מתן האישור עד לסיום ההליכים נגדו.
{{ח:תת|(ג)}} טיפול ייעודי במרכז מורשה יינתן על ידי מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות בתחום עבריינות המין, כפי שקבע השר בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת החוקה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמצא בשלבי ההכשרה להיות אחד מהמנויים בפסקה (1) ועומד בתנאים שקבע השר, באישור ועדת החוקה.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישהו ולא יטופלו, באותה עת, במרכז מורשה, קטינים ובגירים יחד, למעט לצורך טיפול משפחתי; לעניין זה, ”בגיר“ – למעט מי שטרם מלאו לו 20 שנים והוא שוהה או מטופל במרכז מאז היותו קטין.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לפעילות מרכז מורשה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפעילות זו, בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של המרכז, לרבות תנאים פיזיים, סביבתיים, בטיחותיים ותברואתיים;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים לעניין סדר היום במרכז, לרבות חלוקת הזמן בין סוגי הפעילויות הניתנות בו, וכן תנאים לעניין תכנית הטיפול הניתנת למטופלים במרכז;
{{ח:תתת|(3)}} תקן המועסקים במרכז, לרבות היחס בין מספרם לבין מספר המטופלים במרכז;
{{ח:תתת|(4)}} תנאי כשירות, ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות, הנדרשים מהצוות הטיפולי־מקצועי המועסק במרכז וממנהל המרכז;
{{ח:תתת|(5)}} הסתייעות במומחים או במטפלים אחרים בנוגע לסוגים מסוימים של טיפולים הניתנים במרכז;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים לעניין ניהול תיקים, וכן שמירה, תיעוד, איסוף וביעור של מידע לגבי המטופלים במרכז;
{{ח:תת|(ו)}} תקנות לפי סעיף קטן (ה)(1) עד (3) ו־(6) יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות, ולעניין תקנות לפי סעיף קטן (ה)(6) לגבי שמירה, תיעוד, איסוף וביעור של מידע – גם בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה; תקנות לפי סעיף קטן (ה)(4) ו־(5) יותקנו בהסכמת שר הבריאות.

{{ח:סעיף|20יז|תנאים ברישיון|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לקבוע ברישיון הפעלה תנאים בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים בו, שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 20טז|בסעיף 20טז}}, וכן רשאי הוא, בכל עת, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, לגרוע מתנאי הרישיון או לשנותם.

{{ח:סעיף|20יח|תקופת תוקפו של רישיון|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של רישיון הפעלה ראשון שניתן יהיה לשנה; רישיון יחודש לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת, אם יתקיימו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 20טו|בסעיפים 20טו עד 20יז}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הממונה רשאי לתת רישיון הפעלה או לחדשו, לפי העניין, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותו סעיף קטן, אם סבר כי מבקש הרישיון לא יעמוד בתנאי הרישיון שנקבעו, או אם השתנו הנסיבות לקבלת הרישיון, לאחר שהודיע למבקש הרישיון בכתב את נימוקיו ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.

{{ח:סעיף|20יט|ביטול או התליה של רישיון|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו –
{{ח:תתת|(1)}} לבטל את הרישיון או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 20טו|סעיף 20טו}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי הרישיון או הופרה הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג2 סימן ב|סימן זה}}, לרבות תנאי מהתנאים לפעילותו של מרכז מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20טז|סעיפים 20טז}} {{ח:פנימי|סעיף 20יז|ו־20יז}};
{{ח:תתת|(2)}} להתלות את הרישיון לתקופה שיקבע אם נפתחו נגד בעל הרישיון הליכים בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20טו|בסעיף 20טו(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(1)(ב) או (ג), אלא לאחר שדרש, בכתב, מבעל הרישיון לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו, כאמור באותו סעיף קטן, באופן שהורה במועד סביר בנסיבות העניין, ובעל הרישיון לא עשה כן; ביטול רישיון ההפעלה או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור, אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כד|סעיף 20כד}} או צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כז|סעיף 20כז}}.

{{ח:סעיף|20כ|הגבלה על העברת רישיון|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע; העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מהממונה, ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה רישיון חדש; אישור כאמור לא יינתן אלא אם כן שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה.

{{ח:סעיף|20כא|אגרה בעד רישיון או חידושו|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה או חידושו.

{{ח:קטע3|פרק ג2 סימן ג|סימן ג׳: סמכויות אכיפה ופיקוח|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|20כב|הסמכת מפקחים וסמכויותיהם|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר יסמיך מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פניית השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה, לרבות בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק זה}}, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|20כג|סמכויות מפקח|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק זה}}, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס למרכז מורשה ולדרוש ממטפל, מעובד או ממי שנחזה לאחד מאלה – למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס למרכז מורשה ולדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק זה}}; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות תיקים של מטופלים במסגרת תכנית לשיקום מונע, דוחות, תעודות ופלטים הנוגעים למטופלים כאמור;
{{ח:תת|(ב)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|20כד|צו הגבלה מינהלי|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20טו|סעיף 20טו}} או הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג2 סימן ג|סימן זה}}, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם של מטופלים במרכז מורשה, או שישנו יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהבעלים או מהמנהל של המרכז לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו ({{ח:פנימי|פרק ג2 סימן ג|בסימן זה}} – התראה מינהלית), באופן ובמועד שנקבעו בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי הממונה להורות, בצו, לאחר שהתייעץ עם הגורם המקצועי המתאם, על הגבלת הטיפול שניתן במקום במסגרת תכנית לשיקום מונע, לרבות הוראה כי לא יינתן במקום טיפול כאמור או כי הוא יינתן במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו ({{ח:פנימי|פרק ג2|בפרק זה}} – צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילותו של המרכז המורשה יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של המטופלים במרכז מורשה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי כאמור בסעיף קטן (ב), בלי שנתן קודם לכן התראה מינהלית.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה לבעלים של המרכז המורשה שלגביו ניתן הצו, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו לפני הממונה; לא ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל המרכז, ככל שאפשר לאתרו בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ד), מצא הממונה כי יש חשש לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של המטופלים במרכז מורשה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ו)}} צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 45 ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ג)}} רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות בסעיפים קטנים (א), (ג) או (ה); ואולם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20כז|סעיף 20כז}}.
{{ח:תת|(ז)}} לשם קיום הוראות צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס למרכז מורשה שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים לצורך ביצועו.

{{ח:סעיף|20כה|עיון חוזר|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי להגיש, לאחר תיקון ההפרה או לאחר שפסקה עילת המניעה לפעילות המרכז המורשה, בקשה לעיון חוזר; הוגשה בקשה כאמור ומצא הממונה כי ההפרה תוקנה או כי אין עוד מניעה לפעילותו של המרכז המורשה, יבטל את צו ההגבלה המינהלי.

{{ח:סעיף|20כו|בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ג)}} בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנות תנאי מתנאיו.

{{ח:סעיף|20כז|צו הגבלה שיפוטי|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ג)}} או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20כד|בסעיף 20כד(א), (ג) או (ה)}}, לצוות על הגבלת הטיפול שניתן במקום במסגרת תכנית לשיקום מונע, לרבות הוראה כי לא יינתן במקום טיפול כאמור או כי הוא יינתן במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו עד לסיום ההליכים המשפטיים או לתקופה אחרת שיקבע ({{ח:פנימי|פרק ג2|בפרק זה}} – צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו הגבלה שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

{{ח:סעיף|20כח|קבילות ראיות במתן החלטה בעניין צו|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} לצורך החלטה בבקשה בעניין צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כד|סעיפים 20כד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 20כו|או 20כו}} ועד להגשת כתב אישום, רשאי בית המשפט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

{{ח:סעיף|20כט|סדרי דין בהחלטה בבקשה בעניין צו באין הוראות|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר ינהג בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

{{ח:סעיף|20ל|עיון חוזר בהחלטה בבקשה בעניין צו|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} בית משפט שנתן החלטה בבקשה בעניין צו רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מההחלטה אשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו או אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|20לא|ערעור על החלטה בבקשה בעניין צו|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה בבקשה בעניין צו ניתן לערער לבית משפט שלערעור.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כז|סעיף 20כז(ב)}} רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|21|הסמכות הענינית}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכות הענינית לדון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין; ואולם אם בית המשפט שדן בעבירת המין היה בית דין צבאי, והמועד לקיום דיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} הוא ערב שחרור עבריין המין ממאסר או מאשפוז או לאחר שחרור כאמור, או שמתקיים דיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב) או (ג)}}, לפי הענין, ומועד זה חל לאחר גמר השירות הצבאי שבתקופתו עבר את עבירת המין, תהיה הסמכות הענינית לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בעבירת המין אם לא היה דן בה בית דין צבאי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 202|ו־202 לחוק השיפוט הצבאי}}, היה בית המשפט המוסמך לפי סעיף קטן (א) בית דין צבאי, יתקיים הדיון בבקשה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} לפני שופט צבאי־משפטאי אחד, אלא אם כן המועד שבו מתקיים הדיון הוא מיד לאחר מתן גזר הדין.

{{ח:סעיף|22|עונשין|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} המפר את צו הפיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו, דינו – מאסר שנתיים; לעניין זה יראו סירוב לדרישת קצין פיקוח לתת דגימת נשיפה או דגימת שתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(9)}}, כהפרה של צו הפיקוח.
{{ח:תת|(א1)}} המפר את חובת הדיווח הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב1)(1)}}, דינו – מאסר שלושה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} המוסר או מגלה מידע שקיבל לפי חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ד)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19(ב)}} דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} המפעיל או מנהל מרכז מורשה שלא בהתאם לתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ד)}} נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

{{ח:סעיף|22א|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב) ו־(ג)}}, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב) או (ג)}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:סעיף|23|עיון חוזר וערר|תיקון: תשע״א־3, תשע״ג}}
{{ח:ת}} עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, או נציג היועץ המשפטי לממשלה, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לפנות לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח בבקשה לעיון חוזר בצו ובכלל זה בתנאי מתנאי תכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות; ואולם רשאי בית המשפט לדחות בקשה כאמור על הסף, אם שוכנע שעל פניה הבקשה אינה מגלה עילה, או שהיא טורדנית או קנטרנית;
{{ח:תת|(2)}} להגיש ערר לבית משפט שלערעור על כל אחת מהחלטות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}};
{{ח:תתת|(ב)}} החלטה בעיון חוזר.

{{ח:סעיף|24|מינוי סניגור}}
{{ח:ת}} בית המשפט ימנה לעבריין המין סניגור, אם שוכנע כי אין לו אמצעים לשכור סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.

{{ח:סעיף|24א|שיתוף פעולה בין מרכז לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם ויחידת הפיקוח|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} מרכז לשיקום מונע, בקשר לעבריין מין המטופל במסגרת תכנית לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם ויחידת הפיקוח, ישתפו פעולה ביניהם בכל הנוגע לביצוע תפקידם לפי חוק זה, ובכלל זה יעבירו ביניהם מידע בדבר הפרת צו פיקוח או שינוי של תנאי מתנאיו, אי־קיום תנאי מתנאיה של תכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו פיקוח, וכל מידע אחר שיש בו כדי להשפיע על תהליך פיקוח ומעקב או שיקום מונע שמתבצעים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לביטחון הפנים יפרסמו נהלים לעניין שיתוף הפעולה והעברת מידע לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|25|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״א־3, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} השר לביטחון הפנים ידווח לוועדת החוקה, אחת לשנה, ב־1 במרס על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, ותקופת הפיקוח שנקבעה לגביהם;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי תנאי הפיקוח והמעקב שנקבעו בצווי הפיקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תתת|(3)}} מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח והורשעו בביצוע עבירת מין נוספת, בין במהלך תקופת הפיקוח ובין לאחריה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, אחת בשנה, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר האנשים שהורשעו בביצוע עבירות מין;
{{ח:תתת|(2)}} מספר עברייני המין שבית המשפט מינה להם סניגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)(1)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}.
{{ח:תת|(ג)}} דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, יימסר לוועדת החוקה בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} סעיפים קטנים (א) עד (ג) יעמדו בתוקפם עד תום עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר לביטחון הפנים ושר הבריאות, לפי העניין, ידווחו לוועדת החוקה, אחת לשנה, ב־1 במרס, על כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר האסירים שהם עברייני מין, וכן מספר האסירים כאמור המשתתפים בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר לפי {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳1}}, תקופת השיקום המונע שנקבעה לגבי כל אחד מהם והאופן שבו מבוצע השיקום המונע;
{{ח:תתת|(2)}} מספר האסירים שהם עברייני מין, שלא התאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר והסיבות שבשלהן לא התאפשר להם להשתתף בתכנית, לרבות משום שהתכנית אינה בשפה המובנת להם, והשפות המובנות לאותם אסירים;
{{ח:תתת|(3)}} מספר האסירים שהם עברייני מין, שראש ענף טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר החליט שלא לאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ז|סעיף 20ז(ה)}}, הנימוקים למתן ההחלטה כאמור ומשך הזמן שבו לא ניתן שיקום מונע בשל אותה החלטה;
{{ח:תתת|(4)}} מספר האסירים שהם עברייני מין, שהשלימו בשנה שקדמה למועד הדיווח תכנית לשיקום מונע בבית סוהר והערכות המסוכנות שלהם בתחילת התכנית ובסיומה.
{{ח:תת|(ו)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדת החוקה, אחת לשנה, ב־1 במרס, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה, וכן ידווח לגבי כל אחד מעברייני המין כאמור פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הדרך שבה ניתן לו השיקום המונע, מבין הדרכים המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השיקום המונע שנקבעה לגביו;
{{ח:תתתת|(ג)}} המרכז לשיקום מונע האחראי לביצוע התכנית לשיקום מונע החלה לגביו, ואופן ביצוע התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה כתנאי מתנאי צו מבחן לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(1)}} או במסגרת תנאי שחרור ממאסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(2)}} ושהוטל עליהם, נוסף על צו המבחן כאמור או על תנאי השחרור ממאסר, לפי העניין, גם צו פיקוח;
{{ח:תתת|(3)}} מספר עברייני המין שנקבע לגביהם טיפול תרופתי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה, משך הזמן שנקבע למתן הטיפול התרופתי כאמור וטיפול אחר שניתן להם במהלך אותה תקופה;
{{ח:תתת|(4)}} מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה שהורשעו בביצוע עבירת מין נוספת במהלך תקופת השיקום המונע כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} מספר עברייני המין שהומלצה או נקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה שלא התאפשר להם להשתתף בתכנית והסיבות שבשלהן לא התאפשר להם להשתתף בתכנית;
{{ח:תתת|(6)}} מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה ולא השלימו את התכנית שנקבעה להם, והסיבות לכך.
{{ח:תת|(ז)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה, אחת לשנה, ב־1 במרס, על מספר החיילים שהורשעו בעבירת מין, ולא התאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע משום שהם כלואים בבית סוהר צבאי.
{{ח:תת|(ח)}} סעיפים קטנים (ה) עד (ז) יעמדו בתוקפם עד תום עשר שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון מס׳ 3), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|26|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן א|סימנים א}} {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ג|ו־ג בפרק ג׳1}} {{ח:פנימי|פרק ג2|ופרק ג׳2}}, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי הכשרה לקציני פיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} ניהול המרשם – בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה;
{{ח:תתת|(3)}} גישה למרשם, אופן העברת המידע מהמרשם, שמירת המידע ותיעוד קבלתו, בהסכמת שר המשפטים והשר הממונה על הגוף שהמרשם פתוח בפניו או על הגוף שרשאי לקבל ממנו מידע, וכן באישור ועדת החוקה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)|תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח), התשס״ז–2006}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סדרי דין לענין הגשת בקשה להוצאת צו פיקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, לרבות בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23}} – לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים; ואולם סדרי דין כאמור בדיון לפני בית דין צבאי ייקבעו על ידי שר הביטחון בהסכמת שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} אופן ודרך המצאת העתק מפסק דין המזכה אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבריאות ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, והוא רשאי, בהסכמת שר הרווחה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי הכשרה למעריכי מסוכנות;
{{ח:תתת|(2)}} פיקוח על מעריכי מסוכנות.
{{ח:תת|(ד)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ג|ו־ג׳ בפרק ג׳1}} ועל ביצוע {{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2}}, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועם.

{{ח:סעיף|27|שמירת דינים|תיקון: תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי}} לענין מסירת מידע למי שזכאי לקבלו, ואולם אין בהוראות {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי}} כדי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס״א–2001}}, או מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות קצין מבחן על פי דין.

{{ח:סעיף|28|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.}}

{{ח:סעיף|29|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971}}.}}

{{ח:סעיף|30|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|בחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ״ו–1995}}.}}

{{ח:סעיף|31|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|32|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, תשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|33|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים|בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|34|תחילה, תחולה והחלה הדרגתית}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום ט׳ בתשרי תשס״ז (1 באוקטובר 2006) (בחוק זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה יוחלו בהדרגה, במועדים שייקבעו בצווים שיוציא השר לביטחון הפנים לאחר התייעצות עם שר הרווחה ועם שר המשפטים, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שביום התחילה יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שנידון למאסר בפועל, ריצה את מלוא תקופת המאסר שהוטל עליו, ולא שוחרר על־תנאי;
{{ח:תתת|(2)}} שעד יום י״ט בתשרי התשס״ח (1 באוקטובר 2007) יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שהורשע בביצוע עבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין;
{{ח:תתת|(3)}} שעד יום ב׳ בתשרי התשס״ט (1 באוקטובר 2008) יחולו הוראות חוק זה על כל עבריין מין שנידון למאסר בפועל אף אם לא סיים לרצות את מלוא תקופת המאסר שהוטלה עליו;
{{ח:תתת|(4)}} שעד יום ד׳ בתשרי התשע״ב (2 באוקטובר 2011) יחולו הוראות חוק זה על כלל עברייני המין.
{{ח:תת|(ג)}} חוק זה יחול, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} טרם ניתנה הכרעת דין בענינו;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע וטרם נגזר דינו;
{{ח:תתת|(3)}} נידון לעונש מאסר בפועל ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר ממאסר;
{{ח:תתת|(4)}} בית משפט הורה על אשפוזו ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר מאשפוז.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ׳ בכסלו התשס״ו (21 בדצמבר 2005).}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גדעון עזרא'''&lt;br&gt;השר לביטחון הפנים
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1m6mj3lom3n9t6tu3nwacnitzyvwjo0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328029</id>
    <revision>
      <id>1413894</id>
      <parentid>1278853</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T13:36:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8702" xml:space="preserve">{{ספר
 |שם=רפואה למכה
 |תמונה=Refuah_Lmaka.jpg
 |מחבר=שמשון באקי הקדמון
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |שפת המקור=עברית
 |נושא=שיר השירים ומגילת איכה
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |דפוס ראשון= 
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מסת&quot;ב=
 |מהדורות חדשות=[[רפואה למכה (ויקיטקסט)]]
 |היברו=56767
 |לאומית=000040972
 |כתבי יד=[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000058092/NLI פירוש על מדרש איכה פתיחתא דחכימי - מאוסף הרב פרופ' מאיר בניהו]
 }}

{{דף שער|ספר=ספר|{{כו|רפואה למכה}}|}}

&lt;center&gt;שחיבר איש טהור הרב האלקי&lt;br /&gt;כתם זהב שמו נודע בשערים&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;חסידא ופרישא כמוהר&quot;ר&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;{{קישור למחבר|שמשון באקי הקדמון}} זצוק&quot;ל{{שוליים|א|א}} {{שוליים|ב|ב}}. תנצב&quot;ה&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;מ&quot;ץ בק&quot;ק קסאלי יע&quot;א ירבו כמותו בישראל ויורו המורים&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;לבאר היטב דברי שלמה המלך ע&quot;ה בשיר השירים,&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;לחבר את האהל להיות אחד דברי ירמיהו הנביא ע&quot;ה במגילת איכה{{שוליים|ג|ג}}.&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;


: מקורות הכתבי יד:&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;[http://real-ms.mtak.hu/246 פירוש על מדרש איכה פתיחתא דחכימי - האקדמיה ההונגרית למדעים] &lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;[https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/ManuScript/Pages/Item.aspx?ItemID=PNX_MANUSCRIPTS990000409720205171 ההקדמה והפירוש על שיר השירים - אוסף הספרייה הלאומית] &lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;{{חיפוש|בסיס=רפואה למכה|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;

{{-}}
===[[רפואה למכה/הקדמה|הקדמת המחבר]]===

===[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי|פתיחתא דאיכה רבתי]]===
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/א|א]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ב|ב]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ג|ג]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ד|ד]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ה|ה]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ו|ו]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ז|ז]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ח|ח]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ט|ט]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/י|י]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יא|יא]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יב|יב]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יג|יג]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יד|יד]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טו|טו]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טז|טז]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יז|יז]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יח|יח]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יט|יט]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כ|כ]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כא|כא]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כב|כב]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כג|כג]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כד|כד]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה|כה]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כו|כו]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כז|כז]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כח|כח]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כט|כט]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ל|ל]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לא|לא]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לב|לב]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לג|לג]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לד|לד]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לה|לה]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לו|לו]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לז|לז]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לח|לח]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לט|לט]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/מ|מ]] ♦
[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/מא|מא]] 

{{טורים שווים|
===[[רפואה למכה/שיר השירים א|שה&quot;ש פרק א:]]===
[[רפואה למכה/שיר השירים א/א|א]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/ב|ב]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/ג|ג]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/ד|ד]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/ה|ה]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/ו|ו]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/ז|ז]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/ח|ח]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/ט|ט]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/י|י]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/יא|יא]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/יב|יב]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/יג|יג]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/יד|יד]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/טו|טו]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/טז|טז]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים א/יז|יז]] 
|
===[[רפואה למכה/שיר השירים ב|שה&quot;ש פרק ב:]]===
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/א|א]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ב|ב]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ג|ג]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ד|ד]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ה|ה]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ו|ו]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ז|ז]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ח|ח]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ט|ט]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/י יא|י - יא]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יב|יב]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יג|יג]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יד|יד]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/טו|טו]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/טז|טז]] ♦
[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יז|יז]]
|
===[[רפואה למכה/שיר השירים ג|שה&quot;ש פרק ג:]]===
[[רפואה למכה/שיר השירים ג/א|א]]{{שוליים|ד}}....
}}


{{הורדה}}

-------------


{{שוליים למטה|א|א}} ראו תיאור על המחבר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_44043_317.pdf בספר &quot;תולדות גדולי ישראל&quot;]{{ש}}
{{שוליים למטה|ב|ב}} ראו כאן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19625&amp;st=&amp;pgnum=9 באגרות הרב משה זכות זצוק&quot;ל רבו של המחבר - מכתב ב'] - ויקיעורך&lt;br&gt;
{{שוליים למטה|ג|ג}} מהדורה זו נצמדת פחות או יותר לכתב יד המקורי של הספר. למהדורה מורחבת של הספר ע&quot;י ויקיעורכים (&lt;small&gt;פתיחת ראשי תיבות, קיטוע, פיסוק, וכולי&lt;/small&gt;) ראו [[רפואה למכה (ויקיטקסט)]]&lt;br&gt;
{{שוליים למטה|ד|ד}} מדברי המחבר בכמה מקומות בכת&quot;י מזכיר את פירושו על הפסוק תשתפכנה אבני קדש (איכה ד), אך בכת&quot;י שבידינו פירוש המחבר מגיע עד פסוק י&quot;א מפרק ב' של איכה  - ויקיעורך

[[קטגוריה:רפואה למכה]]
[[קטגוריה:מגילת שיר השירים]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:קבלה]]
[[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]]
[[קטגוריה:כתבי יד]]
[[קטגוריה:טקסט מושלם]]</text>
      <sha1>itd3k62mp3fynqv3du6oddl27xw4rkj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/שיר השירים א/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328035</id>
    <revision>
      <id>1414007</id>
      <parentid>1090165</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:08:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58914" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים א||א|ב|}}
== א' ==
{| class=&quot;wikitable&quot;
!'''&lt;sup&gt;שיר השירים:&lt;/sup&gt;'''
&lt;big&gt;'''שיר השירים אשר לשלמה.'''&lt;/big&gt;
!&lt;sup&gt;איכה:&lt;/sup&gt;
&lt;big&gt;'''איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה'''&lt;/big&gt; &lt;big&gt;'''רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס.'''&lt;/big&gt;
|}
כלל גדול אז&quot;ל {{צ|לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת}}. והנה כאב את בן ירצה כן עשה ה' צבאות עמנו, ובמה שהראה עצמו כדוחה אותנו בשמאל, שהיא מגלת קנות אשר הנה היא בשמאל, כמ&quot;ש בזוהר פ' תרומה דף ס&quot;ד ע&quot;ג. הקדים ורפא אותנו בשיר השירים שהוא בימין, כנרא' מדברי הזהר כנז&quot;ל. ולזה רמזו ז&quot;ל באמרם שיר השירים, המעולה שבשירים. פי' כי שאר השירים הנה הם מצד השמאל וכמבואר בזוהר, אבל זה הנה הוא מצד הימין. והיתה כוונת שלמה בזה בראותו ברוח הקדש מ&quot;ש הכתוב כי על אפי ועל חמתי וכו' וכמ&quot;ש. ובזה ימשך כי עתידה שכינה להיות נקשרת בשמאל, ואז נאמר איכה ישבה בדד. כמ&quot;ש בזוהר פ' הנ&quot;ל, לכן הקדים וקשר אותה בימין, ע&quot;ד מה שעשה דוד אביו ע&quot;ה שאמר כהניך ילבשו צדק וכו'. כמ&quot;ש בזוהר פ' פנחס דף רמ&quot;ב. גם בפ' ויצא דף קמ&quot;ח ע&quot;א. וכמ&quot;ש ג&quot;כ על נעימות בימינך נצח. ועפ&quot;י אותו הדרך עצמו בא שהע&quot;ה ואשלים עובדוי דדוד אביו, וכמו שאמרו בזוהר פ' תרומה כנז&quot;ל, ותיקן בזה תקון גדול באופן כי הגם אחרי כן, בזמן החרבן גברו עוונות ונסתם הפתוח ונפתח הצנור השמאלי, מ&quot;מ כבר היתה קשורה בימין, וכבר קרבנו ה' לעבודתו, ומימינו אש דת לנו וכל הקודם זכה.

והנה כתב מהר&quot;א אזולאי בס' חסד לאברהם, עין הקורא נהר ס' ז&quot;ל, {{צ|ובעבור שפדיון הנפש אין מוצאה ממדת הדין אלא ממדת החסד, כדכתיב בחסד ואמת יכופר עוון}} וכו'&lt;ref&gt;כי קו הדין אומר שהנפש החוטאת היא תמות, והכסף רומז למדת החסד, ולכן אין פדיון הנפש אלא בכסף וכו'.&lt;/ref&gt;. עכ&quot;ל. לכן עד אשר לא יבואו ימי הרעה, אשר על אותה שעה נאמר איכה ישבה בדד. ופרש&quot;י ז&quot;ל {{צ|מיושביה}} עכ&quot;ל. ופי' מהר&quot;א גלנטי ז&quot;ל (ס' קול בוכים), {{צ|הם הנשמות המתראות בה}} עכ&quot;ל. הקדים ע&quot;י השיר הזה שהוא בימין כמ&quot;ש, למען בזה יהיה פדיון לנפשות בני ישראל. וזה ע&quot;ד משז&quot;ל במדרש שוחר טוב והובאו בילקוט ע&quot;פ ויעשו בני ישראל וכו' בשופטי' סי' ו', {{צ|כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה, בידוע שמוחלין על כל עוונותיו וכו'. ובסוף אומר ואלה דברי דוד האחרונים. והיכן הם הראשונים, אלא מלמד שמחל לו הב&quot;ה}}. וזהו ג&quot;כ שאז&quot;ל {{צ|המשובח שבשירים}}. גם אז&quot;ל {{צ|המסולסל שבשירים}}. ופי' הדבר לפי דרך זה שטבע החסד להתפשט כמים הנגרים. וכמשז&quot;ל בס' הזוהר ([[זהר חלק ג קצא ב|פ' בלק דף קצ&quot;א ע&quot;ב]]) על פ' יומם יצוה ה' חסדו. {{צ|יומא דכלהו יומי, יומא דאזיל עם כלהו יומי}} וכו'. וכן אמרו ג&quot;כ בזוהר פ' פקודי דף ק&quot;א ע&quot;ב. {{צ|כסף כל מה דאתפשט לתתא הכי הוא טב}} עכ&quot;ל. וזהו המסולסל שבשירים. ששאר השירים שהם מצד השמאל, עולים כטבע האש לעלות ואינם יורדים, אבל זה עולה ויורד והנה הוא משתלשל למטה, וזהו המסולסל שבשירים. ולהבין הדבר על מתכונתו, צריך להביא דברי הזהר של פ' תרומה, ולפרש אותו במקצת עפ&quot;י ההקדמות שבידינו מהאר&quot;י זלה&quot;ה ומאחרי' נ&quot;ע, וז&quot;ל הזהר דף קמ&quot;ג ע&quot;ב, {{צ|שירתא דא איהי שירתא כללא דכל אורייתא, שירתא דעלאי ותתאי מתערין לגבה, שירתא דאיהי כגוונא דעלמא דלעילא דאיהו שבת. שירתא דשמא קדישא עילאה אתעטר (ס&quot;א אתער) בגיניה, וע&quot;ד איהו קדש קדשים, מ&quot;ט בגין דכל מילוי ברחימו וחדוה אעלו, בגין דכוס של ברכה אתייהיב בימינא. כיון דאתייהיב בימינא, כדין כל חידו וכל רחימו אשתכח, ובגין כך ברחימו וחדוה כל מלוי, בזמנא דהאי ימינא אתהדר לאחורא, כד&quot;א השיב אחור ימינו מפני אויב. כדין כוס של ברכה לא אתייהיב אלא בשמאלא, שריאו עלאי ותתאי קינה עלה למפתח עלה בשמאלא, ומאי קא אמרי, איכ&quot;ה א&quot;י כ&quot;ה. אי כוס של ברכה דאתר עלאה דהוית יתבא בגויה, אתמנע ואתגרע מינך, בגיני כך שיר השירים דהוה מסטר ימינא, דכל מילוי רחימו וחדוה, איכה דחסיר ימינא ואשתכח שמאלא, כל מלוי אינון קנטורין ודינין}} וכו' עכ&quot;ל.

והנה בפי' מאמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. פי' האר&quot;י זלה&quot;ה {{צ|כי כוס של ברכה הוא סוד ו&quot;ק של בריאה, ולפי שאי' עלאה מקננא בבריאה, וכבר נודע שה' גבורות הם מבינה, שהיא נק' בעל הגבורות, יצאו ובמקום הבריאה שם ירדו וכו'. ולפיכך צריך להגביהו מן הקרקע טפח, כי קרקע הוא מקום הגבורות הקשות שלא נמתקו, בסוד העפר אשר היה בקרקע המשכן מקום הקליפות, ולהפריד בין גבורות אלו. והנה בגמ' אמרו שצריך להגביהו טפח, ובזוהר אמרו זרת. וב' שעורים אלו עולים למקום א' וכו'. והאריך לפרש ואמר כי שיעור זרת הוא ב' טפחים, בסוד אי' עלאה דמקננא בבריאה בג' ספירן עילאין}} וכו'. ע&quot;ש כל הדרוש עכ&quot;ל. עוד פי' ז&quot;ל, {{צ|ודע כי הכלה הכלולה, מקום מוחותיה בת&quot;ת שבת&quot;ת, וזרועותיה למטה במקום נ&quot;ה שבו}} וכו' עכ&quot;ל. ובזה נבא לביאור המאמר, הנה לקמן פי' בזוהר (פ' תרומה קמ&quot;ה ע&quot;א), {{צ|כי השירה הזאת היא למיעל לה (פי' למטרוניתא) לגבי חתן, ואעיל החתן לחופה במטרוניתא, ואעיל מילין דרחימו בינייהו}} וכו'. עכ&quot;ל. וזהו שאמר {{צ|שירתא דא איהי שירתא כללא דכל אורייתא}}. כי כיון שהשירה הזאת היא רמז אל הכלה הכלולה אשר מקום מוחותיה הם בת&quot;ת שבת&quot;ת, וידוע כי ת&quot;ת נק' תורה שבכתב, והיא נק' תורה שבע&quot;פ, ובהיותה בת&quot;ת שהיא תורה שבכתב, ובפרט ת&quot;ת שבת&quot;ת שהוא העיקר, אז הנה היא כללא דכל אורייתא, שירתא דעלאי ותתאי מתערין לגבה, כבר פי' אח&quot;כ השירה הזאת שהוא בסוד כוס של ברכה. והנה בכוס של ברכה אז&quot;ל, {{צ|נותן עיניו בו}}. ופי' שצריך לתת עיניו בה, להיות לה לעינים ולהאיר בה, וע&quot;ש {{צ|שהעיניים הם נ&quot;ה שבחכמה, ומשם נמשך האור לעינים, ושפתים הם נ&quot;ה שבבינה, סוד פומא. וצריך להאיר ולהמשיך לה רחמים מחכמה העליונה למתק גבורותיה ולמזגם, ולמשוך מאור נ&quot;ה שבחכמה למטה}} עכ&quot;ל. וזהו {{צ|שירתא דעילאי}}, שהם נ&quot;ה שבחכמה שהם עליונים, {{צ|ותתאי}} שהם נ&quot;ה דבינה, שהם תחתונים בערך נ&quot;ה דחכמה, {{צ|מתערי לגבה}} כמ&quot;ש. ואם נפרש תתאי על נ&quot;ה דזעיר, גם זה אמת שהם מאירים בה, {{צ|שירתא דאיהי כגוונא דעלמא דלעילא דאיהי שבת}}. כמו שפי' האר&quot;י זלה&quot;ה על פי' מאמרם הנז&quot;ל ז&quot;ל, {{צ|כמו שהא' ראשונה היא סוד ד&quot;ו הרומזים לת&quot;ת ומלכות דאצי', כן הא' אחרונה היא סוד ה' ת&quot;ת ומלכות שבבריאה}} עכ&quot;ל. א&quot;כ השירה הזאת היא דוגמא לעלמא דלעילא שהיא אי', מן העולם ועד העולם, והוא כמ&quot;ש. והטעם פי' מפני שהיא שבת, וזהו דאיהי שבת. ופי' בזוהר במקומות רבים, שבת עליון ושבת תחתון, גם בהתחברם עם ג' אבות חג&quot;ת שהם ש', וזה רמוז בש' גדולה של שיר השירים, וכמו שנפרש מאמר של שיר השירים בזהר, והיא נק' בת, וזהו שב&quot;ת. והנה בהתחברה בג' אבות, הנה היא עולה על ידם אל הבינה, וכמבואר בכוונת ברכת הנהנין. וזהו {{צ|כגוונא דעלמא דלעילא דאיהי שבת}}. והוא כמ&quot;ש (זהר פ' תרומה קמ&quot;ג ע&quot;ב) {{צ|שירתא דשמא קדישא עלאה מתעטרא בגיניה}}. הנה כו&quot;ס בגי' אלקי' והוא מלא, י&quot;ה מצד החכמה הנק' קדישא, ובר&quot;מ פ' עקב דף רע&quot;ג ע&quot;ב אמרו ז&quot;ל, {{צ|כוס דברכה מלכות, מצד הבינה הנק' אלקי', ונק' עטרה מצד הכתר}} עכ&quot;ל. וכבר אז&quot;ל ג&quot;כ {{צ|כוס של ברכה צריכה עטור}}. ובתקונים תקון מ&quot;ז ז&quot;ל (פ&quot;ה ע&quot;א), {{צ|האי כוס צריך לסלקא בדרגוי, עטור מסטרא דעטרה, דאיהי כ&quot;ע על רישא דצדיק, עטוף (כגון) עוטה אור כשלמה, מאי עוטה, דא י׳ דאתעטף באור ואתעביד אויר, והאי דאתעטף איהו חכמה}} עכ&quot;ל. וזהו דשמא קדישא מצד החכמה, עלאה מצד הבינה, מתעטרא מצד הכתר, בגיניה בשביל הכוס הזה של ברכה, וכן ע&quot;י השיר הזה. וזהו אשר לשלמה, כי נתעטף כשלמה הזאת כמ&quot;ש בתקוני', היינו כי החכמה שהיא י' של שם, נתעטף באור הבא מן הכתר ואתעביד אויר. וזהו עוטה אור כשלמה, כי מה שהוא פנימי אל הכתר, נעשה אור מקיף אל החכמה, וזהו עוטה אור כשלמה. וכן ג&quot;כ אשר לשלמה. ולנ&quot;א דקאמר {{צ|אתער}} ג&quot;כ הכל א', כי ע&quot;י עלייתה בשיר הזה עד הכתר, הנה מתעורר הברכה ממקור העליון, וכמו שאנו אומרים נברך שאכלנו משלו. {{צ|וע&quot;ד איהו קדש קדשים}}. פי' כיון שעי&quot;ז מתערים שלש ראשונות, הנה היא קדש קדשים, כמו שאמרו קדש חד, קדשים תרי. וכן ג&quot;כ כיון שעי&quot;ז מתעוררים ג' ראשונות שבבריאה, ששם הוא היכל ק&quot;ק, ולכן אמר {{צ|וע&quot;ד איהו קדש קדשים. מ&quot;ט בגין דכל מילוי ברחימו וחדוה}}. פי' מנין אני אומר דשמא קדישא עילאה אתעטר בגיניה, {{צ|בגין דכל מילוי ברחימו}} מצד החכמה ששם עיקר האהבה כידוע, {{צ|וחדוה}} מצד הבינה, כי מצדה יש מתוק הגבורות, ואין שמחה (פי' אבה), {{צ|אלא בגין דכוס דברכה}} וכו'. בס' תורת אמת מגיה {{צ|ודא בגין דכוס דברכה}} וכו'. ונכון שהוא נותן טעם למה כל מילוי ברחימו וחדוה, בגין דכוס של ברכה אתייהיב בימינא, ואזי חסד ה' מלאה הארץ. {{צ|כיון דאתייהיב בימינא, כדין כל חידו וכל רחימו אשתכח}}. מפני כי באור פני מלך חיים, ועל פשעים תכסה אהבה, שהוא החסד העליון המתפשט ויורד עד למטה. וכן אמרו בזוהר פ' תשא דף קפ&quot;ט ע&quot;ב ז&quot;ל, {{צ|והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים. מאן ראש ההרים, דא אברהם סבא, כהנא רבא, ראש דכלא, ובגין דאיהו ראש ההרים, דא אברהם קדמאה לשאר ההרים, כוס ברכה אצטריך למהוי מתקנא בימינא}} עכ&quot;ל. והכוונה כי החסד העליון נק' אברהם, והוא סבא כהנא רבא, מצד א&quot;א ששם הזקנה, ועתיק יומין יתיב, והוא הכהן הגדול מאחיו, שאר החסדים תתמתקו, ובהתגלות החסד הנז&quot;ל כל מילוי ברחימו וחדוה, ואין פחד אלקי' זו מדת הדין, רק ימצא חיים ואהבת חסד, וזה נמשך ע&quot;י ברכת המזון שאנו אומרים נברך שאכלנו משלו, ואנו ממשיכים ממקור הברכות. {{צ|בזמנא דהאי ימינא אתהדר לאחורא, כד&quot;א השיב אחור ימינו. כדין כוס של ברכה אתייהיב בשמאלא, כיון דאתייהיב בשמאלא, שריאו עלאי ותתאי למפתח קינה עלה, למפתח עליה בשמאלא, ומאי קאמרי איכה, א&quot;י כ&quot;ה, אי כוס של ברכה דאתר עלאה דהוית יתבא בגויה, אתמנע ואתגרע (ממך) [מינך]}} עכ&quot;ל. זה יובן במ&quot;ש בזוהר [חדש] איכה ז&quot;ל, {{צ|פתחו אינהו ואמרו, איכה ישבה בדד העיר, כתיב כי יום מהומה ומבוסה. כי יום, חד יומא אית ליה לקב&quot;ה, רחימא דנפשיה כלילא מכל שאר יומין, שית יומין כלילן ביה והוא כללא דכלהו, ועל דאסגיאו חובין, אסתלק לעילא לעילא לבי עלמא דחיין, כדין מתחות שפולי משכנא, קם יומא דמרירו יומא דבכיה, יומא דצערא, יומא דאקרי מהומה ומבוסה}} וכו' עכ&quot;ל. והכוונה כמ&quot;ש כי זה היום עשה ה', הוא החסד העליון אשר ע&quot;י יצאו ממצרים, והנה זה היום הנז&quot;ל אית ליה לקב&quot;ה שהוא ז&quot;א, והוא רחימא דנפשיה, שהיא מלכות הנק' נפש לז&quot;א, ועיקר אהבתה של מלכות שמים הוא החסד הזה, כי ע&quot;י הנה היא נבנית, בסוד והוכן בחסד כסא, ובפרט כוס של ברכה שאמרנו שהם ו&quot;ק דבריאה הנק' כסא, וע&quot;י החסד כשהוא בימין, אז נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים כמ&quot;ש, ואמר שהוא כלילא מכל שאר יומין, שהוא כללות החסדים כלם, {{צ|שית יומין כלילן ביה והוא כללא דכלהו}}. פי' שיש בו מציאות החסדי' כלם, בין בבחינת אור ישר בין בבחינת אור חוזר, כיון דאסתלק לעילא וכו'. להבין זה צריך להקדים משז&quot;ל בס' הזהר במקום אחר, כי גאולת מצרים היתה מסטרא דיובלא ולא מיובלא ממש ע&quot;כ. והטעם לזה מפני שהיו חסרי התקון. ובזה נבין משז&quot;ל על פ' השביעני מרורים הרוני לענה. {{צ|ממה שהשביעני מרורי' בליל פסח, הרוני לענה בליל תשעה באב}} עכ&quot;ל. פי' כי ליל פסח הוא ממש בימי השבוע ליל ט' באב, וסי' נמסר בסדר א&quot;ת ב&quot;ש. אמנם קשה מה בא ללמדנו, אלא רמזו לנו כי להיותם ישראל חסרי התקון ולא היה להם שלמות, וכמו שאמרו על ואת ערום ועריה. מן המצוות, ואלולי שנגלה הב&quot;ה בכבודו ובעצמו, וזה ע&quot;י זכירת ברית אבות, כמ&quot;ש הכתוב ויזכור אלקי' את בריתו וכו'. לא היו נגאלים, ומפני זה נאמר ואכלתם אותו בחפזון וכו' על מצות ומרורים יאכלוהו. לרמוז שעדיין היו עומדים במרירותם, וכמו שאמרו ג&quot;כ ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם. פי' ישראל היו מרים, ומפני זה לא היתה גאולה שלימה כמ&quot;ש. וזהו ממה שהשביעני במרורים בליל פסח, שהיו עדיין חסרי התקון כנז&quot;ל, ולסבה זו לא היתה גאולה שלמה, זה היה סיבה שהרוני לענה בליל ט' באב, שחרב הבית וחזרו בגלות עד ירחמנו עושנו.

ונחזור לענין, כי להיותם חסרי התקון כמ&quot;ש, לזה נתגלה החסד העליון הנז&quot;ל, ובזה נגוף לא&quot;ה ורפוא לישראל, וכל המשטינים והמקטרגים ידמו כאבן, ועל כל פשעים כסה אהבת הב&quot;ה לישראל ולא היה נר' חסרונם, וכל זמן שהיה החסד הזה מגולה, היו הרחמים מתגלים על ישראל ולא היו יכולים הקליפות וא&quot;ה לשלוט עליהם, וכאשר גברו עוונות ונסתלק החסד הגדול הזה, אז בהסתלק האור העליון נגלה ונראה חסרונם, וזהו ועל דגרמו חובין אסתלק לעילא לעילא וכו'. ואז בהסתלק הרחמים גברה מדה&quot;ד וקם וכו'. וזהו ג&quot;כ משז&quot;ל קרוב לתשע מאות שנה היתה השנאה כבושה עד שנגלתה עליהם בימי יחזקאל, ואומר להם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו, והם לא עשו כן אלא וימרו בי ולא אבו שמוע וכו'. וקשה היאך הוא ית' נוקם ונוטר ולמה לא הוכיחם מיד. אבל יתורץ עם מ&quot;ש כי בעוד אהבתו ית' גבן הנה החסד הנז&quot;ל היה כובש מדה&quot;ד בחזקתה, ולא היו יכולים המקטרגים לקטרג ע&quot;ז, וגם מדה&quot;ד היתה כפופה קדם מדת החסד והרחמים, והשכינה קשורה בימין ושלטא ימינא וכל מלוי ברחימו וחדוה, אך כאשר נסתלק החסד הנ&quot;ל, כדין קם מתחות שפולי משכנא, שהוא מקום הגבורות החזקות, כמ&quot;ש למעלה בשם האר&quot;י זלה&quot;ה, קם יומא דמרירו. שהוא החסרון והפגם שהיה לישראל במצרים, אז חזר ונתגלה בעו&quot;ה, וזהו קם יומא דמרירו כנז&quot;ל, גם קם יומא דבכיה. הוא יום ט&quot;ב עצמו, אשר עליו אמר הכתוב ויבכו העם בלילה ההוא. א&quot;ל הב&quot;ה אתם בכיתם בכיה של חינם, אני אקבע לכם בכיה לדורות. יומא דצערא. הוא היום שנשתברו הלוחות, ואז אמר להם הב&quot;ה כי לא אעלה בקרבך. וע&quot;כ וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו. ואין לך צער גדול מזה, יומא דאקרי מהומה ומבוסה. הוא היו' שנעשה בו העגל, אשר בו בא שטן וערבב את העולם, כמאמרם ז&quot;ל על פ' כי בושש משה וכו'. ובהסתלק החסד העליון הנז&quot;ל, כל אלו הימים גברו עד כי נחרב הבית, ומפני חטאינו גלינו מארצנו.

ונחזור לענין לפי' דברי הזוהר של פ' תרומה, בזמנא דהאי ימינא אתהדר לאחורא, כד&quot;א השיב אחור ימינו וכו'. פי' שנסתלק החסד הזה כמ&quot;ש, כדין כוס של ברכה אתייהיב בשמאלא. ששלט השמאל וקטרגה מדה&quot;ד, כיון דאתייהיב בשמאלא, שריאו עלאי ותתאי קינה עליה, למפתח עליה בשמאלא. הכוונה בעוד שהיתה בימין, היו הכל נהנים ממנה והיתה מ' פתוחה, ועתה נסתתמה מכל צדדיה, וכמ&quot;ש בזוה' פ' תזריע דף מ&quot;ה ע&quot;ב על פ' אל תראוני שאני שחרחורת. לא תיכלון למחמי לי. כי היא אוספת נתחיה אליה, ועתה ע&quot;י הקינה הנה יורדים הדמעות, ושערי דמעות לא ננעלו, שהם נ&quot;ה דחכמה. וממתקים דיניה ופותחים אותה, אעפ&quot;י שהיא מצד השמאל, וזהו למפתח עליה בשמאלא, ומאי קאמרי איכה א&quot;י כ&quot;ה, אי כוס של ברכה דאתר עלאה, שהוא החסד העליון דהוית יתבא בגויה, אתמנע ואתגרע מינך, שנסתלק למעלה ואינו משפיע עוד למטה, וזהו אוי לנו כי פנה היום, שהוא החסד הנז&quot;ל. בגיני כך שיר השירים דהוה מסטר ימינא, דכל מילוי רחימו וחדוה כמ&quot;ש, מפני כי אז היה שולט החסד כמ&quot;ש, והרחמים והשמחה גוברים, איכה דחסיר ימינא ואשתכח שמאלא, כל מילוי אינון קנטורין וקינין, מפני כי בהסתלק החסד נתגלו כל אלו הדינין, והשנאה אשר היתה כבושה, הכלל העולה כי כנגד מה שקנן המקונן באומרו איכה ישבה בדד מסטרא דשמאלא, הקדים ואמר שיר השירים מצד הימין שהוא הארת החסד, וזהו שאמרנו משז&quot;ל המסולסל שבשירים. שהוא משתלשל ויורד כטבע החסד לכסות על כל פשעים באהבה מסותרת, ועי&quot;ז אפילו בהיותם אח&quot;כ בגלות, ע&quot;י השיר הזה יקבלו תנחומין, וכמ&quot;ש פרש&quot;י ז&quot;ל בהקדמתו לשיר השירים, וכן ג&quot;כ אמרו בס' הזוהר של שיר השירים דף ה' ע&quot;ג ז&quot;ל, כתיב הלוך ילך ובכה, על חוביהון דישראל, מאן נושא משך הזרע, דא רזא דכורסייא דיקרא, דאיהו נטיל משיכו דזרע קודשא עלאה, למעבד פירין ואיבין בהאי עלמא, וכד אסתלק בקלא דישראל, אע&quot;ג דלאו אינון זכאין, עם כל דא קב&quot;ה אמלי לה ואשקי לה משקיו דנחלא עמיקא ואשתלים מכל סטרין, כדין בא יבא ברינה, מגו דההוא שלימו וברכאן וקדושין דאשתלימת בקדמיתא, הלוך ילך ובכה, על חוביהון דישראל. כד תבו, בא יבא ברינה וכו' עכ&quot;ל. והכוונה נ&quot;ל דרך דרש אם ניתן לידרש, כי הנה היסוד נק' נשא משך הזרע, שהוא ממשיך האור מלמעלה, נוטל החסד מלמעלה מן הדעת, וכמ&quot;ש על משכיל לאיתן האזרחי, וכבר ביארנו כי כשהכוס של ברכה שהם ו&quot;ק דבריאה היא בימין, אז כל חדוה וכל רחימו אשתכח, וכשהיא בשמאל הוא להפך, וידוע ג&quot;כ כי ו&quot;ק דבריאה הם סוד הכסא.

ובזה נבא לביאור המאמר, הלך ילך ובכה על חוביהון דישראל, כי בשביל העוונות צריך להמשיך סוד הבכיה והדמעות כמ&quot;ש למעלה, וגם הלך ילך ובכה, כי הנה הוא מסתלק ומשפיע סוד הבכיה והדין, נושא משך הזרע, מאן נושא משך הזרע, דא רזא דכורסייא דיקרא, הנה ו&quot;ק דבריאה שאמרנו הם כסא אל המלכות הנק' כבוד, וזהו כסא הכבוד. וסוד כסא הכבוד ופנימיותו, הוא החסד אשר עליו נאמר והוכן בחסד כסא, והנה החסד הזה נמשך ע&quot;י היסוד וניתן במלכות, וכמ&quot;ש בזוהר פ' בלק דף ר&quot;ד ע&quot;ב על פ' בקר אערוך לך ואצפה. וכבר פירשתיו במקום אחר. וזהו מאן נושא משך הזרע, דא רזא דכורסייא דיקרא, שהוא היסוד הנז&quot;ל, שהוא סוד הכסא הנז&quot;ל, דאיהו נטיל משיכו דזרע קודשא עלאה, שהוא סוד החסד הנז&quot;ל היורד מסוד הדעת העליון, והזרע הנז&quot;ל הוא נזרע במלכות, להוליד נשמות ושפע בשאר העולמות, וזהו למעבד פירין ואיבין בהאי עלמא, שהיא המלכות הנק' עולם, וכן אמרו בזוהר פ' תרומה דף ע&quot;ד ע&quot;ב ז&quot;ל, דכתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה, האי אור זרע ליה קב&quot;ה בגנתא דעדנוי, ועבד ליה שורין שורין כגנתא, פי' דהאי צדיק דאיהו גופא דגנתא, ונטיל להאי אור וזרע ליה זרועא דקשוט ועביד ליה שורין שורין, ואוליד ואצמח ועביד פירין ומנייהו אתזן עלמא, הה&quot;ד אור זרוע לצדיק וגו'. וכתיב וכגנה זרועיה תצמיח, מאן זרועיה, אילין דאור קדמאה דאיהו זרוע תדיר, השתא אוליד ועביד איבין וכו' עכ&quot;ל. הנה שאור החסד ניתן אל המלכות ע&quot;י היסוד, ושם אוליד ועביד איבין כמ&quot;ש, וכד אסתלק. שנסתלק החסד הנז&quot;ל וגם היסוד, ואז שלטא שמאלא ח&quot;ו, מ&quot;מ בקלא דישראל, ע&quot;י תפלתם ותורתם וע&quot;י שירות ותושבחות, אע&quot;ג דלאו אינון זכאין עם כל דא קב&quot;ה אמלי לה, בסוד יתגדל ויתקדש שמיה רבא. שבתחלה מאל&quot;ה נעשית אלקים, ואח&quot;כ הוא בסוד המלוי, יהא שמיה רבא, ואשקי לה משקיו דנחלא עמיקא, שהוא יסוד הבינה הנשפע לה ע&quot;י קולם של ישראל המעוררים הקול, שהוא הת&quot;ת, ע&quot;י פתיחת השפתים שהם נ&quot;ה דבינה, ועי&quot;ז ברית שהוא היסוד, הנה הוא כרותה לשפתים שהם נ&quot;ה כמ&quot;ש, ואשתלים מכל סטרין, פי' דקב&quot;ה (והוא) שהוא ז&quot;א, נעשה שלם בכל בחינותיו, ואז כדין בא יבא ברנה, שהוא בא עם נה&quot;י דבינה, מגו דההוא שלימו, פי' שיבא הארה מפנימיות ומתוך אותו שלימו, שהם נה&quot;י דבינה המשלימים אל ז&quot;א, מתוך אותו שלימו וברכאן היוצאים מנה&quot;י הנז&quot;ל, ובפרט מהיסוד וקדושין, שנכלל בתוכו נה&quot;י דאבא שהם קדושים, ועי&quot;ז בא יבא הז&quot;א אל המלכות ברינה שהיא אי', בקדמיתא הלוך ילך ובכה וכו'. אפשר שבא לומר כי בתחלה הלוך ילך ובכה, להמשיך שפע מנ&quot;ה דאבא, וזה ע&quot;י הבכיה והורדת הדמעות, כי שערי דמעות לא ננעלו, וזה על חוביהון דישראל, כי לסבתם שערי תפלה ננעלו, ואח&quot;כ עי&quot;ז כד תב, שחוזר ויורד למטה, בא יבא ברינה כמ&quot;ש. העולה מזה כי בגלות הזה אע&quot;ג דשכינתא אסתלק, אשר ע&quot;ז נאמר איכה ישבה בדד וכו'. מ&quot;מ בקלא דישראל וכו' קב&quot;ה אמלי לה וכו'. וע&quot;ז נאמר שיר השירים. כי ע&quot;י השיר הזה ישפיע בהם הקב&quot;ה שפע ויקרבנו אליו לעבודתו. וזהו המסולסל שבשירים. כדרך מי שמסלסל בגדיו למטה ופורס סוכת שלומו על חבירו, וסיום המאמר או', נאמר שירים ונשבח למי שעשאנו שיורים בעולם, המד&quot;א ה' בדד ינחנו עכ&quot;ל. וכוונתו בפי' הכתוב שיר, על השיורים שעשאנו בעולם. ולפי דרכנו רמז לנו נחמה גדולה ע&quot;ד משז&quot;ל, בכל מקום שגלו שכינה עמהם. באופן כי אעפ&quot;י שבכל דור ודור עומדי' עלינו לכלותינו הב&quot;ה מצילנו מידם, וזהו ה' בדד ינחנו. אפי' בשעה שישבה בדד ה' ינחנו, ובזה נודה למי שעשאנו שיורים בעולם, כי יקויים בנו מקרא שכתוב והיה שארית יעקב וכו'.

והנה הגם כי אמרו בזהר כמ&quot;ש כי שיר השירים הוא בימין, יש עוד להביא ראיה ממ&quot;ש בתקונים ז&quot;ל, תקון כ&quot;א דף מ' ע&quot;א. {{צ|בההוא זמנא אתקיים בישראל לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף וגו'. ואתער שיר השירים בעלמא, ואדליק נהורא על זיתא ושרגא, דישראל אינון פתילה, אורייתא משחא, שכינתא שרגא, הה&quot;ד בהלו נרו עלי ראשי ([[איוב כט ג]]), בההוא זמנא אתמר בשכינתא וחלצה נעלו, נעלו דקב&quot;ה לקיים ביה של נעלך, ואתייחד בשכינתיה דאתקריאת חליצה, ואיהי חלוץ הנעל}} וכו' עכ&quot;ל. והנה האור הוא כנוי אל החסד. גם אמרו כי השירה היא בגרון, וכמ&quot;ש בפ' שירה חדשה. והנה בענין יומם יצוה ה' חסדו. אמרו ז&quot;ל, אמנם תכף אחר הגרון של א&quot;א, קודם שיראה התפשטות הזרועות, שם הוא מקום חסד העליון הנק' יומם דכלהו יומי וכו', עד ואז אור הנמשך מהגרון ירד ונתלבש בחסד זה, ואז יצא הבינה מכח הגרון, כי הגרון הוא בינה דא&quot;א, והחכמה יצא מצד החסד ההוא, והנה זה החסד מתפשט אח&quot;כ בכל החכמה, ומן החכמה אל הבינה, ומתפשט בכל הבינה, ואח&quot;כ ז&quot;א, ומתפשט בכל גופו, וממנו מתפשט בכל המלכות בשעת הזווג וכו' עכ&quot;ל. ולפי זה יאמר כי כאשר יבנה בית המקדש ותתיחד ירושלים של מטה וגם ירושלים של מעלה כמ&quot;ש למעלה, אז יתקיים בישראל לא יבא עוד שמשך וכו'. ויתער שיר השירי' בעלמא, ועל ידי התעוררותו ירד שפע מגרון א&quot;א כמ&quot;ש, ואדליק נהורא שהוא סוד החסד העליון המאיר מסוף העולם עד סופו, ויתגלה חוורא בפום אמה, וזהו על זיתא ושרגא, שהיא השכינה כמו שאומר אח&quot;כ, ועי&quot;ז יתיחד זו&quot;ן כמ&quot;ש אח&quot;כ, בההוא שעתא אתמר בשכינתא וכו'. ואתיחד בשכינתיה, וזה על ידי החסד הזה שהוא שובר הקליפות, וכמו שנפרש בפ' (), באופן כי אעפ&quot;י שעל ידי הגלות נאמר איכה ישבה בדד, השכינה מבלי יחוד, גם בדד אי' תתאה מאי' עלאה, מ&quot;מ ע&quot;י השיר הזה ירד אור מן הגרון ויאיר אי' עלאה בתתאה, ויתפשט החסד העליון ויתיחדו קב&quot;ה ושכינתיה בדחילו ורחימו.

ובמדרש הנעלם בשיר השירים דף ב' ע&quot;ב וג' ז&quot;ל, פתח ואמר שיר השירים, ש' רברבא וכו', עד דאיהי מתיחדא ברזא דרתיכא עלאה, דאבהן אינון רתיכא עלאה, ואברהם ויצחק אחידן דא בדא וכלילן דא בדא, ויעקב עאל באמצעיתא ואסכים לתרין סטרין, וע&quot;ד מתיחדן כלהו ברזא דעלמא עלאה, ובין כך תושבחתא דא ברזא דרתיכא עלאה איהי, דאתיחדא במלכא דשלמא כולא דיליה, ובג&quot;כ איהי רברבא, ובג&quot;כ אתיחדת בריש ספרא, לאחזאה דכל ספרא על רזא דא אזלא ואתתקן וכו' עכ&quot;ל. ופי' הענין בקצור כי השי&quot;ן היא גדולה להורות כי השכינה הנה היא מתחברת בג' אבות ולכן היא גדולה, להורות שכל שיר השירים הוא עד&quot;ז, לחבר השכינה עם ג' אבות, וזה יהיה ג&quot;כ כמ&quot;ש, כי אעפ&quot;י שהשכינה ישבה בדד, ולא עלתה להתחבר עם ג' אבות, וגם לא נתחברה עם צדיק יסוד עולם, ולא עם ז&quot;א מלכא דשלמא דיליה, וכמ&quot;ש בפ' הבאים בעה&quot;ו, מ&quot;מ על ידי השיר הזה אשר בתחלתו יש השי&quot;ן גדולה, תתיחד בג' אבות וז&quot;א וצדיק יסוד עולם כנז&quot;ל, ונפרש הפסוקי' בעה&quot;ו. וזה עם מ&quot;ש בזהר פ' ואתחנן ז&quot;ל, ומאן דמנע אורייתא מיניה, כמאן דנסב מארי (ס&quot;א שארה) דאתתא ומנע ליה מינה, דהא אשתארת כארמלתא, הה&quot;ד היתה כאלמנה. ולא אלמנה עכ&quot;ל. והטעם אפשר לומר כי ע&quot;י התורה אדם ממשיך על נפשו רוח ונשמה, והנה אז&quot;ל בס' הגלגולים כי מי שיש לו נפש בלבד, הוא דומה לאשה אבלה שמת בעלה, ודומה לשכינה בגלות וריחק הב&quot;ה ממנה, כי הרוח הוא בעלה דנפש, ומזונותיה כמזונות הקצובים לאלמנה עכ&quot;ל. באופן כי הנפש מבלי רוח הנה היא כאשה אלמנה, ועל ידי התורה גומל נפשו איש חסד, ומיחד קב&quot;ה בשכינתיה, וכאשר האדם בטל מדברי תורה נשארה נפשו כאלמנה זו שאין לה כ&quot;א מזונות קצובים, ולפי זה יצדקו ב' הגרסאות, בין למ&quot;ד מארי דאתתא ובין למ&quot;ד שארה, וכן ג&quot;כ גורם לשכינה שתרד בגלות והיא נזונת שלא על ידו, וכמ&quot;ש על המשרה אשתו ע&quot;י שליש וכו'. וזהו בין שנפרש על נפשו של אדם בין שנפרש על השכינה, ז&quot;ש דהא אשתארת כארמלתא ולא ארמלתא וכו'. מפני שנסתלק בעלה ומזונותיה קצובים כמ&quot;ש, ולפי מה שמפרש 'היתה כאלמנה' על בטול תורה, נפרש הכתוב, וזה כאשר נדייק כי בתחלה אמר איכה ישבה בדד העיר רבתי עם. ואח&quot;כ אמר היתה כאלמנה, וקשה לערבינהו ולימרינהו, איכה ישבה בדד והיתה כאלמנה העיר רבתי עם ובגוים, וגם למה פרט בדד לרבתי עם, ואלמנה לרבתי בגוים, עוד נ&quot;ל לדקדק למה כינה הישיבה לבדד והיתה לאלמנה, ועם זה ידוייק ג&quot;כ משז&quot;ל, ולמעלה בדברי הזהר ג&quot;כ, כאלמנה ולא אלמנה ממש. והנה כל זה יתורץ כאשר נקדים משאז&quot;ל, כי כל מה שאדם מחדש דברי תורה, בשעה שמוציא ד&quot;ת מפיו נבראי' מלאכים, אשר אלו הנה הם סנגורים על האדם ומלמדים עליו זכות ומשמרים אותו מכל רע, וכמ&quot;ש גבי אלישע, והנה רכב אש וסוסי אש, סביבות אלישע ומסייעים אותו לעסוק בד&quot;ת, ע&quot;ד שמצוה גוררת מצוה. גם ידוע מ&quot;ש כי כשהאדם חוטא מסתלקים ממנו, וזה לפי שעה כי אח&quot;כ חוזרים, מפני שאמרו עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה. עוד ידוע מאמרם ז&quot;ל אם תעזבני יום יומים אעזבך, משל לב' בני אדם וכו'&lt;ref&gt;משל לב' בני אדם שנפטרים זה מזה, זה הולך דרך יום לצד מזרח, וזה הולך דרך יום לצד מערב נמצא שרחוקים זה מזה מהלך ב' ימים.&lt;/ref&gt;. וזה כי כמו שאדם מתרחק מד&quot;ת כן ד&quot;ת מתרחקים ממנו, וזהו הטעם שאמרו במשנה, כל השוכח דבר א' ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו, מפני כי כשהאדם יושב ומסירם מלבו, פי' יושב בטל ובזה מסיר ד&quot;ת מלבו, וזה גורם ג&quot;כ כי המלאכים שנבראו מד&quot;ת שאמר, מתרחקים ממנו ונשאר יחיד, והנה הוא מתחייב בנפשו בזה שהוא הולך יחיד, ומפני ה' יסתר ג&quot;כ והיה כל מוצאו יהרגהו ח&quot;ו, ולפי דברי ס' הזהר שאמרנו למעלה ידוייק 'מתחייב בנפשו', שמסתלקים ממנו הרוח והנפש כמ&quot;ש.

ובזה נבא אל ביאור הכתוב אמר איכה ישבה, בהתישבות הרבה זמן, בדד מבלי המלאכים שהיו מתלוים עמה, העיר רבתי עם, שהיה לה הרבה שומרים, ע&quot;ד רבים אשר אתנו (מלכים ב' ו) כמ&quot;ש, והשיב מפני שהיתה כאלמנה מבלי תורה, כדברי ס' הזהר, ועתה אשר היא רבתי בגוים, כמשאז&quot;ל רבתי בדעות. וכיון שיש לה דעת הרבה, מוטל עליה להרבות בד&quot;ת, והיא לא עשתה כן רק היתה כאלמנה ומנע מיניה ד&quot;ת, וזה גרם ג&quot;כ שהמלאכי' שהיו לה מקודם לכן ע&quot;י ד&quot;ת, נסתלקו ממנה ונשארה לבדה, ובזה אעפ&quot;י שבתחלה היתה שרתי במדינות, ועליה נאמר משז&quot;ל ברוך שברא כל אלו לשמשני, וכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה. ועתה היתה למס, כדתנן כל הפורק ממנו עול תורה נותנים עליו עול מלכות וכו'. ועתה על ידי שיר השירים אשר הוא רמז לדברי תורה, כמו שאמר הכתוב זמירות היו לי חקיך וכו'. וכן ג&quot;כ אז&quot;ל (סנהדרין פ' חלק) ר' עקיבא זמר בכל יום, זמר בכל יום וכו'. ועי&quot;ז האדם זוכה לתורה. וזהו שיר השירים, שמתחבר שיר א' עם הרבה שירים עד שאח&quot;כ הנה הוא כנחל שוטף, ונעשה אדם שלם ע&quot;י תורה שלמה שבידו, וזהו אשר לשלמה. ובפרט אם נפרש למלך שהשלו' שלו. ירצה למלך ממלכי רבנן, שהשלו' שהיא התורה הנק' שלו' היא שלו. ויפורש ג&quot;כ לפי דרך זה שיר מלשון שיראין, וכן אז&quot;ל השיריים והכלך. וזהו שיר חד, השירים תרי. שהם מחברים על ידי עסק התורה ועושים מהם לבושים שלמים, וזהו אשר לשלמה, מלשון שלמה וגם לשון שלמות. וזה ע&quot;ד מ&quot;ש בזהר במקומות רבים, ובפרט בתקונים תקון כ&quot;א דף מ&quot;ו ע&quot;א ז&quot;ל, ואית פסקות דאינון לבושין דמטרוניתא, וחתכין לון לכמה סטרין, ולבתר דמתקנין לון בכמה פרוקין לאתחזאה בהון מטרוניתא קדם מלכא וכו' עכ&quot;ל. וכן ג&quot;כ אמרו בר&quot;מ פ' כי תצא דף רע&quot;ו ע&quot;ב, וחתיכו לה כמה לבושין דאינון לבושי דהבא, בכמה פסקות וכו' עכ&quot;ל. ולפי זה יאמר ג&quot;כ שיר, כי התורה הנה היא שיר א'. פי' בגד אחד, כמ&quot;ש וחתכו אותה ועשו ממנה השירים, כמה שיראין, וכל זה כוונתם היא לעשות אח&quot;כ מזה לבוש שלם ושלמה שלמה, וזהו אשר לשלמה. ובמה שאמרנו יפורש משז&quot;ל, בשעה שישראל עושים רצונו של מקום כתיב ואלבישך רקמה, ובזמן שאין עושי' רצונו של מקום מלבישן בגדי בדדין, הה&quot;ד איכה ישבה בדד עכ&quot;ל. וזה כי ע&quot;י עסק התורה הנה הם עושים לבושים אל השכינה כמ&quot;ש, וכמו כן השי&quot;ת מלביש את ישראל חלוקא דרבנן, שהם רוח ונשמה באור פנימי ומקיף, ובפרט ע&quot;י החדושים שהאדם מחדש, הנה הוא נעשה מעשה רוקם, וכמאמר הכתוב לרקמות תובל למלך. וכמו שנפרש בעה&quot;ו. ועל זה נא' ואלבישך רקמה. אבל כשאין עושה רצונו של מקום, אז מתלבש בהם החומריות והיצה&quot;ר שולט בהם ח&quot;ו, ומלביש אותם בגדים צואים, מלבד כי מסתלקים ממנו הרוח והנשמה כמ&quot;ש ונשאר בדד, עוד מלבישים אותו בגדים צואים ורוחות רעות וכמה נחשים ועקרבים דאינון מערבלין מוחיה, וזהו ג&quot;כ שאמרו וישוב העפר אל הארץ כשהיה. מבבל היו ושם חזרו, והרוח תשוב אל האלקי' וגו'. זה רוח הקדש, כיון שנסתלק רוח הקדש גלו, וכיון שגלו היה ירמיה מקונן עליהם איכה ישבה בדד עכ&quot;ל. ומלבד פשוטו אפשר לומר וישוב העפר אל הארץ כשהיה, כי מפני העוונות נתעבה החומריות, ועי&quot;ז חדלו מלהשכיל בלמודים, ואז נתערבבה מחשבתם והשכלתם, וזהו מבבל היו, מלשון כי שם בלל ה'. ושם חזרו, ואז והרוח תשוב וכו'. זה רוח הקדש שנסתלק הרוח וכ&quot;ש הנשמה, וכיון שנסתלק כנז&quot;ל גלו, כי אז אפי' בחי' הנפש יורדת למטה בגלות, חבושה בבתי כלאי', ועל זה היה ירמיה מקונן איכה ישבה בדד הנפש כנז&quot;ל, ועוד נפרש בפ' הבא בעה&quot;ו. וידוקדק ג&quot;כ היות זה על ידי ירמיהו, שכן נרמז בשמו ירי&quot;ם י&quot;ה. וכמ&quot;ש למעלה מ&quot;ש בזהר פ' תצוה, והנה להחזיר רוח הקדש למקומו, וכן להעלות הנשמה ממקום שנפלה, זה יהיה על ידי השיר, כמשז&quot;ל כי השיר גורם לכל דבר רוחני וגרם שמיימי לעלות, וכן הוא אומר והיה כנגן המנגן, וכן הוא אומר ולפניהם תוף וחליל והמה מתנבאי'. וזהו שיר השירים אשר לשלמה.

ובמדרש הנעלם מדרש רות דף ל&quot;ד ע&quot;ד ז&quot;ל, עיר קטנה דא אורייתא, ואנשים בה מעט, למה היא קטנה, והכתיב ארוכה מארץ מדה וגו', אלא משום דאנשים בה מעט הן, ובא אליה חכם, דא שלמה הע&quot;ה דאתקין לה שרגא ואנהיר לה בנהירו במשליו וספריו, ומילט הוא את העיר בחכמתו, מידא דאפקורסי' ומינים, דאיהו אתקין אזנים לתורה וכו' עכ&quot;ל. ונפרש דבריו כפי מה שצריך לעניינינו, כי אמר כי התורה נק' עיר, והיא קטנה מפני שאנשים בה מעט, פי' המעיינים ועוסקים בה הם מעט, ולפיכך ובא אליה מלך גדול ובנה עליה מצודים גדולים, שהם קושיות גדולות ע&quot;ד פשט בלי הבנה מלא קושיות, וטעם הדבר כי הגם כי התורה עצמה אין ערך ליפיה ומעלתה, מ&quot;מ לאו כולי עלמא דינא גמירי, ואין מי שיכיר גדולתה רק ישראל בזמן שהם עוסקי' בה, וכל זה ע&quot;י תורה שבע&quot;פ, כמו שנא' ושמרתם זו מקרא, ועשיתם זו משנה. ופרש&quot;י ז&quot;ל ובזה תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמי', ואח&quot;כ הא אם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים עכ&quot;ל. וזה מפני שע&quot;י התורה שבע&quot;פ אדם מבין תורה שבכתב ומכיר מעלתה, ואם יבא אדם לערער על התורה או על איזה פרט מפרטיה, ידע מה שישיב לאפיקורוס. ובזה אפי' א&quot;ה יכירו מע' התורה, אעפ&quot;י שלא יגיעו אליה מ&quot;מ יאמרו רק עם חכם ונבון וכו'. והנה א&quot;ה העוסקי' בתורה, הנה לגבי דידהו נעשית סם המות ואינם מבינים והיא מלאה קושיות וסתירות, וכשהם באים אצל ישראל ומשיבים להם איזה תשובה נכונה בעיניהם, אעפ&quot;י שדוחין אותם בקש כאשר הדין נותן, וכמשז&quot;ל להם דחית (בקש) [בקנה]. מ&quot;מ כיון שמשיבים להם שאלתם, הנה התורה נחשבת בעיניהם ומכירים מעלתה, ואמרו רק עם חכם ונבון וכו'. ובזמן שאין ישראל עוסקים בה ח&quot;ו, אז תורה שבכתב מונחת בקרן זוית, ותורה שבע&quot;פ מה תהא עליה, ובזה מעוותים אותה מתוך שכחה, ואין מי שיכיר מע' תורה שבכתב ולא נודע תורה שבע&quot;פ, וישראל אעפ&quot;י ששומרי' אותה, אעפ&quot;י שאי אפשר כי אם לא למד לא עשה, מ&quot;מ כיון שאינם יודעים אותה יחשבו שוטים, וז&quot;ש במדרש הנעלם כנ&quot;ל, עיר קטנה משום דאנשים בה מעט, והם מקטינים ערכה וחשיבותה, ולזה בא שלמה ומלט את העיר, יהב בה שזבותא דאתקין לה שרגא, היינו שעשה תקון אל התורה שבע&quot;פ הנק' נר, כמ&quot;ש בזוהר פ' תרומה על פ' כי נר מצוה וכו'. והיינו כי ע&quot;י משליו וספריו עשה אזנים וסמכיות ללמוד ולהבין ולזכור תורה שבע&quot;פ, כמ&quot;ש אין התורה נקנית אלא בסימנין (עירובין נד:). ובזה ומלט את העיר בחכמתו זו תורה שבכתב, והעולה מזה כי התורה נק' עיר, והיא נמלטת ע&quot;י מה שנעשה לה תקון ע&quot;י הנר שהיא תורה שבע&quot;פ, כמ&quot;ש בזהר פ' תרומה כנז&quot;ל, כי כאשר יחדיו יתחברו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ יחדיו יאירו זה בזה, כדמיון האור והנר מחוברים יחד, כי נר מצוה ותורה אור. ובהתפרדם זה מזה האור מסתלק ונעלם והנר חשך על פני כלו, ובזה יאמר הכתוב איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, אותה העיר שהיא התורה הנק' עיר, והיתה רבתי ע&quot;י העם העוסקים בה. א&quot;נ שהיו רבים עוסקים בה, עתה ישבה בקרן זוית, בדד מיושביה שהם אנשים העוסקים בה. א&quot;נ מתורה שבע&quot;פ, וזהו ג&quot;כ היתה כאלמנה. רבתי בגוים כמ&quot;ש למעלה בשם הזהר פ' ואתחנן, וזה ע&quot;ד מ&quot;ש במדרש, כי מאסו את תורת ה' צבאות, זו תורה שבכתב, ואת אמרת קדוש ישראל נאצו, זו תורה שבע&quot;פ. וכיון שהשליכו ד&quot;ת לארץ, התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה עכ&quot;ל. ויש לדקדק היאך שייך לקונן איכה על השלכת ד&quot;ת לארץ, וכן מ&quot;ש וכיון שהשליכו ד&quot;ת לארץ, למה לא נקט לישנא דקרא, והיל&quot;ל וכיון שמאסו ד&quot;ת וכו'. אבל כל זה יתורץ עם מ&quot;ש כי כיון שמאסו תורה שבכתב ונאצו תורה שבע&quot;פ, היינו שהרחיקו ובזו אותה בעו&quot;ה, הנה בזה נעימים נפלו בחבלים, וד&quot;ת הנחמדי' מזהב ומפז רב, נעשו מאוסים בעיני הבריות, ואין לך השלכת ד&quot;ת לארץ יותר מזה, ועל זה קונן עליהם איכה ישבה בדד, תורה שבכתב מתורה שבע&quot;פ, והטעם הוא כי התורה אעפ&quot;י שנתלבשה בלבוש נכרי כפי פשוטי הדברים, מ&quot;מ הנה היא רומזת לדברי' עליונים, הגם כי הפשט לא יופשט, וכמו שהאריכו בזה בס' הזהר פ' בהעלותך ובמקומות אחרים אין מספר. והנה לדעת סודותיה ולהכיר מעלתה לא יוודע אלא ע&quot;י תורה שבע&quot;פ ועפ&quot;י ההקדמות המסורות לנו מרז&quot;ל הלכה למשה מסיני, והכל נכלל בשם תורה שבע&quot;פ, ועל ידה יכירו כי ד&quot;ת הנה הם למעלה מן השמים בגבהי מרומים, וכאשר מאסו את תורת ה' ואמרת קדוש ישראל נאצו, זו תורה שבע&quot;פ, אז לא ידעו ולא יבינו ד&quot;ת שבכתב אפי' לפי פשוטן של דברים, ואין לך השלכת ד&quot;ת לארץ יותר מזה, פי' משליך ד&quot;ת למקום חמרי ושפל ומארץ ידבר, ועל זה קונן עליהם, איכה ישבה בדד, בפי' א' בלבד לפי פשוטו, וכולי האי ואולי, העיר רבתי עם, שישבה יותר מששי' רבוא, פי' כפי נשמותיהם של ישראל, וזה ע&quot;ד הפשט, מלבד שיש ג&quot;כ ששים רבוא כנז&quot;ל עפ&quot;י שאר הדרכים, וכמו שאז&quot;ל בס' הגלגולים פ' (). והנה בזהר איכה אמרו ז&quot;ל, ר' לויטס פתח ואיבה אשית וכו'. דבבו סגי הוה מן יומא דאתברי עלמא על עילא דעיטא דנחש, והוה כמין תדיר בין גדרין דעלמא, בין אינון גדרין דאורייתא, כל אינון דדשין בעקב באינון גדרין נשיך לון, ווי דאשכח ווי דנשיך, וי על דבבו בישא דאתנטיר על דבבו בישא דהוות ליה בההיא אשה דאקריא אשה יראת ה' וכו'. וסוף דבר פי' כי ר&quot;ת איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה, היא איב&quot;ה רע&quot;ה, ואח&quot;כ ר&quot;ת למפרע ל&quot;ה בשבר&quot;ך. והגם כי כוונתו על אשת חיל שהיא השכינה, נוכל לפרש דבריו על תורה שבע&quot;פ ג&quot;כ, ופי' כי כל מי שעובר על מה שגדרו חכמים, ההוא נחש נשיך לון, ואז נכנס איבה רעה ח&quot;ו וגורם שברון ח&quot;ו, ואין שבר יותר קשה מהפרדת תורה שבכתב מתורה שבע&quot;פ, ועי&quot;ז נכנס הנחש ומפריד בין ישראל לאביהם שבשמים, ואין לך איבה גדולה מזו. והנה להכניס אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, אעיל שלמה ע&quot;ה שירתא דא, וכמ&quot;ש למעלה. וזה ע&quot;י השיר הזה הכולל ב' שירים, תורה שבכתב ושבע&quot;פ, וזה אפשר לומר שנרמז בזהר חדש פ' חקת ז&quot;ל, ת&quot;ח דוד רמז ליה להאי תושבחתא דשיר השירים ע&quot;י דבני קרח, אלא דלא מטא זמנא דאיתמר, בג&quot;כ כתיב למנצח על שושני' לבני קרח משכיל שיר ידידות וכו'. על שושנים אלין שית שנין דאתחברון בהאי שושנה וכו'. וידוע משז&quot;ל אל תקרי שושנים אלא ששונים. וכן מ&quot;ש כנז&quot;ל אילין שית שנין. אפשר לפרש על ו' סדרי משנה, שהם מתחברים עם הגמ' שהיא שביעית, הגם כי כוונת הזהר הוא על השכינה, כבר אמרנו שהכל א', מלבד כי הגמ' היא במלכות. ויפורש הכתוב למנצח ע&quot;ד זמר בכל יום, וזה לאותם ששונים. א&quot;נ למנצח לשון נצוח, כי ע&quot;י מה ששונים להם כלי זין וכלי נגון, שבזה הם מנצחים לאויביהם, והכלי הזה הוא לבני קרח, לישראל אשר הנה הם מקורחים בין האומות, ועי&quot;ז משכיל. ישכילו ויבינו בד&quot;ת אשר היא נק' שיר, ואז ידידות, נעשים ריעים זה לזה ואוהבים זה לזה, ויחדיו יתלכדו ולא יתפרדו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ, וגם אהבתה של תורה יכנס בלבו של אדם, ובמעמד שלשתם, היינו תורה שבכתב ושבע&quot;פ והאדם המחברם, יקנו שלמות והארה גדולה, וכל א' יוסיף אומץ בחבירו עד אין תכלית, ואז יהיה שיר חד הכולל שירים תרין, הא תלתא. ובזהר הנז&quot;ל אמרו שיר ידידות, רמז להאי שירתא דאקרי שיר כפול, שיר השירים, הכא והכא שיר ידידות כולא חד, קב&quot;ה וכ&quot;י אקרון דודים, הה&quot;ד שתו ושכרו דודים, בג&quot;כ שיר ידידות דאינון דודים, דא משבחא לדא, ודא משבחא לדא עכ&quot;ל. וידוע דקב&quot;ה וכ&quot;י רמז לתורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ, ודא משבחא לדא, כי כל א' מוסיף שבח לחבירו כמ&quot;ש, וכן ג&quot;כ מוסיף אהבה, וזה ג&quot;כ רמזו בס' הזהר חדש תרומה שאמ' כי שיר השירים הוא בהיכל אהבה, הנה כי ע&quot;י שיר הכולל ב' שירים, תורה שבכתב ושבע&quot;פ כמ&quot;ש, עי&quot;ז יהיה שלו' בין ישראל לאביהם שבשמים. וזהו אשר לשלמה, מלך שהשלו' שלו, כי הוא יברך את עמו בשלו', ולא יהיה עוד שוד ושבר ולא איבה ח&quot;ו, רק אהבה ואחוה ושלו', וגם לשלמה לשון שלמות, וזהו ג&quot;כ ת&quot;ח מרבים שלו' בעולם, אל תקרי בניך אלא בוניך. שהם עסוקי' בבניינו של עולם, וקורא להם גודר פרץ. ואפשר שזהו ג&quot;כ איכה ישבה בהתישבות בין האומות, השיב ואמר ע&quot;י שיר השירים וכו'. שהם ד&quot;ת כנז&quot;ל, וכן ע&quot;י התפילות שירות וזמירות, עי&quot;ז אשר לשלמה נכנסי' לתוך האומות ויוצאי' שלמים.

והנה רז&quot;ל במדרש ובהרבה מקומות דרשו עיר על גופו של אדם, וכמ&quot;ש במדרש קהלת וכן ג&quot;כ במדרש הנעלם מדרש רות, עיר קטנה זה הגוף וכו'. ולפי זה יפורש הכתוב על אדה&quot;ר, וכמשז&quot;ל במדרש, והמה כאדם עברו ברית וכו'. וזה כי ידוע מע' אדה&quot;ר קודם שחטא איך היו כל הנשמות כלולים בו, וכיון שחטא קצתם נסתלקו ממנו וקצתם נפלו בתוך הקליפות, וזהו איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, אותה העיר קטנה אשר היתה רבתי עם, כלולה מנשמות הרבה. וכן ג&quot;כ היתה כאלמנה, שנסתלק ממנו ההוא זיהרא עלאה, ואז נאמ' וינפש. וי שלא זכה כ&quot;א לנפש, כמ&quot;ש בס' תורת נתן, וכבר אמרנו מ&quot;ש כי מי שיש לו נפש בלבד הרי הוא כאלמנה, וזהו היתה כאלמנה, רבתי בגוים, שהיה שולט על כל הקליפות, וכל הגוים כאין היו נגדו, וכפי משז&quot;ל רבתי בדעות. אפשר לומר כי אז הדעת היה יותר גדול בהיותו למעלה, כמ&quot;ש בס' הגלגולים ובמקומות אחרים, וכשחטא ירד הדעת למטה ותשש כחו כנקבה, ועי&quot;ז מה שהיה בתחלה שרתי במדינות, שולט על הגבורות ועל מדה&quot;ד, עתה היתה למס, ששולט עליו כח סטרא אחרא וכח היצה&quot;ר, ולפעמים הנה הוא גובר עליו וצריך כמה דברים להמלט ממנו. ואפשר כי כנגד זה אמרו בזהר שיר השירים, ודא זהרא כד אשתלים איהו שיר, רבון י' שלימו דאשתלם מכלא וכו'. אפשר שבא לרמוז כי ע&quot;י השיר הזה ישתלם ההוא זיהרא ואז יבאו לקדמותו, רבון ושליט כאשר בתחלה, וכן ג&quot;כ יצא העולם מקללתו של נחש, ויהיה ה' רבון ושליט על עולמו, גם רבון ממנא על כל חיילין ומשריין דרגין דלתתא. וכל זה דרך רמז כי דבריו עמקו מאד מאד, ואפשר ג&quot;כ שרמזו בסוף דברי הזהר שהבאנו למעלה, בא יבא ברינה וכו' ז&quot;ל, בשעתא דבנה שלמה בי מקדשא ואשתלים עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה, ישראל כלהו הוו זכאין ואסתלקו בכמה דרגין עלאין, כדין אסתלק כורסייא דיקרא בחדווא בכמה חדוון, בכמה עלויין, וכדין שיר השירים אשר לשלמה, סליקו בחדוה ונחיתו בחדוה, עלמין כלהו בחדוה וחבורא, בחדוא שיר לקב&quot;ה, השירים לעילאין ותתאין, אשר לשלמה חבורא דעלמין כלהו בחדוא למלכא דשלמא כלא דיליה, עכ&quot;ל. והנה ידוע מ&quot;ש בס' הגלגולים בענין עמידת העולמות קודם חטאו של אדה&quot;ר, ואחר החטא ירדו ממדרגתן, וכמו שנביא לשונו בסוף הספר בפ' השיבנו ה' אליך וכו'. ועתה אמר כי שיר השירים רומז לעליית העולמות כנז&quot;ל, ובפרט כדין אסתלק כורסייא דיקרא וכו'. שהוא סוד כסא הכבוד, שהוא עולם הבריאה שנסתלק ועלה למעלה, וזהו אשר לשלמה, שלימו וחדוה בכלהו עלמין, וכמ&quot;ש ג&quot;כ בס' חסד לאברהם, כי כשנבנה ב&quot;ה היה העולם קרוב אל התיקון מחטא עון אדה&quot;ר, ואפשר ג&quot;כ כיון שה' צבאות, שר ורבון ושליט על ישראל, בכל מקום שנלך אנחנו עבדיו, וכמ&quot;ש בהקדמה קדש ישראל לה' וכו'. מלבד מה שפירשנו כאן, ובפרט בפתיחת ר&quot;י ור' נחמיה, אין איכה אלא לשון תוכחה, ובפ' ישיחו בי יושבי שער ומקומות אחרים. ואפשר עוד לומ' איכה ישבה בדד, התחתונה מן העליונה וכו'. וכנגד זה אמ' שיר השירים, ע&quot;ד מ&quot;ש בהקדמת התקוני' על פ' שמע ישראל ז&quot;ל, שיר א״ל, שיר משמאלא, שיר דלויים, א״ל מימינא דכהניא, עמודא דאמצעיתא, ישראל כליל תרוייהו, חכמה נחית בימינא דכהנא, וביה הרוצה להחכים ידרים, אימא נחית בקדושה דליואי משמאלא, וביה הרוצה להעשיר יצפין עכ&quot;ל. הנה שע&quot;י השיר ימשיכו שפע ויורידו הארת אי' למטה במלכות, ועי&quot;ז יתיחדו שניהם ויבנה ערי יהודה ואלקי' יושיע ציון אכי&quot;ר.</text>
      <sha1>08791v4zajzxp9m5pm98830drsx0ltm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/שיר השירים ב/יג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328066</id>
    <revision>
      <id>1413900</id>
      <parentid>1088356</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T14:41:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39143" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה||שיר השירים ב יב|שיר השירים ב יג|שיר השירים ב יד}}
'''&lt;big&gt;התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך.&lt;/big&gt;'''
 
'''&lt;big&gt;ויחמוס כגן שכו שחת מועדו שכח ה' בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן.&lt;/big&gt;'''
 
אפשר שהוא נחמה ממה שאמרנו בפסוק שלמעלה מזה, וירב בבת יהודה תאניה ואניה. בין שמפרש אותו כפשוטו לשון בכי ויללה, או אם מפרש לשון תאנה, ואמר עתה התאנה כמו שאמרנו, חנטה פגיה אלו פושעי ישראל ששבו בתשובה, כי ע&quot;י הצרות והבכי והיללה הנה הם שבים בתשובה, וגם ע&quot;י מה שמתגברים הקליפות עליהם, עי&quot;ז באזנו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו, לפי דרכנו נאמ' הנה הכתוב אומר ויחמוס כגן שכו. ופירשו ז&quot;ל, ר' חמא בר חנינא אמר כגינה שנחמס מעייניה והלבין ירקה. זה יפורש עפ&quot;י משז&quot;ל על מה אבדה ארץ על עזבם את תורתי. וזה כי כל זמן שישראל עוסקי' בתורה אין כל אומה ולשון יכולי' לשלוט בהם. ואין חיותם אלא במים זו התורה, וכיון שפירשו ממנה הם מתים, וזה הוא ג&quot;כ שאמרו (ויקרא רבה פ' ט&quot;ו) משל לגינת ירק שהמעיין בתוכה, כל זמן שהמעיין בתוכה ירקה משחיר, פסק המעיין (הלבין ירקה). ופי' ז&quot;ל על חרבן ב&quot;ה שנחמס ונחתך כירק, וכן ג&quot;כ נחתך ב&quot;ה של מטה אשר היה מכוון כנגד ב&quot;ה של מעלה. ולפי דברי המתרגם שפי' ושרש. אפשר שהוא ע&quot;ד הכתוב שאו' ערו ערו עד היסוד בה. ועי&quot;ז שחת מועדו. שבטלו עולי רגלים. גם שכח ה' בציון מועד ושבת. כמ&quot;ש כי ע&quot;י הקרבנות היו ניכרים הי&quot;ט והשבתות בו במוספי שבת ור&quot;ח, וגם ע&quot;י השיר שהיו הלויים אומרי', עתה שנתבטל קרוב הדבר לבוא לידי שכחה, וזהו שכחה בציון מועד ושבת. וכן (פי') מהר&quot;ש אוזידא בשם מהר&quot;ם קורדוווירו ז&quot;ל. גם וינאץ בזעם אפו מלך וכהן, אשר עליהם נאמ' וכי יעשה הנשיא נדבה עולה או שלמים נדבה לה'. ופתח לו את השער הפונה קדימה. גם אמרו אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד. הנה שבב&quot;ה היתה ניכרת מעלתו של מלך, גם מעלת הכ&quot;ג בזמן שכ&quot;ג נכנס להשתחוות וכו'. ועתה שחרב הבית, וינאץ בזעם אפו מלך וכהן. ועז&quot;א התאנה חנטה פגיה. ואז&quot;ל אלו הבכורי' והגפנים. סמדר נתנו ריח אלו הנסכים, אשר מלבד לפי פשוטו נוכל לומ' אעפ&quot;י שנחרב הבית, מ&quot;מ מקריבי' במקום המקדש אעפ&quot;י שאין בית וכו'. אבל עדיין קשה למה יצאו אלו משאר הקרבנות. ולכן נוכל לומ' כי קרבנות אלו אדם יכול להקריב אותם אפי' אחר החרבן, פי' לא הם בעצמן אלא בדומה להן, כמשאז&quot;ל ויבא לאיש האלקי' לחם בכורי'. כל המביא דורון לת&quot;ח כאלו הקריב בכורי'. וכן ג&quot;כ הרוצה שינסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של ת&quot;ח יין. וכבר פי' המאמר הזה למעלה בפסוק פרשה ציון בידיה ע&quot;ש. ועי&quot;ז קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך. כי ע&quot;י הקבלת פני ת&quot;ח הנה הוא דומה להקבלת פני שכינה, ועי&quot;ז וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה'. והנה במד' אמרו כגינה שנחמס מעיינה והלבין ירקה. אפשר לפרשו על ביטול תורה, שהכתוב או' ויחמוס כגן. כי התורה הנה הוא גנה אשר זרועיה תצמיח. גם כ'גן' הנה הוא רמז לנ&quot;ג פרשיותיה של תורה, וכמו שישראל בטלו את התורה כן ג&quot;כ הב&quot;ה סלק שכינתו, ויפורש 'שוכה' מלשון שוכת גפן שהיא זמורה. וכמו כן ניצוץ שכינתו אשר היה משלח לשכון בתוך בני ישראל, כמו שהם כרתו את התורה, כן גם הוא סלק שכינתו מביניהם, ונתן טעם לזה הן על סילוק שכינה וגם על הפרדת התורה, ויחמוס כגן כמ&quot;ש, ויהיה פי' כריתת תורה שבכתב מתורה שבע&quot;פ, הטעם הוא מפני כי שחת מועדו, שלא קבע עתים לתורה, ואפי' העת אשר היה קבוע לו ללמוד שחת אותו וביטל ולא עסק בתורה, ולכן הוא ית' ע&quot;ז סלק שכינתו, וכמ&quot;ש בס&quot;ה מאן דפסק יתפסק. אעפ&quot;י שפירשוהו באופן אחר. ואם נפרש שחת מועדו אליו ית', יפורש כמו שפי' בזוה' חדש פ' כי תבא, כי בגלות בתראה דבית שני עברו ישראל ג&quot;ן פרשיות, ארחין דאתגליין, ואסתים קצייהו. וזהו שחת מועדו, שלא נתן להם זמן קבוע לסוף גלותם כמו שעשה לגליות אחרות. שכח ה' בציון מועד ושבת, כי לא ניתנו שבתות וי&quot;ט לישראל אלא שיעסקו בהם בתורה. גם הנה ארז&quot;ל, וי&quot;ח דברי' גזרו בו ביום. והטעם מפני שראו היותם בגלות, לפי' ראו לעצמם היות כל אותם הדברי' צריכים אליהם. והנה א' מאותם הדברי' שגזרו לפי דעת הר&quot;ב הוא אין קורין לאור הנר וכו'. והנה בזה לא שייך טעם היותם בין העמים, אבל אפשר לומ' כי הם ראו היות היצה&quot;ר מתגבר, ובפרט כנגד העוסקי' בתורה, ובזמן שב&quot;ה קיים מלבד שאם היה האדם חוטא מביא קרבן ומתכפר לו ואימת ב&quot;ה עליו, אבל משחרב הבית נתבטלה היראה הזאת, ועיניהם ראו מה שאירע לר' נתן שקרא והטה. והנה ר' ישמעאל בן אלישע אמר אני אקרא ולא אטה. וקשה וכי לא ידע שאין לו לאדם לעבור על דברי חכמי', אבל היה סבור שכיון שכבר עמד בזמן שב&quot;ה קיים, גם היה כ&quot;ג שהקריב לפני ולפנים כמשז&quot;ל בברכות, היה סבור שלא יעלם הדבר מנגד עיניו, ומ&quot;מ בקש להטות, ולכן גזרו שלא יקרא לאור הנר. וזהו שכח ה' בציון מועד ושבת. נתן מקום אל השכחה לשלוט בשערים המצויינים לשבת ומועד, וכן מצינו ג&quot;כ על ריש לקיש דהוה קא פסיק סדרא וקא נפיק חוץ לתחומא דשבתא והוא לא ידע, ועי&quot;ז וינאץ בזעם אפו מלך וכהן. ע&quot;י שמירת השבת יתקיים המלכות והכהונה. כמ&quot;ש בירמיהו ואל תשאו משא ביום השבת וכו'. ועי&quot;ז ובאו בשערי העיר הזאת מלכי' ושרים וכו'. גם ובאו מערי יהודה וכו'. מביאי' עולה וזבח ומנחה ומביאי תודה בית ה'. וההפך בהפך, כי ע&quot;י ששכח ה' בציון מועד ושבת, עי&quot;ז וינאץ בזעם אפו מלך וכהן. ולפי הדרך שפי' שהוא על ביטול תורה, ז&quot;ש ר' חמא בר חנינא במד', כגינה שנחמס מעיינה והלבין ירקה. כי מלבד כי ד&quot;ת הנה הם חיותנו, אפשר שבא לרמוז משז&quot;ל, כי כל מה שאדם מחדש ד&quot;ת אינו הוא בעצמו אלא הב&quot;ה ממעון קדשו משגיח עליו, ומפיו יתן חכמה להוציא דעת ותבונה, וע&quot;ז נא' המשלח מעיינים בנחלים. והוא ע&quot;ד יהב חכמתא לחכימין. כך הנה הוא ית' יתן חכמה ומשלח מעייני' באותם שהם חכמי' כבר ונקראי' נחלים. ועי&quot;ז בין הרים יהלכון, שיהיו מורי הוראות בישראל. וגם בפי' אמרו אין הרים אלא דייני'. וזהו ויחמוס כגן שוכה. כגנה שנחמס מעיינה. וכיון שיבש המעיין נקצץ האילן והלבין ירקה. שאין בו כח לפרש ד&quot;ת. וכבר ביארנו למעלה בפסוק בכה תבכה. משז&quot;ל בשעה שגלו ישראל, לא היה א' מהם יכול לסבור תלמודו. שלא היו יכולין לתת סברא וטעם נכון לד&quot;ת שהיו לומדים, וכנגד זה אמ' התאנה חנטה פגיה. ופי' בה&quot;א הידיעה, אפשר שהוא ע&quot;ד מ&quot;ש בירמיה, הראני ה' והנה (שני) דודאי תאנים וכו'. כתאנים הטובות כן אכיר את גלות יהודה וכו'. והוא כמשז&quot;ל שלכך הקדים גלות החרש והמסגר כדי שלא תשתכח תורה מישראל, ועי&quot;ז התאנה חנטה פגיה. שהם אותם התאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרוע, גם הם חנטו ועשו פרי, והגפנים סמדר נתנו ריח, הנה הגפנים הם ת&quot;ח בהיותם סמדר שהם קטנים אז נתנו ריח, שהם הבל שאין בו חטא, ואעפ&quot;י שויחמוס כגן שוכה כמ&quot;ש, ונתקלקלו אותיותיה של תורה. הנה בס' חסד לאברהם במעין ג' נהר כ&quot;ד, בענין הבל התינוקות פי' כי הענין הוא שהעולם נברא בסוד כ&quot;ב אותיות, ואותיות אלו נחלש כחם ומתמוטטות מפני פגם מעשה התחתונים, ולזה צריך להחזיקו ולהעמידו ולחדשו, וזה ע&quot;י הבל תינוקות של בית רבן, וכמ&quot;ש עכ&quot;ל. באופן כי ע&quot;י שהגפנים סמדר נתנו ריח יתוקן מ&quot;ש ויחמוס כגן שוכה, גם ע&quot;י יתוקן מ&quot;ש שכח ה' בציון מועד ושבת, שהרי אמרו החזן רואה היכן תינוקות קוראי'. ואעפ&quot;י ששחת מועדו ונעלם הקץ, קומי לך רעייתי יפתי. גם אעפ&quot;י שוינאץ בזעם אפו מלך וכהן. ואין לנו אלא מלך ולא נביא ולא כהן, מ&quot;מ 'ולכי לך' לעצמך, כי הולך לפניכם ה' ומאסיפכם אלקי ישראל. ולפי דברי המד' כגנה שנחמס מעיינה וכ&quot;ש, אפשר לומר שזהו שאו' שכח ה' בציון מועד ושבת, כפי מ&quot;ש כי היתרון לעם הארץ הוא לת&quot;ח כחול, וגם קדושת שבת בעצמה היא נמשכת משבת לחול, והנה מציאות נשמה יתירה הוא חכמה ובינה יתירה ניתוסף באדם להבין ולהשכיל בכל אשר יפנה, ועתה כי מעיינות החכמה נסתמו, הרי בזה שכח ה' בציון, פי' בשערים המצויינים מועד ושבת, שאין להם עוד לא רוח ולא נשמה יתירה בעו&quot;ה.

עוד אמרו במדרש: ר&quot;ש בן נחמני אמר כאדם הראשון, כד&quot;א ויגרש את האדם וגו' עכ&quot;ל. אפשר לפרש ע&quot;ד מ&quot;ש מהר&quot;ם אלשיך על מד', ר' אבהו פתח והמה כאדם עברו ברית. אמר הב&quot;ה אדה&quot;ר הכנסתיו לג&quot;ע וצויתיו ועבר על צווי, ודנתי אותו בגירושין וכו' אף ישראל וכו'. ופי' כי הכוונה כי להיות אדה&quot;ר בג&quot;ע מקום קדוש, מושב אלקי' מקדם, ולכן אי אפשר לסלק שכינתו משם, רק שלח אותו חוצה לג&quot;ע, וכן ישראל להיות כי קדושת המקום קדושתו קדושת עולם, ואי אפשר שתזוז שכינ' מכותל מערבי, ולכן הוכרח לשלח את ישראל חוץ למקום הקדושה, עכ&quot;ל בקצור. וזהו ויחמוס כגן שוכה. כמו שכרת הג&quot;ע שהיה מחובר לארץ הזאת, והיה אדה&quot;ר נכנס ויוצא כרצונו, כמי שהולך מביתו לב&quot;ה. ועתה נכרת, ויגרש את האדם וישכן מקדם לג&quot;ע את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת. ונשאר העה&quot;ז בחשך. וגם אדה&quot;ר גורש מג&quot;ע ונשאר בעה&quot;ז החשוך. כן ישראל גדע בחרי אף כל קרן ישראל זה ב&quot;ה, כרת אותו, הן ממה שהיה מחובר ב&quot;ה של מטה עם ב&quot;ה של מעלה. ואפשר שלכן כשנכנסו אויבים לתוכו גבה היכלא, כדי להתחבר עם ההיכל של מעלה, ודרכו אותו כמשז&quot;ל. וגם נכרת ממה שהיה מחובר עם כל העולם וקדושתו מתפשטת ומאירה לכל העולם. ולכן עשה שלמה לבית חלונות שקופים אטומים. אטומים מבפנים ושקופים מבחוץ, כדי שתתפשט האורה לחוץ. ועתה נכרת וחרב, ולפי דרכו למד כי כמו שהג&quot;ע לא נשתנה בעצמו רק נעלם מן העין כידוע, כן ג&quot;כ בחרבן ב&quot;ה לא שלטה בו בריה רק נעלם מן העין, וכמ&quot;ש בזוה' פ' פקודי על פ' ויסדתיך בספירים. ונחזור לענין כי נחמס ונתחך הב&quot;ה כמו שנחמס ונחתך הגן, ובזה שחת מועדו, שהיו מתועדים שלש פעמים בשנה. עתה נשחת ונתבטל, שכח ה' בציון מועד ושבת, אעפ&quot;י שהוא ית' מתראה לפעמי' בשבתות וי&quot;ט, כמ&quot;ש בפ' דומה דודי לצבי. מ&quot;מ אינו אלא לפי שעה, ואחרי שעבר אותו היום נשכח כל השבע, וזהו שכח ה' בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך, בבית ראשון שהיה שם מלך ממלכי בית דוד, וכהן בבית שני שהיו שם מלכי בית חשמונאי, שניהם הוסרו ממלכותם, ונתקיים בהם יולך ה' אותך ואת מלכך וכו'. וכנגד זה אמר התאנה חנטה פגיה. כמשז&quot;ל על פ' כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם, שהאבות נמשלו לתאנה, וע&quot;י אברהם נפתח שער של ג&quot;ע ע&quot;י מערת המכפלה, כי ע&quot;י ילך האדם מן העה&quot;ז אל ג&quot;ע כמשז&quot;ל. וכנגד ב&quot;ה או' והגפנים סמדר נתנו ריח. ואז&quot;ל על פ' גפן ממצרים תסיע. מה הגפן הזו כל מי שאוכל ממנה בוסר שניו קהות עליו, כך כל מי שבא ומזדווג עם ישראל סוף שהוא נוטל (את) שלו מתחת ידו, פרעה סיחון ועוג ל&quot;א מלכים עכ&quot;ל. גם אז&quot;ל כל מי ששלח ידו בבית המקדש עתיד ליתנו בתוך הגן עכ&quot;ל. ועי&quot;ז קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך. והנה על פ' גפן ממצרים תסיע. אמרו במד' מה הגפן הזו בוצרין אותה והיא שותקת, דורכין אותה והיא שותקת, ובסוף היא מגרה את קרניה וקרניה משגין לאדם ומפילין אותו, כך ישראל לא&quot;ה עכ&quot;ל. אפשר שזה נרמז בפ' ויחמס כגן שכה. כי 'שוכו' פי' זמורה, והם ישראל שהם ענפים ובדי הגפן מאתו ית', ועתה אמר 'ויחמס' פי' כרת, וגם 'רמס' מלשון נחמסו עקביך כמ&quot;ש המפרשי' ז&quot;ל. ואמר כרת ורמס כגן שוכו, שהם ישראל ענף ושוכה מאתו ית' וזה ע&quot;י א&quot;ה, ולכן אמ' הגפנים סמדר וכו'. לומר לך מה הגפן בוצרין וחותכין אותה והיא שותקת, שמקבלת מאהבה, וכן דורכין אותה בעקביים וברגל והיא שותקת, ובסוף היא מגרה את קרניה וקרניה משגין לאדם ומפילין אותו, כך ישראל לא&quot;ה. והענין כמשז&quot;ל עת אשר שלט אדם בליעל באדם אלו ישראל שנק' אדם, לרע לו של אדם בליעל, כי ישראל הנה הם דמיון האדם שבתוך החיה שזכרנו למעלה. והעיקר שהוא ית' קצף מעט והמה עזרו לרעה, ובחזקתם של א&quot;ה גבה לבם, ואלו הם הקרנים שמשגין לא&quot;ה ומפילין אותם, וזהו כך ישראל לא&quot;ה. ואם 'ויחמוס כגן שוכו' על בית המקדש כמשז&quot;ל. נפרש לפי ד&quot;ז הגפנים סמדר וכו'. על כלי בית המקדש אשר תעה בהם בלשצר, וכמש&quot;ה ואנת בריה בלשצר וכו'. ועל מרי שמיא התרוממת ולמניא דביתיה הייתיו קדמך וכו'. וזה מפני כי עינו הטעתו וגסות רוחו הוא שטרדו מן העולם, וזהו כך ישראל לא&quot;ה.

עוד אז&quot;ל, מה הגפן הזה משליכין עליה גולגליות וארנוניות, ובסוף משהיין עולה על ראשו הוא לוקה, כך ישראל קדש ישראל לה'. וזהו ויחמוס כגן שוכו, כמו שפי' רש&quot;י. כמו שגוזזין ירקות הגנה, כך ישראל שהם ענף מאתו ית', הנה הם נחתכי' כמו שגוזזין ירקות הגנה ע&quot;י מסים וארנוניות, אבל לבסוף והגפני' סמדר נתנו ריח, וזהו משהיין עולה על ראשו הוא לוקה. ומביא ראיה מהפסוק קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו. וכבר ביארנו בהקדמה הפסוק הזה בביאור, שכל הנהנה מישראל כאלו נהנה מן ההקדש. וכבר אמר תחת הנחשת אביא זהב וכו'. תחת ר&quot;ע וחביריו מי מביא לנו תמורתם. ועליהם הוא או' ונקתי דמם לא נקתי. ועי&quot;ז וה' שוכן בציון.

עוד אמרו (חולין ד, ע&quot;ב): ר&quot;ל אמר אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה אלו בעלי בתים. אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים, עלין שבה אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה אלו ריקנין שבישראל. והיינו דשלחו מתם יבעון אתכליא רחמי על עליא דאלמלא עלייא לא מתקיימין אתכליא. וכן אתה או' ובגפן שלשה שריגים עכ&quot;ל. אפשר שבא כנגד מ&quot;ש במדרש, כגנה שנחמס מעיינה והלבין ירקה. ומלבד מ&quot;ש צריך להבין מהו הירק ולאיזה בחי' נמשלו ישראל לירק. ואפשר שהוא על עמי הארצות שבהם, מפני שאמרו מה ירק זה גדל על כל מים גם הם צריכים להשקות תדיר, משא&quot;כ בתלמידי חכמים אשר עליהם נאמר הכל צריכין למארי חטייא, אלו אינם גדלים על כל מים אלא למטר השמים ישתו מים. וכן האילנות אשר גם בהם נמשלו ת&quot;ח ואלו אינם גדלים על כל מים שהם תורתם עראי מצות אנשים מלומדה, רק למטר השמים בסייעתא דשמיא ישתו מים, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. והנה עתה ויחמוס כגן שוכה, נחמס מעיינה והלבין ירקה, כי עמא דארעא אזלא ומדלדלא וכו'. ולכן עתה או' והגפנים סמדר נתנו ריח, והם כמו הגפן שאפי' העלין שלה הנה הם מתקיימי' ע&quot;י היותם מחוברים לגפן, וכמ&quot;ש מצאתי להם תקנה מן התורה, ואתם הדבקי' בה' אלקיכם, כל המשיא בתו לת&quot;ח ומהנהו מנכסיו וכו'. וזהו אומה (זו) נמשלה לגפן וכו'. ואפשר שדרך רמז נרמז במס' עוקצין פ&quot;ב, דתנן עלי ירקות ירוקין מצטרפין ולבנים אינם מצטרפין, ר' אלעזר ב&quot;נ או' הלבנים מצטרפין בכרוב מפני שהן אוכל, ובחזרין מפני שהם שומרי' את האוכל ע&quot;כ. אפשר שבא לרמוז כי אלו העלין עלי ירקות, שהם העמי הארצות, בזמן שהן ירוקין, שיש בהם ריח תורה, מצטרפין עם הת&quot;ח ומקבלים שכר עמהם, אבל לבנים שאין בהם ריח תורה כלל אינן מצטרפין, וראב&quot;ז מצא להם סיוע ואמר הלבנים מצטרפים בכרוב מפני שהם אוכל. ע&quot;ד משז&quot;ל הני נשי במאי זכיין, באקרויי בנייהו ונטורי גברייהו. וכן ג&quot;כ אמרו ברא מזכה אבא. וזהו מצטרפין בכרוב, שהם התינוקות אנפי זוטרי, מפני שהן אוכל. שהם עצמם אוכל, כי ניצוצות הבנים הנה הם כלולים בד&quot;ת של הבנים, ובחזרין מפני שהם משמרים את האוכל, פי' בחזרין, שהם שאר ת&quot;ח שהם חוזרין על התורה, הנה אלו העלים אעפ&quot;י שהם לבנים מצטרפין עמהן מפני שהם משמרים אותם, והנה הם כגפן הזה שהעלין משמרים את האשכולות, באופן שאעפ&quot;י שהלבין ירקה והגפנים סמדר נתנו ריח כמ&quot;ש. עוד אמרו א&quot;ר ירמיה בר אבא גפן אלו ישראל, ג' שריגים אלו ג' רגלים שעולים ישראל בכל שנה, והיא כפורחת עלתה נצה, הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות, ולא גלו ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. גם ארז&quot;ל מה הגפן אינה נטעת ערבובייא, כך ישראל וכו'. וא&quot;כ אעפ&quot;י שוינאץ בזעם אפו מלך וכהן, מ&quot;מ אינם הולכים בערבובייא רק הגפנים סמדר נתנו ריח ונכרים לעצמן. והטעם הוא כמ&quot;ש מה הגפן הזאת שומרה עולה למעלה הימנה ומשמרה, כך ישראל, שנ' הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ודרך כלל אמרו מה הגפן הזאת נרמסת ברגל ואח&quot;כ מעלין אותה על שלחן מלכים, כך הם ישראל בעה&quot;ז, על גבי חרשו חורשים, ורמסה ברגליה תרמסנה רגל, אבל לעתיד לבא והיו מלכים אומניך, וא&quot;כ אע&quot;פ שויחמוס כגן שוכו, שנחתך ונרמס, הנה הגפנים סמדר נתנו ריח, ובפרט כמ&quot;ש במדרש אלו הנשארים, ועליהם נאמ' והיה הנשאר בציון וכו'. כי על אלו נאמ' והביאו את אחיכם מכל הגוים. ולהבין יפה מהו נחמס מעיינה והלבין ירקה, נבאר יפה ג&quot;כ מהו השפע הבא אל האדם המחדש ד&quot;ת, הנה פי' בעל חסד לאברהם ז&quot;ל (מעין שניה עין הקורא נהר י&quot;ד). אמנם התורה הוא סוד הדעת, מהכתר לחכמה ומהחכמה אל הבינה, ולכך התורה נק' ראשית כנודע. ואדם המשתעשע בד&quot;ת ומנענע בהם, הרי הוא גורם להמשיך רז סוד מהמוח העליון, בסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. דהיינו ר&quot;ז או&quot;ר זרוע לצדיק עכ&quot;ל. והנה בענין ר&quot;ע אמרו, וכל יקר ראתה עינו. והם ש&quot;י עולמות כידוע. והנה ש&quot;י עולמות פי' האר&quot;י זלה&quot;ה בס' הכוונות שהם כ&quot;ב אותיות התורה, והם תחות עלמא דכורסייא, עלמא דאתי שהיא התבונה, ועיקר הארתם יוצא לחוץ אחר כלות יסוד בינה אשר בחזה ז&quot;א. והנה יסוד אימא הוא נק' מעיין המתגבר והולך, וכיון שנסתלקו נה&quot;י דבינה מז&quot;א, וזהו נחמס מעיינה, כב יכול הלבין ירקה, שהם הש&quot;י עולמות. וזהו ויחמוס כגן שוכה, פי' הבינה שנק' גן, כמ&quot;ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. עתה ויחמוס כגן שוכה. ופי' ז&quot;ל מלשון נחמסו עקבייך. שהם העקביים הנז' שנסתלקו מן הסוכה הנז', גם אפשר לומר ויחמוס כגן שוכה, לשון גלוי, כי במקום שהיתה אימ' פורשת סכת שלו', עתה ויחמוס כגן, שנסתלקה למעלה ונשארה בגלוי, ועי&quot;ז שחת מועדו, שנתבטל הייחוד הנק' אהל מועד, כיון שנסתלקו נה&quot;י למעלה כמ&quot;ש, והנה אין לך בטול תורה גדול מזה, שהרי אז&quot;ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. שהם נה&quot;י הנז'. ועי&quot;ז שחת מועדו. וזה גרם כי שכח ה' בציון מועד ושבת, פי' במקום שהיה מתיחד היסוד שהוא בסוד הזכרון, עתה נכנס במקום השכחה. ואמנם פי' שכח ה' בציון מועד ושבת, הכוונה כיון שנסתמו מעיינות החכמה כמ&quot;ש, גם הנשמה יתירה שבאה אל האדם אינה מאירה בתוכו. והטעם הוא שהרי אמרו בזוה' פ' יתרו דף קנ&quot;ה ז&quot;ל, תאנא כל האי יומא, כל נשמתהון דצדיקייא מתעדנים בתפנוקי עתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין. ורוחא חדא מענוגא דההוא (עתיקא קדישא) מתפשטא בכלהו עלמין, וסלקא ונחתא ומתפשטא לכלהו בנין קדישין לכלהו נטורי אורייתא, ונייחין בנייחא שלים, ומתנשי מכלהו כל רוגזין כל דינין כל פולחנין קשין, הה&quot;ד ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך עכ&quot;ל. ומדקאמ' לכלהו בנין קדישין לכלהו נטורי אורייתא. צריך לומ' כי לא ראי זה כראי זה ולכל א' נתוסף נשמה יתירה כראוי לו, ומ&quot;מ הכלל העולה כי ומתנשי מכלהו כל רוגזין וכו'. וכיון שעתה נסתמו מעינות החכמה כמ&quot;ש, גם נסתלק בית המקדש כפשוטו, ונחרב, אין כח הנשמה יתירה לשכח ממנו הצרות, כל רוגזין וכו'. שעתה נסתמו מעינות החכמה כמ&quot;ש. גם נסתלק בית המקדש כפשוטו, אין כח בנשמה יתירה. רק נשאר (במכוניו) ועי&quot;ז שכח ממנו מועד ושבת. א&quot;נ לפי שנמצא כתוב בשם מהרח&quot;ו כי במוצאי שבת מתגברים הקליפות, ולכן אנחנו אומרי' ויהי נועם וכו' עכ&quot;ל. והנה הקליפות הם ממש השכחה, וזהו שכח ה' בציון מועד ושבת, והנה שם בדברי הרח&quot;ו זלה&quot;ה נתן תקון לשכחה, ונפרש מקצתו לקמן. והנה בשבת מתגלה הרצון העליון כידוע, ועתה כי שכח ה' בציון כנז', נעלם הרצון הנז', ועי&quot;ז וינאץ בזעם אפו, שהוא החוטם של ז&quot;א שממנו יוצא האף כמ&quot;ש, ע&quot;י האף נאץ מלך וכהן, כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי שהיא המלכות כנז', ובה שהוא החסד, וכפי' הב' דרכי' שפי' מהר&quot;א וק&quot;ל ז&quot;ל. וכנגד זה אמרו התאנה חנטה פגיה. כמ&quot;ש בס' הליקוטי' כי התאנה הוא רמז לחכמת הקבלה שאין בה פסולת, חנטה פגיה, פירוש הוציאה פריה. והנה העוסקי' בחכמה זו, הנה הם כורתים הקליפות ומעלים מ&quot;נ בכח כוונתם, ע&quot;י עסקם בתורה זו גם מורידים שפע רצון מאת פניו ית', ועל ידי החכמה זו, הנה ה'אם' שהיא אימ', רובצת על האפרוחי' וכו'. עי&quot;ז גם יתיחדו זו&quot;ן. וכלל העולה כי ע&quot;י יתוקן הכל, והנה אז&quot;ל על פסוק נוצר תאנה יאכל פריה. 'נוצר תאנה' הם המוחין של אי', שהם קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג עול' תנ&quot;ה, ועם הכולל תאנ&quot;ה יאכל פריה, הם המוחין דאבא שהם ג&quot;פ ע&quot;ב, וג&quot;פ כ&quot;ו עם הכולל בגימ' פרי&quot;ה עכ&quot;ל. והנה חז&quot;ל לפי פשוטו פי' הפסוק הזה על השוקד על ד&quot;ת, והכל א' כי ע&quot;י עסק התורה ימשיכו שפע מאו&quot;א, והנה חנט&quot;ה בגי' ע&quot;ב, גם פגי&quot;ה בגי' צ&quot;ח, שהוא ע&quot;ב כ&quot;ו. והנה הפגים נק' משיתבשלו שליש, וזהו פגיה שהוא שליש פריה, והנה שליש מהפרי הנז' הוא א' מהמוחין, והוא יסוד אבא שממנו יוצא תורה, ואמר 'התאנה' שהיא אי' במוחין שלה כמ&quot;ש, חנטה ע&quot;י שם ע&quot;ב, והוציאה פגיה שליש מהפרי, אשר עליו נאמר דודי צ&quot;ח. שהוא היסוד הנז'. גם במלת 'חנטה' נרמזו כ&quot;ב אותיות התורה בתוספת נו&quot;ן, רמז לנ' שערי בינה שנתגלו מן האימ' הנק' מ&quot;י, ואעפ&quot;י שויחמוס כגן שוכו ונסתלקו נה&quot;י דאי' כמ&quot;ש, גם נחמס מעיינה והלבין ירקה, שהם ש&quot;י עולמות, הנה ע&quot;י מה שהתאנה חנטה פגיה כמ&quot;ש יתוקן הכל. והגפנים הנה אז&quot;ל אין אומרי' שירה אלא על היין. ובארוהו. וכן גפן אמרו שהוא בגימ' ד' מלואי ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן, הם קכ&quot;ח וד' אותיות והכולל הם כמנין גפ&quot;ן, גם גפ&quot;ן עם הכולל הוא קל&quot;ד הנז' שם אד', גם הגפ&quot;ן עולה חק&quot;ל, והם הוי&quot;ה אהי&quot;ה והוי&quot;ה אדנ&quot;י, גם הוא בגי' ב&quot;פ אד' שהוא ק&quot;ל ועם ח' אותיות הם חק&quot;ל כמנין גפ&quot;ן. והענין כי בכל יום י&quot;ט ושבתות ג&quot;כ אנו מקדשי' על היין, כדי להמשיך מוחין לז&quot;א וממנו לנוק', ויש בזה בחי' מתחלפות כפי העליות כידוע, וא&quot;כ אעפ&quot;י ששחת מועדו שהוא היחוד כנז', וכן שכח ה' בציון מועד ושבת, מ&quot;מ ע&quot;י הגפנים שהם הקדושי' שאנו מקדשים בשבתות וי&quot;ט, ימשכו המוחין המצטרכים ויתיחדו זו&quot;ן. גם לפי מ&quot;ש שכח ה' וכו'. שהם הקליפות המתגברות במוצאי שבת וגורמים השכחה, הנה ע&quot;י ההבדלה שמבדילין על היין ומברכים בפ&quot;ה, וכן ג&quot;כ יש כוונה על פ' פור&quot;ה דרכתי לבדי. ועיין בלקוטי'. סמדר נתנו ריח. הנה ע&quot;י הריח מתקמט הדין ומתמתק בשרשו, וא&quot;כ אעפ&quot;י כי וינאץ בזעם אפו מלך וכהן, הנה ע&quot;י הריח מתקמט הדין ומתמתק בשרשו, וא&quot;כ אעפ&quot;י כי וינאץ בזעם אפו מלך וכהן, הנה ע&quot;י הריח יתמתק הדין ויתעורר החוטם העליון של א&quot;א דמיניה נשיב רוחא דחיי, ועי&quot;ז קומי לך מעצמך, רעיתי יפתי ולכי לך. ועל מ&quot;ש ויחמוס כגן שוכו. במד' ויגרש את האדם. מלבד מ&quot;ש בזוה' איכה על שכינתו ית', ונתגרשה גם היא. וזהו ויגרש, אפשר לומר כי אדה&quot;ר ע&quot;י חטאו גרם שירדו העולמות, והמלכות רגליה יורדות מות. וזהו ויחמס כגן שוכו, וככל הדרכים שאמרנו למעלה, וגם שחת מועדו, שאילו לא חטא וגם אילולי לא נזדווג עם חוה בע&quot;ש והיה ממתין בליל שבת, לא היה חוטא והיה נעשה הזווג תכף ומיד, והיו חוזרי' זו&quot;ן פנים בפנים. ועתה נתארך הדבר עד שמיני עצרת כמבואר בס' הכוונות, וזהו שחת מועדו. גם שכח ה' בציון מועד ושבת. זה יובן עם מ&quot;ש בס' הגלגולים בענין מעלת אדה&quot;ר קודם שחטא ועליית העולמות עד א&quot;ק. פי' שאילו לא חטא היו עולים תכלית העליה, והיו קיימים באותה עלייה לעד לעולם. ועתה בשביל החטא מלבד מה שירדו ממדרגתם כמבואר שם. מלבד זה אפי' אם יעלו בכל שבת ושבת וכן בי&quot;ט כפי העליות. מ&quot;מ אינו אלא לפי שעה, שבמוצאי שבת חוזרי' לקדמותם, שאילו היו קיימי' היתה באה הגאולה, וכמ&quot;ש בלקוטים על אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן וכו'. פירוש שלא היו חוזרים העולמות לקדמותם, היו נגאלים. וזהו שכח ה' בציון מועד ושבת, כי אחרי עבור שבת, חוזר החול לקדמותו ונשכח כל הקדושה, ואעפ&quot;י שנשאר איזה רושם כמשז&quot;ל, הנה אחר יום ג' נתבטלה כידוע, באופן כי ע&quot;י חטאו של אדה&quot;ר גרם כי שכח ה' בציון מועד ושבת, וינאץ בזעם אפו מלך וכהן, אפשר שהם קין והבל, שא' מהם היה איש האדמה ומלך על הארץ, והאחר הביא מבכורות צאנו ומחלביהן כמו כהן המקריב, והאמת שהיו בסוד חסדים וגבורות כידוע, ושניהם נולדו שלא בעונתם ונטרדו, דקין נשתקע בנוקבא דתהומא רבא, והבל אשתקע בימא. אעפ&quot;י שנמתק מ&quot;מ נשקע, וזהו וינאץ בזעם אפו וכו'. ובסתרי תורה בזוה' חדש פ' וישב ז&quot;ל, וכד גרמו חובין ודחו לההוא כ&quot;ל דאקרי צדיק, אמר קב&quot;ה אנא גזרנא דיהא עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה, ויהא ההוא צדיק שליט על הארץ, ויהויין כל בני עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה, ויהא ההוא צדיק שליט על הארץ, ויהויין כל בני עלמא מתברכין על ידוי, הה&quot;ד בן פורת יוסף. דהא לית בכל שייפי גופא דיעביד פירין אלא האי צדיק יסוד עולם, ובן פורת עלי עין, מאי קא מיירי, אלא כמה דהאי עין קיומא דגלגלא וכו'. עד מאן יום השבת, דא צדיק, א&quot;ל קב&quot;ה אתון חללתון להאי שבת דאנא גזרנא דיהא מלך על כל שאר יומין ואתון עבדתון יתיה עבד עבדין, אוף אתון תסבלון ההיא עבודה קשיא וכו' עכ&quot;ל. והענין כי ע&quot;י מכירת יוסף אשר הורד למצרים למקום הקליפות והקטנות, עי&quot;ז נסתלק הארת היסוד מן המלכות, וכן בעולם העליון, כי בחי' יוסף הנה הוא בכל העולמות ובכל הפרצופין, כמ&quot;ש בפ' כי הנה הסתיו עבר. וזהו ויחמוס כגן שוכו. כמ&quot;ש ע&quot;י מכירת יוסף, ועי&quot;ז שחת מועדו, כמ&quot;ש שנתבטל היחוד כיון שאין צדיק בארץ שהיחוד על ידו, גם שכח ה' בציון מועד ושבת, שהוא המעיין אשר עליו נאמ' עלי עין. וכן נמי יפורש 'ויחמוס' לשון חמס, כיון שגנבוהו ומכרוהו, אין לך חמס גדול מזה. וכן נמי אמרו כי מלאה הארץ חמס, זה הגזל. ולפי החלוק שארז&quot;ל חמסן יהיב דמי. אפשר לומר אעפ&quot;י ששלמו הדמים, כמ&quot;ש אתם מכרתם וכו'. שיהא כל א' שוקל ה' סלעים, מ&quot;מ מידי חמס לא יצאו, והיא שגרמה כי גם הוא ית' ויחמס כגן שוכו. והנה בעוד שהיו משמרים את השבת, ארז&quot;ל בזוה' הנז', יכולה היא שבת שתרחם. אבל כאשר שכח ה' בציון מועד ושבת, אז וינאץ בזעם אפו מלך וכהן. שהם ר&quot;י בן אלישע כ&quot;ג ורשב&quot;ג נשיא ישראל. וה&quot;ה שאר הרוגי מלוכה שנתעורר עליהם הדין מכח מכירת יוסף כידוע וכמבואר. ועל כל הנז' בא הכתוב התאנה חנטה פגיה וכו'. אשר מלבד מ&quot;ש למעלה אשר יפורש דרך נחמה לזה, עוד נוכל לפרש התאנה חנטה פגיה, ע&quot;ד משז&quot;ל במד' אלו רשעי ישראל. א&quot;ר חייא בר אבא דבר בא לעולם והרשעים כלים עכ&quot;ל. והכוונה כי אעפ&quot;י שע&quot;י חטאו של אדה&quot;ר נתלבשו הנשמות בתוך הקליפות, מ&quot;מ סוף דבר הרשעה כלה כעשן תכלה, וזהו 'התאנה' מלשון תואנה הוא מבקש. והוא שם דבר כמ&quot;ש על וכל הרשעה. חנטה פגיה והוציאה כל מה שבתוכה, ע&quot;ד מ&quot;ש והוצאתי את בלעו מפיו. ואמ' 'פגיה' כי הנה היא בולעת אותם שלא בעונתם, וז&quot;ש שתי נשים לוקות, א' קלקלה וא' אכלה פגי שביעית. שהם הפגים הנז', עתה הוציאה אותם לחוץ, כם והגפנים סמדר נתנו ריח, הגם כי רגליה יורדות מות, וירדו העקבים למטה, מלשון נחמסו עקביך, ונדרכו כענבים (מרדו) [שירדו] למטה, ע&quot;ד כמ&quot;ש בעקבות משיחא, שהוא סוף הבירור, מ&quot;מ הכתוב או' אשר חרפו אויביך ה' וכו'. מה כתיב בתריה, ברוך ה' לעולם אמן. ואז באותה שעה קומה עזרתה לנו. והגפנים שהוא עיקר הפרי אשר הוברר, אלו ישראל הנשארים, אז נתנו ריח עד למעלה כמ&quot;ש. ואפשר לומר הגפני' סמדר. ע&quot;ד מ&quot;ש בתקון שובבים, על&quot;ה נב&quot;ל בס&quot;ר ענ&quot;ב ענבי&quot;ם וע&quot;ש. ובזה יהיה תקון אל הנשמות שנפלו בתוך הקליפות, יעלו בקדושה ויתנו ריח. ואז קומי לך רעיתי וכו'. והנה כבר נתבאר למעלה. ולפי פשוטו חזר ואמר אותו לכאן קומי לך וכו'. הראשון על יציאת מצרים, והשני על הליכתם ממעלה למטה עד שנכנסו לארץ ובנין ב&quot;ה. ולפי דרכנו למעלה למד על ההתעוררות שבא אליה מלמעלה, ענה דודי וכו'. וכאן רמז על עלייתה מצד עצמה, אחרי שיושלם הברור כמ&quot;ש. ואפשר לומ' ג&quot;כ שהוא ע&quot;ד זכו אחישנה, לא זכו בעתה. ועל שניהם הוא אומר קומי לך וכו'. עפ&quot;י הדרכים שאמרנו, כי אני ה' בעתה אחישנה אכי&quot;ר.</text>
      <sha1>g96m46w4wwl8vdwvr0v2zxleidxzbw0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/להורדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328089</id>
    <revision>
      <id>1413898</id>
      <parentid>1086228</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T13:50:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <comment>/* רפואה למכה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4735" xml:space="preserve">{{ספר ויקי
 |שם הספר=רפואה למכה
 |כריכת הספר=Refuah_Lmaka.jpg
 |צבע רקע=
}}
== רפואה למכה ==
;הקדמה
: [[רפואה למכה/הקדמה]]
;פתיחתא דאיכה רבתי
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/א]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ב]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ג]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ד]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ה]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ו]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ז]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ח]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ט]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/י]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יא]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יב]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יג]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יד]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טו]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טז]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יז]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יח]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יט]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כ]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כא]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כב]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כג]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כד]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כו]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כז]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כח]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כט]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ל]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לא]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לב]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לג]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לד]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לה]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לו]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לז]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי לח]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי לט]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי מ]]
: [[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי מא]]
;שיר השירים א
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/א]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/ב]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/ג]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/ד]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/ה]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/ו]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/ז]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/ח]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/ט]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/י]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/יא]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/יב]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/יג]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/יד]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/טו]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/טז]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים א/יז]]
;שיר השירים ב
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/א]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/ב]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/ג]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/ד]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/ה]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/ו]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/ז]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/ח]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/ט]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/י יא]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/יב]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/יג]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/יד]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/טו]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/טז]]
: [[רפואה למכה/שיר השירים ב/יז]]
;שיר השירים ג
: [[רפואה למכה/שיר השירים ג/א]]


[[קטגוריה:ספרים להורדה]]</text>
      <sha1>sgx59roxjrj1ata3sqb4sbb2ofstyp1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות אוויר נקי (אגרות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>332120</id>
    <revision>
      <id>1414021</id>
      <parentid>1351755</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:52:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10482" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע&quot;א-2010

&lt;מקור&gt;
((ק&quot;ת תשע&quot;א, 266|תקנות אוויר נקי (אגרות)|6951)).
''הודעות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 1187|הודעה)); ((תשע&quot;ב, 678|הודעה)); ((תשע&quot;ג, 744|הודעה)); ((תשע&quot;ד, 678|הודעה)); ((תשע&quot;ה, 1327|הודעה)); ((תשע&quot;ו, 459|הודעה)); ((תשע&quot;ז, 778|הודעה)); ((תשע&quot;ח, 906|הודעה)); ((תשע&quot;ט, 1598|הודעה)); ((תש&quot;ף, 906|הודעה)); ((תש&quot;ף, 906|הודעה)); ((תשפ&quot;ב, 1410|הודעה|9848)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 30]] [[=החוק|לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר, לפי [[+|סעיף 30]] [[וסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרה
: בתקנות אלה, &quot;בקשה להיתר&quot; - בקשה להיתר פליטה כמשמעותה לפי [[סעיף 18 לחוק]] ובקשה לחידוש היתר פליטה כמשמעותה [[בסעיף 25 לחוק]].

@ 2. שיעורי אגרות (תיקון: [הודעות])
: (א) אגרה בעד הגשת בקשה להיתר פליטה תהיה 188,500 שקלים חדשים (((מתואם לינואר 2010; בשנת 2022, 209,086 ש״ח))) לכל יחידת חיוב; לעניין זה יהיה מספר יחידות החיוב לכל מקור פליטה טעון היתר, המספר הקבוע [[בטור ב' בתוספת הראשונה]] לצד סוג מקור הפליטה המצוין [[תוספת 1|בטור א' לצדו]].
: (ב) אגרה בעד הגשת בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי, כהגדרתו [[בסעיף 27 לחוק]], תהיה 27,000 שקלים חדשים (((מתואם לינואר 2010; בשנת 2022, 29,951 ש״ח))) לכל יחידת חיוב; לעניין זה יהיה מספר יחידות החיוב לכל מקור פליטה טעון היתר, המספר הקבוע [[בטור ב' תוספת הראשונה]] לצד סוג מקור הפליטה המצוין [[תוספת 1|בטור א' לצדו]].
: (ג) אגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) תחושב כסכום האגרות של כל מיתקן, פעילות או תהליך המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק]] אשר כלולים בבקשה להיתר או בבקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי, לפי העניין.
: (ד) אגרה בעבור מקור פליטה המשתייך ליותר מסוג אחד של מקורות פליטה מהמפורטים [[בטור א' שבתוספת הראשונה]] תחושב לפי מספר יחידות החיוב הגבוה מביניהם.

@ 3. אופן ומועד התשלום
: (א) אגרה כאמור [[בתקנה 2]] תשולם במועד הגשת הבקשה להיתר פליטה או במועד הגשת הבקשה לעריכת שינוי הפעלה משמעותי, לפי העניין, ואולם רשאי מגיש בקשה להיתר פליטה לשלם אגרה לפי [[תקנה 2(א)]] בתשלומים בשיעורים ובמועדים האלה:
:: (1) במועד הגשת בקשה להיתר פליטה בשלב הראשון של בקשה כאמור, הסכום האמור [[תוספת 2|בטור (א) בתוספת השנייה]] לכל יחידת חיוב;
:: (2) לאחר קבלת היתר הפליטה, מיום 1 בינואר עד יום 15 בינואר של כל שנה שבה ההיתר בתוקף, הסכום האמור [[תוספת 2|בטור (ב) בתוספת השנייה]] לכל יחידת חיוב.
: (ב) אין בתשלום אגרה בעד הגשת בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי כדי לגרוע מחובתו של בעל היתר לשלם את האגרות לפי [[תקנה 3(א)(2)]].
: (ג) בחר מגיש בקשה להיתר פליטה לשלם האגרה בשיעורים ובמועדים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) ובוטל היתר הפליטה מטעמים של הפרת הוראות לפי [[החוק]] או בשל אי-תשלום אגרה כאמור [[בתקנה 4]], ישלם בעל היתר הפליטה את יתרת סכום האגרה לפי [[תקנה 2]] שלא שולמה, בתוך 45 ימים ממועד ביטול היתר הפליטה.
: (ד) אגרה כאמור בתקנות אלה תשולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות על תשלום בדרך אחרת אם מצא כי התשלום באמצעות שרת התשלומים הממשלתי אינו אפשרי, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום.

@ 4. תנאי לתוקף ההיתר
: לא שולמה אגרה כאמור [[בתקנה 3(א)(2)]], יבוטל היתר הפליטה, ואולם לא יבוטל היתר פליטה לפי הוראות תקנה זו אלא לאחר שניתנה על כך הודעה מראש לבעל היתר הפליטה, וניתנה לו הזדמנות סבירה לשלם את האגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור [[בתקנה 6]].

@ 5. הצמדה למדד
: (א) סכומי האגרה הנקובים [[בתקנה 2]] [[תוספת 2|ובטורים א' ו-ב' בטבלה שבתוספת השנייה]] יהיו צמודים למדד וישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) עדכון הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.
: (ד) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[תוספת 2|התוספת הראשונה (([צ&quot;ל: השנייה]))]] כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (א) עד (ג).
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש ינואר 2010.

@ 6. הפרשי הצמדה וריבית
: על אגרה כאמור [[בתקנה 2]] שלא שולמה במועדה לפי [[תקנה 3]], ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], עד מועד התשלום בפועל.

@ 7. החזר אגרה
: אגרה או חלק ממנה אשר שולמו לא יוחזרו.

@ 8. הוראת מעבר
: הוגשה בקשה להיתר פליטה לפני תחילתן של תקנות אלה, ישלם מגיש הבקשה את האגרה כאמור בתקנות אלה, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
=== מספר יחידות חיוב בעבור מגיש בקשה להיתר פליטה ===
: [[בתוספת זו]], &quot;תהליך&quot; - הפיכה של חומר גלם למוצר אחר על ידי סדרה קבועה של פעולות.
: {|
! colspan=&quot;3&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג מקור הפליטה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מספר יחידות החיוב
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | '''תעשיות אנרגיה''' {{ש}} כאמור [[בפרט 1 לתוספת השלישית לחוק]] || rowspan=&quot;3&quot; | [[פרט 1 לתוספת השלישית לחוק|פרט 1.1]] || מיתקן שריפה המוסק בדלק מוצק || 4
|-
| מיתקן שריפה המוסק בדלק נוזלי || 2
|-
| מיתקן שריפה המוסק בדלק גזי || 1
|-
| colspan=&quot;2&quot; | [[פרט 1 לתוספת השלישית לחוק|פרט 1.2]] {{ש}} [[פרט 1 לתוספת השלישית לחוק|פרט 1.3]] {{ש}} [[פרט 1 לתוספת השלישית לחוק|פרט 1.4]] || 2
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''ייצור ועיבוד מתכות''' {{ש}} כאמור [[בפרט 2 לתוספת השלישית לחוק]] || 1
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | '''תעשייה מינרלית''' {{ש}} כאמור [[בפרט 3 לתוספת השלישית לחוק]] || rowspan=&quot;2&quot; | [[פרט 3 לתוספת השלישית לחוק|פרט 3.1]] || בלא שריפת פסולת || 2
|-
| עם שריפת פסולת || 4
|-
| colspan=&quot;2&quot; | [[פרט 3 לתוספת השלישית לחוק|פרט 3.2]] {{ש}} [[פרט 3 לתוספת השלישית לחוק|פרט 3.3]] {{ש}} [[פרט 3 לתוספת השלישית לחוק|פרט 3.4]] || 2
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | '''תעשייה כימית''' {{ש}} כאמור [[בפרט 4 לתוספת השלישית לחוק]] || colspan=&quot;2&quot; | מקור פליטה שמתקיימים בו 5 תהליכים ומעלה || 4
|-
| colspan=&quot;2&quot; | מקור פליטה שמתקיימים בו בין 2 ל-5 תהליכים || 2
|-
| colspan=&quot;2&quot; | מקור פליטה שמתקיים בו תהליך אחד || 1
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''ניהול פסולת''' {{ש}} כאמור [[בפרט 5 לתוספת השלישית לחוק]] || 4
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''פעילויות אחרות''' {{ש}} כאמור [[בפרט 6 לתוספת השלישית לחוק]] || 1
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 3]] [[ו-6]]))) ====
=== אגרה בשקלים חדשים בעד הגשת בקשה למתן היתר פליטה המשולמת בתשלומים ===
@ (תיקון: [הודעות])
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סכום לתשלום בעת הגשת הבקשה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום לתשלום מדי שנה
|-
| 62,500 {{ש}} (((מתואם לינואר 2010; בשנת 2022, 69,934))) || 18,000 {{ש}} (((מתואם לינואר 2010; בשנת 2022, 19,951)))
|}

&lt;פרסום&gt; ל' בכסלו התשע&quot;א (7 בדצמבר 2010)
&lt;חתימות&gt; גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה</text>
      <sha1>7dadwi7yfbsqhtr59cls4kabd6zak7p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Do2or/ספרים/רפואה למכה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>337588</id>
    <revision>
      <id>1413896</id>
      <parentid>1088201</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T13:42:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4569" xml:space="preserve">{{ספר_שמור}}

== רפואה למכה ==
;פתיחתא דאיכה רבתי
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/א]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ה]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/י]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יא]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כ]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כא]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ל]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לא]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לה]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/מ]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/מא]]
;הקדמת המחבר
:[[רפואה למכה/הקדמה]]
;שה&quot;ש פרק א
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/א]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ה]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ח]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ט]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/י]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יא]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/טו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/טז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יז]]
;שה&quot;ש פרק ב
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/א]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ה]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ח]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ט]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/י יא]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/טו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/טז]]
;שה&quot;ש פרק ג
:[[רפואה למכה/שיר השירים ג/א]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יז]]

[[קטגוריה:ספרים|רפואה למכה]]</text>
      <sha1>2gwwn32xpgqqmru1hufyy9xbsm0cpsl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:תוספתא/נגעים/א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>346683</id>
    <revision>
      <id>1414001</id>
      <parentid>1413719</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T10:27:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* הכהן המטמא ומטהר */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12131" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==תוספתא מסכת נגעים פרק ראשון==
===הכהן ובקיאותו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|א}}(א) 
אמר רבי יוסי: שאל יהושע בנו של רבי עקיבה את רבי עקיבה, אמר לו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|משנה א, א-ג.]] וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|ספרא נגעים פרשה ב.]] הסיפור מחזק את דימויו של ר' עקיבא כמומחה לנגעים, וראו גם [[חגיגה יד א]].
לדברי ר' אליעזר בן יעקב ראו [[ביאור:ספרא/מצורע/פרק ה|ספרא מצורע פרק ה.]]
מדברי ר' נתן עולה שאם הלכו סימני הטומאה ובא אל הכהן וטיהרו – הוא טהור מיד, בניגוד למשנה, שמסגיר אותו לשבוע נוסף.}}
מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה? אמר לו: ואלא מה יאמרו? 
א&quot;ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא'! אמר לו: ללמד שמצטרפין זה עם זה. 
אמר לו: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה טמא, ומצטרפין זה עם זה'! 
א&quot;ל: ללמדך, שאם אינו בקי בהן ובשמותיהן לא יראה את הנגעים. 
ראב&quot;י אומר משם רבי חנניא בן חכינאי, שאמר משום ר&quot;ע: מנין אתה אומר 
כהן שהוא בקי בנגעים ולא בנתקים, ובנתקים ולא בקרחות, באדם ולא בנגעי בגדים ולא בבתים 
במראה ראשון ולא במראה שני, במראה שני ולא במראה שלישי 
לא יראה את הנגעים עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן? 
ת&quot;ל: ([[ויקרא יד כד]]-כז) זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק 
ולצרעת הבגד ולבית, ולשאת ולספחת ולבהרת ולהורות 
א&quot;ר נתן: לא שיהא ר&quot;ע אומר של סיד דיהא הימנו, אלא של שאת דוהא הימנו. 
שאי אפשר לפסיון שיטמא בתחלה, אבל אפשר לפסיון שיטמא בן יומו. 
כיצד צד? בהרת ובה סימני טומאה, החליטו - והלכו להן סימני טומאה 
ובא לו אצל הכהן ופטרו, ואחר כך נולד לו פסיון - זה הוא פסיון שהוא מטמא בן יומו. 
}}
===מראות נגעים ותחולתן===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ב}}(ב) 
ארבע מראות שעור ובשר נטמא בהן {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד|משנה ד, א-ב.]] וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|ספרא נגעים פרשה ב.]] 
לעניין הנתק והקשר לתבנית הזהב ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ה|ספרא נגעים פרשה ה ה.]]}}
השחין והמכוה והקרחת והגבחת מטמאין בהן. 
הפסיון מטמא אע&quot;פ שאינו מאותו מראה, אלא ממראה אחר, ובלבד שיהא מארבע מראות. 
המחיה מטמא בכל מראה, אפילו לבנה בשחור ושחורה בלבן. 
ושער לבן מטמא בכל מראה לבן, ואפילו במראה שיבות, שאינו אלא שער לבן מוכה 
והנתקין מטמא בכל מראה, אפילו לבנים בשחור ושחורים בלבן. 
ומטמאין בשיעור צהוב דק, שמראיו כתבנית הזהב. 
}}
===צבעי מראות נגעי הבגד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ג}}(ג) 
הבגדים והעורות מטמאין בירקרק שבירוקין ובאדמדם שבאדומים. 
ואיזה הוא הירקרק שבירוקין? ר&quot;א אומר: כשעוה וכשושנת כרמל. סומכוס אומר: ככנף טווס וכהוץ של דקל. 
ואיזה הוא אדמדם שבאדומים? כזהורית יפה שבים {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ד|משנה יא, ד,]] וכן [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק יד|ספרא נגעים פרק יד ב.]]}}
והפסיון שלהם כיוצא בהן, ואין בהם מראה פתיך 
מראה גבוה שבהן - כמראה צל בחמה. מראה עמוק שבהן - כמראה חמה בצל. 
{{עוגן|ד}}(ד) 
ר' ישמעאל אומר: מראות נגעים ששה עשר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ד|משנה א, ד.]]}}
ר' חנניא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים שנים עשר. ר' דוסא בן הרכינס אומר: מראות נגעים שלושים וששה. 
עקביא בן מהללאל אומר: מראות נגעים שבעים ושנים. 
}}
===הגבלות נוספות על הכהן ועל הדיין===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ה}}(ה) 
מי שנסמית אחת מעיניו אינו רשאי לדין {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ג|משנה ב, ג-ד,]] וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רה|ספרי דברים רה.]] 
במשנה מדובר על בית שאין בו חלונות, וכאן על בית שחלונותיו מוגפים. הרחבה של &quot;בית הסתרים&quot; גם לבתים ובגדים.
לעניין הגילוח השוו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ב|ספרא מצורע פרק ב,]] שם מסיקים שמגלח את כל שערו.}}
שנאמר ([[ויקרא יג יב]]) לכל מראה עיני, ואומר ([[דברים כא ה]]) ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע 
מקיש ריבים לנגעים. מה נגעים &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - אף ריבים &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot;. 
בית האפל וחלונותיו מוגפות - מפתחין לאותן חלונות ורואין את נגעו. 
סדין המקומט - מפשטין את קומטיו ורואין את נגעיו. 
נראית הנגע בחדרין או בסדקין - אין נזקק לו. סילקו - הרי הוא כקמוט שנפשט, וכבית הסתרים שנתגלה. 
כאורגת בעומדין לשתי, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כטווה לשמאלית. 
אמר רבי: נראין דברי ר' מאיר בימין ודברי רבי יהודה בשמאל. 
כשם שנראה לנגעו - כך נראה לתגלחתו 
שנאמר ([[ויקרא יד ט]]) יגלח, ונאמר (שם) גבות עיניו 
מה גבות עיניו - במראה ולא בבית הסתרים, אף כל שערו – שנראה, פרט לבית הסתרים. 
{{עוגן|ו}}(ו) 
כל הנגעים אדם רואה - חוץ מנגעי עצמו, דברי רבי מאיר {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|משנה ב, ה.]]
לעניין קדשים ומעשרות ראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ג#כג|תוספתא בכורות ג, כג.]]}}
וחכ&quot;א: אף לא נגעי ביתו בגדיו וקרוביו 
כל הנדרים אדם מתיר - חוץ מנדרי עצמו. רבי יהודה אומר: {{ב|אף לא נדרי אשתו|שלא הפר לה ביום שמעו}} 
וחכמים אומרים: צריך שיאמר בינו לבינה? והלא נדריו הן! אלא שבינה לבין אחרים. 
ורואה הוא קדשיו ומעשרותיו של עצמו, ונשאל הוא על הטהרות ועל הטומאות של עצמו. 
}}

===דיון כפול אסור===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ז}}(ז) 
אין דנין שני דינין כאחד, ואפילו נואף ונואפת, אלא דנין את הראשון ואחר כך דנין את השני. 
ואין נמנין על שני דברים כאחד. ואין שואלין ב' דינים כאחד {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ב|תוספתא סנהדרין ז, ב.]]}}
אלא נמנין על הראשון ואח&quot;כ נמנין על השני, נשאלין על הראשונה ואח&quot;כ נשאלין על השניה
{{עוגן|ח}}(ח) 
אין משקין שתי סוטות כאחד, שלא יהא לבה גס בחברתה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א, ד.]]}}
ורבי יהודה אומר: לא מן השם הוא זה 
אלא משום שנא' ([[במדבר ו טז]]) והקריב אותה הכהן. אחת הוא מקריב, ואין מקריב שתים
{{עוגן|ט}}(ט) 
אין שורפין שתי פרות בבת אחת. משנעשית אפר מביא אחרת ושורף על גבה ואינו חושש. {{הע-שמאל|לעניין פרה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ב|פרה ד, ב.]] לעניין העגלה ראו [[ספרי על דברים כא ג|ספרי דברים רו]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ב|וסוטה ט, ב.]] לעניין עיר הנידחת ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ה|סנהדרין א, ה.]] לגבי דין אנשיה ראו לעיל הלכה ז.}}
ואין עורפין שתי עגלות כאחת 
ורבי אליעזר אומר: אם היתה מדה מכוונת בין שתיהן - שתיהן מביאות שתי עגלות. 
ואין עושין ג' עיירות הנדחות בארץ ישראל, שלא להחריב את ערי ישראל 
אבל עושין אחת או שתים. 
אנשי עיר הנדחת - אין דנין שנים מהם כאחד, אלא דנין את הראשון ואחר כך דנין את השני. 
}}
===הכהן המטמא ומטהר===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|י}}(י) 
לעולם אין הכהן רשאי לטמאו, עד שיהיו עיניו בו ובעור הבשר שחוצה לו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|משנה ג, א,]] וכן [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב|ספרא נגעים פרק ב]] וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנא|ספרי דברים שנא.]]}}
עודהו מסגירו או פוטרו, נולד בו נגע אחר - הרי זה נזקק לו 
ואם משהסגירו נולד לו נגע אחר - אין נזקק לו לטומאה ולטהרה, אלא עד סוף שבוע. 
הלך נגעו, אפילו לאחר שלש שנים - הרי הוא בטומאתו עד שיאמר לו כהן 'טהור'
{{עוגן|יא}}(יא) 
נאמן הכהן לומר 'נגע זה פשה, נגע זה לא פשה.' 
אם בהרת קדמה את שער לבן, ואם שער לבן קדם את הבהרת. 
ונאמן הוא על נגעי עצמו {{הע-שמאל|לכתחילה יש לראות את הנגע אחרי ההסגר ע&quot;י אותו הכהן, ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|ספרא נגעים פרק ב* ד.]]}}
כהן שראהו בתחלה - נזקק לו בסוף שבוע ראשון. 
{{עוגן|יב}}(יב) 
ראהו בסוף ראשון - נזקק לו בסוף שבוע שני. 
נזקק לו בסוף שבוע שני - נזקק לו בסוף שבוע שלישי. {{הע-שמאל|הלל עלה מבבל כדי ללמד שכהן שטעה אינו יכול לתקן את דבריו אפילו אם טיהר את הטהור וכו', וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ספרא נגעים סוף פרק ט.]]}}
מת או שחלה - כהן אחר נזקק לו. ולא יאמר לו 'לך ושוב' אלא נזקק לו מיד. 
כהן שטימא את הטהור וטיהר את הטמא, ונזקק לו בסוף שבוע 
אע&quot;פ שטימא את הטמא וטיהר את הטהור - לא עשה כלום. 
לענין טומאה הוא אומר ([[ויקרא יג יא]])&quot;טמא הוא - וטמאו הכהן&quot;. 
לענין טהרה הוא אומר ([[ויקרא יג יז]])&quot;טהור הוא - וטהרו הכהן&quot;. 
וזה אחד מן הדברים שעליהן עלה הלל מבבל.
}}</text>
      <sha1>lbv7vebvld3covzt3rxq2ebsmcc003c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1414003</id>
      <parentid>1414001</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T10:32:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* הכהן המטמא ומטהר */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12225" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==תוספתא מסכת נגעים פרק ראשון==
===הכהן ובקיאותו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|א}}(א) 
אמר רבי יוסי: שאל יהושע בנו של רבי עקיבה את רבי עקיבה, אמר לו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|משנה א, א-ג.]] וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|ספרא נגעים פרשה ב.]] הסיפור מחזק את דימויו של ר' עקיבא כמומחה לנגעים, וראו גם [[חגיגה יד א]].
לדברי ר' אליעזר בן יעקב ראו [[ביאור:ספרא/מצורע/פרק ה|ספרא מצורע פרק ה.]]
מדברי ר' נתן עולה שאם הלכו סימני הטומאה ובא אל הכהן וטיהרו – הוא טהור מיד, בניגוד למשנה, שמסגיר אותו לשבוע נוסף.}}
מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה? אמר לו: ואלא מה יאמרו? 
א&quot;ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא'! אמר לו: ללמד שמצטרפין זה עם זה. 
אמר לו: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה טמא, ומצטרפין זה עם זה'! 
א&quot;ל: ללמדך, שאם אינו בקי בהן ובשמותיהן לא יראה את הנגעים. 
ראב&quot;י אומר משם רבי חנניא בן חכינאי, שאמר משום ר&quot;ע: מנין אתה אומר 
כהן שהוא בקי בנגעים ולא בנתקים, ובנתקים ולא בקרחות, באדם ולא בנגעי בגדים ולא בבתים 
במראה ראשון ולא במראה שני, במראה שני ולא במראה שלישי 
לא יראה את הנגעים עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן? 
ת&quot;ל: ([[ויקרא יד כד]]-כז) זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק 
ולצרעת הבגד ולבית, ולשאת ולספחת ולבהרת ולהורות 
א&quot;ר נתן: לא שיהא ר&quot;ע אומר של סיד דיהא הימנו, אלא של שאת דוהא הימנו. 
שאי אפשר לפסיון שיטמא בתחלה, אבל אפשר לפסיון שיטמא בן יומו. 
כיצד צד? בהרת ובה סימני טומאה, החליטו - והלכו להן סימני טומאה 
ובא לו אצל הכהן ופטרו, ואחר כך נולד לו פסיון - זה הוא פסיון שהוא מטמא בן יומו. 
}}
===מראות נגעים ותחולתן===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ב}}(ב) 
ארבע מראות שעור ובשר נטמא בהן {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד|משנה ד, א-ב.]] וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ב|ספרא נגעים פרשה ב.]] 
לעניין הנתק והקשר לתבנית הזהב ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרשה ה|ספרא נגעים פרשה ה ה.]]}}
השחין והמכוה והקרחת והגבחת מטמאין בהן. 
הפסיון מטמא אע&quot;פ שאינו מאותו מראה, אלא ממראה אחר, ובלבד שיהא מארבע מראות. 
המחיה מטמא בכל מראה, אפילו לבנה בשחור ושחורה בלבן. 
ושער לבן מטמא בכל מראה לבן, ואפילו במראה שיבות, שאינו אלא שער לבן מוכה 
והנתקין מטמא בכל מראה, אפילו לבנים בשחור ושחורים בלבן. 
ומטמאין בשיעור צהוב דק, שמראיו כתבנית הזהב. 
}}
===צבעי מראות נגעי הבגד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ג}}(ג) 
הבגדים והעורות מטמאין בירקרק שבירוקין ובאדמדם שבאדומים. 
ואיזה הוא הירקרק שבירוקין? ר&quot;א אומר: כשעוה וכשושנת כרמל. סומכוס אומר: ככנף טווס וכהוץ של דקל. 
ואיזה הוא אדמדם שבאדומים? כזהורית יפה שבים {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ד|משנה יא, ד,]] וכן [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק יד|ספרא נגעים פרק יד ב.]]}}
והפסיון שלהם כיוצא בהן, ואין בהם מראה פתיך 
מראה גבוה שבהן - כמראה צל בחמה. מראה עמוק שבהן - כמראה חמה בצל. 
{{עוגן|ד}}(ד) 
ר' ישמעאל אומר: מראות נגעים ששה עשר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ד|משנה א, ד.]]}}
ר' חנניא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים שנים עשר. ר' דוסא בן הרכינס אומר: מראות נגעים שלושים וששה. 
עקביא בן מהללאל אומר: מראות נגעים שבעים ושנים. 
}}
===הגבלות נוספות על הכהן ועל הדיין===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ה}}(ה) 
מי שנסמית אחת מעיניו אינו רשאי לדין {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ג|משנה ב, ג-ד,]] וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רה|ספרי דברים רה.]] 
במשנה מדובר על בית שאין בו חלונות, וכאן על בית שחלונותיו מוגפים. הרחבה של &quot;בית הסתרים&quot; גם לבתים ובגדים.
לעניין הגילוח השוו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ב|ספרא מצורע פרק ב,]] שם מסיקים שמגלח את כל שערו.}}
שנאמר ([[ויקרא יג יב]]) לכל מראה עיני, ואומר ([[דברים כא ה]]) ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע 
מקיש ריבים לנגעים. מה נגעים &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - אף ריבים &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot;. 
בית האפל וחלונותיו מוגפות - מפתחין לאותן חלונות ורואין את נגעו. 
סדין המקומט - מפשטין את קומטיו ורואין את נגעיו. 
נראית הנגע בחדרין או בסדקין - אין נזקק לו. סילקו - הרי הוא כקמוט שנפשט, וכבית הסתרים שנתגלה. 
כאורגת בעומדין לשתי, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כטווה לשמאלית. 
אמר רבי: נראין דברי ר' מאיר בימין ודברי רבי יהודה בשמאל. 
כשם שנראה לנגעו - כך נראה לתגלחתו 
שנאמר ([[ויקרא יד ט]]) יגלח, ונאמר (שם) גבות עיניו 
מה גבות עיניו - במראה ולא בבית הסתרים, אף כל שערו – שנראה, פרט לבית הסתרים. 
{{עוגן|ו}}(ו) 
כל הנגעים אדם רואה - חוץ מנגעי עצמו, דברי רבי מאיר {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|משנה ב, ה.]]
לעניין קדשים ומעשרות ראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ג#כג|תוספתא בכורות ג, כג.]]}}
וחכ&quot;א: אף לא נגעי ביתו בגדיו וקרוביו 
כל הנדרים אדם מתיר - חוץ מנדרי עצמו. רבי יהודה אומר: {{ב|אף לא נדרי אשתו|שלא הפר לה ביום שמעו}} 
וחכמים אומרים: צריך שיאמר בינו לבינה? והלא נדריו הן! אלא שבינה לבין אחרים. 
ורואה הוא קדשיו ומעשרותיו של עצמו, ונשאל הוא על הטהרות ועל הטומאות של עצמו. 
}}

===דיון כפול אסור===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ז}}(ז) 
אין דנין שני דינין כאחד, ואפילו נואף ונואפת, אלא דנין את הראשון ואחר כך דנין את השני. 
ואין נמנין על שני דברים כאחד. ואין שואלין ב' דינים כאחד {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ב|תוספתא סנהדרין ז, ב.]]}}
אלא נמנין על הראשון ואח&quot;כ נמנין על השני, נשאלין על הראשונה ואח&quot;כ נשאלין על השניה
{{עוגן|ח}}(ח) 
אין משקין שתי סוטות כאחד, שלא יהא לבה גס בחברתה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א, ד.]]}}
ורבי יהודה אומר: לא מן השם הוא זה 
אלא משום שנא' ([[במדבר ו טז]]) והקריב אותה הכהן. אחת הוא מקריב, ואין מקריב שתים
{{עוגן|ט}}(ט) 
אין שורפין שתי פרות בבת אחת. משנעשית אפר מביא אחרת ושורף על גבה ואינו חושש. {{הע-שמאל|לעניין פרה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ב|פרה ד, ב.]] לעניין העגלה ראו [[ספרי על דברים כא ג|ספרי דברים רו]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ב|וסוטה ט, ב.]] לעניין עיר הנידחת ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ה|סנהדרין א, ה.]] לגבי דין אנשיה ראו לעיל הלכה ז.}}
ואין עורפין שתי עגלות כאחת 
ורבי אליעזר אומר: אם היתה מדה מכוונת בין שתיהן - שתיהן מביאות שתי עגלות. 
ואין עושין ג' עיירות הנדחות בארץ ישראל, שלא להחריב את ערי ישראל 
אבל עושין אחת או שתים. 
אנשי עיר הנדחת - אין דנין שנים מהם כאחד, אלא דנין את הראשון ואחר כך דנין את השני. 
}}
===הכהן המטמא ומטהר===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|י}}(י) 
לעולם אין הכהן רשאי לטמאו, עד שיהיו עיניו בו ובעור הבשר שחוצה לו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|משנה ג, א,]] וכן [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב|ספרא נגעים פרק ב]] וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנא|ספרי דברים שנא.]]}}
עודהו מסגירו או פוטרו, נולד בו נגע אחר - הרי זה נזקק לו 
ואם משהסגירו נולד לו נגע אחר - אין נזקק לו לטומאה ולטהרה, אלא עד סוף שבוע. 
הלך נגעו, אפילו לאחר שלש שנים - הרי הוא בטומאתו עד שיאמר לו כהן 'טהור'
{{עוגן|יא}}(יא) 
נאמן הכהן לומר 'נגע זה פשה, נגע זה לא פשה.' 
אם בהרת קדמה את שער לבן, ואם שער לבן קדם את הבהרת. 
ונאמן הוא על נגעי עצמו {{הע-שמאל|נאמן המצורע לומר לכהן אם השיער הלבן קדם לבהרת או לא.
לכתחילה יש לראות את הנגע אחרי ההסגר ע&quot;י אותו הכהן, ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|ספרא נגעים פרק ב* ד.]]}}
כהן שראהו בתחלה - נזקק לו בסוף שבוע ראשון. 
{{עוגן|יב}}(יב) 
ראהו בסוף ראשון - נזקק לו בסוף שבוע שני. 
נזקק לו בסוף שבוע שני - נזקק לו בסוף שבוע שלישי. {{הע-שמאל|הלל עלה מבבל כדי ללמד שכהן שטעה אינו יכול לתקן את דבריו אפילו אם טיהר את הטהור וכו', וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ספרא נגעים סוף פרק ט.]]}}
מת או שחלה - כהן אחר נזקק לו. ולא יאמר לו 'לך ושוב' אלא נזקק לו מיד. 
כהן שטימא את הטהור וטיהר את הטמא, ונזקק לו בסוף שבוע 
אע&quot;פ שטימא את הטמא וטיהר את הטהור - לא עשה כלום. 
לענין טומאה הוא אומר ([[ויקרא יג יא]])&quot;טמא הוא - וטמאו הכהן&quot;. 
לענין טהרה הוא אומר ([[ויקרא יג יז]])&quot;טהור הוא - וטהרו הכהן&quot;. 
וזה אחד מן הדברים שעליהן עלה הלל מבבל.
}}</text>
      <sha1>do4l4p4mmloae5osk8r2zj1vleo181x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>362789</id>
    <revision>
      <id>1414029</id>
      <parentid>1351786</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:54:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23102" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ&quot;א-1981 (תיקון: תשמ&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ&quot;א-1981

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 646|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם)|4212)); ((תשמ&quot;ב, 327|תיקון|4292)); ((תשמ&quot;ד, 852|תיקון)), ((1654|ת&quot;ט)); ((תשמ&quot;ה, 1374|תיקון)); ((תשמ&quot;ז, 1147|תיקון מס' 2)); ((תשמ&quot;ח, 426|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;א, 131|תיקון)); ((תשפ&quot;א, 1368|תיקון|9058)).

''עדכון סכומים:'' ((תשמ&quot;ד, 2375|הודעה)); ((תשמ&quot;ה, 557|הודעה)), ((1815|הודעה)); ((תשמ&quot;ז, 1190|הודעה)), ((1251|הודעה (מס' 2))); ((תשמ&quot;ח, 547|הודעה)); ((687|הודעה)), ((876|ת&quot;ט)); ((תשמ&quot;ט, 28|הודעה)), ((653|הודעה (מס' 2))), ((1318|הודעה (מס' 3))); ((תש&quot;ן, 382|הודעה)), ((922|הודעה (מס' 2)); ((תשנ&quot;א, 614|הודעה)), ((1135|הודעה (מס' 2))); ((תשנ&quot;ב, 745|הודעה)), ((1435|הודעה (מס' 2))); ((תשנ&quot;ג, 399|הודעה)), ((1063|הודעה (מס' 2))); ((תשנ&quot;ד, 651|הודעה)), ((1275|הודעה (מס' 2))); ((תשנ&quot;ה, 885|הודעה)), ((1709|הודעה (מס' 2))); ((תשנ&quot;ו, 623|הודעה)), ((1477|הודעה (מס' 2))); ((תשנ&quot;ז, 393|הודעה)), ((985|הודעה (מס' 2))); ((תשנ&quot;ח, 399|הודעה)), ((1169|הודעה (מס' 2))); ((תשנ&quot;ט, 403|הודעה)), ((1118|הודעה (מס' 2))); ((תש&quot;ס, 338|הודעה)), ((811|הודעה (מס' 2))); ((תשס&quot;ב, 425|הודעה)); ((תשס&quot;ג, 476|הודעה)); ((תשס&quot;ד, 232|הודעה)); ((תשס&quot;ט, 480|הודעה)); ((תש&quot;ע, 314|הודעה)); ((תשע&quot;א, 490|הודעה)); ((תשע&quot;ב, 630|הודעה)); ((תשע&quot;ג, 718|הודעה)); ((תשע&quot;ד, 491|הודעה)); ((תשע&quot;ז, 597|הודעה)); ((תשע&quot;ט, 2148|הודעה)); ((תשפ&quot;א, 1368|הודעה|9058)); ((תשפ&quot;ב, 1886|הודעה|9964)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#201|סעיפים 136(3)]], [[+#198|137]], [[+#303|162(6)(ב)(1)]], [[+#302|163]] [[+#382|ו-258]] [[=הפקודה|לפקודת החברות]] (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשס&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;מנהל מיוחד&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 318 לפקודה]], או מי שמונה בידי בית המשפט בהליך לפי [[סעיף 350 לחוק החברות]] כנאמן לביצוע הסדר נושים;
:- &quot;נושה מהותי&quot; - מי שהחברה חבה לו חוב אשר במועד הבקשה עולה על סכום של 100,000 שקלים חדשים או סכום של 10% מסך החובות של החברה שאינם חובות מובטחים, לפי הגבוה מביניהם;
:- &quot;תקבולי הכנסה&quot; - תקבולים ממכירת מוצרים או שירותים שהם עיסוקה של החברה שבפירוק או בכינוס נכסים (להלן - החברה) והנמכרים תוך כדי הניהול;
:- &quot;תקבולי מימוש&quot; - תקבולים, שאינם תקבולי הכנסה, ומקורם גביית חובות, מכירת נכסים וכל תקבול אחר שקיבל בעל תפקיד;
:- &quot;נכסים&quot; - לרבות אמצעי ייצור, חמרי גלם ומלאי בתהליך ייצור;
:- &quot;ניהול&quot; - הפעלה שוטפת של עסקי החברה;
:- &quot;תפקיד&quot; - כונס נכסים, מפרק זמני, מפרק, שמונו לפי [[הפקודה]] או לפי [[חוק החברות]] או מנהל מיוחד.

== פרק ב': מינוי (תיקון: תשמ&quot;ז) ==

@ 2. כשירות למינוי (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ז, תשס&quot;א)
: (א) בית המשפט ימנה -
:: (1) לתפקיד כונס נכסים, מפרק זמני או מפרק לפי [[הפקודה]] אדם שהוא חבר לשכת עורכי הדין או בעל רישיון לראיית חשבון בלבד;
:: (2) לתפקיד מנהל מיוחד, אדם, שבית המשפט ראה כי יש לו ניסיון מוכח בניהול עסק או בנושאים כלכליים או מסחריים או מינהליים הנדרשים למילוי תפקידו באותו ענין.
: (ב) בנסיבות מיוחדות ואם שוכנע בית המשפט שחיוני לעשות כן, רשאי הוא, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לתפקיד אדם בעל הכשרה מקצועית הדרושה, לדעת בית המשפט, לצורך אותו תפקיד, אף אם לא נתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בתקנת משנה (א).
: (ג) בבואו למנות אדם לתפקיד יתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לנסיונו המקצועי, לכישוריו ביחס לצרכים המיוחדים של התפקיד ולאפשרותו לעמוד בנטל התפקיד.

@ 3. ניגוד עניינים (תיקון: תשמ&quot;ז)
: לא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.

@ 4. סייגים למינוי (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;א)
: הוצע אדם כמועמד לתפקיד, והכונס הרשמי סבור - מתוך נסיון קודם עם המועמד או מטעם אחר - שאין הוא מתאים להתמנות לתפקיד האמור, יודיע על כך לבית המשפט ויפרט בהודעתו את נימוקיו לכך; בית המשפט יחליט בדבר המינוי לאחר שיתן למציע ולמועמד הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

@ 5. רשימת מינויים (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;א)
: המזכיר הראשי של בית המשפט יכין ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה רשימה ובה פירוט שמותיהם של אלה שמונו לתפקיד לפי תקנות אלה בלבד באותו בית משפט בשלושת החדשים שקדמו להכנה, ויציין בה פרטים אלה: שמו של כל אחד מהאנשים שנתמנו, מקצועו, מהות התפקיד, שם החברה שלגביה נעשה המינוי, תאריך המינוי, שם הממנה ומספר התיק בבית המשפט; הרשימה תישלח אל נשיאי בתי המשפט ואל הכונס הרשמי ותעמוד לעיון הציבור במזכירויות בתי המשפט. עותקים מן הרשימה יישלחו אל לשכת עורכי הדין ואל לשכת רואי החשבון בישראל.

== פרק ג': שכר ==

@ 6. בקשה לשכר טרחה (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ד, תשס&quot;א)
: (א) בית משפט יקבע את שכרו של מי שנתמנה לתפקיד (להלן - בעל תפקיד) על פי בקשתו.
: (ב) הבקשה תלווה בדו&quot;ח כספי של בעל התפקיד, כשהוא מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון; אולם רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לפטור בעל תפקיד מהחובה למסור את הדו&quot;ח לבקורת האמורה.
: (ג) המשיב בבקשה לשכר בפירוק יהיה הכונס הרשמי, והוא יהיה רשאי, בנוסף לסמכותו לפי כל דין, לחוות את דעתו על הדו&quot;ח ולייעץ לבית המשפט הדן בבקשה בכל ענין הכרוך בה.
: (ג1) המשיב בבקשה לשכר בכינוס נכסים יהיה הנושה המובטח; בבקשה לשכר בהליכים לפי [[סעיף 350 לחוק החברות]] תישלח הודעה על הגשת הבקשה לכל נושה מהותי ולכונס הרשמי, אשר רשאים להתייצב ולהביע את עמדתם בבקשה; כונס הנכסים יהיה חייב להתייצב לדיון בבקשה כאשר הנושה המובטח קיבל דיבידנד מעל ל-90% מגובה חובו.
: (ד) בית המשפט הדן בבקשה רשאי להיוועץ בכל אדם ובמיוחד בועדת הביקורת, אם קיימת כזו.
: (ה) השכר ייקבע לבעל תפקיד לפי הכללים [[שבתקנות 7 עד 11]].

@ 7. שכר ניהול (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ד-2, תשס&quot;א, [הודעות])
: (א) לבעל תפקיד ייקבע לא יותר מאשר פעם בשלושה חודשים, שכר ניהול באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומנים בתקופה שבעדה הוא נקבע, כמפורט להלן:
:: (1) לגבי 350,000 השקלים החדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 473,076 ש&quot;ח))) הראשונים - 5%;
:: (2) לגבי 725,000 שקלים חדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 979,942 ש&quot;ח))) נוספים - 4%;
:: (3) לגבי 1,450,000 שקלים חדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 1,959,881 ש&quot;ח))) נוספים - 3%;
:: (4) לגבי 2,175,000 שקלים חדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 2,939,822 ש&quot;ח))) נוספים - 2%;
:: (5) לגבי 4,350,000 שקלים חדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 5,879,646 ש&quot;ח))) נוספים - 1%;
:: (6) לגבי 14,500,000 שקלים חדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 19,598,818 ש&quot;ח))) נוספים - 0.5%;
:: (7) לגבי כל שקל חדש נוסף - 0.2%.
: (א1) נוסף על השכר הקבוע בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט, לאחר שניתנה לנושה המובטח ולנושה המהותי הזדמנות להביע את עמדתם, לקבוע לבעל תפקיד שכר ניהול מיוחד שישולם מן הרווח שהופק בתקופה שבעדה הוא ישולם; בית המשפט רשאי לקבוע, על פי שיקול דעתו, שתשלום השכר האמור יהיה מותנה בהסכמת רוב, לפי ערך, מבין הנושים המובטחים, אם ישנם, וישולם מתוך הסכום המגיע להם, וכן רשאי הוא לקבוע כי התשלום יהיה מתוך נשייתם של הנושים הרגילים, בשים לב לדיבידנד שמוצע לשלמו להם; בתקנת משנה זו, &quot;רווח&quot; - רווח תפעולי שנוצר מתקבולי הכנסה שוטפים, שאינם נובעים ממכירת נכסי החברה, בניכוי הוצאות לרבות שכר הניהול ומסים שוטפים; הפסדים וריבית שנוצרו לפני תחילת הפירוק לא ייכללו בחישוב הרווח התפעולי לפי תקנת משנה זו, כאשר סכומי ההפסדים צמודים למדד.
: (ב) לא ייקבע שכר על פי תקנה זו בשל כספים שנתקבלו כתקבולי מימוש.

@ 8. שכר מימוש (תיקון: תשמ&quot;ד, תשס&quot;א, [הודעות])
: (א) לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד, ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר:
:: (1) לגבי 50,000 השקלים החדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 67,582 ש&quot;ח))) הראשונים - 20%;
:: (2) לגבי 500,000 שקלים חדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 675,820 ש&quot;ח))) נוספים - 10%;
:: (3) לגבי 2,500,000 שקלים חדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 3,379,103 ש&quot;ח))) נוספים - 5%;
:: (4) לגבי כל שקל חדש נוסף - 1%;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) (((נמחקה).))
: (א1) שילם החייב, בעל מניות של החייב או אחר תשלומים עתיים לבעל התפקיד יראו אותם כתקבולי מימוש.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לקבוע שכר על פיה על הפרש ערך מזומנים שנוצר לטובת החברה, כתוצאה מהשבחתו בידי בעל התפקיד, אם מצא כי ההשבחה נבעה ממאמץ מיוחד שבעל התפקיד השקיע בהשבחה זו.
: (ג) לענין תקנה זו &quot;מזומנים&quot; - לרבות איגרות חוב, מניות ומסמכים סחירים אחרים, ופירותיהם של אלה, שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ערב תחילת עבודתו של בעל התפקיד, או שנרכשו למטרות השקעה עבור החברה בתקופת עבודתו של בעל התפקיד.

@ 8א. שכר טרחה על פי חלוקה בפועל (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טרחה כאמור [[בתקנות 7]] [[ו-8]], רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן:
{|
! !! שיעור חלוקה בפועל באחוזים {{ש}} לכל הנושים מסך כל נשייתם המוכחת !! שכר מזערי ומרבי באחוזים, {{ש}} מסך כל הנשייה לחלוקה
|-
| (1) || 80 ומעלה || 11–12
|-
| (2) || 70–79 || 10–11
|-
| (3) || 60–69 || 9–10
|-
| (4) || 50–59 || 7–9
|-
| (5) || 40–49 || 5–7
|-
| (6) || 30–39 || 4–5
|-
| (7) || 20–29 || 3–4
|-
| (8) || 10–19 || 2–3
|-
| (9) || 0–9 || לא יותר מ-2
|}
: (ב) על אף האמור בפסקה (1) בטבלה שבתקנת משנה (א), בנסיבות מיוחדות שיירשמו, שנבעו ממאמץ מיוחד, שעות עבודה רבות, הצלחה מוכחת בביצוע התפקיד וחלוקת הרכוש ומשך זמן קצר במיוחד לסיום תפקידו, רשאי בית המשפט לפסוק לבעל תפקיד שפעל כאמור באותה פסקה לא יותר מ-15% ולא פחות מ-12% מסך הנשייה לחלוקה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) בעל תפקיד אשר קיבל במהלך ביצוע תפקידו שכר טרחה על פי [[תקנות 7]] [[ו-8]], יוכל לבקש שכר טרחה על פי תקנה זו ובלבד שהסכומים שניתנו לו על פי התקנות האמורות יופחתו משכרו על פי תקנה זו.

@ 9. מס ערך מוסף (תיקון: תשמ&quot;ד, תשס&quot;א)
: (א) שכר הטרחה יחושב מהתקבול בלא מס ערך מוסף, למעט אם נדרש הליך מיוחד לגבייתו או בעסקאות ייצוא.
: (ב) לשכר הטרחה הקבוע בתקנות אלה ייתוסף מס ערך מוסף.

@ 9א. בדיקת תביעות חוב של עובדים (תיקון: תשס&quot;א, [הודעות])
: לבעל תפקיד ישולם שכר בסכום של 200 שקלים חדשים (((מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2022, 317 ש&quot;ח))) בעד תביעת חוב של עובד שהוגשה לו על פי [[סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].

@ 10. סייגים לשכר (תיקון: תשמ&quot;ד, תשס&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 8]] שכרו של כונס נכסים, שמימש רכוש בעבור נושה מובטח, יהיה 75% מהסכום הקבוע [[בתקנה 8]].
: (ב) נתמנה כונס נכסים או מפרק זמני לפני צו פירוק, לשם תפיסת הרכוש ושמירתו בלבד, לא יחולו הוראות [[פרק זה]], ושכרו ייקבע על ידי בית המשפט בהתחשב בהיקף עבודתו.
: (ג) בעל תפקיד לא יקבל שכר או תמורה אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, נוסף על הקבוע בתקנות אלה בשל תפקידו בחברה, אלא באישור בית המשפט; קיבל בעל תפקיד שכר כאמור בלא אישור בית המשפט, רשאי כל נושה לפנות לבית המשפט בבקשה להשבתו לחברה או לחלוקתו.

@ 11. שירותים מקצועיים (תיקון: תשמ&quot;ד, תשס&quot;א)
: (א) בעל תפקיד לא יהיה זכאי לשכר מיוחד בעד שירותיו המקצועיים, ורואים אותו ככלול בשכר הטרחה שייקבע לפי כללים אלה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע בית המשפט, כי בעל התפקיד ביצע פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים, רשאי בית המשפט לפסוק לו שכר מיוחד עבורן, לפי התעריף המינימלי הקיים במקצועו של בעל התפקיד.
: (ג) פסק בית המשפט שכר מיוחד לפי תקנת משנה (ב), לא ייקבע לבעל התפקיד שכר ניהול ושכר מימוש מההכנסות או מהכספים שנתקבלו בתקופת הפירוק או הכינוס, כתוצאה מביצוע הפעולות החורגות שעבורן נפסק לו השכר המיוחד.

@ 12. העסקת בעלי מקצוע (תיקון: תשס&quot;א)
: בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו פקיד, עורך דין, רואה חשבון, מנהל חשבונות, כלכלן, מהנדס, שמאי או בעל מקצוע אחר אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט. היתה ההוצאה בעד ההעסקה כאמור צפויה להגיע לסכום של 100,000 שקלים חדשים ומעלה, תינתן לנושים המובטחים הזדמנות להשמיע את עמדתם קודם למתן האישור.

@ 13. נימוקים להגדלת השכר או להקטנתו (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, תשס&quot;א)
: (א) בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו.
: (א1) ביצע בעל תפקיד פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים שבעדם נקבע לו שכר, רשאי בית המשפט - אם הגיש לו הכונס הרשמי בקשה לכך - לקבוע לבעל התפקיד שכר מיוחד בעד הפעולות האמורות, בהתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים ולמעונינים האחרים בפירוק.
: (ב) עיכב בעל תפקיד את סיום תפקידו ללא סיבה מספקת, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, להקטין את שכרו.
: (ג) הפסיק בעל תפקיד למלא את תפקידו לפני סיומו ושולם לו לפני כן סכום כסף על חשבון שכרו, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, לצוות על החזרת הסכום ששולם, כולו או חלקו, בתוספת הפרשי הצמדה כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], מיום שהסכום שולם ועד ליום החזרתו בפועל.
: (ד) הועסק בעל מקצוע כאמור [[בתקנה 12]] ושכרו שולם מקופת החברה, רשאי בית המשפט לנכות את הסכום ששולם, כולו או מקצתו, משכרו של בעל התפקיד.
: (ד) (((ספרור שגוי במקור))) בבוא בית המשפט להגדיל שכר בעל תפקיד או להקטינו יתחשב גם בסכומים ששולמו לבעל התפקיד על פי [[תקנה 7(א1)]], אם שולמו.

@ 14. מועדי התשלום
: (א) במהלך ביצוע העבודה ישולם לבעל תפקיד שכר ביניים, אשר לא יעלה על חמישים אחוזים מהשכר הסופי המשוער, אולם בית המשפט רשאי לאשר תשלום שיעור גבוה יותר מנימוקים שיירשמו.
: (ב) השכר הסופי ישולם עם שחרורו של בעל התפקיד מתפקידו.

@ 15. הצמדה (תיקון: תשמ&quot;ד, תשס&quot;א)
: (א) הסכומים המשמשים בסיס לחישוב השכר לפי [[תקנות 7(א)]], [[8(א)]] [[ו-9א]] ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי ובלבד ששיעור השינוי עלה על 1%.
: (ב) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;מדד&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.
: (ד) הכונס הרשמי יפרסם ברשומות את נוסח [[תקנות 7(א)]], [[8(א)]] [[ו-9א]] בהתאם לשינויים שחלו בו על פי האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ה) לשכר שנקבע לבעל תפקיד לפי [[תקנה 6(א)]] יווספו הפרשי הצמדה, לפי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפי [[תקנה 6(א)]] ועד למדד שפורסם לאחרונה לפני תשלום השכר בפועל, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 16. ביטול
: ((הנוסח שולב [[בתקנות החברות (פירוק), 1936]].))

@ 17. הוראת מעבר
: הוראות [[פרק ג']] יחולו על כל בעל תפקיד אשר ביום תחילתן של תקנות אלה טרם קיבל את שכרו, כולו או מקצתו, בעד מילוי תפקידו.

@ 18. תחילה
: תחילתן של [[תקנות 2(2)]], [[3]] [[ו-4]] ביום ב' באלול התשמ&quot;א (1 בספטמבר 1981).

@ 19. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;א)
: [[פרק ב']] לא יחול על מינוי בעל תפקיד שעל מינויו חלים [[+|סעיפים 33]], [[+|37]], [[+|125]] [[ו-126 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]].

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח באדר א' התשמ&quot;א (4 במרס 1981)
&lt;חתימה&gt; משה נסים שר המשפטים</text>
      <sha1>oxnljf214vlbp1e9f9hya27hizt76gf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>367854</id>
    <revision>
      <id>1414013</id>
      <parentid>1341984</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:50:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16384" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים), תשל״ח–1978
=== תקנות בדבר סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים ===

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשל״ח, 1998|תקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים)|3884)); ((תשל״ט, 984|תיקון|3970)); ((תש״ם, 1156|תיקון|4100)); ((תשמ״א, 1520|תיקון|4272)); ((תשמ״ב, 1130|תיקון|4359)); ((תשמ״ו, 1155|תיקון|4952)); ((תשמ״ז, 1183|תיקון מס׳ 2|5047)); ((תשפ״א, 3792|תיקון|9512)).
''עדכון אגרות:'' ((תשמ״ג, 1096|אגרה|4482)); ((תשמ״ד, 1218|אגרה|4613)); ((תשמ״ה, 1262|אגרה|4802)); ((תשמ״ו, 706|אגרה|4916)); ((תשמ״ט, 1140|שיעור אגרה|5203)); ((תשנ״א, 882|שיעור אגרה|5358)); ((תשנ״ב, 1112|שיעור אגרה|5445)); ((תשנ״ג, 868|שיעור אגרה|5525)); ((תשנ״ד, 1189|שיעור אגרה|5613)); ((תשנ״ח, 432|שיעור אגרה|5882)); ((תשנ״ט, 533|שיעור אגרה|5960)), ((762|שיעור אגרה (מס׳ 2)|5971)); ((תשס״ג, 882|שיעור אגרה|6254)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- תיקון: תשפ״א --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 146(ח)]] [[=הפקודה|לפקודת מס הכנסה]] (להלן – הפקודה), ולפי [[+|סעיף 127(ח)]] [[=החוק|לחוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975]] (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל״ט, תשמ״א, תשפ״א)
: בתקנות אלה –
:- ”ערר” – ערר לפי [[+|סעיפים 130(א)(2)]], [[+|130(ד)]] [[או 130(ט) לפקודה]] או לפי [[+|סעיפים 39(ב)]], [[+|74(ג)]], [[+|95(ב)]] [[או 113(ב) לחוק]], לפי הענין;
:- ”ועדה” – ועדת ערר לקבילות פנקסי חשבונות שמונתה לפי [[סעיף 146(א) לפקודה]] או לפי [[סעיף 127(א) לחוק]].
:- ”פרטי התקשרות” – כהגדרתם [[בתקנות סדר הדין]];
:- ”תקנות סדר הדין” – [[תקנות סדר הדין האזרחי החדשות=תקנות סדר הדין|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018]].

@ 2. הגשת ערר (תיקון: תשמ״א, תשפ״א)
: ערר יוגש בכתב לועדה תוך שלושים יום מהיום שבו קיבל העורר מפקיד השומה או מהמנהל הודעה לפי [[סעיף 130(ג) לפקודה]], או תוך שלושה חדשים מהיום שבו נמסרה לעורר החלטת המנהל לפי [[סעיף 130(א)(2) לפקודה]], או תוך חמישה עשר יום מהיום שבו קיבל העורר מהמנהל הודעה לפי [[סעיף 74(ב) לחוק]], או תוך שלושים יום מהיום שבו נמסרה לעורר החלטת המנהל לפי [[סעיף 95(א) לחוק]], או תוך חמישה עשר יום מהיום שבו קיבל העורר התראה או הודעה לפי [[סעיף 113(א) לחוק]].

@ 3. המשיב (תיקון: תשפ״א)
: פקיד השומה או המנהל, שעל החלטתו מוגש הערר, יהיה המשיב.

@ 4. מען הועדות
: (א) מענה של כל ועדה הוא כמצויין [[בתוספת]].
: (ב) הוגש ערר לועדה פלונית ולדעת הועדה מן הראוי להעבירו לועדה אחרת לפי מען אחר, רשאית הועדה – בין ביזמתה ובין ביזמת המשיב – להורות על העברת הערר לועדה אחרת.

@ 5. תוכן הערר (תיקון: תש״ם, תשפ״א)
: (א) בכתב הערר יצויינו –
:: (1) שמו ומענו של העורר וכן של בא־כוחו, אם יש לו בא־כוח, ומען להמצאת מסמכים ופרטי התקשרותם;
:: (1א) מספר הרישום של העורר לענין מס ערך מוסף;
:: (2) התאריך שבו נמסרה לו ההחלטה שעליה מוגש הערר;
:: (3) העובדות שעליהן מסתמך העורר;
:: (4) הנימוקים שעליהם מבוסס הערר, כל נימוק בנפרד;
:: (5) הסעד המבוקש.
: (ב) כתב הערר ייחתם בידי העורר או בא־כוחו.

@ 6. אגרה (תיקון: תשמ״ב&lt;!--החלפה--&gt;, תשמ״ז, [הודעות], תשפ״א)
: (א) עם הגשת ערר ישלם העורר אגרה בסך חמישים שקלים חדשים (((מתואם ליוני 1987; החל מאפריל 2003, 220 ש&quot;ח))).
: (ב) עלה מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר של שנה פלונית לעומת המדד לחודש פברואר 1982, יוגדל סכום האגרה שנקבעה בתקנת משנה (א), החל ב־1 באפריל של אותה שנה, לפי שיעור עליית המדד; הסכום המוגדל יעוגל ל־10 השקלים הקרובים.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות את נוסח תקנת משנה (א) כפי שהוא מתוקן עקב עליית המדד.

@ 7. צירופים לכתב הערר
: לכתב ערר יצורפו –
: (1) העתק מההחלטה שעליה מוגש הערר;
: (2) תצהיר העורר לאימות העובדות שפורטו בכתב הערר;
: (3) רשימת המסמכים שעליהם עומד העורר להסתמך בדיון שבערר;
: (4) מקום שהעורר מיוצג על ידי בא־כוח – יפוי כוח של בא־כוחו.

@ 8. העתק למשיב ולעורר (תיקון: תשפ״א)
: (א) הערר על נספחיו יוגש לועדה בחמישה עותקים; עותק אחד תעביר הועדה למשיב.
: (ב) המשיב יגיש לועדה לא יאוחר משלושים יום מיום שנמסר לו עותק הערר תשובה מנומקת בחמישה עותקים; עותק אחד תעביר הועדה לעורר.

@ 9. המצאת מסמכים (תיקון: תשפ״א)
: על המצאת מסמכים לפי תקנות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[פרק יט לתקנות סדר הדין|פרק י״ט לחלק ב׳ לתקנות סדר הדין האזרחי]] למעט [[-|תקנות 161(1)(א ו־(ב)]], והסמכויות הנתונות לפי [[#פרק יט|אותו פרק]] לבית המשפט יהיו בידי יושב־ראש הועדה.

@ 10. סדרי הדין באין הוראה
: בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, תנהג ועדת הערר בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק.

@ 11. מועד שמיעה
: יושב־ראש הועדה יקבע מועד לשמיעת הערר וישלח לעורר ולמשיב הודעה בכתב על המועד האמור, שלא יקדם משלושים יום מיום משלוח ההודעה.

@ 12. מחיקת ערר
: ערר שלא נתקיימו בו הוראות [[תקנות 2]], [[5]], [[6]] [[ו־7]] רשאי יושב־ראש הועדה להורות על מחיקתו, כל עוד לא הוחל בדיון; לאחר תחילת הדיון תהיה סמכות המחיקה כאמור בידי הועדה.

@ 13. החלפת חבר ועדה (תיקון: תשפ״א)
: לפי בקשת העורר שתוגש לא יאוחר מהיום הראשון לשמיעת הערר, רשאית הועדה, אם ראתה לעשות כן, מטעמים שיירשמו, להורות כי במקום אחד מחבריה יבוא חבר אחר שיקבע המנהל.

@ 14. דחיית השמיעה
: הועדה רשאית לדחות את שמיעת הערר למועד אחר, ומשהתחילה בשמיעתו – לדחות את המשך הדיון בו, אם הדחיה דרושה, לדעתה ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 15. עדויות
: (א) העורר והמשיב רשאים להשמיע בערר עדים אשר יוזמנו על ידי המבקש להעידם.
: (ב) בהתחשב עם האמור בתקנות אלה, יחולו, בשינויים המחוייבים, בערר לפי תקנות אלה, דיני הראיות החלים על בירור תביעה על ידי בית המשפט האזרחי לרבות קבלת חוות־דעתו של מומחה כאמור [[בפרק ב׳ סימן ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971]], כראיה.

@ 16. תצהיר והתייצבות לחקירה
: (א) הועדה רשאית, לפי שיקול דעתה, לדרוש מבעל דין שיגיש לה תצהיר לאימות העובדות שעליהן הוא מסתמך בערר או בתשובה.
: (ב) רצה אחד מבעלי הדין לחקור חקירה שכנגד אדם שמסר תצהיר לפי תקנה זו, יודיע על כך בכתב בדואר רשום לבעל הדין השני שבעה ימים לפחות לפני מועד השמיעה וימסור העתק של הודעתו ליושב־ראש הועדה.
: (ג) לא נמסר תצהיר לאימות על פי [[תקנה 7(2)]] או על־פי הוראת הועדה תוך המועד שנקבע לכך או שנמסר תצהיר אימות והמצהיר לא התייצב לחקירה על־פי הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), רשאית הועדה שלא להזקק לעובדות שהתצהיר אימת או צריך היה לאמת.

@ 17. סדר הדיון
: (א) הועדה תשמע תחילה את טענות העורר ואחרי כן את טענות המשיב; לאחר מכן יסכם העורר את טענותיו והמשיב יסכם אחרון.
: (ב) הועדה רשאית, ככל שהדבר ייראה לה, להתיר לעורר להשיב לסיכומי המשיב.
: (ג) הועדה רשאית, ככל שהדבר ייראה לה, להורות על סיכומים בכתב.

@ 18. אי־התייצבות
: (א) בעלי דין שהוזמנו כדין ולא התייצבו לפני הועדה במועד שנקבע לשמיעת הערר או במועד שנדחה לפי [[תקנה 14]], יחולו הוראות אלה:
: (1) התייצב העורר ולא התייצב המשיב, רשאית הועדה לדחות את שמיעת הערר או לדון ולהחליט בערר שלא בפני המשיב;
: (2) לא התייצב העורר או לא התייצבו שניהם, רשאית הועדה לדחות מועד שמיעת הערר או למחוק את הערר.

@ 19. ביטול מחיקה
: נמחק ערר לפי תקנות אלה, רשאית הועדה לבטל את המחיקה אם ביקש בעל דין לעשות כן תוך שלושים יום מיום שהודע לו על המחיקה ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 20. החלטה על יסוד חומר בכתב
: ויתרו העורר והמשיב על השמעת טענותיהם בפני הועדה, רשאית הועדה לתת את החלטתה על יסוד החומר בכתב שהובא בפניה.

@ 21. נימוקים נוספים
: לא תיזקק הועדה לכל נימוק שלא הוזכר בערר או בנימוקי המשיב, אלא אם ראתה ששמיעת הנימוק הנוסף דרושה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 22. פרטים נוספים (תיקון: תשפ״א)
: (א) הועדה רשאית, בכל שלב, לדרוש מהעורר או מהמשיב, לפי הענין, מסירת פרטים נוספים ומפורטים יותר לעובדות או לנימוקים שפורטו בכתב הערר או בנימוקי המשיב, או לנימוקים הנוספים לפי [[תקנה 21]].
: (ב) דרשה הועדה מסירת פרטים נוספים, יחולו הוראות [[תקנות 7(2) ו־(3)]], [[8]], [[9]] [[ו־16]], בשינויים המחוייבים, אם לא הורתה הועדה הוראה אחרת.

@ 23. הארכת מועדים
: יושב ראש הועדה רשאי להאריך כל מועד שנקבע בתקנות אלה או בהחלטת הועדה, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

@ 24. שינוי הרכב (תיקון: תשפ״א)
: נבצר מחבר הועדה להמשיך בשמיעת הערר, רשאית הועדה להמשיך בהרכב אחר מן השלב שאליו הגיע הדיון ורואים את הדיון שקויים בהרכב הקודם כאילו היה בהרכב החדש; קביעת ההרכב האחר תיעשה על ידי המנהל, לאחר שתובא בפניו בקשת הועדה.

@ 25. בקשה למחיקת ערר
: הגיש העורר לא יאוחר מחמישה עשר יום לפני הישיבה הראשונה של הועדה בקשה לבטל את הערר, יימחק הערר.

@ 26. החלטה
: (א) החלטת הועדה תינתן פה אחד או ברוב דעות, תיערך בכתב ותיחתם בידי היושב ראש ושני חברים.
: (ב) העתק מהחלטה, מאושר ביד היושב־ראש או ביד מי שהוא קבע לכך באופן כללי או למקרה מיוחד, ישלח בדואר רשום לעורר ולמשיב, סמוך ככל האפשר למתן ההחלטה.

@ 27. שכר והוצאות חברי הועדה
: בעד כל אחת מישיבות הועדה ישולם ליושב־ראש שכר של שלוש מאות לירות ולכל אחד מחברי הועדה שכר של מאתיים עשרים וחמש לירות והוצאות נסיעה ברכב ציבורי לכל חבר ועדה שמקום מגוריו הקבוע מרוחק לפחות 15 ק״מ ממקום מושבה של ועדה.

@ 28. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן.

@ 29. ביטול
: תקנות מס הכנסה (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים), תשל״ז–1977 – בטלות.

@ 30. השם
: לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים), תשל״ח–1978”.

== תוספת (תיקון: תשפ״א&lt;!--החלפה--&gt;) ==
==== ((([[תקנה 4]]))) ====

@ 1. מען הועדה שמקום מושבה בתל אביב: דרך מנחם בגין 125, תל אביב, באמצעות שלוחת נציבות מס הכנסה תל אביב. (לגבי משרדי השומה –
: {|
! פקיד שומה תל אביב 1 || פקיד שומה גוש דן
|-
|פקיד שומה חולון || פקיד שומה פתח תקווה
|-
| פקיד שומה תל אביב 3 || פקיד שומה כפר סבא
|-
| פקיד שומה תל אביב 4 || פקיד שומה נתניה
|-
| פקיד שומה תל אביב 5 || פקיד שומה רחובות
|-
| פקיד שומה מפעלים גדולים || פקיד שומה רמלה
|-
| פקיד שומה יחידה ארצית ||
|}
: ולגבי משרדי מס ערך מוסף בתל אביב מרכז, תל אביב 1, תל אביב 2, תל אביב 3, גוש דן, נתניה, רחובות, רמלה ופתח תקווה).

@ 2. : מען הועדה שמקום מושבה בירושלים: בנין ג׳נרי רחוב בנק ישראל 7, ירושלים, באמצעות שלוחת נציבות מס הכנסה תל אביב. (לגבי משרדי השומה –
: {|
! פקיד שומה ירושלים 1 || פקיד שומה ירושלים 2
|-
| פקיד שומה ירושלים 3 || פקיד שומה באר שבע
|-
| פקיד שומה אשקלון || פקיד שומה אילת
|}
: ולגבי משרדי מס ערך מוסף בירושלים, באר שבע, אשדוד ואילת).

@ 3. : מען הועדה שמקום מושבה בחיפה: קריית הממשלה, רחוב פל־ים 15 חיפה, באמצעות שלוחת נציבות מס הכנסה תל אביב. (לגבי משרדי השומה –
: {|
! פקיד השומה חיפה !! פקיד השומה עכו
|-
| פקיד השומה חדרה || פקיד השומה טבריה
|-
| פקיד השומה נצרת || פקיד השומה עפולה
|-
| פקיד השומה צפת ||
|}
: ולגבי משרדי מס ערך מוסף בחיפה, חדרה, נוף הגליל, טבריה ועכו).

&lt;פרסום&gt; ז׳ באב תשל״ח (10 באוגוסט 1978)
&lt;חתימה&gt; שמואל תמיר שר המשפטים</text>
      <sha1>cg7lcnk7oii42o7tht1qi7lelblmj7r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לבוש אורח חיים תקפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>369044</id>
    <revision>
      <id>1413982</id>
      <parentid>1169278</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T07:55:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8876" xml:space="preserve">{{לבוש|החור|תקפד|תקפה|תקפו|ברכת השופר|5}}
==סעיף א==
ועומד התוקע לתקוע. ולא משום שהתקיעה הזאת צריכה להיות מעומד, שהרי אינה לשם מצות תקיעת ראש השנה כמו שיתבאר, אלא משום כבוד הציבור צריך התוקע לעמוד. ועומד על הבימה במקום שקורין שם בתורה, ולא יעמוד במקום מושבו, מפני כבוד הציבור. והקהל יושבין, מפני שאין זה עיקר התקיעה, כמו שיתבאר לקמן. אבל בתקיעה שהיא על סדר הברכות שהיא דאורייתא, גם השומע צריך לעמוד, משום דילפינן מקרא שצריך לתקוע מעומד, שנאמר: &quot;יום תרועה יהיה לכם&quot;, וילפינן האי לכם מלכם האמור בעומר, דכתיב &quot;וספרתם לכם&quot;, וספירה היא מעומד, דכתיב &quot;מהחל חרמש בקמה&quot;, והאי קמה מיותר היא, דפשיטא דהנפת חרמש היא על הקמה, לכך אמרו חז״ל: אל תקרי בקמה אלא בקומה. וילפינן מגזירה שוה דלכם, דתקיעה גם כן צריכה להיות בקומה.

==סעיף ב== 
וקודם שיתקע יברך &quot;לשמוע קול שופר&quot;, ולא &quot;לתקוע&quot;, דלאו בתקיעה תליא מילתא אלא בשמיעה, דילפינן בגמרא מקרא שכל ישראל יוצאין בתקיעה אחת, וזה אי אפשר אלא בשמיעה. ואם תקע ולא שמע, כגון שהאטים אזנו או עבר על שפת הבור ותוקע לתוך הבור, שאינו שומע קול הברת שופר לבדו אלא מעורב עם הברת קול הבור, לא יצא. ולא יברך &quot;לשמוע בקול שופר&quot;, ד&quot;בקול שופר&quot; משמעו ופירושו לשמוע בקולו ולעשות ציוויו, כמו &quot;אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך&quot; וגו' {{ממ|שמות|טו|כו}}; אלא יאמר &quot;לשמוע קול שופר&quot;, כלומר שישמע את קול הברתו, והוא השמעת קולו ממש, שכן משמע לשון &quot;והעברת שופר תרועה&quot; וגו' {{ממ|ויקרא|כה|יט}}, לשון הכרזת קול מלשון &quot;תעבירו קול במחנה&quot; וגו' {{ממ|שמות|לו|ו}}, כמו שיתבאר לקמן [[לבוש אורח חיים תקפז|סימן תקפ&quot;ז]]. ויברך &quot;שהחיינו&quot;, דהא קאתי מזמן לזמן.

ותוקע ג' פעמים תשר&quot;ת וג' פעמים תש&quot;ת וג' פעמים תר&quot;ת, וטעמם יתבאר לקמן [[לבוש אורח חיים תקצ|סימן תק&quot;צ]] בס&quot;ד. מנהג הוא שהתוקע להוציא אחרים הוא מברך את ב' הברכות הנזכרות, והאחרים שומעין ועונין &quot;אמן&quot; לצאת גם הם בברכתו, ואינם צריכין לברך בפני עצמם. ואפילו יצא הוא כבר, מברך משום השומע. וטוב להעמיד השופר על צד ימין שבפיו אם אפשר לו, שיכול לתקוע כן, שהרי השופר הוא כדי לערבב השטן, והשטן עומד על ימין של אדם, דכתיב {{ממ|זכריה|ג|א}} 'והוא עומד על ימינו לשטנו'. ויהפוך השופר מעט למעלה, משום שנאמר {{ממ|תהלים|מז|ו}}: &quot;עלה אלהים בתרועה&quot;. מיהו אין קפידא בזה, שאם אין מהפכו למעלה וגם אין מעמידו על צד ימין שבפיו, אין להקפיד. ואדרבה, על דרך הקבלה יראה שיותר טוב להעמידו על שמאלו של פיו, על דרך &quot;לא תחסום שור&quot; וגו' {{ממ|דברים|כה|ד}}, רוצה לומר שלא ינצחנו בכח פן יעוררנו כנגדו גם כן בכח, והבן.

==סעיף ג==
אם התחיל אחד לתקוע ולא יכול להשלים, ישלים אדם אחר, ואפילו ג' וד'. ודי בברכה שבירך הראשון, שהרי הראשון בירך בשביל כל השומעים. והוא שהיו אלו התוקעים שם בבית הכנסת בשעה שבירך הראשון ויצאו בברכתו. ואפילו אם בירך הראשון ולא היה יכול להתחיל לתקוע כלל, השני תוקע בלא ברכה, שהרי יצא השני בברכתו של ראשון, ואפילו יצא הראשון מבית הכנסת בשעת תקיעת השני, כגון ששמע כבר התקיעה, לא הוי ברכתו לבטלה, שהרי הוא בירך להוציא את השני, והרי השני יוצא בברכתו ותוקע. ואין צריך לומר אם הוא עצמו שומע ויוצא בתקיעת השני, שברכתו עולה גם לו לשמיעתו ואינה ברכה לבטלה. 

עיקר מצות תקיעה בשעת תפילה וברכות השייכות לתקיעה, כגון מלכיות זכרונות ושופרות, כדי להחריד ולעורר את העם בעת תפילתם לכוון את לבם לאביהם שבשמים. וגם מן הדין היה לנו לתקוע ולסדר הברכות הללו בעת תפילת השחר ולתקוע משום זריזין מקדימין למצוות. אלא שיש לחוש למעשה שהיה, שדימו האויבים שמתאספים לתקוע תרועת מלחמה ויעמדו עלינו להרגנו ח&quot;ו, שכן היה מעשה בשעת הגזירה {{הפניה-גמ|ראש השנה|לב|ב|מסכת=כן}}. לכך תקנו תקיעות וברכות במוסף, דכי חזו דקראו בקריאת שמע ומתפללין וקורין בתורה וחוזרין ומתפללין ותוקעין, אומרים האויבים: בחוקותיהם ובתורותיהם הם עוסקים וזה מצוותן לתקוע, ואין זה תרועת מלחמה.{{שוליים|א)}} ומיהו אע&quot;ג שעיקר מצות התקיעה היא על סדר הברכות בשעת תפילת מוסף, מכל מקום תקנו חז&quot;ל {{הפניה-גמ|ראש השנה|טז|א|מסכת=כן}} לתקוע קודם מוסף כשהן יושבין כדי לערבב השטן, שכשישמע קול שופר פעם או שתים – הוא סובר: הגיע זמנו שיבלע מן העולם כדכתיב {{ממ|ישעיהו|כה|ח}}: &quot;בלע המות לנצח&quot;, וכתיב {{ממ|ישעיהו|כז|יג}}: &quot;והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול&quot;, ומתוך כך נבהל ומתערבב ואינו יכול לקטרג על הבריות. לפיכך כשישמע התקיעה ב' פעמים, אחת במיושב ואחת בשעת הברכות, לכולי עלמא יהיה מעורבב בשעת תפילת מוסף שבקול רם. ויש אומרים שמתערב מיד כשישמע תקיעה ראשונה שבמיושב, ואינו יכול לקטרג אפילו בשעת תפילה בלחש של הקהל{{שוליים|ב)}}.

נוהגין להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מלה במלה על כל קול וקול שתוקעין, ונכון הוא לעשות כן שלא יטעה התוקע בתקיעה. ואין בתקיעות שבמיושב משום בל תוסיף, חדא דהא אין תוקעין לשם מצות תרועת היום אלא לערבב השטן, ועוד דאטו יום תרועה פעם אחד כתיב, יום תרועה יהיה לכם סתם כתיב, ביום תלה רחמנא ואפילו כמה פעמים שירצו ביום זה משמע, אלא שיוצאין בפעם אחת ויותר אינו צריך, אבל אין בה משום בל תוסיף, נ&quot;ל. וכן הוא הטעם באתרוג ולולב שנוטלין אותו כמה פעמים ביום אחד, שכן משמע ולקחתם לכם {{ממ|ויקרא|כג|מ}} כמה פעמים שתרצו:

==סעיף ד==
==סעיף ה==

==הערות והגהות==
{{ד&quot;מ|א)}} '''הג&quot;ה:''' ועוד טעם אחר, והיינו משום דמתחילה היו תוקעין אותן ביוצר, ואחר כך האויבים גזרו שלא יתקעו, והיו אורבים להם כל ו' שעות לקץ תפילת שחרית, לכך העבירום לתקוע במוספין. ואע&quot;פ שבטל השמד, לא עבדינן כדמעיקרא, דחיישינן שמא יחזור הדבר לקלקולו. ועיין לעיל [[לבוש אורח חיים קלב#סעיף א|סימן קל&quot;ב סעיף א']] [[לבוש אורח חיים תכג|ובסימן תכ&quot;ג]].

{{ד&quot;מ|ב)}} '''הג&quot;ה:''' דאי נמי לא יתפחד, מכל מקום זוכר שלקץ הימים, כשיתקע בשופר גדול, יגיע זמנו להיות נבלע לנצח, ולעולם כששומע קול שופר – זוכר אותה שעה, כאדם שרואה מת, שזוכר יום המיתה, ומעורבב בזה ואינו יכול לקטרג.</text>
      <sha1>gh9c7kxm5clq9fky8o5mmrsi42z9931</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:החלטת משכורת נשיא המדינה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>378889</id>
    <revision>
      <id>1414026</id>
      <parentid>1354781</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:53:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3390" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; החלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ&quot;ב-1982

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 1248|החלטת משכורת נשיא המדינה|4374)); ((תשמ&quot;ד, 866|תיקון|4583)); ((תשמ&quot;ז, 369|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל תיקון]|5001)), ((699|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל תיקון מס' 2]|5019)); ((תשמ&quot;ח, 754|תיקון|5103)); ((תשנ&quot;ג, 884|תיקון|5526)); ((תשס&quot;ב, 211|הוראת שעה|6140)); ((תשס&quot;ט, 279|הוראת שעה|6735)); ((תש&quot;ע, 1009|הוראת שעה [תשס&quot;ט] (תיקון)|6884)); ((תשע&quot;ו, 704|הוראת שעה ועדכון המשכורת|7612)); ((תשע&quot;ח, 11|הוראת שעה|7868)), ((869|הוראת שעה (תיקון)|7933)); ((תשע&quot;ט, 1741|הוראת שעה [תשע&quot;ח] (תיקון)|8145)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 16]] [[לחוק-יסוד: נשיא המדינה]], מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

@ 1. משכורת (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ג)
: לנשיא המדינה תשולם משכורת של 17,503 שקלים חדשים לחודש (((נכון לאפריל 1993; בשנים 2020 עד 2022, 61,265 ש&quot;ח לחודש))).

@ 2. תוספת יוקר (תיקון: תשמ&quot;ח)
: לנשיא המדינה תשולם תוספת יוקר בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.

@ 3. הצמדה לשכר הממוצע (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ז-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המשכורת הכוללת&quot; - המשכורת בצירוף תוספת היוקר;
::- &quot;השכר הממוצע&quot; - כמשמעותו [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) חל שינוי בשכר הממוצע ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, ב-1 באוקטובר או ב-1 בינואר לעומת שיעורו שלושה חדשים קודם לכן, תשתנה מאותו מועד משכורתו של נשיא המדינה כך שמשכורתו הכוללת תשוב ותעלה על השכר הממוצע באותו יחס שבו עלתה עליו שלושה חדשים קודם לכן.
: (ג) סכום שהשתנה לפי סעיף זה יעוגל לשקל החדש הקרוב.
: (ד) יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על המשכורת כפי שהשתנתה לפי סעיף זה.

@ 4. מעון, שירותים רפואיים והבראה
: (א) המדינה תעמיד לרשות נשיא המדינה מעון בירושלים; מעונו של נשיא המדינה בירושלים ומחוצה לה ינוהל על חשבון אוצר המדינה.
: (ב) המדינה תכסה את הוצאות האישפוז והשירותים הרפואיים שנשיא המדינה, בן-זוגו וילדיו עד גיל 18 זקוקים להם.
: (ג) לנשיא המדינה ישולמו הוצאות הבראה.

@ 4א. (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט) : (((פקע).))

@ 5. ביטול
: החלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ&quot;א-1981 - בטלה.

@ 6. תחילה
: תחילתה של החלטה זו ביום ח' בניסן התשמ&quot;ב (1 באפריל 1982).

&lt;פרסום&gt; ב' בסיון התשמ&quot;ב (24 במאי 1982)
&lt;חתימה&gt; שלמה לורינץ, יושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת</text>
      <sha1>qkw1tjekrgv68i71zxpwl7sn9f5toxq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>380025</id>
    <revision>
      <id>1414024</id>
      <parentid>1351773</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:52:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6982" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה), התשנ״ח–1998

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 1291|תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה)|5923)); ((תשע&quot;א, 1254|תיקון|7023)); ((תשע&quot;ב, 776|תיקון|7090)); ((תשע&quot;ד, 1461|תיקון|7392)); ((תשע&quot;ה, 1210|תיקון|7511)).
''הודעות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 236|הודעה|5944)), ((1119|הודעה (מס׳ 2)|5884)); ((תש״ס, 162|הודעה|6010)), ((723|הודעה (מס׳ 2)|6044)); ((תשס״ב, 88|הודעה|6132)), ((183|הודעה (מס׳ 2)|6138)), ((798|הודעה (מס׳ 2)|6172)); ((תשס״ג, 372|הודעה|6217)), ((862|הודעה (מס׳ 2))|6251)); ((תשס״ו, 334|הודעה|6452)); ((תשס״ז, 1022|הודעה|6601)); ((תשס״ח, 267|הודעה|6632)); ((תשס״ט, 292|הודעה|6736)); ((תש״ע, 359|הודעה, |6843)), ((360|הודעה מס' 2|6843)); ((תשע״א, 481|הודעה|6962)), ((1097|הודעה (מס׳ 2)|7009)); ((תשע״ב, 530|הודעה|7072)); ((תשע״ג, 326|הודעה|7193)), ((590|ת&quot;ט|7209)); ((תשע״ד, 460|הודעה|7325)); ((תשע״ה, 464|הודעה|7463)); ((תשע״ו, 490|הודעה|7594)); ((תשע״ז, 439|הודעה|7749)); ((תשע״ח, 344|הודעה|7900)); ((תשע&quot;ט, 1846|הודעה|8151)); ((תש&quot;ף, 566|הודעה|8343)); ((תשפ&quot;א, 1715|הודעה|9122)); ((תשפ&quot;ב, 1880|הודעה|9963)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 160(א)(7)]] [[=החוק|לחוק הירושה, התשכ&quot;ה–1965]] (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה–1985]], ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפי [[סעיף 160(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. חובת תשלום אגרה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) בעד פעולות רשם לעניני ירושה (להלן – הרשם) והשירותים שהוא נותן, כמפורט [[בטור א׳ בתוספת]], תשולם האגרה שנקבעה [[התוספת|בטור ב׳]] לצדו, ואולם הוגשה הבקשה באופן מקוון כאמור [[בתקנה 14(ד) לתקנות הירושה, התשנ״ח–1998]], תשולם האגרה בשיעור של 85% מהאמור באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי.
: (ב) לא תקובל אצל רשם בקשה, אלא אם כן שולמה האגרה.

@ 2. הצמדה למדד (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) סכומי האגרות הנקובים [[בתוספת]] יתשנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם.
: (ב) סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) –
:: (1) אם הוא נמוך מ־10 שקלים חדשים – לא יעוגל;
:: (2) אם הוא גבוה מ־10 שקלים חדשים – יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
: (ג) הממונה הארצי כמשמעותו [[בסעיף 65א לחוק]], יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספת]] כפי שהשתנתה על פי האמור בתקנה זו.

@ 3. תשלום אגרה
: אגרה תשולם בבנק הדואר ובדרך שקבע הממונה הארצי; העתק הקבלה של בנק הדואר יחד עם הודעה על ייעוד האגרה לרשם והענין שאליו היא מתייחסת יימסרו לרשם.

@ 4. פטור מאגרה (תיקון: תשע&quot;ב)
: אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
: (1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
: (2) האפוטרופוס הכללי;
: (3) המוסד לביטוח לאומי;
: (4) פקיד סעד של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;
: (5) מגיש בקשה למתן צו ירושה או בקשר אליו, שהוא בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו של מי שנפטר –
:: (א) עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או שהוא נפגע פגיעת איבה כהגדרתה [[=חוק נפגעי איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל–1970]] (להלן – חוק נפגעי איבה), זולת אם מי שנפטר כאמור היה איש כוחות האויב כמשמעותם [[בסעיף 1(1) לחוק נפגעי איבה]] ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או לקידום מטרותיהם של כוחות האויב כאמור;
:: (ב) בשירות צבאי כמשמעותו [[+|בסעיפים 1(א)(ב)]], [[+|2(א), (ג)]] [[ו־14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט–1949]].

@ 5. זכאות לקבלת עותק
: כל צד לבקשה זכאי לקבל עותק אחד מאושר מהחלטת הרשם, ללא תשלום נוסף.

@ 6. דין אגרה בהליכים שהועברו לבית המשפט
: שולמה אגרה אצל הרשם ולאחר מכן הועבר הענין לפי [[סעיף 67א לחוק]] לבית המשפט, יראו אותה כאגרה ששולמה לבית המשפט.

@ 7. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום י׳ באלול התשנ״ח (1 בספטמבר 1998).

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 1(א)]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ד, [הודעות]) : (((כל הסכומים מעודכנים לשנת 2022).))
@ : {|
! !! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הפעולה או השירות !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 1. || בקשה למתן צו ירושה או צו קיום ((צוואה)) || 513
|-
| 2. || בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה או צו קיום ((צוואה)) || 513
|-
| 3. || בקשה למינוי מנהל עזבון || 513
|-
| 4. || עשיית צוואה בפני רשם לעניני ירושה || 240
|-
| 5. || הפקדת צוואה || 109
|-
| 6. || בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטת רשם לעניני ירושה שהוגשה בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה || פטורה
|-
| 7. || עיון בתיק הנמצא בארכיון הרשם לעניני ירושה || 27
|-
| 8. || העתק מאושר מכל מסמך שבתיק הרשם לעניני ירושה || 5.27 לכל עמוד
|-
| 9. || כל בקשה אחרת לפעולה או שירות שאינם מנויים בפרטים 1 עד 8 || 240
|}

&lt;פרסום&gt; ב׳ באלול התשנ״ח (24 באוגוסט 1998)
&lt;חתימות&gt; אביגדור קהלני, השר לבטחון הפנים, ממלא מקום שר המשפטים</text>
      <sha1>9j8lmdydwypkdx6qu74eemi97le2ymf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הסגר</title>
    <ns>116</ns>
    <id>381234</id>
    <revision>
      <id>1414028</id>
      <parentid>1280808</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:53:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68126" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הסגר
&lt;שם אחר&gt; תקנות ההסגר
=== ([[פקודת ההסגר#|פרק קכ&quot;ד]], [[-#3|סעיף 5]]). ===

&lt;מקור&gt; &lt;!-- ((ע&quot;ר 1933, 150|תקנות הסגר)), ((1709|תקנות הסגר (שכר עבודה נוספת))); --&gt; ((חא״י כרך ג׳, פרק קכ&quot;ד, עמ' 2170|תקנות הסגר)); ((ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1275|תקון (מס' 2))); ((1937, תוס׳ 2, 1061|תקון)); ((1944, תוס׳ 2, 216|תיקון)); ((1947, תוס׳ 2, 586|כללים שהתקין מנהל שירותי הרפואה)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((ע&quot;ר תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק״ת תשי״ג, 825|תיקון|267)); ((תשי״ד, 1010|תיקון|460)); ((תשט״ו, 257|תיקון|490)); ((תשל״א, 658|תיקון|2675)); ((תשל״ו, 2732|תיקון|3592)); ((תשל״ז, 494|תיקון מס׳ 2|3631)); ((תש״ם, 154|תיקון|4044)); ((תשמ״ב, 955|תיקון|4346)); ((תשמ״ט, 717|תקנות אגרות בריאות|5181)).
''עדכון סכומים'': ((תשמ״ב, 1658|הודעה (אגרות)|4406)); ((תשמ״ג, 964|הודעה|4472)); ((תשמ״ד, 65|הודעה|4533)), ((1073|הודעה (מס׳ 2)|4603)), ((2546|הודעה (מס׳ 3)|4700)); ((תשמ״ה, 804|הודעה|4771)); ((תשמ״ו, 225|הודעה|4877)); ((תשמ״ז, 403|הודעה|5003)), ((958|הודעה|5033)); ((תשמ״ח, 167|הודעה|5065)), ((728|הודעה|5101)); ((תשמ״ט, 150|הודעה|5145)).

&lt;מבוא&gt; ((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר הבריאות (ע&quot;ר תש&quot;ח, 23). מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר &quot;מחלקת הבריאות&quot; או &quot;רשות הבריאות&quot; ייקרא מעתה &quot;משרד הבריאות&quot;. לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט-1948]], משתמע בעקיפין שבחלק מהמקומות שרשום בתקנות אלה ”חוף” קרי ”נמל”.))

__TOC__

@ 1. השם הקצר
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות הסגר((&quot;)).

== חלק א' - הסגר אנשים ==

@ 2. 
@ פירוש ושימוש (תיקון: תש״ח, תש״ח–2) &lt;עוגן 2.1&gt;
: (1) בתקנות אלה יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -
::- &quot;שמירה&quot; פירושה בידודם של אנשים, בין באניה ובין בתחנה סניטרית או בבית תחת פיקוחה הבלתי אמצעי של רשות ההסגר;
::- &quot;רשות ההסגר&quot; פרושה משרד הבריאות של ממשלת ישראל;
::- &quot;פיקוח&quot; פירושו שאין מבודדים את האיש אלא שהוא נדרש בכל מקום בואו להתיצב בעצמו בפני הרופא הקרוב ביותר של משרד הבריאות כפי שנצטווה ע&quot;י רשות ההסגר, כדי שהרופא יוכל לברר את מצב בריאותו.
@ מחלות שעליהן חלות התקנות &lt;עוגן 2.2&gt;
: (2) תקנות אלה תחולנה על מחלות הדבר, החולירע, הקדחת הצהובה, האבעבועות, הטיפוס וקדחת ”דינג”.

@ 3. אימתי יחולו התנאים הקבועים בתקנות אלה על הבאים מאזור ידוע ואימתי יחדלו לחול
: (1) הודעת מקרה מחלה מן המחלות הנזכרות [[2.2|בתקנה 2(2)]], המובא ממקום ידוע, לא תביא לידי נקיטת אמצעים שנקבעו [[בחלק ד׳ מן התקנות האלה]] ביחס לבאים מן האזור המקומי שבו פרצה המחלה.
: (2) באמצעים הקבועים [[בחלק ד']] יש לאחוז בפרוץ מקרה ראשון של דבר או קדחת צהובה, ואין המקרה מובא ממקום אחר, כשמקרי חולירע יוצרים &quot;אזור סגור&quot; או כשמחלת הטיפוס או האבעבועות פרצו בצורה אפידימית.
: (3) &quot;אזור סגור&quot; קיים בפרוץ מקרים חדשים מחוץ לסביבה הסמוכה של המקרה הראשון, והתפרצות זו מוכיחה כי המחלה לא הצטמצמה במקום שבו החלה.

@ 4. יש להטיל תקנות נגד אניה הנתונה במצב בלתי סניטרי
: למרות כל האמור בתקנות אלה, תוכל רשות ההסגר להטיל אמצעי בדיקה מיוחדים נגד כל אניה הנמצאת במצב בלתי סניטרי במדה העשויה להקל על התפשטות המחלה המפורטת [[2.2|בתקנה 2(2)]] וביחוד על אניה צפופה ביותר בנוסעיה.

@ 5. כל האניות טעונות בקורת מטעם פקידי ההסגר
: (1) רשות ההסגר תוכל להטיל בקורת רפואית על כל אניה, מבלי התחשב עם חוף הפלגתה, ואם יש צורך בכך תוכל אף לערוך בה בדיקה שלמה ומעולה.
: (2) אסור לאניה לבוא במגע עם החוף או עם כל אניה אחרת אף לא עם סירות הבאות מן החוף, וכן אסור לכל אניה ולכל אדם או סירה הבאים מן החוף לבוא במגע עם אניה כזאת בטרם תערך הבקורת או הבדיקה.
: (3) צורת ההסגר והצעדים הסניטריים שיש להטיל על אניה בבואה, יקבעו בהתאם למצב האניה, כפי שנתברר, בהתאם לפרשת ההסטוריה הרפואית של הנסיעה.

@ 6. החופים שאליהם יוכלו לרדת אנשים הבאים מחופים &quot;נגועים&quot;, וחופים שאליהם יוכלו לבוא אניות &quot;חשודות&quot; או ((&quot;))נגועות((&quot;)) (תיקון: תש״ח)
: (1) הבאים מחופים &quot;נגועים&quot; במחלות המפורטות [[2.2|בתקנה 2(2)]] יוכלו לעלות לכל חוף בישראל, ואילו אניות &quot;חשודות&quot; לא תוכלנה לבוא אלא לחופי חיפה ויפו, ואניות &quot;נגועות&quot; רק לחוף חיפה.
: (2) אניה הבאה לעכו או לעזה ונמצאה חשודה תשלח לחיפה או ליפו.
: (3) אניה הבאה לעכו או לעזה ונמצאה נגועה, תשלח לחיפה.
: (4) אניות הבאות לעזה או לעכו ובהן נוסעים הבאים מחופים נגועים יש לחייבן לנסוע ליפו או לחיפה ולהוריד נוסעים, אלא שאין להטיל כל הגבלה על הפריקה או הטעינה של המטען בחוף הראשון שאליו מגיעה האניה.

@ 7. תקנות בנוגע לבאים (תיקון: 1947, תש״ח)
: (1) כל האניות חייבות להניף דגל צהוב מעל התורן, ולהראות את האורות המתאימים בלילה, משעת הגיען ועד שתנתן להן תעודת שחרור, ואם שמו את האניה בהסגר - עד תום מועד ההסגר.
: (2) תעודת שחרור תנתן לאניה מיד לאחר בדיקתה, חוץ אם היתה האניה כלולה בסוג האניות ה&quot;נגועות&quot; או ה&quot;חשודות&quot; או כשרואים צורך לאחוז באמצעי חיטוי.
: (3) אניות המגיעות לחופי ישראל לאחר שקיעת החמה, לא תקבלנה תעודת שחרור, אלא לפי התנאים המפורטים לקמן: ואולם לטובת תנועת האניות תנתן ארכה של חצי שעה לאחר שקיעת החמה לאניות בריאות בשביל גמר הפורמליות של השאלון ותעודות השחרור.
: (4) רשות ההסגר תוכל ליתן &quot;תעודת שחרור&quot; בלילה עד שעה 9 בערב לספינות מטען, ((ל))ספינות־מיכל לנפט ולאניות הנוסעות בקו-נסיעות קבוע, בחופי-חניה שבהם מתעכבות האניות לשעה קצרה במהלך נסיעתן, אך לא בחופים שבהם מתעכבות האניות 12 שעה או יותר ומפליגות ביום קבוע.
: (5) שום אניה לא תקבל תעודת שחרור לאחר שקיעת החמה אלא אם כן סבורה רשות ההסגר כי סידורי המאור שבאניה דים כדי לאפשר בדיקה רפואית מספקת של הנוסעים והעובדים באניה ובקורת סניטרית של הספינות.
: (6) לאחר שקיעת החמה תנתן תעודת שחרור רק לאניות בריאות בתנאי שאין בדעת האניה להוריד שום עולה רגל או עולה הטעונים הסגר ברדתם מן האניה.
: (7) כל אניה נגועה או חשודה אפשר לחייבה לעגון במעגן מיוחד ולעמוד תחת משמר של מספר מספיק של שומרים.

@ 8. הפרוצדורה בחוף (תיקון: תש״ח)
: (1) בהגיע אניה לחוף, חייב רב החובל שלה -
:: (א) למנוע כל מגע ומשא בין נוסעי האניה והחוף, וכל פריקת מטען, עד שהאניה תבדק ותקבל תעודת שחרור;
:: (ב) לציית להוראות רשות ההסגר;
:: (ג) להראות לרשות ההסגר את כל מסמכי האניה, לענות על כל השאלות בשבועה, וליתן את כל הפרטים הידועים לו שיהיו דרושים לצורך קיום בריאות הצבור.
: (2) רופאה של אניה כזאת חייב לענות על השאלות שתוצגנה לפניו ע&quot;י רשות ההסגר ועליו להגיש לרשות דו&quot;ח בכתב על כל המסבות הנוגעות לבריאות הצבור שאירעו במשך הנסיעה.
: (3) יש לחקור את עובדי האניה ונוסעיה ולדרוש מאתם לענות על השאלות בשבועה, אם תמצא רשות ההסגר צורך בכך.
: (4) בתנאים נורמליים אפשר לותר על הפרוצידורה הקבועה בתקנה זו ביחס לסירות-הדרכה, סירות שמירה בחופים וסירות דוגה העובדות לאורך חוף ישראל, ובכלל ביחס לאניות שמשקל משאן הוא מצער ואפשר להכירן ע&quot;י בקורת פשוטה:
:: ואולם בימי אפידמיה תהיינה כל הספינות מן הסוג הזה כפופות לפרוצדורה שנקבעה בתקנה זו, וספינות קטנות העובדות לאורך החוף תהיינה נדרשות לקבל תעודה מיוחדת מאת רשות ההסגר.
: (5) בהגיע האניה לחוף תוגש תעודת הבריאות שלה ע&quot;י רב החובל לרשות ההסגר.
: (6) תעודת הבריאות צריכה לפרט בצורה מדוייקת את מצב הבריאות של הארץ שממנה באה האניה ושל החופים שהתעכבה בהם, וביחוד צריכה היא להזכיר אם פשטה בהם אחת מן המחלות הנזכרות [[2.2|בתקנה 2(2) דלעיל]] ואם לאו: כמו&quot;כ צריכה היא למסור את שמה של האניה ושל רב חובלה, אינפורמציה מדוייקה על משקל משאה, מהות המטען, מספר עובדיה ונוסעיה וכן על מצב הבריאות באניה גופא בעת הפלגת האניה מחופה הראשון או בהתעכבה בחופים אשר על דרכה.
: (7) תעודת הבריאות הנמסרת בחוף הראשון תבדק ותחתם בכל חוף שבו היא מתעכבת עד שהאניה תגיע לחוף תעודתה האחרון הרשום בתעודת הבריאות.
: (8) בחוף שבו מתעכבת האניה אין לרשות ההסגר אלא להעיד, בטביעת חותמת על גבי תעודת הבריאות, הנמסרת בעת צאת האניה, מה מצב הבריאות של החוף וכמה זמן שהתה האניה בחוף; רשות ההסגר בחוף העיכוב לא תשאיר בידיה את תעודת ההסגר הזאת, אף לא תמירנה באחרת.

@ 9. הגבלות הסגר על הבאים באניות
: הגבלות הסגר נגד הבאים באניות תונהגנה כלפי -
: (א) אניה הבאה בלא תעודת בריאות;
: (ב) אניה שתעודת הבריאות שלה אינה בסדר.

@ 10. תעודת בריאות (תיקון: תש״ח)
: (1) בישראל תמסר תעודת הבריאות ע&quot;י רשות ההסגר והתעודה תהיה ערוכה [[תוספת 1|בטופס שבתוספת הראשונה לתקנות אלה]].
: (2) את תעודת הבריאות אפשר לתאר אם כ&quot;נקיה&quot; ואם כ&quot;נגועה&quot;, תעודת הבריאות היא &quot;נקיה&quot; כשהיא מוסרת שאין מחלות מדבקות, כמבואר [[2.2|בתקנה 2(2)]], בארץ שממנה מפליגה האניה או בארץ שבה נבנתה האניה או בארץ שבה התעכבה; התעודה תהא &quot;נגועה&quot; כשהיא אומרת שאמנם פשטו מחלות כאלה באחת הארצות הנזכרות לעיל.

@ 11. תקנות בדבר ההפלגה (תיקון: תש״ח)
: (1) רב החובל יקבל תעודת בריאות בעת הפלגת האניה מחוף תעודתה הנזכר בתעודת הבריאות המקורית: תעודת בריאות תהיה בת תוקף רק אם נמסרה בתוך 48 שעה משעת הפלגת האניה.
: (2) כשאניה מפליגה לפני שהתמה את תקופת ההסגר, צריכה תעודת הבריאות להזכיר באיזה תנאים הפליגה האניה מן החוף ומה הן הגבלות ההסגר שהוטלו לפני ההפלגה, וכשאניה מקבלת תעודת בריאות חדשה, צריך למסור פרטים דומים לאלה.
: (3) בכל פעם שמודיעים על פרוץ אחת המחלות הנזכרות [[2.2|בתקנה 2(2)]] באחד המקומות בישראל, חייבת רשות ההסגר לרשום לעצמה את הפרטים שבכל תעודת בריאות לאחר שנתבררה מציאותה של המחלה: כיוצא בזה, בהעצר המחלה צריכה רשות ההסגר ליתן הצהרה רשמית על כך ולהודיע את הדבר בהערה שתרשום בתעודות הבריאות ושבה תזכיר את התאריך בו נעצרה המחלה.
: (4) בימי אפידימיה חייבת רשות ההסגר לבדוק כל אניה העומדת להפליג בטרם תמסור את תעודת הבריאות ולאחוז בצעדים הדרושים כדי לתקן כל פגם שתמצא באניה.
: (5) רשות ההסגר תאחז בצעדים דלקמן:
:: (א) היא תמנע אנשים שיש בהם סמפטומים של דבר, חולירע, קדחת חוזרת, טיפוס או אבעבועות ואנשים שיחסיהם עם החולים עושים אותם עלולים להעביר לאחרים את המחלה המדבקת, מעלות על האניה;
:: (ב) במקרי דבר, תמנע בעד חדירתם של עכברים אל האניה;
:: (ג) במקרי חולירע, תשגיח על נקיונם ובריאותם של המים וצרכי המזון שבאניה, וכן תדאג לכך שהמים שהאניה טוענת בתור נטל יחוטאו, אם יש צורך בכך;
:: (ד) במקרי קדחת חוזרת, תמנע בעד חדירתם של יתושים לאניה;
:: (ה) במקרי טיפוס, תדאג לכך שכל החשודים במחלה זו יפולו מכנים בטרם יעלו על האניה;
:: (ו) במקרי אבעבועות, תדאג לחיטוי המלבושים והסחבות בטרם יצררו אותם לחבילות.
: (6) רשות ההסגר תאחז בצעדים הדרושים למנוע את האקספורט של אותן הסחורות אשר ייתכן כי הנן נגועות וטרם חוטאו בחוף תחת פיקוחה של רשות ההסגר.

@ 12. אמצעים סניטריים בנסיעה
: (1) רב החובל של האניה, או רופא האניה - אם נתמנה רופא ע&quot;י בעלי האניה, צריכים לדאוג לקיומם של התנאים ההיגייניים באניה, ועליהם למנוע את טעינת כל חמר מזיק לבריאות, ולערוך רשימה בכתב מכל מקרי המחלה בזמן הנסיעה.
: (2) החולים במחלה מדבקת יבודדו במשך זמן הנסיעה; כל אלה הבאים במגע עם החולה וביחוד המטפלים בחולה צריך לחטאם יפה; אמצעי חיטוי דומים לכך יחולו על כל האנשים החשודים.

@ 13. אניות עולים ואניות עולי רגל הנתונות במצב בלתי היגייני
: אניות המובילות עולים או עולי רגל, ובכלל כל אניה הנחשבת למסוכנת מחמת היותה צפופה מאדם רב ושלא בתנאים היגייניים, יש להטיל עליה אותם אמצעי הבדיקה שרשות ההסגר תמצא לנכון להטילם.

@ 14. מסי הסגר (תיקון: 1936, תש״ח, תש״ט, תשמ״ב, תשמ״ט)
: (1) המסים והתשלומים שיוטלו בעד שרותי הסגר יהיו כמפורט [[בסעיף 13 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות, התשמ״ט–1989]].
: (1א) (((בוטלה).))
: (2) כל ההוצאות הכרוכות בחיטויה של האניה ובטפול בה או במטענה בקשר עם כך תשולמנה ע&quot;י רב החובל של האניה.
: (3) ההוצאות הכרוכות בפיקוח, בהספקת המזון, הרפואות ובטפול הרפואי של אנשים העומדים תחת פיקוח תחולנה על כל אדם הנהנה מהדברים האלה.
: (4) כל המסים החלים על עולי רגל ישולמו ע&quot;י רב החובל.
: (5) סוגי האניות דלקמן יהיו פטורים מכל מס ותשלום מן המסים והתשלומים שפורטו [[סעיף 13 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות|בסעיף 1 וסעיף 6 לתוספת &quot;ב&quot; של תקנות אלו]]:
:: (א) אניות מלחמה;
:: (ב) אניות השייכות לממשלה או השכורות על ידה והמשמשות שלא לצרכי מסחר;
:: (ג) (((בוטלה מכללא לפי [[סעיף 12(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]]);))
:: (ד) אניות הנתונות במצוק או המשתמשות בכל חוף כמקום מחסה, בתנאי שאינן עוסקות במסחר;
:: (ה) אניות, אניות סחיבה, ספינות פירוק, סירות גשר, סירות אחרות השטות אך ורק באחד מחופי ישראל, ושנרשמו עפ&quot;י [[פקודת הנמלים, 1926]];
:: (ו) אניות טיול השייכות למועדני לשיט הרשומים או מוכרים ע&quot;י כל מדינה והנתונות כולן בעקל במועדנים כאלה;
:: (ז) ספינות דיג הרשומות בישראל והשייכות לאנשים הגרים בישראל;
:: (ח) אניותיה של כל חברה המורשית לנהל שרות טלגרפי ואשר הניחה כבלים במימי החוף של ישראל.

@ 15. שמירה או פיקוח (תיקון: תש״ח)
: (1) בכל מקרה הטעון &quot;שמירה&quot; עפ&quot;י התקנות האלה, רשאית רשות ההסגר להטיל במקומה &quot;פיקוח&quot; כאמצעי יוצא מן הכלל ביחס לאנשים שאינם מוסרים ערובות סניטריות מספיקות או ביחס לאנשים שאינם מוסרים לרשות ההסגר את הפרטים דלקמן הדרושים לצורך השמירה -
:: השם, הגיל, המקום שממנו באו, תאריך ההפלגה, הכתובת המדוייקת של מקום תעודתם בישראל ומקום תעודתם האחר אם עוזבים הם את הארץ בתוך מועד ה&quot;שמירה&quot; הקבוע.
: (2) אנשים העומדים תחת שמירה או פיקוח חייבים להקל על כל הבדיקות הקליניות והבקטריולוגיות שרשות ההסגר תמצא לנכון להטילן.
: (3) אם פרץ מקרה חדש או אם יש חשד כי אחת המחלות הנזכרות בתקנות אלה פרצה בקרב אנשים שבודדו אותם במשך תקופת &quot;הפיקוח&quot;, מטילין תקופת פיקוח נוספת על שאר האנשים או על אלה שבאו במגע עם החולה החדש.

@ 16. אניות המסרבות להכנע לאמצעי ההסגר הקבועים
: (1) כל אניה המסרבת לקיים את אמצעי הזהירות הקבועים ע&quot;י רשות ההסגר בתוקף הוראות התקנות האלה, הרשות בידה לעמוד הרחק מן החוף.
: (2) אניה כזאת אפשר להתיר לה להעלות סחורות רק אם היא מבודדת ואם הטילו על הסחורה את האמצעים הקבועים [[בחלק ב׳]].
: (3) כיוצא בזה אפשר להתיר לכל אניה כזאת להוריד נוסעים עפ&quot;י בקשתם בתנאי שהנוסעים הללו ייכנעו לאמצעי הבדיקה שיקבעו ע&quot;י רשות ההסגר.
: (4) אם האניה מבודדת, רשאית היא לטעון גם עצי הסקה, צרכי אוכל ומים.

== חלק ב' - הסגר סחורות ומלתחות נוסעים ==

@ 17. סחורות ומלתחות אימפורט וטרנזיט
: (1) בהתחשב עם הוראות [[התקנה 6(1)]] [[ו-6(2)]] מותר להכניס סחורות ומלתחות הבאות בדרך היבשה או הים לצרכי אימפורט או טרנזיט ואין לעכב סחורות ומלתחות ליד הגבולין יותר מכפי הצורך לשם חיטוי.
: (2) בסחורה הזאת ובמלתחות הללו יטילו את אמצעי הבדיקה הבאים -
:: (א) בחולי דבר - יש לבער אחרי כל החרקים שבלבנים ובבגדים ובכלי המטה שהחולה לבשם או השתמש בהם לא מכבר, ואם מוצאת רשות ההסגר צורך בכך - יש גם לחטאם: סחורה הבאה מאיזור מקומי נגוע ואשר לדעת רשות ההסגר יתכן כי היא משמשת מקלט לעכברים נגועי דבר תפורק בתנאים אשר ימנעו בעד מנוסתם של העכברים ויבטיחו את השמדתם במדת האפשר;
:: (ב) בחולי חולירע - לבנים ומלבושים וכלי מטה שהחולה לבשם או השתמש בהם לא מכבר - יחוטאו;
::: בתנאי שמותר לאסור על הכנסת דגים וירקות חיים (טריים), או כל צורך אחר מצרכי אוכל נפש המפורט ע&quot;י רשות ההסגר, חוץ אם טפלו בהם בצורה העשויה להשמיד את טפחות החולירע (Cholera Vibrios);
:: (ג) בחולי טיפוס - לבנים ומלבושים וכלי מטה שהחולה לבשם או השתמש בהם לא מכבר וכן סחבות שאין האניה מובילה כסחורה בלתי ארוזה ינוקו מכל החרקים שבהם;
:: (ד) בחולי אבעבועות - לבנים ומלבושים וכלי מטה שהחולה לבשם או השתמש בהם לא מכבר וכן סחבות שאין האניה מובילה כסחורה בלתי ארוזה יהיו טעונים חיטוי.

@ 18. רשות ההסגר תחליט על צורת החיטוי מקומו וכו'
: השמדת החרקים והחיטוי יוצאו לפועל באותה הצורה ובאותו המקום שרשות ההסגר תמצאם מתאימים, ואולם צורת החיטוי תהיה כזאת שהסחורה תנזק ככל האפשר מעט בעקב החיטוי.

@ 19. הסמכות להשמיד סחורה נגועה
: רשות ההסגר תוכל אם תמצא לנכון, לשרוף מלבושים ושאר חפצים ששוים מועט ובכללם סחבות שאין האניה נושאת עמה כסחורה בלתי ארוזה.

@ 20. פיצויים בעד היזקות שנגרמו ע&quot;י חיטוי וכו'
: (1) רשות ההסגר תחליט אם לשלם פיצויים בעד כל היזק שנגרם ע&quot;י החיטוי, או השמדת העכברים או החרקים או ע&quot;י השמדת הסחורה הנזכרת [[בתקנה 17]] והיא תחליט על סכום הפיצויים הללו והחלטה של רשות ההסגר בענינים אלה תהיה סופית.
: (2) משנעשתה הבדיקה שנקבעה בתקנות אלה בסחורה או במלתחות, תתן רשות ההסגר בחנם תעודה המציינת מהן הפעולות שנעשו בסחורה, אם נתבקשה בכך ע&quot;י צד מעונין.
: (3) המסים שיוטלו בעד חיטוי ובעד השמדת חרקים ועכברים יהיו לפי הדרגה הקבועה [[סעיף 13 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות|בתוספת השניה לתקנות אלה]].

== חלק ג' - הסגר תיירים ==

@ 21. הוראות מיוחדות ביחס לקבוצות תיירים (תיקון: תש״ח)
: (1) תיירים המגיעים לישראל בדרך הים והנם חברים בשיירות תיירים מאורגנות תחת הנהלת מורה דרך מיוחד והם נוסעים באנית תיירים מוכרת ובמחלקה ראשונה יורשו לעלות ליבשה ולצאת לדרכם מיד.
: (2) אם פרצה באנית תיירים כזאת מחלת הדבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס, או קדחת דינג או אם במשך חמשת הימים שלפני בואה של האניה בחוף ישראל היה לה מגע ומשא עם חוף נגוע חולירע, מטילין עליה את ההוראות המתאימות של התקנות האלה.
: (3) המשתתפים בשיירות תיירים שנתארגנו במיוחד והעומדות תחת הנהגת מורה דרך מיוחד והנוסעים במחלקה הראשונה או השניה יש לפטרם מדרישות ההשגחה הרפואית ביום הראשון, השלישי והחמישי לבואם, עפ&quot;י שיקול דעתו של הרופא הממשלתי הראשי באותו המחוז:
:: בתנאי:
:: (א) שמצב בריאותם של העובדים ושל הנוסעים באניה הוא טוב בזמן בוא האניה;
:: (ב) שרשימת האנשים העולים על היבשה, שהנה העתקה מן הרשימה שהוכנה בשביל פקיד הפספורטים, תמסר לרופא ההסגר;
:: (ג) שמנהיג שיירת התיירים מתחייב להודיע מיד למשרד הבריאות במחוז על פרוץ כל מקרה מחלה בתוך השיירה בעודה בישראל, כשיש חשד שמקרה זה הוא מקרה מחלה מידבקת.
: (4) הוראות התקנה הזאת לא תחולנה על עולי רגל מושלימים במשך העונה המקובלת כעונת העליה לרגל למכה.
: (5) הוראות הסעיף הקטן (3) מן התקנה הזאת לא תחולנה על עולי רגל המבקרים בישראל בקשר עם חגיגות דתיות; ולא על שיירות נוסעים במחלקה השניה באניה, כשדמי הנסיעה ששלמו מחוף יציאתם עד ישראל הם פחות מן התשלום הרגיל בעד נסיעה במחלקה שניה באותה הדרך.

== חלק ד' - אמצעי הבדיקה בחופים ובגבולות הים __NOSUB__ ==
=== דבר ===

@ 22. אניות נגועות
: אניה תחשב כנגועה:-
: (א) אם נוסע בה חולה דבר;
: (ב) אם פרץ בה מקרה דבר באדם יותר מששה ימים לאחר עלות הנוסע על האניה;
: (ג) אם נמצאו באניה עכברים נגועי דבר.

@ 23. אניות חשודות
: (1) אניה תחשב כחשודה:
:: (א) אם פרץ בה מקרה דבר באדם במשך ששת הימים הראשונים לאחר שעלו עליה נוסעים;
:: (ב) אם העלתה החקירה בענין העכברים כי פרצה בהם תמותה בלתי שכיחה מבלי שתהיה אפשרות לברר את סבתה.
: (2) אניה תוסיף להיחשב כחשודה עד שתעשה בה הבדיקה הקבועה בתקנות אלה.

@ 24. אניות בריאות
: אניה תחשב כ&quot;בריאה&quot; ואפילו באה מחוף נגוע, אם לא פרץ בה כל מקרה דבר בעכברים או באדם בעת הפלגתה או בזמן הנסיעה או בהגיעה, ואם החקירה בענין העכברים לא העלתה מציאות תמותה בלתי שכיחה.

@ 25. אמצעי בדיקה ביחס לאניות נגועות דבר
: אניות הנגועות בדבר חייבות להיבדק באמצעי הבדיקה דלקמן: -
: (א) בקורת רפואית;
: (ב) את החולים צריך להעלות מיד אל היבשה ולבודדם;
: (ג) צריך להוריד, אם אפשר, כל אדם שעמד בקשר עם החולים וכל אדם שיש לרשות ההסגר סיבה לחשבו כחשוד; יש להטיל עליהם שמירה או פיקוח, או גם שמירה וגם פיקוח, בתנאי שכל אמצעי הבדיקה הללו ימשיכו לא יותר מששה ימים מיום בוא האניה לחוף; רשות ההסגר של החוף תוכל עפ&quot;י שקול דעתה היא, לאחר שתביא בחשבון את התאריך שבו פרץ המקרה האחרון, את מצבה של האניה ואת האפשרויות המקומיות, להשתמש בכל אחד מן האמצעים שתמצא צורך לאחוז בהם, ובמשך התקופה שבה משתמשים כלפי האניה באמצעי בדיקה כאלה, אסור לעובדים לעזוב את האניה, אלא לצורך עבודה, ועפ&quot;י רשות מאת רשות ההסגר, ובאותם התנאים שרשות ההסגר תקבעם;
: (ד) כלי מטה שהשתמשו בהם, לבנים מלוכלכים, מלבושים ושאר חפצים שלדעת רשות ההסגר הנם נגועים, צריך לנקותם מחרקים, ואם יש צורך בכך יש לחטאם;
: (ה) אותם חלקי האניה שבהם יושבים נגועי דבר או שלדעת רשות ההסגר הם נגועים, צריך לנקותם מחרקים, ואם יש צורך בכך - לחטאם;
: (ו) רשות ההסגר תוכל לדרוש שיבערו אחרי העכברים מן האניה בטרם יפרקו את המטען, אם סבורה היא, בהתחשב עם מהותו של המטען ועם צורת הטענתו, כי אפשר להשמיד את כל העכברים לפני הפריקה; במקרה כזה אין צורך לעשות ”ביעור עכברים” חדש לאחר פריקת הסחורה; במקרים אחרים צריך לעשות כלה בכל המכרסמים כשמרתפי האניה הם ריקים; במקרה שהאניה נמצאת בעקל תעשה הפעולה הזאת בהקדם האפשרי בטרם תטען את מטענה;
: (ז) השמדת העכברים תעשה בצורה שתמנע ככל האפשר היזק לאניה ולמטענה, אם יש בה מטען;
: (ח) הפעולה לא תמשך יותר מעשרים וארבע שעות;
: (ט) כל שאלה בדבר הפיצויים בעד היזק שנגרם כתוצאה מהשמדת העכברים תוחלט עפ&quot;י [[תקנה 20]];
: (י) אם סבורה רשות ההסגר כי אי אפשר להשמיד את כל העכברים באניה המפרקת רק מקצת ממטענה, תוכל האניה הנ&quot;ל להישאר בחוף כל אותו הזמן הדרוש להורדת אותו חלק ממטענה;
:: בתנאי שיאחזו בכל אמצעי הבדיקה, וגם יבודדו את הנוסעים בצורה המניחה את דעתה של רשות ההסגר, כדי למנוע עכברים מעבור מן האניה אל החוף בין בשעת הפריקה ובין בשעה אחרת;
: (יא) פירוק מטען ייעשה תחת פיקוחה של רשות הסגר;
: (יב) העובדים בפירוק המטען חייבים להיכנע לשמירה ולפיקוח למשך לא יותר מששה ימים משעה שחדלו לעבוד בפריקת האניה.

@ 26. אמצעי הבדיקה ביחס לאניות חשודות בדבר
: &quot;אניות חשודות בדבר&quot; חייבות להבדק בכל אמצעי הבדיקה המפורטים [[בתקנה 25(א), (ד), (ה) ו-(ו)]] ומלבד זאת יש להטיל פיקוח גם על עובדי האניה ונוסעיה, והפיקוח הזה יימשך לא יותר מששה ימים מיום בוא האניה, ובמשך הימים הללו מותר לאסור על עובדי האניה את היציאה מן האניה, חוץ אם יוצאים הם לשם מילוי חובה, ובמקרה זה צריך להודיע את הדבר לרשות ההסגר.

@ 27. &quot;אניות בריאות&quot; מה יעשה בהן
: אניות נקיות מדבר תקבלנה מיד תעודות שחרור על תנאי שרשות ההסגר בחוף בואה של האניה תקבע ביחס להן את אמצעי הבדיקה דלקמן:
: (א) בקורת רפואית, כדי לקבוע אם האניה יכולה להיחשב כאניה בריאה;
: (ב) השמדת העכברים באניה עפ&quot;י התנאים המפורטים [[בתקנה 29(א)]] במקרים יוצאים מן הכלל ומחמת נימוקים מבוססים, ואת אלה צריך להודיע בכתב לרב החובל של האניה;
: (ג) יש להטיל פיקוח על עובדי האניה ונוסעיה ללא יותר מששה ימים החל מיום צאת האניה מן החוף הנגוע, ובמשך הזמן הזה יש לאסור על העובדים את היציאה מן האניה חוץ אם יוצאים הם לשם מילוי חובה, ובמקרה זה צריך להודיע את הדבר לרשות ההסגר.

@ 28. תעודות השמדת עכברים ותעודה לשחרור מהשמדת עכברים (תיקון: תש״ח)
: (1) כל אניה, זולת אניה העובדת רק בשירות החופים של ישראל, חובה לנקותה מעכברים מעונה לעונה או להחזיקה תמיד בצורה שיהא בה כדי להפחית את מספר העכברים שבה ולהעמידם על המינימום.
: (2) אניות החייבות בהשמדת עכברים תקבלנה תעודות להשמדת עכברים, ואניות שאינן חייבות בכך תקבלנה תעודות שחרור מהשמדת עכברים.
: (3) כל תעודה כזאת תהיה בת תוקף לששה חדשים ואולם אפשר להאריך את המועד הזה לעוד חודש במקרה שהאניה נוסעת לחוף שממנו יצאה בראשונה.

@ 29. איזו הן הפעולות שינקטו בהן אם לא הראתה האניה תעודה בת תוקף (תיקון: תש״ח)
: אם לא הראתה האניה תעודה בת תוקף, רשאית רשות ההסגר לעשות את המעשים דלקמן לאחר חקירה ובקורת:
: (א) להשמיד בעצמה את העכברים מן האניה או לצוות לסדר את הפעולה הזאת תחת פיקוחה והדרכתה היא: כתום הפעולה הזאת בצורה המניחה את דעתה, תתן רשות ההסגר תעודה להשמדת העכברים; בכל מקרה כזה תחליט על אודות הפעולות הטכניות שיש לנהוג בהן כדי לעשות כלה בכל העכברים שבאניה. ואולם צריך לרשום בתעודה פרטים על הפרוצס שנקטו בו ואת מספר העכברים שהושמדו. השמדת העכברים תעשה בצורה שתמנע ככל האפשר בעד גרם היזק לאניה ולמטענה, (אם יש בה מטען). הפעולה תמשך לא יותר מעשרים וארבע שעה ובאניה הנמצאת בעקל תעשה הפעולה בטרם יטענו עליה את המטען. בעד הפעולות האלה משלמין מסים בשעור המפורט [[סעיף 13 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות|בתוספת ((השניה)) לתקנות האלה]]; כל שאלה בדבר פיצויים ודמי נזק תוחלט בהתאם להוראות [[התקנה 20]]; אמצעי הבדיקה המפורטים לעיל ייעשו בחיפה, ואניות המגיעות בחופים אחרים בישראל והטעונים ניקוי מעכברים תועברנה לחוף חיפה;
: (ב) ליתן תעודת שחרור מניקוי עכברים מסומנת בתאריך, אם נוכחה הרשות שמצב בדק האניה הוא כזה שמספר העכברים שבה הופחת עד כדי מינימום; את הסבות המחייבות מתן תעודה כזאת צריך לפרט בתעודה.

=== חולירע ===
@ 30. אניה נגועה
: אניה תחשב כנגועה אם יש בה מקרה חולירע או אם פרץ בה מקרה חולירע במשך חמשת הימים שלפני בוא האניה אל החוף.

@ 31. אניה חשודה
: אניה תחשב כחשודה אם פרץ בה מקרה חולירע בעת הפלגתה או במשך הנסיעה, ולא פרץ בה כל מקרה במשך חמשת הימים שלפני בואה; האניה תוסיף להיחשב כנגועה עד שייעשו בו אמצעי הבדיקה המפורטים בתקנות אלה.

@ 32. אניה בריאה
: (1) אניה תחשב כאניה בריאה אם לא פרץ בה מקרה חולירע בשעת הפלגתה, או במשך הנסיעה, או בהגיעה, הגם כי הגיעה מחוף נגוע או יש בה אנשים הנוסעים מאיזור מקומי נגוע.
: (2) מקרי מחלה שיש בהם סמפטומים קליניים של חולירע שלא נראו בהם &quot;טפחות חולירע&quot;, או שהטיפחות שבהם אינן מתאימות התאמה גמורה לטפחות של חולירע, ייעשו בהם כל אמצעי הבדיקה הדרושים למקרי חולירע.

@ 33. נושאי מחלה (תיקון: תש״ח)
: כל נושאי מחלה שנתגלו בבוא האניה ייעשו בהם לאחר ירידתם כל אמצעי הבדיקה שחוקי ישראל מטילים במקרה כזה על נתיני ישראל.

@ 34. אניות נגועות בחולירע
: באניות נגועות בחולירע ייעשו אמצעי הבדיקה דלקמן: -
: (א) בקורת רפואית;
: (ב) את החולים יורידו מיד ויבודדום;
: (ג) מותר להוריד את העובדים והנוסעים באניה ולהחזיקם תחת שמירה או פיקוח לא יותר מחמשה ימים החל מיום בוא האניה;
:: ואולם אנשים היכולים להוכיח שהם הוגנו בפני חולירע ע&quot;י זריקה שנעשתה בגופם במשך ששת החדשים הקודמים, חוץ מבששת הימים האחרונים שלששת החדשים הללו, מותר להעמידם תחת פיקוח אך לא תחת שמירה;
: (ד) כלי מטה שהשתמשו בהם, לבנים מלוכלכים, מלבושים ושאר חפצים שלדעת רשות ההסגר של החוף נוגעו לא מכבר, יחוטאו;
: (ה) יש לחטא חלקים מן האניה שבהם ישבו אנשים נגועי חולירע או שרשות ההסגר סבורה שהם נגועים;
: (ו) פריקתה של הסחורה תעשה תחת השגחתה של רשות ההסגר אשר תאחז בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על כל העובדים בפריקת הסחורה בפני סכנת התנגעות. העובדים האלה יועמדו תחת שמירה או פיקוח למשך לא יותר מחמשה ימים למן העת שבה חדלו לפרק;
: (ז) כשמי השתיה שבאניה חשודים, מריקים את הגיגיות ממימיהן, ולאחר שיחטאו את הגיגיות ממלאים אותן במי שתיה טובים להנאה;
: (ח) רשות ההסגר תוכל לאסור על הרקת גיגיות מי העקל שבחוף מבלי חיטוי מוקדם, אם שאבו את המים בחוף נגוע;
: (ט) יש לאסור על הרקת רעי האדם או פליטתו וכן על שפיכת המים הדלוחים שבאניה, חוץ אם חטאום תחילה.

@ 35. אניות חשודות בחולירע
: אניות החשודות בחולירע ייעשו בהם אמצעי הבדיקה שנקבעו [[בפסקאות (א׳), (ד׳), (ה׳), (ז׳), (ח׳) ו־(י׳) שבתקנה 34]].

@ 36. עובדיה ונוסעיה של אניה החשודה בחולירע יועמדו תחת פיקוח
: עובדיה ונוסעיה של אניה החשודה בחולירע יועמדו תחת פיקוח לא יותר מחמשה ימים החל מיום בוא האניה. במשך הימים האלה יאסרו על עובדי האניה את היציאה מן האניה, חוץ אם יוצאים הם לשם מילוי חובה, ובמקרה זה צריך להודיע את מהות החובה לרשות ההסגר.

@ 37. חולירע קלינית
: אם הוכרזה האניה כנגועה או כחשודה רק מחמת שפרץ בה מקרה שנראים בו הסימנים הקליניים של החולירע ואם שתי בדיקות בקטריוליגיות שנעשו בהפסקה של מעת לעת אחת מחברתה לא גילו מציאות חולירע או טפחות חשודות אחרות, תחשב האניה כאניה בריאה.

@ 38. אניות בריאות (תיקון: תש&quot;ח)
: (1) אניות בריאות תקבלנה תעודת שחרור מיד.
: (2) רשות ההסגר בחוף שאליו מגיעה האניה תוכל לקבוע ביחס לאניות אלה את אמצעי הבדיקה המפורטים [[בפסקאות (א׳), (ז׳), (ח׳) ו־(י׳) מתקנה 34]].
: (3) יש להטיל על עובדי האניה ונוסעיה פיקוח ללא יותר מחמשה ימים החל מיום בוא האניה. במשך ימי הפיקוח יש לאסור על עובדי האניה את היציאה מן האניה חוץ אם יוצאים הם לשם מילוי חובה, ובמקרה זה צריך להודיע את מהות החובה לרשות ההסגר.
: (4) כל הבאים אל הארץ בדרך היבשה, הים או האויר מאיזור נגוע בחולירע ויש ביכלתם להגיש הוכחות המניחות את דעתו של משרד הבריאות (([במקור: רשות הבריאות])) שהרכיבו בהם זרק נגד החולירע, יוכל משרד הבריאות (([במקור: רשות הבריאות])) עפ&quot;י שקול דעתו לפטרם מאמצעי ההגבלה הנהוגים באותה שעה, כאשר ייטב בעיניו של משרד הבריאות (([במקור: רשות הבריאות])).

=== קדחת צהובה ===

@ 39. אניה נגועה
: אניה תחשב כנגועה אם פרץ בה מקרה של קדחת צהובה או אם קרה בה מקרה כזה בעת צאתה או במשך הנסיעה.

@ 40. אניה חשודה
: אניה תחשב כחשודה אם לא פרץ בה מקרה של קדחת צהובה אלא שהגיעה לאחר נסיעה של פחות מששה ימים מחוף נגוע או מחוף העומד במגע קרוב עם מרכז מועד לקדחת צהובה, או שהגיעה לאחר נסיעה של יותר מששה ימים ויש יסוד לחשוד שהיא תוכל להעביר &quot;סטיגומייה של בוגרים&quot; (aedes egypti) שמקורה בחוף הנ&quot;ל.

@ 41. אניה בריאה
: אניה תחשב כבריאה למרות הגיעה מחוף נגוע, אם לאחר נסיעה של יותר מששה ימים לא פרץ בה מקרה של קדחת צהובה, ואם אין יסוד להאמין שהיא מעבירה סטיגומייה של בוגרים או אם הוכיחו לרשות ההסגר בחוף כדי הנחת דעתה:
: (א) כי בימי שהותה בחוף ההפלגה עגנה האניה במרחק של מאתים מטר לפחות מן החוף המיושב ובמרחק כזה מסירות החוף (פונטונים) שאין בו כדי לאפשר להסטיגומייה לקרב אליה; או
: (ב) כי בעת הפלגתה עשנו את האניה יפה לשם השמדת החידקים (([צ״ל: היתושים])).

@ 42. אניות נגועות בקדחת צהובה
: אניות נגועות בקדחת צהובה ייעשו בהן אמצעי הבדיקה דלקמן:
: (א) בדיקה רפואית;
: (ב) את החולים יורידו, וחולים שמחלתם לא ארכה יותר מחמשה ימים יבודדום בצורה שתמנע את הידבקות היתושים;
: (ג) את שאר האנשים היורדים אל החוף יעמידו לשמירה או לפיקוח ללא יותר מששה ימים החל מיום ירידתם;
: (ד) האניה תעגון במרחק של מאתים מטר לפחות מן החוף המיושב ובמרחק כזה מסירות החוף (פונטונים) שאין בו כדי לאפשר לסטיגומייה לקרב אליה;
: (ה) השמדת היתושים בכל פרק גידול שהם נמצאים בו תעשה באניה, ועד כמה שאפשר לפני פריקת המטען. אם פירקו את המטען לפני השמדת החידקים (([צ״ל: היתושים])), חייבים העובדים המטפלים בהשמדה לעמוד תחת פיקוח או שמירה לא יותר מחמשה ימים מן היום שבו חדלו לפרק את המטען.

@ 43. אניות החשודות בקדחת צהובה
: (1) אניות החשודות בקדחת צהובה יש להטיל עליהן את אמצעי הבדיקה המפורטים [[בתקנה 42(א), (ג), (ד) ו-(ה)]]:
:: בתנאי שאם ארכה הנסיעה פחות מששה ימים והאניה מקיימת את התנאים המפורטים [[בתקנה 41(א) ו-(ב)]] בנוגע לאניות בריאות, מטילים על האניה רק את אמצעי הבדיקה הקבועים [[בתקנה 42(א) ו-(ג)]] ומעשנין אותה.
: (2) עברו שלושים יום מיום שהפליגה האניה מן החוף הנגוע, ולא פרץ כל מקרה שבמשך הנסיעה, מותר ליתן לאניה תעודת שחרור על תנאי שיעשנוה תחילה, אם תמצא רשות ההסגר צורך בכך.

@ 44. אניות בריאות
: (1) אניות בריאות תקבלנה תעודת שחרור לאחר שעמדו בבדיקה רפואית.
: (2) אמצעי הבדיקה הקבועים [[בתקנה 42]] [[ו-43]] יוטלו מתוך התחשבות מספקת במצב האקלים וב&quot;מפתח הסטיגומייה&quot;, עד למידה שרשות ההסגר תמצא צורך בה.

@ 45. אניות העוזבות חופים נגועים בישראל (תיקון: תש״ח)
: יש ליעץ במיוחד את רב החובל של אניות שעמדו ליד כל חוף בישראל שנוגע בקדחת צהובה לערוך בזמן הנסיעה חפוש אחרי חידקים (([צ״ל: יתושים])) וביציהם ולדאוג להשמדתם השטתית בכל עבר ופנה באניה, וביחוד בחדרי המחסנים, בבתי הכבוד, בחדרי הקלחות, בגיגיות המים ובשאר מקומות המועדים באופן מיוחד לשמש מקלט לסטיגומיה.

=== טיפוס ===

@ 46. אניות נגועות בטיפוס
: (1) אניות שפרץ בהן מקרה טיפוס במשך הנסיעה או בעת הגיען, יש להטיל עליהן את אמצעי הבדיקה הבאים -
:: (א) בקורת רפואית;
:: (ב) את החולים יש להוריד מיד, לבודדם ולפלותם;
:: (ג) אנשים אחרים שיש יסוד מספיק לחשדם בפגע הכּנם או לחשדם שהיו מועדים להדבקות יפולו גם הם ויש להטיל עליהם פיקוח במשך מועד שיפורט, אך על כל פנים לא ימשך הפיקוח הזה יותר משנים עשר יום החל מיום הפילוי;
:: (ד) את כלי המיטה שהשתמשו בהם וכן את הלבנים, המלבושים ושאר החפצים שרשות ההסגר סבורה שהם נגועים ינוקו מכל החרקים;
:: (ה) אותם חלקי האניה שישבו בהם חולי טיפוס ואשר רשות ההסגר מוצאת אותם נגועים ינוקו מכל החרקים.
: (2) משנעשו כל אמצעי הבדיקה או אותם האמצעים המפורטים לעיל שרשות ההסגר רואה צורך בהם, תנתן לאניה תעודת שחרור.

@ 47. אניות חשודות בטיפוס (תיקון: תש״ח)
: אניה המגיעה לחוף ישראלי בתוך שנים עשר יום מתאריך הפלגתה מאיזור שבו יש אפידימיה של טיפוס, תוכל רשות ההסגר לפי שיקול דעתה ולאחר הורדת הנוסעים לאחוז בכל האמצעים שהיא מוצאת צורך בהן כדי לקיים את הפיקוח על באי האניה הזאת, ואפילו לא נתגלה באניה כל מקרה טיפוס.

=== אבעבועות ===

@ 48. אניות נגועות באבעבועות (תיקון: תש&quot;ח)
: (1) אניות שפרץ בהן מקרה אבעבועות בין בזמן הנסיעה או בעת בוא האניה יש להטיל עליהן את האמצעים הבאים:
:: (א) בדיקה רפואית;
:: (ב) את החולים יש להוריד מיד ולבודדם;
:: (ג) אנשים אחרים שיש יסוד לחשוד בהם שנדבקו בנסעם באניה ואשר לדעת רשות ההסגר אינם מוגנים למדי ע&quot;י זרק שהורכב בהם לא מכבר או ע&quot;י מקרה קודם של מחלת אבעבועות אפשר להטיל עליהם פיקוח או להרכיב בהם זרק, או להרכיב בהם זרק ואח&quot;כ להטיל עליהם פיקוח למשך ימים אחדים כאשר יקבע משרד הבריאות (([במקור: רשות הבריאות])), בתנאי שימי הפיקוח לא יימשכו יותר מארבעה עשר יום החל מיום בוא האניה;
:: (ד) כלי מיטה שהשתמשו בהם, לבנים מלוכלכים, מלבושים ושאר חפצים שרשות ההסגר סבורה שנוגעו לא מכבר יחוטאו;
:: (ה) רק אותם חלקי האניה שישבו בהם נגועי אבעבועות ואשר לדעת רשות ההסגר הנם נגועים יחוטאו.
: (2) משיעשו אותם אמצעי הבדיקה שפורטו לעיל ואשר רשות ההסגר מוצאת צורך בהם, תנתן לאניה תעודת שחרור.

@ 49. אניות חשודות באבעבועות (תיקון: תש״ח)
: ביחס לאניה המגיעה לחוף ישראלי בתוך ארבעה עשר יום מיום הפליגה מאזור שבה פרצה מחלת אבעבועות אפידימית, רשאית רשות ההסגר עפ&quot;י שקול דעתה לאחוז בכל אותם האמצעים שתמצא צורך בהן, לאחר הורדת הנוסעים, כדי להטיל פיקוח על באי האניה הזאת, ואפילו לא נתגלה באניה כל מקרה אבעבועות.

@ 50. באיזו פעולות יש לנקוט כשישראל נגועה באבעבועות (תיקון: תש״ח)
: (1) אם תהיה ישראל נגועת אבעבועות, תאחז רשות ההסגר בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להרכיב זרק בעובדי אניות ובנוסעים היורדים לחופי הארץ, ולחזור ולהרכיב בהם זרק.
: (2) הרכבה ראשונה ושניה של זרקים תעשה בדרך כלל בחופים ובאזורים הסמוכים לגבולין.

== חלק ה' - קדחת דינג ==

@ 51. מה יעשה בפרוץ אפידמיה של קדחת דינג (תיקון: תש״ח)
: (1) בפרוץ אפידימיה של קדחת דינג בחוף או באזור הסמוך לחוף, תבקש רשות ההסגר את רבי החובל ואת הרופאים של האניות לערוך חפוש אחרי יתושים וביצי יתושים בכל פנה ועבר באניה, מיד בצאת האניה מן החוף, וביחוד בתאי הנוסעים, בתאי העובדים, בין מכסה למכסה, במטבחים, בתנורים ובגיגיות המים ובכל שאר המקומות אשר יתכן כי ישמשו מקלט ליתושים, ולהשמיד את כל היתושים שימצאו.
: (2) רשות ההסגר חייבת להורות את הרופא או את רב החובל לבודד כל חולה בקדחת דינג אשר ימצא באניה בצורה שתגן עליו בפני עקיצות יתושים.
: (3) כל אניה המגיעה לחוף בישראל מחוף שבו פרצה אפידימיה של קדחת דינג ייעשו בה אמצעי הבדיקה דלקמן:
:: (א) הרופא או רב החובל יידרש להצהיר באם נמצא באניה באותה שעה או קודם לכן אדם נגוע בקדחת דינג או אדם שיש לחשדו בכך;
:: (ב) בקורת רפואית;
:: (ג) כל הנגוע בקדחת דינג או החשוד בכך, ומחלתו נמשכה פחות מחמשה ימים והוא רוצה לעזוב את האניה, יורד מן האניה בשעות היום ויבודד בחוף בהתאם להוראות רשות ההסגר בצורה שתגן עליו בפני עקיצות יתושים עד שיעברו חמשה ימים מאז נראה בו הנגע;
:: (ד) רשות ההסגר תבדוק את האניה כדי לברר באם נמצאים בה יתושי סטיגומייה, ותתחשב עם אמצעי הבדיקה שכבר נעשו במשך הנסיעה. אם נמצאו יתושים או ביצי יתושים כאלה, על פקידי ההסגר של החוף לעשות בהם כלה;
:: (ה) נוסעים שירדו מן האניה יש להטיל עליהם פיקוח רפואי עד תום שמונה ימים מן היום האחרון שבו היו מועדים לחשש הידבקות;
:: (ו) יש להשאיר את העובדים באניה כל אותו הזמן שהיא עומדת, ועד שיעברו שמונה ימים מן היום האחרון שבו היה החולה מועד לחשש הידבקות.

@ 52. הפיקוח על נוסעים העוברים דרך גבול היבשה
: מותר להטיל את אמצעי הפיקוח דלקמן על נוסעים העוברים דרך גבולי היבשה:
: (א) מותר להטיל על נוסעים פיקוח רפואי שימשך לא יותר משמונה ימים למן היום האחרון שבו היה החולה מועד לחשש הידבקות;
: (ב) נוסעים החשודים במחלת קדחת דינג שנמשכה פחות מחמשה ימים יש לבודדם בהתאם להוראות רשות ההסגר בתנאים שיגנו עליהם בפני עקיצות יתושים עד שיעברו חמשה ימים מאז נראה בהם הנגע.

== חלק ו' - אמצעי בדיקה ליד גבולי היבשה, וכו' ==

@ 53. גבולי יבשה (תיקון: תש״ח)
: (1) אין מטילין שמירה ליד גבולי היבשה.
: (2) רק אנשים שנראים בהם סמפטומים של מחלה הנזכרים בתקנות אלה מותר לעכבם ליד הגבולין.
: (3) ממשלת ישראל תוכל לסגור כל חלק מגבולותיה בשעת הצורך, אך במקרה זה יש לפרט את המקומות ליד הגבולין שבעדם מותרת התנועה. חובה להודיע מיד למדינה הסמוכה את דבר אמצעי הבדיקה הללו.
: (4) למרות כל האמור בתקנות אלה, הרי אנשים שעמדו במגע עם חולי &quot;דבר הריאות&quot; מותר לעכבם ליד הגבולין ולהעמידם תחת שמירה לא יותר משבעה ימים החל מיום בואם.
: (5) אנשים שעמדו במגע עם חולי טיפוס יש לפלותם ולנקותם מנגע הכּנה.
: (6) ברכבות הבאות מאזורים נגועים, מחובתם של פקידי הרכבת לשים עין פקוחה בשעת הנסיעה על מצב בריאותם של הנוסעים.
: (7) הבקורת הרפואית תצטמצם רק בבדיקות הנוסעים, בטפול בחולים, ואם יש צורך בכך, גם בטפול באנשים הנלוים עליהם; עד כמה שאפשר צריך לצרף את הבקורת הזאת לבקורת המכס של חפצי הנוסעים.
: (8) נוסעים הבאים מאיזור מקומי הכלול בגדר התנאים המפורטים בסעיף קטן (3) מותר להטיל עליהם, בהגיעם למחוז חפצם, פיקוח ללא יותר מששה ימים, החל מיום בואם, אם המקום נגוע דבר; ללא יותר מחמשה ימים אם המקום נגוע טיפוס, וללא יותר מארבעה עשר יום – אם המקום נגוע אבעבועות.

@ 54. אמצעי בדיקה מיוחדים במחלות המפורטות [[2.2|בתקנה 2(2)]]
: (1) אם נתרחשו מסיבות בקשר עם המחלות המפורטות [[2.2|בתקנה 2(2)]] ורשות ההסגר סבורה שהמסיבות הן יוצאות מגדר הרגיל, תוכל רשות ההסגר בלי לפגוע בהוראות התקנה הקודמת לאחוז באמצעי הבדיקה המיוחדים שהיא תמצא לנכון ביחס לאנשים שאינם מוסרים ערובות סניטריות מספיקות, וביחוד ביחס לאנשים הנוסעים בקבוצות או עוברים את הגבול בקבוצות; באמצעי הבדיקה האלה יש לכלול יסוד תחנות סניטריות ליד הגבולים וציודן בצורה שתטיל, אם יש צורך בכך, שמירה ופיקוח מעולים על האנשים הנוגעים בדבר וכן לצורך בדיקתם הרפואית, חיטוים, ניקוים מחרקים והרכבת זרק בהם.
: (2) הוראות סעיף קטן (1) לא תחולנה על אנשים היוצאים לחו״ל, בהתחשב עם [[תקנה 57]].

@ 55. אמצעי הבדיקה שיאחזו בהם בקשר עם עגלות רכבת וכו'
: (1) קרונות רכבות לנוסעים, לשקי דואר, לחפצים ולסחורה לא יעכבום ליד הגבולין; ואולם אם היה קרון הרכבת נגוע, או אם נוסע בו אדם נגוע דבר, חולירע, טיפוס או אבעבועות, יעכבוהו כל הזמן הדרוש כדי לעשות בו את אמצעי הבדיקה הפרופילקטיים הדרושים במקרה זה.
: (2) אמצעי הבדיקה בקשר עם מעבר הרכבות ופקידי הדואר דרך הגבולין יהיו ענין לסידור מיוחד עם הרשויות הנוגעות בדבר.
: (3) כשתמצא רשות ההסגר צורך בכך, תעשה את הדרוש לשם חיטוים של מימי השתיה המובלים ברכבות, וכן תעשה את כל הדרוש למען השגיח שמימי השתיה המובלים ברכבות יהיו נקיים.

== חלק ז' - הוראות בנוגע לעולים ==

@ 56. עולים (תיקון: תש״ח)
: הורדת עולים, עולי רגל ושאר נוסעים הבאים בדרך הים במסבות המצריכות ביחס להם את השימוש באמצעי בדיקה סניטריים או רפואיים עפ&quot;י [[תקנה 13]] תסודר כדלקמן:
: (א) אין להוריד נוסעים אלה אלא בחופי יפו וחיפה:
:: בתנאי שבמקרים מיוחדים רשאי מנהל משרד הבריאות להרשות לנוסעים לרדת למקומות אחרים אם הוגשה בקשה לכך לא פחות משבעה ימים למפרע;
: (ב) כשאמצעי הבדיקה הרפואיים או הסניטריים שייעשו בהם כוללים חיטוי בגופם, לא יתירו להוריד בכל יום בין זריחת החמה ושקיעתה מספר נוסעים רב יותר משבית חולי ההסגר יוכל לכלכל באותו יום:
:: בתנאי שאם היו מכשירי החיטוי והאמבטיאות מוכנים לאלתר, מותר להוריד מספר נוסעים גדול מיכולת הקליטה של בתי החולים הנ&quot;ל לפי התנאים דלקמן:
:: {|
! ((נמל הירידה)) !! הס״ה של מספר המקומות {{ש}} הנורמלי בבית החולים !! ירידת הנוסעים לפני !! מספר הנוסעים שמותר {{ש}} להורידם נוסף על מספר {{ש}} המקומות בבית החולים {{ש}} ביום הירידה
|-
| rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | חיפה || rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | 350 || שעה 10 לפה&quot;צ || 150
|-
| שעה 3 אחה&quot;צ || 75
|-
| rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | יפו || rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | 50 || שעה 10 לפה&quot;צ || 100
|-
| שעה 3 אחה&quot;צ || 50
|}

== חלק ח' - הוראות בנוגע למהגרים ==

@ 57. מהגרים
: (1) רשות ההסגר תוכל להטיל על מהגרים בדיקה רפואית לפני נסיעתם וליתן תעודות על הבדיקה האמורה.
: (2) שום מהגר לא יורשה לנסוע אם הוא נגוע במחלה מדבקת או אם ידוע כי עמד במגע עם נגוע מחלה במשך זמן שהנהו פחות מן הזמן המקסימלי המקובל כתקופת האינקובציה של אותה מחלה.
: (3) לכל אניה המסיעה מהגרים תנתן כמות מספקת של וקצין (נגד האבעבועות, החולירע וכו') כדי שתוכל להרכיב זרק בנוסעיה אם יש צורך בכך.

== חלק ט' - קנסות ==

@ 58. קנסות שיוטלו על עברה על תקנות ההסגר (תיקון: תש״ח)
: (1) קנס בשעורים המפורטים לקמן יוטל על כל אניה המגיעה לחוף בישראל באחת המסיבות דלקמן:
:: (א) אם אין תעודת בריאות הניתנת ע&quot;י רשות ההסגר בישראל לאניה הנוסעת מחוף לחוף בישראל;
:: (ב) אם ניתנה תעודת הבריאות שלא ע&quot;י רשות ההסגר בחוף ההפלגה;
:: (ג) אם אין לאניה תעודת בריאות.
: (2) לצורך הטלת הקנס יהא דינן של אניות המונעות במנוע בנות מאתים טון או פחות מזה כדין אניות מפרש, ואניות המונעות במנוע בנות מאתים טון ומעלה דינן כאניות קיטור.
: (3) הטלת הקנס אינה פוטרת את האניה מלקיים את אמצעי הבדיקה של ההסגר המוטלות על אניות חשודות או נגועות, וכן אם נעשה מעשה תרמית, אינה פוטרת את העברין ממשפט פלילי שיראו צורך בו.
: (4) אם אין לאניה תעודת בריאות חייבת היא לשלם נוסף על הקנס גם את ההוצאות המגיעות לרשות ההסגר בהתאם לתקנות ההסגר עד ליום שבו היא מקבלת תעודת שחרור, ועד בכלל.

== חלק י' - שכר עבודה נוספת ==

@ 59. שעות העבודה
: שעות העבודה לכל פקידי ההסגר במקום עבודתם תהיינה מ-8 שעות בבוקר עד 4 שעות אחה&quot;צ בכל יום זולת ביום המנוחה השבועי ובימות החגים שנתאשרו לאיש איש מהם.

@ 60. ימות חג צבוריים (תיקון: תש״ח)
: ימות חג צבוריים יהיו אותם הימים שיוכרזו מזמן לזמן כימות פגרא צבוריים בצו מאת שר האוצר עפ&quot;י [[#1|סעיף 2 מפקודת המכס]].

@ 61. השעות הבאות בחשבון שכר עבודה נוספת
: פקיד מפקידי ההסגר הבא לעבודה ביום חול לפני 8 שעות בבוקר ואחרי 4 שעות אחרי הצהרים ואותו פקיד הבא בכל עת במשך יום המנוחה השבועי שלו או ביום חג צבורי, ישולם לו בעד עבודתו זו שכר עבודה נוספת כמפורש [[בתקנה 62]] ע&quot;י סוכן חברת האניות או חברת ההובלה באוויר שלשמה עבד את העבודה הנוספת.

@ 62. שכר שעות נוספות (תיקון: 1937, תש&quot;ח-2, תשל&quot;א)
: בעד שרותם של פקידים אלה שנדרשו לבוא לעבודה מחוץ לשעות הקבועות [[בתקנה 59]] בקשר עם צאתם ובואם של אניה או אוירון או העלאתם או הורדתם של נוסעים ומטען ישלמו סוכני חברת האניות או חברת האוירונים את השכר דלקמן -
: לכל עובד -
:: בעד עבודה בין השעות 17.00 ו-20.00 - 7 לירות לשעה ובין השעות 20.00 ו-05.00 - 14 לירות לשעה.
: בתנאי שהשכר המינימלי יהא לחצי שעה, שיחושב לפי מחצית השעה הקרובה ביותר, וכי אם הוגשה בקשה לבוא לעבודה נוספת בשעה מסויימת ולא נעשתה כל עבודה, מטילין שכר שעה שלמה בעד נוכחותם של הפקידים שהופקדו לאותה עבודה, חוץ אם סבור רופא הממשלה כי נתן המבקש הודעה מספקת לבטל את הבקשה ולא היה צורך בנוכחותם של הפקידים שהופקדו.

@ 63. שכר בעד עבודה בשתי אניות או יותר בעת ובעונה אחת
: אם דרוש שרותו של כל פקיד מחוץ לשעות העבודה באותו זמן בשתי אניות או יותר בשני אוירונים או יותר משלמין שכר בשעור המלא בעד אותו אוירון או בעד אותה אניה.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 10]]))) ====
=== תעודת בריאות ===
: (((הטופס הושמט)))

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשי&quot;ג, תשי&quot;ד, תשל&quot;ז, [הודעות], תשמ&quot;ט) ==

== תוספת שלישית ==
@ 1. (תיקון: תש&quot;ח-2) : אניות מפרש -
: בנות 1–50 טון – [---] 2.000 לירות ישראליות
: בנות 51–200 טון – [---] 5.000 לירות ישראליות
: בנות 201 (((טון))) ומעלה – [---] 10.000 לירות ישראליות
@ 2. (תיקון: תש&quot;ח-2) : אניות קיטור מכל משקל טונים איזה שהוא – [---] 12.000 לירות ישראליות</text>
      <sha1>l7wgg5kyyuan9d56ok9i4aoe0y7ghms</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>382325</id>
    <revision>
      <id>1413999</id>
      <parentid>1412490</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T09:45:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4977" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים), התשע&quot;ז-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ז, 508|תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים)|7759)), ((803|תיקון|7786)), ((1698|תיקון מס' 2|7855)); ((תשפ&quot;א, 446|תיקון|8899)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9א(ב)]] [[=החוק|לחוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), אני מתקינה תקנות אלה:

@ 1. הגדרה
: בתקנות אלה, &quot;נפה&quot; - כמפורט, לפי העניין, [[בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם]].

@ 2. מקומות מושב ואזורי שיפוט (תיקון: תשפ&quot;א)
: מקומות מושב ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים יהיו כמפורט להלן:
: {|
! !! בית הדין !! מקום מושב !! אזור שיפוט
|-
| (1) || בית הדין בירושלים || ירושלים || נפת ירושלים;
|-
| (2) || בית הדין השרעי יפו || יפו || נפת תל אביב, נפת רמלה, נפת רחובות ונפת אשקלון;
|-
| (3) || בית הדין השרעי בחיפה || חיפה || נפת חיפה, נפת חדרה - שטחי המועצה המקומית פוריידיס וג'סר א-זרקא; {{ש}} נפת עכו - שטח עיריית שפרעם, שטח המועצה המקומית ביר אלמכסור, ושטח היישובים ח'ואלד וראס עלי;
|-
| (4) || בית הדין השרעי בעכו || עכו || נפת גולן, נפת צפת, ונפת עכו - האזור המופיע במפה שבתוספת מצפון לכביש המסומן 85, לרבות תחום סמכות השיפוט של עיריית עכו ועיריית טמרה והמועצות המקומיות מג'ד אל כרום ואעבלין;
|-
| (5) || בית הדין השרעי סח'נין || סח'נין || נפת כנרת ונפת עכו - האזור המופיע במפה שבתוספת מדרום לכביש המסומן 85, למעט שטח עיריית שפרעם, שטח המועצה המקומית ביר אלמכסור ושטח היישובים ח'ואלד וראס עלי, ולמעט שטח השיפוט של עיריית עכו ועיריית טמרה והמועצות המקומיות מג'ד אלכרום ואעבלין;
|-
| (6) || בית הדין השרעי באר שבע || באר שבע || נפת באר שבע;
|-
| (7) || בית הדין השרעי נצרת || נצרת || נפת יזרעאל;
|-
| (8) || בית הדין השרעי טייבה || טייבה || נפת פתח תקווה ונפת השרון - למעט שטח המועצה המקומית זמר;
|-
| (9) || בית הדין השרעי באקה אל-גרביה || באקה אל-גרביה || נפת חדרה, למעט שטחי המועצות המקומיות פוריידיס וג'סר א-זרקא; {{ש}} נפת שרון - שטח המועצה המקומית זמר.
|}

@ 2א. מקום מושב נוסף של בית הדין השרעי לערעורים (תיקון: תשפ&quot;א)
: נוסף על האמור [[בסעיף 9א(א) לחוק קאדים, התשס&quot;א-1961]], מקום מושב נוסף של בית הדין השרעי לערעורים הוא באקה אל-גרביה וג'ת.

@ 3. מקום שיפוט אחר
: הליך שאין לו מקום שיפוט מתאים לפי תקנות אלה או כל דין אחר, יוגש לבית הדין השרעי בירושלים, ואולם רשאי בית הדין השרעי בירושלים להורות אחרת, אם ראה שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית דין שרעי אחר נוח יותר לבעלי הדין.

@ 4. ביטול
: ההודעה בדבר קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים (((י&quot;פ תשס&quot;א, 2065))) - בטלה.

@ 5. תחילה (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: בית הדין השרעי בסח'נין יחל לפעול ביום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרס 2018) (להלן - היום הקובע).

@ 6. הוראות מעבר
: הליך שבתחום סמכותו של בית הדין השרעי סח'נין לפי [[תקנה 2(5)]] אשר הוגש לפני היום הקובע -
: (1) אם הוגש לבית הדין השרעי עכו וטרם הסתיים הדיון בו, יידון ההליך בבית הדין השרעי סח'נין מול אותו הקאדי שהחל לדון בהליך;
: (2) אם הוגש לבית הדין השרעי נצרת וטרם החל הדיון בו, יידון בבית הדין השרעי סח'נין.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
@ (תיקון: תשפ&quot;א)
: {{ממורכז|[[תמונה:Saria Courts in Israel.jpg|600px]]}}

&lt;פרסום&gt; ו' בחשוון התשע&quot;ז (7 בנובמבר 2016)
&lt;חתימה&gt; איילת שקד שרת המשפטים</text>
      <sha1>b9ffwqowze7l8gqf3xhaf1keveosf6d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנפט</title>
    <ns>116</ns>
    <id>382779</id>
    <revision>
      <id>1414032</id>
      <parentid>1341986</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:54:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56968" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנפט, תשי&quot;ג-1953
=== תקנות לביצוע [[חוק הנפט]] ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 622|תקנות הנפט|334)), ((1030|תיקון|361)), ((1352|תיקון מס' 2|384)); ((תשכ&quot;ז, 511|תיקון|1966)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 65|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 651|תיקון|4212)); ((תשמ&quot;ה, 1062|תיקון|4791)), ((1380|ת&quot;ט|4811)); ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 29|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 2226|תיקון|7711)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 945|הודעת הנפט (אגרות)|5432)), ((1371|הודעת הנפט (אגרות)|5459)); ((תשנ&quot;ג, 120|הודעת הנפט (אגרות)|5483)), ((985|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|5535)); ((תשנ&quot;ד, 63|הודעת הנפט (אגרות)|5553)), ((498|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|5574)), ((790|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 3)|5591)), ((1162|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 4)|5612)); ((תשנ&quot;ה, 280|הודעת הנפט (אגרות)|5634)), ((560|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|5652)), ((1358|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 3)|5674)), ((1644|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 4)|5691)); ((תשנ&quot;ו, 141|הודעת הנפט (אגרות)|5417)), ((320|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|5725)), ((811|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 3)|5747)), ((1434|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 4)|5771)); ((תשנ&quot;ז, 39|הודעת הנפט (אגרות)|5787)), ((337|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|5805)), ((562|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 3)|5823)), ((936|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 4)|5840)); ((תשנ&quot;ח, 15|הודעת הנפט (אגרות)|5856)), ((249|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|5870)), ((1000|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 3)|5909)); ((תשנ&quot;ט, 41|הודעת הנפט (אגרות)|5933)), ((276|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|2946)); ((תש&quot;ס, 72|הודעת הנפט (אגרות)|6004)), ((220|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|6012)), ((711|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 3)|6043)); ((תשס&quot;א, 941|הודעת הנפט (אגרות)|6115)); ((תשס&quot;ב, 55|הודעת הנפט (אגרות)|6129)), ((765|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|6169)), ((926|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 3)|6179)); ((תשס&quot;ג, 95|הודעת הנפט (אגרות)|6203)), ((367|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|6217)), ((644|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 3)|6233)); ((תשס&quot;ח, 473|הודעת הנפט (אגרות)|6646)), ((859|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|6667)), ((1149|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 3)|6695)), ((1150|ת&quot;ט|6695)); ((תשס&quot;ט, 68|הודעת הנפט (אגרות)|6720)), ((1153|הודעת הנפט (אגרות)|6797)); ((תש&quot;ע 52|הודעת הנפט (אגרות)|6819)); ((תשע&quot;ג, 781|הודעת הנפט (אגרות)|7224)), ((1543|הודעת הנפט (אגרות) (מס' 2)|7270)); ((תשע&quot;ד, 190|הודעת הנפט (אגרות)|7301)); ((תשע&quot;ו, 793|הודעת הנפט (אגרות)|7625)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 82]] [[=החוק|לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]], ולאחר התייעצות עם מועצת הנפט, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: היתרים מוקדמים וזכויות קדימה (תיקון: תשכ&quot;ז) ==

=== סימן א' - היתרים מוקדמים (תיקון: תשכ&quot;ז) ===

@ 1. בקשת היתר מוקדם
: בקשה להיתר מוקדם תוגש בשני טפסים ויפורטו בה -
: (1) שמו וכתבתו של המבקש;
: (2) שמו וכתבתו של נציג המבקש בישראל אם אין הוא גופו תושב ישראל; במקרה זה יצורף העתק מאושר של יפוי כוחו של אותו נציג;
: (3) שמו וכתבתו של האיש שהמבקש מייצגו אם היה המבקש פועל כנציג; במקרה זה יצורף העתק מאושר של יפוי כוחו של המבקש;
: (4) השטח שעליו מתבקש ההיתר;
: (5) טיבן והיקפן של החקירות המוקדמות שיש בדעת המבקש לבצע;
: (6) אומד הזמן הנדרש לביצוען של חקירות אלה;
: (7) טיב הערבון או הערבות שיש בדעת המבקש ליתן לפי [[סעיף 11 לחוק]].

@ 2. פרטים נוספים
: המנהל רשאי לדרוש פרטים נוספים על הנדרשים [[בתקנה 1]].

@ 3. מתן היתר
: הסכים המנהל ליתן היתר מוקדם, ימסור למבקש הודעה על כך, ועל השטח שעליו יינתן ההיתר, ועל התנאים בהם יינתן, ועל סכום הערבון או הערבות הנדרש ממנו; מילא המבקש אחרי כל התנאים המוקדמים האלה, יינתן לו ההיתר.

@ 4. דו&quot;חות תלת חדשיים (תיקון: תשכ&quot;ז)
: (א) תוך חודש ימים לאחר תום כל תקופה של שלושה חדשים מיום מתן ההיתר המוקדם ואילך, ימסור בעל ההיתר למנהל דו&quot;ח, בשני טפסים, על טיבן, היקפן, מקומן ואומד הוצאותיהן של החקירות שיבצע בתקופת שלושת החדשים.
: (ב) חודש ימים לפני תום תקופת ההיתר המוקדם ימסור בעל ההיתר למנהל דין וחשבון סופי בשני עותקים על הפעולות שביצע, ההשקעה שהשקיע וממצאי החקירות והבדיקות שבוצעו על סמך ההיתר.

@ 5. פקיעת ההיתר
: היתר מוקדם יפקע -
: (1) משהודיע בעל ההיתר למנהל, כי השלים את חקירותיו; הודעה כזו תינתן תוך חודש ימים לאחר השלמת החקירות;
: (2) משביטל המנהל את ההיתר בשל אי מילוי תנאי מן התנאים שהוטלו על בעל ההיתר.

=== סימן ב' - זכויות קדימה (תיקון: תשכ&quot;ז) ===

@ 5א. בקשה לזכות קדימה (תיקון: תשכ&quot;ז)
: בקשה לקבל זכות קדימה תוגש בשלושה עותקים ותצורף אליה תכנית עבודה אשר תפרט את טיב הסקרים, הבדיקות, המחקרים והחיפושים שיבוצעו ואת היקפם, לוח זמנים ואמדן ההשקעה הכספית לביצועה.

@ 5ב. מתן זכות קדימה (תיקון: תשכ&quot;ז)
: הסכים השר להעניק זכות קדימה בשטח שעליו ניתן למבקש היתר מוקדם, ימסור המנהל למבקש הודעה על כך ועל תקופת זכות הקדימה.

@ 5ג. אגרת זכות קדימה (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;ה, [הודעות], תשע&quot;ו)
: בעל היתר מוקדם שהוחלט להעניק לו זכות קדימה ישלם עם קבלת זכות הקדימה אגרה בסך 9 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016))) לחודש לכל 1000 דונם שעליהם ניתנה לו זכות הקדימה; לענין חישוב האגרה לזכות קדימה, דין חלק מ-1000 דונם כדין 1000 דונם.

@ 5ד. פקיעת זכות קדימה (תיקון: תשכ&quot;ז)
: פקע היתר מוקדם כאמור [[בתקנה 5(2)]], תפקע ביחד עמו זכות קדימה שהוענקה לבעל אותו היתר מוקדם.

== פרק שני: רשיונות ==

=== סימן א': בקשת רשיונות ונתינתם ===

@ 6. בקשת רשיון (תיקון: תשי&quot;ג-2, תשכ&quot;ז)
: בקשת רשיון תוגש בשלושה טפסים ויפורטו בה -
: (1) שמו וכתבתו של המבקש;
: (2) שמו וכתבתו של נציג המבקש בישראל אם אין הוא גופו תושב ישראל; במקרה זה יצורף העתק מאושר של יפוי כוחו של אותו נציג;
: (3) אם המבקש הוא גוף מאוגד - המקום והתאריך שבהם הואגד, שמותיהם וכתובותיהם של מנהליו ופקידיו, וההון המורשה והמוצא שלו; במקרה זה יצורף העתק מאושר של תזכיר התאגיד ושל תקנותיו או של כל מסמך דומה אחר הקובע או מתאר את יסודו, מבנהו וחוקתו;
: (4) אם המבקש הוא חבר בני אדם, בין מואגד ובין לא מואגד, ואדם אחד מחזיק בידו, במישרין או בעקיפין, יותר מ-25 אחוזים למאה מן המניות או מזכות ההצבעה או מכוח השליטה או מן הסמכות למנות מנהלים לאותו חבר בני אדם - הפרטים ביחס לאותו אדם כאילו היה אף הוא מבקש;
: (5) היתה ההנאה מן הרשיון, לאחר שיינתן, עתידה להיות שייכת בעיקרה, אם במישרין ואם בעקיפין, לאדם אחר - הפרטים ביחס לאותו אדם אחר כאילו היה אף הוא מבקש;
: (6) מספרם, שטחם ומקומם של כל הרשיונות האחרים שקיבלם המבקש או שביקשם;
: (7) סמוכים בנקאיים או אחרים המראים את ההון העומד לרשות המבקש לצרכי חיפוש נפט ופיתוח בישראל והמקור הצפוי להשגת הון נוסף, אם יהיה צורך בו;
: (8) טיבו, היקפו ומקומו של נסיונו הקודם של המבקש בחיפוש נפט ובפיתוח;
: (9) תיאור ומפה של השטח שעליו מתבקש הרשיון, שיהא בהם כדי לציין את מקומו והיקפו;
: (10) טיבם, היקפם ואמדן הוצאותיהם של שלבי תכנית העבודה של חיפושי הנפט שיש בדעת המבקש לבצע, כולל המועד המשוער של תחילת קידוחי הנסיון;
: (11) טיב הערבון או הערבות שיש בדעת המבקש ליתן לפי [[סעיף 57 לחוק]].

@ 7. פרטים נוספים
: המנהל רשאי לדרוש פרטים נוספים על הנדרשים [[בתקנה 6]], לרבות מפות.

@ 8. הודעת שינוי
: חל שינוי בפרטים שהגיש המבקש למנהל לפי [[תקנות 6]] [[ו-7]], יודיע המבקש מיד למנהל על דבר אותו שינוי.

@ 9. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;ה) : (((בוטלה).))

@ 10. צורת השטח
: (א) השטח המבוקש חייב להיות רצוף, וככל שמתקבל על הדעת גם מרוכז, כל עוד ובמידה שאין מציאותה של קרקע שאינה עומדת לרישוי מונעת את הרציפות ואת הריכוז.
: (ב) ארכו המכסימאלי של השטח המבוקש לא יעלה על פי שבעה מרחבו המכסימאלי.
: (ג) נקבע בחקירות גיאולוגיות שיש מתחת לשטח בתי קיבול גיאולוגיים משוערים, לא יכלול השטח המבוקש אלא בית קיבול אחד כזה; אך רשאי המנהל להרשות סטיה מהוראה זו.

@ 11. מתן רשיון (תיקון: תשי&quot;ג-2, תשכ&quot;ז)
: (א) הוחלט להיענות לבקשה, ימסור המנהל למבקש הודעה על כך, ועל השטח שעליו יינתן הרשיון, ועל התנאים בהם יינתן ועל סכום הערבון או הערבות הנדרש ממנו. תוך שלושים יום לאחר הודעה זו ימלא המבקש אחרי כל התנאים המוקדמים, יגיש תיאור ומפה של השטח לפי [[תקנה 65]], וישלם את אגרת הרשיון השנתית הראשונה כפי שנקבע [[בתקנה 11א]], ומשעשה כן יינתן לו הרשיון; לא עשה כן, יראו את הבקשה כאילו פקעה עם תום התקופה האמורה.
: (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה של שלושים יום כאמור בתקנת משנה (א), לשלושים יום נוספים, אם ראה סיבות מיוחדות המצדיקות, לדעתו, הארכת התקופה.

@ 11א. אגרת רשיון (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ה-2, [הודעות], תשע&quot;ו)
: (א) בעל רשיון ישלם לגבי כל 1000 דונם ביבשה, בים או בימה אגרת רישיון כלהלן:
:: (1) בעד השנה הראשונה והשניה - 109.00 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; 7,200 שקלים מתואם לאפריל 1985))) לכל שנה;
:: (2) בעד השנה השלישית - 181.38 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; 12,000 שקלים מתואם לאפריל 1985)));
:: (3) בעד השנה הרביעית - 361.91 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; 24,000 שקלים מתואם לאפריל 1985)));
:: (4) בעד השנה החמישית ובעד כל שנה שלאחריה - 1,084.53 שקלים חדשים לכל שנה (((מתואם לשנת 2016; 72,000 שקלים מתואם לאפריל 1985))).
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) האגרה תשולם בכל שנה מראש.
: (ד) לצורך חישוב האגרה, דין חלק מ-1000 דונם כדין 1000 דונם ודין חלק משנה כדין שנה.

=== סימן ב': מתן רשיון על פי תחרות (תיקון: תשכ&quot;ז) ===

@ 11ב. תחולת הוראות [[פרק 3 סימן ב|פרק שלישי, סימן ב']] (תיקון: תשכ&quot;ז)
: הוראות [[פרק 3 סימן ב|&quot;סימן ב': מתן חזקה על פי תחרות&quot; שבפרק השלישי]] יחולו על מתן רשיון על פי תחרות, ובלבד שבכל מקום בו נאמר &quot;חזקה&quot; או &quot;חזקות&quot; יראו כאילו נאמר &quot;רשיון&quot; או &quot;רשיונות&quot;, הכל לפי הענין, [[ובתקנות 24]] [[ו-28]], במקום המלים &quot;[[#סעיף 27|סעיף 27ב' (([צ&quot;ל: סעיף 27(ב)])) לחוק]]&quot; יראו כאילו נאמר &quot;[[#סעיף 17|סעיף 17ב (([צ&quot;ל: סעיף 17(ב)])) לחוק]]&quot;.

=== סימן ג': דו&quot;חות (תיקון: תשכ&quot;ז) ===

@ 12. דו&quot;חות תלת-חדשיים (תיקון: תשכ&quot;ז)
: תוך חודש ימים לאחר תום כל התקופה של שלושה חדשים מיום מתן הרשיון ואילך, ימסור בעל הרשיון למנהל דין וחשבון בשני עותקים על עבודות החיפוש שביצע לפי הרשיון בתקופת שלושת החדשים, ויפורטו בו -
: (1) טיבן, היקפן, מקומן ותוצאותיהן של עבודות החיפוש;
: (2) פירוט ההוצאות שהוציא על עבודות החיפוש;
: (3) תוצאות ופירושים של העבודות הגיאולוגיות, הגיאופיסיות, ההנדסיות והטכניות והנתונים הבסיסיים עליהם מבוססים תוצאות ופירושים אלה;
: (4) נתונים, שיקולים וסיבות לקביעת מקום קידוחי הנפט.

@ 13. דו&quot;ח סופי (תיקון: תשי&quot;ג-2)
: (א) דו&quot;ח סופי לפי [[סעיף 23 לחוק]] יוגש למנהל -
:: (1) ביחד עם הודעת ההחזרה, אם הוחזר השטח הרשוי, כולו או מקצתו;
:: (2) תוך ששים יום לאחר פקיעת הרשיון, אם פקע הרשיון שלא בדרך החזרת השטח;
:: (3) ביחד עם הבקשה לחזקה, אם ביקש בעל הרשיון חזקה.
: (ב) הדין וחשבון יוגש בשני טפסים ויפורטו בו כל עבודות חיפוש הנפט שבוצעו לפי הרשיון, לרבות הפרטים הבאים, במידה שלא הוגשו קודם לכן לפי [[תקנות 12]] [[ו-48]]:
:: (1) טיבה, היקפה, מקומה ותוצאותיה של כל עבודה גיאולוגית, גיאופיסית וגיאוכימית ושל כל עבודת חיפוש אחרת;
:: (2) מקומם, עמקם ורשימות הציפוי והמילוט של כל באר או של כל קדיחת חומר לדוגמה שנקדחו, בצירוף העתקים של כל היומנים ומבדקי הדוגמאות שנעשו ושל כל הפירושים שניתנו להם על ידי בעל הרשיון או על ידי אחרים בשבילו;
:: (3) תוצאותיהם של כל מבחני בארות;
:: לדין וחשבון יצורפו דוגמאות מכל הרבדים שחדרו אליהם ושנתקבלו מהם דוגמאות, וכן דוגמאות ומבדקים של כל נוזלים וגזים שחדרו לבאר.

=== סימן ד': הארכת רשיונות (תיקון: תשכ&quot;ז) ===

@ 14. בקשה לפני תגלית (תיקון: תשכ&quot;ז)
: בקשה להארכת זמנו של רשיון לפני שהגיע בעל הרשיון לתגלית תוגש בשלושה טפסים ויפורטו בה -
: (1) הנימוקים לבקשת ההארכה;
: (2) תקופת ההארכה המוצעת;
: (3) עבודת החיפוש שנעשתה לפי הרשיון, במידה שלא נמסרה על כך ידיעה קודם לכן, ואומד הוצאותיה של עבודת החיפוש;
: (4) טיבה והיקפה של עבודת החיפוש שיש בדעת בעל הרשיון לעשות בזמן ההארכה;
: (5) פרטים המראים אם עבודת החיפוש נעשתה בהתאם לתנאי הרשיון ובהתאם לתכנית העבודה.

@ 15. בקשה אחרי תגלית
: בקשה להארכת זמנו של רשיון אחרי שבעל הרשיון הגיע לתגלית תוגש בשלושה טפסים ויפורט בה האופן שבו אומר המבקש להגדיר את שדה הנפט ואומד הזמן הדרוש לכך.

@ 16. פרטים נוספים
: המנהל רשאי לדרוש פרטים נוספים על הנדרשים [[בתקנה 14]] [[או 15]].

@ 17. מתן ארכה
: בכפוף להוראות [[סעיף 18(ב) לחוק]], רשאי המנהל לדחות את הבקשה, או כל בקשה לארכות נוספות, ורשאי הוא ליתן את הארכה לאותו זמן שיראה לנכון.

== פרק שלישי: חזקות ==

=== סימן א': בקשת חזקה לאחר שבעל הרשיון הגיע לתגלית ===

@ 18. בקשת חזקה (תיקון: תשכ&quot;ז)
: בקשה לחזקה מאת בעל רשיון שהגיע לתגלית בשטח הרשוי תוגש בשלושה טפסים ויפורטו בה -
: (1) שטח החזקה וההפקה שאליו מוסבת הבקשה, בצירוף תיאורו ומפה לפי [[תקנה 65]];
: (2) מספרן, שטחן ומקומן של כל החזקות האחרות המוחזקות בידי המבקש ובידי כל אדם שלפי [[סעיף 56 לחוק]] רואים אותו כבעל החזקה המבוקשת כשתינתן.

@ 19. פרטים נוספים
: המנהל רשאי לדרוש פרטים נוספים על הנדרשים [[בתקנה 18]], לרבות מפות.

@ 20. צורת השטח
: (א) השטח המבוקש חייב להיות לפי כל התנאים שהותנו עליו בגוף הרשיון.
: (ב) השטח המבוקש חייב להיות רצוף, וככל שמתקבל על הדעת גם מרוכז, כל עוד ובמידה שאין מציאותה של קרקע שאינה עומדת לחזקה מונעת את הרציפות ואת הריכוז.
: (ג) האורך המכסימאלי של השטח המבוקש לא יעלה על פי עשרה מרחבו המכסימאלי.

@ 21. שדות אחרים
: נתגלו בשטח הרשוי יותר משדה נפט אחד, אין הכרח שהשטחים החופפים את השדות השונים יהיו רצופים, אלא שכל אחד משטחים אלה יהא מתאים לתנאים שנקבעו [[בתקנה 20]].

@ 22. מתן חזקה
: הוגשה בקשה לפי דרישות [[התקנות 18 עד 21]] ונתן המבקש ערבון נוסף או ערובה נוספת, ככל שהמנהל רשאי לדרוש לפי [[סעיף 57 לחוק]], תינתן החזקה בכפוף לכל תנאי שיותנה עליה בגוף הרשיון ובכפוף להוראות [[סעיף 27 לחוק]].

=== סימן ב': מתן חזקה על פי תחרות ===

@ 23. הודעה
: הודעה שקרקע הועמדה לתחרות על חזקה תפורסם ברשומות לא יאוחר מששים יום לפני תאריך התחרות הפומבית או לפני התאריך האחרון להגשת הצעות מחירים, הכל לפי הענין, וההודעה תפרט, ביחס לכל חזקה וחזקה העומדת לתחרות -
: (1) מספר או אות לציון החזקה;
: (2) תיאור השטח;
: (3) התנאים המיוחדים שנקבעו לחזקה;
: (4) אופן הצעת המחירים, אם בתחרות פומבית או במעטפות סגורות;
: (5) יומה, שעתה ומקומה של התחרות הפומבית, או היום והשעה האחרונים לקבלת המעטפות הסגורות;
: (6) הודעה שמפת השטח נמצאת לעיון במשרד המנהל.

@ 24. זכות הצעת מחירים
: על אף האמור [[בסעיף 27(ב) לחוק]], רשאי מציע להגיש הצעות לכל החזקות העומדות לתחרות, ובלבד שכל הצעה נפרדת תהיה לחזקה אחת בלבד.

@ 25. הצעת מחירים במעטפות סגורות (תיקון: תשי&quot;ג-2, תשכ&quot;ז)
: (א) כשהצעת המחירים היא במעטפות סגורות, תוגש כל הצעה בשלושה טפסים, ויפורטו בה -
:: (1) המספר או האות המציינים את החזקה;
:: (2) שמו וכתבתו של המציע;
:: (3) שמו וכתבתו של נציג המציע בישראל - אם אין הוא גופו תושב ישראל; במקרה זה יצורף העתק מאושר של יפוי כוחו של אותו נציג;
:: (4) אם המציע הוא גוף מואגד - המקום והתאריך שבהם הואגד הגוף, שמותיהם וכתובותיהם של מנהליו ופקידיו, וההון המורשה והמוצא שלו; במקרה זה יצורף העתק מאושר של תזכיר התאגיד ושל תקנותיו ושל כל מסמך דומה אחר הקובע או מתאר את יסודו, מטרותיו, מבנהו וחוקתו;
:: (5) אם המציע הוא חבר בני אדם, בין מואגד ובין לא מואגד, ואדם אחד מחזיק, במישרין או בעקיפין, יותר מ-25 אחוזים למאה מן המניות או מזכות ההצבעה או מכוח השליטה או מהסמכות למנות מנהלים באותו חבר בני אדם - הפרטים ביחס לאותו אדם, כאילו היה אף הוא מציע;
:: (6) היתה ההנאה מן החזקה, לאחר שתינתן, עתידה להיות שייכת בעיקרה, אם במישרין ואם בעקיפין, לאדם אחר - הפרטים ביחס לאותו אדם אחר, כאילו היה אף הוא מציע;
:: (7) מספרן, שטחן ומקומן של כל החזקות האחרות המוחזקות בידי המציע;
:: (8) סמוכים בנקאיים או אחרים המראים את ההון העומד לרשותו של המציע לצרכי חיפוש נפט ופיתוח בישראל והמקור הצפוי להשגת הון נוסף, אם יהיה צורך בו;
:: (9) טיבו, היקפו ומקומו של נסיונו הקודם של המציע בחיפוש נפט ובפיתוח;
:: (10) טיב הערבון או הערבות שיש בדעת המציע ליתן לפי [[סעיף 57 לחוק]];
:: (11) הסכום המוצע.
: (ב) דמי קדימה בשיק בנקאי כדי עשירית מסכום ההצעה יצורפו אל כל הצעה.
: (ג) עד ליום ולשעה האחרונים שנקבעו לקבלת הצעות רשאי המציע להגיש בכל עת הצעה נוספת וגבוהה יותר.

@ 26. הצעת מחירים בהתחרות פומבית
: (א) היתה הצעת המחירים בדרך תחרות פומבית, כל הרוצה להשתתף בתחרות חייב להגיש למנהל, לא יאוחר מעשרה ימים לפני יום התחרות הפומבית, הצהרה בשלושה טפסים בה ימסור את הפרטים הנדרשים [[בתקנה 15(א)]]. פרט לסכום המוצע, לא יציע אדם מחיר בתחרות הפומבית אלא אם הגיש הצהרה כזאת במועד שנקבע.
: (ב) כל חזקה שהעמידוה לתחרות תצויין במספר או באות. כל הצעה תירשם על שם המציע כפי שנמסר בהצהרה שהגיש לפי תקנת משנה (א).
: (ג) עם נעילת התחרות לכל חזקה וחזקה ישלם כל מציע דמי קדימה כדי עשירית מסכום הצעתו הגבוהה ביותר לאותה חזקה.

@ 27. הודעה על אישור הצעה
: אושרה הצעה, יודיע המנהל את דבר האישור למציע הזוכה ויציין בהודעתו את סכום הערבון או הערבות הנדרש ממנו.

@ 28. הצעה על שטח העולה על המכסימום המותר (תיקון: תשכ&quot;ז)
: היו ההצעות שאושרו למציע אחד עלולות להביא, שכלל השטח של החזקות שבידו יעלה על המכסימום שהותר [[בסעיף 27(ב) לחוק]], חייב המציע להודיע למנהל, תוך שבעה ימים לאחר שקיבל הודעה לפי [[תקנה 27]], איזו מן החזקות הוא בוחר לרכוש לעצמו, שלא יחזיק בידו למעלה מן המכסימום המותר; לא עשה כן, יבחר המנהל בעצמו את החזקות שיינתנו למציע ויודיע למציע את דבר הבחירה. ההצעות לכל החזקות שלא נבחרו על ידי המציע או על ידי המנהל, הכל לפי הענין, יראו אותן כהצעות שנדחו, ודמי הקדימה ששולמו עליהן יוחזרו.

@ 29. מתן חזקה
: (א) תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לפי [[תקנה 27]] או מיום הבחירה או מיום קבלת ההודעה לפי [[תקנה 28]], הכל לפי הענין, ישלם המציע הזוכה את יתרת סכום הצעתו וימציא את הערבון או הערבות הנדרשים, ומשעשה כן תינתן החזקה. לא קיים המציע הוראות תקנה זו, תתבטל הצעתו ודמי הקדימה יחולטו לאוצר.
: (ב) ניתנה חזקה למציע שזכה, יודיע המנהל לכל שאר המציעים שהצעותיהם נדחו; דמי הקדימה ששילמו יוחזרו להם.

@ 30. הדין כשנתבטלה הצעה
: נתבטלה הצעה לפי [[תקנה 29(א)]], מותר לאשר הצעה אחרת לאותה חזקה, ויהיו נוהגים לפי הנוהג שנקבע [[בתקנות 27]], [[28]] [[ו-29]] עד שתינתן חזקה או שלא תישאר עוד שום הצעה לאישור.

@ 31. הדין כשלא ניתנה שום חזקה
: לא אושרה שום הצעה לחזקה, או שכל ההצעות שאושרו נתבטלו, יודיע המנהל לכל המציעים או למציעים שהצעותיהם לא אושרו, הכל לפי הענין, שהצעותיהם נדחו, ודמי הקדימה ששילמו יוחזרו להם.

@ 32. שאר עניני נוהל (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ן)
: נסתיימה תחרות בלא שניתנה חזקה, רשאי השר לעשות אחת מאלה:
: (1) להודיע שאפשר להגיש הצעות נוספות, אם בתחרות פומבית ואם במעטפות סגורות, וההודעה תפורסם ברשומות תוך שלושה חדשים מיום דחייתה או בטילתה של ההצעה האחרונה לאותה חזקה ולא יאוחר משלושים יום לפני יום התחרות הפומבית או לפני היום האחרון להגשת הצעות, הכל לפי הענין; במקרה זה יהיו נוהגים לפי הנוהל שנקבע [[בתקנות 24 עד 31]];
: (2) להשאיר את החזקה פתוחה לתחרות בעתיד;
: (3) לבטל, לאחר התייעצות עם המועצה, את ההודעה שהעמידה את החזקה לתחרות.

=== סימן ג': תיחום שטח החזקה וההפקה (תיקון: תשכ&quot;ז) ===

@ 33. ציוני תחום
: (א) ציוני התחום שיש להציבם לפי [[סעיף 30 לחוק]] יהיו עמודי אבן, בטון או עץ מאונכים, או צינורות ברזל או צינורות פלדה מאונכים שיהיו תקועים יפה בקרקע ויזדקרו לפחות מטר אחד מעל לפני הקרקע. קטרו של ציון עגול וצלעו של ציון מרובע, בקצהו העליון, יהיו לא פחות מעשרה סנטימטרים. הציונים יהיו צבועים לבן, והמלים &quot;חזקת נפט&quot; ומספר החזקה יהיו כתובים בצבע שחור על גביהם או על לוח המחובר אליהם.
: (ב) הציונים יהיו מוצבים במרחקים של לא יותר מחמישה קילומטרים זה מזה לאורך תחומי שטח החזקה, ובלבד שיציבו ציון בכל זווית מזוויות השטח, בצדם של כל כביש או דרך החוצים את התחום, ובכל נקודה שבה נפגש התחום פגישת זווית בקו התחום של חזקה קיימת. במידת האפשר יציבו את ציוני התחום באופן שלא יפריעו לשימוש בשטח העליון של הקרקע בידי הזכאים לשימוש זה.

@ 34. חובה להגיש מפה
: תוך שלושים יום לאחר תיחום החזקה, כאמור, ימציא בעל החזקה, למנהל מפה משטח החזקה לפי [[תקנה 65]], שלפיה אפשר יהיה לעמוד על מקומם של ציוני התחום, על מקומו של כל ציון ביחס לסימון-היכר טבעי או מלאכותי הנמצא בסמוך לו, ועל הכיוונים והמרחקים שבין ציונים סמוכים.

@ 34א. המצאת פרטים על שטח ההפקה (תיקון: תשכ&quot;ז)
: בעל החזקה ימציא למנהל את גבולותיו המדוייקים של שטח ההפקה וכל נתון גיאולוגי, גיאופיסי וטכני המתייחס לשטח ההפקה, לפי דרישת המנהל.

=== סימן ד': תמלוגים ואגרת חזקה (תיקון: תשכ&quot;ז) ===

@ 35. מדידת הנפט
: מדידת הנפט שהופק ונוצל, לצורך חישוב התמלוגים, תהיה על פי שיטות ונוהל נהוגים ומקובלים ושהם להנחת דעתו של המנהל.

@ 36. אימתי משלמים תמלוגים (תיקון: תשמ&quot;א)
: תשלומי התמלוגים לפי [[סעיף 32(ב) לחוק]] יהיו לתקופות של חודש המסתיימות ביום האחרון של כל חודש מחודשי השנה. התמלוג ישולם חודש ימים לאחר סיומה של כל תקופת תשלום, ואולם אם ניתנה חזקה, או אם בעל רשיון התחיל להפיק נפט בתוך תקופת התשלום, ישולם התמלוג בעד אותה תקופה ביחד עם התמלוג של התקופה שלאחריה.

@ 37. אימתי משלמים תמלוג מינימאלי
: נמצא התמלוג פחות מן הסכום המינימאלי שנקבע [[בסעיף 32(ה) לחוק]], ישולם ההפרש שבין התמלוג ובין הסכום המינימאלי חודש אחד לאחר תום השנה שבעדה חייבים בתמלוג.

@ 37א. אגרת חזקה (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;ה, [הודעות])
: (א) בעל חזקה ישלם אגרת חזקה שנתית בסך 1,087.40 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; 72,000 שקלים מתואם לאפריל 1985))) לכל 1000 דונם.
: (ב) לצורך חישוב האגרה, דין חלק מ-1000 דונם כדין 1000 דונם ודין חלק משנה כדין שנה.

=== סימן ה': קווי צינור ===

@ 38. בקשה לאישור קו צינור
: בקשה לאישור הצעה להנחת צינור, לפי [[סעיף 35 לחוק]], תוגש בשני טפסים ויפורטו בו קטרו של הצינור, המכסימום המוצע לזרימה היומית, הממוצע והמכסימום של הזרימה היומית שיש לצפות להם בשנה הראשונה להפעלת הצינור. אל הבקשה תצורף מפה שתראה את הקו המוצע לצינור ומקומם של קצוות הצינור, תחנות השאיבה והמיכלים.

@ 39. הגשת תכניות
: עם הגשת הבקשה לפי [[תקנה 38]], או בכל זמן שלאחריה ולפני שהוחל בבניה, יגיש בעל החזקה לאישורו של המנהל שני טפסים של התכניות לצינור המוצע, שיראו בדרך תיאור או בדרך שרטוט או בשתיהן -
: (1) קטרו, משקלו, עובי דפנותיו והלחץ המכסימאלי הבטוח של הצינור;
: (2) הלחץ המכסימאלי המוצע לשימוש;
: (3) כושר הזרימה היומית של הצינור בלחץ המכסימאלי המוצע;
: (4) מקומם, ציודם והמערכת הכללית של תחנות השאיבה ושל כל המיתקנים האחרים, לרבות מיכלים ובתי דירה;
: (5) כל פרטים אחרים שידרוש המנהל.

=== סימן ו': חשבונות, רשומות ודו&quot;חות ===

@ 40. חשבונות ורשומות
: בעל חזקה ינהל חשבונות ורשומות מושלמים של פעולותיו מכוח החזקה, לרבות -
: (1) רשומות של כמויות הנפט שהופק ונוצל, למיניו ולסוגיו ולפי תאריכי ההפקה;
: (2) רשומות של כמויות הנפט היומיות במיכלי שדה, למיניו ולסוגיו;
: (3) רשומות של כמויות הנפט שנמכרו, למיניו ולסוגיו, והמחירים שנתקבלו בעדו;
: (4) דוגמאות שנלקחו מן השכבות שחדרו אליהן ודוגמאות ובדיקות של כל הנוזלים והגזים שנתקלו בהם או שהופקו;
: (5) רשומות קדיחה, ציפוי, מילוט ועבודות השלמה של כל באר וקדח שנקדחו, פרט לקדחי פיצוץ, והתוצאות של כל מבחני הבארות;
: (6) יומנים של כל הבארות וקדחים שנקדחו, פרט לקדחי-פיצוץ וכל הפירושים שניתנו לאותם יומנים על ידי בעל החזקה או על ידי אחרים בשבילו;
: (7) כל חומר לדוגמה שהועלה וכל הבדיקות שנעשו בו על ידי בעל החזקה או על ידי אחרים בשבילו;
: (8) רשומות ותכניות של כל המיכלים, הצינורות, תחנות השאיבה, בתי הדירה ושאר המיתקנים, בין שהם קבע ובין שהם קבע למחצה.

@ 41. דו&quot;ח תלת-חדשי
: (א) עם תשלום התמלוג, או בתאריכים שנקבעו לתשלומו [[בתקנה 36]], אם לא מגיע תמלוג, יגיש בעל החזקה למנהל, בשני טפסים, דו&quot;ח על תקופת התשלום שעברה, ויציין בו -
:: (1) כמויות הנפט שהופק ונוצל, למיניו ולסוגיו;
:: (2) התמלוג המגיע ואופן תשלומו או מסירתו;
:: (3) כמויות הנפט במיכלי שדה בתחילתה ובסופה של תקופת התשלום, למיניו ולסוגיו;
:: (4) כמויות הנפט שנמכרו, למיניו ולסוגיו, והמחירים שנתקבלו, ביחד עם שוברי המסירה או העתקים מהם;
:: (5) נפח הגז שהוחזר או שהוחדר לתוך כל שכבת הפקה;
:: (6) נפח הגז שהוחדר לתוך מאגר תת-קרקעי ושהוצא מתוכו;
:: (7) כמויות הנפט, למיניו ולסוגיו, ששימש כדלק להפעלת החזקה;
:: (8) נפח הגז שהובער או שהוצא מרשותו של בעל החזקה בדרך אחרת ושאיננו בגדר הפסקאות (4), (5), (6) ו-(7);
:: (9) הלחץ המסוגר בפי הבאר והלחץ המסוגר המשוער או המדוד בתחתית הבאר בסופה של התקופה;
:: (10) היחס שבין גז לנפט ושבין נפט למים שבכל באר מפיקה בסופה של התקופה;
:: (11) כמות המים שנתגלתה בכל באר גזים, או שהופקה מתוכה, בסוף התקופה, והשפעת המים האלה על דרך פעולתה של הבאר;
:: (12) תוצאות כל מבחני הבארות, במידה שלא הומצאו קודם לכן לפי [[תקנה 48]];
:: (13) תיאור כל המיתקנים שהותקנו תוך התקופה, בין שהם קבע ובין שהם קבע למחצה;
:: אל הדו&quot;ח יצורפו דוגמה מכל מין וסוג של נפט מופק, עם תוצאות בדיקתה בשני טפסים, וכן דוגמה מן המים שהופקו מכל אופק גיאולוגי, עם תוצאות בדיקתה בשני טפסים.
: (ב) הוגשו דוגמה ובדיקה של מין נפט מסויים או של סוג נפט מסויים או של מים מסויימים לפני שהוגש הדו&quot;ח, אין צורך להגישן שנית אבל חובה להזכירן בדו&quot;ח.

@ 42. דו&quot;ח מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ז)
: (א) המנהל רשאי בכל זמן לדרוש מבעל החזקה, כי ימציא לו דו&quot;ח מיוחד ובו הפרטים הבאים, כולם או מקצתם, בדבר כל באר מפיקה:
:: (1) הלחץ המסוגר בפי הבאר;
:: (2) הלחץ המסוגר בתחתית הבאר, המשוער או המדוד;
:: (3) התפוקה היומית השוטפת;
:: (4) התפוקה המכסימאלית היעילה כמשוער;
:: (5) היחס הקיים שבין גז לנפט;
:: (6) כמות המים המופקים והשפעתם על תפוקת הנפט;
:: (7) מבחן תפוקה ומבחן התנהגות הלחץ בתחתית הבאר;
:: (8) הנתונים הבסיסיים שהדו&quot;ח מבוסס עליהם.
: (ב) הדו&quot;ח יוגש במועד שיקבע המנהל, ובלבד שיהא סיפק ביד בעל החזקה לקבל את הפרטים הנדרשים ולהכין את הדין וחשבון בשקידה הראויה.

=== סימן ז': איחוד ===

@ 43. בקשת איחוד
: בעלי חזקות הרוצים לאחד את פעולותיהם לפי [[סעיף 38 לחוק]], יגישו למנהל, בשני טפסים, תכנית המפרטת -
: (1) השטח שרוצים לאחדו וחלקו של כל בעל חזקה בשטח הזה בצירוף תיאור ומפה לפי [[תקנה 65]];
: (2) באיזו דרך ובאיזו מידה עשוי האיחוד המוצע למנוע בזבוז, להגביר את ההפקה או להוזיל את הוצאותיה;
: (3) מי ינהל את פעולות האיחוד וכיצד ינוהלו;
: (4) באיזה שיעור יוזרם הנפט המופק למיכלים משותפים;
: (5) כיצד יחולק הנפט המופק או כיצד יחולקו דמי מכירתו.

@ 44. פרטים נוספים
: המנהל רשאי לדרוש פרטים נוספים על הנדרשים [[בתקנה 43]].

@ 45. ביצוע התכנית
: אישר המנהל תכנית לאיחוד הפעולות, אפשר לבצעה בכל עת לפי התנאים שקבע.

== פרק רביעי: הוראות משותפות לבעלי רשיונות ולבעלי חזקות ==

=== סימן א': דו&quot;חות קדיחה ===

@ 46. הודעה מוקדמת (תיקון: תשכ&quot;ז)
: לא יאוחר מארבעה עשר יום לפני תחילתה של קדיחת באר מבחן או באר פיתוח או באר מים או קדיחה ועבודה נוספת בקידוח ישן, יודיע בעל זכות נפט למנהל בכתב על כוונתו זו, ולגבי באר חדשה יציין את מקומה של הבאר המוצעת בעזרת מפת מיקום מאושרת על ידי מודד מוסמך, את תכנית קדיחת הבאר, כולל חתך השכבות המשוער ואפקי מים, ואת התאריך בו תתחיל הקדיחה.

@ 47. דו&quot;ח חדשי
: לאחר שהוחל בקדיחה יודיע בעל זכות הנפט למנהל בכתב, תוך עשרה ימים מסופו של כל חודש, את עמקה של הבאר בסוף החודש ואת האופק הגיאולוגי שאליו הגיעה הבאר באותו זמן לפי דעתו של בעל הזכות.

@ 48. דו&quot;ח השלמה (תיקון: תשי&quot;ג-2, תשכ&quot;ז)
: תוך 15 יום לאחר השלמת באר הנפט, אם כבאר מפיקה ואם כקידוח יבש, וכן תוך 15 יום לאחר השלמת ביצוע עבודה נוספת בקידוח ישן, יגיש בעל זכות הנפט למנהל דו&quot;ח על ההשלמה ובו יפרט -
: (1) עמקה של הבאר ורשימת הציפוי והמילוט שלה;
: (2) העתקים של יומני הקודחים, יומני קצב הקדיחה, יומני הוצאת הדוגמאות, רשומות המדידות החשמליות ושאר רשומות שהוא מנהל;
: (3) תוצאותיהם של כל מבחני הבארות, לרבות הלחץ בפי הבאר והלחץ בתחתית הבאר;
: (4) כל בדיקות חומר לדוגמה שהוצא מהבאר וכל הפירושים שניתנו להן על ידי בעל זכות הנפט או על ידי אחרים בשבילו;
: (5) פרשת ההשלמה של הבאר, אם הושלמה כבאר מפיקה;
: (6) פרשת ההגפה והעזיבה של באר אשר הוגפה ונעזבה, כשהיא חתומה ומאושרת על ידי האדם האחראי להגפה; ואולם אם לא הוגפה הבאר ולא נעזבה בשעת הגשת פרשת ההשלמה אלא לאחריה, תוגש פרשת ההגפה והעזיבה תוך עשרה ימים שלאחריהן.
: לדו&quot;ח יצורפו דוגמאות שנלקחו מן הרבדים שחדרו אליהם ובדיקותיהן של הדוגמאות וכן דוגמאות מכל מיני נוזלים וגזים שחדרו לבאר, בציון שיעורי העומק והאופקים הגיאולוגיים שבהם נמצאו ותוצאות בדיקותיהם של נוזלים וגזים אלה.

@ 49. פירושים נוספים
: הגיש בעל זכות נפט דו&quot;ח על ההשלמה לפי [[תקנה 48]], ועשה, או קיבל, אחר כך בדיקות נוספות של רשומות או של דוגמאות או פירושים נוספים לבדיקות כאלה, ימציא מיד למנהל העתקים מהם.

@ 50. מבחן בקנה המקדח
: אם בשעת קדיחה או השלמה של באר נמצא שיש הצדקה וטעם מעשי לערוך מבחן בקנה המקדח, רשאי המנהל לדרוש מאת בעל זכות הנפט לעשות מבחן כזה בכל אופק גיאולוגי ולהודיע מיד על התוצאות ולצרף דוגמאות מכל הנוזלים והגזים שנתקבלו.

=== סימן ב': חכירות ואספקת מים ===

@ 51. דרישת חכירה
: דרישת חכירה לפי [[+|סעיף 40]] [[או 41 לחוק]] תוגש לשר באמצעות המנהל; הדרישה תימסר בשני טפסים ובה יפורטו -
: (1) התיאור והמפה של השטח הנדרש, לפי [[תקנה 65]];
: (2) שמותיהם וכתובותיהם של בעלי השטח, במידה שאפשר לברר אותם;
: (3) מטרת הנפט שלשמה נדרשת החכירה;
: (4) פרטים נוספים שידרוש המנהל.

@ 52. דרישה לאספקת מים
: (א) דרישה לאספקת מים לפי [[סעיף 45(ב) לחוק]] תוגש לשר באמצעות המנהל; הדרישה תימסר בשני טפסים, ובה יפורטו -
:: (1) כמות המים היומית הנדרשת;
:: (2) מטרת הנפט שלשמה נדרשים המים;
:: (3) המקום בו נדרשים המים;
:: (4) אומד התקופה שבה תהיה נדרשת אספקת המים&lt;!-- (([במקור: הספקת המים])) --&gt;;
:: (5) פרטים נוספים שידרוש המנהל.
: (ב) השר יודיע לדורש את מקור המים המוצע לו, את מחיר המים המקובל, את ההוצאות הכרוכות בהפקתם ובהתקנת סידורי האספקה, את החמרים הדרושים בקשר לכך ואת התנאים שקבע.
: (ג) המים הנדרשים יסופקו לאחר שבעל זכות הנפט יסכים למחירים ולתנאים המוצעים, ישלם את ההוצאות ויספק את החמרים שהותנה עליהם.

=== סימן ג': החזרת קרקעות והוספת קרקעות ===

@ 53. החזרת קרקעות
: הודעה על החזרת שטח של זכות נפט, כולו או מקצתו, לפי [[סעיף 48 לחוק]] תוגש בשלושה טפסים; בהודעה יצויין מספר זכות הנפט המדוברת, ואם הוחזר מקצת מן השטח, יצויין שטח זכות הנפט שישאר לאחר ההחזרה וכלל שטחם של הרשיונות או החזקות שבעל זכות נפט יחזיק בידו באותו אזור נפט לאחר ההחזרה האמורה.

@ 54. הוספת קרקעות
: הוראות [[תקנה 53]] בדבר החזרה חלקית יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בקשת שטח נוסף לפי [[סעיף 49 לחוק]].

=== סימן ד': שימור ובטחון ===

@ 55. הוראה כללית
: כל הפעולות הנעשות בתוקף [[החוק]] ייעשו בתשומת לב ראויה לבטחונם, לבריאותם ולשלומם של בני האדם העוסקים בפעולות אלה, ושל בני אדם אחרים הנמצאים כדין במקום הפעולות או בסמוך לו, ולפי כל החוקים והתקנות החלות על פעולות אלה.

@ 56. מניעת בזבוז
: כל הפעולות הנעשות בתוקף [[החוק]] ייעשו בתשומת לב ראויה למניעת בזבוז ולשמירת אוצרותיה הטבעיים של המדינה, ולפי מנהגי השימור המקובלים במזרח התיכון.

@ 57. מניעת זרימתם של נוזלים וגזים
: בקדיחת באר, בהשלמתה, בהפעלתה או בעזיבתה יינקטו כל אמצעי הזהירות המתקבלים על הדעת, שלא יהיו נוזלים וגזים ניגרים לאדמה, או נובעים מן האדמה, ללא מעצור ושלא יחדרו משכבה גיאולוגית אחת לחברתה או מאופק גיאולוגי אחד למשנהו; ואולם המנהל רשאי לקבוע שדות או חלקי שדות שבהם מותר מגע בין שכבות מסויימות או בין אפקים גיאולוגיים מסויימים.

@ 58. הגפה
: אסור לעזוב באר בלא להגיף אותה לפי הוראות מתקבלות על הדעת, שניתנו מאת המנהל.

@ 58א. ציון באר עזובה (תיקון: תשכ&quot;ז)
: נעזבה באר, יציב בעל זכות הנפט עליה ציון, והוא צינור פלדה מאונך שקטרו 6 אינץ' התקוע היטב בקרקע והמזדקר לפחות מטר וחצי מעל פני הקרקע.

@ 59. תפוקה מכסימאלית יעילה
: בלי הסכמתו המפורשת של המנהל לא יופק נפט מבאר בשיעור העולה על תפוקתה המכסימאלית היעילה.

@ 60. יחס מופרז בין גז לנפט (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ן)
: היה המנהל סבור, לאחר התייעצות עם המועצה, שמפיקים נפט מבאר באופן שהיחס בין הגז לנפט הוא מופרז לפי הנסיבות הקיימות, רשאי הוא לדרוש שהיחס הזה יופחת במידה ובמועד מתקבלים על הדעת כפי שיקבע.

@ 61. קיום לחץ (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ן)
: ראה המנהל, לאחר התייעצות עם המועצה, כי הדבר נחוץ ומעשי ומתאים לנוהג המקובל, רשאי הוא לדרוש, כי יינקטו אמצעים לקיום לחץ בשדה נפט או בבריכות מיוחדות שבו, על ידי החזרת גז או מים או שניהם לשכבת ההפקה באותו מועד מתקבל על הדעת כפי שיקבע.

@ 62. אמצעי שימור אחרים (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ן)
: המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, למסור לבעל זכות הנפט הודעה הדורשת ממנו לנקוט, במועד המתקבל על הדעת שיקבע בהודעה, כל פעולה אחרת שהיא נחוצה, מטעמים המתקבלים על הדעת, לשימור אוצרותיה הטבעיים של המדינה, או לחדול מכל פעולה הפוגעת לרעה בשימור כזה.

=== סימן ה': הוראות נוספות ===

@ 63. הודעת תגלית
: (א) כל אימת שבעל זכות נפט הגיע לתגלית, או יש לו יסוד להאמין כי הגיע לתגלית, ימסור למנהל בדרך המהירה ביותר העומדת לרשותו, אם בטלפון ואם בטלגרף או בידי שליח או בכל דרך אחרת, הודעה המציינת -
:: (1) אם התגלית או התגלית המשוערת היא של נפט או של גז;
:: (2) הוכחות לתגלית או לתגלית המשוערת, כגון נביעתו של נוזל או של גז, ספיגה, בוץ רווי נפט או גז, או כל הוכחה אחרת;
:: (3) העומק והשכבה הגיאולוגית שבהם הגיעו, לפי קביעתו של בעל זכות הנפט באותה שעה, לתגלית או לתגלית המשוערת.
: (ב) הוראות תקנת-משנה (א) יחולו גם כל אימת שבעל זכות נפט, לאחר שהגיע לתגלית בשטח הזכות שלו, גילה, או יש לו יסוד להאמין כי גילה, באותו שדה, אך בשכבה גיאולוגית או באופק גיאולוגי שונים מאלה שבהם נתגלתה התגלית הראשונה, בריכה חדשה המכילה הצבר נפט שניתן להפיקו בכמויות מסחריות.

@ 64. דרישה לשמירת סודיות
: כל אימת שבעל זכות נפט זכאי, לפי [[+|הסעיפים 22]], [[+|23]], [[+|37]] [[או 50 לחוק]], לדרוש שלא יגלו ברבים ידיעות מסויימות, יפרט, בשעת המצאתן או קבלתן של ידיעות, מה הן הידיעות שהוא מבקש לשמרן בסוד.

@ 65. תיאור ומפה של קרקע (תיקון: תשי&quot;ג, תשכ&quot;ז)
: (א) התיאור והמפה של קרקעות במתן רשיון, או בבקשת חזקה, חכירה, איחוד חזקות או הוספת קרקעות לשטח זכות נפט, או בהודעה על החזרת חלק משטח זכות נפט, והמפה המראה את ציוני התחום של חזקה, יהיו לפי התת-חלוקה של מחלקת המדידות, ואם המחלקה לא מדדה את הקרקעות, יהיו התיאור והמפות, לפי כיוונים ומרחקים הקשורים בנקודה אחת, או יותר, לציונים או למבנים שהוצבו על ידי המחלקה. גם התיאור וגם המפה יראו את כלל השטח שאליו הם מתייחסים ואת שטחי כל החלקים הבלתי רצופים שבו; המפה תאושר על ידי מודד מוסמך.
: (ב) קנה המידה של המפות בדרישות חכירה יהיה לא קטן מ-1:25,000, ובכל מקרה אחר - לא קטן מ-1:100,000, ואולם המנהל רשאי לדרוש כי יגישו לו מפות בעלות קנה מידה גדול יותר, כפי שיקבע בכל מקרה מסויים.

@ 66. חובה להמציא דוגמאות של סלעים ומאובנים
: בעל זכות נפט חייב להמציא למנהל דוגמאות מן הסלעים והמאובנים שנאספו, אך אם לא נמצאה אלא דוגמה אחת כזו בלבד, ואין היא ניתנת לחלוקה, רשאי בעל הזכות לשמור אותה בעצמו.

@ 66א. עדכון סכומים (תיקון: תשמ&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) בתקנה אלה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) סכומי האגרות בתקנות אלה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר של השנה שקדמה לה.
: (ג) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[תקנות 5ג]], [[11א]], [[37א]] [[ו-69]] כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זו.

== פרק חמישי: רישום ==

@ 67. מספר אסמכתא
: כל זכות נפט תסומן בשעת נתינתה במספר מיוחד לה, ומספר זה יצויין בכל המסמכים המתוייקים אותה שעה; כל המסמכים המתייחסים לאותה זכות נפט שיתוייקו או שיירשמו אחרי כן, לרבות דרישות חכירה ומתן שטרי חכירה, ישאו עליהם את המספר הזה לשם אסמכתא.

@ 68. פנקס נפט
: הפרטים הבאים יירשמו בפנקס הנפט בדבר כל בקשה לזכות נפט, הענקתה, הארכתה, שינויה או פקיעתה, וכן העברתה או שעבודה של זכות נפט או של טובת הנאה בה, או בדבר הענקתו של כל שטר חכירה, הכל לפי הענין:
: (1) מספר הבקשה או מספר האסמכתא של זכות הנפט;
: (2) תאריך הבקשה לזכות הנפט או תאריך הענקתה, הארכתה, שינויה או פקיעתה, או תאריך רישומם של כל העברה או שעבוד;
: (3) שמו וכתבתו של המבקש, או של מקבל הזכות או של בעל זכות הנפט, או של מקבל ההעברה, או של בעל זכות השעבוד, בצירוף כתבתו בישראל להמצאת מסמכים, שמו וכתבתו של סוכנו בישראל, ולגבי תאגיד - המקום שבו הואגד;
: (4) השטח המבוקש או השטח שניתן, הועבר או שועבד;
: (5) טיבם ותנאיהם של הארכת זכות הנפט או של כל שינוי בה או בשטחה, אופן פקיעתה של הזכות, או תיאור טובת ההנאה שהועברה או שועבדה.

@ 69. אגרה להעברת זכויות (תיקון: תשמ&quot;ה, [הודעות], תשע&quot;ו)
: (((הנוסח שחל על זכויות נפט שהבקשות לגביהן הוגשו לפני יום 11.10.2016):))
: אגרת רישום להעברתה או לשעבודה של זכות הנפט, או של טובת הנאה בה, תהיה 109.28 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016))).

@ 69. אגרת העברת זכויות או שעבודן (תיקון: תשמ&quot;ה, [הודעות], תשע&quot;ו)
: (((הנוסח שחל על זכויות נפט שהבקשות לגביהן הוגשו החל מיום 11.10.2016):))
: (א) אגרת רישום של העברה או שעבוד של זכות נפט, או של טובת הנאה שבה, תהיה בסכום של 43,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016))).
: (ב) אגרת רישום כאמור תשולם בעד הגשת כל בקשת רישום נפרדת, ותוגש בנפרד בידי כל בעל זכות או טובת הנאה שבה המבקש להעבירה או לשעבדה.

@ 70. מפות מצב
: המנהל יקיים מפות-מצב לכל אזור נפט, בקנה מידה לא קטן מ-1:100,000, שמהן אפשר יהיה לדעת תמיד את כל השטחים הפתוחים, כל השטחים הכלולים בזכויות נפט וכל השטחים העומדים לחזקה על פי תחרות.

@ 71. עיון והעתק
: פנקס הנפט ומפות-המצב יהיו גלויים לרבים לעיון, להעתקה ולעריכת נסח מהם.

== פרק ששי: השם ==

@ 72. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנפט, תשי&quot;ג-1953&quot;.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בשבט תשי&quot;ג (28 בינואר 1953)
&lt;חתימה&gt; לוי אשכול שר האוצר</text>
      <sha1>495jv10k49u0wf0uz795h1q9xdx5t5t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>393820</id>
    <revision>
      <id>1414018</id>
      <parentid>1413575</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:51:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="110677" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973 (תיקון: תשל&quot;ז)
&lt;שם קודם&gt; תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973
=== תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|3056)); ((תשל&quot;ד, 1620|תיקון|3208)); ((תשל&quot;ז, 2513|תיקון מס' 2|3756)); ((תשל&quot;ח, 743|תיקון|3818)); ((תש&quot;ם, 928|תיקון|4086)), ((1013|ת&quot;ט|4091)), ((1400|תיקון מס' 2|4113)), ((1784|תיקון מס' 3|4132)); ((תשמ&quot;א, 1464|תיקון|4269)); ((תשמ&quot;ב, 264|ת&quot;ט|4286)), ((1386|תיקון|4385)); ((תשמ&quot;ג, 1018|תיקון|4475)); ((תשמ&quot;ה, 533|תיקון|4749)); ((תשמ&quot;ו, 458|תיקון מס' 2|4897)); ((תשמ&quot;ז, 289|תיקון מס' 3|4995)), ((577|תיקון מס' 4|5013)), ((1066|תיקון מס' 5|5039)); ((תש&quot;ן, 112|תיקון|5232)); ((תשנ&quot;ב, 1174|תיקון|5452)); ((תשנ&quot;ו, 1020|תיקון|5761)); ((תשנ&quot;ז, 703|תיקון|5831)); ((תשנ&quot;ח, 84|תיקון|5862)); ((תשנ&quot;ט, 896|תיקון|5979));((תש&quot;ס, 726|תיקון|6045)); ((תשס&quot;ב, 575|תיקון|6159)); ((תשס&quot;ג, 413|תיקון|6220)); ((תשס&quot;ו, 1006|תיקון|6502)); ((תשס&quot;ח, 390|תיקון|6641)), ((418|תיקון מס' 2|6643)); ((תשס&quot;ט, 302|תיקון|6738)), ((1332|תיקון מס' 2 [תשס&quot;ח] (תיקון)|6810)); ((תש&quot;ע, 1363|תיקון|6907)); ((תשע&quot;א, 906|תיקון|6993)); ((תשע&quot;ב, 1496|תיקון|7144)), ((1497|הוראת שעה|7144)); ((תשע&quot;ג, 239|תיקון|7187)); ((תשע&quot;ד, 511|תיקון|7328)), ((1112|תיקון מס' 2|7374)), ((1198|תיקון מס' 3|7383)); ((תשע&quot;ו, 736|הוראת שעה [תשע&quot;ב] (תיקון)|7618)), ((750|תיקון|7620)); ((תשע&quot;ז, 681|תיקון|7775)), ((753|תיקון מס' 2|7781)), ((812|תיקון מס' 3|7787)), ((1199|תיקון מס' 4|7824)); ((תשע&quot;ח, 151|הוראת שעה [תשע&quot;ב] (תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון])|7877)); ((תשע&quot;ט, 1314|תיקון|8106)), ((3508|תיקון מס' 2|8249)), ((3508|תיקון מס' 3|8249)); ((תשפ&quot;א, 2071|תיקון|9184)); ((תשפ&quot;ב, 3386|תיקון|10244)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#17|הסעיפים 11א]] [[+#61|ו-22]] [[פקודת הרופאים=הפקודה|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947]], ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;איגוד מדעי&quot; - תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי;
:- &quot;בוגר&quot; - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ&quot;ד-1964]];
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל;
:- &quot;מדע יסוד&quot; - אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, אנטומיה פתולוגית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה;
:- &quot;מדע יסוד&quot; - (((החל מיום 4.8.2022):)) אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה;
:- &quot;מוסד מוכר&quot; - יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על-ידי המנהל לפי המלצת המועצה;
:- &quot;מוסד סגור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מוסמך&quot; - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ&quot;ד-1964]];
:- &quot;מקצוע משנה&quot; - ענף רפואה המפורש [[בטור ב' לתוספת]] שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי;
:- &quot;מקצוע-על&quot; - ענף רפואה מן המפורטים [[בתקנה 6(ג)]], שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט [[בתוספת]];
:- &quot;מקצוע ראשי&quot; - ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף;
:- &quot;מרפאת שלב א'&quot; - (((החל מיום 4.8.2022):)) מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה;
:- &quot;מרפאת שלב ב'&quot; - (((החל מיום 4.8.2022):)) מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה;
:- &quot;פנקס התמחות&quot; - פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה;
:- &quot;קורס להחייאה מתקדמת&quot; (Advanced Trauma Life Support - &quot;ATLS&quot;‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
:- &quot;קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת&quot; (Advanced Pedatic Life-Support - &quot;APLS&quot;‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
:- &quot;קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת&quot; (Advanced Cardiac Life-Suppor((t)) - &quot;ACLS&quot;‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
:- &quot;רופא&quot; - מורשה לעסוק ברפואה לפי [[סעיף 3 לפקודה]].

@ 2. תואר מומחה
: לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן - תואר) אלא אחד התארים הנקובים [[בטור א' של התוספת]], ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה.

== פרק ב': בקשה להתמחות (תיקון: תשנ&quot;ז) ==

@ 3. &lt;!-- לשעבר תקנה 3א --&gt; בקשה להתמחות ופנקס התמחות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז)
: (א) רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה:
:: (1) אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין [[סעיף 4(ב) לפקודה]] בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה;
:: (2) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות.
: (ב) אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות.
: (ג) המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד).
: (ד) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל.
: (ה) המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג).
: (ו) מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה.
: (ז) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה ללא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב); ואולם רשאי המנהל, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא היתה למתמחה שליטה עליהן.

== פרק ג': התמחות ==

@ 4. חובת התמחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: פרט לאמור [[בתקנה 10]] חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות [[פרק זה]] ולהיבחן לפי [[פרק ה']].

@ 5. סדרי התמחות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;ט)
: (א) התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.
: (ה) מתמחה במקצוע-על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי.
: (ו) (((נמחקה).))
: (ז) מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה.

@ התמחות במשרה חלקית (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח) : לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (הוראת שעה), התשע&quot;ב-2012, בתקופה שמיום 17.6.2012 ועד יום 22.8.2022, יחולו הוראות אלה:
: (א) על אף האמור [[בתקנה 5(א)]], התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (ג) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה שלמה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, הכל בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
: (ב) התמחות כאמור בתקנת משנה (א) בהיקף הקטן ממשרה שלמה תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע [[בתוספת]], בשינויים המחויבים, ולפי תכנית שאישרה המועצה המדעית מראש.
: (ג) תקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו על התמחות לפי [[טור ב' בתוספת]] במקצועות כמפורט להלן:
:: (1) מחלות ריאה כאמור [[תוספת|בפרט 5]];
:: (2) אנדוקרינולוגיה כאמור [[תוספת|בפרט 7]];
:: (3) הרדמה כאמור [[תוספת|בפרט 21]];
:: (4) ניאונטולוגיה כאמור [[תוספת|בפרט 36]];
:: (5) רפואה דחופה כאמור [[תוספת|בפרט 54(1) עד (5)]];
:: (6) מינהל רפואי כאמור [[תוספת|בפרט 35]].

@ 6. תקופת התמחות (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ז-3)
: (א) תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין [[בטור ב' לתוספת]] לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו.
: (ב) מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע [[בתוספת]] לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת [[בתוספת]].
: (ג) מקצוע-על הוא אחד [[תוספת|מהפרטים לתוספת]] המנויים להלן: [[תוספת|2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 27]] (מסלולים ב' עד ח' בלבד), [[תוספת|32]] (מסלול א' בלבד), [[תוספת|35, 36, 37, 38, 39, 41, 43, 44, 45, 46, 48, 49, 50, 51, 52, 53, 54]] (מסלולים 1 עד 5 בלבד), [[תוספת|55 ו-56]].
: (ג1) תקופת ההתמחות במקצוע-על תהיה כמצוין [[בטור ב' בתוספת]] לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע-על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים [[בטור ב' בתוספת]] מסלול התמחות המאפשר זאת.
: (ד) ששת חודשי הסטז' האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז' ובין תחילת ההתמחות.

@ 7. רציפות התמחות (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ט)
: (א) רציפות כאמור [[בתקנה 5]] תהיה -
:: (1) במדע יסוד - ששה חדשים רצופים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) במקצוע משנה - תקופה שלא תפחת מהאמור [[בתוספת]].
: (ב) לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג).
: (ג) על אף האמור [[בתקנות 5(א)]] [[ו-7(א)]] מותרות הפסקות כלהלן:
:: (1) הפסקה שנגרמה על-ידי שירותו של המועמד בצבא-הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב-ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
:: (2) הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר;
:: (3) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים;
:: (6) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד.

@ 8. אי-הכרה בהתמחות (תיקון: תש&quot;ם)
: לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע.

@ 9. חריג בדבר תואר המדריך
: על אף האמור [[בתקנה 5]] יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר -
: (1) אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו;
: (2) במקצועות שאינם רפואיים-קליניים - אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי-הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של &quot;מוסמך&quot; והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור.

@ 9א. חובת עמידה בקורסי החייאה &lt;!-- (([במקור: בקורסי להחיאה])) --&gt; מתקדמת (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים [[תוספת|בפרטים 12, 12א, 13, 14, 15, 16, 17, 19, 21, 22, 39, 40, 43 ו-54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת.
: (ב) מתמחה ברפואת ילדים כמפורט [[תוספת|בפרט 9 בתוספת]] וברפואה דחופה כמפורט [[תוספת|בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת.
: (ג) מתמחה ברפואה דחופה כמפורט [[תוספת|בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת.

@ 10. פטורים מחובת התמחות (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף;
:: (3) למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות.
: (ב) המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א', שלב ב' או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור - תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר.
: (ג) לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד -
:: (1) בוגר באחד ממדעי היסוד;
:: (2) מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית;
:: (3) מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות;
:: (4) מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם.

== פרק ד': הכרה במוסד להתמחות (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 10א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הכרה במוסד&quot; - הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות;
:- &quot;ועדה להכרה עליונה&quot; - הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה;
:- &quot;ועדות הכרה&quot; - ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות;
:- &quot;תנאי הכרה&quot; - תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות.

@ 10ב. הגשת בקשה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה.
: (ב) העתק הבקשה יישלח למנהל.
: (ג) ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה.

@ 10ג. הכרה במוסד מוכר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד.
: (ב) המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם.
: (ג) הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו.

@ 10ד. ביטול הכרה או הגבלתה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל.
: (ב) המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים.

@ 10ה. תקופת ההכרה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה [[בסעיף 10ב]], לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה.
: (ב) על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות [[פרק זה]].

== פרק ה': בחינות (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': מוסדות בחינה ===

@ 11. ועדת בחינות עליונה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו)
: (א) מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה.
: (ב) יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה.

@ 11א. ועדות מומחיות (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן:
:: (1) ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה;
:: (2) ועדה למקצועות כירורגיים.
: (ב) את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה.
: (ג) חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל.

@ 12. ועדות לבחינות מקצועיות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב)
: (א) הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט [[בתוספת]], חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות.
: (ב) הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה.
: (ג) את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה.
: (ד) חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה.
: (ה) מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה.
: (ו) תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה.
: (ז) אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה.
: (ח) התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה.

@ 13. שטחי פעולה של ועדות המומחיות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: במסגרת התפקידים לפי [[תקנה 12]] אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה:
: (1) הועדה למקצועות פנימיים -
:: {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}}  יט. אנטומיה פתולוגית; {{ש}} (((החל מיום 4.8.2022):)) יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. (((נמחקה);)) {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו-אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}}
: (2) הועדה למקצועות כירורגיים:
:: {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}}
: (3) (((נמחקה).))

@ 14. ישיבות והחלטות ועדות המומחיות (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב)
: (א) מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן.
: (ב) היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה.
: (ג) החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה.

@ 15. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו) : (((בוטלה).))

=== סימן ב': סדרי בחינה ===

@ 16. צורת הבחינות (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית.
: (ב) הבחינות ייערכו בשפה העברית.

@ 17. שלבי בחינות (תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ו, תשפ&quot;ב)
: (א) הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א' ושלב ב'.
: (ב) מתמחה רשאי לגשת לבחינה שלב א' בכל עת אחרי שסיים מחצית תקופת ההתמחות בכפוף לאמור [[בתקנה 24(ב)]].
:: (((החל מיום 4.8.2022):)) מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א' בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור [[בתקנה 24(ב)]].
: (ג) מתמחה שעמד בבחינה שלב א' רשאי לגשת לבחינת שלב ב' בכפוף לאמור [[בתקנה 21]].

@ 18. בחינה בשלב א' (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו)
: (א) הבחינה בשלב א' תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו-פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול.
: (ב) בחינה בשלב א' יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה.

@ 19. בחינה בשלב ב' (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: (א) הבחינה בשלב ב' תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו.
: (ב) במקצועות-על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת.
: (ג) במקצוע-על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור [[בתקנה 6(ג1)]], חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א' ושלב ב' של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע-העל.

@ 20. מועדי בחינות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו)
: בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור.

@ 21. השתתפות בבחינות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב' באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה;
::: (((החל מיום 4.8.2022):)) קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב' באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה;
:: (2) המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ&quot;ד-1983]] (להלן - צו הרופאים (אגרות)).
: (ב) המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה.
: (ג) מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה.
: (ד) אי-השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו.

@ 22. ציוני בחינות (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב)
: (א) ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון &quot;עובר&quot; או &quot;נכשל&quot;.
: (ב) ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א'.
: (ג) הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב'; כל חלק יצוין בציון נפרד.
: (ד) בבחינות שלב ב' רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה.

@ 23. אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו)
: (א) ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה.
: (ב) לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו.

@ 24. בחינה חוזרת (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה בבחינת שלב ב' רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם נוספת יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל.
:: (((החל מיום 4.8.2022):)) על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב' רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל.

@ 25. סודיות הבחינה
: ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין.

== פרק ו': החלטה בדבר מתן תואר (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 26. תפקיד והמלצות המועצה (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב)
: (א) משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי [[תקנה 8]], בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל.
: (ב) במקרה פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10(א)]] תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור.

@ 27. דיון מחדש
: לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים.

@ 28. ועדה מיוחדת (תיקון: תש&quot;ם)
: לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו.

@ 29. &lt;!-- לשעבר תקנה 3 --&gt; הגשת הבקשה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: רופא המבקש אישור תואר (להלן - מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו -
: (1) דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע&quot;י המנהל;
: (2) רשיון או היתר זמני בר-תוקף לעסוק ברפואה בישראל;
: (3) תעודה על גמר התמחותו לפי [[פרק ג']] או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10]];
: (4) פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים;
: (5) אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור [[בפרק ה']] או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן;
: (6) המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע-על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה;
: (7) אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]].

@ 29א. &lt;!-- לשעבר תקנה 29 --&gt; החלטת המנהל (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט)
: (א) לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי [[תקנה 29]] כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] - כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת.
: (א1) המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי [[תקנה 26]] על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה:
:: (1) הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי;
:: (2) שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם [[לסעיף 41 לפקודה]], או מתנהלת נגדו קובלנה לפי [[+|סעיף 41]] או לפי [[סעיף 44א לפקודה]].
: (ב) אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי [[תקנה 29]], הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו.
: (ג) תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א' בכסלו תשל&quot;ט (1 בדצמבר 1978) ואילך.

== פרק ז': הוראות שונות (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 30. סדרי דיונים ועבודה
: (א) המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו.
: (ב) המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות.

@ 31. פנקס
: המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם.

@ 32. התחזות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה.
: (ב) בוטל תואר לפי [[תקנה 33]], יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה.
: (ג) לענין תקנה זו, &quot;תואר מומחה&quot; - לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה.

@ 33. ביטול תואר והתלייתו (תיקון: תש&quot;ם, תשע&quot;ז-4)
: (א) רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג-שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי-יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל-פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי [[תקנה 28]]; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה.
: (ב) התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים.
: (ג) בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]].
: (ד) על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה.

@ 34. פרסומים
: הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות.

@ 35. ביטול (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ&quot;ד-1964 - בטלות.
: (ב) תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ&quot;ד-1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה.

@ 36. תחילה (תיקון: תשל&quot;ד, תש&quot;ם)
: (א) תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות.
: (ב) בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ&quot;ב בניסן תשל&quot;ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו - המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע.

@ 37. השם (תיקון: תשל&quot;ז)
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973&quot; (([במקור: &quot;תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973&quot;])).

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
@ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} התואר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מסלול ההתמחות
|-
| : 1. מומחה ברפואה פנימית {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א])) ||
: 3¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 3 שנים ברפואה פנימית;
: ב. חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי;
: ג. 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול-יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית.
|-
| : 2. מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשס&quot;ב])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 3 שנים קרדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה רפואה פנימית;
:: 1 שנה קרדיולוגיה;
:: 2 שנים רפואה פנימית;
:: 2 שנים קרדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים רפואה פנימית;
:: 3 שנים - קרדיולוגיה
: הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים - ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה.
|-
| : 3. מומחה בהימטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה הימטולוגיה;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₂ שנים הימטולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה.
|-
| : 4. מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים;
:: 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
:: 1 שנה אלרגולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באימונולוגיה קלינית;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באלרגולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
:: 1 שנה אלרגולוגיה.
|-
| : 5. מומחה למחלות ריאה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משלושת המסלולים האלה:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה;
:: 2¹⁄₄ שנים, מהן -
::: שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₄ שנים, מהן -
::: שנה מחלות ריאה, מתוכה חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
:: 2 שנים רפואה פנימית;
:: 1 שנה מחלות ריאה;
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₄ שנים, מהן -
::: שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית.
|-
| : 6. מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ב])) ||
: אחד משלושת (((החל מיום 4.8.2022):מארבעת)) המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה:
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה.
: (((החל מיום 4.8.2022):))
: ד. תואר מומחה בכירורגיה כללית;
:: 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה.
|-
| : 7. מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב])) ||
: אחד מארבעת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2 שנים אנדוקרינולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2 שנים באנדוקרינולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ד. תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה;
:: 9 חודשים רפואה פנימית;
:: 2 שנים אנדוקרינולוגיה.
|-
| : 8. מומחה בנפרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה בנפרולוגיה;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה.
: הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית.
|-
| : 9. מומחה ברפואת ילדים {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה:
:: חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
:: 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים;
: ב. ¹⁄₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד;
: ג. ¹⁄₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים;
: ד. חודש ברפואה דחופה ילדים;
: ה. חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
:: הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית.
|-
| : 10. מומחה בנוירולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;ד])) ||
: 4¹⁄₂ שנים מהן -
: א. 3³⁄₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה - חובה;
: ב. 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית - חובה;
: ג. 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר - חובה;
: ד. 3 חדשים באחד מאלה:
:: רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית.
|-
| : 11. מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב-2, תש&quot;ן, תשס&quot;ב, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;ד])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה תהיה במחלקה לפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר;
: ב. שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש - מ.ר;
: ג. ¹⁄₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חדשים בנוירולוגיה ו-3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים ברפואת המשפחה.
: ד. ¹⁄₂ שנה באחד מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית.
|-
| : 12. מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4¹⁄₂ שנים במחלקה לכירורגיה כללית - חובה;
: ב. 3 חודשים טיפול נמרץ;
: ג. 9 חודשים, מהם 3 חודשים בכל אחד משלושה מן המקצועות האלה:
:: כירורוגיית ילדים, נוירוכירורגיה, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, כירורגיה אורולוגית, כירורגיית בית החזה, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה אורתופדית, השתלת איברים, הרדמה, טיפול נמרץ, יחידה לטראומה.
: (((החל מיום 4.8.2022):))
: 5.5 שנים, מהן -
: א. 18 חודשים ראשונים בהתמחות - מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו-3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה);
: ב. 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה;
: ג. 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם -
:: (1) 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה);
:: (2) 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל;
: 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית;
|-
| : 12א. מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 5¹⁄₂ שנים, מהן -
::: שנה אחת כירורגית ילדים;
::: שנתיים כירורגיה כללית;
::: שתי שנים ו-3 חודשים בכירורגית ילדים;
::: 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים;
: ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית
:: 2¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 27 חודשים בכירורגית ילדים - מ.ר;
::: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים.
|-
| : 13. מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. (((נמחק);))
: ב. 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה - חובה;
: ג. 3 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה;
: ד. 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה - חובה;
: ה. 3 חודשים נוירורדיולוגיה - חובה;
: ו. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
:: נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית.
|-
| : 14. מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-3])) ||
: אחד משלושת המסלולים האלה:
: א. מסלול כירורגיית לב
:: 5¹⁄₂ שנים מהן -
:: (1) 3¹⁄₂ שנים מהן -
:::: 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים;
:::: 3 חודשים קרדיולוגיה;
:::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה;
:: (2) 2 שנים באחד מאלה:
::: (א) מסלול כירורגיית לב (מבוגרים):
:::: 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים);
:::: {{ממורכז|או}}
:::: 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית;
:::: 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית;
:::: 3 חודשים ניתוחי כלי דם;
:::: 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים;
:::: {{ממורכז|או}}
:::: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי;
:::: 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב;
::: (ב) מסלול כירורגיית לב (ילדים):
:::: 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים;
:::: 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים;
:::: 18 חודשים כירורגיית לב ילדים;
::: (ג) מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה):
:::: 3 חודשים ריאות;
:::: 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה;
: ב. מסלול כירורגיית חזה כללית
:: 5¹⁄₂ שנים מהן -
::: 4¹⁄₂ שנים במחלקה לכירורגיית חזה ולב; ובלבד שבבית חולים שקיימת בו הפרדה בין מחלקת כירורגיית חזה ומחלקת כירורגיית לב - יהיו 4 שנים במחלקה לכירורגיית חזה ו-¹⁄₂ שנה במחלקת כירורגיית לב;
::: 6 חודשים בכירורגיה כללית;
::: 3 חודשים במכון ריאות;
::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי;
: ג. (((נמחק).))
|-
| : 15. מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשפ&quot;א])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4 שנים - כירורגיה אורתופדית;
: ב. 6 חודשים באחד מהמקצועות האלה או 3 חודשים בכל אחד משניים מתוכם:
:: כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; ואולם בכירורגיית כף יד ובאורתופדיית ילדים לפי סעיף קטן זה, אין לבצע יותר משלושה חודשים בכל אחד;
: ג. (((בוטל);))
: ד. 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי;
: ה. 3 חודשים - אורתופדיית ילדים;
: ו. 3 חודשים - כירורגיית כף יד;
: ז. 3 חודשים באחד מאלה:
:: שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה.
|-
| : 16. כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תש&quot;ס, תשפ&quot;א])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית - חובה;
: ב. 4¹⁄₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית - חובה, ו-3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) - חובה;
: ג. 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד - חובה;
: ד. 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים.
|-
| : 17. מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4.5 שנים כירורגיה אורולוגית;
: ב. 9 חודשים כירורגיה כללית, החייבים להיות בתוך שלוש השנים הראשונות להתמחות;
: ג. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
:: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת איברים, אונקולוגיה, כירורגיה כללית.
: (((החל מיום 4.8.2022):))
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 5 שנים כירורגיה אורולוגית;
: ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית;
: ג. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
:: כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/נשימתי/כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה;
:: הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים.
|-
| : 18. מומחה במחלות עור ומין {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 6 חודשים ברפואה פנימית - חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות;
: ב. 3¹⁄₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין - חובה;
: ג. (((בוטל);))
: ד. שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן:
:: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית;
: ה. שלושה חודשים כירורגיה פלסטית.
|-
| : 19. מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשע&quot;א])) ||
: (()) 5.5 שנים, מהן -
:: 4 שנים ו-9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון;
:: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה;
:: 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת במחלקות אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה.
: הערה: במקצועות כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי והרדמה לא ניתן לעבור התמחות העולה על 6 חודשים במהלך כל תקופת ההתמחות.
|-
| : 20. מומחה במחלות עיניים {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט-3])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים - מ.ר;
: ב. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
:: הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר,
:: {{ממורכז|או}}
:: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו-3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה:
:: גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית.
|-
| : 21. מומחה להרדמה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 3¹⁄₄ שנים בהרדמה - חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות);
: ב. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי - חובה;
: ג. שלושה חודשים במרפאת כאב - חובה;
: ד. שלושה חודשים בכל אחד משניים מאלה או חודשיים בכל אחד משלושה מאלה:
:: רפואה פנימית, רפואת ילדים, גסטרואנטרולוגיה, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה;
: ה. (((בוטל).))
|-
| : 22. מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4¹⁄₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן:
::: 1¹⁄₂ שנים יילוד - חובה;
::: 12 חודשים גינקולוגיה - חובה;
::: 6 חודשים פריון - חובה;
::: 1¹⁄₂ שנים יילוד וגינקולוגיה - חובה;
: ב. 12 חודשים לפי בחירה בין:
:: 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה:
:: כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית.
|-
| : 23. מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 4¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 3 שנים ו-9 חודשים - רדיולוגיה אבחנתית;
::: 3 חודשים רפואה גרעינית;
::: 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית;
::: {{ממורכז|או}}
::: 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו-3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי;
: ב. תואר מומחה ברפואה גרעינית;
:: 2¹⁄₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית.
|-
| : 24. מומחה באונקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב])) ||
: אחד משני מסלולים אלה:
: א. אונקולוגיה רפואית -
:: 5 שנים((,)) מהן -
::: 3 שנים אונקולוגיה רפואית - חובה;
::: 1 שנה רדיותרפיה - חובה;
::: 9 חודשים רפואה פנימית - חובה;
::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א'.
: {{ממורכז|או}}
: ב. רדיותרפיה -
:: 5 שנים((,)) מהן -
::: 3 שנים רדיותרפיה - חובה;
::: 1 שנה אונקולוגיה רפואית - חובה;
::: 9 חודשים רפואה פנימית - חובה;
::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א'.
|-
| : 25. מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב])) ||
: 4 שנים, מהן -
:: 15 חודשים במרפאה לרפואת המשפחה בפיקוח ישיר וצמוד של המדריך;
:: 10 חודשים במחלקה לרפואה פנימית;
:: 5 חודשים במחלקה לרפואת ילדים;
:: 2 חודשים המחלקה לרפואה דחופה;
:: 4 חודשים - ב-2 תקופות של 2 חודשים כל אחת ב-2 ממקצועות אלה:
:: אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיסיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית;
:: 12 חודשים אחרונים במרפאה לרפואת המשפחה בפיקוח המדריך;
: קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל ועמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו.
: (((החל מיום 4.8.2022):))
4 שנים, מהן -
: א. 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א' בליווי מדריך;
: ב. 9 חודשים במחלקה פנימית;
: ג. 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
: ד. 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה:
:: (1) 2 חודשים במחלקת ילדים;
:: (2) 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
:: (3) 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים;
: ה. 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים;
: ו. 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה:
: אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר;
: ז. 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה;
: ח. 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה - מרפאה שלב ב';
: ט. קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו.
|-
| : 26. מומחה בבריאות הציבור {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם-4, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ג])) ||
: 4 שנים מהן -
: א. אחד משני המסלולים האלה:
:: 30 חודשים שירותים קהילתיים - חובה ו-6 חודשים אפידמיולוגיה - חובה;
:: {{ממורכז|או}}
:: 30 חודשים אפידמיולוגיה - חובה ו-6 חודשים שירותים קהילתיים - חובה.
:: הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה;
: ב. 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים;
: ג. 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר.
|-
| : 27. מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשע&quot;ז-3])) ||
: אחד משמונה מסלולים אלה:
: א. 3.5 שנים, מהן -
::: (()) 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
::: 3 חודשים רפואה פנימית;
::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
::: 3 חודשים נוירולוגיה;
:: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. (1) תואר מומחה בנוירולוגיה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. (1) תואר מומחה בגריאטריה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ד. (1) תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים רפואה פנימית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ה. התואר מסלול ההתמחות
:: (1) תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ו. (1) תואר מומחה ברפואת משפחה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ז. (1) תואר מומחה ברפואת ילדים;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד;
: {{ממורכז|או}}
: ח. (1) תואר מומחה בנוירוכירורגיה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים רפואה פנימית.
|-
| : 28. &lt;!-- מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} --&gt; (([תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ד])) || (((בוטל).))
|-
| : 28א. מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} (([תיקון: תשע&quot;ז])) ||
: בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן -
: א. שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות);
: ב. שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים;
: ג. שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות);
: ד. חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם;
: ה. שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית.
: הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ-4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות.
|-
| : 29. מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) - מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר;
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
|-
| : 29א. מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) - מ.ר.;
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
|-
| : 30. מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ב, תשס&quot;ו, תשפ&quot;ב])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4 שנים באנטומיה פתולוגית - חובה;
: ב. ¹⁄₂ שנה באחד ממקצועות אלה:
:: גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, כירורגיה כללית, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה, רפואת ילדים, רפואה פנימית, פתולוגיה של דרכי הנשימה, פתולוגיה משפטית, פתולוגיה של ראש צוואר, פתולוגיה של חלל הפה.
: (((החל מיום 4.8.2022):))
4.5 שנים, מהן -
: א. 3 שנים ו-10 חודשים בפתולוגיה אבחנתית - חובה;
: ב. חודשיים בציטולוגיה - חובה;
: ג. 3 חודשים בשניים ממקצועות אלה: גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה (ניתן לבחור נוסף על רוטציית החובה), פתולוגיה של דרכי הנשימה, רפואה משפטית, פתולוגיה של ראש צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית.
|-
| : 31. מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ן, תשס&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע&quot;ג, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 4 שנים, מהן -
::: 2 שנים ברפואה גרעינית;
::: 6 חודשים ביחידת PET-CT;
::: שנה רדיולוגיה אבחנתית;
::: 3 חודשים רפואה פנימית;
::: חודש רפואת ילדים;
::: חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה;
: ב. תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית;
:: 1¹⁄₂ שנים רפואה גרעינית;
:: 6 חודשים PET-CT.
|-
| : 32. מומחה בגריאטריה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תש&quot;עף תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 4 שנים, מהן -
::: 2 שנים גריאטריה;
::: 1¹⁄₂ שנה רפואה פנימית;
::: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית;
::: 3 חודשים באחד מן המקצועות האלה: יחידה גריאטרית בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום, פסיכיאטריה מבוגרים;
: ב. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה;
:: 1 שנים ו-9 חודשים גריאטריה;
:: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית.
|-
| : 33. מומחה ברפואה משפטית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם-3, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב])) ||
: 5 שנים, מהן -
: א. 3 שנים ברפואה משפטית;
: ב. שנה בפתולוגיה אבחנתית;
: ג. ¹⁄₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת-ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI);
: ד. 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית.
|-
| : 34. מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;ו, תש&quot;ע, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 1 שנה במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
: ב. 1 שנה במחלקה פסיכיאטרית לילד או במחלקה פסיכיאטרית למתבגר או במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ויכול ש-3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום;
: ג. 1 שנה במחלקה לפסיכיאטריה ויכול ש-6 חודשים ממנה יהיו במרפאה פסיכיאטרית או במחלקת יום - פסיכיאטרית - מ.ר.;
: ד. 6 חודשים באחד או 3 חודשים בשניים מהמקצועות הבאים (מ.ר.):
:: במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
:: במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
:: במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר;
: ה. 6 חודשים ברפואת ילדים, ויכול ש-3 חודשים מהם יהיו במחלקה לאשפוז יום ילדים;
: ו. 6 חודשים באחד או 3 חודשים בשניים מכל אחד מהמקצועות הבאים:
:: מרפאה פסיכיאטרית, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רפואת ילדים;
: ז. (((נמחק).))
: (((החל מיום 4.8.2022):))
4.5 שנים, מהן -
: א. 1 שנה במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
: ב. 1 שנה במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ויכול ש-3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר;
: ג. 9 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה;
: ד. שנה אחת ב-2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה:
:: (1) במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
:: (2) במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
:: (3) במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר;
:: (4) במרפאה פסיכיאטרית;
: ה. 6 חודשים בהתפתחות הילד, ויכול ששלושה חודשים מתוכם יהיו במרפאה לגיל הרך;
: ו. 3 חודשים במחלקת ילדים.
|-
| : 35. מומחה במינהל רפואי {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ז-3, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד])) ||
: א. בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה;
: ב. בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי [[סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי;
: ג. 2 שנים באחד משני מסלולים אלה:
:: (1) 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי);
::: 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה&quot;ל;
:: (2) 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו-6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה&quot;ל;
::: 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי.
|-
| : 36. מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-3])) ||
: א. תואר מומחה ברפואת ילדים.
: ב. 3 שנים, מהן -
::: 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) - חובה;
::: 6 חודשים במחלקת יילודים - חובה.
|-
| : 37. מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ע, תשע&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א' בתוספת זו;
: ב. 2.5 שנים בגנטיקה קלינית.
|-
| : 38. מומחה בראומטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד])) ||
: אחד מארבעה מסלולים אלה:
: א. מסלול מבוגרים;
:: תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: (()) 2.25 שנים ראומטולוגיה;
::: 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום;
: {{ממורכז|או}}
: ב. מסלול ילדים;
:: תואר מומחה ברפואת ילדים;
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: 2 שנים בראומטולוגיית ילדים;
::: 3 חודשים ראומטולוגיית מבוגרים;
::: 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 5¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 1 שנה ברפואה פנימית - חובה;
::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה;
::: 2 שנים ברפואה פנימית - חובה;
::: 3 חודשים - באחד מאלה:
::: רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
::: 1 שנה ראומטולוגיה - חובה;
: {{ממורכז|או}}
: ד. 5¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 3 שנים ברפואה פנימית - חובה;
::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה;
::: 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה - חובה;
::: 3 חודשים באחד מאלה:
::: רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
::: 1 שנה ראומטולוגיה.
|-
| : 39. מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס])) ||
: א. תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית.
: ב. 2¹⁄₂ שנים בכירורגיה של היד.
|-
| : 40. מומחה בכירורגיית כלי-דם {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט])) ||
: (()) 5.5 שנים מהן -
: א. 27 חודשים כירורגיה כללית;
: ב. 33 חודשים כירורגיית כלי דם;
: ג. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה חזה ולב;
: ד. 3 חודשים ביחידה לטיפול נמרץ.
|-
| : 41. מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט])) ||
: א. תואר מומחה באחד מאלה:
:: רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה;
: ב. 2 שנים מחלות זיהומיות - חובה.
|-
| : 42. מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;ד])) ||
: 4¹⁄₂ שנים מהן -
:: 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה - חובה;
:: 9 חודשים רפואה פנימית;
:: 3 חודשים אורתופדיה;
:: 6 חודשים - ב-2 תקופות של 3 חודשים ב-2 מהמקצועות האלה:
:: א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה.
|-
| : 43. מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשע&quot;ג])) ||
: א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה:
:: הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
: ב. 2 שנים, מהן -
:: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה;
: ג. 3 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה:
:: הרדמה, קריולוגיה, נפרולוגיה, מחלות ריאה, מחלות זיהומיות, טיפול נמרץ ילדים.
|-
| : 44. נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 3 שנים, מהן -
:: (()) 1.25 שנים נוירולוגית ילדים;
:: 1 שנה התפתחות הילד;
:: 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים);
:: 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית.
|-
| : 45. קרדיולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 3 שנים, מהן -
:: 2¹⁄₂ שנים קרדיולוגיית ילדים;
:: 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים;
:: 3 חודשים כירורגיית בית החזה.
|-
| : 46. מחלות ריאה ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2¹⁄₄ שנים, מהן -
:: 21 חודשים מחלות ריאה ילדים;
:: 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים;
:: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים).
|-
| : 47. &lt;!-- אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים {{ש}} --&gt; (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו])) || (((בוטל).))
|-
| : 48. הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב])) ||
: א. מומחה ברפואת ילדים;
: ב. 2¹⁄₂ שנים, מהן -
:: 2¹⁄₄ שנים המטו-אונקולוגיית ילדים - חובה;
:: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה:
:: המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות.
|-
| : 49. גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח, תשפ&quot;א])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2¹⁄₂ שנים, מהן -
:: שנתיים ו-3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים;
:: 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים.
|-
| : 50. נפרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2¹⁄₂ שנים, מהן -
:: 2 שנים נפרולוגיית ילדים;
:: 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או -
:: 3 חודשים דיאליזה בילדים ו-3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים.
|-
| : 51. אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ע, תשע&quot;ד])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2³⁄₄ שנים, מהן -
:: 2¹⁄₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים;
:: 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים.
|-
| : 52. טיפול נמרץ ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. תואר מומחה ברפואת ילדים:
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
::: 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי;
::: 3 חודשים הרדמה;
: ב. תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי:
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
::: חודש בטיפול נמרץ ילודים;
::: 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים;
::: 3 חודשים במחלקת ילדים;
::: חודש קרדיולוגית ילדים;
::: חודש בריאות ילדים;
::: חודש בדימות ילדים.
|-
| : 53. פרמקולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ח, תשפ&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד מאלה:
:: רפואה פנימית;
:: רפואת ילדים;
:: פסיכיאטריה;
:: (((החל מיום 4.8.2022):)) רפואת משפחה;
:: (((החל מיום 4.8.2022):)) גריאטריה;
:: (((החל מיום 4.8.2022):)) רפואה דחופה;
:: (((החל מיום 4.8.2022):)) אונקולוגיה;
: ב. 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית.
: הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים.
|-
| : 54. רפואה דחופה {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשפ&quot;א])) ||
: 4 שנים מהן -
:: 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
:: 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית;
:: חודש אורתופדיה;
:: חודש טיפול נמרץ;
:: חודש מרפאה לרפואת המשפחה.
|-
| : 55. רפואה לשיכוך כאב {{ש}} (([תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ט-2])) ||
: א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
:: אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה.
: ב. 27 חודשים, מהם -
:: (1) 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב;
:: (2) 3 חודשים נוירולוגיה;
:: (3) 3 חודשים הרדמה.
|-
| : 56. רפואה פליאטיבית {{ש}} (([תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
:: אונקולוגיה, גריאטריה, המטו-אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית;
: ב. 2 שנים, מהן -
:: (1) 16 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש-7 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה;
:: (2) 2 חודשים רפואה לשיכוך כאב;
:: (3) 3 חודשים אונקולוגיה או המטולוגיה;
:: (4) 3 חודשים גריאטריה או המטו-אונקולוגית ילדים.
: (((החל מיום 4.8.2022):))
: א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
:: אונקולוגיה, גריאטריה, המטו-אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
: ב. 2 שנים, מהן -
:: (1) 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש-8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה;
:: (2) 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ-3 חודשים במקצוע אחד:
:: אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש-צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב.
|-
| : 57. מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} (([תיקון: תשע&quot;ט])) ||
: א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה;
: ב. 2¹⁄₄ שנים, מהן -
:: (1) 1 שנה בגנטיקה קלינית;
:: (2) 1¹⁄₄ שנה במחלות מטבוליות.
|-
| : (((החל מיום 4.8.2022):)) 58. מומחה בנוירו-רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} (([תיקון: תשפ&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם;
: ב. 3.5 שנים, מהן -
:: (1) שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו-רדיולוגיה;
:: (2) 2.5 שנים בנוירו-רדיולוגיה פולשנית.
|}

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באב תשל&quot;ג (14 באוגוסט 1973)
&lt;חתימה&gt; ויקטור שם-טוב שר הבריאות</text>
      <sha1>j93c2pwu1mv9qbxzqd17m3idkwbv00v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>397936</id>
    <revision>
      <id>1414000</id>
      <parentid>1412534</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T10:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1413999]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6105" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים), התשע״ז–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 508|תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים)}}, {{ח:תיבה|803|תיקון}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 446|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 9א|סעיף 9א(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}} (להלן – החוק), אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה, ”נפה“ – כמפורט, לפי העניין, {{ח:חיצוני|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם|בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם}}.

{{ח:סעיף|2|מקומות מושב ואזורי שיפוט|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מקומות מושב ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים יהיו כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בית הדין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקום מושב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור שיפוט&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הדין בירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפת ירושלים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הדין השרעי יפו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יפו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפת תל אביב, נפת רמלה, נפת רחובות ונפת אשקלון;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הדין השרעי בחיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפת חיפה, נפת חדרה – שטחי המועצה המקומית פוריידיס וג׳סר א־זרקא; {{ש}} נפת עכו – שטח עיריית שפרעם, שטח המועצה המקומית ביר אלמכסור, ושטח היישובים ח׳ואלד וראס עלי;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הדין השרעי בעכו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עכו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפת גולן, נפת צפת, ונפת עכו – האזור המופיע במפה שבתוספת מצפון לכביש המסומן 85, לרבות תחום סמכות השיפוט של עיריית עכו ועיריית טמרה והמועצות המקומיות מג׳ד אל כרום ואעבלין;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הדין השרעי סח׳נין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סח׳נין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפת כנרת ונפת עכו – האזור המופיע במפה שבתוספת מדרום לכביש המסומן 85, למעט שטח עיריית שפרעם, שטח המועצה המקומית ביר אלמכסור ושטח היישובים ח׳ואלד וראס עלי, ולמעט שטח השיפוט של עיריית עכו ועיריית טמרה והמועצות המקומיות מג׳ד אלכרום ואעבלין;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הדין השרעי באר שבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באר שבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפת באר שבע;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הדין השרעי נצרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נצרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפת יזרעאל;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הדין השרעי טייבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפת פתח תקווה ונפת השרון – למעט שטח המועצה המקומית זמר;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הדין השרעי באקה אל־גרביה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באקה אל־גרביה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפת חדרה, למעט שטחי המועצות המקומיות פוריידיס וג׳סר א־זרקא; {{ש}} נפת שרון – שטח המועצה המקומית זמר.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|2א|מקום מושב נוסף של בית הדין השרעי לערעורים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק קאדים#סעיף 9א|בסעיף 9א(א) לחוק קאדים, התשס״א–1961}}, מקום מושב נוסף של בית הדין השרעי לערעורים הוא באקה אל־גרביה וג׳ת.

{{ח:סעיף|3|מקום שיפוט אחר}}
{{ח:ת}} הליך שאין לו מקום שיפוט מתאים לפי תקנות אלה או כל דין אחר, יוגש לבית הדין השרעי בירושלים, ואולם רשאי בית הדין השרעי בירושלים להורות אחרת, אם ראה שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית דין שרעי אחר נוח יותר לבעלי הדין.

{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} ההודעה בדבר קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים {{ח:הערה|(י״פ תשס״א, 2065)}} – בטלה.

{{ח:סעיף|5|תחילה|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} בית הדין השרעי בסח׳נין יחל לפעול ביום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018) (להלן – היום הקובע).

{{ח:סעיף|6|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} הליך שבתחום סמכותו של בית הדין השרעי סח׳נין לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(5)}} אשר הוגש לפני היום הקובע –
{{ח:תת|(1)}} אם הוגש לבית הדין השרעי עכו וטרם הסתיים הדיון בו, יידון ההליך בבית הדין השרעי סח׳נין מול אותו הקאדי שהחל לדון בהליך;
{{ח:תת|(2)}} אם הוגש לבית הדין השרעי נצרת וטרם החל הדיון בו, יידון בבית הדין השרעי סח׳נין.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Saria Courts in Israel.jpg|600px|link=]]}}

{{ח:חתימות|ו׳ בחשוון התשע״ז (7 בנובמבר 2016)}}
* '''איילת שקד'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>er2ldra9tg494feixscoenqh2uwlv4x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו התעבורה (עבירות קנס)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>398055</id>
    <revision>
      <id>1414020</id>
      <parentid>1413839</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:52:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50056" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו התעבורה (עבירות קנס), התשס&quot;ב-2002

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 932|צו התעבורה (עבירות קנס)|6180)); ((תשס&quot;ד, 708|תיקון|6323)); ((תשס&quot;ה, 645|תיקון|6385)); ((תשס&quot;ז, 1145|תיקון|6612)); ((תשע&quot;א, 111|תיקון|6937)); ((תשע&quot;ב, 1218|תיקון|7126)); ((תשע&quot;ד, 1462|תיקון|7392)); ((תשע&quot;ו, 2246|תיקון|7712)); ((תשע&quot;ז, 724|תיקון|7779)), ((1183|תיקון מס' 2|7823)); ((תשע&quot;ח, 237|תיקון|7887)); ((תשע&quot;ט, 366|תיקון|8082)); ((תשפ&quot;א, 2384|תיקון|9236)), ((2783|הוראת שעה|9292)); ((תשפ&quot;ב, 3494|תיקון|10261)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 1]] [[+|ו-30]] [[=הפקודה|לפקודת התעבורה]] (להלן - הפקודה), בהסכמת שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לפי [[+|סעיף 221(ד)]] [[לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 21א לחוק־יסוד: הכנסת|סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מצווה לאמור:

@ 1. אכרזה על עבירות קנס
: כל עבירה על הוראה שבחוקים, בתקנות, או בחוקי העזר שפורטו [[בתוספת]] מוכרזת בזה עבירת קנס.

@ 2. סייג
: על אף האמור [[בסעיף 1]] לא תהיה עבירה לפי החיקוקים המפורשים בו עבירת קנס, כאשר כתוצאה ממנה או בקשר עמה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש או כאשר חלים עליה [[סעיפים 37 עד 39 לפקודה]].

@ 3. שיעור הקנס (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) שיעור הקנס לכל עבירה על סעיף בחיקוק כנקוב [[בתוספת]] יהיה כפי דרגת הקנס שנקבעה לצדו.
:: (((החל מיום 17.8.2022):)) שיעור הקנס לכל עבירה על סעיף בחיקוק יהיה אחד מסכומים אלה, בשקלים חדשים: 100, 250, 500, 750, 1,000, 1,500, כמפורט לצד העבירה [[בתוספת]].
: (ב) (((יבוטל ביום 17.8.2022):)) בצו זה -
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} דרגת הקנס !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| א || 100
|-
| ב || 250
|-
| ג || 500
|-
| ד || 750
|-
| ה || 1,000
|-
| ו || 1,500
|}
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין העבירות המנויות [[פרט 2 לתוספת|במספרים סידוריים 120, 120א ו-121א לתוספת לצו]], נהג שהסיע יותר מנוסע אחד שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, לא יחויב בשל כך ביותר מקנס אחד במעמד אחד, ויחויב בקנס הגבוה מבין הקנסות הקבועים [[פרט 2 לתוספת|במספרים הסידוריים האמורים]], בשל העבירות שהתקיימו בנסיבות העניין.

@ 4. ביטול
: צו התעבורה (עבירות קנס), התשל&quot;ז-1976 - בטל.

@ 5. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום כ&quot;ה בתשרי התשס&quot;ג (1 באוקטובר 2002).

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: '''עבירות לפי [[פקודת התעבורה]]:'''
: {|
! מספר סידורי !! מספר הסעיף !! פירוט נוסף לעבירה !! דרגת הקנס
|-
| 1 || [[-|2]] || כשרישיון הרכב פקע - עד 4 חודשים מיום פקיעתו || ב
|-
| 1א || [[-|2]] || כשרישיון הרכב פקע - יותר מ-4 חודשים ועד שנה אחת מיום פקיעתו || ה
|-
| 2 || [[-|10(א)]] || כשרישיון הנהיגה פקע - עד 6 חודשים מיום פקיעתו || ב
|-
| 2א || [[-|10(א)]] || כשרישיון הנהיגה פקע - יותר מ-6 חודשים ועד שנתיים מיום פקיעתו, ובלבד שהנהג זכאי לפי [[תקנה 173 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], לקבל רישיון נהיגה לתקופה שמעל 4 שנים || ד
|-
| 3 || [[פקודת התעבורה|14ח(א)]] || || ה
|-
| 4 || [[-|65ב(א) ו-(ב)]] || || א
|-
| 5 || [[-|65ב(ג)]] || || ב
|-
| 6 || [[-|65ג(א) או (ב)]] || || ב'
|}
: (((החל מיום 17.8.2022):))
: {|
! מספר סידורי !! מספר הסעיף !! פירוט נוסף לעבירה !! סכום הקנס
|-
| 1 || [[-|2]] || כשרישיון הרכב פקע - עד 4 חודשים מיום פקיעתו || 250
|-
| 1א || [[-|2]] || כשרישיון הרכב פקע - יותר מ-4 חודשים ועד שנה אחת מיום פקיעתו || 1,000
|-
| 2 || [[-|10(א)]] || כשרישיון הנהיגה פקע - עד 6 חודשים מיום פקיעתו || 250
|-
| 2א || [[-|10(א)]] || כשרישיון הנהיגה פקע - יותר מ-6 חודשים ועד שנתיים מיום פקיעתו, ובלבד שהנהג זכאי לפי [[תקנה 173 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], לקבל רישיון נהיגה לתקופה שמעל 4 שנים || 750
|-
| 3 || [[פקודת התעבורה|14ח(א)]] || || 1,000
|-
| 3א || [[-|62(12)]] || למעט בנסיבות המפורטות במספרים סידוריים 3ב ו-3ג || 250
|-
| 3ב || [[-|62(12)]] || בחסימת רכב הנושא תג נכה, החונה במקום חניה לנכים || 750 
|-
| 3ג || [[-|62(12)]] || בחניית רכב בשטח המסומן בתמרור כאסור לחניה לצד מקום חנייה לנכים באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו או לצאת ממנו || 1,000
|-
| 4 || [[-|65ב(א) ו-(ב)]] || || 100
|-
| 5 || [[-|65ב(ג)]] || || 250
|-
| 6 || [[-|65ג(א) או (ב)]] || || 1,000
|}

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: '''עבירות לפי [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]]:'''
: {|
! מספר סידורי !! מספר תקנה !! פירוט נוסף לעבירה !! דרגת הקנס
|-
| 1 || [[-|5]] || || א
|-
| 2 || [[-|6]] || || א
|-
| 3 || [[-|8]] || || ג
|-
| 4 || [[-|9(א)]] || || א
|-
| 4א || [[-|9(ג)]] || || א
|-
| 5 || [[-|9א(א)]] || נוהג חדש בלא תווית || ב
|-
| 6 || [[-|9א(ב)]] || נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית || א
|-
| 7 || [[-|12(ב)]] || || א
|-
| 8 || [[-|13(א)]] || || א
|-
| 9 || [[-|15]] || || ג
|-
| 10 || [[-|21(ב)(1)]] || || ג
|-
| 11 || [[-|21(ב)(3)]] || || ג
|-
| 12 || [[-|21(ג)]] || || ג
|-
| 13 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד || ב
|-
| 14 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 412, 413, 417, 438 ו-817 || א
|-
| 15 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו-511 עד 513 באזור קנס מוגדל || ג
|-
| 16 || [[-|22(א)]] || אי ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום {{ש}} ((ראו גם [[הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס]] לעניין עבירה זו.)) || ו
|-
| 17 || [[תקנות התעבורה|22(א)]] || אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום || ג
|-
| 18 || [[-|22(א)]] || אי ציות הולך רגל לרמזור || א
|-
| 19 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה || ב
|-
| 20 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 815 || ב
|-
| 21 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 407 || ה
|-
| 22 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 302, 304 באי עצירה בלבד || ב
|-
| 22א || [[-|22(א)]] || אי-ציות לתמרורים 501 ו-503 || ג
|-
| 23 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור או סימון האוסר עצירה || ב
|-
| 24 || [[-|22(א)]] || באזור קנס מוגדל - אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה || ג
|-
| 25 || [[-|27(א) או (ד)]] || בליקוי לא חמור || ב
|-
| 26 || [[-|27(ב)]] || || ג
|-
| 27 || [[-|28(א)]] || || א
|-
| 28 || [[-|28(ב)]] || || ה
|-
| 29 || [[-|29]] || || א
|-
| 30 || [[-|30]] || אי הרכבת מכשיר אופטי || ב
|-
| 31 || [[-|30]] || אי החזקת מכשיר אופטי נוסף || א
|-
| 32 || [[-|33(א)]] || למעט אופנוע || ד
|-
| 33 || [[-|33(א)]] || באופנוע || ב
|-
| 34 || [[-|34(א)]] || למעט המנויים במספרים סידוריים 34א ו-34ב || ג
|-
| 34א || [[-|34(א)]] || לעניין רוכב ברכב שלא מותקן בו מנוע המניע אותו או מסייע בכך, או הולך רגל || א'
|-
| 34ב || [[-|34(א)]] || לעניין רוכב באופניים או בתלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, או קורקינט ממונע כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע&quot;ו-2016]] || ב'
|-
| 35 || [[תקנות התעבורה|35]] || || ב
|-
| 36 || [[-|36(ב)]] || || ב
|-
| 37 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 38 || [[-|36(ג)]] || || ג
|-
| 39 || [[-|36(ד)]] || || ג
|-
| 40 || [[-|36(ה)]] || || ג
|-
| 41 || [[-|37]] || || ג
|-
| 42 || [[-|38(א)]] || || ב
|-
| 43 || [[-|38(ב)]] || || ב
|-
| 44 || [[-|39(א)]] || || ב
|-
| 45 || [[-|39א]] || למעט [[-#39א(ה)|תקנת משנה (ה)]] || ג
|-
| 46 || [[-|39א(ה)]] || || א
|-
| 47 || [[-|39ג(א) או (ג)]] || || ב
|-
| 48 || [[-|39ג(ב)]] || עד 20 קמ&quot;ש מעל המותר || א
|-
| 49 || [[-|39ג(ב)]] || מעל 20 קמ&quot;ש מעל המותר || ג
|-
| 50 || [[-|39ג(ד)]] || || ב
|-
| 50א || [[-|39יא]] || || א
|-
| 50ב || [[-|39טז]] || || ה
|-
| 50ג || [[-|39יח2]] || || ה'
|-
| 51 || [[-|40(א)]] || תוך כדי הפרעה || ב
|-
| 52 || [[-|40(א)]] || תוך כדי סיכון || ג
|-
| 53 || [[-|40(ב)]] || || ב
|-
| 54 || [[-|40(ג)]] || || ג
|-
| 55 || [[-|41]] || || ב
|-
| 56 || [[-|42]] || || ב
|-
| 57 || [[-|43]] || || ב
|-
| 58 || [[-|44]] || || ב
|-
| 59 || [[-|45]] || || ב
|-
| 60 || [[-|46]] || || ב
|-
| 61 || [[-|47(א)]] || || ב
|-
| 62 || [[-|47(ה)(2)]] || || ב
|-
| 63 || [[-|47(ה)(3)]] || || ג
|-
| 64 || [[-|47(ה)(4)]] || עקיפה בצומת || ג
|-
| 65 || [[-|47(ה)(4)]] || אי השלמת עקיפה לפני צומת || ב
|-
| 66 || [[-|47(ז)]] || || ג
|-
| 67 || [[-|47(ח)]] || || ד
|-
| 68 || [[-|48(א)]] || || ב
|-
| 69 || [[-|48(ב)]] || || ב
|-
| 70 || [[-|48(ג)]] || || ב
|-
| 71 || [[-|49]] || || ב
|-
| 72 || [[-|50(א)]] || || ב
|-
| 73 || [[-|52]] || || ב
|-
| 74 || [[-|53]] || || ב
|-
| 75 || [[-|54(א)]] || בדרך עירונית עד 20 קמ&quot;ש מעל המותר || ב
|-
| 76 || [[-|54(א)]] || בדרך עירונית מ-21 ועד 30 קמ&quot;ש מעל המותר || ד
|-
| 76א || [[-|54(א)]] || בדרך עירונית מ-31 עד 40 קמ&quot;ש מעל המותר || ו
|-
| 77 || [[-|54(א)]] || בדרך שאיננה עירונית עד 25 קמ&quot;ש מעל המותר || ב
|-
| 78 || [[-|54(א)]] || בדרך שאיננה עירונית מ-26 ועד 40 קמ&quot;ש מעל המותר || ד
|-
| 78א || [[-|54(א)]] || בדרך שאיננה עירונית מ-41 עד 50 קמ&quot;ש מעל המותר || ו
|-
| 79 || [[-|54(ד)(3)]] || || א
|-
| 80 || [[-|55]] || || ב
|-
| 81 || [[-|56(ב)]] || למעט [[-|56(ב)(1)]] || ג
|-
| 82 || [[-|56(ב)(1)]] || || א
|-
| 83 || [[-|57]] || || ד
|-
| 84 || [[-|58]] || || א
|-
| 85 || [[-|61]] || || ב
|-
| 86 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 87 || [[-|62(ב)]] || || ב
|-
| 88 || [[-|63]] || || ב
|-
| 89 || [[-|64(ד)]] || תמרור 302, אי עצירה בלבד || ב
|-
| 90 || [[-|65]] || || ג
|-
| 91 || [[-|66]] || בגרימת הפרעה || ב
|-
| 92 || [[-|66]] || בגרימת סיכון || ג
|-
| 93 || [[-|67(א)]] || || ג
|-
| 93א || [[-|67(א1)]] || || ב
|-
| 93ב || [[-|67(א2)]] || || ב
|-
| 94 || [[-|68]] || || ב
|-
| 95 || [[-|69(א)]] || || ב
|-
| 95א || [[-|69(ג)]] || בשולי הדרך || ג
|-
| 95ב || [[-|69(ג)]] || שלא בכביש או בשולי הדרך || א
|-
| 96 || [[-|69(ו)]] || למעט באזור קנס מוגדל || ב
|-
| 97 || [[-|69(ו)]] || באזור קנס מוגדל || ג
|-
| 98 || [[-|69א]] || || ב
|-
| 99 || [[-|70]] || || א
|-
| 100 || [[-|71]] || || ב
|-
| 101 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו-(16)]] ולמעט באזור קנס מוגדל || א
|-
| 102 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2א), (12) ו-(16)]] באזור קנס מוגדל || ב
|-
| 103 || [[-|72(א)(2א)]] || למעט בנסיבות המפורטות להלן || ג
|-
| 104 || [[-|72(א)(2א)]] || בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס&quot;מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו יתר גלגלי הרכב || ב
|-
| 104א || [[-|72(א)(2), (3), (4), (6) ו-(10)]] || || ב
|-
| 105 || [[-|72(א)(12)]] || למעט באזור קנס מוגדל || ב
|-
| 106 || [[-|72(א)(12)]] || באזור קנס מוגדל || ג
|-
| 106א || [[-|72(א)(14)]] || || ב
|-
| 107 || [[-|72(א)(16)]] || || ה
|-
| 108 || [[-|72(ב)]] || || ב
|-
| 109 || [[-|72(ג)]] || || ב
|-
| 109א || [[-|72א]] || || ג
|-
| 110 || [[-|73]] || || א
|-
| 111 || [[-|74]] || || ב
|-
| 112 || [[-|75]] || || א
|-
| 113 || [[-|76(ג)]] || || ג
|-
| 114 || [[-|79]] || || ב
|-
| 115 || [[-|80]] || || ב
|-
| 116 || [[-|81]] || לנוהג הרכב || א
|-
| 116א || [[-|81]] || העולה או היורד מהרכב || ב
|-
| 117 || [[-|82]] || || ב
|-
| 118 || [[-|83]] || אי התקנת שלט &quot;ילדים&quot; || א
|-
| 119 || [[-|83]] || אי הסרת שלט &quot;ילדים&quot; || א
|-
| 120 || [[-|83א]] || אם הנוסע הוא ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים || ה
|-
| 120א || [[-|83א]] || אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שלוש שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים || ד
|-
| 121 || [[-|83ב]] || למעט אם הנוסע הוא ילד כמפורט במספר סידורי 121א || ב
|-
| 121א || [[-|83ב]] || אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שמונה שנים וטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים || ג
|-
| 121ב || [[-|83ד]] || (((הוראת שעה מיום 1.1.2022 עד יום 31.7.2023))) || ב
|-
| 122 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 123 || [[-|84]] || למעט [[-#84|תקנות משנה (ב) ו-(ה)]] || ב
|-
| 124 || [[-|84(ה)]] || || ב
|-
| 125 || [[-|85(א)(1) או (3)]] || || ב
|-
| 126 || [[-|85(א)(2)(א)]] || || ג
|-
| 127 || [[-|85(א)(2)(ב) או (ג)]] || || ב
|-
| 128 || [[-|85(א)(4)]] || || ג
|-
| 128א || [[-|85(א1)]] || הובלת מטען ברכב מסוג N3, בלי שנהג הרכב המוביל את המטען עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים || ד
|-
| 129 || [[-|85(א)(5)]] || כשמשקל הכולל של הרכב מגיע עד 10% מעל המותר || ג
|-
| 130 || [[-|85(א)(5)]] || כשהמשקל הכולל של הרכב מגיע מעל 10% ולא יותר מ-14.99% מעל המותר || ה
|-
| 131 || [[-|85(א)(6)]] || || ג
|-
| 132 || [[-|85(ה)(2)]] || בהעדר סימון || ב
|-
| 133 || [[-|85(ה)(3)]] || בהעדר היתר || ג
|-
| 134 || [[-|85(ו)]] || || ב
|-
| 135 || [[-|85א]] || || ג
|-
| 136 || [[-|85ב(ב)]] || || ב
|-
| 137 || [[-|86]] || || ג
|-
| 138 || [[-|87]] || || ד
|-
| 139 || [[-|88(א) או (ב)]] || || ב
|-
| 140 || [[-|88(ג)]] || || א
|-
| 141 || [[-|90(א), (ב), (ג), (ד) או (ז)]] || || א
|-
| 142 || [[-|90(ו)]] || || ב
|-
| 143 || [[-|91]] || || ב
|-
| 144 || [[-|92(ב) או (ד)]] || || ב
|-
| 145 || [[-|92(ג)]] || || ג
|-
| 146 || [[-|93(א)(1)]] || בנוהג רכב || ב
|-
| 147 || [[-|93(א)(2)]] || || א
|-
| 148 || [[-|93(ב)]] || || ב
|-
| 149 || [[-|95]] || || ב
|-
| 150 || [[-|96]] || || א
|-
| 151 || [[-|97]] || למעט לגבי הארת לוחית זיהוי || א
|-
| 152 || [[-|97(א)]] || לגבי הארת לוחית זיהוי || א
|-
| 153 || [[-|98]] || || א33
|-
| 154 || [[-|99]] || || ב
|-
| 155 || [[-|100]] || || ב
|-
| 156 || [[-|101]] || || ב
|-
| 157 || [[-|102]] || || ב
|-
| 158 || [[-|103]] || || ב
|-
| 159 || [[-|104]] || || ב
|-
| 160 || [[-|105]] || || ב
|-
| 161 || [[-|106]] || || ב
|-
| 162 || [[-|107(א)]] || || ב
|-
| 163 || [[-|107(ג)]] || || ב
|-
| 164 || [[-|107(ד)]] || || ב
|-
| 165 || [[-|107(ה)]] || || ב
|-
| 166 || [[-|108(א)]] || || א
|-
| 167 || [[-|109(א)]] || || א
|-
| 168 || [[-|109(ב)]] || || ב
|-
| 169 || [[-|110]] || || א
|-
| 170 || [[-|111]] || || א
|-
| 171 || [[-|112]] || || ב
|-
| 172 || [[-|113]] || || ב
|-
| 173 || [[-|114]] || || ב
|-
| 174 || [[-|117]] || || ב
|-
| 175 || [[-|119(ב)]] || || ג
|-
| 175א || [[-|119(ב1)]] || || ב
|-
| 176 || [[-|119(ג)]] || || ב
|-
| 177 || [[-|120]] || || ג
|-
| 178 || [[-|121]] || || ב
|-
| 179 || [[-|122]] || || ב
|-
| 179א || [[-|122א(א)]] || || ה'
|-
| 179ב || [[-|122א(ב)]] || || ב'
|-
| 179ג || [[-|122ב(א)]] || || ב'
|-
| 179ד || [[-|122ב(ב)]] || || ב'
|-
| 179ה || [[-|122ב(ג)]] || || ב'
|-
| 180 || [[-|123(א)]] || באופניים במצב לא תקין || א
|-
| 180א || [[-|123(א)]] || באופניים או תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, במצב לא תקין || ב
|-
| 181 || [[-|123(ב)]] || למעט אופניים במצב לא תקין || א
|-
| 181א || [[-|123(ב)]] || באופניים או תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין || ב
|-
| 182 || [[-|124(א) או (ב)]] || || א
|-
| 182א || [[-|124(א) או (ב)]] || באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין || ב
|-
| 183 || [[-|125]] || || א
|-
| 183א || [[-|125]] || באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך || ב
|-
| 184 || [[-|126]] || || א
|-
| 184א || [[-|126]] || באופניים, תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || ב
|-
| 185 || [[-|127]] || || א
|-
| 185א || [[-|127]] || באופניים, תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || ב
|-
| 186 || [[-|128]] || || א
|-
| 186א || [[-|128]] || באופניים, תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || ב
|-
| 186ב || [[-|129]] || באופניים או בתלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך || ב'
|-
| 186ג || [[-|129(ג), (ה) ו-(ז)]] || בגלגינוע || ב'
|-
| 187 || [[-|129]] || || א
|-
| 187א || [[-|129א(א)]] || || ג
|-
| 187ב || [[-|129א(ב)]] || || ב
|-
| 188 || [[-|130]] || || א
|-
| 188א || [[-|130]] || באופניים עם מנוע עזר || ב
|-
| 189 || [[-|131]] || || א
|-
| 189א || [[-|131]] || באופניים עם מנוע עזר || ב
|-
| 190 || [[-|132]] || || א
|-
| 190א || [[-|132]] || באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך || ב
|-
| 191 || [[-|136]] || || א
|-
| 192 || [[-|137]] || למעט חיית מחמד || ב
|-
| 193 || [[-|137]] || בחיית מחמד || א
|-
| 194 || [[-|138]] || || ב
|-
| 195 || [[-|139]] || || א
|-
| 196 || [[-|141]] || || ב
|-
| 197 || [[-|142]] || || ב
|-
| 197א || [[-|142א]] || || ג
|-
| 198 || [[-|143(ב), ג), (ד), (ו) או (ח)]] || || א
|-
| 199 || [[-|145(ב)]] || || ב
|-
| 200 || [[-|148]] || || ה
|-
| 201 || [[-|149]] || || א
|-
| 202 || [[-|150]] || || א
|-
| 203 || [[-|151]] || למעט במדרכה || ה
|-
| 204 || [[-|151]] || במדרכה || ב
|-
| 205 || [[-|152]] || למעט במדרכה || ה
|-
| 206 || [[-|152]] || במדרכה || ב
|-
| 207 || [[-|153]] || || ב
|-
| 208 || [[-|154]] || || ב
|-
| 209 || [[-|155]] || למעט הפרשת גזים ועשן || ה
|-
| 210 || [[-|155]] || בהפרשת גזים ועשן || ב
|-
| 211 || [[-|156]] || || ב
|-
| 212 || [[-|157]] || || ג
|-
| 213 || [[-|158]] || בגרימת הפרעה או סיכון || ב
|-
| 214 || [[-|159]] || || ב
|-
| 215 || [[-|160]] || || ב
|-
| 216 || [[-|161]] || || ג
|-
| 217 || [[-|165]] || || ג
|-
| 218 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 219 || [[-|169]] || בנוהג ברכב || ב
|-
| 220 || [[-|169]] || בעובר דרך שאיננו נוהג || א
|-
| 221 || [[-|222]] || || ב
|-
| 222 || [[-|223]] || || ד
|-
| 223 || [[-|230(ב) או (ג)]] || || ב
|-
| 224 || [[-|236(א)]] || || ד
|-
| 225 || [[-|254(ג)]] || || א
|-
| 226 || [[-|255(ב)]] || || א
|-
| 227 || [[-|261(ב)]] || || ב
|-
| 228 || [[-|280(א)(2)]] || || ב
|-
| 229 || [[-|295]] || || ה
|-
| 230 || [[-|297]] || || ב
|-
| 231 || [[-|298(2)]] || || ג
|-
| 232 || [[-|299]] || || ג
|-
| 233 || [[-|300]] || || ג
|-
| 234 || [[-|301(ב)]] || || ב
|-
| 235 || [[-|305(א) או (ב)]] || || ב
|-
| 236 || [[-|306]] || רכב שנאסר לשימוש לפי [[-|תקנות 306]] [[-|או 307]] || ה
|-
| 237 || [[-|306]] || רכב שלא נאסר לשימוש לפי [[-|תקנות 306]] [[-|או 307]] || ב
|-
| 238 || [[-|314(ד)]] || || ב
|-
| 239 || [[-|335]] || בעוצמת אור בלתי שווה || א
|-
| 240 || [[-|341(א)]] || || ב
|-
| 241 || [[-|342(א)]] || || ב
|-
| 242 || [[-|342(ג)]] || || ב
|-
| 243 || [[-|343(א)]] || || א
|-
| 244 || [[-|350(א)]] || || ב
|-
| 245 || [[-|351]] || || א
|-
| 246 || [[-|356(א)]] || || א
|-
| 247 || [[-|357(א)]] || || א
|-
| 248 || [[-|358(א)]] || || א
|-
| 249 || [[-|359(ג)]] || || א
|-
| 250 || [[-|359(ד)]] || || א
|-
| 251 || [[-|360]] || || א
|-
| 252 || [[-|362]] || || א
|-
| 253 || [[-|363א]] || || ג
|-
| 254 || [[-|364]] || || ג
|-
| 255 || [[-|364ד(ב)]] || || ד
|-
| 256 || [[-|365]] || || א
|-
| 257 || [[-|366]] || || ב
|-
| 258 || [[-|367]] || || א
|-
| 259 || [[-|368]] || || ב
|-
| 260 || [[-|370]] || || ב
|-
| 261 || [[-|370ב]] || || א
|-
| 261א || [[-|370ג(ב)]] || || ב
|-
| 262 || [[-|383א]] || || ב
|-
| 263 || [[-|383ב]] || || ב
|-
| 264 || [[-|383ג]] || || ב
|-
| 265 || [[-|383ד]] || || ב
|-
| 266 || [[-|383ה]] || || ב
|-
| 267 || [[-|383ו]] || || ב
|-
| 268 || [[-|383ז]] || || ב
|-
| 269 || [[-|383ט]] || || ב
|-
| 270 || [[-|383י]] || || ב
|-
| 271 || [[-|397(א)]] || || ג
|-
| 272 || [[-|405]] || || ב
|-
| 273 || [[-|411]] || || א
|-
| 274 || [[-|418]] || || א
|-
| 275 || [[-|420]] || || ב
|-
| 276 || [[-|422]] || || א
|-
| 277 || [[-|423]] || || ג
|-
| 278 || [[-|425(ב)]] || || ב
|-
| 279 || [[-|428]] || || ב
|-
| 280 || [[-|429]] || || ב
|-
| 281 || [[-|435]] || || א
|-
| 282 || [[-|436]] || || ב
|-
| 283 || [[-|437(1)]] || || ג
|-
| 284 || [[-|437(2)]] || || א
|-
| 285 || [[-|438]] || || א
|-
| 286 || [[-|439]] || || ג
|-
| 287 || [[-|440]] || || א
|-
| 288 || [[-|441]] || || ב
|-
| 289 || [[-|443]] || || ב
|-
| 290 || [[-|448]] || || ב
|-
| 291 || [[-|452]] || || א
|-
| 292 || [[-|453]] || || ב
|-
| 293 || [[-|456]] || || ב
|-
| 294 || [[-|458]] || || ג
|-
| 295 || [[-|459]] || || א
|-
| 296 || [[-|461]] || || ב
|-
| 297 || [[-|462(א)]] || למעט כלבים בלא זמם || א
|-
| 298 || [[-|462(א)]] || בכלבים בלא זמם || ב
|-
| 299 || [[-|463(1) או (2)]] || || א
|-
| 300 || [[-|464(א)]] || || א
|-
| 301 || [[-|478(א)(3) או (4)]] || || א
|-
| 302 || [[-|483(א)]] || || ב
|-
| 303 || [[-|488]] || || ד
|-
| 304 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 305 || [[-|500]] || || ג
|-
| 306 || [[-|504]] || || ב
|-
| 307 || [[-|506]] || || א
|-
| 308 || [[-|507]] || || ב
|-
| 308א || [[-|516]] || || ג
|-
| 308ב || [[-|517]] || || ג
|-
| 309 || [[-|569]] || || ב
|-
| 310 || [[-|570]] || || ב
|}
: (((החל מיום 17.8.2022):))
: {|
! מספר סידורי !! מספר תקנה !! פירוט נוסף לעבירה !! סכום הקנס
|-
| 1 || [[-|5]] || || 100
|-
| 2 || [[-|6]] || || 100
|-
| 3 || [[-|8]] || || 500
|-
| 4 || [[-|9(א)]] || || 100
|-
| 4א || [[-|9(ג)]] || || 100
|-
| 5 || [[-|9א(א)]] || נוהג חדש בלא תווית || 250
|-
| 6 || [[-|9א(ב)]] || נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית || 100
|-
| 7 || [[-|12(ב)]] || || 100
|-
| 8 || [[-|13(א)]] || || 100
|-
| 9 || [[-|15]] || || 500
|-
| 10 || [[-|21(ב)(1)]] || || 500
|-
| 11 || [[-|21(ב)(3)]] || || 500
|-
| 12 || [[-|21(ג)]] || || 500
|-
| 13 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד || 250
|-
| 14 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 412, 413, 417, 438 ו-817 || 100
|-
| 15 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו-511 עד 513 באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 16 || [[-|22(א)]] || אי ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום {{ש}} ((ראו גם [[הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס]] לעניין עבירה זו.)) || 1,500
|-
| 17 || [[תקנות התעבורה|22(א)]] || אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום || 500
|-
| 18 || [[-|22(א)]] || אי ציות הולך רגל לרמזור || 100
|-
| 19 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה || 250
|-
| 20 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 815 || 250
|-
| 21 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 407 || 1,000
|-
| 22 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 302, 304 באי עצירה בלבד || 250
|-
| 22א || [[-|22(א)]] || אי-ציות לתמרורים 501 ו-503 || 500
|-
| 23 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור או סימון האוסר עצירה || 250
|-
| 24 || [[-|22(א)]] || באזור קנס מוגדל - אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה || 500
|-
| 25 || [[-|27(א) או (ד)]] || בליקוי לא חמור || 250
|-
| 26 || [[-|27(ב)]] || || 500
|-
| 27 || [[-|28(א)]] || || 100
|-
| 28 || [[-|28(ב)]] || || 1,000
|-
| 29 || [[-|29]] || || 100
|-
| 30 || [[-|30]] || אי הרכבת מכשיר אופטי || 250
|-
| 31 || [[-|30]] || אי החזקת מכשיר אופטי נוסף || 100
|-
| 32 || [[-|33(א)]] || למעט אופנוע || 750
|-
| 33 || [[-|33(א)]] || באופנוע || 250
|-
| 34 || [[-|34(א)]] || למעט המנויים במספרים סידוריים 34א ו-34ב || 500
|-
| 34א || [[-|34(א)]] || לעניין רוכב ברכב שלא מותקן בו מנוע המניע אותו או מסייע בכך, או הולך רגל || 100
|-
| 34ב || [[-|34(א)]] || לעניין רוכב באופניים או בתלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, או קורקינט ממונע כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע&quot;ו-2016]] || 250
|-
| 35 || [[תקנות התעבורה|35]] || || 250
|-
| 36 || [[-|36(ב)]] || || 250
|-
| 37 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 38 || [[-|36(ג)]] || || 500
|-
| 39 || [[-|36(ד)]] || || 500
|-
| 40 || [[-|36(ה)]] || || 500
|-
| 41 || [[-|37]] || || 500
|-
| 42 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 43 || [[-|38(ב)]] || || 250
|-
| 44 || [[-|39(א)]] || || 250
|-
| 45 || [[-|39א]] || למעט [[-#39א(ה)|תקנת משנה (ה)]] || 500
|-
| 46 || [[-|39א(ה)]] || || 100
|-
| 47 || [[-|39ג(א) או (ג)]] || || 250
|-
| 48 || [[-|39ג(ב)]] || עד 20 קמ&quot;ש מעל המותר || 100
|-
| 49 || [[-|39ג(ב)]] || מעל 20 קמ&quot;ש מעל המותר || 500
|-
| 50 || [[-|39ג(ד)]] || || 250
|-
| 50א || [[-|39יא]] || || 100
|-
| 50א1 || [[-|39יד(א)]] || || 1,000
|-
| 50א2 || [[-|39יד(ג)]] || || 1,000
|-
| 50א3 || [[-|39טו1(א)]] || || 1,000
|-
| 50א4 || [[-|39טו1(ב)]] || || 1,000
|-
| 50ב || [[-|39טז(1) או (2)]] || || 1,000
|-
| 50ב1 || [[-|39טז(3)]] || || 750 
|-
| 50ב2 || [[-|39טז1]] || || 1,000
|-
| 50ג || [[-|39יח2]] || || 1,000
|-
| 51 || [[-|40(א)]] || תוך כדי הפרעה || 250
|-
| 52 || [[-|40(א)]] || תוך כדי סיכון || 500
|-
| 53 || [[-|40(ב)]] || || 250
|-
| 54 || [[-|40(ג)]] || || 500
|-
| 55 || [[-|41]] || || 250
|-
| 56 || [[-|42]] || || 250
|-
| 57 || [[-|43]] || || 250
|-
| 58 || [[-|44]] || || 250
|-
| 59 || [[-|45]] || || 250
|-
| 60 || [[-|46]] || || 250
|-
| 61 || [[-|47(א)]] || || 250
|-
| 62 || [[-|47(ה)(2)]] || || 250
|-
| 63 || [[-|47(ה)(3)]] || || 500
|-
| 64 || [[-|47(ה)(4)]] || עקיפה בצומת || 500
|-
| 65 || [[-|47(ה)(4)]] || אי השלמת עקיפה לפני צומת || 250
|-
| 66 || [[-|47(ז)]] || || 500
|-
| 67 || [[-|47(ח)]] || || 750
|-
| 68 || [[-|48(א)]] || || 250
|-
| 69 || [[-|48(ב)]] || || 250
|-
| 70 || [[-|48(ג)]] || || 250
|-
| 71 || [[-|49]] || || 250
|-
| 72 || [[-|50(א)]] || || 250
|-
| 73 || [[-|52]] || || 250
|-
| 74 || [[-|53]] || || 250
|-
| 75 || [[-|54(א)]] || בדרך עירונית עד 20 קמ&quot;ש מעל המותר || 250
|-
| 76 || [[-|54(א)]] || בדרך עירונית מ-21 ועד 30 קמ&quot;ש מעל המותר || 750
|-
| 76א || [[-|54(א)]] || בדרך עירונית מ-31 עד 40 קמ&quot;ש מעל המותר || 1,500
|-
| 77 || [[-|54(א)]] || בדרך שאיננה עירונית עד 25 קמ&quot;ש מעל המותר || 250
|-
| 78 || [[-|54(א)]] || בדרך שאיננה עירונית מ-26 ועד 40 קמ&quot;ש מעל המותר || 750
|-
| 78א || [[-|54(א)]] || בדרך שאיננה עירונית מ-41 עד 50 קמ&quot;ש מעל המותר || 1,500
|-
| 79 || [[-|54(ד)(3)]] || || 100
|-
| 80 || [[-|55]] || || 250
|-
| 81 || [[-|56(ב)]] || למעט [[-|56(ב)(1)]] || 500
|-
| 82 || [[-|56(ב)(1)]] || || 100
|-
| 83 || [[-|57]] || || 750
|-
| 84 || [[-|58]] || || 100
|-
| 85 || [[-|61]] || || 250
|-
| 86 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 87 || [[-|62(ב)]] || || 250
|-
| 88 || [[-|63]] || || 250
|-
| 89 || [[-|64(ד)]] || תמרור 302, אי עצירה בלבד || 250
|-
| 90 || [[-|65]] || || 500
|-
| 91 || [[-|66]] || בגרימת הפרעה || 250
|-
| 92 || [[-|66]] || בגרימת סיכון || 500
|-
| 93 || [[-|67(א)]] || || 500
|-
| 93א || [[-|67(א1)]] || || 250
|-
| 93ב || [[-|67(א2)]] || || 250
|-
| 94 || [[-|68]] || || 250
|-
| 95 || [[-|69(א)]] || || 250
|-
| 95א || [[-|69(ג)]] || בשולי הדרך || 500
|-
| 95ב || [[-|69(ג)]] || שלא בכביש או בשולי הדרך || 100
|-
| 96 || [[-|69(ו)]] || למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 97 || [[-|69(ו)]] || באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 98 || [[-|69א]] || || 250
|-
| 99 || [[-|70]] || || 100
|-
| 100 || [[-|71]] || || 250
|-
| 101 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו-(16)]] ולמעט באזור קנס מוגדל || 100
|-
| 102 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2א), (12) ו-(16)]] באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 103 || [[-|72(א)(2א)]] || למעט בנסיבות המפורטות להלן || 500
|-
| 104 || [[-|72(א)(2א)]] || בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס&quot;מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו יתר גלגלי הרכב || 250
|-
| 104א || [[-|72(א)(2), (3), (4), (6) ו-(10)]] || || 250
|-
| 105 || [[-|72(א)(12)]] || למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 106 || [[-|72(א)(12)]] || באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 106א || [[-|72(א)(14)]] || || 250
|-
| 107 || [[-|72(א)(16)]] || || 1,000
|-
| 108 || [[-|72(ב)]] || || 250
|-
| 109 || [[-|72(ג)]] || || 250
|-
| 109א || [[-|72א]] || || 500
|-
| 110 || [[-|73]] || || 100
|-
| 111 || [[-|74]] || || 250
|-
| 112 || [[-|75]] || || 100
|-
| 113 || [[-|76(ג)]] || || 500
|-
| 114 || [[-|79]] || || 250
|-
| 115 || [[-|80]] || || 250
|-
| 116 || [[-|81]] || לנוהג הרכב || 100
|-
| 116א || [[-|81]] || העולה או היורד מהרכב || 250
|-
| 117 || [[-|82]] || || 250
|-
| 118 || [[-|83]] || אי התקנת שלט &quot;ילדים&quot; || 100
|-
| 119 || [[-|83]] || אי הסרת שלט &quot;ילדים&quot; || 100
|-
| 120 || [[-|83א]] || אם הנוסע הוא ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים || 1,000
|-
| 120א || [[-|83א]] || אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שלוש שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים || 750
|-
| 121 || [[-|83ב]] || למעט אם הנוסע הוא ילד כמפורט במספר סידורי 121א || 250
|-
| 121א || [[-|83ב]] || אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שמונה שנים וטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים || 500
|-
| 121ב || [[-|83ד]] || (((הוראת שעה מיום 1.1.2022 עד יום 31.7.2023))) || 250
|-
| 122 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 123 || [[-|84]] || למעט [[-#84|תקנות משנה (ב) ו-(ה)]] || 250
|-
| 124 || [[-|84(ה)]] || || 250
|-
| 125 || [[-|85(א)(1) או (3)]] || || 250
|-
| 126 || [[-|85(א)(2)(א)]] || || 500
|-
| 127 || [[-|85(א)(2)(ב) או (ג)]] || || 250
|-
| 128 || [[-|85(א)(4)]] || || 500
|-
| 128א || [[-|85(א1)]] || הובלת מטען ברכב מסוג N3, בלי שנהג הרכב המוביל את המטען עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים || 750
|-
| 129 || [[-|85(א)(5)]] || כשמשקל הכולל של הרכב מגיע עד 10% מעל המותר || 500
|-
| 130 || [[-|85(א)(5)]] || כשהמשקל הכולל של הרכב מגיע מעל 10% ולא יותר מ-14.99% מעל המותר || 1,000
|-
| 131 || [[-|85(א)(6)]] || || 500
|-
| 132 || [[-|85(ה)(2)]] || בהעדר סימון || 250
|-
| 133 || [[-|85(ה)(3)]] || בהעדר היתר || 500
|-
| 134 || [[-|85(ו)]] || || 250
|-
| 135 || [[-|85א]] || || 500
|-
| 136 || [[-|85ב(ב)]] || || 250
|-
| 137 || [[-|86]] || || 500
|-
| 138 || [[-|87]] || || 750
|-
| 139 || [[-|88(א) או (ב)]] || || 250
|-
| 140 || [[-|88(ג)]] || || 100
|-
| 141 || [[-|90(א), (ב), (ג), (ד) או (ז)]] || || 100
|-
| 142 || [[-|90(ו)]] || || 250
|-
| 143 || [[-|91]] || || 250
|-
| 144 || [[-|92(ב) או (ד)]] || || 250
|-
| 145 || [[-|92(ג)]] || || 500
|-
| 146 || [[-|93(א)(1)]] || בנוהג רכב || 250
|-
| 147 || [[-|93(א)(2)]] || || 100
|-
| 148 || [[-|93(ב)]] || || 250
|-
| 149 || [[-|95]] || || 250
|-
| 150 || [[-|96]] || || 100
|-
| 151 || [[-|97]] || למעט לגבי הארת לוחית זיהוי || 100
|-
| 152 || [[-|97(א)]] || לגבי הארת לוחית זיהוי || 100
|-
| 153 || [[-|98]] || || 100
|-
| 154 || [[-|99]] || || 250
|-
| 155 || [[-|100]] || || 250
|-
| 156 || [[-|101]] || || 250
|-
| 157 || [[-|102]] || || 250
|-
| 158 || [[-|103]] || || 250
|-
| 159 || [[-|104]] || || 250
|-
| 160 || [[-|105]] || || 250
|-
| 161 || [[-|106]] || || 250
|-
| 162 || [[-|107(א)]] || || 250
|-
| 163 || [[-|107(ג)]] || || 250
|-
| 164 || [[-|107(ד)]] || || 250
|-
| 165 || [[-|107(ה)]] || || 250
|-
| 166 || [[-|108(א)]] || || 100
|-
| 167 || [[-|109(א)]] || || 100
|-
| 168 || [[-|109(ב)]] || || 250
|-
| 169 || [[-|110]] || || 100
|-
| 170 || [[-|111]] || || 100
|-
| 171 || [[-|112]] || || 250
|-
| 172 || [[-|113]] || || 250
|-
| 173 || [[-|114]] || || 250
|-
| 174 || [[-|117]] || || 250
|-
| 175 || [[-|119(ב)]] || || 500
|-
| 175א || [[-|119(ב1)]] || || 250
|-
| 176 || [[-|119(ג)]] || || 1,000
|-
| 177 || [[-|120]] || || 500
|-
| 178 || [[-|121]] || || 250
|-
| 179 || [[-|122]] || || 250
|-
| 179א || [[-|122א(א)]] || || 1,000
|-
| 179ב || [[-|122א(ב)]] || || 250
|-
| 179ב1 || [[-|122א(ג)]] || || 750
|-
| 179ג || [[-|122ב(א)]] || || 250
|-
| 179ד || [[-|122ב(ב)]] || למעט באי-הצמדת מחזיר אור || 1,000
|-
| 179ה || [[-|122ב(ג)]] || || 250
|-
| 179ו || [[-|122ג]] || || 1,000
|-
| 180 || [[-|123(א)]] || באופניים במצב לא תקין || 100
|-
| 180א || [[-|123(א)]] || באופניים או תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע, במצב לא תקין || 250
|-
| 181 || [[-|123(ב)]] || למעט אופניים במצב לא תקין || 100
|-
| 181א || [[-|123(ב)]] || באופניים או תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין || 250
|-
| 182 || [[-|124(א) או (ב)]] || || 100
|-
| 182א || [[-|124(א) או (ב)]] || באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין || 250
|-
| 183 || [[-|125]] || || 100
|-
| 183א || [[-|125]] || באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך || 250
|-
| 184 || [[-|126]] || || 100
|-
| 184א || [[-|126]] || באופניים, תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || 250
|-
| 185 || [[-|127]] || || 100
|-
| 185א || [[-|127]] || באופניים, תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || 250
|-
| 186 || [[-|128]] || || 100
|-
| 186א || [[-|128]] || באופניים, תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || 250
|-
| 186ב || [[-|129]] || באופניים או בתלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך || 250
|-
| 186ג || [[-|129(ג), (ה) ו-(ז)]] || בגלגינוע || 250
|-
| 187 || [[-|129]] || || 100
|-
| 187א || [[-|129א(א)]] || || 500
|-
| 187ב || [[-|129א(ב)]] || || 250
|-
| 188 || [[-|130]] || || 100
|-
| 188א || [[-|130]] || באופניים עם מנוע עזר || 250
|-
| 189 || [[-|131]] || || 100
|-
| 189א || [[-|131]] || באופניים עם מנוע עזר || 250
|-
| 190 || [[-|132]] || || 100
|-
| 190א || [[-|132]] || באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || 250
|-
| 191 || [[-|136]] || || 100
|-
| 192 || [[-|137]] || למעט חיית מחמד || 250
|-
| 193 || [[-|137]] || בחיית מחמד || 100
|-
| 194 || [[-|138]] || || 250
|-
| 195 || [[-|139]] || || 100
|-
| 196 || [[-|141]] || || 250
|-
| 197 || [[-|142]] || || 250
|-
| 197א || [[-|142א]] || || 500
|-
| 198 || [[-|143(ב), ג), (ד), (ו) או (ח)]] || || 100
|-
| 199 || [[-|145(ב)]] || || 250
|-
| 200 || [[-|148]] || || 1,000
|-
| 201 || [[-|149]] || || 100
|-
| 202 || [[-|150]] || || 100
|-
| 203 || [[-|151]] || למעט במדרכה || 1,000
|-
| 204 || [[-|151]] || במדרכה || 250
|-
| 205 || [[-|152]] || למעט במדרכה || 1,000
|-
| 206 || [[-|152]] || במדרכה || 250
|-
| 207 || [[-|153]] || || 250
|-
| 208 || [[-|154]] || || 250
|-
| 209 || [[-|155]] || למעט הפרשת גזים ועשן || 1,000
|-
| 210 || [[-|155]] || בהפרשת גזים ועשן || 250
|-
| 211 || [[-|156]] || || 250
|-
| 212 || [[-|157]] || || 500
|-
| 213 || [[-|158]] || בגרימת הפרעה או סיכון || 250
|-
| 214 || [[-|159]] || || 250
|-
| 215 || [[-|160]] || || 250
|-
| 216 || [[-|161]] || || 500
|-
| 217 || [[-|165]] || || 500
|-
| 218 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 219 || [[-|169]] || בנוהג ברכב || 250
|-
| 220 || [[-|169]] || בעובר דרך שאיננו נוהג || 100
|-
| 221 || [[-|222]] || || 250
|-
| 222 || [[-|223]] || || 750
|-
| 223 || [[-|230(ב) או (ג)]] || || 250
|-
| 224 || [[-|236(א)]] || || 750
|-
| 225 || [[-|254(ג)]] || || 100
|-
| 226 || [[-|255(ב)]] || || 100
|-
| 227 || [[-|261(ב)]] || || 250
|-
| 228 || [[-|280(א)(2)]] || || 250
|-
| 229 || [[-|295]] || || 1,000
|-
| 230 || [[-|297]] || || 250
|-
| 231 || [[-|298(2)]] || || 500
|-
| 232 || [[-|299]] || || 500
|-
| 233 || [[-|300]] || || 500
|-
| 234 || [[-|301(ב)]] || || 250
|-
| 235 || [[-|305(א) או (ב)]] || || 250
|-
| 236 || [[-|306]] || רכב שנאסר לשימוש לפי [[-|תקנות 306]] [[-|או 307]] || 1,000
|-
| 237 || [[-|306]] || רכב שלא נאסר לשימוש לפי [[-|תקנות 306]] [[-|או 307]] || 250
|-
| 238 || [[-|314(ד)]] || || 250
|-
| 239 || [[-|335]] || 250עוצמת אור בלתי שווה || 100
|-
| 240 || [[-|341(א)]] || || 250
|-
| 241 || [[-|342(א)]] || || 250
|-
| 242 || [[-|342(ג)]] || || 250
|-
| 243 || [[-|343(א)]] || || 100
|-
| 244 || [[-|350(א)]] || || 250
|-
| 245 || [[-|351]] || || 100
|-
| 246 || [[-|356(א)]] || || 100
|-
| 247 || [[-|357(א)]] || || 100
|-
| 248 || [[-|358(א)]] || || 100
|-
| 249 || [[-|359(ג)]] || || 100
|-
| 250 || [[-|359(ד)]] || || 100
|-
| 251 || [[-|360]] || || 100
|-
| 252 || [[-|362]] || || 100
|-
| 253 || [[-|363א]] || || 500
|-
| 254 || [[-|364]] || || 500
|-
| 255 || [[-|364ד(ב)]] || || 750
|-
| 256 || [[-|365]] || || 100
|-
| 257 || [[-|366]] || || 250
|-
| 258 || [[-|367]] || || 100
|-
| 259 || [[-|368]] || || 250
|-
| 260 || [[-|370]] || || 250
|-
| 261 || [[-|370ב]] || || 100
|-
| 261א || [[-|370ג(ב)]] || || 250
|-
| 262 || [[-|383א]] || || 250
|-
| 263 || [[-|383ב]] || || 250
|-
| 264 || [[-|383ג]] || || 250
|-
| 265 || [[-|383ד]] || || 250
|-
| 266 || [[-|383ה]] || || 250
|-
| 267 || [[-|383ו]] || || 250
|-
| 268 || [[-|383ז]] || || 250
|-
| 269 || [[-|383ט]] || || 250
|-
| 270 || [[-|383י]] || || 250
|-
| 271 || [[-|397(א)]] || || 500
|-
| 272 || [[-|405]] || || 250
|-
| 273 || [[-|411]] || || 100
|-
| 274 || [[-|418]] || || 100
|-
| 275 || [[-|420]] || || 250
|-
| 276 || [[-|422]] || || 100
|-
| 277 || [[-|423]] || || 500
|-
| 278 || [[-|425(ב)]] || || 250
|-
| 279 || [[-|428]] || || 250
|-
| 280 || [[-|429]] || || 250
|-
| 281 || [[-|435]] || || 100
|-
| 282 || [[-|436]] || || 250
|-
| 283 || [[-|437(1)]] || || 500
|-
| 284 || [[-|437(2)]] || || 100
|-
| 285 || [[-|438]] || || 100
|-
| 286 || [[-|439]] || || 500
|-
| 287 || [[-|440]] || || 100
|-
| 288 || [[-|441]] || || 250
|-
| 289 || [[-|443]] || || 250
|-
| 290 || [[-|448]] || || 250
|-
| 291 || [[-|452]] || || 100
|-
| 292 || [[-|453]] || || 250
|-
| 293 || [[-|456]] || || 250
|-
| 294 || [[-|458]] || || 500
|-
| 295 || [[-|459]] || || 100
|-
| 296 || [[-|461]] || || 250
|-
| 297 || [[-|462(א)]] || למעט כלבים בלא זמם || 100
|-
| 298 || [[-|462(א)]] || בכלבים בלא זמם || 250
|-
| 299 || [[-|463(1) או (2)]] || || 100
|-
| 300 || [[-|464(א)]] || || 100
|-
| 301 || [[-|478(א)(3) או (4)]] || || 100
|-
| 302 || [[-|483(א)]] || || 250
|-
| 303 || [[-|488]] || || 750
|-
| 304 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 305 || [[-|500]] || || 500
|-
| 306 || [[-|504]] || || 250
|-
| 307 || [[-|506]] || || 100
|-
| 308 || [[-|507]] || || 250
|-
| 308א || [[-|516]] || || 500
|-
| 308ב || [[-|517]] || || 500
|-
| 309 || [[-|569]] || || 250
|-
| 310 || [[-|570]] || || 250
|}

@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: '''עבירות על פי חוק עזר של עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים בדבר העמדת רכב וחנייתו -'''
: (1) לגבי חניה או העמדת רכב במקום חניה מוסדר - דרגה א'.
:: (((החל מיום 17.8.2022):)) לגבי חניה או העמדת רכב במקום חניה מוסדר - 100.
: (2) לגבי עצירה, חניה או העמדת רכב במקום אסור לחניה כמפורט [[בחלק ב' לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], שהיא גם עבירה לפי חוק העזר כאמור, כלהלן:
:: {|
! מספר סידורי !! מספר תקנה !! פירוט נוסף לעבירה !! דרגת הקנס
|-
| 1 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 432, 433 ו-435, 507, 511 עד 513, 815, 818 ו-820, למעט באזור קנס מוגדל || ב
|-
| 2 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 817 || א
|-
| 3 || [[-|22(א)]] || באזור קנס מוגדל - אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה למעט תמרור 817 || ג
|-
| 4 || [[-|36(ב)]] || || ב
|-
| 5 || [[-|69(ו)]] || למעט באזור קנס מוגדל || ב
|-
| 6 || [[-|69(ו)]] || באזור קנס מוגדל || ג
|-
| 6א || [[-|70]] || || א
|-
| 7 || [[-|71]] || || ב
|-
| 8 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו-(16)]] ולמעט באזור קנס מוגדל || א
|-
| 8א || [[-|72(א)(2), (3), (4), (6) ו-(10)]] || || ב
|-
| 9 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2א), (12) ו-(16)]] באזור קנס מוגדל || ב
|-
| 10 || [[-|72(א)(2א)]] || למעט בנסיבות המפורטות להלן || ג
|-
| 11 || [[-|72(א)(2א)]] || בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס&quot;מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו שאר גלגלי הרכב || ב
|-
| 12 || [[-|72(א)(12)]] || למעט באזור קנס מוגדל || ב
|-
| 13 || [[-|72(א)(12)]] || באזור קנס מוגדל || ג
|-
| 13א || [[-|72(א)(14)]] || || ב
|-
| 14 || [[-|72(א)(16)]] || || ה
|-
| 15 || [[-|72(ב) ו-(ג)]] || || ב
|-
| 15א || [[-|72א]] || || ג
|-
| 15ב || [[-|73]] || ברכב שרישיונו פקע || א
|-
| 16 || [[-|75]] || || א
|-
| 17 || [[-|76(ג)]] || || ג
|-
| 18 || [[-|143(ב)]] || || א
|}
:: (((החל מיום 17.8.2022):))
:: {|
! מספר סידורי !! מספר תקנה !! פירוט נוסף לעבירה !! סכום הקנס
|-
| 1 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 432, 433 ו-435, 507, 511 עד 513, 815, 818 ו-820, למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 2 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 817 || 100
|-
| 3 || [[-|22(א)]] || באזור קנס מוגדל - אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה למעט תמרור 817 || 500
|-
| 4 || [[-|36(ב)]] || || 250
|-
| 5 || [[-|69(ו)]] || למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 6 || [[-|69(ו)]] || באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 6א || [[-|70]] || || 100
|-
| 7 || [[-|71]] || || 250
|-
| 8 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו-(16)]] ולמעט באזור קנס מוגדל || 100
|-
| 8א || [[-|72(א)(2), (3), (4), (6) ו-(10)]] || || 250
|-
| 9 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2א), (12) ו-(16)]] באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 10 || [[-|72(א)(2א)]] || למעט בנסיבות המפורטות להלן || 500
|-
| 11 || [[-|72(א)(2א)]] || בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס&quot;מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו שאר גלגלי הרכב || 250
|-
| 12 || [[-|72(א)(12)]] || למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 13 || [[-|72(א)(12)]] || באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 13א || [[-|72(א)(14)]] || || 250
|-
| 14 || [[-|72(א)(16)]] || || 1,000
|-
| 15 || [[-|72(ב) ו-(ג)]] || || 250
|-
| 15א || [[-|72א]] || || 500
|-
| 15ב || [[-|73]] || ברכב שרישיונו פקע || 100
|-
| 16 || [[-|75]] || || 100
|-
| 17 || [[-|76(ג)]] || || 500
|-
| 18 || [[-|143(ב)]] || || 100
|}

@ 4. (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) עבירות על פי חוקי עזר של רשות מקומית, כהגדרתה [[בסעיף 77א(א) לפקודה]], או של איגוד ערים, המפורטים בפרט משנה (ב), בדבר הסדרת התנועה של כלי רכב בתחומם לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, לפי [[סעיף 77ב לפקודה]] -
:: (1) לגבי נסיעה או חניה של רכב מנועי באזור שנקבעו לגביו בחוק עזר איסור או הגבלה של תנועת כלי רכב מנועי או סוגים של כלי רכב מנועי, בהתאם לתכנית מאושרת כמשמעותה [[בסעיף 77א(יא) לפקודה]] - דרגה ג';
::: (((החל מיום 17.8.2022):)) לגבי נסיעה או חניה של רכב מנועי באזור שנקבעו לגביו בחוק עזר איסור או הגבלה של תנועת כלי רכב מנועי או סוגים של כלי רכב מנועי, בהתאם לתכנית מאושרת כמשמעותה [[בסעיף 77א(יא) לפקודה]] - 500;
:: (2) לגבי עבירה כאמור בפסקה (1) שנעברה על ידי רכב הרשום על שם תאגיד - דרגה ה'.
::: (((החל מיום 17.8.2022):)) לגבי עבירה כאמור בפסקה (1) שנעברה על ידי רכב הרשום על שם תאגיד - 1,000.
: (ב) אלה חוקי העזר לעניין פרט משנה (א):
:: (1) חוק עזר לחיפה (אזור מופחת פליטות מזהמות מתחבורה) (אוויר נקי) (הוראת שעה), התשע&quot;ח-2017.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה בסיון התשס&quot;ב (5 ביוני 2002)
&lt;חתימה&gt; אפרים סנה שר התחבורה</text>
      <sha1>5lssh9lmf2m1shfxcvt9avnd9n26gvb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספרים/רפואה למכה</title>
    <ns>4</ns>
    <id>401589</id>
    <revision>
      <id>1413893</id>
      <parentid>1104486</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T13:35:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4569" xml:space="preserve">{{ספר_שמור}}

== רפואה למכה ==
;פתיחתא דאיכה רבתי
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/א]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ה]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/י]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יא]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כ]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כא]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ל]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לא]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לה]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/מ]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/מא]]
;הקדמת המחבר
:[[רפואה למכה/הקדמה]]
;שה&quot;ש פרק א
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/א]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ה]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ח]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ט]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/י]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יא]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/טו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/טז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יז]]
;שה&quot;ש פרק ב
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/א]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ה]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ח]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ט]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/י יא]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/טו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/טז]]
;שה&quot;ש פרק ג
:[[רפואה למכה/שיר השירים ג/א]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יז]]

[[קטגוריה:ספרים|רפואה למכה]]</text>
      <sha1>2gwwn32xpgqqmru1hufyy9xbsm0cpsl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413897</id>
      <parentid>1413893</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T13:44:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4569" xml:space="preserve">{{ספר_שמור}}

== רפואה למכה ==
;הקדמת המחבר
:[[רפואה למכה/הקדמה]]
;פתיחתא דאיכה רבתי
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/א]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ה]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/י]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יא]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/טז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/יט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כ]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כא]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ל]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לא]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לב]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לג]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לד]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לה]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לו]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לז]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לח]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לט]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/מ]]
:[[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/מא]]
;שה&quot;ש פרק א
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/א]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ה]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ח]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/ט]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/י]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יא]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/טו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/טז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים א/יז]]
;שה&quot;ש פרק ב
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/א]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ה]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ח]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/ט]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/י יא]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יב]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יג]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יד]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/טו]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/טז]]
:[[רפואה למכה/שיר השירים ב/יז]]
;שה&quot;ש פרק ג
:[[רפואה למכה/שיר השירים ג/א]]

[[קטגוריה:ספרים|רפואה למכה]]</text>
      <sha1>j0t0m05715t6nwecguauglv4t8pca59</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>404489</id>
    <revision>
      <id>1414025</id>
      <parentid>1341027</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:53:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49980" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל&quot;ה-1974 (תיקון: תש&quot;ע)
&lt;שם קודם&gt; תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מס רכישה), התשל&quot;ה-1974 (תיקון: תשס&quot;ה)
&lt;שם קודם&gt; תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל&quot;ה-1974 (תיקון: תש&quot;ם-2)
&lt;שם קודם&gt; תקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל&quot;ה-1974
=== תקנות בדבר מס רכישה (תיקון: תש&quot;ם-2) ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 140|תקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס)|3239)), ((367|ת&quot;ט|3258)); ((תשל&quot;ו, 316|תיקון|3421)); ((תשל&quot;ז, 46|תיקון מס' 2|3598)), ((669|תיקון|3645)), ((2077|תיקון מס' 2|3732)); ((תשל&quot;ח, 823|תיקון|3823)), ((922|תיקון מס' 2|3828)); ((תשל&quot;ט, 759|תיקון|390)); ((תש&quot;ם, 144|תיקון|4042)), ((2106|[צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|4147)); ((תשמ&quot;א, 177|תיקון|4182)), ((941|תיקון|4230)), ((1244|תיקון מס' 2|4255)), ((1244|תיקון מס' 3|4255)); ((תשמ&quot;ב, 1570|תיקון|4398)); ((תשמ&quot;ג, 1278|תיקון|4492)), ((1593|תיקון מס' 2|4506)), ((1746|תיקון|4514)); ((תשמ&quot;ד, 688|תיקון|4574)), ((777|תיקון מס' 2|4581)), ((920|תיקון מס' 3|4592)), ((1958|תיקון מס' 4|4666)), ((2676|ת&quot;ט|4708)); ((תשמ&quot;ה, 1148|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 4 [תשמ&quot;ד] (תיקון)]|4795)), ((1786|תיקון|4844)); ((תשמ&quot;ו, 97|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|4868)), ((864, 864|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|4931)); ((תשמ&quot;ז, 574|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: תיקון]|5013)), ((912, 913|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5029)); ((תשמ&quot;ח, 372, 372|תיקון מס' 6 [צ&quot;ל: תיקון]|5080)); ((תשמ&quot;ט, 658, 658|תיקון מס' 7 [צ&quot;ל: תיקון]|5176)); ((תש&quot;ן, 46|תיקון|5227)), ((171|תיקון מס' 4 [תשמ&quot;ד] (תיקון)|5326)), ((443|תיקון|5254)), ((714|תיקון מס' 4 [תשמ&quot;ד] (תיקון מס' 2)|5273)); ((תשנ&quot;א, 407|תיקון|5321)), ((608|תיקון מס' 2|5335)); ((תשנ&quot;ב, 634|תיקון|5412)); ((תשנ&quot;ג, 326|תיקון|5496)), ((458|תיקון (תיקון)|5504)), ((742|תיקון מס' 2|5516)), ((790|תיקון מס' 3|5520)); ((תשנ&quot;ד, 70|תיקון|5555)); ((תשנ&quot;ה, 230|תיקון|5630)), ((378|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5642)), ((426|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 3]|5646)), ((500|תיקון מס' 4|5650)), ((1730, 1730|תיקון מס' 5|5698)); ((תשנ&quot;ו, 383|תיקון|5727)); ((תשנ&quot;ז, 78|תיקון|5791)); ((תשנ&quot;ח, 206, 206|תיקון|5868)), ((361|תיקון מס' 2|5878)); ((תשנ&quot;ט, 1003|תיקון|5985)); ((תשס&quot;ג, 174|תיקון והוראת שעה|6207)); ((תשס&quot;ה, 317|תיקון|6361)); ((תש&quot;ע, 1124|תיקון|6892)); ((תשע&quot;ג, 1568|תיקון|7275)); ((תשע&quot;ז, 232|תיקון|7737)); ((תשפ&quot;א, 786|הוראת שעה|8964)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 2126|הודעה|4676)); ((תשמ&quot;ה, 136|הודעה|4719)), ((704|הודעה (תיקון מס' 2)|4763)), ((1263| הודעה (מס' 3)|4802)), ((1824|הודעה (מס' 4)|4847)); ((תשמ&quot;ו, 376|הודעה|4890)), ((496|הושעה (מס' 2)|4899)), ((496|ת&quot;ט|4899)), ((936|הודעה (מס' 3)|4934)), ((1435|הודעה (מס' 4)|4968)); ((תשמ&quot;ז, 524|הודעה|5009)), ((1068|הודעה (מס' 2)|5039)); ((תשמ&quot;ח, 67|הודעה|5059)), ((423|הודעה|5081)), ((672|הודעה|5096)); ((תשמ&quot;ט, 1117|הודעה|5201)), ((1384|הודעה (מס' 2)|5216)); ((תש&quot;ן, 165|הודעה|5235)), ((796|הודעה (מס' 2)|5279)), ((978|הודעה (מס' 3)|5286)); ((תשנ&quot;א, 358|הודעה|5317)), ((549|הודעה (מס' 2)|5333)); ((תשנ&quot;ב, 501|הודעה|5402)), ((1099|הודעה (מס' 2)|5443)); ((תשנ&quot;ג, 32|הודעה|5477)), ((76|ת&quot;ט|5481)), ((107|הודעה (מס' 2)|5482)), ((399|הודעה (מס' 3)|5501)), ((824|הודעה (מס' 4)|5522)), ((1096|הודעה (מס' 2)|5541)); ((תשנ&quot;ה, 384|הודעה|5642)), ((385|הודעה (מס' 2)|5642)), ((1200|הודעה (מס' 3)|5667)), ((1687|הודעה (מס' 4)|5693)); ((תשנ&quot;ו, 224|הודעה|5720)), ((436|הודעה (מס' 2)|5730)), ((745|הודעה (מס' 3)|5743)); ((תשנ&quot;ח, 375|הודעה|5878)), ((376|הודעה (תיאום סכומים)|5878)), ((558|הודעה (תיאום סכומים) (מס' 2)|5887)), ((558|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|5887)); ((תש&quot;ס, 211|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6012)), ((212|הודעה (עדכון סכום)|6012)), ((346|הודעה (עדכון סכום) (מס' 2)|6020)), ((346|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 2)|6020)); ((תשס&quot;א, 296|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6078)), ((296|הודעה (עדכון סכום)|6078)); ((תשס&quot;ב, 48|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6128)), ((48|הודעה (עדכון סכום)|6128)), ((183|הודעה (עדכון סכום) (מס' 2)6138|)), ((184|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 2)|6138)), ((666|הודעה (עדכון סכום) (מס' 3)|6164)), ((666|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 3)|6164)), ((864|הודעה (עדכון סכום) (מס' 4)|6177)), ((864|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 4)|6177)); ((תשס&quot;ג, 704|הודעה (עדכון סכום)|6238)), ((705|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6238)), ((754|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 2)|6243)), ((754|הודעה (עדכון סכום) (מס' 2)|6243)), ((962|הודעה (עדכון סכום) (מס' 3)|6257)), ((962|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 3)|6257)); ((תשס&quot;ד, 56|הודעה (עדכון סכום)|6273)), ((56|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6273)), ((248|הודעה (עדכון סכום) (מס' 2)|6292)), ((248|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 2)|6292)), ((933|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 3)|6335)), ((933|הודעה (עדכון סכום) (מס' 3)|6335)); ((תשס&quot;ה, 147|הודעה (עדכון סכום)|6347)), ((148|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6347)), ((434|הודעה (עדכון סכום) (מס' 2)|6369)), ((435|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 2)|6369)), ((750|הודעה (עדכון סכום) (מס' 3)|6393)), ((750|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 3)|6393)), ((942|הודעה (עדכון סכום) (מס' 4)|6418)), ((942|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 4)|6418)); ((תשס&quot;ו, 138|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6440)), ((138|הודעה (עדכון סכום)|6440)), ((581|הודעה (עדכון סכום) (מס' 2)|6468)), ((582|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 2)|6468)), ((783|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 3)|6482)), ((784|הודעה (עדכון סכום) (מס' 3)|6482)), ((1057|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 4)|6506)), ((1057|הודעה (עדכון סכום) (מס' 4)|6506)); ((תשס&quot;ז, 256|הודעה (עדכון סכום)|6534)), ((256|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6534)), ((543|הודעה (עדכון סכום) (מס' 2)|6559)), ((543|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 2)|6559)), ((947|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 3)|6591)), ((948|הודעה (עדכון סכום) (מס' 3)|6591)), ((1118|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 4)|6610)), ((1119|הודעה (עדכון סכום) (מס' 4)|6610)); ((תשס&quot;ח, 98|הודעה (עדכון סכום)|6621)), ((99|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6621)), ((522|הודעה (עדכון סכום) (מס' 2)|6648)), ((522|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין) (מס' 2)|6648)); ((תשס&quot;ט, 439|הודעה (עדכון סכום)|6749)), ((440|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6749)); ((תש&quot;ע, 739|הודעה (עדכון סכום)|6864)), ((739|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6864)); ((תשע&quot;א, 888|הודעה (עדכון סכום)|6990)), ((889|הודעה (תיאום סכומי שווי מקרקעין)|6990)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ה) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9]] [[+|ו-115]] [[=החוק|לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ&quot;ג-1963]] (להלן - החוק), ולפי [[8:208836|סעיף 3(ו) לחוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 5), תשל&quot;ה-1974]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה-2, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-5, תשע&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בן משפחה של חייל שנספה במערכה&quot; - כמשמעותו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש&quot;י-1950]], הזכאי לתגמולים, לרבות הורה של נספה ואלמנתו שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם ויתום עד גיל 40, ולרבות אלמנה של נספה שנישאה ונישואיה השניים הופקעו וחל עליה [[סעיף 12א(ג) לחוק האמור]];
:- &quot;בנין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9 לחוק]];
:- &quot;דירת מגורים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 9 לחוק]];
:- &quot;מפעל&quot; - כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]];
:- &quot;משק חקלאי&quot; - משק חקלאי שבעל הזכות במקרקעין בו הוא יחיד, יחידים או אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, והוא עיקר עיסוקם של היחיד, של היחידים או של חברי האגודה;
:- &quot;נכה&quot; - אחד מאלה:
:: (1) נכה כהגדרתו [[בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], או [[בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]], שדרגת נכותו לצמיתות כפי שנקבעה לו על פי אחד מהחוקים האמורים, אינה פחותה מ-19%;
:: (2) נכה כהגדרתו [[בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]], שדרגת נכותו לצמיתות, כפי שנקבעה על פי [[החוק האמור]], אינה פחותה מ-50% והוא זכאי לתגמולים מאוצר המדינה על פי [[החוק האמור]];
:: (3) נכה תאונת עבודה כמשמעותו [[בסעיף 103 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק הביטוח הלאומי) הזכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבה או מענק לפי [[פרק ג' לחוק האמור]] ודרגת נכותו לצמיתות כתוצאה מתאונת עבודה כפי שנקבעה על פי [[החוק האמור]] אינה פחותה מ-50%;
:: (4) נכה על פי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]] שנקבעה לו לצמיתות על פי [[החוק האמור]] דרגת אי-כושר להשתכר כדי מחייתו בשיעור של 75% לפחות;
:: (5) אחד מהמנויים להלן שאחוז נכותו נקבע על פי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]] -
::: (א) נכה תאונת דרכים שנקבעה לו לצמיתות, נכות שאינה פחותה מ-50%;
:::: לענין זה, &quot;תאונת דרכים&quot; - כהגדרתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
::: (ב) נכה משיתוק או קטוע יד או רגל שאחוז נכותו לצמיתות כתוצאה מפגימות אלה אינה פחותה מ-50%;
::: (ג) נכה שנקבעה לו נכות לצמיתות של 100% או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי בא((י))ברים השונים, שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות;
:- &quot;נפגע&quot; - נפגע כמשמעותו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], שאחוז נכותו לצמיתות על פי [[החוק האמור]] אינו פחות מ-19%, ואם נפטר הנפגע כתוצאה מפעולת האיבה - בן משפחה של הנפגע כמשמעותו [[בחוק האמור]], הזכאי לתגמול, ויתום עד גיל 40;
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן-זוגו של צאצא, אח ואחות;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה, מועצה מקומית או ועד מקומי לפי [[סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות]], ואיגוד ערים.

== פרק ב': שיעורי מס רכישה (תיקון: תש&quot;ם-2) ==

@ 2. רכישה (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג-3, תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ד-4, [הודעות], תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ח-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג, תשע&quot;ג, תשפ&quot;א)
: במכירת זכות במקרקעין או בעשיית פעולה באיגוד מקרקעין ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
: (1) במכירת זכות במקרקעין ובעשיית פעולה באיגוד מקרקעין, למעט בנין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים - 6%;
: (1א) על אף האמור בפסקה (1), במכירת זכות במקרקעין, שמתקיימים לגביה התנאים המפורטים להלן, תוחזר לרוכש שישית ממס הרכישה ששילם לפי פסקה (1), ובלבד שלא הותר בניכוי לפי [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 103א לחוק]]:
:: (1) המכירה היא של זכות במקרקעין שקיימת לגביה תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]] (בסעיף קטן זה - תכנית בנייה), המתירה בנייה על הקרקע של דירה אחת לפחות המיועדת לשמש למגורים (להלן - דירת מגורים);
:: (2) לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום המכירה, התקבל היתר לבניית דירת מגורים אחת לפחות, לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
: (2) במכירת זכות במקרקעין בבנין או בחלק ממנו שהוא דירת מגורים, יחולו הוראות אלה:
:: (א) ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע [[בסעיף 9 לחוק]];
:: (ב) נמכר חלק מדירה, ישלם חלק מסכום מס הרכישה כאמור בפסקת משנה (א) שהוא כחלק הזכות בדירה הנמכרת ביחס לכל הזכות בדירה;
:: (ג) משמשות יותר מדירת מגורים אחת למגורים כחטיבה אחת יראו אותן כדירה אחת;
:: (ד) הרוכש זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים ימציא למנהל תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], כי הדירה תשמש למגורים בשלמות וכחטיבה אחת; הוכח כי התצהיר כאמור היה כוזב, יהיה מי שהצהיר כאמור חייב בתשלום מס רכישה שהיה חל על פי העובדות כהוויתן;
: (3) (((בוטלה);))
: (4) (((בוטלה).))

== פרק ג': פטורים, הנחות והקלות ==

@ 3. תאגידים שנוסדו בחוק (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג-3)
: (א) רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, חייבים במס רכישה בשיעור של 0.5%.
: (ב) רשות שמורות הטבע פטורה ממס רכישה לגבי מקרקעין שהוכרזו כשמורת טבע או שלדעת שר החקלאות הם מיועדים לשמש שמורת טבע לפי [[סעיף 22 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|סעיף 4 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ&quot;ג-1963]].

@ 4. מוסדות לאומיים (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג-3)
: ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה, יונייטד ישראל אפיל אינק, וחברת הימנותא בע&quot;מ, פטורות ממס רכישה.

@ 5. האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב)
: האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים חייבים במס רכישה בשיעור של 0.5%.

@ 6. חברות ממשלתיות לשיכון, דיור והשכרה (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשע&quot;ז)
: החברה הממשלתית לדיור להשכרה שהוקמה מכוח [[https://www.gov.il/he/departments/policies/2013_dec770 | החלטת הממשלה מס' 770 מיום ה' בחשוון התשע&quot;ד (9 באוקטובר 2013)]] (((&quot;דירה להשכיר&quot; – החברה הממשלתית לדיור להשכרה בע&quot;מ))), &quot;פרזות&quot; חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע&quot;מ, &quot;חלמיש&quot; חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב-יפו בע&quot;מ ו&quot;שקמונה&quot; חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע&quot;מ, חייבות במס רכישה בשיעור של 0.5%.

@ 7. אגודות למען החייל (תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב)
: האגודה למען החייל בישראל ונכסי חיל (נח) חייבות במס רכישה בשיעור של 0.5%.

@ 8. רשות מקומית (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב)
: (א) רשות מקומית חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות במקרקעין שבהם שוכנע המנהל שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.
: (ב) הוקמה עיריה באזור שהתנהל על-ידי מועצה מקומית, תהא מכירת זכות במקרקעין מהמועצה המקומית לעיריה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%; הוא הדין אם הוקמה מועצה מקומית באזור שהתנהל עלידי עיריה.
: (ג) מכירת זכות במקרקעין מאת עיריה או מועצה מקומית לאיגוד ערים שהעיריה או המועצה המקומית מאוגדים בה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.
: (ד) התמזגו שתי רשויות מקומיות או יותר לרשות מקומית אחת, תהא מכירת זכות במקרקעין מאת כל אחת מהרשויות המקומיות לאותה רשות מקומית חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.

@ 9. מוסדות ציבור (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב)
: &quot;מוסד ציבורי&quot; כמשמעותו [[בסעיף 61(ד) לחוק]] יהיה חייב במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות במקרקעין אם שוכנע המנהל כי המקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין בלבד.

@ 10. (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 11. נכה, עיוור, נפגע ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז)
: (א) מכירת זכות במקרקעין לנכה, לעיוור, לנפגע או לבן משפחה של חייל שנספה במערכה לשם שיכונם חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%, ואם התקיים לגביו האמור באחת [[מפסקאות (א) עד (ג) בסעיף 9(ג1ג)(2) לחוק]] יהיו שיעורי מס הרכישה כמפורט להלן, ובלבד שחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו, לא יינתן לאדם אחד אלא שתי פעמים בלבד -
:: (1) אם שווי הזכות הנמכרת הוא עד 2,500,000 שקלים חדשים, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כמפורט להלן -
::: (א) על חלק השווי שעד לסכום הנקוב [[בסעיף 9(ג1ג)(3)(א) לחוק]] - לא ישולם מס;
::: (ב) על חלק השווי העולה על הסכום האמור בפסקת משנה (א) ועד לסכום של 2,500,000 שקלים חדשים - 0.5%;
:: (2) אם שווי הזכות הנמכרת עולה על 2,500,000 שקלים חדשים - ישולם מס רכישה בשיעור 0.5%.
: (ב) מכירת זכות במקרקעין במשותף לבני זוג שאחד מהם הוא נכה או עיוור כאמור בתקנת משנה (א), נפגע או בן משפחה של חייל שנספה במערכה, יוענק החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה (א) לשני בני הזוג; רכשו את הזכות במקרקעין במשותף שני יחידים שאחד מהם זכאי לחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום רכישת הזכות במקרקעין, יוחזר מס הרכישה העולה על השיעור של 0.5% ששילם בן זוגו של הזכאי לחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%.
: (ג) &quot;חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%&quot;, לענין תקנה זו - לרבות חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% או (([פטור])) מאגרת העברת מקרקעין על פי חיקוק שקדם לתקנות אלה.
: (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), במכירת זכות בקרקע פנויה שניתן לבנות עליה, על פי תקנות שהותקנו מכוח [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], שהיו בתוקף ביום הרכישה, יותר מדירה אחת, יחוייב במס רכישה בשיעור של 0.5% רק לגבי אותו חלק משווי הקרקע המתייחס לאותה דירה שתשמש למגורי הרוכש.

@ 12. חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לעולה (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, [הודעות], תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה)
: (א)(1) בתקנה זו, &quot;עולה&quot; - מי שנכנס לישראל אחרי יום ד' באדר התשכ&quot;ג (28 בפברואר 1963) ובידו אחת מאלה:
::: (א) אשרת עולה לפי [[סעיף 2 לחוק השבות, התש&quot;י-1950]] (להלן - חוק השבות);
::: (ב) תעודת עולה לפי [[סעיף 3 לחוק השבות]];
::: (ג) אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכח) לפי [[תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]].
:: (2) שר האוצר רשאי לקבוע סוגי בני-אדם שדינם כדין עולה.
::: ((פורסמה הודעה על קביעת עולה לענין תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), התשל&quot;ה-1975 (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 3696) לפיה יראו כעולה לענין [[תקנה 12]], גם מי שנכנס בשנית לישראל, אם שוכנע המנהל כי בעת שהותו לראשונה לישראל נתקיימו כל אלה: {{ש}} (1) היתה בידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכח) לפי [[תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]]; {{ש}} (2) הוא שהה בישראל לצורך שירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], או למטרת לימודים, או שהיה &quot;מרצה אורח&quot; או &quot;מומחה חוץ&quot; כמשמעותם [[בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל&quot;ט-1979]]; {{ש}} (3) בעת שהותו לראשונה בישראל לא רכש זכות במקרקעין בפטור ממס רכישה לפי [[תקנה 12]].))
: (ב) מכירת זכות במקרקעין לעולה תהא חייבת במס רכישה על חלק השווי שעד 900,000 שקלים חדשים (((מתואם ליום 16.10.1996; החל מיום 16.1.2022, 1,902,945 ש&quot;ח))) בשיעור של 0.5% ועל חלק השווי העולה על סכום כאמור בשיעור של 5%, ובלבד שרכש אותה העולה תוך תקופה המתחילה שנה אחת לפני שנכנס לישראל, כאמור בתקנת משנה (א), לראשונה, ומסתיימת שבע שנים לאחר כניסתו כאמור, ובלבד שלא תובא במנין שבע השנים תקופת שירותו בשירות חובה כהגדרתו [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]], או בשירות לאומי כהגדרתו [[חוק שירות אזרחי|בחוק שירות לאומי, התשי&quot;ג-1953]]; החיוב במס רכישה לפי תקנת משנה זו יחול רק על מכירת זכות במקרקעין מאלה:
:: (1) דירת מגורים, או דירה המשמשת למגורים ולעסק כאחד, על מנת שתשמש למגורי העולה או למגוריו ולעסקו כאחד;
:: (2) בית עסק, לרבות משק חקלאי, על מנת שישמש לעסק שהעולה או קרובו עובד בו;
:: (3) קרקע פנויה ששטחה אינו עולה על השטח המינימלי המותר בבניה על פי תכנית החלה על אותה קרקע מכוח [[חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], או על 1000 מ&quot;ר, לפי השטח הגדול יותר (להלן - שטח פטור), שתשמש להקמת דירה או עסק כאמור בפסקאות (1) או (2); עלה שטחה של הקרקע על השטח הפטור, ינוכה ממס הרכישה סכום השווה למס הרכישה שהיה משתלם בעד העברת השטח הפטור אילולא הוראות תקנת משנה זו.
: (ג) רכשו זכות במקרקעין במשותף בני זוג שאחד מהם עולה, יראו לענין החיוב במס רכישה לפי תקנה זו כאילו רכש אותם העולה בלבד; רכשו את הזכות במשותף שני יחידים שאחד מהם עולה הזכאי לחיוב במס רכישה לפי תקנה זו והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרכישה, יוחזר מס הרכישה ששילם בן זוגו של העולה העולה על סכום מס הרכישה שהיה חל אילו רכש את הזכות העולה בלבד.
: (ד) חיוב במס רכישה לפי תקנה זו לא יינתן לעולה אלא פעם אחת לגבי דירה ופעם אחת לגבי בית עסק; לענין זה חיוב במס רכישה לפי תקנה זו שניתן לגבי קרקע פנויה לצורך הקמת דירה או בית עסק, דינו כדין חיוב במס רכישה לפי תקנה זו שניתן לגבי דירה או בית עסק, לפי הענין.
: (ה) בתקנה זו, &quot;חיוב במס רכישה לפי תקנה זו&quot; - לרבות חיוב במס רכישה לפי תקנה זו או אגרת העברת מקרקעין שניתן על פי חיקוק שקדם לתקנות אלה.
: (ו) הסכומים הנקובים בתקנת משנה (ב) יעודכנו בהתאם [[לסעיף 9(ג2) לחוק]]; לענין תקנה זו, &quot;המדד הבסיסי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתן של תקנות אלה (((הכוונה היא לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), התשנ&quot;ז-1996, שפורסמו ביום 31.10.1996))).

@ 13. העברה לאזור פיתוח (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז-2, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח-2, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א-4, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-3, תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ג-4, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;ישוב באזור פיתוח&quot;, לגבי תקנת משנה (ב) - כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ&quot;ג-1963]], לגבי תקנת משנה (ג) - אזור פיתוח שנקבע לפי [[סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, תשי&quot;ט-1959]];
::- &quot;שר האוצר&quot;, &quot;שר העבודה&quot; ו&quot;שר המסחר והתעשיה&quot; - לרבות מי שהשר הסמיכו, לפי המקרה.
: (ב) אישר שר העבודה כי עובד או עובד עצמאי (להלן - עובד) העתיק מקום מגוריו הקבוע לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח או מישוב אחר באזור פיתוח, יחייב שר האוצר על פי המלצת שר העבודה במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל מכירת הזכות בדירה באזור הפיתוח לעובד או לבן-זוגו לצורך מגורי העובד; נמכרה לעובד שאושר כאמור או לבן-זוגו קרקע פנויה (להלן - מגרש) לצורך בניית דירה למגורי העובד, יחייב שר האוצר על פי המלצת שר העבודה, במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל אותה מכירה, בתנאי שהוחל בבניית הדירה תוך שלושים חודש מיום המכירה, ובלבד שאם ניתן לבנות על המגרש, על פי תקנות שהותקנו מכוח [[חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], שהיו בתוקף ביום הרכישה יותר מדירה אחת, יינתן החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% רק לגבי אותו חלק משווי המגרש המתייחס לדירה שתשמש למגורי העובד; החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו ינתן לעובד או לבן-זוגו בשל אותה העתקת מגורים פעם אחת בלבד.
: (ג) אישר שר המסחר והתעשיה כי בעל מפעל העתיק את מפעלו לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח או מישוב אחר באזור פיתוח, יחייב שר האוצר על פי המלצת שר המסחר והתעשיה במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל מכירת הזכות במקרקעין באזור הפיתוח לצורך העתקת המפעל כאמור.
: (ד) תוקפה של תקנה זו הוא עד יום כ&quot;א בטבת התשנ&quot;ז (31 בדצמבר 1996).

@ 14. העברת זכות במקרקעין המוקנים על פי החוק (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב)
: נמכרה זכות במקרקעין בתוקף חוק למי שנקבע באותו חוק, ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין או תמורתה למי שהיה בעלה אילולא המכירה הראשונה, תהא המכירה האחרונה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.

@ 15. מדינות חוץ (תיקון: תש&quot;ם-2)
: (א) אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961 וכי היא נוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה ממס רכישה בעד מכירת זכות במקרקעין בגין מקרקעין המשמשים או מיועדים לשמש משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.
: (ב) המנהל רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור ממס רכישה כאמור בתקנת משנה (א), כולו או מקצתו, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומו, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.
: (ג) המנהל רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור ממס רכישה, כולו או מקצתו, מכירת זכות במקרקעין למדינת חוץ או לדחות תשלומו, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנה האמורה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:
:: (1) המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;
:: (2) המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.

@ 15א. מוסד ציבורי תושב חוץ (תיקון: תשנ&quot;א)
: מוסד ציבורי תושב חוץ יהא פטור ממס רכישה לגבי מניות באיגוד מקרקעין שקיבל במתנה, אם אישר שר האוצר כי במדינה שהוא תושבה מוטל מס על קבלת מניות כאמור ואותה מדינה פוטרת ממס מוסד ציבורי תושב ישראל לגבי מניות באיגוד מקרקעין תושב אותה מדינה שקיבל במתנה;
: לענין זה -
:- &quot;מוסד ציבורי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 61(ד) לחוק]];
:- &quot;תושב ישראל&quot; ו&quot;תושב חוץ&quot; - כהגדרתם [[בפקודה]].

@ 16. משק חקלאי (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א-4, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג-3, תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ד-4, [הודעות], תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ח-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;משק חקלאי&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;השווי הנקי&quot; - שווי המקרקעין של משק חקלאי פחות שווי בנין המשמש למגורים;
::- &quot;בנין המשמש למגורים&quot; - לרבות שטח קרקע שעליו הוא עומד ששטחו פי שלושה משטחו הכולל של הבנין.
: (ב) במכירת זכות במקרקעין לשם ייסוד משק חקלאי או קיומו ישולם מס הרכישה -
:: (1) על בנין המגורים על פי [[סעיף 9 לחוק]];
:: (2) על חלק השווי הנקי שאינו עולה על 2,800,000 שקלים (((מתואם לשנת 1984; החל מיום 16.1.2022, 504,900 ש&quot;ח))) - 0.5%.
:: (3) על חלק השווי הנקי העולה על 2,800,000 שקלים (((מתואם לשנת 1984; החל מיום 16.1.2022, 504,900 ש&quot;ח))) - 5%.
: (ג) נעשו לצורך ייסוד המשק החקלאי או קיומו מספר מכירות לאותו קונה או בן-זוגו או ילדיו עד גיל 18, תינתן ההנחה האמורה בתקנת משנה (ב)(2) פעם אחת בלבד.
: (ד) מכירת זכות במקרקעין לשם ייסוד משק חקלאי או קיומו לאגודה שיתופית שהיא קיבוץ, מושב, מושב שיתופי, כפר שיתופי או אגודה שיתופית המאגדת אגודות כאמור, תהא חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% ובלבד שהמקרקעין מיועדים לשמש את כלל חברי האגודה או מרביתם.

@ 16א. הצמדת שווי ועיגול (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) שווי הזכות במקרקעין שנקבע [[בתקנה 16]] (להלן - השווי) יותאם לעליית המדד ב-16 בינואר (להלן - יום העדכון) בשנות המס 1984 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;המדד&quot; - מדד מחירי דירות בבעלות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - 3857.6 נקודות (ממוצע 1980 = 100.0);
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
: (ג) השווי שהותאם כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.
: (ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את השווי כפי שהוא מעודכן עקב עליית המדד כאמור.

@ 17. חלוקה, פיצול או איחוד של קרקע חקלאית (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב)
: מכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקה, פיצול או איחוד של מקרקעין הדרושים לשם שיפור העיבוד החקלאי תהיה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% אם אישר המנהל הכללי של משרד החקלאות, או מי שהוא הסמיך, כי הפעולה דרושה למטרה האמורה.

@ 18. העברה מחברת חוץ (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג-3)
: (א) המנהל רשאי לחייב במס רכישה בשיעור של 0.5% -
:: (1) מכירת זכות במקרקעין מאת חברת חוץ לחברה ישראלית, אם שוכנע כי השליטה בשתי החברות בשעת ביצוע המכירה נתונה בידי אותם בני אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בהחזקת מניות ובין בדרך אחרת;
:: (2) החכרה של מקרקעין, על ידי חברה תושבת ישראל שהכנסותיה מהחכרת מקרקעין הן הכנסות מעסק לענין [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]], לשותפות מוגבלת שהשותפים המוגבלים בה הם תושבי חוץ, והחכרה חוזרת של אותם מקרקעין על ידי השותפות המוגבלת לחברה המחכירה, כששתי ההחכרות נעשו בו-זמנית.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;חברה&quot; ו&quot;חברת חוץ&quot; - כמשמעותן [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
::- &quot;שותפות מוגבלת&quot; - כמשמעותה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], בין שנרשמה כשותפות ישראלית ובין שנרשמה כשותפות חוץ.

@ 19. העברה מתאגיד לתאגיד (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב)
: המנהל רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור ממס רכישה, כולו או מקצתו, את סכום המס העולה על השיעור של 0.5% במכירת זכות במקרקעין -
: (1) מאת תאגיד שהוקם על פי דין אחד לתאגיד שהוקם על פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו, כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד המכירה האמורה;
: (2) מאת תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו או כי התאגיד הקונה הוקם על ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי המכירה נעשית אגב מכירת הזכויות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הקונה.

@ 19א. מכירת זכות במקרקעין לאיגוד בידי כל בעלי הזכות באיגוד (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשמ&quot;ב, תשס&quot;ג)
: (א) מכירת זכות במקרקעין לאיגוד, על ידי כל בעלי הזכויות באותו איגוד, תהיה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) בעקבות ההעברה קיבלו בעלי המקרקעין זכויות באיגוד, בהתאם לחלקיהם בזכויות במקרקעין;
:: (2) ההעברה לאיגוד היתה בהתאם לדרישת מינהלת מרכז ההשקעות כמשמעותה [[בחוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - חוק העידוד);
:: (3) לבנין אישור של בנין להשכרה, או של בנין חדש להשכרה כאמור [[-|בפרק שביעי 1 בחוק העידוד]].
: (ב) רוכש הזכאי להטבה לפי תקנת משנה (א) ולא נתקיים תנאי מהתנאים הקבועים [[-|בסעיף 53ב בחוק לעידוד]], תבוטל ההטבה למפרע והרוכש יהיה חייב בתשלום המס שהיה חייב בו אילולא ההטבה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה רכש את הזכות.

@ 20. מכירה לקרוב (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג-3)
: במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל.

@ 20א. (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 21. מכירה לבן-זוג (תיקון: תש&quot;ם-2, תשנ&quot;ה-2)
: על אף האמור [[בתקנה 20]] מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה לבן-זוג המתגורר יחד אתו בדירה, פטורה ממס רכישה.

@ 22. ויתור על זכות במקרקעין (תיקון: תש&quot;ם-2)
: מכירת זכות במקרקעין שהיא ויתור על זכות במקרקעין שנתקבלה בירושה לטובת בן-זוגו של המוריש, פטורה ממס רכישה.

@ 23. חלוקת קרקע
: במכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקת חלקת קרקע אחת בין בעליה המשותפים שלא בהתאם לחלקיהם בזכות לפני החלוקה, ישולם מס הרכישה רק על שווי הזכות הנרכשת שהיא עודפת על שווי הזכות בחלקה לפני החלוקה.

@ 24. קרקע ומחוברים עליה (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב)
: מכירת זכות במקרקעין שהיא לצורך רישום כיחידה אחת של קרקע ומחוברים עליה הרשומים כנכסים נפרדים לפי [[סעיף 157 לחוק המקרקעין, תשכ&quot;ט-1969]], חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.

@ 25. (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 26. מכירה לחייב בפשיטת רגל (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב)
: מכירת זכות במקרקעין לנאמן בפשיטת רגל וכן מכירת זכות במקרקעין מנאמן בפשיטת רגל לחייב יהיו חייבות במס רכישה בשיעור של 0.5%.

@ 27. פטור במכירות מסויימות (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ג-3, תש&quot;ן, תשס&quot;ה)
: (א) מכירת זכות במקרקעין הפטורה ממס על פי [[+|סעיפים 54]], [[+|55]], [[+|57]], [[+|64]], [[+|65]], [[+|66]], [[+|67]], [[+|68]] [[או 69 לחוק]], פטורה ממס רכישה.
: (ב) מכירת זכות במקרקעין מאיגוד ליחיד, אם הזכות היתה בבעלותו ביום הפרסום ברשומות של תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), התשמ&quot;ג-1983 (((ביום 27.7.1983))), והמכירה פטורה ממס על פי [[סעיף 71 לחוק]] - פטורה ממס רכישה.
: (ג)(1) נמכרה זכות במקרקעין מאיגוד לאיגוד מספר פעמים בזה אחר זה, ותוך 6 חדשים ממועד המכירה הראשונה נמכרה הזכות ליחיד, יחול לגבי המכירות האמורות פטור ממס רכישה אם נתקיימו שני אלה:
::: (1) כל המכירות האמורות פטורות ממס לפי [[סעיף 71 לחוק]];
::: (2) האיגוד שביצע את המכירה הראשונה היה הבעלים של הזכות ביום ט&quot;ז בתמוז התשמ&quot;ג (27 ביולי 1983).
:: (2) נתקיימו התנאים הקבועים בפסקה (1) אך לא כל הזכות במקרקעין נמכרה ליחיד אלא חלק ממנה בלבד, יחול הפטור ממס רכישה לגבי המכירות של אותו חלק מהזכות בלבד.
: (ד)(1) הגישו בעלי הזכויות באיגוד למנהל הצהרה לפיה העברת זכות במקרקעין מאיגוד לאיגוד נעשית במסגרת תכנית כוללת שבסופה תועבר הזכות ליחיד, וכי למיטב ידיעתם יתקיימו התנאים הקבועים בתקנת משנה (ג) לגבי כל המכירות, יהא האיגוד שרכש את הזכות זכאי שלא לשלם את מס הרכישה גם אם טרם נתקיימו תנאים שמועד קיומם הוא לאחר מועד העברת הזכות, ובלבד שמסר ערבות, להנחת דעת המנהל, לתשלום המס.
:: (2) לא נתקיימו תנאים שהוצהר עליהם כאמור בפסקה (1), יחוייב האיגוד במס הרכישה שהופטר ממנו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו היה חייב לשלמו אילו לא הופטר ממנו ועד מועד התשלום בפועל.
: (ה) רישומם של ניירות ערך של איגוד מקרקעין למסחר בבורסה, כהגדרתה [[בפקודה]], פטורה ממס רכישה.
: (ו) בפירוק איגוד מקרקעין שלפי [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס&quot;ד-2004]], רואים את מניותיו כנמכרות כאמור [[בסעיף 93 לפקודה]], תהיה הפעולה באיגוד מקרקעין כאמור, פטורה ממס רכישה.

@ 27א. פטור במכירת זכות שהתקבלה אגב פירוק (תיקון: תש&quot;ע)
: התקבלה זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין במכירה שפטורה ממס לפי [[סעיף 71 לחוק]] ושולם מס הרכישה בשלה (להלן - הפירוק הראשון), תהא מכירתה של הזכות פטורה ממס רכישה ובלבד שהתקיימו כל אלה:
: (1) לא חלפו 6 חודשים מיום הפירוק הראשון ועד המכירה;
: (2) חל לגבי המכירה פטור ממס לפי [[סעיף 71 לחוק]].

@ 28. גביית מס רכישה שלא התמלא תנאי לחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשס&quot;ג)
: (א) נמכרה זכות במקרקעין וניתן עליה חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנות אלה והתברר לאחר מכן למנהל שלא התמלאו תנאי החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%, כולם או מקצתם, יגבה המנהל ממי שקיבל את החיוב במס הרכישה בשיעור של 0.5% שהוא חוייב בו, כולו או מקצתו, לפי נסיבות המקרה.
: (ב) נמכרה זכות במקרקעין ושולם עליה מס רכישה כאמור [[בתקנה 19א(א)]] והתברר למנהל שההטבה בוטלה למפרע, כאמור [[בתקנה 19א(ב)]], יגבה המנהל מהמוכר שעליו חלו הוראות [[תקנה 19א]] את מס הרכישה שהיה חייב בו אילולא הוראות [[אותה תקנה]], בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה נמכרה הזכות לאיגוד.

== פרק ד': שונות ==

@ 29. הוראות מעבר (תיקון: תש&quot;ם-2)
: (א) פטור, הנחה או הקלה אחרת שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח [[תקנות המקרקעין (אגרות), תש&quot;ל-1970]], יעמדו בתקפם.
: (ב) לענין פטורים, הנחות או הקלות בשל מכירות שנעשו לפני תחילתן של תקנות אלה, כל סמכות שהיתה נתונה לממונה על ההכנסות, למנהל הכללי, לממונה או למפקח כמשמעותם [[בתקנות המקרקעין (אגרות), תש&quot;ל-1970]], תהא נתונה למנהל.
: (ג) מי ששילם אגרה לפי [[תקנות המקרקעין (אגרות), תש&quot;ל-1970]], אך זכותו טרם נרשמה בפנקסי רישום המקרקעין, פטור ממס רכישה.
: (ד) נמכרה זכות במקרקעין לפני תחילתן של תקנות אלה ועל רישומה בפנקסי רישום המקרקעין היתה חלה [[#|תקנה 22(ב) לתקנות המקרקעין (אגרות), תש&quot;ל-1970]], אילולא בוטלו, ישולם מס רכישה בסכום של 40 לירות.

@ 30. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של [[8:208836|חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 5), תשל&quot;ה-1974]].

@ 31. השם (תיקון: תש&quot;ם-2)
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל&quot;ה-1974&quot;.

&lt;פרסום&gt; ז' בחשון תשל&quot;ה (23 באוקטובר 1974)
&lt;חתימה&gt; יהושע רבינוביץ שר האוצר</text>
      <sha1>s5624i7b6v3mctt9o10b0povewaz0hv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>407660</id>
    <revision>
      <id>1414034</id>
      <parentid>1400788</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:57:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="143528" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות), התשע&quot;ח-2018

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2306|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)|8034)); ((תשע&quot;ט, 3081|תיקון|8198)), ((3360|תיקון מס' 2|8237)); ((תש&quot;ף, 325|תיקון|8315)), ((392|תיקון מס' 2|8322)), ((728|תיקון מס' 3|8376)), ((1048|תיקון מס' 4|8465)); ((תשפ&quot;א, 2858|תיקון|9302)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 3092|הודעה|8200)); ((תש&quot;ף, 327|הודעה|8315)), ((984|הודעה|8446)), ((993|הודעה (מס' 2)|8446)), ((2454|הודעה|10073)), ((2463|הודעה (מס' 2)|10073)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיפים 12(א)(1)]] [[+|ו-13(ב)]] [[=החוק|לחוק פיקוח על (([צ&quot;ל: מחירי])) מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם ועדת המחירים לפי [[סעיף 13(א) לחוק]], אנו מצווים לאמור:

@ 1. הגדרות
: (א) בצו זה -
::- &quot;אזור אילת&quot; - כמשמעותו [[בחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;ימי מנוחה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וכן יום העצמאות, כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, התש&quot;ט-1949]], משעה 06:00 לאחר תחילתם, עד שעה 05:59 למחרת;
::- &quot;ערב יום מנוחה&quot; - יום שישי בשבוע וכן היום שלפני יום מנוחה, עד לשעה 05:59 של יום המנוחה;
::- &quot;צו ההישבון&quot; - [[=צו ההישבון|צו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס&quot;ה-2005]];
::- &quot;ש&quot;ח&quot; - שקלים חדשים;
::- &quot;תעריף א'&quot;, &quot;תעריף ב'&quot;, &quot;תעריף ג'&quot; - התעריף כמפורט [[בחלק ד' לתוספת]] בעד נסיעה בימים ובשעות כמפורט להלן:
::: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | הימים !! colspan=&quot;3&quot; | בין שעות
|-
! תעריף א' !! תעריף ב' !! תעריף ג'
|-
| ראשון עד רביעי בשבוע || 6:00 עד 21:00 || 21:01 עד 5:59 {{ש}} של כל יום ||
|-
| חמישי בשבוע || 6:00 עד 21:00 || 21:01 עד 23:00 || 23:01 עד 5:59 {{ש}} למחרת
|-
| ערב יום מנוחה || 6:00 עד 16:00 || 16:01 עד 21:00 || 21:01 עד 5:59
|-
| יום מנוחה || || 6:00 עד 19:00 || 19:01 עד 5:59
|}
::- &quot;תעריף מס' 1&quot; - התעריף בעד נסיעה בשעות שבין 05:30 לבין 21:00 של כל יום כמפורט [[תוספת $|בחלקים א']] [[ו-ב' לתוספת]];
::- &quot;תעריף מס' 2&quot; - התעריף בעד נסיעה בשעות שבין 21:01 לבין 05:29 למחרת או בימי מנוחה כמפורט [[תוספת $|בחלקים א']] [[ו-ב' לתוספת]].
: (ב) לכל מונח אחר יהיה הפירוש שנקבע לו [[בתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 2. מחיר מרבי לנסיעה במונית (תיקון: תשפ&quot;א)
: מחיר ההסעה המרבי במונית לא יעלה על הנקוב [[בתוספת]], כעדכונה מזמן לזמן לפי [[סעיף 4]].

@ 3. מס ערך מוסף
: התעריפים והמחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 4. עדכון המחיר (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: (א) בחודש מרס (להלן - חודש העדכון) של כל שנה, יחושב שיעור השינוי בין נתוני העדכון לנתוני הבסיס של כל רכיב לפי משקלו בסל התשומות (להלן - שיעור השינוי החדש), והכול כמפורט בטבלת הסל שלהלן:
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} רכיב !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל בסל !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} נתוני העדכון !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} נתוני הבסיס
|-
| דלק || 6.77% || מחיר ממוצע של ליטר סולר למכוניות פרטיות בחודש ינואר שקדם לחודש העדכון, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים, בניכוי של הישבון בלו על סולר למוניות לפי [[צו ההישבון]] || מחיר ממוצע של ליטר סולר למכוניות פרטיות בחודש מרס 2018, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים, בניכוי של הישבון בלו על סולר למוניות לפי [[צו ההישבון]] - 5.0797 שקלים חדשים לליטר
|-
| הוצאות פחת || 6.72% || מדד מחירי רכב פרטי ואחזקתו בחודש ינואר שקדם לחודש העדכון, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים || מדד מחירי רכב פרטי ואחזקתו בחודש ינואר 2018, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים - 100.9 נקודות
|-
| תשואה להון || 1.35% || מדד המחירים לצרכן בחודש ינואר שקדם לחודש העדכון, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים || מדד המחירים לצרכן בחודש ינואר 2018, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים - 99.9 נקודות
|-
| עלויות רכב אחרות || 9.26% || מדד מחירי רכב פרטי ואחזקתו בחודש ינואר שקדם לחודש העדכון, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים || מדד מחירי רכב פרטי ואחזקתו בחודש ינואר 2018, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים - 100.9 נקודות
|-
| עלויות ייחודיות || 13.95% || מדד המחירים לצרכן בלא ירקות ופירות ובלא דיור בחודש ינואר שקדם לחודש העדכון, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים || מדד המחירים לצרכן בלא ירקות ופירות ובלא דיור בחודש ינואר 2018, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון לסטטיסטיקה של מחירים - 99.2 נקודות
|-
| הכנסה || 61.96% || שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בענף הובלה יבשתית והובלה באמצעות קווי צינורות בשנה שקדמה לחודש העדכון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון שכר ותעסוקה || שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בענף הובלה יבשתית והובלה באמצעות קווי צינורות בחודשים פברואר 2017 עד ינואר 2018 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון שכר ותעסוקה - 9,632 שקלים חדשים
|-
| סך הכול || 100% || ||
|}
: (ב) המחירים המרביים לפי [[$ תוספת|חלקים ג']] [[ו-ד' לתוספת]] יעודכנו, ובלבד ששיעור השינוי החדש שחושב כאמור בסעיף קטן (א), בניכוי מקדם התייעלות שנתי בסך של 0.4%, בהתאם למספר השנים שחלפו מחודש מרס 2018, חלקי שיעור השינוי שחושב במועד עדכון המחירים האחרון לפי סעיף קטן (ג), בניכוי מקדם ההתייעלות השנתי שנוכה במועד עדכון המחירים האחרון כאמור, גבוה מ-1%, חיובי או שלילי.
: (ג) אם מתקיים התנאי הקבוע בסעיף קטן (ב) לביצוע העדכון, יעודכנו המחירים המרביים לפי [[$ תוספת|חלקים ג']] [[ו-ד' לתוספת]]; מחירים המרביים המעודכנים יהיו מחירי הבסיס הנקובים [[$ תוספת|בחלקים ג']] [[ו-ד' לתוספת]], בנוסחה המקורי כפי שהתפרסם בקובץ התקנות 8034, התשע&quot;ח, עמ' 2306, מוכפלים בשיעור השינוי החדש, בניכוי מקדם התייעלות שנתי בסך של 0.4%.
: (ד) המחירים המרביים -
:: (1) הנקובים [[בסעיף 2 לחלק ג' לתוספת]] שהתעדכנו כאמור בסעיף קטן (ג), יעוגלו ל-10 האגורות הקרובות;
:: (2) הנקובים [[בסעיף 3 לחלק ג' לתוספת]] שהתעדכנו כאמור בסעיף קטן (ג), יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב;
:: (3) הנקובים [[בחלק ד' לתוספת]] שהתעדכנו כאמור בסעיף קטן (ג), יעוגלו לאגורה השלמה הקרובה.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) -
:: (1) התוספות הקבועות [[$ חלק ד תוספת|בסעיפים 7]], [[$ חלק ד תוספת|8]] [[או 10 לחלק ד' לתוספת]] בעד נסיעה בכביש מספר 6, נסיעה בקטע 18 ונסיעה דרך מנהרות הכרמל, יעודכנו בהתאם לשינוי במחיר הנסיעה בהם בפועל, לפי העניין, אם השתנה;
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א), התוספות הקבועות [[$ חלק ד תוספת|בסעיפים 5]] [[ו-6 לחלק ד' בתוספת]] בעד נסיעה מנמל תעופה בן גוריון, שדה דב, נמל תעופה רמון ונמל תעופה חיפה לא יעודכנו במועד העדכון.
: (ו) המחירים המרביים המעודכנים כאמור בסעיפים קטנים (ג) עד (ה), ייכנסו לתוקף ב-1 באפריל בכל שנה, ואם אינו יום עבודה - ביום העבודה הראשון שאחריו.
: (ז) המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, עד חמישה ימי עבודה טרם עדכון המחיר לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה) את נוסח [[התוספת]] עם המחירים המרביים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה.

@ 5. תחילה (תיקון: תשע&quot;ט)
: תחילתו של [[חלק ד' לתוספת]] ביום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020).

@ 6. הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4)
: (א) [[$ תוספת|חלקים א']] [[ו-ב' לתוספת]] יהיו בתוקף עד יום כ&quot;ו באייר התש&quot;ף (20 במאי 2020) (להלן - היום הקובע).
: (ב) על אף האמור בצו זה, בתקופה שעד היום הקובע יראו כאילו [[בסעיף 1]], במקום ההגדרות &quot;ימי מנוחה&quot; ו&quot;ערב יום מנוחה&quot; בא:
::- &quot;&quot;ימי מנוחה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וכן יום העצמאות, כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, התש&quot;ט-1949]], משעה 17:00 לפני כניסתם עד שעה 05:29 למחרת;
::- &quot;ערב יום מנוחה&quot; - יום שישי בשבוע וכן היום שלפני יום מנוחה, עד לשעה 16:59;&quot;.
: (ג) [[סעיף 3 לחלק ד' לתוספת]] יהיה בתוקף עד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020).
: (ד) המחירים המרביים לפי [[חלק ד' לתוספת]] יעודכנו ביום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) בהתאם לשיעור השינוי בין נתוני העדכון שהיו ידועים ביום 1 באפריל 2019 לנתוני הבסיס של כל רכיב לפי משקלו בסל התשומות כאמור [[בסעיף 4(א)]].

@ 7. ביטול
: צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות) (מס' 2), התשע&quot;ז-2017 - בטל.

== תוספת ==
==== ((([[סעיפים 2]] [[ו-4 עד 6]]))) ====
=== מחיר ההסעה במונית ===

=== חלק א': נסיעה מיוחדת לפי מונה (תיקון: תשע&quot;ט-2) ===

@ 1. : מחיר ההסעה בנסיעה מיוחדת יהיה -
: (א) בכל הארץ, למעט באזור אילת -
:: {|
! !! תעריף מס' 1 {{ש}} בסיס זמן {{ש}} (בשניות) !! תעריף מס' 2 {{ש}} בסיס זמן {{ש}} (בשניות) !! תעריף מס' 1 {{ש}} בסיס מרחק {{ש}} (במטרים) !! תעריף מס' 2 {{ש}} בסיס מרחק {{ש}} (במטרים) !! מחיר הסעה {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| מצב התחלתי של המונה || 80 || 35 || 538 || 148 || 12.4
|-
| כל פעימה עד 15 ק&quot;מ || 11 || 9 || 78 || 62 || 0.3
|-
| כל פעימה מעל 15 ק&quot;מ || 11 || 9 || 65 || 52 || 0.3
|}
: (ב) באזור אילת -
:: {|
! !! תעריף מס' 1 {{ש}} בסיס זמן {{ש}} (בשניות) !! תעריף מס' 2 {{ש}} בסיס זמן {{ש}} (בשניות) !! תעריף מס' 1 {{ש}} בסיס מרחק {{ש}} (במטרים) !! תעריף מס' 2 {{ש}} בסיס מרחק {{ש}} (במטרים) !! מחיר הסעה {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| מצב התחלתי של המונה || 80 || 35 || 538 || 148 || 10.5
|-
| כל פעימה עד 15 ק&quot;מ || 13 || 11 || 91 || 74 || 0.3
|-
| כל פעימה מעל 15 ק&quot;מ || 13 || 11 || 74 || 58 || 0.3
|}

@ 2. : הוזמנה מונית למקום המזמין, יהיה מחיר הנסיעה בעד הנסיעה ממקום היציאה של המונית למקום המזמין -
: (א) בכל הארץ, למעט באזור אילת - 5.20 שקלים חדשים (להלן - ש&quot;ח);
: (ב) באזור אילת - 4.40 ש&quot;ח.

@ 3. : מחיר ההסעה כאמור [[$ תוספת|בחלק זה]] כולל הובלת מטען יד של הנוסע; בעד כל מזוודה או כבודה אחרת ישלם הנוסע סך של -
: (א) בכל הארץ, למעט באזור אילת - 4.40 ש&quot;ח;
: (ב) באזור אילת - 3.80 ש&quot;ח.

@ 4. : לא יגבה נהג המונית מחיר הסעה בעד הובלת עגלת נכים של נוסע במונית, ואולם רשאי נהג המונית שלא להוביל יותר מעגלת נכים אחת.

@ 5. : בעד נסיעה שמספר הנוסעים בה עולה על שניים, ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]] בתוספת כמפורט להלן:
: (א) בכל הארץ, למעט באזור אילת - 5.00 ש&quot;ח;
: (ב) באזור אילת - 4.20 ש&quot;ח.
: במניין הנוסעים לפי סעיף זה לא יובא בחשבון מי שגילו אינו עולה על חמש שנים.

@ 6. : בעד הסעה מנמל התעופה בן גוריון ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]], בתוספת 5.00 ש&quot;ח.

@ 7. : בעד הסעה מנמל התעופה שדה דב או נמל חיפה ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]], בתוספת 2.00 ש&quot;ח.

@ 8. : בנסיעה לפי דרישת הנוסע דרך כביש מס' 6 (כביש חוצה ישראל), למעט הקטע ממחלף עירון למחלף עין תות (קטע 18 הצפוני) (להלן - קטע 18), ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]], בתוספת 15.60 ש&quot;ח.

@ 9. : בנסיעה לפי דרישת הנוסע דרך קטע 18, ישולם מחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]], בתוספת 5.90 ש&quot;ח.

@ 10. : בנסיעה לפי דרישת הנוסע דרך הנתיב המהיר בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון עד למחלף קיבוץ גלויות בכביש הארצי מס' 1, תשולם עלות האגרה לנסיעה בנתיב המהיר כפי שהיא מוצגת על גבי השלט האלקטרוני בכניסה לנתיב המהיר, אלא אם כן הרכב פטור מתשלום האגרה.

@ 11. : בנסיעה לפי דרישת הנוסע דרך מנהרות הכרמל, ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]] בתוספת 9.90 ש&quot;ח לנסיעה בקטע אחד ו-19.80 ש&quot;ח לנסיעה בשני הקטעים.

@ 12. : בנסיעה שכללה המתנה לנוסע ישולם בעד שעת המתנה סכום של -
: (א) בכל הארץ, למעט באזור אילת - 93.80 ש&quot;ח;
: (ב) באזור אילת - 80.20 ש&quot;ח.
: בעבור כל רבע שעה או חלק ממנה ישולם תשלום יחסי של רבע שעה.

=== חלק ב': נסיעה מיוחדת שלא לפי מונה (תיקון: תשע&quot;ט-2) ===

@ 1. : בנסיעה במונית ממקום למקום המפורטים להלן שעל פי דרישת הנוסע לא הופעל בה מונה, ישלם הנוסע לאותה הסעה את המחיר שנקבע לה להלן:
:: (((הטבלה הושמטה)))
&lt;!--
! מוצא !! יעד !! תעריף מס' 1 !! תעריף מס' 2
אלעד אום אל פאחם 309 373
אלעד אופקים 522 638
אלעד אור יהודה 92 102
אלעד אור עקיבא 282 338
אלעד אילת 1583 1965
אלעד אריאל 171 200
אלעד אשדוד 240 286
אלעד אשקלון 314 379
אלעד באר שבע 508 621
אלעד בית שאן 489 598
אלעד בית שמש 226 269
אלעד בני ברק 88 96
אלעד בקע אל ערביה 240 286
אלעד בת ים 152 177
אלעד ביתר עילית 309 373
אלעד גבעתיים 92 102
אלעד דימונה 683 840
אלעד הוד השרון 88 96
אלעד הרצליה 139 160
אלעד חדרה 249 298
אלעד חולון 120 136
אלעד חיפה 494 604
אלעד טמרה 536 656
אלעד טבריה 614 754
אלעד טייבה 143 165
אלעד טירה 134 154
אלעד טירת הכרמל 480 586
אלעד יבנה 185 217
אלעד יהוד 75 80
אלעד ירושלים 272 327
אלעד כפר סבא 102 113
אלעד כרמיאל 628 771
אלעד לוד 83 90
אלעד מגדל העמק 443 540
אלעד מודיעין/מכבים 134 154
אלעד מעלה אדומים 332 402
אלעד מעלות תרשיחא 679 835
אלעד נהריה 642 788
אלעד נס ציונה 157 183
אלעד נצרת 434 529
אלעד נצרת עילית 531 650
אלעד נשר 471 575
אלעד נתב&quot;ג 97 108
אלעד נתיבות 425 517
אלעד נתניה 236 281
אלעד סחנין 582 713
אלעד עכו 568 696
אלעד עפולה 397 483
אלעד ערד 623 765
אלעד עין גדי 1002 1238
אלעד עין גדי דרך 90 1002 1238
אלעד פתח תקווה 71 75
אלעד צפת 743 915
אלעד קרית אונו 75 80
אלעד קרית אתא 480 586
אלעד קרית ביאליק 531 650
אלעד קרית גת 300 361
אלעד קרית ים 549 673
אלעד קרית מוצקין 540 661
אלעד קרית מלאכי 222 263
אלעד קרית שמונה 849 1048
אלעד ראש העין 44 41
אלעד קלנסווה 162 188
אלעד ראשון לציון 134 154
אלעד רהט 439 535
אלעד רחובות 152 177
אלעד רמלה 116 131
אלעד רמת גן 88 96
אלעד רמת השרון 106 119
אלעד רעננה 120 136
אלעד שדרות 369 448
אלעד שפרעם 512 627
אלעד תל אביב 111 125
אלעד מלונות ים המלח 831 1025
אום אל פאחם אופקים 808 996
אום אל פאחם אור יהודה 402 488
אום אל פאחם אור עקיבא 171 200
אום אל פאחם אילת 1920 2386
אום אל פאחם אריאל 369 448
אום אל פאחם אשדוד 531 650
אום אל פאחם אשקלון 619 760
אום אל פאחם באר שבע 849 1048
אום אל פאחם בית שאן 212 252
אום אל פאחם בית שמש 591 725
אום אל פאחם בני ברק 356 431
אום אל פאחם בקע אל ערביה 125 142
אום אל פאחם בת ים 420 511
אום אל פאחם ביתר עילית 646 794
אום אל פאחם גבעתיים 383 465
אום אל פאחם דימונה 1025 1267
אום אל פאחם הוד השרון 305 367
אום אל פאחם הרצליה 342 413
אום אל פאחם חדרה 139 160
אום אל פאחם חולון 411 500
אום אל פאחם חיפה 212 252
אום אל פאחם טמרה 254 304
אום אל פאחם טבריה 282 338
אום אל פאחם טייבה 226 269
אום אל פאחם טירה 328 396
אום אל פאחם טירת הכרמל 305 367
אום אל פאחם יבנה 480 586
אום אל פאחם יהוד 406 494
אום אל פאחם ירושלים 572 702
אום אל פאחם כפר סבא 300 361
אום אל פאחם כרמיאל 332 402
אום אל פאחם לוד 462 563
אום אל פאחם מגדל העמק 157 183
אום אל פאחם מודיעין/מכבים 503 615
אום אל פאחם מעלה אדומים 596 731
אום אל פאחם מעלות תרשיחא 392 477
אום אל פאחם נהריה 332 402
אום אל פאחם נס ציונה 439 535
אום אל פאחם נצרת 152 177
אום אל פאחם נצרת עילית 166 194
אום אל פאחם נשר 180 211
אום אל פאחם נתב&quot;ג 452 552
אום אל פאחם נתיבות 739 910
אום אל פאחם נתניה 245 292
אום אל פאחם סחנין 286 344
אום אל פאחם עכו 296 356
אום אל פאחם עפולה 102 113
אום אל פאחם ערד 1002 1238
אום אל פאחם עין גדי 1343 1665
אום אל פאחם עין גדי דרך 90 932 1152
אום אל פאחם פתח תקווה 346 419
אום אל פאחם צפת 425 517
אום אל פאחם קרית אונו 379 460
אום אל פאחם קרית אתא 208 246
אום אל פאחם קרית ביאליק 222 263
אום אל פאחם קרית גת 651 800
אום אל פאחם קרית ים 231 275
אום אל פאחם קרית מוצקין 226 269
אום אל פאחם קרית מלאכי 586 719
אום אל פאחם קרית שמונה 499 610
אום אל פאחם ראש העין 369 448
אום אל פאחם קלנסווה 199 235
אום אל פאחם ראשון לציון 425 517
אום אל פאחם רהט 776 956
אום אל פאחם רחובות 462 563
אום אל פאחם רמלה 443 540
אום אל פאחם רמת גן 369 448
אום אל פאחם רמת השרון 342 413
אום אל פאחם רעננה 296 356
אום אל פאחם שדרות 692 852
אום אל פאחם שפרעם 222 263
אום אל פאחם תל אביב 383 465
אום אל פאחם מלונות ים המלח 988 1221
אופקים אור יהודה 462 563
אופקים אור עקיבא 706 869
אופקים אילת 1182 1463
אופקים אריאל 646 794
אופקים אשדוד 305 367
אופקים אשקלון 236 281
אופקים באר שבע 125 142
אופקים בית שאן 988 1221
אופקים בית שמש 392 477
אופקים בני ברק 476 581
אופקים בקע אל ערביה 720 886
אופקים בת ים 425 517
אופקים ביתר עילית 448 546
אופקים גבעתיים 480 586
אופקים דימונה 296 356
אופקים הוד השרון 536 656
אופקים הרצליה 522 638
אופקים חדרה 669 823
אופקים חולון 439 535
אופקים חיפה 905 1117
אופקים טמרה 979 1210
אופקים טבריה 1057 1308
אופקים טייבה 614 754
אופקים טירה 577 708
אופקים טירת הכרמל 840 1036
אופקים יבנה 351 425
אופקים יהוד 476 581
אופקים ירושלים 545 667
אופקים כפר סבא 536 656
אופקים כרמיאל 1052 1302
אופקים לוד 448 546
אופקים מגדל העמק 919 1135
אופקים מודיעין/מכבים 489 598
אופקים מעלה אדומים 600 736
אופקים מעלות תרשיחא 1117 1383
אופקים נהריה 1057 1308
אופקים נס ציונה 392 477
אופקים נצרת 951 1175
אופקים נצרת עילית 979 1210
אופקים נשר 900 1111
אופקים נתב&quot;ג 503 615
אופקים נתיבות 92 102
אופקים נתניה 623 765
אופקים סחנין 1011 1250
אופקים עכו 1016 1256
אופקים עפולה 877 1083
אופקים ערד 337 408
אופקים עין גדי 619 760
אופקים עין גדי דרך 90 619 760
אופקים פתח תקווה 499 610
אופקים צפת 1200 1486
אופקים קרית אונו 466 569
אופקים קרית אתא 928 1146
אופקים קרית ביאליק 946 1169
אופקים קרית גת 217 258
אופקים קרית ים 956 1181
אופקים קרית מוצקין 946 1169
אופקים קרית מלאכי 296 356
אופקים קרית שמונה 1279 1585
אופקים ראש העין 559 685
אופקים קלנסווה 656 806
אופקים ראשון לציון 425 517
אופקים רהט 102 113
אופקים רחובות 383 465
אופקים רמלה 429 523
אופקים רמת גן 466 569
אופקים רמת השרון 508 621
אופקים רעננה 536 656
אופקים שדרות 139 160
אופקים שפרעם 946 1169
אופקים תל אביב 471 575
אופקים מלונות ים המלח 471 575
אור יהודה אור עקיבא 305 367
אור יהודה אילת 1579 1960
אור יהודה אריאל 208 246
אור יהודה אשדוד 189 223
אור יהודה אשקלון 272 327
אור יהודה באר שבע 503 615
אור יהודה בית שאן 586 719
אור יהודה בית שמש 226 269
אור יהודה בני ברק 79 85
אור יהודה בקע אל ערביה 323 390
אור יהודה בת ים 79 85
אור יהודה ביתר עילית 356 431
אור יהודה גבעתיים 52 51
אור יהודה דימונה 679 835
אור יהודה הוד השרון 102 113
אור יהודה הרצליה 120 136
אור יהודה חדרה 268 321
אור יהודה חולון 67 70
אור יהודה חיפה 503 615
אור יהודה טמרה 577 708
אור יהודה טבריה 660 811
אור יהודה טייבה 212 252
אור יהודה טירה 176 206
אור יהודה טירת הכרמל 439 535
אור יהודה יבנה 134 154
אור יהודה יהוד 32 27
אור יהודה ירושלים 286 344
אור יהודה כפר סבא 111 125
אור יהודה כרמיאל 656 806
אור יהודה לוד 83 90
אור יהודה מגדל העמק 517 633
אור יהודה מודיעין/מכבים 139 160
אור יהודה מעלה אדומים 337 408
אור יהודה מעלות תרשיחא 716 881
אור יהודה נהריה 656 806
אור יהודה נס ציונה 97 108
אור יהודה נצרת 549 673
אור יהודה נצרת עילית 582 713
אור יהודה נשר 499 610
אור יהודה נתב&quot;ג 71 75
אור יהודה נתיבות 392 477
אור יהודה נתניה 222 263
אור יהודה סחנין 609 748
אור יהודה עכו 619 760
אור יהודה עפולה 476 581
אור יהודה ערד 660 811
אור יהודה עין גדי 997 1233
אור יהודה עין גדי דרך 90 646 794
אור יהודה פתח תקווה 71 75
אור יהודה צפת 799 985
אור יהודה קרית אונו 48 46
אור יהודה קרית אתא 526 644
אור יהודה קרית ביאליק 545 667
אור יהודה קרית גת 309 373
אור יהודה קרית ים 554 679
אור יהודה קרית מוצקין 549 673
אור יהודה קרית מלאכי 245 292
אור יהודה קרית שמונה 877 1083
אור יהודה ראש העין 97 108
אור יהודה קלנסווה 254 304
אור יהודה ראשון לציון 63 65
אור יהודה רהט 429 523
אור יהודה רחובות 125 142
אור יהודה רמלה 83 90
אור יהודה רמת גן 71 75
אור יהודה רמת השרון 111 125
אור יהודה רעננה 139 160
אור יהודה שדרות 346 419
אור יהודה שפרעם 545 667
אור יהודה תל אביב 75 80
אור יהודה מלונות ים המלח 776 956
אור עקיבא אילת 1814 2254
אור עקיבא אריאל 351 425
אור עקיבא אשדוד 425 517
אור עקיבא אשקלון 512 627
אור עקיבא באר שבע 743 915
אור עקיבא בית שאן 346 419
אור עקיבא בית שמש 485 592
אור עקיבא בני ברק 249 298
אור עקיבא בקע אל ערביה 125 142
אור עקיבא בת ים 314 379
אור עקיבא ביתר עילית 614 754
אור עקיבא גבעתיים 277 333
אור עקיבא דימונה 919 1135
אור עקיבא הוד השרון 199 235
אור עקיבא הרצליה 236 281
אור עקיבא חדרה 59 60
אור עקיבא חולון 305 367
אור עקיבא חיפה 199 235
אור עקיבא טמרה 291 350
אור עקיבא טבריה 369 448
אור עקיבא טייבה 180 211
אור עקיבא טירה 222 263
אור עקיבא טירת הכרמל 152 177
אור עקיבא יבנה 374 454
אור עקיבא יהוד 296 356
אור עקיבא ירושלים 545 667
אור עקיבא כפר סבא 194 229
אור עקיבא כרמיאל 365 442
אור עקיבא לוד 356 431
אור עקיבא מגדל העמק 231 275
אור עקיבא מודיעין/מכבים 397 483
אור עקיבא מעלה אדומים 596 731
אור עקיבא מעלות תרשיחא 429 523
אור עקיבא נהריה 365 442
אור עקיבא נס ציונה 332 402
אור עקיבא נצרת 263 315
אור עקיבא נצרת עילית 291 350
אור עקיבא נשר 212 252
אור עקיבא נתב&quot;ג 346 419
אור עקיבא נתיבות 632 777
אור עקיבא נתניה 139 160
אור עקיבא סחנין 323 390
אור עקיבא עכו 328 396
אור עקיבא עפולה 236 281
אור עקיבא ערד 896 1106
אור עקיבא עין גדי 1237 1533
אור עקיבא עין גדי דרך 90 905 1117
אור עקיבא פתח תקווה 240 286
אור עקיבא צפת 512 627
אור עקיבא קרית אונו 272 327
אור עקיבא קרית אתא 240 286
אור עקיבא קרית ביאליק 259 310
אור עקיבא קרית גת 545 667
אור עקיבא קרית ים 268 321
אור עקיבא קרית מוצקין 259 310
אור עקיבא קרית מלאכי 480 586
אור עקיבא קרית שמונה 591 725
אור עקיבא ראש העין 263 315
אור עקיבא קלנסווה 162 188
אור עקיבא ראשון לציון 319 385
אור עקיבא רהט 669 823
אור עקיבא רחובות 356 431
אור עקיבא רמלה 337 408
אור עקיבא רמת גן 263 315
אור עקיבא רמת השרון 236 281
אור עקיבא רעננה 189 223
אור עקיבא שדרות 586 719
אור עקיבא שפרעם 259 310
אור עקיבא תל אביב 277 333
אור עקיבא מלונות ים המלח 1034 1279
אילת אריאל 1671 2075
אילת אשדוד 1431 1775
אילת אשקלון 1357 1683
אילת באר שבע 1076 1331
אילת בית שאן 1731 2150
אילת בית שמש 1412 1752
אילת בני ברק 1583 1965
אילת בקע אל ערביה 1828 2271
אילת בת ים 1528 1896
אילת ביתר עילית 1394 1729
אילת גבעתיים 1588 1971
אילת דימונה 965 1192
אילת הוד השרון 1639 2035
אילת הרצליה 1625 2017
אילת חדרה 1777 2208
אילת חולון 1542 1913
אילת חיפה 2012 2502
אילת טמרה 2082 2588
אילת טבריה 1906 2369
אילת טייבה 1717 2133
אילת טירה 1680 2086
אילת טירת הכרמל 1948 2421
אילת יבנה 1459 1810
אילת יהוד 1565 1942
אילת ירושלים 1417 1758
אילת כפר סבא 1643 2040
אילת כרמיאל 2160 2686
אילת לוד 1496 1856
אילת מגדל העמק 2026 2519
אילת מודיעין/מכבים 1537 1908
אילת מעלה אדומים 1412 1752
אילת מעלות תרשיחא 2225 2767
אילת נהריה 2160 2686
אילת נמל תעופה רמון 88 97
אילת נס ציונה 1472 1827
אילת נצרת 2059 2560
אילת נצרת עילית 2086 2594
אילת נשר 2008 2496
אילת נתב&quot;ג 1560 1936
אילת נתיבות 1214 1504
אילת נתניה 1726 2144
אילת סחנין 2119 2635
אילת עכו 2123 2640
אילת עפולה 1856 2306
אילת ערד 1029 1273
אילת עין גדי 1089 1348
אילת עין גדי דרך 90 1089 1348
אילת פתח תקווה 1592 1977
אילת צפת 2072 2577
אילת קרית אונו 1574 1954
אילת קרית אתא 2036 2531
אילת קרית ביאליק 2054 2554
אילת קרית גת 1283 1590
אילת קרית ים 2063 2565
אילת קרית מוצקין 2054 2554
אילת קרית מלאכי 1357 1683
אילת קרית שמונה 2151 2675
אילת ראש העין 1606 1994
אילת קלנסווה 1759 2185
אילת ראשון לציון 1514 1879
אילת רהט 1177 1458
אילת רחובות 1449 1798
אילת רמלה 1482 1838
אילת רמת גן 1574 1954
אילת רמת השרון 1616 2006
אילת רעננה 1643 2040
אילת שדרות 1265 1567
אילת שפרעם 2054 2554
אילת תל אביב 1579 1960
אילת ש.ת. עובדה דרך 12 249 298
אילת ש.ת. עובדה דרך 90 332 402
אילת מלונות ים המלח 946 1169
אריאל אשדוד 369 448
אריאל אשקלון 457 558
אריאל באר שבע 688 846
אריאל בית שאן 406 494
אריאל בית שמש 342 413
אריאל בני ברק 194 229
אריאל בקע אל ערביה 374 454
אריאל בת ים 268 321
אריאל ביתר עילית 388 471
אריאל גבעתיים 208 246
אריאל דימונה 863 1065
אריאל הוד השרון 157 183
אריאל הרצליה 189 223
אריאל חדרה 314 379
אריאל חולון 249 298
אריאל חיפה 582 713
אריאל טמרה 619 760
אריאל טבריה 582 713
אריאל טייבה 217 258
אריאל טירה 208 246
אריאל טירת הכרמל 480 586
אריאל יבנה 319 385
אריאל יהוד 199 235
אריאל ירושלים 314 379
אריאל כפר סבא 176 206
אריאל כרמיאל 697 858
אריאל לוד 240 286
אריאל מגדל העמק 563 690
אריאל מודיעין/מכבים 208 246
אריאל מעלה אדומים 337 408
אריאל מעלות תרשיחא 762 938
אריאל נהריה 697 858
אריאל נס ציונה 277 333
אריאל נצרת 596 731
אריאל נצרת עילית 623 765
אריאל נשר 545 667
אריאל נתב&quot;ג 236 281
אריאל נתיבות 577 708
אריאל נתניה 296 356
אריאל סחנין 656 806
אריאל עכו 660 811
אריאל עפולה 471 575
אריאל ערד 711 875
אריאל עין גדי 1182 1463
אריאל עין גדי דרך 90 674 829
אריאל פתח תקווה 162 188
אריאל צפת 748 921
אריאל קרית אונו 217 258
אריאל קרית אתא 572 702
אריאל קרית ביאליק 591 725
אריאל קרית גת 489 598
אריאל קרית ים 600 736
אריאל קרית מוצקין 591 725
אריאל קרית מלאכי 425 517
אריאל קרית שמונה 822 1013
אריאל ראש העין 125 142
אריאל קלנסווה 263 315
אריאל ראשון לציון 263 315
אריאל רהט 614 754
אריאל רחובות 300 361
אריאל רמלה 254 304
אריאל רמת גן 208 246
אריאל רמת השרון 176 206
אריאל רעננה 180 211
אריאל שדרות 531 650
אריאל שפרעם 591 725
אריאל תל אביב 231 275
אריאל מלונות ים המלח 729 898
אשדוד אשקלון 116 131
אשדוד באר שבע 360 436
אשדוד בית שאן 711 875
אשדוד בית שמש 236 281
אשדוד בני ברק 199 235
אשדוד בקע אל ערביה 443 540
אשדוד בת ים 148 171
אשדוד ביתר עילית 296 356
אשדוד גבעתיים 203 240
אשדוד דימונה 536 656
אשדוד הוד השרון 259 310
אשדוד הרצליה 245 292
אשדוד חדרה 392 477
אשדוד חולון 162 188
אשדוד חיפה 628 771
אשדוד טמרה 702 863
אשדוד טבריה 780 961
אשדוד טייבה 337 408
אשדוד טירה 300 361
אשדוד טירת הכרמל 563 690
אשדוד יבנה 83 90
אשדוד יהוד 199 235
אשדוד ירושלים 323 390
אשדוד כפר סבא 263 315
אשדוד כרמיאל 780 961
אשדוד לוד 176 206
אשדוד מגדל העמק 642 788
אשדוד מודיעין/מכבים 268 321
אשדוד מעלה אדומים 379 460
אשדוד מעלות תרשיחא 840 1036
אשדוד נהריה 780 961
אשדוד נס ציונה 120 136
אשדוד נצרת 674 829
אשדוד נצרת עילית 702 863
אשדוד נשר 623 765
אשדוד נתב&quot;ג 240 286
אשדוד נתיבות 236 281
אשדוד נתניה 346 419
אשדוד סחנין 734 904
אשדוד עכו 743 915
אשדוד עפולה 600 736
אשדוד ערד 512 627
אשדוד עין גדי 854 1054
אשדוד עין גדי דרך 90 854 1054
אשדוד פתח תקווה 222 263
אשדוד צפת 923 1140
אשדוד קרית אונו 189 223
אשדוד קרית אתא 651 800
אשדוד קרית ביאליק 669 823
אשדוד קרית גת 166 194
אשדוד קרית ים 679 835
אשדוד קרית מוצקין 669 823
אשדוד קרית מלאכי 125 142
אשדוד קרית שמונה 1002 1238
אשדוד ראש העין 282 338
אשדוד קלנסווה 379 460
אשדוד ראשון לציון 134 154
אשדוד רהט 286 344
אשדוד רחובות 111 125
אשדוד רמלה 157 183
אשדוד רמת גן 189 223
אשדוד רמת השרון 231 275
אשדוד רעננה 259 310
אשדוד שדרות 189 223
אשדוד שפרעם 669 823
אשדוד תל אביב 212 252
אשדוד מלונות ים המלח 646 794
אשקלון באר שבע 300 361
אשקלון בית שאן 799 985
אשקלון בית שמש 272 327
אשקלון בני ברק 286 344
אשקלון בקע אל ערביה 531 650
אשקלון בת ים 231 275
אשקלון ביתר עילית 332 402
אשקלון גבעתיים 291 350
אשקלון דימונה 489 598
אשקלון הוד השרון 342 413
אשקלון הרצליה 328 396
אשקלון חדרה 480 586
אשקלון חולון 245 292
אשקלון חיפה 716 881
אשקלון טמרה 785 967
אשקלון טבריה 868 1071
אשקלון טייבה 425 517
אשקלון טירה 383 465
אשקלון טירת הכרמל 651 800
אשקלון יבנה 162 188
אשקלון יהוד 282 338
אשקלון ירושלים 360 436
אשקלון כפר סבא 346 419
אשקלון כרמיאל 863 1065
אשקלון לוד 254 304
אשקלון מגדל העמק 729 898
אשקלון מודיעין/מכבים 305 367
אשקלון מעלה אדומים 416 506
אשקלון מעלות תרשיחא 928 1146
אשקלון נהריה 863 1065
אשקלון נס ציונה 199 235
אשקלון נצרת 762 938
אשקלון נצרת עילית 794 979
אשקלון נשר 711 875
אשקלון נתב&quot;ג 323 390
אשקלון נתיבות 162 188
אשקלון נתניה 434 529
אשקלון סחנין 822 1013
אשקלון עכו 826 1019
אשקלון עפולה 688 846
אשקלון ערד 466 569
אשקלון עין גדי 794 979
אשקלון עין גדי דרך 90 794 979
אשקלון פתח תקווה 305 367
אשקלון צפת 1011 1250
אשקלון קרית אונו 277 333
אשקלון קרית אתא 739 910
אשקלון קרית ביאליק 757 933
אשקלון קרית גת 120 136
אשקלון קרית ים 766 944
אשקלון קרית מוצקין 757 933
אשקלון קרית מלאכי 111 125
אשקלון קרית שמונה 1089 1348
אשקלון ראש העין 369 448
אשקלון קלנסווה 462 563
אשקלון ראשון לציון 236 281
אשקלון רהט 240 286
אשקלון רחובות 189 223
אשקלון רמלה 240 286
אשקלון רמת גן 277 333
אשקלון רמת השרון 319 385
אשקלון רעננה 346 419
אשקלון שדרות 120 136
אשקלון שפרעם 757 933
אשקלון תל אביב 282 338
אשקלון מלונות ים המלח 600 736
באר שבע בית שאן 1020 1261
באר שבע בית שמש 365 442
באר שבע בני ברק 508 621
באר שבע בקע אל ערביה 752 927
באר שבע בת ים 457 558
באר שבע ביתר עילית 402 488
באר שבע גבעתיים 512 627
באר שבע דימונה 189 223
באר שבע הוד השרון 568 696
באר שבע הרצליה 549 673
באר שבע חדרה 702 863
באר שבע חולון 466 569
באר שבע חיפה 937 1158
באר שבע טמרה 1011 1250
באר שבע טבריה 1089 1348
באר שבע טייבה 646 794
באר שבע טירה 609 748
באר שבע טירת הכרמל 872 1077
באר שבע יבנה 388 471
באר שבע יהוד 489 598
באר שבע ירושלים 508 621
באר שבע כפר סבא 568 696
באר שבע כרמיאל 1085 1342
באר שבע לוד 425 517
באר שבע מגדל העמק 951 1175
באר שבע מודיעין/מכבים 466 569
באר שבע מעלה אדומים 480 586
באר שבע מעלות תרשיחא 1149 1423
באר שבע נהריה 1089 1348
באר שבע נס ציונה 397 483
באר שבע נצרת 983 1215
באר שבע נצרת עילית 1011 1250
באר שבע נשר 932 1152
באר שבע נתב&quot;ג 499 610
באר שבע נתיבות 152 177
באר שבע נתניה 656 806
באר שבע סחנין 1043 1290
באר שבע עכו 1048 1296
באר שבע עפולה 909 1123
באר שבע ערד 226 269
באר שבע עין גדי 503 615
באר שבע עין גדי דרך 90 503 615
באר שבע פתח תקווה 517 633
באר שבע צפת 1232 1527
באר שבע קרית אונו 499 610
באר שבע קרית אתא 960 1186
באר שבע קרית ביאליק 979 1210
באר שבע קרית גת 212 252
באר שבע קרית ים 988 1221
באר שבע קרית מוצקין 979 1210
באר שבע קרית מלאכי 282 338
באר שבע קרית שמונה 1311 1625
באר שבע ראש העין 531 650
באר שבע קלנסווה 688 846
באר שבע ראשון לציון 439 535
באר שבע רהט 106 119
באר שבע רחובות 374 454
באר שבע רמלה 406 494
באר שבע רמת גן 499 610
באר שבע רמת השרון 540 661
באר שבע רעננה 568 696
באר שבע שדרות 203 240
באר שבע שפרעם 979 1210
באר שבע תל אביב 508 621
באר שבע מלונות ים המלח 360 436
בית שאן בית שמש 766 944
בית שאן בני ברק 531 650
בית שאן בקע אל ערביה 300 361
בית שאן בת ים 596 731
בית שאן ביתר עילית 605 742
בית שאן גבעתיים 559 685
בית שאן דימונה 1103 1365
בית שאן הוד השרון 485 592
בית שאן הרצליה 517 633
בית שאן חדרה 319 385
בית שאן חולון 586 719
בית שאן חיפה 332 402
בית שאן טמרה 374 454
בית שאן טבריה 194 229
בית שאן טייבה 462 563
בית שאן טירה 503 615
בית שאן טירת הכרמל 425 517
בית שאן יבנה 656 806
בית שאן יהוד 582 713
בית שאן ירושלים 531 650
בית שאן כפר סבא 476 581
בית שאן כרמיאל 365 442
בית שאן לוד 637 783
בית שאן מגדל העמק 314 379
בית שאן מודיעין/מכבים 586 719
בית שאן מעלה אדומים 568 696
בית שאן מעלות תרשיחא 402 488
בית שאן נהריה 452 552
בית שאן נס ציונה 619 760
בית שאן נצרת 180 211
בית שאן נצרת עילית 194 229
בית שאן נשר 296 356
בית שאן נתב&quot;ג 637 783
בית שאן נתיבות 914 1129
בית שאן נתניה 420 511
בית שאן סחנין 319 385
בית שאן עכו 411 500
בית שאן עפולה 129 148
בית שאן ערד 942 1163
בית שאן עין גדי 1514 1879
בית שאן עין גדי דרך 90 891 1100
בית שאן פתח תקווה 522 638
בית שאן צפת 356 431
בית שאן קרית אונו 554 679
בית שאן קרית אתא 323 390
בית שאן קרית ביאליק 342 413
בית שאן קרית גת 831 1025
בית שאן קרית ים 351 425
בית שאן קרית מוצקין 342 413
בית שאן קרית מלאכי 766 944
בית שאן קרית שמונה 434 529
בית שאן ראש העין 503 615
בית שאן קלנסווה 443 540
בית שאן ראשון לציון 600 736
בית שאן רהט 951 1175
בית שאן רחובות 637 783
בית שאן רמלה 619 760
בית שאן רמת גן 545 667
בית שאן רמת השרון 522 638
בית שאן רעננה 476 581
בית שאן שדרות 868 1071
בית שאן שפרעם 332 402
בית שאן תל אביב 559 685
בית שאן מלונות ים המלח 794 979
בית שמש בני ברק 249 298
בית שמש בקע אל ערביה 494 604
בית שמש בת ים 231 275
בית שמש ביתר עילית 125 142
בית שמש גבעתיים 254 304
בית שמש דימונה 512 627
בית שמש הוד השרון 259 310
בית שמש הרצליה 296 356
בית שמש חדרה 443 540
בית שמש חולון 212 252
בית שמש חיפה 679 835
בית שמש טמרה 752 927
בית שמש טבריה 831 1025
בית שמש טייבה 360 436
בית שמש טירה 351 425
בית שמש טירת הכרמל 614 754
בית שמש יבנה 240 286
בית שמש יהוד 199 235
בית שמש ירושלים 171 200
בית שמש כפר סבא 314 379
בית שמש כרמיאל 831 1025
בית שמש לוד 157 183
בית שמש מגדל העמק 692 852
בית שמש מודיעין/מכבים 148 171
בית שמש מעלה אדומים 222 263
בית שמש מעלות תרשיחא 891 1100
בית שמש נהריה 826 1019
בית שמש נס ציונה 189 223
בית שמש נצרת 725 892
בית שמש נצרת עילית 757 933
בית שמש נשר 674 829
בית שמש נתב&quot;ג 199 235
בית שמש נתיבות 383 465
בית שמש נתניה 397 483
בית שמש סחנין 785 967
בית שמש עכו 794 979
בית שמש עפולה 651 800
בית שמש ערד 452 552
בית שמש עין גדי 859 1060
בית שמש עין גדי דרך 90 531 650
בית שמש פתח תקווה 226 269
בית שמש צפת 974 1204
בית שמש קרית אונו 240 286
בית שמש קרית אתא 702 863
בית שמש קרית ביאליק 720 886
בית שמש קרית גת 180 211
בית שמש קרית ים 729 898
בית שמש קרית מוצקין 725 892
בית שמש קרית מלאכי 171 200
בית שמש קרית שמונה 1052 1302
בית שמש ראש העין 226 269
בית שמש קלנסווה 429 523
בית שמש ראשון לציון 180 211
בית שמש רהט 309 373
בית שמש רחובות 152 177
בית שמש רמלה 148 171
בית שמש רמת גן 240 286
בית שמש רמת השרון 282 338
בית שמש רעננה 309 373
בית שמש שדרות 305 367
בית שמש שפרעם 720 886
בית שמש תל אביב 245 292
בית שמש מלונות ים המלח 586 719
בני ברק בקע אל ערביה 263 315
בני ברק בת ים 97 108
בני ברק ביתר עילית 383 465
בני ברק גבעתיים 36 31
בני ברק דימונה 688 846
בני ברק הוד השרון 79 85
בני ברק הרצליה 67 70
בני ברק חדרה 212 252
בני ברק חולון 75 80
בני ברק חיפה 452 552
בני ברק טמרה 522 638
בני ברק טבריה 600 736
בני ברק טייבה 157 183
בני ברק טירה 120 136
בני ברק טירת הכרמל 383 465
בני ברק יבנה 143 165
בני ברק יהוד 71 75
בני ברק ירושלים 314 379
בני ברק כפר סבא 83 90
בני ברק כרמיאל 596 731
בני ברק לוד 125 142
בני ברק מגדל העמק 462 563
בני ברק מודיעין/מכבים 166 194
בני ברק מעלה אדומים 365 442
בני ברק מעלות תרשיחא 660 811
בני ברק נהריה 596 731
בני ברק נס ציונה 106 119
בני ברק נצרת 494 604
בני ברק נצרת עילית 522 638
בני ברק נשר 443 540
בני ברק נתב&quot;ג 116 131
בני ברק נתיבות 402 488
בני ברק נתניה 171 200
בני ברק סחנין 554 679
בני ברק עכו 559 685
בני ברק עפולה 420 511
בני ברק ערד 665 817
בני ברק עין גדי 1002 1238
בני ברק עין גדי דרך 90 674 829
בני ברק פתח תקווה 48 46
בני ברק צפת 748 921
בני ברק קרית אונו 44 41
בני ברק קרית אתא 471 575
בני ברק קרית ביאליק 489 598
בני ברק קרית גת 319 385
בני ברק קרית ים 499 610
בני ברק קרית מוצקין 489 598
בני ברק קרית מלאכי 249 298
בני ברק קרית שמונה 822 1013
בני ברק ראש העין 75 80
בני ברק קלנסווה 194 229
בני ברק ראשון לציון 92 102
בני ברק רהט 439 535
בני ברק רחובות 125 142
בני ברק רמלה 111 125
בני ברק רמת גן 32 27
בני ברק רמת השרון 56 56
בני ברק רעננה 79 85
בני ברק שדרות 356 431
בני ברק שפרעם 489 598
בני ברק תל אביב 52 51
בני ברק מלונות ים המלח 803 990
בקע אל ערביה בת ים 328 396
בקע אל ערביה ביתר עילית 632 777
בקע אל ערביה גבעתיים 291 350
בקע אל ערביה דימונה 932 1152
בקע אל ערביה הוד השרון 217 258
בקע אל ערביה הרצליה 249 298
בקע אל ערביה חדרה 88 96
בקע אל ערביה חולון 319 385
בקע אל ערביה חיפה 300 361
בקע אל ערביה טמרה 342 413
בקע אל ערביה טבריה 369 448
בקע אל ערביה טייבה 116 131
בקע אל ערביה טירה 148 171
בקע אל ערביה טירת הכרמל 249 298
בקע אל ערביה יבנה 388 471
בקע אל ערביה יהוד 314 379
בקע אל ערביה ירושלים 559 685
בקע אל ערביה כפר סבא 212 252
בקע אל ערביה כרמיאל 420 511
בקע אל ערביה לוד 369 448
בקע אל ערביה מגדל העמק 286 344
בקע אל ערביה מודיעין/מכבים 416 506
בקע אל ערביה מעלה אדומים 600 736
בקע אל ערביה מעלות תרשיחא 480 586
בקע אל ערביה נהריה 420 511
בקע אל ערביה נס ציונה 351 425
בקע אל ערביה נצרת 319 385
בקע אל ערביה נצרת עילית 346 419
בקע אל ערביה נשר 268 321
בקע אל ערביה נתב&quot;ג 365 442
בקע אל ערביה נתיבות 646 794
בקע אל ערביה נתניה 152 177
בקע אל ערביה סחנין 374 454
בקע אל ערביה עכו 383 465
בקע אל ערביה עפולה 185 217
בקע אל ערביה ערד 909 1123
בקע אל ערביה עין גדי 1246 1544
בקע אל ערביה עין גדי דרך 90 1246 1544
בקע אל ערביה פתח תקווה 259 310
בקע אל ערביה צפת 512 627
בקע אל ערביה קרית אונו 286 344
בקע אל ערביה קרית אתא 296 356
בקע אל ערביה קרית ביאליק 309 373
בקע אל ערביה קרית גת 563 690
בקע אל ערביה קרית ים 319 385
בקע אל ערביה קרית מוצקין 314 379
בקע אל ערביה קרית מלאכי 499 610
בקע אל ערביה קרית שמונה 586 719
בקע אל ערביה ראש העין 226 269
בקע אל ערביה קלנסווה 97 108
בקע אל ערביה ראשון לציון 337 408
בקע אל ערביה רהט 683 840
בקע אל ערביה רחובות 374 454
בקע אל ערביה רמלה 356 431
בקע אל ערביה רמת גן 277 333
בקע אל ערביה רמת השרון 254 304
בקע אל ערביה רעננה 208 246
בקע אל ערביה שדרות 600 736
בקע אל ערביה שפרעם 309 373
בקע אל ערביה תל אביב 291 350
בקע אל ערביה מלונות ים המלח 992 1227
בת ים ביתר עילית 369 448
בת ים גבעתיים 67 70
בת ים דימונה 632 777
בת ים הוד השרון 152 177
בת ים הרצליה 120 136
בת ים חדרה 282 338
בת ים חולון 40 36
בת ים חיפה 489 598
בת ים טמרה 586 719
בת ים טבריה 665 817
בת ים טייבה 231 275
בת ים טירה 189 223
בת ים טירת הכרמל 448 546
בת ים יבנה 92 102
בת ים יהוד 92 102
בת ים ירושלים 314 379
בת ים כפר סבא 152 177
בת ים כרמיאל 660 811
בת ים לוד 106 119
בת ים מגדל העמק 526 644
בת ים מודיעין/מכבים 166 194
בת ים מעלה אדומים 365 442
בת ים מעלות תרשיחא 725 892
בת ים נהריה 660 811
בת ים נס ציונה 75 80
בת ים נצרת 559 685
בת ים נצרת עילית 586 719
בת ים נשר 508 621
בת ים נתב&quot;ג 129 148
בת ים נתיבות 346 419
בת ים נתניה 208 246
בת ים סחנין 619 760
בת ים עכו 623 765
בת ים עפולה 485 592
בת ים ערד 609 748
בת ים עין גדי 951 1175
בת ים עין גדי דרך 90 674 829
בת ים פתח תקווה 116 131
בת ים צפת 808 996
בת ים קרית אונו 83 90
בת ים קרית אתא 536 656
בת ים קרית ביאליק 554 679
בת ים קרית גת 263 315
בת ים קרית ים 563 690
בת ים קרית מוצקין 554 679
בת ים קרית מלאכי 199 235
בת ים קרית שמונה 886 1094
בת ים ראש העין 176 206
בת ים קלנסווה 263 315
בת ים ראשון לציון 63 65
בת ים רהט 383 465
בת ים רחובות 97 108
בת ים רמלה 97 108
בת ים רמת גן 79 85
בת ים רמת השרון 106 119
בת ים רעננה 152 177
בת ים שדרות 305 367
בת ים שפרעם 554 679
בת ים תל אביב 56 56
בת ים מלונות ים המלח 743 915
ביתר עילית גבעתיים 388 471
ביתר עילית דימונה 508 621
ביתר עילית הוד השרון 392 477
ביתר עילית הרצליה 425 517
ביתר עילית חדרה 577 708
ביתר עילית חולון 351 425
ביתר עילית חיפה 812 1002
ביתר עילית טמרה 886 1094
ביתר עילית טבריה 780 961
ביתר עילית טייבה 494 604
ביתר עילית טירה 480 586
ביתר עילית טירת הכרמל 748 921
ביתר עילית יבנה 300 361
ביתר עילית יהוד 332 402
ביתר עילית ירושלים 92 102
ביתר עילית כפר סבא 443 540
ביתר עילית כרמיאל 960 1186
ביתר עילית לוד 296 356
ביתר עילית מגדל העמק 826 1019
ביתר עילית מודיעין/מכבים 226 269
ביתר עילית מעלה אדומים 139 160
ביתר עילית מעלות תרשיחא 1025 1267
ביתר עילית נהריה 960 1186
ביתר עילית נס ציונה 328 396
ביתר עילית נצרת 859 1060
ביתר עילית נצרת עילית 886 1094
ביתר עילית נשר 808 996
ביתר עילית נתב&quot;ג 337 408
ביתר עילית נתיבות 443 540
ביתר עילית נתניה 531 650
ביתר עילית סחנין 919 1135
ביתר עילית עכו 923 1140
ביתר עילית עפולה 785 967
ביתר עילית ערד 383 465
ביתר עילית עין גדי 896 1106
ביתר עילית עין גדי דרך 90 452 552
ביתר עילית פתח תקווה 360 436
ביתר עילית צפת 946 1169
ביתר עילית קרית אונו 374 454
ביתר עילית קרית אתא 836 1031
ביתר עילית קרית ביאליק 854 1054
ביתר עילית קרית גת 236 281
ביתר עילית קרית ים 863 1065
ביתר עילית קרית מוצקין 854 1054
ביתר עילית קרית מלאכי 236 281
ביתר עילית קרית שמונה 1025 1267
ביתר עילית ראש העין 360 436
ביתר עילית קלנסווה 559 685
ביתר עילית ראשון לציון 323 390
ביתר עילית רהט 369 448
ביתר עילית רחובות 291 350
ביתר עילית רמלה 286 344
ביתר עילית רמת גן 374 454
ביתר עילית רמת השרון 416 506
ביתר עילית רעננה 443 540
ביתר עילית שדרות 360 436
ביתר עילית שפרעם 854 1054
ביתר עילית תל אביב 379 460
ביתר עילית מלונות ים המלח 522 638
גבעתיים דימונה 692 852
גבעתיים הוד השרון 92 102
גבעתיים הרצליה 79 85
גבעתיים חדרה 240 286
גבעתיים חולון 59 60
גבעתיים חיפה 452 552
גבעתיים טמרה 545 667
גבעתיים טבריה 628 771
גבעתיים טייבה 171 200
גבעתיים טירה 134 154
גבעתיים טירת הכרמל 411 500
גבעתיים יבנה 148 171
גבעתיים יהוד 67 70
גבעתיים ירושלים 314 379
גבעתיים כפר סבא 97 108
גבעתיים כרמיאל 623 765
גבעתיים לוד 125 142
גבעתיים מגדל העמק 489 598
גבעתיים מודיעין/מכבים 171 200
גבעתיים מעלה אדומים 374 454
גבעתיים מעלות תרשיחא 683 840
גבעתיים נהריה 623 765
גבעתיים נס ציונה 111 125
גבעתיים נצרת 522 638
גבעתיים נצרת עילית 549 673
גבעתיים נשר 471 575
גבעתיים נתב&quot;ג 120 136
גבעתיים נתיבות 406 494
גבעתיים נתניה 166 194
גבעתיים סחנין 577 708
גבעתיים עכו 586 719
גבעתיים עפולה 448 546
גבעתיים ערד 669 823
גבעתיים עין גדי 1006 1244
גבעתיים עין גדי דרך 90 674 829
גבעתיים פתח תקווה 59 60
גבעתיים צפת 771 950
גבעתיים קרית אונו 48 46
גבעתיים קרית אתא 499 610
גבעתיים קרית ביאליק 512 627
גבעתיים קרית גת 319 385
גבעתיים קרית ים 522 638
גבעתיים קרית מוצקין 517 633
גבעתיים קרית מלאכי 254 304
גבעתיים קרית שמונה 849 1048
גבעתיים ראש העין 120 136
גבעתיים קלנסווה 226 269
גבעתיים ראשון לציון 92 102
גבעתיים רהט 443 540
גבעתיים רחובות 129 148
גבעתיים רמלה 111 125
גבעתיים רמת גן 32 27
גבעתיים רמת השרון 71 75
גבעתיים רעננה 97 108
גבעתיים שדרות 360 436
גבעתיים שפרעם 517 633
גבעתיים תל אביב 36 31
גבעתיים מלונות ים המלח 803 990
דימונה הוד השרון 743 915
דימונה הרצליה 729 898
דימונה חדרה 877 1083
דימונה חולון 646 794
דימונה חיפה 1112 1377
דימונה טמרה 1186 1469
דימונה טבריה 1265 1567
דימונה טייבה 822 1013
דימונה טירה 785 967
דימונה טירת הכרמל 1048 1296
דימונה יבנה 563 690
דימונה יהוד 669 823
דימונה ירושלים 531 650
דימונה כפר סבא 748 921
דימונה כרמיאל 1265 1567
דימונה לוד 600 736
דימונה מגדל העמק 1126 1394
דימונה מודיעין/מכבים 642 788
דימונה מעלה אדומים 586 719
דימונה מעלות תרשיחא 1325 1642
דימונה נהריה 1265 1567
דימונה נס ציונה 572 702
דימונה נצרת 1159 1435
דימונה נצרת עילית 1191 1475
דימונה נשר 1117 1383
דימונה נתב&quot;ג 688 846
דימונה נתיבות 328 396
דימונה נתניה 831 1025
דימונה סחנין 1219 1510
דימונה עכו 1228 1521
דימונה עפולה 1085 1342
דימונה ערד 217 258
דימונה עין גדי 683 840
דימונה עין גדי דרך 90 434 529
דימונה פתח תקווה 692 852
דימונה צפת 1408 1746
דימונה קרית אונו 674 829
דימונה קרית אתא 1136 1406
דימונה קרית ביאליק 1154 1429
דימונה קרית גת 388 471
דימונה קרית ים 1163 1440
דימונה קרית מוצקין 1154 1429
דימונה קרית מלאכי 457 558
דימונה קרית שמונה 1486 1844
דימונה ראש העין 706 869
דימונה קלנסווה 863 1065
דימונה ראשון לציון 614 754
דימונה רהט 282 338
דימונה רחובות 549 673
דימונה רמלה 582 713
דימונה רמת גן 674 829
דימונה רמת השרון 716 881
דימונה רעננה 743 915
דימונה שדרות 379 460
דימונה שפרעם 1154 1429
דימונה תל אביב 679 835
דימונה מלונות ים המלח 319 385
הוד השרון הרצליה 59 60
הוד השרון חדרה 166 194
הוד השרון חולון 139 160
הוד השרון חיפה 388 471
הוד השרון טמרה 471 575
הוד השרון טבריה 554 679
הוד השרון טייבה 102 113
הוד השרון טירה 67 70
הוד השרון טירת הכרמל 337 408
הוד השרון יבנה 208 246
הוד השרון יהוד 92 102
הוד השרון ירושלים 323 390
הוד השרון כפר סבא 36 31
הוד השרון כרמיאל 549 673
הוד השרון לוד 134 154
הוד השרון מגדל העמק 416 506
הוד השרון מודיעין/מכבים 176 206
הוד השרון מעלה אדומים 374 454
הוד השרון מעלות תרשיחא 614 754
הוד השרון נהריה 549 673
הוד השרון נס ציונה 166 194
הוד השרון נצרת 448 546
הוד השרון נצרת עילית 476 581
הוד השרון נשר 397 483
הוד השרון נתב&quot;ג 120 136
הוד השרון נתיבות 466 569
הוד השרון נתניה 125 142
הוד השרון סחנין 508 621
הוד השרון עכו 512 627
הוד השרון עפולה 369 448
הוד השרון ערד 697 858
הוד השרון עין גדי 1062 1313
הוד השרון עין גדי דרך 90 683 840
הוד השרון פתח תקווה 56 56
הוד השרון צפת 697 858
הוד השרון קרית אונו 106 119
הוד השרון קרית אתא 425 517
הוד השרון קרית ביאליק 443 540
הוד השרון קרית גת 379 460
הוד השרון קרית ים 452 552
הוד השרון קרית מוצקין 443 540
הוד השרון קרית מלאכי 314 379
הוד השרון קרית שמונה 776 956
הוד השרון ראש העין 75 80
הוד השרון קלנסווה 148 171
הוד השרון ראשון לציון 152 177
הוד השרון רהט 503 615
הוד השרון רחובות 189 223
הוד השרון רמלה 143 165
הוד השרון רמת גן 97 108
הוד השרון רמת השרון 71 75
הוד השרון רעננה 40 36
הוד השרון שדרות 420 511
הוד השרון שפרעם 443 540
הוד השרון תל אביב 120 136
הוד השרון מלונות ים המלח 808 996
הרצליה חדרה 194 229
הרצליה חולון 106 119
הרצליה חיפה 402 488
הרצליה טמרה 499 610
הרצליה טבריה 577 708
הרצליה טייבה 125 142
הרצליה טירה 88 96
הרצליה טירת הכרמל 360 436
הרצליה יבנה 189 223
הרצליה יהוד 116 131
הרצליה ירושלים 356 431
הרצליה כפר סבא 59 60
הרצליה כרמיאל 572 702
הרצליה לוד 171 200
הרצליה מגדל העמק 439 535
הרצליה מודיעין/מכבים 212 252
הרצליה מעלה אדומים 411 500
הרצליה מעלות תרשיחא 637 783
הרצליה נהריה 577 708
הרצליה נס ציונה 148 171
הרצליה נצרת 471 575
הרצליה נצרת עילית 499 610
הרצליה נשר 420 511
הרצליה נתב&quot;ג 171 200
הרצליה נתיבות 443 540
הרצליה נתניה 125 142
הרצליה סחנין 531 650
הרצליה עכו 536 656
הרצליה עפולה 397 483
הרצליה ערד 711 875
הרצליה עין גדי 1043 1290
הרצליה עין גדי דרך 90 716 881
הרצליה פתח תקווה 83 90
הרצליה צפת 720 886
הרצליה קרית אונו 88 96
הרצליה קרית אתא 448 546
הרצליה קרית ביאליק 466 569
הרצליה קרית גת 360 436
הרצליה קרית ים 476 581
הרצליה קרית מוצקין 466 569
הרצליה קרית מלאכי 296 356
הרצליה קרית שמונה 799 985
הרצליה ראש העין 106 119
הרצליה קלנסווה 176 206
הרצליה ראשון לציון 134 154
הרצליה רהט 480 586
הרצליה רחובות 171 200
הרצליה רמלה 152 177
הרצליה רמת גן 79 85
הרצליה רמת השרון 36 31
הרצליה רעננה 44 41
הרצליה שדרות 402 488
הרצליה שפרעם 466 569
הרצליה תל אביב 83 90
הרצליה מלונות ים המלח 845 1042
חדרה חולון 268 321
חדרה חיפה 245 292
חדרה טמרה 328 396
חדרה טבריה 411 500
חדרה טייבה 148 171
חדרה טירה 185 217
חדרה טירת הכרמל 189 223
חדרה יבנה 337 408
חדרה יהוד 263 315
חדרה ירושלים 508 621
חדרה כפר סבא 162 188
חדרה כרמיאל 406 494
חדרה לוד 319 385
חדרה מגדל העמק 268 321
חדרה מודיעין/מכבים 360 436
חדרה מעלה אדומים 563 690
חדרה מעלות תרשיחא 466 569
חדרה נהריה 406 494
חדרה נס ציונה 300 361
חדרה נצרת 300 361
חדרה נצרת עילית 332 402
חדרה נשר 249 298
חדרה נתב&quot;ג 314 379
חדרה נתיבות 596 731
חדרה נתניה 102 113
חדרה סחנין 360 436
חדרה עכו 369 448
חדרה עפולה 203 240
חדרה ערד 859 1060
חדרה עין גדי 1196 1481
חדרה עין גדי דרך 90 868 1071
חדרה פתח תקווה 203 240
חדרה צפת 549 673
חדרה קרית אונו 236 281
חדרה קרית אתא 277 333
חדרה קרית ביאליק 296 356
חדרה קרית גת 512 627
חדרה קרית ים 305 367
חדרה קרית מוצקין 300 361
חדרה קרית מלאכי 448 546
חדרה קרית שמונה 628 771
חדרה ראש העין 226 269
חדרה קלנסווה 129 148
חדרה ראשון לציון 282 338
חדרה רהט 632 777
חדרה רחובות 319 385
חדרה רמלה 300 361
חדרה רמת גן 226 269
חדרה רמת השרון 203 240
חדרה רעננה 157 183
חדרה שדרות 549 673
חדרה שפרעם 296 356
חדרה תל אביב 240 286
חדרה מלונות ים המלח 997 1233
חולון חיפה 480 586
חולון טמרה 572 702
חולון טבריה 656 806
חולון טייבה 212 252
חולון טירה 176 206
חולון טירת הכרמל 439 535
חולון יבנה 106 119
חולון יהוד 75 80
חולון ירושלים 296 356
חולון כפר סבא 139 160
חולון כרמיאל 651 800
חולון לוד 88 96
חולון מגדל העמק 517 633
חולון מודיעין/מכבים 148 171
חולון מעלה אדומים 351 425
חולון מעלות תרשיחא 711 875
חולון נהריה 651 800
חולון נס ציונה 71 75
חולון נצרת 549 673
חולון נצרת עילית 577 708
חולון נשר 499 610
חולון נתב&quot;ג 116 131
חולון נתיבות 360 436
חולון נתניה 194 229
חולון סחנין 605 742
חולון עכו 614 754
חולון עפולה 476 581
חולון ערד 623 765
חולון עין גדי 960 1186
חולון עין גדי דרך 90 656 806
חולון פתח תקווה 97 108
חולון צפת 799 985
חולון קרית אונו 71 75
חולון קרית אתא 526 644
חולון קרית ביאליק 540 661
חולון קרית גת 272 327
חולון קרית ים 549 673
חולון קרית מוצקין 545 667
חולון קרית מלאכי 208 246
חולון קרית שמונה 877 1083
חולון ראש העין 157 183
חולון קלנסווה 254 304
חולון ראשון לציון 59 60
חולון רהט 397 483
חולון רחובות 92 102
חולון רמלה 79 85
חולון רמת גן 71 75
חולון רמת השרון 97 108
חולון רעננה 139 160
חולון שדרות 314 379
חולון שפרעם 540 661
חולון תל אביב 52 51
חולון מלונות ים המלח 757 933
חיפה טמרה 152 177
חיפה טבריה 296 356
חיפה טייבה 369 448
חיפה טירה 411 500
חיפה טירת הכרמל 67 70
חיפה יבנה 568 696
חיפה יהוד 485 592
חיפה ירושלים 780 961
חיפה כפר סבא 383 465
חיפה כרמיאל 236 281
חיפה לוד 549 673
חיפה מגדל העמק 157 183
חיפה מודיעין/מכבים 591 725
חיפה מעלה אדומים 794 979
חיפה מעלות תרשיחא 240 286
חיפה נהריה 166 194
חיפה נס ציונה 531 650
חיפה נצרת 189 223
חיפה נצרת עילית 217 258
חיפה נשר 56 56
חיפה נתב&quot;ג 540 661
חיפה נתיבות 826 1019
חיפה נתניה 309 373
חיפה סחנין 199 235
חיפה עכו 125 142
חיפה עפולה 222 263
חיפה ערד 1089 1348
חיפה עין גדי 1431 1775
חיפה עין גדי דרך 90 1140 1411
חיפה פתח תקווה 429 523
חיפה צפת 379 460
חיפה קרית אונו 457 558
חיפה קרית אתא 83 90
חיפה קרית ביאליק 75 80
חיפה קרית גת 743 915
חיפה קרית ים 71 75
חיפה קרית מוצקין 75 80
חיפה קרית מלאכי 679 835
חיפה קרית שמונה 503 615
חיפה ראש העין 452 552
חיפה קלנסווה 351 425
חיפה ראשון לציון 512 627
חיפה רהט 863 1065
חיפה רחובות 554 679
חיפה רמלה 531 650
חיפה רמת גן 452 552
חיפה רמת השרון 425 517
חיפה רעננה 379 460
חיפה שדרות 780 961
חיפה שפרעם 125 142
חיפה תל אביב 471 575
חיפה מלונות ים המלח 1228 1521
טמרה טבריה 245 292
טמרה טייבה 452 552
טמרה טירה 494 604
טמרה טירת הכרמל 203 240
טמרה יבנה 646 794
טמרה יהוד 572 702
טמרה ירושלים 836 1031
טמרה כפר סבא 466 569
טמרה כרמיאל 120 136
טמרה לוד 646 794
טמרה מגדל העמק 199 235
טמרה מודיעין/מכבים 688 846
טמרה מעלה אדומים 891 1100
טמרה מעלות תרשיחא 180 211
טמרה נהריה 139 160
טמרה נס ציונה 609 748
טמרה נצרת 152 177
טמרה נצרת עילית 171 200
טמרה נשר 120 136
טמרה נתב&quot;ג 642 788
טמרה נתיבות 905 1117
טמרה נתניה 411 500
טמרה סחנין 102 113
טמרה עכו 102 113
טמרה עפולה 263 315
טמרה ערד 1168 1446
טמרה עין גדי 1505 1867
טמרה עין גדי דרך 90 1196 1481
טמרה פתח תקווה 512 627
טמרה צפת 263 315
טמרה קרית אונו 545 667
טמרה קרית אתא 75 80
טמרה קרית ביאליק 92 102
טמרה קרית גת 822 1013
טמרה קרית ים 97 108
טמרה קרית מוצקין 92 102
טמרה קרית מלאכי 752 927
טמרה קרית שמונה 392 477
טמרה ראש העין 536 656
טמרה קלנסווה 434 529
טמרה ראשון לציון 591 725
טמרה רהט 942 1163
טמרה רחובות 628 771
טמרה רמלה 609 748
טמרה רמת גן 536 656
טמרה רמת השרון 522 638
טמרה רעננה 462 563
טמרה שדרות 859 1060
טמרה שפרעם 71 75
טמרה תל אביב 549 673
טמרה מלונות ים המלח 1159 1435
טבריה טייבה 536 656
טבריה טירה 577 708
טבריה טירת הכרמל 346 419
טבריה יבנה 725 892
טבריה יהוד 651 800
טבריה ירושלים 706 869
טבריה כפר סבא 549 673
טבריה כרמיאל 194 229
טבריה לוד 729 898
טבריה מגדל העמק 185 217
טבריה מודיעין/מכבים 771 950
טבריה מעלה אדומים 748 921
טבריה מעלות תרשיחא 231 275
טבריה נהריה 323 390
טבריה נס ציונה 688 846
טבריה נצרת 143 165
טבריה נצרת עילית 143 165
טבריה נשר 259 310
טבריה נתב&quot;ג 720 886
טבריה נתיבות 983 1215
טבריה נתניה 494 604
טבריה סחנין 180 211
טבריה עכו 286 344
טבריה עפולה 194 229
טבריה ערד 1117 1383
טבריה עין גדי 1583 1965
טבריה עין גדי דרך 90 1066 1319
טבריה פתח תקווה 596 731
טבריה צפת 189 223
טבריה קרית אונו 623 765
טבריה קרית אתא 231 275
טבריה קרית ביאליק 249 298
טבריה קרית גת 900 1111
טבריה קרית ים 254 304
טבריה קרית מוצקין 245 292
טבריה קרית מלאכי 836 1031
טבריה קרית שמונה 268 321
טבריה ראש העין 619 760
טבריה קלנסווה 517 633
טבריה ראשון לציון 674 829
טבריה רהט 1020 1261
טבריה רחובות 711 875
טבריה רמלה 692 852
טבריה רמת גן 614 754
טבריה רמת השרון 600 736
טבריה רעננה 545 667
טבריה שדרות 937 1158
טבריה שפרעם 194 229
טבריה תל אביב 628 771
טבריה מלונות ים המלח 969 1198
טייבה טירה 56 56
טייבה טירת הכרמל 314 379
טייבה יבנה 277 333
טייבה יהוד 203 240
טייבה ירושלים 439 535
טייבה כפר סבא 88 96
טייבה כרמיאל 531 650
טייבה לוד 249 298
טייבה מגדל העמק 397 483
טייבה מודיעין/מכבים 272 327
טייבה מעלה אדומים 485 592
טייבה מעלות תרשיחא 591 725
טייבה נהריה 531 650
טייבה נס ציונה 240 286
טייבה נצרת 429 523
טייבה נצרת עילית 457 558
טייבה נשר 379 460
טייבה נתב&quot;ג 236 281
טייבה נתיבות 536 656
טייבה נתניה 102 113
טייבה סחנין 489 598
טייבה עכו 494 604
טייבה עפולה 351 425
טייבה ערד 799 985
טייבה עין גדי 1140 1411
טייבה עין גדי דרך 90 799 985
טייבה פתח תקווה 162 188
טייבה צפת 679 835
טייבה קרית אונו 176 206
טייבה קרית אתא 406 494
טייבה קרית ביאליק 420 511
טייבה קרית גת 452 552
טייבה קרית ים 434 529
טייבה קרית מוצקין 425 517
טייבה קרית מלאכי 383 465
טייבה קרית שמונה 757 933
טייבה ראש העין 148 171
טייבה קלנסווה 40 36
טייבה ראשון לציון 222 263
טייבה רהט 572 702
טייבה רחובות 259 310
טייבה רמלה 240 286
טייבה רמת גן 166 194
טייבה רמת השרון 139 160
טייבה רעננה 102 113
טייבה שדרות 489 598
טייבה שפרעם 425 517
טייבה תל אביב 194 229
טייבה מלונות ים המלח 877 1083
טירה טירת הכרמל 356 431
טירה יבנה 240 286
טירה יהוד 143 165
טירה ירושלים 406 494
טירה כפר סבא 56 56
טירה כרמיאל 572 702
טירה לוד 222 263
טירה מגדל העמק 439 535
טירה מודיעין/מכבים 263 315
טירה מעלה אדומים 462 563
טירה מעלות תרשיחא 632 777
טירה נהריה 572 702
טירה נס ציונה 199 235
טירה נצרת 471 575
טירה נצרת עילית 499 610
טירה נשר 420 511
טירה נתב&quot;ג 212 252
טירה נתיבות 494 604
טירה נתניה 143 165
טירה סחנין 526 644
טירה עכו 536 656
טירה עפולה 392 477
טירה ערד 762 938
טירה עין גדי 1103 1365
טירה עין גדי דרך 90 766 944
טירה פתח תקווה 106 119
טירה צפת 720 886
טירה קרית אונו 139 160
טירה קרית אתא 448 546
טירה קרית ביאליק 462 563
טירה קרית גת 411 500
טירה קרית ים 471 575
טירה קרית מוצקין 466 569
טירה קרית מלאכי 346 419
טירה קרית שמונה 794 979
טירה ראש העין 139 160
טירה קלנסווה 67 70
טירה ראשון לציון 185 217
טירה רהט 531 650
טירה רחובות 222 263
טירה רמלה 203 240
טירה רמת גן 125 142
טירה רמת השרון 106 119
טירה רעננה 67 70
טירה שדרות 452 552
טירה שפרעם 462 563
טירה תל אביב 157 183
טירה מלונות ים המלח 896 1106
טירת הכרמל יבנה 508 621
טירת הכרמל יהוד 434 529
טירת הכרמל ירושלים 697 858
טירת הכרמל כפר סבא 328 396
טירת הכרמל כרמיאל 268 321
טירת הכרמל לוד 508 621
טירת הכרמל מגדל העמק 194 229
טירת הכרמל מודיעין/מכבים 554 679
טירת הכרמל מעלה אדומים 752 927
טירת הכרמל מעלות תרשיחא 291 350
טירת הכרמל נהריה 212 252
טירת הכרמל נס ציונה 471 575
טירת הכרמל נצרת 226 269
טירת הכרמל נצרת עילית 254 304
טירת הכרמל נשר 83 90
טירת הכרמל נתב&quot;ג 503 615
טירת הכרמל נתיבות 766 944
טירת הכרמל נתניה 272 327
טירת הכרמל סחנין 236 281
טירת הכרמל עכו 176 206
טירת הכרמל עפולה 314 379
טירת הכרמל ערד 1029 1273
טירת הכרמל עין גדי 1366 1694
טירת הכרמל עין גדי דרך 90 1057 1308
טירת הכרמל פתח תקווה 374 454
טירת הכרמל צפת 411 500
טירת הכרמל קרית אונו 406 494
טירת הכרמל קרית אתא 129 148
טירת הכרמל קרית ביאליק 120 136
טירת הכרמל קרית גת 683 840
טירת הכרמל קרית ים 125 142
טירת הכרמל קרית מוצקין 125 142
טירת הכרמל קרית מלאכי 619 760
טירת הכרמל קרית שמונה 540 661
טירת הכרמל ראש העין 397 483
טירת הכרמל קלנסווה 296 356
טירת הכרמל ראשון לציון 452 552
טירת הכרמל רהט 803 990
טירת הכרמל רחובות 489 598
טירת הכרמל רמלה 471 575
טירת הכרמל רמת גן 397 483
טירת הכרמל רמת השרון 383 465
טירת הכרמל רעננה 328 396
טירת הכרמל שדרות 720 886
טירת הכרמל שפרעם 157 183
טירת הכרמל תל אביב 411 500
טירת הכרמל מלונות ים המלח 1186 1469
יבנה יהוד 139 160
יבנה ירושלים 332 402
יבנה כפר סבא 203 240
יבנה כרמיאל 720 886
יבנה לוד 152 177
יבנה מגדל העמק 586 719
יבנה מודיעין/מכבים 217 258
יבנה מעלה אדומים 383 465
יבנה מעלות תרשיחא 780 961
יבנה נהריה 720 886
יבנה נס ציונה 63 65
יבנה נצרת 614 754
יבנה נצרת עילית 646 794
יבנה נשר 568 696
יבנה נתב&quot;ג 171 200
יבנה נתיבות 282 338
יבנה נתניה 286 344
יבנה סחנין 674 829
יבנה עכו 683 840
יבנה עפולה 540 661
יבנה ערד 540 661
יבנה עין גדי 882 1088
יבנה עין גדי דרך 90 692 852
יבנה פתח תקווה 162 188
יבנה צפת 868 1071
יבנה קרית אונו 134 154
יבנה קרית אתא 596 731
יבנה קרית ביאליק 609 748
יבנה קרית גת 194 229
יבנה קרית ים 623 765
יבנה קרית מוצקין 614 754
יבנה קרית מלאכי 125 142
יבנה קרית שמונה 946 1169
יבנה ראש העין 226 269
יבנה קלנסווה 319 385
יבנה ראשון לציון 79 85
יבנה רהט 314 379
יבנה רחובות 63 65
יבנה רמלה 143 165
יבנה רמת גן 134 154
יבנה רמת השרון 171 200
יבנה רעננה 203 240
יבנה שדרות 236 281
יבנה שפרעם 609 748
יבנה תל אביב 139 160
יבנה מלונות ים המלח 674 829
יהוד ירושלים 263 315
יהוד כפר סבא 111 125
יהוד כרמיאל 646 794
יהוד לוד 75 80
יהוד מגדל העמק 512 627
יהוד מודיעין/מכבים 116 131
יהוד מעלה אדומים 314 379
יהוד מעלות תרשיחא 706 869
יהוד נהריה 646 794
יהוד נס ציונה 106 119
יהוד נצרת 545 667
יהוד נצרת עילית 572 702
יהוד נשר 494 604
יהוד נתב&quot;ג 63 65
יהוד נתיבות 402 488
יהוד נתניה 222 263
יהוד סחנין 600 736
יהוד עכו 609 748
יהוד עפולה 466 569
יהוד ערד 637 783
יהוד עין גדי 983 1215
יהוד עין גדי דרך 90 623 765
יהוד פתח תקווה 63 65
יהוד צפת 794 979
יהוד קרית אונו 44 41
יהוד קרית אתא 522 638
יהוד קרית ביאליק 536 656
יהוד קרית גת 296 356
יהוד קרית ים 549 673
יהוד קרית מוצקין 540 661
יהוד קרית מלאכי 231 275
יהוד קרית שמונה 872 1077
יהוד ראש העין 88 96
יהוד קלנסווה 245 292
יהוד ראשון לציון 71 75
יהוד רהט 420 511
יהוד רחובות 134 154
יהוד רמלה 88 96
יהוד רמת גן 63 65
יהוד רמת השרון 102 113
יהוד רעננה 125 142
יהוד שדרות 356 431
יהוד שפרעם 536 656
יהוד תל אביב 83 90
יהוד מלונות ים המלח 748 921
ירושלים כפר סבא 369 448
ירושלים כרמיאל 886 1094
ירושלים לוד 236 281
ירושלים מגדל העמק 752 927
ירושלים מודיעין/מכבים 203 240
ירושלים מעלה אדומים 71 75
ירושלים מעלות תרשיחא 951 1175
ירושלים נהריה 886 1094
ירושלים נס ציונה 254 304
ירושלים נצרת 785 967
ירושלים נצרת עילית 812 1002
ירושלים נשר 734 904
ירושלים נתב&quot;ג 268 321
ירושלים נתיבות 471 575
ירושלים נתניה 457 558
ירושלים סחנין 845 1042
ירושלים עכו 849 1048
ירושלים עפולה 711 875
ירושלים ערד 411 500
ירושלים עין גדי 1002 1238
ירושלים עין גדי דרך 90 379 460
ירושלים פתח תקווה 286 344
ירושלים צפת 872 1077
ירושלים קרית אונו 300 361
ירושלים קרית אתא 762 938
ירושלים קרית ביאליק 780 961
ירושלים קרית גת 328 396
ירושלים קרית ים 789 973
ירושלים קרית מוצקין 780 961
ירושלים קרית מלאכי 263 315
ירושלים קרית שמונה 951 1175
ירושלים ראש העין 286 344
ירושלים קלנסווה 485 592
ירושלים ראשון לציון 272 327
ירושלים רהט 448 546
ירושלים רחובות 240 286
ירושלים רמלה 208 246
ירושלים רמת גן 300 361
ירושלים רמת השרון 342 413
ירושלים רעננה 369 448
ירושלים שדרות 425 517
ירושלים שפרעם 780 961
ירושלים תל אביב 319 385
ירושלים מלונות ים המלח 499 610
כפר סבא כרמיאל 545 667
כפר סבא לוד 189 223
כפר סבא מגדל העמק 411 500
כפר סבא מודיעין/מכבים 231 275
כפר סבא מעלה אדומים 429 523
כפר סבא מעלות תרשיחא 605 742
כפר סבא נהריה 545 667
כפר סבא נס ציונה 166 194
כפר סבא נצרת 443 540
כפר סבא נצרת עילית 462 563
כפר סבא נשר 392 477
כפר סבא נתב&quot;ג 139 160
כפר סבא נתיבות 462 563
כפר סבא נתניה 120 136
כפר סבא סחנין 499 610
כפר סבא עכו 508 621
כפר סבא עפולה 365 442
כפר סבא ערד 729 898
כפר סבא עין גדי 1062 1313
כפר סבא עין גדי דרך 90 729 898
כפר סבא פתח תקווה 71 75
כפר סבא צפת 692 852
כפר סבא קרית אונו 106 119
כפר סבא קרית אתא 420 511
כפר סבא קרית ביאליק 434 529
כפר סבא קרית גת 379 460
כפר סבא קרית ים 448 546
כפר סבא קרית מוצקין 439 535
כפר סבא קרית מלאכי 314 379
כפר סבא קרית שמונה 771 950
כפר סבא ראש העין 88 96
כפר סבא קלנסווה 143 165
כפר סבא ראשון לציון 152 177
כפר סבא רהט 499 610
כפר סבא רחובות 189 223
כפר סבא רמלה 171 200
כפר סבא רמת גן 97 108
כפר סבא רמת השרון 75 80
כפר סבא רעננה 40 36
כפר סבא שדרות 416 506
כפר סבא שפרעם 434 529
כפר סבא תל אביב 125 142
כפר סבא מלונות ים המלח 863 1065
כרמיאל לוד 702 863
כרמיאל מגדל העמק 231 275
כרמיאל מודיעין/מכבים 748 921
כרמיאל מעלה אדומים 946 1169
כרמיאל מעלות תרשיחא 125 142
כרמיאל נהריה 152 177
כרמיאל נס ציונה 683 840
כרמיאל נצרת 185 217
כרמיאל נצרת עילית 203 240
כרמיאל נשר 194 229
כרמיאל נתב&quot;ג 716 881
כרמיאל נתיבות 979 1210
כרמיאל נתניה 485 592
כרמיאל סחנין 67 70
כרמיאל עכו 116 131
כרמיאל עפולה 286 344
כרמיאל ערד 1246 1544
כרמיאל עין גדי 1579 1960
כרמיאל עין גדי דרך 90 1246 1544
כרמיאל פתח תקווה 591 725
כרמיאל צפת 166 194
כרמיאל קרית אונו 619 760
כרמיאל קרית אתא 148 171
כרמיאל קרית ביאליק 152 177
כרמיאל קרית גת 896 1106
כרמיאל קרית ים 152 177
כרמיאל קרית מוצקין 148 171
כרמיאל קרית מלאכי 831 1025
כרמיאל קרית שמונה 296 356
כרמיאל ראש העין 614 754
כרמיאל קלנסווה 512 627
כרמיאל ראשון לציון 669 823
כרמיאל רהט 1016 1256
כרמיאל רחובות 706 869
כרמיאל רמלה 688 846
כרמיאל רמת גן 609 748
כרמיאל רמת השרון 596 731
כרמיאל רעננה 540 661
כרמיאל שדרות 932 1152
כרמיאל שפרעם 148 171
כרמיאל תל אביב 623 765
כרמיאל מלונות ים המלח 1140 1411
לוד מגדל העמק 568 696
לוד מודיעין/מכבים 92 102
לוד מעלה אדומים 286 344
לוד מעלות תרשיחא 766 944
לוד נהריה 702 863
לוד נס ציונה 67 70
לוד נצרת 600 736
לוד נצרת עילית 628 771
לוד נשר 549 673
לוד נתב&quot;ג 67 70
לוד נתיבות 392 477
לוד נתניה 268 321
לוד סחנין 660 811
לוד עכו 665 817
לוד עפולה 522 638
לוד ערד 591 725
לוד עין גדי 919 1135
לוד עין גדי דרך 90 596 731
לוד פתח תקווה 102 113
לוד צפת 849 1048
לוד קרית אונו 116 131
לוד קרית אתא 577 708
לוד קרית ביאליק 596 731
לוד קרית גת 245 292
לוד קרית ים 605 742
לוד קרית מוצקין 596 731
לוד קרית מלאכי 180 211
לוד קרית שמונה 928 1146
לוד ראש העין 116 131
לוד קלנסווה 300 361
לוד ראשון לציון 59 60
לוד רהט 369 448
לוד רחובות 88 96
לוד רמלה 36 31
לוד רמת גן 116 131
לוד רמת השרון 157 183
לוד רעננה 185 217
לוד שדרות 346 419
לוד שפרעם 596 731
לוד תל אביב 120 136
לוד מלונות ים המלח 720 886
מגדל העמק מודיעין/מכבים 632 777
מגדל העמק מעלה אדומים 831 1025
מגדל העמק מעלות תרשיחא 337 408
מגדל העמק נהריה 277 333
מגדל העמק נס ציונה 549 673
מגדל העמק נצרת 56 56
מגדל העמק נצרת עילית 67 70
מגדל העמק נשר 125 142
מגדל העמק נתב&quot;ג 582 713
מגדל העמק נתיבות 845 1042
מגדל העמק נתניה 351 425
מגדל העמק סחנין 199 235
מגדל העמק עכו 240 286
מגדל העמק עפולה 83 90
מגדל העמק ערד 1112 1377
מגדל העמק עין גדי 1445 1792
מגדל העמק עין גדי דרך 90 1112 1377
מגדל העמק פתח תקווה 457 558
מגדל העמק צפת 328 396
מגדל העמק קרית אונו 485 592
מגדל העמק קרית אתא 148 171
מגדל העמק קרית ביאליק 166 194
מגדל העמק קרית גת 762 938
מגדל העמק קרית ים 176 206
מגדל העמק קרית מוצקין 166 194
מגדל העמק קרית מלאכי 697 858
מגדל העמק קרית שמונה 406 494
מגדל העמק ראש העין 480 586
מגדל העמק קלנסווה 379 460
מגדל העמק ראשון לציון 536 656
מגדל העמק רהט 882 1088
מגדל העמק רחובות 572 702
מגדל העמק רמלה 554 679
מגדל העמק רמת גן 476 581
מגדל העמק רמת השרון 462 563
מגדל העמק רעננה 406 494
מגדל העמק שדרות 799 985
מגדל העמק שפרעם 120 136
מגדל העמק תל אביב 489 598
מגדל העמק מלונות ים המלח 1099 1360
מודיעין/מכבים מעלה אדומים 194 229
מודיעין/מכבים מעלות תרשיחא 808 996
מודיעין/מכבים נהריה 743 915
מודיעין/מכבים נס ציונה 148 171
מודיעין/מכבים נצרת 642 788
מודיעין/מכבים נצרת עילית 669 823
מודיעין/מכבים נשר 591 725
מודיעין/מכבים נתב&quot;ג 134 154
מודיעין/מכבים נתיבות 416 506
מודיעין/מכבים נתניה 309 373
מודיעין/מכבים סחנין 702 863
מודיעין/מכבים עכו 706 869
מודיעין/מכבים עפולה 563 690
מודיעין/מכבים ערד 582 713
מודיעין/מכבים עין גדי 960 1186
מודיעין/מכבים עין גדי דרך 90 563 690
מודיעין/מכבים פתח תקווה 143 165
מודיעין/מכבים צפת 891 1100
מודיעין/מכבים קרית אונו 157 183
מודיעין/מכבים קרית אתא 619 760
מודיעין/מכבים קרית ביאליק 637 783
מודיעין/מכבים קרית גת 272 327
מודיעין/מכבים קרית ים 646 794
מודיעין/מכבים קרית מוצקין 637 783
מודיעין/מכבים קרית מלאכי 208 246
מודיעין/מכבים קרית שמונה 969 1198
מודיעין/מכבים ראש העין 139 160
מודיעין/מכבים קלנסווה 342 413
מודיעין/מכבים ראשון לציון 139 160
מודיעין/מכבים רהט 397 483
מודיעין/מכבים רחובות 152 177
מודיעין/מכבים רמלה 106 119
מודיעין/מכבים רמת גן 157 183
מודיעין/מכבים רמת השרון 199 235
מודיעין/מכבים רעננה 226 269
מודיעין/מכבים שדרות 374 454
מודיעין/מכבים שפרעם 637 783
מודיעין/מכבים תל אביב 162 188
מודיעין/מכבים מלונות ים המלח 609 748
מעלה אדומים מעלות תרשיחא 997 1233
מעלה אדומים נהריה 932 1152
מעלה אדומים נס ציונה 300 361
מעלה אדומים נצרת 831 1025
מעלה אדומים נצרת עילית 859 1060
מעלה אדומים נשר 780 961
מעלה אדומים נתב&quot;ג 309 373
מעלה אדומים נתיבות 517 633
מעלה אדומים נתניה 503 615
מעלה אדומים סחנין 891 1100
מעלה אדומים עכו 896 1106
מעלה אדומים עפולה 697 858
מעלה אדומים ערד 457 558
מעלה אדומים עין גדי 974 1204
מעלה אדומים עין גדי דרך 90 309 373
מעלה אדומים פתח תקווה 332 402
מעלה אדומים צפת 909 1123
מעלה אדומים קרית אונו 346 419
מעלה אדומים קרית אתא 808 996
מעלה אדומים קרית ביאליק 826 1019
מעלה אדומים קרית גת 374 454
מעלה אדומים קרית ים 836 1031
מעלה אדומים קרית מוצקין 826 1019
מעלה אדומים קרית מלאכי 309 373
מעלה אדומים קרית שמונה 988 1221
מעלה אדומים ראש העין 332 402
מעלה אדומים קלנסווה 489 598
מעלה אדומים ראשון לציון 291 350
מעלה אדומים רהט 494 604
מעלה אדומים רחובות 286 344
מעלה אדומים רמלה 254 304
מעלה אדומים רמת גן 346 419
מעלה אדומים רמת השרון 388 471
מעלה אדומים רעננה 416 506
מעלה אדומים שדרות 471 575
מעלה אדומים שפרעם 826 1019
מעלה אדומים תל אביב 351 425
מעלה אדומים מלונות ים המלח 471 575
מעלות תרשיחא נהריה 97 108
מעלות תרשיחא נס ציונה 748 921
מעלות תרשיחא נצרת 296 356
מעלות תרשיחא נצרת עילית 309 373
מעלות תרשיחא נשר 259 310
מעלות תרשיחא נתב&quot;ג 780 961
מעלות תרשיחא נתיבות 1043 1290
מעלות תרשיחא נתניה 549 673
מעלות תרשיחא סחנין 157 183
מעלות תרשיחא עכו 129 148
מעלות תרשיחא עפולה 323 390
מעלות תרשיחא ערד 1306 1619
מעלות תרשיחא עין גדי 1643 2040
מעלות תרשיחא עין גדי דרך 90 1311 1625
מעלות תרשיחא פתח תקווה 651 800
מעלות תרשיחא צפת 171 200
מעלות תרשיחא קרית אונו 683 840
מעלות תרשיחא קרית אתא 212 252
מעלות תרשיחא קרית ביאליק 185 217
מעלות תרשיחא קרית גת 960 1186
מעלות תרשיחא קרית ים 185 217
מעלות תרשיחא קרית מוצקין 185 217
מעלות תרשיחא קרית מלאכי 896 1106
מעלות תרשיחא קרית שמונה 268 321
מעלות תרשיחא ראש העין 674 829
מעלות תרשיחא קלנסווה 572 702
מעלות תרשיחא ראשון לציון 729 898
מעלות תרשיחא רהט 1080 1336
מעלות תרשיחא רחובות 766 944
מעלות תרשיחא רמלה 748 921
מעלות תרשיחא רמת גן 674 829
מעלות תרשיחא רמת השרון 660 811
מעלות תרשיחא רעננה 605 742
מעלות תרשיחא שדרות 997 1233
מעלות תרשיחא שפרעם 208 246
מעלות תרשיחא תל אביב 688 846
מעלות תרשיחא מלונות ים המלח 1177 1458
נהריה נס ציונה 683 840
נהריה נצרת 236 281
נהריה נצרת עילית 249 298
נהריה נשר 162 188
נהריה נתב&quot;ג 716 881
נהריה נתיבות 983 1215
נהריה נתניה 485 592
נהריה סחנין 157 183
נהריה עכו 59 60
נהריה עפולה 337 408
נהריה ערד 1246 1544
נהריה עין גדי 1583 1965
נהריה עין גדי דרך 90 1246 1544
נהריה פתח תקווה 591 725
נהריה צפת 259 310
נהריה קרית אונו 623 765
נהריה קרית אתא 143 165
נהריה קרית ביאליק 111 125
נהריה קרית גת 896 1106
נהריה קרית ים 111 125
נהריה קרית מוצקין 111 125
נהריה קרית מלאכי 831 1025
נהריה קרית שמונה 351 425
נהריה ראש העין 614 754
נהריה קלנסווה 512 627
נהריה ראשון לציון 669 823
נהריה רהט 1020 1261
נהריה רחובות 706 869
נהריה רמלה 688 846
נהריה רמת גן 609 748
נהריה רמת השרון 600 736
נהריה רעננה 540 661
נהריה שדרות 937 1158
נהריה שפרעם 148 171
נהריה תל אביב 628 771
נהריה מלונות ים המלח 1232 1527
נס ציונה נצרת 582 713
נס ציונה נצרת עילית 609 748
נס ציונה נשר 531 650
נס ציונה נתב&quot;ג 134 154
נס ציונה נתיבות 319 385
נס ציונה נתניה 249 298
נס ציונה סחנין 642 788
נס ציונה עכו 646 794
נס ציונה עפולה 503 615
נס ציונה ערד 549 673
נס ציונה עין גדי 891 1100
נס ציונה עין גדי דרך 90 614 754
נס ציונה פתח תקווה 125 142
נס ציונה צפת 831 1025
נס ציונה קרית אונו 97 108
נס ציונה קרית אתא 559 685
נס ציונה קרית ביאליק 577 708
נס ציונה קרית גת 203 240
נס ציונה קרית ים 586 719
נס ציונה קרית מוצקין 577 708
נס ציונה קרית מלאכי 139 160
נס ציונה קרית שמונה 909 1123
נס ציונה ראש העין 189 223
נס ציונה קלנסווה 282 338
נס ציונה ראשון לציון 36 31
נס ציונה רהט 323 390
נס ציונה רחובות 40 36
נס ציונה רמלה 59 60
נס ציונה רמת גן 97 108
נס ציונה רמת השרון 139 160
נס ציונה רעננה 166 194
נס ציונה שדרות 272 327
נס ציונה שפרעם 577 708
נס ציונה תל אביב 102 113
נס ציונה מלונות ים המלח 688 846
נצרת נצרת עילית 32 27
נצרת נשר 152 177
נצרת נתב&quot;ג 614 754
נצרת נתיבות 877 1083
נצרת נתניה 383 465
נצרת סחנין 157 183
נצרת עכו 199 235
נצרת עפולה 79 85
נצרת ערד 1140 1411
נצרת עין גדי 1477 1833
נצרת עין גדי דרך 90 1145 1417
נצרת פתח תקווה 489 598
נצרת צפת 291 350
נצרת קרית אונו 517 633
נצרת קרית אתא 139 160
נצרת קרית ביאליק 157 183
נצרת קרית גת 794 979
נצרת קרית ים 162 188
נצרת קרית מוצקין 157 183
נצרת קרית מלאכי 729 898
נצרת קרית שמונה 369 448
נצרת ראש העין 512 627
נצרת קלנסווה 411 500
נצרת ראשון לציון 563 690
נצרת רהט 914 1129
נצרת רחובות 605 742
נצרת רמלה 582 713
נצרת רמת גן 508 621
נצרת רמת השרון 494 604
נצרת רעננה 439 535
נצרת שדרות 831 1025
נצרת שפרעם 106 119
נצרת תל אביב 522 638
נצרת מלונות ים המלח 1071 1325
נצרת עילית נשר 171 200
נצרת עילית נתב&quot;ג 609 748
נצרת עילית נתיבות 896 1106
נצרת עילית נתניה 402 488
נצרת עילית סחנין 171 200
נצרת עילית עכו 212 252
נצרת עילית עפולה 88 96
נצרת עילית ערד 1159 1435
נצרת עילית עין גדי 1505 1867
נצרת עילית עין גדי דרך 90 1172 1452
נצרת עילית פתח תקווה 503 615
נצרת עילית צפת 286 344
נצרת עילית קרית אונו 536 656
נצרת עילית קרית אתא 152 177
נצרת עילית קרית ביאליק 171 200
נצרת עילית קרית גת 812 1002
נצרת עילית קרית ים 176 206
נצרת עילית קרית מוצקין 171 200
נצרת עילית קרית מלאכי 743 915
נצרת עילית קרית שמונה 360 436
נצרת עילית ראש העין 526 644
נצרת עילית קלנסווה 425 517
נצרת עילית ראשון לציון 582 713
נצרת עילית רהט 932 1152
נצרת עילית רחובות 619 760
נצרת עילית רמלה 600 736
נצרת עילית רמת גן 526 644
נצרת עילית רמת השרון 512 627
נצרת עילית רעננה 452 552
נצרת עילית שדרות 849 1048
נצרת עילית שפרעם 120 136
נצרת עילית תל אביב 540 661
נצרת עילית מלונות ים המלח 1062 1313
נשר נתב&quot;ג 563 690
נשר נתיבות 826 1019
נשר נתניה 332 402
נשר סחנין 162 188
נשר עכו 125 142
נשר עפולה 185 217
נשר ערד 1089 1348
נשר עין גדי 1426 1769
נשר עין גדי דרך 90 1094 1354
נשר פתח תקווה 439 535
נשר צפת 342 413
נשר קרית אונו 466 569
נשר קרית אתא 71 75
נשר קרית ביאליק 71 75
נשר קרית גת 743 915
נשר קרית ים 79 85
נשר קרית מוצקין 75 80
נשר קרית מלאכי 679 835
נשר קרית שמונה 466 569
נשר ראש העין 462 563
נשר קלנסווה 360 436
נשר ראשון לציון 517 633
נשר רהט 863 1065
נשר רחובות 554 679
נשר רמלה 536 656
נשר רמת גן 457 558
נשר רמת השרון 443 540
נשר רעננה 388 471
נשר שדרות 780 961
נשר שפרעם 88 96
נשר תל אביב 471 575
נשר מלונות ים המלח 1080 1336
נתב&quot;ג נתיבות 434 529
נתב&quot;ג נתניה 268 321
נתב&quot;ג סחנין 674 829
נתב&quot;ג עכו 683 840
נתב&quot;ג עפולה 522 638
נתב&quot;ג ערד 628 771
נתב&quot;ג עין גדי 992 1227
נתב&quot;ג עין גדי דרך 90 628 771
נתב&quot;ג פתח תקווה 97 108
נתב&quot;ג צפת 859 1060
נתב&quot;ג קרית אונו 92 102
נתב&quot;ג קרית אתא 591 725
נתב&quot;ג קרית ביאליק 609 748
נתב&quot;ג קרית גת 291 350
נתב&quot;ג קרית ים 605 742
נתב&quot;ג קרית מוצקין 586 719
נתב&quot;ג קרית מלאכי 226 269
נתב&quot;ג קרית שמונה 983 1215
נתב&quot;ג ראש העין 102 113
נתב&quot;ג קלנסווה 291 350
נתב&quot;ג ראשון לציון 116 131
נתב&quot;ג רהט 411 500
נתב&quot;ג רחובות 139 160
נתב&quot;ג רמלה 88 96
נתב&quot;ג רמת גן 116 131
נתב&quot;ג רמת השרון 157 183
נתב&quot;ג רעננה 176 206
נתב&quot;ג שדרות 388 471
נתב&quot;ג שפרעם 609 748
נתב&quot;ג תל אביב 139 160
נתב&quot;ג מלונות ים המלח 743 915
נתיבות נתניה 549 673
נתיבות סחנין 937 1158
נתיבות עכו 946 1169
נתיבות עפולה 803 990
נתיבות ערד 360 436
נתיבות עין גדי 646 794
נתיבות עין גדי דרך 90 646 794
נתיבות פתח תקווה 425 517
נתיבות צפת 1131 1400
נתיבות קרית אונו 397 483
נתיבות קרית אתא 859 1060
נתיבות קרית ביאליק 872 1077
נתיבות קרית גת 199 235
נתיבות קרית ים 886 1094
נתיבות קרית מוצקין 877 1083
נתיבות קרית מלאכי 222 263
נתיבות קרית שמונה 1209 1498
נתיבות ראש העין 489 598
נתיבות קלנסווה 582 713
נתיבות ראשון לציון 351 425
נתיבות רהט 134 154
נתיבות רחובות 309 373
נתיבות רמלה 360 436
נתיבות רמת גן 397 483
נתיבות רמת השרון 434 529
נתיבות רעננה 466 569
נתיבות שדרות 71 75
נתיבות שפרעם 872 1077
נתיבות תל אביב 402 488
נתיבות מלונות ים המלח 494 604
נתניה סחנין 439 535
נתניה עכו 443 540
נתניה עפולה 305 367
נתניה ערד 808 996
נתניה עין גדי 1149 1423
נתניה עין גדי דרך 90 817 1008
נתניה פתח תקווה 176 206
נתניה צפת 628 771
נתניה קרית אונו 194 229
נתניה קרית אתא 356 431
נתניה קרית ביאליק 374 454
נתניה קרית גת 462 563
נתניה קרית ים 383 465
נתניה קרית מוצקין 374 454
נתניה קרית מלאכי 397 483
נתניה קרית שמונה 706 869
נתניה ראש העין 212 252
נתניה קלנסווה 88 96
נתניה ראשון לציון 231 275
נתניה רהט 582 713
נתניה רחובות 268 321
נתניה רמלה 249 298
נתניה רמת גן 180 211
נתניה רמת השרון 143 165
נתניה רעננה 111 125
נתניה שדרות 499 610
נתניה שפרעם 374 454
נתניה תל אביב 162 188
נתניה מלונות ים המלח 942 1163
סחנין עכו 120 136
סחנין עפולה 240 286
סחנין ערד 1200 1486
סחנין עין גדי 1537 1908
סחנין עין גדי דרך 90 1205 1492
סחנין פתח תקווה 545 667
סחנין צפת 199 235
סחנין קרית אונו 577 708
סחנין קרית אתא 120 136
סחנין קרית ביאליק 139 160
סחנין קרית גת 854 1054
סחנין קרית ים 143 165
סחנין קרית מוצקין 134 154
סחנין קרית מלאכי 789 973
סחנין קרית שמונה 323 390
סחנין ראש העין 568 696
סחנין קלנסווה 466 569
סחנין ראשון לציון 623 765
סחנין רהט 974 1204
סחנין רחובות 660 811
סחנין רמלה 642 788
סחנין רמת גן 568 696
סחנין רמת השרון 554 679
סחנין רעננה 499 610
סחנין שדרות 891 1100
סחנין שפרעם 92 102
סחנין תל אביב 582 713
סחנין מלונות ים המלח 1099 1360
עכו עפולה 300 361
עכו ערד 1209 1498
עכו עין גדי 1542 1913
עכו עין גדי דרך 90 1209 1498
עכו פתח תקווה 554 679
עכו צפת 259 310
עכו קרית אונו 582 713
עכו קרית אתא 106 119
עכו קרית ביאליק 75 80
עכו קרית גת 859 1060
עכו קרית ים 75 80
עכו קרית מוצקין 75 80
עכו קרית מלאכי 794 979
עכו קרית שמונה 388 471
עכו ראש העין 577 708
עכו קלנסווה 476 581
עכו ראשון לציון 632 777
עכו רהט 979 1210
עכו רחובות 669 823
עכו רמלה 651 800
עכו רמת גן 572 702
עכו רמת השרון 563 690
עכו רעננה 503 615
עכו שדרות 896 1106
עכו שפרעם 111 125
עכו תל אביב 586 719
עכו מלונות ים המלח 1196 1481
עפולה ערד 1066 1319
עפולה עין גדי 1403 1740
עפולה עין גדי דרך 90 1071 1325
עפולה פתח תקווה 411 500
עפולה צפת 337 408
עפולה קרית אונו 443 540
עפולה קרית אתא 212 252
עפולה קרית ביאליק 231 275
עפולה קרית גת 716 881
עפולה קרית ים 240 286
עפולה קרית מוצקין 231 275
עפולה קרית מלאכי 651 800
עפולה קרית שמונה 411 500
עפולה ראש העין 434 529
עפולה קלנסווה 332 402
עפולה ראשון לציון 489 598
עפולה רהט 840 1036
עפולה רחובות 526 644
עפולה רמלה 508 621
עפולה רמת גן 429 523
עפולה רמת השרון 406 494
עפולה רעננה 360 436
עפולה שדרות 757 933
עפולה שפרעם 162 188
עפולה תל אביב 448 546
עפולה מלונות ים המלח 909 1123
ערד עין גדי 286 344
ערד עין גדי דרך 90 286 344
ערד פתח תקווה 660 811
ערד צפת 1389 1723
ערד קרית אונו 651 800
ערד קרית אתא 1112 1377
ערד קרית ביאליק 1131 1400
ערד קרית גת 365 442
ערד קרית ים 1140 1411
ערד קרית מוצקין 1136 1406
ערד קרית מלאכי 434 529
ערד קרית שמונה 1463 1815
ערד ראש העין 660 811
ערד קלנסווה 840 1036
ערד ראשון לציון 596 731
ערד רהט 259 310
ערד רחובות 526 644
ערד רמלה 559 685
ערד רמת גן 651 800
ערד רמת השרון 692 852
ערד רעננה 725 892
ערד שדרות 369 448
ערד שפרעם 1131 1400
ערד תל אביב 660 811
ערד מלונות ים המלח 157 183
עין גדי פתח תקווה 1011 1250
עין גדי צפת 1726 2144
עין גדי קרית אונו 992 1227
עין גדי קרית אתא 1454 1804
עין גדי קרית ביאליק 1472 1827
עין גדי קרית גת 706 869
עין גדי קרית ים 1482 1838
עין גדי קרית מוצקין 1472 1827
עין גדי קרית מלאכי 776 956
עין גדי קרית שמונה 1805 2242
עין גדי ראש העין 1025 1267
עין גדי קלנסווה 1182 1463
עין גדי ראשון לציון 932 1152
עין גדי רהט 600 736
עין גדי רחובות 868 1071
עין גדי רמלה 900 1111
עין גדי רמת גן 992 1227
עין גדי רמת השרון 1034 1279
עין גדי רעננה 1062 1313
עין גדי שדרות 697 858
עין גדי שפרעם 1472 1827
עין גדי תל אביב 1002 1238
עין גדי דרך 90 פתח תקווה 646 794
עין גדי דרך 90 צפת 1232 1527
עין גדי דרך 90 קרית אונו 660 811
עין גדי דרך 90 קרית אתא 1122 1388
עין גדי דרך 90 קרית ביאליק 1140 1411
עין גדי דרך 90 קרית גת 688 846
עין גדי דרך 90 קרית ים 1149 1423
עין גדי דרך 90 קרית מוצקין 1140 1411
עין גדי דרך 90 קרית מלאכי 776 956
עין גדי דרך 90 קרית שמונה 1311 1625
עין גדי דרך 90 ראש העין 646 794
עין גדי דרך 90 קלנסווה 845 1042
עין גדי דרך 90 ראשון לציון 632 777
עין גדי דרך 90 רהט 600 736
עין גדי דרך 90 רחובות 600 736
עין גדי דרך 90 רמלה 568 696
עין גדי דרך 90 רמת גן 660 811
עין גדי דרך 90 רמת השרון 702 863
עין גדי דרך 90 רעננה 729 898
עין גדי דרך 90 שדרות 697 858
עין גדי דרך 90 שפרעם 1140 1411
עין גדי דרך 90 תל אביב 679 835
פתח תקווה צפת 739 910
פתח תקווה קרית אונו 44 41
פתח תקווה קרית אתא 466 569
פתח תקווה קרית ביאליק 480 586
פתח תקווה קרית גת 323 390
פתח תקווה קרית ים 494 604
פתח תקווה קרית מוצקין 485 592
פתח תקווה קרית מלאכי 259 310
פתח תקווה קרית שמונה 812 1002
פתח תקווה ראש העין 56 56
פתח תקווה קלנסווה 189 223
פתח תקווה ראשון לציון 111 125
פתח תקווה רהט 443 540
פתח תקווה רחובות 162 188
פתח תקווה רמלה 116 131
פתח תקווה רמת גן 56 56
פתח תקווה רמת השרון 71 75
פתח תקווה רעננה 75 80
פתח תקווה שדרות 379 460
פתח תקווה שפרעם 480 586
פתח תקווה תל אביב 71 75
פתח תקווה מלונות ים המלח 776 956
צפת קרית אונו 762 938
צפת קרית אתא 296 356
צפת קרית ביאליק 296 356
צפת קרית גת 1039 1285
צפת קרית ים 296 356
צפת קרית מוצקין 296 356
צפת קרית מלאכי 969 1198
צפת קרית שמונה 189 223
צפת ראש העין 752 927
צפת קלנסווה 651 800
צפת ראשון לציון 808 996
צפת רהט 1159 1435
צפת רחובות 845 1042
צפת רמלה 826 1019
צפת רמת גן 752 927
צפת רמת השרון 739 910
צפת רעננה 679 835
צפת שדרות 1076 1331
צפת שפרעם 291 350
צפת תל אביב 766 944
צפת מלונות ים המלח 1122 1388
קרית אונו קרית אתא 489 598
קרית אונו קרית ביאליק 508 621
קרית אונו קרית גת 314 379
קרית אונו קרית ים 517 633
קרית אונו קרית מוצקין 508 621
קרית אונו קרית מלאכי 249 298
קרית אונו קרית שמונה 840 1036
קרית אונו ראש העין 79 85
קרית אונו קלנסווה 212 252
קרית אונו ראשון לציון 88 96
קרית אונו רהט 439 535
קרית אונו רחובות 125 142
קרית אונו רמלה 106 119
קרית אונו רמת גן 44 41
קרית אונו רמת השרון 71 75
קרית אונו רעננה 102 113
קרית אונו שדרות 356 431
קרית אונו שפרעם 508 621
קרית אונו תל אביב 56 56
קרית אונו מלונות ים המלח 803 990
קרית אתא קרית ביאליק 52 51
קרית אתא קרית גת 771 950
קרית אתא קרית ים 59 60
קרית אתא קרית מוצקין 52 51
קרית אתא קרית מלאכי 706 869
קרית אתא קרית שמונה 425 517
קרית אתא ראש העין 489 598
קרית אתא קלנסווה 388 471
קרית אתא ראשון לציון 545 667
קרית אתא רהט 891 1100
קרית אתא רחובות 582 713
קרית אתא רמלה 559 685
קרית אתא רמת גן 485 592
קרית אתא רמת השרון 471 575
קרית אתא רעננה 416 506
קרית אתא שדרות 808 996
קרית אתא שפרעם 59 60
קרית אתא תל אביב 499 610
קרית אתא מלונות ים המלח 1108 1371
קרית ביאליק קרית גת 789 973
קרית ביאליק קרית ים 36 31
קרית ביאליק קרית מוצקין 29 22
קרית ביאליק קרית מלאכי 725 892
קרית ביאליק קרית שמונה 425 517
קרית ביאליק ראש העין 503 615
קרית ביאליק קלנסווה 402 488
קרית ביאליק ראשון לציון 559 685
קרית ביאליק רהט 909 1123
קרית ביאליק רחובות 596 731
קרית ביאליק רמלה 577 708
קרית ביאליק רמת גן 503 615
קרית ביאליק רמת השרון 489 598
קרית ביאליק רעננה 434 529
קרית ביאליק שדרות 826 1019
קרית ביאליק שפרעם 71 75
קרית ביאליק תל אביב 517 633
קרית ביאליק מלונות ים המלח 1126 1394
קרית גת קרית ים 794 979
קרית גת קרית מוצקין 785 967
קרית גת קרית מלאכי 92 102
קרית גת קרית שמונה 1117 1383
קרית גת ראש העין 337 408
קרית גת קלנסווה 494 604
קרית גת ראשון לציון 245 292
קרית גת רהט 139 160
קרית גת רחובות 180 211
קרית גת רמלה 212 252
קרית גת רמת גן 305 367
קרית גת רמת השרון 346 419
קרית גת רעננה 374 454
קרית גת שדרות 148 171
קרית גת שפרעם 785 967
קרית גת תל אביב 309 373
קרית גת מלונות ים המלח 499 610
קרית ים קרית מוצקין 32 27
קרית ים קרית מלאכי 729 898
קרית ים קרית שמונה 425 517
קרית ים ראש העין 508 621
קרית ים קלנסווה 406 494
קרית ים ראשון לציון 563 690
קרית ים רהט 914 1129
קרית ים רחובות 600 736
קרית ים רמלה 582 713
קרית ים רמת גן 508 621
קרית ים רמת השרון 494 604
קרית ים רעננה 439 535
קרית ים שדרות 831 1025
קרית ים שפרעם 79 85
קרית ים תל אביב 522 638
קרית ים מלונות ים המלח 1131 1400
קרית מוצקין קרית מלאכי 729 898
קרית מוצקין קרית שמונה 425 517
קרית מוצקין ראש העין 508 621
קרית מוצקין קלנסווה 406 494
קרית מוצקין ראשון לציון 563 690
קרית מוצקין רהט 914 1129
קרית מוצקין רחובות 600 736
קרית מוצקין רמלה 582 713
קרית מוצקין רמת גן 508 621
קרית מוצקין רמת השרון 494 604
קרית מוצקין רעננה 439 535
קרית מוצקין שדרות 831 1025
קרית מוצקין שפרעם 75 80
קרית מוצקין תל אביב 522 638
קרית מוצקין מלונות ים המלח 1131 1400
קרית מלאכי קרית שמונה 1052 1302
קרית מלאכי ראש העין 272 327
קרית מלאכי קלנסווה 425 517
קרית מלאכי ראשון לציון 180 211
קרית מלאכי רהט 208 246
קרית מלאכי רחובות 116 131
קרית מלאכי רמלה 148 171
קרית מלאכי רמת גן 240 286
קרית מלאכי רמת השרון 282 338
קרית מלאכי רעננה 309 373
קרית מלאכי שדרות 176 206
קרית מלאכי שפרעם 720 886
קרית מלאכי תל אביב 245 292
קרית מלאכי מלונות ים המלח 572 702
קרית שמונה ראש העין 840 1036
קרית שמונה קלנסווה 739 910
קרית שמונה ראשון לציון 896 1106
קרית שמונה רהט 1242 1538
קרית שמונה רחובות 932 1152
קרית שמונה רמלה 914 1129
קרית שמונה רמת גן 836 1031
קרית שמונה רמת השרון 822 1013
קרית שמונה רעננה 766 944
קרית שמונה שדרות 1163 1440
קרית שמונה שפרעם 416 506
קרית שמונה תל אביב 849 1048
קרית שמונה מלונות ים המלח 1209 1498
ראש העין קלנסווה 162 188
ראש העין ראשון לציון 180 211
ראש העין רהט 457 558
ראש העין רחובות 176 206
ראש העין רמלה 125 142
ראש העין רמת גן 125 142
ראש העין רמת השרון 92 102
ראש העין רעננה 97 108
ראש העין שדרות 443 540
ראש העין שפרעם 503 615
ראש העין תל אביב 148 171
ראש העין מלונות ים המלח 720 886
קלנסאווה ראשון לציון 268 321
קלנסאווה רהט 619 760
קלנסאווה רחובות 305 367
קלנסאווה רמלה 286 344
קלנסאווה רמת גן 208 246
קלנסאווה רמת השרון 185 217
קלנסאווה רעננה 139 160
קלנסאווה שדרות 536 656
קלנסאווה שפרעם 402 488
קלנסאווה תל אביב 226 269
קלנסאווה מלונות ים המלח 882 1088
ראשון לציון רהט 365 442
ראשון לציון רחובות 56 56
ראשון לציון רמלה 56 56
ראשון לציון רמת גן 79 85
ראשון לציון רמת השרון 120 136
ראשון לציון רעננה 148 171
ראשון לציון שדרות 296 356
ראשון לציון שפרעם 559 685
ראשון לציון תל אביב 83 90
ראשון לציון מלונות ים המלח 729 898
רהט רחובות 300 361
רהט רמלה 332 402
רהט רמת גן 425 517
רהט רמת השרון 466 569
רהט רעננה 494 604
רהט שדרות 139 160
רהט שפרעם 905 1117
רהט תל אביב 429 523
רהט מלונות ים המלח 392 477
רחובות רמלה 71 75
רחובות רמת גן 120 136
רחובות רמת השרון 157 183
רחובות רעננה 189 223
רחובות שדרות 263 315
רחובות שפרעם 596 731
רחובות תל אביב 125 142
רחובות מלונות ים המלח 665 817
רמלה רמת גן 97 108
רמלה רמת השרון 139 160
רמלה רעננה 166 194
רמלה שדרות 314 379
רמלה שפרעם 577 708
רמלה תל אביב 102 113
רמלה מלונות ים המלח 697 858
רמת גן רמת השרון 67 70
רמת גן רעננה 92 102
רמת גן שדרות 346 419
רמת גן שפרעם 503 615
רמת גן תל אביב 44 41
רמת גן מלונות ים המלח 794 979
רמת השרון רעננה 71 75
רמת השרון שדרות 388 471
רמת השרון שפרעם 485 592
רמת השרון תל אביב 75 80
רמת השרון מלונות ים המלח 836 1031
רעננה שדרות 416 506
רעננה שפרעם 434 529
רעננה תל אביב 125 142
רעננה מלונות ים המלח 863 1065
שדרות שפרעם 831 1025
שדרות תל אביב 356 431
שדרות מלונות ים המלח 503 615
שפרעם תל אביב 517 633
שפרעם מלונות ים המלח 1117 1383
תל אביב מלונות ים המלח 794 979
--&gt;

@ 2. : לבקשת נוסע ידפיס נהג המונית באמצעות המונה את מחיר הנסיעה ממקום למקום המפורטים [[$ תוספת|בסעיף 1 בחלק זה]].

@ 3. : הוראות [[$ חלק א תוספת|סעיפים 2 עד 10]] [[$ תוספת|ו-12 בחלק א']] יחולו גם על נסיעה לפי [[$ תוספת|סעיף 1 לחלק זה]].

@ 4. : בנסיעה במונית לפי הסכם כאמור [[בתקנה 510(ב)(2) לתקנות התעבורה]], יהיה מחיר הנסיעה כקבוע בהסכם; לבקשת נוסע ידפיס נהג המונית באמצעות המונה את פרטי הנסיעה ומחירה.

=== חלק ג': נסיעות שירות (תיקון: [הודעות]) ===

@ 1.
: (א) בנסיעת שירות יהיה מחיר ההסעה לכל נוסע משעה 05:00 עד שעה 23:30 כלהלן:
:: עד 6 ק&quot;מ - 7.60 ש&quot;ח;
:: על כל ק&quot;מ נוסף - 0.40 ש&quot;ח.
: (ב) בעד הסעה בנסיעת שירות שבוצעה בין השעה 23:31 לבין השעה 04:59 תיווסף לסכומים שנקבעו בסעיף קטן (א) תוספת בשיעור של 25 אחוזים.

@ 2.
: על אף האמור [[פרט 1|בסעיף 1]] יהיה מחיר ההסעה בנסיעה ממקום למקום המצוינים להלן, שבה משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד, כאמור בטבלה שלהלן:
: {|
! מוצא !! יעד !! משעה 05:00 {{ש}} עד שעה 23:30 {{ש}} (בש&quot;ח) !! משעה 23:31 {{ש}} עד שעה 04:59 {{ש}} (בש&quot;ח)
|-
| אום אל פאחם || חדרה || 22.40 || 28.00
|-
| אום אל פאחם || עפולה || 13.10 || 16.40
|-
| אום אל פאחם || פנימי || 5.80 || 7.30
|-
| אום אל פאחם || תל אביב || 42.10 || 52.60
|-
| אופקים || בני ברק || 59.60 || 74.50
|-
| אופקים || נתיבות || 11.40 || 14.20
|-
| אשדוד || אשקלון || 14.90 || 18.60
|-
| אשדוד || בי&quot;ח קפלן || 17.50 || 21.90
|-
| אשדוד || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| אשקלון || קריית גת || 16.20 || 20.30
|-
| אשקלון || קריית גת || 19.30 || 24.10
|-
| אשקלון || תל אביב || 31.10 || 38.90
|-
| באקה אל גרבייה || חדרה || 11.50 || 14.40
|-
| באר שבע || אופקים || 28.00 || 35.10
|-
| באר שבע || אשקלון || 33.70 || 42.20
|-
| באר שבע || בית קמה || 16.40 || 20.40
|-
| באר שבע || דימונה || 25.00 || 31.20
|-
| באר שבע || נתיבות || 19.70 || 24.60
|-
| באר שבע || שדרות || 25.10 || 31.40
|-
| בת ים || תל אביב || 10.50 || 13.10
|-
| גדרה || רחובות || 10.50 || 13.10
|-
| גן יבנה || בני עי&quot;ש || 9.20 || 11.50
|-
| גן יבנה || גדרה || 9.20 || 11.50
|-
| גן יבנה || רחובות || 14.90 || 18.60
|-
| הקריות (ק.חיים, ק.מוצקין, ק.ביאליק, ק.אתא) || נהריה || 15.60 || 19.50
|-
| הקריות (ק.חיים, ק.מוצקין, ק.ביאליק, ק.אתא) || עכו || 11.40 || 14.20
|-
| הקריות (ק.חיים, ק.מוצקין, ק.ביאליק, ק.אתא) || צומת הקריות || 9.30 || 11.70
|-
| חדרה || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| חדרה || תל אביב || 24.50 || 30.70
|-
| חיפה || אעבליין || 14.80 || 18.40
|-
| חיפה || גבעת אולגה || 20.40 || 25.60
|-
| חיפה || דלית אל כרמל || 20.60 || 25.70
|-
| חיפה || טירת הכרמל || 12.70 || 15.90
|-
| חיפה || יוקנעם || 20.60 || 25.70
|-
| חיפה || כרמיאל || 28.50 || 35.60
|-
| חיפה || נהריה || 18.50 || 23.20
|-
| חיפה || נצרת || 21.30 || 26.70
|-
| חיפה || נשר || 10.20 || 12.80
|-
| חיפה || עוספייא || 18.00 || 22.50
|-
| חיפה || עכו || 14.50 || 18.10
|-
| חיפה || פנימי || 7.50 || 9.40
|-
| חיפה || צומת עין אפק || 11.40 || 14.20
|-
| חיפה || קריית ים || 11.40 || 14.20
|-
| חיפה || הדר צומת הקריות (צ'ק פוסט) || 8.30 || 10.40
|-
| חצור || צפת || 11.40 || 14.20
|-
| טבריה || בית שאן || 21.90 || 27.40
|-
| טבריה || חיפה || 33.30 || 41.60
|-
| טבריה || עמק הירדן || 13.60 || 17.00
|-
| טבריה || עפולה || 22.80 || 28.50
|-
| טבריה || תל אביב || 62.20 || 77.80
|-
| טייבה || טירה || 11.40 || 14.20
|-
| טירת הכרמל || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| טמרה || ביר אל טירה || 5.70 || 7.10
|-
| טמרה || בתי זיקוק || 16.50 || 20.60
|-
| טמרה || חיפה || 16.50 || 20.60
|-
| טמרה || חלת אל שריף || 5.10 || 6.40
|-
| טמרה || כאבול || 6.60 || 8.20
|-
| טמרה || פנימי || 5.10 || 6.40
|-
| טמרה || צ'ק פוסט || 16.50 || 20.60
|-
| טמרה || צומת קריית אתא || 13.90 || 17.30
|-
| טמרה || צומת שפרעם || 9.90 || 12.40
|-
| טמרה || קריית אתא || 13.90 || 17.30
|-
| ירושלים || בית שמש || 22.60 || 28.30
|-
| ירושלים || בני ברק || 33.60 || 42.00
|-
| ירושלים || נתיבות || 55.80 || 69.70
|-
| ירושלים || צומת נחשון || 22.60 || 28.30
|-
| ירושלים || צומת ראם || 28.90 || 36.10
|-
| ירושלים || רמלה || 27.50 || 34.30
|-
| ירושלים || תל-אביב–יפו || 31.10 || 38.90
|-
| כאבול || ביר אל טירה || 6.60 || 8.20
|-
| כאבול || בתי זיקוק || 16.50 || 20.60
|-
| כאבול || חיפה || 19.60 || 24.50
|-
| כאבול || צ'ק פוסט || 16.50 || 20.60
|-
| כאבול || צומת קריית אתא || 16.50 || 20.60
|-
| כאבול || צומת שפרעם || 11.50 || 14.40
|-
| כאבול || קריית אתא || 16.50 || 20.60
|-
| כברי || אבו סנאן || 13.70 || 17.20
|-
| כברי || אשרת || 09.2 || 11.50
|-
| כברי || בית העמק || 9.20 || 11.50
|-
| כברי || כפר יאסיף || 11.80 || 14.80
|-
| כברי || מושב עמוקה || 8.00 || 10.00
|-
| כברי || נתיב השיירה || 6.60 || 8.20
|-
| כברי || שייך דנון || 6.60 || 8.20
|-
| כפר סבא || הרצליה || 15.30 || 19.20
|-
| כפר סבא || טייבה || 13.70 || 17.20
|-
| כפר סבא || טירה || 11.80 || 14.80
|-
| כפר סבא || נתניה || 15.80 || 19.70
|-
| כפר סבא || קלנסווה || 9.20 || 11.50
|-
| כפר סבא || רעננה || 7.40 || 9.30
|-
| לוד || אחיעזר || 20.20 || 25.20
|-
| לוד || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| מודיעין || ירושלים || 19.30 || 24.10
|-
| מחסום ארז || בית קמה || 17.70 || 22.10
|-
| נהריה || אבו סנאן || 15.60 || 19.50
|-
| נהריה || אזור התעשייה צפון || 9.20 || 11.50
|-
| נהריה || אכסניה יד ליד || 11.00 || 13.70
|-
| נהריה || אשרת || 13.70 || 17.20
|-
| נהריה || בי&quot;ס שדה אכזיב || 11.00 || 13.70
|-
| נהריה || בית העמק || 13.70 || 17.20
|-
| נהריה || בית חולים נהריה || 6.60 || 8.20
|-
| נהריה || בית עלמין שלומי || 12.70 || 15.90
|-
| נהריה || כפר הנופש אכזיב || 11.00 || 13.70
|-
| נהריה || כפר יאסיף  || 13.70 || 17.20
|-
| נהריה || מושב בצת || 12.70 || 15.90
|-
| נהריה || מושב לימן || 11.00 || 13.70
|-
| נהריה || מושב עמוקה || 13.00 || 16.20
|-
| נהריה || מילואות || 11.00 || 13.70
|-
| נהריה || מעלות תרשיחא || 17.50 || 21.90
|-
| נהריה || מפעל דלתא מפעל מולט || 9.20 || 11.50
|-
| נהריה || נתיב השיירה || 11.80 || 14.80
|-
| נהריה || עכו || 11.40 || 14.20
|-
| נהריה || פ(([א]))רק אכזיב || 11.00 || 13.70
|-
| נהריה || צומת בצת || 12.70 || 15.90
|-
| נהריה || צומת ג'ת || 11.80 || 14.80
|-
| נהריה || צומת כברי || 9.20 || 11.50
|-
| נהריה || קיבוץ גשר הזיו || 9.20 || 11.50
|-
| נהריה || קריית חוף || 9.20 || 11.50
|-
| נהריה || שייך דנון || 11.80 || 14.80
|-
| נהריה || שכ' טרומפלדור קיבוץ סער || 6.40 || 8.00
|-
| נהריה || שלומי || 13.10 || 16.40
|-
| נצרת || בועיינה || 27.90 || 34.90
|-
| נצרת || טוראן || 15.60 || 19.50
|-
| נצרת || כפר כנא || 11.80 || 14.80
|-
| נצרת || מגדל העמק || 10.20 || 12.80
|-
| נצרת || משהד || 11.80 || 14.80
|-
| נצרת || נוג'ידאת || 17.10 || 21.40
|-
| נצרת || עפולה || 10.10 || 12.60
|-
| נצרת || צומת גולני || 15.60 || 19.50
|-
| נצרת || ריינה || 10.10 || 12.60
|-
| נצרת || תל אביב || 49.50 || 61.90
|-
| נתיבות || בני ברק || 53.00 || 66.30
|-
| נתיבות || שדרות || 11.80 || 14.80
|-
| נתיבות || שוקדה || 9.50 || 11.90
|-
| נתיבות || שיבולים || 7.40 || 9.30
|-
| נתניה || טייבה || 20.40 || 25.60
|-
| נתניה || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| נתניה || קדימה || 11.80 || 14.80
|-
| נתניה || קלנסואה || 18.00 || 22.50
|-
| עוספייה || דלית אל כרמל || 7.40 || 9.30
|-
| עכו || אבו סנאן || 13.70 || 17.20
|-
| עכו || ג'דידה || 10.10 || 12.60
|-
| עכו || טלאל || 10.10 || 12.60
|-
| עכו || כפר יאסיף || 11.80 || 14.80
|-
| עכו || כפר מכר || 8.30 || 10.40
|-
| עכו || כרמיאל || 18.00 || 22.50
|-
| עכו || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| עכו || צומת השיכונים || 6.00 || 7.50
|-
| עכו || צומת ירכא ג'וליס || 11.80 || 14.80
|-
| עמישב || גהה || 9.20 || 11.50
|-
| עמישב || רמת גן || 10.80 || 13.50
|-
| עמישב || תל אביב || 16.50 || 20.60
|-
| עמק הירדן || בית שאן || 13.10 || 16.40
|-
| עפולה || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| עפולה || תל אביב || 44.30 || 55.30
|-
| ערד || בקעת קנאים || 11.50 || 14.40
|-
| ערד || ים המלח || 16.50 || 20.60
|-
| ערד || פנימי || 8.30 || 10.40
|-
| פתח תקווה || ג'לג'וליה || 7.70 || 9.70
|-
| פתח תקווה || גהה || 8.30 || 10.40
|-
| פתח תקווה || כפר קאסם || 10.40 || 13.00
|-
| פתח תקווה || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| פתח תקווה || רמת גן || 8.30 || 10.40
|-
| פתח תקווה || תל אביב || 12.40 || 15.50
|-
| צומת הקריות || נהריה || 18.50 || 23.20
|-
| צומת הקריות || עכו || 14.50 || 18.10
|-
| צומת הקריות || צומת עין אפק/מכון דוד || 9.50 || 11.90
|-
| צומת עין אפק/מכון דוד || נהריה || 14.50 || 18.10
|-
| צומת עין אפק/מכון דוד || עכו || 11.40 || 14.20
|-
| צומת עלית || פתח תקווה || 7.30 || 9.10
|-
| צומת קריית אתא || חיפה || 10.50 || 13.10
|-
| צ(('))ק פוסט || חיפה || 9.20 || 11.50
|-
| קריית אתא || חיפה || 15.80 || 19.70
|-
| קריית אתא || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| קריית אתא || צומת קריית אתא || 10.10 || 12.60
|-
| קריית ביאליק || קריית ים || 11.80 || 14.80
|-
| קריית ביאליק || קריית מוצקין || 7.40 || 9.30
|-
| קריית ים || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| קריית מוצקין || חיפה || 13.60 || 17.00
|-
| קריית מוצקין || צ(('))ק פוסט || 9.20 || 11.50
|-
| קריית מוצקין || קריית ים || 9.60 || 12.00
|-
| ראש העין || פנימי || 7.40 || 9.30
|-
| ראש העין || פתח תקווה || 7.90 || 9.90
|-
| ראשון לציון || באר יעקב, נצר סירני || 7.40 || 9.30
|-
| ראשון לציון || בת ים || 7.40 || 9.30
|-
| ראשון לציון || לוד || 18.00 || 22.50
|-
| ראשון לציון || פנימי || 7.50 || 9.40
|-
| ראשון לציון || תל אביב || 12.70 || 15.90
|-
| רחובות || אשדוד || 20.40 || 25.60
|-
| רחובות || בני עי&quot;ש || 12.70 || 15.90
|-
| רחובות || מזכרת בתיה || 7.90 || 9.90
|-
| רחובות || נס ציונה || 7.40 || 9.30
|-
| רחובות || פתח תקווה || 20.70 || 25.90
|-
| רחובות || צומת בית דגן || 11.80 || 14.80
|-
| רחובות || קריית עקרון || 9.60 || 12.00
|-
| רחובות || ראשון לציון || 11.20 || 14.10
|-
| רחובות || רמלה || 13.60 || 17.00
|-
| רמלה || לוד || 9.20 || 11.50
|-
| רמלה || פנימי || 6.00 || 7.50
|-
| רמלה || פתח תקווה || 18.00 || 22.50
|-
| רמת גן || תל אביב || 8.30 || 10.30
|-
| רעננה || הרצליה || 13.10 || 16.40
|-
| שדרות || אשקלון || 18.40 || 23.00
|-
| שדרות || פלוגות || 16.80 || 21.00
|-
| שדרות || קריית גת || 21.00 || 26.30
|-
| שפרעם || אעבליין || 5.80 || 7.30
|-
| שפרעם || חיפה || 14.80 || 18.40
|-
| שפרעם || יפיע || 22.30 || 27.90
|-
| שפרעם || פנימי || 5.80 || 7.30
|-
| שפרעם || צ'ק פוסט || 13.10 || 16.40
|-
| שפרעם || צומת וולקן || 13.10 || 16.40
|-
| שפרעם || צומת קריית אתא || 11.50 || 14.40
|-
| שפרעם || קריית אתא || 8.30 || 10.40
|-
| תל אביב || אילת || 114.20 || 142.80
|-
| תל אביב || אשדוד || 18.50 || 23.20
|-
| תל אביב || באר יעקב, נצר סירני || 16.80 || 21.00
|-
| תל אביב || באר שבע || 37.70 || 47.10
|-
| תל אביב || חיפה || 36.20 || 45.30
|-
| תל אביב || בני ברק (עד כביש גהה) קו - 51 || 8.30 || 10.30
|-
| תל אביב || לוד || 14.50 || 18.10
|-
| תל אביב || נס ציונה || 16.80 || 21.00
|-
| תל אביב || נתניה - מסעף || 21.60 || 27.00
|-
| תל אביב || נתניה - מרכז || 21.60 || 27.00
|-
| תל אביב || פנימי || 7.20 || 8.90
|-
| תל אביב || פנימי || 7.20 || 8.90
|-
| תל אביב || ראשון לציון || 11.20 || 14.10
|-
| תל אביב || רחובות || 19.70 || 24.60
|-
| תל אביב || רמלה || 14.50 || 18.10
|}

@ 3.
: על אף האמור [[פרט 1|בסעיף 1]] יהיה מחיר ההסעה בנסיעה משדה התעופה בן גוריון ומגשר אלנבי למקום מהמקומות המצוינים לצדם, כמפורט בטבלה שלהלן:
: {|
! מוצא !! יעד !! משעה 05:00 {{ש}} עד שעה 23:30{{ש}} (בש&quot;ח) !! משעה 23:31 {{ש}} עד שעה 04:59 {{ש}} (בש&quot;ח)
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | נמל התעופה בן גוריון || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | מבשרת ציון, מעלה החמישה, בית זית, נווה אילן, אבו גוש, קריית ענבים, שורש, בית מאיר, שואבה, בית נקופה; לעניין קו זה, &quot;יעד מרכזי&quot; - מחלף הראל || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | || style=&quot;border-bottom: none;&quot; |
|-
| style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | (1) שירות ליעד מרכזי כיוון אחד || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 42.00 || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 42.00
|-
| style=&quot;border-top: none;&quot; | (2) שירות מיוחד כיוון אחד || style=&quot;border-top: none;&quot; | 66.00 || style=&quot;border-top: none;&quot; | 66.00
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | נמל התעופה בן גוריון || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | ירושלים, אורה, עמינדב, אבן ספיר, גבעת זאב; לעניין קו זה, &quot;יעד מרכזי&quot; - מרכז ירושלים או התחנה המרכזית בירושלים || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | || style=&quot;border-bottom: none;&quot; |
|-
| style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | (1) שירות ליעד מרכזי כיוון אחד || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 42.00 || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 42.00
|-
| style=&quot;border-top: none;&quot; | (2) שירות מיוחד כיוון אחד || style=&quot;border-top: none;&quot; | 71.00 || style=&quot;border-top: none;&quot; | 71.00
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | נמל התעופה בן גוריון || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | חיפה, נשר, טבעון, רכסים, יוקנעם, טירת הכרמל; לעניין קו זה, &quot;יעד מרכזי&quot; - תחנה &quot;מרכזית המפרץ&quot; או קריית הממשלה בחיפה || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | || style=&quot;border-bottom: none;&quot; |
|-
| style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | (1) שירות ליעד מרכזי כיוון אחד || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 79.00 || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 79.00
|-
| style=&quot;border-top: none;&quot; | (2) שירות מיוחד כיוון אחד || style=&quot;border-top: none;&quot; | 122.00 || style=&quot;border-top: none;&quot; | 122.00
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | נמל התעופה בן גוריון || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | עכו, שמרת, צ'ק פוסט, ק. חיים, ק. מוצקין, ק. ים, ק. ביאליק, ק. אתא; לעניין קו זה, &quot;יעד מרכזי&quot; - התחנה המרכזית בעכו || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | || style=&quot;border-bottom: none;&quot; |
|-
| style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | (1) שירות ליעד מרכזי כיוון אחד || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 93.00 || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 93.00
|-
| style=&quot;border-top: none;&quot; | (2) שירות מיוחד כיוון אחד || style=&quot;border-top: none;&quot; | 144.00 || style=&quot;border-top: none;&quot; | 144.00
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | נמל התעופה בן גוריון || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | נהריה, לוחמי הגטאות, ראש הנקרה; לעניין קו זה, &quot;יעד מרכזי&quot; - התחנה המרכזית בנהריה || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | || style=&quot;border-bottom: none;&quot; |
|-
| style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | (1) שירות ליעד מרכזי כיוון אחד || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 98.00 || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 98.00
|-
| style=&quot;border-top: none;&quot; | (2) שירות מיוחד כיוון אחד || style=&quot;border-top: none;&quot; | 152.00 || style=&quot;border-top: none;&quot; | 152.00
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | נמל התעופה בן גוריון || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | מעלה אדומים; לעניין קו זה, &quot;יעד מרכזי&quot; - תחנת המשטרה || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | || style=&quot;border-bottom: none;&quot; |
|-
| style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | (1) שירות ליעד מרכזי כיוון אחד || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 57.00 || style=&quot;border-top: none; border-bottom: none;&quot; | 57.00
|-
| style=&quot;border-top: none;&quot; | (2) שירות מיוחד כיוון אחד || style=&quot;border-top: none;&quot; | 87.00 || style=&quot;border-top: none;&quot; | 87.00
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | גשר אלנבי || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | (1) תחנת המוניות במזרח ירושלים || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | 26.00 || style=&quot;border-bottom: none;&quot; | 26.00
|-
| style=&quot;border-top: none;&quot; | (2) מקום במזרח ירושלים לפי יעד כל נוסע באותה נסיעה || style=&quot;border-top: none;&quot; | 38.00 || style=&quot;border-top: none;&quot; | 38.00
|}
: בסעיף זה -
:- &quot;שירות ליעד מרכזי&quot; - נסיעת שירות מנמל התעופה בן גוריון לאחת מתחנות הנוסעים שנקבעו בסעיף זה לגבי אותו קו שירות, לפי בחירת הנוסע או נסיעה כאמור בכיוון ההפוך;
:- &quot;שירות מיוחד&quot; - נסיעת שירות מנמל התעופה בן גוריון אל המען שביקש הנוסע או נסיעה כאמור בכיוון ההפוך.

@ 4. 
: מחיר ההסעה לילדים יהיה כמפורט להלן:
: (1) בעד ילד שמלאו לו חמש שנים ישולם מחיר ההסעה של נוסע כאמור [[$ תוספת|בחלק זה]];
: (2) בעד ילד שטרם מלאו לו חמש שנים ומבוגר המלווה את הילד, ישולם מחיר ההסעה של נוסע אחד ויינתן להם מקום ישיבה אחד;
: (3) היו עם נוסע מבוגר יותר מילד אחד שטרם מלאו לו חמש שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון מחיר הסעה בעד נוסע מבוגר ויינתן לו מקום ישיבה;
: (4) על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3), לא יסיע נהג המונית יותר משני ילדים שלא יינתן לכל אחד מהם מקום ישיבה אחד;
: (5) בעד ילד שטרם מלאו לו חמש שנים ואשר ניתן לו מקום ישיבה, ישולם מחיר הסעה של נוסע כאמור [[$ תוספת|בחלק זה]].

@ 5. 
: על אף האמור [[פרט 1|בסעיפים 1]] [[פרט 2|ו-2 לחלק זה]], מחיר ההסעה בימי מנוחה יהיה גבוה בשיעור של עד 50 אחוזים ממחיר ההסעה שנקבע להסעה כאמור בשעות שבין 05:00 לבין 23:30.

@ 6. 
: מחיר ההסעה לפי [[$ תוספת|חלק זה]] כולל הובלה של עד שתי מזוודות או פריטי כבודה אחרים, שאינם מטען יד, לכל נוסע ששילם תמורת הסעתו; תמורת כל מזוודה או פריט כבודה נוסף ישלם אותו נוסע סך של 4 ש&quot;ח.

=== חלק ד': נסיעה מיוחדת לפי מונה (תיקון: תשע&quot;ט-2, [הודעות]) ===

@ 1. : המחיר המרבי להסעה בנסיעה מיוחדת יהיה:
: (א) בכל הארץ, למעט באזור אילת -
:: {|
! !! תעריף א' {{ש}} בשקלים חדשים !! תעריף ב' {{ש}} בשקלים חדשים !! תעריף ג' {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| מצב התחלתי של המונה || 11.08 || 11.08 || 11.08
|-
| תעריף לדקה || 1.74 || 2.08 || 2.43
|-
| תעריף לק&quot;מ || 1.74 || 2.08 || 2.43
|}
: (ב) באזור אילת -
:: {|
! !! תעריף א' {{ש}} בשקלים חדשים !! תעריף ב' {{ש}} בשקלים חדשים !! תעריף ג' {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| מצב התחלתי של המונה || 9.47 || 9.47 || 9.47
|-
| תעריף לדקה || 1.48 || 1.78 || 2.08
|-
| תעריף לק&quot;מ || 1.48 || 1.78 || 2.08
|}

@ 2. 
: הוזמנה מונית למקום המזמין, יהיה מחיר הנסיעה בעד הנסיעה ממקום היציאה של המונית למקום המזמין -
: (א) בכל הארץ, למעט באזור אילת - 5.12 שקלים חדשים (להלן - ש&quot;ח);
: (ב) באזור אילת - 4.37 ש&quot;ח.

@ 3. 
: (((פקע).))

@ 4. 
: לא יגבה נהג המונית מחיר הסעה בעד הובלת עגלת נכים של נוסע במונית, ואולם רשאי נהג המונית שלא להוביל יותר מעגלת נכים אחת.

@ 5. 
: בעד הסעה מנמל התעופה בן גוריון ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]], בתוספת 5.00 ש&quot;ח.

@ 6. 
: בעד הסעה מנמל התעופה שדה דב, מנמל תעופה רמון או מנמל תעופה חיפה ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]], בתוספת 2.00 ש&quot;ח.

@ 7. 
: בנסיעה לפי דרישת הנוסע דרך כביש מס' 6 (כביש חוצה ישראל), למעט הקטע ממחלף עירון למחלף עין תות (קטע 18 הצפוני) (להלן - קטע 18), ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]], בתוספת 16.38 ש&quot;ח.

@ 8. 
: בנסיעה לפי דרישת הנוסע דרך קטע 18, ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]], בתוספת 6.20 ש&quot;ח.

@ 9.
: בנסיעה לפי דרישת הנוסע דרך הנתיב המהיר בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון עד למחלף קיבוץ גלויות בכביש הארצי מס' 1, תשולם עלות האגרה לנסיעה בנתיב המהיר כפי שהיא מוצגת על גבי השלט האלקטרוני בכניסה לנתיב המהיר, אלא אם כן הרכב פטור מתשלום האגרה.

@ 10. 
: בנסיעה לפי דרישת הנוסע דרך מנהרות הכרמל, ישולם המחיר שנקבע [[$ תוספת|בחלק זה]] בתוספת 10.18 ש&quot;ח לנסיעה בקטע אחד ו-20.36 ש&quot;ח לנסיעה בשני הקטעים.

@ 11. 
: בנסיעה שכללה המתנה לנוסע ישולם בעד שעת המתנה -
: (א) בכל הארץ, למעט באזור אילת - סך של 103.58 ש&quot;ח בתעריף א', 124.68 ש&quot;ח בתעריף ב' ו-145.78 ש&quot;ח בתעריף ג';
: (ב) באזור אילת - סך של 88.55 ש&quot;ח בתעריף א', 106.56 ש&quot;ח בתעריף ב' ו-124.57 ש&quot;ח בתעריף ג'.
: בעבור כל חלק יחסי של שעה ישולם תשלום יחסי.


&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בתמוז התשע&quot;ח (2 ביולי 2018)
&lt;חתימות&gt;
* ישראל כ&quot;ץ שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* משה כחלון שר האוצר</text>
      <sha1>ms22j0f3twn1l7z8sa7zgwluymgneu4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>411234</id>
    <revision>
      <id>1414027</id>
      <parentid>1382145</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:53:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="161558" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ&quot;ח-1968 (תיקון: תשע&quot;ב-2)
&lt;שם קודם&gt; תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ&quot;ח-1968
=== תקנות בדבר נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות (תיקון: תשע&quot;ב-2) ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1104|תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות)|2202)); ((תשל&quot;ה, 2080|תיקון|3361)); ((תשל&quot;ז, 214|תיקון|3608)), ((372|ת&quot;ט|3619)); ((תש&quot;ם, 1008|תיקון|4096)); ((תשמ&quot;א, 1180|תיקון|4249)); ((תשמ&quot;ו, 710|תיקון|4917)); ((תשמ&quot;ח, 7|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|5056)), ((108|ת&quot;ט|5063)), ((504|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5087)); ((תשמ&quot;ט, 1282|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: תיקון]|5213)); ((תשנ&quot;ו, 951|תיקון|5757)); ((תשס&quot;ג, 1134|תיקון|6266)); ((תש&quot;ע, 318|תיקון|6841)); ((תשע&quot;ב, 684|תיקון|7082)), ((1166|תיקון מס' 2|7121)); ((תשע&quot;ג, 214|תיקון|7185)), ((232|ת&quot;ט|7186)); ((תשע&quot;ד, 21|תיקון - הפניה להפקדת חומר ביולוגי|7289)); ((תשע&quot;ו, 60|תיקון|7562)), ((74|תיקון מס' 2|7562)); ((תשע&quot;ז, 41|תיקון|7721)); ((תשפ&quot;א, 3890|תיקון|9570)); ((תשפ&quot;ב, 2238|תיקון|10038)).

''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 26|הודעה|4168)), ((1498|הודעה מס' 2|4270)), ((1557|ת&quot;ט|4273)); ((תשמ&quot;ג, 15|הודעה|4410)); ((תשמ&quot;ד, 176|הודעה|4537)), ((2557|הודעה מס' 2|4701)); ((תשמ&quot;ו, 709|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (אגרות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר)|4917)); ((תשמ&quot;ח, 978|הודעה|5121)); ((תשמ&quot;ט, 281|הודעה|5154)), ((979|הודעה מס' 2|5193)); ((תש&quot;ן, 149|הודעה|5234)), ((740|הודעה מס' 2|5274)); ((תשנ&quot;א, 273|הודעה|5313)), ((957|הודעה מס' 2|5364)); ((תשנ&quot;ב, 497|הודעה|5402)), ((1128|הודעה מס' 2|5447)); ((תשנ&quot;ג, 161|הודעה|5485)), ((931|הודעה מס' 2|5529)); ((תשנ&quot;ד, 261|הודעה|5566)), ((1100|הודעה מס' 2|5610)); ((תשנ&quot;ה, 430|הודעה|5646)), ((1532|הודעה מס' 2|5685)); ((תשנ&quot;ו, 259|הודעה|5722)); ((תשנ&quot;ז, 209|הודעה|5798)), ((850|הודעה מס' 2|5834)); ((תשנ&quot;ח, 137|הודעה|5865)), ((958|הודעה מס' 2|5907)); ((תשנ&quot;ט, 250|הודעה|5945)), ((973|הודעה מס' 2|5983)); ((תש&quot;ס, 144|הודעה|6009)); ((תשס&quot;א, 1051|הודעה|6124)); ((תשס&quot;ב, 266|הודעה|6142)), ((1179|הודעה מס' 2|6187)); ((תשס&quot;ג, 274|הודעה|6213)); ((תשס&quot;ו, 239|הודעה|6447)), ((921|הודעה מס' 2|6495)); ((תשס&quot;ח, 219|הודעה|6630)), ((430|ת&quot;ט|6643)), ((1085|הודעה מס' 2|6686)); ((תשס&quot;ט, 334|הודעה|6739)), ((1106|הודעה מס' 2|6792)); ((תש&quot;ע, 350|הודעה|6843)), ((1374|הודעה מס' 2|6907)); ((תשע&quot;א, 426|הודעה|6959)), ((1094|הודעה מס' 2|7009)); ((תשע&quot;ב, 490|הודעה|7067)); ((תשע&quot;ד, 482|הודעה|7326)); ((תשע&quot;ה, 700|הודעה|7479)); ((תשע&quot;ו, 486|הודעה|7594)); ((תשע&quot;ז, 568|הודעה|7763)); ((תשע&quot;ח, 812|הודעה|7927)); ((תשע&quot;ט, 1832|הודעה|8150)); ((תש&quot;ף, 356|הודעה|8317)); ((תשפ&quot;א, 1044|הודעה|9017)); ((תשפ&quot;ב, 1369|הודעה|9841)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 194]] [[=החוק|לחוק הפטנטים, תשכ&quot;ז-1967]], אני מתקין תקנות אלה:

&lt;מידע נוסף טבלאות שקופות&gt;

__TOC__

= חלק ראשון: כללי =

== פרק א': סדרי נוהל כלליים ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו, תשפ&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 166א לחוק]];
:- &quot;אתר ההגשה&quot; - אתר האינטרנט של הרשות שבאמצעותו מתבצעת ההגשה האלקטרונית לרשות;
:- &quot;גוף ביטחוני&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
:: (2) צבא הגנה לישראל;
:: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לרשם הפטנטים;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
:- &quot;הגשה בנייר&quot; - הגשת מסמך על ידי מסירתו ביד או על ידי משלוחו בדואר;
:- &quot;הזדהות אלקטרונית&quot; - הזדהות ברמת ודאות גבוהה, תוך שימוש באמצעי אלקטרוני שהוא אחד מאלה:
:: (1) אמצעי זיהוי אלקטרוני הכולל אימות רב-גורמים, ובו שני פרטי אימות לפחות; לעניין זה, &quot;פרט אימות&quot; - פרט ייחודי שנועד לאמת זהות;
:: (2) אמצעי זיהוי אלקטרוני אישי אחר שאישר השר, שההזדהות באמצעותו היא ברמת ודאות שלא תפחת מרמת הוודאות כאמור בפסקה (1); הודעה על אישור אמצעי זיהוי אלקטרוני כאמור תפורסם בידי השר ברשומות, ורשימת אמצעי הזיהוי האלקטרוניים תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
:- &quot;חומר מחשב&quot; - כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חלק הבקשה&quot; - כל אחד מאלה לפי המפורט [[בתקנה 20(א)]]:
:: (1) המבוא ותיאור האמצאה;
:: (2) תביעות;
:: (3) שרטוטים;
:: (4) רצפים גנטיים;
:- &quot;טופס הגשה אלקטרונית&quot; - טופס אלקטרוני המשמש להגשה אלקטרונית לרשות כפי שהוא מופיע במועד ההגשה באתר ההגשה;
:- &quot;פקודת הראיות&quot; - [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;תעודה אלקטרונית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תצהיר&quot; - אחד מאלה, ובלבד שמתקיים בו האמור [[בתקנה 13]]:
:: (1) תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]];
:: (2) תצהיר או הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, שניתנו מחוץ לישראל, והם ערוכים וחתומים בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המוסמך לכך או בפני אדם שהוסמך לקבלם לפי דין המקום שבו ניתנו.

@ 1א. סמכות סגן הרשם והבוחנים (תיקון: תשע&quot;ו)
: כל מקום בתקנות אלה שהוסמך הרשם לעשות דבר, אף סגנו והבוחנים במשמע, זולת אם הסמיך [[החוק]] לאותו ענין את הרשם בלבד.

@ 2. קבלת קהל ועיון (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו)
: במסמכים משרדי הרשות יהיו פתוחים לציבור בימים א' עד ה' בשבוע בין השעות 8:30 ל-13:30, למעט ימי מנוחה, ימי שבתון, או ימים שהודיע עליהם הרשם באתר האינטרנט שלא תהיה בהם קבלת קהל, ובאותן שעות יעמדו לעיון כל המסמכים שמותר לעיין בהם על פי [[חוק]] או תקנות אלה, חוץ ממסמך הדרוש באותו זמן לעבודת הרשות; לעניין זה, &quot;ימי מנוחה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], ו&quot;ימי שבתון&quot; - לפי חיקוק.

@ 3. טפסים (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) נקבע [[בחוק]] או בתקנות שיש להגיש בקשה או הודעה בטופס, לא יוגשו הבקשה או ההודעה אלא בטופס שנקבע לאותו ענין [[בתוספת הראשונה]].
: (ב) לא נקבע טופס כאמור בתקנת משנה (א), יוגשו הבקשה או ההודעה בכתב בצורה שנקבעה להגשת מסמכים לרשות, ויצויין בהם שמו של מגיש המסמך ומענו למסירת מסמכים בישראל.

@ 4. מועדים (תיקון: תשע&quot;ו)
: חישוב הזמן לעשיית מעשה [[שהחוק]] או תקנות אלה מחייבות או מתירות לעשותו לאחר פעולה של הרשם או בעקבותיה, יחל ביום בו נמסרה ההודעה על פעולת הרשם לדואר במכתב ממוען לפי המען למסירת מסמכים של מי שחייב או רשאי לעשות את המעשה; ואם ההודעה הועברה בדואר אלקטרוני, כאמור [[בתקנה 16(ב)]] - יחל ביום שבו נשלחה הודעת הדואר האלקטרוני, אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו של הרשם, כי ההודעה לא נמסרה.

@ 5. הארכת מועדים (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;ו)
: (א) בקשה להארכת מועד לפי [[סעיף 164 לחוק]] [[שתקנה 5א]] לא חלה עליה תוגש לרשם בכתב מנומק בצירוף האגרה שנקבעה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) הרשם יעיין בבקשה, ורשאי הוא לדרוש ראיות להוכחת העובדות הנטענות בבקשה; הרשם יודיע על החלטתו למבקש, בכתב, ואם דחה את הבקשה יודיע על כך בכתב מנומק.
: (ד) דחה הרשם בקשה, רשאי המבקש, תוך עשרה ימים מיום שהודע לו על החלטת הרשם, לבקש להשמיע את טענותיו בפניו.
: (ה) (((בוטלה).))
: (ו) (((בוטלה).))

@ 5א. בקשת ביניים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) כל בקשת ביניים תוגש בכתב אלא אם כן יש הוראה מפורשת אחרת בתקנות אלה, או אם הורה הרשם אחרת לעניין בקשה מסוימת; בתקנות אלה, &quot;בקשת ביניים&quot; - בקשה בהליך על ריב או בהליך לפי [[חלק שנים עשר לתקנות אלה]] שאינה בקשה לסעד עיקרי ושאינה בקשה לתיקון פירוט [[שתקנה 102]] חלה עליה.
: (ב) בבקשת ביניים המבקש -
:: (1) יציין את הפרטים האלה:
::: (א) שמות הצדדים להליך ומענם, ואם הם מיוצגים - שם באי כוחם ומענם;
::: (ב) מספר הפטנט או בקשת הפטנט, לפי העניין, נושא ההליך;
::: (ג) כותרת הבקשה באופן המאפשר את זיהוי הסעד המבוקש בה;
:: (2) יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות;
:: (3) יצרף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות הרשם.
: (ג) הוגשה בקשת ביניים, ימציא המבקש עותק מהבקשה לצדדים הנוגעים בדבר.
: (ד) המשיב רשאי להשיב לבקשת ביניים בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה לו הרשם; על התשובה יחולו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) והמשיב ימציא עותק מהתשובה לצדדים הנוגעים בדבר.
: (ה) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שהורה לו הרשם, ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנות משנה (ג) ו-(ד).
: (ו) לא תוגש תשובה נוספת מטעם המבקש או המשיב אלא ברשות הרשם.
: (ז) בקשת ביניים שהיא בקשה לשינוי מועד דיון, בקשה להארכת מועד או בקשה לתיקון פרוטוקול, תכלול את עמדת שאר הצדדים להליך בנוגע לבקשה כפי שנמסרה למבקש לפי בירור שערך טרם הגשת הבקשה; לא נכללה עמדת שאר הצדדים להליך, יצוינו הנימוקים לכך.
: (ח) הרשם רשאי להחליט בבקשת הביניים על יסוד הבקשה בכתב והתשובות לפי תקנות משנה (ד) עד (ו) בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
: (ט) נדחתה בקשת ביניים וצד להליך הגיש מחדש את אותה בקשה או בקשה דומה, יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת.

== פרק ב': אגרות ==

@ 6. חובת תשלום אגרות
: לא יזדקק הרשם לכל בקשה או הליך המפורטים [[בתוספת השניה]] ולא יבצע כל פעולה המפורטת [[באותה תוספת]] אלא אם שולמה בעדה האגרה הקבועה לה [[בתוספת האמורה]]; אולם אי תשלומה של האגרה או חלק ממנה אין בהם כדי לבטל את הבקשה, את ההליך או את מעשה הרשם בדיעבד, אלא אם נקבע במפורש אחרת.

@ 6א. הצמדה למדד (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ב)
: (א) סכומי האגרות [[שבתוספת השניה]] ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם.
: (ב) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל -
:: (1) אם הוא גבוה מ-10 שקלים חדשים - לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה;
:: (2) אם הוא נמוך מ-10 שקלים חדשים - לעשר האגורות הקרובות.
: (ג) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספת השניה]] כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זו.

@ 7. מי משלם את האגרה ומתי (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ג)
: (א) המגיש בקשה לרשם, המביא בפניו הליך או הדורש ממנו עשיית פעולה שחייבים בעדה אגרה ישלם את האגרה מיד עם הגשת הבקשה, הבאת ההליך או דרישת הפעולה, והכל - אם אין הוראה אחרת לאותו ענין.
: (ב) (((נמחקה).))

@ 8. תשלום אגרה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ו)
: (א) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו על ידי הפקדה בחשבון הרשות המיועד לכך בבנק הדואר או באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; אישור על ביצוע התשלום יוגש לרשם יחד עם הודעה בעניין שבעדו שולמה האגרה, ואולם בהגשה בהתאם [[לתקנה 11א]] לא יוגש אישור על ביצוע התשלום.
: (ב) שילם אדם אגרה ליותר מעניין אחד, יפרט בהודעה לפי תקנת משנה (א) את העניינים שבעדם שולמה האגרה.
: (ג) לעניין האגרות המנויות [[בתוספת השנייה]], יראו את מועד קבלת ההודעה לפי תקנת משנה (א) ברשות יחד עם אישור על ביצוע התשלום, אם נדרש להגישו, כמועד ביצוע התשלום.

@ 9. דין אגרה שלא שולמה כדין חוב פסוק
: אגרה והפרשי אגרה שלא שולמו דינם כדין חוב פסוק נגד החייב בתשלומם וייגבו על ידי משרד ההוצאה לפועל על סמך צו של שופט או רשם של בית משפט, שיינתן על פי הודעת הרשם על החוב; לא יינתן צו כאמור אלא לאחר שניתנה לחייב בתשלום, או לכל אדם אחר שהשופט או רשם בית המשפט ימצאו לנכון להזמינו, הזדמנות להשמיע דבריהם.

@ 10. החזרת אגרה ששולמה בטעות (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: אגרה ששולמה בעד עשיית פעולה על ידי הרשם או בעד מתן תוקף לענין, תוחזר למי ששילם אותה אם הוגשה בקשה שלא לעשות את הפעולה או שלא לתת תוקף לענין תוך חודש מיום התשלום ואם הוכח, להנחת דעתו של הרשם או סגנו, כי התשלום נעשה בשל טעות שבעובדה, ובמועד התקבל הבקשה ברשות עדיין לא עשה הרשם את הפעולה שבעדה שולמה האגרה או לא רשם את דבר מתן התוקף בפנקס.

= חלק שני: סדרי רישום =

== פרק א': מסמכים ==

@ 10א. הגשת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בקשה, הודעה או מסמך אחר, וכל עותק מהם המוגשים לרשות, יוגשו בנייר כאמור [[בתקנה 11]] או באתר ההגשה כאמור [[בתקנות 11א עד 11ד]], בכפוף לתקנת משנה (ב).
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אדם שהוא אחד מן המפורטים להלן, יגיש בקשות, הודעות ומסמכים באתר ההגשה בלבד:
:: (1) מבקש שהוא תאגיד, למעט גוף ביטחוני;
:: (2) בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, שההגשה מתבצעת במסגרת מקצועו או רישיונו, למעט אם הוא מייצג גוף ביטחוני לצורך אותה הגשה.

@ 11. מסמכים המוגשים בנייר (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בקשה, הודעה או מסמך אחר, וכל עותק מהם המוגשים בנייר לרשות -
:: (1) יודפסו בדיו או בצבעים כהים ובלתי ניתנים להימחות;
:: (2) יהיו על גבי גיליונות נייר לבן בגודל A4 (רוחב - 21 ס&quot;מ, גובה - 29.7 ס&quot;מ);
:: (3) יהיו בעלי שוליים של 5 ס&quot;מ לפחות בראש כל גיליון, של 3 עד 4 ס&quot;מ לימינו של גיליון הכתוב עברית או ערבית ולשמאלו של גיליון הכתוב אנגלית, ושל 3 ס&quot;מ לפחות בסוף כל שורה;
:: (4) יודפסו בצדו האחד של הגיליון בלבד;
:: (5) ימוספרו, אם הם כוללים יותר מגיליון אחד;
:: (6) יכללו ציון של מספר הפטנט או של מספר בקשת הפטנט שאליהם מתייחס המסמך בראש כל גיליון של המסמך, למעט פירוט והמסמכים הנלווים אליו כשהם מוגשים לראשונה לרשות, ובמרכז חלקו העליון של הגיליון הראשון של המסמך יצוין נושאו;
:: (7) יהיו בנושא אחד בלבד;
:: (8) יצוין בראש כל גיליון שלו אם הוא חליפו של מסמך שהוגש לפני כן.
: (ב) לצד הגשת בקשה, הודעה או מסמך בנייר בהליך על ריב, בהליכים לפי [[תקנות 46]] [[ו-150]] ובהליך לפי [[חלק 12|פרק (([צ&quot;ל: חלק])) שנים עשר לתקנות אלה]], יוגש עותק שלהם גם על גבי התקן לאחסון חומר מחשב, בהתאם להוראות תקנת משנה (ג).
: (ג) בהגשת בקשה, הודעה ומסמך אחר, למעט בקשה לפטנט, על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב הנעשית לצד הגשה בנייר לפי תקנות אלה -
:: (1) יחולו הוראות הרשם לעניין הגשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב מכוח סמכותו לפי [[סעיף 11(א) לחוק]], בשינויים המחויבים;
:: (2) יראו כמועד הגשת ההודעה, הבקשה או המסמך כאמור את מועד הגשתם בנייר או מועד הגשתם על גבי ההתקן, המאוחר מביניהם;
:: (3) על בקשה, הודעה או מסמך המוגשים בנייר לא יחולו הוראות תקנת משנה (א)(4).
: (ד) המגיש בקשה, הודעה או מסמך בנייר רשאי להגישם באמצעות פקסימיליה; בהגשה כאמור לא יחולו תקנות משנה (א)(1) עד (4) ו-(ב).
: (ה) בהגשה בנייר של מסמך שהוא שרטוט, תצהיר או מסמך רשמי שנתנה רשות מרשויות המדינה או רשות של מדינת חוץ לא תחול תקנת משנה (א).

@ 11א. הגשת מסמכים באתר ההגשה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בקשה לרישום פטנט המוגשת באתר ההגשה, תוגש לרשם באמצעות טופס הגשה אלקטרונית ויצורפו אליו קבצים הכוללים את חלקי הבקשה, לפי העניין.
: (ב) בקשה, הודעה או מסמך אחר שיש או שמותר להגישם לרשם, ניתן להגישם באתר ההגשה.
: (ג) על בקשות, הודעות ומסמכים אחרים המוגשים באתר ההגשה לפי תקנות אלה, יחולו הוראות הרשם לעניין הגשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, מכוח סמכותו לפי [[סעיף 11(א) לחוק]], בשינויים המחויבים.
: (ד) במסמך המוגש באתר ההגשה, לא תהיה קישורית (Hyper Link) למידע בתוך המסמך או מחוצה לו, ואולם רשאי המגיש לכלול במסמך קישורית לצורך הפניה מתוכן עניינים, אם קיים, לסעיפים הנוגעים לעניין בגוף המסמך או לצורך הפניה, אם קיימת, במלל של המסמך לסעיפים הנוגעים לעניין בגוף המסמך.
: (ה) מסמך המוגש באתר ההגשה והמכיל מידע טקסטואלי יוכן באמצעות תוכנה המאפשרת ביצוע חיפוש טקסטואלי בשפה שבה נכתב המסמך, כגון בתוכנה המשמשת ליצירת קבצים בפורמט PDF (Portable Document Format)‎ טקסטואלי; מסמך המכיל רק מידע שאינו טקסטואלי, ניתן להגישו גם בפורמט PDF שאינו טקסטואלי.

@ 11ב. דרישת הזדהות (תיקון: תשע&quot;ו, תשפ&quot;א)
: (א) המגיש כל בקשה, הודעה או מסמך אחר המוגשים כאמור [[בתקנה 11א(ב)]], יזדהה באמצעות הזדהות אלקטרונית.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על מגיש בקשה, הודעה או מסמך מן המנויים להלן:
:: (1) הודעה לפי [[סעיף 6 לחוק]];
:: (2) מסמכים המוגשים לפי [[סעיף 18(ב)(3) לחוק]] בידי אדם שאינו המבקש;
:: (3) בקשה לבחינה על אתר המוגשת לפי [[סעיף 19א(ג) לחוק]] בידי אדם שאינו המבקש;
:: (4) הודעת התנגדות לצו הארכה או לתקופת תוקפו לפי [[סעיף 64ו לחוק]];
:: (5) בקשה לביטול צו הארכה או לשינוי תקופת תוקפו לפי [[סעיף 64יא לחוק]];
:: (6) התנגדות למחיקה או לביטול פטנט לפי [[סעיף 73(ג) לחוק]];
:: (7) בקשת תיקון המוגשת לפי [[סעיף 170(א) לחוק]] בידי אדם שאינו המבקש או בעל הפטנט;
:: (8) התנגדות לבקשת תיקון לפי [[סעיף 170(ג) לחוק]];
:: (9) הודעת התנגדות לפי [[תקנה 57]];
:: (10) דרישה לציון שם הממציא לפי [[תקנה 78]];
:: (11) התנגדות לדרישה לציון שם הממציא לפי [[תקנה 81]];
:: (12) הודעת התנגדות להחזר תוקף לפי [[תקנה 92]];
:: (13) הודעת התנגדות לתיקון פירוט לפי [[תקנה 98]];
:: (14) בקשה לביטול פטנט לפי [[תקנה 103]] המוגשת בידי אדם שאינו בעל הפטנט;
:: (15) בקשה לרישיון כפייה לפי [[תקנה 117]];
:: (16) הודעת הצטרפות להליך בקשה לרישיון כפייה לפי [[תקנה 119]];
:: (17) בקשה להכרעת הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים לפי [[תקנה 172]];
:: (18) תשובה לפי [[תקנה 174]] לבקשה להכרעת הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים;
:: (19) בקשת הצטרפות להליך לפי [[תקנה 187]] המוגשת בידי אדם שאינו המבקש או המשיב בהליך;
:: (20) בקשה להכרעת הרשם בשאלת אמצאת שירות לפי [[תקנה 195]];
:: (21) תשובה לפי [[תקנה 196]] לבקשה להכרעת הרשם בשאלת אמצאת שירות;
:: (22) בקשה, הודעה או מסמך אחר המוגשים בהתאם להוראות [[פרק ט' לחוק]] או [[החלק העשירי לתקנות אלה]], למעט תעודה מאת המאמן כאמור [[בתקנה 136(א1)]];
:: (23) תשלומי אגרות שלא צורף להן מסמך נוסף.

@ 11ג. קליטת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בהגשת בקשה, הודעה או מסמך אחר באתר ההגשה, יראו אותם כמוגשים במועד שבו נקלטו באתר ההגשה בהתאם להודעה על קליטתם שתשלח הרשות לכתובת דואר אלקטרוני שמסר המגיש למטרה זו בעת ההגשה; נדחתה קליטתם של בקשה הודעה או מסמך כאמור, תשלח הרשות לכתובת הדואר האלקטרוני האמורה הודעה על דחייתם בציון סיבת הדחייה.
: (ב) בהגשת מסמך באתר ההגשה, המסמך לא ייקלט ולא ייחשב כמוגש, אלא אם כן עבר בהצלחה בדיקת קבלה ברמה הטכנית; מסמך שלא עבר בהצלחה את בדיקת הקבלה לא תתאפשר הגשתו.
: (ג) בקשה המוגשת באתר ההגשה, שלא צוין בה שם המבקש, שלא שולמה בעבורה אגרת הגשה או שלא צורף אליה חלק הבקשה שהוא תיאור האמצאה, לא תיקלט באתר ההגשה ולא תישלח לגביה הודעה כאמור בתקנת משנה 11ג(א), ואולם יוצג באתר ההגשה חיווי אוטומטי כי לא מולאו פרטים אלה.

@ 11ד. הגשה בעת תקלה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) אם צפויה או יש תקלה באתר ההגשה, יפרסם הרשם הודעה באתר האינטרנט שיצוין בה מועד תחילת התקלה ומועד סיומה אם הוא ידוע לרשם. לא היה ידוע מועד סיום התקלה בזמן פרסום ההודעה כאמור או שהשתנה מועד תחילת התקלה או סיומה - יפרסם הרשם באתר האינטרנט הודעה נוספת ובה יצוין מועד סיום התקלה או המועד המעודכן, לפי העניין (להלן - הודעה נוספת).
: (ב) פרסם הרשם הודעה כאמור, לרבות הודעה נוספת, יחולו הוראות אלה על מגיש בקשה, הודעה או מסמך (בתקנה זו - מסמך):
:: (1) לגבי תקלה המסתיימת לפני המועד האחרון להגשת מסמך (להלן - המועד האחרון) - על אף האמור [[בתקנה 10א(ב)]], רשאי המגיש להגיש את המסמך בהגשה בנייר כאמור [[בתקנה 11]], מיום תחילת התקלה לפי ההודעה עד שני ימי עסקים לאחר יום סיום התקלה בפועל או שני ימי עסקים לאחר יום פרסום הודעה או הודעה נוספת על סיום התקלה, המאוחר מביניהם;
:: (2) לגבי תקלה המתקיימת במועד האחרון - על אף האמור [[בתקנה 10א(ב)]], רשאי המגיש להגיש את המסמך בהגשה בנייר כאמור [[בתקנה 11]] או באתר ההגשה, עד 2 ימי עסקים לאחר המועד האחרון, ויראו את המסמך כאילו הוגש במועד האחרון והמגיש לא יחויב בעד ההגשה בתשלום אגרת הארכה כאמור [[בפרט 9 לתוספת השנייה]].
: (ג) אין בהודעה נוספת כדי לפגוע בתוקפה של הגשה שנעשתה לפי תקנת משנה (ב) על סמך הודעה קודמת.
: (ד) לא מתאפשרת הגשת מסמך באתר ההגשה במועד האחרון, בין אם בשל כך שכשלה ההגשה באתר ההגשה ולא פרסמה הרשות הודעה על תקלה ובין אם בשל תקלה במחשבי המגיש המונעת את האפשרות של הגשה באתר ההגשה ואינה ניתנת לתיקון באותו היום, תחול על הגשת המסמך תקנת משנה (ב)(2), ובלבד שיצורף למסמך המוגש תצהיר המפרט את ניסיון ההגשה ואת הנסיבות שהובילו לאי-ההגשה במועד.

@ 12. (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו) : (((בוטלה).))

@ 13. תצהירים (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) (((בוטלה).))
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים, ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא או, אם ציין את הנימוקים לכך, גם לפי מיטב אמונתו.
: (ד) (((בוטלה).))

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו) : (((בוטלה).))

@ 15. הגשת מסמכים בהליכים על ריב (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) היה אחד הצדדים להליך על ריב רשאי או חייב להגיש לרשם הודעה, בקשה, תשובה, כתב טענות או ראיות או כל מסמך אחר לענין אותו הליך, חייב הצד המגיש את המסמך למסור, בעת הגשתו לרשם, עותק ממנו לכל אדם אחר שהוא צד להליך, אם אין הוראה אחרת לענין זה.
: (א1) צד להליך על ריב, המוסר עותק מסמך שהגיש לרשות, למעט המסמך הראשון בהליך, לצד אחר בהליך כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לשלחו לכתובת הדואר האלקטרוני שנמסרה לפי [[תקנה 16(ב)]], אם נמסרה; שלח הצד המגיש את המסמך את עותק המסמך בדואר אלקטרוני כאמור, יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בדואר אלקטרוני את עותק המסמך וכי המסמך הוגש לרשם, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי המסמך, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה, ואולם אם אישר הצד האחר את קבלת המסמך בדואר אלקטרוני חוזר, אין הצד המגיש חייב להודיעו בטלפון כאמור.
: (א2) צד להליך על ריב, המוסר עותק מסמך שהגיש לרשות, למעט המסמך הראשון בהליך, לצד אחר בהליך כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לשלחו למספר הפקסימיליה שנמסר לפי [[תקנה 16(א)]], אם נמסר; שלח הצד המגיש את המסמך את עותק המסמך בפקסימיליה כאמור, יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסימיליה את עותק המסמך וכי המסמך הוגש לרשם, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי המסמך, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה.
: (א3) צד להליך על ריב, שהגיש מסמך לרשות באמצעות אתר ההגשה, בפקסימיליה או במסירה ביד, ימסרו לצד אחר בהליך בדואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (א1), בפקסימיליה כאמור בתקנת משנה (א2) או במסירה ביד.
: (א4) עותק מסמך שנמסר לפי תקנות משנה (א1) או (א2), ביום ו', ביום מנוחה, ביום שבתון או לאחר השעה 17:00, יראו אותו כאילו נמסר ביום החול שלאחריו.
: (ב) הרשם רשאי לדרוש בכל עת מכל צד שהיה חייב למסור מסמך לצד אחר להליך בהתאם לתקנת משנה (א), כי יגיש לרשם אישור מסירה או ראיות אחרות, להנחת דעתו, כי אכן נמסר המסמך כאמור.
: (ג) מסר אדם מסמך לרשות והוא חייב למסור עותק ממנו לבעל דינו כאמור בתקנת משנה (א) ולא מסרו, יהא דין המסמך שנמסר לרשות כאילו לא נמסר, כל עוד לא נמסר העותק לבעל דינו; לענין זה, מסירה לבעל דינו - לרבות מסירה בדואר במכתב ממוען כדבעי ושדמי הדואר שולמו בעדו; תקנת משנה זו לא תחול על הודעות התנגדות המוגשות לפי [[+|סעיפים 30]], [[+|61]], [[+|64ו]], [[+|73(ג)]] [[ו-170(ג) לחוק]].
: (ד) הגיש אדם לרשות מסמך שתקנת משנה (א) חלה עליו והוא אינו תקין על פניו או שלא צורפה אליו האגרה שנקבעה, ישלח הרשם הודעה על כך לבעלי הדין סמוך ככל האפשר לאחר שהמסמך נמסר לרשות, ויראו את המסמך כאילו לא נמסר כל עוד לא תוקן הפגם או לא שולמה האגרה.

@ 16. מען למסירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו)
: (א) המגיש מסמך לרשות והוא עדיין לא הגיש מסמך לרשות באותו עניין, יודיע על מען בישראל למסירת מסמכים, הכולל את שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספרי הטלפון והפקסימיליה או מספר תיבת הדואר באותו מען, אם ישנם; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית - סימן זיהוי אחר.
: (ב) נוסף על המען כאמור בתקנת משנה (א), מגיש המסמך רשאי למסור גם כתובת דואר אלקטרוני, אם הוא מעוניין לקבל בדרך זו מסמכים מהרשות ומצד להליך על ריב לפי [[תקנה 15(א1)]], למעט תעודת רישום והעתק מאושר שלה; קבלת מסמכים בדואר אלקטרוני כאמור טעונה הסכמה מפורשת של המגיש, ואם ניתנה הסכמה מפורשת כאמור, תהיה ההסכמה תקפה לגבי כל המסמכים שיישלחו לאותו מגיש.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) תשלח הרשות העתק מאושר, בנייר, של פירוט הבקשה והשרטוטים שנלוו לו, אם ביקש מבקש הפטנט לקבלו בנייר.
: (ד) מען כאמור בתקנת משנה (א), יראוהו כמען לעניין כל חובה או רשות למסור לנמען מסמכים לפי [[החוק]] או תקנות אלה, אך אם נמסרה כתובת דואר אלקטרוני לפי תקנת משנה (ב), רשאים הרשות וצד להליך על ריב למסור לנמען מסמכים באמצעותה, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב) [[ובתקנה 15(א1)]], לפי העניין.
: (ה) הודעה שנשלחה מהרשות בדואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (ב), יראוה כהודעה שנמסרה לנמען ביום ובשעת השליחה כפי שמופיעים בשעון פנימי שבמערכת המחשוב של הרשות המכוילת על פי כללים מקובלים, אלא אם כן הוכח אחרת.
: (ו) נתן אדם הרשאה לפי [[תקנה 17]], יראו את מענו של המורשה כמען למסירת מסמכים למרשה, כל עוד ההרשאה בתוקפה וכל עוד המרשה או המורשה לא הודיעו לרשות אחרת; הוראות תקנה זו יחולו גם על מען המורשה או מען אחר שנמסר, ורשאי המורשה להודיע על כתובת דואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי כל הבקשות לפטנט וההליכים שמבקשיהם מיוצגים בהם על ידו.

@ 17. הרשאה (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) כל פעולה הנדרשת מאת אדם לפי [[החוק]] או תקנות אלה או המותרת לו לפיהם, רשאי הוא, בייפוי כוח בכתב שיימסר לרשות, להרשות עורך פטנטים או עורך דין המורשים לעסוק במקצועם לעשותה.
: (ב) לא יורשה יותר ממורשה אחד לגבי אותו ענין אלא אם הורשו יחדיו מספר מורשים שהם שותפים או שהם עובדים יחדיו במשרד אחד; ואולם רשאי אדם להרשות יותר ממורשה אחד להופיע ולטעון בשמו בלבד.
: (ג) הורשו מספר מורשים על פי הוראות תקנת משנה (ב) ולאחר מכן נתפרקה השותפות או חדלו המורשים לעבוד יחדיו, יראו, בהעדר הודעה אחרת מן המרשה או המורשים, כאילו הורשה המורשה שמענו נמסר כמענם של אותם מורשים בטרם חדלו לעבוד יחדיו.

@ 18. החלפת מורשה
: (א) אדם המיוצג על ידי מורשה בהליך בפני הרשם, רשאי להחליף את מורשהו או לסלקו, ובלבד שנמסרה על כך הודעה לרשם; כל עוד לא נעשה כן ייחשב המורשה הקודם כמורשהו של אותו אדם עד לסיומו הסופי של הדיון בבקשה או עד גמר ההליך אשר לגביו הורשה המורשה, ובלא חילופין בדרך האמורה אין המורשה רשאי להסתלק מהטיפול בענין או בחלק ממנו אלא ברשות הרשם.
: (ב) הרשם רשאי, אם ראה טעם סביר לעשות כן, שלא להכיר בייפוי כוח שניתן למורשה אם עברו עשר שנים מיום שניתן.
: (ג) הוראות תקנה זו יחולו גם בהליכים לפני כל אדם אחר לפי [[החוק]] או תקנות אלה, והסמכויות המסורות לרשם יהיו נתונות בידי אותו אדם, ובהליכים לפי מספר בני אדם - בידי היושב ראש.

== פרק ב': הבקשה והפירוט ==

@ 19. הבקשה (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בקשה לפטנט המוגשת בנייר, לרבות בקשה לפטנט מוסף, תוגש לרשות [[בטופס מס' 2 שבתוספת הראשונה]] (להלן - טופס הבקשה), ותכלול פירוט כאמור [[בתקנה 20]], בעותק אחד, וכן אגרות ההגשה כמפורט [[$ תוספת שנייה|בפרטים 1 עד 3]], לפי העניין, [[בתוספת השנייה]]; כמו כן יוגש לרשות עותק של הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, כאמור [[בסעיף 11 לחוק]].
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) בקשה לפטנט המוגשת באתר ההגשה כאמור [[בתקנה 11א(א)]], תכלול פירוט כאמור [[בתקנה 20]], וכן אגרת הגשה כמפורט [[בפרטים 1 עד 3 בתוספת השנייה]], לפי העניין; הוגשה בקשה לפטנט באתר ההגשה, יראוה כהגשת עותק של הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, כאמור [[בסעיף 11 לחוק]].

@ 20. עריכת הפירוט (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הפירוט יכלול את הנושאים הבאים כסדרם:
:: (1) מבוא המסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בשטח המקצועי שבו נעשתה האמצאה, עד כמה שהיה ידוע למבקש לאור האמצאה;
:: (2) תיאור האמצאה בהסתמכות על שרטוטים, הדגמות או רצפים גנטיים במידה הדרושה להבנתה; בחר המבקש להפנות להפקדת חומר ביולוגי במוסד הפקדה לפי [[סעיף 12(ב) לחוק]], תיעשה ההפניה לפי תקנת משנה (א1);
:: (3) תביעה המגדירה את האמצאה בצורה תמציתית וברורה.
: (א1) הפניה לפי תקנת משנה (א)(2) תיעשה בדרך המפורטת להלן:
:: (1) בעת הגשת הבקשה לפטנט יצוין בתיאור האמצאה מוסד ומספר ההפקדה והמועד שבו נעשתה ההפקדה; כמו כן יצורף אישור קבלת החומר הביולוגי שנתן מוסד ההפקדה לפי כללי אמנת בודפשט, כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO - World Intellectual Property Organization) (בתקנה זו - אישור הקבלה);
:: (2) במקרה של הפקדה חדשה, כמשמעותה בסעיף 4 לאמנת בודפשט, של חומר ביולוגי שכבר הופקד, יעדכן בעל הבקשה או הפטנט, לפי העניין, את הרשות במספר ההפקדה החדשה ויצרף את אישור הקבלה בתוך שלושה חודשים מיום שניתן; על תיקון הבקשה או הפטנט, לפי העניין, יחולו הוראות [[+|סעיפים 22]], [[+|29]] [[ו-65 לחוק]].
: (ב) (((בוטלה).))

@ 21. שרטוטים (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) (((בוטלה).))
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) הגליונות ימוספרו וכל גליון ישא בשוליו את המספר הכללי של הגליונות עם מספרו של כל גליון.
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) על השרטוטים יחולו כללי שרטוט אלה:
:: (1) כל החלקים יבוצעו בקווים בני קיימא;
:: (2) החתכים יצויינו באמצעות קוקוו מלוכסן, שלא ימנע את הקריאה הברורה של ציוני הסימוכין ושל קווי ההנחיה;
:: (3) קנה מידתם יהיה בהתאם למידת הסיבוך שבציור;
:: (4) הציורים יהיו נפרדים זה מזה בבירור, ערוכים על גבי מספר גליונות קטן ככל האפשר וממוספרים ברציפות בלי להביא בחשבון את מספר הגליונות;
:: (5) כל פרט מפרטי הציור יצויין בכל מקום, במידה שהבנת הפירוט תובעת זאת, על ידי סימני סימוכין התואמים את אלה המשמשים בפירוט;
:: (6) כל הספרות, האותיות וסימני הסימוכין המופיעים בשרטוט יהיו פשוטים וברורים, והאותיות והספרות יהיו בגובה של לפחות 0.32 ס&quot;מ;
:: (7) השרטוט לא יכלול כל ביאור זולת מקראות כגון &quot;מים&quot;((,)) &quot;קיטור&quot;((,)) &quot;חתך לאורך b-a&quot;, &quot;פתוח&quot;, &quot;סגור&quot;; במקרים של שימוש בדיאגרמות מלבנים לתיאור מיתקני חשמל או בדיאגרמות זרימה לתהליכים ניתן לשלב ציונים מספיקים לשם ביאור המקראות והציונים ייערכו בשפה שבה נערך הפירוט.

@ 22. הכנסת תיקונים בפירוט (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) רצה המבקש לתקן את הפירוט, בין ביזמתו ובין בעקבות הודעה על ליקויים בו, יגיש, כאמור [[בתקנה 11]], את דפי הפירוט החדשים שבהם הכניס תיקונים; כמו כן יוגש לרשות עותק מלא של חלק הבקשה שבו הוכנסו התיקונים, מסומנים באופן ברור, על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, כאמור [[בתקנה 11(ג)]].
: (א1) במקום הגשה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי המבקש להגיש באתר ההגשה, כאמור [[בתקנות 11א עד 11ד]] עותק מלא של חלק הבקשה שאליו הוכנסו התיקונים, מסומנים באופן ברור.
: (א2) נוסף על האמור בתקנות משנה (א) ו-(א1), הרשם רשאי לדרוש מהמבקש להגיש את דפי הפירוט החדשים שבהם הכניס תיקונים מסומנים באופן ברור או עותק נקי מלא של חלק הבקשה שאליו הוכנסו התיקונים.
: (ב) בא התיקון המבוקש בתשובה על הודעה על ליקויים לפי [[סעיף 20 לחוק]], יפרט המבקש את הליקויים שעליהם הודע לו כאמור ושהתיקונים באים לסלקם; היה התיקון המבוקש בתביעות הפטנט, יפרט המבקש כיצד עומד התיקון בתנאי [[סעיף 13 לחוק]].
: (ג) קבע הרשם, לפי [[סעיף 23 לחוק]], תאריך לתיקונים שהוגשו, יצויין אותו תאריך בפירוט בשולי הקטע הכולל את התיקון.

== פרק ג': דרישת דין קדימה ==

@ 23. בקשת דין קדימה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו)
: (א) דרישת דין קדימה, על פי [[סעיף 10 לחוק]], תיעשה בטופס הבקשה או בטופס ההגשה האלקטרונית, לפי העניין.
: (ב) דרישת דין קדימה או דרישת דין קדימה נוסף לבקשה שהוגשה כבר לרשות, תיעשה בדרך בקשה לתקן את טופס הבקשה או את טופס ההגשה האלקטרונית, לפי העניין.

@ 24. הגשת הפירוט שהוגש במדינת חוץ (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) על הדורש דין קדימה להגיש העתק מאושר של הפירוט כאמור [[בסעיף 10(א)(3) לחוק]], שהוגש עם בקשת החוץ שעליה נסמכת דרישת דין הקדימה, והשרטוטים שנלוו לו, תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה.
: (ב) הוגשה בקשה להקדמת הבחינה כאמור [[בסעיף 19א לחוק]], לפני תום התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יוגש העתק הפירוט כאמור יחד עם הבקשה האמורה.

@ 25. תרגום פירוט חוץ (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: הדורש דין קדימה על סמך פירוט הערוך בשפה שאינה שפה רשמית או אנגלית, יגיש את תרגומו להנחת דעתו של הרשם לשפה רשמית או לאנגלית, תוך שלושה חדשים מהיום בו נדרש על ידי הרשם לעשות כן.

@ 26. שוויון בעיקר האמצאות
: (א) המבקש חייב להראות, תוך שלושה חדשים מיום שנדרש לעשות כן על ידי הרשם, כי האמצאה המתוארת בבקשת החוץ והאמצאה שעליה מבוקש פטנט בישראל שוות בעיקרן.
: (ב) היתה הדרישה לדין קדימה מבוססת על יותר מבקשת-חוץ אחת, כאמור [[בסעיף 10(ב) לחוק]], והרשם השתמש בסמכותו לפי תקנת משנה (א), יציין המבקש בשולי הקטעים המתאימים שבפירוט את תאריכי בקשות החוץ שאותם קטעים מתבססים עליהן.

@ 27. חלוקת בקשה לפטנט שנדרש בה דין קדימה
: רצה מבקש לחלק בקשה שעליה נדרש דין קדימה, יחולו [[תקנות 24]] [[ו-26]] לגבי כל בקשה שהופרדה, אולם לא תהא חובה להגיש עם כל בקשה כזאת העתק פירוט כאמור [[בסעיף 10(א)(3) לחוק]] אלא די לציין בכל בקשה שהופרדה את מספר הבקשה שחולקה ושבה הוגש העתק פירוט כאמור [[בתקנה 24]] ולציין בפירוט בקשת החוץ שהוגש לענין אותה בקשה את הקטעים המתארים את החלק של האמצאה שעליו מבוקש הפטנט בבקשה שהופרדה.

@ 28. דרישת דין קדימה לאחר פרסום הבקשה (תיקון: תשע&quot;ג)
: נדרש דין קדימה לאחר פרסום דבר הגשת הבקשה לפי [[סעיף 16 לחוק]], ואושרה הבקשה לדין קדימה, יפורסם דבר הגשת הבקשה שנית.

== פרק ד': הטיפול בבקשה שהוגשה, ופרסום דבר ההגשה ==

@ 29. אישור הגשה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג)
: (א) אישור הגשת בקשה יומצא למבקש; באישור יצויין מספר הבקשה ותאריכה.
: (ב) (((בוטלה).))

@ 30. בקשה שאינה תקינה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו)
: (א) הוגשה בקשה שנמצאה פגומה לפי [[סעיף 15 לחוק]], תודיע הרשות למבקש על הפגמים ולא תתן למבקש אישור הגשה כאמור [[בתקנה 29]].
: (ב) המבקש רשאי לתקן את הפגמים שעליהם נמסרה לו הודעה לפי תקנת משנה (א), תוך שלושה חדשים מיום שנמסרה לו הודעת הרשות; לא תיקן כאמור והוגשה הבקשה בנייר, יוחזרו למבקש טופס הבקשה והמסמכים שצורפו לו; אך אם לא ניתן להחזירה לו, מחמת שלא ציין מען או שהמען שציין אינו נכון, תישמר הבקשה ברשות שנה ולאחר מכן תושמד; הוגשה הבקשה באתר ההגשה, תישמר הבקשה ברשות שנה ולאחר מכן רשאי הרשם למחוק את הבקשה.
: (ג) תיקן המבקש את הפגמים שעליהם הודע לו לפי תקנת משנה (א), יאשר הרשם את ההגשה בדרך הקבועה [[בתקנה 29]] ויקבע את תאריך הבקשה כאמור [[בסעיף 15 לחוק]].

@ 31. ליקויים בצורת הבקשה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) הוגשה בקשה ונמצאה פגומה באחת מאלה:
:: (1) הבקשה לא הוגשה בטופס בקשה או בטופס הגשה אלקטרוני, לפי העניין, או שלא מולאו כל פרטיה כנדרש;
:: (2) לא הוגשו השרטוטים הנזכרים בפירוט;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הפירוט והשרטוטים שהוגשו אינם ממלאים אחר ההוראות בדבר צורתם של מסמכים ושרטוטים שנקבעו בתקנות אלה;
:: (5) האמצאה שתוארה בפירוט לא הוגדרה בתביעה;
:: (6) הבקשה הוגשה על ידי מי שטוען שהוא מורשה אך הרשאתו לא נמסרה לרשות כאמור [[בתקנה 17(א)]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) לא הוגש העתק הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב כאמור [[בסעיף 11 לחוק]], מקום שהדבר נדרש לפי [[החוק]] או תקנות אלה;
:: (9) לא שולמה אגרה כנדרש לפי [[$ תוספת שנייה|פרטים 2]] [[ו-3 לתוספת השנייה]];
:: (10) שולמה אגרה מופחתת לפי [[פרט 1 לתוספת השנייה]] והמבקש לא היה זכאי להפחתה כאמור;
:: יודיע הרשם למבקש, בסמוך ככל האפשר לאחר המצאת אישור ההגשה לפי [[תקנה 29]], על הפגמים שנמצאו.
: (ב) המבקש רשאי, תוך שלושה חדשים מיום הודעת הרשם כאמור בתקנת משנה (א), לבקש לתקן את הפגמים שעליהם נמסרה לו הודעה לפי תקנת משנה (א) ויצרף לתיקון את האגרה שנקבעה.
: (ג) לא תיקן המבקש פגמים שעליהם נמסרה לו הודעה כאמור, יהא דינו כדין מי שלא סילק ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה לפי [[סעיף 20 לחוק]].

@ 32. פרסום דבר הגשת הבקשה (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) הרשם יפרסם באתר האינטרנט, כאמור [[בסעיף 16 לחוק]], את דבר הגשת הבקשה אם -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) נמסרו כל הפרטים הדרושים לפרסום לפי [[-|סעיף 16 האמור]];
:: (3) שוכנע הרשם כי השם שניתן לאמצאה על ידי המבקש יש בו כדי לזהות את האמצאה;
:: (4) נמסר תרגומו של השם, להנחת דעתו של הרשם, לשפה האנגלית.
: (ב) לא כללו הבקשה והפירוט פרט מהפרטים הדרושים לפרסום לפי [[-|סעיף 16]], יודיע הרשם על כך למבקש, והמבקש ימסור את הפרטים תוך שלושה חדשים ממתן ההודעה; דין הודעה כזו כדין הודעה על ליקויים לפי [[סעיף 20 לחוק]].

@ 33. סיווג הבקשה (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) סמוך ככל האפשר לאחר הגשת הבקשה ברשות היא תסווג לפי הסיווג הנהוג ברשות.
: (ב) היה הרשם סבור כי הפירוט אינו ברור די הצורך לשם סיווג האמצאה שבו, רשאי הוא לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים לשם זיהוי האמצאה, והמבקש ימסור את הפרטים הנוספים תוך שלושה חדשים מיום הדרישה.
: (ג) דין דרישה כאמור בתקנת משנה (ב) כדין הודעה שהבקשה אינה מתארת את האמצאה, בענין שבו נדרשו הפרטים הנוספים באופן שבעל מקצוע יוכל לבצעה.

= חלק שלישי: קיבול הבקשה =

== פרק א': בחינת הבקשה ==

@ 34. סדר בחינת הבקשות (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) הבקשות ייבחנו, בהתחשב בסיווג הנהוג ברשות, לפי סדר הגשתן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תיבחן בקשה שהופרדה יחד עם הבקשה שחולקה.

@ 35. הקדמת בחינה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג)
: (א) בקשה להקדמת בחינה תוגש לפי [[סעיף 19א לחוק]], ובצירוף האגרה הקבועה לכך, אם נקבעה.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) (((בוטלה).))

@ 35א. דוח במתכונת של דוח חיפוש בין-לאומי (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: לבקשה להפקת דוח במתכונת של דוח חיפוש בין-לאומי לפי [[סעיף 17(א2) לחוק]] תצורף האגרה הקבועה לכך.

@ 36. דרישת אסמכתאות (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: על דרישה לפי [[סעיף 18(ב)(1) לחוק]] יחולו כללים אלה:
: (1) ארבעה חדשים בקירוב לפני המועד שבו תעמוד הבקשה לבחינה, ישלח הרשם הודעה למבקש ובה ידרוש ממנו את הפרטים הבאים:
:: (א) הארצות שבהן נתבקשה הגנה על האמצאה נשוא הבקשה על ידי המבקש או מי שקדם לו בזכות בעלות;
:: (ב) האסמכתאות שעליהן הסתמכה הרשות במדינה בה נבחנה הבקשה כאמור;
:: (ג) רשימה של פרסומים שפורסמו לפני תאריך הבקשה, הידועים למבקש והנוגעים במישרין לאמצאה;
: (2) על המבקש להשיב על הדרישה תוך ארבעה חדשים מיום שנדרש לעשות כן, והוא רשאי לצרף לתשובתו את המסמכים שהוגשו על ידו או על ידי מי שקדם לו בזכות בעלות, ואותה רשות בתשובה על ההשגות שהושגו כלפי הבקשה שהגיש לה; היו המסמכים האמורים כתובים בשפה שאינה שפה רשמית או אנגלית - רשאי הרשם לדרוש את תרגומם לשפה רשמית או לאנגלית;
: (3) הוזכרו בתשובת המבקש לפי פסקה (2) אסמכתאות שהן פירוטי פטנטים, מדגמים, מדגמי תועלת או מסמכים אחרים שלא הוצאו למכירה לציבור, רשאי הרשם לדרוש העתק מהם אם הם אינם נמצאים ברשות הרשות;
: (4) לא השיב המבקש על הדרישה במועד הקבוע בפסקה (2), יהיה דינו כדין מי שלא סילק ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה לפי [[סעיף 20 לחוק]].

@ 37. דחיית בחינה בשל ליקויים
: הרשם רשאי לדחות את ביצועו של חלק משלבי הבחינה למועד שבו יוגש פירוט מתוקן או כתוב או ערוך מחדש אם נוכח כי הליקויים שבפירוט אינם מאפשרים לו להשלים את הבחינה.

@ 38. דחיית בחינה על ידי הרשם בשל קיום בקשה קודמת
: (א) הורה הרשם כי בחינת בקשה מאוחרת תידחה עד לאחר פרסום בקשה קודמת כאמור [[בסעיף 19 לחוק]], יודיע על כך למבקש ויציין בהודעתו את מספר הבקשה הקודמת.
: (ב) בעל הבקשה המאוחרת רשאי, תוך חודש מתאריך ההודעה לפי תקנת משנה (א), לבקש כי על אף קיומה של הבקשה הקודמת תימשך בחינת בקשתו, והרשם ייעתר לבקשה אם ראה לנכון לעשות כן.
: (ג) נעתר הרשם לבקשה כאמור בתקנת משנה (ב), יודיע בעל הבקשה המאוחרת על קיבול בקשתו לבעל הבקשה הקודמת מיד עם קיבולה, וישלח העתק ההודעה לרשם.

@ 39. דחיית בחינה על פי דרישת המבקש (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) לא ראה הרשם להורות כי בחינת הבקשה המאוחרת תידחה עד לאחר פרסום הבקשה הקודמת כאמור [[בסעיף 19 לחוק]], יודיע למבקש על הבקשה הקודמת ואת מספרה וכי בקשתו תעמוד לבחינה לפני פרסום הבקשה הקודמת.
: (ב) בעל הבקשה המאוחרת רשאי לדרוש, תוך חודש מתאריך ההודעה לפי תקנת משנה (א), כי בקשתו תיבחן רק לאחר פרסום הבקשה הקודמת, לפי [[+|סעיף 16א]] או לפי [[סעיף 26 לחוק]], לפי העניין.

@ 40. הודעה על פרסום בקשה מוקדמת
: נדחתה בחינתה של בקשה מאוחרת כאמור [[בתקנות 38]] [[ו-39]], יודיע הרשם למבקש בבקשה המאוחרת על פרסום הבקשה הקודמת סמוך ככל האפשר לאחר פרסומה.

== פרק ב': ליקויים בבקשה ובפירוט ותיקונם ==

@ 41. הודעה על ליקויים (תיקון: תשע&quot;ו)
: הודעה על ליקויים לפי [[סעיף 20 לחוק]] תהיה בכתב וייכללו בה:
: (1) הטעמים לאי כשירות האמצאה לפטנט - אם היתה העילה שאין האמצאה כשירת פטנט לפי [[סעיף 3 לחוק]];
: (2) הפניה לדבר שיש בו כדי ללמד שאין להעניק פטנט על האמצאה - אם היתה העילה [[שסעיף 7 לחוק]] חל עליה;
: (3) הפניה לדבר שיש בו כדי לבטל את החידוש שבאמצאה - אם היתה העילה שאין היא חדשה כאמור [[בסעיף 4 לחוק]];
: (4) הפניה לדבר שיש בו כדי ללמד שאין באמצאה משום התקדמות אמצאתית, ודרך הלימוד על כך - אם היתה העילה שאין בה התקדמות אמצאתית כאמור [[בסעיף 5 לחוק]];
: (5) הפניה אל פטנט קודם או בקשה קודמת - אם היתה העילה קיומם של פטנט או בקשה קודמת על אותה אמצאה, לפי [[סעיף 9 לחוק]];
: (6) הפניה אל חלקי פירוט הפטנט שנכללו בו יותר מאמצאה אחת - אם היתה העילה שיש בפירוט יותר מאמצאה אחת בלבד כאמור [[בסעיף 8 לחוק]] או אם ראה הרשם להשתמש בסמכותו לפי [[סעיף 24(ב) לחוק]];
: (7) הודעה על תאריך שראה הרשם לקבוע לבקשה או לחלק ממנה לפי [[סעיף 23 לחוק]] - אם הוכנסו בה תיקונים שהם לדעת הרשם בעלי אופי מהותי;
: (8) ציון הליקויים בצורתם או בתכנם של הבקשה או הפירוט - אם היתה העילה אי מילוי אחר ההוראות [[שבסימן א' לפרק ג' לחוק]] או שבתקנות אלה.

@ 42. תשובת המבקש על ההודעה (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;ו)
: המבקש רשאי, תוך ארבעה חדשים מיום מתן ההודעה כאמור [[בתקנה 41]], בתשובה שימסור על ההודעה, לתקן את הליקויים עליהם הודע לו בצירוף הנמקה כיצד התיקון שעשה מתקן את הליקוי, לנמק מדוע אין עליו לתקן את הליקויים, כולם או מקצתם, או להגיש בקשה להשמיע טענותיו בפני הרשם בצירוף האגרה שנקבעה.

@ 43. בחינת תיקונים
: (א) תיקון המבקש ליקויים, כאמור [[בתקנה 42]], יבחן הרשם את הבקשה והפירוט כפי שתוקנו, כאילו הוגשו כך מלכתחילה, וכן יבחן כל תיקון לענינים אלה:
:: (1) האם יש בו כדי לסלק את הליקויים עליהם הודע למבקש כאמור [[בתקנה 41]];
:: (2) האם הוא ממלא אחר הוראות [[החוק]] והתקנות באשר לתכנו וצורתו;
:: (3) האם הוא בעל אופי מהותי.
: (ב) הרשם יודיע למבקש על הליקויים שמצא בפירוט המתוקן; דין הודעה כזו כדין הודעה לפי [[תקנה 41]], והמבקש רשאי להשיב עליה כאמור [[בתקנה 42]].
: (ג) תקנה זו תחול גם על בחינת תיקונים שנעשו על ידי המבקש בין לפני מועד בחינת הבקשה כאמור [[בתקנה 34]] ובין לאחר גמר בחינת הבקשה אך לפני קיבולה, ובלבד שלא ייבחן תיקון לבקשה לפני שהגיע המועד לבחינת הבקשה.

@ 44. עיון בנימוקים
: טען המבקש, בנימוקים שמסר לפי [[תקנה 42]], שאין עליו לתקן ליקויים, יעיין הרשם בנימוקים ואם ראה לדחותם יודיע על כך למבקש; דין הודעה כאמור כדין הודעה לפי [[תקנה 41]].

@ 45. סירוב בשל אי מתן תשובה או דחיית תשובה
: לא השיב המבקש על הודעה על פי [[תקנה 41]], או השיב וקבע הרשם כי אין בתשובה כדי לסלק את הליקויים או שדחה את נימוקי המבקש כאמור [[בתקנה 44]], יסרב הרשם לבקשה ויודיע על כך למבקש.

@ 46. בקשה להשמיע טענות (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) סירב הרשם לבקשה כאמור [[בתקנה 45]], רשאי המבקש תוך חודש מיום מתן ההודעה להגיש בקשה להשמיע את טענותיו לפני הרשם בצירוף האגרה שנקבעה.
: (ב) אין בהוראת תקנת משנה (א) [[ותקנות 44]] [[ו-45]] לגרוע מזכותו של מבקש להשיג בפני הרשם על החלטת בוחן, כאמור [[בסעיף 161 לחוק]], לאחר כל הודעה שנמסרה לו לפי [[פרק זה]].

@ 47. דרישת סיכום טענות בכתב לפני קביעת מועד
: (א) הרשם רשאי לדרוש ממי שביקש להשמיע טענותיו בפניו כאמור [[בתקנות 42]] [[או 46(א)]] להגיש בכתב את סיכום טענותיו תוך חודש ימים מיום שנדרש לעשות כן, והוא - אם לא טען המבקש טענות בכתב באותו ענין קודם לכן, או אם נראה לרשם כי יש בכך להביא תועלת בזמן השמעת הטענות בפניו.
: (ב) לא הגיש המבקש את סיכום טענותיו במועד שנדרש, רואים אותו כאילו ויתר על בקשתו להשמיע טענות, והרשם יחליט בבקשה בהתאם לכך.

@ 48. קביעת מועד להשמעת טענות
: הוגשה בקשה להשמיע טענות כאמור [[בתקנות 42]] [[או 46(א)]], והגיש המבקש את סיכום טענותיו כאמור [[בתקנה 47]] או שלא ראה הרשם לדרוש סיכום כאמור, יקבע הרשם מועד לשמיעת טענות המבקש ויודיע על כך למבקש לא יאוחר מעשרה ימים לפני המועד שקבע.

@ 49. הצעת תיקונים (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: רצה המבקש לתקן את פירוטו במועד שנקבע להשמעת טענותיו, יגיש את התיקונים המוצעים לרשות לא יאוחר מחמישה ימים לפני המועד האמור.

@ 49א. החלטת הרשם (תיקון: תשע&quot;ו)
: החלטת הרשם בטענות המבקש לפי [[תקנות 46 עד 48]] תינתן בכתב מנומק ותימסר למבקש.

@ 50. תיקון לאחר השמעת טענות
: (א) הרשה הרשם למבקש, לאחר ששמע את טענותיו, להכניס תיקונים בבקשה ובפירוט, רשאי המבקש לתקן את הבקשה והפירוט תוך חדשיים מיום מתן הרשות.
: (ב) דין תיקונים כאמור בתקנת משנה (א) כדין תיקונים שהכניס מבקש בתשובה על הודעה שנמסרה לפי [[תקנה 41]].

== פרק ג': חלוקת בקשה ==

@ 51. בקשה שהופרדה
: (א) בקשה למתן פטנט שהופרדה מבקשה שהוגשה קודם לכן תוגש בדרך הקבועה לבקשת פטנט, אך לא יאוחר מארבעה חדשים מיום שהודיע המבקש על חלוקת הבקשה או מיום שהורה הרשם לחלקה.
: (ב) דין הוראת הרשם כאמור בתקנת משנה (א) כדין הודעה לפי [[תקנה 41]] והתקנות הדנות בענין זה יחולו.

== פרק ד': קיבול הבקשה ופרסומה ==

@ 52. הודעה על קיבול (תיקון: תשע&quot;ג)
: קובלה הבקשה, לפי [[סעיף 17 לחוק]], יודיע הרשם על כך למבקש וידרוש בהודעה כי תשולם אגרת קיבול הבקשה.

@ 53. תשלום אגרת קיבול הבקשה (תיקון: תשע&quot;ג)
: לא שולמה אגרת קיבול הבקשה בתוך שלושה חודשים מיום הודעת הרשם לפי [[תקנה 52]], ישלח הרשם למבקש הודעה נוספת, ואם לא שולמה אגרת קיבול הבקשה, בתוספת אגרה לארכה מהמועד שנועד לפרעונה עד למועד שבו שולמה האגרה למעשה, תוך חודש ימים מתאריך משלוח ההודעה הנוספת, יראו את המבקש כמי שזנח את בקשתו.

@ 54. (תיקון: תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))

== פרק ה': החזרת מסמכים ==

@ 55. השאלת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: מבקש רשאי לבקש מרשם כי מסמכים שהגיש לענין דרישת דין קדימה יישמרו אצלו והוא יעמידם לרשות הרשות וכל אדם אחר מיד לכשתתקבל דרישה לכך, והרשם ייעתר לבקשה אם הוכח, להנחת דעתו, כי יש בידי המבקש האפשרות לשמור כדבעי את המסמכים.

@ 56. החזרת מסמכים
: סירב הרשם לבקשה או הוזנחה הבקשה על ידי המבקש לפני פרסומה לפי [[סעיף 26 לחוק]], רשאי הרשם, אם חלפו ששה חדשים מיום הסירוב הסופי או ההזנחה, להחזיר למבקש את העתקי הפירוט ואת המסמכים שהוגשו לענין דרישת דין קדימה.

= חלק רביעי: התנגדות למתן פטנט =

== פרק א': הגשת כתבי טענות וראיות ==

@ 57. הודעת התנגדות
: הודעה על התנגדות למתן פטנט תימסר לרשם לפי [[סעיף 30 לחוק]] בצירוף האגרה שנקבעה.

@ 58. כתב טענות וראיות מטעם המתנגד
: (א) תוך חודש מיום ההודעה לפי [[תקנה 57]] יגיש המתנגד לרשם את כתב טענותיו, ובו יפרט את העילות להתנגדות, את העובדות שעליהן הוא סומך את טענותיו ואת הסעד המבוקש.
: (ב) המתנגד רשאי לצרף לכתב טענותיו את ראיותיו.
: (ג) לא היה בדעת המתנגד להגיש ראיות, יודיע על כך בכתב טענותיו.

@ 59. כתב טענות וראיות מטעם המבקש
: (א) תוך שלושה חדשים מיום שהוגש כתב הטענות מטעם המתנגד לפי [[תקנה 58]] יגיש המבקש לרשם את כתב טענותיו שבתשובה.
: (ב) צורפו ראיות לכתב הטענות מטעם המתנגד כאמור [[בתקנה 58(ב)]] או הודיע המתנגד שלא יגיש ראיות, יגיש המבקש לרשם את ראיותיו יחד עם כתב טענותיו.
: (ג) לא הגיש המבקש כתב טענות כאמור בתקנת משנה (א), או לא הגיש את ראיותיו עם כתב טענותיו אם עליו לעשות כן לפי תקנת משנה (ב), יראו כאילו הודה בעובדות שטען להן המתנגד והסכים למתן הסעד שהמתנגד ביקש.

@ 60. ראיות מטעם המתנגד
: לא הגיש המתנגד ראיותיו כאמור [[בתקנה 58(ב)]] ולא מסר הודעה לפי [[תקנה 58(ג)]], רשאי הוא להגיש לרשם את ראיותיו תוך שלושה חדשים מיום שהוגש לרשם כתב טענות מטעם המבקש כאמור [[בתקנה 59(א)]]; לא עשה כן, יראו כאילו הודה בעובדות שטען להן המבקש, והרשם יחליט בהתאם לכך.

@ 61. ראיות מטעם המבקש
: הוגשו ראיות מטעם המתנגד כאמור [[בתקנה 60]], רשאי המבקש, תוך שלושה חדשים מיום הגשתן, להגיש לרשם את ראיותיו.

@ 62. ראיות בתשובה מטעם המתנגד
: המתנגד רשאי, תוך שלושה חדשים מיום שהוגשו הראיות מטעם המבקש כאמור [[בתקנה 59(ב)]] או [[תקנה 61]], להגיש לרשם ראיות בתשובה, המתייחסות לעובדות שהוכחשו במפורש על ידי המבקש בראיותיו או שהתעוררו לראשונה באותן ראיות.

@ 63. סיום הראיות
: לא יוגשו ראיות נוספות מטעם המתנגד או המבקש אלא ברשותו של הרשם.

@ 64. תרגום של מסמכים שבראיות (תיקון: תשע&quot;ו)
: היה מסמך שהוגש בחומר הראיות ערוך בשפה שאינה שפה רשמית או באנגלית, יצורף אליו תרגומו, מאומת, להנחת דעתו של הרשם, לשפה רשמית או לאנגלית, זולת אם הורה הרשם אחרת.

== פרק ב': בירור התנגדות בפני הרשם ==

@ 65. קביעת מועד לשמיעת טענות הצדדים
: (א) הוגשו כתבי הטענות והראיות, או, אם לא הוגשו ראיות חלפה התקופה המותרת להגשתן, יועיד הרשם מועד לשמיעת טענות הצדדים ויודיעם על המועד שקבע לפחות חודש מראש, אם לא הסכימו הצדדים על מועד מוקדם יותר.
: (ב) צד הרוצה להתייצב יודיע על כך לרשם בכתב, לא יאוחר מעשרה ימים לפני המועד שנקבע, ורשאי הרשם לסרב לשמוע טענותיו של צד שלא הודיע כאמור.

@ 66. (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))

@ 67. אי התייצבות להשמעת טענות (תיקון: תשע&quot;ג)
: ביום שנקבע לשמיעת טענות הצדדים ינהגו כך:
: (1) הודיעו בעלי הדין שלא יתייצבו לדיון, יחליט הרשם על פי החומר שלפניו;
: (2) לא התייצב אחד מבעלי הדין ישמע הרשם את בעל הדין האחר, ובלבד שאם ראה הרשם כי בעל דין שלא התייצב זנח את ענינו, ידחה את בקשתו;
: (3) היה לרשם יסוד סביר להניח כי לא נמסרה הודעה לאחד הצדדים, או שנמנע ממנו להופיע בפניו בשל נסיבות מיוחדות ידחה את הבירור למועד אחר.

@ 68. סדר שמיעת טענות הצדדים
: (א) לא הודה המבקש בעובדות שטען להן המתנגד, יפתח המתנגד בהרצאת פרשתו ולאחר מכן ירצה המבקש את פרשתו.
: (ב) הודה המבקש בעובדות שטען להן המתנגד, אך הביא טענות שכנגד, יפתח הוא בהרצאת פרשתו ולאחר מכן ירצה המתנגד את פרשתו.
: (ג) הרשם יתיר למי שפתח בהרצאת פרשתו להשיב בקצרה על טענות בעל דינו, ולא יעלה אותו בעל דין באותו שלב טענות חדשות אלא ברשות הרשם; העלה טענות כאמור, יתיר הרשם לבעל הדין שכנגד להשיב עליהן.
: (ד) סיימו בעלי הדין את טענותיהם, רשאי הרשם להורות להם בצו לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שיקבע; צו כאמור יקבע את סדרי הטענות וכל יתר הדברים הטעונים לדעתו הסדר לרגל מתן הצו.
: (ה) דינו של בעל דין שלא הגיש את סיכום טענותיו בהתאם לצו לפי תקנת משנה (ד) כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לשמיעת טענות הצדדים, זולת אם הורה הרשם הוראה אחרת.

@ 69. חקירת מצהירים
: (א) רצה בעל דין לחקור את המצהיר חקירה שכנגד, יודיע על כך לרשם לא יאוחר מחמישה עשר יום לפני המועד שנקבע להשמעת טענות הצדדים, ובהודעתו ידרוש את התייצבות המצהיר במועד האמור; היה המצהיר תושב חוץ, תוגש ההודעה לא יאוחר מחודש לפני המועד האמור.
: (ב) בעל דין הטוען כי לא קיים טעם סביר להרשות חקירתו של מצהיר פלוני שנדרשה התייצבותו לפי תקנת משנה (א), יודיע על כך לרשם לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסר לו העתק דרישתו של הצד שכנגד והרשם ישמע את טענותיו במועד שנקבע לשמיעת טענות הצדדים, אם לא קבע לכך הרשם מועד מוקדם יותר נוכח דחיפות הענין.
: (ג) דחה הרשם את טענות בעל הדין שהושמעו לפי תקנת משנה (ב) ולא התייצב אותו מצהיר במועד הבירור, ידחה הרשם את המשך שמיעת טענות הצדדים זולת אם קיים נימוק סביר שלא לעשות כן.
: (ד) התייצבו המצהירים, ייחקרו עדיו של מי שפתח בהרצאת פרשתו תחילה ולאחר מכן עדי הצד שכנגד, זולת אם ראה הרשם טעם סביר לנהוג אחרת.
: (ה) אם לא ניתנה הודעה לפי תקנת משנה (ב) ולא התייצב המצהיר בהתאם להודעה לפי תקנת משנה (א), לא ישמש תצהירו כראיה אלא אם שוכנע הרשם כי קבלת התצהיר כראיה דרושה לשם עשיית צדק.
: (ו) הרשם רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר פלוני לשם חקירה.

@ 70. רישום פרוטוקול
: (א) בכל הליך על ריב לפני הרשם יירשם פרוטוקול, ביד הרשם, ביד רושם שקבע הרשם, במכשירי הקלטה או באמצעים מיכניים אחרים.
: (ב) כתבי הטענות וכל מסמך הנוגע להליך יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.

@ 71. תיקון הפרוטוקול
: הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין האחרים להשמיע דבריהם, לתקן כל רישום בפרוטוקול, בין לפני מתן ההחלטה ובין לאחריה.

@ 72. החלטת הרשם
: (א) בתום הדיון, או לאחר מכן בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, יתן הרשם את החלטתו, אולם -
:: (1) רשאי הרשם בכל שלב משלבי הדיון להוציא החלטתו באחת הבקשות לסעד, אם נראה לו שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות לענין אותה בקשה או לגבי השאלות העומדות להכרעה;
:: (2) רשאי הרשם, אם ראה לנכון לעשות כן, להוציא החלטת ביניים שבה יכריע בשאלות שבמחלוקת או יתן אפשרות לתקן את הבקשה והפירוט או לנהוג בהם בכל דרך אחרת.
: (ב) החלטת הרשם תכיל הרצאה תמציתית של הענין, את ממצאי הרשם לגבי העובדות המהותיות, את השאלות שעמדו להכרעה ואת ההחלטה ונימוקיה.
: (ג) החלטת הרשם תהיה בכתב וחתומה על ידיו.

@ 73. מסירת ההחלטה לצדדים
: ההחלטה תימסר על ידי הרשם לצדדים, ותאריך ההחלטה יהיה התאריך שבו נמסרה על ידיו.

@ 74. אי מתן פטנט בשל חומר שנתגלה אגב התנגדות שבוטלה
: (א) ראה הרשם מקום להשתמש לגבי בקשה פלונית בסמכותו לפי [[סעיף 34 לחוק]], יודיע על כך למבקש בכתב מנומק.
: (ב) המבקש רשאי תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו הודעה כאמור להשיב עליה ולהראות טעם בכתב מנומק מדוע לא ישתמש הרשם בסמכותו; לא השיב המבקש - לא יינתן הפטנט.
: (ג) השיב המבקש על הודעת הרשם, יתן לו הרשם הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו.

@ 75. הודעה על ערעור
: הוגש ערעור על החלטת הרשם בהליך לפי [[פרק זה]], יודיע המערער על כך לרשם בעת הגשת הודעת הערעור לבית המשפט.

= חלק חמישי: מתן הפטנט =

== פרק א': תעודת הפטנט ==

@ 76. תעודת פטנט
: תעודת פטנט תהיה ערוכה [[בטופס מס' 3 שבתוספת הראשונה]] וחתומה ביד הרשם או בחותמתו ותימסר לאחר רישום מתן הפטנט בפנקס למי שרשום בו אותה שעה כבעל האמצאה.

@ 77. העתק תעודה
: בעל פטנט רשאי לבקש בכתב העתק תעודת פטנט והוא יימסר לו לאחר שתשולם האגרה שנקבעה; בהעתק יצויין דבר היותו כזה.

== פרק ב': דרישה לציון שם הממציא ==

@ 78. דרישה לציון שם הממציא (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: דרישה לציון שם הממציא לפי [[סעיף 39 לחוק]] תוגש לרשות בכתב.

@ 79. היכן יצויין שם הממציא (תיקון: תשע&quot;ו)
: שם הממציא יצויין בפנקס הוא יצויין גם בתעודת הפטנט אם הוגשה הדרישה עד תום חודש מיום פרסום הקיבול.

@ 80. הודעת הרשם
: נדרש ציון שם הממציא וחייב הרשם במתן הודעה לבעל האמצאה או לבעל הפטנט או לכל אדם אחר כאמור [[בסעיף 40 לחוק]], ימציא להם הרשם הודעה כאמור סמוך ככל האפשר לאחר שהוגשה לו הדרישה.

@ 81. התנגדות לציון שם הממציא
: הרוצה להתנגד לדרישה שנמסרה לו הודעה עליה לפי [[תקנה 80]] יודיע על כך לרשם תוך חודש ימים מיום שנמסרה לו ההודעה.

@ 82. סדרי הדין בהתנגדות לציון שם הממציא
: מסירת הודעה לפי [[תקנה 81]], דינה כדין הגשת התנגדות, ויחולו עליה ועל המשך ההליכים לפי [[פרק זה]] סדרי הדין הקבועים לענין התנגדות למתן פטנט [[בחלק הרביעי לתקנות אלה]]; לענין זה יראו כל מי שמסר הודעה לפי [[תקנה 81]] כמתנגד ואת דורש ציון השם כמבקש, ומי שנמסרה לו הודעה לפי [[תקנה 80]] ולא התנגד יצורף להליכים כמשיב, זולת אם ביקש להשתחרר מכך.

@ 83. הודעה על אי היזקקות לבקשה
: ראה הרשם, בכל עת לאחר שהוגשו לו כתבי טענות כאמור [[בתקנה 82]], כי ראוי לדון בדרישה לציון שם הממציא כבבקשה שעילתה כאמור [[+|בסעיפים 31(3)]] [[או 73 לחוק]], יודיע על כך לצדדים בכתב מנומק.

@ 84. הסבת ההליכים
: מסר הרשם הודעה כאמור [[בתקנה 83]], רשאי הדורש ציון שם הממציא לבקש, תוך חודש מיום ההודעה, כי יראו את בקשתו כהודעת התנגדות למתן פטנט או כבקשת ביטול, לפי (([במקור: לפני])) הענין, וסדרי הדין שנקבעו לכך יחולו; לבקשה תצורף האגרה שנקבעה.

= חלק ששי: תשלום אגרות חידוש =

== פרק א': אגרת חידוש ==

@ 85. אגרת חידוש (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;ג)
: (א) אגרות החידוש שיש לשלמן לפי [[סעיף 56 לחוק]] כדי שיהא פטנט בר תוקף יהיו בשיעורים הקבועים [[בתוספת השניה]] וישולמו במועדים הקבועים.
: (ב) מי ששילם, במועד שבו הוא חייב לשלם את אגרת החידוש הראשונה, את האגרה לפי [[תוספת 2 פרט 12|פריט 12(6) לתוספת השניה]], לא יהא חייב בתשלום אגרת חידוש נוספת כל שהיא ורואים אותו כאילו שילם כדין ובמועד את כל אגרות החידוש שהוא חייב בהן.

@ 86. תזכורת לתשלום
: הרשם ישלח הודעה לבעל הפטנט על כל מועד שבו עליו לשלם אגרת חידוש לא יאוחר משלושה חדשים לפני אותו מועד.

@ 87. תשלום האגרה (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) כל אגרת חידוש תשולם לא מוקדם משלושה חודשים לפני המועד הקבוע לתשלומה.
: (ב) דבר התשלום של כל אגרת חידוש יירשם בפנקס ולבעל הפטנט יינתן אישור על כך.
: (ג) מי שמשלם אגרת חידוש כאמור [[בסעיף 57 לחוק]] לאחר המועד שהוא היה חייב לשלמה בהתאם [[לתקנה 85]] [[והתוספת השניה]], ישלם, בנוסף לאגרת החידוש, בעד כל חודש שבו איחר בתשלום האגרה או כל חלק ממנו, את האגרה שנקבעה [[בתוספת האמורה]] בעד בקשת ארכה לתקופה של חודש.

@ 88. פקיעת הפטנט
: לא שולמה אגרת חידוש עד תום הארכה האמורה [[בסעיף 57 לחוק]], יירשם בפנקס כי תוקף הפטנט פקע.

== פרק ב': החזר תקפו של פטנט ==

@ 89. בקשת החזר תוקף
: בקשה לרשם להחזר תקפו של פטנט תהא בכתב ויפורטו בה העובדות שעליהן סומך המבקש את בקשתו; היא תהא נתמכת בתצהיר ותצורף אליה האגרה שנקבעה.

@ 90. סירוב הבקשה
: (א) לא שוכנע הרשם כי יש לקבל את הבקשה להחזר תקפו של פטנט, יודיע על כך למבקש, ורשאי המבקש, תוך חודש ממתן ההודעה, לבקש להשמיע טענותיו בפני הרשם.
: (ב) לא ביקש המבקש להשמיע טענותיו יראו אותו כאילו זנח את בקשתו.

@ 91. קיבול בקשה להחזר תוקף (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) קיבל הרשם את הבקשה להחזר תקפו של פטנט - בין לאחר עיון בה בלבד ובין לאחר שמיעת טענות המבקש - יודיע על כך למבקש, והמבקש ישלם תוך חודש ממתן ההודעה את כל אגרות החידוש שלא שולמו.
: (ב) לא שילם המבקש כאמור בתקנת משנה (א) יראו אותו כאילו זנח את בקשתו.

@ 92. הודעת התנגדות להחזר תוקף
: רצה אדם להתנגד לבקשת החזר התוקף, יודיע על כך בכתב, יפרט בהודעתו את עילות ההתנגדות ויצרף להודעה את האגרה שנקבעה.

@ 93. סדרי הדין בהתנגדות להחזרת תוקף
: מסירת הודעה לפי [[תקנה 92]], דינה כדין הגשת התנגדות ויחולו עליה ועל המשך ההליכים לפי [[פרק זה]] סדרי הדין הקבועים לענין התנגדות למתן פטנט [[בחלק הרביעי לתקנות אלה]]; ולענין זה יראו כל מי שמסר הודעה לפי [[תקנה 92]] כמתנגד, ואת בעל הפטנט וכן כל בעל רשיון ייחודי בו - כמבקש.

@ 94. רישום בפנקס ומתן תעודה
: ציווה הרשם להחזיר תקפו של פטנט, יירשם הדבר בפנקס ולבעל הפטנט תינתן תעודה על כך.

= חלק שביעי: תיקון הפטנט =

== פרק א': בקשת רשות לתקן פטנט ==

@ 95. בקשת רשות לתיקון (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בקשת רשות לתקן פירוט פטנט תוגש לרשם, בצירוף האגרה שנקבעה, ויפורטו בה התיקון המבוקש ויעודו, וכן יפרט המבקש כיצד עומד התיקון בתנאי [[+|סעיפים 65]] [[ו-66 לחוק]].
: (ב) על בקשת רשות לתיקון פירוט פטנט יחולו הוראות [[תקנות 22(א) עד 22(א2)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) בעל הפטנט יצרף לבקשתו לתקן תצהיר כי אין הליך תלוי ועומד אותה שעה בשל הפרת הפטנט או ביטולו, ואם תלוי ועומד הליך כזה - רשות של בית המשפט לרשם לדון בבקשה.

@ 96. שמיעת טענות מבקש התיקון
: (א) הרשם יבחן את התיקון המוצע ואם לא שוכנע כי יש להרשות את התיקון, או ראה שיש להתנות תנאים למתן הרשות, יודיע על כך למבקש.
: (ב) תוך חדשיים מיום שנמסרה לו הודעה לפי תקנת משנה (א) רשאי המבקש לחזור ולתקן את הפירוט או לדרוש להשמיע טענותיו בפני הרשם; לא תיקן ולא דרש כאמור, יראו כאילו זנח את בקשתו או הסכים לתנאים שקבע הרשם, לפי הענין.
: (ג) ביקש מבקש התיקון להשמיע את טענותיו, יגיש לרשם יחד עם הודעתו את סיכום טענותיו בכתב, והרשם יקבע מועד לשמיעת הטענות ויודיע על כך למבקש.

@ 97. פרסום התיקון (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) הרשה הרשם לתקן את הפירוט - בין אם לאחר עיון בבקשה בלבד ובין לאחר שמיעת טענות המבקש - יודיע על כך למבקש; נמסרה הודעה כאמור, ימסור המבקש לרשם, אם הורשה התיקון בדרך אחרת מאשר נתבקש, עותק אחד של דפי הפירוט שבהם הורשה התיקון, והתיקון שהורשה מצויין בהם בצורה ברורה ובמובחן מן הגירסה הקיימת; כמו כן יוגש עותק של הפירוט המתוקן על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, כאמור [[בתקנה 11(ג)]].
: (א1) במקום הגשה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי המבקש להגיש באתר ההגשה, כאמור [[בתקנות 11א עד 11ד]], עותק מלא של חלק הבקשה שאליו הוכנסו התיקונים שהורשו, מסומנים באופן ברור, וכן עותק מלא נוסף בלא סימונים.
: (ב) לא נמסרו העתקים או נמסרו עתקים שאינם תקינים לפי הנדרש [[בחלק השני לתקנות אלה]], יראו כאילו זנח המבקש את בקשתו.

@ 98. הודעת התנגדות
: רצה אדם להתנגד לתיקון, יודיע על כך לרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה, ויפרט בהודעתו את עילות ההתנגדות.

@ 99. סדרי הדין בהתנגדות לרשות לתקן פירוט
: מסירת הודעה לפי [[תקנה 98]], דינה כדין הגשת התנגדות ויחולו עליה ועל המשך ההליכים לפי [[פרק זה]] סדרי הדין הקבועים לענין התנגדות למתן פטנט [[בחלק הרביעי לתקנות אלה]], ולענין זה יראו כל מי שמסר הודעת התנגדות לפי [[תקנה 98]] כמתנגד ואת בעל הפטנט וכן בעל רשיון ייחודי בו, כמבקש.

@ 100. הגשת פירוט חדש (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הרשם רשאי לדרוש ממי שהורשה לתקן פירוט לפי הוראות [[פרק זה]] שיגיש את פירוט הפטנט בהתאם להוראות [[22|תקנות משנה 22(א) עד 22(א2)]]; על פירוט שיוגש כאמור למלא אחר דרישות [[החלק השני לתקנות אלה]] לגבי הפירוט וצורתו.
: (ב) נדרש בעל הפטנט להגיש פירוט חדש כאמור בתקנת משנה (א), לא ירשום הרשם את דבר התיקון בפנקס כל עוד לא הוגש הפירוט.

@ 101. תיקון פירוט לאחר קיבול
: הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על בקשה לתקן פירוט של פטנט לאחר קיבול הבקשה אך לפני הענקת הפטנט, ואם הוגשה בקשה כאמור - יינתן הפטנט על האמצאה כפי שתוארה ונתבעה בפירוט המתוקן, אך לא לפני גמר ההליכים בקשר לתיקון.

@ 102. תיקון הפירוט בהליכי התנגדות (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) הוגשה בקשה למתן רשות לתקן לאחר קיבול הבקשה אך לפני מתן הפטנט והוגשה לאחר מכן התנגדות למתן הפטנט, או שהוגשה בקשה כאמור בעוד הליכי ההתנגדות תלויים ועומדים, ימסור המבקש את העתק בקשתו למתנגד תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו הודעת ההתנגדות.
: (ב) הסכים המתנגד לתיקון המבוקש, יעכב הרשם את המשך הליכי ההתנגדות למתן הפטנט עד שיתוקן הפירוט בדרך הקבועה [[בפרק זה]].
: (ג) המתנגד רשאי, תוך חדשיים מיום שנמסר לו העתק הבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או תוך המועד שבו עליו להגיש ראיות כאמור [[בתקנה 60]] אם עדיין לא הגיש ראיות, לפי המועד המאוחר יותר, להודיע על התנגדות למתן הרשות לתקן את הפירוט, ויצרף להודעתו את כתב טענותיו ואת ראיותיו לענין זה; הרשם ידון בהתנגדות למתן הרשות לתקן במעמד בעלי הדין בהתנגדות למתן הפטנט.
: (ד) קיבל הרשם את הבקשה לתקן, יעכב את המשך הליכי ההתנגדות למתן הפטנט עד גמר הליכי התיקון ולפי [[תקנות 95 עד 97]], ויראו את ההתנגדות כאילו הוגשה לגבי הפירוט כפי שתוקן.
: (ה) הוגשה התנגדות למתן רשות לתקן בעוד הליכי התנגדות למתן הפטנט תלויים ועומדים, ידון הרשם בהתנגדויות כולן כאחת זולת אם ביקשו בעלי הדין כי ינהג בדרך אחרת והרשם נוכח כי סביר לעשות כן.
: (ו) תקנה זו לא תחול אם הסכימו הצדדים כי הבקשה לתקן תידון לאחר ההחלטה בהתנגדות והרשם ראה כי לכאורה יש להתיר את התיקון, ואם הוסכם כך -
:: (1) ידון הרשם בהתנגדות כאילו נתקבל התיקון;
:: (2) יפרסם הרשם באתר האינטרנט את דבר הבקשה לתקן לאחר ההחלטה בהתנגדות.

= חלק שמיני: ביטול פטנט =

== פרק א': הליכי ביטול ==

@ 103. בקשת ביטול
: (א) בקשה לבטל פטנט תוגש לרשם בכתב ויפורטו בה העילות והעובדות שעליהן סומך המבקש את בקשתו, ויצורפו אליה ראיותיו.
: (ב) בעת הגשת הבקשה ישלם מבקש הביטול אגרה בשיעור כפל האגרה שיש לשלם בעת הגשת הליך על ריב.

@ 104. הודעה על הליכים
: (א) הוגשה בקשה לביטול פטנט והיה תלוי ועומד אותה שעה בבית המשפט הליך בשל הפרת הפטנט או לביטולו והיה מבקש הביטול בעל דין באותו הליך, יודיע על כך בבקשתו לרשם לבטל את הפטנט, והוא רשאי לצרף את ראיותיו תוך חדשיים מיום ההודעה; לא היה מבקש הביטול צד בהליך יודיע על כך בעל הפטנט ויגיש את טענותיו בכתב רק לאחר שבית המשפט נתן רשות לרשם לדון בבקשה.
: (ב) בהודעה על קיום ההליכים כאמור יציין מגיש ההודעה את הצדדים להליך בבית המשפט.
: (ג) כל מי שהוא צד להליכים בבית המשפט ולא הצטרף למבקש הביטול של הפטנט, יראו אותו כמשיב לענין ההליכים בבקשת הביטול.
: (ד) נמסרה הודעה על קיום הליכים כאמור על ידי מבקש הביטול, לא ימסור בעל הפטנט כתבי טענותיו אלא חדשיים מיום שמסר המבקש רשות מבית המשפט לרשם לדון בענין.

@ 105. תשובת בעל הפטנט
: (א) בעל הפטנט ימציא לרשם, תוך שלושה חדשים מיום הגשת הבקשה לביטול הפטנט, את כתב טענותיו ויצרף לו את ראיותיו.
: (ב) לא הגיש בעל הפטנט כתב טענות במועד האמור בתקנת משנה (א), יראו כאילו הודה בטענות מבקש הביטול, זולת אם באותה עת תלוי ועומד בבית המשפט הליך בשל הפרת הפטנט או ביטולו ובעל הפטנט הודיע על כך לרשם ובית המשפט לא נתן רשות לרשם לדון בבקשה.

@ 106. ראיות בתשובה
: הוגשו ראיות על ידי בעל הפטנט כאמור [[בתקנה 105]], רשאי מבקש ביטול הפטנט להגיש, תוך חדשיים מיום שנמסרו הראיות לרשם, ראיות בתשובה המתייחסות לעובדות שהוכחשו במפורש על ידי בעל הפטנט בראיותיו או שהתעוררו לראשונה באותן ראיות.

@ 107. סדרי הדין בבקשת ביטול
: הגשת כתבי טענות וראיות לפי [[תקנות 103 עד 106]], דינה כדין הגשת כתבי טענות וראיות בהליכי התנגדות ויחולו עליה ועל המשך ההליכים לפי [[פרק זה]] סדרי הדין הקבועים לענין התנגדות למתן פטנט [[בחלק הרביעי לתקנות אלה]], ויראו לענין אותם הליכים את מבקש הביטול כמתנגד ואת בעל הפטנט כמבקש.

@ 108. בקשה לתיקון אגב הליכי ביטול
: היתה בקשה לתקן פירוט של פטנט תלויה ועומדת בשעה שהוגשה בקשה לבטל את הפטנט, או שהוגשה בקשה לתקן את הפירוט של פטנט בשעה שבקשה לבטל את הפטנט תלויה ועומדת, יחולו סדרי הדין הקבועים [[בתקנה 102]], בשינויים המחוייבים.

== פרק ב': מתן תוקף לפטנט מוסף ==

@ 109. בקשה למתן תוקף עצמאי לפטנט מוסף
: ראה בעל פטנט שבוטל על פי הוראות [[סימן ד' לפרק ד' לחוק]] או [[סימן ב' לפרק ז' לחוק]] להשתמש בזכותו לפי [[סעיף 48 לחוק]] יגיש בקשתו על כך לרשם לא יאוחר מחדשיים מיום שבוטל סופית הפטנט העיקרי.

@ 110. איחור בתשלום אגרת חידוש
: לא שילם בעל הפטנט את אגרות החידוש החלות לגבי הפטנט העיקרי, בתקופה שבה היה הוא רשאי להגיש בקשה לפי [[תקנה 109]], רשאי הוא לשלם את אגרת החידוש לא יאוחר מתום התקופה האמורה.

@ 111. פטנטים מוספים שאינם מהווים שכלול או שינוי זה לעומת זה
: ראה הרשם כי יש להחיל את הוראת [[סעיף 48(ב)(2) לחוק]] לגבי שני פטנטים מוספים או יותר, שהפטנט העיקרי לגביהם בוטל, יודיע הרשם על כך לבעל הפטנטים והוא רשאי לבקש, תוך חודש ימים מתאריך ההודעה, להשמיע את טענותיו בפני הרשם, ולא תחול חובת תשלום אגרה על כל פטנט מוסף לחוד אלא לאחר שהוחלט סופית בענין.

= חלק תשיעי: רשיונות כפיה =

== פרק א': הודעה בדבר ניצול אמצאה ==

@ 112. בקשה לדרוש הודעה (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;ו)
: (א) בקשה לדרוש הודעה בדבר ניצול אמצאה לפי [[סעיף 118 לחוק]] תוגש לרשם בעותק אחד [[בטופס מס' 4 שבתוספת הראשונה]].
: (ב) בבקשה יפורטו ענינו של המבקש בבקשה ועובדות המצביעות על היותו לכאורה זכאי לקבלת רשיון כפיה.

@ 113. דרישת ההודעה
: בדרישת הרשם למסור בהודעה על דבר ניצול האמצאה יידרש בעל הפטנט להשיב על אלה:
: (1) האם מנוצלת האמצאה בישראל בדרך ייצור או בדרך אחרת;
: (2) האם היקף הייצור עונה, לדעת בעל הפטנט, על דרישות הציבור בישראל;
: (3) מקור הייצור;
: ויצורף אליה עותק הבקשה לדרישת ההודעה כאמור [[בתקנה 112]].

@ 114. הודעת בעל הפטנט
: בעל הפטנט המוסר הודעה בתשובה על דרישה כאמור [[בתקנה 113]] רשאי לצרף אליה מסמכים וחומר ראיות לתמיכתה.

@ 115. מסירת הודעה למבקש
: נתקבלה הודעת בעל הפטנט יודיע הרשם על כך למבקש, וכן יודיע לו את פרטי תכנה במידה שהם מתייחסים לשאלה האם קיים ניצול לרעה של המונופולין, ולא יודיע לו פרטים שהם, לדעת הרשם, בגדר סודות מסחריים.

@ 116. סייג לחומר הראיות
: בבואו לדון בבקשה למתן רשיון כפיה לא ישתמש הרשם כבחומר ראיה בכל חומר שהוגש לו לפי [[פרק זה]] זולת ההודעה שנמסרה לפי [[תקנה 115]].

== פרק ב': בקשה לרשיון כפיה ==

@ 117. בקשת רשיון כפיה (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) בקשה לרשיון כפיה תוגש לרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה ויפורטו בה העילה למתן הרשיון, הגורמים שיש בהם להצדיק את הענקתו והעובדות המראות כי המבקש זכאי לקבלו; לבקשה יצורפו ראיות לביסוס הבקשה ועל יכלתו של המבקש לנצל את האמצאה והיקף הייצור האפשרי.
: (ב) לענין מסירת עתקי הבקשה לפי [[תקנה 15]] יראו כבעלי דין את בעל הפטנט וכל בעל רשיון הרשום בפנקס.

@ 118. פרסום הבקשה (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: משפורסם דבר הגשת הבקשה באתר האינטרנט כאמור [[בסעיף 124(א) לחוק]], יהיו הבקשה וכל חומר שצורף אליה פתוחים לעיון.

@ 119. הודעת הצטרפות (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) רצה אדם להצטרף להליך כמבקש או כמשיב (להלן - המצטרף), יגיש לרשם, תוך חדשיים מיום הפרסום כאמור [[בתקנה 118]], הודעה, ויפרט בה את ענינו ואת הסעד שהוא מבקש או שהוא תומך בבקשה לתתו; ביקש אדם להצטרף כמבקש, ישלם את האגרה שנקבעה לכך לפי [[סעיף 117 לחוק]].
: (ב) על מסירת הודעה לפי תקנת משנה (א) יחולו הוראות [[תקנה 15]].
: (ג) הצדדים ימסרו לכל מצטרף תוך חודש מיום שנמסר להם עותק ההודעה לפי תקנת משנה (א), את עתקי כל המסמכים שהוגשו לרשם על ידם עד לאותו יום, ומכאן ואילך יראו את המצטרף כבעל דין לכל דבר וענין.
: (ד) מי שהגיש הודעת הצטרפות רשאי להגיש לרשם את ראיותיו תוך חדשיים מיום שהגיש את הודעתו.

@ 120. המשך הליכים
: (א) בעל הפטנט ימציא לרשם, תוך שלושה חדשים מיום הגשת הבקשה לרשיון כפיה, את כתב טענותיו ויצרף לו את ראיותיו.
: (ב) לא הגיש בעל הפטנט כתב טענות במועד האמור בתקנת משנה (א), יראו כאילו הסכים למתן רשיון הכפיה.
: (ג) על המשך ההליכים לפי [[פרק זה]] יחולו סדרי הדין הקבועים לענין בירור התנגדות לפני הרשם [[בפרק ב' לחלק הרביעי שבתקנות אלה]], ויראו לענין אותם הליכים את מבקש רשיון הכפיה כמתנגד ואת בעל הפטנט כמבקש.

== פרק ג': עיון מחדש בהחלטה למתן רשיון כפיה ==

@ 121. בקשת עיון מחדש
: בקשה לעיון מחדש ברשיון כפיה שניתן תוגש לרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה לבקשת רשיון כפיה, ובעל הפטנט יפרט בכתב טענותיו את העובדות עליהן הוא סומך את בקשתו ויצרף את הראיות לביסוסן.

@ 122. תשובת בעל הרשיון
: (א) בעל הרשיון רשאי להגיש לרשם, תוך שלושה חדשים מיום שהוגשו המסמכים כאמור [[בתקנה 121]], את כתב טענותיו וראיותיו לביסוס התנגדותו לבקשה.
: (ב) לא הגיש בעל הרשיון את המסמכים כאמור בתקנת משנה (א) יראו כאילו הסכים לוותר על הרשיון שניתן לו או לשנותו בהתאם לבקשת בעל הפטנט.

@ 123. המשך ההליכים
: (א) בהליך לפי [[פרק זה]] לא יוגשו ראיות נוספות מטעם צד מן הצדדים אלא ברשותו של הרשם.
: (ב) הוגשו כתבי הטענות והראיות, או שהגיש בעל הרשיון כתב טענות בלבד וחלפה התקופה האמורה [[בתקנה 122(א)]], יועיד הרשם מועד לשמיעת טענות הצדדים ויודיע עליו לפחות חודש ימים מראש.
: (ג) על המשך ההליכים לפי [[פרק זה]] יחולו סדרי הדין הקבועים לענין בירור התנגדות לפני הרשם [[בפרק ב' לחלק הרביעי שבתקנות אלה]], ויראו לענין אותם הליכים את בעל הפטנט כמתנגד ואת בעל הרשיון כמבקש.

= חלק עשירי: עורכי פטנטים =

== פרק א': בחינות ==

@ 124. מועדי בחינות (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בחינות למבקשים להירשם כעורכי פטנטים יערכו פעמיים בשנה.
: (ב) הרשם יקבע את המועד המדוייק לעריכת הבחינות ויודיע באתר האינטרנט על כך לפחות חדשיים לפני התאריך שנקבע.

@ 124א. מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע במועד שבו נקבעה בחינה בדינים, וכן בן זוג של חייל מילואים כאמור, יהיה זכאי למועד מיוחד לבחינה, בין אם ניגש למועד הבחינה הרגיל ובין אם לאו, בכפוף להוראות תקנה זו.
: (ב) מועד מיוחד לפי תקנת משנה (א), ייקבע אם זכאים לכך חמישה נבחנים לפחות שנקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
: (ג) ראה הרשם כי מתקיימים תנאי תקנת משנה (ב), יודיע הרשם, על אף האמור [[בתקנות 124]] [[ו-126]], על מועד הבחינה המיוחד לפי תקנה זו באתר האינטרנט, חודש לפחות לפני המועד שנקבע, והמבקש להיבחן במועד זה יודיע על כך לרשם לא יאוחר משבועיים לפני אותו מועד.
: (ד) נקבע מועד מיוחד לבחינה לפי תקנה זו, יבחנו בה אותם הבוחנים שנקבעו לפי [[תקנה 125]] לבחינה במועד הרגיל; אם חל שינוי ברשימת הבוחנים, יקבע המנהל הכללי של משרד המשפטים את הבוחנים החדשים לפי [[תקנה 125]].
: (ה) לעניין תקנה זו -
:: (1) &quot;בן זוג&quot; - בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים לפחות;
:: (2) &quot;שירות מילואים בקריאת פתע&quot; - אחד מאלה:
::: (א) שירות מילואים לפי [[+|סעיפים 8]] [[או 9 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - חוק שירות המילואים) שמשכו 7 ימים או יותר בחודשיים שקדמו למועד הבחינה;
::: (ב) שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים]] שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ-72 שעות בחודשיים שקדמו למועד הבחינה;
::: (ג) שירות מילואים לפי [[+|סעיפים 8]] [[או 9 לחוק שירות המילואים]] או שירות מילואים בהתראה קצרה מ-72 שעות, שחל כולו או חלקו במועד הבחינה עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו.
: (ו) הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו תובא לידיעת הנבחנים באתר האינטרנט.

@ 125. קביעת בוחנים
: הודיע הרשם על מועד בחינה יקבע המנהל הכללי של משרד המשפטים את הבוחנים שבחר מתוך הרשימה ואת המקצועות שבהם יבחנו ויודיע על כך לרשם.

@ 126. בקשה להיבחן (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) המבקש להיבחן במועד פלוני יודיע על כך לרשם לא יאוחר מחודש לפני אותו מועד, יציין בהודעתו את הנושאים שירצה להיבחן בהם ויצרף להודעתו את אגרת הבחינה.
: (א1) בהודעה לפי תקנת משנה (א), ימסור המבקש להיבחן את מענו למסירת מסמכים והודעות כאמור [[בתקנה 16(א)]], אם לא מסר אותו לרשות קודם לכן; לחילופין רשאי המבקש להיבחן למסור כתובת דואר אלקטרוני, אם הוא מעוניין לקבל בדרך זו מהרשות מסמכים והודעות, למעט תעודת עורך פטנטים.
: (ב) לענין הבחינה בשפות יודיע המבקש באיזו שפה בנוסף לשפה העברית הוא מבקש להיבחן.

@ 127. אישור בחינה
: הרשם יאשר קבלתה של ההודעה ויודיע לנבחן על מקום הבחינה.

@ 128. חומר הבחינה בדינים
: הבחינה תיערך בעל פה בנושאים הבאים:
: (1) דיני הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בישראל;
: (2) עיקרי דיני זכות היוצרים בישראל;
: (3) עיקרי הדינים המהותיים של הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בארצות התעשייתיות;
: (4) עיקרי הדינים הבין-לאומיים בשטח ההגנה על הקנין הרוחני והתעשייתי;
: (5) דיני ראיות במידה הדרושה לניהול הליכים בפני הרשם.

@ 129. בחינה בשפות (תיקון: תשמ&quot;א, תשע&quot;ו)
: הבחינה בשפות תהיה בכתב ותכלול -
: (1) כתיבת תיאור טכני, בהתאם לפרטים שיימסרו לנבחן, בשפה העברית וכן באחת מהשפות אנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית וספרדית, לפי בחירת הנבחן;
: (2) תרגום לעברית של שני תיאורים טכניים הערוכים באחת מן השפות האמורות בפסקה (1), לפי בחירת הנבחן;
: (3) תרגום של מכתב הערוך בעברית והכולל מתן הוראות בדבר הליכים בעניני ההגנה על הקנין הרוחני והתעשייתי בארץ זרה לאחת מהשפות האמורות לפי בחירת הנבחן.

@ 130. עריכת פירוט (תיקון: תשע&quot;ו)
: הנבחן יידרש לערוך בשפה רשמית או באנגלית לפי בחירתו פירוט המתאר אמצאה עליה יתנו לו בכתב הסברים ופרטים, ועל הפירוט למלא אחר דרישות [[החוק]] והתקנות בקשר לתכנו ולצורתו.

@ 131. תוצאות הבחינה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) מיד עם סיום הבחינה בעל פה יקבעו הבוחנים את מסקנותיהם ויגישו אותם לרשם.
: (ב) הבחינות בכתב ייבדקו על ידי הבוחנים ותוצאות הבדיקה יימסרו לרשם.
: (ג) הרשם יודיע לנבחן בכתב על תוצאות הבחינות.
: (ד) נכשל אדם בבחינה, בכולה או במקצתה, רשאי הוא לבקש להיבחן שנית בה או בחלק שבו נכשל.

== פרק ב': פטורים מבחינות ==

@ 132. פטור מבחינה בדיני חוץ
: יהיה פטור מחובת בחינה בנושאים הנוגעים לדיני חוץ מי שמוצאו מחוץ לארץ ושהיה מורשה לעסוק בעריכת פטנטים לפי דיני ארץ מוצאו, אם לפי דיניה נחוץ היה להראות ידיעה באותם דינים לצורך קבלת אותה הרשאה.

@ 133. פטור מבחינה בשפה העברית
: יהיה פטור מחובת בחינה בשפה העברית מי שסיים חוק לימודיו בארץ בבית ספר תיכון או במוסד להשכלה גבוהה בישראל, או מי שלמד בחוץ לארץ בבית ספר תיכון ששפת ההוראה בו, בחלק ניכר, עברית.

@ 134. פטור מבחינה בשפה זרה
: יהיה פטור מחובת בחינה באחת מן השפות הזרות מי שסיים חוק לימודיו בבית ספר תיכון או במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ אם לימודיו נערכו שם באותה שפה זרה, או מי שלמד אותה שפה זרה בהיקף נרחב בלימודים סדירים בבית ספר או במוסד להשכלה גבוהה, וניתנה לו תעודה על כך.

@ 135. הוכחת ידיעות בדרך אחרת
: רצה אדם להוכיח כי יש לו הידיעות הדרושות, כאמור [[בסעיף 143(ג) לחוק]], בחלקן או במלואן, כיוון שרכש אותן במוסד להשכלה גבוהה או במוסד אחר בלימודים סדירים וניתנה לו תעודה על כך, רשאי להגיש בקשה לשר המשפטים ויצרף לה את המסמכים התומכים בבקשתו.
: ((סמכות שר המשפטים הואצלה לרשם הפטנטים (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7662).))

== פרק ג': התמחות ==

@ 136. התמחות (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו)
: (א) מאמן יודיע לרשות על מתמחה עם תחילת התמחותו, ולא יאוחר מחודש לאחר מכן; ההודעה תפרט את מענם של המאמן ושל המתמחה למסירת מסמכים והודעות כאמור [[בתקנה 16(א)]], אם לא מסרו אותם לרשות קודם לכן; לחלופין רשאים המאמן או המתמחה למסור כתובת דואר אלקטרוני, אם הם מעוניינים לקבל בדרך זו מהרשות מסמכים והודעות הנוגעים לאותה התמחות, למעט תעודת עורך פטנטים.
: (א1) להוכחת התמחות תשמש תעודה מאת המאמן ובה יפורטו סוג העבודה שבה הועסק המתמחה, מספר שעות העבודה בשבוע, והעבודה הנוספת שעבד המתמחה בתקופת התמחותו - אם היתה כזו; הרשם רשאי לדרוש מהמתמחה להראות חמש דוגמאות משטחים שונים של עבודה של עורך פטנטים, שביצע בתקופת ההתמחות תחת השגחת מאמנו ולפי הוראותיו.
: (ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על מי שהתמחה ברשות הפטנטים.

@ 137. קיצור תקופת התמחות
: תקופת ההתמחות תקוצר בשלושה חדשים לכל שנה שבה עבד המבקש בחוץ לארץ במשרד עורך פטנטים או במחלקת פטנטים של מפעל תעשייתי, ובלבד שהתקופה המקוצרת הכוללת לא תעלה על שמונה עשר חודש.

== פרק ד': רישום בפנקס עורכי הפטנטים ==

@ 138. בקשת הרישום
: המבקש להירשם בפנקס עורכי הפטנטים יגיש בקשתו לרשם ויצרף לה את המסמכים המעידים שנתקיימו בו כל התנאים האמורים [[בסעיף 142 לחוק]].

@ 139. רישום (תיקון: תשע&quot;ג)
: ראה הרשם כי התקיימו במבקש כל התנאים שעליו למלא, ירשום את שמו בפנקס, ודבר הרישום יפורסם באתר האינטרנט.

@ 140. (תיקון: תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))

@ 141. פנקס עורכי הפטנטים (תיקון: תשע&quot;ג)
: הרשם ינהל באתר האינטרנט פנקס שיירשמו בו שמותיהם של כל עורכי הפטנטים הרשומים בישראל, מעניהם, תאריכי רישומם ופרטים על חידוש הרישום או מחיקתו.

@ 142. אגרות שנתיות (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) עורך פטנטים הרשום בפנקס ישלם, לפני האחד בינואר שבכל שנה את האגרה השנתית שנקבעה.
: (ב) בעד פיגור בתשלום האגרה תשולם תוספת בשיעור של 5% לכל חודש שבו פיגרו בתשלום או חלק ממנו; עורך פטנטים שלא שילם את האגרה חמש שנים, יימחק שמו מן הפנקס.

@ 143. (תיקון: תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))

@ 144. רישום מחדש
: מי שנמחק שמו מן הפנקס לפי [[תקנה 142]] יוכל לבקש להירשם מחדש לאחר שימלא את כל התנאים הדרושים לכך, ובלבד שלא יחוייב להיבחן מחדש כאמור [[בסעיף 143 לחוק]].

= חלק אחד-עשר: הרשות והרשם (תיקון: תשע&quot;ב-2) =

== פרק א': רישום בפנקס ותיקוני מסמכים ==

@ 145. פנקס הפטנטים (תיקון: תשע&quot;ג)
: אלה הפרטים שיירשמו בפנקס הפטנטים לענין כל פטנט:
: (1) השם, המען, ומען למסירת מסמכים בישראל של בעל הפטנט או בעל כל זכות בפטנט;
: (2) שם האמצאה, תאריך הבקשה, ואם נדרש דין קדימה - מדינת האיגוד שבה הוגשה בקשת החוץ, תאריך הגשתה ומספרה או סימן זיהוי אחר שנתנה לה הרשות שאליה הוגשה, תאריך פרסום קיבול הבקשה לפי [[סעיף 26 לחוק]], תאריך מתן הפטנט, תאריך מתן צו הארכה לפי [[החוק]], דבר הגשת התנגדות למתן צו הארכה, דבר הגשת בקשה לשינוי תקופת תוקף צו הארכה או לביטולו;
: (3) אגרות חידוש ששולמו, תיקונים בפירוט הפטנט, פקיעת תוקף, פקיעת תוקף צו הארכה, החזר תוקף, דבר הגשת בקשה לביטול הפטנט וביטול הפטנט;
: (4) מתן זכות קנין מלאה או חלקית בפטנט או שיעבודה, ושמו ומענו של מי שהזכות ניתנה לו ותאריך הנתינה; לענין פסקה זו, מתן זכות קנין - הענקתה, העברתה או תסיבתה של כל זכות בפטנט או מתן רשיון בו, בין ייחודי ובין לא ייחודי;
: (5) כל פרט אחר שנתבקש הרשם לרשמו, אם, לדעתו, יש לציבור ענין בפרסומו.

@ 146. רישום שינויים (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) בקשה לרשום שינוי פרטים כאמור [[בתקנה 145(1)]] תוגש לרשם ויפורטו בה נימוקי הבקשה ויצורפו אליה ראיות לתמיכת הבקשה וכן האגרה שנקבעה, ורשאי הרשם לדרוש פרטים או ראיות נוספים, להנחת דעתו, כי אכן יש לרשום את השינוי המבוקש; הוגשה בקשה כאמור לתיקון טעות סופר, לא תיגבה אגרה בעדה.
: (ב) הוגשה הבקשה על ידי מי שאינו הבעל הרשום או בעל רשיון ייחודי ושלא מטעמם או בהסכמתם, ימציא להם המבקש עותק מבקשתו ומן המסמכים שצורפו אליה.
: (ג) לא הודיע מי שנמסר לו עותק מהבקשה לפי תקנת משנה (ב) על התנגדותו לרישום תוך חודש מיום שנמסרו לו המסמכים כאמור בתקנת משנה (ב) ונוכח הרשם כי אותם מסמכים אכן נמסרו לו, יראו כאילו הסכים לבקשה.
: (ד) הודיע הבעל הרשום על התנגדותו לתיקון המבוקש יועיד הרשם מועד לשמיעת טענות הצדדים.

@ 147. רישום זכות קנין (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בקשה לרישום קבלת זכות קנין תוגש לרשם בעותק אחד בצירוף המסמך שבו נעשתה ההעברה והאגרה שנקבעה.
: (ב) הרשם ירשום את העברת הזכות אם נוכח כי אכן המסמכים תקינים והזכות הועברה.

@ 148. קבלת נסחים ומסמכים
: בקשה לקבלת נסח מאושר מהפנקס תוגש בכתב ותצורף אליה האגרה שנקבעה.

@ 149. תיקון רשומות ומסמכים (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בקשה לתיקון כל רשומה או מסמך שאין לגביה הוראה במקום אחר [[בחוק]] או בתקנות אלה, תוגש לרשם בעותק אחד בצירוף האגרה שנקבעה ויפורטו בה התיקון המבוקש ונימוקי הבקשה; נוכח הרשם כי ראוי להתיר את התיקון, יפעל לפי הוראות תקנה זו.
: (ב) ראה הרשם כי אין זכותו של כל אדם עלולה להיפגע על ידי כך, יודיע למבקש כי התיר או ביצע את התיקון.
: (ג) היה הרשם סבור כי מבקש פטנט, בעל פטנט, בעל רשיון או בעל רשיון כפיה או כל בעל זכות אחרת בפטנט, עלול להיפגע מהתיקון ימסור להם הרשם הודעה על התיקון המבוקש.
: (ד) תוך חודש מיום שנמסרה לאדם הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), רשאי הוא להגיש התנגדות לתיקון ויפרט בכתב טענותיו את העובדות שעליהן הוא סומך את טענותיו ויצרף אליו את ראיותיו.
: (ה) הוגשה התנגדות כאמור, יועיד הרשם מועד לשמיעת טענות הצדדים.

== פרק א'1: פרסום באתר האינטרנט (תיקון: תשע&quot;ג) ==

@ 149א. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו) : (((בוטלה).))

@ 149ב. שמירת המידע (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: מידע שפורסם באתר האינטרנט לפי חובה [[בחוק]] או על פיו יישמר במערכת ממוכנת שיועדה לכך ובהתאם להנחיות אגף מערכות המידע במשרד המשפטים, ובלבד שנוסף על האמור [[בסעיף 166א לחוק]] -
: (1) המערכת מגובה באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי נשמר בנפרד מהמערכת;
: (2) ננקטים אמצעים סבירים כדי להגן על המידע שפורסם מפני שינויים לכל אורך תקופת שמירתו; לעניין זה, חתימת קובץ המכיל את המידע שפורסם בחתימה אלקטרונית מאובטחת, כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], ערב הפרסום, תיחשב כאמצעי סביר להגנה מפני שינויים.

== פרק ב': הרשם והבוחנים ==

@ 150. השגה על פעולות של בוחן (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: המבקש להשיג על פעולה של בוחן ולא נקבעה דרך אחרת לעניין זה בתקנות אלה, יגיש הודעה על כך לרשם בתוך חודש מיום שניתנה לו הודעה על פעולת הבוחן ויפרט בה את הפעולה של הבוחן מושא ההשגה; על ההשגה יחולו [[תקנות 47]] [[ו-48]] בשינויים המחויבים.

@ 151. החלטת הרשם בהשגה (תיקון: תשע&quot;ו)
: החלטת הרשם בהשגה לפי [[תקנה 150]] תינתן בכתב מנומק ותימסר למבקש.

@ 152. (תיקון: תשע&quot;ו) : (((בוטלה).))

== פרק ג': קבלת היתרים לענין [[פרק ו' לחוק]] ==

@ 153. פניה
: בקשה להיתר לפי [[+|סעיפים 98(ו)]] [[או 103 לחוק]] תוגש לרשם והוא יעבירם לתעודתם.

= חלק שנים-עשר: ועדות =

== פרק א': ועדות ערר ==

@ 154. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדה&quot; - ועדת ערר שנתמנתה על ידי שר המשפטים לפי [[+|סעיפים 96]] [[או 101 לחוק]];
:- &quot;צו&quot; - צו לפי [[+|סעיפים 94]] [[או 99 לחוק]];
:- &quot;השר&quot; - שר הבטחון או השר שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 112 לחוק]], לפי הענין.

@ 155. הגשת הודעת ערר (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;ו)
: (א) ערר על פי [[+|סעיפים 96]] [[או 101 לחוק]] יהיה בדרך הודעה שתוגש לרשם.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 10א]], ערר יוגש לפי [[תקנה 11]] בלבד ובארבעה עותקים; על הגשת הודעת ערר ותשובה לערר לא תחול [[תקנה 11(ד)]].

@ 156. פרטי הודעת ערר
: (א) הודעת הערר תפרט -
:: (1) את שמו ומענו של העורר וכן מען למסירת מסמכים;
:: (2) את המספר והתאריך של הבקשה למתן הפטנט, נושא הצו ואת שם האמצאה;
:: (3) את התאריך שבו נדחה ערר קודם - אם היה, ומספר התיק;
:: (4) את נימוקי הערר, לרבות נימוקים משפטיים, כל נימוק בפסקה נפרדת ובקיצור.
: (ב) הודעת הערר תהא חתומה ביד המבקש.
: (ג) להודעת הערר יצורפו מסמכים אלה, בארבעה עתקים כל אחד:
:: (1) תצהיר לאימות העובדות שעליהן מסתמך העורר;
:: (2) העתק הצו שעליו הוא עורר.
: (ד) השר שנתן את הצו יצויין בהודעת הערר כמשיב.

@ 157. המצאת ההודעה למשיב
: הרשם ימציא עותק של הודעת הערר למשיב וליושב ראש הועדה.

@ 158. תשובת המשיב
: (א) המשיב רשאי להגיש לרשם בארבעה עתקים, תוך חודש מהיום שבו הומצא לו עותק הודעת הערר כאמור, תשובה מנומקת הנתמכת בתצהיר.
: (ב) הוגשה תשובת המשיב כאמור בתקנה זו, ימציא הרשם לעורר עתקים מהתשובה והתצהיר.

@ 159. קביעת מועד לשמיעת הערר
: יושב ראש הועדה יקבע, תוך חדשיים מיום הגשת הודעת הערר, מועד לשמיעת הערר, וימסור לעורר ולמשיב הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפחות בדבר המועד שקבע כאמור.

@ 160. התייצבות לחקירה שכנגד
: (א) בעל דין הרוצה לחקור חקירה שכנגד אדם שמסר תצהיר לאימות העובדות שעליהן מסתמך בעל דין אחר, יודיע על כך ליושב ראש הועדה ולאותו בעל דין לפחות שבעה ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת הערר.
: (ב) בעל הדין שנמסרה לו הודעה כאמור בתקנת משנה (א), יביא לפני הועדה, בזמן הקבוע לשמיעת הערר, את המצהיר שנדרש לחקירה שכנגד כאמור.
: (ג) לא הביא בעל דין את המצהיר לחקירה שכנגד כאמור בתקנת משנה (ב), או סירב המצהיר להשיב על שאלות שנשאל בחקירה שכנגד ללא צידוק סביר לכך, לא ישמש תצהירו ראיה, אלא אם כן היתה הועדה משוכנעת שקבלת התצהיר כראיה דרושה לשם עשיית צדק.

@ 161. שמיעת טענות הצדדים
: (א) הועדה תשמע תחילה את טענות העורר, ולאחר מכן את טענות המשיב.
: (ב) הועדה רשאית להתיר לעורר להשיב על טענות המשיב ככל שהדבר ייראה לה.

@ 162. דיון שלא בפני בעל הדין
: הוזמנו בעלי דין כדין ולא התייצבו לפני הועדה במועד שנקבע לשמיעת הערר או במועד שנדחה לפי [[תקנה 166]], יחולו הוראות אלה:
: (1) התייצב העורר ולא התייצב המשיב, רשאית הועדה לדחות את שמיעת הערר או לשמוע את הערר שלא בפני המשיב;
: (2) לא התייצב העורר, רשאית הועדה לדחות את שמיעת הערר או לבטל את הערר.

@ 163. טענת פגם לנימוקים שבכתב
: (א) בשמיעת הערר לא תיזקק הועדה לכל טענות של פגם בצורת הודעת הערר, אלא אם נמסרה הודעה בכתב על כך לעורר לפחות שבעה ימים לפני היום שנקבע לשמיעת הערר והוא לא תיקן את הפגם לפני אותו מועד.
: (ב) נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) והעורר לא תיקן את הפגם בעוד מועד, רשאית הועדה - מטעמים מיוחדים - להרשות לעורר לתקן את הפגם בתנאים שתקבע.

@ 164. הדיון מוגבל לנימוקים שבכתב
: בשמיעת הערר לא תיזקק הועדה לכל נימוק שלא הוזכר בהודעת הערר או בתשובת המשיב, אלא אם היא משוכנעת שההשמטה נגרמה שלא באשמת בעל הדין המבקש להיעזר באותו נימוק, או ששמיעת הנימוק הנוסף דרושה לשם עשיית צדק.

@ 164א. בקשת ביניים בפני הוועדה (תיקון: תשע&quot;ו)
: על בקשת ביניים בפני הוועדה יחולו הוראות [[תקנה 5א]], ואולם סמכויות הרשם לפי [[תקנה 5א(א) עד (ב) ו-(ד) עד (ו)]] יהיו נתונות ליושב ראש הוועדה, והסמכות לפי [[תקנה 5א(ח)]] תהיה נתונה לוועדה, בכפוף לאמור [[בתקנה 165]].

@ 165. סמכויות יושב ראש הועדה
: יושב ראש הועדה רשאי -
: (1) להאריך כל מועד שנקבע [[בפרק זה]];
: (2) להרשות לבעלי הדין להגיש מסמכים בנוסף למסמכים שפורטו [[בפרק זה]].

@ 166. דחיית הבירור
: הועדה רשאית לדחות את שמיעת הערר, ומשהחלה בשמיעתו - לדחות את המשך הדיון בו, אם הדחיה דרושה, לדעתה, לשם עשיית צדק.

@ 167. החלטת הועדה
: (א) הועדה רשאית לקבל החלטות ברוב דעות.
: (ב) החלטת הועדה תיערך בכתב ותיחתם בידי כל חברי הועדה.
: (ג) העתק ההחלטה, מאושר ביד יושב ראש הועדה, יימסר למערער ולמשיב סמוך ככל האפשר למתן ההחלטה, אולם הועדה רשאית להחליט מטעמי בטחון שלא למסור למערער את נימוקי ההחלטה בכתב.

@ 168. הוצאות הערר
: הועדה רשאית לפסוק על הטלת הוצאות הערר ולקבוע על מי יוטלו.

@ 169. מיזוג עררים
: הועדה רשאית למזג עררים התלויים ועומדים לפניה, לדון בהם במשותף ולתת החלטה אחת בכולם, אם -
: (1) העררים הוגשו על צו אחד או בנוגע לאותה בקשה למתן פטנט; או
: (2) כרוכות בהם בעיות חוק זהות או דומות או בעיות עובדה זהות או דומות.

@ 170. צירוף בעלי דין
: הועדה רשאית, בכל שלב של מהלך הדיון בערר שלפניה, לצרף כעורר או כמשיב כל אדם הנראה לה מעוניין בערר.

== פרק ב': הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים ==

@ 171. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הועדה&quot; - הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שנתמנתה לפי [[סעיף 109 לחוק]];
:- &quot;בקשה עיקרית&quot; - בקשה להכרעת הוועדה בעניין הנתון לסמכותה לפי [[+|סעיפים 107]], [[+|108]] [[או 134 לחוק]];
:- &quot;היתר&quot; - היתר שניתן לפי [[+|סעיפים 98(1)]] [[או 103(1) לחוק]];
:- &quot;משיב&quot; - מי שעשוי להיות חייב על פי הכרעת הועדה בתשלום פיצויים או תמלוגים;
:- &quot;צו&quot; - צו שניתן לפי [[+|סעיפים 94]] [[או 99 לחוק]].

@ 172. הגשת בקשה (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;ו)
: (א) הבקשה העיקרית תוגש לרשם, ויפורטו בה -
:: (1) שם המבקש, מענו ומען למסירת מסמכים;
:: (2) שם המשיב ומענו;
:: (3) היה המבקש בעל אמצאה - שם האמצאה, מספר הפטנט או בקשת הפטנט עליה או פרטים אחרים לזיהוי האמצאה;
:: (4) העובדות הנוגעות לקביעת גובה הפיצויים או התמלוגים;
:: (5) הנימוקים שעליהם מבוססת הבקשה העיקרית, כל נימוק בפסקה נפרדת;
:: (6) הסעד המבוקש.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 10א]], בקשה עיקרית לפי [[+|סעיף 107]] [[או 108 לחוק]] וכל מסמך אחר בהליך לפי [[-#107|הסעיפים האמורים]], לרבות בקשת ביניים, יוגשו לרשם לפי [[תקנה 11]] בלבד ובשלושה עותקים; על הגשת בקשה עיקרית לפי [[+|סעיף 107]] [[או 108 לחוק]], ועל הגשת תשובה לבקשה עיקרית כאמור, לא תחול [[תקנה 11(ד)]].
: (ג) בקשה עיקרית לפי [[סעיף 134 לחוק]] וכל מסמך אחר בהליך לפי [[הסעיף האמור]], לרבות בקשת ביניים, המוגשים בנייר לפי [[תקנה 11]], יוגשו בשלושה עותקים.
: (ד) המבקש ימציא למשיב עותק של הבקשה העיקרית וכל מסמך אחר המוגש על ידו באותו הליך ואם הבקשה העיקרית הוגשה לפי [[סעיף 134 לחוק]], רשאי הוא לפעול בהתאם להוראות [[תקנות 15(א1)]] [[ו-15(א2)]] ויחולו הוראות [[תקנות 15(א3)]] [[ו-15(א4)]].

@ 173. נספחי הבקשה
: לבקשה יצורפו תצהירים לאימות העובדות שעליהן מסתמך המבקש וכן העתקים מן הצו או מן ההיתר, לפי הענין.

@ 174. תשובת המשיב (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) המשיב רשאי, תוך חודש מיום הגשת הבקשה העיקרית, להגיש לרשם תשובה מנומקת בצירוף תצהירים לאימות העובדות שעליהן הוא מסתמך.
: (ב) התשובה ונספחיה יוגשו בארבעה עתקים.
: (ג) לא הגיש המשיב תשובה כאמור יראו כאילו הסכים למתן הסעד שנתבקש.
: (ד) המשיב ימציא למבקש עותק של התשובה וכל מסמך אחר המוגש על ידו באותו הליך, ואם הבקשה העיקרית הוגשה לפי [[סעיף 134 לחוק]], רשאי הוא לפעול בהתאם להוראות [[תקנות 15(א1)]] [[ו-15(א2)]], ויחולו הוראות [[תקנות 15(א3)]] [[ו-15(א4)]].

@ 175. מסירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ו)
: הוגשו הבקשה העיקרית והתשובה, ימסור אותן הרשם לידי יושב ראש הועדה.

@ 176. קביעת מועד לשמיעת הבקשה
: יושב ראש הועדה יועיד מועד לשמיעת טענות הצדדים ויודיעם על המועד שקבע לפחות עשרה ימים מראש.

@ 177. התייצבות לחקירה שכנגד
: (א) רצה אחד הצדדים לחקור חקירה שכנגד אדם שמסר תצהיר לאימות העובדות שעליהן מסתמך הצד שכנגד (להלן - המצהיר) יודיע על כך ליושב ראש הועדה ולצד שכנגד, לפחות שבעה ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת הבקשה.
: (ב) צד שנמסרה לו הודעה כאמור בתקנת משנה (א), יביא את המצהיר לפני הועדה בזמן שנקבע לשמיעת הבקשה.
: (ג) לא הביא הצד את המצהיר לחקירה שכנגד או סירב המצהיר להשיב על שאלות שנשאל בחקירה שכנגד ללא צידוק סביר לכך, לא ישמש תצהירו ראיה, אלא אם כן היתה הועדה משוכנעת שקבלת התצהיר כראיה דרושה לשם עשיית צדק.

@ 178. שמיעת טענות הצדדים
: (א) הועדה תשמע תחילה את טענות המבקש ולאחר מכן את טענות המשיב.
: (ב) הועדה רשאית להתיר למבקש להשיב על טענות המשיב.

@ 179. טענות פגם
: בשמיעת הבקשה לא תיזקק הועדה לכל טענות של פגם בצורת הבקשה אלא אם נמסרה הודעה בכתב על כך למבקש, לפחות שבעה ימים לפני היום שנקבע לשמיעת הבקשה, והוא לא תיקן את הפגם לפני אותו מועד.

@ 180. נימוקים שאין שומעים אותם
: בשמיעת הבקשה לא תיזקק הועדה לכל נימוק שלא הוזכר בבקשה או בתשובת המשיב אלא אם היא משוכנעת שההשמטה נגרמה שלא באשמת הצד המבקש להיעזר באותו נימוק, או ששמיעת הנימוק הנוסף דרושה לשם עשיית צדק.

@ 180א. בקשת ביניים בפני הוועדה (תיקון: תשע&quot;ו)
: על בקשת ביניים בפני הוועדה יחולו הוראות [[תקנה 5א]], ואולם סמכויות הרשם לפי [[תקנה 5א(א) עד (ב) ו-(ד) עד (ו)]] יהיו נתונות ליושב ראש הוועדה, והסמכות לפי [[תקנה 5א(ח)]] תהיה נתונה לוועדה, בכפוף לאמור [[בתקנה 181]].

@ 181. סמכויות יושב ראש הועדה
: יושב ראש הועדה רשאי -
: (1) להאריך כל מועד שנקבע [[בפרק זה]];
: (2) להרשות לצדדים להגיש מסמכים בנוסף למסמכים שפורטו [[בפרק זה]].

@ 182. דחיית הבירור
: הועדה רשאית לדחות את שמיעת הבקשה, ומשהחלה בשמיעתה - לדחות את המשך הדיון בה, אם הדחיה דרושה לדעתה, לשם עשיית צדק.

@ 183. החלטת הועדה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הועדה רשאית לקבל החלטה ברוב דעות.
: (ב) החלטת הועדה תיערך בכתב ותיחתם בידי כל חברי הועדה.
: (ג) העתק ההחלטה יימסר למבקש ולמשיב סמוך ככל האפשר למתן ההחלטה, אולם הועדה רשאית להחליט מטעמי בטחון שלא למסור לצדדים את נימוקי ההחלטה בכתב.

@ 184. הוצאות הבקשה
: הועדה רשאית לפסוק על הטלת הוצאות הבקשה ולקבוע על מי יוטלו.

@ 185. אי התייצבות בשעת הבירור
: נמסרה לצדדים הודעה כדין ולא התייצבו לפני הועדה במועד שנקבע לבירור הבקשה או במועד שנדחה לפי [[תקנה 182]], יחולו הוראות אלה:
: (1) התייצב המבקש ולא התייצב המשיב, רשאית הועדה לדחות את הדיון או לדון בבקשה ולהחליט בה;
: (2) לא התייצב המבקש, רשאית הועדה לדחות את הדיון או לבטל את הבקשה.

@ 186. מיזוג בקשות
: הועדה רשאית למזג בקשות התלויות ועומדות לפניה ולדון בהן במשותף ולתת החלטה אחת בכולן, אם -
: (1) הן הוגשו בקשר לצו אחד או להיתר אחד; או
: (2) כרוכות בהן בעיות חוק זהות או דומות או בעיות עובדה זהות או דומות.

@ 187. צירוף בעלי דין
: בכל שלב משלבי הדיון בבקשה שלפניה, רשאית הועדה, לפי בקשת המבקש, המשיב או אדם מעוניין אחר, לצרף כמבקש או כמשיב כל אדם המעוניין בתוצאות הבקשה.

= חלק שלושה-עשר: סמכויות עזר =

@ 188. סמכות להתיר תיקונים
: (א) הרשם רשאי לתקן או להתיר לתקן כל טעות שנעשתה בבקשה או במסמך שהוגשו לו בכל הליך אם לא נקבעה לכך הוראה אחרת [[בחוק]] או בתקנות אלה ואם לדעתו לא יפגע התיקון בזכויות אדם אחר.
: (ב) היתה הבקשה לתקן בענין שבהליך על ריב, יחליט הרשם בדבר לאחר שישמע את טענות הצדדים.

@ 189. סיכום טענות בכתב (תיקון: תשע&quot;ו)
: הרשם רשאי לדרוש מכל מבקש או בעל דין שלפניו לסכם בכתב את טענותיו שטען אותו אדם בפניו, ואם דרש כך חייב מי שנדרש למלא אחר הדרישה בתוך המועד שהורה לו הרשם ובלבד שלא יפחת מחודש מיום הדרישה.

@ 190. דרישת הסברים
: הרשם רשאי לדרוש ממבקש או ממביא הליך שלא על ריב להופיע בפניו ולמסור לו ביאורים בעל פה על כל ענין שבבקשתו או בהליך שהביא.

@ 190א. הגשת מקור (תיקון: תשע&quot;ו)
: הרשם רשאי לדרוש ממי שהגיש העתק צילומי או סריקה ממוחשבת של תצהיר או מסמך רשמי שנתנה רשות מרשויות המדינה או רשות של מדינת חוץ, להגישם במקור אם קיים חשש סביר כי ההעתק אינו מדויק או אינו זהה בתוכנו למקור; בתקנה זו -
:- &quot;העתק צילומי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 40 לפקודת הראיות]];
:- &quot;סריקה ממוחשבת&quot; - כהגדרתה [[בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש&quot;ל-1969]].

= חלק ארבעה-עשר: ערעורים =

@ 191. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב) : (((נמחקה).))

@ 192. מועד וסדרי הדין בערעור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: מועד הערעור וסדרי הדין בערעור על החלטת הרשם, יהיו כסדרי הדין לפי [[#פרק יז|פרק י&quot;ז בחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]].

@ 193. ראיות
: החליט בית משפט שלערעור לשמוע ראיות, יחולו סדרי הדין הנוהגים בגביית ראיות באותו בית משפט בשבתו כערכאה ראשונה.

@ 194. העתק ההחלטה לרשם
: בית משפט שלערעור יעביר העתק מהחלטתו לרשם.

= חלק חמישה((-))עשר: אמצאות בשירות =

== פרק א': סכסוך בקשר לאמצאה ==

@ 195. הודעה בדבר פניה לרשם
: בקשה לרשם להכריע בשאלה אם אמצאה פלונית היא אמצאת שירות תוגש לרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה ויפורטו בה העובדות החשובות להכרעה בשאלה וראיות לביסוסן, וכן יצויין בה מי הוא המשיב.

@ 196. תשובת הצד שכנגד
: המשיב שצויין כאמור [[בתקנה 195]] רשאי להגיש לרשם, תוך חדשיים מיום הגשת ההודעה, את תשובתו המנומקת ואת ראיותיו.

@ 197. סיום ראיות
: לא יוגשו ראיות נוספות על ידי צד מן הצדדים אלא ברשותו של הרשם.

@ 198. שמיעת טענות
: (א) הוגשו כתבי הטענות כאמור [[בתקנות 195]] [[ו-196]] או הוגשו כתבי טענות על ידי המבקש בלבד וחלפה התקופה האמורה [[בתקנה 196]], יועיד הרשם מועד לשמיעת טענות הצדדים ויודיע להם עליו לפחות חודש ימים מראש.
: (ב) לא הופיע צד במועד שנקבע ולא הודיע על טעמים סבירים לכך, יראו אותו כמודה בטענות הצד שכנגד.

== פרק ב': רישום אמצאות שירות ==

@ 199. פנקס אמצאות שירות
: (א) לצורך רישום אמצאות שירות ינהל מוסד מחקר של המדינה פנקס אמצאות שירות.
: (ב) הפנקס יהיה מכורך וכל רישום בו ייעשה במקור וכפל, על גבי דפים ממוספרים בסדר עוקב.
: (ג) ואלה הפרטים שיירשמו בפנקס:
:: (1) שם נושא המחקר;
:: (2) שמו של החוקר;
:: (3) תיאור תמציתי, באמצעות תשריטים במידת הצורך, שייערך מזמן לזמן אך לא פחות מאשר בסיום כל שלב של המחקר, והמפרט את השלב של המחקר שאליו הגיע החוקר; ואזכור תרשימים שערך החוקר בקשר למחקרו;
:: (4) תאריך סיום שלב המחקר כאמור בפסקה (3) ותאריך הרישום בפנקס.
: (ד) כל רישום כאמור בתקנת משנה (ג) ייחתם ביד החוקר, ודפי הפנקס יהיו חתומים ביד הממונה על היחידה שבה מועסק החוקר.
: (ה) רישום בפנקס כאמור כוחו יפה לענין רישום בפנקס לפי [[סעיף 55(א)(3) לחוק]].

= חלק ששה((-))עשר: שונות =

@ 200. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ג' בניסן תשכ&quot;ח (1 באפריל 1968).

@ 201. רישום עורכי פטנטים שהיו סוכני פטנטים
: (א) בקשה להירשם כעורך פטנטים לפי [[סעיף 196 לחוק]] תוגש לרשם בכתב, והרשם יאשר את דבר ההגשה.
: (ב) הוגשה בקשה על ידי אדם [[שסעיף 196(2) לחוק]] דן בו והיה הרשם סבור כי אותו אדם לא עסק בהיקף ניכר בעבודה שנתייחדה [[בחוק]] לעורך פטנטים, יודיע לו הרשם על כך בכתב ויתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, ובלבד שימציא לרשם, שבעה ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת טענותיו, ראיות שיש בהן כדי לבסס את טענותיו.

@ 202. רציפות פעולות (תיקון: תשע&quot;ו)
: כל פעולה שרשאים או חייבים היו לעשותה, בענין בקשות לפטנטים שהוגשו ועדיין לא קובלו, גם לפי [[פקודת הפטנטים והמדגמים]], ותקנות הפטנטים, והן לפי הוראות [[החוק]] או תקנות אלה, רואים אותה כאילו רשאים או חייבים היו לעשותה לפי תקנות אלה והודעת הרשם לכל אדם לעשות פעולה כאמור יראו כדרישה כדין לפיהן, ואולם -
: (1) שיעור האגרה שנקבעה לעשיית הפעולה יהיה השיעור שנקבע [[בתוספת השנייה לתקנות אלה]];
: (2) יראו את ההודעה האמורה כאילו נמסרה ביום תחילתו של [[החוק]], אלא שהודעה שנמסרה לפי תקנות 21א, 22 או 26(ב) לתקנות הפטנטים יראו כאילו נמסרה לפי תקנות אלה במועד שבו נמסרה למעשה.

@ 202א. רציפות הדיון (תיקון: תשס&quot;ג)
: נמנע מרשם, מסגן רשם או מפוסק קנין רוחני, מכל סיבה שהיא, לסיים דיון בענין שהחל בו (בסעיף זה - ענין שטרם הסתיים), יחולו הוראות אלה:
: (1) יחליט הרשם אם לדון בענין שטרם הסתיים בעצמו או להעבירו לסגן רשם או לפוסק קנין רוחני;
: (2) רשם וכן סגן רשם או פוסק קנין רוחני שענין שטרם הסתיים הועבר אליו לפי פסקה (1), רשאי לנהוג בעדות שנרשמה לפי תקנות אלה כאילו הוא עצמו שמע או רשם אותה, ורשאי הוא להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו.

@ 203. תיקון פגמים בצורת הבקשה והפירוט
: (א) הוראות תקנות אלה בענין צורת הפירוט יחולו גם על בקשות שהוגשו על פי [[פקודת הפטנטים והמדגמים]] ומותר לשלוח הודעה על ליקויים כאמור [[בתקנה 31(א)]] לגבי בקשות לפטנט התלויות ועומדות עם תחילתו של [[החוק]], ואולם אם היה הפגם כאמור [[בתקנה 31(א)(1)]] לא יהיה המבקש חייב בתשלום האגרה שנקבעה לענינים אלה.
: (ב) הודעת הרשם על פגמים שנמצאו בבקשה כאמור [[בתקנה 31(א)]] תימסר למבקש לא יאוחר מארבעה חדשים לפני שהבקשה תעמוד לבחינה.

@ 204. הגשת הפירוט שהוגש במדינת חוץ
: על המבקש אשר בקשתו לפטנט תלויה ועומדת לפני תחילת [[החוק|חוק זה (([צ&quot;ל: החוק]))]] להגיש את הפירוט שהוגש במדינת החוץ שלושה חדשים מיום שנדרש על ידי הרשם לעשות כן.

@ 205. השם (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ&quot;ח-1968&quot;.

== תוספת ראשונה ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו) : '''טופס מס' 1:''' (((בוטל)))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; (תיקון: תשע&quot;ב-2) : '''טופס מס' 2:''' בקשה לפטנט ((([[תקנה 19]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; (תיקון: תשע&quot;ב-2) : '''טופס מס' 3:''' תעודת פטנט ((([[תקנה 76]])))
@ &lt;עוגן טופס 4&gt; (תיקון: תשע&quot;ב-2) : '''טופס מס' 4:''' הודעה בדבר ניצול האמצאה ((([[תקנה 112]])))

== תוספת שנייה (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ג, [הודעות]) ==
==== ((([[תקנות 6]], [[6א]], [[19]], [[85]], [[87(ג)]], [[112(א)]] [[ו-202]]))) (תיקון: תשע&quot;ו) ====
@ : (((כל הסכומים מעודכנים לשנת 2022))) [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ו) : עם הגשת בקשה לפטנט לפי [[סעיף 11(א) לחוק]] בעד 50 התביעות הראשונות שבבקשה, ואולם מבקש שאינו חברה ואינו שותפות, או חברה או שותפות שמחזור עסקיה בשנה הקודמת לא עלה על 10 מיליון שקלים חדשים, או מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (להלן - חוק המועצה להשכלה גבוהה) או חברה למסחור טכנולוגיה שהיא בבעלות מלאה של מוסד כאמור, אשר עיסוקה בהגנה ובניהול של הקניין הרוחני הנובע מאמצאות אשר פותחו באותו מוסד, המגישים בעד אמצאה מסוימת בקשה ראשונה לפטנט ישלמו 60% מהסכום [---] &lt;!-- 2,000 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 2,077
@ 2. : אגרת הגשה נוספת בעד כל תביעה שבבקשה לפטנט החל בתביעה ה-51 [---] &lt;!-- 513 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 533
@ 3. : אגרת הגשה נוספת בעד כל 50 עמודים שבבקשה לפטנט החל בעמוד ה-101; במספר העמודים לא יימנו רצפים גנטיים [---] &lt;!-- 250 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 260
@ 4. : אגרת הגשה בעד כל תביעה נוספת שבבקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל, החל בתביעה ה-51 [---] &lt;!-- 513 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 533
@ 5. (תיקון: תשע&quot;ו) : אגרת הגשה בעד כל 50 עמודים נוספים שבבקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל, החל בעמוד ה-101; במספר העמודים לא יימנו רצפים גנטיים [---] &lt;!-- 250 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 260
@ 6. : עם הגשת בקשה להפקת דוח במתכונת של דוח חיפוש בין-לאומי לפי [[תקנה 35א]] [---] &lt;!-- 1,750 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 1,817
@ 7. : (א) עם הגשת בקשה למחיקת פטנט או לביטולו לפי [[+|סעיף 73(א)]], או לתיקון הפנקס לפי [[+|סעיפים 170(א)]] [[ו-171 לחוק]] או [[תקנות 146(א)]] [[ו-149(א)]] [---] &lt;!-- 233 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 242
: (ב) עם הגשת מסמך מתוקן שבעקבותיו יידחה תאריך בקשת הפטנט לפי [[סעיף 23 לחוק]] [---] &lt;!-- 233 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 242
: (ג) עם הגשת בקשה לרישום זכות לגבי פטנט או זכות באמצאה שהוגשה עליה בקשת לפטנט לפי [[סעיף 169 לחוק]], לשינוי רישום כזה או לביטולו [---] &lt;!-- 233 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 242
: (ד) עם הגשת בקשה לתיקון טעות סופר בפירוט לפי [[סעיף 69 לחוק]] [---] &lt;!-- 233 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 242
@ 8. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (א) אגרת הגשת בקשה להקדמת בחינה של פטנט לפי [[סעיף 19א(ד) לחוק]] -
:: (1) עם הגשת בקשה לפי [[סעיף 19א(א)(3) עד (6) לחוק]] [---] &lt;!-- 300 ש&quot;ח מתואם לשנת 2016 --&gt; 309
:: (2) עם הגשת בקשה לפי [[סעיף 19א(ג) לחוק]] [---] &lt;!-- 10,000 ש&quot;ח מתואם לשנת 2016 --&gt; 10,301
: (ב) אגרה בעד בחינה על-אתר של בקשת פטנט לפי [[סעיף 19א(ה) לחוק]] -
:: (1) אם הבקשה להקדמת הבחינה הוגשה לפי [[סעיף 19א(א)(3) עד (6) לחוק]] [---] &lt;!-- 700 ש&quot;ח מתואם לשנת 2016 --&gt; 721
:: (2) אם הבקשה להקדמת הבחינה הוגשה לפי [[סעיף 19א(ג) לחוק]] [---] &lt;!-- 5,000 ש&quot;ח מתואם לשנת 2016 --&gt; 5,150
@ 9. : עם הגשת בקשה להארכת כל מועד, לפי [[+|סעיפים 48ד(ג)]] [[ו-164 לחוק]] או לפי [[תקנות 5(א)]] [[או 87(ג)]], בעד כל חודש או חלק ממנו [---] &lt;!-- 200 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 208
@ 10. (תיקון: תשע&quot;ו) : עם קבלת הודעה על קיבול הבקשה לפי [[תקנה 52]], ואולם מבקש שאינו חברה ואינו שותפות או חברה או שותפות שמחזור עסקיה בשנה הקודמת לא עלה על 10 מיליון שקלים חדשים, או מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או חברה למסחור טכנולוגיה שהיא בבעלות מלאה של מוסד כאמור, אשר עיסוקה בהגנה ובניהול הקניין הרוחני הנובע מאמצאות אשר פותחו באותו מוסד, המגישים בעד אמצאה מסוימת בקשה ראשונה לפטנט ישלמו 60% מהסכום [---] &lt;!-- 700 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 727
@ 11. (תיקון: תשע&quot;ו) : (א) עם הגשת בקשה בקשר להליך על ריב, לפי כל אחד [[+|מהסעיפים 25]], [[+|30]], [[+|61]], [[+|67]], [[+|73(ג)]], [[+|117]], [[+|124(ב)]], [[+|133]] [[ו-170(ג) לחוק]] וכן [[תקנות 81]], [[84]], [[98]] [[ו-195]] [---] &lt;!-- 2,000 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 2,077
: (ב) עם הגשת בקשה להשמיע טענות לפני הרשם לפי [[+|סעיף 159]] או השגה לפי [[סעיף 161 לחוק]] או לפי [[תקנה 42]] [[או 46(א)]] [---] &lt;!-- 700 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 727
: (ג) עם הגשת בקשה לתיקון פירוט לפי [[+|סעיפים 29]] [[או 65 לחוק]] [---] &lt;!-- 700 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 727
: (ד) עם הגשת בקשה להחזרת תוקפו של פטנט לאחר פקיעתו לפי [[סעיף 59 לחוק]] [---] &lt;!-- 700 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 727
@ 12. : אגרת חידוש לפי [[סעיף 56 לחוק]]:
: (1) עם הגשת בקשת חידוש לפני תום שלושה חודשים מיום מתן הפטנט, עד תום שש שנים מתאריך הבקשה לפטנט [---] &lt;!-- 800 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 831
: (2) עם הגשת בקשת חידוש לפני תום השנה השישית מתאריך הבקשה לפטנט, לתקופה נוספת של ארבע שנים [---] &lt;!-- 1,600 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 1,662
: (3) עם הגשת בקשת חידוש לפני תום השנה העשירית מתאריך הבקשה לפטנט, לתקופה נוספת של ארבע שנים [---] &lt;!-- 2,400 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 2,493
: (4) עם הגשת בקשת חידוש לפני תום השנה הארבע עשרה מתאריך הבקשה לפטנט, לתקופה נוספת של ארבע שנים [---] &lt;!-- 4,000 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 4,154
: (5) עם הגשת בקשת חידוש לפני תום השנה השמונה עשרה מתאריך הבקשה לפטנט, לתקופה נוספת של שנתיים [---] &lt;!-- 5,600 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 5,816
: (6) אגרת חידוש כוללת לתשלום לפני תום שלושה חודשים מיום מתן הפטנט כדי שיהיה בתוקף לכל תקופתו [---] &lt;!-- 12,000 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 12,463
@ 13. : אגרה לאומית לפי [[סעיף 48ד(א) לחוק]] [---] &lt;!-- 2,000 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 2,077
@ 14. : אגרת חיפוש המשתלמת לרשות הפטנטים כרשות חיפוש בין-לאומית לפי [[=תקנות יישום האמנה|תקנה 6(ד) לתקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - תקנות יישום האמנה) [---] &lt;!-- 3,500 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 3,635
@ 15. : אגרת מסירה לפי [[תקנה 6(ה) לתקנות יישום האמנה]] [---] &lt;!-- 546 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 567
@ 16. : אגרה נוספת המשתלמת לרשות הפטנטים כרשות חיפוש בין-לאומית לפי [[סעיף 48י(ד) לחוק]] [---] &lt;!-- 3,500 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 3,635
@ 17. : אגרת בחינה מקדימה המשתלמת לרשות הפטנטים כרשות בין-לאומית לבחינה מקדימה לפי [[תקנה 6(ז) לתקנות יישום האמנה]] [---] &lt;!-- 1,500 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 1,558
@ 18. : אגרה נוספת המשתלמת לרשות הפטנטים כרשות בין-לאומית לבחינה מקדימה לפי [[סעיף 48יא(ד) לחוק]] [---] &lt;!-- 1,500 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 1,558
@ 19. : אגרת מסירה מאוחרת לפי [[תקנה 6(ח) לתקנות יישום האמנה]] [---] &lt;!-- 450 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 467
@ 20. : עם הגשת בקשה לדיון מחדש לפי [[סעיף 21א לחוק]], או לבטל ביטול לפי [[סעיף 21ב לחוק]] [---] &lt;!-- 233 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 242
@ 21. : (א) עם הגשת בקשה להיבחן בעל פה או בכתב לשם רישום כעורך פטנטים לפי [[סעיף 143 לחוק]], וכן עם הגשת הבקשה להירשם כעורך פטנטים לפי [[סעיף 142 לחוק]] [---] &lt;!-- 171 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 178
: (ב) אגרה שנתית לעורך פטנטים לפי [[סעיף 145 לחוק]] [---] &lt;!-- 171 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 178
@ 22. : בעד אישור או העתק כל פירוט, שרטוט, מסמך או תעודה, או בעד נסח מתוך הפנקס, לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]] [---] &lt;!-- 43 ש&quot;ח מתואם לשנת 2013 --&gt; 45


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט באדר תשכ&quot;ח (29 במרס 1968)
&lt;חתימה&gt; יעקב ש' שפירא שר המשפטים</text>
      <sha1>4yvgdsrw7vpegsq2z6b94kop906wmou</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>460518</id>
    <revision>
      <id>1414033</id>
      <parentid>1413856</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:54:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6485" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים), תשל&quot;ה-1975
=== תקנות בדבר ייבוא תרכיבים, מיקרואורגניסמים, ומעבירים, החזקתם וייצורם ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 1338|תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים)|3320)); ((תשל&quot;ז, 596|תיקון|3640)); ((תשל&quot;ט, 722|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ז, 83|תיקון|4978)); ((תשנ&quot;ה, 882|תיקון|)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 183|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1112|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 150|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2659|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 685|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1194|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1753|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 73|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1525|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 277|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((705|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1137|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 457|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1049|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 408|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((871|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((519|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((425|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((947|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 302|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 753|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 339|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1123|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 480|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 611|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)); ((תש&quot;ע, 1582|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1264|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1463|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2023|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3337|הודעת אגרות חקלאיות|9431)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;מיקרואורגניסם&quot; - חידק, נגיף או טפיל העלול לחולל מחלה בבעלי-חיים;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים;
:- &quot;נמל יבוא&quot; - נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת; נמל התעופה בן-גוריון וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה;
:- &quot;מעביר&quot; - בעל-חיים או פרוק-רגליים הנושא בגופו בצורה גלויה או סמויה מיקרואורגניסם;
:- &quot;תרכיב&quot; - תרכיב (Vaccine), נסיוב (Serum) וכל מוצר ביאולוגי שהופק ממיקרואורגניסם, למעט אנטיביוטיקה.

@ 2. היתר לייבוא, להחזקה וייצור (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) לא ייבא אדם מיקרואורגניסם, מעביר או תרכיב אלא דרך נמל יבוא ועל פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
: (ב) לא יחזיק ולא יפיץ אדם מיקרואורגניסם, מעביר או תרכיב, לצורך מחקר, איבחון, הוראה או מטרה אחרת, ולא ייצר תרכיב, אלא בהיתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 3. מתן היתר
: המנהל רשאי לתת היתר, לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם.

@ 4. אגרת היתר (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, [הודעות], תשמ&quot;ז)
: (א) בעד מתן היתר לפי [[תקנה 3]] לייבוא חד-פעמי של תרכיב או לייצור חוזר של תרכיבים בשנת כספים, תשולם אגרה בסך 30.00 שקלים חדשים (((מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2021, 194.00 ש&quot;ח))) לכל היתר.
: (ב) היתר לייבוא או להחזקה של מיקרואורגניסם, מעביר או דוגמה מסחרית של תרכיב, פטורים מתשלום אגרה.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

@ 6. ביטול
: תקנות מחלות בעלי-חיים (וקצין) - בטלות.

@ 7. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים), תשל&quot;ה-1975&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באדר תשל&quot;ה (7 במרס 1975)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>l81i8i5m9brudnfjset0gmrx6j8drhb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>463995</id>
    <revision>
      <id>1414023</id>
      <parentid>1356563</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:52:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5962" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה), התשס&quot;א-2001

&lt;מאגר 2000446 תיקון 88733&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;א, 241|חוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה)|15:300365)); ((תשס&quot;ב, 205|תיקון|15:300466)), ((436|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)); ((תשס&quot;ג, 148|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)), ((428|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)).

&lt;מבוא&gt; (('''חוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה), התשס&quot;א-2001 בוטל ביום 1.6.2003''' לפי [[סעיף 38 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס&quot;ג-2003]].))

@ 1. קיום תוקף תקנות (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג)
: תקנות לפי [[=הפקודה|סעיף 11 לפקודת מס הכנסה]] (להלן - הפקודה), שתוקפן פקע ביום י&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (1 בינואר 2002) יעמדו בתוקפן, כאילו לא פקע, עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003), ואין לגרוע מהן או להוסיף עליהן יישובים.

@ 2. הוראה מיוחדת לענין יישובי גבול הצפון
: על אף הוראות [[סעיף 1]], שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להגדיל את שיעור ההנחה ממס לתושבי היישובים בגבול הצפון כקבוע [[=תקנות גבול הצפון|בתקנות מס הכנסה (הנחות ממס לתושבי גבול הצפון), התשמ&quot;ו-1985]] (להלן - תקנות גבול הצפון), ובלבד שההנחה המרבית לא תעלה על 15% מההכנסה החייבת של תושב כאמור, ולגבי תושב קרית שמונה - על 25% מהכנסתו החייבת.

@ 2א. סייג להכנסה מוטבת (תיקון: תשס&quot;ג)
: על אף הוראות התקנות לפי [[סעיף 11 לפקודה]], הטבות המס לא יינתנו על הכנסה מנכס; לענין זה, &quot;הכנסה מנכס&quot; - הכנסה לפי [[+#2.4|סעיף 2(4)]], [[+#2.6|(6)]] [[#2.7|או (7) לפקודה]], וכן הכנסה לפי [[חלק ה לפקודה]], שהופקה מנכס הנמצא מחוץ למקום שבו מפיק ההכנסה הוא תושב או הכנסה שחל עליה [[חלק ה3 לפקודה]].

@ 3. הנחות ממס ליישובים מסוימים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2)
: (א) בסעיף זה, &quot;תושב&quot; במקום פלוני - יחיד שמקום מגוריו הקבוע הוא באותו מקום.
: (ב) על אף האמור לפי [[סעיף 11 לפקודה]], לענין הנחות ממס -
:: (1) דין תושב אחד היישובים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] כדין תושב אחד היישובים המפורטים [[בתקנות גבול הצפון]], למעט קרית שמונה;
:: (2) דין תושב אחד היישובים המפורטים [[בתוספת השניה]] כדין תושב אחד היישובים המפורטים [[#תוספת 3 פרט 1|בפסקה (1) בתוספת השלישית לתקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובים מסוימים ובהאחזויות נח&quot;ל), התשל&quot;ח-1978]] (להלן - תקנות יישובים מסוימים);
:: (3) דין תושב אחד היישובים המפורטים [[בתוספת השלישית]] כדין תושב אחד היישובים המפורטים [[-#תוספת 3 פרט 2|בפסקה (2) בתוספת השלישית לתקנות יישובים מסוימים]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 4. ביטול
: ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 5. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 3(ב)(1)]]))) ====
@ : אור הגנוז, בר יוחאי, געתון, זיו הגליל, יחיעם, יסוד המעלה, מירון, נתיב השיירה, עין יעקב, פקיעין החדשה, ראג'ר, שדה אליעזר, פקיעין, שיח דנון.

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 3(ב)(2)]]))) ====
@ (תיקון: תשס&quot;ב) : אבשלום, בטחה, בית הגדי, בית הערבה, בלדד צוקים, בני עצמון, גן אור, דקל, חד-נס, חולית, חמדת, טלמון, יבול, יפית, יתד, כוכב יעקב לרבות שכונת תל ציון, כמהין, כנף, כרם שלום, מיצד, מיצר, נאות הכיכר, נווה דקלים, נווה זוהר, נחליאל, ניר יצחק, נעמה, עזוז, עין חצבה, עין תמר, פאת שדה, פדויים, פריגן, מודיעין עילית, שדה אברהם, שדמות מחולה, קלע-אלון, תלמי יוסף, אבני חפץ, אשכולות, ברוכין, בת-עין, דוגית, נחל נגוהות, נופים, נעלה, סנסנה, עופרים, עץ אפרים, קידר, רבבה, רחלים, שמעה, צופים, חשמונאים.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 3(ב)(3)]]))) ====
@ : ביריה.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בניסן התשס&quot;א (28 במרס 2001).

&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* סילבן שלום, שר האוצר
* משה קצב, נשיא המדינה
* אברהם בורג, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>3uqe53y1k3j1os7lyw3sg5s06k9k7hd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות אישות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466294</id>
    <revision>
      <id>1413916</id>
      <parentid>1413782</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T17:47:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101468" xml:space="preserve">
==פרק ב הלכה ט==

'''הבת שילדה אחר י&quot;ב שנה אע&quot;פ שלא הביאה סימן וכו' הרי זה גדולה בנים הרי הם כסימנין עכ&quot;ל.'''

  והנה דברי הרמב&quot;ם האלו מבוארין ב[[יבמות יב ב|יבמות דף י&quot;ב ע&quot;ב]] דתני רב ביבי קמיה דר' נחמן ג' נשים משמשות במוך קטנה וכו' שמא תתעבר ושמא תמות וכו' מדקאמר שמא תתעבר ושמא תמות מכלל דאיכא קטנה דמיעברא ולא מתה א&quot;כ מצינו חמותו ממאנת וכו', א&quot;ר ספרא בנים הרי הם כסימנין ורב זביד אמר אין בנים בלא סימנין, ופסק הרמב&quot;ם כר' ספרא דבנים הרי הם כסימנין. אלא דבפירושא דבנים הרי הם כסימנין כתבו התוס' שם דהיינו משעת עיבור יעו&quot;ש בסוגיא, ובדברי הרמב&quot;ם הרי מבואר דסובר דהא דבנים הרי הם כסימנין הוא משעת לידה, וכמו שכתב הבת שילדה וכו', ועיין במגיד משנה שם. והנה הנימוקי יוסף הוכיח כדעת התוס' מהא דאיתא ב[[כתובות לח ב|כתובות דף ל&quot;ח ע&quot;ב]] דבעי רבא יש בגר בקבר או אין בגר בקבר, יש בגר בקבר ודבנה הוי, או אין בגר בקבר ודאביה הוי, ומי מעברא והתני רב ביבי קמי' דר&quot;נ ג' נשים משמשות במוך וכו', וכי תימא דאיעברא כשהיא נערה והולידה כשהיא נערה ובשיתא ירחי מי קא ילדה והאמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים, ואם נימא דלידת בנים הרי הם כסימנין אבל איעבורי מיעברא גם כשהיא קטנה ואתיא לכלל לידה לכשתגדל, א&quot;כ מאי קושיא אימא איעברא כשהיא קטנה והולידה כשהיא נערה, וקשה על הרמב&quot;ם שפסק דבנים הרי הם כסימנין רק משעת לידה, והא בסוגיא דכתובות מבואר להדיא דבנים הרי הם כסימנין משעת עיבור, וצ&quot;ע.

  ונראה לומר, דהנה הא דבנים הרי הם כסימנין הרי זהו דוקא כשילדה בן קיימא ונשארת היא חיה ועוברה חי, אבל בלאו הכי אין בנים כסימנים, וכמבואר בסוגיא דיבמות די&quot;ב שם תוך הזמן הזה היא מתה ועוברה מת לאחר הזמן הזה היא חיה ועוברה חי, אשר על כן יש להסתפק בדעת הרמב&quot;ם דסובר דגדלותה מתחיל משעת לידה, אם הטעם הוא משום דס&quot;ל דעיבור בנים אינם בכלל סימנים כלל, או דנימא דבאמת גם הרמב&quot;ם ס&quot;ל דעיבור בנים הוא ג&quot;כ בכלל הך דבנים הרי הם כסימנים, ורק דכיון דצריכינן שתהא היא ועוברה חיים וזה נשלם רק בשעת לידה, על כן לא נעשית גדולה כי אם בלידה, ומשום דס&quot;ל דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע להעשות גדולה למפרע, ומשום דנראה דיסוד המחלוקת של הרמב&quot;ם ויתר הראשונים בזה הוא, דלדעת כל הנך ראשונים יוכל להיות שנתעברה בבני קיימא ונעשית אז גדולה וראויה לילד, ושוב הרי היא גדולה אף אם אח&quot;כ נתהוה שמתה האם עם העובר יחדיו, וממילא דלא שייך בזה כלל דין איגלאי מילתא למפרע, כיון דנעשית אז בשעת העיבור גדולה בשעתה, והא דבעינן היא חיה ועוברה חי הוא רק לברר גדלותה לפנינו, משא&quot;כ לדעת הרמב&quot;ם הויא ההלכה דאם לא נולדו בני קיימא אח&quot;כ אין זה בכלל סימנים כלל, ואף אם הא דמתה היא והעובר נולד אח&quot;כ מאיזו סבה שתהיה, מ&quot;מ כיון דלא היה מיהת לידת בני קיימא אין זה בכלל סימנים, ומשום דדעת הרמב&quot;ם היא דכיון דההלכה נאמרה בנים הרי הם כסימנין על כן בעינן דוקא בנים, וכל זמן שלא נולדו אח&quot;כ בני קיימא אין זה בכלל בנים, ועל כן אין זה סימנים, ואע&quot;ג דבשעת העיבור ראויין היו להולד בני קיימא מ&quot;מ לא הויין בכלל בנים כי אם דוקא בשנולדו אח&quot;כ בני קיימא, אשר על כן שפיר שייך זאת לדין איגלאי מלתא למפרע, וכיון דס&quot;ל דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע בדין סימנין להעשות גדולה למפרע ע&quot;כ ממילא דאינה גדולה רק משעת לידה ואילך.

  ולפ&quot;ז אם נימא כן כאופן השני שכתבנו יהא ניחא דעת הרמב&quot;ם מהסוגיא דכתובות, דכיון דגם עיבור ראוי להחשב סימנים, ורק משום דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע על כן לא נעשית גדולה רק משעת לידה, א&quot;כ כל זה הוא לענין למפרע, אבל לענין להבא הרי הלידה מעידה שהיו לה סימני גדלות עוד משעת עיבור, וצריכה אז להיות גדולה, וכי עברו על סימנים גם הששה חדשים של נערות והגיעה לבגרות, א&quot;כ שפיר הויא הלידה סימני גדלות דנערות וסימני בגרות אחת, וממילא דהויא בוגרת. ויש להסביר עוד, דנימא דלענין חשבון הששה חדשים לא בעינן גדלות ממש, ורק כל שראויה להיות גדולה בסימנים מתחילין מיד הששה חדשים שלה, ועל כן הכא דהלידה משלמת שתהא חשובה גדולה בסימנים משעת עיבור, ורק משום דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע הוא דאינה נעשית גדולה רק משעת לידה, א&quot;כ הא מיהא דהששה חדשים מתחילין מיהא מיד משעת עיבורה דהוא שעה שראויה להיות גדולה, וממילא דבשעת לידה שכבר עברו עליה הששה חדשים שמשעת עיבורה, נעשית אז נערה ובוגרת כאחת. אשר על כן שפיר קאמר הגמ' דלא מצינו בגר בקבר משום הך טעמא דבנים הרי הם כסימנים, דנהי דעד לידתה הרי היא עדיין קטנה, אבל מ&quot;מ לאחר לידתה כבר באו סימני גדלות דנערות וסימני בגרות ביחד, וכבר היא בוגרת משעת לידתה.

  ולפי מה שנתבאר צ&quot;ע, אם הא דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע הוא על כל דין הבאת סימנים של הבנים, וגם הדין סימנים שיש בבנים ג&quot;כ אינו מתחיל רק משעת לידה, ומטעמא דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, או דנימא דכל זה לא שייך אלא לענין עצם הגדלות שבא ע&quot;י הסימנים שתעשה גדולה, ע&quot;ז הוא דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, ואינה נעשית גדולה רק משעת לידה, שאז הוא דנגמר דין הבאת סימנים, אבל לענין דין הבאת סימנים עצמן שפיר אמרינן איגלאי מלתא למפרע, ויש בה דין בנים הרי הם כסימנים גם משעת עיבור. אשר אם נימא כן הרי יתישב דעת הרמב&quot;ם מהסוגיא דכתובות בפשיטות, משום דנימא דהששה חדשים תלויין רק בדין סימנים ולא בעצם הגדלות, ומאימתי שיש בה סימני גדלות מתחילין להחשב הששה חדשים של בגרות, וא&quot;כ כיון דגם לדעת הרמב&quot;ם ע&quot;י הלידה שלבסוף נשלם הדין סימנים של העיבור, ואיגלאי מלתא למפרע דהביאה סימנים משעת עיבור, ורק דעל עצם הגדלות הוא דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, וגדלותה מתחיל משעת לידה, אבל הא מיהא איגלאי מילתא למפרע דהיה הבאת סימנים ממש בשעת עיבור, על כן ממילא דחשבון הששה חדשים דתלוי רק בהבאת סימנים לחוד הוא מתחיל משעת עיבורה, דאז הוא הבאת סימנים, ושפיר קאמר הגמ' דלא מצינו בגר בקבר משום דבנים הרי הם כסימנים, כיון דבשעה שילדה איגלאי מלתא למפרע דהביאה סימנים עוד בשעת עיבורה וכבר עברו הששה חדשים והרי היא בוגרת בלידתה.

  ובאמת שלפי זה י&quot;ל דהא דאינה נעשית גדולה אינו תלוי כלל בדין איגלאי מילתא למפרע, כי אם שכך הוא מעיקר דינם, דכיון דהלידה משלמת את שם בנים כסימנים שיהיו סימנים, א&quot;כ ממילא כך הוא דינם שמשעת עיבור הם סימנים להעשות גדולה בשעת לידה, ומאחר דחשבון ששה חדשים דבגרות תליא רק בדין סימנים לבד, א&quot;כ ממילא דכל שילדה בני קיימא איגלאי מלתא למפרע שכבר הותחלו הששה חדשים מזמן עיבורה, וכבר שלמו בימי עיבורה, ובלידתה היא נעשית נערה ובוגרת כאחת, ושפיר ניחא דברי הגמ' דלא משכחת לה לידה בעודה נערה.

  ותירוץ זה נראה יותר מרווח, דבאמת הסוגיא דכתובות אכתי צ&quot;ע, לפי המבואר בדברי הרמב&quot;ם שם דרק אם ילדה אחר י&quot;ב שנה הוא דנעשית גדולה, אבל בתוך י&quot;ב שנה אינה נעשית גדולה אף בלידה, וא&quot;כ הא שוב קשה דהא מצינו להאיבעיא דבגר בקבר כשנתעברה תוך י&quot;ב שנה דאכתי קטנה היא ותיכף כשנעשית בת י&quot;ב ילדה, ואין כאן ששה חדשים בשעת לידה, דאכתי נערה היא ולא בוגרת. וצ&quot;ל דגם לדעת הרמב&quot;ם הא דאינה נעשית גדולה בתוך י&quot;ב שנה הוא משום דלדין גדלות צריכינן גם שנים, אבל אה&quot;נ דדין סימנים לא פקע מהבנים אף בתוך י&quot;ב שנה, וחשיבי גם אז סימנים גמורים של גדלות, ורק דאכתי קטנה היא משום חסרון שנים, וא&quot;כ כל זה הוא לענין עצם הגדלות דאית בה דין שנים, אבל לענין חשבון הששה חדשים דנתבאר דלא תליא בגדלות כי אם בהבאת סימנים, וא&quot;כ נימא דלא איכפת לן כלל בשנים, וכיון דגם תוך י&quot;ב שנה הויין הבנים סימנים גמורים של גדלות, שפיר מתחילין אז הששה חדשים שלה ועולין לחשבון להעשות בוגרת, אף אם עדיין קטנה היא בשנותיה, ולפ&quot;ז שפיר מתישבא הסוגיא דכתובות דלא מצינו בגר בקבר, משום שכבר נשלמו הששה חדשים בעת עיבורה ולעולם היא בוגרת בשעת לידה וכמו שנתבאר. ועכ&quot;פ הא מבואר מזה דדין חשבון ששה חדשים אינו תלוי בגדלות כי אם בהבאת סימנים של גדלות, א&quot;כ הא אין אנו צריכין למה שכתבנו למעלה דהששה חדשים מתחילין משעה שראויה להיות גדולה, ומשום דהא דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע אינו מועיל לענין חשבון הששה חדשים, כיון דניחא בפשיטות, וכמו שכתבנו דכיון דהדין סימנים של בנים חייל בשעת עיבורה, על כן ממילא מתחילין אז הששה חדשים דתלויין רק בדין הבאת סימנים של גדלות, לא בעצם דין גדלות, וכמו שנתבאר.

  והנה ב[[יבמות פ א|יבמות דף פ' ע&quot;א]] איתמר אכל חלב מבן שתים עשרה ויום אחד עד בן שמנה עשרה ונולדו בו סימני סריס וכו' רב אמר נעשה סריס למפרע, ושמואל אמר קטן היה באותה שעה, וי&quot;ל דפליגי דרב סובר דנעשה גדול מעצמו במה שהוא סריס ואינו בר הבאת שני שערות ובשנים לבד הוא דנעשה גדול, ועל כן ס&quot;ל דנעשה גדול למפרע כיון דהשתא כשנולדו בו סימני סריס איתברר מילתא דלא היה אז בר הבאת שני שערות, ושמואל סובר דבעינן דוקא סימני סריס לגדלות, ועל כן לא נעשה גדול רק משעה שנולדו בו סימני סריס, וגם יש לפרש דתרוויהו ס&quot;ל דבעינן דוקא סימני סריס לגדלות, ותרוויהו ס&quot;ל דהסימנים ראויין לעשותו גדול למפרע, אלא דפליגי אם אמרינן איגלאי מילתא למפרע אם לא, ונראה דזה מבואר בסוגיא שם דפריך הגמ' לרב אילונית לר' מאיר יהא לה קנס כיון דנעשית נערה למפרע, ועיין בתוס' שם שעמדו דמאי פריך הגמ' דוקא לרב הלא אף לשמואל קשה כנ&quot;ל, ומאי שני לן בזה אם נעשית גדולה למפרע או מכאן ולהבא הלא עכ&quot;פ משכחת לה נערות באילונית, יעו&quot;ש בדבריהם שתירצו דדין נערות אינו אלא בששה חדשים הסמוכים לשתים עשרה ולא כשהקטנות נמשך לאחר זה, אכן קשה לדעת הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מה' אישות ה&quot;ג דבכל גווני ששה חדשים שלאחר קטנות היא נערה וא&quot;כ הא קשה אליביה קושית התוס'. אלא בע&quot;כ נראה דהא דשמואל ס&quot;ל דלא נעשה גדול למפרע הוא משום דס&quot;ל דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, וא&quot;כ הדר דינא דהיינו רק לענין למפרע, אבל לענין מכאן ולהבא הסימני סריס מעידין גם זה שהיתה צריכה להיות גדולה למפרע וכבר נשלמו בה הששה חדשים של נערות, ועל כן היא חשובה בוגרת מיד ואין כאן שעת נערות כלל, ועל כן לא פריך הגמ' רק לרב דס&quot;ל דבאמת נעשית גדולה למפרע ולא עברו עליה עוד הששה חדשים שלה ויש לה ימי נערות, דלשמואל הא שפיר חשובה בוגרת מיד וכמו שנתבאר. עכ&quot;פ חזינן דבמקום דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע לעשותה גדולה מ&quot;מ כיון שראויה להיות גדולה עולין לה אלו הימים גם בקטנותה לחשבון הששה חדשים שבין נערות לבגרות ונעשית אח&quot;כ גדולה ובוגרת כאחת, וזהו להדיא כמו שכתבנו לדעת הרמב&quot;ם דימי עיבורה עולין לחשבון הששה חדשים אף דאינה נעשית גדולה כי אם בשעת לידה, ומהני זאת שתחול עליה בשעת לידה גדלות ובגרות כאחת, ומיושבת היטב הסוגיא דכתובות לדעת הרמב&quot;ם וכמו שכתבנו.

  ונראה דדברינו אלו שכתבנו בדעת הרמב&quot;ם מתישבים גם לרב דאמר נעשה סריס למפרע, ומשום דהרי הא דאין בגדלות דסריס דאין איגלאי מילתא למפרע הוא רק אם דין גדלותו תלוי בהבאת סימני סריס, ובהסימנים האלו הוא דנעשה גדול, ואז שפיר שייך לומר דאם אמרינן איגלאי מילתא למפרע מועילין הסימנים לעשותו גדול למפרע, ואם לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע אינן מועילין לעשותו גדול רק משעת הבאת סימנים ואילך, משא&quot;כ אם נימא דלא בעינן כלל הבאת סימני סריס, ודין הסריס הוא דבשנים לחוד הוא דנעשה גדול, א&quot;כ הרי בשעתו ג&quot;כ כבר נעשה גדול בשעה שהגיע לכלל שנותיו, כיון דנתברר שהיה סריס, ורק דלא ידענו מגדולתו, וא&quot;כ פשיטא דנעשה סריס למפרע אף אם לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, וא&quot;כ הרי י&quot;ל דרב דאמר דנעשה סריס למפרע הוא משום דס&quot;ל דגדלותו היא בשנים לבד, וע&quot;כ לא שייך זאת כלל לדין איגלאי מילתא למפרע, אבל אה&quot;נ דהיכא דצריכינן לדין סימנים לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע כשמואל, וכמו שכתבנו בדעת הרמב&quot;ם.

  ועוד דנראה, דלא דמי דין גדלות הבאה ע&quot;י שתי שערות או ע&quot;י בנים, לדין גדלות הבאה ע&quot;י סימני סריס, דאף דבעינן על כל פנים סימני סריס להעשות גדול, מ&quot;מ אין בהסימני סריס דין סימני גדלות העושין אותו לגדול, ורק דין סימני סריס הוא דאית בהו, וממילא הוא דנשאר על ידי זה בדין סריס וגדלותו, אבל לא דהויין סימני גדלות המחשיבין אותו לגדול, וכמו שפסק הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מהל' אישות הי&quot;ד ז&quot;ל אבל הבן שחתכו או נתקו או מיעכו גידיו או ביציו וכו' הוא הנקרא סריס אדם וכשיהיה בן י&quot;ג שנה ויום אחד נקרא גדול שאין זה מביא סימן לעולם עכ&quot;ל, הרי להדיא דעיקר דין סימני סריס שנעשה גדול הוי רק דין סימני סריס ולא דין סימני גדלות העושין אותו לגדול, דהכא בסריס אדם הרי לא שייך כלל לומר שהוא סימן גדלות כיון דהוא בידי אדם, ועל כן גם סריס חמה כשנולדו בו סימני סריס דינו כן. והכי נראה ממה שפסק הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מה' אישות שם הכ&quot;ה ז&quot;ל: ״וטומטום ואנדרוגינוס שהיו בן שתים עשרה שנה ויום אחד הרי הן בחזקת גדולים״ עכ&quot;ל, ולחד פירושא הוי ביאורו דנעשין גדולים אף בלא סימנים, יעו&quot;ש בדברי הראב&quot;ד והמגיד משנה. והרי שם ג&quot;כ ליכא סימנים של גדלות, דסימני אנדרוגינוס הרי הם משעת לידה ואינם שייכים לגדלות, אלא ודאי דכיון שאינו ראוי לסימנים על כן מועיל לו זאת להעשות גדול ממילא גם בלא סימנים, והכא נמי בסריס חמה דכוותיה, בזה שהוחזק לסריס הוא דנעשה גדול, משא&quot;כ דין בנים הרי הם כסימנים הא הוי זאת דינא דסימני גדלות העושין אותה לגדולה, ולפ&quot;ז נראה דגם לרב דס&quot;ל דאמרינן איגלאי מילתא למפרע, היינו דוקא התם דעיקר דין הסימנים הוא שהם סימני סריס והגדלות ממילא באה, אבל לא שיש בעיקרם דין סימני גדלות, ואז הוא דס&quot;ל דאמרינן איגלאי מילתא למפרע, משא&quot;כ בבנים הרי הם כסימנים דהוי דין סימן גדלות, כיון דבעצם הסימנין היא דנעשה גדולה אז לכו&quot;ע לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, ועוד דכיון דלדעת הרמב&quot;ם הרי גם אם נתעברה בבני קיימא ואח&quot;כ נשתנה ומת הולד ג&quot;כ אינן בכלל סימנים, ומשום דהכל תלוי דוקא בלידת בני קיימא, א&quot;כ בכהאי גוונא לא אמרינן כלל איגלאי מילתא למפרע, ולא דמי לסריס דאיגלאי מילתא דבשעתו היה סריס חמה, ומיושב היטב דעת הרמב&quot;ם לכו&quot;ע, וכמו שנתבאר.

  והנה הרשב&quot;א והמגיד משנה חלוקין בדעת הרמב&quot;ם בהא שכתב הבת שילדה אחר י&quot;ב שנה וכו', דהרשב&quot;א פי' דהוא משום דקודם שנת י&quot;ב אינה מתעברת בני קיימא כלל, והוכיח זאת מהא דאיתא בסוגיא דיבמות שם דאי לאו דבנים הרי הם כסימנים היא מתה ועוברה מת, וזהו להדיא דאינה מתעברת בני קיימא כ&quot;א בשני גדלותה. ולפ&quot;ז כל דברינו בדעת הרמב&quot;ם ומה שהקשינו מהסוגיא דכתובות דהא משכחת לה בגר בקבר היכא דנתעברה קודם י&quot;ב וילדה לאחר י&quot;ב, הרי זה לא יתכן לדעת הרשב&quot;א דקודם שנת י&quot;ב אינה מתעברת בני קיימא כלל, ומיושבת הסוגיא דכתובות כמו שכתבנו. אכן המגיד משנה פי' דדעת הרמב&quot;ם היא דשפיר יכולה לילד בני קיימא אף בתוך הזמן הזה וקודם שנת י&quot;ב, אלא דאינה נעשית גדולה על ידם כיון דעדיין היא קטנה בשנותיה, והא דתנן דאין אתה יכול לומר בחמותו שמיאנה, היינו משום דכל שילדה שוב אינה ממאנת אף שהיא קטנה, ולדעת המגיד משנה הסוגיא דכתובות צ&quot;ע דהא משכחת לה בגר בקבר היכא דילדה קודם שנת י&quot;ב דעדיין קטנה היא, ואחר שנת י&quot;ב נתגדלה בהבאת שתי שערות דהרי היא נערה ומתה קודם בגרות דהבגר הוא בקבר וצ&quot;ע.

  אלא דיש להסתפק בילדה בני קיימא קודם י&quot;ב שנה ונעשית אח&quot;כ בת י&quot;ב שנה, אם נימא דבטל מהבנים כל דין תורת סימנים כיון דהיו בשני קטנותה, וכשהיא בת י&quot;ב צריכה סימנים אחרים לגדלותה, או דנימא דדין סימנים לעולם לא פקע מהבנים, ורק דעדיין קטנה היא משום חסרון שנים, אבל כשהגיעה לכלל שנותיה ונעשית בת י&quot;ב הרי היא גדולה ע&quot;י הבנים שמקודם משום דינא דבנים הרי הם כסימנים. אשר אם נימא כן הא נמצא דגם בילדה כשהיא קטנה מ&quot;מ חשבון הששה חדשים מתחילין עוד משעת עיבורה, כיון דלעולם הויין הבנים סימנים גמורים של גדלות, וחשבון הששה חדשים הא תלוי רק בסימני גדלות, ולא בשני גדלות, וכמו שנתבאר למעלה בדברינו. אשר לפ&quot;ז מתישבת היטב הסוגיא דכתובות גם לדעת המגיד משנה, דנראה דאע&quot;ג דאיבעי בגמ' אם יש בגר בקבר אם לא, מ&quot;מ הא ודאי דאין גדלות בקבר, ומשום דדין גדלות הרי תלוי בסימנין דלא שייך זאת במתה, ואף בגוונא שהביאה סימנין מקודם, כגון שילדה בקטנותה, ואין חסר לגדלותה רק שנים לבד, אבל מ&quot;מ הרי גדלותה אח&quot;כ הוא ע&quot;י חלות דין סימנין שבה אז, ובמתה פקע מגופה גם עצם דין החלות של סימנין, וממילא דאינה נעשית גדולה לאחר מיתה, ואין גדלות בקבר. וגם דנראה דבלאו הך טעמא דסימנין ג&quot;כ לא דמי עצם שם בגרות לשם גדלות, דעיקר דין בגרות הוא דפקע ימי נערות ובגרות ממילא קאתי, וכדחזינן דבאילונית מקטנותה יצתה לבגר, והיינו משום דבאילונית ליכא ימי נערות וממילא דהיא בוגרת, ועל כן שפיר איבעי לן אם יש בגר בקבר כיון דהוי מילתא דממילא, משא&quot;כ בגדלות שצריך להתחדש בגופה שם גדלות, א&quot;כ לא שייך זאת לאחר מיתה דפקע מגופה כל דין חלות שם של גדלות, וודאי דאין גדלות בקבר.

  ולפ&quot;ז הרי מיושב היטב הסוגיא דכתובות דלא מצינו בגר בקבר, גם לדעת המגיד משנה, ומשום דגם בילדה בקטנותה קודם שהיתה בת י&quot;ב שנה, מ&quot;מ כשהגיעה אח&quot;כ לכלל שנותיה ונעשית בת י&quot;ב שנה, כיון דנעשית גדולה ע&quot;י הבנים שמקודם, א&quot;כ ממילא דאתחלו הששה חדשים עוד משעת עיבור הבנים שהם סימני גדלות, וכשילדה ונעשית אח&quot;כ בת י&quot;ב הא כבר נשלמו הששה חדשים ונעשית גדולה ובוגרת כאחת עוד בחייה, וזה לא מצינו לאוקמי במתה קודם שנעשית בת י&quot;ב שנה, דהא אין גדלות בקבר, ואם אין גדלות אין בגרות. אלא דכל זה הוא אם נימא דגם בילדה קודם י&quot;ב שנה מועילין הבנים שמקודם לעשותה גדולה כשתבא לכלל שנותיה, דאז לעולם הויין הבנים כסימנים, ומיושבת היטב הסוגיא כמו שכתבנו, משא&quot;כ אם נימא דכשילדה קודם י&quot;ב פקע מהבנים דין סימנים לגמרי, וכשתהא בת י&quot;ב צריכה סימנים אחרים לגדלות, א&quot;כ אכתי צ&quot;ע הסוגיא דכתובות דהא מצינו בגר בקבר כשילדה בקטנותה וכשנעשית בת י&quot;ב נתגדלה ע&quot;י שתי שערות ומתה דאכתי נערה היא ושפיר מצינו האיבעיא אם יש בגר בקבר אם לא, וצ&quot;ע.

  אלא דמלשון הרמב&quot;ם אין הכרח בזה, דאע&quot;ג דכתב הבת שילדה אחר י&quot;ב שנה, היינו משום דעיקר דין הסימנין הוא לאחר שבאה לכלל שנותיה, וגם בילדה לפני י&quot;ב גדלותה הוא משום דהסימנים חוזרין וחלין אח&quot;כ כשנעשית בת י&quot;ב, ועל כן נקט הרמב&quot;ם מילתא כפשטה. ובאמת שמעצם הסוגיא מוכרח כן, דהא תנן דאי אתה יכול לומר בחמותו שמיאנה כיון שכבר ילדה, הרי דלא משכחת כלל לידה בעודה בת מיאון ואף קודם י&quot;ב, ומה שתירץ ע&quot;ז המגיד משנה דכל שילדה שוב אינה ממאנת אף שהיא קטנה, הלא צ&quot;ע ע&quot;ז דבגמ' הרי מבואר להדיא דהא דאי אתה מוצא חמותו ממאנת הוא משום דבנים הרי הם כסימנין, וע&quot;כ צ&quot;ל דזהו גופא טעמא דהמגיד משנה דמשילדה שוב אינה יכולה למאן משום דבנים הרי הם כסימנים, ומפרש המגיד משנה דסימני גדלות לחוד מועילין שלא תוכל למאן אף שעדיין קטנה היא, ועכ&quot;פ הא מיהא דהבנים הם סימני גדלות לעולם ואף דילדה בעודה בקטנותה, ומיושב היטב דעת הרמב&quot;ם עם הסוגיא דכתובות כמו שכתבנו.

  אולם קשה לפי דברי המגיד משנה דא&quot;כ הא נמצא נלמד מתוך המשנה דאי אתה יכול לומר בחמותו שמיאנה דכל שילדה שוב אינה ממאנת ואף שהיא קטנה, וא&quot;כ למה השמיט הרמב&quot;ם להך דינא ולא כתבו בפי&quot;א מהל' גירושין גבי דיני מיאון, ופסק שם בסתמא דממאנת עד שתהא נערה, ולפי דברי המגיד משנה היה לו להזכיר שם דבילדה גם קטנה אינה ממאנת, כיון דהוא זה דין המפורש במשנתנו וצ&quot;ע. וגם צ&quot;ע מהסוגיא ד[[נדרים לה ב|נדרים דף ל&quot;ה ע&quot;ב]] דפריך הגמ' קטנה בת לידה היא, הרי להדיא דלא מצינו לידה בקטנה, [ואע&quot;ג די&quot;ל דהסוגיא דנדרים הא קיימא אליבא דר' יוחנן, ואיהו הא ס&quot;ל ב[[נידה מה א|נדה דף מ&quot;ה ע&quot;א]] דתוך הזמן כלאחר הזמן, ועל כן שפיר לא מצינו לדידיה לידה בקטנות, דכל שילדה אף בתוך שנת י&quot;ב ג&quot;כ הרי היא גדולה, וקודם שנת י&quot;ב הרי אינה מתעברת כלל אליבא דכו&quot;ע, אבל לדידן דקי&quot;ל דתוך הזמן כלפני הזמן ולא מהניא סימנים בתוך השנת י&quot;ב לאשוויי גדולה, שפיר מצינו שתלד בקטנותה בתוך השנת י&quot;ב, וניחא היטב דברי המגיד משנה. אכן זה נראה דוחק]. אשר מכל זה הרי נראה מוכרח בדעת הרמב&quot;ם דקודם שהיא בת י&quot;ב אי אפשר כלל שתלד בני קיימא, וזהו שכתב הבת שילדה אחר י&quot;ב שנה וכו', אלא דלענין עיבור שפיר נוכל לומר כדעת המגיד משנה דמשכחת לה גם בעודה פחותה מבת י&quot;ב, וכפשטות לשון הרמב&quot;ם דרק הלידה היתה לאחר י&quot;ב שנה, ולענין הוכחת הרשב&quot;א מדברי הגמ' ביבמות שם דאי לאו דבנים הרי הם כסימנים היא מתה ועוברה מת, הא י&quot;ל דכיון דבנים הרי הם כסימנים ונעשה בה מעשה גדלות על כן היא חיה ועוברה חי, ולא נאמר הך דהיא מתה ועוברה מת רק היכא דאינה גדולה כלל, משא&quot;כ היכא דהיא גדולה בסימנים, ורק משום ההלכה דחסרון שנים הוא דדינה כקטנה, זה אינו מעכב העיבור של בני קיימא, ושפיר מתישבין דברי הרמב&quot;ם כפשטן דרק הלידה היתה לאחר י&quot;ב אבל העיבור היה קודם י&quot;ב, וכמו שנתבאר.

  והנה ברמב&quot;ם פי&quot;ט מהל' אישות הי&quot;ד ז&quot;ל: ״בת הממאנת הרי היא כשאר הבנות ויש לה מזונות״ עכ&quot;ל, ובהשגות שם ז&quot;ל: ״הממאנת אין לה בת ולא בן ולא שאלו עליה אלא על עצמה״ וכו' עכ&quot;ל ובמגיד משנה שם ובפ&quot;ב ביאר דהרמב&quot;ם לטעמיה דס&quot;ל דהא דבנים הרי הם כסימנים הוא רק משעת לידה ובעודה מעוברת שפיר יכולה למאן, והראב&quot;ד ס&quot;ל כדעת יתר הראשונים דבנים הרי הם כסימנים משעת עיבור וזהו שהשיג דממאנת אין לה בת, אלא דצ&quot;ע דלמה לא השיג זאת הראב&quot;ד בפ&quot;ב שם, דשם הוא עיקר הך דינא ברמב&quot;ם דהרי הם כסימנים רק משעת לידה, ולמה השיג רק הכא בפי&quot;ט, וצ&quot;ל משום דהתם בפ&quot;ב אכתי לא ברירא מילתא בדעת הרמב&quot;ם דאינה גדולה רק משעת לידה, די&quot;ל דהא דכתב הבת שילדה הוא משום דבעת לידה הוא דמתברר למפרע שהיה עיבור של בני קיימא, אבל הכא בפי&quot;ט דמפורש להדיא בדברי הרמב&quot;ם דיש בת לממאנת על כן זהו שהשיג דבנים הרי הם כסימנים משעת עיבור ולא מצינו בת לממאנת.

  אכן מה שנראה לומר עוד בזה, דבאמת גם הראב&quot;ד ס&quot;ל כהרמב&quot;ם דהא דבנים הרי הם כסימנים הוא רק משעת לידה, והשגתו היא מטעם אחר, והוא, דהנה ביסוד הדין דמיאון, הרי תנן ב[[יבמות קח א|יבמות דף ק&quot;ח ע&quot;א]] הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, והטעם בזה מבואר ב[[רמב&quot;ם הלכות גירושין יא טז|רמב&quot;ם בפי&quot;א מהל' גירושין הט&quot;ז]] שכתב ז&quot;ל: ״הממאנת אינה מגורשת ממנו ודינה עם בעלה שמיאנה בו כדינה עם מי שלא קדשה מעולם היא מותרת בקרוביו והוא מותר בקרובותיה״ וכו', הרי דדין המיאון הוא שמפקיע הנישואין למפרע, ומ&quot;מ הרי אמרינן ביבמות שם דקטנה שנישאת בעלה זכאי במציאתה ובמעשי ידיה ובהפרת נדריה, וגם לאחר המיאון ג&quot;כ אין חוזרין כל הנך דינים למפרע. וביאור הדבר נראה, דודאי דין המיאון הוא הפקעה על עיקר הקידושין למפרע, אלא דמ&quot;מ לא מהניא הפקעת המיאון לענין שנימא דגם בשעתה קודם המיאון לא היו הקידושין חלין וקיימין בה אז, כי אם רק דלאחר המיאון דיינינן לה מכאן ולהבא כאילו לא נתקדשה מעולם, וע&quot;ז הוא דמהניא הפקעת המאון, ועל כן לענין איסור קרובים, שפיר אמרינן דכיון דהשתא ע&quot;י המיאון הופקעו הקידושין למפרע, על כן שפיר היא מותרת בקרוביו והוא מותר בקרובותיה, כיון דדיינינן לה השתא כאילו לא נתקדשה מעולם, משא&quot;כ לענין זכותו במציאתה ומעשי ידיה והפרת נדריה שקודם המיאון, בזה אמרינן דמאחר דהנישואין בשעתן היו חלים וקיימים אז, על כן שפיר זכה בהן בשעתן ולא מהניא ע&quot;ז כלל הפקעת המיאון, וכמו שנתבאר דלענין דין הנישואין בשעתן לא מהניא הפקעת המיאון למפרע. אשר לפ&quot;ז נראה בבת הממאנת דפסק הרמב&quot;ם דיש לה מזונות, מ&quot;מ הדין בזה חלוק, דכל זה הוא דוקא אם זכיתה בתנאי המזונות הוא חייל קודם שמיאנה בעוד שהנישואין קיימין אז הוא דיש לה מזונות, אבל אם כל זכיתה של הבת בתנאי המזונות צריך לחול רק אח&quot;כ לאחר שכבר מיאנה, אז אמרינן דכיון דהמיאון מפקיע את הנישואין למפרע, ומשעת המיאון דיינינן לה כאילו לא נתקדשה מעולם, א&quot;כ ממילא דלא תוכל עוד לזכות גם בתנאי המזונות. אשר על כן זהו ביאור השגת הראב&quot;ד, דהראב&quot;ד ס&quot;ל דזכית הבת בתנאי המזונות חיילא רק לאחר שנולדה הבת, אבל בעודה עובר אינה שייכה עוד לזכות זה, ולפ&quot;ז הא נמצא דהך דינא דממאנת יש לה מזונות לא יתכן אלא בשנולדה קודם מיאון דאכתי הנישואין קיימין אז בשעה שנולדה, אבל אם מיאנה קודם שילדה, דבמיאונה כבר פקעו הנישואין למפרע, ונמצא דבשעה שנולדה שאז הוא שעת זכיתה בתנאי המזונות כבר דינה אז כאילו לא היו נישואין מעולם, ושוב לא תוכל לזכות בתנאי המזונות וכמו שנתבאר, וממילא דאין לה מזונות, וא&quot;כ כל דינו של הרמב&quot;ם דממאנת יש לה מזונות ע&quot;כ הוא דוקא כשנולדה הבת קודם מיאון, וזהו שהשיג הראב&quot;ד שהממאנת אין לה בת ולא בן, דכיון דאיירינן בנולדה קודם מיאון, וא&quot;כ הא ודאי דאינה ממאנת כיון דבנים הרי הם כסימנים לכל הפחות משעת לידה. 

==פרק ב הלכה טז==

'''שתי שערות האמורות בבן ובבת ובכל מקום שיעורן כדי לכוף ראשן לעיקרן ומשיצמחו ויהיו יכולות להנטל בפי הזוג עד שיגיעו לכוף ראשן לעיקרן דנין בהן להחמיר בכל מקום לפיכך בבן ובבת נחשוב אותם גדולים להחמיר הואיל וצמחו כדי להנטל בפי הזוג ונחשוב אותם קטנים להחמיר הואיל ולא הגיעו לכוף ראשן לעיקרן עכ&quot;ל.'''

  והוא ב[[נידה נב ב|נדה דף נ&quot;ב ע&quot;ב]] דתנן שם שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כדי לכוף ראשן לעיקרן דברי ר&quot;י ר&quot;א אומר כדי לקרוץ בציפורן ר&quot;ע אומר כדי שיהיו ניטלות בזוג ובגמ' שם אמר ר&quot;ח אמר מר עוקבא הלכה כדברי כולן להחמיר, עד כאן הסוגיא. ומפרש הרמב&quot;ם דכדי לכוף ראשן לעיקרן הוא שיעורא רבא דכולהו וכדי נטילת הזוג הוא שיעורא זוטא דכולהו, וכיון דהלכה כדברי כולן להחמיר על כן זהו שפסק דמן שיעור הקטן דכולהו עד הגדול שבכולן לעולם דינו להחמיר יש בו חומרי קטן וחומרי גדול. אבל צ&quot;ע למה השמיט הרמב&quot;ם שיעור האמצעי דכדי לקרוץ בצפורן, והלא הגמ' קאמר הלכה כדברי כולן להחמיר וצריך לפסוק גם שיעור אמצעי להחמיר ביה, ונ&quot;מ לענין דיני ממה נפשך, וקשה למה השמיטו הרמב&quot;ם, וכבר עמד ע&quot;ז בתויו&quot;ט שם.

  ובפ&quot;א מהל' פרה פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל: ״היו בה שתי שערות לבנות או שחורות וכו' פסולה היו בה שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר עיקרן משחיר וראשן מאדים הכל הולך אחר העיקר וגוזז במספרים את ראשן משחיר וכו' וצריך שישאר מן המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה לפיכך אם היו בה שתי שערות לבנות או שחורות שאינן נלקטין בזוג הרי זו כשרה״ עכ&quot;ל, וכבר הקשה הכסף משנה למה פסק הרמב&quot;ם להקל כדי נטילת הזוג, והרי במשנה תנן דשתי שערות שבפרה כדי לכוף ראשן לעיקרן, והלכה כדברי כולן להחמיר, וצ&quot;ע.

  ונראה לומר, דדעת הרמב&quot;ם דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא דוקא היכא דהדין של שיעור שער הוא בגופו, וע&quot;ז אמרינן דדיינינן ביה להחמיר דמשהגיע לשיעורא דנטילת הזוג דיינינן ביה דין שער וכן דיינינן להחמיר שלא יהא חשוב שער אם אין בו כדי לכוף ראשו לעיקרו, משא&quot;כ הכא בפרה דדין שיעורא דאודם שבשערות אינו שייך כלל לגופן של השערות, דלא נאמר הלכה דדין שער שבעיקר מבטל פסולא דשחרות או לבנות שבראשן, ולא בעינן כלל שיהא חלות שם שער בעיקרן המאדים, כי אם דשיעור של הדין שער שיש בעיקרן האדום בזה הוא דדינן שהן עיקרן מאדים, אשר על כן ס&quot;ל להרמב&quot;ם דלא שייך הכא כלל הא דהלכה כדברי כולן להחמיר, ורק כיון שיש מיהא שיעור ודין המועיל לשם שער ממילא הויין השערות עיקרן מאדים דאינן פוסלין, ואע&quot;ג דדיינינן להו שבעיקרן האדום לבד לית בהן חלות שם שערות מ&quot;מ לא נצרף ראשן המשחיר למיחל בהו שם שער שחור, דזה שיש בהן דין שיעור של שער בשום מקום זהו גופיה מועיל שהן בכלל עיקרן מאדים ולא פסלי, וזהו שפסק הרמב&quot;ם שיעורא דנטילת הזוג גם להקל וכמו שנתבאר. אלא דכל זה הוא לפי פסק ההלכה דהלכה כדברי כולן להחמיר, דנמצא דשלש שיעורין נאמרו בדין שערות, ונאמר דאלו השלשה שיעורין הן להחמיר לחלות שם שער, ועל כן אמרינן דכיון דהשיעורא זוטא הרי יש בו ג&quot;כ דין והלכה של שיעור שער ע&quot;כ ממילא מועיל לדון על ידו דין עיקרן מאדים, משא&quot;כ להתנאים דאיפלגי במשנתנו, ולכל אחד ליכא רק חד שיעורא, והשיעור וההלכה שיש בדין שער עם חלות שם שער חד מילתא הוא, א&quot;כ עיקרן מאדים ושיעור דין של שער חד מילתא וחד דינא הוא, ועל כן חשבה המשנה גם שתי שערות של פרה לשיעורא רבא דכדי לכוף ראשן לעיקרן וכמו שנתבאר.

  אלא דכל דברינו הוא אם נימא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי, ובעיקר ההלכה נאמר דשלשה שיעורין יש בשערות, אז שפיר י&quot;ל כמו שכתבנו, אבל אם נימא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא מספיקא דהילכתא כמאן, א&quot;כ לא שייך כלל מה שכתבנו, כיון דבאמת ליכא רק חד שיעורא, ודין שיעור שער הוי חד מילתא עם דין חלות שם שער, א&quot;כ שוב הדר קשה על הרמב&quot;ם למה לא פסק להחמיר בפרה בעיקרן מאדים שיהא שיעור האודם כדי לכוף ראשן לעיקרן כיון דבפחות מזה אין בו שום דין שער בשום מקום. אכן נראה דבאמת דעת הרמב&quot;ם מבואר כן להדיא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי, וכמו שפסק בפ&quot;ח מהל' טומאת צרעת הל&quot;ה והל&quot;ו ז&quot;ל: ״שתי שערות הצהובות וכו' סימן טומאה וכו' והוא שיהיו ניטלות בזוג כמו שביארנו בשער הלבן, השער השחור המציל בנתקין אין פחות מב' שערות ואינן מצילות עד שיהיו אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן״ עכ&quot;ל, הרי דפסק דשתי שערות שחורות המצילות משער צהוב שהוא כדי נטילת הזוג צריך להיות אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן, וקשה דהרי בנטילת הזוג סגי מטעם ממ&quot;נ אם השער הצהוב שיעורו בנטילת הזוג א&quot;כ הרי גם השער שחור ג&quot;כ דין שער ביה ומציל, ומדחלקן הרמב&quot;ם ש&quot;מ דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי, ושני השיעורין נאמרו בהלכה למשה מסיני דשערות, ובכולהו דיינינן להחמיר ג&quot;כ בתורת ודאי, וע&quot;כ ליכא ממ&quot;נ, דשיעור השער טמא הוא כדי נטילת הזוג, ושיעור שער המציל דינו כדי לכוף ראשו לעיקרו, ולפי&quot;ז דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי ומעיקר ההלכה למשה מסיני, א&quot;כ מיושב היטב דעת הרמב&quot;ם שפסק בשתי שערות דפרה בעיקרן מאדים דשיעורן כדי נטילת הזוג גם להקל כיון דעכ&quot;פ יש כאן שיעור ודאי של אודם ע&quot;כ הויין בכלל עיקרן מאדים ולא פסלי בפרה וכמו שנתבאר.

  האומנם דבדברי הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מאישות שהבאנו, דשם יסוד הדין דשערות לכל התורה כולה, מבואר דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ספק, וכמו שפסק שם דמכדי נטילת הזוג עד שיכוף ראשן לעיקרן דנין בהן דין קטן וגדול להחמיר, והוא מספיקא, דאי אפשר שיהיה קטן וגדול יחד בודאי, וא&quot;כ הרי להדיא דעת הרמב&quot;ם דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ספק, היפוך מה שמוכרח במקומות שהבאנו דהלכה כדברי כולן להחמיר בתורת ודאי וזה צ&quot;ע. אכן באמת צ&quot;ע במה שפסק הרמב&quot;ם בשער לבן דשיעורו כדי נטילת הזוג, וקשה דהרי איכא גוונא דצריך להיות שיעורו כדי לכוף ראשו לעיקרו, והוא היכא דקדם שער לבן לבהרת דטהור, וא&quot;כ אם בכדי נטילת הזוג קדם לבהרת ואח&quot;כ נולדה הבהרת ואח&quot;כ נתגדל השער עד כדי לכוף ראשו לעיקרו, דלפי ההלכה כדברי כולן להחמיר היה לנו לומר בזה דשיעורו כדי לכוף ראשו לעיקרו ודין בהרת קודם לשער לבן בו וטמא, וקשה למה פסק הרמב&quot;ם בסתמא דשיעורן כדי נטילת הזוג ולא הזכיר כלל שיעורא דלכוף ראשן לעיקרן, דמבואר מזה דלא משגחינן כלל בשיעורא רבא, ולעולם שיעורן בכדי נטילת הזוג אף להקל, ומאי שנא מבן ובת דאזלינן להחמיר בשני השיעורים ומאי שנא הכא דאזלינן רק בתר שיעורא זוטא אף להקל.

  ואשר נראה ההבדל בזה, דגבי שער לבן דינו מבואר וחומרתו מבוארת, דהא דחשבינן השער לבן של כדי נטילת הזוג לשער זהו חומרא, דממילא דין נגע וטומאתו בו, והלא הא דנחשבנו לבהרת קודם כ&quot;ז שלא הגיע לשיעורא דלכוף ראשו לעיקרו הוא חומרא דאתי מכח קולא, דע&quot;י שלא נחשוב השיעור זוטא של נטילת הזוג לשער עי&quot;ז יהיה אח&quot;כ בהרת קודם לשער לבן, וכיון דבעיקרו חלה ההלכה דכדברי כולן להחמיר וחייל עליה דין שער ממילא הוי דיניה דמועיל גם להקל, וע&quot;כ אזלינן לעולם בתר נטילת הזוג, משא&quot;כ בקטנות וגדלות עצם דין חומרו וקולו ליכא, דבין קטנות ובין גדלות יש בו חומר וקל, וכיון דקטן וגדול יחד אי אפשר להיות, וחומר וקל אין בו, א&quot;כ בעל כרחך דין ספק בו והולכין בו להחמיר בשני השיעורים, ולפי&quot;ז הרי להדיא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי מדמועיל גם להקל בהיוצא מתוך חומרותיו, דאם נימא דההלכה בכולן להחמיר הוא מספיקא א&quot;כ גם חומרו היוצא מתוך קולו ג&quot;כ דינו להחמיר כדין כל ספק של תורה, אלא ודאי מבואר מתוך דברי הרמב&quot;ם דלהחמיר דהכא הוא בתורת ודאי, דבעיקר ההלכה נאמר דשלש שיעורין יש בדין שער ולהחמיר בכולהו בתורת ודאי וכמו שנתבאר.

  והנה אם נימא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא מטעם ספיקא, אבל באמת ליכא רק חד שיעורא, א&quot;כ פשיטא דהלכה דלהחמיר הוא על כל ספקות, כיון דמכולהו איכא נפקא מינה לדינא, וליכא שום טעם באיזה להחמיר יותר, ובודאי דמחמרינן ככולהו ספיקי, אבל אם נימא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי, ובעיקר ההלכה דשיעורין של שערות נאמר דשיעור זוטא הוא שיעור למיחל עליה שם שער, ושעורא רבא הוא ג&quot;כ שיעור שער למימר דבזוטא מיניה לא הוי שער, והלכה דשניהם הוי שיעורן ודאי ואזלינן בהו להחמיר בתורת ודאי, א&quot;כ הרי כיון דהגמ' קאמר דההלכה היא דבכולן להחמיר הרי פשיטא דהביאור דבכולן הוא על רבא דכולהו וזוטא דכולהו, וממילא דלא נאמר רק על אלו שני השיעורין לבד, אבל הסימן האמצעי בודאי לא הוזכר בההלכה, דלא יתכן, אחרי שכבר יש בו דין שער ודאי עוד משיעורא זוטא, וגם יש בו הלכה דלא הוי שער כל זמן שלא הגיע לשיעורא רבא, ואיך יכול להיות בההלכה השיעור האמצעי, דשני פעמים שם שער לא יוכל להיות בודאי, ובעל כרחך דלא הוזכר בההלכה רק שיעור דזוטא מכולהו שהוא כדי נטילת הזוג ושיעורא רבא דכולהו שהוא כדי לכוף ראשן לעיקרן ולא יותר, ושיעורא דכדי לקרוץ בציפורן לא קי&quot;ל, וזהו שהשמיטו הרמב&quot;ם, דלפי המסקנא דשני השיעורין הויין בתורת ודאי וגם להחמיר דידהו הוי ג&quot;כ בתורת ודאי ממילא לא קי&quot;ל כהך שיעורא מציעתא דכדי לקרוץ בצפורן וליתא להך שיעורא כלל, ומיושב היטב דברי הרמב&quot;ם דפ&quot;ב מאישות וכמו שנתבאר. וכדברינו הוא בחתם סופר חלק או&quot;ח סי' קנ&quot;ד יסוד הדברים בדעת הרמב&quot;ם דהוי בתורת ודאי אבל יש הרבה שינויים בביאור הדברים.

==פרק ג הלכה יח==

'''ואם קדש בשטר אינו כותבו אלא מדעת האב או מדעת השליח עכ&quot;ל.'''

  עיין במגיד משנה שהביא בשם הרמב&quot;ן וז&quot;ל ונחלק עליו הרמב&quot;ן ז&quot;ל בדין השליח ואמר שאינו כותבו אלא מדעתה כדקי&quot;ל גבי גט דאפי' אומר אמרו גט פסול או בטל וה&quot;נ מהתם גמרי מה התם דעת מקנה בעינן ולא שלוחו אף כאן דעת מקנה בעינן ולא שלוחו ואפילו באומרת אמרו עכ&quot;ל, ועיין ב[[קידושין ט ב|קדושין דף ט' ע&quot;ב]] דמבואר שם להדיא דדעת האשה דבעינן בשטר קידושין הוא משום דילפינן לה מדעת הבעל שבגט, וא&quot;כ צריך ביאור לדעת הרמב&quot;ם דמאי שנא דהתם גבי בעל דלא מהני דעת השליח ולא אומר אמרו, ומאי שנא הכא גבי אשה דמהני, וכמו שהקשה הרמב&quot;ן.

  ונראה לומר, דהנה עיקר הך דינא דמילי לא מימסרי לשליח לא הוי דין דשייך רק בגט, דהרי גם בשטר מתנה מבואר ב[[גיטין כט א|גיטין דף כ&quot;ט ע&quot;א]] דמילי לא מימסרן לשליח, ועיין ברמב&quot;ם בפ&quot;ד מהל' זכיה ומתנה שפסק דגם אומר אמרו פסול בשטר מתנה, הרי דעיקר הך דינא דמילי לא מימסרי לשליח הוא בכל דבר דצריך דעת בעלים. ואע&quot;ג דחלוק גט משטר מתנה בדין מילי לא מימסרן לשליח, דבגט הרי מבואר ב[[גיטין סו ב|גיטין דף ס&quot;ו ע&quot;ב]] דבעינן שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו, ואף אומר אמרו לא מהני משום דמילי לא מימסרן לשליח, וכן מבואר ב[[גיטין עב א|גיטין דף ע&quot;ב ע&quot;א]] דבעינן שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו, ומפרש שם בגמ' דישמעו לאפוקי ממ&quot;ד מודה ר&quot;י באומר אמרו, הרי חזינן דגם בכתיבה נאמר הך דינא דמילי לא מימסרן לשליח, ובשטר מתנה פשוט דהוא רק בחתימה ולא בכתיבה, וכמבואר ב[[גיטין ג א|גיטין דף ג' ע&quot;א]] דלר' מאיר דלא בעי כתיבה לשמה גם מצאו באשפה כשר, והרי כתיבה שלו הוי כמו שאר שטרי קנין ומ&quot;מ קאמר הגמ' דמצאו באשפה כשר, ובעל כרחיה דהא דמבואר ב[[גיטין כט ב|גיטין דף כ&quot;ט ע&quot;ב]] דגם בשטר מתנה מילי לא מימסרן לשליח בעל כרחך דקאי רק אחתימה ולא אכתיבה, [ועיין שם ברמב&quot;ם בפ&quot;ד מהל' זכיה ומתנה שפסק ז&quot;ל: ״וכן אם אמר לשנים כתבו וחתמו בשטר מתנה ותנוהו לפלוני אינן יכולין לומר לסופר לכתוב אלא הם עצמם כותבים כמו בגט״ עכ&quot;ל, הרי דמשמע מלשון הרמב&quot;ם דגם בכתיבה פסול. אכן נראה פשוט דלא משום דין מילי לא מימסרן לשליח אלא משום דהוי תנאי דהם דוקא יכתבו וכמבואר בסוגיא דגטין דף ס&quot;ו דמלבד הך דינא דמילי לא מימסרן לשליח יש בכתובו גם דין תנאי שהם בעצמן יכתבו], היינו משום דהכתיבה בשאר שטרות אין בה שום דין שטר, ולא חל עלה דין מעשה בעלים, ורק החתימה דזהו עיקר שטרא, ובזה הוא דבעינן דעת בעלים, משא&quot;כ בגט דבעינן כתיבה לשמה ממילא חייל עלה דין מעשה בעלים, וכל היכא דבעינן מעשה בעלים אמרינן בזה מילי לא מימסרן לשליח, אבל אה&quot;נ דעיקר הך דינא דמילי לא מימסרן לשליח לא הוי דין מסויים בגט רק דהוי דין בכל דבר דצריך מעשה בעלים ודעת בעלים, וכל זה פשוט מסוגיא שהבאנו.

  והנה ב[[קידושין ט ב|קדושין דף ט' ע&quot;ב]] איפלגי אמוראי בשטר קדושין שכתבו לשמה ושלא מדעתה ומפרש שם בגמ' דפליגי דמר סבר מקשינן הויה ליציאה מה יציאה לשמה ושלא מדעתה אף הויה נמי לשמה ושלא מדעתה ומר סבר מה הויה בעינן דעת מקנה אף יציאה בעינן דעת מקנה, ופריך שם הגמ' מהא דתנן אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם, הרי דבעינן גם דעתה, ולכאורה צ&quot;ע דהרי שם לא איירי מתניתין בדין לשמה, רק מדין שטרות, דהרי שם תנן גם שטרי קנין ונשואין דאין כותבין אותן אלא מדעת בעלים, ושטרי קנין ונשואין בודאי דאיירי בחתימה ולא בכתיבה, וא&quot;כ גם שטרי אירוסין דכוותייהו משום דין שטרות ובחתימה דוקא, וא&quot;כ צ&quot;ע מאי מייתי הגמ' זאת להפלוגתא דכתבו לשמה ושלא מדעתה דאיירי בכתיבה ומשום דין לשמה. ואשר נראה מוכרח מזה, דבכל שטרות לא בעינן דעת המתחייב רק דעת מי שעושה את השטר, ובכל שטרות המקנה הוא שעושה את השטר, ומשום הכי תלוי בדעתו, וע&quot;כ בשטר קידושין כיון דקי&quot;ל דבעל כותבו והוא העושה את השטר, וא&quot;כ אי משום דין שטרות לא בעינן רק דעתו לחוד, והא דבעינן דעתה הוא רק משום דין לשמה, וזהו דפריך הגמ' מהא דתנן אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם אמאן דאמר דכתבו לשמה ושלא מדעתה כשר, משום דהא דבעינן דעת שניהם בשטרי אירוסין הוא רק משום דין לשמה, וכמו שנתבאר. ולפ&quot;ז נראה דאפילו למ&quot;ד דבעינן דעת שניהם, משום דין דלשמה, מ&quot;מ חלוקין הם בדיניהם, דהא מיהא דאשוויי השטר לשמה הבעל הוא שעושה אותו, ומדעתו הוא דנעשה השטר לשמה, וכמו שבעיקר הדין שטר הכל נעשה ע&quot;י דעת הבעל כמו כן חלות הדין לשמה בהשטר הוא ג&quot;כ רק ע&quot;י הבעל, ודעת האשה נהי דמעכב בדין לשמה דבלא דעתה לא הוי לשמה ובעינן גם דעתה בלשמה, מ&quot;מ לא היא העושה את השטר לשמה, ומעתה הרי י&quot;ל בדעת הרמב&quot;ם, דס&quot;ל דהא דמילי לא מימסרן לשליח ולא חייל דין ציווי בעלים ע&quot;י שליח, הוא רק בבעל דהוא העושה את השטר, והוא העושה את השטר לשמה, ובעינן מעשיו בהשטר, ולזה הוא דלא מהני שליחות במילי, משא&quot;כ לגבי האשה דלא בעינן מעשיה כלל, ורק דעתה בלבד, בזה לא מצינו דלא תהני שליחות, וע&quot;כ זהו שפסק דמהני גם דעת השליח, וכמו שנתבאר.

==פרק ו הלכה ד==

'''אבל אם אמר לה הרי את מקודשת לי בדינר זה ונתן הדינר בידה והשלים התנאי ואמר אם תתני לי מאתים זוז תהיי מקודשת לי ואם לא תתני לי לא תהיי מקודשת הרי התנאי בטל מפני שהקדים המעשה ונתן בידה ואח&quot;כ התנה וכו' עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״אפילו אמר הכל קודם המעשה וכו' הרי התנאי בטל משום דלא דמי לתנאי בני גד ובני ראובן שאמרו אם יעברו דהיינו תנאי והדר ונתתם דהיינו מעשה וזה לא אמר כן אלא אמר הרי את מקודשת דהיינו מעשה והדר אם תתני דהיינו התנאי״ עכ&quot;ל, וההשגה מבוארת דכיון דהא דבעינן תנאי קודם למעשה הא ילפינן מדהקדים אם יעברו לונתתם א&quot;כ הא קאי זאת על התנאת המעשה ולא על עצם המעשה בפועל, וקשה על הרמב&quot;ם שפירשה על גוף המעשה.

  ונראה לומר לדעת הרמב&quot;ם, דבתנאי בני גד ובני ראובן כיון דהיה עפ&quot;י הדבור, ממילא דע&quot;י הדבור של ונתתם נגמר זכיתם בעבר הירדן וא&quot;כ הוי זאת גם מעשה בפועל, וע&quot;כ הא שפיר נוכל למילף מהא דהוקדם אם יעברו לונתתם דבעינן תנאי קודם לעצם המעשה, כיון דבקרא זה של אם יעברו ונתתם נכלל ביה גם עצם המעשה של זכית בני גד ובני ראובן בחלקם. ואע&quot;ג דדעת הרמב&quot;ם היא בפ&quot;ו שם הי&quot;ז דבתנאי דמעכשיו לא בעינן משפטי התנאים, וא&quot;כ הרי בעל כרחך דבשעת הדבור של ונתתם לא זכו עוד בחלקם, דאל&quot;כ הא הוי תנאי דמעכשיו. אכן נראה על פי מה שכתב הרמב&quot;ם בפ&quot;ט מה' גירושין ז&quot;ל ומה בין המגרש על תנאי לזה שקבע זמן לגירושין או תלאן במעשה שהמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינן גומרין עד שיתקיים התנאי עכ&quot;ל. הרי דזהו עיקר יסוד הדין של תנאים שגומר המעשה בקנינו ואך שהתנאי מעכבו מלהגמר, א&quot;כ גם הכא בהדבור של ונתתם כבר נגמר קנינם וזכיתם בעבר הירדן כיון דהיה עפ&quot;י הדבור, ורק כיון שנאמר בו התנאי של אם יעברו בזה הוא דהדר הדין שהתנאי יעכב גמר זכייתם עד שיעברו ויקיימו התנאי, אבל הא מיהא דגמר זכייתם לאחר קיום התנאי הכל נעשה ע&quot;י הדבור של ונתתם, וע&quot;כ הוי זאת מעשה בפועל, ושפיר ילפינן מינה דבעינן תנאי קודם לעצם המעשה, וכמו שהוקדם אם יעברו לונתתם, והרי גם בכל מקום דבעינן תנאי קודם למעשה בפועל הוא ג&quot;כ היכא שהמעשה נגמרת ע&quot;י קיום התנאי ומ&quot;מ בעינן שהתנאי יוקדם למעשה זו, וכמבואר ברמב&quot;ם פ&quot;ו הי&quot;ז שם, וע&quot;כ שפיר ילפינן זאת מתנאי דבני גד ובני ראובן, וכמו שנתבאר.

  והנראה פשוט, דבאמת גם הראב&quot;ד סבירא ליה כן דעל ידי הדבור של ונתתם כבר נגמר המעשה גם כן כמו שנתבאר, דזה פשוט כן, אלא דהשגתו היא מטעם אחר, והוא, דהנה נראה דבכל תנאים בעינן שיתנה גם המעשה, אפילו במקום שלעצם המעשה לא בעינן דיבור כלל, כגון היכא דמהניא נתן לה בשתיקה, וכמבואר ב[[קידושין ו א|קידושין דף ו' ע&quot;א]] דאיכא גוונא דמהניא אף אם נתן לה בשתיקה, וכן גבי גירושין הרי הרבה פוסקים ס&quot;ל דאם נתן לה בשתיקה ג&quot;כ מגורשת, מ&quot;מ הדבר פשוט דכשמגרשה על תנאי בעינן שיתנה המעשה ג&quot;כ, ובעינן שיאמר לה אם תעשי כן תהיי מגורשת, ולא מהניא שיאמר לה אם תעשי כן לחוד, ויתן לה הגט בלא הזכרת המעשה כלל. והדין פשוט כן, דהרי בעינן גם הן קודם ללאו, ועיקרו של הן הא הוי הזכרת חלות המעשה, הרי להדיא דבעינן התנאת המעשה. ולפ&quot;ז הרי בעל כרחך בתנאי בני גד ובני ראובן הך דיבורא דונתתם היו בו שני דברים, התנאת המעשה, ומעשה בפועל, דאם אך לא היה נכלל בזה התנאת המעשה הרי לא היה בו דין תנאי כלל, וע&quot;כ סובר הראב&quot;ד, דהתנאת המעשה שהוא מעיקר עשית התנאי, עליה הוא דאמרינן דבעינן דומיא דבני גד ובני ראובן שיהא התנאי קודמו, משא&quot;כ עצם המעשה דאין זה מגוף התנאי, ע&quot;כ לא שייך בזה לומר שניבעי דומיא דבני גד ובני ראובן שיהא התנאי קודם לעצם המעשה, ובזה הוא שחולק הרמב&quot;ם בסברא וס&quot;ל דהמעשה בפועל עדיף יותר מהתנאת המעשה, וע&quot;כ מסתבר דהך דינא דתנאי קודם למעשה קאי על עצם המעשה ולא על התנאת המעשה.

  והנה מצינו תרי גווני בדיני התנאים דילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן, חדא בדיני סדר עשית התנאי, דהתנאי יהא בסדר התנאתו דומיא דבני גד ובני ראובן, וילפינן מזה דבעינן כפול והן קודם ללאו ובלאו הכי לא הוי תנאי כלל, והב' בחלות התנאי דיש דברים שאין התנאי חל עליהן כלל אף שנעשה ככל הלכות תנאי, והוא דבר שאי אפשר לקיימו ע&quot;י שליח דהוי דינא בחלות התנאי דעל מעשה כזו לא חייל תנאה. אשר לפ&quot;ז צ&quot;ע לדעת הרמב&quot;ם דמפרש להך דינא דתנאי קודם למעשה דר&quot;ל לעצם המעשה בפועל, אם הוא דין בחלות התנאי דאמרינן דכיון דכבר נעשה המעשה ע&quot;כ לא חייל בו דין תנאי עוד, או דהוי דין בסדר ההתנאה דצריך שיהא קודם למעשה. ולפ&quot;ז הרי נוכל לומר בפשיטות, דזהו דעת הרמב&quot;ם דמפרש דקאי על מעשה בפועל, דס&quot;ל דהוי דין בעצם חלות התנאי דכל שנעשה המעשה לא חייל בו עוד תנאי, וע&quot;כ שייך זאת רק על עצם המעשה שכבר נעשית, משא&quot;כ בהתנאת המעשה הרי עוד לא נעשה דבר, ושפיר חייל ביה תנאי. אכן זה אינו, דהנה הר&quot;ן בפ&quot;ג דקידושין הקשה על הרמב&quot;ם מהא דאיתא ב[[גיטין עה ב|גיטין דף ע&quot;ה ע&quot;ב]] דאתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע דמבואר שם בסוגיא דאם כתב לא יהא גט אם לא מתי הוי מעשה קודם לתנאי, והרי התם לא הוי מעשה בפועל כי אם התנאת המעשה, הרי דבעינן תנאי קודם להתנאת המעשה, וקשה על הרמב&quot;ם שפסק דלא בעינן תנאי קודם רק להמעשה בפועל ולא להתנאת המעשה.

  ולדעת הרמב&quot;ם נראה לומר, דבאמת כל התנאת המעשה שאומר שיהיו הקידושין והגט קיימין או יבטלו זהו גופא חשוב מעשה בפועל ג&quot;כ, דהא אהניא דיבוריה אם לקיים הקידושין או לבטלן, וא&quot;כ הרי גם לדעת הרמב&quot;ם דסובר דכל עיקר הך דינא דתנאי קודם למעשה הוא רק להמעשה בפועל ולא להתנאת המעשה, מ&quot;מ בעינן שיקדים התנאי גם להתנאת המעשה ג&quot;כ, ומשום דהתנאת המעשה יש בה גם דין מעשה בפועל, וניחא הך דאתקין שמואל לדעת הרמב&quot;ם כמו לדעת כל הפוסקים, כיון דלעולם בעינן שיקדים התנאי להתנאת המעשה ג&quot;כ. אלא דנראה, דנהי דהתנאת המעשה יש בה גם דין מעשה, מ&quot;מ לענין הדין של תנאי קודם למעשה הדין תלוי, דאם נימא דהא דבעינן תנאי קודם למעשה בפועל לדעת הרמב&quot;ם הוא דין בחלות התנאי, משום דכן הוא הדין דכל תנאי שלאחר מעשה לא מהניא, א&quot;כ התנאת המעשה נהי דיש עלה גם דין מעשה, מ&quot;מ מקרי עוד קודם המעשה, כל זמן שלא עשה מעשה הגירושין והקידושין, וצריך להיות התנאי קיים. אלא נראה מוכרח מכאן, דגם לדעת הרמב&quot;ם הא דבעינן תנאי קודם למעשה הוא סדר בעיקר ההתנאה ומעשה התנאי, וע&quot;כ שפיר חשוב גם התנאת המעשה כמעשה, דלענין סדר עשית התנאי שפיר נוכל לומר דכל שיש בו דין מעשה צריך שיהא התנאי קודמו, ואף שלא נגמר עוד המעשה. ולפ&quot;ז הרי בעל כרחך מוכרח בדעת הרמב&quot;ם דגם בדין סדר התנאי ילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן על המעשה בפועל ולא על התנאת המעשה, ובזה הוא שחולק הראב&quot;ד וכמו שנתבאר.

  והנה ב[[רמב&quot;ם הלכות גירושין ט כ|רמב&quot;ם פ&quot;ט מה' גירושין ה&quot;כ]] פסק דהא דאתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע קאי בין שנכתב התנאי כן בהגט עצמו ובין שהתנה כן בעל פה, וקשה לפי דעת הרמב&quot;ם דהא דבעינן תנאי קודם למעשה הוא להמעשה בפועל, א&quot;כ מאי נ&quot;מ בין היכא שנכתב התנאי קודם למעשה או היכא שנכתב המעשה קודם לתנאי, אבל הרי מ&quot;מ התנאי והמעשה בפועל נעשין ובאין כאחת בשעת מסירת הגט, והרי שם בסוגיא דאתקין שמואל מבואר דבעינן דוקא שיהא נזכר התנאי קודם למעשה, ולדעת הרמב&quot;ם הא קאי כן גם על הכתיבה, וקשה דהיכא דהתנאי הוא בכתב בהגט עצמו א&quot;כ הא לעולם הויין תנאי ומעשה כאחת. ואין לומר דהתנאי הוי על עצם השטר אם יועיל לגירושין אם לא, ונעשה זאת בשעת כתיבה עצמה, ושפיר חלוק בין תנאי כתוב קודם למעשה או מעשה קודם לתנאי, כיון דהמעשה הוא כתיבת הגט, א&quot;כ בכתב המעשה קודם לתנאי הוי המעשה בפועל קודם, ואם כתב התנאי קודם הוי התנאי קודם למעשה בפועל, זה אינו, דהרי דעת הרמב&quot;ם היא בפ&quot;ח מה' גירושין ה&quot;ד דכל תנאי הגט צריכין להיות אחר כתיבת התורף, ואם אך היה קודם כתיבת התורף הוי ספק גירושין, וא&quot;כ הא נמצא דאם אך הוי התנאי על הגט גופיה אם יהיה בו דין שטר אם לא, לעולם הוי מעשה קודם לתנאי, כיון דהגט כבר נעשה בכתיבת התורף, וצ&quot;ע. ובאמת שזה צ&quot;ע גם לאידך פוסקים דס&quot;ל דתנאי קודם למעשה קאי על התנאת המעשה, אבל הרי עכ&quot;פ בעינן שהתנאת התנאי יהיה קודם להתנאת המעשה, והכא הרי הכל נעשה בשעת נתינת הגט וליכא כאן שום דבר שהוא קודם, ואע&quot;ג די&quot;ל דגם בבת אחת שפיר דמי, אבל אכתי צ&quot;ע דא&quot;כ הרי גם בשכתוב המעשה תחלה בהגט ג&quot;כ יהיה שפיר דמי, כיון דעל כל האופנים הויין בבת אחת התנאי והמעשה, ואיזה חילוק יש בין אם כתוב התנאי תחלה להמעשה תחלה, וצ&quot;ע.

  אלא בעל כרחך נראה מבואר מזה, דהא דבעינן תנאי קודם למעשה לאו בהקדמה תליא מילתא איזה דבר שנעשה קודם, אם התנאי אם המעשה, דהרי הכא בגט ליכא כלל שום דבר שהוא קודם, אלא דצריך להיות כן בצורת התנאי ופירושו, שיהא בפירוש התנאתו התנאי קודם למעשה, וע&quot;כ אינו תלוי זאת כלל בהזמן איזה הוא קודם, וגם כשהם בשעה אחת ג&quot;כ מיהא התנאי בצורתו ופירושו הוי התנאי תחלה להמעשה, וע&quot;כ שפיר תלוי במה שכתוב בהגט תחלה על צורת התנאי איך שהוא. אלא דכל זה הוא רק להנך פוסקים דהא דתנאי קודם למעשה קאי על התנאת המעשה, דהכל הוא מעצם מעשה התנאי, אבל לדעת הרמב&quot;ם דתנאי קודם למעשה קאי רק על מעשה בפועל, דאין המעשה שייך כלל לעצם התנאי, והויין שני דברים בפני עצמו, ואין זה שייך כלל לצורת התנאי ופירושו, ובעל כרחך דבהקדמה תליא מילתא דבעינן שהתנאי יקדם להמעשה, וא&quot;כ הרי קשה כנ&quot;ל, דבנכתב התנאי בהגט הרי הכל נעשה בבת אחת, ואיזה חילוק יש בין שנכתב המעשה קודם או התנאי קודם. וע&quot;כ נראה דגם לדעת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דהך דינא דתנאי קודם למעשה קאי על מעשה בפועל, מ&quot;מ עיקר הדין לא נאמר על גוף המעשה שנעשה, כי אם על עשית המעשה שגומר בדעתו, שבזה הוא דחייל עיקר דין התנאי שעל מנת כן הוא עושה זה המעשה, וס&quot;ל להרמב&quot;ם דגם זהו בכלל עיקר התנאי ושייך בו דין צורת התנאי שיהא התנאי קודמו, ומשום דס&quot;ל להרמב&quot;ם דכל עיקר הך מילתא של התנאת המעשה הוא דין עשית המעשה מה שגומר בדיבורו, וזהו דהוי בכלל גוף התנאי, משא&quot;כ אם יצויר שתהא התנאת המעשה שלא יהא בה דין מעשה אין זה בכלל דין התנאת המעשה של תנאים, וע&quot;כ הוא דס&quot;ל להרמב&quot;ם דכל שנעשה המעשה בפועל שוב אין זה חשוב תנאי קודם למעשה, כיון שכבר נגמר עשית המעשה א&quot;כ ממילא דההתנאה שאח&quot;כ חשובה כהתנאה שאין בה דין מעשה, ואין כאן תנאי קודם לעשית המעשה, ומיושב דעת הרמב&quot;ם בהא דיליף מתנאי דבני גד ובני ראובן על מעשה בפועל שיהא התנאי קודמו, וגם הא דצריך תנאי קודם למעשה היכא שנכתב התנאי בהגט, משום דחלות המעשה שע&quot;י גמר דעתו זהו ג&quot;כ מעצם מעשה התנאי, וע&quot;כ שייך דין צורת התנאי גם בכתוב בהגט עצמו, ושייך גם למילפיה מתנאי בני גד ובני ראובן כיון דהוא מעצם מעשה התנאי, וכמו שנתבאר.

==פרק ז הלכה טז==

'''האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי בזה לא אמר כלום, ואם היתה אשת חבירו מעוברת והוכר העובר הרי זה מקודשת וכו' עכ&quot;ל.'''

  והראב&quot;ד כתב ע&quot;ז וז&quot;ל: ״לפי ההלכה לא נאמר הוכר עוברה מקודשת אלא לדעת ראב&quot;י דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ולית הלכתא כוותיה״ עכ&quot;ל, ופלוגתת הרמב&quot;ם והראב&quot;ד היא על פי מה דאיתא ב[[קידושין סב ב|קידושין דס&quot;ב ע&quot;ב]] דתניא יתר על כן אמר ראב&quot;י אפילו אמר פירות ערוגה זו תלושין יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברת פירות ערוגה זו מחוברת יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין לכשיביאו שליש ויתלשו והביאו שליש ונתלשו דבריו קיימין, אמר רבה לא אמר ראב&quot;י אלא בשחת אבל באגם לא, ר&quot;י אמר אפילו באגם וכו', כמאן אזלא הא דתנן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לי לא אמר כלום, ואמר ר&quot;ח לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין, כמאן אי כרבה כשהוכר עוברה אי כר&quot;י אע&quot;פ שלא הוכר עוברה, הרי דמדמה הגמ' הוכר עוברה לשחת, וא&quot;כ הרי הא דמקודשת הוא רק לראב&quot;י דסובר דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל לדידן דקי&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וגם בשחת אם קרא שם ואמר שיהא תרומה לכשיביאו שליש ויתלשו לא אמר כלום, וכמו שפסק כן הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תרומות ה ט|פ&quot;ה מה' תרומות ה&quot;ט]], א&quot;כ ממילא גם בהוכר עוברה אינה מקודשת, וזהו דעת הראב&quot;ד. ולדעת הרמב&quot;ם צ&quot;ל דהא דמייתי הגמ' מהך דינא דהוכר עוברה להך דתורם על השחת, היינו משום דבלאו הוכר עוברה לא הוי גם דומיא דשחת, אבל אה&quot;נ דבהוכר עוברה לא חשוב כלל לא בא לעולם, ומעשיו קיימין גם לדידן דקי&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, [ועיין בתוס' שם ד&quot;ה ואמר ולדעת הרמב&quot;ם מתישבא קושיתם שם].

  והנה בנמוקי יוסף פ&quot;ק דיבמות ובמגיד משנה פ&quot;ב דאישות הקשו על הרמב&quot;ם מהא דאיתא ב[[יבמות יב ב|יבמות דף י&quot;ב ע&quot;ב]] דלהכי לא מצינו חמותו ממאנת משום דבנים הרי הם כסימנים, ודעת הרמב&quot;ם שם בפ&quot;ב מהל' אישות דהיינו לידת הבנים אבל כל זמן עיבורה קודם שילדה עדיין היא קטנה, וא&quot;כ לפי מה דפסק הכא דבהוכר עוברה הרי היא מקודשת הא מצינו חמותו ממאנת בהוכר עוברה דהבת מקודשת והאם עדיין קטנה ובת מיאון היא, ונשארו בקושיא. אכן בר&quot;ן פ' האומר מבואר דהא דפסק הרמב&quot;ם דבהוכר עוברה מקודשת היינו באומר שיחולו הקידושין לאחר שתלד, אבל בעודה עובר אין קידושין תופסין בה, ולפי&quot;ז הרי לא מצינו חמותו ממאנת כיון דהקידושין חלין לאחר שתלד דאז היא גדולה ולאו בת מיאון היא. ולדעת הנמוקי יוסף והמגיד משנה הרי מבואר דס&quot;ל דבהוכר עוברה הקידושין תופסין מיד, וטעמם נראה דאי לאו הכי הא הוי דבר שלא בא לעולם, דאפילו אם נימא דבהוכר עוברה חשוב בא לעולם, אבל מ&quot;מ כיון שאין קידושין תופסין בעובר ממילא זה שמקדשה לאחר שתלד הוי בכלל דבר שלא בא לעולם, וא&quot;כ ממה נפשך דעת הרמב&quot;ם צ&quot;ע, דכיון דבהיותה עובר אין קידושין תופסין בה, וכדמוכח מהך דלא מצינו חמותו ממאנת, א&quot;כ ממילא דגם במקדשה לאחר שתלד הוי דבר שלא בא לעולם, וקשה על הרמב&quot;ם דפסק דבהוכר עוברה הרי היא מקודשת.

  ואשר נראה לומר בדעת הרמב&quot;ם, דבאמת כל שהוכר עוברה הקידושין תופסין בהעובר ומתקדשת מיד, ואינו צריך לומר לכשתלד, כי אם דהקדושין תופסין ונגמרין מיד, אלא דעובר כיון דלא חשוב אשה ע&quot;כ חלוק דינו, דאע&quot;ג דנתקדשה וקדושיה כבר נגמרו מ&quot;מ אין בהעובר דין מתקדשת ואישות, ורק דכיון דהקידושין כבר חלו עליה א&quot;כ כשתולד הרי יש בה האישות שמכבר, וע&quot;כ אין זה שייך לדבר שלא בא לעולם, דלא נאמר דין דבר שלא בא לעולם אלא היכא דמעשה הקידושין צריך להיות לאחר זמן, אבל המתקדשת מיד שפיר הוי דבר שבא לעולם. ואין לומר דמשום זה גופא דלא הויא אשה ואין בה דין מתקדשת משום זה גופא לא יהיו הקידושין קיימין ולא יהיו תופסין בה הקידושין, דזה לא נאמר אלא היכא דמדינא אין תופסין בה קידושין כמו עריות וגויה ושפחה, ואז לית בהו מחמת זה גם דין תפיסת קדושין, משא&quot;כ בעובר דאין חסרון בהתפיסת קידושין ורק דדינה הוא דגם בעת שהיא מקודשת מ&quot;מ אינה בכלל אשה, ע&quot;כ שפיר אמרינן דזה אינו מגרע כלל דין תפיסת קידושין שבה, וע&quot;כ תופסין בה קידושין והרי היא מתקדשת, ואימתי שתהא חזי שיהא בה דין אישות, יהא בה האישות קיימת ממילא, כיון דהרי היא מקודשת ועומדת.

  ולפי&quot;ז הרי מיושב מה דלא מצינו חמותו ממאנת, ואע&quot;ג דהעובר כבר נתקדש, אבל מ&quot;מ כיון דגוף העובר אין בו דין מתקדשת שוב עוד אין באמה דין ערוה, דמחמת הקידושין בלחודייהו אינה נעשית ערוה, וכל זמן שאינה בכלל אשה שיהא בגופה דין מקודשת ודין אישות עוד אינה עושה עריות, וא&quot;כ הערוה של חמותה הוא רק כשילדה ואז שוב היא גדולה ואינה עוד בת מיאון. ואם נימא דזה דחוק לומר שלא יהא בה דין מתקדשת, והקידושין יהיו נגמרין בה, אבל זאת הרי בודאי נוכל לומר דיש בה דין מתקדשת ומ&quot;מ דין אישות אין בה, ומשום דעדיין אינה אשה שיחול עליה דין אישות, ורק כשנולדה הוא דיש בה האישות ממילא, ויתישב ג&quot;כ דעת הרמב&quot;ם, דנימא דאף אם יש בה דין מקודשת, מ&quot;מ כל שאין בה דין אישות אינה עושה עריות, דעיקר דין עריות רק באישות תליא, דע&quot;י אישות דילה חל דין ערוה על הקרובות והקרובים, וא&quot;כ אע&quot;ג דהעובר מתקדשת מ&quot;מ עריות אינה עושה רק כשתולד, ולהכי לא מצינו חמותו ממאנת, וכמו שנתבאר.

  והנה הראב&quot;ד הרי חולק וס&quot;ל דאין קידושין תופסין בעובר משום דהוי דבר שלא בא לעולם, וחולק על הרמב&quot;ם וס&quot;ל דעובר אינו בר מעשה קידושין כלל, אכן נראה דאף לפי דעת הרמב&quot;ם לפי מה שכתבנו, הרי מ&quot;מ אם לא היה בא לכלל אישות, דממילא לא הוו תפשי בה קידושין, דאין קידושין בלא אישות, ואך משום דחשוב בר אישות, הואיל דלכשתלד הרי יהא בה אישות, וזה מועיל דמשום הכי גמרי בה קידושין גם בעודה עובר, וזה לא שייך לומר דיהא חשוב דבר שלא בא לעולם משום זה דהאישות יהא בה לאחר שתולד דוקא, משום דזה יהיה ממילא האישות ע&quot;י הקידושין דהשתא, ואין צריך לחול בה שום דבר חדש ולא שום גמר דבר בהקידושין, כיון דהקידושין כבר נגמרו מהשתא. אכן נראה דכל זה הוא אם נימא דעצם העובר משהוכר עוברה אינו חשוב דבר שלא בא לעולם, וע&quot;כ שפיר מועיל מה דיהא בה דין אישות לאחר שתולד למיחשבה בת קידושין גם מהשתא, משא&quot;כ אם נאמר דכל שמחוסרת לידה חשיבא דבר שלא בא לעולם, א&quot;כ אינו מועיל כלל מה שהיא בת אישות לאחר שתולד, ולפי&quot;ז י&quot;ל דבאמת גם לפי דעת הראב&quot;ד היה צריך להיות הדין דבעובר צריך להיות תופסין הקידושין גם כשהוא עובר, רק דכיון דעובר חשוב דבר שלא בא לעולם א&quot;כ ממילא לא חשוב עתה בר אישות כלל ולהכי ממילא לא תפסי בה גם קידושין, ורק דאם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אז הרי גם אם אינה בת קידושין כלל ג&quot;כ יכול לקדשה עתה לכשתלד, ולהכי תלי לה הראב&quot;ד בדין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, וכמו שנתבאר. 

==פרק טז הלכה כה==

'''היא אומרת בתולה נשאתי ועיקר כתובתי מאתים והוא או יורשיו אומרים בעולה נשאה ואין לה אלא מאה וכו' הרי זה נוטלת מנה, ואם היה הבעל קיים יש לה להשביעו שבועת התורה שהרי הודה במקצת הטענה עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״שבועת התורה אין כאן שהרי כפירת שעבוד קרקעות היא״ עכ&quot;ל. והמגיד משנה כתב ע&quot;ז וז&quot;ל: ״ואני אומר שאין זו קושיא שכיון שהגאונים תקנו שתגבה הכתובה מן המטלטלין חזרה כתובה שאינה כפירת שעבוד קרקעות בלבד״ עכ&quot;ל. וביאור הדברים, דהשגת הראב&quot;ד היא מהא דאיתא ב[[כתובות פז א|כתובות דף פ&quot;ז ע&quot;א]] דאין נשבעין על הכתובה מפני שהיא כפירת שעבוד קרקעות, וזהו שהשיג על הרמב&quot;ם שכתב דנשבעין שבועת התורה על הכתובה, וע&quot;ז תירץ המגיד משנה דזהו דוקא בימי הגמ' דאז היה הדין דאין כתובה נגבית מן המטלטלין ע&quot;כ הויא שעבוד קרקעות, משא&quot;כ לאחר תקנת הגאונים דגובה גם מן המטלטלין ע&quot;כ לא חשיבא שעבוד קרקעות. וקשה דהרי ב[[בבא מציעא ד ב|ב&quot;מ דף ד' ע&quot;ב]] איתא דגם בשטרי חוב אמרינן דאין נשבעין על שעבוד קרקעות, והרי בשארי שט&quot;ח גם בימי הגמ' היו נגבין גם מן המטלטלין ומ&quot;מ חשיבי שעבוד קרקעות, וא&quot;כ הדרה השגת הראב&quot;ד לדוכתה דלמה פסק הרמב&quot;ם בכתובה דנשבעין עליה שבועת התורה והרי אף אם גובה מן המטלטלין ג&quot;כ מ&quot;מ הוי שעבוד קרקעות כמו שארי שטרי חוב, וכבר הקשה זאת בלחם משנה שם.

  ועוד קשה על המגיד משנה, דהרי הגמ' דכתובות הא איירי בגרושה ומיניה דידיה, דאי לאו הכי הא לא צריכינן לפוגמת ולעד אחד, אלא ודאי דאיירי בגרושה, וא&quot;כ הרי תלוי זאת בשני הגירסות דלעיל בהל&quot;ה שכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל וכן התקינו שלא תגבה האלמנה כתובתה אלא מן הקרקע, ועיין במגיד משנה שם שכתב דשני גירסות הם בהרמב&quot;ם, דגירסת הרשב&quot;א היא דאף גרושה אינה גובה כתובתה אלא מן הקרקע, וא&quot;כ הא תירוצו של המגיד משנה לא שייך אלא להגירסא דגם גרושה קודם תקנת הגאונים אינה גובה כתובתה אלא מן הקרקע, אבל להך גירסא דגרושה גובה כתובתה גם מן המטלטלין, אף קודם תקנת הגאונים, ומ&quot;מ הא קאמר הגמ' דהוי כפירת שעבוד קרקעות, הרי דאף דגובה ממטלטלין ג&quot;כ מ&quot;מ חשוב שעבוד קרקעות וצ&quot;ע, וכבר מבואר כל זה בלחם משנה שם. וכן בפ&quot;ד מה' טוען ונטען ה&quot;ד כתב הרמב&quot;ם הטעם דהודאת שטר לא מחייב שבועה משום דהוי ממון שאינו יכול לכפור בו, ולא הזכיר כלל הטעם משום דהוי הודאת שעבוד קרקעות, ומשמע דס&quot;ל להרמב&quot;ם דבאמת לא הוי שעבוד קרקעות, ובכפירת שטר באמת ס&quot;ל להרמב&quot;ם דחייב שבועה, וכן מבואר להדיא ברמב&quot;ם פכ&quot;ב מה' עדות ה&quot;ב שפסק שם דמי שהוציא שני שטרות ועדי השטרות היו שתי כתות המכחישות זה את זה בעדות אחרת דצריך לשלם שטר אחד ועל השטר השני צריך לישבע משום העדאת עדים, הרי להדיא דס&quot;ל להרמב&quot;ם דעל כפירת שטר באמת חייב שבועה, והא דפטור בהודאת שטר הוי משום דהוי ממון שאינו יכול לכפור בו, וע&quot;כ לא שייך זאת רק לדין מודה במקצת ולא לדין העדאת עדים, [ומה דלא שייך התם הדין דהעדאת עדים יבואר במקום אחר], וקשה דהרי בב&quot;מ מבואר להדיא דשטר הוי שעבוד קרקעות ואין נשבעין לא על כפירתו ולא על הודאתו, וצ&quot;ע.

  והנה קשה לי בדברי הרמב&quot;ם גופיה שפסק ב[[רמב&quot;ם הלכות שבועות ח יג|פ&quot;ח מהל' שבועות הי&quot;ג]] וז&quot;ל: ״וכן מי שהיתה עליו מלוה בשטר וכפר בה ונשבע פטור משבועת הפקדון שהרי בשטר נשתעבד הקרקע ונמצא זה ככופר בקרקע״ עכ&quot;ל, הרי להדיא דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דשטר חשוב שעבוד קרקע לענין קרבן שבועה ולמה ס&quot;ל הכא דלענין שבועה לא הוי שעבוד קרקעות, ואם אמנם כי דברי הרמב&quot;ם דבכפירת שטר פטור מקרבן שבועה מבוארים להדיא ב[[שבועות לז א|שבועות דף ל&quot;ז ע&quot;א]], אבל עדיין קשה מאי שנא קרבן שבועה משבועה דהרי בשניהם אימעוט קרקעות, ומאי שנא דלענין קרבן שבועה חשוב שטר שעבוד קרקע ולענין שבועה פסק הרמב&quot;ם דלא הוי שעבוד קרקעות ונשבעין עליו. ונראה לומר, דבאמת הרי בשטר איכא שעבוד קרקע ושעבוד מטלטלין, דהרי יכול לגבות את חובו בין מקרקע ובין ממטלטלין, וצ&quot;ע איך יהיה דינו אם כקרקע או כמטלטלין.

  ונראה דכיון דהדין הוא בשעבוד חוב דהיכא דנפטר מהקרקעות לא נתבטל חובו וחייב לשלם מן המטלטלין, וכן אם נפטר מהמטלטלין לא בטל החיוב וחל החיוב על הקרקע, על כן שפיר חלוק דין קרבן שבועה מדין חיוב שבועה, דבקרבן שבועה הרי החיוב על כפירת החוב וגזלתו, וכיון דבלא כפירת הקרקעות לא נשלם פטור החוב, ונמצא דכפירת וגזלת החוב נשלם משניהם ביחד, וכפירת המטלטלין בלא הקרקעות הוי רק כפירת שעבוד ולא עצם החוב, וכפירת עצם החוב הוא רק מקרקע ומטלטלין ביחד, וע&quot;כ שפיר פטור מקרבן שבועה, משא&quot;כ לענין חיוב שבועה, שאנו באין לדון אם הוא חייב או פטור, וא&quot;כ הוי להיפך, דכיון דבמה שנפטר מהקרקעות לא נפטר מהמטלטלין, וא&quot;כ אע&quot;ג דאין נשבעין על הקרקעות ונפטר משבועה מעצם חיובו על הקרקע, אבל הרי ג&quot;כ חל חיובו על המטלטלין לבד, ויש בזה די לחייבו שבועה, כיון דחל החוב על המטלטלין גם בלא קרקע, ועדיפא מיני' מצאנו דאף אם היה מודה לו חובו ואך שכופר לו שאלו המטלטלין אינן משועבדין לו אם אך יש נ&quot;מ מזה לענין ממונא ג&quot;כ דינו לישבע, וכל שכן הכא שחיובו חל גם על מטלטלין לחוד בלא קרקעות שחייב לישבע. ועיין ברמב&quot;ם בפ&quot;י משבועות הי&quot;א והי&quot;ב שכתב שם ז&quot;ל האשה שהשביעה עד אחד שיעיד לה במיתת בעלה וכפר חייב בשבועת העדות שאילו העיד היתה נשאת ונוטלת כתובתה בד&quot;א כשהיה לה לגבות כתובתה מן המטלטלין אבל אם אין לה לגבות כתובתה אלא מן הקרקע הרי זה פטור משבועת העדות, הרי מבואר להדיא דהיכא דיש לה לגבות בין מקרקע ובין ממטלטלין דינו כמו כפירת עדות של מטלטלין. וקשה דמאי שנא קרבן שבועת העדות מקרבן שבועת הפקדון דפסק דכופר במלוה שבשטר פטור משבועת הפקדון, ואע&quot;ג דגם שם יש לו לגבות גם ממטלטלין, אלא ודאי דשאני שבועת העדות דלא בעינן שתהא כפירת עדותן על עצם החוב, כי אם גם בשהיה עדותם אם אלו המטלטלין משועבדים להחוב או לא או שהיה בעדותן רק איזה נפקא מינה לענין ממון מטלטלין וכפרו עדותם זאת ג&quot;כ חייבים משום שבועת העדות, וע&quot;כ שפיר חייבים גם על מלוה שבשטר בכפרו עדותם כיון דיכול לגבות ממטלטלין ויש נ&quot;מ בזה, וה&quot;נ לענין חיוב שבועה דכוותיה, וכמו שנתבאר.

  אלא דקשה לפי זה הסוגיא דבבא מציעא דמשני הגמ' דלהכי אין נשבעין על שטר שכתוב בו סלעים דינרים סתמא ומלוה אומר חמש ולוה אמר שלש משום דהוי כפירת שעבוד קרקעות, והא לפי מה שנתבאר הרי כל הודאת חוב שבשטר צריך להיות כהודאת מטלטלין כיון דעיקר החוב הוא מטלטלין. ונראה לומר, דהנה מבואר בסוגיא שם דלמ&quot;ד הילך פטור כל הודאת שטר פטור ג&quot;כ משום דהוי הילך, וטעמא דהילך מבואר בסוגיא שם משום דהוי כופר בכל, הרי דהודאת שטר חשוב כפרוע ותשלומין לענין מודה במקצת ולענין ליפטר משבועה, ורבי חייא דפליג שם וס&quot;ל דגם הילך חייב, היינו משום דס&quot;ל דגם היכא שעושה אותו כפרוע ג&quot;כ הוי מודה במקצת, וכדחזינן דמחייב גם בהילך דהרי שלך לפניך דפשיטא דהוי פרוע, אבל הא מיהא מודה דבהילך חל דין פרוע ודין תשלומין. ולפי זה נראה דהא דמחלקינן לשנים החיוב קרקע והחיוב מטלטלין, הוא רק היכא דחשוב עוד מחוייב ועומד בהודאתו, אבל היכא דבהודאתו חשוב פרוע ותשלומין בקרקע אז פשיטא דדינו כהודאת קרקע, ואע&quot;ג דמודה גם במטלטלין מ&quot;מ הפרוע והתשלומין שחל על השעבוד קרקעות משוי ליה להודאת שעבוד קרקעות. ולפי זה נראה לומר, דהתם הא מבואר בהסוגיא דהודאת שטר הוי הילך בהשעבוד קרקעות שבו, אלא דהסוגיא קיימא שם למ&quot;ד הילך חייב, וע&quot;כ זהו דקאמר הגמ' כיון דעכ&quot;פ הילך מיהא הויא וחשוב כפרוע ותשלומין בקרקע, א&quot;כ ממילא הוי שעבוד קרקעות ופטור לכו&quot;ע גם למ&quot;ד הילך חייב משום דאין נשבעין על שעבוד קרקעות, אבל אה&quot;נ דבגוונא דלא הוי הילך ולא הוי פרוע ותשלומין בקרקע אז אמרינן כיון דחיובו הוא גם על מטלטלין ואית ביה גם הודאת מטלטלין שפיר הוי מודה במקצת ומחייבו שבועה.

  ולפי זה הרי ניחא דעת הרמב&quot;ם, מה שפסק גבי הודאה במקצת בכתובה דחייב שבועה מדין תורה, דנראה דהא דשטר הוי הילך הוי דין מסויים רק בשטרות, דאית בהו הקנאת שעבוד, אבל כל מעשה ב&quot;ד אף דגובה גם ממשועבדים מ&quot;מ לא חשוב הילך, וכמו שכתב הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות טוען ונטען ד ד|פ&quot;ד מהל' טוען ונטען ה&quot;ד]] ז&quot;ל: ״אין מודה במקצת חייב שבועה עד שיודה בדבר שאפשר לו לכפור בו כיצד מי שטען חברו ואמר מאה דינרים יש לי אצלך חמשים שבשטר זה וחמשים בלא שטר אין לך בידי אלא חמשים שבשטר אין זה מודה במקצת שהשטר לא תועיל בו כפירתו והרי כל נכסיו משועבדים בו ואפילו כפר בו היה חייב לשלם״ עכ&quot;ל, והלא בסוגיא ד[[בבא מציעא ד א|ב&quot;מ דף ד' ע&quot;א]] מבואר דהפטור הוא משום הילך, וא&quot;כ בע&quot;כ דהא דכתב הרמב&quot;ם טעמא שהשטר לא תועיל בו כפירתו וכל נכסיו משועבדים בו, זהו גופא כללא דהילך, וא&quot;כ לא שייך זאת אלא בשטר, דשעבודו בידו, וראית ועדות החוב ג&quot;כ בידו, אז הוא דהוי הילך, משא&quot;כ במעשה ב&quot;ד, נהי דגובה ממשועבדים ואינו יכול לטעון גם פרוע, אבל מ&quot;מ בעיקר החוב אין בידו יותר משארי מלוה על פה, וע&quot;כ לא הוי הילך. וכן מוכח מדברי הרמב&quot;ם אלה, שהרי בממון שאינו יכול לכפור פסק דאין נשבעין מדבר תורה, והכא בכתובה הרי פסק דהוי מודה במקצת ונשבעין מדבר תורה, אלא ודאי דהכא לא חשוב הילך, כיון דליכא שטרא, וכן גם הראב&quot;ד לא השיג עליו בזה רק מהא דחשוב שעבוד קרקעות, ולא השיג דהא הוי הילך כמו שט&quot;ח ופטור משבועה, הרי דבהא גם הראב&quot;ד מודה דבכתובה שהיא רק מעשה ב&quot;ד ולא שטר לא חשוב הילך.

  אשר ע&quot;כ הרי מיושב היטב דברי הרמב&quot;ם שבפט&quot;ז מה' אישות שהבאנו דעל כפירת והודאת כתובה נשבעין עליה ולא מיפטר משום דהוי שעבוד קרקעות, דכיון דכתובה לא חשיבא הילך ע&quot;כ ממילא דלא חשיבא גם שעבוד קרקעות, כיון דאית כאן גם הודאת וכפירת מטלטלין וכמו שנתבאר, וע&quot;כ שפיר חשוב מודה במקצת במטלטלין ונשבעין עליו וכמו שנתבאר. וניחא נמי לפי זה הא דפסק הרמב&quot;ם גבי שני שטרות שהיו שתי כתי עדים המכחישות זו את זו דנשבע משום העדאת עדים ולא מיפטר משום דהוי הודאת שעבוד קרקעות, כיון דבע&quot;כ הרי דעת הרמב&quot;ם דלא חשיבא כאן הילך, דאי לאו הכי הא לא היה כאן שבועה, וצ&quot;ל דהיינו משום דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דכל הך דינא דשטר הוי הילך לא נאמר רק לענין הודאת פיו בזה הוא דחשוב הילך ומבטל שלא יהא בו דין הודאה במקצת, אבל בהעדאת עדים לעולם אית בה דין הודאה במקצת, ואין בשטר דין הילך אם אך אינו מחזיר את ההודאה בשעת הודאתו, או דנימא דהרמב&quot;ם סובר כהגירסא בב&quot;מ דף ד' דהא דשטר הוי הילך הוא דוקא בשקמודה בו, אבל בלאו הכי אין שטר חשוב הילך, ועכ&quot;פ הא מיהא בדעת הרמב&quot;ם דכל דאין בו הודאת עצמו שוב אין בשטר דין הילך, ויש בו שבועת מודה במקצת, וממילא דלית ביה משום שעבוד קרקעות וחייב בשבועת התורה, כיון דדעת הרמב&quot;ם דכל שטר חשוב גם כפירת והודאת מטלטלין וכמו שנתבאר, וזה ג&quot;כ טעמו דהשמיט כל הך דינא דשעבוד קרקעות לענין שבועה, כיון דלא משכחינן הך דינא רק בהילך דמיפטר שם גם בלאו הכי משבועה. והנה כבר הקשו הראשונים דאיך משכחינן שבועת מודה במקצת למ&quot;ד שעבוד דאורייתא והא הוי שעבוד קרקעות, ולפי מה שנתבאר הרי כל בעל פה כיון דלא הוי הילך ממילא אין בו גם דין שעבוד קרקעות ושפיר חייב בשבועתו, וכמו שנתבאר.

  ולפי זה הרי ניחא הסוגיא דכתובות דאין נשבעין על הכתובה משום דהוי שעבוד קרקעות, גם לדעת הרמב&quot;ם, דלפי מה שנתבאר הרי עיקר טעמא דהרמב&quot;ם מה דלא חשיבא שעבוד קרקעות, הא הוי משום דכיון דאית בה שעבוד קרקע ושעבוד מטלטלין א&quot;כ אכל חדא בפני עצמו חייל חיובא ושעבודא גם בלא חיובא דאידך, בין על הקרקע ובין על המטלטלין, וגם עיקר ועצם החוב תרתי ביה, דלגבי חיובו ושעבודו שעל הקרקע חשוב שעבוד קרקעות, ולגבי שעבוד המטלטלין חשוב מטלטלין, וכמבואר כן ברמב&quot;ם פ&quot;י מה' שבועות לענין שבועת העדות שהבאנו למעלה, וע&quot;כ לא אהניא ליה מה דאיתא הכא גם כפירת שעבוד קרקעות להפטר מחיוב שבועה שלו משום דאין נשבעין על הקרקעות, כיון דבפטורא דקרקעות עדיין אין בזה הפקעת החוב, והדר רמיא כולא שעבודא על המטלטלין, א&quot;כ שפיר איתא הכא לחיוב שבועה, כיון דיש כאן גם הפקעת חיוב של מטלטלין לחוד בלא קרקעות, ויש בזה די לחיוב שבועה, וא&quot;כ כל זה הוא בנשבע ונפטר דהשבועה היא להפקיע את החוב, משא&quot;כ הסוגיא דכתובות דאיירי בנשבע ונוטל שהיא באה בשבועתה לזכות על ידה בחיוב כתובתה, וא&quot;כ הא הוי להיפוך, דכיון דאקרקעות לחוד חייל חיובא ושעבודא גם בלא חיובא במטלטלין, וא&quot;כ הא מאחר דכשאנו דנין על הקרקעות לחוד הא הוי דינא דאין נשבעין על הקרקעות ונאמנת גם בלא שבועה, ע&quot;כ שוב מהניא הכא מה דחייל חיובא ושעבודא על הקרקעות לחוד דהיא זוכה בחיוב כתובתה גם בלא השבועה משום השעבוד קרקעות של הכתובה, ושוב ליתא הכא לחיוב שבועה, כל שחוב כתובתה קיים, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>ahohr4unspbkm96q9sfvujvo0m0k8nj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413917</id>
      <parentid>1413916</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T17:48:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101470" xml:space="preserve">
==פרק ב הלכה ט==


'''הבת שילדה אחר י&quot;ב שנה אע&quot;פ שלא הביאה סימן וכו' הרי זה גדולה בנים הרי הם כסימנין עכ&quot;ל.'''


  והנה דברי הרמב&quot;ם האלו מבוארין ב[[יבמות יב ב|יבמות דף י&quot;ב ע&quot;ב]] דתני רב ביבי קמיה דר' נחמן ג' נשים משמשות במוך קטנה וכו' שמא תתעבר ושמא תמות וכו' מדקאמר שמא תתעבר ושמא תמות מכלל דאיכא קטנה דמיעברא ולא מתה א&quot;כ מצינו חמותו ממאנת וכו', א&quot;ר ספרא בנים הרי הם כסימנין ורב זביד אמר אין בנים בלא סימנין, ופסק הרמב&quot;ם כר' ספרא דבנים הרי הם כסימנין. אלא דבפירושא דבנים הרי הם כסימנין כתבו התוס' שם דהיינו משעת עיבור יעו&quot;ש בסוגיא, ובדברי הרמב&quot;ם הרי מבואר דסובר דהא דבנים הרי הם כסימנין הוא משעת לידה, וכמו שכתב הבת שילדה וכו', ועיין במגיד משנה שם. והנה הנימוקי יוסף הוכיח כדעת התוס' מהא דאיתא ב[[כתובות לח ב|כתובות דף ל&quot;ח ע&quot;ב]] דבעי רבא יש בגר בקבר או אין בגר בקבר, יש בגר בקבר ודבנה הוי, או אין בגר בקבר ודאביה הוי, ומי מעברא והתני רב ביבי קמי' דר&quot;נ ג' נשים משמשות במוך וכו', וכי תימא דאיעברא כשהיא נערה והולידה כשהיא נערה ובשיתא ירחי מי קא ילדה והאמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים, ואם נימא דלידת בנים הרי הם כסימנין אבל איעבורי מיעברא גם כשהיא קטנה ואתיא לכלל לידה לכשתגדל, א&quot;כ מאי קושיא אימא איעברא כשהיא קטנה והולידה כשהיא נערה, וקשה על הרמב&quot;ם שפסק דבנים הרי הם כסימנין רק משעת לידה, והא בסוגיא דכתובות מבואר להדיא דבנים הרי הם כסימנין משעת עיבור, וצ&quot;ע.

  ונראה לומר, דהנה הא דבנים הרי הם כסימנין הרי זהו דוקא כשילדה בן קיימא ונשארת היא חיה ועוברה חי, אבל בלאו הכי אין בנים כסימנים, וכמבואר בסוגיא דיבמות די&quot;ב שם תוך הזמן הזה היא מתה ועוברה מת לאחר הזמן הזה היא חיה ועוברה חי, אשר על כן יש להסתפק בדעת הרמב&quot;ם דסובר דגדלותה מתחיל משעת לידה, אם הטעם הוא משום דס&quot;ל דעיבור בנים אינם בכלל סימנים כלל, או דנימא דבאמת גם הרמב&quot;ם ס&quot;ל דעיבור בנים הוא ג&quot;כ בכלל הך דבנים הרי הם כסימנים, ורק דכיון דצריכינן שתהא היא ועוברה חיים וזה נשלם רק בשעת לידה, על כן לא נעשית גדולה כי אם בלידה, ומשום דס&quot;ל דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע להעשות גדולה למפרע, ומשום דנראה דיסוד המחלוקת של הרמב&quot;ם ויתר הראשונים בזה הוא, דלדעת כל הנך ראשונים יוכל להיות שנתעברה בבני קיימא ונעשית אז גדולה וראויה לילד, ושוב הרי היא גדולה אף אם אח&quot;כ נתהוה שמתה האם עם העובר יחדיו, וממילא דלא שייך בזה כלל דין איגלאי מילתא למפרע, כיון דנעשית אז בשעת העיבור גדולה בשעתה, והא דבעינן היא חיה ועוברה חי הוא רק לברר גדלותה לפנינו, משא&quot;כ לדעת הרמב&quot;ם הויא ההלכה דאם לא נולדו בני קיימא אח&quot;כ אין זה בכלל סימנים כלל, ואף אם הא דמתה היא והעובר נולד אח&quot;כ מאיזו סבה שתהיה, מ&quot;מ כיון דלא היה מיהת לידת בני קיימא אין זה בכלל סימנים, ומשום דדעת הרמב&quot;ם היא דכיון דההלכה נאמרה בנים הרי הם כסימנין על כן בעינן דוקא בנים, וכל זמן שלא נולדו אח&quot;כ בני קיימא אין זה בכלל בנים, ועל כן אין זה סימנים, ואע&quot;ג דבשעת העיבור ראויין היו להולד בני קיימא מ&quot;מ לא הויין בכלל בנים כי אם דוקא בשנולדו אח&quot;כ בני קיימא, אשר על כן שפיר שייך זאת לדין איגלאי מלתא למפרע, וכיון דס&quot;ל דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע בדין סימנין להעשות גדולה למפרע ע&quot;כ ממילא דאינה גדולה רק משעת לידה ואילך.

  ולפ&quot;ז אם נימא כן כאופן השני שכתבנו יהא ניחא דעת הרמב&quot;ם מהסוגיא דכתובות, דכיון דגם עיבור ראוי להחשב סימנים, ורק משום דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע על כן לא נעשית גדולה רק משעת לידה, א&quot;כ כל זה הוא לענין למפרע, אבל לענין להבא הרי הלידה מעידה שהיו לה סימני גדלות עוד משעת עיבור, וצריכה אז להיות גדולה, וכי עברו על סימנים גם הששה חדשים של נערות והגיעה לבגרות, א&quot;כ שפיר הויא הלידה סימני גדלות דנערות וסימני בגרות אחת, וממילא דהויא בוגרת. ויש להסביר עוד, דנימא דלענין חשבון הששה חדשים לא בעינן גדלות ממש, ורק כל שראויה להיות גדולה בסימנים מתחילין מיד הששה חדשים שלה, ועל כן הכא דהלידה משלמת שתהא חשובה גדולה בסימנים משעת עיבור, ורק משום דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע הוא דאינה נעשית גדולה רק משעת לידה, א&quot;כ הא מיהא דהששה חדשים מתחילין מיהא מיד משעת עיבורה דהוא שעה שראויה להיות גדולה, וממילא דבשעת לידה שכבר עברו עליה הששה חדשים שמשעת עיבורה, נעשית אז נערה ובוגרת כאחת. אשר על כן שפיר קאמר הגמ' דלא מצינו בגר בקבר משום הך טעמא דבנים הרי הם כסימנים, דנהי דעד לידתה הרי היא עדיין קטנה, אבל מ&quot;מ לאחר לידתה כבר באו סימני גדלות דנערות וסימני בגרות ביחד, וכבר היא בוגרת משעת לידתה.

  ולפי מה שנתבאר צ&quot;ע, אם הא דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע הוא על כל דין הבאת סימנים של הבנים, וגם הדין סימנים שיש בבנים ג&quot;כ אינו מתחיל רק משעת לידה, ומטעמא דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, או דנימא דכל זה לא שייך אלא לענין עצם הגדלות שבא ע&quot;י הסימנים שתעשה גדולה, ע&quot;ז הוא דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, ואינה נעשית גדולה רק משעת לידה, שאז הוא דנגמר דין הבאת סימנים, אבל לענין דין הבאת סימנים עצמן שפיר אמרינן איגלאי מלתא למפרע, ויש בה דין בנים הרי הם כסימנים גם משעת עיבור. אשר אם נימא כן הרי יתישב דעת הרמב&quot;ם מהסוגיא דכתובות בפשיטות, משום דנימא דהששה חדשים תלויין רק בדין סימנים ולא בעצם הגדלות, ומאימתי שיש בה סימני גדלות מתחילין להחשב הששה חדשים של בגרות, וא&quot;כ כיון דגם לדעת הרמב&quot;ם ע&quot;י הלידה שלבסוף נשלם הדין סימנים של העיבור, ואיגלאי מלתא למפרע דהביאה סימנים משעת עיבור, ורק דעל עצם הגדלות הוא דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, וגדלותה מתחיל משעת לידה, אבל הא מיהא איגלאי מילתא למפרע דהיה הבאת סימנים ממש בשעת עיבור, על כן ממילא דחשבון הששה חדשים דתלוי רק בהבאת סימנים לחוד הוא מתחיל משעת עיבורה, דאז הוא הבאת סימנים, ושפיר קאמר הגמ' דלא מצינו בגר בקבר משום דבנים הרי הם כסימנים, כיון דבשעה שילדה איגלאי מלתא למפרע דהביאה סימנים עוד בשעת עיבורה וכבר עברו הששה חדשים והרי היא בוגרת בלידתה.

  ובאמת שלפי זה י&quot;ל דהא דאינה נעשית גדולה אינו תלוי כלל בדין איגלאי מילתא למפרע, כי אם שכך הוא מעיקר דינם, דכיון דהלידה משלמת את שם בנים כסימנים שיהיו סימנים, א&quot;כ ממילא כך הוא דינם שמשעת עיבור הם סימנים להעשות גדולה בשעת לידה, ומאחר דחשבון ששה חדשים דבגרות תליא רק בדין סימנים לבד, א&quot;כ ממילא דכל שילדה בני קיימא איגלאי מלתא למפרע שכבר הותחלו הששה חדשים מזמן עיבורה, וכבר שלמו בימי עיבורה, ובלידתה היא נעשית נערה ובוגרת כאחת, ושפיר ניחא דברי הגמ' דלא משכחת לה לידה בעודה נערה.

  ותירוץ זה נראה יותר מרווח, דבאמת הסוגיא דכתובות אכתי צ&quot;ע, לפי המבואר בדברי הרמב&quot;ם שם דרק אם ילדה אחר י&quot;ב שנה הוא דנעשית גדולה, אבל בתוך י&quot;ב שנה אינה נעשית גדולה אף בלידה, וא&quot;כ הא שוב קשה דהא מצינו להאיבעיא דבגר בקבר כשנתעברה תוך י&quot;ב שנה דאכתי קטנה היא ותיכף כשנעשית בת י&quot;ב ילדה, ואין כאן ששה חדשים בשעת לידה, דאכתי נערה היא ולא בוגרת. וצ&quot;ל דגם לדעת הרמב&quot;ם הא דאינה נעשית גדולה בתוך י&quot;ב שנה הוא משום דלדין גדלות צריכינן גם שנים, אבל אה&quot;נ דדין סימנים לא פקע מהבנים אף בתוך י&quot;ב שנה, וחשיבי גם אז סימנים גמורים של גדלות, ורק דאכתי קטנה היא משום חסרון שנים, וא&quot;כ כל זה הוא לענין עצם הגדלות דאית בה דין שנים, אבל לענין חשבון הששה חדשים דנתבאר דלא תליא בגדלות כי אם בהבאת סימנים, וא&quot;כ נימא דלא איכפת לן כלל בשנים, וכיון דגם תוך י&quot;ב שנה הויין הבנים סימנים גמורים של גדלות, שפיר מתחילין אז הששה חדשים שלה ועולין לחשבון להעשות בוגרת, אף אם עדיין קטנה היא בשנותיה, ולפ&quot;ז שפיר מתישבא הסוגיא דכתובות דלא מצינו בגר בקבר, משום שכבר נשלמו הששה חדשים בעת עיבורה ולעולם היא בוגרת בשעת לידה וכמו שנתבאר. ועכ&quot;פ הא מבואר מזה דדין חשבון ששה חדשים אינו תלוי בגדלות כי אם בהבאת סימנים של גדלות, א&quot;כ הא אין אנו צריכין למה שכתבנו למעלה דהששה חדשים מתחילין משעה שראויה להיות גדולה, ומשום דהא דלא אמרינן איגלאי מלתא למפרע אינו מועיל לענין חשבון הששה חדשים, כיון דניחא בפשיטות, וכמו שכתבנו דכיון דהדין סימנים של בנים חייל בשעת עיבורה, על כן ממילא מתחילין אז הששה חדשים דתלויין רק בדין הבאת סימנים של גדלות, לא בעצם דין גדלות, וכמו שנתבאר.

  והנה ב[[יבמות פ א|יבמות דף פ' ע&quot;א]] איתמר אכל חלב מבן שתים עשרה ויום אחד עד בן שמנה עשרה ונולדו בו סימני סריס וכו' רב אמר נעשה סריס למפרע, ושמואל אמר קטן היה באותה שעה, וי&quot;ל דפליגי דרב סובר דנעשה גדול מעצמו במה שהוא סריס ואינו בר הבאת שני שערות ובשנים לבד הוא דנעשה גדול, ועל כן ס&quot;ל דנעשה גדול למפרע כיון דהשתא כשנולדו בו סימני סריס איתברר מילתא דלא היה אז בר הבאת שני שערות, ושמואל סובר דבעינן דוקא סימני סריס לגדלות, ועל כן לא נעשה גדול רק משעה שנולדו בו סימני סריס, וגם יש לפרש דתרוויהו ס&quot;ל דבעינן דוקא סימני סריס לגדלות, ותרוויהו ס&quot;ל דהסימנים ראויין לעשותו גדול למפרע, אלא דפליגי אם אמרינן איגלאי מילתא למפרע אם לא, ונראה דזה מבואר בסוגיא שם דפריך הגמ' לרב אילונית לר' מאיר יהא לה קנס כיון דנעשית נערה למפרע, ועיין בתוס' שם שעמדו דמאי פריך הגמ' דוקא לרב הלא אף לשמואל קשה כנ&quot;ל, ומאי שני לן בזה אם נעשית גדולה למפרע או מכאן ולהבא הלא עכ&quot;פ משכחת לה נערות באילונית, יעו&quot;ש בדבריהם שתירצו דדין נערות אינו אלא בששה חדשים הסמוכים לשתים עשרה ולא כשהקטנות נמשך לאחר זה, אכן קשה לדעת הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מה' אישות ה&quot;ג דבכל גווני ששה חדשים שלאחר קטנות היא נערה וא&quot;כ הא קשה אליביה קושית התוס'. אלא בע&quot;כ נראה דהא דשמואל ס&quot;ל דלא נעשה גדול למפרע הוא משום דס&quot;ל דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, וא&quot;כ הדר דינא דהיינו רק לענין למפרע, אבל לענין מכאן ולהבא הסימני סריס מעידין גם זה שהיתה צריכה להיות גדולה למפרע וכבר נשלמו בה הששה חדשים של נערות, ועל כן היא חשובה בוגרת מיד ואין כאן שעת נערות כלל, ועל כן לא פריך הגמ' רק לרב דס&quot;ל דבאמת נעשית גדולה למפרע ולא עברו עליה עוד הששה חדשים שלה ויש לה ימי נערות, דלשמואל הא שפיר חשובה בוגרת מיד וכמו שנתבאר. עכ&quot;פ חזינן דבמקום דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע לעשותה גדולה מ&quot;מ כיון שראויה להיות גדולה עולין לה אלו הימים גם בקטנותה לחשבון הששה חדשים שבין נערות לבגרות ונעשית אח&quot;כ גדולה ובוגרת כאחת, וזהו להדיא כמו שכתבנו לדעת הרמב&quot;ם דימי עיבורה עולין לחשבון הששה חדשים אף דאינה נעשית גדולה כי אם בשעת לידה, ומהני זאת שתחול עליה בשעת לידה גדלות ובגרות כאחת, ומיושבת היטב הסוגיא דכתובות לדעת הרמב&quot;ם וכמו שכתבנו.

  ונראה דדברינו אלו שכתבנו בדעת הרמב&quot;ם מתישבים גם לרב דאמר נעשה סריס למפרע, ומשום דהרי הא דאין בגדלות דסריס דאין איגלאי מילתא למפרע הוא רק אם דין גדלותו תלוי בהבאת סימני סריס, ובהסימנים האלו הוא דנעשה גדול, ואז שפיר שייך לומר דאם אמרינן איגלאי מילתא למפרע מועילין הסימנים לעשותו גדול למפרע, ואם לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע אינן מועילין לעשותו גדול רק משעת הבאת סימנים ואילך, משא&quot;כ אם נימא דלא בעינן כלל הבאת סימני סריס, ודין הסריס הוא דבשנים לחוד הוא דנעשה גדול, א&quot;כ הרי בשעתו ג&quot;כ כבר נעשה גדול בשעה שהגיע לכלל שנותיו, כיון דנתברר שהיה סריס, ורק דלא ידענו מגדולתו, וא&quot;כ פשיטא דנעשה סריס למפרע אף אם לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, וא&quot;כ הרי י&quot;ל דרב דאמר דנעשה סריס למפרע הוא משום דס&quot;ל דגדלותו היא בשנים לבד, וע&quot;כ לא שייך זאת כלל לדין איגלאי מילתא למפרע, אבל אה&quot;נ דהיכא דצריכינן לדין סימנים לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע כשמואל, וכמו שכתבנו בדעת הרמב&quot;ם.

  ועוד דנראה, דלא דמי דין גדלות הבאה ע&quot;י שתי שערות או ע&quot;י בנים, לדין גדלות הבאה ע&quot;י סימני סריס, דאף דבעינן על כל פנים סימני סריס להעשות גדול, מ&quot;מ אין בהסימני סריס דין סימני גדלות העושין אותו לגדול, ורק דין סימני סריס הוא דאית בהו, וממילא הוא דנשאר על ידי זה בדין סריס וגדלותו, אבל לא דהויין סימני גדלות המחשיבין אותו לגדול, וכמו שפסק הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מהל' אישות הי&quot;ד ז&quot;ל אבל הבן שחתכו או נתקו או מיעכו גידיו או ביציו וכו' הוא הנקרא סריס אדם וכשיהיה בן י&quot;ג שנה ויום אחד נקרא גדול שאין זה מביא סימן לעולם עכ&quot;ל, הרי להדיא דעיקר דין סימני סריס שנעשה גדול הוי רק דין סימני סריס ולא דין סימני גדלות העושין אותו לגדול, דהכא בסריס אדם הרי לא שייך כלל לומר שהוא סימן גדלות כיון דהוא בידי אדם, ועל כן גם סריס חמה כשנולדו בו סימני סריס דינו כן. והכי נראה ממה שפסק הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מה' אישות שם הכ&quot;ה ז&quot;ל: ״וטומטום ואנדרוגינוס שהיו בן שתים עשרה שנה ויום אחד הרי הן בחזקת גדולים״ עכ&quot;ל, ולחד פירושא הוי ביאורו דנעשין גדולים אף בלא סימנים, יעו&quot;ש בדברי הראב&quot;ד והמגיד משנה. והרי שם ג&quot;כ ליכא סימנים של גדלות, דסימני אנדרוגינוס הרי הם משעת לידה ואינם שייכים לגדלות, אלא ודאי דכיון שאינו ראוי לסימנים על כן מועיל לו זאת להעשות גדול ממילא גם בלא סימנים, והכא נמי בסריס חמה דכוותיה, בזה שהוחזק לסריס הוא דנעשה גדול, משא&quot;כ דין בנים הרי הם כסימנים הא הוי זאת דינא דסימני גדלות העושין אותה לגדולה, ולפ&quot;ז נראה דגם לרב דס&quot;ל דאמרינן איגלאי מילתא למפרע, היינו דוקא התם דעיקר דין הסימנים הוא שהם סימני סריס והגדלות ממילא באה, אבל לא שיש בעיקרם דין סימני גדלות, ואז הוא דס&quot;ל דאמרינן איגלאי מילתא למפרע, משא&quot;כ בבנים הרי הם כסימנים דהוי דין סימן גדלות, כיון דבעצם הסימנין היא דנעשה גדולה אז לכו&quot;ע לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע, ועוד דכיון דלדעת הרמב&quot;ם הרי גם אם נתעברה בבני קיימא ואח&quot;כ נשתנה ומת הולד ג&quot;כ אינן בכלל סימנים, ומשום דהכל תלוי דוקא בלידת בני קיימא, א&quot;כ בכהאי גוונא לא אמרינן כלל איגלאי מילתא למפרע, ולא דמי לסריס דאיגלאי מילתא דבשעתו היה סריס חמה, ומיושב היטב דעת הרמב&quot;ם לכו&quot;ע, וכמו שנתבאר.

  והנה הרשב&quot;א והמגיד משנה חלוקין בדעת הרמב&quot;ם בהא שכתב הבת שילדה אחר י&quot;ב שנה וכו', דהרשב&quot;א פי' דהוא משום דקודם שנת י&quot;ב אינה מתעברת בני קיימא כלל, והוכיח זאת מהא דאיתא בסוגיא דיבמות שם דאי לאו דבנים הרי הם כסימנים היא מתה ועוברה מת, וזהו להדיא דאינה מתעברת בני קיימא כ&quot;א בשני גדלותה. ולפ&quot;ז כל דברינו בדעת הרמב&quot;ם ומה שהקשינו מהסוגיא דכתובות דהא משכחת לה בגר בקבר היכא דנתעברה קודם י&quot;ב וילדה לאחר י&quot;ב, הרי זה לא יתכן לדעת הרשב&quot;א דקודם שנת י&quot;ב אינה מתעברת בני קיימא כלל, ומיושבת הסוגיא דכתובות כמו שכתבנו. אכן המגיד משנה פי' דדעת הרמב&quot;ם היא דשפיר יכולה לילד בני קיימא אף בתוך הזמן הזה וקודם שנת י&quot;ב, אלא דאינה נעשית גדולה על ידם כיון דעדיין היא קטנה בשנותיה, והא דתנן דאין אתה יכול לומר בחמותו שמיאנה, היינו משום דכל שילדה שוב אינה ממאנת אף שהיא קטנה, ולדעת המגיד משנה הסוגיא דכתובות צ&quot;ע דהא משכחת לה בגר בקבר היכא דילדה קודם שנת י&quot;ב דעדיין קטנה היא, ואחר שנת י&quot;ב נתגדלה בהבאת שתי שערות דהרי היא נערה ומתה קודם בגרות דהבגר הוא בקבר וצ&quot;ע.

  אלא דיש להסתפק בילדה בני קיימא קודם י&quot;ב שנה ונעשית אח&quot;כ בת י&quot;ב שנה, אם נימא דבטל מהבנים כל דין תורת סימנים כיון דהיו בשני קטנותה, וכשהיא בת י&quot;ב צריכה סימנים אחרים לגדלותה, או דנימא דדין סימנים לעולם לא פקע מהבנים, ורק דעדיין קטנה היא משום חסרון שנים, אבל כשהגיעה לכלל שנותיה ונעשית בת י&quot;ב הרי היא גדולה ע&quot;י הבנים שמקודם משום דינא דבנים הרי הם כסימנים. אשר אם נימא כן הא נמצא דגם בילדה כשהיא קטנה מ&quot;מ חשבון הששה חדשים מתחילין עוד משעת עיבורה, כיון דלעולם הויין הבנים סימנים גמורים של גדלות, וחשבון הששה חדשים הא תלוי רק בסימני גדלות, ולא בשני גדלות, וכמו שנתבאר למעלה בדברינו. אשר לפ&quot;ז מתישבת היטב הסוגיא דכתובות גם לדעת המגיד משנה, דנראה דאע&quot;ג דאיבעי בגמ' אם יש בגר בקבר אם לא, מ&quot;מ הא ודאי דאין גדלות בקבר, ומשום דדין גדלות הרי תלוי בסימנין דלא שייך זאת במתה, ואף בגוונא שהביאה סימנין מקודם, כגון שילדה בקטנותה, ואין חסר לגדלותה רק שנים לבד, אבל מ&quot;מ הרי גדלותה אח&quot;כ הוא ע&quot;י חלות דין סימנין שבה אז, ובמתה פקע מגופה גם עצם דין החלות של סימנין, וממילא דאינה נעשית גדולה לאחר מיתה, ואין גדלות בקבר. וגם דנראה דבלאו הך טעמא דסימנין ג&quot;כ לא דמי עצם שם בגרות לשם גדלות, דעיקר דין בגרות הוא דפקע ימי נערות ובגרות ממילא קאתי, וכדחזינן דבאילונית מקטנותה יצתה לבגר, והיינו משום דבאילונית ליכא ימי נערות וממילא דהיא בוגרת, ועל כן שפיר איבעי לן אם יש בגר בקבר כיון דהוי מילתא דממילא, משא&quot;כ בגדלות שצריך להתחדש בגופה שם גדלות, א&quot;כ לא שייך זאת לאחר מיתה דפקע מגופה כל דין חלות שם של גדלות, וודאי דאין גדלות בקבר.

  ולפ&quot;ז הרי מיושב היטב הסוגיא דכתובות דלא מצינו בגר בקבר, גם לדעת המגיד משנה, ומשום דגם בילדה בקטנותה קודם שהיתה בת י&quot;ב שנה, מ&quot;מ כשהגיעה אח&quot;כ לכלל שנותיה ונעשית בת י&quot;ב שנה, כיון דנעשית גדולה ע&quot;י הבנים שמקודם, א&quot;כ ממילא דאתחלו הששה חדשים עוד משעת עיבור הבנים שהם סימני גדלות, וכשילדה ונעשית אח&quot;כ בת י&quot;ב הא כבר נשלמו הששה חדשים ונעשית גדולה ובוגרת כאחת עוד בחייה, וזה לא מצינו לאוקמי במתה קודם שנעשית בת י&quot;ב שנה, דהא אין גדלות בקבר, ואם אין גדלות אין בגרות. אלא דכל זה הוא אם נימא דגם בילדה קודם י&quot;ב שנה מועילין הבנים שמקודם לעשותה גדולה כשתבא לכלל שנותיה, דאז לעולם הויין הבנים כסימנים, ומיושבת היטב הסוגיא כמו שכתבנו, משא&quot;כ אם נימא דכשילדה קודם י&quot;ב פקע מהבנים דין סימנים לגמרי, וכשתהא בת י&quot;ב צריכה סימנים אחרים לגדלות, א&quot;כ אכתי צ&quot;ע הסוגיא דכתובות דהא מצינו בגר בקבר כשילדה בקטנותה וכשנעשית בת י&quot;ב נתגדלה ע&quot;י שתי שערות ומתה דאכתי נערה היא ושפיר מצינו האיבעיא אם יש בגר בקבר אם לא, וצ&quot;ע.

  אלא דמלשון הרמב&quot;ם אין הכרח בזה, דאע&quot;ג דכתב הבת שילדה אחר י&quot;ב שנה, היינו משום דעיקר דין הסימנין הוא לאחר שבאה לכלל שנותיה, וגם בילדה לפני י&quot;ב גדלותה הוא משום דהסימנים חוזרין וחלין אח&quot;כ כשנעשית בת י&quot;ב, ועל כן נקט הרמב&quot;ם מילתא כפשטה. ובאמת שמעצם הסוגיא מוכרח כן, דהא תנן דאי אתה יכול לומר בחמותו שמיאנה כיון שכבר ילדה, הרי דלא משכחת כלל לידה בעודה בת מיאון ואף קודם י&quot;ב, ומה שתירץ ע&quot;ז המגיד משנה דכל שילדה שוב אינה ממאנת אף שהיא קטנה, הלא צ&quot;ע ע&quot;ז דבגמ' הרי מבואר להדיא דהא דאי אתה מוצא חמותו ממאנת הוא משום דבנים הרי הם כסימנין, וע&quot;כ צ&quot;ל דזהו גופא טעמא דהמגיד משנה דמשילדה שוב אינה יכולה למאן משום דבנים הרי הם כסימנים, ומפרש המגיד משנה דסימני גדלות לחוד מועילין שלא תוכל למאן אף שעדיין קטנה היא, ועכ&quot;פ הא מיהא דהבנים הם סימני גדלות לעולם ואף דילדה בעודה בקטנותה, ומיושב היטב דעת הרמב&quot;ם עם הסוגיא דכתובות כמו שכתבנו.

  אולם קשה לפי דברי המגיד משנה דא&quot;כ הא נמצא נלמד מתוך המשנה דאי אתה יכול לומר בחמותו שמיאנה דכל שילדה שוב אינה ממאנת ואף שהיא קטנה, וא&quot;כ למה השמיט הרמב&quot;ם להך דינא ולא כתבו בפי&quot;א מהל' גירושין גבי דיני מיאון, ופסק שם בסתמא דממאנת עד שתהא נערה, ולפי דברי המגיד משנה היה לו להזכיר שם דבילדה גם קטנה אינה ממאנת, כיון דהוא זה דין המפורש במשנתנו וצ&quot;ע. וגם צ&quot;ע מהסוגיא ד[[נדרים לה ב|נדרים דף ל&quot;ה ע&quot;ב]] דפריך הגמ' קטנה בת לידה היא, הרי להדיא דלא מצינו לידה בקטנה, [ואע&quot;ג די&quot;ל דהסוגיא דנדרים הא קיימא אליבא דר' יוחנן, ואיהו הא ס&quot;ל ב[[נידה מה א|נדה דף מ&quot;ה ע&quot;א]] דתוך הזמן כלאחר הזמן, ועל כן שפיר לא מצינו לדידיה לידה בקטנות, דכל שילדה אף בתוך שנת י&quot;ב ג&quot;כ הרי היא גדולה, וקודם שנת י&quot;ב הרי אינה מתעברת כלל אליבא דכו&quot;ע, אבל לדידן דקי&quot;ל דתוך הזמן כלפני הזמן ולא מהניא סימנים בתוך השנת י&quot;ב לאשוויי גדולה, שפיר מצינו שתלד בקטנותה בתוך השנת י&quot;ב, וניחא היטב דברי המגיד משנה. אכן זה נראה דוחק]. אשר מכל זה הרי נראה מוכרח בדעת הרמב&quot;ם דקודם שהיא בת י&quot;ב אי אפשר כלל שתלד בני קיימא, וזהו שכתב הבת שילדה אחר י&quot;ב שנה וכו', אלא דלענין עיבור שפיר נוכל לומר כדעת המגיד משנה דמשכחת לה גם בעודה פחותה מבת י&quot;ב, וכפשטות לשון הרמב&quot;ם דרק הלידה היתה לאחר י&quot;ב שנה, ולענין הוכחת הרשב&quot;א מדברי הגמ' ביבמות שם דאי לאו דבנים הרי הם כסימנים היא מתה ועוברה מת, הא י&quot;ל דכיון דבנים הרי הם כסימנים ונעשה בה מעשה גדלות על כן היא חיה ועוברה חי, ולא נאמר הך דהיא מתה ועוברה מת רק היכא דאינה גדולה כלל, משא&quot;כ היכא דהיא גדולה בסימנים, ורק משום ההלכה דחסרון שנים הוא דדינה כקטנה, זה אינו מעכב העיבור של בני קיימא, ושפיר מתישבין דברי הרמב&quot;ם כפשטן דרק הלידה היתה לאחר י&quot;ב אבל העיבור היה קודם י&quot;ב, וכמו שנתבאר.

  והנה ברמב&quot;ם פי&quot;ט מהל' אישות הי&quot;ד ז&quot;ל: ״בת הממאנת הרי היא כשאר הבנות ויש לה מזונות״ עכ&quot;ל, ובהשגות שם ז&quot;ל: ״הממאנת אין לה בת ולא בן ולא שאלו עליה אלא על עצמה״ וכו' עכ&quot;ל ובמגיד משנה שם ובפ&quot;ב ביאר דהרמב&quot;ם לטעמיה דס&quot;ל דהא דבנים הרי הם כסימנים הוא רק משעת לידה ובעודה מעוברת שפיר יכולה למאן, והראב&quot;ד ס&quot;ל כדעת יתר הראשונים דבנים הרי הם כסימנים משעת עיבור וזהו שהשיג דממאנת אין לה בת, אלא דצ&quot;ע דלמה לא השיג זאת הראב&quot;ד בפ&quot;ב שם, דשם הוא עיקר הך דינא ברמב&quot;ם דהרי הם כסימנים רק משעת לידה, ולמה השיג רק הכא בפי&quot;ט, וצ&quot;ל משום דהתם בפ&quot;ב אכתי לא ברירא מילתא בדעת הרמב&quot;ם דאינה גדולה רק משעת לידה, די&quot;ל דהא דכתב הבת שילדה הוא משום דבעת לידה הוא דמתברר למפרע שהיה עיבור של בני קיימא, אבל הכא בפי&quot;ט דמפורש להדיא בדברי הרמב&quot;ם דיש בת לממאנת על כן זהו שהשיג דבנים הרי הם כסימנים משעת עיבור ולא מצינו בת לממאנת.

  אכן מה שנראה לומר עוד בזה, דבאמת גם הראב&quot;ד ס&quot;ל כהרמב&quot;ם דהא דבנים הרי הם כסימנים הוא רק משעת לידה, והשגתו היא מטעם אחר, והוא, דהנה ביסוד הדין דמיאון, הרי תנן ב[[יבמות קח א|יבמות דף ק&quot;ח ע&quot;א]] הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, והטעם בזה מבואר ב[[רמב&quot;ם הלכות גירושין יא טז|רמב&quot;ם בפי&quot;א מהל' גירושין הט&quot;ז]] שכתב ז&quot;ל: ״הממאנת אינה מגורשת ממנו ודינה עם בעלה שמיאנה בו כדינה עם מי שלא קדשה מעולם היא מותרת בקרוביו והוא מותר בקרובותיה״ וכו', הרי דדין המיאון הוא שמפקיע הנישואין למפרע, ומ&quot;מ הרי אמרינן ביבמות שם דקטנה שנישאת בעלה זכאי במציאתה ובמעשי ידיה ובהפרת נדריה, וגם לאחר המיאון ג&quot;כ אין חוזרין כל הנך דינים למפרע. וביאור הדבר נראה, דודאי דין המיאון הוא הפקעה על עיקר הקידושין למפרע, אלא דמ&quot;מ לא מהניא הפקעת המיאון לענין שנימא דגם בשעתה קודם המיאון לא היו הקידושין חלין וקיימין בה אז, כי אם רק דלאחר המיאון דיינינן לה מכאן ולהבא כאילו לא נתקדשה מעולם, וע&quot;ז הוא דמהניא הפקעת המאון, ועל כן לענין איסור קרובים, שפיר אמרינן דכיון דהשתא ע&quot;י המיאון הופקעו הקידושין למפרע, על כן שפיר היא מותרת בקרוביו והוא מותר בקרובותיה, כיון דדיינינן לה השתא כאילו לא נתקדשה מעולם, משא&quot;כ לענין זכותו במציאתה ומעשי ידיה והפרת נדריה שקודם המיאון, בזה אמרינן דמאחר דהנישואין בשעתן היו חלים וקיימים אז, על כן שפיר זכה בהן בשעתן ולא מהניא ע&quot;ז כלל הפקעת המיאון, וכמו שנתבאר דלענין דין הנישואין בשעתן לא מהניא הפקעת המיאון למפרע. אשר לפ&quot;ז נראה בבת הממאנת דפסק הרמב&quot;ם דיש לה מזונות, מ&quot;מ הדין בזה חלוק, דכל זה הוא דוקא אם זכיתה בתנאי המזונות הוא חייל קודם שמיאנה בעוד שהנישואין קיימין אז הוא דיש לה מזונות, אבל אם כל זכיתה של הבת בתנאי המזונות צריך לחול רק אח&quot;כ לאחר שכבר מיאנה, אז אמרינן דכיון דהמיאון מפקיע את הנישואין למפרע, ומשעת המיאון דיינינן לה כאילו לא נתקדשה מעולם, א&quot;כ ממילא דלא תוכל עוד לזכות גם בתנאי המזונות. אשר על כן זהו ביאור השגת הראב&quot;ד, דהראב&quot;ד ס&quot;ל דזכית הבת בתנאי המזונות חיילא רק לאחר שנולדה הבת, אבל בעודה עובר אינה שייכה עוד לזכות זה, ולפ&quot;ז הא נמצא דהך דינא דממאנת יש לה מזונות לא יתכן אלא בשנולדה קודם מיאון דאכתי הנישואין קיימין אז בשעה שנולדה, אבל אם מיאנה קודם שילדה, דבמיאונה כבר פקעו הנישואין למפרע, ונמצא דבשעה שנולדה שאז הוא שעת זכיתה בתנאי המזונות כבר דינה אז כאילו לא היו נישואין מעולם, ושוב לא תוכל לזכות בתנאי המזונות וכמו שנתבאר, וממילא דאין לה מזונות, וא&quot;כ כל דינו של הרמב&quot;ם דממאנת יש לה מזונות ע&quot;כ הוא דוקא כשנולדה הבת קודם מיאון, וזהו שהשיג הראב&quot;ד שהממאנת אין לה בת ולא בן, דכיון דאיירינן בנולדה קודם מיאון, וא&quot;כ הא ודאי דאינה ממאנת כיון דבנים הרי הם כסימנים לכל הפחות משעת לידה. 

==פרק ב הלכה טז==

'''שתי שערות האמורות בבן ובבת ובכל מקום שיעורן כדי לכוף ראשן לעיקרן ומשיצמחו ויהיו יכולות להנטל בפי הזוג עד שיגיעו לכוף ראשן לעיקרן דנין בהן להחמיר בכל מקום לפיכך בבן ובבת נחשוב אותם גדולים להחמיר הואיל וצמחו כדי להנטל בפי הזוג ונחשוב אותם קטנים להחמיר הואיל ולא הגיעו לכוף ראשן לעיקרן עכ&quot;ל.'''

  והוא ב[[נידה נב ב|נדה דף נ&quot;ב ע&quot;ב]] דתנן שם שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כדי לכוף ראשן לעיקרן דברי ר&quot;י ר&quot;א אומר כדי לקרוץ בציפורן ר&quot;ע אומר כדי שיהיו ניטלות בזוג ובגמ' שם אמר ר&quot;ח אמר מר עוקבא הלכה כדברי כולן להחמיר, עד כאן הסוגיא. ומפרש הרמב&quot;ם דכדי לכוף ראשן לעיקרן הוא שיעורא רבא דכולהו וכדי נטילת הזוג הוא שיעורא זוטא דכולהו, וכיון דהלכה כדברי כולן להחמיר על כן זהו שפסק דמן שיעור הקטן דכולהו עד הגדול שבכולן לעולם דינו להחמיר יש בו חומרי קטן וחומרי גדול. אבל צ&quot;ע למה השמיט הרמב&quot;ם שיעור האמצעי דכדי לקרוץ בצפורן, והלא הגמ' קאמר הלכה כדברי כולן להחמיר וצריך לפסוק גם שיעור אמצעי להחמיר ביה, ונ&quot;מ לענין דיני ממה נפשך, וקשה למה השמיטו הרמב&quot;ם, וכבר עמד ע&quot;ז בתויו&quot;ט שם.

  ובפ&quot;א מהל' פרה פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל: ״היו בה שתי שערות לבנות או שחורות וכו' פסולה היו בה שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר עיקרן משחיר וראשן מאדים הכל הולך אחר העיקר וגוזז במספרים את ראשן משחיר וכו' וצריך שישאר מן המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה לפיכך אם היו בה שתי שערות לבנות או שחורות שאינן נלקטין בזוג הרי זו כשרה״ עכ&quot;ל, וכבר הקשה הכסף משנה למה פסק הרמב&quot;ם להקל כדי נטילת הזוג, והרי במשנה תנן דשתי שערות שבפרה כדי לכוף ראשן לעיקרן, והלכה כדברי כולן להחמיר, וצ&quot;ע.

  ונראה לומר, דדעת הרמב&quot;ם דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא דוקא היכא דהדין של שיעור שער הוא בגופו, וע&quot;ז אמרינן דדיינינן ביה להחמיר דמשהגיע לשיעורא דנטילת הזוג דיינינן ביה דין שער וכן דיינינן להחמיר שלא יהא חשוב שער אם אין בו כדי לכוף ראשו לעיקרו, משא&quot;כ הכא בפרה דדין שיעורא דאודם שבשערות אינו שייך כלל לגופן של השערות, דלא נאמר הלכה דדין שער שבעיקר מבטל פסולא דשחרות או לבנות שבראשן, ולא בעינן כלל שיהא חלות שם שער בעיקרן המאדים, כי אם דשיעור של הדין שער שיש בעיקרן האדום בזה הוא דדינן שהן עיקרן מאדים, אשר על כן ס&quot;ל להרמב&quot;ם דלא שייך הכא כלל הא דהלכה כדברי כולן להחמיר, ורק כיון שיש מיהא שיעור ודין המועיל לשם שער ממילא הויין השערות עיקרן מאדים דאינן פוסלין, ואע&quot;ג דדיינינן להו שבעיקרן האדום לבד לית בהן חלות שם שערות מ&quot;מ לא נצרף ראשן המשחיר למיחל בהו שם שער שחור, דזה שיש בהן דין שיעור של שער בשום מקום זהו גופיה מועיל שהן בכלל עיקרן מאדים ולא פסלי, וזהו שפסק הרמב&quot;ם שיעורא דנטילת הזוג גם להקל וכמו שנתבאר. אלא דכל זה הוא לפי פסק ההלכה דהלכה כדברי כולן להחמיר, דנמצא דשלש שיעורין נאמרו בדין שערות, ונאמר דאלו השלשה שיעורין הן להחמיר לחלות שם שער, ועל כן אמרינן דכיון דהשיעורא זוטא הרי יש בו ג&quot;כ דין והלכה של שיעור שער ע&quot;כ ממילא מועיל לדון על ידו דין עיקרן מאדים, משא&quot;כ להתנאים דאיפלגי במשנתנו, ולכל אחד ליכא רק חד שיעורא, והשיעור וההלכה שיש בדין שער עם חלות שם שער חד מילתא הוא, א&quot;כ עיקרן מאדים ושיעור דין של שער חד מילתא וחד דינא הוא, ועל כן חשבה המשנה גם שתי שערות של פרה לשיעורא רבא דכדי לכוף ראשן לעיקרן וכמו שנתבאר.

  אלא דכל דברינו הוא אם נימא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי, ובעיקר ההלכה נאמר דשלשה שיעורין יש בשערות, אז שפיר י&quot;ל כמו שכתבנו, אבל אם נימא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא מספיקא דהילכתא כמאן, א&quot;כ לא שייך כלל מה שכתבנו, כיון דבאמת ליכא רק חד שיעורא, ודין שיעור שער הוי חד מילתא עם דין חלות שם שער, א&quot;כ שוב הדר קשה על הרמב&quot;ם למה לא פסק להחמיר בפרה בעיקרן מאדים שיהא שיעור האודם כדי לכוף ראשן לעיקרן כיון דבפחות מזה אין בו שום דין שער בשום מקום. אכן נראה דבאמת דעת הרמב&quot;ם מבואר כן להדיא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי, וכמו שפסק בפ&quot;ח מהל' טומאת צרעת הל&quot;ה והל&quot;ו ז&quot;ל: ״שתי שערות הצהובות וכו' סימן טומאה וכו' והוא שיהיו ניטלות בזוג כמו שביארנו בשער הלבן, השער השחור המציל בנתקין אין פחות מב' שערות ואינן מצילות עד שיהיו אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן״ עכ&quot;ל, הרי דפסק דשתי שערות שחורות המצילות משער צהוב שהוא כדי נטילת הזוג צריך להיות אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן, וקשה דהרי בנטילת הזוג סגי מטעם ממ&quot;נ אם השער הצהוב שיעורו בנטילת הזוג א&quot;כ הרי גם השער שחור ג&quot;כ דין שער ביה ומציל, ומדחלקן הרמב&quot;ם ש&quot;מ דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי, ושני השיעורין נאמרו בהלכה למשה מסיני דשערות, ובכולהו דיינינן להחמיר ג&quot;כ בתורת ודאי, וע&quot;כ ליכא ממ&quot;נ, דשיעור השער טמא הוא כדי נטילת הזוג, ושיעור שער המציל דינו כדי לכוף ראשו לעיקרו, ולפי&quot;ז דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי ומעיקר ההלכה למשה מסיני, א&quot;כ מיושב היטב דעת הרמב&quot;ם שפסק בשתי שערות דפרה בעיקרן מאדים דשיעורן כדי נטילת הזוג גם להקל כיון דעכ&quot;פ יש כאן שיעור ודאי של אודם ע&quot;כ הויין בכלל עיקרן מאדים ולא פסלי בפרה וכמו שנתבאר.

  האומנם דבדברי הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מאישות שהבאנו, דשם יסוד הדין דשערות לכל התורה כולה, מבואר דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ספק, וכמו שפסק שם דמכדי נטילת הזוג עד שיכוף ראשן לעיקרן דנין בהן דין קטן וגדול להחמיר, והוא מספיקא, דאי אפשר שיהיה קטן וגדול יחד בודאי, וא&quot;כ הרי להדיא דעת הרמב&quot;ם דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ספק, היפוך מה שמוכרח במקומות שהבאנו דהלכה כדברי כולן להחמיר בתורת ודאי וזה צ&quot;ע. אכן באמת צ&quot;ע במה שפסק הרמב&quot;ם בשער לבן דשיעורו כדי נטילת הזוג, וקשה דהרי איכא גוונא דצריך להיות שיעורו כדי לכוף ראשו לעיקרו, והוא היכא דקדם שער לבן לבהרת דטהור, וא&quot;כ אם בכדי נטילת הזוג קדם לבהרת ואח&quot;כ נולדה הבהרת ואח&quot;כ נתגדל השער עד כדי לכוף ראשו לעיקרו, דלפי ההלכה כדברי כולן להחמיר היה לנו לומר בזה דשיעורו כדי לכוף ראשו לעיקרו ודין בהרת קודם לשער לבן בו וטמא, וקשה למה פסק הרמב&quot;ם בסתמא דשיעורן כדי נטילת הזוג ולא הזכיר כלל שיעורא דלכוף ראשן לעיקרן, דמבואר מזה דלא משגחינן כלל בשיעורא רבא, ולעולם שיעורן בכדי נטילת הזוג אף להקל, ומאי שנא מבן ובת דאזלינן להחמיר בשני השיעורים ומאי שנא הכא דאזלינן רק בתר שיעורא זוטא אף להקל.

  ואשר נראה ההבדל בזה, דגבי שער לבן דינו מבואר וחומרתו מבוארת, דהא דחשבינן השער לבן של כדי נטילת הזוג לשער זהו חומרא, דממילא דין נגע וטומאתו בו, והלא הא דנחשבנו לבהרת קודם כ&quot;ז שלא הגיע לשיעורא דלכוף ראשו לעיקרו הוא חומרא דאתי מכח קולא, דע&quot;י שלא נחשוב השיעור זוטא של נטילת הזוג לשער עי&quot;ז יהיה אח&quot;כ בהרת קודם לשער לבן, וכיון דבעיקרו חלה ההלכה דכדברי כולן להחמיר וחייל עליה דין שער ממילא הוי דיניה דמועיל גם להקל, וע&quot;כ אזלינן לעולם בתר נטילת הזוג, משא&quot;כ בקטנות וגדלות עצם דין חומרו וקולו ליכא, דבין קטנות ובין גדלות יש בו חומר וקל, וכיון דקטן וגדול יחד אי אפשר להיות, וחומר וקל אין בו, א&quot;כ בעל כרחך דין ספק בו והולכין בו להחמיר בשני השיעורים, ולפי&quot;ז הרי להדיא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי מדמועיל גם להקל בהיוצא מתוך חומרותיו, דאם נימא דההלכה בכולן להחמיר הוא מספיקא א&quot;כ גם חומרו היוצא מתוך קולו ג&quot;כ דינו להחמיר כדין כל ספק של תורה, אלא ודאי מבואר מתוך דברי הרמב&quot;ם דלהחמיר דהכא הוא בתורת ודאי, דבעיקר ההלכה נאמר דשלש שיעורין יש בדין שער ולהחמיר בכולהו בתורת ודאי וכמו שנתבאר.

  והנה אם נימא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא מטעם ספיקא, אבל באמת ליכא רק חד שיעורא, א&quot;כ פשיטא דהלכה דלהחמיר הוא על כל ספקות, כיון דמכולהו איכא נפקא מינה לדינא, וליכא שום טעם באיזה להחמיר יותר, ובודאי דמחמרינן ככולהו ספיקי, אבל אם נימא דהא דהלכה כדברי כולן להחמיר הוא בתורת ודאי, ובעיקר ההלכה דשיעורין של שערות נאמר דשיעור זוטא הוא שיעור למיחל עליה שם שער, ושעורא רבא הוא ג&quot;כ שיעור שער למימר דבזוטא מיניה לא הוי שער, והלכה דשניהם הוי שיעורן ודאי ואזלינן בהו להחמיר בתורת ודאי, א&quot;כ הרי כיון דהגמ' קאמר דההלכה היא דבכולן להחמיר הרי פשיטא דהביאור דבכולן הוא על רבא דכולהו וזוטא דכולהו, וממילא דלא נאמר רק על אלו שני השיעורין לבד, אבל הסימן האמצעי בודאי לא הוזכר בההלכה, דלא יתכן, אחרי שכבר יש בו דין שער ודאי עוד משיעורא זוטא, וגם יש בו הלכה דלא הוי שער כל זמן שלא הגיע לשיעורא רבא, ואיך יכול להיות בההלכה השיעור האמצעי, דשני פעמים שם שער לא יוכל להיות בודאי, ובעל כרחך דלא הוזכר בההלכה רק שיעור דזוטא מכולהו שהוא כדי נטילת הזוג ושיעורא רבא דכולהו שהוא כדי לכוף ראשן לעיקרן ולא יותר, ושיעורא דכדי לקרוץ בציפורן לא קי&quot;ל, וזהו שהשמיטו הרמב&quot;ם, דלפי המסקנא דשני השיעורין הויין בתורת ודאי וגם להחמיר דידהו הוי ג&quot;כ בתורת ודאי ממילא לא קי&quot;ל כהך שיעורא מציעתא דכדי לקרוץ בצפורן וליתא להך שיעורא כלל, ומיושב היטב דברי הרמב&quot;ם דפ&quot;ב מאישות וכמו שנתבאר. וכדברינו הוא בחתם סופר חלק או&quot;ח סי' קנ&quot;ד יסוד הדברים בדעת הרמב&quot;ם דהוי בתורת ודאי אבל יש הרבה שינויים בביאור הדברים.

==פרק ג הלכה יח==

'''ואם קדש בשטר אינו כותבו אלא מדעת האב או מדעת השליח עכ&quot;ל.'''

  עיין במגיד משנה שהביא בשם הרמב&quot;ן וז&quot;ל ונחלק עליו הרמב&quot;ן ז&quot;ל בדין השליח ואמר שאינו כותבו אלא מדעתה כדקי&quot;ל גבי גט דאפי' אומר אמרו גט פסול או בטל וה&quot;נ מהתם גמרי מה התם דעת מקנה בעינן ולא שלוחו אף כאן דעת מקנה בעינן ולא שלוחו ואפילו באומרת אמרו עכ&quot;ל, ועיין ב[[קידושין ט ב|קדושין דף ט' ע&quot;ב]] דמבואר שם להדיא דדעת האשה דבעינן בשטר קידושין הוא משום דילפינן לה מדעת הבעל שבגט, וא&quot;כ צריך ביאור לדעת הרמב&quot;ם דמאי שנא דהתם גבי בעל דלא מהני דעת השליח ולא אומר אמרו, ומאי שנא הכא גבי אשה דמהני, וכמו שהקשה הרמב&quot;ן.

  ונראה לומר, דהנה עיקר הך דינא דמילי לא מימסרי לשליח לא הוי דין דשייך רק בגט, דהרי גם בשטר מתנה מבואר ב[[גיטין כט א|גיטין דף כ&quot;ט ע&quot;א]] דמילי לא מימסרן לשליח, ועיין ברמב&quot;ם בפ&quot;ד מהל' זכיה ומתנה שפסק דגם אומר אמרו פסול בשטר מתנה, הרי דעיקר הך דינא דמילי לא מימסרי לשליח הוא בכל דבר דצריך דעת בעלים. ואע&quot;ג דחלוק גט משטר מתנה בדין מילי לא מימסרן לשליח, דבגט הרי מבואר ב[[גיטין סו ב|גיטין דף ס&quot;ו ע&quot;ב]] דבעינן שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו, ואף אומר אמרו לא מהני משום דמילי לא מימסרן לשליח, וכן מבואר ב[[גיטין עב א|גיטין דף ע&quot;ב ע&quot;א]] דבעינן שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו, ומפרש שם בגמ' דישמעו לאפוקי ממ&quot;ד מודה ר&quot;י באומר אמרו, הרי חזינן דגם בכתיבה נאמר הך דינא דמילי לא מימסרן לשליח, ובשטר מתנה פשוט דהוא רק בחתימה ולא בכתיבה, וכמבואר ב[[גיטין ג א|גיטין דף ג' ע&quot;א]] דלר' מאיר דלא בעי כתיבה לשמה גם מצאו באשפה כשר, והרי כתיבה שלו הוי כמו שאר שטרי קנין ומ&quot;מ קאמר הגמ' דמצאו באשפה כשר, ובעל כרחיה דהא דמבואר ב[[גיטין כט ב|גיטין דף כ&quot;ט ע&quot;ב]] דגם בשטר מתנה מילי לא מימסרן לשליח בעל כרחך דקאי רק אחתימה ולא אכתיבה, [ועיין שם ברמב&quot;ם בפ&quot;ד מהל' זכיה ומתנה שפסק ז&quot;ל: ״וכן אם אמר לשנים כתבו וחתמו בשטר מתנה ותנוהו לפלוני אינן יכולין לומר לסופר לכתוב אלא הם עצמם כותבים כמו בגט״ עכ&quot;ל, הרי דמשמע מלשון הרמב&quot;ם דגם בכתיבה פסול. אכן נראה פשוט דלא משום דין מילי לא מימסרן לשליח אלא משום דהוי תנאי דהם דוקא יכתבו וכמבואר בסוגיא דגטין דף ס&quot;ו דמלבד הך דינא דמילי לא מימסרן לשליח יש בכתובו גם דין תנאי שהם בעצמן יכתבו], היינו משום דהכתיבה בשאר שטרות אין בה שום דין שטר, ולא חל עלה דין מעשה בעלים, ורק החתימה דזהו עיקר שטרא, ובזה הוא דבעינן דעת בעלים, משא&quot;כ בגט דבעינן כתיבה לשמה ממילא חייל עלה דין מעשה בעלים, וכל היכא דבעינן מעשה בעלים אמרינן בזה מילי לא מימסרן לשליח, אבל אה&quot;נ דעיקר הך דינא דמילי לא מימסרן לשליח לא הוי דין מסויים בגט רק דהוי דין בכל דבר דצריך מעשה בעלים ודעת בעלים, וכל זה פשוט מסוגיא שהבאנו.

  והנה ב[[קידושין ט ב|קדושין דף ט' ע&quot;ב]] איפלגי אמוראי בשטר קדושין שכתבו לשמה ושלא מדעתה ומפרש שם בגמ' דפליגי דמר סבר מקשינן הויה ליציאה מה יציאה לשמה ושלא מדעתה אף הויה נמי לשמה ושלא מדעתה ומר סבר מה הויה בעינן דעת מקנה אף יציאה בעינן דעת מקנה, ופריך שם הגמ' מהא דתנן אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם, הרי דבעינן גם דעתה, ולכאורה צ&quot;ע דהרי שם לא איירי מתניתין בדין לשמה, רק מדין שטרות, דהרי שם תנן גם שטרי קנין ונשואין דאין כותבין אותן אלא מדעת בעלים, ושטרי קנין ונשואין בודאי דאיירי בחתימה ולא בכתיבה, וא&quot;כ גם שטרי אירוסין דכוותייהו משום דין שטרות ובחתימה דוקא, וא&quot;כ צ&quot;ע מאי מייתי הגמ' זאת להפלוגתא דכתבו לשמה ושלא מדעתה דאיירי בכתיבה ומשום דין לשמה. ואשר נראה מוכרח מזה, דבכל שטרות לא בעינן דעת המתחייב רק דעת מי שעושה את השטר, ובכל שטרות המקנה הוא שעושה את השטר, ומשום הכי תלוי בדעתו, וע&quot;כ בשטר קידושין כיון דקי&quot;ל דבעל כותבו והוא העושה את השטר, וא&quot;כ אי משום דין שטרות לא בעינן רק דעתו לחוד, והא דבעינן דעתה הוא רק משום דין לשמה, וזהו דפריך הגמ' מהא דתנן אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם אמאן דאמר דכתבו לשמה ושלא מדעתה כשר, משום דהא דבעינן דעת שניהם בשטרי אירוסין הוא רק משום דין לשמה, וכמו שנתבאר. ולפ&quot;ז נראה דאפילו למ&quot;ד דבעינן דעת שניהם, משום דין דלשמה, מ&quot;מ חלוקין הם בדיניהם, דהא מיהא דאשוויי השטר לשמה הבעל הוא שעושה אותו, ומדעתו הוא דנעשה השטר לשמה, וכמו שבעיקר הדין שטר הכל נעשה ע&quot;י דעת הבעל כמו כן חלות הדין לשמה בהשטר הוא ג&quot;כ רק ע&quot;י הבעל, ודעת האשה נהי דמעכב בדין לשמה דבלא דעתה לא הוי לשמה ובעינן גם דעתה בלשמה, מ&quot;מ לא היא העושה את השטר לשמה, ומעתה הרי י&quot;ל בדעת הרמב&quot;ם, דס&quot;ל דהא דמילי לא מימסרן לשליח ולא חייל דין ציווי בעלים ע&quot;י שליח, הוא רק בבעל דהוא העושה את השטר, והוא העושה את השטר לשמה, ובעינן מעשיו בהשטר, ולזה הוא דלא מהני שליחות במילי, משא&quot;כ לגבי האשה דלא בעינן מעשיה כלל, ורק דעתה בלבד, בזה לא מצינו דלא תהני שליחות, וע&quot;כ זהו שפסק דמהני גם דעת השליח, וכמו שנתבאר.

==פרק ו הלכה ד==

'''אבל אם אמר לה הרי את מקודשת לי בדינר זה ונתן הדינר בידה והשלים התנאי ואמר אם תתני לי מאתים זוז תהיי מקודשת לי ואם לא תתני לי לא תהיי מקודשת הרי התנאי בטל מפני שהקדים המעשה ונתן בידה ואח&quot;כ התנה וכו' עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״אפילו אמר הכל קודם המעשה וכו' הרי התנאי בטל משום דלא דמי לתנאי בני גד ובני ראובן שאמרו אם יעברו דהיינו תנאי והדר ונתתם דהיינו מעשה וזה לא אמר כן אלא אמר הרי את מקודשת דהיינו מעשה והדר אם תתני דהיינו התנאי״ עכ&quot;ל, וההשגה מבוארת דכיון דהא דבעינן תנאי קודם למעשה הא ילפינן מדהקדים אם יעברו לונתתם א&quot;כ הא קאי זאת על התנאת המעשה ולא על עצם המעשה בפועל, וקשה על הרמב&quot;ם שפירשה על גוף המעשה.

  ונראה לומר לדעת הרמב&quot;ם, דבתנאי בני גד ובני ראובן כיון דהיה עפ&quot;י הדבור, ממילא דע&quot;י הדבור של ונתתם נגמר זכיתם בעבר הירדן וא&quot;כ הוי זאת גם מעשה בפועל, וע&quot;כ הא שפיר נוכל למילף מהא דהוקדם אם יעברו לונתתם דבעינן תנאי קודם לעצם המעשה, כיון דבקרא זה של אם יעברו ונתתם נכלל ביה גם עצם המעשה של זכית בני גד ובני ראובן בחלקם. ואע&quot;ג דדעת הרמב&quot;ם היא בפ&quot;ו שם הי&quot;ז דבתנאי דמעכשיו לא בעינן משפטי התנאים, וא&quot;כ הרי בעל כרחך דבשעת הדבור של ונתתם לא זכו עוד בחלקם, דאל&quot;כ הא הוי תנאי דמעכשיו. אכן נראה על פי מה שכתב הרמב&quot;ם בפ&quot;ט מה' גירושין ז&quot;ל ומה בין המגרש על תנאי לזה שקבע זמן לגירושין או תלאן במעשה שהמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינן גומרין עד שיתקיים התנאי עכ&quot;ל. הרי דזהו עיקר יסוד הדין של תנאים שגומר המעשה בקנינו ואך שהתנאי מעכבו מלהגמר, א&quot;כ גם הכא בהדבור של ונתתם כבר נגמר קנינם וזכיתם בעבר הירדן כיון דהיה עפ&quot;י הדבור, ורק כיון שנאמר בו התנאי של אם יעברו בזה הוא דהדר הדין שהתנאי יעכב גמר זכייתם עד שיעברו ויקיימו התנאי, אבל הא מיהא דגמר זכייתם לאחר קיום התנאי הכל נעשה ע&quot;י הדבור של ונתתם, וע&quot;כ הוי זאת מעשה בפועל, ושפיר ילפינן מינה דבעינן תנאי קודם לעצם המעשה, וכמו שהוקדם אם יעברו לונתתם, והרי גם בכל מקום דבעינן תנאי קודם למעשה בפועל הוא ג&quot;כ היכא שהמעשה נגמרת ע&quot;י קיום התנאי ומ&quot;מ בעינן שהתנאי יוקדם למעשה זו, וכמבואר ברמב&quot;ם פ&quot;ו הי&quot;ז שם, וע&quot;כ שפיר ילפינן זאת מתנאי דבני גד ובני ראובן, וכמו שנתבאר.

  והנראה פשוט, דבאמת גם הראב&quot;ד סבירא ליה כן דעל ידי הדבור של ונתתם כבר נגמר המעשה גם כן כמו שנתבאר, דזה פשוט כן, אלא דהשגתו היא מטעם אחר, והוא, דהנה נראה דבכל תנאים בעינן שיתנה גם המעשה, אפילו במקום שלעצם המעשה לא בעינן דיבור כלל, כגון היכא דמהניא נתן לה בשתיקה, וכמבואר ב[[קידושין ו א|קידושין דף ו' ע&quot;א]] דאיכא גוונא דמהניא אף אם נתן לה בשתיקה, וכן גבי גירושין הרי הרבה פוסקים ס&quot;ל דאם נתן לה בשתיקה ג&quot;כ מגורשת, מ&quot;מ הדבר פשוט דכשמגרשה על תנאי בעינן שיתנה המעשה ג&quot;כ, ובעינן שיאמר לה אם תעשי כן תהיי מגורשת, ולא מהניא שיאמר לה אם תעשי כן לחוד, ויתן לה הגט בלא הזכרת המעשה כלל. והדין פשוט כן, דהרי בעינן גם הן קודם ללאו, ועיקרו של הן הא הוי הזכרת חלות המעשה, הרי להדיא דבעינן התנאת המעשה. ולפ&quot;ז הרי בעל כרחך בתנאי בני גד ובני ראובן הך דיבורא דונתתם היו בו שני דברים, התנאת המעשה, ומעשה בפועל, דאם אך לא היה נכלל בזה התנאת המעשה הרי לא היה בו דין תנאי כלל, וע&quot;כ סובר הראב&quot;ד, דהתנאת המעשה שהוא מעיקר עשית התנאי, עליה הוא דאמרינן דבעינן דומיא דבני גד ובני ראובן שיהא התנאי קודמו, משא&quot;כ עצם המעשה דאין זה מגוף התנאי, ע&quot;כ לא שייך בזה לומר שניבעי דומיא דבני גד ובני ראובן שיהא התנאי קודם לעצם המעשה, ובזה הוא שחולק הרמב&quot;ם בסברא וס&quot;ל דהמעשה בפועל עדיף יותר מהתנאת המעשה, וע&quot;כ מסתבר דהך דינא דתנאי קודם למעשה קאי על עצם המעשה ולא על התנאת המעשה.

  והנה מצינו תרי גווני בדיני התנאים דילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן, חדא בדיני סדר עשית התנאי, דהתנאי יהא בסדר התנאתו דומיא דבני גד ובני ראובן, וילפינן מזה דבעינן כפול והן קודם ללאו ובלאו הכי לא הוי תנאי כלל, והב' בחלות התנאי דיש דברים שאין התנאי חל עליהן כלל אף שנעשה ככל הלכות תנאי, והוא דבר שאי אפשר לקיימו ע&quot;י שליח דהוי דינא בחלות התנאי דעל מעשה כזו לא חייל תנאה. אשר לפ&quot;ז צ&quot;ע לדעת הרמב&quot;ם דמפרש להך דינא דתנאי קודם למעשה דר&quot;ל לעצם המעשה בפועל, אם הוא דין בחלות התנאי דאמרינן דכיון דכבר נעשה המעשה ע&quot;כ לא חייל בו דין תנאי עוד, או דהוי דין בסדר ההתנאה דצריך שיהא קודם למעשה. ולפ&quot;ז הרי נוכל לומר בפשיטות, דזהו דעת הרמב&quot;ם דמפרש דקאי על מעשה בפועל, דס&quot;ל דהוי דין בעצם חלות התנאי דכל שנעשה המעשה לא חייל בו עוד תנאי, וע&quot;כ שייך זאת רק על עצם המעשה שכבר נעשית, משא&quot;כ בהתנאת המעשה הרי עוד לא נעשה דבר, ושפיר חייל ביה תנאי. אכן זה אינו, דהנה הר&quot;ן בפ&quot;ג דקידושין הקשה על הרמב&quot;ם מהא דאיתא ב[[גיטין עה ב|גיטין דף ע&quot;ה ע&quot;ב]] דאתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע דמבואר שם בסוגיא דאם כתב לא יהא גט אם לא מתי הוי מעשה קודם לתנאי, והרי התם לא הוי מעשה בפועל כי אם התנאת המעשה, הרי דבעינן תנאי קודם להתנאת המעשה, וקשה על הרמב&quot;ם שפסק דלא בעינן תנאי קודם רק להמעשה בפועל ולא להתנאת המעשה.

  ולדעת הרמב&quot;ם נראה לומר, דבאמת כל התנאת המעשה שאומר שיהיו הקידושין והגט קיימין או יבטלו זהו גופא חשוב מעשה בפועל ג&quot;כ, דהא אהניא דיבוריה אם לקיים הקידושין או לבטלן, וא&quot;כ הרי גם לדעת הרמב&quot;ם דסובר דכל עיקר הך דינא דתנאי קודם למעשה הוא רק להמעשה בפועל ולא להתנאת המעשה, מ&quot;מ בעינן שיקדים התנאי גם להתנאת המעשה ג&quot;כ, ומשום דהתנאת המעשה יש בה גם דין מעשה בפועל, וניחא הך דאתקין שמואל לדעת הרמב&quot;ם כמו לדעת כל הפוסקים, כיון דלעולם בעינן שיקדים התנאי להתנאת המעשה ג&quot;כ. אלא דנראה, דנהי דהתנאת המעשה יש בה גם דין מעשה, מ&quot;מ לענין הדין של תנאי קודם למעשה הדין תלוי, דאם נימא דהא דבעינן תנאי קודם למעשה בפועל לדעת הרמב&quot;ם הוא דין בחלות התנאי, משום דכן הוא הדין דכל תנאי שלאחר מעשה לא מהניא, א&quot;כ התנאת המעשה נהי דיש עלה גם דין מעשה, מ&quot;מ מקרי עוד קודם המעשה, כל זמן שלא עשה מעשה הגירושין והקידושין, וצריך להיות התנאי קיים. אלא נראה מוכרח מכאן, דגם לדעת הרמב&quot;ם הא דבעינן תנאי קודם למעשה הוא סדר בעיקר ההתנאה ומעשה התנאי, וע&quot;כ שפיר חשוב גם התנאת המעשה כמעשה, דלענין סדר עשית התנאי שפיר נוכל לומר דכל שיש בו דין מעשה צריך שיהא התנאי קודמו, ואף שלא נגמר עוד המעשה. ולפ&quot;ז הרי בעל כרחך מוכרח בדעת הרמב&quot;ם דגם בדין סדר התנאי ילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן על המעשה בפועל ולא על התנאת המעשה, ובזה הוא שחולק הראב&quot;ד וכמו שנתבאר.

  והנה ב[[רמב&quot;ם הלכות גירושין ט כ|רמב&quot;ם פ&quot;ט מה' גירושין ה&quot;כ]] פסק דהא דאתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע קאי בין שנכתב התנאי כן בהגט עצמו ובין שהתנה כן בעל פה, וקשה לפי דעת הרמב&quot;ם דהא דבעינן תנאי קודם למעשה הוא להמעשה בפועל, א&quot;כ מאי נ&quot;מ בין היכא שנכתב התנאי קודם למעשה או היכא שנכתב המעשה קודם לתנאי, אבל הרי מ&quot;מ התנאי והמעשה בפועל נעשין ובאין כאחת בשעת מסירת הגט, והרי שם בסוגיא דאתקין שמואל מבואר דבעינן דוקא שיהא נזכר התנאי קודם למעשה, ולדעת הרמב&quot;ם הא קאי כן גם על הכתיבה, וקשה דהיכא דהתנאי הוא בכתב בהגט עצמו א&quot;כ הא לעולם הויין תנאי ומעשה כאחת. ואין לומר דהתנאי הוי על עצם השטר אם יועיל לגירושין אם לא, ונעשה זאת בשעת כתיבה עצמה, ושפיר חלוק בין תנאי כתוב קודם למעשה או מעשה קודם לתנאי, כיון דהמעשה הוא כתיבת הגט, א&quot;כ בכתב המעשה קודם לתנאי הוי המעשה בפועל קודם, ואם כתב התנאי קודם הוי התנאי קודם למעשה בפועל, זה אינו, דהרי דעת הרמב&quot;ם היא בפ&quot;ח מה' גירושין ה&quot;ד דכל תנאי הגט צריכין להיות אחר כתיבת התורף, ואם אך היה קודם כתיבת התורף הוי ספק גירושין, וא&quot;כ הא נמצא דאם אך הוי התנאי על הגט גופיה אם יהיה בו דין שטר אם לא, לעולם הוי מעשה קודם לתנאי, כיון דהגט כבר נעשה בכתיבת התורף, וצ&quot;ע. ובאמת שזה צ&quot;ע גם לאידך פוסקים דס&quot;ל דתנאי קודם למעשה קאי על התנאת המעשה, אבל הרי עכ&quot;פ בעינן שהתנאת התנאי יהיה קודם להתנאת המעשה, והכא הרי הכל נעשה בשעת נתינת הגט וליכא כאן שום דבר שהוא קודם, ואע&quot;ג די&quot;ל דגם בבת אחת שפיר דמי, אבל אכתי צ&quot;ע דא&quot;כ הרי גם בשכתוב המעשה תחלה בהגט ג&quot;כ יהיה שפיר דמי, כיון דעל כל האופנים הויין בבת אחת התנאי והמעשה, ואיזה חילוק יש בין אם כתוב התנאי תחלה להמעשה תחלה, וצ&quot;ע.

  אלא בעל כרחך נראה מבואר מזה, דהא דבעינן תנאי קודם למעשה לאו בהקדמה תליא מילתא איזה דבר שנעשה קודם, אם התנאי אם המעשה, דהרי הכא בגט ליכא כלל שום דבר שהוא קודם, אלא דצריך להיות כן בצורת התנאי ופירושו, שיהא בפירוש התנאתו התנאי קודם למעשה, וע&quot;כ אינו תלוי זאת כלל בהזמן איזה הוא קודם, וגם כשהם בשעה אחת ג&quot;כ מיהא התנאי בצורתו ופירושו הוי התנאי תחלה להמעשה, וע&quot;כ שפיר תלוי במה שכתוב בהגט תחלה על צורת התנאי איך שהוא. אלא דכל זה הוא רק להנך פוסקים דהא דתנאי קודם למעשה קאי על התנאת המעשה, דהכל הוא מעצם מעשה התנאי, אבל לדעת הרמב&quot;ם דתנאי קודם למעשה קאי רק על מעשה בפועל, דאין המעשה שייך כלל לעצם התנאי, והויין שני דברים בפני עצמו, ואין זה שייך כלל לצורת התנאי ופירושו, ובעל כרחך דבהקדמה תליא מילתא דבעינן שהתנאי יקדם להמעשה, וא&quot;כ הרי קשה כנ&quot;ל, דבנכתב התנאי בהגט הרי הכל נעשה בבת אחת, ואיזה חילוק יש בין שנכתב המעשה קודם או התנאי קודם. וע&quot;כ נראה דגם לדעת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דהך דינא דתנאי קודם למעשה קאי על מעשה בפועל, מ&quot;מ עיקר הדין לא נאמר על גוף המעשה שנעשה, כי אם על עשית המעשה שגומר בדעתו, שבזה הוא דחייל עיקר דין התנאי שעל מנת כן הוא עושה זה המעשה, וס&quot;ל להרמב&quot;ם דגם זהו בכלל עיקר התנאי ושייך בו דין צורת התנאי שיהא התנאי קודמו, ומשום דס&quot;ל להרמב&quot;ם דכל עיקר הך מילתא של התנאת המעשה הוא דין עשית המעשה מה שגומר בדיבורו, וזהו דהוי בכלל גוף התנאי, משא&quot;כ אם יצויר שתהא התנאת המעשה שלא יהא בה דין מעשה אין זה בכלל דין התנאת המעשה של תנאים, וע&quot;כ הוא דס&quot;ל להרמב&quot;ם דכל שנעשה המעשה בפועל שוב אין זה חשוב תנאי קודם למעשה, כיון שכבר נגמר עשית המעשה א&quot;כ ממילא דההתנאה שאח&quot;כ חשובה כהתנאה שאין בה דין מעשה, ואין כאן תנאי קודם לעשית המעשה, ומיושב דעת הרמב&quot;ם בהא דיליף מתנאי דבני גד ובני ראובן על מעשה בפועל שיהא התנאי קודמו, וגם הא דצריך תנאי קודם למעשה היכא שנכתב התנאי בהגט, משום דחלות המעשה שע&quot;י גמר דעתו זהו ג&quot;כ מעצם מעשה התנאי, וע&quot;כ שייך דין צורת התנאי גם בכתוב בהגט עצמו, ושייך גם למילפיה מתנאי בני גד ובני ראובן כיון דהוא מעצם מעשה התנאי, וכמו שנתבאר.

==פרק ז הלכה טז==

'''האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי בזה לא אמר כלום, ואם היתה אשת חבירו מעוברת והוכר העובר הרי זה מקודשת וכו' עכ&quot;ל.'''

  והראב&quot;ד כתב ע&quot;ז וז&quot;ל: ״לפי ההלכה לא נאמר הוכר עוברה מקודשת אלא לדעת ראב&quot;י דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ולית הלכתא כוותיה״ עכ&quot;ל, ופלוגתת הרמב&quot;ם והראב&quot;ד היא על פי מה דאיתא ב[[קידושין סב ב|קידושין דס&quot;ב ע&quot;ב]] דתניא יתר על כן אמר ראב&quot;י אפילו אמר פירות ערוגה זו תלושין יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברת פירות ערוגה זו מחוברת יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין לכשיביאו שליש ויתלשו והביאו שליש ונתלשו דבריו קיימין, אמר רבה לא אמר ראב&quot;י אלא בשחת אבל באגם לא, ר&quot;י אמר אפילו באגם וכו', כמאן אזלא הא דתנן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לי לא אמר כלום, ואמר ר&quot;ח לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין, כמאן אי כרבה כשהוכר עוברה אי כר&quot;י אע&quot;פ שלא הוכר עוברה, הרי דמדמה הגמ' הוכר עוברה לשחת, וא&quot;כ הרי הא דמקודשת הוא רק לראב&quot;י דסובר דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל לדידן דקי&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וגם בשחת אם קרא שם ואמר שיהא תרומה לכשיביאו שליש ויתלשו לא אמר כלום, וכמו שפסק כן הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תרומות ה ט|פ&quot;ה מה' תרומות ה&quot;ט]], א&quot;כ ממילא גם בהוכר עוברה אינה מקודשת, וזהו דעת הראב&quot;ד. ולדעת הרמב&quot;ם צ&quot;ל דהא דמייתי הגמ' מהך דינא דהוכר עוברה להך דתורם על השחת, היינו משום דבלאו הוכר עוברה לא הוי גם דומיא דשחת, אבל אה&quot;נ דבהוכר עוברה לא חשוב כלל לא בא לעולם, ומעשיו קיימין גם לדידן דקי&quot;ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, [ועיין בתוס' שם ד&quot;ה ואמר ולדעת הרמב&quot;ם מתישבא קושיתם שם].

  והנה בנמוקי יוסף פ&quot;ק דיבמות ובמגיד משנה פ&quot;ב דאישות הקשו על הרמב&quot;ם מהא דאיתא ב[[יבמות יב ב|יבמות דף י&quot;ב ע&quot;ב]] דלהכי לא מצינו חמותו ממאנת משום דבנים הרי הם כסימנים, ודעת הרמב&quot;ם שם בפ&quot;ב מהל' אישות דהיינו לידת הבנים אבל כל זמן עיבורה קודם שילדה עדיין היא קטנה, וא&quot;כ לפי מה דפסק הכא דבהוכר עוברה הרי היא מקודשת הא מצינו חמותו ממאנת בהוכר עוברה דהבת מקודשת והאם עדיין קטנה ובת מיאון היא, ונשארו בקושיא. אכן בר&quot;ן פ' האומר מבואר דהא דפסק הרמב&quot;ם דבהוכר עוברה מקודשת היינו באומר שיחולו הקידושין לאחר שתלד, אבל בעודה עובר אין קידושין תופסין בה, ולפי&quot;ז הרי לא מצינו חמותו ממאנת כיון דהקידושין חלין לאחר שתלד דאז היא גדולה ולאו בת מיאון היא. ולדעת הנמוקי יוסף והמגיד משנה הרי מבואר דס&quot;ל דבהוכר עוברה הקידושין תופסין מיד, וטעמם נראה דאי לאו הכי הא הוי דבר שלא בא לעולם, דאפילו אם נימא דבהוכר עוברה חשוב בא לעולם, אבל מ&quot;מ כיון שאין קידושין תופסין בעובר ממילא זה שמקדשה לאחר שתלד הוי בכלל דבר שלא בא לעולם, וא&quot;כ ממה נפשך דעת הרמב&quot;ם צ&quot;ע, דכיון דבהיותה עובר אין קידושין תופסין בה, וכדמוכח מהך דלא מצינו חמותו ממאנת, א&quot;כ ממילא דגם במקדשה לאחר שתלד הוי דבר שלא בא לעולם, וקשה על הרמב&quot;ם דפסק דבהוכר עוברה הרי היא מקודשת.

  ואשר נראה לומר בדעת הרמב&quot;ם, דבאמת כל שהוכר עוברה הקידושין תופסין בהעובר ומתקדשת מיד, ואינו צריך לומר לכשתלד, כי אם דהקדושין תופסין ונגמרין מיד, אלא דעובר כיון דלא חשוב אשה ע&quot;כ חלוק דינו, דאע&quot;ג דנתקדשה וקדושיה כבר נגמרו מ&quot;מ אין בהעובר דין מתקדשת ואישות, ורק דכיון דהקידושין כבר חלו עליה א&quot;כ כשתולד הרי יש בה האישות שמכבר, וע&quot;כ אין זה שייך לדבר שלא בא לעולם, דלא נאמר דין דבר שלא בא לעולם אלא היכא דמעשה הקידושין צריך להיות לאחר זמן, אבל המתקדשת מיד שפיר הוי דבר שבא לעולם. ואין לומר דמשום זה גופא דלא הויא אשה ואין בה דין מתקדשת משום זה גופא לא יהיו הקידושין קיימין ולא יהיו תופסין בה הקידושין, דזה לא נאמר אלא היכא דמדינא אין תופסין בה קידושין כמו עריות וגויה ושפחה, ואז לית בהו מחמת זה גם דין תפיסת קדושין, משא&quot;כ בעובר דאין חסרון בהתפיסת קידושין ורק דדינה הוא דגם בעת שהיא מקודשת מ&quot;מ אינה בכלל אשה, ע&quot;כ שפיר אמרינן דזה אינו מגרע כלל דין תפיסת קידושין שבה, וע&quot;כ תופסין בה קידושין והרי היא מתקדשת, ואימתי שתהא חזי שיהא בה דין אישות, יהא בה האישות קיימת ממילא, כיון דהרי היא מקודשת ועומדת.

  ולפי&quot;ז הרי מיושב מה דלא מצינו חמותו ממאנת, ואע&quot;ג דהעובר כבר נתקדש, אבל מ&quot;מ כיון דגוף העובר אין בו דין מתקדשת שוב עוד אין באמה דין ערוה, דמחמת הקידושין בלחודייהו אינה נעשית ערוה, וכל זמן שאינה בכלל אשה שיהא בגופה דין מקודשת ודין אישות עוד אינה עושה עריות, וא&quot;כ הערוה של חמותה הוא רק כשילדה ואז שוב היא גדולה ואינה עוד בת מיאון. ואם נימא דזה דחוק לומר שלא יהא בה דין מתקדשת, והקידושין יהיו נגמרין בה, אבל זאת הרי בודאי נוכל לומר דיש בה דין מתקדשת ומ&quot;מ דין אישות אין בה, ומשום דעדיין אינה אשה שיחול עליה דין אישות, ורק כשנולדה הוא דיש בה האישות ממילא, ויתישב ג&quot;כ דעת הרמב&quot;ם, דנימא דאף אם יש בה דין מקודשת, מ&quot;מ כל שאין בה דין אישות אינה עושה עריות, דעיקר דין עריות רק באישות תליא, דע&quot;י אישות דילה חל דין ערוה על הקרובות והקרובים, וא&quot;כ אע&quot;ג דהעובר מתקדשת מ&quot;מ עריות אינה עושה רק כשתולד, ולהכי לא מצינו חמותו ממאנת, וכמו שנתבאר.

  והנה הראב&quot;ד הרי חולק וס&quot;ל דאין קידושין תופסין בעובר משום דהוי דבר שלא בא לעולם, וחולק על הרמב&quot;ם וס&quot;ל דעובר אינו בר מעשה קידושין כלל, אכן נראה דאף לפי דעת הרמב&quot;ם לפי מה שכתבנו, הרי מ&quot;מ אם לא היה בא לכלל אישות, דממילא לא הוו תפשי בה קידושין, דאין קידושין בלא אישות, ואך משום דחשוב בר אישות, הואיל דלכשתלד הרי יהא בה אישות, וזה מועיל דמשום הכי גמרי בה קידושין גם בעודה עובר, וזה לא שייך לומר דיהא חשוב דבר שלא בא לעולם משום זה דהאישות יהא בה לאחר שתולד דוקא, משום דזה יהיה ממילא האישות ע&quot;י הקידושין דהשתא, ואין צריך לחול בה שום דבר חדש ולא שום גמר דבר בהקידושין, כיון דהקידושין כבר נגמרו מהשתא. אכן נראה דכל זה הוא אם נימא דעצם העובר משהוכר עוברה אינו חשוב דבר שלא בא לעולם, וע&quot;כ שפיר מועיל מה דיהא בה דין אישות לאחר שתולד למיחשבה בת קידושין גם מהשתא, משא&quot;כ אם נאמר דכל שמחוסרת לידה חשיבא דבר שלא בא לעולם, א&quot;כ אינו מועיל כלל מה שהיא בת אישות לאחר שתולד, ולפי&quot;ז י&quot;ל דבאמת גם לפי דעת הראב&quot;ד היה צריך להיות הדין דבעובר צריך להיות תופסין הקידושין גם כשהוא עובר, רק דכיון דעובר חשוב דבר שלא בא לעולם א&quot;כ ממילא לא חשוב עתה בר אישות כלל ולהכי ממילא לא תפסי בה גם קידושין, ורק דאם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אז הרי גם אם אינה בת קידושין כלל ג&quot;כ יכול לקדשה עתה לכשתלד, ולהכי תלי לה הראב&quot;ד בדין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, וכמו שנתבאר. 

==פרק טז הלכה כה==

'''היא אומרת בתולה נשאתי ועיקר כתובתי מאתים והוא או יורשיו אומרים בעולה נשאה ואין לה אלא מאה וכו' הרי זה נוטלת מנה, ואם היה הבעל קיים יש לה להשביעו שבועת התורה שהרי הודה במקצת הטענה עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״שבועת התורה אין כאן שהרי כפירת שעבוד קרקעות היא״ עכ&quot;ל. והמגיד משנה כתב ע&quot;ז וז&quot;ל: ״ואני אומר שאין זו קושיא שכיון שהגאונים תקנו שתגבה הכתובה מן המטלטלין חזרה כתובה שאינה כפירת שעבוד קרקעות בלבד״ עכ&quot;ל. וביאור הדברים, דהשגת הראב&quot;ד היא מהא דאיתא ב[[כתובות פז א|כתובות דף פ&quot;ז ע&quot;א]] דאין נשבעין על הכתובה מפני שהיא כפירת שעבוד קרקעות, וזהו שהשיג על הרמב&quot;ם שכתב דנשבעין שבועת התורה על הכתובה, וע&quot;ז תירץ המגיד משנה דזהו דוקא בימי הגמ' דאז היה הדין דאין כתובה נגבית מן המטלטלין ע&quot;כ הויא שעבוד קרקעות, משא&quot;כ לאחר תקנת הגאונים דגובה גם מן המטלטלין ע&quot;כ לא חשיבא שעבוד קרקעות. וקשה דהרי ב[[בבא מציעא ד ב|ב&quot;מ דף ד' ע&quot;ב]] איתא דגם בשטרי חוב אמרינן דאין נשבעין על שעבוד קרקעות, והרי בשארי שט&quot;ח גם בימי הגמ' היו נגבין גם מן המטלטלין ומ&quot;מ חשיבי שעבוד קרקעות, וא&quot;כ הדרה השגת הראב&quot;ד לדוכתה דלמה פסק הרמב&quot;ם בכתובה דנשבעין עליה שבועת התורה והרי אף אם גובה מן המטלטלין ג&quot;כ מ&quot;מ הוי שעבוד קרקעות כמו שארי שטרי חוב, וכבר הקשה זאת בלחם משנה שם.

  ועוד קשה על המגיד משנה, דהרי הגמ' דכתובות הא איירי בגרושה ומיניה דידיה, דאי לאו הכי הא לא צריכינן לפוגמת ולעד אחד, אלא ודאי דאיירי בגרושה, וא&quot;כ הרי תלוי זאת בשני הגירסות דלעיל בהל&quot;ה שכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל וכן התקינו שלא תגבה האלמנה כתובתה אלא מן הקרקע, ועיין במגיד משנה שם שכתב דשני גירסות הם בהרמב&quot;ם, דגירסת הרשב&quot;א היא דאף גרושה אינה גובה כתובתה אלא מן הקרקע, וא&quot;כ הא תירוצו של המגיד משנה לא שייך אלא להגירסא דגם גרושה קודם תקנת הגאונים אינה גובה כתובתה אלא מן הקרקע, אבל להך גירסא דגרושה גובה כתובתה גם מן המטלטלין, אף קודם תקנת הגאונים, ומ&quot;מ הא קאמר הגמ' דהוי כפירת שעבוד קרקעות, הרי דאף דגובה ממטלטלין ג&quot;כ מ&quot;מ חשוב שעבוד קרקעות וצ&quot;ע, וכבר מבואר כל זה בלחם משנה שם. וכן בפ&quot;ד מה' טוען ונטען ה&quot;ד כתב הרמב&quot;ם הטעם דהודאת שטר לא מחייב שבועה משום דהוי ממון שאינו יכול לכפור בו, ולא הזכיר כלל הטעם משום דהוי הודאת שעבוד קרקעות, ומשמע דס&quot;ל להרמב&quot;ם דבאמת לא הוי שעבוד קרקעות, ובכפירת שטר באמת ס&quot;ל להרמב&quot;ם דחייב שבועה, וכן מבואר להדיא ברמב&quot;ם פכ&quot;ב מה' עדות ה&quot;ב שפסק שם דמי שהוציא שני שטרות ועדי השטרות היו שתי כתות המכחישות זה את זה בעדות אחרת דצריך לשלם שטר אחד ועל השטר השני צריך לישבע משום העדאת עדים, הרי להדיא דס&quot;ל להרמב&quot;ם דעל כפירת שטר באמת חייב שבועה, והא דפטור בהודאת שטר הוי משום דהוי ממון שאינו יכול לכפור בו, וע&quot;כ לא שייך זאת רק לדין מודה במקצת ולא לדין העדאת עדים, [ומה דלא שייך התם הדין דהעדאת עדים יבואר במקום אחר], וקשה דהרי בב&quot;מ מבואר להדיא דשטר הוי שעבוד קרקעות ואין נשבעין לא על כפירתו ולא על הודאתו, וצ&quot;ע.

  והנה קשה לי בדברי הרמב&quot;ם גופיה שפסק ב[[רמב&quot;ם הלכות שבועות ח יג|פ&quot;ח מהל' שבועות הי&quot;ג]] וז&quot;ל: ״וכן מי שהיתה עליו מלוה בשטר וכפר בה ונשבע פטור משבועת הפקדון שהרי בשטר נשתעבד הקרקע ונמצא זה ככופר בקרקע״ עכ&quot;ל, הרי להדיא דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דשטר חשוב שעבוד קרקע לענין קרבן שבועה ולמה ס&quot;ל הכא דלענין שבועה לא הוי שעבוד קרקעות, ואם אמנם כי דברי הרמב&quot;ם דבכפירת שטר פטור מקרבן שבועה מבוארים להדיא ב[[שבועות לז א|שבועות דף ל&quot;ז ע&quot;א]], אבל עדיין קשה מאי שנא קרבן שבועה משבועה דהרי בשניהם אימעוט קרקעות, ומאי שנא דלענין קרבן שבועה חשוב שטר שעבוד קרקע ולענין שבועה פסק הרמב&quot;ם דלא הוי שעבוד קרקעות ונשבעין עליו. ונראה לומר, דבאמת הרי בשטר איכא שעבוד קרקע ושעבוד מטלטלין, דהרי יכול לגבות את חובו בין מקרקע ובין ממטלטלין, וצ&quot;ע איך יהיה דינו אם כקרקע או כמטלטלין.

  ונראה דכיון דהדין הוא בשעבוד חוב דהיכא דנפטר מהקרקעות לא נתבטל חובו וחייב לשלם מן המטלטלין, וכן אם נפטר מהמטלטלין לא בטל החיוב וחל החיוב על הקרקע, על כן שפיר חלוק דין קרבן שבועה מדין חיוב שבועה, דבקרבן שבועה הרי החיוב על כפירת החוב וגזלתו, וכיון דבלא כפירת הקרקעות לא נשלם פטור החוב, ונמצא דכפירת וגזלת החוב נשלם משניהם ביחד, וכפירת המטלטלין בלא הקרקעות הוי רק כפירת שעבוד ולא עצם החוב, וכפירת עצם החוב הוא רק מקרקע ומטלטלין ביחד, וע&quot;כ שפיר פטור מקרבן שבועה, משא&quot;כ לענין חיוב שבועה, שאנו באין לדון אם הוא חייב או פטור, וא&quot;כ הוי להיפך, דכיון דבמה שנפטר מהקרקעות לא נפטר מהמטלטלין, וא&quot;כ אע&quot;ג דאין נשבעין על הקרקעות ונפטר משבועה מעצם חיובו על הקרקע, אבל הרי ג&quot;כ חל חיובו על המטלטלין לבד, ויש בזה די לחייבו שבועה, כיון דחל החוב על המטלטלין גם בלא קרקע, ועדיפא מיני' מצאנו דאף אם היה מודה לו חובו ואך שכופר לו שאלו המטלטלין אינן משועבדין לו אם אך יש נ&quot;מ מזה לענין ממונא ג&quot;כ דינו לישבע, וכל שכן הכא שחיובו חל גם על מטלטלין לחוד בלא קרקעות שחייב לישבע. ועיין ברמב&quot;ם בפ&quot;י משבועות הי&quot;א והי&quot;ב שכתב שם ז&quot;ל האשה שהשביעה עד אחד שיעיד לה במיתת בעלה וכפר חייב בשבועת העדות שאילו העיד היתה נשאת ונוטלת כתובתה בד&quot;א כשהיה לה לגבות כתובתה מן המטלטלין אבל אם אין לה לגבות כתובתה אלא מן הקרקע הרי זה פטור משבועת העדות, הרי מבואר להדיא דהיכא דיש לה לגבות בין מקרקע ובין ממטלטלין דינו כמו כפירת עדות של מטלטלין. וקשה דמאי שנא קרבן שבועת העדות מקרבן שבועת הפקדון דפסק דכופר במלוה שבשטר פטור משבועת הפקדון, ואע&quot;ג דגם שם יש לו לגבות גם ממטלטלין, אלא ודאי דשאני שבועת העדות דלא בעינן שתהא כפירת עדותן על עצם החוב, כי אם גם בשהיה עדותם אם אלו המטלטלין משועבדים להחוב או לא או שהיה בעדותן רק איזה נפקא מינה לענין ממון מטלטלין וכפרו עדותם זאת ג&quot;כ חייבים משום שבועת העדות, וע&quot;כ שפיר חייבים גם על מלוה שבשטר בכפרו עדותם כיון דיכול לגבות ממטלטלין ויש נ&quot;מ בזה, וה&quot;נ לענין חיוב שבועה דכוותיה, וכמו שנתבאר.

  אלא דקשה לפי זה הסוגיא דבבא מציעא דמשני הגמ' דלהכי אין נשבעין על שטר שכתוב בו סלעים דינרים סתמא ומלוה אומר חמש ולוה אמר שלש משום דהוי כפירת שעבוד קרקעות, והא לפי מה שנתבאר הרי כל הודאת חוב שבשטר צריך להיות כהודאת מטלטלין כיון דעיקר החוב הוא מטלטלין. ונראה לומר, דהנה מבואר בסוגיא שם דלמ&quot;ד הילך פטור כל הודאת שטר פטור ג&quot;כ משום דהוי הילך, וטעמא דהילך מבואר בסוגיא שם משום דהוי כופר בכל, הרי דהודאת שטר חשוב כפרוע ותשלומין לענין מודה במקצת ולענין ליפטר משבועה, ורבי חייא דפליג שם וס&quot;ל דגם הילך חייב, היינו משום דס&quot;ל דגם היכא שעושה אותו כפרוע ג&quot;כ הוי מודה במקצת, וכדחזינן דמחייב גם בהילך דהרי שלך לפניך דפשיטא דהוי פרוע, אבל הא מיהא מודה דבהילך חל דין פרוע ודין תשלומין. ולפי זה נראה דהא דמחלקינן לשנים החיוב קרקע והחיוב מטלטלין, הוא רק היכא דחשוב עוד מחוייב ועומד בהודאתו, אבל היכא דבהודאתו חשוב פרוע ותשלומין בקרקע אז פשיטא דדינו כהודאת קרקע, ואע&quot;ג דמודה גם במטלטלין מ&quot;מ הפרוע והתשלומין שחל על השעבוד קרקעות משוי ליה להודאת שעבוד קרקעות. ולפי זה נראה לומר, דהתם הא מבואר בהסוגיא דהודאת שטר הוי הילך בהשעבוד קרקעות שבו, אלא דהסוגיא קיימא שם למ&quot;ד הילך חייב, וע&quot;כ זהו דקאמר הגמ' כיון דעכ&quot;פ הילך מיהא הויא וחשוב כפרוע ותשלומין בקרקע, א&quot;כ ממילא הוי שעבוד קרקעות ופטור לכו&quot;ע גם למ&quot;ד הילך חייב משום דאין נשבעין על שעבוד קרקעות, אבל אה&quot;נ דבגוונא דלא הוי הילך ולא הוי פרוע ותשלומין בקרקע אז אמרינן כיון דחיובו הוא גם על מטלטלין ואית ביה גם הודאת מטלטלין שפיר הוי מודה במקצת ומחייבו שבועה.

  ולפי זה הרי ניחא דעת הרמב&quot;ם, מה שפסק גבי הודאה במקצת בכתובה דחייב שבועה מדין תורה, דנראה דהא דשטר הוי הילך הוי דין מסויים רק בשטרות, דאית בהו הקנאת שעבוד, אבל כל מעשה ב&quot;ד אף דגובה גם ממשועבדים מ&quot;מ לא חשוב הילך, וכמו שכתב הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות טוען ונטען ד ד|פ&quot;ד מהל' טוען ונטען ה&quot;ד]] ז&quot;ל: ״אין מודה במקצת חייב שבועה עד שיודה בדבר שאפשר לו לכפור בו כיצד מי שטען חברו ואמר מאה דינרים יש לי אצלך חמשים שבשטר זה וחמשים בלא שטר אין לך בידי אלא חמשים שבשטר אין זה מודה במקצת שהשטר לא תועיל בו כפירתו והרי כל נכסיו משועבדים בו ואפילו כפר בו היה חייב לשלם״ עכ&quot;ל, והלא בסוגיא ד[[בבא מציעא ד א|ב&quot;מ דף ד' ע&quot;א]] מבואר דהפטור הוא משום הילך, וא&quot;כ בע&quot;כ דהא דכתב הרמב&quot;ם טעמא שהשטר לא תועיל בו כפירתו וכל נכסיו משועבדים בו, זהו גופא כללא דהילך, וא&quot;כ לא שייך זאת אלא בשטר, דשעבודו בידו, וראית ועדות החוב ג&quot;כ בידו, אז הוא דהוי הילך, משא&quot;כ במעשה ב&quot;ד, נהי דגובה ממשועבדים ואינו יכול לטעון גם פרוע, אבל מ&quot;מ בעיקר החוב אין בידו יותר משארי מלוה על פה, וע&quot;כ לא הוי הילך. וכן מוכח מדברי הרמב&quot;ם אלה, שהרי בממון שאינו יכול לכפור פסק דאין נשבעין מדבר תורה, והכא בכתובה הרי פסק דהוי מודה במקצת ונשבעין מדבר תורה, אלא ודאי דהכא לא חשוב הילך, כיון דליכא שטרא, וכן גם הראב&quot;ד לא השיג עליו בזה רק מהא דחשוב שעבוד קרקעות, ולא השיג דהא הוי הילך כמו שט&quot;ח ופטור משבועה, הרי דבהא גם הראב&quot;ד מודה דבכתובה שהיא רק מעשה ב&quot;ד ולא שטר לא חשוב הילך.

  אשר ע&quot;כ הרי מיושב היטב דברי הרמב&quot;ם שבפט&quot;ז מה' אישות שהבאנו דעל כפירת והודאת כתובה נשבעין עליה ולא מיפטר משום דהוי שעבוד קרקעות, דכיון דכתובה לא חשיבא הילך ע&quot;כ ממילא דלא חשיבא גם שעבוד קרקעות, כיון דאית כאן גם הודאת וכפירת מטלטלין וכמו שנתבאר, וע&quot;כ שפיר חשוב מודה במקצת במטלטלין ונשבעין עליו וכמו שנתבאר. וניחא נמי לפי זה הא דפסק הרמב&quot;ם גבי שני שטרות שהיו שתי כתי עדים המכחישות זו את זו דנשבע משום העדאת עדים ולא מיפטר משום דהוי הודאת שעבוד קרקעות, כיון דבע&quot;כ הרי דעת הרמב&quot;ם דלא חשיבא כאן הילך, דאי לאו הכי הא לא היה כאן שבועה, וצ&quot;ל דהיינו משום דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דכל הך דינא דשטר הוי הילך לא נאמר רק לענין הודאת פיו בזה הוא דחשוב הילך ומבטל שלא יהא בו דין הודאה במקצת, אבל בהעדאת עדים לעולם אית בה דין הודאה במקצת, ואין בשטר דין הילך אם אך אינו מחזיר את ההודאה בשעת הודאתו, או דנימא דהרמב&quot;ם סובר כהגירסא בב&quot;מ דף ד' דהא דשטר הוי הילך הוא דוקא בשקמודה בו, אבל בלאו הכי אין שטר חשוב הילך, ועכ&quot;פ הא מיהא בדעת הרמב&quot;ם דכל דאין בו הודאת עצמו שוב אין בשטר דין הילך, ויש בו שבועת מודה במקצת, וממילא דלית ביה משום שעבוד קרקעות וחייב בשבועת התורה, כיון דדעת הרמב&quot;ם דכל שטר חשוב גם כפירת והודאת מטלטלין וכמו שנתבאר, וזה ג&quot;כ טעמו דהשמיט כל הך דינא דשעבוד קרקעות לענין שבועה, כיון דלא משכחינן הך דינא רק בהילך דמיפטר שם גם בלאו הכי משבועה. והנה כבר הקשו הראשונים דאיך משכחינן שבועת מודה במקצת למ&quot;ד שעבוד דאורייתא והא הוי שעבוד קרקעות, ולפי מה שנתבאר הרי כל בעל פה כיון דלא הוי הילך ממילא אין בו גם דין שעבוד קרקעות ושפיר חייב בשבועתו, וכמו שנתבאר.

  ולפי זה הרי ניחא הסוגיא דכתובות דאין נשבעין על הכתובה משום דהוי שעבוד קרקעות, גם לדעת הרמב&quot;ם, דלפי מה שנתבאר הרי עיקר טעמא דהרמב&quot;ם מה דלא חשיבא שעבוד קרקעות, הא הוי משום דכיון דאית בה שעבוד קרקע ושעבוד מטלטלין א&quot;כ אכל חדא בפני עצמו חייל חיובא ושעבודא גם בלא חיובא דאידך, בין על הקרקע ובין על המטלטלין, וגם עיקר ועצם החוב תרתי ביה, דלגבי חיובו ושעבודו שעל הקרקע חשוב שעבוד קרקעות, ולגבי שעבוד המטלטלין חשוב מטלטלין, וכמבואר כן ברמב&quot;ם פ&quot;י מה' שבועות לענין שבועת העדות שהבאנו למעלה, וע&quot;כ לא אהניא ליה מה דאיתא הכא גם כפירת שעבוד קרקעות להפטר מחיוב שבועה שלו משום דאין נשבעין על הקרקעות, כיון דבפטורא דקרקעות עדיין אין בזה הפקעת החוב, והדר רמיא כולא שעבודא על המטלטלין, א&quot;כ שפיר איתא הכא לחיוב שבועה, כיון דיש כאן גם הפקעת חיוב של מטלטלין לחוד בלא קרקעות, ויש בזה די לחיוב שבועה, וא&quot;כ כל זה הוא בנשבע ונפטר דהשבועה היא להפקיע את החוב, משא&quot;כ הסוגיא דכתובות דאיירי בנשבע ונוטל שהיא באה בשבועתה לזכות על ידה בחיוב כתובתה, וא&quot;כ הא הוי להיפוך, דכיון דאקרקעות לחוד חייל חיובא ושעבודא גם בלא חיובא במטלטלין, וא&quot;כ הא מאחר דכשאנו דנין על הקרקעות לחוד הא הוי דינא דאין נשבעין על הקרקעות ונאמנת גם בלא שבועה, ע&quot;כ שוב מהניא הכא מה דחייל חיובא ושעבודא על הקרקעות לחוד דהיא זוכה בחיוב כתובתה גם בלא השבועה משום השעבוד קרקעות של הכתובה, ושוב ליתא הכא לחיוב שבועה, כל שחוב כתובתה קיים, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>hp8plhfdciyjgrn5a2ggusefzm0fcax</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>466686</id>
    <revision>
      <id>1414030</id>
      <parentid>1395400</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:54:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="195311" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם), תשל&quot;ג-1972
=== צו בדבר סיווג רעלים, רישומם והחזקתם ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 272|צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם)|2933)); ((תשל&quot;ו, 2203|תיקון|3565)); ((תש&quot;ם, 1662|תיקון|4128)), ((2000|ת&quot;ט|4142)); ((תשמ&quot;ב, 476|תיקון|4304)), ((920|ת&quot;ט|4340)); ((תשמ&quot;ו, 1052|תיקון|4943)); ((תשמ&quot;ח, 1043|תיקון|5127)); ((תשנ&quot;ב, 650|תיקון|5413)); ((תשנ&quot;ד, 53|תיקון|5553)); ((תשנ&quot;ח, 900|תיקון|5905)); ((תשנ&quot;ט, 272|תיקון|5946)), ((921|תיקון מס' 2|6980)); ((תש&quot;ס, 693|תיקון|6043)); ((תשס&quot;ד, 24|תיקון|6270)); ((תשס&quot;ה, 145|תיקון|6347)); ((תשע&quot;ב, 313|תיקון|7061)); ((תשע&quot;ו, 13|תיקון|7555)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#55|סעיפים 42א]] [[+#62|ו-47]] [[=הפקודה|לפקודת הרוקחים]], אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב)
: בצו זה -
:- &quot;חומר גלם&quot; - כל רעל המשמש לייצור תכשירים או משמש בעינו;
:- &quot;ייצור&quot; - כל פעולה לשינוי רעל מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב או הריכוז, לרבות אריזה ומזיגה;
:- &quot;סחר&quot; - רכישה ושיווק;
:- &quot;סימון&quot; - לרבות הדבקה, הדפסה או הטבעה;
:- &quot;פנקס מרשמים&quot; - פנקס הרצפטים המנוהל לפי [[#29|סעיף 25 לפקודה]];
:- &quot;פנקס רעלים&quot; - פנקס הרעלים המנוהל לפי [[#50|סעיף 38 לפקודה]], לרבות כל דרך אחרת לרישום רעלים שאישר המנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן - המנהל);
:- &quot;קמעונות&quot; - שיווק של רעל לצרכן שרכשו שלא למטרת סחר, ייצור, מלאכה, החסנה או הנפקה;
:- &quot;רופא&quot; - רופא בעל רשיון, רופא שיניים בעל רשיון או רופא וטרינר בעל רשיון;
:- &quot;רכישה&quot; - קניה או קבלה בתמורה או ללא תמורה;
:- &quot;רעל&quot; - כל חומר מן החמרים המפורטים [[בתוספת הראשונה לפקודה]], בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחמרים אחרים;
:- &quot;רעל במשלוח&quot; - רעל הנשלח מאתר לאתר בכל אמצעי העברה שהוא;
:- &quot;רעל הגורם לתלות&quot; - רעל המסומן [[בתוספת הראשונה לצו זה]] באות &quot;כ&quot; (K);
:- &quot;רעל מקבוצה 1&quot; - חומר שצויין [[בתוספת הראשונה לצו זה]] והוא נמנה עם &quot;רעלים קבוצה 1&quot;, בין שהוא [[תוספת 1 חלק א סימן 1|רפואי]], [[תוספת 1 חלק ב סימן 1|חקלאי]] או [[תוספת 1 חלק ג סימן 1|תעשייתי]];
:- &quot;רעל מקבוצה 2&quot; - חומר שצויין [[בתוספת הראשונה לצו זה]] והוא נמנה עם &quot;רעלים קבוצה 2&quot;, בין שהוא [[תוספת 1 חלק א סימן 2|רפואי]], [[תוספת 1 חלק ב סימן 2|חקלאי]] או [[תוספת 1 חלק ג סימן 2|תעשייתי]];
:- &quot;רעל מקבוצה 3&quot; - חומר שצויין [[בתוספת הראשונה לצו זה]] והוא נמנה עם &quot;רעלים קבוצה 3&quot;, בין שהוא [[תוספת 1 חלק א סימן 3|רפואי]], [[תוספת 1 חלק ב סימן 3|חקלאי]] או [[תוספת 1 חלק ג סימן 3|תעשייתי]];
:- &quot;רעל מקבוצה 4&quot; - חומר שצויין [[בתוספת הראשונה לצו זה]] והוא נמנה עם &quot;רעלים קבוצה 4&quot;, של [[תוספת 1 חלק א סימן 4|רעלים רפואיים]];
:- &quot;רעל חקלאי&quot; - רעל המשמש בחקלאות והנמנה עם הרעלים החקלאיים [[תוספת 1 חלק ב|בתוספת הראשונה לצו זה]];
:- &quot;רעל רפואי&quot; - רעל לצרכי בדיקה, אבחון, הקלה, טיפול, ריפוי או נגיעת מחלות, וכל רעל אחר המשמש ברפואה, הנמנה עם הרעלים הרפואיים [[תוספת 1 חלק א|בתוספת הראשונה לצו זה]];
:- &quot;רעל תעשייתי&quot; - רעל לשימוש בתעשיה, במלאכה, במחקר, בהוראה, בעסק או בבדיקה כימית, לרבות רעל לשימוש ביתי, הנמנה עם הרעלים התעשייתיים [[תוספת 1 חלק ג|בתוספת הראשונה לצו זה]];
:- &quot;שיווק&quot; - מכירה, העברה, הספקה או הנפקה בתמורה או ללא תמורה;
:- &quot;תוויות מרשם רופא&quot; - כמתואר [[בתוספת השלישית לצו זה]];
:- &quot;תווית תרופה בלא מרשם לשיווק על ידי רוקח&quot; - כמתואר [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;תוויות רעל&quot; - כמתואר [[בתוספת השלישית לצו זה]];
:- &quot;תווית טוקסיקה&quot; - כמתואר [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;תווית ספרנדה&quot; - כמתואר [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;תוויות זהירות&quot; - כמתואר [[בתוספת השלישית לצו זה]];
:- &quot;תכשיר&quot; - כל צורה, תרכובת, ריכוז, מיזוג או תערובת של רעל;
:- &quot;מנהל האגף&quot; - מנהל האגף לרוקחות במשרד הבריאות או מי שהוא מינה לענין צו זה.

@ 2. חובת סימון רעלים שאינם תכשירים רפואיים
: לא יחזיק אדם ולא ישווק רעל, שאינו תכשיר רפואי, אלא אם סומנה אריזתו כלהלן:
: (1) רעל הנמנה עם רעלים מקבוצה 1 - בתווית רעל 1;
: (2) רעל הנמנה עם רעלים מקבוצה 2 - בתווית רעל 2;
: (3) רעל הנמנה עם רעלים מקבוצה 3 - בתווית רעל 2 ובתווית הזהירות ו'.

@ 3. סימון חמרי גלם של רעלים רפואיים מקבוצה 4
: על אף האמור [[#35|בסעיף 31 לפקודה]] תסומן אריזתו של חומר גלם הנמנה עם רעלים מקבוצה 4, בתווית מרשם רופא 2 בלבד.

@ 4. סימון תכשירים רפואיים (תיקון: תשמ&quot;ב)
: לא יחזיק אדם ולא ישווק רעל רפואי מן הסוגים המפורטים בסעיף זה אלא אם סומנה אריזתו בנוסף לאמור [[בפקודה]] ובכל מקום אחר בצו זה כלהלן:
: (1) (א) רעל רפואי שהוא תכשיר ששיווקו לצרכן מחייב מרשם רופא לפי כל דין תסומן אריזתו בתווית &quot;חייב מרשם רופא&quot; כמתואר [[בתוספת השלישית]];
:: (ב) נמנה הרעל הרפואי האמור בפסקת משנה (א) עם [[תוספת 1 חלק א סימן 1|קבוצה 1 בתוספת הראשונה]], תסומן אריזתו בתווית טוקסיקה;
:: (ג) נמנה הרעל הרפואי האמור בפסקת משנה (א) עם [[תוספת 1 חלק א סימן 2|קבוצות 2]], [[תוספת 1 חלק א סימן 3|3]] [[תוספת 1 חלק א סימן 4|ו-4 בתוספת הראשונה]], תסומן אריזתו בתווית ספרנדה;
: (2) רעל רפואי שהוא תכשיר העלול לגרום לתלות תסומן אריזתו בתווית זהירות כ (K) כמתואר [[בתוספת השלישית]];
: (3) רעל רפואי שהוא תכשיר העלול לפגום בכושר נהיגה תסומן אריזתו בתווית זהירות ד (D) כמתואר [[בתוספת השלישית]];
: (4) רעל רפואי שהוא תכשיר העלול להתלקח, תסומן אריזתו בתווית זהירות נ (N), כמתואר [[בתוספת השלישית]].

@ 4א. סימון תכשירים בלא מרשם (תיקון: תשע&quot;ב)
: אריזת תכשיר בלא מרשם, למעט אריזת תכשיר שהותר לשיווק בהתאם [[לתקנה 3 לתקנות הרוקחים (מכירה של תכשיר בלא מרשם שלא בבית מרקחת או שלא בידי רוקח), התשס&quot;ה-2004]], תסומן בתווית &quot;תרופה בלא מרשם לשיווק על ידי רוקח&quot;; לעניין סעיף זה, &quot;תכשיר בלא מרשם&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים]].

@ 5. סימון רעל הגורם לתלות
: רעל הגורם לתלות יסומן בתווית הזהירות כ (K) נוסף על סימון לפי [[סעיפים 2]], [[3]] [[ו-4]].

@ 6. סימון רעל במשלוח
: (א) לא יעביר אדם בכל דרך שהיא רעל במשלוח אלא אם סומנה אריזתו החיצונית כאמור בסעיף זה.
: (ב) אריזה שדפנותיה מרובעים תסומן על ארבע מדפנותיה בתווית רעל 1 או בכמה מהן; רוחב הסימון לא יהיה פחות מ-30% מאורך הקו האלכסוני של הדופן ואורך הסימון לא יהיה פחות מ-30% מרחבו של הסימון.
: (ג) אריזה שדפנותיה אינם מרובעים תסומן סביבה לפחות בשתי תוויות רעל 1; רוחב הסימון לא יהיה פחות מ-30% מהיקף האריזה, ואורך הסימון לא יהיה פחות מ-30% מרחבו של הסימון.

@ 7. סימון רעל מיובא
: (א) לא ייבא אדם רעל, אלא אם סומנה אריזתו החיצונית כאמור [[בסעיף 6]]; המלה &quot;רעל&quot; תצויין בשפה העברית, האנגלית או הצרפתית.
: (ב) יובא רעל ללא סימון כאמור בסעיף קטן (א) יסמן היבואן את אריזתו החיצונית לפני שחרורו מהמכס ולא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסר לו על הגיעו ארצה.

@ 8. פטור מסימון רעלים רפואיים במשלוח וביבוא
: הוראות [[סעיפים 6]] [[ו-7]] אינן חלות על -
: (1) תכשירים רפואיים המכילים רעלים מקבוצות 1, 2 ו-3;
: (2) חמרי גלם ותכשירים של רעלים רפואיים מקבוצה 4.

@ 9. סימון תכשיר המורכב ממספר רעלים
: תכשיר הכולל רעלים מדרגות רעילות שונות, יסומן בהתאם לרעל שדרגת רעילותו גבוהה יותר, זולת אם חלות עליו הוראות [[סעיף 10]].

@ 10. סימון חמרי גלם ותכשירים שמועטו
: לא ישווק אדם תכשיר או חומר גלם שמועטו מהרעלים המפורטים [[בתוספת הראשונה לצו זה]], אלא אם סומן באחת או ביותר מתוויות מרשם רופא, תוויות הרעל או תוויות הזהירות המתוארות [[בתוספת השלישית לצו זה]], בהתאם לאות או לאותיות המצויינות ליד כל אחד מהם [[בתוספת הראשונה]].

@ 11. צורת סימון התווית (תיקון: תשמ&quot;ב)
: הסימון של כל אחת מהתוויות לפי צו זה יהיה ברור, בר-קיימא, נראה לעין בכל עת, הכל להנחת דעתו של מנהל האגף.

@ 12. שיווק רעלים מקבוצה 1
: (א) על אף האמור [[#54|בסעיף 42 לפקודה]], לא יחזיק אדם ולא ישווק רעל מהרעלים מקבוצה 1, אלא אם בידו תעודת היתר רעלים, או אישור בחתימת עובד המדינה שהרשהו לכך המנהל והמציין את הרעל, את הכמות הדרושה ואת המטרה שלשמה הוא נדרש וכן את שמו, משלח-ידו ומענו של הרוכש ואת תאריך מתן האישור; על המשווק לשמור את האישור עם פנקס הרעלים.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על רוקח בעל רשיון כשהוא מנפיק רעלים רפואיים בכמויות רפואיות על פי מרשם.

@ 13. שיווק רעלים רפואיים לרוקח
: רעלים רפואיים ישווקו לרוקח בעל רשיון העוסק ברעלים לצרכי רפואה, על פי הזמנה בכתב, בחתימת ידו, הנושאת חותמת העסק, או בחתימת ידו בפנקס הרעלים, או בחתימת ידו וחותמת העסק על גבי תעודת משלוח של הרעלים שתוחזר למשווק.

@ 14. איסור שיווק רעלים לקטן
: לא ישווק אדם רעל למי שלא מלאו לו 16 שנה.

@ 15. חובת רישום רעלים
: לא יעשה אדם כל פעולה של ייצור או מסחר של רעל אלא אם נרשמה בפנקס הרעלים או בפנקס המרשמים, כפי שנקבע [[תוספת 2|בתוספת השניה בטורים ב' ו-ג']] בפסקאות תחת הכותרת &quot;חובת רישום&quot;.

@ 16. תנאי הסחר ברעלים
: לא ייצר אדם ולא יסחר רעל אלא בהתאם לתנאים הקבועים [[תוספת 2|בתוספת השניה בטורים ב' ו-ג']] בפסקאות תחת הכותרת &quot;תנאי הסחר&quot;.

@ 17. תנאי החסנת רעלים
: נוסף על האמור [[#51|בסעיף 39 לפקודה]], לא יחזיק אדם רעל אלא אם הוחסן בהתאם לתנאים הקבועים [[תוספת 2|בתוספת השניה בטורים ב' ו-ג']] בפסקאות תחת הכותרת &quot;תנאי החסנה&quot;.

@ 18. טיב אריזת רעלים
: אריזת רעל תהיה -
: (1) חזקה ובלתי חדירה;
: (2) עמידה בפני תגובה כימית בין האריזה ובין תכנה;
: (3) יציבה בתנאי טלטול, החסנה, הובלה וטיפול;
: (4) מוגנה בפני שבירה בתנאי הובלה תקינים;
: (5) עמידה ויציבה בתנאי אקלים קיצוניים;
: (6) נושא סגר המונע נזילת הרעל או שפיכתו.

@ 18א. החלת דינים (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה)
: (א) הוראות [[+|תקנות 14(ד) עד (ה)]], [[+|15(א)(2)]], [[+|17]] [[ו-24(ב) לתקנות הסמים המסוכנים, התש&quot;ם-1979]] (להלן בתקנה זו - תקנות הסמים המסוכנים), יחולו, בשינויים המחוייבים, על הרעלים המפורטים [[בתוספת הרביעית]].
: (ב) הוראות [[+|תקנות 24(א)]] [[ו-25 עד 43 לתקנות הסמים המסוכנים]] [[+#תוספת 1 טופס ד|וטפסים ד']], [[+#תוספת 1 טופס ה|ה']], [[+#תוספת 1 טופס ז|ז']] [[#תוספת 1 טופס ז|ו-ח' בתוספת הראשונה לתקנות האמורות]], יחולו בשינויים המחוייבים על ספק סמים מורשה; בסעיף זה, &quot;ספק סמים מורשה&quot; - כל אחד מאלה: יבואן של החומרים המפורטים [[בתוספת הרביעית]], מפעל לייצור תרופות, בית מסחר סיטונאי לתרופות ומחסני תרופות מוסדיים.

@ 19. שמירת מסמכים
: כל מסמך על רכישת רעל או שיווקו, יישמר בידי הרוכש או המשווק, לפי הענין, במשך שלוש שנים מיום הרכישה או השיווק.

@ 19א. סייג לתחולה (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות [[סעיפים 4(1)(א)]] [[ו-10 לצו זה]] לא יחולו על תכשיר רשום.

@ 20. שמירת דינים
: הוראות צו זה אינן באות לגרוע מהוראות [[הפקודה]] או כל דין אחר, אלא אם נאמר הדבר במפורש.

@ 21. ביטול
: תקנות הרוקחים (סמים רעילים), תשכ&quot;א-1960 (להלן - התקנות הפוקעות) - בטלות.

@ 22. הוראת מעבר
: על אף האמור בתקנות הפוקעות רואים פעולה שנעשתה בתקופה מיום פרסומו של צו זה עד יום תחילתו בהתאם להוראותיו אילו היה בתוקף בתקופה האמורה, כאילו נעשתה כדין לפי התקנות הפוקעות.

@ 23. תחילה
: תחילתו של צו זה היא כתום שנה מיום פרסומו ברשומות.

@ 24. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם), תשל&quot;ג-1972&quot;.

== תוספת ראשונה ==

== &lt;עוגן חלק א&gt; (([צ&quot;ל: א' - רעלים רפואיים])) ==
=== &lt;עוגן סימן 1&gt; רעלים רפואיים - קבוצה 1 ===

@ 1. : {{דוכיווני שווה | תמצית האקוניט | ACONITI, EXTRACTUM }}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | אקוניטין ומלחיו | ACONITINUM et SALES }}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | חומצה אגאריצינית | AGARICINUM, ACIDUM }}
@ 4. : {{דוכיווני שווה | אלקאלואידים ומלחיהם ותולדותיהם, {{ש}} {{מוקטן|כל הרעילים, ראה גם תחת שמותיהם}} | ALCALOIDA et SALES et DERIVATA {{ש}} {{מוקטן|omnia toxica, vide etiam sub suis nominibus}} }}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | אמפטאמין ומלחיו ותולדותיו (כ) | AMPHETAMINUM et SALES et DERIVATA (K) }}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | ארסן ותרכובותיו האורגניות והאי-אורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}} | ARSENUM et COMPOSITIONES ORGANICAE et INORGANICAE }}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | אטרופין ומלחיו ותולדותיו; | ATROPINUM et SALES et DERIVATA; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ז, מ) טבליות מורכבות המכילות למנה: אטרופין סולפאט 0.000025 גרם עם דיפנוכסילאט הידרוכלוריד 0.0025 גרם עד 24 מנות }} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata composita pro dose: Atropini sulphas 0.000025 g cum Diphenoxylat. hydrochlor. 0.0025 g ad doses 24}} }}
@ 8. : {{דוכיווני שווה | תמצית היפהפיה {{מוקטן|(בלאדונה)}}; | BELLADONNAE, EXTRACTUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) איספלניות עד 25%, עד 10 גרם בסה&quot;כ של האיספלניות}} | {{מוקטן|1. (E) Emplastra ad 25%, ad 10 g in toto emplast.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב) מוצרים משלשלים עד 0.02 גרם למנה, עד 0.4 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|2. (B) Praeparata laxativa ad 0.02 g pro dose, ad 0.4 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.035 גרם למנה, עד 0.35 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|3. (G, R) Praeparata solida per os ad 0.035 g pro dose, ad 0.35 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (א) פתילות עד 0.035 גרם למנה, עד 0.35 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|4. (A) Suppositoria ad 0.035 g pro dose, ad 0.35 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (א, ה) משחות עד 25%, עד 10 גרם בסה&quot;כ של המשחות}} | {{מוקטן|5. (A, E) Unguenta ad 25%, ad 10 g in toto unguent.}} }}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | ברום {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | BROMUM}}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | ברוצין ומלחיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | BRUCINUM et SALES}}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | בופוטנין (כ) | BUFOTENINUM (K)}}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | קאלציפרול כחומר גלם | CALCIFEROLUM in SUBSTANTIA}}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | קאנתארידין ומלחיו ותולדותיו | CANTHARIDINUM et SALES et DERIVATA}}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | קארבאכול | CARBACHOLUM}}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | קוקאין ומלחיו במוצרים {{ש}} {{מוקטן|עד 0.1% מחושב לקוקאין בסיס}} | COCAINUM et SALES in PRAEPARATIS {{ש}} {{מוקטן|ad 0.1% Cocaini basis}}}}
@ 16. : {{דוכיווני שווה | תמצית הסתוונית (קולכיקום) | COLCHICI, EXTRACTUM}}
@ 17. : {{דוכיווני שווה | קולכיצין ומלחיו | COLCHICINUM et SALES}}
@ 18. : {{דוכיווני שווה | קולוצינתין ומלחיו | COLOCYNTHINUM et SALES}}
@ 19. : {{דוכיווני שווה | קונין ומלחיו | CONTINUM et SALES}}
@ 20. : {{דוכיווני שווה | קוטארנין ומלחיו | COTARNINUM et SALES}}
@ 21. : {{דוכיווני שווה | שמן קרוטון | CROTONIS, OLEUM}}
@ 22. : {{דוכיווני שווה | קורארה, אלקאלואידים ומלחיהם ותולדותיהם | CURARE, ALCALOIDA et SALES et DERIVATA}}
@ 23. : {{דוכיווני שווה | חומצה ציאנית {{מוקטן|ראה}} חומצה הידרוציאנית | CYANICUM, ACIDUM {{מוקטן|vide}} HYDROCYANICUM, ACIDUM}}
@ 24. : {{דוכיווני שווה | טיפות דווילה {{מוקטן|ראה}} מורפין ומלחיו במוצרים {{מוקטן|עד 0.2%}} | DAVILLA, GUTTAE {{מוקטן|vide}} MORPHINUM et SALES in PRAEPARATIS {{מוקטן|ad 0.2%}} }}
@ 25. : {{דוכיווני שווה | אצבעונית (דיגיטליס), עלים ומוצריהם | DIGITALIS, FOLIA et PRAEPARATA}}
@ 26. : {{דוכיווני שווה | אצבעונית (דיגיטאליס), גליקוזידה; | DIGITALIS, GLYCOSIDA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.0004 גרם למנה, עד 0.01 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata solida per os ad 0.0004 g pro dose, ad 0.01 g in toto}}}}
@ 27. : {{דוכיווני שווה | די-איזופרופיל-פלואורו-פוספט | DI-ISOPROPYL-FLUORO-PHOSPHAS}}
@ 28. : {{דוכיווני שווה | דימתיל טריפטאנין | DIMETHYL-TRYPTANINUM}}
@ 29. : {{דוכיווני שווה | אמטין ותולדותיו ומלחיו | EMETINUM et DERIVATA et SALES}}
@ 30. : {{דוכיווני שווה | קרן השיפון (ארגוטה) אלקאלואידים ומלחיהם ותולדותיהם; | ERGOTAE ALCALOIDA et SALES et DERIVATA;}}
{{דוכיווני שווה | {{מוקטן|כגון:}} | {{מוקטן|Exempla:}}}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|ארגומטרין {{ש}} ארגוטונין {{ש}} ארגוטוכסין וכו'}} | {{מוקטן|Ergometrinum {{ש}} Ergotoninum {{ש}} Ergotoxinum etc.}}}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}}}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.001 גרם למנה, עד 0.025 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata solida per os ad 0.001 g pro dose, ad 0.025 g in toto}}}}
@ 31. : {{דוכיווני שווה | תמציות קרן השיפון (הארגוטה); | ERGOTAE, EXTRACTA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}}}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.001 גרם למנה, עד 0.025 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata solida per os ad 0.001 g pro dose, ad 0.025 g in toto}}}}
@ 32. : {{דוכיווני שווה | אזרין {{מוקטן|ראה}} פיזוסטיגמין | ESERINUM {{מוקטן|vide}} PHYSOSTIGMINUM }}
@ 33. : {{דוכיווני שווה | גליקוזידים, כל הרעילים, {{מוקטן|ראה גם לפי שמותיהם}} | GLYCOSIDA, OMNIA TOXICA, {{מוקטן|vide etiam sub suis nominibus}}}}
@ 34. : {{דוכיווני שווה | הארמאלין (כ) | HARMALINUM (K)}}	
@ 35. : {{דוכיווני שווה | הארמין (כ) | HARMINUM (K)}}
@ 36. : {{דוכיווני שווה | הומאטרופין ומלחיו: | HOMATROPINUM et SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|הומאטרופין מתילברומיד בתוך:}} | {{מוקטן|Homatropini methylbromidum in:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן| 1. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.002 גרם למנה, עד 0.04 גרם סה&quot;כ.}} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata solida per os ad 0.002 g pro dose, ad 0.04 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) מוצרים מעורבים נוזליים עד 0.01%, עד 150 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|2. (G, R) Praeparata mixta liquida ad 0.01%, ad 150 ml praeparat.}} }}
@ 37. : {{דוכיווני שווה | מלחי כספית ותרכובותיה האורגניות; | HYDRARGYRI, SALES et COMPOSITIONES ORGANICAE;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצאים מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptiones sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. כספית חד כלורית או קאלומל, ראה קבוצה 2}} | {{מוקטן|1. Hydrargyri subchloridum vel Calomel}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. סולפידים של הכספית, ראה קבוצה 2}} | {{מוקטן|2. Hydrargyri sulfida}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. כספית, תרכובות אורגניות משתנות, ראה קבוצה 2}} | {{מוקטן|3. Hydrargyri, compositiones organicae diureticae}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) תרכובות אורגניות לחיטוי, מורכבות: כגון עם פנילמרקורוניטראט, פנילמרקורו אצטאט וכו'}} | {{מוקטן|1. (E, H) Antiseptica, Praeparata organica composita: Exempla: cum Phenylmercuronitras, Phenylmercuro-acetas etc.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. תרכובות אורגניות לצרכי שימור}} | {{מוקטן|2. Compositiones organicae ad rem conservandes}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (א) איספלניות}} | {{מוקטן|3. (A) Emplastra}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (ה, ח) תרחיץ אבץ עם צינאבר עד 1%, עד 200 גרם של התרחיץ}} | {{מוקטן|4. (E, H) Lotio Zinci cum Cinnabare ad 1 %, ad 200 g lotion.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ה, ח) תמיסת מרקורוכרום עד 2%, עד 20 גרם של התמיסות}} | {{מוקטן|5. (E, H) Solutio Mercurochromi ad 2%, ad 20 g solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|6. (א, ה) משחת כספית עד 12.5%, עד 150 גרם של המשחות}} | {{מוקטן|6. (A, E) Unguentum Cinerei ad 12.5% ad 150 g unguent.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|7. (א, ה) משחת כספית לבנה או משחת כספית אמינוכלורית עד 10%, עד 50 גרם של המשחות}} | {{מוקטן|7. (A, E) Unguentum Hydrargyri album vel Ung. Hydrargyri aminochloridum ad 10%, ad 50 g unguent.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|8. (א, ה) משחת תחמוצת הכספית הצהובה עד 2%, עד 50 גרם של המשחות}} | {{מוקטן|8. (A, E) Unguentum Hydrargyri oxydatum flavum ad 2%, ad 50 g unguent.}} }}
@ 38. : {{דוכיווני שווה | הידראסטין ומלחיו | HYDRASTINUM et SALES}}
@ 39. : {{דוכיווני שווה | חומצה הידרוציאנית ומלחיה {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | HYDROCYANICUM, ACIDUM et SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ח) פרוציאניד האשלגן}} | {{מוקטן|1. (H) Kalii Ferrocyanidum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ח) פריציאניד האשלגן}} | {{מוקטן|2. (H) Kalii Ferricyanidum}} }}
@ 40. : {{דוכיווני שווה | היוסצין {{מוקטן|ראה}} סקופולאמין | HYOSCINUM {{מוקטן|vide}} SCOPOLAMINUM}}
@ 41. : {{דוכיווני שווה | היוסציאמין ומלחיו | HYOSCYAMINUM et SALES}}
@ 42. : {{דוכיווני שווה | לובלין ומלחיו; | LOBELINUM et SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ג) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.002 גרם למנה, עד 0.06 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (C) Praeparata solida per os ad 0.002 g pro dose, ad 0.06 g in toto}} }}
@ 43. : {{דוכיווני שווה | חומצה אמידו-ליזרגית (כ) | LYSERGICUM, ACIDUM, AMIDUM (K)}}
@ 44. : {{דוכיווני שווה | חומצה דיאתיל-אמידו דכסטרו-ליזרגית (כ) | d-LYSERGICUM, ACIDUM, DIAETHYLAMIDUM (K) }}
@ 45. : {{דוכיווני שווה | מסקאלין ומלחיו (כ) | MESCALINUM et SALES (K)}}
@ 46. : {{דוכיווני שווה | מתילפנידאט {{מוקטן|או}} ריטאלין ומלחיו (כ) | METHYLPHENIDATUM {{מוקטן|vel}} RITALIN et SALES (K) }}
@ 47. : {{דוכיווני שווה | מורפין ומלחיו במוצרים עד 0.2% {{מוקטן|מחושב למורפין בסיס}}; | MORPHINUM et SALES in PRAEPARATIS ad 0.2% {{מוקטן|Morphini basis}};}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) טיפות דווילה המכילים עד 0.03% מורפין מחושב לבסיס, עד 20 סמ&quot;ק}} | {{מוקטן|1. (A) Guttae Davilla ad 0.03% Morphini basis, ad 20 ml}} }}
@ 48. : {{דוכיווני שווה | סמים מסוכנים, לפי [[פקודת הסמים המסוכנים, 1936]], ותקנותיה | NARCOTICA omnia, secundum &quot;[[פקודת הסמים המסוכנים | Dangerous Drugs Ordinance, 1936]], and Rules&quot; }}
@ 49. (תיקון: תשנ&quot;ב) : {{דוכיווני שווה | ניקוטין ומלחיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | NICOTINUM et SALES }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta Sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1 (א) תכשירים המשמשים לגמילה מעישון.}} | {{מוקטן|1 (A) Preaparata (([s.b. Praeparata])) ad Recedendam Consuetudinem Fumandi.}} }}
@ 50. : {{דוכיווני שווה | תמציות אגוז הקאה {{מוקטן|(נוכס וומיקה)}}; | NUCIS VOMICAE, EXTRACTA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ב) מוצרים משלשלים עם תמצית אגוז הקאה}} | {{מוקטן|1. (A, B) Praeparata laxativa cum Extr. Nuc. Vomicae}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) מוצרים מעורבים נוזליים עד 0.1%, עד 200 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|2. (G, R) Praeparata mixta liquida ad 0.1%, ad 200 ml praeparat.}} }}
@ 51. : {{דוכיווני שווה | פלטיארין ומלחיו | PELLETIERINUM et SALES}}
@ 52. : {{דוכיווני שווה | פנמטראזין ומלחיו (כ) | PHENMETRAZINUM et Sales (K)}}
@ 53. : {{דוכיווני שווה | זרחן לבן או צהוב {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | PHOSPHORUM ALBUM {{מוקטן|vel}} FLAVUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exemptum est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ג) שמן זרחני עד 0.1% זרחן בתוך שמן דגים}} | {{מוקטן|1. (A, C) Phosphori, Oleum ad 0.1% Phosphorum in Oleo Jecoris}} }}
@ 54. : {{דוכיווני שווה | פיזוסטיגמין {{מוקטן|או}} אזרין ומלחיו | PHYSOSTIGMINUM {{מוקטן|vel}} ESERINUM et SALES }}
@ 55. : {{דוכיווני שווה | פיקרוטוכסין ומלחיו | PICROTOXINUM et SALES}}
@ 56. : {{דוכיווני שווה | פיפראדול ומלחיו | PIPRADOLUM et SALES}}
@ 57. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 58. : {{דוכיווני שווה | פסילוצין (כ) | PSILOCINUM (K)}}
@ 59. : {{דוכיווני שווה | פסילוציבין (כ) | PSILOCYBINUM (K)}}
@ 60. : {{דוכיווני שווה | יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | RADIOACTIVA, ELEMENTA et PRAEPARATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מים רפואיים רדיואקטיביים}} | {{מוקטן|1. (A) Aquae medicatae radioactivae}} }}
@ 61. : {{דוכיווני שווה | סקופולאמין {{מוקטן|או}} היוסצין ומלחיו ותולדלתיו; | SCOPOLAMINUM {{מוקטן|vel}} HYOSCINUM et SALES et DERIVATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ז, מ) מוצרים מוצקים עם סקופולאמין בוטיל-ברומיד עד 0.02 גרם למנה עד 0.4 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata solida cum Scopolamino butyl bromido ad 0.02 g pro dose, ad 0.4 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) תמיסות עד 0.1%, עד 10 סמ&quot;ק של תמיסות}} | {{מוקטן|2. (G, R) Solutiones ad 0.1%, ad 10 ml solution,}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ז, מ) מוצרים מוצקים עם סקופולאמין-N-אוקסיד הידרוברומיד עד 0.00025 גרם למנה, עד 0.005 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|3. (G, R) Praeparata solida cum Scopolaminum-N-oxydo hydrobromido ad 0.00025 g pro dose, ad 0.005 g in toto}} }}
@ 62. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 63. : {{דוכיווני שווה | סטרופאנטין קומבה ואובאין | STROPHANTINUM G et K}}
@ 64. : {{דוכיווני שווה | סטריכנין ומלחיו ותולדותיו; | STRYCHNINUM et SALES et DERIVATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ז, מ) מוצרים מעורבים נוזליים עד 0.1%, עד 15 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata mixta liquida ad 0.1%, ad 15 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.0005 גרם למנה, עד 0.002 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|2. (G, R) Praeparata solida per os ad 0.0005 g pro dose, ad 0.002 g in toto}} }}
@ 65. : {{דוכיווני שווה | תאליום ומלחיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}} | THALLIUM et SALES}}
@ 66. : {{דוכיווני שווה | וראטרין ומלחיו | VERATRINUM et SALES}}
@ 67. : {{דוכיווני שווה | יוהימבין ומלחיו | YOHIMBINUM et SALES}}

=== &lt;עוגן סימן 2&gt; רעלים רפואיים - קבוצה 2 ===

@ 1. : {{דוכיווני שווה | אקוניט, עלים, שורש, משרה ומוצריהם | ACONITI, FOLIA, RADIX, TINCTURA et PRAEPARATA}}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | דמומית אביבית (אדוניס ורנאליס) | ADONIS VERNALIS}}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | תמצית הדמומית האביבית (אדוניס ורנאליס); | ADONIS VERNALIS, EXTRACTA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ז, מ) מוצרים מעורבים עד 0.5%, עד 300 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata mixta ad 0.5%, ad 300 ml praeparat.}} }}
@ 4. : {{דוכיווני שווה | אדרנאלין ומלחיו; | ADRENALINUM et SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ז, מ) תמיסות לשמוש חיצוני עד 0.1%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|1. (A, E, R) (([s.b. (E, G, R)])) Solutiones pro usu externo ad 0.1%, ad 10 ml solution.}} }}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | אתר {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}	; | AETHER; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) מוצרים לצרכי ניקוי}} | {{מוקטן|1. (B, E) Praeparata ad rem purificandi}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב) תמיסות כוהל באתר}} | {{מוקטן|2. (B) Spiritus aetheris}} }}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | אתר להרדמה; | AETHER ANAESTHETICUS;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|ראה אתר}} | {{מוקטן|vide Aether}} }}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | תחמוצת האתילן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}} | AETHYLENIS OXYDUM}}
@ 8. : {{דוכיווני שווה | אתיל-מורפין ומלחיו במוצרים מוצקים עד 0.1 גרם למנה וכן בתמיסות עד 2.5%; | AETHYLIS MORPHINUM et SALES in PRAEPARATA SOLIDA ad 0.1 g pro dose et SOLUTIONES ad 2.5%;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים עד 0.02 גרם למנה, עד 0.2 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida ad 0.02 g pro dose, ad 0.2 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א) תמיסות עד 0.25%, עד 200 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (A) Solutiones ad 0.25%, ad 200 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ז, מ) תמיסות מעל 0.25% ועד 1%, עד 25 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|3. (G, R) Solutiones plus quam 0.25% ad 1%, ad 25 m((l)) solution.}} }}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | אלואין; | ALOINUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב) מוצרים משלשלים עם אלואין עד 50 מנות}} | {{מוקטן|1. (B) Praeparat. laxativa cum Aloino ad doses 50}} }}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | אמתוקאין {{מוקטן|ראה}} טטראקאין | AMETHOCAINUM {{מוקטן|vide}} TETRACAINUM}}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | אמיל ניטריט | AMYLIS NITRIS}}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | אמיטאל {{מוקטן|ראה}} חומצה בארביטורית (כ) | AMYTALUM {{מוקטן|vide}} BARBITURICUM, ACIDUM (K)}}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | מלחי האנטימון ותרכובותיו האורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | ANTIMONII, SALES et COMPOSITIONES ORGANICAE}}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | מלחי הכסף ותרכובותיו האורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | ARGENTI, SALES et COMPOSITIONES ORGANICAE;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב) טבליות אצטאט הכסף עד 0.006 גרם למנה, עד 0.3 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (B) Compressi Argenti Acetatis ad 0.006 g pro dose, ad 0.3 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה, ח) תמיסת כסף חנקני עד 1%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (E, H) Solutio Argenti Nitratis ad 1%, ad 10 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (א, ה) תמיסת כסף חלבוני עד 2%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|3. (A, E) Solutio Argenti Proteinatis ad 2%, ad 10 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (א, ה) תמיסת כסף חלבוני רפה עד 5%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|4. (A, E) Solutio Argenti Proteinatis mitis ad 5%, ad 10 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ב) עפרונות כסף חנקני}} | {{מוקטן|5. (B) Styli Argenti Nitratis}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|6. (ז, מ) עפרונות כסף פיקראטי}} | {{מוקטן|6. (G, R) Styli Argenti Picratis}} }}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | בארביטאל (כ) {{מוקטן|ראה}} חומצה בארביטורית | BARBITALUM (K) {{מוקטן|vide}} BARBITURICUM, ACIDUM}}
@ 16. : {{דוכיווני שווה | חומצה בארביטורית, ומלחיה ותולדותיה (כ); | BARBITURICUM, ACIDUM et SALES et DERIVATA (K);}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|כגון:}} | {{מוקטן|Exempla:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(כ) אמיטאל {{ש}} (כ) בארביטאל (או בארביטון) {{ש}} (כ) פנטובארביטאל (או פנטובארביטון) {{ש}} (כ) פנובארביטאל (או פנובארביטון) {{ש}} (כ) סקובארביטאל }} | {{מוקטן|(K) Amytalum {{ש}} (K) Barbitalum (vel Barbitonum) {{ש}} (K) Pentobarbitalum (vel Pentobarbitonum) {{ש}} (K) Phenobarbitalum (vel Phenobarbitonum) {{ש}} (K) Secobarbitalum;}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים מורכבים לשמוש פנימי עם אמירופירין (0.2 גרם - 0.3 גרם) ובארביטאל עד 0.15 גרם, עד 6 מנות}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida composita per os cum Amidopyrini (0.2 g - 0.3 g) et Barbitali ad 0.15 g, ad doses 6}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א) מוצרים מוצקים מורכבים לשמוש פנימי עם בארביטוראטים עד 0.03 גרם למנה, עד 0.3 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|2. (A) Praeparata solida composita per os cum Barbituratis ad 0.03 g pro dose, ad 0.3 g in toto.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ז, מ) מוצרים מוצקים מורכבים לשמוש פנימי עם בארביטוראטים עד 0.03 גרם למנה, עד 1.5 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|3. (G, R) Praeparata solida composita per os cum Barbituratis ad 0.03 g pro dose, ad 1.5 g in toto.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (א, כ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עם מתיל-פנובארביטון עד 0.06 גרם למנה, עד 15 מנות}} | {{מוקטן|4. (K, A) Praeparata solida per os cum Methyl-phenobarbitono ad 0.06 g pro dose, ad doses 15}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (א, כ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עם פנובארביטאל עד 0.015 גרם למנה, עד 15 מנות}} | {{מוקטן|5. (K, A) Praeparata solida per os cum Phenobarbitalo ad 0.015 g pro dose, ad doses 15}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|6. (ז, מ) תמיסות עד 0.4%, עד 100 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|6. (G, R) Solutiones ad 0.4%, ad 100 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|7. (א) פתילות עד 0.1 גרם למנה, עד 1 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|7. (A) Suppositoria ad 0.1 g pro dose, ad 1 g in toto}} }}
@ 17. : {{דוכיווני שווה | יפהפיה (בלאדונה), עשב, עלים, שורשים ומשרה; | BELLADONNAE, HERBA, FOLIA, RADIX et TINCTURA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים לשמוש חיצוני עד 1.5%, עד 100 גרם}} | {{מוקטן|1. (E) Praeparata pro usu externo ad 1.5%, ad 100 g}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א) תערובות עשבים נגד קצרת}} | {{מוקטן|2. (A) Species Antiasthmaticae}} }}
@ 18. : {{דוכיווני שווה | ברומופורם; | BROMOFORMIUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) תמיסות עד 0.5%}} | {{מוקטן|1. (A) Solutiones ad 0.5%}} }}
@ 19. : {{דוכיווני שווה | בוטיל-כלוראל הידראט | BUTYL-CHLORALIS HYDRAS}}
@ 20. : {{דוכיווני שווה | קאדמיום ומלחיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | CADMIUM et SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ב, ה) סולפיד הקאדמיום בתחל((י))בים לשמוש חיצוני עד 1%, עד 100 גרם של התחליבים}} | {{מוקטן|1. (A, B, E) Cadmii sulfidum in emulsione pro usu externo ad 1%, ad 100 g emulsion.}} }}
@ 21. : {{דוכיווני שווה | קאלאבאר ומוצריו | CALABAR et PRAEPARATA}}
@ 22. : {{דוכיווני שווה | קאלומל {{מוקטן|או}} כספית חד כלורית | CALOMEL {{מוקטן|vel}} HYDRARGYRI SUBCHLORIDUM}}
@ 23. : {{דוכיווני שווה | זבוב ספרדי {{מוקטן|(קאנתאריס)}};|CANTHARIS;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) אספלניות זבוב ספרדי (קאנתאריס) עד 40%, עד 80 גרם של האספלניות}} | {{מוקטן|1. (A) Emplastra Cantharidis ad 40%, ad 80 g emplast.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב, ה, ח) משרת זבוב ספרדי (קאנתאריס) בבלילות לשמוש חיצוני עד 10%, עד 100 סמ&quot;ק של הבלילות}} | {{מוקטן|2. (B, E, H) Tinctura Cantharidis in mixturis pro usu externo, ad 10% ad 100 ml mixturae}} }}
@ 24. : {{דוכיווני שווה | פחמן גפריתי {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}} | CARBONEI DISULFIDUM}}
@ 25. : {{דוכיווני שווה | כלוראל אמיד {{מוקטן|או}} כלוראל פורמאמיד | CHLORALIS AMIDUM {{מוקטן|vel}} CHLORALIS FORMAMIDUM}}
@ 26. : {{דוכיווני שווה | כלוראל פורמאמיד {{מוקטן|או}} כלוראל אמיד | CHLORALIS FORMAMIDUM {{מוקטן|vel}} CHLORALIS AMIDUM}}
@ 27. : {{דוכיווני שווה | כלוראל הידראט (כ);|CHLORALIS HYDRAS (K);}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, כ) מוצרים מעורבים נוזליים לשמוש פנימי עד 1%, עד 100 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (A, K) Praeparata mixta liquida per os ad 1%, ad 100 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה) מוצרים לשמוש חיצוני לשערות עד 5%((,)) עד 100 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|2. (E) Praeparata pro usu externo pro capillis ad 5%, ad 100 ml praeparat.}} }}
@ 28. : {{דוכיווני שווה | כלוראלוזה | CHLORALOSUM}}
@ 29. : {{דוכיווני שווה | כלורטון {{מוקטן|או}} כלורובוטאנול; | CHLORETONUM {{מוקטן|vel}} CHLOROBUTANOLUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ד) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.3 גרם למנה, עד 3 בם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A, D) Praeparata solida per os ad 0.3 g pro dose, ad 3 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. תמיסות עד 0.5%}} | {{מוקטן|2. Solutiones ad 0.5%}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (א) פתילות עד 1 גרם למנה, עד 5 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|3. (A) Suppositoria ad 1 g pro dose, ad 5 g in toto}} }}
@ 30. : {{דוכיווני שווה | כלורובוטאנול {{מוקטן|ראה}} כלורטון | CHLOROBUTANOLUM {{מוקטן|vide}} CHLORETONUM}}
@ 31. : {{דוכיווני שווה | כלורופורם; | CHLOROFORMIUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) מוצרים לשמוש חיצוני עד 30%, עד 100 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (B, E) Praeparata pro usu externo ad 30%, ad 100 g praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א) תמיסות עד 0.5%, עד 150 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (A) Solutiones ad 0.5%, ad 150 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (א) תמיסות עד 1.5%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|3. (A) Solutiones ad 1.5%, ad 10 ml solution.}} }}
@ 32. : {{דוכיווני שווה | מלחי הקובאלט | COBALTI, SALES}}
@ 33. : {{דוכיווני שווה | סהרון הודי {{מוקטן|(קוקולוס)}}|COCCULUS}}
@ 34. : {{דוכיווני שווה | קודאין ומלחיו במוצרים מוצקים עד 0.1 גרם למנה וכן בתמיסות עד 2.5%; | CODEINUM et SALES in PRAEPARAT. SOLID. ad 0.1 g pro dose et SOLUTIONES ad 2.5%;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים עד 0.02 גרם למנה, עד 0.2 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida ad 0.02 g pro dose, ad 0.2 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א) תמיסות עד 0.25%, עד 200 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (A) Solutiones ad 0.25%, ad 200 ml solution.}} }}
@ 35. : {{דוכיווני שווה | סתוונית {{מוקטן|(קולביקום)}}|COLCHICUM}}
@ 36. : {{דוכיווני שווה | פקועה {{מוקטן|(קולוצינת)}};|COLOCYNTHIS;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ג) מוצרים משלמשלים (([צ&quot;ל: משלשלים]))}} | {{מוקטן|1. (B, C) Praeparata laxativa}} }}
@ 37. : {{דוכיווני שווה | רוש עקוד {{מוקטן|(קוניום)}}|CONIUM}}
@ 38. : {{דוכיווני שווה | זיוונית {{מוקטן|(קונוואלאריה מייליס)}}, עלים, עשב, משרה ותמציות; | CONVALLARIA MAJALIS, FOLIA, HERBA, TINCTURA et EXTRACTA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מעורבים נוזליים עם תמציות עד 1%, עד 300 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata liquida mixta cum extractis ad 1%, ad 300 ml praeparat.}} }}
@ 39. : {{דוכיווני שווה | קרזול ותולדותיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | CRESOLUM et DERIVATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצאים מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptiones sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. תמיסת קרזול בסבון, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|1. Liquor Cresoli saponatus}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. פארה-כלורו קרזול, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|2. Cresoli-p-chloridum}} }}
@ 40. : {{דוכיווני שווה | מלחי הנחושת {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | CUPRI, SALES; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצאת מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptio est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|נחושת גופרתית, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|Cupri sulphas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים נגד כנים}} | {{מוקטן|1. (E) Praeparata contra Pediculos}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה) תמיסת נחושת-אבץ}} | {{מוקטן|2. (E) Solutio Cupro-Zinci}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ה) תמיסת פלינג}} | {{מוקטן|3. (E) Solutio Fehlingi}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (א) מחזקים כלליים (טוניקה) עם מלחי נחושת}} | {{מוקטן|4. (A) Tonica cum Cupri salium}} }}
@ 41. : {{דוכיווני שווה | ד.ד.ט. {{מוקטן|ראה}} דיקופאן | D.D.T. {{מוקטן|vide}} DICOPHANUM}}
@ 42. : {{דוכיווני שווה | דיקופאן {{מוקטן|או}} ד.ד.ט((.)) {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי);}} | DICOPHANUM {{מוקטן|vel}} D.D.T.;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) אבקות עד 10%}} | {{מוקטן|1. (H, E) Pulveres ad 10%}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה, ח) תמיסות עד 5%}} | {{מוקטן|2. (H, E) Solutiones ad 5%}} }}
@ 43. : {{דוכיווני שווה | דיקומארול | DICUMAROLUM}}
@ 44. : {{דוכיווני שווה | שרביטן {{מוקטן|(אפדרה)}} | EPHEDRA}}
@ 45. : {{דוכיווני שווה | אפדרין ומלחיו; | EPHEDRINUM et SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עם אפדרין ומלחיו עד 0.05 גרם למנה, עד 0.3 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os cum Ephedrino et sales ad 0.05 g pro dose, ad 0.3 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) מוצרים מוצקים מעורבים לשמוש פנימי עם אפדרין ומלחיו עד 0.025 גרם למנה, עד 0.6 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|2. (G, R) Praeparata solida composita per os cum Ephedrino et sales ad 0.025 g pro dose, ad 0.6 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ה) תמיסות עד 2%, עד 15 סמ&quot;ק, לשמוש חיצוני}} | {{מוקטן|3. (E) Solutiones ad 2%, ad 15 ml, pro uso externo}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (א) תמיסות עד 0.2%, עד 200 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|4. (A) Solutiones ad 0.2%, ad 200 ml solut.}} }}
@ 46. : {{דוכיווני שווה | קרן השיפון {{מוקטן|(ארגוטה)}} ומוצריו | ERGOTA et PRAEPARATA}}
@ 47. : {{דוכיווני שווה | אריתריל ארבע-חנקני {{מוקטן|ראה}} ניטראטים| ERYTHRILIS TETRANITRAS {{מוקטן|vide}} NITRATES}}
@ 48. : {{דוכיווני שווה | שרך זכרי {{מוקטן|(פיליכס מאס)}} ותמציותיו | FILIX MAS et EXTRACTA}}
@ 49. (תיקון: תשמ&quot;ח) : {{דוכיווני שווה | פלואורידים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}};|FLUORIDA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצא מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptio est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|פלואוריד הסידן, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|Calcii fluoridum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. משחות שינים עם פלואורידים עד 0.4% פלואור}} | {{מוקטן|1. Pastae Dentifriciae cum Fluoridis ad 0.4% Fluorum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. תכשירים למניעת עששת המכילים עד 1 מ&quot;ג יון פלואריד למנה.}} | {{מוקטן|2. Anti Caries Preparations Containing till 1 Mg. Flouride ion per Dose.}} }}
@ 50. : {{דוכיווני שווה | פלואורו-אלומינאטים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}} | FLUORO((-))ALUMINATES }}
@ 51. : {{דוכיווני שווה | גלזמיום ומשרתו | GELSEMIUM et TINCTURA}}
@ 52. : {{דוכיווני שווה | גליצריל תלת חנקני {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | GLYCERILIS TRINITRAS }}
@ : {{דוכיווני שווה | הפארין; | HEPARINUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1((.)) (א, ה) משחות עד 5000 יחידות לגרם}} | {{מוקטן|1. (A, E) Unguenta ad 5000 U per gram}} }}
@ 53. : {{דוכיווני שווה | הכסאכלורו-ציקלוהכסאן {{מוקטן|או}} לינדאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | HEXACHLORO-CYCLOHEXANUM {{מוקטן|vel}} LINDANE;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) מוצרים נוזליים עד 0.5% לשימוש חיצוני}} | {{מוקטן|1. (E, H) Praeparata liquida ad 0.5% pro uso externo}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה, ח) מוצרים מוצקים עד 1% לשימוש חיצוני}} | {{מוקטן|2. (E, H) Praeparata solida ad 1% pro uso externo}} }}
@ 54. : {{דוכיווני שווה | הכסיל-רזורצינול | HEXYLIS RESORCINOLUM}}
@ 55. : {{דוכיווני שווה | כספית, תרכובות אורגניות משתנות | HYDRARGYRI, COMPOSITIONES ORGANICAE DIURETICAE}}
@ 56. : {{דוכיווני שווה | כספית חד כלורית {{מוקטן|או}} קאלומל | HYDRARGYRI SUBCHLORIDUM {{מוקטן|vel}} CALOMEL}}
@ 57. : {{דוכיווני שווה | סולפידים של הכספית | HYDRARGYRI SULFIDA}}
@ 58. : {{דוכיווני שווה | הידראסטיס | HYDRASTIS}}
@ 59. : {{דוכיווני שווה | הידרוכינון {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | HYDROCHINONUM}}
@ 60. : {{דוכיווני שווה | איפקאקואנה ומוצריה; | IPECACUANHA, et PRAEPARATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.4 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.4 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א) אבקת דובר}} | {{מוקטן|2. (A) Pulvis Doveri}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (א, ב) סירופ איפקאקואנה לפי הפרמאקופיאה של ארצות הברית עד 30 גרם}} | {{מוקטן|3. (A, B) Syrupus Ipecacuanhae secundum U.S. Pharmacopeia ad 30 g}} }}
@ 61. : {{דוכיווני שווה | פילוקארפוס יאבוראנדי ומוצריו | JABORANDI, PILOCARPUS et PRAEPARATA}}	
@ 62. : {{דוכיווני שווה | יאלאפה; | JALAPA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב) מוצרים משלשלים}} | {{מוקטן|1. (B) Praeparata laxativa}} }}
@ 63. : {{דוכיווני שווה | יוד {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | JODUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים לשמוש חיצוני עד 2.5%, עד 20 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (E) Praeparata pro usu externo ad 2.5%, ad 20 g praeparat.}} }}
@ 64. : {{דוכיווני שווה | לובליה; | LOBELIA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) תערובות עשבים נגד קצרת}} | {{מוקטן|1. (A) Species Antiasthmaticae}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א) משרה עד 5 סמ&quot;ק בתערובות}} | {{מוקטן|2. (A) Tinctura ad 5 ml in mixturis}} }}
@ 65. : {{דוכיווני שווה | מתאנול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | METHANOLUM}}
@ 66. : {{דוכיווני שווה | נאפטאלן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}} | NAPHTALENUM}}
@ 67. : {{דוכיווני שווה | ניטראטים ופוליניטראטים של פוליאלכוהולים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | NITRATES et POLYNITRATES, POLYALCOHOLIUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|כגון:}} | {{מוקטן|Exempla:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(1) אמינוטראט פוספאט}} | {{מוקטן|(1) Aminotrati phosphas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.002 גרם למנה, עד 0.04 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.002 g pro dose, ad 0.04 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.01 גרם למנה, עד 0.1 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|2. (G, R) Praeparata solida per os ad 0.01 g pro dose, ad 0.1 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(2) אריתריל ארבע-חנקני}} | {{מוקטן|(2) Erythrilis tetranitras}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.03 גרם למנה, עד 0.15 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ((ad)) 0.03 g pro dose, ad 0.15 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(3) גליצריל תלת-חנקני}} | {{מוקטן|(3) Glycerilis trinitras}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.00065 גרם למנה, עד 0.0065 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.00065 g pro dose, ad 0.0065 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי בעלי פעילות ממושכת עד 0.0065 גרם למנה, עד 0.13 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|2. (G, R) Praeparata solida per os cum actione prolongata ad 0.0065 g pro dose, ad 0.13 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(4) מאניטול שש-חנקני}} | {{מוקטן|(4) Mannitolis hexanitras}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.025 גרם למנה, עד 0.25 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.025 g pro dose, ad 0.25 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(5) חמש-אריתריל ארבע-חנקני}} | {{מוקטן|(5) Pentaerythrilis tetranitras}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.1 גרם למנה, עד 1 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.1 g pro dose, ad 1 g in toto}} }}
@ 68. : {{דוכיווני שווה | ניטריט הנתרן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | NATRII NITRIS }}
@ 69. : {{דוכיווני שווה | אגוז הקאה {{מוקטן|(נוכס וומיקה)}} ומוצריו; | NUX VOMICA et PRAEPARATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מחזקים מעורבים}} | {{מוקטן|1. (A) Preaparata (([s.b. Praeparata])) tonica mixta}} }}
@ 70. : {{דוכיווני שווה | אופיום {{מוקטן|עם}} אבקת איפקאקואנה {{מוקטן|או}} אבקת דובר, {{ש}} {{מוקטן|לפי ההרכב:}} | OPIUM {{מוקטן|cum}} IPECACUANHA, PULVIS {{מוקטן|vel}} PULVIS DOVERI, {{מוקטן|secundum praescriptionem:}}}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|אופיום אבקה 10% {{ש}} איפקאקואנה אבקה 10% {{ש}} חומר בלתי פעיל באבקה 80%; }} | {{מוקטן|Opium pulvis 10% {{ש}} Ipecacuanhae pulvis 10% {{ש}} Substantia inerta pulvis 80%; }} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) אבקת דובר עד 0.3 גרם למנה, עד 3 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Pulvis Doveri ad 0.3 g pro dose, ad 3 g in toto}} }}
@ 71. : {{דוכיווני שווה | חומצה אוכסאלית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | OXALICUM, ACIDUM }}
@ 72. : {{דוכיווני שווה | פאראלדהיד (כ) {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי);}} | PARALDEHYDUM (K) }}
@ 73. : {{דוכיווני שווה | חמש-אריטריל ארבע-חנקתי {{מוקטן|ראה}} ניטראטים | PENTAERYTHRILIS TETRANITRAS {{מוקטן|vide}} NITRATES}}
@ 74. : {{דוכיווני שווה | פנטובארביטאל {{מוקטן|או}} פנטובארביטון (כ) {{מוקטן|ראה}} חומצה בארביטורית | PENTOBARBITALUM {{מוקטן|vel}} PENTOBARBITONUM (K) {{מוקטן|vide}} BARBITURICUM, ACIDUM}}
@ 75. : {{דוכיווני שווה | פנובארביטאל {{מוקטן|או}} פנובארביטון (כ) {{מוקטן|ראה}} חומצה בארביטורית | PHENOBARBITALUM {{מוקטן|vel}} PHENOBARBITONUM (K) {{מוקטן|vide}} BARBITURICUM, ACIDUM}}
@ 76. : {{דוכיווני שווה | פנובוטאזון ותולדותיו | PHENOBUTAZONUM et DERIVATA}}
@ 77. : {{דוכיווני שווה | חומצה פיקרית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | PICRICUM, ACIDUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ה) מוצרים לשמוש חיצוני}} | {{מוקטן|1. (A, F) Preaparata (([s.b. Praeparata])) pro usu externo}} }}
@ 78. : {{דוכיווני שווה | פילוקארפין ומלחיו | PILOCARPINUM et SALES}}
@ 79. : {{דוכיווני שווה | מלחי עופרת ותרכובותיהם האורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}((;)) | PLUMBI SALES et COMPOSITIONES ORGANICAE; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצא מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptiones sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. תחמוצות העופרת, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|1. Plumbi oxida}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) מי עופרת אצטאט}} | {{מוקטן|1. (E, H) Aqua Plumbi Acetatis}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה) אספלניות עופרת}} | {{מוקטן|2. (E) Emplastra Plumbi}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ה, ח) עופרת אנטימונאט}} | {{מוקטן|3. (E, H) Plumbi Antimonas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (ה, ח) עופרת אולאט}} | {{מוקטן|4. (E, H) Plumbi Oleas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ה, ח) עופרת סטאראט}} | {{מוקטן|5. (E, H) Plumbi Stearas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|6. (ה, ח) עופרת סולפיד}} | {{מוקטן|6. (E, H) Plumbi Sulfidum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|7. (ה) משחות עופרת אצטאט}} | {{מוקטן|7. (E) Unguenta Plumbi Acetatis}} }}
@ 80. : {{דוכיווני שווה | פוליניטראטים של פוליאלכוהולים {{מוקטן|ראה}} ניטראטים | POLYNITRATES, POLYALCOHOLIUM {{מוקטן|vide}} NITRATES}}
@ 81. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 82. : {{דוכיווני שווה | ראובולפיה ואלקאלואידים ותולדותיהם ומוצריהם; | RAUWOLFIA et ALCALOIDA et DERIVATA et PRAE((P))ARATA}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.00025 גרם למנה. עד 0.003 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata solida per os ad 0.00025 g pro dose, ad 0.003 g in toto}} }}
@ 83. : {{דוכיווני שווה | סאבאדילה ומוצריה; | SABADILLA et PRAEPARATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exemptum est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) חומץ סאבאדילה עד 200 סמ&quot;ק}} | {{מוקטן|1. (E) Acetum Sabadillae ad 200 ml}} }}
@ 84. : {{דוכיווני שווה | סאבינה ומוצריה | SABINA et PRAEPARATA}}
@ 85. : {{דוכיווני שווה | סאנטונין | SANTONINUM}}
@ 86. : {{דוכיווני שווה | סאפונינים, כל הרעילים | SAPONINA, OMNIA TOXICA}}
@ 87. : {{דוכיווני שווה | סלן ומלחיו ותרכובותיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | SELENIUM et SALES et COMPOSITIONES; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exemptum est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח, מ) סלן סולפיד במוצרים לשימוש חיצוני עד 2.5%, עד 100 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (E, H, R) Seleni sulfidum in praeparata pro usu externo ad 2.5%, ad 100 g praeparat.}} }}
@ 88. : {{דוכיווני שווה | שמן חרדל | SINAPIS, OLEUM}}
@ 89. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 90. : {{דוכיווני שווה | ספארטיין ומלחיו | SPARTEINUM et SALES}}
@ 91. : {{דוכיווני שווה | עלי תפוח הקוצים {{מוקטן|(סטראמוניום)}} ומוצריהם הרוקחיים; | STRAMONII, FOLIA, et PRAEPARATA GALENICA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) תערובות עשבים נגד קצרת}} | {{מוקטן|1. (A) Species Antiasthmaticae}} }}
@ 92. : {{דוכיווני שווה | סטרופאנטוס ומוצריו | STROPHANTUS et PRAEPARATA}}
@ 93. : {{דוכיווני שווה | סולפונאל (כ)|SULPHONALUM (K)}}
@ 94. : {{דוכיווני שווה | טטראקאין {{מוקטן|או}} אמתוקאין ומלחיו ותולדותיו; | TETRACAINUM {{מוקטן|vel}} AMETHOCAIMUN et SALES et DERIVATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ה) תמיסות עד 1% לשמוש חיצוני}} | {{מוקטן|1. (A, E) Solutiones ad 1% pro usu externo}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א) פתילות נגד טחורים}} | {{מוקטן|2. (A) Suppositoria Haemorrhoidalia}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ה) משחות לעור עד 1%}} | {{מוקטן|3. (E) Unguenta pro derma ad 1%}} }}
@ 95. : {{דוכיווני שווה | טטרונאל (כ)|TETRONALUM (K)}}
@ 96. : {{דוכיווני שווה | טריונאל (((כ)))|TRIONALUM (K)}}
@ 97. : {{דוכיווני שווה | אוראידים, כל הרעילים:|UREIDA, OMNIA TOXICA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עם ברום-איזוואלריל-אוראה (או ברומוראל) עד 0.3 גרם למנה, עד 3 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (G, R) Praeparata solida per os cum Brom-isovaleryl-urea (vel Bromuralum) ad 0.3 g pro dose, ad 3 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עם קארברומאל עד 0.5 גרם למנה, עד 5 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|2. (G, R) Praeparata solida per os cum Carbromalo ad 0.5 g pro dose, ad 5 g in toto}} }}
@ 98. : {{דוכיווני שווה | אורתאנים, כל הרעילים | URETHANA, OMNIA TOXICA}}
@ 99. : {{דוכיווני שווה | וראטרום ומוצריו | VERATRUM et PRAEPARATA}}
@ 100. : {{דוכיווני שווה | וארפארין {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}}; | WARFARINUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה, ח) מוצרים משמידי מזיקים עד 0.5%}} | {{מוקטן|1. (B, E, H) Praeparata Pesticida ad 0.5%}} }}
@ 101. : {{דוכיווני שווה | מלחי אבץ ותרכובותיהם האורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | ZINCI, SALES, et COMPOSITIONES ORGANICAE;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ה) תמיסות אבץ גפריתי עד 1%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|1. (A, E) Solutiones Zinci sulfatis ad 1%, ad 10 ml solut.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. אבץ באציטראצין, מוצרים מעורבים עד 10%}} | {{מוקטן|2. Zinci Bacitracinum, in praeparata ad 10%}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. תחמוצת האבץ}} | {{מוקטן|3. Zinci oxydum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. אבץ סטאראט}} | {{מוקטן|4. Zinci stearas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ה) אבץ אונדצילאט, מוצרים לשמוש חיצוני}} | {{מוקטן|5. (E) Zinci undecylenas, praeparata pro usu externo}} }}

=== &lt;עוגן סימן 3&gt; רעלים רפואיים - קבוצה 3 ===

@ 1. : {{דוכיווני שווה | חומצת חומץ {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | ACETICUM, ACIDUM}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. חומצת חומץ מהולה עד 6%}} | {{מוקטן|1. Aceticum, Acidum, dilutum ad 6%}} }}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | אצטון {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | ACETONUM}}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | חומצות {{מוקטן|ראה תחת שמותיהן}}	 | ACIDA {{מוקטן|vide sub suis nominibus}} }}
@ 4. : {{דוכיווני שווה | אמוניה {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | AMMONIA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) תמיסת אמוניה מהולה עד 250 סמ&quot;ק}} | {{מוקטן|1. (B, E) Liquor Ammoniae dilutus ad 250 ml}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב, ה, ו) תמיסת אמוניה מרוכזת עד 250 סמ&quot;ק}} | {{מוקטן|2. (B, E, F) Liquor Ammoniae fortis ad 250 ml}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. מוצרים לצרכי נקוי}} | {{מוקטן|3. Praeparata ad rem purificandi}} }}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | אמוניה, תרכובות אורגיות רבעוניות כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | AMMONIAE COMPOSITIONES QUADRIVALENTIS in SUBSTANTIA }}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | אמילן הידראס {{מוקטן|או}} כהל אמילי, טרציארי | AMYLENI HYDRAS {{מוקטן|vel}} AMYL ALCOHOL, TERTIAR}}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | בנזן {{מוקטן|או}} בנזול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | BENZENUM {{מוקטן|vel}} BENZOLUM }}
@ 8. : {{דוכיווני שווה | חומצת קרבול {{מוקטן|או}} פנול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | CARBOLICUM, ACIDUM {{מוקטן|vel}} PHENOLUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) מי קרבול עד 2%}} | {{מוקטן|1. (B, E) Aqua Carbolisata ad 2%}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה, ח) גליצרול עם חומצת קרבול עד 5%, עד 10 גרם}} | {{מוקטן|2. (E, H) Mixturae Glycerolum cum Acido Carbolico ad 5%, ad 10 g mixturae}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. תמיסות עד 0.5% למטרות שימור}} | {{מוקטן|3. Solutiones ad 0.5% ad rem conservandas}} }}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | פחמן ארבע כלורי {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | CARBONEI TETRACHLORIDUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים לשימוש חיצוני}} | {{מוקטן|1. (E) Praeparata pro usu externo}} }}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | פארה-כלורו-קרזול {{מוקטן|ראה}} קרזול פארה כלורי | p-CHLORO-CRESOLUM {{מוקטן|vide}} CRESOLI-p-CHLORIDUM}}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | תלת תחמוצת הכרום | CHROMII TRIOXYDUM}}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | קראוזוט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | CREOSOTUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים עד 3%, עד 200 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata ad 3%, ad 200 g praeparat.}} }}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | קרזול-פארה-כלורי; | CRESOLI-p-CHLORIDUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים עד 0.2%}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata ad 0.2%}} }}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | תמיסת קרזול בסבון {{מוקטן|או}} ליזול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | CRESOLI, LIQUOR, SAPONATUS {{מוקטן|vel}} LYSOLUM }}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | נחושת גופרתית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}} | CUPRI SULFAS }}
@ 16. : {{דוכיווני שווה | פורמאלדהיד {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | FORMALDEHYDUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) אבקות עד 10%, עד 100 גרם של האבקות}} | {{מוקטן|1. (B, E) Pulveres ad 10%, ad 100 g pulver.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב, ה) תמיסות עד 10%, עד 100 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (B, E) Solutiones ad 10%, ad 100 ml solution.}} }}
@ 17. : {{דוכיווני שווה | חומצת נמלים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | FORMICUM, ACIDUM }}
@ 18. : {{דוכיווני שווה | חומצת מלח {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | HYDROCHLORICUM, ACIDUM}}
@ 19. : {{דוכיווני שווה | מי חמצן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | HYDROGENII PEROXYDUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) מוצרים עד 9%, עד 1000 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (B, E) Praeparata ad 9%, ad 1000 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב, ה) מוצרים עד 15%, עד 50 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|2. (B, E) Praeparata ad 15%, ad 50 ml praeparat.}} }}
@ 20. : {{דוכיווני שווה | תת-כלורידים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | HYPOCHLORITES; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 3.5% כלור פעיל}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 3.5% Chlorinum Activum}} }}
@ 21. : {{דוכיווני שווה | כוהל איזופרופילי {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | ISOPROPYL ALCOHOLUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים עד 40%, עד 1000 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (E) Praeparata ad 40%, ad 1000 ml praeparat.}} }}
@ 22. : {{דוכיווני שווה | יודופורם | JODOFORMIUM}}
@ 23. : {{דוכיווני שווה | אשלגן ביכרומאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | KALII BICHROMAS}}
@ 24. : {{דוכיווני שווה | אשלגן הידרוכסידי {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | KALII HYDROXYDUM}}
@ 25. : {{דוכיווני שווה | אשלגן פרמאנגאנאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי);}} | KALII PERMANGANAS;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה, ח) כחומר עד 50 גרם}} | {{מוקטן|1. (B, E, H) In substantia ad 50 g}} }}
@ 26. : {{דוכיווני שווה | מתיל כלוריד {{מוקטן|או}} מונוכלור-מתאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | METHYLIS CHLORIDUM {{מוקטן|vel}} MONOCHLOR-METHANUM }}
@ 27. : {{דוכיווני שווה | נתרן ביכרומאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | NATRII BICHROMAS}}
@ 28. : {{דוכיווני שווה | בסיס הנתרן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | NATRII HYDROXYDUM}}
@ 29. : {{דוכיווני שווה | חומצה חנקנית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | NITRICUM, ACIDUM}}
@ 30. : {{דוכיווני שווה | חומצה ניטרוהידרוכלורית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | NITROHYDROCHLORICUM, ACIDUM}}
@ 31. : {{דוכיווני שווה | ניטרופנול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | NITROPHENOLUM}}
@ 32. : {{דוכיווני שווה | פנול {{מוקטן|ראה}} חומצת קרבול | PHENOLUM {{מוקטן|vide}} CARBOLICUM, ACIDUM}}
@ 33. : {{דוכיווני שווה | חומצה זרחנית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | PHOSPHORICUM, ACIDUM}}
@ 34. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 35. : {{דוכיווני שווה | תמציות פירתרום כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}} | PYRETHRI, EXTRACTA in SUBSTAN((T))IA}}
@ 36. : {{דוכיווני שווה | פירתרין כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}} | PYRETHRINUM in SUBSTANTIA}}
@ 37. : {{דוכיווני שווה | פירדין {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | PYRIDINUM}}
@ 38. : {{דוכיווני שווה | תרכובות אמוניה רבעוניות {{מוקטן|ראה}} אמוניה, תרכובות אורגיות רבעוניות | QUATERNARY AMMONIUM COMPOUNDS {{מוקטן|vide}} AMMONIAE COMPOSITIONES QUADRIVALENTIS}}
@ 39. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 40. : {{דוכיווני שווה | חומצה גפריתנית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | SULFURICUM, ACIDUM}}
@ 41. : {{דוכיווני שווה | תיוציאנאטים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | THIOCYANATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|כגון: תאניט וכו'}} | {{מוקטן|Exempla: Thanite etc.}} }}
@ 42. : {{דוכיווני שווה | חומצה תלת-כלורו-אצטית | TRICHLORO-ACETICUM, ACIDUM}}
@ 43. : {{דוכיווני שווה | תלת-כלורו-אתילן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | TRICHLORO-AETHYLENUM}}

=== &lt;עוגן סימן 4&gt; רעלים רפואיים - קבוצה 4 ===

@ 1. : {{דוכיווני שווה | אדרנו-קורטיקו-טרופיק-הורמון | ADRENO-CORTICO-TROPIC-HORMONUM (A.C.T.H.)}}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | אמיטריפטילין ותולדותיו | AMITRYPTYLINUM et DERIVATA}}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | אנטיביוטיקה, {{מוקטן|ראה גם תחת שמותיהם}};|ANTIBIOTICA, {{מוקטן|vide etiam sub suis nominibus}};}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}	
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ה) מוצרים נוזליים, לשימוש חיצוני, המכילים עד 1% {{ש}} באציטראצין {{ש}} אריתרומיצין {{ש}} פראמיצטין {{ש}} גראמיצידין {{ש}} פולימיקסין {{ש}} טירותריצין {{ש}} ומלחיהם {{ש}} עד 15 סמ&quot;ק של המוצרים }} | {{מוקטן|1. (A, E) Praeparata liquida pro usu externo continentia ad 1% {{ש}} Bacitracinum {{ש}} Erythromycinum {{ש}} Framycetinum {{ש}} Gramicidinum {{ש}} Polymyxinum {{ש}} Tyrothricinum {{ש}} et Sales {{ש}} ad 15 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א, ה) משחות המכילות עד 3% {{ש}} באציטראצין {{ש}} אריתרומיצין {{ש}} פראמיצטין {{ש}} גראמיצידין {{ש}} פולימיקסין {{ש}} טירותריצין {{ש}} ומלחיהם {{ש}} עד 15 גרם של המשחות }} | {{מוקטן|2. (A, E) Unguenta continentia ad 3% {{ש}} Bacitracinum {{ש}} Erythromycinum {{ש}} Framycetinum {{ש}} Gramicidinum {{ש}} Polymyxinum {{ש}} Tyrothricinum {{ש}} et Sales {{ש}} ad 15 g unguent.}} }}
@ 4. (תיקון: תשמ&quot;ו) : {{דוכיווני שווה | אנטיהיסטאמינים, {{מוקטן|ראה גם תחת שמותיהם}}; | ANTIHISTAMINICA, {{מוקטן|vide etiam sub suis nominibus}};}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. כלורפניראמין מאלאט בתוך:}} | {{מוקטן|1. Chlorpheniramini maleatum in:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ד) מוצרים מוצקים מורכבים לשימוש פנימי עד 0.002 גרם למנה, עד 0.05 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|(A,D) Praeparata composita solida per os ad 0.002 g pro dose, ad 0.05 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ד) מוצרים נוזליים מורכבים עד 0.4%, עד 10 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|(A, D) Praeparata composita liquida ad 0.4%, ad 10 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ד) מוצרים נוזליים מורכבים עד 0.04%, עד 150 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|(A, D) Praeparata composita liquida ad 0.04%, ad 150 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א, ד) טבליות נגד מחלת ים עם אנטיהיסטאמינים עד 10 מנות}} | {{מוקטן|2. (A, D) Compressi contra Nauseam Navigantium cum Antihistaminicis ad doses 10}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. דיפנהידראמין הידרוכלוריד בתוך:}} | {{מוקטן|3. Diphenhydramini Hydrochloricum in:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ד) מוצרים נוזליים מורכבים עד 0.2%, עד 150 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|(A, D) Praeparata composita liquida ad 0.2%, ad 150 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ד) מוצרים מוצקים מורכבים לשימוש פנימי עד 0.05 גרם למנה, עד 0.5 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|(A, D) Praeparata composita solida per os ad 0.05 g pro dose, ad 0.5 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. פניראמין מאלאט בתוך:}} | {{מוקטן|4. Pheniramini maleatum in:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ד) מוצרים נוזליים מורכבים עד 0.2%, עד 150 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|(A, D) Praeparata composita liquida ad 0.2%, ad 150 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ה) מוצרים לעור עד 2%}} | {{מוקטן|5. (E) Praeparata pro derma ad 2%}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|6. (ה) מוצרים לאף ועיניים עד 1%, עד 15 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|6. (E) Praeparata pro naso et oculis ad 1%, ad 15 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|7. (א, ד) פתילות נגד מחלת ים עם אנטיהיסטאמינים עד 6 מנות}} | {{מוקטן|7. (A, D) Suppositoria contra Nauseam Navigantium cum Antihistaminicis ad doses 6}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|8. מתאפירילן הידרוכלוריד בתוך:}} | {{מוקטן|8. Methapyrileni Hydrochloricum in:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ד) מוצרים מוצקים מורכבים לשימוש פנימי עד 0.025 גרם למנה, עד 0.25 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|(A, D) Prapearata (([s.b. Praeparata])) composita solida per os ad 0.025 g pro dose, ad 0.25 g in toto.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|9. פירילאמין מאלאט בתוך:}} | {{מוקטן|9. Pyrilamini maleatum in:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ד) מוצרים נוזליים מורכבים עד 0.2%, עד 150 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|(A, D) Praeparata composita liquida ad 0.2%, ad 150 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|10. דוקסילאמין סוקצינאט בתוך:}} | {{מוקטן|10. Doxylamini Succinatum in:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ד) טבליות המכילות עד 0.025 גרם למנה, באריזות של עד 10 מנות בסה&quot;כ.}} | {{מוקטן|(A, D) Compressi 0.025 g. pro dose, ad doses 10 in toto.}} }}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | קאפיין ומלחיו ותולדותיו; | CAFFEINUM et SALES et DERIVATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ג) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.05 גרם למנה, עד 1 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (C) Praeparata solida per os ad 0.05 g pro dose, ad 1 g in toto}} }}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | כלוראמפניקול | CHLORAMPHENICOLUM}}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | כלורדיאזפוכסיד ותולדותיו (כ)|CHLORDIAZEPOXYDUM et DERIVATA (K)}}
@ 8. (תיקון: תשנ&quot;ט) : {{דוכיווני שווה | קורטיזון ותולדותיו | CORTISONUM et DERIVATA}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(א, ה) מוצרים לשימוש חיצוני המכילים עד 1% הידרוקורטיזון}} | {{מוקטן|(A, E) Pr((a))eparata pro usu externo ad 1% Hydrocortisonum}} }}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | דיאזפאם ותולדותיו (כ)|DIAZEPAM et DERIVATA (K)}}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | דיפנאוכסילאט הידרוכלוריד עד 0.0025 גרם למנה עם אטרופין סולפאט 0.00025 גרם למנה, במוצרים מורכבים | DIPHENOXYLAT. HYDROCHLOR. ad 0.0025 g pro dose cum ATROPIN. SULFAS 0.00025 g pro dose, in PRAEPARATIS COMPOSITIS}}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | הורמונים, {{מוקטן|ראה גם לפי שמותיהם}} | HORMONA, {{מוקטן|vide etiam sub suis nominibus}} }}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | הידרוקודון ומלחיו במוצרים עד 0.03% | HYDROCODONUM et SALES in PRAEPARATA ad 0.03% }}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | אימיפראמין ותולדותיו | IMIPRAMINUM et DERIVATA}}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | מפרובאמאט ותולדותיו (כ)|MEPROBAMATUM et DERIVATA (K)}}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | מתאקואלון ומלחיו (כ)|METHAQUALONUM et SALES (K)}}
@ 16. : {{דוכיווני שווה | נארקוטין {{מוקטן|או}} נוסקאפין ומלחיו; | NARCOTINUM {{מוקטן|vel}} NOSCAPINUM et SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ג) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.03 גרם למנה, עד 0.3 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A,C) Praeparata solida per os ad 0.03 g pro dose, ad 0.3 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א, ג) תמיסות עד 0.25%, עד 200 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (A, C) Solutiones ad 0.25%, ad 200 ml solutiones}} }}
@ 17. : {{דוכיווני שווה | נתרן סוזויודולאט | NATRII SOZOJODOLAS}}
@ 18. : {{דוכיווני שווה | פאפאברין ומלחיו; | PAPAVERINUM et SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ג) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.1 גרם למנה, עד 1 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A, C) Praeparata solida per os ad 0.1 g pro dose, ad 1 g in toto}} }}
@ 19. : {{דוכיווני שווה | פניצילין ותולדותיו ומלחיו | PENICILLINUM et DERIVATA et SALES}}
@ 20. : {{דוכיווני שווה | פנותיאזין ותולדותיו ומלחיו | PHENOTHIAZINUM et SALES et DERIVATA}}
@ 21. : {{דוכיווני שווה | פולקודין ומלחיו במוצרים עד 0.1% | PHOLCODIN et SALES in PRAEPARATA ad 0.1% }}
@ 22. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 23. : {{דוכיווני שווה | פרוקאין ומלחיו ותולדותיו; | PROCAINUM et SALES et DERIVATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ב) לכסניות פרוקאין עם סוכר עד 0.002 גרם למנה}} | {{מוקטן|1. (A, B) Pastilli Procaini saccharati ad 0.002 g pro dose}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (א, ה) תמיסות לשמוש חיצוני עד 1%, עד 50 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (A, E) Solutiones pro usu externo ad 1%, ad 50 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (א) פתילות נגד טחורים}} | {{מוקטן|3. (A) Suppositoria haemorrhoidalia}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (ה) משחות}} | {{מוקטן|4. (E) Unguenta}} }}
@ 24. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 25. : {{דוכיווני שווה | סטרפטומיצין ומלחיו ותולדותיו | STREPTOMYCINUM et SALES et DERIVATA}}
@ 26. : {{דוכיווני שווה | סולפאנילאמיד ומלחיו ותולדותיו | SULFANILAMIDUM et SALES et DERIVATA}}
@ 27. : {{דוכיווני שווה | טטראציקלין ומלחיו ותולדותיו | TETRACYCLINUM et SALES et DERIVATA}}
@ 28. : {{דוכיווני שווה | תאוברומין ומלחיו ותולדותיו | THEOBROMINUM et SALES et DERIVATA}}
@ 29. : {{דוכיווני שווה | תאופילין ומלחיו ותולדותיו; | THEOPHYLLINUM et SALES et DERIVATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.1 גרם למנה, עד 1 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.1 g pro dose, ad 1 g in toto}} }}
@ 30. : {{דוכיווני שווה | תיו-אוראציל ותולדותיו | THIOURACILUM et DERIVATA}}
@ 31. : {{דוכיווני שווה | בלוטת התריס ומוצריה | THYREOIDEUM et PRAEPARATA}}
@ 32. : {{דוכיווני שווה | כסאנטין ומלחיו ותולדותיו {{מוקטן|או ראה לפי שמותיהם}} | XANTHINUM et SALES et DERIVATA {{מוקטן|vel vide sub suis nominibus}}}}

== &lt;עוגן חלק ב&gt; ב' - רעלים חקלאיים ==
=== &lt;עוגן סימן 1&gt; רעלים חקלאיים - קבוצה 1 ===

@ 1. : {{דוכיווני שווה | אראמיט {{מוקטן|או}} 2-(פארה-בוטיל פנוכסי-שלישוני)-איזופרופיל-2-כלורואתיל סולפיט | ARAMITE {{מוקטן|vel}} 2-(p-Tertiar butylphenoxy)-isopropyl-2-chloroaethylis sulfis}}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | ארסן ותרכובותיו האורגניות והאי-אורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}} | ARSENUM et COMPOSITIONES ORGANICAE et INORGANACAE}}
@ 2א. (תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ם-2) : {{דוכיווני שווה | כלורדימפורם | Chlordimeform}}
@ 2ב. (תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ם-2) : {{דוכיווני שווה | דיברומוכלורופרופן | D.B.C.P. {{מוקטן|vel}} Dibromochloropropane}}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | ד.ד.ו.פ. {{מוקטן|או}} דימתיל-דיכלורוויניל-פוספט;| D.D.V.P. {{מוקטן|vel}} DIMETHYL-DICHLOROVINYLIS-PHOSPHAS;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 0.5%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 0.5%}} }}
@ 4. : {{דוכיווני שווה | די-אלדרין; | DI-ELDRINUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. אבקות עד 1%, עד 500 גרם}} | {{מוקטן|1. Pulveres ad 1%, ad 500 g}} }}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | דימתיל-דיכלורו-ויניל פוספאט {{מוקטן|ראה}} ד.ד.ו.פ. | DIMETHYL-DICHLOROVINYLIS PHOSPHAS {{מוקטן|vide}} D.D.V.P.}}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | אורתו-דיניטרו-(שניוני)-בוטיל-פנול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | o-DINITRO-(sec)-BUTHYLIS-PHENOLUM }}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | אורתו-דיניטרו-קרזול | o-DINITRO-CRESOLUM}}
@ 8. : {{דוכיווני שווה | אנדרין | ENDRINUM}}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | חומצה פלואורואצטית ומלחיה ותולדותיה {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | FLUOROACETICUM, ACIDUM et SALES et DERIVATA }}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | חומצה הידרוציאנית ומלחיה {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | HYDROCYANICUM, ACIDUM et SALES; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ח) פרוציאניד האשלגן}} | {{מוקטן|1. (H) Kalii Ferrocyanidum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ח) פריציאניד האשלגן}} | {{מוקטן|2. (H) Kalii Ferricyanidum}} }}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | מתיל ברומיד {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | METHYLIS BROMIDUM}}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | נתרן פלואורו אצטאט | NATRII FLUORO-ACETAS}}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | משמידי מזיקים אורגנו-פוספאטים, כל הרעילים, {{מוקטן|ראה גם לפי שמותיהם}} | PESTICIDA ORGANOPHOSPHATA, OMNIA TOXICA {{מוקטן|vide etiam sub suis nominibus}}}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|כגון: {{ש}} גוזאתיון או דימתיל-S-(4-אוכסיטריאזינוטרימתיל) {{ש}} פוספורו-דיתיונאט {{ש}} פאראתיון {{ש}} פוספאמידון וכו' }} | {{מוקטן|Exempla: {{ש}} Guzathionum vel Dimethyl-S-(4-Oxytriazinotrimethyl) {{ש}} Phosphoro-Dithionas {{ש}} Parathionum {{ש}} Phosphamidonum etc.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט: כל התכשירים הנכללים בקבוצות אחרות}} | {{מוקטן|cum exceptionibus quorum in alterae tabulae conclusa sunt}} }}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | זרחן לבן {{מוקטן|או}} צהוב {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | PHOSPHORUM ALBUM {{מוקטן|vel}} FLAVUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exemptum est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ג) שמן זרחני עד 0.1% זרחן בתוך שמן דגים}} | {{מוקטן|1. (A, C) Phosphori, Oleum ad 0.1 % Phosphorum in Oleo Jecoris}} }}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 16. : {{דוכיווני שווה | יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | RADIOACTIVA, ELEMENTA et PRAEPARATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מים רפואיים רדיואקטיביים}} | {{מוקטן|1. (A) Aquae medicatae radioactivae}} }}
@ 17. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 18. : {{דוכיווני שווה | תאליום ומלחיו {{ש}} {{מוקטן|גם רעל רפואי ותעשייתי)}} | THALLIUM et SALES}}
@ 19. : {{דוכיווני שווה | טוכסאפן {{מוקטן|או}} קאמפן כלורינאט | TOXAPHENUM {{מוקטן|vel}} CAMPHENUM CHLORINATUM}}

=== &lt;עוגן סימן 2&gt; רעלים חקלאיים - קבוצה 2 ===

@ 1. : {{דוכיווני שווה | אתילן דיברומיד {{מוקטן|או}} דיברומו-אתאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | AETHYLENIS DIBROMIDUM {{מוקטן|vel}} DIBROMOAETHANUM }}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | תחמוצת האתילן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}} | AETHYLENIS OXYDUM}}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | אלדרין; | ALDRINUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. אבקות עד 4%, עד 500 גרם של האבקות}} | {{מוקטן|1. Pulveres ad 4%, ad 500 g pulv.}} }}
@ 4. : {{דוכיווני שווה | קארבאמאטים, {{מוקטן|ראה גם לפי שמותיהם}} {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | CARBAMATES, {{מוקטן|vide etiam sub suis nominibus}};}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|מוצרים משמידי מזיקים עד 1%, כגון סווין}} | {{מוקטן|Praeparata Pesticida ad 1%, e.g. Sevin}} }}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | פחמן גפריתי {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}} | CARBONEI DISULFIDUM}}
@ 5א. (תיקון: תשל&quot;ו) : {{דוכיווני שווה | כלוראלוזה | Chloralosum}}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | כלורדאן; | CHLORDANUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 2%, עד 500 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 2%, ad 500 g praeparat.}} }}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | קרזול ותולדותיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | CRESOLUM et DERIVATA; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצאים מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptiones sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. תמיסת קרזול בסבון, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|1. Liquor Cresoli, saponatus}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. פארה-כלורו קרזול, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|2. Cresoli-p-chloridum}} }}
@ 8. : {{דוכיווני שווה | קריאוליט {{מוקטן|ראה}} נתרן פלואורו-אלומינאט | CRYOLITE {{מוקטן|vide}} NATRII FLUORO-ALUMINAS}}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | מלחי הנחושת {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | CUPRI, SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצאת מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptio est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|נחושת גופרתית, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|Cupri sulphas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים נגד כנים}} | {{מוקטן|1. (E) Praeparata contra Pediculos}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה) תמיסת נחושת-אבץ}} | {{מוקטן|2. (E) Solutio Cupro-Zinci}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ה) תמיסת פלינג}} | {{מוקטן|3. (E) Solutio Fehlingi}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (א) מחזקים כלליים (טוניקה) עם מלחי נחושת}} | {{מוקטן|4. (A) Tonica cum Cupri salium}} }}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | דריס; | DERRIS;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. אבקות עד 2%, עד 500 גרם של האבקות}} | {{מוקטן|1. Pulveres ad 2%, ad 500 g pulv.}} }}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | דיאזינון {{מוקטן|או}} דיאתיל-2-איזופרופיל-פירימידול-תיופוספאט | DIAZINONUM {{מוקטן|vel}} DIETHYL-2-ISOPROPYL-PYRIMIDOL-THIOPHOSPHAS}}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | דיקופאן {{מוקטן|או}} ד.ד.ט. {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | DICOPHANUM {{מוקטן|vel}} D.D.T.;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) אבקות עד 10%}} | {{מוקטן|1. (H, E) Pulveres ad 10%}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה, ח) תמיסות עד 5%}} | {{מוקטן|2. (H, E) Solutiones ad 5%}} }}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | דימתילאן {{מוקטן|או}} 3-מתיל-5-פיראזולון-דימתיל קארבאמאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | DIMETHYLANUM {{מוקטן|vel}} 3-METHYL-5-PYRAZOLON-DIMETHYL CARBAMAS;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 0.1%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 0.1%}} }}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | דיפטרכס {{מוקטן|או}} טריכלורופון {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | DIPTEREX {{מוקטן|vel}} TRICHLOROFON; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 1%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 1%}} }}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | פלואורידים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | FLUORIDA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצא מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptio est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|פלואוריד הסידן, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|Calcii fluoridum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. משחות שינים עם פלואורידים עד 0.4% פלואור}} | {{מוקטן|1. Pastae Dentifriciae cum Fluoridis ad 0.4% Fluorum}} }}
@ 16. : {{דוכיווני שווה | פלואורו-אלומינאטים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}} | FLUORO((-))ALUMINATES}}
@ 17. : {{דוכיווני שווה | פלואורו-פוספטים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | FLUORO-PHOSPHATES}}
@ 18. : {{דוכיווני שווה | הכסאכלורו-ציקלוהכסאן {{מוקטן|או}} לינדאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | HEXACHLORO-CYCLOHEXANUM {{מוקטן|vel}} LINDANE;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) מוצרים נוזליים עד 0.5% לשימוש חיצוני}} | {{מוקטן|1. (E, H) Praeparata liquida ad 0.5% pro usu externo}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה, ח) מוצרים מוצקים עד 1% לשימוש חיצוני}} | {{מוקטן|2. (E, H) Praeparata solida ad 1% pro usu externo}} }}
@ 19. : {{דוכיווני שווה | אינדאנדיון; | INDANDIONUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 0.5%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 0.5%}} }}
@ 20. : {{דוכיווני שווה | מטאלדהיד ומוצריו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | METALDEHYDUM et PRAEPARATA; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצאים מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptiones sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 20% ועד בכלל, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|1. Praeparata in concentrationes ad 20% inclusis}} }}
@ 21. : {{דוכיווני שווה | 3-מתיל-5-פיראזולון-דימתיל-קארבאמאט {{מוקטן|ראה}} דימתילאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | 3-METHYL-5-PYRAZOLON-DIMETHYL CARBAMAS {{מוקטן|vide}} DIMETHYLAN}}
@ 22. : {{דוכיווני שווה | נאפטאלן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}} | NAPHTALENUM}}
@ 23. : {{דוכיווני שווה | נתרן פלואורו-אלומינאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}|NATRII FLUORO-ALUMINAS}}
@ 24. : {{דוכיווני שווה | נתרן פלואורו-סיליקאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}|NATRII FLUORO-SILICAS}}
@ 25. : {{דוכיווני שווה | חמש-כלורופנול | PENTACHLOROPHENOLUM}}
@ 26. : {{דוכיווני שווה | משמידי מזיקים אורגאנוכלוריים, כל הרעילים, {{מוקטן|ראה גם לפי שמותיהם}} | PESTICIDA ORGANOCHLORATA, OMNIA TOXICA {{מוקטן|vide etiam sub suis nominibus}}}}
@ 27. : {{דוכיווני שווה | מלחי עופרת ותרכובותיהם האורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | PLUMBI SALES et COMPOSITIONES ORGANICAE;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצא מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptiones sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. תחמוצות העופרת, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|1. Plumbi oxida}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) &lt;!-- (([במקור: (ה, ה)])) --&gt; מי עופרת אצטאט}} | {{מוקטן|1. (E, H) Aqua Plumbi Acetatis}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה) אספלניות עופרת}} | {{מוקטן|2. (E) Emplastra Plumbi}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ה, ח) עופרת אנטימונאט}} | {{מוקטן|3. (E, H) Plumbi Antimonas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (ה, ח) עופרת אולאט}} | {{מוקטן|4. (E, H) Plumbi Oleas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ה, ח) עופרת סטאראט}} | {{מוקטן|5. (E, H) Plumbi Stearas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|6. (ה, ח) עופרת סולפיד}} | {{מוקטן|6. (E, H) Plumbi Sulfidum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|7. (ה) משחות עופרת אצטאט}} | {{מוקטן|7. (E) Unguenta Plumbi Acetatis}} }}
@ 28. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 29. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 30. : {{דוכיווני שווה | ארבע-מתיל-תיוראם דיסולפיד {{מוקטן|או}} תיראם, כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | TETRAMETHYL-THIURAM DISULFIDUM {{מוקטן|vel}} THIRAM, in SUBSTANTIA}}
@ 31. : {{דוכיווני שווה | תיראם, כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}| THIRAM, in SUBSTANTIA}}
@ 32. : {{דוכיווני שווה | וארפארין {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | WARFARINUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה, ח) מוצרים משמידי מזיקים עד 0.5%}} | {{מוקטן|1. (B, E, H) Praeparata Pesticida ad 0.5%}} }}
@ 33. : {{דוכיווני שווה | מלחי אבץ ותרכובותיהם האורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | ZINCI, SALES, et COMPOSITIONES ORGANICAE; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ה) תמיסות אבץ גפריתי עד 1%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|1. (A, E) Solutiones Zinci sulfatis ad 1%, ad 10 ml solut.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. אבץ באציטראצין, מוצרים מעורבים עד 10%}} | {{מוקטן|2. Zinci Bacitracinum, in praeparata ad 10%}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. תחמוצת האבץ}} | {{מוקטן|3. Zinci oxydum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. אבץ סטאראט}} | {{מוקטן|4. Zinci stearas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ה) אבץ אונדצילאט, מוצרים לשמוש חיצוני}} | {{מוקטן|5. (E) Zinci undecylenas, praeparata pro usu externo}} }}	

=== &lt;עוגן סימן 3&gt; רעלים חקלאיים - קבוצה 3 ===

@ 1. : {{דוכיווני שווה | אתילן דיכלוריד {{מוקטן|או}} דיכלורו-אתאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | AETHYLENIS DICHLORIDUM {{מוקטן|vel}} DICHLORO-AETHANUM}}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | כלוראניל {{מוקטן|ראה}} ארבע((-))כלורו((-))בנזוקוינון | CHLORANILUM {{מוקטן|vide}} TETRACHLORO-BENZOQUINONUM}}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | כלורובנזיל | CHLOROBENZYLAS}}
@ 4. : {{דוכיווני שווה | כלורו-פניל-דימתיל-אוראה | CHLORO-PHENYL-DIMETHYL-UREA}}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | קראוזוט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | CREOSOTUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים עד 3%, עד 200 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata ad 3%, ad 200 g praeparat.}} }}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | נחושת גופרתית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}} | CUPRI SULFASPP}}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | ציקלוהכסאנול {{מוקטן|או}} הכסאלין {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | CYCLOHEXANOLUM {{מוקטן|vel}} HEXALINUM}}
@ 8. : {{דוכיווני שווה | דיברומו מתאן {{מוקטן|או}} מתילן ברומיד | DIBROMO-METHANUM {{מוקטן|vel}} METHYLENIS BROMIDUM}}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | אורתו-דיכלורו-בנזן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | o-DICHLORO-BENZENUM}}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | פארא-דיכלורו-בנזן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | p-DICHLORO-BENZENUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים}} | {{מוקטן|1. Praeparata}} }}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | דיכלורו-דיפניל-מתיל-אוראה | DICHLORO-DIPHENYL-METHYL-UREA}}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | דיכלורו-נפתו-קוינון | DICHLORO-NAPHTO-QUINONUM}}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | 2,4-דיכלורו-פנוכסי, חומצה אצטית ומלחיה, כחומרי גלם | 2,4-DICHLORO-PHENOXY-ACETICUM, ACIDUM et SALES, in SUBSTANTIA}}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | אוכסי-אוכסי-דימתיל-אוכסי-2,4,5-תלת-כלורופניל-פוספור-תיואט {{מוקטן|ראה}} רונל | O-O-DIMETHYL-O-2,4,5-TRICHLOROPHENYL-PHOSPHOR-THIOAS {{מוקטן|vide}} RONNEL}}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | דיניטרו-קאפריל-קרוטונאט או 4,6-דיניטרו-2-(2-קאפריל)-פניל-קרוטונאט | DINITRO-CAPRYL-CROTONAS {{מוקטן|vel}} 4,6-DINITRO-2-(2-CAPRYL)-PHENYL-CROTONAS}}
@ 16. : {{דוכיווני שווה | פורמאלדהיד {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | FORMALDEHYDUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) אבקות עד 10%, עד 100 גרם של האבקות}} | {{מוקטן|1. (B, E) Pulveres ad 10%, ad 100 g pulver.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב, ה) תמיסות עד 10%, עד 100 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (B, E) Solutiones ad 10%, ad 100 ml solution.}} }}
@ 17. : {{דוכיווני שווה | הכסאלין {{מוקטן|או}} ציקלוהכסאנול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | HEXALINUM {{מוקטן|vel}} CYCLOHEXANOLUM}}
@ 18. : {{דוכיווני שווה | איזופרופיל כלורו-פניל קארבאמאט | ISOPROPYL CHLOROPHENYL CARBAMAS}}
@ 19. : {{דוכיווני שווה | איזופרופיל N-פניל קארבאמאט | ISOPROPYL N-PHENYL CARBAMAS}}
@ 20. : {{דוכיווני שווה | אשלגן פרמאנגאנאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | KALII PERMANGANAS; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exemptum est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה, ח) כחומר עד 50 גרם}} | {{מוקטן|1. (B, E, H) In substantia ad 50 g}} }}
@ 21. : {{דוכיווני שווה | מאלאתיון {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | MALATHIONUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 2%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 2%}} }}
@ 22. : {{דוכיווני שווה | מטאלדהיד, מוצרים בריכוזים עד 20% ועד בכלל {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | METALDEHYDI, PRAEPARATA in concentrationes ad 20% inclusis }}
@ 23. : {{דוכיווני שווה | מתאן דיברומיד {{מוקטן|או}} מתילן ברומיד | METHANI DIBROMIDUM {{מוקטן|vel}} METHYLENIS BROMIDUM}}
@ 24. : {{דוכיווני שווה | מתאוכסיכלור {{מוקטן|או}} תלת כלורו-ביסמתאוכסי-פנילאתאן; | METHOXYCHLORUM {{מוקטן|vel}} TRICHLORO-BISMETHOXYPHENYLAETHANUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 25%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 25%}} }}
@ 25. : {{דוכיווני שווה | מתיל-כלורו-פנוכסי חומצה אצטית | METHYLCHLORO-PHENOXY-ACETICUM, ACIDUM}}
@ 26. : {{דוכיווני שווה | מתילן ברומיד {{מוקטן|או}} מתאן דיברומיד {{מוקטן|או}} דיברום מתאן | METHYLENIS BROMIDUM {{מוקטן|vel}} METHANI DIBROMIDUM {{מוקטן|vel}} DIBROM-METHANUM}}
@ 27. : {{דוכיווני שווה | נאפטיל-תיאואוראה, {{מוקטן|כגון אנטו}} {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}} | NAPHTYL-THIOUREA, {{מוקטן|exempl. Antu}}}}
@ 28. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 29. : {{דוכיווני שווה | תמציות פירתרום כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}} | PYRETHRI, EXTRACTA in SUBSTANTIA}}
@ 30. : {{דוכיווני שווה | פירתרין כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}} | PYRETHRINUM in SUBSTANTIA}}
@ 31. : {{דוכיווני שווה | רונל {{מוקטן|או}} אוכסי-אוכסי-דימתיל-אוכסי-2,4,5-תלת-כלורופניל-פוספור-תיאואט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל תעשייתי)}}; | RONNEL {{מוקטן|vel}} O-O-DIMETHYL-O-2,4,5-TRICHLOROPHENYL-PHOSPHORTHIOAS; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 2%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 2%}} }}
@ 32. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 33. : {{דוכיווני שווה | ארבע-כלורו-בנזוקוינון {{מוקטן|או}} כלוראניל כחומר גלם | TETRA-CHLORO-BENZOQUINONUM {{מוקטן|vel}} CHLORANILUM in SUBSTANTIA}}
@ 34. : {{דוכיווני שווה | תיוציאנאטים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי ותעשייתי)}}; | THIOCYANATA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|כגון: תאניט וכו'}} | {{מוקטן|Exempla: Thanite etc.}} }}
@ 35. : {{דוכיווני שווה | תלת-כלורו-ביסמתאוכסי-פניל-אתאן {{מוקטן|ראה}} מתאוכסיכלור | TRICHLORO-BISMETHOXY-PHENYLAETHANUM {{מוקטן|vide}} METHOXYCHLORUM }}
@ 36. : {{דוכיווני שווה | 2,4,5-תלת-כלורו-פנוכסי-אצטאט, כחומר גלם | 2,4,5-TRICHLORO-PHENOXY-ACETAS, in SUBSTANTIA}}

== &lt;עוגן חלק ג&gt; ג' - רעלים תעשייתיים ==
=== &lt;עוגן סימן 1&gt; רעלים תעשייתיים - קבוצה 1 ===
@ 1. : {{דוכיווני שווה | ארסן ותרכובותיו האורגניות והאי-אורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}} | ARSENUM et COMPOSITIONES ORGANICAE et INORGANICAE}}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | מלחי באריום; | BARII, SALES;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. באריום גפריתי}} | {{מוקטן|1. Barii sulfas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. באריום סולפיד במוצרים מורידי שערות עד 10%, עד 200 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|2. Barii sulfidum in depilatoriis ad 10%, ad 200 g depilator.}} }}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | ברום {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | BROMUM }}
@ 4. : {{דוכיווני שווה | ברוצין ומלחיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | BRUCINUM et SALES}}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | אורתו-דיניטרו-(שניוני)-בוטיל-פנול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | o-DINITRO-(sec)-BUTHYLIS PHENOLUM }}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | חומצה פלואורואצטית ומלחיה ותולדותיה | FLUOROACETICUM, ACIDUM et SALES et DERIVATA }}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | חומצה הידרוציאנית ומלחיה {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | HYDROCYANICUM, ACIDUM et SALES; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ח) פרוציאניד האשלגן}} | {{מוקטן|1. (H) Kalii Ferrocyanidum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ח) פריציאניד האשלגן}} | {{מוקטן|2. (H) Kalii Ferricyanidum}} }}
@ 8. : {{דוכיווני שווה | מתיל ברומיד {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | METHYLIS BROMIDUM }}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | ניקוטין ומלחיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | NICOTINUM et SALES}}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | פוסגן | PHOSGENUM}}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | זרחן לבן או צהוב {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | PHOSPHORUM ALBUM {{מוקטן|vel}} FLAVUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exemptum est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ג) שמן זרחני עד 0.1% זרחן בתוך שמן דגים}} | {{מוקטן|1. (A, C) Phosphori, Oleum ad 0.1% Phosphorum in Oleo Jecoris}} }}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | RADIOACTIVA, ELEMENTA et PRAEPARATA; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מים רפואיים רדיואקטיביים}} | {{מוקטן|1. (A) Aquae medicatae radioactivae}} }}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | תאליום ומלחיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}} | THALLIUM et SALES }}

=== &lt;עוגן סימן 2&gt; רעלים תעשייתיים - קבוצה 2 ===

@ 1. : {{דוכיווני שווה | אתר {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}};|ATHER;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) מוצרים לצרכי ניקוי}} | {{מוקטן|1. (B, E) Praeparata ad rem purificandi}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב) תמיסת כוהל באתר}} | {{מוקטן|2. (B) Spiritus aetheris}} }}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | אתילן-ברומיד {{מוקטן|ראה}} אתילן דיברומיד | AETHYLENIS BROMIDUM {{מוקטן|vide}} AETHYLENIS DIBROMIDUM}}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | אתילן דיברומיד {{מוקטן|או}} דיברומו-אתאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | AETHYLENIS DIBROMIDUM {{מוקטן|vel}} DIBROMOAETHANUM}}
@ 4. : {{דוכיווני שווה | תחמוצת האתילן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}} | AETHYLENIS OXYDUM}}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | מלחי האנטימון ותרכובותיו והארגניות (([צ&quot;ל: האורגניות])) {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | ANTIMONII, SALES et COMPOSITIONES ORGANICAE}}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | מלחי הכסף ותרכובותיו האורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | ARGENTI, SALES et COMPOSITIONES ORGANICAE;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב) טבליות אצטאט הכסף עד 0.006 גרם למנה, עד 0.3 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (B) Compressi Argenti Acetatis ad 0.006 g pro dose, ad 0.3 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה, ח) תמיסת כסף חנקני עד 1%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (E, H) Solutio Argenti Nitratis ad 1 %, ad 10 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (א, ה) תמיסת כסף חלבוני עד 2%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|3. (A, E) Solutio Argenti Proteinatis ad 2%, ad 10 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (א, ה) תמיסת כסף חלבוני רפה עד 5%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|4. (A, E) Solutio Argenti Proteinatis mitis ad 5%, ad 10 ml solution.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ב) עפרונות כסף חנקני}} | {{מוקטן|5. (B) Styli Argenti Nitratis}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|6. (ז, מ) עפרונות כסף פיקראטי}} | {{מוקטן|6. (G, R) Styli Argenti Picratis}} }}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | תחמוצת-הקאדמיום | CADMII OXYDUM}}	
@ 8. : {{דוכיווני שווה | קאדמיום ומלחיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | CADMIUM et SALES; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ב, ה) סולפיד הקאדמיום בתחליבים לשמוש חיצוני עד 1%, עד 100 גרם של התחליבים}} | {{מוקטן|1. (A, B, E) Cadmii sulfidum in emulsione pro usu externo ad 1%, ad 100 g emulsion.}} }}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | קארבאמאטים, {{מוקטן|ראה גם לפי שמותיהם}} {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}}; | CARBAMATES, {{מוקטן|vide etiam sub suis nominibus}}; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|מוצרים משמידי מזיקים עד 1%, כגון סווין}} | {{מוקטן|Praeparata Pesticida ad 1%, e.g. Sevin}} }}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | פחמן גפריתי {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}} | CARBONEI DISULFIDUM}}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | פחמן ארבע כלורי {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | CARBONEI TETRACHLORIDUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים לשימוש חיצוני}} | {{מוקטן|1. (E) Praeparata pro usu externo}} }}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | קרזול ותולדותיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | CRESOLUM et DERIVATA; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצאים מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptiones sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. תמיסת קרזול בסבון, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|1. Liquor Cresoli saponatus}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. פארה-כלורו קרזול, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|2. Cresoli-p-chloridum}} }}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | מלחי הנחושת {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | CUPRI, SALES; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצאת מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptio est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|נחושת גופרתית, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|Cupri sulphas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים נגד כנים}} | {{מוקטן|1. (E) Preaprata (([s.b. Praeparata])) contra Pediculos}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה) תמיסת נחושת-אבץ}} | {{מוקטן|2. (E) Solutio Cupro-Zinci}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ה) תמיסת פלינג}} | {{מוקטן|3. (E) Solutio Fehlingi}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (א) מחזקים כלליים (טוניקה) עם מלחי נחושת}} | {{מוקטן|4. (A) Tonica cum Cupri Salium}} }}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | דימתילאן {{מוקטן|או}} 3-מתיל-5-פיראזולון-דימתיל קארבאמאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}}; | DIMETHYLANUM {{מוקטן|vel}} 3-METHYL-5-PYRAZOLON-DIMETHYL CARBAMAS; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 0.1%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 0.1%}} }}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | דימתיל סולפאט | DIMETHYL SULFAS}}	
@ 16. : {{דוכיווני שווה | דיפטרכס {{מוקטן|או}} טריכלורופון {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}}; | DIPTEREX {{מוקטן|vel}} TRICHLOROFON;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 1%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 1%}} }}
@ 17. : {{דוכיווני שווה | חומצה פלואורית {{מוקטן|או}} חומצה הידרופלואורית | FLUORICUM, ACIDUM {{מוקטן|vel}} HYDROFLUORICUM, ACIDUM}}
@ 18. : {{דוכיווני שווה | פלואורידים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | FLUORIDA; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצא מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptio est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|פלואוריד הסידן, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|Calcii fluoridum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. משחות שינים עם פלואורידים עד 0.4% פלואור}} | {{מוקטן|1. Pastae Dentifriciae cum Fluoridis ad 0.4% Fluorum}} }}
@ 19. : {{דוכיווני שווה | פלואורו-אלומינאטים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}|FLUORO((-))ALUMINATES}}
@ 20. : {{דוכיווני שווה | פלואורו-פוספטים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | FLUORO-PHOSPHATES}}
@ 21. : {{דוכיווני שווה | גליצריל תלת חנקני | GLYCERILIS TRINITRAS}}
@ 22. : {{דוכיווני שווה | הכסאכלורו-ציקלוהכסאן {{מוקטן|או}} לינדאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | HEXACHLORO-CYCLOHEXANUM {{מוקטן|vel}} LINDANE;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) מוצרים נוזליים עד 0.5% לשימוש חיצוני}} | {{מוקטן|1. (E, H) Praeparata liquida ad 0.5% pro usu externo}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה, ח) מוצרים מוצקים עד 1% לשימוש חיצוני}} | {{מוקטן|2. (E, H) Praeparata solida ad 1% pro usu externo}} }}
@ 23. : {{דוכיווני שווה | הידראזין הידראט ומלחיו | HYDRAZINI HYDRAS et SALES}}
@ 24. : {{דוכיווני שווה | הידרוכינון {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | HYDROCHINONUM }}
@ 25. : {{דוכיווני שווה | חומצה הידרופלואורית {{מוקטן|או}} חומצה פלואורית | HYDROFLUORICUM, ACIDUM {{מוקטן|vel}} FLUORICUM, ACIDUM}}
@ 26. : {{דוכיווני שווה | יוד {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | JODUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים לשמוש חיצוני עד 2.5%, עד 20 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (E) Praeparata pro usu externo ad 2.5%, ad 20 g praeparat.}} }}
@ 27. : {{דוכיווני שווה | מטאלדהיד ומוצריו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}}; | METALDEHYDUM et PRAEPARATA; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצא מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptiones sunt:}} }}	
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 20% ועד בכלל, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|1. Praeparata in concentrationibus ad 20% inclusis}} }}
@ 28. : {{דוכיווני שווה | מתאנול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | METHANOLUM }}
@ 29. : {{דוכיווני שווה | 3-מתיל-5-פיראזולון-דימתיל-קארבאמאט {{מוקטן|ראה}} דימתילאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | 3-METHYL-5-PYRAZOLON-DIMETHYL CARBAMS {{מוקטן|vide}} DIMETHYLAN }}
@ 30. : {{דוכיווני שווה | נאפטאלן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}} | NAPHTALENUM}}
@ 31. : {{דוכיווני שווה | נתרן פלואורו-אלומינאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | NATRII FLUORO-ALUMINAS}}
@ 32. : {{דוכיווני שווה | נתרן פלואורו-סיליקאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | NATRII FLUORO-SILICAS }}
@ 33. : {{דוכיווני שווה | ניטריט הנתרן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | NATRII NITRIS}}
@ 34. : {{דוכיווני שווה | ניטראטים ופוליניטראטים של פוליאלכוהולים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | NITRATES et POLYNITRATES, POLYALCOHOLIUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|כגון:}} | {{מוקטן|Exempla:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(1) אמינוטראת (([צ&quot;ל: אמינוטראט])) פוספאט}} | {{מוקטן|(1) Aminotrati phosphas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשמוש פנימי עד 0.002 גרם למנה, עד 0.04 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.002 g pro dose, ad 0.04 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.01 גרם למנה, עד 0.1 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|2. (G, R) Praeparata solida per os ad 0.01 g pro dose, ad 0.1 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(2) אריתריל ארבע-חנקני}} | {{מוקטן|(2) Erythrilis tetranitras}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.03 גרם למנה, עד 0.15 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.03 g pro dose, ad 0.15 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(3) גליצריל תלת-חנקני}} | {{מוקטן|(3) Glycerilis trinitras}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.00065 גרם למנה, עד 0.0065 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.00065 g pro dose, ad 0.0065 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ז, מ) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי בעלי פעילות ממושכת עד 0.0065 גרם למנה עד 0.13 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|2. (G, R) Praeparata solida per os cum actione prolongata ad 0.0065 g pro dose, ad 0.13 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(4) מאניטול שש-חנקני}} | {{מוקטן|(4) Mannitolis hexanitras}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.025 גרם למנה, עד 0.25 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.025 g pro dose, ad 0.25 g in toto}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|(5) חמש-אריתריל ארבע-חנקני}} | {{מוקטן|(5) Pentaerythrilis tetranitras}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים מוצקים לשימוש פנימי עד 0.1 גרם למנה עד 1 גרם בסה&quot;כ}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata solida per os ad 0.1 g pro dose, ad 1 g in toto}} }}
@ 35. : {{דוכיווני שווה | חומצה אוכסאלית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | OXALICUM, ACIDUM }}
@ 36. : {{דוכיווני שווה | פאראלדהיד (כ) {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | PARALDEHYDUM (K) }}
@ 37. : {{דוכיווני שווה | חומצה פיקרית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | PICRICUM, ACIDUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים לשמוש חיצוני}} | {{מוקטן|1. Praeparata pro usu externo}} }}
@ 38. : {{דוכיווני שווה | מלחי עופרת ותרכובותיהם האורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | PLUMBI SALES et COMPOSITIONES ORGANICAE; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|יוצא מן הכלל:}} | {{מוקטן|Exceptio est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) תחמוצות העופרת, ראה קבוצה 3}} | {{מוקטן|1. (E, H) Plumbi oxida}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח) מי עופרת אצטאט}} | {{מוקטן|1. (E, H) Aqua Plumbi Acetatis}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ה) אספלניות עופרת}} | {{מוקטן|2. (E) Emplastra Plumbi}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. (ה, ח) עופרת אנטימונאט}} | {{מוקטן|3. (E, H) Plumbi Antimonas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. (ה, ח) עופרת אולאט}} | {{מוקטן|4. (E, H) Plumbi Oleas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ה, ח) עופרת סטאראט}} | {{מוקטן|5. (E, H) Plumbi Stearas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|6. (ה, ח) עופרת סולפיד}} | {{מוקטן|6. (E, H) Plumbi Sulfidum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|7. (ה) משחות עופרת אצטאט}} | {{מוקטן|7. (E) Unguenta Plumbi Acetatis}} }}
@ 39. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 40. : {{דוכיווני שווה | סלן ומלחיו ותרכובותיו {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | SELENIUM et SALES et COMPOSITIONES; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exemptum est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה, ח, מ) סלן סולפיד במוצרים לשימוש חיצוני עד 2.5%, עד 100 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (E, H, R) Seleni sulfidum in praeparatis pro usu externo ad 2.5%, ad 100 g praeparat.}} }}
@ 41. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 42. : {{דוכיווני שווה | ארבע-מתיל-תיוראם דיסולפיד {{מוקטן|או}} תיראם, כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | TETRAMETHYL-THIURAM DISULFIDUM {{מוקטן|vel}} THIRAM, in SUBSTANTIA}}
@ 43. : {{דוכיווני שווה | תיראם, כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | THIRAM, in SUBSTANTIA}}
@ 44. : {{דוכיווני שווה | טריכלורופון {{מוקטן|ראה}} דיפטרכס | TRICHLOROFON {{מוקטן|vide}} DIPTEREX}}
@ 45. : {{דוכיווני שווה | טריקרזיל פוספאט | TRICRESYLIS PHOSPHAS}}
@ 46. : {{דוכיווני שווה | מלחי אבץ ותרכובותיהם האורגניות {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי ותעשייתי)}}; | ZINCI, SALES, et COMPOSITIONES ORGANICAE; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א, ה) תמיסות אבץ גפריתי עד 1%, עד 10 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|1. (A, E) Solutiones Zinci sulfatis ad 1%, ad 10 ml solut.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. אבץ באציטראצין, מוצרים מעורבים עד 10%}} | {{מוקטן|2. Zinci Bacitracinum, in praeparatis ad 10%}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. תחמוצת האבץ}} | {{מוקטן|3. Zinci oxydum}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|4. אבץ סטאראט}} | {{מוקטן|4. Zinci strearas}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|5. (ה) אבץ אונדצילאט, מוצרים לשמוש חיצוני}} | {{מוקטן|5. (E) Zinci undecylenas, praeparata pro usu externo}} }}

=== &lt;עוגן סימן 3&gt; רעלים תעשייתיים - קבוצה 3 ===

@ 1. : {{דוכיווני שווה | אצטאלדהיד | ACETALDEHYDUM }}
@ 2. : {{דוכיווני שווה | חומצת חומץ {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | ACETICUM, ACIDUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. חומצת חומץ מהולה עד 6%}} | {{מוקטן|1. Aceticum, Acidum, dilutum ad 6%}} }}
@ 3. : {{דוכיווני שווה | אצטון {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | ACETONUM}}
@ 4. : {{דוכיווני שווה | אתר איזופרופילי {{מוקטן|או}} איזופרופיל אתר | AETHER ISOPROPYLIS {{מוקטן|vel}} ISOPROPYLAETHER}}
@ 5. : {{דוכיווני שווה | אתילן-כלוריד {{מוקטן|ראה}} אתילן דיכלוריד | AETHYLENIS CHLORIDUM {{מוקטן|vide}} AETHYLENIS DICHLORIDUM}}
@ 6. : {{דוכיווני שווה | אתילן דיכלוריד {{מוקטן|או}} דיכלורו-אתאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | AETHYLENIS DICHLORIDUM {{מוקטן|vel}} DICHLORO-AETHANUM}}
@ 7. : {{דוכיווני שווה | אתילן גליקול | AETHYLENIS GLYCOLUM}}
@ 8. : {{דוכיווני שווה | אליל כלוריד | ALLYLIS CHLORIDUM}}
@ 9. : {{דוכיווני שווה | אמוניה {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | AMMONIA; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) תמיסת אמוניה מהולה עד 250 סמ&quot;ק}} | {{מוקטן|1. (B, E) Liquor Ammoniae dilutus ad 250 ml}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב, ה, ו) תמיסת אמוניה מרוכזת עד 250 סמ&quot;ק}} | {{מוקטן|2. (B, E, F) Liquor Ammoniae fortis ad 250 ml}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|3. מוצרים לצרכי נקוי}} | {{מוקטן|3. Praeparata ad rem purificandi}} }}
@ 10. : {{דוכיווני שווה | אמוניה, תרכובות אורגניות רבעוניות כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | AMMONIAE COMPOSITIONES QUADRIVALENTIS in SUBSTANTIA}}
@ 11. : {{דוכיווני שווה | כהל אמילי | AMYLALCOHOLUM}}
@ 12. : {{דוכיווני שווה | בנזן חד כלורי {{מוקטן|או}} כלורובנזן | BENZENI MONOCHLORIDUM {{מוקטן|vel}} CHLOROBENZENUM}}
@ 13. : {{דוכיווני שווה | בנזן או בנזול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | BENZENUM {{מוקטן|vel}} BENZOLUM}}
@ 14. : {{דוכיווני שווה | בנזן חנקני {{מוקטן|או}} תרכובות חנקניות של בנזן | BENZENUM NITROGENATUM {{מוקטן|vel}} NITRATED BENZENE COMPOUNDS}}
@ 15. : {{דוכיווני שווה | כוהל בוטיל (ראשוני) | BUTYL-ALCOHOLUM (PRIMAR)}}
@ 16. : {{דוכיווני שווה | כרום, פיגמנטים | CHROMII, PIGMENTA}}
@ 17. : {{דוכיווני שווה | תחמוצת הקובאלט | COBALTI OXYDUM}}
@ 18. : {{דוכיווני שווה | קראוזוט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | CREOSOTUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (א) מוצרים עד 3%, עד 200 גרם של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (A) Praeparata ad 3%, ad 200 g praeparat.}} }}
@ 19. : {{דוכיווני שווה | תמיסת קרזול בסבון {{מוקטן|או}} ליזול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | |CRESOLI, LIQUOR, SAPONATUS {{מוקטן|vel}} LYSOLUM}}
@ 20. : {{דוכיווני שווה | מטא-קרזול {{מוקטן|או}} כסילנול | m-CRESOLUM {{מוקטן|vel}} XYLENOLUM}}
@ 21. : {{דוכיווני שווה | נחושת גופרתית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}} | CUPRI SULFAS}}
@ 22. : {{דוכיווני שווה | ציקלוהכסאנול {{מוקטן|או}} הכסאלין {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | CYCLOHEXANOLUM {{מוקטן|vel}} HEXALINUM }}
@ 23. : {{דוכיווני שווה | אורתו-דיכלורו-בנזן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | o-DICHLORO-BENZENUM}}
@ 24. : {{דוכיווני שווה | פארא-דיכלורו-בנזן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}}; | p-DICHLORO-BENZENUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים}} | {{מוקטן|1. Praeparata}} }}
@ 25. : {{דוכיווני שווה | ברזל-אמוניום אוכסאלאט | FERRI-AMMONII OXALAS}}
@ 26. : {{דוכיווני שווה | פורמאלדהיד {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | FORMALDEHYDUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) אבקות עד 10%, עד 100 גרם של האבקות}} | {{מוקטן|1. (B, E) Pulveres ad 10%, ad 100 g pulver.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב, ה) תמיסות עד 10%, עד 100 סמ&quot;ק של התמיסות}} | {{מוקטן|2. (B, E) Solutiones ad 10%, ad 100 ml solution.}} }}
@ 27. : {{דוכיווני שווה | חומצת נמלים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | FORMICUM, ACIDUM }}
@ 28. : {{דוכיווני שווה | פורפורול | FURFUROLUM}}
@ 29. : {{דוכיווני שווה | הכסאלין {{מוקטן|או}} ציקלוהכסאנול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | HEXALINUM {{מוקטן|vel}} CYCLOHEXANOLUM }}
@ 30. : {{דוכיווני שווה | הכסילאן גליקול | HEXYLENIS GLYCOLUM}}
@ 31. : {{דוכיווני שווה | חומצת מלח {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | HYDROCHLORICUM, ACIDUM }}
@ 32. : {{דוכיווני שווה | מי חמצן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | HYDROGENII PEROXYDUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה) מוצרים עד 9%, עד 1000 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (B, E) Praeparata ad 9%, ad 1000 ml praeparat.}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|2. (ב, ה) מוצרים עד 15%, עד 50 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|2. (B, E) Praeparata ad 15%, ad 50 ml praeparat.}} }}
@ 33. : {{דוכיווני שווה | תת-כלורידים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | HYPOCHLORITES; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 3.5% כלור פעיל}} | {{מוקטן|1.Praeparata ad 3.5% Chlorinum Activum}} }}
@ 34. : {{דוכיווני שווה | כוהל איזואמילי {{מוקטן|או}} איזובוטיל קארבינול | ISOAMYLALCOHOLUM {{מוקטן|vel}} ISOBUTYL-CARBINOLUM}}
@ 35. : {{דוכיווני שווה | איזובוטיל קארבינול {{מוקטן|או}}	 כהל איזואמילי | ISOBUTYL-CARBINOLUM {{מוקטן|vel}} ISOAMYLALCOHOLUM}}
@ 36. : {{דוכיווני שווה | איזופרופיל אתר | ISOPROPYL AETHER}}
@ 37. : {{דוכיווני שווה | כוהל איזופרופילי {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}}; | ISOPROPYL ALCOHOLUM; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ה) מוצרים עד 40%, עד 1000 סמ&quot;ק של המוצרים}} | {{מוקטן|1. (E) Praeparata ad 40%, ad 1000 ml praeparat.}} }}
@ 38. : {{דוכיווני שווה | אשלגן ביכרומאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | KALII BICHROMAS }}
@ 39. : {{דוכיווני שווה | אשלגן כרומאט | KALII CHROMAS}}
@ 40. : {{דוכיווני שווה | אשלגן הידרוכסידי {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | KALII HYDROXYDUM }}
@ 41. : {{דוכיווני שווה | אשלגן פרמאנגאנאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}; | KALII PERMANGANAS; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exemptum est:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. (ב, ה, ח) כחומר עד 50 גרם}} | {{מוקטן|1. (B, E, H) In substantia ad 50 g}} }}
@ 42. : {{דוכיווני שווה | אשלגן מתכת | KALIUM METALICUM}}
@ 43. : {{דוכיווני שווה | מאלאתיון {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}}; | MALATHIONUM;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 2%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 2%}} }}
@ 44. : {{דוכיווני שווה | מטאלדהיד, {{מוקטן|מוצרים בריכוזים עד 20% ועד בכלל}} {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | METALDEHYDI, PRAEPARATA {{מוקטן|in concentrationibus ad 20% inclusis}}}}
@ 45. : {{דוכיווני שווה | מתילן כלוריד {{מוקטן|או}} מתילן דיכלוריד {{מוקטן|או}} דיכלורומתאן | METHYLENIS CHLORIDUM {{מוקטן|vel}} METHYLENIS DICHLORIDUM {{מוקטן|vel}} DICHLOROMETHANUM}}
@ 46. : {{דוכיווני שווה | מתיל כלוריד {{מוקטן|או}} מונוכלור-מתאן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | METHYLIS CHLORIDUM {{מוקטן|vel}} MONOCHLOR-METHANUM }}
@ 47. : {{דוכיווני שווה | חד כלורו-בנזן | MONOCHLOROBENZENUM}}
@ 48. : {{דוכיווני שווה | נאפטיל-תיאואוראה, {{מוקטן|כגון אנטו}} {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}} | NAPHTYL-THIOUREA, {{מוקטן|exempl. Antu}} }}
@ 49. : {{דוכיווני שווה | נתרן ביכרומאט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | NATRII BICHROMAS }}
@ 50. : {{דוכיווני שווה | בסיס הנתרן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | NATRII HYDROXYDUM }}
@ 51. : {{דוכיווני שווה | נתרן מתכת | NATRIUM METALICUM}}
@ 52. : {{דוכיווני שווה | מלחי ניקל | NICCOLI, SALES (NICKEL)}}
@ 53. : {{דוכיווני שווה | תרכובות חנקניות של בנזן {{מוקטן|ראה}} בנזן חנקני | NITRATED BENZENE COMPOUNDS {{מוקטן|vide}} BENZENUM NITROGENATUM}}
@ 54. : {{דוכיווני שווה | חומצה חנקנית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | NITRICUM, ACIDUM}}
@ 55. : {{דוכיווני שווה | ניטרובנזן {{מוקטן|או}} ניטרובנזול | NITROBENZENUM {{מוקטן|vel}} NITROBENZOLUM}}
@ 56. : {{דוכיווני שווה | חומצה ניטרוהידרוכלורית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | NITROHYDROCHLORICUM, ACIDUM }}
@ 57. : {{דוכיווני שווה | ניטרופנול {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | NITROPHENOLUM }}
@ 58. : {{דוכיווני שווה | אוקטיל פנול | OCTYLIS PHENOLUM}}
@ 59. : {{דוכיווני שווה | חומצה זרחנית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | PHOSPHORICUM, ACIDUM }}
@ 60. : {{דוכיווני שווה | זרחן אוכסיכלורי | PHOSPHORI OXYCHLORIDUM}}
@ 61. : {{דוכיווני שווה | חמש-תחמוצת הזרחן | PHOSPHORI PENTAOXYDUM}}
@ 62. : {{דוכיווני שווה | תחמוצות העופרת; | PLUMBI OXYDA;}}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|מוצרים עד 30%}} | {{מוקטן|Praeparata ad 30%}} }}
@ 63. : {{דוכיווני שווה | פוטאסיום {{מוקטן|ראה}} אשלגן | POTASSIUM {{מוקטן|vide}} KALIUM}}
@ 64. : {{דוכיווני שווה | תמציות פירתרום כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}} | PYRETHRI, EXTRACTA in SUBSTANTIA}}
@ 65. : {{דוכיווני שווה | פירתרין כחומר גלם {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}} | PYRETHRINUM in SUBSTANTIA}}
@ 66. : {{דוכיווני שווה | פירידין {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | PYRIDINUM}}
@ 67. : {{דוכיווני שווה | רונל {{מוקטן|או}} אוכסי-אוכסי-דימתיל-אוכסי-2,4,5-תלת-כלורופניל-פוספור-תיאואט {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל חקלאי)}}; | RONNEL {{מוקטן|vel}} O-O-DIMETHYL-O-2,4,5-TRICHLOROPHENYL-PHOSPHORTHIOAS; }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|למעט:}} | {{מוקטן|Exempta sunt:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|1. מוצרים עד 2%}} | {{מוקטן|1. Praeparata ad 2%}} }}
@ 68. : {{דוכיווני שווה | סודיום {{מוקטן|ראה}} נתרן | SODIUM {{מוקטן|vide}} NATRIUM}}
@ 69. : {{דוכיווני שווה | חומצה גפריתנית {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | SULFURICUM, ACIDUM}}
@ 70. : {{דוכיווני שווה | תיוציאנאטים {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי וחקלאי)}}, | THIOCYANATA }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|כגון:}} | {{מוקטן|Exempla:}} }}
: {{דוכיווני שווה | {{מוקטן|תאניט וכו'}} | {{מוקטן|Thanite etc.}} }}
@ 71. : {{דוכיווני שווה | טולואן {{מוקטן|או}} טולואול | TOLUENUM {{מוקטן|vel}} TOLUOLUM}}
@ 72. : {{דוכיווני שווה | תלת-כלורו-אתילן {{ש}} {{מוקטן|(גם רעל רפואי)}} | TRICHLORO-AETHYLENUM}}
@ 73. : {{דוכיווני שווה | כסילנול ותולדותיו | XYLENOLUM et DERIVATA}}
@ 74. : {{דוכיווני שווה | כסילול {{מוקטן|או}} כסילן ותולדותיו | XYLOLUM {{מוקטן|vel}} XYLENUM et DERIVATA}}

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיפים 15]], [[16]], [[17]]))) ====
=== חובת הרישום, תנאי הסחר וההחסנה ===

== &lt;עוגן חלק א&gt; א. רעלים רפואיים ==
=== &lt;עוגן סימן 1&gt; רעלים רפואיים - קבוצה 1 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: || יש לרשום בפנקס הרעלים כל פעולת ייצור וסחר || יש לרשום בפנקס המרשמים כל פעולת שיווק של כמויות רפואיות ובפנקס הרעלים כל פעולת שיווק של כמויות לא רפואיות.
|-
| תכשירים: ||
: 1. יש לרשום בפנקס הרעלים כל פעולת ייצור וסחר של תכשירים:
:: א. שלא במינון רפואי;
:: ב. הגורמים לתלות או הזיות.
: 2. יש לרשום בפנקס הרעלים כל פעולת ייצור ורכישה של התכשירים האחרים.
| יש לרשום בפנקס המרשמים כל פעולת שיווק.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה על פי הזמנה בכתב מאת בעל תעודת היתר רעלים החתומה בידו ונושאת חותמת העסק או בחתימתו בפנקס הרעלים או בחתימת ידו וחותמת העסק על גבי תעודת משלוח של הרעלים, שתוחזר למשווק. || כל פעולת רכישה תיעשה על פי הזמנה בכתב מאת הרוקח האחראי, חתומה בידו ונושאת חותמת בית המרקחת או בחתימת ידו של הרוקח האחראי וחותמת בית מרקחת על גבי תעודת משלוח של הרעלים שתוחזר למשווק; כל פעולת שיווק בכמויות רפואיות תיעשה לפי מרשם רופא ובכמויות לא רפואיות לפי [[#31|סעיף 27(א) של הפקודה]].
|-
| תכשירים: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חומר גלם לעוסק בתכשירים רפואיים כדין בלבד. || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי החסנה
|-
| חמרי גלם: || יוחסנו בארון, בחדר או במחסן רעלים נפרד, נעול ומוגן כפני כל מגע של בני אדם בלתי מורשים ובתנאים שלא יסכנו חיי אדם או בריאותו במקום או בסביבה; {{ש}} במקום יוצג שלט עם תווית &quot;רעל 1&quot;; || יוחסנו בהתאם לאמור [[בפקודה]] בענין &quot;טוקסיקה&quot;; במקום יוצג שלט עם המלה &quot;טוקסיקה&quot; כאותיות דפוס שחורות על רקע כתום, בעברית ובאנגלית או בעברית, בערבית ובאנגלית.
|-
| תכשירים: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם.
|}

=== &lt;עוגן סימן 2&gt; רעלים רפואיים - קבוצה 2 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
|colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: ||
: א. יש לרשום בפנקס הרעלים ייצור וכל פעולת סחר של החומצה הבארביטורית ומלחיה ותולדותיה, מתאנול וכלורופורם;
: ב. יש לרשום בפנקס הרעלים כל פעולת ייצור ורכישה של חמרי גלם אחרים.
| יש לרשום בפנקס המרשמים כל פעולת שיווק של כמויות רפואיות ובפנקס הרעלים כל פעולת שיווק של כמויות לא רפואיות.
|-
| תכשירים: ||
: א. יש לרשום בפנקס הרעלים ייצור וכל פעולת סחר של בארביטוראטים קצרי פעולה, כגון: ציקלובארביטון, הסכאבארביטון, הפטאבארביטון, סקובארביטון, פנטובארביטון ומלחיהם;
: ב. יש לרשום בפנקס הרעלים ייצור וכל פעולת רכישה של בארביטוראטים אחרים.
| יש לרשום בפנקס המרשמים כל פעולת שיווק.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי רעלים רפואיים קבוצה 1. || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי רעלים רפואיים קבוצה 1.
|-
| תכשירים: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי רעלים רפואיים קבוצה 1. || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים רפואיים קבוצה 1.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי החסנה
|-
| חמרי גלם: || יוחסנו בארון או בחדר או במחסן רעלים נפרד ונעול או יופרדו על ידי גידור מיוחד ונעול, הכל לפי הענין, ויהיו מוגנים בפני כל מגע של בני-אדם בלתי מורשים ובתנאים שלא יסכנו חיי אדם או בריאותו במקום ובסביבה; {{ש}} במקום יוצג שלט עם תווית &quot;רעל 1&quot;; || יוחסנו בהתאם לאמור [[בפקודה]] לענין &quot;ספראנדה&quot;; {{ש}} במקום יוצג שלט עם המלה &quot;ספראנדה&quot; באותיות דפוס שחורות על רקע ירוק, בעברית ובאנגלית או בעברית, בערבית ובאנגלית.
|-
| תכשירים: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם.
|}

=== &lt;עוגן סימן 3&gt; רעלים רפואיים - קבוצה 3 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: || {{ממורכז|-}} || יש לרשום בפנקס המרשמים כל פעולת שיווק.
|-
| תכשירים: || {{ממורכז|-}} || יש לרשום בפנקס המרשמים כל פעולת שיווק.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי רעלים רפואיים קבוצה 1.|| כל פעולת שיווק תיעשה על פי מירשם רופא.
|-
| תכשירים: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי רעלים רפואיים קבוצה 1, לעוסק בתכשירים רפואיים כדין || כל פעולת שיווק תיעשה על פי מירשם רופא.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי החסנה
|-
| חמרי גלם: || יוחסנו כאמור לגבי רעלים רפואיים קבוצה 2. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי רעלים רפואיים קבוצה 2.
|-
| תכשירים: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים רפואיים קבוצה 2.
|}

=== &lt;עוגן סימן 4&gt; רעלים רפואיים - קבוצה 4 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: || {{ממורכז|-}} || יש לרשום בפנקס המרשמים כל פעולת שיווק.
|-
| תכשירים: || {{ממורכז|-}} || יש לרשום בפנקס המרשמים כל פעולת שיווק.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה לעוסק ברעלים רפואיים כדין בלבד. || כל פעולת שיווק תיעשה על פי מרשם רופא.
|-
| תכשירים: || פעולת הסחר כאמור לגבי חמרי גלם. || פעולת שיווק תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי החסנה
|-
| חמרי גלם: || יוחסנו בנפרד. {{ש}} במקום יוצג שלט עם תווית &quot;רעל 2&quot;.|| ההחסנה והשילוט כאמור לגבי רעלים רפואיים קבוצה 2.
|-
| תכשירים: || ההחסנה כאמור לגבי חמרי גלם. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים רפואיים קבוצה 2.
|}


== &lt;עוגן חלק ב&gt; ב. רעלים חקלאיים ==
=== &lt;עוגן סימן 1&gt; רעלים חקלאיים - קבוצה 1 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: || יש לרשום בפנקס הרעלים ייצור וכל פעולת סחר. || יש לרשום בפנקס הרעלים כל פעולת סחר.
|-
| תכשירים: || הרישום כאמור לגבי חמרי גלם. || הרישום כאמור לגבי חמרי גלם, פרט לתכשירים המכילים 1% או פחות דיאלדרין.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה על פי הזמנה בכתב מאת בעל תעודת היתר רעלים החתומה בידו ונושאת חותמת העסק או בחתימתו בפנקס הרעלים או בחתימת ידו וחותמת העסק על גבי תעודת משלוח של הרעלים, שתוחזר למשווק. || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי התעשיה והסיטונות.
|-
| תכשירים: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם. || כל פעולת רכישה תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם בתעשיה ובסיטונות; כל פעולת שיווק תיעשה על פי תעודת היתר רעלים או על פי היתר בכתב מאת עובד המדינה שהמנהל הרשהו לכך.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי החסנה
|-
| חמרי גלם: || יוחסנו בארון או בחדר או במחסן רעלים נפרד, נעול ומוגן בפני כל מגע של בני אדם בלתי מורשים או בעלי חיים ובתנאים שלא יסכנו חיי אדם ובריאותו במקום או בסביבה; {{ש}} במקום יוצג שלט עם תווית &quot;רעל - 3&quot;. || יוחסנו כאמור לגבי התעשיה והסיטונות.
|-
| תכשירים: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם. ||ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם בתעשיה ובסיטונות.
|}

=== &lt;עוגן סימן 2&gt; רעלים חקלאיים - קבוצה 2 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: || יש לרשום בפנקס הרעלים ייצור וכל פעולת סחר. || יש לרשום בפנקס הרעלים כל פעולת רכישה.
|-
| תכשירים: || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי רעלים חקלאיים קבוצה 1. || כל פעולת רכישה תיעשה כאמור לגבי התעשיה והסיטונות של רעלים חקלאיים קבוצה 1; פעולות שיווק תיעשה לפי [[#54|סעיף 42 לפקודה]].
|-
| תכשירים: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים חקלאיים קבוצה 1. || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי החסנה
|-
| חמרי גלם: || יוחסנו בארון או בחדר או במחסן רעלים נפרד ונעול או יופרדו על ידי גידור מיוחד ונעול, הכל לפי הענין, ומוגן בפני כל מגע של בני אדם בלתי מורשים או בעלי חיים ובתנאים שלא יסכנו חיי אדם ובריאותו במקום או בסביבה; {{ש}} במקום יוצג שלט תווית &quot;רעל - 3&quot;. || יוחסנו כאמור לגבי התעשיה והסיטונות; במקום יוצג שלט עם גולגולת ועצמות מצולבות והמלה &quot;רעל&quot; באותיות דפוס שחורות על רקע כתום, בעברית ובאנגלית או בערבית ובאנגלית.
|-
| תכשירים: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם.
|}

=== &lt;עוגן סימן 3&gt; רעלים חקלאיים - קבוצה 3 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| תכשירים: || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי רעלים חקלאיים מקבוצה 1. || הרכישה תיעשה כאמור לגבי התעשיה והסיטונות של רעלים חקלאיים מקבוצה 1; השיווק ייעשה לפי [[#54|סעיף 42 לפקודה]].
|-
| תכשירים: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים חקלאיים מקבוצה 1. || הרכישה תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי החסנה
|-
| חמרי גלם: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי רעלים חקלאיים מקבוצה 2. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי רעלים חקלאיים מקבוצה 2.
|-
| תכשירים: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים חקלאיים מקבוצה 2. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים חקלאיים מקבוצה 2.
|}

== &lt;עוגן חלק ג&gt; ג. רעלים תעשייתיים ==
=== &lt;עוגן סימן 1&gt; רעלים תעשייתיים - קבוצה 1 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: || יש לרשום בפנקס הרעלים ייצור וכל פעולת סחר. || יש לרשום בפנקס הרעלים כל פעולת סחר.
|-
| תכשירים: || הרישום כאמור לגבי חמרי גלם. || הרישום כאמור לגבי חמרי גלם.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה על פי הזמנה בכתב מאת בעל היתר רעלים חתומה בידו ונושאת חותמת העסק או בחתימתו בפנקס הרעלים או בחתימת ידו ובחותמת העסק על גבי תעודת המשלוח של הרעלים, שתוחזר למשווק. || הסחר ייעשה כאמור לגבי התעשיה והסיטונות.
|-
| תכשירים: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם || כל פעולת רכישה תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם בתעשיה ובסיטונות; כל פעולת שיווק תיעשה על פי תעודת היתר רעלים או על פי היתר בכתב מאת עובד המדינה שהמנהל הרשהו לכך.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי החסנה
|-
| חמרי גלם: || יוחסן בארון או בחדר או במחסן נפרד, נעול ומוגן בפני כל מגע של בני אדם בלתי מורשים או בעלי חיים ובתנאים שלא יסכנו חיי אדם ובריאותו במקום או בסביבה; {{ש}} במקום יוצג שלט עם תווית &quot;רעל - 3&quot;. || יוחסנו כאמור לגבי התעשיה והסיטונות; {{ש}} במקום יוצג שלט עם גולגולת ועצמות מצולבות והמלה &quot;רעל&quot; באותיות דפוס שחורות על רקע כתום, בעברית ובאנגלית או בערבית ובאנגלית.
|-
| תכשירים: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם.
|}

=== &lt;עוגן סימן 2&gt; רעלים תעשייתיים - קבוצה 2 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: || יש לרשום בפנקס הרעלים ייצור וכל פעולת סחר. || יש לרשום בפנקס הרעלים כל פעולת רכישה.
|-
| תכשירים: || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי רעלים תעשייתיים מקבוצה 1. || כל פעולת רכישה תיעשה כאמור לגבי התעשיה והסיטונות של רעלים תעשייתיים מקבוצה 1; כל פעולת שיווק תיעשה לפי [[#54|סעיף 42 לפקודה]].
|-
| תכשירים: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים תעשייתיים מקבוצה 1. || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי החסנה
|-
| חמרי גלם: || יוחסנו בארון או בחדר או במחסן רעלים נפרד ונעול או יופרדו על ידי גידור מיוחד ונעול, הכל לפי הענין, ומוגן בפני כל מגע של בני אדם בלתי מורשים או בעלי חיים ובתנאים שלא יסכנו חיי אדם ובריאותו במקום או בסביבה; {{ש}} במקום יוצג שלט של תווית &quot;רעל - 3&quot;. || יוחסנו כאמור לגבי התעשיה והסיטונות; {{ש}} במקום יוצג שלט עם גולגולת ועצמות מצולבות והמלה &quot;רעל&quot; באותיות דפוס שחורות על רקע כתום, בעברית ובאנגלית או בערבית ובאנגלית.
|-
| תכשירים: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם.
|}

=== &lt;עוגן סימן 3&gt; רעלים תעשייתיים - קבוצה 3 ===
: {|
! width=&quot;20%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} צורת הרעלים !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בתעשיה ובסיטונות !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בבית מרקחת
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | חובת רישום
|-
| חמרי גלם: || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| תכשירים: || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || כל פעולת סחר תיעשה כאמור לגבי רעלים תעשייתיים מקבוצה 1. || כל פעולת רכישה תיעשה כאמור לגבי התעשיה והסיטונות של רעלים תעשייתיים מקבוצה 1; כל פעולת שיווק תיעשה לפי [[#54|סעיף 42 לפקודה]].
|-
| תכשירים: || הסחר ייעשה כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים תעשייתיים מקבוצה 1. || כל פעולת רכישה תיעשה כאמור לגבי חמרי גלם; פעולות שיווק חופשיות.
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | תנאי סחר
|-
| חמרי גלם: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי רעלים תעשייתיים מקבוצה 2. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי רעלים תעשייתיים מקבוצה 2.
|-
| תכשירים: || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים תעשייתיים מקבוצה 2. || ההחסנה והשילוט כאמור לגבי חמרי גלם של רעלים תעשייתיים מקבוצה 2.
|}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====

@ 1. : {{מוגדל|תוויות-רעל}}

@ : '''תווית &quot;רעל-1&quot;''' -
: תווית בצבע אדום שעליה מודפסות בצבע שחור:
: (1) דמות גולגולת עם עצמות משולבות;
: (2) המלה &quot;רעל&quot; באותיות דפוס גדולות בעברית, בערבית ובאנגלית לפי הדוגמה הבאה:
: {{ממורכז|תווית &quot;רעל-1&quot; (((איור הושמט)))}}

@ : '''תווית &quot;רעל-2&quot;''' -
: תווית בצבע אדום שעליה מודפסות בצבע שחור המלה &quot;רעל&quot; באותיות דפוס גדולות בעברית, בערבית ובאנגלית לפי הדוגמה הבאה:
: {{ממורכז|תווית &quot;רעל-2&quot; (((איור הושמט)))}}

@ : '''תווית &quot;רעל-3&quot;''' -
: (1) שלט אזהרה בשדה יהיה בגודל 40×70 ס&quot;מ עשוי פח במסגרת עץ, כתוב בצבע אדום על רקע לבן, כשאותיות המלים &quot;סכנה&quot; ו&quot;רעל&quot; הן בגודל של 8 ס&quot;מ והגולגולת היא בגודל של 20×15 ס&quot;מ, והוא יוצג במקום הנראה לעין ובגובה של לא פחות ממטר אחד מעל פני הקרקע. המלה רעל תהיה בעברית, בערבית ובאנגלית.
: (2) שלט אזהרה במיתקן יהיה בגודל 30×20 ס&quot;מ עשוי פח במסגרת עץ, כתוב בצבע אדום על רקע לבן, כשאותיות המלים &quot;סכנה&quot; ו&quot;רעל&quot; הן בגודל של 4 ס&quot;מ והגולגולת היא בגודל של 10×7 ס&quot;מ והוא יוצג על מיתקן, מכל, בנין או מבנה במקום הנראה לעין. המלה רעל תהיה בעברית, בערבית ובאנגלית.
: דגם השלטים:
: {{ממורכז|(((איור הושמט)))}}

@ (תיקון: תשמ&quot;ב) : '''תווית טוקסיקה'''
: תווית או הדפס, במסגרת, שעליהם באותיות דפוס קריאות, בצבע אדום, האותיות '''ט–T''' על רקע שצבעו שונה.

@ (תיקון: תשמ&quot;ב) : '''תווית ספרנדה'''
: תווית או הדפס, שעליהם באותיות דפוס קריאות, בצבע אדום, האותיות '''ס–S''' על רקע שצבעו שונה.

@ 2. : {{מוגדל|תוויות מרשם רופא}}

@ : '''תווית &quot;מרשם רופא 1&quot;'''
: תווית בצבע אדום שעליה מודפסות בצבע שחור האותיות {{מוגדל|מ}}–ט ו-{{מוגדל|R}}–T באותיות דפוס גדולות לפי הדוגמה הבאה:
: (((איור הושמט)))

@ : '''תווית &quot;מרשם רופא 2&quot;'''
: תווית בצבע אדום שעליה מודפסות בצבע שחור האותיות {{מוגדל|מ}}–ס ו-{{מוגדל|R}}–S באותיות דפוס גדולות לפי הדוגמה הבאה:
: (((איור הושמט)))

@ (תיקון: תשמ&quot;ב) : '''תווית &quot;חייב מרשם רופא&quot;'''
: תווית או הדפס בתוך מסגרת ערוכים לפי הדוגמה הבאה, שעליהם המלים &quot;חייב מרשם רופא&quot; בעברית, בערבית ובאנגלית והסימן '''ר–P''' באותיות דפוס קריאות, שצבען שונה מצבע הרקע:
: (((איור הושמט)))

@ 2א. (תיקון: תשע&quot;ב) : '''תווית &quot;תרופה בלא מרשם לשיווק על ידי רוקח&quot;'''
: תווית עגולה עם רקע כחול או שחור שעליה מודפס בצבע לבן &quot;תרופה ללא מרשם&quot; סביב לציור של גלולה, ומתחת יופיע בכיתוב בצבע כחול או שחור &quot;לשיווק ע&quot;י רוקח&quot;, לפי הדוגמה הזו:
: {{ממורכז|[[תמונה:Pharmacist Drug Symbol.png|100px]]}}

@ 3. (תיקון: תשמ&quot;ב) : {{מוגדל|תוויות זהירות}}
: תווית או הדפס במסגרת, שעליהם מודפסות האזהרות באותיות דפוס ברורות וקריאות בצבע שונה מצבע הרקע, ובתנאי שתווית זהירות '''ה (E)''' תהיה באותיות שצבען שחור על רקע אדום.

@ (תיקון: תשע&quot;ו) : '''תווית זהירות א (A)'''
:: &quot;לא להשתמש לעתים קרובות בלי להיוועץ ברופא
:: لا يجوز الاستعمال لفترات متقاربه بدون استشارة الطبيب
:: Do not use frequently without consulting physician&quot;

@ (תיקון: תשע&quot;ו) : '''תווית זהירות ב (B)'''
:: &quot;זהירות! הרחק מילדים
:: تحذير! أبعد الدواء عن متناول الأطفال
:: Caution! Keep away from children&quot;

@ (תיקון: תשע&quot;ו) : '''תווית זהירות ג (C)'''
:: &quot;זהירות! אין לעבור על המנה המומלצת
:: تحذير! يحظر تجاوز الكميه الموصى بها
:: Caution! Do not exceed recommended dosage&quot;

@ (תיקון: תשע&quot;ו) : '''תווית זהירות ד (D)'''
:: &quot;זהירות! השימוש עלול לפגום בכושר הנהיגה
:: تحذير: الاستعمال قد يؤثرفي القدره على السياقه
:: Caution! Use may disturb driving ability&quot;

@ (תיקון: תשע&quot;ו) : '''תווית זהירות ה (E)'''
:: &quot;לשימוש חיצוני בלבד
:: للاستعمال الخارجي فقط
:: For external use only&quot;

@ : '''תווית זהירות ו (F)'''
:: &quot;זהירות! המגע מסוכן
:: انتبه: اللمس خطر.
:: Caution! Contact is dangerous&quot;

@ (תיקון: תשע&quot;ו) : '''תווית זהירות ז (G)'''
:: &quot;השימוש לפי הוראות רופא בלבד
:: الاستعمال فقط حسب ارشادات الطبيب
:: Use according to physician's directions only&quot;

@ : '''תווית זהירות ח (H)'''
:: תווית &quot;רעל 1&quot; כמתואר [[פרט 1|בתוספת זו]].

@ : '''תווית זהירות ט (J)'''
:: תווית &quot;רעל 2&quot; כמתואר [[פרט 1|בתוספת זו]].

@ (תיקון: תשע&quot;ו) : '''תווית זהירות כ (K)'''
:: &quot;זהירות! שימוש ממושך עלול לגרום לתלות
:: تحذير! الاستعمال المتواصل قد يسبب الإدمان
:: Caution! Continued use may cause dependence&quot;

@ : '''תווית זהירות מ (R)'''
:: תווית &quot;מרשם רופא-1&quot; או תווית &quot;מרשם רופא-2&quot;, לפי הענין, כמתואר [[פרט 2|בתוספת זו]].

@ (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשע&quot;ו) : '''תווית זהירות נ (N)'''
:: &quot;זהירות! חומר דליק, שמור בפני אש!
:: تحذير! ماده سريعه الاشتعال, احذر من النار!
:: Caution! Inflammable - Keep away from fire&quot;

== תוספת רביעית (תיקון: תשנ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 18א]]))) ====
=== חומרים פסיכוטרופיים ===
@ (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: {| dir=&quot;ltr&quot;
! INN !! Other non-proprietary {{ש}} or trivial names !! Chemical name
|-
| ALLOBARBITAL || || 5,5-diallylbarbituric acid
|-
| ALPRAZOLAM || || 8-chloro-1-methyl-6-phenyl-4&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-s-triazolo[4,3-&lt;i&gt;a&lt;/i&gt;][1,4]benzo-diazepine
|-
| AMFEPRAMONE || || 2-(diethylamino)propiophenone
|-
| BARBITAL || || 5,5-diethylbarbituric acid
|-
| BENZPHETAMINE || benzfetamine || &lt;i&gt;N&lt;/i&gt;-benzyl-&lt;i&gt;N&lt;/i&gt;,&lt;i&gt;α&lt;/i&gt;-dimethylphenethylamine
|-
| BROMAZEPAM || || 7-bromo-1,3-dihydro-5-(2-pyridyl)-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| || butobarbital || 5-butyl-5-ethylbarbituric acid
|-
| BROTIZOLAM || || (2-bromo-4-(O-chlorophenyl)-9-methyl-6&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-thieno[3,2-&lt;i&gt;f&lt;/i&gt;]-striazolo[4,3-&lt;i&gt;a&lt;/i&gt;][1,4]diazepine
|-
| CAMAZEPAM || || 7-chloro-1,3-dihydro-3-hydroxy-1-methyl-5-phenyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one dimethylcarbamate (ester)
|-
| CHLORDIAZEPOXIDE || || 7-chloro-2-(methylamino)-5-phenyl-3&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepine-4-oxide
|-
| CLOBAZAM || || 7-chloro-1-methyl-5-phenyl-1&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-benzodiazepine-2,4(3&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;,5&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,5)-dione
|-
| CLONAZEPAM || || 5-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-chlorophenyl)-1,3-dihydro-7-nitro-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| CLORAZEPATE || || 7-chloro-2,3-dihydro-2-oxo-5-phenyl-1&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepine-3-carboxylic acid
|-
| CLOTIAZEPAM || || 5-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-chlorophenyl)-7-ethyl-1,3-dihydro-1-methyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-thieno[2,3-&lt;i&gt;e&lt;/i&gt;]-1,4-diazepin-2-one
|-
| CLOXAZOLAM || || 10-chloro-11b-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-chlorophenyl)-2,3,7,11b-tetrahydrooxazolo-[3,2-&lt;i&gt;d&lt;/i&gt;][1,4]benzodiazepin-6(5&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;)-one
|-
| DELORAZEPAM || || 7-chloro-5-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-chlorophenyl)-1,3-dihydro-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| DIAZEPAM || || 7-chloro-1,3-dihydro-1-methyl-5-phenyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| ESTAZOLAM || || 8-chloro-6-phenyl-4&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-&lt;i&gt;s&lt;/i&gt;-triazolo[4,3-&lt;i&gt;a&lt;/i&gt;][1,4]benzodiazepine
|-
| ETHCHLORVYNOL || || 1-chloro-3-ethyl-1-penten-4-yn-3-ol
|-
| ETHINAMATE || || 1-ethynylcyclohexanol carbamate
|-
| ETHYL LOFLAZEPATE || || ethyl 7-chloro-5-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-fluorophenyl)-2,3-dihydro-2-oxo-1&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepine-3-carboxylate
|-
| ETILAMFETAMINE || &lt;i&gt;N&lt;/i&gt;-ethylamphetamine || &lt;i&gt;N&lt;/i&gt;-ethyl-&lt;i&gt;α&lt;/i&gt;-methylphenethylamine
|-
| FENCAMFAMIN || || N-ethyl-3-phenyl-2-norbornanamine
|-
| FENPROPOREX || || (±)-3-[(&lt;i&gt;α&lt;/i&gt;-methylphenethyl)amino]propionitrile
|-
| FLUDIAZEPAM || || 7-chloro-5-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-fluorophenyl)-1,3-dihydro-1-methyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| FLURAZEPAM || || 7-chloro-1-[2-(diethylamino)ethyl]-5-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-fluorophenyl)-1,3-dihydro-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| HALAZEPAM || || 7-chloro-1,3-dihydro-5-phenyl-1-(2,2,2-trifluoroethyl)-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| HALOXAZOLAM || || 10-bromo-11b-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-fluorophenyl)-2,3,7,11b-tetrahydrooxazolo[3,2-&lt;i&gt;d&lt;/i&gt;][1,4]benzodiazepin-6(5&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;)-one
|-
| KETAMINE || || (±)-2-(2-chlorophenyl)-2-methylaminocyclohexanone hydrochloride
|-
| KETAZOLAM || || 11-chloro-8,12b-dihydro-2,8-dimethyl-12b-phenyl-4&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-[1,3]-oxazino[3,2-&lt;i&gt;d&lt;/i&gt;][1,4]benzodiazepine-4,7(6&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;)-dione
|-
| LEFETAMINE || SPA || (−)-&lt;i&gt;N&lt;/i&gt;,&lt;i&gt;N&lt;/i&gt;-dimethyl-1,2-diphenylethylamine
|-
| LOPRAZOLAM || || 6-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-chlorophenyl)2,4-dihydro-2-[(4-methyl-1-piperazinyl)methylene]-8-nitro-1&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-imidazo[1,2-a][1,4]benzodiazepin-1-one
|-
| LORAZEPAM || || 7-chloro-5-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-chlorophenyl)-1,3-dihydro-3-hydroxy-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| LORMETAZEPAM || || 7-chloro-5-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-chlorophenyl)-1,3-dihydro-3-hydroxy-1-methyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| MAZINDOL || || 5-(&lt;i&gt;p&lt;/i&gt;-chlorophenyl)-2,5-dihydro-3&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-imidazo[2,1-&lt;i&gt;a&lt;/i&gt;]isoindol-5-ol
|-
| MEDAZEPAM || || 7-chloro-2,3-dihydro-1-methyl-5-phenyl-1&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepine
|-
| MEFENOREX || || &lt;i&gt;N&lt;/i&gt;-(3-chloropropyl)-&lt;i&gt;α&lt;/i&gt;-methylphenethylamine
|-
| MEPROBAMATE || || 2-methyl-2-propyl-1,3-propanediol, dicarbamate
|-
| METHYLPHENOBARBITAL || || 5-ethyl-1-methyl-5-phenylbarbituric acid
|-
| METHYPRYLON || || 3,3-diethyl-5-methyl-2,4-piperidine-dione
|-
| MESOCARB || || 3-(α-methylphenethyl)-N-(phenylcarbamoyl)sydnone imine
|-
| MIDAZOLAM** || || 8-chloro-6-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-fluorophenyl)-1-methyl-4&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-imidazo[1,5-&lt;i&gt;a&lt;/i&gt;][1,4] benzodiazepine
|-
| NIMETAZEPAM || || 1,3-dihydro-1-methyl-7-nitro-5-phenyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| NITRAZEPAM || || 1,3-dihydro-7-nitro-5-phenyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| NORDAZEPAM || || 7-chloro-1,3-dihydro-5-phenyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| OXAZEPAM || || 7-chloro-1,3-dihydro-3-hydroxy-5-phenyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| OXAZOLAM || || 10-chloro-2,3,7,11b-tetrahydro-2-methyl-11b-phenyloxazolo[3,2-&lt;i&gt;d&lt;/i&gt;][1,4]benzodiazepin-6(5&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;)-one
|-
| PEMOLINE* || || 2-amino-5-phenyl-2-oxazolin-4-one(=2-imino-5-phenyl-4-oxazolidinone)
|-
| PHENDIMETRAZINE || || (+)-(2&lt;i&gt;S&lt;/i&gt;,3&lt;i&gt;S&lt;/i&gt;)-3,4-dimethyl-2-phenylmorpholine
|-
| PHENOBARBITAL || || 5-ethyl-5-phenylbarbituric acid
|-
| PHENTERMINE || || &lt;i&gt;α&lt;/i&gt;,&lt;i&gt;α&lt;/i&gt;-dimethylphenethylamine
|-
| PINAZEPAM || || 7-chloro-1,3-dihydro-5-phenyl-1-(2-propynyl)-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| PIPRADROL || || &lt;i&gt;α&lt;/i&gt;,&lt;i&gt;α&lt;/i&gt;-diphenyl-2-piperidinemethanol
|-
| PRAZEPAM || || 7-chloro-1-(cyclopropylmethyl)-1,3-dihydro-5-phenyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| PYROVALERONE || || 4'-methyl-2-(1-pyrrolidinyl)valerophenone
|-
| SECBUTABARBITAL || || 5-&lt;i&gt;sec&lt;/i&gt;-butyl-5-ethylbarbituric acid
|-
| TEMAZEPAM || || 7-chloro-1,3-dihydro-3-hydroxy-1-methyl-5-phenyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| TETRAZEPAM || || 7-chloro-5-(1-cyclohexen-1-yl)-1,3-dihydro-1-methyl-2&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-1,4-benzodiazepin-2-one
|-
| TRIAZOLAM || || 8-chloro-6-(&lt;i&gt;o&lt;/i&gt;-chlorophenyl)-1-methyl-4&lt;i&gt;H&lt;/i&gt;-&lt;i&gt;s&lt;/i&gt;-triazolo[4,3-&lt;i&gt;a&lt;/i&gt;][1,4]benzodiazepine
|-
| VINYLBITAL || || 5-(1-methylbutyl)-5-vinylbarbituric acid
|-
| ZOLPIDEM || || &lt;i&gt;N&lt;/i&gt;,&lt;i&gt;N&lt;/i&gt;,6-trimethyl-2-p-tolylimidazo[1,2-&lt;i&gt;a&lt;/i&gt;]pyridine-3-acetamide
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;א בתמוז תשל&quot;ב (3 ביולי 1972)
&lt;חתימה&gt; ויקטור שם-טוב שר הבריאות</text>
      <sha1>1v1v99b6zogj9njga9ulgqls86a4hq3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות ממרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468453</id>
    <revision>
      <id>1413929</id>
      <parentid>1406967</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T18:28:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8884" xml:space="preserve">= פרק ז הלכה ז =

'''כיצד דנין בן סורר ומורה מביאין אותו אביו ואמו תחלה לב&quot;ד של שלשה וכו' ומביאין שני עדים שגנב משל אביו וקנה בשר ויין במה שגנב ואכל אותה אכילה האמורה אחר ההתראה וכו' ומלקין אותו כשאר חייבי מלקות וכו' חזר וגנב משל אביו ואכל אכילה זו אביו ואמו מביאין אותו לב&quot;ד של שלשה ועשרים ומביאין שנים וכו' ואחר שמקבלין עדותן בודקין אותו שמא הקיף השער את כל הגיד, אם לא הקיף וכו' גומרין דינו כדרך כל הרוגי ב&quot;ד וסוקלין אותו עכ&quot;ל.'''

  ובכסף משנה שם ז&quot;ל: ״ומ&quot;מ צ&quot;ע במה שלא הצריך לבדוק אם הקיף זקן אלא בעת שרוצים לגמור דינו למיתה למה לא הצריך לבדקו קודם שילקוהו שאם הוא גדול כיון דאינו נעשה בן סורר ומורה לאו בר מלקות הוא״ עכ&quot;ל.

  והנראה לומר בזה, דהנה הרי הא דכתב הרמב&quot;ם דבודקין אותו קודם גמר דינו אם הקיף זקן התחתון אם לא, הלא הוא על פי מה דאיתא ב[[סנהדרין עא ב|סנהדרין דף ע&quot;א ע&quot;ב]] דברח עד שלא נגמר דינו ואח&quot;כ הקיף זקן התחתון פטור משום דאשתני דינו דאי עבד השתא לאו בר קטלא הוא, ועל כן צריכין הב&quot;ד דוקא לבודקו קודם גמר דין אם הקיף זקן אז אם לא. ולפי זה נראה לומר בדעת הרמב&quot;ם, דחלוק דין מלקות מדין מיתה בהך דאשתני דינו, ומשום דכל הנך דינים הנאמרים בבן סורר ומורה, שלא יהא איש ולא אב ועוד הרבה פרטים דבחסר אחד מהם אינו נעשה בן סורר ומורה, עיקרן לענין חיוב מיתה הוא דנאמרו, דעיקר חיובה הוא מדין בן סורר ומורה, ותליא בשם בן סורר ומורה, ועלה קיימי כל הנך דינים, דאי לאו הכי לית ביה שם בן סורר ומורה, אבל חיוב המלקות י&quot;ל דאין זה כלל מדין בן סורר ומורה, ורק משום דעבר על הלאו דלא תאכלו על הדם, והוי ככל חייבי לאוין דעלמא שלוקין, אבל אין זה תלוי בעיקר שם בן סורר ומורה שלו, וממילא דלא קאי עלייהו כל הנך דינים, ונהי דבחסר מהנך פרטי הרי ממילא דלית ביה גם מלקות, ומשום דכל הלאו הרי נאמר שלא יהא בן סורר ומורה הראוי למות ולהסקל, אבל מ&quot;מ עיקר חיוב המלקות לא נאמרו בה כל הנך דיני, ורק דזה ממילא דאינו חייב מלקות רק היכא דעבר על אזהרה דלא תאכלו על הדם, דזה נאמר רק על בן סורר ומורה האמור בתורה בכל פרטיו. ולפ&quot;ז י&quot;ל, דדוקא בהחיוב מיתה הוא דאמרינן דאם הקיף זקן אח&quot;כ ונעשה איש דאשתני דינו ומיפטר, ומשום דהוי דין האמור בעצם חיוב מיתה שלו, דאיש אינו בדין בן סורר ומורה החייב מיתה, משא&quot;כ במלקות, דלא נאמר בה כלל שום דין אם יהא איש או קטן, א&quot;כ ממילא דלא חשוב אשתני דינו בזה שנעשה עתה איש, דלענין דין אשתני דינו בעינן שיהא דין בעצם חיוב המלקות, אבל במאי דהוי רק גרמא בדין חיוב המלקות, לא שייך לדין אשתני דינו להפטר בזה, ועל כן זהו שהשמיט הרמב&quot;ם לענין חיוב המלקות הא דבודקין אותו, משום דבמלקות סגי בבדיקת עדים בשעת התראה, ושוב לא איכפת לן אם הקיף זקן התחתון אם לא, ורק בגמר דין דמיתה דאם הקיף זקן התחתון מיפטר, להכי הוא דפסק שם הרמב&quot;ם דבודקין אותו, וכמו שנתבאר.

  והנה קשה על זה, מהא דבריש פרקין שם אמרינן דהוה ס&quot;ד דכיון דעל שם סופו נהרג גם קטן חייב, ואם נימא דחיוב המלקות לאו משום דין בן סורר ומורה הוא, ורק ככל חייבי לאוין דעלמא, א&quot;כ הלא קטן לאו בר עונשין הוא ומיפטר מיהא ממלקות, וממילא דלא מצינו דין בן סורר ומורה בקטן, דהא אינו נעשה בן סורר ומורה עד שילקה תחלה, וכדכתיב ויסרו אותו, אלא ודאי דגם חיוב מלקות דבן סורר ומורה הוא ג&quot;כ מגזירת הכתוב, ושם בן סורר ומורה הוא שגורם לחייבו במלקות, וממילא דגם לענין חיוב מלקות הוי אישתני דינו כשהקיף זקן התחתון, והדרא קושיית הכסף משנה לדוכתה. אכן נראה, דזה אמת דגם חיוב מלקות הוא מדין בן סורר ומורה, ותלוי בעצם שם בן סורר ומורה, וכדין מיתתו, וממילא דבעינן גם לענין מלקות כל הנך תנאים דבעינן לחיוב מיתה, אבל הא מיהא נראה, דכל הפרשה שנאמרה בבן סורר ומורה דבן ולא איש ולא אב וכולהו תנאים דבן סורר ומורה על חיוב מיתה קיימא, ועלה הוא דנאמר כל יסוד דין שם בן סורר ומורה, ורק דחיוב המלקות האמור בקרא דויסרו אותו הלא נאמר על זה הבן סורר ומורה שהוא בן סורר ומורה לחיוב מיתה, ולזה הוא שחייבה התורה מלקות, אשר על כן לענין הך הילכתא דאשתני דיני' אשתני קטליה עדיין חלוק דין מיתה של בן סורר ומורה מדין מלקות שלו, דדוקא לענין חיוב מיתה, דבה הרי נאמר עיקר הדין והתנאי של בן ולא אב ולא איש, על כן שפיר אמרינן דכשנעשה אב או איש נשתנה דינו, משא&quot;כ לענין חיוב מלקות, דעיקר דינו לאו בשם איש ואב תלי, כי אם ביסוד הדין של בן סורר ומורה האמור במיתה הוא דתלוי חיובו, ובזה לא מצינו שנימא ביה אשתני דינו במאי דפקע מיניה דין בן סורר ומורה, ושפיר אמרינן דבתר חטא אזלינן, ואם הקיף זקן אח&quot;כ ג&quot;כ הרי הוא בחיוב מלקות שלו, ומיושבים היטב דברי הרמב&quot;ם כמו שכתבנו.

  ובאמת דעיקר הך דינא דאשתני דינא אשתני קטלא, דהוא דבר הנאמר בהלכה שיחול דין פטור אחר כך להפקיע ממנו חיובו, הרי לא מצינו זאת רק לגבי חיוב מיתה ולא בשאר חיובים, וליכא למילף מלקות מינה. ועיין בסנהדרין דף ע&quot;א דפריך שם הגמ' על הך דינא דאשתני דינא אשתני קטלא מסיפא דמתני' דאם משנגמר דינו ברח ואח&quot;כ הקיף זקן התחתון חייב, ומשני הגמ' נגמר דינו קאמרת נגמר דינו גברא קטילא הוא, וברמב&quot;ם שם בהל&quot;ט ז&quot;ל: ״שכל מי שנגמר דינו הרי הוא כהרוג ואין לו דם״ עכ&quot;ל, הרי דאי לאו הך טעמא דמיחשב כגברא קטילא גם בהקיף זקן אחר שנגמר דינו היה מיפטר בזה, ואף על גב דכבר נגמר חיובו בגמר דין, והרי הך דינא דגמר דין עושה אותו לגברא קטילא הרי לא שייך רק במיתה, אבל במלקות לא חייל ביה שום דינים על ידי שנגמר דינו למלקות, ואם כן הרי אם נימא גם במלקות הך דינא דאשתני דינא אשתני קטלא, הרי צריך להיות פטור גם באשתני דינו אחר גמר דין, וא&quot;כ הא הוה ליה להרמב&quot;ם למינקט בהדיא הך דינא דאשתני דינא לענין מלקות, משום חידוש דין שבו דמיפטר גם לאחר גמר דין, אלא ודאי דבמלקות ליתא כלל להך דינא דאשתני דינו, דהוא זה פטור האמור רק בחיוב מיתה לבד, וממילא דבהקיף זקן אח&quot;כ הרי הוא בחיובו למלקות, ומיושבים היטב דברי הרמב&quot;ם, וכמו שכתבנו.</text>
      <sha1>1s9z64vx3inpf4q4yttk0rfzamjuvx7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה כריתות ד ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469424</id>
    <revision>
      <id>1413931</id>
      <parentid>1413761</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T18:33:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>מש' א-ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3714" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=3|כריתות|ג|ד|ה}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ד|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;סָפֵק אָכַל חֵלֶב סָפֵק לֹא אָכַל, 
::וַאֲפִלּוּ אָכַל, 
:::סָפֵק יֵשׁ בּוֹ כַּשִּׁיעוּר, סָפֵק שֶׁאֵין בּוֹ, 
:חֵלֶב וְשֻׁמָּן לְפָנָיו, 
::אָכַל אֶת אֶחָד מֵהֶן, 
:::וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, 
:אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, 
::שָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן, 
:::וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזוֹ מֵהֶן שָׁגַג, 
:שַׁבָּת וְיוֹם חֹל, 
::וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּאַחַת מֵהֶן, 
:::וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזוֹ מֵהֶן עָשָׂה, 
::מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ד|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;כְּשֵׁם שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב וְחֵלֶב בְּהֶעְלֵם אֶחָד 
::אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, 
::כָּךְ עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן 
:::אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם אֶחָד. 
:אִם הָיְתָה יְדִיעָה בֵּינְתַיִם, 
::כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵבִיא חַטָּאת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, 
:::כָּךְ הוּא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. 
:כְּשֵׁם שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב וְדָם נוֹתָר וּפִגּוּל בְּהֶעְלֵם אֶחָד 
::חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, 
:::כָּךְ עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. 
:חֵלֶב וְנוֹתָר לְפָנָיו, 
:::אָכַל אֶחָד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶם אָכַל, 
::אִשְׁתּוֹ נִדָּה וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, 
:::שָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזוֹ מֵהֶן שָׁגַג, 
::שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְעָשָׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, 
:::וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן עָשָׂה, 
::רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, 
:::וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. 
:אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: 
::לֹא נֶחְלְקוּ עַל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, 
:::שֶׁהוּא פָּטוּר, 
::שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: 
:::מִקְצָת מְלָאכָה עָשָׂה מֵהַיּוֹם, וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר; 
::וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ? 
::עַל הָעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ הַיּוֹם, 
:::וְאֵין יָדוּעַ אִם בְּשַׁבָּת עָשָׂה, 
:::וְאִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָשָׂה, 
::אוֹ עַל הָעוֹשֶׂה וְאֵין יָדוּעַ מֵעֵין אֵיזוֹ מְלָאכָה עָשָׂה, 
:::רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, 
:::וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. 
:אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: 
::פּוֹטְרוֹ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַף מֵאָשָׁם תָּלוּי:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ד|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;</text>
      <sha1>hhhffdoofqlnnuz20ljuc61q7bdf4y5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/נגעים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469425</id>
    <revision>
      <id>1413980</id>
      <parentid>1413886</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T07:49:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24087" xml:space="preserve">==דיבורא דנגעים==
===פרק א===
'''על ויקרא יג ב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|או [[ביאור:משנה נגעים פרק ז|נגעים ז א-ב:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן, כאשר הנגוע נכנס לגדר מחוייב במצוות הצרעת.}} 
[א] {{צ|וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו}}, מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶהָרות בֶהָרות לבנות}} {{ממ|ויקרא|יג|לח}} 
אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, ושלא באו לכלל 
אלא בהרות שבהם מראות נגעים, שהיו בעכו״ם - ונתגייר, בקטן - ונולד, בקמט - ונגלה, 
בראש ובזקן, בשחין ובמכוה ובקדח {{ב|המורדין|שעדיין לא נרפאו}} 
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת.
{{הע-שמאל|אם מראה הבהרת נעשה לבן פחות או לבן יותר לאחר שהנגוע נכנס לגדר החיוב – שנויה המחלוקת שלפנינו.}}
נשתנו מראיהן - בין להקל בין להחמיר, ר' אלעזר בן עזריה מטהר. 
ר' אליעזר בן חסמא אומר: להקל - טהור, להחמיר - תראה כתחילה. 
רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר - תראה כתחלה, לכך נאמר &quot;אדם כי יהיה&quot;.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את הדין מהדרשה הקודמת, ומחילה אותו גם על מי שהיו מצורעים בזמן ההוראה של דיני הצרעת, שהרי מתן תורה היה גיור של העם כולו. הקל וחומר מזבים נדחה, כי זב לאונסו אינו מטמא, ואילו מצורע לאונסו – כן. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|תוספתא פרה ד ג,]] שלדעת ר' יוסי הגלילי גם הפשטת העור וניתוח העולות לא היה נהוג לפני מתן תורה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בזבים וטימא בנגעים 
מה זבים, פטר בהן לפני הדיבור - אף נגעים, פטר בהם לפני הדיבור. 
[ג] קל וחומר! ומה אם זבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם - פטר בהן לפני הדיבור, 
נגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בזבים, שלא טימא בהם אנוסים - תאמר בנגעים, שטימא בהם אנוסים? 
הואיל וטימא בהם אנוסים - יטמא בהם לפני הדיבור? ת״ל כי &quot;יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. 
{{הע-שמאל|מרבה בהרות שפרחו בכף היד וכדומה, שאין בהם שיער.}}
[ד] &quot;בעור בשרו&quot; מה ת״ל? לפי שנאמר &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
שיכול אין לי אלא מקום שהוא ראוי לגדל שער לבן; מקום שאינו ראוי לגדל שער לבן מנין? 
ת״ל &quot;בעור בשרו&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דרשה אטימולוגית: אם הנגע נראה עמוק או בולט משאר העור – מדובר בנגע.}}
&quot;שאת&quot; - זו שאת. &quot;בהרת&quot; - זו בהרת. &quot;ספחת&quot; - זו שני לשאת. &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - שני לבהרת. 
מה לשון &quot;שאת&quot;? מוגבהת, כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה. 
מה לשון &quot;עמוק&quot;? עמוקה, כמראה חמה שהם עמוקים מן הצל. 
מה לשון &quot;ספחת&quot;? טפילה, שנאמר &quot;ספחיני נא אל אחת הכהונות&quot;. 
{{הע-שמאל|ארבעה מראות הנגעים מצטרפים יחדיו לשיעור גריס לטמא את הנגוע, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|נגעים א ג.]]
הנגע הוא צבע שונה יחסית לשאר העור, ולכן לדעת ת&quot;ק צבע מסוים יכול לטמא אדם אחד ולא אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב|נגעים ב א.]] ר' ישמעאל טוען שלכל עם ישראל צבע עור ניטראלי, ולכן הגרמני והכושי אינם מישראל; ר' עקיבא וחכמים מציעים לצבוע מסביב לנגע בצבע ניטראלי כדי שהבדיקה תהיה אחידה; ר' יוסי מסכים איתם רק להקל, כלומר רק בכושי.}}
&quot;והיה&quot; - מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר. 
&quot;בעור בשרו&quot; - בעור בשר של נראה. מכאן אמרו: בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה.
[ה]  ר׳ ישמעאל אומר: בית ישראל, הריני כפרתן - הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. 
רבי עקיבא אומר: יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. 
מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה כבינוני. 
ר׳ יוסי אומר: כתוב אחד אומר &quot;בעור בשרו&quot; וכתוב אחד אומר &quot;בעור הבשר&quot;, {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר: רואה הגרמני בבשרו להקל - נמצא מקיים &quot;בעור בשרו&quot;. 
והכושי כבינוני להקל - נמצא מקיים &quot;בעור הבשר&quot;. וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני. 
{{הע-שמאל|נגע שאינו מכאיב לבעליו עד שהוא מראה את כאבו לאחרים – אינו נגע. הלכה שאינה מופיעה במשנה או בתוספתא.}}
[ו] &quot;והיה בעור בשרו... נגע&quot; - מלמד שהוא מצטער ממנו. 
ומנין שאף אחרים רואים אותו שהוא מצטער ממנו? ת&quot;ל &quot;לנגע&quot;. 
{{הע-שמאל|נגע מטמא גם כשאינו פושה אם יש בו שיער לבן או מחיה. הטומאה במחיה היא כשהנגע בגודל כגריס, אבל שיעור הנגע בשיער לבן לא פורש, אלא כאן, שנאמר &quot;לנגע צרעת&quot;.}} 
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא! טימא כאן וטימא במחיה, מה מחיה כגריס אף כאן בגריס. 
[ז] לא! אם אמרת במחיה, שהיא צריכה כעדשה - תאמר בשיער לבן, שאין מקום שיער לבן צריך כלום? 
ת&quot;ל &quot;צרעת&quot; - כגריס. 
{{הע-שמאל|כל כהן יכול לראות נגעים, ואפילו אם הכהן הוא בעל מום או שוטה, אבל לא אם הוא חלל. למעשה כל אדם יכול לראות את הנגע, אבל חייב להיות עימו כהן כנ&quot;ל שיבצע את טקסי ההסגר, החילוט או הטיהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
התפיסה המנמיכה את מעמדו של הכהן משתלבת במגמה הפרושית המכונה &quot;דמוקרטיזציה של הידע&quot;, וראו גם [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ח|הוריות ג ח]] וכן [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א,]] סימנים נוספים למאבק של חז&quot;ל מול סמכות הכהנים.}}
[ח] &quot;והובא אל אהרן הכהן&quot; - אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר? ת&quot;ל &quot;הכהן&quot;. 
מנין לרבות בעל מום? ת&quot;ל &quot;מבניו&quot;. או יכול שאני מרבה חללים? ת&quot;ל &quot;הכהנים&quot; - יצאו חללים. 
ומנין לרבות כל ישראל? ת&quot;ל &quot;או אל אחד&quot;. 
[ט] אם סופינו לרבות כל ישראל, מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן. 
הא כיצד? חכם שבישראל רואה את הנגעים 
ואומר לכהן, אעפ&quot;י שוטה: &quot;אמור טמא&quot;, והוא אומר 'טמא'. &quot;אמור טהור&quot;, והוא אומר 'טהור'.
{{הע-שמאל|כאן מרבה הדרשה כהנים בעלי מום אבל ממעטת קרובי משפחה, הפסולים לדון; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה,]] כר' מאיר. ההבדל בין בית דין הדן בענייני הריב לבין ראיית הנגעים הוא בכך שלבית דין צריך שלושה ולראיית הנגע מספיק כהן אחד.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
לפי שנאמר &quot;ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע&quot; - הקיש ריבים לנגעים: מה נגעים במום אף ריבים במום, 
מה ריבים, שלא בקרובים - אף נגעים, שלא בקרובים. 
אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה? ק&quot;ו: אם ממונו בשלשה אינו דין שיהיה גופו בשלשה? 
ת&quot;ל &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot; - מלמד שכהן אחד רואה את הנגעים.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יג ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הכהן צריך להתבונן בנגע היטב לפני שהוא פוסק את הדין. כאן דנים את כל הנגעים כנגעים בעור בצבע בינוני – ראו לעיל פרק א ד, דעת ר' עקיבא.}}
[א]  &quot;וראה הכהן את הנגע&quot; - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה אותו. &quot;בעור הבשר&quot; - הבינוני. 
{{הע-שמאל|יש לראות את גבולות הנגע ואת נקודת הגבול שבינו לבין העור; ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#י|תוספתא נגעים א י.]] ר' יוסי מסיק מכאן שבהרת הסמוכה למקום שאינה יכולה לפשות אליו – טהורה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|נגעים ו ח,]] שאין פיסיון לראש, לזקן, וכן גם לא לכוויות שלא נרפאו.}}
&quot;בעור הבשר&quot; שיהיה רואה כל הבשר עמו כולו כאחד. 
ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת״ל &quot;בעור הבשר&quot;? שיהא כל החוצה לו סמוך לעור הבשר וראוי לפשיון, 
שאם היה סמוך לראש ולזקן, ולשחין ולמכוה ולקדח {{ב|המורדים|שעדיין לא נרפאו}} - אינו טמא. 
{{הע-שמאל|אם צמחו בבהרת שתי שערות לבנות לפחות – הנגע טמא; אבל בתנאי שיצמחו מתול הבהרת ולא על ידה.}}
[ב] &quot;ושער&quot;: מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;בנגע&quot; - להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה ושוכב בתוכו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה י|נגעים ד י-יא.]]}}
&quot;בנגע הפך לבן&quot; - לא הקודם. מכאן אמרו: אם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. 
ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור. ואם ספק - טמא. ר' יהושוע אומר {{ב|כהה.|טימא גם אם היה שיער לבן לפני הבהרת, מתוך ספק.}} 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|תוספתא נגעים ב א.]] ר' מאיר חולק על הדין שהולכים אחרי עיקר השערה, ומטמא אם הלובן הוא בקצה השערה ולא בבסיסה, מחשש מראית עין. לעניין &quot;כשיעור&quot; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]]}}
[ג] &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; - מכאן אמרו: שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין - טהור.
 עיקרם מלבין וראשם משחיר - טמא. 
וכמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר: כל שהוא; וחכמים אומרים: כשיעור. 
רבי מאיר אומר: שלא יהיו בני אדם מדמין שבכולם הם נדונים! אלא חוד שער לבן – מטמא, ושאינו לבן - טהור. 
{{הע-שמאל|השיער המטמא בבהרת הוא דווקא לבן, למרות שבנתק (צרעת הראש והזקן) - מטמא דווקא שיער צהוב.}}
[ד] &quot;לבן&quot; - לא אדום ולא ירוק ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער צהוב? 
ודין הוא: מה אם שער לבן, שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טומאה בנגע, 
שער צהוב, שהיא סימן טומאה בנתק - אינו דין שיהא סימן טומאה בנגע? 
ת״ל &quot;שיער לבן&quot; ולא צהוב. 
{{הע-שמאל|אם יש שיער לבן – הבהרת טמאה, אפילו אם היא אינה נראית עמוקה מהעור, אבל הטומאה בפיסיון היא דווקא באחד מארבעה מראות הנגעים הנראים עמוקים מהעור, ואין מראה כהה יותר מטמא בפישיון.}}
[ה] &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - אין ממשו עמוק. 
&quot;מראה הנגע עמוק&quot; - אין מראה שער לבן עמוק. 
&quot;מראה הנגע&quot; - לרבות לו מראה רביעי. &quot;הוא&quot; - אין לו מראה חמישי. 
{{הע-שמאל|אדם שטמא בצרעת או מוסגר בגללה – אין בודקים לו בהרת במקום אחר בגופו, אלא ממתינים עד שיתרפא ואז בודקים אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א;]] אבל אם עדיין לא נבדק (בלשון המשנה &quot;כתחילה&quot;) - יכול הכהן לראות שני נגעים באותו אדם.}}
[ו] {{צ|ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא}} מה ת&quot;ל? 
לפי שנאמר (פס' יא) &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot;, למדנו שאין מסגירין את המוחלט.
[ז] מנין שאין מחליטין את המוסגר, ואין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט? 
ת&quot;ל &quot;לא  יסגירנו כי טמא&quot; כל שנקרא עליו &quot;טמא&quot; - אין זקוק עליו.
[ח] יכול לא יאמר 'הרי את מוסגר בזה ומוחלט בזה, מוחלט בזה ומוסגר בזה, מוחלט בזה ובזה'? 
ת&quot;ל: {{צ|נגע... וראהו}}, {{צ|צרעת... וראהו}}! 
{{הע-שמאל|הכהן צריך לראות את כל הבהרת בבת אחת, ולכן אין הבהרת מטמאת בראשי איברים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ה|תוספתא נגעים ב ה.]]}}
&quot;וראהו&quot; - כולו כאחת. שאם היה בראש חוטמו שופע הילך והילך, בראש אצבעו שופע הילך והילך - אינו טמא. 
[ט]  מיכן אמרו: עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: 
ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. 
ר׳ יהודה אומר: אף של איש. ר״א אומר: היבולות והדלדולים והמסמרות - אינן מטמאים משום מחיה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|תוספתא נגעים ג ד.]] ר' עקיבא מסיק מהדין המוכר, שאם תלש את הסימנים לפני שראה אותו הכהן, הכהן אינו מטמא אותו – שגם אם עבר ועשה כך בימי ההסגר שלו אין הכהן מטמא אותו; אבל מצורע מוחלט שתלש את סימני הצרעת אינו נטהר.}}
[י]  &quot;וטמא אותו&quot; - אותו הוא מטמא, ואינו מטמא את התולש סימני טומאה מתוך נגעו עד שלא בא אצל הכהן. 
אמר ר&quot;ע: שאלתי את ר' ישמעאל ואת ר' יהושיע בהולכים לנדבת: תוך הסגירו מהו? 
אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן - טהור, לאחר חלוטו - טמא. 
התחלתי להביא להם ראיות: מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור? לא מפני שלא ראה כהן סימני טומאה? 
אף בתוך הסגרו, טהור עד שיטמאנו הכהן. 
לישנא אחרינא: א׳ עומד לפני הכהן וא' עומד בתוך הסגרו - טהור, עד שיטמאנו הכהן. 
אמרו לו: יפה אתה אומר! 
{{הע-שמאל|אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו - טהור לכל הדעות.}}
מאימתי הוא טהרתו? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע א׳ ויטהר ממנו. 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או תתמעט בהרתו מכגריס
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יג ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרבה את השאת וכן את שני מראות הנגעים הבאים מהמילה &quot;ואם&quot;.}} 
[א] &quot;בהרת לבנה&quot; - אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן &quot;שאת לבנה&quot; {{ממ|ויקרא יג י}}. 
ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל &quot;'''ואם בהרת'''&quot;.
{{הע-שמאל|השאת הלבנה היא הלבנה ביותר מבין הארבע, למרות שבפס' ב מנויות גם הספחת והבהרת. השאת היא לבנה כשלג.}}
[ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? 
ת״ל &quot;לבנה היא&quot; היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר &quot;והנה מרים מצורעת כשלג&quot;.
{{כל מראה בהיר יותר מהבוהק, המתואר &quot;בהרות '''כהות''' לבנות&quot; הוא טמא, כלומר אפילו לבן כקרום ביצה או כצמר לבן טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א-ב.]] הדרשה עוסקת גם בבהרת האדמדמה (ורודה) ומתארת את כל מראות הנגעים הלבנים והורודים.}}
[ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים, ושאר כל המראות יהיו טהורים? 
ת&quot;ל &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לט}}, ממנו ולמעלה טמא.
[ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳ - בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. 
השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן - דברי ר' מאיר; 
וחכמים אומרים: השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה.
[ה] הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד - כדם המזוג בחלב, דברי ר׳ ישמעאל. 
ר' עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה, ושל סיד דיהא הימינה!
{{הע-שמאל|תנאים שונים מגדילים את מספר מראות הנגעים.}}
[ו]  ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה. 
עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]] לדעת ר' עקיבא אין משמעות הלכתית למספר המראות, אלא הגדרותיהם מפגינות את חכמת וכושר ההבחנה של החכם הבודק אותם.}}
א&quot;ר יוסי, שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר&quot;ע, א״ל: מפני מה אמרו &quot;מראות נגעים ב׳ שהם ד׳&quot;? 
אמר לו: אם לא, מה יאמרו? א״ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא, ומצטרפים זה עם זה'
אמר לו: מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם - לא יראה את הנגעים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ו|נגעים ד ו,]] בדעת ר' שמעון: אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפיסיון, ולכן מטהר; ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן – הוא מטהר כי השיער הלבן לא צמח בבהרת; חכמים מטמאים בשני המקרים, כי אינם דורשים את הפסוק כדרישה שהבהרת תקדום לשיער אלא שיהיה שיער לבן בבהרת.
בפיסקה ח הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה, אבל אין לטמא אותה ללא פיסיון.}}
[ז] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - לא שיער מחיתה. 
כיצד? בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן בתוך המחיה. 
הלכה מחיה - טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן - טמאה משום המחיה. 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. 
אמרו לו: והלא כבר נאמר &quot;ושיער בנגע הפך לבן&quot; - נגע זה בכל מקום.
[ח] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - ולא שער מקצתה. 
כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת. 
הלכה המחיה - טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן - טמא משום המחיה . 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס - שהוא טמא. 
{{הע-שמאל|בהרת כגריס דורשת הסגר, ולמרות שצמח בה שיער שחור – השיער אינו נחשב כמקטין את הבהרת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]] כאן מסופר על הדרך שבה הוכיח זאת ר' יוסי לתלמידיו.}}
[ט] &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot; - הא אם יש בה שער שחור - אינו ממעטה.
שאלו התלמידים את ר' יוסי: בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? 
אמר להם: בהרת ובה שיער לבן, חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהיא סימן טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו סימן טומאה? 
אמר להם: הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה, אלא שתים? 
חוששים אנו על {{ב|המותר,|שאר שמונה השערות}} שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהוא מין טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו מין טומאה? 
אמר להם: {{ב|אף שיער שחור הופך|אם השיער השחור הופך ללבן}} -  והוא מין טומאה! 
ואומר &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot;; הא יש בה שיער שחור - אינו ממעטה 
{{הע-שמאל|שני הסגרים; כאן מתואר הראשון ובפס' ה – השני.}}
&quot;והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים&quot; - תחלה
}}</text>
      <sha1>9bb6wuj2wdzrqpbciulgkppevrlyhye</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413981</id>
      <parentid>1413980</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T07:51:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24101" xml:space="preserve">==דיבורא דנגעים==
===פרק א===
'''על ויקרא יג ב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|או [[ביאור:משנה נגעים פרק ז|נגעים ז א-ב:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן, כאשר הנגוע נכנס לגדר מחוייב במצוות הצרעת.}} 
[א] {{צ|וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו}}, מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶהָרות בֶהָרות לבנות}} {{ממ|ויקרא|יג|לח}} 
אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, ושלא באו לכלל 
אלא בהרות שבהם מראות נגעים, שהיו בעכו״ם - ונתגייר, בקטן - ונולד, בקמט - ונגלה, 
בראש ובזקן, בשחין ובמכוה ובקדח {{ב|המורדין|שעדיין לא נרפאו}} 
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת.
{{הע-שמאל|אם מראה הבהרת נעשה לבן פחות או לבן יותר לאחר שהנגוע נכנס לגדר החיוב – שנויה המחלוקת שלפנינו.}}
נשתנו מראיהן - בין להקל בין להחמיר, ר' אלעזר בן עזריה מטהר. 
ר' אליעזר בן חסמא אומר: להקל - טהור, להחמיר - תראה כתחילה. 
רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר - תראה כתחלה, לכך נאמר &quot;אדם כי יהיה&quot;.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את הדין מהדרשה הקודמת, ומחילה אותו גם על מי שהיו מצורעים בזמן ההוראה של דיני הצרעת, שהרי מתן תורה היה גיור של העם כולו. הקל וחומר מזבים נדחה, כי זב לאונסו אינו מטמא, ואילו מצורע לאונסו – כן. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|תוספתא פרה ד ג,]] שלדעת ר' יוסי הגלילי גם הפשטת העור וניתוח העולות לא היה נהוג לפני מתן תורה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בזבים וטימא בנגעים 
מה זבים, פטר בהן לפני הדיבור - אף נגעים, פטר בהם לפני הדיבור. 
[ג] קל וחומר! ומה אם זבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם - פטר בהן לפני הדיבור, 
נגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בזבים, שלא טימא בהם אנוסים - תאמר בנגעים, שטימא בהם אנוסים? 
הואיל וטימא בהם אנוסים - יטמא בהם לפני הדיבור? ת״ל כי &quot;יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. 
{{הע-שמאל|מרבה בהרות שפרחו בכף היד וכדומה, שאין בהם שיער.}}
[ד] &quot;בעור בשרו&quot; מה ת״ל? לפי שנאמר &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
שיכול אין לי אלא מקום שהוא ראוי לגדל שער לבן; מקום שאינו ראוי לגדל שער לבן מנין? 
ת״ל &quot;בעור בשרו&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דרשה אטימולוגית: אם הנגע נראה עמוק או בולט משאר העור – מדובר בנגע.}}
&quot;שאת&quot; - זו שאת. &quot;בהרת&quot; - זו בהרת. &quot;ספחת&quot; - זו שני לשאת. &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - שני לבהרת. 
מה לשון &quot;שאת&quot;? מוגבהת, כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה. 
מה לשון &quot;עמוק&quot;? עמוקה, כמראה חמה שהם עמוקים מן הצל. 
מה לשון &quot;ספחת&quot;? טפילה, שנאמר &quot;ספחיני נא אל אחת הכהונות&quot;. 
{{הע-שמאל|ארבעה מראות הנגעים מצטרפים יחדיו לשיעור גריס לטמא את הנגוע, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|נגעים א ג.]]
הנגע הוא צבע שונה יחסית לשאר העור, ולכן לדעת ת&quot;ק צבע מסוים יכול לטמא אדם אחד ולא אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב|נגעים ב א.]] ר' ישמעאל טוען שלכל עם ישראל צבע עור ניטראלי, ולכן הגרמני והכושי אינם מישראל; ר' עקיבא וחכמים מציעים לצבוע מסביב לנגע בצבע ניטראלי כדי שהבדיקה תהיה אחידה; ר' יוסי מסכים איתם רק להקל, כלומר רק בכושי.}}
&quot;והיה&quot; - מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר. 
&quot;בעור בשרו&quot; - בעור בשר של נראה. מכאן אמרו: בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה.
[ה]  ר׳ ישמעאל אומר: בית ישראל, הריני כפרתן - הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. 
רבי עקיבא אומר: יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. 
מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה כבינוני. 
ר׳ יוסי אומר: כתוב אחד אומר &quot;בעור בשרו&quot; וכתוב אחד אומר &quot;בעור הבשר&quot;, {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר: רואה הגרמני בבשרו להקל - נמצא מקיים &quot;בעור בשרו&quot;. 
והכושי כבינוני להקל - נמצא מקיים &quot;בעור הבשר&quot;. וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני. 
{{הע-שמאל|נגע שאינו מכאיב לבעליו עד שהוא מראה את כאבו לאחרים – אינו נגע. הלכה שאינה מופיעה במשנה או בתוספתא.}}
[ו] &quot;והיה בעור בשרו... נגע&quot; - מלמד שהוא מצטער ממנו. 
ומנין שאף אחרים רואים אותו שהוא מצטער ממנו? ת&quot;ל &quot;לנגע&quot;. 
{{הע-שמאל|נגע מטמא גם כשאינו פושה אם יש בו שיער לבן או מחיה. הטומאה במחיה היא כשהנגע בגודל כגריס, אבל שיעור הנגע בשיער לבן לא פורש, אלא כאן, שנאמר &quot;לנגע צרעת&quot;.}} 
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא! טימא כאן וטימא במחיה, מה מחיה כגריס אף כאן בגריס. 
[ז] לא! אם אמרת במחיה, שהיא צריכה כעדשה - תאמר בשיער לבן, שאין מקום שיער לבן צריך כלום? 
ת&quot;ל &quot;צרעת&quot; - כגריס. 
{{הע-שמאל|כל כהן יכול לראות נגעים, ואפילו אם הכהן הוא בעל מום או שוטה, אבל לא אם הוא חלל. למעשה כל אדם יכול לראות את הנגע, אבל חייב להיות עימו כהן כנ&quot;ל שיבצע את טקסי ההסגר, החילוט או הטיהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
התפיסה המנמיכה את מעמדו של הכהן משתלבת במגמה הפרושית המכונה &quot;דמוקרטיזציה של הידע&quot;, וראו גם [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ח|הוריות ג ח]] וכן [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א,]] סימנים נוספים למאבק של חז&quot;ל מול סמכות הכהנים.}}
[ח] &quot;והובא אל אהרן הכהן&quot; - אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר? ת&quot;ל &quot;הכהן&quot;. 
מנין לרבות בעל מום? ת&quot;ל &quot;מבניו&quot;. או יכול שאני מרבה חללים? ת&quot;ל &quot;הכהנים&quot; - יצאו חללים. 
ומנין לרבות כל ישראל? ת&quot;ל &quot;או אל אחד&quot;. 
[ט] אם סופינו לרבות כל ישראל, מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן. 
הא כיצד? חכם שבישראל רואה את הנגעים 
ואומר לכהן, אעפ&quot;י שוטה: &quot;אמור טמא&quot;, והוא אומר 'טמא'. &quot;אמור טהור&quot;, והוא אומר 'טהור'.
{{הע-שמאל|כאן מרבה הדרשה כהנים בעלי מום אבל ממעטת קרובי משפחה, הפסולים לדון; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה,]] כר' מאיר. ההבדל בין בית דין הדן בענייני הריב לבין ראיית הנגעים הוא בכך שלבית דין צריך שלושה ולראיית הנגע מספיק כהן אחד.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
לפי שנאמר &quot;ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע&quot; - הקיש ריבים לנגעים: מה נגעים במום אף ריבים במום, 
מה ריבים, שלא בקרובים - אף נגעים, שלא בקרובים. 
אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה? ק&quot;ו: אם ממונו בשלשה אינו דין שיהיה גופו בשלשה? 
ת&quot;ל &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot; - מלמד שכהן אחד רואה את הנגעים.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יג ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הכהן צריך להתבונן בנגע היטב לפני שהוא פוסק את הדין. כאן דנים את כל הנגעים כנגעים בעור בצבע בינוני – ראו לעיל פרק א ד, דעת ר' עקיבא.}}
[א]  &quot;וראה הכהן את הנגע&quot; - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה אותו. &quot;בעור הבשר&quot; - הבינוני. 
{{הע-שמאל|יש לראות את גבולות הנגע ואת נקודת הגבול שבינו לבין העור; ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#י|תוספתא נגעים א י.]] ר' יוסי מסיק מכאן שבהרת הסמוכה למקום שאינה יכולה לפשות אליו – טהורה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|נגעים ו ח,]] שאין פיסיון לראש, לזקן, וכן גם לא לכוויות שלא נרפאו.}}
&quot;בעור הבשר&quot; שיהיה רואה כל הבשר עמו כולו כאחד. 
ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת״ל &quot;בעור הבשר&quot;? שיהא כל החוצה לו סמוך לעור הבשר וראוי לפשיון, 
שאם היה סמוך לראש ולזקן, ולשחין ולמכוה ולקדח {{ב|המורדים|שעדיין לא נרפאו}} - אינו טמא. 
{{הע-שמאל|אם צמחו בבהרת שתי שערות לבנות לפחות – הנגע טמא; אבל בתנאי שיצמחו מתול הבהרת ולא על ידה.}}
[ב] &quot;ושער&quot;: מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;בנגע&quot; - להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה ושוכב בתוכו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה י|נגעים ד י-יא.]]}}
&quot;בנגע הפך לבן&quot; - לא הקודם. מכאן אמרו: אם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. 
ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור. ואם ספק - טמא. ר' יהושוע אומר {{ב|כהה.|טימא גם אם היה שיער לבן לפני הבהרת, מתוך ספק.}} 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|תוספתא נגעים ב א.]] ר' מאיר חולק על הדין שהולכים אחרי עיקר השערה, ומטמא אם הלובן הוא בקצה השערה ולא בבסיסה, מחשש מראית עין. לעניין &quot;כשיעור&quot; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]]}}
[ג] &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; - מכאן אמרו: שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין - טהור.
 עיקרם מלבין וראשם משחיר - טמא. 
וכמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר: כל שהוא; וחכמים אומרים: כשיעור. 
רבי מאיר אומר: שלא יהיו בני אדם מדמין שבכולם הם נדונים! אלא חוד שער לבן – מטמא, ושאינו לבן - טהור. 
{{הע-שמאל|השיער המטמא בבהרת הוא דווקא לבן, למרות שבנתק (צרעת הראש והזקן) - מטמא דווקא שיער צהוב.}}
[ד] &quot;לבן&quot; - לא אדום ולא ירוק ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער צהוב? 
ודין הוא: מה אם שער לבן, שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טומאה בנגע, 
שער צהוב, שהיא סימן טומאה בנתק - אינו דין שיהא סימן טומאה בנגע? 
ת״ל &quot;שיער לבן&quot; ולא צהוב. 
{{הע-שמאל|אם יש שיער לבן – הבהרת טמאה, אפילו אם היא אינה נראית עמוקה מהעור, אבל הטומאה בפיסיון היא דווקא באחד מארבעה מראות הנגעים הנראים עמוקים מהעור, ואין מראה כהה יותר מטמא בפישיון.}}
[ה] &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - אין ממשו עמוק. 
&quot;מראה הנגע עמוק&quot; - אין מראה שער לבן עמוק. 
&quot;מראה הנגע&quot; - לרבות לו מראה רביעי. &quot;הוא&quot; - אין לו מראה חמישי. 
{{הע-שמאל|אדם שטמא בצרעת או מוסגר בגללה – אין בודקים לו בהרת במקום אחר בגופו, אלא ממתינים עד שיתרפא ואז בודקים אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א;]] אבל אם עדיין לא נבדק (בלשון המשנה &quot;כתחילה&quot;) - יכול הכהן לראות שני נגעים באותו אדם.}}
[ו] {{צ|ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא}} מה ת&quot;ל? 
לפי שנאמר (פס' יא) &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot;, למדנו שאין מסגירין את המוחלט.
[ז] מנין שאין מחליטין את המוסגר, ואין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט? 
ת&quot;ל &quot;לא  יסגירנו כי טמא&quot; כל שנקרא עליו &quot;טמא&quot; - אין זקוק עליו.
[ח] יכול לא יאמר 'הרי את מוסגר בזה ומוחלט בזה, מוחלט בזה ומוסגר בזה, מוחלט בזה ובזה'? 
ת&quot;ל: {{צ|נגע... וראהו}}, {{צ|צרעת... וראהו}}! 
{{הע-שמאל|הכהן צריך לראות את כל הבהרת בבת אחת, ולכן אין הבהרת מטמאת בראשי איברים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ה|תוספתא נגעים ב ה.]]}}
&quot;וראהו&quot; - כולו כאחת. שאם היה בראש חוטמו שופע הילך והילך, בראש אצבעו שופע הילך והילך - אינו טמא. 
[ט]  מיכן אמרו: עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: 
ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. 
ר׳ יהודה אומר: אף של איש. ר״א אומר: היבולות והדלדולים והמסמרות - אינן מטמאים משום מחיה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|תוספתא נגעים ג ד.]] ר' עקיבא מסיק מהדין המוכר, שאם תלש את הסימנים לפני שראה אותו הכהן, הכהן אינו מטמא אותו – שגם אם עבר ועשה כך בימי ההסגר שלו אין הכהן מטמא אותו; אבל מצורע מוחלט שתלש את סימני הצרעת אינו נטהר.}}
[י]  &quot;וטמא אותו&quot; - אותו הוא מטמא, ואינו מטמא את התולש סימני טומאה מתוך נגעו עד שלא בא אצל הכהן. 
אמר ר&quot;ע: שאלתי את ר' ישמעאל ואת ר' יהושיע בהולכים לנדבת: תוך הסגירו מהו? 
אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן - טהור, לאחר חלוטו - טמא. 
התחלתי להביא להם ראיות: מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור? לא מפני שלא ראה כהן סימני טומאה? 
אף בתוך הסגרו, טהור עד שיטמאנו הכהן. 
לישנא אחרינא: א׳ עומד לפני הכהן וא' עומד בתוך הסגרו - טהור, עד שיטמאנו הכהן. 
אמרו לו: יפה אתה אומר! 
{{הע-שמאל|אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו - טהור לכל הדעות.}}
מאימתי הוא טהרתו? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע א׳ ויטהר ממנו. 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או תתמעט בהרתו מכגריס
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יג ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרבה את השאת וכן את שני מראות הנגעים הבאים מהמילה &quot;ואם&quot;.}} 
[א] &quot;בהרת לבנה&quot; - אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן &quot;שאת לבנה&quot; {{ממ|ויקרא יג י}}. 
ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל &quot;'''ואם בהרת'''&quot;.
{{הע-שמאל|השאת הלבנה היא הלבנה ביותר מבין הארבע, למרות שבפס' ב מנויות גם הספחת והבהרת. השאת היא לבנה כשלג.}}
[ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? 
ת״ל &quot;לבנה היא&quot; היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר &quot;והנה מרים מצורעת כשלג&quot;.
{{הע-שמאל|כל מראה בהיר יותר מהבוהק, המתואר &quot;בהרות '''כהות''' לבנות&quot; הוא טמא, כלומר אפילו לבן כקרום ביצה או כצמר לבן טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א-ב.]] הדרשה עוסקת גם בבהרת האדמדמה (ורודה) ומתארת את כל מראות הנגעים הלבנים והורודים.}}
[ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים, ושאר כל המראות יהיו טהורים? 
ת&quot;ל &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לט}}, ממנו ולמעלה טמא.
[ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳ - בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. 
השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן - דברי ר' מאיר; 
וחכמים אומרים: השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה.
[ה] הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד - כדם המזוג בחלב, דברי ר׳ ישמעאל. 
ר' עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה, ושל סיד דיהא הימינה!
{{הע-שמאל|תנאים שונים מגדילים את מספר מראות הנגעים.}}
[ו]  ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה. 
עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]] לדעת ר' עקיבא אין משמעות הלכתית למספר המראות, אלא הגדרותיהם מפגינות את חכמת וכושר ההבחנה של החכם הבודק אותם.}}
א&quot;ר יוסי, שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר&quot;ע, א״ל: מפני מה אמרו &quot;מראות נגעים ב׳ שהם ד׳&quot;? 
אמר לו: אם לא, מה יאמרו? א״ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא, ומצטרפים זה עם זה'
אמר לו: מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם - לא יראה את הנגעים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ו|נגעים ד ו,]] בדעת ר' שמעון: אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפיסיון, ולכן מטהר; ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן – הוא מטהר כי השיער הלבן לא צמח בבהרת; חכמים מטמאים בשני המקרים, כי אינם דורשים את הפסוק כדרישה שהבהרת תקדום לשיער אלא שיהיה שיער לבן בבהרת.
בפיסקה ח הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה, אבל אין לטמא אותה ללא פיסיון.}}
[ז] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - לא שיער מחיתה. 
כיצד? בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן בתוך המחיה. 
הלכה מחיה - טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן - טמאה משום המחיה. 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. 
אמרו לו: והלא כבר נאמר &quot;ושיער בנגע הפך לבן&quot; - נגע זה בכל מקום.
[ח] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - ולא שער מקצתה. 
כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת. 
הלכה המחיה - טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן - טמא משום המחיה . 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס - שהוא טמא. 
{{הע-שמאל|בהרת כגריס דורשת הסגר, ולמרות שצמח בה שיער שחור – השיער אינו נחשב כמקטין את הבהרת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]] כאן מסופר על הדרך שבה הוכיח זאת ר' יוסי לתלמידיו.}}
[ט] &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot; - הא אם יש בה שער שחור - אינו ממעטה.
שאלו התלמידים את ר' יוסי: בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? 
אמר להם: בהרת ובה שיער לבן, חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהיא סימן טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו סימן טומאה? 
אמר להם: הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה, אלא שתים? 
חוששים אנו על {{ב|המותר,|שאר שמונה השערות}} שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהוא מין טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו מין טומאה? 
אמר להם: {{ב|אף שיער שחור הופך|אם השיער השחור הופך ללבן}} -  והוא מין טומאה! 
ואומר &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot;; הא יש בה שיער שחור - אינו ממעטה 
{{הע-שמאל|שני הסגרים; כאן מתואר הראשון ובפס' ה – השני.}}
&quot;והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים&quot; - תחלה
}}</text>
      <sha1>fe4yxmbkhhv9yiv17cz4btbn6c05a7l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413995</id>
      <parentid>1413981</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T09:19:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24149" xml:space="preserve">==דיבורא דנגעים==
===פרק א===
'''על ויקרא יג ב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|או [[ביאור:משנה נגעים פרק ז|נגעים ז א-ב:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן, כאשר הנגוע נכנס לגדר מחוייב במצוות הצרעת.}} 
[א] {{צ|וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו}}, מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶהָרות בֶהָרות לבנות}} {{ממ|ויקרא|יג|לח}} 
אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, ושלא באו לכלל 
אלא בהרות שבהם מראות נגעים, שהיו בעכו״ם - ונתגייר, בקטן - ונולד, בקמט - ונגלה, 
בראש ובזקן, בשחין ובמכוה ובקדח {{ב|המורדין|שעדיין לא נרפאו}} 
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת.
{{הע-שמאל|אם מראה הבהרת נעשה לבן פחות או לבן יותר לאחר שהנגוע נכנס לגדר החיוב – שנויה המחלוקת שלפנינו.}}
נשתנו מראיהן - בין להקל בין להחמיר, ר' אלעזר בן עזריה מטהר. 
ר' אליעזר בן חסמא אומר: להקל - טהור, להחמיר - תראה כתחילה. 
רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר - תראה כתחלה, לכך נאמר &quot;אדם כי יהיה&quot;.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את הדין מהדרשה הקודמת, ומחילה אותו גם על מי שהיו מצורעים בזמן ההוראה של דיני הצרעת, שהרי מתן תורה היה גיור של העם כולו. הקל וחומר מזבים נדחה, כי זב לאונסו אינו מטמא, ואילו מצורע לאונסו – כן. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|תוספתא פרה ד ג,]] שלדעת ר' יוסי הגלילי גם הפשטת העור וניתוח העולות לא היה נהוג לפני מתן תורה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בזבים וטימא בנגעים 
מה זבים, פטר בהן לפני הדיבור - אף נגעים, פטר בהם לפני הדיבור. 
[ג] קל וחומר! ומה אם זבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם - פטר בהן לפני הדיבור, 
נגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בזבים, שלא טימא בהם אנוסים - תאמר בנגעים, שטימא בהם אנוסים? 
הואיל וטימא בהם אנוסים - יטמא בהם לפני הדיבור? ת״ל כי &quot;יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. 
{{הע-שמאל|מרבה בהרות שפרחו בכף היד וכדומה, שאין בהם שיער.}}
[ד] &quot;בעור בשרו&quot; מה ת״ל? לפי שנאמר &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
שיכול אין לי אלא מקום שהוא ראוי לגדל שער לבן; מקום שאינו ראוי לגדל שער לבן מנין? 
ת״ל &quot;בעור בשרו&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דרשה אטימולוגית: אם הנגע נראה עמוק או בולט משאר העור – מדובר בנגע.}}
&quot;שאת&quot; - זו שאת. &quot;בהרת&quot; - זו בהרת. &quot;ספחת&quot; - זו שני לשאת. &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - שני לבהרת. 
מה לשון &quot;שאת&quot;? מוגבהת, כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה. 
מה לשון &quot;עמוק&quot;? עמוקה, כמראה חמה שהם עמוקים מן הצל. 
מה לשון &quot;ספחת&quot;? טפילה, שנאמר &quot;ספחיני נא אל אחת הכהונות&quot;. 
{{הע-שמאל|ארבעה מראות הנגעים מצטרפים יחדיו לשיעור גריס לטמא את הנגוע, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|נגעים א ג.]]
הנגע הוא צבע שונה יחסית לשאר העור, ולכן לדעת ת&quot;ק צבע מסוים יכול לטמא אדם אחד ולא אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב|נגעים ב א.]] ר' ישמעאל טוען שלכל עם ישראל צבע עור ניטראלי, ולכן הגרמני והכושי אינם מישראל; ר' עקיבא וחכמים מציעים לצבוע מסביב לנגע בצבע ניטראלי כדי שהבדיקה תהיה אחידה; ר' יוסי מסכים איתם רק להקל, כלומר רק בכושי.}}
&quot;והיה&quot; - מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר. 
&quot;בעור בשרו&quot; - בעור בשר של נראה. מכאן אמרו: בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה.
[ה]  ר׳ ישמעאל אומר: בית ישראל, הריני כפרתן - הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. 
רבי עקיבא אומר: יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. 
מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה כבינוני. 
ר׳ יוסי אומר: כתוב אחד אומר &quot;בעור בשרו&quot; וכתוב אחד אומר &quot;בעור הבשר&quot;, {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר: רואה הגרמני בבשרו להקל - נמצא מקיים &quot;בעור בשרו&quot;. 
והכושי כבינוני להקל - נמצא מקיים &quot;בעור הבשר&quot;. וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני. 
{{הע-שמאל|נגע שאינו מכאיב לבעליו עד שהוא מראה את כאבו לאחרים – אינו נגע. הלכה שאינה מופיעה במשנה או בתוספתא.}}
[ו] &quot;והיה בעור בשרו... נגע&quot; - מלמד שהוא מצטער ממנו. 
ומנין שאף אחרים רואים אותו שהוא מצטער ממנו? ת&quot;ל &quot;לנגע&quot;. 
{{הע-שמאל|נגע מטמא גם כשאינו פושה אם יש בו שיער לבן או מחיה. הטומאה במחיה היא כשהנגע בגודל כגריס, אבל שיעור הנגע בשיער לבן לא פורש, אלא כאן, שנאמר &quot;לנגע צרעת&quot;.}} 
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא! טימא כאן וטימא במחיה, מה מחיה כגריס אף כאן בגריס. 
[ז] לא! אם אמרת במחיה, שהיא צריכה כעדשה - תאמר בשיער לבן, שאין מקום שיער לבן צריך כלום? 
ת&quot;ל &quot;צרעת&quot; - כגריס. 
{{הע-שמאל|כל כהן יכול לראות נגעים, ואפילו אם הכהן הוא בעל מום או שוטה, אבל לא אם הוא חלל. למעשה כל אדם יכול לראות את הנגע, אבל חייב להיות עימו כהן כנ&quot;ל שיבצע את טקסי ההסגר, החילוט או הטיהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
התפיסה המנמיכה את מעמדו של הכהן משתלבת במגמה הפרושית המכונה &quot;דמוקרטיזציה של הידע&quot;, וראו גם [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ח|הוריות ג ח]] וכן [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א,]] סימנים נוספים למאבק של חז&quot;ל מול סמכות הכהנים.}}
[ח] &quot;והובא אל אהרן הכהן&quot; - אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר? ת&quot;ל &quot;הכהן&quot;. 
מנין לרבות בעל מום? ת&quot;ל &quot;מבניו&quot;. או יכול שאני מרבה חללים? ת&quot;ל &quot;הכהנים&quot; - יצאו חללים. 
ומנין לרבות כל ישראל? ת&quot;ל &quot;או אל אחד&quot;. 
[ט] אם סופינו לרבות כל ישראל, מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן. 
הא כיצד? חכם שבישראל רואה את הנגעים 
ואומר לכהן, אעפ&quot;י שוטה: &quot;אמור טמא&quot;, והוא אומר 'טמא'. &quot;אמור טהור&quot;, והוא אומר 'טהור'.
{{הע-שמאל|כאן מרבה הדרשה כהנים בעלי מום אבל ממעטת קרובי משפחה, הפסולים לדון; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה,]] כר' מאיר. ההבדל בין בית דין הדן בענייני הריב לבין ראיית הנגעים הוא בכך שלבית דין צריך שלושה ולראיית הנגע מספיק כהן אחד.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
לפי שנאמר &quot;ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע&quot; - הקיש ריבים לנגעים: מה נגעים במום אף ריבים במום, 
מה ריבים, שלא בקרובים - אף נגעים, שלא בקרובים. 
אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה? ק&quot;ו: אם ממונו בשלשה אינו דין שיהיה גופו בשלשה? 
ת&quot;ל &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot; - מלמד שכהן אחד רואה את הנגעים.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יג ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הכהן צריך להתבונן בנגע היטב לפני שהוא פוסק את הדין. כאן דנים את כל הנגעים כנגעים בעור בצבע בינוני – ראו לעיל פרק א ד, דעת ר' עקיבא.}}
[א]  &quot;וראה הכהן את הנגע&quot; - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה אותו. &quot;בעור הבשר&quot; - הבינוני. 
{{הע-שמאל|יש לראות את גבולות הנגע ואת נקודת הגבול שבינו לבין העור; ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#י|תוספתא נגעים א י.]] ר' יוסי מסיק מכאן שבהרת הסמוכה למקום שאינה יכולה לפשות אליו – טהורה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|נגעים ו ח,]] שאין פיסיון לראש, לזקן, וכן גם לא לכוויות שלא נרפאו.}}
&quot;בעור הבשר&quot; שיהיה רואה כל הבשר עמו כולו כאחד. 
ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת״ל &quot;בעור הבשר&quot;? שיהא כל החוצה לו סמוך לעור הבשר וראוי לפשיון, 
שאם היה סמוך לראש ולזקן, ולשחין ולמכוה ולקדח {{ב|המורדים|שעדיין לא נרפאו}} - אינו טמא. 
{{הע-שמאל|אם צמחו בבהרת שתי שערות לבנות לפחות – הנגע טמא; אבל בתנאי שיצמחו מתול הבהרת ולא על ידה.}}
[ב] &quot;ושער&quot;: מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;בנגע&quot; - להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה ושוכב בתוכו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה י|נגעים ד י-יא.]]}}
&quot;בנגע הפך לבן&quot; - לא הקודם. מכאן אמרו: אם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. 
ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור. ואם ספק - טמא. ר' יהושוע אומר {{ב|כהה.|טימא גם אם היה שיער לבן לפני הבהרת, מתוך ספק.}} 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|תוספתא נגעים ב א.]] ר' מאיר חולק על הדין שהולכים אחרי עיקר השערה, ומטמא אם הלובן הוא בקצה השערה ולא בבסיסה, מחשש מראית עין. לעניין &quot;כשיעור&quot; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]]}}
[ג] &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; - מכאן אמרו: שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין - טהור.
 עיקרם מלבין וראשם משחיר - טמא. 
וכמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר: כל שהוא; וחכמים אומרים: כשיעור. 
רבי מאיר אומר: שלא יהיו בני אדם מדמין שבכולם הם נדונים! אלא חוד שער לבן – מטמא, ושאינו לבן - טהור. 
{{הע-שמאל|השיער המטמא בבהרת הוא דווקא לבן, למרות שבנתק (צרעת הראש והזקן) - מטמא דווקא שיער צהוב.}}
[ד] &quot;לבן&quot; - לא אדום ולא ירוק ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער צהוב? 
ודין הוא: מה אם שער לבן, שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טומאה בנגע, 
שער צהוב, שהיא סימן טומאה בנתק - אינו דין שיהא סימן טומאה בנגע? 
ת״ל &quot;שיער לבן&quot; ולא צהוב. 
{{הע-שמאל|אם יש שיער לבן – הבהרת טמאה, אפילו אם היא אינה נראית עמוקה מהעור, אבל הטומאה בפיסיון היא דווקא באחד מארבעה מראות הנגעים הנראים עמוקים מהעור, ואין מראה כהה יותר מטמא בפישיון.}}
[ה] &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - אין ממשו עמוק. 
&quot;מראה הנגע עמוק&quot; - אין מראה שער לבן עמוק. 
&quot;מראה הנגע&quot; - לרבות לו מראה רביעי. &quot;הוא&quot; - אין לו מראה חמישי. 
{{הע-שמאל|אדם שטמא בצרעת או מוסגר בגללה – אין בודקים לו בהרת במקום אחר בגופו, אלא ממתינים עד שיתרפא ואז בודקים אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א;]] אבל אם עדיין לא נבדק (בלשון המשנה &quot;כתחילה&quot;) - יכול הכהן לראות שני נגעים באותו אדם.}}
[ו] {{צ|ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא}} מה ת&quot;ל? 
לפי שנאמר (פס' יא) &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot;, למדנו שאין מסגירין את המוחלט.
[ז] מנין שאין מחליטין את המוסגר, ואין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט? 
ת&quot;ל &quot;לא  יסגירנו כי טמא&quot; כל שנקרא עליו &quot;טמא&quot; - אין זקוק עליו.
[ח] יכול לא יאמר 'הרי את מוסגר בזה ומוחלט בזה, מוחלט בזה ומוסגר בזה, מוחלט בזה ובזה'? 
ת&quot;ל: {{צ|נגע... וראהו}}, {{צ|צרעת... וראהו}}! 
{{הע-שמאל|הכהן צריך לראות את כל הבהרת בבת אחת, ולכן אין הבהרת מטמאת בראשי איברים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ה|תוספתא נגעים ב ה.]]}}
&quot;וראהו&quot; - כולו כאחת. שאם היה בראש חוטמו שופע הילך והילך, בראש אצבעו שופע הילך והילך - אינו טמא. 
[ט]  מיכן אמרו: עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: 
ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. 
ר׳ יהודה אומר: אף של איש. ר״א אומר: היבולות והדלדולים והמסמרות - אינן מטמאים משום מחיה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|תוספתא נגעים ג ד.]] ר' עקיבא מסיק מהדין המוכר, שאם תלש את הסימנים לפני שראה אותו הכהן, הכהן אינו מטמא אותו – שגם אם עבר ועשה כך בימי ההסגר שלו אין הכהן מטמא אותו; אבל מצורע מוחלט שתלש את סימני הצרעת אינו נטהר.}}
[י]  &quot;וטמא אותו&quot; - אותו הוא מטמא, ואינו מטמא את התולש סימני טומאה מתוך נגעו עד שלא בא אצל הכהן. 
אמר ר&quot;ע: שאלתי את ר' ישמעאל ואת ר' יהושיע בהולכים לנדבת: תוך הסגירו מהו? 
אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן - טהור, לאחר חלוטו - טמא. 
התחלתי להביא להם ראיות: מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור? לא מפני שלא ראה כהן סימני טומאה? 
אף בתוך הסגרו, טהור עד שיטמאנו הכהן. 
לישנא אחרינא: א׳ עומד לפני הכהן וא' עומד בתוך הסגרו - טהור, עד שיטמאנו הכהן. 
אמרו לו: יפה אתה אומר! 
{{הע-שמאל|אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו - טהור לכל הדעות.}}
מאימתי הוא טהרתו? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע א׳ ויטהר ממנו. 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או תתמעט בהרתו מכגריס
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יג ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרבה את השאת וכן את שני מראות הנגעים הבאים מהמילה &quot;ואם&quot;.}} 
[א] &quot;בהרת לבנה&quot; - אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן &quot;שאת לבנה&quot; {{ממ|ויקרא יג י}}. 
ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל &quot;'''ואם בהרת'''&quot;.
{{הע-שמאל|השאת הלבנה היא הלבנה ביותר מבין הארבע, למרות שבפס' ב מנויות גם הספחת והבהרת. השאת היא לבנה כשלג.}}
[ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? 
ת״ל &quot;לבנה היא&quot; היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר &quot;והנה מרים מצורעת כשלג&quot;.
{{הע-שמאל|כל מראה בהיר יותר מהבוהק, המתואר &quot;בהרות '''כהות''' לבנות&quot; הוא טמא, כלומר אפילו לבן כקרום ביצה או כצמר לבן טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א-ב.]] הדרשה עוסקת גם בבהרת האדמדמה (ורודה) ומתארת את כל מראות הנגעים הלבנים והורודים.}}
[ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים, ושאר כל המראות יהיו טהורים? 
ת&quot;ל &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לט}}, ממנו ולמעלה טמא.
[ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳ - בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. 
השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן - דברי ר' מאיר; 
וחכמים אומרים: השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה.
[ה] הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד - כדם המזוג בחלב, דברי ר׳ ישמעאל. 
ר' עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה, ושל סיד דיהא הימינה!
{{הע-שמאל|תנאים שונים מגדילים את מספר מראות הנגעים.}}
[ו]  ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה. 
עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]] לדעת ר' עקיבא אין משמעות הלכתית למספר המראות, אלא הגדרותיהם מפגינות את חכמת וכושר ההבחנה של החכם הבודק אותם.}}
א&quot;ר יוסי, שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר&quot;ע, א״ל: מפני מה אמרו &quot;מראות נגעים ב׳ שהם ד׳&quot;? 
אמר לו: אם לא, מה יאמרו? א״ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא, ומצטרפים זה עם זה'
אמר לו: מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם - לא יראה את הנגעים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ו|נגעים ד ו,]] בדעת ר' שמעון: אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפישיון, ולכן מטהר; ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא צמח בבהרת; חכמים מטמאים בשני המקרים, כי אינם דורשים את הפסוק כדרישה שהבהרת תקדום לשיער אלא שיהיה שיער לבן בבהרת.
בפיסקה ח הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה, אבל אין לטמא אותה ללא פישיון.}}
[ז] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - לא שיער מחיתה. 
כיצד? בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן בתוך המחיה. 
הלכה מחיה - טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן - טמאה משום המחיה. 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. 
אמרו לו: והלא כבר נאמר &quot;ושיער בנגע הפך לבן&quot; - נגע זה בכל מקום.
[ח] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - ולא שער מקצתה. 
כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת. 
הלכה המחיה - טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן - טמא משום המחיה . 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס - שהוא טמא. 
{{הע-שמאל|בהרת כגריס דורשת הסגר, ולמרות שצמח בה שיער שחור – השיער אינו נחשב כמקטין את הבהרת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]] כאן מסופר על הדרך שבה הוכיח זאת ר' יוסי לתלמידיו.}}
[ט] &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot; - הא אם יש בה שער שחור - אינו ממעטה.
שאלו התלמידים את ר' יוסי: בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? 
אמר להם: בהרת ובה שיער לבן, חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהיא סימן טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו סימן טומאה? 
אמר להם: הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה, אלא שתים? 
חוששים אנו על {{ב|המותר,|שאר שמונה השערות}} שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהוא מין טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו מין טומאה? 
אמר להם: {{ב|אף שיער שחור הופך|אם השיער השחור הופך ללבן}} -  והוא מין טומאה! 
ואומר &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot;; הא יש בה שיער שחור - אינו ממעטה 
{{הע-שמאל|שני הסגרים; כאן מתואר הראשון ובפס' ה – השני.}}
&quot;והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים&quot; - תחלה
}}</text>
      <sha1>alc6e5w7yepmblvflrbioa2u7yzdtk4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469434</id>
    <revision>
      <id>1413950</id>
      <parentid>1413828</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T19:41:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13313" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצד|תצה|תצו}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצה|}}  

;הלכות יום טוב
;סימן תצ&quot;ה - איזו מלאכות אסורות ביום טוב - ובו ד' סעיפים

;* כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב חוץ מלאכת אוכל נפש וחוץ מהוצאה והבערה. וכן מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול. 

;* קצירה וטחינה ובצירה וסחיטה וצידה - אף על פי שהם מלאכות אוכל נפש - אסרום חכמים.

;* אין מוציאין משא על הבהמה ביום טוב.

;* מוקצה אף על פי שמותר בשבת - החמירו בו ביום טוב ואסורה.

==טור ברקת==
'''י'''מים '''ה'''טובים '''ו'''הדברים '''ה'''נאמרים בהם - הנה הם יעידון יגידון על מעשה האדם בכל חקותיו ובכל משפטיו, כל אשר יעבור תחת השבט ובמסורת הברית מן העונשים ומן הייסורים שהקב&quot;ה התקין ומלבין לכל העובר על אלה הדברים - הלא הם {{גמט דגש|ט&quot;ל}} מלאכות כמנין {{גמט דגש|אלה}} וגם אותיות כמו שאמרו חז&quot;ל. והנרצה בזה הוא ללמוד ממלת '''אלה''' מפני כי חטאו בעגל במלת 'אלה' שנאמר {{צ|אלה אלהיך ישראל וכו'}} - לכן באו המלאכות במעשה המשכן שבאו לכפר על מעשה העגל (כנודע מחז&quot;ל שלכן נאמר {{צ|אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם}} - מלת {{צ|לעשות}} ר&quot;ל לתקן כמה דאת אמר {{צ|ועשתה את צפרניה}}) - ולכן למדנו מן המלאכות הנאמרות במשכן.

ולפי כי הם עברו על התורה שניתנה להם בשבת לכן כל המלאכות נאסרו בשבת ולא נאסרו כולם ביום טוב. '''והותרה מלאכת אוכל נפש והוצאה והבערה'''. כי כאשר יהיה האדם זהיר בכל הדברים הנאמרים שהם אסורים לעשות - אז יזכה בהם האדם כאשר הולך לבית עולמו, כמו שאמרו חז&quot;ל כי המעשים טובים אשר יעשה אותם האדם מקדימין והולכין לפניו שנאמר {{צ|והלך לפניך צדקך}}. ומה גם כי יזכה לאותה הסעודה שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים לעתיד לבא כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ביום הגמל את יצחק - עתיד הקב&quot;ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסד עם זרעו של יצחק}}. 

ולכן ימצא כי ענין יום טוב לאדם כאשר יוצא מן העולם הזה שהוא עולם הדאגות, והולך אל בית עולמות - הוא יום טוב אצלו - כענין שאמרו בהילולא דר' שמעון. ומה גם אחר כך ביום שיעשה הקב&quot;ה אותה הסעודה לצדיקים הוא יום טוב בלי ספק. ולכן אז כאשר הולך האדם אל בית עולמו - בלי ספק שנאסר בכל מלאכה של העולם הזה שהיא גשמית, ואינו מתעסק זולת במלאכת שמים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|צדיקים אין להם מנוחה לעולם הבא}} אלא מוליכים אותם ללמוד מישיבה לישיבה שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}.

ולכן תדע ותשכל ממוצא דבר זה כי '''{{צ|כל מלאכה האסורה לעשות בשבת אסורה ביום טוב}}''', כלומר כי הנה אתה ידעת כי השבת הוא דוגמא לעולם הבא, וכבר אמרו חז&quot;ל {{צ|עולם הבא אין בו אכילה ושתיה וכו' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והם נהנים מזיו השכינה}}. ולכן הנני מודיעך {{צ|כי כל מלאכה האסורה בשבת}} - היינו על העולם הבא - גם כן {{צ|אסורה ביום טוב}} שלעתיד, שהוא דוגמא ליום טוב זה. 

'''חוץ מג' דברים הללו'''. 
* והוא ענין '''{{צ|אוכל נפש}}''' כי הוא נעשה באותה סעודה שלעתיד מאותה בהמה שהיא רבוצה על אלף הרים, והם מגדלים לה כל מיני בהמה ואוכלת אותם כמו שאמרו חז&quot;ל. וכן נמי אכילה מלויתן וזיז שדי. וכל אלו הם 'אוכל נפש' ממש, ולא לצורך הגוף.

* וכן אז '''{{צ|מותר ההוצאה}}''' שנאמר {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי}}, כלומר כי לא הותר האדם לראות כאשר נעשה דין ברשעים בגהינם רק כל אחד מלקים אותו ומענשים אותו כפי רשעו במדור הראוי לו בגיהנם, ואין הרשע רואה כאשר נעשה דין בחבירו כמו שאמרו חז&quot;ל. אמנם אז באותו היום הותר מדאצטריך קרא למימר {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו'}}.

* '''והותרה נמי ההבערה'''  שנאמר {{צ|כי תועלתם לא תמות ואשם לא תכבה}}. 


והודגמא לזה הוא גם כן בגן עדן שהוא עולם הנשמות, לפי כי שם כל הדברים יגעים מן העולם הזה בטלים הם, ואין שם מלאכה זולת ג' מלאכות אלו.
* ראשונה '''מלאכת אוכל נפש''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ונחת שולחנך מלא דשן}} ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף קצ&quot;ו {{ממ זהר|ב|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|וכי פתורא אית לנשמתין בההוא עלמא? אין. דהא מזונא וספוקא בעדונא אכלי בההוא עלמא כגוונא דמלאכי עילאי אכלי. וכי מלאכי עילאי אכלי? אין. כגוונא דילהון אכלו ישראל במדברא. וההוא מזונא רזא איהו דטלא דנגיד ואתמשך מרזא דעלמא דאתי ואיהו מזונא דנהירו משח רבות קדישא, ונשמתהון דצדיקים אתזנו מתמן בגנתא דעדן ואתהנון תמן וכו'}}. 
: והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|אז תתענג על ה' וכו' והאכלתיך וכו'}}. ומה ששאל יעקב מהקב&quot;ה {{צ|ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש}} {{ממ|בראשית|כח}} - הוא מורה על אכילה אחרת זולת זו הגשמית. וכן {{צ|ללבוש}}, והוא לעתיד. ומדקאמר {{צ|לי}} - ר&quot;ל לנפש שהוא בעצם אדם. ובזה זוכים הנשמות בגן עדן וביותר אכילה אחר' עצמית{{הערה|לא הבנתי מילים אלו, ואולי צריך להגיה - ויקיעורך}} כענין שנאמר {{צ|ויראו את ה' ויאכלו וישתו}}.  וז&quot;ש {{צ|לחם לאכול}} - מלת 'לאכול' נוסף להורות על אכילה זו, ואינה לחם רק נהנים מזיו השכינה שנאמר {{צ|והשביע בצחצחות נפשך}}. ולכן גם בגשמי הותרה מלאכת אוכל נפש כאמור.

* וכן נמי '''הותרה ההוצאה''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו'}} כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;ב {{ממ זהר|ב|ריב|א}} וזה לשונו: {{צ|ואינון נשמתין דבגנתא דעדן לתתא שטאן בכל רישי ירחי ושבתי וסלקין עד ההוא אתר דאקרי חומות ירושלים וכו' נפקין מתמן ושטאן בעלמא וחמאן באינון גופין דרשיעיא בההוא עונשא דילהון דכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו'}}. הרי נלמד ממאמר זה שני דברים הבאים כאחד - '''ההוצאה וההבערה'''. כנגד {{צ|ויצאו וראו}} - הרי ענין ההוצאה. וכנגד ההבערה כתיב {{צ|ואשם לא תכבה}}.


וכן נמי '''הותר ענין מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו בפסוק {{צ|תשוב אנוש עד דכה}} שהקב&quot;ה מקבל האדם בתשובה עד דכדוכה של נפש. והנה אף על גב כי התשובה אין לה זמן קבוע, כי בכל שעה שהאדם תוהא על הראשונות ומתודה על עונו ומעיד עליו יודע תעלומות שלא לעשותם עוד הרי זה צדיק גמור, כל חטאתיו אשר עשה לא תזכרנה עוד ביום שובו מרשעו. ומדקאמר {{צ|ביום שובו}} משמע אפשר שאינו בעשרת ימי תשובה. ואין זה מקומו לבאר הענין. ואף על פי כי כן בכל שעה התשובה מועילה והאדם זה לא שם אל לבו לעשות תשובה גם בלא דעת לא עשה בזמנים הידועים אל התשובה אשר ביארתי בפסוק {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותיך}} בדיני הפסח. גם בענין פורים נלמד מה שאמר הכתוב {{צ|לעשות ימי הפורים האלה בזמניהם}} - כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|זמן ה' - זמנים רבים תקנו להם חכמים}}. והענין כי הנה איתא בתיקונים (דף מ&quot;ט) פורים אתקריא על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה וכו'. ומאחר כי פורים הוא יום הכפורים - גם אלה הזמנים נאמר שיש בהם רמז לענין הכפרה הנעשים ביום הכפורים - פן יאמר האדם עבר קציר ובאו ימי הרעה ימי הזקנה או ימי החולי, והוא מוטל על ערש דוי, הרי אבדה תקוה. אינו כן. אלא {{צ|זמנים רבים תקנו להם חכמים}} - פירשו אותם והם ה' זמנים מתוקנים לעושה תשובה להחיות עצמו שנמצא בה ה' כחות הנזכר פרשת בראשית גם פרשת קרח, והם נפש רוח נשמה חיה יחידה. וכאשר ישוב - תחזור נפשו אל שורשה, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה - אות '''ה'''' של '''אלהים'''. 
==קטע זמני==
ואמנם ה' זמנים מפורשים במאמר חז&quot;ל וזה לשונם: {{צ|מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונים? מפני שהתכלת דומה לעשבים, והם דומים לים ולרקיע וכו'}}. והדברים מפורשים במקום אחר. והם חמישה - ר&quot;ל כי בכל שעה מועיל התשובה, ושניה בעשרת ימי התשובה, ועוד בזמן בחרות, ואחר כך בזמן הזקנה, והחמישית עד בא יום הפקודה עד דכדוכה של נפש. לכו באותה שעה לא יכול להתוודה{{הערה|כאן הגהתי לפי סברתי, ובדפוס נראה '''להתווהת''' - ויקיעורך}} רק להרהר תשובה בלבו. והיינו '''מכשירי אוכל נפש''' - דבר המכשיר לנפש כדי לאכול מאותה אכילה הרוחנית להיות נהנה מזיו השכינה, '''{{צ|מותר לעשות אותה ביום טוב}}''' מאחר '''{{צ|שלא היה איפשר לעשותם אותם מאתמול}}''' וכדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף ק&quot;ן {{ממ זהר|ב|קנ|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית מנהון דמצפצפי וסלקי ומאן אינון חייבי עלמא דחשבי בלבייהו תשובה ומיתו ולא יכילו למעבד לה אלין אתדנו תמן בגהינם ולבתר יצפצפי וסלקין. חמי כמה רחמנותא דקב&quot;ה עם בריוהי דאפילו דאיהו חייבא יתיב והרהר תשובה ולא יכיל ומית בודאי מקבל עונשא על דאזיל בלא תשובה לבתר ההוא רעותא דש** למעבד תשובה לא אעדיאת מקמיה קוב&quot;ה ומלכא עילא אתקין לההוא חייבא דוכתא במדורא דשאול ותמן מצפצפא תשובה דהא ההוא רעותא נחית קמיה קוב&quot;ה יתבר כל גזרין דתרעי מדורי גהינם ומטי לההוא אתר דההוא חייבא תמן ובטש ביה ואתער לההוא רעותא כמלקדמין. וכדין מצפצפא ההיא נשמתא וסלקא מגו מדורא דשאול ולית רעותא טבא דיתאביד מקמיה מלכא קדישא}}, עכ&quot;ל.

הנה מבואר הדבר מזה המאמר כי מאחר שאותה מחשבה טהורה הועילה להיותה מוקדמת בעולם הזה גם מכשירי אוכל נפש הגשמיים, כי לא היה איפשר לעשות אותם מאתמול, מותר לעשותם אותם ביום טוב. והשתא דאתי להכי נאמר גם כן כי הוצאת והבערה הם דוגמא לענין זה שהוא התעוררות לענין של התשובה.</text>
      <sha1>sf16llz3ntn7lx1tpfa9eo1d105pwzp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413954</id>
      <parentid>1413950</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T20:12:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ עמוד 185 טור השני</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24149" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצד|תצה|תצו}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצה|}}  

;הלכות יום טוב
;סימן תצ&quot;ה - איזו מלאכות אסורות ביום טוב - ובו ד' סעיפים

;* כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב חוץ מלאכת אוכל נפש וחוץ מהוצאה והבערה. וכן מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול. 

;* קצירה וטחינה ובצירה וסחיטה וצידה - אף על פי שהם מלאכות אוכל נפש - אסרום חכמים.

;* אין מוציאין משא על הבהמה ביום טוב.

;* מוקצה אף על פי שמותר בשבת - החמירו בו ביום טוב ואסורה.

==טור ברקת==
'''י'''מים '''ה'''טובים '''ו'''הדברים '''ה'''נאמרים בהם - הנה הם יעידון יגידון על מעשה האדם בכל חקותיו ובכל משפטיו, כל אשר יעבור תחת השבט ובמסורת הברית מן העונשים ומן הייסורים שהקב&quot;ה התקין ומלבין לכל העובר על אלה הדברים - הלא הם {{גמט דגש|ט&quot;ל}} מלאכות כמנין {{גמט דגש|אלה}} וגם אותיות כמו שאמרו חז&quot;ל. והנרצה בזה הוא ללמוד ממלת '''אלה''' מפני כי חטאו בעגל במלת 'אלה' שנאמר {{צ|אלה אלהיך ישראל וכו'}} - לכן באו המלאכות במעשה המשכן שבאו לכפר על מעשה העגל (כנודע מחז&quot;ל שלכן נאמר {{צ|אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם}} - מלת {{צ|לעשות}} ר&quot;ל לתקן כמה דאת אמר {{צ|ועשתה את צפרניה}}) - ולכן למדנו מן המלאכות הנאמרות במשכן.

ולפי כי הם עברו על התורה שניתנה להם בשבת לכן כל המלאכות נאסרו בשבת ולא נאסרו כולם ביום טוב. '''והותרה מלאכת אוכל נפש והוצאה והבערה'''. כי כאשר יהיה האדם זהיר בכל הדברים הנאמרים שהם אסורים לעשות - אז יזכה בהם האדם כאשר הולך לבית עולמו, כמו שאמרו חז&quot;ל כי המעשים טובים אשר יעשה אותם האדם מקדימין והולכין לפניו שנאמר {{צ|והלך לפניך צדקך}}. ומה גם כי יזכה לאותה הסעודה שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים לעתיד לבא כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ביום הגמל את יצחק - עתיד הקב&quot;ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסד עם זרעו של יצחק}}. 

ולכן ימצא כי ענין יום טוב לאדם כאשר יוצא מן העולם הזה שהוא עולם הדאגות, והולך אל בית עולמות - הוא יום טוב אצלו - כענין שאמרו בהילולא דר' שמעון. ומה גם אחר כך ביום שיעשה הקב&quot;ה אותה הסעודה לצדיקים הוא יום טוב בלי ספק. ולכן אז כאשר הולך האדם אל בית עולמו - בלי ספק שנאסר בכל מלאכה של העולם הזה שהיא גשמית, ואינו מתעסק זולת במלאכת שמים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|צדיקים אין להם מנוחה לעולם הבא}} אלא מוליכים אותם ללמוד מישיבה לישיבה שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}.

ולכן תדע ותשכל ממוצא דבר זה כי '''{{צ|כל מלאכה האסורה לעשות בשבת אסורה ביום טוב}}''', כלומר כי הנה אתה ידעת כי השבת הוא דוגמא לעולם הבא, וכבר אמרו חז&quot;ל {{צ|עולם הבא אין בו אכילה ושתיה וכו' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והם נהנים מזיו השכינה}}. ולכן הנני מודיעך {{צ|כי כל מלאכה האסורה בשבת}} - היינו על העולם הבא - גם כן {{צ|אסורה ביום טוב}} שלעתיד, שהוא דוגמא ליום טוב זה. 

'''חוץ מג' דברים הללו'''. 
* והוא ענין '''{{צ|אוכל נפש}}''' כי הוא נעשה באותה סעודה שלעתיד מאותה בהמה שהיא רבוצה על אלף הרים, והם מגדלים לה כל מיני בהמה ואוכלת אותם כמו שאמרו חז&quot;ל. וכן נמי אכילה מלויתן וזיז שדי. וכל אלו הם 'אוכל נפש' ממש, ולא לצורך הגוף.

* וכן אז '''{{צ|מותר ההוצאה}}''' שנאמר {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי}}, כלומר כי לא הותר האדם לראות כאשר נעשה דין ברשעים בגהינם רק כל אחד מלקים אותו ומענשים אותו כפי רשעו במדור הראוי לו בגיהנם, ואין הרשע רואה כאשר נעשה דין בחבירו כמו שאמרו חז&quot;ל. אמנם אז באותו היום הותר מדאצטריך קרא למימר {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו'}}.

* '''והותרה נמי ההבערה'''  שנאמר {{צ|כי תועלתם לא תמות ואשם לא תכבה}}. 


והודגמא לזה הוא גם כן בגן עדן שהוא עולם הנשמות, לפי כי שם כל הדברים יגעים מן העולם הזה בטלים הם, ואין שם מלאכה זולת ג' מלאכות אלו.
* ראשונה '''מלאכת אוכל נפש''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ונחת שולחנך מלא דשן}} ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף קצ&quot;ו {{ממ זהר|ב|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|וכי פתורא אית לנשמתין בההוא עלמא? אין. דהא מזונא וספוקא בעדונא אכלי בההוא עלמא כגוונא דמלאכי עילאי אכלי. וכי מלאכי עילאי אכלי? אין. כגוונא דילהון אכלו ישראל במדברא. וההוא מזונא רזא איהו דטלא דנגיד ואתמשך מרזא דעלמא דאתי ואיהו מזונא דנהירו משח רבות קדישא, ונשמתהון דצדיקים אתזנו מתמן בגנתא דעדן ואתהנון תמן וכו'}}. 
: והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|אז תתענג על ה' וכו' והאכלתיך וכו'}}. ומה ששאל יעקב מהקב&quot;ה {{צ|ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש}} {{ממ|בראשית|כח}} - הוא מורה על אכילה אחרת זולת זו הגשמית. וכן {{צ|ללבוש}}, והוא לעתיד. ומדקאמר {{צ|לי}} - ר&quot;ל לנפש שהוא בעצם אדם. ובזה זוכים הנשמות בגן עדן וביותר אכילה אחר' עצמית{{הערה|לא הבנתי מילים אלו, ואולי צריך להגיה - ויקיעורך}} כענין שנאמר {{צ|ויראו את ה' ויאכלו וישתו}}.  וז&quot;ש {{צ|לחם לאכול}} - מלת 'לאכול' נוסף להורות על אכילה זו, ואינה לחם רק נהנים מזיו השכינה שנאמר {{צ|והשביע בצחצחות נפשך}}. ולכן גם בגשמי הותרה מלאכת אוכל נפש כאמור.

* וכן נמי '''הותרה ההוצאה''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו'}} כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;ב {{ממ זהר|ב|ריב|א}} וזה לשונו: {{צ|ואינון נשמתין דבגנתא דעדן לתתא שטאן בכל רישי ירחי ושבתי וסלקין עד ההוא אתר דאקרי חומות ירושלים וכו' נפקין מתמן ושטאן בעלמא וחמאן באינון גופין דרשיעיא בההוא עונשא דילהון דכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו'}}. הרי נלמד ממאמר זה שני דברים הבאים כאחד - '''ההוצאה וההבערה'''. כנגד {{צ|ויצאו וראו}} - הרי ענין ההוצאה. וכנגד ההבערה כתיב {{צ|ואשם לא תכבה}}.


וכן נמי '''הותר ענין מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו בפסוק {{צ|תשוב אנוש עד דכה}} שהקב&quot;ה מקבל האדם בתשובה עד דכדוכה של נפש. והנה אף על גב כי התשובה אין לה זמן קבוע, כי בכל שעה שהאדם תוהא על הראשונות ומתודה על עונו ומעיד עליו יודע תעלומות שלא לעשותם עוד הרי זה צדיק גמור, כל חטאתיו אשר עשה לא תזכרנה עוד ביום שובו מרשעו. ומדקאמר {{צ|ביום שובו}} משמע אפשר שאינו בעשרת ימי תשובה. ואין זה מקומו לבאר הענין. ואף על פי כי כן בכל שעה התשובה מועילה והאדם זה לא שם אל לבו לעשות תשובה גם בלא דעת לא עשה בזמנים הידועים אל התשובה אשר ביארתי בפסוק {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותיך}} בדיני הפסח. גם בענין פורים נלמד מה שאמר הכתוב {{צ|לעשות ימי הפורים האלה בזמניהם}} - כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|זמן ה' - זמנים רבים תקנו להם חכמים}}. והענין כי הנה איתא בתיקונים (דף מ&quot;ט) פורים אתקריא על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה וכו'. ומאחר כי פורים הוא יום הכפורים - גם אלה הזמנים נאמר שיש בהם רמז לענין הכפרה הנעשים ביום הכפורים - פן יאמר האדם עבר קציר ובאו ימי הרעה ימי הזקנה או ימי החולי, והוא מוטל על ערש דוי, הרי אבדה תקוה. אינו כן. אלא {{צ|זמנים רבים תקנו להם חכמים}} - פירשו אותם והם ה' זמנים מתוקנים לעושה תשובה להחיות עצמו שנמצא בה ה' כחות הנזכר פרשת בראשית גם פרשת קרח, והם נפש רוח נשמה חיה יחידה. וכאשר ישוב - תחזור נפשו אל שורשה, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה - אות '''ה'''' של '''אלהים'''. 

ואמנם ה' זמנים מפורשים במאמר חז&quot;ל וזה לשונם: {{צ|מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונים? מפני שהתכלת דומה לעשבים, והם דומים לים ולרקיע וכו'}}. והדברים מפורשים במקום אחר. והם חמישה - ר&quot;ל כי בכל שעה מועיל התשובה, ושניה בעשרת ימי התשובה, ועוד בזמן בחרות, ואחר כך בזמן הזקנה, והחמישית עד בא יום הפקודה עד דכדוכה של נפש. לכו באותה שעה לא יכול להתוודה{{הערה|כאן הגהתי לפי סברתי, ובדפוס נראה '''להתווהת''' - ויקיעורך}} רק להרהר תשובה בלבו. והיינו '''מכשירי אוכל נפש''' - דבר המכשיר לנפש כדי לאכול מאותה אכילה הרוחנית להיות נהנה מזיו השכינה, '''{{צ|מותר לעשות אותה ביום טוב}}''' מאחר '''{{צ|שלא היה איפשר לעשותם אותם מאתמול}}''' וכדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף ק&quot;ן {{ממ זהר|ב|קנ|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית מנהון דמצפצפי וסלקי ומאן אינון חייבי עלמא דחשבי בלבייהו תשובה ומיתו ולא יכילו למעבד לה אלין אתדנו תמן בגהינם ולבתר יצפצפי וסלקין. חמי כמה רחמנותא דקב&quot;ה עם בריוהי דאפילו דאיהו חייבא יתיב והרהר תשובה ולא יכיל ומית בודאי מקבל עונשא על דאזיל בלא תשובה לבתר ההוא רעותא דש** למעבד תשובה לא אעדיאת מקמיה קוב&quot;ה ומלכא עילא אתקין לההוא חייבא דוכתא במדורא דשאול ותמן מצפצפא תשובה דהא ההוא רעותא נחית קמיה קוב&quot;ה יתבר כל גזרין דתרעי מדורי גהינם ומטי לההוא אתר דההוא חייבא תמן ובטש ביה ואתער לההוא רעותא כמלקדמין. וכדין מצפצפא ההיא נשמתא וסלקא מגו מדורא דשאול ולית רעותא טבא דיתאביד מקמיה מלכא קדישא}}, עכ&quot;ל.

הנה מבואר הדבר מזה המאמר כי מאחר שאותה מחשבה טהורה הועילה להיותה מוקדמת בעולם הזה גם מכשירי אוכל נפש הגשמיים, כי לא היה איפשר לעשות אותם מאתמול, מותר לעשותם אותם ביום טוב. והשתא דאתי להכי נאמר גם כן כי הוצאת והבערה הם דוגמא לענין זה שהוא התעוררות לענין של התשובה. ראשונה זה יהיה ענין ההוצאה כי היא נחלקה לשנים - הוצאה והכנסה - והוא כי הנה האדם החוטא תחילה נכנס בו חלק מן הקליפה משעה שחשב לעשות העבירה (כאשר מבואר במקומו), וכבר אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. הנה מבואר מדבריהם כי בתחילה נכנס בחוטא רוח הטומאה ואחר כך הוא עשה מעשה. ולכן בלי ספק כי אז הנשמה הטהורה היא מסתלק ממנו. וכאשר האדם גמר בלבו לעשות תשובה - אז תכף אותו רוח הטומאה שנכנס על ידי המחשבה רעה כמו כן הוא בורח משם על ידי המחשבה זו הטובה. וכאשר גמר מעשה התשובה אז תחזור אליו הנשמה הטהורה. ולכן ימצא בענין התשובה ענין של הוצאה על שהוא מוציא ממנו אותו רוח הטומאה - בא זה ואיבד את זה. ואחר כך נעשה ההכנסה שמכניס אז הטהרה והקדושה והנשמה בתוך גופו. ולכן לרמוז זה שיכול האדם לעשות ביום טוב - לכן הותר בגשמי לעשות הוצאה והכנסה כאמור. 

וכן נמי הותר ענין ההבערה לפי כי החוטא בתחילה יבער בו אש יצר הרע כי יחם לבבו כדי לחטא כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|קרבם יחמו כתנור}} כל אותה הלילה עד שבבקר{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'שבקבר' - ויקיעורך}} יעשו. ולכן כאשר ישיב האדם אל לבו לעשות תשובה בא ענין החרטה, כי יבער בלבו אש אוכלה על מה שעשה. ולכן על ידי אש זו נשרף אותה אש זרה. ולכן הותרה ההבערה נמי לענין הגשמי.

ועל ידי שני מצות הללו אשר יעשה האדם כענין התשובה הוא זוכה נמי לראות באותם הרשעים שלא עשו התשובה שנאמר {{צ|ויצאו וראו וכו'}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד ה' לאשר לא עבדו}} {{ממ|מלאכי|ב}}. והקשו חז&quot;ל היינו הך. ולפי דרכי ירצה {{צ|עובד אלהים}} היינו מי שעשה תשובה גמורה, ו{{צ|אשר לא עבדו}} היינו שלא עשה תשובה רק במחשבה. ועם כל זה - {{צ|ושבתם וראיתם}} כמה הוא כח התשובה. ולכן {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה}}. 

וכי תימא ולמה נאסרו בשבת והלא כל זה נעשה בשבת? אמנם הענין יתבאר במקומו. והמובן עתה הוא לפי כי דיני השבת הם תקנה הנעשה בשבת שנפגם ענין קבלת התורה שניתנה בשבת. לכן בגשמי נאסר הכל. מה שאין כן ביום טוב. והנה לענין מכשירי אוכל נפש נמי שלא היה איפשר לעשות אותם מאתמול - כי הנה אמרו חז&quot;ל כאשר האדם הולך אל בית עולמו ונותנים לו רשות שיראה את חבירו בגן עדן ובעלי הדין הם מענשים את הרשע כענין מעשה שהיה לר' שמעון בן לקיש ע&quot;ה כי ביום שנפטר לבית עולמו מתו חביריו הלסטים ונתנו לר' שמעון בגן עדן בראש הקרואים ולחביריו בגהינם. אמרו כלום לוקחים שוחד כאן. אמר להם זה עשה תשובה וניצול ואתם לא כך עשיתם. א&quot;ל הרשע הניחוני ואעשה תשובה. אומרים לו העולם שיצאת ממנו דומה ליישוב וזה דומה למדבר. אם אין אדם לוקח זוודין מן הישוב מה יאכל במדבר? וכו'. 

אם כן אוכל נפש זה הוא מותר מאשר לוקח האדם עמו זוודין זוודין. אבל מכשירי אוכל נפש אסורים כאמור. שאם אין זוודים אין לו מה יאכל. אמנם מכשירי אוכל נפש שלא יכול לעשותם מאתמול מותר - דהיינו אותם דברים שלא יכול לעשותם בעולם הזה, מותר לעשות אותם.  והנה זה הענין שייך בצדיק ורשע. והענין כי הנה במעשה המצות ימצא כמה מצות שאין אדם יכול לעשות אותם זולת בפני הבית. לא כן עתה בזמן החרבן - תרומות ומעשרות, קרבנות, וכמה חטאות - אשר לכן אלו הם מכשירי אוכל נפש, כי במה יזכה האדם לינות מזיו השכינה אם לא כאשר משלים את נפשו. ואמנם המצות האלו מה יעשה האדם, ואי אפשר לעשות אותם בעולם הזה? ולכן אלו הם '''{{צ|מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול}}''' בעולם הזה. '''{{צ|מותר לעשות אותם}}''' לעתיד בזמן התחיה.

ואמנם יש ענין מכשירי אוכל נפש, ר&quot;ל דברים שהם כדי להכשיר נפש האדם לפני בוראו, היינו מ&quot;ש בזוהר פרשת חיי שרה דף ק&quot;ל {{ממ זהר|א|קל|א}} וזה לשונו: {{צ|אתינא לקמיה דמר למנדע רזא דהאי פסוקא: ויוסף אברהם ויקח אשה וכו'. אמר פירושא דהאי פסוקא כמה דגלו חבריא מארי מתניתין דכד נשמתא ייתי בההוא גופא קדישא דילה הא מליי' על חייביא דיקומון ויכשרון עובדין ויתן להו מהו' זיוא דיליה דינדעון ויתובון ויזכון זכותא שלימת' וכו'}}.  ולכן יאמר כי מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול בעולם הזה - מותר לעשותם לעולם הבא.


'''{{צ|קצירה וטחינה ובצירה וכו'}}''' - הנה המלאכות האלו, אף על גב כי מן התורה הם מותרים מפני שהם צורכי אוכל נפש, אבל אסרו חכמים אותם כדי שלא יתעסק האדם בהם וניח שמחת מועד. וכבר נתבאר כי כל כונות חז&quot;ל הוא לעשות נחת רוח לכנסת ישראל מפני כי הם תלמידי חכמים שהם מרבים ומגדלים השלום בעולם, בסוד '''שלום הבית'''. והנה שלשה מלאכים{{הערה|כך מובא בדפוס. ואולי יש להגיה 'מלאכות' -ויקיעורך}} הללו אשר יעשה אותם האדם להטיב לעצמו ולזולתו כדאיתא בזוהר פרשת ויצא דף קס&quot;ד {{ממ זהר|א|קסד|א}} וזה לשונו: {{צ|פתח ההוא גברא ואמר את קרבני לחמי לאשי וכו' - קרבנא דקב&quot;ה בכל יומא בגין למיזן עלמא ולמיהב סיפוקא לעילא ותתא דהא באתערותא דלתתא אתער לעילא, ובדא מסתפקין כל חד וחד כדקא יאות וכו'}}.

הנה מבואר מדברי זה המאמר היות המזון תחתון התעוררות למזון העליון. ולכן במקדש היה הכל מותר. אמנם מלאכות אלו הם להועיל בעצם אדם מפני כי כאשר הולך האדם אל בית עולמו כמה מלאכי חבלה הם מעותדים מקטרגים בדרך כמו שאמר הכתוב {{צ|ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים}}. ולכן צריך שיעשה האדם מצות מעשיות לדחות ולסלק מלפניו מקטרגים הללו מאותו הדרך כדאיתא בזוהר פרשת וישב פרשת משפטים{{הערה|לא הבנתי - ויקיעורך}} דף צ&quot;ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} וזה לשונו: {{צ|לעם נכרי לא ימשול למכרה - מאן עם נכרי? עלובתא איהי נשמתא דכד נפקת מעלמא וכד ברנש אסטי אורחיה כהדא היא בעא לסלקא לעילא גו משריין קדישין בגין דמשריין קדישין קיימין בהאי ארחא דגן עדן ומשריין נוכראין קיימין בההוא ארחא דגהינם. זכתה נשמתא - כמה משריין קדישין קא מתעתדן לה לאתחברא בהדא ולמיעל לה לגן עדן. לא זכתה - כמה משריין נוכראין מתעתדאן בארחא דגהינם ואינון משריין דמלאכי חבלה זמינן למעבד בה נוקמין. ואתא קרא ואוכח לעם נכרי לא ימשול למכרה - אלין מלאכי חבלה, בבגדו בה - איהי נטורא דקב&quot;ה עבדי לה נטירא דלא ישלוט בה עם נכרי בההוא פריסו דנטירו עלה}}, עכ&quot;ל.
==קטע זמני==
הנה מבואר מן המאמר כמה כיתות מלאכי חבלה הם מעותדים לאדם בדרך בזמן שיוצא מן העולם כדי להנקם ממנו על ידי מעשיו, כי זה הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|גם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר}} {{ממ|קהלת|י}} - זה הוא הדרך שהסכל הולך בו, הלוך ילך ובכה לבו חסר כשיוצא מן העולם מפני שאינו יודע להיכן מוליכין אותו. {{צ|ואמר לכל סכל הוא}} - ר&quot;ל הכרוז אומר לכל &quot;ראו זה הסכל&quot; בשעה שהוא מכריז לפניו כמו שאמרו חז&quot;ל שהכרוז מכריז לפני המת ומפרט מעשיו ואומר וזה הוא שאנו עסוקין בהספדו סכל הוא, כך וכך עשה. ובספר הזוהר הוא אומר {{צ|דא הוא עבדא דמריד במאריה. טב ליה דלא אבריה}}. ולכן נאמר {{צ|אשרי כל ירא ה'}} - מי הוא זה {{צ|ההולך בדרכיו}} בעולם הזה. ומהו האושר הנמצא לו מדה כנגד מדה? {{צ|ההולך בדרכיו}} - כלומר כשהוא הולך באותם שני דרכים שהאחד מלא מחנות מלאכים קדושים והשני הוא מלאכי חבלה כאמור, אותו ההולך בדרכיו של הקב&quot;ה בעולם הזה גם כן כשהולך מן העולם הזה כי הולך האדם לבית עולמו - הולך בדרכיו של הקב&quot;ה בקדושים.

והנה זהו ענין '''הקצירה''' - כלומר שני פעולות הוא עשה בשעה אחת. כי אם יקצור אשר זרע בעולם הזה. ראשונה {{להשלים}}</text>
      <sha1>6q46j7qfvpxw88ijz4hb6lbev7hpqi2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413992</id>
      <parentid>1413954</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T08:47:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ 187 טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36300" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצד|תצה|תצו}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצה|}}  

;הלכות יום טוב
;סימן תצ&quot;ה - איזו מלאכות אסורות ביום טוב - ובו ד' סעיפים

;* כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב חוץ מלאכת אוכל נפש וחוץ מהוצאה והבערה. וכן מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול. 

;* קצירה וטחינה ובצירה וסחיטה וצידה - אף על פי שהם מלאכות אוכל נפש - אסרום חכמים.

;* אין מוציאין משא על הבהמה ביום טוב.

;* מוקצה אף על פי שמותר בשבת - החמירו בו ביום טוב ואסורה.

==טור ברקת==
'''י'''מים '''ה'''טובים '''ו'''הדברים '''ה'''נאמרים בהם - הנה הם יעידון יגידון על מעשה האדם בכל חקותיו ובכל משפטיו, כל אשר יעבור תחת השבט ובמסורת הברית מן העונשים ומן הייסורים שהקב&quot;ה התקין ומלבין לכל העובר על אלה הדברים - הלא הם {{גמט דגש|ט&quot;ל}} מלאכות כמנין {{גמט דגש|אלה}} וגם אותיות כמו שאמרו חז&quot;ל. והנרצה בזה הוא ללמוד ממלת '''אלה''' מפני כי חטאו בעגל במלת 'אלה' שנאמר {{צ|אלה אלהיך ישראל וכו'}} - לכן באו המלאכות במעשה המשכן שבאו לכפר על מעשה העגל (כנודע מחז&quot;ל שלכן נאמר {{צ|אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם}} - מלת {{צ|לעשות}} ר&quot;ל לתקן כמה דאת אמר {{צ|ועשתה את צפרניה}}) - ולכן למדנו מן המלאכות הנאמרות במשכן.

ולפי כי הם עברו על התורה שניתנה להם בשבת לכן כל המלאכות נאסרו בשבת ולא נאסרו כולם ביום טוב. '''והותרה מלאכת אוכל נפש והוצאה והבערה'''. כי כאשר יהיה האדם זהיר בכל הדברים הנאמרים שהם אסורים לעשות - אז יזכה בהם האדם כאשר הולך לבית עולמו, כמו שאמרו חז&quot;ל כי המעשים טובים אשר יעשה אותם האדם מקדימין והולכין לפניו שנאמר {{צ|והלך לפניך צדקך}}. ומה גם כי יזכה לאותה הסעודה שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים לעתיד לבא כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ביום הגמל את יצחק - עתיד הקב&quot;ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסד עם זרעו של יצחק}}. 

ולכן ימצא כי ענין יום טוב לאדם כאשר יוצא מן העולם הזה שהוא עולם הדאגות, והולך אל בית עולמות - הוא יום טוב אצלו - כענין שאמרו בהילולא דר' שמעון. ומה גם אחר כך ביום שיעשה הקב&quot;ה אותה הסעודה לצדיקים הוא יום טוב בלי ספק. ולכן אז כאשר הולך האדם אל בית עולמו - בלי ספק שנאסר בכל מלאכה של העולם הזה שהיא גשמית, ואינו מתעסק זולת במלאכת שמים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|צדיקים אין להם מנוחה לעולם הבא}} אלא מוליכים אותם ללמוד מישיבה לישיבה שנאמר {{צ|ילכו מחיל אל חיל}}.

ולכן תדע ותשכל ממוצא דבר זה כי '''{{צ|כל מלאכה האסורה לעשות בשבת אסורה ביום טוב}}''', כלומר כי הנה אתה ידעת כי השבת הוא דוגמא לעולם הבא, וכבר אמרו חז&quot;ל {{צ|עולם הבא אין בו אכילה ושתיה וכו' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והם נהנים מזיו השכינה}}. ולכן הנני מודיעך {{צ|כי כל מלאכה האסורה בשבת}} - היינו על העולם הבא - גם כן {{צ|אסורה ביום טוב}} שלעתיד, שהוא דוגמא ליום טוב זה. 

'''חוץ מג' דברים הללו'''. 
* והוא ענין '''{{צ|אוכל נפש}}''' כי הוא נעשה באותה סעודה שלעתיד מאותה בהמה שהיא רבוצה על אלף הרים, והם מגדלים לה כל מיני בהמה ואוכלת אותם כמו שאמרו חז&quot;ל. וכן נמי אכילה מלויתן וזיז שדי. וכל אלו הם 'אוכל נפש' ממש, ולא לצורך הגוף.

* וכן אז '''{{צ|מותר ההוצאה}}''' שנאמר {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי}}, כלומר כי לא הותר האדם לראות כאשר נעשה דין ברשעים בגהינם רק כל אחד מלקים אותו ומענשים אותו כפי רשעו במדור הראוי לו בגיהנם, ואין הרשע רואה כאשר נעשה דין בחבירו כמו שאמרו חז&quot;ל. אמנם אז באותו היום הותר מדאצטריך קרא למימר {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו'}}.

* '''והותרה נמי ההבערה'''  שנאמר {{צ|כי תועלתם לא תמות ואשם לא תכבה}}. 


והודגמא לזה הוא גם כן בגן עדן שהוא עולם הנשמות, לפי כי שם כל הדברים יגעים מן העולם הזה בטלים הם, ואין שם מלאכה זולת ג' מלאכות אלו.
* ראשונה '''מלאכת אוכל נפש''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ונחת שולחנך מלא דשן}} ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף קצ&quot;ו {{ממ זהר|ב|קצו|א}} וזה לשונו: {{צ|וכי פתורא אית לנשמתין בההוא עלמא? אין. דהא מזונא וספוקא בעדונא אכלי בההוא עלמא כגוונא דמלאכי עילאי אכלי. וכי מלאכי עילאי אכלי? אין. כגוונא דילהון אכלו ישראל במדברא. וההוא מזונא רזא איהו דטלא דנגיד ואתמשך מרזא דעלמא דאתי ואיהו מזונא דנהירו משח רבות קדישא, ונשמתהון דצדיקים אתזנו מתמן בגנתא דעדן ואתהנון תמן וכו'}}. 
: והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|אז תתענג על ה' וכו' והאכלתיך וכו'}}. ומה ששאל יעקב מהקב&quot;ה {{צ|ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש}} {{ממ|בראשית|כח}} - הוא מורה על אכילה אחרת זולת זו הגשמית. וכן {{צ|ללבוש}}, והוא לעתיד. ומדקאמר {{צ|לי}} - ר&quot;ל לנפש שהוא בעצם אדם. ובזה זוכים הנשמות בגן עדן וביותר אכילה אחר' עצמית{{הערה|לא הבנתי מילים אלו, ואולי צריך להגיה - ויקיעורך}} כענין שנאמר {{צ|ויראו את ה' ויאכלו וישתו}}.  וז&quot;ש {{צ|לחם לאכול}} - מלת 'לאכול' נוסף להורות על אכילה זו, ואינה לחם רק נהנים מזיו השכינה שנאמר {{צ|והשביע בצחצחות נפשך}}. ולכן גם בגשמי הותרה מלאכת אוכל נפש כאמור.

* וכן נמי '''הותרה ההוצאה''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו'}} כדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף רי&quot;ב {{ממ זהר|ב|ריב|א}} וזה לשונו: {{צ|ואינון נשמתין דבגנתא דעדן לתתא שטאן בכל רישי ירחי ושבתי וסלקין עד ההוא אתר דאקרי חומות ירושלים וכו' נפקין מתמן ושטאן בעלמא וחמאן באינון גופין דרשיעיא בההוא עונשא דילהון דכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו'}}. הרי נלמד ממאמר זה שני דברים הבאים כאחד - '''ההוצאה וההבערה'''. כנגד {{צ|ויצאו וראו}} - הרי ענין ההוצאה. וכנגד ההבערה כתיב {{צ|ואשם לא תכבה}}.


וכן נמי '''הותר ענין מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו בפסוק {{צ|תשוב אנוש עד דכה}} שהקב&quot;ה מקבל האדם בתשובה עד דכדוכה של נפש. והנה אף על גב כי התשובה אין לה זמן קבוע, כי בכל שעה שהאדם תוהא על הראשונות ומתודה על עונו ומעיד עליו יודע תעלומות שלא לעשותם עוד הרי זה צדיק גמור, כל חטאתיו אשר עשה לא תזכרנה עוד ביום שובו מרשעו. ומדקאמר {{צ|ביום שובו}} משמע אפשר שאינו בעשרת ימי תשובה. ואין זה מקומו לבאר הענין. ואף על פי כי כן בכל שעה התשובה מועילה והאדם זה לא שם אל לבו לעשות תשובה גם בלא דעת לא עשה בזמנים הידועים אל התשובה אשר ביארתי בפסוק {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותיך}} בדיני הפסח. גם בענין פורים נלמד מה שאמר הכתוב {{צ|לעשות ימי הפורים האלה בזמניהם}} - כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|זמן ה' - זמנים רבים תקנו להם חכמים}}. והענין כי הנה איתא בתיקונים (דף מ&quot;ט) פורים אתקריא על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה וכו'. ומאחר כי פורים הוא יום הכפורים - גם אלה הזמנים נאמר שיש בהם רמז לענין הכפרה הנעשים ביום הכפורים - פן יאמר האדם עבר קציר ובאו ימי הרעה ימי הזקנה או ימי החולי, והוא מוטל על ערש דוי, הרי אבדה תקוה. אינו כן. אלא {{צ|זמנים רבים תקנו להם חכמים}} - פירשו אותם והם ה' זמנים מתוקנים לעושה תשובה להחיות עצמו שנמצא בה ה' כחות הנזכר פרשת בראשית גם פרשת קרח, והם נפש רוח נשמה חיה יחידה. וכאשר ישוב - תחזור נפשו אל שורשה, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה - אות '''ה'''' של '''אלהים'''. 

ואמנם ה' זמנים מפורשים במאמר חז&quot;ל וזה לשונם: {{צ|מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונים? מפני שהתכלת דומה לעשבים, והם דומים לים ולרקיע וכו'}}. והדברים מפורשים במקום אחר. והם חמישה - ר&quot;ל כי בכל שעה מועיל התשובה, ושניה בעשרת ימי התשובה, ועוד בזמן בחרות, ואחר כך בזמן הזקנה, והחמישית עד בא יום הפקודה עד דכדוכה של נפש. לכו באותה שעה לא יכול להתוודה{{הערה|כאן הגהתי לפי סברתי, ובדפוס נראה '''להתווהת''' - ויקיעורך}} רק להרהר תשובה בלבו. והיינו '''מכשירי אוכל נפש''' - דבר המכשיר לנפש כדי לאכול מאותה אכילה הרוחנית להיות נהנה מזיו השכינה, '''{{צ|מותר לעשות אותה ביום טוב}}''' מאחר '''{{צ|שלא היה איפשר לעשותם אותם מאתמול}}''' וכדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף ק&quot;ן {{ממ זהר|ב|קנ|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית מנהון דמצפצפי וסלקי ומאן אינון חייבי עלמא דחשבי בלבייהו תשובה ומיתו ולא יכילו למעבד לה אלין אתדנו תמן בגהינם ולבתר יצפצפי וסלקין. חמי כמה רחמנותא דקב&quot;ה עם בריוהי דאפילו דאיהו חייבא יתיב והרהר תשובה ולא יכיל ומית בודאי מקבל עונשא על דאזיל בלא תשובה לבתר ההוא רעותא דש** למעבד תשובה לא אעדיאת מקמיה קוב&quot;ה ומלכא עילא אתקין לההוא חייבא דוכתא במדורא דשאול ותמן מצפצפא תשובה דהא ההוא רעותא נחית קמיה קוב&quot;ה יתבר כל גזרין דתרעי מדורי גהינם ומטי לההוא אתר דההוא חייבא תמן ובטש ביה ואתער לההוא רעותא כמלקדמין. וכדין מצפצפא ההיא נשמתא וסלקא מגו מדורא דשאול ולית רעותא טבא דיתאביד מקמיה מלכא קדישא}}, עכ&quot;ל.

הנה מבואר הדבר מזה המאמר כי מאחר שאותה מחשבה טהורה הועילה להיותה מוקדמת בעולם הזה גם מכשירי אוכל נפש הגשמיים, כי לא היה איפשר לעשות אותם מאתמול, מותר לעשותם אותם ביום טוב. והשתא דאתי להכי נאמר גם כן כי הוצאת והבערה הם דוגמא לענין זה שהוא התעוררות לענין של התשובה. ראשונה זה יהיה ענין ההוצאה כי היא נחלקה לשנים - הוצאה והכנסה - והוא כי הנה האדם החוטא תחילה נכנס בו חלק מן הקליפה משעה שחשב לעשות העבירה (כאשר מבואר במקומו), וכבר אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. הנה מבואר מדבריהם כי בתחילה נכנס בחוטא רוח הטומאה ואחר כך הוא עשה מעשה. ולכן בלי ספק כי אז הנשמה הטהורה היא מסתלק ממנו. וכאשר האדם גמר בלבו לעשות תשובה - אז תכף אותו רוח הטומאה שנכנס על ידי המחשבה רעה כמו כן הוא בורח משם על ידי המחשבה זו הטובה. וכאשר גמר מעשה התשובה אז תחזור אליו הנשמה הטהורה. ולכן ימצא בענין התשובה ענין של הוצאה על שהוא מוציא ממנו אותו רוח הטומאה - בא זה ואיבד את זה. ואחר כך נעשה ההכנסה שמכניס אז הטהרה והקדושה והנשמה בתוך גופו. ולכן לרמוז זה שיכול האדם לעשות ביום טוב - לכן הותר בגשמי לעשות הוצאה והכנסה כאמור. 

וכן נמי הותר ענין ההבערה לפי כי החוטא בתחילה יבער בו אש יצר הרע כי יחם לבבו כדי לחטא כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|קרבם יחמו כתנור}} כל אותה הלילה עד שבבקר{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'שבקבר' - ויקיעורך}} יעשו. ולכן כאשר ישיב האדם אל לבו לעשות תשובה בא ענין החרטה, כי יבער בלבו אש אוכלה על מה שעשה. ולכן על ידי אש זו נשרף אותה אש זרה. ולכן הותרה ההבערה נמי לענין הגשמי.

ועל ידי שני מצות הללו אשר יעשה האדם כענין התשובה הוא זוכה נמי לראות באותם הרשעים שלא עשו התשובה שנאמר {{צ|ויצאו וראו וכו'}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד ה' לאשר לא עבדו}} {{ממ|מלאכי|ב}}. והקשו חז&quot;ל היינו הך. ולפי דרכי ירצה {{צ|עובד אלהים}} היינו מי שעשה תשובה גמורה, ו{{צ|אשר לא עבדו}} היינו שלא עשה תשובה רק במחשבה. ועם כל זה - {{צ|ושבתם וראיתם}} כמה הוא כח התשובה. ולכן {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה}}. 

וכי תימא ולמה נאסרו בשבת והלא כל זה נעשה בשבת? אמנם הענין יתבאר במקומו. והמובן עתה הוא לפי כי דיני השבת הם תקנה הנעשה בשבת שנפגם ענין קבלת התורה שניתנה בשבת. לכן בגשמי נאסר הכל. מה שאין כן ביום טוב. והנה לענין מכשירי אוכל נפש נמי שלא היה איפשר לעשות אותם מאתמול - כי הנה אמרו חז&quot;ל כאשר האדם הולך אל בית עולמו ונותנים לו רשות שיראה את חבירו בגן עדן ובעלי הדין הם מענשים את הרשע כענין מעשה שהיה לר' שמעון בן לקיש ע&quot;ה כי ביום שנפטר לבית עולמו מתו חביריו הלסטים ונתנו לר' שמעון בגן עדן בראש הקרואים ולחביריו בגהינם. אמרו כלום לוקחים שוחד כאן. אמר להם זה עשה תשובה וניצול ואתם לא כך עשיתם. א&quot;ל הרשע הניחוני ואעשה תשובה. אומרים לו העולם שיצאת ממנו דומה ליישוב וזה דומה למדבר. אם אין אדם לוקח זוודין מן הישוב מה יאכל במדבר? וכו'. 

אם כן אוכל נפש זה הוא מותר מאשר לוקח האדם עמו זוודין זוודין. אבל מכשירי אוכל נפש אסורים כאמור. שאם אין זוודים אין לו מה יאכל. אמנם מכשירי אוכל נפש שלא יכול לעשותם מאתמול מותר - דהיינו אותם דברים שלא יכול לעשותם בעולם הזה, מותר לעשות אותם.  והנה זה הענין שייך בצדיק ורשע. והענין כי הנה במעשה המצות ימצא כמה מצות שאין אדם יכול לעשות אותם זולת בפני הבית. לא כן עתה בזמן החרבן - תרומות ומעשרות, קרבנות, וכמה חטאות - אשר לכן אלו הם מכשירי אוכל נפש, כי במה יזכה האדם לינות מזיו השכינה אם לא כאשר משלים את נפשו. ואמנם המצות האלו מה יעשה האדם, ואי אפשר לעשות אותם בעולם הזה? ולכן אלו הם '''{{צ|מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול}}''' בעולם הזה. '''{{צ|מותר לעשות אותם}}''' לעתיד בזמן התחיה.

ואמנם יש ענין מכשירי אוכל נפש, ר&quot;ל דברים שהם כדי להכשיר נפש האדם לפני בוראו, היינו מ&quot;ש בזוהר פרשת חיי שרה דף ק&quot;ל {{ממ זהר|א|קל|א}} וזה לשונו: {{צ|אתינא לקמיה דמר למנדע רזא דהאי פסוקא: ויוסף אברהם ויקח אשה וכו'. אמר פירושא דהאי פסוקא כמה דגלו חבריא מארי מתניתין דכד נשמתא ייתי בההוא גופא קדישא דילה הא מליי' על חייביא דיקומון ויכשרון עובדין ויתן להו מהו' זיוא דיליה דינדעון ויתובון ויזכון זכותא שלימת' וכו'}}.  ולכן יאמר כי מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול בעולם הזה - מותר לעשותם לעולם הבא.


'''{{צ|קצירה וטחינה ובצירה וכו'}}''' - הנה המלאכות האלו, אף על גב כי מן התורה הם מותרים מפני שהם צורכי אוכל נפש, אבל אסרו חכמים אותם כדי שלא יתעסק האדם בהם וניח שמחת מועד. וכבר נתבאר כי כל כונות חז&quot;ל הוא לעשות נחת רוח לכנסת ישראל מפני כי הם תלמידי חכמים שהם מרבים ומגדלים השלום בעולם, בסוד '''שלום הבית'''. והנה שלשה מלאכים{{הערה|כך מובא בדפוס. ואולי יש להגיה 'מלאכות' -ויקיעורך}} הללו אשר יעשה אותם האדם להטיב לעצמו ולזולתו כדאיתא בזוהר פרשת ויצא דף קס&quot;ד {{ממ זהר|א|קסד|א}} וזה לשונו: {{צ|פתח ההוא גברא ואמר את קרבני לחמי לאשי וכו' - קרבנא דקב&quot;ה בכל יומא בגין למיזן עלמא ולמיהב סיפוקא לעילא ותתא דהא באתערותא דלתתא אתער לעילא, ובדא מסתפקין כל חד וחד כדקא יאות וכו'}}.

הנה מבואר מדברי זה המאמר היות המזון תחתון התעוררות למזון העליון. ולכן במקדש היה הכל מותר. אמנם מלאכות אלו הם להועיל בעצם אדם מפני כי כאשר הולך האדם אל בית עולמו כמה מלאכי חבלה הם מעותדים מקטרגים בדרך כמו שאמר הכתוב {{צ|ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים}}. ולכן צריך שיעשה האדם מצות מעשיות לדחות ולסלק מלפניו מקטרגים הללו מאותו הדרך כדאיתא בזוהר פרשת וישב פרשת משפטים{{הערה|לא הבנתי - ויקיעורך}} דף צ&quot;ז {{ממ זהר|ב|צז|א}} וזה לשונו: {{צ|לעם נכרי לא ימשול למכרה - מאן עם נכרי? עלובתא איהי נשמתא דכד נפקת מעלמא וכד ברנש אסטי אורחיה כהדא היא בעא לסלקא לעילא גו משריין קדישין בגין דמשריין קדישין קיימין בהאי ארחא דגן עדן ומשריין נוכראין קיימין בההוא ארחא דגהינם. זכתה נשמתא - כמה משריין קדישין קא מתעתדן לה לאתחברא בהדא ולמיעל לה לגן עדן. לא זכתה - כמה משריין נוכראין מתעתדאן בארחא דגהינם ואינון משריין דמלאכי חבלה זמינן למעבד בה נוקמין. ואתא קרא ואוכח לעם נכרי לא ימשול למכרה - אלין מלאכי חבלה, בבגדו בה - איהי נטורא דקב&quot;ה עבדי לה נטירא דלא ישלוט בה עם נכרי בההוא פריסו דנטירו עלה}}, עכ&quot;ל.
==קטע זמני==
הנה מבואר מן המאמר כמה כיתות מלאכי חבלה הם מעותדים לאדם בדרך בזמן שיוצא מן העולם כדי להנקם ממנו על ידי מעשיו, כי זה הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|גם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר}} {{ממ|קהלת|י}} - זה הוא הדרך שהסכל הולך בו, הלוך ילך ובכה לבו חסר כשיוצא מן העולם מפני שאינו יודע להיכן מוליכין אותו. {{צ|ואמר לכל סכל הוא}} - ר&quot;ל הכרוז אומר לכל &quot;ראו זה הסכל&quot; בשעה שהוא מכריז לפניו כמו שאמרו חז&quot;ל שהכרוז מכריז לפני המת ומפרט מעשיו ואומר וזה הוא שאנו עסוקין בהספדו סכל הוא, כך וכך עשה. ובספר הזוהר הוא אומר {{צ|דא הוא עבדא דמריד במאריה. טב ליה דלא אבריה}}. ולכן נאמר {{צ|אשרי כל ירא ה'}} - מי הוא זה {{צ|ההולך בדרכיו}} בעולם הזה. ומהו האושר הנמצא לו מדה כנגד מדה? {{צ|ההולך בדרכיו}} - כלומר כשהוא הולך באותם שני דרכים שהאחד מלא מחנות מלאכים קדושים והשני הוא מלאכי חבלה כאמור, אותו ההולך בדרכיו של הקב&quot;ה בעולם הזה גם כן כשהולך מן העולם הזה כי הולך האדם לבית עולמו - הולך בדרכיו של הקב&quot;ה בקדושים.

והנה זהו ענין '''הקצירה''' - כלומר שני פעולות הוא עשה בשעה אחת. כי אם יקצור אשר זרע בעולם הזה. ראשונה יקצור אותם מחנות(?) מלאכי חבלה ומאבד אותם מלפניו מאותו הדרך. וזה על ידי שזרע בעולם הזה תורה ומצות וחי בהם. ולכן אסרו חכמים ענין הקצירה ביום טוב ליפ כי זה יהיה לרמוז לאדם מה טוב לאדם אשר יעשה תורת מעשה לקצור משריין נוכראין מלפניו וזה יהיה על ידי מעשה תורה ומצוה, והיה מעשה הצדקה שלום שנאמר {{צ|זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד}}. 

וכן נמי יהיה הרמז '''לענין הטחינה''' שהוא ענין עסק התורה כי צריך להיות על ידי טחינה כדאיתא בזדוהר פרשת פנחס דף רל&quot;ו {{ממ זהר|ג|רלו|א}} וזה לשונו: {{צ|מהכא מאן דאפיק מלין דאורייתא צריך למטחן לון בשיני' ולאפקא מלין שלמין וכו' ואוחרנין דאינון שטיין דאכלין מלין בהלעטה ולא טוחנין לון בטוחנו' דלהון ואינון מסטרא דההוא דאמר הלעיטני נא - דרך בלענו בלא טחינה וכו'}}.


גם '''ענין הבצירה''' שנאמר {{צ|כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך}}, והוא הענין על לימוד המשנה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|מי אשר נטע כרם}} הוא משנה. גם בזה שייך שני דברים. כי תחילה על ידי הלימוד של המשנה בניגון הוא מכלה וקוצץ הקליפות, זמיר עריצים יענה(?), כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|השונה בלא נעימה עליו נאמר גם אני נתתי להם וכו' משפטים בל יחיו בהם}}. והלימוד עצמו מתקן נשמתו כי כן הוא מלת '''משנה''' בהיפוך '''נשמה''', וחי בהם.


'''סחיטה''' - הענין הוא תיקון בעצם אדם כאשר הקדמנו כי כל איש הישראלי מושך עמו משורשו שהיה בגוף ונפש לאדם הראשון נמצא בו צד מאותו עון. וכן צריך לתקן אותו. והנה חז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|ענבימו ענבי רוש}} הללו הביאו יללה לעולם כי כן סחט' ענבים ונתנה לו. ולכן ענין הסחיטה אף על גב כי מן הראוי היה לעשות אות' - אסרו אותה מטעם הנזכר. וכן אמרו חז&quot;ל {{צ|אדם הראשון מושך בערלתו היה}}. ולכן צריך לתקן פגם זה של {{צ|סוחטי הילדים}}. ובכן ימצא מנוח לנפשו לסחוט ולהוציא ממנו הקליפה לחוץ. 

ואז הוא מוכן נמי על ידי כן יעשה '''צידה''' כי יצוד ציד מן הקדושה להוסיף על רוחו ונשמתו. ואף על גב כי כל מלאכות הללו מותרות לעשות ביום טוב - חז&quot;ל מנעו אותם מן הדברים הגשמיים כדי שלא ימנע האדם משמחת יום טוב. וכן נמי לענין התיקון - כאשר האדם יחשוב בלבו בענין התשובה כי יחם לבבו ויבא לידי עצבות. ולכן מכל מקום לא נכון לעשות כן. אמנם מאחר כי כל אלו המלאכות הם מועילים לו בעצם נפש האדם להבריא את נפשו, והוא זכור יזכור כי חז&quot;ל אסרו אותם, זה יהיה סיבה לאדם הנלבב להעיר את לבו על כל הדברים הרוחניים המועילים. כי המתעסק בהם מרבה בשמחת יום טוב, היינו באותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיד לבא כאמור לעיל.


'''ועתה אשוב לבאר הדינים הללו לענין הנוגע בעולם העליון לצד עילאה ימלל'''. והנה  עם מה שנתבאר בזוהר מה ענין הימים טובים אשר הם נקראים {{צ|מקראי קדש}} פרשת קרח דף קע&quot;ו {{ממ זהר|ג|קעו|א}} וזה לשונו: {{צ|ר' שמעון אמר קריאי מועד - קראי מועד כתיב חסר יוד - אמאי? אלא הכי הוא מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. ורזא דא כל אינון כתרין עילאין דשמא קדישא אתאחיד בהו כולהו זמינין מאתרא דאקרי קדש. הדא הוא דכתיב מקראי קדש. ואימתי? בשעתא דמועד זמין בעלמא. וכגוונא דאינון כתרין עילאין זמינין מקדש עילאה - הכי נמי קדש תתאה זמין לחילוי לאעטרא להו קדש עילאה ידיע' קדש תתאה חכמת שלמה הכי נמי זמינת לכל חילהא- ואינון חיילין כולהו זמינ' לאעטרא בהאי קדש בזמנא דמועד שרייא בעלמא וכו'}}.

הנה מהדבר מבואר מזה המאמר כי כל הצבאות של מעלה שהם מסטרא דקדש הם מזומנים בזמן המועד לאכול לשבעה. ולכן נאסרו המלאכות ביום טוב לפי כי כל העולמות הם מזומנים למעלה משולחן גבוה קא זכו. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|כל המלאכות האסורות בשבת}}''' שהוא 'מקרא קדש' מוזמן מן העולם העליון, כמו כן '''{{צ|הם אסורות ביום טוב}}''' נמי לפי שהם מזומנים מקדש תתאה כאמור. '''{{צ|חוץ ממלאכת אוכל נפש}}''' שהרי הם מזומנים מקדש תתאה לאכול לשבעה. 

'''{{צ|ולענין הוצאה נמי הותרה}}''' לפי כי כן נמי אותם המזומנים מוליכים בידם מנות מעולם לעולם כדאיתא לקמן והוא מאותו האור ואותו השפע הנמצא להם באותה הזמנה להיות כי כל נשפע חוזר ומשפיע על זולתו.

וכן '''{{צ|הבערה}}''' נמי הותרה. והיינו מ&quot;ש בזוהר פרשת צו דף כ&quot;ח {{ממ זהר|ג|כח|א}} וזה לשונו: {{צ|אש תמיד וכו' - אש שותה כל מיין דאורייתא ואוכלת כל קרבנין דצלותא ואוכלת לחין ויבשין אינון פשטי אורייתא אינון כעצים יבשים, ורזי דאורייתא הם כעצים לחים וכו'}}. והיינו מה שהתירו חז&quot;ל הבערה ביום טוב מפני כי על ידי הבערה של עצים הללו הם מתעוררים המדות עליונות הנקראים {{צ|עצי השם}}. ואיתא בזוהר פרשת בראשית דף פ&quot;ט {{ממ זהר|א|פט|א}} {{צ|אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון וכו' - עד לא ברא עלמא הוה הוא ושמיה סתים בגויה וכו' עד דסליק ברעותא דמחשבה לקיימא כלא וכו' וברא אילנין רברבין עילאין מההוא נהרא זיהרא עילאה ושוי רתיכוי על תרין ועשרין אתוון רשימין, אתגליפו בעשר אמירן ואתיישבו. הדא הוא דכתיב מעצי הלבנון וכתיב ארזי לבנון אשר נטע}}, עכ&quot;ל לענייננו. 
והנה על ידי ההבערה זה מתחממין בשלהובין דרחימו אתתא ובעלה בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. 


וכן נמי התירו '''{{צ|מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול}}''' מפני כי יש דברים שחול מכין ליום טוב כדאיתא לקמן, אבל מכשירי אוכל נפש - יש מהם שאי איפשר לעשות אותם מערב יום טוב לפי שמפיג טעמן כדאיתא לקמן, והם בסוד של הבירורים - אותם הניצוצות שהם מתבררים מחדש בכל יום ויום כנודע. והנה הללו אי איפשר לו לבררם מערב יום טוב. ולכן הותרו לעשות אותם ביום טוב כדי שלא למנוע משמחת יום טוב. הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה שנאמר ושמחת אתה וביתך}}.


'''{{צ|קצירה וטחינה ובצירה וכו'}}''' - והענין כי הנה הקצירה הוא צורך אל השמחה של יום טוב שעושים אותה למעלה - מחצדי חקלא הצדיקים. ומה גם כמה כיתות של מלאכי השרת שהם מכלים הקוצים מלמעלה, והם דוחים את הקליפות למטה כדאיתא פרשת תרומה דף קע&quot;ג {{ממ זהר|ב|קעג|א}} וזה לשונו: {{צ|מלאכין עילאין כד בעאן לאתאחדא במאריהון לא יכלין עד דדחיין לה לבר. מה עבדין? נחתין שתין ריבוא דמלאכן קדישי ואפילו שינתא על כל בני עלמא. וכד איהי נחתא דדחיין לה לבר ויהבי לה כל עלמא דא בההיא שינתא. כדין איהי שלטא עלייהו ומקבלי מסאבי מינה וכו'. כיון דאיהי אתפרשא מנייהו עאלין לקמיה מאריהון ומשבחן ואודן קמיה וכו'}}. {{ש}}
הנה למדנו מזה המאמר כי זה הוא ענין '''{{צ|מכשירי אוכל נפש}}''' של מלאכי השרת - הוא זה למלאת נפשם ולהתעדן מזיו השכינה. 


ועוד יש אוכל נפש - הוא מ&quot;ש פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|ועד הוא אחד בחילופי אתוון וכו' ובזמנא דאתי דיתעבר עין הרע מעלמא ולא תשלוט בהדא - כדין יתקרי אחד באתגלייא בגין דהשתא דההוא סטרא אחרא אתדבק בהדה לאו הוא אחד אלא דאנן מייחדין לה בלחישו ברזא דאתוון אחרנין ואמרי ועד וכו' בשעתא דאיהי אתת בעולמתהא ובעת לאתפרשא מסטרא אחרא אתת כמאן דאזדחלת(?) למקמי ביקרא דמלכא ולא יתיר. והכי מכרזי דיזדמנון למחמי ביקרא דמלכא. כדין סטרא אחרא לא ניחא ליה למחמי ואתפרש מינה. הדא הוא דכתיב צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה - פוקו למחמי. כיון דאתת כל אינון שמשהא עיילין כלה לחופה בלחישו ברזא, דאלמלא לאו הכי לא יתפרש מינה הוא סטרא אחרא ויתערבב שמחתה}}, עכ&quot;ל לענייננו. 

הרי מבואר דבר זה מן המאמר כי לא יתכן להיות ייחוד למעלה, חתן וכלה יחדיו, עד שדוחים סטרא אחרא למטה. ונוסף עוד כי הם מטעים(?) את הקליפה על ידי הכרוז שאומר {{צ|צאינה וראינה}} דמשמע כי אין הרצון אלא לתת רשות לכל מי שירצה לבא לראות ביקרא דמלכא יבא ויראה. ואחר כך שנדחית והולכת נעשה הייחוד אחר כך. הנה בזה ימצא שני דברים טובים. כי הנה אותה המלאכה שעושים מלאכי השרת למעלה היא המלאכה של הקצירה - הוא צורך אוכל נפש. בין לצורך אוכל מלאכי השרת למלאת נפשם מזיו השכינה לאתייחדא במלכיהון. וגם הוא צורך אוכל נפש דוד - כי כאשר מכלים ומונעים סטרא אחרא - אז נפש דוד אוכלת לשבעה עם הצדיק כמו שאמר הכתוב {{צ|צדיק אוכל לשובע נפשו}}.

'''וטחינה''' הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|למה נקרא שמם שחקים? שהם שוחקים מן לצדיקים לעתיד לבא}}. וכן נמי '''בצירה''' של ענבים וסחיטה שהוא צורך כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|חוה סחטה ענבים ונתנה לו}}. 

'''וצידה''' בסוד בהמה חיה ועוף כדלקמן {{להשלים}}</text>
      <sha1>j5ve91f3agaxei0xk69gykrn0gxpomr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469436</id>
    <revision>
      <id>1413963</id>
      <parentid>1413875</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T00:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38238" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ&quot;ח-1968
=== תקנות בדבר אגרות, שכר והוצאות בהוצאה לפועל ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 2132|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|2270)), ((2246|ת&quot;ט|2275)), ((2284|ת&quot;ט|2278)); ((תשכ&quot;ט, 1176|תיקון|2366)); ((תשל&quot;ד, 1352|תיקון|3187)); ((תשל&quot;ו, 158|תיקון|3407)), ((	2294|תיקון|3570)), ((2660|ת&quot;ט|3586)); ((תשל&quot;ח, 1538|תיקון|3861)), ((1983|תיקון מס' 2|3883))); ((תשל&quot;ט, 289|תיקון|3921)); ((תש&quot;ם, 704|תיקון|4074)), ((1994|תיקון|4142)); ((תשמ&quot;א, 1052|תיקון|4239)); ((תשמ&quot;ב, 386|תיקון|4300)); ((תשמ&quot;ג, 583|תיקון|4449)); ((תשמ&quot;ד, 561|תיקון|4561)), ((598|ת&quot;ט|4564)); ((תשמ&quot;ה, 979|תיקון|4784)); ((תשמ&quot;ו, 445|תיקון מס' 2|4895)); ((תשמ&quot;ז, 1030|תיקון מס' 3|5038)); ((תשמ&quot;ח, 1011|תיקון|5124)); ((תש&quot;ן, 130|תיקון|5233)), ((1214|תיקון מס' 2|5290)); ((תשנ&quot;ב, 340|תיקון|5393)); ((תשנ&quot;ח, 337|תיקון|5876)), ((400|ת&quot;ו|5879)); ((תשס&quot;א, 328|תיקון|6081)); ((תשס&quot;ב, 946|תיקון|6181)); ((תשס&quot;ג, 852|תיקון [תשס&quot;ב] (תיקון)|6251)); ((תשס&quot;ד, 124|תיקון [תשס&quot;ב] (תיקון)|6282)), ((836|תיקון|6331)); ((תשס&quot;ה, 277|תיקון|6357)), ((726|תיקון [תשס&quot;ב] (תיקון)|6390)), ((948|תיקון [תשס&quot;ב] (תיקון מס' 2)|6420)); ((תשס&quot;ו, 56|תיקון|6432)); ((תשס&quot;ט, 1236|תיקון|6805)), ((1334|ת&quot;ט|6810)); ((תשע&quot;ד, 604|תיקון|7338)); ((תשע&quot;ה, 1878|תיקון|7550)); ((תשע&quot;ז, 1214|תיקון|7825)); ((תש&quot;ף, 2640|תיקון|8743)).
''עדכון סכומים:'' ((תשמ&quot;ד, 789|הודעה|4581)), ((974|הודעה|4595)), ((1405|הודעה מס' 3|4623)), ((1654|הודעה מס' 4|4639)), ((1878|הודעה מס' 5|4655)), ((2399|הודעה מס' 6|4689)), ((2376|הודעה מס' 7|4691)); ((תשמ&quot;ה, 164|הודעה|4722)), ((376|הודעה מס' 2|4734)), ((425|הודעה מס' 3|4740)), ((996|הודעה מס' 4|4785)), ((1308|הודעה מס' 5|4808)), ((1496|הודעה מס' 6|4821)), ((1862|הודעה מס' 7|4851)); ((תשמ&quot;ו, 227|הודעה|4877)), ((319|הודעה מס' 2|4886)), ((320|ת&quot;ט|4886)); ((תשמ&quot;ז, 1130|הודעה|5043)); ((תשמ&quot;ח, 290|הודעה|5072)), ((291|הודעה (תיקון)|5072)), ((313|הודעה (תיקון מס' 2)|5073)), ((1107|הודעה (תיקון מס' 2)|5131)); ((תשמ&quot;ט, 519|הודעה|5167)), ((1051|הודעה מס' 2|5197)); ((תש&quot;ן, 182|הודעה|5236)), ((723|הודעה מס' 2|5273)); ((תשנ&quot;א, 302|הודעה|5314)), ((362|ת&quot;ט|5317)), ((920|הודעה מס' 2|5361)); ((תשנ&quot;ב, 557|הודעה|5405)); ((תשנ&quot;ג, 157|הודעה|5484)), ((882|הודעה מס' 2|5526)), ((1088|ת&quot;ט|5540)); ((תשנ&quot;ד, 1095|הודעה|5610)); ((תשנ&quot;ה, 414|הודעה|5644)); ((תשנ&quot;ו, 733|הודעה|5743)), ((1387|הודעה מס' 2|5769)); ((תשנ&quot;ז, 911|הודעה|5838)); ((תשנ&quot;ח, 964|הודעה|5907)); ((תשנ&quot;ט, 227|הודעה|5944)); ((תשס&quot;ב, 844|הודעה|6175)); ((תשס&quot;ח, 307|הודעה|6636)); ((תש&quot;ע, 398|הודעה|6845)), ((640|ת&quot;ט|6858)); ((תשע&quot;ג, 468|הודעה|7202)); ((תשע&quot;ה, 216|ת&quot;ט|7441)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 88]] [[=החוק|לחוק ההוצאה לפועל, תשכ&quot;ז-1967]], [[+#108|וסעיף 47]] [[לחוק בתי המשפט, תשי&quot;ז-1957]], ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי על פי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. פירוש מונחים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) בתקנות אלה -
::- &quot;חברה מנהלת&quot; ו&quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) מונחים אחרים בתקנות אלה יתפרשו כמשמעותם [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]] (להלן - החוק), [[ובתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]], לפי העניין.

@ 2. חובת תשלום אגרות (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) רשם הוצאה לפועל ולשכת ההוצאה לפועל לא יזדקקו לבקשה שנקבעה לה אגרה [[בתוספת]], אלא לאחר ששולמה האגרה, זולת אם אין המבקש חייב בתשלומה על פי [[תקנה 5]].
: (ב) בעד הליך לפי [[החוק]] או התקנות שלא נקבעה לו אגרה [[בתוספת]], לא תשולם אגרה.

@ 2א. אגרת פרוטוקול (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ט)
: עם הגשת בקשה מן הבקשות המנויות [[בפרט (א)(1) עד (6ב) בתוספת]], תשולם אגרת פרוטוקול לפי [[פרט (ה) שבתוספת]].

@ 2ב. הגדלת קרן החוב - השלמת האגרה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) התיר רשם הוצאה לפועל לזוכה, להגדיל את קרן החוב בתיק, ישלים הזוכה את סכום האגרה הנדרש לפי [[פרט (א)(1) ו-(6) בתוספת]], לפי העניין, בתוך 30 ימים מהמועד שהותרה ההגדלה; לא שולמה האגרה בפרק הזמן האמור יגיש הזוכה בקשה חדשה.
: (ב) יתרת האגרה תחושב על פי סכום ההפרש שבין קרן החוב המתוקנת לבין קרן החוב המקורית.
: (ג) לא שולמה יתרת האגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא תוגדל קרן החוב בתיק, על אף החלטת הרשם להתיר הגדלת קרן החוב בתיק לפי תקנת משנה (א).
: (ד) תקנה זו לא תחול על ביצוע משכנתה לפי [[סעיף 81ב1(א) לחוק]].

@ 2ג. אגרה בעד ביצוע משכנתה על דירת מגורים לפי [[סעיף 81ב1 לחוק]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: הוגשה בקשה לביצוע משכנתה כאמור [[בסעיף 81ב1(א) לחוק]], תשולם האגרה כמפורט להלן:
: (1) עם פתיחת התיק תשולם האגרה כמפורט [[תוספת פרט א|בטור ב', בפרט (א)(1) בתוספת]]; סכום האגרה יחושב לפי סכום החוב שבפיגור כהגדרתו [[בסעיף 81ב1(ה) לחוק]];
: (2) היה הזוכה זכאי להיפרע את מלוא חוב ההלוואה לפי [[סעיף 81ב1(ב)(5) לחוק]], ישלם הזוכה את יתרת האגרה; סכום יתרת האגרה יהיה הסכום הנמוך מבין אלה:
:: (א) ההפרש שבין האגרה [[תוספת פרט א|בטור ב', בפרט (א)(1) בתוספת]], כשהיא מחושבת מסכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו [[בסעיף 81ב1(ב) לחוק]] - כפי שיפורט בדף חשבון עדכני ומאושר שיגיש הזוכה - לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו; לעניין זה, &quot;מלוא חוב ההלוואה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 81ב1(ה) לחוק]], למעט סכומים שנוספו לחוב בשל אגרה ששולמה בפתיחת התיק, הוצאות כינוס ושכר טרחת כונס נכסים;
:: (ב) ההפרש שבין האגרה [[תוספת פרט א|בטור ב, בפרט (א)(1) בתוספת]], כשהיא מחושבת משווי הנכס כפי ערכו בהסכם מכירת המקרקעין, לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו;
: (3) תשלום יתרת האגרה הוא תנאי להגשת בקשה למכירת המקרקעין;
: (4) ביקש הזוכה את סגירתו של התיק במהלך תקופת עיכוב ההליכים לפי [[סעיף 81ב1(ב)(4) לחוק]] או כתוצאה מהסדר חוב שקדם לבקשה למכירת המקרקעין, לא יחויב בתשלום יתרת האגרה;
: (5) הוגשה בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה לפי [[סעיף 81ב1(ג) לחוק]], תשולם האגרה כמפורט [[תוספת פרט א|בטור ב', בפרט (א)(1) בתוספת]]; סכום האגרה יחושב לפי סכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו [[בסעיף 81ב1(ה) לחוק]] או לפי סכום קרן החוב בתיק, לפי הנמוך מבין שניהם;
: (6) הודיע החייב על רצונו למכור את דירת המגורים בעצמו לפי [[סעיף 81ב1(ב)(3) לחוק]], לא תשולם יתרת האגרה לפי פסקאות משנה (2) ו-(3).

@ 3. אגרה בעד ביצוע פסק דין לאחר שומה
: שומת נכס לפי [[סעיף 61(ב) לחוק]] שהוגשה להוצאה לפועל, דינה, לענין תקנות אלה, כדין בקשה לביצוע פסק דין לגביית סכום השומה; ואולם מן האגרה שיש לשלמה ינוכה סכום האגרה ששולם בעת הגשת פסק הדין למסירת הנכס.

@ 3א. אגרה במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק]], תשולם אגרה כמפורט [[בפרט (א)(6א) ו-(6ב) בתוספת]], לפי העניין.
: (ב) הועבר תיק מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל, לא תוחזר האגרה ששולמה במסלול המקוצר ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו אגרה לפי [[$ תוספת|פרטים (א)(1)]] [[$ תוספת|ו-(א)(6)]] במסלול הרגיל.
: (ג) נסגר תיק במסלול המקוצר או הועבר למסלול הרגיל ולא ננקטו בו הליכים לפי [[+|סעיפים 7ב]] [[ו-20ה לחוק]], יוחזר לזוכה סך של 60 שקלים חדשים מתוך האגרה ששולמה לפי תקנת משנה (א).

@ 3ב. אגרה בעד ביצוע הליך מזונות (תיקון: תשע&quot;ד, תש&quot;ף)
: (א) הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מזונות לפי [[פרק א'2 לחוק]] או הועבר תיק מהמסלול הרגיל למסלול מזונות לפי [[סעיף 20כ לחוק]], תשולם אגרה לפי [[פרט (א)(4א) בתוספת]], נוסף על האגרה הקבועה [[$ תוספת|בפרט (א)(4)]]; אחרי שנה ממועד פתיחת התיק, ומדי שנה אחריה, תשולם אגרה נוספת לפי [[פרט (א)(4ב) לתוספת]].
: (ב) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל לפי [[סעיף 20יט לחוק]], וננקטו הליכים בתיק, לא תוחזר האגרה ששולמה לפי [[$ תוספת|פרט (א)(4א)]] או לפי [[פרט (א)(4ב) בתוספת]], אם שולמה, אך לא תיגבה אגרה נוספת לפי הפרטים האמורים.
: (ג) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר למסלול רגיל ובאותה שנה לא ננקטו בו הליכים, יוחזר סכום האגרה לפי [[$ תוספת|פרטים (א)(4א)]] [[$ תוספת|או (א)(4ב)]], לפי העניין.

@ 4. אישור ההוצאות הכרוכות בביצוע הליך וכיסוים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ינקוט הליך שנקיטתו גוררת הוצאות אלא לאחר ששולם סכום ההוצאות או שהופקד סכום לכיסוים.
: (ב) לכיסוי ההוצאות לנקיטת ההליכים המפורטים [[בתוספת]] ישולם הסכום המפורט בה.
: (ג) הוצאות שלא נקבעו [[בתוספת]] טעונות אישור מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפני נקיטת ההליך; עם האישור יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההוצאות המשוערות בנקיטת ההליך, ועל מבקש ההליך להפקיד את אותו סכום לפני ביצוע ההליך.
: (ד) לאחר נקיטת ההליך יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום הסופי שיש לשלמו לכיסוי ההוצאות, ועם קביעתו יורה על תשלומן מתוך הסכום המופקד או על גביית ההפרש מידי החייב בו או על החזרת העודף לזכאי לו, לפי הענין.
: (ה) סכום ההוצאות לנקיטת ההליך שמנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לאשרו לפי תקנת משנה (ג) יכלול את כל ההוצאות הכרוכות בפעולה מבצעית לרבות הוצאות נסיעה, פריצה למקום וסגירתו, סבלות, הובלה, שמירה, החסנת טובין, שכר שמאי, ביטוח ותשלומים שיש לשלמם לנאמן שהועמד על מעוקלים, ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר כל הוצאה אחרת אם לדעתו היא דרושה לנקיטת ההליך או שהיא מוצדקת בנסיבות שבהן ננקט.

@ 4א. תשלומים לצד שלישי לעניין [[סעיף 49א לחוק]] (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ז)
: (א) צד שלישי שניתן להמציא לו צווי עיקול בדרך ממוחשבת כמשמעותה [[בתקנה 24(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]] (להלן - בדרך ממוחשבת), ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה, יהיה זכאי לתשלום ממבקש העיקול בסכום הנקוב [[בפרט (ב)(7) בתוספת]], בין אם נמצאו נכסים של החייב בידי הצד השלישי ובין אם לאו; צד שלישי יהיה זכאי לקבל תשלום כאמור 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי עיקולים בדרך ממוחשבת; לעניין זה, &quot;נכסים של החייב&quot; אם היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] - לרבות חשבון בנק הנמצא ביתרת חובה.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי (להלן - הגוף המתפעל), יועבר התשלום לגוף המתפעל בדרך ממוחשבת; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל.
: (ג) התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו 20 ימים מיום משלוח צו העיקול לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
: (ד) לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת עיקול או מימוש אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש העיקול שילם ללשכת ההוצאה לפועל את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום לצד השלישי במועד שתמציא לו את צו העיקול או את צו המימוש, או במועד אחר שהורה לה מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ-14 ימים מיום המצאת צו העיקול או צו המימוש כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע&quot;מ (מס&quot;ב), או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע&quot;מ.
: (ה) התשלום בעד עיקול מתחדש בתיק מזונות לפי [[סעיף 45ג לחוק]], ישולם פעם אחת בשנה.

@ 4א1. תשלומים לצד שלישי לעניין [[סעיף 7ב לחוק]] (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ז)
: (א) צד שלישי שניתן להמציא לו בדרך ממוחשבת צווי מידע ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה יהיה זכאי לתשלום ממבקש המידע לפי [[סעיף 7ב לחוק]] 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי צווי מידע בדרך ממוחשבת.
: (ב) שיעור התשלום לצד שלישי לפי תקנה זו, הוא כאמור [[$ תוספת|בפרטים (ז)]] [[או (ט) בתוספת]], לפי העניין, בין אם נמצא מידע כמבוקש בצו בידי הצד השלישי לפי תקנה זו ובין אם לאו.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו מידע בדרך ממוחשבת על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי, ישולם סכום כאמור [[בפרט (ז)(1) בתוספת]] והוא יועבר לגוף המתפעל; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל; בתקנה זו, &quot;גוף מתפעל&quot; - גוף המתפעל יותר משתי חברות מנהלות.
: (ד) התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו עשרים ימים מיום משלוח צו המידע לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
: (ה) לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת מידע אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש המידע שילם לה את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום האמור לצד השלישי המוכר במועד שתמציא לו את צו המידע או במועד אחר שהורה לה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ-14 ימים מיום המצאת צו המידע כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע&quot;מ (מס&quot;ב) או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע&quot;מ.

@ 4א2. אגרה לקבלת מידע (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ז)
: (א) בקשה לקבלת מידע מגורם המנוי [[בפרט (ח) בתוספת]], תחויב באגרה כאמור [[בפרט (ח) בתוספת]].
: (ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על בקשה לקבלת מידע מצד שלישי כמשמעותו [[בתקנה 4א1]].

@ 4א3. אגרה לקבלת מידע בדבר כתובת (תיקון: תשס&quot;ט)
: בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב תחויב באגרה כאמור [[בפרט (ט) בתוספת]].

@ 4ב. הוצאות הכרוכות בהמצאת אזהרה לנתבע על ידי המבקש (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) נדרש המבקש לפי [[תקנה 109ו(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]], להמציא את האזהרה לנתבע, תצורף לחוב הפסוק עלות המצאת האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה לפי [[תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק), התשס&quot;ג-2003]].
: (ב) המציא המבקש את האזהרה שלא בדואר רשום עם אישור מסירה, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוסיף לחוב הפסוק את ההוצאות הסבירות שהוציא המבקש בעד ההמצאה, אם שוכנע כי המבקש ניסה תחילה להמציא את האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה, ואישור המסירה מעיד כי הכתב לא הומצא כדין לחייב או לא הומצא המצאה מלאה, ובלבד שסכומן לא יעלה על הסכום הנקוב [[בפרט (ו) בתוספת]].

@ 5. פטור מאגרה (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) היה הזוכה פטור מתשלום אגרת בית משפט לפי [[+|תקנה 14]] [[=תקנות האגרות|או 19 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס&quot;ז-2007]] (בתקנה זו - תקנות האגרות) לא תחול עליו חובת תשלום אגרה בהוצאה לפועל בשל ההליך שבעבורו קיבל את הפטור כאמור; לענין תקנת משנה זו, &quot;הליך&quot; - כמשמעותו [[בתקנות האגרות]].
: (ב) המגיש בקשה לביצוע חיוב שדינו כפסק דין לפי [[סעיף 81 לחוק]], לביצוע שטר לפי [[סעיף 81א(ב) לחוק]] או לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1(א) לחוק]], שהיה פטור מתשלום אגרת בית המשפט לפי [[תקנה 19 לתקנות האגרות]] אילו היה בעל דין כאמור בה, לא תחול עליו חובת אגרה בהוצאה לפועל.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 6. גביית אגרה שלא שולמה (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ד, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ט)
: (א) אגרה שלא שולמה לפי [[תקנה 5]] ישלם אותה החייב, והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותיגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק.
: (ב) היה חוב האגרה לפי תקנת משנה (א) בעד הגשת פסק דין לתשלום מזונות, תיגבה מן החייב, יחד עם כל סכום מזונות הנגבה, אגרה בסכום שהיה חייב בו אילו היה אותו סכום מזונות נגבה לפי פסק דין המוגש לביצוע לפי בקשה נפרדת.
: (ג) שילם החייב לזוכה שלא באמצעות הלשכה כל סכום שהמדינה זכאית לו לפי תקנה זו, אין בכך כדי לפטור את החייב מאותו תשלום והוא יהיה ניתן לגביה לטובת המדינה מן החייב או מן הזוכה, או מקצתו מזה ומקצתו מזה.
: (ד) לא שולמה האגרה או חלק הימנה, כנדרש בתקנות אלה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל דרישה לתשלום האגרה למי שחייב באגרה בעת תשלום הדרישה.
: (ה) לא שולמה האגרה כנדרש, תוך 30 יום מיום המצאת הדרישה, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שהסמיך לכך שר האוצר על כל חוב המגיע למדינה כאגרה, יצרף להודעתו העתק מהדרישה ויציין על סמך מה נדרשה האגרה.

@ 7. תשלום הפרשים לכיסוי הוצאות
: (א) לא הספיק הסכום שהופקד כדי תשלום הוצאות בקשר להליך, יהיה מבקש ההליך חייב לשלם את ההפרש תוך שלושה ימים מיום שהומצאה לו דרישה לכך מאת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; לא שולם ההפרש תוך המועד שנקבע כאמור, יהיה הסכום המגיע ניתן לגבייה מאת מבקש ההליך כמו חוב לפי פסק-דין לטובת המדינה, זולת אם נגבה על ידי הלשכה מאת החייב לפי פסק הדין.
: (ב) לענין תקנה זו יראו את המצאת הדרישה לתשלום ההפרש כאזהרה בצירוף העתק מאושר של פסק-דין לפי [[סעיף 7 לחוק]].

@ 8. שכר בעד פעולה מבצעית (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ו, תשל&quot;ו-2, תשס&quot;ט)
: (א) מי שאינו פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, והוטלה עליו פעולה מבצעית לפי [[סעיף 5 לחוק]], יהיה זכאי לשכר שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ב) מנהל מכירה פומבית שאינו פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, יהיה זכאי לשכר בשיעור שקבע רשם ההוצאה לפועל בהתחשב עם מהות הפעולות, קשיין ומשך הזמן שנדרש לביצוען, ושלא יעלה על השיעור הקבוע [[בתוספת]], והקונה ישלם את השכר עם תשלום המחיר באותה מכירה כאילו היה חלק ממנו.
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל שביצע פעולה מבצעית שנקבעה בידי רשם ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות או פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהוטלה עליו פעולה מבצעית ושנקבעה בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות יהיו זכאים לשכר הקבוע [[בתוספת]]; בוצעו ביום אחד מספר מכירות במחסן מרכזי, ייחשבו המכירות לענין שכרו של מנהל המכירות כפעולה מבצעית אחת; לענין תקנת משנה זו, ניהול מכירה דינה כפעולה מבצעית.
: (ד) בעד פעולה מבצעית של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהצריכה זמן למעלה מן הרגיל, מחמת ריחוק מקום או מכל סיבה אחרת, או שהיתה קשורה בקושי מיוחד לפי הנסיבות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע סכום העולה על הקבוע [[בתוספת]], אם ראה הצדקה לכך.
: (ה) לא בוצעה פעולה מבצעית מטעמים שאינם תלויים במבצע, יחולו הוראות תקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים, בתנאי שהסכום שיקבע רשם ההוצאה לפועל, במקרה כזה, לא יעלה על 50% מן השכר שנקבע [[פרט (ב) תוספת|בפריט 5(א) (([צ&quot;ל: פריט (ב)])) בתוספת]].

@ 8א. אגרה בעד אישור של בעל תפקיד (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) המבקש לקבל אישור של בעל תפקיד לפי [[סעיף 5(ב) לחוק]], ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת אישור חד-פעמית בסכום הנקוב [[פרט (ד) $|בתוספת]].
: (ב) המבקש לחדש אישור של בעל תפקיד ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת חידוש שנתית בסכום הנקוב [[פרט (ד) $|בתוספת]].
: (ג) הוגשה בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד לאחר המועד שנקבע לכך [[בתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]], ישלם המבקש, אם הגיש בקשתו -
:: (1) תוך חודש מהמועד האמור - תוספת של 50%;
:: (2) לאחר מכן - כפל אגרת החידוש.

@ 9. חישוב האגרה לפי שווי הענין (תיקון: תשל&quot;ו-2, תשמ&quot;ח)
: בחישוב האגרה לפי שווי הענין - כל חלק של 100 שקלים חדשים של שווי הענין העולה על 50 שקלים חדשים ייחשב כ-100 שקלים חדשים וחלק של 50 שקלים חדשים או פחות לא יובא בחשבון.

@ 9א. החזרת אגרה (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת.

@ 10. הביצוע שהועבר ללשכה אחרת
: הועבר ביצועה של פעולה אל לשכה אחרת, ישולמו ההוצאות הקשורות בביצועה של אותה פעולה בלשכה האחרת.

@ 10א. הצמדה למדד (תיקון: תשל&quot;ט, תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) הסכומים הנקובים [[בתוספת]] ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתה של תקנת משנה זו, לעומת המדד שפורסם בחודש מאי 2002.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ישתנו האגרות רק אם שיעור העליה במדד הגיע ל-5% לפחות מיום השינוי האחרון; לא הגיע השיעור האמור ל-5%, יצטבר שיעור העליה לשיעור שיחושב ביום השינוי הבא אחריו, וכן הלאה, עד שהשיעור המצטבר מיום ההעלאה האחרון יגיע ל-5% לפחות.
: (ד) אגרה, שכר או הוצאות שסכומם מסתיים בשבר של שקל חדש, ייראה השבר שהוא חמישים אגורות או יותר כשקל חדש שלם, וסכום השבר שהוא פחות מחצי שקל - בטל.
: (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[התוספת]], כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ויעביר העתק הודעתו לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 11. תחילה (תיקון: תשכ&quot;ח-2)
: תחילתן של תקנות אלה היא ביום ח' באלול תשכ&quot;ח (1 בספטמבר 1968).

@ 12. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ&quot;ח-1968&quot;.

== תוספת (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ט, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, [הודעות], תשמ&quot;ח) ==
: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
@ (א) (תיקון: תש&quot;ן-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תש&quot;ף) : האגרה בעד -
: (1) בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ובקשה לביצוע של פסק-דין או של חיוב שדינו כפסק דין שהסכום בהם קצוב, למעט בקשה לביצוע שטר, או בקשה לביצוע עיקול שמקורו בהחלטה אחרת של בית משפט [---] 1% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ-20 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 93)))
: (2) בקשה לביצוע פסק-דין להחזרת מיטלטלין [---] 20 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 93)))
: (3) בקשה לביצוע פסק-דין לפינוי מקרקעין, לסילוק יד או להחזרת חזקה [---] 40 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 185)))
: (4) בקשה לביצוע פסק-דין למזונות [---] 1% מהשווי בעת התשלום
: (4א) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(4) שהוגשה במסלול מזונות [---] 64 (((מתואם לשנת 2020))) בעת הגשת הבקשה
: (4ב) אחרי שחלפה שנה ממועד פתיחת התיק ומדי שנה [---] 60 (((מתואם לשנת 2020)))
: (5) בקשה לביצוע פסק-דין בענין שאינו מפורט בפריטים (1) עד (4) לעיל [---] 40 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 93)))
: (6) בקשה לביצוע שטר [---] 1.25% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ-50 (((מתואם לשנת 1990; החל משנת 2013, 162)))
: (6א) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(1) שהוגשה במסלול מקוצר [---] 1% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 60 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 64 ש&quot;ח))) ולא פחות מ-140 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 132 ש&quot;ח; צ&quot;ל: 149 ש&quot;ח)))
: (6ב) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(6) שהוגשה במסלול מקוצר [---] 1.25% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 60 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 64 ש&quot;ח))) ולא פחות מ-202 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 185 ש&quot;ח; צ&quot;ל: 215 ש&quot;ח)))
: (7) בקשה בכתב, לרבות הגשת התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב [---] פטור
: (8) (((נמחק)))
: (9) בקשה למתן צו מאסר לשם ביצוע פסק-דין למזונות [---] פטור
: (10) (((נמחק)))
: (11) העתק מכל מסמך שנעשה על ידי לשכת הוצאה לפועל [---] 0.3 לכל עמוד (((מתואם לשנת 2015))) החל בהעתק 30 במספר
: (12) אישור העתק כמתאים למקור [---] 1 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 3))) לכל עמוד
: (13) (((נמחק)))
: (14) שאילתה [---] 2 ((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 4)) לכל שאילתה
@ (ב) (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;א, תשס&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ז) : השכר לביצוע עיקול בעד -
: (1) המצאת צו עיקול לבנק, לרשם המקרקעין, למשרד הרישוי או למוסד אחר [---] פטור
: (2) פעולה שבוצעה כהלכה של -
:: עיקול מטלטלין המצריך כניסה לחצרים [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: חיפוש [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: מסירת נכס או קטין [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: מסירת הודעת פינוי [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
: (3) פעולה שבוצעה כהלכה של -
:: הוצאת מיטלטלין מעוקלים [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: פינוי בפועל של מקרקעין [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: הוצאת מעוקלים בעת ביצוע העיקול [---] 45 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 163)))
:: תפיסת מכונית [---] 36 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 127)))
:: ניהול מכירה פומבית [---] 36 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 131)))
: (4) פעולה אשר מטעמים שאינם תלויים במבצע לא בוצעה [---] 13 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 47)))
: (5) תשלום שכרו של פקיד עזר המתלווה ((&lt;s&gt;לפקיד&lt;/s&gt;)) למנהל לשכת ההוצאה לפועל [---] 75% מהשכר כאמור בפריטים (ב) עד (ד), לפי הענין
: (6) תשלום שכרו של מנהל מכירה פומבית (שאינו פקיד של בית המשפט) [---] 1% מהמחיר שהושג באותה מכירה
: (7) תשלום לצד שלישי מוכר, לעניין [[תקנה 4א]] [---] 7 (((מתואם לשנת 2017)))
: (8) (((נמחק)))
@ (ג) (תיקון: תשס&quot;א, תשע&quot;ד) : (((נמחק)))
@ (ד) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;א, תשע&quot;ד) : האגרה בעד -
: (1) בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד [---] 450 (((מתואם לאוקטובר 1991; בשנת 2013, 1,156)))
: (2) בקשה לחידוש שנתי של אישור בעל תפקיד [---] 150 (((מתואם לאוקטובר 1991; בשנת 2013, 390)))
: (3) עשיית תצהיר [---] 48 (((מתואם לשנת 2014)))
@ (ה) (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;א) : אגרת פרוטוקול [---] 18 (((מתואם לשנת 2001; בשנת 2013, 23)))
@ (ו) (תיקון: תשס&quot;ה) : ההוצאות בעד המצאת אזהרה לנתבע [---] 55 (((מתואם לשנת 2005; בשנת 2013, 67)))
@ (ז) (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ז) : השכר למסירת מידע מצד שלישי לעניין [[תקנה 4א1]] -
: (1) גוף מתפעל, חברת כרטיסי אשראי, תאגיד בנקאי וכן מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]] [---] 5 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 5)))
: (2) חברה מנהלת [---] 3 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 3)))
: (3) צד שלישי מוכר שאינו מנוי בפרטי משנה (1) ו-(2) [---] 4 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 4)))
@ (ח) (תיקון: תשס&quot;ט) : אגרה בעד בקשה לקבלה של -
: (1) מידע ממרשם האוכלוסין בדבר יציאותיו של חייב מישראל וכניסותיו לישראל [---] 3 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 3)))
: (2) מידע מן המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשם כלי שיט, רשם כלי טיס, רשות הרישוי, הממונה על רישום צמ&quot;ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מינהל מקרקעי ישראל, מרשם המקרקעין, תאגיד כמפורט [[#תוספת 2 חלק א|בפרט 12 ((לחלק א')) לתוספת השניה לחוק]], רשם המשכונות, הנהלת בתי המשפט [---] 3 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 3)))
@ (ט) (תיקון: תשס&quot;ט) : אגרה בעד בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב מכל אחד מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק]] [---] 2 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 2)))

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו באב תשכ&quot;ח (9 באוגוסט 1968)
&lt;חתימה&gt; יעקב ש' שפירא שר המשפטים</text>
      <sha1>5woemlkeepei40xeiuicawtdnx2yd74</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1414008</id>
      <parentid>1413963</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:45:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38236" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ&quot;ח-1968
=== תקנות בדבר אגרות, שכר והוצאות בהוצאה לפועל ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 2132|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|2270)), ((2246|ת&quot;ט|2275)), ((2284|ת&quot;ט|2278)); ((תשכ&quot;ט, 1176|תיקון|2366)); ((תשל&quot;ד, 1352|תיקון|3187)); ((תשל&quot;ו, 158|תיקון|3407)), ((2294|תיקון|3570)), ((2660|ת&quot;ט|3586)); ((תשל&quot;ח, 1538|תיקון|3861)), ((1983|תיקון מס' 2|3883)); ((תשל&quot;ט, 289|תיקון|3921)); ((תש&quot;ם, 704|תיקון|4074)), ((1994|תיקון|4142)); ((תשמ&quot;א, 1052|תיקון|4239)); ((תשמ&quot;ב, 386|תיקון|4300)); ((תשמ&quot;ג, 583|תיקון|4449)); ((תשמ&quot;ד, 561|תיקון|4561)), ((598|ת&quot;ט|4564)); ((תשמ&quot;ה, 979|תיקון|4784)); ((תשמ&quot;ו, 445|תיקון מס' 2|4895)); ((תשמ&quot;ז, 1030|תיקון מס' 3|5038)); ((תשמ&quot;ח, 1011|תיקון|5124)); ((תש&quot;ן, 130|תיקון|5233)), ((1214|תיקון מס' 2|5290)); ((תשנ&quot;ב, 340|תיקון|5393)); ((תשנ&quot;ח, 337|תיקון|5876)), ((400|ת&quot;ו|5879)); ((תשס&quot;א, 328|תיקון|6081)); ((תשס&quot;ב, 946|תיקון|6181)); ((תשס&quot;ג, 852|תיקון [תשס&quot;ב] (תיקון)|6251)); ((תשס&quot;ד, 124|תיקון [תשס&quot;ב] (תיקון)|6282)), ((836|תיקון|6331)); ((תשס&quot;ה, 277|תיקון|6357)), ((726|תיקון [תשס&quot;ב] (תיקון)|6390)), ((948|תיקון [תשס&quot;ב] (תיקון מס' 2)|6420)); ((תשס&quot;ו, 56|תיקון|6432)); ((תשס&quot;ט, 1236|תיקון|6805)), ((1334|ת&quot;ט|6810)); ((תשע&quot;ד, 604|תיקון|7338)); ((תשע&quot;ה, 1878|תיקון|7550)); ((תשע&quot;ז, 1214|תיקון|7825)); ((תש&quot;ף, 2640|תיקון|8743)).
''עדכון סכומים:'' ((תשמ&quot;ד, 789|הודעה|4581)), ((974|הודעה|4595)), ((1405|הודעה מס' 3|4623)), ((1654|הודעה מס' 4|4639)), ((1878|הודעה מס' 5|4655)), ((2399|הודעה מס' 6|4689)), ((2376|הודעה מס' 7|4691)); ((תשמ&quot;ה, 164|הודעה|4722)), ((376|הודעה מס' 2|4734)), ((425|הודעה מס' 3|4740)), ((996|הודעה מס' 4|4785)), ((1308|הודעה מס' 5|4808)), ((1496|הודעה מס' 6|4821)), ((1862|הודעה מס' 7|4851)); ((תשמ&quot;ו, 227|הודעה|4877)), ((319|הודעה מס' 2|4886)), ((320|ת&quot;ט|4886)); ((תשמ&quot;ז, 1130|הודעה|5043)); ((תשמ&quot;ח, 290|הודעה|5072)), ((291|הודעה (תיקון)|5072)), ((313|הודעה (תיקון מס' 2)|5073)), ((1107|הודעה (תיקון מס' 2)|5131)); ((תשמ&quot;ט, 519|הודעה|5167)), ((1051|הודעה מס' 2|5197)); ((תש&quot;ן, 182|הודעה|5236)), ((723|הודעה מס' 2|5273)); ((תשנ&quot;א, 302|הודעה|5314)), ((362|ת&quot;ט|5317)), ((920|הודעה מס' 2|5361)); ((תשנ&quot;ב, 557|הודעה|5405)); ((תשנ&quot;ג, 157|הודעה|5484)), ((882|הודעה מס' 2|5526)), ((1088|ת&quot;ט|5540)); ((תשנ&quot;ד, 1095|הודעה|5610)); ((תשנ&quot;ה, 414|הודעה|5644)); ((תשנ&quot;ו, 733|הודעה|5743)), ((1387|הודעה מס' 2|5769)); ((תשנ&quot;ז, 911|הודעה|5838)); ((תשנ&quot;ח, 964|הודעה|5907)); ((תשנ&quot;ט, 227|הודעה|5944)); ((תשס&quot;ב, 844|הודעה|6175)); ((תשס&quot;ח, 307|הודעה|6636)); ((תש&quot;ע, 398|הודעה|6845)), ((640|ת&quot;ט|6858)); ((תשע&quot;ג, 468|הודעה|7202)); ((תשע&quot;ה, 216|ת&quot;ט|7441)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 88]] [[=החוק|לחוק ההוצאה לפועל, תשכ&quot;ז-1967]], [[+#108|וסעיף 47]] [[לחוק בתי המשפט, תשי&quot;ז-1957]], ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי על פי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. פירוש מונחים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) בתקנות אלה -
::- &quot;חברה מנהלת&quot; ו&quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) מונחים אחרים בתקנות אלה יתפרשו כמשמעותם [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]] (להלן - החוק), [[ובתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]], לפי העניין.

@ 2. חובת תשלום אגרות (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) רשם הוצאה לפועל ולשכת ההוצאה לפועל לא יזדקקו לבקשה שנקבעה לה אגרה [[בתוספת]], אלא לאחר ששולמה האגרה, זולת אם אין המבקש חייב בתשלומה על פי [[תקנה 5]].
: (ב) בעד הליך לפי [[החוק]] או התקנות שלא נקבעה לו אגרה [[בתוספת]], לא תשולם אגרה.

@ 2א. אגרת פרוטוקול (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ט)
: עם הגשת בקשה מן הבקשות המנויות [[בפרט (א)(1) עד (6ב) בתוספת]], תשולם אגרת פרוטוקול לפי [[פרט (ה) שבתוספת]].

@ 2ב. הגדלת קרן החוב - השלמת האגרה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) התיר רשם הוצאה לפועל לזוכה, להגדיל את קרן החוב בתיק, ישלים הזוכה את סכום האגרה הנדרש לפי [[פרט (א)(1) ו-(6) בתוספת]], לפי העניין, בתוך 30 ימים מהמועד שהותרה ההגדלה; לא שולמה האגרה בפרק הזמן האמור יגיש הזוכה בקשה חדשה.
: (ב) יתרת האגרה תחושב על פי סכום ההפרש שבין קרן החוב המתוקנת לבין קרן החוב המקורית.
: (ג) לא שולמה יתרת האגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא תוגדל קרן החוב בתיק, על אף החלטת הרשם להתיר הגדלת קרן החוב בתיק לפי תקנת משנה (א).
: (ד) תקנה זו לא תחול על ביצוע משכנתה לפי [[סעיף 81ב1(א) לחוק]].

@ 2ג. אגרה בעד ביצוע משכנתה על דירת מגורים לפי [[סעיף 81ב1 לחוק]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: הוגשה בקשה לביצוע משכנתה כאמור [[בסעיף 81ב1(א) לחוק]], תשולם האגרה כמפורט להלן:
: (1) עם פתיחת התיק תשולם האגרה כמפורט [[תוספת פרט א|בטור ב', בפרט (א)(1) בתוספת]]; סכום האגרה יחושב לפי סכום החוב שבפיגור כהגדרתו [[בסעיף 81ב1(ה) לחוק]];
: (2) היה הזוכה זכאי להיפרע את מלוא חוב ההלוואה לפי [[סעיף 81ב1(ב)(5) לחוק]], ישלם הזוכה את יתרת האגרה; סכום יתרת האגרה יהיה הסכום הנמוך מבין אלה:
:: (א) ההפרש שבין האגרה [[תוספת פרט א|בטור ב', בפרט (א)(1) בתוספת]], כשהיא מחושבת מסכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו [[בסעיף 81ב1(ב) לחוק]] - כפי שיפורט בדף חשבון עדכני ומאושר שיגיש הזוכה - לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו; לעניין זה, &quot;מלוא חוב ההלוואה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 81ב1(ה) לחוק]], למעט סכומים שנוספו לחוב בשל אגרה ששולמה בפתיחת התיק, הוצאות כינוס ושכר טרחת כונס נכסים;
:: (ב) ההפרש שבין האגרה [[תוספת פרט א|בטור ב, בפרט (א)(1) בתוספת]], כשהיא מחושבת משווי הנכס כפי ערכו בהסכם מכירת המקרקעין, לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו;
: (3) תשלום יתרת האגרה הוא תנאי להגשת בקשה למכירת המקרקעין;
: (4) ביקש הזוכה את סגירתו של התיק במהלך תקופת עיכוב ההליכים לפי [[סעיף 81ב1(ב)(4) לחוק]] או כתוצאה מהסדר חוב שקדם לבקשה למכירת המקרקעין, לא יחויב בתשלום יתרת האגרה;
: (5) הוגשה בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה לפי [[סעיף 81ב1(ג) לחוק]], תשולם האגרה כמפורט [[תוספת פרט א|בטור ב', בפרט (א)(1) בתוספת]]; סכום האגרה יחושב לפי סכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו [[בסעיף 81ב1(ה) לחוק]] או לפי סכום קרן החוב בתיק, לפי הנמוך מבין שניהם;
: (6) הודיע החייב על רצונו למכור את דירת המגורים בעצמו לפי [[סעיף 81ב1(ב)(3) לחוק]], לא תשולם יתרת האגרה לפי פסקאות משנה (2) ו-(3).

@ 3. אגרה בעד ביצוע פסק דין לאחר שומה
: שומת נכס לפי [[סעיף 61(ב) לחוק]] שהוגשה להוצאה לפועל, דינה, לענין תקנות אלה, כדין בקשה לביצוע פסק דין לגביית סכום השומה; ואולם מן האגרה שיש לשלמה ינוכה סכום האגרה ששולם בעת הגשת פסק הדין למסירת הנכס.

@ 3א. אגרה במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק]], תשולם אגרה כמפורט [[בפרט (א)(6א) ו-(6ב) בתוספת]], לפי העניין.
: (ב) הועבר תיק מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל, לא תוחזר האגרה ששולמה במסלול המקוצר ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו אגרה לפי [[$ תוספת|פרטים (א)(1)]] [[$ תוספת|ו-(א)(6)]] במסלול הרגיל.
: (ג) נסגר תיק במסלול המקוצר או הועבר למסלול הרגיל ולא ננקטו בו הליכים לפי [[+|סעיפים 7ב]] [[ו-20ה לחוק]], יוחזר לזוכה סך של 60 שקלים חדשים מתוך האגרה ששולמה לפי תקנת משנה (א).

@ 3ב. אגרה בעד ביצוע הליך מזונות (תיקון: תשע&quot;ד, תש&quot;ף)
: (א) הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מזונות לפי [[פרק א'2 לחוק]] או הועבר תיק מהמסלול הרגיל למסלול מזונות לפי [[סעיף 20כ לחוק]], תשולם אגרה לפי [[פרט (א)(4א) בתוספת]], נוסף על האגרה הקבועה [[$ תוספת|בפרט (א)(4)]]; אחרי שנה ממועד פתיחת התיק, ומדי שנה אחריה, תשולם אגרה נוספת לפי [[פרט (א)(4ב) לתוספת]].
: (ב) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל לפי [[סעיף 20יט לחוק]], וננקטו הליכים בתיק, לא תוחזר האגרה ששולמה לפי [[$ תוספת|פרט (א)(4א)]] או לפי [[פרט (א)(4ב) בתוספת]], אם שולמה, אך לא תיגבה אגרה נוספת לפי הפרטים האמורים.
: (ג) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר למסלול רגיל ובאותה שנה לא ננקטו בו הליכים, יוחזר סכום האגרה לפי [[$ תוספת|פרטים (א)(4א)]] [[$ תוספת|או (א)(4ב)]], לפי העניין.

@ 4. אישור ההוצאות הכרוכות בביצוע הליך וכיסוים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ינקוט הליך שנקיטתו גוררת הוצאות אלא לאחר ששולם סכום ההוצאות או שהופקד סכום לכיסוים.
: (ב) לכיסוי ההוצאות לנקיטת ההליכים המפורטים [[בתוספת]] ישולם הסכום המפורט בה.
: (ג) הוצאות שלא נקבעו [[בתוספת]] טעונות אישור מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפני נקיטת ההליך; עם האישור יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההוצאות המשוערות בנקיטת ההליך, ועל מבקש ההליך להפקיד את אותו סכום לפני ביצוע ההליך.
: (ד) לאחר נקיטת ההליך יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום הסופי שיש לשלמו לכיסוי ההוצאות, ועם קביעתו יורה על תשלומן מתוך הסכום המופקד או על גביית ההפרש מידי החייב בו או על החזרת העודף לזכאי לו, לפי הענין.
: (ה) סכום ההוצאות לנקיטת ההליך שמנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לאשרו לפי תקנת משנה (ג) יכלול את כל ההוצאות הכרוכות בפעולה מבצעית לרבות הוצאות נסיעה, פריצה למקום וסגירתו, סבלות, הובלה, שמירה, החסנת טובין, שכר שמאי, ביטוח ותשלומים שיש לשלמם לנאמן שהועמד על מעוקלים, ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר כל הוצאה אחרת אם לדעתו היא דרושה לנקיטת ההליך או שהיא מוצדקת בנסיבות שבהן ננקט.

@ 4א. תשלומים לצד שלישי לעניין [[סעיף 49א לחוק]] (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ז)
: (א) צד שלישי שניתן להמציא לו צווי עיקול בדרך ממוחשבת כמשמעותה [[בתקנה 24(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]] (להלן - בדרך ממוחשבת), ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה, יהיה זכאי לתשלום ממבקש העיקול בסכום הנקוב [[בפרט (ב)(7) בתוספת]], בין אם נמצאו נכסים של החייב בידי הצד השלישי ובין אם לאו; צד שלישי יהיה זכאי לקבל תשלום כאמור 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי עיקולים בדרך ממוחשבת; לעניין זה, &quot;נכסים של החייב&quot; אם היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] - לרבות חשבון בנק הנמצא ביתרת חובה.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי (להלן - הגוף המתפעל), יועבר התשלום לגוף המתפעל בדרך ממוחשבת; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל.
: (ג) התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו 20 ימים מיום משלוח צו העיקול לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
: (ד) לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת עיקול או מימוש אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש העיקול שילם ללשכת ההוצאה לפועל את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום לצד השלישי במועד שתמציא לו את צו העיקול או את צו המימוש, או במועד אחר שהורה לה מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ-14 ימים מיום המצאת צו העיקול או צו המימוש כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע&quot;מ (מס&quot;ב), או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע&quot;מ.
: (ה) התשלום בעד עיקול מתחדש בתיק מזונות לפי [[סעיף 45ג לחוק]], ישולם פעם אחת בשנה.

@ 4א1. תשלומים לצד שלישי לעניין [[סעיף 7ב לחוק]] (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ז)
: (א) צד שלישי שניתן להמציא לו בדרך ממוחשבת צווי מידע ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה יהיה זכאי לתשלום ממבקש המידע לפי [[סעיף 7ב לחוק]] 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי צווי מידע בדרך ממוחשבת.
: (ב) שיעור התשלום לצד שלישי לפי תקנה זו, הוא כאמור [[$ תוספת|בפרטים (ז)]] [[או (ט) בתוספת]], לפי העניין, בין אם נמצא מידע כמבוקש בצו בידי הצד השלישי לפי תקנה זו ובין אם לאו.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו מידע בדרך ממוחשבת על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי, ישולם סכום כאמור [[בפרט (ז)(1) בתוספת]] והוא יועבר לגוף המתפעל; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל; בתקנה זו, &quot;גוף מתפעל&quot; - גוף המתפעל יותר משתי חברות מנהלות.
: (ד) התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו עשרים ימים מיום משלוח צו המידע לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
: (ה) לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת מידע אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש המידע שילם לה את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום האמור לצד השלישי המוכר במועד שתמציא לו את צו המידע או במועד אחר שהורה לה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ-14 ימים מיום המצאת צו המידע כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע&quot;מ (מס&quot;ב) או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע&quot;מ.

@ 4א2. אגרה לקבלת מידע (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ז)
: (א) בקשה לקבלת מידע מגורם המנוי [[בפרט (ח) בתוספת]], תחויב באגרה כאמור [[בפרט (ח) בתוספת]].
: (ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על בקשה לקבלת מידע מצד שלישי כמשמעותו [[בתקנה 4א1]].

@ 4א3. אגרה לקבלת מידע בדבר כתובת (תיקון: תשס&quot;ט)
: בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב תחויב באגרה כאמור [[בפרט (ט) בתוספת]].

@ 4ב. הוצאות הכרוכות בהמצאת אזהרה לנתבע על ידי המבקש (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) נדרש המבקש לפי [[תקנה 109ו(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]], להמציא את האזהרה לנתבע, תצורף לחוב הפסוק עלות המצאת האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה לפי [[תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק), התשס&quot;ג-2003]].
: (ב) המציא המבקש את האזהרה שלא בדואר רשום עם אישור מסירה, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוסיף לחוב הפסוק את ההוצאות הסבירות שהוציא המבקש בעד ההמצאה, אם שוכנע כי המבקש ניסה תחילה להמציא את האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה, ואישור המסירה מעיד כי הכתב לא הומצא כדין לחייב או לא הומצא המצאה מלאה, ובלבד שסכומן לא יעלה על הסכום הנקוב [[בפרט (ו) בתוספת]].

@ 5. פטור מאגרה (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) היה הזוכה פטור מתשלום אגרת בית משפט לפי [[+|תקנה 14]] [[=תקנות האגרות|או 19 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס&quot;ז-2007]] (בתקנה זו - תקנות האגרות) לא תחול עליו חובת תשלום אגרה בהוצאה לפועל בשל ההליך שבעבורו קיבל את הפטור כאמור; לענין תקנת משנה זו, &quot;הליך&quot; - כמשמעותו [[בתקנות האגרות]].
: (ב) המגיש בקשה לביצוע חיוב שדינו כפסק דין לפי [[סעיף 81 לחוק]], לביצוע שטר לפי [[סעיף 81א(ב) לחוק]] או לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1(א) לחוק]], שהיה פטור מתשלום אגרת בית המשפט לפי [[תקנה 19 לתקנות האגרות]] אילו היה בעל דין כאמור בה, לא תחול עליו חובת אגרה בהוצאה לפועל.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 6. גביית אגרה שלא שולמה (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ד, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ט)
: (א) אגרה שלא שולמה לפי [[תקנה 5]] ישלם אותה החייב, והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותיגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק.
: (ב) היה חוב האגרה לפי תקנת משנה (א) בעד הגשת פסק דין לתשלום מזונות, תיגבה מן החייב, יחד עם כל סכום מזונות הנגבה, אגרה בסכום שהיה חייב בו אילו היה אותו סכום מזונות נגבה לפי פסק דין המוגש לביצוע לפי בקשה נפרדת.
: (ג) שילם החייב לזוכה שלא באמצעות הלשכה כל סכום שהמדינה זכאית לו לפי תקנה זו, אין בכך כדי לפטור את החייב מאותו תשלום והוא יהיה ניתן לגביה לטובת המדינה מן החייב או מן הזוכה, או מקצתו מזה ומקצתו מזה.
: (ד) לא שולמה האגרה או חלק הימנה, כנדרש בתקנות אלה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל דרישה לתשלום האגרה למי שחייב באגרה בעת תשלום הדרישה.
: (ה) לא שולמה האגרה כנדרש, תוך 30 יום מיום המצאת הדרישה, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שהסמיך לכך שר האוצר על כל חוב המגיע למדינה כאגרה, יצרף להודעתו העתק מהדרישה ויציין על סמך מה נדרשה האגרה.

@ 7. תשלום הפרשים לכיסוי הוצאות
: (א) לא הספיק הסכום שהופקד כדי תשלום הוצאות בקשר להליך, יהיה מבקש ההליך חייב לשלם את ההפרש תוך שלושה ימים מיום שהומצאה לו דרישה לכך מאת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; לא שולם ההפרש תוך המועד שנקבע כאמור, יהיה הסכום המגיע ניתן לגבייה מאת מבקש ההליך כמו חוב לפי פסק-דין לטובת המדינה, זולת אם נגבה על ידי הלשכה מאת החייב לפי פסק הדין.
: (ב) לענין תקנה זו יראו את המצאת הדרישה לתשלום ההפרש כאזהרה בצירוף העתק מאושר של פסק-דין לפי [[סעיף 7 לחוק]].

@ 8. שכר בעד פעולה מבצעית (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ו, תשל&quot;ו-2, תשס&quot;ט)
: (א) מי שאינו פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, והוטלה עליו פעולה מבצעית לפי [[סעיף 5 לחוק]], יהיה זכאי לשכר שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ב) מנהל מכירה פומבית שאינו פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, יהיה זכאי לשכר בשיעור שקבע רשם ההוצאה לפועל בהתחשב עם מהות הפעולות, קשיין ומשך הזמן שנדרש לביצוען, ושלא יעלה על השיעור הקבוע [[בתוספת]], והקונה ישלם את השכר עם תשלום המחיר באותה מכירה כאילו היה חלק ממנו.
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל שביצע פעולה מבצעית שנקבעה בידי רשם ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות או פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהוטלה עליו פעולה מבצעית ושנקבעה בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות יהיו זכאים לשכר הקבוע [[בתוספת]]; בוצעו ביום אחד מספר מכירות במחסן מרכזי, ייחשבו המכירות לענין שכרו של מנהל המכירות כפעולה מבצעית אחת; לענין תקנת משנה זו, ניהול מכירה דינה כפעולה מבצעית.
: (ד) בעד פעולה מבצעית של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהצריכה זמן למעלה מן הרגיל, מחמת ריחוק מקום או מכל סיבה אחרת, או שהיתה קשורה בקושי מיוחד לפי הנסיבות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע סכום העולה על הקבוע [[בתוספת]], אם ראה הצדקה לכך.
: (ה) לא בוצעה פעולה מבצעית מטעמים שאינם תלויים במבצע, יחולו הוראות תקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים, בתנאי שהסכום שיקבע רשם ההוצאה לפועל, במקרה כזה, לא יעלה על 50% מן השכר שנקבע [[פרט (ב) תוספת|בפריט 5(א) (([צ&quot;ל: פריט (ב)])) בתוספת]].

@ 8א. אגרה בעד אישור של בעל תפקיד (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) המבקש לקבל אישור של בעל תפקיד לפי [[סעיף 5(ב) לחוק]], ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת אישור חד-פעמית בסכום הנקוב [[פרט (ד) $|בתוספת]].
: (ב) המבקש לחדש אישור של בעל תפקיד ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת חידוש שנתית בסכום הנקוב [[פרט (ד) $|בתוספת]].
: (ג) הוגשה בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד לאחר המועד שנקבע לכך [[בתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]], ישלם המבקש, אם הגיש בקשתו -
:: (1) תוך חודש מהמועד האמור - תוספת של 50%;
:: (2) לאחר מכן - כפל אגרת החידוש.

@ 9. חישוב האגרה לפי שווי הענין (תיקון: תשל&quot;ו-2, תשמ&quot;ח)
: בחישוב האגרה לפי שווי הענין - כל חלק של 100 שקלים חדשים של שווי הענין העולה על 50 שקלים חדשים ייחשב כ-100 שקלים חדשים וחלק של 50 שקלים חדשים או פחות לא יובא בחשבון.

@ 9א. החזרת אגרה (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת.

@ 10. הביצוע שהועבר ללשכה אחרת
: הועבר ביצועה של פעולה אל לשכה אחרת, ישולמו ההוצאות הקשורות בביצועה של אותה פעולה בלשכה האחרת.

@ 10א. הצמדה למדד (תיקון: תשל&quot;ט, תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) הסכומים הנקובים [[בתוספת]] ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתה של תקנת משנה זו, לעומת המדד שפורסם בחודש מאי 2002.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ישתנו האגרות רק אם שיעור העליה במדד הגיע ל-5% לפחות מיום השינוי האחרון; לא הגיע השיעור האמור ל-5%, יצטבר שיעור העליה לשיעור שיחושב ביום השינוי הבא אחריו, וכן הלאה, עד שהשיעור המצטבר מיום ההעלאה האחרון יגיע ל-5% לפחות.
: (ד) אגרה, שכר או הוצאות שסכומם מסתיים בשבר של שקל חדש, ייראה השבר שהוא חמישים אגורות או יותר כשקל חדש שלם, וסכום השבר שהוא פחות מחצי שקל - בטל.
: (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[התוספת]], כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ויעביר העתק הודעתו לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 11. תחילה (תיקון: תשכ&quot;ח-2)
: תחילתן של תקנות אלה היא ביום ח' באלול תשכ&quot;ח (1 בספטמבר 1968).

@ 12. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ&quot;ח-1968&quot;.

== תוספת (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ט, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, [הודעות], תשמ&quot;ח) ==
: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
@ (א) (תיקון: תש&quot;ן-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תש&quot;ף) : האגרה בעד -
: (1) בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ובקשה לביצוע של פסק-דין או של חיוב שדינו כפסק דין שהסכום בהם קצוב, למעט בקשה לביצוע שטר, או בקשה לביצוע עיקול שמקורו בהחלטה אחרת של בית משפט [---] 1% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ-20 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 93)))
: (2) בקשה לביצוע פסק-דין להחזרת מיטלטלין [---] 20 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 93)))
: (3) בקשה לביצוע פסק-דין לפינוי מקרקעין, לסילוק יד או להחזרת חזקה [---] 40 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 185)))
: (4) בקשה לביצוע פסק-דין למזונות [---] 1% מהשווי בעת התשלום
: (4א) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(4) שהוגשה במסלול מזונות [---] 64 (((מתואם לשנת 2020))) בעת הגשת הבקשה
: (4ב) אחרי שחלפה שנה ממועד פתיחת התיק ומדי שנה [---] 60 (((מתואם לשנת 2020)))
: (5) בקשה לביצוע פסק-דין בענין שאינו מפורט בפריטים (1) עד (4) לעיל [---] 40 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 93)))
: (6) בקשה לביצוע שטר [---] 1.25% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ-50 (((מתואם לשנת 1990; החל משנת 2013, 162)))
: (6א) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(1) שהוגשה במסלול מקוצר [---] 1% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 60 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 64 ש&quot;ח))) ולא פחות מ-140 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 132 ש&quot;ח; צ&quot;ל: 149 ש&quot;ח)))
: (6ב) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(6) שהוגשה במסלול מקוצר [---] 1.25% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 60 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 64 ש&quot;ח))) ולא פחות מ-202 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 185 ש&quot;ח; צ&quot;ל: 215 ש&quot;ח)))
: (7) בקשה בכתב, לרבות הגשת התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב [---] פטור
: (8) (((נמחק)))
: (9) בקשה למתן צו מאסר לשם ביצוע פסק-דין למזונות [---] פטור
: (10) (((נמחק)))
: (11) העתק מכל מסמך שנעשה על ידי לשכת הוצאה לפועל [---] 0.3 לכל עמוד (((מתואם לשנת 2015))) החל בהעתק 30 במספר
: (12) אישור העתק כמתאים למקור [---] 1 (((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 3))) לכל עמוד
: (13) (((נמחק)))
: (14) שאילתה [---] 2 ((מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 4)) לכל שאילתה
@ (ב) (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;א, תשס&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ז) : השכר לביצוע עיקול בעד -
: (1) המצאת צו עיקול לבנק, לרשם המקרקעין, למשרד הרישוי או למוסד אחר [---] פטור
: (2) פעולה שבוצעה כהלכה של -
:: עיקול מטלטלין המצריך כניסה לחצרים [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: חיפוש [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: מסירת נכס או קטין [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: מסירת הודעת פינוי [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
: (3) פעולה שבוצעה כהלכה של -
:: הוצאת מיטלטלין מעוקלים [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: פינוי בפועל של מקרקעין [---] 30 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)))
:: הוצאת מעוקלים בעת ביצוע העיקול [---] 45 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 163)))
:: תפיסת מכונית [---] 36 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 127)))
:: ניהול מכירה פומבית [---] 36 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 131)))
: (4) פעולה אשר מטעמים שאינם תלויים במבצע לא בוצעה [---] 13 (((מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 47)))
: (5) תשלום שכרו של פקיד עזר המתלווה ((&lt;s&gt;לפקיד&lt;/s&gt;)) למנהל לשכת ההוצאה לפועל [---] 75% מהשכר כאמור בפריטים (ב) עד (ד), לפי הענין
: (6) תשלום שכרו של מנהל מכירה פומבית (שאינו פקיד של בית המשפט) [---] 1% מהמחיר שהושג באותה מכירה
: (7) תשלום לצד שלישי מוכר, לעניין [[תקנה 4א]] [---] 7 (((מתואם לשנת 2017)))
: (8) (((נמחק)))
@ (ג) (תיקון: תשס&quot;א, תשע&quot;ד) : (((נמחק)))
@ (ד) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;א, תשע&quot;ד) : האגרה בעד -
: (1) בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד [---] 450 (((מתואם לאוקטובר 1991; בשנת 2013, 1,156)))
: (2) בקשה לחידוש שנתי של אישור בעל תפקיד [---] 150 (((מתואם לאוקטובר 1991; בשנת 2013, 390)))
: (3) עשיית תצהיר [---] 48 (((מתואם לשנת 2014)))
@ (ה) (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;א) : אגרת פרוטוקול [---] 18 (((מתואם לשנת 2001; בשנת 2013, 23)))
@ (ו) (תיקון: תשס&quot;ה) : ההוצאות בעד המצאת אזהרה לנתבע [---] 55 (((מתואם לשנת 2005; בשנת 2013, 67)))
@ (ז) (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ז) : השכר למסירת מידע מצד שלישי לעניין [[תקנה 4א1]] -
: (1) גוף מתפעל, חברת כרטיסי אשראי, תאגיד בנקאי וכן מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]] [---] 5 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 5)))
: (2) חברה מנהלת [---] 3 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 3)))
: (3) צד שלישי מוכר שאינו מנוי בפרטי משנה (1) ו-(2) [---] 4 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 4)))
@ (ח) (תיקון: תשס&quot;ט) : אגרה בעד בקשה לקבלה של -
: (1) מידע ממרשם האוכלוסין בדבר יציאותיו של חייב מישראל וכניסותיו לישראל [---] 3 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 3)))
: (2) מידע מן המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשם כלי שיט, רשם כלי טיס, רשות הרישוי, הממונה על רישום צמ&quot;ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מינהל מקרקעי ישראל, מרשם המקרקעין, תאגיד כמפורט [[#תוספת 2 חלק א|בפרט 12 ((לחלק א')) לתוספת השניה לחוק]], רשם המשכונות, הנהלת בתי המשפט [---] 3 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 3)))
@ (ט) (תיקון: תשס&quot;ט) : אגרה בעד בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב מכל אחד מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק]] [---] 2 (((מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 2)))

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו באב תשכ&quot;ח (9 באוגוסט 1968)
&lt;חתימה&gt; יעקב ש' שפירא שר המשפטים</text>
      <sha1>cilw6gt27dqdz7028pzyjbt750rnz7j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469440</id>
    <revision>
      <id>1414022</id>
      <parentid>1413872</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T11:52:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7593" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל&quot;ט-1978

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ט, 396|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)|3926)), ((1832|תיקון|4023)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשע&quot;א, 1258|תיקון|7023)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); 
((תשמ&quot;ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2660|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((706|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((872|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((426|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((948|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)); ((תש&quot;ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|9431)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מפקח&quot; - כמשמעות &quot;מפקח על בהמות&quot; [[בפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]];
:- &quot;צאן&quot; - כבשים ועיזים מכל הגזעים משני המינים בין מגידול מקומי ובין מיובא;
:- &quot;שטח רשות מקומית&quot; - שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה, או כל שטח אחר;
:- &quot;תווית סימון&quot; - תווית שעליה צויין סימן היכר בצבע או בכל צורה אחרת שקבע בכתב מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 2. סימון כללי של צאן
: (א) רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח רשאי לפרסם, בדרך הנראית לו, בשטח רשות מקומית הודעה שבה יקבע את המקומות והמועדים לסימון צאן המוחזק באותו שטח.
: (ב) פורסמה הודעה כאמור, חייב מחזיק הצאן להעמידו לרשות רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לשם סימון בהתאם להודעה.

@ 3. בקשה לסמן צאן
: רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח שמחזיק הצאן ביקש אותו לסמן את הצאן, יקבע תאריך, לא יאוחר מחדשיים מהיום שנתבקש כאמור לבצע את הסימון, במקום החזקת הצאן או במקום אחר שיקבע.

@ 4. איסור החזקת צאן שלא סומן
: לא יחזיק אדם, בשטח רשות מקומית, בתום שלושה חדשים מיום פרסומה של הודעה כאמור [[בתקנה 2]], צאן בגיל עשרה חדשים ומעלה שלא סומן בהתאם לתקנות אלה.

@ 5. אופן ביצוע הסימון (תיקון: תשמ&quot;ב, [הודעות])
: (א) סימון לפי תקנות אלה יבוצע בידי מפקח בתווית סימון, או בידי מי שהסמיכו מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההסמכה.
: (ב) בעד ביצוע הסימון לפי תקנה זו תשולם אגרה בסך 22.00 שקלים (((מתואם ליולי 1982; החל מיולי 2021, 10.00 ש&quot;ח))) לכל תווית סימון.

@ 6. תעודת סימון
: (א) עם ביצוע הסימון, ימסור המסמן למחזיק הצאן תעודה על גבי טופס שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים, שבו יפרט את מספר ראשי הצאן שסימן.
: (ב) כוחה של התעודה יפה לשנים עשר חדשים.

@ 7. אבדן תווית סימון
: אבדה תווית סימון של צאן שסומן, יחולו על מחזיק הצאן הוראות תקנות אלה, ובלבד שבקשה לפי [[תקנה 3]] תוגש לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לא יאוחר מחמישה עשר יום מיום אבדן תווית הסימון.

@ 8. החזרת תווית סימון
: מת צאן או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או המחזיק בו, לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים את תווית הסימון של אותו צאן.

@ 9. איסור החזקה (תיקון: תשע&quot;א)
: לא יקנה אדם, ולא ימכור, לא יוביל ולא יחזיק צאן אלא אם סומן לפי [[תקנה 5]], למעט צאן עד גיל חודשיים המובל מהמרעה למשק בעליו.

@ 10. עזרת מחזיק הצאן
: מחזיק הצאן חייב להושיט למפקח או למי שהסמיך מנהל השירותים הוטרינריים לבצע סימון, כל עזרה הדרושה לתפיסת הצאן ולהחזקתו בשעת הסימון.

&lt;פרסום&gt; א' בכסלו תשל&quot;ט (1 בדצמבר 1978)
&lt;חתימה&gt; אריאל שרון שר החקלאות</text>
      <sha1>9lfoxj3pz5fjxzmfo9qchfsdq5qy94v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469441</id>
    <revision>
      <id>1413895</id>
      <parentid>1413882</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T13:41:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23368" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל&quot;ו-1976
=== תקנות בדבר רישום, סימון והובלה של בקר ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 2678|תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|3589)); ((תשל&quot;ח, 709|תיקון|3815)), ((1969|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3882)); ((תשל&quot;ט, 725|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ז, 114|תיקון|4980)); ((תשע&quot;ד, 1004|תיקון|7361)), ((1562|תיקון מס' 2|7402)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2660|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((706|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((872|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((426|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((948|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 340|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 612|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)); ((תש&quot;ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|9431)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#22|סעיפים 20]] [[+#23|ו-22]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]] (להלן - הפקודה), [[+|סעיפים 5]] [[+|ו-15]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בקר&quot;, &quot;בעל&quot; ו&quot;מפקח&quot; - כמשמעותם [[בפקודה]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, או מי שהסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;לשכה וטרינרית מחוזית&quot; - כל אחת מן הלשכות הווטרינריות המחוזיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - השירותים הווטרינריים) שפרטי ההתקשרות עמן פורסמו באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים (להלן - אתר המשרד);
:- &quot;מוביל&quot; - אדם המלוה בקר ברגל, או מוביל בקר בכלי רכב, בתמורה או ללא תמורה;
: -&quot;מוסד משווק&quot; - (((הוחלפה);))
:- &quot;מסמן בקר&quot; - מי שהוסמך לסמן בקר לפי [[תקנה 6(א)]];
:- &quot;סוחר בקר מוסמך&quot; - אדם שהמנהל הסמיך להוציא היתרי הובלה;
:- &quot;רופא וטרינרי ממשלתי&quot; - כמשמעותו [[בפקודה]], המשמש כרופא וטרינרי בלשכה וטרינרית של משרד החקלאות;
:- &quot;רופא וטרינרי&quot; - כמשמעותו [[בפקודת הרופאים הוטרינריים]];
:- &quot;שטח רשות מקומית&quot; - שטח של עיריה, מועצה מקומית, לרבות מועצה אזורית, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר;
:- &quot;תווית סימון&quot; - תווית שעליה צויין מספר הזיהוי של בקר, לפי הדוגמה [[שבתוספת]];
:- &quot;תעודת רישום&quot; - תעודה שקבע המנהל והמכילה פרטים על הבקר.

== פרק שני: רישום בקר וסימונו ==

@ 2. חובת רישום, סימון ודיווח (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יחזיק אדם בקר מן הסוג ובגילים כמפורט להלן אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה:
:: (1) בקר במרעה - מגיל שישה חודשים ומעלה;
:: (2) בקר שאינו בקר במרעה - מגיל שבעה ימים ומעלה.
: (ב) סומן בקר לפי תקנות אלה בידי מסמן מוסמך, חייב מי שביצע את הסימון לדווח על כך ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה בוצע הסימון, לא יאוחר משבעה ימים מיום ביצועו; הדיווח ייעשה בכתב, בדואר אלקטרוני בלבד.
: (ג) לא יעביר אדם את הבעלות בבקר בכל גיל אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;בקר במרעה&quot; - בקר המוחזק דרך קבע בשטח פתוח לצורך רעייה.

@ 2א. הסדר פינוי פגרי בקר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יחזיק אדם בקר, בכל גיל, אלא אם כן יש לו הסדר תקף לפינוי גוויות בקר לאתר לסילוק פסולת המורשה לפי כל דין לסלק פגרי בקר, או לאתר או למיתקן אחר המורשה לפי כל דין לכילוי, עיבוד, מיחזור או טיפול בפגרי בקר.
: (ב) מחזיק בקר ישמור ברשותו מסמכים המעידים על קיומו של הסדר כאמור בתקנת משנה (א), ויציגם לרופא וטרינר ממשלתי ולמפקח לפי דרישתם.

@ 3. הודעה על רישום וסימון
: (א) רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם, בשטח רשות מקומית, בדרך הנראית לו, הודעה על ביצוע רישום וסימון בקר בשטח רשות מקומית או במקום אחר שקבע בהודעה.
: (ב) פירסם רופא וטרינרי ממשלתי הודעה על ביצוע רישום וסימון, חייב המחזיק בקר מכל גיל באותו מקום להביאם למקום שנקבע בהודעה, ביום ובשעה שנקבעו בה, להחזיק בהם ולהגיש כל עזרה הדרושה לרופא הוטרינרי הממשלתי, למפקח או למי שהסמיך המנהל לביצוע הרישום והסימון.

@ 4. רישום וסימון מיוחד
: רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאים להורות בכל עת למחזיק בקר שטרם נרשם או סומן מכל סיבה לרשום ולסמן את הבקר במקום החזקתו או במקום אחר שיורה.

@ 5. רישום וסימון לבקשת המוביל
: (א) המבקש להוביל בקר מכל גיל שטרם נרשם או סומן, יפנה בכתב לרופא וטרינרי ממשלתי בלשכה וטרינרית הקרובה למקום החזקת הבקר ויבקש לבצע רישום וסימון הבקר.
: (ב) הרופא הוטרינרי הממשלתי יקבע מועד לביצוע הרישום או הסימון שלא יהיה מאוחר מחודש ימים מיום מסירת הבקשה.

@ 6. הסמכת מסמן בקר, תעודת רישום ותווית סימון (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) רישום וסימן בקר לפי תקנות אלה יבוצע בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או בידי מסמן בקר שהסמיך המנהל לענין זה ובהתאם להוראותיו.
: (ב) מי שמבקש להיות מסמן בקר יגיש למנהל בקשה על כך ויצהיר כי מתקיימים בו התנאים לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) המנהל יסמיך למסמן בקר מי שהגיש בקשה לפי תקנת משנה (ב), אם התקיימו לגביו כל אלה:
:: (1) יש בידו אמצעים לסימון בקר לפי הוראות המשרד שנמסרו לו בדואר אלקטרוני ושהעתק שלהן פורסם באתר המשרד;
:: (2) יש לו אמצעים ממוחשבים לדיווח על סימון וכתובת דואר אלקטרוני.
: (ד) המנהל רשאי להורות למסמן בקר להשתתף בהדרכות ובהשתלמויות מקצועיות.
: (ה) ראה המנהל כי חדלו להתקיים במסמן בקר התנאים הקבועים בתקנה זו, או שהוא הפר הוראות לעניין השתתפות בהדרכות והשתלמויות או הפר הוראות אחרות לפי [[הפקודה]] הנוגעות לתפקידו כמסמן בקר, רשאי המנהל לבטל את הסמכתו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, 14 ימים לפחות לפני ביטול ההסמכה; לעניין תקנת משנה זו, &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הווטרינריים בלבד.
: (ו) מבצע הרישום ימסור למחזיק הבקר תעודת רישום, ומבצע הסימון יצמיד תווית סימון באוזן הימנית של הבקר.

@ 7. החזקת תעודת רישום ותווית סימון
: (א) לא יחזיק אדם, זולת רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל או מנהל בית מטבחיים בתעודת רישום ותווית סימון, אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה.
: (ב) הגיעו לרשותו של אדם תעודת רישום או תווית סימון שלא לפי תקנות אלה, יעבירן לרופא וטרינרי ממשלתי או למנהל בית מטבחיים הקרוב.

@ 8. איסור סימון
: לא יסמן אדם סימן כל שהוא באזנו הימנית של בקר, אלא לפי תקנות אלה.

@ 9. הסרת תווית סימון
: לא יסיר אדם, פרט לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, תווית סימון מעל בקר חי ולא יגרום להסרתה.

@ 10. הצמדת תווית סימון מחדש
: תווית סימון שנפלה מעל בקר או שנפגמה, אין להצמידה מחדש; על מחזיק הבקר תחול הוראת [[תקנה 14]].

@ 11. שמירה על תעודת רישום
: המחזיק תעודת רישום ישמרנה במקום שבו נמצא הבקר ויחזיקנה במצב תקין ונקי; תעודת הרישום תילווה אל הבקר בשעת הובלתו.

@ 12. שינוי בתעודת רישום ותווית סימון
: (א) לא ישנה אדם ולא ישחית תעודת רישום או תווית סימון, לא יוסיף ולא ימחוק פרטים בהן.
: (ב) רישומים בתעודת רישום לא ייעשו אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה ובידי רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, רופא וטרינרי או מי שהסמיך המנהל.

@ 13. ביטול תעודת רישום והתליתה (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לבטל תעודת רישום, להתלותה ולבצע בה שינויים וליטול אותה למשמורת, בכפוף להוראות [[הפקודה]] ותקנות אלה.

@ 14. אבדן תעודת רישום או תווית סימון
: (א) אבדה תעודת רישום או נפלה תווית סימון מעל בקר, יודיע מחזיק הבקר בכתב, תוך שבעה ימים, לרופא הוטרינרי הממשלתי הקרוב למקום החזקת הבקר, תוך ציון הפרטים על תעודת הרישום שאבדה או תווית הסימון שנפלה.
: (ב) נמסרה הודעה לפי תקנת משנה (א) ימציא רופא וטרינרי ממשלתי למחזיק הבקר כפל-תעודת רישום או יורה על ביצוע סימון מחדש תוך חודש ימים מיום מסירת ההודעה.

@ 15. החזרת תעודת רישום או תווית סימון של בקר מת
: (א) מת בקר או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או החזיק בו לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים, את תעודת הרישום ותווית הסימון של אותו בקר לאחר שהרופא הוטרינרי ציין בתעודת הרישום, במקום המיועד לכך, את תאריך וגורם המוות או סיבת המתת הבקר.
: (ב) בעל או מחזיק בבקר שנשחט מחוץ לבית מטבחיים בהתאם [[לתקנה 79 לתקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964]], יעביר את תעודת הרישום ותווית הסימון יחד עם הגופה למנהל בית המטבחיים.

@ 16. אגרות (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: המחזיק בקר ישלם אגרות כלהלן:
: (1) בעד תעודת רישום -
:: שהוצאה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח [---] 5 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2021, 3.60 ש&quot;ח)))
:: שהוצאה בידי מי שהסמיך המנהל [---] 3 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2021, 2.70 ש&quot;ח)))
: (2) בעד כפל-תעודת רישום [---] 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2021, 44.00 ש&quot;ח)))
: (3) בעד תווית סימון -
:: שהוצמדה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח [---] 6 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2021, 4.30 ש&quot;ח)))
:: שהוצמדה בידי מי שהסמיך המנהל [---] 5 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2021, 3.60 ש&quot;ח)))

== פרק שלישי: הובלת בקר ==

@ 17. איסור קניה, מכירה והובלה של בקר
: לא יקנה אדם, לא ימכור ולא יוביל בקר אלא אם נרשם הבקר וסומן לפי הוראות תקנות אלה.

@ 18. דיווח על בקר לשחיטה
: המוכר בקר לשחיטה, ידווח על כך לרופא וטרינרי ממשלתי כפי שהורה המנהל.

@ 19. איסור הובלת בקר ללא היתר
: לא יוביל אדם בקר הן בעצמו, והן על ידי סוכנו, מורשו, עובדו או בא כוחו, אלא אם הותר הדבר בכתב בידי מי שהוסמך לפי תקנות אלה.

@ 19א. הסמכת סוחר בקר (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2)
: (א) בקשה להסמכה כסוחר בקר מוסמך תוגש למנהל באמצעות הרופא הוטרינרי הממשלתי שבתחום מגוריו.
: (ב) המנהל רשאי לסרב מתן הסמכה או לקבוע תנאים לנתינתה.

@ 19ב. (תיקון: תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-2) : (((בוטלה).))

@ 19ג. חובות סוחר בקר מוסמך (תיקון: תשל&quot;ח)
: סוחר בקר מוסמך ימלא בטופס שיקבע המנהל, במקור ושלושה העתקים, את הפרטים של כל היתר הובלה:
: המקור של הטופס - יימסר למוכר הבקר;
: העתק ראשון - לרופא וטרינרי ממשלתי;
: העתק שני - לבית המטבחיים, אם הבקר מיועד לשחיטה;
: העתק שלישי - ישמור בידו לתקופה של שנה ויציגו לבקורת בפני מי שהוסמך לכך.

@ 20. בקשה למתן היתר להובלת בקר (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) המבקש היתר להוביל בקר, למעט סוחר בקר מוסמך, יפנה לרופא וטרינרי ממשלתי.
: (ב) עם הגשת הבקשה ימציא המבקש את תעודת הרישום של כל ראש בקר שברצונו להוביל.

@ 21. מתן היתר להובלה
: רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, יתיר הובלת בקר בציון כל הפרטים בתעודת רישום במקום המיועד לכך.

@ 22. תוקף היתר הובלה
: היתר הובלה הוא חד פעמי וכפוף לתנאים והפרטים שנרשמו בתעודת הרישום.

@ 23. מסירת תעודת רישום
: מוביל בקר ימסור למקבל הבקר, ביעד המצויין בתעודה, את תעודת הרישום של כל ראש בקר.

@ 24. סייגים למתן היתר להובלה (תיקון: תשל&quot;ח)
: מתן היתר להובלת בקר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של רופא וטרינרי ממשלתי בכפוף להוראות [[הפקודה]] ותקנות אלה.

@ 25. (תיקון: תשע&quot;ד-2) : (((בוטלה).))

@ 26. עיכוב שחיטה בבית מטבחיים (תיקון: תשל&quot;ח)
: הגיע לבית מטבחיים בקר ללא תעודת רישום או ללא תווית סימון, או מצא מנהל בית המטבחיים, אי התאמה בין הפרטים הרשומים בתעודת רישום לבין תווית סימון, או שלא שולמה אגרה בעד היתר הובלה, יעכב מנהל בית המטבחיים את שחיטת הבקר האמור - ואם נשחט בינתיים רשאי הוא לעכב את הבשר - עד לקבלת הוראות מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

@ 27. דיווח על בית מטבחיים
: מנהל בית המטבחיים ישלח לאחר שחיטת בקר את תעודת הרישום ותווית הסימון של הבקר שנשחט לרופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

@ 28. הצגת היתר הובלה
: (א) מוביל בקר יציג היתר הובלה בפני רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל, או בפני מנהל בית מטבחיים, לפי דרישתם.
: (ב) רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאי לצוות להחזיר את הבקר למקום שממנו הובא ללא היתר הובלה או לצוות להעבירו למקום כל שהוא ולעצרו שם.

@ 29 אגרת היתר הובלה (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: בעד היתר להובלת בקר תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2021, 42.50 ש&quot;ח))) לכל ראש בקר.

@ 30. פטור
: (א) [[תקנה 29]] לא תחול על מוביל המצויד בתעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר - ומספר הרכב אם מובל ברכב - לגבי הובלה של בקר -
:: (1) לצורך מרעה ממקום למקום;
:: (2) המיועד לייצוא ומובל ממשק לתחנת הסגר.
: (ב) [[תקנה 19]] לא תחול על מוביל, לגבי בקר -
:: (1) המובל ממקום למקום על פי צו לפי [[הפקודה]] מאת רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או המובל לתערוכה, או המובל מתחנת הסגר לנמל ים או אויר לשם יצוא, ובלבד שבידי המוביל תעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר ומספר הרישוי של הרכב שבו מובל הבקר - אם ההובלה נעשית ברכב;
:: (2) המובל לשחיטה דחופה כאמור [[בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964]], אם בידי המוביל תעודה כאמור בתקנה האמורה.
: (ג) הוראות [[תקנות 17]], [[21]] [[ו-29]] לא יחולו על בקר המובל מנמל יבוא להסגר בהתאם לאמור [[+|בתקנות 5]] [[ו-6 לתקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא של בעלי-חיים), תשל&quot;ד-1974]].

@ 30א. אי-פליליות (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 28(א) לפקודה]], הפרת הוראות [[תקנות 3(א)]], [[4]], [[5]], [[6]], [[13]], [[14(ב)]], [[16]], [[19א]], [[19ג]], [[20]], [[21]], [[22]], [[24]], [[26]], [[28(ב)]] [ו-29]] אינה עבירה.

@ 31. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

@ 32. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ז' בתשרי תשל&quot;ז (1 באוקטובר 1976).

@ 33. ביטול
: בטלות:
: (1) תקנות מחלות בעלי-חיים (סימון בקר) (מס' 2), תש&quot;ך-1960;
: (2) תקנות מחלות בעלי-חיים (הסדר הובלה של בקר), תשל&quot;ג-1972;
: (3) תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום בקר), תשל&quot;ו-1976.

@ 34. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל&quot;ו-1976&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
: {{ממורכז|[[קובץ:תווית סימון בקר.png]]}}

&lt;פרסום&gt; ח' באלול תשל&quot;ו (3 בספטמבר 1976)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>av0eqwjorm1uioj6uugyehijdhxhwmg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413899</id>
      <parentid>1413895</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T13:59:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23411" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל&quot;ו-1976
=== תקנות בדבר רישום, סימון והובלה של בקר ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 2678|תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|3589)); ((תשל&quot;ח, 709|תיקון|3815)), ((1969|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3882)); ((תשל&quot;ט, 725|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ז, 114|תיקון|4980)); ((תשע&quot;ד, 1004|תיקון|7361)), ((1562|תיקון מס' 2|7402)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2660|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((706|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((872|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((426|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((948|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 340|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 612|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)); ((תש&quot;ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|9431)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#22|סעיפים 20]] [[+#23|ו-22]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]] (להלן - הפקודה), [[+|סעיפים 5]] [[+|ו-15]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בקר&quot;, &quot;בעל&quot; ו&quot;מפקח&quot; - כמשמעותם [[בפקודה]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, או מי שהסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;לשכה וטרינרית מחוזית&quot; - כל אחת מן הלשכות הווטרינריות המחוזיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - השירותים הווטרינריים) שפרטי ההתקשרות עמן פורסמו באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים (להלן - אתר המשרד);
:- &quot;מוביל&quot; - אדם המלוה בקר ברגל, או מוביל בקר בכלי רכב, בתמורה או ללא תמורה;
: -&quot;מוסד משווק&quot; - (((הוחלפה);))
:- &quot;מסמן בקר&quot; - מי שהוסמך לסמן בקר לפי [[תקנה 6(א)]];
:- &quot;סוחר בקר מוסמך&quot; - אדם שהמנהל הסמיך להוציא היתרי הובלה;
:- &quot;רופא וטרינרי ממשלתי&quot; - כמשמעותו [[בפקודה]], המשמש כרופא וטרינרי בלשכה וטרינרית של משרד החקלאות;
:- &quot;רופא וטרינרי&quot; - כמשמעותו [[חוק הרופאים הווטרינרים|בפקודת הרופאים הוטרינריים]];
:- &quot;שטח רשות מקומית&quot; - שטח של עיריה, מועצה מקומית, לרבות מועצה אזורית, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר;
:- &quot;תווית סימון&quot; - תווית שעליה צויין מספר הזיהוי של בקר, לפי הדוגמה [[שבתוספת]];
:- &quot;תעודת רישום&quot; - תעודה שקבע המנהל והמכילה פרטים על הבקר.

== פרק שני: רישום בקר וסימונו ==

@ 2. חובת רישום, סימון ודיווח (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יחזיק אדם בקר מן הסוג ובגילים כמפורט להלן אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה:
:: (1) בקר במרעה - מגיל שישה חודשים ומעלה;
:: (2) בקר שאינו בקר במרעה - מגיל שבעה ימים ומעלה.
: (ב) סומן בקר לפי תקנות אלה בידי מסמן מוסמך, חייב מי שביצע את הסימון לדווח על כך ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה בוצע הסימון, לא יאוחר משבעה ימים מיום ביצועו; הדיווח ייעשה בכתב, בדואר אלקטרוני בלבד.
: (ג) לא יעביר אדם את הבעלות בבקר בכל גיל אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;בקר במרעה&quot; - בקר המוחזק דרך קבע בשטח פתוח לצורך רעייה.

@ 2א. הסדר פינוי פגרי בקר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יחזיק אדם בקר, בכל גיל, אלא אם כן יש לו הסדר תקף לפינוי גוויות בקר לאתר לסילוק פסולת המורשה לפי כל דין לסלק פגרי בקר, או לאתר או למיתקן אחר המורשה לפי כל דין לכילוי, עיבוד, מיחזור או טיפול בפגרי בקר.
: (ב) מחזיק בקר ישמור ברשותו מסמכים המעידים על קיומו של הסדר כאמור בתקנת משנה (א), ויציגם לרופא וטרינר ממשלתי ולמפקח לפי דרישתם.

@ 3. הודעה על רישום וסימון
: (א) רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם, בשטח רשות מקומית, בדרך הנראית לו, הודעה על ביצוע רישום וסימון בקר בשטח רשות מקומית או במקום אחר שקבע בהודעה.
: (ב) פירסם רופא וטרינרי ממשלתי הודעה על ביצוע רישום וסימון, חייב המחזיק בקר מכל גיל באותו מקום להביאם למקום שנקבע בהודעה, ביום ובשעה שנקבעו בה, להחזיק בהם ולהגיש כל עזרה הדרושה לרופא הוטרינרי הממשלתי, למפקח או למי שהסמיך המנהל לביצוע הרישום והסימון.

@ 4. רישום וסימון מיוחד
: רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאים להורות בכל עת למחזיק בקר שטרם נרשם או סומן מכל סיבה לרשום ולסמן את הבקר במקום החזקתו או במקום אחר שיורה.

@ 5. רישום וסימון לבקשת המוביל
: (א) המבקש להוביל בקר מכל גיל שטרם נרשם או סומן, יפנה בכתב לרופא וטרינרי ממשלתי בלשכה וטרינרית הקרובה למקום החזקת הבקר ויבקש לבצע רישום וסימון הבקר.
: (ב) הרופא הוטרינרי הממשלתי יקבע מועד לביצוע הרישום או הסימון שלא יהיה מאוחר מחודש ימים מיום מסירת הבקשה.

@ 6. הסמכת מסמן בקר, תעודת רישום ותווית סימון (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) רישום וסימן בקר לפי תקנות אלה יבוצע בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או בידי מסמן בקר שהסמיך המנהל לענין זה ובהתאם להוראותיו.
: (ב) מי שמבקש להיות מסמן בקר יגיש למנהל בקשה על כך ויצהיר כי מתקיימים בו התנאים לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) המנהל יסמיך למסמן בקר מי שהגיש בקשה לפי תקנת משנה (ב), אם התקיימו לגביו כל אלה:
:: (1) יש בידו אמצעים לסימון בקר לפי הוראות המשרד שנמסרו לו בדואר אלקטרוני ושהעתק שלהן פורסם באתר המשרד;
:: (2) יש לו אמצעים ממוחשבים לדיווח על סימון וכתובת דואר אלקטרוני.
: (ד) המנהל רשאי להורות למסמן בקר להשתתף בהדרכות ובהשתלמויות מקצועיות.
: (ה) ראה המנהל כי חדלו להתקיים במסמן בקר התנאים הקבועים בתקנה זו, או שהוא הפר הוראות לעניין השתתפות בהדרכות והשתלמויות או הפר הוראות אחרות לפי [[הפקודה]] הנוגעות לתפקידו כמסמן בקר, רשאי המנהל לבטל את הסמכתו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, 14 ימים לפחות לפני ביטול ההסמכה; לעניין תקנת משנה זו, &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הווטרינריים בלבד.
: (ו) מבצע הרישום ימסור למחזיק הבקר תעודת רישום, ומבצע הסימון יצמיד תווית סימון באוזן הימנית של הבקר.

@ 7. החזקת תעודת רישום ותווית סימון
: (א) לא יחזיק אדם, זולת רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל או מנהל בית מטבחיים בתעודת רישום ותווית סימון, אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה.
: (ב) הגיעו לרשותו של אדם תעודת רישום או תווית סימון שלא לפי תקנות אלה, יעבירן לרופא וטרינרי ממשלתי או למנהל בית מטבחיים הקרוב.

@ 8. איסור סימון
: לא יסמן אדם סימן כל שהוא באזנו הימנית של בקר, אלא לפי תקנות אלה.

@ 9. הסרת תווית סימון
: לא יסיר אדם, פרט לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, תווית סימון מעל בקר חי ולא יגרום להסרתה.

@ 10. הצמדת תווית סימון מחדש
: תווית סימון שנפלה מעל בקר או שנפגמה, אין להצמידה מחדש; על מחזיק הבקר תחול הוראת [[תקנה 14]].

@ 11. שמירה על תעודת רישום
: המחזיק תעודת רישום ישמרנה במקום שבו נמצא הבקר ויחזיקנה במצב תקין ונקי; תעודת הרישום תילווה אל הבקר בשעת הובלתו.

@ 12. שינוי בתעודת רישום ותווית סימון
: (א) לא ישנה אדם ולא ישחית תעודת רישום או תווית סימון, לא יוסיף ולא ימחוק פרטים בהן.
: (ב) רישומים בתעודת רישום לא ייעשו אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה ובידי רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, רופא וטרינרי או מי שהסמיך המנהל.

@ 13. ביטול תעודת רישום והתליתה (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לבטל תעודת רישום, להתלותה ולבצע בה שינויים וליטול אותה למשמורת, בכפוף להוראות [[הפקודה]] ותקנות אלה.

@ 14. אבדן תעודת רישום או תווית סימון
: (א) אבדה תעודת רישום או נפלה תווית סימון מעל בקר, יודיע מחזיק הבקר בכתב, תוך שבעה ימים, לרופא הוטרינרי הממשלתי הקרוב למקום החזקת הבקר, תוך ציון הפרטים על תעודת הרישום שאבדה או תווית הסימון שנפלה.
: (ב) נמסרה הודעה לפי תקנת משנה (א) ימציא רופא וטרינרי ממשלתי למחזיק הבקר כפל-תעודת רישום או יורה על ביצוע סימון מחדש תוך חודש ימים מיום מסירת ההודעה.

@ 15. החזרת תעודת רישום או תווית סימון של בקר מת
: (א) מת בקר או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או החזיק בו לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים, את תעודת הרישום ותווית הסימון של אותו בקר לאחר שהרופא הוטרינרי ציין בתעודת הרישום, במקום המיועד לכך, את תאריך וגורם המוות או סיבת המתת הבקר.
: (ב) בעל או מחזיק בבקר שנשחט מחוץ לבית מטבחיים בהתאם [[לתקנה 79 לתקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964]], יעביר את תעודת הרישום ותווית הסימון יחד עם הגופה למנהל בית המטבחיים.

@ 16. אגרות (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: המחזיק בקר ישלם אגרות כלהלן:
: (1) בעד תעודת רישום -
:: שהוצאה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח [---] 5 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2021, 3.60 ש&quot;ח)))
:: שהוצאה בידי מי שהסמיך המנהל [---] 3 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2021, 2.70 ש&quot;ח)))
: (2) בעד כפל-תעודת רישום [---] 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2021, 44.00 ש&quot;ח)))
: (3) בעד תווית סימון -
:: שהוצמדה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח [---] 6 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2021, 4.30 ש&quot;ח)))
:: שהוצמדה בידי מי שהסמיך המנהל [---] 5 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2021, 3.60 ש&quot;ח)))

== פרק שלישי: הובלת בקר ==

@ 17. איסור קניה, מכירה והובלה של בקר
: לא יקנה אדם, לא ימכור ולא יוביל בקר אלא אם נרשם הבקר וסומן לפי הוראות תקנות אלה.

@ 18. דיווח על בקר לשחיטה
: המוכר בקר לשחיטה, ידווח על כך לרופא וטרינרי ממשלתי כפי שהורה המנהל.

@ 19. איסור הובלת בקר ללא היתר
: לא יוביל אדם בקר הן בעצמו, והן על ידי סוכנו, מורשו, עובדו או בא כוחו, אלא אם הותר הדבר בכתב בידי מי שהוסמך לפי תקנות אלה.

@ 19א. הסמכת סוחר בקר (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2)
: (א) בקשה להסמכה כסוחר בקר מוסמך תוגש למנהל באמצעות הרופא הוטרינרי הממשלתי שבתחום מגוריו.
: (ב) המנהל רשאי לסרב מתן הסמכה או לקבוע תנאים לנתינתה.

@ 19ב. (תיקון: תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-2) : (((בוטלה).))

@ 19ג. חובות סוחר בקר מוסמך (תיקון: תשל&quot;ח)
: סוחר בקר מוסמך ימלא בטופס שיקבע המנהל, במקור ושלושה העתקים, את הפרטים של כל היתר הובלה:
: המקור של הטופס - יימסר למוכר הבקר;
: העתק ראשון - לרופא וטרינרי ממשלתי;
: העתק שני - לבית המטבחיים, אם הבקר מיועד לשחיטה;
: העתק שלישי - ישמור בידו לתקופה של שנה ויציגו לבקורת בפני מי שהוסמך לכך.

@ 20. בקשה למתן היתר להובלת בקר (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) המבקש היתר להוביל בקר, למעט סוחר בקר מוסמך, יפנה לרופא וטרינרי ממשלתי.
: (ב) עם הגשת הבקשה ימציא המבקש את תעודת הרישום של כל ראש בקר שברצונו להוביל.

@ 21. מתן היתר להובלה
: רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, יתיר הובלת בקר בציון כל הפרטים בתעודת רישום במקום המיועד לכך.

@ 22. תוקף היתר הובלה
: היתר הובלה הוא חד פעמי וכפוף לתנאים והפרטים שנרשמו בתעודת הרישום.

@ 23. מסירת תעודת רישום
: מוביל בקר ימסור למקבל הבקר, ביעד המצויין בתעודה, את תעודת הרישום של כל ראש בקר.

@ 24. סייגים למתן היתר להובלה (תיקון: תשל&quot;ח)
: מתן היתר להובלת בקר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של רופא וטרינרי ממשלתי בכפוף להוראות [[הפקודה]] ותקנות אלה.

@ 25. (תיקון: תשע&quot;ד-2) : (((בוטלה).))

@ 26. עיכוב שחיטה בבית מטבחיים (תיקון: תשל&quot;ח)
: הגיע לבית מטבחיים בקר ללא תעודת רישום או ללא תווית סימון, או מצא מנהל בית המטבחיים, אי התאמה בין הפרטים הרשומים בתעודת רישום לבין תווית סימון, או שלא שולמה אגרה בעד היתר הובלה, יעכב מנהל בית המטבחיים את שחיטת הבקר האמור - ואם נשחט בינתיים רשאי הוא לעכב את הבשר - עד לקבלת הוראות מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

@ 27. דיווח על בית מטבחיים
: מנהל בית המטבחיים ישלח לאחר שחיטת בקר את תעודת הרישום ותווית הסימון של הבקר שנשחט לרופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

@ 28. הצגת היתר הובלה
: (א) מוביל בקר יציג היתר הובלה בפני רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל, או בפני מנהל בית מטבחיים, לפי דרישתם.
: (ב) רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאי לצוות להחזיר את הבקר למקום שממנו הובא ללא היתר הובלה או לצוות להעבירו למקום כל שהוא ולעצרו שם.

@ 29 אגרת היתר הובלה (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: בעד היתר להובלת בקר תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2021, 42.50 ש&quot;ח))) לכל ראש בקר.

@ 30. פטור
: (א) [[תקנה 29]] לא תחול על מוביל המצויד בתעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר - ומספר הרכב אם מובל ברכב - לגבי הובלה של בקר -
:: (1) לצורך מרעה ממקום למקום;
:: (2) המיועד לייצוא ומובל ממשק לתחנת הסגר.
: (ב) [[תקנה 19]] לא תחול על מוביל, לגבי בקר -
:: (1) המובל ממקום למקום על פי צו לפי [[הפקודה]] מאת רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או המובל לתערוכה, או המובל מתחנת הסגר לנמל ים או אויר לשם יצוא, ובלבד שבידי המוביל תעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר ומספר הרישוי של הרכב שבו מובל הבקר - אם ההובלה נעשית ברכב;
:: (2) המובל לשחיטה דחופה כאמור [[בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964]], אם בידי המוביל תעודה כאמור בתקנה האמורה.
: (ג) הוראות [[תקנות 17]], [[21]] [[ו-29]] לא יחולו על בקר המובל מנמל יבוא להסגר בהתאם לאמור [[+|בתקנות 5]] [[ו-6 לתקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא של בעלי-חיים), תשל&quot;ד-1974]].

@ 30א. אי-פליליות (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 28(א) לפקודה]], הפרת הוראות [[תקנות 3(א)]], [[4]], [[5]], [[6]], [[13]], [[14(ב)]], [[16]], [[19א]], [[19ג]], [[20]], [[21]], [[22]], [[24]], [[26]], [[28(ב)]] [ו-29]] אינה עבירה.

@ 31. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

@ 32. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ז' בתשרי תשל&quot;ז (1 באוקטובר 1976).

@ 33. ביטול
: בטלות:
: (1) תקנות מחלות בעלי-חיים (סימון בקר) (מס' 2), תש&quot;ך-1960;
: (2) תקנות מחלות בעלי-חיים (הסדר הובלה של בקר), תשל&quot;ג-1972;
: (3) תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום בקר), תשל&quot;ו-1976.

@ 34. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל&quot;ו-1976&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
: {{ממורכז|[[קובץ:תווית סימון בקר.png]]}}

&lt;פרסום&gt; ח' באלול תשל&quot;ו (3 בספטמבר 1976)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>qyese1v8gcl2brem5vgibcqkwsfj7ns</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המילים של שבי&quot;ל/הקדמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469442</id>
    <revision>
      <id>1413890</id>
      <timestamp>2022-07-19T13:13:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[תנ&quot;ך|עשרים וארבעה ספרי קודש]], והמה: חמישה חומשי תורה, שמונה נביאים, תלים, משלי, איוב, חמש מגילות, עזרא, ודה&quot;י. {{הג|בב|יד|א|מסכת=כן}} נתנו לנו בכתב בלא נקודות וטעמים כס&quot;ת שבביה&quot;כ, ונמסרו לחכמים המקובלים האמיתיים לקרותן ולפרשן, וגורעין ומוסיפין ודורשין כפי המקו...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1429" xml:space="preserve">[[תנ&quot;ך|עשרים וארבעה ספרי קודש]], והמה: חמישה חומשי תורה, שמונה נביאים, תלים, משלי, איוב, חמש מגילות, עזרא, ודה&quot;י. {{הג|בב|יד|א|מסכת=כן}} נתנו לנו בכתב בלא נקודות וטעמים כס&quot;ת שבביה&quot;כ, ונמסרו לחכמים המקובלים האמיתיים לקרותן ולפרשן, וגורעין ומוסיפין ודורשין כפי המקובל שבידם, וזהו שאמרו ז&quot;ל יש אם למסורת, ופירש&quot;י {{הג|סוכה|ו|א|מסכת=כן}} כמה שכתב משה ומסר בס&quot;ת לישראל הוא האם, ועיקר לא כמו שהוא נקרא - ולנו שאין לנו עסק בנסתרות נתנו למורשה הנקודות והטעמים מכללם שינוי הקרי מהכתיב, וזהו פשוטו של מקרא שאמרו ז&quot;ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו ויש אם למקרא, ולולי הנקודות והטעמים לא היינו יודעים לקרות אפי' מילה אחת קל שכן לחבר המילות אחת אל אחת וק&quot;ו לפרשן. ומעתה אין לתמוה אם יש לפעמים סירוס או חסרון מילות או אותיות לפי פשטות הכתוב כי כבר הוצרך להכתב כן לפי המסורת כמו שלא יפלא בעיננו מדוע לא בא הכתיב כמו הקרי.

{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>0ae4z57md1u7dy63fiabkiax36uskgl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413891</id>
      <parentid>1413890</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T13:13:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון פרמטרים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1430" xml:space="preserve">[[תנ&quot;ך|עשרים וארבעה ספרי קודש]], והמה: חמישה חומשי תורה, שמונה נביאים, תלים, משלי, איוב, חמש מגילות, עזרא, ודה&quot;י. {{הג|ב&quot;ב|יד|א|מסכת=כן}} נתנו לנו בכתב בלא נקודות וטעמים כס&quot;ת שבביה&quot;כ, ונמסרו לחכמים המקובלים האמיתיים לקרותן ולפרשן, וגורעין ומוסיפין ודורשין כפי המקובל שבידם, וזהו שאמרו ז&quot;ל יש אם למסורת, ופירש&quot;י {{הג|סוכה|ו|א|מסכת=כן}} כמה שכתב משה ומסר בס&quot;ת לישראל הוא האם, ועיקר לא כמו שהוא נקרא - ולנו שאין לנו עסק בנסתרות נתנו למורשה הנקודות והטעמים מכללם שינוי הקרי מהכתיב, וזהו פשוטו של מקרא שאמרו ז&quot;ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו ויש אם למקרא, ולולי הנקודות והטעמים לא היינו יודעים לקרות אפי' מילה אחת קל שכן לחבר המילות אחת אל אחת וק&quot;ו לפרשן. ומעתה אין לתמוה אם יש לפעמים סירוס או חסרון מילות או אותיות לפי פשטות הכתוב כי כבר הוצרך להכתב כן לפי המסורת כמו שלא יפלא בעיננו מדוע לא בא הכתיב כמו הקרי.

{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>cj8tb4ha2zm19zuoic6hbox78rcvvhi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413892</id>
      <parentid>1413891</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T13:15:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון קישור</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1430" xml:space="preserve">[[תנ&quot;ך|עשרים וארבעה ספרי קודש]], והמה: חמישה חומשי תורה, שמונה נביאים, תלים, משלי, איוב, חמש מגילות, עזרא, ודה&quot;י. {{הג|ב&quot;ב|יד|ב|מסכת=כן}} נתנו לנו בכתב בלא נקודות וטעמים כס&quot;ת שבביה&quot;כ, ונמסרו לחכמים המקובלים האמיתיים לקרותן ולפרשן, וגורעין ומוסיפין ודורשין כפי המקובל שבידם, וזהו שאמרו ז&quot;ל יש אם למסורת, ופירש&quot;י {{הג|סוכה|ו|ב|מסכת=כן}} כמה שכתב משה ומסר בס&quot;ת לישראל הוא האם, ועיקר לא כמו שהוא נקרא - ולנו שאין לנו עסק בנסתרות נתנו למורשה הנקודות והטעמים מכללם שינוי הקרי מהכתיב, וזהו פשוטו של מקרא שאמרו ז&quot;ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו ויש אם למקרא, ולולי הנקודות והטעמים לא היינו יודעים לקרות אפי' מילה אחת קל שכן לחבר המילות אחת אל אחת וק&quot;ו לפרשן. ומעתה אין לתמוה אם יש לפעמים סירוס או חסרון מילות או אותיות לפי פשטות הכתוב כי כבר הוצרך להכתב כן לפי המסורת כמו שלא יפלא בעיננו מדוע לא בא הכתיב כמו הקרי.

{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>lckf1hvcdnre40urlw22f8savg4le44</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469443</id>
    <revision>
      <id>1413901</id>
      <timestamp>2022-07-19T16:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1413871] תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3580" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח), התשס״ז–2006}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 96|תקנות הגנה על הציבור מפני עברייני מין (יחידת פיקוח)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3508|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין#סעיף 17|סעיפים 17(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין#סעיף 26|ו־26(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס״ו–2006}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – נציב שירות בתי הסוהר או סגנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר לביטחון הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוהר בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|2|הקמת יחידת פיקוח}}
{{ח:ת}} יחידת פיקוח תוקם בשירות בתי הסוהר, ובראשה יעמוד סוהר בכיר שימנה השר לפי המלצת הנציב.

{{ח:סעיף|3|מינוי קציני פיקוח|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב ימנה קציני פיקוח מבין סוהרי שירות בתי הסוהר, אשר שירתו שנתיים לפחות בשירות בתי הסוהר, או ששירתו ארבע שנים לפחות בגוף ביטחוני אחר בתפקיד מבצעי, בתפקיד ביטחוני, או בתפקיד חינוך, טיפול ושיקום; לעניין זה, ”גוף ביטחוני אחר“ – משטרת ישראל; צבא ההגנה לישראל; שירות הביטחון הכללי; המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; הרשות להגנה על עדים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה קצין פיקוח אלא לאחר שמרכז הערכה בשירות בתי הסוהר מצא שהוא מתאים לתפקיד, ולאחר שעבר בהצלחה הליך מיון ביחידת הפיקוח, הכולל מבחן מעשי ומבחן עיוני ולאחר שרואיין בידי מפקד יחידת הפיקוח וגורמי מקצוע מיחידת הפיקוח והם החליטו שהוא מתאים לתפקיד.

{{ח:סעיף|4|תכנית להכשרת קציני פיקוח}}
{{ח:ת}} הנציב לא ימנה קצין פיקוח, אלא אם כן הוכשר בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מטרת {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|החוק}} ועקרונותיו, תפקידי יחידת הפיקוח במימוש מטרות ועקרונות אלה;
{{ח:תת|(2)}} מאפייני עבריינות המין;
{{ח:תת|(3)}} תפקידי יחידת הפיקוח;
{{ח:תת|(4)}} סמכויות קצין פיקוח;
{{ח:תת|(5)}} שיטות חקירה, תשאול וחיפוש.

{{ח:חתימות|ו׳ בתשרי התשס״ז (28 בספטמבר 2006)}}
* '''אבי דיכטר'''&lt;br&gt;השר לביטחון הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>emwaevk00zxcasdtecvwrgtee2uwiqd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנה על הציבור מפני עברייני מין (יחידת פיקוח)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469444</id>
    <redirect title="תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)" />
    <revision>
      <id>1413902</id>
      <timestamp>2022-07-19T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="117" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]</text>
      <sha1>he15xbaptgakdbrz62m62rlb5zln6j9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469445</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)" />
    <revision>
      <id>1413903</id>
      <timestamp>2022-07-19T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]</text>
      <sha1>9arrvy3ac8wp11v2e4f18z5liaawftx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469446</id>
    <revision>
      <id>1413904</id>
      <timestamp>2022-07-19T16:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תהלים פט/טעמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469447</id>
    <revision>
      <id>1413909</id>
      <timestamp>2022-07-19T16:28:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק נג &quot;לְ֝עוֹלָ֗ם&quot; */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="440" xml:space="preserve">== פסוק נג &quot;לְ֝עוֹלָ֗ם&quot; ==

בכתב יד לנינגרד: לְ֝עוֹלָ֗ם.

אבל בכתר ארם צובה &quot;לְעוֹלָ֗ם&quot;.

מכון ממרא: &quot;לְ֝עוֹלָ֗ם&quot;

I also suspect that this is just a mistake in the Leningrad Codex, because the pattern of teamim doesn't seem to make sense with its version.  [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 19:28, 19 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>s0fj98l6vfe6ev01vebh9q1x975lyfi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מצודות על תהלים טז ח</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469448</id>
    <revision>
      <id>1413911</id>
      <timestamp>2022-07-19T17:31:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{א|Nahum}} {{א|shalomori123}} - תוכל לבדוק את כריכת האלמוני בבקשה?__~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="207" xml:space="preserve">{{א|Nahum}} {{א|shalomori123}} - תוכל לבדוק את כריכת האלמוני בבקשה?__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:31, 19 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>bojg3mxk1ycus3p6xaiei4xpq7lw39s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413918</id>
      <parentid>1413911</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T17:49:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="439" xml:space="preserve">{{א|Nahum}} {{א|shalomori123}} - תוכל לבדוק את כריכת האלמוני בבקשה?__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:31, 19 ביולי 2022 (IDT)

:ה&quot;תיקון&quot; שלו אינו במקור ולכן שוחזר. נשלחה אזהרה למשתמש. תודה על הערנות! [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:49, 19 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>hv4ia2ue2xnmnt7r3031hd0bh9ckpkn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413952</id>
      <parentid>1413918</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T19:53:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="649" xml:space="preserve">{{א|Nahum}} {{א|shalomori123}} - תוכל לבדוק את כריכת האלמוני בבקשה?__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:31, 19 ביולי 2022 (IDT)

:ה&quot;תיקון&quot; שלו אינו במקור ולכן שוחזר. נשלחה אזהרה למשתמש. תודה על הערנות! [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:49, 19 ביולי 2022 (IDT)
::תודה, אני לא ליד ספרים.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 22:53, 19 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>iwpxk6lylgn3s6gf10k7xpfizks8gaq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Yoczor</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469449</id>
    <revision>
      <id>1413912</id>
      <timestamp>2022-07-19T17:31:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:31, 19 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>qdl2x62y0xlylnljsy695ieea614vzb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413915</id>
      <parentid>1413912</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T17:36:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* אזהרה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="295" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:31, 19 ביולי 2022 (IDT)

== אזהרה ==

{{אזהרה|מצודות על תהלים טז ח}}

--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:36, 19 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>gkxp3tb3j13eb7b8znhlddii2xh5rmi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yoczor</title>
    <ns>2</ns>
    <id>469450</id>
    <revision>
      <id>1413913</id>
      <timestamp>2022-07-19T17:31:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות בית הבחירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469451</id>
    <revision>
      <id>1413919</id>
      <timestamp>2022-07-19T17:51:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק א הלכה י =  '''ואם נעקרה אבן אע&quot;פ שהיא עומדת במקומה הואיל ונתקלקלה פסולה ואסור לכהן העובד לעמוד עליה בשעת העבודה עד שתקבע בארץ עכ&quot;ל.'''    ובהשגות ז&quot;ל: ״עוד אמרו שאם נעקרה האבן ועמד הכהן ועבד במקומה [בגומא] אין דרך שירות בכך״ עכ&quot;ל, ביאור הדברים, דהנה בזבחים...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9494" xml:space="preserve">= פרק א הלכה י =

'''ואם נעקרה אבן אע&quot;פ שהיא עומדת במקומה הואיל ונתקלקלה פסולה ואסור לכהן העובד לעמוד עליה בשעת העבודה עד שתקבע בארץ עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״עוד אמרו שאם נעקרה האבן ועמד הכהן ועבד במקומה [בגומא] אין דרך שירות בכך״ עכ&quot;ל, ביאור הדברים, דהנה ב[[זבחים כד א|זבחים דף כ&quot;ד ע&quot;א]] איבעיא נעקרה האבן ועמד במקומה מהו, מאי קמיבעיא ליה כי קדיש דוד רצפה עליונה קדיש או דילמא עד לארעית דתהומא קדיש, והך טעמא אי קדיש עד ארעית תהומא או רצפה עליונה לבד הלא לא שייך רק אם ליתא לאבן ועמד הכהן בארץ שתחת הרצפה, משא&quot;כ אם נפרש שהאבן עמדה במקומה והכהן עמד עליה, וא&quot;כ עיקר האיבעיא הא הויא אם האבן חשיב רצפה או דנפסל, א&quot;כ הא ליכא בזה שום נפקא מינה אם עד ארעית תהומא קדיש או רצפה העליונה לבד הוא דקדיש, ובעל כרחך צ&quot;ל דהרמב&quot;ם כתב הכא האיבעיא הראשונה דנידלדלה האבן ועמד עליה מהו, וזהו שהוסיף בהשגות דבגמ' שם עוד איבעיא בנעקרה האבן ועמד במקומה ר&quot;ל שהכהן עמד במקום האבן מהו, וכן פירש&quot;י כדעת הראב&quot;ד. ודעת הרמב&quot;ם צ&quot;ע דהאיבעיא דנידלדלה האבן כבר הביאה בפ&quot;ה מביאת מקדש, ובעל כרחך הכא היא האיבעיא דנעקרה האבן ועמד במקומה, והרמב&quot;ם מפרש להך ועמד במקומה שבסוגיא דקאי על האבן, ור&quot;ל שהאבן עמדה במקומה, ומיבעיא אם האבן חשוב רצפה או לא, וא&quot;כ קשה דמאי שייכות הכא טעמא דרצפה עליונה קדיש או עד ארעית תהומא קדיש, וצ&quot;ע.

  ונראה לומר, דהרמב&quot;ם מפרש להסוגיא, דזה ודאי דלא חיילא קדושת מקדש רק במחובר לארץ, ומשום דקדושת מקדש היא קדושת מקום, וכדכתיב המקום אשר יבחר, שאינו רק בארץ ולא במטולטל, וע&quot;כ אם לא קדיש רק רצפה עליונה, א&quot;כ ממילא דליתא לקדושת מקדש כי אם כשהרצפה מחוברת, דחייל בה דין מקום, משא&quot;כ אם נימא דעד ארעית תהומא קדיש, וא&quot;כ הרי קדושת מקדש לא פקעה, ורק דבעינן שיחול בה דין רצפת הבית כי היכי דלא תהוי חציצה, בזה שפיר מועיל במה שהוא מסודרת בארץ אע&quot;פ שאינה מחוברת, וזהו דתלי לה הגמ' לדין כשרות האבן בטעמא דעד ארעית תהומא קדיש, כיון דזה בזה תלוי, דכיון דעד ארעית תהומא קדיש ואית בה קדושת מקדש, א&quot;כ ממילא דמתכשרה האבן להיות רצפת עזרה אעפ&quot;י שהיא תלושה, ולא חייצא.

  והנה שם פריך הגמ' ותיבעי ליה כל העזרה כולה, ומשני לעולם פשיטא ליה דעד ארעית תהומא קדיש והכי קמיבעיא ליה דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך, ר&quot;ל ולהכי לא איבעי בכל העזרה, דאז ודאי דהוי דרך שירות, כיון דכולה בשוה, ורק בניטלה אבן אחת הוא דקמיבעיא ליה אי הוי דרך שירות או לא, ולפ&quot;ז קשה לדעת הרמב&quot;ם דאיירי בהוחזרה האבן למקומה, והאיבעיא הויא אם תלוש חשוב רצפה, א&quot;כ הרי אכתי כל העזרה ואבן אחת שוין, וצ&quot;ע. ונראה דהרמב&quot;ם ס&quot;ל, דאם נימא דרצפה עליונה לבד הוא דקדיש, א&quot;כ בנעקרה האבן נפסלה כל העזרה, דכיון דאותו מקום שנעקרה האבן חסר ביה קדושת מקדש, א&quot;כ ממילא חסר בה מדת המקדש, והכל בכתב נאמר במקדש, דכולו כמו שהוא נתקדש, וכן צריך להיות כולו בקדושתו, ואי לאו הכי מיפסיל. וע&quot;כ מפרש הרמב&quot;ם, דהא דפריך הגמ' ותיבעי ליה כל העזרה כולה, אין ביאורו בנעקרה כל העזרה, דזה ודאי דעקירת כל הרצפה ועקירת מקצתה באבן אחת הכל אחד, ודין אחד להם, ורק דפרכת הגמ' היא, דאם נימא דרק רצפה העליונה הוא דקדיש, א&quot;כ בנעקרה אבן אחת, כיון דחסר שם קדושת מקדש, א&quot;כ מיפסלא בזה כל העזרה, ואמאי לא מיפסיל רק מקום האבן לבד, וע&quot;ז הוא דמסיק אלא דכו&quot;ע דעד ארעית תהומא קדיש, והאיבעיא היא רק אם דרך שירות בכך אם לא, דבזה שפיר לא מיפסיל רק מקום העקירה, ושאר העזרה בהכשרה קיימא, דבזה דחד מקום לא הוי דרך שירות לא מיפסלא יתר העזרה, ומיושבת הסוגיא שפיר גם לדעת הרמב&quot;ם.

  ונראה דדברינו מוכרחים, דהרי מסתימת לשון הרמב&quot;ם דנעקרה האבן פסולה, הרי משמע דהוא הדין בנעקרה כל הרצפה, אשר הוא זה נגד הסוגיא דמחלקת בין כל העזרה לאבן אחת, ולמה לא חלק דבנעקרה רצפת כל העזרה כולה כשרה וכמבואר בסוגיין, וכן הראב&quot;ד שהביא השמטת הדין דנעקרה האבן ועמד הכהן במקומה, והיינו משום דס&quot;ל כדעת רש&quot;י בפירושא דנעקרה האבן וכו', ומ&quot;מ לא הביא הך דכל העזרה שאני, אלא ודאי דמפרשי כמו שכתבנו, דפרכת הגמ' ותיבעי ליה כל העזרה כולה, היינו דגם בנעקרה אבן אחת תפסל כל העזרה כולה, ולפי מה דמסקינן דעד ארעית תהומא קדיש באמת לא מיפסיל רק מקום האבן בלבד, והא ודאי דליכא שום חילוקא בין נעקרה אבן אחת לכל העזרה כולה, ולהכי הוא שסתמו הדברים.

  והנה לפי פירש&quot;י דמפרש להך דועמד במקומה, דר&quot;ל שהכהן עמד במקום האבן, וגם מפרש דהא דקפריך הגמ' ותיבעי ליה כל העזרה כולה, ר&quot;ל דתיבעי ליה בנעקרה כל רצפת העזרה, א&quot;כ הלא מבואר דהא ודאי דגם בנעקרה אבן אחת לא מיפסלא כל שאר העזרה, אף אם נימא דלא קדיש רק רצפה עליונה, וכדחזינן דלא קמיבעיא ליה רק אם עמד במקומה, או גם בנעקרה כל הרצפה, אבל הא פשיטא דהיכא דלא נעקרה רק אבן אחת כל שאר העזרה בהכשרה, ולכאורה הלא מבואר מזה דעת רש&quot;י, דאף בחסר קדושת חד מקום בעזרה לא מיפסלא יתר העזרה, ואע&quot;ג דהכל בכתב וגו'. אכן נראה לומר בדעת רש&quot;י, דהנה בהא דקבעי למימר דלא קדיש רק רצפה עליונה, נראה דאין לפרש דכל עיקר חלות הקדושת עזרה היא רק על הרצפה העליונה בלבד, ואם חסרה הרצפה עליונה פקעה קדושת המקום לגמרי, ואין כאן קדושה כלל, דלפי זה הרי יהא נמצא, דכשיחזירו את האבן למקומה יהא צריך אח&quot;כ קידוש ב&quot;ד מחדש, כיון דכבר פקעה קדושת המקום הכא, וזה לא שמענו, אלא ודאי דהא פשיטא דכל שנתקדש בקדושת עזרה א&quot;כ כל המקום עד התהום הרי הוא מקודש ועומד בקדושת עזרה, וגם כשחסרה הרצפה העליונה מ&quot;מ עיקר קדושת המקום לא פקעה, והא דרצפה עליונה קדיש, הוא דין בקדושתה לענין הכשרה לדין עזרה, דכן הוא דין קדושת המקום שהרצפה העליונה שלו תשמש בדין עזרה, ובה תהא נגמרת קדושת עזרה בהכשרה לעבודה, אבל אין הכי נמי דעיקר חלות הקדושת עזרה הוא על כל המקום עד התהום, ולפ&quot;ז כשחסרה הרצפה העליונה נהי דחסר בה דין עזרה בהכשר עבודה, אבל מ&quot;מ עיקר הקדושת מקום לא פקעה. אשר על כן נראה, דמשום הכי הוא דס&quot;ל לרש&quot;י דגם בנעקרה אבן אחת שאר העזרה בהכשרה, אף אם לא קדיש רק רצפה עליונה בלבד, משום דכיון דלא פקעה עיקר קדושת עזרה מהמקום, ודין עזרה בו, א&quot;כ שוב אין כאן חסרון מדת המקדש, ושפיר מתכשרא כל שאר העזרה לעבודה. ובזה הרמב&quot;ם חולק, וס&quot;ל דמ&quot;מ כל שיש בה חסרון קדושה לענין הכשרה לעזרה, שפיר חייל עלה דין הכל בכתב דכשנפסלה מקצתה נפסלה כולה. וכבר נתבאר דבזה גם הראב&quot;ד ס&quot;ל כהרמב&quot;ם, וכמו שכתבנו.</text>
      <sha1>byxnvpiwq9rjatfzhxihc8ii12k4l4h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות בכורות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469452</id>
    <revision>
      <id>1413920</id>
      <timestamp>2022-07-19T17:56:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ו הלכה י =  '''וכן האחים שירשו טלאים מאביהם הרי הם פטורים מן המעשר אבל הנולדים להם בשותפות לאחר מכאן מאלו הבהמות בין לשותפין בין לאחין חייבין במעשר עכ&quot;ל.'''    והלחם משנה הקשה על זה מהא דאיתא ב[[בבא קמא קי ב|ב&quot;ק דף ק&quot;י ע&quot;ב]] כי קמיבעיא לן כגון שנפלו לו עשר בהמו...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7935" xml:space="preserve">= פרק ו הלכה י =

'''וכן האחים שירשו טלאים מאביהם הרי הם פטורים מן המעשר אבל הנולדים להם בשותפות לאחר מכאן מאלו הבהמות בין לשותפין בין לאחין חייבין במעשר עכ&quot;ל.'''

  והלחם משנה הקשה על זה מהא דאיתא ב[[בבא קמא קי ב|ב&quot;ק דף ק&quot;י ע&quot;ב]] כי קמיבעיא לן כגון שנפלו לו עשר בהמות בגזל הגר מיחייבי לאפרושי מינייהו מעשר או לא יורשין הוו דאמר מר קנו בתפיסת הבית חייבין או דילמא מקבלי מתנות הוו ותנן הלוקח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה ע&quot;כ, הרי להדיא דאם יורשין הויין חייבין במעשר בהמה על מה שירשו ואיך פסק הרמב&quot;ם דפטירי. ועיין ברמב&quot;ם בהי&quot;ג שם ז&quot;ל: ״כהן שנפלו לו עשר בהמות בגזל הגר פטורין מן המעשר שמתנות כהונה מתנות הן וכבר ביארנו שהנותן מתנה פטור מן המעשר״ עכ&quot;ל, וזהו דברי הגמ' שבב&quot;ק, הרי להדיא דגם הרמב&quot;ם סובר כן דירושה חייבת במעשר בהמה, וקשה על מה שפסק הכא דיורשין פטורין.

  ונראה לומר, דבאמת גם הרמב&quot;ם ס&quot;ל דירושה חייבת במעשר בהמה, והא דפסק הכא דהאחים פטורין, הוא משום דס&quot;ל דכל אחין שירשו אי משום דין ירושה כל אחד זוכה בחלקו לעצמו, ואינן נעשין שותפין יחד להיות כחד בעלים, ועל כן הוי דינן, או דבאמת אינן חשובין להיות שותפין יחד, או דשותפתן נעשה ממילא ע&quot;י חלקו של כל אחד שיש לו בהירושה, וע&quot;כ זהו שפסק הרמב&quot;ם דהיורשין פטורין ממעשר בהמה, דממ&quot;נ, דאם באמת אינם שותפין ויש לכל אחד חלק במקצתן הרי כל אחד בפני עצמו לית ביה חיובא דמעשר בהמה כלל, וגם דהרי דרשינן ב[[בכורות נו ב|בכורות דף נ&quot;ו ע&quot;ב]] יהיה לך ולא של שותפות יכול אפילו קנו בתפיסת הבית ת&quot;ל יהיה, הרי דדוקא אם נעשים שותפים וכולן נעשין כחד בעלים אז הוא דחייבים, אבל אם כל אחד יש לו חלק בפני עצמו ממעטינן מקרא דיהיה לך דפטורין ממעשר בהמה, ואם נימא דנעשין שותפים ממילא ג&quot;כ פטורין, דכיון דאין שותפתן באה ע&quot;י ירושה מכח אביהם, ורק דהם בעצמן משתתפין ממילא, ע&quot;כ דינם כשנים שנשתתפו דחשוב לקוח דפטור ממעשר בהמה. ולפי זה הרי נמצא, דבעיקר הדין דעת הרמב&quot;ם דירושה חייבת במעשר בהמה, ובחד יורש גם לדעת הרמב&quot;ם חייב במעשר בהמה, ורק בשנים שירשו הוא דפטורין, ומשום דשותפתן יש בה לקוח מוסיף על הירושה. ולפי זה בגזל הגר, דהוא ממתנות כהונה הניתנים לאנשי משמר, דהוא לכל המשמר ביחד, וכולהו ביחד משולחן גבוה זכו, אם אך נימא דיורשים הן שפיר חייבים במעשר בהמה, כיון דכולהו ביחד חד בעלים הם, דהזכיה היא לכל המשמר יחד, וכיון דדין תורת ירושה בזה הא אין כאן מעשה שותפות כי אם ירושה בלבד, ובעיקר הדין הא ירושה חייבת במעשר בהמה, וכמו שנתבאר.

  ונראה דגם לאחר חלוקה חלוק דין יורשים מדין כהנים בגזל הגר, דבירושה כיון דכל אחד זכה בחלקו הויא אח&quot;כ חלוקתן זה כנגד זה ואחין שחלקו לקוחות הן דאין ברירה, משא&quot;כ בגזל הגר דאיתא ב[[בבא קמא קי א|ב&quot;ק דף ק&quot;י ע&quot;א]] דאין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר, וא&quot;כ כל אחד נוטל חלקו בפני עצמו משולחן גבוה, ואין כאן דין ברירה כלל. ועיין בתוס' זבחים דף מ&quot;ד שהביאו דעת רש&quot;י דגזל הגר משולחן גבוה קא זכו, והקשו מהא דדרשינן בזבחים שם לך שלך יהא לקדש בו את האשה, ולפי המבואר בסוגיא דהכא דאין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר, בעל כרחך מוכרחין אנו לאמר דהך קרא דלך יהא הוא דוקא לאחר שזכה הכהן בחלקו, אבל מתחלה פשיטא דאינו יכול לעשות בו דבר, וכמו דאינו יכול לחלוק כנגדו, וכמבואר ב[[קידושין נג א|קידושין דף נ&quot;ג ע&quot;א]] דכל שאינו יכול לחלוק כנגדו לא חשיב ממונו לשום דבר, ואע&quot;ג דבקידושין מייתי לה הגמ' להך דאין חולקין גם לענין אחר שבאו לרשות כהן, היינו התם דאיכא תרי קראי קרא דלך וקרא דמן האש וכמבואר בסוגיא שם, אבל הכא דרשינן לכו&quot;ע מקרא דלך שלך יהא וכמבואר בסוגיא דזבחים, וגם דהתם כיון דהויין קדשים א&quot;כ גם לאחר חלוקה אינו זוכה בהן יותר מזכות המשמר בכלל, וע&quot;כ שפיר מייתי לה הגמ' דכיון דמעיקרא לאו ממונו הוא ממילא לא חשיב ממונו גם לאחר חלוקה, משא&quot;כ בגזל הגר דהוי ממון הדיוט, ע&quot;כ שפיר מחלקינן ואמרינן דנהי דמעיקרא אין לו בו זכיה כיון דיש לו דין משמר, מ&quot;מ אח&quot;כ כשבא לחלקו ממילא נעשה ממונו לכל דבר.

  ועיין ברמב&quot;ם פ&quot;ג מה' בכורים הל&quot;א שכתב ז&quot;ל: ״הבכורים נותנין אותן לאנשי משמר והן מחלקין אותן ביניהם כקדשי המקדש״, דמבואר מזה דשוין הן בחלוקתן לכל מילי לקדשי המקדש, ואין חולקין בכורים כנגד בכורים, והרי תנן בפ&quot;ב דבכורים דהבכורים הן נכסי כהן, והיינו ג&quot;כ משום דבזכות משמר שוין הן לכל הקדשים, ורק בזכייתו בחלקו ממילא נעשית שלו לכל דבר, וא&quot;כ הא מיהא דעיקר זכייתו בחלקו ע&quot;י חלוקת המשמר אינו שייך לדין ברירה, כיון דמשולחן גבוה קא זכו ואין לכהנים בהן אכתי זכיית ממון, וכמו שנתבאר. ולפי זה אם אך כהנים בגזל הגר יורשים הם חשיבי יורשים גם לאחר חלוקה, כיון דכל אחד נוטל בפני עצמו משולחן גבוה, [ואע&quot;ג דע&quot;י זכייתו זכה יותר דנעשה ממונו לכל דבר, מ&quot;מ כיון דעיקר זכייתו בהחלוקה היא מדין ירושה שפיר הוי דינו כיורש, ולא איכפת לן במה שזכה יותר כיון דהזכיה היא ע&quot;י ירושה], וא&quot;כ שפיר חייבין במעשר בהמה גם לדעת הרמב&quot;ם דיורשין פטורין, דהרי נתבאר טעם פטורן משום דנעשו לקוחות, משא&quot;כ הכא בגזל הגר דלעולם הויין יורשים, בין קודם חלוקה בין לאחר חלוקה, ע&quot;כ ממילא חייבין לעולם במעשר בהמה, אם לא שנימא דכהנים בגזל הגר מקבלי מתנות הן, דאז חשוב לקוח בעיקר זכיית המשמר, ומיושבת היטב הסוגיא גם לדעת הרמב&quot;ם, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>os0x4e1bgaqauf3npsa8o0s87nnxdno</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות זכיה ומתנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469453</id>
    <revision>
      <id>1413922</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:03:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ד הלכה ו =  '''אין אדם זוכה במתנה לחברו עד שיהיה הזוכה גדול ובן דעת וכו', אבל הגוי אינו זוכה הואיל ואין ראוי לשליחות לעולם כך אינו זוכה לישראל וכו', קטן שנותנין לו צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים וכו' עכ&quot;ל.'''    והוא בגיטין סד ב|גיטין ד...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19987" xml:space="preserve">= פרק ד הלכה ו =

'''אין אדם זוכה במתנה לחברו עד שיהיה הזוכה גדול ובן דעת וכו', אבל הגוי אינו זוכה הואיל ואין ראוי לשליחות לעולם כך אינו זוכה לישראל וכו', קטן שנותנין לו צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים וכו' עכ&quot;ל.'''

  והוא ב[[גיטין סד ב|גיטין דף ס&quot;ד ע&quot;ב]] אמר ר&quot;י אמר ר&quot;א צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, חפץ ומחזירו לאחר שעה זוכה בין לעצמו ובין לאחרים, כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי דא ודא אחת היא, מאי דא ודא אחת היא, אמר ר&quot;ח אחד זה ואחד זה זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים. ופסק הרמב&quot;ם כשמואל דקטן לעולם אינו זוכה לאחרים. והא דנכרי אינו זוכה לאחרים, דנקט ביה הרמב&quot;ם טעמא משום דאין לו שליחות לעולם, הוא מסוגיא ד[[בבא מציעא עא ב|ב&quot;מ דף ע&quot;א ע&quot;ב]] דקאמר שם רבינא דנכרי אע&quot;ג דלית ליה שליחות מ&quot;מ זכיה אית ליה מידי דהוי אקטן, ומסיק שם דנכרי לית ליה זכיה ואינו דומה לקטן משום דקטן אתי לכלל שליחות נכרי לא אתי לכלל שליחות. אלא דצ&quot;ע, דזה הטעם הא נקיט בסוגיא לענין שאין ישראל זוכה לנכרי, וכדי לחלק בין קטן לנכרי, אבל לענין שאין הנכרי זוכה לישראל לא מצינו שנצטרך לטעמא דלא אתי לכלל שליחות, וקטן יוכיח דאתי לכלל שליחות ומ&quot;מ אינו זוכה לאחרים, ולמה כתב הרמב&quot;ם טעם זה דלא אתי לכלל שליחות לענין זה דאין הנכרי זוכה לישראל, וצ&quot;ע.

  והנה שם בסוגיא פירש&quot;י דהא דחפץ ומחזירו לאחר שעה זוכה לאחרים הוא מדרבנן, והתוס' גם כתבו דמהא דמשני הגמ' שאני שיתופי מבואות דרבנן משמע דהפלוגתא היא אם זוכה לאחרים מדאורייתא או לא, ור&quot;ל דמזה הרי מבואר דמדרבנן לכו&quot;ע זוכה לאחרים, וכל עיקר הפלוגתא היא רק אם זוכה מדין תורה או לא, והוכחה זו עצמה היא גם מהא דמשני התם בגמ' בעציץ שאינו נקוב דרבנן, הרי להדיא דמדרבנן לכו&quot;ע זוכה, ושוב הקשו על זה דאיך יזכה לאחרים מדין תורה והא אין שליחות לקטן, ותירצו דבמילתא דאיתיה בנפשיה איתיה גם בשליחות וזוכה לאחרים. ולדעת רש&quot;י דהא דזוכה לאחרים הוא רק מדרבנן, צ&quot;ל דס&quot;ל דקטן אין לו שליחות לעולם אף במילתא דאיתיה בדנפשיה, או דס&quot;ל דגם זכיה מקריא ליתיה בדנפשיה, דהא מציאת חרש שוטה וקטן אין בה משום גזל אלא מדבריהם, ואם גם בדעת אחרת מקנה אותו אית ליה זכיה מדין תורה, אכן זהו משום דעת האחרת של הגדול, וממילא דאין זה בכלל איתיה בדנפשיה, כיון דאין זה משום לתא דידיה, ורק מכח המקנה הוא שזוכה בה. וגם דלפי הנראה בסוכה דף מ&quot;ו ע&quot;ב דעת רש&quot;י היא דקטן לית ליה זכיה מדין תורה אף בדעת אחרת מקנה אותו, וכמו שכתב שם דהא דינוקא מיקנא קני הוא מדרבנן, וממילא דהוי מילתא דליתיה בדנפשיה ג&quot;כ, ואינו זוכה לאחרים רק מדרבנן, כיון דאין שליחות לקטן, וגם דקטן אינו יכול לזכות כלל. והא דקאמר בגמ' שאני שיתופי מבואות דרבנן וכן הא דקאמר בגמ' בעציץ שאינו נקוב דרבנן, צ&quot;ל לדעת רש&quot;י, דר&quot;ל דכן תקנו דלענין דבר שהוא מדבריהם יהא קטן זוכה לאחרים, אע&quot;ג דלענין דין ממון קטן אינו זוכה כלל לאחרים אף מדבריהם, וכאשר כן היא גם דעת הרמב&quot;ם, דלענין דין ממון פסק בסתמא דקטן אינו זוכה לאחרים כלל, ומ&quot;מ פסק בפ&quot;א מה' עירובין ז&quot;ל: ״שהקטן זוכה לאחרים בדבר שהוא מדברי סופרים״ עכ&quot;ל, וזהו להדיא כדעת רש&quot;י וכמו שכתבנו. אלא דקשה לדעת רש&quot;י, מהא דאיתא בסוגיא שם מתיב ר&quot;א מערימין על מעשר שני כיצד אומר אדם לבנו ובתו הגדולים לעבדו ושפחתו העברים הא לכם מעות הללו ופדו בהן מעשר שני זה, האי שפחה היכי דמי אי דאתיא שתי שערות מאי בעיא גביה, אלא לאו דלא אתיא שתי שערות, הכא במאי עסקינן במעשר בזמן הזה דרבנן, ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא וכו' אלא בעציץ שאינו נקוב דרבנן, הרי דקבעיא הסוגיא לאוקמה במעשר שני דאורייתא, ולאוכוחי מינה דקטן אית ליה זכיה גם לאחרים, וזהו להדיא כדעת התוס', דלמ&quot;ד קטן זוכה לאחרים הוא מדין תורה, וכדמהניא גם לענין מעשר שני של דין תורה, וקשה על מה שכתב רש&quot;י דהא דזוכה לאחרים הוא רק מדרבנן, וצ&quot;ע.

  ונראה לומר, דבאמת עיקר הסוגיא צריכה ביאור, איזה זוכה לאחרים יש כאן בפדיית המעשר שני, ואם נפרש דהא דאומר הא לכם מעות, ר&quot;ל שאינו נותן להם המעות מתנה ורק שמוסר להם הכסף שיפדו בו את המעשר שני, א&quot;כ אין זה בכלל זוכה לאחרים, כי אם דהוי זאת ככל שליחות דעלמא, דקי&quot;ל אין שליחות לקטן, דלהתפיס כסף חברו בקדושת המעשר שני הרי פשיטא דצריך לזה שליחות דוקא ואין זה זכיה כלל, ובודאי דלא מהניא זאת בקטן, ובעל כרחך צ&quot;ל דנותן להם הכסף במתנה והם פודים משל עצמם, וא&quot;כ איזה זכיה לאחרים יש כאן, וכל שפודה משלו צריך להיות מועיל גם בקטן מדין תורה לכו&quot;ע, אם אך הגיע לכלל מופלא סמוך לאיש, וכדאיתא בתו&quot;כ ואם גאל יגאל איש ממעשרו איש פרט לקטן, או יכול שאני מוציא בן תשע שנים ויום אחד ת&quot;ל ואם גאל יגאל, והוא מופלא סמוך לאיש לר' יוסי בר' יהודה ב[[נידה מו א|נדה דף מ&quot;ו ע&quot;א]], וא&quot;כ צ&quot;ע הסוגיא הכא דתלי לה בדין קטן זוכה לאחרים. ונראה לומר, על פי מה דאיתא ב[[בבא קמא סט ב|ב&quot;ק דף ס&quot;ט ע&quot;ב]] דמעשר שני שאינו ברשותו אינו יכול לחללו, משום דבעינן דומיא דביתו שיהא שלו וברשותו, הרי דחילול מעשר שני הוא דבר הצריך בעלים, וגם כשאחר מחלל הוא רק מדעת הבעלים ורשותן, אבל בלא דעת הבעלים אין חילולו חילול כלל. אשר על כן הוי דינא דכל פדיית מעשר שני של אחרים חשיבא זוכה להבעלים של המעשר, דחלות מעשיו בפדיונו וחילולו במעשר שני של אחרים, שבאמת הוא תלוי בדין בעלים ודעת בעלים, כל קיומו הוא רק מדין זוכה לאחרים. וזהו דמוכיח הגמ' מהא דשפחתו העבריה שהיא קטנה ומ&quot;מ מעשיה קיימין לפדות ולחלל את המעשר שני של הבעלים, ש&quot;מ מזה דקטן זוכה לאחרים. ואע&quot;ג דעיקר חלות חילולו הוא מהא דאתרבי מופלא סמוך לאיש להיות כגדול, אבל כל זה הוא רק לענין עצם החילול, משא&quot;כ לענין דינא דדבר שאינו שלו, ומעשה פדיונו וחילולו במעשר שני שאינו שלו, כיון דתלוי בדין זוכה לאחרים, הוא דין בפני עצמו שלא מענין הפלאה, ואין דין מופלא סמוך לאיש מועיל לזה כלל, ובעל כרחך ש&quot;מ דקטן זוכה לאחרים מדין תורה.

  והנה תרי גווני בפדיון מעשר שני של אחרים, אם שכל אחד ישאר בשלו, והפדיון מועיל רק שקדושת המעשר שני תחולל על כסף הפודה או שהפדיון נעשה באופן שכסף הפדיון הנתפס בקדושת מעשר שני יהיה של הבעלים והמעשר שני שיוצא לחולין יהיה להפודה. ודין מופלא סמוך לאיש מהני בין לעצם הפדיון של קדושת מעשר, וגם דפדיונו מהני שישאר המעשר שני שלו ופדיונו ישאר להבעלים, וכדאיתא במתני' דאומר אדם לשפחתו פדה לך מעשר זה, והך פדה לך ר&quot;ל שהמעשר שני יהיה שייך לה, וכמבואר בירושלמי במעשר שני שם דהנך תרי גווני חילול איכללו במתני'. ואע&quot;ג דקטן לאו בר קנין וחילוף הוא, צ&quot;ל דהכא שאני, דעיקר מעשיו הם רק בהפדיון, והקנין והחילוף ממילא חייל, ומיגרר גריר בתר פדיונו, ועל כן אין מעשה הקטן בזה בתורת קנין וחילוף כי אם בתורת פדיון, דמהני לזה דין מופלא סמוך לאיש. אכן נראה דכל זה הוא אם באנו לדון מחמת דין חסרון הקנאה, בזה הוא דשייך לומר כמו שכתבנו, אבל אם באנו לדון מחמת גריעותא דקטן אינו זוכה לאחרים, בזה לא מהני כלל דין מופלא סמוך לאיש, דהרי זהו דין בפני עצמו דכל לאחרים אין מעשה קטן כלום, וא&quot;כ גם במעשה הפלאה ותורת פדיון לא מהני מעשיו בזכיה לאחרים, וממילא דלא מהני מעשיו להקנין והחילוף, דפשיטא דהקנאתו בפדיון לבעלים וכן זכייתו בהמעשר שני מרשות הבעלים הוא זה בכלל זוכה לאחרים, דלא מהניא בקטן אף בתורת פדיון והפלאה. אשר לפי זה, אם נפרש דפרכת הגמ' האי שפחה היכי דמי קאי על גוונא דפדה לך, הרי מתישבת הסוגיא כפשטה, דלמ&quot;ד קטן אינו זוכה לאחרים אין מועילין מעשיה הכא גם בתורת פדיון, כיון דקטנה היא ואינה זוכה לאחרים. אלא דנראה, דגם אם נפרש דפרכת הגמ' קיימא על רישא דמתני' דהא לכם מעות הללו, דמבואר בירושלמי דמיירי בגוונא דאומר להם פדו לי, ר&quot;ל שהמעשר שני ישאר להבעלים ורק שקדושתו תתחלל על כסף הפדיון שלהם, ג&quot;כ ניחא הא דתלי לה בגמ' בדין זוכה לאחרים, כמו שכתבנו דכיון דפדיון מעשר שני תלוי בבעלים וכל מעשה פדייתה הוא רק בשביל הבעלים ומכחם ומדעתם, על כן שפיר מקרי זה זוכה לאחרים, ומיושב היטב הא דתלי לה בגמ' להך מתני' דהא לכם מעות בדין קטן זוכה לאחרים, בין ארישא ובין אסיפא, כיון דשני האופנים הם בכלל זכיה לאחרים, וכמו שנתבאר.

  ולפי המבואר נמצינו למדין, דהא דפליגי בקטן אם זוכה לאחרים אם לא, לאו משום טעמא דשליחות קאתינן עלה, כי אם דהוא דין בפני עצמו אם מעשה קטן מועילין בזכיה לאחרים, וראי' לזה מהא דחשיבא פדייתו להמעשר שני בכלל זכיה לאחרים, והתם ליכא שליחות כלל, דלא מיבעיא לפי מה שנתבאר דהזכיה לאחרים היא מה דזוכה בהמעשר שני מהבעלים ושכסף הפדיון נקנה להבעלים, א&quot;כ הלא כל מעשיו מעשה לקיחה וחילוף ע&quot;י פדיונו שעושה, דלא שייך כלל לומר שיהא על זה שליח של הבעלים, כיון דאדרבה הוא הזוכה והמוציא מרשות בעלים, אלא דגם זה שכתבנו באופן הראשון, דכיון דפדיון מעשר שני תלוי בדין בעלים ודעת בעלים, להכי הוא דהוי בכלל זוכה לאחרים, מ&quot;מ נראה דדין שליחות ליתא הכא, ואין הפודה מיחשב שלוחו של הבעלים, ואף אם מעשיו הם בשביל הבעלים ומכחם, אבל שליחות מיהא לא בעינן הכא. ויסוד לזה מהא דתנן במעשר שני פ&quot;ה כרם רבעי מציינין אותו בקזוזות אדמה וכו' אמר רשב&quot;ג בד&quot;א בשביעית, והצנועין מניחין את המעות ואומרים כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות האלו, וברמב&quot;ם [[רמב&quot;ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי ט ז|פ&quot;ט ממעשר שני הל&quot;ז]] ז&quot;ל: ״והצנועין היו מניחין את המעות בשנת שמטה ואומרים כל הנלקט מפירות רבעי אלו מחולל על המעות האלו שהרי אי אפשר לפדותו במחובר״ עכ&quot;ל, והרי שנת השביעית היא הפקר, ונמצא דפירות רבעי אלו הם מופקרים, וגם לאחר לקיטה הא ג&quot;כ בהפקרן קיימי, לפי מה דקי&quot;ל מעשר שני ממון גבוה הוא ואין בהם שום צד זכיה, וכמבואר ב[[קידושין נד ב|קדושין דף נ&quot;ד ע&quot;ב]], ומ&quot;מ היו מחללין אותן, הרי דמהני חילול ופדיה גם במעשר שני ורבעי של הפקר, ועל כרחך דהא דמבואר בסוגיא דב&quot;ק שהבאנו דפדיון מעשר שני ורבעי שוה להקדש דבעינן בהו דומיא דביתו שיהא שלו וברשותו, כל זה הוא דוקא בשיש להם בעלים, אבל היכא דלית להו בעלים שפיר מהניא בהו פדיה וחילול, ולא בעינן כלל דין בעלים לעצם מעשה החילול והפדיה. והכי מוכרח נמי מדברי הרמב&quot;ם אלו שכתב כל הנלקט מפירות רבעי אלו מחולל וכו', וכבר הקשה על זה בתשובות המיוחסות להרמב&quot;ן דהרי לפי מה דקי&quot;ל גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש אין החילול חל על כל הנלקט משום דהוי אינו ברשותו, וכמבואר בסוגיא דב&quot;ק דף ס&quot;ט שם, ואיך הביא זאת הרמב&quot;ם כיון דלא קי&quot;ל הכי.

  אכן נראה, דהרמב&quot;ם ס&quot;ל, דהא דנוהג דין אינו ברשותו בחילול רבעי ופדיונו, הוא דוקא ברבעי שיש לו בעלים, דחילולו תלוי בדין בעלים, ולא חייל כי אם מכח הבעלים ומדעתם, ואז הוא דנוהג גם דין אינו ברשותו, ומשום דכל דתלוי בבעלים בעינן דומיא דביתו שיהא שלו וברשותו, משא&quot;כ ברבעי של הפקר, דאין דין בעלים כלל בחילול, ממילא דלא שייך שם ענין אינו ברשותו כלל. אשר ע&quot;כ צ&quot;ל, דהסוגיא דתלי לה להך דצנועין בדין גזל ולא נתייאשו הבעלים, הוא משום דהך דצנועין קיימא גם את&quot;ק, ואיירי גם בשנים שאינם של שביעית, דהוי רבעי שיש לו בעלים, ואז הוא דנוהג ביה הדין דאינו ברשותו, משא&quot;כ הרמב&quot;ם דפסק כרשב&quot;ג והביא הך דצנועין על שנת השמיטה דהוי רבעי של הפקר, וגם לאחר שכבר נלקטו הם ג&quot;כ בהפקרן, לפי מה דקי&quot;ל ממון גבוה הוא, והוי רבעי שאין לו בעלים, דלית בחילולו כלל דין בעלים, ועל כן ממילא דלא שייך ביה כלל הך דאינו ברשותו, ושפיר חייל החילול גם על כל הנלקט. ועכ&quot;פ הא מיהא דחילול רבעי נוהג גם בשל הפקר, שאין שייך שם דין בעלים כלל. ולפי זה נראה ממילא, דגם מעשר שני ורבעי שיש להם בעלים, מכל מקום עיקר מעשה החילול והפדיה נעשה מכח הפודה אף שאינו הבעלים שלהם, ונהי דיש בזה עיכוב דין בעלים, וצריכינן שתהא הפדיה נעשית בשביל הבעלים ומכחם ומדעתם, אבל מ&quot;מ שליחות לא בעינן בזה, כיון דלעצם מעשה הפדיה והחילול לא צריכינן לדין בעלים, ומדתלי לה בגמ' בדין זוכה לאחרים, ש&quot;מ דהא דאין קטן זוכה לאחרים, הוא דין בפני עצמו, ולא משום לתא דשליחות קאתינן עליה. ולפי זה הרי ניחא שיטת רש&quot;י דהא דקטן זוכה לאחרים הוא רק מדרבנן, ולא תקשי מהא דמועיל זכייתו לאחרים גם לענין מעשר שני דאורייתא, דבאמת עיקר הפלוגתא אם קטן זוכה לאחרים אם לא היא מדין תורה, ועל כן למ&quot;ד קטן זוכה לאחרים פדיונו במעשר שני קיים מדין תורה, אלא דכל זה הוא בזוכה לאחרים שלא במקום שליחות, אבל סוגיית הגמ' דפליגי רב יהודה בשם רב אסי ושמואל בקטן אם זוכה לאחרים, דמיירי בזוכה דבר שצריך מעשה זכיה וקנין, שזהו רק בתורת שליחות מהקונה, בזה הוא דכתב רש&quot;י דזכייתו אינו רק מדרבנן, דמדאורייתא אין שליחות לקטן, וניחא היטב, וכמו שנתבאר.

  ולפי זה הרי ניחא דברי הרמב&quot;ם שכתב טעמא דאין הנכרי זוכה לאחרים משום דלא אתי לכלל שליחות, והקשינו על זה דתיפוק ליה דהרי קטן ג&quot;כ אינו זוכה לאחרים, אכן לפי מה שנתבאר הרי ניחא, דהרי זה עכ&quot;פ נמצינו למדין מסוגיית הגמ', מהא דס&quot;ל לר&quot;א דקטן זוכה לאחרים, דמדרבנן קטן הוי בר שליחות של זכיה, ושמואל לא פליג עליה כלל בזה, אלא דס&quot;ל דקטן בלא&quot;ה אינו זוכה לאחרים משום דלאו בר דעה הוא לענין זה, אבל משום הדין שליחות שיש בזכיה הוה מהניא בקטן מדרבנן, וזהו דקשיא ליה להרמב&quot;ם, דהרי בנכרי הא דאינו זוכה לאחרים הוא רק מטעמא דלית ליה שליחות, דהא בר דעה גמורה הוא, וא&quot;כ אמאי לא תקינו ליה רבנן שליחות בזכיה כמו בקטן, וכמו דפריך הגמ' כן לענין לזכות עבורו, וזהו שמתרץ לה בשינויא דגמ' דשאני נכרי הואיל ולא אתי לכלל שליחות לא תקינו ליה רבנן זכיה.</text>
      <sha1>cvnlow8d473gkr22lmv9uc0qkqxouz9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות חובל ומזיק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469454</id>
    <revision>
      <id>1413923</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:07:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ז הלכה ד =  '''וכן העושה מלאכה בפרת חטאת ובמי חטאת במזיד חייב לשלם בשוגג פטור עכ&quot;ל.'''    ובהשגות שם ז&quot;ל: ״שאפילו עשה מעשה בגופן למ&quot;ד היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק פטור מדיני אדם אפילו במזיד וקי&quot;ל כוותי' וטעמא דמילתא משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו הוא מתכו...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11148" xml:space="preserve">= פרק ז הלכה ד =

'''וכן העושה מלאכה בפרת חטאת ובמי חטאת במזיד חייב לשלם בשוגג פטור עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות שם ז&quot;ל: ״שאפילו עשה מעשה בגופן למ&quot;ד היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק פטור מדיני אדם אפילו במזיד וקי&quot;ל כוותי' וטעמא דמילתא משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו הוא מתכוין ומשום הכי לא קנסו בו מזיד״ עכ&quot;ל, ובמגיד משנה שם הביא סוגית הגמ' ב[[גיטין נג ב|גיטין דף נ&quot;ג ע&quot;ב]] דפריך למ&quot;ד היזק שאינו ניכר שמיה היזק מהא דתניא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי שמיה היזק בדיני אדם נמי ליחייב, והלא מבואר בסוגיא שם דבשוגג גם למ&quot;ד שמיה היזק מ&quot;מ פטור כדי שילך ויודיעו, ובעל כרחך דקאי על מזיד, ומ&quot;מ למ&quot;ד לא שמיה היזק ניחא הא דפטור מדיני אדם, הרי להדיא דלמ&quot;ד לא שמיה היזק פטור בעושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת גם במזיד, ואע&quot;ג דבכל היזק שאינו ניכר מזיד חייב אף למ&quot;ד לא שמיה היזק משום קנסא, על זה תירץ הראב&quot;ד דהכא שאני דכיון דמתכוון להנאת עצמו ליכא קנסא, וקשה על הרמב&quot;ם שפסק דבמזיד חייב, והרי קי&quot;ל דלא שמיה היזק, וצריך להיות פטור בעושה מלאכה גם במזיד.

  ונראה לומר בזה, דהנה הא דמחלקינן בין שוגג למזיד, דבמזיד חייב בין למ&quot;ד שמיה היזק ובין למ&quot;ד לא שמיה היזק ובשוגג פטור לכו&quot;ע, כל זה הוא רק במזיק, אבל בגזלן אם יכול לומר הרי שלך לפניך הרי מבואר שם בסוגיא בגזל חמץ ועבר עליו הפסח דלמ&quot;ד שמיה היזק אינו יכול לומר הרי שלך לפניך ולמ&quot;ד דלא שמיה היזק יכול לומר הרי שלך לפניך, והתם ליכא חילוקא בין שוגג למזיד, דהרי גם היכא דהנזק בא ממילא ג&quot;כ איכא חילוקא דאם שמיה היזק אינו יכול לומר הרי שלך לפניך ולמ&quot;ד לא שמיה היזק יכול לומר הרי שלך לפניך, וגבי עושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת הרי הוא חייב משני טעמים, חדא משום מזיק, דפסל לפרת החטאת או להמי חטאת, ועוד משום גזלן, דעושה מלאכה הא הוי שואל שלא מדעת דחייב גם משום גזלן. ולפי זה הרי ניחא הסוגיא בפשיטות, דבאמת נימא דגם עושה מלאכה דינו כמו כל מזיק דבשוגג פטור במזיד חייב, אכן כל זה הוא לענין חיובו משום מזיק, אבל אכתי צריך להיות חייב משום גזלן גם בשוגג, וע&quot;כ זהו דפריך הגמ', דבשלמא למ&quot;ד היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק, וא&quot;כ משום גזלן פטור לגמרי, דיכול לומר הרי שלך לפניך, ורק דצריך להיות חייב משום מזיק, וע&quot;כ שפיר נוכל לאוקמה בשוגג דמזיק פטור בהיזק שאינו ניכר, אבל למ&quot;ד שמיה היזק, א&quot;כ נהי דמשום מזיק פטור בשוגג, אבל אכתי צריך להיות חייב משום גזלן, דחייב בכל גווני, כיון דאינו יכול לומר הרי שלך לפניך. ועכ&quot;פ הא נמצא לפי זה, דגם למ&quot;ד לא שמיה היזק ג&quot;כ לא מצינו דעושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת יהא חלוק משאר היזק שאינו ניכר, והגמ' קאי לענין שוגג, וע&quot;כ שפיר פסק הרמב&quot;ם בעושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת דבשוגג פטור במזיד חייב, וכמו שנתבאר.

  אלא דצ&quot;ע לפי זה הא דמשני הגמ' פרה שהכניסה לרבקה שתינק ותדוש מי חטאת ששקל בהן משקלות, ופירש&quot;י דלא עביד רק גרמא כיון דשקל כנגדן ובגופן לא עביד מעשה, והרי כל זה אם נימא כשיטת הראב&quot;ד דפרכת הגמ' היא דליחייב משום מזיק, ועל כן שפיר משני כיון דלא הוי רק גרמא על כן שפיר פטור אפילו למ&quot;ד שמיה היזק, אבל אם נימא דפרכת הגמ' היא דליחייב משום גזלן, הרי קשה דמאי אכפת לן דלא עבד רק גרמא, אבל עכ&quot;פ כיון דלקחו לתשמיש גזלן הוא, גם בלא נזק כלל, משום שואל שלא מדעת, וגזלן הא חייב גם בנפסדה מאליה ומכל שכן בנפסדה ע&quot;י גרמא. ונראה בזה, דהרמב&quot;ם לטעמיה פירש משום הכי בפ&quot;י מהל' פרה אדומה דהא דקאמר בגמ' ששקל כנגדן היינו ששקל אותן המי חטאת גופייהו, ונמצא דלא לקחן לשום תשמיש, ולא הוי שואל שלא מדעת כלל, והיינו כמו שכתבנו בדעת הרמב&quot;ם דפרכת הגמ' הויא דליחייב משום גזלן, וכמו שנתבאר.

  אלא דלפי זה הרי צ&quot;ע דברי הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ז ה|פ&quot;ז מהל' חובל ומזיק שם הל&quot;ה]] שכתב ז&quot;ל: ״הכניס פרה למרבק כדי שתינק ותדוש והסיח דעתו ממי חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים״ עכ&quot;ל, ולפי מה שכתבנו בדעת הרמב&quot;ם דהגמ' קאי בשוגג ולענין חיובו משום גזלן, א&quot;כ הרי לא הוזכר בגמ' כלל דפטור בכה&quot;ג רק בשוגג ולענין חיובו משום גזלן, דבכה&quot;ג אינו חשוב גזלן, כיון דלא לקחו לתשמיש, אבל במזיד לענין חיובא דמזיק הרי לא הוזכר כלל בגמ' דפטור בכה&quot;ג, וא&quot;כ הרי יוכל להיות דלענין חיובא דמזיק במזיד באמת נשאר בדינו דחייב, ואיך פסק הרמב&quot;ם דפטור בכל גווני אף במזיד, אחרי דבגמ' לא הוזכר זאת, וצ&quot;ע. אכן נראה, לפי מה שכתב הרמב&quot;ם בפ&quot;א מהל' גניבה דבגנב כלי ושברו והיה שוה בשעת הגנבה שנים ובשעת השבירה ארבעה דמשלם כפל כשעת השבירה, ואי איתבר ממילא אינו משלם אלא כעין שגנב, הרי דבשברה חשיבא זאת גנבה, מדמחייב כפל כשעת שבירה, והיינו משום דכל שהחפץ גנוב או גזול כל נזק שעושה בידים דין גנבה וגזילה ביה. וא&quot;כ אף אנו נלמד מזה, דכל שעשה קנין של גזילה, כגון משיכה או הגבהה, אף שלא עשה זאת לשם גזילה ולא לשום תשמיש, ורק כדי להזיקו, מ&quot;מ נעשה בזה גזלן, דכיון דגם מעשה נזק מצטרף להחשב גזילה, א&quot;כ מצטרף הנזק למעשה המשיכה וההגבהה להעשות גזלן על ידי זה. ויסוד דבר זה נלמד ממנסך, דלא חשב לגוזלו, ולא להשתמש בו, ומ&quot;מ הרי מבואר בסוגיא שם דמכי אגבהיה קנייה להתחייב באונסין, דהיינו חיוב גזילה, ובעל כרחך דזה שחשב להזיקו ולאוסרו בהנאה זה גופיה מועיל להחשב גזילה, בקנין ההגבהה עם מעשה ההיזק שעשה. ונראה דאף אם נימא דהתם בגזל כלי ושברו לא הוי גזלן על מעשה השבירה, ורק מזיק הוא דהוי, היינו רק דמעשה השבירה אינה חשובה גזילה, אבל הא מיהא לכו&quot;ע דההגבהה שעל מנת להזיק חשיבא מעשה גזילה, וכדהבאנו מהך דמנסך.

  אלא דהא מיהא נראה, דכיון דכל הדין גזילה שבלקח על מנת להזיק הוא מטעמא דהרמב&quot;ם שהבאנו משום דכל נזק שבגזילה דין גזילה ביה, א&quot;כ לא שייך זאת אלא היכא דדין מזיק בו, אבל היכא דהנזק בא ממילא ואין בו דין מזיק, א&quot;כ ממילא דליכא דין גזלן גם בעצם הלקיחה, ונמצא דהא דבלקחה על מנת להזיקה מקרי גזלן הוא רק בלקחה שיזיקה הוא, משא&quot;כ בלקחה על מנת שיהא בא לה הפסד והיזקא דממילא בזה אינו נעשה גזלן. והכי איתא בירושלמי בב&quot;ק פ' הכונס על הא דתנן הוציאוה לסטים לסטים חייבין, וקאמר על זה בירושלמי אמר רב הושעי' בשהוציאוה לגוזלה אבל אם הוציאוה לאבדה הליסטים פטורין, והיינו משום דנתכוונו רק שתיאבד ממילא ולא שיזיקוה בידים, וע&quot;כ אין זה חשוב גזילה. ולפי זה הא נמצא, דהכא בעושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת חיובו משום גזלן מיתלא תלי בדין מזיק שלו, דאם דין מזיק עליו בהיזקו א&quot;כ ממילא דחייב גם משום גזלן, וכמו שנתבאר דבלקיחתו שעל מנת להזיק בצירוף מעשה ההיזק שעשה חל בו דין גזלן וחיובא דגזלן. ועל כן זהו דפריך הגמ' מעיקרא, דאם איתא דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק, א&quot;כ ממילא דצריך להיות חייב גם בשוגג משום חיובא דגזלן, דעל הך חיובא דמשום גזלן ליכא הך חילוקא שבין שוגג למזיד, דכל שבעיקר ההיזק דין מזיק בו א&quot;כ ממילא דמיחשב על ידי זה גם גזלן בכל גווני אף בשוגג, ועל כן מוכיח מינה הגמ' דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק, ואין בו בעיקר היזקו דין מזיק כלל, וע&quot;כ אינו חייב גם משום גזלן, ועל זה הוא דמשני הגמ' פרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש מי חטאת ששקל בהן משקלות, ר&quot;ל דבכה&quot;ג אין בו דין מזיק כלל בעיקרו גם במזיד אף למ&quot;ד היזק שאינו ניכר שמיה היזק, וע&quot;כ ממילא דאין בו גם חיובא משום גזלן. ולפי זה הרי ניחא הא דפסק הרמב&quot;ם להך דינא לענין מזיק, כיון דעיקרו נאמר לענין מזיק, ואך דממילא הוא דנלמד מזה גם לענין גזלן, וע&quot;כ זהו שפסקו כן הרמב&quot;ם לענין חיובא דמזיק במזיד, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>ldcsizlbotpl4h4t733ji77zkly7onu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות טומאת צרעת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469455</id>
    <revision>
      <id>1413924</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:09:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק טז הלכה ח=  '''מי שהיה עומד בבית מנוגע ופשט ידיו חוץ לבית וטבעותיו בידיו אם שהה כדי אכילת השיעור נטמאו הטבעות אעפ&quot;י שהם בחוץ, וכן העומד בחוץ ופשט ידיו לבית מנוגע וכו' ואם נשתהו שם כדי אכילת השיעור נטמאו טבעותיו ואם לאו טהורות עכ&quot;ל.'''    דין זה מבואר במשנה [...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8689" xml:space="preserve">= פרק טז הלכה ח=

'''מי שהיה עומד בבית מנוגע ופשט ידיו חוץ לבית וטבעותיו בידיו אם שהה כדי אכילת השיעור נטמאו הטבעות אעפ&quot;י שהם בחוץ, וכן העומד בחוץ ופשט ידיו לבית מנוגע וכו' ואם נשתהו שם כדי אכילת השיעור נטמאו טבעותיו ואם לאו טהורות עכ&quot;ל.'''

  דין זה מבואר במשנה [[משנה נגעים יג י|נגעים פי&quot;ג מ&quot;י]] היה עומד בפנים ופשט ידו לחוץ וטבעותיו בידיו אם שהה כדי אכילת פרס טמאין, היה עומד בחוץ ופשט ידו לפנים וטבעותיו בידיו ר&quot;י מטמא מיד וחכמים אומרים עד שישהה כדי אכילת פרס, אלא דקשה ממה נפשך אם ברישא דהיה רובו בפנים אמרינן דשדי מיעוטו בתר רובו והוי ככולו בפנים, א&quot;כ בסיפא שהיה בחוץ ופשט ידו לפנים אמאי ס&quot;ל לרבנן דאם שהה כדי אכילת פרס טמאין ואמאי לא אמרינן שדי מיעוטו בתר רובו ויהיה דינו ככולו בחוץ, ובשלמא לר&quot;י דמטמא מיד א&quot;כ ס&quot;ל דטומאתן היא רק מהכלים בעצמן, ולא שייך כלל להרישא דהתם טמאין מחמת האדם, אבל לרבנן דס&quot;ל דבסיפא נמי טמאין מחמת האדם, א&quot;כ קשה ממה נפשך אמאי ברישא אמרינן שדי מיעוטו בתר רובו ובסיפא לא אמרינן הכי.

  ונראה לומר, דהנה ב[[שבועות יז ב|שבועות דף י&quot;ז ע&quot;ב]] איתא א&quot;ר אושעי' וכו' הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו ואפילו כולו חוץ מחוטמו טהור דכתיב והבא אל הבית דרך ביאה אסרה תורה, והנה לכאורה נראה דאינו טהור רק האדם אבל הכלים שעליו נטמאו, חדא דהא דדרך אחוריו לא הויא ביאה הוא רק לגבי האדם, אבל לגבי הכלים הרי לא איכפת לן כלל מה שהאדם נכנס דרך אחוריו, ועוד דהרי גם באדם גופי' אם נכנס כולו טמא אף דרך אחוריו וכמבואר שם בהסוגיא, א&quot;כ הכלים שכבר הביאן כולן הרי צריכין להיות טמאין, וקשה על הרמב&quot;ם שפסק בסתמא בפט&quot;ז מהל' טומאת צרעת שם דטהור שנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו אפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור, ונקיט לה בסתמא, ואמאי לא פירש דהכלים מיהא טמאים, ושוב ראיתי בתוס' שבועות שם ד&quot;ה אפילו וכו' שמבואר שם דבנכנס כולו דרך אחוריו חוץ מחוטמו באמת הכלים טהורים, וקשה דהרי הכלים הי' להם להיות טמאין וכמו שביארנו. ואין לומר דכיון דטומאת הכלים הויא ע&quot;י האדם ולהכי כיון שהאדם טהור ממילא גם הכלים טהורין, זה אינו, דהרי להדיא מבואר בהמשנה שהבאנו דאפילו הכניס רק ידיו הכלים טמאים, והרי התם ג&quot;כ האדם טהור מדאורייתא, ואפ&quot;ה הכלים טמאין, וא&quot;כ ה&quot;נ דכוותה בביאה דרך אחוריו הו&quot;ל להיות ג&quot;כ הכלים טמאין.

  ונראה לומר, דהנה נראה דהך דינא דשהה בבית כדי שיעור אכילה הכלים טמאין, בע&quot;כ מוכרחים אנו לומר דלא דהדין הוי דהבגדים נטמאו ע&quot;י האדם כדין טומאת בגדים, וכמבואר בהמשנה שהבאנו דהיכא דהיה עומד בחוץ והכניס ידיו לפנים הכלים טמאין, הרי להדיא דאף דהאדם טהור מ&quot;מ הכלים טמאין, אלא ודאי דהא דתלויין בביאת האדם הוא רק לענין הדין ביאה, דע&quot;י ששהה האדם שם בהבית המנוגע חשיבי הכלים ג&quot;כ כבאין להאהל המנוגע, אבל טומאתם באמת הויא מחמת עצמם, דכיון דחשיבי כבאים להאהל המנוגע נטמאו מחמת הבית. ולפ&quot;ז הרי אתי שפיר הא דבנכנס דרך אחוריו הכלים טהורים ובהכניס ידיו הכלים טמאים, דהנה התוס' בשבועות הקשו דלפי מה דמסיק הגמ' דבנכנס כולו דרך אחוריו טמא משום דלא גרע מכלים שבבית, וא&quot;כ אמאי לא נימא רובו ככולו ויהי' טמא גם בנכנס רובו דרך אחוריו, והרי גם בבא כדרך ביאה צריך ג&quot;כ ביאת כולו, אלא דטמא הוא בנכנס רובו משום דין רובו ככולו, וא&quot;כ גם בבא דרך אחוריו נימא ג&quot;כ רובו ככולו. ונראה לומר, דלא שייך לומר הך דינא דרובו ככולו, רק היכא דנכנס כדרך ביאה. דכל מקצת ומקצת ביאה מיקריא והבא, אלא דלא נטמא עד שיכנס כולו, וע&quot;ז שפיר אמרינן דרובו ככולו, משא&quot;כ בנכנס דרך אחוריו דכל זמן שלא נכנס כולו לא הויא ביאה כלל, וא&quot;כ הא דצריכינן לביאת כולו הוא מלבד מה שלא גרע מכדרך ביאה דקי&quot;ל דלא נטמא עד שיכנס כולו, עוד הוא טהור משום דכל זמן דלא נכנס כולו עוד לא הויא אפילו ביאה במקצת, ולפ&quot;ז הרי לא שייך הכא כלל הך דינא דרובו ככולו, דרובו ככולו לא שייך אלא לענין הך דינא דבעינן כמה שיכנס, וע&quot;כ שפיר אמרינן דהרוב שחשוב כבר בא הוי ככולו, משא&quot;כ היכא דבלא כניסת כולו לא הויא ביאה כלל. וא&quot;כ לא שייך לומר רובו ככולו כיון דגם הרוב עדיין אין עליו דין ביאה. ולפ&quot;ז הרי מבואר היטב החילוק שבין נכנס דרך אחוריו לבין הך דינא דהכניס ידו, דבדרך אחוריו דקי&quot;ל דאפילו מה שנכנס ג&quot;כ לא חשיבא ביאה כלל ע&quot;כ שפיר טהורין גם הכלים, דכיון דהגזה&quot;כ דוהאוכל בבית דילפינן מיני' הך דינא דשהיי' לענין לטמאות בגדים הא הוי דביאת הכלים צריכה להיות דוקא ע&quot;י ביאת האדם, א&quot;כ מאחר דבהאדם לא הי' עוד דין ביאה כלל, ממילא הרי ליכא דין ביאה גם על הכלים, משא&quot;כ בהכניס ידו, דהוי דרך ביאה, וחשיב האי מקצת ככבר בא, אלא דהאדם טהור משום דלא נטמא עד שיכנס כולו, א&quot;כ שפיר אמרינן לגבי הכלים, כיון דלא צריכינן רק שתהא ביאתן ע&quot;י האדם ולא טומאתן, א&quot;כ שפיר יש בהן דין ביאה ע&quot;י ביאת מקצת האדם, וממילא נטמאו מחמת עצמן.

  ומעתה הרי מיושב היטב מה שהקשינו בראשית דברינו, דכמו דמהניא ביאת רובו של אדם לטמאות הכלים כמו כן תהני מה שרובו בחוץ לטהרן, דלפמש&quot;נ הרי המקצת של האדם גופי' ג&quot;כ דינו כבא, וא&quot;כ שפיר מהני הך מקצת לענין הכלים דלהוו חשובין כבאין לתוך הבית ע&quot;י אותו מקצת אדם. ועוד יותר נראה, דהרי תנן שם דטלית טהורה שהכניס ממנה ג' על ג' לבית המנוגע נטמאת, ובשאר כלים תניא בתוספתא פ&quot;ז שם דעד שיכניס רובן, והיינו משום דנטמאו באחת משתי אלה, או שיכניס רוב, או שיכניס שיעור הראוי לקבל טומאה, וע&quot;כ בטלית דאית בה ג' על ג' דהיינו שיעור הראוי לקבל טומאה נטמאת, משא&quot;כ בשאר כלים דבמקצת כלי ליכא שיעור הראוי לקבל טומאה, ע&quot;כ בעינן שיכניס רובן, ולפ&quot;ז הא נמצא דבעומד רובו בפנים צריך להיות טמא משום דינא דרובו ככולו, ובהכניס ידו עם הכלים לפנים ג&quot;כ צריך להיות טמא משום הך דינא דהכניס שיעור טומאה, דהרי הכלים יש בהן שיעור טומאה, ושפיר תנן במתניתין דתרווייהו טמאין, וכש&quot;נ.</text>
      <sha1>fmynocdpzqtkppko31n98hdjanbji1y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות טוען ונטען</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469456</id>
    <revision>
      <id>1413925</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:13:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ה הלכה ב =  '''וכן החופר בשדה חברו בורות שיחין ומערות והפסידה והרי הוא חייב לשלם בין שטענו שחפר והוא אומר לא חפרתי או שטענו שחפר שתי מערות והוא אומר לא חפרתי אלא אחת או שהיה שם עד אחד שחפר והוא אומר לא חפרתי כלום ה&quot;ז נשבע היסת על הכל עכ&quot;ל.'''    ובהשגות ז&quot;ל: ״...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10607" xml:space="preserve">= פרק ה הלכה ב =

'''וכן החופר בשדה חברו בורות שיחין ומערות והפסידה והרי הוא חייב לשלם בין שטענו שחפר והוא אומר לא חפרתי או שטענו שחפר שתי מערות והוא אומר לא חפרתי אלא אחת או שהיה שם עד אחד שחפר והוא אומר לא חפרתי כלום ה&quot;ז נשבע היסת על הכל עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״א&quot;א נראין דברים שתבעו למלאת החפירות ולהשוות החצרות אבל אם תבעו לשלם פחתו הרי הוא כשאר תביעת ממון וכמי שאמר לו חבלת בי שנים והוא אומר לא חבלתי אלא אחת״ עכ&quot;ל, והיינו משום דהראב&quot;ד משוה חבלת אדם לנזקי קרקע דתרווייהו אין על גופן דין שבועה ורק דעל התשלומין חייב לישבע. והנה כבר כתבו המפרשים, דלפי מה שכתב הר&quot;ן בשבועות על הך דר&quot;י דחבלת בי שנים וכו', דלאו דהוי מודה במקצת ממש אלא כעין מודה במקצת, וזה שייך אפילו בקרקעות. אלא דהקצוה&quot;ח הקשה מהא דתנן ב[[שבועות לו ב|שבועות דף ל&quot;ו ע&quot;ב]] אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב, והרי פגם היינו נזק, והוי דמי אדם, ומ&quot;מ חייב בקרבן שבועה, ובעל כרחך דדמי קרקע דינם כמטלטלין. ובאמת שמזה קשה למה לא הביא זה הראב&quot;ד, והרי חיוב קרבן שבועה הוי מדאורייתא, ולהדיא תנן במתניתין שם אמר לו חבלת בי ועשית בי חבורה והוא אומר לא חבלתי ולא עשיתי בך חבורה משביעך אני ואמר אמן חייב, ולמה הביא הראב&quot;ד מהך דחבלת בי שנים, דהשבועה אינה אלא מדרבנן, ולא הביא מהך דחבלת בי דחייב קרבן שבועה מן התורה, והרי קרבן שבועה גם כן ליכא בקרקע, ובעל כרחך דדמי קרקע אינם כקרקע, וצ&quot;ע.

  והנראה מזה מבואר, דחלוק דין קרבן שבועה מדין חיוב שבועה, דאע&quot;ג דתרווייהו ליתנייהו בקרקעות, מ&quot;מ לענין דמי קרקע חלוקין הם, דבאמת הרי התשלומין שמתחייב בהם הא הויין מטלטלין, והם ככל מטלטלין דעלמא, והא דפסק הרמב&quot;ם דאין נשבעין על דמי קרקע, בעל כרחך צ&quot;ל דהוא משום, דכיון דהתשלומין הם חליפי הקרקע שהזיקו, ונזק הקרקע הוא עיקר חיובו, וא&quot;כ עיקר חיוב שבועתו הוא רק בנזק הקרקע, וכיון דאין נשבעין על הקרקעות ומיפטר בכפירתו בלא שבועה ממילא ליכא עליה חיוב שבועה גם על התשלומין. ולפי זה שפיר חלוק בזה חיוב שבועה מקרבן שבועה, דלענין חיוב שבועה צריכין אנו לדון בעיקר והתחלת החיוב אם מתחייב על זה שבועה אם לא, וכן הטענה והכפירה וההודאה הכל ביסוד והתחלת חיובו, ועל כן בדמי קרקע, כיון דעיקר החיוב הוא הפסד הקרקע, והתשלומין הויין חליפי הקרקע, א&quot;כ ממילא דלית ביה בעיקר חיובו דין שבועה, וממילא דאין כאן חיוב שבועה גם על התשלומין, משא&quot;כ לענין קרבן שבועה, דעיקר דין כפירה שבזה הוא מדין גזלת ממון, א&quot;כ אין דינו תלוי כלל ביסוד והתחלת החיוב, ורק בהחיוב תשלומין של עתה היא שחלה כפירתו וגזלתו, וכל שהתשלומין דאית ליה גביה עתה הם מטלטלין, לא אכפת לן כלל בעיקר החיוב מה שהוא, וחייב בקרבן שבועה, ועל כן גם בדמי קרקע, כיון דהתשלומין עצמם חשיבי מטלטלין, על כן שפיר מתחייב בקרבן שבועה. וגם דבעיקר השבועה חלוקין הן זה מזה, דלענין טענות ותביעות הרי דיינינן על חיוב שבועתו, וזה בא על עיקר חיובו והנזק שהזיקו שהוא מקרקעי, משא&quot;כ לענין קרבן שבועה, דלא צריכינן לזה חיוב שבועה, ורק חלות מעשה שבועה, וחלות מעשה השבועה היא על מטלטלין, כיון דהתשלומין הן עתה מטלטלין, ועל כן כל דמי קרקע דינם כמטלטלין לענין קרבן שבועה. אשר על כן להכי הוא שלא הביא הראב&quot;ד כלל מהך דקרבן שבועה, ורק מהך דחבלת בי שנים, דאיירי לענין חיוב שבועה, דמוכח מזה דגם לענין חיוב שבועה דמי קרקע דינם כמטלטלין ונשבעין עליהן, ועל זה הרי יש ליישב לדעת הרמב&quot;ם דהתם הויא שבועה דרבנן, דאיתא גם בקרקעות, וכמו שנתבאר.

  אלא דקשה מהא דפסק הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות נערה בתולה ב יג|פ&quot;ב מהל' נערה בתולה הי&quot;ג]] ז&quot;ל: ״אמרה לו אנסת אותי והוא אומר לא כי אלא פתיתי ה&quot;ז נשבע שבועת התורה על דמי הצער ומשלם בושת ופגם״ עכ&quot;ל, והרי גם תשלומין אלו הן מדין חבלות, ומ&quot;מ פסק הרמב&quot;ם דנשבעין עליהם שבועת התורה, וקשה דהא הויין דמי קרקע דאין נשבעין עליהן לדעת הרמב&quot;ם. אכן נראה, דהנה כל חובל בחברו הרי מתחייב בחמשה דברים, וגם בצער ובושת, והרי צער ובושת לית בהו נזק ממון כלל, ומ&quot;מ מתחייב בתשלומין, אשר זהו רק גזירת הכתוב בחבלות, שיתחייב בתשלומין אף בלא נזק ממון, ולפי זה נראה, דגם בנזק חלוק דין חבלות משאר נזקי ממון, דבשאר נזקי ממון עיקר חיובו הוא הממון עצמו שהפסידו, ומחמת חיוב זה הוא שמתחייב בהתשלומין, שהם חליפי ממונו שהפסיד, דאם לא היה מתחייב בעיקר הממון שהפסיד, לא הוה חייל עליה גם חיוב תשלומין, משא&quot;כ בחבלות, התחלת חיובו הוא בהתשלומין עצמם, דחייבתו התורה מחמת שיווי הנזק מגזירת הכתוב דחבלות, וכחיובא דצער ובושת כן גם חיובא דנזק דחיוב התשלומין הוא התחלת חיובו. והרי כן הוא גם חיובא דשבת, דליכא ג&quot;כ ממון הנפסד, דהא הוי רק מניעת הריוח וגרמא בעלמא דפטור בכל מקום, ורק דבחבלות הויא גזירת הכתוב לחייבו על שויו, אבל מ&quot;מ הרי ודאי דהתחלת החיוב הוא רק על התשלומין, כיון דאין שם ממון הנפסד כלל, וא&quot;כ הכי נמי גם בנזק דכוותיה, דאית ביה גם הך חיובא שחייל מתחלה על התשלומין.

  ובאמת דלפי דעת הרמב&quot;ם הדבר פשוט כן כמו שכתבנו, וכמו שפסק ב[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ד יד|פ&quot;ד מהל' חובל ומזיק הי&quot;ד]] ז&quot;ל: ״החובל בבת קטנה של אחרים וכו' וכן נזק שאינו פוחתה מכספה הרי הוא שלה״ עכ&quot;ל, הרי דס&quot;ל דאיכא חיוב נזק אף בלא אפחתיה מכספיה כלל, וכן בפ&quot;ב שם הל&quot;ו ז&quot;ל: ״אפילו חסרו כשערה מעור בשרו חייב בחמשה דברים שהעור אינו חוזר אלא צלקת״ עכ&quot;ל, ובהך נזק דלא אפחתיה מכספיה הרי פשיטא דתחלת חיובו הוא רק בהתשלומין, דבמה שהזיק הרי ליכא הפסד ממון כלל, וא&quot;כ הרי להדיא דגם בנזק עיקר חיובו הוא בהתשלומין, ולא גרע נזק דאפחתיה מכספיה מנזק דלא אפחתיה, דחל גם על התשלומין בפני עצמו עיקר והתחלת חיוב. אלא דאפילו לדעת המ&quot;מ בפ&quot;ב שם דס&quot;ל דכל דלא אפחתיה מכספיה ליכא נזק כלל, כל זה הוא בליכא חסרון כסף, ואין דבר שיגרום חיובא עליו, אבל בנזק דאפחתיה דאיכא מיהא דבר הגורם להתחייב, שפיר חייל חיובא בנזק דחבלות גם תחלת חיובא על התשלומין, ומשום דלא גרע נזק מצער ושבת, ומשום דכן הוא גזירת הכתוב של חיוב חבלות, וכמו שנתבאר. ואשר על כן לענין הדין דדמי קרקע דדעת הרמב&quot;ם דדינן כקרקע דאין נשבעין עליהן, חלוק דמי קרקע מדין חבלות, דבקרקע דחיובו בא מחמת עצם הממון שהפסידו, על כן התשלומין שהן חליפי עצם הקרקע שהזיק ג&quot;כ דינם כקרקע ואין נשבעין עליהן, וכמו שכתבנו למעלה דכיון דבעיקר החיוב לא חלה עליו שבועה ממילא מיפטר, משא&quot;כ בחבלות, דהתחלת חיובו הם התשלומין גם בלא חיוב עצם הממון שהפסיד, וכמו שכתבנו דשוה חיובא דנזק לחיובא דצער ובושת, ונמצא דגוף החבלה לא חשיבא רק כדבר המביאתו לידי חיוב תשלומין, ובכה&quot;ג לא מהניא מה דליכא חיוב שבועה על עצם הממון שהפסידו, אבל מ&quot;מ התשלומין אינם דמי קרקע ונשבעים עליהם, וניחא השתא הא דפסק הרמב&quot;ם גבי אנסת אותי והוא אומר לא כי אלא פתיתי דנשבע שבועת התורה משום מודה במקצת, וכן הא דהביא הראב&quot;ד מהא דתנן בשבועות דף מ&quot;ד חבלת בי שנים והוא אומר לא חבלתי בך אלא אחת דהוי מודה במקצת, כיון דכבר נתבאר דבחבלות לא הויין התשלומין דמי קרקע ונשבעין עליהן, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>jc4xnejaaz2o9vavawu0e2gjakz1r33</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות יום טוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469457</id>
    <revision>
      <id>1413926</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:15:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ו הלכה יא =  '''שני ימים טובים שחלו להיות בחמישי וערב שבת עושה עירובי תבשילין מיום רביעי שהוא ערב יו&quot;ט, שכח ולא הניח מניחו בראשון ומתנה וכו', כיוצא בו היו לפניו שתי כלכלות של טבל ביום ראשון אומר וכו', ובהי&quot;ד שם ז&quot;ל כל הדברים האלו שאמרנו היו בזמן שהיו ב&quot;ד של...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8495" xml:space="preserve">= פרק ו הלכה יא =

'''שני ימים טובים שחלו להיות בחמישי וערב שבת עושה עירובי תבשילין מיום רביעי שהוא ערב יו&quot;ט, שכח ולא הניח מניחו בראשון ומתנה וכו', כיוצא בו היו לפניו שתי כלכלות של טבל ביום ראשון אומר וכו', ובהי&quot;ד שם ז&quot;ל כל הדברים האלו שאמרנו היו בזמן שהיו ב&quot;ד של א&quot;י מקדשין על פי הראיה והיו בני הגליות עושין שני ימים כדי להסתלק מן הספק וכו' אבל היום שבני א&quot;י סומכין על החשבון ומקדשין עליו אין יו&quot;ט שני להסתלק מן הספק אלא מנהג בלבד, ולפיכך אני אומר שאין מערב אדם ומתנה בזמן הזה לא עירובי וכו' ואינו מעשר הטבל על תנאי אלא הכל מערב יו&quot;ט בלבד עכ&quot;ל.'''

  וקשה מהא דאיתא ב[[ביצה ד ב|ביצה דף ד' ע&quot;ב]] שני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה, ומפורש שם בגמ' טעמא דרב משום דיו&quot;ט שני משום ספיקא הוא וע&quot;כ הביצה מותרת דממה נפשך חד מינייהו חול הוא, ועיין ברמב&quot;ם בפ&quot;א מהל' יו&quot;ט שפסק להדיא כרב דנולדה בזה מותרת בזה, וזה סותר למה שפסק הכא דעתה אין מועיל תנאי משום דהשתא יו&quot;ט שני לאו משום ספיקא הוא אלא משום מנהג והויין שני הימים בודאי יו&quot;ט, וא&quot;כ הרי צריך להיות נולדה בזה אסורה בזה כדין נולדה ביו&quot;ט שאסורה בשבת הסמוכה לה כיון דשני הימים הויין יו&quot;ט ודאי, וכבר הקשה זאת הלח&quot;מ שם.

  והנראה לומר בדעת הרמב&quot;ם, דבאמת אה&quot;נ דעיקר דין שני ימים טובים של גליות לא עשאום שינהגו שניהם כאחת בתורת ודאי, ורק שינהגו שניהם בתורת ספיקא, ואע&quot;ג דעכשיו הרי ידעינן בקביעותא דירחא, מ&quot;מ דינם רק כספיקא, כיון דעיקר התקנה מעיקרא כך היתה ומנהג אבותינו בידינו, אכן הרי כל זה לא שייך אלא על דין יו&quot;ט שני של גליות, עליה הוא דאמרינן דדינו רק כספיקא, משא&quot;כ יו&quot;ט הראשון, הרי כיון דהשתא ליכא ספיקא וידעינן בודאי דזהו זמנו של יו&quot;ט והוא היו&quot;ט של תורה, א&quot;כ הרי ודאי דהרי הוא יו&quot;ט בתורת ודאי ואין בו שום סרך דין ספיקא כלל, ופשוט. וא&quot;כ הא נמצא דדין יו&quot;ט של גליות עכשיו דינו חלוק, דאם באנו לדונו ליו&quot;ט הראשון בפני עצמו בדינו, בזה פשוט דהרי הוא חשוב ודאי יו&quot;ט, אבל אם באנו לדונו להצטרף עם השני בזה הדר דינא דכל חד ספק מיקרי, וגם הראשון לענין צירופו עם השני הרי הוא רק כספק, ולפ&quot;ז שפיר חלוק דין התנאה מדין נולדה בזה מותרת בזה, דבדין נולד האיסור נעשה רק משני הימים ביחד, דהלא כן הוא עיקר איסורא דנולד, מה דנולד ביו&quot;ט אסור ביו&quot;ט, ומכח שניהם יחד דוקא הוא דקאתי איסורא, וכשאנו באין לדון לאסור מה שנולד ביום הראשון ליום השני, רק מכח דין יו&quot;ט של שניהם כאחת הוא שאנו באין לאסרו, וצריכין אנו לצרפינהו לשני הימים ביחד למיחשבינהו תרווייהו יחד ודאי יו&quot;ט לאשוויי איסורא דנולד מזה לזה, וע&quot;כ כיון דבזה כל חד כספיקא חשוב ע&quot;כ נולדה בזה מותרת בזה, משא&quot;כ לענין התנאה, אע&quot;ג דאם חד מינייהו חול הוא א&quot;כ ממה נפשך מותר לאפות ולבשל מיום השני לשבת, או משום העירובי תבשילין, או משום דהרי השני חול הוא, וכן ממה נפשך יוכל להרים תרומה מן הטבל, אבל הרי באמת שני דינים נפרדים הם, וכל חד דיינינן ליה בפני עצמו על כל יום בפני עצמו, ואין כאן דין הנעשה משני הימים ביחד, ורק דכך איתרמי מילתא שתלויין שניהם זה בזה, אבל מכיון דבעיקר דינם הויין שני דינים נפרדים שחל על כל יום בפני עצמו, ע&quot;כ שוב הדר דינא דהראשון הוא ודאי יו&quot;ט ואין בו לא עירוב ולא קריאת שם של תרומה בשום גוונא, ולא מהני על זה התנאה כיון דהראשון אינו מצטרף ממילא דהיו&quot;ט שני הוא בדין תקנתו דהוא יו&quot;ט לכל דבר.

  והנה כל זה לא יתכן, אלא אם נימא דגם דעת הרמב&quot;ם דגם עתה יו&quot;ט שני הוא רק משום ספיקא, והא דלא מהניא התנאה הוא רק משום דין ודאי של יו&quot;ט הראשון, אבל הרי י&quot;ל דדעת הרמב&quot;ם היא דגם משום יו&quot;ט שני בעצמו ג&quot;כ לא מהניא התנאה, ואע&quot;ג דתקנתו הוא משום ספיקא, וכדקאמר הגמ' דמנהג אבותינו בידינו ומשום גזירה שמא יחזור הדבר לקלקולו דכל זה הוא משום ספיקא, אבל מ&quot;מ כיון דהשתא מיהא ליתא ספיקא ורק דין שינהגו במנהג ספק, א&quot;כ ממילא דלית ביה התנאה דליתא על מה דליחול ההתנאה כלל, וכל חלות התנאה הוא רק על מקום שיש ספק באמת, וגם דכל שדינו הוא בתורת ודאי שינהגו ביה משום ספיקא ממילא דהוי כודאי דלא שייכא ביה התנאה, ולפ&quot;ז גם משום דין יו&quot;ט שני בעצמו לא מהניא התנאה לדעת הרמב&quot;ם, ולא צריכינן כלל לדין ודאי של ראשון, וא&quot;כ אכתי צ&quot;ע קצת דאמאי נולדה בראשון מותרת בשני, כיון דגם השני ודאי דהוא יו&quot;ט שני של ספיקא דאסור ביה הכנה. אכן עיין בראב&quot;ד שם שכתב וז&quot;ל: ״לא ראינו הגאונים הראשונים שחלקו בדבר זה וכו' ואם יאמר בשני אם אתמול קדש והיום חול אין בדברי של אתמול כלום והיום תהיה זו תרומה על זו כל שכן שיכול לומר מאתמול, ובמגיד משנה עוד שם שהמעשה אינו נגמר אלא בשני ודיבורו בראשון לא יעשה כלום״ עכ&quot;ל הראב&quot;ד, הרי דמבואר מתוך דברי הראב&quot;ד דמפרש דעת הרמב&quot;ם דהא דלא מהניא התנאה הוא משום דין יו&quot;ט הראשון, ומיושב היטב דברינו כמו שכתבנו.

  אכן נראה דדברינו בדעת הרמב&quot;ם מתישבים בכל גווני, ומשום דנראה דאע&quot;ג דהא דמנהג אבותינו בידינו אינו מועיל לאשוויי ספיקא, ואמרינן דדין נהיגתו כדמעיקרא בתורת ספק יש בו גם צד דין ודאי, אבל אכתי מ&quot;מ אזלינן בתר עיקר תקנתו דהא מיהא דלא חלה דין יו&quot;ט על שניהם ביחד, וכל אחד נידון בדין יו&quot;ט ודאי בפני עצמו, ואמרינן על כל אחד בשעתו שהוא היו&quot;ט, אבל לא שיהיו שני ימים של יו&quot;ט, ולפ&quot;ז שפיר חלוק דין התנאה מדין הכנה כמו שכתבנו דבהכנה דאיסורו הוא משני הימים ביחד דמה שנולדה ביו&quot;ט אסור ביו&quot;ט ובשבת שלאחריו ע&quot;כ לא שייך זאת בשני יו&quot;ט של גליות דאין בהם דין יו&quot;ט על שניהם ביחד, משא&quot;כ בדין התנאה דדיינינן על כל יום בפני עצמו בזה הוא דפסק הרמב&quot;ם דלא שייך התנאה כיון דידעינן בקביעותא דירחא ולית דין ספק בהיו&quot;ט של גליות וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>phcv2l5cfb7nluc2283u3e2s29krly1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות מטמאי משכב ומושב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469458</id>
    <revision>
      <id>1413927</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:22:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ח הלכה ד =  '''זב שהכניס ידו או רגלו לאויר כלי חרס הואיל ולא נגע בו מתוכו ולא הנידו הרי זה טהור שאין הנדה וכיוצא בה מטמאין לאברים עכ&quot;ל.'''    ובהשגות ז&quot;ל: ״זה אינו מחוור אצלי כי מאחר שאויר מטמא במגע למה אין התנור טמא ומה שאמר שאין הנדה מטמאה לאברים לא על זו ה...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22830" xml:space="preserve">= פרק ח הלכה ד =

'''זב שהכניס ידו או רגלו לאויר כלי חרס הואיל ולא נגע בו מתוכו ולא הנידו הרי זה טהור שאין הנדה וכיוצא בה מטמאין לאברים עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״זה אינו מחוור אצלי כי מאחר שאויר מטמא במגע למה אין התנור טמא ומה שאמר שאין הנדה מטמאה לאברים לא על זו הדרך נאמר אלא שהמשכב והמושב שפשטה הנדה ידה או רגלה עלי' אינו טמא״ וכו' עכ&quot;ל.

  וביאור הדברים, דהנה בשבת דף פ&quot;ג איתא ורבנן למאי הלכתא איתקש לשרץ דלא מטמא במשא לנדה דאינה לאברים למת דלא מטמא בכעדשה וכו', הרי דנתחלקה נדה משאר טמאים בזה דאינה מטמאה לאברים, ומפרש לה הראב&quot;ד דקיימא לענין דין טומאת משכב ומושב, שהיא טומאה מסויימת בנדה ושאר מטמאי משכב ומושב, וקי&quot;ל בזה דאינו נעשה משכב ומושב רק בכולו או רובו, אבל בלא&quot;ה נדה ושאר טמאין שוין, אכן הרמב&quot;ם מפרש דהוא זה דין מסויים בגופן ויסוד טומאתן של הנדה וכיוצא בה שאינן מטמאין לאברים, וכל הטומאות שלהן הם דוקא בכולן או רובן, מה שאין הדין כן בשאר טמאין דכל התורה כולה, זהו יסוד המחלוקת של הרמב&quot;ם והראב&quot;ד. אלא דלשיטת הרמב&quot;ם הרי צריך ביאור באיזה אופן שייך דין זה דאינה מטמאה לאברים, דבכל מגע הרי מגע מקצתה הוא מגע כולה, וע&quot;כ זהו דנקט הרמב&quot;ם דהך דינא ליכא אלא באויר כלי חרס, דעיקר טומאתו אינה טומאת מגע רק דהוא דין תוך, ובזה הוא דשייך הך דינא דאינה לאברים, דבכניסת אברים הרי ליכא דין תוך רק על האברים שנכנסו ולא על יתר גופן, וע&quot;כ שייך שפיר הך דינא דאינה לאברים לטהר הכלי חרס שהכניס בו ידו, משום דאין באברים דין טומאה לטמאות. והנה הראב&quot;ד הרי השיג מאי שנא אויר משאר מגעות, ולפי דברינו הרי דעת הרמב&quot;ם מתבארת היטב, דשאר מגעות הויין בכל גופן, וטמאין דאין כאן מגע אברים רק מגע כולו, משא&quot;כ באויר כלי חרס, דדין תוך ליכא רק על האברים הנכנסין, וכיון דאינה לאברים ממילא הכלי חרס טהור, דאין כאן מטמא, דכולה הרי היא חוץ לתוכה.

  ונראה דהרמב&quot;ם והראב&quot;ד פליגי ביסוד הדין של טומאת תוך האמור בכלי חרס, דהראב&quot;ד ס&quot;ל דהא דבעינן תוך בכלי חרס הוא דין בקבלת טומאתו, דהתוך הוא המקבל טומאה, וכל צד קבלת טומאה שיש בהכלי צריך להיות ע&quot;י תוכו, אבל דנימא חלות דין תוך לענין המטמא, שצריך שיהא המטמא בתוך הכלי חרס זה ליתא כלל, ואשר ע&quot;כ ס&quot;ל להראב&quot;ד דבאמת לא משכחת לה כלל הך דינא דאינה מטמאה לאברים גם באויר כלי חרס, דכיון דבדין קבלת טומאה הרי יש ממקצת הנדה קבלת טומאה מכולה, א&quot;כ גם במקצת נדה בתוך כלי חרס, מיחשב בהתוך קבלת טומאה מהנדה כולה, וטמא משום דיש כאן מטמא שלם על התוך, ולא איכפת לן מה דאין המטמא כולו בתוך הכלי חרס, כיון דבאמת לא נאמר כלל חלות דין תוך בהמטמא, רק בקבלת טומאת הכלי שהיא מתוכו, ע&quot;כ כל שיש צד קבלת טומאה מהמטמא ע&quot;י מקצתו שבפנים מצטרף גם השאר שחוץ לכ&quot;ח לטמא את הכלי חרס, והרי יש כאן בהתוך קבלת טומאה מהנדה כולה ע&quot;י מקצתה שבפנים וטמא, וזהו שכתב דמאחר דאויר מטמא במגע ע&quot;כ הכלי חרס טמא, ומשו&quot;ה הוכיח מזה דליכא כלל דינא דאינה לאברים בעצם הטומאה, כיון דלא מצינו אופן שיתקיים דין זה, והרמב&quot;ם ס&quot;ל דהגזה&quot;כ של טומאת תוך בכלי חרס נאמר לענין המטמא, שהמטמא יחול עליו דין תוך של כלי חרס, ורק עי&quot;ז שהמטמא בתוך הכלי חרס נטמא הכלי חרס, וע&quot;כ שפיר ס&quot;ל דהמקצת שחוץ לכלי חרס אין בו דין מטמא על הכלי חרס, ושפיר משכחת לה הך דינא דאינה מטמאה לאברים בטומאת אויר כלי חרס, דהשאר שחוץ לכלי חרס אינו מצטרף לטמא את הכלי חרס, והרי היא רק טומאת אברים וטהור.

  והנה בב&quot;ק דף כ&quot;ה מפץ במת מנין ודין הוא ומה פכין קטנים שטהורים בזב מטמא במת מפץ שמטמא בזב אינו דין שיטמא במת, ויעו&quot;ש בתוס' שהקשו דאמאי פכין קטנים טהורים בזב והא יכולין להטמא ע&quot;י שערו, ולפי דברי הרמב&quot;ם הרי ניחא, כיון דגם מקצת גופו אינו מטמא, משום טעמא דאינה לאברים, א&quot;כ כ&quot;ש שערו דאינו גופו, ובע&quot;כ דהתוס' ס&quot;ל כדעת הראב&quot;ד. והנה יעו&quot;ש בפירש&quot;י ותוס' שהקשו עוד דהא פכין קטנים טמאין בזב ע&quot;י היסט, והוכיחו מזה דפכין קטנים אינם מתטמאין גם בהיסט משום דאינן באין לכלל מגע, יעו&quot;ש בדבריהם, ונראה דלא ניחא להו לפרש דהילפותא היא מטומאת מגע של אויר, משום דטהרתן אינה מדינא רק משום שאי אפשר ליגע בתוכן, וזהו שתירצו דגם בהיסט אינן מטמאין, וא&quot;כ טהרתן היא מדינא. והנה ברמב&quot;ם לא הוזכר בשום מקום שפכין קטנים אינם מיטמאין בהיסט, וכפי הנראה דעתו דבהיסט גם פכין קטנים מיטמאין, והוא משום דהרמב&quot;ם מפרש דהא דפכין קטנים טהורין בזב הוא זה משום דנדה אינה מטמאה לאברים, א&quot;כ טהרת הפכין קטנים במגע היא מדינא, ושפיר מפרש דהילפותא מפכין קטנים היא מטומאת מגע, אבל אה&quot;נ דטומאת היסט אית בהו, וזהו שלא הביא זאת הרמב&quot;ם.

  והנה ב[[משנה זבים ה ד|זבים פ&quot;ה מ&quot;ד]] מקצת טמא על הטהור ומקצת טהור על הטמא וכו' טמא, וזה לכאורה סותר לדברינו, דהרי במשא מקצתו ליכא משא כולו, וא&quot;כ מאחר דאינה לאברים אמאי במקצת טמא על הטהור טמא משום משא, והא אינה לאברים, ומאחר דהמשא היא רק במקצת הזב הו&quot;ל להיות טהור הנושא. אכן נראה, דכל זה הוא דוקא במשא דעלמא, דבעינן דוקא לעצם מעשה המשא, שהחפץ יהא ניסט או נישא מחמתו ומכחו, ובזה ודאי דהמקצת שלא הוסט ולא נישא אין בו דין משא, משא&quot;כ בזב וחביריו דקי&quot;ל דמטמאין באבן מסמא, ויש בו דין משא אף שלא נישא הזב מכחו כלל, רק כל שהזב ע&quot;ג יש בו תורת משא, א&quot;כ ממילא דגם בשמקצת הזב על הטהור מקרי ג&quot;כ משא על כל הזב, דעי&quot;ז שהוא תחת מקצת הזב הרי הוא תחת כולו, ושפיר תנן דמקצת טמא על הטהור טמא, כיון דאין זה בכלל אברים, כי אם דיש כאן משא כל הזב מדין אבן מסמא. ובאמת דגם מלבד הדין דנדה אינה מטמאה לאברים ג&quot;כ מוכרח הדבר כמש&quot;כ, מסיפא דמתניתין דמקצת טהור על הטמא טמא, דהוא זה מטעם היסט, והרי בדין היסט פשיטא דבעינן שיחול ההיסט על כל החפץ, וכדאמרינן מגע שהוא ככולו זה היסט, ואיך תנן דמקצת טהור על הטמא טמא, אלא ודאי כמש&quot;כ, דכיון דנתרבה אבן מסמא לטמא, ע&quot;כ כל שנישא מקצתו ע&quot;ג הזב מקרי היסט כולו. והנה במתני' שם ר&quot;ש אומר מקצת טמא על הטהור טמא ומקצת טהור על הטמא טהור, ונראה דר&quot;ש סובר דבהיסט ליתא לדין אבן מסמא כי אם דבעינן היסטו ממש, וע&quot;כ ממילא דבהיסט מקצתו חשיב זה היסט רק על זה המקצת שהוסט ולא על כולו וע&quot;כ טהור, וכמש&quot;כ דליתא לדין היסט רק בכולו, ות&quot;ק דפליג ומטמא הוא משום דסובר דגם על היסט נאמר דין אבן מסמא, והוי בכלל היסט כולו. ועכ&quot;פ הא מיהא לכו&quot;ע, דבמשא דנאמר דין אבן מסמא הוי זה משא כולו ולא משא מקצתו, ועל כן שפיר טמא אף דנדה אינה לאברים.

  ובדברינו אלה יבוארו דברי הרמב&quot;ם בפירוש המשניות בפ&quot;א דכלים מ&quot;ג על הא דתנן שם למעלה מהן בועל נדה שהוא מטמא משכב תחתון כעליון למעלה מהן זובו של זב וכו' שהן מטמאין במגע ובמשא, ועיי&quot;ש בר&quot;ש שפי' דהחומרא דזובו של זב מבועל נדה היא דגם במגע מטמא אדם לטמא בגדים, משא&quot;כ בועל נדה דאינו מטמא אדם לטמא בגדים רק במשא, אכן בפי' הרמב&quot;ם שם מבואר דהחומרא דזובו של זב היא שמטמא במשא בכל שהוא, משא&quot;כ בועל נדה דבעינן שישאנו כולו, והיינו משום דדעת הרמב&quot;ם דגם בועל נדה מטמא אדם לטמא בגדים אף בטומאת מגע, וכמבואר בדבריו בפ&quot;ו מאבות הטומאה הי&quot;ב ז&quot;ל: ״וכל אב טומאה שמטמא במגע ובמשא וכו' אדם הנוגע בו או הנושאו מטמא בגדים בשעת מגעו ובשעת נשיאתו וכו', בד&quot;א בשאר כל האבות חוץ מן הנבילות והמרכב אבל הנבילה והמרכב אעפ&quot;י שמטמאין במגע ובמשא הנוגע בהן אינו מטמא בגדים בשעת מגעו וכו' והנושא מטמא בגדים״ וכו' עכ&quot;ל, הרי להדיא דלא הוציא מן הכלל רק נבילה ומרכב, אבל בועל נדה דינו שוה לאידך שגם בשעת מגעו מטמא בגדים, ומשום דבועל נדה דינו כנדה לענין זה, ומשו&quot;ה הוכרח לפרש דהחומרא שיש בזובו של זב היא לענין טומאת משא, דבבועל נדה בעינן כולו, וזובו של זב מטמא בכל שהוא.

  אבל צ&quot;ע עיקר יסוד דין זה, מהיכי תיתי שהבועל נדה דינו משונה מכל הטמאים שבתורה, דצריך משא כולו, מה שאין הדין כן לא בזב וחביריו ולא בשאר טמאים, ואיזה חידוש הלכה מסויימת יש בזה בבועל נדה, ולכאורה הוא תמוה. ולפי דברינו הדבר מבואר היטב, דהנה ז&quot;ל הרמב&quot;ם בפ&quot;ג ממטמאי משכב ומושב הל&quot;א: ״בועל נדה כנדה שהוא אב מאבות הטומאה של תורה מטמא כלים במגע ומטמא אדם במשא ובמגע ומטמא בהיסט ומטמא משכב ומרכב כנדה״ עכ&quot;ל. הרי דבועל נדה לכל טומאותיו יליף מנדה ושוה אלי', דכל שהנדה מטמאה הוא מטמא, ומשום דבקרא כתיב ותהי נדתה עליו ויליף מנדה לכל דבר, אשר ע&quot;כ ס&quot;ל להרמב&quot;ם, דה&quot;ה בהך דינא דנדה אינה מטמאה לאברים, אע&quot;ג דהוא חידוש דין מסויים בגוף המטמא של הנדה וכיוצא בה, מ&quot;מ ס&quot;ל להרמב&quot;ם דלא חמיר בועל נדה מנדה עצמה, וכיון דנדה אינה מטמאה לאברים ממילא גם בועל נדה אינו מטמא רק כולו ולא מקצתו. אכן לענין הדין של אבן מסמא, ס&quot;ל להרמב&quot;ם, דכיון דהוא זה טומאה מחודשת מהלכה למשה מסיני בזב וחביריו, ואינו בכלל דין משא שנאמר בקרא ובכל התורה כולה, דהיא רק במשא ממש, ע&quot;כ לענין זה לא יליף בועל נדה מנדה, דהקרא דותהי נדתה עליו קאי רק על הטומאות שנאמרו בפרשה, ולא על טומאה ודין מסויים שנאמר מהלכה, ואין דין אבן מסמא נוהג רק בזב וחביריו, שנאמרה בהן ההלכה, אבל בועל נדה טומאת משאו היא דוקא במשא ממש שנישא מחמתו ומכחו, כמו כל טומאת משא של כל התורה כולה. ולפ&quot;ז הדר דינא בבועל נדה, דבנישא מקצתו חשוב באמת רק משא מקצתו, ולא משא כולו, דהשאר שלא נישא לית בי' תורת משא, וכמו בכל התורה כולה דבנישא מקצתו לא נישא כולו, אשר ע&quot;כ ממילא דבבועל נדה מיחשבא משא מקצתו באמת טומאת אברים ולא טומאת כולו, והרמב&quot;ם לטעמי' דס&quot;ל דנדה אינה מטמאה לאברים, ע&quot;כ זהו שכתב דבועל נדה צריך דוקא שישאנו כולו, ומשום דגם בועל נדה כנדה דאינו מטמא רק כולו ולא מקצתו כנדה.

  ועיין ברמב&quot;ם פ&quot;ג מביאת מקדש הל&quot;ב שכתב וז&quot;ל: ״שומע אני שהמצורע והזב וטמא מת שלשתן במקום אחד ת&quot;ל במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו וכו' מה מצורע שטומאתו חמורה חמור שילוחו משילוח חבירו אף כל שטומאתו חמורה חמור שילוחו משילוח חבירו לפיכך משלחין את המצורע חוץ לשלש מחנות וכו' מפני שהוא מטמא בביאה מה שאין הזב מטמא, ומשלחין זבין וזבות נדות ויולדות חוץ לשתי מחנות וכו' מפני שהן מטמאין המשכב והמושב אפילו מתחת האבן מה שאין המת מטמא״ עכ&quot;ל, וקשה דהרי במת ליכא שום טומאת משכבות ולמה נקט הרמב&quot;ם דוקא משכב ומושב שתחת האבן דהוא זה דין אבן מסמא. והנה דברי הרמב&quot;ם הם מהספרי נשא דאיתא שם חמור הזב שהוא מטמא תחת אבן מסמא מה שאין כן במת, אכן הספרי היה אפשר לפרש על טומאת אבן מסמא של טומאת משא, דעצם טומאת משא איתא גם במת, וכל חומרתו של זב בזה היא מה שמטמא באבן מסמא, אבל הרמב&quot;ם דמפרש לה על טומאת אבן מסמא של משכב ומושב צ&quot;ע כנ&quot;ל. ובלאו הכי צ&quot;ע דברי הספרי, דהרי בזב איכא כמה חומרות ממת, שמטמא בהיסט ומטמא משכב ומושב, ולמה נקט הספרי דוקא לחומרא דאבן מסמא. אכן לפי מה שכתבנו דברי הספרי והרמב&quot;ם מיושבים היטב, דהנה הרי גם בועל נדה שוה בשילוחו לטמא מת, וכדתנן ב[[משנה זבים ה יא|זבים פ&quot;ה מי&quot;א]] דבועל נדה כטמא מת, ומפרש לה ב[[פסחים סח א|פסחים דף ס&quot;ח ע&quot;א]] דלמחנותם קאמר יעו&quot;ש, והרי בועל נדה כזב לטמא משכב ומושב ולטמא בהיסט, אכן טומאת אבן מסמא לפי מה שכתבנו ליתא בבועל נדה, וזהו דנקט הספרי לחומרא זו של אבן מסמא שהיא שישנה בזב גם לגבי בועל נדה ששוה בשילוחו לטמא מת. ומזה סייג לדברינו, דלענין טומאת אבן מסמא שהיא מהלכה למשה מסיני, בועל נדה שוה לכל הטמאים, ואין דינה כנדה בזה, וכמו שכתבנו.

  והנה בתו&quot;כ פ' מצורע מרבינן לטמא אבן מסמא במשכבות ומושבות, וצ&quot;ע הך אבן מסמא במאי קאי, אם כשאין הזב נישא כלל על המשכב ומושב, רק שהוא ע&quot;ג אבל אינו נישא עליו, א&quot;כ הרי טהור, וכדקי&quot;ל דבעינן שינשא רובו על המשכב, ואם בנישא רובו עליו, א&quot;כ הרי הוי משכב ומושב ממש, ובמאי נתחלק משאר משכבות ומושבות דצריך ריבויא, הלא זהו עצם משכב ומושב, מה שהזב נישא עליהם, ואיזה תוספת דין יש באבן מסמא, וצ&quot;ע. והנה תרי דיני יש במשכבות, חדא דאינו נעשה משכב ומושב אלא בנשיאת רובו, והוא זה מעצם שם משכב דאינו נחשב משכב אלא כשנישא רובו, ועוד דאפילו אם הוה משכחינן שיחול ביה שם משכב, אבל הרי קי&quot;ל דנדה אינה לאברים, וא&quot;כ אין בו טומאת משכב כי אם כשכל הזב נישא עליו, דיש כאן טומאת משכב מהזב כולו, אבל כל שנישא רק מקצתו א&quot;כ הרי אין כאן מטמא שלם לענין המשכב, וטהור משום הדין דנדה אינה מטמאה לאברים. ונפקא מינה בין הנך תרי דיני, דאי משום דין שם משכב שאינו אלא בנשיאת רובו, א&quot;כ ברובו סגי, דכל שנישא רובו שם משכב ביה, משא&quot;כ משום הדין דאינה מטמאה לאברים, אם כן בעינן לטומאת המשכב דוקא לכוליה זב, דכל שאינו כולו הרי הוי בכלל אברים דאינם מטמאין. ולפי זה הרי ניחא הא דמרבינן אבן מסמא במשכב ומושב, דנפקא מינה לענין דנטמא בנשיאת רובו של הזב, דאלא&quot;ה הרי בעינן דוקא כולו משום דינא דנדה אינה לאברים.

  אלא דצ&quot;ע מה מועיל הדין דאבן מסמא לענין הדין דנדה אינה מטמאה לאברים, בשלמא בטומאת משא מועיל הדין דאבן מסמא דאין צריך עצם נשיאת החפץ רק שיהא ע&quot;ג, וממילא דכשהוא תחת מקצתו הרי הוא תחת כולו, ויש כאן דין משא על הזב כולו, אבל במשכב ומושב, דאף דמרבינן לדין אבן מסמא, אבל הרי עכ&quot;פ בעינן דוקא לעצם מעשה המשא, וא&quot;כ המקצת שאין בו מעשה המשא לית ביה תורת משכב ומושב, דוגמת משא של כל התורה דנישא מקצתו לא נישא כולו, א&quot;כ סוף סוף דין אברים ביה, ומאי מהני דין אבן מסמא להדין דנדה אינה מטמאה לאברים, וצ&quot;ע. אכן נראה, דמלבד הסברא דכשהוא תחת מקצתו הרי הוא ממילא תחת כולו על ידי זה המקצת, אלא דגם בעצם הדין של אבן מסמא נאמר דמקצת הזב מועיל ככולו, ויסודו הוא על דינא דנדה אינה מטמאה לאברים, ועל זה אמרינן דכל מקום דאיתרבי טומאת אבן מסמא ישנה לאברים, וגם מקצתה מטמאה. אשר ע&quot;כ משכב ומושב ומשא והיסט דאיתרבו בהו אבן מסמא בבנין אב לכל הנישאין איתנהו לאברים, משא&quot;כ מגע ותוך כלי חרס דלא אתרבו לאבן מסמא אית בהו הך דינא דאינה לאברים, וכיון דבמגע הרי מגע מקצתו הוי מגע כולו, א&quot;כ ממילא דהך דינא דאינה מטמאה לאברים ליתיה רק בטומאת תוך של כלי חרס, והן הן דברי הרמב&quot;ם דנקט להך דינא דנדה אינה מטמאה לאברים רק בטומאת תוך של כלי חרס ולא זולת, וכמו שנתבאר.

  ונראה דהכי מתבאר גם מהא דתנן בזבים פ&quot;ד מ&quot;ז היה יושב ע&quot;ג המטה וד' טליות תחת ארבע רגלי המטה טמאות מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש ר&quot;ש מטהר, וטעמא דת&quot;ק מבואר ב[[שבת צב ב|שבת דף צ&quot;ב ע&quot;ב]] משום דזהו דין בכל התורה דכל שזה אינו יכול וזה אינו יכול כולי מעשה קעביד, וע&quot;כ גם הכא נחשב שהזב נישא על כולם, ור&quot;ש לטעמיה דס&quot;ל גבי שבת דבזה אינו יכול וזה אינו יכול כולם פטורים, וע&quot;כ גם הכא אין הזב נישא על כל אחד בפני עצמו. ולכאורה צ&quot;ע, נהי דמועיל הא דזה אינו יכול וזה אינו יכול להחשב נישא על כל אחד ואחד, אבל לענין הדין דנדה אינה מטמאה לאברים הרי קשה מה מועיל הא דזה אינו יכול וזה אינו יכול, הלא זהו דין בפני עצמו בהזב גופיה דבעינן לכוליה זב לענין הטומאה, ולזה לא שייך כלל צירופא דזה אינו יכול וזה אינו יכול, וא&quot;כ אכתי איך מתטמאין הלא אין הזב מטמא לאברים, וצ&quot;ע. אלא ודאי מוכרח הדבר כמו שכתבנו, דלענין הדין דנדה אינה מטמאה לאברים מועיל דין אבן מסמא דאתרבו במשכב ומושב דבמקצת הזב סגי, וכל הדין דבעינן רובו הוא רק משום עצם שם משכב דבעינן שינשא רובו עליו, ונמצא דאנו דנין הכא רק לענין שם משכב ולא לענין הטומאה, ושפיר תנן דכל שזה אינו יכול וזה אינו יכול מצטרפי שיחול על כולהו דין משכבות, וממילא דכולן טמאין, ומיושב היטב דעת הרמב&quot;ם דהדין דנדה אינה מטמא לאברים הוא רק באויר כלי חרס, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>tnlyen8f67fj720tl6rxdg16mekedlx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413928</id>
      <parentid>1413927</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T18:25:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ח הלכה ד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22969" xml:space="preserve">= פרק ח הלכה ד =

'''זב שהכניס ידו או רגלו לאויר כלי חרס הואיל ולא נגע בו מתוכו ולא הנידו הרי זה טהור שאין הנדה וכיוצא בה מטמאין לאברים עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״זה אינו מחוור אצלי כי מאחר שאויר מטמא במגע למה אין התנור טמא ומה שאמר שאין הנדה מטמאה לאברים לא על זו הדרך נאמר אלא שהמשכב והמושב שפשטה הנדה ידה או רגלה עלי' אינו טמא״ וכו' עכ&quot;ל.

  וביאור הדברים, דהנה בשבת דף פ&quot;ג איתא ורבנן למאי הלכתא איתקש לשרץ דלא מטמא במשא לנדה דאינה לאברים למת דלא מטמא בכעדשה וכו', הרי דנתחלקה נדה משאר טמאים בזה דאינה מטמאה לאברים, ומפרש לה הראב&quot;ד דקיימא לענין דין טומאת משכב ומושב, שהיא טומאה מסויימת בנדה ושאר מטמאי משכב ומושב, וקי&quot;ל בזה דאינו נעשה משכב ומושב רק בכולו או רובו, אבל בלא&quot;ה נדה ושאר טמאין שוין, אכן הרמב&quot;ם מפרש דהוא זה דין מסויים בגופן ויסוד טומאתן של הנדה וכיוצא בה שאינן מטמאין לאברים, וכל הטומאות שלהן הם דוקא בכולן או רובן, מה שאין הדין כן בשאר טמאין דכל התורה כולה, זהו יסוד המחלוקת של הרמב&quot;ם והראב&quot;ד. אלא דלשיטת הרמב&quot;ם הרי צריך ביאור באיזה אופן שייך דין זה דאינה מטמאה לאברים, דבכל מגע הרי מגע מקצתה הוא מגע כולה, וע&quot;כ זהו דנקט הרמב&quot;ם דהך דינא ליכא אלא באויר כלי חרס, דעיקר טומאתו אינה טומאת מגע רק דהוא דין תוך, ובזה הוא דשייך הך דינא דאינה לאברים, דבכניסת אברים הרי ליכא דין תוך רק על האברים שנכנסו ולא על יתר גופן, וע&quot;כ שייך שפיר הך דינא דאינה לאברים לטהר הכלי חרס שהכניס בו ידו, משום דאין באברים דין טומאה לטמאות. והנה הראב&quot;ד הרי השיג מאי שנא אויר משאר מגעות, ולפי דברינו הרי דעת הרמב&quot;ם מתבארת היטב, דשאר מגעות הויין בכל גופן, וטמאין דאין כאן מגע אברים רק מגע כולו, משא&quot;כ באויר כלי חרס, דדין תוך ליכא רק על האברים הנכנסין, וכיון דאינה לאברים ממילא הכלי חרס טהור, דאין כאן מטמא, דכולה הרי היא חוץ לתוכה.

  ונראה דהרמב&quot;ם והראב&quot;ד פליגי ביסוד הדין של טומאת תוך האמור בכלי חרס, דהראב&quot;ד ס&quot;ל דהא דבעינן תוך בכלי חרס הוא דין בקבלת טומאתו, דהתוך הוא המקבל טומאה, וכל צד קבלת טומאה שיש בהכלי צריך להיות ע&quot;י תוכו, אבל דנימא חלות דין תוך לענין המטמא, שצריך שיהא המטמא בתוך הכלי חרס זה ליתא כלל, ואשר ע&quot;כ ס&quot;ל להראב&quot;ד דבאמת לא משכחת לה כלל הך דינא דאינה מטמאה לאברים גם באויר כלי חרס, דכיון דבדין קבלת טומאה הרי יש ממקצת הנדה קבלת טומאה מכולה, א&quot;כ גם במקצת נדה בתוך כלי חרס, מיחשב בהתוך קבלת טומאה מהנדה כולה, וטמא משום דיש כאן מטמא שלם על התוך, ולא איכפת לן מה דאין המטמא כולו בתוך הכלי חרס, כיון דבאמת לא נאמר כלל חלות דין תוך בהמטמא, רק בקבלת טומאת הכלי שהיא מתוכו, ע&quot;כ כל שיש צד קבלת טומאה מהמטמא ע&quot;י מקצתו שבפנים מצטרף גם השאר שחוץ לכ&quot;ח לטמא את הכלי חרס, והרי יש כאן בהתוך קבלת טומאה מהנדה כולה ע&quot;י מקצתה שבפנים וטמא, וזהו שכתב דמאחר דאויר מטמא במגע ע&quot;כ הכלי חרס טמא, ומשו&quot;ה הוכיח מזה דליכא כלל דינא דאינה לאברים בעצם הטומאה, כיון דלא מצינו אופן שיתקיים דין זה, והרמב&quot;ם ס&quot;ל דהגזה&quot;כ של טומאת תוך בכלי חרס נאמר לענין המטמא, שהמטמא יחול עליו דין תוך של כלי חרס, ורק עי&quot;ז שהמטמא בתוך הכלי חרס נטמא הכלי חרס, וע&quot;כ שפיר ס&quot;ל דהמקצת שחוץ לכלי חרס אין בו דין מטמא על הכלי חרס, ושפיר משכחת לה הך דינא דאינה מטמאה לאברים בטומאת אויר כלי חרס, דהשאר שחוץ לכלי חרס אינו מצטרף לטמא את הכלי חרס, והרי היא רק טומאת אברים וטהור.

  והנה בב&quot;ק דף כ&quot;ה מפץ במת מנין ודין הוא ומה פכין קטנים שטהורים בזב מטמא במת מפץ שמטמא בזב אינו דין שיטמא במת, ויעו&quot;ש בתוס' שהקשו דאמאי פכין קטנים טהורים בזב והא יכולין להטמא ע&quot;י שערו, ולפי דברי הרמב&quot;ם הרי ניחא, כיון דגם מקצת גופו אינו מטמא, משום טעמא דאינה לאברים, א&quot;כ כ&quot;ש שערו דאינו גופו, ובע&quot;כ דהתוס' ס&quot;ל כדעת הראב&quot;ד. והנה יעו&quot;ש בפירש&quot;י ותוס' שהקשו עוד דהא פכין קטנים טמאין בזב ע&quot;י היסט, והוכיחו מזה דפכין קטנים אינם מתטמאין גם בהיסט משום דאינן באין לכלל מגע, יעו&quot;ש בדבריהם, ונראה דלא ניחא להו לפרש דהילפותא היא מטומאת מגע של אויר, משום דטהרתן אינה מדינא רק משום שאי אפשר ליגע בתוכן, וזהו שתירצו דגם בהיסט אינן מטמאין, וא&quot;כ טהרתן היא מדינא. והנה ברמב&quot;ם לא הוזכר בשום מקום שפכין קטנים אינם מיטמאין בהיסט, וכפי הנראה דעתו דבהיסט גם פכין קטנים מיטמאין, והוא משום דהרמב&quot;ם מפרש דהא דפכין קטנים טהורין בזב הוא זה משום דנדה אינה מטמאה לאברים, א&quot;כ טהרת הפכין קטנים במגע היא מדינא, ושפיר מפרש דהילפותא מפכין קטנים היא מטומאת מגע, אבל אה&quot;נ דטומאת היסט אית בהו, וזהו שלא הביא זאת הרמב&quot;ם.

  והנה ב[[משנה זבים ה ד|זבים פ&quot;ה מ&quot;ד]] מקצת טמא על הטהור ומקצת טהור על הטמא וכו' טמא, וזה לכאורה סותר לדברינו, דהרי במשא מקצתו ליכא משא כולו, וא&quot;כ מאחר דאינה לאברים אמאי במקצת טמא על הטהור טמא משום משא, והא אינה לאברים, ומאחר דהמשא היא רק במקצת הזב הו&quot;ל להיות טהור הנושא. אכן נראה, דכל זה הוא דוקא במשא דעלמא, דבעינן דוקא לעצם מעשה המשא, שהחפץ יהא ניסט או נישא מחמתו ומכחו, ובזה ודאי דהמקצת שלא הוסט ולא נישא אין בו דין משא, משא&quot;כ בזב וחביריו דקי&quot;ל דמטמאין באבן מסמא, ויש בו דין משא אף שלא נישא הזב מכחו כלל, רק כל שהזב ע&quot;ג יש בו תורת משא, א&quot;כ ממילא דגם בשמקצת הזב על הטהור מקרי ג&quot;כ משא על כל הזב, דעי&quot;ז שהוא תחת מקצת הזב הרי הוא תחת כולו, ושפיר תנן דמקצת טמא על הטהור טמא, כיון דאין זה בכלל אברים, כי אם דיש כאן משא כל הזב מדין אבן מסמא. ובאמת דגם מלבד הדין דנדה אינה מטמאה לאברים ג&quot;כ מוכרח הדבר כמש&quot;כ, מסיפא דמתניתין דמקצת טהור על הטמא טמא, דהוא זה מטעם היסט, והרי בדין היסט פשיטא דבעינן שיחול ההיסט על כל החפץ, וכדאמרינן מגע שהוא ככולו זה היסט, ואיך תנן דמקצת טהור על הטמא טמא, אלא ודאי כמש&quot;כ, דכיון דנתרבה אבן מסמא לטמא, ע&quot;כ כל שנישא מקצתו ע&quot;ג הזב מקרי היסט כולו. והנה במתני' שם ר&quot;ש אומר מקצת טמא על הטהור טמא ומקצת טהור על הטמא טהור, ונראה דר&quot;ש סובר דבהיסט ליתא לדין אבן מסמא כי אם דבעינן היסטו ממש, וע&quot;כ ממילא דבהיסט מקצתו חשיב זה היסט רק על זה המקצת שהוסט ולא על כולו וע&quot;כ טהור, וכמש&quot;כ דליתא לדין היסט רק בכולו, ות&quot;ק דפליג ומטמא הוא משום דסובר דגם על היסט נאמר דין אבן מסמא, והוי בכלל היסט כולו. ועכ&quot;פ הא מיהא לכו&quot;ע, דבמשא דנאמר דין אבן מסמא הוי זה משא כולו ולא משא מקצתו, ועל כן שפיר טמא אף דנדה אינה לאברים.

  ובדברינו אלה יבוארו דברי הרמב&quot;ם בפירוש המשניות בפ&quot;א דכלים מ&quot;ג על הא דתנן שם למעלה מהן בועל נדה שהוא מטמא משכב תחתון כעליון למעלה מהן זובו של זב וכו' שהן מטמאין במגע ובמשא, ועיי&quot;ש בר&quot;ש שפי' דהחומרא דזובו של זב מבועל נדה היא דגם במגע מטמא אדם לטמא בגדים, משא&quot;כ בועל נדה דאינו מטמא אדם לטמא בגדים רק במשא, אכן בפי' הרמב&quot;ם שם מבואר דהחומרא דזובו של זב היא שמטמא במשא בכל שהוא, משא&quot;כ בועל נדה דבעינן שישאנו כולו, והיינו משום דדעת הרמב&quot;ם דגם בועל נדה מטמא אדם לטמא בגדים אף בטומאת מגע, וכמבואר בדבריו בפ&quot;ו מאבות הטומאה הי&quot;ב ז&quot;ל: ״וכל אב טומאה שמטמא במגע ובמשא וכו' אדם הנוגע בו או הנושאו מטמא בגדים בשעת מגעו ובשעת נשיאתו וכו', בד&quot;א בשאר כל האבות חוץ מן הנבילות והמרכב אבל הנבילה והמרכב אעפ&quot;י שמטמאין במגע ובמשא הנוגע בהן אינו מטמא בגדים בשעת מגעו וכו' והנושא מטמא בגדים״ וכו' עכ&quot;ל, הרי להדיא דלא הוציא מן הכלל רק נבילה ומרכב, אבל בועל נדה דינו שוה לאידך שגם בשעת מגעו מטמא בגדים, ומשום דבועל נדה דינו כנדה לענין זה, ומשו&quot;ה הוכרח לפרש דהחומרא שיש בזובו של זב היא לענין טומאת משא, דבבועל נדה בעינן כולו, וזובו של זב מטמא בכל שהוא.

  אבל צ&quot;ע עיקר יסוד דין זה, מהיכי תיתי שהבועל נדה דינו משונה מכל הטמאים שבתורה, דצריך משא כולו, מה שאין הדין כן לא בזב וחביריו ולא בשאר טמאים, ואיזה חידוש הלכה מסויימת יש בזה בבועל נדה, ולכאורה הוא תמוה. ולפי דברינו הדבר מבואר היטב, דהנה ז&quot;ל הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות מטמאי משכב ומושב ג א|פ&quot;ג ממטמאי משכב ומושב הל&quot;א]]: ״בועל נדה כנדה שהוא אב מאבות הטומאה של תורה מטמא כלים במגע ומטמא אדם במשא ובמגע ומטמא בהיסט ומטמא משכב ומרכב כנדה״ עכ&quot;ל. הרי דבועל נדה לכל טומאותיו יליף מנדה ושוה אלי', דכל שהנדה מטמאה הוא מטמא, ומשום דבקרא כתיב ותהי נדתה עליו ויליף מנדה לכל דבר, אשר ע&quot;כ ס&quot;ל להרמב&quot;ם, דה&quot;ה בהך דינא דנדה אינה מטמאה לאברים, אע&quot;ג דהוא חידוש דין מסויים בגוף המטמא של הנדה וכיוצא בה, מ&quot;מ ס&quot;ל להרמב&quot;ם דלא חמיר בועל נדה מנדה עצמה, וכיון דנדה אינה מטמאה לאברים ממילא גם בועל נדה אינו מטמא רק כולו ולא מקצתו. אכן לענין הדין של אבן מסמא, ס&quot;ל להרמב&quot;ם, דכיון דהוא זה טומאה מחודשת מהלכה למשה מסיני בזב וחביריו, ואינו בכלל דין משא שנאמר בקרא ובכל התורה כולה, דהיא רק במשא ממש, ע&quot;כ לענין זה לא יליף בועל נדה מנדה, דהקרא דותהי נדתה עליו קאי רק על הטומאות שנאמרו בפרשה, ולא על טומאה ודין מסויים שנאמר מהלכה, ואין דין אבן מסמא נוהג רק בזב וחביריו, שנאמרה בהן ההלכה, אבל בועל נדה טומאת משאו היא דוקא במשא ממש שנישא מחמתו ומכחו, כמו כל טומאת משא של כל התורה כולה. ולפ&quot;ז הדר דינא בבועל נדה, דבנישא מקצתו חשוב באמת רק משא מקצתו, ולא משא כולו, דהשאר שלא נישא לית בי' תורת משא, וכמו בכל התורה כולה דבנישא מקצתו לא נישא כולו, אשר ע&quot;כ ממילא דבבועל נדה מיחשבא משא מקצתו באמת טומאת אברים ולא טומאת כולו, והרמב&quot;ם לטעמי' דס&quot;ל דנדה אינה מטמאה לאברים, ע&quot;כ זהו שכתב דבועל נדה צריך דוקא שישאנו כולו, ומשום דגם בועל נדה כנדה דאינו מטמא רק כולו ולא מקצתו כנדה.

  ועיין ברמב&quot;ם [[רמב&quot;ם הלכות ביאת מקדש ג ב|פ&quot;ג מביאת מקדש הל&quot;ב]] שכתב וז&quot;ל: ״שומע אני שהמצורע והזב וטמא מת שלשתן במקום אחד ת&quot;ל במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו וכו' מה מצורע שטומאתו חמורה חמור שילוחו משילוח חבירו אף כל שטומאתו חמורה חמור שילוחו משילוח חבירו לפיכך משלחין את המצורע חוץ לשלש מחנות וכו' מפני שהוא מטמא בביאה מה שאין הזב מטמא, ומשלחין זבין וזבות נדות ויולדות חוץ לשתי מחנות וכו' מפני שהן מטמאין המשכב והמושב אפילו מתחת האבן מה שאין המת מטמא״ עכ&quot;ל, וקשה דהרי במת ליכא שום טומאת משכבות ולמה נקט הרמב&quot;ם דוקא משכב ומושב שתחת האבן דהוא זה דין אבן מסמא. והנה דברי הרמב&quot;ם הם מהספרי נשא דאיתא שם חמור הזב שהוא מטמא תחת אבן מסמא מה שאין כן במת, אכן הספרי היה אפשר לפרש על טומאת אבן מסמא של טומאת משא, דעצם טומאת משא איתא גם במת, וכל חומרתו של זב בזה היא מה שמטמא באבן מסמא, אבל הרמב&quot;ם דמפרש לה על טומאת אבן מסמא של משכב ומושב צ&quot;ע כנ&quot;ל. ובלאו הכי צ&quot;ע דברי הספרי, דהרי בזב איכא כמה חומרות ממת, שמטמא בהיסט ומטמא משכב ומושב, ולמה נקט הספרי דוקא לחומרא דאבן מסמא. אכן לפי מה שכתבנו דברי הספרי והרמב&quot;ם מיושבים היטב, דהנה הרי גם בועל נדה שוה בשילוחו לטמא מת, וכדתנן ב[[משנה זבים ה יא|זבים פ&quot;ה מי&quot;א]] דבועל נדה כטמא מת, ומפרש לה ב[[פסחים סח א|פסחים דף ס&quot;ח ע&quot;א]] דלמחנותם קאמר יעו&quot;ש, והרי בועל נדה כזב לטמא משכב ומושב ולטמא בהיסט, אכן טומאת אבן מסמא לפי מה שכתבנו ליתא בבועל נדה, וזהו דנקט הספרי לחומרא זו של אבן מסמא שהיא שישנה בזב גם לגבי בועל נדה ששוה בשילוחו לטמא מת. ומזה סייג לדברינו, דלענין טומאת אבן מסמא שהיא מהלכה למשה מסיני, בועל נדה שוה לכל הטמאים, ואין דינה כנדה בזה, וכמו שכתבנו.

  והנה בתו&quot;כ פ' מצורע מרבינן לטמא אבן מסמא במשכבות ומושבות, וצ&quot;ע הך אבן מסמא במאי קאי, אם כשאין הזב נישא כלל על המשכב ומושב, רק שהוא ע&quot;ג אבל אינו נישא עליו, א&quot;כ הרי טהור, וכדקי&quot;ל דבעינן שינשא רובו על המשכב, ואם בנישא רובו עליו, א&quot;כ הרי הוי משכב ומושב ממש, ובמאי נתחלק משאר משכבות ומושבות דצריך ריבויא, הלא זהו עצם משכב ומושב, מה שהזב נישא עליהם, ואיזה תוספת דין יש באבן מסמא, וצ&quot;ע. והנה תרי דיני יש במשכבות, חדא דאינו נעשה משכב ומושב אלא בנשיאת רובו, והוא זה מעצם שם משכב דאינו נחשב משכב אלא כשנישא רובו, ועוד דאפילו אם הוה משכחינן שיחול ביה שם משכב, אבל הרי קי&quot;ל דנדה אינה לאברים, וא&quot;כ אין בו טומאת משכב כי אם כשכל הזב נישא עליו, דיש כאן טומאת משכב מהזב כולו, אבל כל שנישא רק מקצתו א&quot;כ הרי אין כאן מטמא שלם לענין המשכב, וטהור משום הדין דנדה אינה מטמאה לאברים. ונפקא מינה בין הנך תרי דיני, דאי משום דין שם משכב שאינו אלא בנשיאת רובו, א&quot;כ ברובו סגי, דכל שנישא רובו שם משכב ביה, משא&quot;כ משום הדין דאינה מטמאה לאברים, אם כן בעינן לטומאת המשכב דוקא לכוליה זב, דכל שאינו כולו הרי הוי בכלל אברים דאינם מטמאין. ולפי זה הרי ניחא הא דמרבינן אבן מסמא במשכב ומושב, דנפקא מינה לענין דנטמא בנשיאת רובו של הזב, דאלא&quot;ה הרי בעינן דוקא כולו משום דינא דנדה אינה לאברים.

  אלא דצ&quot;ע מה מועיל הדין דאבן מסמא לענין הדין דנדה אינה מטמאה לאברים, בשלמא בטומאת משא מועיל הדין דאבן מסמא דאין צריך עצם נשיאת החפץ רק שיהא ע&quot;ג, וממילא דכשהוא תחת מקצתו הרי הוא תחת כולו, ויש כאן דין משא על הזב כולו, אבל במשכב ומושב, דאף דמרבינן לדין אבן מסמא, אבל הרי עכ&quot;פ בעינן דוקא לעצם מעשה המשא, וא&quot;כ המקצת שאין בו מעשה המשא לית ביה תורת משכב ומושב, דוגמת משא של כל התורה דנישא מקצתו לא נישא כולו, א&quot;כ סוף סוף דין אברים ביה, ומאי מהני דין אבן מסמא להדין דנדה אינה מטמאה לאברים, וצ&quot;ע. אכן נראה, דמלבד הסברא דכשהוא תחת מקצתו הרי הוא ממילא תחת כולו על ידי זה המקצת, אלא דגם בעצם הדין של אבן מסמא נאמר דמקצת הזב מועיל ככולו, ויסודו הוא על דינא דנדה אינה מטמאה לאברים, ועל זה אמרינן דכל מקום דאיתרבי טומאת אבן מסמא ישנה לאברים, וגם מקצתה מטמאה. אשר ע&quot;כ משכב ומושב ומשא והיסט דאיתרבו בהו אבן מסמא בבנין אב לכל הנישאין איתנהו לאברים, משא&quot;כ מגע ותוך כלי חרס דלא אתרבו לאבן מסמא אית בהו הך דינא דאינה לאברים, וכיון דבמגע הרי מגע מקצתו הוי מגע כולו, א&quot;כ ממילא דהך דינא דאינה מטמאה לאברים ליתיה רק בטומאת תוך של כלי חרס, והן הן דברי הרמב&quot;ם דנקט להך דינא דנדה אינה מטמאה לאברים רק בטומאת תוך של כלי חרס ולא זולת, וכמו שנתבאר.

  ונראה דהכי מתבאר גם מהא דתנן ב[[משנה זבים ד ז|זבים פ&quot;ד מ&quot;ז]] היה יושב ע&quot;ג המטה וד' טליות תחת ארבע רגלי המטה טמאות מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש ר&quot;ש מטהר, וטעמא דת&quot;ק מבואר ב[[שבת צב ב|שבת דף צ&quot;ב ע&quot;ב]] משום דזהו דין בכל התורה דכל שזה אינו יכול וזה אינו יכול כולי מעשה קעביד, וע&quot;כ גם הכא נחשב שהזב נישא על כולם, ור&quot;ש לטעמיה דס&quot;ל גבי שבת דבזה אינו יכול וזה אינו יכול כולם פטורים, וע&quot;כ גם הכא אין הזב נישא על כל אחד בפני עצמו. ולכאורה צ&quot;ע, נהי דמועיל הא דזה אינו יכול וזה אינו יכול להחשב נישא על כל אחד ואחד, אבל לענין הדין דנדה אינה מטמאה לאברים הרי קשה מה מועיל הא דזה אינו יכול וזה אינו יכול, הלא זהו דין בפני עצמו בהזב גופיה דבעינן לכוליה זב לענין הטומאה, ולזה לא שייך כלל צירופא דזה אינו יכול וזה אינו יכול, וא&quot;כ אכתי איך מתטמאין הלא אין הזב מטמא לאברים, וצ&quot;ע. אלא ודאי מוכרח הדבר כמו שכתבנו, דלענין הדין דנדה אינה מטמאה לאברים מועיל דין אבן מסמא דאתרבו במשכב ומושב דבמקצת הזב סגי, וכל הדין דבעינן רובו הוא רק משום עצם שם משכב דבעינן שינשא רובו עליו, ונמצא דאנו דנין הכא רק לענין שם משכב ולא לענין הטומאה, ושפיר תנן דכל שזה אינו יכול וזה אינו יכול מצטרפי שיחול על כולהו דין משכבות, וממילא דכולן טמאין, ומיושב היטב דעת הרמב&quot;ם דהדין דנדה אינה מטמא לאברים הוא רק באויר כלי חרס, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>jdavz77u2uk07dwblpgj19dxunulbic</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות מעשר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469459</id>
    <revision>
      <id>1413930</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:32:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ב הלכה א =  '''אינו חייב להפריש מן התורה אלא הגומר פירותיו לאכלן לעצמו אבל הגומרן למכרן פטור מן התורה וחייב מדבריהם שנאמר עשר תעשר וגו' ואכלת אינו חייב אלא הגומר תבואתו לאכלה, וכן הלוקח פטור מן התורה שנאמר תבואת זרעך וחייב מדבריהם, בד&quot;א בשלקחן אחר שנגמר...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12335" xml:space="preserve">= פרק ב הלכה א =

'''אינו חייב להפריש מן התורה אלא הגומר פירותיו לאכלן לעצמו אבל הגומרן למכרן פטור מן התורה וחייב מדבריהם שנאמר עשר תעשר וגו' ואכלת אינו חייב אלא הגומר תבואתו לאכלה, וכן הלוקח פטור מן התורה שנאמר תבואת זרעך וחייב מדבריהם, בד&quot;א בשלקחן אחר שנגמרה מלאכתן ביד מוכר אבל אם נגמרו ביד לוקח חייב לעשר מן התורה עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״א&quot;א אינו כן את תבואת זרעך ולא לוקח והלא עשר תעשר משנמרח הוא ועל זה אמר תבואת זרעך ולא לוקח והרי הפקר פטור ואפילו נתמרח משזכה בו פטור מן התורה כדאמרינן בלקט שכחה ופאה שעשאן גורן בעיר שהם פטורים ש&quot;מ בשדה חייבין מדרבנן, ושמעתא דהשוכר את הפועלים נמי קשיא ליה דוק ותשכח״ עכ&quot;ל, וצריך ביאור דברי הראב&quot;ד שכתב והלא עשר תעשר משנמרח הוא, והלא אדרבה אם היה קאי הקרא על קודם מירוח אז היה יותר קשה על הרמב&quot;ם, דהרי היה מוכרח דפטורא דלקוח הוא גם על קודם מירוח, וצ&quot;ע.

  ונראה לומר, דדעת הראב&quot;ד היא, דליכא למימר דהנפקא מינה בין קודם מירוח לאחר מירוח לשיטת הרמב&quot;ם היא משום דלאחר מירוח נופל עליו דין לקוח וחייל עליו הפטור של לקוח ובלקחן קודם מירוח אין בו דין לקוח, או דלא חייל עליו הפטור דלקוח, זה אינו דמאי שנא, ואדרבה לאחר מירוח הרי כבר חייל עליו חיובא דמעשר ומ&quot;מ לקוח פוטרו, ק&quot;ו בקודם מירוח דלא חייל עליו חיובא דמעשר דפשיטא דמיפטר לקוח, וע&quot;כ צ&quot;ל בדעת הרמב&quot;ם דהיינו טעמא משום דאמרינן דנהי דחל עליו פטור דלקוח בלקחן קודם מירוח, מ&quot;מ כשנתמרח ברשותו חוזר ומתחייב במעשר וחזר להיות עליו דין תבואת זרעך ומיפקע בהמירוח הך פטורא דלקוח, וכלשון הרמב&quot;ם שכתב אבל אם נגמרו ביד לוקח חייב לעשר מן התורה, דהיינו שהמירוח שביד לוקח חוזר ומחייבן, משא&quot;כ בלקחן אחר מירוח דנשארו בפטורא דלקוח ופטורין, ועל זה כתב הראב&quot;ד והלא עשר תעשר משנמרח הוא, דהרי קודם מירוח עדיין אינו מחויב לעשר מן התורה, ובעל כרחך דאיירי בממורחין, ועל זה אמר תבואת זרעך, ר&quot;ל שיהא שלו משעת זריעה, הרי דהמירוח שברשותו אחר שלקחן אינו חוזר ומחייבן, ואשר ע&quot;כ זהו שהביא הראב&quot;ד הא דהקרא איירי בממורחין, כיון דבאמת קודם מירוח הוה חייל גם לדעת הרמב&quot;ם פטורא דלקוח, ורק דסובר דהמירוח חוזר ומחייבן, וא&quot;כ הא צריך להביא מהקרא דאיירי בממורחין, דש&quot;מ מזה שאין המירוח חוזר ומחייבן. וכן מוכיח לשון הראב&quot;ד שהביא מהפקר דאינן חוזרין ומתחייבין ע&quot;י מירוח שאח&quot;כ, דש&quot;מ דכל שנפטרו שוב אינו חוזרין ומתחייבין ע&quot;י מירוח, והיינו כמו שכתבנו בכוונת הראב&quot;ד.

  ולא תקשי על זה, דא&quot;כ הא נמצא דכל לקוח קודם מירוח מיהא מיפקע מתרומות ומעשרות משעת לקיחה עד שעת מירוחו, אשר זה לא הוזכר ברמב&quot;ם כלל ולא משמע כן בדבריו, אכן י&quot;ל דדין לקוח אינו דין פטור והפקעה לגמרי מתרומות ומעשרות, כי אם דדינו הוא דבשעה שיש בו שם לקוח לית ביה חלות חיובא דמעשר, וכדחזינן דחוזר ומתחייב אח&quot;כ ע&quot;י המירוח, דש&quot;מ דמעיקרא לא היה בו דין פטור לגמרי, ולפי זה קודם מירוח דבלאו הכי לית ביה חיובא דמעשר ועדיין אינו טבל כלל, ורק דאם קרא שם הוא דהפרשתו קיימת, אבל חיוב תרומות ומעשרות עוד לית ביה, א&quot;כ ממילא דהדין לקוח אינו מוסיף פטור כלל קודם מירוח, וכל פטורו של לקוח הוא רק לענין להפטר מתרומות ומעשרות לאחר מירוחו, וכיון דהמירוח חוזר ומחייבו, ממילא דליתא לדין לקוח כי אם בלקחו אחר מירוח, ומיושבים היטב דברינו בדברי הראב&quot;ד, וכמו שנתבאר. ובהכי מתישבא לדעת הרמב&quot;ם קושית הראב&quot;ד מהפקר דמהני קודם מירוח להפטר לעולם, דשאני הפקר דהוא דין פטור והפקעה, וע&quot;כ כל שנפטר שוב אינו חוזר ומתחייב, וגם דפטורו שייך גם קודם מירוח, דגם אז הא הויין הפירות מיהא בני תרומות ומעשרות, שזה חייל עליהן ע&quot;י הבאת שליש, וחייל על זה פטורא והפקעה דהפקר דלא להוו בני תרומות ומעשרות כלל, וע&quot;כ שפיר מיפטרי לעולם כיון דהוי פטור והפקעה שחייל גם על חובתן שהיתה ע&quot;י הבאת שליש, דלא שייך על זה שהמירוח יחזור ויחייבן, משא&quot;כ בפטורא דלקוח דאינו דין הפקעה ורק חסרון חלות חיובא בלבד, ע&quot;כ לא חל כלל על חובתו שבא לו ע&quot;י הבאת שליש, וכל פטורו הוא על גמר חיובו בלבד, ומועיל ביה שפיר המירוח לחזור ולהתחייב, משום טעמא דכיון שנתחייב ברשותו ע&quot;י המירוח שאח&quot;כ תבואת זרעך קרינן ביה, וכמבואר בתוס' ב&quot;מ דף פ&quot;ח ע&quot;א יעו&quot;ש, וכמו שנתבאר.

  ובעיקר דין לקוח שכתב הרמב&quot;ם דהגומר פירותיו על מנת למכרן פטור וכן הלוקח פטור, אשר לכאורה הם שני דינים מחולקים הך דהגומר פירותיו על מנת למכרן ודין לקוח ומתרי קראי נפקי, וצ&quot;ע מה שכללן הרמב&quot;ם יחד בלשון וכן, דמשמעו הוא שהמוכר והלוקח שניהם פטורין ותרוייהו חד דינא הויין וזה צ&quot;ע טובא. ואשר נראה מזה מוכרח, דהרמב&quot;ם סובר דכל הך פטורא דלקוח הוא דוקא היכא שהמוכר גמר פירותיו על מנת למכרן, וצריכינן לדין לקוח משום דבלאו הכי הגומר פירותיו על מנת למכרן כל שיגמור אח&quot;כ בדעתו שיהיו הפירות לאכילה שוב חוזר גמר מירוחן לחייבן בתרומות ומעשרות, אבל מאחר דלקוח פטור ממילא לא מהניא שוב מחשבת אכילה של הלוקח לחייבן בתרומות ומעשרות. אלא דאכתי צ&quot;ע, כיון דע&quot;כ דין לקוח הוא דין בפני עצמו שפטור, א&quot;כ למה הוצרך הרמב&quot;ם להך גוונא שיגמור המוכר על מנת למכרן דוקא. וי&quot;ל דהנה בתוס' בב&quot;מ דף פ&quot;ח הקשה הריב&quot;ם לשיטת הר&quot;ת דפטורא דלקוח הוא בלקחן אחר מירוח, דאיך חייל הך פטורא דלקוח אחרי שכבר נגמר חיובן במירוח, ולדעת ר&quot;ת י&quot;ל דאיירי קודם ראית פני הבית דחשוב עוד לא נגמר חיובן, וכמבואר בתוס' שבת דף קכ&quot;ז ע&quot;ב דמעשר ראשון שהקדימו קודם ראית פני הבית פטור מתרומה גדולה משום דחשוב עוד לא נגמר חיובן, וא&quot;כ הכי נמי דכוותה לענין פטורא דלקוח כל זמן שלא ראו פני הבית חשוב לא נגמר חיובן וחייל עלייהו פטורא דלקוח, ולדעת הריב&quot;ם צ&quot;ל דס&quot;ל כמו שכתבו התוס' ב[[ביצה יג א|ביצה דף י&quot;ג ע&quot;א]] דכל שנגמר מירוחן חשוב נגמר חיובן, אף בהקדים מעשר ראשון קודם ראית פני הבית, וע&quot;כ ס&quot;ל דהוא הדין הכא ג&quot;כ כל שנתמרחו חשוב נגמר חיובן ולא חייל עוד בהו פטורא דלקוח. ולפי זה צ&quot;ע לדעת הרמב&quot;ם דפסק בפ&quot;ג מהל' תרומות לענין הך דינא דמעשר ראשון שהקדימו בשבולים דהכל תלוי במירוח, וכל שנתמרחו חשוב נגמר חיובן, ומ&quot;מ פסק דגם לאחר מירוח חייל עלייהו פטורא דלקוח, וצ&quot;ל דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דלאו כולהו פטורי שוין בזה.

  אכן נראה יותר, דבאמת גם דעת הרמב&quot;ם כדעת הריב&quot;ם דכל שנגמר חיובן במירוח שוב לא חייל עלייהו פטורא דלקוח, וא&quot;כ הא נמצא דלא מצאנו כלל פטורא דלקוח לדעת הרמב&quot;ם, דבלקחן קודם מירוח הרי המירוח שאח&quot;כ חוזר ומחייבן, ובלקחן אחר מירוח הרי שוב לא מיפטרי מאחר שכבר נגמר חיובן, ובעל כרחך דדין לקוח הוא רק היכא שגמר הפירות על מנת למכרן, דאכתי לא נגמר חיובן לתרומות ומעשרות כיון דהיה על מנת למכרן, ומירוח אח&quot;כ ברשות לוקח לחזור ולחייבן ג&quot;כ ליכא דהרי כבר הן ממורחין, ואז הוא דחייל פטורא דלקוח. ואשר ע&quot;כ ניחא דעת הרמב&quot;ם בהא דכייל לפטור דלקוח בהדי גומר פירותיו על מנת למכרן, משום דאפילו אם לקוח הוי פטור בפני עצמו, מ&quot;מ ליתא לפטור זה רק בגמרן על מנת למכרן וכמו שנתבאר. ואין בזה דוחק לאוקמי כל הך פטורא דלקוח רק בגמרן על מנת למכרן, דנראה דלכל השיטות מ&quot;מ כל שראה פני הבית שוב לא מיפטר בלקוח, דכיון דכבר הוא אסור משום טבל א&quot;כ לא מצינו איסור שחוזר להיות היתר, ויסוד דין לקוח אינו רק בחיוב הפרשתו לענין לאקבועי' בטבל, אבל לא אחרי שכבר הוקבע ונאסר, וא&quot;כ הא קשה לפי מה דאיתא ב[[בבא מציעא פח ב|ב&quot;מ דף פ&quot;ח ע&quot;ב]] ואבע&quot;א כי קאמר ר' ינאי בזיתים וענבים דלאו בני גורן נינהו, וא&quot;כ איך מצינו כלל לפטורא דלקוח בהנך דבני גורן, דקודם מירוח הא לא מהני לקוח לדעת הרמב&quot;ם והר&quot;ת, ולאחר מירוח הא גם כן לא מהני לקוח, כיון דכבר חל בהו איסור טבל, כיון דלא בעינן בהו ראית פני הבית, ואם נימא דהפטור דתבואת זרעך קאי רק על הנך דלאו בני גורן, זה נראה דחוק, ובעל כרחך צ&quot;ל להך לישנא דהפטור דלקוח הוא בגומר פירותיו על מנת למכרן דאכתי לא איטבלו הפירות, וא&quot;כ שפיר נוכל לומר גם לדידן כן, דאיירי בעל מנת למכרן וכלשון הרמב&quot;ם וכמו שנתבאר. ועכ&quot;פ נתבאר בדעת הרמב&quot;ם דהפטור דלקוח הוא רק קודם שנגמר חיובן של הפירות בתרומות ומעשרות, א&quot;כ הרי בעל כרחך דהא דלא מיפטרי בלקחן קודם מירוח הוא רק משום טעמא דהמירוח שברשות לוקח חוזר ומחייבן, וע&quot;כ שפיר הוצרך הראב&quot;ד לזה דעשר תעשר הוא משנמרח להורות דהמירוח של לוקח אינו מועיל לחייבן, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>26un4ptzoqj13ddp0v4n1fhj39woe92</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות נדרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469460</id>
    <revision>
      <id>1413932</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:33:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק יג הלכה כב =  '''אמר לה קיים ומופר ליך בבת אחת הרי זה קיים עכ&quot;ל.'''    והיא איבעיא ב[[נדרים סט א|נדרים דף ס&quot;ט ע&quot;א]], ופשיט לה הגמ' מהא דרבה דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, וא&quot;כ הרי קשה על הרמב&quot;ם שפסק דההקמה חיילא, והא משום הך טעמא דכל שאינו בזה אחר זה אפיל...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6373" xml:space="preserve">= פרק יג הלכה כב =

'''אמר לה קיים ומופר ליך בבת אחת הרי זה קיים עכ&quot;ל.'''

  והיא איבעיא ב[[נדרים סט א|נדרים דף ס&quot;ט ע&quot;א]], ופשיט לה הגמ' מהא דרבה דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, וא&quot;כ הרי קשה על הרמב&quot;ם שפסק דההקמה חיילא, והא משום הך טעמא דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו צריכה להיות גם ההקמה בטלה, דזהו יסוד הדין דאפילו בבת אחת אינו דשניהם בטלים, וכמבואר בקידושין דף נ&quot;א ועוד בכמה דוכתי, וכבר עמד בזה הר&quot;ן בנדרים שם.

  ונראה לומר דהנה הרי הא דלא חיילא הפרה אחר הקמה הא הוי משום דזהו עצם הדין דהקמה שאינו יכול להפר אח&quot;כ. אכן מה שאינו יכול לקיים אחר שהפר הא אין זה משום דעצם מעשה ההפרה עושה זאת שלא יוכל לקיים אח&quot;כ, אלא משום דכיון שהפר בטל הנדר ושוב ליתא לנדרא שיקיימנו. ולפ&quot;ז הא נמצא דהקמה בעצמה סותרת להפרה, אבל הפרה אינה סותרת כלל להקמה, אלא דהפרה גייז לנדרא וממילא אין לו מה לקיים, ואם אך הוה מצינו שיהא הנדר קיים אחר הפרה אז שפיר הוה חיילא ההקמה. והנה נראה פשוט, דלא שייך הך דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, אלא היכא שמצד הדין אינו בזה אחר זה, אבל היכא דזה שאינו בזה אחר זה הוא רק משום דלא יצוייר שיהא בזה אחר זה, בזה לא שייך כלל שלא יהא גם בבת אחת. ולפ&quot;ז הכא בקיים ומופר ליכי כאחת, דהא דלא חיילא הקמה אחר הפרה הוא רק משום דחסר לנו הנדר שיקיימנו, א&quot;כ הא נמצא דלא שייך בזה כלל הך דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו לבטל ההקמה, כיון דאין זה מדינא מה שאינו בזה אחר זה, ורק משום דלא יצוייר בה שתהא בזה אחר זה. א&quot;כ הא לא גרע מה דמצינו זאת בבת אחת מהיכא דהוה מצינו זאת בזה אחר זה דהיה הדין ג&quot;כ דההקמה חיילא, משא&quot;כ בזה דהפרה אינה חלה לאחר הקמה, דזהו מדינא, דהקמה עושה זאת שלא יוכל להפר אח&quot;כ, ע&quot;כ שפיר שייך בזה הך דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, וממילא דבבת אחת ההפרה לא חיילא וההקמה חיילא, ועוד דלכל הפחות הרי הקמה גופה סותרת להפרה והפרה בעצמותה אינה סותרת להקמה רק אח&quot;כ בביטול הנדר, ועל כן כיון דבעצם הדין ההקמה סותרת לההפרה, ולא ההפרה לההקמה, ע&quot;כ ממילא דבעיקר החלות מדינא ההקמה חיילא וההפרה בטלה. ולפ&quot;ז זהו ביאור הסוגיא דנדרים, דכיון דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, א&quot;כ ממילא דההפרה בטלה שאינה בזה אחר זה, וההקמה שישנה בזה אחר זה קיימת, ועל כן זהו שפסק כן הרמב&quot;ם, וכמו שנתבאר.

  אלא דביסוד הך דינא דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו צ&quot;ע, אם פירושו הוא דבעינן דוקא דבזה אחר זה יחולו שניהם כאחת, ואי לאו הכי אמרינן דגם בבת אחת אינו, וזה הכלל דכיון דאינם יכולים להיות שניהם כאחת והויין שני דברים הסותרים זה את זה ע&quot;כ כשעשאן בבת אחת שניהם בטלים, או דזה נאמר רק היכא שהאחד בחלותו מונע את השני מלחול, אז הוא דאיתא להך כללא דאפילו בבת אחת אינו, ושניהם בטלים משום דכל אחד מונע חבירו, אבל אם אין חלות האחד מונע את חלות השני, וכשבאין בזה אחר זה חייל השני, לא איכפת לן מה דעצמן של הדברים סותרים הם זה את זה, אלא כל שבאו בבת אחת חייל חד משניהן ויש בו חומר שניהם, אשר ע&quot;כ גם הכא לענין הקמה והפרה, הרי כל דברינו אינם אלא דהפרה אינה חשובה דבר המונעת את ההקמה מלחול, וגם כשחל ההפרה מ&quot;מ יוכל עוד לחול גם הקמה כל שהנדר קיים, אבל מ&quot;מ הרי עיקר מילתייהו של הקמה והפרה הא הויין שני דברים הסותרין ולא יוכלו להיות חלים כאחת, ואם נימא דבעינן דוקא שיהיו יכולים להתקיים תרווייהו כאחת, אבל כל שעצמן של הדברים סותרים זה את זה שוב דיינינן בזה הך דינא דכל שאינו וכו' דבבת אחת תרווייהו לא חיילי, וא&quot;כ הא גם הכא בהקמה והפרה כיון דסותרות הן זה את זה א&quot;כ הא שוב אית בהו הך דינא דגם בבת אחת אינו ושניהם בטלים גם ההקמה, כיון דההפרה סותרתה בעיקרה וחלותה. ולפ&quot;ז נראה דזהו דפליגי הרמב&quot;ם והר&quot;ן, דהרמב&quot;ם סובר דלא מיקרי אינו בזה אחר זה רק היכא דאחד מונע את חבירו מלחול, ועל כן הכא כיון דאין ההפרה מונעת את ההקמה מלחול, ורק הקמה הוא דמונעת את ההפרה, ע&quot;כ פסק דההקמה קיימת וההפרה בטלה, והר&quot;ן ס&quot;ל דאם אך סותרות זה את זה אף שאין האחד מונע את חבירו מלחול, מ&quot;מ כיון דשניהם אינם יכולין להיות כאחת שוב הוי בכלל כל שאינו בזה אחר זה, ועל כן גם הכא כיון דההקמה וההפרה סותרים מיהא זה את זה ממילא דשניהם בטלים, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>aht05oh8lp1zh9dqb4amy52j66q8z71</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות נחלות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469461</id>
    <revision>
      <id>1413933</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:38:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ה הלכה ח =  '''נפל עליו הבית ועל אביו או שאר מורישין ועליו כתובת אשה ובעלי חוב יורשי האב אומרים מת הבן תחלה ולא הניח כלום ואבד החוב ובעלי חוב אומרים האב מת תחלה וזכה הבן בירושתו ויש לנו לגבות מחלקו הרי הנכסים בחזקת היורשין ועל האשה ובעלי חוב להביא ראיה א...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10096" xml:space="preserve">= פרק ה הלכה ח =

'''נפל עליו הבית ועל אביו או שאר מורישין ועליו כתובת אשה ובעלי חוב יורשי האב אומרים מת הבן תחלה ולא הניח כלום ואבד החוב ובעלי חוב אומרים האב מת תחלה וזכה הבן בירושתו ויש לנו לגבות מחלקו הרי הנכסים בחזקת היורשין ועל האשה ובעלי חוב להביא ראיה או ילכו להם בלא כלום עכ&quot;ל.'''

  ומבואר מזה דאם אך מת הבן תחלה שוב אין הבעלי חוב גובין מנכסי האב שמת אח&quot;כ, והדין הזה מפורש במתני' ב[[בבא בתרא קנז א|ב&quot;ב דף קנ&quot;ז ע&quot;א]] עי&quot;ש. אלא דטעמא דהך מתני' נלמד מהא דתנן ב[[בכורות נב א|בכורות דף נ&quot;ב ע&quot;א]] וכולן אין נוטלין בשבח ולא בראוי כבמוחזק, וקאמר שם בגמ' ולא בראוי לאתויי נכסי דאבי אבא, והתם קיימינן אבכור ויבם וכתובת אשה, הרי דהא דתנן במתני' דב&quot;ב דכתובת אשה ובעל חוב אינן נוטלין מנכסי אבי האב הוא משום דאין נוטלין בראוי, ולפי זה צ&quot;ע על הרמב&quot;ם שסתם הדברים ולא הזכיר טעמא דאין בעל חוב וכתובת אשה נוטלין בראוי, שהוא זה דין הנלמד ממשנתנו, ומשכחינן זאת גם בגווני אחריני, כגון כופר דאינו משתלם אלא לאחר מיתה והוי ראוי, וכמבואר ב[[בבא קמא מב א|ב&quot;ק דף מ&quot;ב ע&quot;א]], וכבר עמד בזה המשנה למלך שם, האומנם די&quot;ל דדעת הרמב&quot;ם דבעל חוב נוטל בראוי, ונלמד זאת מהא דאיתא ב[[בבא בתרא קנט א|ב&quot;ב דף קנ&quot;ט ע&quot;א]] דטעמא דמתני' הוא משום דמצי למימר אנא מכח אבוה דאבא קאתינא, וכדאיתא בסוגיא שם ואי סלקא דעתך לא מצי אמר מכח אבוה דאבא קאתינא וכו' כי מת הבן ואח&quot;כ מת האב מאי הוי נימא להו בעל חוב ירושת אבוהון קא שקילנא, הרי להדיא דאע&quot;ג דהנכסים הויין ראוי, שבאו לו בירושה אחר מותו, מ&quot;מ בעל חוב גובה מהם, אי לאו משום טעמא דמכח אבוה דאבא קאתינא, והא דצריכינן בבכורות לטעמא דראוי, הוא משום בכור ויבם, דאינהו מכח ירושה קא שקלי, ולא שייך גבייהו טעמא דמכח אבוה דאבא קאתו, ועל כן צריכינן בהו לטעמא דראוי, אבל אה&quot;נ דטעמא דבעל חוב הוא משום טעמא דמכח אבוה דאבא קאתו, ולהכי הוא דנקט הרמב&quot;ם להך דנפל הבית וכו' בסתמא, כיון דאין כאן טעמא דראוי כלל. אלא דעדיין קשה, דכתובת אשה הא ודאי דאינה נוטלת בראוי, וכדתנן במתני' דבכורות שם, ולמה השמיט הרמב&quot;ם להך דינא דראוי בכתובת אשה, וצ&quot;ע.

  והנראה לומר בזה, דבכופר כיון דאינו משתלם אלא לאחר מיתה, א&quot;כ ממילא דגם בלאו הך טעמא דראוי אין הבעל חוב וכתובת אשה גובין מזה, ומשום דכיון דאינו משתלם אלא לאחר מיתה וכל חלות הך חיובא הוא לאחר מיתה, א&quot;כ ממילא דהדין ממון של הך חיובא נעשה רק תחת ידי היורשין, ולא להנהרג. ואע&quot;ג דעיקר חיובא דכופר הוא שייך להנהרג, והבנים רק מכח אבוהון הוא דקזכיין ביה, מדין ירושה, מ&quot;מ הא ודאי דלא צריכינן לדין ירושתן שיהא חלות דין ממון על החיוב, כי אם דחייל דין ירושה גם על עיקר זכות הך חיובא, שהם נכנסים במקומו לזכות בחיוב זה, וממילא דהחיוב הוא שלהם מעיקרא, הואיל שבא לאחר מיתתו. ולהכי הוי דינא דאין הבעל חוב וכתובת אשה גובין מזה גם בלאו טעמא דראוי, דשעבודא דחוב לא חייל כי אם על דין ממון לחוד, והכא כיון דהדין ממון נעשה רק תחת ידי היורשין ולא להנהרג, א&quot;כ ממילא דאין כאן דין ממון לגביית הבעל חוב וכתובת אשה, ואין גובין מהן. והוא הדין והוא הטעם לכל דיני ממון הבאין לאדם לאחר מותו, דלא צריכינן בהו לדינא דראוי, משום דבלאו הכי אין דין גבייה בהן, דליכא דין ממון בהו ברשות מורישן. ולא משכחינן גוונא דראוי רק בנכסים שנפלו לו מאביו לאחר מותו, דאז הדין ממון עצמו ממשמש והולך בירושה דרך עליו, ובזה הוא דצריכינן לטעמא דראוי, כיון דבלאו הכי שיעבודא חייל עלייהו ככל נכסי המוריש, אלא דשם איכא גם טעם השני דיכולין לומר מכח אבוה דאבא קאתו, ועל כן זהו שפסק הרמב&quot;ם בסתמא להך דינא דאין האשה ובעל חוב גובין מנכסים שנפלו מאבי האב, ולא הזכיר טעמא דראוי כלל, כיון דליכא מזה נפקא מינה למקום אחר, וכמו שנתבאר.

  והנה ב[[כתובות לח ב|כתובות דף ל&quot;ח ע&quot;ב]] אמר אביי בא עליה ומתה פטור שנאמר ונתן לאבי הנערה ולא לאבי מתה, מילתא דפשיטא ליה לאביי מיבעיא ליה לרבא דבעי רבא יש בגר בקבר או אין בגר בקבר וכו', מר בר רב אשי בעי לה הכי מיתה עושה בגרות או אין עושה בגרות תיקו. וברמב&quot;ם [[רמב&quot;ם הלכות נערה בתולה א טו|פ&quot;א מהל' נערה בתולה הט&quot;ו]] ז&quot;ל: ״בא עליה ומתה ה&quot;ז פטור מן הקנס שנאמר וכו'״. והנה השמיט הרמב&quot;ם להך איבעיא דיש בגר בקבר או דמיתה עושה בגרות, משום דלפי מה דפסק כאביי הרי שוב ליתא להאיבעיא וכמבואר בדברי הגמ' שהבאנו. אלא דצ&quot;ע, דלפי המבואר בדברי הרמב&quot;ם שהבאנו, כל הך דינא דלא לאבי מתה אין זה רק בקנס ולא בבושת ופגם, וא&quot;כ הא נמצא דהאיבעיא אם יש בגר בקבר או אם מיתה עושה בגרות קיימא עדיין לענין בושת ופגם, דאם יש בגר בקבר או מיתה עושה בגרות והרי היא מופקעת מרשות אב, א&quot;כ הא גם הבושת ופגם שלה, ועל זה הא ליכא פשיטותא דאביי, וא&quot;כ למה השמיטה הרמב&quot;ם. והפשוט בזה, משום דבאמת הרי ליכא נפקא מינה כלל מהאיבעיא לענין בושת ופגם, דהרי גם אם מופקעת היא מרשות אב הבושת ופגם הם לאביה, דהרי הוא הקודם בנחלה ויורשה, ורק לענין קנס דאין אדם מוריש קנס לבניו על זה הוא דנאמרה האיבעיא אם יש בגר בקבר או אם מיתה עושה בגרות, כיון דמשום דין ירושה אין האב זוכה בזה, וכיון דהרמב&quot;ם פסק כאביי דבמתה ליכא קנסא, א&quot;כ שוב ליכא נפקא מינה כלל מהאיבעיא, ועל כן השמיטה.

  אלא דעדיין צ&quot;ע, דהרי נפקא מינה לענין הבעל חוב שלה, דאם יש בגר בקבר או מיתה עושה בגרות והרי הבושת ופגם מדינא לה ורק שזוכה בהן האב מדין ירושה, א&quot;כ הרי הבעל חוב גובין מהם, משא&quot;כ אם אין בגר בקבר או דמיתה אינה עושה בגרות והרי עיקר החיוב של בושת ופגם לאביה, א&quot;כ אין הבעל חוב שלה גובין מהבושת ופגם, וכמבואר להדיא הך נפקא מינה בתוס' שם, וא&quot;כ הא איכא נפקא מינה מהאיבעיא גם לענין בושת ופגם, דליתא על זה פשיטותא דאביי, והדר קשה למה השמיטה הרמב&quot;ם. וצ&quot;ל בזה, משום דאף אם מיתה עושה בגרות או דיש בגר בקבר והבושת ופגם שלה, מ&quot;מ הרי זכייתה בהבושת ופגם היא לאחר מיתתה, וא&quot;כ הא הוי ראוי, דאין הבעל חוב גובה מזה, ושוב ליכא נפקא מינה מהאיבעיא לענין בושת ופגם. אכן מאחר דלא הוזכר ברמב&quot;ם כלל הך דינא דראוי, א&quot;כ קשה הדבר לומר דהשמטת הרמב&quot;ם תהא מטעמא דאין בעל חוב נוטל בראוי, כיון דעיקר דין ראוי הושמט ברמב&quot;ם. אכן לפי מה שנתבאר הרי ניחא, דהכא כיון דזכייתה בהך חיובא היא לאחר מיתתה, א&quot;כ ממילא דחלות דין ממון שעל הך חיובא הוא רק תחת ידי אביה, ומשום דאביה יורש עיקר הזכות של הך חיובא, שהחיוב שלו הוא משעה הראשונה עד שלא בא החיוב לרשותה, וממילא דלא חל בהחיוב דין ממון רק תחת ידי אביה ולא תחת ידה כלל, וממילא דאין הבעל חוב גובה מזה, דשעבודא דבעל חוב וכתובת אשה רק על דין ממון לחוד הוא דרמי. אשר על כן להכי הוא שהשמיט הרמב&quot;ם האיבעיא דבגרות לאחר מיתה, כיון דליכא מזה שום נפקא מינה לענין בושת ופגם, רק לענין קנסא לחוד, ובזה הרי כבר פסק הרמב&quot;ם כאביי.</text>
      <sha1>kz31ffbiwsj8y4pjo5u9v702zlroh6r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות סוטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469462</id>
    <revision>
      <id>1413934</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:40:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ג הלכה כג =  '''באו עדי טומאה אחר ששתתה הרי זו תצא בלא כתובה ואפילו לא אירע לה דבר מדברים אלו מפני שאין המים בודקין אלא מי שאין לה עדים שמודיעין זנותה וכו' אבל אם בא עד אחד והעיד שהיתה טמאה אינה אסורה ותשב תחת בעלה שהרי שתתה עכ&quot;ל.'''    עיין במשנה למלך שכתב ד...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6433" xml:space="preserve">= פרק ג הלכה כג =

'''באו עדי טומאה אחר ששתתה הרי זו תצא בלא כתובה ואפילו לא אירע לה דבר מדברים אלו מפני שאין המים בודקין אלא מי שאין לה עדים שמודיעין זנותה וכו' אבל אם בא עד אחד והעיד שהיתה טמאה אינה אסורה ותשב תחת בעלה שהרי שתתה עכ&quot;ל.'''

  עיין במשנה למלך שכתב דטעמא הוא משום דכל נאמנותו של העד אחד בטומאה הוא רק לענין שלא תשתה וממילא דנשארת באיסור שמקודם כיון דאין לה השקאה שתתירה, אבל לאחר שכבר שתתה הרי כבר הותרה ע&quot;י ההשקאה ושוב לא מהניא העדת העד אחד, ועיי&quot;ש שהקשה דהרי הא דאמרינן ב[[סוטה ו א|סוטה דף ו' ע&quot;א]] דכל שיש לה עדים במדינת הים אין המים בודקין אותה הא ילפינן זאת מקרא דועד אין בה ובהך קרא הא נכלל גם עד אחד, וא&quot;כ אם יש לה עד אחד במדינת הים ג&quot;כ לא יבדקום המים ולא תהני כלל ההשקאה שמקודם להתירה, עיי&quot;ש בדברי המשנה למלך.

  והנה עיקר דברי המשנה למלך מבוארים להדיא בדברי הרמב&quot;ם בפ&quot;א שם ה&quot;כ שכתב ז&quot;ל: ״כל סוטה שאמרנו שאינה שותה מפני עדי טומאה הרי זו אסורה על בעלה לעולם וכו' שהרי נאסרה בקינוי וסתירה והשתיה שתתירה נמנעה שהרי יש בה עד״ עכ&quot;ל, הרי להדיא דכל עיקר דין נאמנות העד אחד בטומאה הוא רק למנוע ההשקאה, אלא דדברי הרמב&quot;ם דהכא לכאורה אכתי אינן מיושבין, דנהי דכל עדותו של העד אחד לא מהניא רק לענין למנוע ההשקאה, אבל מ&quot;מ הרי הא ודאי דלא רק לענין שלא להשקותה לכתחילה, כי אם גם להפקיע עיקר דין ההשקאה, ומדין נאמנות העד אחד דחשבינן לה לודאי זינתה לענין זה, ואין מועיל בה שוב השקאה להתירה, וא&quot;כ מה לן בזה שבא לאחר ההשקאה, אבל מ&quot;מ הרי ע&quot;י עדותו השתא הדר דינא דההשקאה לא מועלת בה ולא כלום. דעל זה הא מהניא נאמנות העד אחד דהשקאה לאו כלום היא גבה כדין זינתה ודאי, והדר קשה טעמו של הרמב&quot;ם דמאי שנא קודם השקאה מלאחר השקאה, והלא גם בלאחר השקאה איגלאי מלתא למפרע ע&quot;י העד אחד שאין מועלת בה השקאה כלל.

  והנראה לומר בדעת הרמב&quot;ם, דטעמו הוא משום דהנה באמת הרי קיימא לן דאין דבר שבערוה פחות משנים ואין עד אחד נאמן לומר כלל שזינתה, ורק במקום קינוי וסתירה הוא דהוי גזירת הכתוב להאמין גם עד אחד, ונראה דלאו במעשה קינוי וסתירה לחוד הוא דתליא, כי אם דבעינן גם האיסור של קינוי וסתירה, דרק במקום דחייל עלה דין סוטה ואית בה איסורא דסוטה ודין ספק זינתה אז הוא דמועיל עדותו של העד אחד לשויה לודאי זינתה לאסרה בודאי, אבל במקום דבלא עדותו של העד אחד ליכא עלה איסורא ואינה בדין סוטה כלל, אז שוב לא מהניא עדותו של העד אחד לאסרה. ולפי זה נראה דאם בא העד אחד להעיד זה גופא שהוא במקום קינוי, על זה ג&quot;כ אינו נאמן כדין דבר שבערוה שלא במקום קינוי, דהרי בלא עדותו לית בה איסורא דקינוי. ולפי זה הרי מיושב היטב דברי הרמב&quot;ם שפסק דאם בא העד אחד לאחר השקאה אינו נאמן, דכיון דכבר פקע מינה בהשקאתה איסורא דקינוי, ולית בה עוד דין סוטה וספיקא דזינתה כלל, ורק ע&quot;י עדותו הוא שבא לבטל ההשקאה ולאחולי בה דין סוטה ודין זינתה, על כן שוב אין העד אחד נאמן בזה כדין דבר שבערוה שלא במקום קינוי וכמו שנתבאר. וניחא השתא גם קושית המשנה למלך דאמאי לא אמרינן דגם בהיה לה עד אחד במדינת הים אין המים בודקין אותה, אכן לפ&quot;ז הרי ניחא, דכיון דבבא לאחר השקאה לא מהימנינן ליה כלל בעדותו, ע&quot;כ אינו נאמן גם לבטל ההשקאה.

  ולפי דברינו הרי י&quot;ל, דגם דעת הרמב&quot;ם היא דנאמנות העד אחד בטומאה היא על עיקר המעשה, דנאמן לאסרה בתורת ודאי, והא דכתב הרמב&quot;ם לעיל שהרי נאסרה בקינוי וסתירה, היינו משום דבזה הוא דתלוי יסוד דין נאמנותו, משום שנאסרה בקינוי וסתירה, וכמו שנתבאר דהא דעד אחד נאמן בטומאה הוא רק בעת שאסורה מספיקא דקינוי וסתירה, וניחא גם הא דהוסיף הרמב&quot;ם טעמא דהשתיה שתתירה נמנעה, דכיון דיסוד נאמנותו של העד אחד הוא רק בצירוף מה דאסורה היא מחמת הקינוי וסתירה, א&quot;כ ממילא דגם לאחר הגדת העד אחד אם אך הוה פקע מינה איסורא דקינוי וסתירה הוה פקע גם נאמנות העד אחד, והיה חוזר דינו כעד אחד בדבר שבערוה בלא קינוי וסתירה דאינו נאמן, ולהכי הוא דהוסיף טעמא דההשקאה נמנעה ע&quot;י העד אחד, וממילא נשאר בדין נאמנותו שזינתה לאסרה, אבל אה&quot;נ דנאמנות העד אחד הוא על עצם המעשה שזינתה, מגזירת הכתוב דנאמן לאסרה בתורת ודאי במקם קינוי וסתירה. אלא דמ&quot;מ סתימת לשון הרמב&quot;ם מורה דדעתו דכל נאמנות העד אחד היא רק למנוע את ההשקאה.</text>
      <sha1>q42wihdwj6c1s2yd0h36v3aky3laxid</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות עבדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469463</id>
    <revision>
      <id>1413935</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:43:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ז הלכה ה =  '''הכותב לשפחתו מעוברת הרי את בת חורין וולדך עבד דבריו קיימין, הרי את שפחה וולדך בן חורין לא אמר ולא כלום שזה כמי שמשחרר חציה עכ&quot;ל.'''    ובהשגות ז&quot;ל: ״א&quot;א קשיא רישא אסיפא סיפא קאמר דעובר ירך אמו הוא א&quot;כ רישא אמאי דבריו קיימין, אלא רישא דבריו קיימי...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16019" xml:space="preserve">= פרק ז הלכה ה =

'''הכותב לשפחתו מעוברת הרי את בת חורין וולדך עבד דבריו קיימין, הרי את שפחה וולדך בן חורין לא אמר ולא כלום שזה כמי שמשחרר חציה עכ&quot;ל.'''

  ובהשגות ז&quot;ל: ״א&quot;א קשיא רישא אסיפא סיפא קאמר דעובר ירך אמו הוא א&quot;כ רישא אמאי דבריו קיימין, אלא רישא דבריו קיימין דעובר לאו ירך אמו הוא, וסיפא לא אמר כלום או משום דאינו בא לעולם או משום דאין העבד מקבל גט לחברו מיד רבו שלו״ עכ&quot;ל, והנה ביאור ההשגה יש לפרשו בשני פירושים, או דהשגתו היא כיון דעובר ירך אמו א&quot;כ גם ברישא דהרי את בת חורין וולדך עבד ג&quot;כ יחשב משחרר חצי ולא יחול שיחרורו כלל, או דההשגה היא דכיון דעובר ירך אמו א&quot;כ בהרי את בת חורין וולדך עבד צריך להיות גם הולד משוחרר ממילא, וכדאיתא ב[[תמורה כה א|תמורה דף כ&quot;ה ע&quot;א]] דאם עובר ירך אמו שיירו אינו משוייר, וזהו שהשיג על הרמב&quot;ם שפסק דדבריו קיימין והולד עבד והא מאחר שסובר דעובר ירך אמו הרי צריך להיות גם הולד משוחרר, ועיין בלחם משנה שם.

  והנה הא דחשוב משחרר חצי הרי לא הוזכר בגמ' רק לגבי העובר ולא לגבי האם, וא&quot;כ הרי י&quot;ל דחלוק בזה דין האם מדין העובר, דעובר במעי אמו כיון דאכתי לא נגמר חיותיה וחיותיה תלוי בתר אמו ולא הוי איש בפני עצמו, משום הכי הוא דהוי משחרר חצי, או משום דחשוב חצי איש, או משום דלא הוי כריתות, וגם דגם בדין חלות דין עבדות שבו הוא ג&quot;כ אגב אמו ולהכי הוא דחשוב חצי עבד, משא&quot;כ האם, אע&quot;ג דעובר ירך אמו הוא, אבל מ&quot;מ האם אינה צריכה להעובר כלל, ויש עליה דין עבדות גם בלא העובר, על כן הוי בכלל משחרר כולה, גם אם נימא דעובר ירך אמו הוא. ונראה דגם יסוד הך דינא דעובר ירך אמו שבכל מקום, אינו רק לענין העובר, דאינו חשוב בלא אמו, ורק ירך אמו הוא דהוי, משא&quot;כ לענין האם, לא שייך כלל לגבי דידה זה דעובר ירך אמו הוא, וא&quot;כ ודאי דשיחרור האם חשיב משחרר כולה. ונראה דכן הוא מבואר להדיא בסוגיא דתמורה דף כ&quot;ה דאפלגי שם ר' יוסי הגלילי ורבנן בהרי את בת חורין וולדך עבד דס&quot;ל לריה&quot;ג דגם הולד משוחרר ממילא, ומבואר שם בגמ' תרי לישני, או משום דעובר ירך אמו, או מגזירת הכתוב דהאשה וילדיה תהיה לאדוניה דבזמן שאין אמו שפחה אין הולד עבד, וקשה דכיון דעובר ירך אמו א&quot;כ הא הוי שיחרור האם שיחרור חצי דלא מהני, וא&quot;כ הא נמצא דגם האם עצמה אינה משוחררת, וממילא הרי לא שייך כאן לא טעמא דעובר ירך אמו ולא טעמא דהאשה וילדיה, ואיך ס&quot;ל לריה&quot;ג דולדה כמוה ושניהם משוחררים, אלא ודאי דשיחרור האם לעולם חשוב שיחרור כולו, ומועיל גם בלא שיחרור העובר, אף אם עובר ירך אמו, וזהו להדיא כפסק הרמב&quot;ם דחלוק דין האם מדין העובר. ועל כן נראה דבאמת גם דעת הראב&quot;ד כדעת הרמב&quot;ם דשיחרור האם לא חשיב שיחרור חצי אף אם עובר ירך אמו הוא, וכוונת השגתו היא שישוחרר גם הולד אם עובר ירך אמו, וכמבואר בהסוגיא דתמורה שהבאנו.

  וליישב דעת הרמב&quot;ם נראה, דבאמת הרי ריה&quot;ג קאמר טעמא משום דדרשינן האשה וילדיה תהיה לאדוניה דבזמן שאין האשה לאדוניה אין ילדיה לאדוניה, והגמ' מוסיף טעמא משום דעובר ירך אמו הוא, ובעל כרחך צ&quot;ל דתרווייהו צריכן, ומשום דבאמת הרי שייר העובר בשיחרורה, ועל כן אף אם עובר ירך אמו הוא, מ&quot;מ הואיל והוא עבד בפני עצמו, וכל דין עבדות שלו עתה חד מילתא הוא עם דין עבדו שיהיה בו לאחר שיולד, דהוי דין עבדות בפני עצמו, א&quot;כ אע&quot;ג דעובר ירך אמו מ&quot;מ אם שייר צריך להיות משוייר, אם לא מגזירת הכתוב דהאשה וילדיה תהיה לאדוניה, דהוי חידוש דין דכשהאם בת חורין פקע דין עבדות גם מהעובר, והעובר נגרר אחר האם להשתחרר על ידה, ומשום הכי הוא דאמרינן דהתנאתו ושיורו בטל ואינו יכול לשיירו. והא דתלי לה בגמ' בטעמא דעובר ירך אמו, הוא לפי מה דאיתא ב[[יבמות עח ב|יבמות דף ע&quot;ח ע&quot;ב]] דנכרית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה, ומפרש שם טעמא משום דאם עובר ירך אמו אין צריך מעשה גירות וטבילה כלל בהעובר, ואם עובר לאו ירך אמו, והולד צריך גירות בפני עצמו, אמרינן דנעשה הטבילה והגירות גם בהולד משום דהיינו רביתיה, וא&quot;כ גם הכא גבי שיחרור דכוותה, אם עובר לאו ירך אמו צריך מעשה שיחרור גם בגוף העובר, ואם ירך אמו הוא אין צריך מעשה שיחרור בגופיה ורק דאהני ליה שיחרורא דאמיה, ועל כן זהו דתלי לה הגמ', דאם עובר ירך אמו, דאין צריך מעשה שיחרור בפני עצמו, ורק דאתינן עליה מכח התנאתו, מדין שיור, וע&quot;כ מהניא הגזירת הכתוב דהאשה וילדיה דלא מהניא התנאתו ושיורו, וולדה כמוה משוחרר, משא&quot;כ אם עובר לאו ירך אמו, וצריך מעשה שיחרור בגופיה בפני עצמו, א&quot;כ כיון דשיירו וחסר המעשה שיחרור בגופיה, א&quot;כ שוב לא שייך כלל למידרש הך דהאשה וילדיה תהיה לאדוניה, כיון דלאו מתורת שיורא אתינן עליה, כי אם דהוי מחוסר שיחרור מעיקרא, וודאי דדבריו קיימין והולד עבד. וכי מסקינן דכו&quot;ע שיירו משוייר ושאני הכא דאמר קרא האשה וילדיה תהיה לאדוניה, היינו משום דר&quot;ל לפי המסקנא דהגזירת הכתוב הויא דאפילו אם עובר לאו ירך אמו ג&quot;כ אין צריך מעשה שיחרור בפני עצמו, ורק דמשתחרר ממילא מהך גזירת הכתוב דהאשה וילדיה. ועכ&quot;פ הא מיהא דאפילו אם עובר ירך אמו מ&quot;מ הא דלא מהני שיורא הוא רק מגזירת הכתוב דהאשה וילדיה, ולפי זה הרי מיושב היטב הא דפסק הרמב&quot;ם דדבריו קיימין, אע&quot;ג דעובר ירך אמו, כיון דלפי מסקנת הסוגיא רבנן לא דרשי הך דהאשה וילדיה, וכמבואר כן גם ב[[קידושין סט א|קידושין דף ס&quot;ט ע&quot;א]], וממילא דדבריו ושיורו קיימין גם אם עובר ירך אמו, וכמו שנתבאר.

  והנה בתמורה דף כ&quot;ה שם מיתיבי האומר לשפחתו הרי את שפחה וולדך בת חורין אם היתה עוברה זכתה לו, אי אמרת בשלמא אם שיירו אינו משוייר עובר ירך אמו משום הכי זכתה לו והו&quot;ל כמשחרר חצי עבדו וכו', אלא אי אמרת שיירו משוייר עובר לאו ירך אמו הוא אמאי זכתה לו והא תניא נראין דברים שהעבד זוכה לקבל גט שיחרור של חברו מיד רבו שאינו שלו ולא מיד רבו שלו וכו', וקשה דבלאו הכי תיפוק לן דהיאך יזכה העובר בהשטר שיחרור, והיאך ישתחרר ע&quot;י אחרים, כיון דאין זכיה לעובר ואין שליחות לעובר, וכדקי&quot;ל דהמזכה לעובר לא קנה. ואשר יראה מוכרח מזה, דבאמת בין למ&quot;ד עובר ירך אמו ובין למ&quot;ד עובר לאו ירך אמו, מ&quot;מ עיקר שיחרורו של העובר הוא רק אגב אמו, שמשחרר בהאם את העובר, ועל כן אין זה בכלל מזכה לעובר, כיון דהאם והעובר אחת הן יחדיו בקבלת השטר שיחרור. והא דפריך הגמ' להך מ&quot;ד דעובר לאו ירך אמו מהא דאין עבד מקבל גט לחברו מיד רבו שלו, הרי דאם לאו ירך אמו הוא חשוב מקבל גט לחברו, נראה על פי מה דאיתא ב[[גיטין עז ב|גיטין דף ע&quot;ז ע&quot;ב]] רבא יד עבד קא קשיא ליה למ&quot;ד בשטר ע&quot;י עצמו יד עבד כיד רבו דמיא אלא גיטו וידו באין כאחד וכו', הרי מבואר בזה דהא דהעבד מקבל גט לעצמו הוא רק מטעמא דגיטו וידו באין כאחד, אבל בלאו הכי הוה אמרינן דיד עבד כיד רבו ואינו יכול לקבל גט שיחרור אף לעצמו מיד רבו שלו, ואשר זהו ג&quot;כ יסוד הדין מה שאינו יכול לקבל גט שיחרור של חברו מיד רבו שלו, משום דלא שייך בזה טעמא דגיטו וידו באין כאחד. ולפי זה גם בעובר המשתחרר אגב האם על ידי קבלת שטר שיחרור של האם הדין תלוי, דאם יד השפחה חשיבא גם יד של העובר, א&quot;כ ממילא דאמרינן גם לגבי העובר הך דינא דגיטו וידו באין כאחד, כיון דאית בה דין יד גם לגבי העובר בעצמו, אבל אם אמרינן דיד השפחה לא חשיבא יד כלל לגבי העובר, ורק דבקבלת השפחה הוא דמשתחרר העובר, א&quot;כ ממילא דלא שייך בזה טעמא דגיטו וידו באין כאחד, כיון דהשפחה גופה הרי לא נשתחררה, ולא מהני גם זה דשיחרורו אגב אמו שיהא חשוב בכלל מקבל גט לעצמו דמהני, כיון דגם בעבד גופיה המשתחרר בקבלת עצמו ג&quot;כ לא היתה מועלת קבלתו אם לא משום טעמא דגיטו וידו באין כאחד, מה דליתא זאת גבי עובר. ועל כן זהו דתלי לה הגמ' לענין הך דינא דאין העבד מקבל גט לחברו מיד רבו שלו בדין עובר ירך אמו, ולא מהניא לזה הא דמשתחרר אגב אמו, דכיון דבעינן שתהא יד השפחה ידו של עובר, וזה תלוי רק בדין עובר ירך אמו הוא, דאם הוא ירך אמו אז הויא יד האם יד גם לגבי העובר, ואי לאו הכי לא, אבל מהא דאין זכיה לעובר לא פריך הגמ', דלזה מועיל הא דשיחרורו אגב אמו דממילא זוכה בשטר שיחרור אגב אמו, ושיחרורו קיים אף אם עובר לאו ירך אמו הוא וכמו שנתבאר.

  והנה בתוס' בגיטין דף כ&quot;ג שם הקשו דמאי מהניא הך דעובר ירך אמו, והלא מכל מקום היד היא של האדון, כיון דלא שיחרר רק את העובר ולא שייך הכא טעמא דגיטו וידו באין כאחד, ואפילו שיחרר כולה חוץ מידה לא הוה ליה לזכות כיון דהיד היא של האדון. ואשר יראה לומר בזה, דעיקר דין קנין יד אינו במה שהיד קנויה לו בגופה, ואך במה שעפ&quot;י דין חשיבא ידו, וא&quot;כ לא איכפת לן כלל במה שהיד היא קנויה להאדון, דמ&quot;מ כיון דעובר ירך אמו הוא, ואית בה דין יד גם לגבי העובר, על כן שפיר משתחרר בקבלת השפחה, ושפיר שייך בזה דינא דגיטו וידו באין כאחד לענין שיחרורו של העובר. הרי להדיא מבואר בתוס' דגם אם עובר ירך אמו לא היה מועיל שיחרור העובר, אם לא כמו שכתבנו לתרץ משום דידה הויא גם יד של העובר, וא&quot;כ הא מיהא דאם לאו ירך אמו ודאי דלא מהניא זכייתה להעובר, אף אם דין שיחרורו הוא ע&quot;י האם, כיון דאין ידה חשובה יד להעובר, והיא עצמה נשארת שפחה, א&quot;כ ממילא דאינה מקבלת גט שיחרור מיד רבה שלה, ונכלל זה בכלל הך דינא דאין עבד מקבל גט לחברו מיד רבו שלו, וכמו שנתבאר. ולפי זה הרי י&quot;ל, דבאמת העובר בעצמו הוא מופקע מכל דין שיחרור, ומשום דגמר דין עבדותו נגמר כשיולד, ובעודו עובר נגמר דין עבדותו בהדי אמו, ומשום הכי הוא דחייל עליה דין שיחרור, וגם דהעובר בפני עצמו אכתי לאו איש הוא, ולא חייל ביה דין שיחרור, וא&quot;כ גם למ&quot;ד עובר לאו ירך אמו ג&quot;כ הוי שיחרור העובר בכלל משחרר חצי עבדו, כיון דכל חלות דין שיחרור שבו הוא רק בהדי אמו. ולפי זה יתפרשו דברי הרמב&quot;ם בין אם עובר ירך אמו ובין אם עובר לאו ירך אמו, וכמו שכתבנו דהך דינא דשיחרור העובר מיחשב שיחרור חצי הוא לכו&quot;ע, גם אם עובר לאו ירך אמו, ושיחרור האם מיחשב שיחרור כולה גם אם עובר ירך אמו, וכדהבאנו מהסוגיא דתמורה, ואתיין היטב דברי הרמב&quot;ם על כל האופנים, וכמו שנתבאר.

  וי&quot;ל דגם הראב&quot;ד ס&quot;ל כמו שכתבנו דשיחרור העובר הוא רק אגב אמו, אלא דס&quot;ל דאע&quot;ג דעובר בפני עצמו לאו בר שיחרור הוא כלל, וכל שיחרורו הוא רק אגב אמו, מ&quot;מ לענין הדין דחצי עבד כל דהוויין גופין מחולקין לא חיילא ביה שם חצי, ועל כן ממילא דאם עובר לאו ירך אמו לא חשיב חצי. וכן בדין השני דהרי את בת חורין וולדך עבד, ס&quot;ל להראב&quot;ד דאם אך הוי דינא דעובר ירך אמו, בעל כרחך דרשינן להקרא דהאשה וילדיה וכו' דבזמן שאין האשה לאדוניה אין ילדיה לאדוניה, והא דחכמים לא דרשי הך דהאשה וילדיה הוא רק משום דס&quot;ל דעובר לאו ירך אמו הוא, אבל אם הך עובר ירך אמו אז אין מקום לומר דלא נדרוש הך דהאשה וילדיה וכו', וזהו שכתב דדינו של הרמב&quot;ם דדבריו קיימין הוא רק אם עובר לאו ירך אמו, אבל בעיקר הדבר גם הראב&quot;ד ס&quot;ל כהרמב&quot;ם דהא דגם הולד בן חורין אם עובר ירך אמו הוא רק משום הקרא דהאשה וילדיה, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>t3zj66yxb7cpojwisy2wm1vvt6ds0ng</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות עבודת יום הכיפורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469464</id>
    <revision>
      <id>1413936</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:46:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ה הלכה א =  '''כל עבודות שעובד בבגדי לבן בפנים בהיכל צריך לעשותן על הסדר שביארנו ואם הקדים בהן מעשה לחבירו לא עשה כלום עכ&quot;ל.'''    ובה&quot;ד שם: ״הקדים דם השעיר לדם הפר במתנות שבהיכל על הפרוכת יחזור ויזה מדם השעיר פעם שניה לאחר דם הפר״ עכ&quot;ל, והוא ביומא ס א|יומא...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7117" xml:space="preserve">= פרק ה הלכה א =

'''כל עבודות שעובד בבגדי לבן בפנים בהיכל צריך לעשותן על הסדר שביארנו ואם הקדים בהן מעשה לחבירו לא עשה כלום עכ&quot;ל.'''

  ובה&quot;ד שם: ״הקדים דם השעיר לדם הפר במתנות שבהיכל על הפרוכת יחזור ויזה מדם השעיר פעם שניה לאחר דם הפר״ עכ&quot;ל, והוא ב[[יומא ס א|יומא דף ס' ע&quot;א]] ת&quot;ר כל מעשה יוה&quot;כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום, אמר ר' יהודה אימתי בדברים הנעשין בבגדי לבן מבפנים אבל דברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי, ר' נחמיה אומר במה דברים אמורים בדברים הנעשין בבגדי לבן בין מבפנים ובין מבחוץ אבל בדברים הנעשין בבגדי זהב מבחוץ מה שעשה עשוי, ועיין לעיל בדף ל&quot;ט [ע&quot;ב] דמבואר שם דלר&quot;נ גם דברים הנעשין בבגדי לבן בעזרה סדרן מעכב, וכן מבואר גם הכא בסוגיין דהטעם דצורך פנים האמור בקטורת שחפנה קודם שחיטת הפר ובשעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר דמעכבין הוא רק לר&quot;י, ומשום דלר&quot;נ בלאו הכי מעכב, כיון דנעשין בבגדי לבן, ואף דעשייתן היא בעזרה, והרמב&quot;ם שפסק דדוקא עבודות שבהיכל סדרן מעכב, וגם הביא טעמא דצורך פנים, היינו משום דפסק כר&quot;י דאינו מעכב רק בדברים הנעשין בבגדי לבן מבפנים, ומפרש דלר&quot;י גם היכל בכלל פנים דכל האמור בהן מעכב, וזה דלא כפירש&quot;י שפי' דפנים פירושו לפני ולפנים, והיכל בכלל חוץ הוא בזה. ועיין בלחם משנה שהביא מהא דאיתא ב[[זבחים מ ב|זבחים דף מ' ע&quot;ב]] על הא דתניא ועשה כאשר עשה וכו' שאם חיסר אחת מכל המתנות לא עשה ולא כלום, ופריך שם פשיטא חוקה כתיבה ביה וכו' לא נצרכא אלא לר&quot;י דאמר וכו' דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי אימא מדכסדרן לא מעכבי הזאות נמי לא מעכבי קמ&quot;ל, הרי להדיא דלר&quot;י היכל בכלל חוץ הוא וסדר הזאתן לא מעכב, וקשה על הרמב&quot;ם שפסק דהיכל בכלל פנים וסדר הזייתן מעכב, וצ&quot;ע.

  ונראה דדעת הרמב&quot;ם דהיכל גופיה דינו חלוק, והזאות שעל הפרוכת שהוא מן המזבח הפנימי ולפנים דינן כפנים דחוקה כתיב בהו וסדרן מעכב אף לר&quot;י, והזאות המזבח עצמו דינן כחוץ דלר&quot;י לא נאמר בהן חוקה ואין סדרן מעכב. ודבר זה נלמד מהסוגיא ד[[יומא מ א|יומא דף מ' ע&quot;א]] דאיתא שם ת&quot;ש פר מעכב את השעיר ושעיר אין מעכב את הפר במתנות שבפנים וכו' שעיר אין מעכב את הפר מאי ניהו אילימא דאי אקדים מתנות הפר בהיכל מקמי מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב בהו וכו' לא דאקדים מתנות דפר במזבח מקמי מתנות דשעיר בהיכל ור&quot;י הוא דאמר דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ לא מעכבי וכו', וקשה כיון דמוקמינן לה כר&quot;י א&quot;כ אמאי נדי הגמ' מאוקימתא קמייתא דאקדים מתנות דפר דהיכל מקמי מתנות דשעיר דלפני ולפנים, דשעיר אינו מעכב בזה את מתנות הפר בהיכל לפסלן, משום דהן דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ דלית בהן חוקה אליבא דר&quot;י. ועיין בפירש&quot;י שם שתירץ דכיון דההקדמה היא למתנות דשעיר דלפני ולפנים ע&quot;כ שפיר יש בהן צד פנים ומועיל זאת לפסול את המתנות שבהיכל אף דהם דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ. אכן הרמב&quot;ם הרי חולק בזה, וכמו שכתב בהל' ב' שם ז&quot;ל: ״וכן שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר לא עשה כלום אע&quot;פ שהשחיטה בעזרה הרי דמו נכנס לפנים״ עכ&quot;ל, הרי להדיא דאע&quot;ג דההקדמה היא למתן דמו של פר לפני ולפנים מ&quot;מ חשיב לה הרמב&quot;ם לדברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, אי לאו משום טעמא דצורך פנים כפנים דמי, והיינו משום דכיון דדיינינן לפסול את השעיר מחמת הקדם שחיטתו על כן אזלינן בתר שחיטת השעיר שהיא בעזרה דהוא זה מדברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, וא&quot;כ הכי נמי הכא דאתינן למיפסל הזאת הפר בהיכל ג&quot;כ דינו דהוא מדברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, וא&quot;כ קשה הסוגיא דפריך חוקה כתיב בהו, והא כיון דמוקמינן לה כר&quot;י א&quot;כ הא אין כאן חוקה כלל, [ועיין בתוס' ישנים יומא דף מ' שם].

  אכן לפי המבואר בדעת הרמב&quot;ם דהיכל גופיה דינו חלוק, ומתנות שבפרוכת מתחשבים מדברים הנעשין בבגדי לבן בפנים, ומתנות שבמזבח הם בכלל דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, א&quot;כ מתישבת הסוגיא כפשטה, דמעיקרא דאוקמה דאקדים פר לשעיר במתנות שבהיכל, ר&quot;ל על הפרוכת, שפיר פריך הגמ' חוקה כתיב בהו, כיון דהן בכלל פנים דכתיב בהו חוקה אף לר' יהודה, ועל זה הוא דמשני לא דאקדים מתנות דפר דמזבח, ובזה שפיר ליתא עיכובא לר&quot;י, כיון דהם בכלל דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, וביאור דברי הרמב&quot;ם שכתב בפנים בהיכל, ר&quot;ל בהיכל במקום שהוא פנים, דהיינו על הפרוכת, וכמו שכתב בהל' ד' שם הקדים דם השעיר לדם הפר במתנות שבהיכל על הפרוכת יחזור ויזה וכו', והיינו משום דרק מתנות שעל הפרוכת הם בכלל דברים הנעשין בפנים, אבל מתנות שעל המזבח הם בכלל דברים הנעשין בחוץ, ולית בהו עכובא. ולפ&quot;ז הרי ניחא היטב קושית הלחם משנה על הרמב&quot;ם מהסוגיא דזבחים דסדר הזאות דהיכל לא מעכב לר&quot;י, הרי דהיכל חשוב בכלל חוץ, ולפי המבואר נוקמה במתנות דמזבח, דזה הוי בכלל חוץ גם לדעת הרמב&quot;ם, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>9zcvys2ir1yb66c81mkz71jje88ust1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות ערכין וחרמין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469465</id>
    <revision>
      <id>1413937</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:49:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ו הלכה טז =  '''המקדיש שקלו לבדק הבית הרי זה קדש, הקדיש בכורים לבדק הבית אינן קדש, אבל אם הקדישן הכהן אחר שבאו לידו הרי אלו קדש עכ&quot;ל.'''    והוא משנה בסוף שקלים המקדיש שקלים וביכורים הרי זה קדש, ר' שמעון אומר האומר ביכורים קדש אינן קדש, ומפרש לה הרמב&quot;ם דמיירי...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5103" xml:space="preserve">= פרק ו הלכה טז =

'''המקדיש שקלו לבדק הבית הרי זה קדש, הקדיש בכורים לבדק הבית אינן קדש, אבל אם הקדישן הכהן אחר שבאו לידו הרי אלו קדש עכ&quot;ל.'''

  והוא משנה בסוף שקלים המקדיש שקלים וביכורים הרי זה קדש, ר' שמעון אומר האומר ביכורים קדש אינן קדש, ומפרש לה הרמב&quot;ם דמיירי שהקדישם לבדק הבית, ופסק הרמב&quot;ם כר&quot;ש, והחילוק שבין שקלים לביכורים הוא משום דביכורים הויין ממון כהן ועל כן אינו יכול להקדישן, משא&quot;כ שקלים דהם קדשי מזבח ע&quot;כ דין בעלים עליו להקדישן לבדק הבית, וכדין הקדש עילוי, ועיין בתוספת יו&quot;ט שהקשה ע&quot;ז מהא דתנן ב[[ערכין כח א|ערכין דף כ&quot;ח ע&quot;א]] ופסק גם הרמב&quot;ם כן דמחרים אדם את הבכור לשמים, והרי גם בכור הוי ממתנות כהונה ומ&quot;מ דין בעלים עליו להקדישו לבדק הבית, ומאי שנא ביכורים דאינו יכול להקדישן, עיי&quot;ש בדבריו.

  ונראה לומר, דשאני בכור מביכורים, דבכור כיון דתלייה רחמנא בנתינה, על כן כל זמן שלא נתן הרי הוא ברשות בעלים, ולא מיבעי למ&quot;ד טובת הנאה ממון, א&quot;כ הרי יש לבעלים גם דין ממון ביה, אלא אפילו למ&quot;ד טובת הנאה אינה ממון, מ&quot;מ כל זמן שלא נתנו לכהן לא יצא מרשות בעלים, וכמבואר ב[[תמורה ח א|תמורה דף ח' ע&quot;א]] דבכור בבית בעלים עושה תמורה, והרי בתמורה הא קי&quot;ל דמתכפר עושה תמורה, ובבכור הרי הכפרה שלו היא למי שהוא בעליו, ובעל כרחך דכל זמן שהוא בבית ישראל בעליו מיקרי, ומשום דרחמנא תליי' בנתינה ע&quot;כ בעליו מיקרי עד שעת נתינה ועושה תמורה, וא&quot;כ הכי נמי לענין הקדש דכוותה דין בעלים בו גם להקדיש לבדק הבית, משא&quot;כ בביכורים דהם מדברים הניתנים לאנשי משמר, א&quot;כ לית בהו דין נתינה ולא דין טובת הנאה, ואע&quot;ג שבידו ליתנם לאיזה משמר שירצה, אבל מ&quot;מ דין נתינה לית בהו, והוי מתנות כהונה שאין לבעלים בהן טובת הנאה כלל דהוי של כהנים, ועל כן אין הבעלים יכולין להקדישן משום דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו.

  אלא דלפ&quot;ז צ&quot;ע טעמא דת&quot;ק דס&quot;ל דהקדש הבעלים בביכורים קיים, ולפי דברינו הרי אין להבעלים בביכורים שום זכות כלל. אכן נראה, דהנה בחלה פ&quot;ד ואלו ניתנין לכל כהן וכו' והביכורים וכו' ר' יהודה אוסר בביכורים, וכן הוא בביכורים סוף פ&quot;ג ר' יהודה אומר אין נותנין אותן אלא לחבר בטובה וחכמים אומרים נותנין אותן לאנשי משמר והן מחלקין ביניהן כקדשי המקדש, וטעמא דר' יהודה משום סרך טומאה, ונראה דעיקר הפלוגתא הויא בדאורייתא, דלחכמים דס&quot;ל דהביכורים ניתנין לאנשי משמר א&quot;כ הא איכא גזירת הכתוב דלכל בני אהרן תהיה דאין חולקין זה כנגד זה ומכל שכן דאין ניתנין לאחד, ואך דר&quot;י ס&quot;ל דביכורים לית בהו זכות משמר ויש בהן טובת הנאה לבעלים ליתנם לכל כהן שירצה, ועל כן מועיל בהו גזירת טומאה דנותנם לכהן חבר. ולפ&quot;ז נראה דת&quot;ק דר&quot;ש דסובר דהקדש חייל על ביכורים הוא ר&quot;י דס&quot;ל דביכורים יש בהן טובת הנאה לבעלים, ור&quot;ש הוא חכמים דהכא דביכורים ניתנין לאנשי משמר, ועל כן ס&quot;ל הכא דאין הבעלים יכולין להקדישן. ועכ&quot;פ זה לכו&quot;ע דכל שהוא ניתן למשמרות פקע זכות בעלים מיניה ואין יכולין להקדישו, וזהו שפסק כן הרמב&quot;ם, ובכור שאני הואיל ואית ביה דין נתינה וטובת הנאה לבעלים ועל כן יכולין להקדישו וכמו שנתבאר. ועיין בירושלמי פ&quot;ד דחלה דהבכורות והביכורים לאנשי משמר, שזה היפוך דברינו, אכן עיין ברמב&quot;ם בפ&quot;א מה' בכורות הט&quot;ו שכתב ז&quot;ל ויראה לי שהבכור נותן לכל כהן שירצה, וכן מדוקדק מדברי הרמב&quot;ם בפ&quot;א מהל' ביכורים ה&quot;י דבכור לית ביה דין משמר, ומיושבים היטב דברינו בדעת הרמב&quot;ם, וכמו שכתבנו.</text>
      <sha1>9ol97sd9qnfx5thseto13uvatajinwi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות אבות הטומאות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469466</id>
    <revision>
      <id>1413938</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:51:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ג הלכה א =  '''נבלת העוף הטהור מטמא מן התורה, מפי השמועה למדו שזה שנאמר וכל נפש אשר תאכל נבלה וכו' אינו מדבר אלא באוכל נבילת העוף הטהור בלבד וכו' וכיצד היא טומאתה אינה מטמאה לא במגע ולא במשא ולא כשהיא בתוך הפה אלא בתוך בית הבליעה שנאמר וכל נפש אשר תאכל אינ...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6042" xml:space="preserve">= פרק ג הלכה א =

'''נבלת העוף הטהור מטמא מן התורה, מפי השמועה למדו שזה שנאמר וכל נפש אשר תאכל נבלה וכו' אינו מדבר אלא באוכל נבילת העוף הטהור בלבד וכו' וכיצד היא טומאתה אינה מטמאה לא במגע ולא במשא ולא כשהיא בתוך הפה אלא בתוך בית הבליעה שנאמר וכל נפש אשר תאכל אינה מטמאה אלא כשהיא בבית הנפש וזה שנאמר תאכל לתת שיעור לטומאתה כשיעור אכילה שהוא כזית עכ&quot;ל.'''

  דין זה דבעינן כזית מבואר ב[[זבחים ע א|זבחים דף ע' ע&quot;א]] דאיתא שם ור&quot;מ האי נבילה מאי עביד ליה לשיעור אכילה בכזית ותיפוק לי מקרא קמא מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה חד לשיעור אכילה בכזית וחד לשיעור אכילה בכדי אכילת פרס, ולפי זה הרי קשה על הרמב&quot;ם שהשמיט להך דינא דמצטרף בכדי אכילת פרס וכמבואר בגמ', וצ&quot;ע.

  ונראה לומר בזה, דהנה מבואר הכא בדברי הרמב&quot;ם דטומאת נבילת עוף טהור היא במקום בית הבליעה, והרי בכל אכילות דעלמא בכל התורה הרי ליכא כלל מקום מסויים היכן שנעשית האכילה, כי אם דעיקר דינו הוי רק דין מעשה אכילה, במה שעושה את הדבר שיהא בלוע ונאכל, והכא הרי תלי לה הרמב&quot;ם בדין מקום בית הבליעה, וגם דהרי בכל אכילות דעלמא הרי לאחר הבליעה היא שנעשית האכילה, וכל זמן שהוא בבית הבליעה אין עליו עוד שום דין אכילה, וכמבואר ב[[כתובות ל ב|כתובות דף ל' ע&quot;ב]] גבי תרומה דכשהיא בבית הבליעה עוד אינו חייב עליה משום אכילה דזרות, ולאחר מקום בית הבליעה הלא כבר נחשב לאחר האכילה, וא&quot;כ הא ממילא נמצא דבאמת אין כאן כלל מקום שנעשה בו האכילה, כי אם דיש רק מעשה אכילה במה שעושה את הדבר בלוע ונאכל, וא&quot;כ הוא הדין בנבלת עוף טהור אם אך היתה טומאתה טומאת אכילה א&quot;כ הרי לא היה בזה ג&quot;כ מקום מסויים בטומאתה, כי אם דהוה חשיבא טומאת מעשה, ומדפסק הרמב&quot;ם דטומאת נבלת עוף טהור היא במקום בית הבליעה, בעל כרחך ש&quot;מ דדעת הרמב&quot;ם דטומאתה אינה טומאת אכילה, ורק טומאת מקום, דכן הוא הגזירת הכתוב בנבילת עוף טהור, שאם היתה במקום בית הבליעה שהוא מקום מעשה האכילה מטמאה, אבל לא דעצם מעשה האכילה הוא המטמאו. ובהכי מתבאר היטב לשון הרמב&quot;ם שכתב ז&quot;ל וזה שנאמר תאכל, ר&quot;ל דהויא פרכא על מה שפסק מתחלה דטומאתה אין בה דין טומאת אכילה, רק במקום אכילה, על זה הוא דפריך דהלא נאמר תאכל, ומתרץ זאת בדרשת הגמ' דהקרא דתאכל בא להורות דשיעורה בכזית. ולפי זה הא ניחא מה שהשמיט הרמב&quot;ם להך דינא דמטמאה בכדי אכילת פרס, משום דההילכתא דבכדי אכילת פרס לא נאמרה רק על עצם דין אכילה, משא&quot;כ הכא דטומאתה אינו תלויה בדין אכילה עצמה, כי אם במקום אכילה, דבזה שהיא במקום אכילה היא מטמאה, ע&quot;כ לית בה הך דינה דבכדי אכילת פרס, ודינה ככל טומאות דעלמא דבעינן שיעורא בבת אחת.

  אלא דהא גופא קשיא, דמאחר דבסוגיא דזבחים הרי מבואר דמצטרף בכדי אכילת פרס, ש&quot;מ דטומאה זו הויא טומאת אכילה, ולמה פסק הרמב&quot;ם דאינה רק טומאת מקום בית הבליעה ולא טומאת אכילה. אכן בזה י&quot;ל, דסמך על הא דרשינן בספרא מקרא דנפש דאינה מטמאה אלא כשהיא בבית הנפש, הרי דסיים מקומה ועיקר דין בית הבליעה לא ילפינן כלל מקרא דתאכל ורק מקרא דנפש, וש&quot;מ דאינה טומאת אכילה. וכן מהא דצריך קרא בספרא שם דאינה מטמאה דרך יציאתה, ג&quot;כ ש&quot;מ דטומאתה אינה טומאת אכילה, דעל דין אכילה פשיטא דיציאה אינה בכלל אכילה. אלא ודאי דהויא רק טומאת מקום של בית הבליעה ולא טומאת אכילה, וע&quot;כ שפיר צריך קרא דנפש לסיים מקומה זה, וכן שפיר צריך קרא על זה שהיא במקום בית הבליעה דרך יציאתה דאינה מטמאה. והרי בסוגיא דזבחים איתא להך דרשא דבכדי אכילת פרס לר&quot;מ, ומפרש הרמב&quot;ם דאידך תנאי פליגי וס&quot;ל דאינה טומאת אכילה, וכדמוכח כן מהספרא שהבאנו. ויסוד לזה מהא דאיתא ב[[נידה מב ב|נדה דף מ&quot;ב ע&quot;ב]] אותו מקום של נבלת עוף טהור אביי אמר בלוע הוי ורבא אמר בית הסתרים הוי, הרי להדיא דמקום בית הבליעה עצמו דהוי מקום בית הסתרים לרבא זהו מקום טומאתה של נבלת עוף טהור, וש&quot;מ דלא הויא טומאת אכילה, דבמקום בית הסתרים הרי ודאי דאכתי לא נעשית האכילה, ומדמטמאה מוכח כמו שכתבנו דאידך תנאי פליגי ארבי מאיר, ופסק הרמב&quot;ם כוותייהו וכהך סוגיא, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>6n4rmgnrfr0cw5sgn22t16f9ec2xpgq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413949</id>
      <parentid>1413938</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T19:34:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6033" xml:space="preserve">= פרק ג הלכה א =

'''נבלת העוף הטהור מטמא מן התורה, מפי השמועה למדו שזה שנאמר וכל נפש אשר תאכל נבלה וכו' אינו מדבר אלא באוכל נבילת העוף הטהור בלבד וכו' וכיצד היא טומאתה אינה מטמאה לא במגע ולא במשא ולא כשהיא בתוך הפה אלא בתוך בית הבליעה שנאמר וכל נפש אשר תאכל אינה מטמאה אלא כשהיא בבית הנפש וזה שנאמר תאכל לתת שיעור לטומאתה כשיעור אכילה שהוא כזית עכ&quot;ל.'''

דין זה דבעינן כזית מבואר ב[[זבחים ע א|זבחים דף ע' ע&quot;א]] דאיתא שם ור&quot;מ האי נבילה מאי עביד ליה לשיעור אכילה בכזית ותיפוק לי מקרא קמא מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה חד לשיעור אכילה בכזית וחד לשיעור אכילה בכדי אכילת פרס, ולפי זה הרי קשה על הרמב&quot;ם שהשמיט להך דינא דמצטרף בכדי אכילת פרס וכמבואר בגמ', וצ&quot;ע.

ונראה לומר בזה, דהנה מבואר הכא בדברי הרמב&quot;ם דטומאת נבילת עוף טהור היא במקום בית הבליעה, והרי בכל אכילות דעלמא בכל התורה הרי ליכא כלל מקום מסויים היכן שנעשית האכילה, כי אם דעיקר דינו הוי רק דין מעשה אכילה, במה שעושה את הדבר שיהא בלוע ונאכל, והכא הרי תלי לה הרמב&quot;ם בדין מקום בית הבליעה, וגם דהרי בכל אכילות דעלמא הרי לאחר הבליעה היא שנעשית האכילה, וכל זמן שהוא בבית הבליעה אין עליו עוד שום דין אכילה, וכמבואר ב[[כתובות ל ב|כתובות דף ל' ע&quot;ב]] גבי תרומה דכשהיא בבית הבליעה עוד אינו חייב עליה משום אכילה דזרות, ולאחר מקום בית הבליעה הלא כבר נחשב לאחר האכילה, וא&quot;כ הא ממילא נמצא דבאמת אין כאן כלל מקום שנעשה בו האכילה, כי אם דיש רק מעשה אכילה במה שעושה את הדבר בלוע ונאכל, וא&quot;כ הוא הדין בנבלת עוף טהור אם אך היתה טומאתה טומאת אכילה א&quot;כ הרי לא היה בזה ג&quot;כ מקום מסויים בטומאתה, כי אם דהוה חשיבא טומאת מעשה, ומדפסק הרמב&quot;ם דטומאת נבלת עוף טהור היא במקום בית הבליעה, בעל כרחך ש&quot;מ דדעת הרמב&quot;ם דטומאתה אינה טומאת אכילה, ורק טומאת מקום, דכן הוא הגזירת הכתוב בנבילת עוף טהור, שאם היתה במקום בית הבליעה שהוא מקום מעשה האכילה מטמאה, אבל לא דעצם מעשה האכילה הוא המטמאו. ובהכי מתבאר היטב לשון הרמב&quot;ם שכתב ז&quot;ל וזה שנאמר תאכל, ר&quot;ל דהויא פרכא על מה שפסק מתחלה דטומאתה אין בה דין טומאת אכילה, רק במקום אכילה, על זה הוא דפריך דהלא נאמר תאכל, ומתרץ זאת בדרשת הגמ' דהקרא דתאכל בא להורות דשיעורה בכזית. ולפי זה הא ניחא מה שהשמיט הרמב&quot;ם להך דינא דמטמאה בכדי אכילת פרס, משום דההילכתא דבכדי אכילת פרס לא נאמרה רק על עצם דין אכילה, משא&quot;כ הכא דטומאתה אינו תלויה בדין אכילה עצמה, כי אם במקום אכילה, דבזה שהיא במקום אכילה היא מטמאה, ע&quot;כ לית בה הך דינה דבכדי אכילת פרס, ודינה ככל טומאות דעלמא דבעינן שיעורא בבת אחת.

אלא דהא גופא קשיא, דמאחר דבסוגיא דזבחים הרי מבואר דמצטרף בכדי אכילת פרס, ש&quot;מ דטומאה זו הויא טומאת אכילה, ולמה פסק הרמב&quot;ם דאינה רק טומאת מקום בית הבליעה ולא טומאת אכילה. אכן בזה י&quot;ל, דסמך על הא דרשינן בספרא מקרא דנפש דאינה מטמאה אלא כשהיא בבית הנפש, הרי דסיים מקומה ועיקר דין בית הבליעה לא ילפינן כלל מקרא דתאכל ורק מקרא דנפש, וש&quot;מ דאינה טומאת אכילה. וכן מהא דצריך קרא בספרא שם דאינה מטמאה דרך יציאתה, ג&quot;כ ש&quot;מ דטומאתה אינה טומאת אכילה, דעל דין אכילה פשיטא דיציאה אינה בכלל אכילה. אלא ודאי דהויא רק טומאת מקום של בית הבליעה ולא טומאת אכילה, וע&quot;כ שפיר צריך קרא דנפש לסיים מקומה זה, וכן שפיר צריך קרא על זה שהיא במקום בית הבליעה דרך יציאתה דאינה מטמאה. והרי בסוגיא דזבחים איתא להך דרשא דבכדי אכילת פרס לר&quot;מ, ומפרש הרמב&quot;ם דאידך תנאי פליגי וס&quot;ל דאינה טומאת אכילה, וכדמוכח כן מהספרא שהבאנו. ויסוד לזה מהא דאיתא ב[[נידה מב ב|נדה דף מ&quot;ב ע&quot;ב]] אותו מקום של נבלת עוף טהור אביי אמר בלוע הוי ורבא אמר בית הסתרים הוי, הרי להדיא דמקום בית הבליעה עצמו דהוי מקום בית הסתרים לרבא זהו מקום טומאתה של נבלת עוף טהור, וש&quot;מ דלא הויא טומאת אכילה, דבמקום בית הסתרים הרי ודאי דאכתי לא נעשית האכילה, ומדמטמאה מוכח כמו שכתבנו דאידך תנאי פליגי ארבי מאיר, ופסק הרמב&quot;ם כוותייהו וכהך סוגיא, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>8yps153qiy0dxd4w1l1up8lrglhvp4a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות שבועות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469467</id>
    <revision>
      <id>1413940</id>
      <timestamp>2022-07-19T18:57:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ח הלכה יג =   '''וכן מי שהיתה עליו מלוה בשטר וכפר בה ונשבע פטור משבועת הפקדון שהרי בשטר נשתעבד הקרקע ונמצא זה ככופר בקרקע וכבר בארנו שהכופר בקרקע פטור משבועת הפקדון עכ&quot;ל.'''    והוא ב[[שבועות לז ב|שבועות דף ל&quot;ז ע&quot;ב]] ר' יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19197" xml:space="preserve">= פרק ח הלכה יג =

 '''וכן מי שהיתה עליו מלוה בשטר וכפר בה ונשבע פטור משבועת הפקדון שהרי בשטר נשתעבד הקרקע ונמצא זה ככופר בקרקע וכבר בארנו שהכופר בקרקע פטור משבועת הפקדון עכ&quot;ל.'''

  והוא ב[[שבועות לז ב|שבועות דף ל&quot;ז ע&quot;ב]] ר' יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור וכו' משום דהוה שטר שעבוד קרקעות ואין מביאין קרבן על כפירת שעבוד קרקעות ע&quot;כ, והנה כבר הקשו הראשונים שם דא&quot;כ גם במלוה על פה יחשב כפירת שעבוד קרקעות ויפטר דהא ר' יוחנן ס&quot;ל שעבודא דאורייתא ב[[בבא בתרא קעה ב|ב&quot;ב דף קע&quot;ה ע&quot;ב]], ועיין בתוס' שתירצו דאיירי במחל לו השעבוד או שאין לו קרקע, אכן הרמב&quot;ם הרי סתם הדבר ולא חילק בין מחל ללא מחל, וש&quot;מ דס&quot;ל דבכל גווני בממון שיש עליו עדים חייב, וצ&quot;ל דדעת הרמב&quot;ם היא דהואיל והפקיעו חכמים השעבוד ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות ע&quot;כ לא הויא תו שעבוד קרקעות, ומימרא דר' יוחנן מוכחת כן דנאמרה בסתמא דממון שיש עליו עדים חייב, ואכתי צע&quot;ק דהרי בסוגיין לא נאמר מלוה שיש עליה עדים כי אם ממון שיש עליו עדים דכייל כולהו גווני, ומצינו ממון שיש עליו עדים שגובה מנכסים משועבדין, כדאיתא ב[[בבא בתרא מא א|ב&quot;ב דף מ&quot;א ע&quot;א]] דהמוכר שדה בעדים גובה מנכסים משועבדים ושם הא הוי בודאי שעבוד קרקעות כיון דגובה ממשועבדים. וסתימת הסוגיא ולשון הרמב&quot;ם הרי משמע דלא מיפטר רק בכפירת שטר, וצ&quot;ע דמאי שנא.

  ואשר יראה לומר בדעת הרמב&quot;ם, דבאמת הרי בכל שעבודא תרתי איכללו ביה, שעבוד הנכסים מכל שיש לו בין קרקעות ובין מטלטלין, ושעבוד הגוף דהוא עצם החוב בחיוב גברא דרמי עליה לשלם חובו, וזהו עיקר חיובו ועיקר שעבודא, ושעבוד הנכסים ממילא הוא דקאתי, וכמבואר ב[[בבא בתרא קעד א|ב&quot;ב דף קע&quot;ד ע&quot;א]] דשעבוד הנכסים לית בהו רק דין ערב, וכמבואר כל זה בר&quot;ן פ' הכותב בשם ר&quot;ת. אשר על כן לענין דינא דשעבוד קרקעות, נהי דשעבוד הנכסים הוי בכלל תביעת קרקע ומשום דאיכלל בזה גם השעבוד קרקעות, אבל לענין עצם החוב ושעבוד הגוף שלו בזה לא שייך כלל דין שעבוד קרקעות, וגם דין גבית החוב מהנכסים הרי הוא מתחלק, דאם באנו לדון מחמת דין שעבודא דאורייתא, דהנכסים בעצמן משועבדים לגבית החוב גם בלא דין גביה של הלוה, וכדחזינן דגובה גם מן הלקוחות, בזה ודאי דין תביעת קרקע ביה, כיון דהוי זכות ושעבודא דרמיא על עצם הנכסים דאית בהו גם קרקעות, משא&quot;כ אם נדון בדין גביה שבנכסים הבא מחמת חיובא דלוה, שמחוייב לשלם מנכסיו, בזה לא איכפת לנו כלל אם הוא מקרקעי או מטלטלי, דמ&quot;מ הכל הוא מחמת עיקר חובו שהרשות בידו לשלם מכל מה שירצה, ואין בו דין קרקע כלל, וא&quot;כ לענין קרבן שבועה, נהי דכפירת שעבוד הנכסים הוי זאת כפירת קרקע, אבל הרי יש כאן גם כפירת עצם החוב וחיוב תשלומין שלו שזהו יסוד כפירתו דאין בה דין קרקע כלל, ועל זה שפיר מתחייב בקרבן שבועה, ורק בשטר הוא דחשוב כפירת שעבוד קרקעות, משום דשטר יש בו דין הקנאת שעבוד, ע&quot;כ זהו דמשוי ליה גם לעצם החוב שיהא בכלל שעבוד קרקעות, וגם דהשטר מועיל דאינו נגמר כפירת וגזלת החוב כי אם בצירוף כפירת וגזלת השעבוד נכסים שבשטר, ולהכי הוא דיש בו דין כפירת קרקעות להפטר מקרבן שבועה. ולפ&quot;ז נמצא, דגם מדין תורה דגובה מנכסים משועבדין גם בלא שטר, מ&quot;מ אין בו דין קרקע ומתחייב בקרבן שבועה מחמת כפירת עצם החוב, וממילא דגם במוכר שדה בעדים חייב בקרבן שבועה, ורק בשטר לבד הוא דאית ביה דין כפירת שעבוד קרקעות, ומיושב היטב סתימת לשון הסוגיא ולשון הרמב&quot;ם, וכמו שנתבאר.

  והנה ב[[בבא קמא קד א|ב&quot;ק דף ק&quot;ד ע&quot;א]] איתא עדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש על גזל אביו בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו, הוא ולא אביו אביו ולא הוא הוא ואביו מנין ת&quot;ל אשר גזל ואשר עשק והוא לא גזל ולא עשק וכו', ופריך שם בגמ' וניחייב בנו חומש אשבועה דידיה, אמרי בשאין גזלה קיימת, אי בשאין גזלה קיימת אפילו קרן נמי לא משלם, לא צריכא דאיכא אחריות נכסים, וכי איכא אחריות נכסים מאי הוי מלוה על פה היא ומלוה על פה אינו גובה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות, אמרי בשעמד בדין, אי בשעמד בדין אפילו חומש נמי משלם, אמר ר&quot;ה ברי' דר&quot;י לפי שאין משלמין חומש על כפירת שעבוד קרקעות, וקשה לפי המסקנא דהפטור הוא בגוונא דהוי שעבוד קרקעות א&quot;כ למה לי קרא דאשר גזל דאינו חייב על גזל אביו והא בלאו הכי מיפטר משום דהוי שעבוד קרקעות, וצ&quot;ל דהקרא דאשר גזל הוא אסמכתא בעלמא, ועיין בשיטה מקובצת שהביא מהסוגיא דלעיל דף ס&quot;ז דאיתא שם מה ת&quot;ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי, האי אשר גזל מיבעי למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש א&quot;כ וכו', הרי להדיא דהויא דרשא גמורה ולא אסמכתא, וצ&quot;ל דאצטריך קרא לנשבע אביו והודה הוא דבשעת הודאה לא איכפת לן אם הוא שעבוד קרקעות או מטלטלין. אכן ברמב&quot;ם פ&quot;ז מהל' גזלה ז&quot;ל: ״בד&quot;א כשהי' חייב לשלם מחמת עצמו אבל אם הי' חייב לשלם מחמת אביו אינו משלם חומש כיצד כגון שגזל אביו או גנב או שהיה חייב לאחרים והבן יודע וכפר הבן ונשבע ואח&quot;כ הודה משלם הקרן בלבד שנאמר אשר גזל על גזלו הוא מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו״ עכ&quot;ל, הרי דפסק הרמב&quot;ם דהויא דרשא גמורה ועיקר הדין הוא דהבן אינו מחוייב חומש בשבועתו על חוב וגזל אביו, ולפ&quot;ז הדר קשה דתיפוק לן דפטור משום דהוי שעבוד קרקעות.

  אכן לפי מה שנתבאר הרי ניחא, דבשבועת הבן וכפירתו הלא תרתי איכללו בה, גזל הבן עצמו כיון דהנכסים הם תחת ידיו, וגזלת האב, ודיניהם חלוק, דלענין גזל הבן עצמו הרי ליכא רק כפירת שעבוד הנכסים בלבד, דשעבוד הגוף הרי ליכא על הבן, ואין עליו שום חיוב כלל לסלק חוב אביו, ורק הנכסים המשועבדין מחמת חוב אביו הם תחת ידיו בירושתו, דזה לא הוי רק כפירת שעבוד נכסים, וכיון דבנכסים שירש איכא גם קרקעות א&quot;כ ממילא דדין כפירת שעבוד קרקעות בהו דפטור מקרבן וחומש, משא&quot;כ אם נבא לדון על כפירתו בשעבוד אביו, בזה שפיר איכא שעבוד הגוף ודין חובת תשלומין, דאע&quot;ג דמיית לא פקע שעבודא מיניה, ויורש כרעא דאבוה הוא דחייל טענתו וכפירתו גם על שעבוד הגוף של אביו, וגם דיכול לסלקו בכל מה שירצה, ושפיר הוי זאת כפירת חוב של ממון ולא כפירת קרקע, דצריך להיות חייב עליה קרבן וחומש, ועל זה הוא דבא הגזירת הכתוב דאשר גזל דעל גזל שלו מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו, דמשום הכי הוא דמיפטר לגמרי מקרבן וחומש, ומיושבת היטב הסוגיא דב&quot;ק, דלענין גזל הבן עצמו דאיירי בסוגיא שם שפיר קאמר הגמ' דהוי שעבוד קרקעות כיון דאין שם רק כפירת שעבוד הנכסים, משא&quot;כ לענין כפירת שעבוד אביו דאיכא גם שעבוד הגוף ודין מטלטלין בו, א&quot;כ שפיר היה מתחייב אי לאו משום דינא דעל גזל שלו מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו, ואה&quot;נ דהך דרשא דאשר גזל הויא דרשא גמורה מדין תורה וכדעת הרמב&quot;ם שהבאנו, וכמו שנתבאר. ועכ&quot;פ נמצינו למדין מתוך הסוגיא, דאפילו במקום דאית ליה קרקע וחייל עליה שעבודא מדין תורה מ&quot;מ כפירת עצם החוב ושעבוד הגוף שלו חשוב כפירת מטלטלין לענין דין קרבן שבועה, וא&quot;כ הא ניחא הסוגיא דשבועות דהכופר בממון שיש עליו עדים חייב דאיירי בכל גווני ומשום כפירת שעבוד הגוף שבו, וכמו שכתבנו בדעת הרמב&quot;ם, וכמו שנתבאר.

  והנה אמנם דלכאורה הסוגיא דגזל אביו אכתי צע&quot;ק, די&quot;ל דעל כפירת שעבוד הגוף של האב שמת לא שייך למיחייביה קרבן שבועה, ואף על גב דשעבודא לא פקע מהאב, אבל מכל מקום דין כפירת ממון לית ביה כיון דליתא להאב, ואם כן הא שוב צ&quot;ע, קרא דאשר גזל דממעטינן מיניה גזל אביו למה לי, דאי משום שעבוד הנכסים הא הדר דינא להיות חשוב שעבוד קרקעות דבלאו הכי פטור מקרבן שבועה. אכן נראה, דהרי באמת צריך עיון גם בכל שעבוד נכסים אמאי חשוב שעבוד קרקעות כיון דגם המטלטלין משועבדים מדין תורה למיגבא מינייהו וא&quot;כ הא איכא גם כפירת מטלטלין, וצ&quot;ל דלענין שעבוד הנכסים המטלטלין והמקרקעי יחד חדא נינהו ולא מישלים דין כפירתו כי אם בכפירת כל הנכסים, ולהכי הוא דחשוב שעבוד קרקעות כיון דגם כפירת השעבוד קרקע מצטרף להשלים כפירת שעבוד הנכסים, וא&quot;כ כל זה הוא לענין דין כפירת שעבוד הנכסים, משא&quot;כ לענין כפירת שעבוד הגוף בזה לא מצטרפי המטלטלין והקרקעות כלל יחדיו ובחדא סגי לזה שיחשב כפירת שעבוד הגוף לממון, וממילא דכפירת שעבוד הגוף חשוב לעולם כפירת מטלטלין ע&quot;י צירוף כפירת השעבוד נכסים של המטלטלין המצטרף לו וגורמו להחשב כפירת ממון. ולפ&quot;ז לענין דין קרבן שבועה שפיר מיחשב כפירת שעבוד הגוף של האב שמת לכפירת ממון, כיון דמועיל לענין שעבוד וגבית המטלטלין, ושפיר היה מתחייב בקרבן וחומש, אם לא משום הגזירת הכתוב דאשר גזל דעל גזל אביו אינו מוסיף חומש, דמשום הכי הוא דמיפטר, ומיושב היטב וכמו שנתבאר.

  והנה בפט&quot;ז מה' אישות הכ&quot;ה פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל: ״היא אומרת בתולה נשאתי ועיקר כתובתי מאתים והבעל או יורשיו אומרים בעולה נשאה ואין לה אלא מאה וכו' ואם היה הבעל קיים יש לה להשביעו שבועת התורה שהרי הודה במקצת הטענה״ עכ&quot;ל, ובהשגות שם ז&quot;ל: ״שבועת התורה אין כאן שהרי כפירת שעבוד קרקעות היא״ עכ&quot;ל, וברמב&quot;ם פ&quot;י מה' שבועות הל' י&quot;א ז&quot;ל: ״האשה שהשביעה עד אחד שיעיד לה במיתת בעלה וכפר חייב בשבועת העדות שאילו העיד היתה נשאת ונוטלת כתובתה, בד&quot;א כשהיה לה לגבות כתובתה מן המטלטלין, אבל אם אין לה לגבות כתובתה אלא מן הקרקע הרי זה פטור משבועת העדות וכו' שהמשביע עדי קרקע פטורין״ עכ&quot;ל, הרי להדיא דגם הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאם אין לה לגבות כתובתה אלא מן הקרקע חשיבא כקרקע ופטור משבועת העדות, וא&quot;כ צ&quot;ע מאי שנא הכא לענין חיוב שבועה דפסק בסתמא דנשבע שבועת התורה, ולא חילק בין אם היה לה לגבות גם ממטלטלין אם לא, ומאי שנא דין שבועת העדות מחיוב שבועה. וי&quot;ל פשוט, לפי מה שפסק הרמב&quot;ם בפט&quot;ז מה' אישות הל&quot;ה ז&quot;ל: ״וכן התקינו שלא תגבה האלמנה כתובתה אלא מן הקרקע״ עכ&quot;ל, הרי דרק אלמנה אינה גובה כתובתה מן המטלטלין אבל גרושה גובה גם מן המטלטלין, ועל כן שפיר פסק הכא בסתמא דנשבע שבועת התורה, כיון דאיירי הכא בשהבעל קיים, א&quot;כ הא מדינא לעולם גובה כתובתה גם מן המטלטלין, משא&quot;כ התם לענין שבועת העדות דאיירי בעדות מיתת הבעל דהיינו באלמנה, וא&quot;כ הא מדינא אינה גובה כתובתה אלא מן הקרקע, ע&quot;כ זהו שמפרש הרמב&quot;ם להדיא תנאה שיהא לה לגבות גם מן המטלטלין, וכגון ששעבד לה אגב קרקע מטלטלין לכתובתה, או כגון שתפסה מטלטלין וכמבואר בסוגיא דשבועות דף ל&quot;ב עיי&quot;ש.

  אכן אכתי צ&quot;ע, לפי מה שמביא המגיד משנה שם בשם הרשב&quot;א, שגורס בדברי הרמב&quot;ם וכן התקינו שלא תגבה האשה כתובתה וכו', והוא כולל אף הגרושה שאינה גובה כתובתה אלא מן הקרקע, וא&quot;כ הא צ&quot;ע מאי שנא הכא דפסק בסתמא דנשבע שבועת התורה ומאי שנא משבועת העדות. אכן לפי מה שנתבאר נראה דהיינו טעמא דנשבע שבועת התורה, משום דכיון דאיירי שהבעל קיים וא&quot;כ הא איתא גם לעיקר החיוב ושעבוד הגוף, וע&quot;כ אע&quot;ג דאיכא תקנת חכמים שלא תגבה כתובתה אלא מן הקרקע והיה צריך להיות משום זה דינה ככפירת קרקע, אבל כל זה היה שייך אם היינו באין לדון משום שעבוד הנכסים, דהוא מדין תביעת הנכסים עצמן המשועבדים, בזה הוא דהיה הדין דכיון דמשועבד לה רק קרקע א&quot;כ הא עיקר תביעתה היא על הקרקע, משא&quot;כ היכא דאנו באין לדון מדין תביעת עיקר החוב ממון ושעבוד הגוף שלו, א&quot;כ לזה לא שייך כלל מה דאינה נגבית אלא מן הקרקע, דמ&quot;מ עצם החיוב של גברא לא שייך לדין קרקע, כי אם דהוא דין חיוב ממון, וכיון דיכול לשלם לה גם ממטלטלין אם ירצה ע&quot;כ לא שייך זאת לדין כפירת שעבוד קרקעות, ושפיר ס&quot;ל להרמב&quot;ם דחייב שבועת התורה על תביעה זו, וגם דעיין בהפלאה בה' כתובות סי' צ&quot;ו שכתב דשעבוד הגוף של גברא שמחוייב לפרוע חוב הכתובה באמת איתא גם במטלטלין, שמחוייב הוא עכ&quot;פ לפרוע החוב מכל מה שיהיה, וא&quot;כ הא איכא כפירת שעבוד הגוף של כתובה דחשוב כפירת מטלטלין ולא כפירת שעבוד קרקעות, ושפיר מתחייב שבועת התורה על כפירה זו לדעת הרמב&quot;ם, משא&quot;כ בדין שבועת העדות, דאיירי באלמנה לענין לגבות כתובתה מן היורשים, דעיקר חיובא ושעבוד הגוף הרי ליתא כלל אצל היורשים, ורק דין גביה בלבד שחל על הנכסים מדין שעבוד נכסים, ע&quot;כ שפיר מצרכינן שיהא לה לגבות כתובתה גם מן המטלטלין, דשעבוד הנכסים הרי כיון דאין לה לגבות אלא מן הקרקע בלבד ודאי דהוי שעבוד קרקעות דלית ביה חיובא דשבועת העדות.

  והנה ב[[שבועות לב א|שבועות דף ל&quot;ב ע&quot;א]] שם אמר אביי וכו' הכל מודים בעד סוטה שחייב בעד טומאה דרחמנא הימניה, ולקמן שם בסוגיא אמר ר' פפא הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב וכו' ש&quot;מ משביע עדי קרקע חייב, דילמא דתפישא מטלטלי, ועיין בתוס' שם שכתבו דהך ש&quot;מ משביע עדי קרקע חייב קאי נמי אהכל מודים בעד סוטה, אכן עיין ברמב&quot;ם שפסק להך דינא דעד סוטה בהל&quot;ח ולא כתב שם שום חילוקא בין אם היה לה לגבות גם ממטלטלין אם לא, והך דינא דעד מיתה כתב בהי&quot;א ושם הוא שכתב הך בד&quot;א וכו', וצ&quot;ע טעמא בזה דהרי גם בעד טומאה שייך הך בד&quot;א, אלא ודאי כמו שכתבנו דבבעל עצמו לא חשיבא שעבוד קרקעות, מחמת עצם חוב הכתובה ושעבוד הגוף שלו, ולהכי הוא שפסק בסתמא להך דעד סוטה דחייב בשבועת העדות כיון דבכל גווני חייב מאחר דהבעל קיים, וכמו שכתבנו.</text>
      <sha1>s0mme8vw62kog6iaq1d2ll962urqdpx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413948</id>
      <parentid>1413940</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T19:33:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19218" xml:space="preserve">= [[רמב&quot;ם הלכות שבועות ח יג|פרק ח הלכה יג]] =

'''וכן מי שהיתה עליו מלוה בשטר וכפר בה ונשבע פטור משבועת הפקדון שהרי בשטר נשתעבד הקרקע ונמצא זה ככופר בקרקע וכבר בארנו שהכופר בקרקע פטור משבועת הפקדון עכ&quot;ל.'''

והוא ב[[שבועות לז ב|שבועות דף ל&quot;ז ע&quot;ב]] ר' יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור וכו' משום דהוה שטר שעבוד קרקעות ואין מביאין קרבן על כפירת שעבוד קרקעות ע&quot;כ, והנה כבר הקשו הראשונים שם דא&quot;כ גם במלוה על פה יחשב כפירת שעבוד קרקעות ויפטר דהא ר' יוחנן ס&quot;ל שעבודא דאורייתא ב[[בבא בתרא קעה ב|ב&quot;ב דף קע&quot;ה ע&quot;ב]], ועיין בתוס' שתירצו דאיירי במחל לו השעבוד או שאין לו קרקע, אכן הרמב&quot;ם הרי סתם הדבר ולא חילק בין מחל ללא מחל, וש&quot;מ דס&quot;ל דבכל גווני בממון שיש עליו עדים חייב, וצ&quot;ל דדעת הרמב&quot;ם היא דהואיל והפקיעו חכמים השעבוד ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות ע&quot;כ לא הויא תו שעבוד קרקעות, ומימרא דר' יוחנן מוכחת כן דנאמרה בסתמא דממון שיש עליו עדים חייב, ואכתי צע&quot;ק דהרי בסוגיין לא נאמר מלוה שיש עליה עדים כי אם ממון שיש עליו עדים דכייל כולהו גווני, ומצינו ממון שיש עליו עדים שגובה מנכסים משועבדין, כדאיתא ב[[בבא בתרא מא א|ב&quot;ב דף מ&quot;א ע&quot;א]] דהמוכר שדה בעדים גובה מנכסים משועבדים ושם הא הוי בודאי שעבוד קרקעות כיון דגובה ממשועבדים. וסתימת הסוגיא ולשון הרמב&quot;ם הרי משמע דלא מיפטר רק בכפירת שטר, וצ&quot;ע דמאי שנא.

ואשר יראה לומר בדעת הרמב&quot;ם, דבאמת הרי בכל שעבודא תרתי איכללו ביה, שעבוד הנכסים מכל שיש לו בין קרקעות ובין מטלטלין, ושעבוד הגוף דהוא עצם החוב בחיוב גברא דרמי עליה לשלם חובו, וזהו עיקר חיובו ועיקר שעבודא, ושעבוד הנכסים ממילא הוא דקאתי, וכמבואר ב[[בבא בתרא קעד א|ב&quot;ב דף קע&quot;ד ע&quot;א]] דשעבוד הנכסים לית בהו רק דין ערב, וכמבואר כל זה בר&quot;ן פ' הכותב בשם ר&quot;ת. אשר על כן לענין דינא דשעבוד קרקעות, נהי דשעבוד הנכסים הוי בכלל תביעת קרקע ומשום דאיכלל בזה גם השעבוד קרקעות, אבל לענין עצם החוב ושעבוד הגוף שלו בזה לא שייך כלל דין שעבוד קרקעות, וגם דין גבית החוב מהנכסים הרי הוא מתחלק, דאם באנו לדון מחמת דין שעבודא דאורייתא, דהנכסים בעצמן משועבדים לגבית החוב גם בלא דין גביה של הלוה, וכדחזינן דגובה גם מן הלקוחות, בזה ודאי דין תביעת קרקע ביה, כיון דהוי זכות ושעבודא דרמיא על עצם הנכסים דאית בהו גם קרקעות, משא&quot;כ אם נדון בדין גביה שבנכסים הבא מחמת חיובא דלוה, שמחוייב לשלם מנכסיו, בזה לא איכפת לנו כלל אם הוא מקרקעי או מטלטלי, דמ&quot;מ הכל הוא מחמת עיקר חובו שהרשות בידו לשלם מכל מה שירצה, ואין בו דין קרקע כלל, וא&quot;כ לענין קרבן שבועה, נהי דכפירת שעבוד הנכסים הוי זאת כפירת קרקע, אבל הרי יש כאן גם כפירת עצם החוב וחיוב תשלומין שלו שזהו יסוד כפירתו דאין בה דין קרקע כלל, ועל זה שפיר מתחייב בקרבן שבועה, ורק בשטר הוא דחשוב כפירת שעבוד קרקעות, משום דשטר יש בו דין הקנאת שעבוד, ע&quot;כ זהו דמשוי ליה גם לעצם החוב שיהא בכלל שעבוד קרקעות, וגם דהשטר מועיל דאינו נגמר כפירת וגזלת החוב כי אם בצירוף כפירת וגזלת השעבוד נכסים שבשטר, ולהכי הוא דיש בו דין כפירת קרקעות להפטר מקרבן שבועה. ולפ&quot;ז נמצא, דגם מדין תורה דגובה מנכסים משועבדין גם בלא שטר, מ&quot;מ אין בו דין קרקע ומתחייב בקרבן שבועה מחמת כפירת עצם החוב, וממילא דגם במוכר שדה בעדים חייב בקרבן שבועה, ורק בשטר לבד הוא דאית ביה דין כפירת שעבוד קרקעות, ומיושב היטב סתימת לשון הסוגיא ולשון הרמב&quot;ם, וכמו שנתבאר.

והנה ב[[בבא קמא קד א|ב&quot;ק דף ק&quot;ד ע&quot;א]] איתא עדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש על גזל אביו בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו, הוא ולא אביו אביו ולא הוא הוא ואביו מנין ת&quot;ל אשר גזל ואשר עשק והוא לא גזל ולא עשק וכו', ופריך שם בגמ' וניחייב בנו חומש אשבועה דידיה, אמרי בשאין גזלה קיימת, אי בשאין גזלה קיימת אפילו קרן נמי לא משלם, לא צריכא דאיכא אחריות נכסים, וכי איכא אחריות נכסים מאי הוי מלוה על פה היא ומלוה על פה אינו גובה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות, אמרי בשעמד בדין, אי בשעמד בדין אפילו חומש נמי משלם, אמר ר&quot;ה ברי' דר&quot;י לפי שאין משלמין חומש על כפירת שעבוד קרקעות, וקשה לפי המסקנא דהפטור הוא בגוונא דהוי שעבוד קרקעות א&quot;כ למה לי קרא דאשר גזל דאינו חייב על גזל אביו והא בלאו הכי מיפטר משום דהוי שעבוד קרקעות, וצ&quot;ל דהקרא דאשר גזל הוא אסמכתא בעלמא, ועיין בשיטה מקובצת שהביא מהסוגיא דלעיל דף ס&quot;ז דאיתא שם מה ת&quot;ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי, האי אשר גזל מיבעי למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש א&quot;כ וכו', הרי להדיא דהויא דרשא גמורה ולא אסמכתא, וצ&quot;ל דאצטריך קרא לנשבע אביו והודה הוא דבשעת הודאה לא איכפת לן אם הוא שעבוד קרקעות או מטלטלין. אכן ברמב&quot;ם פ&quot;ז מהל' גזלה ז&quot;ל: ״בד&quot;א כשהי' חייב לשלם מחמת עצמו אבל אם הי' חייב לשלם מחמת אביו אינו משלם חומש כיצד כגון שגזל אביו או גנב או שהיה חייב לאחרים והבן יודע וכפר הבן ונשבע ואח&quot;כ הודה משלם הקרן בלבד שנאמר אשר גזל על גזלו הוא מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו״ עכ&quot;ל, הרי דפסק הרמב&quot;ם דהויא דרשא גמורה ועיקר הדין הוא דהבן אינו מחוייב חומש בשבועתו על חוב וגזל אביו, ולפ&quot;ז הדר קשה דתיפוק לן דפטור משום דהוי שעבוד קרקעות.

אכן לפי מה שנתבאר הרי ניחא, דבשבועת הבן וכפירתו הלא תרתי איכללו בה, גזל הבן עצמו כיון דהנכסים הם תחת ידיו, וגזלת האב, ודיניהם חלוק, דלענין גזל הבן עצמו הרי ליכא רק כפירת שעבוד הנכסים בלבד, דשעבוד הגוף הרי ליכא על הבן, ואין עליו שום חיוב כלל לסלק חוב אביו, ורק הנכסים המשועבדין מחמת חוב אביו הם תחת ידיו בירושתו, דזה לא הוי רק כפירת שעבוד נכסים, וכיון דבנכסים שירש איכא גם קרקעות א&quot;כ ממילא דדין כפירת שעבוד קרקעות בהו דפטור מקרבן וחומש, משא&quot;כ אם נבא לדון על כפירתו בשעבוד אביו, בזה שפיר איכא שעבוד הגוף ודין חובת תשלומין, דאע&quot;ג דמיית לא פקע שעבודא מיניה, ויורש כרעא דאבוה הוא דחייל טענתו וכפירתו גם על שעבוד הגוף של אביו, וגם דיכול לסלקו בכל מה שירצה, ושפיר הוי זאת כפירת חוב של ממון ולא כפירת קרקע, דצריך להיות חייב עליה קרבן וחומש, ועל זה הוא דבא הגזירת הכתוב דאשר גזל דעל גזל שלו מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו, דמשום הכי הוא דמיפטר לגמרי מקרבן וחומש, ומיושבת היטב הסוגיא דב&quot;ק, דלענין גזל הבן עצמו דאיירי בסוגיא שם שפיר קאמר הגמ' דהוי שעבוד קרקעות כיון דאין שם רק כפירת שעבוד הנכסים, משא&quot;כ לענין כפירת שעבוד אביו דאיכא גם שעבוד הגוף ודין מטלטלין בו, א&quot;כ שפיר היה מתחייב אי לאו משום דינא דעל גזל שלו מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו, ואה&quot;נ דהך דרשא דאשר גזל הויא דרשא גמורה מדין תורה וכדעת הרמב&quot;ם שהבאנו, וכמו שנתבאר. ועכ&quot;פ נמצינו למדין מתוך הסוגיא, דאפילו במקום דאית ליה קרקע וחייל עליה שעבודא מדין תורה מ&quot;מ כפירת עצם החוב ושעבוד הגוף שלו חשוב כפירת מטלטלין לענין דין קרבן שבועה, וא&quot;כ הא ניחא הסוגיא דשבועות דהכופר בממון שיש עליו עדים חייב דאיירי בכל גווני ומשום כפירת שעבוד הגוף שבו, וכמו שכתבנו בדעת הרמב&quot;ם, וכמו שנתבאר.

והנה אמנם דלכאורה הסוגיא דגזל אביו אכתי צע&quot;ק, די&quot;ל דעל כפירת שעבוד הגוף של האב שמת לא שייך למיחייביה קרבן שבועה, ואף על גב דשעבודא לא פקע מהאב, אבל מכל מקום דין כפירת ממון לית ביה כיון דליתא להאב, ואם כן הא שוב צ&quot;ע, קרא דאשר גזל דממעטינן מיניה גזל אביו למה לי, דאי משום שעבוד הנכסים הא הדר דינא להיות חשוב שעבוד קרקעות דבלאו הכי פטור מקרבן שבועה. אכן נראה, דהרי באמת צריך עיון גם בכל שעבוד נכסים אמאי חשוב שעבוד קרקעות כיון דגם המטלטלין משועבדים מדין תורה למיגבא מינייהו וא&quot;כ הא איכא גם כפירת מטלטלין, וצ&quot;ל דלענין שעבוד הנכסים המטלטלין והמקרקעי יחד חדא נינהו ולא מישלים דין כפירתו כי אם בכפירת כל הנכסים, ולהכי הוא דחשוב שעבוד קרקעות כיון דגם כפירת השעבוד קרקע מצטרף להשלים כפירת שעבוד הנכסים, וא&quot;כ כל זה הוא לענין דין כפירת שעבוד הנכסים, משא&quot;כ לענין כפירת שעבוד הגוף בזה לא מצטרפי המטלטלין והקרקעות כלל יחדיו ובחדא סגי לזה שיחשב כפירת שעבוד הגוף לממון, וממילא דכפירת שעבוד הגוף חשוב לעולם כפירת מטלטלין ע&quot;י צירוף כפירת השעבוד נכסים של המטלטלין המצטרף לו וגורמו להחשב כפירת ממון. ולפ&quot;ז לענין דין קרבן שבועה שפיר מיחשב כפירת שעבוד הגוף של האב שמת לכפירת ממון, כיון דמועיל לענין שעבוד וגבית המטלטלין, ושפיר היה מתחייב בקרבן וחומש, אם לא משום הגזירת הכתוב דאשר גזל דעל גזל אביו אינו מוסיף חומש, דמשום הכי הוא דמיפטר, ומיושב היטב וכמו שנתבאר.

והנה בפט&quot;ז מה' אישות הכ&quot;ה פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל: ״היא אומרת בתולה נשאתי ועיקר כתובתי מאתים והבעל או יורשיו אומרים בעולה נשאה ואין לה אלא מאה וכו' ואם היה הבעל קיים יש לה להשביעו שבועת התורה שהרי הודה במקצת הטענה״ עכ&quot;ל, ובהשגות שם ז&quot;ל: ״שבועת התורה אין כאן שהרי כפירת שעבוד קרקעות היא״ עכ&quot;ל, וברמב&quot;ם פ&quot;י מה' שבועות הל' י&quot;א ז&quot;ל: ״האשה שהשביעה עד אחד שיעיד לה במיתת בעלה וכפר חייב בשבועת העדות שאילו העיד היתה נשאת ונוטלת כתובתה, בד&quot;א כשהיה לה לגבות כתובתה מן המטלטלין, אבל אם אין לה לגבות כתובתה אלא מן הקרקע הרי זה פטור משבועת העדות וכו' שהמשביע עדי קרקע פטורין״ עכ&quot;ל, הרי להדיא דגם הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאם אין לה לגבות כתובתה אלא מן הקרקע חשיבא כקרקע ופטור משבועת העדות, וא&quot;כ צ&quot;ע מאי שנא הכא לענין חיוב שבועה דפסק בסתמא דנשבע שבועת התורה, ולא חילק בין אם היה לה לגבות גם ממטלטלין אם לא, ומאי שנא דין שבועת העדות מחיוב שבועה. וי&quot;ל פשוט, לפי מה שפסק הרמב&quot;ם בפט&quot;ז מה' אישות הל&quot;ה ז&quot;ל: ״וכן התקינו שלא תגבה האלמנה כתובתה אלא מן הקרקע״ עכ&quot;ל, הרי דרק אלמנה אינה גובה כתובתה מן המטלטלין אבל גרושה גובה גם מן המטלטלין, ועל כן שפיר פסק הכא בסתמא דנשבע שבועת התורה, כיון דאיירי הכא בשהבעל קיים, א&quot;כ הא מדינא לעולם גובה כתובתה גם מן המטלטלין, משא&quot;כ התם לענין שבועת העדות דאיירי בעדות מיתת הבעל דהיינו באלמנה, וא&quot;כ הא מדינא אינה גובה כתובתה אלא מן הקרקע, ע&quot;כ זהו שמפרש הרמב&quot;ם להדיא תנאה שיהא לה לגבות גם מן המטלטלין, וכגון ששעבד לה אגב קרקע מטלטלין לכתובתה, או כגון שתפסה מטלטלין וכמבואר בסוגיא דשבועות דף ל&quot;ב עיי&quot;ש.

אכן אכתי צ&quot;ע, לפי מה שמביא המגיד משנה שם בשם הרשב&quot;א, שגורס בדברי הרמב&quot;ם וכן התקינו שלא תגבה האשה כתובתה וכו', והוא כולל אף הגרושה שאינה גובה כתובתה אלא מן הקרקע, וא&quot;כ הא צ&quot;ע מאי שנא הכא דפסק בסתמא דנשבע שבועת התורה ומאי שנא משבועת העדות. אכן לפי מה שנתבאר נראה דהיינו טעמא דנשבע שבועת התורה, משום דכיון דאיירי שהבעל קיים וא&quot;כ הא איתא גם לעיקר החיוב ושעבוד הגוף, וע&quot;כ אע&quot;ג דאיכא תקנת חכמים שלא תגבה כתובתה אלא מן הקרקע והיה צריך להיות משום זה דינה ככפירת קרקע, אבל כל זה היה שייך אם היינו באין לדון משום שעבוד הנכסים, דהוא מדין תביעת הנכסים עצמן המשועבדים, בזה הוא דהיה הדין דכיון דמשועבד לה רק קרקע א&quot;כ הא עיקר תביעתה היא על הקרקע, משא&quot;כ היכא דאנו באין לדון מדין תביעת עיקר החוב ממון ושעבוד הגוף שלו, א&quot;כ לזה לא שייך כלל מה דאינה נגבית אלא מן הקרקע, דמ&quot;מ עצם החיוב של גברא לא שייך לדין קרקע, כי אם דהוא דין חיוב ממון, וכיון דיכול לשלם לה גם ממטלטלין אם ירצה ע&quot;כ לא שייך זאת לדין כפירת שעבוד קרקעות, ושפיר ס&quot;ל להרמב&quot;ם דחייב שבועת התורה על תביעה זו, וגם דעיין בהפלאה בה' כתובות סי' צ&quot;ו שכתב דשעבוד הגוף של גברא שמחוייב לפרוע חוב הכתובה באמת איתא גם במטלטלין, שמחוייב הוא עכ&quot;פ לפרוע החוב מכל מה שיהיה, וא&quot;כ הא איכא כפירת שעבוד הגוף של כתובה דחשוב כפירת מטלטלין ולא כפירת שעבוד קרקעות, ושפיר מתחייב שבועת התורה על כפירה זו לדעת הרמב&quot;ם, משא&quot;כ בדין שבועת העדות, דאיירי באלמנה לענין לגבות כתובתה מן היורשים, דעיקר חיובא ושעבוד הגוף הרי ליתא כלל אצל היורשים, ורק דין גביה בלבד שחל על הנכסים מדין שעבוד נכסים, ע&quot;כ שפיר מצרכינן שיהא לה לגבות כתובתה גם מן המטלטלין, דשעבוד הנכסים הרי כיון דאין לה לגבות אלא מן הקרקע בלבד ודאי דהוי שעבוד קרקעות דלית ביה חיובא דשבועת העדות.

והנה ב[[שבועות לב א|שבועות דף ל&quot;ב ע&quot;א]] שם אמר אביי וכו' הכל מודים בעד סוטה שחייב בעד טומאה דרחמנא הימניה, ולקמן שם בסוגיא אמר ר' פפא הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב וכו' ש&quot;מ משביע עדי קרקע חייב, דילמא דתפישא מטלטלי, ועיין בתוס' שם שכתבו דהך ש&quot;מ משביע עדי קרקע חייב קאי נמי אהכל מודים בעד סוטה, אכן עיין ברמב&quot;ם שפסק להך דינא דעד סוטה בהל&quot;ח ולא כתב שם שום חילוקא בין אם היה לה לגבות גם ממטלטלין אם לא, והך דינא דעד מיתה כתב בהי&quot;א ושם הוא שכתב הך בד&quot;א וכו', וצ&quot;ע טעמא בזה דהרי גם בעד טומאה שייך הך בד&quot;א, אלא ודאי כמו שכתבנו דבבעל עצמו לא חשיבא שעבוד קרקעות, מחמת עצם חוב הכתובה ושעבוד הגוף שלו, ולהכי הוא שפסק בסתמא להך דעד סוטה דחייב בשבועת העדות כיון דבכל גווני חייב מאחר דהבעל קיים, וכמו שכתבנו.</text>
      <sha1>r11hbqkllrzkta8e66whydqidofwzot</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות שחיטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469468</id>
    <revision>
      <id>1413942</id>
      <timestamp>2022-07-19T19:01:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק יב הלכה ט =  '''היתה בת הצביה הזאת נקבה וילדה בן ושחט את הנקבה בת הצביה ואת בנה לוקה עכ&quot;ל.'''    בדברי הרמב&quot;ם האלו מבואר דאע&quot;ג דכל חיובו הוא משום שה ואפילו מקצת שה, וכמבואר ב[[חולין עט ב|חולין דף ע&quot;ט ע&quot;ב]], מ&quot;מ לוקין עליו, דמאחר דנכלל בכלל הלאו דושור או שה אותו וא...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7966" xml:space="preserve">= פרק יב הלכה ט =

'''היתה בת הצביה הזאת נקבה וילדה בן ושחט את הנקבה בת הצביה ואת בנה לוקה עכ&quot;ל.'''

  בדברי הרמב&quot;ם האלו מבואר דאע&quot;ג דכל חיובו הוא משום שה ואפילו מקצת שה, וכמבואר ב[[חולין עט ב|חולין דף ע&quot;ט ע&quot;ב]], מ&quot;מ לוקין עליו, דמאחר דנכלל בכלל הלאו דושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ע&quot;כ לוקין עליו, וקשה מהא דפסק הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות מאכלות אסורות א יג|פ&quot;א מהל' מאכלות אסורות הי&quot;ג]] ז&quot;ל: ״כלאים הבא מבהמה טהורה עם חיה טהורה וכו' חלבו אסור ואין לוקין עליו״ עכ&quot;ל, והרי התם ג&quot;כ איכא הך דינא דשור ואפילו מקצת שור, וכמבואר בחולין דף ע&quot;ט שם דכמו דאמרינן שה ואפילו מקצת שה הכי נמי אמרינן צבי ואפילו מקצת צבי, וא&quot;כ הוא הדין שור ואפילו מקצת שור, ואמאי פסק הרמב&quot;ם דאין לוקין על חלבו, לילקי על הך דינא דמקצת שור כמו על הך דמקצת שה, ולכאורה הוא תמוה.

  והנראה לומר בזה דהנה הא דחלב בהמה אסור וחלב חיה מותר, הרי נראה דאין הדבר תלוי בגוף החלב עצמו אם דין בהמה ביה או דין חיה, אלא בכל הבהמה והחיה כולה הדבר תלוי, דחלב שור וכשב כתיב, והוי הגזירת הכתוב דתלוי באם כולו הוא שור וכשב חלבו אסור ואם הוא חיה חלבו מותר, ולפ&quot;ז י&quot;ל דבכל כלאים הבא מבהמה וחיה לית בחלבו שום תערובות של איסור והיתר כלל, דנהי דגוף החלב עצמו הרי הוא תערובות של בהמה וחיה ביחד, אבל מכיון דאיסורא דחלב לא תלי כלל בדין בהמה שעל עצם החלב גופיה, ורק דעל גוף הבהמה והחיה הוא דנאמר בהן דינא שחלבם אסור או מותר, ודין איסורא והיתרא דהחלב תלוי בעצם הבהמה והחיה כולה, א&quot;כ ממילא דהחצי בהמה שבו גורם לאסור את כל החלב כולו אף אותו שבא מחלק החיה, והחצי חיה שבו גורם להתיר את כל החלב אף אותו שבא מחלק הבהמה. והכי נראה מסתברא, דהרי יסוד הך דינא שחלב חיה מותר וחלב בהמה אסור, הלא הוא חלות שם חלב ואיסור חלב בהחפצא, וממילא דהחצי בהמה שבו גורם למיחל שם חלב דאיסורא על כל החלב כולו והחצי חיה שבו גורם להפקעת שם חלב דאיסור מכל החלב כולו, דכל חלות שם שבהחפצא תליא בכולה אם היא בהמה או חיה.

  ולפ&quot;ז הרי ניחא דעת הרמב&quot;ם, דלענין איסורא דאותו ואת בנו הלא הכל תלוי בגוף דבר הנשחט אם הוא שור ושה או חיה, וכדכתיב בקרא ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, וע&quot;כ כיון דגוף הכוי הרי הוא תערובות של בהמה וחיה יחד וקי&quot;ל דשה ואפילו מקצת שה ע&quot;כ שפיר פסק דחייבין עליו משום אותו ואת בנו, משום זה המקצת שה דאית ביה, וסגי בזה המקצת שהוא שור ושה לחיובי עליה משום אותו ואת בנו, משא&quot;כ גבי חלב דנתבאר דהחצי בהמה שבו גורם למיחל איסורא על כל החלב כולו, והחצי חיה שבו גורם להפקעת שם חלב דאיסורא מכל החלב כולו, ע&quot;כ ממילא דאין בו רק איסורא ולא מלקות, כיון דאית ביה בהחלב תרתי, איסורא מצד החצי בהמה, והיתרא מצד החצי חיה, א&quot;כ אין בו לאו גמור שיתחייב עליו, ולא שייך על זה כלל הא דשה ואפילו מקצת שה, דבהך גזירת הכתוב לא נאמר שיהא דין מקצת שה ככולו שה, כי אם דהגזירת הכתוב הוא דאותו מקצת שה דאית ביה יש עליה דין שה, וא&quot;כ אכתי אית ביה גם צד חיה למיחל גם צד היתרא על כל החלב, וממילא דאין חייבין עליו כיון דאין כאן לאו גמור, וכמו שנתבאר.

  והנה בחולין דף ע&quot;ט שם פריך הגמ' והא דתנן כוי אין שוחטין אותו ביו&quot;ט ואם שחטו אין מכסין את דמו במאי עסקינן אי בתייש הבא על הצביה לשחוט וליכסי צבי ואפילו מקצת צבי, ובתוס' שם הקשו וז&quot;ל הא גבי מתנות כי אמרינן שה ואפילו מקצת שה לא חשיב משום הכי כולו שה להתחייב בכל המתנות א&quot;כ הכא נמי לא חשיב כאלו הוא כולו דם צבי אלא חציו, ובפ&quot;ק דביצה ([[ביצה ח ב|ח' ע&quot;ב]]) אמרינן לא כוי בלבד אמרו אלא אפילו שחט בהמה וחיה ועוף ונתערבו דמם זה בזה אסור לכסות ביו&quot;ט. ולפי מה שנתבאר בדעת הרמב&quot;ם י&quot;ל דהכא בכוי ליתא שום תערובת של דם פטור כלל, כי אם דכל הדם כולו הרי הוא חייב בכיסוי מחמת החצי חיה שבו, ומשום דיסוד דין חובת כיסוי תלוי רק בהדבר הנשחט, ועליה הוא דנאמר דין חיה, דחיה הנשחטת דמה טעון כיסוי, ובהמה הנשחטת אין דמה טעון כיסוי, וכדכתיב בקרא אשר יצוד ציד חיה ועוף וגו', אבל בעצם הדם לא איכפת לן ביה מידי אם הוא דם חיה או דם בהמה, אשר ע&quot;כ שפיר אמרינן דאם אך צבי ואפילו מקצת צבי מועיל המקצת צבי שבו לחייב את הדם כולו בכיסוי, אף אותו שבא מחלק הבהמה, ולא איכפת לן כלל מה דהוא דם בהמה, דמ&quot;מ כיון דגוף הדבר הנשחט יש בו גם צד חיה, ע&quot;כ ממילא דמתחייב כל הדם מחמתו בכיסוי, ואין זה דומה למתנות, דהתם תלוי בגוף המתנות אם הם חיה או בהמה, וע&quot;כ אינו חייב רק במקצתן.

  ועיין ברמב&quot;ם [[רמב&quot;ם הלכות שחיטה יד ד|פי&quot;ד מהל' שחיטה ה&quot;ד]] שפסק דכלאים הבא מבהמה וחיה דמו חייב בכיסוי ואין מברכין עליו, ואם נימא דדעת הרמב&quot;ם היא דחשוב תערובות דם חיוב בדם פטור, א&quot;כ הא איכא כאן דם חיוב בודאי, ואמאי אינו מברך עליו, אלא ודאי כמו שכתבנו דדין כיסוי בנשחט הוא דתלוי חיובו, וכל הדם יש בו צד חיוב משום צד חיה שבו, וצד פטור משום צד בהמה שלו, ולהכי הוא דפסק הרמב&quot;ם דאין מברכין עליו, כיון דאין חיובו גמור, ואין המצוה שלמה, דהא אית ביה גם צד פטורא, וכמו שפסק כן גם בדין נולד מהול וגר שנתגייר כשהוא מהול דאין מברכין על הטפת דם ברית, ואע&quot;ג דלדעת הרמב&quot;ם שם חיובו הוא ודאי ולא מספק, אלא דכל שאין המצות בשלימות אין מברכין עליה, והכי נמי הכא גבי כיסוי דכוותה, ומ&quot;מ לגבי יו&quot;ט שפיר מכסין אותו גם ביו&quot;ט כיון דחיובו בכל הדם הוא בתורת ודאי, וכמו שנתבאר.</text>
      <sha1>ht5jvw20bojh7d0l3lngfvfe2qjv2og</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי ר' חיים/הלכות תמידין ומוספין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469469</id>
    <revision>
      <id>1413943</id>
      <timestamp>2022-07-19T19:04:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chessedit</username>
        <id>33632</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;= פרק ג הלכה ד =  '''כיצד סדר הקטרת הקטורת בכל יום וכו' ומי שזכה בקטורת נוטל כלי מלא קטורת גדוש וכסוי היה לו ובזך היה שמו ונותן הבזך בתוך כלי אחר וכף היה שמו וכו' ואוחז הכף בידו עכ&quot;ל.'''    והוא זה במשנה תמיד פ&quot;ה, והנה בפי' הרא&quot;ש שם הקשה דאיך מוליך את הבזך בתוך הכף וה...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7910" xml:space="preserve">= פרק ג הלכה ד =

'''כיצד סדר הקטרת הקטורת בכל יום וכו' ומי שזכה בקטורת נוטל כלי מלא קטורת גדוש וכסוי היה לו ובזך היה שמו ונותן הבזך בתוך כלי אחר וכף היה שמו וכו' ואוחז הכף בידו עכ&quot;ל.'''

  והוא זה במשנה תמיד פ&quot;ה, והנה בפי' הרא&quot;ש שם הקשה דאיך מוליך את הבזך בתוך הכף והא איבעיא לן ב[[יומא נח א|יומא דף נ&quot;ח ע&quot;א]] בהניח מזרק בתוך מזרק אי חוצץ אי לא, ותירץ דהא דאיכפת לן בהניח מזרק בתוך מזרק משום חציצה היינו רק בגוונא דלא מיחשבא לקיחה ע&quot;י דבר אחר, וע&quot;כ שפיר יש כאן דין חציצה, משא&quot;כ הכא גבי קטורת, היה אוחז את הכף בגוונא דהיה מיחשב לגבי הבזך לקיחה ע&quot;י דבר אחר, דקי&quot;ל דשמה לקיחה, וע&quot;כ אין כאן דין חציצה כלל, עיי&quot;ש בדברי הרא&quot;ש. ובאמת שבהך דינא אם שייך הך דלקיחה ע&quot;י דבר אחר שמה לקיחה לענין הך דינא דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בין ידו לעבודה, כבר נחלקו בזה הראשונים בתוס' יומא דף נ&quot;ח ובזבחים דף כ&quot;ד יעו&quot;ש, ומדברי הרמב&quot;ם שסתם הדברים וכתב סתמא דאם היה דבר חוצץ בין ידו לכלי שרת דפסול, ולא חלק בזה מאומה, מוכח דדעתו כדעת הראשונים דלא מהני הכא הך דינא דלקיחה ע&quot;י דבר אחר שמה לקיחה, ובכל גווני פסול, ולפי זה הרי קשה קושית הרא&quot;ש, דאיך מוליך את הבזך בתוך הכף, והא הוי חציצה בין ידו לכלי שרת, לפי האיבעיא בהניח מזרק בתוך מזרק. ויעו&quot;ש בדברי הרא&quot;ש שתירץ עוד דכיון דצורך עבודה הוא לא הוה חציצה, וזה צ&quot;ע, דכיון דאין זה צורך מדינא הכלי שרת השני, א&quot;כ הא נמצא דלית בי' מדינא שום דין צורך עבודה כלל, ולמה לא יחשב חציצה, וצ&quot;ע.

  האומנם דבאמת לא מצינו בשום דוכתא דהולכת קטורת חשובה עבודה, דאע&quot;ג דב[[יומא מח א|יומא דף מ&quot;ח ע&quot;א]] מייתי הגמ' לענין הולכה בשמאל מהא דתנן נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו, הרי דחשיבא עבודת הולכה. מ&quot;מ י&quot;ל דכל זה הוא דוקא בקטורת דלפני ולפנים, דנאמר בה דין הבאה לפנים, וכדכתיב בקרא והביא מבית לפרוכת, וע&quot;כ הבאתה חשובה עבודת הולכה, משא&quot;כ בקטורת דהיכל, לא מצינו כלל שיהא בה דין הולכה, וא&quot;כ י&quot;ל דאין הולכתה עבודה כלל. אכן מדברי הרא&quot;ש הרי מבואר דגם בקטורת דהיכל הויא הולכתה עבודה, וא&quot;כ הרי קשה קושית הרא&quot;ש דאיך נותן את הבזך בתוך הכף והא הוי חציצה בין ידו לעבודה דפוסלת לפי האיבעיא ביומא שהבאנו.

  והנראה לומר בזה, דהנה יסוד הדין דחציצה בין ידו לכלי פוסלת, הלא הוא משום דבעינן שתהא עבודה בעצמו של כהן, וכיון דחוצץ א&quot;כ אין זה בעצמו של כהן, אבל בלאו הך דינא דבעינן עצמו של כהן פשיטא דלא שייך כלל ענין חציצה הכא, דמ&quot;מ הרי עשה את העבודה ואיזה חסרון יש כאן מהחציצה, אלא דעצמו של כהן ליתא הכא כיון דיש חציצה בין ידו לעבודה. והן נראה דכל הך דינא דבעינן שתהא עבודה בעצמו של כהן הוא רק במקום שנאמר דין ימין, משא&quot;כ בעבודה שכשרה גם בשמאל, א&quot;כ ליתא גבה לכל הדין דעצמו של כהן כלל, וכל דינה הוא רק שהכהן יעשה את מעשה העבודה, אבל הך דינא שהעבודה תהא דוקא בעצמו של כהן ליתא גבה, ורק במקום דנאמר דין ימין שם הוא כל הך דינא דבעינן עצמו של כהן. וכן הוא מבואר להדיא ב[[מנחות כו א|מנחות דף כ&quot;ו ע&quot;א]] ורבי ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפילו בהמיינו ואפילו במקידה של חרש, ומשום דר' ינאי ס&quot;ל דלא בעינן ימין וע&quot;כ כשרה בכל דבר ואפילו בהמיינו, דלא בעינן עצמו של כהן, רק שהכהן יעשה את מעשה ההולכה וההקטרה, וממילא דלא שייך בזה ענין חציצה כלל, דעכ&quot;פ הלא הוא עושה מעשה ההולכה או ההקטרה, וע&quot;כ כשרה אפילו בהמיינו.

  והנה צ&quot;ע בהולכת קטורת, אף אם נימא דחשיבא עבודת הולכה, אי בעיא ימין או לא, דהנה בקטורת דיוה&quot;כ הלא תנן נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו, וצ&quot;ע אם הוא זה דין מסויים דוקא בקטורת דלפני ולפנים, דאתכשרא בה שמאל בהולכתה, אבל קטורת דהיכל דינה כמו כל עבודת הולכה דעלמא, דקי&quot;ל דהולכה בשמאל פסולה, או דנימא דדין זה נאמר על שם קטורת, דאין בהולכתה דין ימין, וכלהו קטורת שוין בזה. ונראה דזה מבואר להדיא מהא דתנן בתמיד פ&quot;ו מי שזכה בקטורת וכו' נתפזר ממנו לתוכו נותנו לו בחפניו וכו' התחיל מרדדן ויוצא, והרי ב[[מנחות  יג ב|מנחות דף י&quot;ג ע&quot;ב]] איכא מאן דס&quot;ל דהולכה שלא ברגל שמה הולכה, ולפי זה הא נמצא דבשעת הקטרתו בשעה שהיה מרדד יש כאן גם עבודת הולכה, ומדתנן במתני' דההקטרה היתה בחפניו מבואר להדיא דגם הולכת קטורת זו לא פסלה בה שמאל. ולפי זה הרי ניחא קושית הרא&quot;ש דאיך נותן את הבזך בתוך הכף והא הוי חציצה, דכיון דאין בהולכה זו דין ימין, א&quot;כ ממילא דפקע מינה כל עיקר הדין דעצמו של כהן, ולא איכפת לן גם בחציצה שבין ידו לעבודה, וכמבואר בהסוגיא דמנחות שהבאנו דכל דכשר בשמאל כשר בכל דבר ואפילו בהמיינו, ושפיר היה מוליך את הבזך בתוך הכף, אף אם נימא דמזרק בתוך מזרק חוצץ, וכמו שנתבאר.

  והנה ב[[מנחות כה א|מנחות דף כ&quot;ה ע&quot;א]] מתקיף לה רבי אילעא אימא עון שמאל שהותר מכללו ביוה&quot;כ, ולפי מה שהבאנו מהמשנה דתמיד דבכל קטורת לא פסלה שמאל בהולכתה, א&quot;כ לכאורה צ&quot;ע הא דנקטה הגמ' דוקא ביוה&quot;כ. ובעל כרחך נראה מוכרח מזה, דקטורת דהיכל לא הויא הולכתה עבודה כלל, ואין הכשר שמאל דידה בכלל הותרה מכללה, ורק בקטורת דלפני ולפנים, דנאמרה בה הבאה, בה הוא דהויא הבאתה עבודה, והכשר שמאל דידה הוי בכלל הותר מכללו. ולפי זה הרי ניחא בפשיטות קושית הרא&quot;ש מהך דהניח מזרק בתוך מזרק, דשאני הכא דלא בעינן הולכה כלל, ובהובאה מאליה ג&quot;כ כשרה, וכמו שכתבנו כן בראשית דברינו.</text>
      <sha1>15nyw2nc1074en07l36wxvopiibhru9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/סוגיה/אילוצים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469470</id>
    <revision>
      <id>1413944</id>
      <timestamp>2022-07-19T19:09:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת הדף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1507" xml:space="preserve">'''סוגיית נאנס - ההתחשבות באילוצים''' בדיני אישות ובדיני ממונות. 
:השוואת מקורות מן המקרא, המשנה התלמוד והמדרש - במהדורת הביאור המעומד.


בלשון חזל נקרא '''יש או אין אונס''' בגיטין, בנישואים, בנדרים ובממונות

* תלמוד בבלי על [[ביאור:משנה כתובות פרק א|כתובות פרק א משנה א]], [[ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק א/משנה א|סוגיית &quot;יש/אין אונס בגיטין&quot;]] בהקשר למשנה על נישואים ביום רביעי בלבד
* תלמוד בבלי על [[ביאור:משנה כתובות פרק ה|כתובות פרק ה משנה ב]]. סוגיית (התחייבות כספית אחרי שנת אירוסים ללא נישואים) 
* תלמוד בבלי על [[ביאור:משנה גיטין פרק א|גיטין פרק א משנה א]]. סוגיית אין אונס בגיטין - שבמסכת גיטין. 
 
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.jstor.org/stable/24704346 גילוי דעת ואונס בגיטין], פרופ' מנחם כהנא ובשיתוף פרופ' שלמה נאה - (קישור לאתר העיתונות המדעית JSTOR, ושם מלוא המידע)
* [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32330 אין אונס בגיטין] פורטל הדף היומי
 
== הערות ==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>1p8jnpykpsfc3bohvyq2l17lkcto0nu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413945</id>
      <parentid>1413944</parentid>
      <timestamp>2022-07-19T19:10:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1524" xml:space="preserve">'''סוגיית נאנס - ההתחשבות באילוצים''' בדיני אישות ובדיני ממונות. 
:השוואת מקורות מן המקרא, המשנה התלמוד והמדרש - במהדורת הביאור המעומד.

{{להשלים}}

בלשון חזל נקרא '''יש או אין אונס''' בגיטין, בנישואים, בנדרים ובממונות

* תלמוד בבלי על [[ביאור:משנה כתובות פרק א|כתובות פרק א משנה א]], [[ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק א/משנה א|סוגיית &quot;יש/אין אונס בגיטין&quot;]] בהקשר למשנה על נישואים ביום רביעי בלבד
* תלמוד בבלי על [[ביאור:משנה כתובות פרק ה|כתובות פרק ה משנה ב]]. סוגיית (התחייבות כספית אחרי שנת אירוסים ללא נישואים) 
* תלמוד בבלי על [[ביאור:משנה גיטין פרק א|גיטין פרק א משנה א]]. סוגיית אין אונס בגיטין - שבמסכת גיטין. 
 
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.jstor.org/stable/24704346 גילוי דעת ואונס בגיטין], פרופ' מנחם כהנא ובשיתוף פרופ' שלמה נאה - (קישור לאתר העיתונות המדעית JSTOR, ושם מלוא המידע)
* [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32330 אין אונס בגיטין] פורטל הדף היומי
 
== הערות ==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>hmu227t9c4x2c1x1ywomwhp1b0vxagm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/לו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469471</id>
    <revision>
      <id>1413947</id>
      <timestamp>2022-07-19T19:17:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{לא נשלם}}  (לו, כט) קנה אשה ראשית קנין \ עזר ומבצר ועמוד משען:  (לו, כט, שוליים - ימין) קונה [אשה ראשית קנין \ עזר ומבצר ועמוד משען:]  (לו, כט, שוליים - שמאל) [קנה אשה ראשית קנין \] עיר מבצר [ועמוד משען:]  (לו, ל) באין גדיר יבוער כרם \ ובאין אשה נעונד:  (לו, לא) מי יאמין בגדוד...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="728" xml:space="preserve">{{לא נשלם}}

(לו, כט) קנה אשה ראשית קנין \ עזר ומבצר ועמוד משען:

(לו, כט, שוליים - ימין) קונה [אשה ראשית קנין \ עזר ומבצר ועמוד משען:]

(לו, כט, שוליים - שמאל) [קנה אשה ראשית קנין \] עיר מבצר [ועמוד משען:]

(לו, ל) באין גדיר יבוער כרם \ ובאין אשה נעונד:

(לו, לא) מי יאמין בגדוד צבא \ המדלג מעיר אל עיר:

(לו, לא) כן איש אשר לא קן \ המרגיע באשר יערב:

(לו, לא, שוליים - ימין) [כן איש אש]ר אין לו [קן \ המרגיע באשר יערב:]


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>1z29bxwtrb9hc4t4cbgoegfwlxrosxt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469472</id>
    <revision>
      <id>1413959</id>
      <timestamp>2022-07-20T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1413875] תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48485" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר אגרות, שכר והוצאות בהוצאה לפועל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ח, 2132|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)}}, {{ח:תיבה|2246|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2284|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 1176|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1352|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 158|תיקון}}, {{ח:תיבה|2294|תיקון}}, {{ח:תיבה|2660|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1538|תיקון}}, {{ח:תיבה|1983|תיקון מס׳ 2|3883)}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 289|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 704|תיקון}}, {{ח:תיבה|1994|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1052|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 386|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 583|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 561|תיקון}}, {{ח:תיבה|598|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 979|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 445|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 1030|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 1011|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 130|תיקון}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 340|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 337|תיקון}}, {{ח:תיבה|400|ת״ו}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 328|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 946|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 852|תיקון [תשס״ב] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 124|תיקון [תשס״ב] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|836|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 277|תיקון}}, {{ח:תיבה|726|תיקון [תשס״ב] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|948|תיקון [תשס״ב] (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 56|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1236|תיקון}}, {{ח:תיבה|1334|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 604|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1878|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1214|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2640|תיקון}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|תשמ״ד, 789|הודעה}}, {{ח:תיבה|974|הודעה}}, {{ח:תיבה|1405|הודעה מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1654|הודעה מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1878|הודעה מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|2399|הודעה מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|2376|הודעה מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 164|הודעה}}, {{ח:תיבה|376|הודעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|425|הודעה מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|996|הודעה מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1308|הודעה מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|1496|הודעה מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1862|הודעה מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 227|הודעה}}, {{ח:תיבה|319|הודעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|320|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 1130|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 290|הודעה}}, {{ח:תיבה|291|הודעה (תיקון)}}, {{ח:תיבה|313|הודעה (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1107|הודעה (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 519|הודעה}}, {{ח:תיבה|1051|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 182|הודעה}}, {{ח:תיבה|723|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 302|הודעה}}, {{ח:תיבה|362|ת״ט}}, {{ח:תיבה|920|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 557|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 157|הודעה}}, {{ח:תיבה|882|הודעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1088|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 1095|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 414|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 733|הודעה}}, {{ח:תיבה|1387|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 911|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 964|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 227|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 844|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 307|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 398|הודעה}}, {{ח:תיבה|640|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 468|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 216|ת״ט}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 88|סעיף 88}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|לחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|וסעיף 47}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי על פי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|פירוש מונחים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} מונחים אחרים בתקנות אלה יתפרשו כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|ובתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|2|חובת תשלום אגרות|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם הוצאה לפועל ולשכת ההוצאה לפועל לא יזדקקו לבקשה שנקבעה לה אגרה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, אלא לאחר ששולמה האגרה, זולת אם אין המבקש חייב בתשלומה על פי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}} או התקנות שלא נקבעה לו אגרה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לא תשולם אגרה.

{{ח:סעיף|2א|אגרת פרוטוקול|תיקון: תשנ״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} עם הגשת בקשה מן הבקשות המנויות {{ח:פנימי|תוספת פרט א|בפרט (א)(1) עד (6ב) בתוספת}}, תשולם אגרת פרוטוקול לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט ה|פרט (ה) שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|2ב|הגדלת קרן החוב – השלמת האגרה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} התיר רשם הוצאה לפועל לזוכה, להגדיל את קרן החוב בתיק, ישלים הזוכה את סכום האגרה הנדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט א|פרט (א)(1) ו־(6) בתוספת}}, לפי העניין, בתוך 30 ימים מהמועד שהותרה ההגדלה; לא שולמה האגרה בפרק הזמן האמור יגיש הזוכה בקשה חדשה.
{{ח:תת|(ב)}} יתרת האגרה תחושב על פי סכום ההפרש שבין קרן החוב המתוקנת לבין קרן החוב המקורית.
{{ח:תת|(ג)}} לא שולמה יתרת האגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא תוגדל קרן החוב בתיק, על אף החלטת הרשם להתיר הגדלת קרן החוב בתיק לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} תקנה זו לא תחול על ביצוע משכנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|סעיף 81ב1(א) לחוק}}.

{{ח:סעיף|2ג|אגרה בעד ביצוע משכנתה על דירת מגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|סעיף 81ב1 לחוק}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לביצוע משכנתה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|בסעיף 81ב1(א) לחוק}}, תשולם האגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} עם פתיחת התיק תשולם האגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט א|בטור ב׳, בפרט (א)(1) בתוספת}}; סכום האגרה יחושב לפי סכום החוב שבפיגור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|בסעיף 81ב1(ה) לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} היה הזוכה זכאי להיפרע את מלוא חוב ההלוואה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|סעיף 81ב1(ב)(5) לחוק}}, ישלם הזוכה את יתרת האגרה; סכום יתרת האגרה יהיה הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ההפרש שבין האגרה {{ח:פנימי|תוספת פרט א|בטור ב׳, בפרט (א)(1) בתוספת}}, כשהיא מחושבת מסכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|בסעיף 81ב1(ב) לחוק}} – כפי שיפורט בדף חשבון עדכני ומאושר שיגיש הזוכה – לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו; לעניין זה, ”מלוא חוב ההלוואה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|בסעיף 81ב1(ה) לחוק}}, למעט סכומים שנוספו לחוב בשל אגרה ששולמה בפתיחת התיק, הוצאות כינוס ושכר טרחת כונס נכסים;
{{ח:תתת|(ב)}} ההפרש שבין האגרה {{ח:פנימי|תוספת פרט א|בטור ב, בפרט (א)(1) בתוספת}}, כשהיא מחושבת משווי הנכס כפי ערכו בהסכם מכירת המקרקעין, לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו;
{{ח:תת|(3)}} תשלום יתרת האגרה הוא תנאי להגשת בקשה למכירת המקרקעין;
{{ח:תת|(4)}} ביקש הזוכה את סגירתו של התיק במהלך תקופת עיכוב ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|סעיף 81ב1(ב)(4) לחוק}} או כתוצאה מהסדר חוב שקדם לבקשה למכירת המקרקעין, לא יחויב בתשלום יתרת האגרה;
{{ח:תת|(5)}} הוגשה בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|סעיף 81ב1(ג) לחוק}}, תשולם האגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט א|בטור ב׳, בפרט (א)(1) בתוספת}}; סכום האגרה יחושב לפי סכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|בסעיף 81ב1(ה) לחוק}} או לפי סכום קרן החוב בתיק, לפי הנמוך מבין שניהם;
{{ח:תת|(6)}} הודיע החייב על רצונו למכור את דירת המגורים בעצמו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81ב1|סעיף 81ב1(ב)(3) לחוק}}, לא תשולם יתרת האגרה לפי פסקאות משנה (2) ו־(3).

{{ח:סעיף|3|אגרה בעד ביצוע פסק דין לאחר שומה}}
{{ח:ת}} שומת נכס לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 61|סעיף 61(ב) לחוק}} שהוגשה להוצאה לפועל, דינה, לענין תקנות אלה, כדין בקשה לביצוע פסק דין לגביית סכום השומה; ואולם מן האגרה שיש לשלמה ינוכה סכום האגרה ששולם בעת הגשת פסק הדין למסירת הנכס.

{{ח:סעיף|3א|אגרה במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מקוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק א1|פרק א׳1 לחוק}}, תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט א|בפרט (א)(6א) ו־(6ב) בתוספת}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר תיק מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל, לא תוחזר האגרה ששולמה במסלול המקוצר ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו אגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט א|פרטים (א)(1)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט א|ו־(א)(6)}} במסלול הרגיל.
{{ח:תת|(ג)}} נסגר תיק במסלול המקוצר או הועבר למסלול הרגיל ולא ננקטו בו הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיפים 7ב}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 20ה|ו־20ה לחוק}}, יוחזר לזוכה סך של 60 שקלים חדשים מתוך האגרה ששולמה לפי תקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|3ב|אגרה בעד ביצוע הליך מזונות|תיקון: תשע״ד, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק א2|פרק א׳2 לחוק}} או הועבר תיק מהמסלול הרגיל למסלול מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 20כ|סעיף 20כ לחוק}}, תשולם אגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט א|פרט (א)(4א) בתוספת}}, נוסף על האגרה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת פרט א|בפרט (א)(4)}}; אחרי שנה ממועד פתיחת התיק, ומדי שנה אחריה, תשולם אגרה נוספת לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט א|פרט (א)(4ב) לתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 20יט|סעיף 20יט לחוק}}, וננקטו הליכים בתיק, לא תוחזר האגרה ששולמה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט א|פרט (א)(4א)}} או לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט א|פרט (א)(4ב) בתוספת}}, אם שולמה, אך לא תיגבה אגרה נוספת לפי הפרטים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר למסלול רגיל ובאותה שנה לא ננקטו בו הליכים, יוחזר סכום האגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט א|פרטים (א)(4א)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט א|או (א)(4ב)}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|4|אישור ההוצאות הכרוכות בביצוע הליך וכיסוים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ינקוט הליך שנקיטתו גוררת הוצאות אלא לאחר ששולם סכום ההוצאות או שהופקד סכום לכיסוים.
{{ח:תת|(ב)}} לכיסוי ההוצאות לנקיטת ההליכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} ישולם הסכום המפורט בה.
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות שלא נקבעו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} טעונות אישור מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפני נקיטת ההליך; עם האישור יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההוצאות המשוערות בנקיטת ההליך, ועל מבקש ההליך להפקיד את אותו סכום לפני ביצוע ההליך.
{{ח:תת|(ד)}} לאחר נקיטת ההליך יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום הסופי שיש לשלמו לכיסוי ההוצאות, ועם קביעתו יורה על תשלומן מתוך הסכום המופקד או על גביית ההפרש מידי החייב בו או על החזרת העודף לזכאי לו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} סכום ההוצאות לנקיטת ההליך שמנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לאשרו לפי תקנת משנה (ג) יכלול את כל ההוצאות הכרוכות בפעולה מבצעית לרבות הוצאות נסיעה, פריצה למקום וסגירתו, סבלות, הובלה, שמירה, החסנת טובין, שכר שמאי, ביטוח ותשלומים שיש לשלמם לנאמן שהועמד על מעוקלים, ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר כל הוצאה אחרת אם לדעתו היא דרושה לנקיטת ההליך או שהיא מוצדקת בנסיבות שבהן ננקט.

{{ח:סעיף|4א|תשלומים לצד שלישי לעניין {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 49א|סעיף 49א לחוק}}|תיקון: תשס״ב, תשס״ד־2, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} צד שלישי שניתן להמציא לו צווי עיקול בדרך ממוחשבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל#סעיף 24|בתקנה 24(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}} (להלן – בדרך ממוחשבת), ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה, יהיה זכאי לתשלום ממבקש העיקול בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט ב|בפרט (ב)(7) בתוספת}}, בין אם נמצאו נכסים של החייב בידי הצד השלישי ובין אם לאו; צד שלישי יהיה זכאי לקבל תשלום כאמור 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי עיקולים בדרך ממוחשבת; לעניין זה, ”נכסים של החייב“ אם היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} – לרבות חשבון בנק הנמצא ביתרת חובה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל), יועבר התשלום לגוף המתפעל בדרך ממוחשבת; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו 20 ימים מיום משלוח צו העיקול לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת עיקול או מימוש אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש העיקול שילם ללשכת ההוצאה לפועל את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום לצד השלישי במועד שתמציא לו את צו העיקול או את צו המימוש, או במועד אחר שהורה לה מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ־14 ימים מיום המצאת צו העיקול או צו המימוש כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע״מ (מס״ב), או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע״מ.
{{ח:תת|(ה)}} התשלום בעד עיקול מתחדש בתיק מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 45ג|סעיף 45ג לחוק}}, ישולם פעם אחת בשנה.

{{ח:סעיף|4א1|תשלומים לצד שלישי לעניין {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}|תיקון: תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} צד שלישי שניתן להמציא לו בדרך ממוחשבת צווי מידע ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה יהיה זכאי לתשלום ממבקש המידע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}} 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי צווי מידע בדרך ממוחשבת.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור התשלום לצד שלישי לפי תקנה זו, הוא כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט ז|בפרטים (ז)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט ט|או (ט) בתוספת}}, לפי העניין, בין אם נמצא מידע כמבוקש בצו בידי הצד השלישי לפי תקנה זו ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו מידע בדרך ממוחשבת על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי, ישולם סכום כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט ז|בפרט (ז)(1) בתוספת}} והוא יועבר לגוף המתפעל; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל; בתקנה זו, ”גוף מתפעל“ – גוף המתפעל יותר משתי חברות מנהלות.
{{ח:תת|(ד)}} התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו עשרים ימים מיום משלוח צו המידע לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ה)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת מידע אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש המידע שילם לה את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום האמור לצד השלישי המוכר במועד שתמציא לו את צו המידע או במועד אחר שהורה לה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ־14 ימים מיום המצאת צו המידע כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע״מ (מס״ב) או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע״מ.

{{ח:סעיף|4א2|אגרה לקבלת מידע|תיקון: תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לקבלת מידע מגורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת פרט ח|בפרט (ח) בתוספת}}, תחויב באגרה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט ח|בפרט (ח) בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על בקשה לקבלת מידע מצד שלישי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 4א1|בתקנה 4א1}}.

{{ח:סעיף|4א3|אגרה לקבלת מידע בדבר כתובת|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב תחויב באגרה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט ט|בפרט (ט) בתוספת}}.

{{ח:סעיף|4ב|הוצאות הכרוכות בהמצאת אזהרה לנתבע על ידי המבקש|תיקון: תשס״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נדרש המבקש לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל#סעיף 109ו|תקנה 109ו(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}}, להמציא את האזהרה לנתבע, תצורף לחוב הפסוק עלות המצאת האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק)|תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק), התשס״ג–2003}}.
{{ח:תת|(ב)}} המציא המבקש את האזהרה שלא בדואר רשום עם אישור מסירה, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוסיף לחוב הפסוק את ההוצאות הסבירות שהוציא המבקש בעד ההמצאה, אם שוכנע כי המבקש ניסה תחילה להמציא את האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה, ואישור המסירה מעיד כי הכתב לא הומצא כדין לחייב או לא הומצא המצאה מלאה, ובלבד שסכומן לא יעלה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט ו|בפרט (ו) בתוספת}}.

{{ח:סעיף|5|פטור מאגרה|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ח, תשס״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היה הזוכה פטור מתשלום אגרת בית משפט לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#סעיף 14|תקנה 14}} {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#סעיף 19|או 19 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}} (בתקנה זו – תקנות האגרות) לא תחול עליו חובת תשלום אגרה בהוצאה לפועל בשל ההליך שבעבורו קיבל את הפטור כאמור; לענין תקנת משנה זו, ”הליך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|בתקנות האגרות}}.
{{ח:תת|(ב)}} המגיש בקשה לביצוע חיוב שדינו כפסק דין לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81|סעיף 81 לחוק}}, לביצוע שטר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א|סעיף 81א(ב) לחוק}} או לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(א) לחוק}}, שהיה פטור מתשלום אגרת בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#סעיף 19|תקנה 19 לתקנות האגרות}} אילו היה בעל דין כאמור בה, לא תחול עליו חובת אגרה בהוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|6|גביית אגרה שלא שולמה|תיקון: תשכ״ח, תשל״ד, תשל״ח־2, תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} אגרה שלא שולמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} ישלם אותה החייב, והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותיגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק.
{{ח:תת|(ב)}} היה חוב האגרה לפי תקנת משנה (א) בעד הגשת פסק דין לתשלום מזונות, תיגבה מן החייב, יחד עם כל סכום מזונות הנגבה, אגרה בסכום שהיה חייב בו אילו היה אותו סכום מזונות נגבה לפי פסק דין המוגש לביצוע לפי בקשה נפרדת.
{{ח:תת|(ג)}} שילם החייב לזוכה שלא באמצעות הלשכה כל סכום שהמדינה זכאית לו לפי תקנה זו, אין בכך כדי לפטור את החייב מאותו תשלום והוא יהיה ניתן לגביה לטובת המדינה מן החייב או מן הזוכה, או מקצתו מזה ומקצתו מזה.
{{ח:תת|(ד)}} לא שולמה האגרה או חלק הימנה, כנדרש בתקנות אלה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל דרישה לתשלום האגרה למי שחייב באגרה בעת תשלום הדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} לא שולמה האגרה כנדרש, תוך 30 יום מיום המצאת הדרישה, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שהסמיך לכך שר האוצר על כל חוב המגיע למדינה כאגרה, יצרף להודעתו העתק מהדרישה ויציין על סמך מה נדרשה האגרה.

{{ח:סעיף|7|תשלום הפרשים לכיסוי הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} לא הספיק הסכום שהופקד כדי תשלום הוצאות בקשר להליך, יהיה מבקש ההליך חייב לשלם את ההפרש תוך שלושה ימים מיום שהומצאה לו דרישה לכך מאת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; לא שולם ההפרש תוך המועד שנקבע כאמור, יהיה הסכום המגיע ניתן לגבייה מאת מבקש ההליך כמו חוב לפי פסק־דין לטובת המדינה, זולת אם נגבה על ידי הלשכה מאת החייב לפי פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו יראו את המצאת הדרישה לתשלום ההפרש כאזהרה בצירוף העתק מאושר של פסק־דין לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק}}.

{{ח:סעיף|8|שכר בעד פעולה מבצעית|תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשל״ו־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, והוטלה עליו פעולה מבצעית לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, יהיה זכאי לשכר שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מכירה פומבית שאינו פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, יהיה זכאי לשכר בשיעור שקבע רשם ההוצאה לפועל בהתחשב עם מהות הפעולות, קשיין ומשך הזמן שנדרש לביצוען, ושלא יעלה על השיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, והקונה ישלם את השכר עם תשלום המחיר באותה מכירה כאילו היה חלק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל שביצע פעולה מבצעית שנקבעה בידי רשם ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות או פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהוטלה עליו פעולה מבצעית ושנקבעה בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות יהיו זכאים לשכר הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; בוצעו ביום אחד מספר מכירות במחסן מרכזי, ייחשבו המכירות לענין שכרו של מנהל המכירות כפעולה מבצעית אחת; לענין תקנת משנה זו, ניהול מכירה דינה כפעולה מבצעית.
{{ח:תת|(ד)}} בעד פעולה מבצעית של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהצריכה זמן למעלה מן הרגיל, מחמת ריחוק מקום או מכל סיבה אחרת, או שהיתה קשורה בקושי מיוחד לפי הנסיבות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע סכום העולה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, אם ראה הצדקה לכך.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצעה פעולה מבצעית מטעמים שאינם תלויים במבצע, יחולו הוראות תקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים, בתנאי שהסכום שיקבע רשם ההוצאה לפועל, במקרה כזה, לא יעלה על 50% מן השכר שנקבע {{ח:פנימי|תוספת פרט ב|בפריט 5(א) {{ח:הערה|[צ״ל: פריט (ב)]}} בתוספת}}.

{{ח:סעיף|8א|אגרה בעד אישור של בעל תפקיד|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל אישור של בעל תפקיד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיף 5(ב) לחוק}}, ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת אישור חד־פעמית בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט ד|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לחדש אישור של בעל תפקיד ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת חידוש שנתית בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט ד|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד לאחר המועד שנקבע לכך {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|בתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}}, ישלם המבקש, אם הגיש בקשתו –
{{ח:תתת|(1)}} תוך חודש מהמועד האמור – תוספת של 50%;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר מכן – כפל אגרת החידוש.

{{ח:סעיף|9|חישוב האגרה לפי שווי הענין|תיקון: תשל״ו־2, תשמ״ח}}
{{ח:ת}} בחישוב האגרה לפי שווי הענין – כל חלק של 100 שקלים חדשים של שווי הענין העולה על 50 שקלים חדשים ייחשב כ־100 שקלים חדשים וחלק של 50 שקלים חדשים או פחות לא יובא בחשבון.

{{ח:סעיף|9א|החזרת אגרה|תיקון: תשל״ח־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת.

{{ח:סעיף|10|הביצוע שהועבר ללשכה אחרת}}
{{ח:ת}} הועבר ביצועה של פעולה אל לשכה אחרת, ישולמו ההוצאות הקשורות בביצועה של אותה פעולה בלשכה האחרת.

{{ח:סעיף|10א|הצמדה למדד|תיקון: תשל״ט, תש״ם, תשמ״ה, תשמ״ח, תשס״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתה של תקנת משנה זו, לעומת המדד שפורסם בחודש מאי 2002.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), ישתנו האגרות רק אם שיעור העליה במדד הגיע ל־5% לפחות מיום השינוי האחרון; לא הגיע השיעור האמור ל־5%, יצטבר שיעור העליה לשיעור שיחושב ביום השינוי הבא אחריו, וכן הלאה, עד שהשיעור המצטבר מיום ההעלאה האחרון יגיע ל־5% לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} אגרה, שכר או הוצאות שסכומם מסתיים בשבר של שקל חדש, ייראה השבר שהוא חמישים אגורות או יותר כשקל חדש שלם, וסכום השבר שהוא פחות מחצי שקל – בטל.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) ויעביר העתק הודעתו לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|11|תחילה|תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא ביום ח׳ באלול תשכ״ח (1 בספטמבר 1968).

{{ח:סעיף|12|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשל״ו, תשל״ט, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה, [הודעות], תשמ״ח}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תש״ן־2, תשס״ה, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ה, תש״ף|עוגן=תוספת פרט א}}
{{ח:ת}} האגרה בעד –
{{ח:תת|(1)}} בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ובקשה לביצוע של פסק־דין או של חיוב שדינו כפסק דין שהסכום בהם קצוב, למעט בקשה לביצוע שטר, או בקשה לביצוע עיקול שמקורו בהחלטה אחרת של בית משפט &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ־20 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 93)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} בקשה לביצוע פסק־דין להחזרת מיטלטלין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;20 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 93)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} בקשה לביצוע פסק־דין לפינוי מקרקעין, לסילוק יד או להחזרת חזקה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;40 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 185)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} בקשה לביצוע פסק־דין למזונות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1% מהשווי בעת התשלום&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4א)}} בקשה לביצוע לפי פרט (א)(4) שהוגשה במסלול מזונות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;64 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2020)}} בעת הגשת הבקשה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4ב)}} אחרי שחלפה שנה ממועד פתיחת התיק ומדי שנה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;60 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2020)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} בקשה לביצוע פסק־דין בענין שאינו מפורט בפריטים (1) עד (4) לעיל &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;40 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 93)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} בקשה לביצוע שטר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1.25% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ־50 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; החל משנת 2013, 162)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6א)}} בקשה לביצוע לפי פרט (א)(1) שהוגשה במסלול מקוצר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 60 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 64 ש״ח)}} ולא פחות מ־140 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 132 ש״ח; צ״ל: 149 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6ב)}} בקשה לביצוע לפי פרט (א)(6) שהוגשה במסלול מקוצר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1.25% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 60 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 64 ש״ח)}} ולא פחות מ־202 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 185 ש״ח; צ״ל: 215 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} בקשה בכתב, לרבות הגשת התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;פטור&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|(9)}} בקשה למתן צו מאסר לשם ביצוע פסק־דין למזונות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;פטור&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|(11)}} העתק מכל מסמך שנעשה על ידי לשכת הוצאה לפועל &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;0.3 לכל עמוד {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015)}} החל בהעתק 30 במספר&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(12)}} אישור העתק כמתאים למקור &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 3)}} לכל עמוד&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|(14)}} שאילתה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 {{ח:הערה|מתואם לשנת 1988; בשנת 2013, 4}} לכל שאילתה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(ב)||תיקון: תש״ן, תשס״א, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט ב}}
{{ח:ת}} השכר לביצוע עיקול בעד –
{{ח:תת|(1)}} המצאת צו עיקול לבנק, לרשם המקרקעין, למשרד הרישוי או למוסד אחר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;פטור&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} פעולה שבוצעה כהלכה של –
{{ח:תת}} עיקול מטלטלין המצריך כניסה לחצרים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} חיפוש &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} מסירת נכס או קטין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} מסירת הודעת פינוי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} פעולה שבוצעה כהלכה של –
{{ח:תת}} הוצאת מיטלטלין מעוקלים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} פינוי בפועל של מקרקעין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 107)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} הוצאת מעוקלים בעת ביצוע העיקול &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;45 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 163)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} תפיסת מכונית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;36 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 127)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} ניהול מכירה פומבית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;36 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 131)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} פעולה אשר מטעמים שאינם תלויים במבצע לא בוצעה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;13 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1990; בשנת 2013, 47)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} תשלום שכרו של פקיד עזר המתלווה {{ח:הערה|&lt;s&gt;לפקיד&lt;/s&gt;}} למנהל לשכת ההוצאה לפועל &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;75% מהשכר כאמור בפריטים (ב) עד (ד), לפי הענין&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} תשלום שכרו של מנהל מכירה פומבית (שאינו פקיד של בית המשפט) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1% מהמחיר שהושג באותה מכירה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} תשלום לצד שלישי מוכר, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4א|תקנה 4א}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|(ג)||תיקון: תשס״א, תשע״ד|עוגן=תוספת פרט ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|(ד)||תיקון: תשנ״ב, תשס״א, תשע״ד|עוגן=תוספת פרט ד}}
{{ח:ת}} האגרה בעד –
{{ח:תת|(1)}} בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;450 {{ח:הערה|(מתואם לאוקטובר 1991; בשנת 2013, 1,156)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} בקשה לחידוש שנתי של אישור בעל תפקיד &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;150 {{ח:הערה|(מתואם לאוקטובר 1991; בשנת 2013, 390)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} עשיית תצהיר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;48 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״א|עוגן=תוספת פרט ה}}
{{ח:ת}} אגרת פרוטוקול &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;18 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2013, 23)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(ו)||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת פרט ו}}
{{ח:ת}} ההוצאות בעד המצאת אזהרה לנתבע &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;55 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; בשנת 2013, 67)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(ז)||תיקון: תשס״ט, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט ז}}
{{ח:ת}} השכר למסירת מידע מצד שלישי לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4א1|תקנה 4א1}} –
{{ח:תת|(1)}} גוף מתפעל, חברת כרטיסי אשראי, תאגיד בנקאי וכן מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 5)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} חברה מנהלת &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 3)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} צד שלישי מוכר שאינו מנוי בפרטי משנה (1) ו־(2) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;4 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 4)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(ח)||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת פרט ח}}
{{ח:ת}} אגרה בעד בקשה לקבלה של –
{{ח:תת|(1)}} מידע ממרשם האוכלוסין בדבר יציאותיו של חייב מישראל וכניסותיו לישראל &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 3)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} מידע מן המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשם כלי שיט, רשם כלי טיס, רשות הרישוי, הממונה על רישום צמ״ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מינהל מקרקעי ישראל, מרשם המקרקעין, תאגיד כמפורט {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 2 חלק א|בפרט 12 {{ח:הערה|לחלק א׳}} לתוספת השניה לחוק}}, רשם המשכונות, הנהלת בתי המשפט &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 3)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(ט)||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת פרט ט}}
{{ח:ת}} אגרה בעד בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב מכל אחד מן הגורמים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2013, 2)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:חתימות|ט״ו באב תשכ״ח (9 באוגוסט 1968)}}
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tt759cy7da7ncita68cbidrp21n1iqr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469473</id>
    <redirect title="תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)" />
    <revision>
      <id>1413960</id>
      <timestamp>2022-07-20T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]</text>
      <sha1>lyyscysj5zk2uqpbw89ranhj34k3o16</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469474</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)" />
    <revision>
      <id>1413961</id>
      <timestamp>2022-07-20T00:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="95" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]</text>
      <sha1>f2sl1p98r0ow4gzda8n2vfvow17z4a7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469475</id>
    <revision>
      <id>1413962</id>
      <timestamp>2022-07-20T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:טור יורה דעה צו</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469476</id>
    <revision>
      <id>1413972</id>
      <timestamp>2022-07-20T06:04:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{א|Sije}} - ראיתי שלקראת סוף הקטע שמחקת - הטקסט שם איננו נמצא בסימן הקודם. לכן שחזרתי בינתיים. אם תוכל לתת את דעתך גם לגבי המשפטים האחרונים של הקטע - לאן הם שייכים?--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="394" xml:space="preserve">{{א|Sije}} - ראיתי שלקראת סוף הקטע שמחקת - הטקסט שם איננו נמצא בסימן הקודם. לכן שחזרתי בינתיים. אם תוכל לתת את דעתך גם לגבי המשפטים האחרונים של הקטע - לאן הם שייכים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:04, 20 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>6pokool1xq7tuecp6pmn9l4f7rs6380</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413973</id>
      <parentid>1413972</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T06:23:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="812" xml:space="preserve">{{א|Sije}} - ראיתי שלקראת סוף הקטע שמחקת - הטקסט שם איננו נמצא בסימן הקודם. לכן שחזרתי בינתיים. אם תוכל לתת את דעתך גם לגבי המשפטים האחרונים של הקטע - לאן הם שייכים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:04, 20 ביולי 2022 (IDT)

:תעיין נא עוד הפעם. אני לא מחקתי את כל הקטע אלא רק מה ששייך לסימן הקודם, דהיינו עד תיבת 'אפילו' (ועד בכלל). מן התיבות 'הבלוע בירק' ואילך שייך באמת לכ
:כאוןפיכך ל, לא מח אותםקתי. בברכה, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 09:23, 20 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>p4t9k701mv565g3bd5pvont1ximmzgi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413974</id>
      <parentid>1413973</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T06:28:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="830" xml:space="preserve">{{א|Sije}} - ראיתי שלקראת סוף הקטע שמחקת - הטקסט שם איננו נמצא בסימן הקודם. לכן שחזרתי בינתיים. אם תוכל לתת את דעתך גם לגבי המשפטים האחרונים של הקטע - לאן הם שייכים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:04, 20 ביולי 2022 (IDT)

:תעיין נא עוד הפעם. אני לא מחקתי את כל הקטע אלא רק מה ששייך לסימן הקודם, דהיינו עד תיבת 'אפילו' (ועד בכלל). מן התיבות 'הבלוע בירק' ואילך שייך באמת לכאן, ולפיכך ל
לא מחקתי אותם. בברכה 
,
,
,
 בברכה, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 09:23, 20 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>nsr7jgr2ajfgzgkhs4kpqpqway1ozwr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413975</id>
      <parentid>1413974</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T06:29:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="808" xml:space="preserve">{{א|Sije}} - ראיתי שלקראת סוף הקטע שמחקת - הטקסט שם איננו נמצא בסימן הקודם. לכן שחזרתי בינתיים. אם תוכל לתת את דעתך גם לגבי המשפטים האחרונים של הקטע - לאן הם שייכים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:04, 20 ביולי 2022 (IDT)

:תעיין נא עוד הפעם. אני לא מחקתי את כל הקטע אלא רק מה ששייך לסימן הקודם, דהיינו עד תיבת 'אפילו' (ועד בכלל). מן התיבות 'הבלוע בירק' ואילך שייך באמת לכאן, ולפיכך לא מחקתי אותם. בברכה, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 09:23, 20 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>64yfn3rxtfvav3idk2n6l1n3atd9lu7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413977</id>
      <parentid>1413975</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T06:55:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1214" xml:space="preserve">{{א|Sije}} - ראיתי שלקראת סוף הקטע שמחקת - הטקסט שם איננו נמצא בסימן הקודם. לכן שחזרתי בינתיים. אם תוכל לתת את דעתך גם לגבי המשפטים האחרונים של הקטע - לאן הם שייכים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:04, 20 ביולי 2022 (IDT)

:תעיין נא עוד הפעם. אני לא מחקתי את כל הקטע אלא רק מה ששייך לסימן הקודם, דהיינו עד תיבת 'אפילו' (ועד בכלל). מן התיבות 'הבלוע בירק' ואילך שייך באמת לכאן, ולפיכך לא מחקתי אותם. בברכה, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 09:23, 20 ביולי 2022 (IDT)
:נ&quot;ב. תראה {{היברובוקס|כאן||14267|עמוד=298}}
:שני הקטעים האחרונים (דיבור המתחיל 'ומ&quot;ש וכן הדין' ודיבור המתחיל 'ומ&quot;ש ואם עבר') עד סוף העמוד חסרים, ובמקומם הקלידו מה ששייך לסימן הקודם. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 09:55, 20 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>c5inkb95iudoj5v0nq36ttqoendm9vt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1413990</id>
      <parentid>1413977</parentid>
      <timestamp>2022-07-20T08:03:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1506" xml:space="preserve">{{א|Sije}} - ראיתי שלקראת סוף הקטע שמחקת - הטקסט שם איננו נמצא בסימן הקודם. לכן שחזרתי בינתיים. אם תוכל לתת את דעתך גם לגבי המשפטים האחרונים של הקטע - לאן הם שייכים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:04, 20 ביולי 2022 (IDT)

:תעיין נא עוד הפעם. אני לא מחקתי את כל הקטע אלא רק מה ששייך לסימן הקודם, דהיינו עד תיבת 'אפילו' (ועד בכלל). מן התיבות 'הבלוע בירק' ואילך שייך באמת לכאן, ולפיכך לא מחקתי אותם. בברכה, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 09:23, 20 ביולי 2022 (IDT)
:נ&quot;ב. תראה {{היברובוקס|כאן||14267|עמוד=298}}
:שני הקטעים האחרונים (דיבור המתחיל 'ומ&quot;ש וכן הדין' ודיבור המתחיל 'ומ&quot;ש ואם עבר') עד סוף העמוד חסרים, ובמקומם הקלידו מה ששייך לסימן הקודם. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 09:55, 20 ביולי 2022 (IDT)

::לא פנוי כרגע לעיין בקישור אבל שמתי לב שהקטע של &quot;שומים ובצלים&quot; אכן השארת בסוף. סליחה. ותדה רבה על הכל.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:03, 20 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>nv8k1poxmzc3ugwwpbchyp2fbtdbebg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469477</id>
    <revision>
      <id>1413983</id>
      <timestamp>2022-07-20T08:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1337423] כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ&quot;ד-1984</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2397" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 906|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)}}, {{ח:תיבה|1569|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 18|סעיף 18(א)(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הבזק|לחוק הבזק, התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), אני קובע כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בכללים אלה, ”החברה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבזק|בחוק}}.

{{ח:סעיף|2|רשות כניסה|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} החברה וכל אדם שהיא הרשתה רשאים להכנס למקרקעין לשם התקנה, בניה, הצבה או קיום של מתקני בזק, המיועדים לתת שירותי בזק למקרקעין אחרים, המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} עמוד והכבלים המחוברים אליו;
{{ח:תת|(2)}} כבלים, צנרת תת־קרקעית לכבלים על אבזריהם;
{{ח:תת|(3)}} גוב תת־קרקעי ששטח רצפתו אינו עולה על 41 מטרים רבועים, על אבזריו;
{{ח:תת|(4)}} מסגרת סעף שרוחבה כפול גובהה אינו עולה על 9 מטרים רבועים, על אבזריה;
{{ח:תת|(5)}} תיבת הסתעפות על אבזריה;
{{ח:תת|(6)}} מאגד על אבזריו;
{{ח:תת|(7)}} מתלה והכבלים המחוברים אליו;
{{ח:תת|(8)}} מגבר;
{{ח:תת|(9)}} מכשיר טלפון ציבורי גובה (טצ״ג), על אבזריו.

{{ח:סעיף|3|אישור מיוחד}}
{{ח:ת}} כניסה למקרקעין לשם בניה, הצבה או קיום של גוב תת־קרקעי או מסגרת סעף שמידותיהם עולות על האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(3) ו־(4)}} טעונה אישור מיוחד מאת השר.

{{ח:חתימות|כ״ח בשבט התשמ״ד (31 בינואר 1984)}}
* '''מרדכי צפורי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2aajkc2eu5saixwgsl6gp136bhztudq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469478</id>
    <redirect title="שיחה:כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)" />
    <revision>
      <id>1413984</id>
      <timestamp>2022-07-20T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="134" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]</text>
      <sha1>ouquw643juylyq7fenyx5tpf1jm4fhw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469479</id>
    <revision>
      <id>1413985</id>
      <timestamp>2022-07-20T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>